גליון 2394

יאבתשמ׳׳ג20.7.83 ,

מי פסר 2394

יר 80 שקלים(כילל מ.ע.מ<.

בגין קנה את סיעת תל״ם

רק אחדי שקנינו פלדלת
הרשינו לעצמנו
לקנות מ ערכ ת וידיאו
כבר הרבה זמן רצינו לקנות מערכת וידיאו טובה,
אבל לא העזנו. שמענו ש״ הלהי ט״ אצל הפורצים בזמן האחרון זה מערכות וידיאו
עם דלת עץ מיו שנת כשלנו ועם מנעול פ שוט, זו ממ ש פירצה
קור את לגנב. לכן ה חל טנו קו ד ם כל לקנו ת את דלת הבטחון ה טו ב ה
ביותר שיש ב שוק. קנינו פלדלת. הי א תגן עלינו, על כל הי ק ר לנו בבית,
וגם על מערכת הוידיאו החד שה.

אני סומכת דק על פלדלת
מנדלוב׳ץ עדנה

דג • 418 שמשונית)

דגם 425

פלדלת

״ 907מהציבור
ו מפי עלפלדלת _

ט ל־ א רויו

שנ האח רי שנ הבר צי פו ת זו כי ם מו צ ר׳ ״ רבב רי ח ״
במשא לי דעתהקהלשל ״ הקניההטובה ביו ת ר ״ ו ״ ה מו צ ר הנ בחר ״.
ב/0 1983 -נ 94מהנשאליםבמשאל ״ הקניההטובה ביו ת ר ״
ו/0-נ 91.2מהנשאליםבמשאל ״ ה מו צ ר הנ בחר
ב ח רו בפלדלתשלרב -ב רי ח.
פלדלתשל רב ב רי חבהשגחתמ כון התקנים .

פלדלת
רב בריחו

אתה בידיי טובות

לפרטים והזמנות, אנא פנה:
תל-אביב 3( 03-283166 :קוים)
חולון 5( 03-844145 :קוים)
רמת-גן 3( 03-722111 :קוים)
רחובות-אשדוד 3( 054-73111 :קוים)
צפת-ק. שמונה 067-71450:
נצרת-העמקים 065-73267 :
חיפה 3( 04-237134 :קוים)

קריות 3( 04-725111 :קוים)
נתניה־חדרה 053-34688 :
כ״ס-השרון 2( 052-443043 :קוים)
פתח-תקוה 03-9230263,03-9230262:
ירושלים 3( 02-533261 :קוים)
אשקלון 051-29358 :
באר-שבע 057-79516 ,057-76840:
אילת 059-73176 :

עכשיו חברת רב־בריח מייצרת 3דגמי פלדלת כדי שיותר אנשים יוכלו להרשות לעצמם הגנה מירבית בלי להתפ שר. ראה פרסומנו בדפי זהב עמ׳1

כתבת השער הוווערי:

כתבת השער הקדמי:

הרוסה ומרוקנת

מכירת תל״ם

ב־ 5ביולי 1982 נערכה אחת העיסקות
המבישות ביותר בפוליטיקה הישראלית.
תל״ם מכרה עצמה לליכוד תמורת
200 אלך תלר. העולם
הזה מפרסם את הנוסח
המלא של הסכם הקנייה.

אני מרוקנת. במשך כמעט שנתיים הסתגרתי בבית. אץ לי עוד אמון
באנשים. כל מה שנשאר לי הן בנותיי״
— בווידוי אישי מזעזע
מגוללת עליזה עזיקרי את
סיפור חייה העצוב.

המרד והמורדיס
על סמך מידע בילעדי שלא פורסם מעול* מגלה אורי
אבנרי מה התרוזש בתוככי פודה לפני המדד, אחדי
העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחובגורדה ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר ,136 ,העורך הראשי: אורי א מרי עורך
תבנית: יוסי שנה רכז המערכת: שלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי מוטוביץ
וגיורא נוימן צלמי מערכת: ציה צפריר, ענת סרגוסטי וציפי מנשה עורכת דפוס:
אהובה קורן ראש המינהלה: אברהם סימון מחלקת המודעות: דפי זכרוני
המו״ל :״העולם הזה״ בע״מ הדפסה- :הדפוס החדש״ הפצה. :גד״ בע״מ

בעמודים 6־ 7בגליון זה מופיע דיווח על
המתרחש באש״ף, העשוי להדהים אותך.
הוא סותר לחלוטין כל מה שקראת עד כה על
נושא זה, לא רק מבחינת ההערכות, אלא קודם כל
מבחינת העובדות. מצטיירת כאן תמונה שונה
לחלוטין מזו המצטיירת בכל כלי־התיקשורת
בישראל, וגם בארצות־הברית ובמערב אירופה.
אלא שזהו המידע המוסמן.
לקבור בפעם החמישית

׳מדוע התקבלה בכלי־התיקשורת תמונה
על מרד כביר, העומד להביא בכל רגע להדחת
יאסר ערפאת, או לפחות לריקון מעמדו מתוכן
ולהפיכתו לשבר־כלי?
יש לכך שתי סיבות, המטילות אור על
המיגבלות החמורות הקיימות בשטח התיקשורת,
ולא רק בנושא זה.
הסיבה הראשונה: היכולת הפיסית של
הכתבים בשטח. המאורעות האלה מתרחשים
בתחום־השליטה של אחת הדיקטטורות
הטוטאליטריות ביותר בעולם. שום עיתונאי זר
או לבנוני אינו יכול לנוע בשטח זה בלי רשות
ופיקוח. הסורים מראים לאנשי־התיקשורת את
אשר הם רוצים להראות להם. אין לכתבים שום
אפשרות מעשית לבדוק ולוודא. אילו קרו
הדברים בסיביר, היה המצב דומה.
לא מכבר דיווחו כתבים זרים, שסיידו בשטח
בחסות הסורים, כי ראו 400.לוחמי פת״ח שמרדו
בערפאת״ 400 .אלה לא היו ולא נבראו. הכתבים
ראו וצילמו את אנשי אל־צעיקה וחברי אירגונו
של ג׳בריל, שגוייסו למטרה זו, ושהתיימרו להיות
אנשי־פת״ח. לכתבים לא היתה, כמובן, כל
אפשרות של בדיקה.
מבחינת המידע, תלויים אמצעי־התיקשורת
באופן מכריע במנגנון־התעמולה הסורי
המשוכלל. מה גם שאין כימעט כלי־תיקשורת
המקיימים מגע עיתונאי רצוף עם הנהגת פת״ח.
.הסיבה השניה חשובה עוד יותר. למרבה הצער
פועל גם בעיתונות הכלל האומר ש״המישאלה
היא אם הדיווח״ .העיתונים רואים את אשר הם
רוצים לראות.
העולם התיקשורתי בישראל, בארצות־הברית
(ובמידה רבה גם באירופה המערבית) ממתין
בכליוך־עיניים לנפילתו של יאסר ערפאת, שהפך
אובייקט של שינאה. כל דבר העשוי להפיל את
ערפאת — גם אם יבוא במקומו כוח שהוא
שונא־השלום, נוסח האיית־אללה חומייני —
יזכה מראש בקבלת־פנים אוהדת. ומכיוון
שהעיתונאים רוצים להאמין שהגה סוף־סוף
ערפאת מחוסל, הם מאמינים לכל דיווח המאשר
תיזה זו, ואינם טורחים לחפש מידע העלול
להפריך אותה.
מובן שבישראל הגיעו הדברים עד כדי גיחוך.
מדי יום ביומו מודיעים הרדיו, הטלוויזיה
והעיתונים על נפילתו של ערפאת, על הדחתו
הסופית, על שבירת אירגונו ואובדן השפעתו.
וכאשר אין הדברים מתאשרים באותו יום, הם
חוזרים על כך ביום המחרת, וכן הלאה.
הם קברו את אש״ף סופית בספטמבר השחור
של ,1970 וקבעו שאש״ף וערפאת מחוסלים.

כאשר התברר כי קרה ההיפך, ואש־ף הקים מעץ
מיני־מדינה בלבנץ, הם קברו אותו שוב ב־,1976
כאשר הסתער הצבא הסורי בלבנון על אש׳ף.
כאשר אש׳ף קם שוב לתחייה, הם קברו אותו
סוף־סוף ולגמרי ביוני , 1982 ואחר־כך שוב
באוגוסט ,1982 כאשר פונו אנשי אש׳׳ף מביירות.
לתדהמתם התברר כי אש׳ף חי וקיים, ומתאים
את עצמו במהירות לתנאים החדשים. אבל
כלי״התיקשורת לא למדו לקח. אף שאין לשום
כלי־תיקשורת ישראלי גישה כלשהי לזירת
המאורעות, ואין הם חיים אלא מפי השמועה
(בדרך כלל מפי תחנות המארונים בלבנון,
שונאות אש״ף, הידועות בכוח־ההמצאה הפנטסטי
שלהן, נוסף על סוכנויות מערביות) ,הם מודיעים
בתרועה רבה מדי יום שעכשיו, סוף־כל־סוף־כל־סוף,
אש״ף מחוסל. אריאל שרון ניצח בדיעבד,
באמצעות חאפט׳ אל־אסד ואברמוסה, הגיבור
החדש של התיקשורת הישראלית(שלא ידעה על
קיומו לפני כמה שבועות).
אבו־מוסה, המטיף למילחמת־השמד ניצחית
בישראל, להפסקת כל יוזמות״השלום ולחידוש
פיגועי־הרצח בישראלים ברחבי העולם כולו,
זוכה באהדת כלי־התיקשורת הישראליים, כאילו
היה אחיו־התאום של מייג׳ור סעד חדאד.
ימתינו להזדמנות הבאה
פעמים רבות בעבר פירסם העולם הזה
דיווח על מאורעות מסויימים — ובמיוחד בעולם
הערבי — שסתר לחלוטין את המידע וההערכות
שהופיעו בעיתונים האחרים.
בכל הפעמים האלה יכולת לשאול את עצמך:
.מניין הם יודעים? איך זה יכול להיות שהם
יודעים משהו שהוא שונה לגמרי מכל מה
שיודעים האחרים?״
אף באחת מן הפעמים האלה לא גילה העולם
הזה את מקורות־המידע שלו. ובכל המיקרים,
בלי יוצא מן הכלל, התברר כעבור שבועות,
חודשים או שנים כי העולם הזה צדק, ושכל
העיתונים האחרים טעו.
חלק מן הסיבות לכר התגלה לציבור הרחב
כאשר נחשפו בדיעבד הקשרים שלנו עם אישים
ערביים, וביניהם פלסטיניים, מצריים ואחרים. עם
כינון השלום הישראלי־מצרי ניתן היה לגלות כי
קיימנו במשך שנים רבות מגעים סוריים עם
שורה של אישי־צמרת מצריים, הן בשילטון, הן
באופוזיציה. אחרי רצח עיצאם סרטאווי התגלו
כמה פרשות אחרות, ופגישותינו עם יאסר ערפאת
גילו אף הן טפח.
גם הדיווח המתפרסם השבוע לוקה באי־ציון
מקורות־המידע. ניתן רק לומר שאין המידע בא
מאיש אחד וממקור אחד. ואני מרשה לעצמי
להתנבא כי בעוד כמה חודשים יתברר לכל כי
מידע זה היה מוסמך ואמיתי, ובא ממקורות
מוסמכים ביותר. איש לא יזכור אז את אשר
מתפרסם בימים אלה בכלי־התקשורת השונים.
אולם אלה ימשיכו כאילו לא קרה דבר,
וימתינו להזדמנות הבאה -לקבור את אש״ף״.

שפריי וכאשר התברר כי התוכנית הסודית נכשלה
לחלוטין.

הקרב אל ביירות

הוא חוזר1

מדוע לא השיג צה׳ל ניצחון מהיר וחותך במילחמה, למרות
עליונותו הכבירה? מרוע איחר להגיע
לביירות? מדוע לא הביס את הצבא הסורי?
העולם הזה ממשיך לנתח את הכישלונות
הצבאיים וסיבותיהם המיקצועיות.

לישכת שר־הביטחון, נכנע לו
בגין, והוא שב
למרכז הבימה
הפוליטית.

חמישה חודשים אחרי שאריאל
שחץ אולץ להיפרד מ־

במקום ראיון

.לדבר על דברים מעניינים השנויים במחלוקת איני רוצו״
ולדבר על דברים בלתי מעניינים לא כדאי, לכן לא אתן
ראיון,־ אמד בנימין כהן עם פרישתו
מתם קידו כנשיא ביודהמישפט המחוזי
בתל־אביב -אך העולם הזה ריאיין את
פיסקי־דינו והרכיב מתוכם דיוקן מרתק.

העשור השחור של בח־ים
הפיכות־חצר, קנוניות בין אויבים וידידים, מיל״
חמת־השמצות, איומים, אלימות ותביעות
מישפטיות -כך מתנהלים

העניינים בעיריית בת־ים מאז .1973
כעת מתארגנים כולם לסיבוב נוסף•

מיגדלים באוויר
הקבלן והמלונאי חיים שיף אינו
מרוצה מהתדמית השערורייתית
שדבקה בו. לכן פנה לשרית ישי
וביקש להתראיין- .הבניינים שלי
מנקרים לכולם את העיניים,״ הוא
אומר- ,ולכן מקנאים
בי. אבל אני לא
פוחד מאף אחד,
אפילו לא מצ׳יץ׳.״

כאב כ! בנ1
בנו של יעקב טימרמן,
האסיר המפורסם מארגנטינה,
נשפט בישראל למאסר
על סירובו לשרת בלבנון:
איני רוצה לעשות שם מהשהצבא הארגנטיני עשה
למישפחתי:״
אומר
דני טימרמן.

הימלר למכירה

צייר תל-אביבי עלה במיקרה על יומני המנהיג
הנאצי. היום מחזיק חיים רוזנטל באוסף
מיסמכים מיוחד במינו של היינריך
חימלר ובמיסטכים אמריקאיים

חסויים על מעשי ד־ר יוזף מנגלה.

מה קוזז שם באמת י
ביום שיחרורו מהכלא
היא רקדה לפניו.
אחר־כן הוא הזמין
אותה לבקר שוב בביתו.
על מה שהתרחש
בפגישות בינה ובין
עמוס ברנס
נס סיפרה
וה ירקדנית־להעולם
הזה הבטן ברי
סימון

המדודים הקבועים: תשקיך במדינה
אתה והשקל
•הנדון אנשים בלונים הורוסקופ מיכתביס
זה היה העולם הזה שהיה תשבץ יומן אישי
אנשים בעולם
עולם קטן

בבר
לא נוצצ>ם
יהלומן התאבד, יהלומן מת מהתקף־
לב 1200 ,איש פוטרו 17 ,יהלומנים
פושטי־רגל הוצאו מאו־לם
הבורסה, ל־70
נוספים •צפוי גורל דו־
^ ^ 0 0 0מה: מה הסיבות למצבי

שערור>ה בהב>מה
אתה שחקן טח!״ -אתה מלקקלהנהלה!״ -אני אתן לך בעיסה
בביצים!״ -חילופי דברים אלה לא
התנהלו במיגרש כדורגל או בזירת
איגרוף, אלא באבסדרת תיאטרון
הבימה, במסיבה שערכו
השחקנים לדגל
סיום העונה.

זה וגם זה
תוכניות נבחרות -

בטלוויזיה הישראלית והירדנית

שידור נמר של נייר
חלון ראווה ,
לילות ישראל
, קולנוע רחל המרחלת
מה הם אומרים, מה הן אומרות ־

עזר וייצמן, דבורה גנני,
בני גאון, נורית שפירא,
משה הירש ורפי פרבר

ססורט

64 70 131

רפזל ממשיך בחרות
• רפאל(,דפול״) איתן מעמיק את קשריו עם
״צעירים למען ישראל״ ,קבוצתו של ישראל כץ,
מצעירי־חרות, המורכבת על טהרת
פעילי־חרות.
רפול הופיע השבוע פעם נוספת בכינוס של קבוצה זו
בראשון־לציון.

תנאונייד בגיזלאיסע?
יתכן כי ברגע האחרון יימצא תירוץ —
בריאותי או פוליטי — כדי למנוע את נסיעת
ראש־ הממשלה מנחס בגין לארצות־הכרית.
בגין חושש מן הלחצים שיופעלו עליו על־ידי הנשיא
האמריקאי רונלד רגן.

המארחת של הנשיא
גיטה שרובר, שבחווילתה כירושלים מתארח
הנשיא חיים הרצוג, היא אלמנתו של המיליונר
מיילס שרובד. שדובר עשה את הונו בעיסקי
נפט בוונצואלה.
גיטה שרובד היא שותפה באחת החברות
המתחרות על הזיכיון לטלוויזיה בכבלים או
לערוץ שני.

גמייל הזהיר אתננרפאתו מקורות פלסטיניים גילו מנייז ידע
אש״ף מראש על כוונת צה״ל לפלוש ללבנון
ולהגיע עד ביירות.
לדבריהם, היה זה דווקא בשיר אל־ג׳מייל,
בעל״הברית העיקרי של ממשלת־בגין,
שהעביר ערבדהמילחמה מידע על בך
לאבו־אייאד, ראש שרותי־הביטחון של

מתחזק מעמד דן מרידור
מעמדו של מזכיר הממשלה, ח מרידוד, מתחזק
באחרונה. ראש־הממשלה מעביר לטיפולו
עניינים הקשורים במאבקים בין שרי חרות,
ומרידור פותר אותם במהירות.
אחד הנושאים שבהם הוא טיפל באחרונה היה מאבק בין
מישרדי החקלאות והשיכון בעניין התחלות־הבניה
בפרוייקט נופים בגדה המערבית.

אזפוזיציה לישראל
באינטרנציזנר הליברלי
החלטת האינטרנציונל הליברלי לקיים את
ועידתו הבאה בסתיו 1984 בישראל עשוייה
להתבטל.
נציגי המיפלגה הליברלית הבריטית, הדוגלת במדינה
לפלסטינים, עירערו על ההחלטה בטענה שהיא סותרת
החלטות קודמות. גם חברים אחרים דורשים כי שתי
המיפלגות הליברליות הישראליות, שהן חברות באירגון
העולמי, יוכיחו תחילה שהן מציעות פיתוח לבעייה
הפלסטינית.

בגי? יתמוך בארידור
למרות שנראה כאילו מסיר ראש־הממשלה, מנחם בגץ, את
תמיכתו משר־האוצר יורם ארידור, אין ספק כי לטווח
הארוך יתן בגין גיבוי מלא לארידור.

בגין אינו יכול להרשות לעצמו משבר ממשלתי
עתה.

עוזבים את ארידור
שניים מעוזריו הבכירים של שר־האוצר יורם ארידור
עומדים, כנראה, לפרוש ממישרותיהם. השניים הם דן דרך
וגירעון סיטרמן.

פרישתם הצפוייה פירושה הודאה שארידור
מחוסל בתנועת-החרות.

התמיכה בגבון דועכת
למרות התמיכה הרבה בנשיא־לשעבר, יצחק נבון, בסקרי
דעת הקהל, דועכת במיפלגת העבודה התמיכה במועמדותו
לראשות הממשלה.

תומכיו של נבון במיפלגה מתלוננים כי הוא
אינו מגלה עניין בפוליטיקה, והם חוששים כי
הוא יישכח על־ידי הציבור.

לחצים רהדיח את משל
על יו״ר מיפלגת העבודה שימעון פרם, על מזכי׳ל
המיפלגה חיים בר־לב ועל הח״ס יצחק רבץ
מופעלים לאחרונה לחצים מצד סניפיס
במיפלגה, לגרום במשותף להתפטרותו של
מזכ״ל ההסתדרות ירוחם משל.
בינתיים מצליח משל לתמרן היטב, בגלל המאבק המתלהט
בין פרס ובין רבץ, ואינו נוטה להתפטר.

עיתון־ערג לחרות
פעילים בתנועת־החרות התחילו במגעים עם
אנשי־עסקים מהמיפלגה לשם הוצאת
עיתץ־ערב דמי, שיוצג לציבור כלא־מיפלגתי.
הוגי הרעיון טוענים שעמן־ השבוע נחל כישלון חרוץ מפני
שהוא מזוהה מדי עם הממשלה והליכוד.

ע מיר ם גיר-
מחבר תוכנית פרס

בגץ דפיע באסיפות בחירות של הליכוד
בתל־אביב ובירושלים, ואולי גם בקריית־שמונה
או בעיירת־גבול אחרת.

סקר בחיפה:רזב למערך ־־־
לפי סקר שנערך על־ידי המערד בחיפה, צפוי
למועמד המערך, אריה גוראל, רוב של ״ל45
בבחירות המוניציפליות כבר בסיבוב הראשון.
על־פי הסקר, אין זה משנה מי יעמוד בראש רשימת
הליכוד בבחירות.

נזף ירוץ בנצרת עילית
ח״ב הימין הקיצוני, עקיבא נוף, הביע את
נכונותו לרוץ ברשימת הליכוד לראשות עיריית
נצרת־עילית. נוף, שסיכוד להיבחר לכנסת ה־11
אפסו, מעוניין לנצל את עובדת היותו רשום
כתושב נצרת־עילית ולנסות לזכות בתפקיד.
ראשי סניף חרות במקום אינם מעוניינים בו כבמועמד.
האיש החזק של הסניף, ז׳אק לארדו, הציע לערוך בין
התושבים סקר שעל־פי תוצאותיו יוחלט מי יוצב מטעם
רשימת הליכוד.
השמועה על רצונו של נוף לעקור לנצרת עוררה חרדה
בעיר, בעיקר בקרב התושבים הערביים המתגוררים במקום.

שבדי בל״ל
יסגרו הבנרסה
עובדי.בנק לאומי״ מאיימים לסגור את
מחלקות ניירות־הערך בסניפי הבנק
ולגרום לסגירת שערי הבורסה לניירות־ערך.
הסיבה:
בימים אלה מתנהל משא־ומתן
בץ הבנק והנהלת הבורסה על ההגבלים
שיחולו על עובדי בנק המחזיקים במניות.
על־־סי ההצעה יהיה חייב כל עובד הבנק
להחזיק במניה לפחות 50 יום, ולא לתת
הוראת קניה או מכירה בבוקר הפעילות
בבורסה.

בביקורו האחרון של שימעון פרס בלבנון, נראה עמירם ניר,
מי שהיה הכתב הצבאי של הטלוויזיה לפני שהצטרף
למטה־הבחירות של מיפלגת־העבודה, כשהוא צמוד אליו.

המחשב טעה

יריביו של פרם טוענים כי עמירם ניר הוא
מחבר תוכניתו של סרס לנסיגה חלקית בלבנון,
המבוססת על שורה של ״קווים אדומים״.

מנויי טלפון רבים באזור רעננה והשרון מקבלים בימים
אלה הודעות לבתיהם, כי עליהם לשלם תוספות גדולות
על־חשבץ חוב משגת . 1981

בדגת? אושפז
״האיש החזק״ במפד״ל, רפאל בן־נתן,
מזכ״ל ״הפועל המיזרחי״ ,אושפז באופן
מפתיע בדם חמישי השבוע בבית־החולים
״הדסה־.
יריביו של בן־נתן, איש סיעת למיסנד״
הפיצו שמועה בי הוא לא יחזור עוד
לפעילות פוליטית, אך השמועות ה ד
מוקדמות מדי. בן־נתן שוחרר מבית־החולים
כבר ביום השישי, למחרת
אישפוזו.

גוש־אמזנים לגליל
מיצסה שיוקם בעמק בית־נטופה בגליל יאוכלס
באנשי גוש־אמונים.
כרגע בודקים למי שייכות הקרקעות באיזור__ .

רא שי־העמדה
בעד המתנחלים
סערה חדשה מאיימת על מיפלגת־העבודה בעניין ההתנחלויות.

בפגישה
שקיימו שימעון פרם ויצחק רבץ עם
אישיות ממרכיבי הקואליציה, הם הבטיחו לו
שאם יג ת ם להפלת הממשלה, הם מתחייבים
ליישב 100 אלף ישראלים בגדה, בתחומי
תוכנית אלץ.
יוני העבודה מתכוונים לצאת במיתקפה נגד פרם ורבץ על
רקע זה__ .

הזפשת מע שת לבגי!
במערכת הבחירות לרשויות המקומיות, יתוכננו
לראש־הממשלה מנחם בגץ שתיים או שלוש הופעות
פומביות. אם יאפשר זאת מצב בריאותו.

למנויים נאמר כי המחשב טעה אז, והמנויים
שאינם מסכימים לשלם וטוענים כי יתכן
שהמחשב טועה גם הפעם, נדרשים להציג את
חשבונותיהם מלפני שנתיים.

סירוטה לא תשפוט
עורכת־הדין שרה סירוטה מפרקליטות מחוז תל־אביב, אשר
היו שמועות כי תמונה למישרת שופטת(העולם הזה
,)2393 כלל לא הגישה מועמדותה למינוי.
סטודנטים דתיים לרפואה

הפקולטה לרפואה שליד אוניברסיטת חיפה
תייבא סטודנטים דתיים לרפואה מארצות־הברית.
לאחרונה
יצאה מישלחת של מרצים ומנהלים מטעם
הפקולטה לארצות־הברית, כדי לעניין סטודנטים
אמריקאיים חובשי־כיפה בלימודים בחיפה.

הרפרין, לא ויין
פעיל־חרות עדי הלפרץ מונה כמנהל
.מסע־הבחירות של שלמה(״צ׳יץ להט, ראש
־* עיריית תל־אביב.

מסע נגד ק תו ת הפנסיה כלכלנים מקורבי חרות מכינים דו״ח על מחדלים והשקעות
כלכליות מוטעות של קרנות הפנסיה ההסתדרותיות. הדו״ח
שיוגש לשר־האוצר, הוא שלב ראשץ בנסיץ לחוקק בתוך
זמן קצר.חוק־פנסיה ממלכתי׳.

במדינה
העם

שמש בגיבעון -קדיסהו
יוסף בורג הצליח במקום
שגבשלו בל גדולי הציונות:
הוא צייח את ישראל
לאירובה המרכזית.

רוב המנהיגים הציוניים חלמו תמיד
על מדינה שתהיה, למעשה, חלק
ממרכז אירופה. בנימיו זאב הרצל, חוזה
המדינה, קבע בפירוש כי מדינת-
היהודים בפלסטינה תהיה, בבוא העת,
חלק מן ״החומה של אירופה׳ נגר
הברבריות המיזרחית. חיים וייצמן, זאב
ז׳בוטינסקי ודויד בו־גוריון חזרו על
השקפה זו פעמים איו־ספור.
השנה הושגה המטרה גם למעשה.
הגיבור הציוני שהשיג זאת הוא יהודי
שעלה מגרמניה: יוסף בורג.
בחלל ובזמן. המוני בית־ישראל,
הנוסעים עתה לטיול באירופה, מגלים
להפתעם שאין הם צריכים להזיז את
מחוגי השעון בבואם לארץ־חפצם.
בגרמניה, בדנמרק ובאיטליה השעה
שווה לשעון ישראל. על־ידי מעשה
אמיץ אחד צירף בורג את ישראל
למרכז היבשת האהובה עליו.
״שמש בגיבעון דום!׳ פקד יהושע
בן־נון, כאשר רצה להרוויח כמה שעות
לניהול קרב. בורג עלה על יהושע,
והחיש את מהלך השמש בשעה — כך
שהיא, זורחת עתה, לפחות מבחינה
רישמית, בעת ובעונה אחת בפרדס־חנה
ובפאריס.
הדבר משבש, כמובן, את הגיאוג־

ראפיה המקובלת. אדם הטס מנמל־התעופה
בן־גוריון לאתונה מגלה, אחרי
טיסה של שעתיים מערבה, שהוא נסע,
בעצם, מיזרחה: עליו להזיז את שעונו
אחורה בשעה. המישלחת הישראלית
שנסעה למוסקווה(ראה להלן) גילתה
שהמצב חמור עוד יותר: חבריה נאלצו
להזיז את מחוגי השעון בשעתיים
אחורה, למרות שמוסקווה מצוייה, על
כימעט בדיוק מצפון
המפה,
לתל־אביב, .
כל המהפכה הגיאדפילוסופית
הזאת, הנוגעת לעצם מיקומה של
ישראל בזמן ובחלל, נובעת מרצונו של
ארם אחד, שהוכיח כי הוא יכול להביס
את ישראל כולה, בתרגיל נדיר של
הפעלת עוצמה פוליטית אישית.
בתחרות של בורג — עם־ישראל ניצח
בורג .0:1
במה אזרחים החליטו השבוע
להמרות את פיו של בורג ולהזיז את
מחוגי שעוניהם על דעת עצמם, תוך
קביעת שעות־עבודה שונות. אבל היה
זה מרד של בודדים בילבד. הכל יודעים:
מנחם בגין ושימעון פרס יכולים
ליפול, אך הבורג לעולם עומד.
• מוסקווה נמצאת מעלה אחת
מיזרחה.

יחסים מדיניים

אזהרה בסוסקחה
מובקווה עלולה לבטל את
תובנית־השלום שלה, אם
תיאלץ להתייצב לצד
בוריה נו״ד אש׳׳ף.
כאשר צריכים לרקוד על שתי
חתונות, אין כמו שולמית אלוני. היא
רקדנית מעולה.
השבוע נסעה אלוני לברית־המועצות
במיסגרת מישלחת שאורגנה
על־ידי רק״ח, על סמך הצהרה פוליטית

הוא חוזר!
חמישה חודשים אחרי שאולץ להיפרד
מלישכת שד-הביטחון, חוזר אריק
שרון למרכז הבימה הפוליטית.
אחרי ששרון איים שיתפטר מהממשלה
אם לא יקבל תפקיד משמעותי,
הסכים ראש־הממשלה לעיסקה: שרון
יהיה יושב־ראש ועדת־השרים לענייני
התישבות.
מאז הפך שרון לשר בלי תיק, ניסו
קומץ תומכיו בתנועת החרות למצוא
לו תפקיד של ממש סביב שולחן
הממשלה. הם פגו לבגין וביקשו שימנה
את בעל החווה כשר לענייני התפוצות,
תפקיד שמעולם לא הוגדר. מסיבה זו
התקשה בגין לתת את הסכמתו לרעיון.
מותו של סגן־דאש־הממשלה ושר־החקלאות,
שימחה ארליך, כמיל לפני
שרון את הדרך לצמרת ולמרכז
ההשפעה בממשלה.
עוד בטרם תמו ימי השיבעה למות
יריבו הגדול, ניתן האות על-ידי אנשי
שרון: הוא מצה להיות שר-הוזקלאות.
או שר־לענייני התישבות, או במיקוד,
הגרוע — יושב־ראש ועדת־השרים
לענייני התישבות.
לחלק את נכסיי המת. הראשון
שנבהל היה סגן־שר-החקלאות פסח
(.פייסי׳׳) גרופר, שייבחר קרוב לוודאי
על־ידי מרס הסיפלגה הליברלית
כמועמדם לתפקיד שר־החקלאות. הוא
גייס לעזרתו את סגן־השר השני

העולם הזה 2394

״יישאו אותנו בחשיעטו! ער כפיים ר
שתואמה עם רק׳ח. היא נענתה להזמנה
מבלי לחשוש שמא יפגע הדבר
בפופולריות שלה בישראל, שבה
שוררת שינאה עזה לארץ־הסובייטים.
היא ידעה איך למנוע זאת.
ואכן, בהגיעה עם המישלחת
למוסקווה, דאגה להודיע לציבור
הישראלי שהיא פועלת שם כלוחמת
אמיצה נגד הסובייטים. בפגישה עם
חברי הוועד האנטי-ציוני הסובייטי —
המורכב מיהודים, כמובן — פתחה
בהגנה נלהבת על הרעיון הציוני. כך
נהנתה משני העולמות בעת ובעונה
אחת — גם נסיעה מטעם רק׳ח, גם
פופולריות בישראל האנטי־קומר
ניסטית.
המארחים הסובייטים הבינו את
הבעייה. באירוניה דקה הודיעו לאלוני

שוב: אולטימטום
שר שוון !
במישרד, מיכאל דקל מחרות והשניים
נפגשו יותר מפעם אחת עם בגץ.
גרופר פנה בקול דראמאתי לראש־הממשלה
וקרא לו שלא לחלק את
נכסי המת. שהיה ידידו האישי של
בגץ.
רקל מצירו הסביר שתיק לענייני־התיישבות
משמעו חיסול לישכתו שלו
במישרד-החקלאות, ופגיעה בשר־החוץ
יצחק שימר, שאל מחנהו משתייך
דקל.
אריק הבין ששתי דרישותיוהראשונות
אינן בנות ביצוע. ושראש־הממשלה
לא יוכל לבצע שינויים
מרחיקי־לכת בממשלת הוא החליט
ללכת על תפקיד יושב־ראש ועדת*
השרים לענייני התישבות.
כאן הוא פעל בכיוונים שונים וניצל
מצב שהתעורר בוועדה כדי לקטוף את
התפקיד כפרי בשל לידיו.
נאמניו ומקורביו טרחו להפיץ את
הידיעה שהוא יתפטר .״לאריק נמאס
לעבוד בטרקטור כל בוקר ׳,נאמר
לראש־הממשלד. .הוא רוצה בתפקיד.׳
בגין הבין את המסר.
אזזר״כך פקדו את לישכתו של
ראש־הממשלה פעילים אפורים של
התנועה חברי מיסדר ז׳בוטעסקי,
וחיקי האצ׳ל, אנשי חוג תג׳ר, שרידי
תנועת שלומציון — תנועתו של אריק

שנבלעה בחרות אחרי המהפך —
ואחרים. בפי כולם נשמעה תביעה
דומה: לתת לאריק תפקיד ביצועי.
בפגישה בין בגין ובין פעילים
מהתנועה, שהתקיימה בלישכת ראש־הממשלה
ביום השני שעבר, גילה בגין
כי שית איים בהתפטרות אם לא יקבל
את התפקיד, ושיש לחצים תנועתיים
כבדים לתת לשו״הביטחון־לשעבר את
כיסא יושב־ראש ועדת-השרים לענייני
התישבות.
אינטרסים של התדדדן. מעבר
לכך מנצל שית את המצב בוועדה
לטובתו. בוועדת־השרים יו שג מלבד
דקל, שד הגינוי והשיכון דויד לד. שני
האישים נאבקים על כתר. מיישבי
הגדת׳ כשדקל זוקף לזכותו את
התנופה בהתחלות הבניה הרבות של
תמים פרטיים בגדת לד מנסה לדחוק
את רגלי דקל בוועדה ומעכב אישורי
בניה שלא יצאו ממישרדו.
אריק שוחח טלפונית עם דקל
והסביר לו שאם הוא יהיה יושב־ראש
הוועדת הוא יעבוד בשיתוף פעולה עם
מישרד־החקלאות, כדי לקדם את
ההתנחלויות בגדה. דקל מיהר לדווח
על־כך לגרופר, שלא הביע התנגדות
לרעיון, מה גם שהוא אינו מעוניין
להיות יושב־ראש הוועדת כפי שהיה
ארליך.

ולחבריה שהם מוכנים להתווכח עימה
בהרחבת ובלי כל הגבלת על האידיאולוגיה
הציונית, שעימה יש לקומד
ניסטים ריב עוד מימי הראשית של
הבולשביקים. אם תואיל אלוני
להישאר בברית־המועצות עוד שבוע,
כאורחת מכובדת של הסובייטים, ניתן
יהיה להקדיש לוויכוח זה שיבעה ימים
רצופים.
עד מתי? נימה רצינית יותר
הושמעה בדיונים אחרים, בייחוד עם
יו׳ר המועצה הישראלית למען
שלום ישראלי״פלסטיני, האלוף
(מיל׳) מתיתיהו פלד, הנמנה עם
המישלחתי.
אחד המומחים המרכזיים בברית־המועצות
לענייני המרחב, פרשן
איסווסטיה גיבאנוב, השמיע בפגישה

שחן זוכה לתמיכה גם מממלא־מקום
יושב-ראש וצועדת הפרופסור
יובל נאמן, שר־המדע מטעם התודה.
נאמן גילה שהוא אינו מסוגל לנהל את
ישיבות הוועדה ושהוא מעדיף שאת
העבודה יעשה שרון, היכול לקדם
בתפקיד זה את האינטרסים של התודה.
גם נציג חטיבת ההתישבות של
הסוכנות בוועדה מטעם חרות,
מתיתיהו דרובלס, מעוניין בשרת, כדי
להחליש את כוחו של רדד לד.
דחבלם מתלונן ששר־השיכון חוסם
את הסוכנות בשטחים.
דקל הבין ששרון, כיושב־ראש
הוועדה, מבטיח את בידודו של לוי,
יריבו שלו ושל שמיר. יחסי־הכוחות
בוועדה המאשרת התנחלדות יהיו עתה
לטובת האגף הקיצוני ביותר של
הממשלה: שרודדקל־נאמן. בעקיפץ
מצטרף עתה שרון למחנה שר-החוץ,
ממתנגדי הסכמי קמפ-דייוויד.
נגיסזז גמעמד ארנס. שחן
מודע לכך שהתפקיד החדש הוא כמעט
ח ק מתוכן, אלא אם יש בידו תקציבים
תמיכת מישרד־החקלאות כיוזמותיו
בשטחים מבטיחה לו, מלבד תמיכה
בוועדת עורף תקציבי. לדעתו, חזרה
לענייני ההתנחלויות משמעה העלאת
העניין למוקד הוויכוח הציבורי, חזרה
לעמדת־כוח בממשלה ובעיקר במיפל־גת
ונגיסה במעמד שר־הביטחון משה
(.מישה׳ז אדנס כשטחים.
לקראת הבחיחת המוניציפליות
המתקרבות הבטיח שרון לכל מועמד
של חרות שהוא יבוא לעירו וילחץ ידי
עוברים ושבים כדי לעזור לאיש
התנועת עתה הוא לא יזדקק לכך.
בתפקידו החדש יוכל שרון להביא את
בוחריו, כפי שעשה לפני שנתיים
לסיורים בגדת כשהוא משמש להם
מוחדדרך.

בך ציון ציטחץ

רמז דק, שיש בו כדי להדליק אורות
אדומים. אמר גיבאנוב: כיום רוצה
אש״ף בשלום. אך אין כל ביטחון
שמצב זה יימשך. אם ימשיך אש׳ף
להיתקל בסירוב, עלול להיווצר מצב
שבו לא יהיה אש׳ף מעוניין עוד
בשלום .״הזמן אינו פועל לטובת
השלום,׳ אמר האיש.
הרמז היה ברור. אם יחול שינוי כזה,
תשנה גם ברית־המועצות את עמדתה.
כיום דבקה מוסקוות לפחות רישמית,
בתוכנית־השלום של ליאוניד ברז׳נייב,
המבטיח את קיומה וביטחונה של
ישראל, לצד מדינה פלסטינית שתקום
על פי גבולות .1967 אך אם יתגבר
באש׳ף זרם קיצוני, עלולה גם ברית־המועצות
לשנות את עמדתה.
משלום למילחמה. למעשה
עלול מצב כזה להיווצר כבר מחר,
ובצורה אחרת.
אם יסתיים ה״מרד׳ באש׳ף (ראה
עמודים 6־ )7בפרישת נאמני סוריה
מאש׳ף ובהקמת אירגון מתחרה
בדמשק, תעמוד מוסקווה במצב קשה
מאין כמוהו. היא עלולה להיות נתונה
במצב שבו תצטרך לבחור בין המשך
הכרתה באש׳ף העצמאי בהנהגת יאסר
ערפאת, ובין הכרה באש׳ף הסורי.
לאור מצבה במרחב, אין ספק
שברית־המועצות תצטרך לתמוך אז
בסוריה, הדוגלת במילחמת־נצח,
ולנתק את יחסיה עם ערפאת השואף
להסדר הסיכסוך — אף שזה נהנה
מתמיכתו של 9991,של העם הפלסטיני.
הדבר עלול להרוס את מרבית המיפ־לגות
הקומוניסטיות בעולם הערבי,
ובמיוחד את רק׳ח.
סכנה לרק׳׳ח 9091, .ויותר מבוחרי
רק׳ח (להבדיל מחבריה, שמיספרם
מצומצם ביותר) הם ערבים. רובם
המכריע אינם קומוניסטים, אלא
פלסטינים לאומיים, המצביעים בעד
רק״ח מפני שזו פעילה למען זכויות
הערבים בישראל ומפני שמוסקווה
תומכת בערפאת. אם תעביר מוסקווה
את תמיכתה ליריבי האירגון הפלסטיני,
עשויים בוחרים אלה לברוח
בהמוניהם.
דבר דומה קרה לרק׳ח ב־,1959
כאשר הסתכסכה מוסקווה עם גמאל
עבד־אל־נאצר, המנהיג המצרי שהיה
נערץ על הערבים בישראל. רק׳ח ירדה
אז במכה אחת משישה לשלושה
מושבים בכנסת.
האפשרות שמצב זה יחזור עתה
מדירה שינה מעיניהם של ראשי רק׳ח.
האזהרה המוסקוואית הסמוייה, שניתנה
השבוע למישלחת הישראלית, בוודאי
אין בה כדי להרגיע פחדים אלה.
• חברים אחרים: ח־כ המערך
אהרון הראל; פעיל שלום עכשיו
בני ברבש; דובר רק־ח עוזי
בורשטיין.

בנעם הואשונה:
הסיטו האמיתי
3ה- של שהתרחש בנח״ח
בכביש הראשי ביירות־דמשק, שבו התקדמו
כוחותיהם העיקריים. ליד בחמדון הם נתקלו
בהתנגדות נמרצת מצד כוחות פת״ח. בראש
הכוחות האלה עמד מפקד כוחות־פת״ח באיזור־ההר,
אבו־חאלד אל־עמרי — שהוא כיום שותפו
של אבו־מוסה ב״מרד״.
הקצין השלישי בחבורה הוא אבו־רעד, ששמו
האמיתי הוא וסיף עריכאת.

אבו־צאלח: שיחה חשאית בי! שני פועלים
ך* פגישה המכרעת נערכה בנובמבר . 1980
1 1היא לא היתה חשאית. להיפר, עיתוני סוריה,
שהם זרועות המישטר, פירסמו אותה בהרחבה
ובהבלטה.
חאפט׳ אל־אסד, השליט הכל־יכול של סוריה,
קיבל לשיחה את נימר צאלח, המכונה אבו־צאלח,
חבר הוועד המרכזי (.הוועד המהפכני״) של
אירגון פת״ח. השיחה נמשכה שש שעות תמימות.

פוליטי. חבריו נטו לזלזל בו, ואבו־צאלח סבל
קשה מיחס זה אליו.
היתה לו עוד סיבה למרירות. אף שהוא כיום
רק בן ,45 הוא חולה קשה. ריאה אחת שלו
הפסיקה לתפקד כליל, וריאתו השניה פגועה.
תוחלת־חייו נמדדת בחודשים, אולי בשנה־שנתיים.

אז נודע אבו־צאלח בקרב ראשי פת״ח רק

המנהיג הדרוזי הנערץ כעל בוגד. ערפאת נאלץ
להתנצל לפניהם.
אף שנחשב כשמאלי, קרא אבו־צאלח דרור
לכעסו על הסובייטים בעת המצור על ביירות.
הוא טען שהסורים והסובייטים שותפים למזימה
הציונית .״ברז׳נייב הוא ראש הלובי הציוני
בקרמלין!״ הכריז, כשהסובייטים לא נקפו אצבע
כדי לחוש לעזרת הפלסטינים הנצורים. ערפאת

שיחה ארוכה וגלויה כזאת, עם איש
שאן אחד לא ייחס לו אז חשיבות, יכלה
להיות מיועדת רק למטרה אחת: להעניק
לאיש חשיבות שלא היתה לו.

בשל פשטותו הרבה, ונטייתו לראות כל תמונה
בשני צבעים פשוטים בילבד: לבן ושחור. מי שלא
הסכים עימו היה ״בוגד״ ,ודינו של בוגד הוא
מוות. במשר רוב שנות חייו לא נגע באלכוהול,
ורק בקושי רב הצליחו עמיתיו להשקותו בפעם
הראשונה.

נתן הוראה למנוע את פירסום ההודעה בעיתוני
ביירות, אך אחד העיתונים פירסם אותה בכל זאת.

לשלושת הקצינים האלה היתה טענה
משותפת, המזכירה את הוויכוחים
שליוו את ימי־הראשית של צה״ל.
שלושתם היו קציני הצבא הירדני, ועברו
בית־ספר לקצינים. בדומה לקצינים היהודיים
שחזרו בשעתו מן הצבא הבריטי ושזילזלו
במפקדי־הפלמ״ח, אשר פיקדו על החטיבות
הקרביות, מזלזלים אבו־מוסה וחבריו במפקדים
שרכשו את נסיונם בשרות בשדה מבלי שעברו
קורסים בצבא ״מקצועי״ .קידומם מרגיז אותם.
אבו־צאלח העסקן ושלושת הקצינים —
אבו־מוסה, אבו־רעד ואבו־חאלד — היוו מזה זמן
רב אופוזיציה קיצונית בפת״ח. משותפת להם
העובדה שהם חסרי־השכלה וחסרי תיחכום פוליטי
כלשהו. משותפת להם גם השינאה למימסד
של פת״ח, שהפכה במשך הזמן שינאה אישית
לערפאת.

בשביל אל־אסד, היו אלה המועמדים
הטיבעיים לביצוע תוכניותיו.

#אסד גום למילחמה

אבו־צאלח עצמו טרח לספר אחר־כך לכל מי
שרצה לשמוע מה קרה באותה פגישה .״אני מבין
אותך,״ אמר אסר לפעיל הפלסטיני המשופם.
״אתה בן־כפר, כמוני. אתה פועל אמיתי, כמוני.
את ערפאת איני מבין, אבל אותר אני מסוגל

*אדם חורה ומשסנל
ך* יה זה תרגיל מחוכם מאוד בפסיכולוגיה. כי
1 1א סד שם את אצבעו בדיוק על נקודת־

הערצתו ליאסר ערפאת היתה
עיוורת ומביכה. כל מי שחלק על דבריו
של ערפאת היה בעיניו ״סוכז ציוני״.
את דעתו השמיע אבו־־צאלח בנו־ם
ח.,:אני אחסל את הטינופת הזאת במו
ידיי״
מאז 1970 היה אבו־צאלח קיצוני ובלתי־מתפשר.
הדבר גרם לא־פעם למבוכה בצמרת

• שלושה קצינים נגו הבלמ״ח
ץ הו האיש שאסר בחר בו כדי לבצע את
( תוכניתו באש״ף.

ה שותן השני הוא אדם שונה לחלוטין.
מוחמר
מוסה, המכונה אבו־מוסה, הוא חייל
קרבי וחייל מיקצועי. הוא היה קצץ בצבא
הירדני, ועבר משם לשורות אל־עסיפה, הזרוע
הצבאית של פת״ח.
אבו־מוסה, יליד כפר ליד חברון, זכה בהערכת
חבריו כקצין מוכשר וכאדם העובד קשה (24.

ף* שנת 1976 נכשל נסיונו של אסר לחסל
* 1את אש״ף ככוח עצמאי, ולהפוך את
השרידים לכלי־שרת בידי הסורים. הגורם
העיקרי היה ההתנגדות הצבאית העיקשת של
כוחות אש״ף, בפיקוד אבו״מוסה, אבו־חאלד
וחבריהם. אסר לא ציפה לכך, ונענה אז לתיווך
הסעודי.

כנקמה ניסה אסד להרוג את אבו־מופה.
אנשיו התנקשו בחייו. צרור־יריות
פגע בו. הוא ניצל בנם. אך הוא
נפגע בצד אחד של גופו מכמה כדורים,
ומשום כך הוא נעזר במקל להליכה.
יתכן מאוד שההתנקשות בחיי השגריר שלמה
ארגוב בלונדון, ב־ 3ביוני ,1983 נועדה לשרת ן

מטרה דומה.

לפי אחת הגירפות הנפוצות עתה,
פעלו הרוצחים של אבו־נידאל בשלי־

ער סמו מידע בירעו שרא טרסה מעורם. מגרה עווו,,העולם
הזה״ מה באמת התרחש בשכני פת׳ ח לפני המרד, אחרי שפו׳ן
וכאשר התבדר כי וותוכני! 1הסודיו\ 1נכשלה לחלוטין
התורפה של בעל־שיחו.
נימר צאלח הוא חריג בין ראשי פת״ח. הוא אכן
פועל פשוט, חסר כל השכלה. הוא בן כפר ליד
לוד, נשא אשה בגיל צעיר, הוליד ילדים והרוויח
את לחמו כפועל פשוט בכוויית — דבר נדיר
למדי בקרב הפלסטינים המהווים בררו כלל
עילית אינטלקטואלית. לא היה לו שום נסיון
פוליטי.
כשנבחר לוועד המרכזי של פת״ח, אחרי
ספטמבר השחור, הוא מצא את עצמו בחברת
אנשים מתוחכמים, בעלי השכלה ונסיון פוליטי
ודיפלומטי רב. הוא גם לא היה לוחם, אלא עסקו

האירגון.
כך, למשל, קרה בסוף ,1975 בשלב הראשון
של מילחמת־האזרחים.
אש״ף היה אז קשור בקואליציה הלבנונית
השמאלית, שכללה את הקומוניסטים, הדרוזים
של כמאל ג׳ונבלט(האב) ועוד. באותו שלב הציעו
הקומוניסטים לנסות להשיג פשרה עם הימין
המארוני, להסתפק ברפורמה מתונה של המישטר
ולחתור להסכמה לאומית חדשה.
אבו־צאלח יצא מכליו לשמע ההצעה הפשרנית
.״הקומוניסטים הם בוגדים!״ הכריז. וכאשר
קיבל ג׳ונבלט הזקן את ההצעה, הכריז גם על

שעות ביממה,״ כדברי אחד מיריביו הנוכחיים,
שהיה פעם ידידו).

במילחמה הסורית־פלסטינית הראשונה,
בסתיו ,1976 באשר חדר הצבא
הסורי ללבנון כדי להשמיד את אש״ן,
היה אבו-מוסה מפקד כוחות־סת״ח בצידון.
היה זה הוא שמשך את הכוחות
הסוריים המשוריינים לעיר והכין להם
שם מארב קטלני. חטיבה סורית
הושמדה, והסורים לא שכחו לקח זה
מעולם.
באותה שעה נחלו הסורים גם מפלה קשה

חות אסד, שקיווה שאריאל שחץ יעשה
את המלאכה בשבילו וישמיד את
כוחות אש״ן ואת הנהגתו. לא עלה כלל
על דעת אסד בי שחץ יתקון גם את ,
הצבא הסורי— וכשירדה עליו המכה׳ ,
היה מופתע מאוד, מפני שלא היה בה *1 1 שום היגיון.
אחרי פינוי אש״ף מביירות חמק ערפאת מן
המלכודת הדמשקאית וקבע את מיפקדתו
בתוניס. אך היה מנוי וגמור עם אסר לשים קץ,
אחת ולתמיד, לאש״ף העצמאי. הוא רצה להחזיר
את אש״ף לימי־הראשית, כאשר האירגון, בהנהגת

אחמד שוקיירי, היה כלי־שרת בידי גמאל עבר־אל־נאצר.

אסד
רצה להדיח את ערפאת, למנות
במקומו איש־פת״ח שיהיה נאמן לו
אישית ולהפוך את אש״ף כולו לזרוע של
המדיניות הסורית.
בכך רצה להשיג כמה מטרות:

• לשכנע את ברית־המועצות וארצות־הברית
שהעניין הפלסטיני הוא מעתה רכוש סורי, וכל מי
שרוצה לקנות אותו יצטרך לשלם את המחיר
בדמשק.
• לאיים על המישטרים הערביים השמרניים
בכוודהחתירה של אש״ף, כגורם מהפכני פוטנציאלי,
ולגבות מהם דמי־חסות.
• לקדם את עניין •סוריה רבתי׳ ,שפלסטין
נוערה להוות חלק ממנה. בשבוע האחרון חזר
הביטאון הרשמי של מיפלגת־אסד בפעם הרא־
^ שונה בגלוי לנושא זה, הוא הכריז כי פלסטין אינה
אלא •סוריה הדרומית״ ,וכי על כן אץ אש״ף
מוסמך לדבר בשמה באופן עצמאי, אלא רק על פי
הנחיות דמשק. בכך בוטאה, בפעם הראשונה מזה
זמן רב, מגמה שהיתה חבוייה בקושי — התביעה
הסורית לסיפוח פלסטין לתחום־השליטה הסורי.

בכך הפכו כל הפלסטינים תומכי
סוריה, ובכללם ״המורדים״ בפת״ח, לבוגדים
בעניץ הפלסטיני.

• בקודה מדמשק: להווג את
אוגוב
ך ץ חילה התקדם הכל לפי התוכנית.
4 1אריאל שרון הכין את המילחמה שלו, קיבל
לכך אור ירוק אמריקאי, וקבע את היום: ה־ 6ביוני
. 1982

ב־ 3ביוני סיפק אסד לשתן את האמתלה
הדרושה. מיפקדת אברנידאל בדמשק
שיגרה הוראה בהולה לסניף שלה בלונדון לבצע
את ההתנקשות בחיי השגריר שלמה ארגוב.
המעשה בוצע בחיפזון, בלי ההכנות הדרושות,
מבלי להבטיח דרכי־נסיגה. המבצעים החובבניים
נלכדו מיד. ביניהם היה בן־אחיו של אבו־נידאל
עצמו.
אבל זה הספיק. המעשה של אויביו המושבעים
של אש״ף סיפק לשרון את האמתלה לתקוף את
אש״ף. הוא הנחית הפצצה איומה על ביירות,
בניגוד להסכם הפסקת״האש עם אש״ף. אש״ף
הגיב בהפגזה, ואריאל שרון פלש ללבנון.

המטרה הגלויה שלו היתה להשמיד את
אש״ף — ובעיקר את הנהגתו המדינית
— ולדחוף את השרידים לתוך סוריה.
אלא שבניגוד לציפיותיו של אסר, תקף שרון

גם את צבאו. התקפה זו נכשלה. אמנם השמיד
חיל־האוויר את המטוסים והטילים הסוריים
בלבנון, אך הוא נזהר מלתקוף את הטילים
העיקריים, שהיו ממוקמים ממיזרוז לגבול סוריה־לבנון;
ואילו על הקרקע הנחיל הצבא הסורי
לצה״ל כישלון מכאיב ויקר בסולטאן־יעקוב.
גם בגיזרה המערבית לא עלתה תוכניתו של
אסר יפה. צה׳׳ל עוכב בהתקדמותו לאורך החוף
על־ידי ההתנגדות העיקשת של כוחות־אש׳׳ף
בצידון(העולם הזה . ,2392 הפקק של צידון״)
והגיע לביירות באיחור של שבוע. כוחות אש׳ף,
שהיו מוכנים להתקפה ביגלל הלשנה של בשיר
אל־גמייל (ראה תשקיף) ,התגוננו במשך 79
ימים, ולא נוצחו.

כשהתפנו מביירות על־פי הסכם, התקבל
הדבר בקרב הפלסטינים כניצחון
כביר. יוקרתו האישית של ערפאת
הרקיעה שחקים. הוא הפך גיבור לאומי
ומנהיג בלתי־מעורער. שרון ואפר השיגו
את ההיפך ממה שרצו.
עוד לפני כן, בעיר הנצורה, כשהוא משוחרר
מן הלחץ הסורי, פיתח ערפאת מדיניות עצמאית.
הוא קיבל בגלוי עיתונאים ישראליים שחצו את
הקווים, השמיע באוזני אנשי־קונגרס אמריקאיים
הצהרה מהפכנית על נכונותו לקבל את כל
החלטות האו״ם (ובמלא להכיר בישראל) ,בירך
את נחום גולדמן וחבריו שדיברו כיהודים על
הכרה הדדית בין ישראל ואש״ף, והמשיך בדרך זו
אחרי הפינוי, כשהתמקם בתוניס.
אסר רתח מזעם. הוא לא העז לפעול מידי.
ערפאת היה פופולרי מדי, והכל זכרו שהסורים
נטשו את אש״ף בשדה־הקרב. הוא לא רצה
להיראות בגלוי כשותפה של ישראל במערכה
נגד הפלסטינים.

אך הוא הכין בשקט ובשיטתיות את
המיבצע המכריע, שנועד לחסל את
ערפאת אחת ולתמיד. הוא היה סבלני.

• 75^,מלוחמי ט1ץ ד

^ בו־צאלח וחבריו הבלתי־מתוחכמים לא
\ £היו שותפים לסבלנות זו. הם רצו לפעול
מייד.
הקש ששבר את גב הגמל היה, כנראה,
המיפגש הפומבי בין ערפאת. ובין מישלחת
המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני.
היה זה אקט פוליטי מהדהד, ניצחון
של עיצאם סרטאווי השנוא, וסטירת־לחי
מצלצלת לאבו־צאלח ולדומיו.
כעבור שלושה שבועות היה אמור להערך
באלג׳יר מושב המועצה הלאומית הפלסטינית.

אבו-צאלח החליט להחרים את המועצה.
הוא תבע שאסד יורה לסוכניו,
נציגי אל-צעיקה, להחרים גם הם את
המושב, ושמועמר קד׳אפי יתו הוראה
דומה לסוכן שלו, אחמד ג׳בריל.
אולם אסר דחה את הבקשה. הוא חשש שאם
נציגי כל האירגונים יבואו לאלג׳יר, ורק
אל־צעיקה תעדר, הוא יואשם בכך שהוא נועץ
סכין בגב אש״ף, חמישה חודשים בילבד אחרי
ביירות. הוא החליט להמתין.
עצם כינוס מושב המועצה, בהשתתפות כל
האירגונים והפלגים, היה ניצחון גדול לערפאת,
והוא היה חשוב לו יותר מכל הדיבורים
וההחלטות. על כן תבע מסרטאווי להימנע
מדיבור, שמא יגרום למרידה של המיעוט
הקיצוני. הוא יצא מהמועצה כמנצח, חרף
ההחלטות המעורפלות.
אחרי ועידת־אלג׳יר קיים אסר בדמשק
התייעצות חשאית עם אבו־צאלח. זה הביא עימו
את שני המפקדים, אבו־מוסה ואבדחאלד, והציג
אותם לפני אסר; ״אלה הם שני המפקדים
שהנחילו לצבא שלך את הכישלונות ב־!1976״
אסר הושיט להם יד וכבש את ליבם.

היתה זאת ההתייעצות המכרעת.
אסד אמר לבעלי-שיחו :״אם נתחיל, לא
נוכל להפסיק. נצטרך ללכת עד הסוף.
לכן כדאי לשקול את העניין מראש —
והיטב.״
אבו־צאלח לא היסס.

״אנחנו בטוחים בתמיכת 4ו5ד של
הלוחמים בפת״ח,״ הבטיח בוודאות .״נציגי
אש״ף ב־ 13 מדינות מובטחים לנו.״
מכיוון שכל נציג אש״ף שולט באירגונים
הפלסטיניים בארץ שהוא מוצב בה (כשם
שהשגריר הישראלי שולט בה בכל האירגונים
היהודיים) היתה זאת הבטחה מרשימה.

נראה שאסד הזהיר שוכנע. הוא החליט
להכות, אך הוא הכץ את המלכודת
בקפדנות.

• קנוניה בנוסח הרגיסאגס

אסד. :אני ם בין אותך ר

^ כל התנהל כקנוניה איטלקית בימי הריני!
1סאנס. אסר החליט להרדים את ערפאת.
הוא הזמין את ערפאת ואת הוועד״הפועל של
אש״ף לפגישה רשמית בדמשק. שם הילל את
ערפאת בפניו בצורה כימעט מביכה, הכריז עליו

ערפאת: הפגישה המכרעת לא התקיימה משלם
כעל גיבור פלסטיני ועולמי והבטיח לו את
תמיכתו.
ערפאת היה מופתע ומרוצה. בסוף הפגישה
אמר• :דרושה פגישה בין ההנהגה הסורית ובין
הנהגת פת״ח, ליישוב כל הבעיות.״
זה היה ביום ג׳ בשבוע. ביום ר, למחרת, שיגר
ערפאת מדמשק שדרים בהולים לחבריו בהנהגת
פת״ח — אברג׳יהאד, אבו־איאר, אברמאזן
והאחרים — וביקש מהם לבוא מייד• .האווירה
היא כל-כך טובה,״ הודיע להם• ,שכדאי לבוא
ולסדר את כל העניינים!״

הפגישה עם אסד נקבעה ליום הי. אולם
היא לא התקיימה מעולם.
אסר הודיע לערפאת ששר־החוץ האמריקאי,
ג׳ורג׳ שולץ, עומד לבוא לדמשק בסוף השבוע,
ושעליו להתכונן לכך.
היה זה תירוץ מגוחך. היה די והותר זמן
לפגישה.
מה קרה באמת?

כשנודע לאבו־צאלח על הפגישה המתוכננת,
הוא הודיע לו: אם היא תתקיים,
אנחנו מחוסלים. זוהי הסרה של ההסכם
בינינו!״
אסר השיב לו• :בסדר. הפגישה לא תתקיים,
ואני אדאג לכך שהכל יידעו שאינה מתקיימת.״

כעבור שלושה ימים פרץ ״המרד״.

• כישלון מוחדס
ך* מרד נכשל לחלוטין. זוהי עובדה פשוטה.
1 1לא זה בילבד ש־*>.י 75 של לוחמי פת״ח״ לא
הצטרפו לקומץ המורדים, אלא שגם לא .596

מיספר אנשי פת״ח בלבנון שהצטרפו
למרד הוא בץ ( 140 מאה וארבעים) ו־160
— מתוך כוח של כ 12-אלף לוחמי פת״ח
בלבנון.

שום יחידה של כוחות פת״ח בעולם
כולו, מחוץ לבקאע, לא הצטרפה למרד.
אף לא אחד מנציגי פת״ח בעולם לא
הצטרף למרד.
(כשטילפן אבו־מוסה עצמו מדמשק לאחד
הנציגים בבירה מערבית, שהיה ידידו האישי,
ביקש הלה מאשתו לגשת לטלפון ולהודיע לו
שהוא רואה בעצם הנסיון להתקשר עימו חוצפה).

אף קיבוץ פלסטיני אחד בעולם לא
הצטרף למרד.
בגדה המערבית וברצועת-עזה לא
הושמע אף קול אחד בזכות המרד.
(המופתי של ירושלים פסק פומבית שכל מי
שיהרוג את אסר יקנה לו מקום בעולם הבא).

מה קרה? במה טעו ה,.מורדים״?
תחילה הציגו שורה של דרישות, שנראו
לרבים: רפורמה פנימית, חזרה לתוכניות מהפכניות,
קידום למפקדים שהצטיינו במילחמה
וסילוק מפקדים כושלים. דרישות כאלה צצות
מדי פעם בכל אירגון לוחם, והן תמיד פופולריות.
פלסטינים רבים סברו שיש לדון בדרישות
אלה באורח דמוקרטי במוסדות התנועה(פת״ח).
אך חיש מהר התברר שאין אלה תביעות
תמימות, ושמאחריהן התחבאה מזימה לשבור את
האירגון ולהפכו לסוכנות של מדינה זרה —
סוריה.

פלסטינים ירו והרגו פלסטינים. הצבא
הסורי ויחידות לוביות המוצבות בלבנון
פתחו במילחמה של ממש בכוחות סת״ח
— בדיוק כמו שעשה אריאל שרון שנה
לפני כן.
ה,מורדים״ של פת״ח סיפקו אמתלה לסורים
להפגיז את כוחות אש״ף, לתקוף ולהרוג, כשהמטרה
הברורה היא להדיח את יאסר ערפאת,
שהפך סמל הקיום הפלסטיני( .המשך בעמוד )8

_ המורדים

(המשך מעמוד )7
השימחה הצוהלת בישראל על המתרחש
בפת״ח הבהירה לפלסטינים את התמונה עוד
יותר.
במצב זה הגיבו הפלסטינים ברחבי העולם כפי
שמגיב כל עם נורמלי. מול התקפת האוייב
החיצוני הם מתלכדים סביב הנהגתם, ומוקיעים
את סוכני היריב מבית.

כך קרה לאבו־צאלח ולחבריו.

#המצב בשטח
ן * ״מרידה״ הגדולה בפת״ח חדלה מלהיות
1 1כזאת. במקומה באה מילחמה רגילה —
מילחמה של הדיקטטורה הסורית באש״ף
העצמאי. זו אינה אלא המשך ההתקפה הישראלית
עליו.

אנשי אבו־צאלח שוב אינם ״מורדים״.
הם הפכו ״משתפי־פעולה״ עם האוייב,
ותו לא.
אילו היה זה נסיון רגיל לפוטש במדינה
עצמאית, הוא היה מתמוטט ונעלם תוך 24 שעות,
כאשר היה מתברר כי המוני העם ו/או יחידות
הצבא אינם מצטרפים למרד. העולם שומע על
נסיונות־נפל כאלה במרינוע שונות עתים
לבקרים.
אלא שבמיקרה הזה המצב הממשי מסובך
הרבה יותר.
כל כוחות אש״ף בבקאע אינם אלא איים בתוך
הצבא הסורי. הם נתונים לחלוטין תחת שליטת
הסורים, היכולים לנתק אותם, למנוע מהם
אספקה של מזון ותחמושת, לתקוף אותם ולנסות
לחסל אותם. לסורים יש, כמובן, עדיפות כבירה
על פני הפלסטינים. החטיבה הלובית, המצוייה
בשטח, מסבכת את המצב עוד יותר.
כיום המצב הוא כזה:
מיעוט מיזערי של אנשי פת׳׳ח בבקאע —
ומיעוט זעיר עוד יותר בלבנון כולה — הצטרפו
ל״מורדים״ — למרות שיש בידי הסורים להציע
שוחד בלתי־מוגבל למי שמצטרף אליהם,
ולהפעיל לחץ עצום על המפקדים והלוחמים
שאינם רוצים להצטרף אליהם. מישפחות
הלוחמים האלה נמצאות ברובן המכריע בתחום־
השליטה הסורי, בלבנון או בסוריה עצמה.
מישפחות רוב המפקדים חיות בדמשק.
למיעוט מבוטל זה — בין 140ו־ 160 לוחמים
מכל הדרגים, לפי המידע המוסמך — מצטרפים
בשעת־הצורך חברי הקבוצות הפרו־סוריות וה־פרו־לוביות
האחרות, אשר מפקדיהן מקבלים
שכר מדמשק ומטריפולי(לוב) .אלה כוללים את

ה״מוידה ,,הגדולה
בגחייח הכנה
רמירחמה שר
הויסטסווה השרת
באש״ו העצמאי
אירגונו של אחמד ג׳בריל (״החזית העממית
לשיחרור פלסטין — המיפקדה הכללית״,
הממומנת על־ידי קד׳אפי) ואל־צעיקה, שהיתה
תמיד סוכנות סורית גלוייה, המופעלת והממומנת
כולה על־ידי שרותי־הביטחון הסוריים. מיספר
אנשיו של ג׳בריל מגיע לכמה מאות, ואילו
מיספר חברי אל־צעיקה תלוי בכל עת ברצון
המפעילים הסוריים.

לקבוצה זו הצטרפה לאחרונה הקבוצה
הטרוריסטית של אבדנידאל — או לפחות
אותו חלק ממנה הפועל מתוך דמשק.
אבו־נידאל טען תמיד שהוא ״פת״ח האמיתי״,
קרא לאירגונו בשם פת״ח ואת ביטאונו הוא קרא
על״שם הביטאון הרישמי של פת״ח.
במקום המורדים פועלות יחידות הצבא הסורי
והחטיבה הלובית, הזוקפות את פעולותיהן על
חשבון ה״מורדים״.
כל הכוחות האחרים של פת״ח בלבנון —
יותר מ־ 12 אלף איש, יחד עם אוכלוסיית
הפליטים הפלסטיניים — מתנגדים באופן
מוחלט ל״מרד״ ותומכים בערפאת.

בכל הפזורה הפלסטינית לא מצא
ה״מרד״ הד חיובי כלשהו, ויהיה קטן שבקטנים.
(בשבוע
הבא: מה עומד לקרות -
התסריטים האפשריים).

דיין עם בן־פורת

דיין עם הורביץ

-ופעם קואליציה

פעם אופוזיציה -

לקואליציה היו חסרים שני ח״כים -והכסף ענה על.
הנל. התעויו שנקבע 100 :אלו דולו לואש!

