גליון 2391 מתאריך 29 ביוני 1983

ומרט דנונה עם דבש ־ מעדן חד ש
מזין 1 .דיא. טעים להפליא.

כתבת השער הקדמי:

כתבת השער האחורי:

יורש העצר

הכלה המיסתורית

בשיא המשבר ב שביתת הרופאים התגלה
האיש המושך היום בחוטים בקיריה
בירושלים — בנימין זאב בגין. מקורביו
אומרים: עתידו הפוליטי
מובטח. אם יכנס מחר לקלחת
^ 0הפוליטית, יקבל כל מה
שירצה.

עמוס ברנס עומד להתחתן! ערב צאתו
מהכלא סיפרו בני־מישפחתו לכתבת.,העולם
הזה״ שבבית ממתינה לו צעירה העומדת
להינשא לו. למחרת היה
בפיהם סיפור שונה, ואילו
הצעירה המיסתורית, אילנה
שושן, נעלמה.

הנפילים

מ יי

כמעט כל מנהיגיה הנבחרים של
מפ״ם רצו בפירוק המערך עם
העבודה. אך מאיר יערי ויעקב
חזן, שני הזקנים הנצחיים של
המיפלגה, כפו את רצונם על הוועידה
.״העולם הזה״ מדווח איך
זה קרה לפני ואחרי הקלעים.

7וג עז

.העולם הזוד, שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב
.גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר ,136 העורך הראשי: אורי אמרי עורד
תמית: יופי שנון רכז מערכת: שלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי מוטוביץ
וגיורא נוימן צלמי מערבת: ציון צכריר וענת כרגופטי עורכת דכום: אהובה
קורן ראש המינהלה: אברהם כיטון מחלקת המודעות: רכי זכרוני המדל:
.העולם הזוד בע־־מ הדפפה. :הדפום החדש־ בע־מ, תל־אביב הפצה. :גד־ בע״מ

כאשר טיפלתי לפני ארבע שנים בפרשת
דניאל פינטו, שביצע פשע־מילחמה מחריד
בלבנון, לא יכולתי לפרסם את הדברים בשבועון
.24 הצנזורה הצבאית לא איפשרה את פירוט
המיקרה.
הייתי אז חבר־כנסת, והכינותי דו״ח מפורט על
המיקרה והשלכותיו, ער להמתקת דינו של האיש
בידי הרמטכ״ל רפאל איתן, בעל הלב הרחום
לגבי הורגי־ערבים. את הרו״ח הזה הפצתי בין
119 חברי־הכנסת.
אחד העותקים הגיע איכשהו לידי רייאל
טורגנסון, כתב לוס־אנגילס טיימס בארץ. הוא
מצא הרך להעביר את הדברים לעיתונו, ושם
פורסמו. כתוצאה מכך יכלו גם העולם הזה ושאר
העיתונים בארץ לפרסם את הדברים. פרשת

עיתונאי טורגנסון
מדוע הוא עשה זאת!

י פינטו התגלתה ברבים, וגרמה לדיון לאומי נוקב.
יתכן שהדברים השפיעו על צה״ל במילחמת־הלבנון.
כעבור
כמה ימים התגלתה באותה צורה גם
פרשה שניה של פושע־מילחמה, שדינו הומתק
על-ירי איתן ושאת קורותיו פירסמתי במיכתב
!״לעמיתיי בכנסת.
הכרתי את טורגנסון מפגישות די מיקריות
בכנסת ובחברה. מעולם לא היתה לנו שיחה
מעמיקה. לכן איני יודע אם פעל בפרשות אלה
רק כעיתונאי, הרודף אחרי סקופ, או שהיה גם
מעורב מבחינה נפשית ומוסרית.
הוא לא היה ישראלי או יהודי, אך חשדתי בו
תמיד שלא פעל בפרשות אלה כעיתונאי אדיש,
אלא כאדם בעל ערכים, הממלא גם שליחות
מוסרית — ככל עיתונאי טוב באמת.
לפני שנתיים הועבר טורגנסון על־ידי עיתונו
מהארץ. בשבוע שעבר סייר בליוויית צלם־
עיתונות ליד הגבול של הונרורס־ניקאראגואה.
בגבול זה נערכת עתה מילחמה זעירה. חבורות
של לוחמים־שכירים וחסידיו של הרודן המאוס
אנאסטסיו סומוזה, שהודח ונהרג, עורכים שם
התקפה על הממשלה השמאלית הנוכחית של
ניקרארגואה. אין זה סוד שכנופיות אלה מומנו
וצויידו על־ידי סוכנות״הביון האמריקאית, והדבר
^! שמ ש נושא לוויכוח חמור בדעת־הקהל
בארצות־הברית. כמו עיתונאים אחרים, ביקש
טורגנסון לברר את העובדות.
בנסעו במכונית לבנה בהונדורס, במרחק
של שני קילומטרים מן הגבול, נורה לעברו טיל.
הוא נהרג יחד עם הצלם. איז לרעת אם היה זה
העולם הזה 2391

מעשה של חיילי ניקאראגואה, שחשדו כי
המכונית שייכת לאויביהם, או שנהרג בידי
אנשי־הגרילה, שלא רצו כי מעשי סוכנות־הביון
יתגלו לעיני הציבור האמריקאי.

ל מו ת-

^ בשביל מה!
טורגנפון נפל

כחייל קרבי בחזית

התיקשורת.
כפי שמעידים ידידיו, ובעיקר ידידותיו
בירושלים, לא היה לו אופי של הרפתקן. הוא ידע
לשמור על עצמו, ולא הסתכן שלא לצורך. בכל
זאת יצא, בלי היסוס, למלא את תפקידו
באיזור־מילחמה, כשהוא משמש מטרה לעוינות
שני הצדדים גם יחד.
מדוע הוא עשה זאתי
כל אחד מאיתנו, העיתונאים שסיקרו אי־פעם
את חזית־האש של מילחמה, בוודאי חשב על כך.
אני יודע שהמחשבה חלפה במוחי בקיץ
שעבר, כאשר קיפצתי בין העמדות הקידמיות של
צה״ל בחזית ההיפודרום והמוסיאון ביירות.
סיירתי אז בליוויית הצלמת ענת סרגוסטי
בעמדות צה״ל לאורך חזית־הכיתור של ביירות
המערבית, מנמל־התעופה במערב ועד לנמל־הים
במיזרח. השקפנו וצילמנו דרך אשנבי־ירי, זחלנו
לעבר עמדות חשופות, שוחחנו עם חיילים
דרוכים. סרן בלונדי נחמד הוביל אותנו
בהתנדבות, במקום אחד עצר אותנו מפקד־אוגדה
ואמר שאנחנו משוגעים. ענת נמוכת־הקומה
סחבה עימה מיטען כבד של מצלמות.
לשם מה אנחנו עושים את זה? כך שאלתי את
עצמי אז, וכך אני שואל את עצמי גם כיום.
בשביל מה עשה זאת טורגנסון? בשביל כמה
שורות בעיתון, שהקורא המשועמם יעבור עליהן
בריפרוף? בשביל סקופ? מי יידע? מי ישים לבי
התשובה אינה פשוטה. יש לעיתונאי האמיתי
הרגשה של שליחות. הוא מרגיש שהוא חייב
לראות את הכל במו עיניו, להתרשם, להתחלק
בחוויות האנשים, כדי שיוכל לדווח על כך
דיווח־אמת. יש בזה גם מידה רבה של סקרנות
טיבעית, שהיא חלק מציורו של כל עיתונאי,
ושאולי הביאה אותו מלכתחילה למיקצוע זה( .יש
אימרה אנגלית שחשבתי עליה השבוע:
״הסקרנות היא שהרגה את החתול׳ ,מעולם לא
הצלחתי לברר מה מקורה. אולי אתה יודע?)
יתכן שיש בהסתכנות זו גם מידה של גאווה
אישית. העיתונאי מוכיח לעצמו שאינו פוחד,
שהוא יודע להסתדר עם הפחד שלו, שאינו נופל
מאיש מן החיילים הקרביים שעליהם הוא מדווח.
הגכדה היתה גכד

לעורכי.,ידיעות אחרונות״ ניתנה לאחרונה
דוגמה מאלפת של כוח־הפירסום של העולם
הזה.
בגליון האחרון כתבה רחל המרחלת קטע קטן
על לידת בנם של עמירם ניר וג׳ודי, בתו של נוח
מוזס, מבעלי הצהרון. הידיעה היתה מדוייקת, אך
בכותרת חלה טעות מצערת. המילה ״נכד״
התחלפה במילה.נכדה״.
בימים שלאחר הופעת הגליון הוצפה מישפחת
מוזס במבול של ברכות בעל־פה ובכתב. כולן
דיברו על ״נכדה״.

,,אני אידיוט,
אני עבד!״
ד״ר איתן חי־עם, שהיה מיוזמי
שביתת הרעב בבאר־שבע,
סיפר ביום התשיעי לצום על
הרגשתו הפיסית והנפשית,
תיאר איך מסתדרים עם
16 אלף שקל ברוטו לחודש
,וטען: פגעו בנו, השפילו אותנו,
מסרו נתונים
שיקריים ואמרו
עלי שאני
רמאי ושקרן!

רחיים ולמוות

ההלווייה

בישיבה סודית של הנהגת
סת״ח. שהתקיימה לפני ארבעה
חודשים, התגלה לראשונה
שהתארגנה אופוזיציה קיצונית
לקו ערפאת. כך מגלה אורי
אבנרי, ומנתה
את הטרד המזעזע
היום את
יסודות אש״ף.

כל המוזמנים הגיעו
להלווייתו של שימחה
ארליך. אך אותם שהגיעו
לא הצליחו להתאפק
והתחילו לעסוק כניחושים
ו כנ בו או ת:

^ £ 7מי יירש את
המנוח?

זריקות־הזוועה של דו לברג
..השדיים שלי צמחו לגודל של אבטיחים:״ מספרת רחל יעיש,
שקיבלה טיפול הורמונאלי אצל ד״ר מנשה רול־ברג.
היא בטוחה שהרופא מכפר-סבא אימלל
1ן 1ן אותה והרם את חייה. כשנגזר דינו, באה
לבית־המישסט, ולראשונה סיפרה על סיבלה.

״אגילאנכהד

מעודה סגל, קטוע שתי רגליים דד, עורר סקרנות והתפעלות
כאשר התראיין בתוכנית שעה טובה. השבוע
הוא שוחח עם שרית ישי על ילדותו, על המיל־חמה,
הפציעה והמאבק לחיים, על נשים ומין,
והכריז :״אני לא נכה! אני יכול לעשות הכל!״

אין הומואים
ישראליים!

״מעולם לא קיפחו אזתיו־יום
לפני מותו הפתאומי של בעלה. ישבה
לילית נגר שמחה ומאושרת ודיברה על
תפקידה בסידרת הטלוויזיה מישל
ובניו, על ילדותה
עזרא ספרא
במצריים, על מישפחתה ועל הקריירה
שלה, והיא מכריזה:
.מעולם לא הרגשתי
* 9שמקפחים אותי בגלל
היותי ספרדייהר

כולם אמרו לבמאי רוני אסולין
שהסרט שלו טוב, וראוי
להקרנה -עד שמישהו בטלוויזיה
החליט שאסור להראות
בישראל סרט על הומו־ישראליים
ם -א ח
יז 7י ׳
אחסכסואלים

שהטלוויזיה
השתתפה במימון
הסרט!

גסעוווך משלם!
״החלפתי מיקצוע!״ התגונן ציון
אסקפור וביקש לשחרר אותו
מתשלום מזונות. הוא טען שהוא
עזב את עסקי העולם התחתון
ושממשכורת ר־גילה
אי אפשר
^ להתפרנס. השו־פט
קבע: למרות
זאת ישלם!

מהשמיים

ש 1ד
ושבר

הם נפגשו במטוס. משה
פילוסוף היה דייל בן ,29 יהודית
היתה בת מיליונר מוונצואלה
בת 15 וחצי. אחרי חודשיים הם
התחתנו. מאז עברו שמונה
שנים. היום הוא טוען שהיא
קנאית חולנית
והיא מאשימה באיום אותו
לרצדזה בסכין.

המישטרה טוענת שהיהלומן
מישל קלפהולץ עשה קנוניה
עם אחיה של אשתו כדי
לשדוד מעצמו תכשיטים
בשווי של 120 מיליון לירות.
פרקליטו הגיש תלונות נגד
צוות החקירה
^ ^ 9על הכאה והו־
9 1 * 9צאת הודעה
במירמה.

לארץ

המדורים הקס עי ם: תשקיך במדינה
הנדון — התיסמונת אנשים בלונים הורוסקופ מיכתבים
זה היה העולם הזה שהיה תשבצופן עולם קטן — אפגניסתאן, יוון
והנרי קיסינג׳ר

אנשים בעולם
שידור

מיכחר שיתריס
רחל המרחלת
יומן אישי
חלון ראווה
נמר של נייר — קריאת קיץ
זה וגם זה
לילות ישראל
קולנוע — אילמז גוני
מה הם אומרים, מה הן אומרות —

מינה צמח, בועז אפלבאום. חיים רמון.
אתי לב, רפי הר־לב ודרור זייגרמן 62
תמרורים אתה והשקל
ם ם*,רמ

משבר באביזרי־רכב
אנשי סיעת ליכוד־ותמורה במפד״ל מארגנים עתה חוגי־בית
למען מנהיג הסיעה המתחדשת, יצחק רפאל.

ההתארגנות מתמקדת בינתיים בירושלים,
ומטרתה להבטיח לרפאל מקום ריאלי ברשימת
המפד״ל לקראת הבחירות לכנסת ה־. 11

תיגונן י ך

שוטר חשוד
במכירת הירואץ

הצעה חוזרת:
דיסד הקואליציה

שוטר, שהוא בנו של פקיד בכיר בבית־המישפט העליון, נעצר
כחשוד בגניבת חמישה קילו הירואין מהמטה הארצי, ומכירתו
לעבריינים.
שופט־המעצרים אסר את פירסום שמו של החשוד.

אחרי מותו של סגן ראש־הממשלה, שימחה
ארליך, עלתה בחוגי ראש־הממשלה בפעם
נובפת ההצעה להקדים את הבחירות, ולהתמודד
בגוש מאוחד שיכלול את כל מרכיבי
הקואליציה, כדי להרגיע את חששותיהן של
המיפלגות הקטנות.

קרע לוי־ארידור

היוזם הוא ראש לישכת ראש־הממשלה, יחיאל קדישאי.

חוגים המקורבים לשר־הבריאות מפיצים מידע, שסיום
שביתת־הרופאים גרם קרע עמוק בין השרים דויד לוי ויורם
ארידור, עד כדי ניתוק הברית בין השניים.

התכוונו לסרב

תמיר נשאר בחוץ

המילואים, שהפגינו השבוע מול ביתו של מנחם אנשי בגין נגד המילחמה בלבנון, התכוונו תחילה לסרב לשרת
בלבנון.

לאחרונה נערך ניסיון נוסף להחזיר את שמואל תמיר
לפעילות בתנועת־החרות.

הניסיון נתקל בלאו מוחלט של ראש־הממשלה,
מנחם בגין.

חתימה לצייתנות
הקיבוץ הארצי של מפ״ם תובע מחברי
גרעינים המתגייסים מטעמו לנח״ל, בי
יחתמו על התחייבות לשרת בבל מקום
שייקבע דחם — בכלל זה הגדה המערבית,
רצועת־־עזה ולבנת•
אחת הסיבות להחלטתם לשנות את עמדתם:
מיכתב שכוון אליהם, ושהתפרסם בשבועון
״חותם״ של מפ״ם. במיכתב הם נקראו שלא
לנקוט בצעד קיצוני, כפי שהתכוונו.

קשיים במס ,
901 חברי מועצת מפ״ם, שמונו על־ידי הוועידה, נקבעו לפי
מפתח של 50:50 בין תומכי המערך ושולליו, והדבר עשוי
לעורר קשיים במערך, להקשות על סיעת־הרוב במיפלגה
למנות מאנשיה לתפקידים חשובים במיפלגה.

אחת המגמות של תומכי־המערך במפ״ם היא
להדיח מתפקידו את המזכיר המדיני של מפ״ם,
גד יציב, ולמנות במקומו את חייקה גרוסמן,
שהיא היום המזכירה של מפ״ם לענייני חברה,
וכך למצמם את מספר שוללי־המערך בהנהגת
המיפלגה.

שפירא מגשש במערך
ח״כ אברהם שפירא, שמאז בחירתו לכנסת זנח חלק מקשריו
ההדוקים עם כמה מאנשי מיפלגת־העבודה, משגה כיוון
לאחרונה.

שפירא מבקש לחדש את הקשרים שנותקו. בין
השאר הוא עורך בביתו סעודות־ערב, שאליהן
הוא מזמין אישים מהמערך.

ארבעה שוטרים פוטרו
השבוע פוטרו ארבעה שוטרים כאשר באו לעבודתם
בבית־המעצר באבו־כביר. השוטרים נדרשו למסור לאלתר את
תעודות־השוטר שלהם ואת נשקם, ולא לשוב לעבודה.
לשוטרים המפוטרים נמסר כי הדבר נעשה בעיקבות פרשת
המפקח רפי רויימי, שהודח ושנעצר בחשד למעשים
לא־כשרים בבית־המעצר.

בין השאר, מתברר בחקירת הפרשה, כי
שוטרים בבית־־המעצר קיימו יחסים עם
קוקסינלים שהוחזקו במעצר באבו־כביר.

שינויים במשק ההסתדרותי יתכן שבקרוב ייערכו שינויים מיבניים ואירגוניים במשק
ההסתדרותי. אחד התחומים שיזכו בטיפול יסודי הוא ענף
ההארחה והתיירות.

בחברת העובדים מותחים ביקורת על דרך
הניהול של חברת הנסיעות ״היפתור״ ורשת
המלונות ״מוריה״ ,השייכים להסתדרות. יש גם
ביקורת על דרך ניהולו של קונצרן ״תיעוש״.

מאבק בקיבוץ המאוחד
בקיבוץ המאוחד ובין אנשי
אחדות־העבודה־לשעבר במיפלגת העבודה
מתנהל קרב על המנהיגות בין הח״ם יעקב צור
ובין מזכיר ״חברת־העובדים״ ,דני ולי!
רוזוליו.
ח״כ יצחק רבין, מנהנה בתמיכת אנשי אחדות־העבודה, עדיין
לא קבע את עמדתו במאבק זה, והוא אינו מצדד בגלוי אף
באחד מהשניים.

חלק מהחברות הגדולות לייבוא ולשיווק
אביזרי־רכב נמצאות באחרונה במשבר קשה,
כתוצאה מצימצום המכירות.
יתכן שהגדולים בענף יחליטו על הקמת קרטל ל מ כי ריו
מוצרים במחיר מוזל ואחיד.

,סימנס״ סולקה מישראל חברת סימנס השווייצית־גרמנית החליטה לחסל את עסקיה
בישראל, אחרי שבוטל המיכרז להספקת מרכזיות־טלפון
חדשות, שבו זכתה.

התאונה הסודית
של קצינת־המשטרה
דב־־פקד חרותה הראל, ראש מדור
התביעות בענך־התנועה במישטרת מחוז
תל־אביב, היתה מעורבת בתאונודדרבים
שאירעה לפני שבועיים ברחוב המרי
בגיבעתיים. בתאונה נפצעה אשה.
קצינת־המישטרה טוענת כי הציעה
להסיע את הפצועה לביודהחולים, וגם
מסרה לה את הפרטים האישיים שלה.
לטענת הקצינה, אין היא זוכרת את שמה
של הפצועה״ והיא הצליחה לשכנע את
העיתונאים שפנו אליה בעניין זה שלא
לפרסמו.
מחוגי המישטרה נמסר, שחומד*
החקירה יועבר לפרקליטות, כדי לבדוק אם
יש מקום להגשת כתב־אישום נגד הקצינה.
(מערכת העולם הזה פונה אל שתי
הנשים, שנסעו במכונית שהיתה מעורבת
בתאונה, בבקשה להתקשר בהקדם עם
המערכת).

המיכרז בוטל בעיקבות לחצים שהפעילו קבוצת
המיליארדר שאול אייזנברג, קונצרן ״תדיראך
ומיפעל האלקטרוניקה ״איי־אי־אל״.

נרמן נגד
מישרד־התיירות
עסקן הליברלים ניסן נוימן, שהיה יו״ר מועצת־המנהלים של
החברה לפיתוח חוף אילת, הגיש תביעה נגד מישרד־התיירות
בבית־הדין לעבודה.

נוימן, מי שהיה שותפו של הקבלן גיורא(״גיגי״)
פרם, תובע פיצויים גבוהים ממישרד התיירות.

שערוריה ת שפתית
ספורטורס עיתונאי
מישלחת של עיתונאים, שתצא
לתחרויות־ספורט בחו״ל של עיתונאים, הורכבה
על טהרת העיתונאים בתל־אביב. נסיעת
העיתונאים סובסדה על־ידי מוסדות שונים.
בקרב עיתונאים בירושלים ובחיפה קיימת התמרמרות רבה
על כך.

50 מנוסעי טיסת־הצ׳רטר של חברת
״מטרו-אינטרנשונל״ ,שהגיעה השבוע לישראל
מניו־יורק, לא קיבלו את מיזוודותיהם בהגיעם
לנמל־התעופה בן־גוריון. הדבר גרם לסערה
בנמל־התעופה, והנוסעים קיבלו
מחברת־התעופה 25 דולר לנפש, כדי לקנות
לעצמם מילתחת־חרום.
הנוסעים קיבלו את מיזוודותיהם אחרי חמישה ימים.

5מיליון למ שרד
פירסום

מילחמת המשקאות
הקדים

למישרד-הפירסום ששכרו הרופאים
לקראת סיום שביתתם, הם שילמו סכום
המתקרב לחמישה מיליון שקלים.
מישרד זה שייך לפירסומאי ואיש־יחסי־הציבור,
ראובן וימר.

בתי״החרושת למשקאות קלים, קוקה קולה וקריסטל, ינסו
לצאת במיבצעים חדשים, כדי לחזור ולכבוש לעצמם את נתור״
השוק שהפסידו לטובת חברת טמפו בחודשים האחרונים.

את הצלחת ״טמפו״ מייחסים לבקבוק הפלסטי
המכיל שני ליטרים, שבו היא משווקת חלק
מהמשקאות הקלים שלה.

במדינה
העם
אי־אמון
הממשלה קיבלה החלטה
רשמית — אבל הרופאים לא
האמינו עד הרגע האחרון
למילת-הכבוד שלה.
שביתת־הרופאים הגדולה הסתיימה.
יתכן כי דווקא הפרק האחרון
בפרשה זו היה האופייני ביותר.
הממשלה נכנעה. היא קיבלה את
התנאי העיקרי של השובתים: לקבוע
בוררות, שתטפל רק באותם הדברים
י׳־־ שלא סוכמו קודם לכן במשא־ומתן.
החלטה רשמית של ממשלת־ישראל
ברוח זו פורסמה ברבים.
נשיא־המדינה, חיים הרצוג, המדבר
הרבה — והרבה יותר מדי — פנה
בקריאה אל הרופאים לחזור מייד
לעבודה.
אבל הרופאים לא עשו כן. אף שהיו
עייפים מן השביתה ותשושים
משביתת־הרעב, שהקיפה בשלב
האחרון יותר מ־ 3000 רופאים ורופאות,
הם דחו את סיום השביתה. הם תבעו כי
תחילה יסוכמו כל פרטי שטר־ה־י
* בוררות, שהוא מיסמך מחייב מבחינה
מישפטית.
החלטה זו התקבלה על־ידי הרוב
העצום של הרופאים השובתים.
היתה לה רק משמעות אחת:
הרופאים לא האמינו לממשלה. הם לא
האמינו להחלטה רשמית שקיבלה. הם
לא האמינו להודעה הרשמית.
רבים מהם היו משוכנעים שאם
יפסיקו את השביתה לפני סיכום
שטר־הבוררות, תרמה אותם ממשלת־ישראל
ברגע האחרון, בטכסיס זה או
אוזר.
*״־ רק כאשר סוכם הכל עם היועץ
המישפטי לממשלה, שאליו יש עדיין
אמון, הפסיקו הרופאים את השביתה.
ממשלה שציבור שלם של אזרחים,
חברי המעמד המשכיל ביותר, מתייחס
כך אל מילת־הכבוד שלה, אינה
מסוגלת עוד למשול.

עצמו שהוא נועד לו. הרופאים,
שהתעלמו מצווי־הריתוק ומבית־ה־מישפט
לענייני עבודה, בוודאי לא היו
נשמעים לחוק של בוררות־חובה.
במיקרה זה הם הסכימו מרצון לבוררות,
וכאשר יש הסכמה מרצון — אין צורך
בחוק.
נשק גאוני. האנאטומיה של
שביתה זאת עוד תעסיק את המומחים
והפרשנים במשך זמן רב. אך המסקנות
העיקריות כבר ברורות. בין השאר:
• השביתה פרצה אחרי תקופה
ארוכה של משא־־ומתן, שבו שיחקה
הממשלה ברופאים מישחק של חתול
בעכברים. הממשלה עצמה לא יכלה
לקבל החלטות, מפני שהשרים היו
חלוקים בינם לבין עצמם, ומנחם בגין
לא תיפקד כראש־הממשלה.
• הרופאים תיכננו את השביתה
היטב מראש, אולם תוכנית זו
התמוטטה.
הם סברו, שדי בהשבתת הרפואה
הציבורית והקמת המוקדים הרפואיים
הפרטיים כדי להכניע את המעסיקים.
הם לא תיקנו שלב ב׳ ,למיקרה ששלב
א׳ ייכשל.

בשום סיכסוך־קודם במדינת־ישראל.
נורמה חדשה. כל הלקחים
האלה יילמדו על־ידי ציבורים אחרים.
עם שביתה זו נכנסה המדינה, בלי ספק,
לעידן חדש.
נורמות מקובלות נשברו, ונורמות
חדשות נכנסו לתוקפן. מבחינה זו לא
היה זה סיכסוך־עבודה רגיל, במתכונת
מקובלת, אלא תופעה חברתית, המלמדת
הרבה על מצב החברה הישראלית
בכל התחומים.
אחרי מרד־הרופאים, לא תהיה
החברה הישראלית מה שהיתה לפניו.

המילחמה
רא ש ד גוקי ם בלבנה
ב 70-חיילי מילואים הפגינו
כפעם הראשונה ערב צאתם
ללבנון, תחת הסיסמה :״שיקרו
לנו!״
אודי ברשקובסקי היה חגור בחגור
מלא. על חזהו היה תלוי רובה, לראשו

חיילי היחידה מפנינים לפני ביתו של בגין
,לא רוצים לסרב!״
שביתות אנאטומיה של שביתה

זה היה תרגיל ישראלי
אופייני: כל התיכנון נכשל
והאילתור הכריע את הכן

אין ספק ששביתת־הרופאים הגדולה
(ראה הנדון, עמוד 15 ועמודים
29־ )31 היתה ם ימן-דרך בתולדות
המדינה.
מאז שביתת־הימאים הגדולה בראשית
שנות ה־ 50 היתה זאת השביתה
הראשונה שלבשה ממדים של מרי
י— אזרחי. גם השביתה הגדולה של עובדי
אל על, שבה הסתערו השובתים על
מסלולי נמל־התעופה, לא לבשה צורה

במרי אזרחי זה התמוטטו מערכות־השילטון
המקובלות. הממשלה לא
העזה להשתמש בנשק צווי־הריתוק,
שנוצר למטרה זו. בתי־המישפט לענ־ייני־עבודה,
שנועדו להסדרת סיכסוכי־עבודה
התמוטטו כלא־היו.
אחד הקוריוזים של השביתה הזאת
— היתה שעד הרגע האחרון סירב
שר־האוצר, יורם ארידור, רוויזיניוסט
ותיק, להסכים לבוררות. זה מוזר מפני
שרעיון בוררות־החובה הוא אחר
מעיקרי התורה הרוויזיוניסטית, ובמילא.
גם אחד מעקרונות־היסוד של
תנועת־החרות, בסופו של דבר כפו;,
הרופאים את הבוררות על הממשלה
הרוויזיוניסטית.
בעיקבות השביתה נשמעה שוב

הדרישה לחוקק במדינה חוק של
בוררות־החובה. גם זהו קוריוז, כי
דווקא שביתה זו הוכיחה ששום
אמצעי־כפייה מסוג זה לא יעמוד
במשבר אמיתי — כלומר באותו מצב

העולם הזה 2391

בנו של חייל־מילואים בהפגנה
.לא נוכל לעמוד מן הצד!״
• האוצר לא נכנע לרופאים בשלב
זה, כי הוא האמין שהם לא יחזיקו
מעמד. גם זאת היתה טעות.
• אילו תיכננו הרופאים מראש
את סגירת בתי־החולים, בזה אחר זה,
לפי לוח־זמנים קבוע, אחרי כמה ימים
של שביתה, היתה השביתה מסתיימת
אחרי שבוע־שבועיים.
• אחרי ששני הצדדים נכשלו
בשלב הראשון, השתרר קיפאון. החלה
מילחמת״התשה ממושכת, שבה לא
יכול היה שום צד להכריע את השני.
המצב הזכיר את מילחמת־החפירות
במילחמת״העולם הראשונה.
• ההכרעה הושגה לפי שיטת-
האילתורים, שבהם התפרסמו הישראלים
זה מכבר. הנשק המכריע של
המילחמה — שביתת־הרעב — הומצא
באופן ספונטאני, לא על-ידי מנהיגי
השביתה במרכז, אלא על־ידי כמה
רופאים בעיר־שדה( .באר־שבע).
• שביתת־הרעב היתה נשק גאוני
בסיכסוך מסויים זה, מפני שהיקהתה
את הזעם הציבורי שהיה צפוי עם
סגירת בתי־החולים. רוב הציבור הבין
לליבם של הרופאים, שגזרו על עצמם
סבל גופני רב, בשעה שהם גזרו סבל
חמור על הציבור.
• השביתה הסתיימה בהכרעה
חד־משמעית: ניצחון הרופאים וכניעת
הממשלה. זוהי תופעה נדירה בסיב־סוכי־עבודה.

כל זה לא היה אפשרי לולא
נחישות הרופאים, שלא היתה כדוגמתה

קסדה. מבטו היה תקוע באדמה. הוא
חיפש חרקים מעניינים.
לפניו צעד אמציה קורן, צעיר גבוה
מקיבוץ חצור, שתלתלים חומים
ביצבצו מתחת לקסדת המתכת שלו.
שניהם היו שקטים. כעת הם
משרתים באותה היחידה בלבנון. לפני
ימים ספורים עמדו זה מול זה בהפגנה
ליד ביתו של ראש״הממשלה בירושלים,
טרם צאתם בפעם השלישית
למילואים בלבנון.
החלטה מתונה. הכל התחיל
ביחידה קטנה. היחידה נקראה שוב
למילואים בלבנון. הצעירים, באופן
ספונטאני, חשבו על סירוב. אחרי
מחשבה נוספת נרתעו, אך החליטו בכל
זאת למחות בצורה כלשהי על כך
ששולחים אותם שוב לקרבות לא להם,
לארץ לא להם, למילחמה שהיא,
לדעתם, מיותרת, ארוכה ותובעת
קורבנות־שווא רבים. בנסיבות העניין,
החלטתם היתה מתונה: לצאת
למילואים למרות הכל, אבל לא לפני יתכנסו היחידה חיילי שכל
לעצרת־מחאה לפני ביתו של
ראש־הממשלה בירושלים.
הנשים, אותן שבעליהן עמדו
להישלח ללבנון שוב, החליטו להפגין
ליד בסיס הגיוס של בעליהן ביום.
הגיוס. אך הבעלים, רובם בני קיבוצים,
הטילו וטו. הם
לוחמי יחידה
אסרו ז$ל נשותיהם לבצע את כוונתן,
כדי לא לערב את הצבא, ומשום שלא
יאה להפגין ליד בסיס צבאי.

הוחלט לאחד את שתי ההפגנות
בהפגנה אחת גדולה בירושלים, ערב
הגיוס.
הם הגיעו לשם, ביום השבת אחרי-
הצהריים. בחורים שזופים, בסנדלים
תנכיים ובג׳ינס, לבושים חולצות
משובצות, קצת מבויישים.
ראשונים הגיעו המארגנים. אלי דור
מקיבוץ הזורע, הגיע הישר מוועידת
מפ״ם, שננעלה באותו היום. מעטים
כבר חיכו במקום, עמדו האחד ליד
השני כמו לא יודעים מה לעשות.
קצין מישטרה ניגש אליהם, הצביע
על שטח מגודר במחסומי־מישטרה
ואמר :״חבר׳ה! זה השטח שלכם. אני
מבקש לא לצאת החוצה. אם תצטרכו
יותר מקום, אנחנו נרחיב את
המיסגרת.״
קצת אחרי השעה שבה אמורה היתה
להתחיל ההפגנה, הגיע אוטובוס קטן
צהוב מקיבוץ הזורע, שבו אנשים
נוספים, וגם השלטים שהוכנו לעצרת.
אנשים התחילו להתאסף _,מצטופפים
האחד אל השני, קצת מבוהלים
ממיספרם הרב של נציגי אמצעי־התיקשורת
שבאו למקום.
מישהו עמד וחילק סרטי שרוול
לסדרנים, ואחר עמד בצד וחילק כרזות
לחברים. הנשים, שהצטרפו להפגנת
הבעלים, עמדו והחתימו עוברים ושבים
על מיכתב״מחאה.
לאט־לאט התאספו כשיבעים
גברים, נשים וילדים. הם התייצבו ליד
מחסומי־המישטרה ונשאו גבוה את
השלטים שלהם :״צה״ל — צבא הגנה
לישראל ולא צבא הצלת לבנון!״ ״לא
מסרבים לצה״ל, מתנגדים לממשלה!״
״לבנון — אסון.״ ״בגין — להולכים
ללבנון אין בך אימון!״ ״המילחמה
נגמרה — מתי?״
הסדרנים בחנו מראש את כל
הכרזות, הקפידו שלא יכנס לתוך שטח
העצרת איש הנושא שלט חריף מדי.
אין זו הפגנה של סרבנים, קבעו
המארגנים, אלא הפגנה של חיילים
טובים ואזרחים טובים, ההולכים
ללבנון.
״לא נוכל לשתוק״ .הכל היה
שקט ומסודר. מישהו קרא מיכתב
המיועד לראש־הממשלה, שעליו
החתימו את המזדהים. בין השאר נאמר
בו :״לפני כשנה נשלחנו למילחמה
בלבנון. שלום הגליל קראת לה...
ספיקות לבטים ואי־הסכמה ליוו אותנו

בצאתנו למילחמה זאת. הגליל,
ששלומו,יקר לכולנו, שקט במשך
תקופה ארוכה. רק החלטת ממשלתך
להפציץ את ביירות קטעה שקט זה,
והביאה את הקטיושות על ישוביו.
למנהיגי האופוזיציה ולעם הסברת כי
מדובר במילחמה קצרה...
״כבוד ראש־הממשלה, אחת מן
השתים: או שהלכת שולל אחר שקריו
של שר־הביטחון שלך, או שהולכת
שולל את הכנסת, העם ואותנו,
ששלחת לשדה־הקרב...
״כבוד ראש־הממשלה, אנו קבוצה
של אזרחים שבימים הקרובים תלך
לשרת בלבנון ...בטרם נלך באנו להביע
אי־אימון בך ובממשלה שבראשה אתה
עומד. באנו לקרוא לך להוציא את
צה״ל מלבנון, ללכת אל הנשיא
ולהתפטר.״
אחרי קריאת מיכתב זה, קראה אחת
הנשים מיכתב מחאה שגם עליו חתמו
מזדהים, שבו נאמר בין השאר :״לא
נוכל לעמוד מן הצד ולהמשיך לשתוק,
כאשר הקרובים לנו עומדים להיות
נתונים בסכגת־חיים עבור מטרה לא
לנו.״
המחאה והציות. בעודם קור־,
אים את המיכתבים ומניפים את
הכרזות, החלו להתאסף מן הצד השני
של הכביש צעירים ספורים, שגם
בידיהם כרזות. אלה היו חיילים מאותה
היחידה עצמה, שבאו למחות על הדרך
שבה חבריהם משתמשים בשם היחידה
למטרות פוליטיות כביכול.
בעודם עומדים שם, החלו צועקים
אלה לאלה חוויות מן המילואים
האחרונים. אודי ברשקובסקי, שנשא
את השלט :״שפנפנים לברודווי — לא
לצנחנים!״ צעק לעבר חבריו
המפגינים :״אתה זוכר שהייתי מביא לך
ג׳וקים נדירים לזיהוי, כשהיינו
במילואים האחרונים?״
השבוע נמצאים אודי ואמציה באותו
מוצב, נגמ״ש, אי־שם בלבנון, בפעם
השלישית — ואולי לא האחרונה.
אמציה אכול ספקות, אינו מאמין
בצידקת שהותו שם, אינו רוצה להיות
שם. אבל, כפי שהצהיר ערב צאתו
למילואים: הוא יבצע את כל הפקודות
על הצד הטוב ביותר. את רעתו על כל
העניין כבר הביע, במחאה שהשמיע
לפני בית ראש־הממשלה.

באש״ף מתון ככנה לתוכניותיה. כי אש״ף! כזה עלול
לו.ייפ תמיכה בינלאומית מוחצת בהסדר־שלום,
אשר יגזול את הגדה והרצועה מידי ״ארץ־ישראל
השלמה״.
כמה ימים לאחר מכן בישר הפרשן של הטלוויזיה הישראלית
כשימחה :״הסורים משלימים את המלאכה שישראל התחילה בה.״

הקנוניה הג דו ל ה
יי מראית־עין היה זה אבסורד. סוריה וישראל הן אויבות
/בנפש. כמה פעמים בשבועות האחרונים ציפה העולם כולו
שתפרוץ בכל רגע מילחמה בין שתי המרינות.

אולם איבה זו, ששתי המדינות עוסקות בה
בקולי־קולות, היא למראית־עין בלבד. למעשה קיימת
זהות־אינטרכים מרחיקת־לכת בין ממשלות ירושלים
ודמשק, וגם שיתוך־פעולה מעשי כימעט־שלם.

הביטוי המוחשי ביותר לשיתוף־פעולה זה הוא העזרה ההדדית
ביניהן למניעת הנסיגה מלבנון. ממשלת־בגין הצליחה בכישרון
רב להשיג הסכם חתום עם ממשלות לבנון וארצות־הברית, שלפיו
תיסוג ישראל מלבנון רק אם גם הסורים ייסוגו. הסורים אינם
חולמים אפילו לסגת. כך מעניקים הסורים לישראל את האליבי
המושלם להישארות בשליש הדרומי של לבנון, בעוד שישראל
מעניקה לסוריה את האמתלה הררושה להמשך שליטתה ב־^40
של לבנון, במיזרחה ובצפון. חלוקת לבנון היא אינטרס
ישראלי־סורי משותף.

אך שיתוך־הפעולה הוא הרבה יותר עמוק וותיק.
הוא מופנה נגד אוייב משותך: הפלסטינים.
אין זו תופעה חדשה. היא קיימת מזה זמן רב, והגיעה לשיאה
ב־.1976
היה זה כשנה אחרי פרוץ מילחמת־האזרחים הגרולה בלבנון.
אש״ף ניסה תחילה לעמור במילחמה זו מן הצד ולתווך בין הניצים,
אך הוא נספג בעל כורחו אל תוך המערבולת. הכוחות של אש״ף
עלו בהרבה על הפאלאנגות, שנתמכו כבר אז על־ידי ישראל,
ובהתקפת־נגר גרולה התחילו כוחות פת״ח לעלות על מעוזי
המארונים, מצפון לכביש ביירות־דמשק.
בצר להם קראו ראשי המארונים לסוריה להתערב. הצבא הסורי
פלש ללבנון, לאורך כביש ביירות־דמשק, ועלה חזיתית על כוחות
אש״ף. התפתח קרב עז. הכוחות הפלסטיניים, שכבר נמצאו מצפון
לכביש, נאלצו לסגת בחיפזון, כרי להציל את עצמם. באיזור
בחמדון נערכו הפלסטינים לקרב־הגנה נואש.
כוח־משימה סורי קטן עלה בינתיים על צידון. כשלא נתקל

החוב זח־ים ולחוות
^ צחק שמיר קרן מאושר. סוף־סוף גי£ן הישג ממשי אחד
של ממשלת־ישראל במילחמת־הלבנון.
קבע שמיר: מיבצע שלום־הגליל גרם למרד נגד יאסר ערפאת
בפת״ח. הפילוג באש״ף(שמיר אינו מבחין בין אש״ף ופת״ח) הוא
הישג גדול לישראל.
כאשר נשאל על־ירי המראיין של הטלוויזיה הישראלית אם
אינו חושש שמא, בעיקבות פילוג זה, יהיה אש״ף קיצוני יותר
במילחמתו בישראל, השיב שר־החוץ, מי שהיה ראש המיבצעים
של לח״י: אש״ף׳מתון מסוכן יותר לישראל, מפני שהוא מוצא
תמיכה בדעת־הקהל העולמית.
המסקנה: אש״ף קיצוני, תוקפני, טרוריסטי, המטיף
למילחמת־חורמה בישראל, טוב יותר לישראל.

כך, בדיעבד, אישר שמיר את אחת המטרות
העיקריות — והסמויות — של מילחמת־הלבנון.

המטרה לא היתה ״להרוס את תשתית המחבלים״ מפני שהם
תיכננו יחר עם הסורים מילחמה בישראל, כפי שנאמר פעמים
רבות על־ידי התעמולה הרישמית בעת המילחמה. המטרה היתה
בריוק הפוכה: לקדם פני מיתקפת־שלום גדולה של אש״ף,
שעמרה להיפתח באמצע יוני . 1982
אחרי 11 חורשים של הפסקת־אש טוטאלית בגבול הצפוני,
שבהם מנע יאסר ערפאת אישית באופן מוחלט כל התקפה משטח
לבנון על ישראל, היתה צמרת אש״ף מוכנה לצאת ביוזמה מדינית
גדולה, שמטרתה היתה להשיג הכרה הדדית בין אש״ף וישראל,
באמצעות ארצות־הברית. צוות של אש״ף, בראשות עיצאם
אל־סרטאווי, ובשותפות עם ממשלת תוניסיה, הכשיר במשך
חודשים את הקרקע ליוזמה זו. שבוע לפני שעמרה להיפתח באופן
דרמאתי, שלח מנחם בגין את צה״ל לפלוש ללבנון.

עתה קבע זאת שמיר רשמית: ממשלת־בגין רואה

בהתנגדות נכנס לעיר, ושם המתין לו מארב של פת״ח. הכוח
הושמה.

העליונות הצבאית הסורית היתה מוחצת, וכוחות
אש״ף נערכו לעמידה אחרונה נוסח־מצדה בביירות,
בצידון ובצור. אולם ברגע האחרון ממש נמנע
הדבר.
היו לכך שני גורמים:
אחרי מה שקרה בצידון, חשש הצבא הסורי להיכנס לערים
ולהסתבך בקרבות־רחוב, בגלל אותן הסיבות ששיכנעו את צה״ל
כעבור שש שנים, שלא להסתער על ביירות המערבית.
המלך הסעודי שיגר אולטימטום לסוריה, והכריח את חאפט׳
אל־אסד לבוא מייד לריאה. המלך שלח את מטוסו הפרטי כדי
להביא לשם גם את ערפאת מביירות.
שם הכתיבו הסעורים הסדר שהחזיק מעמד עד יוני :1982
נוכחות מוכרת של אש״ף בלבנון, לצר נוכחות הכוחות הסוריים,
שקיבלו מנדאט רישמי מטעם הליגה הערבית. המיני־מדינה של
אש״ף בררום התבססה, אך נוכחות הצבא הסורי העניקה לאסד
זכות־וטו על החלטות אש׳ן ף.

כל המהלכים האלה בוצעו בהסכמתה המלאה
והכמעט־רישמית של ממשלת יצחק רבין.
הסורים נכנסו ללבנון כבעלי־הברית של הפלאנגות, שהיו
בעלות־הברית של ישראל. האמריקאים נתנו את בירכתם
לפלישה זו, שאחר מארריכליה היה הנרי קיסינג׳ר (ראה יומן
אישי) .חיל־הים הישראלי שיתף למעשה פעולה במיבצע
המשולב, והשלים את כיתור כוחות־אש״ף מצר הים.
בין ראש־הממשלה רבין ובין שר־הביטחון שימעון פרס
התלקחה אז מחלוקת, שהיתה חלק מן ההתרוצצות המתמדת
ביניהם. רבין סבר שכדאי לישראל שהסורים יגיעו ער לגבול

הצפוני ממש. כך הוא טען, תהיה סוריה אחראית לשקט בגבול,
והיא אכן תדאג לכך, כפי שדאגה לשקט בגבול הגולן.
אך דעת־הקהל בישראל, שלא ידעה על הקנוניה הישראלית־סורית־פאלאנגיסטית,
ראתה בהתקרבות הסורים לגבול סכנה
גדולה. כדי לנגח את רבין, צעקו פרס ונושא־כליו, גד יעקובי,
חמס נגר הסכנה. דובר על ״קו אדום״ ,שאם הסורים יעברו אותו,
יקרה אסון. לבסוף נכנע רבץ. כך נוצר החלל הריק שלתוכו נכנס
אש״ף — כפי שאכן ניבא רבין.

ההמשך ידוע: המצאת ״הגדר הטובה״ ורב־סרז
סעד חדאד על־ידי שימעון פרם, מיבצע־ליטאני של
,1978 ולבסוף! מילחמת־הלבנון.

#טבחבח סו ת סוריה
ך מאבק בין סוריה ואש״ף הוא בעל שורשים היסטוריים
( 1עמוקים, והוא מלווה את הרכה של התנועה הפלסטינית
כימעט מתחילתה.
סוריה רואה עצמה, בתוקף עברה, הן כאפוטרופסית של העניין
הלאומי. הערבי, הן כאפוטרופסית של העניין הפלסטיני. לפי
התפיסה הסורית, פלסטין היא חלק בלתי־נפרד משיטחה של
״סוריה רבתי״ ,כמו לבנון ויררן. בעיני הסורים, מובן מאליו
שמדינה פלסטינית, כאשר תקום, צריכה להיות בת־חסותה של
סוריה, ממש כמו לבנון.

תנועת פת״ח קמה בסוף! שנות דד 50 בכוויית,
כשאחת ממטרותיה העיקריות והמוצהרות היא
לשחרר את העניין הפלסטיני מן האפוטרופסות של
המדינות הערביות. על כן היתה כקוץ בבשרה של
סוריה כימעט מיומה הראשון.
סעיד חמאמי, איש־השלום של אש״ף שנרצח על־ידי קבוצת

עוון..העולם הזה״ מנתח את המוד המזעזע את סודות אש״ף -
מ׳ עומד מאחוריו? איו הוא נורדי מה תהיינה תוצאותיו?
אבו־ניראל — אולי בהשראה סורית — טען כי מילמת־השיחרור
הפלסטינית התחילה, למעשה, ביולי ,1963 כאשר הסתערו
יחידות פלסטיניות על מישרד־הביטחון בדמשק. ראשי המרידה
הוצאו להורג על־ידי הסורים.

על כל פנים, אין כימעט מנהיג חשוב אחד בפת״ח
שלא נכלא אי־פעם בכלא סורי — וזה כולל גם אתיאמר ערפאת עצמו.
באמצע שנות ה־ 60 השתפרו זמנית היחסים בין סוריה ופת״ח,
מכיוון שסוריה היתה מעוניינת בחימום הגבול. במשך תקופה
ארוכה פעלו חוליות־פיגוע של פת״ח משטח סוריה נגד ישראל,
_ בשעה שסוריה הכריזה על ״מילחמת־שיחרור עממית״ .הדבר גרם
למילחמת ששת־הימים.
היחסים התקררו מאוד בספטמבר השחור של . 1970 הצבא
הירדני חיסל את נוכחות אש״ף בירדן. הסורים התכוננו להתערב
לצד אש״ף, אך די היה באיום צבאי ישראלי — לפי בקשת הנשיא
׳ לינדון ג׳ונסון — כדי להרתיע אותם. הצבא הסורי לא נקף אצבע
בשעה שהיררנים טבחו את הפלסטינים. זיכרון זה השאיר אחריו
מישקע עמוק.
אחרי שמרכז־הכובד של אש״ף עבר מירדן ללבנון, החמירו
היחסים בינו ובין סוריה, שראתה בעין רעה מאוד את התגבשותו
של כוח חדש, פלסטיני, בארץ שבה היתה רגילה לעשות כבתוך
שלה. מכאן המילחמה הסורית־פלסטינית של . 1976

כל פלסטיני זוכר היטב שהטבח של הפליטים
הפלסטיניים במחנה תל־זעתר נערך על־ידי
הפאלאנגות בחסות הסורים — ממש כשם שהטבח
בצברה ובשאתילא נערך על־ידי הפאלאנגות בחסות
ישראל.
• ח רו תבעיר גצזרוז
ך• •טניס האחרונות ניסה יאסר ערפאת, בצעדים קטנים

מדינה פלסטינית. לישראל היתה שעת״כושר לכרות שלום עם
אש״ף, אילו רצתה בכך.

