גליון 2392 מתאריך 6 ביולי 1983

ב׳׳ה תמוז תשמ׳׳ג6.7.83 ,

מיססר 2392

72ע מ 1דים

שנה 47

חיו־

8 0ש לו לי ם ( כו ללם.ע. מ).

צמות המימסד התייצבה לימינו שר גזול הנושעים
הכלכליים בתולדות ׳שואל

כתבת השער האוצרי:

כתבת השער הר.ידם י:

המועמדת מס׳ 13

הגנב שהבריא

השבוע מלאה שנה לאחד המאורעות
הגדולים בתולדות העולם הזה, שהפך גם מאורע
ישראלי ועולמי.
ב־ 3ביולי 1982 חצו שלושת חברי־המערכת
— שרית ישי, ענת סרגוסטי ואני — את
קווי־המילחמה בביירות, ריאיינו את יאסר
ערפאת ואת השבוי הישראלי אהרון אחיעז,
וסיירו בעיר הנצורה.
היתה זאת הפגישה הראשונה בין מנהיג אש׳ף
ובין ישראלים (מילבד פגישת־אקראי קצרצרה
עם מישלחת רק׳ח במיסדרון של ועידה
קומוניסטית בסופיה) ,וגם הפעם הראשונה שבה
עברו עיתונאים ישראליים. את קו־האש בימי
מילחמה.
הפגישה הפכה סנסציה בינלאומית, ועוררה
סערה של תגובות בישראל.
היה לה היבט עיתונאי והיבט ציבורי. דומני

המישפטי המעורפל — כל אלה הוסיפו להערכת
ההעזה שבמיבצע.
נדמה לי שכיום יודו רוב רובם של עיתונאי
ישראל, לפחות בשיחה פרטית, שההחלטה לחצות
את הקווים היתה נכונה מבחינה עיתונאית.
באמצעות מעשה זה סיפקנו לציבור הישראלי
מידע חשוב ביותר על השקפות היריב, והדבר
איפשר לציבור לקבוע את עמדתו לגבי המשך
המילחמה — ובין השאר לגבי התוכנית לכבוש
את ביירות המערבית בהסתערות עקובודמדם.

כשקיבל הגנב יהושע בך ציון דמינה
ממנחם בגין. ,משום שימיו ססוריס׳־׳
הוא הקפיד להיראות חולה. השבוע,
אחרי שהמישטרה גילתה
מיליון אחד מתוך ^ 7 ^ 47
מיליון הדולר שגנב, הוא

בריא כשור.

ב־ 1981 הגיעה לתחרות מלכת־המים
נערה גמלונית במקצת. היא לא נכללה
בץ 12 המועמדות הסופיות, אך צירוף
מיקרים העלה אותה על
הבימה. הנערה, גילה גולן,
היא היום אשה יפהפיה,
הכובשת את איטליה.

מייחמת הברוטקציונרים

אסד: האו>>ב המ שותף

הכנסת הקנתה לכל אוזר מהם הטבות
מפליגות, והם רוצים עוד. מאבק -איתנים
מתנהל בין קבוצות סרוטקציונרים,
המבקשות להשתלט על.

לישראל. החברה שישלוט בה עשוי להפוך
לבעל מונופול במשק.

השחקן מכרם ודורי, שהצטיין בתפקיד
היהודי מחלב, מישל עזרא ספרא, מספר על
חוויותיו ממהלך הצילומים,
על חייו האישיים ודרכו
האמנותית, ועל קשייו של
שחקן ערבי במדינת ישראל.

הכיבוש השנ>

בלי ממת!
״קצת אחרי החתונה
התחיל בעלי להיות
אלים. בהתחלה לא
ידעתי איך להתמודד
עם זה. פחדתי לפתוח
את הפה,״ מספרת
דפנה ענבר, המסתתרת
במעון לנשים מוכות
בהרצליה. היא מתארת
את הפחד שבו היא
חיה ואת נסיונה להחלץ
ממנו.

נערה הותקפה על-ידי בחורי״ישיבה. צעירים חילוניים תקפו
נחורי״ישיבת, קראו לעברם קריאות״גנאי ומשכו בפיאותיחם.
כירושלים מתחוללת מילחמה טמוייה בין
האוכלוטיה החילונית, ההולכת מטונה, ובין
השכונות הדתיות, המתפשטות בלי מעצורים.

חטא ועונשו מסח שכם
אילנה אלון נתלוותה אל הפאתולוג ד׳ר בצלאל
בלוך, שנסע להעיד בבית־המישפט המחוזי
בשכם. היא מתארת את האווירה שם, את השופטים,
ומדווחת כיצד נשפט רוצחו של ישיש מתבודד.

ב עי ק בו ת
האבא

ישי, אבנרי וסרגוסטי, יום לפני הפגישה עם ערסאת*
מקץ שנה
ששניהם נראים כיום, בפרספקטיבה של שנה
רבת־מאורעות, באור שונה_.
מיבצע עיתוגאי
מבחינה עיתונאית התעוררה שאלה
נוקבת: האם מותר לעיתונאים לדבר עם ״האוייב״
בעת לחימה? האם היה מותר לראיין את מנהיג
הכוח היריב, לשאול אותו לדיעותיו ולאפשר לו,
בצורה זו, לדבר במישרין אל הציבור הישראלי?
לפני שנה השיבו רבים בישראל בלאו מוחלט.
הלחימה היתה בעיצומה, המילחמה היתה עדיין
פופולרית, והרגשות סערו.
בינתיים השתנה לחלוטץ יחסו של הציבור
הישראלי להרפתקה הלבנונית. הרוב העצום של
הציבור הנאור מתנגד עתה למילחמה, והגיע
בדיעבד למסקנה שהיתה מילחמה. ארורה
ומיותרת׳ ,כהגדרת שלום עכשיו. רבים מאותם
שהצדיקו את המילחמה ושתמכו בה בהתלהבות,
מנסים בדיעבד להשכיח זאת ולטעון שאמרו את
ההיפך.
הדבר שינה גם את היחס למיבצע העיתונאי.
עיתוני העולם שיבחו עוד לפני שנה את המעשה
כמיבצע עיתונאי גדול, לפי מיטב המסורת של
העיתונות המערבית החופשית. הסיכון האישי
שהיה כ מו בו, התגובה הצפויה בישראל, המצב
בנמל גיוניה, מצפון לביירות.

ההסתערות של הרודן הסורי על ערפאת,
וה.מרד׳ של אנשי חזית־הסירוב, מוכיחים בעליל
כי הריעות שהשמיע ערפאת באותו ראיון —
ושעליהן חזר כמה וכמה פעמים לאחר מכן, בזכות
הסדר מדיני עם ישראל, לא היו.תרגיל׳ טכסיסי.
אילו היו תרגיל, לא היה איש בפת׳וז ובאש׳ף
מתרגש ממנו. רק משום שאלה הן ריעות
אמיתיות, הן גרמו עתה למשבר היסטורי.
לא יצאתי לאותה פגישה מסוכנת מבלי לדעת
היטב מהן דיעותיו של יו׳ר אש׳ף. קדמו לכד
פגישות רבות עם אישים אחרים באש׳ף. עצם
הסכמתו לקבל בפעם הראשונה מישלחת
ישראלית בפגישה יזומה, ולהשיב לשאלותיה,
היתה אקט מדיני, שבא להפגין ריעות אלה בצורה
חד־משמעית.
ההסתערות על ערפאת בימים אלה באה, בין
השאר, גם בגלל פגישה זו. חסידיה ומתנגדיה
באש׳ף ראו בה נקודת־מיפנה. כפי שכתב העיתון
המכובד ביותר בעולם, טיימס של לונדון, כבר
למחרת היום, :היתה זאת פגישה היסטורית׳.

ברירה לא טבעית

בראיון בלעדי לעדנה פיינרו מספר
ג׳יו־איטון ויין בן ה־ 19 על אביו
המפורסם. ג׳ון ויין, על שאיפותיו
הקולנועיות ועל חייו
בחווה מבודדת, ואומר.
:הלוואי שאבא
היה איתנו כאן!־

הברירה הטבעית שרה תערובת
של מוסיקה הודית, פופ
מיזרחי ומנגינות חסידיות
אך לא מוסיקה מארוקאית!
כך טוען המוסיקולוג אבי
אמזלג, שעבודת הדוקטור
שלו עוסקת

במוסיקה
^ הקלאסית המארוקאית.

אול7ז> ,אולס>
אולס>
הסבא והסבתא היו עבדים. האבא
הוא אולסי ,1שעבד
כסבל בבית־חרושת כדי להאכיל
את ילדיו. הבן הוא
אולסי ,2כוכב כדורסל שקשר
את חייו בישראל. הנכד
החי

ם1111 ,
הוא אולסי 3י בן 11
אצל הורי
אביו בארצות
הברית.

המדודים הקבועים: תשקיף במדינה תמרורים הנדון -טרמפיסטים
יומן אישי ־ הנסיך לבית בגין אנשים בלונים הורוסקופ מיכתבים ־ יהושע איש נצרת
זה היה העולם הזה שהיה תשבץ אנשים בעולם
עולם קטן ־ מרכז אפריקה,
איטליה וארצוודהברית

העולם וזזה 2392

״שיחקתי את אנא שלי״

״פמשה
״*ל היסטורית ,
מובן שהיה למעשה גם היבט
ציבורי־פוליטי. שתי חברותי למיבצע היו
מעוניינות רק בצד העיתונאי הטהור, אך אני אדם
פוליטי, ואי־אפשר היה להפריד בין צד זה ובין
הצד העיתונאי.
כיום, לאור המאורעות בבקאע, ניתן לדון
בהיבט המדיני הזה של הפגישה באור חדש.

חאפש׳ אל-אטד, נשיא סוריה, נחנה מכל
העולמות: הוא הדובר הצעקני ביותר בעולם
חערבי נגד ישראל, ובו-בזמן פועל יחד עם ישראל
לחיסול העצמאות הפלסטינית; מציג עצמו
כרדיקאל, א ן גובה כספים
י מארצות־ הנפט; בעל־בריתם של
:.הסובייטים, הנהנה מחיזורי
; ־האמריקאים.

הגינקולוג הרמאי
.כל מה שיכולתי לעזור בחיי -
עזרתי. נתתי הכל כדי להשיג את
תשומת ליבם של אנשים!׳ טען משה
גור, הנאשם בהתחזות כרופא
ובעריכת בדיקות גי נקולוגיות
לנשים צעי רות
שאותן הוא נהג
לאטוף במכוניתו.
שידור מיבחר שידורים -
בטלוויזיה הישראלית והירתית

רחל המייחלת
נמר של נייר
חלון ראווה
זה וגם זה
לילות ישראל
קולנוע -שבוע צרפתי
מה הם אומרים -
עזרה זוהר, אברהם מלמד,
משה זנבר, ישראל לאו,
משה רון ואבי טולדנו

אתה והשקל
ספורט

סיעת מודעי נגדו
ארבעת ח״כי הליברלים, שנמנו על קבוצת יצחק מודעי,
חוששים שהוא עלול להפקירם כדי להתמודד על מנהיגות
המיפלגה.

ייוגוון יף
נקמה בבגץ
יו״ר מיפלגת העבודה, שימעון פרס, נשא בכנסת את
נאום־ההספד על שימחה ארליך על־פי בקשתה המפורשת
של האלמנה, צילה ארליך.

במיפלגה הליברלית סבורים שהאלמנה ביקשה
להביע בדרך זאת את מורת־רוחה מהתנהגותו
של ראש־הממשלה, מנחם בגין, שלא העניק
גיבוי לאדליך, כשהוא נאלץ להתפטר מתפקיד
שר־האוצר.
נאום־ההספד שנישא בשם הממשלה על־ידי שר־המישפטים,
משה נסים, לא תואם עם צילה ארליך.

רבץ -ל א נגד נבון
ישראל גלילי ויצחק בן־אהרון נשלחו אל יצחק
רבין, בשם התקי׳ם, וקיבלו ממנו הבטחה
מפורשת, שאם יהיה יצחק נבון המועמד היחידי
לראשות־הממשלה מטעם המעיד, לא יתייצב
רבין נגדו.

הופשת רברנס
האסיר שנחון, עמום ברנם, חתם על
חוזה־הופעות בערבי־ראיונות. ההופעה
הראשונה כבר נערכה.
יחד עם ברנם יופיע מישפטן, שיסביר
את הפרשה מבחינה מישפטית.

שמועות על
פרובוקציה בחברון
בקרב אנשי־־המילואים, המשרתים בחברון,
רווחות באחרונה שמועות המייחסות את
הפיגועים ביהודים בחברון לפרובוקטורים מבין
הקבוצות היהודיות הקיצוניות.
אחת הסיבות שגרמו, כנראה, לשמועות: בפיגועים אלה לא
נפגע איש, אולם הם שימשו עילה לתביעה, להרחבת
תחומי ההתנחלות ולהחמרת העונשים לערבים.
לפי השמועה, כאשר התגלה באחד המיקרים מיטען־חבלה,
באו מתנחלים ולקחו אותו עימם, לפני שהיתה לחיילים
השהות לקרוא לחבלנים, לפירוק המיטען.

זעם בחרות
ער ארנס
בין עסקני־השורה של חרות גובר הזעם על שר״הביטחון,
משה ארנס.
הסיבה: ארנס אינו ממנה לתפקידים בכירים
במישרד־הביטחון את אנשי תנועתו.

מידע מזעזע
ער ברא פארערי
חייל־מילואים, ששירת כשומר בכלא אל־פארעה
ליד שכם, מסר מידע מזעזע על המתרחש שם.
מדובר על
דבריו חוזקו על־ידי אנשים נוספים, ששהו
במקום באותה תקופה.
המידע סותר לחלוטין דרה כוזב, שפורסם בצהרון.ידיעות
אחרונות״ ביום השני האחרון על הנעשה בבית־הכלא.

יתכן מתחרה רגרופר
אין זה מן הנמנע שמול סגן־השר פסח גרופר יתייצב במרכז

יתכן שהם ימשיכו לשמור על הרכב סיעתם.

גולדשטיין
רא יהיה סגן־שר
בניגוד למידע שפורסם, כאילו הוסכם שח״ב
פינחס גולדשטיין ימונה כסגן שר־הביטחון,
הבהירו מקורבי השר שלא היה ולא יהיה כדבר
הזה.

אחדות העבודה חוזרת בצמרת ״חברת העובדים״ חוששים כי העמדות
הבכירות במשק ההסתדרותי יפלו בידי אנשי
אחדות־העבודה לשעבר, אחרי שדני רוזוליו
נבחר לתפקיד מזכיר החברה.
מצביעים על כך ששניים מתוך ארבעת חברי המישלחת
של חברת העובדים לרומניה הם אנשי אחדות־העבודה
לשעבר.

שבעה השיב
בשרידה לכהן
ראש־העירייה המודח של שכם, בסאם אל־שכעה, השיב
ריקם מישלחת מטעם הפלג של רן כהן, שביקשה ממנו
לתמוך, או לפחות לברך, נסיון שלה לגייס ערבים.

אחרי ששבעה בירר בדרכים משלו מה טיב
הפלג של כהן, דחה את הבקשה.

לץ פייס את צ יץ׳
אוריאל לין, שהודיע כי הוא מוכן להציג את
מועמדותו לתפקיד ראש עיריית תל־אביב
מטעם הליכוד, ערך מסיבת־פיום לשלמה להט.
לין הבהיר כי דבריו הובנו שלא כהלכה, וכי היה מוכן
להציג את מועמדותו רק אילו ויתר צ׳יצ׳ על התפקיד.

שיטרית ללא מתחרים
ראש המועצה המקומית ביבנה, ח״כ חרות, מאיר שיטרית
יכהן קאדנציה נוספת ללא בחירות. הסיבה — נראה שלא
יוצבו מולו מתמודדים אחרים על התפקיד, והבחירות
המוניציפליות בעיירה יבוטלו.

החשודים ברצח
הנערזת שוחררו
השלושה, שנעצרו בחשד שביצעו את
רצח הנערות בשרץ לפני 17 שנה,
שוחררו. השלושה הם ערבים מהכפר
עילוט. התיק נגדם נסגר.

בן־גל שילם חובותיו
גיל בן־גל, החשוד בתיכנון רצח הברוקר יעקב
אלטרוביץ, שילם באחרונה לשילטונות
מם־ההכנסה את כל חובותיו, על ניהול
תיקי־השקעות בחברת הברוקרים ״מוריץ את
טוכלר״.
גורמים נוספים, הקשורים בעקיפין לפרשה, מנהלים
משא־ומתן על תשלום כופר למס־ההכנסה.

ביטוח תמורת ״רנר
מנהל כודדאדם באחת העיריות הגדולות בארץ
קיבל, בתנאים מצוייניס, מכונית.דנו 18״

הדיירים
לא רוצים בשותפים
רוב הדיילים הזמניים של ״אל על״ משלמים עתה
15 דולר ללילה מכיסם, כדי לישון לבדם בחדר
בבית־מלון בחוץ־לארץ.
החברה החליטה שהדיילים הזמניים יישנו שניים בחדר.
ניתנה להם הזכות לבחור בשותפיהם לחדר — בתנאי
שגבר יהיה בחדר אחד עם גבר, ואשה עם אשה. הדבר גרם
להלצות רבות בחברה.
רוב הדיילים והדיילות משלמים תוספת, כדי להישאר
לבדם ולשמור על פרטיותם.

קשיים ל״בנק המיזרחי״
בעיקבות ירידות השערים בבורסה, מאז ינואר
השנה, נפגע ״בנק המיזרחי המאוחד׳ יותר מכפי
שנפגעו בנקים אחרים.
הציבור מכר מניות של בנק זה בסכומים גבוהים מאוד,
יחסית, ובנק המזרחי נכנס להתחייבויות כבדות, כדי
שיוכל לקלוט את מניותיו בלי ירידות־שערים חדות.

מחלקה נפרדת למתפללים המשאלים השיגרתיים בכתב, הנערכים
במטוסי אל על כדי לבדוק את דעת
הנוסעים, מגלים מתחים גוברים והולכים
בץ נוסעים דתיים וחילוניים.
החילוניים מתלוננים, בין השאר, כי
הדתיים מקבלים את ארוחותיהם(הארוזות
בקוססות) לפני החילוניים, הנאלצים
להסתכל בשכניהם הדתיים האוכלים. ואילו
הדתיים מתלוננים שאין במטוסים מקום
להתפלל, ושהחילוניים מפריעים להם.
בצמרת החברה היה מי שהציע לסדר
במטוסים מחלקה נפרדת למתפללים, כמו
המחלקה למעשנים.
יושבה המחלוקת בבנק
מחלוקת קשה ביותר, שנתגלעה בין שניים מן המנהלים
הבכירים ביותר בבנק הפועלים יושבה לפני זמן מה.

תחילה הוחלט למנות ועדה בת שלושה אנשים
מחוץ לבנק, שתברור בין השניים׳ אך הם יישבו
את המחלוקת ביניהם, עוד לפני שהתחילה
הוועדה לפעול.

״פחות
מחמישה מיליון״
בעלי מישרד־הפירסום, שעבד למען הרופאים השובתים
בשלב האחרון של השביתה, טוענים כי הכנסתם נפלה
בהרבה מחמישה מיליוני שקלים(העולם הזה .)2391
בעלי המישרד הם ראובן וימר, דוד טמיר ורוני כהן,
ופעילים במישרד שני הוותיקים, חרמן יעקבי ועודד
באומן.

מישרד־הביטחון
שוכר רכב
בגלל קשיים תקציביים, מרבה מישרד* הביטחון
לשכור רכב בחברות להשכרה, תחת לקנות רכב
חדש לעובדי מערכת-הביטחון.

שחל עובר מי שרד
סגן יושב־ראש הכנסת, משה שחל, מנהל מגעים
עם מישרד עורך־הדץ החיפאי סלומון ליפשיץ כדי
להצטרך אליו.
אם יניבו המגעים פרי, הוא יפרוש ממשרד בן־ישראל־שחל.

במדינה

הצהרים ביחד עם הטלוויזיה הלימודית.
למעשה, יוצר כאן הצבא ערוץ
תיקשורת, חינוך ותעמולה מקביל
ונוסף על הערוץ הממלכתי, בלי
שתהיה לכך שום הצדקה מבחינת
צורכי הביטחון של המדינה, שאותם
צריך צה״ל למלא.
היו אלה הצבאות של בעלות הברית
במילחמת־העולם השנייה, שהנהיגו
לראשונה מערכת תיקשורתית מעין זו.
אלא שאז היה הדבר נחוץ. החיילים
האמריקאיים והבריטיים נלחמו באירופה,
בדרום־מיזרח אסיה, במיזרח
התיכון ובאיי האוקיאנוס השקט. הם
היו מרוחקים מאוד ממולדתם, לא
קיבלו עיתונים במועד, ולא קלטו
שידורי רדיו וטלוויזיה. הצבא נאלץ
לספק את צורכיהם בתחומים אלה. אך
איזו הצדקה יכולה להיות לקיומה של
מערכת עניפה מעין זו במדינת ישראל,
שבה יש לחיילים מגע יומיומי ומתמיד
עם המערכת התיקשורתית האזרחית?
ואולי מכין מישהו את הקרקע לכך
שיהיה צורך לשגר את צה״ל לאתרי
לחימה רחוקים יותר מהרי השוף
שבלבנון?
העם פ1רט־אש 3ל1ז
הלוחם גגד האם לייה ערד
טקס למש מישטר
־ ה אניי ה הגיזעגי
שני סרטים שהוקרנו בשבוע שעבר
על־ידי הטלוויזיה הישראלית שימשו
כתיזכורת למה שמתרחש במדינה
היחידה בעולם, שבה שולטת עריץ
רישמית תורת־הגזע הפאשיסטית
הנאצית.
הסרט הראשון, אוהבים בעיר,
תיאר את אהבתם העדינה והמרגשת
של צעירה בת־תערובת. ,ציבעונית״
על פי המינוח הגזעני של דרום־
אפריקה, עם אורח לבן, מדען מגרמניה.
בסוף הסרט נעצרים שני האוהבים
בצורה ברוטאלית, בעוון הפרת החוקים
לשמירה על טוהר־הגזע, שהם העתק
,חוקי נירנברג״ של אדולף היטלר.
הסרט השני היה מותחן. הוא תיאר
את מעשי־הרצח של מוסד־המודיעין
הדרום־אפריקאי, כדי למנוע הפצת
ידיעה בדבר רכישת גאזים מרעילים
לשימוש נגד האוכלוסיה השחורה.
מייד אחרי הקרנת הסרט השני
הקרינה הטלוויזיה סיפור־חדשות:
עיריית אשקלון ערכה טקס חגיגי
לרגל כריתת ברית של אחים־תאומות
עם העיר פורט־אליזבת בדרום־אפ־ריקה.
נירנברג
לספרדים. חתן השינד
חה היה אלי דיין, ראש עיריית אשקלון
מטעם תמ״י — רשימה שקמה כדי
להילחם באפלייה עדתית. אילו היה
דיין חי בדרום־אפריקה, היה מסווג
כ״ציבעוני ׳.אילו קשר קישרי־אהבה
עם צעירה אשכנזית, היה נשלח
למאסר של שנים.
עורכי הטקס הצטיידו מראש
באליבי: ראש עיריית פורט־אליזבת
הוא יהודי, ומתנגד למדיניות הגיד
ענית. אולם זהו תירוץ בילבד. הטקס
נערך בין ערים, לא בין פרטים, והוא בא
כחלק ממאמץ מכוון להכשרת־ררום־
אפריקה בעיני הציבור הישראלי.
למאמץ זה שותפות ח ממשלת־בגין,
הן המערך וחברות־הענק ההסתדרותיות,
העושות עסקים מצויינים בארץ
הדיכוי והאפלייה.
בעת הטקס התפלגה הקהילה
היהודית הדרום־אפריקאית, השוכנת
באשקלון. חלק מאנשיה השתתפו
בטקס, אך עשרות אחרים עמדו בחוץ
והפגינו נגד האירוע המביש.

מיפלגות
רק־ח בי 1המצרים
מה קורה 3אשר הנאמנות
למוסקווה מתנגשת עם
המאוויים הלאומיים של
חכריה הערכיים?
,ערפאת עצמו הודה לי שאיפשרתי
לו להכיר כוחות־שלום ישראליים
ולשוחח עימם,״ ציין בגאווה מנהיג
רק״ח, תופיק טובי, בראיון בהארץ.
הוא התייחס לפגישה שנערכה שבוע
לפני כן בפראג, בוועידה של תנועת־השלום
הפרו־קומוניסטית. מישלחת
שכללה, מלבד אנשי רק״ח, את בימאי־הסרטים
יהודה (.ג׳אד״) נאמן וסרבן־
השרות אנטולי יבלונקה נפגשה עם
ערפאת במשך חצי שעה. בשעת הפגישה
קם ערפאת ונישק את יבלונקה.
על רקע המאורעות בבקאע, היה
עצם קיום הפגישה אקט של הפגנה
מצד ערפאת. בצורה זו הצהיר שבדעתו
להמשיך במדיניותו, הכוללת דרשיחעם כוחות־השלום הישראליים.
מדבריו של טובי יכול להתקבל
הרושם כאילו הוא רואה את עצמו
כקבלן הפגישות בין מנהיגים
פלסטיניים וכוחות־השלום הישראליים.
בכך אין כל ממש. ערפאת כבר
נפגש ארבע פעמים בעבר עם ישראליים,
מהן שלוש פעמים עם ציונים,
העולם הז ה 2392

שאינם מזדקקים לשרותי רק״ח.
אלם מוזר. אולם היה לטובי עניין
מיוחד בהאדרת תפקידה של רק״ח, על
רקע המצוקה הגוברת של מיפלגתו
בשבועות האחרונים.
בדרך כלל ממהרת רק״ח להביע את
דיעותיה הנחרצות על אירועים
הנוגעים לעולם הערבי. אולם לאחרונה
היא לקתה באלם מוזר. אין היא אומרת
שום דבר מפורש לגבי התקפת״המחץ
של סוריה (ראה עמודים 6־ )7על
אש״ף. היא מסתפקת בהבעת המיש־אלה
החסודה שהפלסטינים יסתדרו זה
עם זה ויפתרו את בעיותיהם בעצמם.
הססנות בלתי־אופיינית זו נובעת
מסתירה פנימית הטבועה במהותה של
רק״ח. מצד אחד, זוהי מיפלגה קומוניסטית
אורתודוכסית, הנאמנה למוס־קווה
בכל מאה האחוזים — בניגוד
למיפלגות רבות בעולם, הנאמנות לה
רק ב־ .99.996 מצד שני, רק״ח היא
ביודהקיבול לנטיות הלאומיות של
המיעוט הפלסטיני בישראל, ו־ 90$של
בוחריה הם ערבים.
בדרך כלל אין סתירה בולטת בין
שתי המגמות, מכיוון שמוסקווה
משכילה לתמוך בזרם הלאומי הערבי.
אולם היו חריגים. בבחירות של 1959
ירדה מק״י — כפי שנקראה אז רק״ח
המאוחדת — משישה מושבים בכנסת
לשלושה. הסיבה: מוסקווה תמכה אז
במישטר של עבד־אל־כרים קאסם
בעיראק, שהיה נתון בסיכסוך חריף עם
מנהיג מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר,
שהיה אלילם של הערבים בישראל.
באש וכמים. כיום חוששת רק״ח
להיקלע למצב דומה.
באופן רישמי שומרת גם מוסקווה
על ניטרליות כלפי המתרחש בלבנון.
היא מעמידה פנים שאין זו הסתערות
של סוריה על מעוז העצמאות
הפלסטינית, אלא עניין פנימי בפת״ח.
אולם למעשה המצב שונה לגמרי.
בעודה משלמת מס־שפתיים למנהיגותו
של ערפאת, גם במיסגרת הוועידה
בפראג(שנקבעה זמן רב לפני
שקרה מה שקרה) ,היא תומכת למעשה
בסורים ובסוכניהם.
בראש ה״מרד״ של סוכני סוריה
עומד, בין השאר, נימר (.אבו־צאלח״)
צאלח, הידוע מזה שנים כראש הפלג
הפרדסובייטי בפת״ח. מוסקווה לא
נקפה אצבע כדי למנוע מן הסורים
להשתמש בנשק הסובייטי שלה כדי
להרוג, לפצוע, ללכוד ולגרש את חיילי
פת׳ח בבקאע, הנאמנים לערפאת.
המודיעין הסורי עצר מאות מאנשיו
של ערפאת בסוריה ובלבנון. מוסקווה
גם לא השמיעה קול נגד דרישות
ה.מורדים׳ ,הנתמכות בלי שום
הסתייגות על־ידי דמשק, שעל ערפאת
לחדול מקו־השלום ומכל מגע עם
כוחות־השלום הישראליים.
רובם העצום של הערבים בישראל,
כמו בשטחים הכבושים, רוחשים אהדה
עזה לערפאת. אילו יצאה רק״ח בגלוי
לעזרת הסורים וה״מורדים׳ ,היתה
עלולה לאבד בן־לילה את מחצית

בוחריה, לפחות. גם המיפלגה הקומוניסטית
הפלסטינית בשטחים הכבושים,
שהשמיעה תחילה תמיכה
במורדים, חזרה בה במהרה ונקטה
עמדה ניטראלית, נוסח מוסקווה.
יתכן שעמדה זהירה זו תאפשר
לרק״ח לצאת מן העניין בשן ועין. אך
הפרשה מדגימה שוב את עובדת־היסוד
הקובעת את מהלכיה של מיפלגה זו:
היא הולכת אחרי מוסקווה באש ובמים,
וכאשר מוסקווה משנה את הקו שלה
בעניין מהותי, כמו בעניין הפלסטיני,
אין לרק״ח ברירה אלא לשנות גם היא
את עמדותיה בו במקום.
עיריות ממתינים לם ים1ז
הליכוד משהה את קכלת חוק
מימון כחירות לישויות
המקומיות, כדי להקשות
על המעיד
למרות שהבחירות לרשויות המקומיות
ייערכו בעוד פחות מארבעה
חודשים, ב־ 25 באוקטובר, נמצא המטה
המוניציפלי של המערך בקשיים כספיים
רציניים.
אנשי המערך הניחו, שהליכוד יזרז
את חקיקת חוק מימון בחירות
לרשויות המקומיות, אך אלה משהים
ודוחים מיום ליום את הטיפול בחוק.
הסיבה היא פשוטה. החוק נותן כסף
למיפלגות על־פי מפתח תוצאות
הבחירות בשנת .1978 מפתח זה אינו
מחמיא למיפלגת השילטון. היא זכאית
לקבל רק 28 אחוזים מהנתח בעוד
שהמערך יקבל יותר מ־ 50 אחוז.
הסכום הכולל שיועד לחוק הוא חצי
מיליארד שקל.
הזוטרים זקוקים לכסח. בקרב
חברי המטה לבחירות המוניציפליות
של הליכוד הסתמנה מגמה שלא
לאפשר לחוק לעבור. ההנחה היתה,
שמיפלגת השילטון תוכל להסתדר
בערים ובעיירות שבהן מתמודדים
אנשיה בעזרת תמיכה מקומית, מה גם
שמפתח החלוקה עונה על הישגיהם
לפני חמש שנים ולא על מה שלדעתם
צפוי עתה.
המתנגדים העיקריים לעיכוב החקיקה
הם דווקא השותפים הזוטרים
בקואליציה, אנשי המפד״ל, תמ״י ואגו־דת״ישראל,
הזכאים למעט יותר מ־15
אחוז מההקצבה. ההודעות שהופנו
לסגן־השר חיים קופמן והשר יצחק
מודעי, ראשי מטה הליכוד, היו חד־משמעיות:
המיפלגות הקטנות זקוקות
לכסף והן לא יסכימו לתרגילי הסחבת
של הליכוד.
יושב־ראש המטה המוניציפלי של
המערך, מרדכי (.מוטה״) גור, נזעק
לברר מה יעלה בגורל ההקצבות.
כאשר נתקל בתגובת אנשי הליכוד
עלה במוחו רעיון חדש. נציגי המערך
מציעים עתה לליכוד הצעת חקיקה,
שבה יחולק הכסף לא על־פי תוצאות

!:בחירות האחרונות, אלא על פי חישוב
שונה, הלוקח בחשבון גם את התוצאות
האפשריות בבחירות הקרובות.
גם על הצעה זו, שאנשי המערך
טוענים שהיא ותרנית מאין כמוה, לא
ניתנה עדיין תשובה חיובית חד־משמעית
מצד הליכוד.
יקבלו יותר. בשבוע החולף ערכו
שני המחנות הגדולים כינוסים ארציים
של מועמדיהם לבחירות לרשויות
המקומיות. בעוד שהמערך התכנס
באולם אוהל־שם בתל־אביב . ,ישבו
אנשי הליכוד בקריית־גת.
בשני הכינוסים נשאלה שוב ושוב
השאלה מתי יזרום כסף למטות.
מועמדים אחדים הצביעו על הסכנה
האפשרית במימון הבחירות על־ידי
גורמים פרטיים. לדעתם יהפכו חלק
מהנבחרים לנציגיהם של בעלי־הון ולא
נציגי הציבור. בכינוס הליכוד אף
הוזכרו ערים ועיירות שבהן קיימת
סכנה ממשית לניצול המועמדים
על־ידי טיפוסים מפוקפקים.
השבוע התחדשו במלוא המרץ
המגעים בין הליכוד והמערך לגבי
החקיקה. המגמה המסתמנת היא
שהחוק יעבור, והליכוד יקבל יותר
מכפי שמגיע לו.

צה״ל
וידיאו צבאי
למערכת הדוינוד והתעמולה
של צה״ל מיתוסף נדבד גומך.
במיפקדת קצידחינוך ראשי של
צה״ל נשלמות ההכנות לתוכנית
שהמיפקדה הצבאית עדיין לא
התנסתה בשכמותה: הפקת סרטי
וידיאו שיופצו בין יחידות צה״ל,
ושישמשו למטרות חינוך והסברה
על־פי ההגדרה הרישמית, ולמטרות
תעמולה למעשה. בעיקר בחורשים האחרונים,
בעיקבות המילחמה בלבנון, צויידו
יחידות רבות של צה״ל במכשירי
טלוויזיה צבעוניים, כשמצורף אליהם
מיכשור להקרנת סירטי וידיאו. מישהו
במיפקדת קצין־חינוו ראשי החליט כי
מוטב שהחיילים לא ישתמשו במכשירים
רק לצורך צפייה במערבונים
ובסרטי פעולה שמספק הצבא, או
בסרטים פורנוגראפיים שמביאים
חיילי המילואים מהבית. אפשר
להשתמש במכשירים גם לצורך
.חינוך׳.
הצרה היא, שאץ שום פיקוח
ציבורי־חיצוני על החינוך, ההסברה
והתעמולה שמחליטים שילטונות
צה״ל להקרנות לחיילים, ולמעשה
יכול הצבא לעשות בתחום זה ככל
העולה על רוחו.
תוכנית לטווח ארוך? מערכת
סירטי הווידיאו נוספת על המערכות
הקיימות כבר בתחום זה: גלי צה״ל,
השבועון במחנה, ותוכנית הטלוויזיה
שאותה מפיק צה״ל בכל יום אחרי־
ירידים החגיגה נגמרת
כיטול ידיד־מינרשים ענק
כנדה מסמל תקומת שכל
כמכירת קרקעות.
קבלנים ומתווכים, העוסקים במכירת
קרקעות בגדה המערבית, חיכו זמן
רב לחופשת־הקיץ. פירסומאים ויועצי־תיקשורת
הסבירו להם שבחודשים
אלה תגדל לאין שיעור מכירת אדמות
בשטחים. הסיבה — משפחות יוצאות
לבלות בחיק־הטבע, וכן ניתן יהיה
להביא אותן בנקל לאתרי הבניה מעבר
לקו־הירוק.
עתה יודעים כל הקשורים לענף
ששוק מכירת הקרקעות מת לגמרי.
יריד״מכירות ענק של מיגרשים
פנויים, שעמר להיפתח החודש בסיוע
מישרד־החקלאות, בוטל. המארגנת,
סיגלית פריאל, מומחית לאירגון יריד
דירות לדוגמה ואתרי־בניה, הגיעה
למסקנה שהיריד יהיה כישלון. בדיקה
מידגמית שערכה לגבי מכירות אפשריות
הוכיחה שהעסק נדון לכישלון.
ההטכות לא יעזרו. ההאטה
במכירת הקרקעות נובעת מגורמים
שונים. הפירסומים על כך שישובים
שונים לא אושרו כלל על־ידי הגורמים
המיישבים השפיעו לא מעט. גם
העובדה שרוב הקרקעות המוצעות
למכירה אינן שייכות למוכרים,
ואי־אפשר לרשמן בטאבו הרתיעה
קונים, ובנוסף לכך מסתבר כי במקומות
שבהן בוצעה בהצלחה מכירה
חלקית ישנם עיכובים רציניים
בהתחלות בנייה פרטיות וציבוריות.
ישראלים, שראו בקניית קרקע דרך
נוספת להשקעה ריווחית, הגיעו
למסקנה שהעסק אינו כדאי. .אני לא
מוכן לשים את כספי על קרן הצבי,״
אמר אחד מהם, שחזר למישרד־קבלנים
גדול בתל־אביב ודרש לבטל חוזה על
קרקע לבניית וילה, תמורת תשלום
חודשי קטן ביותר. הלקוח נדחה, אך
כאשר איים שיפנה לערכאות מיהרו
לבטל כבקשתו את החוזה והחזירו לו
את כספו.
כתוצאה מהשפל ירדו מחירי
הקרקעות והדירות למחירים חסרי־תקדים.
במישרדי השיכון והחקלאות
שוקלים פירסום מידע על הטבות
מפליגות לבאים לגדה, אך הקשורים
לנושא חוששים שגם הטבות אלה לא
יביאו ישראלים נוספים לשטחים
הכבושים.
אחד הפקידים המטפלים בנושא
במישרד״השיכון, הביע חשש שגל
הקונים בא אל קיצו. .לדעתי, ולצערי,
כל הפטריוטים, הספסרים ואוהבי
איכות־החיים כבר רכשו מה שהצענו
להם. מדובר בסך הכל ב־ 30 עד 40 אלף
איש. אנו חושבים שאלה הם כל
הישראלים שיהיו מוכנים לגור בגדה
המערבית. אני חושב שזה צריך לומר
משהו לשרים המטפלים בייהוד הגדה.
אין יהודים למיבצע שלהם״.

עוון העולם הזה ,,מנתח את המגמות הסשיות שר הדיקטטור הסורי
כלבי ׳שואל, אש״ף, חלוקת לבנון, העולם העובי ושת׳ מעצמוח־העל
ך* איש עצמו מסמל את כל הסתירות האפשרויות.
1 1שמו אסר — שפירושו ״אריה״ .אבל על פי אופיו, הוא דומה
יותר לשועל.
הוא מנהיג של מדינה, אשר בה מהווים המוסלמים הסונים את
הרוב. אבל הוא עצמו שייך לכת קטנה, המהווה * 7במדינה.
הוא מדבר בשם התחייה הסוציאליסטית, אבל הוא עומד בראש
מישטר המזכיר יותר את הדיקטטורות הפאשיסטיות באירופה
שביו שתי המילחמות.
ובעיקר:

ו> 1הד־

על פי ישראל השבוע
ישראל

ב־ 1976 נכנס ללבנון בהסכמת ישראל, ולמעשה
הזמנתה. עכשיו הוא מנסה להגשים את חלומה של
ולהשמיד את אש״ף כגוף פלסטיני עצמאי. וכפי שרמזה
ממשלת ארצות־הברית, קיים למעשה הסכם אילם בין
וסוריה לחלוקת לבנון, בניגוד למדיניות האמריקאית.
כדי להבין את כל הסתירות האלה, יש לעמוד על מהותה של
סוריה, ארץ שכולה תסבוכת של סתירות פנימיות.

חאפט׳ אל־אסד, האריה המדומה מדמשק, מסמל
את כל הסתירות האלה.

• כולם ע ד כולם

אחרי מאבקי־כוח רבים עלה בקירבם חאסט׳ אל־אסד
כשליט עליון, ולמע שה כשליט־יחידי. הוא מילא —
את עמדות־המפתח בבני עדתו העלאווית, ורק
עליהם הוא סומך. אחיו הוא ראש כוחות־הביטחון,
תפקיד מרכזי בסל דיקטטורה.

^ סתירה המהותית ביותר של סוריה היא הפער העצום שבין
1 1חולשת המדינה וגודל שאיפותיה ההיסטוריות.
במפה המדינית הציבעונית תופסת סוריה מקום נרחב ומכובד.
על פי השטח, זוהי מדינה מרשימה מאוד. היא גדולה מישראל
כימעט פי 185,180( .100 קילומטרים מרובעים לעומת ).20,700

העובדה שדווקא איש של עדת״מיעוט קטנה הפך לשליט
עליון במדינה רבת־עדות מלמדת הרבה על המצב בסוריה. כאשר
החליטו בני־ישראל בפעם הראשונה להקים ממלכה, הם מסרו את
תפקיד המלך לבן מישפחה בלתי־חשובה בשבט הקטן ביותר
(שבט בנימין) .בחירת שאול בן־קיש כמלך הבטיחה שאף אחד מן
השבטים הגדולים והחזקים לא ישתלט על מתחריו.
השלטת אסר העלאווי בסוריה מבטיחה שהדיקטטור לא יהיה
בן אחת משתי העדות הגדולות(סונים ושיעים) ,ואף לא בן אחת
משתי הערים הגדולות(דמשק וחלב) .חאפט׳ אל־אסד היה תחילה
שר־ביטחון, אחר־כך ראש־־הממשלה, וב־ז 197 נבחר כנשיא. הוא
מכהן בו זמנית כמזכ״ל מיפלגת הבעת׳.

אולם גודל זה מטעה לחלוטין. כמו מצריים, הגדולה
ממנה פי שישה, סוריה ריקה ברובם מאדם. זוהי ארץ
מידברית.

,לעומת הפער העצום בשטח, פער האוכלוסין בין סוריה
וישראל זעום ביותר. מיספר האוכלוסין של סוריה גדול רק פי
שניים מאוכלוסיית ישראל. לאור הפער האדיר ברמת־החיים,
בפיתוח טכנולוגי ובשאר המדדים של חברה מודרנית, נופלת
החברה הסורית לאין שיעור מן החברה הישראלית.

המדינה, הנראית כה גדולה על המפה היא,
למעשה, מדינה קטנה, חלושה ודלה.

כאילו לא די בפירוד גיאוגראפי־פסיכולוגי זה,
מבותקת ומבותרת סוריה גם על-פי קווים דתיים.
רוב האוכלוסיה שייכת לפלג הסוני, החלק המסורתי של
העולם המוסלמי. אולם הכת השיעית, העויינת את הסונים, מהווה
מיעוט גדול מאוד, אחת הכתות הקיצוניות, שפרשו מן השיעה,
היא כה העלאווים(על שם עלי, חתן הנביא מוחמר) ,המהווה ־*7
מן האוכלוסיה, ושאליה שייך הנשיא אסר. כאילו לא די בכך יש
במדינה גם עדה דרוזית, המהווה ,295,וגם הנוצרים מהווים בה .1090
אלה מפולגים בין כמה וכמה כתות, כשהרוב שייך לכנסיה
היוונית־אורתודוכסית.

סל הכתות האלה מתרוצצות בגוף החברה
הסורית, כשהן עוינות זו לזו.
וכאילו גם בזה לא די, חי בצפון המדינה פלג של העם הכורדי,
שהוא מוסלמי־סוני על פי דתו, אך בעל מוצא גיזעי ולאומי שונה
לחלוטין. הוא חדור ברוח המרדנית המשותפת לכל הכורדים,
השואפים לאיחוד ולעצמאות.

המוצא הסורי מן המצב הזה הוא מישטר של
דיקטטורה נוקשה.

זוהי דיקטטורה סורית טיפוסית. היה צורך במיפלגה אחת,
שתתאים לתפקיד זה, ושיש לה אחיזה רבה בצבא. או, ליתר דיוק:
היה צורך בקבוצה צבאית, שתקבל לידיה מיפלגה ותשלוט
באמצעותה — על פי דגם המתאים יותר למיפלגה פאשיסטית
מאשר למיפלגה קומוניסטית.
הפור נפל — לא במיקרה — על מיפלגת התחייה(אל־בעת׳)
הסוציאליסטית, שהיא מהדורה נאמנה למדי של תנועת־התחיייה
הישראלית. זוהי מיפלגה הדוגלת בלאומנות קיצונית, באחדות
מוחלטת של ״האמונה הערבית״ — כלומר, בריכוז כל הערבים
במדינה איחודית אחת, תוך העלמת כל הניגודים הגיאוגראפיים
והדתיים.
לא במיקרה, היו מייסדיה ערבים נוצרים.
מיפלגה זו מצאה אחיזה רבה בקרב הקצונה הסורית הצעירה,
שמאסה בפילוג ובשחיתות. הם תפסו את השילטון, והקימו
דיקטטורה חד־מיפלגתית.

בל התעמולה הרישמית של מישטרו מבוססת על
המילחמה בישראל. אך למעשה הוא השותף הנאמן
ביותר של ישראל בעולס הערבי.

חולשה יסודית זו חמורה עוד הרבה יותר מזו המשתקפת
בעובדות אלה. כי סוריה סובלת ממחלות כרוניות, שהן תוצאות
הנתונים הגיאורפיים וההיסטוריים.
בגלל אופיה המידברי, סוריה מורכבת בעיקר מנאות־מידבר,
המנותקות לגמרי זו מזו. כמה ערים גדולות מרכזות בתוכן את
החיים הסוריים. קיים בהן פטריוטיזם מקומי חזק מאוד, והן
שונאות זו את זו.
השינאה הגדולה ביותר שוררת בין שני המרכזים הגדולים:
דמשק, הבירה המדינית וההיסטורית, וחלב, מרכז הכלכלה
והמיסחר. מעולם לא היתה לבני־חלב חשק כלשהו לקבל פקודות
מדמשק, הרחוקה והשנואה. גם ערים אחרות, כמו חומם, אל־חמה,
לטקיה וקאמישלי, הן בעלות ישות מקומית חזקה. כמחצית
האוכלוסיה הסורית גרה בערים אלה.

לדמוקרטיה, כשהמאבק בין הפלגים מתועל למאבק בין מיפלגות.
אולם מישטר זה התמוטט חיש־מהר. המדינה ראתה שורה של
הפיכות צבאיות, בקצב של אחת לשנה בממוצע, כאשר כל רודן
חדש שוחט את קודמו ואת מקורביו, וממתין למותו בידי הבא
בתור.
אדיה שהוא

שוער

זוהי דיקטטורה חזקה, אכזרית, חסרת־מעצורים
וחסרת־רחמים. אסד ואנשיו מאמינים כי זוהי הדרך
היחידה להצלת סוריה, ולמנוע את התפוררותה
לגורמים.
מי שמתמרד, כמו האחים המוסלמיים בעיר אל־חמד* מדוכא
באכזריות איומה, תוך הריסת רובעים שלמים.

• מילחמה כתוצר לאומי
ד בעצם הקמת הדיקטטורה לא היה די כדי להבטיח את
\ £מעמדה של סוריה. גם כשהיא מאוחדת איכשהו, ולוא בכוח,
אין סוריה מהווה אלא מדינה קטנה, חלושה ועניה.
אין לסוריה מה למכור. אין לה נפט, כמו לשכנתה ואויבתה,
עיראק, שבה שולט דיקטטור סוני על הרוב השיעי, בשם פלג אחר
של מיפלגת הבעת׳ .לסוריה אין שום אוצרות־טבע הראויים
לשמם. התוצר הלאומי שלה עלוב. על פי מישקלה הסגולי, סוריה
היתה צריכה להיות חברה עלובה בליגה הערבית. אך יש לה משהו
למכור.

הייצוא העיקרי של סוריה הוא אידיאולוגיה —
והמילחמה בישראל.
לסוריה יש מסורת לאומית עתיקה ומפוארת. בשנת 661 קבע
הח׳ליף מועוויה לבית אומיה, אחד מגדולי השליטים בהיסטוריה
של האיסלם, את דמשק כעיר־הבירה של האימפריה המוסלמית.
אף שקמו לדמשק במרוצת הזמן מתחרות רבות אחרות, וביניהן
בגדאד וקאהיר, היא עדיין רואה את עצמה כבירה האמיתית של
האיסלאם, מרכז הלאומיות הערבית.
אומנם, השיעים, חסידי הח׳ליף עלי, לא הכירו מעולם בחוקיות
מתחרהו ויריבו הח׳ליף בדמשק. יש משום פאראדוכס בכך
שאל־אסד, השייך לכת שיעית קיצונית ופורשת, מנצל עתה את
המעמד ההיסטורי של דמשק הסונית כדי לפאר את סוריה כמרכז
התחייה הערבית. אך אין זה משנה את העובדה כי מאז תקומת

הפילוג בין פלגי העם הסורי במישורים השונים —
גיאוגראפי, דתי, לאומי ומעמדי — הוא עובדת־יסוד
של סוריה. הוא הופך אותה למדינה פגיעה,
שההתפוררות הפנימית מאיימת עליה בכל עת.

#הפיתרוז: דיקטטורה
ך* לבנון הסמוכה גרם הפילוג היסודי בין העדות והאיזורים
*הגיאוגראפיים להתפוררות אמיתית, שהביאה להתפרקות
המדינה הלבנונית, למילחמת־אחים נוראה, לשרשרת בלתי־פר
סקת של אסונות ויסורים, ולבסוף להתערבות כל שכניה — סוריה
ממיזרח ומצפון וישראל מדרום.
אומנם ניסו הלבנונים, עם קבלת עצמאותם, להסדיר את
הבעיות ביניהם באמצעות ״אמנה לאומית״ ,שחילקה את כל
הזכויות במדינה על פי מפתח עדתי נוקשה. אך פיתרון מלאכותי
זה לא עמד במיבחן הזמן. כיום אין המדינה הלבנונית קיימת,
ונראה שאין כמעט איש בלבנון המצטער על כך באמת.

סוריח בחרה בדרך אחרת.

גם היא ניסתה תחילה, כמו לבנון, לקיים מישטר הדומה

עם עופאת(והנשיא מדיין)

הלאומיות הערבית המודרנית עמדו הסורים תמיד בשורה
הראשונה שלה.
אומנם, יכולה להיות סתירה בין האידיאל של חידוש האחדות
הכל־ערבית ובין הרעיון של סוריה רבתי — איחוד סוריה
ההיסטורית, הכוללת את לבנון, פלסטין(ארץ־ישראל המערבית)
ועבר־הירדן. אך הסורים עצמם אינם מכירים בסתירה זו.
בהניפו את דגל אל־בעת׳ והאחדות הערבית, תובע אסר לעצמו
את מנהיגות העולם הערבי. זהו טכסים מחוכם, שנועד להעניק
לסוריה כוח ומעמד החורגים בהרבה מממדיה הטיבעיים העלובים.
למעשה, הפכה הלאומיות הערבית מכשיר בידי המדיניות הסורית
להאדרה עצמית.

בכך עוזר לה העניין הישראלי.