ך* ביב ביירות הנצורה היו נטושים קרבות
^ עזים באותו יום שני, ה־ 5ביולי ,1982 אך
בכנסת בירושלים היה זה יום דיונים אפור. כאשר
עלה הח״כ מרדכי בן־פורת, איש סיעת תל״ם
שאותה יסד משה דיין, על הדוכן, היו נוכחים
באולם המליאה רק ח״כים מעטים. בן־פורת
נשבע אמונים כשר בממשלת ישראל. רוב
הח״כים ישבו באולם הטלוויזיה, ליד מזנון
הכנסת, וצפו במישחק הכדורגל המסעיר שנערך
באליפות העולם בספרד בין נבחרות איטליה
וברזיל. לצערם של ח״כים רבים, הסתיים
המישחק בניצחונה של הנבחרת האיטלקית.
השבעתו של בן־פורת כשר, והצטרפותו של
חברו לסיעה, הח״כ יגאל (״אין לי״) הורביץ
לליכוד, היו חשובים מאוד לליכוד. לפני כן היו
לקואליציה הממשלתית רק 59 חברי כנסת.
הצטרפות תל״ם לקואליציה השיבה את הרוב
בכנסת לממשלה.

אך אותו יום שני היה חשוב מאוד גם
מבחינה אחרת. זה היה היום שבו
נקנתה מיסלגה אחת על-ידי מיסלגה
אחרת. הליכוד קנה את תל״ם בדולרים
ירקרקים ומרשרשים.

שנראה (לבגין) ו הב טיח לנו (צריך להיות:
להם, לח״כים של תל״ם) שיושיט לנו (כנ״ל,
לבן־פורת ולהורביץ) עזרה.
בעיקבות שיחותינו עם ה שניים,הנני מציע
פרעון ה חוב על-ידי הליכוד:
א. ה סכו ם שנקצה יהיה 200,000 דולרים
ברוטו (שערכם היום הוא בערך עשרה
מיליוני שקלים) ,בתשלומים לשיעורין של
כשנתיים. התשלום יהיה ברוטו, ז א תי או מרת
היתרה ובו הריבי ת שתצטבר, ז ה עניינם הם.
ב. כל הסדר שיקבע יהיה מותנה בכך
שישארו בקואליציה. ב אם תהיה פרישה
מצידם תהיה הפסקת התשלומים וההסדר.
ג. כספי מימון של ה כנ סתה שייכים
לשניהם ישארו משועבדים ל בנ ק שנתן להם
א ת ההלוואה וכן ישארו ערבים במיסגרת
שקבעו מלכתחילה.
ד. מוצע, כי ב אם תוקדמנ ה הבחירות
והשניים יהיו קשורים לליכוד ישירות (כאן

מחוקות המילים ״או בעקיפין־) הרי היתרה
תשולם מתוך ת ק צי ב הב חירו ת(של הליכוד).
התשלומים יהיו כדילקמן (מדי חודש
בחודשו)
מתוך הקצבתה כנ ס ת
5.600 דולר
(של תל״ם)
3,500״
חרות תשתתף ב־
1,200״
ליברלים
1,200״
לעם
( 22,500 דולר)
(סך הכל)
החזר לשניהם לצורך הו צ או תי הם
( 2,800 דולר) —
ו ה חז ק ת פעילות
יתרה (לתשלום על־ידי
( 8,700 דולר)
הליכוד)
הננו ממליצים לקבל הסדר כזה, שהוסבר
גם אי שית לגיזברי הליכוד.

שטר־המכר עצמו נערך ונחתם רק כמה
חודשים אחר־כך, בנובמבר של שנת .1982 מכיוון
שמדובר היה באופן ברור ביותר בענייני כספים,
עסקו בתהליך הקנייה של תל״ם גיזברי הליכוד.
האיש שניסח את הסכם־הקנייה היה הגיזבר של
הגדולה במיפלגות הליכוד, הח״כ איתן לבני
מתנועת החרות.
לידי העולם הזה הגיע המיכתב ששיגר איתן
לבני לגיזברי הליכוד, מיכתב המהווה הסכם לכל
דבר.
להלן הנוסח המלא של המיכתב (ראה
תצלום) .הסברי העולם הזה ניתנים בסוגריים
ובאות שוגה.

תנדו: נחרו לבעת! וזזסז שר חדם
בהמשך לשיחותנו במדון הריני מתכבד
להציע פיתרון כדילקמן:
רשימת תל״ם נקלעה לחובות בעיקבות
מערכת הבחירות האחרונה לכנ ס ת ולפי
בדיקתי האי שית ה חוב הי ה למעלה
מיססס 240,דולרים ארצותיהברית.
לפני זמן מה פנו שני הח״כים שלהם
ל ת 7דמ(ראש הממשלה, מנחם בגין) ,בבקשת
עזרה, בעיקבות ההצטרפות שלהם, דבר

בגין עם ליבני
יושיט עזרה
בברכה איתן לבני

לי(• 5

גי• >0

ג; 0ס

על שאלת ״העולם הזה״ בקשר למיסמך.

הגיי ׳ י ״—

2^*0 0 0 0 .

( } 24י

הסיססך המדהים: שטר־הסכר של סיפרנה בישראל
בצד ההסכם מופיעה חתימתו של יו״ר
נשיאות המפלגה הליברלית, ונאמר :״מסכים,
( 8.11 )82י. מודעי׳.

התשלומים שהתחייב הליכוד לבצע
על־חשבון קניית תל״ם, על־סי מיסמך
זה, כבר התחילו.
המשמעויות הנובעות מן המיסמך ומן
התשלומים האלה הו מרחיקות לכת.

אך יורשיו בתל״ם עלו על מנהיגם
ורבם בעיסקה הזאת.
משה דיין, שהקים את תל׳ם עם תיקוות
גדולות, נחל אכזבה גדולה כאשר קיבל שני
מנדטים בלבד בבחירות לכנסת העשירית
ב־ . 1981 עימו נכנם לכנסת מרדכי בן־פורת. זמן
קצר אחרי הבחירות, באוקטובר ,1981 נפטר דיין
המאוכזב, ובמקומו הושבע כחבר־כנסת של סיעת
תל״ם דודנו יגאל הורביץ, מייד כשנפתח המושב
הראשון של הכנסת העשירית.
במשך תישעה חודשים התנדנדו יגאל הורביץ
ומרדכי בן־פורת בין המערך ובין הליכוד, כשהם
מצביעים פעם עם האופוזיציה ופעם עם
הקואליציה, ולעתים גם מתפלגים בהצבעות,
כשאחד מהם אינו נוכח באולם.
כמה ימים לפני שפרצה מילחמת־הלבנון,
בסוף מאי ,1982 פרשו הח׳כים של הליכוד, אמנון
לין ויצחק פרץ ממיפלגתם, ועברו למערך.
הח״כים של הליכוד תקפו צעד זה של
הר״פיסטים־לשעבר בשצף־קצף, והעלו טענות
חמורות ביותר. אפשר היה להבין את זעמם:

בעיקבות פרישתם של ליד ופרץ
נותרה הקואליציה ללא רוב פרלמנטרי.
ממשלת בגין פתחה למעשה
במילחמת־הלבנון כשהיא ממשלת־מיעוט.

בתולדות מדינת ישראל כבר נערכו לא פעם
עיסקות פוליטיות מבישות. על שמו של רחמים
כלנתר הומצא המושג ,״כלנתריזם׳ ,אחרי
שהאיש עבר ממיפלגה למיפלגה תמורת מישרה.
משה דיין, האיש שמאוחר יותר הקים את תל׳ם,
עבר, אחרי הבחירות ב־ ,1977 בדלילה מן המערך
שבאופוזיציה לקואליציה של הליכוד תמורת
מישרה של שר־חוץ.

דולרים אמריקאיים לח״כים של תל״ם,
לצורך החזרת חובם.
• טיבה של העיסקה: סעיף ב׳ מגדיר

שיעבדה את הכססים, והליכוד המשיך
בכך.
• שימוש בדולרים: האופי המביש של

במדוייק את אופייה של העיסקה המבישה.
תשלום הכסף מותנה באופן מוחלט בהישארות
חברי־הכנסת של תל״ם בקואליציה, וברור להם
היטב כי ברגע שיעזו להפר את ההסכם, יופסקו
מייד התשלומים.
• עברה על החוק: מסעיף ג׳ בהסכם

העיסקה המתבטא גם בסכומים, הננקבים
בדולרים אמריקאיים, ולא במטבע החוקי של
מדינת ישראל. מאוחר יותר התקבל חוק האוסר
שימוש בדולרים בעיסקות קנייה ומכירה.
אחרי קבלת המיסמך, פנה העולם הז ה
לקבלת תגובה אל גיזבר הליכוד, הח׳כ איתן

בשלבים הראשונים של המילחמה לא היה
לבגין צורך בקואליציה רחבה יותר. המערך,
ברובו, תמך בממשלה כמעט ללא סייג. אך
לקראת סוף יוני, כאשר התבררו המימדים
האמיתיים של המילחמה, והתחילה להיחשף
מערכת הכיזוב, רבתה הביקורת בציבור, והמערך
נאלץ לנקוט בצעדים אופוזיציוניים.

מנחם בגץ, שחשש — בצדק —
לגורלה של ממשלתו, נקט בצעד
המביש, וקנה, למעשה, את תל׳־ם.
השיחות על הצטרפות תל׳ם לממשלה
התחילו כמה ימים לפני שהתחילה המילחמה,
אולם אז עלה המו״מ על שירטון, מפני שהתברר
כי אין הסכמה בין הליכוד ובין תל׳ם בעניינים
מדיניים וחברתיים.
כאשר הצטרפה תל׳ם לממשלה, חודש אחרי
שהתחילה המילחמה, נעלמו לפתע כל חילוקי
הריעות האידיאולוגיים. לא נודע על שום תנאים,
מדיניים או חברתיים, שהציבה תל׳ם לפני
הקואליציה תמורת הצטרפותה אליה.

עכשיו גם בתר מדוע.
הליכוד קנה את תל״ם תמורת 200
אלף דולר — סכום שאותו חייבים היו
הח״בים של תל׳׳ם לשלם אלמלא שילם
אותו הליכוד. התעריף שנקבע באן לכל
ח״ב הוא 100 אלף דולר, כחמישה
מיליוני שקלים. על־פי תעריף זה, אפשר

מז המיסמך משתמע במפורש שראש הממשלה מנחם בגין היה
מעזרב בתה לי ך הקנייה של תל״ם. זמן מה לפני ח תי מ ת
שטר־המכר שוחחו חברי הכנסת מרדכי בז־פזרת ויגאל הח־ביץ
עם בגין 1ה 1א הבטיח להם ״עזרה״ :הלי מד ישלם את חובותיהם
• מעורבותו של ראש־הממשלה: מן
המיסמך משתמע במפורש כי ראש־הממשלה
מנחם בגין היה מעורב בתהליך הקנייה של תל״ם.

לפי הכתוב, שוחחו זמן־מה לפני
כתיבת המיסמך הח״כים בן־פורת
והורביץ עם בגין, ולדבריהם הוא
״הבטיח לנו שיושיט לנו עזרה.״ העזרה
שבה מדובר הוא תשלום של 200 אלה

מתברר שהח״כים של תל״ם עברו באופן ברור על
חוק מימון מיפלגות, והליכוד נותן ידו לעברה
זאת.

בסעיף 15 לחוק מימון מיפלגות
( )1973 שלפיו ניתנת ההקצבה לסיעות
בכנסת נאמר במפורש :״הסכומים
המגיעים לסיעה לפי חוק זה אינם
ניתנים לשיעבוד או לעיקול.״ תל״ם

לבני. איתן לבני לא הכחיש את קיומו של
המיסמך. הוא אמר כי ״עד לסוף יוני לא נכנס
ההסכם לתוקף היות שהיו התנגדויות ׳,אך סירב
לומר מה קרה אחרי שהסתיים חודש יוני, לפני
שלושה שבועות. להעולם הזה נודע כי
התשלומים לתל׳ם כבר התחילו. .

״העולם הזה״ פנה גם אל השר־בלי־תיק
מרדכי בן־פורת. השר סירב להגיב

להשיג רוב של 61 חברי־כנסת תמורת
6.1מיליוני דולרים — פחות ממחירו
של טנק אחד.
בעיקבות הגילוי של המיסמך המדהים, פנה
העולם הזה אל היועץ המישפטי לממשלה,
הפרופסור יצחק זמיר, בבקשה כי יבדוק את
ההיבטים החוקיים של העיסקה המבישה.

שלמה פרנקל

;1— £77773ז 1ז>/

ה בו רסה

מאת מאיר תדמור

לתפוס טרמפ ולרדת
אחרי החגים
ועכשיו אנחנו מגיעים לעיקר: מה שעושים היום
המוסדות הכססיים והמשקיעים המוסדיים הוא שערוריה.
מכריזים כל הזמן שתומכים בשוק. תומסיס תמיכה
אופטית שעולה הון עתק שמסכנת את מערכת הבטוחות
של הבנקים. ובאן נכנס לתמונה האוצר שיש לו עניין ברור
ביציבותה של הבורסה. הוא תומך בבנקים שתומכים
בבורסה, אבל בהפסקות.
עד כאן הספיקה הסבלנות. אמרתי לו: תשמע חביבי, כל מה שאמרת
אני מבין, יופי של דברים. אבל אני והחבר שלי, שהפסדנו אצל יוסי ריגר
ואליעזר פישמן עוד בינואר חבילה רצינית, מה אנחנו עושים עכשיו?
אפילו המדד ירד. אין נחת, מה עושים?
82 לא תחזור, הוא אומר לי. טוב, את זה אני כבר יודע. אבל, אני שואל,
מתי לעזאזל ולכל הרוחות יבוא התור של ,83 מתי? יבוא, הוא אומר, בטח
יבוא, זה תלוי ...גמרתי את הקפה, אמרתי שלום, והסתלקתי.

הסבר: אתה לוקח טרמס ועוד לא הספקת לסגור את

העיקר לעשות מחזור למה הוא
ישלם

אמרתי לכם לפני כמה שבועות, שכל החוזרים הפנימיים של הבנקים מכילים אמת גדולה ולפעמים
גם מעניינת עד מעניית מאוד. הנה לפניכם דוגמה נוספת למה שעוללו האוצר והבנקים, וזה בהחלט
לא לגנותם. הם מנסים, השפנים נמצאים בתרדמת־קיץ, וחלק אחר מטיילים בעולם הגדול. בלית
ברירה(זה כמו בלי ברירה אבל בארמית זה נשמע יותר טוב ומכובד) זורקים מקורבי הבורסה סחורה
האחד לשני ועושים מחזור. פעם למטה ופעם למעלה. ב־ 16 במאי החליט האוצר לתמוך בבורסה
באמצעות הבנקים ותראו מה קרה ער לשבוע שעבר. בשבוע האחרון של יוני פסקה התמיכה של
הבנקים ותראו מה קרה החל מה־ 27 ביוני ועד לפני שבוע.
ה מניו ת

טס המניה

16.5

27.6

^ ה שינוי

ל ה שיגוי
1 6 .5 -1 3 .7 .8 3

2 7 .6-13.7.83

976

׳1350

1295

32.6

1881

2750

2185

16.1

-2 0 .6

212

353

297

40.0

-4 0 .0

272

466

355

30.5

-3 3 .9

אייר• קר 0. 1

7115

8640

8746

22.9

נכסי ם

פתוח מ שכנתאות
רלק

:יו רי ם

1500

2220

2070

38.0

הר שר ר

2238

2696

2467

מהדרין

^090

3070

2370

13.3

22.9־

הררים

נכסי

10.9

-2 7 .7

16.7

1190

1003

55.9

-1 5 .8

אלביט

12000

20300

18350

52.9

אלו חית

340

430

410

20.5

או רדן 1
אוררן 5

532

815

590

1215

1550

1419

׳ 643

אלקו 2 .5

410

577

529

29.0

22290

29450

•26400

18.4

המסלול

174

244

210

20.6

כלל אלקט רו ני ק ה

אלרון

-1 4 .0
900 1470

1220

1000

11 .1

2145

1735

018.0

עלית

3080

4040

3351

-17.1

פו לגח 0.4

1400

2220 0

1720

22.8

-2 2 .6

478

797

700

46.4

12 . 2

620

960

710

-1 4 .5

-26.1

1590

2525

2210

38.9

-1 2 .5

ש׳ ( 906 ) 3

1261

1147

26.6

כללישר אל ו 1

930

2266

1740

87.0

כלל תע שיו ת

450

750

37.3

-1 7 .6

פקר פלדה

ה ח בר הלישראל )3 ( 1
דיסקונטהשרע וח
בללהשקע ות

0פי 0

618 0

השע רי םהותאמולהטבות .

מניות אל•

תאריומשוערלהפס קת התמיכהע ״ יהבנקים .

נבחרוכמדגם של מניותחציכבדות .

ואיןלר או ת ברשימה ז ו

חוזר פנימי של בנק
פעם למעלה, פעם למטה

המלצה לר כי שה .

בורסאי ריגר
קונה י
היגיון בורסא׳
קבלן גניש
אמר לי אחד מהנודעים בחכמי הבורסה: תראה
מהו היגיון בורסאי: תמכור בל״ל במכפיל 20
ותקנה פי־בי במכפיל .6תראה מהו חוסר היגיון1
בורסאי: תמכור בל״ל ותקנה איגוד או כללי.
ועוד חוכמה: ס־רסה דומה לגפרור דולק —
האחרון נכווה: בזמן האחרון הגפרור מתקצר.

300 מיליון

מק ר א :
- 1 6 . 5תאריך הח לט תהאוצרלתמוךבבורסהבאמצעותהבנקים .

זה שהרוויח 33 מיליון שקלים בבורסה, ישלם
מס. יש חמש סיבות טובות מדוע הוא ישלם.
הראשונה — שלא התייעץ עם אליעזר פישמן,
שהרוויח פי כמה וכמה ולא ישלם פרוטה. השנייה
— שעבד ישירות עם הבנק, במקום עם ברוקר או
מנהל תיקים. השלישית — שלא דאג לקבל
משכורת ולא חשוב מאיפה. הרביעית — שנתן
אלף הוראות, במקום מאה, והחמישית —
שהרוויח הרבה בתקופה קצרה. עכשיו: הוא היה
צריך להשקיע גם באיגרות חוב, גם בקרנות וגם
במניות בנקאיות, אלה היו עוזרים להיחלץ מהמס,
לא כולו אבל חלקו.
והדבר הכי גרוע שהוא עשה שהוא הצליח
לצאת מהבורסה בזמן. על החברים שלו אני לא
רוצה לומר דבר.

-10.4

20.0־

יםהמ לח

אני לא מאמין, אבל מה לעשות, המקור
מהימן. מספרים לי שהחברה של יוסי ריגר
ואליעזר פישמן מתכוננת לקנות את החברה של
הקבלן שלום גניש. אני לא מבין למה, אבל בטח
יש סיבה טובה.

וההמשך: משקיעים מוסדיים מחפשים מכפילים בירידות, כדי
להצדיק בדיעבד השקעה גרועה בעבר, שאז היתה אופטית ואפילו
עניינית מעניינת.

השכן שלי אומר תמיד: תשמע, אם אתה לא בטוח, אז גם אני לא, אז
בטח יותר טוב להישאר בחוץ. והוא צודק. גם העליות באות בגלים,
בעיקר אחרי החגים, כמו שאמר לי אחד מחכמי הבורסה, שלא טרח לומר
לי איזה (חגים).
השבוע דיברתי, ליתר דיוק, הוא דיבר ואני האזנתי, לדבריו של אחד
מגדולי המבינים בבורסה. השיחה היתה ארוכה, לכן נביא רק את
הכותרות: אי־היציבות במקרו(כל המשק) והאינפלציה יוצרים חוסר אמון
ואינפלציה של ציפיות (אתה מצפה שמה שהיה אתמול יקר, יהיה מחר
יקר מאוד) ואלה מביאים או גורמים לאימפוטנציה (איזו מילה למונח
פשוט כמו אין־אונות!) של הגופים השולטים בבורסה ובמוסדותיה. הם
יוצרים מעגל של השקעה לטווח קצר, המבוססת על אופטיקה של רווח
מהיר נומינלי.

13 .7

קונים את גניש

הד לתוכבר רו צהל רד ת כשהרווח הוא שתובל לספר
שתפסת טרמם.

זה דבר מעניין. ביום הרביעי והחמישי בשבוע שעבר נרשמו עליות
שערים בבורסה. ביום השישי פורסם המדד. וגם ביום הראשון היו עליות
בכל הענפים. מתברר שיש איזו מחזוריות: אחרי ירידה באה עליה. הצרה
היא שאתה מתקשה לדעת מתי הירידה היא לירידה נוספת ומתי היא
תביא לעליה בשערים, ואחריה ירידה נוספת.

שינויים כשערי

ויגרפישמן

ויש עוד משהו שאני לא מבין והוא קורה,
עכשיו. אנחנו הפכנו לאחת המדינות העשירות
על פני תבל. עובדה: רק כעת יכולים להרשות
לעצמם אמרגנים להביא לישראל להופעות את
רוד סטיוארט וג׳ו קוקר. מחיר הכרטיס 1000
שקל ויותר, או 20 דולר. תכפילו ב־ 30 אלף
ותקבלו 600 אלף דולר, או 300 מיליון לירות
להופעה. שיגעון?

מוכרי

הכל בגלל
מגדלי הירקות
שורש הרע הוא מגדל הירקות והפירות.
למשל: בחודשים הקודמים, היה מזג־האוויר
גרוע, שפגע בגידולים, המחירים עלו מכיון שהיה
מעט. המרד עלה. בחודש האחרון היה מזג־אוויר
טוב, היבול גדל, המחירים ירדו. גם המדד ירד.
עכשיו כבר ברור שהכל תלוי במגדל הירקות
והפירות.
ולכן יש לי הצעה מיוחדת. ביטוח מחיר נמוך
למגדלים. המדד יוסיף לרדת. האינפלציה תצא
לחופשת קיץ ארוכה ויורם ארידור ימשיך להיות
שר־אוצר ואפילו יקיר פלסנר ימשיך להיות יועץ
מיוחד על תקן של משנה לנגיד עם נהג ו״וולבו״
צמוד. ואני מבקש להזכיר לכם שד״ר פלסנר
התמחה בכלכלה חקלאית.

מגדלקופטר -
מסוק של חברת הבטוח מגדל
מסייע להכוונת התנועה בדרכים
מי שנוסע בימים אלה מן הפרברים לכיוון תל־אביב בבוקר,
בשיא עומס התנועה, שם לב בוודאי להקלה מסוימת בלחץ
התנועה בדרכים.
חברת הבטוח מגדל ורשת ב׳ של קול ישראל חברו יחד למבצע
משותף במסגרתו מדווח הרדיו בין השעות 8.30-7.15 על מצב
התנועה בדרכים באזור גוש דן, כפי שהוא מצטייר ממעופו של
הליקופטר, אותו מממנת חברת הבטוח מגדל.
נסיון של כשבועיים מלמד שאכן הנהגים קשובים לעצותיהם
והערותיהם של השדרים המוטסים במסוק ומנתבים את דרכם
לפי המלצותיהם של ״שוטרי התנועה״ המעופפים.
יוזמי מבצע מגדלקופטר אשר יעדו אותו לתקופה מוגבלת
מעודדים מן העובדה שציבור הנהגים משתף פעולה ומאריכים
לכן את משך מבצע מגדלקופטר לזמן בלתי מוגבל.

הציבור בישראל בחר £ 0ח 0
התאוורר הנהבר בבל רחב• העולם.
שרון העולם הזה 2394

תע שיות מיזוג אויר בע״מ

רמת-גן, רח׳ גלעד ( 2פינת אבא הלל )12 טל 737626,733251. .

אנו מכבדים כרטיסי

ישראברט
גו קפה ייאפרופויי בייגו-יעקב״ טל 289289 .־03

הירחון הבינלאומי לגבר ולאשה

3 £טסו>ו* 0ק
גליון חוד ש אוגוסט 83
הגיע ונמצא כבר בכל החנויות
ובגליון החודש:
לא סתם עוד נאצי -
בעקבות פו שע מלחמה, ממחנות ההשמדה
ועד לקליפורניה.
ג ון ויוקו — השנים האחרונות (פרק ב׳)
נערת הערום של החודש ובן זוגה
והרבה הרבה יותר...

ספרי םזהס טי מ צ קי
בית־ספר, אורלי ׳ ׳
יספרוח גברים תמר ם
ת־א, רדד הטלר ג׳ודג׳ ,89 סל.
18ג ו( 384919 ,29 גס) מודיע :

נפת חי ם קו ר סי ם
לספ רו ת ו קו ס מ טי ק ה
נג רי ם ונ סי ם
לחוד ש י מי ם
מחירי חלד נמות ללקוחות :

220 שקי * תסרוקת 100 שקי
* צבע
* תספורת 100 שקי * סי סוי 800 שקי
* התיקה 800 שקי ¥פסים 800 שקי
— המחירים לעי אורו השיער —
* מחלקה לקוסמטיקה, פדיקור, והורדת שערות
מחרגליים.
* השתלת זנפורניים והשתלת ריסים ע׳יי מומחית

לא רק לדוגמניות ולמלכות־יופי
מיועד אולפן לאה פלטשר
בליבו של הכרך ה סו אן תל־אביב, בר חוב אבן־גבירול , 50
מצוייה פינ תחמדמ טו פחתל הפלי א ו שק ט ה שבה שוכן
ה אולפן של גב׳ לאה פלטשר, ל טי פו ח ה חן, ני מו סי ם וי ח סי
אנוש, דוג מנות מק צו עי ת ו תרבו ת הגוף.
ל מ רו ת הדי מוי של בי ה ״ ס כ אילו הו א נועד
רק ל דוג מניו תולמ לכו ת יופי, הרי ש־ס/״ 80
מתל מי דו תי ה הן חתךי שראלי רגיל, כ מו :
מו רו ת, פ קי דו ת, נ שות חבר ה וכל א שה
מערה ה שו אפ ת לשיפור עצמי מכף רגל
ועד ראש.
או ל ם לא די ב טיפו ח ה חן החיצוני /בי על
הא שה לל מו ד ני מו סי ם, גינוני חבר ה
וי ח סי אנו שומ תו ן כל אלה הי א רוכשת
בטחון! עצמי ה מ קנ הלהה צל חהוה ערכ ה,
בעבודה, ב חבר ה ובמשפחה
נו ס ף לכך מ ת קיי מי םבמ סג רתה אולפן
ש״עורי התעמ לו תשמ טר ת ם לעצב גמי שות
לגוף, חיזו ק שרירים ו הרזיי הבמ קו מו ת
הרצויים. תרגילים אלה מיו עדים לבנו ת
ולנ שים בכל גיל.
ל ק בי עתר איון טלפון , 267682 בשעות . 12.00 — 09.00
הגב׳ לאה פלטשר המהה מו רהה מו סמכת הי חי ד ה בארץ
ללמד אתמק צו עו ת טי פו ח ה חן ודוג מני תמק צו עי ת.

הגיע הומן דע ש 1ת סדר בסופר־מארקט

אס נבוא! עו

^ מים אחדים אחרי שמפ״ם החליטה שלא לפרוש מן המערך,
היא פנתה אל מיפלגת־העבודה ותבעה ממנה לשתף אתה
,בבחירתם של מועמדי המערך לתפקירי ראש־הממשלה, מזכ״ל
ההסתדרות, יו״ר ההסתדרות הציונית ועוד.

עצם הדרישה הזאת מטילה אור על המצב המוזר
הקיים עתה במיסגרת המערך.

מעתי פעם בכנסת נאום ארוך של מנחם בגין, שבו ליגלג
• /על מפ״ם. במרכז הנאום עמד הביטוי ״תיר״.
לדברי בגין, כל העמדות של מפ״ם מסתובבות סביב
מילת־הקסם הזאת. מפ״ס תומכת בשלום תוך כדי יציאה
למילחמה. היא דוגלת בהעלאת תוספת־היוקר תוך הקפאתה. היא
מתיישבת על אדמות ערביות תוך התנגדות נמרצת להפקעת
האדמות הערביות, וכר.
זה היה, כמובן, נאום דמגוגי, אך קשה היה לומר שאין בו גרעין
״של אמת.

מפ״ם. אך למפ״ם אין שום השפעה ישירה, ולרוב גם
לא עקיפה, על קבלתן.
זהו פאראדוכס אמיתי. מכיון שמפ״ם היא עצמאית, אין לה
השפעה במערך.

האם יהיה נכון גם ההיפך? האם תוכל להיום למפ״ם
השפעה רבה יותר אם לא תהיה עצמאית?

^ ומני שהתשובה היא חיובית.
אילו החליטה מפ״ם לפרוש מן המערך ולהיות מיפלגה ו עצמאית־באמת, הייתי מברך על כך. החלטה כזאת היתה אפשרית
רק אילו היתה מפ״ם מאמצת לעצמה מצע חדש לגמרי, תקיף

במצב הנוכחי, אין למפ״ם שום השפעה שהיא על

החלטה זו.
במיסגרת של מערך, מקובל שהמיפלגה הגדולה ביותר היא
הבוחרת בגציגה הראשי, ההופך אוטומטית לראש הרשימה
הכוללת. זהו נוהג ישן, שהתקיים בכל גילגולי המערך, וגם בגח׳׳ל
ובליכוד.

גם מעמדה של מפ״ם במערך מעוגן ב״תוך שכזה.

משמע: גורלה של מפ״ם בבחירות ייקבע במידה
רבה על־ידי החלטה המחייבת אותה מאוד, אך שאין
לה כל השפעה על קבלתה.
הדרישה של מפ״ם שהמועמד ייקבע תוך הסכמה עימה היא
חסרת־תקדים, וספק אם תתקבל. אחרי ועידת־מפ׳ם, כוח־הלחץ
שלה במערך בוודאי לא התחזק.

הדרישה הנ״ל היא, כנראה, ביטוי ראשון להחלטה

אך אילו היתה מפ״ם מצטרפת למיפלגת־העבודה
עצמה, היו רבבות חבריה משתתפים בקביעת
ראש־הרשימה בדיוק כמו כל שאר החברים.

*ץ וחחתי על כך בימים האחרונים עם כמה מראשי מפ״ם,

י * מערך, כמו שהוא, הוא מיסגרת שאין דומה לה, .
1 1קל יותר להגדיר מה ש איננו, מאשר לקבוע
׳מהו.

אין זו ברית בין שתי מיפלגות שוות. הזיווג בין
מיפלגת״העבודה ומפ״ם אינו דומה לזיווג בין פיל וזבוב, אך הוא
דומה לזיווג בין שור וכבש. התנ״ר אוסר בהחלט את רתימתם
ביחד למחרשה.
אין זו התאגדות של כמה מיפלגות, היכולות ליצור ביניהן איזון
כלשהו. במערך יש רק שתי מיפלגות — העבודה ומפ״ם. השאר
אינו אלא בגדר קישוט.
אין זו מיסגרת איחודית, שבה הכל שותפים להחלטות. כי
מיפלגת־העבודה ומפ״ם הן שתי מיפלגות נפרדות לגמרי,
המשתפות פעולה ביניהן רק בימי בחירות ובמוסדות חיצוניים —
הכנסת, מוסדות ההסתדרות, הסוכנות וכר.

•/ומצא תי — די להפתעתי — כי יש נכונות רבה ללכת בדרך
זו. ולאו דווקא רק בקרב מתנגדי הפרישה מן המערך, אלא גם —
ואולי דווקא — בקרב המחנה שתמך בפרישה ושנוצח.

לפי העיקרון :״אם כבר, אז כבר״.
אולם אנשי־מפ״ם ששוחחתי עימם העמידו תנאי:
שבמיפלגת־העבודה המורחבת יהיה מקום לסיעות רעיוניות,
שתוכלנה לנהל מאבק רעיוני לגיטימי במיסגרת המשותפת.

הצעה זו נראית לי הגיונית. יותר מזה, היא נראית
לי טובה כשלעצמה.
אומרים שמיפלגת־העבודה היא סופר־מארקט. אין זה נכון. כי
סופר־מארקט הוא מקום מסודר. כל סחורה מונחת במקומה
והלקוח יודע היכן נמצא מה. היא ערוכה בסדר ומסומנת כראוי.
אין בסופר־מארקט קופסות־שימורים בלתי־מסומנות, או
המסומנות בתוויות כוזבות. מי שקונה שעועית, לא ימצא בבואו
הביתה שקנה כרוב חמוץ. מי שרכש וודקה לא יגלה שהבקבוק
מכיל חומר־ניקוי רעיל.

באירגון מסוג זה, כל היתרונות הם בידי השותף
הבכיר, וכל החסרונות הם נחלת השותף הזוטר.

מוסדות העבודה יחליטו לחייב את ההצעה,
התואמת בהחלט את תוכנית־אלון, ואילו מוסדות
מפ״ם יתנגדו לה.
יתכן כי במיפלגת־העבודה יהיה רוב זעום להחלטה החיובית,
״״ואילו במפ״ם יהיה רוב עצום להחלטה השלילית.
אחר־כך יבוא הדבר להכרעה בסיעת המערך. כל חברי־הכנסת
של מיפלגת־העבודה יצביעו בעד, בהתאם להחלטת המוסדות,
מלבד אחד שיימנע וימסור לעיתונות הודעה חריפה נגד. כל
חברי־הכנסת של מפ״ם יצביעו נגד.

התוצאה: רוב גדול בסיעת המערך למען ההצעה.

החלטה זו תחייב את כל חברי הסיעה, חברי שתי המיפלגות.
כולם יצביעו בעד. או, במיקרה הטוב ביותר, ואחרי ויכוח חריף,
תינתן לאנשי מפ״ם הרשות להימנע.

^ ס ם נבדוק תהליך זה לפרטיו, נגלה בו כמה תופעות מוזרות.
למשל: יתכן מאוד שאילו היה הדיון במוסדות שתי
המיפלגות נערך ביחד, היה מתקבל רוב נגד ההצעה.

יכול היה להיווצר מצב שבו הרוב הגדול של מפ״ם
היה מתחבר עם היונים והיונצים במיפלגת־העבודה,
ושכך היה נוצר רוב.
על כל פנים, העניין לא היה מוכרע מראש. אנשי מפ״ם היו
יכולים להיאבק על דיעותיהם, לעשות להן נפשות בקרב אנשי
מיפלגת־העבודה, לשכנע, לגבש קבוצת־לחץ.

י* דווקא מפני שהיא מהווה מיפלגת נפרדת, אין
למפ״ם כל אפשרות כזאת.
במילא ברור מראש מה תהיה ההחלטה. הרוב
במיפלגת־העבודה יכריע, כאילו לא היה המערך קיים כלל.

בקיצור: כל ההחלטות של מיפלגת־העבודה,
ההופכות אוטומטית להחלטות המערד, מחייבות את

זהותו של ראש רשימת המערך בבחירות הבאות
עשוייה להשפיע במידה רבה מאוד על סיכוייו לחזור
לשילטון.
שימעון פרס או יצחק רבין? יצחק גבון או מישהו אחר לגמרי?

בימי הוועידה נשאלתי על־ידי כמה צירים מה תהיה, לדעתי,
ההחלטה הסופית. עניתי בהלצה שיש ברירה בין שתי החלטות
אפשריות: לצאת מן המערך תוך הישארות בו, או להישאר במעדר
תוך יציאה ממנו.
ההחלטה שהתקבלה היתה תקיפה יותר. הוחלט להישאר
במערך תוך חיפוש דרכים לשינוי היחסים בו.

יך מתקבלות ההחלטות במערר?
נניח שמונחת על שולחן הכנסת הצעה לספח את
ביקעת־הירדן למדינת־ישראל.
מכיוון שהמערך מורכב משני מיפלגות נפרדות, תכנם כל אחת
מהן את מוסדותיה ותחליט על עמדתה בנפרד.

כל אדם מבין כי להחלטה זו תהיה חשיבות גורלית. בכל
המדינות הפרלמנטריות, גדלה והולכת חשיבותם של ראשי
הרשימות. החשיפה לטלוויזיה, מיזוג הציבורים המקומיים לציבור
ארצי אחד, הריכוז הגובר של הסמכויות בידי ראש־הממשלה —
כל אלה גורמים לכך שהאזרח בוחר בקלפי קודם כל
בראש־הממשלה הבא.
המצב שונה במדינות שבהן קיימת דמוקרטיה נשיאותית, כמו
בארצות־הברית. במישטר כזה מופרדות הבחירות לראש ׳הרשות
המבצעת מן הבחירות לפרלמנט.

אנשי מפ״ם מצביעים: איך ייקבע הראשן

אילו התנהל סופר־מארקט כלשהו כמו מיפלגת
העבודה, היה פושט את הרגל מזמן.

ונמרץ, המנוגד עקרונית לדרכה של מיפלגת-העבודה.
אולם למפ״ם אין מצע כזה. ההבדלים בינה ובין מיפלגת
העבודה הם קטנים, והם מהווים מעין ואריאציות על הנושאים
המוסיקליים השונים.

משום כך החליטה הוועידה, בצדק, שאין מקום
לפרישה.
את התפקיד להקים מיפלגת״אלטרנטיבה אמיתית, שתגבש
מצע שונה לחלוטין, השאירה מפ״ם לאחרים. אני מקווה שיימצאו
כאלה.

השאלה היא: מה יהיה תפקידה של מפ״ם במערכת
הקיימת?

ם החליטה ועידת־מפ״ם כפי שהחליטה, על סמך ההנחה
\ £שההבדלים בינה ובין מיפלגת־העבודה אינם מצדיקים
גירושץ, הרי המסקנה המתבקשת היא שאין כל טעם בקיום
מיסגרת עצמאית־למחצה.

מכל הבחינות, עדיף איחוד מלא של שתי המיפלגות
על המצב הקיים.
איחוד מלא יאפשר לאנשי מפ״ם להשפיע על ההכרעות בכל
המישורים ובכל הדרגים. שוב לא תהיה אפשרות להביא לפניה
עובדות מוגמרות, ולתבוע ממנה להרים יד באופן אוטומטי.
יהיה צורך להניח את כל השאלות על השולחן בשלב המוקדם
ביותר ולקיים עליהן דיון דמוקרטי בסניפים, במרכז, בלישכה,
בסיעה בכנסת ובהסתדרות — תוך השמעת קולותיהם של
חברי־מפ״ם יחד עם כל שאר הקולות. וכאשר יורמו הידיים
לקבלת החלטה, יימנו הידיים של אנשי־מפ״ם יחד עם כולן.

יך ייבחר, למשל, המועמד הראשון ברשימת המערך
לכנסת הבאה?

מאת

במיפלגת־העבודה אין תוויות, ואותן שישנן — כוזבות ברובן.
חברים רבים מחזיקים בכיסיהם תוויות שונות, ומדביקים לעצמם
מדי יום את התווית הפופולרית באותו יום.
אין ויכוח רעיוני. הקרב על הגועל־נפש אינו מתיימר כלל
להיות דיון על עקרונות.
במילא אין הכרעות אמיתיות על שום דבר. בעיות־הגורל של
המדינה מתגלגלות במיפלגה כמו כדורגל במיגרש נטוש.
יתכן שהקמת סיעות רעיוניות גלויות ולגיטימיות
במיפלגת־העבודה תהיה צעד ראשון לשיקומה. תתגבשנה חזיתות
סבירות. העסקנים יצטרכו לקשור את קידומם האישי למצע
רעיוני כלשהו. המאבק הפנימי כולו ייראה אחרת, ואולי גם יהיה
אחרת.

נראה, סוף־סוף, מיהו נץ ומי יונה, מי מתקדם ומי
ריאקציונר.

ך* אשר דיברתי על כך עם אחד מראשי מיפלגת״העבודה,
/היתה קבלת־הפנים מסוייגת מאוד.
אין התנגדות לחוגים רעיוניים. כבר יש במיפלגה כל מיני
חוגים, ואם יהיו עוד — מה טוב. במילא(כך רמז) אין איש מתייחס
אליהם ברצינות.

אבל סיעות ממש, שיופיעו בבחירות הפנימיות
במיפלגה ושיקבעו את הרכב מוסדותיה וזהות
מועמדיה — זהו עניין שונה לגמרי.
ראשי המיפלגה פוחדים מכך. המיפלגה לא התגברה עדיין על
הטראומה של ה״לשעברים״ — רפ״י־לשעבר ואחדות־העבודה־לשעבר
ודומיהן. ובעיקר — כך נדמה לי — כל אחד עורך
בראשו את החשבון — למי זה טוב? האם זה יקדם אותי או לא?
האם זה יחסום את דרכו של פלוני אל רשות־הרשימה או להיפך?
אין זה מתפקידי לתת עצות למיפלגת־העבודה ולמפ״ם. אך מה
שמתרחש בהן נוגע, לפחות בעקיפין, למדינה כולה.

לדעתי, איחוד מלא ביניהן יכול רק להועיל.

4ג 1ר י

א רו די

לבעלה מה לעשות. בני מישפחת ולקר דוחים
טענות אלה על הסף.
מצב בלתי־נסבל
*** נח אחרי שוולקר ישב על הכיסא
* * המכובד, הודיעו שקל ואבוטבול, חבריו
מסניף חרות, שאם הוא לא יישמע למרות הסניף
הם יפעלו להדחתו. בפועל הם דרשו את הדחת
ברון, ראש הלישכה, בטענה שהוא חוסם מידע
מוולקר. מנחם בגין הזמץ אותם לשיחה. התוצאה
— הם חזרו בהם. וכל אחד הפך לסגן
ראש־עיריה. לוולקר היו שישה סגנים.
ההסדר לא החזיק מעמד זמן רב. מסיקה, שלא
היה בעל תפקיד יצוגי, הודיע שהמצב הוא
בלתי־נסבל, שהוא אינו חייב דבר לחרות מפני
שהוא איש המרכז החפשי והוא ישקול התפטרות
או פרישה. יריביו טוענים שלמרות טענה זו הוא
חבר תנועת החרות, בעל כרטיס־חבר שמיספרו
.060842
האווירה במעונם של שקל ואבוטבול
התחממה גם היא. היום טוען כל אחד מהצדדים
שהוא פרש ראשון, אך מבלי להכריע בשאלה
העובדה היא אחת: בדצמבר ,1976 שלוש שנים
פחות עשרה ימים אחרי שוולקר הדיח את מנחם
רוטשילד מכיסאו, פרשו מסיעת הליכוד שלושה•.
שקל, אבוטבול ומסיקה. הוקמה תנועה חדשה —
התנועה למען בת״ים. הליכוד נותר עם שישה
חברי־מועצה.
עתה הוקמה קואליציה חדשת של המערך
והתנועה למען בת־ים. רוטשילד ומסיקה כיהנו
לסירוגין כראשי־עיריה, כל אחד במשד שנה, עד
לבחירות של .1978 שקל ואבוטבול, חברי תנועת
החרות, נענשו קשות על הפיכת החצר. הם הושעו
מתנועת החרות, שהיתה ביתם הראשון.

שר נבחו׳ בתיים מאז .1973 כעת מתארגנים מרם לסיבוב נוסך
ף* אשר יפתח ראש העיריה הנבחר הבא של
^ בת־ים את בקבוק השמפניה לרגל זכייתו,
הוא יוכל להרים כוס לכבוד סיבה נוספת.
בבחירות המוניציפליות הקרובות ימלא עשור
לתקופה שכמותה לא נודעה בארץ ברשויות
המקומיות. לא במיקרה קוראים לעשר שנים אלה
בבת־ים.העשור השחור׳ .הפיכות־חצר, קנוניות
בין אויבים וידידים, מילחמת השמצות, איומים,
אלימות ותביעות מישפטיות הם המאפיינים את
השנים האלה. בת־ים, עיר שבה יש הגירה תמידית
ובנייה צפופה, ממש הזמינה את מה שבא עליה.
כשם ששנת 1967 היתה שנת מפנה בתולדות
מדינת ישראל, בגלל מילחמת ששת־ הימים, הרי
ששנת 1973 או ליתר דיוק הבחירות המר
ניציפליות שנערכו ביום האחרון 90 אותה שנה,
הפכו לנקודת מיפנה בבת־ים.
ואם לדייק עוד יותר — הכל התחיל מסניף
חרות.
מועמד אטרקטיבי
* * ר ב הבחירות המוניציפליות באותה שנה
>^הוקם הליכוד, שרץ לבחירות לכנסת.
יושב־ראש תנועת החרות בעיר היה יהודה שקל
( ,)49 מוותיקי בית׳ר, פעיל בסיעת תכלת־לבן,
ציר בועידת חרות ומאלה ששמם נקשר לק ח
תל־חי של התנועה. שקל, כיום בעל חנות
למכירת מיטבחים מתוצרת קיבוץ מפלסים
ברחוב רוטשילד בעיר, חיפש בעזרת ידידו,
מורים אבוטבול, גם הוא חבר הסניף, מועמד
אטרקטיבי שיוכל להוציא את ראשות העיריה
מידי המערך ומידיו של מנחם רוטשילד,
ראש־עיריה וחבר מועצה שנים רבות.
בתנועת החרות התייחסו ברצינות לאפשרות
שיתחולל מהפך בעיר הדרומית לתל־אביב.
אוכלוסיה צעירה, רובה מבני עדות־המיזרח, היא

ראש אופוזיציה ולקו־ ואשתו
הפיכת־חצר

גם האוכלוסיה המצביעה, על פי הסקרים,
לליכוד. הכל עסקו בחיפוש המועמד המתאים:
פנו לד׳ר אליהו בן־אלישר, שדחה את׳ההצעה,
לאברהם שכטרמן ולאחרים. לבסוף מצאו מישהו
שהוא גם בן המישפחה הלוחמת, גם איש־צבא וגם
די־מרשים מבחינה חיצונית. האיש היה סגן־אלוף
(מיל) יצחק ולקר גדול המימדים. אביו, יוסף
ולקר, שנפטר לפני כחודשיים, היה מראשוני
בית׳ר בברלין, ודמות מוכרת במצודת זאב.
ולקר 58 איש רב פעלים שמאחוריו תארים
רבים, יצא במסע בחירות מאסיבי ביותר. ריח
הניצחון כבר עלה באפו. ולקר הוא בעל מיפעל
הקונפקציה, בוננזה ויבואן כימיקלים. הוא היה
מפקד גדוד 13 של האצ״ל, שירת בצה׳ל
ואחר־כך היה שליח מישרד־הביטחון לאתיופיה.
בין העיטורים שבביתו גם עיטור־כבוד איטלקי.
כאשר הורכבה הרשימה למועצת העיר נכלל
בה, אחרי דין ודברים, הגיבור השלישי של בת־ים,
דויד מסיקה 41 שנפגע במחלת ניוון השרירים.
היה חבר ההנהלה הארצית של בית״ר, עורך־דין
במיקצועו, נכה הצמוד לכיסא גלגלים. הוא היה
פעיל במרכז החופשי לצידו של שמואל תמיר,
וכאשר הוקם הליכוד באותה שנה הצטרף מסיקה
אף הוא למה שהיה גח׳ל בעיר מגוריו. למקום 8
נבחר נציג רפ״י משה עזרן.
בבחירות שהתקיימו בצל מילחמת יום־
הכיפורים זכה הליכוד ב־ 9מתוך 21 המושבים
במועצה. המערך זכה ב־ 10 והמפד׳ל ב־ .2למרות
שהמערך זכה ברוב זעום, הוקמה קואליציה בץ
הליכוד והמפד״ל. ולקר הפך ראש־עיריה.
לראש לישכתו של ולקר מונה יוסי ברץ (,)39
שניהל ביחד עם אחרים את מסע הבחירות.
האם היה ולקר ראש־עיריה טוב? האם הוא
הצליח לשנות את מהלך החיים בעיר הבעייתית?
התשובות על כך הן חד־משמעיות. כל צד טוען
לצידקתו, אך המציאות הוכיחה שחבריו של ולקר
בסיעתו העדיפו להביא להדחתו לפני תום מועד
הקאדנציה שלו.
הטענות כנגד ולקר היו שהוא מרבה
להשתמש במישטרה כדי לעשות סדר בבניץ
העירייה, שהחוף מזוהם, שהוא מוקף בביריונים, בשעות שישיבות המועצה מתקיימות
בלתי־סבירות כדי להחליש את היריבים. על
אשתו חיה, בת למישפחה דתית מניצולי חברון,
אמרו שהיא-הקימה ועד לשיחרור פושעים אחרי
שחבריהם הבטיחו לתמוך בבעלה(העולם הזה
.)1938
אמרו עליה שהיא ניהלה את העיר והורתה

ולקר ואנשיו התארגנו לבחירות הבאות.
מערכת היחסים בינם ובץ התנועה למען בת־ים
היתה מתוחה ביותר. איש מישטרה בת־ימי אמר,
שאם באותה תקופה לא נהרג איש בגלל
הפיכת־החצר זהו נס משמיים.
בבחירות שהתקיימו ב־ 1978 נבחרו כבר 23
חברי־מועצה. התנועה למען בת־ים קיבלה
ארבעה מושבים, הנציג הרביעי היה יצחק
מיססטרנו, הנאמן עד היום למסיקה. המערך
קיבל שמונה. המפד׳ל שמר על כוחו וקיבל
שלושה. תנועת שינוי הכניסה חברת־מועצה
אחת, ארנה שוורברג, ואילו הליכוד קיבל שיבעה
מנדטים. הבחירות לראשות המועצה היו אישיות.
בסיבוב הראשון לא נבחר איש מהמועדים. בשני
נבחר רוטשילד. מסיקה הפך להיות ממלא־מקומו
הקבוע, תפקיד שניתן לביטול רק בהסכמת ראש
העיריה והמועצה גם יחד. לעוזרו המיוחד של
מסיקה מונה חבר התנועה למען בת־ים, יוסי
עוזרן 42 שהשנה נפרד ממסיקה.
האם פתרה הקואליציה רוטשילד־מסיקה את
בעיותיה של העיר? שוב, כל צד טוען בביטחה
שהוא צודק. אלה אומרים שהעיר הוזנחה ואלה ז
אומרים שמצב העיר לא היה טוב מעולם. ברון י
עזב בינתיים את עיריית בת־ים והפך דובר חרות.
מסיקה עמד מאחורי הקמת החוף לדוגמה
מול מלץ ארמון־ים בעיר, וקריית הנופש
והספורט הגדולה השוכנת ברחוב הקוממיות.
לדבריו, הוא רוצה להקים מארינה בעיר. אשתו,
ציפי, מונתה לתפקיד יושב־ראש האשה הלאומית
בבת־ים, מפני שבעלה הוא חבר הסתדרות עובדים
לאומית. התנועה רכשה עבור חבריה אולם גדול
ברחוב ירושלים. יריביו של מסיקה טענו שגם
פרשת האולם וגם התפקיד של אשתו הוא מקור
למעשים שיש בהם כביכול עבירות על החוק.
האשמות אלה לא הוכחו, אך לעומת זאת הם
הביאו לבת־ים דמות מרתקת נוספת.

אהורגו
הר של השד

**ץמיולמיין של מסיקה תבעו ממנו שהוא
שיפנה את אולם התנועה. הם נזקקו
לשירותיו של עורך־רץ שמיודד עם מישפחת
ולקר, ואף טיפל בתיקים פרטיים של עיסקיהם.
באחרונה היה עורך־דין זה מעורב בתיק מישפטי
של אחד הצדדים בסניף חרות המקומי, צד שהיה
מקורב לוולקר.
שמו של עורך־הדץ הוא אברהם חוטץ. לא
מזמן הוא נעצר על עבירות ־מידמה והונאה.

הכיס או ת המוסיקליים

יורם ארידוו

ולקר, שחשש שאנשי הליכוד בעירייה פונים
לו עורף, הקים באפריל 1981 את רשימת
האזרחים. במיכתב רישמי לראש־העיריה
רוטשילד הוא הודיע על פרישתו מסיעת הליכוד,
אחרי שלושה חודשים קראו לו לחזור. משה עתר,
לעומת זאת, המשתייך לתל׳ה פרש ולא שב
לסיעת הליכוד שהצטמקה לשישה איש.
לפני קצת יותר מחודשיים פנתה מרי גולן,
תושבת בת־ים ואחותו של סגן ראש־הממשלה
ושר הבינוי והשיכון דויד לוי, ליהודה שקל. .היא

אמרה לי שהסניף יתום ושגם אחיה דוח־ רוצה
לדבר איתי ׳,סיפר שקל. .שוחחנו בטלפון. הוא
שאל אותי מתי אני בא הביתה׳
התוצאה לא איחרה לבוא. ב־ 23 באפריל חתמו
שקל ואבוטבול על מיכתב שבו הם מוכנים לחזור
לחרות ומבקשים שהשעייתם תבוטל. הם היו
עריץ חברים בתנועה למען בת־יס, אך ולקר
יכול היה לרשום לעצמו ניצחון כפול. כוחו
בתנועה גדל וכוחו של מסיקה נחלש.
בזה לא הסתיים העניין. ב־ 18 ביתי הושעו
שקל ואבוטבול מהתנועה למען בת״ים. הם
מיהרו להקים את הסיעה למען בת־ים, שבתוך
התנועה למען בת־ים. שקל הסביר אחר־כך
שהוא וחברו עשו מה שעשו מפני שמסיקה אינו
פועל בצוות אלא על דעת עצמו. לטענתו מוסדות
המועצה לא כונסו על פי החוק והתקנת. בבחירות
שהיו ליושב־ראש המועצה נבחר מסיקה. שקל,
שהקים סיעה עצמאית, נפגע מייד. הקואליציה
הוציאה ממנו את התיק שהיה בידו, תיק החופים.

תביעת
^ דיבה

ממלא־־מקום מסיקה
ניוון־שרירים

^ יום אומר שקל, והוא מדבר גם בשמו של
אבוטבול, שהכל פתוח ואין יחסי עויינות
בינו ובץ ולקר, למרות הפיכת החצר שבה הוא
קשור, והיום הוא רואה את מצב תנועת החרות
ומועמדה לראשות העיריה אחרת.
מסיקה לא התאושש מפרישת שקל
ואבוטבול, שמהלכה הסתיים לפני כשלושה
שבועות ופרשה חדשה צצה ועלתה.
עתרו, עזה, קשר קשרים עם ולקר. מסיקה
הודיע לו שהוא מפסיק לעבוד כעוזרו• עיח נדרש
להתפטר. בתי־הדין האחורי והארצי לעבודה תו
בסוגיית פיטוריו, שלא הסתיימה עריץ, אן־ גולת
הכותרת של הפרשה היא תביעת דיבה שהגיש
מסיקה נגד עוזרו המיוחד לשעבר.
מה אמר עליו עירה מכתב התביעה עולה
כאילו הורה מסיקה לעזרן, כאשר רוטשילד היה
בחו׳ל, להשמיד מיסמכים ומיכתבים הקשורים

במסיקה ושנמצאו בחדרו של ראש העיריה. הוא
הורה לו לעבוד במישרדי התנועה למען בת־יס,
כאשר המשכורת שולמה לו על תפקידו כעובד
עירייה. הוא התבקש על־ידי מסיקה לגנוב ציוד
מהעירייה לשימוש התנועה למען בת־יס. עזרן
טען שמסיקה העלים כספים מהתנועה וניהל עסק
פרטי בשותפות על ספינת־דיג, עם שני עובדי
עיריה אחרים.
עזרן נמנה כיום עם אנשי ולקר.
לכאורה מצבו של ולקר טוב• אד לא כד
חושבים בסניף שלו.
בבחירות שנערכו בסניף למועמד התנועה
לראשות העיריה התמודדו שלושה מועמדים.
יריבי ולקר טוענים שניצחונו נבע מהבטחות
שנתן לשלושה אנשים שהצביעו עבורו.
אך בעוד ולקר מתכונן לקרב על ראשות
העיריה, התחוללו עוד שינויים בשטח. אנשי
המערך בחרו באהוד קנמון כמועמדם למירוץ.
רוטשילד הקשיש החליט שהוא פורש מהפעילות
הציבורית אחרי 29 שנות עסקנות, ויצא לסיור
ממושך בארצות־הברית. קנמון, לשעבר סגן ראש
עיריה, יליד עפולה, בוגר בית־הספר לפיקוד
ומטה של צה׳ל וכיום עובד בשיכון עובדים, ירוץ
הפעם מטעם המערך.
פעילים בחרות, ממתנגדי ולקה חישבו ומצאו
שבסיבוב הראשון לא ייבחר אף אוזו־ מהמתחרים
על ראשות העיריה. בסיבוב השני יעדיף מסיקה
ללכת עם קנמון ולא עם ולקר בגלל טיב היחסים
שביניהם. המפד׳ל תלך עם מסיקה.
קבוצת מתנגדי ולקר כוללת את יושב־ראש
הסניף, זאב לב־הר, יוסי ברח, ראובן חרון
ואחרים. הם נהגים מתמיכת שר־האוצר, יורם
ארידור, בעוד שוולקר ואנשיו נהנים מתמיכת
דויד לוי.
לב־הר 50 השואף להביא לכעוס המועצה
וביטול בחירת ולקה הוא קבלן במיקצועו. הוא
פקד את בתי־המישפט בארץ פעמים רבות, ולא
כמבקר אלא כנאשם. ב־ 1975 הוא נדח לקנס על
הטרדה ב־ 1978 הורשע על התנהגות פרועה
במקום ציבורי, שבוצעה ב־ ,1976 ונדון שוב

לקנס. כעבור שנה שוב נדח לקנס על איומים
ותקיפה. בשנת 1981 נדח על העלבה במקום
ציבורי. באותה שנה משך צ׳ק ללא כיסוי. הוא
נדח שלוש פעמים לקנסות ומאסרים על תנאי על
אי־הגשת דוחות מע׳מ במועד, ועוד היה נטויה.
בינתיים אישר הסניף את בחירת ולקה
במדים 150 אלף תושביה מהם שני־שליש,
כ־ 100 אלף, בעלי זכות בחירה 431 .איש הם
נתמכי סעד על־פי נתוני הלישכה המרכזית
לסטטיסטיקה, ואלפיים מהבוגרים הם עובדי
עירייה. כל אלה יאלצו לסבול, גם אחרי הבחירות
המוניציפליות הבאות, את גיבורי העשור השחור.

בן־ציון ציטרין

מועמד קנמון
תיקוות־חעיר

הצ ק שאי ש־העסקים העביר דח״כ, מ ד 1ע אייבי נתז מ ת אי ם
להיות נ שיא ארצזת־הברית ומי רא הוזמן דארוחת־הניצחון שלשרה דורון
באי מיזנון־הח״כים שיפש־פו
עיניהם בתדהמה. ליד אחד
השולחנות הסב המיליונר מיקי
אלבין, נציגו של שאול
אייזנברג. הוא ישב ליד ח״ב
הליברלים פינחס גולדשטיין,
ובמהלך השיחה שלף
מכיסו פינקם־צ׳קים, חתם על
אחד מהם ונתן אותו לגולדשטיין,
שהכניסו באיטיות רבה
לכיסו. אחר־כן הראה גולדשטיין
לחבריו במליאה את הצ׳ק.
הוא היה בסכום בן שש ספרות,
תרומת אלבין לבית על שמו של

דויד שיסמן.
בחוג־בית בשיכון בבלי
נשאל ראש עיריית תל־אביב
שלמה (״צ׳יץ׳״) להט, מה
דעתו על הודעת אייבי נתן
שהוא יתמודד בבחירות על
ראשות עיריית תל־אביב. בטרם
הספיק להט לענות, הזדרז מנהל
קרן תל אביב לפיתוח חנן
בן־יהודה ואמר :״אייבי מתאים
להתמודד על תפקיד נשיא
ארצות־הברית!״ בעוד הנוכחים
מרימים גבות, הסביר בן־יהודה:
״כי הוא היה מקודם מושל
קליפורניהבראיון
לסוכנות הידיעות
האיטלקית אמר שר״הפנים,
הד״ר יוסן ז בורג, שהוא מזמין
את האפיפיור לביקור בארץ, או
לפחות מישלחת רמת״דרג
מהוותיקן. הכתב הנדהם הגיב:
״האפיפיור הרי נפגש עם יאסר
ערסאת.״ בורג לא התבלבל
וענה :״אם באותה פגישה חינך
האפיפיור את ערפאת שיתן גם
את הלחי השניה, אחרי שחטף מה
שחטף בלחי הראשונה, זה כבר
לא כל־כך נורא׳.
השופט אלון גילון,
מזכיר ועדת־החקירה לעניין

יצחק שמיו

לוחץ את ידי השר יעקב מרידוד(מימין) ואת

כשמביט בהם השר מרדכי ציפורי(משמאל) .שר״החוץ היה הנואם
המרכזי בעצרת שנערכה במלאת 35 שנה לשובם של גולי אריתריאה

1ך \ 1ך 1 *1דובר סיעת המעיד בכנסת משוחח עם ח־כ העבודה לשעבר, עמוס הדר. פלג,
\ 1111ו המוכר בכינויו ״רוליק׳ ,הוא ד׳ר לתיקשורת וגם חבר הוועד המנהל של
רשות״השידור. הוא מזוהה עם יוני״העבודה, אך כשבא לישיבת לישכת מיפלגת העבודה שהתקיימה
בבניין המיפלגה, הראשון שאיתו הוא דיבר מחוץ לאולם הישיבות היה הדר, מניצי המיפלגה, איש נהלל.
רצח חיים ארלוזורוב, הסביר
מדוע נבחר בית רומנו למושבה
של הוועדה. כאשר חיפשו מקום
היו הצעות שונות. הוצע לשכור
קומה במלון יוקרה תל־אביב,
דבר שהיה עולה רבבות דולרים.
הוצע לשכן את הוועדה
בבית־המישפט בתל־אביב, אך
שם נדרשה הוועדה לפעול בין
השעות 4־ 7אחרי הצהריים,
ואחר־כך לסלק משם את כל
חפציה. על כן נראה לשופט
גילון כפיתרון מתאים בית

רומנו, אשר דמי־השכירות בו הם
נמוכים ביותר, ומסתכמים באלף
דולר לחודש.
השופט דויד ולך ביקש
מהסניגור יעקב ויינרוט
לשבת לכמה דקות, כדי לאפשר
לתובעת לסיים את טיעוניה. ואז
הביט לעברו של הנאשם אלי
קראום, שהיה יושב ראש־התאחדות
הסטודנטים, ואמר לה
״כל זמן שאני אומר לסניגור
לשבת ולא לך, עוד אין לך מה
לדאוג.״

בישיבת הועד המנהל
האחרונה התבקש מנהל הטלוויזיה
טוביה סער להסביר,
מדוע לא סיקרה הטלוויזיה את
הפתיחה החגיגית של תערוכת־צה״ל.
סער נימק זאת בסיבות
טכניות. הגיב חבר הוועד אהרון
פאפו :״מיסכן טוביה. הוא
במצב גרוע מאוד, וצריך להמציא
כל הזמן תירוצים כדי להגן על
מחלקת־החדשות שלו. היה פעם
עלי בבא ו־ 40 השודדים,
ועכשיו יש לנו טוביה בבא

וקניה לארץ. הוא בא באיחור למיפגש שהתקיים בפארק הירקון,
כאשר שאר המוזמנים כבר ישבו במקומותיהם וצפו בשקו־פיות־הנוסטאלגיה.
שמיר קשן־הקומה הובל לשורת המכובדים ולחץ
את ידי היושבים כשהוא מפריע לצופים בשורה השניה לצפות במסך.
ו־ 40 השמאלניםבאותה
ישיבה ח הוועד
בכיסוי הטלוויזיוני שנתן הכתב
הפרלמנטרי חיים יבין למיסמך
שהגיש יחושפט הרכבי
לראשי המערך .״המיסמו נכתב
בקצף על השפתיים,״ העיר
עורר־הדיו פאפו. הוסיף אחריו
יושב־ראש הוועד־המנהל ראובן
ירון, פרופסור למישפט
רומי :״נראה שגם יבין קרא זאת
בהנאה בולטת.״ הגיב באותו
עניין עורך־הדין מיכה ינון,
נציג המפד״ל :״נניח שפאפו היה
כותב מיסמך למנחם בגין, ובו
פירוט איך להכות את המערך
בבחירות, ופאפו הרי לא פחות
מפורסם מהרכבי. אני לא מאמין
שיבין היה מקריא את מיסמך־
פאפו, ובוודאי שלא באריכות
כזאת.״
מאבק הכוחות בתנועת־החרות
והמירוץ אחרי תפקידים
הגיע עד למצודת זאב עצמה.
מנהל הבית אריה מזלי נפטר,
ועל מקומו מתמודדים כרגע
שניים. האחד, רובין פינק־לשטיין,
חבר התנועה מכפר ־
סבא ויושב ראש הסניף שם, הוא
מאנשי שר־האוצר. באחרונה אף
מונה בעזרת יורם ארידור
כסמנכ״ל חברת נאות מרפא.
מולו מתייצב אברהם אזולאי,
מנאמניו של השר יעקב

מרידוד.
אחרי מינויה של שרה
דורון כשר, עבר גל עכור
במיפלגה הליברלית. פשטה
שמועה שמקורביה הוזמנו
לארוחת־ערב חגיגית במלון
בתל־אביב. הח״כ צבי רנר
התרעם כל כך. הוא פנה לח״כ
יצחק( ,״זיגי״) זייגר, מאנשי
מחנה דורון, ושאל אותו :״מה,
איך זה יתכן שלא הזמינו אותי?״

זייגר המופתע ענה לו, שגם הוא

לא הוזמן. גיזה בורשטיין,
פעילה מרכזית באיגוד העובדים
הליברליים, פנתה למזכיר
המיפלגה מאיר הוברמן
ושאלה אותו: איך יתכן שהזמינו
את רנר לארוחה ולא הזמינו
אותי?״ הוברמן הופתע אף הוא:
״גם אותי הם לא הזמינו. כך
נוהגים במזכיר מיפלגה?״
אחר״כך התברר, שארוחת־ערב
לא נערכה כלל.
מיזוג־האוויר שהתקלקל
באולם הישיבות של ועדת־הכספים
הוציא משלוותו את
מרכז סיעת המערך בוועדה, עדי
אמוראי. הוא הודיע, כי עד
שהמערכת לא תתוקן, הוא יישב
בחדרו של מזכיר הועדה וידבר
משם. העיר לו זייגר :״אני
מתפלא על מנהיג מיפלגת־פועלים
— בעוד ששולחיו
עובדים תחת השמש היוקדת
בכבישים, בבניין ובשדות, לא
יכול נציגם בכנסת למלא את
שליחותו אלא בחדר ממוזג.״
בהמשך, כאשר דיבר אמוראי
מחדר המזכיר, כשדלת פתוחה
מפרידה בינו ובין הישובים
בועדה, העיר שוב זייגר :״זה
מזכיר לי את תפקיד החצוצרות
כרקוויאם של ורדי״
מה עשה שר־האוצר כאשר
עמיתו, שר הביטחון משח
(״מישה״) ארנם, נאם בעניין
חברון? הוא ישב במה שמכונה
בכנסת חדר העישון, שרוע על
הספה, ידיו מאחורי ראשו ורגליו
על השולחן. בעודו מתמתח,
עדיין היתה המיקטרת בפיו.
העיר אחד מעוזריו :״מעולם לא
ראיתי אותו בתנוחה אנושית
כל־כך.״
סגדראש־הממשלה דויד
לוי ישב בישיבת השרים
העולם הזה 2394

לענייני־התיישבות, והעיר דבר־

מה לחברו למיפלגה מתיתיהו
דרובלם, ראש המחלקה

להתיישבות של הסוכנות.
כשענה לו דרובלס, פתח ואמר:
״אדוני סגן־שר־החינוך, סליחה,
סגן־שר־החקלאות, סליחה, סגן־
ראש־הממשלה קרא לעברו
לוי, שהוא גם שר־הבינוי־והשיכון
:״מתי, לאן שלחת אותי,
לחינוד?״ התערב שר־החינוו
והתרבות זבולון המר:
״בחינוך יש סגנית״. ספד הישיבה בסוף יושב־ראש הישיבה יובל נאמן,
שר־המדע, לקודמו, סגן ראש־הממשלה
ושר־החקלאות שימחה
ארליך. בתחילת הישיבה
לא ספד נאמן, כי מרבית
הנוכחים לא היו בה. השר
מרדכי ציפורי הציע לקרוא
לישוב בגדה בית שימחה או עין
שימחה, כדי לכבד את ויכרו. אך
נאמן הציע שוועדת השמות
הממלכתית תעסוק בסוגיה זו.
השחקנית שושיק שני,
אשתו של הזמר אריק לביא,
עוסקת במיקצוע חדש. היא
מתרגמת עבור אמנים ישראלים

המופיעים בגרמניה את השירים
והטכסטים לשפה הגרמנית. בין
הפונים אליה הזמרת עופרה
חזה, העומדת לצאת בקרוב
למסע הופעות בגרמניה. שושיק
מספרת, שהרעיון עלה במוחה
כאשר שמעה את המיבטא
הגרמני הקלוקל של ישראלים
המופיעים שם.
איש הרדיו לשעבר יעקב
בן־הרצל החל כבר עתה
בהכנות לעצרת־הזיכרון למשה
דיין, ביום השנה השני למותו.
העצרת תיערך באוקטובר
הקרוב. בן־הרצל היה מפיק,
עורך ומגיש בעצרת הקודמת,
שהתקיימה ביום־השנה הראשון
למות דיין. האלמנה רחל עוקבת
מקרוב אחרי ההכנות לערב.
בערב הראיונות של מני
פאר, השבוע הזה, במועדון
החמאם, התראיין חיים
(״אלברט פירות״) בנאי. הוא
גילה שהפירות והירקות קרובים
לליבו, משום שלאביו היתה חנות
לפירות וירקות בשוק מחנה־יהודה
בירושלים, וכבר כשהיה
ילד מכר שם.
פאר הבטיח ארגז אגסים

ודמןדדן \ ך 1וכלתו רנדי בעת שקט החינה ערב כלולותיהם. הנגבי, נגה של ח׳ב גאולה כהן, נן
.111111 1 1 1למישפחה תימנית, הביא את כלתו האמריקאית לנצרת־עילית, שם ערך להם יושב
ראש האגודה לטיפוח תרבות תימן, עובדיה בן״שלום, טקט חינה מטורתי. צלם מישפחתי צילם את הטקט,
שנועד לפאר, לרומם, להלל ולשבח את יפי־הכלה, וללוותה ברוב הדר וריקודים אל חתנה. בתמונה: נשים
תימניות מורחות את ידי החתן והכלה בחומר החינה, המשמש כטגולה בדוקה נגד עין הרע. צחי וכלתו
הולבשו בבגדים תימנים מטורתיים בשלל צבעים. השבוע פותחה התמונה מהטקט שנערך לפני חודש.

