גליון 2395 מתאריך 27 ביולי 1983

ש לנו תמית
לכל תכנית שלך

מגוון תכניות החסכון של בנק הפועלי
מאפשר לך לבחור את זו המתאימה לך.
תכניות חסכון צמודות לדולר או צמודות למדד,
למחירי הדירות או לריבית הגבוהה ;
תכניות המשלבות ברירה בין אפשרויות הצמדה ;
תכניות בהפקדה חד פעמית
או תכניות בהפקדות חודשיות.
ה כנ ס עבשיו לסניף הקרוב של מ ק הפועלים
ופנה אל יועץ הה שקעות.
אחת התבניות שלנו ודאי ת ת אי ם לתבניות שלך.

בוא לגדוד איתנו

בנ ח הפועל

כתבת השער האחורי:

כתבת השער הקדמי:

אין נחמה למנחם

זהירות, פחינתו

ביוס-הולדתו ה־סד לא חייך מנחם בגין
אפילו פעם אחת, לא התפטר מתפקידו
— כפי שהבטיח לפני שנים — והתקשה
לפרוס את עוגת יום־
ההולדת. לרבים הוא נראה
מיואש מכישלונו.

הזמר דוד סטיוארט לא פחד מיריות
וממילחמה כאשר בא לשתי הופעות
בישראל, אך הוא לא ידע שעליו לפחוד
מפחיות בירה שהשליכו
^ ^ 7לעברו המעריצים היש
ראלים השרופים ביותר.

חרסבמוסקחה

1ם ה הלאה

.,העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב
גורמן ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר ,136 העורך הראשי: אורי אבנרי עורך
תבנית: יוכי שנון רכז המערכת: שלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי מוטוביץ
וגיורא נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר, ענת כרגוכטי וציפי מנשה עורכת דסום:
אהובה קורן ראש המינהלה: אברהם סימון מחלקת המודעות: רפי זכרוני
המו״ל :״העולם הזה״ בע״מ הדפסה :״הדפוס החדש״ הפצה :״גדי בע״מ
אליעזר שוסטק: אתה התנגדת גם

מתנחלי חברון עלו לעיר בפסח . 1968
מכל עיתוני ישראל, היה שבועון זה היחידי
שגינה את המעשה. כעבור שבוע, תחת הכותרת
י ״מתנחלים, מתחסדים, מתכחשים״ גינה העולם
הזה ( )1599 את יגאל אלון, שרץ להזדהות עם
המתנחלים, וכתב :״גרעין של מתנחלים בחברון
יגביר לא רק את המתיחות הביטחונית, אלא גם
יכריח את צה״ל להגן עליו ...הוא ימשוך פעולה
עדינת״.
כעבור שלושה חורשים הגשתי הצעה
לסדר־היום בכנסת, בעיקבות החלטת הממשלה
לבטל את הוראת המושל הצבאי, שגירש שלושה
מן המתנחלים מחברון. ראש הימין הקיצוני היה
אז שמואל תמיר, שעלה על הסוס הזה, ושהמטיר
עלי באותו ויכוח ביטויים יגון :״מופקר שכמוך!״
״שתוק עם ההפקרות שלן־!״
,בויכוח אמרתי(דיברי הכנסת, כרך 52 עמוד
,3322 והעולם הזה ,)1616 בין השאר :״מה
מטרתם של המתנחלים האלה? הם באו בשם
תנועת ארץ־ישראל השלמה, לא כדי לחדש חיים
דתיים בחברון, אלא כדי לעשות מעשים
פרובוקטיביים שיביאו לסיפוח חברון לישראל...
בעזרת מעשים פרובוקטיביים הם רוצים לכפות
על הממשלה להחליט החלטה שאיננה מתקבלת

איך לא
יעדו הידיים?

מאז העלינו את העניין שוב ושוב, הן
בשבועון, הן בכנסת. מעניין במיוחד ויכוח
שהתנהל בכנסת כעבור שנה וחצי, במארס ,1970
ושפורסם גם מעל עמודי העולם הזה (.)1700
הנה כמה קטעים:
אבנרי: כמה דם כבר נשפך, וכמה דם עוד
צריך להישפך, בגלל הרפתקה אומללה זו של
קומץ קנאים, ובגלל כניעתה המבישה של
הממשלה לפני הקומץ הזה?
האם אני צריך להזכיר לכנסת איך נולדה
ההתנחלות הזאת? איך קבוצה של אנשים
פורקי־עול רימתה את שלטונות צה״ל...
מרדכי סורקסיס: תתבייש לדבר כר!

הידר מ. ביכי: חבר־הכנסת סורקים.״
חבר״הכנסת אבנרי, אני מבקש ממך, אל תדביק
תווים לאנשים שאינם כאן.
אורי אבנרי: אני חוזר על דברים שנאמרו
מעל הדוכן הזה, כאשר דיברנו על פרשה זו לפני
שנה ויותר.
קבוצה של אנשים, שרימתה את שלטונות
צה״ל, באה לחברון לחגוג את סדר־הפסח, נשארה
בחברון בניגוד להוראות המושל הצבאי, חיבלה
בביטחון במקום, ולאחר מכן, אחרי שבוצע
המעשה בכחש ובמירמה — החלה התרוצצות
מבישה בין שרי־הממשלה — מי יעלה על הגל
הזה ומי יעשה הון פוליטי מן המעשה הזה.״
(קריאות מכל ספסלי הבית).
אורי אבנרי: ראשון הלך השר בגין, כבודו
במקומו מונח, ואני מבין מה הוא עשה שם. הלך
אחריו השר יגאל אלון, ואיני יודע מה עשה שם...
יגאל אלון: זה לא נכון, הייתי לפניו. אינך
מדייק.
אורי אבנרי: אולי אתה אפילו הקדמת. זה
לא יהיה לתפארתך. ייתכן שהקדמת אותו. אבל
בשעה שעדיין לא היה שום אישור ממשלתי
למעשה הזה, בשעה שהם ישבו שם עדיין בכחש
ובמירמה ובניגוד להוראות המושל הצבאי, אתה
הלכת והבטחת להם עבודה, ופרשת עליהם את
כנפיך.
בנימין הלוי: בינתיים נולדו תינוקות
בחברון.

לירושלים.
אורי אבנרי: חברי־הכנסת, האם לא היה זה
חוסר־אחריות ממלכתית ממדרגה ראשונה?
במשך 14 חודש היה הר־חברון המקום השקט
ביותר בארץ־ישראל כולה. במשך 14 חודש לא
היה אף מעשה של טירור או חבלה בהר־חברון. עד
שבאה הקבוצה הזאת...
(קריאות מכל ספסלי הבית).
הירד מ. ביבי: חברי־הכנסת, אני מבקש
לתת לחבר־הכנסת אבנרי לסיים את דבריו.
(קריאות מכל ספסלי הבית).
אורי אבנרי: אני מסתמך על דבריו של
מושל צבאי.
(קריאות מכל ספסלי הבית).
אורי אבנרי: איני מפחד להגיד מה שיש לי
להגיד, ואתם לא תשתיקו אותי 14 .חודש היה
הר־חברון שקט, עד שבאה הפרובוקציה הזאת.״

אליעזר שוסטק-- :

מרדכי סורקים: הם מסיתים את הערבים
נגד היהודים.
הידר מ. ביבי: חבר־הכנסת סורקסיס,
אבקש אותך לשבת.
אליעזר שוסטק: הוא מדבר על נושא
שאינו עומד על סדר־היום. עלייתם של
המתנחלים שהיתה לפני שנתיים אינה עומדת על
סדר־היום, ולכן היושב״ראש ׳יי״־ לשלול ממנו
את רשות הדיבור.
אורי אבנרי: אתם עוד לא שולטים בבית
הזה! בעקבות ההתנחלות הזאת עבר מרכז
הפעילות החבלנית מהר־שכם להר־חברון.
מאז זורם בהר־חברון באופן בלתי־פוסק דמנו
שלנו, דם ערבי ודם של תיירים.
יצחק ה. קלינגהופר: מה היה בחברון
בשנת?1929
(קריאות מכל ספסלי הבית).
אורי אבנרי: בהר־חברון נולד הנסיון
לדו״שיח
הראשון, המדינאי הרציני,
ישראלי־פלסטיני...
והנה בא המעשה הזה, ובאה כניעת הממשלה,
ותקעו סכין בגב היוזמה הרצינית ביותר שנולדה
בארץ מאז המלחמה, לכונן פה דדקיום...
בנימין הלוי: אתה תוקע סכין.
אורי אבנרי: למען ביטחון המדינה הזאת
אין טיפת־דם יקרה מדי. אולם למען הרפתקות,
למען סיפוח שטחים, למען התנחלות בחברון —
אף לא טיפת־דם אחת של חייל ישראלי!
(קריאות מכל ספסלי הבית).
(הצעתי הורדה מסדר היום על־ידי כל הסיעות,
ובכללם מיפלגת־העבודה וגח״ל, ובעד הצעתנו
הצביעו רק הד״ר משה סנה ורק״ח. מפ״ם נמנעו.
הגבתי על כך בנאום אחר באותו יום):
כאשר חברי״הכנסת הרימו היום את ידיהם —
בחדווה ובשמחה — בעד ההתנחלות בחברון,
האם ידעו מה יהיה המחיר?
אני מוכרח לומר שאיני יודע איך עשו זאת
מבלי שידיהם המורמות תרעדנה, כאשר ידיהם
המתרוממות גזרו קורבנות של דם ודמים על העם
הזה.
חרף כל הנאומים של סגן־ראש־הממשלה,
ההצבעה בעד התנחלות בחברון היא הצבעה בעד
מלחמה, בעד אי״שלום, בעד הסלמה, אולי מחר
בעד מאבק עם חיילים סובייטים — בלי
״פנטומים״ אמריקאיים נוספים.
ע ד כאן הוויכוח בכנסת, לפני 13 שנים. כל
אשר קרה בחברון בשבועות האחרונים מאשר
בדיעבד את הדברים שנכתבו ושנאמרו אז.

על סמך מידע שלא התגלה ברבים ממשיך אורי
אבנרי לנתח את המתרחש בתוככי פת״ח ומנטה
לשרטט כמה תפריטים אפשריים
להתפתחות המשבר. האם תוקם
ממשלה פלטטינית על-ידי ערפאתו

אלוף (מיל׳) מתי פלד, חבר המישלחת
הישראלית בברית־המועצות, נפגש עם
שגריר אש״ף וביקש לברר את גודל
החיילים הנעדרים. שולמית אלוני,
אהרון הראל ובני
ברבש החרימו את
הפגישה, ואלוני אף
השמיצה את מתי פלד.

שז תפי םלאשמה
מנהלי הבנקים מסבירים כיצד קרה שהם שיתפו פעולה עם
היהלומנים והפרו את כללי הזהירות שקבע בנק
ישראל, כדי למנוע את האסון המתרחש עכשיו.
כתבה שנייה בסידרה המנתחת את התמוטטות
ענף היהלומים.

.לא י עזו ר
לב ם !׳
העיתונאי אורי דן, שפרש
מתפקידו כיועץ לאריאל
שרון, מספר על מערכת
היחסים ביניהם, מאשים את אמצעי
התקשורת בקנוניה נגד
שרון וחוזר ואומר:
לא יעזור
לכם! הוא יהיה
ראש הממשלה!״

כישלון בעין זחלתא
המלחמה אל
מדוע לא הגיעו בודדת צודל בשבוע הראשון של זלחמלהמו היעד העיקרי: בביש ביירות דמשקז כתבה
שלישית המנתחת את הכישלונות הצבר
איימ-מיקצועייס של המילחמה בלבנון, שעדיין
לא הסתיימה.

צי ץ בעיקבות הקאקי
ראש־עיריית תל־אביב, שלמה(צייץ) להט, צייד את בלשיו
במכשיר קשר ובמצלמת פולרויד ושלח
אותם למשימה בעלת חשיבות לאומית:
לתפוס את כלבי תל־אביב בשעת מעשה
ולהעמידם לדין בעבירת לכלוך הגנים בעיר.

שעווויה חדשה .,מבמו 7ן ד>מה
דק נחלץ מפרשיה שבה
נחשד בחרדה,,
בקבלת טוגות הנאה, וכבר
מאיימת על ראש עיריית
ראשון לציון, חנניה גיבשטיין,
שערוריח חד-
שה. ניטתו מ-
אשימה אותו
בנישול אחיו.

השורשים של בחמימה
״מדוע אי־אפשר
להציג המלט מיז־רחיי־
שואל הדייר
גבי בן־שימחון, שמחזהו
מלך מרוקאי
הועלה בהבימה.

הסופר יצחק אורפז מספר
בראיון להעולם הזה על העצב
והגאולה שבכתי־בה,
על הרגשת
^ 1 1הבדידות והגלות,
ועל מישפחתו.

ס1ן ס והרוגים בצמות שילדס ברוק
היתה הראשונה,
והיום מסתוב בות
ברחבי העולם
דוגמניות-
צמרת מפורסמות ועשירות, שהן עדיין
תלמידות בית-טפר יסודי.
1מתי תגיע אופנת הילדות-
הדוגמניות לישראל?

הסדורים הקבועים: תשקיף במדינה
יומן אישי הנדון אנשים בלונים הורוסקופ
זה היה העולם שהיה מיבתבים תשבצוסן
עולם קטן
מה הם אומרים, מה הן אומרות -
יונה קלימוביצקי • ,ש ה רום,

חבר בורסת היהלומים
איים על שותפו בחשיפת
יחסיו האינטימיים
עם קטינה ובמסירת
סרט פורנוגראפי עליו
לידי המישטרה. השבוע
הוא הורשע בבית המיש־פט
בעוון
סחיטה
ואיומים.

ראובן
אלוני, מירון רכטמן,
יוסי קיוטו ומאיר פנינגשטיין

חלת ראווה
נמר של נייר
אנשים בעולם
זה וגם זה שידור תוכניות נבחרות ־
בטלוויזיה הישראלית והירדנית

לילות ישראל
, קולנוע רחל המרוזלת
אתה והשקל
ספורט

^ 1ג 11 ן י|י
מצור על טריפולי
שגריר אש״ף במוסקווה, ראמי אל־שאער, טען
באוזני האלוף(מיל ),מתיתיהו פלד, כי חיל־הים
הישראלי מקיים מצור ימי על טריפולי.

מרידוד מנוטרל למעשה מכל השפעה, לא רק
בכנסת ובממשלה, אלא גם במיפלגתו.

תמ״י והבחירות המוקדמות מאחורי היוזמה של תנועת תמ״י להקדמת הבחירות עומדות
שתי סיבות עיקריות.
ראשית: יתכן שפסק־הדין בעירעורו של אהרון אבו־חצירא
על הרשעתו בבית־המישפט המחוזי ינתן בקרוב. אם תאושר
ההרשעה, יוכל אבו־חצירא להימנע מהתפטרות מהכנסת, אם
יוקדמו הבחירות. גם אם יהיה עליו להתפטר, הוא יוכל לחזור
במהירות לכנסת וד ,11 וגם לזכות שוב במישרת שר.

שנית: לתמ״י אין כל סיכוי לזכות בבחירות
לרשויות המקומיות, אם אלה לא יהיו צמודות
לבחירות לכנסת. מפלה בבחירות המוניציפליות
מפחידה את תמ״י, גם משום שעל־פי תוצאות
הבהירות האלה נקבע הרכב המועצות הדתיות.

לדיברי הנציג, קיים שיתוף־פעולה מוחשי בין צבאות ישראל
וסוריה, כשצה״ל מקיים מצור ימי על טריפולי, מעוז כוחותיו
של יאסר ערפאת, ואילו הצבא הסורי מקיים מצור יבשתי
עליה.

אברחצירא
לא ר 1צה בצעירים

עסחת־ענק בלבנון

מנהיג תמ״י, אהרון אבו־חצירא, אינו מעוניין
בהליכה משותפת לבחירות ביחד עם צעירי
המסד״ל.

עבודות הכשרת־קרקע, סלילת־כבישים
ופריצת־דרכים בהיקף נרחב מבוצעות על־ידי
צה׳׳ל וקבלנים פרטיים בלבנון.
הפעילות ההנדסית משנה לחלוטין את הנוף
בדרום־לבנון.

תפילת בוקר
ב־ 500 בתי־ספר
מישרד־החינוך הודיע שתיד שנתיים
ילמדו שיעורי־תפילה ויקיימו תפילת־שחרית
ב* 500 בתי־ספר יסודיים חילוניים
בארץ. ההשתתפות בשיעור ובתפילה
תהיה על*ם י בחירה. בעיקבות זאת יצטרכו
להקים באותם בתי־סם ר בתי־כנסת, שבהם
ייערכו התפילות.

שרון איבד פופולאריות
השר בלי־תיק אריאל שרון ציפה כי בעיקבות השתלת
הידיעה המפוברקת במעריב על רעיונות־הפרישה שלו, יהיה
גל המוני של פניות אליו, שיחזור בו. שרון קיווה כי גל־פניות
זה יגרום לקידומו בממשלה.

המהלך נכשל לחלוטין. תגובות על הפירסום
ב״מעריב״ הגיעו רק מצד כמה מאנשי־התחייה.

לוחמה פסיכולוגית
הידיעה שהופיעה בעיתונות, כאילו יוכפל עונש״המאסר
לסרבני־השירות בלבנון, היא חסרת שחר. גורמים מסויימים
בצה״ל השתילו בעיתונים את הידיעה המפוברקת, כדי
להפחיד את סרבני־לבנון.

הפרקליטות הצבאית לא שינתה את הוראותיה,
והעונש על סרבנות־השרות בלבנון הוא בין 14
ל־ 35 ימי־מחבוש.

וייצמן ממתין
לפרישת בגין
עזר וייצמן לא יקים שום מיפלגה עצמאית
בראשותו. הוא ימתין עד לפרישת בגין, ואז
יחזור לתנועת־החרות, ויתמודד על הנהגתה,
כיורשו של בגין__ .

לאחרונה התנהלו שיחות בדבר אפשרות כזאת, אר למקורביו
אמר אבו־חצירא כי לצעירי המפד׳ל אין היום.שום נדוניה׳,

מדוע רוצה
מודעי בבחירת גרופר
פליטת־פה של סגן שר-החקלאות, פסח גרופר,
בפורום מיפלגתי, חשפה את הסיבה
להתעקשותו של השר יצחק מודעי, שגרופר
ימונה בהקדם כשר־החקלאות. הסיבה:
שר־החקלאות יכול לנגח את שר־האוצר.
אחת לחודש חותמים שרי החקלאות והאוצר על שיעורי
הסובסידיות לחלב, ביצים, עוף קפוא ומים. אי־חתימה במועד
יכולה להביא לייקור מיידי של המדד באותו חודש.
מודעי מנהל מאבק קשה נגד יורם ארידור, ושר־חקלאות
המקורב אליו יוכל לתקוע מקלות בגלגלי מישרד־האוצר.

צברי גריס בקפריסין
צברי גיריס, מנהל ״המכון לעיונים פלסטיניים״
בעל המוניטין העולמי, שגורש מביירות לפי
דרישת ישראל, קבע את מישבנו בקפריסין.
׳ ג׳ריס, בוגר האוניברסיטה העברית, שרכש לו שם בינלאומי
בסיפרו על המצב המישפטי של הערבים בישראל, נשאר
בביירות אחרי פינוי כוחות אש״ף, כשהוא בעל מעמד
דיפלומטי. עם כניסת צה׳׳ל למערב־ביירות הוחרם כל החומר
העצום של המכון שלו, והחזרתו היא כיום אחת התביעות
של אש״ף תמורת החזרת שבויי צה״ל. אחרי שג׳ריס חזר
לביירות, נהרגה אשתו בפעולת־טרור נגד המכון, אך הוא
גורש על־ידי שילטונות־לבנון בטענה, שהמוסד שלו
תיכנן פיגועים. עכשיו ישכון המכון דרך־קבע באי הסמוך.

פינטו קיבל קביעות דני פינטו, שישב בכלא על רצח אזרחים
לבנוניים במילחמת־ליטני, כאשר שירת
שם כקצין צה׳׳ל, קיבל קביעות במינהל
מקרקעי־ישראל.
פינטו מועסק במינהל כפקח, והוא משוטט
בקביעות באיזור כסר־סבא־רעננה.
פקח במינהל מחזיק תעודה שתוקפה
כתעודת־שוטר.

מרידור יפרוש

גיסים שכח לחתזם

לקראת־הבחירות לכנסת ה־ 11 יפרוש יעקב מרידור מן החיים
הפוליטיים, ולא יהיה עוד מועמד לכנסת מטעם
תנועת־החרות.

שר־המישפטים, משה ניטים, שכח לחתום על
תקנות הסגרה בבתי־הדין לעבודה. כך לא חל
עיכוב הזמנים בפגרת בתי־המישפט על

תביעות המוגשות בענייני עבודה.
כתוצאה מכך עלולות תביעות, שהוגשו ערב הפגרה, להישמע
במהלכה במעמד צד אחד.

גורודיש לארץ
האלוף(מיל׳) שמואל(״גורודיש״) גונן חוזר
לארץ מפעילותו באפריקה. הוא הקדים את
שובו בעיקבות פירסום ספר של צה״ל על
מילחמת יום־הכיסוריס, המאיר את מהלכיו ערב
המילחמה באור חדש.
חבריו של גורודיש בסניף צפון תל־אביב של חרות ינצלו את
ביקורו, כדי להעמיק את פעילותו בתור התנועה.

מצלמה נסתרת
עשרות תו שבי תל־אביב והסביבה
הופתעו כאשר קיבלו בחודשים האחרונים
כתב־אישום בדואר על נהיגה במהירות
מופרזת. הס ידעו כי איש לא עצר אותם
ל א גל ה להם כי נתפסו על־יידי הרדאר,
ההסבר:
הואשמו. זאת ובבל
מישטרת־ישראל צירפה למכשיר הרדאר
הידני מצלמה, ואינה עוצרת עוד במיקרים
רבים את בעל־הרבב בשעה שצלם על־ידי
המצלמה.
רק כאשר נגמר סרט הצילום, ובל התמונות
מפו ת חו ת, נכת בי ם כי ת בי־ ה אי שו ם
ונשלחים לנהגים, לפעמים חודשיים אחרי
המיקרה. ב ת מונ ה מופיעה המכונית,
כשמיססרה נראה בבירור, נראים השעה
והתאריך, וכן המהירו ת שבה נסעה
המכונית.

״גיוזם״ זכתה בספרדים
חברת״התעופה הספרדית איבריה בחרה במישרד הפירסום
גיתם לייצגה בישראל.
על תקציב הפירסום של איבריה, העומדת להתחל

בהפעלת קו־תעופה לישראל, התחת תברות־פירסום
רבות, וההתתצצות הסתיימה בניצחונו
של המישרד שבעליו הם יוחנן(״דובז׳ה״) גולדברג
ומשה תאומים.

מינטדחת חר 1ת לגרמניה מישלחת שתורכב משישה ח״כים ושישה עסקנים, אנשי
חרות, תצא בתחילת ספטמבר לביקור בגרמניה, על־פי הזמנת
השילטונות. באותה תקופה ישהה הקאנצלר הגרמני בביקור
בארץ.

המישלחת, היוצאת בידיעת ראש־הממשלה,
תתבקש להגיש למרכז התנועה הצעה לשינוי
יחם תנועת־החרות לגרמניה.

יתר־השפעה
ב״תדיראך
״חברת העובדים׳׳ של ההסתדרות תבקש
להגביר את השפעתה בהנהלת
קונצרן־האלקטרוניקה ״תדיראן״.
חברת העובדים מחזיקה במחצית המניות של תדיראן
באמצעות קונצרן כור, אך עד כה נשמרת בתדיראן
מסורת־הניהול שהנהיג המנכ״ל היוצא, אלקנה כספי,
שהתעלם משיטות־הניהול הנהוגות בחברת העובדים.

הצהרון של ״הארץ״
בקרנבההכנות להוצאת הצהרון שיפיקו בעלי
עיתון־הבוקר ״הארץ״ נכנסו להילוך גבוה.
ככל הנראה, יתחרה צהרון זה בעיקר בידיעות אחרונות.

טענות נגד גור
במטה הבחירות המוניציפליות של המערך יש
טענות קשות נגד ראש־המטה, ח״כ מרדכי
(״מוטה״) גור.
המתלוננים על גור אומרים שדובר־המטה, יוסי קוצ׳יק,
משמש למעשה כדוברו האישי של גור, גם בעניינים שאינם
קשורים בבחירות לרשויות המקומיות.

במדינה העם כנופיית רצח בע״נז

כמו הכנופיות
הפאשיסטיות והגאציות—
זוכים גס הרוצחים
המקומיים לגיבור
של השילטוז
זה היה חייב לקרות. הכנופייה בחרה
את העיתוי ואת המקום, והלמה(ראה
קורא יסר).
העילה: נקמה על מותו של תלמיד
הישיבה אהרון גרוס.
הסיבה האמיתית: הצורר
לחמם שוב את האווירה בחברון, כדי
לגרום, בסופו של דבר, לגירושם של
הערבים תושבי העיר.
הרוצחים: בגופייה של ארבעה
רעולי־פנים, שברור להם כי לעולם לא
יבואו על עונשם.
הנרצחים: תלמידי המיכללה
האיסלאמית של חברון.
השותפים לפשע: שלטונות
הכיבוש וכוחות המישטרה, שכאשר
נודע על הרצח לא הטילו עוצר על
קריית ארבע או על ההתנחלויות
הסמוכות, אלא על העיר חברון.
שום סיכון. בדרך שבחרו
הרוצחים אין שום סיכון. היום זה כבר
ברור להם מעל לכל ספק. לשירותי
הביטחון כבר ידוע, כמעט בוודאות,
מיהם האנשים שביצעו לפני שלוש
שנים את ההתנקשות בראשי הערים,
בסאם אל־שכעה וכרים ח׳אלף. ידוע גם
מיהם אותם שערכו פוגרום בחלחול,
ידוע מיהם אותם שביצעו את הפוגרום
בשוק של חברון אחרי שנהרג אהרון
גרוס. איש אינו נוגע בהם לרעה. הם
בעלי החסינות האמיתית במדינת
ישראל, שמותר להם לעבור על כל
חוק, ולא להיענש.
החסינות שזוכים לה הרוצחים
הבאים מקרב הימין המטורף אינה
מוגבלת לרצח ערבים בלבד. קרוב
לוודאי שמתוכם בא גם רוצחו של
אמיל גרינצווייג — אך המישטרה
מתעלמת, משום מה, מן הכיוון הזה של
החקירה.
השבוע כבר לא יכול שר הביטחון
משה ארנס להכריז כי ״אין סימטריה״
בין מעשי המתנחלים ובין מעשי
הערבים. אך ארנס — זאב בעור צבוע
— לא הורה על הטלת עוצר על
המקום המשוער שממנו באו הרוצחים.
שוב הוטל עוצר על חברון.
בשנות השלושים, שירתו המי־שטרים
הימניים את האינטרסים של
הכנופיות הפאשיסטיות והנאציות
באירופה. הם סיפקו להן חיפוי,
ובמקרה הצורך — גם הגנה. עכשיו
חוזרת התמונה על עצמה בשטחים
הכבושים על־ידי ישראל. שלטון
הימין, האוהד את הכנופיות הפא־שיסטיות,
עשוי להיות מוחלף על־ידן.
הממשלה אדם עדי?
אסרי אריאל שרון, כל אדם
ייראה כממון. אך משה ארגס
רחוק מזה.
אחרי אריאל שרון, כל שר־ביטחון
היה מתקבל בברכה על־ידי הציבור
הישראלי. הציבור עייף מן הסערות
המתמידות, ההרפתקות, המילחמות
והמאבקים, שליוו את כהונתו של
״אריק מלך ישראל״ ,ובהשוואה אליו
היה נראה כל אדם חדש כשה תמים.
משה (״מישה״) ארנס נראה כאילו
נבחר על־ידי מישרד״ליהוק לתפקיד
זה. הוא בעל חיוך נעים והליכות
נעימות. הוא אדיב. הוא מנומס.״לא לרוחו״ .אולם משה ארנס הוא
ההיפך הגמור מאדם מתון. הוא קנאי
קיצוני, העולה בכמה בחינות גם על
אריאל שרון.
השבוע, בראיון לעיתון אמריקאי,
חשף ארנס כמה מדיעותיו.
הוא הזכיר כי הצביע נגד הסכמי

סקנדל במוסקודו
ני ציו ני לא פחות מהם!״ זעם
האלוף (מיל׳< מתיתיהו פלד.
״אבל צריכים לנהל את הוויכוח הציוני
עם הסובייטים בצורה שלא יתקבל
הרושם שהציונות נרתמת לתעמולה
אנטי־ סוכיטית. כך אמר נחום גולדמן.
אסור שהוויכוח הציוני יתקבל בהתגייסות
של ישראל למען התעמולה
האמריקאית!״
דבריו של פלד היו מכוונים נגד
שלושת חבריו למישלחת שביקרה

למען עם־ישראל. היתה זאת
מלאכת־מחשבת של הונאת הציבור.
יחסי־יציבור. המתח בין אלוני
ופלד אינו חדש. הוא נובע מהתקופה
שבה ישבו השניים בסיפלגה אחת —
.יעד״ — שהתפלגה ב־ . 1975 בבר אז
התגלתה סתירה מהותית בין האופי של
האלוף והעסקנית: אלוני ההופכת כל
עניין לתרגיל של יחסי־ציבוד אישיים
פלד אדיש ליחסי־ציבור ורבק בעניין.
כך, עם בוא המישלתת למוסקווד״

הקדיש פלד את מירצו למסרה
שלמענה מס בירור עמדתה של הסיכסוך לגבי
ברית־המועצות
הישראלי־־ערבי. הוא נועד עם מעצבי
המדיניות הסובייטית. ח עימם על
יחסה של מוסקווה למדיניות ישראל,
לסיכסוך הישראלי־פלסטיני, למרד
בתוך פת׳ח וליחסי סוריה־אש״ף.

בברית־המועצות — חברי־הכנסת
אהרון הראל ושולמית אלוני, ואיש
שלום עכשיו מ י בדבש.
מלאכתמחשבת. המישלחם
שאורגנה על־ידי רק׳׳ח, חתמה לפני
יציאתה על מיסמו שקבע את
מטרותיו־״• הצורך לפתור את הבעייה
הפלסטינית, הנסיגה מלמון ושיתוף
במאמצי־השלום
ברית־המועצות
במרחב.
אולם ברגע שרגלי המישלחת דרכו
על אדמת הסובייטים, נשכחה ה מר ה
זו. הדבר גרם לשורה של סקנדלים
בתוך המישלחת.
בשביל שולמית אלוני היה המסע
כולו תרגיל של יחסי־ציבור. באמצעות
מישרדה בכנסת, היא הפציצה את
כלי־התיקשורת בסיפורים על פעולתה
הנמרצת למען הציונות ואסירי־ציון.
כך נהנתה משני העולמות: גם הוזמנה
על־ידי רק״ח למוסקווה, וגם זכתה
בפופולאריות בקרב הציבור האנטי־סובייטי
בישראל(העולם הז ה .)2394
הודעותיה של אלוני היו מנוסחות
בפיקחות. נאמר בהן כי. מתי פלד
האשים את שולמית אלוני בפעולה
ציונית.״ הודעות אלה פורסמו
בעיתונים כידיעות. מאת סופרנו׳,
מבלי לזהות את מקורן, וכך התקבל
הרושם כאילו מתי פלד האנטי־ציוני
מוחה על פעולתה הנאמנה של אלוני

• יחסי־תרבות בין ברית־המועצות
וישראל אינם יכולים לעמוד בפגי
עצמם והם צריכים לנבוע מיחסים
מדיניים תקינים.

קמפ־דייוויד, ולא חזר בו. גם עתה יש
לו דיעה שלילית עליהם
על המצב בגדה המערבית, שעליה
והוא ממונה, אמר כי ייאלץ לנקוט
בצעדים ש״אינם לרוחו״ ,אך שאץ
להימנע מהם קל להעלות על הדעת
מה טיבם של צעדים אלה.
אך הפצצה האמיתית נגעה לעתיד
השטחים הכבושים שר־הביטחון הודיע
בפשטות שיש להחיל עליהם את
הריבונות הישראלית, והביע את דעתו
כי כך אכן ייעשה.
״פלורליזם״ .כדי לרכך את
המהלומה, הוסיף ארנס המתון הערה
מתונה: אחרי סיפוח הגדה לריבונות
הישראלית יוכלו תושביה הערביים
לבקש אזרחות ישראלית. החברה

הישראלית תהיה יותר ״פלורליסטית״
— כלומר, יהודים וערביים יחיו ביחד
בחברה אחת.
זה נשמע כריעה סבירה, המתיישבת
עם הצעתם של אנשים מסויימים
במחנה היונים כמו מירון בנבנישתי,
שהציעו לחבריהם לזנוח את המאבק
נגד סיפוח השטחים ולהחליפו במאבק
למן זכויות אזרחיות לערבים המסופחים אולם ארנס יודע היטב כי כל
הדוגלים בארץ־ישראל השלמה דוגלים
גם בקיום מדינה יהודית — ובמדינה זו
בהחלט אין מקום לשני מיליון אזרחים
ערבים שיהוו בה לאלתר מיעוט כביר
של .409!,הדיבורים על הענקת אזרחות
לערבים הם דיבורי־סרק, שנועדו לסבר

עמדת הסובייטים כפי שנמסרה
על־ידי המומחה הבכיר, פרימקוב,
שנפגש בשעתו עם יצחק רבץ,
ומומחים אחרים
• ברית־הסועצות תומכת ביאסר
ערפאת, ולא תסכים להחזיר את אש״ף
לימי אחמד שוקיירי(כשהאירגון היה
תלוי כולו במדינה ערבית זרה, אז
מצריים. הכוונה כחם לסוריה ).אץ
הסובייטים מעריכים את, המורדים״,
שהם לדעתם בלתי־מגובשים וחסרי־מישקל(ראה
עמודים 31־.)30
• יש אפשרות של חידוש היחסים
הדיפלומטיים בץ ברית־המועצות
וישראל אם. יהיו סימנים מוחשיים
לכך שישראל שינתה את מדיגץ תה״.

תשובה זו ניתנה לשאלתם של
אלוני־הראל־ברבש, שהציגו את עצמם
כ״ישראלים טובים״ ושאלו מדוע לא
יחודשו יחסי־התרבות כמהווה כלפיהם
למרות מדעיות הממשלה.
א רד ח ת־ ער ב. זעמו העיקרי של
פלד על אלוני בא בעיקבות הפרשה
הכאובה של הנעדרים
ערב יציאת המישלחת מן הארץ, פנו
אליה הורי חמשת הנעדרים שנעלמו
מאז הקרב עם המרים בסולטאן־יעקוב
ב־ 11 ביוני . 1982 חבר גם על טיפול
בשבויי אחמד ג׳בריל ופת׳ח. לאור
היחסים ההחקים בץ מוסקווה ודמשק
ואש׳ף סברו ההורים כי המישלחת
יכולה לעזור. לעט כך היה צורו
להיפגש עם השגריר של אש׳ף
במוסקווד״ ראמי אל־שאער. פלד
הודיע עוד ביחשלים כי עסה להיפגש
בעניין זה עם איש־אש״ף, אך היה ברור
שיהיה מישקל רב עתר לפניה אם
יצטרפו אליה גם חברי־הסגסת.
כשהגיעה המישלחת למוסקוד״
נענה נציג־אש׳ף ברצון לרעיון
הפגישו•״ והזמץ את כל המישלחת
לארוחת־צהריי ם אן־ הראל ואלוני
סירבו בכל תומי להיענות להזמנה זו,
או להיפגש עימו בכלל, הצטרף אליהם
בני ברבש, שהביא עניין זה לפני
הנסיעה לפני הפורום של שלום
עכשיו. שם נאסר עלע הדבר.
כך קרה שברבש, סגן־אלוף בצה׳ל
ולוחם במילחמת־הלבנון, לא הצטרף
לפלד בפגישה שנועדד״ שדם כל,
לטפל כבעייה הצבאית המובהקת של
השבויים עעדד־־הקרב.
אלעי י והראל הצדיקו את בכמה בפגישה
אי־השתתפותם
טעמי־התחמקות:
• .העניין אינו בחר מספיק!״
• .עמדותיו של אל־שאער אינן
ידועות״.
• ״מרוע מתקיימת הפגישה
אצלת׳
מאחרי ההתחמקויות התחבאה סיבה
פשוטה: הם ידעו כי פגישה עם
איש־אש״ף תדק למעמדם במערך, והם
לא הע מומים לשלם את המחיר. פלד
הלך לפגישה, ונלוו אלע שני אנשי
רק׳ח.
לקר אתמ תידזו ת. שגריר אש׳ף
התגלה כתומך מוחלט בערפאת,
וכאויב מושבע של ה״מורדים׳
והעומדים מאחוריהם הוא התמסר מייד
בכל ליבו לעניין הנעדחם והשבויים,
והבטיח להתקשר בו ביום עם ערפאת
עצמו בעניץ זה.
כעבור יומיים בא השגריר אל מתי
פלד במלון. הוא הודיע לו כי ערפאת
כבר ידע ממקורות אחחס על
התעניינות תגועודהשלום הישראלית
בגורל השבויים והנעדרים והבטיח
לשקול את העניץ בחיוב. אל־שאער
בא לברר את האפשרויות השונות.

את אוזנים של תמימים מחו׳ל.
יש לכד הוכחות למכביר. למשל: של הערביים
• התושבים
ירושלים המיזרחית, אשר סופחה לפני
16 שנים רשמית לישראל, לא קיבלו
אזרחות ישראלית, וגם עתה מתייחסים
אליהם כאל תושבי שטח כבוש.
(למשל: יש צנזורה מיוחדת על
עיתוניהם, אסור להם להפגין, אסור
להם להתארגן).
• גאולה כהן התנגדה השבוע
להענקת קיצבות־ילדים אף למישפ־חות
של אזרחי־ישראל הערביים
אמצעים דראסטיים. אילו
התכוון ארנס ברצינות לדבריו הסבירים,
היתה קמה בארץ אותה. מדינה
דמוקרטית חילונית, שבה יחיו יהודים

שגריר־א ש׳ץזאל־ שאער
.אין מישקל למורדים!־
כחייל מיקצועי התעמק פלד גם
בנושא המרכזי המעסיק את הרוסים
ושלא עניין את שא־ אנשי־המישלחת:
הצבת הטילים באירופה המערבית
והמיזרחים והסכנה למילחמת־עולם
גרעינית.
במכון הסובייטי לחקר ארצות־הבריח
וקנדד״ העוסק בשאלות אלד״
שמעה המישלחת הערכה פסימית: עם
הצבת הטילים האמריקאיים החדשים
באירופה המערבים במן* השנד״
תצטרך גם ברית־הסועצות להגביר את
חימושה — וזוהי, לדעת הסובייטים
המטרה האמריקאית. המערב סבור כי
ברית־המועצות תצטרך להוריד את
רמת־המחיה של תושביה כדי לעמוד
בעומם ושזה יגרום למתזדם בתוך
ברית־המועצום
התוצאה הסבירה: הגברת המתיחות
הבידגושית במקומות שונים בעולם
וגם במרחב הישראלי־ערבי. בהקשר זה
הזכירו הסובייטים את המיזכר האסט־ראטגי
האמריקאי־ישראלי, המטיל את
צילו על יחסי מוסקווה־ ירושלים
האם מסו האמריקאים למשוך את
הסורים לצידסז המומחים הסובייטיים
לא התעלמו מאפשרות זו, אך סברו כי
הדבר אפשרי רק אם יכריחו
האמריקאים את ישראל להחזיר את
רמת־הגולן. היו שסברו כי זה עשוי
לקרות בשלב הבא.
רק לאמ רי ק אי ם. אלוני, הראל
ובדבש השתדלו, באותה ע ם להיפגש
עם יוצרים מסורבי־הגירה. אך נכונו
לוט כמה אכזבות. קבוצה יהודית אחת
נפגשה עימם בשימחד״ אך התלהבותם
הצטננה חיש־מהר כשהתברר להם כי
אינם אמריקאים אלא ישראלים גם
קבוצות אחרות לא קיבלו את
הישראלים בהתלהבות שהם ציפו לה.
סיכום המישלחת: אלוני צברה
פירסום רב לעצמו־״ פלד טיפל בענייני
הנעדרים ולרק״ח צפויות כמה שאלות
מצד ידידיה הסובייטיים

נוצרים ומוסלמים ביחד בשיוויון
גמור ׳,כפי שהציע אש״ף ב־ .1969 אולם
ארנס אינו מתכוון לזה ברצינות,
כשם שאש״ף לא התכון לזה ברצינות.
אם יסופחו השטחים הכבושים
תהיה הברירה המעשית בין שתי
אפשרויות:
• הערבים יהיו במדינה המוגדלת
חוטבי־עצים ושואבי־מים ללא זכויות
לאומיות ואזרחיות, ולמעשה גם ללא
זכויות אנושיות.
• הערבים ייאלצו לנטוש את
הארץ בהמוניהם, אם על־ידי לחץ
כלכלי ואם על־ידי אמצעים דראסטיים
יותר.
ארנס העדין יוכל אז לטעון כי אלה
״אינם לרוחו״.