שעת־הכושר — אם היתה בזאת — חלפה. סוריה
התאוששה במהרה, בעזרת הסובייטים, ומעמדה
בעולם הערבי התחזק עם הידרדרות מצבה של
אויבתה, עיראק. משבר־הנפט הוריד גם את ראשה
של סעודיה, ומצריים שקועה בצרותיה.
בהדרגה התגבש המצב החדש. כל הכוחות הלוחמים
הפלסטיניים הפעילים מצויים עתה בשטח הנתון לשליטה סורית
מוחלטת. לדמשק יש יכולת עצומה וישירה להשפיע על
מפקדיהם, לשחד אותם או לאיים עליהם. הם יכולים לספק להם
אביזרי־לחימה וכל טוב או לרצוח אותם, כפי שנרצח הרמטכ״ל
של אש״ף. ואילו אנשי ערפאת לא יכלו לזוז בשטח, פשוטו
כמשמעו, בלי הסכמה סורית.
ערפאת לא יכול היה להוציא את כוחות אש״ף מלבנון, מפני
שהוא לא יכול היה להפקיר את מאות אלפי הפליטים
הפלסטיניים, וביניהם מישפחותיהם של הלוחמים, שנותרו שם.

זוהי החזית היחידה עם ישראל, ונטישתה היתה נראית כעריקה מן
הקרב. מה גם ששום מדינה ערבית אחרת לא היתה מוכנה לקלוט
את אלפי הלוחמים.
מול הלחץ הסורי המאסיבי לא היתה לאש״ף מישענת כלשהי.
ארצות־הברית הוסיפה להחרים את אש״ף. ממשלת־ישראל
וה״אופוזיציה״ הוסיפו ללחום בו, וגם תנועת־השלום הישראלית
חששה מלהושיט לו יד. ערפאת לא יכול היה להצביע על שום
הישגים מדיניים, ושום מדינה ערבית לא התייצבה לימינו.

היה לו רק מקור־כוח אחד — התמיכה המוחצת
והאחידה של ארבעה וחצי מיליון הפלסטינים
המפוזרים. אך מכיוון שבל קיבוצי הפלסטינים, בלי
יוצא מן הכלל, חיים עתה תחת מישטרי רודנות
ודיכוי, אין כוח זה יכול לבוא לידי ביטוי מוחשי
ומיידי.
המיבחן הראשון בא בראשית שנה זו, והוא נשמר בסוד כמוס.
(המשך בעמוד )8

^ וזהירים, להשתחרר מן החיבוק הסורי ולפתח מדיניות
פלסטינית עצמאית, שמטרתה הברורה היא התקרבות
לארצות־הברית כדי להגיע להקמת מדינה פלסטינית עצמאית
בגדה וברצועה, במיסגרת הסדר־שלום עם ישראל.
הסורים ראו פעולה זו במורת־רוח גוברת. הם אימצו להם את
קבוצת־הרצח של אבו־נידאל, שהוקמה על־ידי עיראק, וזו רצחה
*_י בזה אחר זה את הנציגים הבולטים של קו־השלום של פת״ח. אולם
ערפאת המשיך בדרכו, ונתן אור ירוק לסרטאווי לפלס את הדרך
ליוזמה גרולה.

יוזמה זו נקטעה על־ידי הפלישה הישראלית.
מבחינת דמשק, עשתה ממשלת־בגין את מלאכתה
של סוריה.

אולם אריאל שרון לא רצה להסתפק בחיסול אש״ף. הוא רצה
לגרש גם את הסורים מלבנון. משום־כך תקף צה״ל את הצבא
הסורי — התקפה שהסורים לא היו מוכנים לה כלל, מפני שלא
היה בה הגיון מדיני.
למרות שצה״ל נכשל על הקרקע בהבסת הצבא הסורי, הסכימו
הסורים ביום השישי של המילחמהי להפסקת־אש. הם הותירו את
הפלסטינים להילחם לבדם, שהרי הפסקת־האש לא חלה על
״המחבלים״ ,כפי שהכריז אריאל שרון בו במקום בפה מלא. בעיני
הפלסטינים היתה זאת בגידה צינית, עריקה מבישה משדה־הקרב,
י*• תוך הפקרת אחים־לוחמים.
בביירות עצמה נוצר מצב חדש לגמרי. שרידי היחידות
הסוריות, שכותרו בעיר, היו שפופים ועלובים, בעלי מוראל ירוד

ביותר, והם עוררו את לעג הפלסטינים. ואילו הכוחות הפלסטינים,
ובראשם הצבא של פת״ח, הגיעו בביירות הנצורה לשיא המוראל
שלהם. הם האמינו כי הס לבדם עומדים עתה מול הצבא הישראלי
המהולל, ועוצרים אותו. ערפאת, שנשאר עימם בעיר הנצורה, היה
גיבורם.
.ערפאת מצא את עצמו במצב פאראדוכסלי. למרות היותו
מכותר ומנותק, ולמרות שצל המוות ריחף עליו, היה בפעם
י הראשונה בחייו מנהיג של כוח עצמאי ממש.

הסורים הפקירו אותו, הסובייטים לא נקפו אצבע
לעזרתו, כל המדינות הערביות עמדו מנגד — ועל כן
חיה חופשי לחלוטין לפתח מדיניות פלסטינית
עצמאית.

אין זה מיקרה שדווקא בביירות הנצורה עשה ערפאת שורה
ארוכה של צעדים משמעותיים. הוא קיבל את פניהם של חברי
מערכת העולם הזה — ,הישראלים הראשונים שהוזמנו אליו.
הוא הודיע רישמית שהוא מקבל את כל החלטות האו״ם, והשמיע
שורה של הצהרות שביטאו נכונות ברורה להגיע להכרה הדדית
__ עם ישראל ולהסדר־שלום עימה.
הסורים ישבו מרחוק, הקשיבו וחרקו שיניים. הם התפוצצו
מזעם כאשר החליט ערפאת, בתום המצור, להקים את מטהו
בתוניס, תחת להקימו בדמשק.

מאותו הרגע היה ברור כי ערפאת הוא על כוונת
הסורים — והפעם לחיים ולמוות.

ישיבה סודית בפת״ח
ך י< מה מיועציו של יאסר ערפאת — ובראש וראשונה עיצאם
! * סרטאווי — יעצו לו לנצל את הרגע, כשיוקרתם הרקיעה
לשחקים, ואילו יוקרת הסורים היתה בתחתית השפל — כדי
להביא למשבר ולגרום לפילוג, אשר יסלק מאש״ף את
אנשי־הסירוב, סוכני הסורים והלובים.
ערפאת לא שעה לעצות אלה. הוא החשיב תמיד את
אחדות־התנועה יותר מכל מטרה אחרת. הוא ידע, מן הסתם, כי
הפילוג יהיה בלתי־נמנע בסופו של דבר, אך הוא רצה לדחותו ער
שיהיו בידיו הישגים ממשיים, כגון הסכמה ישראלית להקמת

בטיט הכוח: ילדים פלסטיניים בפזורה מקדמים פני ערפאת

(המשך מעמוד )7
אחרי שיאסר ערפאת קיבל בארץ
ערבית מישלחת ישראלית • ,הובא
הדבר לדיון במוסד העליון של פת״ח.

לתדהמת ערפאת ואנשיו,
הסתבר בישיבה זו כי בפת״ח
התגבשה בינתיים קבוצה
קיצונית, שהתנגדה בחריפות
לפגישה זו עם ״ציונים״ ולכל
הקו המתון שגיבש בביירות.
היה ברור כי הפורים החלו
חורשים בתוך שדות פת״ח,
ונדלק אור אדום.

אש״ף על מחנות־ הפליטים,
ושם תיתכן מה שהפלסטינים
עצמם קראו לו, השבוע ,״מצדה
פלסטינית״ — עמידה נואשת,
העלולה לגרום לטבח המוני.
לחאפט׳ אל־אסד אין בעיות של
סנטימנטים. הוא יודע כי לעולם לא
תהיה לו הזדמנות טובה יותר, ומנוי
וגמור עימו לחסל את העצמאות
הפלסטינית, אחת ולתמיד.
אילו אפשרויות יש לערפאת
לעמוד מול מיתקפה מרוכזת זו?
לימינו מתייצבים רוב המישטרים

כל הפלסטינים יודעים כי המאבק
אינו על גורלו האישי של ערפאת, ואף
לא על גורל ״קבוצת האבואים״ —
מייסדי פת״ח, שאימצו לעצמם בשעתו
כינויי־מחתרת בנוסח ״אבו־עמאר״
ו״אבו־ג׳יהאד״.
הקרב הוא על גורל העם הפלסטיני
עצמו, על יכולתו להיות אדון לגורלו,
מול פני ההתנכלות של מישטרים
ערביים, המבקשים לנצל את העניין
הפלסטיני למטרותיהם הפרטיות.
מי שחוגג עתה את ״סופו של
ערפאת״ או ״סופו של אש״ף״ אינו מבין
על מה הוא שח.

1* 11*1־

אש״ף אינו אירגון או המיסגרת הוא
מיפלגה.
הלאומית של העם הפלסטיני.
אי־אפשר לשבור מיסגרת
כזאת — גם אם תתפלג או
תתפרק, תבוא במקומה מי-
סגרת חדשה, שלא תהיה שונה
מקודמתה. השאלה אינה אם
יתקיים אש״ף, אלא מה יהיה
טיבו של אש״ף אשר יתקיים.

ערפאת לפני תמונת אסד
לנצח או להירצח
הדברים הגיעו לידי שיא כעבור
כמה ימים. במושב המועצה הלאומית
הפלסטינית באלג׳יר, המוסד העליון
של אש״ף, לא נפלו הדברים כפי
שקיווה ערפאת. מנהיגותו נשארה
בלתי־מעורערת, אך הופעלו עליו
לחצים קשים ביותר — עד כדי איום
בפילוג חמור. כתוצאה מכך הצניע
ערפאת את מדיניותו העצמאית, מנע
בעד עיצאם סרטאווי מלהשמיע בפה
מלא את מצע־השלום של צמרת פת״ח,
והסתפק בהחלטות שהשאירו את
הבעיות בלי פיתרון. כך קיווה להציל
את אחדות התנועה.
אולם הוא לא יכול היה עוד למנוע
את ההתפוצצות. היוזמה לכך לא באה
מצד הנהגת פת״ח — כפי שהציע
סרטאווי — אלא מצד הסורים.

פרטאווי עצמו לא ראה
בהתגשמות נבואותיו השחורות.
הוא נרצח על-ידי אנשי
אבו־נידאל, בלי ספק על פי
הוראת הסורים, כהכנה למה
שמתחולל עכשיו.

#״מצדה פרסטידת״
^ תכן בי ״המרד״ של כמה ממפקדי
פת״ח בביקעה היה אותנטי, ביטוי
למורת־הרוח שהשתררה בכמה יחידות
בגלל מינוי מפקדים בלתי־פופולריים.
אך אין ספק שהוא לא היה פורץ
אלמלא קיבלו מפקדים אלה הבטחה
ברורה מצד הסורים שהם יזכו בתמיכה
מלאה מהם. הסורים הם אדוני השטח
שהפך לזירת־ המאבק.

מן הרגע הראשון לא היה
לאיש בהנהגת פת״ח אשליה
לגבי מהות המרידה — זוהי
התקפת־מחץ של המישטר
הסורי על אש״ף ועל עצמאות
המדיניות הפלסטינית.

המטרה היא לסלק את ערפאת,
להרגו או להדיחו. ואם הדבר אינו עליו להלביש
אפשרי — .
כותונת־כפייה סורית, שלא תאפשר לו
אלא לתפקד כסוכן המדיניות הסורית.
התנאים על הקרקע פשוטים לגמרי
— הצבא הסורי שולט בכל.
בביקעת־הלבנון חונה עתה כוח סורי
כביר, המוכן להתקפה ישראלית. נגד
צבא זה אין כל סיכוי ליחידות
הפלסטיניות, שאין להן נשק מתאים.

כוחות

בטריפולי נשענים

* מתי פלד, יעקב ארנון ואורי
אבנרי, מטעם המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני.

הערביים, אך השפעתם על המאורעות
מועטה. עד כה לא הגישו הסעודים
לאסד אולטימטום כפי שהגישו לו
ב־ ,1976 אולי מפני שכוחם הכלכלי
כיום חלש יותר.
ברית־המועצות משלמת מס־שפתיים
לערפאת, אך בעל־ הברית
העיקרי שלה במרחב הוא עתה אסר,
ולא יעלה על דעתה לריב עימו. חסידי
ברית־המועצות בתוככי אש״ף נמנים
עם ראשי המורדים — ויתכן כי
מוסקווה שיחקה בפרשה זו מלכתחילה
מישחק כפול, כשהיא תומכת למעשה
במורדים, בעודה משמיעה מלים רפות
בזכות ערפאת.

אוכלוסיית השטחים הכבושים,
וקיבוצי העם הפלסטיני
ברחבי הפזורה, תומכים בכל
ליבם בערפאת. זהו הגורם
המכריע, בטווח הרחוק. אך
השאלה היא אם הוא יוכל
להשפיע בטווח המיידי.

המילים הבוטות שבהן תקפו
השבוע ראשי הציבור בגדה את ״הקצב
הסורי״ שדמו הותר על־ידי המופתי
הירושלמי, שהפלסטינים מבינים היטב
את טיב המישחק. אין זו התקפה
אישית על יאסר ערפאת. זוהי התקפה
על עצם קיומו של העם הפלסטיני, על
עצמאותו ועל יכולתו לפעול למען
השגת מטרותיו הלאומיות.

הסורים אכן מנסים להשלים
את המלאכה שבה התחילו בגין
ושרון.

• הפלסטיני הנודד
^ אסר ערפאת הפך עתה סמל העם
הפלסטיני, כפי שלא היה מימיו.
הוא נע ונד בין מדינות וממשלות.
הוא נושא עימו את תיקוותיהם של
מיליוני הפלסטינים, המשועבדים
לרודן הסורי ולמושל הצבאי הישראלי,
לעריץ העיראקי ולמומחי־הטבח הירדנית לבולשת
הלבנוניים,
ולמישטרה של כוויית, לשי־לטונות־הביטחון
של מצריים ושל
סעודיה. המעטים החיים בארצות
חופשיות, במערב, משוללים ברובם כל
זכויות. אין להם נתינות ואין להם
מיסמכים, שיאפשרו להם לנוע מארץ
לארץ.

לא במיקרה טוענים עתה
הפלסטינים שהם ״היהודים
החדשים״ .דימויים של מצדה
ושל ״היהודי הנודד׳ ,וזיכרונות
יהודיים מן העבר הלא־רחוק,
ממלאים עתה את עולמם
הרוחני.

*11־111

להלכה יש כמה אפשרויות:
• ערפאת יכול לנצח את יריביו.
לא יהיה זה ניצחון צבאי — שאינו
אפשרי — אלא ניצחון פוליטי, שיביע
את רצונם הנחוש של ההמונים
הפלסטיניים.
• ערפאת יכול להתפשר בכל זאת
עם הסורים, במיסגרת נוסחה שתגביל
לזמן־מה את עצמאותו המדינית.
• האירגון יכול להתפלג בין רוב,
התומך בערפאת, ובין סוכני סוריה
ולוב, אנשי חזית־הסירוב. היו הרבה
דוגמאות לפילוגים כאלה בתנועות
לאומיות אחרות — כגון פרישתו של
זאב זיבוטינסקי מן ההסתדרות הציונית
והקמת ״הסתדרות ציונית חדשה״.
פילוג כזה יכול להחליש את האירגון,
אך גם לאפשר לערפאת חופש־תימרון
שלא היה לו קודם לכן. הסורים,
מצידם, עשויים לקרוא לפלג שלהם
״ממשלה פלסטינית זמנית״.
• האירגון יכול ליפול בצורה זו או
אחרת בידי הקיצוניים, תוך הדחת
ערפאת או הריגתו. במיקרה כזה יהפוך
אש״ף מכשיר בידי דמשק — עד
שיקומו כוחות חדשים שיתקוממו נגד
עיוות זה של מהותו.
• האירגון יכול להתפצל בין כמה
רסיסים, שיתחרו ביניהם בקיצוניותם,
עד שיתאחרו מחדש תחת מנהיגותו
של לאומן קנאי, מסוגו של האיית־אללה
חומייני.

** אות רופאים שובתי־רעב חשבו
שהם הצליחו לאלץ את הממשלה
להיכנע לדרישותיהם. אך רק כאשר
קרא מזכיר־הממשלה, דן מרידוד, את
הודעת הממשלה באוזני הכתבים,
התברר מיהו המושך האמיתי בחוטים
בקריה בירושלים.
זה בנימין־זאב בגין, בנו של ראש
הממשלה מנחם בגין.
נוכחותו בלישכת אביו ביום הראשון
השבוע היא שגרמה לתפנית. עוד
באותו בוקר היו הכל בטוחים שאם
הממשלה תאלץ להיכנע לרופאים
שדרשו בוררות, יתפטר שר־האוצר
יורם ארידור. בנימין־זאב, שהכל
קוראים לו בני, מכיר היטב את ארידור
הוא שוחח איתו ארוכות באותו בוקר.
התוצאה: הממשלה הסכימה לבוררות
ואיש מחבריה לא הצביע נגד ההחלטה.

להכרעה בממשלה. כבר בסוף חודש
מאי הוא השתתף בישיבת שרים שדנה
בנושא שביתת הרופאים.
כאשר הוטל הרימון על מפגיני
שלום עכשיו מול לישכת ראש־הממשלה,
פנו היושבים סביב לשולחן
הממשלה לראש־הממשלה, וביקשו
שירד אל העיתונאים ויביע זעזוע
מרצח אמיל גרינצוויג. בגין שלח את
שר־הפנים שיאמר את דברו לציבור
ההמום. מזכיר־הממשלה, המכיר את
בני בגין מזה שנים, והמקובל הן על
ראש־הממשלה והן על בנו, טילפן
לבגין הצעיר וקרא לו לבוא מייד
ללישכת ראש־הממשלה. בני בגין בא
במהירות למקום, ולחץ על אביו שירד
מלישכתו אל העיתונאים הרבים
שהמתינו ליד הפתח, ושיגנה את הרצח
המתועב.

• ההוכחה הסופית
בר אחד ברור לכל בר־דעת
( (ההגדרה שאינה כוללת את
יצחק שמיר) :המאורעות הוכיחו כי
מצע־השלום של ערפאת אינו טכסיס,
אלא מהפכה אמיתית במחשבה
הפלסטינית. אחרת אי־אפשר היה
להעלות על הדעת התמרדות כה
קיצונית נגדו מצד אנשי־הסירוב.

לולא היה ערפאת מוכן
באמת ובתמים להכרה הדדית
עם׳ ישראל, להידברות עם
מחנה־השלום הישראלי, ל־משא-ומתן
עם ארצות הברית
ולהגשמת תוכנית־ השלום של
פס — לא היו המורדים
מתמרדים נגדו, והסורים לא היו
עושים מאמץ עליון כדי לחסלו.

צריך אדם בישראל להיות כסיל
גמור כדי לשמוח על מרד זה. אם לבשר הדבר עלול יצליח,
מילחמת־נצח בין ישראל והעם
הפלסטיני. ממילא גם מילחמת־נצח בין
ישראל והעולם הערבי. הדבר עלול
להביא להרג אינסופי, לזוועות
אין־ספור, ואולי, בסופו של דבר,
להשמדה הדדית.

כפי שאמר בשעתו אחד
מהוגי-הדעות השמאליים המבריקים
במצריים, מוחמד
סיד-אחמד :״ישראל צריכה
להודות לאלוהים על קיום
אש״ף. רק אש״ף מסוגל לעשות
עימה שלום אמיתי. אם יתפרק
אש״ף לאלף רסיסים, תצטרך
ישראל להילחם בסל אחד מהם
לחוד.״

בנימין־זאב בגין בגיל 35
תגר על הממשלה -
מזה חודשים רבים ידוע הן בתנועת
לישכת ראש־הממשלה עשתה כל
שביכולתה כדי להעלים עובדה זאת. החרות והן בקרב הבאים והיוצאים
הכתבים המדיניים נאלצו להמתין בליכשתו של ראש־הממשלה, שהאיש
מעבר לזמן המקובל, עד שמזכיר־ מס׳ ,1הנוטל חלק בשיקוליו,
הממשלה קרא באוזניהם את ההודעה. בהערכותיו וקבלת החלטותיו של
הוא כינס אותם בחדר אחר ולא בחדרו. מנחם בגין הוא בנו בני, שהוא בעל ידע
הקבוע, כי שם ישב בכל אותה עת בנו נרחב ביחסים בינלאומיים ובמדעי־המדינה.
מישהו אף חמד לצון וכינה
של ראש־הממשלה.
אותו :״ישראל גלילי של חרות״ .אחד
מבאי ביתו של ראש־הממשלה אמר
בפירוש :״בני הוא היועץ בהא הידיעה
של מנחם בגין. הוא לא יפיל את אביו
זו הפעם הראשונה שבה בפח״ ,כשהוא רומז לאחרים שהכשילו
מתערב בני בגין בבעיות קשות את ראש־הממשלה בשנה האחרונה.

1יע!נ

ומתווך

בני בגין הוצנח למערכת הפוליטית
בארץ, והוא מצוי בעמדת השפעה
כמותה לא נודעה בארץ זה שנים. הוא
גם יועץ לראש־הממשלה וגם מתווך
בינו ובין המתרחש מחוץ ללישכה
בירושלים.
איך הצליח בנו של ראש־הממשלה
להגיע לתפקיד שהוא עצמו ממלא
אותו בתוכן?
אין ספק שהסיבה נעוצה ראשית
בקירבה המישפחתית בין מנחם ובני
בגין, אך מעבר לכך היא קשורה בעברו
ובאישיותו של בגין הצעיר.
ילדות בודדה
^ אשר נולד בני, לפני 40 שנה,
היה אביו נרדף על־ידי הבריטים.
שנות חייו הראשונות עברו עליו
בנדודים לצד אביו ואמו, שהחליפו
כתובות ושמות כדי שזהותם האמיתית
לא תיחשף. שמו, בנימין־זאב, ניתן לו
על שם אביו של בגין, זאב־דב, שנרצח
על־ידי הנאצים.
אחרי הולדת האחות חסיה, עברה
המישפחה להתגורר ברחוב רוזנבאום 1
בתל־אביב. אבי המישפחה היה עדיין
מבוקש. על דלת הדירה נרשם שם של
דייר אחר. בני לא יכול היה להביא
חברים לביתו, ולכן גם לא הוזמן לבוא
אליהם. בשנים אלה שבהן עוצבה
אישיותו, הוא גדל בתוקף הנסיבות די
בברירות.
גם אחרי שאביו יכול היה כבר
להיחשף ולצאת ממקום מחבואו, ערב

שבהן נאם אביו בפאתוס רב. הוא היה
עוקב מקרוב אחרי הדרך המיוחדת
שבה הצליח לשלהב את המאזינים
ולגרום להם להזדהות איתו. הוא גם
ראה מקרוב מה יחס רוב הציבור
לתנועת החרות. זה לא מנע ממנו
להיות אחר־כך חבר בתנועה ואף
להיבחר בגיל צעיר למרכז. הוא לא
מרד באביו אלא התחבר איי׳י•
דרך מוכרת י ״ רף זיל המפריד

ב ין ״גד מסד המפא״י וקהילת אנשי
חרות חיתה השירות הצבאי. בני המתין
בקוצר־רוח לשירות הצבאי, ונדהם
כאשר נאמר לו ששירותו נדחה בגלל
מחלת אסטמה שממנה סבל. הוא לחץ
בכל דרך אפשרית, ולבסוף חוייל
ושירת שירות מלא. כשפרצה מילחמת
יום־הכיפורים הוא שב לארץ מלימודים
בארצות־הברית והתגייס לשירות קבע.
למרות שהחיים הפוליטיים׳ היו חלק
מאורח־חייו, הוא שקד על לימודים.
כיום הוא דוקטור לגיאולוגיה. את
הדוקטורט קיבל באוניברסיטת
קולוראדו בארצות־הברית, אחרי ששב
לשם בתום שירות הקבע שלו.
ועידת חרות בשנת ,1966 שבה תקף
שמואל תמיר את מנהיגותו של אביו,
חידדה את חושיו הפוליטים. אומרים
עליו שמאורעות אותם הימים הבהירו
לו צדדים אפלים בחיים הפוליטיים,
ובבת־אחת התברר לו על מי אפשר
לסמוך בתנועה ומיהם נאמני המישפחה
הלוחמת.
בבחירות לכנסת של 1969 הוא
נמנה עם צוות ההסברה של גוש חרות
ליברלים. הוא עסק בניסוח מודעות
וסיסמות. לצידו ישבו שניים, שאיתם

מנחם בגין בגיל 35
-מול צייתנות גמורה לאב

קום המדינה, ניצב עדיין בני, כמו יתר
בני המישפחה, מן הצד. יחס המימסד
באותן שנים לתנועה הרוויזיוניסטית,
ולבגין, באופן אישי, היה יחס של נידוי
כמעט מוחלט. שנות התבגרותו של בני
בגין הן השנים שבהן נקשר שמו של
אביו בתנועה פוליטית בעלת גינוני־טקס
פאשיסטים.
הוא למד בתיכון עירוני ה׳
בתל־אביב. מעידים עליו שהוא היה
תלמיד מצטיין. את כל מירצו הוא
השקיע בלימודים.
בני בגין הוכנס לפוליטיקה כבר
מגיל צעיר. הוא נהג לנסוע לאסיפות

הוא נמצא בקשר עמוק — אריה נאור
ודן מרידור. נאור היה מזכיר־הממשלה
עד לפני כשנה.
ב־ ,1972 בוועידת חרות המפורסמת
שבה ניסה עזר וייצמן לדחוק את מנהיג
התנועה לקרשים, עלה בני לבימה
ונאסן נגד הרעיון להחליף את הנהגת
המישפחה הלוחמת.
כשאביו עלה לנאום הוא הציע לא
להתרגש ממרד הצעירים .״גם לנו יש
צעירים״ ,אמר ונקב בשמותיהם של
מרידור הצעיר, נאור, ובנו, בנימין־זאב.
התנהגות חלק מחברי התנועה,
ובעיקר הצעירים, שברובם הלכו עם

וייצמן, הבהירה לבני שאין לו חלק בין

הכדאיניקים שנחתו אז בתנועה,
שחלקם אף הגיעו אחרי שנים לכנסת.

ך* לימודים בחו״ל והשירות
\ 1בצבא־הקבע הרחיקו אותו מעט
מהפעילות היום־יומית בארץ, אך
הופיע בארצות הברית כמרצה מטעם
הבונדס. אחרי שהליכוד עלה לשילטון
הוא הפך להיות מסביר מבוקש של
מדיניות ממשלת אביו מעבר לים. פה
ושם הוא אף פירסם מאמרים, לא בשמו,
בביטאון של תנועת החרות, ארץ
ישראל, בבחירות האחרונות, לפני
כשנתיים, הוא היה חבר בצוות
התגובות של הליכוד וגם השתתף
בישיבות אגף־ההסברה של תנועת
החרות.
בני קשור מאוד למישפחה הלוחמת
ולנאמניו של בגין, שהקיפו אותו
במשך כל השנים. כאשר התגלה
שמאחורי המצאת האנרגיה של יעקב
מרידור עומד המדען המפוקפק דני
ברמן, טילפן בני בגין ל״דוד יעקב״
וביקש ממנו שלא יקח ללב את
הפירסומים בכלי־התיקשורת סביב
הפרשה ושלא יתפטר.
בני נשוי לרות והוא אב לשישה
ילדים. הוא מתגורר בדירה צנועה בת
שלושה חדרים בירושלים, עובד במכון
הגיאולוגי בירושלים, ונוסע לשם
בתחבורה ציבורית.
בגין הבן קשור מאוד למישפחה.
כשאימו, עליזה, שכבה בבית־החולים
הדסה הוא נהג לבקר אותה מדי יום
ביומו. הוא נמצא בקשר יום־יומי כמעט
עם אביו. מספרים שבגין אוהב את בנו
אהבה עזה ורואה בו בן כלבבו.
בני אינו מרבה לבוא ללישכת
ראש־הממשלה. ביום שבו הוא בא כדי
ליטול חלק בדיונים שהביאו לסיום
שביתת־הרופאים, הוא ירד מהאוטובוס
הרחק מהלישכה כדי שיוכל להתחמק
מהעיתונאים שהמתינו בפתח. מות
האם ומצב רוחו השפוף של האב קירבו
עוד יותר את בני ואת מנחם בגין.
כלפי חוץ הוא אינו מצטייר
בחברותי, ואינו יוצר קשר מיידי עם
הסובבים אותו. אומרים עליו שהוא
רציני מדי, ממעיט להתבדח, בלתי
מרשים וחסר את הכריזמה כאביו. הוא
נץ קיצוני .״לבטח היה מתנגד להסכמי
קמפ״דייוויד אלמלא חתם עליהם
אביו״ ,אמר השבוע חבר תנועת החרות
מירושלים המכיר את בני היטב .״הוא
התלמיד האמיתי של אביו״ .כאשר
התנהלו הדיונים המארתונייס בקמפ־דייוויד,
היה בני בגין בארצות־הברית.
מספרים שבאותה תקופה הוא התקשר
עם אביו לעיתים תכופות ביותר וביקש
לחזק את רוחו מול עמדותיהם של
הישראלים האחרים במישלחת, שלחצו
לוויתורים בסיני.
כאשר החליט בגין להעביר בכנסת
את חוק סיפוח רמת־הגולן, נטל בני
חלק בניסוח החוק ובדיונים סביבו.
בני בגין משתדל בכל כוחו שלא
להיחשף לציבור. מיספר הטלפון בביתו
הוא חסוי. המטלפנים אליו למכון
הגיאולוגי עוברים לפחות שני אנשים,
המסננים את השיחות אליו. לעולם
אי־אפשר לדעת אם באמת הוא איננו
בחדרו או שהוא אינו רוצה להשיב
למטלפנים אליו. חוג מכריו הוא
מצומצם, ורבים בתנועת החרות לא היו
מזהים אותו ברחוב כבנו-של המנהיג.
לפני כשנה הוא חרג מאלמוניותו וחנך
ספריה על שם ישראל אפשטיין
במועדון־נוער ברמלה. היה זה כאשר
אביו החלים מהפציעה בירכו והתקשה
בהליכה.
מעבר להיותו בן אוהב ומסור. חבר
המיפלגה ובעל חושים פוליטיים,
מתאים מעמדו של בגי בגין כיועץ
סתרים למצב החדש שהתהווה.
מקורביו של בגין, ותיקי התנועה,
טוענים שראש״המסשלה חש כמי
שרומה על־ידי שרים ואנשים מסדי־מים
בתנועה, בעיקר בשנה האחרונה,
מאז יציאת צה״ל למילחמת־ הלבנון.
״בגין פשוט לא סומך היום על אף
אחד״ ,אמר אחד מהם ״בני הוא יועץ

בנימין־זאב ואביו בהלוויית אמו
ניחומים ל״דוד יעקב״
אמין ולא אינטרסנטי. הוא יכול לומר ראש־הממשלה הוא באמצעות בנו. ח״כ
לאביו מה קורה מחוץ ללישכה ללא בקואליציה שאל בקול :״האם ממצב זה
כחל וסרק, למסור דיווח אוביקטיבי על ניתן ללמוד שבגין ניתק את עצמו
נושאים שונים וכמובן לשמור בסוד את סופית מהסובבים אותו?״
מה שהוא שומע — בניגוד לשרי חרות
אחרי התערבותו של בני בגין,
ולח״כים של התנועה״.
שהביאה לסיום השביתה שהסעירה את
הציבור, הוא חזר למישרדו במכון
הגיאולוגי, אך כל מי שמתעניין
במאבק הירושה במיפלגת השילטון
שואל את עצמו מה יעשה בני בגין
>ץ ביתת הרופאים היא דוגמה עתה.
לפני כשנה אמר עליו בראיון
טובה לכך .״ראש־הממשלה
איבד את אמונו באנשים שנטלו חלק עיתונאי אריה נאור המכיר אותו היטב:
בטיפול בפרשה״ ,הסביר אחד העובדים ״עתידו הפוליטי של בני תלוי אך ורק
בו. אם וכאשר יחליט להיכנס לזירה
הפוליטית — הוא יוכל לקבל כמעט
כל דבר שירצה״.
נאור יודע על מה הוא מדבר. תנועת
החרות מעולם לא הצטיינה בדמוקרטיה
יתר. מוסדות המיפלגה אינם
מתכנסים באופן סריר. החלטות נופלות
על־פי תנועות פיו ועיניו של ראש
הממשלה, המנהיג הבלתי־ מעורער של
התנועה. הפיכת בני בגין — יועץ
סתרים פרטי, איש״קשר וסוד
בהתנדבות — לבעל תפקיד רישמי,
תלויה אך ורק באב.
בני הוא איש כלבבו של מנחם בגין.
על־פי בקשה מפורשת יכול בני
בלישכה, במצבו הוא לא יכול היה ״להיכנס מחר בבוקר לקלחת הפולילהרשות
לעצמו לשקוע בטיפול טית״ ,התבטא פעיל בתנועה ״יש לו כל
בבעיה. בנו סיפר לו על מצבם האמיתי התכונות להיות היורש שלו, הן בגלל
של בתי־החולים בזמן שביתת הרעב, שמו והן בגלל תכונותיו״.
של הרופאים, הסביר מה הם דורשים,
בני בגין מבטא מצב חדש שבו
ומדוע תביעתם לבוררות מוסכמת היא שרויה ממשלת הליכוד. עתה ברור
מציאותית וצודקת. הוא יכול היה מעל לכל ספק שראש -הממשלה אינו
לספר לאביו על המתרחש מכלי־ מתפקד במלוא מובן המילה, והקשר
ראשון. הוא מכיר מקרוב רופאים עימו מתבצע רק באמצעות קרובי־ירושלמיים,
ואלה תיארו לפניו בחרדה מישפחה. לאחד מהם, בני, סלולה הדרך
גוברת והולכת כיצד מתמוטטים לתפקיד הבכיר ביותר, לכשירצה.
שירותי הרפואה.
נהגו לומר שהליכוד בשילטון והיוצאים הנכנסים
אך לא כל
משמעו מהפך פוליטי. עתה נדמה שזהו
מליכשתו של בגין מרוצים מהמצב גם מהפך באופי המישטר. בני בגין
הנוכחי. פקידה אחת כינתה אותו מסמל עתה את מעברה של ישראל
מאחורי גבו ״יורש העצר״ .שר ממישטר דמוקראטי למישטר קיסרי.
בקואליציה טען שאי־אפשר לנהל
בן־ציון ציטרין
מדינה כאשר הקשר היחידי עם

^ איך מנהלים
מדינתו

.אם חלים
להימס לזירה
הפוליטית, יוכל
לקבל כמעט
נל ונר עזחנהו

המח יר

לטיולים

המח יר

לטיולים

היוצאים עד

15.7.83

$2477
$ 2577

היוצאים מ -

המח יר

היוצאים מ -

16.7.83

$ 2719
טו רונ טו ־ ני אגרה -טו רונ טו -סאלט ליי ק
סי טי -ג ׳ קסון -י לו ס טון -ג ׳ קסון -סאלט
לוי ק סי טי -ב ריי ס קניון -פארק ציון -
ה ק ניון הג דול -לאסוגאס -רינו -
סן -פ רנ צי ס קו -סן ס מיון -לו סאנג׳ ל ס -
ניו -אורליאנס -או ר לנ דו -וושינגטון -
ניו -יורק -לונ דון -ת״ א.

אפשרות לתנאי אשראי מיוחדים

לטיולים

$2619

16.7.83

ניו -יורק -פי לדל פי ה -וו שינג טון -בו פ א לו -
ני אג ר ה -טו רונ טו -לאס וג א ס -ב ריי ס ק ניו ן
סאלט ליי ק סי טי -ג׳ ק סון -י לו ס טון -ג׳ ק סון -סאלט ליי ק סי טי -ונ קו ב ר -
וי ק טורי ה -ונ קו ב ר -סי אטל -סן פ רנ צי ס קו
-סן ס מיון -לו סאנג׳ ל ס -ניו -יורק -ת״ א.

לטיולים

תשלום רא שון(/0ס ) 10 עם רכישת הטיול והיתרה בתשעה
| תשלומים שווים וצמודים לדולר החל מ ־ ו לחודש
שלאחר רכישת הטיול(.בתוספת 20/0דמי גביה) __
פרטים והרשמה: משרדי וסוכני ׳קופל״ ברחבי הארץ

אל) /מה.

קיי פרסומאים #

המח יר

היוצאים עד

15.7.83

כאשד התנדף העשן בוועיות־מנ״ס, הסתבר נ׳ הצמד ׳עוייחזו עשה זאת שוב

ויצהון 2ח1גן1י0

**ן השורה הראשונה, שבה ישבו
^/העיתונאים, אפשר היה להבחין
היטב בפניה של חייקה גרוסמן,
שישבה בקצה השמאלי של הבימה
בקולנוע תל־אביב. היא, המזכירה
החברתית של מפ״ם, ישבה שם עם
חבריה, שלושת המזכירים האחרים.
התוצאות מן הקלפיות התחילו להגיע
לקראת השעה 2אחר־הצהרים.
תחילה דווח למזכירים על רוב קטן
של תומכי ״הצעה ב״׳ ,שדיברה על
הישארות במערר. היא מילמלה משהו
באוזניו של גד יציב, המזכיר המדיני
של המיפלגה. אחר־כך דובר על
שיוויון. חיוך קטן עלה על פניה של
חייקה גרוסמן. אחר־כך נאמר שיש
תוצאות סופיות: תומכי המעיר ניצחו.
חייקה התחילה להבין שזה הסוף. עברו
עוד כמה דקות, ומישהו בא ודיווח
שהתוצאות עדיין לא סופיות. נפלה
טעות בספירה של כמה קולות. חייקה
התעודדה.
אבל לבסוף, כשהוקראו התוצאות
הסופיות, החווירה חייקה גרוסמן.
אחר־כך, כשהושרו ההימנונים, היא
עמדה קפואה, כשזרועותיה מתוחות
לצירי גופה, ושפתיה לא נעו. חייקה
גרוסמן לא שרה את התיקווה, היא גם
לא שרה את האינטרנציונל.
בשביל חבריה, המזכירים של מפ״ם,
זו היתה עוד תבוסה פוליטית שהנחילו
להם יעקב חזן ומאיר יערי. בשביל
חייקה גרוסמן זו היתה יותר מתבוסה
פוליטית סתם. היא לחמה בעיקביות,
כמעט בכל פעם שנערכה ועידה של
מפ״ם בתריסר השנים האחרונות, למען
יציאת מפ״ם מהמערך, למען העצמאות

של מיפלגתה. הפעם, כנראה, התברר
לחייקה גרוסמן סופית: אין תיקווה.
מפ״ם בפנים. מפ״ם, כנראה, כבר לא
תהיה עצמאית.
הרוב היה קטן, אך מספיק 515 .צירי
הוועידה, שהטילו לקלפי את הפתק
התומך בהצעה ב׳ הכריעו את הכף. מה
שהתחיל לפני 14 שנים כברית רופפת
לצורך בחירות, שנועדה לחסום את
עליית הימין, הפך לעובדת־חיים
פוליטית שאין ממנה חזרה. מפ׳׳ם היא
עכשיו חלק בלתי־נפרד מהמערך.
המנצח הגדול של הוועידה הוא
יעקב חזן, איש מישמר־העמק, עסקן
פוליטי בעל ותק של 60 שנה. עדיין
אין איש במפ״ם היכול להתמודד איתו.
בכל פעם שהוא עולה על הבימה או
יורד ממנה מוחאים לו כף. כשהוא יושב
לצידו של עמיתו הזקן ממנו, מאיר
יערי, ומשוחח איתו, נשואות אליהם
עיניים רבות. רבים שוכחים כי במשך
עשרות שנים היה מאיר יערי המנהיג
של מפ״ם, וחזן היה תמיד מס׳ .2
חזן היה למס׳ 1רק בשנים
האחרונות, אחרי שיערי השתתק כמעט
לחלוטין. יערי כפוף, הולך בקושי,
וכמעט שאינו מדבר. על חזן, השנים
החולפות כאילו אינן משפיעות.

וזכרו היטב את תמיכת מיפלגת
העבודה במילחמה שם, היו נגרו. הוא
היה הקלף האחרון של המערך.

לפניו דיבר אליעזר רונן, עסקן הגדוש של בית־הקולנוע הגדול כיצר
ותיק של מפ׳׳ם, שנאם בלהט לאטיני. קם המערך. גולדה מאיר פנתה בשנת
רונן הזכיר לצירי הוועידה באולם 1968 למאיר יערי וליעקב חזן, סיפר
עודידעיס אנחנו פה ן
ך* אשר עלה חזן על הבימה לשאת
את נאומו הגדול והמסכם, הוא ידע
שיש לו מלאכה קשה. הצעירים היו
נגדו. הערבים היו נגדו. רבים מחברי
הקיבוצים שחזרו מן המילחמה בלבנון

הצבעה בקלפי

בסידרת ג׳יימס במד, הסתדרו התורים הארוכים עול
צירי הוועידה להצבעה בקלפיות. מצדדי ההישארות

במערך זכו ב־ 5ג 5קולות נגד 498 שתמכו בעמדת
מזכירי מפ׳ם. בתמונה למעלה: מאיר יערי ויעקב חזן
מתבוננים בצירי הוועידה מעל הבימה בקולנוע
תל־אביב, כשחזן מחזיק שקית משקה״קל. ן

חזן אמר שהוא רוצה לפנות אל
״התבונה השקטה״ .הוא ידבר במילים
ברורות :״לפעמים מילים, כמו בגדים,
נועדו לכסות, ולפעמים — לגלות.
הבגדים של ימינו, יש בהם יותר גילוי
מאשר כיסוי,״
אך אחר־כך גייס חזן לעזרת נימוקיו
את המליצות הרמות ביותר .״אין להם
אומץ לראות את האמת הקשה של
ימינו,״ הוא האשים את התומכים
בפירוק המערך ,״יש שבר נורא
בהתפתחות הציונות, מדינת ישראל
והיישוב.״

צהגוואדה
ב,גהה,,
ן * נאום של חזן הוא נאום אתני(
1 1הוא מגלה לשומעיו :״תקופת
העלייה השניה והשלישית איננה עוד.
העם שנשא אז בציונות איננו עוד.
יהדות אירופה איננה עוד. הציונות לא
היתה מתקיימת ללא העליה המיזרחית.
אנחנו הפסדנו את עמנו. בגין, שנולד
בעירי, ברסט־ליטוסק, הוא השיג את
העם.״ וחזן מתאר :״ ן ם אחרים. יש להם
תחושות אחרות. יש להם גישה אחרת.
יש להם יחס אחר לערבים.״
חזן מבקש לומר כי ללא מיפלגת
העבודה, לא תוכל מפ״ם לפנות
״לאחרים״ ,למיזרחיים. אחר״כך הוא
פונה לצירים הערביים של הוועידה,
המהווים פחות מ 5מכלל הצירים.
״יש קיר משונה שבנו ביני ובין הצירים
הערביים ״,הוא אומר ,״אבל אני רוצה
לומר לכם: זכותכם כזכותנו. אם מישהו
יסבול מפיצוץ המערך, יסבלו קודם כל
הערבים. הם ייטחנו בין המערך ובין
הליכוד״.
זו אינה הבשורה האתנית האחרונה
של חזן. הוא יודע שרבים מן הצירים,
שהם עולי ארצות המערב, תומכים

המנצח והמנוצחת

מי שהיה מזכ״ל מפ׳ם, מאיר
(״יודקס־) תלמי, יושב ביחד עם
מזכירת מפ״ם לענייני חברה, חיה (״חייקה־) גרוסמן. תלמי תמך בהי שארות.
חייקה היא מתנגדת של המערך בין מפ׳ם ובין מיפלגת העבודה.

ך ןן וץך ןקך 11ז אליעזר רונן נשא דברים לפני נאומו של חזן.
111 ^ 11 / 1 ^ 111 הוא גייט את כל הלהט המהפכני של נואם
לטינו־אמריקאי כדי להסביר מדוע צריכה מפ׳ם להיות עצמאית. אחר־כך
הסביר לו יעקב חזן שהלהט המהפכני הזה אינו במקומו בישראל.
בפירוק המערך. הוא מסביר להם
שהלהט המהפכני שלהם אינו במקומו
בישראל. לצורך זה הוא מגייס את
המהפכן הקובאי צ׳ה גווארה .״אילו
גווארה היה בא לישראל, היו מכניסים
אותו לגהה. אס אני הייתי בא
לבוליביה, שם מת צ׳ה, הייתי מגיע
לגן־עדן, או לבית־משוגעים״.
חזן מכחיש שהצעירים תומכים
בפירוק המערך. הוא טוען כי הצעירים
בקיבוץ שלו, מישמר־העמק, הם
קיצוניים ממנו בעמדה המצדדת
בהשארת המערך. מישהו מהקהל
צועק :״זה החינוך שהם קיבלו׳.״ חזן
אינו שומע. הוא מסכם :״פה, מהפכנות
אין פירושה שינוי. פה, מהפכנות היא
קונסטרוקטיביזם מהפכני, בנייה
לטווח ארוך.״
מי שלא גדול על בירכי המילון
הפוליטי המיוחד־במינו של מפ״ם
התקשה להבין על מה מדבר חזן,
כשהוא אומר קונסטרוקטיביזם. אך
רוב צירי הוועידה יודעים היטב למה
הוא מתכוון. בסופו של דבר,
״הקונסטרוקטיביזם״ של מפ״ם מכריע
את הכף. השותפות העמוקה של מפ״ם
בהסתדרות, השותפות העמוקה שלה
עם התנועה הקיבוצית המאוחדת
בתעשייה ובחקלאות, השותפות של
מפ״ם עם היוזמה הפרטית, היא
המכריעה את הכף.

^ אי־אמון במין המנהיג הקשיש של מפ״ם היה הקלף האחרון שהטילו
ט ך! ן
| 111111 תומכי המערך. חזן נשא נאום יעיל מאוד, כשהוא פונה
כזו אחר זו לקבוצות של צירים, ומשכנע אותם שפירוק המערך הוא אטון.
(המשך מעמוד )11
רונן. זה היה במעלית. היא אמרה להם:
בואו למנוע את השתלטות רפ״י. בואו
נמנע את איבוד השילטון. רונן לא
פירט, אך הרמז ברור. המערך איבד את
השילטון, ובראשו עומד איש רפ״י,
שימעון פרס.
את נאומו הנרגש סיים רונן במילים
מליציות: הוא, כמובן, תומך בפירוק
המערך :״מה שאני מציע זה לא חלום

—י 12

באספמיה, זה לא פיקניק וזו לא
הרפתקה. בואו לצעוד במעלה ההר ולא
במידרונו, ומיצעדנו עוד ירעים אנחנו
פה.״ נאומו של רונן זכה למחיאות
כפיים נלהבות.
חזן ניגש אל המיקרופון, וניסה
להשתיק בתנועת יד את מחיאות
הכפיים לכבודו .״לפעמים, מחיאות
כפיים, ככל שהן יותר חזקות, הן
מעידות על חולשת מוחאי הכפיים,״
הוא רמז לאותם שמחאו כפיים לרונן.

ך 1 0ך ח מזכ״ל מפ״ם ויקטור שם־טוב נושא כפיים, כמו בתפילה.
1/ 1 1 /1 1 1שם־טוב הטיל את כל יוקרתו על כף המאזניים, כאשר נשא
את הנאום האחרון בוועידה. כאשר נכשל, הודיע שלא יציג עוד את מוע מדותו
לתפקיד המזכ״ל בישיבת המרכז החדש שעתיד להבחר בקרוב.