10־ 1ז 0£
] 0 8 8 0 ( 30118011ת & ב)

811101100 סז ק \ ¥10
10^• 5

81111)1) 17
־29. 1983

למי מבין באי הערב שיוכל
למנות את כל בני מישפחת בנאי.
צופה מהקהל עלה לבימה ופירט
את שמות ששת האחים —
יוסי, יעקב, מכוכבי המאט־אטא,
חיים, יצחק, שהוא שופט
מחוזי בבאר־שבע, אברחם,
סוכן מכוניות וגברי מהגשש
החיוור. לקהל המופתע פיפר
פאר, שהוא שירת עם יוסי
בנח״ל, וכך הוא מכיר את
המישפחה מקרוב.
סמוך לחזרתו של תת־אלוף
(מיל׳) בנימין (״פואד״)
בן־אליעזר לתפקיד מתאם
הפעולות בשטחים, הוא סעד
ארוחת־צהריים עם עזר
וייצמן. צלם ששהה באותה

ביטל חודש הופעות בארץ
ואושפז שוב, בגלל סיבוכים
אחרי הניתוח בארצות־הברית.
המראיין איתן דנציג
שאל את ממלא־מקום מזכיר
ההסתדרות ישראל קיסר, מה
סוד הצלחותיו במשא־ומתן עם
שובתים .״חוש הומור. אני יודע
לצחוק אפילו על עצמי,״ ענה
קיסר, ונתן דוגמה — כאשר
ניהל משא־ומתן עם עובדי בנק
לאומי, התארך הדיון עד לשעות
הלילה המאוחרות. בשעה 3
לפנות בוקר הוא טילפן לביתו
של המנהל הכללי של הבנק
ארנסט יפת, ואמר לו :״הבנק
הוא שלך. אם אני עדיין פה, גם
אתה יכול לבוא ״.יפת הופיע

ח ¥1ד 1־ ה ל \ 1י י 1חהי מתקרבת אל אמה, פנינה יעקו-
\>\1 1 4 בוב, כשאביה, אגדרי, אוחז

בזרועותיה. פנינה היתה אשתו השניה של קלצ׳ינטקי, חבר מרכז
חרות העוטק בציור,והיא נישאה בשנית. ההורים נפגשו בעל כורחם
בהצגת בכורה לטרט שבו מככבת בתם בת ה״ ,20 העוטקת
בדוגמנות צילום. הבת, בניגוד לאב, פעילה ב״שלום עכשיו׳.

ך 11ן 1ן י 1ך \ 11 הקריקטוריטט הישראלי הבינלאומי, היושב עתה ביפאן, רואיין לעיתון.פאטיפיק
11/ | 111 1די טטארט אנד טטריפט׳ המופיע ביפאן. בשער מוטף יום הראשון של העיתון הנפוץ,
הכתוב בשפה אנגלית־אמריקאית, הופיע מיבחר מהדמויות המצויירות של מנהיגי־העולם, מעשה ידי
לוריא. בראיון עצמו טיפר לוריא איך הגיבו מנהיגי״העולם על הצורה שבה בחר לתאר אותם.
ראש״ממשלת־ישראל, מנחם בגין, נמצא בשולי השער (שני מימין) ,כשהוא נושא מיזוודות גדולות.
העולם הזה 2394

מיסעדה ביקש לצלם את
השניים. וייצמן סירב .״כולם
חושבים שאני נותן לפואד
פקודות. עכשיו, אם יראו תמונה
של שנינו, יהיו בטוחים בכך.״
באחרונה דובר לא אחת על
פגישות בין השניים, לשם הקמת
מערך פוליטי חדש.
לא הולך לו, לזמר אריק
סיני. לא מכבר הוא יצא
לארצות־הברית לסיבוב הופעות.
מייד אחרי שנחת בניו־יורק,
נאלץ להתאשפז, אחרי שאובחן
אצלו זיהום במעיים. עתה הוא

כעבור חצי שעה, וההסכם נחתם
מייד .״וב־ 5לפנות בוקר כבר
יכולתי לצאת לחדל,״ סיים
קיסר את דבריו.
איפה נמצאת נקודת
ה־ג׳יי, הנקודה הנשית הרגישה
אפילו יותר מהדגדגן? הסקסולוגית
רות גולן מציעה
להביט בשעון — הנקודה
נמצאת בין המחוגים של השעות
11ו־ .1למי שלא מוצאת,
מסבירה גולן, כי יש נשים
החסרות את הנקודה המדוברת
ביותר.

בלונים

מאת דני אל ה ש מי

מדוע יוטבע דינקנז שר
ראש הממ שלה על שטר
חד ש של 117ח צי ש קל?
הפרקליט צבי לידסקי
גורם, שהרשעתו של עמוס
ברנם והחנינה שקיבל נבעו
משיפוט של דעת־הקהל, .מכאן
אני לומד, שלא רק פוליטיקאים
זקוקים ליחסי־ציבור טובים,
אלא גם אסירים.״
מאזיני קול ישראל
ותחנת קול השלום ישמעו
בקרוב קטע פירסומת דומה, אך
בשינוי קל: פעם בהיגוי אשכנזי
ופעם בהיגוי תימני. חברת
הפירסום וימר, יעקובסון טמיר פירסומת תשדיר
הכינה

• הנ״ל, :אם תרצו, אין זו
הגדה — אלא בלפאסט״.
• הנ״ל, :אחת האטרקציות
בתערוכת צה״ל —
מינהרת הגבורה. השאלה הגדולה:
איך יוצאים ממנה?״

• העיתונאי

שלום

רוזנפלד, :הדולר עבר את
מחסום ה־ 50 וממשיך להתקדם.
מי יודע איזה פלונטר עוד יצמח
לנו מכך?״

יגאל

כהן:

אורגד, שבוע אחרי שלא
איפשרו לו לומר דברי ביקורת

| 111¥ק 111ך 11 מגשק את שפתי חברתו לשעבר ואס בתו,
! 1\ 11111 #1ה השחקנית עירית שלגי. השניים נפגשו
במסיבה שערך התיאטרון הצועני של איבגי למחזה. ביער ביער׳,
לרגל ההצגה ה״ .300 עירית ומשה חיו ביחד ללא נישואים ונולדה
להם בת, דנה. לפני בחודשיים היא עזבה את הבית ועברה לגור
בבית הוריה ברמת״גן. למרות זאת, הם נשארו חברים טובים והיא
באה למסיבה של חברה״לשעבר. איבגי עצמו רואה יום־יום את
חברתו ובתו, אינו מחמיץ שחיה יומית בבריכה, מופיע ב.ביער _
ביער״ ,מנחה את תוכנית הנוער, זהו זה׳ ועובד על מחזה חדש
,האספן״ ,שיוצג בתיאטרונו, שבו הוא יופיע לצידה של ענת עצמון.
נגד שר־האוצר במרכז תנועתו.
לחברת״תיקונים חדשה. לצורך
,חרות היא מיפלגה דמוקרטית
הביצוע נשכר השחקן נתן
אמיתית.״
עוקב, שהופיע לא מכבר
• שמואל כ״ץ, לשעבר
במחזמר ילדי הכרך. בשירותי
מזכירו האישי של זאב ז׳בו־פירסומת
בשידור של קול
טינסקי, על מיסמך הרכבי, :אני
ישראל לא אישרו את שידור
שואל ברצינות — האם האיש ״
השיר בסיגנון תימני, למרות
הזה שפוי?״
שזהו קולו של הזמר. כך נאלץ
• השרה ללא תיק שרה
עוקב לעוות את קולו, לצורך
דורון, על כישוריה כאשה*
ההקלטה של התשדיר בקול־שרה,
:אני הוכחתי כושר־עמידה
ישראל. אך בקול השלום,
בתקופה לא קלה, ואני משוכנעת
לעומת זאת, הוא מזמר בהיגוי
כי גברים רבים לא היו עומדים
תימני.
בכך״.
בישיבת מועצת עיריית
• הנ״ל, על ההפגנות ליד
תל־אביב, שדנה באירועים לציון
בית ראש־הממשלה. :זוהי
75 שנה לעיר, הציע סגן־
שערוריה...זהו אקט חמור שיש
ראש־העיריה חייב בסדק לכנס
להפסיקה״הייתי מצפה מהמיש־ _
את כל מי שהיו חברי המועצה
טרה שתמנע אקט חמור זה,
בהיכל־התרבות. נציג האופוהחוזר
ונשנה ...זוהי אינה
זיציה נתן וולך לא התנגד
דמוקרטיה כי אם הפקרות.״
להצעה אך הציע שינוי קל:
• סגן ראש עיריית
״נעשה כינוס של כל מי שרצה
תל־אביב מטעם המסד״ל,
להיות חבר מועצה.״
חיים בסוק, על דמות השבת
הרצוייה בתל־אביב, :הייתי רוצה
לראות עיר עם הרבה ילדים,
הרבה כיפות, והרבה שקט -י
• המחזאי יהושע סו
בשבתות. בלי תחבורה ציבורית
ובלי ריצה לקולנוע בשבת.״
בול, בחותם, :האוצר עמד
• ח״ם הליבראלים בני
להנפיק שטר חדש של 7ז וחצי
שקל, עם דיוקנו של ראש־שליטא,
לשאלת עיתונאית אם
הממשלה. למה 17 וחצי? כמעט
עישן חשיש, :עדיין לא, אבל אם

את רוצה — בואי נעשן ביחד.״

פסוקי השבוע

העולם הזה 2394

הו רו ס הו ס

אנשים תמימים, הנוטים להאמין לכל
אחד. צריכים להיזהר במיוחד. מריייו
שהצורך בביטחון מועיד אותם להאמין לכל
דבר. הם חייבים לדחות עיסקות כספיות
לתקופה אחרת. מעניין לציין, שאנשים בעלי
לשון חדה ועוקצת, שעיקר הנאתם להשמיץ,
לרכל ולפגוע בזולת, אינם מצליחים לפגוע
ולהעליב כמו תמיד, והם מגלים מעט יותר
סלחנות וסבלנות. לעומת זאת עושים
מחלקי המחמאות חייל בתקופה זו, כי
קיימת נסיה לקבל כל דבר שנאמר. אנשים
חשים בצורך להתיידד ולהתקבל בחברה
ולא להיות לבד. ת ב האנשים עושים
מאמצים למצוא להם לפחות ידיד אחד, גם
אם בחורף העדיפו לבלות בחברת עצמם.
כדאי להזכיר שזהו זמן פורה ומישפחות
רבות מתכוננות להתרחב בתום התקופה.
כשהשמש מתקרבת לאריה, כמו בתקופה
הנוכחית, ושוהה בין שני המזלות (סרטן־
אריה) ,הרגישות עדיין מאוד גבוהה, אך
עכשיו אנשים רגישים יותר לכבודם. אם
מעליבים חבר או קרוב הוא אינו סולח ואינו
שוכח כל״כך מחר.
חרים בנימיני
מזל החודש:

סרט!
אנשים האוהבים
והשמיץ ולהעליב
מגלים לבתע
סלחנות וסבלנות

אנשים תמימים
חייבים דדחות
עיסקות נסביות
למועדמאוחריותר

מה קורה לאנשים בחודש שבו נמצאת
השמש במזל סרטו! יש המרגישים נפלא
בתקופת החורף, אחרים מעדיפים את
הסתיו, ויש שנהנים בעיקר מהקיץ.
עדיפויות אלו אינן קשורות רק במזג*
האוויר. ישנם גורמים נוספים המשפיעים.
כשהשמש נמצאת במזל גדי, למשל, אנשים
מושפעים מהאווירה הרצינית של מזל זה.
כשהיא נמצאת במזל סלה, כולם חשים מעין
התעוררות. נכון שבתקופה זו מתחיל
האביב׳ אף באסטרולוגיה מסמל סלה
ראשוניות, התחלה ולידה מחדש.
הרגישות מאוד גבוהה. רוב האנשים
מרגישים עצמם יותר מתוחים, ונוטים
להעלב במהירות. אנשים נוטים להגזים
אלה שחששו לבזבז את כספם וספת
בחשיבות הדברים הנאמרים להם. כמו כן
פרוסה לפתסה כאשר היתה השמש בסרטן,
חשים צורך להתפנק יותר במאכל ובמשקה,
מרגישים שחל בהם שינוי. לפתע הארנק
ולמי שיש בין כה וכה נשיה להשמין, מוצא
נפתח והכסף מתחיל לז ת ם ללא חשבון. כל
את עצמו כבד יותר משהיה אם אינו משגיח
אחד תצה לצאת לבלות. הנדיבות עולה
במיוחד. זהו הזמן הקשה ביותר לביצוע
ורבים רוצים לתרום מכספם ל מס ת ת
דיאטות הרזיה, ולא כדאי להתחיל בהן
מיוחדות.
בתקופה זו.

בתחילת השבוע צפויה מתיחות לבני מזל
סלה. בני הבית, שותפים לעבודה ואפילו
ידידים לא יסכימו
לבוא לקראתכם ויא•
שימו אתכם בהאשמות
בלתי צודקות. רצוי
להגיב באיפוק ואולי
להתרחק לכמה ימים
מהבית או ממקום
העבודה. חופשה קצרה
תועיל לכם מאוד.
חדשות טובות מחוץ
לארץ ישנו מעט את
מצב־הרוח בהמשך השבוע, וכן צפויה לכם
ומרגשת.
הרפתקה רומנטית קצרה

אי־נעימות בעבודה עלולה להביא לחרדות.
רוגז ואפילו להתפרצויות זעם. יהיה עליכם

בתחום המיקצועי צפויות לכם אי־נעימויות
השבוע. עמיתים לעבודה ינסו להתחרות
בכם, ואף להכפיש את
שמכם הטוב. שימו לב
מאוד להתנהגותם ובמיוחד
לשיחותיהם עם
הממונים עליכם. יתכן
שתיאלצו להתרחק לז־מן־מה
ממקום העבודה
וזה עלול לעכב את
;21 בי ו ני) -
התקדמותכם. כדאי לנכ)
2ביו*
סות ולהגיע לשיחה
גלויה עם האדם שבו
תלוי הכל. השבוע קשה להימנע מעצבנות.
ויתכן שיפרצו סיכסוכים משיפחתיים.

התקופה הקשה עומדת להסתיים. בחודש
האחרון היו חרדות ודאגות, וגם השבוע
עדיין לא תרגישו שינוי.
הדאגות ימשיכו להט ריד
אתכם, מצב הבריאות
אינו כרגיל.
אסור להזניח את הבריאות
וכדאי למצוא
זמן למנוחה. סיכסוכים
והתפייסויות לסירוגין
0632X 2
מאפיינים את היחסים
ביניכם ובין הידידים.
עליכם לגלות סבלנות
רבה יותר ואורך-רוח. אל תאשימו בדרך-
כלל את הידידים במצבכם הקשה.

השבוע תהיו עסוקים במיוחד בעניינים
הקשורים לנסיעתכם הקרובה לחו״ל. עליכם
לדאוג מיד שהעניינים
הכספיים יהיו מסוד רים.
ידידים עשויים
לסייע לכם בהכנות
לנסיעה, אך קודם כל
עליכם ללבן איתם את
אי־ההבנות שהיו ביניכם
לאחרונה. אינפורמציה
שתגיע לאוז*
ניכם השבוע עלולה
לעורר בכם דאגה רבה,
אך למעשה תוכלו להיות שקטים, התוכניות
עליהם שקדתם בכל זאת תצאנה לפועל.

במקום העבודה צפויות בעיות עם הממונים
עליכם. שינויים לא צפויים הנכפים עליכם
מעוררים התנגדות וכעס.
בבית המצב אינו
יותר טוב. סיכסוכים
עם בני מישפחה אחרים
על עניינים כספיים
מביאים להתמרמרות
רבה ולדאגות. בכלל, יש
לנהוג בזהירות בכספים,
כי השבוע המצב
י י 3י 8 1
רגיש במיוחד. קשרים
ידידותיים הופכים להיות
בעלי משמעות עמוקה יותר. התהדקות
הקשר עשויה להביא הצעות נישואים

להתאמץ ולסיים פרו

ייקטים
ולא להזגיח
עניינים חשובים, כדי
שלאיש לא יהיו טענות
נגדכם. הוצאת כספים
בלתי־צפויה, הקשורה
לשיפוצים ותיקונים בדירה,
תדלדל את תק־ציבכם.
כדאי להתכונן
לכך מראש. אורחים
עשויים להגיע ולהוסיף
הנאה. קשר רומנטי חדש יתפתח גם הוא
מתוך ביקור מפתיע ובלתי צפוי.

סוסו

1תו1ח

זהו אחד השבועות הקשים ביותר לבני מזל
מאזניים. קודם כל עליכם להשגיח על
הבריאות, להפחית מה-
עול בעבודה ולהשתדל
לנוח, ולהפחית עד כמה
שאפשר מיציאות לא
חשובות מן הבית. בני
מאזניים שנוהגים במכונית,
חייבים להיות
יותר עירניים ואולי
אפילו להשתמש יותר
ציבורית. בתחבורה ידידים יבואו אליכם
בדרישות לא צפויות וינסו לנצל את סוב
ליבכם. אימרו להם לא בצורה החלטית.

לגדיים צפוי שבוע לא קל. בעיות כספיות
יטרידו א תכ ם כדאי להיות זהירים במיוחד
בכל עיסקה או חתימה
על חוזה חדש. במקום
העבודה עלולה להיווצר
אווירה של עצבנות וחו־סר־שקט.
נסו להישאר
רגועים ולא להיכנס
למריבות. תוך כמה
ימים המצב יחזור
ז 2בדצמבר ־
להיות כפי שהיה. היסו
בינו א ר
כרות חדשה עומדת
להתפתח לקשר חשוב
ורציני. בני מזל עקרב ימשכו אתכם במיוחד.
השבוע יותר מכל עליכם לכלכל את צעדיכם.

המצב בבית ובקרב המישפחה עדיין לא קל.
מורגשת מתיחות עצומה. למרות כוונותיכם
הטובות אנשים אינם
מודים לכם ואינם
מעריכים את הוויתורים
שאתם עושים למענם. 31 יתכן שמישהו מבני
המישפחה מרגיש לא
טוב ואתם תצטרכו
11|10
לשנות את סדר יומכם
ולהקדיש לו מזמנכם. וזם י.ו:ו,1ו. 1׳ 1ו^ .
יתכן שתהיה הקלת־מה
במצבכם הכספי. אך אל
תוציאו כספים לריק. בשטח האהבה המצב
מעודד ביותר וטומן בחובו הצלחה.

שבוע של התרוצצויות מעייפות, נסיעות
קצרות ומפתיעות ופגישות עם בני המין
.השני. שהקשר עימם
נותק לזמן־מה. שיחות
עם ידידים יביאו
רעיונית חדשים בקשר
לעתיד הקרוב. שיחות
קשות וישירות עם בני
הזוג יעמידו אתבם
במצב של התגוננות.
? 2בנו במבר ־
נסי למלא את הב־
20בדצמבר
טחותיכם כדי שלא
תעמדו במצב לא נוח.
נסיעות פתאומיות עם בני זוג יוסיפו עניין
רב השבוע. היו זהירים בפיננסים.

דליים היו שרויים במתח רב בשבועות
האחרונים. החל משבוע זה המתח יתחיל
להיעלם. הצעות עבודה
מפתות ביותר יישמעו
באוזניכם וייתכן שתמ צאו
את עצמכם מת לבטים
ומתקשים להחליט
במה לבחור.
מצב הבריאות לא היה
תקין לאחרונה וגם זה
20בינואר -
עומד להשתפר. בחודש
18בפב רו א ר
הקרוב תרגישו את
עצמכם חזקים הרבה
יותר ומוכנים למשימות חדשות. בשטח
הרומנטי עשויות להתפתח הפתעות טובות.

שבוע לא קל צפוי לבני מזל דגים. בשטח
העבודה יצוצו בעיות והצעות שהוצעו לא
מזמן ונראות לפתע
כבלתי־מציאותיות. למרות
שתכננתם לצאת
לחופשה, יתברר שעלי.כם
לדחות זאת, כי כרגע
אי־אפשר לוותר עליכם
במקום שבו אתם עובדים.
המתח והלחץ גורסו
בפב רו א ר
מים לעייפות ולהרגשת
20במרס
חולשה. בתקופה זו רצוי
להשגיח במיוחד על
מצב בריאותכם. אהבה חדשה תוציא אתכם
ממצב־הרוח הכבד בו אתם שרויים.

**119

ממזכי
דם בחברו!
ציבעו של בל דם הוא אדום -
אך יש דם אדום יותר.
.דם יהודי לא יהיה הפקה״ קבע
מנחם בגין. ודם ערבי?.זכותו של כל
יהודי לחיות בחברון,״ מיהרו להכריז
חבריו של ראש־הממשלה. ומה עם
זכותם של ערבים?.יש להקים בחברון
מישמר אזרחי, שישמור על הסדר
ברובע היהודי,״ הציע שר זוטר. ולמה
שלא יוקם מישמר אזרחי בשוק של
חברון?
מדוע לא רגשה המשלה כשנהרגו
תושבים ערביים בגדה, כשנשפך דמם
של סטודנטים ותלמידים, מדוע לא
הושמו מנהיגי קריית־ארבע במעצר
כאשר חסידיהם פרצו לבתי־ספר, פתחו
באש על בית ועל יושביו, כאשר הרסו
בית אחר וכאשר הפילו עמודי־חשמל?
התשובה ברורה. :דם יהודי לא יהיה
הפקר.״ דם של גויים זה כבר עניין
אחר.
. .יפה נולד, גבעתיים

סרטים בטיולי הגליל :
• ת׳׳א. הירקון . 142 טל • 03-226819 03-221372:ירושלים, בן סירא . 3
טל • 02-246858 :טבריה. הירדן 10 טל 067-20330:
• חיפה, המגינים .43 טל 04-522958 :ואצל כל סוכני הנסיעות

אהרון גרוס, תלמיד־הישיבה
שנדקר בחברון, הוא כנראה היהודי
היחידי שניזוק מכל הפרשה. הוא שילם
ביקר מכל — בחייו. הניזוקים האחרים
הם ערביי חברון. כי חבריו המתנחלים
כבר עושים את כל המאמצים כדי
להפיק תועלת מאירועי־הדמים.
ההישג הראשון כבר נקבע: ראש
עיריית חברון הודח מתפקידו. אל מי

רוצחי בחור־הישיבה היהודי אהרון
גרוס? בקול ישראל שמעתי, לפחות
בהודעות הראשונות, כי היה קורבן
כזה.
האם זה לא היה רצח? האם לאיש
הזה לא היה שם, כבוד, שארים ואבלים?
מרוע בדיווחים של קול ישראל

לא שמעתי(מה שהארץ דיווח, לעומת
זאת) ,שאת גופת גרוס העביר
לבית־החולים עאליה תושב ערבי
מקומי שחשב, בשל הדימיון עם
הקורבן היהודי שהוא בנה
הרי יש כאן מיקרה סימבולי שצריך
לזעזע כל אדם והוא נושא לסיפור
בלטריסטי: חבריו ועמיתיו של הכובש
שאינו יודע להפעיל את הנשק שהוא
נושא, הנופל קורבן, משאירים את
גופתו על כביש מבלי טיפול, כדי
שתושב מקומי מדוכא וממורמר יחשבו
לבנו וינסה להצילו ולקברו, רק בשל
דימיוו חיצוני.
כן, כולנו בני־אדם!
אך מדוע הדיווח החלקי, או שמא
היתה זו אוזני הסלקטיבית?
ישעיהו־תומא שי״י, תל־אביב
קיצבעות קיצבות הילדים ליוצאי צבא
(.קי׳ץ״) מבוססות על הסבם
שבצניעות: כיצד להיות גזען
מבלי להודות בכך.
מישרד־הרווחה הגיע להסדר עם

הביטוח הלאומי, לפיו מקבלות
המישפחות היהודיות מרובות הילדים
קיצבות הזהות בגודלן ל.קיצבות
יוצאי צבא׳ ,גם אם אין בהן יוצאי־צבא;
הסוכנות היהודית הגיעה להסדר דומה
ביחס למישפחות עולים חדשים:
השבוע התברר כי לאגודת־ישראל
הסדר משוכלל יותר — האוצר ישלם
את סכום הקיצבות לישיבות עצמן,
שיחלקו אותן בין תלמידיהן.
התעלול הוא פשוט וברור:
מישפחות יהודיות מקבלות קיצבות
גדולות יותר, הרבה יותר, מאשר
מישפחות ערביות. עניץ הצבא הוא רק
מילת־הצופן להבחנה בין יהודים
וערבים.
אז מדוע לא לומר זאת בגלוי,
ולהימנע מהסירבול הסמאנטי והביר
רוקראטי?
כי אם נקרא לילד בשמו, עלולים
הגויים לכנות אותנו גזענים.
חנה פוטרמן, רמת־גן

אינדיאנים בגריל
במדורו.יומן אישי׳ (.העולם
הזה׳ )2392 נזכר העורך כיצד
סולקו תושבי כסר קסן בגליל
(.מסעמי ביסחון׳) ,הועלו
בכוח על משאיות והוסעו
לגיבעה חשופה ליד צפת,
בשם עכברה.
הפליטים שהושלכו כעכברה
ב־ 1949 לא היו תושביו הראשונים של

.ל״מדימט׳
החברה המובילה במכונות
משחק לבידור ולשעשוע
למנהלי ומפעילי י״מדימט״:

חמדה, עקיבא, יוסי
ופל הצוות
ז ר ברבוות
לחנוכת גלריית השעשועים

[0א 711ססמ8

במגדל שלום בת״א

מחונני הגלריה

לירן ושירלי עצמור

תושב חברון ומנינו
למי הו א יפנה עכשיו?
יפנה כעת בבקשה לעזרה אזרח שזרים
פלשו לדירתו? למר שמש זמיר, ראש
העירייה החדש. מי ישמש פה להורים
שילדיהם יסולקו מבית־סיפרם, כי
הבניין הופקע לצורכי המתנחלים?
ארם ששימש עד אתמול קצין נכסי
נפקדים במימשל.
היעד הבא: ביטול צרהמניעה של
בג״ץ, שהוצא לבקשת ראש־העירייה
המודח, מוצטפה אל־נתשד״ בעניץ
התוכנית להקים בלב העיר התנחלות
של 500 מישפחות. מר שמש זמיר, כך
מקווים המתנחלים, יודיע בשם תושבי
.עירו״ ,כי אין לו התנגדות להתנחלות.
אם הטיעון המישפטי המפולפל לא
ישכנע את בג״ץ, אפשר יהיה לחכות
לפרובוקציה הבאה, שתגרור אחריה את
הרצח הבא — ואז אפשר יהיה ללחוץ
על אלוף הפיקוד שידיח גם את
השופטים העליונים.
ציפי בן־אפרים, חולון
מתמיהות

שתי עובדות
בפרשת חברון:
.1מדוע בדיווח בהארץ אין מוזכר
כלל רצח עובר־אורח מקומי ערבי,
אשר חייו קופחו במירדף יריות אחרי

אותי

ילדים בעזרם אכזר
הילדים המוכים, שהוריהם
מתעללים בהם באכזריות, הם
קורבן תמים של יצר אלימות
בלתי־מרוסן. בבגרותם הם
יחליפו תפקיד ויכו את צאצאיהם
— כפי שקרה בוודאי גם
להוריהם.
ילדים תו הציבור המוגן פחות
מכל: עד גיל מסויים אץ הם
מדברים כלל, מאוחר יותר
עדותם אינה נלקחת ברצינות,
ועולם המבוגרים מתייחס אליהם
בדרך־כלל כאילו היו רכוש
הוריהם.
כדי לשבור את שרשרת
האלימות — ילדים מוכים
שהופכים להורים מכיס —
חייבת המדינה להתערב להגנתם
של הקטינים, וחייבים המורים,
השכנים והחברים להתלונן
ולהתריע. אין זו התערבות
ברשות הפרט. להיפך, זו הגנת
זכויות הפרט.
משה הרץ, תל־אביב

המקום. לפי מיפקד האוכלוסין ,1931
היו כעכברה 275 תושבים ר 49 בתים
נושבים. תושביו המקוריים של הכפר
הפכו פליטים ב־ ,1948 וכיום נמצאים
הם — וצאצאיהם — אי־שם
במחנות־הפליטים בלבנון.
סיפור קורותיו של הכפר הקטן הזה
מסמל תמצית הטרגדיה הפלסטינית.
תושביו הקודמים נמצאים מחוץ למר
לדתם תושביו הנוכחיים הם פליטים
בתוך מולדתם, שאנשי הסיירת הירוקה
מתנכלים להם באישון לילד.
כגנבים לכל דבר.
רק מבחינה אחת שפר גורלו של
המקום: במשך דורות רבים — עד
היום — שמרו תושביו הערביים על
שמו העברי הקדום, מימי יוסף
בן־מתיתיהו. אילולא הופנו למקום
פליטי הגליל הערביים אלא פליטים
יהודיים היתה בוודאי מתערבת
ועדת־השמות הממלכתית, ושמו של
המקום היה -היום רמת־משהו,
תלמי־מישהו או קריית־ כלשהו.
משה צפניה, חיפה

(המשך בעמוד )22
העולם הזה 2394

!ה היה ששינש :1131 שהיה
גליון.העולם הזה־ שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיור, הביא
כתבת־שער תחת הכותרת.המארינם פולשים!־ ,ובה דיווח על נחיתת
כוחות המאריגס האמריקאים בחופי לבנון, בשיאו של משבר שהזכיר
בסיגנונו את משבר לבנון הנוכחי, אם כי לא בממדי ההרס שלו. הכתבה
גם תיארה את תולדות המארינם, לאורך ההסטוריה הצבאית של
יחידות עלית אלה בצבא ארצות־הברית. המהפכה בעיראק, שהפילה
את שילטונו של גורי סעיד, הביאה שתי כתבות דיווח, הראשונה:
.ידידי, טרי סעיד־ מאת אליהו עיני, והכתבה השניה. :חותני, טרי״.־
מאת נאג׳יהה פשר״ שבנה הוא גם נכדו של טרי מעיד, ושהתגודרה
בתל־אביב עם רציחתו בידי המהפכנים בעיראק
כתבה מצולמת תחת הכותרת.ובאריש טוריסט־ התייחסה לקבוצת
תיירים יהודיים שהגיעו ארצה מברית־המועצות. כתבה טספת
שה תייחסה למושכה בעיראק היתה תחת הכותרת.האם יפלוש הלגיון

שנית?־ והיא התייחסה לדיכוי של המרידה בראשית שנות הארבעים
בעיראק (פרו־נאצית) שדוכאה בעזרת הלגיון הירדני. הכתבה גב
תיארה את קשרי המישפחה בין המלך חוסיין ובין בך־דודו מלך עיראק
שנרצח. מדור הקולטע הביא תחת הכותרת.חיה הופכת כוכבת־ את
סיפורה של שחקנית הקולנוע חיה הררית, שכוכבה דרך בקולנוע
העולמי.
בשער הגליון: המארינם פולשים ללבנון.

מאבק אטומי במרחב +רקואת משנו ברברי +
דן אלמגוו בחיפה העם עיט, עיט על הריך
מעטים מאזרחי ישראל ראו אותם: מטוסים
גדולים, כבדים ומסורבלים, שהתנהלו לאיטם
בשמי ישראל, בכיוון דרום. הם דמו לציפורים
גדולות — ציפורי גורל.
בימי קדם נהגו כוהנים עובדי־אלילים לנחש
את העתיד ואת מיצוות הגורל לפי המעיים של
ציפורים. השבוע לא היה כל צורך להביט לתוך
מעיהן של ציפורי הפלדה המגביהות־עוף.
בשורתן היתה ברורה גם כך — השתלבות
ישראל במערך הצבאי המערבי.
ציפורי־גורל אחרות חגו בשמי הלבנון,
ובכרסיהן השמנות נשאו מטען אימתני: פצצות
אטומיות. בפעם הראשונה נפל צל הפטריה
הקטלנית עלאדמת המרחב: המילחמה האטומית,
שתמיד נראתה לאזרחי ישראל כאיום הנוגע
לאחרים — הפכה החל מהשבוע לממשות־קבע

נערת השסע

שהופיעה במדור. מיכתבים למתי״
היתה הזמרת והשחקנית גחמה
הנדל, שחקנית להקת. בצל ירוק״,
שמילאה את התפקיד הנשי העיקרי
בסרט הישראלי. עמוד האש״(לא
הסידרה) .בין השאר נכתב על נחמה
הנדל. :יש לה אישיות מקסימה,
שלא לדבר על ראש המביא במבוכה
גברים רבת* .כשאתה שומע את
נחמה הצברית מפספסת צרפתית
בניב פאריסי מובהק, או אנגלית
כאילו היתה אנגלו־סכסית, אתה
מצייר לעצמך תמונה של ציונית
טובה בינתיים, העבירה גחמה
הנדל את מגוריה לחוץ־לארץ.

מישאל סוד בין צעיף מפא-
במרחב. כמו אזרחי לונדון, פאריס ושיקגו,
יצטרכו גם בני חיפה להתרגל עתה למחשבה כי
בלכתם לישון ובקומם בבוקר חי האטום בביתם.
המשק חשסן ללא בהלה
״הקצינים החופשיים״ שחוללו את המהפכה
בעיראק, לא העלו על רעתם שהם יוצרים בעיות
כלכליות מיוחדות לישראל. אולם מהרגע
שהתפוצצה הפצצה העיראקית בחלל המרחבי,
נערכו בישראל בדיקות קדחתניות כדי לברר
כיצד תעמוד המדינה בפני משבר אפשרי, כגון
מילחמה חמה במרחב, הפסקת הזרמת הנפט
הערבי למערב והפרעות בתעבורה הימית.
המסקנה הכללית: שום סכנה מיידית אינה
צפוייה לישראל. במיקרה נוצר מצב שהוא חיובי
למדי:
כדי לנצל במהירות האפשרית את מענקי
המזון האמריקאיים, הצטברו בישראל עודפי מזון
ניכרים.
מצב חלש בשטח הדלק. מאחר שזה עתה
מתנהל משא־ומתן עם ספקים חדשים, לא הצטבר
מלאי דלק גדול. כדי ללחוץ על חברת של,
עוכבה ההספקה באופן מלאכותי.
בחדרי חדרים נערכו דיונים על אפשרות של
קיצוב דלק. אולם קיצוב הדלק למכוניות נראה
בלתי־יעיל ואילו קיצוב החשמל עורר התנגדות
חריפה מצד חברת החשמל, שלמדה מנסיונה, כי
הגבלה זמנית מרגילה את הקהל לחיסכון קבוע.
כמו מדינאים אחרים במרחב, נשאו על כן גם
מנהיגי ומדינאי ישראל את עיניהם אל מיכליות
הדלק האמריקאיות, מתוך תיקווה כי הדוד סאם
ידאג לכמויות הנדרשות למדינה, שהשתלבה
במערך ההגנתי שלו.
געגועי מילחמה. בכל זאת יש לצפות
לעליית מחירים ניכרת בשוק הישראלי. הסיבה:
התייקרות המחירים בעולם, כתוצאה מבהלת
המילחמה העולמית. אפשר היה למנוע את עליית
המחירים על־ידי סובסידיות מאסיביות, כהצעת
פינחס ספיר. אולם פה נתעורר מיכשול חדש: לוי
אשכול נעדר מתפקידו, הכולל בין השאר הקצבת
כסף לסובסידיות. מקומו לא נתפס על־ידי פינחס
ספיר, כמו במקרים קודמים, והמינוי של שר־האוצר־בפועל
נמסר לעובר־בטל הגרמני של
מפא״י, שר־בלי־תיק פרץ נפתלי.
נפתלי רצה להוכיח את עצמאותו. הוא השיב
.לאו!״ מוחלט לדרישתו של ספיר להקצבת
כספים נוספים למתן סובסידיות חדשות. טען
נפתלי: מישרדו של ספיר כבר השתמש בכל
הכספים שנועדו לסובסידיות, מבלי להביא אפילו
להגדלת הייצוא, או להוזלת המחירים לצרכן
המקומי.
סיבה משכנעת יותר: לאוצר אין כסף.

אנשים
• שר־החינוך־והתרבות זלמן(.זיאמה״) ארץ,

יש לך קשיים?
אחד הצעדים הראשונים במערכת הבחירות
לכנסת הרביעית, שאותה מכין מנגנון מפא״י
בקפדנות מרובד״ היה לארגן מחדש וביתר
כישרון את חוגי־הצעירים של המיפלגה.
אחרי ש״המישמרת הצעירה״ של מפא״י
שבקה חיים לכל חי, תוך ויכוח רעיוני סוער בץ
חברי המישמרת ופוליטרוקים מיפלגתיים שמונו

בקול ישראל. פרט לחרזן דן אלמגור, המתאים
את עטו וחרוזיו לכל מיפלגה, סיעה, עיר, חיל,
קואופרטיב, חברה מיסחרית או ראש של עיריה
אדומה — ובלבד שלצ׳קים יהיה כיסוי — הרי
כל שאר פרנסי התוכנית ואבותיה הם מן הוותיקים
שבסופרי הבימות הזעירות: עימנואל הרוסי,
הלל אביחנן, יהושע בו״יוסף ויעקב אורלנד,
כולם אבות־אבותיו של המטאטא המנוח.

בשעת נאום בכנסת. :הבדידות הטוטאלית של
ספסלי הכנסת וכיסאות הכנסת מאלצת אותי
לפנות עכשיו ולומר: כנסת נכבדה ונעדרת!״
• האפיפיור פיוס דד ,12 בנאום לפני 60 אלף
נערות קאתוליות, בקריית הוותיקן. :לגבי אשה
נוצרייה, עדיפים הבתולים על הנישואץ. טעות
בידי אלה החושבים כי הבתולים הם עיוות הטבע.
להיפך, הם דומים לחיי מלאך.״
• מבקר התיאטרון של הארץ ד״ר חיים
גמזו, על הצגת הקיסר מנ ס בתיאטרון
הקאמרי. :הדיבור על הבימה היה בסולם
פורטיסימו: בצעקות מראשית ההצגה ועד סופה.
הכושית צועקת, ידין צועק, וגם ניסן יתיר מנסה
לצעוק, אך תורה לאל, אין לו קול.״
מלמעלה, החליטה מזכירות המיפלגה לעלות על
דרך חדשה, פחות מחייבת מבחינה פוליטית. תחת
לפתוח קורסים לחברי מיפלגה חדשים, ל ע תו
הרצאות רעיוניות, וויכוחים כלכליים או סימפוזיונים
על כל נושא שבעולם, פתחה מפא״י
מועדונים מפוארים, ציידה אותם במיתקני־תקליטים
היי פידליטי, שכרה תיזמורות וערכה
ערבי־ריקודים עם כיבוד חינם.
השבוע עלתה הפעולה לשלב חדש. אחרי שנה
של עבודה חברתית בלתי־מחייבת, החליטו ראשי
הפעולה להתחיל ברישום מסודר. שאלון
משוכפל חולק בין מאות הצעירים, המבקרים
בקביעות במועדונים. השאלון הכיל הכל: שאלות
על ארץ הלידה, כתובת מגורים, משלודיד.
המפא״יים הצעירים נשאלו שאלות רבות־משמעות
כגון. :האם אתה מרוצה ממקום
עבודתך? האם אתה מעוניץ במקום עבודה אחת״
על חייו הפרטיים של החבר הצעיר, רצו
המארגנים לדעת הרבה יותר, :האם יש לך
בת־זוג? היש לך קשיים בהקמת מישפחת אילו
קשיים? קשיים כלכליים? דירה?״
לבסוף עובר השאלון גם לפסים חשובים יותר:

.האם יש לך דיעה כיצד צריך לערוך את
הבחירות, לפי איזורים או לפי מיפלגות?״ ואהדת
אחרת, :אילו ליקויים אתה חושב שיש לתקן
במדינה? מה לדעתך צריך להבליט במדינה?״
ממלאי השאלון אינם צריכים לפחוד שמא
יפוטרו מעבודה אם יוודע כי הם משתייכים לחוגי
הצעירים של מפא״י. השואלים הבטיחו בסופו של
השאלון. :הפרטים יישמרו בסודי סודות!״
בידור חושיטרון

מבואות

.העולם הזה״1086 :
תאריך 23.7.1958 :

להקת פרגוד מצליחה להופיע גם לפני
אולמות ריקים כימעט לגמרי, מבלי לסכן את
עצם קיומה או מקורותיה הכספיים השופעים.
כשהוא נתון מצינורות התקציב של חיפה
הפועלית, אסף הקריין אליהו גולדנברג שחקנים
גבוהים ושחקנים נמוכים, שחקנים שמנים
ושחקנים רדם, שחקנית ותיקה ופרח־בימה צעיר,
אמר להם. :הנה קהל״ ,והחווה קידה לפני פרנסי
חיפה ועסקניה, שיצאו מכליהם מרוב שימחה
לתיאטרון צעיר ולתוכניתו המקורית הראשונה.
פרגוד אינו מציג מערכונים קלוקלים או
פיזמונים פורנוגרפיים שאסור לשדרם אחרי כן

,חותל, נווי י״ ג

נאג׳יהה פשה הובא ב״העולם הזה׳ השבוע
לפני 25 שנה. נאג׳יהה התגוררה בתל־אביב
ונשאה שם עברי. בנה, היה נכדו של ראש
ממשלת עיראק שנירצח, נורי אל־סעיד.
הבן/הנכד, התגורר השבוע לפני 25 שנה,
באחד מקיבוצי השומר הצעיר. בתצלום זה,
נראית נאג׳יהה פשה יושבת לצידו של
צבאה אל״סעיד, בנו של המנהיג העיראקי
הנרצח, בעת בילוי בלבנון, בשנות ה״ס* .
התוכנית עצמה שופעת עניין. עמנואל הרוסי
משכנע את מאזיניו כי צריך לעלות לישראל,
מפני ש.פה ציון והר הבית ופה ירושלים* ,יעקב
אורלנד מספר שהירקון מסריח בגלל חיים לבנון,
ושאבא חושי רוכב במסע ניצחון על גבו של
סוס־דיזל, יהושע בר־יוסף ממחיז מחזה שאץ לו
סוף, אץ לו תוכן ואץ לו צורה.
כל זה ביחד הוא תיאטרץ. את תקציב פועלי
חיפה מחייבים באלפי לירות, ואת הקהל הנלהב
מזמינים במודעות ענק. .מה יש?״ אמר אחד
הצופים שיצא את אולם פרגוד. :זוהי ממש הצגת
העשור. פעם היה לנו חישטרון. היום, אחרי עשר
שנים, יש לנו חושיטתן־.

מכחבים

(המשך מעמוד )20

ריח של 3זע1ות
מאוזן:

מאת

)1חסר סבלנות ()5 :)3,3
המקום בו נתגלו המגילות הגנוזות;
)10 מספיק; )11 חבורה שכזאת; )13
זהב; )14 קוסם )15 ,קורת מוט עץ
ארוך(יחזקאל מ׳א ו׳); 16 רפורט;
)18 טבעת ברזל לבהמות; )20 כלי
חפירה; )21 פליקן )22 ,הגיע לכאן;
)24 הוא טייל על פני הכנרת —
כך טוענים )25 :שיש משובח; )26
שופר עשוי מקרנו של איל; )28
מחוז, פלך; )30 עוף יציב בארץ;
)31 האיבר הנקבי של הפרח;
)32״״ .ששתית ממנו אל תזרוק בו
אבן״; )34 מדרגה; )53 אבן בחושן,
)38 שר צבאה של דבורה הנביאה;
)39 אחד השוואים; )41 בקשה)42 ,
חיזורים, כרכורי אהבה )43 ,האות
המהפכת זמנים בדקדוק; )45 שליח
דרבנן; )47 הסכמה )48 ,הבכור
היוצא מרחם אמו; )50 מין חוטם,
)51 בכורו של הצדיק תמים
בדורותיו; )52 ממהר )54 ,מכשיר
השקייה; )57 תוצאות הנהר; )61
מצב במשחק המלכים; )62 דרך;
)64 נחשול; )65 חרון; )66 זמן; )67
קבוץ בדרום; )69 עז שוכנת הרים;
)70 אבנים מנופצות; )72 משך, לא
לסירוגין; )74 קיטור; )75 פלגש;
)77 דרגה צבאית בצבא פלשתים,
)78 מטרה; )81 שסתום; )83 אנקול;
)85 מילה הבאה לרבות; )86 פסל,
אליל; (88 איש שיבה ; )89ר״ת
הנוספות לשמותיהן של ערי קודש
בישראל; )91 סמל על בגר; )93
אינו עובד; )95 חרפה וגם שבח)96 ,
חיל הנשים בראשיתו של צה״ל;
)98 שליח; )100 כלי מכלי
השחמט; )102 שדה מרעה; )103
אויב; )104 בהשאלה — אמצעי
למטרה מסוימת, מכשיר; )105
תכנית יומית בטלויזיה הלמודית,

א בי גי ל ינאי

מה כל״בך מפחיד בבתי־חולים
ערביים!
הרופאים זכו בעת שביתתם למידה
רבה של תמיכה ציבורית, שכן הציבור
חש שמדובר כאן במאבק צודק החורג
מגבולות סיכסור עבודה רגיל. יש
להצטער מאוד, דווקא משום כך,
שבשולי פרשת הרופאים עולות נימות
שנודף מהן ריח חריף של גזענות.
ד״ר נפתלי שני, אשר ניהל את
שביתת הרופאים בבית־חולים סורוקה
בבאר־שבע אומר :״שידור הידיעה כי
עומדים לשלוח חולים לבית־חולים
ברצועת עזה גרם לי לכאב מסויים.
ידעתי שהציבור מרגיש רע מעצם
האישפוז בבתי־חולים ערביים, אבל
הייתי שקט מצפונית, שכן ידענו שלא
היתה שום כוונה לשלוח חולים
לבתי־חולים ערביים, וזה היה רק מידע
מגמתי שהפצנו כדי להפעיל לחץ על
הממשלה.״
קשה להבין מדוע היה מצפונו של
ד״ר שני צריך להציק לו אילו באמת
שלח חולים לבתי־חולים ערביים. כלום
אין ד׳ר שני יודע שגם רופאים ערבים
נשבעים את שבועת היפוקרטס. וגם הם
מטפלים במסירות בכל חולה המגיע
אליהם, בלי קשר ללאומיותו ולדתו?

העיתונות נדרשה לשבוע האמנות
הפלסטינית, שבמיסגרתה הועלה
המחזה אלף לילה ועוד לילה של
זורק האבנים בתיאטרון נווה־צדק.
הגדיל לעשות גבריאל שטרסמן
(״תקופת האבן בנוה־צדק״ ,מעריב
,)5.7.שיצא מבוייש מתיאטרון
חסר־בושה, רחמנא ליצלן.
ראשית, מהם תיאטרון מחזאות
טובים? אלה המעלים חומר מחזאי
חריף, מגרה את האינצזלקט, הדמיון,
הרגש והמוסר, מדגדגים את חושינו
ואינם נותנים מנוח. מעבר לזה, כמובן,
נדרשים שחקנים טובים, בימאי וכיוצא
בזה.
שנית, אין אנו חייבים להסכים עם
תוכן המחזה וכל עוד הוא עומד בבחנים
תיאטרליים (ולאלה חוקים משלהם),
הרי הוא לגיטימי ורצוי.
שלישית, אם המחזה עבר על
חוקי־הצנזורה (מטעמים בטחוניים
בלבד) ישנו מוסד, שחובתו לקצץ
כנפיו, והוא בלבד, גם אם חלחלה אחזה
בגוום של שטרסמן ודומיו.
רבים אינם נדרשים לכל אלה. מציק
להם שתיאטרון ישראלי (הרי מיזרח
ירושלים סופחה למדינת־ישראל),
רואה את הוויות החיים מזווית שונה על אותן ומעלה משלהם,
קרשי־הבימה.
האם נביאי־ישראל ״בהצגותיהם״

מאונן*:
)1פינה; )2בעל־חיים נושא
שריון )3 ,מאבני הריחיים; )4
אותיות הסימון לנקבה רבים)6 ,
חצי מגוף; )7גשר אל הים; )8
טבעת של מתכת להברגה; )9
מול; )12 בן צבע; )15 כתב־עת;
)16 דג ים טורף; )17 אכסניית
דרכים עתיקה; )19 מפעולות
החשבון; )20 מפלאי הטבע של
הקדמונים )21 ,שדה זרוע דגנים
או ירקות ( )23 ;)3,3חודש
מחודשי השנה; )24 שם נתקיימה
מושבה צבאית יהודית במצרים
העתיקה )26 ,פרסטיז׳ה; )27
תווד; )29 מונח דקדוקה )30
הרעיון המרכזי; )33 החיה
הצוחקת; )34 בהשאלה —
שכוונתו נראית בבירור; )36

מעין מתנה בצורת דמים; )37
שליח באיזורנו וגם נחמד?; (40
פרפר לילה; )41 כלי מאור; )44
יחידת הספק חשמלית; )46
אביון; )47 בת־קול; )49 גחלת,
ניצוץ; )50 פחד־מה; )53 חנוכת
ספינה; )54 בהשאלה — עיוות
דין(ישעיהו ה׳ ז 55 מורח)56 ,
דבק בעם ישראל; )58 פרי בוסר;
)59 מלד המוסלמים; )60 שכונה
בירושלים; )62 פנייה בגוף־שני
לנקבה; )63 גנוסיוע )66 מתיחות
נפשית יתרה; )68 פרפראות, מנת

המתיקה; )71 אשנב; )73 עורק
עבה הבולט בפרי; )76 זחל של
עש הבגדים; )77 ממאן למלא
רצון אחרים; )79 חזק ותקיף
בדעתו; )80 חיק; )82 מחוספס;
)84 סופר יהודי אמריקני בעל
״המרד על הקיין״; )85 חומר
מינרלי, סידן גפריתני; )87 מסך
של מסוף; )90 מלך מואב; )92
פחד; )94 בשקט )96 :יבש; )97
רוכב על סוס; )99 דמות
מטושטשת )101 ,חלמיש; )102
כבש מפוטם; )103 נצח.

רופא שובת
לא התכוונו ברצינות

סקופ הסטטוסקזפ
ועתה מותר לגלות:
17 היפוכונדרים מאזור המרכז
התאבדו בזמן שביתת הרופאים
מכיוון שסבלו מחוסר ענץ!

אילה גיל פנשושה,

המכון הישראלי ל ספרות
נשיס קוסמטיקה ופדיקור
קורסים

1ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
ן הוצאת שיער בחשמל לצמיתות (אפילציה)

* ,סלון ומכון יופי

די אנ ה

1תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
ן פגים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעות

* הכנת כלות
מחירים עממיים * שרות מעולה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 ,226066 )4

נתיב הל־ה
הצגת האפשרות כי חולים יהודים
יטופלו על־ידי רופאים ערבים כדבר
נורא שיש למנוע אותו, הוא ביטוי
מדהים של גזענות. די לזכור כיצר
העיתון הנאצי דר שטרימר הקדיש
חלק גדול מתעמולת הזווועה האנטישמית
שלו למעשיהם, כביכול, של
רופאים יהודים בחולים ״ארים׳ ,כדי
להבין את חומרת מעשהו של ד׳ר שני.
לדעתי חייב ריר שני להתנצל
התנצלות פומבית לפני הרופאים
הערבים שבהם פגע פגיעה חמורה.
דליה ביד, תל־אביב

מחזאות טובה
מהי?
גם לפלסטינים הזכות להביע
את עצמם.

ערבו לחיק השילטונות דאז? האם
ויליאם שקספיר היה לטעמם של
שליטי בריטניה, כאשר הציג את
מלכיהם כפי שהציג? ולא נבוא ונידרש
למחזאים מודרניים רבים וגדולים
אחרים.
יש לקוות כי מחזאות טובה תוצג
אצלנו, גם אם לא תיתן מנוח ומרגוע.
גם לפלסטינים, המהווים מחצית מה-
אוכלוסיה בתחומי ארץ־ישראל, הזכות
להביע עצמם, במסרים אמנותיים
שונים.
דן יהב, תל־אביב

איו הומניזם
עדתיו
על כינוס היהדות במכון
ון״ליר.
לאגודתנו ההומניסטית החילונית
בישראל אין כל קשר לכינוס שנערך
במכון ון־ליר על ״היהדות ההומניסטית״
בארצות־הברן ןז.
התנגדנו ואנו מתנגדים להומניזם
עדתי או לאומי. אנו רואים בצירוף של
יהדות והומניזם פגיעה במשמעות
(המשך בעמוד )24
!זעולס הזה 2394

די-אד

האצילות מחייבת
משהו שונה:
עדין יותר, טוב יותר.
האצילות מחייבת
מונקו.
סדרת תכשירי האיפור היו קר תיי ם
של מונקו כוללת:
צלליות לעיניים,
אבקה זוהרת לעיניים,
שפתונים ולכות תוא מו ת,
עפרונות איפור,
מסקרה ועוד.

להשיג בכל־בו שלום ובפרפומריות המובחרות.
יבוא והפצה; נירין בע״מ טלי 03-289391 :

האצילות מחייבת.

מכחכים

הזדמנות זזד־פעלדתו

מגרשים מאושרים לבניה

במחיר ובתנאים הטובים ביותר
בישראל

מבצע ל 4-מגרשים בלבד!

בצפת !11-פנעו

לכנרת

4,750 דולר בלבד במזומן!

היתרה ב־ 12 תשלומים שווים
של 500 דולר כל תשלום
התשלום בשקלים לפי שער יציג
• קרקע פרטית +טאבו
המחיר כולל מע״מ

ומרכזי, נוף

מרהיב

מקרקעין ופיננסיים בע״מ ת״א, אלנבי 44
טלפון 03*658826 :בשעות ,09.00-13.00
17.30־16.00
בצפת אצל מר רוזן 71530־067

מיקום מצויין

מודעות בטלפיו
לכלהע תוני ם
^ בכרטיסיאשר אי ב מ חי רי המערכתי

01* 68$ 0108
**1סוז**ז0ז*ו
0ז15*4£11

ויזה

י ^1ן ום ראפרט

שרות ת.ר. ללא תשלום -חני ה חופ שית במקום

פרסום

אידיאל

אבן גבירול סוות״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

227117/8־ 03

(המשך מעמוד )22
הקלאסית והאוניברסלית של ההומניזם
והטעיית הציבור החילוני
הישראלי. כחברה באירגון ההומניסטי
הבינלאומי, התנגדה אגודתנו ותתנגד
לקבלת ה״אגודה ליהדות הומניסטית״
מדטרויט, כחברה באירגון הבינלאומי.
יצחק חסון, תל־אביב

ספינקסו שר קודח קיץ,קיץ, קיץ בשדייך קץ.

בביר. לדורזח
נעשינו אדישים למראה גוויה מכוסה לקריאה •חובשי לרגל שסועה.
חסרי סבלנות לצפיה בתמונות
אב המספיד את בנו.
הפכנו אטומים לשמע השמות,
מתנשאים, שונאים, חסרי הגיון.
מתפעלים מכוחו של פגז
מתוחכם,
בורחים, ומביטים רק לטווח
הקרוב.
אולם יש מי ששואל איך זה קרה,
מבין את רגשי הזולת״
יש מי שזוכר תחושת גאווה,
וכואב את החלפתה בבושה.
•הם שונאים אותנו — נראה
להם״
מכריזים בעוורון מחריד,
ועלינו להביט מהצד, לשתוק,
להבין.״
כי אחרת נקרא מגדים מסוכנים,
תחוש יותר מתוסכלים.
המבוגרים מחפשים היכן הטעות,
הצעירים מחפשים כיצד לשנות,
אחרים בורחים לחדל או
לקליפת קירות וכל אחד חש
בדידות. בדידות של ויכוח ללא
טעם, בדידות הטובעת בץ פנים
אדישות. בדידות החולפת מידי
פעם כשבכיכר מתנוססות הסיסמות.
אז תאמרו שאני תבוסתנית,
רגשנית יתר על המירי* כי אני
מתגעגעת לישראל מהסיפורים
של אבא.
גבריאלה ברסק, תל-אביב

בורג וחוקי הטבע
לא נכנע, לא נכנע
אץ דבר. ממשלה באה וממשלה
חולפת, קיץ בא וקיץ הולך — אך
הד׳ר בורג לעולם מולך.
מרים חן, תל-אביב

איזון בץ
אדם ואדמה
הקוראים מבקשים להקדיש
רגע של מחשבה לידיעה
שהתפרסמה בעיתונות• :צפו יה
השמדת עשתת אלפי
טונות של יבולי פי מת
וירקות׳.
בחורף האחרון היו יבולים מבורכים
ביותר, והאדמה הניבה שפע פרי וירק.
האם הציבור ישתוק על השמדת
כמויות מזון אדירות?
80 אלף מישפחות ברוכות־ילדים
היו יכולות להרבות באכילת הפרי, והיו
יכולות לספוג את כל היבול. השיקולים
המיסחריים העומדים מאחרי
השמדת מזון בריא, מנוגדים לשכל
הישר, ומנוגדים לחוקי השפע והברכה,
כידוע לכל עקרת־בית.
ידועים לנו השיקולים הכספיים־
רווחיים הפועלים פד* בניגוד לחוק
האיזון בץ אדם ואדמה: ואלה
השיקולים:
• הורדת מחירי השוק בגלל גודל
ההיצע;
• יוקר ההובלה והשיווק.
אכן, אם המערכת אינה משכילה
להתמודד עם השפע, הנה הצעה
פרקטית;
מחירון דירווד

מדרי ך מ סוו גלמ חי רי די רו תחד שו ת
ל פי י שו בי ם. מ ציג בצור ה ה שוו א תי ת
מ חי רי די רו ת של ח ב רו ת ב ניי הבכל
הארץ.

הופיע

ו עו מ ד לנלכירה ב דו כני ה עי תוני ם.

הפצ ה :״גד״.03-337056 ,

פגישה שהובלטה*

לדעתנו, יש לאסור על השמדת
המזון, באמצעות חוק בכנסת.

ציפור ויהודה אלפרין, אמיר
צייגר, יואב ורות קורן, זיכרון
יעקב רחל נוישטדט, הדסה
ארבל, חיפה ברוך סולצ׳ינר,
כרמיאל, עדי יעקובי, גני-תיקווה,
ורד אברחמי, יצחק וחווה בתר,
תל־אביב.

היה כדאי?
האם לא היה צריך להבליט
את הפגישות עם מנהיגי
אש׳ף ז
בימים אלה מופיעות מודעות
מטעם המועצה הישראלית למען

במיוחד ראררגיים
חתולים סיאמיים יפהפיים,
כלבי בסט (האש פפי< ולחובבי
כלבים הסובלים מאסטמה —
כלב מקסיקנר(בלי שער).
להשיג באגודת צער בעלי
חיים בישראל, סלמה 30 יפו. סל.
827621־.03
שלום ישראלי־פלסטיני, תחת
הכותרת •המרד באש״ף רע
לישראל״.
אני מסכימה לכל מילה
המופיעה במודעות אלה. השאלה
היא, האם מחנה השלום עשה
מספיק כדי למנוע קרע זה? עובדה
היא שהבלטת הפגישות עם מהוני
אש״ף — חממי וסרטאווי —
הסתיימה במותם.
בגליון העולם הזה ( )2382 כותב
העורך על הפגישה ההיסטורית עם
ערפאת בביירות הנצורה לפני
שנה. בין השאר הוא מצין:
•ההסתערות על ערפאת בימים
אלה באה, בין השאר, בגלל פגישה

אולי יש כאן מקום להירהור
מחודש על כדאיותה של הפגישה,
דווקא בגלל תוצאותיה באש״ף?
אפרת גרינברג, רמת-גן.

דיי ד תו ח

האחד נרצח, השני מותקף
למרות מילחמתו העקשנית של
שר־הפנים בנחמות הטבע, החליטה
השבוע הממשלה להנהיג שעון־קיץ.
נראה, כי נימוקיו המדעיים של הד׳׳ר
יוסף בורג נפלו על אתניים מתמוססות
ומלוהטות. עוד ניצחון של השמש על
השכל הישר.
לא, זה לא קרה בישראל. הת?ו־סתנים
שנכנעו לשמש הקודחת של
יולי, אינם אלא חברי ממשלת מצריים.
בקאהיר, מסתבר, קם דור שאינו יודע
את יוסח.

למסור את היבולים לידי זהבי,
אירגון-מישפחות־ברוכות־ילדים. זהבי
מונה בשורותיו 80,000 מישפחות
ברוכות ילדים, שלח ניתן למכור את
היבול בשליש המחיר, או במחיר סמלי.
ישתכר נא העם מן היבול השופע, ולא
ישרפו את חפירות.
ההובלה והמכירה יתנהלו על ידי
אירגוני מתנדבים.
מהענבים אפשר לעשות צימוקים,
ומשאר חפירות אפשר לעשות
שימורים.

ה קו ר אי ם
קוראים השילחים מים־
תביהס מתבקשים לנפח
אותם בקצדח, לכתוב אותם
במכונת־בתיבח ברווח
מול ועל צירו חאחד בלבד׳
של חנייד. עדיפות תינתן
למצרפים ת מונו ת לטיב־תביחב.

סרטאווי, פלד, ערפאת ואבנרי בסוף ינואר

העולם הזה 2394

פתוח במוצ״ש
לרגל המבצע יהיו משרדינו
ב-ת״א, ראשל״צ, נתניה ופ״ת
פ תו חים במוצ״ש ה חל מצאת השבת.

נתניה

פתח־תקוהו

גני ניצה הפרויקט היוקרתי ביותר הנבנה היום
בנתניה 2חדרים

בכפר גנים ברח׳ בן־צבי 4חדרים

4חדרים +גג £232820

3חדרים

*85,000

$557000 $ 6 9 ,0 0 0

4חדרים

ס $00מ$

$ 9 4 ,0 0 0

חדש 1בכפר גנים ברח׳ פלדמן החלה ההרשמה:
באחד האזורים המבוקשים והיפים בפ״ת 4חדרים

$82,000
מ ל -א בי בו ^ ^
.ברח׳ ארלוזורוב 4 166 חדרים +גג +חדר,
בבנין מפואר בן 10 דירות בלבד.
ברח׳ חתם סופר ,9בצפון הסולידי בבנין יוקרתי
בן 8דירות בלבד 4 ,חדרים

$ 7 8 ,0 0 0

8 2 0־ *2 3

$ 7 2 ,0 0 0

ראשוו־לציון
בגבעת לוינסון רח׳ הירשפלד 4חדרים כולל מע״מ
ופיתוח

$70,000

בגן הברושים 5חדרים 2מפלסים צמידים
ל 7-דונמים גן ציבורי ־

00 $85,500ס $ 7 5 ,
קוטגיים בגני איתי 5 ,חדרים ל חצאי מפלסים

רח׳ עין גנים — כרמלי \ 4חדרים

$51,000

$ 5 5 ,0 0 0

$ 8 1 ,0 0 0

ימת״השיון ו

המחירים אינם כוללים מעי ׳מ

3חדרים +גג +חדר

$14^ 6 0 0

$ 7 9 ,0 0 0

הזז

משרדנו בלונדון
1 31.ח )101136 3 2 0 8 6 9 6ץ16ץ 1^ 0
¥ 1 8 - 5 £ 8 ¥ 761.6361748 וו 4 0ח 1_0

תל־אביב

פתח־תקוה

רמת־השרון

ככרהמדינההבאייר 10

חיי עוזר 28

סוקולוב 84

ראשון־לציון נתניה
הרצרג$
צ מו דלת חנ תהדלקס מו ל

הרצר 18

1ג פ 83פ1

אברהם בינרי בונה דיירות מאנ שים אוהבים

ה א רו ח ה כו ללת שלוש ביצים ב תו ספת בצל, תפו חי־ אד מה,
ביקון ה ם, נ קני קיו ת -הכל מ טוגן בצורה ה ח בי ב ה עלי ך. סלס
י ר קו ת ג דול, לחם או ל ח מניו ת או סו סטחמאה, ריבה ודב ש,
עוגה ו עוגיו ת, מיץ א שכוליו ת או תפוזים וקפה או תה -חופ שי חופ שי
הבל ב מ חי רהמצ חי ק של 30 .-ושקל.
אז מה אתה עו שה כשא תה ק ם בבוקר?
קפוץ ל דיזנגו ך סו רלא רו ח ת בו ק ר של ע שירים
מגיע ל ו.
בין ה ש עו ת 7 :.00ל־ : 00ו - 1
ארוחוזיבקר של ע שירים ב מ חי ר מגו ח ך
ב דיזנגו ך סרו,
באגדות 110 שף ובדיז
טשסשטפשט אלא מה.