בגין מטה אונן לבורג, מחניק פיהוק, מתבונן בשעונו, מנמנם ומשעין את ראשו

ך ך \ 1 1ך 1ך שר״הביטחון משה ארנס ושר1
/ו 1111\ | 1החוץ משה שמיר פונים להת-
ישב בכסאותיהם, ליד שולחן הממשלה באולם

המליאה של הכנסת. הם מחייכים ונראים נמרציט
בצעדיהם. בגין פונה לכיוון אחר. ייוא אוחז בכפתור
מקטורנו, ובוהה לעבר דוכן הנואמים של הכנסת.

¥ה היה צריך להיות יום ראשון
( היסטורי. יום הראשון שאחרי ״שבת
נחמד. מנחם בגין, ראש ממשלת
ישראל, איש של כבוד, המכבד הסכמים
והבטחות, היה אמור להודיע על
פרישתו מן החיים הפוליטיים, בהגיעו
לגיל .70
רבים היו בטוחים שזה מה שיקרה.
הביטחון אף גבר, אחרי שבגין הודיע כי
החליט לבטל את נסיעתו לארצות־הברית
״מסיבות אישיות״ ,שאותן הוא
סירב בכל תוקף לפרט אף באזני
הנשיא האמריקאי, רונלד רגן. הודעה
על התפטרות היא ״סיבה אישית״,
שאינה לא רפואית וגם לא פוליטית.

דבר מכל אלה אינו נראה על פניו ׳*״
של בגין. הוא גם אינו נראה עצוב.
הבעת הפנים היא של אדישות מוחלטת
לכל הסובב אותו. הוא נראה כמי
שמבקש רק שיניחו לו לנפשו, כמי
שאיבד כל עניין במתרחש.
אנשי לישכתו של בגין, כמו גם
השרים בממשלתו, יודעים היטב מה
מצבו. אך הם מצאו ררך מתוחכמת
ונבונה להסתיר זאת .״בגין עצוב,״ הם
חוזרים וטוענים ,״הוא מצטער על
המשך הקטל חסר־התכלית בלבנון.
הוא מצטער על כך שהמילחמה בלבנון,
שבה ראה אחת מגולות־הכותרת של יי
פעילותו הפוליטית, אינה מביאה שום

הזהירים יותר אמרו, שבגין לא
יודיע על התפטרותו לאלתר. הוא רק
יודיע על רצונו בבחירות מוקדמות,
ועל התאריך שבו יפרוש.
אך דבר מכל אלה לא קרה.
יום א׳ שאחרי שבת־נחמו• חלף,
ומנחם בגין הוא עדיין ראש־ממשלה.
אך איזה סוג של ראש־ממשלה הוא?
כדי להבין זאת, כדי להעיף מבט
בתמונת השער של העולם הזה.
מלון פלזה בירושלים, שבכל שגה
ביום ההולדת של בגין, מספק את
הכיבוד למאות החוגגים בבית שברחוב
בלפור, סיפק השנה רק פריט אחד:
עוגת־יום־הולדת פשוטה, בטעם
מרציפן החביב על בגין. י
ראש־הממשלה התכבד בפריסת
העוגה.
אך הוא לא יכול לעשות פעולה
פשוטה זו בכוחות עצמו. מזכירתו
הנאמנה, יונה קלימוביצקי, כיוונה את
ידו האוחזת בסכין אל המקום המתאים,
במרכז העוגה, וסייעה לו לפרוס.
אך חשובה יותר היא הבעת פניו של
מנחם בגין.
אנשים החוגגים את יום־הולדתם
אמורים לשמוח. כאשר הם יודעים
שצלם של לישכת העיתונות
הממשלתית מצלם אותם, הם לפחות
מחייכים.

הישגים. הוא עגום בגלל לחצי
.האמריקאים.״
אך אדם עגום, עצוב, או מצטער,
יכול בהחלט להמשיך לנאום נאומים ״י
ארוכים. כמה מן הנאומים הטובים
ביותר של בגין נישאו על־ידו כשהיה
עצוב. אדם מלא־צער יכול בהחלט לנסוע
לארצות־הברית לפגישה פוליטית.
בליבו של בגין היה צער רב כאשר הוא
נאלץ לוותר על פיתחת־רפיח למען
השלום עם מצריים.
אך קשה לדרוש מאדם, שאיבד
עניין בפעילותו הפוליטית, שישא גאו־ ^
מים פוליטיים בעלי מסר ברור, או
שיסע לארצות־הברית לנהל משא־ומתן
פוליטי.
האמת מבצבצת מן התמונות. היא
מבצבצת גם מן הדיווחים הסותרים על
מצבו של בגין, מפיהם של אותם שנפגשים
עימו. הם מתחלקים לשני סוגים:
אותם המסרבים להזדהות, מספרים
שבפגישה עימם לא גילה בגין שום
עניין בדיבריהם. הם אינם מספרים
שהיה ״עצוב״ .אותם שמוכנים להזד־ _
הות מספרים בהתפעלות כי הוא ״גילה
עניין״ ,אך אינם טוענים שהיה שמח.
שני הקטבים אינם ״עצוב״ מחד
ו״שמח״ מאידך, אלא ״מגלה עניין״
ו״חסר עניין.״
בין שני הקטבים הסתירה היא
מדומה. יש מכנה משותף לכל אותם
דברים שבגין מגלה בהם עניין: אלה
אינם עניינים חשובים, שהוא אמור
להכריע בהם. בגין ״מגלה עניין״
בתביעות הרופאים, או בענייני כלכלה.
אלה עניינים שהוא אינו מבין בהם,
ואינו צריך להחליט לגביהם שום
החלטה חשובה. אך בגין הוא חסר עניין
באותם עניינים שהוא אמור להחליט
לגביהם החלטות חשובות.

* על פי התאריך העברי, נולד
בגין בי״ג באב. הפשרת השבוע הי א
ואתחנן, ספר ישעיהו, פרק מ:
הפרשה מתחילה במילים,, :נחמו
נחמו עמי -יאמר אלוהיכם. דברו
על-לב ירושלים, קיר או אליה כי
מלאה צבאה, כי נרצה עוונה, כי כפליים השם מיד לקחה
ככל-חשאותיה:

על ידו. הוא אינו עצוב, הוא כשוט אויש!
קשה לצפות מבגין, חסר״העניין,
שיחליט החלטה כה חשובה לגביו
מבחינה אישית, ולגבי המדינה כולה
מבחינה פוליטית, כמו החלטה על
התפטרות. החלטה מסוג זה היתה
מחייבת אותו להכריע בשורה של
עניינים חשובים: האם יהיו בחירות
מוקדמות? מי יהיה יורשו בתנועת
החרות? מתי בדיוק יתפטר מתפקידו?
בגין אינו מוכן להחליט עתה
בעניינים אלה. קרוב לוודאי שהוא
״ מצפה, כי התקופה הרעה הזאת תחלוף.
אין ספק שאנשי לישכתו מצפים לכך.
הם זוכרים שהיו כבר בעבר תקופות
רעות, שבגין הצליח להתנער מהן,

ראש־הממשלה. ליד שולחן בכנסת
סיפר אחד מאנשי האופוזיציה את
המעשה בנער שרצח את הוריו, ואחר
כך ביקש רחמים מן השופט בטענה
שהוא יתום .״יפה מאוד שבגין מצטער
על החללים שנופלים בלבנון,״ אמר
האיש ,״אבל מי החליט על הפלישה
ללבנון? מי שלח את החיילים ליהרג

קשה לדעת מה בדיוק גרם ל־אפאתיה
של מנחם בגין. יש הטוענים,
כי 6צבו הגופני וריבוי התרופות שעליו
ליטול הם שגרמו לכך.
אך צריך להיזהסמאוד בהסברים
מסוג זה. ככל הידוע, לא אושפז בגין

ולשוב לאיתנו ,״להיות במיטבו״
בז׳רגון של אוהדיו ויריביו.
המדיניות שהוא נוקט בה היא
מדיניות של ״שב ואל תעשה״ .הוא
מצפה לכך שבתקופת המעבר יסתדרו
העניינים ״איכשהו״ .בינתיים הוא
ממשיך לעבוד: הוא מנהל את ישיבות
הממשלה. הוא משתתף בפגישות של
ועדות הכנסת, ובכינוסים של
מיפלגתו. אך כל זה בלי שום עניין.
בינתיים נופלים יריביו של בגין
למלכודת ״הצער״ ,ואינם עוסקים כלל
בעיקר — בחוסר־העניין שמגלה

לאחרונה. הוא אמנם רזה יותר מתמיד,
אך הוא כבר הולך ללא עזרה, אם כי
בצליעה. הוא גם אינו חיוור מן הרגיל.
אחרים טוענים כי מותה של
אשת־נעוריו, עליזה, הוא שגרם
לעצבות הרבה. אך זהו הסבר לעצבות,
ולא לחוסר־העניין.
גם המצב החמור של ישראל ושל
חיילי צה״ל בלבנון אינו יכול לספק
לכך הסבר מספק. אם אומנם בגין
מצטער כל־כך על אובדן־החיים של
חיילי־צה״ל בלבנון, עליו לנקוט
בשורה של צעדים נמרצים כדי למנוע

את ההרג. אך הוא אינו עושה זאת.
יתכן שהסיבה היא עמוקה יותר
ויסודית יותר. אולי מרגיש מנחם בגין
כאדם שהגיע לסוף דרכו הפגליטית
כשהוא נכשל בעצמו, ומכשיל את עמו
בכישלון נורא, המטיל צל ארוך על
הדרך הפוליטית כולה.
וגרוע מכל: הכישלון הנורא מעמיד
אותו במצב של חוסר״מוצא. כל פעולה
שתיעשה על־ידי ישראל בהקשר
הלבנוני, תהיה רעה מבחינות רבות.
הישארות בקווים הנוכחיים, כפי
שתובעים האמריקאיים, אינה באה
בחשבון מבחינה פנימית. נסיגה לקו
האוואלי לא תפתור שום בעייה

שדא היווה

מבט מסו״ם

במשך כל הדיון ישב בגין
כשפניו מופנים לדוכן חנו*
אמיס. לפתע הוא הפנה את פניו לעבר יציע

מהותית. נסיגה מוחלטת תהיה הודאה
מיידית בכישלון המוחלט של
המילחמה בלבנון.
כאשר כל צעד שינקוט הוא צעד רע
— אין זה פלא שראש־הממשלה אינו
מגלה עניין רב באף אחד מן הצעדים,
ומאבד את עניינו גם בדברים אחרים,
התובעים את הכרעתו.
חוסר־העניין של בגין בלט מאוד
כאשר הוא ישב, השבוע, בהתחלת
הדיון בכנסת ביום השני. הוא לא פנה
בדברים לאף אחד מהשרים שישבו
לידו, כאשר השיבו השרים על הדוכן

המוזמנים, לשנייה קצרה. המבט אינו עצוב או מיוסר,
אלא חטר״עגיין. בגין כמעט שלא שוחח עם חבריו
ליד שולחן הממשלה, וקשה לדעת מה הוא קלט.

\ \ 1ך 1ף ו מנח בגין צועד בצליעה קלה ונכנס להיכל
1ן 1#1ן הכנסת. בגין רזה מאוד לאחרונה, וההליכה
\ 1מ| 1 1
קשה עליו. אפשר לראות כי היא גורמת לו כאבים: אגרופו הימני קפוץ,
והוא לוחץ את אגודלו בין אצבעותיו, כמי שמנסה להחניק את כאביו.
כאשר רעמה הכנסת בגלי־צחוק,
לשאילתות. הוא דיפדף בחוברה
הירקרקה של השאילתות, אך לא קרא כשהשיב שר־הפנים יוסף בורג בבדיחה
בה. הוא דיפדף אחר־כך בחוברת אחרת, על שאילתא נוספת, שהיפנה אליו
והחזירה למקומה בערימה שלפניו. הוא הח״כ אמנון רובינשטיין — בגין אף
הציץ מדי פעם בשעונו, כאילו הוא לא חייך.
גם האיש העצוב ביותר מחייך
מחפש עניין לענות בו. כאשר התיישב
לידו שר־המשפטים, משה ניסים, ודיבר מפעם לפעם. אך אדם שאיבד כל עניין
עימו במשך שעה ארוכה, כמעט שלא אמיתי בנאמר ובמתרחש, אינו מסוגל
השיב בגין לדבריו. הוא הסתפק לחייך.
שלמה פרנקל
בהאזנה.

כשהוציא בנק ישראל הוראות לדרך הטיפול
בנאמנויות, הפרו הבנקים את ההוראות חזור
והפר, עד שהפכו את הנאמנויות לבדיחה כטענת
קלייד ושות.
המיסמן־ מציג כדוגמה 22 יהלומנים,
שבתהליך מתן הנאמנויות והטיפול בהן הפר
הבנק לא רק את הכללים של בנק ישראל, אלא
אך את כללי הזהירות הפשוטים ביותר. מדובר
במיקרים של היהלומנים ליאו זיגמן (החייב
לבנקים 34 מיליון דולר) ,יהלומי מריון, שמואל
אויש, יוסף וייס, משה ארליך, השותפות של
שימעון הולדשטיין ורב קפלין, יהלומי פטרה,
דניאל טל, חיים פיפאנו, לוי פולק, חנוך אלוני,
יעקב לוינסקי, יהלומי השלושה, ויקטור קינן,
אריה רוזנפלד, ציון כהן, מאיר פולק, שימעון
קליין, אלברט הרשפט, אהרון מאירסון ויצחק זיו.
רק בחמשת המיקרים האחרונים המופיעים
ברשימה בוטלה התביעה על־ידי הבנק, כנראה ־״י
בעיקבות הסדר לגבי תשלומי הנאמנויות.

^ לאוזדס
^ הכפף?
^ מי סמך של קלייד ושות׳ מתואר מקרה
*1שבו הציג יהלומן חבילה לפני שמאי של

ךילק ניכר מהבעיות הסבוכות של הענף,
( 1קשור בדרך זו או אחרת בדרכי המימון. ענף
המייצא יותר ממיליארד דולר בשנה, ושפירנס
בשנות השיא שלו קרוב ל־ 20 אלף מישפחות,
כטענת ראשיו, חייב להיות מוזן ללא הרף על־ידי
מערכת משוכללת של בנקאות.
הבנק שהחל לממן את עיסקות היהלומנים
בתחילת צעדיהם, לפני יותר מארבעים שנה, הוא
בנק איגוד. אחריו הצטרף לפני 25 שנה בנק
דיסקונט, ולאחריו יתר הבנקים — ברקליס
דיסקונט הבנק הבינלאומי הראשון ולפני
שלוש שנים הצטרף גם בנק המיזרחי.
בתחילה נעשה המימון בדרך פשוטה יחסית:
הבנק הלווה ליהלומנים כנגד ביטחונות רגילים,
כמו ללווים אחרים, ועל סמך הפקדת יהלומים
בבנק, ומתן מימון של עד 90*,מערכם. אך מאחר
שהענף הלך וצמח כמעט ללא אמצעי מימון
עצמיים, הסתבר שדרכי מימון אלה לא הועילו
הרבה לתעשיינים בהיות הסחורה מופקדת
בכספות הבנקים, שבהן אמנם ניתן להראותה
ללקוחות, אך פעולה זאת היא בלתי־נוחה
ומסורבלת. נוצרה דרך חילופית למימון

;נאמנות.
היהלומן היה מציג חבילת־גלם שרכש, או
וחורה מלוטשת, לפני שמאי של הבנק, ואחרי
2קבע את ערכה, שיעבד היהלומן את הסחורה
׳בנק, וחתם על טופס־נאמנות שלפיו נמסרים
;יהלומים לידיו, או לידי מתווך העובד בשרותו,
1תקופה קצובה (בהתחלה לתקופה של 30 יום

מנהל הבנקים מסבירים איר?)811
שהמסים והיהלומים שיתנו פעורה
נהנות נדרי הזהירות שקבע
בנק שואד שסעדו למנוע
אח האסון המתרחש עכשיו
לכל היותר, ובשנים האחרונות ל־ 90 יום) ועליו
להחזיר לבנק במועד שנקבע את הסחורה או את
תמורתה הכספית.
ההמצאה הגאונית של הנאמנות נתנה דחיפה
עצומה לפיתוח הענף מחד, וגרמה לא במעט
למפולת ולהסתבכות הבנקים מאידך. אחרי
שהסתבר לבנקים שהיו בקרב היהלומנים כאלה
שלא כיבדו את שטר־הנאמנות שעליו חתמו,
ושנגרמו נזקים לבנקים, הם התחילו לבטח את
הנאמנות באמצעות ־פוליסת חבילה״ בלוידס
בלונדון. על פיה, במיקרה של אי־החזרת
הנאמנות או תמורתה הכספית, כתוצאה מגניבה,
הונאה, אי־יושר וכר, יכוסו הנזקים על־ידי

פרקליט ונרוט
ממש בדיחה

שנמסרה לבנק בעיסקת נאמנות והוחזרה
ליהלומן לצורך עיבוד, מיון או מכירה, יכולה
לשמש אותו שנית בבנק אחר. ואמנם, למעשה
הפכה שיטת הנאמנויות לבדיחה, כפי שגילה
העולם הזה ( )2269 לראשונה עוד לפני שנתיים.
היהלומנים או פקידיהם היו מתרוצצים ימים
,שלמים בין סניפי. הבנקים ומפקידים סחורות

ץ^ייד אחרי שהחלה שיטת המימון באמצעות
^/הנאמנויות, הסתבר שחבילת יהלומים

בנאמנות, מוציאים אותה, מפקידים בבנק אחר,
מוציאים וחוזר חלילה. כל אשר היה עליהם
לעשות הוא לעמוד בלוח־זמנים להחזרת החבילה
שבידם, כדי לחדש את הנאמנות או לחסלה.
ואמנם, כשנתגלו מעשי מירמה והונאה, פנו
בנקים ללוידס וביקשו פיצוי על הכספים
שהפסידו כתוצאה מהפרת־אימון על־ידי
היהלומנים. סוכני לוידס הטילו על מישרד נודע
של עורכי־דין בלונדון לבדוק את תביעת אחד
הבנקים על אי־החזרת הנאמנויות. החברה, קלייד
ושות׳ חקרה בעצמה והעסיקה חוקרים אחרים
בחקירה.
במיסמך (העולם הזה )2368 שהגישו
למבטחים, הם הציגו את תביעת הבנק לכיסוי
הנזקים כמגוחכת, ואת כל מערכת הביטחונות
למימון על־ידי הבנקים בישראל כפיקציה גדולה,
שנועדה לחפות על רצון הבנקים להגדיל את
המימון ליהלומנים. מכיוון שהבנקים הוגבלו
במתן אשראי בדרכים המקובלות, הם יזמו את
שיטת הנאמנויות, נטען במיסמר.

בנק אחד, ובשגגה שכח בתוכה את טופסי
ההפקדה והנאמנות, עבור אותה החבילה בבנק
אחר. אנשי הבנקים מצאו דרך להתעלם מהפרשה
ולעבוד עליה בשתיקה.
מסתבר שבריצתם של הבנקים אחרי רווחים
ועמלות,־ הם מצאו דרכים לעקוף הנחיות בנק
ישראל. עד כה לא נודע על כל סנקציות
שהפעיל בנק ישראל נגד הבנקים שהפרו בצורה
כה ברורה את הנחיותיו.
במיסגרת העידוד של האוצר ושל בנק
ישראל לתעשיית היהלומים העניקו הבנקים
ליהלומנים הלוואות בריבית נמוכה מהריבית
הרגילה בשוק הכספים. הסיבסוד נוצר בחלקו
על״ידי היתר של בנק ישראל להשתמש בכספים
המצויים בידי הבנקים, אך האסורים בשימוש.
במילים אחרות — כל בנק רשאי לתת אשראי
ללקוחותיו עד לתיקרה מסויימת, מתוך מלאי
הכספים שבידו.
בתנאים רגילים מותר לבנק להשתמש רק
ב־ 50 או ב־ 60 אחוז מההון שלו למתן אשראי
ללקוחותיו. כללי זהירות אלה נועדו להגן על ^

בנקאי דוקר
החובות קטנים מהשמועות

הבנק מהתמוטטות כתוצאה מקשיים כשוק
הכספים, או הונאה או פשיטת־רגל של לקוח.
במיקרה של היהלומנים עברו הבנקים את
התיקרה המקובלת, והשתמשו בכספים שאחרת
לא היה בהם שימוש מיסחרי.
מכאן יובן מדוע אצו כל־כך הבנקים לממן
עיסקי יהלומים, ולא טרחו לבדוק יותר מדי
בציציות לקוחותיהם. כשהחלה המפולת, היו
חובות היהלומנים לבנקים כמיליארד ד300
מיליון דולר, יותר מהיקף המכירות והייצוא של
ישראל בשנת־שיא.
תהליך הקניה, העיבוד והמיון, עד למכירה,
יכול להסתיים ברוב המיקרים תוך חודש או
חודשיים מרגע קניית החבילה. בהיקף המימון
האדיר הזה ניתן היה לייצא פי ארבעה ממה
שיוצא למעשה. או, אם לוקחים בחשבון קשיים
בלתי־צפויים — פי שניים לפחות. המימון האדיר
שימש איפוא מטרות שונות מאלה שלשמן ניתן.
היהלומנים השתמשו במימון לאגירת מלאי
גדול ובלתי־סביר הן של גלם והן של יהלומים
מלוטשים. חלק ניכר מהכספים שימש ליצירת
רובדי השומן שהתחילו לעטוף את התעשיה,
וחלק לא קטן מהכספים מצא את דרכו למימון
עסקים אחרים, מחוץ לענף היהלומים, ובין היתר
ענף הבניה והמקרקעין. בחלקו אף הועבר לשוק
הכספים הבינלאומי, שם יכלו היהלומנים
להרוויח לא מעט מהפער בין הריבית המסובסדת
בישראל והריבית המיסחרית המקובלת בעולם.

,למה צריך
ליהסעליהסד
ץ* ה אומרים על כן מנהלי הבנקים?
^/מנהל־בנק שביקש לא להזדהות
אמר: לא היה מקום למימון שניתן לפני שלוש
שנים. הרזרבות של המדינה הם כלום לעומת
הסיכון של מימון מיליארד ו־ 300 מיליון דולר.
לדעתי אסור שלענף היהלומים תהיה בנקאות
מיוחדת משלו, אלא שהמימון יתנהל לפי הכללים
הרגילים, בלי פרווילגיות.
הקורבנות האמיתיים של העסק זה אנחנו,
הבנקים. כשהעסק הלך טוב, אולי השקענו פחות
מדי שיקול דעת. כשהחלה המפולת היו חייבים
לנו 80 מיליון דולר. היום הגענו ל־ 48 מיליון
י דולר.
ברור שאין יהלומן שלא נפגע. מצבו כיום
תלוי בהיקף ההון הזר שהיה לו. אצלנו לא עברו
החובות 2מיליון דולר ללקוח, ועל זה הוא חייב
ריבית של 200 אלף דולר. כלומר, הוא חייב
לגלגל עסק של לפחות שניים וחצי מיליון דולר,
כדי שיעמוד בתשלום הריבית בלבד.
תמיד כשיהלומן נופל אני נדהם כמה מעט יש
לו. האנשים מלאי טענות נגד הבנק, אך מסתבר
שאלה שבאמת רימו את הבנק חיים טוב מאוד
היום.
* 90 מהיהלומנים שמרו על המכוניות
האמריקאיות שלהם. למה אני צריך לרחם
עליהם? למרות שאני מבין אותם, אני רוצה
שיתחילו הכל מחדש. הנה, לדוגמה, האחים
י דסקל, אנשים ישרים שנפגעו והתחילו שוב הכל
מחדש. אם חקלאי נופל הוא חייב להתחיל הכל
מחדש, מדוע לא יהלומן?
חייבים להחזיר את היהלומנים הקטנים
למערכת. הם אינם מהווים סיכון גדול. אך זה
מנוגד לאינטרסים של הסינדיקט בלונדון, אשר
רוצה שכל לקוחותיו יהיו גדולים, כפיתרון נוח
לבעיות שיווק הגלם שלו.
עד כאן דברי מנהל־הבנק.

* מנהל
טוען:

בנ ק איגוד,

שימחה סורוקר,

היקף החובות לבנקים קטן מהשמועות
הנפוצות. לפני המפולת היו חייבים לנו 400־420
מיליון דולר. כיום חייבים 180־ 200 מיליון דולר.
אני איני רואה את היהלומנים כעסק אבוד.
אומרים שאנחנו לוחצים על היהלומנים
הקטנים בגביית החובות ולא על האריות. זה לא
נכון. המכבש הופעל על כולם באותה מידה. אבל .
י יש כיום אווירה של, עליהום׳ נגד מערכות
הבנקים, וזה לא מוצדק.
הטענה שהנאמנויות היו פיקציה אינה נכונה,
לפחות לא במיקרה שלנו. עובדה שקיבלנו
מלוידס מיליונים רבים כפיצויים על נאמנויות
שלא הוחזרו לבנקים. העניין נבדק ונמצא שהבנק
פעל כהלכה.
נהגנו לבדוק את סטוק הנאמנויות לפני
היציאה לחופשה השנתית• בענף. אז נדרשו כל
היהלומנים להחזיר את הנאמנויות לבנק.
לא הייתי רוצה להיות בעורו של פושט־רגל.
י זאת טרגדיה אנושית. גם מיקרהו של יוסף
גורנשטיין הוא טרגדיה. במיקרה שלו אני יכול
לומר שהתייחסנו אליו יפה מאוד ובהבנה.
גביית החובות לא נעשית על־ידי מנהל
המחליט בשרירות־לב. יש לנו מועצת־מנהלים
ופיקוח וביקורת של בנק ישראל, הבודק
בקביעות את פעילויותינו.
אגב, עד היום מודים לי יהלומנים על שנהגנו

כלפיהם בקשיחות עוד בטרם המפולת הגדולה.
הודות ללחצנו הם מימשו את הסחורות במחירים
סבירים, ויצאו איכשהו מהחובות. אלה שלא גבינו
מהם מייד, הסתבכו אחרי המפולת הגדולה.
עד כאן דבריו של מנהל בנק איגוד.

מנהל אחד הבנקים הגדולים, שביקש
שלא להזדהות, אמר:
ב־ 1981 הגיע גובה המימון שלנו ליהלומנים
ל־ 350 מיליון דולר. הצלחנו לצמצם ל־180
מיליון דולר. ככל שהבנק ותיק יותר בענף, יש לו
יותר לקוחות גדולים. בעלי החוב הגדולים הם
בהיקף של 5־ 10 מיליון דולר. אני חייב לומר

סאת

ש1לם ית יריב
שנהגנו באורך־רוח בבעלי החוב. היום, לאחר
מעשה, ברור שלא בדקנו מספיק. זה נכון שכאשר
יהלומן מקבל מימון ביותר מבנק אחד נוצרת
בעיה. אנחנו ידענו כמה חייב כל יהלומן לבנקים
השונים, כי היה לנו דיווח מבנק ישראל המופץ
בין כולנו.
ברור שהנפילות הגדולות היו תמיד לפני
היציאה לחופשה השנתית, בסביבות יולי־אוגוסט,
כי היהלומנים חייבים להחזיר אז את הסחורות
שלקחו בנאמנויות.
בעיה אחרת של הענף היא שקשה לקבוע ערך
מדוייק של סחורה, וזאת בניגוד לענפי משק
אחרים, וקשה לסמוך על שטרי חוב של לקוחות
בחו״ל, כי כל הזמן יש פשיטות־רגל בארצות

השונות, או שמגיעות בקשות של הרגע האחרון
לדחיית תשלום.
היגשנו ללוידס שתי תביעות על הפרת
נאמנויות. על תביעה אחת התפשרנו ועל השניה
עדיין מתדיינים.
את הדו״ח שהוגש לסוכני הלוידס אני מכיר.
זהו דו״ח שהוזמן על־ידי המבטחים, ונועד למצוא
דרך שלא לשלם את התביעות על הפרת
הנאמנויות. ויש בו מעין הכנת הגנה נגד תביעות
תשלום.
רוב פשיטות־הרגל הן בגלל תביעות הדדיות
של היהלומנים ולא ביוזמת הבנקים. המפולות
הרבות הולידו כמובן התערבות כמעט
בלתי־פוסקת של בתי־המישפט. כונסי נכסים
מונו לעשרות יהלומנים, ועוד רבים צפויים
לטיפול דומה אחרי הפגרה.
עד כאן דברי מנהל־הבנק.

׳המיספרים
סתם נרשמו
* * ורך־הדין יעקב וינרוט מטפל בכמה תיקים
#כאלה, שבהם ניצבת המערכת הבנקאית מצד
אחד והיהלומנים שהתמוטטו מהצד השני.
טוען וינרוט: הפשלה הגדולה היתה בזה
שמישרד־האוצר החליט להקים קרן למימון
פעולות היהלומנים. זה היה בשנות ה־ .70 אז
החלה הממשלה מסבסדת להם את הכסף. אני
מניח שאם הכסף היה של הבנקים, זה היה נראה
אחרת לגמרי.
היו שלושה סוגי ביטחונות למימון: הפקדת
יהלומים בבנק; המחאות ייצוא — כלומר

שעיבוד הייצוא לטובת הבנק: נאמנויות.
בהתחלה ניתנו כנגד יהלומים * 80 מימון,
ולייצוא * .90 היו מיקרים שהריבית על האשראי
היתה נמוכה יותר מהריבית על הפקדת דולרים.
זה פתח פתח לתרגיל — התפתח מיסחר מיוחד
בבורסה של אנשים שחיו רק מזה שהיו לוקחים
יהלומים ומפקידים אותם בבנק. עבור חבילה של
100 אלף דולר קיבלו 90— 80 אלף.
שהיהלומנים ייצאו סחורה, קיבלו על הייצוא
אשראי, החזירו אותה בחשאי ארצה וקיבלו
אשראי נוסף. את הכסף הם הפקידו בשווייץ. הם
קיבלו תמורת הכסף * 8ושילמו בארץ ריבית של
* 6ורק מהפער הזה אפשר היה לחיות.
זאת היתה ממש בדיחה. הבנקים ביטחו את
עצמם נגד גניבה אצל לוידס, וציפו שהיהלומן
לא יגנוב מהם. לא היה פיקוח ממשי על הבנקים
.,כמה כסף נכנם באמת ארצה ונשאר כאן.
המיספרים סתם נרשמו כסטטיסטיקה.
הגיע אלי יהלומן עם חוב של מיליון וחצי
דולר, אשר בקושי ידע לחתום את שמו. שאלתי
אותו כמה הוצאות מימון היו לו, והוא לא ידע מה
אני רוצה ממנו. מסתבר שהיה לוטש, שקנה
חבילת יהלומים. הבנקים ממש רדפו אחריו ונתנו
לו אשראי על סמך חבילה שקנה בתשלום ל־90
יום. הוא סיפר לי. :לקחתי חצי מיליון דולר
והרווחתי * 20 תוך פחות מ־ 10 ימים. וקיבלתי
מימון של 80 אחוז. תעשה חשבון: הרווחתי במשך
עשרה ימים סכום של 100 אלף דולח׳
(המשך בעמוד )64

*היהלומים הרג!

עליו ״

ף• בורסה נזכרים מל ס במה שקרה ליוסי
* 1גורנשטיין. יוסי, בן למדים שהיגרו מהארץ
למצריים במילחמת העולם הראשונה וחזרו
אחריו־״ מראשוני תל־אביב הקטנה. אביו בנה
מעליות עשויות מעץ, ובשפרש הקים לבניו במו
ידיו מלטשות מעוררות קנאה.
ראשון נמס לענף הבמר, עלי, שהחל את
דרכו כלוטש יהלומים, אחריו באו אחותו, יהודית,
שעבדה כחותכת יהלומים, ובעלה בן־ציון שהיה
לוטש ולבסוף האח הצעיד יוסי.
תחילה עבד יוסי אצל אחיו עלי, שמיסעלו
ברחוב לודגרדיה התל משגשג באותה תקופה.
יוסי נשא לאשה את שולד״ חברתו מילדות. בשלב
מסויים הוא נמיר מאחיו והחל את דרכו כעצמאי,
בשותפות עם גיסו בך־ציון. הם עבדו קשר״ החל
משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הערב
המאוחרות, וההצלחה האירה להם פנים. העסק
הלך וגדל. הגיסים נפרדו, יוסי עסק יותר בצד
המיסחרי, כשהוא מחזיק מישרד בבורסה
בשותפות עם חברו משה הורוביץ.
כיצד התחילה ההידרדרות של יוסי איש אינו ,
יודע. אך המסלול דומה להידרדרותם של
יהלומנים רבים אחרים.
ההעזה ולקיחת סיכונים שאפיינו את הענף
בכל שנותיו ושהניבו פירות כה יפים, הפמ
ך* אמת היא שאני שמחה לעזוב את הכיח״
למיכשלה שאין מוצא ממנה. סחור1ת שנקנו או
נאגרו כשנות השיא הכניעו את האנשים ארצה 1 1הגג דולף והגינה נובלת — מי צריך את זהי
יוסף חי כמו כולם בשקר. בתר לי שאם הוא היה
בשעת המפולת. וכך גם קרה ליוסי גורנשטיין.
היום חי, היה אולי יוצא מזד״ אחיו ניסה לעזור,
לשותפו יש הבעיות שלו. הוא נראה נורא. סובל
ומשלם. הוא לא יכול להגיש עזרה.
בעלי אושפז ב־ 8באוגוסט בגלל עודף סוכר.
בבנק לא האמינו לו, חשבו שהוא מחחלד״ הם באו
ח די מאמצים גדולים הצלחתי לאתר את להחתים אותי על כל מיני טפסים כשהוא היה
שולמית גורנשטיין, אלמנתו של יוסי. בבית־החולים. כיום שבו נפטר הטלפון הראשון
פגשתי אותה בסופר־רוול ברחוב דיזנגוף, היה מהיועץ המישפטי של המק. בעלי לא זכה

הכל אמת ויציב. בעלי כבר מת. אבל אני
יודעת שהיו כל מיני איומים נגדו. כל זה קדה
ערב ראש־השנה. מאז הכל הלך והתדרדר. הכל
עוד שותת אצלי דם. כל הזמן צצים חובות
תרשיע יש אנשים שניסו לעלות על העגלה
הזאת.
יוסף היה בן 47 כשהלן־־ .הוא נפטר
בתל־השומר. הוא התמוטט. זה לא יהיה פייר
מצירי לטאטא את הכל מתחת לשולחן. מכרתי
את הווילה בחולון וביום הראשון אני עוברת
לדירה אחרת. אני לא צריכה לגור בווילה
כשבעלי חייב כסף. יש לי תשלומים לשלם של
ריבית וריבית דדיבית של החובות. מ ק איגוד
ויתר על חלק מהחובות.
אני עובדת מבנית במשכורת של 13,500
שקל בחודש, וגם זה אחרי שקיבלתי הטבה. לזה
מיתוסף הביטוח הלאומי, ומזה אני מתקיימת״
התחלתי לעבוד שבועיים אתרי תום השלושים.
יש לי בן חייל ובת נשואה עם נכדו״ בגילי,44 ,
לא קל לעמוד במשך שעות על הרגליים.

,ר1סר לי
חכי״
זבגית במשכורת חדשית

שדלמית גורנשטיין כזבנית
.מכרתי א ת חווילה!־
הנאמנויות. איזה
היתד, לו אפשרות להחזיר
גאווה טיפשית ודתה לה למה לא מכר את הבית
קודם?
אין לי מילה רעה מ ד הבנק. הוא חייב להם
כסף. זה שגדולים ממנו לא משלמים זו בעיה
אחרת. אני אמשיך לשלם. וצא תרם כל־כר הרבה
כסף לצדקה, כספים אלד, היו עוזרים לי מאוד
כיום.
הבן הרוס. הוא נמצא בצבא, ובחופשות הוא
עובד ומביא לי את הכסף.
מייד אחרי תש השלושים ביקשתי להישאר
לבד. לא רציתי שהילדים יראו את כל הסבל, עד
האסון לא ידעתי איך נראה צ׳ק. מהבנק לקחו חצי
מביטוח וצדים של בעלי חצן כל החסכונות של
הילדים. רק בתוכנית חיסכון אחת של הבן הם לא
נגעו, וזה עזר לי שצד. פרט לשלוש חבילות,
העומדות למכירה השבוע, ועז קיבלו סכום של
185 אלף דולר ממכירת הבית. מכרתי גם את
המכונית כדי להחזיר חוב למדו.

אלמנתו שר יהלומן שבשם את הו גו ונבטו,
מסבות על החוו״ה הגגועזעת שעבוד! עליה
כנציגת־מכירות של חברת־תמרוקים בץ מכירה
למכירה הצלחתי לדובבה.
שולה היא אשה גבוהודקומה ונאה מאוד,
בעלת הופעה מטופחת. שאלתי אותה מה האמת
בסיפור שיש הקלטה של מנהל־בנק־לשעבר
המודה שהבנק צילצל לבעלה והודיע לו
שנערכת חקירה מישטדתית נגדו, דבר שלא היה

נכון•

סיפרה שדלה גורנשטייו:

לחתש על שום דבר. יצא נפטר ב־ 10 בנובמבר,
כשהחליטו לפתוח חסימה שהיתה לו בלב. ברור
לי שגם אם הוא היה מצליח לחזור מביח־החולש
ורואה את כל העיקולים שהגיעו — הוא היה
מקבל שבץ בו במקש• ביום שבו הוא נכנם
לבית־החולש הוא לווה מחבר 1000 דולר.
הוא השאיר אחריו מיכתה שבו וצא מורה
שהפר נאמנויות. את המיכתב הזה קראו רק שני
אגשים. במיכתב הזה הוא מודה ומסביר שלא

ירדתי יותר גד 15 קילו ממישקלי מאז האסון.
לא בישלתי מאז אפילו ארוחה אחת. אני אוכלת
רק אצל בתי ביש שישי ושבח״ הגעתי למצב
שאני לא יכולה לבלוע אוכל. היו רגעש שגם לא
היה לי כסף לקנות אוכל.
אבל זה הכל שטויות. חסר לי החבר שלי,
שהיה איתי מאז גיל 5ו. ביוני השגה היינו צריכים
לחגוג 25 שנות נשואין. בעלי היה חולה אבל
היהלומים והמצב ודגו אותו.

*1 ^ 3011י!( 3ת 3

תעריפון המנדים של
החל מ־15.7.83

מחירון

לשנה בשקל

דירווד

בארץ

מדרי ך מסווג למחירי דירות חדשות
לפי ישובים. מציג בצורה השוואתית
מחירי דירות של חברות בנייה בכל
הארץ.

הופיע

ועומד למכירה בדוכני העיתונים.