על״ידי נקיטת העמדה הקיצונית ביותר כלפי ישראל, מחזקת
סוריה את תביעתה להיות המגינה האמיתית היחידה של העניין
הערבי. יותר מכל מדינה ערבית אחרת, הפכה סוריה את המילחמה
בישראל למכשיר פרטי.
לשם כר זקוקה סוריה לשלושה תנאים:
• הוצאת המתחרים הערביים העיקריים שלה מן המילחמה;
• שיעבוד גמור של התנועה הלאומית הפלסטינית (קרי:
אש׳׳ף) לממשלת דמשק:
• המשכת המילחמה, לפחות מבחינה מילולית, בסיגנון
הקיצוני ביותר.
את המטרה הראשונה היא השיגה כאשר פרשה מצריים מן
המילחמה בקמפידייוויד, וכאשר פלשה עיראק לאיראן. הברית
האיראנית־סורית נועדה להעסיק את עיראק במילחמה זו לעולם
ועד.

כיום מהווה סוריה את. מדינת־העימות״ היחידה
של העולם הערבי מול ישראל. היא יבולה לתבוע
ולקבל תמיבה של אילי־הכסף בעולם הערבי למען
המשך עמידתה על מישמר האומה הערבית מול פני
האוייב הציוני.

את שיעבוד אש״ף ניסה אל־אסד להגשים ב־ ,1976 אך אז

נעצר ברגע האחרון על־ידי הסעודים(העולם הזה .)2391

הוא מנסה עתה שוב להשיג מטרה זו, ושוב
בעזרתה האדיבה של ישראל.
באותה שעה מתנגד אל־אסד בכל כוחו לכל אפשרות של
הסדר עם ישראל, אשר ישים קץ למילחמת ישראל־ערב. כפי
שאמר מנהיג פלסטיני, במרירות, בשיחה פרטית. :סוריה חיה מן
המילחמה הזאת. היא מוכנה להמשיך בה עד הלוחם הפלסטיני
האחרון׳.

• מנצחמילחמת־הלבמן

ולם אל״אסד אינו מנהל מילחמה זו כאריה, אלא כשועל.
בכל שנות הסיכסוך, נזהרה סוריה שלא להתקיף את ישראל.
י*־ אומנם, היא השתתפה במילחמת ,1948 ככל מדינות־ערב, וצבאה
היה היחידי שלא הוכה בה. אך כאשר תקפה ישראל ב־ 1956 את
מצרים של גמאל עבד־אל־נאצר, שהיה אז הגיבור של העולם
הערבי, לא חשה סוריה לעזרתו. היא עמדה מן הצד גם במילחמת
ששת־הימים, למרות שפרצה בגללה, ולא נקפה אצבע כאשר הוכו
צבאות מצריים וירדן. היא לחמה רק בלית ברירה, כאשר ישראל
החליטה לתקוף אותה ועלתה על רמת־הגולן.
ב* 1973 השתתפה סוריה ביוזמת־המילחמה, כדי לשחרר את
רמת־הגולן. אך היא לא התערבה במילחמת ,1978 כאשר כבשה
ישראל חלק מלבנון, והיא לא התכוונה להתערב גם במילחמת
.1982 לצבא הסורי היו הוראות קפדניות ביותר שלא להגיב אף
על אש ישראלית, ורק החלטתו הנחושה של אריאל שרון לתקוף
ולהביס את סוריה הצליחה לגרור את סוריה למילחמה.
בהזדמנות הראשונה, כעבור שישה ימים בלבד, ולמרות
שצבאה הצליח להנחיל לצה׳ל על הקרקע מפלה קשה

י י -בסולטאן־יעקוב, מיהר. אל־אסד לחתום על הפסקת־אש —
שחשפה את כוחות אש״ף לבדם לכל עוצמתו הכבירה של צה״ל.

אין ספק שאמד קיווה שצה״ל ישמיד את אש״ף,
בשם שמנחם בגין מקווה כיום שאמד יעשה את
המלאכה.
הזהירות של אסר מול ישראל אינה מיקרית. היא הגיונית

ביותר.

המילחמה בישראל היא נכם חשוב מדי לסוריה,
מכדי שיבזבז אותה בשדה־הקרב. והצבא הסורי הוא
_ בסים חשוב מדי לדיקטטורה של אל־אסד, מכדי
ר שיבזבז אותו בקרבות.
כיום כבר ברור כי חאפט׳ אל־אסד הוא המנצח האמיתי של
מילחמת־הלבנון. בעוד שהישגיה של ישראל מעטים ומפוקפקים,
הרי הישגי סוריה ברורים וממשיים. בין השאר:
• ישראל חיסלה את המיני־מדינה הכמעט־עצמאית של
אש״ף בדרום־לבנון, ובכר נתנה לדמשק את האפשרות המבוקשת
להפוך את אש״ף כולו למכשיר בידי המדיניות הסורית. על כך
נטושה עתה המערכה הסורית־פלסטינית.
• בתום המילחמה נשארה סוריה בעלת 405,משטח לבנון,
ושום כוח בעולם אינו יכול להזיזה משם. זהו נכס, שסוריה יכולה
_ עתה להחזיק בו או למכור אותו במחיר כבד, כאוות־נפשה.
• סוריה היא עתה המדינה הערבית היחידה הלוחמת
בישראל. בתור שכזו, היא יכולה לגבות מחיר כבד מן האוצר
של סעודיה, כוויית, לוב ואחרים. למעשה, היא הפכה הקבלן
הצבאי של העימות הערבי, ומקבלת תשלום גדול עבור שתת
זדי•
מכיוון שכל המהלכים במרחב תלויים עתה במידה רבה
בסוריה, מחזרים אחריה שתי המעצמות הגדולות גם יחד.
ברית־המועצות אינה בטוחה בנאמנותה, ועל כן היא נאלצת לשלם
שוב ושוב כדי להחזיק בבעלת־בריתה החשובה היחידה הזאת
בעולם הערבי. הנשיא רונלד רגן, הזקוק באופן נואש להישג
מדיני כלשהו לפני הבחירות האמריקאיות, יודע שרק הסורים
יכולים להעניק לו הישג כזה, בצורת נסיגה כלשהי בלבנון, ולוא
רק סמלית.
• כדי לכפר על כישלון הנשק הסובייטי במילחמת־הלבנון
(ובעיקר המטוסים והטילים) ,נאלצה ברית־המועצות לספק
לסוריה כמויות אדירות של נשק מודרני ביותר, ובכללו טילים

תותחים מול דגשק: תותח 175מ־מ של טז״ר בגילחגת יום־הניטויס
מתוחכמים, יחד עם מאות — ואולי אלפי — טכנאים ויועצים.

מצב זה מאדיר את בוהה הצבאי של סוריה בלי כל
יחם לממדיה הלאומיים, והופך את סוריה למעצמה
צבאית ראשונה במעלה בעולם הערבי.
ואילו נוכחות החיילים הסובייטיים על אדמתה מחסנת אותה
במידה רבה מפני אפשרות של התקפה ישראלית.

0קבל? להגנה ערבית
ן * תימרונים הפוליטיים המתוחכמים של אל־אסד ביצרו
( 1הישגים אלה עוד יותר.
הברית המעשית הקיימת בין איראן של חומייני וסוריה של
אסר נוצרה, תחילה, רק כדי להחליש את עיראק, יריבתה
ההיסטורית והמודרנית של סוריה. עיראק גדולה פי שניים ויותר
מסוריה, אוכלוסייתה גדולה ב* ,505 היא עשירה הרבה יותר,
והדיקטטורה שלה, המניפה גם היא את דגל אל־בעת׳ ,אינה נופלת
בעוצמתה ובאכזריותה מאויבתה הסורית.

כיום מעניק הציר דמשק־טהראן יתרון עצום
לאפר.

סעודיה ושאר מדינות־הנפט הערביות רועדות מפחד, מול פני
האיום של איראן השיעית, הקנאית ושוחרת־המילחמה. מהפכה
דתית־קנאית בהשראה איראנית עלולה לסתום את הגולל על
מדינות אלה.
סעודיה ובנותיה תומכות בעיראק, כדי לעצור סכנה זו. אבל בו
זמנית הן גם מחזרות אחרי אסר, האח הערבי היחידי שיש לו
השפעה בטהראן, כדי לקנות את ליבו של חאיית־אללה. בריתו עם
חומייני שווה לאסד הרבה־הרבה מיליונים.

יתר על כן, כל מדינות המיזרח הערבי בטוחות כי
במוקדם או במאוחר תתפשט ישראל מיזרחה.

מאז פרישת מצריים מן המילחמה, גבר בטחון זה. המלך חוסיין
משוכנע שירח תהיה המטרה הבאה של מסע־ההתפשטות הציוני.
ורבים בעולם הערבי סבורים כי היעד האמיתי של ישראל הוא
השתלטות על שדות־הנפט של סעודיה. גם איש מתון כמו עיצאם
אל־סרטאווי היה משוכנע בכך.
סוריה היא הבלם הצבאי היחידי שנותר בעולם הערבי — וכל
הערבים יודעים זאת. גם כשאין ח בטוחות באסד הערמומי, וכשהן

מבינות היטב את מישחקו המפותל, הן מכירות בעובדה
הגיאוגראפית־הצבאית: ישראל לא תוכל להתפשט מיזרחה כל
עוד מאיים עליה מצפון הצבא הסורי.

מדינות־הנפט משלמות על כן את הכסף לסוריה
לא בחסד, ולא מתוך מניעים כלל־ערביים בלבד, אלא
גם כדי להגן עד כמה שאפשר על ביטחונן.

#גאון מדיני
^ ך הגיע השועל מדמשק למצב שבו הכוח הסורי בשיאו, אף
^ שכוח זה עומד למעשה על כרעי־תרנגולת. לא הכוח הממשי
של סוריה, לא עושרה ומשאביה העצמיים, מנחילים לה את הכוח
הזה, אלא מישחקו המותחכם של איש אחד. מכאן כוחו.

כיום משחקת סוריה בכל החזיתות.

היא משתפת פעולה עם ישראל נגד אש׳׳ף, ולמען חלוקת
לבנון ביניהן, בעודה מוכרת את סיסמת המילחמה בישראל, התוצר
הלאומי העיקרי שלה.
היא רוכבת על העניין הפלסטיני וסוחטת ממנו את הטיפה
האחרונה, בעודה מנסה באכזריות לשבור את העצמאות
הפלסטינית ואת יכולתם של הפלסטינים לקבוע בעצמם את
דרכם. מכיוון שיאסר ערפאת וחבריו משוכנעים עתה כי האינטרס
הלאומי הפלסטיני מחייב הסדר מדיני עם ישראל, הם מאיימים על
אינטרס סורי בסיסי. מכאן ההחלטה הסורית לחסל אותם.
למרות סיסמותיו הרדיקליות, זוכה אסר לתמיכה רבה מצד
סעודיה השמרנית, בעוד שמצריים השמרנית והפרו־אמריקאית
מסוכסכת עם סעודיה.
ברית־המועצות מספקת לו כמויות אדירות של נשק,
המגדילות את כוחו, וארצות־הברית הגדולה מחזרת אחריו
ועומדת בדמשק כעניה בפתח.
לגבי המנהיג של מרינה כה רעועה ועלובה; זוהי שורה של
הישגים שכמעט לא־ייאמנו.

מועוויה, החליף הגדול מדמשק, נחשב באחד
מארבעת הגאונים המדיניים (״דוהאת״) של
האיסלאם. חאפט׳ אל־אסד יבול בהחלט לתבוע כי
שמו יצורף לרשימה.

המסת חוקקה חוקים מיוחדים
שהקנו הטבוח רמיריונוים שר
״נרד ורא״זנבוג -שנשיו
הם ובים ער,,החנוה דישואד׳
שגם למענה חוקקו חוק!
מדיניות המחירים בשני תחומים חשובים של המשק: התחבורה הימית,
ומחיר הדלק.
שני״ הבנקים הגדולים, בנק־הפועלים ובנק־דיסקונט, הם גם שליטי
קונצרן כלל, שברשותו 170 חברות, שחלק מהן שולטות בכמה וכמה
מיפעלים. זהו הקונצרן הכלכלי הגדול ביותר בישראל, ועם צרוף החברה
לישראל הוא היה עשוי להפוך לבעל מונופול במשק בכמה תחומים.
גם אייזנברג לא הסתיר את רצונו להשיג דריסת רגל איתנה בשוק
הדלק הישראלי. הוא ניסה לפני שנתיים לקנות את מניותיו של סיר
אייזיק וולפסון בחברת פז, והדבר נמנע ממנו ברגע האחרון. על־פי ההסכם

רוטשילד עם סרס
קשרים טובים

**ץ ר־האוצר יורם ארידור הודיע, כי אם ירכוש קונצרן־הענק כלל את
החברה לישראל, יבוטלו ההנחות המפליגות במיסים שמהן נהנית
החברה לישראל. לכאורה, זהו צעד אמיץ של שר־אוצר ישר, המבקש
לחסוך למדינת ישראל כסף יקר הזורם לכיסי הפרוטקציונרים.
למראית־עין זאת אין שחר. שר־האוצר רק מתערב במאבק־איתנים בין
שתי קבוצות של פרוטקציונרים, כשהוא מצדד בגלוי באחד הצדדים.
ארידור פשוט מעדיף את המיליארדר שאול אייזנברג על־פני בנק
הפועלים, שבמקרה זה זוכה לתמיכתו של פרוטקציונר שלישי — הברון
אדמונד דה״רוטשילד.
אילו היתה טובת האוצר של מדינת ישראל לנגד עיניו של שר־האוצר
יורם ארידור, היה עליו לבטל כבר מזמן את ההנחות המפליגות שמקבלת
החברה לישראל, ולא להמתין עד שיבקש קונצרן כלל לקנות אותה.
על־פי החוק שחקקה הכנסת במיוחד לצורך הקמתה של החברה
לישראל, היה צורך ש־* 80 ממניות החברה יוחזקו בידי תושבי חוץ, כדי
שתזכה בהטבות המס הענקיות.
למעשה, לא שרר מצב זה בחברה מעולם — אך בעליה המיליונרים
קיבלו את ההטבות כל העת. כדי ליצור מראית־עין כאילו נשמר החוק, היה
צורך בזמנו בעיסקות הסיבוביות שערך מיכאל צור עם קבוצת ריגר
הגרמנית.
העיסקות האלה, שבהן הופרו חוקי המטבע של שלוש מדינות —
ישראל, שווייץ וגרמניה — נעשו בידיעתם המלאה ובהשתתפותם
הנמרצת של כל בעלי החברה ושל יו׳׳ר הדירקטוריון שלה, הברון
דה־רוטשילד.
בדיקה שערך העולם הזה לפני שלוש שנים ( )2260 העלתה, כי על־פי
הנתונים ברשם־החברות, מוחזקות יותר מ־ 20 אחוז ממניות החברה בידי
אנשים וחברות ישראליים והיא אינה זכאית לקבל את הטבות המס
המפליגות.
ממש כשם שנחקק חוק מיוחד שהבטיח הנחות במס לפרוטקציוגרים
של החברה לישראל, כך נחקקו חוקים מיוחדים שהבטיחו הקלות רבות
לשני המתחרים העיקריים על השלל — קונצרן כלל ושאול אייזגברג.
החוק שהבטיח את ההטבות לכלל נחקק בתחילת שנות השישים. החוק
למען אייזנברג נחקק מייד אחרי מילחמת ששת הימים, בסמוך לתקופה
שבה נחקק חוק החברה לישראל. גם כלל וגם אייזנברג הם
פרוטקציונרים של המימסך בזכות עצמם, והם פשוט רוצים בשלל
פרוטקציוני נוסף.

^ די־לויב על

ה מו מ סי ל

ף חודשים האחרונים מתנהל דו־קרב קשוח על השליטה בחברה
ו לי שראל. קבוצת אייזנברג נקטה עוד בסוף 1982 בצעד
מרחיק־לכת, והודיעה כי היא מוכנה לקנות חבילות מניות של החברה
לישראל גם מחוץ לבורסה, במחירים גבוהים מאלה המשולמים עבורן
בבורסה. הדבר הדאיג מאוד את הבעלים העיקריים של החברה לישראל
בנק הפועלים ובנק דיסקונט.החברה לישראל אמנם אינה פעילה במיוחד, ורווחיה אינם מרקיעי
שחקים, אך יש ברשותה שני נכסים חשובים ביותר במשק הישראלי,
שהבנקים הגדולים לא העלו בדעתם להיפרד מהם: חברודהספנות
הלאומית צים שבה שותפה החברה לישראל יחד עם חברת־העובדים של
ההסתדרות, ובתי־חזיקוק בחיפה״ שבהם שתפה גם הממשלה• אלה הן
שתי עמדות״מפתח פונופוליסטיות, שמי ש שלט בהן יכול להכתיב את
תמחרים נולדה בת לזמרת עירית ענבי. היא
התפרסמה כילדת״הפלא בפסטיבל־הילדים
הראשון, כאשר שרה לצידו של אבי טולדנד׳
את השיר למה ככה, ככה למה. חבריה ללהקת
קסם נכנסו לחדר־הלידה מייד אחרי שהתינוקת
יצאה לאוויר העולם. עירית עדיין לא מצאה שם
לבת.
חגג את יום הולדתו ה־ 48 הפרופסור
שבח וייס, ח״כ
העבודה בכנסת העשירית.
נולד בפולין, עלה
לארץ ב־ . 1947 הוא בוגר
מישפטים באוניברסיטת
תל־אביב, מוסמך ל־מדעי־המדינה
ור״ר לפילוסופיה
באוניברסיטה
העברית בירושלים. היה
ראש־החוג למדע המדינה
באוניברסיטת חיפה. וייס התפרסם בעבר כמארגן
שעשועוני פרסים וחידונים. לפני כמה שנים
נפצע קשה בתאונת־דרכים.

חגג את יום הולדתו ה־ 57 הסופר
והעיתונאי עמום אילון, חבר הנהלת מערכת
הארץ. נולד בווינה, עלה לארץ ב״ .1935 למד
מישפטים, שימש כתב עיתונות במערב אי רו פ ה^ ,
חיבר את ירושלים לא נפלה, בארץ רדופה
העבר־גרמניה החדשה, הישראלים, היש דרך
לשלוסז(ביחד עם סנה חסן והרצל. החלים
באחרונה מהתקף־לב. אישתו, ב ת, הוציאה
באחרונה ספר בישול בסיגנון איטלקי.
חגג את יום
הולדתו ה־ ,51 מנהל
מוסיאון תל אביב
מארק שסם. נולד
בבאזל, עלה לארץ
ב־ . 1954 למד בבית־הספר
לאמנויות יפות׳
בג׳נבה. פסל ובק^*,
באמנות הפלסטית. היה
אוצר במוסיאון־ישראל
ויועץ אמנותי של שסם ראש־עיריית ירושלים.
חגג את יום הולדתו ה״ 46 הסופר-
מבקר־עיתונאי יצחק (״איציק״) בן־נר. נולד
בכפר־יהושע, למד ספרות עברית, פילוסופיה
ודראמה באוניברסיטת תל־אביב. במשך שנים
היה עורך, מפיק ומגיש בתחנה הצבאית
גלי־צה״ל. פרש לפני זמן קצר ועבר לדבר.
פירסם ספרים, סיפורים בחוברות ובמוספים
סיפרותיים. עתה הופיע סיפרו עב־הכרס
פרוטוקול.

אייזנברג עם בגין
בן־בית
שבין החברה לישראל ובין הממשלה, מחזיקה אמנם החברה לישראל
רק בחלק מן המניות של בתי־הזיקוק, אך תמורתן היא מקבלת שליטה
בניהול. לאייזנברג יש עיסקי נפט מסועפים בעולם, והשליטה
בבתי־הזיקוק היתה חשובה לו מאוד.

התוצאה:
תיקו
**שוט כך נאבק אייזנברג בכל כוחו כאשר נודע לו על הכוונה של
^/קונצ רן כלל להשתלט על החברה לישראל. בנק הפועלים ובנק
דיסקונט השיגו את תמיכתו של הברון דה־רוטשילד בעמדתם. לברון היה
ברור שהוא מחזיק במישרתו כיו״ר הדירקטוריון רק בגלל תמיכת הבנקים,
ואם ישתלט אייזנברג על החברה הוא יסולק מתפקידו. אייזנברג, לעומת
זאת, הפעיל את כל השפעתו בצמרת הליכוד — ויש לו שם השפעה לא
מעטה.
אין ספק שלהחלטתו של ארידור יש מניעים פוליטיים. הברון
דה־רוטשילד שומר עד היום על קשריו החברתיים עם ראשי המערך ועם
שימעון פרס. ארידור אינו שוכח גם מהי השתייכותו הפוליטית של בנק
הפועלים, בעל המניות העיקרי בקונצרן כלל. אייזנברג, לעומת זאת,
שולט למעשה בכמה מחברי-הכנסת ובכמה מהשרים של המיפלגה
הליברלית שבליכוד. יש לו גם שליטה באחד האנשים המקורבים ביותר
לארידור בתנועת החרות. זהו חבר־הכנסת האדמוני מיכה רייסר, שהוא
חבר מועצת־המנהלים של אתא, הנמצאת בשליטת אייזנברג. רייסר הוא
גם שותפו של אחד הבולטים באנשי אייזנברג בישראל, מיכאל(״מיקי״)
אלבין, במיפעלים פוליטיים מסוג מועדון היקב של הליכוד.
ארידור גם אינו שוכח שאייזנברג הוא בך בית אצל ראש־הממשלה
מנחם בגין — וגם היום בגץ הוא עדיין מנהיג שאיש בתנועת החרות אינו
מעז להרגיז אותו.
:מילחמת הפרוטקציונרים הסתיימה לעת־עתה בתיקו. כל אחת
מקבוצות הפרוטקציונרים נהנית לעת עתה, מן ההטבות שלה בלבד.

שלמח פרנקל

נבחר כמועמד חרות לראשות עירייה
אשקלון תת־אלוף(מיל׳) נתן(״נתקה״) ניר(,)48
יושב־ראש האגודה למען החייל. נולד בפולין,
עלה לארץ בשנת .1948 נלחם במילחמת
ששת־הימים באום־כתף אבו־עגילה, נפצע קשה
בשתי רגליו ועבר 42 ניתוחים. במילחמת יום
הכיפורים היה מפקד חטיבת שיריון באוגדה של
אברהם אדן, וחטיבתו, שסבלה אבירות קשות,
השלימה אחרי 21 ימי לחימה רצופים את כיתור

הארמיה השלישית.
מונתה לתפקיד נשיאת בית־המישפט
המחוזי בתל־אביב חנה אבנור. היא תחליף את
השופט בנימין כהן בן ה־ ,70 הפורש לגימ־לאות.
אבנור נולדה בוורשה, והיא בוגרת גימנסיה
הרצליה. בתחילת שנות ה־ 50 עברה לפרקליטת
מחוז תל־אביב. ב־ 1962 מונתה לפרקליטות מחוז
תל־אביב וב־ 1974 מונתה לשופטת בבית-
המישפט המחוזי בתל־אביב. באחרונה כיהנה
כשופטת בפועל בבית־המישפט העליון. לא
מכבר נישאה לעובד הסיפריה המישפטית במיש־רד־המישפטים.

חלפו
21 4שבועות מאז נרצח אמיל
גרינצווייג, מפגין שלום עכשיו, מול מישרד
ראש־הממשלה. עד היום לא אותרו ולא נעצרו
הרוצחים.

חלפו 15 שבועות מאז התחייב בפומבי
ח״כ חרות רוני מילוא לשלם ללב׳י סך של 10
מיליון לירות אם מועמד הקואליציה לתפקיד ן
הנשיזן, השופט העליון מנחם אילון, לא יזכה
בהצבעה בכנסת. עד היום לא שילם מילוא, ולוא
חלק על חשבון התחייבותו.
חלפו 57 4שבועות מאז פלש צה׳ל
ללבנון למילחמה שתוכננה ל־ 72,48 או לכל
היותר ל־ 96 שעות.

שש שנים אחרי ששוחרר מן הכלא ספני ששכב בבית־ חולים
ונטה -כביכול -למות(למעלה)
קיפץ יהושע בן־ציון על הטרשים
עול ה תנ ח לו תשבם־ עי ליזז,
כשהוא בריא ועליז

^ הושע בן־ציון נדון לתריסר
שנות מאסר, בגלל גניבת 47 מיליוני
דולרים. אביו, שמואל בו־ציון, נהרג
בגלל הרבה פחות מזה 18 :לירות
ישראליות. האב היה איש עשיר מאוד
בעל בתים להשכרה בירושלים.
הוא היה ידוע ביחס הקשוח שהפגץ
כלפי הדיירים, שרבים מהם היו עניים,
והתקשו לשלם במועד את שכר,הדירה.
אחד הדיירים שסילק שמואל
|_בן־ציון מביתו בירושלים, היה נכה
״?טוע־רגל, שפיגר בתשלום שכר־הדירה
בשלושה חורשים — בסך שש
לירות ישראליות לחודש.
בלילה שלפני סילוקו ביקש הנכה
ארכה של יום אחד, לפני שיפנה את
הדירה הקטנה. אחותו של יהושע
בן־ציון הסכימה לתת לנכה ארכה זאת,
בתנאי שישלם 110ל׳׳י, כדמי־לינה
לאותו לילה. האחות היא מאירה ריינר,
—1גשתו של גירעון ריינר.
אחרי שסולק הנכה, הוא ערן־ 1 התנקשות־נפל בחייו של בדציון,
ואחר־כך החליט לחטוף אותו ואת
חתנו, גדעון ריינר. החטיפה לא עלתה
יפה. הטומיגן שהיה בידי החוטפים
ירה. שמואל בן־ציון נהרג, וגדעון ריינר
נפצע. זה היה בספטמבר ( 1954 העולם
הזה .)882
יהושע בן־ציון היה אז עורך־דין
בירושלים, אחרי שסיים בהצטיינות את
י-בפקולטודלמישפטים באוניברסיטה
העברית. הוא פתח מישרד עורכי־דין
-1שהתמחה בהקמת חברות ואדוציות.
הוא תבע כי החוק ישונה, ויתאפשר
להטיל עונש־מוות על האיש שהרג את
אביו. כאשר התברר לבן־ציון כי
סעיף־האישום הוא הריגה, הוא תבע
|ג; בתוקף להחליף את סעיף־האישום
,לרצח בכוונה תחילה, כדי שאפשר
ף~*ד,יה להטיל עונש מירבי.

המעביד
של מפיר
ך* איש שהרג את שמואל בן־ציון
( 1נדון ל־ 15 שנות־מאסר. בגלל רגלו
הקטועה, היה המאסר קשה עליו מאוד.

אשתו וילדיו היו ללא פרנסה, והמתינו
לו 12 שנים מחוץ לכלא. לבסוף החליט
הנשיא זלמן שזר לקצר את תקופת
המאסר.
כאשר נודע הדבר לבו־ציון, הוא
רתח מזעם, ושיגר מיכתב לנשיא שזר
בתביעה שיחזור בו, ושהאיש שהרג את
אביו ירצה את מלוא תקופת המאסר.
יהושע בן ציון הוא היום בן ,58 בעל
גיזרה נאה, לבוש בהידור, שיערו דליל,
ופניו שופעי־בריאות. הוא אינו נוקם
ונוטר רק כשהמדובר באיש שהרג את
אביו. בעניין עונש־המוות, אין אצלו
אפלייה בץ יהודים וערבים.
יהושע בן־ציון מצא לעצמו ג׳וב קל
ונוח בשירות המילואים שלו בצה״ל,
הוא מונה כשופט צבאי. בשני
מישפטים שבהם ישב בן־ציון בדין, הוא
חרץ את דינם של הנאשמים למוות.
פעם היה זה במישפטן של שתי חברות
אש׳׳ף שנאשמו בחטיפת מטוס, ופעם
היה זה במישפטו של צעיר ערבי
שהואשם בהשתייכות לאש״ף, ובניסיון
(שלא הצליח) לבצע מעשודחבלה.
לצערו של בן־ציון, החליטו שילטונות
צה״ל להמרות את פיו של השופט
הקפדן, וגיזרי הדין לא בוצעו.
סבו של יהושע בן־ציון היה יהושע
שטמפפר, ממייסדי המושבה פתח־תיקווה.
הנכד לא היה צריך לדאוג
לפרנסתו בעת לימודיו באוניברסיטה
העברית.
באמצע שנות החמישים נמצא
לבן־ציון חובש־הכיפה שידור הגון
מאוד. הוא נשא לאשה את מוניקה
ויליאמס, אחת מארבע בנותיו של
המיליונר היהודי־בריטי, נחום־זאב
ויליאמס, איש בעל עיסקי־ביטוח
מסועפים ועסקים רבים אחרים,
חובקי־עולם.
ויליאמס היה גם עסקן ציוני, שנמנה
עם ועד שליחי הקהילות באנגליה. הוא
התחיל להשקיע בישראל עוד באמצע
שנות השלושים. ב־ז 193 הוא רכש את
בנק העולים. בעלי הבנק הזה היו אביו
של עורך־הדין אליהו מירון, לימים
שותפו של בן־ציון, אביו של
עורך־הדין גדעון האוזנר, ואדם בשם

—הנוכל הלאום

חברת השקעות, חוסן שמה. קבוצת
ויליאמס רכשה גם את יסבי אליעז,
את חברת ארפז שבבעלותה נמצא
מיפעל בגד־עור, את חברת דוקרט־פז
ואת חברת הבוכנות מוביליה. החברה
למשכנתאות ולפיתוח נכסים,
שהיתה בבעלותו של ויליאמס, רכשה
לפיתוח
את החברה הארצית
ולהשקעות. קבוצת ויליאמס יסדה את
חברת הביטוח צור, ואת חברת הבניה
מגדל נחום. הממון של ויליאמס היה
מעורב גם בייסודה של החברה
הימית להובלת פרי, שהרוח החיה בה
היה יעקב מרידור, גם הוא מחביביו.
של פנחס ספיר.

(המשך מעמוד )9
אברהם לתר. איש זה היה מבאי ביתו
של גיזבר ההסתדרות גרשון לווינסון,
אביו של מי שהיה אחר־כך יו״ר הנהלת
בנק הפועלים, יעקב לווינסון.
שמו של הבנק שונה לבנק
ארץ־ישראל־פולין, ואחר־כך הוסב
השם לבנק ארץ־ישראל בריטניה.
נחום־זאב ויליאמס הועיד את חתנו
הצעיר לגדולות, וכבר ב־ ,1954 כשהיה
יהושע בן־ציון בן ,29 הוא היה מנכ״ל
הבנק.
השילוב הזה, בין הצבר בן־העשירים
ובין המיליונר הבריטי, היה שילוב
שקברניטה של הכלכלה הישראלית
באותם הימים לא היה יכול לעמוד
מולו. לפינחס ספיר היתה חולשה כלפי
מיליונרים יהודיים מכובדים־למראה,

״שיא של
חוטר־הגינות׳
ך 0הבנק עצמו עשה חיל. הוא היה
^ ה בנ ק הרביעי בגודלו במדינת
ישראל, וברשימת 500 הבנקים בנק ניצב בעולם הגדולים
ארץ־ישראל בריטניה במקום ה־302
המכובד.
מדיניות ההתרחבות של קבוצת
ויליאמס, בניצוחו של בן־ציון הצעיר,
בלטה במיוחד בתקופת המיתון
שבהתחלת שנות השישים. לכאורה,
היתה זו מדיניות נבונה. זו היתה תקופה
שבה חברות ומיפעלים רבים פשטו
רגל והתמוטטו, ואפשר היה לרכוש
נכסים רבים — ובזול.
אך לא כל מה שנכוו בתיאוריה, נכון
גם במציאות. עד מהרה למד זאת

בן־ציון על בשרו. השחצנות שלו,
ואמונתו שהוא יודע טוב יותר מאחרים
מה לעשות, לא הצדיקו את עצמם.
הנכסים הרבים שרכש בן־ציון למען
קבוצת ויליאמס — בתקופה
מסויימת היו ברשותו 19 חברות — לא
הניבו פירות.
כך קרה שבנק ארץ־ישראל
בריטניה הפך, למעשה, ל״סותם
הפקקים״ של קבוצת ויליאמס.
בן־ציון השתמש בכספי המפקידים
התמימים כדי לתמוך בעשרות
המיפעלים הכושלים שהוא רכש. אחת
הדוגמות לכך היתה פרשת מיגדל
נחום.
זה היה שמו של בניין מישרדים
רב־קומות שבנתה קבוצת ויליאמס
בבת־ים. הבניין היה קרוי, כמובן, על
שמו של החותן, נחום ויליאמס. אך
השם לא הועיל. בגלל המיתון, קשה
היה למכור שיטחי־מישרדים בבניין,
הבנק המשיך להלוות לחברת־הבנייה
לצורך השלמת הפרוייקט, וההפסדים
גדלו. דוגמה אחרת: חברת־הבניה של
היהלומן יהודה זיס, שהשתלטה על
שטחים באשדוד. זיס הסתבך בחובות
גדולים, שהתקשה להחזירם.
כדי לנסות ולהציל את עצמו, לא
בחל יהושע בן־ציון גם בקטנות. דרך
חבריו היהלומנים, הוא יצר קשר עם
יהלומן בלגי תמים, נתן גוטווירט שמו.
בן־ציון שלח מיכתב אל גוטווירט,
והציע לו להשקיע סכום של 100 אלף
דולר בפרוייקט של זיס בחולות
אשדוד.
גוטווירט השקיע את הכסף
באמצעות אחת מחברות־ההשקעה של
בנק ארץ־ישראל בריטניה, עולים
שמה. זה היה ב־. 1963

כבנקאי. :מעילה באמון״ .הוא חייב את
הבנק להחזיר ליהלומן את כספו.
בו־ציון גם הוא לא ויתר, והגיש
עירעור. בית־המישפט העליון סמך את
ידו על החלטת בית־המישפט המחוזי.
חיים כהן ישב בדין, והוא קבע
שממעשיו של הבנק. עולה ריח של
גדלה״ :הוא קבע כי הבנק הגיע.לשיא
של חוסר־הגינות״ .כהן סיכם את
פסק־דינו וטען, כי מי שמעלים
במישפט טענות כמו אלה שהעלה
בן־ציון. ,אינם ראויים לכהן בישראל
לא כבנק ולא כנאמן״.
אך הבנתו של השופט חיים כהן
בכלכלה הישראלית היתה קלושה
ביותר. לבן־ציון היו חברים רמי־מעלה,
והם חשבו אחרת. פינחס ספיר לא הניח
ליקירו ליפול.
היה זה כבר ב־ ,1969 כאשר ביקורת
שערך בנק־ישראל בבנק ישראל
בריטניה העלתה מימצאים חמורים
ביותר, והועלתה תביעה מפורשת
שבנק״ישראל יתפוס את הבנק של
בן־ציון.
אך הדבר לא נעשה. ספיר הסתפק
בכך שהוא מינה מנכ״ל נוסף לבנק. ליד
בן־ציון.
לבנקאי הממולח היו חברים נוספים
על ספיר. מייד אחרי מילחמת 1967
הוא הזדרז והקים את החברה לפיתוח
ארץ־ישראל השלמה, והוא היה
המנכ״ל שלה. השותפים שלו היו
אנשים חשובים מאד: עובד בן־עמי,
בעל העיתון מעריב, ראובן הכט, בעל
ממגורות דגון, התעשיין ארנסט וודק,
שלאחרונה צורף למועצת המנהלים
של בנק לאומי, ועוד כמה מגדולי
המיליונרים של הימין הקיצוני. היתה
זו חבורה שסיפקה לבנקאי הכושל

בחיים. ירושתו הענקית התחלקה בין
בנותיו ובעליהן. אחת הבנות היתה
מוניקה, אשתו של בן־ציון. בת אחרת
נישאה להארי לנרי, שהיה ממשיכו של
הציונית, בפעילות ויליאמם
ובעיסקי־הביטוח. בת שלישית נישאה
לפרקליט אנגלי, הנרי פולארד ע * י
ובת רביעית נישאה לישראלי נחום
לוי. בני המישפחה התעשרו והלכו,
בשעה שמצבו של הבנק, ובו כספי
המפקידים. הלך והורע.
היתה זו מילחמת יום הכיפורים
שחרצה את דינו של בנק
ארץ־ישראל בריטניה. הבנק הסתבך
בשורה של השקעות כושלות,
במטבע־חוץ ובמתכות יקרות, שערכם
ירד עם עליית מחירי״הנפט.
המילחמה הביאה גם לשינוי פוליטי
בצמרת הממשלה בישראל. יהושע^
רבינוביץ החליף את פנחס ספיר
כשר־האוצר.
בן־ציון הסכים, לפתע, למכירת
הבנק שלו. בדיעבד, במישפטו
התבררה גם הסיבה לכך: הוא כבר
.ניקה״ חלק ניכר מהכספות, והעביר
את הכספים לחו״ל, לחברות ואדוציות
של קבוצת ויליאמס בבריטניה.
זה היה מייד אחרי הבחירות,
ב״ . 1974 יעקב לווינסון, יו״ר ההנהלה
הכל־יכול של בנק הפועלים, היה מוכן
לבוא בחפץ־לב לעזרתו של בן־ציון,
ולרכוש את הבנק, תוך כדי תשלהן
חלק ניכר מחובותיו. אולי הועיל בכך
הזיכרון המישפחתי של אברהם לרנר,
ממייסדי הבנק, ואולי רצה לווינסון
לזכות בעוד חלקה במאבקו נגד בנק
לאומי.
אחר־כך, באמצעות ח״כ אברהם
מלמד, נכנס גם בנק המזרחי

״הבטויוטיזם הוא המיבדט האחווו של הנובר!
בו־ציוו מימן את גוש־אמו*1ם. דו עונים למוח־שלוש
שנים חלפו, וגוטווירט בא
לישראל והתעניין בגורל השקעתו.
הוא נכנס לשיחה אצל המנכ״ל
רב־הפעלים של הבנק,ונדהם. יהושע
בן־ציון הודיע לגוטווירט שהוא,
היהלומן, חייב לחברת־הבניה של
יהודה זיס 108 אלף דולה
לשמע התביעה הזאת, תבע
גוטווירט שהכספים שהשקיע יוחזרו
לו. בן־ציון סירב להחזיר לו את הכסף.
הטענה שלו היתה מקורית: הוא טען
שלא היהלומן השקיע את הכסף —
אלא חברודהיהלומים שלו! גוטווירט
החליט שלא לוותר, והגיש תביעה
מישפטית נגד בן־ציון.
העניין נדון בבית־המישפט המחוזי
בתל־אביב. השופט הרשיע את בך־ציון
ואת הבנק. הוא הגדיר את מעשיו של
בן־ציון בהגדרה קשה מאוד, כשמדובר

ובעלי גינונים של עשירים. ויליאמס
היה בדיוק כזה.
ספיר גם אהב יזמים חובשי כיפה
מסוגו של מלך־השטיחים אברהם
שפירא — ובן־ציון הצעיר היה
חובש־כיפה.
לספיר וזיתה חולשה נוספת לעסקיו
של ויליאמס. כשהיה ספיר פועל
חקלאי, בשנות השלושים, הוא עבד
תקופה קצרה בפרדסיו של ויליאמס.
המיליונר האנגלי אף טען, מאוחר יותר,
שהוא זוכר את הפועל החרוץ ספיר,
כמי שעסק בענייני־ציבור רק אחרי
שעות־העבודה, אף פעם לא במקום
העבודה, כשהחזיק בטוריה.
ואכן, בעידודו הנמרץ של ספיר,
פרחה האימפריה הקטנה של מישפחת
ויליאמס בישראל. הבנק עצמו ייסד

בן־ציון חומת מגן בצורה. ספיר וחבריו
במפא״י גוננו עליו מצד אחד, חבריו
המיליונרים סיפקו לו חיפוי מצד אחר
— וגם מח״ל הגיע סיוע, בצורת
הבטחות של קבוצת ויליאמס לדאוג
לכיסוי החובות של הבנק.
מצבו של הבנק הידרדר והלך.
בציבור הרחב, לא ידע על כך איש.
העיתונים המשיכו להדפיס בחפץ לב
את המודעות של הבנק, שכוונו
לחוסכים הקטנים והתמימים. המודעה
העיקרית של הבנק נקראת היום
כבדיחה אירונית .״אנשים שקיבלו
אצלנו ייעוץ לגבי סכומים קטנים,
מבקשים היום ייעוץ לגבי הסכומים
שגדלו. זהו הצד החזק שלנו״ ,נאמר
במודעה. בדיעבד התברר, שהצד החזק
של יהושע בן־ציון היה אחר לגמרי.
הוא היה גנב ממולח.
אך מה שלא ידעו החוסכים התמימים,
שאיבדו את כספם כשהתמוטט
הבנק, ידעו חבריו בצמרת של בן־ציון.
מארק מושביץ, שהתחיל אז את
הקריירה הבנקאית שלו עם הבנק
הבינלאומי הראשון, הציע לבן־ציון
לרכוש את הבנק שלו. בן־ציון סירב.
גם בנק הפועלים ובנק לאומי לטשו
עיניים אל הבנק המט־ליפול.
אך בן־ציון לא היה מוכן למכור את
הבנק שלו סתם כך, לפני שהוא ירדה
ממנו את הדבש.
כבר ב־ 1970 הגיעו חובותיו של
הבנק המישפחתי לקבוצת ויליאמס,
דהיינו — למישפחה, ל־ 48 מיליון
לירות, סכום גדול מאוד באותם ימים.
יהושע בן־ציון התחייב לפני
בנק־ישראל כי סכום החוב לא יגדל,
והחוב אף יחוסל עד אפריל . 1975
זו היתה בדיחה גרועה. תוך זמן קצר
גדל החוב של בנק ארץ־ישראל
בריטניה לקבוצת ויליאמס ל־70
מיליון לירות.

מתנת המדינה לגנב הנחוץ והחומים: בן־ציון, קציר ובגיז
השתן של השכן התאים יותר

* ני מישסחתו של בדציון לא
*התלוננו. ויליאמס כבר לא היה אז

המאוחד לתמונה. לרבינוביץ היה י
עניין בשיתופו של בנק המיזרחי! ,
משום שבאותה תקופה עדיין לא היתה
המפד״ל שותפה בממשלה, ורבינוביץ
היה סבור שעיסקה שמנה תקרב את
ליבם של אנשי המפד״ל.
אך עיסקת המכירה נתקלה לפתע
במיכשול גבוה. זה היה נגיד
בנק־ישראל, משה זנבר. הנגיד רדוף
השערוריות התנגד לעיסקה. היו לו
כמה טעמים. ראשית. הוא שנא את
יעקב לווינסון, ורצה שנאמנו, מנכ״ל[
בנק לאומי ארנם יפה, ירכוש אי ד
הבנק. בדרך זאת, סבור היה זנבר, אולי
אפשר יהיה להסתיר את השערוריך
הגדולה ביותר שהוא היה מעורב בח.
בעצם התקופה שבה התנודד בנק
ארץ־ישראל בריטניה ועמד להתמוטט,
העניק זנבר לבן־ציון מתנה
מהשמיים (נכון יותר — מכספי
המדינה) .הוא הפקיד בסניף הלונדוני
של בנק ארץ־ישראל בריטניה חל - 0
מעתודות מטבע החוץ של בנק־ישראל
30 :מיליון מרקים גרמניים,
ועוד 10 מיליון פרנקים צרפתיים!
אחר־כך טען זנבר, שעשה זאת
בעקבות משהו שלחש לו ספיר על
הבימה בוועדה כלכלית. ספיר הכחיש.
אן־ ארנסט יפת הזהיר, כאשר שמע
על מצבו של הבנק, לא היה מוכן
לרכוש אותו. לזנבר התברר שאין
ברירה, ועל בנק־ישראל לתפוס את
הבנק — ולהציל מה שאפשר
המנכ׳לל! כי המפולת. הבנק נתפס, ונגד
שלו, יהושע בן־ציון, הוגשה רשימת
האשמות פליליות חמורות.
המישפט נערך ב־ ,1975 ועורר
התעניינות רבה. פסק־הדין לא הותיר
מקום לספיקות.
יהושע בן־ציון הוכרז כגנב הגדול
ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל.
הוא הורשע ב־ 11 מתוך 12 סעיפ״י
האישום, על גניבת 47 מיליון דולר
מכספי המשקיעים בבנק ומכספי -
המדינה. הוא נדון ל־ 12 שנות־מאסר,
והושם עליו קנם כבד — 25 מיליוני
לירות.
אך על דעתו של בו־ציון לא עלה
לשלם את מחיר פשעיו. האיש שרצה

כי ייגזר דין־מוות על הנכה שהרג את
אביו, האיש שגזר את דינם של אחרים
למוות בבית״המישפט הצבאי, החליט
לעשות הכל כדי לצאת מהר ככל
האפשר לבית־הסוהר — ולא לשלם
את הקנס.
י— השיטה של בך ציון היתה: להיות
חולה.
מייד עם מעצרו, וכבר בתקופת
המישפט, התחיל בן־ציון להכין את
הרקע לשיחרורו המהיר. הוא התלונן
ללא הרף על מחלות, כאבים וקשיים.
הוא גם ראג ליחסי־ציבור טובים ובאחת
ההזדמנויות כינס הרב ישראל לאו
מניין בתא המעצר של בן־ציון
לתפילה, שתעורר את רחמי הציבור על
הגנב החולה.
מתוך שנתיים וחצי שבהן היה
״דן־ציון אסור, הוא בילה כמעט שנה בין
כותלי בית־החולים אסף הרופא,
כשהוא, מקבל טיפול רפואי. הסוהרים,
שחשדו כי החולה אינו חולה כל־כך
בעצם, ניצבו ליד מיטתו של בן־ציון
שקיבל את תרופותיו, והשגיחו כי
יקפיד לבלוע אותן בזו אחר זו.
כשהיה בן־ציון בבית־החולים, קל
היה לו לנהל את עסקיו ולקבל אורחים
חשובים. בין האורחים היתה חברת־הכנסת
מן הימין הקיצוני גאולה כהן.
את עסקיו ניהל קרוב מישפחה של
^בז״ציוז, שהגיע במיוחד לצורך זה
״^ארצות־הברית. זה היה אל שרצר
והעולם הזה ,)2092 ששכר למשך
שנתיים דירה בת ארבעה חדרים במלון
פאל, תמורת 150 אלף לירות ששילם
מראש, ועוד 20 אלף לירות ששילם
מדי חודש.
כשישב בן־ציון בכלא, הוא הבריח
מיכתבים מחוץ לכלא, בניגוד מוחלט

ו מי

נגיד בנק־ישראל, משה זנבר, הזרים
כסף רב לבנק הכושל, והאשים בכך
את ספיר.

השר פינחס ספיר טיפח
הבנקאי הצעיר, מחותנו
המיליונר הבריטי.

בפר

המיליונר ראובן הכט, שותפו של
הגנב בחברה לפיתוח ארץ־ישראל
השלמה.

בן ־ צי זן

הבנקאי יעקב לווינסון היה מוכן
לקנות א ת הבנק המתמוטט, אך
הדבר נמנע ממנו.

הרב ישראל לאו ערך תפילה בתאו
של האסיר המיוחס, כדי לעורר את
רחמי הציבור.

הרופא עזרה זוהר ערך אבחנה
רפואית שהתאימה לצרכיו של
הגנב המפורסם.

למושכו אנגלי.
דאג גם לכיסו
להוראות, וכששהה בבית־החולים,
על־פי עדותם של הסוהרים, הוא הוציא
כספים רבים.
אך כל עוד היה המערך בשילטון,
לא הצליח בן־ציון במחלותיו. הוא רק
איבד מישקל. המערך, שלפני המהפך
היה טרוד בשערוריות פינאנסיות
גדולות משלו, לא העלה על דעתו
לשחרר את בן־ציון.

השתן של
החבר

י אותו איתני, היתה גניבת־
*הענק של הבנקאי הלאומני אחד

הח־כית מן הימין הקיצוני גאולה
כהן ביקרה את בן־ציון בכלא
והשתדלה למעט.
מנושאי התעמולה של הליכוד
במערכת הבחירות של ,77 שהובילה
למהפך הפוליטי ולעלייתו של הליכוד
לשלטון. בן־ציון ואסיר מפורסם אחר,
אשר ידלץ, חזו ביחד בשידור־הטלוויזיה
של ליל־הבחירות. כאשר
התברר שמנחם בגץ יהיה ראש־ממשלת
צהל בך־ציון, לפי עדותו של
ירלין. .אני בחוץ״! הוא קרא.
ואכן, מעתה לא היה לבן־ציון מה
לדאוג. הוא שיגר מן הכלא מיכתבים
לידידיו ייגאל הורביץ, יצחק מודעי,
זבולון המר ואהרון אברחצירא, שלא
איחר להסתבך בפרשה כלכלית משלו.
בן־ציון סמך על ידידותם האמיצה
של חבריו מן הימץ הקיצוני, שהפכו
בין לילה מקורבי השילטון. אלה היו
חבריו בתנועה למעו ארץ־ישראל־השלמה,
גאולה כהן, ראובן הכט ורבים
אחרים.
לבן־ציון היה גם קרוב מישפחה
בענף הזה של המפה הפוליטית. הד׳ר
הלאומני ישראל אלדד־שייב הוא
מחותנו של בו־ציון.
כיוון שהמדובר כבנקאי, לא שכר
בן־ציון גם את חשיבותו של הממון.
הוא תרם בעין יפה לטש אמונים,
ובאמצעות חברות השייכות לגיסיו
הועברה גם תרומה לקרן תל־חי של
תנועת החרות. הכל הוכן כדי
שהבנקאי־הגנב לא יתן את מלוא הדין
על פשעיו.
ואכן, כבר ביולי ,1977 חודשיים
אחרי הבחירות, מונתה מטעם
מישרד־הבריאות ועדה רפואית, ובה
פרופסורים ידועי־שם, שבדקו את
מצבו הבריאותי של בו־ציון. הבדיקות
היו קפדניות, אך התוצאות, מבחינתו
של בן־ציון, היו מאכזבות ביותר.
הוועדה קבעה שאין כל סיבה להעניק
לבן־ציון שיחרור מוקדם, משום שכל

הח־כ יוסי שריד המליץ לחון א ת
חלאומן, האוהב גיזרי״דין של מוות.