מארה על שתיהן

בימי המנדאט סיפרו כי הנציב העליון הבריטי הודיע פעם
לממונה עליו, שר־המושבות בלונדון, שהוא מתכוון להתפטר. הוא
נימק את כוונתו בכך שגם היהודים וגם הערבים מקללים אותו.
תשובת השר הבריטי היתה :״אם אחד משני הצדדים יפסיק
לקלל אותך, תפוטר!״.
במידה מסויימת, אני מרגיש שאני נתון במצב דומה.
זמן־מה אחרי עלייתו לשילטון, סיפר מנחם בגין לעיתונאים
שפעם, בשנות ה* ,50 פנה אליו איסר הראל, מי שהיה אז הממונה
על שרותי־הביטחון. הראל גילה לבגין בסוד שהגיעו לידיו
ידיעות מוסמכות, הקובעות שאני סוכן סובייטי. על כן החליט
דויד בן־גוריון לעצור אותי
באורח מינהלי. אך אין הוא מוכן
לעשות זאת מבלי לקבל על כך
מראש את הסכמתו של ראש
האופוזיציה — ח״ב מנחם בגין.
בגין השיב להראל שאינו
מאמין לסיפור הזה. אם יש לו
הוכחות להאשמתו, שיואיל נא
להציג אותן. ולא — יתייצב
הוא, בגין, בראש המחאה נגד
מעצרי.
ידעתי על כך, כי יעקב
מרידוד, שהיה אז חבר ועדתהחוץ־והביטחון
של הכנסת, טרח

להודיע לי על כד מייד.
שי׳ םםי
בן־גוריון והראל ידעו, כמובן, שזוהי האשמה שטותית. אבל הם
רצו להיפטר ממני, כי ״השבועון המסדים כפי שבן־גוריון
התעקש לקרוא לו — היה כקוץ בבשרם. אחרי פרשת עמוס
בן־גוריון, פרשת קסטנר ופרשות אחרות החליט הראל — כפי
שסיפר בעצמו כעבור שנים — כי העולם הזה הוא ״האדיב מסו
של המישטר״.
הצד המשעשע של הסיפור הוא שבערך באותה התקופה
החליט, כנראה, מישהו בשרותי־הביון הסובייטיים שאני סוכן
אמריקאי. אמנם הייתי ברשימת־המוזמנים למסיבה השנתית של
השגרירות הסובייטית ברמת־גן לרגל יום־המהפכה, אולם בכל
פעם, כשהחליט מוסד פרדסובייטי לכלול אותי ברשימת
המשתתפים במישלחת למוסקווה, חזרה הרשימה משם כששמי
מחוק.
אני מניח שהנאומים שלי בכנסת על זכויות־האדם
בברית״המועצות,לכל האזרחים בכלל וליהודים בפרט, לא שיפרו
את המצב.
האמריקאים לעומת זאת, לא הזמינו אותי מעולם אף למסיבת
יומם הלאומי, ה־ 4ביולי.
כך אני חי לי באושר, כשאני חשוד במידה שווה בעיני הנציגים
של שתי מעצמות־העל.
האמת היא שאין לי יחס ריגשי כלפי אף אחת משתי המעצמות.
אני מתייחס אל שתיהן במידה שווה של חשדנות.
אמנם, המישטר בארצות־הברית קרוב לליבי יותר מאשר
המישטר הסובייטי, ואני יודע לאין שיעור יותר על התרבות
ואורחות־החיים בארצות־הברית, שבה ביקרתי פעמים רבות,
מאשר בברית־המועצות, שבה לא ביקרתי מעולם. אף אני מתייחס
אל שתיהן כישראלי וכתושב המרחב הזה. ומזווית זו, דרוש
מיקרוסקופ כדי להבחין בהבדלים ביניהן.
שתי המעצמות דגות במים העכורים של המרחב. לשתיהן אין
כל עניין בשלום־אמת, בידען היטב שמרחב ערבי־ישראלי
מאוחד, החי בשלום, יסלק את שתיהן מעמדותיהן המדיניות,
הצבאיות והכלכליות.
שתי המעצמות משלמות מס־שפתיים לשלום, אך פועלות
כמיטב יכולתן כדי לחסל את כוחות״השלום בשני הצדדים. שתיהן
תומכות בניצים ובאנשי־הסירוב — זו בישראל וזו בעולם הערבי.
במידה שיש לי אהדה לכוחות עולמיים, היא נתונה לעולם
השלישי. ליבי יוצא אל העמים המבקשים להשתחרר מדיכוי
ומניצול — הכושים בדרום־אפריקה, העמים מוכי־העוני במרכז
אמריקה, בני השבטים באפגניסטאן, הפועלים בפולין והנעדרים
בארגנטינה.
שתי המעצמות, שצברו בידיהן עוצמה כבירה מכל הסוגים,
מנצלות את הכוח הזה כדי להבטיח לתושביהן רמת־חיים גבוהה
ככל האפשר, על־חשבון העמים הפחות־מאושרים. למען מטרה זו
הן מוכנות לדכא, לעשוק ולתמוף ברודנים מבחילים. זה טיבעי
— ומי אנחנו, הישראלים של ,1983 שנטיף מוסר לאחרים?
אך כשם שכוחות־השלום בישראל נאבקים כדי לשים קץ
למצב המחפיר הזה אצלנו, מותר לנו לחוש אהדה ולהושיט יד לכל
הלוחמים לאותם האידיאלים, באשר הם שם, במערב ובמזרח.
ואם אין זה מוצא חן בעיני מישהם בוושינגטון ובמוסקווה, לא
נוכל אלא לצטט את דבריו של מרקוטיו במחזה רומיאו ויולידו:
״מארה על שתי מישפחותיכם!״.

משה 1סופלא
כאשר כתבתי את הרשימה הקודמת, סיימתי במילים :״לא נוכל
אלא לצטט את דברי הנסיד של ורונה, במחזה רומיאו ויוליה״...
תוף כדי כתיבה, צץ בי ספק. האם אני באמת בטוח במאה
אחוזים שהנסיר הוא שאמר את הדברים במחזה? ואולי זה רק נדמה

ניגשתי אל ארון־הספרים, הוצאתי את כתביו של ויליאם
שקספיר ועילעלתי. חיפשתי את הפסוק במקום ששם זכרתיו, ולא
מצאתי. הייתי זקוק לחיפוש ממושך כדי לגלות שלא הנסין־ עצמו
אמר את המילים, אלא ידידו.
תוך כדי כך הירהרתי בכל המכניזם המוזר הזה, שהוליד את

הציטוט. הנה אני יושב מול שפת־הים של תל־אביב וכותב על
נושא הנוגע לי, ותוך כדי כך עולה במוחי פסוק המתאים למצב
שבאתי לתארו .״מארה על שתי מישפחותיכם.״ הוא היה מצוי
איישם בזיכרוני, כשהוא קשור למחזה מסויים של סופר מסויים,
ועלה מעצמו ברגע הדרוש. הפלא ופלא.
אך זהו רק סוף התהליך. ישב לו אדם באנגליה לפני כמעט 400
שנים — ועד היום יש ויכוח לוהט על זהותו של האיש, אם היה
או לא היה, ומי היה — והוציא תחת ידיו פסוק נהדר כזה:
11011568־וטסץ תז 0נ? 139116 0 ׳ 1מלים הנחרתות בזיכרון,
סיסמה ממש.

איך חשב על כך? איך זה בא לו? האם שמע זאת באיזה מקום?
האם עברה על עירו מגיפת־דבר? האם המציא זאת אי־פעם תוך
כדי שיחה? האם זה עלה במוחו מעצמו ברגע היצירה? מאז ראו
וקראו את המחזה מיליוני בני״אדם, במאה שפות ויותר, והמלים
האלה צללו בניבכי זיכרונם ונשארו מעוגנות שם. כן הפכו חלק
מעולמם הרוחני של כל המיליונים האלה, ואני ביניהם — 16
דורות אחרי שזה נכתב, בארץ אחרת, אולי בשפה אחרת( ,אני
עצמי נזכרתי במילים דווקא בשפתן המקורית).
והנה אני כותב הדברים, ואולי גורם לפלוני או אלמוני להרהר
בכך לרגע, ואחרי 20 או 40 שנה אותו פלוני אלמוני ייזכר בהם
האין זה משהו׳מופלא?

הקאריירה הבלשית שלי באחר הימים ב־ 1943 שאל אותי דויד תידהר אם אני רוצה
לעבוד אצלו.
הכרתי אותו באגודה פוליטית, ששמה לה למטרה להביא
להקמת ממשלה יהודית בגולה( .הכוונה היתה, כמובן, לממשלה
יהודית לארץ־ישראל, שמישכנה יהיה לפי שעה בחדל אבל
האגודה היתה חוקית, והניסוח הזהיר של מטרתה נועד לשמור על
מעמד זה).
תידהר היה אז אגדה חיה. הוא היה מראשוני הקצינים היהודיים
במישטרת המנדאט הבריטי, וכתב רב־מכר(במושגים של אז) על
עלילותיו. פורסמו חוברות בלשיות (״בלאשים״ ,בשפתנו),
שנמכרו בקיוסקים, ושבהן היו שלושה גיבורים: תידהר עצמו,
שרלוק הולמס הארצישראלי, סגנו אלמוג ועוזרו ירמיהו.
באותה עת היה תידהר נתון בצרה. אלמוג נעצר על־ידי
הבריטים ונמק באחד ממחנות־המעצר שהוקמו לאנשי המחתרת.
זה עתה נעצר גם ירמיהו. בדיוק אז נתקלתי בתידהר, וכך נולד
הרעיון•
קפצתי על המציאה, והייתי בן־לילה לבלש. אך המציאות היתה
שונה מאוד מזו שתיארתי לעצמי.
תידהר ישב במישרד, ולא זז משם. כבר מזמן לא עסק
בעבודת־שדה. היתה לו תיקיה גדולה, ובה הוכנס באופן שיגרתי
כל שם שהופיע בעיתון — ידיעות, הודעות, מודעות, הכל. מכיוון
שהישוב היה אז קטן, בסביבות חצי מיליון נפש, הגיע כמעט כל
אדם לתיקיה זו.
המישרד לא עסק בבילוש אחרי בעלים, נשותיהם ופילגשיהם.
העיסוק העיקרי היה איתור של כתובות. כשבאה בקשה כזאת,
חיפשנו את השם בתיקיה. אם נמצא שם, הסתיימה החקירה. אם
לאו, חיפשנו מישהו בעל אותו השם, או בעל אותו המיקצוע, ואז
החלה העבודה האפורה של איתור האיש.
זאת היתה עבודה משעממת, עבודת־רגליים. פשוטו כמשמעו,
כי בימים ההם לא חלם איש מאיתנו על מכונית פרטית, או אף על
אופנוע. נסעתי באוטובוסים, או הלכתי ברגל.
אחרי כמה חודשים של עבודה זו באה לי החקירה הגדולה
הראשונה. היתה פריצה לקופת־החולים הלאומית, וראשיה לא רצו
לערב בזה את המישטרה. היה חשד שזוהי ״עבודה פנימית״.
ניהלתי חקירה כמו בקולנוע, חקרתי את העובדים שתי־וערב,
בדקתי את המימצאים והגעתי למסקנה שיש סבירות גבוהה —
אך לא ודאות — שמישהו מסויים ביים פריצה כדי לחפות על
גניבה. איני יורע מה קרה הלאה.

ניהלתי כמה וכמה חקירות כאלה, וכך רכשתי נסיון.
באחד הימים קרא לי תידהר לחדרו. ישב שם גבר מהודר,
שהוצג לי כנציג של התאחדות בעלי־התעשייה, ענף היהלומים.
״תשמע מה שהוא אומר,״ אמר תידהר.
בראשית המילחמה(העולמית) החלה מתפתחת בארץ תעשיית
היהלומים. בלגיה, המרכז עד אז, נכבשה בידי הנאצים, וישראל
באה במקומה. ליהלומים היתה חשיבות רבה מאוד בתעשייה
המילחמתית.
לצד המיפעלים הרשמיים, שעבדו למען מאמץ־המילחמה
הבריטי, התפתחה מעין מחתרת של עבודת־בית בלתי־חוקית
ובלתי־מבוקרת. פועלים שלמדו את המיקצוע התקינו בבתיהם
מכשירים ועסקו בעיבוד יהלומים מוברחים. היה קיים חשש חמור
מאוד שהיהלומים המעובדים הוברחו לתורכיה הניטרלית, ומשם
לתעשיית־הנשק הנאצית באירופה הכבושה, שהיתר, מוכנה
לשלם עבורם כל מחיר.
הבולשת ניסתה לאתר את בתי־המלאכה הבלתי־חוקיים,
ונכשלה. האינטליג׳נס(אמ״ן הצבא הבריטי) ניסה ונכשל .״עכשיו
אנחנו רוצים שתנסו אתם.״ אמר האיש בעל־החליפה .״זאת תהיה
העבודה שלך״ ,אמר תידהר.
חיפשתי את עקב־אכילס של הפעולה. ליטוש היהלומים געשה
בדיסקים, שהיו זקוקים אחרי זמלמה לשיוף. איתרתי את
בית־המלאכה שעסק בכך — גם הוא באופן בלתי־חוקי, כמובן.
במשך כמה שבועות עקבתי מדי יום ביומו אחרי היוצאים
מבית־המלאכה הזה, וכך איתרתי את הסתות הפרטיות כבתים.
זה נשמע מרתק, אך היתה זאת עבודה קשה מאוד. הייתי קם
מוקדם מאוד בבוקר, תופס עמדה ברחוב הגדוד העברי בדרום
תל־אביב (שם נמצא בית־המלאכה) ועוקב אחרי מי שיצא
כשחבילה חשודה בידיו. אז לא היה לי זקן, והיה לי קל להתחפש.
היו עימי אביזרים שונים — כובע־מיצחיה, חולצה רוסית,
מיקטורן — כך שהחלפתי את הלבוש כמה פעמים ביום. השאר
היה עיקוב פשוט: ברגל, באופניים, באוטובוס, במונית. אמרתי
לנהגי מוניות :״סע אחרי המכונית ההיא!״ בחיי. ביחוד נרשם
בזיכרוני תימני זקן וערמומי, שהוביל את הדיסקים לכל מיני
מקומות. אחרי זמן־מה הבחין בי. זה הפך למישחק של חתול
ועכבר. התפקיד שלי היה להתחפש היטב ולעקוב בזהירות. כאשר
נרגעו חשדותיו, הוא הוביל אותי ליעדי.
במשד חודשיים־שלושה גיליתי בצורה זו עשרות בתי־מלאכה
בלתי־חוקיים. בינתיים עברה המשימה ממישרדו של תידהר
לאירגון־השומרים, והמשכתי
בתפקידי במסגרת זו. הבוס היה
אברהם דוריאן, דמות ססגונית
מאוד, שומר ותיק מכפר־סבא,
ושנראה תמיד כאילו ירד זד, עתה
מסוסה ערבית אצילה. הוא חבש
בכל עת כובע אוסטרלי ונשא גם
במרכז תל־אביב מקל ערבי כבד.
מובן שלבש מדי־וזאקי. מזכיר
האירגון היה אליהו נאווי —
כיום ראש עיריית באר־שבע.
דרויאן התחכם ושכר אותי
בקבלנות. אך כאשר ראה בתום
החודש הראשון ששברי הרקיע תידהר שחקים(הרווחתי בחודש אחד 22
לא״י, סכום אגדתי ממש בימים ההם, וקניתי את מכונת הכתיבה
הראשונה שלי, הרמם־בייבי) החמיצו פניו במיקצת.
הקאריירה הבלשית שלי הסתיימה ביום בהיר אחד, כשגיליתי
בית־מלאכה בלתי־חוקי בגבעתיים. הצטרפתי לחולייתיהמעצר.
בראש החולייה עמד סמל־בולשת, בריטי צעיר ובלונדי, מאותם
שנשאו בידיהם מגרש־זבובים דמוי־זנב־סוס.
פרצנו למקום. האנגלי תפס את בעליהמכונה, פועל כבן ,40
והחל מתחקר אותו. האיש היה מבוהל וגימגם מרוב פחד, והאנגלי
הנחית על פניו סטירתילחי מצלצלת.
זה היה רגע טראומתי, שאני זוכר אותו היטב גם אחרי ארבעים
שנה. בו במקום החלטתי לעבור למיקצוע אחר.
לא ידעתי כי התמחותי בשטח החקירות תעזור לי באחד הימים
במיקצוע שונה לגמרי, כשעלי לנצח על חקירות חברי־מערכת
לבדוק את מהימנות המימצאים ולקבל עליהם את האחריות.

איפה זה רמאלה?
אם תסעו מתל־אביב לירושלים, או להיפר, תתקלו בשלטע
שבהם מופיעה מילה מוזרה ״רמאלה״.
מה זאת רמאלה?
הטכסט הערבי והאנגלי באותו שלט ילמד אותך שהכוונה היז
לעיר הערבית, שהיינו עד כה מאייתים את שמה רמאללה״ .מישהו
החליט שלמ״ד אחת מיותר.
מעניין.
העיר הזאת — אחת הערים המעטות בארץ שאין להן עבו
תנ״כי, יווני, רומי או ביזאנטי, אלא שהוקמו אחרי כיבוש האר׳
בידי המוסלמים — קרוייה במקור הערבי ״ראם אללה״ — שת
מילים. האנגלים, שנהגו לחבר יחד שמות ערביים כאלה, קראו לו
,ומכאן הכתיב העברי רמאללה.
כתיב עברי זה מרמז על מקורו הערבי של השם(ושל העיר)
אנו רגילים לאיית את שם האלוהות הערבית ״אללה׳ ,כמו במקוו
הערבי, אף שהשפה העברית אינה סובלת למ״ד כפולה.
מישהו החליט שהגיעה השעה לשנות זאת, למען לא יתפת
העוברים־ושבים לחשוב שהם עוברים על פני עיר ערבית. אחר
הכל, לא יהיה נעים להקים ישיבת־הסדר ב״רמאללה עילית״ .אבי
״רמאלה עילית״ — זה משהו אחר לגמרי.

זהו סינורו האישי שר הצעיר שחנו
שם־רבר בשלם: בנושר האסיר המפורסם
ביותר בארגנטינה שהנו בעצמו <וסיר
בישראר ביגרר סחבו רשדת ברבנו!
הערבית ושמוצמדת אליה תמונתו של האדם
הנושא אותה. אל המחסום הגיע רכב לבנוני, ובין
הנוסעים בו היה נער בבן ,13 שבידיו לא היתה כל
תעודה. החיילים הוציאו את הנער המבוהל
מהרכב. הם קראו לקצין שלהם. הקצין החליט
לעצור את הנער, למרות שהיה לו ברור מה פירוש
״חקירה בצור״ .הוא ידע שבמימשל בצור לא
יושבים החוקרים הג׳נטלמניים של הסקוטלנד־יארד.
דני
טימרמן התווכח עם הקצין, ודרש ממנו
שלא ישלח את הנער למימשל. הוא טען שהנער
אינו אשם בדבר. הקצין התלבט בין ההוראות
שהיו בידיו ובין ערכיו כיצור־אנוש. לבסוף,
ביוזמתו של דני טימרמן, הושגה פשרה: הנער
נשאר עם המילואימניקים ומישפחתו נסעה
במכונית בחזרה, כדי להביא עבורו תעודה.
״השיטה היתה להכניס לכלא אשמים ולא
אשמים ביחד.״ סיפר השבוע דני טימרמן,
שהמעמד עדיין טרי בזיכרונו למרות החודשים
הארוכים שחלפו מאז .״הכוונה היתה להפחיד את
האוכלוסיה האזרחית ולגרום לה לחיות בחרדה
מתמדת. זו שיטה נאצית. גם בארגנטינה הם עשו
את זה.״
כמה ימים אחרי אותו אירוע יצא דני לחופשה
קצרה. עם תום החופשה נסע לחיפה, לקצין־
הקישור של יחידתו, והודיע לו שאינו מוכן
להמשיך את שירות המילואים בלבנון .״איני
רוצה לעשות לאזרחים שם מה שהצבא

בנו :״אני גא מאוד בבני. הוא יושב בכלא מאותה
הסיבה שישבתי אני: המאבק למען זכויות האדם.״

//אבא היה
^ אותוריטה״
^ ני טימרמן נולד לפני 31 שנים
( בבואנוכדאיירס, כבן בכור למישפחה יהודית
עשירה. הוא גבר בעל שיער חום בהיר ושפם, ומזג
לטיני. אמו היא בת לאחת המישפחות הוותיקות
בקהילה היהודית בארגנטינה. סב־סבתה של אמו,
מרקוס ססטופאל, היגר לארגנטינה מליטא במאה
שעברה. הוא היה אדם אמיד, שקנה אדמות
במקומות נידחים, וגידל שם כותנה. בעיר
מארצ׳יקיטה יש רחוב הקרוי על שמו.
אביו של דני, לעומת זאת, הוא בן למישפחה
ענייה מאוד, שהיגר מאוקראינה ב־ . 1928 יעקב
טימרמן החל את הקריירה שלו כעיתונאי צעיר
באחד העיתונים, ועלה במהירות מטיאורית
לצמרת העיתונות בארגנטינה. הוא קודם
למישרת עורך, ואחר־כך קנה שבועון קטן,
פרמיירה פלאנה (״עמוד ראשי״) ,הפך אותו
לשבועון הפוליטי של ארגנטינה, והגדיל את
תפוצתו ל־ 70,000 עותקים. בשלב מאוחר יותר
מכר את השבועון וייסד את היומון לה״אופיניון
(״ההשקפה״) ,יומון בעל תפוצה של 100 אלף
עותקים.
ליברלי־עיתון
היה
לה־אופיניון
אינטלקטואלי,
מעיז הארץ של ארגנטינה.

ן• חידה של חיילי מילואים עמדה ליד מחסום
לביקורת דרכים שאותו הציבה באיזור העיר
צור. היה זה שבוע אחרי הטבח בצברה
ובשאתילא.

נוכחות של צה״ל. ההוראות שקיבלו היו לעצור
כל אדם אשר אין בידו תעודה כלשהי ולשלוח
אותו לחקירה במימשל בצור. תעודה כלשהי,
נאמר לחיילים, היא כל פיסת נייר הכתובה בשפה

הארגנטיני עשה למישפחתי,״ הוא הסביר. דני
נשפט ל־ 28 ימי מאסר. אביו, יעקב טימרמן, אמר
לעשרות העיתונאים שהתקשרו אליו מכל רחבי
העולם כדי לשמוע את תגובתו על מעצרו של

העיצוב הגראפי שלו היה מיוחד ומקורי: טקסט
ללא תצלומים, בליווית כמה איורים אמנותיים.
הסיגנון הזה הופץ מאז בעולם הלטיני, וזוכה כיום
להצלחה במקסיקו, בוונצואלה ובספרד.
יעקב טימרמן הכיר את אשתו, רישה, בקן
השומר־הצעיר בעיר הולדתה, קורדובה, כשהגיע
לעיר כדי להרצות בקן השומר־הצעיר על
התנועה הציונית. לבני הזוג נולדו, כמו באגרות,
3בנים: דני, הקטור ואורי. הקטור הוא כיום בן ,30
חי בארצות־הברית, ועובד כיועץ בחברה ליחסים
בינלאומיים. הקטור היה בארץ כמה חודשים, אבל
לא נקלט. בארצות־הבלית הוא פעיל באירגונים
למען זכויות האדם.

בין החיילים היה איש־המילואים דני טימרמן,
בנו של העיתונאי יעקב טימרמן. דני שנא את
העבודה שהוטלה עליו. הוא נזכר במחסומי־הדרכים
שהציבו שילטונות החונטה הצבאית
הנאו־נאצית בארץ מולדתו, ארגנטינה. הוא לא

אורי — בן ,22 היה ממקימי אגודת
הסטודנטים אלטרנטיבה באוניברסיטת תל־אביב.
כיום הוא לומד יחסים בינלאומיים לתואר
שני באוניברסיטת קולומביה, ארצות־הברית.
האחים טימרמן היו ילדים פירחחים. בשכונת
הווילות בבואנוס־איירס, שם התגוררו, היו נוהגים
להתחבא על עץ ולירות באקדח־אוויר, שרכשו
ללא ידיעתו של אביהם, בתריסי הבתים
הסמוכים.
יכול היה לשכוח את התקופה שבה נעצר אביו
ולמישפחה לא היה כל מידע אם הוא עדיין בין
החיים.
מטרת המחסום, נאמר לחיילים, היא הפגנת

דני עם אביו, יעקב טימרמן
״היו ימים שרציתי לבכות׳

הכיף המיוחד שלהם היה לעשות את זה בשעת
הסייסטה של ימי ראשון. דגי מחייך בממזריות
כשהוא נזכר בכך .״הבית שלנו היה בית
פטריארכלי,״ הוא אומר במהירות ובמיבטא

דרום־אמריקאי מודגש. .אבא היה אותוריטה. גם
היום. אנחנו מאוד מכבדים אותו.״

תגודי-שדיסה
לגופות

^ ני למד בבתי־ספר פרטיים. חבריו לספסל
( הלימודים היו בני־בורגנים ארגנטיניים.
בבית״הספר לבשו חליפות ועניבות, מכנסיים
מבד פלאנל וז׳קט מטוויד, עם ״סמל בית־הספר
רקום עליו. בימי השישי היו הבנים לובשים
חליפות אלגנטיות ויוצאים עם הבנות לבתי־תה
שמרניים, שם היו שותים תה, אוכלים עוגות,
ודואגים להחזיר את הבנות הביתה בזמן.
בחופשות היתה מישפחת טימרמן נוסעת
לפונטה־דל־אסטה, חוף אקסלוסיבי בפאראגוואי,
שם היה לה בית־נופש. כשבגר אהב דני לנסוע עם

חברים לתקופות של שבוע לבראזיל. .תמיד היה
לי הרבה מאוד כסף,״ הוא אומר.
ב־ 1977 נקטעה האידיליה. באחד הלילות,
בשעה מאוחרת, נשמעו דפיקות חזקות בדלת.
דפיקות של קתות־רובים. האנשים שבחוץ צעקו:
.תפתחו את הדלת! צבא!״ דני קרא באותה שעה
ספר בחדרו. הוא ניגש להעיר את אביו. לתוך
הדירה פרצו 17 אנשים חמושים בלבוש אזרחי.
הם העמידו את כל המישפחה ליד הקיר, עם ידיים
מורמות, חיפשו בדירה, גנבו כמה דברים, הניחו
אזיקים על ידיו של יעקב טימרמן ולקחו אותו
איתם.
במשך חודשיים חיה המישפחה בחרדה
נוראית. לא הצליחו להשיג כל מידע על אביהם,

דני בבית־הספר בארגנטינה
חליפות ועניבות
קשרים חשאיים בין מנחם בנץ ואירגון מונטנרוס
(הגרילה השמאלנית) ,או על תמיכת הקהילה
היהודית במחתרת.
.בארגנטינה,״ מספר רני בהתרגשות. ,ידוע
שכל קצין חייב לרצוח אזרח כדי להפוד קצין.
קוראים לזה.ברית הדמים״ .על־ידי כך לא יכול
להיווצר מצב שאחד מהם יקום יום אחד ויגיד
שהוא לא ידע מה האחרים עושים. כך הם קושרים
את כולם האחד לשני.״
באותה תקופה התחילו היהודים בארגנטינה
לסבול מהאנטי־שמיות. האנטי־שמיות בארגנטינה
אינה תופעה עממית, אלא מדיניות

ממשלתית. בעיתונים הרישמיים החלו כותבים
על. היהודי טימרמן״.
כשהועבר יעקב טימרמן ממחנודהחקירות אל
הכלא, ידעה המישפחה שלפחות לא יעלימו אותו.
איפשרו להם גם לבקר אותו, חצי שעה בכל פעם.
בעולם הופעלו לחצים שונים כרי לשחרר את
יעקב טימרמן. מלך ספרד, הנשיא קארטר,
האפיפיור ומישרד־החוץ הישראלי היו בין
הגורמים הרבים שביקשו מנשיא ארגנטינה
לשחרר את העיתונאי הנודע.
בראיון לעיתונאי אירופאי, נשאל ראש הכת
הצבאית אם טימרמן יושב בכלא בגלל יהדותו.

11^1£8ז

עם אשתו בניו־יורר!
.אני עתר יהודי ממנה־
.אין זו הסיבה,״ ענה ראש הכת. ,אך יהדותו
בוודאי שאינה עוזרת לו~ ׳ פוליטיקאים
ישראלים רבים ביקרו אצל השליטים הפא־שיסטיים
בתקופה שיעקב טימרמן היה אסיר ללא
שם בכלא צבאי. רק אחד מהם מצא לנכון לבקרו
במקום מאסרו: חבר־הכנסת יגאל אלץ המנוח.
.היינו בטוחים שאבא לא ישתחרר לעולם *,אמר
דני טימרמן.
טימרמן הואשם, למעשה, בשיתוף פעולה עם
הבנקאי היהודי דויד גרייבר, מי שלדעת
השילטונות היה הגיזבר של המחתרת
המרקסיסטית. כל מישפחתו של גרייבר נעצרה.
טימרמן עירער על מאסרו לפני בית־המישפט
העליון של ארגנטינה, ובית־המישפט הורה יעל
שיחתרו. למרות זאת המשיכו השילטונות
להחזיקו במאסר.
שנה אחרי שנאסר אבי המישפחה, החליטו בני
מישפחת טימרמן לעלות לישראל.

^ ,הלומות, פגדאה,
אמס קיימים״
^ שראל היתה תמיד חלום עבור דני
ומישפחתו. .מעולם לא עלה בדעתי לבקר את
המדינה,״ הוא הצהיר. בארגנטינה יש אמנם
יהודים המבקרים את הציונות, אבל אלה אינם
פעילים בקהילה ואינם רואים את עצמם כיהודים.

00ו 1ח 0י<־ז\ . 111? ,ססוסוס סוו ׳ 1 ס.130
ג< ? 0ו 1ז־וסו 1111111151101. 1135ו 0ין 3ו[ 001 \ 5
.10־.011110111 0113180 )01־ 3 0 )1 1101)1
)101010׳ 081100 ) 0110115 גוו) 11100111$ 111
סז 8״ ו 31x 1 1 9 7 9 111 1( 0110 8 <1י 1x1118 051
, 5 0 0 . 0301 0 1 ,׳ 1513 9 0 )5111 ווו ־?50111
301־ 151 ווו י 2 8 )1.0,ז ס ! 113* 110011 1311011
1.0־ 10 ) 05108 !11 ) 0 0 1 1 0 0 0 ^) 115 10501־<01
1 01131100 .חו ^\ 100ז 50
) 111111 1300 )10ס 0 )1ו< 1י! ״ 1 1001 0017
15 5׳ 00111 701 סו ס 10111ס גווו ־ו סו סו 1
10 10:1500־ 3 0־ 1)10 5ו ס! , 0 0רוק 10 15 10

הזדהיתי עם
התושבים ננ״וות, עם
האמהות, עם הילדים,
גם עם הלוחמים

הדיווח ב״טיימם׳׳
בן בעקבות אביו
לא ידעו אם הוא עדיין בין החיים. אותה שנה
היתה שנת השיא של הפאשיזם בארגנטינה 30 .
אלף איש נעלמו. סיפורים על עינויי תופת ועל
מחנות־השמדה היו עניין יומיומי. בארצות־הברית
התפרסמה ידיעה על עיסקה שעשו השילטונות
הצבאיים לרכישת תנורי־שריפה, שבהם מקום
ל־ססז גופות־אדם.
אחרי כחודשיים התקשרו השילטונות עם
המישפחה והחלו להתעלל בה. הם היו מודיעים
על מקום מסויים, שבו על המישפחה להשאיר
בגדים וחפצים אישיים עבור יעקב טימרמן.
בדיעבד התברר למישפחה כי בגדים וחפצים אלה
מעולם לא הגיעו אליו. התברר גם, שהחוקרים
עינו אותו באכזריות, על־ידי מכות חשמל, במשך
14 שעות מדי יום. הם דרשו ממנו שיודה בכל
מיני דברים אבסורדיים, כמו למשל שידוע לו על

חייל טימרמן באימונים
.איני יכול לעצום את העיניים*

לה־אופיניון, עיתונו של יעקב טימרמן, תמך
תמיד באופן נלהב במדינה.
דני עצמו, כשהיה בארגנטינה, היה גא
בישראל, תמך ברעיון הציוני, וראה את כל
מדינות ערב כפושעות המנסות לחסל את מדינת
ישראל. .היתה לנו הפתעה כשבאנו,״ הוא נזכר.
אחרי כמה חודשים באולפן עציץ בירושלים
עבר דני לקיבוץ עץ־שמר, שם הכיר את אשתו,
רונית. אחרי כמה חודשים בקיבוץ החליטו
השניים להינשא. רונית היא כת־משק, ח ד
שלישי. שנה אחת החתונה נולד בנם, נחום. נחום
היה שמו של סבו, אבי־אמו של דני. דני עצמו
קיבל את שמו — דניאלעתן — על שם סבו,
אביו של יעקב.
.הדברים האלה חשובים לי,״ הוא הסביר. .אני
עדיין יותר יהודי מאשתי, רונית. היא ישראלית
(המשך בעמוד )31

המעוכה [המשרת

כבר בשבוע הראשון של מילחמת־לבנון פתח.העולם הזזד בביקורת נוקבת
של כישלונותיה המדיניים והמוסריים. מאז נכתבו על כך אלפי מאמרים.
• בסידרה זו נעשה נסיון לנתח את הכישלונות הצבאיים המיקצועיים של
מילחמה זו, בלי קשר לוויכוח על מהותה המוסרית והמדינית.
הביקורת על המהלכים הצבאיים של מילחמת־הלבנון נערכת עד בר, בעיקר

.2הקרב אלביירות
בחוגים מיקצועיים -וגם שלא בפרהסיה, ולרוב גם לא בפורומים סגורים. אלא
בשיחות פרטיות בלבד. בסידרה זו נעשה נסיון ראשון לנתח אתי המהלכים
הצבאיים של המילחמה באופן שיטתי ואובייקטיבי, ולהשיב על השאלות
הנוקבות: מדוע לא השיג צודל ניצחון מהיר וחותך במילחמה, למתת עליונותו
הכבירה? מדוע איחר להגיע לבייתת? מדוע לא הבים את הצבא הפות?

!חמגה נדוד מייוות
אולם עקב קבלת ההחלטה על
הפסקת־האש בשעה 12.00 של יום ו׳ דד
11 ביוני, בוטלה המשימה והכוח הוחזר
לבסיסו.

בגיזרת החוף נכנם ביום ה׳ כוח של גולני,
בליווי טנקים, לעיירה דוחא, אשר היוותה את
קצהו הדרומי של מערך־ההגנה על ביירות בציר
החוף. בכניסה לעיירה נפגעו שני טנקים על־ידי
משגרי אר־פי־ג׳י והכוח, שהוסיף להתקדם, הר
טרדעל־ידי אש שנורתה מגבעה שולטת, שהיתה
תפוסה בידי אש״ף או הסורים.

במהלך הקרב נותק כוח של גולני
בתוך העיירה, וחולץ רק ביום השבת,
אחרי שהחזיק מעמד תוך הסתייעות
בארטילריה.
ביום ר הצליח כוח שריון לפרוץ קדימה
בכביש החוף, לכיוון נמל־התעופה, אך נתקל
בכוח סורי לפני כפר־סיל. כוח של גולני הובא
למקום וכבש את כפר־סיל בקרב שנמשך 19
שעות. במהלך הקרב לחמו אנשי גולני ללא סיוע
טנקים(כאשר לא הצליחו להתקדם, אחרי שעלו
על מארב) נגד טנקים סוריים והשמידו אותם
ברר״נטים, ולעיתים אף ברימוני״יד. כוח שפרץ
דרך עוקפת תפס את הגבעות השולטות על איזור
החוף, וביום א׳ ,ה־ 13 ביוני, נכבשה העיירה

רוני שפעל
חאלדה בקרב משולב. עד יום שני, ה־ 14 ביוני,
הושלמה החדירה אל ביירות.

• המחראטצל
בדרך לבייתת: טנק ירד מן הכביש והידרדר לשוליים
לחימה אמיצה ותנאי שטח קשים
^ ערב יום ג׳ ,ה־ 8ביוני ,1982 היה המצב
בגיזרת החוף כדלהלן:
הכוח שהונחת מן הים היה מתוח בין דמור
לנהר האוולי, אחרי שהצליח בבוקרו של אותו יום
לצלוח את נהר דמור ולהשתלט על תוואי־שטח
השולטים על העיירה.
במהלר היום עסק הכוח בהכשרת הצירים
לתנועה, ובפינוי מיכשולים שהניחו אנשי אש״ף.
באיזור צידון היו חטיבות.גולני ברק״ וזו
של אלי גבע, ולאורף החוף נמשכו פעולות
ה״טיהור׳ והלחימה בכיסי־ההתנגדות.
ביום ר, ה־ 9ביוני, החל כוח צנחנים להיכנס
לדמור בסיוע שריון. הסיירת נשלחה ברגל דרך
דמור, מיזרחה, בציר ההררי לכיוון ביירות, בעוד
ששאר הכוח אמור היה.לטהר״ את העיירה.

הכוח התקדם, ובו טנקים וחי״ר רכוב
על גבי נגכדשים, כשלפתע עלה חלק
ממנו על מארב. הכוח נסוג כ ש תא
משאיר מאחריו את הכלים הפגועים
וארבעה נעדרים.
אחד מהם נמצא למחרת לאחר שהסתתר
בקירבת־מקום, ושלושת האחרים נהרגו. גר
פותיהם נלקחו על־ידי אנשי אש״ף והוחזרו
במיסגרת ההסכם לפינוי ביירות.
* ״הקרב בדמור נמשך עד שעות״הערב, ואז
הושלמה ההשתלטות על העיירה.
הלילה שבין ה־ 9ל־ 10 ביוני נוצל על־ידי
הכוח למנוחה, כאשר במהלכו החלו הכוחות
הסוריים וכוחות צש״ף שבפיקוד סורי להיערך
להגנה על ביירות.
הכוחות ברצועת ההגנה החיצונית של ביירות
כללו את אגד השריון 420 של צש״ף, שכלל כ־60

טנקי 55־ ,׳1גדוד חי״ר עצמאי ,622 ואגד
קומנדו. כ! היו באיזור כמה מאות לוחמים
פלסטיניים, כאשר חלקו החיצוני של המערך
ניתחם על־ידי וחא בציר החוף וקבר־שמעון בציר
ההררי.
בביירות עצמה היו כ־ 6,000 לוחמים של

במהלך ההתקדמות התגברו הצנחנים על כוח
של אש״ף בכפר־מתא, וכן פינו את הצירים
מעשרות מוקשים שהונחו על־ידי הסורים.
למחרת, יום ר, ה־ 11 ביוני, הגיעו לכפר קבר
שמעון, שק התבסס גדוד קומנדו סורי, שהסתייע
בטנקים ובמשגרי נ״ט. הצנחנים כבשו את הכפר

^ יפור הקרב אל ביירות ממחיש את
ההחמצה של הנחיתה האמפיבית.
כפי שכבר החכר(העולם הזה - )2393 אילו
היה הכוח יכול להתקדם לעבר ביירות מוקדם
יותר, הרי שהיה יכול להגיע אליה יותר מהר
ובפחות אבדות.

אולם גם עם המיגבלות שהוזכרו,
ואשר עיכבו את התנועה לביירות,
היתד, החמצה בכך שבלילה שבין יום ד
ל־ה׳ נפרסו כוחות אש״ף וצבא־סוריה
בעמדות לאורד הצירים המובילים

הנוח נסוג כשהוא משאיר מאחויו את הנדים הנגועים וארבעה
נעדרים 3 #וח שד גורב החס בתוו הע״וה וחורץ וק ביום
השבת • הנוח ינוד היה להגיע רב״רות מהר ובנחות אבירות
אירגונים פלסטינים, כ־ 4,000 אנשי מיליציות וכן
כוח צש״ף שבפיקוד סורי, שכלל את חטיבות
.קאדיסיה״ ו״חיטיף, שנפרסו לאורך הקו
המפריד את מערב העיר ממיזרחה. בחלקה
הדרומי של ביירות, באיזור נמל־התעופה, נערכה
חטיבת חי״ר עצמאית מס׳ 85 של צבא סוריה.
על פי התוכנית היה צה״ל אמור להתקדם
לביירות בשני צירים, האחד לאורך החוף עד נמל־התעופה,
והשני בציר ההררי דרך כפר־מתא —
קבר־שמעון — עינוב, עד כפר שימא, שבו ישבו
כוחות של.החזית הלבנונית׳ (הכוחות הנוצריים
הנשלטים על״ידי הפלנגות).
הסיירת נשלחה כבר ביום הרביעי, ה־ 9ביוני,
להתקדם לאורך הציר, אולם מכיוון שעשתה זאת
רגלית, היתה התקדמותה מועטת. ביום החמישי
החלה התקדמות של כוח הצנחנים, בסיוע טנקים,
בציר ההררי לכיוון ביירות.

בקרב שארך כל היום, בהסתייעם בטילי נ״ט
לחיסול הטנקים הסוריים.

#נים שחארדה

לביירות, כאשר יחידות הצנחנים,
שטיהרה את דמור ביום ד, ניצלה את
הלילה למנוחה. חטיבת גולני שהתה
באותו זמן באיזור צידון, ולא ברור
מדוע לא הועברה קדימה.

^ יעד האחרון לפני ביירות היה הכפר
! 1עידענוב, שבו נערך גדוד קומנדו סורי,
וביום שבת, ה־ 12 ביוני, נכבש הכפר על־ידי
הצנחנים, אחרי קרב קשה, שנמשך 14 שעות.
למחרת, יום א׳ ,חבר הכוח עם הנוצרים.

ביום ר, דד 11 ביוני, עשה את דרכו
בים כוח
רוב העוצמה שהפעיל צה״ל בגיזרת־החוח

יסורי טימרמן הצעיר
רותקה בזמן זה למשימות של.טיהור״,
ורק מיעוט תקף לכיוון ביירות.
אילו הש יכול הכוח לעבור דרך דמור ביום
ר, בעוד טשורה נמשך, יש להנש שהש משתלט
על מרבית נקודות המפתח שכיבושן עלה
אחר־כך במחיר רב.
לפחות חטיבת חיש אחת, חטיבת. גולני׳,
היתה יכולה לעשות זאת(הכשות האחרים, שהיו
מדרום לצידון, לא היו יכולים לעבור ביגלל
הפקק, ושלשת כוחות שריון ללא חיש ודתה
בחזקת טעות בהתחשב בנתוני השטח) .אולם רק
ביום ה׳ ,שסו ביוני, הונע כש מן החטיבה לדשא,
וכש אחר הונע רה ביום ר, ש 11 ביוני.

החזקתה של. גולני״ באמור צידון
במשך יומיים עד שלושה, כשחלקה
עוסק במשימות. טיהור״ ואף שיטור,
הייתה בבחינת ביזבוז כוח מעולה,
שיכול היה לשמש במשימות התקפה
וניצול הצלחה.
מעניין להשוות את המערכה עד נהר דמור
למערכה בץ נהר דמור לביירות.

בעוד שלצה״ל נדרשה יממה וחצי
להגיע מן הגבול עד לנהר דמור, מרחק
של כ־ 65ק״מ בקדאוויר, נדרשו לו חמש

וחצי יממות כדי לעבור את 15 הק״מ
הבאים(בקו־אוויר) ,המרחק שבין נהר
דמור וביירות.
בעוד שמדרום לנהר דמור לא נתקל צה׳ל
בהתנגדות מאורגנת, אלא בכיסים פזורים, הרי
שמצפון לנהר היתה התנגדות נוקשה ומאורגנת.
חלק מן ההבדל נ שן לייחס למחדלים של
צה׳ל, וכן לעובדה שכוחות ששב מדרום לדסור
נתפסו באפתעה שיו כשות של אשש, בעש
שמצפון לו לחם בעיקר הצבא הסוש, שהיו לו
כמה ימים להתכונן.

אולם הסיבה העיקרית, שביגללה
ארכה ההתקדמות אל ביירות שבוע
תמים (במילחמת ששת הימים נכב ש
סיני בארבעה ימים, הגדה בשלושה
ימים והרמה ביומיים!) היתה שילוב של
לחימה אמיצה ועיקשת מצד אש״ף
והסורים עם תנאי השטח הקשים, שהצליחו
להשהות את ההגעה לביירות,
למרות העליונות הכמותית והאווירית
המוחלטת של צה״ל.
(הפרק הבא בסידרה:
המערכה על עין זחלתא).

(המשך מעמוד )29
לגמרי. אני גדלתי בארגנטינה, אבל אחי אורי הוא
צבר. הוא גדל בארץ. אני רואה את עצמי היום
כישראלי לכל דבר. אני לא ארגנטיני. לעולם לא
אשוב לשם. איני מתגעגע לשם יותר׳.
על תהליך קליטתו בישראל הוא סיפר. :היה
לי קשה. החלום שחלמתי בארגנטינה איננו קיים
פה. חלומות, כנראה, אינם קיימים. יכולתי.
כמובן, לעצום את העיניים ולא לראות את
המציאות, כמו שעושים הרבה אנשים. אבל איני
יכול לעצום את העיניים. עברתי את הפאשיזם
בארגנטינה ולא עצמתי את העיניים. אני רגיל לא
לעשות את זה.
.התגייסתי לצה׳ל ועשיתי טירונות.
בטירונות שלחו אותנו לעשות מחסש בגדה.
עצרה שם מכונית ערבית ואיש מישמר הגבול
שהיה איתנו הכניס סטירה לנהג. לא יכולתי
לעצום את העיניים. באחד המסעות בטירונות
נכנסנו למטע שזיפים של פלסטינים באיזור גוש
עציץ. החברה התלבטו אם לקטוף. אחד, דתי,
אמר שלפי התורה מותר לקחת בשביל הדוד.
אחרי שהוא אמר את זה כולם לקחו ואכלו. אסור
לעצום את העיניים׳.

בגרמניה לפעול כרגיל: נערכו מיבחנים, התנהלו
חיים אקדמיים, ספרים הוצאו לאור.
התחלתי פתאום לחשוב. לעשות השוואות.
בספר על הטרגדיה היוונית שקראתי לקראת
בחינה, נתקלתי בעמוד האחרון, ברשימת
ביביליוגרפיה, בספר שיצא בגרמניה ב־. 1941
חשבתי: אני יושב כאן ולומד את תורת ההכרה
ובביירות נהרגים יום־יום נשים וילדים. סגרו להם
את המים. ניתקו להם את החשמל. לי יש ילד.
התחלתי להזדהות עם תושבי ביירות, עם
האמהות בביירות, עם הילדים, גם עם הלוחמים.
הדבר הדרמאתי ביותר שחשבתי עליו זה איך
אמהות בגיל של אשתי רצות ברחובות עם ילדים
בזמן ההפגזה. אני זוכר שתמיד הייתי שואל את
עצמי — איך זה שהאזרחים הגרמנים ההגונים
לא עשו שום דבר? והנה אני מוצא את עצמי

מילחמה פוליטית
תוצרת פחול־לפן
ן * שהגיעו דני ואחיו לישראל, הם שלחו
^ מיכתבי עירור לאביהם שישב בכלא הצבאי
בארגנטינה. כדי לעודדו, שלחו לו תמונות שבהן
צילמו זה את זה ב״פוזות ציוניות׳ מובהקות: ליד
טנק של צה׳ל, ליד הכותל ועל הדשא בקיבוץ.
השילטונות הצבאיים החרימו את העיתון ואת
בית־הדפוס שהיו בבעלות המישפחה. הם הדפיסו
שם עיתוני תעמולה, ואחר־כן־ מכרו את הרכוש
לאיש־עסקים המקורב לווונטה.
שנתיים אחרי שעלו לארץ שוחרר האב
מהמאסר, והמישפחה התאחדה.
מילחמת הלבנון תפסה את דני טימרמן בקטע
הכי מותח של פרשת איי המלווינאם: דני היה
צמוד לרדיו מהרגע שהתחילה הפרשה. חוא לא
החמיץ אף מהדורת חדשות בקול ישראל,
בבי־בי־סי, ואף בטלוויזיה הירתית. הוא תמך
כמובן בדרישה הארגנטינית להשיב את האיים
לבעליהם האמיתיים, אבל שנא את הרעיה של
מילחמה פוליטית, מילחמה שבאה לנסות
ולהשכיח מהתושבים את הבעיות הכלכליות, ואת
עצם העובדה שבהנהגת ארצם נמצאים פושעים
פאשיסטים. דני אמר שאלה היו גם הסיבות
שהניעו את מרגרט תאצ׳ר לשלוח את הצי שלה
אל האיים הרחוקים.
ברגע המותח ביותר, אחרי שמדי יום ביומו
הגיעו דיווחים על הצי הבריטי המתקדם לעבר
איי המלווינאם, כאשר הקרב עמד להתחיל —
קיבל דני טימרמן צו 8וגויים למילחמה פוליטית
מתוצרת כחול־לבן: מילחמתשלבנון.
דני הוא ראש חוליית גיוס. כשקיבל את הצו
רץ כמו משוגע, אסף את האנשים וטס לנקודת
המיפגש. תגובה ישראלית אינסטינקטיבית.
יחידת ההנדסה הקרבית שדני משתייך אליה
נשלחה לרמת־הגולן. רק אחרי שבוע הועברה
ללבנון, והועסקה בפינוי רימוני המיצרר שלא
התפוצצו. הם הוצבו באיזור אגם קרעון. על
תחושותיו באותה תקופה, על האירועים שהובילו
למאסרו, ועל כלא 6סיפר רני להעולם הזה.
סיפר דני טימרמן. :האמנתי עד הסוף לכל
מה שסיפרו לנו שם. מעבר לכל המתח — היתה
בי סקרנות לראות מה זה מילחמה. כשהגענו
לאגם קרעון, הטילו עלינו משימה לפנות את
רימוני המיצרר שלא התפוצצו. רצו לסלול שם
דרך, והיינו צריכים לפנות את הרימונים רק
מהנתיב המיועד ולא מהשדות החקלאיים
שמסביב. שם ראיתי את הפחד בעיניים של
האוכלוסיה האזרחית. ראיתי גדוד שלם נכנס
למטע זיתים. האדמה שם היתה מתוחחת שגדש
נכנס עם הנגמשים. אני הייתי כמה שנש בקיבוץ
ואני יורע מה זה לעלות עם רכבים על שדה מתודזת היה שם מילואימניק אחד, שהציב מחסום על
הכביש וסחט דמי מעבר מהמכוניות של האזרחים
הלבנונים. התלוננתי עליו לפני הקצין שלנו. זה
היה קצין צעיר מאוד, והוא לא העיר
למילואימניק כי זה היה מבוגר ממנו ולא היה לו
נעים.

באותה הסיטואציה, לומד על טרגדיה יוונית
כשכמה מאות קילומטרים ממני נהרגים אנשים.
היה לי ממש קשה לישון בלילה.
קראו לי שוב למילואים. שלושה ימים לפני
הגיוס קרה הטבח במחנות־הפליטים בביירות. אני
בטוח שהצבא שלנו הכין את זה. אני מכיר את
הצבא ויודע שלא יכול להיות ששלושה ימים לא
ידעו מה קורה. אני בטוח שהכל היה מאורגן. אני
חושב שלצברה ולשאתילא תהיה השפעה גדולה
על ההיסטוריה של העם שלנו. הסמל של
המילחמה בלבנון זה הטבח שאירגנו שם.
זה כמו שהנאצים היו סוגרים שכונה יהודית
ומכניסים פנימה את האוקראינים. ברור לי
שטעינו כאשר חשבנו שהיהודים הם עם מוסרי.
זה הוכיח שאיננו שונים מעמש אחרים.
כשהתגייסתי הגעתי לימ״ח, ושם כמעט שלא
דיברו על הטבח. הכל היה כרגיל. נשלחנו לצור
לביצוע משימות שיטור: מחסומים, סיורים. הייתי
שם עשרה ימים. הרגשתי כאילו משהו נשבר בי.
אולי מפני שראיתי דברים כאלה בארגנטינה. היו
לי המון ויכוחים סוערים עם החבר׳ה מהשידה
שלי. הם חברה נחמדים. תמיד אהבתי לבוא איתם
למילואים. אהבתי לקבל את הצו. הפעם
היתה לי הרגשה של גועל נפש. נסעתי לחיפה
והודעתי לקצין־הקישור שאני מסרב להמשיך
את השרות בלבנון. הוא דיווח למג׳ד. המג״ד
החליט לשלוח אותי לכלא, ובינתיים העביר אותי
לעבודות מיטבח בבסיס.
בימים שעבדתי במיטבח למדתי דבר מעניץ:
ידוע שהעם הזה מחולק לספרדים ולאשכנזים.
כולנו יודעים שרוב האשכנזים הם מערכניקים
ורוב הספרדים הם ליכודניקים. האשכנזים בבסיס
נזהרו לא לדבר איתי כדי שלא להזדהות, ודווקא
הספרדים, הבגיניסטים, היו שידותיים. הם מאוד
מעריכים אנשים שמוכנים לעשות מעשים
אמיצים. משהו מעין סולידריות של מדוכאים.
הטבחים הכינו סנדוויצ׳ים למג״ד ונתנו לי להביא
לו אותם, כדי שיחשוב שאני עשיתי את זה
בשבילו.
ההתרחקות של האשכנזים מבטאת את הרוח
המפאי״ניקית. הם פחדו שיזהו אותם כשמאלנים
ך* שהשתחררתי חזרתי ללמודים. למדתי ולא פאטריוטיים. הנהגים, הטבחים, הם כולם
^ פילוסופיה ולימודים כלליים. כשהתחילו את יודעים מה זה כלא ורק הם עזרו לי. אגב, אבא
ההפצצות על ביירות התכוננתי לבחינות. לא שלי סיפר לי שבכלא בארגנטינה האנשים הכי
הייתי פעיל בשום אירגון פוליטי או תנועת־ טובים הם הטבחים.
ן * יו לי פחדים מהכלא. כל מיני פנטאסיות
מחאה.
אבא תמיד סיפר לי שבתקופה שהנאצים 1 1מהסיפורים על הכלא בארגנטינה. נשפטתי
(המשך בעמוד )40
השמידו את היהודים, המשיכו האוניברסיטות

^ ,אמהות בגיל
של אשתי,

העלית לביירות

.1ביום ד־ ה״ 9ביוני נכנס כוח הצנחנים לדמור.2 .
,ביום ח׳ מתחיל כוח הצנחנים לנוע בציר האוגף את ביירות.
.3כיבוש קבר שמעון בקרב קשה במהלן יום ו׳ .4 .כיבוש עינב .3 .חבירה לכוחות הלבנוניים
בכפר שימא .6 .כוח של גולני נכנס לדוחא .7 .כפר טיל נכבש לאחר קרב קשה ביום וי.8 .
העיירה חלדה נכבשת ביום א׳ ה״ 13 ביוני .9 .חטיבת גבע נשלחת ביום ד׳ לבית א״דין.

דני טימרמן בחופשה
לראות מה זאת מלחמה

י*זיי*3י

אסמינה חאן: חיובי בא מו האם.
האוב מו האב
לא קשה לנחש שהצעירה בתמונה משמאל היא בתה של כוכבת־הקולנוע ריטה
הייוורת (בתמונה מעלה) ,גילדה הבלתי״נשבחת, שהידרדרה למצב כה קשה עד
שאיו היא יכולה לטיפל בעצמה. יאסמינה היא הבת שנולדה להיוורת מנישואיה
לעלי חאן(הניראה איתה בתמונה) ,שאותו הכירה הודות לשירותיה הטובים של
רכילאית מפורסמת בשם אלזה מכסיואל. בשנים שבהן חיו יחד היו לזוג המוביל
בבוהמה האירופית, ואחרי שנפרדו נותרה יאסמינה הבת החביבה על אביה, שציין תמיד
בגאווה כי היא ירשה ממנו את אופיו. היא ספורטיבית, אמיצה, חסידת ספורט הרכיבה
(לעלי חאן היו כמה מסוסי המירוץ המפורסמים באירופה) .לעומת זאת נהגה להתגאות
ריטה כי. יאסמינה ואני היתברכנו בחיצוניות דומה. כשאנחנו הולכות יחד ברחוב
חושבים כולם שאנחנו אחיות״.
היום, בגיל 33 ועם ירושה של שלושים מיליון דולר בכיסה, יאסמינה חיה בניו־יורק,
מרבה לעסוק בספורט ומתעניינת במוסיקה עד כרי כך שהשתתפה פעם במקהלת
המטרופוליטן אופרה. טורי הרכילות משרכים אותה לעתים מזומנות אל רווקים
מבוקשים, כמו בני מישפחת קנרי הפנויים. אך היא מעדיפה בנקאי שווייצי שאת שמו
אינה מגלה.

מ׳ היה אביה האמיתי של ]]!ו?
שופט פדראלי בשיקאגו הציל את כבודה של להקת הפופ האוסטרלית
בי״גייז, כשקבע שלא גנבה את הלחן ללהיטה כמה עמוקה אהבתך
מיונאלד סל. הבחור בן ה־ ,35 מוכר עתיקות במיקצועו ומלחין
לעת־חאלטורה, האשים את הלהקה כי סחבה משיר שכתב ב־ ,1975 בשם תן
לו להיגמר. השופט לא נעזר בשמיעה אבסולוטית, כי אם כפר באפשרות כי
החברה האזינו לשיר קודם לכן. אין כל הוכחה לכך, קבע השופט ג׳ורג׳
לייטדן, אבל סל יכול להתנחם בעובדה ששמו הצליח להגיע לטורי חדשזת
הפיזמונים, אם לא למיצעד בעצמו מה קרה לעריקים הסובייטיים
בפינלאנדז השניים, כנרית ומלווה שלה, ויקטוריה מולובה וואכטאנג
זורדניה הגיעו לניו־יורק כשכינור הסטראדיבריוס בן 30 השנה שהושאל
להם על־ידי הממשלה הסובייטית לצורכי הסיור, נישאר על המיטה
בבית־מלון בפינלאנד. הבית הלבן כבר הודיע כי מיקלט יינתן להם כניראה
אחרי שהעניין יישקל. אם לשפוט לפי התקדימים מכשירה רוסיה באופן
קבוע כמעט עתודה מוסיקלית לארץ כל־האפשרויות. מולובה היא בסר הכל
בת 23 קצת באיחור אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא — ג׳ון
קולטריין זכה סוף סוף לכבוד הראוי לו 16 ,שנה אחרי מותו. מדינת
צפון־קארוליינה החליטה להנציח את שמו של המוסיקאי הדגול, אחרי
שבחייו טענו בני עירו שהוא משמיע צלילים עכורים בנעימות כמו אלבאמה
או באדי אנד סול. היום כבר אומרים המושלים כי הוא הוסיף.יופי מורכב
לעידן מסובך ״.בשעתו לא הסכימו המאזינים השמרניים באזור זה של
אמריקה לתרגיליו האינטליגנטיים מדי של קולטריין, שאיחד ספיריטואל
דרומי עם מיקצבים אפריקאיים ואסיאתיים לא תמיד כדאי לשקוע
בגוסטאלגיה: ננסי רגן היתה נבוכה כאשר במיזוודה שנקנתה בשוק
הפישפשים לפני 10 שנים נמצאו תמונות של איש בשם קנת תבינם,
שהיה אביה מולידה החוקי של הגברת הראשונה של ארצות־הברית. עד עתה
ידעה כל אמריקה כי שם הבתולים של ננסי הוא דייווים, כשם בעלה השני
של אמה, לריאל דייוויס. רק מימצאיו של אנוק נאסן מניו־ג׳רסי האירו
שוב את יחסיה המוזרים של ננסי, שהצטלמה בשורה של תמונות עם אביה,
אך בספרה ( )1972 כתבה עליו.הוא היה אבי אבל לא יכולתי לחשוב עליו
כעל כזה, פשוט לא היו בינינו שום יחסים
ועוד מעלילותיה של האמא השובבה ביותר בעולם הסרטים טרי שילדם,
המרשה לבתה כמעט הכל. הכמעט היה כאשר בפגישה בץ בתק והזמר
חוליו איגלסיאם עמד המאהב הלאטיני גיפעם כולו מיופיה של הנערה.
הוא נטל את ידה ובפנותו אל אמה שאל: האם את מרשה לנו להתחתן, אמא?
.כן,״ ענתה אשת־הביטחון של שילדם. ,בוודאי, בתנאי שאתה מתחתן אס
אמא שחקן האופי הבריטי מ תו ר חוק קיבל, בעקבות פסק־דץ של
בית־מישפט בסנטה מוניקה, חלק מעזבונה של אהובתו. השחקן טען שחי עם
אסתר טריינין באחוזתה במשך 17 שנים, ואף עזר לצידה עד יום מותה
ממחלת ריאות ב־ .1981 הסכום שהוקצב לו על ירי בית־המישפט היה 125
אלף דולר.

ישו אונו: הדבוים הרא נעימים
פעם, זמו לא רב לפני מותו, שאלו
את ג׳ון לנון מה רעתו על אותם
מזדנבים המנסים לעשות לו פסיכואנליזה
מבחוץ. .תנו להם להתשעשע
בדמיונות ״,היתה תשובתו. ,יש אנשים
האוהבים לשחק פינג־פונג, ואחרים
האהבים לחטט בתוך קברים״.
לרשימת המחטטים, שג׳ון לא ידע
להתנבא על אורכה המוכבד, נוספה
באוגוסט הגברת מיי ם ונג.לדבריד,
היתה זו יוקו שדחפה אותה לנהל
פרשיית אהבים עם בעלה. .הרגשתי
לכודה ובחלתי בכל העניין ״.ולמרות
זאת נלוותה אל ג׳ון לנון לסיורו
בלוס־אנג׳לס, שנמשך עשרה חודשים,
אבל יוקו לא רק מואשמת על־ידי׳
הפילגש בהדחה של בעלה לכל העניין
כי אם גם זוכה לתיאור כלל לא מחמיא
של דמותה. בינתיים מסרבת אלמנת
לנון להגיב על כל עלילות הספר
ומתבצרת בזרועותיו של סם הא־באטוי,
חברה הקבוע שהצליח ליצור
קשרי ידידות גם עם בנו של ג׳ון, שין,
בן ה־.7
העולם הזה 2394

דייוויו ושדה גיונס: דומים לאבא
מבט אחד בחיוך של שני צעירים אלה מסגיר מייד את מוצאם: זהו
דייוויה דוכס לינלי, ואחותו שרה, שניהם ילדיו של טוני
ארמסטרונג ג׳ונס ורעייתו לשעבר מארגרט, והחיוך כולו של
אבא.התמונה צולמה בהזדמנות מרגשת: טוני, שהוכתר בשעתו על־ידי
המלכה אליזבת כלורד סנאודון, חנך תערוכה מיוחדת במוסיאוו על־שם
אלברט וויקטוריה, בלונדון, לזיכרו של דודו, אליביד! מסל, שהיה
מעצב־פנים ותפאורן בימה, וביקש מן הנסיכה מארגרט לחנוך תערוכה זו,
למען הידידות וההערכה שרחשו שניהם לאמן, שנפטר לפני חמש שנים.
ואמנם, זיכרו הנערץ של הדוד שהמשיך לעצב ולקשט את ביתה של
הנסיכה גם שנים רבות אחרי פרידתה מלורד סנאודון, איחד את המישפחה
לעת הטקס. טוני ומארגרט הופיעו בו בלוויית שני ילדיהם, לראשונה מאז
זמן רב.

גי״מי ר קרטיס: מי מפחד מסרטי אימים?׳
מזלו של כלב שעשועים זה שאינו הולך לראות את
גבירתו כשהיא מופיעה על בד הקולנוע, אחרת לא היה
מרכיב עוד משקפיים לעולם. כי ג׳יימי לי קדטים, בתם
של ג׳נט לי וטוני קדטים זכתה עד עתה, בעולם
הקולנוע, למנוי כמעט• קבוע על סרטי אימים.
בסירטה החדש זכתה ג׳יימי לתפנית חדשה בקאריירה
שלה — הפעם אין היא מסמרת שיער בחשיכה (כמו
בהערפל) או צורחת מאימה ופחד(בליל המשיכות) כי אם
מופיעה באור מלא ועם מחשוף עמוק, כדי שצופי הקולנוע

יוכלו לראות את האמת במערומיה. שם סירטה החד
להחליף מקומות, ולצידה מופיעים שני קומיקא
מוכשרים: דן אייקרויד ואדי מרסי. הסרט כבר משנ
את לב מפיקיו בקופות מתפוצצות. ההצלחה עוזרת לג׳יי
להתגבר על ביישנות מסויימת. :כשראיתי לראשונה <
עצמי בסצינות של התערטלות נידמה היה לי שאני מביו
בגופה של מישהי אחרת, ונהגתי להתלוצץ עם הצלם -
ובכן, איך כדאי לצלם אותה? לא נורא, זה מביך ו
בהתחלה.״

קתלין טאעסנד: המשך השושלת
שניהם עורכי־דין, שניהם קאתולים. דייוויד והתליין טאונסנד,
היושבים על השטיח כששני ילדיהם לצידם, הם זוג רגיל אך לא לגמרי. היא
עוסקת בפוליטיקה והוא נשאר בבית לכתוב ולדאוג לילדים. שם המישפחה
המקורי של קתלין הוא הארינגטון קנדי, והיא אינה אלא בתו הבכורה
של הסנטור בובי קנדי, אחיו המנוח של הנשיא המנוח של ארצות־הברית.
כנכדה בכירה בין 29 נכדיה של רוז קנדי, היתה קתלין הראשונה
להינשא ולהקים בית, ואחרי אחיה היא הנלהבת ביותר לפוליטיקה, ובעיקר
בכיוון של מיפעלים חברתיים ומילחמה בעוני. כל מכריה טוענים לטובתה
שאין זו סתם קאריירה, כי אם נטייה של ממש לעזור ולקדם את החברה
ברצינות הרבה ביותר. היא בעצמה טוענת כי את האיכפתיות שלה לגורל
הזולת ירשה ישירות מאביה״ממנו למדתי על אחריות, רצינות, יושר ואהבת
מישפחה. מאמי, אתל, על שימחה ועל נדיבות׳.
היום עוסקת קתלין בעזרה לקרן רוברט קנדי, קרן מישפחתית שכוונתה
להעניק פרס בתחום פעולה למען זכויות האזרח. ולשם שינוי, אץ היא מכחישה
שתענוג להיות קנדי. יש רבים החושבים שקשה להתפתח תחת עינו הפקוחה
של הציבור ׳,היא אומרת. ,אבל האמת היא שזה אתגר מרתק מאוד׳.
העולם הזה 2394

אבחוני פרק־נס: הנוירה הארובה ביותו-ארבעה מים בלבו!
היו זמנים. אמרו עליו שהוא עליז, אמרו עליו שהוא
מדוכא. אמרו עליו שהוא בעייתי. כשהראה על תמונתה של
דוגמנית יפהפיה בביתו של רופא פסיכיאטר ואמר שזו
האשה האידיאלית לטעמו, היה זה בעיקר כדי שהרופא
ייווכח אם בכלל הוא בעל טעם כלשהו כשמדובר בנשים.
זו היתה ברתיניה ברנסון, נכדתו של היסטוריון
בתולדות האמנות, נכדתה של האופנאית הידועה אלזה
סקיאסארלי ואחותה של מאריסה ברנסון, הדוגמנית
שהפכה שחקנית.

כמו בעקבות לחש קסמים נפגשו טוני סרקינם וו
אחרי כמה ימים במסיבה, היא באה לראיין אותו אחרי כ
שבועות, אחרי כמה ימים היו לזוג, ואחרי כמה חודע
התחתנו. היום יש להם שני צאצאים והם טרם התאוע
מסיפור האהבה המשותף שלהם. אף שפרקינם הוא כבר
,51 הוא עדיין מבוקש מאוד לתפקידי מאהבים ומת
עתה במחזה בשם קומדיה רומנטית, אבל יהיה התפי
אשר יהיה, יש עיקרון אחד לזוג: להיפרד מן המישס
מותר מכסימום לארבעה ימים, ולא יותר.

ארצות־הברית: דיביישייט -שטויות!

השבועון האמריקאי ניוזוויק טוען, לאור ממצאיו של מישאל
יזום על־ידי עורכיו, שיותר מ־ 82 אחוז מכלל אזרחי ארצות־הברית
שמעו על שערוריית הדלפת מיסמכים מהבית הלבן של ג׳ימי
קארטר למטה הבחירות של מתחרהו הנשיא הנוכחי רונאלד רגן.
רוב הנשאלים יחסו חשיבות רבה לפרשה, שזכתה בינתיים לכעוי
היומרני במקצת, דיבייטגייט. בפרשה מעורבים כמה מראשי
המימשל, שהיו פעילים במטה של רגן, ביניהם גם ראש הסי־אי־אי

חסרסרת אצל קארטר. הפרשה עצמה היא סבוכה מאין
כמוה, והיריעה במדור הזה קצרה מכדי לגולל אותה במלוא
תיפארתה. עם זאת אין ספק שאנשים בכירים ביותר במטהו של
רגן, בתוכם, מלבד בייקר וקייסי, גם יועץ הבית הלבן, אדווין מיז,
ויועץ הנשיא לענייני ביטחון לאומי לשעבר, ריצ׳ארד אלן, קיבלו
באורח קבוע מידע מהבית הלבן. מידע זה סייע לרגן להתכונן
לעימות הטלוויזיה שלו נגד קארטר, וסיפק לו פרטים על דיונים
פנימיים במטה הדמוקראטי.
העיתונות הליבראלית, העויינת את רגן, פירסמה עשרות
סיפורים מפולפלים על הפרשה, והעלתה את האפשרות שהייתה
.חפרפרת׳ ,מרגל של רגן, בחוג הפנימי ביותר של קארטר. אין

ונוי ח טן

נ שי א תן
הכעס מוצדק ־ אבל לא הסיבה
וויליאם קייסי, וראש צוות הבית הלבן ג׳יימס בייקר. השניים
הספיקו כבר לריב בפומבי, והכתירו איש את רעהו כ״שקרך. יש
להניח ששניהם צודקים, אבל עצם המריבה הגלוייה פגעה קשות
במישטרו של רגן, שניסה לבנות לעצמו תדמית של ״בחור טוב׳,
נקי מנוכלות נוסח ריצ׳רד ניכסון, האיש שהבאיש את שמה של
המיפלגה הרפובליקנית, והפך אותה חשופה לחשדות ולהאשמות
הקשורות בטוהר המידות עד עצם היום הזה.
משקיפים טוענים שהסיכסוך בין בייקר וקייסי הוא בעצם
פוליטי, ושערוריית המיסמכים של קארטר אינה אלא אמתלה
להתמודדות כוחות בין האגף המתון במימשל, המיוצג על־ידי
בייקר ואנשיו, ובין אנשי הימין הקיצוני במישטרו של רגן,
ה״אידיאולוגיסטים׳ ,שקייסי נמנה עם חבריהם הבולטים ביותר.
אבל על עובדה אחת אין עוררין. היוקרה של רגן נפגעה קשות.