הפצה :״גד״.03-337056 ,

דמי המנוי ל אר צו ת חוץ
בדו א ר אוויר אירופה ארה״ב, מקסיקו
ארגנטינה, קולומביה,
ונצואלה, ברזיל, פרו,
אוסטרליה, ניו״זילנד
דרום־אפריקה, טוגו, חבש, קניה פנמה
תאילנד, הונג״קונג, סינגפור,
קוריאה, יפן, טאיוון

לחצי שנה
מחיר העיתון
הוצאות משלוח

סה־כ

בשקל

2425

264

403

3092

1780

2425 2425
1008 2305
515 710
3948 5440
2270 3200

2425

4227

998

7650

4400
2425 2425
2619 3253
756 852
5800 6530
3350 3760

2425

2619

756

5800

3350

תן טרמפלחייל
העולם הזה 2395

א 1רידן, שפרש מתפקידו כיועץ של אריאל 1ורון, מסנו
עוו מערכת־היחסים ביניהם, מאשים <ות אמצעי ־התיקשוות בקנוניה
נגד שרוו וחוזר וטוען . :לא יענוו לנ ש 1תו א י היה ראש־ממשלה!״
הכתבים הצבא״ם לא
וימחו נמילחמה הזאת
מהשדה. הם די ת
נל-בית ששלוב; ולא
השחתם נשם קוב

הבטחתי לתוכי שאד
מביא אוחו לאוץ
תרבנזיח, ושא נא אד
בטענות שהוא נוגש כה
חיות שמעולם לא פגש

דאית אח מנהיגינו
האחרים שלנים
ומאגדם אח
שט־השיורת לאריק זה
לא יקרה

נוום הא1ו?ו של
.מערב־ ,היו עשיות
עץ, והשונים 011111
בחל -הז ם זזו בדיוק
התבן

אמות׳ לנוס 0x111 הוא
לא וסנה את שחן
נומטנ״ל, קבל אוחו
נשו־ב־טחו וזה
התגשם באמת

כל מלינוקאי מונו,
בגילו של שון נמס
למישבחת הזוחלים.
אאל שון עם השלם
שא נעשה זתד שב

אורי דן הוא איש שנוי במחלוקת. יש
המעריצים אותו, יש המתעבים אותו. בעולם
״ העיתונות הוא אינו פופולרי. הוא סבור שזה
מפני שהוא מלווה מזה 30 שנה את אריאל
שרון, שאינו אהוד על אמצעי התיקשורת.
בעולם התיקשורת לא כל־כך יודעים איך
לאכול את אחד מחשובי העיתונאים, שהפך
פתאום לאחד ממתנגדיה הגדולים ביותר
של העיתונות הישראלית.
אורי דן התחיל את הקאריירה שלו
ב״העולם הזה״ .אחר־־כך היה במשך שנים

ארוכות כתב צבאי ב״מעריב״ ונ ת ב העיתון
בפאריס. הוא ייצג עיתונים זרים בארץ, כתב
ספרים וזכה להכרה כעיתונאי. גם מתנגדיו
הגדולים ביותר אינם מכחישים ני היה כתב
צבאי מצטיין, שלווה מילחמות ופעולות
צבאיות מהשדה ולא מהשולחן בחדר־המערכת.
נאמנותו
הבלתי״מסוייגת והבלתי*
מעורערת לאריאל שרון עוררה לא אחת
הרמת גבות עד לעג אצל מרבית עמיתיו,
שכינו אותו ״התוכי של אריק; -הצל של

אריק״ וביטויים אחרים מסוג זה.
אורי דן לא נבהל. הוא ממשיך להעריץ
את שרון, עומד לצידו כמליץ יושר, כמעריץ
וכחסיד. כשאני אומרת לו שהוא נחשב
לחסיד שוטה הוא שותק רגע ארוד. איני
יודעת לאיזו תגובה לצפות, אך הוא עונה לי
על האשמה בשיא הרצינות.
אורי דן עבר אלה צד השני של המיתרס,
אל עולם הפוליטיקאים, האוהבים להשמיץ
ולשנוא את אמצעי התיקשורת. מעניין יהיה
לראות מה יקרה לו כעת, כשהוא חוזר אלינו

שנית. אני אומרת לו שקשה יהיה להתייחס
אליו כאל עיתונאי אובייקטיבי. הוא שואל
אותי מיהו העיתונאי האובייקטיבי שאני
מדברת עליו. אני אומרת לו שיהיה מוזר
לראות אותו בחזרה בתפקיד של כתב, והוא
מבטיח לי שהוא יחזור להיות הטוב
שבכולם.
אורי דן נשוי לורדה ואב לאורון. אל
תכתבי על המישפחה, הוא מבקש, מספיק
המשכנתא שהם נושאים על גבם בגללי. הוא
גר בנווה״אביבים, בקומה הראשונה של

אני חי את אריק שרון!״
(המשך מעמוד )11
הבניין שבו גר שימעון פרס. הם מדברים
כשהם נפגשים בחדר״המדרגות.
לאורך כל השיחה שורק התוכי המפורסם
מזאיר את מנגינת הסרט. גשר על הנהר
קמאי״ .אורי דן עונה לו בשריקת המנגינה
של.הטוב הרע והמכוער׳ .זהו דיאלוג קבוע
ביניהם.

• מדוע דמותך כל־כך שנוייה
במחלוקת? מדוע יש החושבים שאתה
אדם מצויין ואחרים שממש מתעבים
אותך?
לא יודע מה עשיתי שיש כאלה חילוקי ריעות
של אופיי. אני באמת לא יודע ממה זה נובע. לא
יכול אף פעם להסביר את זה. אולי צריך לשאול
את אלה המתעבים אותי, כמו שאת אומרת.
לפעמים אני נתקל בטינה ובביטויים כל־כך
שליליים, בשינאה איומה — אני מקווה שלא
בקינאה — אבל מה הסיבה אני באמת לא יודע.

• חשבת פעם ברצינות ממה זה בא,
מדוע זה בא?

את צריכה לשאול אותם, אבל אם את שואלת
אותי: הייתי עיתונאי לא רע, עשיתי דברים
שאחרים לא עשו, הקדמתי אחרים. נוסף לכך אני
מזוהה עם אידיאולוגיה או איש שבעיני אותם
אנשים האידיאולוגיה ו/או האיש פסולים. יש פה
הרבה פסיכולוגיה. אולי הם צריכים ללכת
לפסיכולוג. אני לא מרגיש אותו דבר כלפיהם.

• איך זה היה לפני שזוהית עם
אריאל שרון? מה היה היחס אליך אז?

כשפת אם אני חייב לעובדה שאמי הגיעה
מווארשה, כך שבבית דיברו רק עברית. נולדתי
בין יפו ותל־אביב וגרתי במרבית שנות ילדותי
ונעוריי בדרום תל״אביב, בשכונת שפירא, ויותר
מאוחר ברחוב ולפסון, מול השוק החקלאי דאז.

• איך הגעת בתקופה ההיא
משכונת שפירא לטכניון?

איד זה? אבי שם את הדגש על דבר אחד מעל
לכל: על חינוך לילדים. ואפילו כשהוא נאלץ
לסבול ממחסור, חינוו היה מעל לכל. הוא שלח
אותי ללמוד בבית־הספר ביאליק ואחר־כך
בגימנסיה הרצליה. הייתי תלמיד מצטיין
במיקצועות הריאליים, ואבא שלי נורא רצה
שאהיה אינג׳ינר. הוא עצמו עסק בהמון עבודות,
ממיסחר ועד חקלאות ובניין. על כל פנים, הוא
בודאי לא רצה שאהיה עיתונאי. הוא ראה בזה דבר
נורא. ואני חלמתי להיות עיתונאי מגיל .8ואת
יודעת מה? כל מה שרציתי לבצע כעיתונאי
ביצעתי. הבעייה שלי תהיה אין לעשות דברים
שעשיתי עד עכשיו עוד יותר טוב.

• למה אבא שלך חשב שלהיות
עיתונאי זה נורא?
בגלל זיכרונות ילדות שהיו, לו, ושאני
זילזלתי בהם. כשהחלטתי לעזוב את הטכניון
וידעתי שלא אהיה מהנדס, הוא סיפר לי שדודו
היה אחד מגדולי העיתונאים ביוון. קראו לו ז׳אק
אורי — שם מישפחה עברי המושרש אצלנו
במישפחה מדורי דורות, ותמיד היו לו צרות עם
השילטונות, לא חשוב איזה שילטונות. תמיד
אסרו אותו. חוץ מזה, אבא שלי אמר: עיתונאי חי

התחלתי לעבוד. שלחתי שנים־שלושה סיפורים
שהופיעו בלי שם. זה מה שיפה בהעולם הזה. לא
חשוב מי אתה, הסיפור הוא שחשוב. תוכיח את
עצמך — יופיע גם שמך. ולא כמו היום, שכל זב־חוטם
דורש כעבור רגע ששמו יופיע בעיתון
באותיות של קידוש לבנה, אחרת איש לא יכיר
בגאוניות שלו.

99 הנדתי את אף ק
שוון בתקנת
פשיוז־הת&מי. הובר
הראשון ששאל
אותי היה: זה 101 מה
שכתוב סדן ב״השלם

הזה״?
אני זוכר שבאתי ככה ביום שישי
לישיבת״מערכת בתל־אביב, והתחלתי לקבל
מחמאות ככתב. וכשהיה צריך היתה גם ביקורת
וברוח טובה. אני לא יודע אם זה מקובל היום, אבל
לא קיבלתי את הביקורת כדבר אישי. הביקורת
נועדה לשפר את רמת העיתון.
אבנרי הוא העורר היחידי שפגשתי, שכאשר
כתבה לא נכתבה טוב הוא כתב אותה מחדש ותלה
אותה על הלוח לצד הכתבה שהופיעה בעתון,
כשהוא מראה שאפשר היה לכתוב את הכתבה
ב־ 500 מילה לא ב־ ,700 עם פתיח אחר וסוף אחר.
אני לא הרגשתי שכשהוא עושה את זה הוא תולה
אותי ללעג ולשנינה.

• מדוע שינית את שמך?
אבנרי שינה את שמי. הוא חשב שאני אח של
מוסה דהאן, והוא אמר: אורי דהאן — לא. יותר
טוב שזה יהיה אורי דן. אף פעם לא שיניתי את
השם בדרכון. יש לי שם עיתונאי וזהו זה. חסר היה
לי להחליף את השם! אבי לא היה סולח לי לעולם.
את מכירה את זורבה? זה אבא שלי. זורבה נהדר,
מאמין, אופטימיסט פנטסטי האיש הזה, והאמא
הפולניה רק הוסיפה. לקח לו הרבה שנים
•להתרגל לזה שאני עיתונאי, וכשהיו לי בעיות
— והיו לי הרבה בעיות — הוא תמיד אמר לי:
אתה רואה, הזהרתי אותך. יכולת להיות אינג׳ינר.

• כמה זמן היית ב״העולם הזה״?

כשנה, ואז התגייסתי לצבא והגעתי לבמוזנה.
ואז המדינה היתה בת .6לא היתה מסורת, לא היה
שום דבר, ואני שמעתי שיש יחידה העוסקת
במיבצעים מיוחדים, ורציתי לסקר את
המיבצעים.

שלמה אורי(באמצע) עם הוריו
אבא רצה שאהיה אנגיינרראיך זה היה? אני לא יודע, באמת. זה היה לפני
כל־כך הרבה שנים, שקשה לי להיזכר איך זה היה.
יכול להיות שבתקופה שבה הייתי מזוהה עם
סקופים עיתונאיים זה לא היה קיים באותה מידה,
ובכל זאת זה היה קיים. זה נבע מהתחרות שיש
במיקצוע שלנו. אבל כמו שאת אומרת, לא כולם
חושבים עלי דברים שליליים, ואני שומע גם את
הדברים האחרים וזה מעודד, למרות שההשמצות
לא מרתיעות אותי. יתכן שהצלחתי כעיתונאי
היתה גדולה מדי. גם העובדה שלא שיניתי את
עורי ואני דבק בהשקפותיי ואני משתתף במסעו
של אותו אדם במשך כל־כך הרבה שנים. את
יודעת שבשנה הבאה נחגוג 30 שנים לקשר
בינינו?

• איך נוצר הקשר בינך ובין שרון?

זה התחיל ,1950 כשהוא היה מג״ד בצנחנים
ואני כתב צבאי צעיר של במחנה. הצלחתי
לחדור לתוך הבסיס של הגדוד, ששמעתי שעוסק
במיבצעים מיוחדים. הגעתי ללישכתו של המג״ד
כדי לבקש את רשותו להצטרף ככתב למיבצעים
שברבות הימים נודעו כ״פעולות התגמול״ .ומאז,
וכתוצאה מתפיסת העולם שלי ככתב צבאי צעיר,
וממה ששרון תובע מהאנשים שתחת פיקודו,
נוצר הקשר בינינו. תחת פיקודו של אריק שרון
מימשתי את מה שחשבתי שחובה עלי לעשות
ככתב צבאי: להיות בשטח, לדווח על קרבות ועל
מילחמה ומהמקום האחד שבו עיתונאי חייב
להיות: בשדה עצמו.

• מתי התחלת את הקאריירה
העיתונאית שלך?

בגיל .17 למדתי בטכניון. שם משפחתי היה
אורי ושמי הפרטי היה שלמה. שם עברי שאותו
אני חייב לאבי היהודי־היווני מסלוניקה, שהגיע
הנה כציוני לוהט בשנות השלושים. את העברית

ווו

חיי בוהמה, שהם חיים חסרי אחריות. כמו שיש פה
קפה כ סי ת ששם הם יושבים כולם, ככה דודי

רבץ בסלוניקה כשהוא היה בין כלא לכלא. ולכן,
כזורבה אמיתי, אבי כמעט ולא דיבר איתי תקופה
מאוד ממושכת מפני שלא הגשמתי את חלומו
ולא הפכתי לאינג׳ינר.
אבל אני ידעתי שמצאתי בדיוק את החלום
שחלמתי כילד. ומי שעודד אותי ולימד אותי זה
המורה הטוב ביותר שהיה לי, ואולי המורה היחידי
שהיה לי בעיתונות. ואף פעם לא הסתרתי את זה
למרות חילוקי הריעות הפוליטיים. האיש היה
אורי אבנרי.

• איך הגעת ל״העולם הזה״?
רציתי לעבוד כעיתונאי, והעולם הזה היה
העיתון הכי חדשני והכי תוסס. בעיניי העולם
הזה נראה כמו הדבר הכי קרוב לעיתונות
האמריקאית הלוחמת שעליה קראתי מגיל צעיר.
עיתונות לוחמת, חושפת, רפורטרית. הייתי בן 17
וחצי. חבר שלי, מוסה דהאן, שהיה ימאי והכיר את
אבנרי, הוא שהביא אותי אליו. אבנרי הסתכל
עלי. נראיתי כמו תינוק לידו. הוא, למרות שהיה
צעיר, היה כבר אחרי בשדות פלשת והצד השני
של המטבע, והוא אומר לי: עיתונאי זה לא כמו
בסרטים. זו עבודה שחורה. ואני ככה אומר: כן,
אני יודע. יודע? מה ידעתי אז.
אבל היום אני יודע, ואני צריך לתקן את אורי
אבנרי: גם אם אתה עושה את העבודה וגם אם היא
שחורה, היא עדיין כמו בסרטים. עיתונות זה כמו
סרט זוועה, סרט מתח, קומדיה וטראגי־קומדיה.
העבודה הזו היא בהחלט כמו בסרטים, וכאן אורי
אבנרי טעה. לא ידעתי אז עד כמה העבודה היא
שחורה, וכשלמדתי על בשרי זה אף פעם לא
הרתיע אותי. להיפר, זה ריתק אותי. וככה

• זה היה די חדשני שכתב צבאי
מצטרך למיבצעים. איך קיבל שרון את
הרעיון?
פיסית הוא התנגד בכל תוקף ועשה לי צרות
צרורות, למרות שנוצר בינינו קשר מיוחד, ככה
לפחות אני חשבתי. לא לקח הרבה זמן לטירון
כמוני להבחין שהוא משכמו ומעלה כאיש צבא.

• על זה אין ויכוח.

היו כאלה שעירערו גם על זה, ברוב קינאתם.
למרות שאי־אפשר היה לפקפק בגאוניותו
הצבאית, שהוכחה ב־ 1973 על״ידי יריבו
האידיאולוגי מתי פלד. ואז, כשאי־אפשר היה
לפקפק בגאוניות הזו, אמרו מבקריו: נכון, כאיש
צבא הוא מצויין אבל כפוליטיקאי.״ אין דבר, עוד
יגיע היום שבו יגידו: כפוליטיקאי הוא מצויין,
אבל כמדינאי הוא בלתי־רגיל. את תראי שהיום
הזה יגיע. מה זה פוליטיקאי? אם פוליטקאי זה
אחד שמרמה, אחד שמוליך שולל, אז זה לא הוא.

• הוא לא מוליד שולל?

99 עזבתי את
מערב־ ,ני 1ם אני,ולא רק תנוו הגרעיני,
הופצצו!• בעיראק
הוא היחידי האומר גלויות מה שהוא חושב,
שאינו מסתיר ומשחק בגלוי על השולחן.
לפעמים, בחברה כל־כך פוליטית כמו זו שאנו

חיים בה, זה לרועץ לו•

• האם הוא לא הוליך שולל את
הממשלה במלחמת־הלבנון עם סיפור
40 הקילומטר וכל השאר?

כל מה שאני אומר פה זה על אחריותי בלבד
ותשמעי טוב: מעולם בתולדות מילחמותיה של
ישראל — ועד כמה שאני יכול לשפוט, כאחד
שעקב אחרי המיבצעים קירבה הולכת וגוברת גם
משדה הקרב וגם מהשדה הפוליטי — לא היתה
מילחמה שהובאה בפרטי פרטים שכאלה, לפני
המילחמה ותוך כדי המילחמה, לשולחן הממשלה
כמו מילחמת־הלבנון.

• אתה רוצה להגיד שהשרים לוי,
ארליך וברמן שיקרו?
ארליך מנוח ואי־אפשר להשתמש בקשר אליו
בביטוי הגס הזה שאת השתמשת בו.

• איני חושבת שאם מישהו מת
צריך לייפות למענו עובדות.
לייפות לא, אבל למצוא ביטויים עדינים.

• אתה באמת הפסקת להיות
עיתונאי והפכת להיות פוליטיקאי.
זה לא נקרא פוליטיקאי, זה נקרא מנומס- .י!
ובאשר לאלה שיבדלו לחיים ארוכים, אי־אפשר
לשנות פרוטוקולים של ישיבות ממשלה.

• מאיפה אתה מכיר את הפרוטוקולים
של ישיבות הממשלה?
היתה לי -הזכות הגדולה לעבוד עם שרון,
והיתה לי זכות גדולה להתלוות אליו לאורך
מרבית הדרך הארוכה משנת ,1954 ולכן אני
חושב שאני מכיר את העובדות לא פחות טוב מכל
עיתונאי שפתח בחקירה או בחקירות מיוחדות,
שערכן כקליפת השום והן מבוססות על עדויות
שיקריות.

• אתה אומר השר הזה והזה לא
אמר אמת והשר שית אומר אמת?

השר שרון אומר לפחות יותר אמת, ולדעתי
רק את האמת, גם ביחס להשתלשלותה של
המילחמה על כל שלביה, מכל שר אחר.

• אומרים עליך שהיית כתב צבאי
מצטיין...
גם על זה היה ויכוח. היו כאלה שחלקו גם על
כך. במיקצוע שלנו, קינאת עיתונאים תרבה
מדנים והשמצות, בטוח שלא חוכמה. גם כשבאתי
למעריב ב־ - 1957 אחרי שסיקרתי פעולות־תגמול
צנחתי במיתלה עם רפול, נתקעתי
במיתלה בזחל״ס של מוטה גור ועברתי קורס
קצינים -גם כשבאתי למעריב את התורה ־־־
שכתב צבאי אינו מסקר מההליקופטר של
הרמטכ״ל, לא מהחפ״ק ולא מבית־סוקולוב,
אלא הולך עם היחידה — היו כאלה שהשמיצו
אותי. ולמה לא? תגידי לי את: באיזה עיתון יומי
היה כתב צבאי שדיווח משדה־הקרב, שהיה עם
היחידות הלוחמות במילחמת־הלבנון? הס לא היו
אף לא בקרב אחד!

• מי זה הם?

אני לא רוצה להזכיר שמות. הם אינם ראויים
אפילו לזה. כל מה שהם עשו, כמו מרבית
העיתונות, הם שיקרו ביחס לעובדות ודיווחו
מבית סוקולוב. הם שיקרו כמו שאף פעם לא
שיקרו קודם לכן. הם שיקרו בלי בושה, בלי
להשתתף אף לא בקרב אחד.

• מדוע אתה מאשים את הכתבים י*
הצבאיים בעיתונות היומית? אם הם
שיקרו הרי שהם שיקרו, לפחות בתחילת
המילחמה, ברוח שרון. הם אמרו
שהמילחמה היא נקייה מקורבנות,
מילחמה טהורה...
אני לא בא בטענות לבעלי ריעות כאלה או
אחרים. הכישלון הוא כישלון מרבית אמצעי־התיקשורת,
ששיקרו במתכוון כי רצו שהמילחמה
תיכשל, כי רצו ששרון ילך הביתה. מי מהם ניבא
שנצליח לגרש את המחבלים מכירתם? אם תקראי
את המאמרים שנכתבו נגד המילחמה, בכולם
תראי תסריטים שחורים.

• ואתה חושב שהמלחמה הזו היא
לא תסריט שחור? אתה באמת חושב
שהיא הצליחה?
יש לה הישגים לא רגילים, ועוד יותר גדולים
על רקע העובדה שאמצעי״התיקשורת עברו על
העם בשטיפת מוח בלתי־פוסקת, כדי להשניא
עליו את הממשלה. אנשים שכתבו נגד המילחמה
וקראו לה מראש כישלון.

• אני יכולה להוכיח לך שחור על
גבי לבן שלפחות בתחילת המילחמה לא
קראו לה כישלון. קראו לה מילחמה קלה,
אלגנטית, בלי אבידות בנפש.
אולי לימים ספורים, אך לא לאורך זמן.

• בתור כתב צבאי אתה רוצה להגיד
לי שהיית כותב טוב על המילחמה
הזו?
הייתי מסקר אותה יום־יום משרה הקרב. הייתי
מעביר את תחושת החיילים משם, לא מבית־סוקולוב.

היית כותב את האמת, שהחיילים
שונאים את המילחמה? שנשבר להם?
הייתי מצטט את ״רד אלינו אווירון״?

הייתי כותב גם את האמת האחרת, שרובם לא
שרים את ״רד אלינו אווירון״ ,שרובם מאמינים

שזו מילחמת־הצלה, למרות שטיפת המוח
המונומנטלית. רק במדינות טוטליטאריות,
גבלסיות, עושים שטיפת מוח כזו. אבל גם זה לא
עזר להם, כי אם הם היו מצליחים היינו מזמן
יוצאים מלבנון. ולכן הישגה של מילחמת־הלבנון
הוא פי מאה יותר גדול, מכיוון שאמצעיו
התיקשורת, ביחד עם פוליטיקאים מוכי שינאה,
י״*״ ניסו לזרוע ארס. אמצעי־התיקשורת לא רצו את
בגין כראש־ממשלה, לא רצו את שרון כשר־ביטחון,
אבל למרות כל אלה הצלחנו להשיג
יעדים בלתי־רגילים. זו היתה מילחמת־הצלה, וכר
היא תיראה בעוד כמה שנים. ופה יש אנשים
שבוכים איך נצא מהמלכודת.

• אני מאמינה שזו מלכודת, שזו
ביצה.

אם את. מכנה את לבנון מלכודת וביצה, את
לא יודעת על מה את מדברת. עוד לא ייבשנו את
הביצות בארץ.

• למה אתה מתכוון?

את לא מבינה שעד למילחמה הזאת כוון אליך
אקדח לרקה, ושלא היתה ברירה לשום ממשלה
אלא לעשות את אותו הדבר שעשה אריק שרון
כדי להמשיך ולחיות?

• אריאל שרון דיבר על הדיקטטורה
של אמצעי־התיקשורת. אתה עיתונאי,
אתה מוכן שאדם יתבטא באופן כל־בך
חמור נגד העיתונות וידרוש סתימת
פיות?

לא היכרתי הרבה אנשים בשילטון שהם
כל־כך פתוחים כלפי העיתונות כמו אריק שרון.
הוא אינו חושש מהעיתונות.

• הוא אינו חושש מכלום.

למה שיחשוש? מה אתם, טרוריסטים?

• אתה כל הזמן אומר אתם. מה הרה,
הפסקת להיות עיתונאי? עברת לצד
השני?
הצד השני בשבילי זה לא עדת השקרנים
המתיימרת, שמצאה לה שליטה על אמצעי־התיקשורת
כדי לסלף עובדות לפי תפיסה
פוליטית.

• כעיתונאי אתה חושב שמיקצוע
העיתונות חשוב?

בעובדות, אני מוכן ללכת על זה לוועדת־חקירה.

• אני חושבת שבנאמנות
הבלתי־מעורערת שלד לשרון אתה,
כעיתונאי, כורת את הענף! שאתה יושב
עליו.

לא, אתם כורתים את הענף, ובסופו של דבר
אתם לא משפיעים. לדעתי, העיתונות כל פעם
מופתעת מחדש ממה שמתרחש. במדינה
טוטליטארית כמו הרייך השלישי, או בארצות
קומוניסטיות, העיתונים משקרים בפקודה. פה
קרתה תופעה הפוכה. במדינה סופר־דמוקרטית,
חלק מאמצעי־התיקשורת משקר בהתנדבות,
מתוך שיקולים אישיים־פוליטיים, שמעוותים את
העובדות. זכותו של אדם לכתוב נגד המילחמה,
אבל שינמק את השקפותיו, שיתן עובדות, אבל
במילחמה הזו הופיעו ללא הרף שקרים כדי
להשניא את המילחמה.

• איד אתה מסביר את העובדה
שעם שלם של עיתונאים מחליט לצאת
נגד שר־הביטחון?
אתם לא העם.

• אני לא אמרתי שאנחנו העם,
אמרתי עם שלם של עיתונאים. מדוע
כולם, כדבריך, נגד שרון?
לא כולם. חלק ניכר, וזוהי תופעה הראויה
לעיון אצל פסיכולוגים. הייתי אומר אפילו שזו
תופעה פסיכופאתית. אני רוצה לשאול אותך: איך
קרה שהעיתונות טועה כל הזמן בהערכות שלה
לגבי מאורעות? לפני ששת־הימים כתבו שלא
צפוייה מילחמה ופרצה מילחמת . 1967 מרבית
אמצעי־התיקשורת כתבו שניצחון כזה עוד לא
היה ושכעת צפויות שנים רבות של שקט. ואז
פרצה מילחמת ההתשה. לפני יום־כיפור כתבה
העיתונות ״ברוך השם שפטרנו מהגנרל
המכסיקני קאסטניטאס״ ,ואז מי חזר כמנצח
המילחמה אם לא שרון? לפני הקמת הליכוד
הופיעו רשימות לגלוג וביטול, ואז קם הליכוד.
והנה באה המילחמה, ואחריה השלום, ואז התחילו
לקום על שרון כדי להזכיר לו שלא הוא צלח את
התעלה, שהוא רק הפריע. מרבית אמצעי־התיקשורת
התרגלו לחיות תחת שילטון
״הפועלים״ .מהמקאמות הארסיות של חפר ועד
לאחרון הכתבנים כתבו נגד שרון. היום לכל אחד
ברור מי צלח את התעלה, ומי ניצח במילחמה, וכך
יקרה לכל רשימות על שרון והלבנון. יחלוף הזמן
וכל דברי הגנאי יחזרו אל פני כותביהם.

• אתה רוצה להגיד שאתה
העיתונאי היחידי היודע על מה הוא
מדבר?

מרבית אמצעי־התיקשורת נכשלו לגבי
מאורעות מכריעים, המציאו עובדות ובנו מאמרי
טינה, וכל זה כדי ששרון לא יהיה שר־ביטחון.

בהחלט, אלא שכמה מהעוסקים בו כורתים
את הענף שהם יושבים עליו במו ידיהם.

• זה עניין של גישה.

אני לא מדבר על עובדות, אני מדבר על אלה
המסלפים עובדות מפני שהם שונאים את שרון.

• אם עתונאי חושב, מאמין ומבין
ששרון הוא שר־ביטחון רע לישראל,
מדוע שלא יכתוב את זה?
שרון שר־ביטחון רע? אני מוכן להוכיח

• אני חייבת להזכיר לך שאתה
אמרת :״אם לא תרצו את שרון
כרמטכ״ל תקבלו אותו בשר־ביטזיווז,
אם לא תרצו אותו כשר־ביטחון תקבלו
אותו כראש־ממשלה.״ אתה מכיר את
הפרפראזה על האימרה שלך? האומרת
ואם לא תרצו אותו כראש־ממשלה
תקבלו כדור בראש?
אני רוצה להגיד לך דבר אחד: בקיץ ,1977
כאשר כמה אלופים ועיתונאים ופוליטיקאים
שיפשפו ידיים וחשבו שהצליחו לנצח את שרוו

אורי דן בין אריאל שרון ומאיר הר־ציון
,כטירון הבחנתי שאריק הוא משיכמו ומעלה!
ולהוציא אותו מהצבא, את האלוף המוכשר ביותר
שקם לנו, בערב קיץ אחד על גג בית תל־אביבי
בחגיגת הבר־מיצווה של בנו של המיסעדן אלי
רונן, קרא לי אורח״הכבוד, שר הביטחון דאז מר
שימעון פרס, ושאל אותי מדוע אני כותב רשימות
ביקורתיות נגד הצבא. אמרתי לו שאני לא חושב
שמוטה גור משקם את הצבא אחרי מילחמת
יום־הכיפורים, שזה טיוח. אמרתי לו :״יש לך
בן־אדם, אריק שרון. הוא אחד הטובים, אם לא
הטוב ביותר. כאשר הוא מבקש לחזור לשרת
כאלוף בצה״ל מוטב להאזין לו ולכבד את
בקשתו.״ פרס הזכיר באוזני שמות של כוכבים
צעירים. אמרתי לו שגם הם זקוקים ליד מדריכה
של איש יוצא־דופן כמו שרון. הוא אמר לא.
אמרתי לו: שימעון, חבל. ואז אמרתי לו את
הפסוק המפורסם הזה. ואמנם, חלקה של נבואתי
התגשמה, וברבות השנים שרון ירש את מקומו
של פרס כשר״ביטחון.

• ואולי הוא גם יירש את מקומו
כראש האופוזיציה?
לא בובל׳ה, את יודעת מה תהיה הסיסמה
בבחירות הבאות? ״הפעם אתה חייב לבחור, אם
מתקדמים קדימה או הולכים לאחור.״

• אומרים עליך שאתה חסיד שוטה
של אריק שרון. אומרים שאינך מוצא
בו אך לא תכונה רעה אחת.
היתה לי הזכות להכיר אותו בריגעי משבר
לאומיים, ולהשוות אותו לאחרים. הוא משכמו
ומעלה £7££ 7477 ,א .7£במילחמת
יובדהכיפורים, כשראיתי אותו בימים ובשבועות
הקשים בתעלה, הוא עלה על עצמו בכל מאודו,
והכניס את כל הנסיון האדיר שצבר מאז לבש
מדים 25 שנים קודם לכן, כדי לשנות את פני
המילחמה. במילחמת־לבנון הכנים בכל מאודו את
נסיונו האדיר, הצבאי הפוליטי והמדיני, שרכש
בשדות הקרב וגם במשחטות הפוליטיות.
בדרו״כלל האדם הולך ומאבד עם הגיל את חוט
השידרה וראשו מתחבר לישבן עם שלייקס, כמו
שקרה למנהיגינו האחרים. הפוליטיקאי המצוי
בגילו של אריק נכנס למישפחת הזוחלים, אבל
שרון, אצלו התופעה הפוכה. ככל שחולפות
השנים, הוא נעשה טוב יותר. הוא האלוף היהודי
היחידי. הוא לא גנראל פאטון.

חוץ מזה, את שואלת ואחר״כך באה אלי בטענות.
שרון הוא האיש המגלם את תפיסותיי
והשקפותיי.

• ואין לו חסרונות? הוא אדם
מושלם?
בהחלט יש לו, ויש לי איתו חילוקי ריעות
וביקורת. את הדברים האלה אמרתי לו עצמו.

• מעולם לא כתבת אותם.
לא מצאתי לנכון לכתוב אותם, במיוחד
כשבעשר השנים האחרונות יריביו המרובים לא
רק שציינו את חסרונותיו, אלא המציאו דברים
שלא היו ולא נבראו, מבלי לציין את פועליו
העצומים למען השלום והביטחון. לכן, הסך־הכל
של שרון כמנהיג לאומי הוא לזכותו לא לחובתו.
ההשמצות נגדו הן חסרות תקדים. האלימות
המילולית נגדו היא חסרת־תקדים, במיוחד מאז
שהקים את הליכוד. ככל שעלה במדרגות
ההצלחה, כן גברה נגדו האלימות המילולית. אז
הייתי חייב, כשכתבתי עליו כעיתונאי, לשים את
הדגש על הצדדים שהם רצו להסתיר מעין
הציבור. לא טענתי שאני אובייקטיבי. הצהרתי
שאני סובייקטיבי. אני לא מוכן להשתתף בחגיגת
הצבועים האובייקטיבית. לא מוכן להיות חלק
מסברות הכרס על מה עושה שרון, על מה הוא
חושב. נהגתי ביתר הגינות כשהכרזתי מראש
איפה אני עומד.

• שרון מביע דיעות הסותרות את
הגישה העיתונאית, האומרת שיש
לחשוף את האמת. מה דעתך על כך
שהוא אמר שלא צריך להראות כל־כך
הרבה הלוויות בטלוויזיה. האין הוא

רוצה להסתיר את האמת מעיני
הצבור?

• הוא יהודה המכבי?

זאת אמת ואני אמרתי אותה. אתם הפכתם את
מה שאמרתי ללעג ולשנינה, וזה נבע מכך
שעניתי לאלה שטענו וביקרו את שרון על פי
מישנתו הטועה והמטעה של אדם מלומד,
יהושפט הרכבי, שטען שהוא בר־כוכבא. אז אני
אמרתי שאם אתם עושים השוואות אז אם כבר, אז
הוא יהודה המכבי.

אורי ואשתו ורדה
,יש לה משכנתא גדולה על הגב!־

• אתה מדבר על שרון ואתה ממש
חי אותו, כאילו הוא הדבר החשוב
ביותר בחייך.
אני בהחלט חי את מה שהוא מסמל, את דרכו.
אני מלא הערכה אליו. אני מזדהה עם התורה שלו.

זכותו להביע דעתו. אני חושב שבכל
המילחמות, מאז פעולות התגמול, לא היתה
האינפלציה חסרת אחריות כזאת של אנשי
התיקשורת, שהפכו את נושא הקורבנות למכשיר
פוליטי כדי לנגח בו את שרון ולרשת אותו. גם
בעניין צברה ושאתילא ניפחו את הטרגדיה מעל
לכל פרופורציה, במסע של לינץ׳ נגד בגין ושרון,
רק כדי להשיג את המטרה האחת: סוף סוף יש
הזדמנות להפיל את שרוו.

ח ד שו ת טובו תורשת
הייתי בגרמניה ושאלתי לשלום הירוקים. אז יש לי חדשות
טובות וחדשות רעות.
החדשות הטובות הן שהכל מפליגים בשיבתם. אומרים שהם
עושים עבודה מצויינת בפרלמנט, שהם מעלים נושאים שלא
נדונו מעולם במוסד זה, שהם מכניסים לשם משב־רוח רענן.
בקיצור, בדיוק מה שאמרו לפני 15 שנים על סיעת העולם הזה
כה חדש בכנסת השישית והשביעית.החדשות הרעות הן שרוב האנשים, שאמרו את הדברים היפים
האלה, אמרו לי שלא יצביעו בעד
הירוקים. וגם זה מזכיר את גורל
סיעתנו היקרה.
מדוע לא יצביעו? ראשית כל,
מפני שרגילים להצביע בעד
הסוציאליסטים או הליברלים,
ורוצים להיאבק בתוך המיסגרות
האלה, וכר וכר. כמו אצלנו.
אך היתה גם סיבה אחרת: אינה הירוקה המיפלגה מתפקדת. מתווכחים שם בלי
סוף על כל דבר. כאשר
חברי־הפרלמנט, העושים את
העבודה הטובה הזאת, חוזרים
הביתה לסניפיהם, הם נרחצים
שם ברותחין. חבריהם מגנים אותם. משמיצים אותם. אומרים שהם
השתלבו במישטר, שהם משתפים פעולה עם סדר־היום
הפרלמנטרי, שהם בגדו במסורת הרדיקלית.
ובכלל, איזה רעיון טיפשי זה לצוות על כל חברי־הסיעה
בפרלמנט להתפטר אחרי שנתיים, בדיוק אחרי שלמדו את
המלאכה, ולפנות את המקום ליבול חרש של ירוקים ירוקים
לגמרי?
וכן הלאה. ביקורת מפי קשישים וצעירים. נראה לי שעתידם
של הירוקים בגרמניה אינו מובטח. הם יצטרכו להסתגל למציאות,
ובמהרה.
בינתיים נסעה פטרה קלי, מנהיגת הירוקים (שאינם רוצים
במנהיגים) לארצות־הברית. פטרה, שהיא אמריקאית־למחצה,
ניסתה להתקבל בבית הלבן ולשכנע את אנשי הצמרת לוותר על
הצבת הטילים הגרעיניים החדישים על אדמת גרמניה. היא לא
התקבלה, כמובן.

נס במינכן
אין זה תענוג גדול להתווכח על הסיכסוך הישראלי־ערבי. הוא
טראגי מדי. יותר מדי מעשי־זוועה בוצעו על־ידי כל הצדדים,
יותר מדי דם נשפך, ועוד יישפך.
אבל אם מוכרחים להתווכח על כך, קשה למצוא לזה רקע יפה
ומרגיע יותר מאשר טירה בבוואריה, שנבנתה לפי מאתיים שנה,
הטובלת במידשאות, והגובלת באגם יפהפה, מעין כינרת־זוטא. כל
זה במזג״אוויר של 28 מעלות.
זה קרה לי בשבוע שעבר. הוזמנתי על־ידי מוסד של הכנסיה
האוואנגלית להשתתף בסמינר של סיף־שבוע בטירה טוצינג, על
חוף אגם סטארנברג ליד מינכן. ביליתי שלושה ימים באחוזה
אגדתית, במיבנים יפהפים, בין פסלים, פרחים, עצים וירק.
אולם לא טבלתי באגם, לא שכבתי על הדשא, לא התהלכתי
בין העצים ולא טיילתי לאור הירח בכפר העתיק והמקסים שבו
נמצאתי. דיברתי.
דיברתי, מפני שמשתתפי הסמינר — כמאה במיספר — היו
גרמנים בעלי־מצפון, שהסיכסוך שלנו הטריד וייסר אותם, שידעו
הרבה ורצו לדעת יותר.
הגרמנים הטובים נמצאים במצוקה נפשית גדולה. הם מודעים
מאוד לזוועות הרייך השלישי, ואינם מתכחשים לחוב ההיסטורי.
אבל הם מודעים גם לכך שהשואה האיצה את התהליכים שהביאו
להקמת ישראל, לגירוש רוב העם הפלסטיני מהארץ ולשיעבוד
שאר בניו.
משתתפי הדיון שבאו מן הארץ היוו אוסף ייצוגי. פוגשים
בשכמותם בכל כינוס מסוג זה. אפשר לסווג אותם כטיפוס א׳,
טיפוס ב׳ ,טיפוס ג׳ וכר.
טיפוס א׳ הוא איש גוש־אמונים או הימין הקיצוני של הליכוד.
אבל מי שנתקל בו לראשונה בחו״ל, לא ינחש זאת לעולם. הוא
מדבר על שלום, ורק על השלום. הוא מבין את הפלסטינים. הוא
מוכן בהחלט לתת להם לנהל את ענייניהם. הרי הבטחנו להם
אוטונומיה. ואשר להתנחלות — מדוע מותר ליהודים לגור
במינכן(או בקופנהאגן, או באמסטרדאם) ולא בחברון?
(מישהו בקהל לחש באנגלית :״בולשיט״ .אבל הוא היה מנומס,
וקולו לא נשמע).
טיפוס ב׳ הוא יונה — איש מפא״י, מפ״ם או דתי. אבל אין הוא
מופיע בשם מיפלגתו, אלא בשם תנועת־שלום או מוסד־שלום.
הוא נחמד. ליבו עם הפלסטינים. הם בהחלט זכאים להגדרה
עצמית. בהחלט. אבל קודם כל צריכים לדבר. וזוהי הבעייה.
אי־אפשר לדבר עם אנשי אש״ף, מפני שהם טרוריסטים. אבל חוץ
מאש״ף אין כלום. אז אין מה לעשות.
(כל תועמלני המערך וגרוריו מוסווים עתה בחו״ל כאנשי
שלום עכשיו. מיפלגות אלה מעוררות כיום התנגדות, ולפעמים
אף סלידה, בחוגים נאורים בחו׳׳ל. לכן הן מבססות עכשיו את
קישרי־החוץ שלהן על כל מיני ארגוני־שלום שאולים או בדויים.
אולי זה יעזור להם לזמן־מה, עד שההסוואה תהיה שקופה מדי).
טיפוס ג׳ הוא מישהו מישראל, שניתן להציגו כנציג הרוב
הדומם. היה כזה גם בכינוס זה. הוא היה חיפאי. הוא סיפר לגרמנים
שרוב הערבים ברחו מחיפה ב״ ,1948 מרצונם החופשי, אך עם

המעטים שנשארו יש דו־קיום נהדר( .המסקנה המתבקשת: אם
יברחו עוד מיליון וחצי ערבים מן הארץ, מרצונם החופשי, יוכלו
הנותרים לחיות עימנו באושר ובעושר מכאן ועד עולם).
היכן בורחי־חיפה ובניהם? אותו אזרח טוב מצא אותם
במחנות־הפליטים, כשהגיע אליהם במילחמת־הלבנון. הוא התחיל
לספר על המחנות, אך לא יכול היה להמשיך. קולו נחנק,
ועיניו זלגו דמעות. כשהיה מסוגל להמשיך, אמר שזה נורא מה
שקורה שם, שאין מלים לתיאור פישען של מדינות־ערב, שלא
קלטו את הפליטים.