הטיפולים שהוא זקוק להם אפשריים
גם בין כותלי־הכלא.
אך לא איש כבן־ציון יתייאש, הוא
נזכר שהרפואה אינה בהכרח מדע
מדוייק כל־כך, וגם בין חבריו בימין
הקיצוני יש רופאים ידועי־שם. אחד
מהם הוא עזרה זוהר. הפרופסור
מתל־השומר, לאומן ידוע, היה מוכן
לעזור לבנקאי הנמק בכלא. הוא ברק
ומצא, שאסור להמשיך ולהחזיק את
בן־ציון בין כותלי־הכלא. זוהר כתב
זאת בזהירות. :מדובר באדם חולה
מאוד, שתוחלת חייו היא קצרה גם
בתנאים הטובים ביותר.״ לא יכול
להיות ספק סביר, שהימצאו בבית...
ישפר את את סיכויי החיים שלו ואת
תוחלת החיים שלו׳.
ראש־הממשלה, מנחם בגין, לא היה
זקוק ליותר מזה. באותה תקופה שימש
בגין גם כשר־מישפטים, והוא שיגר
איפוא את חוות־הדעת המלומדת הזאת
לנשיא המדינה, אפרים קציר. במיכתבו
לקציר טרח ראש־הממשלה לציין,
שחוות דעתו של זוהר נתמכת גם
על־ידי אישיות רפואית אחרת:
הפרופסור משה רחמילביץ, שנפטר
בינתיים. בגין לא טרח לציין שרחמי־לביץ
אומנם הסכים עם הדיאגנוזה של
זוהר, אך לא עם הפוגנוזה שלו, דהיינו,
שמוטב לשלוח את בן־ציון לביתו.
הנשיא חתם, כרגיל, ובן־ציון שוחרר
מהכלא. הגנב הגדול ביותר בתולדות
מדינת ישראל הודיע מייד, כמובן,
שחייו יוקדשו מעתה לטיהור שמו. עד
היום הוא לא עשה, כמובן, דבר
וחצי־דבר בכיוון זה. שמו נותר
בלתי־טהור כפי שהיה, וגם הקנס לא
שולם.
אחרי שיצא בן־ציון מן הכלא,
התבררו גם פרטים מוזרים על הדרך
שבה נעשו ההבחנות הרפואיות

הנוגעות לו. אליעזר בן־ארויה הוא
היום אסיר־לשעבר. הוא היה שותפו
לתא של בן־ציון בבית־החולים של
הכלא. בן־ארויה טען אחרי שיחרורו, כי
היו אלה בדיקות דם ושתן שלו עצמו,
ולא של בן־ציון, ששימשו לצורך
עריכת ההבחנות על מצבו של בן־ציון.
בן־ארויה, ככל הנראה, היה חולה
באמת. משום מה לא טרחה המישטרה
לבדוק עד עצם היום הזה את הטענות
החמורות של בן־ארויה.
בגץ, שגילה רחמים ראויים כל־כן־
לשבח על ידידו בן־ציון, לא הסכים
לקצר את מאסרו של אסיר אחר שישב
באותה תקופה בכלא, שוטר לשעבר
בשם יחזקאל עזוז, שמת בין
כותלי־הכלא. עזוז גנב הרבה פחות
מבו־ציון, אבל לא היו לו חברים
חשובים כל־כך.
כסיוע להחלטתו, נתלה בגין גם
בעצומה שהוגשה לו, ושחותמיה
ביקשו רחמים על הגנב הממהר כל־כך
לגזור למוות את דינם של קשי־יום
ושל ערבים. החותמים ייצגו קשת
רחבה של ריעות פוליטיות — מן
הימין הקיצוני ועד לאיש המערך יוסי
שריד.
הביקורת הציבורית הרחבה על
שיחרורו של הגנב דחקה את בגין
לפינה. תחילה הוא ניסה להסתתר
מאחורי גבו של הנשיא, וטען כי.קציר
אשם״ .אחר־כך, כשהתברר לו
שהתירוץ הזה מעורר גיחוך, נתלה בגין
בהומניזם שלו. :בן־ציון נידון למאסר
ממושך אך לא נדון לתליה׳ ,הסביר.
כלומר: מנחם בגין החנון והרחום הציל
את בך ציון ממוות בטוח.
היום, כשבגץ חולה מאוד ואינו
מסוגל להתהלך יותר מכמה צעדים בלי
תמיכה, ואילו בן־ציון שופע בריאות
ומדלג בעליצות על גיבעות השומרון,

נראית החנינה שהעניק ראש־הממשלה
לגנב במהתלה היסטורית עגומה קצת.
כשיצא בן־ציון מהכלא, הוא הקפיד
להיראות חולה. הוא היה מהלך בעזרת
מקל הליכה, וגנח כחולה. אך כתבים
שביקרו בביתו הבחינו, שכאשר
הטלפון מצלצל, שוכח בן־ציון את
המקל הצמוד, וגם את הגניחות. עד
מהרה זנח בן־ציון את העמדת־הפנים,
והתחיל לטייל עם כלבו הנאמן
בשדרות בן־ציון, רחוב מגוריו,
והשתתף הפגנות ובהתנחלויות של
הימין הקיצוני. תוחלת־החיים שלו, כך
נראה, הוארכה מאוד־מאוד בעיקבות
.הימצאו בבית׳ ,אפילו יותר משניבא
הפרופסור זוהר.
אך השערוריות אינן נגמרות 47 .
מיליון דולר גנובים הם סכום שקשה
מאוד להסתיר את כולו. סכום זד. אם
מביאים בחשבון את הפיחות של הדולר
בתשע השנים האחרונות, שווה היום
בערך לארבעה מיליארדי שקלים,
ובתוספת ריבית — להרבה יותר מכך.
עכשיו סבורים פרקליטות המרינה
והמיחלק לחקירות הונאה של
תת־ניצב בנימץ דגל, כי גילו אחד מן
המיליונים הגנובים. על־פי החשדות,
הרי שבעצם הימים שבהם נערכו
חקירתו ומישפטו, הבריח בן־ציון
בעזרת שותפו הנאמן, אליהו מירון,
לפחות מיליון דולר לשורה של חברות
ואדוציות, שערכו עיסקות מפולפלות
בישראל ובמקומות אחרים.
בין השמות המוזכרים בפרשה
החדשה הוא שמה של מאירה ריינר,
אחותו של יהושע בן־ציון ואשתו של
גירעון ריינר, האיש שנפצע כאשר
נהרג אביו של יהושע בך ציון,
בעל־הבתים הקפדן מירושלים.

שלמה פרנקל

להלן ההוזלות:

מחיר קודם

ופל 60 גרם
ופל 250 גרם
ופל 500 גרם
ופל 1ק״ג

20.30
65£0ש
111100ש
0ץ 0.ו2ש

המבצע בתוקף עד 15.783

סחיר מבצע
17.50

5 4 .0 0ש

99.00
189.00ש׳

אי! טרמ ם דה־דוכ סלהקמתה אל ט רנ טיב ה

טרתם

לושה המתינו ברציף תחנת־הרכבת —
גבר, אשה ונער.

הם המתינו לרכבת שתבוא ותאסוף
אותם.

בדמיונם הם תיארו לעצמם את עלייתם
*לקרון האורחים־החשובים־מאוד. זה היה צריך
להתרחש בטקס מרשים. תיזמורת של שירי־לכת.
פרחים. נאומים. הימנונים.
הם התכוננו לרגע הזה במשך זמן רב, חודשים
ואף שנים. לקראת המסע הם ערכו, יחדיו ובנפרד,
רשימות של מי שיוזמנו להשתתף במסע —
ובעיקר של מי שלא יורשו בשום פנים ואופן
לעלות. כי זה היה צריך להיות מסע אכסקלוסיבי
מאוד־מאוד.

עם עלייתם לרכבת, כך קיוו, יקבעו
הם את כיוון המסע ואת מהירותו. הם
גם התכוונו לנאום את הנאומים
החגיגיים בתחנות הבאות.

* והנה, סוף־סוף, שמעו מרחוק את שאון הרכבת
המתקרבת. הם התמתחו ולבשו חיוכים של
קבלת־פנים.
ואז קרה משהו נורא.

מיפלגה שאינה שייכת למימסד ולקונסנזוס.
ההשתייכות למערך היא צינור־החיבור למאגר
הכלכלי המרכזי של המדינה.

הרוב הזעום, שבו התקבלה ההחלטה,
מטעה מאוד. למעשה לא היה שום סיכוי
שמפ״ם תפרוש מן המערן־ .לכל היותר
היתה יכולה לבצע שינוי סמאנטי —
ברית במקום מערך, איגוד במקום
ברית.
כדי לרעת זאת לא היה צורך בחוש נבואי. היה
רק צורר בידיעת עובדות־החיים, כמו שהן.

בקיצור: היו צריכים להבין את מפ״ם.

לוו עי ד ה של מפ׳ם היתה אכן מחזה
יפהפה.

ישבתי בדם השישי ליד שולחן של
בית־קפה ברחוב דיזנגוף, וראיתי את
באי־הוועידה עוברים על פני. זה עורר
בי נוסטלגיה עזה לתקופה שחלפה.
אילו קשישים סימפטיים! איזה נוער נהדר!
גם הוועידה עצמה היתה שונה מכל ועידה
מיפלגתית בימינו. לא היו השמצות אישיות. לא
היו התנפלויות זדוניות של הסיעות זו על זו. לא

יכולים החברים ה״עירוניים־ של
מפ״ם להשלות את עצמם בכל שירצו,
בבל הכרעה אמיתית תיקבע דעת
הקיבוץ.

מפ״ם אינה יכולה להתפלג. כי פילוג במפ״ם
יהיה כריב במישפחה, כגירושץ בץ בעל ואשה,
כהיפרדות הורים מילדיהם. פילוג במפ׳ם פירושו
פילוג בקיבוצים — רעיון שעצם המחשבה עליו
מחוויר את פני חבריה. עדיין לא הגלידו הפצעים
שנגרמו על־ידי הפילוג הקטן של פרשת משה
סנה לפני 30 שנה. פילוג אמיתי, פילוג גדול, הוא
בעיני מפ׳׳ם אסוך טבע שיש למנעו בכל מחיר
שבעולם.
משום כך אין מפ׳׳ם יכולה לקבל שום החלטה,
שמיספר גדול של חברים מתנגדים לה בתוקף.
גם בלא האוטוריטה העצומה של מאיר יערי
ויעקב חזן — סמכות מוסרית המתבססת על
מיפעל־חיים של שני דוחת — די היה בשיקול
זה כדי למנוע כל החלטה רדיקלית.

במם־׳ב תתקבל תמיד, אחרי ויכוח
ממושך, החלטה שכל החברים יכולים

הרכבת חלפה על פניהם. היא לא
נעצרה בכלל בתחנה. היא המשיכה
בדרכה מבלי לשים אליהם לב.

והנה — אפם.

הכל היה חלום באספמיה.

חלום ששיתק את תנועת־השלום במשך זמן
רב, שקיצץ את כנפיה ברגעים מכריעים
בשנתיים האחרונות ושגרם לנזק רב.
יוסי שריד יישאר במיפלגת־העכודה. כוחו

ן __יהיה דל עוד יותר, כי יריביו יודעים ששוב אין לו
| שום אופציה אחרת. אין לו חשק לפרוש
ולהתייצב בראש רשימה עצמאית, שאין לה
כמעט סיכוי לעבור את אחוז־החסימה. הוא
יסתפק גם להבא בהנפקת הודעות
י לכלי־התקשורת.
שולמית אלוני נשארת לכודה בתוך המערך,
שמעשיו נוגדים את כל הרעיונות היפים
שהשמיעה ערב הבחירות, ושבזכותם זכתה
במנדאט אחד. לה יש אופציה. היא יכולה
להתייצב גם בבחירות הבאות ברשימה עצמאית,
_ ומן הסתם תיבחר שוב — אם לא תקום רשימה
אלטרנטיבית אמיתית.
ואילו ח כהן נשאר בראש השריד המדולדל
של של״י, שכל זכות־הקיום שלו היתה ההמתנה
לרכבת. עכשיו אין זה אלא כלי סדוק וריק.

^ ולא היו שיכורי־תיקווה, היו כל
€הטרמפיסטים הפוטנציאליים יודעים כי אין
זה רק חלום באספמיה, אלא חלום במידבר —
* פאטא מורגנה המתרחקת מהוזודההזיות הצמא
ככל שהוא מנסה להתקרב אליה.

הרי כל מערכת השיקולים והחשבונות —
\4שאיש לא דיבר עליהם בוועידה, אך שכל
באיה ידעו אותם היטב — עמדה השאלה
הפשוטה:

לפרוש — לשםמה?

ניתוח כה מכאיב, כמו פרישה מן המערך
והקמת מיפלגה חדשה, יכול היה להיות סביר רק
כאשר יש לגוף הפורש מסר שהוא כה שונה, כה
מהפכני, כה רדיקאלי, עד כי אין להעלות על
הדעת ישיבה משותפת במערך אחד עם מי שאינו
שותף למסר הזה. זה היה קורה מעצמו — למשל
— אילו הצביעו 10 חברי־הכנסת של מפא״י
ושותפיהם נגד המילחמה בלבנון בהצבעה
המכרעת, ביום השלישי של המילחמה. אילו
הצביעה מיפלגה־העבודה בעד המילחמה ומפ״ם
נגדה, היה נוצר מצב של פילוג.

אבל זה לא לך ה. מיפלגת־העבודה
הצביעה בעד המילחמה ובעד ממשלת־בגין־שרון,
ואנשי מפ״ם ושותפיה ..לא
השתתפו בהצבעה״.
ההבדל בין תמיכה על־תנאי במילחמה ובין
הימנעות מהצבעה עליה אינו מחייב פרישה. יש
לזכור כי מפ״ם, לא פרשה מן הממשלה
באוקטובר ,1956 כאשר יצא דויד בך גוריון
למילחמה תוקפנית מובהקת, שאותה תי מן מזמן,
מבלי לספר על כך למפ״ם. מפ״נז היתה נגד
המילחמה ההיא׳ אד נשארה בממשלה אשר יזמה,
תימנה וניהלה אותה.
אילו דגלה מפ״ם באמונה שיורי אנדרופוב הוא
שמש־העמים, כמו יוסף סטאלין המנוח בשעתו,
יתכן שהיה מקום לפרישה. אבל מפ״ם היא
פרו־אמריקאית בדיוק כמו מיפלגת־העבודה, אם
לא יותר.
יתכן שהיה צורך לפרוש אילו האמינה מפ״ם
שיש לפתוח במשא־ומתן עם אש״ף על הקמת
מדינה פלסטינית לצד ישראל. אבל מפ״ם שוללת
רעיון זה. כמו מיפלגת־העבודה. בעלי רעיון
המיפלגה החדשה אף קבעו, בפירוש כתנאי
בל־יעבור, שלא יתקבלו אליה אותם חברי־של״י
שניהלו את הדרשיח עם ראשי אש״ף.

ן * רכבת היא מפ״ם, ושלושת הטרנד
! 1פיסטים היו יוסי שריד, שולמית אלוני ורן
כהן.
הם קיוו שמפ״ם תפרוש מן המערך, תאסוף
אותם בדרך, תקים מיפלגה חדשה ותציע להם את
׳המקומות המרכזיים של הבימה. בעיניהם זה
הצטייר כדבר טיבעי לגמרי: מפ״ם תספק את
כוח־האדם המאורגן בקיבוצים, את הכסף, את
כושר־ האירגון ואת המוני־הבוחרים, והם יספקו
את המנהיגות, את יחסי־הציבור ואת המצע.
הם היו כל״כך בטוחים בכך, שנקטו בשורה
של פעולות־הכנה. אחת מהן היתה פילוג של״י.
בעלי־הבית של התוכנית, שריד ואלוני, הודיעו
לרן כהן שהוא יוכל לעלות לרכבת רק אם הוא
ייפטר קודם לכן מכל חבריו — כמחצית חברי
של״י — שצידדו במגעים ישירים עם אש״ף ואף
ניהלו דו־שיח עם הארגון הפלסטיני.

מפ״ם החליטה, ברוב קטן אך מכריע, שאינה
ו ירוצה לפרוש מן המערך. וגם המיעוט הגדול,
ך -עשדגל בפרישה כלשהי, לא ראה את עצמו
כחומר־אנושי פיותם, הממתין בקוצר־רוח
; למנהיגים מבריקים אשר יואילו, ברוב חסדם,
לבוא מבחוץ.

לכן יכלו העסקנים לנאום ולחשת־להב.
האנשים הרציניים במפ״ם, שאינם
מופיעים בכלי־התיקשורת, ידעו שהפרישה
היא איוולת.

המכובדים בוועידת־מפ׳ם: הרכבת לא עצרה בתחנה
היו קנוניות מאחרי הקלעים. לא ודתה התחרות
פרועה של עסקנים על הכותרות, על־ידי מכירת
הדלפות.
היתה תרבות של ויכוח. האנשים ישבו,
הקשיבו, הביעו דעות, הצביעו בשקט והכריעו.

דבר כזה כבר אינו קיים מזמן בשום
מיפלגה ישראלית אחרת, ימנית או
שמאלית, גדולה או קטנה. זה נראה
כשריד של תקופה אחרת, שמורת טבע.

(אפשר לטעון שגם ברק׳ח אין השמצות
הדדיות, הדלפות והתחרות על כותרות. אבל
רק׳ח אינה מיפלגה במובן המקובל. היא גדוד

בצבא פוליטי בינלאומי).

מפ״ם נבדלת לטובה מכל מיפלגה
אחרת. ולא במיקרה.

ך * י מ &״ם אינה מיפלגה ככל מיפלגה אחרת.
*משום־כך היא אהודה כל־כר, ומשום־כר גם
אינה מתפקדת כמיפלגה אמיתית. כמו אצל כל
אדם, ציבור או מיפלגה — מעלותיה ומיגרעותיה
של מפ׳ם זהות, ואינן אלא שני הצדדים של אותו
המטבע.

מפ״ם היא בראש וראשונה מישפחה.
תנועת-נוער ששערותיה הלבינו.
מיסדר.
כפאראפראזה לפסוקו המפורסם של מיראבו
על פרוסיה (.אין זו מדינה שיש לה צבא, אלא
צבא שיש לו מדינה!״) ניתן לומר על מפ׳׳ם שאין
וו מיפלגה שיש לה תנועה קיבוצית, אלא תנועה
קיבוצית שיש לה מיפלגה.

לחיות עימה. ובמיקרה הנדון, נטישת
המערך והליכה למידבר אינן מתאימות
לתנאי זה.

^ קיבוץ הוא מיסגרת־חיים, שיש בה רוח
( 1וחומר, חזון חברתי ומציאות גשמית מאוד.
הקיבוץ הוא גם מיסגרת כלכלית.

מיפלגה המבטאת בעירך את הקיבוץ
הארצי מוכרחה לקחת בחשבון את
האינטרסים הכלכליים שלו. שום דיון
מדיני מופשט אינו יכול להשכיח לרגע
את ההיבט הכלכלי של כל החלטה.
הינתקות מפ׳ם מן הזרם המרכזי של
משק־העובדים, ההסתדרות וכל האימפריה
הכלכלית האדירה ששמה. תגועת־העבודה׳ —
החל בבנק הפועלים וכלה בתעשיות כור -
פשוט אינה באה בחשבון. הנזק לא יהיה רק ישיר
ומיידי. הוא יהיה הרסני בטווח הארוך.
שהרי פרישה מן המערך תהיה סבירה רק אם
הכוונה היא להקים מיפלגה חדשת לוחמת,
רדיקלית, אנטי־מימסדית, מחוץ לקונסנזוס
הלאומי. שאם לא כן, כל העניץ מגוחך. אץ
פורשים ממחנה גדול בגלל כמה הבדלים של
ניואנסים.
אך אם מקימים מיפלגה רדיקלית כזאת,
פירוש הדבר הינתקות מן הקונסנזוס, בידוד מעיינות ציבורי, הליכה במידבר שאין מ
שופעים ומטעי־פרי. תהיה לכך גם השלכה
כלכלית. מי שעומד מחוץ למחנה אינו יכול
לעשות עסקים פורחים בתוכו. הממשלה לא
תעניק תקציבים ביד נדיבה למיפעליה של

אם כן, מה היה טעם בפרישה? בשום
עניין מהותי אץ ניגוד רדיקאלי בץ
מפ״ס ומיפלגת-העבודה. יש פערים, אך
אין תהום שאי־אפשר לגשר על פניה.
מפ״ם אינה עומדת מחוץ לקונסנזוס הלאומי,
ואינה רוצה לעמוד שם. היא עומדת בשני רגליה
על קרקע הקונסנזוס, באגף השמאלי שלו.
זוהי האמת הבסיסית, וכל בר־דעת הבין זאת.
הדיבורים על פרישה נבעו מתיסכול. יש מרירות
על האחות הגדולה, שאינה מתייחסת אל השותפה
הצוערת במידה מינימלית של התחשבות. יש
השערות סטאטיסטיות — מפוקפקות מאד —
שהליכה לבחירות בשתי רשימות נפרדות יכולה
להגדיל את סר־הכל במנדט אחד, שניים או
שלושה.

אבל בגוף רציני — ומפ״ם היא גוף
רציני מאוד — אץ תיסכולים בני־רגע
וחשבונות מפוקפקים גורמים להחלטה
גורלית, העלולה להוביל לאסון.

רשה זו נגמרה. בוועידת מפ״ם לא נקברה
ל תו כ ני ת גדולה, שהיה בה כדי להציל את
המדינה. נקבר רק חלום, שלא היה מ ממש
מלכתחילה.

מי שרצו לתפוס טרמם על מפ׳׳ם,
נשארו בטרמפיאדה. זוהי בעייתם, לא
בעייה לאומית.

הבעייה הלאומית היא איד תקום בכל זאת
המיפלגה האלטרנטיבית, שתציג לעיני המרינה
תוכנית רדיקאלית חדשה לפיתרץ בעיותיה,
שתתייצב מול הליכוד והמערך גם יחד, שלא
תהיה בתוך הקונסנזוס הלאומי החמים והנוח.

אבל לבעייה זו אץ קשר למפ״ם. מי
שרוצה לצאת למסע היסטורי, אינו
חולם על טרמם חדלוכס.

רלן ש ע תייסכיכ או־

כ מו ״ מ

השיה עוד יומר זול״״טוס״ אל סוכן הג סי עו ת
אולימפמך יוס־ייסג־0י 6כגמן ר

יין

דרושה

עוזרת אחראית
עבור טיפול ב בי ת
פ ע מיי ם ב שבוע

להתקשר

2 8 6 1 8 9־ 0 3

ב עיו ת
ול ב טי ם
בחיי המין
מאת

ד״ר מרדכי זיד מן
הוצאת ר שפים

מינוי נכבד ,
נשלחה אליך הודעת חידוש -
אנא שלם בזמן.
הודעה נוספת לא תישלח

מחלקת המנויים

הנסיך לבית בגין
מנהיג המחזיק בשילטון העליון במשך זמן רב מדי, נדון
לבדידות גוברת והולכת. מבחינה זו אין הבדל רב בין רודן
מגואל־בדם, כמו סטאלין, ובין פוליטיקאי דמוקרטי, הרוכש
לעצמו למעשה מעמד של שליט־יחיד, כמו שארל דה־גול או
מנחם בגין.
במשך הזמן מתנתק מנהיג כזה מן החיים היומיומיים. הוא
מוקף באנשי־חצר, המשתדלים לספר לו את אשר הוא רוצה —
לדעתם — לשמוע. מונעים ממנו ידיעות רעות, העלולות
להעכיר את רוחו, ומזינים אותו בידיעות ורודות.
המנהיג חש שהוא מוקף
בחנפנים. הוא מתחיל לחשוד
שכל הבא אליו רוצה להשיג
משהו, שכל מעשה של
מקורביו טומן בחובו כוונה
נסתרת.
בגבור הבדידות, נכסף
האיש למישהו שאפשר לבטוח
בו בלי הסתייגות, שאין לו שום
מטרות נסתרות, שיש בו
התכונה הנדירה והיקרה מכל
תכונות־אדם — הנאמנות.
בררו הטבע יחפש איש כזה
בסביבתו המיידית, במיש־פחתו.
אשתו של המנהיג
יכולה למלא תפקיד כזה. או בן.
על רקע זה מובנת לי עלייתו הפיתאומית של בנימין זאב בגין.
עליזה בגין נפטרה, וראש־הממשלה נשאר בודד לחלוטין. למזלו,
מצוי לידו בן נאמן, החי בין הבריות, היכול להעביר אליו מדי פעם
תחושה של מציאות, להשיא לו עצה בלתי־משוחדת, ואולי סתם
להקשיב להירהורי־ליבו, מבלי שהאב יצטרך לחשוש שמא יופיעו
הדברים למחרת־היום בעמוד הראשון של צהרון. איש כזה יכול
לרכוש השפעה עצומה, מבלי לשאת בשום אחריות.
לפי כל התיאורים, בנימין זאב בגין הוא איש הגון, צנוע
ואינטליגנטי(אם תואר זה יכול להתאים לאדם שהוא נץ קיצוני
ולאומן קנאי) .אבל משהו בתמונה זו מפריע לי.
יש לי דיעה קדומה נגד בנים של מנהיגים פוליטיים, ההולכים
אחרי אבותיהם כצללים. צעיר בריא צריך למרוד בהוריו, להינתק
מהם כדי שיוכל לעצב את אישיותו העצמית, תפיסתו העצמאית
וגם השקפותיו הפוליטיות העצמאיות. אם לאחר מכן הוא חוזר,
ברבות הימים, בדרך אביו, אפשר להניח שהגיע לכך במחשבה
עצמאית. אך מי שמרלג על שלב זה, ופשוט מקבל את כל
התפיסות וההשקפות של אביו, כמו בגדים ישנים — משהו חסר
בו. ומבחינה זו איני מבחין בין בנו של מאיר וילנר ובנה של גאולה
כהן. אני מעדיף בהחלט את בנו של משה ארנס, שהוא איש־מצפן,
או בנו של מנהיג מפ״ם, שהיה לפאשיסט(אם יש אחד כזה).

ביו־ו־ו,נקנ י קי 1ת

וסלאט תפווד־אדמה
.לפעמים יש לי הזיות של מיסעדות טובות. לפעמים אני חולם
על סטייק בפיתה״ ,סיפר ד״ר איתן חי־עם, אחד הרופאים
שובתי־הרעב, לשרית ישי ביום התשיעי לצום שלו.
אני חלמתי על סלאט תפוחי־אדמה ונקניקיות.
שביתת־הרעב היחידה בחיי נכפתה עליי. כדורים חודרי־שריון
פגעו במעיים שלי. תודות לארבעה בחורים מארוקאים הגעתי
בעוד מועד לבית־החולים. הוציאו לי קטע מן המעיים. חיברו אותי
לכל מיני צינורות, ולא נתנו לי לאכול במשך כעשרים יום.
שכבתי על גבי וחלמתי חלומות שונים. חלום אחד חזר אלי
בלי־הרף: אני יושב במיסעדה ה ס ליד קולנוע מוגרבי בתל־אביב,
לירי כוס ענקית של בירה, ולפני צלחת של נקניקיות וסלאט של
תפוחי־אדמה במאיונז.
מדוע חלמתי דווקא על אלה? בכלל איני אוהב תפוחי־אדמה.
איני מרבה לשתות בירה. איני חושב שהזמנתי שלוש פעמים בחיי
בירה, נקניקיות וסלאט תפוחי־אדמה במאיונז.
אולם ערב פציעתי הייתי בחופשה קצרה בתל־אביב. משום־מה
נכנסתי לאותה מיסעדה, בהתחלת רחוב בן־יהודה, והזמנתי דווקא
ארוחה זו. אולי מפני שזה היה הניגוד המוחלט לתפריט הצבאי
שלנו. אולי מפני שזה היה התפריט הקבוע של אותה מיסעדה,
והיא שכנה מול מקום־המיפגש שבו המתינה המשאית שהחזירה
אותנו לכיס־פאלוג׳ה בנגב.
שכבתי והחלטתי חגיגית: אם אבריא, אחזור לאותה מיסעדה
עצמה, אזמין את אותה הארוחה בדיוק — בירה, נקניקיות וסלאט
תפוחי־אדמה — ואחגוג את המאורע. ובכל שנה, ביום־השנה
לפציעתי, אחזור על כך.
תיארתי לי בדמיוני את הסעודה הראשונה, נהניתי מכל לגימה
ומכל לעיסה. תיכננתי מי אזמין להשתתף בחגיגה מדי שנה.
חמישה מקומות ליד השולחן היו שמורים לארבעת המארוקאים
שלי ולמם־כף הצברי, שהוציאו אותי מהמקום המחורבן שבו
שכבתי, שהיה חשוף לאש המיקלע המצרי הכבד שדפק אותי.
חלום לחוד, חיים לחוד.
מה קורה לאידיאלים, בדרך להגשמה?
הצום שלי נגמר. במשך כמה ימים נתנו לי דייסה, בזהירות, כדי
לבדוק אם המעיים מתפקים (המילה לא ודתה עריץ קיימת)

כראוי. אחר־כך נתנו לי אוכל קשה יותר. אחר־כך שיחררו אותי
מבית־החולים ושלחו אותי לבית־הבראה בגיבעת־ברנר, עם
הוראות חמורות לדיאטה. אכלתי המון גבינה רזה וכל מיני דברים
נוראים כאלה.
עד שהגעתי לתל־אביב, עבר זמן רב. ואז כבר לא היה לי שום
עניין בסלאט תפוחי־אדמה, וגם לא בנקניקיות ואין חגיגות
יום־השנה. כל ארבעת הבחורים שהצילו אותי מצאו שהארץ אינה

מקום טוב למארוקאים, והיגרו. המבדכף הצברי מת. התאריך
ההיסטורי עובר מדי שנה, מבלי שאשים לב אליו.
לפעמים אני רואה אדם יושב מול כונדבירה, נקניקיות וסלאט
תפוחי־אדמה, ואני תמה איך יכולתי אי־פעם להתגעגע למין
ארוחה שכזאת.
אינדיאנים ליד צפ ת
קראתי בעיתון ידיעה קצרה, שסיפרה כי הסיירת הירוקה
הרגה כמה פרות של ערבים בכפר עכברה, והותירה את פגריהן
מוטלים בשטח.
רציתי לעבור לידיעה הבאה, אך משהו עצר אותי. השם עכברה
נראה לי מוכר. ולפתע זכרתי.
זה היה ב־ 1949 או בראשית .1950 עבדתי אז בעיתון הארץ.
באחד הימים התבקשתי לבדוק סיפור שדמה לפרשת בירעם.
נסעתי לאיזור אגם־החולה, לכפר ערבי יפהפה שנקרא — אם
זיכרוני אינו מטעני — חסאם. הבתים הנאים, שהיו בנויים
מאבני־בזלת, היו נטושים. מישהו החליט לסלק את הכפר הזה
.מטעמי ביטחון* .באחד הימים פשוט הופיעו כמה משאיות, וכל
תושבי הכפר הועלו עליהן בכוח. המשאיות נסעו לגיכעה חשופה
מדרום לצפת, ושם נשפכו האנשים והנשים, הזקנים והילדים, בין
הטרשים. האיזור הזה נקרא עכברה.
כאשר הגעתי לשם, מצאתי את האנשים פזורים על הארץ,
מכוסים בשמיכות, כשמטלטליהם העלובים מסביבם.
הם נשבעו שלא יישארו במקום, שיעדיפו למות בכפר
מולדתם. חזרתי לתל־אביב וכתבתי מאמר ראשי חריף בהארץ.
עברו שנים, והאנשים נשארו במקום שבו נשפכו. אדמות חסאם
חולקו כין הקיבוצים. לאט־לאט קם כעכברה מעין ישוב, ספק
מחנה־פליטים, ספק כפר עלוב.
אז היתה עכברה די רחוקה מצפת. אך צפת שינתה את דמותה
(כמה אהבתי את צפת שהיתה! כמה אהבה אותה רחל, אשתי,
שגדלה על הר־כנען!) .התפשטה והתקרבה לעכברה, וכיום בוודאי
מרגיזה נוכחותה של העיירה הערבית שם את מייהדי הגליל.
איכשהו זה מזכיר את גורל האינדיאנים, שעליהם קראנו
בספרים.

הסנה הבוער
• קיבלתי הזמנה לבוא לטקס קריאת רחוב על שמו של ד״ר משה
סנה.
מי היה משה סנה? זה כתוב בהזמנה. :ממנהיגי יהדות פולץ,
ראש המיפקדה הארצית(של ההגנה) ,מנהיג פועלים׳.
ביוגרפיה מעניינת. מעניינת בעיקר בגלל מה שאץ בה.

אין בה הפרק העיקרי בחייו של משה סנה: הצטרפותו
למיפלגה הקומוניסטית הישראלית (אמה של רק״ח) ותמיכתו
הבלתי־מסוייגת בשילטונו של יוסף ויסאריונוביץ׳ דז׳וגאשווילי,
המכונה סטאלין, עד יום מותו של הרודן, וגם זמן רב אחרי־כן.
מי שמוציא את הפרק הזה ממסכת חייו של סנה, פשוט מסלף
ללא־הכר את דמותו של האיש. סנה האמיתי היה הרבה יותר
מעניין והרבה יותר מסובך מכפי שמנסחי־ההזמנות למיניהם
רוצים כיום להציגו.
סנה היה איש מבריק, בעל מוח מזהיר, אך חסר חוכמת־חיים.
היתה בו יהירות אינטלקטואלית, שהעבירה אותו על דעתו. זוהי
תכונה מסוכנת מאוד.
אחרי מילחמת־העולם השניה הגיע סנה, בדרך הניתוח ההגיוני,
לידי המסקנה שברית־המועצות עומדת לנצח בעולם ולכבוש גם
את המרחב שלנו. מכאן הסיק שעליו לעבור אל המחנה העומד
לנצח. חסידיו ושונאיו יוכלו להתווכח עד סוף הימים על השאלה
מדוע עשה זאת. אלה יגידו שכך רצה להציל את מדינת־ישראל,
שמא תושמד על־ידי הצבא האדום הכובש. ואלה יגידו שהתכוון
לעשות קאריירה אישית כמשרת של מעצמה מנצחת.
רובצת קללה עלי אינטלקטואל המשכנע את עצמו שמשהו
.מוכרח״ לקרות. בהיסטוריה שום דבר אינו.מוכרח״ לקרות. כל
דבר.יכול׳ לקרות, ויש דברים שהם סבירים יותר וסבירים פחות,
אך גם הדבר הסביר ביותר אינו בגדר כורח. כי ההיסטוריה אינה
משולה למאתמטיקה. פועלים בה בני־אדם. ובמקום שיש
בני־אדם, שום דבר אינו מסתבר על פי ההגיון הקר בלבד.
היה מותר לסנה לנתח את המצב ב־ 1950 ולהסיק שסביר להניח
כי ידה של ברית־המועצות תהיה על העליונה. רבים בעולם סברו
אז כך. אך מכאן ועד לקביעה שזה.מוכרח״ לקרות, ושכדאי לו
להשתלב בתהליך זה בעוד מועד, ובכל מחיר, הדרך ארוכה. סנה
קפץ את כל הדרך הזאת בקפיצה נחשונית אחת.
איש לא יידע לעולם אם סנה הצליח לעצום את עיניו לבל
יראה את זוועות סטאלין, את העלילה הנתעבת כלפי הרופאים
היהודיים, את רצח רודולף סלנסקי ושאר המנהיגים הקומר
ניסטיים היהודיים במיזרח אירופה, את הפשע המישפטי של
פרשת מרדכי אורן, ,המרגל הציוני האמפריאליסטי״ .הוא הצדיק
את כולן בפה מלא. האם האמץ באמת בעלילות אלה? רק לאלוהים
(או לרוחו של קארל מארכם) פיתרונים.
אחרי שהתברר מעבר לכל ספק כי הניתוח ההיסטורי שלו
התבדה לחלוטין, פילג ב־ 1965 את המיפלגה ונשאר בראש שריד
מדולדל. בדלילה הפך לאומן יהודי. שמעתי כמה וכמה מנאומיו,
והם היו די מביכים, כי אצה לו הדרך להשכיח מה שהיה ולהוכיח
שהוא פטריוטי יותר מכל פטריוט אחר. עיתוני הימץ פינקו אותו,
כי הוא שימש להם כהוכחה חיה לכך שכל מי שסוטה מן הדרך
הציונית סופו להתבזות ולהתפלש בעפר.
ערב הבחירות של 1969 באו אלי אורי זוהר וכמה מחבריו,
ותבעו שהתנועה שאותה ייצגתי בכנסת — תנועת העולם הזה —
כוח חדש — תקים רשימה משותפת עם מק״י, מיפלגתו של סנה.
בפגישה הראשונה הציע סנה שאני אעמוד בראש הרשימו־״ מכיוון
שבבחירות הקודמות ( )1965 קיבלה רשימתי יותר קולות מאשר
רשימתו. אודה שהיה פיתוי־מה ברעיון שאעמוד בראשה של
רשימה אשר תכלול, במקום השני, את סנה האגדתי. הושמעו גם
נימוקים פוליטיים מעשיים לטובת ההצעה.
אחרי אחת הפגישות ביקש סנה טרמפ, ולקחתיו לדירתו
הצנועה ברחוב גורדון. בדרך שוחחנו על העקרונות של מצע
אפשרי לרשימה משותפת. אמרתי, כדבר מוכן מאליו, שעלינו
לדגול בשלום שיושתת על דו־קיום בין ישראל ובין מדינה
פלסטינית שתקום בגדה וברצועה. למצריים ולסוריה נציע את
החזרת כל שיטחיהן הכבושים ושיבה לגבול הבינלאומי, תמורת
שלום.
.אבל אין גבול בינלאומי בין ישראל וסוריה״ ,העיר סנה.
לרגע היה נדמה לי שלא
היטבתי לשמוע. שאלתיו
לכוונתו, והוא הסביר שמכיוון
שסוריה לא הכירה מעולם
רשמית בגבול שלה עם
ישראל.,אין כל צורך שנכיר
אנחנו בגבול זה. ננהל
משא־ומתן על גבול חדש,
ונגיע להסכם אשר יאפשר
סיפוח חלק מן הגולן לישראל.
כשהורדתיו ליד ביתו, היה
ברור לי שאין בסיס לרשימה
משותפת. הלכנו לבחירות
בנפרד, רשימתי זכתה בשני
מנדאטים, ורשימתו במנדאט
אחד. כעבור זמן לא־רב חלה ונפטר.
במשך השנים, דיברתי עימו פעמים רבות, וזה היה תמיד תענוג
אינטלקטואלי. היה לו חוש־הומור חד כאיזמל. מוחו הזכיר לי אחד
מאותם שעונים ישנים, הפועלים מתחת למעטה של זכוכית, כך
שניתן לראות בפעולתו של כל גלגל קטן. על מעלותיו
ומיגרעותיו, הוא היה איש מרתק.
יהיה זה חבל מאוד אם יהרגו בדיעבד את סנה האמיתי,
ויהפכוהו לפוחלץ נחמד ובלתי־מזיק, ציוני טוב, איש־ההגנה
ומנהיג־פועלים.

מד 1ע התערב בניסירואב בגין בדיוני הממשלה,
מי מהח״כים ואנס בר צ ,11 ומה ז ה. רי חי?
אורחי ערב הפתיחה של
תערוכת צה״ל עם בחילו,
שנפתחה השבוע, לא ידעו איזו
דראמה התחוללה סביב הופעתם
המשותפת של ראש־הממשלה
מנחם בגין ונשיא המדינה
חיים הרצוג, כאורחי־הכבוד.
כאשר היתה התערוכה בשלבי
אירגון סופיים, פנו מוועדת
השרים לענייני טקסים ללישכת
ראש״הממשלה, והזמינו אותו
לפתוח את התערוכה בגני-

שחזר על בדיחתו של שור
בישיבת מרכז־המיפלגה, הוסיף
לה פירוש ביידיש :״גיט אין
דרארט.״
במיזנון הכנסת ישבו ליד
שולחן אחד ארבעה ח״כים של
מפ״ם. כשעבר לידם ח״כ
העבודה מרדכי(.מוטה״) גור
הוא העיר :״אני רואה כאן שולחן
של אנוסים.״ ענה לו המזכ״ל
הפורש של התנועה ויקטור
שם־טוב :״אנו אנוסים מרצון.״

כאשר הוא אמר מעל בימת-
הכנסת שראש־הממשלה אינו
מגיב .״הוא פשוט לא שמע את
בר־זוהר,״ אמר פאר .״נכון שבגין
שותק עכשיו, אך כשהוא מדבר,
הוא בדרך־כלל צודק. כאשר הוא
הבטיח בתחילת המילחמה
שהארץ תשקוט 40 שנה — הוא
צדק. אם המצב ימשך כך 40
שנה, יהיה פה שקט טוטאלי, כמו
בבית־קברות.״
בערב ראיונות השבוע

לברר מה עלה בגורל בניהם.
לדבריו, אמר להן רבץ:
״במדינות טוטאליטריות כמו
כאן, יש מיקרופונים גם
בבתי־מלון. מה שתאמרו כאן,
עלול להזיק לילדיכן.״ המסר
הובן והשיחה התנהלה בזהירות.
הקואליציה עשתה כל
מאמץ כדי לזרז את הדיון
בוועדת־החוקה של כנסת בחוק בעוד בכשרות. הונאה שהמערך ניסה למשוך את הריץ,
החליף הליכוד את נציגיו, כדי
שלא יתעייפו. לאולם הוועדה
נכנס פינחס גולדשטיין,
שהאזין לחלק מנאומו הארוך
של ח״כ העבודה משה שחל.
כעבור דקות נכנס לאולם בני
שליטא, חברו למיפלגה
הליברלית של גולדשטיין, שאף
החליף אותו. שאל שחל :״מה
קורה איתכם? כל מישפט שלי

שלו.״ אחר־כך הוסיף בחיוך :״אם
המערך יחזור לשילטון, גם אני _ _
אתחיל לטפל בגרץ קארד
שלי.״
באותו מישדר רואיץ שר־האוצר
לשעבר יגאל הורביץ,
שהתבקש להשיב על השאלה
מהיכן, לדעתו, יילקח הכסף העיר לרופאים. המיוער וירשובסקי :״הוא תיכף יגיד:
שימרו על הלירה שלכם!״
אלוף־מישנה צעיר קידם
מהוועדה
ח״כים קבוצת לביקורת־המדינה שבאה לביקור
בבסיס צה״ל. את דבריו הוא פתח
בדרך יוצאת־דופן :״אני עומד
כאן נרגש ונפעם מגודל
המעמד.״ למראה הח״כים
המשתוממים, הוסיף מייד:
״ביניכם נמצא מורה ומחנך שלי
בבית-הספר התיכון והפחד מפניו
נשאר בי עד היום״ .הקצין הבכיר

| 1ה | 1ה ח 1ך רעייתו של הד״ר אפרים סנה, בנו של משה סנה המנוח (למעלה מימין) ,באה עם
י 1111 / 1 111| #1שתי נכדותיו של מנהיג מק׳י, רחל בת ה״( 10 למעלה במרכז) וחווי בת ה״ ,11 לטקס
קריאת רחוב על־שם אביו של אפרים. הבן, רופא ואלוף־מישנה בצה״ל, יצא לארצות־הברית לשנת
השתלמות, ולא הצליח לבוא לסקס. מנחה סקס קריאת דרד״הרצליה על שמו של משה סנה, עמיקם גורביץ
(מימין) ,בא למקום בחולצה קצרה, כחולה. סמוף לתחילת הסקס הוא החליף אותה בחולצה לבנה. בידו
הוא החזיק כריכה של תקליט שבו נאומי סנה ודיברי זיכרון עליו(ראה יומן אישי) .כאשר ניגש למיקרופון
כדי לשאת את דברו, הוא הניח את הכריכה, שעל עסיפתה רשום בבירור שמו של סנה, מאחרי הכיסא.
התערוכה. אנשי הצבא שטיפלו
בתערוכה פנו באותו הזמן
למישרד־הביטחון, וביקשו מאנשי
לישכת־השר שיזמינו אורח
רם־מעלה לטקס. ממישרד־הביטחון
מיהרו לפנות לעמי
גלוסקא, שלישו הצבאי ודוברו
של הנשיא, וביקשו שהנשיא
יכבד בנוכחתו את הפתיחה.
כאשר כבר עמדו להדפיס את
ההזמנות, נודע שגם הנשיא וגם
ראש־הממשלה נתנו את הסכמתם,
כל־אחד בנפרד, להופעה
בפתיחה. כדי שלא לפגוע באיש
מהם, הוחלט שהשניים ינאמו
באותו הערב, כאשר החסות לאירוע
תהיה של ראש־ורהממשלה.
בגלל בעיה זו עוכב מישלוח
ההזמנות לפתיחה, והן נשלחו
למכובדים רק ביום השישי
שעבר.
הכתב הפרלמנטרי של על
המשמר יצחק שיר ידע מדוע
כינס ראש הממשלה את השרים
לדיון דווקא בשביתת הרופאים
ביום הראשון שעבר .״הוא שמע
על השביתה במוצאי־שבת, של החדשות
במהדורת
בי.בי.סי.״
שור גם ידע להסביר מדוע
התערב בסיכסוך בנו של בגין
מימין זאם .״הוא גיאולוג
במיקצועו, והמצב הרי נמצא
עמוק באדמה.״
ח״כ העבודה גד יעקוכי,

ענה גור :״מכל מקום, כדאי
לשגר אליכם את הרב מנחם
הכהן, שיחזיר אתכם בתשובה.״
המנחה מני פאר טוען,
שהוא אינו מבין מדוע התפלא
ח״כ העבודה מיכאל גר־זוהר
שראש־הממשלה לא ענה לו

הזה, ראיין פאר את ח״כ העבודה
יצחק רבין, וביקש לדעת מה
דעתו על מערכת היחסים בין
ממשלות ישראל וארגנטינה.
רבץ סיפר שכאשר ביקר שם,
נפגש בבית־המלון שבו התגורר
עם 30 אמהות יהודיות, שבאו

— יש מישהו אחר מהליכוד
ששומע אותו.״
באותו דיון עלתה השאלה
מה יעלה בגורלו של בעל־אטליז
השומר כשרות בעסק שלו, אך
מחלל שבת בחייו הפרטיים.
שאל מישהו :״ואם פיתאום הוא
ילך ללידה״ התערב יושב־ראש קולאס אלי הוועדה מהליברלים ושאל :״מה זה
לידה־ העיר ח״כ המפד״ל
יהודה בן־מאיר :״אומנם יש
הסכם קואליציוני, אך אנו לא
גורסים שמי שאינו יודע מה זה
לידו מפר את ההסכם.״
ח״כ שינוי מרדכי
וירשובסקי רגז על עמדת
הפרופסור שבח וייס ב ע ני ין
החוק ואמר לעמיתו :״יש יותר
מדי פרופסורים בכנסת.״ וייס לא
נשאר חייב. .זה התסביך של
הבי־אי׳ניקים. גם כן אקדמאים!״
השניים הוזמנו לומר את
דיבריהם בתוכנית הטלוויזיה
ערב חדש, ובה סיפר וייס שהוא
שומר בביתו על כשרות. העיר
וירשובסקי אחרי השידור :״הוא
שוב מתחיל עם הפויילעשטיק

התכוון לח״כ הליברלים יהודה
פרח, ד״ר לחינוך, שהקצין היה

אחד מתלמידיו, כשהוא שימש
מנהל בית־ספר איזורי בעמק
חפר.

הפירסומאי דויד אדמון
בא ביום השישי שעבר למסיבה
שערכו אורי ויוכבד לוץ.
חתניו של כדודסלן־העבר טל
ברודי. לפתע ניגשה אליו אשה
שלא הכיר, הציגה עצמה
כשושנה פלג ושאלה אותו:
היית הבוקר בנמל-התעופה?״
כאשר השיב שוב בחיוב, שאלה
נדהמת :״אז איך אתה פה?״
ארמון פתר לה את הקושיה
במהירות. באותו בוקר הוא
המריא במטוס ליוון, נפגש
לשיחה עיסקית במישרד־התיירות
היווני, ושב באותו יום
אחר־הצהריים לארץ. פלג סיפרה
לארמון, שהיא ליוותה את בעלה,
שטס באותו הבוקר לארצות־הברית,
דרך יוץ. כשראתה את
ארמון לפני דלפק חברת־התעופה,
היתה בטוחה שגם הוא
טס לארצות־הברית, ונדהמה לראות
אותו באותו הערב במסיבה.
העולם הז ה 2392

ירדנה מלר, מזכירת
סיעת הליכוד בכנסת, מחכה
בקוצר־ווח לפגרת־הקיץ של
הבית. נאחרונה, בעיקבות כמה
כישלונות של הקואליציה
בהצבעה במליאה, פרצה מלר
בבכי. היא ראתה בכך את
כישלונה האישי, משום שהיא רב זמן
משמשת מזה
המצליפה־בפועל של הקואליציה,
והיא אשר מזעיקה את
הח״כים והשרים להיכנס לאולם
כרי להצביע.
זז״כ יוסי שריד קרא
בעיתון על טניסאית בת ,40
שנצחה באחד השלבים בתחרות
וימבלדון .״כל פעם שאני שומע
על דבר כזה, אני אומר לעצמי
שמצבי לא כל־כך גרוע,״ אמר
שריד בן ה־ .42 כשאני קורא
שגבר בן 50 אנס אשה, אני אומר
שמצבי עדיין טוב, ויש לי סיכוי
להצלחה״.
יושב ראש הכנסת מנחם
סבידור הוזמן להתראיין בתוכנית
הטור השבועי בקול־יש־ראל,
תוכניתו של דויח״רודו״)
מרגלית. ביום־ ההקלטה הוא
הודיע, שלא יוכל לבוא, בגלל
כאבי־שיניים. גם כשהוצעה לו
שיחה בשידור חי ביום השישי
בערב, סירב.
השופט המחוזי משה
חסון שמע את הסניגור טוען, כי
יש להקל בעונשו של הנאשם,
מכיוון שהוא אב טוב לילדיו.
״מדוע זה טיעון להקלת עונשו״
שאל השופט, ,הרי כל אב אוהב
את ילדיה אם אתה משורר, אז
תגיד שאתה מוכן אפילו לקטוף
כוכבים עבור הילדים שלך, ואין
בכך כל דבר יוצא דופן.
בעת הדיון על עונשו של
משה גור, אשר הודה בהתחזות
לגינקולוג ובביצוע מעשים
מגונים, ביקש הנאשם שבית
תחת
הכותרת בגידה מהי,

ניסה ח״כ הליברלים יצחק
(״זיגי״) זייגר לטעון, שדיבורים
על החזרת הגולן לסורים הם
בגידה על־פי החוק שחוקק עוד
כשהמערך היה בשילטון. המאמר
פורסם בהארץ לצד תמונת
חיים בר־לב, ולידה הסבר
שדיברי בר־לב על החזרת הגולן
לסורים משמעם בגידה. כתבה זו
עוררה ח״כים רבים שפנו לזייגר
וביקשו הסבר. כאשר פגש ח״כ
הליברלים בבר-לב במיסדרון
הכנסת, הוא הסביר לו שלא היה
בכוונתו לומר כי בר־לב הוא
בוגד, ואם זה השתמע מהכיתוב
לתמונה, הוא־&תנצל על כך. ענה
לו בר־לב :״כתוב זאת לעיתון״.
״צאו מלבנון!״ קרא צעיר
לעבר קצין בכיר, בשנסע
במכונית צבאית בצפון תל־אביב.
הקצין עצר את ריכבו וקרא
לצעיר. הוא ביקש ממנו שיסביר
את פשר קריאתו. הצעיר נכנס
למכונית, והקצין הזדהה לפניו
כתת־אלוף יצחק שני, הצנזור
הצבאי הראשי. הצעיר הסביר לו,
שזכות־הזעקה עדיין שמורה לו,
ולדעתו חובה על כל אזרח
המתנגד למילחמה הבלתי־צודקת
לומר זאת בכל פורום
אפשרי. שני ביקש לדעת מהיכן
האינפורמציה שלו, והמוחה סיפר
לו שאביו הוא קצין בכיר
לשעבר. שני ליטף את ראשו ולא
הגיב על דבריו. בתום נאומו יצא
הצעיר מהרכב, והצנזור המשיך
בדרכו.
כאשר הרתה לילי שרון,
שכר בעלה אריק דירה בצפון
תל־אביב, ברחוב וייצמן. מדירה
זו היא היתה נוסעת בוקר־בוקר
לטיפולים בבית-החולים שיבא.
בזמן מילחמת הלבנון נהג שרון
לנוח בדירה, בין גיחה לגיחה
לחזית. עתה הוא לא חידש את
חוזה השכירות, ושומרי״ראשו
נעלמו מהרחוב.