* ^ חרי חזי נאם מזכיר מפ״ם,
>£ויקטור שמטוב. הוא היה הנואם
האחרון לפני ההצבעה. לשמטוב היה
נאום טוב, אפילו בהשוואה לנאום של
חזן. הוא מזכיר לשומעיו כי בין
המציעים להישאר במערך יש כאלה
שצידדו בליכוד ובמילחמת־לבנון. הוא
מתכוון לשני קצינים בכירים
במילואים, הלל אשכנזי והח״כ אמרי
רון, איש מישמר־העמק. שמטוב טען
כי במילחמת־הלבנון, עברה מיפלגת
העבודה את ״הקו האדום״.
שמטוב אומר :״הנורא ביותר, היתה
עמדת מיפלגת העבודה לגבי
המילחמה בלבנון. אני לא יכול לשכוח.
זה היה ב״ 8ביוני, בדיון על הצבעת
האי־אמון. בגין הציע למערך להצביע

אמון בממשלה ולאשר את המילחמה.
ואחר־כך הצענו אי־אמון אחרי שיצא
הרו״ח של ועדת־החקירה בעניין צברה
ושאתילא, ובאותו יום הציע מוטה גור
ממשלת ליכוד לאומי. זהו אי־אמון
באופוזיציה״.
אחר־כך היתה ההצבעה. במיס־דרונות
של קולנוע תל־אביב, על רקע
כרזות הפירסומת הגדולות לסרט חדש
בסידרת ג׳יימם בונד, הסתדרו תורים
ארוכים. צעירים רבים במכנסיים
קצרים, כשעל דש ביגדם הסיסמה:
״תנו למפ״ם צ׳אנס״ ,לצד המבוגרים
יותר, בשיער השיבה.
עסקני מפ״ם בהסתדרות ניסו לגייס
קולות אחרונים. הם הצליחו בכר 17 .
קולות בלבד הכריעו את הכף.
המצדדים בפירוק המערך זכו
ב־ 498 קולות, כמעט * .50׳-זה היה
ההישג הגדול שזכו בו תומכי פירוק
המערך בתריסר השנים האחרונות.
בפעמים הקודמות הסתיימו ההצבעות
האלה כשתומכי פירוק המערך זכו
ב־&׳סג, או מעט יותר. אבל ההישג הזה
היה רחוק מלהספיק.
חזן, אם כן, ניצח. הוא לא ניצח
לבדו. כבר בערב הפתיחה של הוועידה,
ביום החמישי, ניתן האות להסתערות
הגדולה. מזכ״ל ההסתדרות, ירוחם
משל, ויו״ר מיפלגת העבודה, שימעון
פרס, הוזמנו לשאת דברים כאורחים,
אבל התערבו בגלוי בוויכוח הפנימי
במפ״ם. הם ניסו לפתות, הם איימו,
ובסופו של דבר תבעו כי מפ״ם תישאר
במערך•
ביום הדינוים הראשון גייסו תומכי
הפירוק לטובתם את איש חוג 77
במיפלגת העבודה, זאב שטרנהל. הוא
ביקר בחריפות את המתרחש במיפלגת
העבודה, והילל את מפ״ם. במיוחד אמר
שטרנהל, ראוייה מפ״ם לשבחים בגלל
הצבעתה נגד המילחמה בלבנון. הלל
אשכנזי קרא לשטרנהל קריאת ביניים,
והזכיר לו כי מפ״ם מעולם לא הצביעה
נגד המילחמה!
על השיקולים שמאחרי הקלעים
לא דיברו על הבימה, ל&רות שהם
חשובים לא פחות מן השיקולים
האידיאולוגיים. במילון המרכסיסטי,
שמפ״ם אמונה עליו, ידועה האימרה
המפורסמת של קרל מארקס ,״ההווייה
קובעת את התודעה ״.בוועידה
התשיעית של מיפלגת הפועלים
המאוחדת, היתה זו ההוויה של מפ״ם
שקבעה את תוצאות ההצבעה.

יש מה

ולהפ סי ד
ך פתלי בן־משה, עסקן הסתר־
^רותי ותיק של מפ״ם, היה במשך

מאיר יערי ויעקב חזן היו המנצחים.
בתמונה מימין נראה יערי, שהיה במשך
עשרות שנים מנהיגה של מפי ם, מתנהל בין שורות המושבים כשהוא נעזר

מיצעד הניצחון

שנים ארוכות מצדד תקיף בפירוק
המערך. פעם הוא גם שקל פרישה
ממפ״ם בגלל הישארותה במערך. אך
היום נפתלי בן־משה הוא חבר הוועדה
המרכזת של ההסתדרות, ותומך נלהב
בקיום המערך.
לפני הוועידה ערכו אנשיו של
בן־משה החתמה של חברי מפ״ם
המחזיקים מישרות בוועד הפועל של
ההסתדרות, למען הישארות מפ״ם
במערך. כאשר נודע על כך למזכ״ל
מפ״ם, ויקטור שמטוב, הוא צווה
להפסיק מייד את ההחתמה. אך

במקל״הליכה, ובאחד הצירים הצעירים. בתמונה משמאל נראה חזן יורד
מן הבימה, כשהוא נושא בידו את תיק הציר. חזן ויערי ישבו זה בצד
זה שעות ארובות על הבימה. היום חזן הוא מספר 1בהנהגת מפ״ם.

העובדות עמדו בעינן, עם עצומה או
בלעדיה. למפ״ם ולעסקניה בהסתדרות
יש מה להפסיד. שותפותם במערך
מעניקה להם אחוז קבוע בין מנהלי
חברת״העובדים זבין מחזיקי המישרות
החשובות בוועד הפועל. הובהר
לעסקנים כי המקומות האלה לא
ישארו ברשותם אם יפורק המערך.
גם מנהיגי התק״ם הפעילו לחץ
כבד. המוסדות הפינאנסיים של
הקיבוץ הארצי הם שותפים חשובים
של התק״ם. זוהי שותפות שהבסיס
שלה הוא גם פוליטי. אנשי התק״ם

ד ף \ 11ד יצחק בן־אהרון מעמיד פני מנמנם בערב הפתיחה של
1 1111.111 הוועידה. הוא עשה זאת בשעה שנאם מזכ״ל ההסתדרות
ירוחם משל, שנוא־נפשו. לבן-אהרון היה עניין מיוחד בתוצאות הוועידה.
המעיד נוצר בעיקבות מאמרו ״עוז להתחדשות בשרם פורענות״.
הבהירו ל״משקיסטים״ של מפ״ם כי
השותפות הכלכלית תפורק בעיקבות
השותפות הפוליטית.

1י 11¥1ך 1ך. ל צירי הוועידה זכו במנות
1 1 /1 1גדושות של נאומים, והמוצאות
לא איחרו לבוא. בתמונה: אחד הצירים חוטף
תנומה. רוב הצירים נבחו באולם הגדול של בית*

הקולנוע וביציע שלו בשעת הנאומים שנישאו בערב
הפתיחה, ביום הדיונים הראשון, שבו נמשכו
הנאומים עש לשעה 10 וחצי בלילה, וביום הדיונים
השני, עד לשעות אחר״הצהריים של יום השבת.

מפ״ם היא גם שותפה למשק
הפרטי. אמנם בוועידה הרבו לדבר נגד
״תרבות הבורסה״ ונגד ״הרווחים
הקלים״ שבתקופת שילטון הליכוד,
אך אין זה סוד שהמוסדות הפינאנסיים
של הקיבוץ הארצי הרבו להשקיע
כספים בקבוצת ריגר־פישמן, ויש
שותפויות בין מיפעלים של מפ״ם
ומיפעלים פרטיים. מפ״ם אינה יכולה
להרשות לעצמה להופיע פתאום כמי
שמניפה רגל אדום ולוהט, ומדברת
שוב על מילחמת מעמדות.

״הקונסטוקטיביזם המהפכני״ של
חזן ניצח, אם כן, את הרצון לשינוי.
כאשר נשאל ויקטור שמטוב
על־ידי העולם הזה אם אין תוצאות
הוועידה מהוות שלב נוסף בהתחסלות
מפ״ם כגוף עצמאי, אמר שמטוב :״חס
ושלום ״.השאלה הבאה היתה, מדוע,
אם כך, טענו זאת המטיפים לפירוק
המערך. שמטוב אמר שזו דרכם של
ויכוחים. מישהו סיכם כך את הוועידה,
כאשר על הבימה הגדולה של קולנע
תל־אביב נותרו אחרוני העיתונאים
עם אחרוני הפליטיקאים :״בכל ארבע
שנים מפ״ם כמעט גומרת בחוץ, ותמיד
גומרת בפנים״.

שלמה פרנקל

הירחון הבינלאומי לגבר ולאשה

הוקים/ות

3£ט 0ש ^ £ק

נוסעים לחו״ל *

גל-ון חודש אוגוסט 83

למה שלא תסעו
בחברה נעימה!

הגיע ונמצא כבר בכל החנויות

אנו מציעים לכ ם
3טיולים משגעים לפריז

ובגליון החודש:
לא סתם עוד נאצי -
בעקבות פושע מלחמה, ממחנות ההשמדה
ועד לקליפורניה.
ג ון ויוקו — השנים האחרונות (פרק ב )
נערת הערום של החודש ובן זוגה
והרבה הרבה יותר...

וללונדון 11 יום (10

לילות).

אם אתם פנויי ם/ותהצ טרפו אלינו לחויה ב ל תי נשכחת
גברים בגילאי 38-23׳

נשים בגילאי 35-20

טיול מס׳ ;8.8— 28.7 1טיול מם׳ ;18.8— 8.8 2טיול מם׳ 28.8— 18.8 3
פרטים והרשמה: סוכנות נסיעות ״אישל׳׳ דיזנגוף סנטר קומת הגשר תל־אביב
המשרד פתוח ברציפות מע<( 18.00— 8.0בימים ד׳ —ו׳ עד )13.00

ספרים זה סטי מצקי ^

.הפי ־ טווס ללפנוייס /יות טלפון 734755׳03

להשכרה

א וו ל ם

ה עול הז ה

תעריפון המנויים של

כולל שירותים, מטבח וטלפון
מתאים לכל מטרה
כניסה נפרדת

החלמ־15.6.83

רח׳ מצדה מס׳ ,14ת״א
לפנות במקום
כל יום בין 9בבוקר ל־ 3אחוז״צ
או לטל 231091 .־227738 ,03־03

לשנה בשקל
בארץ
מחיר העיתון

2110

לחצי שנה
הוצאות משלוח

סוד־כ

בשקל

220

350

2680

1550

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אוויר

ד ה 1ש ה

עוזרת אחראית
עבור טיפול בבית
פעמיים בשבוע
להתקשר
אירופה ארה״ב, מקסיקו
ארגנטינה, קולומביה,
ונצואלה, בהזיל, פרו,
אוסטרליה, ניו־זילנד
דרום־אפריקה, טוגו, חבש, קניה פנמה
תאילנד, הונג־קונג, סינגפור,
קוריאה, יפן, טאיוון
2110 2110
840 1920

2110

3520
2110 2110
2180 2710
643 723

2110

2180

643

442 605
3392 4635
1950 2670

845

6475

3800
4933 5543
2850 3190

4933

2850

2 8 6 1 8 9־ 0 3

העולם הזה 2391

זה 1רק סי מ פ טו ם של סי מ פ טו ם שר סחרה
כל זה ניתן היה למנוע — ולמנוע
בנקל — אילו היה קיים דו-שיח, אילו
היו מסוגלים שני הצדדים להאזין, להבין
ולהשיב, כדי למצוא פיתרון.

ך ש רק מילחמה טובה אחת: זו שאינה פורצת
כלל.
יש רק שביתה מוצלחת אחת: זו שנמנעה.

גם למילחמה וגם לשביתה יש רק
תחליף אחד: דו־שיח.
זוהי התורה כולה על רגל אחת.
וד ידובר הרבה על המרי האזרחי הגדול
של רופאי ישראל. חכמים ינתחו את מהלכי
השביתה, את הסיבות להתחלתה. את תוצאותיה
והשלכותיה.
אני רוצה להתייחס אליה כאן, קודם כל, כאל
סימפטום של מחלה — מחלת החברה
הישראלית.

ואולי זהו רק סימפטום של סימפטום
של מחלה — אי־היכולת הישראלית
להידבר.

בתי־החולים עלולים להיסגר, הרופאים עלולים
לנקוט שיטות נואשות, מערכת״הבריאות
הישראלית עלולה להתפרק. זו תהיה מילחמה,
ובמילחמה ימותו בני־אדם״.

אבל פקידי־האוצר לא הקשיבו, לא
ראו, לא הבחינו. כישראלים טובים, הם
היו שקועים בעצמם. הם היו כל־כך
עסוקים בה׳טמעת טיעוניהם המבריקים
עד כי לא שמו לב לנימת־הקול של
הרופאים, להבעת עיניהם, לתנועות
ידיהם.
הם לא סברו שזה חשוב. הם היו בטוחים שיש
להם כוח. כאשר יש לך כוח, מדוע להתאמץ
להבין את הזולת?

כדברי הסיסמה הישראלית בה״א
הידיעה :״מה שלא הולך בכוח, הולך
ביותר כוח.״
כן קרה מה שקרה — סיפור שכלל
אי־אפשר להבינו אחרת.

ך* לצה עתיקה אומרת :״מה זה מונולוג?
( 1כשאדם אחד מדבר אל עצמו. מה זה דיאלוג?
כששני אנשים מדברים. כל אחד אל עצמו.״

ראש־הממשלה, או את ציבור הרופאים, או את
ציבור פקידי־הממשלה.
אולם כל האשמה כזאת — ותהיה נכונה ככל
שתהיה — אינה עוסקת אלא בפני הדברים. אין
היא חודרת אל שורשי הבעייה.
אותו שר אינו אלא בבואה נאמנה של המערכת
הפוליטית, שהצמיחה אותו. אחרת הרי לא יכול
היה להישאר בתפקידו, אחרי כל מה שקרה.

ביפאן היה איש כזה מבצע מזמן
חארא־קירי, אחרי בקשת סליחה ומחילה
מקורבנות כישלונו ושאיריהם.
ראש־ממשלה, המנתק את עצמו בצורה כה
מחפירה מן המתרחש, כאשר מתמוטטת אחת
ממערכות־החיים החיוניות ביותר שהוא מופקד
עליהן — האם היה יכול להמשיך ולכהן במדינה
נורמלית כלשהי?
הרופאים ופקידי־המימשל הם ישראלים מן
השורה, ודווקא בני המעמד העליון, הזוכה במירב
החינוך.

אם אלפים מהם מגיעים למצב של
חוסר־תיקשורת, אם אינם מסוגלים כלל

בחברה הישראלית מקובלת מהות זו
של דו־שיח ורב־שיח. כל אחד מדבר אל
עצמו. איש אינו מקשיב לזולתו. איש
אינו רוצה להקשיב לזולתו.
הסמל העליון לכך הוא המוסד הריבוני של עם
ישראל — הפרלמנטרי. בכנסת אין דו־שיח ואין
רב־שיח. ויכוח פרלמנטרי אופייני הוא סידרה של
מונולוגים. כל נואם עולה על הדוכן, בבוא תורו,
וקורא מן הנייר דברים שכתב. היו״ר מנמנם,
הקצרנית רושמת את הדברים למען פרוטוקול
שאיש לא יקרא אותו לעולם, קומץ של
חברי״כנסת ממתינים באולם לבוא תורם לעלות
על הדוכן, ובינתיים הם שקועים במחשבות,
עונים למיכתבים או קוראים עיתונים.
יש חריגים. יש משהו שנקרא ״ויכוח סוער״.
זהו דו־שיח בין ח״כ שקץ משוקץ לבין ח״כ אפס
מאופס, כשכל אחד מן השניים פוזל לעבר
מצלמת הטלוויזיה ביציע, וממתין להזדמנות
לשסע את דיברי רעהו במילים שתהיינה די גסות
וברוטאליות כרי לזכות בתשומת״לבה של
העיתונות.
כימעט לעולם אין בכנסת דיון לגופו של
עניין, תוך הקשבה דרוכה של איש לדעת רעהו,
השמעת טענות לעניין ונסיון כן לבחון אותן
באופן אובייקטיבי, כדי להסיק מסקנות
שיתקבלו על דעת הכל.

ואבן, כיצד יעלה על דעתו של ח״ב
ישראלי שעליו להקשיב לזולת? היכן
שמע אי־פעם דיון של ממש? היכן חונך
לכך?

^ סידרה בריטית(אלא מה!) המוקרנת עתה
^ על מירקע הטלוויזיה הישראלית, הסביר לא
מכבר המנחה כיצד מדבר הרופא־המאבחן
(הבריטי) עם חולה.
אין הוא מקשיב רק למילים היוצאות מפיו של
הפאציינט. הוא עוקב בדריכות גם אחרי כל
תנועת־יד וניענוע־אצבע, כי בצורה זו הוא לומד
הרבה על תחושתו האמיתית של החולה,
המתקשה לבטא אותה במילים.
אילו היו פקידי־הממשלה מאבחנים בצורה זו
את מכאובי הרופאים, לא היתה השביתה הגדולה
פורצת לעולם. כי הם היו עומדים לא רק על
הדרישות שבפי הרופאים, אלא גם על רגשותיהם,
על עומק התיסכול המכרסם בליבם, עם זעמם
וייאושם.
הם היו אומרים לשרים :״אין כאן רק שאלה
של כסף. יש כאן ציבור, שהגיע בנבכי ליבו
לעברי־פי־פחת. אם תפרוץ שביתה, זאת לא תהיה
התמודדות שיגרתית על כמה שקלים יותר או
פחות. עלולים להתחולל כאן סצנות של יאוש.

^ שלושים השנים האחרונות הקדשתי
!1חלק ניכר מחיי לדו־שיח עם האוייב, ובעשר
השנים האחרונות במיוחד עם הפלסטינים.
יכולתי לכתוב כמה כרכים על מה שלמדתי על
הדו־שיח בבית־ספר מעשי זה.
אני מחשיב מאוד את השיח בכתב. אתה יושב
בתל־אביב, משקיף על הים וכותב מאמר. תוך
כמה ימים נקרא מאמר זה בניו־יורק ובמוסקווה,
בטריפולי של לבנון ובטריפולי של לוב, ואפילו
בטוקיו ובפרטוריה. גבולות מדינה ושפה שוב
אינם מהווים מחסום. רעיון שחגית ולהפך, נרשם
בתודעה של אנשים שלא תראה׳ אותם לעולם.
אתה זורע זרע העשוי להיקלט(או לא להיקלט)
בהכרה ובתת־ההכרה של בני־אדם, ולנבוט ברבות
הימים. ואתה קולט רעיונות של אנשים
ממרחקים. זהו תהליך מופלא ולא פעם ראיתי את
תוצאותיו בהשתאות.

אבל אין דמיון בין תהליך זה ובין
דו-שיח אמיתי, דו-שיח פנים אל פנים.
כל אדם יודע זאת מחייו הפרטיים. כשאתה
מדבר עם הירקן, אינך קולט רק את דבריו. אתה
קולט בו־זמנית, ומבלי להבחין בכך, גם הרבה
מאוד איתותים אחרים: הבעת־פניו, נימת־קולו,
מבט עיניו, תנועת־שרירים. כל חושיך משמשים,
כפוליגראף — גלאי־אמת. מחשב סמוי
בתת־הכרתך מדווח לך באופן מיידי לא רק מה
האיש אומר, אלא למה הוא מתכוון באמת, מהי
מידת הכנות והרצינות שלו, מהו חוזק השיכנוע
העצמי וכוח־ההחלטה המסתתרים מאחרי דבריו.
בשעה אחת של דו־שיח אמיתי אפשר ללמוד
על היריב יותר מאשר מקריאת אלף ספרים
ומיליון מאמרים. כי לא רק המוח המודע שלך
פועל, אלא גם כל מערכות־החושים שלך.

מכיוון שהשפה האנושית קיימת רק
מזה כמה אלפי שנים, ואילו התיקשרות
באמצעות קולות, תנועות ומבטים
פועלת כבר מזה כמה מאות מיליוני
ישנים, מובן מאליו שאין תחליף לשיחה
פנים־ אל־פנים.

דו־שיח ישראלי: חולים בעד ונגד הרופאים
במשך שנה ישבו שני הצדדים ודנו כביכול על
סיכסוך־עבודה — ושום דבר לא נפתר. נדמה
שלא היה איכפת לאנשי־האוצר (וגרוריהם
האומללים במישרד־הבריאות, יחד עם שותפיהם
בצמרת ההסתדרות) שתפרוץ שביתה.

שביתה? אז מה? יש הרבה
שביתות. שתהיה עוד אחת.

גם משפרצה כבר השביתה, לא החל דו״שיח
אמיתי. עברו חודשים לפני שנוצר דו־שיח
כלשהו — לא בין הפקידים והרופאים, חלילה,
ולא בין שר א׳ ושר ב׳ ,בתיווכו של ראש־הממשלה,
שאיבר מזמן את כושר הדו־שיח.
כך התגלגלו הדברים במשך ארבעה חודשים,
בצורה שכימעט לא־תיאמן. כל אחד מן הצדדים
חזר עד בוש על המונולוגים שלו, איש באוזניו
האטומות של רעהו, וכולם באוזני כלי־ התיקשו־רת.
לא היה דו־שיח.

עד שהדברים הגיעו לידי התמוטטות.
המרי האזרחי של הרופאים,
כתי־החולים, גירוש התמוטטות החולים, הסכנה של תמותה המונית —
רק הם הביאו, כנראה, להתחלה של
דו־שיח כלשהו.

יך זה יכול היה לקרות?
אפשר להאשים את השר פלוני, או את

להיפגש ולהידבר כאדם אל רעהו — מה
זה מלמד על החברה? על מערכת־החינוך?
על ההורים הישראליים
המצויים? על תרבות חיינו?

^ מה פרשנים כבר הישוו את שביתתי
הרופאים למילחמת־הלבנון. אני הוגה
בהשוואה זו בלי הרף.

מילחמת־הלבנון פרצה ביגלל
חוסר־היכולת של ישראל להידבר עם
הפלסטינים, כדי לפתור בצורה סבירה
בעייה שהיא עמוקה ואמיתית.
בזעיר־אנפין, קרה אותו הדבר לממשלה
בסיכסוך הרפואה.
מעצבי המדיניות הישראלית — לא רק איש
פרימיטבי כמו אריאל שרון או מוחץ כמו רפאל
איתן, אלא גם אנשים מתוחכמים יותר — לא
האמינו כלל שיש צורך בהידברות. הם סמכו על
הכוח, כתחליף לכל. זבנג וגמרנו — מה יש
לדבר?
ערב שביתת־הרופאים נהגו כך גם הרופאים
וגם אנשי־הממשלה. אלה וגם אלה היו בטוחים
לחלוטין בכוחם. הם האמינו כי היריב יישבר
אחרי כמה ימים. הם היו בטוחים בכך עד כדי כך,
שלא הרופאים ולא האוצר הכינו מראש תוכנית
כלשהי לשלב ב׳ ,למיקרה שהיריב לא יישבר
במכה הראשונה. כמו בלבנון.

* 11* 1 1

שר־המדינה המצרי לענייני־חוץ, בוטרום
בוטרוס״ע׳אלי, הביע פעם את אותו הרעיון
באוזניי באומרו :״יש לכם בישראל המיזרחנים
הטובים ביותר בעולם. הם קראו את כל הספרים
והעיתונים. הם יודעים את הכל, ואינם מבינים
מאומה. כי מעולם לא היו יום אחד בארץ ערבית״.
ואפשר להוסיף: כי מעולם לא קיימו דו־שיח
אמיתי עם היריב.
הם דומים למאהב המנשק את אהובתו מבעד
למיטפחת. נדמה להם שזוהי נשיקה, אך תחושת
הנשיקה מהם והלאה.
על כן טעו המיזרחנים ואנשי־המודיעין שלנו
בשני הדורות האחרונים לפני כל משבר גדול
במרחב.
הדו־שיח אינו מטרה בפני עצמה. בוודאי לא.
המטרה היא השלום. אבל הדרשיח הוא חיוני
להשגת השלום. בלעדיו לא נבין לעולם את הצד
השני, ועל כן לא נגיע להבנה עימו.

בלי הנכונות לדו־שיח, כל דיבור על
שלום הוא מם-שפתיים ריק־מתוכן.

^ ל זה נכון באותה המידה גם לגבי סיכסוך
* ₪חברתי, כמו שביתת הרופאים.
סלע־המחלוקת הוא כסף. גם כאשר שני
הצדדים מבינים זה את זה היטב, אין בעיות של
כסף נפתרות מאליהן. האוצר היה נתון במערכת
של אילוצים, אשר מנעה בעדו מלספק את
הדרישה המינימלית של הרופאים.

בוודאי. אך מצב כזה אינו חסר־מוצא,
ולא היה מוביל לסיבסוך כה מר
וקטלני, אילו כל צד הבין היטב את
האילוצים של הצד השני, את מניעיו
הכמוסים, את עומק רגשותיו.
הבנה כזאת לא היתה, ולא יכלה להיות, מפני
שכל צד הבין רק את עצמו, דיבר רק אל עצמו,
ושיכנע רק את עצמו.

הייתי קורא לתופעה זו: התיסמונת
הישראלית.

ר א * 1דייי

מדוע טבעה אוניית־ה־נשה
אלטלנה? סגן־השר ד ב
שילנ סקי התראיין לאיגרת,
ביטאון אירגון הסטודנטים
והמשתלמים הישראלים בצ־פון־אמריקה,
וענה :״אני הייתי
במיפקדת האוניה. בשנת 1977
נבחרתי לכנסת ואנשי אלטלנה,
שאנחנו קשורים קשר הדוק
מאוד במשך כל השנים, עשו
לכבודי מסיבה. פתאום התחילו
לפנות אלי כל מיני קאר־ייריסטים,
שפחדו ששילטון
הליכוד יערוף ראשים ושנזרוק
את כולם, והתחילו לחפש ייחוס.
הם חשבו שאם הם יגידו שהיו
באצ״ל — ניתן יהיה לבדוק
זאת, כי יש רשימות. אבל אם הם
יגידו שהיו על אלטלנה —
אי־אפשר לבדוק, שהרי האוניה
נשרפה וטבעה. אבל למעשה,
בכל החטיבות של אצ״ל אץ גוף
מסודר כמו אנשי אלטלנה. אנו
שומרים על קשר, יש לנו
פגישות. בסך הכל היו
באלטלנה 900 אנשים. אני
מכיר אישית כמעט את כולם. כל
מיני בלופרים מספרים לי שהם
היו באלטלנה. אומנם אני יכול
גם לטעות, ואז אני שואל את
אותם אנשים באיזה מחלקה היו,
מתי עלו וכדומה. באותה מסיבה
שעשו לכבודי אנשי אלטלנה,
אמרתי שאנו יכולים להתקלקל
מבפנים על־ידי הקארייריסטים.
האסון של מפא״י לא היו
המפא״יניקים אלא הכדאיניקים.
ולכן אנו חייבים להיזהר מאנשים
כאלה. והיום כבר ידועה הסיבה
מדוע טבעה אלטלנה — מכיוון
שהיו עליה לפחות 100 אלף
איש,״
שילנסקי, עודו־דיו ב־מיקצועו,
מכהן כחבר בוועדה
למינוי שופטים, כנציג הכנסת.
לא מכבר פנה אליו מישהו
שעשה שדולה לטובת עורך־דין
שביקש להיבחר כשופט־תע-
בורה. מעבר לקו הטלפון אמר
האיש לשילנסקי :״הוא משלנו.״
שאל שילנסקי בצחוק :״הוא
מאלה שעלו על אלטלנה לפני
שטבעה או אחר־כך?״
לפני היותו של שילנסקי
סגן־שר הוא ניסה את מזלו
בגידול־תותים, בחלקת אדמה
במושב ליד פתזדתיקווה. למזלו
הרע הניבה החלקה תותי־בוסר
בלבד.

קמצנותו של משה דיין
המנוח הפכה לאגדה כבר בחייו.
חברו למיפלגה, יגאל הורביץ,
נזכר שכאשר הוא, דיין
ושימעון פרם היו באותה
מיפלגה, פנה אליהם פעיל
וביקש שיחתמו על ערבות
להלוואה שקיבל בבנק. הורביץ
ופרס חתמו ואילו דיין כתב
המיועד לחתימה:
במקום
״אשתדל.״
הורביץ, ח״כ הליכוד,
נשאל איך הוא רואה את עתידו
הפוליטי. לדעתו, אם הוא לא
יצטרף לליכוד, הוא יתמודד
ברשימה עצמאית.
לפני כחמש שנים פירסם
העולם הזה ( )2149 כסקופ
תמליל שיחה בין שימחה
ארליך המנוח, אז שר־האוצר,
ובץ יושב־ראש מועצת המנהלים
של אל־על, מרדכי בן־ארי.
השניים ישבו אז במיסעדת
טריאנה בתל־אביב ודנו בעתיד
חברת־התעופה. ארליך לא
האמין שהעולם הזה קיבל את
המידע ממישהו שישב כנראה
ליד שולחנם, והיה ער־שמיעה
לשיחה. הוא חשד שבמיסעדה
הוטמנו מכשיריהאזנה. למרות
שהיה זה מקום הפגישות האהוב
עליו, הוא לא בה לאכול שם
במשך חודשים. את המצב הציל
חברו למיפלגה, המישפטן
אמנת גולדנברג. הוא ערר
סולחה בין ארליך ובין
בעל־המיסעדה, על־פי בקשת
הבעלים, וארליך חזר לפקוד את
המקום.
ארליך נשאל פעם עליך,
איש התיקשורת יצחק
לימי, מדוע יש לו דימוי של
שקרן. הסברו היה שכל הבאים
אליו אינם עושים זאת כדי
להתחבר איתו, אלא מפני שהם
רוצים ממנו משהו. מכיוון שהוא
סלחני ואנושי, הוא נוהג לשתוק.
המבקשים היו מפרשים את
שתיקתו כהסכמה. אחרי כן,
כאשר לא היה נותן להם דבר, הם
היו טוענים שהוא שקרן.
מאזיני תוכנית הרדיו
הפופולארית כל צבעי הרשת,
שמעו השבוע את עורך־התוכנית
ברשת ב,׳ דויד (״דודי״)
מרגלית, כשהוא מתנצל לפני
אחד הכתבים של קול־ישראל,
משה נסטלבאום. הסיבה —

1 1ך ך * ן ל 1ך 1ך משוחח עם דויד הכהן,
\ 1111ו / #ן ^ 1מוותיקי מיפלגת הע בודה.
קיסר, ממלא״מקום מזב׳ל ההסתדרות, בא
באיחור לטקס הפתיחה של ועידת מפ׳ם. הוא

חיים הוצוג;

1מלי ט פניו בשתי ידיו
( 1למעלה) ודוברו ושלישו
הצבאי של הנשיא, עמי גלוסקא, מכסה את עיניו
בכף ידו הימנית( .למטה) הנשיא היה אורח״הנבוד
בפתיחת ועידת מפ׳ם, שהתקיימה בתל־אביב. הוא

שלושה ימים לפני־כן טילפן
מאזין לאולפן והתרעם על כך
שכתבי הרדיו אינם מעברתים
את שמות מישפחתם לעברית
תיקנית. הוא הזכיר את נסט־לבאום
וציין שפירוש שמו
בעברית הוא ״עץ עם קן״ .דויד
מרגלית, אחיו של עיתונאי

התיישב ליד העיתונאים, בצד השורה הראשונה.
אחר״כד, כשנרמז לו, פנה לעבר מרכז השורה, שם
המתין לו כיסא המסומן בשמו. באשר התיישב
שם ניהל איתו הכהן, שישב לצידו, שיחה ערה.

ישב בשולחן הכבוד על הבימה ואילו גלוטקא
בשורה הראשונה באולס. בעוד שהנואמים השונים
דיברו על עתיד המיניד בין העבודה ומפ׳ם, ניטו
הנשיא ושלישו״דוברו, שכנראה התעייפו מבמות
הדוברים, ולחשוב ולו לרגע על ענינים אחרים.

הארץ, דן מרגלית, שאל
בבדיחות הדעת אם אפשר
לתרגם את שם המישפחה של
נסטלבאום ל״קן הקוקיה״ .אחרי
מחשבה חשש מרגלית שהכתב
גבה־הקומה יפרש את הצעתו לא
נכון, וביקש את סליחתו.
בתוכנית הראיונות של
מני פאר, השבוע הזה,
הנערכת בחמאם, נוהגים אנשי
הצוות והקהל לבחור את איש
השבוע. העיתונאי אבי רז הציע
״אישיות פולנית שגרה בעיר־קודש
ושזכתה השבוע לכותרות
במדינת דיכוי.״ שאל פאר :״אתה
מתכוון לבגיח״ ענה רז :״נפלת
בפח. ידעתי שתיפול. התכוונתי
לביקור האפיפיור בפולין.״
אחד הצופים הציע לבחור
כאיש השבוע בדובר מישרד־החקלאות
נפתלי יניב, שכאשר
נשאל מה דעתו על הרעיון
לייבא חמורים לארץ, ענה
שבארץ יש מספיק חמורים.
הצופה אף זכה אחר־כך, בהגרלה,
בזוג כרטיסים למופע רוק.
בטקס שנערך בסטוקהולם
בשבוע שעבר קיבל לידיו
הד״ר לתיאטרון אבי עוז את
פרס השלום השנתי של איגוד
הכנסיות החופשיות בשוודיה.
הפרס, שהוענק על״ידי נשיא
האיגוד ניתן לוועד נגד
המילחמה בלבנון, על פעילותו
במשך השנה החולפת. הפרס
היוקרתי מוענק מדי שנה
ליחידים או לקבוצות במקומות

שונים בעולם, על פעילות
לקידום השלום. איגוד הכנסיות
השוודי, המאגד בתוכו את כל •>-
הכנסיות שם, להוציא את
הלותרנית הרשמית, שיגר לארץ
שליח מיוחד שלמד את המפה
הפוליטית של תנועות ההתנגדות
למילחמה. הבחירה נפלה על
הוועד בשל פעילותו העיקבית
נגד המילחמה מאז יומה הראשון.
אנשי תיקשורת רבים
ניסו להתקבל כמגישי תוכנית —ן
חדשה בטלוויזיה, מה שבא. ק לבסוף נבחרו שניים.
חמיצר, טייס לשעבר בארקיע
שפוטר אחרי צימצומים בחברה
והשחקנית בתיה ברק. היא
אשתו של הרופא נחום ויבין
ובעת שביתת הרופאים פעלה
בגלוי למען בעלה וחבריו. היא
גם משתתפת במופע סיפורי 1 בית־המישפט, לא ייאומן־ כי

יסופר.
צוות סיפורי בית־המיש־פט,
בראשותו של יעקב בן־
הרצל חיפש שחקנים למופע
הבא בסידרה, העוסק בתיק- 1 גירושין. הם פנו לשחקנים

אריק לביא ושושיק שני,

בהצעה להופיע כבני־הזוג
המתגרשים. בני המישפחה
הטילו וטו על ההצעה, וצמד
השחקנים דחה אותה. בינתיים
נענתה השחקנית קרוליין
לנגסורד להצעה לשחק את
תפקיד האשד, במופע. היא
אישרה את השתתפותה רק אחרי
העולם הזה 2391

מדוע טבעה אוניית הנשק, איך
הגיע קן־הקוקיה לתחנת הרדיו
ומה הק שר בין בגין והאפיפיור
להם כי יום אחד בא לביתו אחד
מעובדיו, סיני שנשא על גבו
שק־אורז בן עשר קילו. אחרוני
שאל אותו אם השק אינו כבד
מרי. תשובת הסיני היתה. :אני
מריס עשר קילו למרחק של
כמה רחובות. אתה נושא עליך
20 קילו כל החיים!׳ אהרוני
אומר שדברים אלה שיכנעו אותו
לפתות מייד בדיאטה קפדנית.

שדר מבט ספורט יירם
ארבל סיפר, כיצד הוא יודע
מתי מופיעים בשוק פירות
העונה. הוא גילה, שכאשר הוא
מגיע לשדר מתוך מיגרש, אוהדי
הקבוצה המפסידה נוהגים לירוק
עליו, לזרוק לעבר עמדת־השי־דור
אבנים ובעיקר מפירות
העונה. ארבל סיפר שהוא נוהג
לבוא למיגרשי הכדורגל במיש־קפי־שמש,
ולעיתים מביא
מיטריה כדי לעצור חלק מהירי־קות
לעברו.
ארבל גילה, שכאשר היה
צריך לשדר מהולנד את מישחק
הכדורסל בין מכבי תל־אביב
וקבוצת דן בוס, לא איפשרו לו
ההולנדים לשדר מהמיגרש.
ארבל מיהר לבית־מלון סמוך
וכשהוא יושב מול המסך תיאר
לפני הישראלים בארץ את
המתרחש על המיגרש. ארבל
נאלץ לאלתר מדי פעם, ובעיקר
את התוצאה, משום שלא יכול
היה להביט בלוח התוצאות.

הבלש הפרטי יחיעם
בן־ארי מתרכז במעקבים אחרי

יצחק רביו

לא בא לפתיחת ועידת מפ׳ם,

העבודה תפסו את מקומותיהם מאחורי כיסאו
הריק. היו אלה שני הח׳כים, הפרופסור שבח וייס

שבעלה, אפי דיין, נתן את
רשותו לכך.
ח׳ב העבודה אריק
נחמקין, איש מושב נהלל, סיפר
שבמקום מגוריו אין זוגות
מתגרשים, להוציא את בנו של
דיין, אודי, שנמצא בשלבי
גירושין מאשתו טליה.
נחמקין לא חזר בו
מהצהרתו שהחינוך הסוציאליס־
^ טי פשט את הרגל. מי שהיה
מזכיר תנועת המושבים אומר
שהוא בעד חינוך דתי, זלמרזת
שהוא אינו יכול לומר לילדי
נהלל שילמדו בבית-הספר בית
יעקב של אגודת ישראל, הוא
היה שמח אילו היו מתחנכים
״ברוח מסורת ישראל ׳,כדבריו.
נחמקין סיפר שגם
התחביב שלו הוא רכיבה על
סוסים .״אבל בניגוד לחיים
—בר־לב, לא נפלתי אף פעם
מהסוס׳.
ח׳כ העבודה יצחק
רבין מעריך, שראש־ממשלת
אנגליה מרגרט תאצ׳ר, אינה
אוהבת כשמגדירים אותה ,״הגבר
שבממשלה׳ ,כאסמכתא לדבריו
הוא נזכר בתקופה שבה הוא כיהן
_כשר בממשלתה של גולדה
״מאיר. כאשר מישהו היה רומז
בזמנו שהיא הגבר היחידי
בממשלה, היא היתה כועסת.
רבין הוסיף שמניסיונו הוא יודע
שיש נשים העולות בהרבה על
גברים.
העולם הזה 2391

(משמאל) ויעקב צור (מימין) .מאחוריהם התיישב
חבר מרכז״המיפלגה הצעיר והמצליח מיכה גולדמן,
ראש המועצה המקומית כפד״תבור. וייס הבחין
בעובדה ומיהר לספר זאת לשני חבריו למיפלגה.

גברים ונשים בוגדות. אולי
מסיבה זו הוא הגיע לסיכום
סטטיסטי מעניין. לדבריו, אחד
מכל חמש זוגות הוא גרוש, ואילו
ארבעת האחרים בוגדים. לדבריו,
המקום הפופולארי כיום לבגי־רות
הוא איזור ים־המלח. בעבר

נסעו הבוגדים או הבוגרות
לאילת.
ישראל שיל״ת, מוותיקי
תנועת החרות בבאר־שבע ואחד
המועמדים האפשריים לראשות
העיריה מטעם הליכוד זכה
השבוע בכינוי ״האפיפיור״.
הסיבה: הוא עקב מקרוב אחרי
ביקור האפיפיור הפולני בעיר
מולדתו קרקוב, וסיפר לכולם
שגם הוא נולד שם.

השחקנית אורנה פורת
הרגישה השבוע ״כמו בתיאטרון
רוסי ״,כדבריה. בתום הצגת נשי
טרויה, שבה היא משחקת, קמה
מהשורה השלישית אשה מבוגרת,
נגשה לבימה, העניקה לה
שלושה ורדים ואמרה לה :״יישר
כוח!״

הקולנוען שאול דישי,
עוזר ראשון לבימאי, שעבד
באחרונה בהפקות הישראליות
של מנחם נולן, זכה להערכה
מצוות־העובדים. בסיום צילומי
הסרט רומאן זעיר — החמישי
בסידרת אסקי מו לימון —
נערכה מסיבת הפתעה לצוות
הסרט ולבימאי דני וולמן. אחד
מאנשי הצוות, שעבד כתפאורן,
קנה במיוחד עוגת־קצפת והצמיד
אותה לפניו של דישי, כאות
הוקרה על עבודתו, ולא לפניו
של בימאי־הסרט, כנהוג. דישי
קיבל זאת ברוח טובה, והצמיד
מייד נשיקה על פניו של
התפאורן, וכך העביר אליו חלק
מהקצפת שהיתה על פניו.
שניהם פרשו אחר־כך לשירותים
וניגבו ארוכות מעל פניהם את
שאריות הקצפת.
אחד מכוכבי הסיררה
יפתח קצור יצא בקרוב ליפאן,
כדי לעזור בקידום סרט אחר
בסידרה, ספיחס שיוצג הקיץ
בטוקיו.

הזמר־בדרדפסנתרן יואל
שר כבר הופיע בארצות־הברית
במשך שנים. אך באחרונה
הוא קיבל הזמנה מיוחדת.
המזמין היה חבר־ילדות, סם
אמרי, שהיגר לפני שנים
לדרום־אפריקה ומשם לארצות־הברית,
והיום הוא בעל נכסים
ודירת־פאר בלאס־וגאס. סם הוא
אחיו התאום של עיתונאי
ידיעות אחרונות אריה
אמרי. הוא הזמין את שר
להופעה מיוחדת בביתו, לפני
קהל של מכובדי העיר ובתוכם
אחד מאנשי המאפיה לשעבר,
מו דילים .״כאשר לחצתי לו
את היד לא ידעתי איזה
מהאצבעות שלו היא נקייה׳,
סיפר אחר־כך שר, שלא היה
מתנגד לחזור לסיבוב הופעות
מעבר לים. אבנרי נמצא שם עם
אח נוסף, צעיר יותר, יעקב. הוא
החליט להחזיר את חברו הוותיק
לארצות־הברית, ועתה הוא בא
ארצה כדי לסכם עם שר היכן
הוא יוכל להופיע.
שר סיפר שכאשר היה
בארצות־הברית הוא גליה את
הסוד :״רונלד רגן אינו צובע
את שיערו. רק את הפנים.׳
ישראל אחרוני, בעל
הצמה המפורסם ובעל מיסעך ה
סינית בשדרות רושטילד בתל־אביב,
הוריד ממישקלו 15 קילו
בזמן קצר. כשביקשו חבריו
הסבר להרזיה החפוזה, הוא סיפר

חדווה ע מוני ת

ודויד׳ דויד טל (מימין) ואת הזמר אושיק לוי,
שאשתו, עדנה, יושבת לצידו. חדווה ודויד, שחיים
ביום בארצות״הברית, באו ביחד לביקור־מולדת.
חדווה, הנשואה לרופא מצליח, מופיעה לעיתים
כזמרת המייצגת רישמית את ישראל, ואילו חברה

^ 1111

לצמד מופיע באולמות שונים בעיר מגוריו לוט־אנג׳לט.
חבריהם בארץ, יוצאי להקת פיקוד מרכז
של שנת ,1963 ערכו לכבודם מסיבה שבה השתתפו
בין השאר השחקן שלמה וישיגסקי, הזמרת מיכל
טל, הבדרן מוטי גילעדי והניטריסט״מעבד
יגאל חרד. חדווה מתכוונת בעתיד לרכוש בית
בישראל ולבוא לכאן לביקור מדי שלושה חודשים.

בלתים

מאת דניאלה שמי
מי אשם ב שביתת הרופאיבד
ומהי הי ה הי מנ ון המשק
הישראלי אחרי יורם אריד 1ר?
פעיל חרות, דויד(״דודו״)
מור, יהלומן ואיש־עסקים שהוא
גם הנספח הכלכלי של זאיר
בישראל, חזר מביקור באפריקה
ובפיו חדשות טובות. הוא הצליח
לחתום על כמה עיסקות בזאיר,
למרות שאינו יודע מילה
בצרפתית.
מה היא עשתה לו?
הסקסולוגית רות גולן סיפרה
שבאחרונה בא אליה פציינט בן
,80 שהתלונן על חוסר זיקפה.
גולן סיפרה, שאחרי סידרת
טיפולים קצרה הוא עזב מאושש
ומעודד.
שניים ממארגני הופעת
להקות הרוק תיסלם ובנזין
בפארק הירקץ, חנן בן־יהודה
ויוסי קיוסו מעיריית תל־אביב,
הסתובבו בשטח בניידת מיש־טרה
במוצאי השבת שעברה המה
המקום בצעירים רבים, שהמתינו
לחברי שתי הלהקות. בפירסום
מוקדם נאמר, שבגלל כמות
הצופים הצפוייה, יוסעו חברי

• העיתונאי

עמוס

קינן, על שביתת הרופאים :״זוהי
מילחמה בין אלה שנשבעו את ״ י
שבועת היפוקרתס ובין אלה
שנשבעו להיפוקריטוס.״
• הנ״ל על דברי רפאל
איתן, שהאוניברסיטה העברית
היא אוניברסיטת אש״ף :״אולי
להכניס את הפלאנגות לאוניברסיטה
ליום יומיים?״

• המחזאי יהושע סו

בול בחותם :״מה יהיה המנון
המשק הישראלי אחרי ארידור?
אלף רופאים לא יצליחו לרפא
אותי.״
• הנ״ל :״מצבה של מנד
שלת־ישראל הוא ממש משביע־ 1
לצון.״

• סגן־אלוף

שלמה באום, סגנו של אריק
שרון ביחידת ה־וסו :״אם
מאמינים במנהיגות, אפשר
ללחום במוראל גבוה גם למען

\ *111ך 1¥ | 1ך לשעבר מנכ׳׳ל התאחדות התעשיינים בישראל,
1 #111 11 # 1בא למסיבה שנערכה בתל״אביב בלוויית
אישתו חסיה. כאשר ניגשה אליו צלמת העולם הזה כדי לצלמו, הוא
סען בבדיחות הדעת שהאשה שלצידו היא חברתו. אשתו, שחששה
שכן אכן יפורסמו הדברים, מיהרה לבקש ממנו שיתקן את דבריו.
הלהקות בניידת מישטרה עד
לבימה. כאשר ירדו בן־יהודה
וקיוסו מהניידת, הם הוקפו
לפתע בצעירים רבים, שעטו
עליהם וביקשו חתימות.

פ סו ק, ה ש בו ע
אוצר, אביבה ארידור, :אם
נלך אחורה נראה ששורש הרע
הוא בתקופת המערך, כאשר
נכנע ויקטור שם־טוב בזמנו
לדרישות הרופאים״.

• העיתונאי דידי מ

ח״ב העבודה יוסי

שריד, לשר־הבריאות אליעזר
שוסטק בדיון בכנסת :״אתה אפס
מיניסטריאלי מאופס.״
• שוסטק לנ״ל :״אתה
שקץ משוקץ.״

• סגן־יושב־ראש הכנסת,
משה שחל :״יש לי

מטרה אחת בחיים — להפיל את
ממשלת הליכוד.״

• הרב מנחם הכהן:

* 118 -

• האמרגן יהודה ט
לית
:״המדינה אינה יכולה
לפשוט רגל. הרי לעני זה לא
יכול לקרות״.

• אשתו של שר־ה־

שר״הבריאות אליעזר שיסטק בכנסת

״קייס״ שרוב הלוחמים לא
מאמינים בו״.
• הנ״ל :״ועדת חקירה
היום, זה כמו מישפט של הרחוב״.

״מצפים כי גם הרופאים וגם
ההסתדרות יפסיקו את שכיתותיהם
הממושכות ויחזרו
למלא את תפקידיהם״.

נוסי לעזר וייצמן :״מוטב
שתהרהר מהר /ושתאיץ את
החישוב /אחרת, כשתחליט או־ _
לי /לא ישאר לאן לשוב״.

• השחקן שלמה ני

עוד מעט התמונה תתבהר
ויהיה לנו חושך בעיניים״.
• המשורר יב״י. :ממשל
המבזה אדם הופך עם
לאפיזודה״.
• הנ״ל :״הנון־קונפוו --י
מיסט המחופש הולך ער אמצע
החבל, ולא מגיע לקצהו. אם כך
— מוטב שימעד.״
• הנ״ל :״ירוחם משל
משול למשל האומר לאוצר:
,שמור לי ואשנור לד׳.״
העולם הזה

פתן...כיקיץ!
כי ביתן מלבישה אותך ברוח הקיץ.
בסגנון נשי ורומנטי, צעיר ושובב.
הכל בביתן, בעיצוב מירי שפיר.
דגמי חן־כיתו במשחקי שחור־לבן, גוני פסטל
ושאר צבעי האופנה,לבחירתך בחנויות ברחבי הארץ.
אופנת חן־כיתן קיץ 83׳ במחיר המתאים לך.

כי בביתן רוצים שדברים יפים יקרו לך הקיץ.

בעיצוב:

הורוסהוס מרים בנימי]•

מזל החודש:

להתפתחותה. יש לו חוש הסתכלות חד,
והוא ער מאוד למה שנעשה סביבו.
- 23.6אדם שנהנה לעבוד בפרך, ובכל
מה שצומח -אוהב יופי, אוהב מאוד טבע
ומוכן להקדיש זמן רב להנאותיו.
- 24.6אדם שמתאים לו לעסוק
בגיאולוגיה, מכיר ויודע שכבות וצורות
האדמה. מתמצא גם באטמוספירה, בדרגות
הצפיפות שלה. בדרך כלל הוא איש-מדע
בעל שיעור־קומה.

- 5.7אדם בעל כישרונות טובים.
מקורות עזרה יהיו לו תמיד ולא יהיה
במבוכה לעולם. יכול לכוון שכלו וכוחותיו
לכל דבר.
- 6.7אדם נוח המסתפק במועט, מעט
כישרונות, לא הכי בטוח ואוהב ביתיות.

- 14.7אדם שעובד למען הכלל, אך יכול
להיות גם בעל עסקים או בעל טיסעדה.
מתאים לו לעסוק ברפואה.
- 15.7אדם דתי מאוד, המציין בחומרה
את כל החגים, הצומות והמועדים. מסוגל
להיות צר״לב וחסר״סבלנות.
- 16.7אדם טוב לב בעל מטרות
נשגבות, משפיע לטובה גם על סביבתו
הרחוקה מעשיו מדברים יותר מכל המילים.

- 17.7אדם בעל אופי מעודן וטוב לב ,
נדיב במתנות. טוב־ליבו שופע, והוא אפילו
- 25.6אדם בעל אופי מוזר, שאיש לא

מבין אותו: בעל כוחות שלא מובנים למין

חסר־מידה.

האנושי. עוסק במדעים שאנחנו לא מכירים,
- 18.7אדם שופע טוב״לב. טוב״ליבו
יש בו כוחות נסתרים אבל לא מהטיפוס

נשפך ממש. ספוג השפעות טובות, הזורמות
המוכר. יש פער בינו ובין האנושות.
מתוכן באופן ספונטני. בעל כוחות ריפוי *

מושלם,
- 26.6אדם בעל חוש לצדק
ומשליט שלום בעולם.