או ר׳ א מ די
1111 וגון

ן ןין ןן י

(אותו קול מאחורי לחש בגרמנית :״אולי תתנו להם לחזור
לחיפה?״)
באה גם מישלחת מן השטחים הכבושים — עורך־דיו ידוע,
עיתונאי מפורסם, ארכי־הגמון. הם דיווחו על המתרחש בגדה. הם .
סיפרו על הפרת החוק הבינלאומי, דיכוי חופש העיתונות
וזכויות-האדם. הרבה־הרבה פרטים, והלוואי ויכולתי להכחיש אף
אחד מהם. אבל גם החברים הימניים מישראל לא העזו להכחישן.
מובן שלא הוזמן איש־אש״ף להסביר את עמדת אירגונו.
בגרמניה של היום, זה כימעט בלתי־אפשרי.
בסוף קרה נס. אולי השפיעו הטירה והדשא, ואולי האווירה
הרגועה של המוסד הכנסייתי המארח. כל המשתתפים מהארץ,
ישראלים ופלסטינים, התבקשו לשבת בשורה אחת מול הקהל,
ונשאלו שאלות זהות על הפיתרון. וראה זה פלא: כולם, וביניהם
גם הסניגור של גוש־אמונים, אמרו שמגיעה לפלסטינים מדינה
משלהם בגדה, היום או אי־פעם. איש מהם לא העז להגיד את
ההיפך, כי שום תשובה אחרת לא היתה מתקבלת על דעתו של
הקהל.
סיימנו ברוח טובה, והכומר שניהל את הסמינר הזמין אותי לנוח
עוד כמה ימים בטירה וליהנות מהאגם והנוף. הצטערתי מעומק
לבי. היה לי בקושי זמן להודות לו, כי חששתי לאחר למטוס
שהחזירני תוך שלוש שעות וחצי ארצה.

1א 1לי באותה טירה
בשעה שהייתי בטירה, נזכרתי בסיפור שסיפר לי פאקנהאם.
פאקנהאם היה לפני הרבה שנים דיפלומט בכיר בשגרירות
הבריטית בתל־אביב. הוא היה רווק קשיש. כל מי שראה אותו
הסיק מייד שהוא אנגלי מאוד, מנומס מאוד ומשעמם מאוד.
אך מדי פעם, במסיבה או בשיחה, התגלה לפתע אדם אחר
לגמרי. היה לו חוש־הומור פנטסטי, יבש־יבש, וכישרון מזהיר
לספר סיפורים.
פעם סיפר לי את הסיפור הבא:
בשנות ה־ 30 הוא היה מנהל בית־ספר בבריטניה. באחד הימים
הוזמן, יחד עם קבוצה של עמיתים למיפגש עם מחנכים גרמניים
בטירה בבוואריה. בימים ההם עדיין חלם אדולף היטלר על ברית
גרמנית־בריטית לחלוקת העולם, ונעשה הכל כדי לרכוש
לגרמניה ידידים בבריטניה.
האורחים הגיעו אחרי־הצהריים והתקבלו בכבוד רב. למחרת־היום,
ב״ 6בבוקר, עורר אותם רעש מוזר. בחוץ התאספו הגרמנים,
תקעו בחצוצרה והעלו את הדגל הלאומי הגרמני אל ראש התורן.
האנגלים נאנחו, הסתובבו במיטותיהם והמשיכו לישון.
כך זה נמשך כמה ימים, עד שעלה על דעתו של מישהו מן
הגרמנים שבעצם התנהגות זו היא מאוד בלתי־מנומסת. בו ביום
הוצב תורן שני ליד הראשון, ונאמר לאורחים שלמחרת בבוקר
ייערך טקס דומה גם לדגל הבריטי.
ב־ 6בבוקר, בדיוק גרמני, נשמעה תרועת חצוצרה. שני הדגלים
הלאומיים הונפו, והגרמנים עמדו דום.
הבריטים נאנחו, הסתובבו במיטותיהם והמשיכו לישון. אף אחד
מהם לא קם לכבוד הטקס.
״באותו רגע,״ אמר פאקנהאם, מבלי לעוות אף שריר בפניו,
״ידעו הגרמנים שהם עומדים לנצח במילחמה הבאה.״
היה לסיפור המשך.
למחרת היום יצאו האורחים והמארחים למסע באחד היערות
הגדולים בסביבה. הגרמנים לבשו מדי־מסע מסודרים. היה להם

פירר, והפירר החזיק בידו מפה גרולהדהבריטים הופיעו בבגדים
מרושלים.
אחרי שעה ביער היה הפירר הגרמני אבוד לגמרי. הוא התעמק
במפה, הוביל אנה ואנה, והסתבך.
כל הגרמנים התחילו לעיין במפה, לתת זה לזה עצות מעצות
שונות, והסתבכו עוד יותר.
לבסוף פנה אחד הבריטים אל המארחים ושאל בנימוס :״מותר
לי?״ הוא נטל את המפה, ותוך רבע שעה יצאו מן היער.
״ואז,״ סיים פאקנהאם ,״ידענו אנחנו שננצח במילחמה הבאה.״
רק בזכוכית מגדלת אפשר היה לגלות על פניו רמז של חיוך.
מי יודע, אולי זה קרה באותה טירה עצמה בבוואריה?

עיניים כח 1ל 1ת
1גד 1ל 1ת
יעקב חזן הוא איש סימפאטי ופלא רפואי. בגיל 84 הוא עדיין
שחקן מצטיין על הבימה הציבורית, ובמלוא הכושר. הלוואי על
כולנו.
כמו שקורה למהפכנים רבים, הוא התחיל בשמאל הקיצוני
וגומר בימין המתון. נשכחו הימים שבהם דגל ב״מולדת שניה״
והצדיק את זוועות סטאלין, וגם הימים שבהם העדיף מדינה
דו־לאומית על פני מדינה יהודית. זכורים יותר הימים שבהם מילא
תפקיד חשוב במיטבח של גולדה מאיר, שבו בישלה את התנאים
שהובילו ליום־הכיפורים. שלא לדבר על הימים שבהם ישבה
מפ״ם בממשלה אשר יזמה את מילחמת־סיני.
כל זה אינו חשוב לגבי חזן. מיפעל־חייו של חזן הוא הקיבוץ,
וכל השאר אינו אלא מישני. הצלחותיו וכישלונותיו של הקיבוץ
הם הצלחותיו וכישלונותיו של חזן, ועל פיהם יישפט.
בצדק פרץ המפקד שלי מגיבעתי, שימעון אבירן, באמצע
ההקלטה של חיים שכאלה וקרא למנחה :״האינך מרגיש שאתה
הופך את הסיפור של חזן לשורה של פרשות?״
אבל יש פרשה אחת שלא יכולתי להשלים עימה גם בשידור
הזה. כוונתי לפרשת אהרונצ׳יק כהן, שהייתי מעורב בה מאוד.
באחד הימים בנובמבר 1957 טילפן לי מודיע נאמן והודיע לי
שאהרון כהן נעצר בעוון ריגול. נדהמתי. לא האמנתי אף לרגע כי
כהן, איש קיבוץ שער־העמקים, מומחה לענייני־ערב, פטריוט
ואיש-שלום, יכול לבגוד בישראל. בו במקום גייסתי את כל
משאבי העולם הזה כדי לצאת להגנתו, וחיכיתי לפעולת
מיפלגתו, מפ״ם, אך זו התעטפה בשתיקה מוזרה. רק אחרי
שפירסם העולם הזה ( )1102 את התקפת־המחץ שלו על
שרות־הביטחון של איסר הראל, ואחרי ששתיקת מפ״ם עורר
תסיסה בקרב קיבוצי השומר הצעיר, נאלצו מאיר יערי ויעקב חזן
לצאת להגנת חברם.
עכשיו ברור מדוע. חזן האמין בכוונותיו הטובות של הראל,
שהיה אז משרת המזימות
האפלות ביותר של ראשי מפא״י
נגד יריביהם. מדבריו בשידור
נובע כי למעשה שיתף פעולה
עם הראל והניח לו לרקום את
הקנוניה נגד כהן. השידור
החליק על פרשה זו באופן
אלגנטי, וחזן אף הסכים לשבת
עם הראל, להחליף עימו מחמאות
וללחוץ את ידו בחמימות.
אני סבור שזוהי שערוריה. יש
גבול גם לנטייתם המובנת של
קשישים להשלים זה עם זה.
כי אהרונצ׳יק ישב שנים
ארוכות בבית־הסוהר. בשבילו זה
לא היה פיקניק. איש לא ערך לו שידור נחמד של חיים שכאלה.
אני זוכר שהתגנבתי אליו, מבעד לשער אחורי של הקיבוץ,
מייד אחרי ששוחרר בערבות. נפגשנו על הדשא ליד ביתו.
מילותיו הראשונות היו :״אורי, במשך כל השנים חשבתי שאתה
מגזים מאוד במה שאתה כותב על השין־בית. עכשיו אני יודע
שאתה גילית רק אפס קצהו!״
כהן היה באמת כפי שתיאר אותו חזן: מזיגה של מדען קפדני,
בעל ידיעות רחבות מאוד, ושל איש נאיבי ותמים בענייני־דיומא.
הוא נפגש עם המרגל הסובייטי מבלי להבין כלל את כוונותיו.
הוא לא מסר לו שום ידיעות סודיות. הדבר היחידי שהוכח כי
מסר לאיש היה מידע על קבוצה פוליטית, שהשתתפתי אז
בהקמתה :״הפעולה השמית״ .שמי ושמות חבריי נמצאו בפינקסו
של אהרונצ׳יק, ב״שפת־סתרים״ במקום ״אבנרי״ היה כתוב
״ירנבא״.
זה קרה לפני 25 שנים, בימי־הזוהר של שילטון ״תנועת
העבודה״ ,ומאז חל שינוי עצום במדינה. שום בית־משיפט לא היה
מרשיע עתה את אהרונצ׳יק, וכיום מתקיימים מגעים פוליטיים
הרבה יותר נועזים, מבלי שיעלה על דעת שרותי־הביטחון
להפריע להם.
לזכותו של חזן יש להעיר כי בהמשך פרשת אהרונצ׳יק התנהג
בסדר גמור, ואף מסר עדות חשובה לטובת הנאשם. הוא לא
השתנה. גם איסר הראל לא השתנה. הוא עדיין פוקח עיניים
כחולות גדולות, השופעות כנות ותמימות. תמימות של צפע.
חזן אמר, בסוף השידור, שאחרי שילך לעולמו ימשיך להביט
מלמעלה על מעשי קיבוצו. אהרונצ׳יק כבר נמצא שם למעלה,
ואם הסתכל בשידור הזה ממרומים, בוודאי התפלא מאוד למצוא
את איסר הראל לצד חזו, שבת אחים גם יחד.

יייי.־י1
1עי ־ ¥

לזבוב נדמה שהוא כוב ש את הנייר. אך קורה ההיפך
הוא לכוד.

אך במה, לכל הרוחות, זה נוגע לנו?

^ עם היו הורגים זבובים בארץ־ישראל
* ₪באמצעות נייר־זבובים.
זה היה גליל של נייר, שהיה מרוח בדבק סמיך.
היו תולים אותו מהתיקרה, והוא היה נפתח.
הזבובים היו מריחים את הדבק ונמשכים אל
טעמו. הם היו עטים עליו כמוצאי שלל רב. ברגע
שנחתו עליו, היו נתפסים. הם לא יכלו עוד
להשתחרר.

היו שמתו במהרה, והיו שפירטת
זמן־מה. בסוסו של דבר היה ניית
הזבובים מכוסה בשיכבה עבה של
זבובים מתים.

המסתכל מרחוק יכול היה לחשוב כי הזבובים
כבשו את נייר־הזבובים. כל אחד מהזבובים
בוודאי חשב כך ברגע הראשון.

אך באותו רגע עצמו כבש הנייר את
הזבוב.
ץ ץילחמת־הלבנון היתה כיבוש מעין זה.

^ /מי זוכר עדיין את התרועה הגדולה,
כאשר נחתנו על הנייר הדביק הזה?

עלאווים, שמאלנים או ימניים, סורים או
פלסטינים(ועכשיו גם ישראלים).

אין זה ספורט לאומי בילבד. זוהי, כך
נראה, תמצית המהות הלאומית, הדבר
האחד המאחד את בל הלבנונים כולם.

ך בנון אינה ארץ, אלא מצב נפשי. מצב
/נפשי פאתולוגי.
לא חשוב כרגע איד נוצר מצב זה. יש לו סיבות
היסטוריות עמוקות, החוזרות אל העבר מלפני
מאות ואף אלפי שנים. זוהי ארץ של עממים, שאין
בה עם, ובוודאי לא אומה. כל אחד מן העממים
האלה הוא עדה של פליטי־חרב, שנמלטו אל
הלבנון מפני נוגשים אלה ואחרים. כל אחד מהם
רגיל לעמוד על חייו ולחרף את נפשו בכל רגע,
כדי להתגונן מפני שכנים העומדים גם הם על
נפשם. כל אחד הורג ונהרג, מתגונן ותוקף.
פסיפס מטורף, שאין בו בריתות קבועות, שאין בו
אף רגע אחד של מנוחה ושלווה, שבו הכל הם
אויבים של הכל.

אידיאלית למילחמת־גרילה. היא ממש מזמינה
אותה.

הפריכה החדשה לא תשנה בימעט
במאומה את היכולת של אויבי צדדל
לפגוע בעורפו.

עמדות צה״ל, שתוקמנה למען שהייה של
שנים רבות, תהיינה תלויות בדרכי־אספקה. גם
בדרום יש פסיפס של עדות ותת-עדות, השונאות
זו את זו, ושכולן ביחד שונאות את הכובש הזר —
ולא חשוב אם הכובש הוא סורי, פלסטיני או
ישראלי.
דם של חיילי צה׳׳ל ימשיר להישפר בשליש
הדרומי של לבנון, שיישאר בידי ישראל.
הפיגועים יזמינו תגמול ועונש קולקטיבי. הדיכוי
הגובר יזמין פיגועים חמורים יותר. אנחנו נזרע
בארץ זו זרע של שינאה, שתהפוך את כל חלקי
האוכלוסיה שם לאויבות ישראל.

כל זה אינו בגדר נבואה. אלה הן
עובתת צפויות, כימעט בלתי־נמנעות.

(ואולי, מי יודע, יבוא גם תורן של
ההתנחלויות? איר ניתן לאבטח את דרכי־

איד הריעו אנשי הליכוד והמעיר, איך
הצטלמו מנחם בגין ושימעון פרס, אריאל שרון
ויצחק רבין? אילו הצהרות השמיעו?
אחינו אנשי הפלאנגות. ותשקוט הארץ 40
שנה. חיסול תשתית אש״ף. מכה ניצחת לסורים.
ממרומי הבופור ועד הרי המתן שעטנו, דהרנו,
ניצחנו, ניקינו, טיהרנו וכבשנו. כבשנו את נייר־הזבובים
בסערה.

זוהי המשמעות האמיתית של ההחלטה:
הודעה כי צה״ל יישאר בלבנון במשד הרבה מאוד
זמן. הכיבוש הזמני־לגמרי, כיבוש של או־טו־טו־נסוגים,
הופר מצב של קבע.

זוהי ארץ נהדרת, מהממת ביופייה. תושביה
אהודים מאוד, בעלי תרבות עתיקה, ורבים מהם
מצויים גם בתרבות המערבית של העת החדשה.
אתה יכול לנהל שיחה אינטלקטואלית מעמיקה
על יאכטה בנמל ג׳וניה ובארמון בהרי השוף. אתה
יכול להתבדר בחברת אנשים חובבי־חיים
וחדורים חוכמת־הדורות.

וכולם, בלי יוצא מן הכלל, מטורפים.
אתה פותח בשיחה עם לבנוני כלשהו, על
הח׳ליף עלי, על ספר חדש או על מכונית־פאר
חדשה — ובסופו של דבר תגיע לנקודה האחת
הקובעת: שצריכים להרוג לבנונים אחרים.
לכל לבנוני בארץ־הארזים יש בראש רשימה
סדורה של מי שיש להרגם: דרוזים או מארונים,
שיעים או יוונים־אורתודוכסים, סונים או

אולם בידי קברניטי המדינה לא היתה
המפה האמיתית של לבנון, המפה
הנפשית.
לא היה להם מושג על הפסיפס המטורף. הם
לא הבינו את האיזון העדין בין עדות ותת־עדות,
מיפלגות וסוכנויות זרות, שנוצר איכשהו.
(היה זה השר יעקב מרידור, גאון הדור,
שהשמיע בראשית המילחמה הצהרה שממנה
השתמע שהשיעים הם, לדעתו, כת נוצרית.
עמיתיו בממשלה לא היו יותר חכמים).

אנחנו פשוט נמצאים שם וסופגים
את המהלומות. כך זה כדם, לפני
הפריסה־מחדש. וכך זה יהיה מחר, אחרי
הפריסה־מחדש.

מי שמחליט לסגת מכמה מאות
קילומטרים רבועים, מכריז למעשה
שהוא מתכוון להישאר באלפי הקילומטרים
הרבועים הנותרים.

המצב בלבנון שונה לגמרי. לא
המישטר שלה משוגע, אלא הארץ
כולה.

ך* אשר נבנם צה״ל ללבנון, הונפקו
^למפקדים מפות. כל כפר, כל גיבעה, כל נהר
היה מסומן בה בדיוק.

הכיבוש אינו מתקן דבר. אילו כבש צה׳׳ל את
כל לבנון ונשאר בה במשך דור אחד או שניים,
יתכן שהיה מאחד את האוכלוסיה כולה בשינאה
לוהטת לישראל, ומייצר בהדרגה עם לבנוני
מאוחד. אך אף לכך איננו מסוגלים כעת. אמנם,
כיום פוגעים בחיילי־צה״ל מוסלמים ונוצרים,
סונים ושיעים, שוחרי״סוריה ושוחרי־איראן,
לבנונים ופלסטינים — אבל כל גורם עושה זאת
בנפרד.

אכולים כל הזבובים, החיים והמתים,
להחליט פה־אחד לסגת מנייר־הזבובים, בתנאים
מסויימים, או להתפרס בו מחדש. זה לא
יעזור.
ממשלת־ישראל החליטה חגיגית לפנות כמה
קילומטרים, ולהיעדר בקו אחר.

ך בנון היא ארץ חולת־רוח. ארץ משוגעת,
) פשוטו כמשמעו.
יש ארצות רבות בעולם שבהן שולט מנהיג
משוגע, כמו מועמר קד׳אפי או אידי אמין
בשעתו; או מישטר משוגע, כמו המימשל של
צ׳ילה וארגנטינה.

ובינתיים אנחנו שוקעים עמוק יותר
בדבק.

כמו פרה, הבועטת בהיסדדהדעת
בדלי־החלב, הפכנו את לבנון על פיה
בבעיטה גדולה אחת.

עכשיו אנחנו דבוקים שם.

וגם נסיגונת זו כרוכה בבעיות
אין־סוף, ועלולה להביא לאסון.

מה חשוב לנו אם הסורים נמצאים או לא
נמצאים בבעל-בק? מה איכפת לנו אם הם נמצאים
בטריפולי בגופם, או באמצעות שליח, או
באמצעות שרף?
במה ייפגע. שלום הגליל׳ ,ובמה ייפגע
ביטחון ישראל בכלל, אם יחזרו הסורים אף לעליי
ולבחמדון?
תועמלני ממשלתנו מצהירים על הדברים
בביטחון גמור, במין ודאות מטורפת, מבלי שאיש
מהם טרח אי־פעם להציג אף נימוק רציונלי אחד
לביסוסם. מדברים על איזורי־ביטחון, ממציאים
קווים אדומים, ואיש לא הסביר עדיין למה זה
טוב.

צה״ל בלבנון: היה קל להיפנס׳ אך אין יוצאים משם!
מי שחודר מן החוץ אל תוך המבוך
הזה, נתפס בו בלי יכולת להימלט. וזה
קרה לצה״ל.

די בראיית האסון העלול להיגרם ברגע
שצה״ל ייסוג בכמה קילומטרים מהרי השוף.
צה״ל נכנס לשם בלב קל. במכה אחת, מבלי
לדעת מה הוא עושה, הוא עירער מאזן עדין של
מאות בשנים. הוא פירק את נשקם של הדרוזים,
מפני שהיו בעלי־הברית של אש״ף, וחימש את
הפלאנגות, מפני שהיו בעלי־בריתנו.

עכשיו, בצאתו משם בלב כבד, הוא
משאיר אחריו את זרע הפורענות.

הפלאנגות לא יהססו אף לרגע לערוך שם
מרחץ־דמים נורא, שלעומתו יחווירו גם צברה
ושאתילא. הדרוזים הנואשים יקראו לעזרת כל מי
שיכול לעזור — סורים, פלסטינים מכל הסוגים,
רוסים. דרוזים ישראליים יחושו לעזרתם בכל
דרך. והאם יוכלו חיילי צה״ל לעמוד מנגד,
במרחק כמה דקות? אם יבואו כוחות בינלאומיים,
ייבלעו בתוך המערבולת. אם יגיע הצבא הלבנוני,
הכפוף לפלאנגות, יהיה האסון גדול עוד יותר.

יקרה מה שיקרה — העולם כולו
יאשים את ישראל. ולא בלי צדק.

זוהי רק ההתחלה. את הסוף מי ישורנו.
בניגוד לגדה המערבית, לבנון היא ארץ

האספקה, אם לא יקומו לאורכן היאחזויות? מתי
נפסיק לדבר על לבנון הדרומית, ונתחיל לדבר
על •איזור צור וצידון״? מתי ימאס הרב משה
לווינגר בחברון, ויתבע לחדש הרובע היהודי
בנבטיה?
מטורף? לא יותר מכל מה שקרה עד עכשיו).

משלת ישראל אומרת שלא ניסוג מלבנון
אלא אם כז יעשו כן גם הסורים.

ף ינתיים אנחנו דבוקים לנייר ומפרפרים.
^ במשך חודשים ארוכים ניהלנו משא־ומתן
מייגע עם. ממשלת׳ לבנון — אותה קבוצה
זעירה של פוליטיקאים, המייצגת את העשירים
המופלגים של איזור ביירות והסביבה.

לבסוף חתמנו ברוב פאר על הסכם,
שאינו שדה את הנייר שעלד הוא
כתוב. כמו הסכם קמם־דייוויד על
האוטונומיה המפורסמת, הוא מבוסס
על רמייה עצמית והדדית.
אחרי זה התווכחנו עד בוש על ההיערכות
החדשה, שאינה נקראת נסיגה. הלבנונים לא
הסכימו, האמריקאים לא התנגדו, מנחם בגץ
הוזמן ולא נסע, הממשלה החליטה מה שהחליטה.

אז מה?

הזבוב הדבוק מזיז את אחת מרגליו. אולי
יהיה לו נוח יותר כך.

הזבובים בשליש התחתון של גליל
נייר-הזבוביס אומרים שלא יעזבו את
הדבק אלא אם הזבוביסבשליש העליון
של הגליל יסתלקו גם הם.

אבל הוא נשאר דבוק, והוא ממשיך
לפרפר.

מצחיק? אין זה מצחיק כלל.
הסורים דבוקים בלבנון כמונו, אך מטעמים
שונים. הם מנהלים מישחק מסובך בקרב הכוחות
הפלסטיניים החונים שם, כדי להכניע את אש׳ף
לרצונם. הם מעורבים מאוד במישחקים הפנימיים
בלבנון, כשהם תומכים פעם בפלאנגות, פעם
באויביהן הנוצריים של הפלאנגות, פעם בדרוזים
ופעם בכולם גם יחד, זה נגד זה. חוץ מזה יש
לחאפט׳ אל־אסד בעיות פנימיות חמורות בסוריה
עצמה.

^ ל עוד הזבוב חי ויכול לנוע, יש לו תיקווה
^ אחת להינצל ותיקווה אחת בילבד.

הוא יכול לעשות מאמץ עלדן כדי
להינתק מנייר־הזבובים.
לא לשחרר רגל אחת, ולא להזיז שתי רגליים
— אלא להינתק כולו.

יש רק דרך אחת להיחלץ מבית־המשוגעים
ששמו לבנון: לצאת משם.
לגמרי. מייד. בלי שום תנאי. כל עוד
נפשנו בנו.

מי שומר על חדר! של שימחה איליך, האם יאלץ רנני מיד 1א ר שמו־את
שירותיו של שרן־־דין וכיצד נולד השם ״אלברט פילות״
בתוקף תפקידו כממלא־מקום
שר־החקלאות, מעיין
ראש״הממשלה מנחם בגין
בכל בוקר בקיטעי עיתונות
הנוגעים למישרד. כאשר קרא

אותם. מכיוון שחדרו צר הוא
העלה הצעה לארח את המיש•
לחת לדיונים בחדרו המיותם של
ארליך במישרד־החקלאות, ובדרך
זו אף להנציח את דברו. רק

שחה | 1¥ך 111 שבא לאזכרה לשימחה ארליך באיחור קל,
11 1111 1 1 4חזר לשיגרת עיסוקו מיד אחרי סיום
הסקס. שר האנרגיה והתשתית עיין בסדר־יום שהגישה לו מזכירתו
והמליץ לה לשנות את התוכנית הרשומה. בדרכו החוצה הוא עוד
הספיק להתראיין לכתב עיתים בענייני דיומא, והשיב על שאלותיה.

משם בגין:

1מניח אבן על מצבתו של סגן ראש־הממסלה
[ ושר־החקלאות שימחה ארליך, באזכרה ביום
ה״ 30 למותו. בלחץ המישפחה לא קיימה המיפלגה הליברלית טקס
אזכרה רב־משתתפים במוסיאון תל־אביב, כפי שראשי המיפלגה
התכוונו לעשות. מוקיריו עלו לקיברו בבית״הקברות בנחלת״יצחק.

בשבוע שעבר את הידיעה על
השמדת פירות־העונה, הוא מיהר
לטלפן לסגן שר־החקלאות
פסח (״פייסי״ו גרופר וזעק
בטלפון :״פייסי, מה קרה איתכם?
מה אתם זורקים פירות לים?
תחלקו אותם לעניים!״
במיזנון הכנסת התבדחו
שלגרופר יש 90 אחוז כישורים
לתפקיד שר־החקלאות ו־ססו
אחוז סיכוי לקבל אותו.
גרופר עצמו לא התרגש
מהודעת ראש־הממשלה שהוא
דוחה את נסיעתו לארצות־הברית
מ״סיבות אישיות״. .זה
צריך להיות מקור לגאווה
שראש־הממשלה דוחה הזמנה
כזאת,״ אמר גרופה ״ולא סימן
לחולשה.״
למזכירתו של שר־החקל־אות
המנוח שימחה ארליך יש
בוודאי השגות על הדרך שבה
יונצח שמו של הבוס שלה
לשעבר. בשבוע שעבר באה
למישרד־החקלאות מישלחת
חקלאית מפורטו״ריקו, בראשות
שרי החקלאות והאוצר שם.
מנהל רשות־התיכנון של מיש-
רד־החקלאות הישראלי שמואל
פוהורילם היה אמור לארח

התקרב פוהורילס לחדרו של
השר קפצה עליו דפנה בר־לב
וקראה לעברו :״איך אתה מעז
לבוא לכאן?״ היא המשיכה
לצעוק לעברו, קיללה אותו
והתייצבה בינו ובין דלת החדר
כדי למנוע את כניסתו.
פוהורילס חזר בו מכוונתו ואירח
את המישלחת בחדר אחר.
בר־לב, המחוסרת כרגע
עבודה, תצא בקרוב במישלחת
המישרד לסיור באירופה. את
הנסיעה אירגן יושב־ראש ועדת־הנסיעות
במישרד עמיקם
סמנכ״ל שהוא שפירא,
המישרד והיה עוזרו של ארליך.
המועמד להחליפו כאשר יתמנה
גרופר לשר הוא אריה זייף,
עוזרו של השר המיועד.
ח״כים רבים מגלים
שכאשר הם עוזבים את מישכן
הכנסת, מוכתמים שולי ביגדיהם.
בשבוע שעבר ישבו במיזנון ח״כי
הליברלים כני שליטא, אלי
קולאס ויצחק(.זיגי״< זייגר,
והעלו השערות שונות לגבי
מקור הכתמים. בסופה של שיחה
הם יצאו לשטח לבדוק וגילו
עובדות מאלפות. צירי הכיסאות
במליאה משוחים בגריז, המוצא

|) 1ךךך 1*1111111 1משוחח עם סגן שר־החקלאות פסח
11^ . 4גרופר (מימין) לפני תחילת האזכרה
^ 1 1/1
לשר החקלאות המנוח. גרופר התעניין בתחבושת שעיסרה את כף
ידו הימנית של שר־התיקשורת, ואף התבדח שאולי הוא נפצע מרוב
ניסיונות לחייג בטלפון. ציפורי הסביר שעבר ניתוח״קל בידו.
את דרכו למיכנסי היושבים על
הכיסא. בחדרי־הוועדות נמצא
גריז בחיבורי הברזלים של
השולחנות. השלושה פנו למזכיר
הכנסת שמואל יעקום סון, וזה
הבטיח לנקות את המקומות

שבהם יש גריז, כדי שביגדי
הח״כים לא יתלכלכו, על אחת
כמה וכמה בשבוע העבודה
האחרון שלהם בכנסת.
עבר משותף יש ליהושע
מצא, יושב־ראש הדירקטוריון

של שיכון ופיתוח וחבר מרכז
חרות, ואליהו נאווי, ראש
עיריית באר״שבע. כאשר נפגשו
השניים בטקס איכלוס פרוייקט
דירות של שיכון ופיתוח
בבירת־הנגב, התברר שהם למדו
בנעוריהם בירושלים. כאשר
גילו ששניהם למדו בבית״הספר
אליאנס, שאל מצא את נאווי:
״אתה למדת אצל אדון לוי?״
כאשר היתה התשובה חיובית הם
לא התאפקו וחיקו את נאום
המורה לוי לילדים המפריעים:
״אביך טוב, אמך טובה. רק אתה
כלב בן־כלבי
הרב מנחם פורוש כעם
מאוד. בעת שהציע מעל בימת
הכנסת לדון במעצר החרדים
בירושלים, הוא קרא לעבר
שר־החינוך והתרבות זבולון
המר :״הבטחת שתבנה קיר
שיפריד בין איזור החפירות ובין
מקום הקבורה בשטח החפירות!״
המר קם על רגליו ואמר לפורוש:
״הבטחתי לך, והקיר ייבנה.״
סיכם את הדו־שיח ח״כ העבודה
החיפאי שבח ווים :״יש
קואליציות מקיר אל קיר ויש
קואליציות שמתמוטטות בגלל
קיר״.
מעל בימת הכנסת נאם
שר־התחבורה חיים קורפו.
באולם נכחו ארבעה ח״כים
שרעדו מקור בגלל עוצמת
המיזוג שהופעל באולם. כשנכנסה
ח״כ העבודה דבורה נמיר
למליאה, קראה בקול :״קר פה!״
העיר את תשומת ליבה וייס:
״קורפו״.
כאשר הפגינו חברי הוועד
לסולידריות עם אוניברסיטת
ביר־זית בחברון, ניגשה אליהם
ח״כ התחיה גאולה כהן,
שהיתה במקום, ושאלה אותם
לזהותם. אחד המפגינים, אבי
מוגרבי, חבר קבוצת יש גבול
ובן למישפחת קולנוענים השיב:
״אנחנו מהוועד לסולידריות
עם אוניברסיטת ביר־זית. ומי
את?״ כהן לא השיבה והסתלקה
כלעומת שבאה.
הנשיא החדש חיים
הרצוג מתגעגע להרצליה־פיתוח.
מדי סוף־שבוע, כאשר
הוא אינו עסוק בענייני מדינה
רישמיים, הוא חוזר מירושלים
לביתו בהרצליה ומטייל בשעות
הדימדומים על שפת הים עם
אשתו אורה ועם כלבו.
הקרנת סרט־הקולנוע הרי
המזוהם במוצאי יום רביעי
שעבר בטלוויזיה, הפכה לנושא
שיחה בין הכתב הפרלמנטרי של
הטלוויזיה חיים יבין, ועמיתו
מהצהרון ידיעות אחרונות
גדעון רייבר. שניהם הביעו
פליאה זה באוזני רעהו על גודש
האלימות שהוגש מעל המירקע.
יבין אף סיפר שהוא ביקש את
ילדיו לעזוב את חדר־האורחים
כדי שלא יצפו בסרט.
מה הוא חושש להפסיד?
ח״כ חרות יגאל כהן־אורגד
הודיע בסוף השבוע שעבר שהוא
מבטל את השתתפותו במישלחת
הכנסת היוצאת השבוע לונצד
אלה ולקולומביה. חבריו לסיעה
נזכרו שכאשר יגאל הורוביץ
עמד להחליט על עתידו כשר־האוצר,
הוא הציע שהממשלה
תאשר את מינויו של כהן־אורגד
כסגנו. הדיון בממשלה היה אמור
להיערך ביום הראשון, אך יומיים
לפני כן, בגיליון ערב שבת של
אהד הצהרונים, פורסמה ידיעה
שבה דווח שהח״כ ניצל, כביכול
את מעמדו להשגת טובות הנאה
לבני־מישפחה. ראש־הממשלה
הציע להמתין שבוע־שבועיים
עד לבירור העניין. בינתיים
העולם הזה 2395

התפטר הורוביץ, במקומו מונה
— יורם ארידור, וכהן־אורגד
כבר לא נבחר כסגן.
״מה הוא עושה כאן?״
שאלו רבים מבאי־המסיבה
שנערכה בביתם של עורו־הדיו
יעקב כץ ואשתו אורלי ידיעות כתבת
אזולאי,
אחרונות. האורח היה ח״כ רוני
מילוא, שבא למקום בלוויית
אשתו אלישבע. כץ ערך את
המסיבה לכבוד חברו העיתונאי
והסופר יגאל גלאי, לרגל צאת
י י סיפרו הרביעי, דברים בגליה.
המארח וחתן השימחה הזמינו כל
אחד בנפרד את חבריהם למסיבה.
מילוא, כפי שהסתבר, הוא ידידו
של כץ עוד מתקופת לימודי
המישפטים של השניים באוניברסיטת
תל־אביב. כץ, המתמחה
במישפטי גירושין, אמר לו :״לפי
מה שקראתי בעיתונים נראה לי
שעוד מעט תזדקק לשירותים
שלי.״ מילוא, שהבין את הרמז,
הסביר בקול רם שאשתו נוסעת
לשנת לימודים בארצות־הברית.
בין האורחים שהזמין גלאי

היתה רחל צלניק, אשתו של
חברו הטוב אמנץ אברמו־כיץ,
כתב מעריב השוהה עתה
בשנת לימודי עיתונות בארצות
הברית. אורח אחר, איש הרדיו
הוותיק זאב ענר, התאקלם
במהירות בדירה. הוא חלץ את
נעליו ובעודו מסתובב יחף גייס
לצוות תוכניתו מחפשים א ת
המטמון את רופא הילדים
נחמיה קיסר, שבא אף הוא
למסיבה. בעוד ענר הסתובב יחף,
״ בא למסיבה כתב בתי־המישפט
של ידיעות אחרונות יחזקאל
(״ראש העיר״) אדירם, כשהוא
נעול בנעלי התעמלות. העיר
אחד מחבריו :״מרוב שיחזקאל
מסגיר עבריינים למישטרה הוא
התחיל לנעול נעלי התעמלות
כמוהם.״
סמוך לחצות באה למקום
הרוזנת כריסטינה פאולוצ׳י
בלוויית חברה רופא־השיניים
עמי ויז׳נסקי. היא התנצלה
שלא תוכל לשהות במקום זמן
רב מפני שעליה לטוס לחדל
בשעה 5בבוקר.
ח״כ מילוא רגז על פרשת

ההתרמות למען דם בן־מאיר
במשכיר המרכזי .״לפני הבחי־

רות הליכוד נותן כסף לציבור
ואילו המערך סוחט אותו
מהציבור בכוח.״
נהגה של השרה שרה
דורון היה מופתע. הוא שאל
אותה באיזו שעה לבוא אליה
למחרת כדי לקחת אותה מביתה,
והיא אמרה לו :״השתגעת? אתה
תבוא לקחת אותי מפתח־תיקווה ברחוב המיפלגה לבניין אבן-גבירול? יש לי קו 32 מתחת
לבית עד למיפלגה.״ גם נהג־האוטובוס
היה המום. כשעלתה
דורון לאוטובוס שאל אותה ״מה,
לשר בלי תיק אין רכב צמוד?״
דורון מתארגנת עתה
לאיוש לישכתה, שתהיה מורכבת
על טהרת נשים. היא
מחפשת עוזרת אישית, עורכת״
דין במיקצועה שהתמחתה בחוקי
עבודה, ראש־לישכה ומזכירה.
איר נולד השם אלברט
פירות? מחבר הטכסט של
תשדיר־השירות ואבי השם,
העיתונאי דידי מנוסי, סיפר
שהשם ניתן למעשה על שמו של
השחקן אלברט כהן, שהיה
אמור למלא את התפקיד. לבסוף
נבחר השחקן חיים בנאי אך
השם נשאר. בערב ראיונות
השבוע הזה שאל מני פאר את
מנוסי מדוע בכל־זאת בחרו בשם
כזה. ענה מנוסי :״כי אם היינו
בוחרים שם אשכנזי, כמו זלמן
למשל, אף אחד לא היה מאמין
שהוא ירקן.״ שאל פאר :״ולמה
לא שם ישראלי?״ ענה מנוסי:
״ישראלי עובד? אף אחד לא היה
מאמין שזה יתכן.״ מנוסי הסביר
שהם העדיפו שם בולגרי על פני
שם צפון־אפריקאי.
באותו ערב נשאל השחקן־
בדרן גדי יגיל על קשריו עם
התיאטרון. יגיל סיפר שראשית
דרכו בתיאטרון היתה בעבודת
מסגרות. במסגר הוא היה בן
העובדים שהתקינו את חלונות
האלומיניום בתיאטרון חיפה.
יגיל הופיע בשבוע שעבר
לפני אמהות ברוכות־ילדים
שבאו ליום של כיף בפארק
הירקון בתל-אביב. מזכ״ל נעמת
מאשה לובלסקי היתה
מופתעת כאשר הזכיר לה יגיל
שאחיה גדי שורק, למד איתו
ביחד באותה כיתה בבית־הספר
שפרינצק בחיפה. יגיל סיפר

הדוןןק 1בת כמעט עשרה חודשים, יושבת על בירכי אמה נלה, אשתו של ח׳כ העבודה גד
. 1 1 }711 1 / 1 1 1יעקובי. השלושה באו לסתיהה מחודשת של הדולסינריוס בתל־אביב, שס מוצגת
תוכנית קיץ לילדים, שנערכה בצהרי יוס״השישי שעבר. נלה היא אשתו השנייה של יושב״ראש
ועדת־הכלכלה של הכנסת, והרומן ביניהם היה בזמנו הנושא המדובר ביותר במיסלגה ובכנסת.
שאחיה של לובלסקי היה אז
הבדרן של הכיתה. היום הוא
בעליו של המיטבח בתל־אביב.
החל מיום השני שעבר
נשמע קול אחר בתוכנית הבוקר
של גלי צה״ל, שבע אפס שבע.
העיתונאי צבי רימון, יועצו
לענייני תיקשורת של שר־התיירות
אברהם שריר,
מחליף את המגיש הקבוע של
התוכנית, אלכם אנסקי, שיצא
לחופשה בת חודש ימים. רימון,
העושה מילואים בגלי צה״ל
במחלקת־החדשות, הסכים להחליף
את אנסקי רק אחרי שהובטח
לו שהמדובר בחופשה המגיעה
לאנסקי ולא שום סיבה אחרת.
רימון, אבי רעיון הטלפון
האדום של התחנה הצבאית,
אינו מרוצה מדבר אחד. הוא
צריר לקום בוקר־בוקר בשעה

4.15 כדי להיות בתחנה ב־5
ולהתחיל לעבור על עיתוני־הבוקר.
רימון מספר שקימה
בשעה כל־כך מוקדמת קשה
עליו מאוד.
השר שריר זכה השבוע
לגידופים מפעילי הליכוד בטבריה.
הוא פתח את חגיגות
פסטיבל כינרת ובירך את
ראש־העיריה יגאל ביבי, איש

ויתקון, לדחות את הישיבה
בטענה שהוא אינו מרגיש טוב.
רודה סירב לקבל את בקשת
ויתקון, חבר בית־הדין המיש־מעתי
של ההתאחדות לכדורגל.
ויתקון התלונן לפני ועדת־האתיקה
שרודה עשה מעשה לא
חברי לעמית במיקצוע. עתה
תכריע בכך ועדת האתיקה.

| 1111111ל 1ן * ך פגש בבימאי הפולני רומן פולנסקי(משמאל)
1 #1 |# 111 111 והציע לו רעיון מקורי. קולר, המנהל את חברת
סרטי מרתון בארץ, אמר לפולנסקי שהוא טובן לקחת על עצמו צילום
מחודש של סכין במים, סירסו בשחור־לבן של פולנסקי שהיקנה לו
תהילה עולמית. קולר הציע לצלם את הסרט, שבו משתתפים שלושה
שחקנים, בצבע, בחוף הננרת או בחוף אילת, עם שחקנים
אמריקאיים. הגיב פולנסקי. .זה כמו לשכב מחדש עם אשה שטמנה
התגרשת לפני 20 שנה, אבל לפעמים זה מעניין ׳.קולר לא נואש והוא
מנהל משא״ומתן לרכישת זכויות ההסרטה המחודשת על־פי
התסריט המקורי עם חברת״הסרטים הפולנית פילם פולסקי.