ספק שקיים נסית עיקבי — גם באמצעות השם דיבייטגייט,
שנועד להזכיר לציבור את סקנדל ווטרגייט, שגם בו היו
מעורבים רפובליקנים שאפתניים וחסרי מצפון — ליצור סערה
חסרת תקדים ואולי אף להפיל בדרך זו את רגן. את הסנסציה
האדירו גם הסיפורים על מגעים מיניים, הטרוסכסואליים ואף
הומוסכסואליים, בץ שני מטות הבחירות. עובד בכיר במטהו של
רגן, ויין ואלים, רמז על; כך באורח ברור בראיון לוושינגטון
פוסט. יו׳ר ועדת־החקיחז של הקונגרס לעניין דיבייטגייט
קפץ, כמובן, על המציאה. דונאלד אלבוסטה הוא ציר דמוקראטי
ממישיגן, שלא הסתיר מעולם את העובדה שרגן ואנשיו
.מעוררים בו בחילה׳ ,אץ ספק שהוא יעשה כמיטב יכולתו להפיק
מהפרשה תועלת מכסימאלית עבור מיפלגתו.
רגן עצמו הורה על חקירה מלאה של וזאף־בי־איי, והודיע
רישמית שהפעם לא יהיה.קאבר אפ׳(חיפוי) נוסח ניכסון. כל פי
שיימצא כעובר על החוק או על הנוחלים המקובלים יפוטר ואולי
אף ישפט, בהתאם להמלצות החוקרים. רגן זוכר היטב שניכסון
הודח בגלל השקרים הכרוניים שלו, והחיפוי על עברייני
ווטרגייט. הוא מקווה לצמצם את הנזק באמצעות פעולה מיידית
ותקיפה.
הקורבן הראשון של הפרשה היה דווקא עיתונאי. בעל טור
שמרני בעיתון נידיורקי רב תפוצה, ג׳ורג׳ ויל, פוטר בשל
מעורבותו בפרשה, שעה שכיהן כיועץ לרגן בזמן העימות
הטלוויזיוני. ויל הודה שקרא את מיסמכי קארטר.באורח שיטחי׳,
אך טען שלא היתה להם חשיבות כלשהי. מעסיקיו החליטו שהוא
עבר על עקרונות האתיקה העיתונאית, והוא פוטר מעבודתו.
הצנחרה לעזרת רזחריו מטעמי צנזורה לא נוכל לחזור, כמובן. על ההאשמות
שהמחנו ביו׳ר החדש של חברת העובדים, קיבוצניק
וסוציאליסט, ת י רוזוליו.
עם זאת, כדאי שנחזור שוב על המידע הניתן לפירסום.
בעצם הימים האלה שולחת חברת כור. הנמצאת בסמכותו של
רוזוליו, ציוד ואנשים לדרום־אפריקה. חלק מציוד זה משמש
של העם השחור בדרום־אפריקה,
לדיכויו,
השליט העתידי במדינה הענקית. השבוע, מספר לגו המדור
הכלכלי במעריב, פתח בנק הפועלים סניף כצ׳ילה
הפאשיסטית, ממש בעיצומו של מסע הדיכוי האנטי־פועלי
של דיקטטור־הדמים אוגוסטו פינושה.( .דיקטטור הדמים׳
איננו לתיפארת המליצה. מאז עלותו לשילטון רצח פינושה
עשרות אלפי אנשי שמאל, סטודנטים, פועלים נשים
וגברים) .כל זה נעשה בשמה של הציונות הסוציאליסטית.
ובניהולו הפעיל של ת י רוזוליו.

יש להניח שהשערוריה הזאת, שיש בה כמה הבטים די
מלאכותיים, תשקע במוקדם או במאוחר. יש משהו עצוב בעובדה,
שדווקא הדלפה נטולת חשיבות מכרעת, מספקת דלק להתקפה
כל־כך מרירה נגד רגן. נשיא ארצות־הברית, המקיים כלכלה
המעלה 11 מיליון מובטלים כעולה על מיזבח המילחמה
באינפלציה, פתח במירוץ חימוש יקר להחריד, מסוכן, יש
האומרים גם מטורף. רגן שינה את מדיניות קודמו באפריקה,
מטפח יחסים טובים עם הגזענים בפרטוריה. הנשיא תומך באורח
פעיל בכל מישטרי הדיכוי ביבשת אמריקה, וביטל את כל התנאים
שהציג קודמו בכל הנוגע לזכויות האדם תחת מישטרים
.ידידותיים ׳,כלומר אנטי־סובייטיים. רגן אף נוקט במדיניות
אנטי־פלסטינית פעילה, ובכך הוא מעודד את ההרפתקות הרות
האסון של מנחם בגין במיזחדהתיכץ.
לעומת כל הנושאים הכבדים האלה, מהווה פרשת דיבייטגייט ,
מסכת של שטויות קלות ערך. עובדת מרכזיותה בפוליטיקה
האמריקאית העכשווית מעידה על היאוש הגדול המקנן בשחלה
הליבראלית. מנהיגי הדמוקראטים, כמו ראשי המערך בישראל,
פשוט אינם מאמינים. ביכולתם להתמודד עם הימץ באמצעות
מצע אלטרנטיבי. דיבייטגייט הוא תחליף לא מכובד ביותר,
וספק אם יניב את התוצאות המיוחלות.

תורכיה: יוד
זה לא רק סרט
מי שישתמש בהזדמנות הנדירה לראות את הסרט הטורקי יול
בתל־אביב, לא ישכח אותו לעולם. לא רק תעודה פוליטית
ואנושית מרגשת, אלא גם סרט המקדים את הוליווד אפילו
מבחינה טכנית בעשר שנים. הוא מבליט משהו מהכישרונות
והכישורים החבויים בעם התורכי, ומדוכאים בכוח הזרוע על־יח
הדיקטטורה הפאשיסטית בתמיכת ארצות־הברית.
השבוע אישר בית־הדין הצבאי העליון בתורכיה פסקי־דץ
מוות נגד 13 אסירים פוליטיים. בכך יגיע מיספרם של הנידונים
למוות ל־ .22 משקיפים מציינים, שמיספר המוצאים להורג באורח
.חוקי׳ אינו משקף את התמונה כולה. כמו בארגנטינה, צ׳ילד*
יול תעודה פוליטית

יו״ר חברת מעובדים רוזוליו
בשם הציונות הסוציאליסטית

אורוגוואי, גוואטמלה ואל־סלבדור, פועלות בתורכיה חוליות מוות
של הימין הקיצוני, בחסות השילטון. השמאל התורכי כולו הוא
מעין אמיל גרינצווייג קולקטיבי. אנשי הימין מבצעים רציחות,
לעיתים באמצעים אכזריים ביותר, והמישטרה מצליחה, באורח
עיקבי, שלא למצוא את האחראים למעשי הטבח.
יוצר יול, אילמז גוני, ואינטלקטואלים תורכיים אחרים,
מסמלים תיקווה שאי־אפשר יהיה להשתיק עם כזה לעולמי עד.
עם זאת מוכיח הימין הקיצוני, בכל רחבי העולם, כושר
הישרדות גבוה ביותר. לכל המשקיפים הרציניים ברור,
שמישטרים כאלה לא יוכלו להחזיק מעמד בלי התמיכה
מוושינגטון, ורק שינוי אמיתי בארצות־הברית, בכיוון מימשל
שילחם ברצינות למען זכויות האדם ברחבי העולם, יוכל להזיז
משהו בארץ כמו תורכיה. אך התיקווה לשינוי כזה היא קלושה.
המדיניות האמריקאית הנוכחית כלפי תורכיה אינה נובעת מסתם
.רשע״ ,אלא מתפיסה ראציונלית למרי של אינטרסים רכושניים,
שאינה משאירה מקום רב לשיקול המוסרי.

חיי םברעם

מידע ל או מי נותן לך ת שובו ת
יש ל ן שאלה! טי ק ־ ט ק
ומידע לאומי פול טאת
הת שובה. מיכשור משוכלל
בעשרות טניפי ם עומד
לרשות הלקו חות במתן
מידע מהיר ומעודכן על
ח שבונותיהם. בלחיצת
כפתור יכול לקוח
לדעת א ת הרכב

תי ק הה שקעו ת
שלו, א ת הי תר ה
שלו במטב ע
\ ^1 ישראלי ובמטבע חוץ \

ומה לא

בעצם... ובאמצעות מסוף
ברנ״ע בבורסה לניירות עין,
המק שר ביו הסניף שלן
לנציגים של בנק לאומי
בבורס ה, ניתן לתת הוראות
גם עד כמהד קו ת לפני
ת חיל תהמסחר.

ז ז 5^ 1־
ת ק שו ד ת בינל או מי ת
רוצה לסגור עי סקה עם
או ס ט רלי ה!
תוך שניות ספורו תאתה
יכול לסגור עי סקה
בינלאומית עם גורם שנמצא
ב מר חק אלפי קילו מ ט רי ם
מישראל.דזו׳\\ 5הוא שמה
של מערכת תק שור ת
ממוח שבת הנמצאת
בשימוש בנק לאומי. תוכל
בעזרתה לבצע העברות
מטבע חוץ מחו״ל ולחו״ל
במהירות ובסודיות מוחלטת,

הכס פו מ ט חו סןלןז מן
למעלה מ־ 170 מכ שירי
כ ס פו מ ט בכל הארץ עובדים
24 שעות בי ממהבמ טר ה
לחסוך לן זמן.
פי פ ס -פי פ ס ...ויש ל ן כס ף!
פי פ ס־ פי פ ס ...פי פ ס...
וה שיק מופקד! פי פ ס -פי פ ס
ויש לך י תר ה. מאות אלפי
לקוחו ת של בנק לאומי כבר
מנצלים אתה שרות הז ה.
מחשבים אנשים
המח שב של בנ ק ל או מי
עובד ב ש בי לן ג ם בליל ה.
בבנק לאומי תמצא א ת
מרכז המח שבי ם האזרחי
הגדול ביותר בישראל. מ ה
הוא עושה בלילה א חד! הוא
מעדכן כ־ 6מליון חשבונות
ומעביר כ־ 400 אלף שיקי ם
(כן, בלילה אחד!) וכ שאתה
נכנס בבוקר לסניף ומקבל
א ת הי תר ה המעודכנת שלן
זהו סופו של התהליך. כי כל
ה פי פ ס־ פי פסוה טי ק ־ ט ק
נעשים במטרהאחת:
ל שרת אנ שים.

כמו ת מי ד שו תי ם הרבה זיפ. עכ שיו או ס פי ם, בכל פעם 5 ,ש קיו ת רי קו ת של זי פ( אפשרמכלהטע מי ם) או אתכ פי ת ה מדי דההמ צו רפת בפנים
קו פסת זיפ, ממל אי םאתה תלו ש ב מוד ע ה, מ כני סי םאתה כל למעטפה ובו חרים אחתמש תי הדרכי םהב או ת-:
ת״ א מי קו ד 61012 עבור ״מבצע זיפ״:

א. שו ל חי ם ב דו אר ל ת. ד1223 .

ב. א ם רוצים לב חור ולקבלבמ קו םאת הפ ר ס המיידי, מ בי אי םאתהמעטפהלאחדמ מרכזי המב צע:

חיפה -בי ת ה קרנו ת, ע׳׳יקפה פריז
י רו ש לי ם -מ ר כז כלל
ת ל ־ א בי ב -דיזינ גו ףסנטר
בימים א׳ -ה׳

וס מיידי כל אחד זוכה!

00ס1900 - 1600,1300 —1
זוכים! זוכים! זוכים: אפילו כמה פעמים
בפוסטר מ שגע של תהילה או במש חק מח שבה נהדר ״עו שי ם חו שבים

ב־׳.הגולות גדולות שיתקיימו
15.8,31.7,15.71ו־.9ו ובהן יוגרלו:
י 2ומער כו תמחש בי ם אי שיים _£ 11 £וקק\ ,/כ ל
:מערכת כו ללת כונן ת ק לי טוני ם, מוני טו ר( צג)
י וספרי הדרכה ( ערכה 3,730 . -א);
48מחש בי סינ קלרספקט רו ם
4ו״זטח £ 0 1ק 0 5וג_/ו 0או ;48 */ 3
400 -׳5ת ק לי טי ת הילה;
•־־ 4 0 0חו ל צו ת ת הי ל ה.

ה הג רלו תתת קיי מנ ה בנו כ חו ת רואה ח שבון, נציג
״עלית״ ונציג מ שרד הפר סו ם וימר יעקב סון ט מי ר
הו ד עו ת על הזכיה תי ש ל חנ הלב תי הזוכים.
אתת קנון ההגרלה ניתן לקבלבמ שרד הפר סו ם.
ההשתת פו ת ב הגרלה א סו ר ה על עובדי ״עלית״,
עובדי מ שרד הפר סו ם ובני משפ חו תי ה ם.

תלו ש ההגרלה ו הפ ר ס לכבוד מבצע ״זיפ״ ת.ד 1223 .ת״ א מי קוד 61012
. 1אני מ שלים אתה סי סמה איזה__ שו תי ם היוסז
. 2אני בוחר בפרס המיידי פו ס סו תהילה או ״עו שים חו שבים״
. 3שמי _
מיקוד
.4כ תו ב תי

ם זה ...וגם זה...עם זה...עם זה...עם זה...עם זה...עם זה ...עם זה...עם זה1...גם זה״11.

משבר-

ארגנטינה נגד מריו

המעוז האחרון של הפולנים בתל־אביב נפל.
לפני כחודש דממו השיחות האחרונות בפולנית
רהוטה על המירפסת של קפה דליה בבוגרשוב
פינת הירקון, וחוסלו הצלחות האחרונות של
הפירה והשניצל לצד הרגל הקרושה והבורשט.
מלבד מצודת זאב, היה זה המקום היחידי בארץ
שגברים נישקו ידיים לגברות מטופחות. מעוז
פולני ותיק, שארגנטינה יכלה לו וסילקה אותו
מעל מפת העיר, השלט של קפודדליה נזרק
ובמקומו מתנוסס היום שלט חדש: אל־גאוצ׳ו.
השפה המדוברת היא ספרדית. גם הבגדים של
המלצרים הוחלפו מחליפות סולידיות לבגדי
גאוצ׳וס דרום־אמריקאיים והאוכל הוא בשר. אבל
לא הדבר הזה שהישראלים קוראים לו בשר, לא
הקציצות העגולות, או הסטייקים שנראים כמו
סוליות נעליים, לא שתי חתיכות צלי
מיניאטוריות על הצלחת ואפילו לא האנטרקוט
שבשביל לבנטינים כמונו הוא הבשר של
העשירים. בשר נוסח דרום־אמריקה זו חתיכת
בשר של לפחות־לפוזות 300 גרם, עשויה על
הגריל. מבחוץ זה שחור, עטוף טעם של עשן,
ומבפנים זה עסיסי ולא עשוי לגמרי ומלוח.
קוראים לזה.אסרו׳ ולמי שעוד לא טעם את זה
יש בלתי־מספיק באוכל.

הלכתי לאכול שם כי זה חדש וזה בסביבה וזה
מול הים ויש רוח בחינם. כמה גאוצ׳וס בתילבושת
עממית קיבלו אותנו. חלק דיברו רק ספרדית
וחלק דיברו עברית מצחיקה. המלצרית היחידה
שעושה רושם תוצרת הארץ ניגשה אלינו
והסבירה לנו בסבלנות ובאדיבות מה פשר כל
המילים המוזרות שבתפריט.
הזמנתי פיטריות בחמאה ושום כמנה ראשונה,
ובחוגי הזמץ איזו נקניקיה ששמה סוריצ׳ו.
הפיטריות (למרות שהיו מקופסה) היו טובות
מאוד. הסוריצ׳ו — למי שאוהב את זה שיאכל.
שתינו בירה, סודה וסיידר והזמנו את המנה
העיקרית. ביקשתי מהמלצרית שלא תשים לי את

הסלט על הצלחת של הבשר, כמו שאני רגילה
לקבל ברוב המיסעדות. היא חייכה ואמרה שהם
מגישים כל דבר לחוד. יש דברים שהארגנטינאים
מבינים בהם היטב.
סלט הירקות היה טעים. הצ׳יפס מיוחד ויוצא
מהכלל והבשר חגיגה לכל אוהבי הבשר, כמו
שכבר תיארתי לכם. מנה אחרונה הזמין בחוגי
גלידה ארגנטינית, שממנה לא טעמתי כי יש לי
כבר פתק מהרופא שאני יכולה לחיות גם בלי
גלידות. החשבון לשניים — 1005 שקל.
לא נעים עכשיו לדבר טובות על ארגנטינה,
אבל זה הרי רק סניף שלהם, אז אני ממליצה בכל

גפילטע בצל טעי מאוד ותמיד מצליח
אם אני לא מכניסה אף מירשם למדור שלי, אני מרגישה שכאילו רימיתי
אתכם. וגם אני דואגת כל הזמן שלא יהיה לכם מה לאכול השבוע. מוח של
יידשע מאמע יש לי, כנראה. הנה משהו טעים מאוד שתמיד מצליח והוא גם
נראה יפה.
המיצרכים הדרושים 8 :בצלים גדולים 750 גרם עגבניות בשלות,
מלח, פילפל, אורגנו 50 ,גרם בייקון או חזה הודו מעושן 200 ,גרם פטריות
שמפיניון, קצת פפריקה מתוקה.
המה: קודם עושים את הרוטב. חותכים את העגבניות לריבועים

הבצל, כן־ שיישאר מסביב מעטה של שלוש שכבות. זה כאילו החלק
המסובך, אבל כשהבצל כבר קצת רן־ מהבישול וכשנעזרים בסכץ ובכפית,
זה מצליח.
עכשיו, בסיר לחוד, מטגנים את חתיכות הבייקון או החזה־עוף, את
הפיטריות הפרוסות דק ואת מה שהוצאנו מתוך הבצלים. מאדים 5דקות
ומוסיפים עוד תבלינים. מוסיפים לזה 4כפות מרוטב העגבניות שעשינו,
מערבבים טוב וממלאים בתערובת הבצלים.
מעבירים בזהירות את כל הבצלים הממולאים לתוך הפיירקס עם הרוטב
ומכניסים הכל לתנור לחצי שעה בערך 5 .דקות לפני סיום החצי שעה אפשר

קטנים ומכניסים לפיירקס גדול יחד עם התבלינים. מרתיחים ומבשלים על
אש קטנה כ־ 30 דקות.
מקלפים את הבצלים ומבשלים אותם שלמים כ־ 10 דקות במי מלח.
מוציאים מהמים, מחכים רגע שיתקררו ומוציאים את החלק הפנימי של

להוציא לרגע את הכלי מהתנור ולזרות על הבצלים קצת גבינת פרמזן
מגורדת, ושוב לתנור ל־ 5דקות האחרונות.
אם לא אוכלים את זה עם שבע פרוסות לחם כמו שאני עושה, זה אפילו
לא כל־כך משמין. בתיאבון.

כל החיים חינכו אותנו לדברים מסויימים:
שצריך ללמוד באוניברסיטה כי בלי תעורה אתה
לא שווה כלום, שצריך להתחתן מוקדם כי
אחר־כך כבר לא מצליחים, שלידה זו החוויה הכי
יפה של האשה אבל הכאבים זה תופת, שילדים אף
פעם לא רוצים לאכול וצריך לרוץ אחריהם עם
הבננה עד גיל ,17 שבגיל מסויים אצל האשה
באים הקמטים ואז בא משבר איום ונכנסים
לדיכאון, וכמובן שבסוף החיים תמיד מתים.
לגבי המוות עוד לא הצלחתי לברר סופית.
לגבי שאר הדברים — זה פשוט בלוף שמן
ומגעיל. אני אומרת את זה מנסיון. פשוט
קישקוש. רימו אותנו. רצו שנחשוב שהחיים זה
זבל, ואז כל דבר טוב שיקרה לנו נקבל כהפתעה
יוצאת מהכלל.
למי שעוד לא עבר חלק מהחיים, תדעו לכם
שאפשר גם בלי אוניברסיטה (ראה כמה וכמה
מגדולי האומה) ,אם לא מתחתנים בגיל צעיר אז
בדרך־כלל מתחתנים בגיל מבוגר יותר, לידה זו
חוויה הקשורה באיזה ספר את קוראת. למשל,
בלידת בני הראשון קראתי ספר לא טוב אז
החוויה לא היתה מי־יודע־מה. לעומת זאת, בלידת
בני השני קראתי את אגף־הסרטן ובאמת היתה לי
חוויה יפה. הכאבים, דרך אגב, זת משהו כמו
שלוש דרגות פחות מרופא שיניים. אז לא לעשות
פאניקה. בקשר לילדים שלא רוצים לאכול —
אולי מישהו יכול להראות לי ילד כזה?
טוב, הגענו לעניין של הגיל עם הקמטים ועם
המשברים. היום אני נמצאת בדיוק שיבעה ימים
אחרי היום־הולדת הזה שמתחלפת בו הקידומת.
כל בוקר קמתי וחיפשתי קמטים. אבל
חדר־האמבטיה שלי כל־כך קטן, שתיכף אחרי
המיקלחת הראי מתמלא אדים ואי־אפשר לראות
כלום. אז כנראה אין לי קמטים. בערב היה פולחן
חיפוש שערות השיבה. חפרתי בראש בשתי
הידיים, הרמתי קבוצת שיער, הורדתי קבוצת
.שיער, כלום. אף שערה אחת לבנה. ניסיתי למקד
מבט על דבר רחוק, אולי הראיה שלי נפגמה —
רואה כמו נץ. כשהילד הקטן אומר לילד הגדול
בחדר השני, בלחש בלחש. בוא נגנוב את
השוקולד שאמא קנתה לאורחים׳ אני שומעת
וצועקת׳אץ שום שוקולד, החבאתי אותו טוב׳.
אני יודעת שצריך לבוא משבר. אני יודעת
שעכשיו זה הזמן להיכנס קצת לדיכאון. אבל
אי־אפשר. לא נותנים. זה לא סתם יום־הולדת. זה
ממש פסטיבל. כולם מטלפנים שבוע קודם,
מזמינים לארוחות־בוקר, לארוחוודצהריים ול־ארוחות־ערב.
מפני שיש די הרבה חברים,
הארוחות נפרשות על פני כל השבוע. כולם
מטלפנים, מברכים, שולחים פרחים. מתנות
נהדרות. קניתי לעצמי בגד מחורר ויקר כרי
שיהיה לי מה ללבוש בשבוע הפסטיבל. בכל
הארוחות שתיתי יין והלכתי בגללו כל הזמן איזה
10 סנטימטרים מהאדמה. יין תמיד עושה אותי
קצת מרחפת. אולי זה מפני שאני כל־כן־ עסוקה,
המשבר לא מוצא לו זמן לפגוש אותי. חבל.
דווקא רציתי לראות אותו ולהוציא לו לשון.

צר>ד
ד7ן סבלנות
אני ממש משתגעת. מה כולם צועקים? מה כל
הרעש הזה עם שעץ הקיץ, כתבות בטלוויזיה,
מישאל דעת קהל. סקר כדאיות. מה הענייף בורג
לא רוצה שעון קיץ. וזהו! מותר לבן־אדם אחד
להחליט בשביל עם שלם. לא? שמעתי כבר
שאנשים מאיימים בבג׳ץ. לידיעתכם בג״ץ
אפשר להגיש רק מ ד גוף ציבורי. לא נגד גוף
נצחי. הגת הפסדתם כבר.
אז מה אם המדינה תחסוך 100 מיליארד דולר!
ביג־דיל. כמה זה כבר לעומת החובות שלנו?
חוץ מזת למה כל מה שהעם רוצה צריך להיות
תיכף? כמו ילדים קטנים אתם מתנהגים. העם
רוצה שנרד מהרי השוף — אז יורדים תיבף? מה
בוער? בורג לא רוצה שעץ קיץ, אז צריך להכריח
אותו? הוא כבר לא בן־אדם צעיר ולא צריך לזרז
אותו. אל תדאגו. יהיה לנו שעון קיץ. תוך
400־ 500 שנה בורג יפרוש מתפקידו ואז אני
בטוחה שהעניץ יסודר. נו־געתס? יופי.

דניאלה שמי

י סורי טי מר מן ה צ עי ר
(המשך מעמוד )31
לפני שהיחידה שוחררה. ניתנה לי
הזדמנות אחרונה להתחרט ולעלות
ללבנון אפילו ליום אחד. סירבתי.
נשפטתי ל־ 28 יום. למישפחה שלי היה
קשה מאוד לבוא לבקר אותי בכלא.
לאבא היה קשה בגלל הזיכרונות משם.
בכלא 6לא עושים׳מה שעושים
בבתי־הכלא בארגנטינה, אבל זה רק
מפני שזה עדיין אסור לפי החוק. היו
שם כמה דברים מוזרים. למשל —
השוטרים הצבאיים שם הפכו קבוצה
של אסירים, חיילי־סדיר, לעבדים
שלהם. האסירים ניקו להם את
המגורים, וגיהצו להם את המדים.
אבל הדבר שהדהים אותי ביותר זה
שהרבה אנשים, שראו בבירור מה קורה
בלבנון, העדיפו לא לסרב וללכת לשם
תוך מחאה. אני חושב שזו ציניות. אינך
יכול לומר אני נגד רצח אבל אני רוצח
תוך מחאה. לדעתי חייבים לסרב. צריך
לסרב לשרת גם בגדה המערבית.
עכשיו ברור שזה גועל נפש. שזה הורס
אותנו.
היום יש כאלה המוחים נגד
המילחמה בלבנון מפני שיש יותר מדי
קורבנות ישראלים. אני לא חושב
שהדבר הנורא הוא שחיילי צה׳׳ל
נופלים בהרי השוף. הדבר הנורא הוא
הפשעים שאנחנו ביצענו שם. הרי גם
החיילים הנאצים סבלו. גם החיילים
האמריקאיים בוויאטנאם סבלו.
הדבר הראשון שצריך לחשוב עליו
הוא האזרחים המיסכנים שלא עשו שום
דבר ושרצחו אותם. אנחנו כובשים. יש
לנו אפשרות אחרת. לפליט בצברה
ובשאתילא אין אפשרות אחרת. הוא
שם. לחייל יש ברירה. אני חושב שיש
לסרב.

כשקיבל את תעודודהזהות היה. :אני
גא בזה!״ יהונתן גפן שאל מדוע
טימרמן לא כתב בסיפרו על אלי גבע,
בעוד שבספר יש פרק שלם על גבע.
יעקב טימרמן החל מקבל איומים
טלפוניים. במועדון הספורט של
נווה־אביבים, שם הוא מתגורר, אמרו לו
שחבל שלא חיסלו אותו בארגנטינה.
תמונתו של טימרמן הופיעה בעיתונים
ואנשים זיהו אותו ברחוב. נהגי־מוניות
קיללו אותו. מעבדת צילום ברחוב שבו
הוא גר סירבה לקבל ממנו פילם
לפיתוח. עד היום יש בשכונה חנויות
שבעליהן מחרימים אותו.
אמר על כך דני. :מספיק שכמה
עיתונאים כותבים וכל היתר קופצים
על העגלה. היה ברור שהמימסד רואה
בעין יפה שכותבים נגד טימרמן. אלה
שמוכרים נשק לארגנטינה ועושים שם
עסקים הם קבוצה חזקה בארץ. כבר

^ רפ רי ט נצברה
ונעואתילא אין
נרדה. הוא שם.
רחייר יש נויוה ^
כשאבי הגיע לארץ הם ראו בו סכנה
וחיפשו הזדמנות להתנכל לו.
.בסך הכל — הביקורת שלו נגד
המילחמה לא היתה חריפה יותר
מביקורות של אנשים אחרים. אבי אינו
בוגד במדינה. הוא יהודי טוב. הוא בא
לחיות פה והוא אוהב את הארץ הזאת.
עם הפירסום והכסף שלו הוא יכול היה
לחיות בניריורק או בכל מקום אחר
בעולם. אבל הוא בא לפה כי אחרי כל
מה שעברנו בארגנטינה רצינו לחיות
בין יהודים. אבל דבר כזה...
.מה הם רצו? שאנשים ירצחו אותו
ברחוב? אחרי מה שעברנו בארגנטינה
זה היה מאוד לא סימפטי. אני מקווה
שאבא ישאר כאן, אבל אני יודע שהוא
מאוד מאוכזב ממה שעשו לו. הוא חש
בסכנה פיסית. בשמאל הישראלי לא
קם אף אחד שיעזור לו. שיגן עליו.
יואל מרכוס כתב כל מיני שטויות
בהארץ. הוא כינה את אבא שלי ברונו
קרייסקי קטן ולטינו־פולני. כתבו
שהוא לא מבין מה קורה בארץ כי הוא
לא יודע עברית. זו טענה דמגוגית
ואבסורדית. אבא סבל מאוד באותה
תקופה. היו ימים שרציתי לבכות. היה
עצוב מאוד. הפסקתי ללמוד ובאתי
להיות איתו. היה ממש קשה׳.
עגייה ועלובה

דני טימרמן
ישראלי לכל דבר
ע ד כאן סיפורו של דני טימרמן
על המילחמה ועל תקופת מאסרו
הראשונה.

,השמאל סהד
? 1 )1להזדהות איתר
^ ביו של דני, יעקב טימרמן, כתב
\ 1על המילחמה בלבנון את סיפרו
המילחמה הארוכה ביותר, ספר
שביקר בחריפות את המילחמה. מרגע
שנודע לעיתונאים בארץ שיעקבטימרמן כותב ספר על המילחמה,
התחילו במסע השמצות, גידופים
והסתות נגדו. דני אומר שהוא בטוח היתה הקולקטיבית שההתקפה מאורגנת. בגדוזלם־פוסט כתבו על
מסיבת־ עיתונאים שיעקב טימרמן
כינס לכאורה בלונדון ועל דברים
שנאמרו שם. .זה היה שקר מוחלט,״
טען דני. ,לא היתה שום מסיבת
עיתונאים״ .אחר־כך ציטטו בעיתונים
אחרים מתוך המסיבה שלא היתה,
והגיבו על הדברים שלא נאמרו שם.
במעריב לקחו צילום ארכיון
שצולם כשטימרמן קיבל את
תעודת־הזהות הישראלית, ציירו בלון
וכתבו שם: תדחפו את זה אתם יודעים
לאן. דני מעיד שמה שאביו אמר

^ פני כחודשיים גויים דני שוב
) ונשלח ללבנון. הוא סירב ונכלא
שוב, הפעם ל־ 35 יום. הפעם לא היה
כל־כך בודד. תנועת הסרבנות
התרחבה, ובבואו לכלא מצא שם 15
סרבנים. הוא סיפר שהיה שם קצין
בלונדי שנהנה לטרטר את הסרבנים.
הסרבנים הם רובם ככולם אנשי
יחידות מובחרות, צנחנים, אנשי
סיירות וקצינים קרביים. אותו קצין,
רובינשטיין, שכינויו היה אדולף
רובינשטיין, נהנה להעמיד את
הסרבנים בשמש, בעמידת דום
שנמשכה שעתיים. .זה התסביד של
הג׳ובניקים,״ אמר דני.
דני טימרמן נסע השבוע עם אשתו
ובנו לארצוודהברית. הוא נסע כדי
לעשות תואר שני באנתרופולוגיה,
בבית־הספר החדש למחקר חברתי,
מוסד אקדמי שבו לימד בעבר הרברט
מרקוזה.
דני טימרמן ישוב לישראל וימשיך
בה, קרוב לוודאי, את מאבקיו למען
צדק וזכויות אדם. יש בארץ אנשים,
אשר היו רוצים לראות אותו ואת אביו
עולים על המטוס ומסתלקים
לצמיתות.
הטימרמנים יכולים לחיות בכל
מקום בעולם. ישראל, שבה אנשים
כמוהם לא ירצו לחיות, תהיה מדינה
עניה ועלובה יותר.

יפתח שביט

^ די סימון היא אשה יפהפיה
בעלת שיער גלי בצבע ערמון,
עיניים כחולות גדולות וגוף משגע.
היא רקדנית בטן במיקצועה. ברי
נולדה בחיפה, ובגיל 14 וחצי התחתנה
עם שימעון ביטון, עבריין שכינויו היה
.אולמן״ .הזוג התגורר בקריית־ים, שם
נולד בנם. כשברי היתה בת 15 וחצי
נשפט ביטון וריצה מאסר של ארבע
שנים בכלא.

לברי נודע על הרצח מקריאה בעיתון.
היא היתה בהלם במשך תקופה ארוכה,
וכשהתאוששה החליטה לשנות את

נר המדינה
ואתה אותה
ווחדת לפני
בתם ביום
שיחווה. כאן
היא מסכות
מה קוה באמת
באותה עת למדה ברי בקורס לקוסמטיקה,
ופתחה בעזרת הוריה מכוך
יופי. היא חיכתה לבעלה בתיקווה
שישתנה ויחזור למוטב. אך ביטון התפרע
בבית־הסוהר ותקופת מאסרו
הוארכה. ברי התייאשה וביקשה להתגרש.
בעלה סירב, אך לבסוף נכפה
עליו הגט, אחרי שהקפיאו את תקופת
מאסרו.
כאשר התגרשו נסע שימעון ביטון
לשווייץ, ושם נרצח במהלד קטטה.

אורח חייה. היא החליטה לממש את
שאיפתה מאז היתה ילדה, להפוך
לרקדנית־בטן.
אומרת ברי. :זה לא היה בשבילי
לשבת בבית ולהיות קוסמטיקאית. אני
כמו מכונת־חשמל עם זרמים. צריכה
לזוז כל הזמן. אני אוהבת אקשן״ היא
התחילה להשתתף בשיעורי ריקוד,
ובאותה תקופה התקבלה לתיאטרון

חיפה כרקדנית בהצגה פיטפוטים על
הנילוס.
ברי אהבה את הופעותיה בתיאטרון,
אך לא רצתה להמשיך שם למרות ההצעות
שקיבלה. המשכורות היו נמוכות
מדי, ולא היה לה מספיק חופש. היא
נסעה להשתלם במצריים אצל רקדנית
הבטן הנודעת נגואה פואד, שהתרשמה
ממנה וניבאה לה הצלחה. מאז נסעה
ברי למצריים חמש פעמים, שבאחת
מהן רצו להחתים אותה על חוזה י*

הופעות. אך היא סרבה והעדיפה להו־פיע
כאן, בארץ.
ברי סימון היא רקדנית מאוד פופולרית
ומופיעה בכל חלקי הארץ. באחד
הערבים, כשחזרה הביתה מהופעה,
התקשרו אליה וביקשו שתבוא להופיע
בחפלה שנערכה בביתו של עמום
ברנס, שזכה לחנינה ושוחרר באותו
יום.

ברי מספרת:

מיוחד במצריים, כאשר למדה שם.

בשבוע שעבר חזרתי הביתה
מהופעה עייפה וסחוטה. השעה היתה
שעת חצות. הטלפון צילצל ועל הקו
היה גבר. הוא הסביר לי שהוא מעריץ
של עמוס ברנס וסיפר לי שברנס השתחרר
מבית־הסוהר באותו יום, אחרי
שזכה בחנינה.
אותו גבר ביקש ממני לבוא איתו
תיכף לביתו של ברנס ולהופיע שם.
הוא הסביר לי שהעניין מאוד חשוב לו,
כי הוא רוצה להפתיע את בתם ורוצה
שאופיע לפניו בריקוד־בטן. הוא הסביר
לי ששם, בבית ברנס, יש חפלה והמון
אנשים.
אמרתי לו שאני מצטערת, אבל אני
תשושה. היתה לי הופעה בחיפה ורציתי
לישוו. הבטחתי לבוא בפעם אחרת.

אבל הוא המשיר לדבר והבטיח לי
שאקבל כמה שארצה עבור ההופעה,
וכמובן שיקהו ויחזירו אותי במונית.
הוא דיבר בלי סוף.
בלית ברירה הסכמתי ונסעתי לשם
עם האוטו שלי. הכסף לא משן־ אותי.
בעצם הייתי סקרנית לראות את ברנס,
שכל כך הרבה נכתב עליו.

^ ,הריקוד שלי
מאוד סכסי

ולמטה.
כשראה אותי נכנסת למכונית
שלי, נראה מופתע ושאל אותי אם איני
פוחדת לנסוע בלילה לבד בכבישים
המסוכנים, וביקש שאשמור על עצמי
טוב־טוב, כי מי יודע מה יכול לקרות
לי בלילה.
למחרת ב־ 7בבוקר קיבלתי טלפון
מברנס. הוא ביקש שאבוא אליו ואמר
לי שבני מישפחתו התלהבו ממני
ורוצים לראות אותי. אמרתי לו שקשה
לי להגיע והצעתי שיבוא אלי לחיפה.
הוא אמר שיתקשר יותר מאוחר.
כשהתקשר אחר־כך אמר לי שאינו
יכול לבוא, שהוא עדיין המום ושהוא
רוצה לשבת בבית.

^ שהגעתי לעכו עצרתי ברמזור
^ ושאלתי איפה גר עמוס ברנס.
כולם ידעו להדריר אותי והגעתי לשם
בלי בעיות. למטה כבר חיכו לי כמה
בחורים, שאחד מהם עלה ואמר לכולם
שהגעתי. שמעתי מחיאות כפיים כבר
מלמטה. התרגשתי מאוד ועליתי.

ב א מי ר

הדלת היתה פתוחה ועמוס קם, ניגש
אלי, לחץ לי יד, הסתכל עלי ולא דיבר.
הוא הזיע ונראה נרגש. כולם דאגו לי,

^ אתי למדורת וראיתי את עמוס
^ יושב עם אמו. אחרי כמה שעות,
כשהוא המשיך לשבת עם אמו, לא

^ ,לשם מה

ולהעמיד אותן במקום.
לא ידעתי למה בדיוק הוא התכוון,
ולא ידעתי מה הוא רוצה ממני. הוא
אמר לי שנמאס לו מכל הבחורות
המטרידות אותו וכי הוא רוצה לנוח. אז
שאלתי אותו אם הוא לא נח מספיק
מבחינה זו כל־כך הרבה שנים בבית־הסוהר.
הוא הסתכל עלי במבט מוזר
ולא ענה.
הלכתי משם וניסיתי להבץ לשם
מה הוא הזמץ אותי בכלל. כל העניין
נראה לי מוזר במקצת.

,לא בראש
שלר
למדורת שוב צילצל וסיפר לי
/בהתרגשות כי העיתונים הדביקו
לו סתם סיפור עם בחורה שהוא בקושי
מכיר, אבל שהוא יודע מה זה עיתונים
ואין מה לעשות. הוא חושב עכשיו רק
על המשפט החוזר והוא רוצה להוכיח

״בונם הסתכל לכל הכיוונים 31 רא רעדים
שלי ...הוא לא יבול לגעת בבחורה הוא
נמצא בנחרים ...משהו קדהלובביתהסוהר
אבל מי בכלל יכ ול ודעת את האמת1
היה צפוף, כולם היו נרגשים והיו
צלמים בלי סוף. לא הדגשתי נוח
לרקוד לפני אדם שישב כל־כך הרבה
שנים בבית־סוהר ולא ראה בחורה.
הריקוד שלי מאוד סכסי והייתי קצת
במבוכה. התחלתי לרקוד ועמוס
הצטרף אלי לריקוד. צילמו אותנו בלי
סוף.
כשגמרתי לרקוד רציתי לנסוע
הביתה, להתקלח ולישון. השעה היתה
כבר 3לפנות בוקר. קמתי לצאת ועמוס
ניגש אלי. הוא עזב את האורחים וירד

הבנתי בדיוק למה רצה שאבוא. אמו כל
הזמן הסתכלה עליו ואמרה. :אבויה.
כפרה״ ,ועוד מילים כאלה. עמוס אמר
לי שהוא מעריץ את אמו כי יש לה
חוכמת חיים ושהיא נתנה לו עידוד
וכוח כל השנים.
עמוס קם ויצא לקרוא לגיסותיו
ולאחיו, ואמר לי שכולם מתלהבים
ממני ורוצים שאהיה בת־בית אצלם.
הגיעו גם מעריצות ועוד שכנות, אבל
הוא לא התייחס לאף אחת. כשהתקשרו
בחורות אמר לי לענות בטלפון

עכשיו שהוא לא רוצח והוא חייב
להוכיח זאת לכל העם. זו החובה שלו
לעם ישראל.
הוא התחיל לנאום בטלפון ואמר לי
כי יצא בזכות ולא בחסד.
אחרי חצי שעה של דיבורים בטלפון
פתאום השתנה קולו והוא אמר- :אני
לא שופט ולא עורך־דיז ולא חבר־כנסת.
אני עמך.״ הוא אמר את זה סתם,
בלי קשר, ולא ידעתי מה לענות.
שוב ביקש שאבוא אליו ואני הצעתי
לו שאולי מוטב שייצא קצת לסרט,
לים, למיסעדה, שייצא עם בחורות
ויעשה חיים. הוא ענה לי שזה לא
בראש שלו ושהוא יושב בבית. לא
רוצה תדמית של מתהולל ולא רוצה
שהעיתונים יקשרו אותו עם אף בחורה
עד שיגמור עם המישפט. מכל
הדיבורים האלה לא הבנתי מה הוא
רוצה ממני בדיוק. הייתי עריק סקרנית
לדעת מה יקרה אם אהיה איתו לבד.

מיהו עמוס בממז

*** וב נסעתי לעכו. הפעם היינו
לבד בחדר. עמוס אמר לי
שארגיש בנוח.
הוא אמר לי. :שיגעת אותי, אלוהים
לא ידע מה הוא עושה כשברא אותך,
את מטריפה, יש לך גוף משגע. את
יכולה להטריף כל גבר.״ הוא סיפר
שקנה במיוחד את הקסטות שלי
כשאני רוקדת ריקודי־בטן והתלהב
במשך כל השבוע.
פתאום שאל אותי למה אני לא
מפסיקה להופיע כרקדנית־בטן. בלי
כל קשר למה שהוא דיבר קודם. במשך
כל הזמן הוא ישב רחוק ממני והסתכל
לכל הכיוונים רק לא לעיניים שלי.
שאלתי אותו למה הוא לא מסתכל לי
בעיניים, והוא ענה כי הוא עניו מדי.
התגובות של עמום נראו לי
משונות. אולי בית־הסוהר השפיע עליו
עד שהוא לא מסוגל לגעת בבחורה,
והוא נמצא בפחדים. כואב לי לראות
בחור צעיר שעבר עליו סיוט כזה.
אני מרגישה שהוא מתייחם לסביבה
בצורה יוצאת־דופן. אני לא יודעת מיהו
עמוס ברנם, אני מושפעת מהעיתונים.
אבל מי בכלל יכול לדעת את האמת?

נעמי אדווה

יהלומן התאבד -יהלומן מת מהתקף־לב -ם ם 12 איש פוטרו 17-יהלומנים
פושטי־וגל הוצאו מאולם הבורסה-ד 70 נוספים צפו׳ גודל דומה
ף שבוע שעבר עלה מנחם הרץ
4לקומה עליונה בבנין ליד בורסת
היהלומים וקפץ למטה. מנחם הרץ היה
בוקע״יהלומים עצמאי וחבר בקלוב
היהלומים. לדברי־חבריו הוא פרט את
100 הדולרים האחרונים שהיו לו לפני
שהתאבד* .
כששאלתי את דניאל לגציאל,
נשיא התאחדות תעשייני היהלומים
בישראל, ואת צבי שור, המנהל הכללי
של ההתאחדות, אם הם שמעו על
המיקוד״ הם טענו •שמענו שהוא לא
היה כל־כך בסדר ׳.מנחם הרץ •היה
בסדר׳ כל עוד היתה עבודה בענף
היהלומים. והיום אין עבודה.
השאלה העומדת השבוע על הפרק
היא מה יעשו שאר בעלי המיקצוע
חסרי הפרנסה. השבוע פוטרו 1200
עובדי מלטשות, אחרי שחברת ס ט אר
דיאמונדס, החברה הגדולה בעולם

ליצור יהלומים, הודיעה שהיא מפסיקה
לייצר בארץ.
סיפר דויד חלפון, שהוא בעל
מלטשה ברחוב הגרא 41 בתל־אביב:
•אני קבלן, ומעסיק 50 עובדים בשביל
חברת סטאר. ביום הרביעי שעבר
הודיעו לי מהחברה, בלי אזהרה
מוקדמת, שהעסק מבחינתם אינו

עחלסית יריב
ריווחי ושהם מפסיקים לעבוד. החותכים
הם הראשונים שאותם פיטרתי. כל
יום אני מפטר עשרה עובדים, עד
שאגמור את היהלומים שאני צריך
להחזיר מוגמרים. היהלומנים יוצאים
לחופשה השנתית ב־ 27 ביולי וסטאר
דורשים לגמור את העבודה עד ה־.20

אני לא יודע מה יעשו הפועלים ולאן
ילכו׳.

,במשך שגמיים
נאבקתי,,

ך* יום הראשון לפני שבוע
החליטה הנהלת הבורסה לאסור
על 17 יהלומנים, שהוכרזו כפושטי
רגל, את הכניסה לאולם המכירות של
הבורסה. על לוח המודעות ניתלו שמות
היהלומנים יעקב הרבסט, יצרן שהתחיל
ממלטשה קטנה, גדל בקצב מהיר
מדי, הסתבר והוכרז כפושט רגל.
כמה מנערי הזוהר של תל־אביב
ונתניה נעלמו מהשטח. מיכה גיטר
שפשט את הרגל עוד לפני גל
פשיטות־הרגל הגדול, שעד לפני כמה
שנים היה גבר מבוקש מאוד שגילגל
מיליונים, יושב עתה ולוטש במלטשה
זעירה ברמת־גן.

מה הסיבות למצב
ג. שבר-העבודה, המחושב בדולרים. גמהג״א25
משבר״העבודה המשולם בבלגיה.
הסיבה: שערי המרה נוחים בבלגיה וגרועים ביש ראל.
.2גדולי
היצרנים בישראל יצאו כמעט ממחזור
הייצור השוטן׳ בגלל צימצום דראסטי באשראי.
הסיבה: עדיין תלויה ועומדת תביעת הבנקים
לכיסוי חו מ ת שלא שולמו.
נ. מ ח -אדם אמין ומיומן עזב את מיקצוע הליטוש
עם פרוץ המשבר, וקשה להפנותו מחדש לתעשיה.
הסיבה: למרות ששכר־העמדה בדולרים נראה
גבוה, משתכר לוטש יהלומים פחות משהשתכר בעבר
בהשוואה לתעשיות אחרות.
.4בגלל לחצי הבנקים ואי ביטוח שער גאות אין

היצואנים בישראל יכולים להתמודד עם יצואנים
הודים, למשל, הנותנים ללקוחותיהם אשראי ביד
רחבה.
הסיבה: להודים מקורות מימון גדולים ונוחים
סתר והוצאות ייצור קטנות יותר, ולכן יצאו מהמשבר
בענף בצורה נמרצת ובריאה יותר.
.5מישרדי האוצר התעשיה והמיטחר יושבים על
הגדר ואינם מנסים לשנות את מהלך הדברים לעומת
תמיכה רחבה ונמרצת שקיבלה התעשיה בעבר,
מממשלות קודמות.
הסיבה: לאוצר נסיון גרוע בעזרה יזומה לענף
היהלומים. בעבר נוצלו הריבית הנמוכה והעידוד
לאזורי פיתוח לדעה, וכספים הועברו על-ידי
היהלומנים למטרות אחדות, כמו השקעות בחו׳ל
לשם השגת ריבית גבוהה יותר.

ן 1ןןןן 1ע ך חיים פיפאנו, דמות מוכרת בקפה אכסודוס, ש־הוכרז
לאחרונה כפושט רגל. הוא התגרש ועבר
1 11/1.1
ניתוח לב־פתוח. הוא בין אלה שנאסר עליהם להיכנס לאולם הבורסה.

בין אלה שהוכרזו כפושטי רגל
לאחרונה נמצא גם חיים פיפאנו. חיים
_ מוכר ליושבות קפה אכסודוס כגבר
״ יפה־תואר, המגיע במכונית מרצדס
ספורט לבנה, תמיד שזוף עם חיוך על
פניו, כשלצווארו שרשרת מזהב
שעליה תליון עשוי יהלומים עם סמל
הדולר. שוכני אכסודוס אינם מעלים
על דעתם את גודל הטרגדיה שפקדה
את חיים בשנתיים האחרונות.

סיפר חיים סיסאנו:
.אני יליד הארץ, בן .45ב־1959
התחלתי עם היהלומים. עד אז הייתי
ילד ששיחק על שפת הים. התחלתי
— כלוטש. אחרי זמן־מה הפכתי להיות
בעל מלטשה ויצרן יהלומים. עיקר
הייצוא שלי היה לאיראן. הצרות שלי
התחילו כשחומייני עלה לשילטון.
מגיע לי׳משם כסף שלעולם לא אקבל
אותו. עד שזה קרה, הייתי מייצא
יהלומים בהיקף של 2וחצי מיליון
דולר בשנה.
כשהתחילה המפולת עצמה ממש
נהרסתי. ב־ 1981 עברתי ניתוח לב
פתוח. הייתי חייב אז סכום של 900
אלף דולר. אחרי הניתוח הייתי ממש
מדופרס. הבנק לא חירפה ממני, ומכר

ך • במיליון ו־ 100 אלף דולר אבנים שאני
שילמתי עבורם שנים וחצי מיליון. לא
חיכו לי עד שאני אמכור.
מכרתי וילה בנאות־אפקה, שבניתי
באותם הימים. אפילו לא זכיתי להיכנס
אליה. אשתי התגרשה ממני, כל עולמי
חרב. במשך שנתיים נאבקתי שלא

ששיבש במקום העבודה

ודונם שם׳ ,כי אפשר למכור דונמים משטחים של מלטשות ריקות. ברחוב

הירקון ברמת־גן, בבניין שבו עבדו כ״ 300 איש, עובדים עתה 40 בלבד.
במלטשה של ז׳ק אזולאי הפך שולחן הליטוש לשולחן מישחקי שש״בש.
במקומות אחרים באותו בניין האולמות ריקים ונעולים על בריח.
יהלנמים עטופים
בשזמז

ן ף 0דןדןח 1,זה היחס של העובדים המועסקים כיום בענף
*111 ליטוש היהלומים, לעומת הפוטנציאל. אלפי 3 עובדים חטבו את מיקצועם ופנו לתעשיות אחרות. הפיטורים בסטר

דיאמונדס, שהחלו השבוע, יוטיפו אולמות ריקים בתל״אביב, בנתניה
וברמת־גן. מעריכים את מיטפר הלוטשים שנותרו בתעשיה ב״,4500
במקום 12 אלף. היבואנים, המתווכים והטוחרים ממשיכים להרוויח.

.אני כיום בן .50 התחלתי עם
יהלומים אחרי סיום הגימנסיה. ידיד
של אבי הכנים אותי לעסק. אני מאלה
׳שהאמינו ביהלומים. החזקתי מלאי,
וניהלתי עסק בינלאומי בארץ ובחו׳׳ל.
.כשהתחילה ההתמוטטות הפסדתי
מייד 60 אחוז מהכספים. חוץ מזה
שהבנק לקח ריבית וריבית דריבית.
אחרי שנתיים ההון שלי נשחק. מכרתי
את כל הנכסים שהיו לי. היה לי דם
להוציא את הסחורות ולמכור במחירי
השוק. שילמתי את כל החובות שלי
לבנקים. היו לי חובות של כמעט 2
מיליון דולר. מכרתי וילה באזור יוקרה.
התגרשתי מאשתי — יותר נכון היא
התגרשה ממני. הכל נגמר.

אחד היהלומנים שהחל להסתבך או
הפסיד כסף רציני, מיד נסגרים הברזים.
שלא כבעבר כשעזרו אחד לשני.
כששמעו שהפסדתי סכום ניכר מיד
דרשו גם האחרים את חובם.
וכשהמחירים נופלים כל יום, מאיפה
אחזיח פשוט נמחקתי, אני לא הצלחתי
להסתיר את הסתבכותי ולהציג את
ההצגה הגדולה כמו אחרים במצבי
שמסתירים את המפולת׳.
סיפורם של השלושה חחר על עצמו
בגירסות שונות שוב ושוב. לא כולם
קרבגות של הבנקים והמימון שאלה
העדיפו לכל עבר.

יכריזו עלי פושט רגל. לפני חודש
הכריזו.
אני עוד מאמץ ביהלומים. אני 21
שנה חבר בורסה, בלי שיהיה לי סיכסוך
עם אף אדם פרטי. זה מצחיק שיאסרו
עלי להיכנס לבית שהיה יותר מביתי
הפרטי כל חיי. אני אמשיך להתקיים
על אפם וחמתם של כולם. יש לי עוד
ידידים בעולם, שעדיין מאמינים בי׳.
עד כאן סיפורו של חיים פיפאנו.

״זה היה
גודא״
^ חלומן אחר שביקש לשמור על
עילום שמו, סיפר:

.זה היה נורא. מעטים האנשים
היכולים לעמוד בזה. אני יודע על כמה
שקיבלו התקף־לב. אחד מת משבץ.
התחלתי הכל מההתחלה. היום אני
עובד בתיווך, בלי שיהיה לי שום הון
משלי.
.לפעמים אני מרגיש שאני נלחם
בטחנות־רוח, אבל אני ממשיך להיאבק
ואני עוד מקווה להמשיך ביהלומים.
אולי אצליח שוב.
סיפר אחד מ־ 70 היהלומנים ששמם
עומד להתפרסם בקרוב נוסף ל־17
שהוכחו כפושטי־רגל לאחרונה:
.בענף היהלומים, כשנפוץ סיפור על

בשבחן הבא: חלקם של המקים.

בענף היהלומים נותרו אחרי
הפיטורים בס טאר דיאמונדס 4000
לוטשים, אשר נושאים על גבם -
בדרך זו או אחרת -את יתר
המתפרנסים מהענף. היחס בין
האנשים היצרניים ובין מפלי
השומן הוא במעט אחד (יצרן)
לשלושה (אחרים) .בין הנסמכים
אל שולחן הייצרנים: יצואנים,
סוחרים, יבואני גלם, מתווכים,
ממיינים, פקידים, סוכני ביטוח ב*
בורסה, נותני שיחתים שונים,
אנשי ביטחון, מאות פקידי בנקים
ואנשי ־אחזקה. לכל אלה יש
להוסיף את אחזקתם של יותר
מ״ 800 מישרדים, תשלום מיטים
לעיחות, וכמובן את ה ח בי ת
לבנקים.
בהשוואה לתקופה הפרה-
היטטוחת של התעשייה, כשעדיין
שכנה הבורסה ברחוב אחוזת בית
בתל-אביב, עלו ההוצאות הנלוות
לייצור היהלומים בעשחת אחוזים.
הן מייקרות את המוצחם
לאין שיעור, ופוגמות בכושר ה-
תחחת של היהלומים הישראליים
לעומת אלה של הודו, למשל, שבה
הוצאות הניהול אינן קיימות
כמעט.
ותיקים נזכרים באותה תקופה,
כאשר מיספר המישרדים לא עלה
על חמישים, ומיטפר המתפחטים
לעומת המייצחם היה מיזערי.
באותה תקופה הפנינה התעשייה
שחחם, ויצרנים שייצרו אלפי
קרסים של גלם לחודש, ניהלו את
העסק עם אנשים טפוחם. עתה,
אחח הצימצומים הדרסטיים ביי צור,
עדיין נו ת ח עשחת מתפרנסים,
על גבם של לוטשים טפוחם.
לדבח מומחה בענף, מסתכמות
הוצאות אלה בייקור של
כ־ 20 אחוזים של המוצר המוגמר,
ואם פעם נאמדו הוצאות המש״
כו חתב״ 15 עד 20 אחוזים
מהמוצר, היום הן עולות על 30
אחוזים.

תוכניות מועדפות
בטלוויזיה הישראלית
1רביעי
20.7
• סרט ישראלי: תעלת
בלאומילך — א 5.30
מדבר עברית< .אדם תמהוני
מנסה לחפור תעלה בלב ליבה
של תל־אביב. בתפקיד הראשי
מופיע בומבה צור המנוח,
ולצידו שרגא פרידמן המנוח,
ניסים עזיקרי, אבנר חזקיהו,
עודד תאומי וזהרירה חריפאי.

• טבע: חיים בטבע
— 8.30 מדבר אנגלית).
סידרה בהפקת הבי־בי־סי, הפרק

אנגלית) .דראמה דוקומנטרית
בת ארבעה פרקים, על המאבק
הקשה שניטש בין ג׳ימי הופה,
המנהיג רב־העוצמה של איגוד
פועלי התובלה בארצות־הברית,
ובין בובי קנדי, כאשר שימש
כתובע כללי במימשל האמריקאי.
תחילתו של מאבק זה
ב־ ,1957 כאשר קנדי שימש
חוקר ראשי בוועדה מטעם
הסנאט, שמונתה לברר אי־סדרים
בתחום יחסי העבודה
והעסקים. הוועדה הוכיחה כי
להופה היה חלק בעשרות
מיקרים של התנהגות בלתי
הולמת. ב־ 1968 נידון הופה ל־13
שנות מאסר על מעשי שוחד

:תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
יזם שבת 23.7.83
יזם רביעי 20.7 83

• סידרה קומית: החותנת 8.30 ערוץ — 6
25 דקות — מדבר אנגלית).זוג שלומילאים שאינם
מצליחים לבצע ולו דבר אחד בשלמות וביעילות. הבעל אינו
מצליח להתמיד בעבודה כלשהי, כוונותיו הטובות לתקן או
לשכלל אינן מגיעות אף פעם לסיום מוצלח, ונוסף לכל
הצרות נחתה עליו החותנת שנטשה את בעלה.

• סידרה מדעית: המוח האנו שי (— 9.10
ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית) ,סידרה
בהפקת הבי־ני־סי, הדנה במש האנושי ועוקבת אחרי
פעולותיו ותפקודיו. בסידרה מובאים סיפוריהם של אנשים
שונים שעברו ניתש מוח או סבלו משיתוק, דדן הטיפול בהם
ומידת השתלבותם במעגל החיים.

יום חמישי 21.7.83
• לילדים: עולמו של וולט דיסני (— 6.10
ערוץ 50 — 3דקות — מדבר אנגלית) .פרק חדש
מסידרת הילדים הפופולרית עם הדמויש החביבות והמוכרות
של וולט ריסני. סיפורים אנושיים ואנימציה מעולה.

• בידור: אולפן לא מנות(.20ד — ערוץ — 3
40 דקות — מדבר ומזמר ערבית) .תוכנית בידור
בהפקה עצמית המביאה לאולפן הטלוויזיה אמנים בתחילת
דרכם, המציגים מיבחר מרשים של שירה וריקודים, מישוזק,
פרשיות שיקויים.

• סידרה לילדים: כפר מעל לעננים (— 6.30
ערוץ 20 — 6דקות — מדבר צרפתית) .סשרה
בהפקת הטלוויזיה הצרפתית, כאשר בובות ממלאות בה את
תפקידי השחקנים. הסידרה מספרת על שני ילדים המרחפים
בעננים ויורדים מפעם לפעם לסיורים ולביקורים במקומות
שונים. אפשר ליהנש גם ללא שיעת השפה הצרפתית.

• קולנוע: פסטיבל פירטי קולנוע (— 10.15
ערוץ — 6מדבר אנגלית) .סרטי קולנוע מעולים,
ישנים וגם חרשים, מאולפני אנגליה וארצות־הברית.

יזם ראשז? 24.7.83
• סידרה מרתקת: זה לא יאמן — 6.20( :ערוץ
50 — 3דקות — מדבר אנגלית) .סידרה אמריקאש
פופולרית המצולמת באולפן טלוויזיה בנוכחות קהל. תופעות
ומעשים מרשמים ועוצרי נשימה, שיאים עולמיים בתחומים
שונים וכישרונות נשרים. בחב הקטעים אין צורן לדעת
אנגלית כש להבץ את המתרחש.

יזם שזי 25.7.83
• אנימציה: לורל ו הודי 5.50 ערוץ — 6

• סידרה קומית: שלושה בדירה אחת (8.30
— ערוץ 25 — 6דקות — מדבר אנגלית).

50 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה בלשית מרתקת
מפרי עטה של אגתה כריסטי, המביאה בכל פעם עלילה
מיסתושת הנפתרת בדקה האחרונה. בהשתתפות: ג׳ייסס
ווושק, אן סטליבראס, קונסטנטין גרגורי ולינדה מרלו.

דקות) .תחרויות כדורגל נבחרות סן הליגות הלאומית
באנגלש ובגרמנש המערבית.

יזם שלישי 26.7.83

יזם ששי 22.7.83
• כדורגל — 1.40( :שני הערוצים — 90
• סידרה מישפחתית: מי שפחת קינג (— 9.10
ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
סקוטית שעלילתה מתרחשת בסוף המאה ש ,19 ומתמקדת
באהבה אסורה של נער פרוטסטנטי ממישפחת אצילים.

• סידרה דקומנטרית: לקראת שנת אלפייס
( — 8.55 ערו ץ 15 — 6דקות — מד ב ר אנגלית).
סידרה קצרה המתארת בוורוד את עולם המחר, על שיכלוליו
המצאותיו שישגיו.

ובו סיפורה של נערה בודדה
הנענית למודעה בעיתון על
מישרה פנוייה. מתברר כי
המישרה תובעת סכנות, ההד
פכות סרט זה לסרט אימה ומתח.

• קומדיה: ויץ ושר־סטר
11.30 מדבר
ומזמר אנגלית* .סשרה של
ברשות ופארשיות, והפעם תחת
הכותרת מרד על הסיפון.

יום ראשון
24.7
• סידרה: דאלאס (9.30
— .מדבר אנגליתו. הפרק
איסטווד: הרי המזוהם
יום רביעי שעה 10.05
שמור מרחק מן הדוב חלבן
מספר על פלישת דובים לבנים
בחודשי הסתיו מן הערבות
למזבלותיה של עיירה בצפון
קנדה, כדי לספק את רעבונם.

• סרט קולנוע: הרי
המזוהם 0.05 מדבר
אנגלית) .גיבור הסרט הוא הרי

קלאהן, קצין־מישטרה בסן־
פרנסיסקו, המסור לעבודתו אך
מעדיף לעשות זאת בסיגנונו
האישי, שלא תמיד נראה
לממונים עליו ולפוליטיקאים
הקובעים את גורל העיר.

יום חחי ש

וזיוף. באותה שנה נרצח בובי
קנדי. השחקן רוברט >ברטה<
בלייק מגלם את ג׳ימי הופה,
והשחקן קוטר סמית את בובי
קנדי.

שלושה
• קומדיה:
בדירה אחת (— 11.05
מדבר אנגלית) .הפרק
שמרטפים מספר כיצד יוצאת
ג׳נט לפגישה עם דייוויד, אחרי
ששכחה כי הבטיחה לשמור על
ילדיהם של ידידים כאותו ערב.
כשג׳רי רנרל מתקשר לשאול
אם תוכל להגיע קצת יותר
מוקדם, היא מבקשת מקריסי
שתחליף אותה.

פרק 11 בסידרה המאירה את
עולם הרפואה וגוף האדם, תחת
הכותרת המכונה הגופנית.
בפרק זה מסופר כיצד מועברת
ההוראה לבצע פעולה גופנית
מסויימת מן המוח לאברי הגוף.

• תעודראמה: פרשת
ג׳ימי הופה( — 10.20 מדבר

22.7
• סרט קולנוע: בית
התה של ירח אוגוסט (9.15
— מדבר אנגלית) .קומדיה
המתארת קורותיו של׳ קצין
שלומיאל בצבא הכיבוש האמריקאי
החונה ביפאן, באי אוקי•
נאווה, אחרי מילחמת העולם
השנייה. קומדיה העוסקת במד
פגש בץ תרבויות (.פורנוגרפיה
היא שאלה של גיאוגרפיה׳).
האמריקאים מנסים להשליט את

יום שני
25.7

• בידור: תהילה 8.051
— מדבר ומזמר אנגלית*.
הפרק הצלחה.

• מותחן: אישייד (9.30
— מדבר אנגלית* .חלק שני
של הפרק רס היפות מתות,
המספר על עלילותיו של בלש
מסוג שונה.

• סירטונים מקוריים:
פגישה מיקרית (— 11.05
מדבר עברית* .סשרה
המציגה לצופי הטלוויזיה,
ביכורי סרטיהם של בימאים
ישראליים צעירים. הסרט
פגישה מיקרית הוא סירטה של
רינה שטרנפלד, בוגרת החוג
לקולנוע באוניברסיטת תל־אביב.

יום
שליש•
26.7
• סידרה קומית: רודה
( — 8.03 מדבר אנגלית*.

23.7

21.7
• סרט ישראלי: תעלת
בלאומילך — ב׳ — 5.30
מדבר עברית).
• מדע: גופו של עניץ
( — 9.30 מדבר אנגלית).

סמית: פרשת הופה
יום חמישי, שעה 10.20
ערכי התרבות המערבית על
אוכלוסש הנראית להם כנבערת
מדעת, ובני האי למוש הסבל
משלימים עם שיגעונותשם של
האמריקאים. בשני התפקידים
הראשיים מרלון בראנדו, המגלם
את דמותו של סקיני בן
אוקינוואה, ומולו גלן פורר,
בתפקיד הקצין האמריקאי.
בימאי הסרט: דניאל מאן, הסרט
הופק ב־.1956

החקירה מתאר כיצד נחקר בובי
יואינג בעיקבות רצח הסחטן
פארדיי. לוסי מששררת מכליאתו
של הצלם שלה בעזרת פאם
ובובי. קליף חש שהוא על סף

המביאה מעולמם של קבוצת
אקדמאים, סופשם ועיתונאים
צ׳כוסלובקיים, הנאבקים על
זכויות האדם בארצם. סרט ש
מתייחס לקבוצה ,77 שהניפה
את נס המרשה התרבותית
בצ׳כיה, ושנרמסה באכזריות
על־ידי השילטון.

תחת הכותרת ברנדה בורחת
מובא עש אחד מסיפורש של
גרושה נידיורקית, של אחותה
ואמה.

ימים
• נוסטלגיה:
מאושרים 8.30 מדבר
ומזמר אנגלית) .הפרק
משבר גיל ה־ 45 מספר על
הווארד קנינגהאם התוהה לאן
נעלמו השנים והחלומות. שצ׳י
מביים מסיבת יום־הולדת לאב
בעזרת פונזי ושאר החבורה. פרק
אחרון בסידרה. בשבוע הבא
תחודש הקרנת בנסון.

• מותחן: משכורת
טובה, קבורה מובטחת
— 10.301 מדבר אנגלית).
פרק מהסידרה הבריטית תרילר,

• בידור: פראנק סינד
נאטרה בהופעה חיה (9.30
— מדבר ומזמר אנגלית*.
בראנדו ומורד
יום שישי, שעה 9.15
התמוטטות, שוא מנסה ללוות
כסף מסראלן.

מבקר
• דראמה:
המדינה 10.20 מדבר
אנגלית) .דראמה בריטש,

הזמר הנודע פראנק סינאטרה
בהופעה חש בקונצרט שנערך
באוגוסט .1982

• מותחן: לא יאומן כי
יסופר 11.00 מדבר
אנגלית) .פרק נוסף בסשרה

המביאה עיבודים טלוויזיוניים
לסיפורים בעלי סוף יוצא דופן.