מגלה באופן ספונטני אי־צדק, שקר וכל זיוף.
- 19.7אדם זה יגיע לעושר גם אם נולד

- 27.6אדם שנמשך לסכנות, הרפתקן,
במישפחה עניה. ישמור על רכושו ויהיה
משלים בל מה שהציב לעצמו כמטרה,

קמצן.
מקורות ההימורים שלו מצליחים, ויש לו

עזרה בלתי־מאכזבים.

- 28.6אדם שעולה ממעמד בלתי״מוכר

לעמדה שבה איש לא יובל להתמודד איתו.

גילויים לו יהיו
הרבה, שייסע אדם

- 29.6אדם שנהנה לפרסם כל דבר חשובים במדע ויעסוק במחקר.

שידוע לו על האחרים. יצליח מאוד

- 9.7איש עקשן, שתמיד מתגונן

כעורך־עיתון, אבל יתקשה שלא להשמיץ.

ולעיתים קרובות גם מתקיף. רכוש האחרים

- 30.6אדם מסודר מאוד, תלמיד טוב אינו מקודש בעיניו, ויחשוב שכל מה שהוא

ומסור, ה ס דן והחוק חשובים לו. מתאים לו יבול להשיג -שייך לו.

להיות עורך־דין.
בכל מזל אפשר למצוא טיפוסים השונים

- 10.7אדם למדן, מעמקי במחשבה,

מאוד האחד מהשני. הסיבות לכן הן קודם

- 1.7אדם בעל כוחות-נפש גדולים מסוגל לעסוק בדברים מופשטים, אוהב את
בל שנת״הלידה, שעת־הלידה והתאריך
בעל חזק, רצון כוח
לו יש רבה. וחיוניות ספריו ונהנה לעסוק במחקר. יעשה זאת

עצמו. השמש עוברת בכל חודש 30 מעלות,
מגנטיות.
ידיים

יותר לתענוגו הפרטי מאשר למען הפירסום.
ולמעשה בבל מעלה מהמעלות של המזל שבו

היא עוברת, אפשר למצוא את השוני שבין
- 2.7אדם עליז, אוהב לצחוק אוהב את
אחריו. שיזכר גדול מעשה יעשה
11.7

ילידי אותו מזל. ננסה לתהות על קנקנם של
הנעורים. הוא אמנותי ומוסיקלי מאוד.

יגיע לשיבה טובה. תבונתו העיקרית:

בני מזל סרטן ולראות מה אומר האסטרולוג
יציבות. אוהב לחקלאות, שנמשך אדם
20.7

- 3.7אדם מלנכולי, מתרגז בקלות, כבד,
הידוע חרובל, על הטיפוסים השונים
בהמות וא מיסחר בבהמות, ובדרך זו מגיע
בעל מרה שחורה. סובל מהרבה מיקרי״אבל
- 12.7בעל עוצמה וכבוד רב. יגיע

המאכלסים את מזל סרטן.
למעמד בלבלי נוח.

קרובים. של מקרי״סבל או לעמדה ויתן הוראות, אך לא יסכים לקבלן.

- 21.7אדם בעל רצון חזק, בעל
- 22.6אדם בעל חוש קצב מפותח,
ן - 13.7אדם שמחבב כל מה שאינו
הדרת־פנים בשל מנהיג. תהיה לו הצלחה
- 4.7איש חרוץ אוהב להתעסק בפרטים טיבעי. די שיטחי. נוטה להתמרמר ולהתרגז,

* מוכשר בנגינה ומאוד מוסיקלי. הוא נהנה גם

בשרות המדינה.
קטנים, מוכשר למלאכות״יד.
וגורם לאי־נעימות בבל מקום.
* מחקירת תולדות המוסיקה וכל מה ששייך

השבוע אתם מועדים לסכנות שונות. יש השבוע סוף־סוף תחזרו לעצמכם. מצב־ קשרים עם ידידים השוהים בארצות במקום העבודה אתם עלולים להסתכסך
אחרות ישפרו א ת מצב-הרוח, ובדאי השבוע בגלל אי־הבנות והאשמות
להיזהר מתאונות, רצוי להשאר יותר בבית, הרוח יהיה הרבה יותר עליז, ובני
בלתי־צודקות. שהעמי לחשוב
על נסיעה
מישפחתכם שוב יוכלו
ולנסות להמעיט בנסי תים
בעבודה מאשילחו״ל,
גם אם נדמה
ליהנות מחוש־ההומור
עות. בתחילת השבוע
מים אתכם. נסו שלא
בלתי-אפשרי. שזה שלכם. אםאתם מב הבא
תוכלו לחזור
להגיב ולהתעלם -תוך
יתברר שאפשר לבצע
לים בים או במקומות
לפעילות שוטפת ללא
כמה •ימים הצדק ייצא
חשופים לשמש, חשוב
זאת ללא קשיים
חשש. מי שמתכונן
מיוחדים. הנוהגים יצ שתחבשו
כובע, מכיוון
לאור, בשטח הרומאנלשפץ
את ביתו -כדאי
טרכו להיות זהירים
טי עומדים להתרחש
שכאבי-ראש חזקים
שיתחיל בכך כעת. מי
אירועים מאוד מרגמאד
השבוע, מאחר
עלולים לקלקל לכם
שהחליט לעבור לדירה
ן־^זין ין ם

ו 2בדצמבר ־
ו ;2ביוני -
שים. תוכלו להכיר
שדווקא השבוע אתם את יובל למצוא9ו בינואר
את השבת. נסיעה ל 1113311301
ס! 2ביולי
*$02131
אנשים חדשים וליצור
חדל עומדת על הפרק
נמצאים בסכנה יותר
הדירה שביקש. רצוי
קשרים יותר הדוקים.
בקרוב. הזמנה לנסיעה
מבימים אחרים. בשעדיין
לא לחתום על
שום חוזה. התחייבויות בכתב כדאי לדחות עשויה להגיע השבוע. מבחינה כספית טח האהבה המצב נעשה יותר טוב -יותר בטוחים ויותר מאריכי־ימים. מלשבוע
הבא. בשטח האהבה אין הפתעות. תוכלו לעמוד בהוצאות. נסיעה טובה! ידידים רחוקים עשויים להדק הקשרים. בחינה כספית תהיה התפתחות מעניינת.

עניינים כספיים עדיין אינם מסתדרים. בתקיפה זו אתם מרגישים חלשים בעיות בעבודה יוכלו להפתר השבוע. הבעיות שהיו לכם במקוס-העבודה
אתם ממשיכים לבזבז א ת כספכם ולנהוג ועייפים, וזקוקים ליותר מנוחה ושינה, השבוע אתם עשויים לשמוע הצעות עבודה יתחילו להסתדר. כעת עליכם להחליט
אם להישאר או לעזוב
חדשות, שישתלמו גם __
ומה שחשוב -בדאי
בו בקלות־דעת. רצוי
מבחינה כספית. רצוי
להתרחק מעט ממרכ א
ת המקום שבו אתם
— י להתייעץ עם מומחים
לשקול את ההצעות
עובדים. כד אי לכ ם
זים חברתיים ומבי־
* בשטח זה, ולהחליט
להתעניין אצל ידידים המצב בכובד־ראש.
לויים סוערים ולחפש
מהו הקו שבו תנקטו
שעליהם אתם סומ הכספי
עומד להשתפר
מקום שקט ורגוע.
להבא. בני המין השני
כים בקשר לעבודה
באופן כללי. ותוכלו
באבי״גב עלולים לה יבקרו
בביתכם, ואתם
חדשה. הגיע הזמן
סוף־סוף לבצע תוכציק
לכם. ק חו ז את
לא תצטרכו לצאת כדי
לשנות את המקום וה ניות
שהתעכבו זמן רב.
בקלות, זה יעבור
להפגש עמם, הקשרים
ו1 2כאפריל -
20 בינואר -
עיסוק. מבחינה ברי שיפוצים
בבית או
מעצמו, תוך כמה שבו יתהדקו
ותרגישו הר0׳
2במאי
18 בפברואר
אותית אינכם חזקים
קניית רהיטים חדשים
שיפצה מה עות.
בה יותר רגועים. אותם
יוכלו להיעשות בתקופה זו. אורחים מחדל כתמיד, ורצוי שתגשו

א תכם על התקופה
שעובדים עם ק הל יזכו
די אטות
בפופולאריות רבה. הצעות עבודה חדשות הקשה הם חיי האהבה. בשטח זה הכל עשויים להגיע במפתיע. הביקור הזה יוסיף לרופא לבדיקה שיגרתית.
יושמעו באוזניכם. גם הן קשורות בקהל. מס ת דר טוב. בני-הזוג אוהבים א תכם. לכם
הנאה. צימחוניות יעזרו לבם בשבוע הקרוב.

השבוע יתחיל במתיחות ועצבנות. הורים השבוע יהיו ביקורים בלתי־מתוכננים העצבנות והמתיחות שליוו א ת השבועות ביומיים הראשונים תחושו חולשה
אולם ועייפות. אל תקחו על עצמכם יותר מדי.
עומדים לחלוף,
במזל תאומים עלולים ל הס תכסך עם בביתכם. ידידים וקרובים יפתיעו א תכ ם האחרונים
מצב־הרוח עדיין אינו
ונסו לצאת לבילויים
וכדאי שתכינו מלאי
הילדים בגלל דרישות
אופטימי. סיכסוכים
של כיבוד, כדי שלא
מופרזות. בדאי להעשקטים.
מהשבוע הב א
עם בני-מישפחה מבו תכנסו
למתח בעת
מיד את הילדים במ תרגישו
הרבה יותר
טוב. במקום העבודה
גרים גורמים לרוגז
הביקור. מסיבות ו־קומם,
ולהסביר בצו תהיו
מאוד פופולאחברתיים מיפגשים ולהתמרמרות.
נסיעה
רה החלטית וברורה
קצרה תוכל לעזור
ריים, וגם בביתכם
יאפיינו א ת התקופה.
את דעתכם. סכו ם-
לשפר את המצב, אולם
תקבלו הזמנות מחב כסף
עומד להגיע
ויגרמו למצב־רוח ע רים
וידידים, שירצו
לקראת סוף־השבוע
ליז. חיי־האהבה מתבמפתיע,
וזה יסייע
ו:1 2מאי
אתם נתונים ליותר
לכם לעבור אתה לבלות
בחברתכם. ענ פתחים
לשביעות רצונ9ו
בפברואר
20ב׳וג י
20 במרס
יינים כספיים יש
כם, אולם רצוי להקסכנות
בדרכים, לכן
קשיים שח שבתם ש-
תצטרכו לנהוג בזהי יאפיינו
א ת התקופה.
להסדיר בשקט וללא
פיד ולהשתתף בכל הרווקים
ורווקות ירבו בנסיעות קצרות שמחות שאליהן א תם מוזמנים. מצפות רות רבה. נסיעה לחו״ל עומדת על הפרק, התייעצות עם איש. תסמכו על האינויפגשו
בני-זוג נעימים חביבים ומעניינים. לכם היכרויות מעניינות וחשובות מאוד. ובקרוב תוכלו לבצע אותה עם ידידים. טואיציה שלכם. מעורבות תגרום רק נזק.

סרטן

כיצד משפיע
תאריוי הלידה
ער 1האופי

ההימורים של ירידי
ה־ 27 ביוני תמיד
מצליחים. ויליד
ה־ם 3ביוני יהיה
עורד־דיו מוצלח

!סוסן

עקת

שוו

0׳011)11

חאזנייס

גחונה

מכוזבים
שירים בסתר

חברת אינ ט ר קו סמא־״וו ל ה״ בע״מ
שמחה להודיע ל ק הל ל קו חו תי ה
כי תכשירי השיער ה מיוצרי ם על ידה
חגרה פנסטר, שלום הראשון של אלינור מעוז,
סיפר כי הנערה שנהרגה אליו כתבה בתאונה שירי־אהבה (״פנים רבות
לאלינור״ ,״העולם הזה״
.)2388 הקוראה העיפה
מבט בשירים, וגילתה
שורות המוכרות לה.
בגלל חולשתי לשורות קצרות
וקצובות, נמשכה עיני לקטע מסויים
בכתבה — או שמע נמשכתי אל הקטע
בגלל כותרת המישנה ,״שירים בסתר״?
— וכאן ציפתה לי הפתעה.
אחרי כמה שורות שלא היו מוכרות
לי, מתחיל שירי הידוע למדי

אינני מתרשמת שאלינור ז״ל
התכוונה ״לאמץ״ לעצמה את שירי.
היא בוודאי פשוט לא מצאה לנכון
לחתום מתחתיו את שם המחבר,
כשציטטה אותו במיכתב לידיד.

אריאנה הרן־הכהן!-־

קבוצת שילר
• השיר הופיע בסיפרה של
הקוראה ״שערים בלי שם״.

גולים עצמיים
בבריטניה ובישראל
במדורו ״עולם קטן׳ כתב
חיים ברעם :״קיימת ביום
אפשרות די סבירה שה״״

בלל״ד׳ וקולסטון 2 0 0 0
אינ ם מכילי ם
א ת החו מר 2,4די א מינו אניזו ל
שלגבי השימוש בו הביע משרד הבריאות
חשש לבריאות הציבור
במעבדות ״וול ה״ טו ר חי ם ה מדעני ם
על פיתוח תכשירים
לבריאות השיער ול טיפו חו
ל קו חו תינו יוכלו על־כן להמ שיך ול הינו ת
מצבעי השיער ה מ עולי ם של ״וול ה״
בב ט חון מל א

קוראה־משוררת הרן(עם בעלה, שמואל אבידור־הכהן)
שורות קצובות
לראש־השנה: בוא נאסוף את הכל/
את כל האמשים האבודים /המחירים
המקווים /את פיסות הנייר /ופיסות
השמיים...

כיבוש הספור
6ביוני — 1983 עברה
שנה מאז נכבש הבופור.
7ביוני — 1983 עברה
שנה מאז הצטלמו לטלוויזיה
שר־הביטחון דאז, אריאל שרון,
וראש־הממשלה, מנחם בגין.
הראשון הודיע שהבופור נכבש
ללא נפגעים, ואילו. ראש־הממשלה
התפעל מאוויר־הפסגות.
8ביוני
— 1983 עברה
שנה מאז דפקו על דלתות שש
מישפחות בישראל, והודיעו
להן שבניהם, אשר שרתו
בסיירת גולני, נפלו בקרב על
הבופור...
עברה כמעט שנה מאז
החזרנו את מיכתבי־התנחומים
של שר־הביטחון וראש־המנד
שלה, על כי לא מצאו לנכון
להתנצל לפני הציבור ולפני
המישפחות על ההודעה הכוזבת
שלהם בטלוויזיה, ב־ 7ביוני.
שישה בחורים נהרגו בקרב
על הבופור, שישה עולמות י
נחרבו — ושר־הביטחון ראז
וראש־הממשלה עדיין לא מצאו
את הזמן או הנחוצות לענות או
אפילו לאשר את קבלת מכתבינו.

מכבדים את זכר הנופלים
במילחמת־לבנון.

מונה ודויד שיח,
קיבוץ בית־זרע
• המחברים הם הוריו
של אביקם שרף, שנפל
בקרב על הבופור.

לייבור והמערך יוכלו
להרכיב ממשלה אנטי
שמרנית העולם הזה״
.)2388
אינני יודעת על מה ביסס הכותב
תחזית מעין זו שבוע לפני הבחירות,
שעה שמשאלי דעת־הקהל היו ידועים
לו. משאלת לב? אודה ולא אבוש: גם
אני רציתי בניצחון השמאל, דווקא
מתוך הכרת ההשלכה של המיקרה
האנגלי על הדגם הישראלי. למרות
ההבדל בנסיבות, יש מקום לגזירד**!
שווה בין שני המיקרים.
למדתי ממיפלגת הלייבור שניתן
לקחת קייס מצויין בתחום מדיניות
פנים וחוץ — פירוק הנשק, מילחמה
באבטלה, מאבק בגזענות — ולבזבזו 1
ולהכשילו במעשי־חלם.
כיצד הגיעה מארגרט תאצ׳ר
לשלטון? מדוע איזורים מוכי־אבטלה
העלו חברי־פרלמנט שמרניים?
מסתבר, שמייקל פוט הוא מנהידי-
חסר־כישרון, שלא הצליח להעביר את
המסר להמונים ולא הצליח למנוע
ממיעוט קטן וקולני להכפיש את
המיפלגה ולהכניס לה גולים עצמיים.
מזכיר משהו? אכן, גם בשמאל שלנו יש
מייקל פוט וטוני בן, וגולים עצמיים
תוצרת כחול־לבן(חיים בר־לב) .מייקל
פוט האנגלי יילך, כמיטב המסורת
הבריטית, עם הכישלון. מייקל פוט
שלנו נכשל כבר פעמיים, ומכין את
השמאל לכישלון השלישי ברציפות— .
מכמה בחינות יש מקום לאהדה
לראשי הלייבור המובס. כמה מהם
ייצגו ״טוהר רעיוני״ ואידיאליזם. אך
במציאות הפוליטית של ימינו, בעידן
הפוליטיקה של התדמית, טוהר רעיוני
איננו סחורה העוברת לסוחר. אם נגזר ו
עליי להחליט בין הטוהר הרעיוני של \
יוסי שריד ושולמית אלוני, המנציחים
את שילטון הליכוד, ובין מערך יותר —
פרגמאטי ופראקטי, הקשור בהפלת .
שילטון זה — לא אהסס להעדיף את
האפשרות השנייה.
אילת שטיגליץ, תל־אביב
העולם הזה 2391

זר. היה הוווו 09גוה שהיהן
בליון.,העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה, הביא בכתבת
השער ..גנראלים בפוליטיקה״ כתבת התייחסות ראשונה בישראל
לנושא הצנחת הגנראלים לפוליטיקה, שלא היתה מקובלת עד לאותו
זמן, וחלוץ לה שיט הרמטכ״ל־לשעבר משה דיין.גם מדור הנידון הוקדש
לדיין, תחת הכותרת ..יורש הייצר״ .מיפגעי חגיגות העשור למדינת
ישראל, שימשו מטרה לכתבח ,.קללת העשור: מכת בכורות״,
שהתייחסה להעלאה הראוותנית של המחזה ..כריסטופר פריי הבכור״,
שהועלתה באולם ״הבימה״ ,עם גלריה של כוכבים זרים. קטי רודר
(מאוחר יותר מטמור) הביאה את וידויה ״דוגמניות לדוגמה״ .והעלתה
את סיפור־חייה ודרכה לפתיחת ה״בוטיק״ הראשון של תל־אביב.

בהמשך הסידרה על מחדלי נבחרת ישראל בכדורגל הובאה הכתבה :
..טוקיו: סבטזיה״ .בשער האחורי של הגליון, הובאה עוד רשימה
בסידרת המועמדות לתחרות מלכת המים 58׳.
בשער הגליון: משה דיין על ״גנראלים בפוליטיקה״.

מנחם בגין מציע אי־אמון בממשלה הנדבן
הציוני והשחיתות תנור ברטוב בתיאטרון ״הבימה״ כנסת הבעיה המראלית

״אם קצין בכיר של הצבא קורא לנוער
להשתתף באורח פעיל בחיים הפוליטיים -האין
זאת קריאה פוליטית? אם אותו קצין ידוע כחבר
ותיק במיפלגה מסויימת -האין קריאתו קריאה
מיפלגתית? אם באסיפה מיפלגתית משתתף השר
האזרחי הממונה מטעם המיפלגה על ענייני
הצבא, והוא אומר, כי שיטת הייצוג היחסי, שלפיה
נבחרה ותיבחר הכנסת, מסכנת את קיומה של
מדינת ישראל לא פחות -שימעו היטב -מנאצר,
ובאסיפה זו משתתפים ראש־המטה לשעבר
(שהוא) אלוף פיקוד וסגן ראש־המטה דהיום -
ובאוזניהם מושמעים דברי בערות והפקרות
והשתוללות כאלה, האין בהם הסתה פרועה של
הפיקוד העליון של הצבא נגד בית־הנבחרים
בישראל?״
כאשר קרא השבוע מנחם בגין קריאה זו
במליאת הכנסת, כדי לנמק את הצעתו להביע
אי־אמון בממשלה, התכוון לתופעה אחת בלבד:
הופעתם של האלופים משה דיין, מאיר עמית
וצבי צור באסיפת מפא״י, שבה היו דיין ושימעון
פרס הדוברים הראשיים. בצורה זו הגיע בפעם
הראשונה איום שממנו פחדו הח״כים מזה עשר
שנים: היחס בין מערכת הביטחון ובין מערכת
המיפלגות.
המהר״ל והגולם. למעשה מחוסנת
בישראל מערכת הביטחון כולה מפני ביקורת
רצינית. מאחר שכל העסקנים יודעים כי אהבת
העם לצבא היא עובדת יסוד לאומית, ומאחר שהם
חוששים שביקורת על נוהל צבאי כלשהו תיגרור
— אחריה את האשמה של חתירה תחת ביטחון
ה מדינ ה, מעדיפים כל העסקנים לשתוק.
9הרחיקו לכת בכך דווקא אנשי חרות, שדמו
י׳ למהר״ל שיצר את הגולם. שום מיפלגה בישוב
ובמדינה לא שקדה כמוהם על טיפוח פולחן
הצבא, שכלל פולחן אישי לכל האלופים שעמדו
בראשו -והפכו למחרת שיחרורם לעסקני
מפא״י. משה דיין נשלח לדרום־אפריקה כמישקל
נגדי להופעת מנחם בגין שם, אך בגין עצמו
התייצב בדרום־אפריקה בראש מטפחי פולחן-
י־־ ,האישיות של דיין בארץ הדרומית.
כך קרה השבוע כאשר הדיון סטה מאפיקו
ההגיוני והפך למילחמת השמצות אישית בין
בן־גוריון ובגין. כל הנואמים שקדו להעמיד פנים
כאילו הופעת דיין בכינוס מפא״י היתה תופעה

; ראשונה במינה ובלתי־רגילה, וכי מלבדה הכל
כשורה. בין הנקודות שלא הועלו בדיון בכנסת,
היו הנקורות הבאות:

• העובדה שמערכת הביטחון דואגת לכך
שעיתונים מסויימים, שאינם לרוחו של שרהביטחון,
לא יופצו במחנות צה״ל, וביניהם
העולם הזה, המוחרם רשמית מזה שמונה שנים
רצופות.
• העובדה שמנכ״ל מישרד־הביטחון, שימעון
פרס, מנסה לנהל את מדיניות־החוץ של המדינה.
דוגמה בולטת -גיוס כל מכשירי־התעמולה של
המרינה לסיקור ביקורו של מורים בורג׳ס־מונורי
בארץ, שנוצל כמסע פירסומת לשימעון פרס
(ראה: תצלום).
בן־גוריון עצמו ניצל בשימחה את פחדי
יריביו. כרגיל, כאשר אין הוא רוצה לדון בנושא
הוויכוח, הוא העליב את ראש האופוזיציה מנחם
בגין, בטענו כי אזרח כמו בגין, שלא השתתף
במילחמתיהקוממיות, אין לו זכות להתקיף אלוף
בצה״ל. כשקם בגין הפעם, השיב לבן־גוריון מנה
אחת אפיים (״מסולף ...מזוייף ...מלאכותי...

גגו א ^י ם
גפו 7״ טי 3ח

״העולם הזה״1083 :
תאריך2.7.1958 :
מגן־העדן הממשלתי. אחרי שנגס בתפוח האסור.
העובדה כי לאראמס יש השפעה אישית עצומה
מאחרי הקלעים, וכי רבים חושבים אותו לנשיא
האמיתי של המדינה, רק החריפה את הדרישה.
כל זה היה עניין אמריקאי פנימי, אולם
העובדה שגיבור העלילה גולדפיין נשא שם יהודי
בולט, שהוא מהגר יליד ליטא, וכי תרומתו למען
ישראל מילאה תפקיד חשוב בפרשה -סיפקו
נשק חשוב לחוגים האנטי־שמיים והאנטי־ישראליים.
תיאטרון כנפי
החזון הסתוקז

דוגמנית לדוגמה קטי וודו(מטמו:)1״ד^3

כמועמדת לתפקיד מלכת היופי מפני שהיא בת לגיורת. בתצלום: רודר בתצוגת״האופנה
הראשונה שלה, שהביאה להצלחה חסרת תקדים, לפתיחת הבוטיק הראשון בתל״אביב,
ולנישואים עם המחזאי יורם משמור (שנפסר לפני כמה שנים) ,ולבסוף לפשיטת־רגל.

אבסורדאלי ...ילדותי וגרם לסערה שעירפלה
את הוויכוח האמיתי.
בשיא הוויכוח השמיט בן־גוריון את הקרקע
מתחת לרגלי יריביו, בהודיעו שהוא פשוט אסר
על דיין לנאום.
כאשר נדחתה הצעת אי־האסון(ברוב של 63
נגד 27 קולות חרות והציונים הכלליים) היה
ברור, כי נושא חיוני בעל חשיבות מרכזית לגבי
יעילותו ובריאותו של צה״ל נותר בלא ויכוח
רציני -מאחר שכל היריבים חששו מהתמודדות
בשדה־הקרב האמיתי.
ציונות קשרי תרבות וכסף
ההזדמנות היתה חגיגית. השופט המחוזי
האמריקאי צ׳ארלס וז׳נסקי ואשתו ערכו מסיבה
לכבוד הקרן האמריקאית לעידוד מיפעלי
תרבות בישראל -היא קרן נורמן המפורסמת,
המשלמת קיצבה למרבית מיפעלי התרבות
בישראל.
בין האורחים המכובדים היה איש־עסקים
יהודי מצליח בשם ברנרד גולדפיין, שהופיע יחד
עם אשתו שארלוט, כשאף נסתיימו הנאומים

החגיגיים קמה שארלוט גולדפיין וניגשה לשופט
המארח, ואמרה :״בעלי מעריץ את אשתך,
והגישה בתמימות לשופט המחאה ע״ס 1000
דולאר למען עם ישראל.
השופט נדהם, כי, באותו זמן ישב בדין
במישפט חשוב, על מאות אלפי דולרים, שבו היה
ברנרד גולדפיין הנתבע העיקרי. מלא חימה נטל
את התיק, רשם בו את פרטי המיקרה שריח שוחד
נודף ממנו, וציין :״איני יודע אם מר גולדפיין
הבין את מלוא המשמעות של מעשיו!״
זה קרה בנובמבר שעבר. השבוע הפך סיפור זה
לאחת הסנסציות של ארצות״הברית. הנדבן
הציוני ברנרד גולדפיין היה גיבורה של פרשת
שחיתות שהעמידה את ארצות־הברית על רגליה.
בתי־מלון ומעילי פרווה. השערוריה
פרצה כאשר נודע לחוקרי הסנאט האמריקאי, כי
עוזרו הראשי של הנשיא אייזנהאור, שרמן
אדאמס, מושלה־לשעבר של מדינת ניו־האמפ־שייר,
חי בבתי־מלון מפוארים על חשבונו של
גולדפיין, וקיבל ממנו מעילי פרווה ומתנות
יקרות אחרות. באותו זמן ניצל גולדפיין את שמו
של אדאמס כדי להיחלץ מכמה אי־נעימויות
חמורות מצד השילטונות.
ברחבי ארצות־הברית קמו העסקנים, העיתונים
והאירגונים ותבעו את גירושו של אדאמס

שש כנפיים לאחד (הבימה) -הן שש
כנפיה המקוצצות של יצירה ספרותית שהופיעה
תחת אותו השם, מאת חנוך ברטוב, לפני שנים
אחדות.
במשך השנים המעטות שעברו מאז צאת הספר
ועד עלות המסך על הצגת המחזה בהבימה,
השתנו דברים רבים בעולמם של גיבורי הספר,
שהפכו לגיבורי המחזה, כשם שהשתנו בחייו של
המחבר עצמו. ברטוב עזב את קיבוץ עין־החורש
ועבר לתל־אביב, שם הוא מרוויח לחמו
כעורך־לילה בלמרחב.
כשהתחלפו מרחבי הקיבוץ המצומצמים
והמוגדרים במרחבי העיר האינסופיים, השתנתה
גם עוצמת זגוגית המשקפיים שבהן השקיף
ברטוב על שכונת העולים הנידחת, על גבול
ירושלים החדשה. הגיבורים, שהיו מלאי חיים
ותיקווה, תוססים, עמוסי בעיות, אחוזי פחדים
וראגות יומיום, הפכו ביצירה שברטוב המחיז
לאוסף דמויות מטושטשות, אחידות גוון וחסרות
נשמה. דמויות־שלא־מן־העולם־הזה, של מלאכים
צחורים מצחור, טובים מטוב, מושלמים וחייכנים.
כנפיים מקוצצות. בשתי מערכות ארוכות
כאורך הגלות המתקבצת, מתנהלת בידי ברטוב -
בתוספת ידיו הבלתי אמונות של הכימאי אברהם
ניניו -מסכת יציאתם של גיבורי המחזה מהגלות
לחירות, מחושך לאור, מחרוזת אין־קץ לחדווה
אין־גבול.
בשש כנפיים לאחד כל הפנים צוהלים, כל
הגיבורים שוחקים, כל התיקוות מתמלאות. לאיש
מכל העולים החדשים הממלאים את בימת הבימה
אין אפילו בעייה אחת שאינה נפתרת.
בתוך בליל סכריני זה ממלאים שחקני
הבימה את תפקידיהם באותה כבדות וכישרון
כמו איכרות מצטיינות בקולחוז רוסי. פרט
לשמואל רודנסקי, אלישבע מיכאלי ויוסף בנאי
הטוב שבכולם, המגלם תפקיד הצבעהמארוקאי בצורה משכנעת ואמיתית -לא מוצא
אף לא אחד מהם את מקומו המתאים על קירשי
הבימה, אפילו כשהוא מוצב לפי הוראות הכימאי,
על טהרת המסורת של התיאטרון הרוסי השמרני.

אנשים
• הרמטכ״ל רב־אלוף חיים לסקום:
״במילחמה זו שאלה אגררית -מי יצליח לקבור
את מי קודם״.
• ח״כ חירות מנחם בגין, בעת הוויכוח
בכנסת על הופעותיו של משה דיין :״אנחנו
איננו רוצים להתווכח עם אלוף. אנחנו רוצים
להתווכח על פוליטיקה עם ׳מר. ויכוח עם ׳מר׳
יכול להיות אפילו מתוק.״
• ח״כ מפא״י יוסף אלמוגי :״המשבר
הממשלתי החל בדיינים ונגמר ברבנים״.
• ח״כ מפא״י עמום דגני :״מיסיס הם נושא
נפלא לניגוח השילטון, ומידת כושרם לשמש
בתור שכאלה אינה משתנית כאשר מציעים
להפחית מיסיס.״

מכחכים אנדרופוב
סופר־סטאר

מא״ נ די ב א בי דן

המנהיגים הסובייטיים מנ סים
להשיג את יוסף
סטאלץ -וכמה שיותר
מהר.
הרודן הסובייטי סטאלין, שהטיל
אימה על מאות מיליוני בני־אדם, נשא
רוב ימי חייו בתואר צנוע: המזכיר
הראשון של הוועד המרכזי של
המיפלגה הקומוניסטית. רק אחרי 20
שנה הוסיף לו גם דרגה צבאית נוצצת:
גנרליסימוס.

מאוזן:
.1לרוגמה: הוא נותן הוראות
לקיסר ()3
.3יש בדת אהבה שנחשבת
למצוה(מ) ()5,4
.9הגידי! האם הוא מנבחרי העם?

. 10 סבוב בחודש, שלא נדע
מהצרות שלו ()4
. 13 בשובו קילל: בהמות! ()3
. 14 איזה טמבל בילף מיד
בהתחלה? ()3,3
.15 לא נעם לי לשמוע שבמוסד
בינלאומי הוא מאפשר לפטפט

. 17 עוד סיעה קטנה מתקדמת
בזחילה ()4
. 18 תואר תן! ולנטינו ()4
.20 איזה סיאנס עולמי! ()2,2,4

רודן סטאלין

.22 עפ״י השמועה יש משהו
משותף לחברה קדישא ופקיד
השומה ()5

צנוע מיורשיו

.24 מכונית אשפית ()3

פתרון תשבצופן 2389

.25 הוא מעדיף שהמכונית
שלהם תחזור ()4

.9איזו הורהו כולם הולכים עליה

.26 חפש מקום פנוי לחלוטין
ואל תישן ()4

. 11 בהמה! מעניקה בלי מענה ()2

.28 השכון האחרון ()3,4

.12 שלושה וחצי אנשים
נורמליים בהשגחה קפדנית ()5,4

.29 לא התאכזר, נכשל ונמלך

.16 זה אולי הזמן המתאים לסלק
משהו טעים ()3,5

תודה

.2מזנון שעומד על רגליו ()3

.19 פקודה לנערה להעיף מבט
משתומם בבלונדיניות ()6

.4איזה חזיר מפזם פה לפי
שמיעה? ()4

.21 איש החוק באמריקה מופיע
גם בבגדים אזרחיים ()5

.5בחורף צפוי שנראה מתון
חמור ()4,4

.22 לעבור אותו זו ממש חוצפה

.6יצר דוקרני מיד בהתחלה ()6

.23 כתב מוסיקה בלב כבד ()2

.7כלי ביטוי עוקצני ()4

.24 איך שלא תסתכלו על זה, זה
הסוף!(מ) ()3

אינני רוצה להגיב על כתבה
זו או אחרת, שהופיעה ב״השבו־עון
המסויים״ .אינני רוצה
להביע מחאה על עוולה, מחדל
או שערוריה. אני פשוט רוצה
להודות לכל החברה במערכת,
על העבודה הנפלאה שהם
עושים בכל שבוע.
תודה לכולכם, ביחוד
לכתבת־צלמת ענת סרגוסטי,
למרסל זוהר ולשלמה פרנקל,
ובעיקר־בעיקר — לאילנה
אלון, שכתבותיה בעניין חוק
השיפוט הצבאי (״פרשת מופז״,
״העולם הזה״ )3732 ראויות
לפרס פוליצר.
ולסיכום, מלוא התישבחות
לך, אורי אבנרי, שעוז־ליבך
מדהים אותי בכל פעם מחדש.
אני בטוח שמיכתב זה מבטא
את הרגשתם של רבים. עלו
והצליחו!
א. מרדכי, ירושלים

מאונך:

.8סמוך לישוב לבנוני ללא
תנועה(מ) ()5
בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

י״ר מרדכי זידמן

היוצאת דשפים

.27 מחול וחול (.)3
בהשתתפות ג׳ודי דגן

המכון הישראלי לספרות
נשים קוסמטיקה ופדיקור

דיאכה

ליאוניד ברז׳נייב היה פחות צנוע.
הוא היה המזכיר הכללי של המיפלגה,
ואחרי תשע שנות שילטון החליט
להיות גם נשיא ברית־המועצות.
ללמדך, שהוא עולה על סטאלין.
דרכו של יורי אנדרופוב אצה עוד
יותר, לא עברו אלא חודשים ספורים
מאז נעשה שליט המדינה, וכבר חשקה
נפשו גם בכס הנשיאות.
ללמדך, שלדעתו הוא עולה על שני
קודמיו.
יוסי צפתי, חולון

קו ר סי ם
ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות(אפילציה)

* סלון ומכיו יופי .
תסחקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעות
הכנת כלות

* מחירים עממיים * שרות מעולה

ת׳׳א, דיזמוף ( 190 יודפת 229388 ,226066 )4

יד לפליטים
יהודים וערבים לעזרת
תושבי המחנות בלבנון.
בימים אלה סיים הוועד הציבורי
לעזרת הפליטים הפלסטינים בלבנון
את שלב א׳ של פרוייקט הקמת
חדרי־לימוד בבית־הספר בעין אל־ח׳ילווה,
שנועד להחליף את האוהלים
אשר שימשו ככיתות בשנה הנוכחית,
בתנאי חורף קשים מנשוא.
במיסגרת הפרוייקט גייס הוועד
(המשך בעמוד )26
העולם הזה 2391

1לא צריו חח כדי למצנא את

צריו חח כדי לעשותאותם
סה כנכ סי ם
ליו ם 31.5.83
ב מי ליוני ש ק לי ם

הרכב

מדיניות השקעה
אשל אגוז

לפחות /0״75
מלוות מדינה,
מתוכם ס330/
צמודים/
נסחרים מט״ח

אשל

לפחות 8040
צמודי מדד

תפוז

10040 צמודי
מדד,
מתוכם לפחיות
ס 750/מלוות
מד מ ה

אתרוג

לפחות 5040
בנקים והיתרה
צמודים

מדד

48.0

מט״ח

33.0

מניית

19.0

מדד

תפוז

. 47״ ״29.17
2,345

83.5

מט״גז
מניות

מדד

616.9

16.5

100.0

מט״ח

מניות

1039.9
אגוז מדד

362.87

55.0

מט״ח

מניית

45.0

1155.9
מדד דולב

לפחות 500/0
מט״ח

מדד

13.0

מט״ח

58.0

מניות

29.0
דולר 1273.9

התשואות ולקחו מתוך דו״ח ת שואות של בצק ישראל.
> £הנתונים מ תי ח סי ם ל־31.5.83

1אתהה1דחנ1ת שלך
מ־ 5.6.83 עד 5.7.83 קרנות הנאמנות של אילנות דיסקונט:
אגוז, אוריון, אורן, אלון, אשל, אתרוג, ברוש, ברק,דובדבן,דולב,דקל, ערמון, שקד, תאנה, תדהר, ת פוז

ימכרו במחיר יסודי ללא שעור הה1ספה*בכל סניפי הבנקים וסוכני ני״ע.
אילנות־חברה לניהול קרנות נאמנות עול דיסקונט בעיים

מת דיסקונט
* אין לראות במודעה זו הזמנה לרכוש את היחידות המוצעות.

מ מ /ר ס קז

וימריעקבסווטמיר

חיים טופול כוכב ראשי
במסע פרסום שהופק
על־ידי סוכנות הפרסום טל־ארויו
עבוד ״אל על״
תחילת הפעלתו של המטוס החדש בואינג 767 על־ידי חברת, אל על־צויין
בעתונות הישראלית במסע פרסום נרחב בככובו של חיים טופול.
הוגה רעיון שיתופו של חיים טופול במסע פרסום זה היה אהרון מידן, אחד
השותפים בסוכנות הפרסום טל־ארויו. טופול ניאות בהתלהבות להצעה
.להופיע־ במודעות הפרסום והסביר זאת בכך.אני ישראלי ולכן איכפת לי
אל על־ .הוא לא ביקש שכר טרחה עבור הופעתו במודעות, אלא רק העברת
התמורה עבור השתתפותו במסע הפרסום למועדון.וראייטי־ בישראל.
המודעות שעוצבו בהתאם לתמונותיו האחרונות של טופול שונו
כשהוברר לצוות טל־ארויו כי טופול העומד לככב שוב במחזה.כנר על הגג־גידל
זקן. הצלם בן־לם והמעצבת הגרפית ניצנה לוין נשלחו ללונדון לצלם
את טופול ושם נאלצו לדחוס את כל הצלומים ביום עבודה אחד, יום
ראשון, היום היחידי בו היה טופול משוחרר מחזרות.

ממזכי
(המשך מעמוד )24
תרומות של 45 אלף דולר מכפרים
ערביים, מקיבוצים, ממוסדות ציבוריים
ופרטיים מכל רחבי הארץ. הוועד רכש
10 מיבנים טרומיים בגודל 50מ״ר כל
אחד. המיבנים הועברו למחנה עין
אל־ח׳ילווה, לסוכנות הסעד והתעסוקה
של האדם (אונר״א) ,שהחלה בהקמתם.
ההובלה בוצעה על־ידי בעלי-
משאיות מתנדבים מהכפרים.
הוועד מתכוון להמשיך במיפעלו,
כדי להשלים את החסר ופונה בזה
לציבור הערבי והיהודי בישראל לתת
את ידו לכך:
מיספר החשבון לתרומות 5079/15 :
בנק איגוד לישראל בע־מ, שר
הגעתון ,26 נהריה.
בשם הוועד: איבראהים סמעאן,

דב ירמיה, מחמוד יונס

שער ברתי־חוקי
שר האופוזיציה!
מישחק הגמר על גביע המדינה
בכדורגל, בין הפועל תל-אביב ומכבי

למה?
שנה בבר חלפה
המלחמה לא תמה,
שאל את הממשלה
אולי תדע אז למה.
שנה נבר חלפה
ואנחנו עוד שמה,
שאל את ראש הממשלה
אולי יגיד עוד במה.

מעורבותו של טופול במבצע היתה מושלמת: הוא ביקש לעבור על כל
הטקסטים שנכתבו עבור המודעות ובכולן שינה את המשפט המסיים
מ.שלך, חיים טופול־ ל.טיסה נעימה באל על ושיהיה במזל׳ .טופול החדיר
לכל הטקסטים נימה. ישראלית־ טפוסית בציינו את עובדת היותם של
הנוסעים הישראליים נוסעים. המטיילים־ במטוס, משוחחים ומרבים
לבקר בשרותים ועל כן הם זקוקים ליותר.מרחב מחיה־ מהרגיל וחשובים
עבורם המעברים הרחבים של הבואינג .767
מחירון דירווד
הופיע

מוקשים מתפוצצים
קורבן נוסף אי־שמה,
עוד מסגרת שחורה
הממשלה לא. שמה׳

הפצה״ :גד״.03-337056 ,

פרקליטו של הקבלן
מוחה על סיפור השער
.צ׳יץ׳ או שיף -מי
יהיה הצ׳יף ז׳(.העולם
הזה׳ )2389

מר אורי אבנרי,
מרשי, מר חיים שיף, הורני
לפנות אליך, עם כל הכבוד
וההערכה שהוא רוחש לך,
בדרישה לפרסם מיידית הכחשה
טוטאלית של כל האמור בכתבה
שבנדון, שכן לטענתו עברה
כתבה זו את כל גבולות המותר
בכתיבה עיתונאית, בהיותה
שיקרית לחלוטין ומצוצה מהאצבע.
הנזק
שנגרם למרשי עקב
פירסום הכתבה ועמוד השער
הוא אדיר, ולמעשה קשה לאמוד
אותו בסכומי כסף.
בכתבה הנ״ל צירפתם בצורה
זדונית ומרושעת פרשיות שונות
שאינן קשורות זו בזו, לא
מבחינת העניין ולא מבחינת*
הזמן, תוך סילוף העובדות
הנוגעות לכל ״פרשיה״ והצגת
מעוותת, בצורה התמונה
שיקרית וחד־צדדית במטרה
שכל־כולה להכפיש את שם
מרשי.
עיצוב תמונת השער עם
תמונתו של מר חיים שיף בגדול,
ועל ידה בהדפסה גדולה המילים
מקדם את הספורט בישראל? מקדם. אז
אני שותף!״
• לפני מישחק בין בית״ר
ירושלים והפועל תל־אביב נשמעו
קולות צהלה ברחובות הבירה:

ואנחנו בצרות
מי זוכר כנר למה,
בממשלה רבים
מי אחראי וכמה.

גבריאל כהן, גבעתיים

תל״אביב, ותגובת אוהדי מכבי שעריים
ממשיכים להסעיר את הקוראים.
שימעון פרס הניף את הגביע אחרי
ששחקן הפועל הבקיע שער באופן
בלתי־חוקי, בלתי הוגן ובלתי־ספורטיבי.
ראינו זאת במו עינינו
בטלוויזיה!
נראה, שתנועת העבודה והאו
אישיות
במפא״י

פוזיציה העתיקו את שיטת המישחק
הבלתי־הגון שלהם בפוליטיקה — גם
לכדורגל.
שימשון שיבק, בני־ברק
אני שולח לכם כמה בדיחות
שהמצאתי, המתייחסות לשער המוזר
שהבקיע גיל לנדאו.
• גיל לנדאו :״זכינו בגביע,
הבקענו שלושה שערים במישחק נגד
מכבי תל־אביב.״
המראיין :״מה זה זכינו, הבקענו —
אתה שותף?״
גיל לנדאו :״אני אסביר לך. אני
ממלא טוטו כל שבוע? ממלא. הטוטו

?בלן מוחה שיך
הכחשה
״רוצח, טינופת, פסיכי!״ נותן
מקום להתרשמות ראשונית של
הקורא או של משקיף על כריכת
השבועון מרחוק, שהכינויים
הנ״ל יוחסו למרשי.
באשר לכתבה השיקרית
הנכם נדרשים כדלקמן:
• לפרסם הכחשה בפורמט
של שני עמודים לפחות על כל
האמור בכתבה זו.
• לראיין את מרשי, לקבל
ממנו את גירסתו ל״פרשות״
המוזכרות בכתבה, ולפרסם
גירסה זו באותו פורמט שבו
פורסמה הכתבה שבנדון.
עורד־דין רן עציון,
תל־אביב
• המילים •רוצח! טינופת!
פסיכי!־ היו ציטוט מדבריו
של חיים שיף נגד ראש עיריית
תל־אביב, שלמה להט.
ארלוזורוב נהנים מאוד. לא רק
הקשישים הרוויזיוניסטים רווים נחת.
גם ותיקי תנועת־העבודה אינם יוצאים
מפסידים.
לכן מוזרה מאוד היא התנגדותם של
אנשי המערך לחקירת העבר. וכי מה
כבר יכול לקרות — יגלו שהרוצח הוא
איש שהוצא להורג לפני 40 שנה?
ואפילו אם יתגלה שהמתנקש היה
דווקא אישיות חשובה במפא׳י, שהיה
לה אינטרס קרייריסטי — הרי הדעת
נותנת גם שבמיקרה כזה מדובר
בשוכן־עפר מזה שנים רבות!
שלום שפירא, תל-אביב

תבונת הממ שלה

מנהיג ארלוזורוב

מדריך מסווג למחירי דירות חדשות
לפי ישובים. מציג בצורה השוואתית
מחירי דירות של חברות בנייה בכל
הארץ.

ועומד למכירה בדוכני העיתונים.

מחירה שד התרשמות ראשונית

״ירושלים לוקחת, ירושלים לוקחת!
גיל לנדאו שבר את היד!״
• למה לבוא בטענות אל השופט
שאישר את השער? הוא לא מתמצא
בכדוריד!
מאיר רוטמן, חיפה
די, יותר מדי נהרגו כבר בגלל
כדורגל. אחרי שנחשף המעשה
הבלתי־חוקי של מכבי שעריים, הנהלת
הקבוצה היתה צריכה לפחות להרגיע
את אוהדיה, ולא להניח להם
להשתולל. אם כל קבוצת אוהדים תגיב
כמו אנשי רחובות, לא ירחק היום
ששוב יישפך דם במיגרשים.
משה עמר, יפו

ממה הם פוחדים?
חקירת רצח ארלוזורוב
אינה יכולה להזיק לאיש.
העדים המופיעים לפני ועדת־החקירה
העוסקת ברצח חיים

לשווא מאשימים הממש לה
בחוסר־הבנה.
מנחם בגין מבין היטב שכדאי לסגת
מלבנון, אבל הוא יודע שאז תיפול שם
הממשלה, היושבת על כידוני צה״ל
ויחד איתה גם חוזה השלום המהולל,
שהוא — כביכול — ההישג הכביר
של מילחמת סרק זו.
יצחק שמיר מבין היטב, שלא
האופוזיציה הפושרת של המערך
מחבלת בקישרי־החוץ, אלא המשך
ההתיישבות בגדה. אבל הוא יודע שרוב
תומכיו הם נבערים מדעת, ושאפשר
להאכילם גם לוקש זה.
יורם ארידור מבין היטב, שהשמירה
על שער השקל גורמת לכך, שבילוי
בחו״ל משתלם יותר מקיט בארץ, וכי
שווקים שאנו מפסידים כיום, בגלל
יוקר התוצרת, קשה לכבוש מחדש,
אבל הוא גם יודע, שזאת הדרך היחידה
להכריח את התעשיה לעבור את הקו
הירוק.
חולה פאראנוייה איננו אידיוט,
להיפך! שיטותיו להשגת מטרתו הן
לעיתים מחוכמות ביותר, אולם המטרה
עצמה היא אבסורדית.
תוכנית־בזל שואפת להשיג מיקלט
בטוח לעם־ישראל בארץ־ישראל, ולא
ארץ־ישראל שלמה, הנמצאת במצב
של מילחמה מתמדת, מחוסרת סיכוי.
שלום ויינשטין,הרצליה
העולם הזה 2391

ם״נ1רו*יון בזעיגה:

כשאתה קונ ה סי ט רו אן ויז ה £־ז 6נן 511אתהמקבל:
מבנה אי רו דינ מי מתקדם, מושבים או ר טו פ דיי ם מ פו א רי ם
בבד ק טי פ ה מיו ח ד עם מ שענו ת נשכבות. שפע של מ קו ם
למרפ קי ם, לרגליים ולראש, נוחות נהד ר ת בנסיעה,
שטיחים מ קי ר ל קי ר לויין פי קו דאלקט רוני ב ק צו ת
אצ ב עו תי ך 4 .מתלים טלס קו פיי ם נפרדי ם, מוטות
ק ד מיי םוא חו ריי ם ל איזון המת לי ם, מתאם
בלימה א חו רי בעזרת ת ת לחץ, מד בקרה
ל חי ס כון בדל ק ( א קונו מ טר) .כיוון
אורות ק ד מיי ם מ מו ש ב הנהג.