חיים ברלב;

י מתכופף בשולי הבימה, כדי לדבר עם חברים. בר-לב, מזכ׳ל מיפלגת העבודה,
! ניהל את ישיבת המרכז האחרונה של המיפלגה באולם אוהל־שם בתל־אביב.
המדרגות היו צרות ביותר, ובר״לב, שישב על הבימה, העדיף לדבר עם הפונים אליו כשהוא ניצב מעליהם.

ייך־ךךןןןןך *1 1מנהיג הלהקה הקולית ניו סווינגל סינגרס
( # 1 1111 1 111 בתמונה עס הזמרת מיכל טל, אחרי הופעה
בפארק הירקון) ,הביע חשש שמישהו מתנכל לו. הוא סיפר
שבבית־המלון שבו הוא מתאכטן, הוא תלה מחוץ לדלת את השלט
.נא לא להפריע׳ ,והמנקה היתה נכנטת לחדת בקביעות ב־ 7בבוקר
ומעירה אותו. הוא דרש ממנה לצאת, וגילה שהשלט הוטר. אחרי שני
לילות דומים, הוא פנה להנהלת המלון וביקש שיעבית אותו לקומה
אחרת. הוא הועבר מהקומה העשירית לקומה ה־14׳ אן גם שם חוטר
הפתק שתלה, והחדרנית העירה אותו שוב בשעת בוקר מוקדמת.
הוא בדק ומצא שלשאר חברי הלהקה לא אירע כדבר הזה, ומכאן
הוא הגיע למטקנה שמישהו בכל זאת מנטה להפריע לו לישון.
המשפט יתחשב ויעזור לו, כדי
שיוכל לשוב לפעילות כלכלית
ולשקם את מצבו. הוא טען כי
בכלא לא יוכל לפרנס את
מישפחתו. .מדוע לא?״ שאל
התובע אברהם לנדשטיין,
בחוש־הומור שלו, הידוע כשיהיה במאסר הוא יוכל למכור
את מעשיהו,״ אמר בחיון־.
העולם הז ה 2392

היה

הפרקליט
כאשר הפתח־תיקוואי
סטודנט באוניברסיטת תל-אביב,
הוא כתב בעיתון הסטודנטים.
מיכאל קליינר, שהיה אז יושב
ראש-האגודה והיום הוא ח׳כ
חרות, מינה אותו כעורו העיתון.
האיש שהדיח אותו מתפקיד זה
היה משח כחן, היום מראשי

אבי אורן

המישמרת הצעירה של מיפלגת
העבודה.
במשך שנים היו בטוחים
בתנועת החרות שמיסה ריי־סר,
שהצטרף לתנועה, הוא
בעצם סוכן של מיפלגת העבודה.
פעם ביקר אצלו קליינר, שאחר
סיפר לרוני מילוא כי על הקיר
בביתו של רייסר היתה תלויה
מדליה של זאב ז׳בוטינסקי.
אמר לו מילוא :״אל תהיה נאיווי.
אתה יודע כמה מדליונים של
ז׳בוטינסקי אפשר לקנות
בחנות.״
בישיבה של ועדת״העליה
והקליטה הציע ח״כ העבודה
רסי סוויסה ,״למכור״ את
העליה כפי שמכרו את הליכוד
בבחירות. ,כפי שמוכרים קוקה־קולה־
.העיר לו קליינר :״את
המערך צריך למכור, לעומת
זאת, כמו שמוכרים שמן־קיק״.

במחזה המוסיקאלי סוויני
׳טוד, שמועלה עתה על בימת
התיאטרון הקאמרי מופיעים
שני בני־מישפחה אחת: השחקנית
סנדרה שדה, שהיא אשתו
של השחקן מוני מושונוב,
ואחיה גבי שדה, זמר־אופרה
במיקצועו. אמם של השניים אף
היא קשורה בזימרד — ,היא מר
רה לפיתוודקול.

1 171111ל ך צלם הטלוויזיה יוטה על הריצפה, והכתב איתן
1 1 1 1 | 1 1אורן עמר לו לקום. הדר צילם עבור. הטבוע,
יומן אירו-עים׳ את ערב״ההוקרה שנעיד ב.בית ליטין־ לשחקנית
רחל מרכוס (ראה: לילות ישראל) .במהלך הצילום נתקל באחד
האורחים, החליק ונפל על ישבנו, כשהמצלמה על זרועו.

מאת דניאלה שמי

בלונים

הח״כ האדמנני א 1הב
דשנחע את צביקה פיק,
1בנ 1שד בגין ניהל מרם עם
נכדתו של ז בוטינסקי
טל בר־אה, בתו של
אלוף־מישנה • (מיל׳) מרדכי
(.מורל׳ה) בר־און, מראשי
שלום־עכשיו, שנשאה לדאהר
זיידאני, ערבי ישראלי, מצאה
באחרונה מקום עבודה היא
באחד • העיתונים עובדת הפלסטיניים במיזרודירושלים.
למרות שהתבטא לא פעם כי
,נישואי־תערובת הם אסון לעם
היהודי,״ בר־און מחבב את חתנו.

• העיתונאי שלום רד
זנפלד. :מידה מגונה רכשו
לעצמם שכנינו בצפון. כל מה
שאנו עושים, הם שואלים; טוב
לנוצרים או רע לנוצרים׳.

• הסופר פינחס שדה,
אחרי ביקור בגדה המערבית:
האדמה כאילו אמרה לי, שלא
משנה לה לחלוטין מי עובד
אותה. מבחינתה, זה היינרהן־ אם

111ך 11 1ך ן | 1מהדקת את החגורה לגופה. בש ש
| 1 1111\ 1 1 #11 /מעצבת הבגדים, ליאת נישרי עתרת
לה במלאכה (מימין) .שלומית, כוכבת להקת. הכל עובר חביבי׳,
הוזמנה להופיע בסירטון״פירסומת. מכיוון שההזמנה הגיעה סמוך
למועד הצילומים, פנתה שלומית לליאת וביקשה ממנה שתשאיל לה
בגד לצילומים. ליאת עשתה זאת ברצון, ואף עזרה לה להתלבש.

פסוח׳ השבוע
לסחוב לי את
הכיסא!

• המשורר יב״י: כשבראש
מאוויי המשק רכש נשק
— מה הטעם בחשק החיים?׳
• הרב מנחם הכהן. :לא
היה לנו ספק ששביתת הרופאים
תסתיים עד יום השני, ט׳ז
בתמוז. שאם לא כך, היו חס־וחלילה
רופאינו נכשלים בצום
של י׳ז בתמוז׳.
• הנ״ל. :סוף טוב, הכל
טוב — הממשלה הסכימה
לבוררות מוסכמת בין בנו של
(מנחם) בגין ובין נכדתו של(זאב)
ז׳בוטינסקי׳.

• המחזאי יהושע סד

שולחן־הנשיאות בוועידת מפ׳ס: יערי, שם־סוב, הרצוג, יסעור, פרס, חזן

נ 1 8

בול! באותו עניין. :מי אמר
השבוע — אבי רצה להיכנס
בעובי הקורה, אבל הוא לא
הספיק, כי אני החלפתי את אבי
הקורה?׳

יושב עליה בגין או (יאמר)
ערפאת׳.

• ח־כ חרות מיכה
רייסר, על עצמו. :אף פעם לא
הצגתי את עצמי כאיש רוח או
כאמן. הצגתי את עצמי כצרכן
תרבות ממוצע׳.
• הנ״ל. :במוסיקה, למשל,
אני אוהב הכל. כאשר אני פותח
את הרדיו, ובמיקרה מנגנים
מוסיקה קלאסית, אני לא מחליף
לתחנה אחרת׳.
• הנ״ל. :יש כמה שירים
של צביקה פיק שאני אוהב. לא
מפני שהוא חרותניק׳.
• הנ״ל. :באמנות הציור
אני אוהב להסתכל על תמונות,
ואני יכול להתעכב הרבה זמן על
תמונה, למרות שממש לא מעניץ
אותי מה שהצייר רצה להביע>.
אני לא רוצה לתת דוגמה של אף
צייר. השאלה לא רלוונטית
לגביי׳.
העולם הז ה 2392

חו רו ס הו ס
מחפש את החידוש.
הוא נמשך לנסיעות בגלל חוסר״המנוחה
שלו. למרות שהבית והמישפחה חשובים לו
וכן הנוחיות,
גיבעת-ירח גבוהה ורכה מאוד למגע,
מאפיינת יותר מכל את המשתייכים למזל
סרטן. בעל גיבעה בזו רגיש ונוגע ללב
בפגיעותו הרבה. הוא מהיר להיעלב, גם אם
לא היתה כל כוונה להעליבו. הוא נוטה
למצבי-רוח ולהתקפות-עצבות, ודואג יותר
מדי בגלל פחדים דמיוניים. מבחינה ריגשית
הוא יכול להיות הפכפך ובלתי״יציב, חסר לו
הגיון ושכל ישר, והוא חי בעולם של דמיונות
וחולם על דברים שיעשה פעם, אך לעיתים
רחוקות הוא ניגש לממש את חלומותיו.
מרים בניחיני

מזלה חנו ־ ש:

סרט!

בני המזל
ניכוים גם
בכו־ידם
מזל סרטן אינו קל להגדרה. לפעמים
נדמה שזה מזל מאוד מעשי, מפובח
ומציאותי, ולעתים נדמה שאין מזל תימהוני
ממנו. כנראה ששתי האפשרויות נכונות.
אפשר להיעזר בכף־היד ולראות, אם מופיעות
בה אותן תכונות אופייניות.
כמה סימנים מסמלים את מזל סרטן,
ואפילו כאשר הם מופיעים ביד של אדם
שאינו משתייך למזל סרטן, אפשר לבדוק
ולפשפש במפתו האסטרולוגית, שמא
מסתתר כאן ירח או אופק עולה בסרטן.

גיבעת הירח

שמה של הגיבעה אומר כמעט הכל. גיבעת
הירח ממוקמת בבסיס היד, ועולה לכיוון
הזרת. הגודל היחסי של גיבעה זו ניתן
להערכה, אם קו המיתאר של הצד החיצוני
שלה הוא ישר או מתעגל. אם הוא מתעגל,
יוצר רכס לאורך צד היד -סימן שהגיבעה

סכום כסף שקבלתם או עומדים לקבל
השבוע, יסייע לכם להגשים תוכנית
הקשורה בנסיעתכם הקרובה.
המדובר בחופשה
משותפת עם ידיד
או עם בן-הזוג. החודש
הבא יתאים יותר לביצוע
התוכנית. השבוע
תוכלו להתמסר לטיפול
בביתכם. הדירה זקוקה
לשיפוץ וחידוש. לקראת
סוף-השבוע עשו יים
להגיע אורחים במפתיע.
למרות ההפתעה, ההנאה תהיה
מושלמת. בשטח יהיו עיכובים מרגיזים.

ב מ קו םהע בוד ה תרגישו השבוע קצ ת
בילבול, בגלל אי־ ה ה בנ העם עובדים
א ח רי ם וקצר בתיקשו־רת
בינכ ם ובין ה ממונים
עליכם, המצ ב
הכס פי ממ שיך ל הד איג
־ אתם חיי בי ם לנסות
לחסוך, מכיוון שעדיין
לאנראה שהמצב
משתפר. י תכן שבשבוע
הבא תקבלו ס כו ם
כסף, שיסייע לכ ם לע בור
אתהת קו פהה קשה.
ב שטח ה ת מנ טי תוכלו להמשיך

לי!יהנות מהק שרים שהחלו ל א מזמן.

השבוע תצטרכו להקדי ש יותר זמן לבית
ולמישפחה, יתכן שתיאלצו לצאת ל חופשה
שלא תיכננ ת ם
אותה מראש. אורחים
מחוץ לארץ עשויים
להגיע במפתיע, אולם
אל דאגה: הביקור יג רום
לכם הנאה. בק רוב
אתם עומדים
לקבל הזמנה לנסיעה
ו 2ב מ אי -
לחו׳ל. בשטח הרומנ 20ב״וגי

לא הכל הולך כפי
שהייתם רוצים -רצוי
שלא תב טיחו דבר ולא תיצרו קשרים
מחייבים, התוצאות עלולות לאכזב.

*803X91

סאומים

קו הראש

לבעליה אופי אמנותי, רגשני, רומנטי,
אידיאליסטי -עם יכולת מיסטית וצורך
בשינויים ומשיכה למסעות בים.
גיבעה שעליה מצויירים הרבה קווים,
מראה על רגישות-יתר ודמיון מפותח.
גיבעה מפותחת מראה על היכולת או הצורך
להזות בהקיץ, וכן על סקרנות ויכולת
להתרשם ולהתפעל מכל דבר מוזר.

חוש״הומור ואוהב שירה, ספרות ואמנות.
גיבעת ירח גבוהה מאוד ומוצקה, מראה
שכאן השפעות של מזל סרטן חזקות
במיוחד. כל דבר שבעל הגיבעה עושה או
אומר, נושא אופי רך ורומנטי, יש לו דמיון
יוצר וקשר חזק למיסטיקה, ואולי טלפטיה
וחוש נבואי. הוא בעל כושר המצאה, אינו
נקשר למערכת חוקים שמרנית, ותמיד

חלק מבני־המזל עדיין ל א התאוששו
מהחוד ש הק ש ה שעבר, אך כבר השבוע
יוכלו להרגיש שיפור
רב בהרגשה הכללית.
אפשר כבר לתכנן שי נויים
ב מ קו ם העבודה
קרוב לוודאי שאנשים
הק שורים אי תכםיס 1

מו לקבל אתה רעיונות
החד שי ם שצצו
;21 ביוני
בראשכם. היו מיי םהכ<
2ביו>יי
רא שונים (הרביעי ו החמישי)
יהיו קצת
מעייפים, וכד אי לנוח. מ שבת העניינים
יסתדרו, בייחוד בפרשיית אהבה חדשה.

מצב-הרוח אינו טוב במיוחד. כל השבוע
שעבר הרגשתם שכל דבר יותר מעייף
מתמיד. בחוד ש הק רוב
אתם עלולים
להרגיש א ת עצמכם
פחות חזקים, והמרץ
הרגיל, שמאפיין א ת כם
בדרך־כלל, יעלם
לזמן מה. כד אי למתן
א ת הקצב ולא לקחת
על עצמכם יותר מדי,
מכיוון שגם המצב
הבריאותי רגיש מדי,
ו אתם נוטים לחלות במהירות. חיי־האהבה
ימשיכו בכל ז את להנות א תכ ם.

שיחות חשובות עםע מי תי ם לעבודה כ ד אי
לדחות, מפני שהשבוע ל א יפרשו אתמה
ש אמרת ם בצורה נכו נה,
וזה עלול ל ה בי א
לריב גדול ומיותר.
בעיות כ ס פי ם שוב י טרידו
וידאיגו אתכם.
עדיין ק שה לצ אתמה מצב
הק שה שאליו
נקלעתם, אול ם כבר
22ב או גו ס ס ־
בחודש הבא תרגישו
;22בספסמבר
בשינוי לטובה. מ ב חינה
חבר תי ת אפשר
לומר, שהתקופה מוצלחת. יש הזד מנויות
לפגוש אנ שים חד שים ולחפש אצלם עזרה.

בעיות מגורים מטרידות א תכ ם בתקופה
זו. חושבים על שינוי הדירה או הרחבתה.
גם או ת ם שדירתם
משביעת״רצון, מעוג-
יינים להחליף א ת הסביבה.
השבוע יהיו
יותר סיכויים למצוא
א ת מה שאתם מבק שים.
נסיעה לחוץ־ל-
ארץ עומדת על הפרק,
אם כי אצל רבים זה
יתבט א בכך שבן־הזוג
הוא״הוא יהיה זה
שנוסע במישפחה. ב מקום העבודה אתם
עלולים לקבל על עצמכם תפקיד חדש.

במקו ם העבודה יורגש מתח השבוע,
צפויות התנג שויות עם עובדים אחרים, א ך
לל אספק תוכלו ל ה תגבר
על הבעיות על־ידי
כך שתפעילו כוח ותהיו
חזקים. בצורה זו תוכ לו
להשיג בקלות שליט
ה מוחלטת. נ סי עו ת
קצרות שתבצעו הש בוע
ל א יהיו נעימות,
ובכל זאת תצטרכו לבצען.
עניינים כ ס פיי ם
יפתיעו לטובה: כ ד אי
לנצל כל הזד מנו ת ולהציע לאנ שים
הנכונים א ת הרעיונות והתוכניות שלכם.

בשורות טובות בענייני כ ספי ם יגיעו
לאוזניכם השבוע, אולם יותר מדי
אופטימיות עלולה ל סכן
א ת מה שהשגתם
עד עכשיו. מיכ תב או
שיחת-טלפון יגיעו השבוע,
וקשורים לתפ קיד
חד ש -יתכן
שברגע הראשון ת ת אכזבו,
אך למעשה ה }
2בנו במבר ־
כיוון הוא חיובי. בסוף
20בדצמבר
השבוע רצוי להקפיד
על מנוחה ולא לתכנן
בילויים. ב שטח הרומנטי תהיה אכזבה
קטנה, אולם תתגברו על כך בקלות.

סוס

נחוגו1

חאזנ״ס

ישס

הסימן השני לזיהוי מזל סרטן הוא קו
הראש. קו זה חייב להשתפל לכיוון גיבעת-
הירח. אם הוא נראה ישר, הוא בשום אופן
לא יוכל לייצג את מזל סרטן. קו-ראש
משתפל לכיוון גיבעת הירח מצביע על מזג
רגיש ואמנותי, ומזכיר לנו שבאן טיפוס מעט
תמהוני ובלתי-צפוי. הוא רומנטי, חמים,
אינטואיטיבי, בעל דמיון, נדיב״לב ורך. אם
הקו ארוך וממש מגיע לגיבעת״הירח, הוא
מזכיר שכאן בן סרטן מאוד אינטליגנטי,
בעל דמיון יוצר וכישרון הבעה עצמית.
אך תכונות מרשימות אלה הן רק צד אחד
של המטבע.
קו־ראש מעין זה מספר על טיפוס בעל
נסיה חזקה למצבי״רוח, לא פעם הוא שוקע
בדיכאון ובחוסר מעש, ואז הוא מעדיף
להסתגר בתוך קליפתו, כשעל פניו הבעה
עצובה וקודרת.
סימנים נוספים, המתאימים ליד של בן
מזל סרטן, הם יד רכה וגמישה, שמעידה על
אדם רגיש, חושני, טוב-לב, בעל בושר
הסתגלות, ניתן להשפעה ובעל טאקט.
מצבי״הרוח מתחלפים אצלו במהירות. צער
הזולת נוגע לליבו, הוא רחמן ומובן לעזור
לכל סובל.
יד בעלת קווים וקווקווים קטנטנים,
הנראית כאילו מישהו קישקש עליה,
מספרת על אדם רגיש שלוקח הכל ללב,
ובמעט אינו מסוגל להתפרץ ולהוציא את
כאביו החוצה. זה אדם הנוטה לאכול את
עצמו וסובל מבטן רגישה במיוחד.

חיי ־החברה יהיו מ אוד מהנים, וכמו כן

ת הי ההת קד מו ת מעניינת בחיי־האהבה .
הרגשות י בו ט או בנעי
מות
ו בד אי להני חאת
בל ה קל פי ם על השו
לחן.
בענייני־כספים *
הכל מ תחיל להסתדר ,

צריך לעשות רק מאמץ
ק טן בכיוון הזה. זוגות

נ שואים עלולים להגיע
ו 2בדצמבר ־
לסיכסוך, בגלל אי־
__בינו א ר

ומיו שית
טיפ

תרת.
בד אי לומר כל

מ ה שבליבכם כדי למנוע סבל. רווקים
עשויים למצו אאתמה שחם מחפשים .

השבוע תצטרכו להחליט סופית א ם

להישאר במקום העבודה הנוכחי. שיחה

עם הבוס תבהיר לכם,

שמאוד לא מעמיתים

שתלכו. אםה חל טת ם

להישאר, תוכלו להי *
טיב
א ת התנ אים של

ולעמוד על כך

שימלאו א ת דרישותי

המצב הבריאותי
אינו טוב במיוחד 1

אתם חשים חולשה

ונוטים לחלות במהי חופשה
קצרה ולהשתדל
רות. רצוי לקחת

לבלות במנוחה לפחות יום או יומיים .

הורים במזל דגים יצטרכו להשגיח על
מחוקי -
הילדי ם שלהם, שנוטים להתעלם דקי
התנועה -

השבוע לא
כד אי לסמוך על שיפוטם.
פגישות רומנ
טיו
ת יניבו תוצ או ת

חיוביות. י תכן שכבר י
השבוע תוכלו ל סיי ם
פר שת־אהבה מ סו בכ ת

ובבר תפגשו באהבה
יותר ב רי א ה ויותר
19ב פב רו א ר

20במרס
פשוטה. בהגרלות ש תשתתפו
בהן השבוע, זיו.
אתם עשויים לזכות ב סכו מי םלא גדולים ,

אול ם זה יגרום לכם שימחה גדולה* .

טיולים נהדרים

במסלולים המרתקים ביותר!

* אירופה-*:״י י״•
*ארה״ב,קנדה ומכסיקו 28:־ 32 יו
המזרח הרחוק 3! :יים

דרום אמריקה 23:יו ן דרום אפריקה .6:יום

מכחכים
ק 1אדום
באחד המקומונים כתוב כ ך
התעשיין הדרום־אפריקאי,אלן אלטשולר ואשתו הגיעו
ארצה לביקור, שמטרתו ל בדוק
את מצב השקעותיהם
כאן ידיעות השרון׳)
מעניין, אם כאשר מגיע לציריר
אחד המיוחסים שהוזכרו ברשימותיו

של יהודה פיינגולד המנוח,
שהיה מפקדו של טעדון
בהמה.
אני אחיו הצעיר של יהודה
פיינגולד ז״ל, שנפל ב־ 28 בפברואר
1948 בקרב על כפר סלמה. אחי היה אז
בן 16 וחצי שנים, ולכן לא יכול היה
להיות מם־פה.
סעדון לא קרא את היישוב
אור־יהודה על שמו של אחי. את

יהו שוע אי שנצרת
השם ישו אינו רק גידוף -קובע הקורא הבלשן, בהתייחסו
ל״קורא יקר׳ (״העולם הזה׳ .)2590
ישו הוא השם הרווח לאבי הנצרות. כן־ קראו לו בני דורו וכד כתוב שמו
כמה וכמה פעמים בספרות התלמודית (ראה/ראי את כל מראי המקום
לישו במפתח המצוץ לספר האגדה שבעריכת ביאליק־רבניצקי) .גם כתיב
השם הזה בלשונות אירופה על פי הנוסח היווני של ׳הברית החדשה׳ —
5115 מעיד על כף.
ברור שהשם ישו הוא קיצורו של ישוע, שהוא קיצורו של יהושוע, אבל
אין הקיצור הזה מאוחר, אלא נעשה אז, בזמנו של ישו, כפי שמעידים כל
המקורות. קיצורים כאלה היו מאז ומעולם בעברית (למשל,
ישעיהרישעיה, יהונתן־יונתן, אחיהראחיו, מתתיהו־מתי, עוזייהו־עוזי,
יוסף־יוסי רק בתרגום הברית החדשה מיוונית לעברית, שנעשה בדורות
האחרונים בידי יהודים שהתנצרו (׳שהשתמדו ,),רשומה הגירסד,
ה׳משוחזרת׳ ישוע, וזאת, בלי ספק, מטעמים תיאולוגיים־נוצריים. בספרות

המרד בא ש״ף-
רע לישראל!
שוב מתגלה לעיני־־בל שיתוף־הם עולה האוטומטי בין חזית־הסירוב
הערבית, ושליחיה בפלגים הקיצוניים באש׳׳ח, לבין חזית־הסירוב
הישראלית, החולשת על ממשלתנו.
ממשלת־סוריה ובעלי־בריתה באש״ף פתחו בהתקפת־מחץ על הנהגת אש״ף, כדי לחסל את
עצמאות התנועה הלאומית הפלסטינית. הם מאשימים את יאסר ערפאת בניהול מדיניות המכוונת
להביא להכרה במדינת־ישראל ולהסדר עימה. בין השאר הם תובעים להפסיק את הדו־שיח בין אש״ף
לבין כוחות־השלום בישראל.
שר־החוץ יצחק שמיר ודוברים רשמיים אחרים, יחד עם דוברי ה״אופוזיציה״ הראשית. מתמוגגים
מנחת למראה ההסתערות של הנשיא אסר ומורדי פת״ח, ומשמיעים בגלוי את התיקווה שהקיצוניים
ישתלטו על אש״ף וישימו קץ לקו המתון של ההנהגה הנוכחית.

בשנים האחרונות אותתה הנהגת אשץ* פעמים רבות לישראל
ולארצות־הברית על נכונותה להסדר־שלום. המאבק הנוכחי מוכיח
שאיתותים אלה היו כנים ואמיתיים. אחרת לא היה המרד של הקיצוניים
באש׳׳ח פורץ בפי שפרץ.
ממשלת־ישראל השיבה ריקם את כל הפניות שבאו מן המחנה הפלסטיני — בין השאר באמצעות
המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני, שחבריה נפגשו עם יאסר ערפאת ומנהיגים
פלסטיניים אחרים. אחת המטרות האמיתיות של מילחמת־הלבנון היתה לשים קץ למדיניות המתונה
של אש״ף, שהיתה עשוייה ליצור בדעת־הקהל הישראלית והעולמית את הנכונות להתפייסות
היסטורית. עתה נדמה לממשלת בגין־שמיר כי מטרה זו אכן הושגה.

אילו היתה תיקווה זו מתגשמת, היה הדבר מביא להקצנה של העולם
הערבי כולו, לחיסול סיכויי השלום לשנים רבות, למלחמות נוספות, להרג
ולהרס.
המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני מביעה את תיקוותה שאש״ף ישמור על
עצמאותו, חרף הסתערות אויביו עליו, ויגבש קו ברור וחד־משמעי לדו־קיום ישראלי־פלסטיני, על
בסיס של הגדרה עצמית וזכות העם הפלסטיני למדינה לאומית משלו, לצד ישראל ותוך שלום עימה.

אנו תובעים מממשלת־ישראל להצהיר שהיא מוכנה להברה
ולהסדר־שלום, המבוסס על דו־קיום בץ שתי מדינות בארץ.

המועצה הישואליח למען שלום ישואלייפלסטיני
תל־אביב, ת.ד956 .

מטיף ישדע
יורקיס לעבר הצלב
העברית לכל הדורות, לרבות ספריהם החשובים של י׳ קלוזנר (ישו
הנוצרי) ושל ח׳ כוהן(משפטו ומותו של ישו הנוצרי) ,הגירסה, כמובן, ישו.
נכון שיש אורתודוקסים פאנאטיים, חסרי תרבות, שיורקים לעבר צלב
הנקרה להם בדרכם, או על רצפת בית הכנסת, שבו הם מתפללים, כשהם
אוסרים ׳עלינו לשבח׳ ומזכירים את הפסוק ״שהם משתחווים להבל וריק
ומתפללים אל אל לא יושיע׳ (פסוק שהוצא מסידורי התפילה של
לא־אורתודוקסים) ,או שמסמנים סימן של ניטרוק בשם יש׳׳ו(יימח שמו
חכרו) .יהודים כאלה, ורק כאלת היו מסוגלים להפריע בגסות ובפראות
להשמעת היצירה ׳המשיח׳ להגדל, בירושלים העיר הקרושה ליהדות,
לנצרות ולאיסלאם.

ד׳־ר ראובן סיוון,
ירושלים

של מנהל חברת־ההשקעות ישראל
זילברברג, מדווח המקומון של ציריר
לקוראיו, שמר זה וזה מישראל בא
לביקור שמטרתו לבדוק את מצב
השקעותיו?
מאחר שהכותב הותיר אותנו בערפל
לגבי מהות השקעותיו של מר
אלטשולר בארץ, נותר רק לקוות
שהמדובר אינו בבורסה. אחרת, יש
לחשוש, לא נראה אותו פה שוב
במהרה.
הידיעה, אגב, מופיעה במדור
שנקרא קו אדום.
שימעון חכים, רמת השרון

ער שם מי נקראת
אור־יהודה?
בדיווח על הלוויתי של
אליהו טעדון(״העולם הזה״
)2373 נכתב בי הישוב
אור״יהודה נקרא על שמו

הטענה הזו הוא השמיע שנים מאוחר
יותר, כשניסה להשיג משהו מהמדינה
על חשבון זיכרו של אחי.
הרין פיינגולד, תל-אביב

גניבת־הדעת
עד אדמה גנובה
בשבוע שעבר נערך בבית
מועצת-הפועלים בכרמיאל
כינוס מורים, מחנכים ומד ריכים.
נושא הדיונים: חינוך
הומניסטי בתנאי עימות.
יוזם הכינוס: המרכז הבין-
לאומי לשלום במיזרח התיכון.
כרמיאל
.1983 עיירת אפרטהייד
בלב הגליל. מחנכים נשואי־פנים
מתכנסים בבניין הניצב על מקומו של
מטע זיתים, שנעקר לפני 17 שנים.
הומניסטים ידועי־שם ורודפי־שלום
(המשך בעמוד )22
העולם הז ה 2392

1ר. חיה

011113

גליון. העולם הזה־ ,שראה-אור השבוע לפני 25 שנה-,הקדיש
כתבת־שער למחלוקת בין מגב־ל מישרד־דביטחון, שימעון פרם
(פירסומת) ,ובין ראש הממשלה ושר-החוץ לשעבר, משה שרת, על רקע
*הענקת.אות ההגנה־ לשרת ולמייסדים אחרים של ה״הגנוד. כתבה תחת
הכותרת. מיכרה הזהב בחול־ עסקה בשערוריית קייטנות־הקיץ
בתל״אביב. מדור הספורט, תחת הכותרת. גביע הביריונים,־ הוקדש
למישחק רבע־הגמר על גביע־המדינה בין.מכבי תל־אביב־ ו.הפועל
רמת־גך(ראה: תמונה) .על כינוס ידידות יוצזרדופן שנערך באילת, בין
יהודים וערבים, דיווח כתב. העולם הזה־ ,עטאללה מנצור, תחת

הכותרת. עלי ואת — על חוף אילת.־ וידויו של שלום שיינפלד,
שהואשם בניסיון לדרום למוות את שותפו, הובא תחת הכותרת.לפתע
שכב לפני
בשער הגליון: משה שרת נגד שימעון פרם.

פושה מיהו הוד? יהודים נ סי בו ץ אינם
יהודים כמה עובדים בעיריית תל־אביב*״ולא חחח חן בם־

תאריך9.7.1958 :

הנערה מגי 1 0וו־השל 1שה

יוסף ידן נ״קיסו ג׳ונס״

במיסגרת הניסיון להציל את התיאטרון
הקאמרי מאחד המשברים הגדולים
בתולדותיו, העלה התיאטרון את מחזהו של ייוג׳ין או׳ניל קיסר ג ונס, שבו ניבב השחקן
יוסף ידי! .כדי לגלם את דמות הקיטר גילח יוסי ידין במיוחד את שיער ראשו.

אינם מבינים, לרוב, את הקשיים הכרוכים בדבר.
כי לפי ההלכה, אץ תוקף להתגיירות שבאה
מטעמי נוחיות, שלא מתוך רצון כן לקבל את
מיצוות הדת היהודית.

אנשים
• ח״כ חירות ד ד שמשון יוניצ׳מן, אחרי
שראש־הממשלה דוייד בדגוריון תבע למסור
לידיו את הקמת המוסד לקידום האדם, תחת
למוסרו לשר־החינוך־והתרבות זלמן ארן :״האם
גם בארנים נפלה שלהבת?״
• ראש־עיריית תל־אביב חיים לבנון,
בתשובה לשאלה כמה אנשים עובדים בעירייה:
״חמישים אחוז!״
הברקת השבוע היתה של הח־כ

הדתי״לאומי מיכאל חזני. בתום הודעת
ראש־הממשלה בך גוריון על פרישת הדתיים
מן הממשלה, היתה הכנסת צריכה לעבור לדיון
בחוק הירושה. כשהתחיל יו״ר הכנסת יוסן ז
שסרינצק, לומר ,״ועכשיו אנחנו עוברים לדיץ
על״.״ קרא חזני :״חלוקת הירושה!׳

אלימות בכדורגל;

״העולם הזה״1084 :

במדינה

הממשלה
״כי יביאך אדוני אלוהיך אל הארץ אשר אתה
בא שמה לרשתה, ונשל גויים רבים מפניך, החיתי
והגירגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחיווי
והיבוסי, שיבעה גויים, רבים ועצומים ממך. ונתנם
אדוני אלוהיך לפניך, והיכיתם. החרם תחרים
*אותם. לא תכרות להם ברית ולא תחנם. ולא
תתחתן בם, בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח
לבינך. כי יסיר את בינך מאחרי, ועבדו אלוהים
אחרים, וחרה אף אדוני בכם, והשמידך מהר״.״
פסוקים אלה מתוך ספר דברים, פרק ז׳,
שנכתבו לפני אלפי שנה, עמדו השבוע במרכז
החיים הפוליטיים של מדינת ישראל.
זנות ולא נישואין. החוק התנ״כי הזכיר
רק שיבעה עממים. אולם כדרך כל עיקרי
היהדות, נבנה על הפסוקים התנ״כים הפשוטים
בניין גבוה ויציב של הלכה, שהרחיב את
משמעותם עד אין שיעור.
כתב ״הנשר הגדול,״ רבי משה בן־מימון
—׳הרמב״ם) ,לפני 750 שנה בסיפרו היד החזקה,
תחת הכותרת הילכות איסור ביאה :״אחד
(גורס) שיבעה עממין ואחד כל האומות ״.אחרי
שהסתמך על עזרא הסופר, הוסיף :״ולא אסרה
תורה אלא חתונות. אבל הבא על גויה דרך זנות,
מכין אותו מכת מרדות מדברי סופרים, גזירה,
שמא יבוא להתחתן ...ודבר זה גורם להידבק
בגויים, שהבדילנו הקדוש־ברוך־הוא מהם, ולשוב
מאחורי אדוני ולמעול בו.״
בזנות עם בנות עכו״ם ראה הרמב״ם צרה
קטנה הרבה יותר מאשר בנישואין עימן.
לפני 435 שנה גובשה ההלכה סופית על־ידי
רבי אהרון הלוי מוונציה, בעל החינוך. הוא קבע:
״בן הבא מן העבד, או מן העכו״ם, או מן השיפחה,
הרי הוא כאמו, ואין משגיחין על האב.״ לפי שרוב
_העם, דרך טיפשות, יימשכו אחר עצות נשותיהם,
ואם ישא אדם בת אל נכר, תמשכהו לעבודת
עבודה זרה, ולעמה. ועוד — כי גם בניה ממנו
תגדול לעבודה זרה, ואוי לו לפוסל את זירעו. מה
שאין כן שהאם היהודיה, אין חשש כזה גם
כשהאב הוא מן העכו״ם.״
״גרי אריות״ .זוהי הלכה חד־משמעית,
שאין עליה שום אפשרות של ויכוח: מבחינה
דתית, בן הנוצריה הוא נוצרי.
למראית־עין יש פיתרון פשוט לבעיה: על
—האם להתגייר, יחד עם בנה. אולם הסבורים כר

שחשו

1אחד משיאי האלימות בתולדות הכדורגל הישראלי
התרחש השבוע לפני 25 שנה, במהלך מישחק רבע״גמר
הגביע בין הפועל פ׳ת ובין מכבי ת׳א. שחקני הפועל, אורי קרני(כיום מבכירי העסקנים
בהתאחדות לכדורגל) ונחום טטלמך(כיום מאמן) תקפו את השופט אברהם דודאי(במרכז).

מספרת ההלכה: עדה של כותים, בני ארמניה,
שהועברו לסביבות שכם, שסבלה ממכה של
אריות שהטילו את חיתיתם על העדה, גרמו לכך
שהכותים עלו ירושלימה והתגיירו. אולם
להתגיירות זו לא היה תוקף, מאחר שבאה רק כדי
להינצל מן האריות. נוצריות המבקשות להתגייר
בישראל כדי להינשא לבחורים יהודים, או כדי
להירשם כיהודים במירשם־התושבים, עלולות
למצוא את עצמן במצבם של אותם ״גרי אריות׳,

כמה צעירות אלמוניות הפכו השבוע
לסלעי־מחלוקת ממלכתיים. אחת מהן היתה
הצעירה מאחד ממישקי השומר הצעיר, בת לאם
נוצריה ואב יהודי, שעמדה להתגייס לצה׳ל, אך
לא הוכרה כיהודיה מבחינת החוק. למרחב, עיתון
מפלגתו של שר־הפנים ישראל בר־יהודה, הוסיף
השבוע סיפור שני, שסיפק מייד חומו־דלק
למשבר הממשלתי.
אולם סיפורה של גליה שמבוביץ, חברת משק
גיבעת־השלושה של הקיבוץ המאוחד, הוא הרבה
יותר מסובך.
״יהודים כקיבוץ אינם יהודים״ .הסיפור
שהופיע בלמרחב פרש את פרשת סיבלה של
חברת הקיבוץ, בת לאם נוצריה, שרצתה להינשא
לאחד מחברי המשק. גליה שמבוביץ ( )18 צעירה,
נמוכת־קומה ובלונדית, הגיע לקיבוץ גיבעת־השלושה
לפני תישעה חדשים.
יחד עם אבי המישפחה היהודי, אמה הנוצריה
ושני אחיה הצעירים, עלתה גליה מפולין. אחרי
תקופה קצרה נימולו אחיה, היא התערתה בחיי
המשק, נשלחה לסמינר הקיבוץ־המאוחד באפעל,
למדה עברית, שמעה הרצאות על בעיות הארץ,
עבדה בקיבוץ, במיטבח ובגן והפכה ישראלית
לכל דבר.
גליה הרגישה עצמה כבת לאומה הישראלית.
אולם כאשר החליטה להינשא לבן־המשק, ופנתה
לצורך זה למישרד הרבנות בפתח־תיקווה, התברר
לה כי הרגשתה אינה מכניסה אותה תחת כנפי
הדת היהודית .״למרבית התימהון ׳,כתב למרחב,
״סירב הרב המקומי לגיירה ולהשיאה ׳.לדברי
למרחב, ולדברי גליה עצמה, נבע סירובו של
הרב לגיירה ולהשיאה בגלל היותה חברת קיבוץ,
בטענה. :אין לנו צורך ביהודים החיים בקיבוץ
ללא קיום דיני ישראל״ .היהודים החיים בקיבוץ
אינם יהודים׳.
שני צדדים למטבע. אולם תיאורו של
למרחב היה פשטני מדי. הרבנות בפתח־תיקווה
סירבה להשיא את גליה לא רק בגלל קפריזות
אישיות של הרבנים, אלא בהסתמך על חוקי
ההלכה היהודית, שהם הפוסקים במדינה בענייני
אישות.
כי גליה לא היתה רק בת לאם נוצריה. גם
אביה היה נוצרי. אחרי שנהרג במילחמת העולם
השניה, נשאה אמא מחדש, הפעם לגבר יהודי.
אומנם, גם אחיה, שנולדו מהאב היהודי והאם
הנוצריה, אינם יהודים לפי חוקי־ההלכה, למרות
שנימולו. אך מצבה של גליה, בת לנוצרי
ולנוצריה, היה שונה.
הקשיים שהטילה הרבנות בפתודתיקווה על
גליה, כדי לגיירה, הם ההגבלות הרגילות
המוטלות על כל נוצרי הבא להתגייר. סיפר
השבוע מזכיר בית־הדין הרבני בפתודתיקווה,
הרב שמעון כץ :״אחרי שגליה פנתה אלינו
והודיעה שהיא רוצה להתגייר, קבעו לה מועד
לדיון לפני בית־הדץ הרבני בהרכב שלושה
דיינים. אחרי ששמע את בקשתה, הסביר
ביודהדין למבקשת את עיקרי היהדות והמיצוות
של התורה, שבלעדיהם אי־אפשר לקבלה
כגיורת. בית־הדין נתן לה שהות להרהר בדעתה,
אם לנוכח חובות אלה היא מסכימה להתגייר.
כשבית־הדץ הרבני יהיה משוכנע בצידקת דבריה
ובנכונותה להתנהג על־פי הדת היהודית —
יגיירוה״.
גליה הבינה מדברי הרבנים, שכדי להתגייר
יהיה עליה לעזוב את הקיבוץ, שם אין מקיימים
את עיקרי מיצוות היהדות. היא פרצה בהיסטריה
של בכי. היה נדמה לד״ כי עולמה חרב עליה.
אולם רבני בית־הדין, שייתכן כי אחד מהם יעץ
לה לעזוב את הקיבוץ כדי להקל על גיורה,

מכחבי

תשבץ

(המשך מעמוד )20
ותיקים מתדיינים בסוגיות של היחסים
בין יהודים וערבים בישראל, על קנאות
מול תבוניות, על התנשאות לאומנית
מול כיבוד זכויות האדם. על כל
העניינים הנכבדים האלה הם מדברים
בישוב שהוקם תוך גזל אדמת הכפרים
הערבים בסביבה, בעיירה בעלת חוקי־עזר
גזעניים.
המעשה גובל, פשוט, בגניבת־הדעת,
המתבצעת על אדמה גנובה.
כיצד מצפים אריה סימון(חתן פרם
ישראל) ,סמי סמוחה (פרופסור
באוניברסיטת חיפה) ,מוחמר ואתר
(ח״כ מפ״ם) וצבי כסה(מנהל המידרשה
לציונות חברתית) שמישהו יתייחס
ברצינות להגיגיהם?
שימעון פרץ, חיפה

מאוזן:
)1אחד משבעת פלאי עולם
באגרה שבהודו ( )5 :)4,2סרט
בכיכובו של פול ניומן)10 :
יחידת הספק חשמל )11 :פיו
מלא שירה )13 :בן־בקר זכר; )14
נע; )15 באותו זמן; )16 שקשוק,
רעש; )18 דין; כ׳׳ח )20 שניים;
)21 אדרת; )22 קל־דעת; )24
בטוי פרלמנטרי?; )25 מוקש; )26
שיח קוצני ממשם׳ הורדניים; )28
דרגה בצה״ל (ר׳ת); )30 חלף
במהירות; )31 רפש; )32 מפקד
כוחות בלבנון; )34 אחד מחלקי
לבושו של ברוך בלהקת
״כוורת״ )35 ,עשבים למיניהם;
)38 מודע; )39 קידומת לשמות
בארץ השפלה; )41 בנו השלישי
של אדם הראשון; )42 אינו כשר;
)43 בכור הח; )45 עוד ״בטוי
פרלמנטרי״ בכנסת ישראל; )47
כלי כתיבה; )48 מלר שיקספירי;
)50 ריב; )51 שדה מרעה; )52
זכות מעבר; )54 מבצע צה״ל
בשנות החמישים; )57 הזדעזעות
קשה; )61 רסיסי בוקר; )62 מחזה
בערבית בתיאטרון חיפה; )64
כינוי לחכמת הקבלה(ר״ת); )65
סמכות לבטל חוק או פקודה; )66
מצבור אבנים; )67 בית העופות;
)69 נטיית הלב; )70 בן־יצחק —
הוא אדום; )72 גדול העופות
החיים בימינו; )74 עירו של
המהר״ל; )75 מלך ישראל; )77
רדיפות דת; )78 סל נצרים; )81
קנייה; )83 זכרון )85 נהר
באיטליה; )86 ממד, או זמן
הזריעה; )98 שיירת ספינות; )89
נושא משרה בכנסיה הקתולית;
)91 קיר; )93 צדיק בדורותיו; )95
מוצאות הנהר; )96 מן העדר; )98
אל מצרי; )100 דמות דמיונית;
)102 חרון; )103 כלי רתמה; )104
הלוואה בערבות;׳ )105 שכונה
בירושלים;.

מ תפ טר מרוצה
איש יחסי״הציבור מגיב על
אחד הפרסים בניתוח שבי־

סעודת אבלים
ועידת מכבי ה־ 32 נפתחח
בסעודה חגיגית בהשתתפות
המנוח.
סגן ראש־הממשלה המנוח לא ידע
מה מצפה לו שבוע אחרי מותו.
מארגני ועידת מכבי שלחו הזמנות

1ן וב
ועידת מנבל ישראל ה ל״ב
הננו מ תנבדי ם ל הז מין את בבי

קורא סלע
שלוש פעמים

מאונך:

)1נעימת הקול; )2כתב
כריתות; )3אחד ממיני התבואה
ממש׳ הדגניימ )4מילת הסכמה;
)6מפתן; )7מראשי הלויים
שמרד במשה; )8מטבע יפני; )9
תער החרב; )12 אחד מפרד׳ס;
)15 מטמון; )16 אחת מיחידות
המשטרה הצבאית(ר״ת<; )17 עיר
חוף צרפתית; )19 להקת זמר
ישראלית חדשה; )20 אריג דק
מאד; )21 בהקשר זה; )23 אויב;
)24 דורון; )26 פרי בראשית
התפתחותו; )27 בת-קול; )29
פסולת המתכת; )30 מסורת של
המוסלמים ״משנה׳ לקוראן; )33
עעב מיובש; )34 איים ״בעלי״
דרגא צבאית; )36 תגרה; )37

השתוממתי לשמוע, לפני ארבעה
ימים כתבה שהועברה מכתב גלי צה״ל
בווארשה, פולין. לסיקור ביקורו של
האפיפיור.
כאחד ממייסדי תחנת גלי צה־ל, לא
מובן לי בדיוק התפקיד שיש לתחנה
של צבא הגנה לישראל בזמננו, ומ^די
הקשר בין צה״ל והאפיפיור. יתכן
שהעניין נובע מהעובדה שתקציב גלי
צה״ל גדל בכמה מאות אלפי אחתים
בערך ריאלי מאז יסודה, ומרעה
עשירה כמו ישראל צריכה לחפש
דרכים מקוריות להפטר מעודף מטבע

במיקרה זה אני מציע להקים אולפן
קבוע בואתיקן, ליד ״הכס הקדוש״.
הייתי גם רוצה לדעת כיצד כל
העניין מתיישב עם חוק יסוד: צודל__
אבקש הבהרה מכל הנוגעים בדבר.
רלך הלינגר, תל־אביב

תיש, שעיר; )40 אינו מבושל די
צרכו; )41 סדרי המשנה והתלמוד
(ר״ת); )44 בסולם התווים; )46 אל
היערות; )47 אילן; )49 מחלקה
של ״ההגנה׳ בחו״ל לרכישת
נשק; )50 חומר גלמי; )53 צפון,
טמון; )54 חתוך, גדוע; )55 אבית;
)56 החלק האורגני הקטן ביותר
בגוף; )58 רטיבות; )59 קוורום;
)60 עוף מידבר; )62 תבלין; )63
בהמת משאות; )66 חיל משמר,
לגיונות מובחרים; )68 בעל ״חוק
המשיכה״ )71 :פלומת שיער על

הפרצוף; )73 עונד״ זמן; )76
כינויו של גימפל, בתיאטרון
החאן הירושלמי; )77 אחת מעשר
מכות מצרים; )79 ברית, חוזה
התקשרות; )80 טהור, נקי; )82
סוף; )84 נקודה באות לחיזוקה;
)85 כותל; )87 איבר הנקר; )90
אחת ממפלגות המערר; )92 רשת
גדולה של דייגים; )94 אבזר
לבוש של הכהן הגדול; )96 חיית
ניסויים; )97 דומיה; )99 פרפר
לילה; )101 אמונה )102 ימים
סביב לו; )103 אויב;.

תת״הרופאים (״העולם הזה׳
.)2390
בכתבה על שביתת הרופאים כותב
שלמה פרנקל :״אנשי יחסי־הציבור,
שקיבלו את שכרם ככל שנמשכה
השביתה, לא היו מעוניינים יותר מן
הרופאים שהיא תסתיים במהירות.״
הרשו לי להביע את התפעלותי, איך
הצליח מר פרנקל לרדת אל תוך
חדרי־לבי, ולדעת במה הייתי מעוניין
ובמה לא הייתי מעוניין.
כדאי שיידע, כי עד כדי כך הייתי
להוט להמשיך לקבל שכר — עד

לארוחת צהרים חגיגי ת

סגן ראש הממ שלה ושר החקלאות
מר שמחה ארליך

שתתקיים גיו ס ו׳ 7 83ו
נ בתמוז תשם ׳ג
נ ש עה 2 30ו בנ סרה מנביה

ב ה סג רהה אי רוע י חו ל קו עי סו רי ם
ל קבו צות מ צ טיינו תולס פו ר ט אי םמצ טייני ם
במהלך שנ תתשמ ״ג

לסעודה — אחרי ההלוויה —
בהשתתפות שימחה ארליך.
כנראה שהיה להם חבל על ההזמנות
שהדפיסו מזמן, ולא טרחו להכין
חדשות.
ענת ברטל, חיפה

המכון הישראלי לספרות
נשים קוסמטיקה ופדיקור
* קורסים

ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות (אפילציה)

* סליו ומכיי ייפי

• ראה גלופה.

תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה

* הכנת כלות
* מחירים עממיים * שרות מעולה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 ,226066 )4

תן טרמפלחייל

קורא הלינגר
התקציב גדל
שהגשתי שלוש פעמים התפטרות
מתפקיד זה, והייתי מרוצה מאוד כאשר
נתקבלה.
אורי סלע, תל־אביב

נציג צה״ר בוואתיקז
מינתב גלוי לשר״חביטחון.
כבוד השר.