שדור
צל״ש

משה וחצי
ושלושת הבוראיינים
• למפיק כולבוטק רפי גינת ולכתבת
ליאורה עמיר, על סירטם המהמם, שעסק
בהלקאת ילדים בישראל. סרט זה חשף את כל
המוסדות ובעיקר את מישטרת ישראל,
כמערכות העושות כל שביכולתן כדי שלא

אך מזה כמה שנים לא נערך קורס כתבי
טלוויזיה ברשות־השידור, דבר שהביא בהדרגה
לדילדול מיספר הכתבים, ולצירוף כתבים
בלתי־מיומנים לחטיבה(ביניהם מקליט־לשעבר,
שקופן־לשעבר ושוער־ביטחון לשעבר).
באחרונה ניסה מנהל חטיבת־החדשות, יאיר
שטרן, בעצה אחת עם מנהל הטלוויזיה טוביה
סער, לעקוף נוהל זה. הם צירפו לקורס־השתלמות
של חטיבת־החדשות בערבית שלושה
צוערי־כתבים, בדי להופכם לכתבי־טלוויזיה.
השלושה הם אורי ניר (איש מודיעין צבאי

מנהל סער ומסיק גינת
שורש כל רע
לאכוף את החוק על הורים המכים את ילדיהם.
סרט זה חשף את החברה הישראלית במערומיה.
אי־אכיפת חוק זה הוא שורש כל רע, המביא
מאוחר יותר לפיצוץ אסיפות בחירות ולרצח נוסח
רצח אמיל גרינצווייג. סיפורו של האב, הנאבק
במשך שנים במערכת כדי לאכוף את החוק על
אשתו, שהיכתה באורח כפייתי את בתם הוא
סיפור מחדליה של החברה הישראלית כולה.
• לרמטכ״ל, רב־אלוף משה (.משה וחצי״)
לוי, על הופעתו במישדר מוקד. בקולו השקול
ובדבריו הענייניים הוא הצליח לסלק במעט את
ריח הפוליטיזציה של הצבא, שאותה טבע קודמו,
רב־אלוף (מיל) רפאל (.רפול״) איתן, במשך
חמש שנות כהונתו. לוי עשוי להשיב בתדמיתו
המיקצועית והלא פוליטית את צה״ל למקום
שנועד לו בחברה ישראלית. שלושת מראייניו
של לוי, ניסים מישעל, חנן עזרן ואהוד
יערי לא הצליחו להגיע לגבהיו של הרמטכ״ל
החדש.

ם, יבוא תחת סממו־?
בימים אלה מתנהל בחטיבת החדשות של
הטלוויזיה הקרב על מעויו של כתב־צבאי חדש,
במקומו של דן סממה, העומד לצאת בקרוב
לשליחות של המגבית היהודית המאוחדת
לאנגליה.
עורכי מב ט פנו אל ראש הדסק הבינלאומי,
משה שלונסקי, וביקשוהו ליטול על עצמו את
תפקיד ראש הדסק לענייני צבא וביטחון, אך
שלונסקי הציג תנאים, שספק אם ראשי מבט
מוכנים לעמוד בהם.
המועמד האלטרנטיבי של עורכי מבט הוא
ראש־הדסק לענייני רווחה, חנן עזרן, שאף
השתתף בפאנל שריאיין את הרמטכ״ל במישדר
מוקד.
שני מועמדים נוספים, הפועלים בהתמדה
לתפקיד זה, הם הכתב לענייני רפואה כני ליס,
שהיה עמוד השידרה הדיווחי של חטיבת
החדשות משדה־הקרב בימים הראשונים של
מילחמת־הלבנון. כתב נוסף הפועל למינויו
לתפקיד הוא מנשה ת.

העיקוף שלא הצליח
הנוהל התקין והחוקי של רשות־השידור,
בדבר קבלת כתבים חדשים למחלקות החדשות
של הרדיו והטלוויזיה, מתבסס על קורס נרחב
לכתבי טלוויזיה או רדיו, הנערך במרכז־ההדרכה
של רשות־השידור. בסופו של כל קורס כזה
עוברים הכתבים בחינה, והמצטיינים מתקבלים
לעבודה בחטיבות החדשות.
העולם הזה 2394

ויורשו המיועד של אהוד יערי) ,אברהם
ברזילי (איש גלי צה״ל) וגוני סביר. אילו
השלימו השלושה את ההשתלמות, הם שהיו
הופכים לכתבים מן המניין.
אך ועד הכתבים בבניין הטלוויזיה הכשיל
מזימה זו של שטרן וסער, בטענה שעל
רשות־השידור לפתוח קורם כתבים פתוח, קורס
שהמצטיינים בו יתקבלו לעבודה.
את התמריץ לוועד הכתבים לפעול לביטול
השתתפותם של שלושת צוערי־הכתבים
בהשתלמות, יזמה עובדת חטיבת החדשות רינה
חנינא, שלה הובטחה מישרת כתבת במבט,
הבטחה שלא קויימה.

זמיר וגיסי נגד קרם
הדו״ח של סגנית היועץ המישפטי יהודית

לפיד מצנזר
את חלבי
זה שוב קרה בחטיבת החדשות.
עורך־המישנה של מבט, ובעבר כתב הטלוויזיה
לענייני השטחים הכבושים, רסיק חלבי, הציע
להכץ סרט שיתמקד בעיירה אום־אל־פאחם.
מנהל חטיבת החדשות יאיר שטח. אישר את
הצעתו של חלבי. מנהל הטלוויזית טוביה סער,
אישר את אישורו של שטדן. ההצעה ירדה מעל
סדר היום כאשר נודע עליה למגכ״ל הרשות יוסף
לפיד.
לפיד שב על טענתו הישנה. ט לרפיק חלבי
יש דיעה מוקדמת על הנושא הערבי, ולכן הוא
מנוע מלערוך סרט זה.
על פי כלל זה, מנועים מן הסתם כל שאר כתני
מבט להכין סרטים על נושאים העוסקים
ביהודים. הציע אחד מכתבי מבט• :הפשרה
עשוייה להיות בכך, שרפיק חלבי יכץ את כל
הסרטים הנוגעים לנושאים יהודיים, בעוד ששאר
הכתבים יכינו אך ורק סרטים הנוגעים לנושאים
ערביים!׳

קרס, המתייחם לפרשת עמום ברנס, הצליח
לשבש לחלוטין את היחסים בץ מישרד
המישפטים והטלוויזיה.
רמי וייץ, הכתב המישפטי של מבט, הצליח
להשיג חלקים נרחבים מתוך דו״ח קרפ, ופירסם
את המלצתה של קרפ לערוך מישפט חוזר לעמוס
ברנס, גם אם קצין־המישטרה מרקוס יזוכה. וייץ
פירסם זאת באחת ממהדורות מבט, והציע לקרם
להופיע באותה מהדורה. אך היועץ המישפטי,
יצחק זמיר, מנע את הופעתה של קרפ במבט.
מאוחר יותר, לקראת כימעט חצות, הפעיל
היועץ המישפטי לחצים על מנכ״ל רשות
השידור, יוסח לסיד, לשדר הכחשה לפרטים
ששודרו מתוך הדו׳׳ח, וההכחשה אכן פורסמה.
יומיים מאוחר יותר, הוגבר הלחץ של
מישרד״המישפטים, כאשר ללחץ הצטרפה
לישכת השר משה ניסים, ודוברה יצחק
סיינברג. לחץ זה התבטא בתביעה שהגברת
קרפ, תמסור במיסגרת מבט הודעה ולא ראיון.
עורך מבט מיכאל רקפין היתנה את הופעתה של
קרם בכך שתתייחס גם לדו׳ח קרפ השני, העוסק
במתרחש בשטחים הכבושים.
כך או אחרת הגיעה חטיבת החדשות של
הטלוויזיה לאחד מהאבסורדים העיתונאיים
המוזרים בתולדותיה. רובו של דו״ח קרפ בעניין
ברנס בידיה, והיא אינה מפרסמת אותו ברבים,
למרות שידר רשות־השידור, פרום׳ ראובל

עורד־מישגה חלבי
דיעה קדומה

ירון, יצא בגלוי נגד השקפותיו של היועץ
המישפטי זמיר, שהיה בעבר הרחוק תלמידו
באוניברסיטה.

פסקול

אסור לגדר לונדון קטן
• את המקום המתפנה של אבי אתגר,
בתוכנית שעה טובה עשוי לתפוס בראשית
העונה החדשה של התוכנית לקראת החגים,
המנחה מאיר שליו, העומד לשוב מחופשתו
כיורדים על השבוע. מינויו של שליו עשוי
להיתקל בהתנגדות חריפה של הכנף הימנית
בוועד״המנהל של רשות־השידור, בטענה• :אסור
לטלוויזיה לגדל עוד ירון לונדון קטן

מאחורי הקרעים

הניתוח ניטרל
את קרפיז

מגיש שליו

שיבוש רפואי ולא מתוכנן טרף את כל

הקלפים במאבק שאותו מנהלים טוביה סער
ויאיר שטרן למען מינויו של מיכאל קרם ין
לעורך קבוע של מבט.
קרפין, שחש ברע, הובהל בראשית השבוע
שעבר לבית־החולים הדס ה בירושלים ונותח
ניתוח חירום במעיו. כתוצאה מניתוח זה נוטדל
קרפין למשך כמה שבועות מהמירוץ על התפקיד
הנכסף.
המיכרז, שהיה צפוי להיערך תוך שבועיים
שלושה, עשוי להידחות לחודש עד חודשיים, עד
שקרפין ישוב לאיתנו, ויפעיל מחדש את שררתו
במערכת מבט.
שיבוש נוסף לתוכניתם של סער ו שטח בא
מכיוון בלתי־צפוי. כמה מחברי הוועד־־המנהל של
רשות־השידור מצאו תשונה לטענתם של סער
ושטרן, כי במאגר העובדים של מכ ט אץ בנמצא
עורך־מיקצועי בעל כישורים לעמך את מבט.
מועמדם של חברי הוועו״המנהל, המתנגדים
למינויו של קרפין בצורה חסדת־תקדיס, ת א
דויד גילכיע, שהחליף למשך שלושה שבועות
את עורך השבוע -יומן אירועים, מימי-
לימור, שיצא לחופשת קיץ.
במשך שלושה שבועות אלה הוכיח ג ל בו ע
כושר עריכה מעלת וצד את עיניהם של חברי
הוועד״המנהל, המתחילים בימים אלה בשחלה

מועמד ג ל בו ע
עורך מיקצועי
בצמרת רשות־ד,שידור, כדי להביא למינויו של
גילבוע כעורך מבט.
חברי הויעד־המנהל התמלאו תמיהת לנוכח
התוכנית של הנהלת הטלוויזיה להעביר את
גלבוע לתפקיד מנהל מחלקת סירטי־תעודת
מחוץ למחלקת החדשות בשעה שהמחלקה
סובלת מחסור כתני בעוייכי־חדשות מיקצועיים,
לטענתם של חברי הוועד־המנהל מעידה מגמה זו
של הנהלת הטלוויזיה על חוסר שיקול מיקצועי
מובהק ובכוונתם לפעול לשינון תוכנית זו.

שעה טובה
• • החל מהשבוע הבא, יחזור למסך
במוצאי־שבתות גיבור הסידרה בנסון, עם חיוכו
הגדול מנכ״ל רשות־השידור, יוסח לפיד,
ששב לפני שבועיים מעבודה שאותה ערך
ביוגוסלביה עבור בית התפוצות יצא השבוע
שוב לחוץ־לארץ, והפעם לוועידה השנתית של
מנהלי אירגץ השידור האירופאי, הנערכת
בלוכסמבורג למרות טענתו של ישראל
פלג, נציג המערך בוועחהמנהל, כי
תשדירי־השירות של עירית תל־אביב הם
תעמולת בחירות של ראש־העיריה שלמה
(.צ׳יץ״) להט, תמשיך הטלוויזיה להקרין
תשדירים אלה, ובנוסף להם תתחיל לשדר
תשדירי־שירות דומים על חיפה, טבריה וערים
נוספות ברחבי המדינה. אמרה על כך דוברת
רשות״השיחד אריאלה רבדל. :הרי ישראל
פלג יודע, שלפחות בחיפה קיים ראש־עיריה
ממיפלגתו. מעניין אם גם בעניין תשדירים אלה
כינוי הרווח
ינהל מאבק בוועד־המנהל.״
באחרונה במיסדרונות הטלוויזיה למחלקת
תוכניות־הילדים־והנוער, הוא. מחלקת טוביה
ושיבעת סרטיו״ .הסיבה: במיסגרת שקיעתה של
מחלקה זו, הוחלט במהלך הקיץ להקרין תחת
מישררי הילדים והנוער הרגילים סרטים
ישראלים ישנים, שהראשון בהם טוביה ושבע
בנותיו. השבוע יוקרן הסרט תעלת בלאומילך.

צ״ו תל־אביב׳,
שערה במיקוח
ער ומני המנהיג
הנאצי, מחבש
רסוהות לזכויות
הפירס 1ם

הירצה באוניברסיטת תל־אביב על עיצוב בימה,
שנתיים וחצי הוא היה נספח־תרבות בשגרירות
ישראל בארצות־הברית. הוא בקי בהיסטוריה
ובאמנות.
היום הוא מחזיק באוסף מיסמכים מיוחד במינו
של היינריו הימלר ובני מישפחתו, ומיסמכים
אמריקאיים רשמיים הקשורים בר״ר מנגלה.

על המהפך שחל בחייו בעיקבות בך
סיפר רוזנטל להעולם הזה־:
לפני קצת יותר משש שנים הוצגה תערוכה
שלי בבריסל. יום אחרי הפתיחה נכנס למקום
פלמי, ושאל אותי אם אני מעוניין לראות אוסף
פרטי שלו. הנהנתי בראשי ואז הוא נתן לי
כרטיס־ביקור שלו. כשבאתי לביתו לשתות כוס
יין, נדהמתי. המקום היה מלא בדגלים נאציים,
בכלי־נשק ובמוצגים אחרים מאותה תקופה.
מתוך סקרנות ביקשתי לדעת אם יש לו משהו
נוסף. הוא סיפר לי על איש־קשר שלו
בארגנטינה, שהביא לו, בין השאר, מיכתב של
היינריך הימלר שנשלח לביתו גודרון.
בתום השיחה אמרתי לו שאני עומד לשוב
כעבור שישה חודשים לאנטוורפן, לתערוכה
נוספת, ושאשמח אם הוא יודיע שיש מי שמוכן

הצייר חיים רוזנטל צועד למישרד עויד־הדין שלו,
כשבידו מיזוודח ובה חלק מאוסף הימלר. משמאל:
הימלר ובתו גורדו! ,בפי שצולמו ב 19 ביוני ,1941 שלושה ימים לפני הפלישה לרוסיה.

מנקד סייס בתיק

שיחת הטלפון שקיבל הצייר התל־אביני חיים
רוזנטל היתה קצרה ביותר. .עלינו על עיק־בותיו,׳׳
אמר הקול. ,ואנחנו נוסעים אחריו
לארגנטינה.״
המטלפן לא היה צריך להזדהות. רוזנטל ידע
בדיוק במה מדובר. קבוצה אמריקאית, המקדישה
את זמנה למירדף אחרי הד״ר יחף מנגלה, הודיעה
על צעדיה בשיחה ישירה מניו־יורק.
דד־־ד

אך מרוע לרוזנטל?
הגבר ממוצע הקומה ונעים־ההליכות הפך
בשנים האחרונות, שלא ברצונו, למרכז מידע
בינלאומי של ציידי נאצים, אספנים החוקרים את
התקופה הנאצית וסתם תמהונים המתעניינים
במאורעות מילחמת העולם השניה. מכשיר
הטלפון בביתו עמוס בשיחות מיסתוריות, שרק
הוא והחבר מעברו השני של הקו מבינים במה

1 0 5X4!£5

א10 זי* 7£5710א ו 08ס* 8 £מ 7£0£8 *1, 8

1*1111871116, £608110X7
11 29, 1961־*{(1

11. .1111.., 1;.־£11 11,1

021£א *£א?. ^05£אס
0־ מ£־דז*א מ 1אט5£0

*,א 11 28 ) 1961 ( 68־81016 11816 1106 )1 *{>1־ 31ת 8 1 £ 3
•־11 29 , 1961 , 183116 0£ 805 00111־זנ 1368^1, 111 8)16 *{1611

8 1ז מנ 011188100
< 86־01 נן6־10111371116, £608110137, 1
ס 1 68 £0110 * 8 :
>¥81£0111871116 ,1
,א 8־ 16110 688 ? 01א ׳ ^6־1־ 06
£60880137, 81331 *018860 80 8>16 >!67.1 <100113160888100 060860,
ו׳086 {>1ג .־זס X8 116 *68פ£3118, 186361, 8110}8 06 710£
־! >6ן זנ 60£616 6 )110* 1 6א860 182,380118* 1(1180* 38 ״:6086*1
£608108 3 3£0 *060 06 * 83 18ז 76300 18 60£016

ס!*11־ 01י ** 1ז 00631 ,8 0 0 * 1(16
־711710 71
י861
־! 6 {,0־1£ 1ז 1611א , 8311 8 )138־* 10011* 60838100 060861י 1

< 61־ 0 * 1־1688616
־! 6 )1£616 * 1160 )16 83 * 8 {110 811א 161ז16081
מ * 3£621־ ? 11״ 0 -* 1ז ס 8 6* 1 80* 6* 83 806 087100817 6׳ 1 8 ״ }6
ג<ת£608106 80 * 0 80* 681 * 6 868 * 660 19 ^9 3־!* 3 8* 311ה 11952
*060 )16 0*061 3 8*311 0

| \ 1*1ך \ 1ך 1א ך 11 מיסמך של האף־בי״איי, שבו מתוארים מעקביס אחרי
\ 11 #114#1 1 11 הד׳׳ר יוזף מנגלה, כפי שהגיעו לידיו של רוזנטל. אחרי

שנודע לפעילים אנסי״נאציים שהוא מרכז חומר על ראשי הנאצים הם העבירו אליו חומר רב.

מדובר.
איך הפך הצייר לחוקר התקופה הנאצית
שלא־מרצונוי
רוזנטל ( )45 נולד ברומניה וחי בתל־אביב מזה
33 שנה. הוא נשוי לאשה נאה ותמירה, חיה,
ולבני־הזוג שני ילדים 25 .שנה הוא מצייר וציוריו
מעטרים את קירות ביתו. במשד חמש שנים הוא

לקנות חומר על תקופת הרייך השלישי.
כאשר נפגשנו שוב, הוא הראה לי שלושה
צילומים, שבשניים מהם הופיע הימלר.
סקרנותי גברה. פניתי למומחים והם צחקו
ממני, היה זה הימלר שהוציא פקודה לשרוף
מיסמכים אישיים, ולטענתם לא יתכן שנשאר
חומר של הימלר מאותה תקופה.

לארצות־הברית הוזמנו על ידי הסי־איי־איי, כפי
שרשום בסיפרי הטיסות.
מנגלה התחתן עם אשת אחיו שנפטר. אחר־כך
היא עזבה אותו וחזרה לגרמניה. בין השנים
1956־ 1960 הוא עבד בארצות־הברית, בידיעת
השילטונות ועסק בנסיונות רפואיים. באריזונה
התגלה אפילו מיספר חשבון הבנק שלו.
המיסמכים שניתנו לי קשורים במידע
שהועבר למימשל האמריקאי על ביקוריו ומעשיו
של מנגלה בארצות־הברית, בכל אותן שנים.
בן־שיחי שייך לקבוצה הרודפת אחרי מנגלה
ואחרים מתוך בצע־כסף. מלבד קבוצת הנאצים
והניאו־נאצים ואספני מזכרות מאותה תקופה, יש
גם קבוצה הרודפת אחרי הנאצים ביגלל הרווח
הגדול הצפוי מתפיסתם.
מאז ששמי נקשר לעניין, הוכנסתי לרשימה
שחורה. כבר הופעתי פעם אחת ברשימה שנתפסה
אצל מבצעי רצח באוסטריה. לא מכבר הייתי
אמור לבקר אספן באוסטריה. הזהירו אותי
טלפונית לא לנסוע. האספן נהרג ובאותו חדר
שבו הוא נורה אני הייתי אמור לישון.
אין לי ספק שהנאצים חוששים מחומר כזה. הם
לא רוצים להתפרסם. הם רוצים להעלים מידע
הקשור בעברם.

1\ 1ך ¥1 ¥11ך 1|| 1חיי 0רוזנטל מציג חלק מהאוסף שרכש
1.1בארצות-הברית ביחד עם שני שותפים.

האוסף כולל 700 מיכתבים של הימלר לאשתו מהשנים ,1945-1928
לעומת זאת, הרי רבים מהקצינים הבכירים
לקחו מיסמכים כדי להחליפם אחרי המילחמה.
החלטתי שאני רץ על זה.
אני חושב שמה שרציתי למצוא זה מיסמן־
המקשר את הפיתרון הסופי להירארכיה הנאצית
הגבוהה. על כל פנים, לא סיפרתי על כך לאשתי,
גם כדי שלא להפחיד אותה וגם מפני שחששתי
שאולי לא אמצא בסופו של דבר שום מיסמך.
בינתיים אבד הקשר שלי, הקשר העקיף, עם
~ המקור הדרום־אמריקאי. האיש הבין שאני
ישראלי וחשש שמטרותיי זהות למטרותיהם של
לוכדי אדולף אייכמן. אך הפלמי היה טוב אלי
ונתן לי רשימת כתובות וטלפונים של אספנים
אחרים שבהם יכולתי להיעזר.

,מה עושה
היהודי במיגור

ף* אשר נסעתי עם מישפחתי לשליחות
^בארצות־הברית, העסק היה מת. אמנם
התוודעתי לחוג של אספנים, אך לא הצלחתי
לעלות על שום חומר חדש.
לקראת סוף שהותי בארצות־הברית קיבלתי
הודעה בטלפון. עליתי על קצה חוט. השאלה
היתה אם להאריך את שהותי בכמה חודשים
נוספים, או לחזור. החלטתי להישאר, אחרי
שראיתי מיסמך שהבהיר לי שאני בדרך הנכונה.
איש״הקשר שלי, ניאו־נאצי, הביא אותי
לבית־מלון ביוסטון לכינוס של נאצים וניאו־נאצים.
למקום הובא זקן, קצין נאצי לשעבר,
שהיה מרותק לכיסא־גלגלים.
בכל מיפגשי עם הניאו־נאצים, האספנים וכל
מי שהיה מעורב בנושא, הצגתי את עצמי כבן

*״ לאב גרמני ואם איטלקיה

135 צילומים מישפחתיים (ראה מימין) טיפרי חשבונות טל
המישפחה, ספר־בישול של האשה, ספר״זיכרונות מישפחתי,
מיטמכים רישמיים כמו פינקט חבר במיפלגה (ראה למטה).

על־כך. אנשים שונים החלו לתהות על קנקני.
היו אלה נאצים לשעבר, ששמותיהם מופיעים
במיסמכים ושחששו שהם יוזכרו שוב, היו כאלה
שחששו מסחיטה.
החומר שכל־כך הדאיג אותם כלל מיכתבים
אישיים של הימלר לאשתו, שלושה יומנים של
אשתו, יומן של הבת גודרון, צילומים מיש־פחתיים,
סיפרי חשבונות של המישפחה, ספר־בישול
של האשה, מיסמכים ותעודות, מיכתבים
ותעודות של הבן המאומץ ופריטים אחרים.
אגשי־הקשר שלי, מומחים לתקופה, לא
הטילו ספק באמיתות החומר. בדיקה שנעשתה
אחר־כך בארץ על־ידי הפרופסורים אוריאל טל
ויהודה באואר, לא הותירה מקום לספק. מומחים
כימיים שבדקו את הנייר והדיו, כולל אחד העובד
בבריטיש מיוזיאום אישרו שאלה מיסמכים
מקוריים. כאשר הוכנה כתבה על המיסמכים
על-ידי הטלוויזיה הישראלית, טילפן הכתב איתן
אורן לגודרון.
היא הודתה מייד שאלה מיסמכים אותנטיים
שנגנבו מהמישפחה בסוף המילחמה. היא אפילו
ביקשה את היומן שלה.

מיסמכי

^ האף־בי־איי
ך* עודי נמצא בארצות־הברית ואורז את
*1המיזוודות כדי לשוב לארץ, קיבלתי טלפוז

מאלמוני שביקש לפגוש אותי כדי למסור לי
מידע על מנגלה.
חששתי לצאת לפגישה. לבסוף נסעתי עם
אדם נוסף, כשהנשק הצמוד שלי איתי. בן־שיחי
אמר לי קצרות. .אני יודע, אתה הרי לא מחפש
את הימלר. אתה מחפש את הדוקטור׳ ,ניסיתי
להסביר לו שהוא טועה ואני בסך הכל אספן, אך
הוא הוסיף מייד. :גם אנחנו מחפשים אותו. אנא,
עזור לנו, אנו יודעים שאתה יודע ושיש לך
קשרים. פנה לאנשיך ונסה לסייע בידינו׳.
עמדתי לעזוב את החדר, אך אז שלף בך שיחי
חבילת מיסמכים ואמר לי. :קח אותם, זה יעזור
לך.״ הבטתי בהם ונבהלתי. אלה היו מיסמכים
רישמיים של האף־בי־איי והסי־איי־אי, חתר
מים בצורה שלא השאירה כל ספק למקוריותם.
חששתי ממלכודת. נציג ישראלי רישמי נתפס
עם חומר אמריקאי מסווג. הייתי בטוח שמצלמים
אותי. אך בן־שיחי לא ויתר ודרש שהחומר יועבר
אלי. בלית־ברירה לקחתי אותו וצירפתי אותו
לשאר האוסף שלי.
המידע שהכילו המיסמכים האמריקאיים ה־רישמיים
הוא מדהים.
בן־שיחי האמריקאי גילה שמנגלה ביקר
בשנתיים האחרונות ארבע פעמים בארצות־הברית.
הוא היום בן ,71 בריא ומתפקד כרגיל.
לאחיו של מנגלה היה מיפעל בלונג־איילנד. זוהי
חברת־בת לייצור מכונות חקלאיות, שבזמן המי־לחמה
היתה מרכז לנאצים. הכרטיסים לטיסות

שבסוף המילחמה

הגענו לרומניה. שמי, כפי שאמרתי להם, היה
פיטר סטפן רוזנטל.
אך מסתבר שלא תמיד הכיסוי עבד. הנאצי
הזקן הביט בפניי ושאל בגרמנית: ומה עושה
היהודי הזה בינינו? העמדתי פני כועס ויצאתי.
המתנתי מחוץ לאולם והמזל שיחק לי.
כאשר הוצא הזקן החוצה, מלווה באיש״הקשר
הצעיר שלי, הוא הוכנס למכונית שנשאה מיספר
זיהוי מכסיקאי. עבורי זה היה מספיק.
בשלב זה הבנתי שעליתי על משהו רציני.
פניתי ליד ושם ושאלתי אם הם מעוניינים
בחומר. הם ביקשו לבדוק אותו לפני שהם קונים.
זה היה בלתי־אפשרי, ומצד שני אני נשארתי בלי
כסף כדי לקנות לבדי את החומר.
הפיתרון בא מצד אנשי־הקשר ששלחתי כדי
שיקנו את האוסף במקסיקו. הם ביקשו להיות
שותפים, אחרי שהבינו במה מדובר. הסכמתי,
כשההסדר היה שהמיסמכים, עד האחרון שבהם,
יהיו ברשותי. הם הסכימו ללא תנאי מפני
שכאמריקאים הם היו חייבים להעביר, על־פי
החוק, כל מיסמו שבידיהם לרשות ממשלת
גרמניה.
קנינו את המיסמכים. סך כל ההוצאות, כולל
ההשקעה במירדף וביטוח האוסף, היו 130 אלף
דולר.
כאשר המיסמכים היו אצלי הודלף המידע

\ ד ד 1אלך רוזנטל מציג את החלק הפנימי של נרטיט־תחבר של אשתו טל
ח 1 7 / 1 11 11 1הימלר. היא התקבלה למיפלגה אחרי המתנה ארוגה, ואולי
מטיבה זו דאגה לשלם את מיטי״החבר בזמן, נפי שמעידים שוברי התשלום המודבקים.

התל־אביבי
11ךךךי | 1| 1עורך־הדין
11 7 | 7משה ה מל (משמאל) מת בונן
באוטף. זינגל מטפל במכירת היומנים.
למרות שהגעתי לתל־אביב, עריץ דואגים
אנשי־הקשר שלי בחו׳ל לעדכן אותי.
עד כאן דבריו של רוזנטל.
^ ינתיים התכוון רוזנטל לעשות שימוש
^ בחומר יקר־הערך שהוא הביא עימו
מארצות־הברית. הוא הודיע שאחרי שירוויח את
כספו ממכירת זכויות הפירסוס, הוא ימסור את
החומר לסיפרית וינר באוניברסיטת תל־אביב,
המתמחה בחקר הנאציזים.
הבעייה שהתעוררה היתה במכירת הזכויות.
רוזנטל ועורך־דינו, משה זימגל מתל־אביב, פנו
לגורמים שונים בעולם כדי למכור את הזכויות
לפירסום החומר בצורת ספר, סרטי טלוויזיה או
כל אמצעי פירסומי אחר. נציגים של עיתונים
מאנגליה ביקרו בארץ ועמדו על מהימנות
החומר, ועל היותו מקורי. בשלב זה מה שעיכב
את פירסום החומר הוא חששם של האנגלים מכך
שהבת של הימלר תדרוש עמלה על הפירסום.
רוזנטל התנגד לתשלום תמלוגים לבת,
בטענה• :לבתו של רוצודההמונים אין זכות
להפיק תועלת כספית מפשעיו של אביה.׳
עורר״דינו של רוזנטל מנהל כרגע משא־ומתן
עם שותפיו של הצייר. הם יקבלו את חלקם ואחר
כך יתחיל, כך מקווים זינגל ורוזנטל, פירסום יומי
של כל החומר המגוון בעיתון הזר שישלם את
הסכום הגבוה ביותר. ברבזמן מנהלים הצייר
ופרקליטו משא־ומתן עם אנשי־עסקיס
ישראליים, המעוניינים להפיק סירטי טלוויזיה
על־פי אוסף־הימלר,
מדי פעם מטלפן מישהו מחו״ל. מדי פעם
מודיע רוזנטל לאיש אחר על מידע שהגיע אליו.
הקרובים לעניין מזכירים אותו בנשימה אחת עם
שימעון ויזנטל. ואילו הוא עצמו אינו יכול
להתנתק מהתקופה הנאצית, שהשתלטה על חייו.

בן־ציון ציטרץ

בית־החימן־
מיסעדת הגעגועים שר אז טיידר
״1איז תיכרה לקרבות
דידדי עובדים ע״ש א״ד גורדימר
מחבריםלשישהתיאטראותציבורי 1
ולהרג״
קריאת קיץ

דבר אחר

אחרי גל של סופרות אמריקאיות, אשר מיקדו
עשרות, אם לא מאות ספרים, בליבידו ובשאר
תשמישי גוף, קיימת הנאה רבה בקריאת ספריה
של אן טיילו־ ,שהם רומאנים משכנעים ובעלי
ערכים ספרותיים ראויים לשמם.
.שניים מספריה האחרונים של אן טיילר ראו
אור באחרונה בתרגום לעברית, והם תעתועי
מורגן ומיסעדת הגעגועים שני
ספרים המצליחים לפרוש לעיני הקורא את
אמריקה המוזרה והאמיתית, לא פחות מסופריה
הקלאסיים של ארצות־הברית.
תעתועי מורגן הוא סיפור חייו ותעתועיו של
אדם יוצא־דופן, הנשוי לאשה אמידה שהביאה לו
שבע בנות לאוויר העולם. מורגן עובד בחנות
לצורכי בניין השייכת למישפחת אשתו. עולמו
מלא הזיות, והספר נפתח באחת מהן, כאשר הוא
מתחזה לרופא ומיילד את בתם של זוג מפעילי
תיאטרון בובות שולי. אחרי הלידה ממשיך מורגן
את הקשר בינו ובין הזוג. הוא מכניס אותם לשולי
מישפחתו, ונתון בעימות עם ליאון שובר
המוסכמות והמורד, הנשוי לאמילי. בהדרגה
נרקם קשר של אהבה בין מורגן ובין אמילי של
תיאטרון הבובות, עד שהיא הרה לו.

החוויה הי שרא לי ת

סיפור יחסיהם של מורגן ואמילי מתמשך
ברמות שונות לאורך השנים, עד להריונו ועד
לרגע שבו מורגן מודיע על כך לליאון. ליאון שב
לבית הוריו, בעוד שאשתו של מורגן מסלקת
אותו מביתה, ובני מישפחתה מסלקים אותו
מבית־העסק שלהם. עד מהרה מתהפכים היוצרות.
ליאון שב לעיסקי הבנקאות של אביו,
ומורגן מחליפו בתיאטרון הבובות ובדירתו.
סיפרה השני של טיילר, מיסעדת הגעגועים,
הוא מהספרים האמריקאים המעולים שראו״אור
בשנים האחרונות. זהו ספר המוליך עלילה
מורכבת ומשורטטת כהלכה, של כק טיל,
סוכן־מכירות, המגיע להלוויית אשתו שאותה
נטש 35 שנה קודם לכן, תקופה שהאשה הגדירה
כנסיעת עסקים אחת וארוכה. האשה, פרל,
הספיקה במשך אותה תקופה לגדל את שלושת
ילדיה, קודי, ביני ועזרא.
מיסעדת הגעגועים נפתחת בגסיסתה של
פרל בת ה־ ,85 ופותחת בסדרות של תמונות־עבר,
הפורשות את סיפור מישפחת טול. פרל שואפת
לראות את ילדיה מצליחים בחברה ומגשימים את
החלום האמריקאי. בנה קודי הופך לאיש או״ש
בתעשייה, העושה רווחים עצומים במיפעלים
שאותם הוא מארגן. הבת ג׳ני, הופכת לרופאת
ילדים, שרק בנישואיה השלישיים מוצאת את
האושר עם בעלה וילדיו מנישואיו הקודמים.
מוקד הסיפור הוא עזרא, שכל שאיפותיו
התמקדו במיסעדנות, ובמיסעדת הגעגועים
שאותה הוא מנהל. אחת משאיפותיו של עזרא

סופרת גורדימר

חלוץ א־ד גורדון
הדרום־אפריקאית, באמצעים הקולנועיים המעולים
ביותר. ראשון סרטיה, חתיכת זכוכית
אדומה (הוצג ב־ )4.6מביא את סיפורה של
מישפחה הודית, מישפחת באמג׳י, המתגוררת
ביוהנסבורג. זוהי מישפחה שחוקי־ההפרדה הג

הילד של עזרא מאשר שלי!״

הבן, לוק, חש במשיכה יוצאת־דופן לדודו
עזרא, והוא אף נמלט מהבית, ובטרמפים מגיע אל
דודו ומיסעדת הגעגועים. הסיפור כולו מביא
נתח מהחייים האמריקאים, בלי עודף ספרותי
ושאר שכבות של שומן מילולי, כשהמחברת
מצליחה להגדיל במיקרוסקופ של כתיבתה
הפשוטה והמעולה נתח מעולה מהחיים
האמריקאיים.
כל החשבונות, השינאות והתיסכולים
למיניהם מתמקדים לקראת פרק הסיום, הלווית
האם, והופעתו המפתיעה של האב. ומול
ההאשמות של קודי כלפי אביו, על נטישתם בעת
ילדותם, משיב האב בפשטות :״היא התישה

אותי ...תבץ מה שזה היה, אני חושב:
זאת היתה האפרוריות: אפרוריות של
דכרים: הכל נכון וחצי לא נכון. הכל
סכוך, ממוזג, מעורבב, בבר לא מושלם
יותר. אמך יכלה, אבל לא אני. בן, אדוני,
זה אני צריך להגיד לזכות אמך...״
מיסעדת הגעגועים ותעתועי מורגן הם שני
רומאנים אמריקאים מעולים, ומומלצים לקריאה

זעקי ארץ מראה

הטלוויזיה הישראלית מספקת לצופיה אבסורדים,
שלעיתים עשויים להעלות בך הירהור,
שהיא מנוהלת בידי ציניקן חסר תקנה.
בהפרש של חודש ימים הקרינה הטלוויזיה
שני מחזות־טלוויזיה פרי־־עטה של הסופרת
הדרום־אפריקאית המעולה נאדין גירדימר.
גורדימר, שהיא בת להורים יהודיים נולדה
בררום־אפריקה. למדה במינזר ובגיל 9התחילה
לכתוב. בגיל 15 פירסמה את סיפורה הראשון,
שממנו ועד ליצירותיה היום — עוסקים כל
כתביה בכאב האפרטהייד הדרובדאפריקאי. רק
באחרונה ראה אור בתרגום לעברית סיפרה
המעולה אורח כבוד(בהוצאת עם עובד).
שני מחזותיה של גורדימר, שהוצגו בטלוויזיה
הישראלית. מציגים את הדיכוי, בגירסתו

קורבן האפרטהייד

היא לכנס, ולו אף לארוחה אחת, את כל בני
מישפחתו, כאשר לאורך כל הספר שום סעודה
אינה מגיעה לתומה, וכל אחת מהסעודות
מתנפצת על גלי משבר מישפחתי זה או אחר. בין
שני האחים שוררת קינאה, כאשר קודי חוטף
מעזרא את ארושתו רו׳ת, ושנים מאוחר יותר,
אומר קודי לרות :״לפעמים זה כאילו יותר

למרות חום הקיץ, שהרי הם מאכלסים בתוכם את
אותה חתיכת חיים, שהסיפורת הישראלית כל־כך
פוחדת להכניס לתוך יצירותיה, וכאשר היא
מכניסה, היא סותמת זאת בספרותיות־יתר.
כאן המקום להעיר שתי הערות: האחת
לתרגומה של שלומית קדם, מתרגמת שני
הספרים, שתרגומיה רשלניים וחפוזים, ומחמיצים
את יפי לשונה של טיילר. השנייה: האותיות
האלקטרוניות הלא־קריאות של המסדרה
שסידרה ספרים אלה הן בלתי־קריאות לחלוטין.
(י) אן טיילר -תעתועי מורגן; עברית:
שלומית קדם; הוצאת לדורי; 286 עמודים
(כריכה רכה).

כאב האפרטהייד
זעיים חלים עלית אלא שהגברת באמג׳י מתנגדת
לאפלייה. היא פעילה בוועדה המטפלת בקורבנות
האפלייה, נאסרת ומותירה את עול הטיפול
בילדים לבעלה.
המחזה השני פרשת אהבים( ,הוקרן ב־)2.7
מספר על אהבה יוצאת דופן בין גיאולוג גרמני
לאיבון, צעירה המוגדרת בררום אפריקה,
״צבעונית׳ ,הסוכרת בסופרמרקט ביוהנסבורג.
פרשת־אהבים תמימה ויפה זו מסתיימת, כאשר
שוטרי־מיפלג המוסר פורצת לדירתו של
הגיאולוג, וחוקרת את עובדת מגעם הגופני,
האסור בהתאם לחוק הדרוס-אפריקאי, תוך הצגת
הבריקה (כאשר רופא לבן, מחטט באמצעים
גינקולוגיים בגופה של איבון, כדי לתפוס מעט
מזרעו האסור של הגיאולוג הלבן) ,המעוררת
בושה וכלימה, לעיני כל.

לא הייתי מגיע להתייחס לשני סרטי טלוויזיה
מעולים אלה, במדור זה, אלמלא אותה פרשה
שנחשפה בידי העיתונאי יואב קרני, פרשה
שניתן לכנותה פרשת בית־הספר על־שם א־ד
גורדון. כשמנהלת מוסד חינוכי זה הזמינה את
נציגי השגרירות הדדום־אפריקאית בישראל,
והציגה את הישגי דרונדאפריקה כאקט חעוכי,
לפני תלמידים שנועדו להתחנך בהתאם
למורשתו של א״ד גורדון.
לא כאן המקום לעסוק בהידרדרותו של
בית־החינוך לילדי עובדים על־שם א״ד גוררת,
והרמה המוסריודחינוכית של מנהלי מוסד זה. לא
כאן המקום לעסוק בועד־התלמידים, המשרת את
צורכי ההנהלה ונאבק בשמה בכלי-התיקשורת
הנוראיים שנטפלו למוסד חינוכי זד״
אבל אין ספק, שמומלץ למנהלי בית־החינוך
על־שם א׳׳ר גוררת בתל־אביב. לשכור את
קאסטות הווידיאו של שני סרטים אלה של נאדין
גורדיסר, ולהקרינם לעיני התלמידים שטופי־המוח
בתעמולה של ממשלת דרום־ אפריקה, כדי
שידעו את האמת, ולו רק בהיותם כנכדיהם של
ניצולי השואה.
בהזדמנות זו מומלץ למחנכים המקבלים שכר
מכיסו של משלם המיסים לזכור, כי הם נועדו
לחנך ולא לשטוף את המוח. בית־החינוך על־שם
א״ד גוררת, שנוסד בשמם של ערכים שאינם עוד,
שיסלק משמו את ה״א׳ד גודרת׳,
ואם לסיים בעוד ענית דרום־אפריקאי, מעניין
אם טרח מי מהמורים לבדוק, אם סיפרו של הסופר
הדרונדאפריקאי אלן סטין זעקי ארץ אהובה
מצוי עדיין בספריית בית־החינוך על־שם א׳ד
גורדון, ואם כן, אם טרח אותו מורה להביא לפני
התלמידים, שהינם כחומר ביד היוצר, את האמת
הדרום־אפריקאית. אמת שדומה כי ארצנו הולכת
בעיקבותיה. מדינת ישראל לא רק מחמשת את
צבא דרום־אפריקה, היא נוטלת ממנה גם סממנים
גזעניים מובהקים.
פרט אחד נוסף: מה קרה להוריהם של
התלמידים כבית־החינוך על־שם א״ד גורדון. האם
שתיקתם וחנפנותם מעידה על כך שבית־ספר זה
ילמד בקרוב את תלמידה, בהתאם למסורת
המפוארת של שיטת החינוך הדרום־ אפריקאית?

מוסרת טיילר
כתיבה יוצאת־דופן
אן טיילר -מיסעדת הגעגועים; עברית:
שלומית קדם; הוצאת לדורי; 284 עמודים
(כריכה רכה).

מעולם אחר
פירסום סטנסיל צנוע תחת הכותרת רשימת
מחזות גרמניים מודרניים -הצעה למנהלי
תיאטרון ואנשי תיאטרון בישראל שראה
אור בעברית בהוצאת מכון גתה, הוא בבחינת
פרוספקט מהמם של 55 תקצירי מחזות,
שהעלאתם על הבימה בישראל עשוייה להוות
תצוגה של תיאטרון מעולם אחר.
עיון ב־ 55 תקצירי מחזות אלה חושף לא
במעט את ערוותם הציבורית של המנהלים
האמנותיים בתיאטראות הציבוריים בארץ
(הבימה, הקאמרי, תיאטרון חיפה, תיאטרון
באר־שבע, להקת הח אן הירושלמי ופרוייקט
התיאטרון בנווה־צדק) .תיאטראות, המקדישים
ב£נים האחרונות את עיקר המשאבים
שלהם בהעלאת קומדיות אינפנטיליות, הצי
גות־ראווה ומיצגים התורמים לרידוד מעמדו של
התיאטרון בישראל. רשימה זו בת 55 תקצירי
מחזות, בכוחה להוות תחליף לכל ועדות
הרפרטואר של ששת התיאטראות הציבוריים
בארץ.

לר שי מ ת מחזות גרמניים מודרניים —
הצעה למנהלי תיאטרון ואנשי תיאטרון
בישראל, עברית: גד קיינר, הוצאת מכון
גתה,

לא אתייחס במדור זה לכל 55 המחזות,
שנועדו לעניין את מנהלי התיאטראות בישראל,
אלא רק בקומץ מהם. מחזהו של פראנץ קסאבר
קרץ מנש מאייר(גולם־איש) ,מביא את עולמו
של אוטו מאייר, פועל, שעבודתו מסתכמת
בהברגת 16 ברגים, באחד ממיפעלי המכוניות
ב־מ־וו. מאייר ואשתו נמלטים מהמציאות לעולם
הריצודים של הטלוויזיה וזכייה באליפות העולם
בדיגמי טיסנים. מאוד גרמני הוא אובדן
כוח־הגברא של מאייר (״מלאכת המישגל״
כלשון המחזאי) בשל מוטרדותו מגורל עט כדורי,
אותו השאיל לאחד ממנהלי המיפעל.
מחזה אחר,
מאת היינר קיפהוט, הוא יואל ברנד -
סיפורה של עיסקה, מחזה דוקומנטרי, על אחת
מתת־פרשיותיה של פרשת קסטנר בימי
מילחמת־העולם השנייה, פרשת משאיות
תמורת דם״ .צחוק הגורל הוא, שמחזה זה לא
חובר בידי מחזאי ישראלי, כי בנושא זה טמונה
אחת הדילמות המוסריות שהיכו בחברה
הישראלית, וגרמו גם להפלת אחת מממשלות
דויד בן־גוריון. אם תיאטרון הבימה מתהדר
בכותרת ״התיאטרון הלאומי״ ,הרי שהעלאת
מחזה זה על קרשיו עשוייה להצדיק כותרת זו.
,המחזה אלון ואנגורה מאת המחזאי מרטין
ולזר, שספריו המעולים עבודת הנפש וסוס
בורח ראו־אור בתרגום עברי(בהוצאת זמורה
ביתן) ,מנתח את תכונות האופי הלאומי הגרמני,
המהוות קרקע נוחה לצמיחת תופעות פשיסטיות.
מתוך מחזה זה ניתן ללמוד על צביעותה של
גרמניה שאחרי־היטלר, שגיבורה הוא קורבו כל
האידיאולוגיות. הוא נשלח בידי הנאצים
כקומוניסט־לשעבר. לחינוך מחדש״ ויוצא
ממחנה־הריכוז מסורס, המגדל שפני־אנגורה
בעלי שמות יהודיים. בצירו של הגיבור מצויים
החייל המתרברב, המדענים המטורפים ודמויות
אחרות, המתארות את חזרתה המכובדת של
גרמניה למירוץ החימוש.
הפארסה קולדוויי מאת בותו שטראוס,
היא טרגדיה אליגורית העוסקת בשקיעת
התרבות האנושית, תוך הסתאבות והתפוררות כל
הערכים. פארסה זו מוקיעה שיגיונות באים
וחולפים של התרבות המערבית, המוליכים אל

מי מריבה

אנתולוגיה ע משוררים ומזדנבים

דומה שמדור זה היה הראשון שהתייחס
בהרחבה לתופעה של מחאת המשוררים על
מילחמת־הלבנץ, במדור שלם, שהוקדש לנושא
זה (דויד פדהצור, עורך משא, המוסף הספרותי
של דבר, היה הראשון שהתל בפירסום מאסיבי
של אותה שירת־מחאה).
בימים אלה ראתה אור אנתולוגיה, תחת
הכותרת ואין תיכלה לקרבות ולהרג(•ג עם
כותרודהמישנה שירה פוליטית במילחמת
לבנון בעריכת חנן חבר ומשה רון.
כבר בפתיחת רצוי לציין כי מדובר כאן
באנתולוגיה מתפתלת. קרי: אנתולוגיה המנסה
לנווט את עורכיה, בינות למשוררים שונים תוך
מילכוד של קשרים והקשרים בעולם הספרות

ציני, המעמיד מילחמה זו במערומיה. גם שידו של
יצחק לאור רשע מה הוא אומר (״אחי
הצעיר אליהו אל תלך למילחמתם״) ,יש
בו בגרות ובה. צבי עצמון, בשירו יזכור, פותח
בדיבדי מגילת העצמאות :״בארץ ישראל קם
העם היהודי ומילד את תולדותיו, עד לדם
ילדים ערבים ומסיים מ. בל עוד בלבב

פנימה נסשזאני נאשם!״

פרופסור טריינץ

״רסיסים שפריצים לוהטים על הפנים /
מן הטנק ו״כלה אתי מלבנון /בואי1
אתי מלבנון / .אני מעבודה מלוכלכה/ ,
והם מכבסים לבנים גם יצחק לאור
משורר נגד־מלחמה יב״י
והשירה הישראליים — מה שאינו מוסיף
לאימתה.
אנתולוגיה זו, בעריכה משופרת ועניינית
יותר, היתד, יכולה להשיג אפקט תרבותי עצום
אפקט שעורכיה ביזבזו ומיצו עד תום
באנתולוגיה זו מצויים שית אנטי־לבנון מעלים,
בצד גראפומניה מקומית טיפוסים ומן הראוי
להתייחם קודם כל לצד החיובי של האנתולוגיה.
כבר שיר הפתיחה של מאיד ותלמיד
המשך יבוא(״המילחמה היא המשכה של

המדיניות / ,ודרום הלבנון המשכו של
הגליל העליון / :על כן אך טבעי שמדינה
/תערוך מילחמה בלבנון הוא שיר

בבלדה על החייל הטיפש מציג לא מעט
מהטרגיות של מילחמה ומילחמה זו בפרט

״...עד לכדור שנורה פתאום לרקה,
גניחה, נפלה, מישהו צועק /בערפל,
דוק על העיניים, בחלה, שמינית זיקפה
משונה, צמא מוזר תהו די״ .מימד אנושי
מזוויע מביאה דליה רביקוביץ בתינוק לא
הורגים פעמיים, שיר שבו היא מביעה זעקתה
השירית לאחרי הטבח בצברה ושאתילא :״על

שלוליות שופכין בסברה ו ש תל ה /שם
העברתם כמתות של בני־אדם /
הראתות להתכבד /מעולם החי לעולם
האמת.״
שיו־מחאה של ממש הוא שית של רמי
דיצני ילדי האר־פי־ג׳י (״אני הילד; והילד
ההוא שהרים לנו את הזלדה /בז כמה

מחזאי־סוסר וייס
מאבק בקרטל עולמי
מות האהבה והטרגדיה, ורק בהמשך הפארסה

— מופיע הגיבור: קולדוויי הוא שמי/עוצר
בהכנעה את זרעי...״

מחבר ממלא המקום רול(? הוכהוט,
מיוצג בפירסום זה במחזהו מישפטנים, והוא
עוסק בצד הוצאתם להורג של המדינאי האיטלקי
אלדו מורו ונשיא תעשייני גרמניה מרטין
שלייר, בפרשייה שהושכחה מן העבר הגרמני:
פרשת הוצאתם של 30 אלף גיזרי״דין מוות על
חיילים גרמניים בימי מילחמת־העולם, בידי
שופטים. נוסח העקיצות על תמיכה ממשלתית
בתיאטרון (״בגרמניה אין צוק* בצנזורה

על התיאטרון,
התמיכה הנדיבה
לכך, שמנהלי
מלנשוך את היד

מאחר ובמדיניות
שלו, מביא השילטון
התיאטרון יימנעו
המפרנסת אותב

המזכיר את בעיית הייסוד של התיאטרון
הישראלי. מחזה של הוכהוט, הוא בבחינת צלום־
פנים של תולדות גרמניה, מפרוץ המילחמה
העולמית ועד עצם היום הזה, ובלא כחל ושרק.
מחזהו של טאנקרד דורסט תקופת הקרח
מתייחס לתקופת בגידתו של הסופר הנורווגי
קנוט המסה חתן פרס נובל. ששיתח פעולה

אני מודה, מכרתי נשק לאידי אמין
ולסומוזה...״
על ה ע רי ב ה ועל השחיטה. אלא
שעורכי ואין תיכלה לקרבות ולהרג חפצו מן
הסתם ליהנות מכל העולמות, ודחסו מינים
שאינם במינם, החל משית של אחר אברהס
הוס לא תעתר (״להופעה הניבספה של

בנו של הרוצח /אשר שבב בשעתו עם
אשת אוריה מה לשמיטה ולאשת אוריה?
גם שית של פרופסור ח פגים תרגילים

ליטוף האגו של -גוש אמונים־
שירו של נתן זך חיפח:ערב הפלישה
ללבנון, הופך את השירה לנבואה קודרת שכמו
מתממשת במחזור שיריו של אבות ישורון:

עדיף מפרופסורים קשקשנים

את חושבת היה גם שירו׳של יגאל
בך אריה הודאה מרעיד אושיות שירה בכאבו,
כאב המציג את ישראל של ראשית שנות
השמונים בניוונה ועקרות ערכיה :״אני מודה /

הקורבנות של כל האידיאולוגיות
אותו, ובמחזה נפרשת מערכת יחסים ותחושות
עם ממשלת קוותלינג, בימי הכיבוש הנאצי של
ארצו. עלילת המחזה המתרחשת בבית־אבות, שבו יוצאת דופן, של מרד וכניעה, זיקנה ונעורים —
ניכלא הסופר הקשיש על־ידי הוועדה החוקרת החושפים סידרה של הצצות לעולמו של המסון.

בעברית שימושית, נקרא פחות טוב משיעוריו
של פרופסור זה בשנות השישים בתורת החרוז
והבית.
פרופסור אחר, שעורכי הקובץ הכניסות
לאנתולוגיה, ת א פרופסור אבנר טריינץ,
שליטף לא בשיר אחד את האגו של גוש אמונים,
ובשירו מה המצב מעוות את תאריך מסירת
פלסטינה אהת לידי חרברט סמואל, מוד 30
ביוני ל־ 1ביולי. גם איבוד הבתולים של רוני
סומק, בבתולים, אין בו נימה של מילחמה,
פוליטיקה, לבנון, או תהא כתנת העורכים אשר

תהא.
בעיית ואין תיכלה לקרבות ולהרג,
שכותרת המישנה שלו שירח פוליטית על
מילחמת לבנון, היא שהלק מהשירים פורסמו
עוד בטרם פרצה מילחמת״הלבגון. זה מעורר
שאלות על העריכה ועל השחיטה של עורכי
האנתולוגיה. גם סיום האנתולוגיה במדורי
עיתונים כלמד לשונך; צד חובה; ראיתי
שמעתי; ושטח משוחרר, מבהירים למעיין
באנתולוגיה זו שנעשתה כשתי וערב ובלא
מחשבת אמת, כי חסרים בה כמה מחרוזיו של
יבי, מאותו מדור, בעמוד 2של הארץ, שבחלקם
מעולים עשרת מונים מהרבה שותת מנוקדות
בקובץ זד. שנועד לדוג שמות ולשמור על שלום
בין עורכי הקובץ, ובין דמויות אלה או אחרות
בעולם השירה הישראלית ובשוליו.
למרות השגות אלד. מומלץ לרכוש את הקובץ
ואין תיכלה לקרבות ולהרג לפרק את כריכתו,
למיץ את שרי מילחמודלבנון האמיתיים של

יגאל בן־אדיה; יהונתן גפן; רמי דיצני;
צבי עצמון; דליה דביקוביץ; מאיר
ויזלטיר; נתן זך; יצחק לאוד ואריה סיוון,
להשמיט השירים האחדים, ולהפוך שירים אלה.
לאנתולוגיה שימושית ואמיתית לשירת
מילחמת־הלבנון.

ס ואין תיבלה לקרבות ולהרג, שירה
פוליטית במילחמת לבנון — עורכים חנן

חבר ומשה רון: סדרות קו אדום +סימן קריאה:
הוצאת הקיבוץ המאוחד 138 :עמודים (כריכה
רכה).
היזכרות במהפיכה -השליחות הוא מחזה
מאת היינו* מילר, המומחש באמצעות סיסמה
ברכטיאנית המופיעה בו. המוות הוא
המסיכה של המהסיכה״ .מחזה העוסק בימי
נאפוליאון, עם מסר מהפכני לימינו.
מחזה אחרון ורב־וזשיבות, הוא גירסה
משוחררת של המחזאי הנודע סיטר וייס(מחבר
רדיפתו ורציחתו של זיאן פול מארה, כפי
שהיא מוצגת על ידי להקת שחקנים של בית־המחסה
לחולי־רוח בשארנטון, בהדרכתו של
המרקיז דה״סאד המוכר יותר בשמו המקוצר
מארה/סאד; והמחזות החקירה וטרוצקי
בגלות).
המישפט החדש אינו עיבוד סיפרו של סרנץ
קסקא מחדש, אלא אותו רעיון במיסגרות
חדשות, התואמות את שנות השבעים והשמונים
למאה העשרים, כאשר הפנסיון של הגב׳
גרובאך שייך לקונצרן ענק, שהוא שליט
אימתני, חלק מקארטל עולמי. ק׳ מעדיף עליו
את ענייני משפחתו, והקארטל שופט אותו.
המישפט החדש הוא בן 33 תמונות, במתכונת
הקומדיה האלוהית של דאנטה — החושפים
לעיני הצופים את כפיית החברה הקפיטליטית
בת־זמננו.
המחזות שתקציריהם מופיעים ברשימה הינם
תיאטרון מעולם אחר, והעיון ברשימה מעלה
תמיהות רבות על ריקנותו של התיאטרון
הישראלי, שעל־ידי עצם העלאת חלק מהמחזות
הללו, היה עשוי להכניס מימד עמוק יותר לחיי
התרבות בישראל.

תוצרת ניבה בעיצובו של שוקי לוי. הנ ד הוא
!ואל שקוף. רן ומנוקד בנקודות כסף.
מתאים ביותר לאירועים חגיגיים וליציאה בערב, בתוספת מיכנסי סאטן.

נמו לעשירות:

1מדגימה ללאה רבץ הדוגמנית אנאבל תמיר. שימלת
1המיני המשונצת והחושפנית עשויה נ ד דקיק וגמרי,
הנוטה לאלגנסי, ומתאים לסיבוב נעיר בבוקר ולקפה של אחר״הצהריים.

נמו ליום:

¥ | 1דלחח 11 בעיצובה של יהודית גוספריד.
1 111 / /נגד״גוף שלם וארוך מטשטש
1#11
משמנים אפשר לצאת איתו לרחוב, לבילוי

| ך 1לא ארסי ולא מסוכן הוא נגד־הגוף שעשוי כולו
111114 פאייטים בוהקים. להשלמת המראה כורכים
פיסת נ ד זהה על הראש. משמאל: מיכנסי ג׳ינס אופנתיים.

בדיסקוטק או במסיבה לוהטת, לקבל בו אורחים ! 0
בבית וגם ללבוש עליו זוג מיכנסי עור לקראת הסתיו.
הבעיה היא מה עושים כאשר צריכים לשירותים.

נח3ו*ם
וזברות

^ נמרים האלה, לא רק שלא נס
( 1ליחם אלא מיתוספים אליהם גם
נחשים וזכרות.
לפני שנים היו ביגדי הנמר נחלתן
של כוכבות־הקולנוע בלבד. מאוחר
יותר נכנסה בהדרגה אופנת הנמר אל
תודעת הנשים, אך מעטות מאוד העזו.
אשה שלבשה בגד מנומר היוותה
סנסציה. לא היה גבר או אשה שלא היה
מפנה ראשו אחריה.
מאוחר יותר אימצו את בגד הנמר,
רחמנא ליצלן, גם יצאניות־הצמרת
ולאחריהן יצאניות־הרחוב, וכך ירד
בגד הנמר והגיע אל העם כולו. חברות
הטכסטיל התחילו לייצרו מחומרים
שונים, כמו בדי ארנל רכים ואלסטיים.
מוטיב הנמר הודפס על כותנה ואפילו
על בד ז׳ורז׳ט.
האופנאים בעולם כולו, ובפרט
בארץ, תפשו טרמפ ואומץ ועיצבו
ממנו שמלות בוקר, חולצות, מכנסיים,
אוברולים, ביגדי־ערב, ביגדי־גוף
ארוכים או קצרים, ביגדי־ים ביקיני
ושלמים, שמלות־חוף, תחתונים וחזיות,
כותנות־לילה, חלוקים ואפילו תיקים
ונעליים.
הנמר וחברבורותיו פורחים וחוגגים
בקיץ 83 יותר מאי פעם. היום אין צורך
להעז, לא צריך להיות שחקנית או
דוגמנית, ואפילו לא דקיקה במיוחד,

לא ליח 1של

גז־החיות
האופנתי
כי לבד בהדפס הנמרי תכונה מאוד
מיוחדת: הוא גם מבליט את החמוקיים
וגם מטשטש שומנים.
ראו האופנאים כי טוב ופיתחו את
רעיון הנמר, וכך הגיעו להדפסי נחשים
וזבחת. נחשים בגווני חום־בז׳ ,או
בצבעי אפור־כסף־לבנבן, וזבחת
ברצועות ארוכות של שחור־לבן. .

זרוקים

ואלגנטיות

מר עוו:

י בגד״ים עשוי עור טבעי ואמיתי בהדפס נמרי. מיכנסי
השורטס הקצרצרים חושפים את כל מה שניתן לחשוף.

1יכולים לשמש פמיבנסי חוף, או מיפנסי מפולת, מעל חולצה מתאימה.

ך ן1י|י־ ך 1ךךן|1י| מדגימה טלי קירן /שו
ו 11 1 - 1 11 שיחקה בסרטים ובטלוויזיה
בדרום־אמריקה. עם מבט מפתה, גור מושלם

^ נמרים של השנה חל שינוי
^ אופנתי מפתיע. הגוונים אינם רק
חומים ושחורים, אלא גם שילובי שחור
ואדום, ירוק ואדום, צהוב ולבן, חאקי
ובר. בני הנעורים מצליחים אפילו

ובגד נמרי מה פלא שהתוצאה היא סוסר״ספסית!
בגד-הים החד-פתפי הזה יכול גם לשמש בעת הצורך
פבגד־גוף, שעליו לובשים מיפנסי שורטס תואמים.

נמו נבאו:

׳תמי בן־עמי מוכיחה שאת האוברול הזה אפשר
ללבוש גם במקום כזה. כל מה שדרוש הוא גוף
חטוב והרבה העזה. נכון שהמבטים מתמקדים בך, אבל אין זו אשמתך.

להיראות זרוקים עם זה, בעוד שהנשים
האופנתיות משלבות אבזרים שונים,
כמו עגילים שחורים גדולים ושטוחים
או צמיד זהב, חגורת לאכה רחבה או
אפילו פיסת בד בצורת טורבן הכרוכה
על ראשיהן — הכל הולך, כל
האילתורים אפשריים וחוקיים.
אומרים שנמר זה סכסי. האם גם
נחשים וזכרות זה סכסי? אין ספק. ומה
זה סכסית? גבר המבין באופנה טוען:
כאשר האשה נראית גמישה וחתולית
זה סקסי. תלד רק מי לובשת את הבגד
ועד היכן מגיעה החשיפה. יכול להיות
מחשוף.וי׳ עמוק מלפנים או מאחור,
יתכן שסע עמוק בצד או סיום מכפלות
משונץ.
אך זהו גם בגד מסוכן: ההבדל בץ
וולגרי חול ובין יפה ומחמיא הוא רק

ביותר. ולכל אשה צריכה להיות
ביקורת עצמית ושיפוט אישי כדי
לראות שלא הגדמה. יש לשים לב כי
התיסרוקת בבגד כזה חשובה מאוד. אם,
לדוגמה, שיערך ארוך ופזור, ואת
נראית חייתית ופרועה — את על
הגבול. רצוי יותר לאסוף את השיער
בצורה אלגנטית ואצילית. אם צפורניך
ארוכות ומשוחות לאכה שפה ושם
מתקלפת, או שציפורן אחת שבורה:
את בצרות. אם נעליך או סנדליו
מהוהות ועקביו מקולפים, זוהי נקודה
לרעתך. אם איפורך מודגש ומוגזם —
תשכחי ממחמאות.

סטונרס:
1נמרי בסיגנון 1
:יו ממת 1מרלין
מדגימה הדוגמנית יחודית יי
נגר.

עם ברשתו מחבקידו בנשיא בית־העניק
בנימיו בהו ואימ -אבל

הספדים׳ ,אמר השופט בהומור כאשר
סירב להתראיין. אי־אפשר שלא
לעשות זאת, אלא שההספד הוא בעיקר
לבית־ המישפט. גם אם השופטת חנה
אבנור, שנתמנתה לנשיאה במקום

אולם למרבית הפלא הוא לא זכה
להתמנות לשם בדרך קבע. הרכילות
בבתי־המישפט אמרה כי בגלל התבטאויותיו
החופשיות, אומץ רוחו והיותו
,אוריגינל׳ ,לא התחבב על שופטי

אני פוחד שאם אושיע, אוד
תהיה זו טעות מישפטית״ .
השופט כהן, היא מישפטנית מעולה
ואשה נעימת־ הליכות, איש לא יכול
להתחרות ברוח הסוררת ובלשון
השובבה של הנשיא העוזב. כאשר
היתה תקופת יובש בבית־המישפט ולא
התנהלו כל מישפטים שהיו ראויים
לדיווח עיתונאי, תמיד אפשר היה
למצוא עניין באולם של השופט כהן.
שעה במחיצתו של השופט הביאה
מספיק צבע ואימרות כנף כדי למלא
טור משעשע בעיתון. וכעת, כאשר הוא
מסרב להעניק ראיון, אין קל מאשר
לדפדף בגליונות העולם הזה של
השנים האחרונות ולמצוא בהם מספיק
חומר על דעותיו ומחשבותיו של
הנשיא הפורש. ועל כן, בתיקווה שלא
יכעס, אנו מביאים ציטוטים אלה
במקום ראיון.

״כמה
הכל!״

ף• נימין כהן הוא יליד תל־אביב
הקטנה, בנו של ד״ר משה כהן,
רופא מוותיקי תל־אביב, שביתו ניצב
ברחוב מונטיפיורי. האב היה דמות
מיוחדת במינה, יוצא רוסיה שהתחנך
על התרבות הגרמנית ותירגם לעברית
את היינריך היינה. האב היה חבר

בויוון בהן:
ר איון
^ ין השופטים הוא התבלט כמו
^ ציפור גן־עדן בין עדת סנוניות
אפורות. במשך 33 שנותיו כשופט
מחוזי לא היה עליו מורא, אלא זה של
החוק, וגם בו לפעמים בעט בגלל טעמי
הצדק. ובכל זאת, כאשר הגיע מועד
פרישתו לגימלאות של נשיא
בית־המישפט המחוזי בתל־אביב,
השופט בנימין כהן, הוא סירב
להתראיין לעיתונות.
״בואי נחשוב ביחד׳ ,אמר לכתבת
העולם הזה:־ לדבר על דברים מעניינים
השנויים במחלוקת איני רוצה,
השופט חיים כהן כבר גרם בדבריו
מספיק נזק למערכת. ולדבר על דברים
בלתי מעניינים לא כדאי, לכן לא אתן
ראיון׳ זה היה מאכזב מאוד מפיו של
האדם שגם בשבתו על כס־המישפט לא
שם רסן ללשונו השנונה, ואמר תמיד
את מה שחשב.

״חלמת כלילות
״*ד שאגי מתגגכ״״״״
ך* אשר יושבים מולו, ומביטים
^ ב עי ניי ם הנוצצות בברק־נעורים
מאחורי המישקפיים, אי־אפשר להאמין
כי הגבר גבה־הקומה ויפודהתואר עומד
להיות בן 70 בעוד ימים ספורים. גופו
האתלטי וחוש־ההומור היבש שלו
מכחישים.אה גילו. ובכל זאת. לצערם

של מעריציו הרבים, מחייבו החוק
לפרוש לגימלאות בעוד ימים ספורים.
ב־ 1950 הוא עזב מישרד עורכי־דץ
משגשג, שעסק בעיקר בענייני קרקעות,
ועבר לשפיטה. היה בכך ויתור
על הרבה דברים חומריים, לעזוב
מישרד בעל הכנסה ענקית ולעבור
למישרה של שופט מחוזי .״היו לילות
בהתחלה שחלמתי כי אני מתגנב

נעצרות לידי מכוניות ועורך־דין זה או
אחר פותח את הדלת ומציע לי לנסוע
איתו לבית־המישפט,״ סיפר פעם
השופט :״ואז, יהיה זה אחד מעורכי־הדין
החביבים עלי, או אחד מאלה
שאני מתעב אותם, אני תמיד משיב:
,אמנם נעים לי ללכת ברגל בשמש,
אבל בגלל החברה אסע אתך׳ ,אבל אם
אני יודע שבאותו יום יש לעורר־הדיו

* * אני אזרח העולם, ולא
אייצא גנבים ישראליים לחו״ל!״
בלילה למישרד שבו עבדתי,״ סיפר
השופט ,״בוודאי בגלל המשכורת
הצנועה של שופט. היו לי אז ילדים
שרצו ללמוד באוניברסיטה, והחיים היו
קשים.״
גם היום, כאשר הוא נשיא בית־המישפט
המחוזי ומשתכר יפה, חי
השופט כהן בצניעות, מעולם לא היתה
לו מכונית, ואת הדרך מבית המישפט
ואליו היה עושה ברגל, בגשם ובחמסין.
״מאחר שאין לי מכונית ואני הולך
ברגל כל בוקר מביתי לבית־הסישפט,

מישפט לפני, איני נכנס למכונית ואעי
נועע איתו״.
״הוא עזב את מישרד עורכי־הדץ
המשגשג מכיוון שתמיד רצה להיות
שופט, הוא רצה את הכבוד׳ ,אומרים
עורכי־רין ותיקים המכירים את השופט
עוד כעורך-דץ .״הוא נשוי לבית־המישפט,
והוא חרד מאוד מפני הפנסיה
ועזיבת כס המישפט׳ ,אומרים שופטים
שעבדו איתו במשך שנים רבות בבית־המישפט.