שעון זמן קוורץ, פנסי קוורץ יוד ק ד מיי ם, מפשיר
אדים ל שמ שה ה א חו רי ת. נורות בקורת: לחץ שמן מנוע,
בלמי ם, מהבה בי חי רו םוט עינ ת מצבר. מצית סיג ריו ת,
4דלתות +דלת אחורית לתאהמט ען ( התא בנפח
674ד צ״ ק עם מו שב א חו רי מקופל) ,כיסי םבדל תו ת
הקד מיו ת, סגירת בטחון לי לדי םבדל תו תהא חו ריו ת,
הגה ב שי טתהמסרק, מנוע חזק
1124ס מ ״ ק עם 50כ״ ס

יותר מ־ 18ק״מ לליטר
ב מ הי רו ת ק בו ע ה של
90 קמ״ ש( ,בתנאי
מ ב חן ביהח״ר)
זינוק מ־ס ל־100
ק מ״ ש ב־16.8
שניות.

ניתן להצמיד
מחיר המכונית
ליום ההזמנה.
פר טי ם ב סו כנויו ת

סיטרואן.

ניתן גם להשיג
ויזה 0 1 1 1 6
עם אותו המרכב
בנפח מנוע 652
סמ״ק.
בוא לנסות את
ויזה סופר £
ותגיע ל מסקנה
שאתה מקבל מכונית
השווה יותר ממחירה

המפיץהבלעדי: דוד לו בינס קי בע״מ. ת ״ א: ר חו ב שונצינו , 16 טל .333214-9 :ירושלים: רחוב ה ס 3טל 02-228488 .
סוכנויות: אשקלון: אלנבי את בני א. התעשיה החדש, טל ,25757 .באר־ שבע:א שנב הנגב, דרך חברון, טל.057-33210 ,77021 .
חדרה: קל נע, שיווק רכב בע״מ, הרברט ס מו א ל ,25 טל . 31689 .חיסה: רכב הצפון בע״מ, שדי בן גורמן , 8טל.04-520461 .
כפר־סב א: פוספלד, איזור התעשיה, דרך השרון רמתיים, טל 052-20161 .נתניה: לוינקופף הרמן, רח׳ שוהם 4טל 25307 .
תל־ א בינ: בג. מוסכי, רח׳ אנילביץ ,52 טל 0 .3313339 .נרת:מי של וזוהיר סרוגיי, מרכז התעשיה החדש טל. 56860 .

1* ¥ 1 8 4א 8 0 £־ 0 1 1

ר לן ש עיזיי סטכ אן־
\ העסק ד
,ג׳ התיירותי
!1המובחר

יוון. כ מו כן׳.

ה שנה עוד יותר זול״טוס״ אל סוכן הנסיעות׳.
אולימפית יוס -יוס ג ־0ז 8כגו?ך ר

איסתא
ט>?זות

מציעהשהח־ו
ו תנ אי מינ ח דיו
ל ל קו חו תי ה
עורותים נוספי ם

ארה״ב אירופה דרו אפרי ק ה
יעדי נוספים

הפלגות

איסתא

ה שכרת רכב
כר טיסי רכבת
ביטוח ב רי או ת ומטען
קורסי קי׳ן ל שפו ת
טיולי מאורגנים לכל
הגילים

• ח בי לו ת נופש ליון, כר תי ם,
פל מ ה, טנריף, שלדמינג.

• יוו
• איטליה

איגוד סטודנטים לתיור אקדנואי

משרד הנסיעות האישי שלך
תל־אביב:
ירושלים:
חיפה :

בן־יהודה , 109 טל 244376 .־03
אלישר ,5טל 225258 .־02
בית הקרנות, רח, הרצל, טל 669139 04

מודעות בטלפון
לכל העתונים
^ בכרטיסי אשראי במחירי המערכתי

£05 0.08 אום
* 1אסוז*או 0זאו

שרתכרנו

ם ז* 611ק5ו

איתן עמיו
הדברת מזיקים

שרות ת.ד. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

פרסום

אידיאל

אבן גבירול סו ו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

227117/ 8־ 03

סו ס חי ם להדברת תיקני ם
וג׳וקים) ,תו מי קץ, חי קי
ספרים ובגדים.
דמת-גן, דחו מודיעין .18ת.ד2272 .

נת־6 .־ 790114-5רש׳מסיו* עסק;
ספירת קל בריאותך ורכוסך

ב עיו ת ולבטים בחיי המין
מאת

ד״ר מרדכי זידמן

הוצאת רשפים
העולם הזה 2391

ד״ר איתן חי־עם, רופא גינקולוג בבית־חורים סורוקה, מיוזמי
שביתת־הרעב, מספר ביום התשיעי לצום על מצבו הפיסי והנפשי, ער
חוויות הצום, ואיך הוא 1גסתדו עם 16 אלד שקל בווטו לחודש
איו לי סלרדה
ציבשנית, ואלמלא
אבא שד שקנה
ד אונו, גם לא חיה
ל׳ אוטו

ביס החמישי
לשביתח־הרעב הרגשתי
שאני נחלש. פיתאוס
איבדתי אח החנוה
וסעלנת׳

נשומעוח בעיניו,
שאל אווי ברו
אם לא נשוה
ד לשבו!
ועב

אנחנו כולנו מסדחיס
מאציטון בגלל הצום.
כשנכנסים לאולם
בית־החולים, אנ שו
להתעלו מרסו

אויווו אמר ד: זה מה
שאני נול לעשות בננות. אמדתית בננות שלד אני לא ׳נול
לקנו! במטלת!

אני מורש נמו באוטדה•
יש חומר המתפרק בגוו
נעיקבוח הטם, הגורם
להרגשה נמו י
בסוטול

ר א ״ ו ה

״אבא שלי שובת רעג״ ,אמרה לי שירה ג ת
השנתיים וחצי, למה אבא שובת רעבו
שאלתי אותה, והיא השיבה בקול מתוק
וילדותי :״כי הוא רופ א/
האבא של שירה הוא ד׳ר איתן חי־עם,
רופא במחלקת״היולדות בבית״החולים
סורוקה. הוא שובת רעב מזה עשרה ימים.
ד׳ר חי*עם היה מיוזמי שביתת הרעב. הוא
הצטרף לפרופסור סובר, ראש המחלקה
האורולוגית בבית״החולים, מייד אחרי
שהודיע סובר שהוא פותח בשביתה.

ביום התשיעי לשביתה נראה לי איתן
חלש משהו. הכרס שלו קטנה במקצת. קצת
קשה לו להתרכז ועיניו עייפות. אנחנו
פוגשות אותו באולם חדר״המיון של בית״
חולים סורוקה. האולם מלא ברופאים, ועל
חלוקי כולם שמם ומיספר ימי השביתה
שלהם. עם איתן נמצאות אשתו שרה,
פסיכולוגית במיקצועה וילדתו שירה. הן
באו לבקר ולהזדהות, ביחד עם נשים
וילדים אחרים של רופאים.
מה שקורה בבית״חולים סורוקה מפחיד
באמת. מחלקות שלמות ריקות מאדם.

שריתש

נראה שהברדק חוגג. אנחנו אפילו מצליחות
להיכנס לחדר״הניתוח. אחר־כך תופסים
אותנו, אנחנו ננזפות ומתנצלות. מחלקת
היולדות של איתן ריקה מאדם. כאן שכבו
נשים בהריון בעל סיכון גבוה, אלה שבאמת
רוצות להיות אמהות, ומוכנות להיות
מרותקות למיטתן עבור הכבוד והעונג
להיות אם בישראל.
ליבי נחמץ כשאני חושבת על הנשים
שנשלחו לביתן. כל טלטלה מיותרת עלולה
לסכן את הריונן. איתן מספר לי על נשים
השוכבות במחלקה מהחודש הראשון

להריונן עד ללידה, ישמור האלוהים. אלה
מהן שההריון שלהן הוא בעל סיכון גבוה
במיוחד, נשלחו למחלקה הגינקולוגית.
איתן מביט בוהה במיטות, ואומר. :אני
לא מאמין. המחלקה הזו תמיד מלאה עד
אפס מקום ״.חלק מהמיטות הפוכות. איתן
אומר שכאן ישנים רופאים שובתי הרעב,
שאינם חוזרים לבתיהם.
אנחנו נכנסים לחדר״הלידה. צרחות
איומות ונוראות. ענת הצלמת, שלא ילדה
עדיין, חשה ברע. אני מרגיעה אותה ואומרת
לה שלא כולו צורחות כד. איתן צוחק ואומר

..כשאשתי צריכה נעריים, היא פונה לאמה!״
(המשך מעמוד )29
כי בבאר-שבע יש אוכלוסיית־ענק המא מינה
בצרחות. הוא מספר על שלושים-
ארבעים לידות ביום. זוהי עיר צעירה עם
נשים צעירות. בית־החולים סורוקה הוא
בית־החולים היחידי בנגב. יולדות כאן
חברות קיבוצים ונשים בדואיות.
איתן מספר כי הספסלים שעליהם אנו
יושבות מלאים בדרך־כלל בכל מיני
דאגניות הבאות להיבדק בגלל מחושים
שונים ומשונים. כעת, הוא אומר, הן לא
באות. הספסלים ריקים. יחד עם זאת,
אי״אפשר להפסיק ללדת. הלידות מתנהלות
כסדרן, אך כעת נבדקות היולדות קודם כל
על״ידי המיילדת, ורק אם יש צורן מזעיקים
רופא. בסביבה נמצא רופא באופן קבוע.
אחר״כך אנחנו הולכים לביתו הצנוע של
ד״ר איתן חי״עם, בוגר בית״הספר לרפואה
של אוניברסיטת בן-גוריון, בן . 30 הוא גר
בקומה השישית של שיכון הסמוך ל־בית״החולים
.״בשיכון הזה, איפה שאתה לא
הולך אתה דורך על ילד ׳,אומר איתן. ואכן,
עשרות ילדים מתרוצצים בחצר ובמעלית
ובין הקומות.
הדירה צנועה, דירת סטודנטים. שטיח,
ספה, טלוויזיה בשחור-לבן והמון עציצים.
אלה, כידוע, אינם עולים כל כך הרבה.
איתן הוא מסוג הרופאים, המאמין
ברפואה כאידיאל, כשליחות. הוא אומר לי
שבבית־חולים סורוקה כולם כמוהו. אני
נוטה להאמין לו.

עדיין, תודה לאל, הרוב והם צודקים
במאבקם.

• איך אתה מרגיש ביום התשיעי
לשביתת הרעב שלך?
למעשה אנחנו קוראים לזה שמונה פלוס אחד.
צמתי שמונה ימים רצוף והייתי צריך להתגייס
ביום הראשון למילואים, לכן אכלתי אתמול
בערב מרק וקצת לחם. בינתיים בוטלו המילואים,
אז אני חוזר לשבות. מאתמול אני מרגיש יותר
טוב. קצת מסתובב לי הראש.

איד הרגשת ביום הראשון

אישית, אלא נגד המוסד שהוא מייצג. אמרנו לו
שיקום ויעשה משהו לפני שיתמוטטו שירותי
הרפואה. אחר־כך הגיע הפרופסור מודן. כשהוא
הגיע כבר שבתו 25 או 30 איש, הוא לא אמר לנו
הרבה, ונתן להבין שיש דברים שאנחנו לא
צריכים לדעת. כיבדנו את זה. הבנו.

אני לא קשור למחלקת הפגים. הקשר שלי
הוא רק של סקרנות ושל מצפון. אתה סקרן
לראות מה קורה עם פג שיילדת, ואתה מרגיש
אחריות מצפונית. עד כמה שאני יודע, המחלקה
מתפקדת ותמשיך לתפקד.

אני מאמין בכנות שלו. אני מאמין שהוא
באמת יעשה את הכל כדי שהמשבר יפסק. הוא
הצליח לרכוש את אמוני ואת אימון חבריי. אחריו
טילפן שוסטק לפרופסור סובר, וניתן להבין
שהוא תומך בנו.

כן, פינינו את המחלקה של הריון בסיכון גבוה.
את מי שאפשר היה לשחרר שיחרתו. אלה
שאסור היה להזיזן הועברו למחלקה הגינקולוגית.
חוץ מזה, אנחנו לא מקבלים נשים
לטיפולים ולבירורים.

• אתה מאמין בפרופסור מרדן?

• ואתה מאמין בשוסטק?

• ומה יהיה עם הפגים?

• ואתם ממשיכים לפנות מחלקות?

• שלחת בעצמך אשה הנמצאת
במצב של הריון בסיכון גבוה הביתה?

אני מאמין לו שניסה, מנסה וינסה לעזור
לשביתה?
התמזל לי המזל ואני לא עשיתי את העבודה
מאוד מדוכא. ביומיים הראשונים הצום הוא לרופאים. הוא מכיר את המערכת. אני מאמין
קשה מאוד. הייתי כל הזמן רעב, אבל הדבר שהוא חושב שאנחנו צודקים, ושהוא תומך בנו, הזו. לבד ממיקרה אחד, של חולה הלוקה בסוכרת
הריונית. היה לי קשה מאוד לעמוד — עם כל
הגרוע מכל היה שלא היתה תהודה לשביתת ושהוא באמת עושה הכל כדי לעזור.
בשלב הזה, אחרי ששוסטק טילפן, הצטרפו הרגשת הצדק שלי — מול האשה הזאת. היא
הרעב. ישבנו כעשרה איש בחדר־מיון, שובתים
רעב. בלי שנקבל תגובה מכלי־התיקשורת. ככל לשביתה הרבה מאוד רופאים והיה יותר קל. ואז נמצאת איתנו ימים רבים, ואני פשוט לא הייתי —
שעברו הימים היה קשה יותר, ואז התחילו הגיע החבר משל עם הפרופסור דורון. החבר משל מסוגל להגיד לה ללכת. היא היתה זו שאמרה
להצטרף אלינו רופאים נוספים והעניין התחיל הסביר לנו — ויש לזכור שהוא הסביר לאנשים שהיא מבינה. היא עודדה אותי.
• חדר־הניתוח אינו חסר לך?
להיכנס לטורים גבוהים. זה בהחלט הקל עלינו רעבים, עייפים ומתוחים שלמרות זאת שמעו
אני רוצה להגיד לך שזה קשה לפחות כמו
אותו בנחת. כשהוא גמר להסביר לא היה לי יותר
את הצום.
כוח, ואמרתי לו שאני מרגיש מאוד חלש, אבל ־הצום. חדר-הניתוח חסר לי, חדר הלידה חסר לי
• איד התחילה שביתת
הרעב? מנהל אני חייב להגיד לו, שקצת׳ קשה לי להאמין ׳והבדיקות חסרות לי. רפואה זה לא 8שעות
שבוע לפני שהתחלנו בשביתה הודיע
המחלקה האורולוגית, הפרופסור סובר, שהוא שהוא, כמנהיג פועלים, דורש ממני לעבוד 36 עבודה. רפואה זה החיים שלי. אני חי, נושם, אוכל
שעות ביממה בלי קביעות, בלי משכורת, ועוד רפואה. כל מה שאני קורא זה ספרות מיקצועית.
פותח בשביתת רעב.
לחשוב שהיתה פעם בעולם מהפכה תעשייתית. אני נמצא יותר זמן בבית־החולים מאשר עם
• למי הוא הודיע?
לכולנו. אנחנו נפגשים מאז התחילה שביתת ׳ אמרתי לו שאני לא מבין למה הוא יושב איתנו, האשה והמישפחה שלי. לא לבדוק, לא ליילד, לא
הרופאים פעמיים בשבוע באולם בית־החולים. שהתפקיד שלו זה לעלות לירושלים ולהבהיר לנתח — זה הכי מתסכל.
ביקשנו ממנו לחכות ולראות איר יתקדמו שם למי שצריך להבהיר ששמתי הרפואה
מתמוטטים. ואז, אחרי שגמרתי לדבר, קם ד״ר
• מהי המשכורת שלך?
גבריאל ואמר שאין לו כוח לשמוע יותר הסברים,
מה זה חשוב המשכורת? המאבק כבר מזמן
ויצא מהחדר. בעקבותיו יצאנו כולנו, כשאנחנו
עוזבים את משל הנעלב והצועק: לאן אתם הפסיק להיות על המשכורת. אני לא שובת רעב
בגלל המשכורת.
הולכים? יש לי עוד מה להגיד!

• איך הרגשת בשבת?
מאוד דאגתי. בבית־החולים היינו מעט מאוד
רופאים, אבל אז קרה משהו שרומם את רוחי.
הוצפנו במאות אזרחים שבאו להביע תמיכה.
חלקם הביא פרחים. חולים יררו מהמחלקות, עם
המיטות, והצטרפו לשביתה. הגיעו עשרות
מיברקי תמיכה וכמה חברי־כנסת באו להזדהות.

באמצע הובריס של משל
קמנו ועזבנו אח החרו.
הוא צעק:יש ו עוד מה
להגידו־

• במשך הימים שאתה שובת
יילדת?

• המאבק התחיל בגלל המשכורת.

• והרגשת שאתה נמצא בהפנינג?

לא ממש הפנינג, אבל במילחמה. במשהו
שקורה. אנשים הבינו כמה חמור המצב, וכל
השיחות היו אך ורק על המצב ועל החרדה שלנו.
ביום השני לשביתה הרגשתי שאני עדיין
מסוגל לעבוד באחריות. זה היה קשה אבל בסדר.
פיסית הרגשתי חלש, אבל הידיים והראש עבדו.

• ניתחת בימים האלה?

עם אשתו שרה ובתו שירה בדירתו
״אין לי כסף לשלם 7400 שקל בחודש לגן של הילדה!״
רוב הרופאים הצעירים הם בוגרי
בית״הספר לרפואה באוניברסיטה הסמוכה.
באר״שבע היא עיר סטודנטיאלית. מזכירה
במידת מה את ירושלים של תקופת טרה-
סנטה והימים הראשונים של גיבעת רם.
כשאני רואה את תלוש המשכורת של ד״ר
חי־עם אני מתביישת בשבילו, אך קשה לי
שלא לחשוב על הגינקולוג מתל־אביב,
הגובה 45 דולר לביקור ו״ 1500 דולר ללידה.
״אלה״ ,אומר איתן ,״דופקים לנו את
התדמית ״.הוא צודק. בבאר״שבע, הוא
מספר, אין כמעט מירפאות פרשיות. אך
לכמה זמן, אני שואלת. הוא מבטיח
שלהרבה זמן. אני תוהה אם הוא מדבר
מתוך חלום של אידיאליסט צעיר או מאמין
בכך באמת. אני שואלת את עצמי כמה זמן
יחזיק ד״ר חי־עם מעמד עם משכורת של 25
אלף שקל נטו, אחרי שמונה תורנויות
בחודש ושתי שבתות. כמה זמן הוא יחזיק
מעמד עם המילחמה הקבועה שלו לגמור את
החודש: לכמה זמן הוא ידחה את התשלום
לגן של בתו הקטנה, שהוא אינו יכול לעמוד
בו, ועד מתי הוא ייאלץ לקבל מאביו את
הציק החודשי, המציל אותו מפני הבושה
שהמחאותיו יוחזרו לו על״ידי הבנק.
יש בין הרופאים כאלה שאינם ראויים
לדעתי לתואר רופא. ראוי יותר לכנות אותם
סוחרי רפואה. אותם הגובים עשרות דולרים
לביקור, אלפי דולרים ללידה או לגיתוח.
אותם שאינם מתפנים לראותך כאשר אתה
דופק על דלתם, כי הם אינם מקבלים מחוץ
לשעות הקבלה.
אבל יש כאלה כמו הד״ר איתן חי־עם,
רופאים אמיתיים, ששבועת היפוקרתס ולא
חשבון הבנק שלהם מנחים אותם. ואלה הם

העניינים. הוא הסכים, אבל כעבור שבוע, כשהוא
ראה ששום דבר לא זז, הוא קם והודיע שעל דעתו
הוא פותח בשביתת רעב ומזמין את כל מי שרוצה
להצטרף אליו. הוא הבהיר שהמוטו של שביתת
הרעב הוא לא מרכיבי המשכורת אלא הצלת
הרפואה בישראל״ כשהוא קם והודיע, אמרתי
שאני מצטרף אליו. חיפשתי דרך להזיז את
המשא־והמתן. ידעתי שזה יהיה קשה מבחינה

אם אני אעבוד היום במצבי,
כשאני מדגיש חלש וקשה ו׳
לרכז את המחשבות שוי,
אני אסבן את החולה
מוסרית, אבל החלטתי ללכת על זה. ביחד איתי
הצטרפו עוד שמונה איש.

• היו כאלה שהתנגדו לשביתת
הרעב?
היו הרבה שחשבו שזה לא יועיל.

• מה היתה התחושה, כאשר בימים
הראשונים של השביתה לא עורר הצעד
ההפגנתי שלכם הדים?
האמת היא, שאני לא האמנתי שנצליח לעורר
הדים. סובר, לעומתי, האמין שכן. תלינו על
עצמנו שלט וישבנו בכניסה. זה היה קשה. לא
קיבלנו שום פיד־בק. זה היה מתסכל מאוד. רק
ביום השני או השלישי הגיע הפרופסור דורון.
ישבנו איתו וניסינו להסביר לו שזה לא נגדו

לא, לא ניתחתי. הבנתי שזה לא יהיה אחראי
מצירי. בשבת הרגשתי שאני בכלל לא יכול
לעבוד.

• לידה היא דבר לא קל. נשים
ממילא פוחדות מהלידה. האם היולדות
במחלקה שלך לא הביעו את פחדן מבך
שתטפל בהן כשאתה שובת רעב?
לא, אף אחת מהן לא התלוננה. אף אחת מהן
לא אמרה שהיא לא רוצה שאטפל בה מפני שאני
שובת רעב. אל תשכחי שאת חלקן אני מכיר
באופו אישי. הן היו אצלי במעקב.

• לא סיבנת את האשה שיילדת?

בהחלטהיא! אני רוצה שיהיה ברור: לא הזיתי
מעז להגיע למצב שבו אסכן חולה. מבחינה פיסית
הייתי חלש, אבל הראש עבד. בכלל, הראש עובד
המון. זה מין מצב כאילו שיש מילחמה. זה כאילו
שמשהו מחזיק אותך. אתה חושב על זה. אתה
בתוך זה. הגוף לא בדיוק מתפקד, אבל הראש
עובד. אני זוכר שמזגתי מים הרבה מעבר למידת
הכוס, והם נזלו החוצה. עשיתי נסיון ללכת מהר
ולא הייתי מסוגל. ניסיתי לרוץ ואחרי איזה
ארבעה מטרים הייתי צריך להאחז במשהו.

• מה מצבך ברגע זה?

אני בהחלט לא מסוגל לעבוד היום. אם אעבוד
אסכן את החולה שלי.

לפני שלושה וחצי חודשים כן, אבל עכשיו
כבר לא. את רוצה לראות מה המשכורת שלי?
בבקשה, הנה התלוש. בשביל שמונה שעות
עבודה ליום, מה כתוב פה?

167 אלף לירות לחודש ברוטו?

נו מה, סתם בן אדם קם ושובת רעב?

• איך אתה מסתדר עם זה?

עם תורנויות. שמונה תורנויות בחודש ושתי
שבתות. ואת יודעת מה זה תורנות של רופא
אתה נכנס לבית־החולים ביום ראשון בבוקר ן ויוצא ביום שני בערב. ועם התורנויות ועם
השבתות אני מגיע נטו ל־ 250 אלף לירות בחודש.

• אין לך טלוויזיה ציבעונית?
טלוויזיה ציבעונית? הצחקת אותי. איך אני

יכול להרשות לעצמי לקנות טלוויזיה ציבעונית?
מאיפה? אם אבא שלי לא היה קונה לי אוטו, גם
לא היה לי אוטו. אם אבא שלי ואבא של אשתי לא
היו קונים לנו דירה, גם לא היתה לנו דירה. אני _ ן
צריך לשלם כעת 74 אלף לירות לחודש לגן של
הילדה. איך אני אשלם את זה? כשאשתי רוצה
לקנות נעליים היא לוקחת כסף מאמא שלה.
טלוויזיה ציבעונית! הצחקת אותי!

• במיקצוע שלך אתה יכול לעשות
המון בסף.

אני מתפלל לאלוהים שלא אצטרך בחיים שלי
לעשות — המון כסף בקליניקה פרטית.
במיקצוע הרפואה אתה צריך להיות זמין 24
שעות ביממה, לא בשעות שהקליניקה שלך
פתוחה. מעבר לזה, אלחם כל חיי על רפואה

• מה קורה בחדרי הלידה אם אתם
שובתים רעב?
עובדים אלה שלא שובתים. יש כאלה שאסור
להם לשבות מבחינה רפואית, והם שובתים. חוץ
מזה, אני רוצה להגיד לך משהו: בימים הראשונים
של שביתת הרעב אפשר לעבוד. לא פעם, בלי
לשבות רעב, אני עובד 36 שעות וכשאני חוזר
הביתה אשתי שואלת מה אכלתי, ואני נזכר שלא
אכלתי כלום. אז בימים הראשונים *אתה מרגיש
כמו אחרי תורנות. כעת יש רופאים שהצטרפו
לשביתה רק לפני יומיים, והם עדיין מתפקדים.
הבעיה תתחיל בעוד יומיים.

• ומה יקרה אם יקרה אסוז?

אני לא צופה במחלקה שלנו אסונות. אנחנו
נבצע לידות וניתוחים, אבל לא ניתן שרות רגיל.

יש ל׳ הזיות ער מיסעד1ת
טובות שאכלתי בהן. אני ח1לם
עוסטיס בפיתה
שוויונית. ברגע שיש לרופא קליניקה פרטית ובו
זמנית הוא עובד גם במקום ציבורי, זה כבר לא
שוויוני. יש אנשים היכולים להסתדר עם זה. אני
לא. כשבעל מציע לי כסף כדי להיות נוכח
בחדר־לידה כשאשתו יולדת אני מסרב.

צריך להיות דגם לכל העולם. אוי ואבוי לרגע
שבו בן אדם לא יוכל לקבל טיפול טוב כשאין לו
כסף.

• אולי אתה מדבר כף מפני שאתה
צעיר ואידיאליסט?
אני מקווה מאוד שלא רק אני צעיר
ואידיאליסט.

• אתה נגד רפואה פרטית?

• אתה יודע מה קורה בשוק הפרטי
בשטח הגינקולוגיה?

לא, אני לא נגד רפואה פרטית, אבל היא
צריכה להיות במקביל ולא על חשבון הרפואה
הציבורית.

אני לא רוצה לדעת. אני יודע שבמוקד גבינו

• מה יקרה אם שביתת הרעב לא
תעזור?
התסריט שלי הוא, שחלק מהרופאים יעבור
מתוך דיכאון לרפואה מתחת לשולחן, ואלה
שישארו נאמנים למערכת יהיו ממורמרים עוד
הרבה שנים על ההשפלה שנגרמה להם, וחלק
מהצעירים יעזבו את הארץ. התחושה היא שפגעו
בנו, השפילו אותנו. נתנו נתונים שיקריים ואמרו
עלי שאני שקרן.

הפיקניק היה שגיאה, והסית
את דעת־הקהד נגדנו. אנחנו
לא ידענו שאנחנו יוצאים
להפניזג במלונוח־פאו

• מה דעתך על הפיקניק שערכו
הרופאים במהלך השביתה?
יצאתי לפיקניק מתלהב כמו כולם. ויד על
הלב, באמונה, חשבתי שהפיקניק הזה יגמור את
השביתה בתוך כמה שעות. האמת היא שלא
ידעתי שאני יוצא להפנינג במלונות פאר. היום,
במבט לאחור, אני מבין שזו היתה טעות.

כסף והיה לי קשה להסתכל בעיניים של החולים.
אותי לימדו רפואה, לא כסף.

• אתה לא יוצא דופן?

בבית־חולים סורוקה לא. את זה אני יכול
להבטיח לך. לפעמים, כדי לאזן את התקציב, אני
עובד במגן דויד אדום בתורנות. אני צריך לגבות
340 שקל על ביקורי־בית ואני הרוס מזה. אני
תוקע את הראש שלי בתוך הרשימות וממלמל:
אתה משלם בצ׳ק או בקאש? לפעמים אני לא
מסוגל לגבות כסף.

• הזנחתם חולים ויצאתם לשיט
בכינרת.

אף אחד לא הזניח חולים. אני לא יודע אם זה
פורסם, אבל מכל בית־חולים היה אוטובוס עם
הרופאים הבכירים, שהסתובבו ליד בית״החולים
עם מכשירי קשר. נשכר הליקופטר מיוחד

• אתה יודע שבתל-אביב יש
גינקולוגים הגובים 45 דולר לביקור?
אני חושב שזכותו של כל אדם להרוויח כסף
ביושר. חבל רק שחלק גדול מהרופאים, שהיה
מעדיף להיות עם המישפחה שלו או ללמוד.
נאלץ לעבוד בקליניקה פרטית. מכיוון שמנהל
מחלקה בבית־חולים מרוויח 300 אלף לירות
בחודש, וזה דוחף אותו לקליניקה פרטית. חוץ
מזה, אני רופא. מה את מדברת איתי בדולרים?

\ם אם מישהו מאיתגו ׳עווור אתעצמולידמישוד ואש־הממשלה, זוז וא ישוו

האמיתי הוא רם ישי, שכולנו, ללא יוצא מהכלל.
נותנים בו אמון.

• היו מיקרים שבהם רופאים
שובתי רעב התמוטטו?
היו מיקרים שאנשים פרצו בבכי ונשברו. ביום
החמישי של השביתה הרגשתי רע מאוד וחלש.
איבדתי את ההכרה והתעלפתי. רופא שעמד לידי
פרץ בבכי.

• איך הרגשת כשהתעלפת?

חלש. היתה לי סחרחורת. נפלתי על הריצפה.
אחר־כך הרכיבו לי עירוי.

• כי יש רופאים המדברים איתך רק
בדולרים. אני מכירה רופא אחד הגובה
1500 דולר ללידה.
אלוהים אדירים, איזה מחירים אסטרונומיים:
קשה להאמין. כשאני מיילד או מנתח, לא מעניין
אותי אם הבן אדם הוא ליכוד או רק״ח, עני או
עשיר. כולם מקבלים את מכסימום היחס. זה
משגע אותי שמי שעשיר יכול להרשות לעצמו
רופא פרטי.

• זה מה שמעורר את הציבור
נגדכם. הרופאים האלה, הגובים הון
עתק•

ד־׳ר חי־עם נבדק על־ידי עמיתה
״ביום החמישי לשביתת־הרעב התעלפתי...״

אני יודע, אני חי את זה. בנגב יש מירפאות
מעולות, בלי קשר לקליניקות פרטיות. אוי ואבוי
לרגע שבו נשים יקבלו טיפול לפי חשבון הבנק
שלהן. ולכן אנחנו נלחמים על הרפואה
הציבורית.

• לא כולם נלחמים על רפואה
ציבורית. יש רופאים הדורשים רפואה
פרטית.
יש רופאים כאלה. אני מכיר רבים שהם בעד
רפואה ציבורית. פה בסורוקה יש אידיאליסטים
ממש. הם באו לנגב בשביל לעבוד. רופאים
מעולים. מעבר לביקורת שלי על קופת־החולים,
ויש לי ביקורת, אני חושב שזה הישג אריר. זה

במיקרה של פיגוע המוני. הרופאים היו מגיעים
מייד, בהליקופטר, לבתי־החולים. זו היתה טעות
שלא פירסמו את זה.

• לא מסוכן לשבות רעב?

אנחנו עוברים בדיקות רפואיות. לא חושב
שזה מסוכן. מה שיותר מסוכן זו התחושה שגם אם

• אב רציתם לנטוש את בתי־החולים,
מדוע לא הכרזתם על יום עיון בנושא
רפואה? מדוע דווקא לבלות?
את צודקת. הפיקניק הזה יצר דעת קהל נגדנו.
זהכאב לנו נורא, כי לא זו היתה הכוונה. אבל רצח
האופי שעשו לנו באמצעי־התיקשורת! אני בטוח
שגם אם היינו יוצאים ליום עיון, היו מוצאים איזו
רופאה חתיכה משתזפת על הדשא ואומרים
שאנחנו מבלים.

• אתה מרגיש שאמצעי־התיק־שורת
היו כולם נגדכם?
אני לא מומחה בתיקשורת, אבל יש גלים. יום
אחד הם רוצחים אותך, וביום השני הם מפגיזים
אותך בגלי אהבה. תראי מה שקורה עכשיו — זו
קטסטרופה, וכלי־התיקשורת בעדנו.

• האם זאב רוטשטיין הפך בעיק־בות
השביתה למנהיג הרופאים?
רוטשטיין הוא בחור מבריק. דיברתי איתו
כמה פעמים. הוא אחד מההנהגה, אבל המנהיג

יש ר׳ נמר חבוים ווכאים,
שבעיקבוח שביחת־הועב גילו
אצלם צהבת. הצום מגניו אח
ההפרעה בתיפקוד העד

מישהו מאיתנו ישרוף את עצמו ליד מישרד
ראש־הממשלה, זה לא יעזור ולא ישפיע.

• מה קרה בפגישה שלך עם בגין?

הוא עמד מולי עם דמעות בעיניים. נורא
התרגש, ושאל אותי ביום השביעי לשביתת הרעב
שלי אם לא קשה לי.
הוא אמר לי :״עם יד על הלב בכנות, זה כל מה
שאני יכול לעשות.״ אמרתי לו: עם יד על הלב

• החוק בארץ, אומר שאפשר
להכריח שובת רעב לאכול.
נכון. אבל הם לא יכולים להאכיל אותנו בכוח.

• מדוע?

• אפון יחסל את השביתה?

אסון יחסל את השביתה ואותנו. חסר שאיזה
חולה ימות.

• ובפגישה עם ארידור?

כי גם בשביל זונדה צריך רופא.

מרוויחה בשישים אחוזים יותר ממני, מה שהורג
אותי, זה שבמישמרת אחת שלי אני רואה חמש
מישמרות מתחלפות של אחיות, כי המישמרת
שלהן היא רק שמונה שעות, ואילו אני עובד בלי
פרופורציה.
במקום להתחיל לעבוד כמקובל, ב־ ,8אני
מתחיל לעבוד ב־ .6ב־ 8אני כבר אחרי בדיקה של
כל החולות. אף אחד לא מכריח אותי, אבל אני
עושה את זה כי אני רוצה להספיק לראות את
כולן. וכשאני בחופש, בשבת, ואני יודע שיש איזו
חולה בעייתית, אני תמיד קופץ לביקור. אף אהד
לא מכריח אותי.
אני אידיוט, אני יודע. אני עבד, ואני יוצר
רושם שיש עודף תקנים, כי אני עובד ביעילות
של שתי מישרות. אני עושה כל עבודה, אפילו
עבודות שחורות כמו הוצאת דם. לא רק אני,
כולנו. אנחנו קבוצת עבדים, שעובדים בלי חשבון
לשעות, בלי חשבון למישפחה. ועוד מסיתים את
הקהל נגדנו. עשו לנו תדמית של סחטנים.
גזלנים ושקרנים.
המצב כעת קשה, יש אנרכיה מוחלטת, ואני
מרגיש איזו אחריות, כי אני ממתחילי השביתה.
אני מתפלל שזה יגמר לפני שיקרה איזה אסון.

• אתה לא חושש לבריאותך
כשאתה שובת רעב?
יש כמה רופאים שגילו אצלם צהבת, כיהצום
מגביר את ההפרעה בתיפקודי הכבד. אני מסתכל
על בדיקות הדם שלי. בינתיים אני לא מודאג.

אני לא מאמין למראה עיני!
המחלקה הזו היתה מלאה עו
אפס מ7ן ום! תראי כעת, נל
המיטות ריקות!

• לא קשה לך כשאתה רואה אותי
כעת שותה קפה ואוכלת ופל?

לא מעניין אותי עכשיו אוכל. לפעמים יש לי
הזיות על מיסעדות טובות. לפעמים אני חולם על
סטיק בפיתה. אבל אתמול, כשהייתי צריך ללכת
למילואים ולשבור את השביתה, לא יכולתי
לאכול יותר ממרק. גם אלה שאינם שובתים רעב
אינם מסוגלים לאכול. אנשים אוכלים פירורים,
כי הם מזדהים איתנו. אשתי לא אוכלת כמעט
שום דבר. תפוח פה תפוח שם. קשה לה, כי היא
איתנו במאבק. כך גם החברים שאתה חי איתם.
הם לא מסוגלים לאכול עכשיו.

• אתה שותה רק מים?

חי־עם במחלקת שמירת ההריון
״היה לי קשה לשלוח אשה הביתה*...

הכנו תמיסה גדולה עם מה שנקרא מים
מינרלים, מים עם מלחים, אבל הטעם של המים
כל־כך דוחה, שאני מעדיף שירכיבו לי עירוי.
אנחנו גם לוקחים כדורי מלח.
את יודעת כמה זה מבייש שאחות העובדת
שליש ממני? ויש לה שליש אחריות לעומתי,

ובכנות, עם הכנות שלך אני לא יכול לקנות
במכולת.

• אם היית צריך לטפל בארידור
כחולה מה היית עושה?
הייתי מטפל בו, ומכיוון שאני גינקולוג, הייתי
אפילו עושה לניתוח קיסרי.

• כמה קילוגרם הורדת בשביתת
הרעב?
שישה קילוגרם.

• מדוע כל שובתי הרעב נראים
בל־כך טוב, בריאים כאלה?
זו אופוריה. הקטונים — זה חומר המתפרק
בגוף בזמן רעב — גורמים לתחושה כאילו שאתה
מסטול. אנחנו כולנו מסריחים מאציטון, שגם הוא
מתפרק בגלל הרעב. את נכנסת לאולם
בית־החולים וחוטפת מכת ריח כמו בבית מרקחת.

פתח־ תלן וה

תל־ אביב

אברהם גמדי מוריד מחירים
ל 20-דירות בהנחות עד
ברחי לסל 22 בבניו יוקרתי בן 8דירות בלבד,

3 ׳/2חדרים
675,000ש׳.
רק 100,000 שקל והדירה שלן. מ#מ§ פ$81,00052
$105,000 $$20*00
בכפר גנים רח׳ בן־צבי 4חדרים
היתרה במשכנתא והלואות
ברחי חתם סופר ,9בצפון הסולידי בבנין יוקרתי
מכספי חברת אברהם גמדי
בן 8דירות בלבד 4 ,חדרים
$64,000
בע״מ.
רח׳ עין גנים־כרמלי 4 !/2חדרים

רח׳ היבנר 5חדרים +גג
נתניה גני ניצה הפרויקט היוקרתי ביותר הנבנה היום
בנתניה 2חדרים

563,008
ג חדרים

$55,000

$75,000

4ח ד רי ם

$99,000

$105,000

ראשון־ לציון

ג) $58,00
4חדרים

$75,000

395^06

$85,000

בגבעת לוינסון 3חדרים כולל מע״מ ופיתוח

0 $70* 00פ**פ< $60,000
במרכז העיר 3 ׳/2 ,חדרים כולל מע״מ ופיתוח

במרכז העיר 4 ,חדרים כולל מע״מ ופיתוח

ברחי השריונאים ע״י רח׳ השומר 3חדרינו

רמת-ה שרון
3חדרים +גג +חדר

$65,000פ$55,000 *36׳0

בני־ברק

$130,000

*23 $80000־־ש $70,000
בגן הברושים 5חדרים 2 ,מפלסים צמודים ל 7 -דונמים
גן ציבורי

^ $75,000

פתוח במוצ״ש

לרגל המבצע יהיו משרדינו
ב-ת״א, ראשל״צ, נתניה ופ״ת
פתוחים במוצ״ש החל מצאת השבת.
משרדגו בלתדון
) 51.ה 56 320 86£6״ 110ץ36ז\ 10

-5\ 8 761.6361748א \ ¥1״1^ 060

המחירים אינם כוללים מע״מ

אברהם נינו־ בונ ה ז־ד־ורב ש אנ שי או ה בי ם

אפגניסתאן: מגעים לקראת הסדר
נשיא ברית־המועצות ומזכיר המיפלגה הקומוניסטית
הסובייטית, יורי אנררופוב, השתייך למיעוט בהנהגת המיפלגה,
שהתנגד נמרצות לפלישה לאפגניסתאן בסוף . 1979 אנדרופוב
הבין, אומנם, שהסובייטים חייבים לחסל את שליט אפגניסתאן,

האידיאולוגים דורשים פעולה מיידית מטעמים אימפריאליים,
ודוחים כל נימוק פרגמאתי השולל את ההתערבות הצבאית.
לעומתם מגלים דווקא אנשי המודיעין והצבא זהירות ומתינות,
ומוכנים להביא בחשבון באורח רציני את הקשיים והסכנות.
ליאוניד ברז׳נייב המנוח, כמו מנהיגים פוליטיים רבים אחרים,
רחש הערכה קצת מוגזמת לאידיאולוגים שלו(משהו ממעמדו של
ישראל גלילי במיפלגת העבודה של שנות השבעים?) .הוא הכריע
את הכף, תמך בפעולה שהצילה אמנם את האפגאנים ממעשי
הזוועה של אמין, אבל סיבכה את הסובייטים עצמם בבעיות אין

יתכן שהצעתו המקורית של אנדרופוב, לשלול כל סיוע מאמין
ולגרום לנפילתו באמצעים מודיעיניים(נוסח פעולות הסי״איי־אי
האמריקאי במרכז־אמריקה) ,היתה הנבונה ביותר. אבל היא
נדחתה, ובמקומה עד העולם לנוכחותם של 100 אלף חיילים
סובייטים באפגניסתאן, לבעיית פליטים עצומה של יותר משני

שליט פקיסתאן זיא חאק
הסובייטים רוצים להפילו
חפיזולה אמין, שמעשי הטבח שלו בעשרות אלפי מוסלמים יצרו
אווירה אנטי־סובייטית בעולם המוסלמי, ותסיסה בקרב
המוסלמים בברית־המועצות עצמה. עם זאת גרס אנדרופוב,
שהפלישה עלולה לסבך את הסובייטים בבעיות שאותן היא
מבקשת למנוע. בעולם השלישי יראו בפולשים תוקפנים,
המוסלמים יתקוממו, והמרירות בחלק הסובייטי של אסיה
המרכזית תיגבר.
לעומתו התייצב האידיאולוג הראשי של המיפלגה, מיכאל
סוסלוב (שנפטר מאוחר יותר) ,ודרש פעולה סובייטית מיידית.
סוסלוב האמין שברית־המועצות מתחילה לאבד את אמינותה
כמעצמת־על. אפגניסתאן היתה תמיד מדינת חסות סובייטית.
סוסלוב צפה שהעולם השלישי יגלה הבנה להתערבות
באפגניסתאן, אחרי הנסיון המר עם פורעי החמאר־רוז׳
בקאמבודיה.
דעימות בקרמלין, ערב הפלישה, היה ממש קלאסי.

מיליון גולים אפגאניים בפקיסתאן השכנה, להקזת דם הדדית
בלתי־פוסקת, ולאובדן היוקרה הסובייטית בדרום־מערב אסיה.
הסדר שיטחי. בחודשים האחרונים, בעיקר מאז התערבותו
הפעילה של אנדרופוב במשבר, מגלים משקיפים אופטימיות רבה,
וסבורים שפיתרון הבעייה הוא קרוב יחסית. שרי־החוץ של
פקיסתאן ואפגניסתאן נועדו בג׳נבה, בעידוד סובייטי גלוי,
ועיבדו יחד כמה עקרונות לפיתרון המשבר. נציג האו״ם, דייגו
קורדובז, שתיווך בין שני הדיפלומאטים, רמז שקיימת כמעט
הסכמה מלאה בין הצדדים.
שלושת העקרונות המנחים הם: נסיגה סובייטית בשלבים
מאדמת אפגניסתאן: החזרה הדרגתית של פליטים אפגאניים

המאורע המגעיל
שד השגה
הארץ מדווח לנו על ביקורו השבוע של ד׳ר הנרי
קיסינג׳ר (הקצב מקאמבודיה) ,כאורחו של סגן־נשיא
האוניברסיטה העברית והשגריר לשעבר, שימחה דיניץ
(ראה. יומן אישי״) .יש משהו אירוני בצירוף הזה. מנהיג
יהודי חשוב מבריטניה סיפר השבוע לעולם קטן על ביקורו
של דיניץ בלונדון בקיץ ,1973 כחודשיים לפני אסון
יום־הכיפורים.
דיניץ היה אז עוזרה המסור של ראש־הממשלה גולדה
מאיר, והתמחה בתירגום השקפת העולם הפרימיטיבת של
גולרה לעגה מכובדת וקבילה בזירה הבינלאומית. נאומו של
דיניץ לפני פורום יום ח של הפדרציה הציונית הבריטית
עדיין זכור לרוב המשתתפים, בעיקר בשל עיתויו. ,דיניץ,״
מספר המנהיג הציוני ,״נשא נאום שחצני, מלא ביטחון ושזור
בהצהרות־רהב מקוממות. דיבורים בנוסח: הערבים לא יכולים
לשתות את הנפט שלהם, סאדאת לא יעז להלחם כי הוא יודע
שיובס בחרפה תוך שעות אחדות, גם סיני היא ארץ־ישראל,
בימית יחיו מאה אלף יהודים עד סוף שנות השמונים, מבחינה
סוציולוגית אין בנמצא עם פלסטיני.״ הם הירהדו היטב
באוזני כל הפעילים הציוניים המסורים, שנכחו באולם,
כשמיספר ההרוגים הישראליים במילחמת אוקטובר הגיע
לאלפים.
עקשנות מטורפת. למרבה האירוניה, עסק באותו קיץ
עצמו אורחו של דיניץ בהכנות המדיניות והשיחות מאחורי
הקלעים, שאיפשרו לנשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, לתקוף
את ישראל באוקטובר .1973 רוב המומחים לנושא קיסינג׳ר
(מעשיו ומחדליו של שר־החוץ־לשעבר יספקו תיזות למאות
דוקטוראטים בעשרות השנים הבאות) ,סבורים שהוא היה
האדריכל העיקרי של מילחמת אוקטובר, כדי לשבור את
.עקשנותה המטורפת׳ של הבוסית של דיניץ, גולדה מאיר.
העובדה שקנונייה זו עלתה בחייהם של אלפי ישראלים,
מצרים וסורים, לא הזיזה לקיסינג׳ר, שמעולם לא ייחס חשיבות
כלשהי לחיי־אדם. והיה אחד האחראים הראשיים לטבח הנורא
באזרחים חפים־מפשע בוויאטנאם ובקמבודיה.
כולם עסוקים בפישעי ממשלת בגץ בלבנון, וקשה להאמץ

מפקיסתאן, התחייבות פקיסתאנית להפסקת אש ולכפיית תנאי
ההסדר על המורדים האפגאניים הפועלים משיטחה.
הסובייטים מבינים היטב שהסדר שיטחי מסוג זה לא יחזיק
מעמד לאורך זמן. אנדרופוב מגלה חוסר סובלנות כלפי שליט
אפגניסתאן מטעם הסובייטים, באברק קארמאל. הפלג של
קארמאל במיפלגה העממית הדמוקראטית של אפגניסתאן, הקרוי
פארצ׳אם, הוא אומנם אורתודוכסי פרו־סובייטי, אבל מידת
השפעתו בקרב הציבור הינה מועטה ביותר. דווקא הפלג השני,
חלאק, היה גדול ורב השפעה, ובשורותיו בלטו רוב המנהיגים
הקומוניסטיים הכאריזמאטיים.
קארמאל הגיע לשילטון על כידוני הצבא האדום, הוא מטבעו
פשרן מובהק, ואין בו שמץ מרוח המהפכנות היוקדת, שאיפיינה
את קודמו. מדיניות הפיוס שלו כלפי המוסלמים, ככל שהדבר
אופשר במהלך המרד נגד הפלישה הסובייטית, היתה בהחלט
לרוחו של אנדרופוב. עם זאת סבור הנשיא הסובייטי שאין
לקארמאל תכונות של מנהיג לאומי, הפופולאריות שלו בקרב בני
עמו היא בשפל המדרגה, ואם יש צורך להקריבו עבור הסדר נוח
לסובייטים, הדבר ייעשה בברוטאליות הרגילה, וללא היסוס.
פנייה למלך. הסובייטים הפתיעו את כל מי שעדיין לוקח
את האידיאולוגיה הרישמית שלהם ברצינות, ופנו למלך האפגאני
המודח, מוחמר זהיר שאה, והציעו לו לעמוד בראש קואליציה
רחבה, מעין ממשלת פיוס לאומית, שתקיים את הזיקה האפגאנית
המסורתית לברית־המועצות. כל זאת, אפילו במחיר של סילוק
הקומוניסטים משילטון בילעדי באפגניסתאן, והפיכתם לסיעת
מיעוט בממשלה לאומית. זהיר שאה, הגולה ברומא מאז הדחתו
ב־ ,1973 עדיין מהסס.
אנדרופוב ער מאוד לעובדה שראש ממשלת הודו, אינדירה
גאנדי, אינה מעוניינת במיוחד בהסדר באפגניסתאן, שעשוי
לשחרר את פקיסתאן מבעיות פנימיות רבות. יש בכך משום שינוי
ברור בעמדה ההודית.
בעבר רצו דווקא ההודים לפתור את הבעייה האפגאנית בהקדם
האפשרי, כדי לעצור את אספקת הנשק האמריקאית האדירה
לפקיסתאן. כיום סבורים האסטראטגים בהודו, ששכרה של
פקיסתאן יצא בהפסדה. ההסתבכות הצבאית, ובעיקר בעיית
הפליטים האפגאניים, פגעו בפקיסתאן והניעו את שליטה זיא
חאק לצעדי פיוס כלפי הודו.