71 1 1 1 1 7111 *111 לשעבר מלנת״היופי מציתה סיגריה מסיגריה שנתנה לה חברתה לאה בן־נפתלי,
11 111/ 111 #11 שהיתה סגנית ראשונה בתחרות שבה ניצחה שדה. השתיים באו למועדוו״רוק
ברחוב הירקון בתל־אביב בדי לצפות בהופעה של להקת הקליק. הן היו אורחות מנהל״המועדון.
העולם הזה 2395

המפד״ל, על פועלו למען פיתוח
התיירות בעירו. כשסיים את
דבריו נזעקו הפעילים והתרעמו
ששלושה חודשים לפגי הבחירות
המוניציפליות הוא משבח
ראש־עיריה ממיפלגה יריבה.
האם הוא לא חברי? סגן
בכיר לפרקליטות מחוז תל־אביב
אמנון רודה, הועמד לדין לפני
ועדת־האתיקה של לישכת
עורכי־הדין. הסיבה — בדיון
שהתברר בבית־המישפט ביקש
נציג ההגנה, עורר-הדין מיכה

מנהל מחלקת האירועים

של עיריית תל־אביב יעקב
מנדל ביקש לבדוק את שטח
ההופעות בגן־העצמאות לפני
ההתרחשות. הוא הציע לבנו בן
ה־ 6ט ל להתלוות אליו. כשהילד
שאל מה יהיה שם, ענה מנדל,
בעלה של הזמרת דורית
ראובני :״יהיו שם דברים
עליזים.״ כשבאו השניים למקום,
התברר שהם הקדימו והמקום
היה ריק. שאל טל בקול רם:
״אבא. איפה העליזים?״

בלננים

סאת דניאלה שמי

ם ד 1ע מפסיד הדולפינריום .
ו אי פהיש רו ב ל לי כו ד
רכז ההפקות בעירייה רמי
לוי בא אף הוא לגן, נלווית שני
ילדיו, לראות איך הוכן המקום
להופעה. שוטר שהיה שם שאל
אותו למעשיו. כשענה שבא
לטייל, אמר לו השוטר. :לכאן
אתה בא לטייל? קח מיד את
הילדים שלך והסתלק מפה!״ .
השחקן יוסי סולק,
המשחק בתפקיד הראשי בהצגה
העקומים של תיאטרון חיפה,
קרע שריר ברגלו בעיצומה של
ההצגה. איש בקהל לא הרגיש
בכך. רק בסוף ההצגה, כשירד
המסך, התפנה פולק לטפל
בעצמו.

בין 90 אחוז כישורים ובין 140
אחוז אינפלציה•
הנ״ל. :לאור מצב
העניינים המסתבר בלבנון החליט
ראש־הממשלה על נסיגה
חד־צדדית מוושינגטון׳.

• ח״כ תמ״י

א ה רון.

אבו-חצירא, על שאלה מה
עשתה תמ׳י בשנה האחרונה:
.איני יכול לומר הרבה בעניין זה,
והדברים עוד יסופרו פעם׳.

העיתונאי

יואל

מרקוס. :שעה שהכל מדברים
בליכוד על מילחמת־ירושה
מתגלה(משה) ארנס כיותר בגין
מבגין׳.

| 1ך ך 8ו י מנהל האירועים של מוסיאון תל־אביג, משקה
#11# /ביין את אשת יחסי״הציבור של חנרת״משקאות,

שלי שבדרון. סמל הביא מנראזיל סרס על צמרת המוסיקה
הבראזילית, בשם הברברים המתוקים, המוקרן עתה בהקרנות
מיוחדות במוסיאון. החברה שבה עובדת שבדרון נתנה את חסותה
להקרנות בצורת שתיה חינם לצופים. סמל הנלהב, שתה ללא הרף.
כשבא גיזבר תנועת החרות
בבאר־שבע יעקב ברקאי
למישרדו הפרטי ברחוב הפלמ״ח
בעיר, הוא נדהם. בפתח הדלת
היתה מונחת מעטפה ובתוכה
שני צ׳קים. האחד על סכום של
10,453 שקל והשני, קטן יותר,
בסכום של 1,058 שקל. על
הצ׳קים הופיעה חותמת של
חברת ספורט הנגב. ברקאי
ניסה להיזכר מדוע חייבת לו
חברה זו כסף — ולא הצליח. מה
שכן הצליח להיזכר: בעל החברה,
עמיחי מאור, הוא מחברי
סניף חרות בעיר ומהמתמודדים
על ראשות הסניף. ברקאי לא
היסס. הוא סגר את חנותו ומיהר
למישטרת באר־שבע כדי לדווח
על המציאה.

זאת האמת!

פסוק• ה ש בו ע
• שר האנרגיה והתשתית
מטעם הליברלים,
יצחק מודעי על אנשי חרות:

אריה נאור ואשתו, וזסופסת מרים נאור

.יש להם תפיסה פופוליסטית,
עידוד המוני העם על חשבון
העשירים המנצלים.״ יש לי
רושם שזו גם השקפתו של דויד
לוי, לא רק של יורם ארידור׳.
• הנ״ל. :כן, קיים קשר
ריגשי בין פופוליזים ובין
פאשיזים׳.
• הרב מנחם הכהן, על
מאבק מודעי״ארידור. :הקרב
הפוליטי־מיפלגתי נערך השבוע

• מועמד שינוי לראשות
עיריית תל־אביב,
ח״ב מרדכי וירשובסקי*•:
.בצפון (תל־אביב) אתה מרים־
טלפון ובדרום אתה צריף להרים
שולחן׳.

• נציג אגודת ישראל
במועצת עיריית תל- בנימין הרב
אביב,
שיצרסקי. :אני משוכנע שלוא
בעלי־העסקים בדולפינריום
היו סוגרים את המקום
בשבת, האלוקים היה עוזר להם,
והם היו יוצאים מהצרות הכספיות
שנקלעו אליהם.״

• ממלא-מקום ראש
עיריית תל-אביב מטעם
חרות, יגאל גריסל. :אם

יעשו בחירות בבתי־הסוהר, יהיה
לנו שם רוב מוחלט׳.
• הנ״ל. :יש גם שני
למד־עיינים(יצחק) ארצי מפרץ)
אוניקובסקי. אני קורא. להם
המוצצים והמתנצלים. הם
מחזיקים בעירייה בראשות
שישה אגפים וחברות עירוניות.
במחיר הזה יכולתי לקנות שלוש
פעמים את המערך׳.
• המשורר יב״י. :כשכבש
וכיבשה בדמות בני־אדם
ילמדו לחיות בצוותא, יש סיכוי
סביר שהזאב ישאר מחוסר ״י
משטמה׳.
• הנ״ל. :נון־קונפורמיסט
מסובסד, אל תצעק נגר המימסד
שבשערו אתה ניצב ועכוזך
חשוף׳.
העולם הזה 2395

סתימה גנחד, קצוהשמל.,שמשהשבותו 1 .חח7ף...
הייתיהול תבצע חינחד
עד ה31.8.83-

שמונה בערב ופתאום, הפסקת
חשמל. בתחילה את חושבת
שבטח אצל כולם, אך עד מהרה
מתברר לך שלא. אולי לא שלמת
את חשבון החשמל בזמן ל חיטוט
מהיר במגירות(לאור פנס כיס)
מראה לך שהכל בסדר. אז מה
לא בסדרי
כל החשמלאים שאת מכירה גמרו
מזמן לעבוד.
את אומרת לעצמך, הלוואי והיה
לי ידיד חשמלאי ומי יודע אם
הוא כעת בבית ואולי אין לו את
החלקים הדרושים?
בינתיים, נגמרים כל הנרות
שאספת אצל השכנים, הילד בוכה
(הוא רגיל לישון עם אור קטן)
ואת תוכנית הטלויזיה שרצית
לראות -הפסדת. אפילו את
השעון החשמלי אי אפשר לכוון
למחר בבוקר...
זוהי רק דוגמא של תקלה קטנה
שלכאורה אינה גורלית אך
בהחלט אינה נעימה. היא עולה
בעצבים,במתח ולפעמים
בהרבה כסף.
יותרלא תצטרכי לבזבז׳
זמן בחיפושים אחרי
בעלי מלאכה שבעצם
אינך מכירה אותם ואת
מהימנותם. אנחנו,
״ידי זהבי׳ חשבנו עליך.
השירות שאנו מציעים
בא לפתור בעיות ותקלות
מכל הסוגים.

שיחת חדש
שחו! זהב

ב״ידי זהב״ עובדים אנשי מקצוע
מעולים עם ידע ונסיון של שנים,
תפקידם לעזור לך במהירות
וביעילות ומה שהכי חשוב -
באחריות.

1117011370־
24 שעות ניממ,)1
0007׳ 01 משו
מהיום אתם יכולים לפתור כל
תקלה פתאומית בבית, בכל שעה
.שלא תהיה, ע״י חיוג אחד. טלפנו
ואנו נבוא אליכם מיד

4מחיר חסכון למנוי ־ $99.לשנה
במקום 110.אפשרות
בשלשה תשלומים שווים).
-4תיקון ראשון(עד־ 1000.שקל)
על חשבוננו לכל מי שמצטרף
כמנוי ל״ידי זהב״.
300/0 •4הנחה על כל תיקון למי
שאינו מנוי בחודש המבצע.
לדוגמא: ברז דולף 399ש׳
במקום 610ש׳
התקנת פלורסנט 599ש׳
במקום 860ש׳
נזילה בכיור 475ש׳ במקום
680ש׳
פתיחת ביוב בשירותים 999ש׳
במקום 1470 שי.
המחירים כוללים את הנסיעה
לבית הלקוח ואת ביצוע העבודה.
החלפים(לפי בחירתך) אינם
^כלולים במחיר.

שיחתים מיוחדים השיחתיס ננסניס הניתנים
הניתנים חינם
7ממיים ב!,ן יזוו1״ בהנחה לממיים
-4תיקון תקלות
במערכתעדהמים ב״ידיזהב״
הביתית(כולל צנרת)

הסיחו7ן נ1ע
!סחיויס סבירים
נ 7סיטעז״ן
אינו ממי)

4סגירה או סתימת קירות
לחבור לשעון המים.
בניגוד לאופן בו מתנהל שוק
שאינם קשורים לתקלה.
התיקונים,ל״ידי זהב״ יש מחירים •4תיקון תקלות במערכת הביוב
הביתית עד לקו הביוב הציבורי 4תיקוני חשמל חיצוניים.
קבועים לכל סוגי התיקון ו/או
4תיקון דלתות כניסה.
או המשותף.
לפי שעות עבודה.
4החלפת זגוגיות שבורות.
עבור חלפים נגבה תשלום לפי
4תיקון תקלות במערכת
•4חומרים(מרצפות, חרסינות)
המחירון של החברה.
החשמל עד למונה הדירתי
הדרושים לצורך השבת
ובתחום הדירה(לא כולל
המצב לקדמותו.
מכשירי חשמל, מנורות או
מכשירים המתחברים לשקע) .״ידי זהבי׳ משיבות תמיד את
המצב לקדמותו לאחר ביצוע
4תיקון תקלות בחלונות,
התיקון(כולל ניקיון).
דלתות, תריסים, ווי נעילה
וסוגרים.
)השירותים כוללים את הנסיעה
לבית הלקוח ואת ביצוע העבודה
(לא כולל חלפים).
הצטרף שדחינם
ו״ידיזהב״
,ידי זהב״
טעונת בחש ד,1
בחינה ובקויות. בבארשבע בעומר נביחשוים.
בקרוב בשאו עוי
הארץ.
4תל־אביב
טל 03-289827/284739 :
4חיפה
טל 04-251279/251167:
•4ירושלים
טל 02-527740/1:
באר־שבע
טל 057-32030/33235 :

תנקז ארצי 24 שענת ביתתה

באפשרותך לרכוש מנוי שנתי
ל״ ידי זהב״ ,מנוי המקנה לך
חסכון כספי גדול ומבטיח
אותך לשנה שלמה בפני כל
התקלות.

•4גם מי שאין לו מנוי וקרתה לו
תקלה בבית, יכול להזעיק את
״ידי זהב״ ע״י קריאת שירות.

03-284739

שירש ׳ תין ! תים 2 4 -שעה ! 1ימנ 1מ
וימריעקבסון טמיר

מקרר קתים באמקור.

נ קו ד ה.
מזע קונים באנזקוה

״מזגן הספריה״

מזגן הספריה המפוצל של אמקור,
יעיל, קומפקטי ונאה למראה.
מכיוון שמשקלו פחות
נד 20ק׳׳ג, ניתן להניחו על מדף,
שידה או שולחן. יחידת המדחס
שלו ניתנת להתקנה מחוץ לבית.
הגימור הנאה, הפעולה השקטה
ועוצמת האויר המוזרם הופכים
אותו למזגן אידיאלי*:

״מזגן מפוצל״

0 0 1כ<ז^_£וו - 5״המזגן השקט״
דגם יפהפה זה הינו קל ובעל
פרופיל צר ב מיוח ד רד ׳ 85 יציב
בפעולתו ולא מרעיד מכיוון
שיחידת המדחס שלו מותקנת
מחוץ לחדר הממוזג.
רחש המנוע ל א מורגש, אך האויר
הקריר שהוא מזרים מורגש ועוד
איך.

ה־במ הוא ב על עוצמת קירור
וחימום גדולה. הוא מיועד
לחדרים גדולים, חנויות ומקומות
המאכלסים אנשים רבים. ה־_£1
מיועד למקומות קטנים יותר.
שניהם מוצעים בתוספת חימום,
דבר העושה אותם ליעילים גם
בחורף. בולמי רעשים מיוחדים
הם הסיבה לפעולתם השקטה
ב מיוח ד
ה־ב 4ווד 4,1מוצעים במספר
עוצמות תפוקה, אחת מהן בודאי
תתאים לך.

שו ש: סגוקוו
אידיאלי לחדרי שינה
מידותיו של הקומפקטי שלנו
קטנות משאר הדגמים, אך למרות
זאת הוא מפיק קור בענצמה
גדולה וזאת למה?
}/ 4כ״ס, במקום / 2ג כ״ס ב כל
המזגנים האחרים מסוע בשוק,
עושים אותו ליעיל יותר.
הוא שקט, קל לניקוי ומשתלב יפה
בריהוט הביתי. ניתן לה שיע ש
בתוספת חימום ובעוצמות תפוקה
שונות.

ליעוץ חינם ללא כל התחיבות, התקשר:

* עד גמר המלאי.

תל־אביב 458294,614281 :ירושלים 227281 :
חיפה ,515281 :באר־שבע.36878 :
מפיצים אססא וסוחרים מורשיס.

וימו־ יעקבסון טמיר

יעזוב את הבית הרביעי. האריות יוכלו שוב *
להשיג כל מה שירצו בתחום זה ויקבלו פיצוי *

מלא על הקשיים.

אהבה

השטח הרומנטי מבטיח מאוד. כבר בשנה
החולפת הרגישו בני המזל את טעמה הטוב
של האהבה. גם השנה הם יוכלו להמשיך
ולהנות. מכיוון שיופיטר ואוראנוס צמודים
האחד לשני, התוצאה של ההתאהבויות
1תחזית 1שנתית

האזוו הפגיע ביותו !
אצל האויותן
הגב!
יהיה השנה

אם עמדת במיבחנים הקשים שהוא מטיל
עליך תזבה בעזרה ממנו. הוא יבסס את
מעמדן בעבודה ויוסיף ביטחון רב.
למרות הקשיים, בני מזל אריה יוכלו
להוכיח את עצמם ולהצליח במה שהם יעשו.
למרות שהתקופה לא תהיה קלה, הם בכל
זאת יכולים להתקדם, ביחוד מפני שבינואר
עומד להיכנס לבית זה, הבית השישי, כוכב
יופיטר והוא עשוי להביא לקידום בבת אחת
ולהביא את האריות למקומות שעליהם
אפילו לא העזו לחלום.

בריאות

שוב מדובר על בית ,6ועל אותו כוכב
סטורן שאינו מפנק השנה את האריות. אם
כן, נושא הבריאות יהיה רגיש, והאריות
יצטרכו לשמור על עצמם ולא לבזבז את
הכוחות האחרונים. האיזור הפגיע במיוחד
השנה יהיה הגב. מי שיכול לטפל בגבו
בדרכים לא שיגרתיות יצא מורווח ויסבול
פחות.

* כספים

החודשיים הבאים, אוגוסט וספטמבר, לא
יהיו קלים מבחינה כספית. התחייבויות
שהאריות לקחו על עצמם עלולות להביא
אותם לחרדות ולדאגות. אולם מאוקטובר
יתברר שהשד אינו נורא כל כן, ולמעשה אין
צורן להיכנס לבהלה. באופן כללי המצב

הכספי יהיה משביע רצון. זאת לא אומרת
שהאריות חייבים לזרוק את כספם, למרות
שאת זה הם אוהבים. אם האריות לא יכנסו
למירוץ מטורף של ביזבוזים, הם יוכלו
להסתדר עם כספם ואפילו יוכלו לרכוש
לעצמם דברים.
מגזרים שטח זה הוא הבעייתי ביותר, מכיוון
שבדיוק בבית הרביעי, המסמל את הבית,
נמצא כוכב סטורן, אריות שירצו לעבור או
לשפץ את הדירה שבה הם גרים, יתקשו
לעשות זאת. נם אם יעברו דירה או ישפצו,
הם יתחלו בעיכובים ובתקלות מרגיזות, ולא

בתחילת השבוע עדיין תהיו מתוחים
ועייפים, המתח יתבטא בעיקר ביחסים
שביניכם ובין שאר בני
המישפחה. אגתפ נוטים
להאשים את כולם גם
אם אינכם צודקים.
בהמשך השבוע תרגישו
הרבה יותר מרוצים,
ושימחת החיים הרגילה
תחזור אליכם. חיי הא ו
2גמרס -
הבה ממש מבטיחים.
70באפ רי ל
אהבות ישנות עומדות
להסתיים, ואחרות כבר
מחכות. תהיו מאוד מושכים בתקופה הקרו בה
וכני המין השני לא יוכלו להתעלם מכם.

הפתעות בשטח הפיננסי יביאו למצב ־רוח
מצויין. אתם עומדים לשפר בצורה
משמעותית את מצבכם
הכלכלי. אנשי־עסקים
יצליחו מאוד בעיסקות
שהם מבצעים כעת.
לפתע יבואו אליהם
בהצעות מעניינות ומשתלמות
ויתנו בהם אמון.
פגישות רומנטיות יתו
2ביוני -
בצעו השבוע דרך נסי20
ביו לי
עות. כמעט אין סיכוי
לפגוש במישהו מושך
במקום שבו אתם גרים. כדאי להחליף את
המקום לימים ספורים. ולשנות אווירה.

השבוע תצטרכו להשגיח על מצב הבריאות.
אינכם חשים כל־כך טוב, ויתכן שתאלצו
להישאר בבית כמה
ימים, או לפחות למתן
מעט את הפעילות
היומיומית. המצב הכספי
עומד מעט להשתפר,
אך תתכוננו להוציא
כספים רבים על המקום
שבו אתם גרים. בשטח
האהבה אתם נוטים מדי יותר להיות ביקורתיים. וזה עלול
להביא למתיחות ביניכם ובין בני הזוג. מצב
זה עלול להיות ממושך. לחכות עד יעבור.

אחרי המתיחות והחששות שאיפיינו את
החודש האחרון אתם מתחילים להרגיש
יותר שוב. הבעיות
שהדאיגו אתכם עומדות
לחלוף, וסוף סוף
תוכלו למצוי פיתרן
משביע רצון לרעיה ה עיקרית
שהעסיקה א תכם.
חיי האהבה עומדים
כעת במיבחן. תצ 21
ביו לי -
טרכו להשתדל מאוד
21באוגוסט
להשביע את בני הזוג
שאינם חשים שוב
לאחרונה. המצב הכספי השתפר אן עדיין
אינו טוב, ולכן כדאי ל חסון ולא לבזבז.

השבוע תוכלו לחשוב על שינויים משמ עותיים
בצורת החיים. יתכן שזה הזמן
להחליט על מעבר
לדירה אחרת או אפילו
לעיר אחרת. נסיעה
שאתם עומדים לבצע
בקרוב עשויה לגרום
למהפכה עצומה בחיים
בשנתיים הקרובות. מי
שחשב לשנות את
מקום העבודה, כדאי
ו 2ב מ אי -
20ג ׳ וני
שימתין מעט ועדיין לא
יעשה דבר בכיוון זה.
הדברים יסתדרו מעצמם ובצורה הכי פחות
צפויה. עצות של בני מזלבתולה לא רצויות.

מצב הרוח ומצב הבריאות אינם טובים
במיוחד. אינכם משגילים על עצמכם
ומרגישים תשושים ועייפים.
גם אם הבוסים לא
מוכנים לתת לכם חופשה,
אתם חייבים לקחת
לעצמכם לפחות יומיים
חופש ולנוח. המאמץ
שבו אתם חיים מדלדל
את הכוחות ומביא
למתיחות עצומה. המצב
הכספי מתחיל להשתפר,
עדיין לא תוכלו
להשתחרר מכל הדאגות שהיו לכם בנושא
שזה, אולם כברמפציע האור בקצה המנהרה.

מצב הווח השנה
ר א יה יה קד
ואופטימי במיוחד
יוכלו להיות צמודים לתוכניות שהכינו
מראש. כדאי לקחת זאת בקלות, כי זו ב סן
הכל תקופה, וגם היא תחלוף כשכוכב סטורן

בתקופה זו רצוי שתרבו לצאת מהבית
ולפגוש בידידים משכבר הימים. חיי
החברה יהיו מאוד
מהנים, וכדאי להענות
להזמנות הרבות שיגיעו
אליכם בשבעות הב אים.
ידידים קרובים
יוכלו לעזור לכם להגיע
להחלטה בבעיה מסו בכת,
שאינכם יודעים
אין לפתור אותה. לא
תוכלו להתעלם מהמצב,
כנרא שתיאלצו
להכאיב למישהו קרוב.
זה מגיע לו, ואין סיבה שאת תסבלו במקומו.
לבסוף תגיעו להחלטה בעצת ידידים.

קארייה תעסיק אתכם השבוע במיוחד. שימו
לב לאלה שעובדים אתכם ובמיוחד תעקבו
אחרי ההתנהגות של
הממונים עליכם. תוכניות
חדשות הקשורות
אליכם מתבשלות כעת
במקום העבודה, ועדיף
שתדעו מה עומד לקרות.
למעשה עומדים להציע
לכם הצעה מעניינת.
אולם עליכם לבדוק אם
אינכם עומדים להיכנס
לנעליים הגדולות ממי־דתכם.
ידידים טובים עלולים לאכזבה,
כאשר תידרש מהם הפגנת נאמנות אליכם.

בתקופה זו אתפ שוב חושבים על נסיעה
לחוץ־לארץ. תוכלו לבצע אותם עם קצת יותר
העזה וחוצפה. עוד
החודש רצוי לארגן הכל
ולצאת. ידידים או קרובים
השוהים בחוץ-לארץ
עומדים להגיע לביקור,
כדאי שתצאו אתם
לטיול משותף. שטח
לימודים חדש מעסיק
אתכם כעת. כדאי
} 2בנו במבר ־
להירשם או לדאוג לכן
20בדצמבר
שתוכלו ללמוד בקרוב.
מובטחת לכם הצלחה. בשטח הרומנטי צפויות
הפתעות מעניינות. אל תקחו יוזמות.

תהיה מאוד בלתי צפוייה. אריות שהתכוננו
לאהבות קלילות והרפתקניות, יוכלו למצוא
את עצמם לפתע נישאים. ואילו לאחרים
צפויות הפתעות מסוג אחר. גם תינוקות
חדשים עשויים לשמח את בני המזל,
האוהבים ילדים. לא מן הנמנע שהורים
רבים שלהם יוולדו תינוקות השנה, ישתייכו
למזל זה. לספורטאים במזל אריה צפויות
הפתעות והצלחות, והחשוב מכל -אותם
הנהנים ממישחקי הימורים יצליחו השנה
יותר מאשר בכל שנה אחרת.

נסישת

למרות שהאריות לא מתכננים לעצמם
נסיעות, הם יסעו יותר מכפי שהם חושבים.
חלק מהנסיעות יהיו קשורות לשטח
העבודה, ואחרות יהיו לשם הנאה. אולם
אלה וגם אלה יביאו לקידום מיקצועי, אם כי
ממש במיקרה ובדרן אגב.
לסיכום, יש לזכור שהשנה הבאה לא
תהיה קלה, מצב הרוח לא יהיה מן הקלילים
והאופטימיים, אולם השנה תהיה הזדמנות
להתחזק ולבנות כל מה שדורש שינוי
ואירגון מחדש.

מצב הרוח אינו טוב במיוחד. בעיות צצות
כמעט כל שטח ותחום. במקום העבודה לא
מוכנים להבין את עמדתכם.
ומאשימים אתכם
בדברים שכלל אינכם
מעורבים בהם.
עליהם להבהיר לכולם
מהי האמת, ולא לחכות
שהאחרים יגלו את
צדקתכם. בעיות כספיות
מטרידות אתכם.
ו 2בדצמבר ־
__ כספי המישפחה או כס19
בינו א ר
פים ששייכים להורים
מבוגרים גורמים לכעס ולמתיחות. כדאי
להתייעץ עם אדם המבין בעניינים אלה.

סוף סוף להשתחרר
השבוע תוכלו
מהאחריות הרבה שהטילו עליכם במקום
העבודה. תוכלו לתאת
לחופשה עם בן הזוג
ולהתחשב מעט יותר
ברצונותיו ותוכניותיו.
הצעות חדשות עומדות
להגיע אליכם. יתכן
שתוכלו לפתוי בשותפות
חדשה עם ידיד
טוב או עם קרוב
מישפחה. החודש כדאי
להתייחס ברצינות לכל
הצעה שקשורה לשותפות. בשטח הרומנטי
ילן לכם. כעת תוכלו להענות בחיוב.

השבוע יתחיל במצב רוח מצויץ. תוכלו
לצאת לחופשה מהנה או לבצע בקרוב
גנסיעה לארץ אחרת.
במקום העבודה מוטלות
עליכם משימות
רבות אך עם מעט
תושיה ודמיון תוכלו
להשתחרר מהעומס ולהטיל
אותו על אלה
העובדים אתכם. ענייני
בריאות עלולים להע־
? סיק אתכם השבוע, לאו
דווקא הבריאות שלכם
אלא של בני מישפחה. קחו חכל יותר בקלות,
וזיכרו שלא רק אתם חייבים להקריב.

זה היה 011113הזר שהיה
בליון -העולם הזול־ שראה אור השבוע לפני 25 עמה בדיוק, הביא
סיפור בלעדי של עד ראיה ששב מביירות, ועקב אחרי פלישת חיילי
המארינס לארץ־הארזים. תחת הכותרת -אני הייתי שסד תיאר הנרי
בוקר את שראו עיניו. תחת הכותרת.תערוכת האפור הובא סיפורה
של תערוכת־העשור, שנועדה לגולל את הישגי המדינה, והביאה
במקומם ים של סיסמות נבובות ומבול של נתונים משעממים, מלווים
בתצלומי־ענק וברעיונות גמדיים. תחת הכותרת -שלוש פנים לדינה־,
הובא סיפורה של שחקנית התיאטרון דינה פסקידדוחץ, ששיחקה
בתפקיד אנה פראנק.
תחת הכותרת -ההאריירה טובה מאהבה־ הובא טיפות של טורד־

הדין הדתזי כמאל קאסם, אחת שהואשם על־ידי צעירה יהודיה, בהפרת
הבטחת נישואין. בין מועמדות -מלכת המים־ של -העולם הזה־ הופיעה
השבוע לפני 25 שנה גאולה אהתני, אחותה של הזמרת חנה אהתני.
בשער הגליון: אנשי מאתנם אמתקאיים בחופי בייתת.
חוק היום שבו נוסדה,,הבעולה השמית״
ל הגנ תמישפחותברוכותירדים איוגונים קול. מחתרת הרלינגר״
תותחי סיני רעמו. כוחות צה׳ל פרצו קדימה.
קול ישראל שידר בשורות־ניצחון מלהיבות,
יחד עם תחזית מזג־האוויר במיפרץ שלמה. דויד
בן־גוריון דיבר על מלכות שלישית, ורוב אזרחי
ישראל היו בטוחים כי סוף סוף נסתיימו צרות
המדינה.
אולם לא כל האזרחים האמינו בכן־ .בלב
אחדים מהם גברה מועקה עמוקה. הם חששו כי
הדי הניצחון הצבאי יתנדפו במהרה, וכי
בעיקבותיהם תבוא תבוסה מדינית מוחצת,
שתוצאותיה יהיו הרות־שואה לשנים רבות.
כרגיל לגבי אנשים האחוזים חרדה עמוקה,
חיפשו אנשים אלה איש את רעהו. פה ושם
נפגשו שניים בבית־קפה, מישהו אחר התקשר
בטלפון. כך נתקבצו, כמעט במיקרה, שיבעה
איש. הנטייה הראשונה היתה לפרסם אזהרה
רצינית, שתעמיד את האומה על גודל הסכנה.
אולם מחשבה שנייה לימדה אותם אחרת: אזהרה
סתמית לא תעזור במאומה. מה שדרוש הוא נסיון

להגיע אל שורשי התהליך, לגבש יסודות
לשינוי־ערכים בתפיסה הלאומית.
לדדי+ארלוזורוב+כנענים. כך התכנסו,
.ימים מעטים אחרי סיום מיבצע קדש, שיבעה
בדירה פרטית בתל־אביב, קיבלו על עצמם
משימה שנראתה פשוטה: לגבש מצע רעיוני
שלם חדש להנהגת האומה.
כבר הצעדים הראשונים הוכיחו שאין הדבר
קל כל עיקר. האנשים באו מחוגים שונים
ומשונים, דיברו במושגים שונים, התרגלו לדרכי
מחשבה שונות. היה צורך להתחיל לגמרי מן
ההתחלה: לגבש מונחים חדשים, לצרף אותם
למושגים, ואותם לדרכי מחשבה.
ההתקדמות היתה איטית. משנתקלו השיבעה
בסלע־מחלוקת, לא ניסו לעקוף אותו על־ידי
ניסוחי־פשרה. הם עצרו, דנו בבעיה עד שנתגלו
שורשיה וגובשה דיעה אחידה.
האנשים שסללו דרך זו באו מכיוונים שונים
מאוד. בין היתר היו שם:
• נתן ילין־מור היה ראש מרכז לח״י בשעה
שלכל שוטר בריטי היתה פקודה להרגו בו
במקום עם התגלותו. בהגיע המאבק האכזרי
בבריטים לשיאו, גברה בו הדעת כי מילחמת־השיחרור
נגד הכובש הזר בארץ חייבת להפוך

סנדק בן־גוויון ואב נוס

שלושה תצלומים מתוך טקס ברית״חמילה של נחמיה פרש, בנו של
שימעון פרס, ששמו נקרא על שם נחמיה כרמל, שלישו הצבאי של

אנשים
• ראש־הממשלה דויד בן־גוריון. :יש
בארץ מוסד אחד שלפניו אפשר לספר דברים
מבלי שיתפרסמו — עורכי העיתונים׳.
• חבר מועצת עיריית תל־אביב מטעם מפ׳ם,
יום ן 8ימכור. :פיקניק בישראל הוא תערובת
של חול, חרקים, עגבניות וענבים׳.
• שחקן תיאטרון זוט א מאיר ינאי, על
הבימאי יוסן ש מילוא, אחרי הדחתו מהתיאטרון
הקאמרי. :יוסף מילוא הוא משה שרת של
התיאטרון הקאמרי.־
מילחמה נגד האימפריאליזם באיזור כולו,
שתיעזר בכל גורם אנטי־אימפריאליסטי בעולם,
תחפש שותפים באומות הערביות תחת הסיסמה
של. פירוז המיזרח התיכון״.
• בנימין רבעוביץ בא מכיוון אחר לגמרי:
איש מפא׳י, מחסידי חיים ארלוזורוב, שעבר
למיפלגת השומר הצעיר והיה פעיל בליגה
לשיתוף־פעולה יהודי־ערבי, מתימטיקאי

דויד בו־גוריון, שהתאבד זמן קצר קודם לבן. בתום נרית־המילה
פנה המוהל אל ראש־הממשלה בו־גותון ואמר. :אתה תאה אדון
בן״גותון, עבשיו הוא יהודי!׳ בן־גותון לא נשאר חייב והגיב
מייד- :הוא יהודי כבר מקודם, משעת לידתו, ולפי ההלכה,׳.

870־ 1זשזסס^יד
עזר עי וודח 81 המ 1זח

באתי היום
,העולם הזה״ 1087
תאריך 30.7.1958 :

המנתח בעיות מדיניות בצורה מדעית וחסרת
רגשות.
• בועז עברון, אחד מהמבקרים התרבותיים
המעמיקים ביותר בארץ, שהשתתף בשעתו
בייסוד מרכז העברים הצעירים, פסל את
התפיסה הכנענית הרומנטית, השתדל לצקת את
התוכן החי של התפיסה העברית החדשה לתוך
דפוסים פוליטיים מציאותיים.
• אורי אבנרי, לוחם אצ״ל בנעוריו, שפרש מן
האירגון כדי לגבש בפעם הראשונה את הרעיון
המרחבי, פירסם ערב מילחמת תש׳ח את החוברת
מילחמה ושלום במרחב השמי, שבה תבע
להעביר את המילחמה לפסים של מאבק עברי־ערבי
נגד המישטרים הפיאודליים של פארוק
ועבדאללה, התגייס לפלוגת שועלי שימשוך,
נפצע קשה, גיבש מאז את התפיסה השמית
במאות כתבות בהעולם הזה.
מצע ומכשירי־האזנה. למרות שהחוג
• התרחב בהדרגה ושהתקיימו יותר ממאה
פגישות, התנהלה הפעולה בסודיות מוחלטת. כל
המשתתפים חששו כי פירסומת רעשנית תחבל
במאמץ לגיבוש פנימי.
אולם היה מי שהבחין בסכנה, ודאג להפר
שקט זה. כתב העולם הזה אלי תבור, שהשתתף
בכמה מפגישות החוג בקפה הרלינגר בתל־אביב
נחטף, ונדרש על־ידי חוטפיו לחתום על הודעה
שחוג זה הוא מחתרת חדשה,
אולם אפילו בשיא ההתרגשות, כאשר עיתוני
הארץ דיברו על. מחתרת הרלינגר׳ ועיתונאים
סקרנים ביקשו לברר את פשר החוג המיסתורי,
לא פסקה העבודה השקטה לרגע. למחרת
החטיפה החליט החוג לגשת לניסוח מצע,
התפצל לחצי תריסר ועדות, שקיימו קרוב למאה
פגישות נוספות. התוצאות: מצע של יותר מ־ססז
סעיפים, הפותח במילים. :אומה עברית חדשה
נולדה בארץ־ישראל כולל פרקים על היחס
לפזורה היהודית, על עקרונות ההשתרשות
במרחב השמי ואיחוד ארץ־ישראל, על עמדת
המדינה כלפי הגושים העולמיים והמחנה האפרר
אסיאתי, על מהות המישטר הפנימי, החברתי,
הכלכלי והפוליטי במדינה ועל הכיוון התרבותי
החדש.
המצע הושלם. נקבע תאריך לאישורו׳,
כהקדמה לפירסומו ברבים. ואז קרה משהו
ששיבש את לוח־הזמנים: המהפיכה העיראקית
והנחיתה האמריקאית בלבנון.
שמים ואנטי־שמים. כמו בימי מיבצע־סיני,
שוב גברה בלב חברי החוג(שהחליט עתה
לקרוא לעצמו הפעולה השמית) ,ההכרה שאסור
לשתוק, שיש לפרסם אזהרה מיידית. היא
פורסמה בצורת מודעה צנועה בחארץ ובהעולם
הזה. ראשי החוג קיוו, כי למחרת היום יוכלו
לחזור לפעולתם עד לאישור המצע. הם טעו.
התגובה על המודעה הקטנה היתה מפתיעה
— בעיקר הופתעו אנשי הפעולה השמית
עצמם. תוך שבוע נאמו עליה ברדיו ובכינוסים
מיפלגתיים, שרים ועסקני מיפלגות קבעו את
עמדתם, מיטב עיתונאי הארץ הקדישו לה
מאמרים ארוכים, נתן אלתרמן כתב עליה שיר
ויוסף בס גם צייר עליה קריקטורה. ההומור
העממי ניכנס לפעולה, מיהר להגדיר את
מתנגדיה בשם.אנטי־שמיים׳ ,היה ברור לכל: זו
הפעם הראשונה מאז קום המדינה שהושמע
בארץ רעיון מהותי חדש.
חלק גדול מהתגובות היה מבוסם על
חצאי־מישפטים חטופים שלא הובנו כראוי, חלק
קטן ניסה לסלף את הדברים בזדון, לתאר את
לוחם־החרות ילין־מור כזומם לחסל את המדינה,
את פצוע־המילחמה אורי אבנרי כפחדן חתרני.
אולם הקהל הרחב קבע את עמדתו באינטואיציה
מיידית: הוא לא התאהב ברעיון החדש במבט
ראשון, אך שוכנע כי זהו רעיון הטעון מחשבה
יסודית.