הייתי רוצה שתכתבי עלי

מועצת עיריית תל־אביב עוד בשנת
,1922 מטעם אגודת השכנים. ד״ר
כהן, יחד עם המשורר טשרניחובסקי,
היה הרופא של גימנסיה הרצליה. הוא
היה חבר בהפועל הצעיר והצטרף
מאוחד יותר לברית הצה׳ר ולחרות.
אביו של השופט היה סגן־ראש־עיריית
תל־אביב מטעם חירות בתחילת שנות
השלושים.
השופט עצמו למד בגימנסיה
הרצליה ושם הכיר את אשתו, תמר.
אחרי שסיים את לימודיו ואת התמחותו
עבד במישרד עורך־הדין מקוב ושם
עסק בעיקר בדיני קרקעות. אומרים כי
הוא אשר המציא אז את הדרכים
הראשונות ליצירת תבניות חוקיות
לרישום דירות באופן עצמאי. רק שנים
רבות אחר־כך נחקק על־ידי הכנסת
חוק בתים משותפים, שאיפשר לעשות
זאת בדרך חוקית. הוא היה מישפטן
צעיר ומבריק, וכאשר עזב ב־ 1950 את
מישרדו של עורך־הדין מקוב ועבר
לשיפוט אמר עליו הבוס :״כמה חבל.
המדינה לוקחת לי את כל המוחות
המישפטיים הטובים ומעבירה אותם
לשפיטה׳.
יש לשער כי לבנימין כהן, שהתמנה
בגיל 36 לשופט מחוזי, היו חלומות על
עלייה לבית־המישפט העליון. ואמנם,
בשנות השישים המוקדמות הוא הגיע
לבית־המישפט העליון במינוי זמני.

בית־המישפט העליון דאז. הם היו
אנשים גדולים ומישפטנים מעולים,
אך שמרנים וקפדנים. וכך נשאר במשך
כל שנותיו שופט מחתי. ב־ 1979 עם
פרישתו לגימלאות של הנשיא הקודם,

הוסט טרצה לסרטי(!
והין טלס נתנה

ראש ויד״

י עיז

לרשום פסק־דין מרשיע ללביב.
מקס קנת, הוא הפך לנשיא בית־המישפט
המחוזי.

רו ח

י אמיצה
יו לו הרבה תוכניות ליעל את
עבודת בית־המישפט ולהנהיג
ינויים בעבודת הפקידים והמזכירים,
•לם הנהלת בתי־המישפט לא סייעה
־ .בשנים שבהן היה נשיא פרצו דוקא
טביתות החמורות ביותר בין הער
ים, ובית המישפט היה מושבת
בשך חודשים ארוכים. השופט כהן
יה היחידי במערכת המשפט שקם
מו נביא־זעם וזעק אל מסך הטלוויזיה
י בתי־המישפט מתמוטטים ואיש אינו
ואג. הוא הזהיר מפני אנדרלמוסיה

המישנט המחוזי בתראביב, לא
העולם הזה״ ריאיין את פיסקי־דינוהאמיצים זכה לגינוי מצד שר־המישפטים.
שוב היתה לו לרועץ רוחו
האמיצה וחוסר התחשבותו במוסכמות.
השופט כהן הוא בעל זיכרון נדיר
וכושר ביטוי בהיר, ולכן הוא מסוגל
להכתיב פסק־דין ארוך ומסובך למתמחה
שלו על המקום, באולם בית־המישפט.
כך עשה במישפטו של
העתונאי יגאל לביב, עונערך לפניו
ב־ . 1972 היה זה מישפט שלא ירד מעל
דפי העיתונות. לביב, שכבר אז היהעיתונאי מפורסם בעיתון הארץ, נאשם

כאשר פנה אליו פעם עורו־דין, וביקש
ממנו לפתור בעייתו של צעיר שנאשם
בגניבה בכר שיגורש לארץ אחרת, אמר
השופט. :אני אזרח העולם, ולא אפתור
את בעייתו של הנאשם על־ידי מישלוח
יצוא עבריינים ישראלים לארצות
אחרות.״ הוא היה נכון לבקר ולנזוף גם
במישטרה כאשר חשב שטעתה. .אני
מצווה לשחרר את החשוד בלי ערובה
כלל, כדי שיהיה זה אקט חינוכי
למישטרה״ ,אמר כאשר התברר לו
שחשוד נעצר בשנית, חודשיים אחרי

**אני שמד על מישמו בית־המישנט
שלי, ושוני־דין נאלח
לא ״כנסו אלי ללישנת
בפריצה ובגניבה.
להקראת פסק־הדין הגיע השופט
לאולם כשהוא מצוייר בפתק קטן
ועליו ראשי הפרקים על פסק־הדין.

ששוחרר כבר, על סמך אותן ראיות
ישנות.
מיזגו האימפולסיבי גרם לו לעיתים
לנהוג בעורכי־דין שהופיעו לפניו

1111171 1111י ר 1ו 1ויקטוריה אוסטרובסקי-כהן, עליה יצא להגן
1 1 11ש 1 1כאשר הסניגורים במישפטו של השר אבו־חצירא
ביקשו את פסילתה מכיוון שכינתה את השר. הטיפוס הזה׳.
ואז, משך שלוש שעות, מול הקהל
המתוח שבאולם, הכתיב השופט בעל־פה,
את פסק״הדין. הוא לא ביקש
למחוק אף לא מילה אחת ולא טעה
אפילו בפיסוק, ואחרי שלוש שעות
ידעו הכל כי פסק־דין זה נכנס
להיסטוריה המישפטית.
אחרי שניתח את העובדות ואת
הראיות שהביאו הצדדים, שאל השופט
אם מעשיו של לביב לא הפכו את העיתונאי
לבוגד במילחמה שלחם עד אז
למען טוהר המידות הכלכלי. ואז כתב
השופט את המילים הבלתי נשכחות:
״יש לי פחד שאם ארשיע, אולי תהיה זו
טעות שיפוטית ...כמה פעמים קיבלה
ידי פקודה ממוחי לחתום על הרשעה
וסירבה לחתום! זה מזלו של הנאשם״.
לביב זוכה בזיכוי מרשיע והעולם הזה
פירסם את תמונתו של השופט כשהיא
חצויה, הראש נפרד מהידיים שסירבו
לחתום על ההרשעה.

;;המנצלות מוגשת
ללאתגאי״
^נימין כהן אינו רואה את המשפט
כמשהו קרתני ומוגבל בגבולות.

בקוצר־רוח. באחת הפעמים, כאשר
סבר כי הסניגור העומד לפניו מרבה
בדיבור ואינו מחדש מאומה, אמר לו
השופט לשבת. הסניגור, שלא היה מן
הפחדנים, סירב לשבת והמשיך לטעון.
כאשר ראה את חשרת העננים
המתקשרת על פני השופט כהן, אמר
הסניגור. :אני נכון למחול על כבודי

היה השופט חולם בלילות כי הוא חוזר למשרד
| | 1\ 1 111ח | הם הכירו כתלמידים בגימנסיה
עורכי־הדין המשגשג בו עבד קודם ושעסק בענייני
1\ 11ש 1 1 1הרצליה, הוא הפך שופט והיא
קרקעות, בדי לשלוח את ילדיו לאוניברסיטה.
מורה. בשנים שהשפיטה לא היתה מיקצוע משתלם

משים חציתי את הכביש כאשר האור
את העד, וכתב מילים זועמות על כך
ברמזור היה אדום. ירושלים זה לא תל־בפרוטוקול.
בעוד הוא מכתיב את
אביב, ומייד עצר אותי שוטר וביקש
דבריו קם הסניגור על רגליו והזכיר
את תעודת־הזהות שלי.
לשופט כי יש בתיק הזמנה שאותה
.התבישתי מאוד על מה שקרה
מסר הסניגור במו ידיו, ועל כן אינו
וביקשתי לשלם את הקנס ללא דיחוי.
אשם בהעדרו של העד. בו במקום חזר
אך השוטר חזר וביקש את תעודת־בו
השופט, וביקש מהמתמחה לכתוב
הזהות שלי. מכיוון שזו לא היתה בידי,
החלטה חדשה., :אב־בית הדין מודיע
מסרתי לו את תעודת השופט. התבונן
ששכח את העובדה שהוזכרה לו על־בה
השוטר ואמר. :אתה יודע, אם אתה
ידי הסניגור, ומגיעה לו התנצלות. היא
אישיות היית צריך להתנהג יותר טוב,
מוגשת לו בזה ללא תנאי.״
כי אתה דוגמה לציבור. באותו רגע
רציתי לקבור את עצמי באדמה.״
לפני שנה וחצי נערך לפני השופטת
ויקטוריה אוסטרובסקי־כהן מישפטו
של השר אהרון אבו־חצירא. תוך כדי
1ך 1ך זוכה על״ידי השופט
שיחה בלישכתה אמרה השופטת
ף* ית המישסט היה מיקדשו של
1 1 /מאשמות של גניבה
לסניגורו של השר, עורו־הדיו רם
*1השופט, ואת תפקידו על כס־ ופריצה, אולם הזיכוי היה מרשיע.
כספי. ,הטיפוס הזה׳ בהתייחסה לשר.
הסניגור מיהר להגיש תצהיר וביקש
לפסול את השופטת. מישפטנים
במדינה היו חלוקים בדעותיהם על
צעדו זה של הסניגור. השופט כהן,
שהיה נשיא בית־המישפט המחוזי
בתל־אביב, יצא מגדרו. בריח פומבי
על יחסי עורך־דין ושופטים אמר
הנשיא. :אותי זה אכל! אני עומד על
מישמרתו של בית־המישפט שלי, ולכן
אמרתי: אלי ללישכה עורכי־הדץ
השיפוט כיבד יותר מכל. יום אחד,
(סניגוריו של השר אברחצירא) לא
כאשר התברר לפניו מישפטו של
יכנסו! אבל למזלם זה רק עוד שנה
רואה־חשבון שסירב להישמע לשוטר
וחצי, כי אחר־ כד לא תהיה לי לישכה״.
וצעק עליו. :אתה יודע מי אני? אני
מהשבוע יוכלו עורכי־הדץ האלה
רואודחשבוך. אמר השופט לסניגורו
לשוב ולבקר בלישכת נשיא בית־של
הנאשם. :הלקוח שלך הוא אדם
המישפט המחוזי בתל־אביב, כי לשופט
גועלי,״ ואז סיפר את הסיפור הבא. :יום
כהן אין עוד לישכה.
אחד אני הולך לי לתומי בירושלים
אילנה אלון
שקוע בשרעפים מישפטיים. בלי מישפס שהנשיא כהן עמד בראשו.

״דצית ללובוד את
עצמי באדמה,,

**אני חייב לסניגור החמלה
והיא מוגעה לו בזה ללא תנאי״ .
ומוכן למחול על כבודו של הנאשם,
אבל איני מוכן למחול על זכויותיו של
שולחי״ .השופט כהן נרגע מייד והרשה
לו להמשיך בטיעוניו עד הסוף.
כאשר טעה, לא התבייש השופט
להכניס אל תוך הפרוטוקול המישפטי
את בקשת הסליחה. בהזדמנות, כאשר
עד במישפט שלפניו לא הופיע, כעס
השופט על הסניגור שלדעתו לא הזמין

אבו־ חציו א^:

קמרה או ב ס קו ר ה

זיוה תלם

ב 7ך ץ 8 3

מכירת סוף העונה

1סמסטר קיץ למתחילים
ולתלמידי סמסטר שני.
וסדנאות צילום עם
צלמים מ ח דל ומהארץ
וסדנאות להדפסה בצבע
ובנושאים טכניים נוספים.
וקורסי קיץ לנוער
וה ש תלמות בצילום וידאו

זיוה תלם מזמינה
אתכם למכירת סוף
עונת קייץ 1983

המפירה ת תקיי ם גיו ם
שישי 22.7.83 בץ השעות
16.00-19.00 ,14.00
-10.00
וגם בשבת 23.7.83 ביו
16.00-19.00 ,14.00
-10.00

החלה ההרשמה
לשנוד׳ל 1983/4

תל-אביב, אלנבי 57
)03( 298191,298291
ירושלים, ב צל אל 6
)02( 223573,233502
חיפה, הנביאים 13
)04 ( 662773

שמחים להזמינכם
לביתנו החדש ב תל -אביב
רוו אלנבי 57 פנת רח׳ברנר
טל)03( 298191,296291 .

ההרשמה בימים אלה

גבית זיוה תלם, רח׳
דוד המלן ,10
הרצליה פיתוח

מינני נכבד,
נשלחה אליך הודעת חידוש -
אנא שלם בזמן.
הודעה נוספת לא תישלח

מחלקת המנויים

] עמירב

הדברת מזי קי ם
ב ב תי ם

יב מפ עלי ם

ינליין

ארדי ״ יייב 50
סי ל 5 6 7 1 0ד־ 5ס

בעתת
ול ב טי ם
ב חיי המין
סתת

ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת דשפים

רז * ח
ט־ימ1סחית

!!דוג 89
ס ל טגי ס:

^ 854391189
2 9 ח0יתלמסנ£|£ס)£
אנרהיאותה 10רותמהקר 6 $ /רי ק

העולם הזה 2394

חיי םשיף המרונא ואיש העסקים טספו על ילדותו בחיפה,
תקופת חבוותו נאצי ר, איו הקים את איטפו־״ת המלונות שרו, טוען
נ׳ אמצעי־התיקשורת והקהל בארץ לא מפרגנים רו ומכריז:

בארץ לא אוהבים
בן־אדס שהקים
אימפריה בעשר
אצבשתיו. יש קינאה
וצהת־עין

נו א ף
אפשר היה לצפות מחיים שיף שלא יהיה
איכפת לו מה חושבים עליו, מה אומרים
עליו ומה כותבים עליו• אן לא, חיים שיף,
גדול בבל שיהיה, בעל אימפריה של מלונות,
איש תנועת החרות ומקורבו של אריאל
שרון, חרד מאוד לתדמיתו הציבורית.
איכפת לו מאוד מה אומרים עליו, איכפת לו
מאוד מה כותבים עליו, איכפת לו מאוד מה
חושבים עליו. לפני שלושה שבועות פירסם
עליו שלמה פרנקל כתבה ב״העולם הזה״.
שיף היה מאוד לא מרוצה, ואני נקראתי

בדחיפות כדי לתת לאיש הזדמנות לספר על
עצמו במו פיו.
האמת -הופתעתי. האיש מעורר
בדרך״כלל התנגדות, ונדמה כאילו הוא אף
גם־רוח במיקצת. בפגישה שלנו הוא כיבד
אותי בדובדבנים ענקיים שהביא מתורכיה,
והשתדל מאוד להיות נחמד. חשוב לו
לשנות את הרושם שהוא עושה בציבור,
חשוב לו שיובן כהלכה.
לא טרחתי לבדוק את כל הדברים שאמר
וסיפר לי. אחרי הכל, לא ערכתי

ראיימה שרית ישי

אשר ירדן
״דולפין״ והוא החריט
והנוח אותו, כאילו
הנ שי שד קופ״ח זה
הנסך של אנ א שרו

אחד!״

כתבת״תחקיר כי אם ראיון, והאיש אמר את
אשר על ליבו. מי שקרא את הראיון לפני
פירסומו אמר לי :״שיף עבד עליין ׳.אותי לא
מעניין אם שיף עבד עליי או לא. אותי
מעניין מה ששיף סיפר לי על עצמו, וזה
בהחלט מעניין. תהיה דמותו של שיף שנוייה
במחלוקת בכל שתהיה, יהיו עסקיו
מסובכים ומסועפים ככל שיהיו -הוא היה
לראשיחזמדינה ולשרי אוצר מקורב ותיירות במשף עשרות שנים. יש לו מה
להגיד על כל אחד ואחד מהם, וזה בהחלט

מעניין.
חיים שיף טוען כי עייף מהכותרות
הרעשניות שהוא מעורר. התרשמתי שנמאס
לו מכף, התרשמתי שהוא באמת היה רוצה
קצת שקט. ראיתי לפגי אדם בודד בצמרת,
החרד בילד לכל מילה שאני כותבת עליו.
הוא מחלק את דירתו המפוארת שבקומה
האחרונה של מלון ״דיפלומט״ בתל״אביב
עם גברת בשם שושנה וינר׳ אן למרות שהיא
ידועה כחברתו לחיים -הוא מסרב לדבר
עליה. זהו גבר המכריז -למרות עצתה של

,.אני לאמפ חד מאףא חדו
(המשך מעמוד )55
אשת־יחסי־הציגור שלו, רותי שטרית -
שהתחתן עם אשתו הראשונה, לפני 35
שנים, רק מפגי שהיה בודד.
רשות״הדיבור לחיים שיף.

• חיים שיך, איפה היתה ההתחלה?
בפולין, בעיירה קטנה ששמה אפילו לא
מצויץ במפה.
היינו ארבעה אחים. ב־ 1929 עלה אבי בעליה
בלתי־ליגאלית לארץ־ישראל, ואנחנו נשארנו עם
אמא. ב־ 1937 קיבלנו מיברק מעורן־־דיו ברוואי
מחיפה, שאבא הפך ליגאלי וקיבל סרטיפיקט
להעלות אותנו לארץ־ישראל.
המיברק התקבל ביום השישי בבוקר, והיתה
חגיגה גדולה בעירנו. ביום השלישי בשעות
הצהריים הגיע מיברק נוסף, שבישר שאבא נהרג
במאורעות במיפרץ חיפה.
אז החלטנו: מה שלא יהיה — עולים
לארץ־ישראל. בני־מישפחה וידידים ניסו לשכנע
אותנו שלא נעלה. שום דבר לא עזר, אנחנו
בשלנו. לבסוף החלטנו לנסוע לרבי מבעלז,
לבקש את בירכתו.
עלינו אליו והרבי אמר :״תחכו. יבוא המשיח,
כולם יעלו לארץ־ישראל.׳׳ קרובי־מישפחה
ומקורבים לחצר הרבי אמרו לרבי :״אין מנוס,

מכרנו ישר מהאוטו, אפילו לא היינו צריכים
לאחסן את האורז, והערבים שילמו תמיד בכסף
מזומן.

• זה נכון שמכרת יותר ביוקר
מאשר במקומות האחרים?
איזה שטויות! לחנויות שלנו קראו ״מקור
הזול״ ,והסמל שלנו היה אוניה ענקית, כשה•
אותיות משמשות בארובות. ייבאנו מאוסטרליה
גבינה צהובה בקופסות כחולות, קפה נמס,

בבית־מלאכה למכניקה עדינה והיה נכנס אלינו
לקניות. אמרתי: שימעון תפסיק לעשות רושם
עליי! הבחור ענה :״אני לא שימעון! אמרתי: טוב,
אתה לא שימעון. אמר לי :״אתה מוכן ליהרג?״
אמרתי: לא! אמר :״למה באתי״ עניתי: לחפש דרך
שבה נוכל לחיות.
הוא אמר לי :״אתה חצוף. אתה יודע שאם
יתפסו אותך, אתה צפוי לעונש־מוות?״ אמרתי לו:
תפסיק לעשות רושם עליי ותהיה בריא, שימעון!

לקניית חליפה אזרחית. איר שאני יוצא מהמחנה,
חיכו לי כמה משוריינים עם מכונות־יריה, מייד
שמו לי כבלים על הידיים ועל הרגליים, ולקחו
אותי לקישלה, ומשם לעכו.

• מדוע עצרו אותך?
תוך כדי תקופת שהותי בצבא במצריים,
נקראתי לבוא באופן דחוף ארצה, והשתתפתי ״ ׳
באחת הפעולות.

• איזו פעולה?
לא אגיד, כדי שיהיה מה לקרוא בספר.

• איך הצלחת להגיע לארץ־ישראל?

• • אגשים רואי את בת הנאו ואת המווסת
שאני מקים ומתפוצצים גקיגאה. דיגרפוישמן עשו נ׳
50 יוחד ממני, אבו מ׳ ידע עדתם? מ׳ שמע
עליהם? או אחו וא שמע עויהם, ני הבסו שוהם
וא מושקע בבנייני נאו אוא בבנקים
סרדינים. כולם ידעו שאפשר להשיג אצלנו
דליקטסים במחירים הזולים ביותר. באו אלינו
קניינים מכל חלקי הארץ.

אמר לי :״אני לא שימעון. עניתי: טוב, תהיה בריא
לא־שימעון!
כעבור כמה ימים הביאה לי בחורה צעירה
פתק, וכך הצטרפתי לאצ״ל. יצאתי לקורס
בשונה, שליד זיכרון.

• לא פחדת?
אח פעם לא פחדתי, ואני אף פעם לא מפחד!

• לא היה איכפת לך אם אתה
מצטרך להגנה לאצ״ל או ללח״י?
אני בן למישפחה ביתרית־רוויזיוניסטית.
ספגנו את תורת־ז׳בוטינסקי יחד עם תורת־הציונות,
מאז ומתמיד היינו רחוקים מהשמאלנים,
למרות שבשלב מסויים בנעורי, השומר הצעיר
דווקא מצא חן בעיניי — שלי שלך ושלך שלי,
ושלנו של כולנו. אחר כך הבנתי, שבמציאות זה
לא קיים, רק בסיפורים.

• מה קרה לעסקיך בזמן שהיית
באצ״ל?
ברור שהעסקים לא הלכו. העסק סבל, אבל
לא היתה ברירה.

גם את זה תקראי בספר.

• מה היה כשעצרו אותך?
התחילו חקירות כמה פעמים ביום, שאלו למה
התגייסת לצבא, התעניינו אם אני רוצה מדינה
עברית. ברור שאמרתי: איזה יהודי לא רוצה __
מדינה משלו? הכרזתי שהתגייסתי לצבא כדי
להילחם באוייב הנאצי. הם האשימו אותי בגניבת
נשק, אבל הוכחות לא היו להם, חוץ מהלשנות פה
ושם. בכל זאת, השאירו אותי בעכו שישה וחצי
חודשים. ישבתי עם יהושע כהן ועוד 15 חברה
בחדר אחד.
אמא שכרה למעני את עורר״דין לובוצקי,
שינסה לשחרר אותי מהמעצר.

• ה שתתפת בבריחה מכלא עכו?
לא, הבריחה היתה אחרי שכבר עברתי
ללטרון. בעכו הכרזנו שביתת־רעב, והכניסו אותי .
לצינוק. פעם איפשרו לנו להביא אוכל מבחוץ,
ואמא היתה מביאה בימי השישי חלות מתוקות_ ,
געפילטע פיש ומיץ ענבים בשביל קידוש, והיינו
יושבים לסעודת ערב־שבת על הריצפה.
ככה ישבנו כל החברה, וכל אחד אמר את
ה״אני מאמין״ שלו: פעם תקום מדינר״ ישחררו
אותנו.
כל אחד אמר מה הוא יעשה כשתקום המדינה.
אני הייתי הכי־צעיר בין החברה, ואני לא יודע
מאיפה לקחתי את הרעיון — כי לא הכרתי ן בית־מלון אחד בחיים שלי — ואמרתי: אני
אעסוק בתיירות. אמרו :״משיגענע, מה פיתאום 1 תיירות? אמרתי: חברה, אם תקום מדינה, היא

• מי ניהל אותו?
אמא ניהלה את העניינים.

• היית ממש במחתרת?
£היה לך כינוי?

מה היה הכינוי שלך?

אני כותב ספר. אם אני אספר לך הכל, מה
ישאר לספר?

• מתי הצטרפת לצבא הבריטי?
שיך(משמאל) עם אמו ואחיו. מימין: ג׳ו, דויד וצביקה ז׳׳ל
.אמא שלי היא אשה גדולה וחכמה־שום
דבר לא ישכנע את המישפחה הזאת. חייבים
להרשות להם לנסוע לארץ־ישראל.
אחרי שיכנוע, הרבי קם ובירך אותנו באידיש.

• לאן הגעתם?
לחיפה. זה היה ערב־ראש־השנה, והחלטנו
ללכת לקיבוץ. בחרנו במישמר־העמק. אך
הסתבר לנו, שבמישמר־העמק המיקלחות הן
משותפות, רחמנא ליצלן. מכיוון שהיינו מישפחה
מסורתית, החלטנו להישאר בחיפה.
לקחנו דירת־מרתף -חדר ומיטבח — בבית
ערבי. תיכף התחלתי לעבוד בטחנת־האורז, שבה
אבא עבר.

• כמה זמן נשארת בטחנת־האורז?
כשקיבלתי את המשכורת הראשונה, באתי
לד״ר הירש ואמרתי: אני מתפטר מהעבודה. אם
אתה רוצה לעזור לי, תמכור לי אורז.
ראיתי ערבים ויהודים קונים אורז מהטחנה
ומרוויחים חצי גרוש על כל שק. הם הרויחו ביום
אחד מה שפקיד הרוויח בחודש.
אמר לי הד״ר הירש :״אתה צריך חנות.״
ליד הבית שלנו, בבית של אבו־מוסא, היו
חנויות ריקות. באתי אליו אמרתי לו: אבו־מוסא,
אני רוצה לשכור חנות. הוא אמר לי :״אני אתן לך
שתי חנויות. עבור האחת תשלם שכר־דירה, ואת
השנייה תקבל חצי שנה בלי שכר־דירה. אמרתי
לו: עשינו עסק, אבל את השנייה תתן לי שנה בלי
שכר״דירה.

• מתי הצטרפת לאצ״ל?
יום אחד ירדתי לנמל חיפה, לשחרר סחורות,
ולא נתנו לי להיכנס. באה אוניית מעפילים
שעמדה בכניסה לנמל. מעפילים קפצו למים,
והאונייה גורשה לקפריסין. הבריטים החזיקו
רובים וכידונים, ולא נתנו לאיש להתקרב.
עמדו שם בחורים יהודיים חסרי־אונים. אחד
אמר :״נתפרץ פנימה!״ זה היה מצב אומלל לראות
ילדים שרק הגיעו לארץ, אחרי מסע תלאות, והנה
כבר הם מגורשים. אמרתי: חבר׳ה, מה נתפרץ? הם
צבא מאורגן עם נשק, ולנו יש רק ידיים.
ניגש אליי בחור, אברהם שנורמן המנוח, ואמר
לי :״תראה, חבר, אם אתה באמת רוצה לעשות
משהו, תבוא בשעה 5.54 לקולנוע אורה, תחזיק

• ההיסטוריון של אצ״ל, דויד ניב,
טוען כי לאיש מחברי אצ״ל לא ניתנה
הוראה להתגייס לצבא הבריטי.
הוא לא יודע מה שהוא אומר. עם כל הכבוד
למנהיגים ולהיסטוריונים, הם לא יודעים הכל.

• ממי קיבלתם פקודה?
מהמפקדים. היה ברור שאם לא נתגייס, יעצרו
אותנו.

• אתה יכול לציין שמות של חברי
אצ״ל שהתגייסו יחד איתך לצבא
הבריטי?
מתי לבר, אריה מלניק, גדליה לביטוב. היינו
בסרפנד, ואחר־כך הועברתי לחיל־רגלים בעתלית,
בדיוק מול מחנה־המעפילים. עשינו
מהומות, התערבנו לטובת המעפילים, ואז פיזרו
אותנו ליחידות שונות.
אותי שלחו לחטיבה 744 באיסמאעיליה,
שהיתה שייכת לחיל־ההנדסה ושפיקד עליה
מייג׳ו־ שטיין. משם עברנו לחטיבה של
מונטגומרי, ומשם שרתנו את המדינודשבדרר
בצבא הבריטי.
• אי ד?
למשל, הורדנו את התג ״פלסטיין״ ושמנו תג
״ארץ־ישראל.״

• איך הגיבו הבריטים?

• היית אז נער בן . 14 מניין היה לך
כסף לשכור חנות?
באנו עם קצת כסף. לא היינו רוטשילדים,
אבל קצת כסף היה.
נו, שכרתי את החנויות. באו שני נגרים, עשו
שידות־עץ. ביקשתי טלפון. אחרי יום התקינו לי
טלפון — לא כמו היום, שאתה צריך לרדוף
שבועות אחרי בעלי־מיקצוע וצריך לחכות שנים
לטלפון.
התחלתי למכור אורז, שקים של 25ו־ 30 קילו.
הערבים היו מגיעים לחנות, מעמיסים את האורז
על קורקינטים ויורדים עם השקים לשוק הערבי.

הרבה מהחברה נעצרו והובאו לבתי־הסוהר,
וקיבלנו הוראה להתגייס לצבא הבריטי.

עיתון. יעבור בחור עם ממחטה לבנה. תלך
אחריו.״
וכך היה.

• ידעת אם המדובר באצ״ל, בלח״י
או בהגנה?
הלכתי עם בעל המיטפחת לסניף קופת״חולים
של ״עובדים לאומיים.״ ידעתי שזה לא הגנה.
שם האירו עלי בפרוז׳קטורים, שלא אראה עם
מי אני מדבר. שאלו אם אני יודע לאן הגעתי.
זיהיתי את הקול, זה היה בחור שעבד

הם היו מענישים אותנו, ואנחנו היינו חוזרים
ועושים אותו דבר. בסוף הם התעייפו מזה.
נתנו עזרה ויד לכל המחתרות, גנבנו נשק
והעברנו ארצה, זייפנו תעודות־מישלוח ושלחנו
כאילו הנשק יצא לתיקון. תמיד היו שמאלנים
שהלשינו, חשבו שחיים שיף בטח מבריח רק
לאצ״ל. באחד המיקרים שהברחנו נשק לארץ,
המייג׳ר הסקוטי ראה אותנו בפעולה והעמידו
אותנו לדין בעוון בגידה. יצאתי זכאי, והמייג׳ר
קיבל על הראש. כך אצל האנגלים זה יכול
לקרות.
אחרי המישפט חזרתי ארצה ושוחררתי
מהצבא. על תעודת השחרור שלי היה כתוב :״אין
צורך יותר בשרותך.״ הבנתי שזה לא שיחרור
רגיל.
יצאתי מסרפנד ובידי תעודת״שיחרור ושובר

תהיה תפארת ומופת לעולם, מכל העולם יבואו
יהודים ולא יהודים. צריך לטפל בהם.
מאותו הזמן חלמתי תמיד ותכננתי איך
אשתלב בתיירות.
כשהשתחררתי מעכו הייתי צריך לטוס לגלות
לקנייה. עורך־הריו שלי הצליח לדחות את
רוע־הגיזרה, ותחת גלות שלחו אותי ללטרון.
זה היה מעבר מעוני לעושר. לטרון לעומת
עכו היתה בית״הבראה. הרגשתי שם יותר טוב.
אפשר היה להביא אוכל מהבית, אפשר היה לעשן
סיגריות. בעכו התנאים היו קשים מאוד, צפופים
מאוד. לטרון, לעומת עכו, היתה כמו מחנה־נופש,
כמו בית־הבראה של הקיבוצים.

• כמה זמן היית בלטרון?
כמעט שנה. עברנו חקירות, קשרו לי את
הידיים והרגליים וקיבלתי מכות־רצח. באחת
ההתפרצויות לא החזקתי מעמד. חשבתי שהסוף
שלי הגיע. שאלו אותי :״איפה חיים לנדאו?״
אמרתי: לא יודע, לא מכיר. ואז הם הוציאו תמונה
שלי כשאני בתילבושת בית״ר מצולם עם חיים
לנדאו, ליד האריה השואג בתל־חי.
המצאתי סיפור. אמרתי: לא יודע מי זה,
למדתי על טרומפלדור בבית־הספר, נסעתי לתל־חי
ועשיתי שם כמה צילומים בחולצה שקיבלתי
מאנשי בית״ר במקום.
האמת היא, שחיים לנדאו היה המפקד שלי
והיו לנו יחסים מצויינים עד מותו. בתקופה שהוא
היה שר־התחבורה, הוא אפילו נתן לי מינוי להיות
חבר מועצת־רשות־שדות־התעופה.

• מה קרה אחרי שהשתחררת
מלטרון?
הייתי במעצר־בית. היה אסור לי לצאת
מהבית אחרי שקיעת השמש. אחת לחודש היה
מותר לי ללכת לקולנוע, ואז הייתי צריך להראות
להם מראש את הכרטיסים, כרי שידעו באיזו
שורה אני יושב.
היה לי קשה מאוד, כי חברים פחדו לבוא אליי,
מחשש שייעצרו, והייתי מאוד בודד.
אז הכרתי את האשה הראשונה שלי, איילה.
הזמנתי אותה לחוף־הים בשבת, והתחיל רומן. ואז,

בגלל ׳המצב שבו הייתי — לבד בבית, לצאת
אי־אפשר, חברים לא באו — התחתנתי.

• הבדידות היתה הסיבה שדחפה
אותך לנישואין?

בדיוק כך. אם לא הייתי במצב המיוחד הזה,
לא הייתי מתחתן. איזה בך אדם חופשי מתחתן
בגיל כל־כך צעיר? היו לי המון דברים לעשות,
רציתי להיות חופשי. אבל יש מצבים שהבן־אדם
נדחף אליהם, וכך קרה לי. התחתנתי עם אשתי
משום שהייתי בורד.

• איך הגעת למלונאות?
צ׳ארלס בוטאג׳ו, ערבי נוצרי, שהיה בעליו
של מלון וינדזור, היה חייב לי כסף. באתי אליו,
ראיתי אותו שוכב על הספה במישרד שלו, בידו
בקבוק גיין־גורדון. אמרתי לו: צ׳ארלס, באתי
לגבות כסף. אמר לי :״אדון חיים, מאפיש
מאסאלי״.

מהון להון, הוא אומר לי :״אני לא נותן לך כסף,
אני רוצה שתקנה את המלון.״ הוא היה שיכור
ורצה לנסוע לאוסטרליה. הוא הבין שהמדינה
תקום, ושאין לו מה לעשות בארץ.
אני מאמין שכל הפגישה הזאת שלי אתו היא
עניין של גורל.
נו, התחלנו להתווכח. אמר שהוא רוצה מאה
אלף לירות — זה היה הרבה כסף, אפילו תמורת
מלון של 56 חדרים במושבה הגרמנית. המלון היה
אז אחד המפוארים בארץ־ישראל, היה לו גן יפה
ומיגרשי״טניס.
אמרתי: צ׳ארלס, אתה משוגע. והתחלתי
להתמקח כמו הערבים: הצעתי לו 20 אלף לירות.
בסוף גמרנו על 22 וחצי אלף. סיכמנו,
שלמחרת ב־ 8וחצי בבוקר אבוא עם צ׳ק
לעורך־הדין יעקב פלמון.

• מה אמרה אמא שלד על העיסקה
הזאת?

מילחמת העצמאות היתה תקופה קשה. האיזור
היה מעורב, יהודי־ערבי. הכנסתי שותפים ב־25
אחוזים — מישפחת ציון דסה מתורכיה.
• אני מבינה שיחסיך עם הערבים

היו יחסים הוגנים, של עסקים ומיטהר.
נשמע כאילו הערבים היו שווים
ליהודים מכל הבחינות לפני קום
המדינה.
כן, היו ביניהם אנשי־עסקים שהיה נעים
לעשות איתם עסקים. אבל, למשל, עבד אצלי
בחור אחד, שאיר שהתחילה מילחמת־העצמאות
כמעט חטפתי ממנו סכין בגב. מעבר לפוליטיקה,
הם היו אנשי״מיסחר גדולים. אבל כשזה הגיע
לפוליטיקה, לא יכולת לסמוך עליהם בגרוש.
הערבים שרפו חברים לעבודה במיפרץ־חיפה.
זו היתה הטרגדיה הנוראה ביותר שאני זוכר, ממש
הרחנו את תאי־הגאזים כשזה קרה. זה לא היה
סתם לשרוף מישהו שאתה שונא, זה היה לשרוף
מישהו שעבדת איתו שנים ביחד, ואת זה אני לא

• בתקופת
מישפחתך אסון.

המילחמה עבר על

שלושת אחי היו מגוייסים. דויד היה בפלמ״ח,
יוסף ואני היינו באצ״ל. לא ידענו האחד על השני.
דויד היה בנגב, ויוסף נפצע קשה בגליל. ואז בא
אלי אחי הצעיר, צביקה, שהיה בן ,14 אמר לי:
״חיים אני רוצה להתגייס.״
אמרתי לו: אתה צריך לשמור על אמא.
הוא לא נשמע לי, זייף תעודות כאילו שהוא בן
17 וחצי והתגייס. הוא היה בחור גבוה. מי שלא
ידע, יכול היה לחשוב שהוא בגיל הזה.
שלחו אותו ישר, בלי אימונים, ליו״מרדכי,
שם נהרג. בגללו ובגלל עוד כמה ילדים, עוכבה
הפלישה של המצרים לתל־אביב. הוא נהרג יחד
עם החברים שלו. כשהמצרים נכנסו לקיבוץ, הם
פוצצו עצמם ברימון. קשה לי עד היום לדבר על

שיך אוכל דובדבנים מתורכיה
אז מה א ם אני גר בסוויטה דדיפלומט כריעה צלולה. היא צובעת שערות,
מטפחת ציפורניים, קוראת עיתונים ויודעת
בדיוק מה העניינים.
אני קיבלתי את המוות של צביקה קשה. כל
הזמן חשבתי שיכולתי למנוע את זה. זו היתה
הפעם הראשונה שבה התחלתי לשתות ויסקי.
הלכתי למלון פלטין של אדון בורשטיין,
וביקשתי שילווה לי בקבוק ויסקי. אחרי כמה

ניב לא יודע
גו! הוא עדנו נשהוא
אומו שלאצ״י יא
לתנה וגואה להתגייס
לצבא הבוינו * *

•במה?
הרבה יותר מחצי מליון דולר.

• אחר־כך בנית את מלון..הנשיא״
בירושלים.
בניתי בריכת־שחיה. התחילו הפגנות של
נטורי־קרתא נגד הבריכה. אמרתי: אני לא בונה
ישיבה, אני בונה מלון. בסוף סוכם, שאני לא
אמכור כרטיסים לבריכה בשבת, והרב מימון תקע
את המזוזה במלון, שהפך להיות מקובל בקרב
היהדות הדתית. עד 1956 המלון היה בתפוסה
כמעט מלאה.
ב־ 1956 עברתי את אחד המשברים הקשים
ביותר בחיי. המלון היה רק, כי האמריקאים אסרו
על האזרחים שלהם לבוא לישראל. האורח היחיד
שלי היה דויד בן־גוריון, שבא עם פולה. כסף לא
לקחתי מהם, כי זה לא שינה שום דבר למאזן.
ממילא הייתי צפוי להתמוטטות כללית. אילו
נחמיה ארגוב, שהיה השליש של בן־גוריון, לא

לגימות גמרתי את הבקבוק, ומאז למדתי לשתות
אלכוהול.

• אתה שותה הרבה?
לא. זה לא מושך אותי. אבל כשאני שותה, אני
יודע איר עושים את זה.

שיח מאחורי פולה ודויד בן־גוריון ב״גני־יהותד
.ארגוב נתן לי כסף לקנות להם לחמניות לארוחת־בוקר־היא
כמעט התעלפה. היא אמרה :״אתה רוצה
לשים את כל הכסף על מלון, מה אתה מבין בזה?
אמרתי לה: אמא, זה עסק טוב.
למחרת ב־ 8ורבע הייתי עם הצ׳ק אצל
עורך־הדין, חתמנו זיכרון־דברים.
אחר כך הסתבר שקוטאג׳י רימה אותי. הוא לא
סיפר לי, שבסוף הגן יש דיר־חזירים. נבהלתי.
אמרתי לעצמי: אוי ואבוי לי, המישפחה שלי
תהרוג אותי: לקחתי את אחמד ויוסוף, שני חברה
שעבדו בדיר, אמרתי להם לסלק את החזירים
שלא ישאר מהם זכר. אחר־כך הרב של חיפה, הרב
קניאל, הכשיר את המלון.
תיירים לא היו. עשינו טיקסי בר־מיצווה,
חתונות ואירועים. העסק נכנס למסלול. היו באים
לאכול דגים, שאותם דגו מתוך הבריכה וצלו על
האש.

• מה אתה עשית במילחמת־העצמאות?
הייתי
אחראי על ואדי ניסנס. זו היתה תקופה
מאוד קשה, היתה מכונת־יריה אחת והתחמושת
>א התאימה לה. אבל התגברנו על־ידי כל מיני
תכסיסים. הפחדנו את הערבים, והם ברחו לנמל
ופינו את הוואדי.
אני זוכר, כשהודיעו לי שצביקה נהרג,
ביקשתי שלא יודיעו לאמא. רק אחרי כמה זמן
הודעתי לה, ואיכשהו — אני חייב לומר — היא
קיבלה את זה יותר טוב ממני.

• אתה מעריץ את אמא שלך?
היא אשה גדולה. היא היום בת ,90 וחיה במלון

• מה קרה אחרי המילחמה?

המשכנו עם המלון. האורחים הראשונים היו
מיוהנסבורג, זוג עם ילד בן .10 אפילו לא ידענו
כמה כסף לגבות. צילצלתי לסוכן הנסיעות היחיד
שהיה אז בארץ פלתורס, ושאלתי כמה לגבות.
אמרו לי :״תגבה עבור שניים וחצי אנשים.״
כך קיבלתי את שניים וחצי התיירים
הראשונים במלון וינדזור, והמלון התחיל
לשגשג. בתוך פרק־זמן קצר החזרנו כמעט את
כל ההשקעה.
מכרתי עוד 25 אחוז למישפחה חיפאית,
ונשארתי עם רווח פלוס 50 אחוז.
ב־ 1948 היה איחוד של כל חברות־האוטובוסים
בחיפה — השחר, חבר ואגד. הן
עשו מסיבה גדולה במלון. בא אליי אבא חושי
ואמר לי :״חיים, בשביל מה אתה צריך את המלון?
תמכור לנו אותו!״ ניהלתי משא־ומתן עם
אביגדור עשת ועם שרגא גורן, ומכרתי בסכום
עתק בדולרים.

היה נותן לי כסף מכיסו כדי לקנות מזון, גם לא
היה לי במה להאכיל את בי־ג׳י ופולה.
היו ימים שלא היה מה לאכול, אבל החזקתי
מעמד. ב־ז 195 המצב התחיל להשתפר. קיבלתי
30000 לירות הלוואה מהממשלה, לשלם חובות,
והתגברתי על המיכשולים.
כשהיה עשור למדינה, פנו אלי ממישרד־התיירות
שאקנה מלון קטן בשם אור־גיל, שעמד
לפני סגירה. קיבלתי הלוואה וקניתי את המלון.
קניתי גם את הקולנוע שלידו, והיום אני עדיין
מחזיק במלון, אך עומד להפוך אותו לבניין
מישרדים.
קניתי גם את קולנוע חן ואת מלון דולפיו
(המשך בעמוד 168

פ5נ
מ? חוגגי י 1ם־ ה ה 1לדת
נבהלו מהח 1ל על שפת־ הים
^ לטוס ב עי קסת הבירה +
מישתה בהיכל האמנות

ס ם במוסיאו!
*ץ וסיאון תל־אביב כבר אירח
^ /בין כתליו להקות פאנק, גל חדש,
מופעי בלט, וסרטים שכתי־הקולנוע
אינם מקרינים. עכשיו גם נערכה בו
מסיבה ברזילית על טהרת הסמבה.
המסיבה החלה במשקה הברזילי
בטירה. מכינים אותו על־ידי עירבוב

של וודקה, לימון וסוכר. בתירכובת
הזאת אחוז האלכוהול הוא גבוה מאוד,
ואחרי חמש־שש כוסות הראש נעשה
קל, והרגליים מתחילות לקפץ.
השפעתו של המשקה היא כמו בום
על־קולי.
האחראית לבום היא ש לי

שם אני אטוס לגמרי ׳.בתיה היתה האחרונה שעזבה
את רחבת הריקודים. היא באה לישראל לפני ארבע
שנים, ומאז היא

1בתיה אנטקול, שאחרי
401 כוסות ריחפה
בריקוד סמבה סוער, הבטיחה. :עוד מחכה הסרט,
״שתיתי 35 כוסות. זה לא מספיק, צריד
להגיע עד ,100 ועוד מחכה לנו הסרט.״
אחרי השתייה, שגמרה לכולם בום
בראש — גם לאיש־המוסיאון עדי
סמל — התכנסו הנוכחים באולם
ההקרנה, ההקרנה, כדי לצפות בסרט
הברזילי הברבארים המתוקים.
אולם ההקרנה היה דחוס, הצופים
התיישבו במעברים כדי. לראות את

לטוס בגוסיאון:

חיוו בחילי

1אימה מרפי מבת״ים אמרה. :באתי לראות את
ז. לא ידעתי שיהיה משקה ושאפשר יהיה
להתנועע לקצב הסמבה. זאת חגיגה ׳.בהפסקות פיטפטו בפורטוגלית.

ך 1ךןה. אני אוהבת את המשקה
1 1 1 1הזה, זה עושה שמח׳,
אמרה השחקנית נירה רבינוביץ.

נספח חובות,

•לאט־לאט כבשנו א ת הישראלים. אצי
מאושר כשאני רואה בכל פעם מחדש את
השימחה, שהטמבה עושה כאן בארץ,־ אמר נטפח״התרבות הברזילי.

שבדרון, אשר תרמה את המרכיב
העיקרי — וודקה.
במסיבה במוסיאון היו בעיקר
ברזיליים, רובם נמצאים בארץ
חמש־שש שנים. החברה שהתקבצו
השבוע הם אותם הרצים תמיד למקום
שבו יש אירוע כלשהו, המזכיר את
המולדת הרחוקה. השמועה על כל
מסיבה ברזילית עוברת במהירות הבזק,
וכולם מקפידים להתייצב.
היו גם ישראלים שהתאהבו בסמבה
הברזילית. כמו חבריהם הברזיליים, הם
נודדים ממסיבת סמבה אחת לשנייה.
וכמובן, אי־אפשר לשכוח את אנשי
להקת ברור־חיל, שהסתובבו עם
המשקאות ביד, ורק אחרי המון־המון
כוסות״משקה התחילו לעשות שמח.
סלבדור ברזילי, איש־הלהקה, אמר:

סימונה:ג״יג״גג
האחרונות יש כאלה חגיגות.
האלילים הברזיליים ג׳ילברטו ג׳יל,
קייטאנו ולוזו, שרק לפני שבועיים
נראה בגודל טיבעי כאן בארץ, גאל
קוסטאה ומאריה בטאניה.

הסרט היה סרט־תעודה. כפי
שהאולם התמלא במהירות הבזק, כך
הוא גם התרוקן — לא רכים נשארו
לצפות בסרט, רק אותם שהתביישו
לצאת באמצע.

כל הכבוד ד״״
אליזבלה, עולה חדשה מברזיל.

תועדם
תל־אביב״ם
^ אחד מימי השבוע התאספו כמה
*תל־אביביים בשדודדב, עלו על
מטוס־נוסעים וטסו לאילת — להשתתף
בפתיחת פאב בעיר הדרומית.
מצב־הרוח בטיסה היה מרומם. מה
הפלא? השתתפו בה הצייר בני לד
ואשתו, אילי גורליצקי, שאשתו

1*11ך ך 11 אחד משותפי הפאב האילתי החדש, מומו
1111\ !1 111111 טוביה, שהוא חולוני, זובה בחיבוק מאשתו
אטתי, שאמרה. :יתוש בראש עקץ את בעלי באילת, והתוצאה -פאב׳.

שוש עטרי פח דה
מהטיסה. .זה
נגד בל חוקי הטבע,״ אמרה.

השדוית

וזיכתה לו בנמל התעופה באילת, גלי
עטרי, אילנה גור, צדי צרפתי,
מפיקת שעה טובה לאה זהבי,
בימאי הטלוויזיה ראול יחיאל ואשתו
ג׳ואנה, האופנאי דבל כספץ,

׳הזמרת ריקי מנור באה
לפתיחת הפאב עם בנה טל
בן ה״ 7חודשים. ריקי גרה באילת.

ניצן גינטבורג, דיילת
1בארקיע, באה למסיבה
עם אחותה דורית זילברמן.

דיילת:

שהכין את התילבושות למלצריות
ולמלצרים של הפאב. בטיסה חילקו
שמפניה וכריכים, אך לפני שכולם
הספיקו ללגום כוסית שניה — המטוס
כבר נחת.
המוזמנים התל־אביביים נכנסו
לפאב והתנפלו על פירמידת השרימפס,
כילו בה את זעמם. .חבל
שקוראים למקום יתוש בראש,־ העיר
אחד המתמנים, הרבה יותר מתאים לו
להיקרא,מאורת הארבה׳׳.

חן ל

בערב שבת
ן * ל היפים והיפות לבשו
^בערב־שבת את מיטב מחלצותיהם
ושמו פניהם למלון אכדיה בהרצליה.
הם באו לחגוג את מסיבת יונדההולדת
של דורית דדבסקי׳מרריכת-יופי
ראשית בחכרת־תמרוקים, ושל הד׳ר
לכלכה גינטר פולנם, בעליו של

־־| דורית וידבסקי חגגה
__ 1את יום הולדתה
ה״ .31 דורית דאגה למשקאות.
מועדון ספורט ימי בחוף שליד המלון.
בין אבזרי־הגלישה ומיתקני־החוף
עמדו ושתו משקאות המוסיקאי

שלום חנון* ,נורית ויהונתן גפן,
דליה מזור ובעלה עורר־הדץ דסי
שלוש, הבימאי אבי נשר וחברתו
שיח הראל, הדוגמנית הלי גולדברג,
דוגמניות אחרות ודיילות־יופי.

11ך 11ך *11ך 1הספר סמי זלצר בא בחברת ידידתו, אשת-יחסי-
הציבור אתי אולמן. משמאל: ד׳ר גינסר פולנס חוגג
/ 1 1111111
את יום־הולדתו יחד עם חברתו, אהובה גורן״סוסקין, שחקנית לשעבר.

| 1111י | 111ל 1^ 1ך 1111*1אסנת שפר בת ה״ 16 נכנסה לפאב,
1 1 1 1 / 1 1 /1 111 ! 111/נסלה את מגף הסוכריות, הסתובבה
בין האורחים ה תל -אביבי ם וחילקה להם מ מתקים מתיך המגף.

קולנוע סרטים עיתונאי בסכנ ה
שנה בצל הסכנה הוא סרט הנמצא אי־שם בין
נעדר של קוסטא־גאברס ובין במעגל ההונאה
של פולקר שלנדורף. אבל הוא עולה על שניהם,
משום שהוא מתיימר פחות להבין, הוא מנסה
פחות להטיף, ויש בו לפחות דמות אחת מרתקת
שלא תישכח במהרה: דמותו של צלם ננסי, בן
אינדונסיה, שאותו מגלמת שחקנית קטנת קומה
ואלמונית כמעט, בשם לינדה האנט.
הסרט מתאר שנה אחת בחייו של כתב רשת־שידור
אוסטרלית, שנשלח לסקר את האירועים
באינדונסיה ב־ . 1965 זאת היתה שנת ההפיכה
הצבאית שהפכה את השליט עד אז, סוקארנו,
לבובה: שנה שהתחוללו בה, למעשה, סידרה
שלמה של הפיכות־נגד, אשר עד עצם היום
ממשיכות להוות תעלומה בעיני המערב.
בעזרת צלם קטן־קומה ויוצא דופן, בן המקום,
מצליח הכתב לפלס לעצמו דרך לכמה סקופים
רציניים, אבל בסופו של דבר הוא נותר גורם
חיצוני, הממלט את נפשו ברגע האחרון, כאשר
המצב בג׳אקארטה נעשה מסוכן מדי עבורו.
הסרט, שנכלל בתחרות של פסטיבל הסרטים
בקאן השנה, אומנם לא זכה בפרס, אבל תשומת־לב
רבה הופנתה לעברו. הדעה הכללית היא
שהסרט מהווה הוכחה נוספת למיקצועיות
ולמיומנות של הקולנוע האוסטרלי היום. שני
כוכבי הסרט, מל גיבסון (מאכס הזועם,
גאליפולי) ,וסיגורני ויוור(הנוסע השמיני) ,ועוד
יותר מהם הבימאי פיטר ויר (גאליפולי) היו
בראש רשימת המבוקשים לראיונות. והראיון
הבא הוענק לעדנה פיינרו תוך בדי ארוחת־

מל גיבסון בתפקיד העיתונאי גאי האמילטון בסרטו של סיטר ויד.,שנה בצל הססנה״
גיאקארטה בצל התותחים
של המחתרת האינדונסית, הוא הסיפור הישן של
כל המחתרות, ואין זה בהכרח אינדונסיה בלבד.
רציתי מאוד לעשות סרט על המיזרח־התיכון,
אבל הסרטים התיעודיים כבר עשו עבורי את כל
העבודה.
עד היום קשה לי לחזור ולבקר באינדונסיה.
כל מה שמתרחש שם אינו לרוחי כלל. אני מודה
שאני אוהב סתירות וניגודים, אבל אני מוקסם
ממיסתורין וממצבים בעלי משמעות כפולה. אבל
למרות זאת, בכל פעם שאני שם את פעמי לאחת
הארצות בדרום־מיזרח אסיה, מתרחש בתוכי
תהליך מוזר: מן הרגע שאני עולה על המטוס
ומהדק את החגורה בהחלטה לשכוח את כל
הדעות הקדומות והרעיונות המעוצבים מראש,
אני בטוח שאגיע לאמיתות חדשות. אבל ברגע
שאני יורד מן המטוס, ונדמה לי שתפסתי משהו,
מסתבר לי עד מהרה שאני אבוד ויש לי הרגשה
שלא הבנתי כלום.
בכל פעם אני מוצא את עצמי תקוע במבוך
חדש, בדיוק כמו שקורה לגיבור הסרט שלי,
העיתונאי גאי האמילטון. גם הוא נבוך, האיש
הלבן המחזיק כוסית של ג׳ין־טוניק בלב בר סואן,
יחד עם עוד כמה עיתונאים, המתנהגים כמו
תלמידי בית־ספר. אנשים אומרים שזו קאריקטו־רה
של העיתונות, אבל איני מנסה לומר שכל
העיתונאים כאלה. אני מתכוון לרמוז, שהעיתונות
היא מסוכנת ברגע שהיא הופכת בעיני הציבור
לאמת מוחלטת. היא מסוכנת בין אם זו אוריאנה
פאלאצ׳י או ברנשטיין וודוארד.
• האם לדעתך תפקידו של העיתונאי
לגלות את האמת, או להיות מעורב במאו־רעותי

קשה לי לענות על כך. איני יודע את התשובה.
השתדלתי לעשות משהו כמו ראשומון, ונטלתי
את הדעות השונות על ההתרחשויות השונות —
מן המחתרת ומאלה שהתנגדו לה.

בימאי פיטר ויר
להיות כמו קובריק

השחקנית לינדה האנט בדמות הצלם בילי קוואן
פחות מדי סוקארנו
צהריים במלון קארלטון המפואר.
הקולנוע, מנהגיו הם פשוטים להפליא. הוא לבבי
מדווחת עדנה פיינרו:
וחסר כל גינונים של בימאי־סטאר, ומדבר
הראיון התאפשר, במידה רבה, משום
אנגלית רהוטה, שנעדר ממנה המבטא האוסטרלי
הטיפוסי.
שהצלמים והרכילאים ממין זכר היו עסוקים
באותו הרגע בסיגורני ויוור, ואילו הצלמות
• במסיבת העיתונאים שלך טענת,
והרכילאיות עטו על מל גיבסון. ואותנו הותירו
שהסרט יותר משהוא פוליטי, אמור להיות
למחצית השעה של רגיעה יחסית. ויר, הנראה
סיפור־ אהבה. אבל קשה להשתחרר מן
בדיוק כמו קיבוצניק ואף מתלבש כך, בעל
העובדה שזה סיפור אהבה שהפוליטיקה
עיניים בהירות, בלורית על הצד, וצבע עור הרומז
בולטת בו יותר מכל האספקטים האישיים
כי מישהו מאבות־אבותיו היה אירי, התרשם מאוד
של הדמויות. מדוע אתה מתעקש לקרוא לזה
מן הדרו שבה הפיצו את גאליפולי בישראל, מן
סיפור־אהבהי
הכבוד והיוקרה שהוענק לסרט, אשר לדבריו לא
הסרט חייב להיות פוליטי, כי הפוליטיקה
זכה בכל מקום באותו הטיפול הנאות.
קשורה במה שהדמויות עושות בחייהן. היו׳
אם כי הוא נחשב היום לאחד הבימאים
אנשים שראו את סירטי והתלוננו, כי הצד
הבולטים באוסטרליה, ארץ שכוכבה דרר בשמי
הפוליטי אינו מעמיק די הצורר. בשבילי, הסיפור

בילי קוואן מגיש עזרה לידידה ענייה(נורמה יואטואן) ולבנה הגוסס
להבין פחות מדי
העולם הזה 2394

^ כיצד עיצבה א ת דמותו של בילי קוואן,
הצלם־הננס, שהפכה לדמות המרתקת ביותר
בסרט, ולמעשה גנבה א ת ההצגה כולהז
יצאתי מנקודת המבט של הספר של סי ג׳יי
קוך, שהרשים אותי מאוד ועורר בי רגשות חזקים
לגבי חשיבות הדברים שדמות זו עושה. הרומן
כולו נשען עליו, והדמויות האחרות ח לעומתו
צללים. הבעיה הקשה ביותר שלי בליהוק היתה
למצוא שחקן מצוין שיהיה גם ננס וגם ממץ זכר.
אני מוכרח להודות, שאחרי ארבעה שבועות של
חיפושים קדחתניים ומיבחני־בד שונים, לשחקנים
מפורסמים ואלמוניים, העליתי חרס בידי.
ואז, לפתע, הופיעה לינדה האנט, שלא היכרתי
קודם, ותרמה את הרעיון שדווקא נפש־אשה בגוף
של דמות גברית מסובכת שכזו עשוי להיות
קאטאליזאטור מיוחד במינו ובעל עוצמה יוצאת־דופן.
אני
מודה, כשצילצלתי למפיק, הייתי עצבני
מאוד וחסר־ביטחון לחלוטץ. בסופו של דבר,
דמותו של בילי יוצרת בדימיון כל אחד מן
הצופים רושם שונה. יש הרואים בו מעין
קואזימודו, אחרים מוצאים בו רמז לאגדת היפה
והחיה. אבל מפעם לפעם יש מישהו שמתרגז
כשהוא מגלה כי זו אשה, ומאשים אותי במעשה
רמיה.
• האם הסוף הרומנטי שבחרת לסרט
בעל גוון פוליטי ריאליס טי כל־כך ל א הפריע

בל**ד ראנר לעניים אנדרואיד (אמפיתיאטרון ואהל,
ארצות־הברית)
תל־אביב,
אנדרואיד הוא רובוט בצורת אדם,
הנראה והמתפקד בדיוק כמו בן־אדם. השאלה היא, כמובן,
מי יזדקק עוד לילודי-אשה, כאשר הטכנולוגיה תגיע לשלג
כזה של התפתחות.
שאלה זו, שקיבלה טיפול מרהיב בטירטו של רידלי טקוט
ב ל יי ד ראנר, עומדת גם במרכז ההפקה הזאת, שהיא
הרבה יותר צנועה והרבה יותר פשוטה.
גם כאן, במו בסרט של טקוט,מדובר בעולם שבו הוגלו
האנדרואידים מעל כדור הארץ, משום שהם הפכו להיות
עצמאיים ומרדניים מדי -מכונות שנטלו את היוזמה
והחלטה לידיהן. בתחנת־חלל מרוחקת טורח פרופסור
תמהוני -המזכיר את הממציא במטרופו לי ס של פריץ
לאנג(קטעים מן הסרט הקלאסי הזה אכן משולבים בתוך
העלילה) -לבנות את האנדדואיד המושלם, הן בתנועותיו,
הן בצייתנותו והן בביצועיו. לשם כן הוא נעזר באנדרואיד
אחד שהוא פחות ממושלם, אבל די מוכשר בדי למלא את
כל התפקידים החיוניים בתחנת־החלל, ואפילו כדי לפתח
אישיות משלו.
אל התחנה פולשים שלושה עבריינים, ביריונים גסי־דוח
ואלימים, שני גברים ואשה, המחפשים דדך לחזור

אנדרואיד ואורח אנושי: מותר המכונה
לבדוד־הארץ. בעימות בין בני״האדם והפרופסור ועוזרו, אין
ליצורים בשר ודם כל סיכוי שהוא כמובן, והסרט רומז
בבידור כי העתיד שייך אכן לאנדרואידים -מתורבתים,
נבונים ומעניינים הרבה יותר טבוניהם.
בגי נוער בעלי נטיות מדעיות עשוים להשתעשע בסרט
בזה, אבל מוטב לא לדרוש הרבה יותר מזה. העושר, גם
בדימיון וגם בתפאורה, מוגבל.
מערבון לפעוטון

מל גיבסון וסיגורני ויוור
המערב צופה מן הצד
התלבטתי בבחירת הסוף, ידעתי ש״הפי אנד׳
יצא מן האופנה ועשוי לעורר לעג. אבל לדעתי,
בני המערב אינם אלא צופים בכל המאבקים
האלה של העולם השלישי, צופים המתבוננים מן
הצד, וכאשר המצב מתחמם יתר על המידה, הם
פורשים. אני מקווה שהצלחתי להבהיר, כי
במיקרה זה החוויה שעברה עליהם שינתה בהם
משהו, ואולי כאשר יתחילו מחדש, במקום אחר,
יהיו נבונים, ורגישים יותר לקורה סביבם.
• התחלתם לצלם א ת הסרט בפיליפינים,
אבל סיי מתם באוסטרליה. מדוע?
כבר מן הרגע הראשון קיבלו המפיקים איומים
טלפוניים, שבהם הוזהרו שלא יעזו לצלם את
הסרט בפיליפינים, כי זה סרט העוין את
המוסלמים. מלבד זאת, מאנילה העיר מחולקת
לאיזורים קטנים, שכל אחד מהם נשלט בידי
כנופיה אחרת, וקשה מאוד לעבוד בתנאים שבהם
בני שכונה אחת מפחדים לעבור את הרחוב, כדי
לעבוד בשכונה אחרת.
בסצינה המתארת את ההמונים העולים על
ארמון הנשיאות היו ששת אלפים ניצבים,
שחלקם צעקו, קיללו ואיימו, בהתאם להוראות
התסריט. אבל רבים התכוונו למה שהם אומרים.
כאשר התרחקתי לרגע כדי לבדוק אפשרות של
זווית אחרת, וראיתי את הצוות, כפי שהוא בוודאי
מצטייר בעיני בני המקום — אוסף של זרים עם
מצלמות המתבוננים בילידים — הבנתי שזה
פשוט גירוי. באותו יום אספנו את הציוד
והסתלקנו בחזרה. לילה אחרי זה קיבלה
המישטרה הודעה, כי התקפה אלימה תוכננה
נגדנו.
• מישהו מ אינדונסי ה ראה א ת הסרט?
כמה נציגים רשמיים של ממשלת אינדונסיה
ראו את הסרט, כאשר ערכו ביקור רשמי בסידני.
היו להם שתי טענות. הראשונה: שלא רואים די
הצורך את סוקארנו. השניה: שהסרט מבדר מדי.
• ההערה השניה הז א ת מובילה באמת
לשאלה: איז ה מין קולנוע א תה רוצה לעשות?
הבימאים שאני מעריץ הם אנשים כמו אקירה
קורוסאווה, רומן פולנסקי, דייוויד וארק גריפית,
פודובקין, וודי אלן, ויסקונטי, למרות שעבר זמן
רב עד שלמדתי לאהוב את מוות בונציה,
סטאנלי קובריק, שהוא גם חבר אישי, אבל אותו
אני מעריך במיוחד משום שידע להמחיש על
הבד מה זאת אמנות עממית. אני מגסה ללכת
בעיקבותיו.

האיש מנהר השלג (רב חן,
תל־אביב, אוסטרלית) -תמים,
מלא ודחוס בכל־כך הרבה דברים
שנראו תשמעו בבר, כאילו כל מה שצריך היה לעשות לשם
הבנת התסריט, זה להניח למחשב שבלע את כל הרעיונות
הבסיסיים המשומשים ביותר של מערבון, לפלוט החוצה את
התוצאה הממוצעת.
הגיבור הוא בחור צעיר, שאביו נהרג במפולת עצים בהרים,
והוא נאלץ לרדת לשפלה ולעבוד כשכיר בחווה, משום שרק
מי שהוכיח עצמו כגבר של ממש, מותר לו לחיות בהרים
השוממים.
הדיאלוגים כאן שדופים להחריד, העלילה בגויה בפשטנות
שלא היתה מביישת ילד בבית־ספר עממי, זאת למרות שיש
רמזים לבל מיני נושאים גדולים ונכבדי* התמודדות האדם
באיתני״הטבע, זכויות״האשה, חיי־דרור מול התמסדות, ועוד
כיוצא בזה. אלא שכל זה נותר בגבולות הרמז העדין בלבד.
עם זאת, אין ספק שיש בסרט צילומים מרשימים,
המוכיחים כי אוסטרליה היא ארץ מקסימה בנופיה, חש
בסרט סוסים יפים להפליא שגונבים את ההצגה

תום ברלינסון: הסוס נחמד יותר
מבני־האדם. קירק דאגלס בתפקיד כפול נראה אומלל לגמרי,
לג׳ק תומפטון יש תפקיד״אורח בלבד, ועיקר המעמסה נופלת
על תום ברלינסון וסיבריד תורנתון הצעירים. כל מה שאפשר
לומר עליהם הוא, ששניהם פוטוגנייים.

יהודים,
רחמו, וחמו1
עולם הפורענות (בן־יהודה.
תל־אביב ארצות־חברית) -שני
ביריונים צעירים מתכננים לשדוד
שלושה ביריוגים צעירים אחרים, שעה שאלה עומדים לבצע
עיסקת מכירה של סמים לארבעה בריונים צעירים אחרים.
בבל המיקרים מדובר בתיבוניסטים נוסח אמריקה של
פרבדי-העוני. בהתנקשות האלימה שבין שלוש הקבוצות
נהרגים כמה מהם, ואחד שנלכד, אחרי שדרס למוות -לא
בכוונה -את אחיו של מנהיג החבורה השנייה, נשלח למוסד
סגור, המיועד לעבריינים קטינים. שם הוא הופך עד מהרה,
בזכות אגרופיו, לאיש החזק, עד אשר המנהיג המתחרה,
שאחיו נדרס, מגיע למקום בדי לנקום בו.
לא קשה לדמיין את כמות הדם, האלימות, האכזריות
והקשיחות השופעים בסרט זה. זהו אוסף בלתי-רגיל של
נערים המתבוססים בצדקנות עצמית, המאפשרת להם
לעשות כל דבר שבעולם, ובסופו של דבר לבקש את אהדת
הציבור, מתוך אמונה שיש עוד גרועים מהם.
כך למשל הגיבור, המרטש פרצופי עוברים ושבים
חפים־מפשע, כדי רוקן את כיסיהם, אבל הוא רגיש ואוהב
עם נערתו, והוא גם אמיץ ונמרץ -ואם הוא מתנהג כפי שהוא
מתנהג, זה רק משום שאמו היא מופקרת חסרת״תקגה. או
יריבו הפורטו״ריקאי, שהוא בן טוב ואח מסוד.,הסוחר
בסמים רק משום שהוא בן־מיעוט בשכונת-עוני.
כל התירוצים האלה מתחילים בבד לעייף, אחרי שנשלפו

אזאי מוראלס: זרע הפורענות
פעמים רבות כל־כך ונתנו הצדקה למעשים שפלים ביותר.
יתכן שהתעמקות־יתר בבעיות הסוציאליות היתה עוזרת
להסביר, אם לא לשכנע, אבל כאן יש התפלשות בתוך שיאים
של אליטות הבאים בזה אחר זה, כאשר אהדה או סלידה
,מדמות נקבעים לא על״ידי הנתונים של הדמות עצמה, אלא
; על־ידי הדרך שבה מצלמים אותה. ואם יש בבל זה מיומנות
י קולנועית, זה רק יכול להזיק מבחינה מוסרית ־ כי מוכרים
מוצר מפוקפק באריזה מפתה.