י11ז: לא בדיוק
בעיה אידיאולוגית
המשבר הנוכחי בשיחות בין יוון וארצות־הברית בסוגיית
הבסיסים האמריקאיים יסתיים כנראה די מהר.
מנהיג פאסוק וראש ממשלת יוון, אנדריאס פאפנדריאו,
השמיע אומנם מאות נאומים אנטי־אמריקאיים שוצפים, אבל
התנאים שהציג לארצות־הברית אינם קשים במיוחד. פאפנדריאו
דורש, באורח מתוחכם ודיפלומאטי, ויאפשר את קיום הבסיסים
כל זמן.שמצב הביטחון״ ידרוש זאת.
אבל לדרישותיו האמיתיות של ראש־ממשלת יוון אין כל קשר
לאידיאולוגיה. פאפנדריאו רוצה נשק, ובכמויות גדולות,
מארצות־הברית, כרי להרתיע את התורכים מתוקפנות כלפי

פאפאנדריאו עם נשיא קפריסין קיפריאנו

שימחה דיניץ
100 אלף יהודים ביממה
שיקומו הורים שכולים ממילחמת ,1973 כרי למחות בקול רם
נגד המאורע המגעיל של השנה: נציג המחדל המדיני ומנצלו
העיקרי, מופיעים יחדיו בפורום אקדמי מכובד, ובאין מכלים.

תורכיה לחוד ונשק לחוד
שטחים יווניים, או נגד קפריסין. וואשינגטון, שהידקה את יחסיה
עם המישטר הפאשיסטי בתורכיה, חוששת להענות לבקשות
פאפנדריאו. הרוסים מקווים, כמובן, שרונאלר רגן יסרב, ובכך
ישחק שוב לידיהם, וידחוק את יוון לאיזור ההשפעה הסובייטי.
מומחים סבורים שלבסוף תסכים ארצות־הברית לספק כמויות
מסויימות של נשק ליוון, תוך שיחוד התורכים באספקה עוד יותר
מרשימה, ושפאפנדריאו יאריך את החוזה להמשך קיומם של
הבסיסים הצבאיים של ארצות־הברית על אדמתו, ויסתפק
ברתוריקה אנטי־אמריקאית.

חיים ברעם

מדיד סטדיב: אוסקר של עו ד
קרנה של מריל סטרים עלתה מחוף אל חוף — מאז זכתה נפרס
האוסקר כשחקנית הטובה ביותר לשנת ( 1982 על בחירתה של סופי) אין
בארצות־הברית אירגון או אגודה המוותרים על העונג להזמינה להיות
אורחת הכבוד. אך העלמה סטריפ אינה בכושר מלא לסיבוב הופעות מעין זה.
אחת ההופעות שעליה לא ויתרה בימי הריונה המתקדמים ביותר, היה
ביקור בבית־הספר שבו סיימה את לימודיה האקדמיים — קולג׳ וסאר
המכובד שבמדינת ניו־יורק. תריסר שנים בדיוק אחרי מסיבת הסיום שלה,
הסכימה לכבד בנוכחותה 500 בוגרים טריים של המחזור ה־ ,119 ואפילו
הסכימה לנאום לפניהם במשך שלושים דקות .״זה המקום שהעניק לי את
טעם השלמות והשאיפה להגיע אליה בכל מחיר. כאן נפתחו לפני השערים
לבינה ולדעת ומצאתי את האומץ להאזין לקולות שהינחוני לחפש את
העולם היותר טוב.״ בקיצור — המורות היו גאות בתלמידתן. אפילו
ויליאם סטייו־ון לא היה מצליח לכתוב עבורה נאום ספרותי יותר.

המונה אליזבח
ובני 30 שנה.
המונה היתה צעידה
והנסיך היה יכה

סומיקו סקאמוטו: ו קו הסמים
תמונה זו מנציחה את רגע הזוהר של השחקנית היפאנית סומיקו
סקאמוטו, בהניפה אל על את פרס דקל הזהב (ליד מפיק הסרט) על
הבלאדה של נארייאמה, הסרט היפאני שבו הופיעה. בימאי הסרט,

שומיי אימאמורה, לא נכח בטקס הסיום של פסטיבל הסרטים בקאן,
והשחקנית הראשית היתה נרגשת ביותר. היא הודתה לצוות חשופים בקול
דקיק וצוהל ובצווחות שימחה.
אך לשימחה היה סוף עצוב: הגברת היפהפיה נעצרה בנמל־התעופה של
טוקיו ברגע שנחתה שם עם הפרס היקר. מסתבר שהדקל שנשאה איתה
גברת סקאמוטו לא היה עץ רגיל — צמחו עליו סמים. כלת הפרס הנכבדה
נתגלתה כבלדרית סמים בשרותה של רשת מבריחים גדולה, שמישטרת
יפאן התייגעה מאוד מהריצות בעקבותיה מזה כמה שנים. עדיין לא ברור אם
סומיקו נוצלה בצורה חד־פעמית ובחוסר ידיעה מראש על מעשיה, או שהיה
זה פן נוסף של שחקנית מוכשרת ביותר.

בתמונה למעלה נראית
הכירכרה המוזהבת בת מאתיים
השנים, הנושאת את המלכה
אליזבת ואת בעלה, הנסיך
פילים, מארמון באקינגהאם
לכנסיית וסטמינסטר. הנסיך
לבוש בביגדי אדמיראל הצי
המלכותי, ואילו המלכה עדיין
אינה עונדת את כל סימני הכתר.
היה זה בדיוק לפני 30 שנים,
ב־ 2ביוני .1953 הזוג המלכותי
היה בדרכו לטקס ההכתרה, בלי
ספק הטקס המרשים ביותר של
המאה.
התמונה התחתונה צולמה לא
מזמן: המלכה אליזבת, מרכיבה
מישקפי־קריאה, קוראת את
נאום הכתר בפתיחת מושב
הפרלמנט, כמדי שנה. זהו אירוע
החוזר על עצמו מדי שנה בשנה,
כשהמלכה פונה לנתיניה בנאום
שהוכן עבורה על־ידי ראש
הממשלה שלה, מארגרט

תאצ׳ר.

למעשה היתה זו בחירתה
הסוערת השנייה של גברת
הברזל, שכמעט כיסתה את
אירועי שנת השלושים להכתרת
המלכה. תיזכורת קטנה ל״היום
לפני שלושים שנה״ :בתמונה
העליונה היתה המלכה אליזבת
בת ,27 רעייתו הצעירה של
הנסיך היפה, אמם של ציארלם
בן ה־ 5ואן בת וד .3בחוותם
הימים עדיין לא הכירה את

ליידי די.,

ויוסי

הארוחה כוללת שלוש ביצים בתוספת בצל, תפוחי־אדמה,
ביקון הם, נקניקיות -הכל מטוגן בצורה החביבה עליך. סלט
ירקות גדול, לחם או לחמניות או טוסט חמאה, ריבה ודבש,
עוגה ועוגיות, מיץ אשכוליות או תפוזים וקפה או תה -חופשי חופשי
הבל במחיר המצחיק של 130.-שקל.
אז מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?
קפוץ לדיזנגוף סו ו לארוחת בוקר של עשירים
מגיע לך*.
בין השעות 7 :.00ל־ : 00ו ו -
ארוחת־בקר של עשירים במחיר מגוחך
בדיזנגוף יסור,
באגדות ובדיז שף 110

עברו על פני הארון, שהוצב בשעת
בוקר מוקדמת ברחבת בנייני האומה.
מכובדים, שלא עלו על עשירית
המוזמנים, באו טיפין טיפין והמתינו
מתחת לגג המיבנה עד ליציאת מסע
ההלווייה לתל־אביב.
ראשון הליברלים שבא לחלוק כבוד
אחרון לארליך היה יושב־ראש איגוד
העובדים הליברלים, ח״כ צבי רנר
הקשיש. הוא היה מלווה בעוזרים
שחילקו הזמנות למקורבים שנראו
בשטח. ח״כ העבודה לשעבר, משה
ברעם. פגש ליד הארון בטוביה סער
ובאופירה נבון. בעלה, יצחק, לא נראה
שם. אברהם (״בומה״) שביט חלף
במהירות על פני הארון. כשהוא נעזר

3000 הזמנות נשלח! והרודה -א
הגיעו-וגם הם ניצלו את הזמו למג*
הבת האם והבן;?י^ג:

נה את ראשה על כתפי בתה בת״שבע, כשהבן אבי
(מימין) מתבונן בגופת אביו המורדת אל הקבר.

סגן־ראש״הממשלה ושר״החקלאות נקבר בחלקת
קבר קנוייה בבית־הקברות בנחלת״יצחק, במקום
הקשה לגישה. בני״המישפחה באו מירושלים ברכבו
של הנפטר וצעדו אחרי הארון עד למקום הקבורה.

במקל, בא מבקר המדינה לשעבר,
יצחק נבנאצל, וכמוהו מזכירו הצבאי
לשעבר של ראש־הממשלה, אפרים
(״פרויקה״) פורן.
השגריר האמריקאי סם לואיס שכח
כנראה לשים על חלון מכוניתו את התג

ו1הדוו״ה
המאפשר את כניסת הרכב לחניון בניי
האומה. שוטר שהוצב במחסום מנע את מע!
הרכב. שעליו התנוסס רגל ארצות־הסע
לואיס יצא מהמכונית והחל לצעוד לב
לרחבה שבה הוצב הארון. קצין מישר!
צבאית שהבחין בכך החזיר את לואיס לריכנ
שם המתינה אשתו סאלי, שנדהמה כשראו

שאיש אינו מקבל את פניה במחסום.
סמוך לשעה 10 בבוקר התחילו להג
הח״כים, אלופי צה״ל ועובדי מישל
החקלאות. זה לצד זה ניצבו, שותק׳
מתלחשים, שני סגניו של ארליר, פג
(״פייסי״) גרופר ומיכאל דקל. היו שם ח?
מישרד״החקלאות נפתלי יניב, שהו
מוותיקי המישרד, עוזרו של ארליך אר
1 *111ך 1ך 1שני הרבנים הראשיים לתל״אביב, הרב איטר
] 1 1 ^ /פרנקל (משמאל) והרב חיים לוי (מאחוריו)

מטפסים על מצבות כדי להגיע למקום שבו נקבר ארליך. מוזמנים אחרים
עמדו כל הזמן על מצבות כדי להיטיב לראות את קבורת השר.
^ נייני האומה בירושלים הפכו
*למקום השמור ביותר במדינה
בבוקר יום השלישי האחרון. כל המטה
הארצי. מהמפכ״ל ועד לאחרון
השוטרים היו שם, אנשי המחוז הדרומי,
שוטרים בלבוש באזרחי, חיילות
חיב״ה. אנשי מישטרה צבאית וגורליות
סבבו בשטח. הוקס חדר פיקוד קידמי.
האיזור נסגר לתנועה. מחסומי מיש־טרה.
הקיפו את הבניין ואת רחבת
החנייה. אמבולנסים, רכב הצלה, ניידות
ואוטובוסים ניצבו בשטח.
בכניסה לבניין המופעים הגדול היה
מונח על גבי מישטח מוגבה ארון
מכוסה בדגל הלאום. לצידו עמד
מישמר־כבוד בן ארבעה איש שהתחלפו
לסירוגין ושני אנשי צבא,
מהרבנות הצבאית, שלא פסקו לומר

תהילים. בצד הארון עמד ללא נוע ח׳׳כ
הליברלים אריאל ויינשטיין.
הממשלה הודיעה שהיא שלחה
שלושת אלפים הזמנות למוזמנים
מכובדים בלבד, שהתבקשו לחלוק
כבוד אחרון לסגן־ראש־הממשלה
ושר־החקלאות שימחה ארליך. הוקצה
שטח מיוחד למכובדים, לכלי
התיקשורת ולרכב שהיה אמור להסיע
את כולם לבית־הקברות בנחלת יצחק
שבתל־אביב, שם היה אמור ארליך
להיקבר.

ליא ! 2

^ הלדבדגל

ך ההמולה היתה מוגזמת.
עשרות בודדות של ירושלמים

| 1ףןך 1ך ן ראש־הממשלה מנחם בגין ניצב מאחורי שתי
! 1111 שו רו ת שוטרים, שהיוו מישמר כבוד בטקס
ההשכבה לארליך, שנערך בכניסה לבנייני״האומה בירושלים, שם הונח
הארון. בגין עמד לצד המישפחה ואחר־כך עלה לבימה קטנה כדי לומר
מילות פרידה לסגנו. משמאל: סגן״שר״החקלאות פסח (״פייסי״) גרופר
מוסתר על־ידי קצין הכנסת. מלפניו, בצד שמאל, מזכירתו של ארליך
דפנה בר״לב ומאחוריה, משמאל, רות, אשתו של פסח גרופר.

באיטיות במשך כשעה וחצי, עד
לבית־הקברות, והמתינו עוד כמחצית
השעה ער שהחל טקס הקבורה. קרוב
לארבע שעות הסתודדו ח״כים, שרים,
מנכ״לי המישרדים הממשלתיים
ופעילי מיפלגה, ובפי כולם אותה
השאלה: מי יירש את ארליך?
נציגי התיקשורת כבר ידעו את
התשובה. כשנראה פסח גרופר חולף
ליד הארון, זימזמו המצלמות ללא
הפסק. גם יצחק מודעי זכה לצילומים
מקרוב. אברהם שריר, בדק עם
מקורביו מהם יחסי הכוחות בשטח.
גדעון פת, שבא עם אשתו אן, כמעט
נבלע בין המכובדים הממתינים.
כאשר התחילה השיירה לנוע לעבר
תל־אביב, מיהרו הזריזים ונסעו בריכבם

הפרטי לבית־הקברות. כאן הם נבדקו
בקפדנות על־ידי חבלן מישטרתי, כדי
לוודא שאין הם נושאים חפצים
חשודים איתם.
בהמתנה המייגעת לארון הספיקו
אנשי הרבנות הצבאית הראשית לספר,
שחופרי הקבר טעו במידות והיה צורך
להרחיב את הבור שנכרה. אחרים דיברו
על טקס ההשכבה שערך הרב הצבאי
הראשי, גד נבון, שעתיים קודם לכן.
״הוא לא יודע לקרוא, הוא לא יודע
עברית,״ אמר חייל במדים, חבוש כיפה
שחורה גדולה ופאות מסתלסלות, איש
הרבנות הצבאית הראשית. הוא דיבר
ביידיש. מאבטחי השטח התלוננו
שלמקום הקבורה יוכלו להתקרב רק
בודדים, בגלל הצפיפות.

1ל 300 31 מוזמנים
ים על חלוקת הירושה

ד ^ 711 1יצחק מודעי מוחה במיטפחת דימעוז
: 11111/1 1מפניו. שר האנרגיה והתשתית בא
בחליפת פשים בחולה. מאחוריו, מימין, עומד שר״העל
יעקב מרידוד, ומצד שמאל סגן״השר וח׳ב הליכוד
ואופירה נבון, רעיית הנשיא לשעבר, באה
1בגפה לבנייני־האומה לחלוק כבוד אחרון
לשימחה ארליך. היא פגשה שם את ח׳כ העבודה לשעבר משה ברעם(עם
הגב למצלמה) ושוחחה איתו. אחרי זמן־מה היא עזבה את המקום.

בין הואשוניס:

ני ד ויי•

סיעת מודעי, איש שהוא
זייף,
ראש־לישכת־השר דפנה בר־לב, סמנכ״ל
המישרד עמיקם שפירא, שהיה יד ימינו של
השר, וקלוד מלכה, עוזרו של דקל.
בני המישפחה הגיעו ונכנסו ישר לפואייה
של בנייני האומה. אחר־כך, כפי שתוכנן, באו
מנחם בגין וחיים הרצוג. נערך טקס השכבה
קצר והארון יצא לתל־אביב.

^ 2נצנ

יי ר ש

א ך* מכובדים נאלצו להמתין כשעה וחצי
•ך 1 1עד שהארון יצא לדרד. אחר־כר הם נסעו

נוח ער הקנו:

ישר האנרגיה והתשתית, יצחק מודעי,
מניח פרח על קיברו של ארליך. אחרי
הנחת הזרים עברו מוקיריו על הקבר השרי. מודעי החזיק בידו פרח והניח
אותו על הקבר באישיות. משמאל: ח׳ב הליברלים אריאל ויינששיין,
שניצב ליד ארונו של ארליך שהוצב בבנייני האומה בירושלים במשך
שעתיים רצופות. ויינששיין היה האחרון שנפגש עם ארליך, שעד איתו
ארוחת״צהריים והבהיל אותו לבית״החולים כאשר התמושש.

כאשר הגיעה הכבודה מירושלים,
היא התקבלה על״ידי עשרות סקרנים
שצבאו על הפתח הצר של
בית־הקברות. שרי הממשלה ירדו
מהאוטובוסים ונכנסו לבית״הקברות.
הנשיא וראש־הממשלה יצאו ממכר
ניותיהם וצעדו באיטיות פנימה. עד
שגופתו של ארליך הוצאה מהארון
ונעטפה בדגל הלאום עמדו כולם
בשורה, זה לצד זה, כשאיש כמעט ואינו
מדבר עם רעהו.
רק החל מסע ההלוויה ופנימה פרצו
הסקרנים שרצו למקום הקבורה.
המכובדים התערבבו במקומיים, רובם
ילדים קטנים, שלא חדלו להרעיש.
״איפה בגין״? שאלו הזאטוטים,
שחיפשו בין המכובדים את ראשו של
ראש הממשלה. אחד מהם, שזיהה את
בגין, קרא בקול :״אמא, הוא כל־כך
זקן״?
מכיוון שרק בני המישפחה
הקרובים, ראש־הממשלה והנשיא יכלו
למצוא מקום ליד הקבר, החלו
המוזמנים האחרים שעמדו במרחק ולא
יכלו להתקרב, לחדש את שיחות־הצופן
שלהם: מי יירש את תפקידיו של
הנפטר. כמעט כל השמות האפשריים
הופרחו באוויר, ורק הודעת הכרוז,
שטקס הנחת הזרים החל, קטעה את
מחול המינויים.
כאשר הסתיים הטקס ובני
מישפחתו של ארליך נכנסו לרכב
ששירת אותו בחייו, כרי לנסוע לביתם,
נתקעה המכונית ולא זזה. הנהג הרוגז

או שיפת זיעו
להלוויה לבת!
לענייני כלנלו
דב שילנסקי

מילא את המצבר המרוקן בעזרת נו
אחר שהציע את עזרתו, בשע
שהאלמנה וילדיה הסתגרו במכונת!
מאחורי הווילונות.

צילם ציון צפריר ן

ך 1ך 1ך ךן ח׳פ חרות לשעב
1 1 1 111 אברהס (״אברשי
שבטרמן, חוצה מחסום מישטרו
שהפריד נין שטח המכובד•
ומסלול המעבר טביב האר!
שכטרמן היה לבוש בחליפה כו
וחבש כיפה לבנה גדולה על ראע

שידו ר
צל״ש
*ב אשה
• לכתבת השבוע -יומן אירועים, אילנה
!לעד, על כתבה מצויינת, רגישה ומרתקת על
זרח שעבר ניתוח־לב בעת שביתת־הרופאים,
מסר של הכתבה היה ברור, אך לא נאמר בשום
קום במילים בוטות. הצד האישי והמישפחתי
ואר בצבעים עדינים. בין השאר מוכיחה כתבה
עד כמה יכולות נשים־כתבות לתרום
טלוויזיה, שהיתה במשך שנים מיבצר כימעט
׳לעדי של שליטה גברית.

!אפריקור! 1
• למחלקת־הסרטים הקנויים -של הטל־ידה,
על הקרנת סרט הקולנוע קאפריקורן .1
:רט, בכיכובם של אליוט גולד, טאלי סאבלס
זחקנים נודעים אחרים, מספר על שלושה
׳יסי־חלל, שבשל שחיתות ברשות־החלל
זמריקאית (נאס״א) אינם נשלחים לחלל אלא
זחד ממידבריות אמריקה, ומשם הם משדרים
ירורי־רמה, כאילו היו בחלל. את התרמית מגלה
זב אמריקאי, הממחיש לצופי־הטלוויזיה מהי
:ודת עיתונאי — עבודה שדומה לה נבצר
:צופים לגלות בעבודת הטלוויזיה הישראלית.
לו מישהו מכתבי הטלוויזיה הישראלית היה
,לה תרמית מעין זו במערכת־הביטחון היש־ולית,
היה נקרא ״בוגד״ ו״תבוסתן״ :למקריני
ורט היה גם מזל: הוא נראה על המירקע בדיוק
ושר משלחת״חלל אמריקאית נשלחה לחלל,
!סע שהיו בו כמה תקלות חשודות.

מאחורי הקלעים
וב״קיביות נוסח עזרן
אחת התופעות המדהימות של מבט בעידן

־־ סעל לראש
של פאר
איבצז היחצ״ז
אין זה סוד שהמפקח־הכללי של המישטרה,
רב־ניצב אריה איבצן, הוא איש יחסי־ציבור
(יחצ״ן) ,מהמעולים שבצמרת המדינה. דוברי
מישרד־הדוברות של המישטרה מובטלים
מעבודה, שכן איבצן מנהל את יחסי־הציבור של
המישטרה במגע ישיר עם כתבי־המישטרה
ועורכי חלק מכלי־התיקשורת. איבצן רגיש
ביותר לדיווח על מישטרת ישראל בכלי־התיקשורת
הממלכתיים. בניגוד לשיטתו של
הרמטכ״ל הקודם, רפאל איתן, שניהל מילחמה
בלתי־פוסקת בכלי־התיקשורת, מצא איבצן
שיטה טובה יותר.
הסיפור הנלחש מפה לאוזן במיסדרונות
בניין־הטלוויזיה ומישרדי רשות־השידור הוא
שלפני קרוב לשנה חקרה המישטרה, באמצעות
אנשי יחידתו של בנימין זיגל, את המתרחש
מאחורי הקלעים, באחת מתוכניות־היוקרה של
הטלוויזיה.־ החקירה היתה עשוייה להפיל,
בשיטת־הדומינו, כמה אנשים מרכזיים בעולם
השידור.
אותה חקירה נעצרה, ומיד לאחר מכן ניתן
מיכאל קרפין היא מינויו של חנן עזרן כראש
הדסק ליחסי־עבורה.
עזרן, המזהה את השקפותיו הפוליטיות
בלא־הרף באוזניהם של עובדי־הטלוויזיה, בעיקר
הצוותים הטכניים, נוהג לומר :״אני מתנועת
התחיה. אני רוצה להרוס את ההסתדרות ואת
המערך:״
את טיפולו של עזרן בנושאי העבודה המשיל
אחד מחבריו למערכת במילים :״תאר לך את
מינויו של איש יש גבול למישרת כתב־הטלוויזיה
לענייני התנחלות!״
האוביקטיביות העיתונאית של עזרן עשתה
לה שם במהלך משבר אל־על, כאשר עובדי
חברת־התעופה הלאומית סירבו להתראיין עלידו,
ואף התקינו עבורו, עץ־תליה בנמל־התעופה
בן־גוריון.
בשבוע שעבר הוכיח עזרן שוב את
האובייקטיביות העיתונאית שלו. באחד משיאי
משבר שביתת־הרופאים, כאשר הוצעה לרופאים
הצמדה לסולם־השכר של המישפטנים, הביא
למהדורת מבט את נציג הסתדרות ההנדסאים,
והינחה אותו לאיים על המירקע — שאם יקבלו
הרופאים סולם־דירוג שונה — ישביתו
ההנדסאים את המשק. מצד אותו ״נציג עובדים״
היה זה מעשה־בגידה שכימעט לא ייאמן.
דובר ההסתדרות, שמואל סולר, התלונן לא
פעם על ההתבטאויות של עזרן, בעת שראיין את
ראשי־ההסתדרות. התלונות שוגרו אל מנכ״ל
רשות־השידור. יוסף לפיד. אך איש בצמרת
רשות־השידור אינו חושש מפני אובייקטיביות
עיתונאית נוסח עזרן.

מפכ״ל איבצן
דומינו ומינוי כתבים
למישטרה לאשר או לפסול את הכתבים ים לסקר רשות״השידור, והכתבה יורדת מסדר היום.
את המישטרה. כתב הרדיו מאיר איינשטיין
יש. הטוענים שזוהי גם הסיבה לכך הועבר ובעיקבותיו
מתפקידו, הועבר שהטלוויזיה והרדיו אינם מתייחסים לאוזלת־היד
כתב־הטלוויזיה דן סממד! מתפקידו, וכן הכתב
של המישטרה בפרשיות ציבוריות, כגון פרשת
אבי גוט.
גאווה אלימלך, אמיל גרינצווייג ועוד כחצי
במיסדרונות רשות־השידור לוחשים גם תריסר פרשיות, שבכל מדינה מתוקנת היו
שכאשר יש כתבה הנוגעת באופן שלילי לעניין כלי־התיקשורת צולבים בגללן את המישטרה
מישטרתי, נערכים כמה טלפונים לצמרת ואתי המפ׳כ״ל.
ממעלותיו וממליציו של שחר, היה שר־האוצר,
יורם ארידור, בכבודו ובעצמו. במשך השנתיים
האחרונות היה שחר הכתב הכלכלי המועדף שלו.
ארידור חילק לו סקופים וידיעות בשפע, מעבר
למקובל ביחסים שבין האוצר לכתבים הכלכליים.
כאשר הועלה דבר מינויו של שחר ככתב
כלכלי היה זה מנהל חטיבת״החדשות, יאיר
שטרן, שהטיל ספק בחופשיות עמדותיו של
שחר, כאשר יהיה עליו לדווח על מישרד״האוצר.

ממשיכה בתהליך גניבת המירקע מהטלוויזיה
הכללית הסבירות הגבוהה שהכתב־הצבאי
דן סממה ייצא לשליחות של הסוכנות היהודית
בצרפת הביאה את הנהלת חטיבת־החדשות של
הטלוויזיה להתחיל בחיפוש אחר ממלא־מקום
לסממה ככתב־צבאי. משא ומתן מתנהל עם אחד
הכתבים הצבאיים לשער של גל״צ, אשר יאות
ליטול על עצמו, תחילה, את התפקיד
כממלא־מקום לסממה, ומאוחר יותר את תפקיד

שערים ו״סקופים״

דבר סחר מתרחש בנניץ גלי צח־ל
ביפו. זהו פועל-יוצא מהאופן המביש
שבו אילצה מנהלת מחלקודהתומיות
של התחנה, עדנה פאר, את קצינת
המינהלה של התחנה, רב־מ־ן תמר
(״תמי״) צור, לנטוש את חדרה ממצא
סמוך לחדרו של מפקד גל׳ש, אל״מ

חץ בך ישי.

תמי צור, שישבה בחדר זה שנים
רבות מילאה את הוראת ראש אכ״א
לשעבר, ועברה לחדר בקומה גבוהה
יותר.
כאן החל הפרק השני של הסיפור.
במיסגרת השיפוצים הנערכים במיץ
גל״צ, החליט מפקד־התחנה בן־ישי
להעביר את חדרו לקומה שנה יושבת
תמי צור, מעל לראשה של עתה פאר.
חדר זה היה חדר־זיכרון לזיכרה של
עובדת התחנה אראלד מודעי
שנספתה בתאונת דרכינו
השאלה משאלת כיום בגל־צ היא
אם גם כאן תנצל עדנה פאר את
קשריה במטכ״ל, ותאלץ את ראש
אכ״א החדש, תת־אלוף(בינתיים) עמוס
ירון, לצוות על תמי צור לשוב לחדרה
הישן. ולמסור לידיה את החדר שליד
חדרו החדש של דוו בדישי.

באחת מישיבות־הבוקר האחרונות של
חטיבת־החדשות נשאל העורך הזמני של מבט,
מיכאל קרפין :״מדוע לא שודר במבט
לחדשות סיפור ההתפרעויות של אוהדי קבוצת
מכבי־שעריים — אחרי מתן פסק־הדין החמור
של בית־דין ההתאחדות לכדורגל?״ במקום היה
צוות־טלוויזיה ששידר את האירועים, ואלה
הוקרנו, בכמעט חצות ובמבט לספורט.
בניסיון להגן על ״שיקולי־העורך״ ,אמר קרפין
כי נמסר לו שהמדובר בקבוצה מן הליגה הארצית,
ולא מהליגה הלאומית בכדורגל.
כאן התפרץ מנהל חטיבת־החדשות, יאיר
שטרן, שהבהיר לקרפין כמה ערכי־יסוד של
עריכת־חדשות :״תראה, סיפור שעריים הוא
סיפור של אלימות, ולא סיפור של ספורט!״

שחר וארידור
הדסק הגדול ביותר במבט הוא הדסק
לענייני־כלכלה, שהוגדל למימדים חסרי־תקדים
אחרי יציאותו של אלישע שפיגלמן בשליחות
רשות־ההשקעות לארצות־הברית.
אל ראש־הדסק הזמני, חיים פלטנר, צורף
הכתב לענייני־חקלאות, עוזי כירמן, שהוא
בן־חסות של מיכאל קרפין, ואליו צורף רוני
סכיר, שהוצנח לחטיבת־החדשות בהמלצתו
החמה של מנהל־הטלוויזיה, טוכיה סער.
לרסק צורף גם ירין קימור מכולבוטק ויצחק

ארגז.
באחרונה הוחלט בישיבת ועדת־המיכרזים על
כתב נוסף, עודד שחר מגלי צה־ל. אחת
פסקול הלימודית גונבת את הנזירקע
עורך השבוע -יומן האירועים, מיכה
לימור, יוצא השבוע לחופשה בת שלושה
שבועות ביוון ובשוויץ. את מקומו של לימור
ימלא דויד (״דודו״) גילבוע, שהוא
המועמד־התפור של טוביה סער למישרת
מנהל מחלקת סירטי־תעודה, שהמיכרז לה ייערך
בקרוב. שני מועמדים אחרים, העשויים להתמודד
בגלבוע הם, יעקוב למדן, מפיק בכיר
שבטלוויזיה הערבית, ואיש קול ישראל אפרים
אבא על הפעלת מיבצע חבצלת
בטלוויזיה, אחרי פטירתו של סגן ראש־הממשלה
שימחה ארליך( ,מיבצע חבצלת הוא הכינוי של
רשות־השידור לסיקור טלווזיוני, רדיופוני
ותיעודי, של מנהגים ההולכים לעולמם) ,אמר
אחד מוותיקי כתבי הטלוויזיה :״היה צריך לקרוא
למיבצע הזה ולרמתו הדיווחית ״מיבצע דרדר״!״
אגב, בימים אלה הוחל בטלוויזיה בהכנת סרטון
חבצלת על ראש־הממשלה, מנחם בגין,
בהוראתו של מנהל הטלוויזיה טוביה סער••
אחרי ההצלחה של התוכנית זהו זה בטלוויזיה
הלימודית, ובעיקבותיה הצלחת ערב חדש,
הצליחה הטלוויזיה הלימודית להפקיע עוד נושא
מידי הטלוויזיה הכללית, המתפקדת בקושי. מדי
יום שלישי אחר־הצהריים, תקרין הטלוויזיה
הלימודית סרט קולנוע באורך מלא, תוך שהיא

הכתב הצבאי עצמו כאשר מונה יוסף לפיד
כמנכ״ל רשות״השידור, הוא הבהיר למנהל סירטי
קסטל, מיכה שגריר, שאין בכוונת הטלוויזיה
לאפשר לחברה זו וחברות פרטיות אחרות להפיק
סרטים רבים עבור הטלוויזיה. שגריר קלט את
הרמז, והתחיל להעביר את פעולות חברת ק ס טל
לעבודות חוץ. החברה, שהתחזקה עם רכישתה
בידי קבוצת אינקובה, חגגה בשבוע שעבר 13
שנה להיווסדה. מנהלי ק ס טל תיארו את
התרחבות חברתם, בעיקר בשלוש השנים
האחרונות, ובין השאר: תוכנית שבועית הלו,
גדוזלס, המוקרן ביותר מ־ 100 תחנות
טלוויזית־כבל בארצות־הברית, הפקת סרטים
וקו־פרודוקציות עם תחנות טלוויזיה זרות.
קסטל מחזיקה גם אולפן ירושלמי משוכלל
(המשמש את הטלוויזיה הלימודית בשידור־חי
בתוכנית ערב חדש) ,ניידת־שידור משוכללת,
ושאר אביזרי טלוויזיה מתוחכמים הבהרה:
תחת הכותרת ״טלפון מן הקונצרט״(העולם הזה
)2390 התייחס מדור זה לדיווחו של עורך מוקד,
יעקוב אחימאיר, על התפרעויות הדתיים
בחזית בנייני־האומה בירושלים, בעת השמעת
האורטוריה המשיח להנדל. בריקה חוזרת של
הנושא גילתה כי אחרי הקונצרט, כ־ 20 דקות
לפני שידור כימעט חצות, הגיע יעקוב אחימאיר
לחדר־החדשות שבבניין הטלוויזיה, ודיווח
לעורך המהדורה, דן רביב, על אשר התרחש
במקום. רביב פנה לאחימאיר והציע לראיינו על
המאורע, אך אחימאיר סירב, בטענה שדי למסור
את הדיווח העובדתי.
העולם הזה 2391

תוכניות מועדפות
בטלוויויה הישראלית

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
יום רביעי 29.6.83

• פולקלור: חג׳ מאזן מארח (— 9.40
ערוץ 30 — 3דקות — מדבר ערבית) .סיפורים
מחיי היומיום בירדן, משובצים באגדות ובמעשיות
בדויות. הפעם סיפורים לצום הרמד׳אן.

יום רביעי

• סידרת מתח: סיימון את סיימון (10:15
— ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית).

29.6
• בידור: עוד להיט
( — 8.03 מזמר לועזית).
מיבחר שירים לועזיים, ביניהם:
פלאש דאנס בביצוע הזמרת

• סרט קולנוע: גברת
ליוב אחד 9.15 מדבר
אנגלית) .סרט קולנוע המבוסס
על סיפור מאת דמון ראניון.

הערוצים — 20 דקות — מדבר אנגלית) .זוג
הקומיקאים המפורסם מימי הראינוע שימש השראה

לסידרת אנימציה מוצלחת.

• קולנוע: סרט קולנוע אמריקאי (10.15

— ערוץ — 6מדבר אנגלית) .כמדי שבוע בשעה
זו, מגישה הטלוויזיה הירדנית בערוץ הלועזי סרט קולנוע
חדש יחסית, שפרטיו נשמדים בסוד עד סמוך למועד
הקרנתו.

סידרה בלשית בכיכובם של שני השחקנים ג׳יימסון פרקר
וג׳רלד מקרני, כשני בלשים הפועלים בסן־דייגו, בחופה
המערבי של ארצות־הברית. עיר זו קרובה לגבול מכסיקו,
• סידרה עלילתית: נאני 9.10 ערוץ 6
על כן חלק גדול מפירקי הסידרה מטפל בחשודים במעשי — 50 דקות — מדבר אנגלית) .עלילת הסידרה
חטיפה, שוד ורצח, המנסים להתחמק משילטון החוק מתרחשת באנגליה בתחילת המאה, ומספרת את קורותיה
על־ידי בריחה אל מעבר לגבול.
של אומנת העובדת בבתיהם של בני אצולה ואילי הון,
יום חמישי 30.6.83
ומחנכת את ילדיהם.

יום ראשון 3.7.83

• לילדים: ספורט־בילי 4.25 שני
הערוצים — 25 דקות — מדבר אנגלית).

יום שד 4.7.83

סידרת אנימציה שהוקרנה לא מזמן על מסכי הטלוויזיה
• סידרת מתח: מגנום 9.10 ערוץ 6
הישראלית, לילדים שלא היתה להם הזדמנות לצפות בה — 50 דקות — מדבר אנגלית) .סידרת מתח
בשעתו. בסידרה מככבים ילד, ילדה וכלב הנחלצים אמריקאית חדשה, בכיכובו של תום סלק, שהפך תוך זמן
לעזרתם של ילדים העוסקים בענפי ספורט שונים, קצר לסמל מין בארצות־הברית.
ומסכלים את מזימותיה של מכשפה רעה.

• תיאטרון: מן הבימה אל המסך (— 9.50

ערוץ — 3מדבר ערבית) .כדי למלא את שעות
השידור הרבות בימי חודש הרמד׳אן, נוהגת הטלוויזיה
הירדנית לשבץ בשידוריה הצגות תיאטרון מצריות
שהועלו לא מזמן על קרשי הבימה המצרית.

יום שלישי 5.7.83

• בידור מיצעד כישרונות (— 4.40
שני הערוצים — 50 דקות — מדבר ומזמר
ערבית) .צעירים וצעירות בעלי כישרונות מגוונים

• סידרה מדעית: עולם המחר 7.45
ערוץ 15 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
אנגלית המציגה המצאות חדשות וגילויים מדעיים, בכל
תחומי החיים, עם דגש מיוחד בנושא המחשבים.

בתחום השירה, הריקוד, המישחק והחיקוי מפגינים את
כישרונותיהם לפני קהל נלהב.

• סידרה עלילתית: דאלאס (— 10.15
ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית).

— ערוץ — 6מדבר אנגלית) .סידרה בהפקת
חברת לומיר, המפיקה את דאלאס, שזורה בתככים,
ורומנטיקה, המהווים את הערובה להצלחה. הסידרה
מביאה את קורותיה של מישפחת־כורמים אמריקאית,
שאבותיה היגרו מאיטליה, ובמרכזה עומדת סבתא
שתלטנית שאת דמותה מגלמת השחקנית ג׳יין וימן.

התחרות והאיבה בין שני האחים לבית יואינג הולכות
ומחריפות, אחרי שנפסל רשיונו של ג׳יי״אר לשאיבת נפט
בלתי־מוגבלת משדותיו. כדי להגדיל את רווחיו מחליט
ג׳יי־אר להפר את האמברגו האמריקאי על ייצוא נפט
לקובה, ועושה עיסקה בלתי־חוקית באמצעות פקיד
מושחת. בובי נותר בודד בסאותפורק, אחרי שפאמלה
נטשה אותו ועברה עם בנה לבית־מלון. קליף זוכה
בירושה גדולה ובעמדת־מפתח אחרי מות אמו אך דכאונו
לא חלף.

יום ששי 1.7.83

• סידרה עלילתית: פלקון קרסוט (10.15

י 1ם שבת 2.7.83

דייוויס: גברת ליוב אחד

• אנימציה: לורל והרדי 3.50 שני

יום שישי, שעה 9.15
ארין קארה, הסתלק בביצוע
מייקל ג׳קסון ומחסה חיוור
בביצוע להקת דמעות לפחדים.

• מערבון: מאה רובים
( — 10.0,5מדבר אנגלית)
.שריף אמריקאי נשלח
למכסיקו לחפש אחר מבריח
נשק שחצה את הגבול, כדי
לספק אותו למורדים האינדיאנים.
השריף ניקלע שם
למהפכה המכסיקאנית ולמאבק
בין הקבוצות המהפכניות השונות
הנלחמות זו בזו. תוך כדי כך
מתפתח סיפור־אהבה בין השריף
הכושי ויפהפיה לבנה. בתפקידים
הראשיים: ברט ריינולדס.
ראקל ולש וג׳ים בראון. בימאי
הסרט: טום גריס.

קבצנית זקנה ושתויה, רוכלת
בתפוחי עץ במרכז מנהטן,
ומממנת את לימודי בתה באירופה.
האם הקבצנית משגרת
מיכתבים לבתה, שבהם היא
מציגה עצמה כגברת כבודה.
כשהבת מודיעה יום אחד על
ביקורה הקרוב בניו־יורק, ביחד
עם ארוסה, נתקפת האם בייאוש
ופונה לכל הקרובים לה, קבצנים
כמוה ואנשי העולם התחתון.
כולם מתגייסים למיבצע העושה

מאושרים 8.30 מדבר
אנגלית) .פרק נוסף בסידרה
הנוסטאלגית על הווי הנוער
בארצות־הברית בשנות החמישים.
בפרק פגישה עם פונזי
מוטרד ריצ׳י מכישלונותיו ביצירת
קשרים עם חברות חדשות,
והוא פונה אל פונזי לעצה.

פרשת
• דראמה:
אהבים 10.30 מדכר
אנגלית) .עוד סיפור המבוסס

• קומדיה: שלושה
בדירה אחת (— 11.10
מדבר אנגלית) .הפרק אהוב
נעוריה של גיאנט.

זולה ממשיך ומביא את סידרת
הבדיחות והפארודיות המתוחכמות
של שני הקומיקאים ה:
יהודים־קנאדים הנודעיר.

• טניס: מישחק הגמר
כווימבלדון 3.00 פרשנות
עכרית) .אם הטלוויזיה
הלימודית לא תערום קשיים,
תקרין הטלוויזיה הכללית את

• מדע: גופו של עניין
( — 9.30 מדבר אנגלית).

המבוססת על רב־המכר של ג׳ון
לה־קארה ובעיבודו. סמיילי
מגיע להמבורג ומנסה לאתר את
לייפציג, שהיה איש־הקשר עם
ולדימיר. אך הוא מאחר ולייפציג
נרצח. סמיילי מוצא שם חומר
מרשיע נגד קירוב, האיש
הראשון שפנה אל אוסטרקובה
בפאריס. החומר מועבר ללונדון,
בעוד סמיילי פונה לפאריס,
בניסיון להציל את אוסטרקובה.

• קומדיה: ויין ושוס־טר
11.20 מדכר ומזמר
אנגלית) .הפרק טיסה

30.6

• מותחן: האנשים של
סמיילי 10.20 מדבר
אנגלית) .פרק נוסף בסידרה

הדרום־אפריקאיים. יום אחד
נשמעות דפיקות עזות בדלת
ואיבון יודעת שסודם נתגלה.
המישטרה פורצת פנימה ובני
הזוג נאלצים לעבור תהליך
משפיל של בדיקת אשמתם.

יו ר<יושון

1 1 1 1

פרק שמיני בסידרה בת 13
פרקים בהנחיית ג׳ונתן מילר.
בפרק זה, מגע של פלאים, נבחן
נושא הרפואה במגע של קסם,
לדורותיה.

• בידור: משירי המיזרח 10.30 ערוץ

30 — 3דקות — מזמר ערבית) .תוכנית בידור
בהשתתפות זמרים ידוע־שם בעולם הערבי.

אנגלית) .פרק נוסף בסידרה
על סטיב אוסטין, הגבר הביוני
והרפתקותיו עוצרות הנשימה.

דאלאס
• סידרה:
( — 9.30 מדבר אנגלית).
הפרק הבן האובד.

מיספר
• דראמה:
הפוך 10.20 מדבר
אנגלית) .דראמה של הבי־בי ־
סי, המבוססת על סיפור־מתח של
הסופר והכימאי הבריטי גורדון
פלמינג.

יום שני

• סידרה: תהילה (8.03
— מדבר ומזמר אנגלית).
• סידרה: קאז (9.30
— מדבר אנגלית) .פרק
אחרון בסידרה תחת הכותרת
בעיות בשכונת העוני.

• בידור: אדם ונוף
( — 11.05 מדבר עברית
עילגת) .העיתונאי יורם קניוק,
מספר על תל־אביב שלו, בנוסח
עמוס קינן ואחרים.

ום שליש•

ליינסדורף ואיבון: פרשת אהבה
מוצאי־שבת, שעה 10.30
את הקבצנית לגברת ליום אחד.
בראש העוזרים ניצב גנגסטר
ומבריח משקאות, החש הוקרה
לאשה הזקנה. בתפקידים
הראשיים: בט רייוויס בתפקיד
הקבצנית, גלן פורר בתפקיד
הגאנגסטר ופיטר פאלק בתפקיד
עוזרו. את הסרט ביים פראנק
קאפרה.

שבת

• נוסטלגיה:

ימים

על סיפורה של הסופרת
הדרום־אפריקאית הנודעה נאדין
גורדימר. זה סיפורו של גיאולוג
גרמני, פרנץ פון־ליינסדורף,
היוצא למשימת־מחקר ופוגש
באיבון, צעירה צבעונית העובדת
כמוכרת בסופרמרקט. איבון
שמעה את ליינסדורף מדבר על
עבודתו בתוכנית טלוויזיה, והיא
מתבוננת בלקוח המפורסם שלה
בהערצה. היא מציעה לו לערוך
שליחויות עבורו, בעוד הוא
מתחיל לחבבה. יחסיהם מתפתחים
לפרשיית אהבים, ששניהם
מסוים אותה כקשר בין
עובדת ומעביד, בשל חוקי הגזע

• סידרה: רודה (8.03
— מדבר אנגלית) .הפרק
מרטין שב הביתה.

מישל
• פולקלור:
עזרא ספרא ובניו (9.30
— מדבר עברית) .פרק
האיש השווה מיליונים
יום ראשון, שעה 5.30
מישחק הגמר של תחרויות
וימבלדון בטניס.

• מתח: האיש השווה
מיליונים 5.30 מדכר

אחרון בסידרה המספרת מהווי
יהודי המיזרח, סידרה בינונית
המבוססת על רומאן גרוע מאת
אמנון שמוש.

• מותחן: לא ייאומן כי
יסופר 10.45 מדבר
אנגלית) .הפרק סעודת

צהריים, בכיכובה של ג׳יל
הניקוט.

24 +42
ו־ב 4 6 + 2

אתם זוכרים את הכתב הפלילי של הארץ,
שיצא להילחם בעולם־הפשע הישראלי, אבי
ולנטין? רק מעטים בעולם העיתונות יודעים
לאן הוא נעלם. אחרי פסק־הדין במישפט בצלאל
מיורחי־הארץ, שחייב את העיתון לשלם 300
אלף לירות. יצא אבי לחופשה. הוא היה תשוש.
מאוחר יותר הוא כתב כתבות במוסף של הארץ,
וכיום הוא עובד כאחראי לעמודים הפנימיים של
הארץ.

ו 1שנים היו אסתר ואבי עופרים נשואים.
הם לא הביאו ילדים לאוויר־העולם. השנה הם
הביאו שניים.
לא ביחד. אבל כל אחד לחוד.

אבי עופרים וסנדרה הירט
ילד ואחר־כך נשואין

אסתר עופרים

בניו־יורק, כי שם משתלם פיליפ בצילום ובבימוי
לטלוויזיה.
גם לבעלה־לשעבר, אבי עופרים בן ה־ 46 נולד
השנה בן, גיל דורון, שבאוגוסט יובא לפני
הסבתא האחרת, הסבתא זלדה. שם גם תיערר
מסיבת יום־הולדתו הראשונה.
אבל לפני מסיבת יום־ההולדת של הבן תיערך
מסיבה אחרת — מסיבת החתונה של הוריו. היא
תיערר ב־ 5ו ביולי, אז ישא אבי לאשה את

סנדרה הירט הגרמניה, בת ,23 ידידתו של אבי
זה יותר משלוש שנים. אבי מתכנן מסיבה גדולה,
שאליה הזמין כמה מבני משפחתו בארץ.
בכל מכתב ושיר שהוא מחבר, הוא כותב על
חזרתו לארץ, ועל כך שבנו יתחנך רק בארץ. גם
אסתר עופרים סיפרה, שתוך שנתיים היא
מתכננת לחזור סופית לארץ.
הם חולמים חלום משותף, אבל מגשימים אותו
כל אחד לחוד.

אבי ולנטין
היה לו זמן־
בקיצור, היה לו זמן אחרי המאבק המישפטי
הממושר, והוא ניצל אותו כדי לשאת לאשה את
חברתו, שעימה יצא כמה שנים.

ילד

השבוע הציגה אסתר עופרים את דויד
בנימין בנה בן ארבעת החודשים, לפני אמא
מזל בצפת. אסתר ;לדה אותו בגיל מאוחר.42 .
לחברה בן ה־ .24 פילים פון־סאל, שהוא בנו של
מנכ״ל שרות־השידור הגרמני. הם מתגוררים 1

אדלוזורוב מוותר!
בשבוע שעבר מלאו 50 שנה להירצחו של ,
חייב ארלוזורוב. שאול ארלוזורוב, בנו.
הגיע לאזכרה מוושינגטון, שם הוא מתגורר! .
בדרר־כלל. כשהוא מגיע לארץ. הוא מקפיד׳
לשכור חדר במלון הילטון, חדר המשקיף על ,
המקום שבו נרצח אביו בשפת־הים.
אין הוא טורח להתגורר בווילה בכפר־שמריהו.
שם מתגוררת. אשתו. פרחיה, ושאשת ילדיו.