מכבי -ל א הפועל
במדור -ספורס׳ (.העולם
הזה׳ )2390 צויין בטעות כי
המישחק המכור היה בץ
מכבי שעדיים והפועל חדרה.
טעיתם! אומנם מדובר בקבוצה
מחדרה, אך זו היתה מכבי.
ברוך גלדברג, חדרה
• הצדק, כמובן, עם הקורא,
שהוא גם כתב חדשות הספורט.
העולם הז ה 2392

רק 100 ,0 0 0 שדר והד־
*הנחה ממעדת עד אברהם גינדי מוריד מחירים
ל 20-דירות בהנחות עד
ברח׳ ארלוזורוב 3׳/,חדרים כולל מע״מ ופיתוח
675,000ש׳.
2232X
523
רק 100,000 שקל והדירה שלך.
היתרה במשכנתא והלואות $ 67,000 57§?000:
בכפר גנים ברחי בן־צבי 4חדרים
מכספי חברת אברהם גינדי

פתח־ תמוה

גני ניצה הפרויקט היוקרתי ביותר הנבנה היום

בנתניה 2חדרים
£205X523

$ 55,000
$75/000
$ 99,000

3חדרים

$85,000

*225X523

4חדרים

$^000

בני-ברק
;£232X522

$75,000

רמת-השדון

בגבעת לוינסון רח׳ הירשפלד 4חדרים כולל מע״מ
ופיתוח
*^04X523

$70,000

״*6ססס,

חדש
--בכפר גנים ברח׳ פלדמן החלה ההרשמה!באחד האזורים המבוקשים והיפים בפ״ת 4חדרים
2232x523

חולון

$72,000

$82,000

$60,000

בגן הברושים 5חדרים 2מפלסים צמודים
ל 7-דונמים גן ציבורי

רח׳ עין גנים — כרמלי 4 ׳/,חדרים

$ 81,000

בנאות יהודית 3חדרים(יד שניה) כולל מע״מ ופיתוח

559,000

ברחי לסל 22 כבנין יוקרתי בן 8דירות בלבד 3 ׳/2 ,חדרים
2202X523

$ 120,000

$ 105,000

ברח׳ חתם סופר ,9בצפון הסולידי בבנין יוקרתי
בן 8דירות בלבד 4 ,חדרים

3חדרים +גג +חדר

^ $ 53,000

במוצ׳׳ש פתוח לרגל המבצע יהיו משרדינו
ב־ת״א, ראשל״צ, נתניה ופ״ת
פתוחים במוצ״ש החל מצאת השבת.
משרדנו בלונדון

*235X523

$1*5,000 $85,000

תל־אביב

$ 50,000

6232X
4חדיים+גג 523
$ 83,000 $95,000

2232X523

ככר המדינה ה ב אייר 10

*204X523

תל־אביב

ברח׳ השריונאים ע״י רח׳ השומר 4חדרים

$85,000

בשכונת אברמוביץ 3חדרים כולל מע״מ ופיתוח

$64,000

$75,000

נתניה

ראשון-לציון

16\ 110084 320 116260) 51.־ו 10ע1
- 5^ 8 161.6361748א 1׳ \ 3חס1,00)1

$ 130,000

המחירים אינם כוללים מע״מ

פתח־תקוה

רמת־השרון

ראשון־לציון

נתניה

חיים עוז ר 28

סוק 1ר 1ב 0 4
4 הרצל נ62

הרצר18

אברהם בינ רי 71113דיו ־ ותעוא 1£11יאוהבים

חופשה משפחתית
במלון לרום אילת.
־ 2 ,4 1 5 .ש׳ ליחיד, לינה וארוחת בוקר,
כולל מע״נז.
־ 3,105 .ש׳ לזוג, לינה וארוחת בוקר,
כולל נזע״ח.
־ 3,105 .ש׳ ליחיד, חצי פנסיון, כולל מע״נז.
־ 4 ,4 8 5 .ש׳ לזוג, חצי פנסיון, כולל מע״ם.
לילדים עד גיל 6ו הלנים בחדר ההורים
500/0הנחה.
/0י< 10 הנחה מיוחדת למזמינים 3לילות
לפחות.
00/0ו הנחה נוספת לנופש באמצע השבוע
(א׳־ד׳) רק בחודש יולי.
מכתבים פינוקי! הגשבח
עתליוז ודן עומר, שלקראת
שבוע הספר סקרו את סיפרי-
הילדים בעברית (.נמר של
נייר״. ,העולם הזה״ ,)2387
שכחו יצירה אחת.
דומני שהתרגום המלא היחיד
של פינוקיו, שנעשה מן המקור
האיטלקי, הוא תרגומו של נקדימון
רוגל -ודווקא אותו לא הזכרתם.
אמנון שפירא, צה־ל

אונס פוליטי
האם הרמת יד של חברי-
הכנסת הפנה הדרוזים בגולן,
אזרחי סוריה, לישראליסז
מבחינת המישפט הבין־לאומי אין
רמת־הגולן חלק ממדינת ישראל, גם
אם ישראל סיפחה איזור זה באופן
חד־צדדי. כדי שהסיפוח יהיה חוקי,
חייבים להתקיים כמה תנאים.
• הכרה בידלאומית בצעד כזה.
• הסכמה של המדינות הגובלות
באיזור — ישראל וסוריה.
• הסכמת התושבים לקבל את
הסיפוח והאזרחות.
אף לא אחד מהתנאים האלה
התקיים, ולכן מעמדה של רמת־הגולן
שווה למעמדה של הגדה המערבית.
אפילו קביעת בג״ץ, כי על הדרוזים

ציירת גרי
אין לו זמן לשטויות!
והוא פטר אותי תוך שנייה ב״אין לי זמן
לשטויות. אני עסוק״.
דרתי גרי, תל־אביב
• דומה או לא דומהי ראה
גלופות של שתי היצירות.

סוף גנב -לברא

ץ ץ־^ם־^יצזץ־יר;)׳־

יצירה של רות גרי
דומה -

יהושע בן־ציון חשוד בהסתרת
הון, כדי להתחמק
מתשלום הקנס הענק שהוטל
עליו לפני שמונה שנים.
לפי ההתפתחויות האחרונות, אפשר
לצפות שהגנב בן־ציון יחזור לכלא,
למרות החנינה שסידר לו מנחם בגין.
לא נורא. לפחות הוא נהנה משש
שנות חופש, בעוד האנשים שהוא דן
למאסר עולם, כששימש שופט צבאי,
לא זכו אפילו ביום חופש אחד. הם
עדיין מחכים לו בין החומות.

תרצה שסיגל, בת-ים

יש תיקווה בהתיקחה
תודה לבעלי מיסעדה ב שכונה
הדרום תל-אביבית.
שכחתי תיק, ובו מיסמכיי האישיים,
כספי ושאר דברים חשובים, במיסעדה
לוי בשכונת התיקווה בתל״אביב.
למחרת שלחתי לשם חבר הגר
בתל־אביב, ועוד באותו הערב חזר
התיק.לידיי — מבלי שנגרע ממנו
דבר.
הירהרתי בשאלה: האם הייתי רואה
את תיקי בשנית, לוא הייתי שוכח אותו
במיסעדה בצפון תל־אביב?
גדי גילן, אילניה(סגירה)

מ דזי ח!
די רוו ד

מדריד מסווג למחירי דירות חדשות
לפי ישובים. מציג בצורה ה שוואתית
מחירי דירות של חברות בניי ה בכל
הארץ.

הו פי ע

ועומד למכירה בדוכני העי תוני ם.

יצירה של רפי לביא
לא דומה ילקבל נתינות ישראלית, לא תשנה
עובדה זו.
לדרוזים רבים יש קשרים מיש־פחתיים,
כלכליים, פוליטיים וזיקה
מדינית לסוריה, ולכן נסיון אונס פוליטי יהיה רק בעוכרינו, לעתיד לבוא.
דן יהב, תל־אביב

תמונות מריבה
הפצה :״גד״.03-337056 ,

הציירת טוענת כי מבקר

האמנות העתיק יצירה שלה.
בגלריה נעמי גיבעוו מוצגות
בכניסה לתערוכה עבודות של רפי
לביא, העשויות מפסים אורכיים
ונזילות צבע, שהן בפירוש ואריאציה
(דומה יותר לסקיצה) של ציורי,
שהוצגו באגודת הציירים בספטמבר
1981 תחת הכותרת סידרת צבע־לא־צבע.
רפי
לביא לא יכול לטעון שלא היה
בתערוכה שלי, כי הוא היה. הוא בא
כמבקר אמנות.
ניסיתי לשוחח עם רפי לביא על כך,

לידיעת
ר,דן 1ראים
קוראיב השולחים דיג־תביהם
מתבקשים מפד!
אותם בקצרה, לבתוב אר־תם
במכונת־כתיבה ברווח
בפול ועל צידו האחד בלבד
של הנייר. עדיפות תינתן
למצרסיב תמונות למים־
תביהם.
העולם הז ה 2392

הציבור בישראל
התאוורר הוחכר בכל רחב• העולם.

שרון

תע שיות מיזוג אויר בע״מ

רמת-גן, רח׳ גלעד ( 2פינת אבא הלל ) 12 טל 737626,733251. .

אבכה׳ אותה
סו רו חתהקר10

העולם הז ה 2392

ע ,6ריק

אגשים ב עול ם

נאסטסיה קינסק :,להיות שוב ידדה
כשאומרים היום את השם קינסקי, מתכוונים לנאסטסיה, אף
שאביה, קלאום, הוא שם דבר בקולנוע האירופי. היום השתנו היוצרות.
נאסטסיה בת ה־ 22 היא כוכבת במלוא אונה. למרות שסירטה האחרון נכשל,
היא עצמה בשיא הביקוש. עוזרת לצדה אמה רות, שממנה ברחה בגיל ,15
והיום גילתה את קירבתה מחדש בטענה :״להיות שחקנית זה לשוב להיות
ילדה:״

הנסיו ציארלס: מתנת יום הולדת כפיצוי לויליאם
כלבלב נחמד זה, שהנסיך צ׳ארלם משמש לו
כשמרטף, הוא מתנת יום־הולדת ליום הולדתו הראשון של
התינוק המלכותי, הנסיך ויליאם, בנם של דיאנה
וצ׳ארלס. העניקו אותו לויליאם משום שיש החושבים כי
ליורש״העצר העתיד נעשה עוול לא יכופר. לא הירשו לו
להצטרף להוריו בביקורם הרשמי בקנדה, שהסתיים ב־1
ביולי. ליידי די אומנם עיקמה את אפה, כשהודיעו לה

שהפעם לא תוכל לקחת איתה את ויליאם לנסיעה,
ומשהציע לה הנסיך צ׳ארלס להשאירו על גבי סיפון
היאכטה המלכותית, שעה שהם יירדו לשחות עם סייר
טרודו — התנגדה בטענה שויליאם עלול לחלות
במחלת־ים. להגנתה של דיאנה הצטרף דיילי אכספרס,
בטענה שההורים יחמיצו בדיוק את יום־הולדתו של הילד
ב־ 21 ביולי. הפשרה — כלב במתנה.

לזרה גר״ :איו צורו ימהר!
כשישבו סוכן האמנים ההוליוודי הידוע ריצ׳ארד גראנט, והלקוחה
מס׳ 1שלו לינדה גדיי, בתצוגת־אופנה בניו־יורק והחזיקו ידיים, קבעו
כל המלחשים — הם בודאי מחכים לסוף התצוגה. כידוע, כל
תצוגות־האופנה המסורתיות מסתיימות בשימלות־חופה. אבל לינדה גדיי,
שלא מזמן נפרדה מבעל אחד(אד טרשר< ,טוענת כי היא שקולה ומתונה
הרבה יותר מסו־אלן, שאותה היא מגלמת על המסך הקטן בסידרה דאלאס.
״הביטו בסראלן,״ אומרת לינדה ,״ותבינו שאין צורך למהר. הפזיזות היא
אם כל השגיאות!״

אודסון וולס: וולס הגדול חוזר להיות ענק
ילד הפלא של הקולנוע המערבי סטיבן ספילברג,
שהוא היום בן ,34 קנה מן הגאון הקולנועי אורסון ולס —
הכפול ממנו בגילו, ואולי משולש במישקלו — את
המיגלשה המפורסמת שכיכבה בסירטו האזרח קיין,
שעליה נכתבה הכתובת המפורסמת ביותר בתולדות

הקולנוע. :רוזבאד״ .ספילברג שילם לוולס סך של 55000
דולר.
ולס ערך את הופעתו הבימתית האחרונה בטקס הסיום
של פסטיבל קאן, ואז אפשר היה לראות כי הגאון הוא לא
רק גדול רוחנית, כי אם גם פיסית. מעולם לא היה כה שמן.
העולם הז ה 2392

יניס נואק: נו מסדו
האל־ר השחוו שו
הסמוס הרם את
הדאש האומה׳שדו
וסואת בישו נית
עם הנשיא מיסואו נדרשו היו זמנים שבהם
אלופייהספורט להיות טובים על
המיגרש. היום הם שומרים על מקומם
בצמרת, בעזרת הופעה נכונה
במקומות הנכונים, ומתכננים את
סדר־היום והפעילות שלהם כמו כל
כוכב־קולנוע טיפוסי. כך גם יניק
נואה, האליל הצרפתי של מיגרש
הטניס, שטרם נרגע מנצוזונו
ברולאן־גארוס. בינתיים הוא משחק
אותה בכל הזדמנות. אחרי שניצח
(בתמונה מימין) ,הלך לסדר את
שערותיו במספרה (בתמונה משמאל),
כדי שיהיה יפה לכבוד שורת
הופעותיו בטלוויזיה ובעיתונות. אין
צורך לספר, שמזה חודש ימים אין הוא
יורד מן הכותרות, ותמונותיו עולות
אפילו על כיסוי ביקור האפיפיור
בפולין.
מה עוד שהאלוף, יליד קאמרון,
יצא לביקור במולדתו בחברת אדם
מפורסם לא פחות: נשיא צרפת
פרנסואה מיטראן. אחרי שהשניים טסו
יחד באותו המטוס, הם סעדו בצוותא
בארמונו של נשיא קאמרון החדש סול
בי א, כשאורחי״הכבוד היו הוריו של
יניק, יחד עם 300 מכובדים אחרים. מן
הארמון יצאו הנשיא והאלוף לבקר
בעיר דואלה, שם קיבלו את פניהם
המוני מעריצים, שקראו לקצב תופי
הטם־טם ״יחי נואה! יחי מיטראן!״ קשה
לדעת מי זכה ביותר תרועות —
הנשיא או השחקן — אבל אפשר
לנחש. סוף־סוף, זוהי הטריטוריה של
נואה, ושם חי עדייו סבו סימון,
העומד בראש שבט מישפחתי שלם
(לאביו היו 14 נשים ו־ 40 ילדים).

חנס־נה סיתדה 6מחאיינו:
רשמו אח אוצוות השושלת!
ש בבנקוק טוחנים גלגלי־הקידמה מהר מדי, והבולדוזורים מאיימים
להרוס כל זכר של תרבות עתיקת כדי לפנות דרד לכבישים חדשים. אבל
האדריכלים חסידי אמנות הרסטוראציה, היודעים שאפשר לשמר בניינים
ואוצרות־אמנות עתיקים, מצאו להם מלאר מושיע בדמותה של הנסיכה
סירינדהורן בת ה־ — 28 בתם של המלך בומיסול אדוליאדיי
והמלכה סירקית. מזה שנתיים מפקחת מסיכה אישית על עבודות
שיחזור ושימור בארמון הגדול, המצופה זהב, ששימש מאז 1872 כארמונה
של השושלת השלטת מבית צ׳אקרי. הודות למעמדה, יכולה מסיכה
לקצר את היוד הבירוקרטית ולגייס כספים רבים להצלת אתרים
היסטוריים חשובים, שסכנת־הרס מאיימת עליהם.
אין זה פשוט כלל וכלל בארץ שבה מאמינים, על־פי הדת הבודהיסטית,
שכל דבר על האדמה הוא בן חלוף ארוסתו של קים דוק״קו המנוח,
מתאגרף דרום קוריאני, שמת כתוצאה מפגיעה במוח שספג בעת שהתאגרף
עם דיי מ אנ צ׳יני בלאס־וגאס, ילדה את בנו של האלוף כבית־וזולים
בסיאול הוכחה נוספת לכד שסירטו של מרטין סקורסיזה מלך
הקומדיה לקוח הישר מן המציאות: בשעה שהכוכבת פארה פו ס ט
הופיעה על הבימה בהצגה חדשה בשם קצוות, התפרץ אל הבימה גבר
שזעק לעברה :״אני מדבר אליך אני מחפש אותך כל הזמן. למה את לא
עונה לי מסתבר שהאיש, רונ אלדדגנא רו שמו, מנסה כבר זמן רב
ליצור קשר עם הכוכבת הנערצת עליו, ומשלא ענתה על מיכתביו הרבים.
בחר לפנות אליה אישית בודו היחידה שנראתה בעעיו אפשרות. הוא נעצר
באשמת הפרה של הסדר הציבורי . 0 0 0האשה שרצחה את מחבר .
״דיאטת סקארסדייל׳׳ עשויה להפוך לאישיות מחנכת מחוץ למתלי־הכלא.
ג׳יין האריס, האשה שרצחה את מאהבה דיר ה ר מן ט רנו א ר,
עומדת לעשות סדרת תוכניות ברדיו על נושא החינוך בכלא, לבקשת
נשיאת תחנת־השדור של ימק א במנהטן, אלן סט ראום, הטוענת כי
האסירה בת ה־ 60 היא אחת הדמויות המובילות בשטח החינוך
בארצות־וזברית פי טרמר טינ ס, אחד מרקדניה הראשיים של
להקת הבלט ניו יורק סיטי בלט, ומנהלה בפועל יחד עם גדום רובינם,
מאז מותו של ג׳ורג׳ באל אנ שין, עומד לפרוש מן המחול כדי להתמסר
כליל לתפקידו החדש. מרטינס בן ה־ 36ה ד הרקדן הראשי של להקת
הבלט המלכותית הדנית לפני שהצטרף ללהקה האמריקאית, ב־.1970
רובינס הוא היום בן 64 המנהיג הקובני פיד לקאסט רו קנה לו ב ד
ממונע, שישמש לו כמרכז תיקשורת נייד בכל נסיעותיו. בבית שישה
חדרים, וכל אחת מ ד דו תיו עולה 125000 לי רד סטרלינג. החברה הבונה
את המכונית, אוניקר, סירבה לאשר כי אכן המישלוח מיועד לקאסטרו
שי ר לי מקליין, שחקנית הקולנוע הסוערת בת דד ,49 עומדת
להוציא את סיפרה השלישי, שבודאי ד ד לא פחד מתמיה מקודמיו. היא
טוענת, כי תמו 10 שנים של חיפוש אחרי האני האמיתי שלד״
העולם הזה 2392

הנסיגה סאווריו:
למה ננתח הנסיכה?
.הם לא מניחים לי לחיות,׳׳
התלוננה לא פעם הנסיכה קארולין
לפני אמה, הנסיכה המנוחה גדיים.
ואומנם, מאז ומתמיד היתה קארולץ
הדמות המבוקשת ביותר על־ידי צלמי
העיתונות בעולם כולו. לכל מקום
שאליו באה — בין אם ללימודים בין
אם לנופש — דלקו אחריה
פהאפארצי.
היו תקופות שקטות יותר, של
שביתות־נשק, כשקארולין הד ה
מאושרת והתירה להם לגשת קרוב.
בתקופת הזוהר שלה עם פילים ז׳ינו,
הירבו תמונותיהם מהחתונה ומירח־הדבש
לקשט את העיתונות. אחר כך,
כשנפרדו, שוב ניסתה קארולין להיס־תתר,
ותמונותיה הראשונות בחברת
רוברטינו רוסליני צולמו בהיחבא,
בעדשה טלסקופית. אחרי שנפטרה
אמה, החליטה שלא לברוח עוד מן
הצלמים, ושוב חזרו תמונותיה שצולמו
מקרוב אל הכותרות.
לפני כמה ימים יצאה הנסיכה שוב
מכליה, כאשר נדמה היה לה שהצליחה
למצוא רגע של פרטיות. היה זה ביום
י הולדתו ה־ 60 של אביה, הנסיך רנייה,
כשהיא ורוברטינו יצאו לאסוף את
אחיה אלברט, שבא במיוחד
מנידיורק, לחגוג את המאורע בלונדון.
קארולין ורוברטינו נכנסו למכונית,
כשלפתע נדחפה פנימה מצלמה.
קארולין התכעסה ופרצה בבכי עצבני,
והצלם קלט אותה מנגבת דימעה
מעיניה.
עצוב להיות נסיכה.

• 4חים
ב רודוס*,
$329 בלבד
( 4לילות)

ה חל ת-

נג^שוג הנעה לכס •י מו 9ל,1

י ״״י־ נאי ה ה לו רודוס ימי הגיילה בישו־או

״ ־ שהה בי בי ם היציאוז ביום שלישי בערב
6 /9 /83
לבחירתכם גס
חורה במוצאי שבח

9כינביס

^ ע ׳ י כרטיסי
^ יי *י דייני •

״דיינרס״ ל>לובי׳ יייי-

^ 0 8 0

בארבעה תו״ייויו עסז׳וז החביל ר _1,

לסלזת; ה ^0יבילהע י א^ י -

אפשרוחלב״.-יי ״״י א״

הצוזדון

ן ^יתשלומיס ^ ע ס יזה החבילה ל״
^ רכישה, ס ^ -יחלד

^ ר ה בששה
ירזודש שלאחד

ה טי סו ח ג

ת ק ני ת טי סו תהשכר

פרטים והרשמה: נתטרדי וסוכני ־קופל־ בר חבי הארץ

לחופשות הגדולות טוס עם הגדולים
קו מי נסיעות> <£

* 9 9 9 9 9 9 9 9. 9 9 9-9

ביוושרים היהודית מתחוורת מירחמה סמו״ה -השמנות הדתיות
מתנשמות בר הוו, והאונרוסיה החילונית נסוגה בהתמדה ממעוזיה
״היה חושך 11.20 .בלילה. חזרתי הביתה לבד. הרחוב היה ריק לחלוטין ואני
הלכתי לאיטי.
״פיתאום הבחנתי מאחורי בשני בחורים. חששתי מהם. משום מה, חשבתי שהם
זוממים משהו נגדי.
״המשכתי ללכת, אבל פחדתי מאוד. הם המשיכו לעקוב אחריי, והגבירו את קצב
הליכתם. אני התחלתי לרוץ. פחדתי וצעקתי: אמא!
״זה לא עזר. הם המשיכו מאחורי וצעקו לעברי: זונהג
״מרוב בהלה וריצה נפלתי, ואז זרקו לי אבן בראש. רציתי להגיע הביתה, אבל
הייתי מבוהלת מדי. פחדתי פחד־מוות.
״קמתי בשארית כוחותיי, הגעתי לבית של שכנה וצעקתי לה. היא יצאה החוצה
אלי: אני רעדתי כולי ולא יכולתי לדבר. בינתיים, שני הבחורים ברחו ונעלמו לתוך
החושך.״
זה אינו קטע הלקוח מתוך טיפור פלילי על נסיון־אונס. זהו סיפורה של אורנה
(שם בדוי) ,בת ,18 שהותקפה, לדבריה, על״ידי שני בחורי־ישיבה בשכונת
מקור״ברוך בירושלים, לפני כחודש.
כמובן שהאלימות אינה חד צדדית. גם החילוניים אינם טומנים את ידם בצלחת

במילחמה זו. ברחוב החרדי לא חסרים סיפורים על בחורי״ישיבה שהותקפו על־ידי
צעירים חילוניים, על קריאות גנאי לעברם או על פירחחים שמשכו בפיאותיהם.
אורנה לא הגישה תלונה במישטרה. היא פחדה להתלונן. היא גם פחדה להיחשף
לעיתונות בשמה האמיתי או בתמונתה.
מישפחתה מתגוררת בשכונה כבר 30 שנה. בשנים האחרונות הופכת השכונה
אט־אט יותר ויותר דתית.
הרחוב שבו גרה אורנה הוא חרדי ברובו. בבניו שלה כולם חרדים, פרט
למישפחתה של אורנה.
התהליך הוא איטי, המתמשך על פני שנים. בזמן האחרון קיבל מימד נוסף של
אלימות. תקריות רבות אירעו בחודשים האחרונים בירושלים, באיזורי הגבול בין
החרדים והחילוניים, כשזירת־הקרב העיקרית היא בכביש רמות, בהפגנות
זריקת־האבנים הנערכות שם כמעט מדי שבת.
תהליך דומה מתרחש בשנים האחרונות בכמה שכונות בירושלים -שכונות שעד
לפני שנים לא רבות היו שכונות חילוניות, או לכל היותר שבונות מעורבות -וביום
הן חרדיות במעט לחלוטין: גאולה, שכונת הבוכרים, מקור״ברוך, סנהדריה,
שמואל־הנביא, רוממה, גיבעת״שאול, קריית־משה, בית־וגן, גיבעת״מרדכי, רמות

עיר במצור

י מחסום מישטרתי החוסם ב שנת את אחד
מעורקי התחבורה הראשיים בירושלים. עד למיל־חמת־ששת־הימים
נסגרו רק הרחובות של מאה״שערים, וגם זה אחרי
(המשך מעמוד )29

ואפילו רחביה(ראה מפה).
עד ,1967 מילחמת ששת הימים,
היתה בירושלים שכונה חרדית אחת
מובהקת, סגורה ומסוגרת כמו גטו —
מאה־שערים. השכונה גבלה בגבול
הבינלאומי עם ירדן, ויושביה חיו את
חייהם בתוכה.

גרוע

* מערבי
^ יום מהווה הקהילה החרדית 18
^ אחוז מהאוכלוסיה היהודית
בירושלים. עוד כ־ 10 אחוז מיהודי ירושלים
הם חובשי כיפות סרוגות.
כלומר, כמעט שליש מהאוכלוסיה
היהודית בירושלים היא דתית.

בשכונות חרדיות מובהקות. מקור נוסף
לגידול האוכלוסיה החרדית הוא ההגירה
הפנימית בתוך גבולות ישראל.
כ־ 40 אחוזים מהמהגרים לירושלים הם
חרדים. נתונים אלה יוצרים צפיפות
רבה ביותר בתוך השכונות החרדיות
המוגדרות, ובאופן טיבעי התפשטו
במשך השנים האחרונות השכונות
החרדיות. המצב כיום הוא, שכל איזור
צפון ירושלים — ממאה־שערים
במיזרח עד לרוממה המורחבת
וגיבעת־שאול במערב (שתי שכונות
היושבות משני ציריו של כביש
ירושלים —תל־אביב — הוא איזור
חרדי כמעט לחלוטין.

מאבקים אלימים רבים בהפגנות בפיכר״השבת. כיום סגורה בשבתות
כמעט כל צפון ירושלים במחסומי מישטרה. לא מזמן נסע אזרח ירושלמי
לתיד שכונה דתית בשבת, ויצא משם חסר־הכרה פצוע קשה על אלונקה.
וההלוואות הממשלתיות פיתו חילונים
רבים לעזוב את בתיהם הישנים בתוך
השכונות הוותיקות ולצאת אל
השכונות החדשות. תושבים חרדים קנו

את כל הדירות שהתפנו סמוך לשכונת
מאה שערים. אורח־חייהם ואופן ניהול
הקהילה של החרדים מחייב אותם לגור
ביחד. מישפחה חרדית אינה׳יכולה

אין

י 11 במקור ברוך קיבלה
לפני כשלושה שבועות מיכתב-איום, החתום על״ידי
דיירים חרדים ברחוב, שבו נאמר. :אנו, תושבי
גשר״החיים מס 12 ומס ,14 שמחים שכל החילוניים
עזבו ביה את הבתים ובאים חרדים. ואתם
שנשארתם נמו קוצים, לכו אנו מזהירים אתכם -אם

זעם וד אגה בעול ם הי הודי י*
יסכר 3/7ר ; קחאכ *1
•י״זיס ״־ו

תשמז

רימון לאדמו״ו;

י קסע מתוך השבועון המחנה החרדי.
הכותרת הראשית. :זעם ודאגה בעולם
היהודי׳ ,נעיקנות זריקת רימון־הגאז אל תוך ביתו של האדמו׳ר
(אדוננו, מורנו ורבנו) מבעלז. החרדים טוענים, כי החילוניים מתנכלים
להם ומשתמשים נגדם באלימות. משמאל מינתב של הרבי עצמו, הרב
יששכר דב רוקח, המבקש מחסידיו שלא יגרת לאלימות.

מאז גדלה הקהילה, התפשטה לעבר
השכונות הגובלות.
הריבוי הטיבעי של החרדים הוא
הגבוה ביותר בקרב האוכלוסיה
היהודית בעיר — 2.8אחוזים בשנה.
בקרב הערבים בעיר הריבוי הטיבעי
הוא גדול יותר.
נוסף על־כך: כ־30־ 40 אחוז מהעולים
לארץ הם חרדים, ורובם באים
לירושלים, משום שהם רוצים לגור

התושבים היהודיים האחרים בעיר —
התנגשויות שהגיעו בחודשים האחרונים
עד לאלימות פיסית — משני
הצדדים.
מאז ,1967 לא בנתה הממשלה אף
שכונה חרדית, פרט ל־ 700 דירות
בסנהדריה המורחבת. לעומת זאת, נבנו
מאז מילחמת־ששת־הימים שכונות
חילוניות רבות, בעיקר מעבר לקו
הירוק. תנאי הרכישה הנשים

ד^ול-ם

מיכתר

ן, ן ווזוחיונמיחחוסיוזח״סוסנ-עך

חמורה בגל הפיגועים ע ד הציבור החרדי פעולות מ חאה ננ-י׳ סיי׳־ יטייל• -״י׳׳ל
עם מכל רחבי תבל נשלחו לראשי המדינה הבריונות בי ת־ ן י ״ ף ״ 1להחייייית ייח׳ :

;יעה לשיא חסר תקדים המ שטרה מב טי חה שדג. להתארגן1

4 4 4 4 4 44 4 4 4

הבנים שלבם יבואו בשבת באוטו לשכונה, אנו נטפל
בכם בדברים חמורים. ואם אתם לא מסוגלים לעמוד
בזה, יש לכם חודשיים זמן לעזוב את המקום ולמכור
את הדירה. ואם לא -אוי ואבוי מה שנעשה לכם, כי
אנו מתנוונים לסגור את הרחוב בשבת ״.בבניינים
אלה, מהם נשלח המינתב, מתגורר הרבי מנעלז ושם
נמצא נית־המידרש שלו. המינתב הועבר למישסרה.
מהקבלן שישה בנייני־דירות בתוך
האיזור החילוני. לקבלן הש כדאי
מאוד למכור בבת־אחת גוש של
מיבנים, וכך נוצרה מובלעת חרדית
בתוך שכונה חילונית. לפי נסיון העבר
ברור, שהמובלעת תתפשט בעתיד,
ותגדל ותגרום בוודאי לבעיות חדשות
בינם ובין החילוניים.
ברירו כלל נשמר ברוב השכונות
בירושלים מצב של דו־קיום בין
החרדים לבין הבלתי־חרדים (בתוך
אלה נכללים גם המגדירים עצמם
כשומרי מסורת, חובשי כיפות ודתיים
בני עדות המיזרח, הנחשבים מתונים
יותר) .אך מתחת לפני השטח מבעבעת
איבה אמיתית בין שתי קבוצות
האוכלוסיה כשכל צד מנסה לשמור על

שמידה צמודה

צל המרכז הקהילתי נשכונת מקור־בתך.
התקריות האלימות החלו בשכונה
בשבועות האחרונים והתרכזו בעיקר סביב המתנ׳ס. מאז מהומות
אלה, יש שמירה מישטרתית צמודה על המרכז, גם בשבתות.

עובדות אלה לא היו מעוררות
תשומת־לב ציבורית כה רבה, אילמלא
גרמה התפוצצות אוכלוסין זו להתנגשויות
וחיכוכים בין החרדים ובין

כעקבות רימון הגז שהושלך לביהמ״דשבבית פ״ק מרן אדמרר מבעלזא שליפו״א

לשלוח את ילדיה ללמוד בבתי־ספר
חילוניים — חס וחלילה — חלק ניכר
מהגברים לומדים בכוללים או בישיבות.
חנויות־המזון מקבלות הכשר
מיוחד מבית־דץ־צדק של העדה
החרדית, כי הכשר של הרבנות
הראשית נחשב מפוקפק. חנויות־הבגדים
מוכרות רק בגרים צנועים,
כמובן ללא שעטנז.
באופן כזה שומרת הקהילה החרדית
את עצמה מפני השפעות זרות
ומזיקות. אין הם רוצים שילדיהם
הרכים יסתובבו במקומות שיש בהם
פריצות — בחורים ובחורות המסתר
בבים יחד בבגדים לא צנועים,
במקומות שבהם יש השפעות מזיקות
של צילומי־פירסומת, של עיתונים, של
טלוויזיה — דברים הנחשבים בעיניהם
מוקצים מחמת איסור או מיאוס.
לגביהם, גדולה השפעתו המזיקה
של יהודי בלתי־חררי, אפילו הוא דתי
בעל כיפה סרוגה, מהשפעתו של גוי,
ערבי למשל. לכן העדיפו החרדים כל
השנים לגור בשכונות הקרובות לגבול
עם החלק הערבי של ירושאם.
עיריית ירושלים מנסה לתכנן
שכונות חרדיות באיזורים המרוחקים
מכביש שהוא עורק תחבורה ראשי, כדי
למנוע בעיות בשבתות ובחגים. שכונה
חרדית כזו תוכננה על־ידי העירייה
באיזור הסמוך לגיבעת־שאול, במערב
העיר, על חורבות הכפר הערבי
דיר־יאסין, שתיבנה בקרוב.
גם בתוך רמות תוכננה שכונה
גדולה לחרדים, הנקראת רמות פולין.
שאר חלקי השכונה יועדו לתושבים
חילוניים.
מתכנני העיר משתדלים להפריד
בין השכונות, כדי למנוע בעיות. יום
אחד ראה מי שראה מעובדי העירייה
מודעה בעיתון הדתי המודיע, המציעה
רכישת דירות בשכונת רמות. אנשי
העירייה הזדעקו, שלחו למקום איש
המחופש כחרדי.
האיש בא למקום וגילה שהקהילה
החרדית הצליחה לעקוף את מישרד־השיכון
והרשויות העירוניות, ורכשה

^ ימים אלה מהווה שכונת
מקור־ברוך את אחת מחזיתות

המילחמה. השכונה, שעד לפני שנים
לא רבות היו,ה שכונה חילונית בעיקר,
הפכה לשכונה שבה יש רוב — חרדי
70 אחוז. רחובות השכונה נסגרים
בשבתות האחד אחרי השני בקצב
מואץ. לעיתיס נעשית סגירת הרחובות
׳*׳־על־ידי הרשויות, אחרי שבדקו ומצאו
שרוב ניכר של התושבים ברחוב הם
הררים. לעיתים נעשית סגירת
הרחובות באופן פרטיזני, על־ידי
החרדים עצמם, המבקשים להציב
עובדות בשטח.
לפני כעשרה חודשים קמה בשכונה
תנועה של צעירים — צל־ם: צעירים
למען מקור־ברוו. מטרת התנועה היא
לפתור את בעיותיהם של אזרחים הלא־חרדים
בשכונה.
_ בשנים האחרונות חל בשכונה תהי
ליו של הזדקנות. הצעירים עזבו
ברובם את השכונה ונשארו בעיקר
התושבים הזקנים, החיים כבר עשרות
רבות של שנים בבתים הישנים. בגלל
פיצוץ־האוכלוסין בשכונות החרדיות,

מ חווני ם * חזיי ת

מחונים:
על בחור־ישיבה
רקע חנות למחוכים
*,.וחזיות, בשכונת גאולה, הסמוכה
למאה״שערים. החרדים איימו
על בעל החנות לבל ישים דוג מות
מסחורתו בחלון־הראווה.

גנ ח מטכ״ל,

| | 11*1ך | נחמה שאלתיאל,
! ^ 1111 #המתגוררת במקור־בתך,
רועה לעזוב את השכונה,
מכיוון שלדבריה החרדים מט רידים
אותה כל הזמן וקוראים לה

פריעקע־ -כי לנושה חוש־מ.

מכה סכימטית של ירושלים. האזורים
השחורים הם שכונות דתיות לחלוטין. החיצים
מסמנים את כיוון תזוזת האוכלוסיה החרדית לתוך השכונות שהיו
חילוניות או מעורבות .1 .שכונת מאה״שערים: שכונה שישבה על הגבול
עם ירדן והיתה מאז״ומתמיד מעין גטו חרדי בתין ירושלים .2 .שכונת
סנהדריה: שכונה שהיתה מעורבת והיום היא חרדית, ברובה הגדול.
השכונה גובלת בשכונת רמות-אשכול ויושבת על הכביש לשכונת רמות
החדשה .3 .שכונת רמות: בשכונה זו נבנה איזור חרדי -רמות פולין -אן
במשך הזמן התרחבה הקהילה החרדית והיום גרים דתיים גם בתוך
שכונת רמות החילונית. הכביש המוביל מסנהדריה לרמות מהווה היום
את החזית שבה נערכות הפגנות השבת, שם מיידים החרדים אבנים אל
מכוניות העוברות בכביש. העיריה בנתה כביש עוקף, שיעבור הרחק מן
השכונה החרדית, אד הדבר לא עזר .4 .שכונת מקור-ברוך: השכונה היתה
חילונית, והיום 70 אחוז מתושביה הם חרדים. בשכונה התגלו בשבועות
האחרונים תופעות של אלימות בין שני המחנות היריבים, למרות שבדרד

כלל נשמר בה השקט. לאט״לאט נסגרים לתנועה בשבת יותר ויותר
רחובות בשכונה .5 .שכונת רוממה: השכונה הצפון־מערבית של העיר,
הופכת לאט-לאט דתית לגמרי, יושבת על עידו האחד של כביש ירושלים
תל-אביב.6 .שכונת גיבעת״שאול: שכונה חרדית כולה -יושבת מעידו
השני של כביש ירושלים תל״אביב .7 .קרית־משה: שכונה שהיתה חילונית
כמעט לגמרי, והיום היא דתית ברובה. כיוון ההתפשטות החדש הוא
בית-הכרם.8 .בית־וגן: גם בשכונה זו מתחילים להיסגר יותר ויותר
רחובות לנסיעה בשבת .9 .גיבעת מרדכי: שכונה שרובה הגדול חרדי. היה
עורך לסלול כביש עוקף מיוחד סביב השכונה, מכיוון שהיא יושבת על
הכביש המחבר את דרום־מיזרח ירושלים עם דרום־מערב העיר.10.
קרית״שמואל: שכונה הגובלת ברחביה ובטלביה, שתי שכונות חילוניות
ותיקות .11 .הרובע היהודי בעיר העתיקה: שכונה מעורבת של חרדים
וחילוניים .12 .תלפיות: דרום־מיזרח״העיר. יש כבר דיירים חרדיים בתוך
השכונה. יש להביא בחשבון שכל עפון־מיזרח ירושלים הוא איזור ערבי,
נד ששטח השכונות החילוניות -הוותיקות והחדשות -הולד ומעטמק.

היו מוכנים החרדים לשלם כמעט כל ברוך, וצעירי השכונה, בחורים ובחורות
מחיר כדי לרכוש את הדירות המתפ שגדלו שם, התחתנו ורצו לרכוש
נות באיזורים הסמוכים לחצרות הרבי. דירות חדשות, לא יכלו לעמוד
כד האמות, מחיך,.הר:מת מקור במחירים הגבוהים. החילוניים יצאו מן

השכונה, בעיקר לשכונות חדשות אפשר לקנות דירה וחצי באיזורים כמו
מעלה־אדומים או ארמון־הנציב(שניהם
שנבנו מעבר לקו הירוק.
מחירי הדירות במקור־ברון־ הרקיעו בשטחים הכבושים).
ק35 יס ){ת ר*י
שחקים, ותמורת דירה אחת בשכונה יייהפיתו

אנשי צל־ם דורשים שהעירייה
תפתור בעיות אלה. הם רוצים לפתור
את בעיות החינוך בשכונה, את בעיות
הדיור ואת בעיית הרחובות הסגורים.
החילוניים טוענים, כי ידה של
המישטרה לא חזקה דיה כשהמדובר
בתקיפות אלימות מצד החרדים.
לדבריהם, המישטרה אינה מגינה
עליהם די, ותלונות על אלימות אינן
נבדקות עד הסוף.

״ פריצקה
^ ושיקסע
^ יסוריס רבים עוברים בשכונה
מפה לאוזן, ואין מי שיושיע: זוג
זקנים שצפו בטלוויזיה בשבת, הותקפו
על־ידי חרדים, שזרקו אבנים על
חלונותיהם. זקנה אחרת התלוננה,
שאיימו עליה כי אם תצפה בטלוויזיה
בשבת, ישברו לה את האנטנה. ואשה
צעירה סיפרה, כי חרדים היכו אותה
מכיוון שהלכה בלבוש בלתי־צנוע, ולא
התלוננה במישטרה — כי פחדה
שיזיקו לה יותר. תופעה יום יומית
בשכונה הן קריאות הגנאי נגד נשים
העוברים ברחוב בתילבושת בלתי־

ברחוב אינם מחזיקים בחנויותיהם
מכשירי־טלוויזיה. אחרת יבולע להם
או לחנות שלהם.
בעלי חנויות הבגדים, המעזים
להציג בחלון־הראווה חולצות ללא
שרוולים — סובלים מאיומים ואף
מתקיפות בפועל.
המפורסם מכולם הוא מאיר מצרופי,
בעל חנות־בגדים ברחוב הראשי
בגאולה. לפני כחודש קיבל מיכתב־אזהרה,
שבו נדרש לסלק מחלון־
הראווה שלו את הבגדים הלא צנועים.
הוא לא נענה.
בוקר אחד הוא הגיע לחנות וראה
שכל חלון הראווה מרוח בזפת. כעבור
שלושה ימים הודיעו לו מן המישטרה,
כי דלת הזכוכית של החנות נהרסה
ונשברה על־ידי אבן גדולה.
רוב בעלי העסקים בגאולה הם
חילוניים, אך כולם מופיעים לעבודה
כשכיפה צמודה בסיכה לשערם.
״הכיפה היא חלק מבגדי העבודה
שלנו,״ הם אומרים בחצי חיוך. רובם
פוחדים להזדהות בשמם או להצטלם,
מחשש להתנכלות. חלקם גרו פעם
בשכונה, אבל עזבו אותה לטובת
שכונה חילונית.

ך11י 1ך 1שושי שמש, המתגוררת בפאתי מקור״ברוך, טוע־
] #1-1 1\ #נת כי אינה יבולה להסתובב במיני ברחוב שלה,
ואפילו לא במיבנסיים -כי מייד היא זוכה להערות שונות, ליריקות
ולצעקות מצד בחורי״הישיבה והילדים הדתיים. לכן היא רוצה לעזוב.
צנועה. הקללות הרווחות ביותר נגד
נשים חילוניות :״פריצקע״ (פרוצה)
ו״שיקסע״(שיקצה).
בני־זוג שחיים שנים רבות בשכונה
קיבלו מיכתב איום, המזהיר אותם כי
רע ומר יאונה׳ להם, אם ילדיהם יעזו
לבוא לבקר את הוריהם בשבת
במכונית.

זה גול זה

בשכונת גאולה בירושלים
במאה״שעריס, הגובלת איש חרדי עם קפוטה ושטריימל ומולו צעירה, רוויטל
(המשך מעמוד )31
התושבים הצעירים מן השכונה. אותם
שנשארו, צעירים חילוניים המתגוררים
בסמוו למישפחות חרדיות, מתלוננים
על תופעות שונות של אלימות,
מילולית ופיסית, מצד התושבים החרד השמז מצד התושבים הדתיים.
לפני כחודש החליטה תנועת צל־ם
לערוך כינוס תושבים לדיון בבעיות
השכונה. לכינוס הוזמן ראש־העירייה,
סגנו, מנהלי מחלקות בעירייה וגורמים
ממלכתיים אחרים. לטענת דובר התנועה,
התחמקו כולם מלהופיע, אך
התנועה החליטה לקיים את הכינוס
בכל מיקרה.
כשבוע לפני קיום הכינוס, נערכה
במתנ״ס (מרכז תרבות נוער וספורט)
של השכונה מסיבת גיוס לשלושה
צעירים מהשכונה. המסיבה נערכה
ביום חול. באמצע המסיבה הגיעה
קבוצה גדולה *6ל ^יו? ם חרדים,

אוחנה, בחולצה חשופת שרוולים ובמיכנטיים. נשים
המסתובבות באזורים אלה בבגדים לא צנועים זוכות
ביריקות, במילות גנאי ולעיתים אף ליותר מזה.

שדרשו להפסיק לאלתר את מסיבת־הפריצות.
הם חסמו את הרחובות
מסביב, ניידת־מישטרה שהוזעקה
למקום ניזוקה וגם בית־הנוער עצמו
ניזוק.
אירוע זה חיזק בלב צעירי צל־ם את
ז לערוך את הכינוס השכונתי
.1במשך השבוע שקדם לכינוס
:גיע כל מיני שליחים לשכונה,
אנשי עירייה ומישטרה ואף חברי־כנסת,
וביקשו מאנשי צל־ם לדחות את
הכינוס עד שיירגעו הרוחות בשכונה.
חברי התנועה לא רצו לדחות. הם
חשבו שדווקא עתה, כשהרוחות
סוערים, אסור להיכנע ויש לערוך את
הכינוס בכל מיקרה.
גורמים עירוניים אף הציעו להם.
לערוך את הכינוס בשכונה אחרת,
והבטיחו לארגן אוטובוסים לכל תושבי
השכונה, כדי שיגיעו למקום. אנשי

צל״ם לא הסכימו להיכנע.
לבסוף, שעתיים לפני השעה
היעודה, הודיע מפקד מרחב ירושלים,
,תת־גייצב 1רחמיט קומפורט, כיין זוא

הוציא צו של שופט האוסר על
האזרחים להתכנס במתנ״ם, שהוא
מיבנה השייך לעירייה. למרות זאת
הגיעו בשעה היעודה אזרחים רבים אל
המתנ״ס, ומצאו אותו סגור.
אנשי צל״ם לקחו את התושבים אל
בית־הכנסת הסמוך, ודיווחו להם על
מהלך העניינים. אנשי צל־ם החליטו
לדחות בינתיים את הכינוס, אך לא
לבטלו.
מאז האירועים במתנ״ס, מתקיימת
שמירה מישטרתית על הבניין, וניידות
מסיירות שם גם בשבתות. בתי־ספר
חילוניים רבים שהיו בשכונה, הועברו
אל החרדים, וכיום יש בית־ספר חילוני
אחד בלבד, המשרת את ילדי
החילוניים בשכונה. כך גם לגבי הגנים
והפעוטונים של מישרד־החינוך.
בגלל שיטת האינטגרציה, מועברים
ילדים רבים מבין ילדי החילונים
ללמוד בשכונות אחרות. דבר זה,
וסגירת הרחובות בשבתות, גורמים
לחילוניים בשכונה להרגיש כזרים

בשכונת גאולה, הגובלת במאה־שערים,
היתה בעבר שכונה מעורבת.
היום היא שכונה חרדית לגמרי.
החילוניים היחידים שנותרו בה הם
בעלי החנויות ברחוב הראשי. סוחרים
רבים מעדיפים לרכוש חנויות ברחוב
זה, מכיוון שהוא רחוב מרכזי ונחשב
שוק טוב. אך השוק אינו כל־כך טוב,
כמו שנראה למראית עיז.
לפני זמן לא רב קיבלו כל בעלי
בתי־האוכל ברחוב הזמנה לבוא
ולהופיע לפגי בד״ץ(בית־דין־צדק) של
העדה החרדית. הם היו חייבים להופיע,
מכיוון שמוסד זה מספק להם את
ההכשרים לאוכל שהם מוכרים
בחנויותיהם — דוכנים למימכר
פלאפל, מיסעדות קטנות וקיוסקים.
בבית־הדין הם נדרשו לסגור את
עיסקיהם עד לשעה 10 בלילה. בשעה
8וחצי בכל ערב, נאמר להם, חייבים כל
הכיסאות במיסעדות להיות על
השולחנות. הסיבה: מנהיגי החרדים לא
רצו שילדיהם הרכים יושפעו מכל מיני
תופעות פריצות, המגשגת לדעתם
דווקא בשעות הערב המאוחרות. בעלי
המיסעדות היו חייבים להסכים לתנאי
זה. אם לא — הם לא היו מקבלים את
ההכשר, שתמורתו הם משלמים אלף
שקלים בחודש, ואז לא היה עוד טעם
להחזיק חנות ברחוב זה.
5 1עלי החנויות למכשיך י;ח7צמל

המילחמה הגלויה ביותר מתרחשת
כמעט מדי שבת לאורך כביש רמות.
זהו כביש היוצא מתוך השכונה
החרדית סנהדריה (ראה מפה) ,עובר
לירה לעבר שכונת רמות, ליר נבי
,סמואל שבשטחים הכבושים.
למראית עין מתנהלת המילחמה על
חילול השבת, אך למעשה, מטרת
המילחמה היא אחרת לגמרי. שכונת
רמות נמצאת בצפון ירושלים. כל צפון
העיר מאוכלס כיום על־ידי חרדים,
והם זקוקים לאיזורי מגורים חדשים.
ברגע שנסלל כביש רמות, היה ברור
כי זה יהיה גבול ההתפשטות של
החרדים, ונגד כך הם בעצם מוחים.
כך גם המילחמה על בניית האי־צטדיון
בשועפט. החרדים רוצים
שיקצו להם שיטחי בנייה לשכונות
משלהם.

^ ,שפטים
נוראיים׳
האלימות אינה חד־צדדית. פירחחים
חילוניים, טוענים בשכונות החרדיות,
תוקפים קשישים לובשי קפוטות, שטריימלים מראשיהם גונבים ומושכים בפיאותיהם. טוענים האלימות החילונית,
החרדים, נובעת מן הכתבות הרבות
בעיתונים, המדברות על ״ההתפשטות
החרדית״ .רוב החרדים, הם אומרים, לא
מצדיקים את זריקת האבנים. הם אינם
מאמינים שמישהו מהם כתב את
מיכתב־האיום אל המישפחה החילונית.
הם טוענים, כמו תושבים חילוניים
רבים, כי בדרך כלל קיים־דו־קיום בין
שני המחנות.
וחמשד ,\(9מוד

הארוחה כוללת שלוש ביצים ב תוספ ת בצל, תפוחי־אדמה,
ביקון הם, נ קני קיו ת -הכל מטוגן בצורה החביבה עליך. סלס
ירקות גדול, לחם או ל ח מניו ת או טוס ט חמאה, ריבה ודבש, י
עוגה ועוגיות, מיץ א שכוליות או תפוזים וקפה או תה -חופשי חופשי
הכל במחיר המצחיק של 30 .-ו שקל.
אז מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?
קפוץ לדיזנגוך סו ו לארוח ת בוקר של עשירים
מגיע לך.
בין השעות 7 :.00ל־ 1:00ו -
ארוחתיבקר של עשירים במחיר מגוחך
ב ד יז נ גו ף סוו,

באגדות

לפני שבועות אחדים החלה הליגה נגד השמצה של האירגון
היהודי האמריקאי, בני־ברית, במסע תעמולה נגד המישטר
הסאנדיניסטי בניקראגואה. בעקבותיו צעדו כל האירגונים
הרישמיים של יהדות ארצות־הברית בוושינגטון.
הסאנדיניסטים הואשמו בפעילות אנטי־יהודית מסיבות של
אנטי־שמיות פרועה. ניקראגואה הוכתמה כמדינה זוללת יהודים
׳לתיאבון, המחרימה את רכושם ורודפת אותם בכל אמצעי העומד
לרשותה.
עיסקת הסוחטים והנסדוטים. משקיפים נאורים
בוושינגטון הרימו גבה בספקנות גלויה. אנשי בני־ברית אעם
ידועים באמינותם היתרה. האירגון הזה חדל כבר מזמן לתפקד
כמגן יהודי אמריקה מפני אנטי־שמים, והפך לשופר עיקרי
לתעמולה של מנחם בגין בארצות־הברית. בין היתר עוסקים סוכני
האירגון גם בהשמצה שיטתית של מנהיגי מחנה־השלום
הישראלי, ובנסיון אנטי־דמוקרטי למנוע מהם להופיע לפני
הציבור האמריקאי.
הפעם נשמעה ההשמצה נגד ניקראגואה כמוזמנת ישירות
מהבית הלבן. המדיניות האמריקאית במרכז־אמריקה איננה

לטובה. מכאן ועד להאשמות נגד הסאנדיניסטים שהם
אנטי־שמיים, עוד רחוקה הדרך.