איפה
בחזרה לעבודה
ביום השלישי ערכו חברי תיאטרון הקאמרי
מסיבה לסימה אליהו. הם הגישו לה עוגת
והרימו כוסית לכבודה ולכבוד חזרתה לעבודה.
סימה, חברתו של
חזרה לנהל את ההצגה
טוב, אחרי שהפסיקה
לעבוד בגלל התאונה
המחרידה שהיתה לפני
10 חורשים, שבה היא
נפצעה קשה בראשה
ובביטנה. אריק נפצע
באותה תאונה באופן וסבל בינוני, באותה מזעזוע־מוח.
תאונה נהרגה כזכור
ידידה טובה
סימה אליהו ו הציירת החלמה רובינשטייז

מדוע מופיעים אירית לנדאו(פלדמן)
ובעלה בנפרד?
לא מזמן דיווחתי, שאירית ביקרה בארץ עם
שני ילדיה, ללא בעלה האמריקאי. ושוב אירית
בחדשות, אחרי שזכתה כבר פעמיים להיכלל
ברשימת עשר האלגנטיות בעולם. הפעם היא
מופיעה בעמוד־השער של ס עיתון
האופנה היומי היוקרתי של ניו־יורק. בתמונה
עם קיים ד׳אסטנוויל,
מפיעה אירית
כשהשניים צועדים שלובי־זרוע בכניסה להצגה
המוקדמת של התערוכה הגדולה מציורי מאנה
בפאריס, ב־<1 ? 3121$ו 31ז .0
אירית הופיעה בחליפת כותנה בשני צבעים,
והגנה על עצמה מפני צינת־פאריס במחרוזת־פנינים
צמודה לצווארה, בעוד שהנשים האחרות
התחממו בסתם מעילי־פרווה.

קים דאסטנוויל ואירית לנדאו(פדרמן)
בשער העיתון

באותו חדר לידה
מישהו זוכר את שיר־השכונהי ״חברה,
חבר׳ה, רגע, רגע״ — כך ישירו בקרוב ילדיהם
של האמניס, שהקימו לעצמם מין שכונה של
אמנים בשיכון למד בתל־אביב.
השבוע עברו הזמר אבי טולדאנו ואשתו
ליאורה לגור בשכונה בדירה מפוצצת, בפנטאוז
רב־מיפלסי של 400 מטר מרובע. הזוג מתכנן
להביא רהיטים מכול העולם, ולרהט כל חדר

אילנה רובינא היתה תמיד המלכה או
הנאהבת, והמיסכנה היתה תמיד דליה
פרידלנד, שבכתה לפני ההורים כי התפקידים
שלה הם מישניים — היא לא היתה אז די יפה,
ריכוז נוסף של אמנים קיים בשיכון אפקה. שם
גרים ממש האחד ליד השני יוסי בנאי, יואל
זילברג, דן אלמגור, ואחרונה חביבה

על ריקי גל הזמרת שמעתם כולכם, גם על
נשואיה לפולי מהגששים ידעתם. אך לא ידעתם

בגן השיקמים, בשבוע שעבר, לרגל מלאות לה
33 שנים — היא שלחה בירכת יום־הולדת לפולי

ריבק׳לה מיכאלי.

ריקי גל ויובל בססין
ליאורה ואבי טולידנו
בצל, בקבוק שמן וחצי חלה
בסיגנון אחר. הם יוכלו לבקש בצל, כשיחסר להם,

מחפשת ומוצאת
שהם נשארו חברים טובים! ואכן, לפני שערך לה
כי פולי נולד בדיוק באותו היום, באותה שעה,
יובל כספין, מתכנן האופנה, מסיבת יום־הולדת
באותו בית־חולים בירושלים אלא שהדבר היה
תשע שנים לפניה.

משכנתם בבניין סמור, הבדרנית ציפי שביט,
המתגוררת בדירת פנטאוז בת כ־ 200 מטר מרובע.
הדירה של ציפי מצטיינת בגינה פורחת שאותה
היא מטפחת.
גם ציפי יכולה לקבל, למשל, בקבוק שמן
מנירה רבינוביץ, שכנתה, או חצי חלה
מעופרה ואהוד מנור. מעניין עם גם ילדיהם
יתחברו כמו הילדים של פעם.
לפני שנים גרו הרבה שחקנים בתחומי
הרחובות פרוג, גורדון ודוב הוז בתל־אביב.
הילדים של אז היו אילנה רובינא, אמנון

מסקין, מרית פינקל, דליה פרידלנד, רינה
דואר, מאיה בן־חיים ואיתמר קוטאי.
הילדים התרוצצו בין כל הדירות כשהוריהם
עבדו. הם אפילו כתבו מחזות משלהם. המחבר
שלהם היה אמנון מפקין, ואיתמר קוטאי,
שהיה ילד יפהפה, שיחק תמיד את המאהב,

נחיתת תידלולן
רחל טרי, הדיילת ששברה הרבה לבבות. היא סוף־סוף פנויה, היא נפרדה מבעלה האמריקאי אנדי
ניוורט.
אנדי, שגר פעם בווילה בכפר־שמריהו והיה בעל שבע מיסעדות בארץ, הוא בן למישפחה של
מיליונרים אמריקאיים מענף הבניה, בעלה־בעבר של יורשת אמריקאית עשירה. ובעלודלשעבר של
התל־אביבית רנה רמון.
באחרונה הוא נתקף בשיגעון הטיסה. ובעוד שבארץ הוא רכב על אופנועים, שאותם החליף מאוחר
יותר באופניים, היום הוא מטיס בארצות־הברית מטוס מהיר. כך קרה שרחל ראתה אותו פחות ופחות,
ובאחרונה פגשה בו רק בנחיתות־תידלוק.
רחל, שהיא אשתו־לשעבר של צדוק קראום, שברה בזמנו גם את ליבו של ליאונרד כהן, הזמר
הנודע.
חבל, דווקא כשהתחילה ללמוד אנגלית, להעמקת ההבנה — נוצרה אי־הבנה. עכשיו כבר בטוח,
אפילו אם היא תצליח להביא איתה לישראל את בנה מנשואיה עם אגדי, בן ה־ 4וחצי.

חבריה של ריקי טוענים, שהיא תמיד מחפשת
את עצמה. ואחרי שלא מצאה את עצמה עם פולי,
היא ניסתה עם אמריקאי גוריג מרקום, שלו
היתה נשואה שנתיים, ביחד החזיקו בניו־יורק
מיסעדה גלריה ומועדון־לילה.
זה כבר שנים שהיא מוצאת את עצמה עם
אילן וינטראוב, הרחק מאורות הזרקורים.
לפני כשבועיים ראו את ריקי מתרוצצת
כשהיא מחפשת בעצמה בקדחנות דירה. אך
כשהופיע אילן במסיבת יום־ההולדת, נגמרו
החיפושים. ריקי ואילן, שהם בני אותו גיל, חזרו
אחרי המשבר לגור בשקט בדירתו.
כששאלתי מה קיבלה כמתנת יום־הולדת
מאילן, השיבה :״הרבה־הרבה אהבה״.

מסיפורי פייטוו
פליי*

( מ רגל ת

בחשאי ובמיסתרים הגיחו ירדנה ארזי ונתן
תומר להירשם לנישואין. ביום השלישי הסתננו
לרבנות, היא בשימלה צהובה והוא בג׳ינס.
כשצלצלתי להביע את איחוליי לירדנה, נדהמה:
״איר ידעת? את ממש מרגלת מהקג־ב.׳׳
ואכן, אצלנו במוסקבה נודע לי, שאחרי חמש
שנות חברות החליטו השניים להינשא, ומלבד
בעיה קטנה, של הוכחות שנתן אינו כהן, הכל
ערוך ומוכן לנישואין שקטים וצנועים. בקרמלין
מספרים שנתן היה נשוי בעבר לעדה, חברתו
העכשווית של קובי אושרת ואב לשני ילדים,
וכי הזוגות מרבים להיפגש במופעים.
בשידור־סתר נמסר שירדנה עובדת עתה על
תקליט חדש.
שני בקבוקי וודקה ישלחו, אחד לחופה ואחד
לתקליט.

יורם רסקין ומירי וייסברג נישואין דפנה נוי, מלכת היופי לשעבר, רצתה לקחת
את מיסמך הגירושין שלה מיורם רסקין,
כשנסעה לבקר את אמא, הספרית אנטה, במיאמי
שבפלורידה, בלוויית שני ילדיה.
דפנה היתה בטוחה שסוף סוף תשיג את הגט
המיוחל, וכמוה המתינה לכך בוודאי הדוגמנית
מירי וייסברג, כי גם היא אם לשני ילדיו של
יורם. לאכזבת כולם לא הגיע רושם הגיטין
כשהופיעו כולם לפני כשבועיים ברבנות, לקבלת
הגט, וכל הצדדים, בלוויית העדים ועורכי־הדין,
חזרו כלעומת שבאו. וכשתחזור דפנה בספטמבר,
כנראה נתבשר סוף סוף על סיום הדרמה שלוותה
את חיי החברה בישראל במשך שנים.
האם נחזה גם בנשואיהם המהירים של יורם
ומירי בעיקבות הגט?
ליחשושים מעיבה במבקרת (נשואה) במדור טלוויזיה שלא חסכה מהאקרן שבטה ופיה
עד שפגשה במנהל(נשוי) ומקסים
שביופיו ובהינו אותה בה הרשים
ומאז רק שבחים בעיתון הבוקר שלה
הרעיפה.

הרעשן
ן השקס

אתם זוכרים את הסיפור על דודו טופז
(העולם הזה )2391 שיוצא עם החתיכות
שתיים־שתיים? אז לדודו יש אח, שנישאר עם
השם מהבית — קוראים לו מיקי גולדנברג,
והוא רק מפיק ואמרגן, של עיר־הנוער׳ למשל.
מיקי יוצא רק עם אחת, וברצינות. היא גרושה
ואם לילדה בת 5מכפר־סבא.
מה שמעניין הוא, שמיקי בהחלט ניראה שמח
בחלקו, בניגוד לאחיו, שאינו חדל להתרוצץ
מאחת לשנייה ותמיד ניראה כאילו הן אינן
מספיקות לו.

ירדנה ארזי ונתן תומר
נרשמו ברבנות

דפנה נוי
גירושין

לא ייאמן
כי יסתפר
בעוד רונית גמליאלי מהרהרת בעצבות,
בבית הוריה, על נשואיה לגילי גמליאלי
שהגיעו לסיומם, החל גילי בחגיגה.
כבר דיווחנו לכם בשבוע שעבר על קורות
מישפחת גמליאלי, ואכן ביום שלישי היו הצדדים
חייבים להופיע בבית־המישפט, אן גילי
משום־מה לא הופיע, ובהעדרו הוצא נגדו צו
איסור יציאה מהארץ.
מה שלא הפריע לגילי לחגוג. ביום שישי
הופיעו בביתו כמעט כל המי ומי של עולם
התספורות, כולם מאופנתים כראוי. אחד
מהחבורה בא עטוף בז׳קט צמוד למעלה
ותחתונים למטה.
חברתו של גילי, סמדר קילצ׳ינסקי, הביאה
את משתתפי הסרט הפנימיה, שבו שיחקה.
המסיבה סערה במקצת, והמישטרה הופיעה לצנן
את ההילולה.
אגב, ספרי צמרת אינם עוברים בחינות בכתיב.
כתב התביעה לגירושין שהגיש גילי לבית הדין
הרבני מלא שגיאות כתיב כרימון. בכתב מאשים
גילי את רונית שנסעה ללא ״אסקמה״ שלו
לאילת, וכי היא ״מתרידה׳ אותו בבית ללא
הפסק.
העיקר שלספר הוא יודע.

כתב התביעה ברבנות
שיעור בעברית

הםאומרים מ ה הן אומרות מההםאומרים ...מ ה הן * וחדות חהה

עזר וייצמן:

דבורה גנני:

בני גאון

.עוד יגידו שאני, אם יש מיטה חולה ,,צוין־ לקרוא את
מנתיב לפואד גהלעשות!״ א! המחלה כוונית!״ ,תנובה, לסוו 1

זה יגול היה להיות סקופ נלתי־רגיל, אבל מה לעשות -
פיטפסתי אותו.
בצהרי יום החמישי בשבוע שענד ישנו במיסעדה
היפאנית ״סוקיאקי׳ עזר וייצמן ותת־אלוף (מיל ) בנימין
.פואד־ נן־אליער. מדוע דווקא שסו פשוט מאוד -פואד
הוא אחד מנעלי המקום. ביקשתי לדעת על מה שוחחו
השניים, ערב בניסתו של פואד לתפקידו החדש במתאם
הפעולות בשטחים, ונענתי נ״נייט׳ חד משמעי. נשניקשתי
רשות לצלם השניים, אמר עזר:
גאולה כהן ממילא תגיר שאני מכתיב לפואד מה לעשות. רק
חסר שתהיה לה הוכחה בתמונה.

אני לא חושבת שמישרד־האוצר הוא מיטה חולה. נכון, הוא
תמיד היה מישרד קשה, אבל זה לא בגלל ארידור. לכל
שרי־האוצר הקודמים היו מאבקים עם הציבור. תמיד היו בעיות
של כסף במדינה הזאת. אם אמנם המיטה חולה, כמו שאת אומרת,
אז המחלה כרונית. ארידור לא המציא אותה, המחלה הזו עוברת
בירושה.

• איך נוצר הקשר בינך לבין ארידור?

במהלך השביתה פנו אלי מלישכתו והציעו לי להיות הדוברת
שלו. אמרתי להם שלא בא בחשבון לדבר על העניין במהלך
השביתה. כמה שבועות אחרי השביתה התקשרו אלי מהלישכה
ויזמו פגישה ביני ובין השר, ובימים אלה ממש סגרנו את הניירות
והעניין סוכם סופית.

• מה אומר שוסטק?
אני מאוד מאוד קשורה לשוסטק, אפילו אוהבת אותו, אבל אני
הולכת בדרך חדשה, שתהווה מבחינתי קידום עצום. אני מקווה
שהוא יתן לי את ברכתו.

• מר גאון, מאיסה מסריח הדג?
מכיון שתנובה היא המשווקת הבלעדית של אטלנטיק, היא
התחילה לשווק ברשת הסופר־שוק שלה את דגי הבקלה של
אטלנטיק באותו מחיר שבו מכרה אותם לי. לא יכולתי להתמודד
עם התחרות הזו, אז הפסקתי את שיווק דגי הבקלה. לא יתכן
שתנובה, כמערכת סיטונאית, תפתח רשת קמעונאית ותתחרה
ברשתות שלהן היא משווקת מוצרי מזון. את מבינה מה קורה
כעת? והשק׳ם אומר: אם הם מקימים סופרמרקט אני אקים
מחלבה.

• תחרות היא עניין הוגן במיסחר
כן, אך תנובה עירערה את כללי המישחק המיסחרי. תנובה
היא רשת סיטונאית, והסופרמרקטים הם רשתות קימעונאיות.
ברגע שתנובה פותחת סופרמרקט היא הופכת קימעונאית.

• מה מונע אם כך מהסוסרמרקטים להסוך
לסיטונאים?
אנחנו לא בנויים לזה.

• י ש כאן נקודה שאיני מבינה אותה .״תנובה״
ורשתות ה״קו אום״ שייכות לחברת העובדים. איד
קורה שהן מתחרות זו בזו?
קשה לי להסביר. חברת העובדים תצטרך להכניס סדר במה
שקורה עם תנובה היא תצטרך להחליט אם תנובה היא סיטונאית
או קימעונאית. הנושא הגיע לקיטוב ויש לעשות סדר בבית.

• מי יעשה את הסדר?
מזכיר חברת העובדים, דני רוזליו.

• דבורה, למה לך להכניס ראש בריא למיטה
חולה?

אני לא מבינה גדולה בכלכלה, אן המאבק האחרון בין
.תנובה׳ ובין רשת הסופרמרקטים.קו אופ׳ גדם לי להרמת
גבות. אחרי הכל, שתי החברות שייכות לאותה אמא -
חברת העובדים -אז איך זה שהן מתחרות ביניהן ו רק
לאחרונה עלה לכותרות הסיכסוך שבין.תנובה׳ ו.קו אופ׳,
כאשר האחרונה הפסיקה את שיתק דגי הבקלה של חברת
.אטלנטיק׳ ,השייכת לשר יעקב מרידוד ולשותפו טילה
ברנד. שאלתי את בני גאון, מנכ׳ל ה.קו אופ׳:

מכל העיסקות שעשה שר־האוצר יורם ארידור בשנה
האחרונה, העיסקה הטובה ביותר היא בחירתה של דוברת
מישרד הבריאות, דבורה גנני, לדוברת שלו. כפי שגונב
לאוזניי, שהדוברת הדינאמית של מישרד״הנריאות ושל
השר שוסטק לא תסתפק בתפקיד הדוברת האישית של
שר״האוצר, אלא תקח על עצמה גס את הדוברות של
המישרד, שהוא ללא ספק הקשה שבמישרדי הממשלה.
גנני -חרוצה, קורקטית, ולדעתי הטובה שבדוברי
מישרדי הממשלה -אמרה לי פעם, כשעמדה לקבל על
עצמה את תפקיד הדוברת של מישרד המיסחר והתעשייה,
שהסיבה לפן שהיא רוצה לעזוב את מישרד״הבריאות
נעוצה בכך שנמאס לה לעסוק בבעיות. היא רוצה מישרד
פחות בעייתי. כשצילצלתי אליה אמרה לי שהיא בחופשה.
נ־ 1באוגוסט היא עומדת להיכנס לתפקידה החדש,
ובינתיים היא לקחה את שני ילדיה, עמוס וכרמל שאותם
היא מגדלת לבדה, לחופשה במלון.דן כרמל״ ,נ די לצבור
כוחות מחודשים לתפקיד הקשה המצפה לה. שאלתי
אותה:

אומר הה הן או מ רו ת ...הההם אומר ה ה הן או מ רו ת ...מ ה

נזרית שפירא:

רפי פרבר:

משה הירש:

..יש אנשים שמתים רדאות ..רגעו קידוש השם לא שנחנו שבשנה
שעבדה היתה מירחמד!

משרד התיירות מ תגאה כל הז מן בי חלה עלייה עצומה
בתיירות לעומת שנה שעברה אלא מה שוכחים לטפר לנו
למרות שלצערי הרב קשה מ אוד לשכוח כי בשנה שעברה
עברה עלינו המילחמה הארוכה ביותר, מילחמ ת הלבנון,
ומעט מ אוד תיירים הראו א ת פרצופם בארץ. שאלתי א ת
רפי פרבר, מנכ׳ל משרד ה תיי רו ת:

אומרים על נורית שפירא, יו׳ר אירגון נשות העווטרים,
שהיא הגבר הי חי די במשטרה. הגברת מגיבה על כל אירוע,
ובעת הי א עו מד ת בראש ההפגנה נגד אלימו ת נגד שוטרים.

• נורית מדוע אתן מפגינות בגלל אלימות נגד
שוטרים? מדוע אינכן מפגינות נגד אלימות בכלל?
כי להפגנה כזו אף אחד לא יבוא.

• שוטרים ממילא מנועים מלהפגץ.
כן, אבל כשזה נוגע להם, הם שולחים את הנשים ואת הילדים
שלהם.

• את יודעת שגם שוטרים נוהגים באלימות נגד
מפגינים?
אלימות נגד שוטרים הפכה להיות הפקר. אלה אינם הזמנים
של אורי אבנרי. כשהוא רצה להתנגד לפינוי הוא פשוט ישב על
הכביש. היום נכנסים בשוטר כאסח. מה הוא צריך לעשות? לקבל
מכות? יש אנשים שמתים לראות דם של שוטר. אז מה שוטר צריך
לעשות? לתת להם להרוג אותו?

הרב משה הירש, שלקח על עצמו א ת תפ קיד שר־החוץ
של נטורי קרתא, הוא שיפוט מיו חד במינו. במה שלא י הי ה
ד תי וירא שמיים, הוא נשאר אמריקאי בנ שמתו. עובדה,
הוא מ שתגע אחרי אמצעי התיק שורת, בל תמונה שלו
בעיתון גורמת לו ריגוש, רחמנא ליצלן. א ת בל זה אני
אומרת על סמך הכרות אי שי ת עם כבוד הרב החרדי, שלא
היה חרד בכלל לעובדה שהוא מ תראיין ומצולם על״ידי
שתי נ שים השם שומר ישראל. א ת כבוד הרב תפ ט תי יום
לפני שהוא נעצר על י די המי שטרה. שאלתי אותו:

• אדוני הרב, הדת היהודית מצווה על שמירת
כבוד המת ואתם מחללים קביים.
מי אמר לך שזה אנחנו עשינו את זה? חוץ מזה למען קידוש
השם הכל מותר.

• גם להילחם ביהודים אחרים?
זה יהודים זה, מה שמחללים קברים.

• אתם עושים אותו דבר בדיוק, למה לכם מותר
ולהם אסור?
אמרתי לך: למען קידוש השם הכל מותר.

• אתם מפרסמים שחלה עלייה בתיירות לעומת
השנה שעברה. תר שה לי להזכיר לד שב שנה
שעברה היתה מילחמה.

לא שכחתי שהיתה מילחמה. הגידול בתיירות מחודש מאי
והלאה מחזיר אותנו לשנת השיא בתיירות בין השנים
. 1980-1981
• אתם מפרסמים שחלה עלייה של ס/ס 2 0 -2 6

בתיירות לעומת השנה שעברה.
זה אולי לא פייר להשוות את התיירות השנה עם השנה שעברה
אבל בכל זאת אלו נתונים סטטיסטיים שיש לפרסם. לעומת זאת
ללא ספק חזרנו לאותה רמת תיירות של שנת 1981 וזה כבר טוב.

• מה היתה שנת השיא בתיירות לישראל?
.1981

• לא השנים שאחרי מילחמת ששת הימים
1967ו־1968
בהחלט לא. ב־ 1980 היו בארץ כמיליון ו־ 157 אלף תיירים.

• במה תיירים צריך כדי למלא את כל תפוסת
בתי המלון?
כשני מיליון תיירים.

בשבת האחווגה היא התמטוה ממחזה. אחו שנמשו
12 שנים לא הופיעה בארץ. הסיבה: היא התמוטטה

דיברתי רק עם אלוהים. לא יכולתי
לשיר. נשבר לי משהו בפנים. לא
יכולתי להוציא הגה מפי. אין לי יותר
אמון באנשים.
הרי אני נלחמתי על חיי מגיל .4אני
מרגישה כמו יהודי הנושא את השואה
על גבו כל חייו. אני כנראה לא יכולה
להיפרד מעברי. כתבו על זה לא פעם,
איר אמי נשרפה לעיני כשהייתי בת .4
אז קבלתי הלם והפסקתי לדבר.
כשהחלמתי הועברתי למוסדות שונים
ולקיבוצים. את אבי לא הכרתי מעולם.

טמל של אהבה 1יי התחילו כשהכרתי את ניסים
הוא היה השורשים
!עזיקרי.

יי עליזה נראית טוב, היא מרבה
1\ 1 11\ 1ח 1ז ח 11ך*1
^ \ 1 1| 7 1 11ו / 1לצחוק, אך המעטים המקו י
י \11
רבים אליה מבחינים במשבר הקשה שאותו הי א עברה, ועדיין עוברת.

מקווה שלא אגע יותר
£>//במשקה. בשביל מה לי להרוס
את חיי?״
״זה התחיל כשישבתי עם ניסים
עזיקרי, בשבת, כד ללמוד את התפקיד
שלי בהצגה בוזימימה. שתיתי כמה
כוסיות וכשהגעתי לחזרות במלון
שרתון הישן הייתי אגרסיבית ופגעתי
בחברי הלהקה. התפוטרתי מההצגה. זה
חבל, כי 12 שנה עברו מאז הצגה
מזל־דגים של גיורא גודיק שבה
הופעתי. ומאז הופעתי בארץ רק בכמה
פסטיבלים.״
איר הגיעה הזמרת עליזה עזיקרי
למצב שבו הסתגרה במשד חודשים
ארוכים בביתה בתל־אביב, ולמעטים
שנתקלו בה במיהרה סיפרה שהיא

ממכות ואז צילצלתי אליו ונתתי לר
את הסיפור.
שבועיים אחרי הלידה, כשהוא הגיע
לראות את הילדה, ביקשתי ממנו
שיעזוב אותי לתמיד. אחרי שלושה.
ימים הוא עזב את הארץ.

ך ך 1 1ן ף עליזה הי תח ת מיד
! 4,1 1 1אשה יפה, ובזמרת
ניחנה בקול ערב ב מיו חד לאוזן.

טיפשי, אבל חתכנו לנו את הידיים,
עירבבנו את דמנו והיבטחנו, שכשהאחד
יבגוד בשני הוא יבוא ויספר לו.
דברים כאלה לא יובנו היום.
עזיקרי נאלץ לצאת לסיבוב עם
הבימה. הוא חזר יומיים לפני הלידה.
ילדתי את פאני כשהייתי בת 17
ושלושה חודשים. שבוע אחרי הלידה
הוא התוודה שניהל רומן קצרצר עם
מישהי. בהתחלה לא קלטתי, אבל
מאוחר יותר זה אכל אותי. החזקתי
מעמד שלושה חדשים ועזבתי עם
הילדה את הבית. החלטתי לנקום בו,
אבל רק כשהילדה היתה בת שנה וחצי
פגשתי את אריס סאן. עד היום מסתובב
עזיקרי עם יסורי מצפון בקשר לזה.
זה היה סיפור אהבה יפה. אריס היה
הגבר של חיי. אהבנו נורא. כשנכנסתי
להריון הוא היה מבולבל. שלוש שעות
לפני הלידה הוא היכה אותי. הוא נתקף
בהיסטריה, בקשר למיהו אבי הילד —
כאילו שלא ידע. הגעתי ללידה נפוחה

עולמה של עליזה
מתמ קד בבנותיה. למע נן
הי אמת מודד ת עם ה חיי ם
המתאכזרים אליה בכל שנותיה.
כשהתבקשתי לרשום את שם האב
ליד שמה של סאני, כתבתי, כי אריס
סאן איים שהוא יחזור ויקח את הילדה
כשימלאו לה 6שנים. כשילדתי את

1 1 *1 1 0ןךףךןי ! ך בשבת נעזבה עליזה באמצע החזרות
11 | 711 711 1 | 71 # 17ע ל-י די הלהקה המכינה א ת המוסע
״בוזימימה״ .הי א הגיעה לחזרה שתוייה ואחרי החזרה התסוטרה.
הגיעה רק לפני יומיים מחדל.
ןיךןבנישד חוד שים ארוכים
1 ^ /ישבה בבימה, עם כוס
משקה וכמעט לא ראתה איש.
־־ייי 66

עליזה עזיקרי סיפרה את
סיפורה לשולמית יריב:
הגעתי למצב שבו הפסקתי לדבר
עם אנשים. אחרי כל מה שקרה לי

הראשונים בחיי. באתי אליו בתולה,
והוריו גידלו אותי. בהבימה צחקו
ממנו, שהוא מסתובב עם קטינה. היינו
ילדים קטנים, כמו נטשה ואנדרי
במילחמה ושלום. היום זה נשמע

מי מין: פאני החיילת, ב תו של ה שחקן ני טי ם
,עזיקרי, וסאני, הקטנה ממנה בחמ ש שנים, ב תו
של אריט ט אן. עליזה ה שתדלה שהן לא יראו או תה בתקופת המשבר.

ם ׳ הבנות:

שחקן הבימה גי סי ם עזיקרי היה בעלה
הראשון של עליזה• .היינו שגי ילדי ם
ק טני ם שנשבעו אמוני םהא חד לשני, חתכנו לנו א ת

מס׳ ו

הידיי ם ועירבבנו אתד מנו בשבועה,״ סיפרה עליזה.
•הוא השורשים הראשונים, ב א תי אליו בתולה והוריו
גי ד ל תי ׳.בהבימה צחקו שהוא מס תובב עם קסמה.

> וןןיך אהב ת חיי ה היה הזמר היווני אריס ס אן. הוא הי ה נשוי, אד
£זה לא הפריע לזוג לנהל רומן לוהט, שבסיומו ילדה לו עליזה
1111
בת. שבועיים אחרי הליד ה הוא עזב א ת הארץ למגינה ליבה סל עליזה.
סאני קיבלתי מיכתבים מגשים שכתבו
לי שבשבילם אני סמל של אהבה.
מאוחר יותר הכרתי את ששץ
רג׳ואן. הבנות עוד היו קטנות. הוא הפך
להיות אמרגני, נסעתי איתו לארצות-
הברית והפכנו לזוג. הוא קיבל ממני
יפוי־כוח לנהל את כל עסקיי. עבתו
קשה באמריקה והצלחנו. מדי פעם
הגיעו אלי סכומי כסף ששלח לי אריס
סאן, אבל אני שלחתי את הכל בחזרה.
נסענו בארצות־הברית לאורכה
ולרוחבה. היתה לנו דירה בניו־יורק
ותוכנית שבועית בטלוויזיה. ואז הוזמנתי
להופיע בפסטיבל שירי המיזרח
בארץ. זה היה ב־ 977ז. שהיתי בארץ
חודשיים. כשחזרתי גיליתי שרג׳ואן
נעלם ואיתו נעלם הכל. מאוחר יותר
התגלה לי שהוא נעלם עם אחרת.
צילצתי לאריס סאן. במקום לומר
לו שלום אמרתי לו• :אני חסרת אונים,
ונשארתי בלי כלום. אם אתה רוצה
לראות את הבת בוא והבא אתך כסף
לקניית כרטיסים לארץ.״ הפגישה
היתה מרגשת. הוא הגיע וראה את בתו
אחרי שלא ראה אותה שמונה שנים.
הוא הביא לנו כסף לכרטיסים ואפילו

דחף כסף לילדה.
לקחתי את הבנות ונסעתי לארץ.
הכנסתי אותן לקיבוץ הגושרים, ואחרי
חמישה ימים חזרתי לניו־יורק. עיניתי
את עצמי כאילו מגיע לי עונש. לא
אכלתי ולא שתיתי, הייתי אדישה. מי
שהצילה אותי היתה גאולה לד, חברתו
של ברקו מבצל יחק: שנהרג בתאונה.
היא האכילה אותי ורחצה אותי.
לאט לאט חברים התחילו לדחוף
אותי לבימה. נדרתי נדר שאחזיר
לעצמי את הכסף שהיה לי. עבדתי כמו
מטורפת. היו לי בראש רק הבנות.
הופעתי רק במועדונים אמריקאים,
פתחתי את ההופעות של הכוכבים.
מבחינה של פרנסה לא היתה בעיה.
אחרי שנתיים חזרתי לארץ וראיתי
סוף סוף את הבנות. ואז הסתגרתי
במשך שנה ותישעה חודשים בבית.
שמעתי במשך שעות מוסיקה. ארבע
פעמים שיפצתי את הבית. לקחתי מדי
פעם כוסית. יש לי לחץ דם נמוך מאוד,
לפעמים יש לי סחרחורת ופיק ברכיים.
לקוח לי זמן עד שהדם עולה, וכשהוא
עולה זה כבר למעלה ואני מתחילה
להיות אז מלאת טמפרמנט כמו

שמכירים אותי כולם.
אני מקווה שאני לא מעוררת רחמים
בווידוי שלי, אבל אלה הם
חיי. אץ לי חוץ מהבנות אף אחד. יש לי
אחות אחת, גננת, שאינה מבינה
בבידור. מידי פעם היא מרימה טלפון
של מה נשמע. לי אין חגים.
בראש־השנה או בליל־הסדר, תלוי
איפוא אני נמצאת, לפעמים אני
מוזמנת על־ידי מישפחה להצטרף
לשולחן. ואם אין הזמנה — גם זה לא
נורא.
למדתי לאהוב את תוכניות השבת
של הרב אבידור הכהן, ואני מדליקה
נרות. למדתי, שכשאני עושה טעות
אני מקבלת את הסטירות, ומהסטירות
למדתי מה היו הטעויות שעשיתי.
מאוד השתדלתי כל הזמן שהבנות
לא יראו אותי בזמן המשבר שהיה לי.
הן המשיכו לגדול בקיבוץ הגושרים.
אריס סאן שלח עם הזמר אבי טולידנו
500 דולר בשביל סאני, ולבת־מיצווה
שלה שאותה חגגנו בקיבוץ, היא
קיבלה ממנו אופניים חדישים עם
עשרה הילוכים. היום הקשר שלו הוא
ישירות עם הילדה, בלעדי. היא ביקשה
לנסוע לבקר אותו בארצות־הברית,
אבל הוא עומד להגיע לארץ כנראה
עוד השבוע.
במשך חודשים לא ניהלתי יחסים
עם גברים. קודם כל — מי הגבר

^ ששון רג׳ואן הפך לאמרגנה של עליזה,
למנהל כל עסקיה ולאהובח. ה ס עברו
להתגורר עם שתי בנותיה בארצות״חברית• .נסענו

שייצא עם אשה שלא מחייכת, לא
יוצאת מפתח ביתה ולא מאמינה למילה
שהוא אומת אני חיה בתקופה של
אנשים מודרניים, אבל במץ אני לא
מודרנית. אני אשה של גבר אחד, תמיד
הייתי. גברים שמתקרבים אלי יודעים
שחוץ מידידות אץ כלום. כשהם
מתקרבים אלי הם מגלים שאיתי
למיטה הם לא יכנסו.
מאז אריס נשבר אצלי משהו, ומאז
ששון איבדתי את האמון שלי בגברים.
כשאני מתחילה את היום מוקדם,
אני גומרת חמש חפיסות של סיגריות.
יש לי אינסטינקטים של חיה: כשאני
עייפה אני יכולה לישץ ימים שלמים.
אני יכולה באותה המידה להיות ערה
ימים שלמים. אני אוכלת רק כשאני
ממש רעבה.
אני מאמתה במזלות. כל מי
שהופיע איתי הוא בן מזל גדי: אני,
ששון, יהורם גאץ, מירי אלוני, גדי
יגיל, אריק איינשטיץ.
היום אני מרגישה שהמשבר הגדול
שלי עבר. אני מרגישה שיותר
קל לי. התחלתי סוף סוף לבכות.
אף פעם לא בכיתי, האמנתי שזה דבר
שאסור לעשות. האמת היא, שהייתי
׳שמחה לקבל מישרה של פקידה או
לטפל בילדים קשי חינוך. אני מרגישה
שיש לי מה לתרום להם.
מהשירה נשבר לי. תמיד ראיתי בזה

בארצומ״הברית לאורכה ולרוחבה. הי ת ח לנו דיד ה
בניו״יורק ו תוכני ת שבועית בטלוויזי ה ׳,סיפרה.
כשרג׳ואן עזב אותה, אחרי שמונה שנים, ה תמוססה.

ך ך 1ך 1בדיר תה בתל־אביב הסתגרה עליזה במשך חוד שים א ת כי ס.
11 ^ 1בארץ לא יד ע אי ש היכן הי א. הי א שתתה, ישנה, ה אזינה
למוסיקה ושיפצה א ת הבי ת ארבע פעמים• .אני מרגישה מ ת קנ ת ׳,אמרה.

מתת שמים. ידעתי לשיר טוב, בעיקר
כשהייתי מאושרת. היום הקול לא יוצא
לי אותו דבר. אני פשוט מרגישה שאני
מרוקנת.
היום אני מנסה להאט את הקצב של
חיי. נדמה לי שגמרתי כבר שלושת
רבעים מחיי, ואני מצה שהרבע שאולי
נותר לי יהיה לפחות מתה חתר.
קשה לי להינתק מהחיים. אף פעם
לא חשבתי להתאבד. גם ברגעים
הקשים ביותר, והיו כאלה. התבגרתי.
פעם הייתי חייתית וולגרית במקצת.
היום אני משתדלת להגיד את דבריי
באלגנטיות. אבל אני פוגעת בסכין
במקום תכץ. פעם, כשרציתי לפגוע,
מכסימש הצלחתי לסרוט.
אני לא השתניתי, החיים לא ריסנו
אותי. נכון שחשבתי שבאהבה מותר
להיות פתי. אבל אני מרגישה כמו
עכביש שלכד את הטרף שלו. אני לא
יודעת מה הטרף שלכדתי ומה המחיר
ששילמתי ואולי עוד אשלם. אבל
קבלתי מתנה גדולה אחת, שבגללה
שווים החיים בעיני — את הבנות.

אני לא מפחד מאף אחדו״
(המשך מעמוד ) 57
בשבי״ציון. אחר כך מכרתי אותו לאשר ידליין
מקופת־חולים. הוא בא למלון, מצא חן בעיניו,
והחליט לקנות — כאילו שהכסף היה של אבא
שלו.

• איך הגעת למלון ״גני יהודה?״
פנה אליי משה בר־עס שאקנה את היוזם
שעל הגבול עם ירדן. זה היה אז קואופרטיב של
חיילים משוחררים. אמרתי לברעם: מויישה, רד
ממני. אין לי כוח לעסק הזה, יש לי די צרות
משלי.
הוא פנה לספיר. קיבלתי טלפון לבוא לספיר
למספרה של קרמר: נו, כשספיר קובע פגישה,
צריך לבוא. אין חכמות.
הרבי קם מכיסא־הספר ואמר :״נוסעים.״
שאלתי לאן. אמה ״היוזם.״
בכניסה היה שלט גדול: עצור, גבול לפניך.
ספיר עצר ואמר לי :״תוריד ת׳שלטד ואז המשיך:
״וו, וו, וו, מקום יפה, עצים. קח, תעשה מלון יפה.
אמרתי: ספיר, אין לי כוח. והוא :״וו, וו, וו, תבנה
מלון! אחר־כך שאל :״כמה כסף אתה צריך?״
נו, ספיר אף פעם בחיים שלו לא שמע את
המילה לא. המילה הזאת לא היתה קיימת אצלו.
נכנעתי ואמרתי לו: שני מיליון שבע מאות
חמישים אלף. הוא אמר :״וו, וו, וו, תתקשר לבנק
הפועלים, הם יסדרו לך הלוואה.
עם ספיר ככה זה היה. הוא היה אומר, ואתה
היית_עושה.

• הערכת את ספיר?
הערכתי אותו מאוד־מאוד. הוא היה
איש־מעשה, איש־עשיה. אפשר היה לסמוך עליו.
אחר־כך באו מבנק־הפועלים לראות את
המקום, ראו את השלט עצור, גבול לפניך! ולא
רצו להיכנס פנימה, ברחו. ומה אמר לי על זה
ספיר :״אמרתי לך להוריד את השלט!״
באתי לשר־התיירות עקיבא גוברין לקבל את
הכסף. הוא אמר לי :״השמן הבטיח — השמן יתן.
אני לא צריך מלון על הגבול ״.הוא הוציא חמש
לירות מהכיס ואמר :״זה כל מה שיש לי, את זה
אני יכול לתת לך״.

• מה אמר על כך ספיר?
הוא שאל :״למה לא לקחת לו את החמש
לירות?״

למלון־דירות.״ אמרתי לו: אני לא מעוניין. הוא
אמר :״חיים, אתה חייב לעשות את זה בשביל
העיר.״

• ואתה חשבת על העיר?
לא! עשיתי תחשיב, וזה השתלם לי. אמרתי:
בסדר. צילצלתי לאדריכל אלחנני, ושינינו את
התוכניות.
אחר־כך העניינים התחילו להסתבך. ציץ׳
הוציא נגדי צו־הפסקת־בניה, אחרי שלא הסכמתי
ללכת לקראתו. הוא פחד מאנשי כפר־שלם,
שיגידו שלשיף מותר לבנות בצפון, ולהם הוא
הורס.
הייתי צריך להעביר לו סכום של 400 אלף
דולר. הוא ביקש שלא אעביר את הסכום. מאוד
התרגזתי. אמרתי לו: צ׳יץ׳ ,אני לא שותף
לכפר־שלם ולא איכפת לי שאתה מפחד מהם. קח
את הכסף ותרד ממני, אין לי כוח יותר לבעיות.
הוא התחנן שאבוא לקראתו ואמר, שאם לא
— יוציא נגדי צרהפסקה. היה לנו ויכוח סוער
והוא כעס וסגר את הטלפון.
למחרת הופיע בעמודים הראשונים בעיתונים
שהוא הוציא נגדי צו־הפסקת־בניה.
אני לא מתכוון לוותר לו. השקעתי 25 מיליון
דולר בבנית הבניין הזה. כעת אנחנו במצב ללא
מוצא^וצ׳יץ׳ מתנקם בי בכל מיני דרכים פסולות.

• למה הוא שונא אותך?
מפני שלאור הנסיון שהיה לי איתו, תמכתי
באשר בן־נתן כשהיה מועמד המערך לרשות
העיריה. אני לא צריך להגיד לך שאני לא במערך.
אני פשוט רוצה להחליף את ראש העיריה של
תל־אביב. הוא מחרים באופן קבוע את האירועים
במלון. הוא לא צריך להזמין אותי אליו הביתה —
אבל שלא יבוא למלון?
דווקא לפני כמה שנים הוא הזמין אותי הביתה
לארוחת־ערב, והלכתי. אני לא מחרים אותו, גם
אם יש לי דיעה שלילית עליו.

• האיזור היה מגודר ועברת את
הגבול?

העיתונות אינה אוהדת. אנשים מנסים לחטט
ולחפש פגם אצל בן־אדם שהוא מצליח. אני שלם
עם עצמי, לא עשיתי שום דבר בניגוד לחוק. אני
נאבק על זכויותי. אדם שבונה בנייני־פאר לא
יכול לעשות שום דבר מתחת לשולחן, הוא לא
יכול לעקוף את החוק. הרי רואים מה שהוא
עושה. הכל חייב להיות מסודר. עובדה — מעולם
לא היו לי בעיות עם מס־הכנסה.

• קיבלת הוראה לעבור את הגבול?
לא. אבל כשהאו״ם בא לבדוק, הצבתי אדם
חמוש ונתתי הוראה, שאף אחד לא יכנס. יצחק
רבין היה אז רמטכ״ל, הוא בא לבדוק, ואמר
שמבחינה צבאית אני עושה מעשה חיוני.

• גולדה לא חשבה שזה חיוני.
באמצע היציקה קיבלתי הוראה לבוא
לגולדה. גולדה אמרה :״מי צי ד מלון על הגבול?
אשכול נוסע לוושינגטון, וזה עושה צרות.״ היא
התחילה לצעוק עליי.
אמרתי: גבירתי, למה את צועקת, מה עשיתי
לך, תעשו סדר אצלכם בבית. שר אחד אומר לי
לקנות, רמטכ״ל אומר לי לגמור מהר, ואת
צועקת שאשכול לא יסע לוושינגטון. מה, אני
שולח אותו?
אמרה לי :״אתה חצוף ״.אמרתי לה: לא יורע
מה את רוצה, אני בא מהיציקה. אפשר לקבל
קפה? אמרה :״אתה חצוף,״ והביאה קופסה של
עוגיות־פרג.
בסוף המלון נפתח בחסותה של גולדה,
שאמרה :״הכרתי בנדיטים בעבר, אבל זה שיף הוא
בנדיט מגזע מיוחד.

• מתי עבר המלון לרשותך?
ב־ . 1964 אחרי שהחזרתי את ההלוואה
הממשלתית שקיבלתי.

• כל הקריירה שלך רצופה בבעיות
עם הרשויות. הבעיה האחרונה היא עם
ראש עירית תל־אביב, שלמה להט, ממי
קנית את הגג של בניין השק״ם ברחוב
איבן־גבירול?
מבנק ארץ־ישראל־בריטניה.

• וליה מיכרז!

ללא מיכרז.

• איך ידעת שהגג מיועד למכירה?
יהושע בן־ציון פנה אליי, וקניתי.

• בכמה?
מיליון דולר, לפני 12 שנה.

• מתי החלטת לבנות?
לפני ארבע שנים.
תוך כדי בניה בא אלי דויד שיפמן ואמר: חיים,
העיר זקוקה למישרדים. זה לא מקום

^ ^ יייי י 1ייייי * ייייייייי ! 4 # >9 $ן

• באיזה דרכים?

• איך קרה שבנית את המלון על
אדמה ירדנית?

היה בור של בונגלור, שפוצץ במילחמת־העצמאות.
לא ראינו שום גדר.

הוא הוציא צו מינהלי לסגור את בית־הקפה
שליד, הוציא צו־הריסה נגד מעלית חיצונית
שהובילה פועלים בבניין שמעל השק״ם, ועשה
את זה עם טלוויזיה ועיתונות גרם לנו נזק
במליונים.

• בארוחת־ערב חגיגית שערכת
במלונך, במלאת 35 שנים לפעילותך
בענף המלונאות, אמרת שהעיתונות
ואמצעי־התיקשורת מתנכלים לך.

אני עיוור־צבעים, לא בדקתי גבולות ולא
מצאתי גבול.

• יש לך שותפים?
אין לי שותפים.

• לפני כמה שנים התברר, שאתה
משכן את הפועלים התאילנדים
שעובדים אצלך בתנאים מחפירים.
הם גרו ברחוב גורדון. הייתי בתאילנד וראיתי
במו עיניי: בשבילם הבית שגרו בו הוא ארמון.
עובדה, כולם מרוצים. נכון — בלי וידיאו ובלי
מיזוג־אוויר. אבל כמה אנשים בארץ יש להם
מיזוג־אוויר?

• מדוע אתה יוצר אנטגוניזם אצל
אנשים, מדוע לא אוהבים אותך?
פשוט מאוד. זו מדינה קטנה, כולם מכירים
את כולם, הם לא אוהבים לראות אדם שהתחיל
מכלום ובעשז אצבעות הקים אימפריה רצינית,
ומעסיק 2500 מישפחות. זו צרות־עין שאי־אפשר
למנוע. מי שמכיר אותי, לא יגיד עליי מילה רעה.
אבל אנשים מדברים אפילו בלי שהם מכירים
אותי.
הבניינים שלי מוציאים לאנשים את העיניים.
הבניין מעל השק״ם הוא הכי־יפה בתל־אביב, וזה
מרגיז אותם.
אני יודע, אולי אני לא טוב ביחסי־ציבור.
העובדה ששמתי בראש הבניין החדש את
האותיות ח״ש ופרוז׳קטורים שיאירו אותן —
מאוד מרגיזה. אנשים מתפוצצים. זו בעיה של
יהודים. זה קורה גם במישפחות, אפילו בין אחים
יש קינאה.
זה לא שאני עושה כסף בבורסה, זה שרואים
בעיניים את ההישגים — מלון ועוד מלון. עד
שהתפוצצה פרשת הבורסה, מי ידע מי זה
ריגר־פישמן? הם עשו פי חמישים יותר ממני. מי
ידע עליהם, מי שמע עליהם?
אני איש חזק, אבל יש הרבה לילות שאני
מעביר ללא שינה. ואת זה אנשים לא רואים, הם
רואים רק את הבניינים המפוארים.
חיים שיף גר בסוויטה. אז מה, אני ישן בארבע
מיטות? אני ישן רק במיטה אחת, ואני ישן פחות
טוב מכל אחד אחר, כי יש לי מלונות ובניינים
שמנקרים עיניים.

מ ך*|1ך ה שחקן ישראל בידרמן היה א חד הי חידי ם שהיה עד לוויכוח שפרץ בין מי שה
1 11-111 אשרוב ו שמואל וילוז׳ני :״איך אתה לא מ תביי ש ׳,קרא בידרמן לעבר וילוז׳ני,
ואילו מאשרוב ומ שמואל עצמון שבאו לעזרתו, הוא ביק ש להירגע ולחדול מוויכוח.
ל ש בי לי אתה שחקן מת! ״ צעק השחקן
//להצ עי ר שמואל וילוז׳ני לעבר השחקן
הוותיק מישה אשרוב. אשרוב לא נשאר חייב :״מי
הורה לך לא לקרוא לנו לבימה? אלה שהלשון
שלך בתחת שלהם?״ ״אתה רוצה שאני אלקק
לך?״ צעק וילוז׳ני לעבר אשרוב .״אני אתן לך
בעיטה בביצים!״ ,ענה אשרוב.
כל המהומה התרחשה במסיבת סיום העונה של
תיאטרון הבימה, באכסדרת התיאטרון.

שהקגים איגם
עובדים
ך* ל שחקני הבימה באו להיפרד ולאחל
^ האחד לשני חופשה נעימה. המסיבה נראתה
מבטיחה מאוד, היה מזנון גדוש במאכלי חלב,
ירקות ופירות, השחקנים הרעבים עטו על
המיזנון שהוגש להם בשעת הצהרים, ורובם
התגלו כרעבים גדולים.

אחרי הארוחה, כשהרמקולים סודרו, עלה
לבימה השחקן שמואל וילוז׳ני, כדי להנחות את
החלק האמנותי של המסיבה. לפני שהוחלט על
וילוז׳ני הועלו שמותיהם של שני שחקנים
ותיקים, שלמה בר־שביט ויהודה אפרוני, כמנחי
המסיבה. אך מסיכה בלתי ברורה הם נפסלו
ווילוז׳ני נבחר להנחות את המסיבה.
הוא פתח ואמר שכמנחה המסיבה הוא מבקש
לפתוח את האירוע בדקה דומיה לסיום העונה,
לזכר העבודה הפוריה שהיתה במשך כל העונה.
אחרי דקת הדומיה, שעוררה גלי צחוק בקרב
המוזמנים, הוזמן לבימה מנכ״ל התיאטרון~ ,
שמואל עומר. הוא סיפר למוזמנים על העונה
שהיתה בתיאטרון, ציין שזאת היתה עונה טובה,
וקופת התיאטרון מלאה בכסף. הוא חילק פרסים
לעובדים שהצטיינו בעבודתם, ועבדו במשך כל
השנה בצינעה ובשקידה. העיר על כך השחקן
ניסים עזיקרי :״השחקנים אינם נחשבים לעובדים
מצטיינים. חבל שאני רק שחקן.
אחר־כך הוזמנה יושבת־ראש חוג ידידי
התיאטרון, אורה גולדנברג, שהסבירה לנוכחים **

1\ 1ק מ 16ך* ו לו ל | ייה שחקן מי שה אשרוב הא שים א ת שמואל וילוז׳ני שהוא נכנע
יי 111 11111ל תכ תיביה ם של ״אלה שאתה מלקק להם ׳.א שרוג פנה לדויד
לוין, המנהל האמנותי, ושאל או תו :״מה א תה או מ רד לוין ענה לו- :על מהד

!רודני(משמאל) קירר את אשווב,
אשווב השמיץ את וירודנ׳ ,ועצמו!
(למערה) גינה את כולם
כיצד קמה קרן המילגות של התיאטרון. כשסימה
את דבריה היא הזמינה את חסיה מילוא, שהפכה
לפטרונית חוג הידידים אחרי מות אמה, עליזה
בגין. הזוכים במילגה היו שלושה שחקנים
צעירים: שמעון כהן, שמואל וילוז׳ני ועדי לב.
אחרי חלוקת המילגות הציגו השלושה קטעים
לכבוד קבלת המילגה. עדי לב חיברה מאקמה,
בשם זונת תיאטרון, וזכתה בתשואות. שני
החתנים הכינו לכבוד האירוע התרבותי דיאלוג
שייקספירי ברומנית בין האמלט ואופליה.
כשנגמרו ההצגות, הודה וילוז׳ני לכל אלה

תי? כך הוא צריך להראות? בושה לאלה שעלו
לבימה, ועוד מוחאים להם כפים!״
למרות המהומה סיפר מישה אשרוב להעולם
הזה על האירועים שהביאו להתפרצות בהבימה.

סיפר אשרוב:
לפני שבועים נקרא ועד השחקנים, שאני
נמנה עימו, למישרדו של המנכ״ל שמואל עומר.
הודיעו לנו שמתכננים מסיבה לסיום העונה, ושאלו
לדעתנו. הסכמנו למסיבה. היו לנו הסתייגויות
בקשר למקום שבו תיערך המסיבה, אך ההצעות
שלנו לא התקבלו. התבקשנו לומר כמה דברים

-״תתבייש רו!״;

וקרא לעברו של וילוז׳ני שמואל עצמון• ,כן מתנהגים
בתיאטרון הל או מין אנחנו מ תים ב עינין ד כל המוזמנים
התקהלו והצטופפו סביב ה שחקנים הצועקים כשהם מנ סי ם להבין על מה המהומה.

שתרמו לאירוע המוצלח, והזמין את השחקנית
רזיה ישראלי להציג קטע מתוך ההצגה סורגים.

,זהו מוסד
תרבותיר
^ פתע נישמעו ויכוחים קולנים בכניסה
/לאכסדרה, איש מהנוכחים לא התייחס לרעש.
חלק אמנם ניסו להסות את המרעישים, והאחרים
המשיכו לצפות בהופעות. פתאום נישמעה צעקה
שהזניקה את כל המוזמנים ממקומם :״זאת חרפה
לתיאטרון הלאומי! הוא קורא לגו מתים!״ התפרץ
השחקן הוותיק שמואל עצמון.
השחקן שמואל בידרמן שהיה במרכז המעגל
הסוער, ניסה להרגיע את הרוחות, והתפרץ על
וילוז׳גי :״תתבייש לך! איך אתה מדבר אל חברים
לעבודה?״ כל המוזמנים הצטופפו מסביב למהומה
וניסו להבין מה קרה.
הקולות הצורמים גברו והוויכוחים המשיכו.
עצמון, שראה שאמצעי התיקשורת נוכחים במקום,
צעק :״שיראו העיתונאים כיצד מתנהל המוסד
הזה! זוהי חרפה לתרבות! זה נקרא מוסד תרבו-

במסיבה. הסכמנו, שכחברי-ועד נישא כמה
דברים.
הכנו ברכות והתכוננו לעלות לבימה ולומר
אותן. אך לא נתנו לנו לעלות לבימה, לא נתנו לנו
את תוכנית המסיבה. לא ידענו בכלל שיחלקו
מילגות. לשם כך הזעיקו אותנו?
במשך כל המסיבה חיכינו בסבלנות ובשקט
שיקראו לנו לשאת את הדברים שהכנו. ראינו
שלא קוראים לנו, ואז פנה אלי שמוליק עצמון
ואמר לי :״מישה, בוא נלך. בכלל לא חושבים
לקרוא לנו. בוא נסתלק מכאן, הם לא רוצים

שנב יי

,אני לא מבין
מה הולד פאר!

ן* נינו לדלת היציאה, שמוליק ואני, ואז
^ פנה אלינו וילוז׳ני והודיע לנו :״אמרו לי שלא
אקרא לכם״ .שאלנו מי אמר לו דבר כזה, והוא
ענה :״לא חשוב״ .התעקשתי, כשחקן וכחבר־הוועד
שיגיד לי מי הורה לו לא לקרוא לנו.
וילוז׳ני חזר על דבריו :״זה לא עיסקך, אני לא
יכול להגיד לך, סוף נקודה״ .אמרתי לו :״מה אתה

ן\ ך 1ןדך ןן ן קן^ך ןוך ן |יי צעק וילוז׳ני לעבר מי שה אשרוב. אחר כן פנה
י י 111ב 1 1 /1 1 1וילוז׳ני לאשרוב וני ס ה לה תפייס ולבקש סליחה, אך
אשרוב צעק לעברו :״לא מקבל א ת הסליחה שלך! ת תביי ש לך!׳ אך וילוז׳ני לא התביי ש.
פוחד, תגיד לי מי זה ואני אגש אליו ואשאל אותו
מדוע עשה זאת״ .וילוז׳ני חזר ואמר ״אני לא פוחד
ואני לא אגיד לך״.
התרגזתי ואמרתי לו :״זה אחד מאלה שאתה

מלקק להם!״ וילוז׳ני נעלב :״אתה רוצה שאני
אלקק לך!״ הייתי המום וצעקתי :״אני אתן לך
בעיטה בביצים!״
אז צעק אלי וילוז׳ני :״אתה בין המתים!״
ניגשתי לדויד לוין, המנהל האמנותי, שעמד
בצד, ואמרתי לו :״אתה לא יכול לגשת לשם ולפזר
את המהומה?״ ולוין ענה :״אני לא מבין מה
הולך כאן״ .אמרתי לו בכעס :״כן, אתה צודק, אתה
לא יכול להבין מה הולך כאן.״
בסך הכל רצינו לברך את כל המוזמנים. היו
לנו אי אלו דברים קשים לומר. רצינו לומר
שעשייה אמנותית דורשת גם כוחות אירגוניים
מאחורי הקלעים, אבל במצב הקיים היום הצד הזה
כושל. ישנה אבטלה סמויה בין כותלי התיאטרון,
20 שחקנים ותיקים בהבימה שיחקו השנה רק
בהצגה אחת, וחלק עושה רק חזרות. ליא קניג
עבדה בהצגה אחת, אלכס פלג, ישראל בידרמן,
ומרים זוהר, לא עשו כלום, אולי השתתפו
בחזרות, ומזה אי־אפשר גם להתפרנס. יש לנו
טענות נגד דרך הניהול,ולאופן שבו משמרים את
הדברים הקשים במקרר.
כל המנהלים צריכים לדעת, עם כל הכבוד
לעבודה שלהם, את הדבר החשוב מכול: בלי
השחקן לא יכול לקום תיאטרון, ואי־אפשר לזרוק
את אלה שהגיעו לפיסגה, מכיוון שהשנים עושות
את השחקן לשחקן טוב יותר, מנוסה יותר.
ב־ 1983 אין כזה דבר כמו בטלה מאונס, כפי שזה
קורה בתיאטרון.
אנחנו מברכים על הכוחות החדשים המגיעים
לתיאטרון, וגם אלה הבאים מתיאטרונים אחרים.
אבל אנחנו לא יכולים להסכים לבטלה השוררת
חסיה מילוא, שהיא חברת חוג
בין כותלי התיאטרון. זה כל מה שרצינו לומר
י די די הבימה, נמלסה מה־במסיבה,
ומישהו חשש מכך. מי זה — אנחנו לא
ציפי מנשה תיאטרון כשפרצה המהומה הקולנית.
יכולים לרעת•

בריחה

6 9 11

ספורט
אורות אדומים
הישגיו של הטניסאי מס׳ 1בארץ, שלמה
גליקשטיין, ושפע הטניסאים הצעירים
העמלים קשות כדי להתקרב למעמדו, הביאו
בשנים האחרונות תנופה מחודשת לטניס
הישראלי. תנופה זו הולידה הר של ציפיות. אך
כישלונם של שחקני ניבחרת ישראל בטורניר
הבינלאומי לגביע דייוויס הדליקה אורות אדומים
אצל קברניטי הטניס בארץ.
יש המאשימים את המאמנים־מנהלים המקומיים׳
כאילו אין להם נסיון אישי, מיקצועי
ופסיכולוגי, הדרוש לכוון את שחקניהם במצבי
לחץ של תחרות בדרג של ניבחרות .״איגוד
הטניס הישראלי חייב להיות מודאג מהתוצאות
שיטת התנגנה המתמדת מידי שבוע עומד בחור נמוך־קומה ברחוב
ארלוזורוב בתל־אביב, מול מישודיו הגבוהים של
בניין הוועד הפועל של ההסתדרות ובידיו שלט.
אלי סמוכה, יושב־דאש אגודת גלגלי העץ
מפגין. אין זו הפעם הראשונה שאלי סמוכת בעל
האגודה הקטנטונת לרוכבי אופניים מחליט
להפגין נגר האירגון הענק במדינה.
סמוכה אינו מפגין נגד כל המוסד ההסתדרותי.
אלא, לדבריו, נגר איש אחד ויחיד ושמו נ חו ם
ססה, מחזיק תיק הפועל בהסתדרות
הסיבה שבשלה עומרים הצעיר וקומץ מחבריו
במשך כמה שעות עם כרזות ושלטים הי*
״במשך הצי שגה ביקשנו פגישה עם נחום פסה,
כדי לנסות וליישב סיכסוך, כדי להגיע להבנה
ולסיים את ההפגנות. אך במשך כל הזמן הזה פסה
מתחמק מאיתנו׳.
מה יש לסמוכה ולחבריו רוכבי האופניים
להגיד לפסהי״אנחנו רוצים לשוחח איתו על
התנכלותם של אנשי הפועל לאגודתנו ׳.סמוכה
סיפר שכמה אנשי הסתדרות מהמחלקה לחינוך
ולתרבות ניסו לקחת מהם את השלטים בכוח
ולמנוע את ההפגנה.
תגובתו של נחום פסה על העניץ :״לי אין שום
סיכסוך עם המפגינים. הבחור הזה רוצה כסף. אני
לא הכתובת שלו. והוא לא יודע זאת עריץ,
לצערי. הייתי אומר לו זאת אלו היה פונה אלי
ומבקש שיחה בצורה מסודרת. אך הוא פונה אלי
באיומים, קורא לי בשמות־גנאי שלא כאן המקום
להעלותם, משהו בסיגנון של חומייני, ומאיים
שלא יפסיק להפגין.
״אני מתייחס גם לאזרח הקטן כמו לכל אחד
אחר. אבל הוא צריך לפנות להתאחדות הספורט.
יש לו תביעות אליהם.
הוויכוח מאחורי הסיפור שלו הוא שיש לו כמו כל אגודה אחרת. הוא כנראה רוצה גם חלק
אגודה עצמאית לרוכבי אופניים. זה לגטימי. הוא מכספי הטוטו, כמו שאגודות אחרות מקבלות.
רשום בהתאחדות הספורט, מקבל מהם שירותים
אבל פה הוויכוח בינו וביו ההתאחדות לספורט.
מפליא שיהודה שיקמה, הרכז הארצי של
הפועל, מצא לנכון לשהות בחוץ לארץ דווקא
בימים קריטיים אלה. יוצא אפוא, שבימים
מכריעים אלה לא ניתן לבצע שום עיסקה
באגודת הפועל. השאלה ששואלים אנשים
המקורבים לענף הכדורסל ולאגודת הפועל היא:

טניסאי גליקשטיין
רק טכניקה
האחרונות,״ אמרו אנשי מיקצוע .״יש סכנה
שהטניס הישראלי יחמיץ הזדמנות גדולה לעלות
על מפת הטניס העולמית,״ אמרו אחרים.
העולם הזה פנה השבוע ליושב־ראש איגוד
הטניס, דויד הרניק, ושאל אותו:
• האומנם אתם מודאגים!
״כן ומאוד. נדלקו אצלנו אורות אדומים
בעיקבות התמודדות גביע דייוויס. אך אין
להתעלם ממה שקורה בעולם בספורט הזה,
ובאיזה קצב הוא צועד קדימה. בחו״ל מושקעים
סכומי עתק המושכים את מיטב הנוער לכוון הזה,
כשהם נעזרים באימונים ובכל מיני שיטות
הדרכה מהפכניות. כדי לא לסגת ברמה לא
מספיק לדרוך על המקום. צריך להשתפר כל
שנה. אם לגבי ארצות כמו בלגיה, הולנד וגרמניה
אנחנו לא מפגרים, הרי שביחס לצרפת, לאמריקה
ולשבדיה, המובילות, הפער בהחלט הולך
ומתרחב״.
• איפה אנחנו נמצאים על מפת הטניס
העולמית!
קודם כל עלינו כבר על מפת הטניס העולמית,
כך שאין מקום לזלזל בהישגים. השנה השתתפנו
בשמונה גביעי אירופה, שעדיין לא הסתיימו, לכל
הגילאים. ארבעה מהם עדיין לא התחילו אפילו,
כך שאי אפשר לסכם את השנה. אבל לגבי מה
שהיה — אנחנו הולכים לפעול בנידון ולהסיק
מסקנות: יעשה זאת צוות הוועדה המיקצועית
שלנו, יחד עם המאמנים. מה שבטוח, זה שהנוער
שלנו השנה קיבל מהנסיון הבינלאומי הרבה יותר
ממה שקיבל אי פעם. למרות זאת, הוא לוקה
בכושרו הגופני ובמהירות מישחקו.
• האומנם למאמנים המקומיים האשמה
בכישלון!
אני לא תולה את האשמה באף אחד. אבל יכול

אם הוא לא מרוצה מהם, מה אני יכול לעזור לו
בעניין? אני מוכן לדבר איתו אבל בלי מיכתבי
איומים׳.

התחיל גורף אוהדים. מידי יום ביומו, בשעה 6
אחרי־הצהריים בדיוק, נוהרת בנאמנות קבוצה
של משוגעים לכדורסל אל המיגרש הצפון
תל־אביבי של הפועל, שברחוב אוסישקין.
פיני הוזז אינו משתעמם מתרגילי הכושר
המונוטוניים של מדריכו האישי. מסייע לו
השחקן הוותיק מאיר קמינסקי, ויש אומרים
שהוא עתיד להצטרף לקבוצתו של פיני הוזז_ ,
הפועל תל אביב. על היריעות מגיב אבנר
מבטינגר, מנהלה הצעיר והחדש של הפועל
תל־אביב:
״בסך הכל קמינסקי בא להתאמן כל יום אחר
הצהריים, סתם. הוא כנראה הולך בשנה הבאה ׳
לבית״ר. הוא סתם בא כדי לשמור על קשר. הוא
לא היחיד, יש עוד כמה כמוהו. אנחנו עצמנו לא ן יודעים עדיין את מי אנחנו לוקחים לעונה הבאה.
הכל יבש. יש מיבחר כל כך קטן בארץ, ואני יודע 1

שזאת בעיה לא רק שלנו.

לחטוף את הקצפת?
ירד הרניק
הפער מתרחב
להיות שבאימונים לא שמו מספיק דגש על
עבודה שיטתית או על נקודות חולשה. יש לנו
בארץ, כמה מאמנים מצויינים, והם ביחד איתנו
צריכים לשבת ולחשוב איך לשפר ולהשתפר. אין
בדיוק רצפט המדוייק של מה לעשות. עובדים כל
הזמן על כושר גופני אבל זה לא מספיק. בחו״ל
כל שחקן הוא אתלט מושלם. אצלנו מבחינה
טכנית הם טובים, אבל יותר )זלשים.

כדורסלן הוזז
מסקרן

הסתלקות ם תם זהה
פגרת הקיץ בספורט היא הזדמנות־פז
לאגודות לגבש מחדש את קבוצותיהן לעונה
הבאה. בימים אלה נערכות עיסקות ההעברות
מקבוצה אחת לשנייה. אולם באגודת הספורט של
הפועל מאושרת כל עיסקה אך ורק בחתימתו
האישית של הרכז הארצי של אגודת הפועל. ללא
חתימתו, לא תעשה הפועל שום העברה. לכז

האם נסע שיקמה סתם ככה, במיקרה, או שיש
איזו מדיניות מכוונת מאחורי הסתלקותו דווקא
בעונה זו של השנה.

גורף אוהדים
רק התחיל פיני הוזז 26 הכדורסלן
המושבת של הפועל תל״אביב, להתאמן וכבר

עוז כץ, האצן הישראלי מספר 2המוכשר,
נדחק למקום שלישי על״ידי מתחרהו, העולה
החדש מרק הנדלסמן. האמריקאי ניצל את
זכותו להירשם כעולה חדש, ולמרות שהוא הכריז
השבוע שלא ברור לגמרי אם ישאר בארץ, הרי
שבינתיים הוא הרוויח: בארצו גדולת־המימדים
יש כמוהו לא מאות, אלא אלפים, ולזכות בכרטיס
השתתפות באולימפיאדת לוס־אנג׳לם בשנה _
הבאה, זוהי משימה כמעט בלתי-אפשרית בשבילו
שם. אבל לכאן, הוא בא כמו גדול, ניצח
בהתמודדות על כרטיס הנסיעה לאולימפיאדה
ועומד לייצג את ישראל במקומו של עוז כץ,
שגדל, התחנך והתאמן פה.
תרגיל זה מדכא את הספורטאים בארץ. עוז כץ
( )20 מצא דרך למחות נגד המצב כאשר סירב
לעלות לדוכן המנצחים לקבל את מדלית הארד

עבור המקום השלישי.
למרות שגם באיגוד האתלטיקה נשמעו
טרוניות בקשר למצב מוזר זה, אין איגוד
האתלטיקה נוקף אצבע למניעתו. התירוץ הקבוע
שלו: הנדלסמן ייצג את מדינת ישראל בכבוד
ובהצטיינות גדולים יותר מאשר ספורטאים
ישראליים.
העולם הזה 2394

בבדיקה של ח 0ו<16 561601 וז , 1\/10המר כז הבינלאומי ל ב די ק ת איכויות בברי סל, זכתה 80ץ\\//עס\ 0 /ח 8במדליית זהב ל שנ ת 1982 על איכותה המעולה.

טעם אמריקאי. תערובת אמריקאית.
אזהוה: משוד הנויאות קונע נ העישון מזיק לנויאות

72 עמ1דים

המחיר 80

חזרה לתחילת העמוד