שאול ארלוזורוב
מול החולות

״כל עוד אין לי ילד, אין שום דבר. קודם נראה.
אחר־כר נהרוג תורכי וננוח. כשייוולד הילד
יבדקו אותו, ונראה מי אבי הילד. אני לא בטוח
שזה שייר לי!״ כר אומר הזמר־לשעבר מוטי
פליייטר, שהתפרסם בשירים עופרה, החיים
היפים. ואבשלום.
מוטי הוא בן מסור במיוחד להוריו
הקיבוצניקים, חברי גיבעת־השלושה. הוא כיום
בן 35 ונחשב כפרפר רציני בתל־אביב. הוא
התפרסם בנטייתו לשחרחורות. רצוי תימניות.
אחת כזאת היא בטי קרחיט, תימניה בת .27
שהיא בסוף החודש השישי להריונה. היא טוענת
שמוטי הוא אבי בנה. בטי היא בת למישפחה
מסורתית בתל־אביב, העוברת כמוכרת בחנות
לבגדי־ילדים. היא פגשה במוטי כשהגיעה עם
חברתה למועדונו במיגרשי־התערוכה בתל־אביב.
היה זה לפני ארבע וחצי שנים. במשך שנה הס
התגוררו בדירתו בגיבעתיים.
במשר כל השנים הם שמרו על קשר קבוע.
וכשגילתה שהיא בהריון, היא התעקשה ללדת
את הילד. למרות כל הפצרותיו — לדבריה. היא
גם זכתה לעידוד מישפחתה. לדבריה הבטיח לה
מוטי להכיר באבהותו על הילד.
לכן כל מה שנשאר לה לעשות זה לחכות
חודשיים וחצי, ולראות מה יקרה.
השניים נפרדו לפני שבע שנים, והוא נואש
מלקבל ממנה גט. לאחרונה הוגשה תביעה
על־ידי האשה. אר הם הגיעו לפשרה, אחרי
ששאול ארלוזורוב ויתר על הבית המשותף
הרצליה־פיתוח, ונתן סכום־כסף להחזקת הילדים,
ששניים מהם בוגרים.
שאול עצמו עובד כיום בבנק העולמי העוזר
לממן פרוייקטים ומחקרים לפיתוח ארצות
מתפתחות.

מוטי פליישר
בדיקות לתינוק

גילי גמליאל, שטיפל במיומנות רבה
בתלתליהן של יפהפיות רבות בעיר זו, למד בדרך
משונה את משמעות הפיתגם העתיק. שמור לי
ואשמור לך״ .גיל, שהוא בעלה של רונית,
האמין בחופש בחיי־הנשואין, ונראה במקומות

יצלם?

דרך ארוכה עברה שולמית אמיר מעיירת)
הפיתוח נתיבות, שבה נולדה, עד להיותה בעלת
דירת־פאר בהרצליה, ודוגמנית־צילום שצילו־
| מי־העירום שלה מדהימים ביופים.
שלומית, הכירה את הצלם הצרפתי המפורסם
| מישל טפיה. בין השניים התפתח רומן שהוביל
.לחופה. אחריי כמה שנות־נשואין, שעברו עליות
1וירידות, החליטו השניים להיפרד. אך אז התברר
ששלומית היא בהריון, והחבילה חזרה והתאחדה.
)לצערם, שלומית הפילה, והשניים החליטו
להיפרד בחזרה.

רונית גמליאל חופשה בידור ובמסיבות, כשהוא מלווה בחתיכות רבות
לשם גיוון.
חיים מתוקים אלה נמשכו עד שמישטרת־ישראל
החליטה לארחו בבית־המעצר באבו־כביר,
בשל עניין פעוט של סמים. מסתבר שלא רק גילי
היה חסיד החיים המגוונים והמתוקים, אלא שגם
רעייתו קיבלה את גישתו לחיים. ובעוד גילי
מתארח בבית־המעצר, על־חשבון משלם־המיסים,
התנחמה אשתו באביה סונסטה באילת בחברתו
של המחזר של שותפתו לבוטיק של בעלה. זה
מזכיר פיתגם נוסף. :זכה צדיק שמלאכתו נעשית
בידי אחרים״.

צרותיהם בימים אלה של שביתות־רעב ומצוקת״שכר
של רופאים ושכירים אחרים במשק, אין אדם
המבין בעיות אלה טוב יותר מאשר עמיקם

מישל מסיה ושלומית אמיר
הסוף

גילי גמליאל

ע\ת>>ם ע\ת>>ם
במעצר בשבת שעברה נראה הבדרן דודו טופז על
זו לידיעת הציבור בדרך של עריכת שערוריות, חוף ימה של הרצליה עם שתי חתיכות צמודות,
1כשכל אחת מהן זוכה בתשומת־ליבו.
גם בלישכת ראש־העיריה.
ראיתי אותו כבר כמה פעמים עם שתיים, אבל
8000 שקלים לחודש נראו לאתי סכום פעוט,
והעובדה שתלושי־המשכורת של עמיקם היו על 4בכל פעם עם שתיים אחרות. אני מכירה עוד
סך 21 אלף שקל נטו, לא הפיסו את דעתה.
כשנולד לעמיקם ילד נוסף מאשתו השניה,
דכורה ציון, הרגיש כי הגיעו מים עד נפש,
והגיש בקשה לבית־המישפט להקטין ממצוקתו
ולהפחית מסכום המזונות.

יותר טובה. ומאחר שאני רוצה להכיר את כולן,
עברתי לזוגות.״
הוא יודע את מה שהוא עושה. עליו להזדרז.
יתכן שהוא רוכש נסיון רב יותר, אבל לבטח הוא
לא נעשה צעיר יותר.

שפירא.

עמיקם, היה דוברו של צ׳יץ, מנכ״ל החברה
העירונית לתיירות, ולבסוף יועץ סגן־ ראש־הממשלה
שימחה ארליך. בין כל הלשעברים שלו,
היה עמיקם אף נשוי לאתי, שממנה התגרש. הוא
שילם לה מזונות בשל ילדם המשותף. אתי היתה
תמיד סבורה ששיעור המזונות אינו מספיק ואינו
מדביק את קצב האינפלציה, וטרחה להביא דעתה

ב מר צדס
בקפה אק סודוס בתל־אביב אוהב לשבת
עזרא בליליום. הוא בולט שם בעיקר
במרצדסים היפהפיים שהוא מציג בחזית
בית־הקפה. מסתבר שבשבילו זאת לא בעייה
כל־כך גדולה להציג אותן. הוא סוכן מרצדס
בירושלים ובגדה המערבית. הוא נשוי ואב
לילדים. אבל כשהוא מגיע לבית־הקפה, בכל
פעם במכונית אחרת, הוא מצליח להוציא לחברה
את העיניים, כשהוא מכניס בכל פעם חתיכה
אחרת לסיבוב במכונית.

דודו טופז וידידה
הכי הכי
) הרבה שעושים את זה, בלי שאחת מהן תכיר את
השניה. אבל ביחד!

עמיקם שפירא
עולה

כשנשאל מי השתיים של השבת האחרונה,
) הוא הסביר :״אני מחפש את המובחרת, בכל פעם,
.כשאני בטוח שמצאתי אחת כזאת, אני מוצא אחת

אחד מידידיו מסר לי את החמשיר הבא:
טופז בחוף של הרצליה,
בלוויית שתים נערות הופיע.
בצאתו עם יפה
הוא פגש יפהפיה —
וכך עוד רחוק הוא יגיע.

ל לי רעגגד

יושבת לילית נגר באחד הקיבוצים בזמן צילומי
הסידרה .״זוהי הפעם הראשונה בדרמה טלוויזיונית
שבה נתנו כבוד של טטארים לשחקנים הראשיים,״ היא מתלוצצת.

הסט

ך י> ש בו ע פקד אסון את לילית נגר:
1 1בעלה, יעקב חזמא, מת באופן
פתאומי. יום לפני כן היא ישבה
מאושרת וצוחקת, ודיברה על הסידרה
מישל עזרא וספרא ובניו שבה היא
מככבת. על חייה ועל מישפחתה.

סנדלי״כסף עדינים .״לא אחליף את
הג׳ינס״ ,היא מתעקשת ,״רואים אותי
יותר מדי אלגנטית בסידרה.״ ידיה

המטופחות מלוות את דיבורה השוטף
ומגלות טמפרמנט סוער, כשהיא
מתפרצת בצחוק, או כשהיא מתבלת
בשיחה מילים בערבית, צרפתית
ועברית, ממש כמו לינדה ספרא.
לילית נגר לא התגלתה היום. אין
כאן שום הארה פתאומית אצל בימאי
הסידרה, ניסים דיין, שבחר בה לככב
בהפקת־ענק זו. יש כאן פשוט צירוף
מיקרים נכון.
הקהל של שנות החמישים זוכר
אותה כששרה את לימון לימונרו ואת
אל תיקח הכל ללב. למי כתב
המשורר והמלחין עימנואל זמיר את
דבקת רפיח(לי יומי ולי לילי ובוקרי
לי, תמולי לי וערבי לי) ולמי נכתבה
דבקת החמור (ידעה שור קונהו
וחמור, וגם חמור ידע, וחמור אבוס
בעליו) ,אם לא ללילית, שרכשה לה
שם רציני כזמרת עוד כשתל״אביב
היתה הרבה יותר קטנה.
מישהי מעירה בזמן הראיון שהיא
דומה לאופירה נבון. המחמאה אינה
רחוקה כל־כר מהאמת, אבל אפשר
לומר שיש בלילית פילפל שונה.
היא בת 47 ובסרט היא צריכה
להיות יותר צעירה מהשחקן הערבי
מכרם חורי בן ה־ ,37 המגלם את
תפקידו של אב המישפחה, מישל. והיא
אכן נראית צעירה ממנו בהרבה. ולא
רק בזכות האיפור המוצלח שנעשה
בידי המאפרת דליה אטקין, כי אם
בזכות הופעתה הטבעית. קשה לנחש
את גילה האמיתי.
לילית היא ילידת תל־אביב. בהיותה
בת 3עברה עם הוריה להתגורר
בהליופוליס, פרוור עשיר של קאהיר.
הורי אביה עלו ב־ 1935 ממצריים.
הוריה של לילית באו לכאן לביקור,
שנמשך שלוש שנים, ובמהלכן נולדו
לילית ואחותה הצעירה .״החיים של
קאהיר היו יותר טובים מאלה של
פלסטין תחת המנדט הבריטי, ולכן
חזרו הורי למצריים.״
״כבת למישפחה יהודן ת מכובדת
למדה לילית דווקא בבית־ספר של
נזירות צרפתיות נוטרדם שמו,
וקיבלה חינוך צרפתי למהדרין.
ב־ ,1951 במיסגרת עליית הנוער, עלתה
היא ואחותה הקטנה ארצה ונקלטה
בקיבוץ שדה־אליהו שבעמק בית־שאן.
שנה יותר מאוחר הגיעו הוריה וכל
המישפחה להתגורר בחולון.
1 ״1 1 1 1 1 1ן 1¥ | 11ך 11 היה יעקב תזמא, שנפטר באופן פתאומי יום
1 1 / 11\ 1 1 # 1 / 4 1 1אהרי שנערך הראיון עם לילית. תזמא היה
מבוגר מאשתו בעשר שנים .״כשהתחתנתי, ב־ ,1962 פרשתי מכל
עיסוקיי המקצועיים והתמסרתי לבית ולגידול שתי בנותיי״.

קאריירה

מב טי ח ה
ך*מהפיכה הספרדית היא סוס
) 1/ /שגפ הלא מוכשרים עולים
עליו. בכל מקום יש מקופחים ופחות״
מקופחים. צריך להשתדל לתת לעניין
הזה לעבור, ולא להדגיש אותו שוב
ושוב. על־ידי הרעש הגרול שעושים
סביב הפער, מעמיקים אותו ולכן
עלולה הבעייה להחמיר,״ אומרת
לילית נגר, כוכבת הסידרה מישל
עזרא ספרא ובניו, המוקרנת
בטלוויזיה הישראלית.
״כשהוקרן הפרק הראשון של
הסידרה, קיבלתי טלפון מעיתונאית,
ששאלה אותי אם אני חושבת שהייתי
מקופחת עד כה, מפני שלא התגליתי
כשחקנית גדולה קודם לכן. שטויות.
במיקרה האישי שלי, לא טרחתי
להיאבק יותר מדי. שמרתי את
הקאריירה על אש קטנה, כדי להתמסר
למישפחה. היתה זו בפירוש בחירה״.
לילית, כשמה כן היא. אמנם היא לא
בדיוק מלכת השדים, אבל היא שד
משחת לא מבוטל. בדירתה בת ארבעת
החדרים שבירושלים, היא יושבת עם
גומות החן שלה, לבושה במיכנסי־ג׳ינס
זרוקים וחולצה אלגנטית ולרגליה

ך 42

* ! 1דהך | 11* | 1111ך 1בת :5לילית, שנולדה בפלסטין כשהוריה
שהו במשך שלוש שנים בארץ, חזרה
14/1.1 111 /
להליופוליס, והתחנכה על ברכי התרבות הצרפתית בבית״ספר לנזירות.

עוד לפני גיוסה לצה״ל התחילה
לעבוד כשדרנית וכמנחה בתוכניות
לערבית של קול ישראל. שם הכירה
את בעלה יעקב חזמא, מי שהיה מאוחר
יותר למנהל השידורים בערבית. יעקב
חזמא עלה מעיראק ב־ . 1951 הוא היה
עורך־דין, ועד למותו שימש כייועץ
וכפרשן המדיני במחלקה הערבית של
שידורי ישראל. וכעורך ראשי של
העיתון בערבית אל־אנבה.
אחרי הצבא המשיכה לילית לעבוד
בקול ישראל ובו־זמנית הצטרפה
לתיאטרון המוסיקלי דו רה מי,
בניהולו של ג׳ורג׳ ואל. בהצגה
משרתם של שני אדונים של גולדוני
היא הופיעה כשחקנית־זמרת לצד
יעקב בודו, יוסף באשי וסעדיה דמארי.
כשנישאה ב־ 1962 ניראה היה
שבכך נסתם הגולל על הקריירה שלה.
לילית עזבה את הרדיו ,״מפני שראיתי
שיש טעם לפגם לעבוד בכפיפות
לבעלי״ ,היא מסבירה.
במשך שבע שנים היא נחה מכל
פעילות מיקצועית והקדישה את זמנה
לגידול שתי בנותיה, ורדית וסיגל.
כשהוקמה הטלוויזיה היא הוזמנה

על־ידי סאלים פאטאל, שהיה מצוות
המקימים של המחלקה לערבית
בטלוויזיה, לעבור מיבחן בד.
היא נבחרה שוב לשחק במשרתם
של שני אדונים, הפעם בגירסה
הערבית. כאן נאלצה להתמודד עם
מדיום חדש לחלוטין — מצלמות
הווידאו.
אחרי הסרט הנחתה תוכניות
למישפחה בערבית והשתלבה בתוכי
ניות בידור. השתתפותה בסיררה עדל
וסמירה עם השחקן ז׳אק כהן הקנה
לזוג לילית־ז׳אק פופולריות רבה.
בעיקבות ההצלחה החליטו השניים
לבנות ערב־מערכונים ושירים בעברית
בשם תפוס כפי יכולתך. ההצגה רצה
300 פעם בכל רחבי הארץ. ההצגה
בעלי במילואים היתה שלגר נוסף של
הצמד, והוצגה אחרי מילחמת
יום־הכיפורים, כשכל הבעלים היו
במילואים.
״הנסיעות להצגות בערב התחילו
להכביד עלי, והחלטתי שוב לעזוב את
התיאטרון ולעבוד קרוב לבית. הנחיתי
והשתתפתי בתוכניות אמנותיות בטלוויזיה
במחלקה הערבית, והן נחלו

במדינה

הצלחה גדולה. הראשונה היתה כשה־יסמין
פורח והשניה, השטיח
המעופף, היתה סידרה יוצאת־דופן
לילדים, שבה שרתי וסיפרתי סיפורים
על שטיח המעופף עם כמה ילדים,
כשכל פעם הגענו לארץ מיזרחית
אחרת וסיפרנו סיפורי פולקלור,
אגדות, למחזות ושירים של המקום״.
משפט להחליף פרטנר
השופט הקל געוגש.
מפגי שהנאשמת התגרשה
מבעלה העבריין.
מתגה מלילית־למדה
ף* אחד מסרטיו של ג׳ורג׳
*עובדיה, שבו שיחקה גם רחל דיין,
אשתו של הבימאי ניסים דיין, ראה
אותה ניסים לראשונה ומייד הזמין
אותה לשחק בסירטו האחרון, מותו של
מילטון לוי.
״כבר בשעה הראשונה על הסט
שאל אותי ניסים אם קראתי את סיפרו
של אמנון שמוש מישל עזרא
בספרא. הבנתי שהוא מתכוון ליעד לי
אחד מהתפקידים. כשקראתי את
הספר, נזכרתי מייד באווירה היהודית
בקאהיר שבה גדלתי. לא היה לי שום
קושי להיכנס לעורה של לינדה. זוהי
דמות שאני מכירה אותה מקרוב, אפילו
אם היא חלבית ואני הגעתי ממצריים.

״מובן שהייתי צריכה להפוד אותה
לדמות מושלמת — ל״אסלית״
(גיזעית) כזאת. עוד לפני שידעתי
שאגלם את לינדה, נסעתי לקיבוץ
מעיין־ברוך, שם גר הסופר אמנון
שמוש, כי הוא סיקרן אותי. מצאתי
עסיסיות מיוחדת בספר. התרגום
המדוייק מצרפתית לעברית והאווירה

יום לבני מותו הבתאומ של בערה שוחחה רירית נגו, מנבת
סידות־היוקוה של הטלוויזיה הישואוית, עם ״העולם הזה״
המתוארת בו, שיקפו כל־כך טוב את
החיים בקהילה היהודית הערבית,
שהייתי חייבת להכיר את שמוש
מקרוב.
״על הסט נמנע שמוש להתערב
בעיצוב הדמויות, ונתן יד חופשית
לבימוי של ניסים. ניסים עצמו, שעשה
עבודת מחקר מקיפה ומעמיקה והוא בן

להורים מחלב לא התבייש לשאול
אותי פרטים על עיצובה של הדמות.
למשל, בסצינה שבה מישל ואני
מבקרים את הבן אלברט ואת אשתו
בקיבוץ, שאל אותי ניסים איזו מתנה
הייתי אני, לילית־לינדה, מביאה לזוג.
שעון זהב לחתן ותיק־יד מקרוקודיל
— המודה האחרונה בפאריס ובלונדון,
עניתי.
ארבעת הפרקים האחרונים של
הסידרה צולמו בקיץ .1982 זה היה
גיהנום אמיתי. היו סצינות שבהן הייתי
צריכה להיראות בערים אירופאיות
קרות, יושבת ליד האח הבוער וזה לא
היה קל.״

ך צידה של לילית מופיע השחקן
) הערבי מכרם חורי. לילית ומכרם
הם מכרים ותיקים, שנפגשו לא אחת
בתוכניות בערבית בטלוויזיה וברדיו.
מצלמות הווידאו לא היו זרות להם
כלל, בניגוד לכמה שחקנים אחרים
המופיעים בסידרה. ואכן רמתם
המיקצועית בולטת לאורך הסידרה
כולה.

הסצינה הקשה ביותר לגבי לילית
מתרחשת בפרק האחרון, שבו לינדה
הזקנה עולה ארצה אחרי מות בעלה
ומתגוררת בדירה ברמת־אביב. היא
מתעקשת לגור לבד, למרות שידוליה
של הבת, ומעדיפה לכתוב מיכתבים
ולהסתגר עם זיכרונותיה .״היה לי קשה
להזדקן. איני אוהבת את זה, אבל ברגע
ששמו עלי את הפאה הלבנה הלכתי ער
הסוף.״
הצילומים, שנמשכו כשלושה
חודשים, החל מ־ 5בבוקר עד 1בלילה,
נערכו לדבריה באווירה חמה ויוצאת-
דופן בהשוואה לסרטים הישראליים
אחרים. סיום הצילומים הותיר בתחילה
ריקנות בחיייה. אך בקרוב היא תחזור
לתוכניתה הקבועה במחלקה הערבית
של הטלוויזיה הישראלית, הנקראת
אורח באולפן. זוהי תוכנית אישית
שלה, שבה היא התחקירנית, העורכת,

והמראיינת של אנשי־שם בפוליטיקה
או באמנות בארץ ומחוצה לה.
האם היא מרגישה הבדל בפופולריות
שלה מאז הקרנת הסידרה?
״כן ולא. תתפלאי לשמוע שחלק
ניכר מהקהל הצופה בסידרה, צופה גם
בתוכניות בערבית שבהן אני
משתתפת, אמנם לא כשחקנית, אלא
כמנחה״.
״האם תנצל את ההצלחה הפוקדת
אותה בימים אלה בעתת־?״
״אינני קארייריסטית גדולה. אפילו
אין לי סוכנת. אם יבואו הצעות מפתות,
אשקול כל אחת לגופה. אבל אפשר
לומר שאני מרוצה בעבודתי כמנחת
אורח באולפן: היא נותנת לי הזדמנות
להיפגש עם אישיויות מעניינות
ומרתקות, גם אם אני מתפקדת שם
בצד השני המתרס.״

אוריאלה וייט

מכרם, הצעיר מלילית בעשר שנים,
לא נועד בתחילה לתפקיד של מישל.
הוא בא להיבחן לתפקיד קטן והצליח
לשכנע את הבימאי לקחתו לתפקיד
הראשי .״דיין בחר את בנינו רחמו
ואלבר, בהתאם לצורה החיצונית של
מכרם ושלי. רחמו(עמוס לביא) דומה
יותר לאביו, ואילו הצבעים של אלבר
(דויד מנחם) דומים לצבעים שלי. יש
כאן דיוק מכסימלי בליהוק.

ין 1*1 ״1111 הקהל של שנות־הח־
11 1/11 מישיס זובר אותה כ־זמרת
ונשחקנית בתיאטרון.

״מכרם, שהוא היחידי בין השחקנים
שאיננו יהודי, היה צריך ללמוד תפילה
וחזנות לצורך התפקיד. באחד המלונות
שבהם התגוררנו היו חדרינו סמוכים זה
לזה. בדרך־כלל הייתי שומעת את
מכרם שר במיקלחת, עד שערב אחד
שמעתיו מסלסל במיקלחת ברצינות
האפיינית לו, תפילות יהודיות.״

במצר״!

עם אניס מנצור(באמצע) ,עורך שבועון אוקטובר ועם
בעלה המנוח יעקב תזמא, שהשתתף במישלחת
הראשונה של עיתונאים ישראליים במצריים ב־ .1979 לילית היא
מנחה, עורכת ותחקירנית של התוכנית בערבית אורח באולפן.

לפני שנים אחדות היו רינה
ואלכסנדר (״סשה הגדול״) צ׳אק,
ידועים כבוני וקלייד הישראלים.
בני־הזוג יפי־התואר, שעלו מברית־המועצות.
הצליחו להסתבך בעשרות
עבירות מסוגים שונים. הגבר. שהוא
גבה־קומה וחסון, הורשע בעבירות
שונות נגד הרכוש, ורינה, שהיא אשה
יפהפיה, אספה אוסף מרשים של
הרשעות בעבירות של מירמה והתחזות.
בתקופה
מסויימת נהגו השניים
להתלבש יפה, לקנות חפצים יקרי־ערך,
ולשלם עבורם בצ׳קים גנובים
וללא כיסוי. על עבירות אלה נידונה
רינה למאסר, והיא ריצתה אותו.
הזדמנות להוכיח. לפני כשנה
וחצי נעצרה רינה במונית, כאשר
ברשותה חמישה גרם הרואין, ומישקל
מיוחד לסמים. היא היתה עצורה במשך
עשרה ימים ואחר־כך שוחררה. השבוע
ניתן גזר־הדין בעניינה. רינה הודתה
באשמה, וסניגורה, עורך־הדין דרור
מקרין. טען כי היא ניתקה את יחסיה
עם בעלה, והתגרשה ממנו. היא עובדת
כיום בחנות־רהיטים ועומדת להינשא
שוב לאדם שאינו עבריין. מכיוון שכל
עבירותיה בעבר היו קשורות לבעלה,
הרי שיש לתת לה הזדמנות להוכיח את
עצמה עם הבעל החדש, טען הפרקליט.
השופט משה מץ השתכנע, והסכים
לתת לאשה היפה אפשרות לפתוח דף
חדש בחייה. הוא הטיל עליה 18 חודשי
מאסר על־תנאי וקנס בסך 15 אלף
שקל.

דרכי אדם
נקודת רוק
פותחת קלפים גיבאה לזמר
ששגת 1983 תהיה השגה
שלו. ביגתיימ הוא מדביק
בעצמו את ברזותיו.
שוטרי מישטרת תל־אביב כבר
רגילים לצוד בלילות את כותבי הכרזות
האלמוניים, הנוהגים לכתוב את
סיסמותיהם על כל קיר פנוי בעיר
הגדולה. באחד הלילות הם ראו צעיר
ממושקף וארוך שיער נוסע באופניים.
מדי פעם הוא היה עוצר את אופניו,
יורד מהם, מדביק תווית קטנה ונוסע
הלאה. כאשר הם התקרבו לתווית ראו
את הכתובת. :יגאל דה־בוטון, נקודת
רוק״.
דה בוטון ( )28 מכין עתה את מופע
הרוק שלו, ועובד על תקליט שישא
שם דומה לכרזה ולמופע. לטענתו זוהי
השנה שבה הוא יצליח ויכבוש את
עולם המוסיקה הישראלית בסערה,
ירוויח כסף רב ויזכה בפירסום
ובתהילה.
הכיצד?
אוולי אמרה. מספר דה בוטון:
״כאשר הייתי בטיול ממושך באירופה!
והופעתי שם לפרנסתי, כליצן־רחוב,ו
פגשתי בצעירה בשם אוולי פולר. אחרי
שהיכרנו היא גילתה לי שמיקצועה
הוא פתיחת קלפים וקריאה בהם. זה
היה לפני ארבע שנים. היא פתחה לי
קלפים ואמרה שנהיה ביחד שנתיים.
באמת כך היה. בילינו במשך שנתיים
ואחר־כך היא נפרדה ממני. אבל היא גם
אמרה לי ששנתיים אחרי זה, כלומר
השנה, אצליח בשטח המוסיקלי
ואעשה הרבה כסף.״
מעודד מכושר ניכויה של אוול׳
החליט דה־בוטון להקדיש השנה אח
מירצו וזמנו למופע ולתקליט. אן
מכיוון שהפרוטה אינה מצוייה בשפ;
בכיסו, הוא עושה לעצמו את יחסי
הציבור, הפירסומת וקידום המכירות.

ת שתו משהו קררר!
אם יערוך מישהו מחקר על דמוע האשה הישראלית, על פי
תשדירי־הפירסומת ברדיו, הוא יגיע למסקנה הבאה: האשה
הישראלית היא ינטה, בעלת מיבטא פולני־יידישי, ועולמה הרוחני
משתרע בין בעיית־הג׳וקים והרפרפת לילד.
בשעתו ערכו כמה פמיניסטיות (ובעיקר עסקניות, המתחזות
כפמיניסטיות) הסתערות על הטלוויזיה, בגלל תשדיר־פירסומת
שבו נוצרה, כביכול, אסוציאציה תת־הכרתית בין אשכוליות והחזה
הנשי. ברקתי את העניין(את התשדיר, לא את האשכוליות) ותת־ההכרה
שלי לא התרשמה. ואילו על העיקר — דמות האשה כפי
שהיא נוצרת בתשדירים אלה, תדמיתה־העצמית, הדגם החינוכי
ודמותה בעיני הגבר — אין קול ואין קשב.
אני מוחה.
לעומת זאת אפשר לשבח את שפת התשדירים. זוהי הפינה
היחידה ברדיו שבה נשמרת העברית בקפדנות. בכל שאר
התוכניות מצבה כמצב צה״ל בהרי־השוף. וראה זה פלא: אין זה
מפריע כלל. גם הינטה הנ״ל יכולה לדבר עברית צחה, מבלי שזה
יישמע מוזר באוזני איש.
״דין־דן. גם אתם פה? לא ייאמן! מה תשתו? משהו קרררר״.
לא ייאמן, אבל אפשר לומר ״לא ייאמן״ ,תחת לחזור על
השגיאה ״לא יאומן״ — כשמה של סידרה בטלוויזיה.
חתול לא יאומן, בניגוד לחייל. סיפוריו של דאל, לעומת זאת,
ייאמנו גם ייאמנו.

יעקב־שימשון שפירא, שר־המישפטים הטוב ביותר שהיה
במדינה, אמר לי פעם בהלצה, בשיחה פרטית :״גם השופטים הם
רק בני־אדם, ולפעמים גם זה לא.״ לבני״אדם יש ריעות. השאלה
היא: האם מותר להם להשמיע אותן?
לכאורה, התשובה היא לא. אך המציאות שונה. כפי שכבר
אמרנו, מותר לשופט להשתייך למיפלגה, ולכל מיפלגה מותר
לפרסם את שמות חבריה. מה מפריע למישהו לפרסם מחר כי
השופט פלוני אלמוני שדן בענייני המתנגדים לפינוי־סיני, הוא
חבר תנועת־התחייה? ומה ההבדל העקרוני בין פירסום כזה ובין
ידיעה המשייכת שופט אחר לקבוצת יש גבולן
יש קבוצה של שופטים המכריזה על השתייכות רעיונית־פוליטית
בריש גלי, על״ידי כך שחבריה יושבים בדין

פיאות מכריות
כשהייתי בן 14 התחלתי לעבוד אצל עורך־דין, ובין שאר
עיסוקיי טיפלתי בתיקים בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב,
ששכן אז בפינת הרחובות יהודה הלוי ונחלת־בנימין. אחיו־התאום
שכן ביפו הערבית, בבניין שפוצץ לאחר מכן על־ידי אצ״ל.
חקוקה בזיכרוני דמותם של השופטים הבריטיים, בפיאותיהם
הנוכריות האפורות וגלימותיהם. ידענו את שמותיהם, אך לא יותר
מזה. הם לא היו בני־אדם ככל האדם. הם היו שופטים.
תמונת בעלי״הפיאות־הנוכריות עלתה לנגד עיני כאשר
כתבתי -על מיקרהו של השופט רב איתן, האיש שחתם
כחייל־מילואים על עצומה נגד מילחמת־הלבנון. הפרשה העלתה
בכל חריפותה את השאלה: האם מותר לו לשופט להשמיע ריעות
פוליטיות?

... 44 יי

לפני שבוע ומשהו ראיתי בטלוויזיה סרט בריטי. גיבורו הוא
אנגלי, הנדרש לעת זיקנה לפנות את הדירה, שבה נולד וגדל,
ולעבור לדירה אחרת, כדי לפנות מקום למהגרים בנגליים.
בהתקפה של זעם הוא יורה באיש הציבעוני הראשון שהוא נתקל
בו, כושי המצחצח מכונית מפוארת. אחרי שהאיש נדון למאסר, בא
הכושי לבקר אותו שם מדי פעם, כדי לרפא אותו מן הגזענות.
עד כאן. אשתי הקליטה את הסרט בווידיאו, מכיוון שעבדתי
באותה עת. אך קרוב לסיום הסרט נגמר סרט הקלטת (קסטה
בלעז) .זה היה ברגע שבו שיכנע הכושי את הגזען לקרוא לו בשמו,
ולא בשמות־גנאי גזעניים. אני מת לדעת מה קרה לאחר מכן.
אז אולי מוכן אחד מקוראי מדור זה, שראה את הסרט, לכתוב
לי מה היה הסוף?

הקירקס חוזר

סיפור־הצלחה ישראלי
עם מותו של שימחה ארליך נכנס לכנסת המועמד הבא
ברשימת הליכוד: אחד אברהם הירשנזון מתל־מונד(המושב, לא
הכלא) ,מזכ״ל חטיבת לע״ם. נאמר עליו שהוא איש־סיפוח קיצוני,
קצת מימין ליובל נאמן וחבר־מרעיו.
זוהי תופעה מעניינת.
הנה מיבחן בשיעור״לאזרחות לכיתות הגבוהות: מה זאת
חטיבת לע״ם? מתי היא הופיעה בבחירות? מי בחר בה? מהן
השקפותיה? מה היא עשתה אי־פעם? מניין היא צצה?
אם מישהו יענה אף על אחת השאלות האלה נכונה, מגיע לו
ציון של מאה פלוס.
היצור הקרוי לע״ם לא נבחר מעולם על־ידי מישהו. הוא לא
התייצב מעולם בבחירות.
אליעזר שוסטק, ראש החטיבה, הוא אולי הרוויזיוניסט הוותיק
ביותר בכנסת. בבחירות לכנסת הראשונה ניסה להקים רשימה
רוויזיוניסטית נגד בגין, אך נכשל. הוא הצטרף לתנועת־החרות.
כאשר ניסה שמואל תמיר לחולל
מרד בתנועה זו ולהפיל את בגין,
הצטרף אליו שוסטק. המרד
נכשל והצמד־חמד תמיר־שוסטק
נאלץ לפרוש. הוא הקים את
המרכז החופשי. בבחירות של
1969 עברה רשימתם בקושי
ובדוחק את אחוז־החסימה.
שוסטק, מס׳ 2ברשימה, הצליח
בכל זאת להיכנס לכנסת, בעזרת
עודף־קולות זעיר. מאות מאנשי
רק״ח נעצרו ערב הבחירות, וזה
איפשר לשוסטק לגבור עליה
בהפרש של 114 קולות.
אריאל שרון צירף את שוסטק לרשימת
המרכז החופשי
הליכוד, ותמיר־שוסטק חזרו לכנסת. כאשר הימר תמיר על
הסוס של ד״ש, נשאר שוסטק, ברוב חוכמתו, בליכוד. שם התאחד
הרסיס שלו עם יצור־כלאיים אחר — הרשימה הממלכתית,
שנכנסה לכנסת כרשימתו האישית של דויד בן־גוריון הזקן.
בן־גוריון פרש, יחד עם כל הבוחרים, ומת. הרסיס שנותר הצטרף
לליכוד, התאחד עם הרסיס של שוסטק, ובינתיים שוב התפלגו.
מה שנשאר נקרא לע״ם. מי שיכול לחזור על סיפור זה מבלי
לקראו שנית, יקבל פרס.
עכשיו מונה הרסיס של שוסטק ארבעה חברי־כנסת. שוסטק
עצמו הוא שר בממשלה, אבי השואה של מערכת־הבריאות. מס׳ 2
שלו, אהוד אולמרט, מתעשר במהירות. מס׳ 3נעלם מעיני הציבור.
ועכשיו בא אביר־הסיפוח.
׳ הישג לא רע, אם לוקחים בחשבון שמעולם לא הטיל אף בוחר
ישראלי אחד פתק לקלפי כדי לבחור במיפלגת לע״ם. הקולות
שלה באים כולם מחרות, היא מקבלת מימון־מיפלגות ביד רחבה
מקופת־המדינה (שאינה אלא הכיס שלך ושלי) והולכת מחיל
אל חיל, כשהיא רכובה על סוס הליכוד.
...פעם יצא זוג פישפשים מבית־הקולנוע. שאל הפישפש את
הפישפשת :״נלך הביתה ברגל, או שנקח כלב?״

אז מה היה הסוף?

כשראשם אינו גלוי. הכיפה לראשם היא הצהרה. כל מתדיין או
נאשם המופיע לפניהם בעניין שיש לו השלכה דתית — החל
בעניין הנוגע לזכותה של אשה וכלה בעניינו של הומו״סכסואל,
שלא לדבר על סיכסוך בגלל גידול חזירים — יודע מראש מהי
דעתו של השופט.
בתיאוריה אמור השופט להינתק מכל השקפותיו האישיות.
הוא מייצג את החוק. אין הוא אלא כלי־שרת של החוק. החוק הוא
השופט את הנאשם. על כן הקפידו הבריטים על הפיאות הנוכריות
ועל הגלימות, שמטרתן היא, בין השאר, לטשטש את זהותו
האישית של השופט, לפחות מבחינה חיצונית. לאמור: אין כאן
שילטון של שופט, יש כאן שילטון החוק, העומד מעל לבני־אדם.
אפשר להתווכח הרבה על תפיסה זו, לאור מושגינו
הדמוקרטיים המודרניים. אך דבר אחד בטוח: אם יקרה
למערכת־השיפוט במדינה ־מה שקרה למערכות אחרות, ורק
שופטים בעלי השקפות לאומניות״דתיות־מיליטריסטיות יישבו
על כס־המישפט, תתמוטט המערכת האחרונה שעוד נהנית
בישראל ממידה של אמון.

אמריקאים!קופי
האמריקאים הפיקו בשישים השנים האחרונות סרטים
ללא־ספור, אך נדמה שהם הפיקו רק סרט אחד ויחידי החוזר על
עצמו בלי סוף: מערבון.
יש גיבור. יש נבל. יש הטובים. יש הרעים. יש מרדף. יש אהבה
בין גבר חזק ואשה נכנעת. ובסוף מנצח הטוב.
זה הוחוור לי שוב כשצפיתי בליל־שבת בשבוע שעבר בסרט
כוכב הקופים בטלוויזיה.
ביסוד הסרט מונח רעיון מצויין. צוות של חללית נוחת על
כוכב בלתי־נודע, אחרי טיסה של שנה וחצי בחלל. בגלל
תורת־היחסיות (או תיאוריה מעורפלת אחרת, לא חשוב) עברו
בינתיים אלפיים שנה על פני כדור־הארץ.
בכוכב הבלתי־נודע שולטים הקופים, יצורים אינטליגנטיים
ושוחרי־מדע. בני־האדם אינם שונים שם מכל החיות, הם נצורים,
נרצחים, מוחזקים בכלובים. הקופים עורכים בהם ניסויים מדעיים.
הגיבור, מפקד החללית, מצליח להימלט, ולוכד את שר־המדע
הקופי כבן־ערובה. זה אומר לו שהוא יודע כי בני־האדם שלטו
פעם בכוכב זה. בני־האדם הם יצורים ברבאריים, הרוצחים איש את
רעהו למען בצע־כסף ושילטון. הם זורעים סביבם מוות והרס. הדת
הקופית מצווה על כן למנוע את התפשטות האדם.
הגיבור ממשיך בבריחתו, ולבסוף מתגלה לו האמת הנוראה,
כשהוא רואה את שרידי פסל־החרות, השקוע בים. מסתבר כי
החללית שלו חזרה בטעות אל כדור״הארץ. כוכב־הקופים אינו
אלא הכוכב ארץ, שבו השתלטו הקופים, אחרי שבני־האדם
החריבו את התרבות האנושית במילחמה גרעינית.
רעיון נהדר. רק אמריקאים יכולים להרוס רעיון טוב כזה.
הם עשו זאת בהצלחה רבה. הרעיון מחייב שהקופים יהיו
יצורים נעלים יותר, חכמים יותר, בלתי־אלימים לגמרי,
בלתי־תוקפניים, נאורים. אבל הסרט נכנס חיש־מהר אל תוך
המתכונת הישנה של המערבון. יורים, הורגים. רודפים ונרדפים.
הקופים אינם אלא קאריקטורות של בני־אדם, והגיבור נשאר
הגיבור.
הצרה היא, כמובן, שהסרט הופק על־ידי בני־אדם. הוא היה
בוודאי שונה לגמרי, ומעניין הרבה יותר, אילו הופק על״ידי
קופים.

ככל שחולפות השנים, כן אני מרבה לתעב את היינריך
קיסינגר, הוא הנרי קיסינג׳ר (ראה עמוד .)33 אלמלא הייתי
יהודי, היה עלול להפכני לאנטי־שמי.
פעם היה פרופסור, שכתב ספרים נבונים — אם כי
בלתי־מוסריים לחלוטין. בסיפרו החשוב ביותר שיבח את
מלכי־הריאקציה של אירופה במחצית הראשונה של המאה
שעברה, על כי הצליחו למנוע מן העם האיטלקי להגיע לאחדותו
ולעצמאותו. הוא גם הילל אותם על כי מנעו מן ההמונים
המדוכאים והרעבים של עמיהם להשיג מידה כלשהי של קידמה
וחרות. הפליט מגרמניה הנאצית היה כבר אז חסידם של העריצים.
אך אז היתה זאת ידידות אפלטונית, לרודנים שכבר שבקו חיים
לכל חי, והממשיכים לרדות — אם בכלל — בשדים אשר
בגיהינום.
שאיפתו הגלוייה של הנער־הפליט מעיירה קטנה בבוואריה
היתה להגיע לשילטון. שילטון לשמו, למען האגו. לא שילטון כדי
להשיג מטרה כלשהי, להגשים אידיאל כלשהו, להפוך חזון
כלשהו למציאות. לקיסינג׳ר היתה תמיד רק מטרה אחת:
קיסינג׳ר. וגם חזון אחד: פירסומת לקיסינג׳ר.
במשך שמונה שנים שלט קיסינג׳ר כמעט בלי־מצרים
במדיניותה של המעצמה מס׳ 1בעולם. כל מסע שלו הפך סנסציה
בינלאומית, כל מילה שלו היתה
למאורע לאומי, כל תנועה שלו
צולמה מתריסר זוויות. האיש
המגושם הזה, חסר החן הגופני
והרוחני, הפך סופר־סטאר
עולמי, בדרן פוליטי, אשף
שהוציא שפנים מדומים מכובע
ריק.
כיום, בדיעבד, ניתן לסכם את
התקופה הזאת. מה השיג האיש
בפועל לטובת האנושות, או אף
לטובת מולדתו המאומצת? איזו
יצירה מדינית גדולה, חובקת־עולם,
השאיר להיסטוריה?
קיסינג׳ר
די לשאול את השאלה כדי
שהתשובה תזדקר מאליה, בכל
מערומיה: לא כלום. אפס טוטאלי. יאף. לא מעשה חיובי
אחד. לא אירגון מחדש של העולם למען השלום, לא פיתרון
למצוקת־הרעב האיומה, לא מעשה מדיני כמו ״תוכנית מארשל״,
לא מעשה גדול אחד של השלמה.
בצד החיובי — לא כלום.
ובצד השלילי — רשימה שחורה.
אך האיש זרע סביבו הרס ומוות. הוא אימלל מיליונים —
פשוטו כמשמעו.
הוא האריך את המילחמה האבודה בוויאט־נאם, הוסיף לה מאות
אלפי קורבנות משני הצדדים, ולבסוף ברחו משם האמריקאים כמו
כלבים, בשיירה האחרונה מסייגון.
הוא היה האיש שהחליט על הפלישה לקאמבודיה. זאת היתה
ארץ שקטה, מאושרת, ששמרה על ניטרליותה למרות
שלוחמי־השיחרור הוויאט־נאמיים השתמשו בכמה מדרכיה
באיזור הגבול. קיסינג׳ר פלש, הקים בה רודנות מגוחכת של
קוויזלינג עלוב. התוצאה מכך היא השתלטותה של החבורה
הקומוניסטית הרצחנית של ״חמאר האדומה״ .השואה שהתרחשה
בארץ זו התקרבה בזוועתה ובממדיה לשואה היהודית בימי
הנאצים. היא נבעה כולה ממעשיו של איש זה.
היתה לו יד במשבר של ווטרגייט ובשילטון־הטירוף של
ריצ׳ארד ניכסון, שפילג את ארצות־הברית ועירער את כוחה
במשך שנים ארוכות. הוא היה שואה מחוץ ואסון מבית.
במרחב שלנו עשה קיסינג׳ר את הכל כדי למנוע שלום. היה
נדמה לו שמצב של לא־מילחמה־ולא־שלום מתאים יותר
למאניפולציות שלו. הוא חיבל בכל מאמץ שהיה עלול להשיג
יותר מאשר ״הסדר״בינייכר, שהחזיק את המילחמה על אש קטנה.
חלקו בגרימת מילחמת יום־הכיפורים עוד לוט בערפל. במשך כל
שנות כהונתו לא זה בלבד שלא עשה דבר להשגת שלום אמיתי
בין ישראל והעולם הערבי, אלא נקט פעולה מעשית כדי לחבל
במאמצים כאלה. באחד הימים אפרסם כמה פרטים על כך.
עכשיו בא האגו המנופח הזה, התגלמות הציניות חסרת״המוסר
אלינו. הוא יזכה כאן בכיבודים. הוא ינאם באוזנינו. הוא יוצג
לעינינו כדמות אידיאלית, כדגם לחיקוי.
הופעתו כאן תהיה רק מהדורה עלובה של הקירקס הנודד של
ימי־זוהרו, אבל כאז כן עתה יזכה הלוליין בהערצת עם־הארץ
פעור־הפה.

..בעל א״ם רוצוח אות בסכין!,,
טוענת הצעירה מדוום־אמויסה
(משמאל) שהתאהבה בישואר
ן* דייל עבר שוב ושוב ליד המושבים
1 1שבהם ישבו שתי הנשים. אחת מהן,
המבוגרת יותר, נרדמה, השנייה עקבה
במבטיה אחרי הדייל. הוא מצא חן
בעיניה. בת כמה היא יכולה להיות,
הירהר הדייל. בת ,14 אולי בת ,15 הוא
החליט .
הנערה קמה ממקומה וצעדה
לירכתי המטוס. הדייל מיהר אחריה.
כשחזרה למקומה, היתה יהודית,
התיירת הצעירה מוונזואלה, מאוהבת.
כשנחתו בלוד הם קבעו להיפגש במלון
הילטון בתל־אביב, שם היא התגוררה.
היתה זו אהבה ממבט ראשון. חודשיים
אחרי טיסה זו, נשא בבת ים דייל
אל־על משה פילוסוף, את יהודית בת
ה־ 15 וחצי מוונזואלה לאשה. אביה של
יהודית מיליונר מקאראקס, התנגד
לנישואי בתו. גם האם נרתעה מהרעיון,
והזעיקה את בעלה לתל־אביב, אחרי
שבתה הודיעה לה :״אמא, אני רוצה
להתחתן עם משה״.
מאז עברו שמונה שנים. יהודית היא
היום בת ,24 ומשה פילוסוף בן .37
יהודית ובעלה נסעו אחרי החתונה
לוונצואלה ואביה נתן להם במתנה בית
ומכונית. אך משה סירב לעבוד עם
חותנו, ודרש מיהודית לחזור ארצה.
כחמש שנים אחרי שהתחתנו נולדה
ליהודית ולמשה בת. היום היא בת 3
וחצי.
השבוע פיזרה יהודית היפהפיה״את
ענן החלומות שיצרה לעצמה באותה
טיסה גורלית. בתצהיר שהגישה לבית־המישפט
המחוזי בתל־אביב באמצעותם
של עורכי־הדין זאב לנר ואהרון
טירר, היא מסרה :״בעלי איים עלי כי
ימשיך להכות אותי וירצח אותי
בסכין!״

צועק, שובר
מפה
^ הודית גילתה בתצהיר, שלפני
יותר משנה התחיל משה פילוסוף
להתנהג באלימות פיסית ורוחנית, אף

בנוכחותם של זרים ושל הבת הקטנה.
לפני שלושה חודשים הגישה יהודית
תביעה מזונות נגד בעלה, היום כלכלן
באל־על, וגילתה בו בין השאר שבעלה
דורש ממנה לצאת עם גברים זרים.

טענה יהודית
שהוגש בשמה:

בתצהיר

לפני כחודשיים, לפני נסיעתי
לביקור אצל הורי בקאראקס, וללא כל
סיבה, תקף אותי בעלי, והיכה אותי
מכות נמרצות בכל חלקי גופי ובעיקר
בפנים, בידיים ובגב, וגרם לי סימנים
כחולים בכל חלקי גופי. השכנים
טיפלו בי בעזרת קרח. בעלי מאיים
עלי, כי אם ארגיז אותו הוא יכה אותי
בלי הבחנה, ואף יכה את הילדה הקטנה.
מובן שהילדה שומעת את איומיו. הוא
היכה אותי גם כשישבנו במכונית
שלנו, וכתוצאה מכך נפגעה בתי
הקטנה בראשה.
כשהוא חוזר הביתה מטיסה הוא
פותח את החלונות והתריסים וצועק
לרחוב כי אני מכה אותו. הוא מקלל
ומגדף אותי כדי שכולם ישמעו.
בעלי לוקח צלחות וכלי־בית אחרים
וזורק ושובר אותם ללא סיבה. הוא גייס
למערכת ההפחדות גם את אביו, אשר
מצלצל לדירתנו ומאיים עלי כי יקח
סכין ויפתח אותי. הוא נוהג להגיע
הביתה ולקנות את לב הילדה בדיבורים
ובנשיקות. לאחר דקות מעטות הוא
עוזב אותה בפיתאומיות ויוצא מהבית.
הילדה, שנעזבת לפתע, מתחילה
לצעוק ולבכות ואינה מוצאת מנוחה.
מעשים אלה שלו גורמים לכך, כי
הילדה מסתובבת ושואלת את השכנים
אם ראו את אבא שלה או יודעים לאן
הלך.
בעלי הגיע מטיסה, נכנס לדירה
ולקח פחית שתיה. ביקשתי ממנו לתת
את הפחית לילדה, כי קניתי את
השתיה עבורה. אך הוא פתח את
הפחית, והחל שופך תוכנה על ריצפת
המיטבח והחדר, על הילדה, עלי ואף
על עצמו. ביקשתי ממנו לחדול, אך
הוא היכה אותי בגופי ובפני, זרק את

הפחית בפני, בעט במזוודה שהיתה שם,
זרק את תיק היד, ואז לקח את הילדה
וברח איתה למישטרה להתלונן כאילו
אני פגעתי בו.
בעלי אינו מקיים עימי מגע מיני
מזה תקופה ארוכה. אחרי שהוא אמר לי
כי הוא סובל ממחלות באבר המין,
אמרתי לו שאני חושדת בו שהוא
מקיים מגע מיני עם גברים. הוא רמז לי
שזה נכון, אך שהוא מסוגל לקיים
יחסים עם נשים, ואז התחיל לנסות
לקיים עימי יחסים בכוח. מאז הוא אינו
מרפה ממני ובמשך לילות ארוכים הוא
אינו נותן לי מנוחה, מטריד, מאיים,
ומנסה לשכב עימי בכוח. לכן איני
מסוגלת לישון לילות שלמים.
עד כאן תצהירה של האשה.