איטליה:
תיק! אפס

השילטון התלכלך בטרור. המיפלגה הסוציאליסטית,
בהנהגת בטינו קראקסי, עלתה אומנם אחוז וחצי, והשיגה קצת
יותר מ־ 11 אחוז של קולות הבוחרים, אבל אכזבתה היתה עמוקה,
כל הסקרים ניבאו לסוציאליסטים עלייה דרמאתית, נוכח גילויי
השחיתות. החמורים במיפלגת השילטון הנוצרית־דמוקרטית.
התחזיות נתבדו, מכיוון שגם הסוציאליסטים התלכלכו בפרשיות

קשה לומר שמוסקווה חגגה במיוחד את תוצאות הבחירות
הכלליות באיטליה. הן בישרו, אומנם, הישג עצום למיפלגתו
הקומוניסטית של אנריקו ברלינגוור, אבל לא היה בהן כרי לקדם,

103 0 9 1 1 1

ולא במיקצת, את מעמדה של ברית־המועצות במערב אירופה.
הקומוניסטים האיטלקיים נוקטים כבר שנים רבות בקו
אנטי־סובייטי מובהק, החורג לפעמים בתוכנו ובסיגנונו אפילו
מעמדתן של קבוצות שמאליות שאינן מגדירות את עצמן
כקומוניסטיות.

קומוניסט ברלינגוור

ארצות־הברית:
סיפור יקר

עיתונאי שיף
אין מפלים יהודים
פופולארית בקרב חוגים נרחבים בציבור האמריקאי. יהודים רבים,
המוכנים לתמוך בכל תעלוליו של בגין בגדה או בלבנון,
מסתייגים נמרצות מתמיכת הנשיא רונאלד רגן בכל המישטרים
האפלים ביבשת אמריקה, ומשאיפתו המופגנת לחתור תחת
המישטר הסאנדיניסטי עד להפלתו.
האסטראטגים של רגן החליטו שיש צורך למצוא נקודה
יהודית בנושא הסאנדיניסטי. תעמולת הזוועה של בני־ברית ושל
אירגונים יהודיים אחרים, המשמשים כסוכנים מובהקים.של בגין
בוושינגטון, באה כאות הוקרה לבית הלבן על התפנית
״הפח״ישראלית׳׳ במדיניותו. מתרחשת כאן עיסקה, שהיא
מהחשובות בתולדות הפוליטיקה הפנימית האמריקאית.
הלובי־הליבראלי, שהוא גם למרבה האירוניה פרו־ישראלי, נדרש
למעשה להתיישר לכל אורך הדרך עם מדיניותו של בגין, לראות
בה חזות הכל, ולעצב לאורה גם את ההתייחסויות לסוגיות אחרות,
שלכאורה אינן קשורות באורח ישיר לנושא המיזרח התיכון!
בני־ברית הפכו לשותף פעיל בקשר כמעט סאדרמזוכיסטי עם
רגן, ברית בין סוחטים ונסחטים, תוך החלפה זריזה ומיומנת של
התפקידים בהתאם לצורך. אם קיום העיסקה הזאת מצריך הפחת
שקרים נגד אויביו של רגן במרכז אמריקה — יש לשלם את
המחיר.
כתב הארץ זאב שיף, שפירסם בשבוע שעבר סידרה מאמרים
על מרכז־אמריקה, פטר את הסיפור במילים הבאות :״באחרונה גם
הגיעו ידיעות מארצות־הברית כאילו התנכלו ליהודים ולרכושם
במנגואה (בירת ניקראגואה) .אך בבדיקה שערכנו נראה כי
הידיעה היתה מוגזמת, והפקעת הרכוש חלה על רבים אחרים, ולא
רק על יהודים עשירים״.
במילים אחרות: ברור שהשילטון החדש בניקראגואה יזם
מדיניות חברתית של חלוקה מחדש של המשאבים והרכוש, אחרי
שאנסטסיו סומוסה ריכז יותר מ־ 90 אחוז של ההון בידי שיכבה
דקה של עשירים. ההפקעות חלו גם על יהודים — הם לא הופלו

עכשיו כבר ברור. שכמעט אפסו הסיכויים למנוע את
הצבת הטילים האמריקאיים החדשים קרוז על אדמת
אירופה.
464 טילים כאלה יוצבו כבר בסוף 1983 בשישה בסיסים
ברחבי אירופה. הקשיים הכלכליים בתוך ארצות־הברית,
ותנועות המחאה באירופד* יצרו אומנם לחץ ניכר על
הממשלה האמריקאית, אבל היא נחושה בהחלטתה. הטילים,
ללא ספק, אומנם יוצבו באתרים שנועדו לכך.
מנהיגים דמוקרטיים המתנגדים להצבת הטילים הזהירו
השבוע את ועדת־ההקצבות של הקונגרס האמריקאי, שרק
ההוצאות המינהליות של ההיערכות הגרעינית החדשה יגיעו
לפחות למיליארד דולר בשנה. יותר מ״ 20 אלף בני״אדם.
אזרחים, מדענים, אנשי־צבא ובני מישפחותיהבג יגיעו
לאירופה כדי לאייש את בסיסי הטילים.
פרשני וול -ס טריט גיורנאל סבורים. שהמתיר יהיה
לפחות כפול. והעיתונות הראדיקלית יותר מאשימה את
הממשלה בהעלמת עובדות מהקונגרס, כדי לא לחשוף את
היקף ההוצאות של המדיניות הגלובאלית החדשה שהנהיג
הנשיא רונאלד רגן. אין ספק, שצפוי מאבק ציבורי ברגע
שייחשפו כל העובדות. אבל גם המאבק הזה לא ימנע מרגן
מלהוציא לפועל את תוכניתו. על כל שלביה וכל סעיפיה.

בהנהגת ברלינגוור התנגדה המיפלגה הקומוניסטית
האיטלקית לפלישה הסוביטית לאפגניסתאן, תמכה בגלוי
במאבקם של פועלי פולין נגד הביורוקרטיה המיפלגתית, והפגינה
עצמאות מוחלטת בכל האוריינטציה המדינית שלה.
הקומוניסטים האיטלקיים אינם רואים עוד את עצמם כנושאי
הדגל של מדיניות החוץ הסובייטית במערב־אירופה. הם שולטים
בערים רבות באיטליה, ומחפשים דרך לשיתוף פעולה עם
מיפלגות אחרות בשמאל האיטלקי. משקיפים טוענים, שאין
הבדל גדול בין המיפלגה הקומוניסטית האיטלקית, ובין מיפלגות
סוציאליסטיות מוצהרות במדינות אירופיות אחרות.
עם זאת, מתקשה ברלינגוור ביצירת שיתוף־פעולה פורה עם
הסוציאליסטים והסוציאל־דמוקרטים האיטלקיים. שתי
המיפלגות נוקטות בקו ימני מובהק, השונה באורח מובהק מזה
של אחיותיהן במערב אירופה. הן חותרות שוב לקואליציה עם
הנוצרים־דמוקרטים המובסים, תוך החרמת המיפלגה
הקומוניסטית.

לא יהיה ראש־ממשלה
שחיתות סבוכות ומביכות, בעיקר בעיר התעשייה טורינו.
גם הקו הימני יחסית של המיפלגה התנקם בסוציאליסטים
מבחינה אלקטוראלית. אלפי מצביעים צעירים, שעייפו
מהפעילות האלימה של קבוצות מרכסיסטיות קיצוניות, העדיפו
להצביע עבור הקומוניסטים, שמיזגו מצע חברתי רדיקאלי עם
מידה רבה של דיון חופשי ודמוקרטיה פנימית בתוך המיפלגה.
בטינו קראקסי עצמו הוא איש שמרני ונעדר כאריזמה, דמות
חיוורת מאוד לעומת ברלינגוור.
רוב המשקיפים, כולל הישראליים, הצביעו על השחיתות
הממאירה שפשתה בדמוקרטים־נוצרים כעל הסיבה העיקרית,
לכישלונם בבחירות. פרשיות הסחיטה במיפלגת השילטון,
התגברות כוחה של המאפיה בסיציליה, הקשר האפשרי בץ אישים
בצמרת השילטונית ובין הפיגוע הטרוריסטי של הימין בבולוניד*
שבו נרצחו עשרות בני־אדם — כל אלה נגסו, כמובן, בתמיכה
הציבורית במיפלגה.
עם זאת, מצביעים משקיפים איטלקיים על סיבות אחרות
למפלה. האינפלציה האיטלקית הגיעה השנה לשיעור שנתי של
16 אחוז, כלומר שיא בלתי רצוי לעומת כל המרינות האחרות
בשוק האירופי המשותף. ניתן היה להבין אינפלציה בשיעור כזה
(אנו מודעים לעובדה שהיא נראית ממ !8גמדית לקורא הישראלי!) ז
אילו נבלם חוסר־העבודה באיטליה. אלא ששיעור האבטלה הגיע
ל־ 14 אחוז מכלל המפרנסים, וכל התחזיות מצביעות על כך שהוא
עוד יעלה באורח ניכר במרוצת השנה הזאת.
המנהיג החדש של הנוצרים דמוקרטים, סיריאקו דה־מיטא,
רואה בירידת מיפלגתו כישלון אישי. הוא ניסה להנהיג סיגנון
חדש, ,נקי״ולהפגין שחבריו לצמרת אינם מושחתים כמו
קודמיהם. גם כאן עמדה לו לרועץ אישיותו החיוורת, והופעותיו
הפומביות הבלתי־משכנעות. ירידתו ההדרגתית של
ראש־הממשלה אמינאטורה פאנפאני, משאירה את מיפלגת
השילטון המסורתית באיטליה(מאז תום מילחמת העולם השניה),
בלי מנהיגות מקובלת בציבור.
במצב של תיקו בין שתי המיפלגות הגדולות מתחילה
ההתרוצצות המסורתית, המוכרת לנו היטב, לקראת הקמת
ממשלה קואליציונית. אין ספק שגם הממשלה 4471 מאז 1945
תהייה קואליצית מרכדימין, שבה יגבר כוח המיקוח של
המיפלגות הקטנות. אנריקו ברלינגוור, שהכרח בפנים צוהלות על
סוף הדומיננטיות של הנוצרים־דמוקרטים בתרבות הפוליטית
האיטלקית יודע היטב שלא יוכל להרכיב ממשלה, או להפוך
שותף בכיר בקואליציה כלשהי. תוצאת הנטו אינה אלא המשך
המצב הקיים, בתוספת חשובה של פגיעה נוספת ביציבות המישטר
באיטליה.
מדובר, לכן, בתיקו אפס, שעשוי להוביל לבחירות כלליות
חדשות באיטליה כבר בחודשים הקרובים.

חיי םברע

•01)1ו

| 111,0ח 01,

:ב די ק ה של ח !0ז <^6 56160ח , 1\/!0המרכזה בינ ל או מי ל ב די ק ת איכויו תבב רי סל, זכתה 80ץ\ ש\/ס\ 0 /ח 8במד ליי תזהבל שנ ת 1982 על אי כו תההמ עו ל ה.

טעם אמריקאי. תערובת אמריקאית.

ך* רבה חוקרי מישטרה ורופאים
1 1פסיכיאטריים נכרו במשך השנים
בנישמתו של משה גור, בנסיון לברר
את המניעים למעשיו המוזרים ולע־בירותיו
הפליליות. אולם נראה, כי כמה
מילים שאמר הוא עצמו מעל רוכן־
העדים בשבוע שעבר, חשפו את
מעמקי נפשו של הגבר בן ה־ו.4
גור נהג להתחזות למהנדס־חשמל,
לבעל תואר מ׳א, לרופא גינקולוג
ולסגן־אלוף בצה׳׳ל. הוא ידע לדבר
בשטף ובשימוע על הנושאים שבהם
התמחה, לדבריו, והוליך שולל אנשים
רבים, בעיקר נשים.
משה גור אינו בעל השכלה

במכוניתו היו תמיד מכשירים
רפואיים שונים, לפעמים סטטוסקופ
ולפעמים מכשירים אחרים. כמה
עלונים רפואיים וספרות מיקצועית
אחרת היו מושלכים כלאחר־יד על
הכיסא האחורי. גם שיחתו של גור
היתה משובצת מונחים רפואיים
בלטינית.

^ ״דקדקה
וחצי!״

^ אשר עלתה חיילת, נהג להציג
^ עצמו בשם ״ד׳ר משה משיח׳ או

הוא הצליח
לווסת או
את הפסיכיאטרים שנטחאום ממישנט
אקדמית ואינו סגן־אלוף בצה״ל. הוא
נולד בעיראק ב־ז ,194 במישפחה
מרובת״ילדים. שמו המקורי היה מורים
עזורי, אך הוא החליף את שמו לשם
ישראלי מקורי, משה גור.
בהתפרצות־רגשות סוערת, אמר גור
מעל דוכן־העדים :״כל מה שיכולתי
לעזור בחיי — עזרתי, כל מה שיכולתי
לתת — נתתי. נתתי הכל כדי להשיג
את תשומת־ליבם של אנשים.
״אני חש רגשי־נחיתות. ידעתי שאם
אספר לאנשים שישבתי בבית־סוהר,
איש לא יקבל אותי. אבל אני לא בחור
טיפש. עובדה, היו לי הישגים מסוימים
בחיי. הגעתי לנהל חברה כלכלית
מאפס, הקמתי בית ומישפחה. בחור
טיפש לא יכול להגיע למעמד שאליו
הגעתי׳.
גור התחזה תמיד לאדם בעל תואר
או דרגה, אולם תחת זהות מושאלת זו
הצליח בקיסמו האישי והאינטליגנציה
הטיבעית שלו לשכנע נשים להתקרב
אליו, לתת בו אמון ולהתאהב בו.
העבירה הראשונה שעליה נידון
בבית־מישפט היתה התחזות לחייל.
זאת עשה גור בעודו נער בן .17 מאז
הצליח לצבור לעצמו גליון מרשים של
עבירות קודמות. על חלק מהן נידון
למאסר, וחלק מהן נסגרו בצו
לאישפוזו של גור בבית־חולים לחולי״
נפש.

״ד״ר רויזמף. הוא סיפר כי הוא
גינקולוג, והחל חוקר את הנערה על
בעיותיה הרפואיות. רבות ניצלו את
ההזדמנות ושאלו אותו על בעיות
גינקולוגיות שלהן, וביקשו את עצתו[
במיקרים כאלה היה מציע אח
שירותיו על המקום. הוא אמר, כי יהין
מוכן לבדוק את הנערה במכונית, נס;
איתה למקום ריק מאדם, היטה את גג
כסא המכונית ואמר לצעירה ל שק
בתנוחה מתאימה.
אז היה מחטט באצבעו באיבר־מינו
וקובע את הדיאגנוזה.
* במיקרה אחד סיפרה לו צעירה 1ס
היא סובלת מפיטריה באיבר״המי
שלה, וכי רופא בחיפה איבחן זאת. הוז
בדק אותה במכונית ואמר לה, כי לרע
תו היא סובלת ממחלה אחרת, ונקו
בשמה הרפואי הלטיני. הוא הבטיח לו
לשמור על קשר ולעזור לה לטפו
במחלתה אם תפנה אליו.
צעירה זו טילפנה כמה פעמי!
למיספר שאותו מסר לה, אך לא הצלי
הה לדבר איתו.
אז שלחה מכתב לד׳ר משיח בבית
החולים תל־השומר. היא הזכירה לו או
פגישתם במכונית ואת הדיאגנוזו
שקבע לה. היא הסבירה לו, שהספה
בחיפה מכאיב ואינו מתאים, וביקשו
ממנו עזרה.
צעירות אחרות קיבלו גם הן בברכ
את העזרה הרפואית שהוגשה לו
בחינם ובכל־כך הרבה רצון טוב, ו?
התנגדו לשוחח על בעיותיו
הרפואיות. כמה מהן אף הגיעו אחר־נ
לבית־החולים תל־השומר וחיפשו )1
ד׳ר משיח.

*אשה למטרות
רציניות,,
ן^ולם תעודה רפואית חדשה
\ * שהמציא התובע, אברהם לנד״

הוא רצה להיות זוהר ומצליח, ולא מה שהיה
שטיין, לבית־המישפט אומרת, כי גור
הצליח לרמות גם את הרופאים
הפסיכיאטרים, ולהוציא מהם במירמה
תעודות על מצבו הנפשי הגרוע.
״הרופאים מכים על חטא בגלל
התעודות שנתנו לו׳ ,אמר התובע
לשופט משה חסון ,״הוא מסוגל גם
לרמות את בית־המישפט׳.
מילדותו חשש גור כי איש לא יאהב
אותו ולא יתרשם ממנו.
אי״אפשר לתאר אותו כגבר נאה.
הוא נמודקומה, בעל כרס קטנה
ושיער שחור גם, מיצחו נמוך ואפו
גדול. קשה להבין כיצד תיארה אותו
אחת הנשים שהתלוננו נגדו במישטרה
כגבר נאה מאוד, בעל עור בהיר ושיער
חום.
צעירה זו ורבות אחרות נפלו קורבן
לקסמיו של גור, האמינו לכל מילה
שסיפר להן. אחדות מהן נתנו לו
לעשות בגופן בדיקות גינקולוגיות
שונות בתוך מכוניתו. אחרות התאהבו
בו והסכימו להתחתן איתו, ובינתיים

הפקידו בידיו את כל חסכונותיהן.
נראה כי כאשר לובש גור דמות אחרת,
אחת מדמויות חלומותיו, הוא מצליח
להזדהות איתה עד תום.
שיטות ההיכרות שלו עם נשים
השתנו במשך השנים. בתחילה נהג
לפרסם מודעות במדור־שידוכין
בעיתון. הוא הציג עצמו כאקדמאי
המחפש אשה למטרות רציניות.
בדרך זו הכיר עשרות נשים. הוא
נפגש עם חלק מהן ויצר איתן קשרים
הדוקים. בפגישה האישית נהג להציג
את עצמו כמהנדס. הוא נהג לרבר בידע
רב על עבודתו והישגיו, ובשלב מסויים
נהג להציע נישואין.
מאותו שלב היו הדברים פשוטים:
הוא ביקש הלוואה כדי לקנות דירה או
מכונית. האשה נתנה ברצון, והוא נעלם
מחייה והמשיך את דרכו, בעזרת
המודעות בעיתונים, את הקורבן הבא.
הוא הועמד לדין על עבירות אלה
ב־ ,1947 אך אושפז וקיבל תעודה
המאשרת כי אינו מסוגל לעמוד לדין.

זמן מה אחר כך המשיך בתעלוליו, מודעת־שידוכין בעיתון, והציג עצמו
הציג עצמו הפעם כרופא גינקולוג. הוא לפניה כמהנדס. כאשר החליטו
סיפר שיש לו ציוד רפואי יקר״ערך להתחתן, ביקש ממנה סכום כסף
במכס, וביקש מחברתו החדשה כסף לדירה, אך באותו זמן עצמו הבטיח
כדי לשחרר את הציוד. גם במיקרה זה נישואין לכמה נשים אחרות, וגם.מהן
הוגשה לבית־המישפט תעודה רפואית לקח כסף.
כאשר הוגשה נגדו תביעה פלילית,
כי אינו מסוגל לעמוד לדין בגלל מצבו
נשא את קורבנו לאשה. עם אסתר,
הנפשי.
במהלך השנים, תוך פגישות עם האשה השלישית, היה גור נשוי שבע
כל־כך הרבה נשים, נישא גור שלוש שנים, וממנה יש לו שני ילדים.
בתקופת נישואיו בשלישית ניסה
פעמים.
את אשתו הראשונה הכיר מייד כנראה גור מאוד לחזור למוטב. הוא
אחרי שירותו הצבאי. היא היתה, היה בטיפול פסיכיאטרי צמוד, פיתח
לדבריו, צעירה מבית דתי וקטינה. הם עסק משגשג וניהל חיי־מישפחה
קיימו יחסי־מין, והוא הועמד לדין על תקינים פחות או יותר.
אולם השד שב להציק לו.
בעילת קטינה. ב־ 1963 נשא לאשה את
הפעם לא חזר לשיטה הקודמת של
הקטינה. היא היתה סטודנטית, וחיי־מודעות
בעיתונים. הוא הכיר את
הנישואין שלהם הסתיימו מהר מאוד.
גם אשתו השניה למדה, וגם נישואין קורבנותיו החדשים בטרמפים. הוא היה
אלה ערכו זמן קצר מאוד. משתי נוהג במכוניתו מסוג פגיו, ואוסף
טרמפיסטיות. רובן היו חיילות צעירות
נשותיו אלה לא היו לגור ילדים.
אשתו השלישית היתה אחת שלא חשדו במאומה, כאשר סיפר להן
מקורבנותיו. הוא הכיר אותה דרך כי הוא רופא גינקולוג.

כאשר פגשו את ד׳ר משיח האמית
הבחינו מייד כי אין זה אותו האד
שהסיע אותן. הן סיפרו לו את סיפור
והוא הפנה אותן למישטרה.
אך לא כל הטרמפיסטיות היו כל־כ
תמימות ומאמינות. גור נתקל בחייל
שאמרה לו, כי היא מופנמת ואי!
נוהגת לשוחח על בעיות הגינקולוגי
שלה עם אנשים זרים.
גור לא התייאש. הוא חייך ואמר ל
שזה מגוחך שהיא מתביישת ממו
״אני בודק עשרות חיילות יכל שבו;
אמר לה ,״וזה מזכיר לי מיקרה ע
בחורה אחת שגם היא לא רצתה לדו
והסתירה ממני מידע, וכיום ה
עקרה.׳
גם סיפור זה לא שיכנע את הצעיו
אך הרופא שם את ידו על ביטו
הצביע לכיוון איבר־מינה ואמר כי 1
מקור הבעיות.
היא ביקשה ממנו להסיר את יד
והוא אמר לה כי יוכל לעשות
(המשך בעמוד 5

שידור
צל״ש
קולקטיב מזמר
• לבימאי איתן טל. על סירטו הלירי
והאינטליגנטי, שתיאר מהווי הקולקטיב המזמר
של מקהלת הקיבוצים המאוחדת, בניצוחו של
המנצח אבנר איתי. סרט זה שב וגילה אותה

הפיצוץ התרחש ביום שיחתרו של עמוס ברנס
מבית־הכלא. כאשר שב אורי כהן־אהרונוב
מסיקור יציאתו לחופשי של ברנס, נשלח בידי
עורך־המישנה של מבט, רפיה חלבי, לסקר את
התנחלות שח״ק (מערבית לירושלים) .באותו
ערב נערר עורך מבט מיכאל קרפין, מחדר־הבקרה
ומעריכת־הלילה, ואת מקומו תפס חלבי.
מהדורת מבט של אותו ערב נפתחה בשידור־חי
של בני ליס, על שביתת הרופאים. כאשר
הודיע כהן־אהרונוב לחלבי, אחרי פתיחת
המהדורה, שסירטו מוכן, טען חלבי שיש אירועי
חדשות, שיבטלו את הקרנת כתבתו של
כהן־אהרונוב על שח״ק(דבר שהוא חלק משיגרת
המחלקה, כאשר יש עומס דיווחי) .כהן־אהרונוב
התרגש, יצא אל מחוץ לחדר״הבקרה כשדמעות
בעיניו, התיישב על מדרגה, והטיח דברים קשים
ברפיק.

למחרת בבוקר התלונן חלבי על כהן־אהרונוב
בישיבת־הבוקר, ואחרי בירור חזר בו כהן־
אהרונוב מדבריו.
תקרות1תירו1רים אחת הרגישויות יוצאות־הדופן של עורך מבט
הזמני, מיכאל קרפין, מתייחסת למה שמוגדר
בלשון הטלוויזיה :״תקלות טכניות״(קרי: אפלה
במסך, פסקול לא נכון לתמונה וכס. מאז החל
קרפין עורך את מבט, מתרבות התקלות.
תחילה היתה נטייה לשייך תקלות אלה
למעבר לצבע. אלא שהעובדים הטכניים כבר
הספיקו ללמוד את הנושא, כך שהתקלות נובעות
משיבושים בתיפקודה של מערכת מבט.
מדי ישיבת־בוקר מבקר קרפין את התקלות,
ומתייחס רק לסיבות הטכניות. באחת הישיבות
טען כלפי הבימאים, נתבי־התמונה ועובדים

חנון בן־ציון

האתיקה
ש ל ליס
לא ברור אם תקום או לא תקום
ועדת־חקירה לבדיקת תפקידם של
כלי־התיקשורת במהלך שביתת־ הרופאים,
כהצעתו של שר־האוצר יורם
ארידור, אך נושא אחד ממסקרי
השביתה עשוי להגיע לכותרות.
קבוצה של רופאים צעירים עומדת
לפנות בימים אלה אל ועדת־האתיקה
של אגודודהעיתונאים. בתלונה על
כתב־הטלוויזיה לענייני בריאות בני
לים, ועל נוסח, צורת וסיגנון דיווחיו,
במהלך שביתת־הרופאים.
לטענתם של רופאים אלה, פעל
ליס בעצה אחת עם דוברת מישרד־הבריאות
דבורה גנני, תוך העדפת
מידע לא־מדוייק וחד־צדדי. הרופאים
שצילמו במכשירי וידיאו את כתבותיו
של לים, מתכוונים להציג את
ההקלטות כמוצגים לדיון, במקביל
לכתבותיו של הכתב לענייני רפואה
של קול ישראל אליהו בדאון,
שדיווח באובייקטיביות על שביתתם.

שרות -למיז
מהומה סביב דבריו של רביב, כאשר מניעיהם של
הכתבים היו רחוקים מלהיות טהורים.

אהבת מוסיקה ותרבות מוסיקאלית לא־מכופתרת
של התנועה הקיבוצית, לעומת תרבות המינקים
של היכל־התרבות. בסירטו של טל הועלה הווי
חיים תרבותי ובריא, שחדוות המוסיקה בו היא
אמיתית ואמינה. יחד עם זאת, הסרט לא התחמק
מהוויכוח האידיאולוגי, על מותר ואסור במוסיקה
בעלת נושאים נוצריים, ודרו העבודה של
המקהלה, הרצופה בביקורת עצמית רבה.
פסקול קרפיז שזב לא התפטר
כאשר נשאל מנהל סירטי ק סטל מיכה
שגריר, במהלך מסיבת־עיתונאים לרגל מלאת
13 שנה לחברה, אם מנצלים מישרדי ראש־הממשלה,
התיירות, המיסחר והתעשיה את
שידורי התוכנית הלו גירוזלם, שסירטי ק ס טל
משדרים ביותר מ־ססו תחנות טלוויזיית־כבל
בארצות הברית, השיב :״הם לא חושבים
שצריכים לתת להם בחינם־אין־כסף את זמן
השידור הפעם השניה בתוך חודשיים
שעורר מבט הזמני מיכאל קרסין איים
בהתפטרות, היתה כאשר טכנאי התחנה איימו
בהאפלת מסך, אם השדר הוותיק אריה אורגד

תיאטרון פלסטיני
• לכתב גיל סדן, ע ל כתבתו שעסקה בשבוע
התיאטרון הפלסטיני בנווה־צדק. בסקירתו על
ההצגה שהועלתה במקום, על תערוכת הציורים
הפלסטינים ועל תגובות הקהל הצליח סדן
לפרוש את האבסורד, המעיד על שקיעת
התיאטרון הישראלי וראשית זריחתו של
התיאטרון הפלסטיני. פרט נוסף: זו הפעם
השלישית במשך החודש, שכתבה העוסקת
בענייני תרבות נעשית על־ידי כתב שאינו הכתב
הקבוע לענייני תרבות. אלה הן כתבות המתעלות
באיכותן הבימויית ואינטלקטואלית מעל
לרדידות האופיינית של כתבות הכתב לענייני
תרבות ואמנות עמום ארבל.

צל״ג
תשדיר־שרות רב? ציון
• למערכת מבט על, סידרת החמצותיה
בסיקור פרשת יהושע בן־ציון. רק ביום
השלישי, אחרי שהפרשה פרצה לכותרות
העיתונים, התפנתה הטלוויזיה לעסוק בה, וגם
עיסוק זה נעשה בעזרת כתב עתי״ם. ביום הרביעי
לחידוש הפרשה הביאה הטלוויזיה תצלומי
ארכיון של בן־ציון, מבלי לנצל את עדשות
הטלוויזיה ולצלמו עכשיו, תוך הצגת מצב־בריאותו
לצופי הטלוויזיה ופעילויותיו השונות.
הכתבה כולה היתה תשדיר־ שרות לנוכל הגדול
ביותר בתולדות ישראל (ראה כתבה).

ראיון בתנאי
הראיון שערך הכתב לענייני מישטרה
ומישפט של הטלוויזיה אורי כהן־אהרונוב
עם עמוס ברגם בתאו שבכלא רמלה, היה בעל
רקע מיוחד. כהן־אהרונוב קיבל רשות ממנהל
שירות בתי־הסוהר מרדכי ורטהיימר. רשות
זו נעשתה כעיסקה בין כהן־אהרונוב ובין דובר
שירות בתי־הסוהר, רב־כלאי שמעון מלכה,
התמורה היתה ראיון עם מנהל שירות בתי־הסוהר.
תנאי נוסף: כהן־אהרונוב יישדר את הכתבה רק
אחרי מתן היתר מטעם שירות בתי־הסוהר. ההיתר
ניתן לו רק אחרי שברגם שוחרר מבית־הכלא.
כתבי המישטרה, בית־המישפט ובתי־הסוהר
הירושלמיים העומדים בקשר יומיומי רצוף עם
שירות בתי״הסוהר, מתכוונים לנתק מגעם עם
רב־כלאי מלכה, על הענקת יחס מועדף
לכהן־אהרונוב, בכל הנוגע לפרשת שיחרורו של
עמוס ברנס.

דס שת בחדד־הבקרה
בשבוע שעבר התחולל בחטיבת־החדשות
פיצוץ שהעיד על הזדהות־יתר של כתבים עם
תפקידם.

עויד ״כמעט חצות״ רביב
התנגדות -בגלל מה!

עורך קרם?
מה אתה
א!מר? של מישיבות־הבוקר לאחת מערכת־החדשות, בשבוע שעבר, נכנס
באיחור חיים יבין׳ מנהל־החטיבה־לשעבר
ובהווה הכתב הפרלמנטרי
ועורך מבט שני. בין יבין ובין מיכאל
קרם? התנהל הדו״שיח הבא:
ידם יבין, אתה יודע שאנחנו
מתחילים את ישיבות־הבוקר ב־8
וחצי!״
יבין. :מה אתה אומר!״
קרם?. :מה אמרתי״
יב? :״מה אתה אומר!״
כאן בלע קרפין את הרוק, דמם
לרגע והמשיך את ניהול ישיבת־הבוקר.
עם סרר־היום השוטף שלה.

טכניים אחרים :״צריך להעיף אותם מהתחנה ...או
לשלוח אותם מחדש לקורס, כדי שילמדו את
עבודתם!״
על סמך רבריו של קרפין, מתעתדים העובדים
הטכניים של התחנה להכריז על סיכסוך־עבודה.
אמר אחד הטכנאים :״מה הוא חושב לעצמו —
שאת כל המרירות שלו ביחסי־העבודה עם
הכתבים הוא ישפוך עלינו? אנחנו נראה לו למי
יש הכוח. אנחנו לא מוכנים להיות הקורבנות של
הכישלונות המיקצועיים שלו.״
הם לא הסבירו מדוע קורות בטלוויזיה
הישראלית תקלות, ששום טלוויזיה מיקצועית
בעולם לא היתה סובלת אותן.

הקרב נגד רביב
מאבק כתבי־החדשות בעורך כמעט חצות דן
רביב הופך להיות פרשה. בק מתנגדיו של רביב
בולטים מגישי כמעט חצות לשעבר, שרביב

מאיים על השעות הנוספות שלהם (עמום
ארבל, עוזי בירמן) — ואליהם מצטרפים כל
הכתבים שלא נבחרו בידי רביב למערכת העתידה
לקום לכמעט חצות.
בשבוע שעבר, כאשר הופיע דן רביב ודיבר על
פרשת יהושע בן־ציון, בסיגנון המכונה בטלוויזיה
האמריקאית בשם ״דבר מערכת״ ,החליטו כל
כתבי מבט שזו ההזדמנות להכות ברביב.
למחרת בבוקר, בישיבת החטיבה, פרצה

התפטרות -בגלל מה?
לא יגיש את מבט. לבסוף אורגד הגיש את מבט,
וקרפין לא התפטר אחד מראשי
הטלוויזיזדלשעבר התרגש כאשר ראה בתוכנית
כולבוטק את הכתב בני עורי מראיין את אחיו,
שהוא רופא בתל־השומר, על פגיעות אורתופדיות.
טען איש־הטלוויזיה. :זה נפוטיזם!״
• • הכתב לענייני העם היהודי והסוכנות
היהודית מנחם (״מוקי״) הדר עשוי לעזוב
בימים אלה את חטיבת־החדשות, ולעבור לעמדת
כתב של התוכנית לענייני מדע תצפית
• • מנ כ ״ ל רשות השידור יום!? לסיד נעדר
במשך יותר משבועיים מהארץ. לפיד שהה
ביוגוסלביה, שם ערך תחקיר לסרט • •
אוזלת־ידו של קב״ט (קצין ביטחון) רשות
השידור בעניינו של רסיק חלבי הגיעה
למימדים חסרי־תקדים. אחרי מיכתב־האיום,
שהקב״ט לא איתר את מכונת הכתיבה שבה
נכתב, הוא אינו מצליח לגלות מי ניפץ את
תיבת־הדואר של חלבי בעיקבות האירגון
החדש של חטיבות הטלוויזיה השונות, עומדים
מפיקי התוכניות בטלוויזיה שנפלו בין הכיסאות
להתחיל בסידרת פעולות, כדי לעבור אל מעמד
הכתבים. אם ההנהלה לא תיעתר לתביעות
המפיקים, שהקימו ועד־פעולה זמני, בכוונתם
לשבש את פעולות ההפקה של הטלוויזיה.
העולם הזה 2392

* י.י י יי.׳י,י ד

תוכניות מועדפות
בטלוויזיה הישראלית
יום רביעי

• מדע: תצפית (8.30

— מדבר עברית) .מגזין
דו־שבועי לענייני מרע, טבע
ורפואה. הפעם הפרק השלישי
בתת־סידרה לחיות עם הסרטן,

תוכנית אחרונה בסידרה לשנה
זו, שהיא גם התוכנית האחרונה
שאותה מגהה איש רשת גי אבי
אתגר, שיוחלף בעונה הבאה.

• מותחן: הבלש (10.15

— מדבר אנגלית) .סרט
קולנוע המבוסס על רב״מכר של
רודריק טורפ. הסרט מנסה לתאר
שיגרת־חיים של קצין המישטרה
המתמודד עם הפשע, כאשר חייו
המישפחתיים מתערערים. הסיפור
נסב על חקירת רצח של
הומוסכסואל, שהביאה את
הרוצח אל הכיסא החשמלי. את
תפקיד הקצין בלש מגלם
השחקן פרנק סינאטרה. לצידו
מופיעות לי רמיק וז׳קלין ביסט.
בימאי הסרט: גורחץ דאגלס.
הסרט הופק ב־. 1968

שבת

• סידרה נוסטלגית: ימים
מאושרים (— 8.30
מדבר אנגלית) .פרק נוסף
פרקינס: המישפט
יום רביעי, שעה 10.15 העוסק למיניהם.

בחומרים

מסרטנים

• סרט קולנוע: המי-
שפט 10.05 מדבר
אנגלית) .גירסה קולנועית של

הכימאי והשחקן אורסון \לס,
המבוססת על סיפרו של פרנץ
קפקא. הסרט משודר לציון
מלאות 100 שנה להולדתו של
הסופר הצ׳כי יהודי. זה סיפורו
של יוזף ק׳ ,המוצא עצמו יום
בהיר עומד לדין, מבלי שידע
למה ומדוע. החברה סביבו משנה
את יחסה אליו. הסרט הופק
ב־ ,1963 צילומיו נערכו בפאריס
וביוגוסלביה. את יוזף ק׳ מגלם
השחקן האמריקאי אנתוני פר־קינס.
שחקנים נוספים: ז׳אן
מורו, רומי שניידר, אקים
טמירוף ואורסון ולס עצמו.

0ו* 1וו>נוווו!

בסידרה העוסקת בהווי הנוער
בשנות החמישים בארצות־הברית.
הפעם תחת הכותרת:
פונזי מוכר ספרים. גיבור
הסידרה נוטש את עבודתו
במוסר, עובר הסבה לסוכן
למכירת ספרים העובר מבית
לבית.

הארבעה
• דראמה:
ביולי הגדול מכולם, ואסונות
נוססים (— 10.30
מדבר אנגלית) .דראמה
משעשעת מאת ההומוריסט
האמריקאי ג׳ין שאפרד, במבט
נוסטאלגי אל ילדותו. הסיפור
עוסק ביום־העצמאות האמריקאי
בעיירה שכוחת־אל, במרכז אר־צות־הברית,
על חוויית החגים
כפי שנחרטה בזיכרונו של נער.

יום רא שון
10.7
• מולדת: ארץ ארץ
( — 8.03 מדבר ומזמר

מיבחרדיו

• מדע: גופו של עניין
( — 9.30 מדבר אנגלית).

100

פרק תשיעי בסידרה בת 13 רפואה וכותרתו
פרקים,
עממית. הפרק עוסק ברפואה
כישופית מול רפואה מודרנית.
מנחה ועורר התוכנית, ג׳ונתן
מילר, מבקר שבטים פרי־מיטיבים
באפריקה, ומראה
בסירטו רופאי־אליל ומכשפים
בפעולה.

דקאפקא

• מותחן: האנשים של
סמיילי 10.20 מדבר
אנגלית) .פרק חמישי בסידרה

המבוססת על סיפרו של ג׳ון
לה־קארה. בפרק זה מביא סמיילי
את החומר שמצא לייפציג אל
המרכז בלונדון, כדי שיפענחו
אותו. סמיילי פונה לאסטרהאזי
כדי שיארגן קבוצה שתפעל
בשוויץ, לאתר את הנערה
שקארלה ניסה להעביר מברית־המועצות
לצרפת.

. 1[1ווזזזוזס

• בידור: שעה טובה
( — 9.15 מדבר עברית).

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
יזם רביעי 6.7.83
• פולקלור: אלף לילה ולילה 7.20 ערוץ
30 — 3דקות — מדבר ערבית) .פארודיה
משעשעת על סיפורי המיזרח המפורסמים, בהשתתפות
שחקנים ידועי־שם, עם תילבושות ותפאורות מרהיבות.

• סידרה קומית: זאת אמי 8.30 ערוץ 6
— 25 דקות — מדבר אנגלית) לאחרונה רבו
הסדרות הקומיות האמריקאיות שכל שחקניהן שחורים.
עלילת הסידרה שלפנינו מתרחשת במספרה שכונתית
בעיר וושינגטון, ובדירה הצמודה אליה. שתי הדמויות
הדומיננטיות בסידרה הן האם השמגה־מאד ובעלת הדעות
השמרניות, ובנה קליפטון, הספר, שהוא גם רווק מבוקש.

יזם חמישי 7.7.83
• בידור: שעה עם זמרים צרפתיים (6.00
— ערוץ 60 — 6דקות — מזמר צרפתית).
חגיגה לאוהבי השנסון הצרפתי. בתוכנית זמרים צרפתיים
מפורסמים ופחות מפורסמים,בשירי פולקלור ואהבה.
• סידרה עלילתית: החברה 9.10 ערוץ
50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .עולם העסקים
הבריטי, כפי שהוא משתקף ובחברת־ענק, המנוהלת
בהצלחה על-ידי אשה יפה וצעירה, אם לשני ילדים,
שהיתר, עד להתאלמנותה עקרת־בית ואשתו של הידר.
עם מותו הפיתאומי של בעלה מהתקף־לב, מחליטה
לתפוס את מקומו ולנהל את החברה על־פי דרכה.
בתפקיד הראשי: השחקנית לינט דייוויס.

יום שישי 8.7.83
• לילדים בחופש הגדול: גיבורי החלל
( 10.25 בבוקר — שני הערוצים — 25 דקות
מדבר אנגלית) .סידרת אנימציה של הרפתקאות
בחלל החיצון. מעט דיבור והרבה אקשן.
• סידרה קומית: שמונה זה מספיק 9.10
ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
משעשעת המתרחשת בביתו של עתונאי כבן ,50 אב
לשמונה ילדים, שהתחתן עם אשה צעירה ממנו בהרבה,
אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה.

יזם שב ת 9.7.83
• לילדים: היה היה 4.30 שני הערוצים
— 25 דקות — מדבר ערבית) .סיפורים, שירים
וריקודים לגיל הרר. התוכנית מוקרנת בשעה מוקדמת
נקמה ממשיך ומספר לצופי על למפגרים
ד אלא ס
המאבקים שבין בובי יואינג
ואחיו ג׳יי־אר, בין נשותיהם דאלאס קרוביהם. ושאר למתקדמים מוקרנת בטלוויזיה
הירדנית(ראה: מיסגרת)

• דראמה: תקופת נסיון
( — 10.20 מדבר אנגלית)
.דראמת בי: בי: סי, על־פי
מחזה משעשע של פרדריק
לונסדייל,

ום ש1
11.7
• בידור: תהילה (8.03

• סידרה: דאלאס (9.30
— מדבר אנגלית) .הפרק

יום ראשו? 10.7.83
• סידרה קומית: בראם 8.30 ערוץ — 6
25 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה בריטית עם
הומור מושחז, על עשירים ועניים. במרכז הסידרה* שני
ראשי מישפחות: נוברריש בשם הרדקייר — שאפתן,
תאוותן ורודף־בצע השונא כל דבר שמזכיר לו את מוצאו
החברתי הנמוך. מנגד ראש־מישפחה עני בשם ג׳ורג׳ פייר
צ׳יילד, העובד במפעליו של העשיר ועושה את רצונו,
הנתקל בביקורת קשה בביתו על רקע זה.

יום שני 11.7.83
• סידרה קומית: טקסי (— 8.30 ערוץ — 6

25 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה אמריקאית
שתוקרן בקרוב גם בטלוויזיה הישראלית. עלילת הסידרה
מתרחשת בתחנת מוניות בניריורק, המאויישת בטיפוסים
יוצאי־דופן, המנסים להגשים את עצמם. בתפקידים
הראשיים: ג׳וד הירש, מרילו הנר וג׳ף קונווי.
•מוסיקה: יצירות קלאסיות 10.15 ערוץ
50 — 6דקות) .לאוהבי המוסיקה הקלאסית מספקת
הטלוויזיה הירדנית פינה שבועית, המגישה את מיטב
היצירות.

יו שלישי 12.7.83
• סידרה עלילתית דאלאס 10.15 ערוץ
50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .המאבק ביז
ג׳יי־אר ובובי, על השליטה בחברת הנפט יואינג נמשך
בכל עוזו. קלייטון, ידידה המבוגר של מים אלי, מוכר את
חוותו ועובר לגור בדאלאס, והקשרים בץ השניים הולכים
ומתהדקים. ג׳יי-אר ממשיך למכור נפט לקובה באורח
בלתי-חוקי, במחיר של 40 דולר החבית,ומסכן בכך את
עתידו הציבורי. פאם, שחיה בנפרד מבעלה, מתיידדת עם
גבר זר, ואילו אחותה החורגת אליזבת מנסה להפיל
ברישתה את..גובי.

— מדבר ומזמר אנגלית).
תחת הכותרת שיבה הביתה
מובא עוד אחד מסיפורי בית־ספר
לאמנויות בנידיורק.

סידרה חדשה: איישייד
( — 9.30 מדבר אנגלית).

תחת הכותרת רק היפות מתות, בסידרת מובא. הראשון
המותחנים האמריקאית (סוג
גימל) ,שתלווה את צופי
הטלוויזיה במהלך הקיץ הקרוב.

יום ש לי שי
12.7
• סידרה רודה (- 8.03
מדבר אנגלית) .הפרק מר־טין
אוכל א ת הלב ממשיך

• מוסיקה: יצחק פרלמן
בבית-הלבז (— 11.05
מדבר אנגלית +מוסיקה).

עוד אחת מסידרות האירוח של
הפסנתרן הישראלי יצחק פרלמן
בבית״הלבן, וושינגטון. הפעם
הוא מארח את הפסנתרן קן נודה.

בניגוד לטלוויזיה הישראלית,
המסתפקת בהקרנת
המישפט על־פי פראנץ קאפקא,
לרגל מלאת 100 שגה להולדתו,
החליט קול ישראל לערוך
סידרת הפקות שנושאן הוא
קאפקא. הבולטות בתוכניות:
״הומאז׳ לקפקא 9.7דשת א׳<
המשפט, תסכית רדיו ( ,9.7רשת
א׳ ,)6.05פתץק 16.7קול
המוסיקה )12.00 ,אמן התענית
(רשת א׳.)9.30 ,
שוב הוכיח הרדיו כי הוא
כלי־תיקשורת בעל רגישויות
לעומת הטלוויזיה, שכמעט ואינה
מתמודדת עם נושאים תרבותיים
כלשהם, ופותרת כל
בעייה באמצעות סרט קולנוע.
עברית) .תוכנית המוקדשת
לשומרונים, משודרת מבית־הכנסת
השומרוני בחולון. מנחה:
יאיר אלוני.

יחסית, בגלל חודש הרמדאן, שבו מתחיל השידור מדי יום
ב־.3.30
• בידור: תוכנית הבידור של מוצ׳׳ש ( 9.30
— ערוץ 30 — 6דקות — מזמר אנגלית).
זמרים ולהקות מפורסמות בתוכנית הבידור השבועית של
הטלוויזיה הירדנית. מומלצת לאותם שאינם מתעניינים
בתוכנית הספורט, המוקרנת באותה שעה בטלוויזיה
הישראלית.

הרביעי ביולי הגדול מכולם
מוצאי־שבת, שעה 10.30
ומביא מסיפוריה של גרושה
ניו־יורקית.

• נוסטאלגיה: חיים שכאלה
עם יעקב חזן (9.30
— מדבר עברית) .חלק
ראשון של התוכנית, שנערך עם
ח״כ לשעבר ומנהיג מפ׳׳ם
הקשיש יעקב חזן.

• מותחן: לא יאמן בי
יסופר 11.00 מדבר
אנגלית) .הפרק מה עשית
ביסט וסינטרה: הבלש
יום שישי, שעה 10.15

אתה לאחרונה ממשיך ומביא
אחד מאחרוני הפרקים של
סידרה בריטית מעולה זו.

חבית העליז משיבון בבלי
סיבות למסיבות

יש בית בשיכון־בבלי בתל־אביב, המתמודד
על התואר. הבית העליז ביותר בארץ׳ .זה בית
בן שש קומות, שיותר ממחצית דייריו התגרשו
או מתגרשים, ביניהם דיירים מפורסמים.
בקומה הרביעית מתגוררת צעירה חריפת־לשון,
גרושה פעמיים, העומדת להוציא ספר
שיספר על מעללי שכניה.
התברר לי שהיא אשה מעניינת במיוחד. שמה
סיוונה קרמי. היא ילידת מצריים, שגדלה
בשווייץ, ושבאה לארץ בגיל .12 אמה הרוסיה
הספיקה להינשא שלוש פעמים, לפני שנפטרה
בגיל .35 אביה האיטלקי של סיוונה היה בעלה
השלישי של האם. יש לו שמונה מישררים בכל
רחבי העולם, והוא שותף עם המיליונר ניסים
גאון במיפעל טקס טיל דימונה.
בקיצור, הילדה מסודרת. היא היתד, אשד,

החודש ייערכו חגיגות כעולם האופנה. ב־15
ביולי עומדת הדוגמנית שולמית אמיר לחגוג
במסיבה מפוארת את יום הולדתה ה־ ,30 ואת
מלאות ארבע שנים לנשואיה, עד לגירושים.
חברתה, הדוגמנית יהודית נגר, מלכת־המים
לשעבר, תערוך טקס חינה ב־ 30 כחודש, ולמחרת
ייערכו נשואיה עם ידידת סמי מלכה,
בגדהאורנים. היא תלבש שימלה של פורטונה
פרץ. כך שלא תחסרנה החודש חגיגות
לדוגמניות.
שד פעם אחת
באוניברסיטת בר אילן הוענקו בשבוע
!עבר תארים. בתואר ב׳׳א בשפות ובחינוך זכתה
יאורה פרומר. הוריה באו לחגוג איתה את
קבלת התואר. אלה הם הד׳ר בנימין ובטי

ברומר.

עם תום הטקס נסע ר״ר פרומר לביתו בצפת,

יהודית נגר ושלומית אמיר
מתחתנת -מתגרשת

חתנים פרופסורים
בולם כתבו על הרופאים. רק אני לא. ובכן, הם בהחלט שווים היום. יש להם,
סוך־ם וך, מה להציע.
אני אכתוב לבם על רופאים מבוקשים. אבל הפעם רק על הפרופסורים.
מזה שנתיים הפך לשלאגר בעיר פרופסור מוטי רביד 45 שהופיע רק לאחרונה
בטלוויזיה. הוא אלמן, יפה-תואר, עם שתי בנות יפהפיות בנות 15ו*ד . 1מזה
שנתיים, מאז שהתאלמן מאשתו תמה הוא נחשב כאחד החתנים המבוקשים בעיר.
עד היום לא הצליחו, לא בארץ ולא בארצות־הברית לתפוס את שני
האחים־הפרופסורים. יזהר חרוזי ,)51( ,שקיבל בזמנו צל״ש במילחמה, והנחשב
בדרדיאולוג מצליח מאוד בבית־החולים הר סיני בלום־אנג׳לס, יוצא כיום עם
דיאטטיקאית פיליפינית, העובדת איתו באותו בית־חולים.
אחיו, הפרופסור אילן חרוזי 47 המתגורר בארץ, מתראה עם עורכת־דין,
שהיתה ידידתו לפני נשואיה וחזרה להיות עימו לאחר גירושיה.
פרופסור אחר, הנראה מדוכא מאוד בימים האלה, הוא אסא הראל, מנהל הדס ה
לשעבר, שניהל רומן ממושך עם העתונאית לאה אתגר, אבל היא חזרה בימים אלה
לבעלה־לשעבר, מיכה אתגר, פרופסור לשיווק.