מכתבי
סכין בלב חברון
על פחדנות ועל אומץ־לב.
מנהיג מפ״ם, ויקטור שם־טוב, ח״כ
יוסי שריד ואנשי שלום עכשיו יצאו
בגינויים חריפים נגד תוקפיו של אהרון
גרוס .״הרצח הנתעב״ הם קראו
לתקרית. מדוע נתעב — האם המילה
״רצח״ אינה חריפה דיה, או שמא יש גם
״רצח מבורך״?
חוץ מזה: מדוע כאשר המתנחלים
הרגו נערה פלסטינית לא היה זה
לרעתם ״רצח נתעב״ ,ואפילו לא ״רצח״
— אלא סתם ״ביריונות״?
אפשר רק לנוד להם, לדוברי
היונים. הם פוחדים פחד־מוות מפני
הדימוי הציבורי שלהם כ״אוהבי

לפי אמנת ז׳נבה, אין כל רשות
לאזרחי המעצמה הכובשת לטייל
בשטחים הכבושים, בוודאי שאסור להם
לבנות שם בית, לנשל את התושבים או
להציק להם. עד לפיתרון המדיני מותר
למעצמה הכובשת להחזיק במקום רק
כוחות צבאיים, להגנת השטח.
הגדה המערבית היא שטח כבוש,
והמתנחלים בה מפירים את החוק
הבינלאומי. לתושבי השטחים יש
הזכות להתגונן מפניהם, אפילו באמצעים
אלימים. אם מישהו מאזרחי
המעצמה הכובשת נפגע מידי תושבי
השטח הכבוש, אין לו אלא להלין על
עצמו. ממילא לא היה לו מה לעשות

היחידים שמותר להם לשהות
באיזור הם, כאמור, החיילים. וגם אלה,

מוצע שרות בנקאי מקיף
ננפיק תעודות זכאות בשם משרד השיכון לזכאים חסרי דיור.
אנו מתמחים במתן הלוואות לבעלי תעודות זכאות ומעניקים
הלוואות משלימות מותאמות ליכולת הכספית של הלווה.
הצעה מיוחדת: לקוחות אשר יממשו את תעודות הזכאות במשך החדשים
יולי-ספטמבר 1983 יזכו בשי מיוחד.
סניפינו ממוקמים בכתובות הבאות:
תל־אביב: סמטת בית השואבה ,16/18 טל 611973 :־.03
ירושלים: בית כלל, רה׳ יפו ,97 טל.02-2323777 :
חיפה: פל־ים ,11 בנין צים. טל 670725 :־.04
כמו־כן נפתחו 40 דלפקי שרות למשכנתאות בסניפי בנק דיטקונט בכל

אצלנו יש עם מי לדבר

שלא תיעצר אצל ראשי ערים. יש
ב ה חלט להחיל אתה שיסה במישור
הלאומי. למשל:
נהרגים חמש מ אי ת חיילים ב אסון
מחריד, ל מחר ת יוד ח דא ש־הממ שלה
האסון,
קר ה שליטתו שבתחו מי
ובמקומו ימונה ראש ממ שלה מחליף.
נאמר מישהו ב שם ודייר צדק, ושלום על
ישראל!
דבר אחד בטוח: יהיה האיש מי
שיהיה -ודייר צדקיתפקד בלי ספק
יו תר טיב מראש״הממשלה שגרם ל אסון
בי נהרגו חמש מ או ת החיילים...

רעיון של יהושע סרבול ב״חותם״
זמיר שמש, פשוש ירח, זרזיר צדק
ערבים״ ,ולכן הם יוצאים מגידרם כדי
להוכיח כי דם יהודים יקר להם יותר
מכל דם אחר. לכן הם מסתבכים
באבסורדים מילוליים, מקשקשים
דברים של הבל ומכריזים שטויות.
דוברי הימין משתמשים בלשונם

גוקבוצת אי די מ

הארץ.

הראשומזד

ועיין מצוייו להדיח ראשי־עיריית
עובתחומיהן בוצע רצת. כך למעול. יבוצע
רצח בתל־אביב -למחרת בבו קר יוד ח
ציץ. ובמקומו ימנו לני בראעו־עיר
מיעוהו ממינהל מקרקעי יעיראל, נאמר
א חד בשם פעוועו ירח. יהיה רצח בחיפ ה
־ למחרת ידיחו א ת נוראל יהיה רצח
בירושלים -ידיחו א ת קולק. למה לא!
בסופו של דבר ראש עיר נווב צריך
לדאוג לבך שהאורחים הגרים ב ת חו מי
שיפוטו לא יירצחו! ואם היא ל א מצליח
לדאוג לכך -שיילד! בסופו של דבר היא
אחראי לחיי אורחיו. לא!
בא מת שיסה סי ב ה. מצייינת. ב תנ אי

בנק לפתוח ולמשכנתאות לישראל !

אם ייפגעו, יוכלו להלין רק על ממשלתם
(ששלחה אותם לשם) או על
עצמם(שהסכימו לשרת בכוח הכובש).
מעניין שכללים אלה של המישפט
הבינלאומי מקובלים על כל ישראלי
כשהדבר נוגע למילחמה בלבנון. מתי

!1131 דיסקנגט בישראל)

חיזוי העתיד בעזרת האסטרולוגיה
לאלה שאינם מאמינים לאסטרולוגים
מקץ אינ סו ף שנו ת פ עי לו תאסט רו לוגי ת יש די ו הו ת ר הו כ חו ת
שאסט רו לוגי ה ״ עו בדת״ .אתזה גי לו מי מן סו ח רי ה בו רסה,
ה פ סי כי א ט רי ם. ה פו לי טי ק אי םואמצ עי התק שו ר ת. ה פוני םאל
האסט רו לוג כ די לברר כהלכהאת העבר ולהק שי בלצ פונו תיו של
ה ע תיד
כ שבוני ם גשר, עו בדי ם לפי תו כני ת — אחרת אין הגשר מגי ע
לגדה ש מ מו ל. ה חיי םהם גשר -מ לי ד ה עד מוו ת -ו קו ר אי
ספר וה, מאתהאסט רו לוג הנו ד ע שב ת אי לבי א, לו מ די ם ל הני ח
או תו כ מו שצריך!
אי ש אינו נע שה צעיר יו ת ר בכל שנה שעוברת. ל כן ב מ קו םלב קר
אצל אסט רו לוג ולקבל אינ ס טנ ט -ע תי ד, מו ס ב ללמוד כיצד
ל תננן, להבין ולהזות א ת העתיד ה פר טי שלך ושל י קי ריך טוב
מני ל ס.
פשוטמאד, לך זהח שוב!

מלווה רבין

בגמישות רבה עוד יותר, שחוקי ההגיון
לא חלים עליה כלל. כתבי שני
הצהרונים תיארו את ״פחדנותם של
התוקפים״ .אכן פחדנות מעוררת בוז
— בצהרי היום, לא הרחק מעמדה
צבאית, מזויינים בפגיונות, ניגשו
שלושת הפחדנים לצעיר חסר־מגן,
שבידו רק רובה צנוע!
אם זו פחדנות, הרי השמות שעשו
המתנחלים בשוק של חברון הם מעשה
של גבורה עילאית — רק התפרצות
לבתיהם של תושבים בעיר ופתיחה
באש עליהם היא גבורה עילאית יותר.
כל הפרשה העגומה הזו —
הדיווחים הקלוקלים, המילים המעוותות
והמחשבה העקומה — הינה
הוכחה קלאסית לכן, שעמדה פוליטית
בלתי־צודקת כופפת את כללי ההגיון
ומזהמת את השפה לפי צרכיה. ולהיפך:
שפה מזוהמת משבשת את ההיגיון
ומצמיחה פוליטיקה מרושעת.
יפה בר־שלום, רמת-גן
העולם הזה 2395

נצל הז ד מנו ת -פז זו ל הז מנ ת ״חיזוי העתיד ב עזר ת האס טרולוגיה
לאלה שאינם מא מיני ם לאס טרולוגים -י שי רו ת מ הו צאת
באמצ עו ת ה טו פסה רצ״ ב.
הספר יי שלח ב דו א ר, על-ח שבון ה הו צאה, ב א ריז ת אל-מ עך
מיו חדת. ח ש בוני ת מ. ע .מ. תצו רף.
(נא ל שלוח ה הז מנ ה ב דו א ר רשום).

תו?ח !
הז מנ ה

שבת *י ( ש בי ) ל בי *

האסט רו לוג הו אאדםכ מו ך עם ח ש בון נ מ כנ לתו אגו נפוח.
א ם הו אלמד לח שב אתהע תי דמספ רי -האסט רו לוני ה :
נםאתה יכול לע שות זאת!

שד־ אברהס 5רמת-גן 52423
טל 03-734847 .

אנו מ מ לי צי ם על ס פ רו של שבת אי לבי א, היו ת ו הו אהספר
הי חי ד בנו שא חיווי -ע תי דבאסט רו לוגי ה ה מו פי ע בשפה
העברי ת> הו א כ תו ב ב צו ר ה פופולרי ת, שכל בוגר תי כון מ סו ג ל
לה בינ ה. הו א מ בו ס ס על נ סיונו הע שיר של מרל בי א ב חיזוי
ו ב הו ראת -ה חיזוי ב ק בו צו ת ה לי מו ד שלו ; וב עי קר
הו א מ דויי ק !

עו ת קי םמהספר ־ חיזוי ה ע תי ד ב עז רתהאסט רו לו גי ה
של חו א לי ב דו א ר
לאלהש אינ םמא מי ני םלאסט רו לו גי ם־ לפי 500שקלה עו ת ק.

ה ס פר יופץ ב חנויו תהספ רי ם ה מו ב ח רו ת. מאוק טו ב ר 83ו מ חי רו
יגיע, ככל הנ ראה, לכ 850-שקל.

פיתרון פשוט

מאת שבתאי לביא

רצ״ ב שי קמס׳ __

חבר ת. יו ן ה עו סקתב קי דו ם מ כי רו ת בעירת אסט רו לוגי ה,
מ אפ שר ת לך לרכו ש או תו עכשיו, באמצ עו ת ה דו א ר, ב 500 -שקל
בלבד.

שםה מז מין

א ל תוו ת ר על מ כי רהמוקדמת יו. היא עשוייה ל שנות א ת הייך !

ת א רי ך __

ח תי מ ה __

מלווה פרם

ישתכנעו כולם שאותו הדין חל גם על
הגדה המערבית?
יצחק שחר, תל-אביב
התקדים שנקבע בהדחת ראש
עיריית חברון, והמינוי במקומו של
אחד זמיר שמש, יכול, בסופו של דבר,
להתברר כמכשיר רב־עוצמה לביעור
הרע מקירבנו, וכמזור לכל תחלואי
החברה הישראלית. אם האחראים בכל
קהילה יתנו את הדין על כל מעשה
פשע שנעשה בתחום שיפוטם, היה
מצבנו נראה הרבה יותר טוב.
אני מצרפת רעיון מבריק של
יהושע סובול, שהתפרסם לפני שבוע
ורדה שטרן, גבעתיים
בחותם•
• ההצעה של סובול -בגלופה.

קינאת מתרפסים
על מה באמת נאבקיס
שימעון פרס ויצחק רבץ!

(המשך בעמוד )24

אם ברצונך להיראות יפה
בבגד־הים
הרשמי בעוד מועד
לקורס לחיטוב הגוף
ותהיי -בריאה -גמישה -רעננה
וזקופה.
התעמלות בלווי מוסיקלי מורה מעולה,
אווירה נעימה.
לתשומת לב חיילות:
בהפסקת צהרים התעמלות בבקים עד .1

הרזיה מובטחת.
לפנות אי שית: בית־ספר לאה פלטשר
אבן גבירול ,50 תל־אביב טלפון 267682 :

מכחכים
(המשך מעמוד )22

מא״ נדיב אבידן

יצחק רבץ פירסם מאמר מלא ארס
נגד יריבו שימעון פרס, שלא נשאר
חייב והשיב לו באותה המטבע.
הפרשנים המדיניים וחברי מיפלגת
העבודה המודאגים מיהרו להשוות את
שני המאמרים, להבין על מה בעצם
המחלוקת, ללמוד מתוכם על עמדד
תיהם המדינית של השניים.
המאמץ הזה הוא מיותר. איש מהם
לא הסביר מה באמת יש לו נגד חברו,
שניהם ניסו להסתיר את סיבת ההתפרצות
החדשה.
פיתרון התעלומה הוא.פשוט, אם
מעיינים ביומן־הפגישות של שר־הביטחון,
משה ארנס. השר החדש הזמין
את יו׳ר הקואליציה להצטרף אליו
לסיורו בלבנון, והיטה אוזן — כנראה
קשבת — לעצותיו. הדבר, כמובן,
עורר את חמתו של רבין.
הפעם הקודמת, שבה עלבו פרס
ורבץ זה בזה בפומבי, היתה כאשר רבץ

מאוזן:
. 1את התפילה למד בארץ ישראל

.3אמת, אופציה כזאת כבר נמאסה

.9יהודי מאמין במשהו משופשף

.10 שוב חדירה? גם זה יעבור ()4
. 13 איזה מזל כשיש אבטלה בצאת
החודש ()3
.14 איזה מצביא ידוע קשור
בנקניק נורווגי? ()6
.15 למרות שהיא רק מושכת
בחוטים היא נשמעת לא רע בגליל

בעיה דנסזנית

.17 במחשבה חוזרת זה עצוב מאוד

. 18 מה מוסלמי אמיתי אף פעם לא
ימכור מתוך אפוק?(מ) ()4

אחדי הצטרפות שר נוסף
ללא״תיק לממשלה אינפלציונית
זו, ניתן שוב להצביע על
תופעה מעניינת: בממשלה זו יש,
אכן, מיספר־מה של שרינדללא־תיק,
אולם לצערי הרב, יש בה
למעשה מיספר רב של תיקים
ללא־שרים.

למורה

רמת־פולג. נתניה

.20 איך קרא אחיינו של ארליך דל
להלל? ()4,4
.22 חודש המתאים
לפעילות קדחתנית ()2,3

סמי ארגון

פתרון תשבצופ! 2393

.24 למד אצל מחזאי לא לקחת
ללב ()3

.8אחרי מופאסן רק האריזה נותנת
את הטון ()5

.25 גנרל מניר ()4

.9מאיזה שר בטחון אפשר לעשות
קציצות? ()4,3

.26 יוצר קליק בין שוטר וכדורגלן

.11 תאר שמופיע בכל עונה ()2

.28 איפה עפ׳י הדעה המקובלת יש
רק דברים משומשים? ()4,3

. 12 הגירסה התנכית של רומיאו
ויוליה? ()5,4

.29 השפעתו ניכרת בעיתות שפל

. 16 כל הסכויים שמי שגר
בפנטהאוז אין לו בעיה כזאת ()5,3
. 19 מה שעולה בברך זה חסר ערך

מאונך:
.2איך קוראים למקום שבו הגבר
עלול להעלים עין? ()3

.21 מה חסר לי כשאני מתענץ
במצבך? ()5

.4נכשל בדיד לבירה ()4

.22 אין הסכמה בשכל ישר ()4

.5אכן! דן ורב מופיעים בכל
פתיחה רשמית ()4,4

.23 לקצר בערלה? חס וחלילה! ()2

.6מה שהשתפשף אצל גב׳ פארו
הפך אצלינו למקום שעשועים ()6
.7רק בתנאי שהם כבר לא רעבים

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

ד״רמרד כי זי ד מן

הוצאת רשפים

.24 למרות כמה לקויים יש לה
המון מעלות ()3
.27 מצפה ששום דבר לא יחסר
בעליה ()3

ליווה את אריק שרון בסיור סביב
ביירות הנצורה, וייעץ לו כיצד
״לפתור״ מהר יותר את השאלה
הפלסטינית.
שני מנהיגי העבודה, התאומים
הסיאמיים יצחק פרס ושימעון רבין,
מתרפסים לפני מנהיגי הליכוד, אלא

הזסזסקסן אל?
הקורא מגיב על
ההבעה למבוע מונח
עברי ליהומוסקסו•
(התיסמונת

העצמינית׳ ,יומן אישי.
העולם הזה׳
.)2393
לאחר מלחמת יום הכיפורים
הוצאתי סדרת ספרי הומור
ושנינות כדי לרומם משהו את
מצב הרוח הירוד בארץ.
בהמילון העליז כללתי הגדרות
של פיקחי אומות העולם וקצת
מן הקצת משלי, כגון:
והטרוסקסואל: הומוסקסואל הומוסקסואל — מין במינו,
הטרוסקסואל — מין בשאינו
מינו.
ראובן סיוון, ירושלים

בהשתתפות ג׳ודי דגן
שכל אחד מהם מתחבר עם סיעה אחרת
בחרות.
מעתה יש לתקן את הפיתגם: אמור
לי איזה שר(מחרות) הוא חברך, ואומר
לך לאיזה מחנה (במפא״י) אתה
משתייך.
משה גרום, חיפה

המכון הישראלי לספרות
נשים קוסמטיקה ופדיל,ור קורסים ספרות נשים ־ קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות (אפילציה)

סלון ומכון יופי

תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה

* הכנת כלות
* מחירים עממיים * שרות מעולה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 2 2 9 3 8 8 ; 2 2 6 0 6 6 )4

חרש אבד דא אידם
לקורא, בעיר חרש, טענות
נגד אמבעי התיקשורת.
ב־ 12 ביולי נערך במלון אסטוריה
בתל־אביב סימפוזיון על שיקום
חרשים בישראל. באותו ערב שודרה
כתבה על הסימפוזיון בחדשות
בערבית, אך עורכי מבט לא מצאו בו
כנראה כל עניין ולא הזכירו אותו כלל.
מדוע?
(המשך בעמוד )26
העולם הזה 2395

ידזאנ 1£מ 0

)1114872
ח1£־ו/\/£47ו־_ו_ו 4

מפסק תאורת לילה
בית הסוללה.

טבעת מגן--
נושאת תאורת
לילה.

דיסקית זיהוי

מסגרת פלדה־ מגן הזכוכית׳
טבעת צלילה חלופית עם סיפרור
הפוך לכיוון מחוגי השעון.
״׳כתר כיוון,טבעת צלילה אינטגרלית

טבעת צלילה
מתפרקת, עם
סיפרור בכיוון
מחוגי השעון

מצפן פלסטי ״מולבש״ על רצועת השעון

דגם 587643
כתר צלילה מוברג
לכיוון השעון

צלילה ל-סו אטמוספירות,
/זכוכית קריסטל, רצועת גומי
״מקצועית״.
להשיג עם לוחות:

ה ש עון ע ם
^ ה פ רו פי

§ בצבע זית חרבי
4או שחור לוחם

הג בו ה
״אוריינט
1אופנ תי ת __1

אוריינטבדעקבמזן הנכון
שעון מעולה ללא בעיות• יבוא שיווק והפצה: בני משה קרסו בע״מיסוכנים בלעדיים של:

10-1 0 0ג//ץ/ץזע 1£1ח 0

ח מר 1ח ם

מכתבים

קמרה אובסקורה
לימודי

צילום

בקיץ 83
1סמסטר קיץ למתחילים
ולתלמידי סמסטר שני.
ו סדנאות צי לו ם עם
צלמים מחדל ומהארץ.
ו סדנאו ת להדפסה בצבע
ובנושאים טכניים נוספים.
ו קור סי קיץ לסער
והשתל מו ת ב צי לו סוי ד או

החלה ההרשמה
לשנה״ל 1983/4

תל -אבי ב, אלנבי 57
)03 ( 298191,298291
י רו ש לי ם׳ בצלאל 6
)02( 223573,233502
חיפ ה, הנביאים 13
)04 ( 662773

שמחים להזמינכם
לביתנו החדש בתל-אביב
רח׳ אלנבי 57 פנת רח׳ברנר
טל)03 ( 298191,298291 .

ההרשמה בימים אלה

לארצות־הברית
למשפחה ישראלית

דרוע\ה
ב חו ר ה
להחזקת בית וטיפול בילדים
לאחר שירות צבאי
להתקשר לטל׳ 753947־03

.מודעות בטלפון

ל כל ה ע תוני ם

^ בכרטיסיאשר אי במחיריהמערכתי

למן אי ל ^ שי שי׳*גי ע
את מד*!<מ־ .לגר?>ז! סו ל מו־קל
קם* 0מקו לגזרי־קלממ ל״ד זיר

(המשך מעמוד )23
יש לי טענה נוספת. מדוע נוהגים
העיתונים לכנות כל חרש ״חרש־אילם׳?
האמנם אין הם מבינים שלא כל
חרש הוא אילם? האם לא די בכר שהוא
שמואל גבזה, תל־אביב

מבטיח ומקיים?

כל מה שבנין הבטיח הוא
גס קיים. אולי יבטיח עוד
משהו?
במערכת הבחירות של הליכוד
היתה סיסמה מרכזית :״בגין כשילטון
— שלום וביטחון׳ .ואמנם, שילטון
הליכוד השיג ל־ 505 מאזרחי ישראל
שלום וביטחון מוחלטים, ושום דבר לא
יטרידם במקום שבו הם נמצאים היום.
לתושבי השטחים הכבושים הבטיח
מנחם בגין ״אוטונומיה מלאה׳
שתאפשר להם לנהל את ענייניהם לבד
ללא הפרעה. ואכן, הבטחה זו הוגשמה
במלואה על־ידי פיטורי כל ראשי
העיריות העיקריות בשטחים וניהולן
על־ידי קצינים ישראליים.
כמו כן הבטיח בגין לתושבים כי
רכושם לא ייפגע, ואכן הדבר הוגשם
על־ידי הכרזת חלק גדול מאדמותיהם
באדמות מדינה לצורך התנחלות,
ועל־ידי הפקעת בניינים ואדמות
במרכז חברון והעברתם למתנחלי
קריית־ארבע.
לא נותר אלא לקוות, כי מנחם בגין
יבטיח להמשיך לנצח את שילטונו
ויקיים גם הבטחה זאת, בדיוק באותה
צורה שקיים את הבטחותיו הקודמות.
דליה בקר, תל־אביב

מ*יד8מ!־־למ. ניידיאי^ייע מיידיייזי*?ט. מ גס 8
* קמגז סו מו ס ז! ־!נר!* ,שדל? 9הן שזלסמ מ *1 :ג>*י,
גרמס *5 .מ מזידיעל מ־ מלול גי**־נ־ע!!*-י* 5*!,הזיתיוגיו
סי ־ א; ס 0״! •מי־ י מז־ י מ לג מ מי ל גגומק נגסו. ה.זו- 3ע
גט אי׳הגדז ל* י-סייר *יו מי ם?ימי; ו>״ 08 מי׳ *׳יזם. גשיס
לילק משזילי, ש* ;׳מ־ .ל!ע־ •מט״ט למיי 0* .מימיי ׳*י >!׳י
)מדי; זלטסד גיעד״8ז. י״יס נו מ מנו ביגן יאליזי #^7ימנ ש

סלדלושיעת מ

יזשיא דגם־ מ*־.־ש*ע!*דג־ :עוג־ק !*־ומיג: ,למי:
*:מ דג* נוז 1י מ
*! .יוק תי7
יה אימן. מ
עי׳מה־נ* שיגע נזג?יתושת ממדג!(׳ד&ד.
!דם אה יי׳ מי ם לא >מ> לאיל דסק
י׳עגו־>מ*נ*ז י׳תיז)וי־-הת<י־!לד >,0ז!קי רוך

מייחמת הפרוטקציונוים
ו* ר־יזא־דיי־־דנזג־־דזרד־־ו־י 0־ 15 מזדדיזן גקמלאזז
. 14 זיזנ״יי למי־.ל •מדלי ־ מ*יי י־ס־ו 0־0־ 32 0ה טג׳יז
יגלו! ליזיז * י מ די. יימד *־ז מ י? * מ

׳ז*י.0 >>/ן?לללי מ<יגללי.גממי *,י#ו־׳ 6מ׳יגיקל־עי • -ציזן

יייד* ל* קיז 0מ י: מד* גיזיים ק מי ־?די׳־מריס
ד 3מ גלימותגר־ י־ מי 0ר*ד,־*י מזילי מ מי מ״ט זדי
ס־ד גי מי מיז מי ימזי* .ייד שמיל ס* מ שגי׳זז ימר
־*ימיי
״$יגעט ־־*ל־־ ,טנד• יי*ת יוקי מי 5מ על?*׳יזילדם י• .
יעמול, שוי״י מי מ ד נ ז יי ג-יי-גיע ישלאד •.דדער0.ט!מ5
•דגוס־- .יד 5ל נדי״ י י2ימ ישל •י׳י ר־לש-ד־דו *י. ע מי

יני

620 225 ::שגומל ידי׳מיד״מי^יז 6 0לזויטקם יט״ס ז
של י׳זז ׳ 3י לייטיאל גן}-מן ע^ילז״יזטיזויייש ;ומ״־וזי ולליי, רמין

גנו גל־ס־וי־יע ליש״עזן?ל״־>-
*.ם קלקועזשת•* וטיל ׳גתן י-גהשומדידאא
י—•1י ו?יזי׳ליטלת;טשלז:

לגי־ יזמואי לידו־אד געז ועגטלד-זמדז״ן הזאטזג ג׳ינייז ולשיאו
יק נרלגגל דטגייז:של:ד-יזעילויג אדימוז־סי ג־* ע>מל!זיגל•?* ייעלאל מיייל, לודיזניג ׳ש עזאל 5*1ם מזגם}!
געי.־מ״ מ ירי* תעוגל לי ראי

יזתיצאר:
חדקו

ימלע* של(*זיאאמ יכמם * מנ:)1ילל מ זי ימ״ן־ש מל?
*5י*ו*״*ג נדקין 5״ד <די•־ ל>ולט!*עת יילזג 5סג־ד להלל!*
עני גי*!ע מל^ייייגרס לימיאיו ^; 2גלל וגט זו־עדז^ ש

* 2ד 8צד גאנלאמגג-ג גגל שז -ג*עו עוע ל! דל:עז־גד שו
ז^זזיטי -כדל יז עי דג וזגזערז! לישראל מקי׳ש/־ל׳ס י5מ-־
די מ! מ מ מי מ *מזג׳גלע עליזגדיי ייילאשילי מ 9יי.מ >8ליליי!
5־ ׳ 1׳*יזזמק־הגעאיזזיניז־ו יייי קםי-״יה ן גללין גיסזמגק־ע
!מ! ״גילגאי״זג׳.־ לי ודז^מז מזו ימלל ממקק! .זויזעדנ ר?יעי

7ח!ויי י £י£- 3
הסתיפול

לד״יים עיל דילים לל?מי׳• י״ני״־ים? ק סו גיי -מץי׳מ

ללידמ״ז לתמגז• געי*זדת
ועת־!־ מזלשגיג!מגי!ימותגדתגמוזליתומ
גי ד״יז. מו־־ע?׳; ע!וג־עע

•י׳י: מז־זז:־:לע-

דידלי* .לתז־י קמת י ־ משתל שי 0ו.
יויייוי*־*מ זז־שי־־זתללתי•
:קל־אגיג ;קשיי; :מ״* לשועגז מ־לז־ם
גגי ד ע * תי׳דגו י(.א 5דו תמעקעיד. נגד9׳

שזזו *•זמת ״את דיי נ׳מי

טייי^לס /ימימר. נ י״* *ימי לעם! !?דירו טדי׳ שי יימטמז
ג״*דאל1
וזוונדזזלממיו
דג—סם*למשלמשי
׳יי־אליסגליזלגת־ם גמיילים גמ
רעי -הדס• ריזייג גמרי ־ 15 זמליסי״נימ

** 8 * 0שי• מגומ ^ ממז 1נכ3י. ללע־ע ן״׳;^ני*5ד*לם•.
דלזדליז*גיירני לי>* 6לי*ר ג 0*25*2געייגיש ד מו
ל שנעזדז גמליקת א״־*גי ע מיסי וו*
גם ע־ה* קל *וי געזלגוס 2 * 5־ *־מעוז עתטיאל. מינאי!*.־וד־!
?י מו ;ע ודש שערי ־[*מגד! ידז ^ די ) מלו**ודשם*לת
ממזמד ~ -ימ תלמ מע מזויוי״ז מתי* *ורשדזם ןה קייזהולגי

^ ק ^ מ־ ע לו ^ א ל ^י *סי^ד י־ו ם דים ץ?

תו*5־ו5גימ׳ז?זגלגל***

עוז• דממדסמת גהישלזאוייי^ שגו זמזלד גה! •בוללעזיג >מ

עודגו־ס ־יהל *

ה ל גו זג 5ני*מ מי: י *י מגדל

ח ל קי יו שימי• מיי מליג >5850
מ־ג מתי! ייגי צוליזו לקלפללד־ם ד עלה!

ני מז דגס• * די י ״ ג ל* *יי׳-#ל* •לי*

.זי 5לוע די תקתייגותי. .

הכתבה על הסרוטקציונרים

לא הצליח לאתר
אם הד׳ר זוטמן אינו מסתפק
הצער, לא תהיה שום הכחשה
בנך, הנה לפניו חוק נוטף: בשנת
מתאימה. אבקש להפנות את הד׳ר
,1962 בדיוק נאשר נוסד קונצרן
א׳ זוטמן אל חוק הקרטלים, או
כלל, נוספה הגבלה לחוק הריבית,
בשמו העברי •חוק ההטדרים
באשר למוסדות בטפייס ניתנה
הנובלים ׳,אשר התקבל בשנת
אפשתת להנפיק איגתת חוב
1959 ותוקן על־פי צרכיו של קונצרן
איפה הח?31
צמודות ולתת מילוות לא צמודים
כלל בשנת . 1963 אמת הדבר,
מן הכספים שגוייטו. הסדר זה
שחוק זה יבול לשמש גס קונצרנים
הקורא מבקש הוכחות.
צריך את אישור הממשלה לשאת
מר שלמה פרנקל מוסר לקוראי ענקיים אחרים במדינת ישראל -
בהפרשים שיווצרו בהברה, בגלל
השבועון (העולם הזה — )2392 אך כמה יש כאלה, נוטף על כללז
התהליך האינפלציוני.
חוק זה, לכאורה בא למנוע
במאמר פרי עטו הנוגע בעניינה של
והנה, ראה זה פלא, מופיע שוב,
בטיפרו של אחרוני (עמוד )296
השילוש הקדוש
הקטע הבא:
כמוה במוסדות.כלל
מארגני בינוס הנוער הדתי הפקיעו לעצמם את שמותיו
פיננסיים של קבוצות נעלות
של הקדוש־ברוך־הוא.
קיבלה אישורים אחרות
כשהעסקנים הדתיים, שאי־רגנו את.כינוס הנוער לספורט, לפולקלור
מממשלת ישראל להנפיק מיטפר
וליצירה׳ ,חיפשו שם למיפעלם, הם לא סבלו מצניעות מיותרת. היה ברור
ניבר של סדרות של איגרות״חוב
להם, שעליהם להשתמש בשמו של בורא עולם.
בארץ ובחו׳ל. אחת האמיטיות
אולם הם לא הסתפקו בכינוי אחד של אלוהים, גם לא בשניים. השם
(הנפקות) הללו(מט )6נועדה לתת
אליצוריה, למי שלא שם לב, כולל לא פחות משלושה כינויים שונים של
הלוואות צמודות למדד נ טך 10
השם יתברך: אלי״צור־יה.
מיליון ל׳י. לפי רישומי כלל ניתנה
דפנה מימת, אשדוד
מתוך האמיסיה הלוואה לחברה
המרכזית בסך 5מיליון ל׳י, ללא
כלל ברכישת החברה לישראל — היווצרות קרטלים -דהיינו
הצמדה׳.
התקשרות בין חברות ומינעליס
על דבר קיומם בישראל של שלושה
הסבר קצר למשמעות התרגיל
חוקים מיוחדים, אשר נועדו להבטיח כדי לקבוע מדיניות מוסכמת
הזה: כלל הנפיקה איגרות חוב
בתחומי הייצור, השיווק, ובמיוחד
״הנחות מס׳ ו״הקלות רבות׳ לגופים
צמודות למדד, שעליה להחזיר את
המחירים• אך למעשה, כמא מר
מוגררים.
תמורתן לציבור אחרי זמן קצוב
שלושה המה, לדבריו, הנהנים העס. כשמו לא כן הוא *,ולמעשה
בתוספת הצמדה מלאה וריבית.
הוא מאפשר יצירת קרטלים מטוג
מאותם חוקים — שני הגורמים
אך לחברת״בת של כלל, שמיזגה
זה בדיוק בחברות״ענק שכולן
הפרוטקציונרים(ומשום כך אף מוכתר
בה למעשה -היא החברה
שייכות לשיכבת הפרוטקציונרים
המאמר בכותרת ״מילחמת הפרוטק־המרכזית
-העניקה כלל מחצית מן
הדקה של המימטד.
ציונרים׳) ,הנאבקים על רכישת
הטבום שגוייס מהציבור ללא
השליטה בחברה לישראל, כמו גם
סעיף מיוחד בחוק קובע שהוא -הצמדה. פירוש הדבר: מתנה של
אינו חל על חבתת שהן נבעלות
החברה לישראל גופא.
אחוזים רבים. ומי ישלם את מחיר אחת אחת, דהיינו בין חברת־אם
כותב שורות אלה מודע לקיומם של
המתנה שניתנה לבעלי החברה
ובין חברת־בת אחת. ואכן,
חוק החברה לישראל בע׳מ, תשכ׳ט -
המרכזיתז ממשלת ישראל, דהיינו
הפרופסור יאיר אהתני נטיפרו
1969 ולחוק לעידוד השקעות הון
משלם המיסים.מיבנה והתנהגות במשק הישראלי
(תיקון מס׳ )17 תשל״ח( 1978-הקרוי
מזכיר את הקרטלים העיקריים
״חוק אייזנברג׳) ,אך חרף העובדה
הפועלים על פי חוק זה, ובמקום
שכתבכם אף ידע לציין מועד חקיקתו
הראשון הוא מעמיד את הקרטל
(״בתחילת שנות השישים״) של ״חוק
של קונצרן כלל. בך כותב אחרוני
כלל׳ ,לא הצליח החתום מטה לאתר כל
(עמוד 334 בטיפת):
חוק מיוחד לטובת כלל. הכותנה מטוויות
.קרטל
שמא יואיל כבוד העורך להוודע
המאוגד בחברה נ שם כללטקס,
מפי מר פרנקל היכן עלי ספר החוקים
קוראים השולחים מיע־ש״*
50 ממניותיה בידי כלל ו־*50
של המדינה מצוי אותו חוק מיוחד. אם
תביהם מתבקשים לכפז?
ממניותיה בידי כתריסר מטוויות
לאו — אודה אם יאות כבוד העורך
הכותנה בארץ. הקרטל קונה
לפרסם מיכתב זה(במקום בולט דוגמת
אותם בקצרה, לכתוב אומהמטוויות
את בל תוצרתן במחיר
ההבלטה שלה זכה מאמרו של מר
תם גמגונת־כתיגה ברווח
קבוע ואחיד, בעזרת מימון של כלל,
פרנקל) ובתוספת הכחשה מתאימה.
כפול ועל צידו האחד בלכד
ומוכר את החוטים לשוק במחירים
עורך־דין א׳ זוסמן,
אחידים ובתנאי תשלום קבועים.
מזכיר קבוצת חברות כלל, וד א
של הנייר. עדיפות תינתן
יעילותו של הקרטל הוכחה
• הכתבה של פרנקל -ראה
למצרסים תמינות למיב־בתקופות
של שפל בשוק, כאשר גלופה תביהם.
הוא פטר את המטוויות מהדאגה
שלמה פרנקל מעיר: למרבית
לעודפי תוצרתן׳.

לי די ע ת
ה קו ר אי ם

העולם הזה 2395

רו -א ד

האצילות מחייבת
משהו שונה:
עדין יותר, טוב יותר.
האצילות מחייבת
מונקו.
סדרת תכשירי האיפור היוקר תיים
של מונקו כוללת:
צלליות לעיניים,
אבקה זוהרת לעיניים,
שפתונים ולכות תואמות,
עפרונות איפור,
מס קר ה ועוד.

להשיג בכל־בו שלום ובפרפומריות המובחרות.
יבוא והפצה; מרין בע״מ טלי.03-289391 :

האצילות מחייבת.

הארוחה כוללת שלוש ביצים ב תוספ ת בצל, תפוחי־אדמה,
ביקון הם, נ קני קיו ת -הכל מסוגן בצורה החביבה עליך. סלס
ירקות גדול, לחם או ל ח מניו ת או סו ס ט חמאה, ריבה ודבש,
עוגה ועוגיות, מיץ א שכוליות או תפוזים וקפה או תה -חופשי חופשי
הכל במחיר המצחיק של — 145 שקל.
אז מה אתה עושה כשאתה ק ם בבוקר׳ז
קפוץ לדיזנגוך סו ו לארוח ת בו קר של עשירים
מגיע לך.
בץ השעות 7 :.00ל־ :00ו ו -
ארוחת־בקר של עשירים במחיר מגוחך
ב דיזנ גו ך ס רו,

באגדות סח ובדיזוגוף
₪ 8ט0 ₪שט אלא מה.

מרס אמריקה: עונה חדשה רחנרנות

בסוף השבוע שעבר צילצל הטלפון בביתו של הנרי קיסינג׳ר.
המטלפן, נשיא ארצות־הברית רונאלד רגן, היה הפעם
איש־בשורה: קיסינג׳ר קיבל סוף סוף מינוי ממשלתי, שאליו ייחל
ושעבודו התלקק והתפתל במשך שנתיים ארוכות.
אנשי חצרו של רגן מתעבים את קיסינג׳ר — ולא מהסיבות
הנכונות. היהודי הגרמני, איש העולם הגדול, חשוד בעיניהם
כליבראלי מדי, ואפילו הרקורד שלו כ״קצב של קאמבודיה״ אינו
מטהר את דמותו מתווית הקוסמופוליטיות והניאו־אירופיות,
המעוררים בעתה של ממש בקרב הבדלנים והסופר־שמרנים
המקיפים את הנשיא.
אין ספק שמינויו של קיסינג׳ר כיו״ר המועצה המייעצת
־־י לענייני אמריקה המרכזית נובע ישירות מסקנדלון דיבייטגייט.
גם מי שסבור, ובצדק, שכל השערוריה היא מנופחת
ובלתי־רצינית, חייב להבין שיש לה כמה השלכות לטווח קצר. רגן
ורבים מעוזריו הבכירים, בעיקר ראש הסי־איי־אי ויליאם קייסי,
שרויים במצוקה, מותקפים בכלי־התיקשורת ותיפקודם נפגע
במידה מסויימת. קיסי עסוק במריבות עם חבריו בצמרת, ופרשנים
רציניים מאשימים אותו בהזנחת תפקידו העיקרי — עירעור
מישטר הסאנדיניסטים בניקארגואה, ומיגור לוחמי החירות
באל־סאלבדור ובגוואטמלה.