מביעות על
יפוש

1י 1עיהה | 11י? | 1יהודית ומשה פילו•
111 11 טוף ביום חתונתם 1 בבת״ים, חודשיים אחרי שנפגשו לראשונה במטוס

אל־על. הכלה, שהיתה בת פחות מ־ ,16 התאהבה
ממבט ראשון בדייל בן ה־ ,28 שהבירה בטיטה מות־צואלה.
למעלה: יהודית פילוטוף בפי שצולמה השבוע.

*ץ ה הביא את משה פילוסוף לנהוג
^/כאש תו הצעירה והיפה כפי שהיא
טוענת? מה קרה לאהבה הגדולה
שפרחה ביניהם כשיהודית היתה בת 15
וחצי?
יהודית טוענת שמעשיו של בעלה
מתוכננים ומכוונים למרר את חייה,
להפחידה ולגרום לה להיכנע לדרישותיו
בקשר לחלוקת הרכוש.
בתביעה שהגישו עורכי־הדין ולנר

וטירר בשמה של יהודית פילוסוף
לבית המישפט המחוזי בתל־אביב, הם
ציינו בין השאר :״כדי לאלץ את אשתו
לוותר על זכויות כספיות ורכושיות
מתעלל בה בעלה, תוך שימוש
באלימות גופנית ובאכזריות, ותוך
סיכון חייה.
השופט המחוזי יעקב ינון חתם מייד
על צו זמני האוסר על משה פילוסוף כל
אלימות פיסית או מילולית, כלפי
האשה והילדה, כולל כפיית האשה
לקיום חיי אישות, עד לדיון, שנערך
בתחילת שבוע זה.
יהודית דרשה מבעלה דמי מזונות
בסך 39 אלף שקל לחודש, בצירוף
הוצאות בית. בית־המשפט אישר לה
סכום של 18 אלף שקל בלבד.
יהודית נימקה את תביעתה לדמי
מזונות :״בעלי עובד באל־על מזה 13
שנה, ובשל הצטברות הוותק שלו,
מגיעה משכורתו לכ־ 50 אלף שקל נטו
לחודש, כשחלקה משולמת במטבע
ישראלי וחלקה במטבע זר. נהגנו
לנסוע לסופי שבוע וכן נהגנו לנסוע
לחדל כ־ 3פעמים בשנה. בחו״ל נהגנו
לבלות במלונות־פאר ולהוציא כספים
רבים על בילויים. על כל נסיעה לחדל
נהג בעלי להוציא לפחות 2000 דולר
רק לבילויים.
״הוא, מנסה ליצור לעצמו עילה
(המשך בעמוד )46

-י 45

הדייל ובת ה מיליונר-י
(המשך מעמוד )45
טובה לגירושין, ואף אמר לי כי הוא
יטען שברחתי לחו״ל — זאת אחרי
שהוא עצמו סידר לי את כרטיסי
הטיסה לנסיעה להורי״.

^ דיממגות
שווא

^ פני הנסיעה האחרונה של
/יהודית לוונזואלה אמר לה בעלה,
לטענתה, כי כדאי לה לחתום על טופסי
ויתור על הרכוש המשותף, שלא
איכפת לו שהיא תיקח את הילדה
ותתגרש ממנו. לטענתה הוא הודיע לה
שכשתחזור מחו״ל הוא ימכור את
הדירה ואת תכולתה, יעלים את הכסף,
יקבל פיצויי־פיטורין מאל־על וייעלם
מהארץ.״
״יהודית, אשתי, היא בעלת אופי
קנאי ביותר״ — טען להגנתו משה
פילוסוף, באמצעותם של עורכי־הדין
בן־ציון גליק והילל קרונפלד .״האופי
הקנאי גרם לה לפתח דימיונות־ שווא
על בגידותיי. הדברים הגיעו לידי כך,
שיהודית מנעה מידידים משותפים
שלנו לבקר אצלנו, מתוך חשש
שאבגוד בה עם נשותיהם של אותם
ידידים. יהודית סירבה לצאת איתי
לחזות בסירטי קולנוע, ואף לא
איפשרה לי לחזות בסירטי טלוויזיה
בבית, כי בסרטים מוצגות נשים
צעירות ויפות, אשר ההשוואה ביניהן
ובינה עלולה היתה, לדעתה, לגרום לי
לבגוד בה.
במדינה הווי
חי 11ך מיני בבית המשפט

ל הרוג יותר מאחד
6 8111111£ 1101*6111611006 זיט! ¥11611¥0
118 1116 8 0 1 1 )1 3 0

התלמידים באו ללמוד כיצד
פועלת מערכת המישפט,
אך הנאשם יילקל
את תוכניותיהם.

ססקט 01 ? 3 8 5 0 0 6 6
6 1110118111׳* 11$,
111111 0116 .} 610158

1$1611881

1( 16311

האכזבה הציצה מעיניהם של כל
תלמידי כתה ט׳ שנייה של בית־הספר
בן־צבי בגבעתיים. בנים ובנות, סקרנים
וקשובים, ישבו על ספסלי העץ של
אולם בית־המישפט וציפו בדריכות
לשמוע את מישפט האונס הראשון
בחייהם. אולם הנאשם, פול גרינוואלד,
וסניגורו אהרון שלנגר, הכזיבו אותם.
בתחילת הישיבה קם הסניגור
וביקש כי בית־המישפט יפסול את
עצמו מלהמשיך בדיון. הוא טען כי
בית־המישפט הביע כבר את דעתו וגם
הדריך את המתלוננת בצורה ברורה.
הסניגור הגיש לשופטים אליהו
וינוגרד, אהרון מישר ועדנה שצקי
מיכתב ארוך ומפורט שכתב הנאשם

)161661

6£013!6 3ק

[1113

160661

311

ק0863

ץ1(0116 1116

׳ 66ץ 86ז 11111.־)11
ץ 6 3 )1ז
1116

ץ 608381ק

ת׳ ! 111 )1 0 1ק ס [

1 1 $ 0 8 6 10 1 1 2ז 8 1 3

311 )1

16 !1ק

0 1 0 6 11051166 1(6 6 6 .
8 0 )1 6 6 6 ׳$ 0 0 6 1100

1006111

׳ 06111$

1<1ט 5 1 1 0

0 3 1 1 6 )1 — 1 1 61116

1) 11

!86610

0 1 3 0 1 10 1161386 0 1
801-

1563611

) 116

1016מ 6 0ק )11668 1 0
1116 8 6 6 6 , 11 8 6 3
— 001111166

1ט 8

111) 6

.ץ 1ז 1ז 3

66ט5
$1ט ן
63611

0 0 3 1 0 8 0 3 1 11 1 8 6
8 6 6 6 813615 10 861ז 6 0 6ת ׳ 11ט 0ץ 116 .
! 0 1 1 8 6ט ס 8 6 1 11
18 6

10651 51)16 0 1
661618663106.

סניגור שלנגר
הבן בא לצפות

דייל פילוסוף

ק אריק טורה אנטי־י שראלית קיצונית זו הופיעה
בכתב״העת ״האסלר״ (״יצאנית״) ,המתמחה
בעיקר בעירום ובפורנוגרפיה. הוא מתיימר
לפרסם בירה ב שם ״הי־ברו״ (מישחק מלים:
״חיברו״ פירושו ב אנגלית ״עברי״ ,או המילה
״ברו״ לבדה פירושה לבשל בירה. לציור, שבו
נראים חייל ישראלי וגופותיהם של ערבים ליד
בי ת הרוס, מתלווה טכסט האומר :״היה לבם יום
קשה ב ה רי ס ת לבנון. עכשיו הזמן ל שתות

גרינוואלד. במיכתב הסביר גרינוואלד
בפרטי פרטים מדוע על בית־המישפט
לפסול את עצמו ולהעביר את הדיון
ממש. השופטים יצאו להתייעצות
לשופטים אחרים.
ובינתיים ניצלה המורה חנה את הזמן
״בית־המישפט חקר את המתלוננת
וביקשה מהנוכחים שיסבירו לה ולתלבצורה
שבה אפילו התובע לא תקר מידיה מה בדיוק קורה במישפט.
אותה. ארבע פעמים חזר בית־המישפט
בן הסניגור. התובע התבונן
על השאלה באיזו תנוחה בוצע האונס. בקהל הצעיר והביע דעתו כי אין זה
בפעם הרביעית נכנעה המתלוננת, המישפט המתאים לבני נוער, אך
כאשר הבינה כי השופט עוזר לה לכיתה ט׳ שנייה היתה סיבה טובה
והסכימה לדיברי השופט שאמר כי מאוד להיות נוכחת דווקא במישפט זה.
גרינוואלד שכב עליה פיסק את רגליה הם היו מעוניינים בנושא הפיקנטי, אך
והאונס נעשה בשכיבה ״.כל ציטוט היתה להם נגיעה כמעט אישית בעניין,
מפרוטוקול עדותה של המתלוננת כי אחד התלמידים, שיאון שלנגר, הוא
סומן היטב במיספר העמוד והשורה, בנו של הסניגור.
ממש כפי שהיה עושה משפטן מובהק.
בהפסקה הסבירו לכיתה כי
התובע הוותיק עוזי שראטר התנגד גרינוואלד, שהיה בעליה של הספינה
לבקשת הפסילה והסביר כי אין בה אודליה, טען שהוא רוצה להפיק

הי־ברו. ח שבנו שידידינו הי הודיי ם ישמחו
להיפטר מן היין הזול שהם שותים. הםי שמחו
בווד אי ליטול לי די ה ם בירה נחמדה וכשרה.
אנחנו מציעים שם לבירה: הי״ברו. הפירסו מ ת
לבירה הז א ת תוכל לה שתמ שבתד מי ת
הגברברית של ה חייל הישראלי, והיא תנצח
לבטח, כמו הצבא הי שראלי. אך תיזהרו: הבירה
ת תיי שב. לעולם ל א תצליחו להוציא או ת ה
מהצד המערבי של המקרר!״ רמז לה תנ חלויו ת.

תוכנית בשם ״מצפונה של אומה״
בתחנת השידור של אודליה. לשם כך
בחן מועמדות לתפקידי הנחייה. את
המתלוננת הצעירה וקטנת־הקומה
פגש בבניין דיזנגוף־סנטר, שם היה
מישרדו. הוא אמר לה כי היא יכולה
להתאים להנחיית התוכנית והזמין
אותה לבחינה במישרדו. המתלוננת
הגיעה לפגישה עם בעלה וגרינוואלד
החל בבחינה.
כאשר הגיעה שעת חצות החליט
הבעל כי יחזור הביתה להשכיב את בנו
הקטן, והאשה נשארה עם גרינוואלד
בבניין השומם כדי לסיים את הבחינה.
הדברים שביקש גרינוואלד מהנבחנת
לעשות בשלב זה נראו לה חורגים

.,קנאית נורא״
״יהודית נהגה להציק לי וללעוג לי,
ועל רקע זה פרצו סיכסוכים חריפים.
היא סירבה לקיים עימי יחסי מין
וחשדה בי שאני בוגד בה עם הדיילות
הטסות עימי״.
הבעל הנתבע טען להגנתו כי לו
ולאשתו היה חשבון דולרים שהסתכם
ב־ 24245 דולר. לדבריו הוא הפקיד
בחשבון זה יותר ממחצית הסכום, אולם
האשה משכה את כל כספי החשבון
והעלימה אותם.
בנוסף לחשבון זה, טוען הבעל,
קיבל הזוג פילוסוף סכום של 20 אלף
דולר כמתנה מהורי האישה, וגם סכום
זה נמשך על ידי יהודית ללא ידיעתו
של בעלה.
בסיום הגנתו טוען משה פילוסוף כי
אינו מכה כלל את אשתו, וכי כל
טענותיה מטרתן לסלקו בטענות־שווא
מביתו, כדי לאלצו לשלם דמי מזונות
גבוהים.
האהבה שהתחילה בשחקים רועכת
אט־אט בבית־המישפט המחוזי בתל־

אביב.

מרסל זוהר

נאשם גרינוולד
השופטים פסולים

שיאון שלנגר(משמאל) עם כיתתו בבית־המישפט
לראות איך אבא עובד

מדרישות התפקיד. הוא כווה, לדבריה,
את זרועה בסיגריה בוערת, כדי לברר
את כושר עמידתה בסבל ובכאבים.
אחר־כך ביקש ממנה לשחזר איתו
סצינה שתגלה את כישרונה האמנותי.
הוא ביקש ממנה לדמיין כי פורץ מגיע
לדירתה ומאיים לרצוח את בעלה אם
לא תתמסר לו. רק אם תצליח לפתות
את הפורץ תציל את חיי בעלה.
כאשר סירבה האשה להמשיך
בבחינה, אנס אותה גרינוואלד, לדבריה
בכוח, ואחר־כך אנס אותה פעם שנייה.
המתלוננת העידה בדלתיים סגורות,
ורק חלקיקים מעדותה התגלו בבקשת
הפסילה שהגיש הנאשם. הסניגור,
שתמך בבקשת הפסילה, הוסיף כי
בית־המישפט לא התיר שאלות בעניין
מצב נישואיה של המתלוננת והקשר
בינו ובין האונס.
קאסטות ריקות. דומיה הושלכה
באולם כאשר חזרו השופטים והכריזו
העולם הזה 2391

הבעל ביקש נטוו ממזונות:
הנסקת׳ למכוו ומש גנוב!
ך* אשד! בעלת פני הבובה עלתה
| 1על הרוכן וסיפרה לשופט :״בעלי
העניק לי רמת־חיים גבוהה, ביותר.
בילינו במקומות מפוארים, במועדוני־לילה,
בבארים. בעלי הביא הרבה מאוד
כסף הביתה וקנה כל מה שרציתי. הוא
החליף את המכונית הקודמת שלי.
סיגלנו לנו מינהג לאכול במסעדות
יקרות״.

מקומות־מחבוא שבהם הוא מסתיר
דולרים.

^ ,גמרתי עם
עשייה!,

^ חל הבירה את ציון בהיותה בת
.14 1הוא היה מבוגר ממנה ב־8
שנים. לפני שהתחיל לחזר אחרי רחל,

ך;ך ון*| 1ך ן 1¥| 1ך 1ץ||| 1יי התגונן ציון

נראה בתמונה ליד מכוניתו שבה הסיע את אהובתו,

עשירה. הכנסותיו מעיסקות עבריינות הופסקו, והוא
נעצר בחשד של סהר ברכוש גנוב .״ממיקצוע נורמלי
אי-אפשר לשלם מזונות כאלה ״,טען אסקפור.

״ 3ם שנ ד ד
חייב ל שלם
לאשתו!״
ושעליה לסלוח לו ולא לקחת ללב.
רחל החליטה לארוב ליד ביתה של
אחותה. היא ראתה את מכוניתו של
ציון עוצרת ליד הבית, ואת עשירה
יוצאת מהבית ונכנסת למכוניתו. רחל
הבינה שבעלה ואחותה חידשו את
הקשרים ביניהם.

^ 4הכל נשאר
במשפחה

הבעל, ציון אסקפור, בחר שלא
להתגונן מול תביעת אשתו, והשופט,
חיים פורת, הורה לציון אסקפור לשלם
לרחל אסקפור 50 אלף שקל דמי
מזונות בחודש.
בשבוע שעבר פנה הבעל לבית־המישפט
המחוזי בתל־אביב, וביקש
לפטור אותו מתשלום המזונות. הסיבה:
הוא החליף מיקצוע.
שוב התבקשה רחל אסקפור לעלות
על דוכן־העדים ולאפשר לסניגורו של
בעלה לחקור אותה. היא שבה ומנתה
את האירועים שהביאו אותה לפנות
לפני שישה חודשים לבית־המישפט
ולהכריז :״בעלי בוגד בי עם אחותי!
איני יכולה להמשיך ולחיות במשולש
עם בעלי ועם אחותי. אחד מאיתנו
צריך ללכת!״(העולם הזה .)2365
רחל סיפרה אז בתצהירה על תחילת
הפרשה, שגרמה לה עכשיו לפנות
לשופט ולגלות לו שלבעלה יש

היה ציון מאוהב באחותה, עשירה, בת
ה־ ,16 ויצא איתה במשך שנתיים. יום
אחד, הודיע ציון לרחל :״גמרתי עם
עשירה״.
לפני שהתחתנה עם ציון, בגיל ,16
כבר הספיקה רחל לעשות הפלה. ביום
החתונה היא היתה שוב בהריון, בחודש
הרביעי.
זמן קצר אחרי החתונה גילתה רחל
שבעלה בוגד בה, אך אחרי כל הרפתקה
היה חוזר אליה .״חשבתי שעם הזמן,
הוא יתגבר על הדחף הזה, הילדים
יגדלו והמצב ישתנה״ ,סיפרה רחל.
כשהתחיל ציון להכות אותה,
לדבריה בבית־המישפט, ביקשה רחל
גט. ציון ענה שהוא אוהב אותה.
רחל התחילה לעקוב אחרי בעלה,
היא רצתה לגלות מיהי האשה השנייה
בחייו. לפתע התעורר חשדה: אחותה,
עשירה, באה אליה וניסתה להגן על
ציון ולשכנע את רחל שהוא אינו אשם

^ ח ל מיהרה למישרד־החקירות
1אירם, ודרשה שיעקבו אחרי
אחותה. היא סיפרה לבלשים שעשירה
נשואה. תוך זמן קצר קיבלה רחל
תמונות שבהן נראתה אחותה
בבית־קפה ובמסעדות בחברתו של
ציון.
רחל התלוותה לבלשים כדי לחזות
במו עיניה בבעלה ובאחותה. המעקב
הסתיים במלון אשל בהרצליה. רחל
הפתיעה את בעלה באחד מחדרי המלון,
אך עשירה הצליחה להימלט מהמקום.
רחל הגישה, באמצעותה של
עורכת־הדין שרית גולן, ממישרד
עורכי־דין של מנשה בר־שילטון,
תביעה נגד ציון אסקפור.
רחל עברה לגור בחדר נפרד
בדירתה המשותפת שלה ושל בעלה.
היא המשיכה לבשל גם עבור ציון,
שאכל בבית ואחר־כך הלך להיפגש עם
אחותה. היו שניסו לשכנע את רחל
שלא נורא, שהכל נשאר במישפחה. אך
הסבר זה הרגיז אותה עוד יותר .״לו היה
מדובר באשה אחרת, אולי הייתי פחות
נחושה בדעתי להיפרד מציון״ ,היא
הסבירה.
גם אחרי שבעלה של עשירה גילה
את הקשרים בין אשתו ובין גיסה,

כי אין הם רואים כל ממש בבקשת
הפסילה. הם דחו את הבקשה. אולם
הסניגור קם שגית על רגליו והסביר כי
הוא עומד לערער על החלטה זו
לבית־המישפט העליון, ועד אז הוא
מבקש את דחיית המישפט. השופטים
נעתרו הפעם וגרינוואלד, היושב

במעצר כבר תישעה חדשים, נראה
שמח וטוב לב לקראת הדחייה הנוספת.
הוא התחבק עם אמו וחייך אל סניגורו.
המישפט עמד להיות נידון כבר
לפני יותר מחצי שנה, אז נדחה כמה
פעמים בגלל טענתו של הנאשם כי יש
בידיו קאסטה, שאותה צילם בליל

המיקרה, ומתוכה יוכיח כי האשה היא
אשר אנסה אותו. הוא טען כי יוכיח
שלא השתמש בכוח או באלימות כדי
להשיג את חסדיה. אז הוא דחה את
הצגת הקאסטה מפעם לפעם בתואנות
שונות, ורק לפני כחדשייס במיבצע
דרמאטי, יצא בלווית סניגורו, שוטרים

1] 1111ך 1י י טענה. רחל אסקפור בבית־המישפט, וסיפרה
! 1 9 1 1 111 על גיסיו המלאים של בעלה ועל מקומות
מחבוא מלאי דולרים. השופט חיים פורת החליט להשאיר את גונה
המזונות של האישה בפי שהוגשו על-ידי עורד־דינה לבית־המישפט.

העולם הזה 2391

המשיכה עשירה להכחיש שהרומן
שלה עם ציון חודש.

כשד
^ חל היתד! נחושה בדעתה
1להיפרד מבעלה, ואם יתעקש,
לצאת למילחמה גלויה נגדו.
ציון אסקפור, באמצעות פרקליטו
אברהם עזרא, ביקש מבית־המישפט
לשחרר אותו מתשלום המזונות לרחל,
מפני שהחליף מיקצוע. השופט ביקש
פרטים. לסניגור לא היתה ברירה, אלא
להסביר: ציון אסקיפור עזב את עסקי
העולם התחתון, ועבר לתעסוקה
רגילה. לכן אין לו כסף לשלם לאשתו
ולשלושת ילדיהם.
אילו עסקים היו לציון אסקפור,
שאיפשרו לו להביא הביתה כסף כה רב
כפי שסיפרה אשתו בבית־המישפט?
בעבר ישב אסקפור במעצר בחשד
שסחר ברכוש גנוב. אך הוא כבר עזב
את עיסקי העולם התחתון ועבר
לעסקים מכובדים יותר, אמר הפרקליט
לשופט. לכן, עם החלפת מיקצוע, ירד
הבעל מנכסיו. אסקפור הודיע לבית־המישפט
שהמקצוע החדש שלו אינו
משתלם ולכן אין לו כסף כדי לשלם
לאשתו. אך רחל התעקשה. היא טענה
שהיא יודעת שלבעלה יש כסף
והצביעה על המקומות שבהם החזיק
ציון אסקפור את מלאי הדולרים שלו.
הבעל התגונן בטענה שאכן היה עצור
בגלל חשדות על עבירות פליליות
ופרשיות סמים, וכי הכסף שהיה לו אז
בא מעיסקות בלתי־כשרות.
בנקודה זו התערב השופט המחוזי
חיים פורת:
וצלם העולם הזה ( )2378 כדי לשלוף
את הקאסטה ממקום־הסתר שבו היתה
חבויה. הוא חזר לבית־המישפט קורן
כולו ובידו שתי קאסטות. רק אחר־כך
הודה כי היו אלה קאסטות ריקות, וכי
הביא אותן כדי ללחוץ על המתלוננת
שתספר את האמת.

ך ד \ 1ך | 1ך 1עשירה, כפי שצול־
111111\ 1 1מה עליידי הבלשים
ששכרה רחל אקספור כשדרשה
הוכחות על הבגידה של בעלה.
״...אם זהו הטיעון, והבעל חזר
למוטב ומתרחק מעבריינות, הרי זו
אולי סיבה להפחית מזונות, עקב
נסיבות הרשות. אולם אין סיבה לבטל
מזונות לתקופה שחלפה ואשר בה
חיתה המישפחה על הכנסות שבאו
ממעשים אסורים,.
״כפי שיצאנית חייבת בתשלום
מס־הכנסה על פי החוק והפסיקה, חייב
אף שודד במזונות אשתו וילדיו בהתאם
להכנסותיו. שאם לא כן, יהיו עבריינים
פטורים מתשלום מזונות רק משום
שמשאביהם באו ממקורות פסולים.
״האשה העידה על כיסיו המלאים
של הבעל״ ,סיכם השופט פורת
והשאיר במקומה את ההחלטה
המחייבת את ציון אסקפור לשלם
מזונות בסך 50 אלף שקל לחודש.

מרסל זוהר
אחרי דחיית המישפט עזבו התלמידים
ומורתם את האולם המתרוקן
והלכו לחפש מישפט אחר. היה זה יום
שהוקדש בכיתה לצפייה בהליכי
הצדק, והם רצו למצות אותו עד תום.
שיאון נפרד מאביו ופול גרינוואלד חזר
לכלא.

חם, לח, מחניק, ואת בהריון, אין מה
לעשות. לובשים כמה שפחות, וכמה
שיותר אוורירי. הבעיה היא אילו
תחתונים ללבוש. הביקיני הקטנים
והסכסיים כבר נופלים, האחרים
לוחצים באמצע הבטן, את תחתוני
הבעל לא נעים לקחת, וגם המידה לא
תמיד מתאימה. מעצבת־האופנה אתי
אבני מסברינה הביאה את הגאולה
לנשים ועיצבה תחתונים לנשים
בהריון.
קיימים שני סוגי תחתונים שכאלה.
הראשון עם תפרים בצד, והם מתאימים
במיוחד לבטן גדולה מאוד. הם גבוהים
מאוד וחלקם הקדמי הולך ומתעגל
כלפי מעלה ועוטף את כל הבטן. החלק
האחורי גם הוא גבוה יחסית, כי ידוע
שיש נשים שאצלן ההריון הוא לפעמים
בישבן.
לתחתונים מהסוג השני תפר על
הבטן והוא עוטף את הבטן עד צידה
השני. התחתונים עשויים ממאה אחוז
כותנה, סריגתם גמישה ואלסטית, והם
נעימים למגע. יתרונם הוא שבימי
החמסין הם סופגים היטב את הזיעה
הנוטפת.
את התחתונים אפשר למצוא
בצבעים שונים, בפסים או בצבע אחד
חלק. עד כה הם שווקו לייצוא בלבד,
אך מהשבוע הקרוב החליט מי שהחליט
להתייחס גם אל הצרכנית הישראלית,
וניתן למצאם בחנויות הבגדים השונות.
מחירם 200 שקל.
גם נשים המצפות לתאומים,
לשלישיה וכן הלאה יכולות להשיג
תחתונים כאלה, כי הם עשויים בכמה
מידות.

תוזתננים דנעדם בהריון גבר רענ^ן
הגבר הצעיר הזה הוא כל־כך חתיך
שבא לבכות. הוא יפה, הוא גברי, הוא
מושלם. עיניו תכולות, שערו שטני,
גופו חסון ושרירי, והוא — כך מספרים
— אוהב מאוד נשים. הוא דוגמן,
הנראה כמו שחקן־קולנוע, ויש לו
מיקצוע נוסף, שאותו אין הוא מוכן
לגלות. הוא בן 24 ושמו ירון פינק.
ירון מדגמן מזה שנה, ומתייחס
לדוגמנות כאל עיסוק צדדי המכניס לו
רווחים נאותים. אז כסף יש, הערצה של
נשים כל הגילים יש, עכשיו הוא רק
צריך סיבה טובה ומספקת כדי להפסיק
להיות דוגמן־צמרת מבוקש.
סינר ליציאה

לא שימלת ערב!

זו אינה שימלת־ערב. זוהי כותנת־לילה
ארוכה, מחוררת ושקופה, פרי
דמיונו של מעצב־האופנה פייר קרדן,
שנתן את זכיון העיצוב לחברת
מארכה הישראלית. כותנת־הלילה
עשויות בד ניילון־פוליסטאר ומחירן
2228 שקל. מכבסים אותן במכונת־

כביסה או ביד.
קחו רק בחשבון שכאשר תלבשו
כותונת כזו עלול בן זוגכן למהר
ולענוב את עניבתו, כי הוא יהיה בטוח
שאתם בדרך לאיזו מסיבת־גן
רומנטית.

פעם לבשו אמהותינו שמלות־סינור
עם כיסים, שהיו תמיד מלאים במים־
חטות עשויות בד, בסוכריות ובמס־טיקים.
באוסטריה ובשווייץ עשוי עד
היום הבגד הלאומי, הנקרא ״דירנדל״,
שתי שכבות חצאית ומעליה סינור.
בקיץ זה עיצבו זהבה ברנוביץ וחיה
פריגת שמלות וחצאיות־סינור שהן גם
יפות וגם אופנתיות, ועשויות בצורה
לא סימטרית הנגמרת בשפיץ המשווה
לאשה צללית דקיקה יותר. השמלות
עשויות בד כותנה ובגזרות מסויימות
הגב חשוף. השמלות תפורות מבדים
חלקים בצבעים חזקים ומנוגדים כמו
כחול־לבן, סגול־צהוב, ומבדים משולבים
של פסים ופרחים בגווני סגול
וירוק.
הסינור עצמו תפור לשימלה, ולכן
אי אפשר להשתמש בו למטרות
מעשיות יותר, אבל כאופנה נעים
להתחדש ולהתרפק על אופנת־העבר.

יוני־סכס
גברים יקרים, אתם יכולים ללבוש
חולצות יוניסקס בעיצוב מרהיב, כמו
הנשים. מעתה לא תוכלו לבוא עוד
בטענות שאתם מקופחים. מעצבת
האופנה הצעירה של פפקו, דנה
פלקוביץ, עיצבה חולצות־זהות לו ולה.
מכיוון שהאופנה הספורטיבית
העכשיווית חסרה סממן נשי מיוחד,
מתאימות חולצות הנשים גם לגברים.
הבד הוא טריקו בהדפס־נמרי של
שחור־לבן, שחור־בז׳ או שחור״אדם,
והגיזרה אינה מחייבת, ועשויה צווארון
סירה ושרוול קצרצר. המחירים של כל
חולצה, לגבר או לאשה 690 ,שקל.
גם בחברת אנווה חשבו שהקיץ

יהיה גברי. בעל המיפעל אהרון שעיה
הזמין דגמים פריסאיים ממעצבי
האופנה הנודע רוז׳ה קאד, וייצר אותם
בייצור מקומי. חולצות היוניסקס
האלה עשויות * 50 כותנה ו*50
פוליאסטר, כשבחירת הצבעים היתה או
על פי האופנה או על פי מוצאם:
כחול־לבן־אדום — ציבעי הדגל
הצרפתי. אבל אפשר למצוא גם שילובי
צבעים אחרים, ומחירם הוא 1100
שקל.
אשה הרוצה להיות בטוחה שכולם

ידעו בדיוק מי בעלה, טוב תעשה אב
תלביש אותו בחולצת יוניסקס כמו
שלה.

איו הו גואות
איך הן נראות? הן, אולי, אי נ
יודעות. אחרת לא היו מפנוון
הדוגמניות באופן שיטתי וקבוע אח
אחוריהן אל הקהל.
מינהג חדש ונפוץ הוא, לאחרונה

כאשר עולה דוגמנית על הבימה ועי
המסלול, נמצאת עמיתתה־למיקצוז
ומעכסת בבגד־ים. הן המסתוריות. אי
הן מראות את פניהן. נהפוך הוא — ה
מפנות את אחוריהן, וכך הן נראות. יפז
או לא יפה — זה כבר עניין לשיקוי
אישי של המין הנשי או הגברי.

לישראלים היוצאים ביסים אלה לחופשת־קיץ בארץ
ובחוצלאו־ץ ולחוילי !צה׳׳ל ומימאים שייאלצו לבמת חלק ניכר מועפשת־הקיץ
שלהם ג:לבנה, מביא ״נמר של נייר״ 1־׳שימח ספרים מומלצת

קריאת קיץ

מותחנים
סימאון תעשיית סיפרי־המתח המתורגמים לעברית,
פרחה במהלך השנה החולפת. סיפרי־מתח הם
מהמומלצים ביותר לקריאת־קיץ.
קרן מוות מאת רוברט מום (ראה אור
בהוצאת שוקן) הוא מהמעולים בסיפרי־המתח
שראו אור באחרונה. זה ספר בקצב של סרט־מתח
טלוויזיוני, ספר ממדף־הספרים העוסקים בדקה
האחרונה לפני השעה וד 12 של חיסול־העולם,
במאבק הבינגושי. עימות ברית־המועצות —
ארצות־הברית, ולא ניפקד גם הפרק הישראלי
והמוסד. סיגנון כתיבתו של רוברט מוס עיתונאי,
תיעודי־למחצה, והוא מאיץ את זרימת האדנלין
אצל הקורא.
שורש הסיפור הוא באפשרות של שבירת
מאזן־האימה בין ברית־המועצות וארצות־הברית,
כאשר ברית־המועצות עשוייה להפעיל קרן־
מוות, נגד ארצות־הברית, ביום השנה למהפכה
הרוסית. את המגמה הסובייטית להשמדת
ארצות־הברית מנהיג סאפרונוב, גנראל
סובייטי, המומרץ על־ידי שיגעון־גדלות
וזיכרונות מילחמת־העולם השנייה, שבמהלכה
היה קצין זוטר ונפגע.
בעוד הסובייטים מארגנים את המיבצע, הנהגתה ארצות־הברית, שרוייה ושירותי־המודיעין שלה באופוריה, כאשר אחד
מראשי הסי־איי־אי הוא ״חפרפרת״ סובייטית.

העלילה מקבלת תאוצה כאשר עורק
איש־מודיעין סובייטי למערב, ומביא את המידע
המחריד אודות קרן המוות. רק תושייתו של אחד
מוותיקי הסי״איי-אי, שהוא גירסה אמריקאית
של ג׳ורג׳ סמיילי הבריטי, של ג׳ון לה־קרה,
חש בבוגדנות של עמיתו האמריקאי, ומחדד
חושיו לעבר העריק הסובייטי. הוא נירצח, אך
מספיק למסור את הרמזים שבידו לידי גיסו,
המצליח להוליך את העלילה עד למיגור המזימה
הסובייטית, תוך ניצול מילחמת עמדות־הכוח
בקרמלין.
קבוצה של יהודים, מונחים בידי המוסד
הישראלי שבראשה סוכנת ישראלית יפהפיה,
מדען יהודי מגרמניה, שהוא גם מפתח קרן המוות
וראש שירותי הביון של מיזרח־גרמניה, מצליחים
לסכל מזימה זו.
סיפרו של רוברט מוס מרתק, אמין, וחוטי
המלכודת המוליכים לחיסול המזימה שזורים
לאורך כל עמודי הספר, שהוא אינטליגנטי
בכתיבתו, ולעיתים אף תלת־מימדי.
סימאון מאת סופר המותחנים העולה דאנקן
קאיל(ראה אור בהוצאת זמורה ביתן) ,עלילתו
מתרחשת על גג העולם, בגובה של שבעת אלפי
רגל על כיפת־הקרח של גרינלנד. סוכן־נוסע
בריטי, המוכר כלי־רכב לשלג, מגיע למחנה
הנדרד, השוכן במעמקי האדמה מתחת לקרחונים,
ובו כשלוש מאות חיילים אמריקאיים, כדי
להדגים את כלי״הרכב שלו.
על יושבי מחפורות הקרח מגינה סוללה
מתוחכמת של טכנולוגיה, שנועדה להגן עליהם
מפני מזג־האוויר הקטלני. סוללה זו מכילה כורים
גרעיניים, תחנות־כוח חשמליות אלטרנטיביות,
מאגרי מזון ושאר סוגי מיגננות. אך המחנה
התת־קרחוני חדל לתפקד. שורה של אסונות,

הנראים תחילה מיקריים, הופכים את החיים
במחנה התת־קרחוני, המנותק מהעולם בשל
סערת״שלגים, למלכודת מוות מחרידה.
קאיל, מצליח לתאר בעט אמון ומלא מתח את
שיגרת החיים על גג העולם, כשסוכן־המכירות
האזרח הופך למפענח התעלומה.
עופה־עוף מאת דזמונד באגלי הוא עוד
מותחן שראה אור בהוצאת זמורה ביתן. זהו
מותחן המצליח לשלב בכפיפה אחת את עולם
התככים העסקיים עם סיפור בלשות לשמה,
כאשר בשוליים מצוי גם סיפור של ריגול
תעשייתי.
זהו סיפורו של מקם סטאפורד, מנהל חברה
לביטחון תעשייתי ובלשות, הנוטש את שיגרת
הניהול שלו ויוצא לחקור את נסיבות העלמו של
פול בילסון, בנו של אחד מחלוצי הטיס
בראשית המאה. סטאפורד מודרך בידי חושיו,
וחש את הכיוון הנכון של פיתרון תעלומת
העלמותו של בילסון. הוא מותקף באלימות,
והתקפה זו מבהירה לו שהוא בדרך הנכונה.
סטאפורד נוטש את עסקיו ויוצא לצפון אפריקה,
בעיקבותיו של בילסון הנעלם. באפריקה הוא
נעזר באמריקאי תמהוני, תוך מאמץ עצום של
מירדף בתנאי מידבר, כדי להציל את בילסון מפני
המתנכלים לו. מהמידבר הם מגיעים אל ״הגבעות
הירוקות של אפריקה״ כמאמרו של ארנסט
המינגווי, ולתגלית, שהיא מטוסו השלם של
בילסון האב, והראיות, שמפענחות סיפור מסוף
שנות השלושים, סיפור של תחרות מטוסים
מאירופה לדרום־אפריקה, העלמות מטוס, דמי
פיצויים גבוהים, הטעיית האלמנה ושדידת הממון
ממנה.
עופה עוף, שהוא שמו של המטוס שנמצא, הוא
סיפור מרתק, עם סוף ופתרון מפתיעים עד
למאוד.
רצח בבית הלבן הוא סיפרה של מרגרט
טרומן, בתו של נשיא ארצות־הברית במחצית
השנייה של שנות הארבעים הרי ם׳ טרומן.
הספר ראה אור בהוצאת כתר.
סיפרה של מרגרט טרומן מביא את סיפורו של
רצח מזכיר־המדינה האמריקאי בין כותלי הבית
הלבן, רצח שהוא תעלומה המוליכה לחשוד
ברבים, בשל השם הרע של מזכיר־המדינה
הנרצח. בסיפרה של טרומן מובאים גינונים רבים
מבין כותלי הבית הלבן, כפי שרק בתו של נשיא
אמריקאי עשוייה לתאר, כעדה מכלי ראשון.
ברצח בבית הלבן הופכים כולם לחשודים,
אפילו מישפחת הנשיא, וגם הנשיא אינו מתחמק
מחשד.
אחר מגדולי מחברי המותחנים בעולם הוא
רום מקדונלד, שסיפרו צמרמורת ראה אור
בסידרת מתח של עם עובד, שאותה עורך

שתמיד איפיין אותם אותו עימות בינמעמדי
בחברה הבריטית.
בסיפרו החדש, אהבה אחת, אחרונה (ראה
אור בהוצאת לדורי) מובא סיפורו בעל הנימה
המאוד אוטוביוגרפית של סופר מצליח, המואס
בחברה הסובבת אותו, באשתו בת המעמד הגבוה
ממנו, ובילדיו שהוא מנוכר מהם.
הסופר־מספר מצליח להימלט מהמילכוד
הסובב אותו, באמצעותה של אהבה אחת, אחרונה
(״אינני בטוח שאני גער. אני באמת מדגיש
שנסלח איזו טעות. בלומר, אני מדגיש כאילו
הטעינו עלי לסתע גוך קשיש יותר. את יודעת
שאני בן חמישים ושתיים?״) בדירת אהבהבים
לונדונית מתבססת ההיכרות בינו ובין אשתו
הנבגדת של בימאי־סרטים בריטי, והופכת לאהבה
אמיתית *של אשה וגבר מבוגרים (״ויוויאן חיא
בגיל המתאים לי. יש בכד, למעשה, משום
סורקן עצום, להימצא עם אשה בת הדור שלך
עצמך. אנו דוברים אותה שסה.״)
כלאחר יד מביא ג׳ון בריין בין פרקי הספר,
פרטים מרתקים על מעמדו החברתי של הסופר
בחברת־ההמונים הבריטית(״מעמדם היחיד הוא
של ליצן החצר.״) חסרונו של אהבה אחת,
אחרונה הוא בתרגום הרשלני, בטעויות הדפוס
הרבות, באותיות הבלתי־קריאות של הסדר
האלקטרוני ובבריכה המתפוררת. מעבר
לחסרונות אלה, עבור מי שמוכן להתמודד איתם,
הרי שאהבה אחת, אחרונה הוא ספר מעולה,
ואף מפתיע, והוא עומד שווה ערך בצד מקום
בצמרת של מחברו.
ארבע רוחות השמיים מאת מיניק רסל
היי(ראה אור בהוצאת שוקן) הוא רומן, המתאר
את חיי המישפחות היהודיות המיוחסות ברוסיה
הצארית. ספר זה מבוסס על יומניה של סיניה
דה גינזבירג, שנפטרה בישראל לפני כעשור
שנים. דה גינזבורג, בתו של הברון גינזבורג,
פורשת סאגה רומאנטית־היסטורית על רקע
רוסיה הצארית, ימי הראשית של המהפיכה
הרוסית.
זה ספר עמוס ברכילויות אודות אנשים
אמיתיים, בשמותיהם ובתכסית. ספר זה נכתב
בעטה האוהב של הנכדה, המצליחה לפרוש יריעה
רחבה ומרתקת זו, החל בבנק של בית גינזבורג
וכלה בפרק הארצישראלי של סוניה דה־גינזבורג.
זהו ספר עם פרקים רומנטיים, המזכירים את נוסח
הכתיבה של רוסיה במאה שעברה. זה ספר שלא
ברור לי מדוע לא הפך עדיין לרב מכר בישראל
של ראשית שנות ה־ ,80 המחפשת אחרי שורשיה.
עפיפונים מאת הסופר היהודי המנוח רומאן

אמנון אחי־נעמי.

גיבור צמרמורת הוא גיבורו הכמעט ניצחי
של מקדונלר, הבלש הפרטי לו ארצ׳ר. אותו
בלש, הפועל בהתאם לחוקים וכללים שהוא חיבר
לעצמו, חוקים וכללים של זאב בודד. צמרמורת
הוא סיפור של אימה, ממון, אנשי מעלה ורצח
הנבלם ברגע האחרון, ובלש פרטי מהסיגנון הישן,
עם כובע שוליים וסיגריה בפאת הפה, המוליך את
העלילה דרך ניסיונו וסיגנונו כזאב בודד.

רבי־מכר 1

טירוף מגונה
ג׳ון בריין היה סופר מוכר מאוד בראשית
שנות השישים. סיפרו הראשון, מקום בצמרת,
סימל מהפכה חברתית באנגליה של מדינת הסעד,
המדינה, ששאפה לנפץ את שיטת המעמדות שלה
עם עליית הלייבור לשילטון. אחרי מקום
בצמרת הפך בריין למחברם של ספרים רבים,

כארי (ראה אור בספריה לעם של עם עובד)
הוא רומן מעולה, המביא גירסה שונה
ויוצאת־דופן על מילחמת העולם השנייה, גירסה
המזכירה לא במעט את ספריו של אמיל אז׳אר
(הלא הוא גארי בפסבדונים) .עפיפונים מביא

סיפור בעל שני חתכים: האחד היסטורי, התקופה
הקודמת למילחמת העולם, המילחמה והימים
שאחריה והחתך השני — סיפוו* אהבתו של נער
כפרי ממחוז נורמנדי שבצרפת, לבת־אצילים
פולניה.

עפיפונים מתאר פקעת אנושית, שבה שרונים
אותו צעיר נורמנדי, מישפחת האצילים הפולנית,
סבו של הנער המייצר עפיפונים, מנהלת
בית־זונות פריסאי, ותיאורי פולין קודם לפלישת
הגרמנים. עפיפונים הוא ספר הנקרא בנשימה
אחת. הוא אינו ערכי מדי מהבחינה הספרותית,
קיים בו סממן־מה של ״זולות״ תיאורית, אך יחד
עם זאת קיים בו יופי, הלקוח מתוך עולמו
הפולני־צרפתי־יהודי של רומאן גארי.
למי שקרא את ציפורים מתות בסתר של
הסופרת האוסטרלית קולין מקאלוג, ספר שהיה
רב־מכר בשנתיים האחרונות, צפוייה הנאה לא
פחותה מסיפרה השני של מחברת מחוננת זו.
הספר טירוף מגונה, שראה אור בהוצאת זמורה
ביתן, מתרחש במחלקה איקס, בבית־חולים צבאי
שבאחד מאיי האוקיאנוס, בסוף המילחמה
העולמית השנייה. במחלקה זו מאושפזים חיילים
וקצינים שנשברו במילחמה.
במחלקה אי ק ס זו שוכנים חמישה חיילים,
ומטפלת בהם האחות הונור לאנגטרי. כאשר
מגיע אל המחלקה הסמל מייקל וילסון, נשבר
האיזון. האחות לאנגטרי נמשכת אל וילסון,
ובסופה של משיכה זו מגיע גם האסון. טירוף
מגונה עוסק באהבה, במשיכה הדדית ובדילמות
מוסריות. ספר מומלץ ביותר לקוראים, היכולים
ללמוד ממנו לא מעט על חורבן הנפש של חיילים
במהלך מילחמה, ותיסבוכות האהבה שלאחריה.
כל עוד נפשי בי מאת ברברה גורדוץ(ראה
אור בהוצאת כינרת) הוא סיפור מרתק על מפיקת
טלוויזיה, המגיעה להתמוטטות מפאת לחצי
עבודה ואהבה. סיבת ההתמוטטות היא התמכרותה
לכדורי ואליום והטיפול הפסיכיאטרי הממושך
שאותו היא עוברת, במהלך ניסיון הגמילה שלה.
כד עוד נפשי בי הוא סיפור של התפוררות
ותקומה מחודשת של פרט, סיפור אוטוביוגרפי,
הכתוב בכישרון ספרותי לא מבוטל. יש בכל עוד
נפשי בי תיאור כימעט כרונולוגי של תהליך
ההתפוררות אותו עוברת ברברה גורדון (״אני
סכיזופרנית. אריק צדק. כיצד נהפכים
לסכיזופרנים כגיל ארבעים? האם הוואליום
עצר את המהלה במשך השנים? האם זו הסיבה
שהיא התגלתה רק לאחר שהפסקתי לקחת
בתרים?״)
סיפור, שמהלכו מצטרף גם גורם ההרס מצירו
של גבר המנצל את חולשותיה של ברברה גורדון,
למרות כיסוי יפה־הנפש שלו. נתיב היסורים של
המספרת, העובר דרך בתי־חולים לחולי־נפש, אל
אהבה כימעט בלתי־אפשרית עם שיקום מוגבל,
הוא מרתק, למרות היותו תעודה מזעזעת על אחת
ממחלות המחצית השנייה של המאה העשרים.

מדע־בידיוני

אבק־ירח
גם בשנה האחרונה ראו אור עשרות סיפרי
מדע־בידיוני (מד״ב) ,שהביאו שמץ מאותו
עולם־מחר, אותן ספקולציות תיאוריות של כל
העומד להתרחש בעתיד. ספר כזה הוא סיפרה של
קייט וילהלם זמן הערער (ראה אור בהוצאת
לדורי) .זמן הערער מביא מצב עתידי, של
אנרכיה על־פני כדור־הארץ שבמהלכה עוברים
נחשולי טבע איומים על המין־האנושי, וביבשת
האמריקאית נעים מיליוני אנשים מיזרחה, כדי
למלט עצמם.
גיבורת זמן הערער היא ג׳ץ בריטון,
הבורחת בכיוון ההפוך. היא בלשנית, המנסה

למצוא את שורשי שפת החייזרים, ולמטרה זו היא
נמלטת מערבה, אל ביתו השומם של סבה. שם
היא מגלה את ה״ילידים״ ,תוך שהיא מצליחה
להתחמק ממירדף הנערך בעקבותיה. באמצעות
כישוריה הבלשניים היא חותרת להצלת בני כדור
הארץ.
סף האירוע מאת פרדריך פול, שראה אור
בהוצאת עם עובד, הוא המשכו של שער ועלילתו
מתרחשת, כבמרבית סיפרי המד״ב, מחוץ לכדור־הארץ.
גיבורו של הספר הוא רובין ברודהד,
מולטי־מיליונר של כדור־הארץ, היוצא למסע אל
שולי האינסוף (״אז הנה אני בג ל ארבעים
ואחת, מי־יודע־כמה מליונים קלומטר
מבדור־הארץ, הרחק מחוץ למסלל של פלוטו,
בערך חמש־עשרה מעלות מחוץ למישור
המלקה מנסה שלא להתעלם עם גיסתי
החורגת
סף האירוע הוא סיפור של מאמץ תושבי
כדור־הארץ והחלל להשגת מזון באחד מאסמי
החלל. רובין ברודהד רדוף בתסביך אשם על
קלרה מוינלין, שאותה נטש בחלל שנים רבות
קודם לכן. סף האירוע הוא מהמעולים שבסיפרי
המד״ב שראו אור באחרונה בתרגום לעברית,
והוא מתאר את המאבק ברקיע ההיצ׳י על אותם
אסמי מזון, והעברתם לעולמות ״שלנו״.
על הסף מאת סופרת המד״ב המעולה
אורסולה לדדגווין (ראה אור בהוצאת כתר),
נימנה עם הסיגנון הספרותי והתלת־מימדי יותר
של סיפרי המד״ב. עלילת על הסף מתרחשת על
כדור־הארץ, שהוא מתועש ואורבני. בעולם זה
מגלה צעיר העובד בסופרמרקט וצעירה, כל אחד
לחוד, דרך מסתורית המובילה מאותו עולם
מודרני ומחניק אל עולם מופלא, רומנטי ורוגע,
שבו הם מוצאים מיקלט לשעה.
באותו מיקלט הם מתחילים להיקרע בין שני
העולמות, כאשר הם נאלצים להכריע הכרעות,
במובן הפילוסופי, והכימעט־סארטריאני. על
הסף בולט כספר של בשורה ומסר.
אבק ירח מאת ארתור סי קלארק, מחבר
אודי סיאה בחלל ועוד עשרות ספרים, שחלקם
ראו אור כבר בעברית(ספר זה ראה אור בהוצאת
מסדה) ,מספר על פט האריס, מפקדה של
החללית סלנה ,1המנהל מאבק איתנים בים
החלל(״לא היה פנאי עכשיו, חשב לורנם, לדאוג
בקשר לאיגלום מתנפחים או דברים דומים
שעשויים להקל על החיים בים־הצמא. כל מה
שהיה חשוב הסתכם בהורדת צינורות האוויר