בטי פרומר
איזה מרץ
זילו בטי פרומר המשיכה לביתה באשקלון.
ערך באותו זמן הם היו צריכים לחגוג את יום
שואיהם ה־ .30 הם חגגו רק עד .25
גירושיהם של הזוג לפני חמש שנים, היה
ישא לשיחה בהרבה בתים בארץ. היה זה הסיפור

הקלאסי על בעל, דוקטור יפודתואר שהתאהב
במורה־ליוגה, שעבדה בבית פרומר, המכון
להרזיה. המורה־ליוגה, חיה, היתה אשה נשואה,
אם לשלושה ילדים. הזוג המאוהב עזב את הכל,
ובכלל זה שיבעה ילדים, שלושה של חיה
וארבעה של הדוקטור. בעלה של חיה, איש דתי
המתגורר ליד בני־ברק, אף הצליח להוציא צו
של בית־מישפט הקובע, שהוא יהיה האפוטרופוס
של הילדים, ולחיה לא הותר להיכנס לביתם.
מייד אחרי הגירושין נשא דוקטור פרומר את
חיה לאשה, והם עברו להתגורר בצפת, שם הוא
עובד בקופת־חולים. מי שנפגשים עימו כיום
מתקשים לזהותו. הוא גידל זקן וחזר בתשובה.
ואילו בטי פרומר הקטנה ( ,1.55 מישקל 45
קילס המשיכה לנהל את העסק לבד. זמן קצר
אחרי הגט היא הכירה בארצות־הברית את פארי
סבירסקי. היא הכירה אותו כששקל 95 קילו.
היא מיהרה להודיע לו, שעם שמנים היא לא

יוצאת. פארי נעלב, ונכנס לאמביציה. אני לא
יודעת בדיוק אחרי כמה קילו התחיל הרומן, אבל
היא הורידה ממנו 20 קילו.
מסתבר, שפארי בא מבית עשיר מאוד.
במילחמה זכה בעיטור בצבא האמריקאי. הוא היה
סוכן־רהיטים, בעל בית יפהפה בסיגנון יפאני,
ובית־קיץ תואם. עד שידידיו החלו לשאול אותו
למה הוא לא לומד בריח׳ .רק מאוחר יותר
התברר לו שזאת היתה בדיחה על חשבונו..
אשתו ניהלה רומן עם המורה לברידז׳ .אחרי
הגירושין הוא התחיל ללמוד באוניברסיטה וסיים
בתואר בספרות ומדעי־הרוח ואז עלה לארץ.
הוא מתגורר כיום עם בטי, שהקימה בית
באשקלון. הוא בעל חוש־הופור, המנעים בנגינה
על פסנתר את שהותם של הסחות• נראה ששני
בני־הזוג שנבגדו הגיעו כיום לשלווה ולנחלה.
מה שמוכיח שאף פעם לא מאוחר מרי.

סיוונה קדמי
קומות מספרות
נשואה, כשבעלה שלח אותה באחד הימים לקנות
מכונית. סוחר־המכוניות לקח אותה לסיבוב,
שהפך לשיעור בסקס. כשנישאה לו, היו לה
שלוש דירות, כשנגמרו הדירות — נגמרו
הנשואין. היא ניהלה במשך ארבע שנים
מישפט־גירושין. כיום היא מורה לאנגלית,
גרושה ואם לשתי בנות, ומקבלת תמיכה מאביה.
היא סיפרה לי על שכניה.
.בקומה הראשונה מתגוררת תורכיה, שאינה
פותחת את הדלת. מולה זוג פרסיים, שהם בסדר,
אך המצב הולך ומחמיר ככל שעולים.
בקומה השניה מתגוררים זוג של ארכיטקטים,
שמשום־מה היה להם מיזרון בסלון. הם
.התגרשו, והיא עברה למקום אחר. מולם
מתגוררת גרושה, ששם בעלה־לשעבר מתנוסס
משום־מה על הדלת. בקומה השלישית שתי
בחורות המנגנות כל היום. מולם קוסמטיקאית,
הרכלנית של הבית. בקומה הרביעית אני. מולי
זוג שאני לא רוצה לדבר עליו. בקומה החמישית
גננת גרושה, ומולה גרושתו של הכדורגלן דוד

פרימו.

בקומה השישית שתי נשים גרושות, של
:חמר דני גרנות, ושל הבית אבי בהט.
היו גם רומנים בין הדיירים. תאמינו לי, אפילו
אני כבר איבדתי את החשבון.

י אכ טה
ל פי לג ש
החד ש ה
אפרים פייגנבאום, בעל חברת המחשבים
בינאר, נראה מבלה על סיפון יאכטה באירופה,
עם. מזכירתו החדשה. בחיפה יש הטוענים,
שהוא רכש את הספינה.
מעניין איך יש לו
עוד אומץ, אחרי המכות
והסקנדאלים עם המזכירה
שלו חנה קמין
(העולם הזה ,)2378
שאחרי שעזב אותה
הוכרח לשלם לה דמי־פיטורין.
אך מסתבר פייגנבאום שהגישה שהמישפט בחרל
נגדו חנה, וגם מישפט
גירושין עם אשתו, שטענה אף היא שהוא
מתעלל בה, לא הפריעו לו להשיג מזכירה
חדשה, שעזבה בעל וילדים ונסעה איתו לחדל.

צחי ורנדי הנגבי(בהפגנה בראש האנדרטה בימית, ערב הנסיגה)
בניגון תימני

פינג פוגג לראשונה ולשנייס

כך התחתנה אמא גאולה
השבת הפתיע צחי הנגבי, החתן הטרי, את אמו, ח״ב גאולה בהן,

אני לא יודעת את הסיבות האמיתיות שבגללן
התגרש איל־הספנות יולי עופר מאשתו
השנייה, רונית יער, אשה יפה ורצינית, שיש
לה תפקיד פיקודי בצה״ל.

כשעלה לתורה בבית־הכנסת של סבו ברחוב יהושע בן־נון בתל־אביב,
והשמיע את התפילה בניגון תימני. החברה לטיפוח מסורת תימן
ערכה לצחי ולאשתו החדשה, טקס־חינה, יום לפני החופה.
סיפרה לי גאולה :״אני התחתנתי שנה לפני צאת הבריטים מהארץ.
זה היה בבית פרידה, אשתו של נתן ילין־מור, ברחוב בן־יהודה. את
הוריי הביאו בלילה לבית. בחתונה היו רק 10 איש. הרב היה הרב יעקב
טולידאנו, שהיה הרב הראשי של תל־אביב, ומאוחר יותר רבה של
מרינת־ישראל. בחתונה הייתי בלונדית, כי הייתי אז במחתרת. גם חתני,
עימנואל הנגבי, היה מבוקש על״ידי המישטרה, וגם הוא היה מחופש.

כמה דקות אחרי ששמו את הטבעת, עלו המאבטחים וביקשו מאיתנו
להתפזר, כי שריונית של הבריטים נראתה מסתובבת. כך שכל אחד
מאיתנו הלך לכיוון אחר.
״החתונה של צחי היתה פיצוי על החתונה שלי שלא היתד״ הוא קיבל
מתנות, המון ספרים על ציונות. מישהו הביא לו שיבעה ספרים על
מילחמת־לבנון. מבית הנשיא הוא קיבל צלחת יפהפיה לפירות. אני
חושבת שהם לא פתחו עדיין את המתנות. מבגין הם קיבלו מיכתב.
״קניתי להם דונם של אדמה ברמת־קידרון ביהודה. הם יבנו להם
בית, ואולי תהיה גם לי שם פינה משלי.״

ח לו םשה תנ פ ץ
הרבה נערות חולמות להיות בנות־זוגם של
כוכבים. דליה בראונשטיין, מזכירתו של
אמרגן, הגשימה חלום כזה. אבל היא כנראה
עומדת גם לשלם את המחיר: האכזבה המרה
כשהכוכב מחליט לעזוב.
דליה היתה אחראית לאירוח של להקת
סווינגל סינגר, שבאה לישראל לפני חודשיים.
אז היא אירחה את חברי הלהקה, הכוללת ארבעה
גברים וארבע נשים. בין השאר, היא הביאה את
חברי הלהקה לבית הוריה, ואירחה אותם שם.
שם התפתח רומן בינה ובין פילים שפילד,
זמר בן ,24 שחרחר, בעל עיניים כחולות, בוגר
קמברידג׳ ובית־הספר לדראמה ומוסיקה
גילדהול — ממש כמו בספרים.

כשחזרו חברי הלהקה לאנגליה, לא פסק
פילים לטלפן לדליה. לפני כשבוע הוא טילפן
אליה, כדי לברכה לרגל יום־הולדתה, והודיע לה
שהוא אירגן את העניינים כן שהלהקה תחזור
ותופיע בארץ.
פילים בא לארץ שלושה ימים לפני הלהקה.
הוא היה השזוף היחידי ביניהם על הבימה, כי הוא
הירבה לבלות עם דליה.
בשבוע הבא עומדת הלהקה לעזוב. לדליה היו
אומנם ציפיות שהיא תצטרף לפילים, אבל הוא
כנראה חושב אחרת. הכוכב החליט לחזור לבד,
כמו הרבה אחרים, שהשאירו אחריהם לבבות
שבורים.

יולי עופר ורונית יער
בחזרה לשנייה
אחרי הפרידה הוא חזר לתקופת־מה לאשתו
הראשונה. אני גם לטא יודעת למה הוא עזב את
אשתו הראשונה, וחזר בימים אלה לאשתו
השנייה. אבל אלה הן העובדות.
מה שידוע הוא, שיולי הוא איש רציני ביותר
בעסקים. הוא ואחיו הם בעלי החברה האחים

עופר בע־מ, שנוסדה ב־ ,׳56 והובילה מיטענים
כלליים, בעיקר במימי הים התיכון. בחברה 300
עובדים, יש להם 10 אוניות. גם לאחיו שין
עופר יש חברה בלונדון, עופר שיפינג, שהיא
בעלת 17 אניות.
כן שבעסקים הוא בהחלט רציני. אני מקווה
שהפעם זה יהיה גם סוף לפינג־פונג בחיי־נשואיו.

דליה בראונשטיין ופילים שפילד
שיר ורומן

מאחר שהמישטרה עצרה בינתיים
חשוד אשר הודה ברצח הזקן, נשלחה
הגופה למכון הפאתולוגי לנתיחה
מלאה.

גאוות

שפס

בית־המישפט בשכם
חוק ירדני
ך* כל התחיל במכון הפאתולוגי.
1 1ד״ר בצלאל בלוף, הפאתולוג
הנודע, סיפר לי כי הוא נוסע.
לבית־המישפט המחוזי בשכם, כדי
לתת עדות מומחה כעניין רצח.
מעולם לא שמעתי ולא קראתי על

שמעו ממנו כל אות־חיים, עלו למערתו
הבודדה.
המערה היתה סגורה בדלת עץ
כבדה שהתקין הזקן במו ידיו, והיתה
נעולה מבחוץ במנעול גדול.
עובדה בלתי־רגילה זו עוררה את

־רך פעולתם של בתי־המישפט בגבה,
׳הייתי סקרנית מאוד.
כאשר שמעתי את פירטי המיקרה,
:ברה התעניינותי עוד יותר.
ד״ר בלוך סיפר, כי המנוח היה בן
.8:הוא התגורר במערה גדולה שחצב
:רכס ההר, במרחק של יותר מחצי
חילומטר מכפרו, ענבתא.
עיסא חסן אבו־ג׳מוס היה גבר חזק
חסון, למרות 85 שנותיו, ואורח חייו
:יה הסגפני. בבדיקה שלאחר המוות

חשדם של בני־המישפחה, והם ערכו
חיפוש קצר ליד פתח המערה. הם מצאו
שתי אבנים גדולות מגואלות בדם, זוג
סנדלי־גומי של הזקן, שאחת מהן היתה
מוכתמת בדם, וכמה מלבושים ישנים.
בני־המישפחה הזעיקו את המיש־טרה.
כאשר
נפרצה הדלת, נמצא הישיש
שוכב בתוך המערה על גבו. הוא היה
מת מזה כמה ימים. גופתו היתה עירומה
ומכוסה בשמיכה ישנה. ידיו של המנוח

שבה השתמש כשולחן וארון, כמה
סמרטוטים ששימשו לו כמירבץ,
ושמיכה ישנה. לידו על הריצפה היתה
מוטלת פיתה גדולה ועבישה, וכמה
פירות רקובים.
כאשר בחן הפאתולוג את הגופה

^ חשוד ברצח, היה צעיר בן ,27
ו 1תושב כפר ענבתא, אנוואר שריף
מוחמר נסאר. הוא מסר למישטרה שתי
הודאות בדבר הסיבה לרצח.
באחת ההודאות סיפר, כי נפל
סיכסוך בינו ובין הזקן, מכיוון שלפני
כמה שנים הלשץ עליו הזקן וגרם
למאסרו. לדבריו, החליט לנקום בו.
הגירסה השניה שמסר היתה, כי
קיווה למצוא במערה אוצר שאותו חסך
הזקן בימי חייו. אולם במערה לא היה
כל אוצר ואפילו כל חפץ הראוי
לגניבה.
מימצאיו של ר׳ר בלוף הלמו את
סיפורו של החשוד בדבר הדרו שבה
רצח את הזקן. למרות הפרש הגילים
הגדול בין השניים, חשש הרוצח להתמודד
ישירות עם יריבו. הזקן היה איש
חסון ובריא, והרוצח חשש כי לא יצליח
לגבור עליו.
לכן חיכה הרוצח על גג המערה
ביום השישי, עד שהזקן יצא להתפלל.
אז זרק מן הגג אבנים גדולות שפגעו
בראשו של הקשיש והממו אותו. אחר
כך ירד הצעיר מגג המערה והלם בכוח
רב בחזהו של הקורבן.
המכות היו כל־כו חזקות, עד
ששברו את כל עצמות החזה של הזקן.

דלתות זכוכית מכילים ספרות
מישפטית בערבית. על מסמרים בקיר
תלויות שתי גלימות שחורות, כמו אלה
של עורכי־דין ושופטים במדינת־ישראל.היה
נשיא
בית־המישפט המחוזי, השופט
זוהיר בישתאווי, הוא גבר נאה ונשוא־פנים.
הוא ישב בראש שולחן גדול
הבנוי כעין האות האנגלית טי. על
שורות של כיסאות שניצבו ליד הקירות
ישבו עורכי־דין שונים, שהיה להם

בית המישפט
בשנם ס״ם
את הדיון
ב־ 15 דקות

הצעיר בן ה־ 27 נזקק
לתחבולות כדי לרצוח
את הישיש בן ה־85
צעשה הפאתולוג, התברר כי ליבו של
:ישיש היה חזק ובריא כמו ליבו של
ער צעיר. גם יתר איבריו היו במצב
נקין. נראה היה, כי למרות גילו, לא
;יה קל לרוצח להתגבר על קורבנו.
אבו־ג׳מוס התגורר כנזיר במערתו
טולת־החלונות שנים רבות. הוא היה
רוש מאשתו, שנשארה בכפר יחד עם
:ני־מישפחה אחרים. בנו של הישיש
:יגר לכוויית, ומשם היה שולח מדי
עם סכומי כסף, שהספיקו למחייתו
זל הזקן.
הקשר היחיד של אבו־ג׳מוס עם
ציוויליזציה היתה תפילת יום השישי.
יום זה היה יורד אל כפרו, מתפלל,
וגה את המיצרכים הזעומים שצרך
זוזר למערתו.
ביום השישי באמצע חודש מרס לא
ופיע הישיש לתפילה. בני מישפחתו
אגו לו, וביום הראשון, כאשר לא

היו פשוטות לצירי גופו בתנוחה בלתי
־טיבעית.
ד״ר בלוך הוזמן מייד למקום, והוא
הגיע למערה בשעות־הערב המוקדמות.
הדרך למערה היתה קשה. בסביבה
לא היו בתים, האור היחיד היה אור
הירח, והשביל הצר שעלה למערה לא
נועד למכוניות.
השוטרים הסבירו לד׳׳ר בלוך כי
עצרו כבר בכפר גבר צעיר החשוד
ברצח. הם ביקשו ממנו לבדוק את
הגופה, כדי לגלות את סיבת־המוות,
המערה הותירה ברופא רושם רב.
קשה היה להאמין, כי ב־ ,1983 במרחק
של פחות משעה נסיעה מתל־אביב,
מתגורר אדם בתנאים של איש־מערות.
המערה שחצב הזקן לעצמו היתה
גדולה למדי. בערך שישה מטרים על
שיבעה. ריצפתה היתה חשופה. כל
רכושו של הזקן היתה חבית הפוכה

המישטרתית. ר׳ר בלון־ הוזמן להעיד
בבית־המישפט בשכם בחודש יוני.
הגענו לבנין התביעה הכללית
במבואות שכם ביום הקבוע. הבניין׳
בנוי אבן וצמוד לבניין בית־המישפט.
הפקיד הודיע לנו מייד כי המישפט
נדחה, ויהיה עלינו לחזור שנית במועד
אחר. בינתיים הזמין המזכיר לכולנו
משקה קר, והושיב אותנו בחדרו של
התובע המחוזי.
אחד מעוזריו של התובע, שלום
אלטיף, שומרוני תושב שכם, קיבל
אותנו בסבר־פנים נאה, וכיבד אותנו גם
כן במשקאות קרים ובקפה. הוא סיפר
כי המישפט נדחה בגלל מחלתו של
אחד משלושת השופטים, והודיע כי על
ר׳ר בלוך לבוא בתאריך אחר ביוני,
שנקבע על־ידי בית־המישפט.
אלטיף ושוטר ערבי בעל שפם
עבות היו שני האנשים היחידים בבית־המישפט
שדיברו עברית על בוריה. הם
הסבירו לנו את הנוהג בבית־המישפט,
והבטיחו כי אם נרצה לצלם בפעם
הבאה — נוכל לבקש זאת מנשיא
בית־המישפט, והוא בוודאי ייעתר לנו.
בגלל כבודו של ד׳׳ר בלוד, הוזמנו
ללישכתו של נשיא בית־המישפט,
בבניץ הצמוד. הלישכה נמצאת בקומה
השניה, ועולים אליה במדרגות צרות
ואפלות.
הלישכה עצמה רחוקה מאוד
מלהיות דומה לזו של נשיא בית־המישפט
המחוזי בתל־אביב. זהו חדר
לא גדול שקירותיו צבועים בצבע אפור
עכור. מהתיקרה מציצים צינורות
מתכת שונים, הנראים חסרי־תכלית.
כמה ארונות ספרים ישנים בעלי

התברר לו, כי האיש מת מזה כמה ימים.
שינויי המוות וצפירת המוות היו
קטנים מאוד, בגלל התנאים במערה.
הקרירות והאוויר היבש שימרו היטב
את גופת הזקן. הרופא מצא כי בראשו
של המנוח, ששערו הלבן היה גזוז קצר,
היו פצעים שנגרמו מחפץ חד.

כאשר בדק הרופא את הגופה מצא, כי
הצלעות היו מרוסקות עד כדי כך,
שהחזה היה דומה לשק עור מלא
עצמות שבורות.
סיבת־המוות היתה הפסקת תיפקוד־הריאות,
וחנק שנגרם ממעיכת החזה.
המישפט החל מייד עם תום החקירה

עניין עם הנשיא.
השופט הסביר לנו שוב, כי במישפט
רצח יושבים לדין שלושה שופטים,
ובגלל מחלת אחד מהם אין אפשרות
לדון בתיק ביום שנקבע; לכן יהיה על
הרופא לחזור פעם נוספת. הוא היה
אדיב ונימוסי ביותר, ונהג ברופא
שאותו הוא מכיר מהזדמנויות קודמות,
בכבוד רב.
כדי לפצות אותנו על נסיעה שהיתה
לשווא, הזמין השופט בטלפון ״ממתקים
המיוחדים לשכם״ .בתוך רקות
הביא אחד מעובדי בית־המישפט
קופסת קרטון גדולה וכמה כפות.
בקופסה היו עוגות גבינה כנאפה
ועוגות מסוג אחר, שהן גאוותה של
שכם.
השופט הזמין אותנו ואת כל
עורכי־הדץ שנכחו במקום להצטרף
לאכילת העוגות. כל אחד שלח כף

הגינקולוג
ברזל אל קופסת־הקרטון, וכולם אכלו
יחדיו מהעוגות. גם הקפה והמשקאות
הקרים הגיעו מייד.
השופט בישתאווי היה כבר שופט
בעת שילטון ממלכת ירדן בגדה
המערבית. הוא דובר אנגלית רהוטה,
י 4*,והסביר לנו כי למד מישפטים בעיראק.
הוא הציג לנו כמה עורכי־דיו שנכחו
\ ; י במיקרה במקום, וציין כי אחד מהם

עבים ומהודרים. הספרים היו מכוסים
אבק כבד, וכולם ללא יוצא מהכלל היו
מונחים על המדף כשראשם למטה.

אזיקי־רגלייס
מועד

אשר חזרנו לשכם
^ שנקבע להמשך המישפט, החל

פאתולוג בליד

מומחה ישראלי
למד בקאהיר, אחד למד בביירות כבר צום הרמדאן. מזכיר התובע התנצל
והשלישי בדמשק. עם תעודת סיום לפנינו על שבגלל הצום אינו יכול
הלימודים חוזרים המישפטנים לגדה, לכבד אותנו במשקה, אך בית־המישפט
עוברים התמחות של שנתיים במישרד פעל כרגיל.
כאשר ביקשתי לברר את גורל
של עורד־דין מוכר, ואז מקבלים גם הם
בקשתנו לצלם בבית־המישפט, אמר
את רשיון עריכת־דין.
לנו השוטר דובר העברית כי ברר את
שאלות חוזרות ונשנות למהות
המישפט הנוהג בגרה העלו תשובות העניץ, והסתבר לו שיש הוראה שלא
לתת כל מידע על תיקים לעיתונאים
שונות. היה מי שאמר כי החוק הנוהג
בגדה הוא החוק הירדני ללא כל שינו־ ואנשי הטלוויזיה״ ולא להרשות
צילומים בלי אישור מקצץ־המטה
יים. אך עורך״דין קשיש, שהציג עצמו
כעורך־דיז ממזרח ירושלים, אמר בבית־אל. הוא שוחח בערבית עם
שלמד מישפטים בירושלים בתקופת מזכיר התובע, וזה שלף מתיקיו מיכתב
המנדאט. הוא סיפר בגאווה כי חברו בערבית, והסביר כי בחודש מרס השנה
לספסל הלימודים היה עורר־הדין התקבלה הוראה כזו מקצין־המטה
שלמה תוסיה־כהן, ומוריו היו השופט הישראלי.
האכזבה שניכרה היטב על פנינו
מאני ועורך־הדין עליאש.
גרמה למזכיר לומר לנו, כי המישפטים
לדבריו, ב־ 1948 לא היתד, עדיין
במדינת ירדן מערכת חוקים מושלמת. הם פומביים, את דלתות בתי־המישפט
וכאשר צורפה אליה הגדה, נטלו את כל לא סגרו לפני הקהל ונוכל להיות
החוקים שחלו עליה אז — כלומר, נוכחים במישפט .״תוכלו גם לבקש
החוק שחל בפלשתינא־א׳׳י — חיברו מהנשיא לצלם, אבל אני כבר אומר
אותם לחוקים הקיימים בירדן, ויצרו לכם מה תהיה תשובתו ׳,אמר השוטר.
התובע ליווה אותנו שוב ללישכתו
מערכת חוקים חדשה שחלה על שתי
הגדות. לדבריו, במשך השנים היו רק של נשיא בית־המישפט. ליד הלישכה,
במסידרון הצר, ישבו על הארץ שני
שינויים מועטים במערכת זו.
נשיא בית־המישפט שהתרשם בחורים צעירים, עצירים. הם היו
מהתעניינותי במערכת המישפט בגדה, לבושים בחליפות מוזרות, כאלה
הזמין אותי לסיור בבית־המישפט. הוא שלובשים בישראל עובדי חברות־הסביר
כי השופטים דנים שלושה ימים הדלק. חולצה כתומה שחפתיה
בשבוע במישפטים אזרחיים, ושלושה וצווארונה חומים, ומיכנסיים חומים.
מעל החזה היה רקום שמו של כל אחד
ימים במישפטים פליליים.
הוא הראה בגאווה רבה חדר שחיבר מהעצירים.
אנוואר נסאר, שנאשם ברצח הזקן,
בין לישכתו ובין אולם־המישפטים
הראשי. חדר זה משמש כספריה נראה כמו נער בן .17 שערו היה חום
ומתולתל ועיניו תמימות. הוא קם על
מישפטית. על כונניות בחל עתיקות
היו מוטלים ספרי־מישפט ישנים רגליו, השוטרים עבי״הכרס הורידו
באנגלית. היו בהם קובצי תקדימים מידיו ומרגליו את האזיקים, והכניסוהו
ללישכת־הנשיא.
אנגליים וחוקים מנדאטוריים בכרכים

נשק הרצח
אבנים מקומיות

(המשך מעמוד )39
בדיקה שלא תארך יותר מדקה וחצי.
לשם כך הזמין אותה לפגישה
למחרת היום, ליד תחנת הרכבת בצפת
תל־אביב.
משהו הציק לחיילת האינטליגנטית.
מיד כאשר ירדה מהמכונית,
רשמה לעצמה את מיספרה. היא מיהרה
לקרוב מישפחה שהוא גינקולוג,
ושאלה אם הוא מכיר רופא בשם ד״ר
רויזמן בבית־החולים תל־השומר.
הקרוב בדק ומצא שאץ רופא כזה שם.
החיילת לא הלכה לפגישה בתחנת־הרכבת,
אלא שלחה לשם חברה שלד״
קצינה בצה׳ל. היא נתנה לה תאור מלא
של הרופא ואת מיספר מכוניתו.
הקצינה אמנם ראתה את גור עומד
ומחכה לא רחוק מהמכונית מתוצרת
פגץ, שאת מיספרה רשמה חברתה.
חיילת זו נטלה יוזמה והשיגה את
שמו וכתובתו של הבעלים הרשום של
המכונית. אלא שזה היה אדם אחר ולא
גור, כנראה בעליה הקודמים של
המכונית.
בשלב זה זנחה הנערה את חיפושיה.
״בסופו של דבר הוא לא עשה לי כלום,
והתנהג אליי מאוד בנימוס׳ ,הסבירה.
רק אחרי כמה חודשים, כאשר
קראה בעיתץ שנתפס אדם המתחזה
לגינקולוג, פנתה מיוזמתה למישטרה
וסיפרה את סיפורה .״אני בטוחה שזה
הוא׳ ,אמרה לחוקר.
שיטותיו של גור השתנו שוב. הוא
חזר להיעזר במדור המודעות בעיתונים,
אולם הפעם חיפש פקידות
למישרדו. כתב־האישום האחרון הכיל
כמה פירטי־אישום שהתייחסו למעשים
מגונים שאותם עשה גור בפקידות
שבאו למישרדו לחפש עבודה.
השיטה החדשה היתה להראות
לצעירה מלתחה של בגדים שאותם
ייבאה החברה שלו מחוץ־לארץ,
ולהציע לה למדוד אותם. כאשר
התפשטה ורצתה להתלבש, היה גור
מתנפל עליה, מחבקה, ומנסה לגעת
בחזה או בחלקים אחרים של גופה.
בתחילת המישפט כפר גור בכל
האשמות. הוא טען כי פקידות שפוטרו
ממישרדו רצו לנקום בו והמציאו
עלילות נגדו.
הוא נעצר עד תום ההליכים, אך
הסניגורית שלו, עורכת־הדין ליבנת
רידר, ביקשה מבית־המישפט לתת לו
שישה ימי־חופשה. היא ספרה, כי בידו
רשיון יבוא לברזל בסכומים ענקיים,
ואם לא יוכל לממש אותו, יפסיד
כספים רבים.
בית־המישפט נענה לבקשד״ ושיחרר
את גור לשישה ימי־חופשה.
אולם עוד בטרם הצליח גור להוציא
כף רגלו מבית־המעצר, ביקשו חוקרי
מישטרה אחרים, מאנשיו של בנימץ
זיגל, לעצור את גור מייד לחקירה
חדשה, בעניץ זיוף אותם הרשיונות
עצמם, שבגללם יצא לחופשי.
עניין רשיונות הברזל עדיין
בחקירה, אולם השבוע חזר בו גור
מכפירתו במישפט בעניין המעשים
המגונים וההתחזויות לאחר. הוא עשה
עיסקת טיעון עם התביעה, והורה
במרבית העבירות.
בעדותו ביקש רחמים. הוא אמר, כי
קיבל כבר את עונשו מידי אלוהים.
״אשתי עזבה אותי ולקחה את הילדים׳,
סיפר. הוא גולל את תולדות חייו, את
ילדותו הבודדה, כאשר היה בן זקונים
למישפחה מרובת ילדים.
.הוריי היו זקנים ולא נתנו לי אהבה
ותשומת־לב׳ ,אמר ,״הבעיה שלי
זועקת לפיתרון. נוסו כבר נגדי דרכי־מעצר.
אני מבקש הזדמנות לשקם
עצמי מבחינה נפשית וחברתית, אז
יבואו כולם על סיפוקם׳.
השופט חסון נראה סקפטי במקצת
לסיכויי השיקום של גור. .זהו אדם
בעל דחפים להציג את עצמו בצורה
מסולפת. הוא משיג טובות הנאה
מיניות ואחרות בעיקבות זה׳ ,ציץ,
כאשר ביקשה הסניגורית להביא
עדי־אופי.
לסניגורית נותר התפקיד הקשה
להציע לבית־המישפט דרן־ חדשה
לשיקומו של גור, שעבר כבר תקופות-
מאסר ותקופות־אישפוז — ותמיד חזר
לסורו.

במדינה
מ שפט
פריצה ם ת1קד.
בכלל מחלת בכו הקטן שוחרר
הגאשם בפריצה, למרות
שגתפס בכף.
זו היתה הצלחה גדולה מאוד של
מישטרת לוד. בחצות לילה ארבה
המישטרה ליד בית־החרושת קפה קו,
המיצר את המשקה שוקולית עבור
קונצרן עלית, ותפסה בכף שלושה
בחורים, שפרצו למיפעל במפתחות
מותאמים. הפורצים הוציאו כמויות
גדולות של המשקה המתוק והחלו
להעמיס אותו על משאית גנובה.
כל השלושה נתפסו בשעת מעשה
על־ידי המישטרה ונעצרו. אחד הפורצים
היה שומר המיפעל, שלדברי כתב־האישום
שיתף פעולה עם השניים
האחרים ופתח להם את השערים.
המתכנן העיקרי והמוח מאחורי
הפריצה היה, לדברי כתב־האישום,
מאיר אזולאי מלוד. הבחור השלישי
היה יוסף מרסיאנו, חברו של אזולאי,
שהגיע אליו יום לפני הפריצה מחצור
הגלילית.
לנוח מהצרות. התביעה ביקשה
לעצור את כל השלושה עד תום
ההליכים המישפטיים, והשופט דויד
ולך נעתר לבקשה.
אולם סניגורו של מרסיאנו, דרור
מקרין, ביקש לשחרר את מרשו. הוא
הסביר כי נוכחותו של מרסיאנו בפריצה
היתה בלתי־מתוכננת ומיקרית.
מרסיאנו מכיר את אזולאי
מהתקופה בה התגוררו שני הגברים
הצעירים בחצור הגלילית. אזולאי עבר
משם ללוד, ואילו מרסיאנו נשא אשה
ומגדל שני ילדים בחצור, הוא עובד
שש שנים במיפעל לשימורים בגליל,
ואין לו עבר פלילי.
בתקופה האחרונה חלה בנו הפעוט,
שטרם מלאו לו שנה, בדלקת־ריאות
קשה. תשע פעמים נרפא מהמחלה וזו
שבה ותקפה אותו. מרסיאנו ואשתו היו
מתחלפים יומם ולילה ליד מיטתו של
בנם הפעוט.
הסניגור הסביר לשופט, כי מחלת
התינוק פגעה במצבו הנפשי של האב.
הוא עזב לפתע את עבודתו וביתו, ונסע
לחברו בלוד כדי לנוח מצרותיו. אולם
דווקא שם התפתה לצאת ל״עבודה
קלה׳ ,ונלווה לאזולאי בפריצה.
השופט ולך ביקש לראות תעודות
רפואיות התומכות בגירסת מרסיאנו,
ואלה הומצאו לו על-ידי הסניגור.
השופט השתכנע, ושיחרר את מרסיאנו
בערובה עד לסיום מישפטו.
משפט הבער כמסיג גבול
תקדים מישפטי מאפשר
לאשה לקבל מחצית ערכה של
הדירה המשותפת כסנויה.
כאשר חזרה בתיה וינגרב לביתה
מאישפוז בבית־החולים, גילתה כי
בעלה, זאב, נעל את הדלת, החליף את
המנעול וסירב להניח לה לחזור
לדירתם המשותפת.
הדבר היה לפני כארבע שנים. בתיה
פנתה מייד לעורר-הדץ אדי שגיא
וביקשה את עזרתו.
הדירה שבה התבצר בעלה של בתיה
היתד, משותפת לשניהם ורשומה על
שם שניהם, ולאשה לא היה מקום
מגורים אחר. עורך־הדץ שגיא פנה
לבית־המישפט וטען, כי מכיוון
שהבעל גירש את האשה מהדירה, הרי
שהוא נמצא בחלק השייך לאשה
כמסיג גבול, שכן היא לא הרשתה לו
להשתמש בדירה בלעדיה. לכן ביקש
עורך־הדץ כי בית־המישפט יחייב את
הבעל למכור את הדירד״ ובערכה,
כדירה פנויה, להתחלק עם האשה.
צו פריצה. השופט אליהו
דיאמנט שמע את כל הראיות וקיבל
את בקשתה של האשה. גם בית־המישפט
המחוזי קיבל בערעור את
השקפתו זו של עורד־הדץ שגיא. אולם

הבעל סירב למסור את מפתחות הדירד״
כדי שאפשר יהיה להעריך אותה
ולהראותה לקונים. עורכי־דינו ביקשו
בעתירה בבית־המישפט העליץ לדחות
את ביצוע מכירת הדירה עד להכרעת
הדיון בבית־המישפט העליץ. אולם
השופט שלמה לווין דחה עתירה זו,
ונתן הוראה למכור את הדירה מייד.
כאשר התעקש הבעל ועריץ סירב
למסור המפתחות לנציג האשה, פנה
עורך־הדץ שגיא בבקשה לשופט־שלום
כדי לקבל צו לפרוץ בכוח
לדירה. צו זה ניתן גם הוא, וכך נפתרה
בעיתה של בתיה.

פרקליט מקרין
האורח נאשם
תקדים זה יפתור בעתיד כנראה גם
בעיותיהן של נשים אחרות, שבעליהן
השתלטו על דירתם המשותפת ואינם
מוכנים לפנותה או למכרה.

דרכי אד
המתונים -הביתה!
צעיר ערבי, שגינה את
רצה עיצאם סרטאווי,
פוטר ממקום עבודתו.
״אני מגנה את רצח עיצאם סרטאווי
ומגנה את הטירור, בכל מקום שהוא
נמצא ומכל צד שהוא ׳,אמר הצעיר
אחמד אברעייש, פלסטיני תושב
בית־אומר שליד חברון. הוא אמר זאת
לכתב הטלוויזיה בערבית, יום אחרי
שנרצח נציג אש׳ף באינטרנציונל
הסוציאליסטי. הראיון שודר גם
במהדורה העברית של מבט. י
בתוך ימים פוטר הצעיר ממקום
עבודתו.
עבו־עייש עבד במיפעל לייצור
מדליות ואותות ושבו הזמץ מישרד־הביטחון
את אותות מילחמת־הלבנון.
המיפעל נמצא ברוממה בירושלים,
ומנהלו הוא חיים מורו.

סיפר אבו־עייש:

למחרת השידור סייר במיפעל חבר
לעבודה בשם אלי. הוא סיפר לכל
העובדים שאני בעד מדינה פלסטינית.
מנהל־העבודה, יעקב, התחיל להתגרות
בי ולקלל אותי, ולקרוא לי מילים
גסות כמו ״תזדיינו אתה ואש׳ף, שילכו
כל הפלסטינים לעזאזל!׳
כאשר גברו הקללות, קרא לי מורו
למישרד ואמר לי :״קיבלתי אותך
לעבודה כי רציתי לעזור לך, אבל אני
כבר לא רוצה אותך. תמיכתך באש׳ף
בטלוויזיה עלתה לך ביוקר׳ הוא שלח
אותי הביתה.
• עד כאן סיפורו של הפועל, שלרוע
מזלו ריאיין בטלוויזיה.
מצבו של אבו״עייש הוא רע ביותר.
הוא אב לשלושה ילדים, ואין הוא זכאי
לדמי־אבטלה והוא מתקשה במציאת
מקום־עבודה אחר במיקצועו.
כאשר התבקש מורו להגיב על
פרשת פיטורי־העובד, טען שכל דברי
אבו־עייש הם שקר, אך סירב לפרט.

חח שטוב
(מקים
בשוויץ-
טוב שיחיה
אצלן בבית!
ציליודר הבטתון היחיד* בעל ג שו הפלדה
מפתח מיו חדבעל דיו ק שוי צ רי מי ר בי ו צי לי נדרמ תו חכםב מיו ח ד
הו פ ני סאת ״ קזו 2000״ ל צי לינ דרהב טו ח ביו ת ר׳ ני תן ל ה שיג
ע ם סו או 15 פיני ם. מ ת אי םלבל סו גי המנ עו לי םוהדלתות

לה שיג ב חנויו ת ל מנ עו לי ם ו חו מרי בנין בר חבי הארץ

מעילה בטוחה-קזו]<£50]2000
הפצ .4א מיו ד׳ קזו ישראל נע״נז סל 285291־03
הפצה לחיפה ו ה עוון המספק -הנמל ו 3טל׳ 644432־04

תעריפון המנויים ש ל
החל 0־15.6.83
ל שנה ב ש קל

בארץ

לחצי שנה
מחיר העיתון
הוצאות משלוח

סה־כ

בשקל

2110

220

350

2680

1550

נכורח ארצית
״תל־אביב״ ״סבוי״ ״אדיסון״ .ארמון״

חולון ירושלים

חיפה

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אוויר אירופה ארה״ב, מ ק סי קו
ארגנטינה, קולו מבי ה,
ונצואלה, ברזיל, פרו,
או ס ט רלי ה, ניו־זילנ ד
ד רו ם־ א פ רי ק ה, טוגו, חב ש,
קני ה
פנ מה
ת אי לנ ד, הונג־קונג, סינגפור,
קורי אה, יפן, ט איוון
2110 2110
840 1920
442 605
3392 4635
1950 2670

2110

3520

845

6475

3800
2110 2110
2180 2710
643 723
4933 5543
2850 3190

לספרות ו קו ס מ טי ק ה

2110

2180

643

4933

2850

גברים ונשים
לחוד ש י מי ם

בית־ספר, אורלי ״
להסחת גברים תשים
ת•א, רח׳ הנולד ג׳ורג׳ ,89 סל.
8דג( 284919 ,298 גס) נויריע :

נפת חי ם קו ר סי ם

מחירי הזז־מנות ללקוחות :
220 שקל * תסרוקת 100 שקל
א צבע
* תספורת 100 שקל * סלסול 800 שקל
800 שקל
א החלקה 800 שקל * פסים
— המחירים לפי אייר השיער —
* מחלקה לקוסמטיקה, פדיקור, והורדת שערות
טחרגליים.
* השתלת צפורניים והשתלת ריסים ע*י מומחית

מודעות בטלפון

לכל העתונים

^ בכרטיסי אשראי במחירי המערכתי
£8$ 01118א01
ם ז 58* £11ו

ויזה

•נסראס־ט

שרו ת ת.ד. ללאת שלו ם -חני ה חו פ שי תבמ קו ם

טי מומחית
י ^י׳י׳ ״י ן גילג 8 9

מו ס חי ם להדברת תי קני ם
(ג׳וקים) ,תולעי עץ, חי קי
שפרים ובגדים.
רמת-גן. דחו מודיעין .18ת.ד2272 .
טל 790114-5-6 .רש׳מס וג מסק ;
שמירח על בריאותך ורכושך

308־ * 6

ט ל עוני ס:
284919

295318
השתלת 0פ 0ש 1) 3

הדברתבע״םמזי 7וים

העולם הזה 2392

אודסיי 3

אול סי פרי יחגוג ה שבוע את י זם
ה 1לדת 1ה־ - 36 כמה עזד יוכל לשחק?

אולס׳

ן פייר, בנו בן השש של אולסי, המתגורר עם הורי השחקן
^ \בארצות-הברית, דומה מאוד לאביו. פרי חולם לבנות לו

בית בארץ. פייר נולד לאשה כושית עימה עמד אולסי להתחתן בעבר.

אחרים, הוא קשר את חייו ואת גורלו
בישראל וביהדות, בכנות ומתוך הכרה.
סיפורו של אולסי הוא סיפור מרתק,
היכול בהחלט לשמש פרק מעניין
בסידרה שורשים.

מספר אולסי פרי:
| \ 1ל ח | 1זה שמו של אבי הכדורסלן, שעבד
\ 1 1( / 11 שנים כסבל בבית־חרושת לכימיקלים,
כדי לאפשר לילדיו שלא ירעבו ללחם. הם
גרו באיזור של שחורים בלבד, כולם עניים מרודים.

אמו של אולסי היא עקרת-בית. אולסי
\ 1\ / 11 טוען שהוריו נשארו עבדים בנישמתם.
האם מעולם לא טסה -היא פוחדת לטוס לישראל.
אולסי ממשיך לחלום על האוכל של אמא גם היום.
^ שאוהדי מכבי ת״א מריעים
^ מ מו ש כו ת למיבצעיו של אולסי
פרי, אין הם יודעים כי לבחור החביב
והסימפטי הזה יש בעיות ולבטים לא
מעטים. כשכדורסלן מגיע לגיל 30
פלוס, הוא יודע היטב שהוא נמצא בסוף
המסלול, וכי בעוד עונה או שתיים יהיה
עליו להיפרד ממגרש הכדורסל. זה
אולי אכזרי, אבל ככה זה בעולם
המרגש והאכזרי של הספורט
המיקצועני.
אולסי, צאצא של עבדים, הכיר את
ישראל ואת היהדות באמצעות מכבי
תל־אביב. אך בניגוד לכדורסלנים זרים

לפעמים אני לא מאמין בעצמי למה
שעשיתי בחיי. נולדתי בניו־ארק
שבניו־ג׳רזי, מרחק של 15 דקות
מניו־יורק, באזור של כושים בלבד. אבי
עבד במשך 18— 15 שעות ביממה
כסבל בבית־חרושת לכימיקלים, כדי
שלי ולשתי אחיותי יהיו בגדים ללבוש
ואוכל לאכול. היה זה אזור קשה,
שנלחמתי בו כדי לחיות.
מה שהציל אותי היה הכדורסל. כבר
בגיל 13 הגעתי לגובה של שני מטר.
הכדורסל היה הדרו לצאת מהמקום
שבו גרנו, שהיה מקום איום.
ממש ממול לבית היה מיגרש
כדורסל. לשם הגיעו שחקנים, גיבורי
השכונה, במכוניות־פאר. נשבעתי
לעצמי שגם אני אצליח, ושילדיי יגדלו
במקום שונה מזה שאני גדלתי בו.
התחלתי להתאמן בגיל 5ועבדתי
קשה נורא. מאוחר יותר גיליתי

שחברים מהסביבה נשארו באותו
המקום. אני לא. אני יצאתי משם בזכות
הכדורסל.
עבדים בנשמתם
^ בית דווקא הייתי מפונק. לזה
דאגו שתי אחיותיי. הייתי בן יחיד.
הכדורסל גם שילם את לימודי
התיכון שלי. למדתי באוניברסיטה של
כושים, בטין קוקמן קולג׳ .האוניברסיטה
נקראת על שמה של לוחמת
כושית, שהיתה היועצת של אלינור
רוזוולט. היא הקימה את הקולג׳
והתחילה עם שש תלמידות ודולר
ורבע. בנייניו של הקולג׳ שווים היום
מיליונים. אהבתי את מייסדת הקולג׳
והיא היתה גיבורת חלומותיי. קראתי
כל ספר שנכתב עליה.
אף פעם לא חייתי בחברה מעורבת,
כך שכל החברות שלי היו כושיות. אבל
זה היה מאוחר יחסית, בגיל ,18
כשנכנסתי לאוניברסיטה. בבית
שמעתי תמיד את הסיפורים של הוריי
(המשך בעמי )68

נמשך יותר משש שנים, וכל הידידים והקרובים
מקווים שינשאו. השניים עדיין לא החליטו.
בינתיים הם נמצאים יחד אך חיים בדירות נפרדות.

1111 מימין, בדירתו שבשנון למד,
£הנמצאת ממש ליד דירת חברתו,

הדוגמנית תמי בן־עמי (משמאל) .הרומן ביניהם

47י-

הפ א רזדי ההספח חי תשל פידי ס רו ת
והש אל ה~ האם אפש רי ת שירה פולי טי ת

ר חל אי תן

משהדק (.מעריב״) 1ג ד

.סיסן־קריאה,־ סופרים במתלוננים מיקצועיי ם אמנו ת י הודי ת שנכ חד ה
שאותה עובר דייוויד אלן קפש, החש לילה אחד
בדקירה קלה באיזור המיפשעה. במשך שבוע
ימים הוא מגלה תהליך פיסיולוגי העובר עליו:
.חלף שבוע שלם עד שהצלחתי להבחין
בהוורדה של העור, הנכרת בקושי מתחת
לתלתלי הערווה השחורים...״
ההמשך הוא. :אני שד. תופעה אשר תוארה
באוזני חליפות בהזרמה הורמונאלית מאסי־ביתי
,׳פורענות של הפרשה פנימית חולנית׳
ו/או פיצוץ אנדרוגיני של כרומוזומים,
התחוללה בגופי בין שעת חצות לשעה ארבע
לפנות בוקר ב־ 18 בפברואר ,1971 והיא
שהפכה אותי לבלוטת־שד משוללת צורת
אנוש קפש מאוכלס בבית־חולים בתוך ערסל,
ומגדיר את מראהו. :עורי חלק ו׳צעיד, ועודניבן
הגזע הלבד, כך אומרים לי. צבע פטמתי אדמדם
נוטה לוורוד ...כיוון שהנקבים בפטמתי
מספקים לי משהו המזכיר איכשהו פה ואוזניים
— לפחות מצליח אני להתבטא בצורה מובנת
באמצעות פטמתי ולשמוע, במעומעם, את
המתרחש סביבי.״-
כעבור כמה שבועות בערסל, מתחיל דייוויד
אלן קפש להתרגל למצבו. בין מבקריו חברתו
קליד, אביו ודיקן הקולג׳ שבו לימד. לנוכח קליר

קריאת קיץ
אין ספק שספריו של הסופר פילים רות הם
יוצאי־דופן בספרות האמריקאית. למדף ספריו
המתורגמים של רות בעברית, הצטרף החודש
סיפרו השד* ,שהוא המצאה קומית נהדרת,
ההופכת לאליגוריה פוליטית מלאת הברקות
סאטיריות וסוריאליזם אמריקאי מהול בפנטסיות
מיניות. השד הוא אחת מהפארודיות הנהדרות
ביותר, שפורסמו אי־פעם על העולם־האקדמי,
ועל הרפלכסים המותנים של אותם שנטלו על
עצמם את המשימה לסתום בטיט קודר את
מוחותיהם של הסטודנטים, המגלים נטייה ללמוד
ספרות בין כותלי האוניברסטאות.
השד הוא סיפורו של דייוויד אלן קפש,
מרצה פאסיבי לספרות (מלמד את הגילגול של
קפקא, ואת החוטם של גוגול) ,המאבד
בהדרגה את האונו. זהו סיפור המטאמורפוזה
* פילים רות -השד; עברית: מאיר
ויזלטיר, הוצאת זמורה ביתן 71 ,עמודים
(כריכה קשה).

החוויה הישראלית
לפני כשבועיים גיליתי שהדיקטאטור התרבותי
הסובייטי משנות וד 30 אנדריי ז־דאנוב
טרם מת. לא רק שהוא טרם מת, אלא שהוא חי
וקיים, ומסתתר ביערוודהעד של מעריב, תחת
השם משה ז״ק.
תחת הכותרת המאוד מנומסת אל: שר
החינוך והתרבות (מערים 17 ביוני) כתב ז׳׳ק
את אחד מכיתבי־הפלסתר הצבועים והמזוויעים
שפורסמו אי־פעם בעברית, כתב־פלסתר שהאלי־מות-המילולית
שבו אינה נופלת בזוהמתה
מאלימותו של אותו מטיל אלמוני של רימודיד
בהפגנת שלום עכשיו, רימון שקיפד את חיי
אמיל גרינצוויג( .ראה: העולם חזה 91ג.)2
העילה למיכתבו של משה ד ק היא חוברת
16/17 של הריבעון המעורב לספרות סימן־
קריאה שבעריכת ד׳ר מנחם פרי מאוניברסיטת
תל־אכיב. בראשית סיכתבו מגלגל דק,
בנופת־צופים פולנית, דיברי־שבח לנספח־התרבות
האמריקאי בישראל, רוברט ב.

סופר רות
.נעשיתי קפקאי מקפקא-

צביעות מילולית1אתיקה מתחסדת
ומוסיף לציטוט זה את ההערכה הפואטית. :הוא
מתכוון להרגיז, כדי לזכות בפירסום -:כאן
המקום, להבהיר לבורותו של דק, ולהביא את
קטע השיר במלואו. :הזבן /שהריח בוגדים
השוטר /שחיכה ערבי ברחוב המודאג המרצה
/שטפח לקצץ בקינאה על הגב הקצין /שפחו־

כתיבת ד״ר עזריאל קרליבך, חסר גם את
האיכויות הלשוניות של עורך ומייסד מעריב.
בהמשך רשימתו הו א פונה פנייה דמאגוגית

פיטרסון.