באורח כאילו פארדוכסאלי. בכך יש להסביר את העובדה שמאבקו
להשתלב במימסד של רגן לקח שנתיים, אבל גם את הצלחתו,
בסופו של התהליך. .
באל־סאלבדור ובניקארגואה מבינים את חומרת המצב, שנוצר
בעיקבות המינוי. דובר המישטר הסאנדיניסטי במנגואה הודיע
שקיסינג׳ר הוא אויב עיקבי ומסוכן של כל עמי אמריקה הלטינית.
אנשי־המחתרת של אל־סאלבדור קיימו מסיבת־עיתונאים
בסטוקהולם, והזהירו מפני חידוש במגמה לרצח־עם בממדים
עצומים באמריקה המרכזית, בעיקבות שיבוצו של קיסינג׳ר
במנגנון של רגן. הדוברים לא הסתירו את החשש שקיסינג׳ר עלול
להמליץ, ואולי אף ללחוץ, למעורבות צבאית מוגברת של
ארצות־הברית בקרבות באיזור, ואולי אפילו לשימוש מאסיבי
בחיל־האוויר האמריקאי, בנוסח קאמבודיה.
חבית חומר־נסץ. בינתיים מנסה נשיא מכסיקו, מיגואל

וווים חנון
ראש־ממשלת בוואריה שטראוס
טק טיק ה חדשה
דה־לא מאדריד, למנוע פלישה של מורדים לתחום ניקארגואה,
בהשראת ארצות־הברית. מאדריד, כמו שלושת חבריו בקבוצת
הקונטאדורה, נשיאי ונצואלה, קולומביה ופנמה, חוששים
שמילחמת אזרחים בניקארגואה תצית י חבית חומר־נפץ של
מהומות אנטי־אמריקאיות בארצותיהם. המורדים בגבול הונדוראס
שייכים למישמר־הלאומי של אנסטסיו סומוסה, אחת הדמויות
השנואות והמשוקצות בכל אמריקה הלאטינית. הם מקבלים עזרה
עצומה מארצות־הברית(ועיתוני מכסיקו טוענים שגם מישראל),
כדי למגר מישטר המקובל על העם בניקארגואה, ושחרף
חסרונותיו פעל רבות למיגור המארות הקלאסיות של אמריקה
המרכזית והדרומית; הבערות, תמותת התינוקות, האבטלה
והפשיעה בקרב הנוער.
ארבעת הנשיאים ניסו לעבד תוכנית,להוצאת הכוחות הזרים
מאמריקה המרכזית׳ ,ולשם האיזון הקרוש הזכירו גם את
הקובאים, שתפקידם בניקארגואה הוא הגנתי וסולידארי. אין כל
סיכוי שתוכניתם תתקבל בוושינגטון, אבל הצהרתם הביאה, בכל
זאת, תועלת מסויימת. היא הבהירה לממשלת ארצות־הברית
שלפלישה לניקארגואה יהיו השלכות קשות גם לגבי מדינות
שאינן חשודות בקומוניזם. בכך חיזקו נשיאי הקונטאדורה את
השדולה הליבראלית בקונגרס האמריקאי, שתפקידה בריסון
התוכניות התוקפניות של הבית הלבן במרכז אמריקה, נעשה קשה
יותר עם העדנה החדשה שבאה לקיסינג׳ר.
הנ רי קי סינג׳ר
יהיה רע לאמריקה המרכזית

יוקרתו של קיסינג׳ר דרושה לנשיא בשעה זו, אולם רבים
סבורים שדווקא מומחיותו בטקטיקות של דה־סטאביליזאציה
העלתה את קרנו. קיסינג׳ר ידוע בתמיכתו הנלהבת בהפעלת
שיטות חשאיות, בעיקר סוכנים המגוייסים על־ידי האמריקאים,
לפגיעה בכוחות ״עויינים לארצות־הברית״ בעולם השלישי. הנרי
היה האדריכל הראשי מאחרי הדחת הנשיא החוקי של צ׳ילה,
סאלבדור איינדה, לפני עשר שנים. מעורבותו בהפעלת אלימות,
לעיתים קרובות בניגוד לחוק האמריקאי, בדרום־מיזרח אסיה,
ידועה ומתועדת היטב.
לרגן אין ספק שקיסינג׳ר יחתור למדיניות אקטיביסטית
ואלימה באמריקה המרכזית וישיג תוצאות. כתב המינוי שלו
עוסק, אומנם, בהתוויית תוכניות לטווח ארוך, אבל מומחים
סבורים שהוא קיבל אור ירוק להיכנס למעגל הסגור של יועצי
הנשיא גם בתחום הפעילות היום־יומית. כבר היו ניתן לנבא,
שרבבות אזרחים פשוטים באמריקה המרכזית — איכרים, זקנים,
נשים וילדים, ישלמו בחייהם עבור המינוי היוקרתי הזה של
הפליט מגרמניה הנאצית, שהפך במרוצת הקאריירה שלו מיליוני
בני־אדם לפליטים.
ם אראדובם. מעניין לציין, שמינויו של קיסינג׳ר חל יומיים
אחרי איזכורו הבולט בעיתונות המערבית דווקא בהקשר של
דיבייטגייט. עיתונאים רבים, שעיינו מחדש בזיכרונותיו של
הנשיא לשעבר ריצ׳ארד ניכסון, נזכרו ש״דיק הנוכל״ כתב
במפורש, שקיסינג׳ר נהג להדליף לו מידע כאשר עבד עבור. ג׳ון
קנדי. בפירסום זה לא היה כדי לעכב את המינוי.
קיסינג׳ר הוא ממש אמן בכל הנוגע להתמודדות נגר פירסומים
עויינים. הוא פשוט מתעלם, ממשיך בשלו תוך הפגנת ביטחון
עצמי, שיש בו יותר משמץ של שחצנות. היתרון האינטלקטואלי
שלו לעומת רוב החובבנים המאפינים את ציוותו של רגן הוא
עצום. עובדה זו מעוררת איבה כלפיו, אבל גם מבצרת את מעמדו,

גרמניה:
שטראוס האדום
מנהיג המיפלגה־האחות הבווארית של הנוצרים־דמוקראטים
השולטים עתה בגרמניה, פרנץ יוזף שטראום, הוא אחד המנהיגים

ציבו סלובקיה:
סאחרדה בכף מעלו
למרות השאיפה המוצהרת במדור זה לסיים את הרומן
הממושך עם מדור אסירי המצפון בטייטס הלונדוני, אנו
רואים חובה לעצמנו לצטט את סיפור השבוע, העוסק
ניארומיר סאוורדר* סופר נודע ואחד מיוזמי אמנה ,77 שהיא
למעשה מיסמך היסוד שבשמו נשבעים כל הלוחמים לזכדות
האדם בצ׳כוסלובקיה.
סאוורדה מרצה עתה 25 חודשי מאסר כעוון הפצת
טכסטים ״נגד המדינה והסוציאליזם׳ ,הטייטס מדווח שהוא
נידון בתחילת מארם .1983 בדיוק שנה אחרי שסיים לרצות
מאסר שלי שנתיים וחצי בגלל עבירות זהות. הפעם הואשם
סאוורדה גם בהפצת הנוסח המקורי של האמנה ה״אנטי־סוציאליסטית׳
.טענתו שאץ באמנה אף לא התבטאות
אנטי־סוציאליסטית אחת, ושפעילותו בעניין היא מסיבות
הומניטאריות שאינן סותרות, כמובן, את הסוציאליזם, נדחתה
על־ידי כית־המישפט.
מ חי ר נו ר א. בחיפוש שערכו אנשי הבולשת בביתו
הוחרמו ספרים, ביניהם גם יצירות של אלכסנדר סבח־ובסקי
וסולזניצין. סאוורדה טען בבית־הדין שספרים אלה נמצאים
גם בספריה העירונית של עירו, אוססראווה, אבל גם לטענה

השנואים ביותר על השמאל הגרמני. לא רק עמדותיו בנושאים
הפוליטיים השנויים במחלוקת, כמו תמיכתו בהצבת טילים
גרעיניים על אדמת גרמניה ועמדתו הניצית בנושא הסובייטי,
גרמו ליחס הזה. שטראוס כיהן בעבר כשר הפנים, ויחסו
לדמוקראטיה ולזכויות האופוזיציה היה עויין. לרבים זכורה
העובדה שהוא יזם וביצע התפרצות למישרדי השבועון דר שפיגל,
שניהל נגדו מאבק אישי ופוליטי. יחד עם אכסל שפרינגר, איל
העיתונות הפרו־ישראלי, מהווה שטראוס את עמוד־השידרה של
המימסד השמרני, האנטי־ליבראלי והאנטי־דמוקראטי, שנגדו
לוחם השמאל הגרמני מאז . 1945
צעדים מביכים. בחודשים האחרונים הפתיע שטראוס
בכמה צעדים שהביכו את מתנגדיו, ועוררו את זעמם של תומכיו
המסורתיים. לפני כחודש הפעיל שטראום את השפעתו העצומה,
כדי לארגן לממשלת מיזרח־גרמניה אשראי בסדר גודל של 400
מיליון רולר. צעד זה הוסבר על־ידי שטראוס בטון מינורי, ללא
הבומבאסטיות המסורתית שלו, כמתחייב מהאינטרסים של
מערב־גרמניה ומ״תהליכים מסויימים״ הפוקדים את המיזרח.
כשהדי ההתקפות נגדו בקונגרס מיפלגתו עדיין מהרהרים
באוזניו, יצא שטראוס לפולין לשיחות עם מנהיגים רישמיים,
ובהזמנה רישמית־למחצה של שגרירה החדש של פולין
במערב־גרמניה. שטראוס הסביר שהוא רק מבקר קרוב של אשתו,
העובד בשגרירות גרמניה בווארשה, אבל איש לא האמין להסבר
דחוק זה.
פרשנים לענייני שטראוס מסבירים שהוא מפגין לעיתים
יוזמות מפתיעות מסוג זה, ואין לראות בהן שינוי בעמדותיו
הבסיסיות. אחרים סבורים ששטראוס לא היה מסתכן בזעם תומכיו
מבלי שיש לו סיכוי לקדם שאיפות מרחיקות־לכת למנהיגות
לאומית, שאינה מתיישבת כיום עם עמדה אנטי־קומוניסטית
קיצונית מדי.
זו לא שעו השופטים•
הוא
נמצא אשם בהסתה
ונשלח
לכלא.
חבריו בצ׳כו־סלובקיה
מנסים
לגייס את דעת•
הקהל המערבית שתלחץ הלשיחרור מיידי,
סאוורדה
הוא נכת הסובל
מאי-ספיקת כליות,
וקייס חשש
א סי ר ס אוו רד ה
רן ייני שאם לא
חירות או קטיעה
יזכה בטי פול
רפואי מעולה ומיידי, יאלצו לקטוע את שתי רגליו. לפי שעה
לא נענו השילטונות לכל הבקשות לשחרר את סאוורדה
ולשלחו למערב לטיפול רפואי. הבי־בי־סי הודיע אמנם,
שהשבוע יערכו הפגנות ליד שגרירויות צ׳כוסלובקיה
בבריטניה ובגרמניה אבל חבריו חוששים שהמפגינים יאחרו
את המועד, וסאוורדה יאלץ לשלם מחיר נורא עבור פעילותו
נגד הדיכוי השורר בארצו.

חיי ברע

ך* רבה שטויות נכתבו בעולם
( 1ובארץ על המרד באירגון פת״ח. הן
מעידות על הבורות המדהימה הקיימת
לגבי אש״ף והאירגונים המסונפים לו.
היא מדהימה שבעתיים מפני שאש״ף
הוא אחד הכוחות המדיניים החשובים
בעולם. עיתונאי או מדינאי המתמסר
לנושא זה ברצינות, ושיש לו האפשרות
לקיים מגע אישי עם המנהיגים
הפלסטיניים, יכול ללמדו בנקל.
כדוגמה אפשר לצטט ידיעה שהתפרסמה
השבוע בכלי־תיקשורת רבים
בעולם ובארץ, תוך ציטוט ביטאון
ערבי כלשהו. נאמר בה כי ״ברית־המועצות
מתכוננת להחליף את יאסר
ערפאת במנהיג פלסטיני אחר, המקובל
עליה.״ נאמר גם מי המועמד: צאלח
ח׳לף, המכונה אבו־איאד.

קשה להעלות על הדעת
ידיעה מגוחכת יותר.

ברית־המועצות יכולה למנות את
יו״ר אש״ף כשם שארצות־הברית
יכולה למנות את ראש־ממשלת
ישראל.
אמנם היא יכולה להשפיע, כפי
שארצות״הברית יכולה להשפיע
אצלנו. אך אש״ף אינו גוף הכפוף
לסובייטים, ויכולת ההשפעה של
הסובייטים עליו מצומצמת בותר,
ושואפת לאפס.
יאסר ערפאת וחבריו הקימו את
פת״ח בסוף שנות ה־50׳ ,והוא קיבל
לידיו את הנהגת אש״ף אחרי מילחמת
ששת־הימים. במשך כל הזמן הזה היתה
ברית״המועצות אדישה לאש״ף ולעניין
הפלסטיני, ואף התנגדה להם בפועל.
אחרי מילחמת ששת־הימים תבעה
ברית״המועצות את החזרת הגדה

מאשר ערפאת עצמו. בין השניים —
אחים־מייסדים של פת״ח — אין כל
הבדל עקרוני. אף שיש לאבדאיאד
בחוץ תדמית נוקשה יותר, הרי שכתוף
התנועה יודעים הכל כי הוא מתון כמו
ערפאת, ואולי אף יותר. הוא כתב ספר
(שהופיע גם בעברית, תחת הכותרת
ללא מולדת) ובו דגל בפירוש בפיתרון
של שלום. במושב האחרון של המועצה
הלאומית הפלסטינית נאם את הנאום
המרכזי מטעם פת״ח, ובו העלה על נס
את המגעים עם כוחות־השלום
הישראליים.

הידיעה כולה היתה, על כן,
ברווז אווילי.
אך עיתוני העולם, ואף המכובדים
שביניהם, חזרו על שטות זו כאילו היה
בה ממש. הם לא היו מעלים על דעתם
לפרסם ידיעה שטותית כזאת על
מדינת־ישראל, למשל,( .האמריקאים
החליטו להדיח את בגין ולמנות
במקומו את משה ארנס״).

שילוב זה של בורות ותעמולה
הוא אום ייני לדיווח על
המתרחש באש״ף. אך לישראל
חשוב לדעת ולהבין, כדי
שאפשר יהיה להסיק מסקנות
נכונות.
הנתונים נשטח
*ץ ה עומד לקרות באש״ף? מה הם
^/התסריטים הרציניים, העומדים על
הפרק?
מסוכן מאוד לקבוע מסמרות, כי
בזירה זו פועלים הרבה מאוד כוחות,

וחיילים הצטרפו למרידה. שום נציג
של פת״ח בארץ כלשהי בעולם, שום
קיבוץ פלסטיני בשטחים הכבושים או
בפזורה, ושום גורם חשוב אחר של
פת״ח לא הצטרף למורדים.

• כישלון המרד חשף את
מהותו — התקפה ישירה של
הדיקטטורה הסורית, בעזרת
הדיקטטורה הלובית, על
התנועה הלאומית הפלסטינית
העצמאית, שבראשה עומד
פת״ח(השולט באש״ף).

אברנידאל ושלושת הקצינים שמרדו
(אבו־מוסה, אבו־חאלד ואבו־רעד).
נראה שאבו־צאלח יהיה החבר היחידי
של הוועד המרכזי של פת״ח(,הוועדה
המהפכנית״) אשר ישתייך לאירגון זה.

,אש״ף החדש״ ,שייתיימר
להיות ״אש״ף הלוחם״ ,יכלול את
הפלגים האלה של סת״ח, את
אירגונו של אחמד ג׳בריל

שני האירגונים ה״שמאליים״ —
,החזית העממית׳ של ג׳ורג׳ חבש
ו,החזית הדמוקרטית׳ של נאיף
חוותמה. בשטח זה נחלו הסורים אכזבה
מרה. שני האירגונים, שהיו ידועים
כפרו־סוריים, התייצבו לימינו של
יאסר ערפאת. הסורים וסוכניהם
משמיצים עתה את חוותמה באותן
המילים שבהן הם מכנים את ערפאת:

• אל קומץ,מורדי״ פת״ח הצטרפו
הסוכנים הגלויים של סוריה ולוב בתוך
אש״ף: אל־צעיקה הפרו־סורי, אירגונו
הפרו־לובי של אחמד ג׳בריל ולפחות
פלג של אירגון־הטרור של אברנידאל,
המונחה על־ידי שרותי־הביון הסוריים,
ושיצא לאחרונה מן המחתרת. כל אלה
מהווים, מבחינה כמותית, כוחות
מבוטלים, אך הם זוכים בתמיכה רבה
מבחוץ.
• כוחות פת״ח בבקאע מהווים
איים בקרב הצבא הסורי (והחטיבה
הלובית החונה שם) .אין הם מסוגלים
כימעט לפעול או לזוז מול פני עוצמה

• הכוחות העיקריים של
פת״ח בלבנון מרוכזים באיזור
טריפולי, שהפך מיבצר אנטי-
סורי.

חסו־ס אי:
אש־ומתחוה
ך* תסריט הראשון — ואולי גם
• 1הסביר ביותר — הוא שסוריה תלו

אבו־ג׳יהאד עם לוחמיו בטריפולי
כמו ביירות שניה
(,החזית העממית לשיחרור
פלסטין — המיפקדה הכללית״)
ואירגון אל־צעיקה, השייך
לסורים.

אבו־איאד(עם הבישוף קאסוצ׳י) ברומא
כאילו הדיחו האמריקאים את בגין
המערבית לממלכת־ירדן, והיא דבקה
במשך שנתיים בעמדה זו, תוך
התנגדות מוחלטת להקמת מדינה
פלסטינית. כך נהגה — כמובן — גם
סיעת רק״ח בכנסת. רק אחרי שאש״ף
הוכיח את יכולתו, ואחרי שהסתבר כי
מנהיגותו של ערפאת היא עובדה
קיימת, עלו הסובייטים על סוס זה.

ההנחה כי הם יכולים עתה
להחליף את מנהיגי אש״ף
כרצונם, על פי צו הקרמלין, היא
אבסורדית.
יתר על כן, אבו״איאד אינו מקובל
על המיעוט הקיצוני באש״ח יותר

ויש בה נעלמים רבים. כרגע, כאשר כל
הכוחות מתנגשים זה בזה, והשחקנים
העיקריים עדיין לא גילו אל כל
קלפיהם, יעז רק כסיל להינבא.
אולם על סמך הנתונים(שרובם לא
פורסמו ברבים) ניתן לגבש כמה
תסריטים אפשריים, שיש להם מידה
של סבירות.
ואלה הנתונים, כפי שפורטו בחלק
הראשון של סידרה זו(העולם הזה
:)2394
• המרד בתוך פת״ח נכשל
לחלוטין. מבין 12 אלף לוחמי פת״ח
בלבנוו. רק 140 עד 160 מפקדים

עד הסוף, מאחר שעברה זה מכבר את
הנקודה שממנה אפשר עוד לסגת.
במיקרה זה יכבשו הכוחות הסוריים
(במסווה של, מורדי׳ פת״ח וסוכנים
פלסטיניים אחרים) את הבקאע, ויחסלו
את כוחות פת״ח בצורה זו או אחרת.
משמע: ילכדו ויקחו אותם בשבי, או
ייאלצו להניח להם לסגת לטריפולי, או
יערכו בהם מרחץ־דמים.

לאחר מכן יקימו הסורים
אירגון חדש, אשר יתיימר
להיות ״אש״ף האמיתי״.

במרכז האירגון יעמוד, כביכול,
״פת״ח האמיתי׳ ,בראשות אבו־צאלח,

סוכני־הסורים יכנסו ישיבה של
הפלסטינית. הלאומית המועצה
משתתפי מושב זה — מיעוט קטן,
שאליו יצרפו ה״מורדים׳ בוודאי
אנשים מכל הבא ליד — יטענו שהם
המועצה. האמיתית׳ ,ויבחרו בוועד־פועל
חדש, שיתיימר להיות הגוף
העליון האותנטי.
בוועד־הפועל הנוכחי יש 14 חברים
(אחרי שמס׳ 15 התפטר, ומקומו לא
נתפס) .מבין אלה, רק שניים בטוחים
לצד ה״מורדים׳ — נציג אל־צעיקה,
מוחמר ח׳ליפה, ונציג אירגונו של
ג׳בריל, טלאל נאג׳י. מכל האחרים, רק
אחד חשוד כפררסורי — הנציג
הבלתי־תלוי עבד״אל־מחסן אברמייזר,
מדוברי האירגון. סביב אלה יבנו
הסורים ועד־פועל חדש, שיתיימר
להיות חוקי.

הם יצטרכו להעמיד בראשו
איש־סת״ח, למען הרושם, ואם
לא יעבור אליהם מישהו מן
הצמרת הקיימת, יצטרכו
להטיל את התפקיד על אסם
מאופס כמו אבו-צאלח.
ייעשה נסיוז למשוד לאירגוז זה את

,בוגד׳. ,סוכן ציוני׳ וכדומה.
מן הסתם ייעשה נסיון לחולל פילוג
כלשהו בשני האירגונים האלה, על־ידי
קניית כמה עסקנים מן הדרג השני, כדי
להעמיד פנים שגם שני אירגונים אלה
הצטרפו אל.אש״ף הלוחם״.
מרכזו של האירגון החדש יהיר,
כמובן, בדמשק.

במידה מסויימת ייווצר אז
מצב דומה לזה שהשתרר
במחנה הציוני באשר הקים
זאב ז׳בוטינסקי, בשנות ה־,30
את.ההסתדרות הציונית החדשה״
,שהתיימרה להתחרות עם
ההסתדרות הציונית האמיתית.
האירגון־הצבאי-הלאומי
סר למתתה של ההסתדרות
החדשה. אלא שאז לא היה
הפילוג מלווה בתסבובת של
יחסי-חוץ, כפי שיקרה הפעם.
אם ייווצר מצב זה, הוא יעמיד את
מוסקווה במצב עדין ביותר. כאשר יהיו
קיימים, לפחות להלכה, שני אירגונים
בשם אש״ף, יהיה עליה לבחור ביניהם.

אין שמץ של ספק שכמיקרה
זה תיאלץ ברית-המועצות לבחור
בסוריה ובסובניה, מאחר
שאץ לה בסיסים בעולם הערבי
מילבד סוריה ולוב(ודרום־תימן
הרחומה) .פירוש הדבר: הכרזת

מילחמה של מוסקווה על
התנועה הלאומית הפלסטינית.

• חזרה וסחו
^ שאלה היא: מה הלאה?
1ו״אש׳׳ף הלוחם״ יצטרך
להוכיח את עצמו, והוא יוכל
לעשות זאת רק בדרך
המילחמה.
ליגלג לא מכבר מנהיג של אש״ף,
המסור בכל ליבו ליאסר ערפאת :״אם
הסורים יתקיפו ויכבשו את עכו —
הרבה פלסטינים בוודאי יקבלו זאת
בברכה. אבל מה הם יכולים לעשות?״
מובן שסוריה אינה יכולה להתקיף.
אין לה הכוח לכו. ברית־המועצות
בוודאי לא תשמח להסתבכות

המאמין כי דרו זו מובילה ליעד
כלשהו. הענף של אש״ף־זוטא זה
יתדלדל, כפי שהתדלדלה בשעתו
ההסתדרות הציונית החדשה. העולם
כולו יבין כי אש״ף האמיתי הוא זה
אשר נהנה מתמיכת הרוב העצום של
העם הפלסטיני, ואשר בראשו עומד
יאסר ערפאת, ועימו יהיה צורך
להתדיין.

עשוייה להיות להתפתחות
זו תוצאה חיובית. כי פרישת
כל היסודות הקיצוניים מאש״ף,
ובייחוד מפת׳׳ח, יכולה לשחרר
סוף־סוף את ערפאת וחבריו מן
האזיקים המדיניים שכבלו את
ידיהם.
גם בעבר היה זה מיעוט קיצוני קטן.
אולם מכיוון שעמדו מאחריו גורמים

ילדים פלסטינים בגולה מפגינים למען ערפאת
סוד הכוח

על סמך מידע שלא התגרה ברבים, מנתח ע 1דך
״השר הזה״ את המתרחש בתוככי פת״ח 1ם נסה
לשרטט כמה תסריטים אפשריים להתפתחות המשבר
הרפתקנית חדשה במרחב, ותעצור
י ־ בעדה ככל יכולתה. אם תפתח סוריה
במילחמה מוגבלת, תוך הפעלת
חוליות־פיגוע פלסטינית מבין סוכניה,
היא עלולה להסתכן בהתקפה
ישראלית עליה.
למעשה אין לסוריה שום עניין

חשובים — סוריה, לוב, ובעקיפין גם
ברית־המועצות, אי־אפשר היה שלא
להתחשב בו. כך קיבל מיעטו קטן זה
מישקל שעלה בהרבה על כוחו
האמיתי.
היו באש׳׳ף ובין אוהדיו תמיד
אישים שטענו כי על ערפאת ליזום

ערפאת החשיב מעל לכל את
שלמותו ואחדותו של אש״ף, מכיוון
שזהו הנכס היחידי שיש כיום לעם
הפלסטיני, אשר אין לו כלים
ממלכתיים אחרים. ישראלים, שדגלו
בשעתו בחשיבותם המכרעת של
״המוסדות הלאומיים״ ,ושהתקוממו
הפלסטיני הלגיטימית.״

יתלכד

סביב ההנהגה

וזה אכן קרה.

• חסויס ני:
מצדהבלסס־ניח
ך* סריט אחר מוביל למילחמה
4 1ממש,עדהסוף.
אבו־מוסה ואנשיו הם, כיום,
בני־ערובה בידי הסורים. אפילו סברו
כי הרחיקו לכת, ואפילו התחרטו כיום
על מעשיהם, לא יכלו עוד לסגת. אין
להם דרו חזרה אל פת״ח, ואם יגלו
נטייה כלשהי בכיוון זה, יהרגו אותם
הסורים.

(אנשים רבים באש״ף מאמינים
כי גורלו של אכו-מוסה
נחרץ, וכי צפוי לו גורלם של
כמה מחבריו, וכיניהם ה־רמטכ״ל
של כוחות אש״ף,
שנרצחו על-ידי הסורים).

אבו־צאלח בטלוויזיה הישראלית
גם אריאל שרון נרתע
בהתנגשות עם ישראל, שהיא כיום
בעלת־בריתה העיקרית במרחב — הן
למען חלוקת לבנון, הן במילחמה
בפלסטינים.

מה נשאר? מן הסתם, רק
פיגועי־טרור ברחבי העולם,
התקפה על מוסדות ישראליים
.ויהודיים, לפי הסיגנון של חבור
רת־הרצחשלאבו־נידאל(בית־הכנסת
בווינה, בית-היתומים
באנטוורפן, המיסעדה היהודית היהודי העסקן
בפאריס,
בווינה) ,יחד עם חטיפת
מטוסים, ופיגועים בישראל
| עצמה.

אין עוד פלסטיני אחד בעולם

בעצמו פילוג, כדי לשחרר את עצמו
משיעבוד זה, המונע ממנו לנהל את
המדיניות שהוא דוגל בה ולקבל
החלטות נוקבות, חד־משמעיות
ותכליתיות.
הנציג הבולט ביותר של גישה זו
היה, כמובן, עיצאם סרטאווי, שניסח
אותה בצורה ברורה בכמה ראיונות,
ערב הירצחו. היו לדיעה זו הרבה
תומכים בתוך אש״ף, בדיונים פנימיים,
וגם אישים בינלאומיים אוהדי־אש״ף,
כגון פייר מנדס־פראנס.

ערפאת לא קיבל דיעה זו.
הוא ראה את הנזק שייגרם־
והאמין שהוא יעלה על
התועלת.

בקנאות נגד כל פגיעה במרותם,
בוודאי יכולים להבין גישה זו.
יכול, כמובן, להיות גם הסבר אחר
להתנהגותו של ערפאת. יכול להיות
שגם הוא הבין, כמו רבים מעמיתיו, כי
הפילוג הוא בלתי־נמנע, מפני ששום
דבר לא ירתיע את הסורים מנסיון
לשבור את עצמאות אש״ף. אך ערפאת
יכול היה לומר לעצמו :״אם זה
בלתי־נמנע, מוטב שיהיה בבוא העת
ברור כי לא אנחנו גרמנו לזה, אלא
הסורים, כך יהיה ברור להמוני
הפלסטינים כי הפילוג אינו בא
מבפנים, אלא הוא מזימה מבחוץ. זה
יבטיח שהרוב המכריע של העם

לפי תסריט זה, יפעילו הסורים לחץ
גופני מוחץ על כוחות־פת״ח
המכותרים בבקאע, ויכריחו אותם,
בשיטות של טרור ושוחד, להצטרף אל
ה״מורדים״.
היו כבר נסיונות כאלה. כאשר החלו
הקרבות בין ה״מורדים״ ובין כוחות
פת״ח בבקאע, הופיעו קצינים סוריים
אצל מפקדי פת״ח והודיעו להם שאם
יירו אף יריה אחת, ישמידו אותם
הסורים. אנשי פת״ח השיבו שלא הם
פתחו באש אלא יריביהם, הנהנים
מסיוע ארטילרי מאסיבי מצד החטיבה
הלובית (וכמובן מצד הצבא הסורי).
הסורים עמדו בשלהם: אסור לאנשי
פת״ח להשיב אש, בכל מצב שהוא —
אחרת יחוסלו.
אם יתגלגלו הדברים כך, יצטרכו
הסורים לעלות על טריפולי, מעוז
הכוחות האנטי־סוריים. רבים מעוזריו
של ערפאת, ובראשם אברג׳יהאד,
נמצאים בעיר זו, שהפכה לגבי אש״ף
מעין ביירות שנייה. זהו מיבצרם של
המוסלמים הסונים, שונאי הכת
העלאווית, השולטת כיום בסוריה.
האוכלוסיה כולה תומכת באש״ף, כמו
שהיה בשעתו בביירות המערבית.
מצב זה יעמיד את הסורים בפני
ברירה אכזרית. הם יכולים לנסות
לכבוש את העיר — דבר שיהיה כרוך

במרחץ־דמים נורא, אשר יעמיד בצל
אף את השחיטה שערך אל־אסד בעיר
הסורית אל־חמה, שבה התבצרו האחים
המוסלמים. אבירות הצבא הסורי
עלולות להיות עצומות. כבר עתה
מדברים על טריפולי כעל ״מיבצר
אל־חמה החדש״.

אכו־ג׳יהאד אף דיבר פומבית
על ״מצדה פלסטינית״ —
ביטוי המראה עד כמה אימצו
לעצמם הפלסטינים את המינוח
הציוני.
אם יירתעו הסורים מפני הרפתקה
כזאת, כשם שאריאל שרון נרתע לפני
שנה מפני כיבוש ביירות המערבית,
תתבטל יומרתם של ה״מורדים״ להיות
״אש״ף הלוחם״ .אש״ף הלוחם יהיה זה
הקיים בטריפולי.

יש הרואים בהפסקת-האש
הממושכת, שהשתררה בבק-
אע, סימן לחולשת הסורים,
הנרתעים מפני הברירה הקשה.

•הבגידה
הסובייטית
* ^ פשר להעלות על הדעת
\4תסריטים נוספים, אך שניים אלה
הם הסבירים ביותר.
אנשי אש״ף מכירים היטב בחומרת
המצב, אך מצב־הרוח שלהם רחוק
מאוד מלהיות מיואש, או אף מדוכא,
כפי שהיה צריך להיות אילו התייחסו
ברצינות לדיווח העיתונות העולמית.
הם מכירים את המצב לאשורו.

מבחינתם, העם הפלסטיני
נתון עתה בסכנה החמורה
ביותר לקיומו מאז ,1948
כאשר ישראל כבשה חלק מן
השטחים שנועדו (כהחלטת
החלוקה של האו״ם) למדינה
הפלסטינית, ומצריים וירדן
בלעו את השאר. אז האמינו
רבים, כמו דויד בן־גוריון, שזהו
סופו של העם הפלסטיני. הם
טעו.
כיום שוב נערכת התקפה מרוכזת
מכל הצדדים על העם הפלסטיני.
ישראל עורכת התקפה שיטתית על
בסיס־הקיום הפלסטיני בגדה המע־
(המשך בעמוד )68

ז הם אומרים...מה הן אומרות...מה הם אומרים ...מה הן אוחרות...הה 1

יונה קלימזביצקי:

ק צת
.בגי ן
עצובעכשיו

משה רום:

ראובן אלמי:

,נכון רענשיו אני ,.אנחנו לא מדבו־ים
מועמד הרימד בחולון! ,,בבית ער פוליטיקה!״

כולם מדברים על מצבו של ראש״הממשלה: האם הוא
עצוב, האם הוא שמח. האם הוא מדוכא, האם הוא מחייך.
האם הוא מתפקד, האם הוא יודע מה איתו בכלל. יש
מישהי היכולה לענות על כל השאלות האלה, אם כי אני
מודה שאני לא לוקחת את התשובות שלה מראש כאוביי־קטיביות.
ובכל זאת, יונה קלימוביצקי, מזכירתו האישית
של ראש״הממשלה -או כפי שהיא מכונה- ,יונה של בגין׳,
רואה את האיש מדי יום וכל היום. החלטתי לשאול אותה:

• יונה מדוע ביטל בגין את נכיעתו לארצות־הברית?

מההתחלה
הוא לא התחייב לנסוע לארצות״הברית. כאשר
נשיא מדינה מזמין ראש־ממשלה לביקור בארצו, נהוג לענות
בחיוב. על אחת כמה וכמה כאשר זו הזמנה של נשיא ארצות־הברית.
כאשר שולץ היה פה, לפני חודש, הוא הביא הזמנה
מהנשיא רגן. בגין כתב לרגן שהוא מקבל את ההזמנה בשימחה,
אך מאחר שכל יום קורה אצלנו משהו, הביקור שלו תלוי במצב
בארץ ובעולם בכלל. מה קרה בינתיים? שולץ לא הצליח להשיג
את המטרה שלשמה נשלח, לא חלה נסיגה של הכוחות, לכן בגין
החליט שאין כעת שום דבר פוליטי בוער המצדיק את הנסיעה
שלו. לכן הוא פשוט דחה את הנסיעה שלו למועד שבו ביקור כזה
עשוי להביא תועלת. אחרי הכל, אין לראש־הממשלה זמן לטיולים
בעולם.

• האם אין קשר בין דחיית נסיעתו ובין העובדה
שהוא עומד להכריז על פרישתו?

הוא אמר לפני שנתיים־שלוש שיפרוש, אבל מאז זרמו, כמו
שאומרים, מים רבים בנחלי ישראל.

• את נמצאת איתו כל יום. מה קורה לו? מה עובר
עליו?

בגין הוא בן־אדם ריגשי לא רגשני, והרגש שלו ברוך השם לא
נשחק במשך כל שנותיו בג׳ונגל הפוליטי. בגין אינו טיפוס של
מעמיד פנים. הוא אינו מאלה המחייכים ואומרים שהכל בסדר גם
כשמשהו לא בסדר. הצטבר אצלו הרבה מאוד מאז פטירת רעייתו,
הבדידות וגם הקורבנות בלבנון אינם מוסיפים למצב רוחו. כל
קורבן עולה לו בבריאות. הוא קצת עצוב עכשיו, אבל בעשרת
הימים האחרונים חלה עלייה הדרגתית במצב רוחו. נדמה לי שהוא
מתחיל לצאת מהסתגרותו. באמת, עד לאחרונה הוא הסתגר
בעצמו, לא חייך, ואנחנו לא היינו רגילים לזה. אנחנו היינו רגילים
לבגין הנמרץ, הפולמוסן, המגיב על כל דבר. כעת הוא מתחיל
לחזור אל עצמו, לאט לאט ובהדרגתיות.

• איך את אוהבת אותו יותר, שקט ומסתגר או
סולמוסן ונמרץ?

אני אוהבת אותו בכל מצבי הרוח. מה שלא יהיה, מה שלא
עובר עליו, הוא תמיד נשאר נחמד, נעים ומתחשב באנשים אחרים.

עורך־הדין משה רום הודיע שהוא מועמד הליכוד
לרשות עיריית חולון. עורך־הדיו רום הוא איש מכובד,
וכולם התייחסו להודעתו בשיא הרצינות, עד שבא איש
תנועת החרות, אל־מ(מיל ) אורי אלמוג, והודיע. :לא דובים
ולא יער! מועמד הליכוד לבחירות לראשות עיריית חולון
הוא אני ולא משה רום ׳.שאלתי את משה רום, איש
הליברלים:

• מי, אם כך, הוא מועמד הליכוד? אתה או אורי
אלמוג?

נו, מה אני יכול לעשות. הכל התחיל בגלל יעל רום מחיפה.
כשנחתם הסכם גח״ל ב־ 1965 סוכם, כי המועמדים לתפקיד ראשי
הערים הגדולות תל־אביב, חיפה וירושלים יהיו מסיעת הליברלים
ואילו המועמדים לערים הקטנות, כמו חולון ונתניה יהיו אנשי
חרות. פתאום הודיעו יעל רום ויגאל כהן כי הם מועמדי הליכוד
בחיפה. שניהם כידוע אנשי חרות. בעיקבות כך הוחלט שמועמד
חולון יהיה איש הליברלים. נערך דיון בין חרות והליברלים ואני
נבחרתי כנציג הליכוד למועמדות לראשות העיריה בחולון. אני
חולוני, אני כבר 45 שנים גר בחולון.

• מדוע אם כך הודיע אורי אלמוג שהוא המועמד
בחולון?

זהו עניין מסובך. התברר כעת שחרות רוצה גם את נתניה, שגם
היא אמורה היתה להיות שלנו. בשלב זה מדברים על חילופין ועל
תמורה במקום.

• אם כך, הסכם גח״ל משנת 1956 אינו תקך?

לא אמרתי שהוא אינו תקף. אני אומר רק שבהסכם יש דברים
שהם ברי דיון.

• מהו אם כך המצב נכון לעכשיו? מי מועמד, אתה
או אלמוג?
נכון לעכשיו אני מועמד הליכוד בחולון.

בזמן האחרון המצב הפך כמעט בלתי״אפשרי. חילוקי
הדיעות הקוטביים בציבור גורמים לא אחת לפירוד
חבילות בין ידידים, בין בני מישפחה, ואפילו בין בעלים
ונשים. אני עצמי מתקשה למצוא את נוסחת הפשרה. אמי
יודעת איך אפשר להמשיך ולהישאר בידידות עם חבר
ותיק, המאמין שצריך ליישב את יהודה ושומרון, המאמין
שצריך להישאר על אדמת לבנון, החושב שגוש״אמונים הם
החלוצים של שנות השמונים.
לפני כמה ימים פגשתי באילת את ראובן אלוני, בעלה
של חברת־הכנסת שולמית אלוני. ראובן אלוני, שהיה —
האחראי על מרחב שלמה, ידוע באהבתו לארץ־ישראל
.הגדולה״ ,כפי שהוא מעדיף לקרוא לה. אשתו, לעומת זאת,
ידועה בדיעותיה ההפוכות לחלוטין. אלוני, ששמע אותי
מתווכחת עם ידיד, התערב בשיחה ואמר:
אתם רוצים לשמוע לעצתי? קחו דוגמה ממני ומשולמית. אצלנו
בבית היא חושבת כך ואני חושב אחרת. אז החלטנו שאם אנחנו
רוצים לחיות ביחד אנחנו בבית לא מדברים על פוליטיקה.

• ומה עושים כשבאים אורחים?

מודיעים להם שבבית מישפחת אלוני לא מדברים על
פוליטיקה.

• ומה אומרים הילדים שלכם?

>ם מבחינת הילדים זה מתחלק: הבן הגדול מחזיק בדיעותיי,
שני הבנים הצעירים מחזיקים בדיעותיה של שולמית, וגם הם
יודעים שכשבאים אלינו הביתה לא מדברים על פוליטיקה. זוהי
הדרך היחידה. אחרת קשה מאוד לחיות ביחד.

אומרים...מה הן אומרות...מה ה אומרים...מה הן אומרות...מה ה

מירון רכטמן:

י1סי קיוטו:

״שואר היא צרכנית פוב .,אני רוצה להוריד את
ברמה בינל או מי ת!״ המוסיקה אל העם!״

מאחי־י כל מופעי״הבידור הענקיים המתרחשים לאחרונה
בארצנו, מאחרי המיכשור החדיש שעל הבימות, עומד
איש צעיר אחד, שלא הייתם שמים עליו שני גרוש וחצי, אם
אתם אנשים המסתכלים על הקנקן ולא על מה שבתוכו.
האיש הוא מירון רבסמן, זרוק בנשמה, שגם היום, אחרי
שיש לו כמה לירות בחשבון־הבנק שלו והוא חולש על
חברה המעסיקה 15 עובדים ומגלגלת מחזורים של מאות
אלפי דולרים, נראה כאילו עוד רגע ישלוף את הגיסארה,
יישב על המידרכה בדיזנגוף ויצפה למעותיהם של העוברים
והשבים. מירון רכסמן עשה דרן ארובה מאז התחיל לעבוד
לפני 1$שנה, כפועל־בימה. כיום הוא שותף בחברת -בטי
בם׳ ,שהיא הספק של אמצעי הבימה לכל הקונצרטים
והמופעים בארץ. ברשות החברה 88 רמקולים 250 ,
פנסי־תאורה 2 ,פולו־ספוטים וכמובן כלי״גגינה. בזכות
אמצעים אלה מרשים לעצמם אמנים מהשורה הראשונה
להגיע כיום לארץ. רבטמן רכש את הציוד הזה מחברת
.בריטניה פרודקשן״ ,השייכת ללהקת הרוק הנודעת.פינק
פלויד׳ .אחרי הקונצרט של ג׳ו קוקר החלטתי שהגיע הזמן
להציג למירון כמה שאלות:
• איד אתה יודע איזה פרטי ציוד זקוק אמן המופיע בארץ?
הוא בדרך־כלל שולח רשימת מפרטי זיווד. אם אנחנו עונים
לדרישות — הכל בסדר. אם חסר משהו, הם מביאים בעצמם. מה
שחסר בדרו־כלל זה כלי־נגינה מיוחדים.

• יש אמנים העושים לעצמם בדיקת־קול, יש כאלה
שלא. זה משנה לגבי יחס האמן למופע?
זה לא משנה. ג׳ו קוקר לא עשה בדיקת״קול להקת תחזית
מזג־האוויר עשו. יש אמנים שיש להם טכנאים איתם, הם עובדים
זמן רב, הם יודעים בדיוק מה טוב בשביל האמן שלהם, והוא סומך
עליהם לעיתים יותר מאשר על עצמו.

• אתה נמצא בביזנס כבר 15 שנה. מה דעתך על
התופעה של הנהירה העצומה למופעי רוק?

לדעתי זוהי תוצאה ישירה מכר שיש ציוד מתאים בארץ.
בזכות הציוד הזה מגיעים לכאן אמנים מהשורה הראשונה. אנשים
באים לשמוע אותם. חוץ מזה, זו התפתחות עצומה. אנחנו על
המפה. ישראל הפכה לצרכנית פופ ברמה בינלאומית.

• מה אומרים עלינו האמנים המופיעים כאן?