אך על תישעה שירים המתפרסמים בסימן
קריאה הוא כותב בנוסח אחר. :אלה הם תישעה
שירים רוויים ד ג לפחות אחד מהם נושא בחוגו
עלילת דם. אינני מתכוון לסרסם את שמו של
המשורר שכתב את דברי־הבלע, שדדי נידמה
לי, שהיצר האקסהיביציוניסטי שלו אינו חייב
לבוא על סיפוקו עם פירסום שמו״ -.ז׳ק לא
הטריח עצמו לבדוק את ארכיון מעריב(שהוא גם
עורכו) ,לוודא אם אותו משורר מותר באיזכור
בצהרון זה. המשורר. המקולל׳ הוא יצחק
לאור, אחד הבולטים שבמשוררי המחאה של
מילחמת־הלכנון. על סיפרו המעולה מחוץ לגדר
(ראה־אור בהוצאת כתר) ,פורסמה ביקורת
במעריב ( 20 בטבמבר ,)1981 שנפתחה
במילים. :קובץ הסיפורים של יצחק לאור, מהווה
לדעתי התרחשות חשובה ביותר בפרוזה, כאן
ועכשיו הביקורת מסתיימת במילים. :לא
נותר לי אלא להציע לכל אורב סיפורת לקרוא
סיפורת לא מחניפה, מדכדכת, המהווה את
קובץ הסיפורים מחוץ לגדר.־
תישעת שיריו של לאור, שהוציאו את ד ק
מהמולת שולחן העורך והכניסוהו לסחרחורת
ספרותית, הם שירים הנוגעים למילחמת הלבנון.
ז׳ק חתח על לאור, המתאר את ראש־הממשלה
מנחם בגין.ראש הממשלה שינק בשקיקה את
הדם כמינהג עכברושי אשפתות תרבותיים,
מנתק ז״ק את ההקשר השירי משירו של לאור,

משורר לאיר
ראש־הממשלה שינק דם

עורדז״ק .
גירסה מפגרת של קרליבן
לסרב לראש־הממשלה /שינק בשקיקה את
הדם. לא יינקו.״ והרי אפילו הכתב דן מרגלית,
שהשקפותיו ימניות בהשקפותיו של דק. כבר
כתב, על סמך סיכום השנה הראשונה של
מילחמת-הלבנון ב.״ מעריב שראש-הממשלה
מנחם בגין ישן היטב בלילה, לעומת רעיה
הרניק והורים שכולים אחרים, ששנתם נודדת.
ובאשר לטענת שלאור. מתכוון להרגיז, כדי
לזכות בפירסום,׳ הרי שכתיבתו של ד ק משולה
למתכוון להחניף, כדי לזכות בשגרירות כולשהי,
אחרי תום תפקידו במעריב. אלא שז׳ק חסר את
הכישורים האינטלקטואליים להיכנס לעומקו
של השיר המעולה שאותו חיבר יצחק לאור.
ד ג שכתיבתו היא גירסה לבנטינית של

נרגשת אל שר־החינוך־והתרבות, שבתוקף
חוק המועצה לתרבות ולאמנות מסבסד חלק
זעום של כתבי־העת הספרותיים במדינה(וביניהם
סימן קריאה) ,ומעוררו בנגד תיאורו של מנחם
בגין בשירו של לאור, ומתייחס אל שיר נוסף של
לאור חי מ טן לגוש שבו מנציח לאור את גוש
אמונים טוב יותר מכל ההתנחלויות הלא־חוקיות
שגוש זה הקים. ד ק מסית את המר בעזרת
השורות של לאור- :ואת חג חיו תנו יום חג
המצות הזה כקדושה /וכנענועי גוף מתמכרים
נחוג בהתכוונות וכמצותינו דם נערים
פלסטינים כי בלאו הכי /הכל עלילות עכדם— -
וז׳ק מאשים את מישרד־החינוך באחריות
לפירסום שורות שכאלה.
כאן מגיע הפרק המתחסד של משה דק, בנוסח
.א תני שתהחינוך, אינני ממליץ כשום פנים
ואופן על צנזורה, כי חופש הביטוי הוא זכותו
של האדם.״ -ובלה־בלודבלה ארוך עד שהוא

מייעץ. :אך רשאי שר־החינוך לצפות מהוצאת
הקיבוץ המאוחד ומן האוניברסיטה של
תל־אביב, שבה נערך המאסף יסיט] קריאזד, כי
ינהגו לא כצנזורים — חלילה וחם — אלא
כעורביס השומרים על הטעם הטוב ועל אתיקת
ויזכרו שגם על שירה חלים כללי חוק לשון הרע.
וזהו המינימום ההכרחי אשר שר־ החי נוך־
והתרבות חייב לע שות.״׳ קשה להתעלם
מהעובדה ששיריו של יצחק לאור עולים בטעם
הטוב שלהם על סך כל מאמריו של ד ק במשך
שנות־חד — אך זה עניין למבקרים, לא לעורכי
חדשות בשירה אין אתיקה(למעט מדור הספרות
של מעריב — היחיד שלא פירסם שיר ממאות
שירי־המחאה שראראור מאז פרוץ מילחמת
הלבנון) .ובאשר לחוק לשון־הרע: על עורך
מעריב לדעת, שלא קיימת שום התייחסות בחוק
זה לשירת וגם לא קיים תקדים מישפטי.
לקראת סיום רשימתו מוליך ד ק את קוראיו
אל המסקנה העקיפה שמילחמות־העתיד יבואו
בגלל שיתו של יצחק לאור וכתב־העת סי מן
סריאה, שפירסמם. מחשבת אוויל, המסביר
לקוראיו. :אדודב מבקשת שדמשק לא תטעה
בהערכתה אי בא שי יקר*־ בדמשק את
השירים על ידם ילדים פלסטינים׳ או על התותחן
שמחה בית־חולים, והטייס ששרף מחנה
פליטים, תוך ידיעה שהדברים מתפרסמים
בתמיכת מישרד החינוך והתרבות, הם לא יראו
בכך סימן לחרות הביטוי ולחופש השידה
בישראל, אלא ימת לחולשה. חולשת־דעת
ואוזלת־יד של שילטון, שעלול מחר־מחרתיים
להיסוג בלא שסוריה תצטרך לטרוח להסיג את
צבאה.״-
כפי שנאסר בראשית הדבתת מסתבר
מסיגנוגו של משה ד ק שאנדריי ז׳דאנוב חי
וקיים, ומסתתר בחדר־העורך של מעריב. הדבר
המפליא מכל: אחרי ז׳דאנוב המקורי, ד׳ר יוזן?
ג בל ם ודומיהם, טרם למדו אנשים מסויימים את
הלקח ההיסטורי של פיתולי הכתיבה והלשון
נוסח ז׳ק, שלא לדבר על הסתת קוראי הצהדון
שהוא עורך. לא קראתי רשימה של ז׳ק —
העוטה על עצמו איצטלת צדק־עיתונאי — נגד
הסתה להרג ערבים של גוש אמונים, או נגד
בלותות-הפה של הרבנים כהנא, לווינגר,
אריאל ודומיהם, המטיפים לג׳נוסייד, מהסוג
שהביא שואה על עמנו רק לפני כארבעים שנה.

מהרהר קפש. :אילו נהפכה קליר לזין אדיר...״
והוא מבקש ממנה שתעסה את פיטמתו, והיא
מציעה לו גירוי־מיני. :אתה רוצה שאעשה לך
בפה?־ קפש נעתר כשימחה, ומגולל מעט
מהגיגיו ומהזיות־המין שלו. :אני רוצה
שהבחורה הגדולה הזאת תשתופף מעל לערסל
שלי ושתתקע את הפיטמה שלי בתוך הקום
שלה מאחור. ושהיא תתנועע עליה, מעלה
ומטה״.״
עברו עוד כמה חדשים, וקפש הגיע לגדול
במשבריו כשד, משבר שמקורו בארתור
שונבארן, דיקן הקולג׳ שלו באוניברסיטת
סטוני־ברוק, שלמראה קפש בצורת שד פותח
בסידרת ציחקוקים. כעבור יומיים משגר הדיקן
מערכת תקליטים עם ביצועו של לורנם
אוליביה להמלט. בפרק זה מגדיר קפש את כל
שניתן על הצביעות האקדמית, תוך שהוא מלגלג
ליגלוג רבתי על אטימותם של הפרופסורים־
לספרות לאותה ספרות שהם מלמדים כביכול.
קפש ממשיך בניסיונותיו להסביר לעצמו את
שעובר עליו. הוא מחפש זיכרונות מעברו כעובר
וכתינוק, וזורק לעבר אביו את השאלה :״אם כך,

היכן הוא החלב שלי? ענה לי! אילו
הייתי שד הייתי מייצר חלב! הייתי
מתמלא חלב! מתפוצץ מרוב חלב!וזה
רעיון מטורף יותר מדי! איש לא יאמין
בזה!״
אחרי 15 חודשים, שאותם מעביר קפש
בערסלו, בהירהורים ובתענוגות חושים עם קליר,
הוא מתאר את מגעו עם התרבות, באמצעות אותם
תקליטי לורנס אוליביה(אני קצת התאהבתי בו,
באורח שתלמידת בית־ספר מתאהבת בכוכב
קולנוע״) וממשיך ומסביר :״כסטודנט, ואחר־כך
כפרופסור, הזדהמה חווית הספרות שלי בהכרח
על־ידי מודעות עצמית ועל־ידי מעמסת המלל;
תמיד למדתי או לימדתי, אבל עכשיו השלכתי
זאת מאחורי, כמו הרבה דברים אחרים; עכשיו
אני פשוט מאזין במילים אחרות: מומלץ
לפרופסורים להוראת ספרות ליהפך אחת לכמה
שנים לשד — אולי בשנת השבתון שלהם —
כדי להתחיל להאזין שוב.
קפש ממשיך ומבהיר את המטאמורפוזה אותה
עבר. :ובכן, אני ביצעתי את הזינוק הנחשוני,
אל מעבר לסובלימאציה. הפכתי את המילה
לבשר. נעשיתי קפקאי מקסקא והלאה. קפש
עובר אל הגשמת החלום האמריקאי נוסח השד:
.אם החיפושיות יכולות למלא איצטדיון
כדורגל, גם אני יכול ותוכניתו היא,. :אני
ארוויח מאות אלפי דולארים. ואז יהיו לי
בחורות. אני רוצה ילדות בנות שתים־עשרה
ושלוש־עשרה. אני רוצה אותן בשלישיות,
רביעיות, חמישיות ושישיות בעת ובעונה
אחת. אני רוצה שכולן יחד תלקקנה לי את
הפיטמה ובנוסח הפארודי־ציני שלו, מביא
רות/קפש בסיום השד את השיר סורסו עתיק
של אפולו מאת המשורר הגרמני ריינר
מאריה יילקח, כפארודיה אודות נושא
הפרשנות.
השד הוא ספר קליל, הטומן בחובו רמזים
גסים מדי אל עבר עולם הספרות והאקדמיה,
החותרת לסרס את היצירה. תרגומו של מאיי
ויזלטיר הוא מעולה, למעט החסרת ההקדמה
שבראשית הספר והפתיח לפרק האחרון, במילים:
.מן הון להון, חלפו חמישזדעשר חודשים...״
בעוד שצ״ל בינתיים, חלפו חוץ מזה,
התרגום הוא רהוט, אמין ומצליח להעביר לקורא
הישראלי את ההומור המיוחד של פיליפ רות,
שמתרגמיו הקודמים התקשו בו לא במעט.
שירה אין ספק שבאחרונה מתרחש משהו בשירה
הישראלית, משהו מחאתי, משהו שונה מאותה
תישפוכת מילים שגדשה זה קרוב ל־ 20 שנה את
מדפי השירה והמוספים לספרות. אותה התרחשות
שירית קיבלה הילוך מואץ אחרי״פרוץ מילחמת־הלבנון,
שחיסלה את אותו גולם המכונה
קונסנזוס לאומי, גולם שחיסולו הביא לפריצת
סיכרי־השירה. אל אותה התרחשות שירית,
כואבת אך צועקת, הצטרפה החודש מרים
איתן, שבעלה, השופט דב איתן, הגיע
לכותרות העיתונים בשל נושא דומה.
ספר ביכורי שירתה של איתן, שראה־אור
החודש, יסמין ובנזין זכו בפרס השירה
על־שם מישפחת המו״לות הוותיקה רחל
* מרים איתן -יסמין ובנזין; הוצאת בצלאל
ציריקובר 88 :עמודים (כריכה רכה).

ומרדכי נידמן. כבר באחד משירי הפתיחה
כותבת איתן, תחת הכותרת פאטמה, על חלק
מכוער של החוויה־הישראלית העכשווית:
״מתנת בושם ממכה /הביאה החאג׳ית / .מדי
בורך מוחלת על כבודה / .צועדת בראש פועלי
כפרה /לנטוע חתב של שיטנה /כשמפתח
ביתי בידה בצוהת יום / .כורעת כלפי דתם
/ובפיה ברכה וקללה,־ והרי כל ילד יודע,
מאגדות חדל, מה פירוש לטעת עץ חרוב.
איתן אינה מסתירה את עולמה וכאבה,
ופורשת את שאלת־השאלות של החברה
הישראלית, בשיר לשאלה האם אפשר שירה
פוליטית. היא כותבת. :פוליטיקה היא בעיה
אישית מאוד /כמו למשל עניין של גבול /
והיכן יגו ת ילדי /ובאיזה אופן יחיו /ואם
בכלל.״
מרים איתן חושפת בשיריה את נפשה ועולמה,
את נשיותה ואת ילדותה, את בגרותה ואת הוויתה,
תוך שהיא מוליכה את הקורא בשירים, אל כאב
החיים המודרניים והמסלידים. :מה את מדברת
לי במרגניות / .את רואה את זה /הכל
מפלסטיק /זכוכית /בטון /מאוחר מדי
לחינוכים /כשלכל מניאק יש ביד פצצת

מי מריבה

קנאת סופרים

במוסף סופשבוע של מעריב ( 9ביתי) פירסמה הכתבת ת הי ל ה עופר תחקיר תחת הכותרת קינת
סופרים. באותיות מודגשות עופר. :המחדל הגדול של ־עם הספרי יגיע לשיאו בשבוע הספר העברי,
שייפתח בעוד שלושה ימים: רק חלק זעיר מסכומי הכסף האדירים שיעברו מיד ליד בדוכני הספרים,
יגיעו לכיסיהם של הסופרים והמשוררים. בישראל של 1983 נאלצים רוב היוצרים לחפש מקורות
פרנסה אחרים, כדי להבטיח לעצמם רמת חיים נאותה, מפני שלחיות מכתיבה זו משימה בלתי
אפשרית הגובלת בחרפת רעב צפיפות כזו של בורות, סופרלטיבים ואי־דיוקים, תחת הכותרת
״תחקיר״ — רחוקה מן האמת כמרחק השמש מן הירח.
ראשית: רווח הסופרים הינה פועל יוצא של מיספר הספרים שהם סוכרים, ואין זה ״חלק זעיר׳ אלא
129!,מהיקף המכירות של ספריהם. במילים אחרות: אם סופר כעמוס עוז מוכר 30 אלף עותקים של

ירד גולן

סופר בן־עזר

האם הם היו מתפרנסים באמריקה מספריהם!

משוררת איתן
שירת אמת
בכמה משירי הרגש האישיים שבקובץ פורשת
איתן את דמותה של פילהמינה(״בילהמינה
חלמה זוועה״) ,תוך שהיא מנחה את הקורא
דרך שורות בלתי־מפוענחות של עולמה.
פרט מאלף בשיריה של מרים איתן הוא יחסה
לתהליך התבגרותה כאישה. בניגוד למשוררות
בנות כל הגילים, הכותבות שירה כמו היו בגיל
אחד, גיל אובדן הבתולים — מרים איתן מנהלת
את התבגרותה כאשה, את בשלותה. בשירה שנת
שמיטה היא כותבת. :תנו לי שנת שמיטה /
להיות אדמה לא זרועה / .לא לינוק / .לא
להיניק / .קצת גשם, שמש, מנוחה.״
שיריה של מרים איתן הם הפתעה. המדובר
כמשוררת בשלה, שהצליחה להפתיע בקובץ
יסמין ובנזין, ולחשוף עולם ומלואו באותו
תימצות שהוא שירת־אמת. פרט אחד, שיש
להעיר, הוא דבקותה בכתיב מנוקד חסר, שאינו
מוסיף לקריאות השירים. אך מעבר לזה, שיריה
של מרים איתן הינם ממיטב השירים שראו־אור
בשנה האחרונה.
אמנות בימים קדורים אלה, כאשר מישרד־החינוך־
והתרבות עורך בחינות־בגרות באמנות, שמחצית
ציוניהם משוקללים בנושא של אמנות יהודית
— שכמעט ואיננה — מן הראוי להתייחס
לאלבום מהודר, שראה־אור בהוצאת מסדה,
המתייחס לאחד משטחי האמנות היחידים שבהם
עסקו יהודים במשך עשרות דורות.
האלבום, פרי מחקרה של גיזה פרנקל, נושא
את הכותרת מימרות נייר -אמנות יהודית
עממית* .ד״ר גיזה פרנקל, חוקרת בשדה
האתנולוגיה היהודית שנים רבות, כיהנה אחרי

ספר כמנוחה נכונה, שראודאור בסידרה הספריה לעם של עם עובד(שבה משולמים לסופר רק. 7*,
ממחיר הספח במחיר של כ־ 300 שקלים לעותק, הרי שהוא מרוויח על סיפרו 630000ש׳(יותר משישה
מיליון לירות).
טענה אחרת של עורכת התחקיר. ,בישראל של 1983 נאלצים רוב היוצרים לזמש מקורות פרנסה
אחרים״ היא שטות. מעט מאוד סופרים עלי־ארמות חיים מכתיבה ספרותית, ורובם מלמדים
באוניברסיטות, עובדים כעורכיס בבתי־הוצאה, כמורים, כעיתונאים ושאר עיסוקים מסביב לעולם
הספרות.
ובהמשך מביאה עופר מעט ״פניני ספרות׳ מפי אנשים מענף ייצור הספרים. יורם קניוק. :אין לי
דירה משלי, אין חסכונות, אבל אינני בוכה משה דיר. :כשקיבלתי מילגח ויצאתי לחדל,
שוטטתי, קראתי וחשבתי בלי הגיהינום של יבוש תאי המוח בכתיבה פובליציסטית, ואז נחה עלי
המוזה חנוך ברטוב - :מחיה של החלטורות וה עבו דות בשכר הוא ביזבוז של מיטב האנרגיה
הנפשית והרוחנית הדרושה לכתיבה. לעולם לא אדע כמה ספרים לא כתבתי ולא אכתוב יותר.״״
מומלץ לתהילה עופר ולאדונים הנכבדים, שהצהירו מה שהצהירו, להרהר מעט על המורה ד ה
באלזק — שהנושים היו מתדפקים על דלתותיו, דבר שלא מנע אותו מלכתוב יצירות מופת — וגם
להתקנא בדן בך־&מוץ — שלפחות העברית שבספריו אמינה יותר מהעברית שלהם, ושכרו:
סכומי־עתק כשכר סופרים.
תהילה עופר התעלמה ממרכיב אחד: האם מדובר בספרות טובה? השאלה הנשאלת היא: האם היו
משה תר, חנוך ברטוב, שמאי גולן, אהוד טף עזר שרואיינו בתחקירה מתפרנסים מכתיבה
ספרותית אילו היו חיים בארצות־הברית? אני יכול להבטיח לה: הם היו רעבים ללחם גם
בארצות־הברית. באשר ליורם קניוק — הוא היה מצליח להתקיים, בקושי רג מכתיבת סיפרונים
לבני־הנעוריס.
התחקירנית על מצב הסופר העברי התעלמה, במתכוון או שלא במתכוון, מהמילגות שהסופרים
מקבלים, משכר״הסופרים במוספי־ספרות וכתבי״עת, מדמי השתתפות בתוכניות רדיו, מהרצאות
בקיבוצים ( 3500 שקל ההרצאה, כולל הסעהג מנספחויות־תרבות בחו׳׳ל(האדונים ברטוב ודור) ,ממימון
נסיעות של מישרד־החוץ, ושאר הכנסות, הנובעות מהילת־הסופר שלהם.
חתן פרס נובל לשגל זו, גבריאל גראסיה מארקם, עובד כעיתונאי ומסקר מסעות ברחבי
העולם, בנוסף על הצלחתו כסופר. ו.ם. נאיסיל, חתן פרס ירושלים, עובד אף הוא כעיתונאי —
והייתי רוצה לראות אצל כל אלה שהופיעו בתחקירה של תהילה עופר ספרים ברמה של שני אלה.
וקיימת גס דרך אחרת, דרכו של פנחס שדה, החי מכתיבתו, אבל חי בצימצום. הוא מעשן סיגריות
זולות, אינו נוסע במכונית מהדגם האחרון, אינו אוכל במיסעדות־פאר — ואינו מתלונן על מצבו של
הסופר.
איך אמר לי סופר נודע לאחר קריאת התחקיר של תהילה עופר, סופר המוכר מדי שנה 20 אלף
עותקים. :העבודה לא מ רי ע ה לאף סופד לכתוב ספר טוב. אבל תמיד ישנם כעלי יומרות,
המאמינים, כי כספי ציבור יעניקו לחם את שהטבע לא העניק לחם — את הכישרון לכתוב ספד טובד המילחמה העולמית כאוצרת המוסיאון שליד
המכון ההיסטורי היהודי בווארשה. ד*ר פרנקל
עובדת כיום בשיתוף עם המוסיאון לאתנולוגיה
ולפולקלור בחיפה.
בסיפרה/אלבומה מביאה ד״ר גיזה פרנקל את
סיפור אמנות הגזירה והחיתוך בנייר ובקלף,
באמצעות דוגמות צבעוניות ומרהיבות של
מיגזרות, החל מן המאה וד ,18 דרך המאה ה־19
וכלה במאה ה־ ,20 אמנות עממית, שחוסלה
במילחמת העולם השנייה.
ד״ר גיזה פרנקל מביאה בסיפרה/אלבומה 78
מיגזרות מרהיבות. בדברי הקדמתה, היא מתארת
את מיבנה המיגזרת האופייני. :המוטיבים
המעטרים את המיגזרות אופייניים לכל ענפי
מלאכת המחשבת והאמנות השימושית
היהודית, הכוללים גם עבודות מעץ, ממתכת,
מריקמה ומנייר. במרכז חמיגזרת מופיעים,
לרוב, מנורה בעלת שבעה קנים, לוחות הברית
או ספר תורה, המעוטרים מלמעלה בכתר תורה,
מגן־דויד או נשר.״

סוגי המיגזרות, שהיוו חלק מן ההווי התרבותי
היהודי, התמקדו בעיקר בהמיזרח, מיגזרות אותן
נהגו לקבוע בבתי היהודים ובבתי־הכנסת על
כותל המיזרח. טיפוס אחר של מיגזרות הן!
שבועותיל או רויזעלע, מיגזרות ששימשו!
לקישוט חלונות בחג־השבועות.
בין 78 המיגזרות הצבעוניות שבאלבום(
מצויות כאלה שהינן אמנות של ממש — בקשת(
הצבעים שבהם, האורנמנטיקה המורכבת!
ובטיפוגרפיה המילולית.
אלבום זה מומלץ לכל אותם השוחרים את!
האמנות היהודית העממית, ולא את האמנות״(
היהודית המפוברקת של בחינות הבגרות
הממשלתיות. זהו אלבום מופלא, החושף עוד אחד
מאותם פרקים נהדרים של תרבות יהודי
מיזרח־אירופה, תרבות שנכחדה ואינה עוד.
•גיזה פרנקל -מיגזרות נייר -אומנות
יהודית עממית; הוצאת מסדה; 150 עמ
(כריכה קשה, תבנית אלבומית).

החותנת — או עם שלושתן. ביחד כולן
מתערבות, ואני צריכה להמשיך להיות
נחמדה, סבלנית וסובלנית״.
פורטונה פרץ בת ה־ ,32 נמוכת
קומה וחייכנית, נשואה למריוס פרץ,
מעצב השיער. היא אם לשני ילדים.
פורטונה בעלת המיבטא הצרפתי
נולדה במצריים, התחנכה בפאריס. שם
למדה תפירה, גזירה, עיצוב אופנה
ותפירה עילית.

פורטונה פףן ^ג רג ״זג

עילית, עם סממנים אופנתיים, מבדים מיובאים.

היא באה לארץ לפני שמונה שנים.
כשהגיעה לישראל, עבדה שנתיים
בבית־אופנה. אחר־כך החליטה שהיא
יכולה לתרום הרבה יותר בעיצוב
שימלות־כלה, וכך פתחה לה פינה
קטנה במיספרתו של בעלה.
הביקוש היה רב, לכן פתחה לה
פורטונה בית־אופנה שכולו מיועד
לכלות.
הכלות — האם הן קונות את

1| 1י ך 1 11ך התמלילנית היא גם מע1צבת
אופנה טל ביגדי פלה,
ש11\ 11 1#1
העשויות בדי־תחרה אנגליים, בשילוב בדים טבעיים.

ח לנ ה לונ ר ב אחד ובחורף. גם שימלות הכלה משתנות
בהתאם לקווי האופנה. יש שינוי
בצבעים, באורכים ובגיזרות.
״פעם התחתנו רק בשימלה לבנה,
היום קים עדיין הלבן, או נוספו לו
צבעים אופנתיים כמו שנהב, ציבעי
פסטל או שילוב של לבן ופסטל״.
פורטונה אוהבת לשבור את הלבן
בעזרת צבע נוסף, והיא משלבת תחתית
בצבע שונה — ורדרד למשל —
מתחת לחצאית, ומוסיפה חגורת סאטן
ורודה. הכלה גם יכולה להתאים את
הנעל, העדיים והפרחים בהתאם
לציבעי השימלה.
״יש כלות הבאות ויודעות בדיוק
כיצד הן רוצות להיראות. יש אחרות,
הנותנות בי אמון מלא, ואומרות: תפרי
לי מה שאת רוצה!
״אני מנסה לתהות על קנקנה של
הצעירה, לוקחת בחשבון את גילה ואת
מימדיה החיצוניים, שואלת אם החתונה
בגינה, באולם, או בבית, אם החתונה
היא צנועה או ראוותנית.
״יש כלות שמעדיפות בגד נועז
וחשוף ויש כלות שמרניות.
״מה שבטוח הוא, שצריך הרבה
סבלנות בשטח הזה. בדרך־כלל הכלה
באה עם אמא שלה, או האחות או

\ 1 11 ^11*11*1¥1ך 111 | 1זוהי שימלת כלה של שימרית אור,
4 4 11-1 # 1 1 /1ע 11 העשויה תהרה בלגית בצבע פנינה,
כשלמטה משתנה צבע הביטנה בהתאם לרצון הקונה. השימלה יכולה
להיות לבנה, תכולה, שחורה או צבע אחר. זו השקעה לערב אחד.
ומרים שכל הכלות יפות. יש
בזה משהו. אבל צריך גם לדעת
כיצד להתלבש מתחת לחופה.
מה ללבוש ביום הגדול ואיך
להיראות — זו שאלה קשה.
פעם לא היו בעיות כאלה. רוב
שמלות הכלה נראו דומות: לבנות,

עשויות טול עם גימור תחרה, צרות
בחלקן העליון, נפוחות בחלקן התחתון,
עמוסות תחתיות. היום יש גם אופנת
כלולות.
פורטונה פרץ, מלבישת הכלות,
לוקחת ברצינות רבה את העניין. היא
אומרת :״אני משנה את הקולקציה כל
עונה, כלומר פעמיים בשנה — בקיץ

| 1| 7ה 11ך 1111111 היא יערית, בתה בת ה־ 15 וחצי של שימרית.
\ 11 41 אורך השימלה הוא עד הקרסול, ציבעה קרס
11111/ 111
ומחירה 500 דולר לקניה, ו״ 7$00 להשברה. למשה: שלישיית שמלות
לכלה מהמיבחר של פורטונה פרץ, מבד טול רקום ושילובי פטי־תחרה.
שימלת הכלולות, או מעדיפות לשכור
אותה?
״השימלה היא בהחלט דבר לא זול,
ולא כל אחת יכולה להרשות לעצמה
לקנות שימלח. מחיר שכירת שימלה
לערב אחד הוא מ־ 8500 שקל ועד
10000 שקל״.
לפורטונה מיבחר של 80 שמלות
להשכרה. מחיר השימלה למכירה תלוי
בכמות העבודה המושקעת בה ובחומרים
— כלומר, בבד. המחיר הוא מ~
600 עד 800 דולר. לכן רק כחמישה
אחוז מהכלות קונות שמלות — כל
השאר שוכרות.
לדעתה של פורטונה, משתלם יותר
לתפור ולקנות את השימלה, בפרט
שאחר כך ניתן לשנותה — ואז היא
הופכת לשימלת־ערב חגיגית, מהודרת
ואופנתית, וגם למזכרת יפה ושימושית.
כשהגעתי
לארץ ,״מספרת פורטונה,
ושמעתי שכלה שוכרת שימלה —
נדהמתי. באירופה זה לא קיים. שם זה
להיפר — הכלה קונה, והגבר שוכר את
הפראק״.
שימרית אור, ילידת הארץ, לא
נדהמת כשכלה באה לשכור שימלה.
אבל הרבה מאוד כלות, לפחות מחציתן,
קונות אצלה את שימלותיהן. השמלות
של שימרית הן פשוט אחרות. הן לא
שיגרתיות — לא מבחינת הבדים ולא
*י׳ מבחינת הגיזרה. הן עשויות בדים
טיבעיים ותחרות אנגליות, ששימשו

ולמאורעות חגיגיים אחרי,
^ 111 / 11 תוכל לשמש אותך שמלת התח רה
בצבע הבז; כשלאחר החופה מתקנת שימרית ללא

תשלום את השמלה והופכת אותה לחצאית וחולצה
כך שהבגד אינו מגביל ואפשר ללובשו גם בנפרד.
שימרית היתה נעבר שחקנית בתיאטרון הקאמרי.

על כל זה רוקמת שימרית חרוזים,
פייטים ופרחים. הכל בעבודת יד.
שימרית אור היא תמלילנית. מה לה
ולבגדים? ״בצעירותי״ ,היא אומרת,
״למדתי מישחק. שיחקתי שנה
בהקאמרי, ואז גיליתי שאני לא בנויה
לאינטריגות ולמרפקים. הרמתי ידיים
ופרשתי. באותה תקופה נישאתי,
ונלדה לי בתי יערית, שהיום היא בת
15 והצי.

\ 1י ר 1י ך 1ךיךך * ו ל מבד קרפ, בצבע לבן. מחיר השימלה
70011 # 4 1 | 1 / 1 1דולר. מתאים לכלה האופנתית
הרוצה להשתמש בה גם אחרי החופה -תהיה לה שימלה מפוארת בארון
מקוריים, העשויים מתחרות ישנות.
כשחזרתי מלונדון עם הרעיון, פגשתי
את קלרה סוליט שהיא התופרת שלי,

יצירתית ולהרשות לעצמי לעשור
דברים שאין להם סיכוי בבגד רגיל, כי
חתונה זאת מין הצגה קטנה. התחרוו

משתנים דכי צו האומה, והצבע שוב אינו רק רנן
אלא גם בז; שנהב, וחד, תברח ובסטרים שוניב
״כמה שנים לאחר מכן הייתי
בלונדון במשך שנה, ואז התפתחה בי
תיאטראליים, לבגדים האהבה

ומזה 11 שנה אנחנו עובדות יחד,
בראש אחד.
״בשמלות חופה אני יכולה להיות

ך 1ח 11ך | בסיגנון כלה היא זיווה ניחטי, בשימלה בצבע לבן צהוב.
11 4 /1 1 1השימלה מיועדת להשכרה, והיא מחמיאה לכל גיזרה.
פורטונה אינה מקמצת בבד, וגם דואגת שהתפירה תהיה עילית.
בעבר בכיסויי מיטה, בוילונות
וכצווארונים. כל פיסת בד — והסיפור
שלה.
את הבדים האלה מוצאת שימרית
בשוקים, בחנויות וזיר השניה, בירושות
של סבתות. השמלות שמעצבת
שימרית אור הן בציבעי שנהב, פנינה
וקרם, ולפעמים גם בציבעי פסטל —
כלומר, תחרה צבועה.
איך היא יודעת מה לעשות בכל
פיסת תחרה, וכיצד לשלבה בבגד?
״פיסת הבד״ ,אומרת שימרית ,״מכתיבה
את השימלה. כלומר, כיסוי־מיטה
שהתחרה לו בקווים עגולים — בונה
את החלק העליון של החולצה. אם
התחרה היא בצורה אלכסונית, תסתיים
השימלה באלכסונים״,

ך 1ך ן 1י זוהי שמלת כלה תכולה,
ווו ! /הרקומה בשורת פייטים
הכל עבודת־יד .״אני מחדשת את

השמלות. אומננ
סממן של אופנה — כמו למש
הצ׳רלסטון העכשווי. אני כמעט ל;
עושה שמלות ארוכות, אלא רק מעב
לברר.
.לכלות שקונות את הבגד ורוצוו
לשנותו אחרי החתונה, כדי שיתאיו
לאירועים אחרים״ ,ממשיכה שימריו
אני הופכת אותו לחצאית וחולצה, לל
תמורה כספית. השמלות הן חסרות גיי
אך מטבע הדברים הכלות ה
בדרך־כלל צעירות, ומידת השמלה הי
לרוב .40 אז אני מקטינה או מגדיל
לפי הצורך״.
ומה הם המחירים? ״מחירה ש
שימלה קנויה הוא מ־ 250 עד 50
דולר. זה תלוי בחומר — כלומ
בכמות התחרה.
״התשלום עבור שכירת שימלה הו
אחיד — 7500 שקל. כל שימל
מושכרת אצלי פעמים־שלוש, נ
אחר־כך היא כבר נמכרת״.
מי תפר לשימרית את שימל
כלולותיה, כשנישאה ליוסי ויז׳ינס?
לפני 10 שנים? ״קלרה״ ,אומר
שימרית, כדבר המובן מאליו. ואי

הקולקציה של השמלות כל חצי שנה, קיץ וחורף׳,
אומרת פורטונה. ,ואני מתעדכנת בנסיעות לפאריס,
רואה את כל החידושים והשינויים באופנהז

,הברירה הטבעות״ אינה

ן*ולם חושבים שהברירה
^ הטבעית זוהי המוסיקה המא־קאית
האותנטית. אנשים אינם יורם
שאחוז המוסיקה המארוקאית
ומיתית שם בטל לא בשישים, אלא
זישעיסד
כד טועז המוסיקולוג אבי אמזלג בן
י ,41 בוגר האקדמיה למוסיקה של
׳ניברסיטת תל־אביב, ומרצה לסוסיה
מיזרחית באוניברסיטת בדגוריון.
מזלג משלים בימים אלה את עבודת
ך וקטורט שלו בנושא המוסיקה
(ן לאסית המארוקאית, המכונה גם
]סיקה אנדלוסית.
זוהי מוסיקה שמעטים שמעו עליה,
לל יוצאי מארוקו עצמם. אמזלג,
הוא גם חלילן העוסק בכתיבת
ירות מוסיקליות מודרניות אינו יכול
צבוע ממנה, כדבריו. הוא מתאר אותה
ן וסיקה שאינה רק מרתקת ויפהפיה,
;יא גם עשירה בתוכנה ובגווניה.

פים על אלה שהם נוהגים להשמיע בלי
סוף. שישמיעו מוסיקה המבטאת
אנשים אחרים הגרים כאן בארץ,
ושאינם כה מעטים.
כבר שנים אומרים לי ברשות
השידור שהם מנסים ושלא הולך להם.
אך לי יש תחושה שהכיתתיות שלהם,
התחושה של. זה הכל שלנו׳ עדיין
חזקה אצלם. הם מסתתרים מאחרי כל
מיני תירוצים של פופ, ומודרני, ומוסיקה
צעירה, אבל זהו רק תירוץ! הנה,
עכשיו פתחו גל חדש ברדיו, קול-
המוסיקה. אין שם זכר לצליל אחד
שאינו מערבי. יש שם ביטוי אדיר
למוסיקה הנוצרית־מערבית, מפני שהם
חושבים שהמוסיקה שלהם היא הכי
טובה.
אני עברתי את השלב הזה. כשהייתי
ילד, גם אני חשבתי שהמוסיקה שלי
היא הכי טובה בעולם. אבל אז הייתי
ילד. היום אני יודע שיש הרבה

אבי אמולג, ד״ר למוסיקה, ט1ע! שבארץ
קיימת ב1ר1ת רגבי המוסיקה המארוקאית
תפיסה מעוותת של מוסיקה מארוק־אית,
אני עושה דברים אחרים. חוץ מזה,
לכל דבר יש זמן. הנה, עכשיו אני אומר
זאת.

^ הידית, פופ
והטידית
**ץ לא תהיה כאן טעות; אני לא
חושב שהברירה הטבעית אינה
מוסיקה טובה. אני חושב שיש שם כמה
קטעים נחמדים. יש שם הרבה מוסיקה

קאית האמיתית, הוא היה מעשיר מאוד
את תוכניתו.
עז־ כאן דבריו של אבי אמזלג.

ישמעו-ירצו
או לא ירצו
ך י• נסיון המחודש להביא את
1 1המוסיקה האנדלוסית אל הציבור
הישראלי נערך הפעם בצורה מרוכזת
יותר. אבי אמזלג, בעזרתו של יגאל
בינון, שהוא יושב־ראש מחלקת התר
.אין
זכר לצליל שאינו מערבי!״
את זה אני אומר בלב שלם, רקזרי שלמדתי את המוסיקה הקלאסית
לערבית על בוריה. לכן אני יכול
נשות השוואה בין שני סוגי המוסיקה
דיות בטוח שהמוסיקה המארוקאית
גלאסית, שבארץ היא מבוזבזת, היא
לת רמה ואיכות משובחת. אלה הם
.י עולמות אחרים, ואסור לעשות
ים השוואה. אין בעולם׳ מוסיקה שהיא
זר טובה, אין כזה דבר. איש איש
עמו*.
איוזפד לצליל מיזרהי

ן משך שנים נעשו נסיונות
§ להחדיר את המוסיקה המארוקאית
!לאסית לציבור הישראלי, בעיקר
ר הרדיו׳ אר אמזלג קובע שכל
סיונות נכשלו. נסיון מחודש נעשה
זים אלה. בפגישה שנערכה בין
זלג, ובין יואב קוטנר, עורר תוכניות
1פ בגלי־צה׳ל. קוטנר הבטיח שהוא
וה לשבץ בתוכניות הרדיו קטעי
זיקה קלאסית מארוקאית שאיש
.ו מכיר.
סיפר אמזלג: ביקשתי מהעורר
וסיקלי לשבץ קטעי מוסיקה נוס

מוסיקות
טובות, ושצריר להשמיע
ברדיו מוסיקה המבטאה את האנשים
האחרים החיים פה.

פשע, גינוי
^ וטימטוס
ך* האנשים מרשות השידור
1 1חיים בעולם מנותק. הקהל של
קול המוסיקה הוא אולי פרומיל אחד
מכל חאוכלוסיה, וזהו פשע, ניכור
וטימטום. לו היו מכניסים כמה קטעים
מהמוסיקה הזו, היו ראשית מעשירים
את התוכניות המשעממות, שנית היו
מרחיבים את מעגל המאזינים, ושלישית
היו נותנים ביטוי לציבור החי
במדינה הזו. אבל הניכור אוכל אותם,
וגם המחשבה שהם יודעים הכל.
אני לא אומר שבשנים האחרונות
לא חלו כמה תמורות — אפילו כמה
זעזועים — בתפיסות האלה. עכשיו
הם יודעים שיש משהו אחר, שהוא גם
כן טוב.
אני לא יוצא ומתריע על הבילבול,
הניכור והבורות הזאת. אם היו שואלים
אותי, הייתי אומר. אבל תחת לצאת
ולספר שהברירה הטבעית זוהי

התרגל אליה ולמד לאהוב אותה. זה
נכנס לו לראש אפילו בלי שהתכוון. כך
אנו רוצים לעשות עם המוסיקה
האנדלוסית, הראויה בהחלט לטיפול
מהסוג הזה.״
בינון, אמזלג וחבריו יוצאי צפון־
אפריקה מתכוונים לקחת כמה עשרות
קטעים של מוסיקה אנדלוסית, את
הקלילים והנפוצים ביותר, לרשום להם
תווים, ולהפיצם בקרב אנשי מוסיקה
ומנצחי׳מקהלות. את המיבצע הזה הם
עומדים לבצע לקראת כינוס שורשים
של יהדות צפון־אפריקה שיתקיים
הקיץ בישראל. בשלב השני הם יזמינו
עשרות עיבודים לביצוע מקהלתי —
דבר שלא נעשה מעולם. עד עתה
הושמעה המוסיקה האנדלוסית בביצוע
חד־קולי בלבד.
הם מקווים שאנשי המוסיקה ישלבו
את הקטעים המעוברים האלה
ברפרטואר המוסיקאלי שלהם. עד היום
היו כמה ניצנים בילבד בכוון הזה.
הזמרת שולי נתן ביצעה כמה קטעים
כאלה לפני שנים אחדות ומוסיקאי
הג׳אז מל קלר לקח קטע ועיבד אותו
לסיגנון ג׳אז.
מטרתם של יוצאי מארוקו היא
להחדיר את המוסיקה הזאת לאוזניים
מערביות. .אני מאמץ שאם יכניסו את
זה למיסגרת הגשה צעירה ורעננה, זה
יתפוס. זוהי מוזיקה עילאית, משובחת,
ומבוזבזת.״ אומר יגאל בינון.

הנלושומ

אמזלג(עומד באמצע) עם להקתו
.רק מלך מארוקו אימץ מוסיקה זו ר
הודית, וכמה קטעים של פופ מיזרחי
וכמה מנגינות חסידיות. וכל זה חוזר
על עצמו, וזה די נמאס. יש שם
שתיים־שלוש תבניות מלודיות שבהן
מכים הכה ושוב, ולי נגמר מזה. מי
שחושב שזה מארוקאי אינו מבין
במוסיקה מארוקאית. הברירה הטבעית
רחוקה מהמוסיקה המארוקאית
האותנטית לא פחות מאשר הסונטה
לצ׳ילו של באד. רק שהסונטה של באך
היא מוסיקה טובה יותר.
לו היה הבחור הזה, שלמה בר, שזכה
לשם מיסחרי מכובד, לו הוא היה יושב
שנתיים ולומד את המוסיקה המארו־

בות והאומנות בהסתדרות, מתכוונים
להוציא את המוסיקה מהמיסגרת
העדתית שלה, ולהגישה בצורה רעננה
וצעירה יותר לקהל הרחב.
מדוע הם סבורים שהמוסיקה הזאת
יכולה לעניין מישהו מלבד את יוצאי
מארוקו?
אומר יגאל בינון :״גם המוסיקה
הקלאסית המערבית לא עניינה את
הצעירים עד שהתחילו לשבץ קטעים
ממנה במוסיקת הפופ הפופולרית, או
בסרטים. המאזין הצעיר הקשיב לזה
במיסגרת תוכנית הפופ שהוגשה לו,
אם רצה או לא רצה. אחר־כד הוא

**הי אותה מוסיקה משובחת,
^/מיסתורית, ומדוע איש לא שמע
עליה עד היום?
קומץ האנשים המכירים ולומדים
אותה מכנים אותה: אוצר מוסיקלי.
המוסיקה האנדלוסית נכתבה בץ המאה
זד 11 והמאה ,1371 זמן רב לפני
שמישהו חלם ליצור את המוסיקה
הקלאסית המערבית. .זהו נכס מוסיקלי
שאינו מנוצל היום בארץ. רק בשני
מקומות הוא מנוצל ומוכר: חצר־המלוכה
המארוקאית אימצה את
המוסיקה העתיקה הזאת והפכה אותה
למוסיקה הרישמית של מארוקו. יהודי
מארוקו השתמשו בה במשד השנים
לצורכיהם המיוחדים. בפיהם היא
נקראת.שירת־הבקשות.״

טבעית!

והיחיד. על משיכתו לעולם המוסיקה
מספר אבי:
עליתי ארצה כמעט אנאלפבית, כי
בילדותי הייתי מאוד חולה. היו לי
בעיות עם הכבד, והרבה לא יצאתי
מהבית. מה שהיה אצלי טוב היו
האוזניים המוסיקליות. אבא שלי היה
חזן ופייטן ונהג לשיר הרבה.
.התחנכתי במוסד עלייה שבפתח־תיקווה.
זה היה מקום נפלא עבורי,
ופתיחה טובה לכל מה שבא אחר־כך.
.מישהו פעם שאל אותי אם אני
חוקר את מוסיקת מארוקו כדי לפאר
ולחזק את האגו של המארוקאים,
שיוכלו להגיד. :תראו איזה מוסיקה

בעינו של אמזלג.אחד המוסיקולוגים
הגדולים בעולם למוסיקה ערבית.
בשנתיים מאז שאני מכיר אותו, הוא
תרם להתפתחותי ולהבנתי את
הנושאים במוסיקה. גם אילו היה נמצא
בקוטב הצפוני הייתי רץ אליו׳.
כששואלים את אמזלג מי סייע לו
בדרכו הארוכה להגיע למה שהגיע,
הוא עונה קצת בכעס. :אף אחד לא
טיפח אותי להגיע למה שהיגעתי. ואם
אני מבין משהו בדברים האלה, אז רק
בזכות עבודה קשה והשקעה אישית
אפשר להשיג משהו. אפילו את בחינת
הבגרות האחרונה שלי עשיתי רק
ב־ ,1973 וגם כן בשיניים׳.

זמר שלמה בר
.זה לא אותנטיוהמוסיקה
האנדלוסית קרוייה על
שם חבל אנדלוסיה שבדרום־מיזרח
ספרה שבו שלטו המארוקאים במשך
מאות שנים. למרות הקשר הספרדי,
יודעים החוקרים לספר שמקורותיה
של המוסיקה העתיקה דווקא במיזרח
הים־התיכון. יש אומרים שנולדה
בצפת, ומשם נדדה לאנדלוסיה

שבספרד. אחו־־כך, בימי גירוש ספרד
הגדול במאה ה־ ,16 היא עברה עם גולי
ספרד — שלא היו רק יהודים אלא גם
מוסלמים — לצפון־אפריקה. שם
אימצו אותה גם הערבים וגם היהודים.
במשך כ־ 200 שנה נכתבה המוסיקה
המיוחדת על־ידי מוסיקאים מיקצו־עיים,
שיצרו אותה לפי כללים, נוסחות

וחוקים נוקשים, ממש כמו כל יצירה
קלאסית מערבית.
למרות שהיא נכתבה בידי מיספר
רב של אנשים, לא היה רישום של תווי
נגינה. המוסיקה האנדלוסית עברה
מפה לאוזן, ועברה הרבה גילגולים
ושינויים.
היא מתחלקת ל־ 24 נובות, שהן

אנשים מושות־השיווו ח״ם בעורם מנותק-זהו 3שע,ניכור וטימטום שמתעלמים מהגוסיקה המיזרחית -

זה לא תפקידי לנאו את האג 1של המאווקאים

מערכות (מודוסים) מוסיקליות. כל
נובה מתחלקת לחמישה מישקלים.
למיספר 24 יש משמעות קוסמית-
מיסטית, כנגד כל אחת משעות היממה.
הסולמות האלה מייצגים את ההיבטים
הקוסמולוגיים של החיים: מזג־אוויר,
מזל, גיל, תכונות־נפש, צבעים, ריחות,
מזל בכוכבים.
בסוף המאה ה־ 17 הצליח מוסיקולוג
מארוקאי בשם אל־חייב לאסוף כ־11
נובות שנותרו מהמוסיקה שבעל־פה,
וקיבץ אותן באנתלוגיה בשם מג׳־
מועה־אל־חייכ.
היהודים לקחו פיוטים רגילים
שלהם, והלבישו עליהם את המוסיקה
האנדלוסית. בזכות גילגול זה השתמרה
המוסיקה האנדלוסית במארוקו יותר
אצל היהודים מאשר אצל הערבים.
היהודים במארוקו קישרו מינהג
אחר הקשור עם תורת הקבלה למוסיקה
האנדלוסית: אחד המרכיבים
החשובים של תורת הקבלה היה קשר
עם אלוהים באמצעות שירה וזימרה.
היהודים נהגו לקום בחצות ליל־שישי,
לבושים לבן, והיו יושבים ושרים. הם
רצו להתקרב לאלוהים ולקרב את בואו
של המשיח. במשך הזמן אבד חלק
גדול מהאמונה הדתית, ונשאר רק
המינהג של קימה בחצות׳הליל כדי
לזמר זמירות אנרלוסיות.

^ ,אני מפאר
עדות,,
אמזלג עם אשתו נאווה ובנו
הניכור אוכל אותם!

בי אמזלג נשוי לנאווה, העובדת
במישרד־הביטחון. יש להם שני
ילדים בני 8ו־ .6אבי בהיר העיניים
עלה ארצה בעליית הנוער כשהיה
בן־ . 13 כיום גרה אמו האלמנה
בקריית־שמונה, יחד עם אחיו הבכור

ערב שירה וריקוד בקזבלנקה
,אני לא מתריע מפני הבילבול והבורות!
על רמה יש לנח׳ עניתי לו שאם זה היה
נכון היה לי כוח לעסוק בזה חצי שנה,
אולי שנה. אך עובדה שאני עוסק בזה
מזה שנים רבות. אני נמשן־ לזה ואוהב
את זה. ומכיוון שיש לי פרספקטיבה
לכל מה שנחשב לדברים הקלאסיים
והנעלים, אני יודע שגם למוסיקה הזו
יש ערכים נעלים משל עצמה.
.חוץ מזר״ אני לא מאמין שמוסיקה
לבדה יכולה להוסיף פאר לעדה
מסויימת. השם והכבוד של כל עדה הם
קומבינציה של הרבה רבדים. אין זו
חובתי לפאר עדות. אבל אני בהחלט
מרגיש חובה, בגלל האמצעים
המוסיקליים שבידי, לתת ביטוי
למוסיקה הזאת ולרדת לעומקו־״ ואולי
אפילו להניח משהו ממימצאיה על
השולחן הקיבוצי־תרבותי של מדינת
ישראל. לא כדי לומר שזה הטוב ביותר,
אלא כדי להראות שגם זה קיים וטוב,
וכדאי להכיר את זה׳.

ל מוסיקה אישית,
^ בלי דיסטאנס
>^בי אמזלג מכין את עבודת
הדוקטורט שלו בהנחייתו של
הפרופסור אמנון שילוח ()55
מהאוניברסיטה העברית. שילוח נחשב

אבי אוהב לבשל לאשתו האשכנזית
אוכל מרוקאי, וכשאין הוא עסוק
באוניברסיטה או בהופעה עם להקתו,
מיזמור, המופיעה בשירה על טהרת
המוסיקה המארוקאית, הוא יושב ומנגן
בחליל, בחלילית, בעוד או בפסנתר.
הוא התמחה גם בקומפוזיציה, הספיק
להלחין כמה יצירות לחליל ולכינור,
לוויולה ולצ׳לו, וגם יצירות לכלי־מיתר
ולרביעיית כלי־נשיפה וכלי-
הקשה.
הוא כתב, יחד עם להקת עינבל את
אחותי כלה ואת המוסיקה להצגת
הילדים ריקמת־נוצות־הטווס. הוא
גם הספיק לכתוב את המחזה המוסיקלי
חתונה־מארוקאית, ויצירות מערביות
שבהן משולבת מוסיקה
מיזרחית.
על ההבדלים בין שתי צורות
המוסיקה הוא אומר. :יש הבדלים מאוד
גדולים. המוסיקה המארוקאית היא
פחות עם דיסטאנס, היא אישית יותר,
ולכן לדעתי תופסת יותר. התיזמורת
אינה יושבת על הבימה אלא בין
אנשים, ואלה מכירים את כל מרכיביה
ומגיבים עליה. יש בה חלקים שהם די
קבועים אבל, אלמנט האילתור די
חזק.׳

דינה ונח
53י