הם נהנים להופיע כאן. כמעט כולם מספרים לי שהם חשבו
שיש פה גמלים ברחובות. הם לא תארו לעצמם שיש פה מודעות
כל־כר גדולה לפופ. כעת זה משתנה. יש רכילות, אמרגנים ואמנים
מספרים האחד לשני — אנחנו על המפה.

מאיר פנינגשטיין:

, .חל ום מצו ׳ ש ל
ישראלי!״

זוכרים את מאיר פנינגשטיין, פוגי מ.כוורת״ז אם אתם
במיקרה לא יודעים, הוא חי ומתגורר בניו־יורק -כמו
רבים מאחינו ומאחיותינו. פנינגשטיין מארגן שם את
פסטיבל הקולנוע הישראלי, וכעת הוא נמצא בארץ כדי
לשכנע קולנוענים להציג אצלו בפסטיבל את הסרטים
שלהם.

• פנינגשטיין, למה נחוץ לעיר כמו ניו־יורק
פסטיבל סרטים ישראליים?
כדי •שילמדו להכיר את הקולנוע הישראלי. אחרי הכל יש
קולנוע בארץ, אז למה שיתעניינו רק בקולנוע הפולני? שיבואו
לראות מה שיש לנו להציע.

• אתה רוצה להגיד לי שחוץ מישראלים הבאים
לראות את הסרטים מטמעים של געגועים הביתה,
הקולנוע הישראלי מעורר עניין בניו־יורק?
עובדה. לגאלה שלנו באו אנשים חשובים. ברוק שילדם היתה
אורחת הכבוד.

• ברוק שילדם זה לא נחשב. היא כעת כמעט
ישראלית.
תגידו מה שתגידו, הקונצרט של הפילהרמונית בפארק
הירקון היה באמת משהו מיוחד 300 .אלף איש יושבים על
הדשא ומאזינים בדומיה לנגינתה של התיזמורת הפילהרמונית
ושל יצחק פרלמן. אפשר להגיד עלינו כעת
שאנחנו עס״המוסיקה, לא עם־הספר. על האירוע הזה, כמו
על אירועים אחרים שעיריית תל-אביב תוקפת בהם כעת
את תושביה, אחראי יוסי קיוטו. מכיוון שהבחירות המוניציפליות
בשער, לא היה מנוס מלהעיר לקיוטו:

• מזל שיש בחירות.
אני רוצה להגיד לך משהו, אבל בינינו: אני עצמי מערכ׳ניק,
וכל אחר שמכיר אותי יודע שאני מערכ׳ניק. אותי לא מעניין
בחירות, אותי לא מעניינת הפוליטיקה. אני רוצה להוריד את
המוסיקה אל העם, שלא תהיה אכסקלוסיבית, רק לעילית של
היכל התרבות ואולמות הקונצרטים. בשבילי לשמוע ברדיו
בחור עם מיבטא תימני בולט אומר: וואלה אפילו בחוץ־לארץ לא
רואים דבר כזה! היה שווה כל רגע של עבודה שהשקענו
בפרוייקט. אז תרדי ממני עם הבחירות, בסדר?

כן, שמעתי שהשם שלה כבר לא נמכר טוב בארץ. התרגלו
אליה. אז אם את רוצה, אתן לר שמות נוספים.

• לא רוצה שמות, רוצה תכלם. מה יוצא לבימאי
קולנוע ישראלי מכך שהוא מציג אצלך בפסטיבל את
הסרט שלו?
הוא מגיע לידיעתם של מפיצי סרטים, שקודם לכן לא היה לו
צ׳אנס להגיע אליהם. עובדה, הצלחנו למכור את החורף האחרון
לחברת־הפצה ענקית.

• מה יוצא לד מזה?
אני רוצה להפיק סרטים. זוהי הדרך שלי להיכנס לענף. כעת,
בעיקבות הפסטיבל, אני עומד להפיק עם עוד מפיק ישראלי סרט
שיצולם פה ובניו־יורק.

• אתה עדיין מנגן בתיזמורת־חתונות לפרנסתד?

לא, הפסקתי עם זה. אני רוצה לנגן, אבל לא כנגן אלא כיוצר.

• יש לד תוכניות לחזור לישראל?
אני חולם לגור חצי פה וחצי שם.

• זהו חלומו המצוי של כל יורד מצוי.
זהו חלומו המצוי של כל ישראלי, גם אחד שגר בישראל וגם
אחד שגר בניו־יורק.

המילחמה ו [ המשלת [ .3המעונה בציו המרכזי
1 כבר בשבוע הראשון של מילחמת־לבנון פתח.העולם הזזד בביקורת נוקבת
של כישלונותיה המדיניים והמוסריים. מאז נכתבו על כך אלפי מאמרים.
• בסידרה זו נעשה נסיון לנתח את הכישלונות הצבאיים המיקצועיים של
מילחמה זו, בלי קשר לוויכוח על מהותה המוסרית והמדינית.
הביהורת על המהלכים הצבאיים של מילחמת־־הלבנון נערכה, עד כה, בעיקר

^ יום א׳ ,ה־ 6ביוני, נכנם ללבנון
^ כו ח שאמור היה לנוע בציר
המרכזי, לתפוס את גשרי הבסרי שעל
נהר האוולי ואחר־כך להיות מוכן
לתנועה צפונה, לכביש ביירות־דמשק.
הכוח, שהיה ת״פ אוגדוד״הפלדה״,
כלל את היחידות הבאות:
• חטיבת שריון של אל״מ ד.
• גדוד חי׳ר של הנח׳׳ל.
• גדוד ארטילריה מתנייעת.
• יסודות של הנדסה, חימוש, קשר
וכו׳.

אולם מאחר שזה היה חסום, הועבר
הכוח דרך גשר עקיה.
לחימתו העצמאית של הכוח החלה
למעשה ביום ב׳ ,ה־ 7ביוני, עת החל נע
צפונה, אחרי שחצה את גשר־חבוש
שעל הזהרני. באיזור ג׳רג׳וע נתקל
הכוח בגדוד־קומנדו סורי, שנשלח
לשם מן המיתחם הסורי בג׳זין. גדוד זה
הגיע לשם זמן קצר לפני הכוח, כך
שלא הספיק להתארגן, ונפוץ לכל
עבר.
במשך היום התקדם הכוח ועבר 40

בחוגים מיקצועיים -וגם שלא בפרהסיה, ולרוב גם לא בפורומים סגורים. אלא
בשיחות פרטיות בלבד. בסידרה זו נעשה נסיון ראשון לנתח את״ המהלכים
הצבאיים של המלחמה באופן שיטתי ואובייקטיבי, ולהשיב על השאלות
הנוקבות: מדוע לא השיג צה״ל ניצחון מהיר וחותך במילחמה, למרות עליונותו
הכבירה? מדוע איחר להגיע לביירות? מדוע לא הביס את הצבא הסורי?

למיקרה שציר אחד ייחסם, וכן לאפשר
תנועה מהירה יותר על־ידי פיזורה בין
שני צירים.

ביום ג׳ בערב נכנס החוד של
הכוח למארב סורי בכפר עין־
זחלתא.
במארב נפגעו שני טנקים וכמה
נגמ״שים, וטנק שלישי הצליח להיחלץ
לאחור, אחרי שהשמיד חמישה טנקים
סוריים.
מאותו רגע ואילך התמקדה פעילות
הכוח בנסיונות לחילוץ צוותי הטנקים

נהרגו חמישה חיילים. אולם כל
הנסיונות עלו בתוהו.

•גס״ממוהעי ש
ן * כוח הסורי באיזור עין־זחלתא
( 1כלל גדוד־קומנדו וגדוד־טנקים.
ביום השני למילחמה, כאשר איתרו
תנועה של צה״ל צפונה, שלחו הסורים
את חטיבת שריון 51 שלהם (טנקי
טי־ )62 להתפרס במרחב שבין צופר
לשתורא, וחלק מן הטנקים הללו

טנקים, תוקף לאורך הציר.
עד יום ה׳ בערב הושלם כיבוש
הכפר לאחר קרב קשה.
עם בוקר יום ו׳ ,ה־ 11 ביוני, המשיך
הכוח צפונה ונתקל במערך הסורי
בעין־דרה שם נעצר עקב הפסקת־האש,
כשהוא במרחק של כשלושה
ק״מ בלבד מכביש ביירות־דמשק.

כישלונו של הכוח להגיע
לכביש ביירות־דמשק היה
רב-משמעות, שכן גם באיזור
הבקאע לא הצליח צה״ל להגיע
לכביש, שהיה היעד שאליו נעו
כל הכוחות. כתוצאה מכך היה *־־
בשבוע השלישי למילחמה קרב
לכיבוש קטע הכביש שבין
ביירות לרוויסת-צופר, קרב
שעלה לצה״ל בעשרות הרוגים
ובמאות פצועים.
ניתוח הסיבות לכישלונו של הכוח
להגיע לכביש מעלה שני מישגים
בסיסיים, האחד במיבנה הכוח והשני
בניהול הקרב אחרי ההתקלות במארב
בעין־זחלתא.

נישלוו מודיעיני

^ כוח מנה חטיבת שריון וגדוד
1 1וחצי חי״ר, בעוד שתוואי השטח
ההררי הכתיבו בניית צוות־קרב שיהיה
מבוסם על יותר חי״ר ופחות טנקים.
בשטח הררי אין אפשרות להביא
לידי ביטוי כוחות־שריון גדולים, שכן
התנועה מוגבלת לצירים מועטים
וצרים, שכמעט אין אפשרות ירידה

רנני שפיגר
מהם. כך שבסך הכל לוחמים שניים או
שלושה הטנקים הראשונים, ולעיתים
אף פחות מזה.
אמנם, איזור עין־זחלתא היה רחב
דיו כדי לאפשר פריסה של כוחות־שריון
גדולים יותר, אולם גם כך ישבו
חלק מהטנקים של הכוח בחוסר מעש
בחניונים, בעת שניטש הקרב.
לעומת זאת, עד שלא הגיע גדוד
צנחני־המילואים, לא ניתן היה לערוך
מיתקפה סדורה על המיתחם הסורי.

בציר המרכזי: כפריים שיעיים מריעים לחיילי צה״ל ביום השני של המילחמה
לא היה מקום לטנקים להילחם

טעות שניה היתה טמונה
בנסיונות החוזרים ונשנים
לחלץ את הכוח שנקלע למארב,
תוך ביזבוז זמן יקר, תחת

מדוע לא הגיעו כוחות צה״לבשסע הראשון אל
היעד העיקרי של המיתקפה: כביש ביירחז־דנושק?
במהלך התנועה צפונה הצטרפו אל
הכוח כמה פלוגות של גולני.

מאוננעיחחלתא
*ץ יר־התנועה עבר במורדות המ־
•ערביים של הר ברוק, שטח הררי
קשה לתנועה ועשיר בצמחיה. הדרך
שבה עברו הכוחות היתה צרה, וברוב
המקרים היה רוחב החזית של הכוח
כרוחבו של טנק בודד.
הכוח שנכנס ביום א׳ היה אמור
לחצות את הליטאני בגשר חרדלה,

ני 34 -

ק״מ ולמחרת בבוקר, ביום ג׳ ,ה־8
ביוני, חצה את גשר הבסרי. לאחר
החציה נתקל הכוח בכוח סורי קטן
מחטיבת חי׳ר ,85 שירה בו טילי נ״ט.
אחרי קרב קצר, המשיך הכוח בדרכו,
ובאיזור מטולה התפצל לשניים. כוח
אחד נע בציר מזרחי, דרך מזרעת
אל־שוף, לעין־זחלתא, והכוח השני נע
בציר מערבי עד לבית אל־דין, שם פנה
מיזרחה והמשיך לכיוון עין־זחלתא עד
לחבירה עם הכוח המיזרחי.
פיצול הכוחות לשני צירים נבע
מהשאיפה להבטיח את התנועה,

הפגועים של החוד.
• כאשר התברר לאל״מ ד. שהכוח
הסורי שמולו גדול מכפי שחשב,
החליט לצאת להתייעצות עם מפקד
האוגדה.

משחזר, כעבור כמה שעות,
מצא את הכוח כשהוא נתון
להתקפה סורית ונסוג בבהלה
ובאי־סדר. אל״מ ד. נטל לידיו
את השליטה והצליח לייצב את
המצב.
אור ליום ד׳ ובמהלכו נערכו שלושה
נסיונות לחלץ את כוח החוד. ובמהלכם

נערכו יחד עם הקומנדו בעידזחלתא.
ביום הרביעי, כאשר נכח אל״מ ד. כי
כל נסיונות־החילוץ נכשלו, פקד
להפסיקם, כדי לערוך קרב סדור
לתקיפת המיתחם הסורי. במהלך היום
תוגבר הכוח על־ידי גדוד צנחני־מילואים
מן. החטיבה שלא גוייסה״,
ופלוגה ממנו אף נטלה חלק
בנסיונות־החילוץ.
בלילה שבין יום ר לה׳ ביצע גדוד
צנחני״המילואים איגוף ימני דרך ההר,
ועם בוקר החל תוקף את הכוח הסורי
מו האגף, בעוד שגדוד־הנח״ל, בסיוע
מיתקפה ולארגן לנסות מתואמת על המערך הסורי,
שהיתה גורמת הן למיטוטו, הן
לחילוץ הכוח הלכוד. נסיונות
אלה היו בבחינת ״גישה
ישירה״ של הטחת הראש בקיר.
אחד הגורמים הבולטים לכישלון
היה היעדרו של מידע מודיעיני על
היערכות ועוצמת הסורים בעין־זחלתא.
בתנועה בציר שכזה מן הדין היה מרובה תשומת״לב להקדיש לאפשרויות חסימתו על־ידי כוח אוייב,
ולאמצעים למניעת מהלך שכזה —

למשל על־ידי תפיסת נקודות־מפתח
על־ירי כוחות מוטסים.
סביר להניח כי כפי שהצליחו
הסורים לעכב את צה׳׳ל היה יכול כוח
מוטס של צה״ל לעכב את ירידת
הסורים דרומה מכביש ביירות־דמשק,
*יי־ אם היה מופעל בטרם הספיקו הסורים
להתפרס על הציר העולה מג׳זין,
ובתנאי שחיל־האוויר היה דואג למנוע

הנחתת כוחות סוריים בעורפו.
כן ניתן היה לעקוב אחרי תנועות
הסורים באיזור גם בלילה, על־ידי
הפעלת אמצעים שונים, כגון מטוסים
בעלי אמצעים לראיית־לילה ומכ׳׳ם
צופה־צד, או על־ידי פיזור חיישנים
לאורך הצירים, כפי שעשו האמריקאים
בוויאט״נאם לאיתור תנועות על נתיב
הו־צ׳י־מין.

יש להניח שאילו נהנה הכוח
משירותיו של מודיעין קרבי
יעיל וצופה־קדימה, היתה
נחסכת ממנו הכניסה למארב,
אופציה נוספת שהיתה לו,
על האבדות ואובדן הזמן
הכרוכים בו, וכי היה בידו במיקרה זה, היתה לנוע
לתכנן מראש קרב סדור וערוך מיזרחה, דרך מעבר דאהר
אל־ביידר לכיוון שתורא, מהלך
למיטוט המערך הסורי.
אילו היה הכוח מגיע לכביש שהיה מביאו אל עורך הכוחות
ביירות־דמשק, הוא היה מנתק את ציר
האספקה העיקרי של הכוחות הסוריים
בביירות, והיתה בידו האופציה לנתקם
כליל.

הסוריים בבקאע.
עם זאת היה מהלו כזה מחייב
שיעמדו לרשותו כוחות חי׳ר גדולים
יותר לפתיחת המעבר, הן בפעולה
רגלית והן באיגוף אנכי(ע׳י מסוקים),
וכן כוחוודעתודה לניצול הצלחה.
אופציה נוספת שהיתה לכוח גם
ללא הגעה לכביש ביירות־דמשק היתה
לנוע דרך מעצר־אל־שוף, בציר החוצה
את ג׳בל־ברוק ממערב למיזרח לעבר
כפריא, שם היה מגיע לעורפה של
חטיבת שריון 91 מהדיוויזיה
המשוריינת מס׳ .1

אולם מהלך זה לא ננקט,
למרות שחלק ניכר מהטנקים
של הכוח ישבו ביום רביעי, ה־9
ביוני, באפם מעשה. ניתן, אם
כך, לאמר שחטיבת-שריון זו
לא הגיעה לידי ביטוי מלא,
בשלב זה של המערכה.

• הסרב ער העיש

^ כישלון להגיע לכביש ביירות(
1דמשק בעידזחלתא ובבקאע הביא
לקרב עליו בשבוע השלישי למילחמה.
האפשרות שהסורים ינצלו כביש זה
כדי לתקוף לעבר ביירות, כדי להסיר
מעליה את המצור, לא היתה סבירה
ביותר, עקב האיום על אגפם הדרומי
לכל אורך הציר, והשליטה האווירית
המוחלטת שממנה נהנה צה׳ל. אולם
כוחות סוריים שישבו באיזור עליי
הטרידו את צה׳׳ל, שצר על ביירות. .
המיתקפה לכיבוש הכביש היתה
מיתקפה מתמקדת של שני כוחות,
כאשר כוח שכלל את חטיבת השריון
של אל׳מ ד -בתוספת כוחות חי׳ר
וצנחנים, תקף מדרום, באיזור הציר
העולה לבחמדון, ואילו חטיבת
תקפה על כביש הצנחנים ביירוודדמשק לכיוון עליי. הכוח
הסורי בגיזרה מנה שני אגדי־קומנדו
(אגד קומנדו בצבא סוריה מונה 3־4
גדודים) ,שני גדודי שריון ואגד חת״ם.
בלילה שבין יום א׳ ל־ב׳ ,ה־20־21
ביוני, נע גדוד הנח׳ל ותפס את איזור
רוויסת־אל־נעמן. במשך יום ב׳ המשיך
הגדוד להתקדם צפונה, בסיוע טנקים,
תוך קרבות עם הקומנדו הסורי, וביום
ג׳ התייצב באיזור הכפר מנצוריה.
בלילה שבין ה־ 22ל־ 23 ביוני נשלח
גדוד צנחני־מילואים כדי לאגף רגלית
כוח־קומנדו סורי באיזור, ולתפוס
גיבעה השולטת על מנצוריה.
בדרך עלה הגדוד על מוקשים,
ואחרי שפינה את נפגעיו הצליח לתפוס
את הגיבעה ולהתמקם בעורף הסורים.
אולם מהלך זה לא גרם להתמוטטות
הסורים שנאגפו, ושיירת נגמ״שים,
שהיתה צריכה לחבור לגדוד לאורך
הציר מנצוריה־בחמדון, לא יכלה
להתקדם מפאת אש הסורים, כך
שהגדוד מצא את עצמו עם בוקר
מכותר על־ידי הקומנדו הסורי.

הצנחנים שכבו על הגיבעה,
כאשר התחמושת והמים
הולכים ואוזלים, ללא יכולת
לפנות התגים ופצועים, וללא
יכולת לזוז מחמת האש
הסורית. המחסור במים גרם
להתייבשות של חלק מן
האנשים, והיה חשש שהגדוד
לא יוכל להחזיק מעמד במיקרה
שלהתקפת־נגד סורית.

ה 1י 1ד 71ה | ¥ך ך 1י ח ( )1הנוח חוצה את גשר חבוש)2( .
11 1 ^ 1/111 11 11 1111 היתקלות נאיזור ג׳רג׳וע )3( .חציית
גשר הבטרי )4( .היתקלות בכוח טורי מחט 85 התפצלות לשני כוחות
מערבי ומיזרחי )6( .הכוח עולה על המארב הטורי בעץ־זחלתא)7( .בלילה שבין יום ד׳ לה׳ מבצע גדוד־צגחגים איגוף, ובמשך יום ה׳ נכבש
— 1 8 1׳1ו>1ווי(1יןז זו

הכפר )8( .עם תסטקת״חאש של ח־ 11 ביוני מוצא הכוח עצמו מול המערך
הטורי בעין־דרה )9( .בלילה שבין יום א׳ לב׳ 20־ 21 ביוני תופט כוח הנח׳׳ל
את איזור רוויטת אל־נעמן )10( .כוח״צנחנים נכצט לביתור באיזור
מנצוריה, ומחולץ על־ידי גולני )11( .עד יום ו׳ מגיעים כוחות גולני והנח׳ל,
בטיוע שיריון, לכביש ביירות־דמשק )12( .כוח צנחנים מגיע לעליי.

למזלם נמצא על הגבעה ברז מים,
והמים חולקו בין החיילים.
בינתיים הוחש למקום גדוד של
גולני, אשר עלה על הגיבעה, תפס כמה
גבעות סמוכות וחילץ את הצנחנים.
במשך היום החמישי הגיעו כוחות
נוספים של גולני, שהתקדמו לעבר
בחמדון וכביש ביירות־דמשק, תוך
קרבות קשים עם הקומנדו הסורי.
ביום ו׳ ,ה־ 25 ביוני, השלימו את
ההשתלטות על הכביש והגבעות
השולטות עליו. גדוד הנח״ל, שנע
ממיזרח לגולני, השתלט על איזור
צופר והגיע לרוויסת־צופר, הנקודה
המיזרחית ביותר אליה הגיע צה״ל על
הכביש. בינתיים נעה חטיבת הצנחנים
על הציר ממערב למיזרח,
~ והגיעה לעליי כימעט ללא התנגדות.
הסורים נסוגו לאיזור הבקאע כאשר
צה״ל אינו מפריע להם בכך.

(הפרק הבא: המילחמה בסורים)

הפכת
את וזעתוו
כדי לראות
מה כתוב פה ן
טוב מאוד. זה בדיוק
מה שכולם עושים עם השמפואים
האלה של ״פלקט״ ,כדי להוציא את
הצרפצ׳יק עם הפרס.
בשביל מה זה טוב? — תשמעו סיפור מן
החיים:
אשה אחת שמעה, ברדיו — יש מתנות
בתוך השמפואים. חשבה: אוטוביאנקי
בתוך שמפו? לא מאמינה. אבל מה, הלכה
לכל-בו, וקנתה .3באה הביתה וחשבה: טוב,
עכשיו— איך מוציאים את הצרפצ׳יק הזה
שתוכו הפרס?
חשבה, חשבה, עד שבא לה רעיון: הפכה את
השמפואים על השולחן, ראש למטה, רגליים
למעלה, כמו העתון שאתם מחזיקים עכשיו,
וכמו שאתם רואים את השמפו מפה.
בינתיים, דמיינה לה במה תזכה: בטלויזיה,
בוידיאו, אולי במכונית או בטיסה לחו״ל,
ביהלום, מי יודע?
הגיעה השעה .4.00 ירדו השכנות לשתות
קפה ונכנסו לסלון. ראו את השמפואים
ואמרו לה מה זה שמפואים הפוכים על
השולחן? ספרה להם. לא האמינו, אבל מה
— איך שיצאו טסו לכל-בו לקנות גם כן...
חכתה עוד קצת, עד שהמה-שמו הצבעוני
הקטן הזה ירד. הלכה לכיור, פתחה את
המכסה ויצאו כאלה בקבוקונים קטנים
וצבעוניים, נחמדים באמת.
בידיים רועדות ולב דופק פתחה כל כמוס
קטן כזה ובדקה. אבל מה— אחרי כמה
דקות כמעט חטפה שבץ. לא מכונית, לא
וידיאו, לא טיסה. בסך הכל— אחד בושם
קטן ושני תלושים של הנחה. זהו.
ישבה כועסת ושתקה.

פתאום בא בעלה.
ראתה אותו מביא קרטון ענק,
עליו כתוב׳״פרס כמוס בפלקס״.
״מה זה, אמרה, השתגעת?—
הבאת ארגז מלא שמפואים״?
צחק. ראתה שהעיניים שלו מבריקות.
עמד על ידה, ופתח. מ-ה ה-י-א ר־ו־א-ה???
וידיאו טייפ חדש — חדש!!!
״תראי חבובה, אמר לה, תראי מה מצאתי
בתוך השמפו הפגז הזה!״
לא יכלה לדבר. כשחזרו לה המלים אמרה :
״רגע, אבל איך אצלי רק בושם והנחות
ואצלך ככה— וידיאו?״
אמר לה :״מה את חושבת?— כל החיים
זה פיקניק ולכל אחד יש מזל? לאחד מזל
של בושם, לאחר מה שמו עם הנחה, ולי—
בקבוק של וידיאו, כל אחד והמזל שלו.
אבל מה— תגידי את האמת: השמפו הזה,
נכון הוא טוב? אז מה, זה לא זכיה?!״
אמרה :״באמת, השמפו מצוין, ואיזה ריח,
כל הבית כמו גן עדן. אבל מה— מה נעשה
בתלושי ההנחה האלה?״
אמר לה :״תראי, מה שבטוח — מהשמפו
את תמיד מבסוטה כי ה״פלקס״ באמת
נהדר, ואפילו אם לא נזכה עוד פעם בפרס
גדול, כמו יהלום או אניה, אלא רק תלוש
הנחה— תחשבי:
— נעלי ספורט של ״נמרוד״ לילדים, בהנחה,
עכשיו לפני הלימודים— צריך י צריך!
— ושני בקבוקי קוקטייל ״קונטיקי״
בטעם גן עדן, במחיר של אחד בלבד,
כדאי? כדאי!
— והנחות למלון ״לרום״ באילת, בטח
כדאי, אולי ניסע וננוח.
— ואפילו הנחות יפות על שעונים
ותכשיטים של אומטיים, זה השקעה
טובה,
— גם ההנחות למכשירים של סניו— לא
רע. עוד וידיאו לא צריך, אבל תנור
מיקרו-וויב חוסך עבודה.
— ומה שבטוח: כל ההנחות על פלקס
ובושם שמקבלים במקום, כדאי לנצל
ולשמור, לבית או למתנה.
״מה זה, שאלה, מאיפה לקחת את כל
הפרסים וההנחות האלה?״
אמר לה :״מה העניינים אתך, לא שמעת?
הוסיפו אלפי פרסים חדשים״! מיד רצה
לחנות וקנתה עוד...
אז שיהיה להם ולכם בהצלחה — בברכה רגלון חמה.

הפלקס נפלא -כולם יודעים

עכשיו הוספנו
אלפי פרסי ם
פלקס תכשירי השיער הנפלאים של
רבלון מעניקים שיער יפה, בריא,
מבריק ורענן. עכשיו במבצע פרסים
מדהים ללא תקדים: בתוך כל
בקבוק פלקס טמונה כ מוס ת זכוכית
ק טנ ה ומבטיחה — ובתוכה פ רס.

מצאו את הכמוסה והפרס — גדול
או קטן — בידכם!

הפרסים החדשים

צוומט״ם הפצה בע״מ
תכשיט זהב משובץ יהלומים בשווי
50,000ש׳.
5תכשיטים בשווי 10,000ש׳ כ״א
100 שעוני-יד דיגיטליים.
100 שעונים מעוררים לטיולים.

מלון לרום שיס־ז
30 סופי שבוע זוגיים במלון ״לרום״
אילת ( 2לילות כולל לינה וארוחת
בוקר).

150 זוגות נעלי ספורט ״ווקמן״ של
״נימרוד״ לילדים ונוער(במידות
.)27-35

10 מערכות צבעוניות של כלי מיטה
״ נילי״ (שמיכת פיקה, סדין ו2-
ציפיות).
£01^11X 1

200 בקבוקי ליקר ״קונטיקי״,
הקוקטייל הצונן של הקיץ.

250 מחשבי-כיס אלקטרוניים
מהודרים ס_.0 .ו.
מאות חבילות שי של רבלון, לאשה
או לגבר, בשווי 1,000ש׳ כל-אחד.

הפרסים שטרם
זכו בהם:
אוסוב*אנ 7ף

2י0

מכונית אוטוביאנקי ג וניור 1983
הדורה, קומפקטית ואלגנטית,
״טלקאר״ יבואני אוטוביאנקי
לנצ׳יה, סוכנות ראשית:
רח׳ המסגר ,32ת״א,
טל( 336081 :עוד לא זכו)

2מכשירי וידיאו 100 +סרטים
להשאלה מספריית ״הקולנוע״
( 1זכה).
2טלויזיות צבעוניות ״ 2( 14 זכו)
2תנורי ״מיקרו-וויב״.
1מערכת סטריאופונית עם
אוקוולי־זר.
־! 0333ו* 3ז!ו

תכשיט זהב משובץ
יהלומים בשווי
70,000ש׳(זכו).
15 תכשיטים בשווי 5,000ש׳
כל-אחד 3(.זכו)
הלשכה הישראלית לתכשיטים,
רח׳ בצלאל ,48 רמת-גן.

מחשב אישי ״מיקרו-פרופסור״

פוד-סנטר.
רדיו/שעון/טלפון.
מערכת קולאייר .2001
אופני כושר מתקפלים
57087 ועו 0וקו\/ו>4ו(07 זכו)

2טיסות הלוך/חזור לאירופה
( 1זכה).

דולפין בע״מ
2כרטיסים זוגיים 8 ,ימי שיוט
בחופי הים התיכון על
05 עז 00 ץ ועו 07׳ויזוס .7.5ועז.
סוכנות אוניות דולפין בע״מ 1( .זכה)

1׳ 00£4/1א/ 140

95 מנורות דקורטיביות ״מונוגרם״,
רח׳ ה׳ באייר ,62ת״א 14(.זכו)

״מפרץ השמש״־ איל ת
2סופי שבוע זוגיים בכפר הנופש
״מפרץ השמש״ באילת.

20 בגדי ים אופנתיים לנשים 3(.זכו)
ועוד אלפי תלושי זיכוי מ 40 -שקל
עד 2,000 שקל ויותר כל אחד,
הנחות לקניית מוצרים שונים כגון:
וידיאו, טלויזיה צבעונית, מערכת
סטריאו, שעוניס/תכ שיטים, נעלי
ספורט, נופש במלון באילת,
בקבוקי קו ק טייל נפלאים וב שמים
ותכ שירים של רבלון.

א 0ו ז7
\דג ט מ תן יפר׳ליך

מדוע ו א דבר
האמלט במיבטא
מאווקאיד שואל
הצעיר המאווקאי
שגדל בוואדי

בן־שימחון

.לכל א חד המשיח שלר

^ מ ה אי־אפשר להציג המלט
מיזרחי? האם אותלו, למשל,
משוחק רק על־ידי כושים? האם המלט
חייב להיות משוחק רק על־ידי טיפוס
דני, והמלך ליר רק על״ידי מי שיש לו
מיבטא סקוטי? אם יכניסו להבימה,
לקאמרי ולהתיאטרון העירוני של
חיפה יותר שחקנים בעלי היגוי
מיזרחי, ירגילו את אוזנו של הקהל
והמוזרות תסתלק. אסור לשמור
בתיאטרון על מצב שבו קשה למצוא
ליא קניג של דיבוק מיזרחי, או
ששחקן עיראקי, יהיה מתוסכל לנצח
ומובטל,״ אומר ד״ר גבי בן־שימחון —
מחזאי, משורר ומרצה בכיר בחוג
לקולנוע ולתיאטרון באוניברסיטת•
תל־אביב.
הוא זה שכתב את מלך מארוקאי,
ההצגה המיזרחית הראשונה בתיאטרון
המימסדי, שהועלתה לפני שנתיים
בהבימה. מחזהו הבא, בוזמימה, עומד
להיות גולת הכותרת של כינוס
שורשים, שיתקיים במשך כל חודש
אוגוסט.
יהיה זה הקונגרס הראשון של
האירגון העולמי ליוצאי צפון־
אפריקה, שיוקדש לתרבות. מטרת
הקונגרס היא להפגין קיום של יישות
אמנותית־מיזרחית בארץ ומחוצה לה.
הפסטיבל יתקיים בכל רחבי הארץ,
ויתרכז בעיקר בגני־התערוכה בתל־אביב
.״קונגרסים אחרים של האירגון
אמנם כבר נערכו בארץ בעבר, אבל הם
לא נשאו אופי תרבותי, אלא בעיקר
כלכלי או חברתי,״ מסביר גבי בן־
שימחון — שאין• לו וליושב־ראש
האירגון שאול בן־שימחון, שום קשר
משפחתי ,״הקונגרס הנוכחי הוא הרבה
יותר מקיף, ויבואו אליו כ־סז אלפים
צופים, יהודים יוצאי צפון־אפריקה
וגרים בחוץ־לארץ, שיממנו את
הנסיעה מכיסם הפרטי.״
האירגון קיים כבר כעשר שנים.
מטרתו העיקרית היא להעלות את רמת
המודעות הפוליטית־חברתית של
׳וצאי צפוז־אפריקה. ולהגביר את

הזיקה בין אלה היושבים בארץ ובין
אלה היושבים מחוצה לה.״ ,הבעייה
הושתקה זמן רב מדי בארץ. היא לא
טופלה לא מפני שהיא לא היתה
קיימת. היא חילחלה בתוך החברה
שלנו. האירגון העולמי תרם מאוד
לניתוח הבעייה בצורה לא־הרסנית.
הוא שחידש את המימונה במוצאי
חג־הפסח, ובכך סילק כל אלמנט של
בושה שהיה לקהילה הזאת.
״אני מודע לעובדה שהמצב שנוצר
יכול להיות מנוצל בדרכים מעוותות
על־ידי אנשים מעוותים. תמיד עולה
איזו קבוצה של פסיכופאתים,
שמטרתה לחדד את הקוטביות, לזרוק
בוץ וליכלוך ולדוג במים עכורים. אבל
הכלבים ינבחו והשיירה תעבור, ואין
ספק שהשיכבה החברתית הזאת עוברת
כיום תהליך פסיכותארפי חיובי.״

אלי דנקנר -במחזהו של בן־שימחון
מיבט א מרוק אי

המחזה בוזמימה הוא קומדיה קב־לית־מוסיקלית,
בבימוים של חנן שגיר
ומיכל פורת. בתפקידים הראשיים
מנחם עיני וריבקה בכר. המלחין הוא
ישראל בורוכוב, מי שהיה חבר בלהקת
הברירה הטבעית.

^ עין צוהלות
* ועין דומעת

בן־שימחון(משמאל) בשעת עלייתו ( )1947 בגמל חיפה
מחג לחאקי

^ מחזה מתחיל בשיר אסור, המו
1גיע יום אחד לעיירה יהודית קטנה
שבמארוקו. בוזמימה, שהוא מקובל
ופייטן, קולט אותו. הוא אינו יודע מאין
הוא בא ולכן מבקש להתחקות אחר
מקורו. סוליאקה, הזמרת־קוסמת, מעניקה
לו את׳עזרתה, אלא שהרב עובדיה
מנסה בכל מחיר למנוע את תהליך
שיחזור השיר. מסתבר שהרב עובדיה
וסוליאקה הם היחידים בעיר המכירים
את השיר, ועשרים שנה קודם לכן הם
יצאו למסע בעיקבות השיר ואיבדו את
כל תלמידיהם.
נושא השיר הוא מלך הקורא
לנתיניו לבוא אליו ולשחרר אותו
משביו כדי שיוכל לגאלם. מאז שקרה
האסון לעובדיה הוחרם השיר, וכשהוא
פורץ פתאום מחדש, מהפנט עובדיה
את בוזמימה ואת תלמידיו ומשכיח
מהם את השיר. בוזמימה מדמה לשמוע
את קול־המלך המשיח קורא אליו שוב.
הוא ותלמידיו מנסים לעלות על התדר
של השיר.
יש השומעים את השיר ויש שאינם
שומעים אותו, אבל כולם מחפשים
איזשהו ניצנוץ שיוכלו בעזרתו להגיע
אל השיר, המסמל את הגאולה, את
המשיח או את ירושלים. השאלה היא
איך יסתיים המסע.
״אני לא ממציא כלום, אני רק
מתאר את הדברים כפי שהם קרו.״
אומר גבי בן־שימחון .״זה יוצא מיסטי,
אבל זה קרה בדיוק כך. זה לא דימוי.
האנשים האלה יצאו למסע מגוחך.
אפשר להביט עליהם בעין אחת צוחקת

ועין אחת דומעת. תחושה זו הייתי
רוצה להעביר לצופים.״
מעבדה המשיח
ך בי בן־שימחון, בן ,45 נולד
^בעיירה ספרו שבמארוקו, ליד הרי
האטלס. .העיירה, שכללה 7,000 איש,
היתה מוקפת חומות עבות ונהר
באמצע. כנער קלטתי הרבה ריחות של
שושנים, של תפוז ושל דובדבנים, לצד
הרבה יהדות, קבלה ומיסטיקה. זו היתה
מעין מעבדה אסטרולוגית כדי לחולל
את המשיח. כל מה שהתרחש בשמיים,
אם היה זה ליקוי חמה או כוכב שנפל,
היה סימן לבואו של המשיח.
.במקום כזה, שלא היו בו רדיו,
טלפון וטלוויזיה, האוצר הגדול
שאפשר היה לחלום עליו היה המשיח.
אם שהיו לה עשרה בנים היתה

הניענועים מתחת לשמיכות כמו גלים.
תישעה חודשים יותר מאוחר היה גל
של לידות.״
בהצגה בוזמימה משתמש בך
שימחון ברקע מילדותו. .אני יכול
לראות בבוזמימה את אבי ובסוליאקה
את אמי. פירוש השם בוזמימה בערבית
הוא. בעל הפינקס״ .בוזמימה רושם
בפינקסו ציונים לתלמידים, לפרחים,
לעצים, לבאר ולמזג־האוויר. רק לו לא
היה מי שיתן ציון. כזה היה אבי —
פנטזיונר.
.יום אחד הגיע אלינו סם אבוטבול,
עכשיו אביטל, השליח הראשון של
הציונות. הוא סיפר לאבא שיש אוניות
לארץ ישראל. אבא טיפל בו כמו
במשיח. אני זוכר את הלילה של
היציאה — המון אור בבית, ובמרכז
החדר עמד שולחן אגדתי, מלא כל טוב.
כולם היו לבושי־חג ובאמצע ישב
השליח. לא שטפנו את הצלחות, נעלנו
את הבית על מנעול וזרקנו את המפתח

בן־שימחון עם אשתו האשכנזיה וילדיו הבלונדים
נהנים משני העולמות
שהיא עברה בקיום שהיה טבעי לה. אני
לא ממציא בכוח צרכים שאין לי.״

מבצע וקולט. כולם מלחינים ומבצעים.
זוהי חוויה קולקטיבית, כמו בחתונה או
בבית־כנסת.
,לפעמים שואלים אותי מיהו הי״ל
פרץ או השלום עליכם שלכם, ואני
עונה: יש תרבות, יש אמנות אבל היא
חלק מהחיים. אין אינדבידואלים.״

כל אהד
והמשיח שלו

^ טרגדיה
יוונית
בוזמימה פנטזיונר
מאושרת, כי לפי תורת־הסיכויים עשוי
המשיח לבוא ממנה.
.זו היתה יהדות שישבה 2,000 שנה
וחיכתה למשיח, וכשהגיעה אליה
הציונות, היא מצאה אנשים יושבים על
מיזוודות. אבי, שהיה נגר, היה בעצם
אחד המקובלים החשובים בעיירה,
שצם כל שני וחמישי כמצוותה. הם היו
מתקבצים בימים מסויימים, קוראים
בזוהר, מפייטים, שרים וחולמים, קמים
לתיקון־חצות ומספרים זה לזה את
חלומותיהם — הכל סביב הגאולה
בציון.
.כשהייתי הולך עם אותה, פמליה
של מעלה׳ לקרוא את ספר הזוהר,
הייתי קולט ליחשושים לא מובנים,
ומדי פעם פסוקים של שיר־השירים.
חוץ משדיים וארוטיקה לא תפסתי
כלום. זה התאים לארוטיקה מיזרחית
— החוץ מכוסה ובפנים ישנן
התרחשויות מטלטלות.
.אני זוכר שבחתונה, למשל, כל
העיר היתה מתחתנת. כל השכנות היו
מכינות לכלה את השימלה ועושות
לעצמן חינה. כשהיתה הכלה טובלת
במיקווה, היו כולן דוחפות ירך או ברך,
ובליל־הכלולות ישבה כל־העיר בחדר
אחד. היו פורשים מצעים וכולם שכבו
מתחת לסדינים. כילד, אני זוכר את

למטה.
.בחוץ חיכתה לנו מכונית — חפץ
שמעולם לא הגיע לסימטה שלנו.
בחדר־המדרגות הצטרף אלינו זוג
שהתחתן באותו לילה. נדחסנו כולנו
לתוך המכונית — שלושה בנים ואמא
שהיתה בהריון. הגענו לאיזה הר
וחיכינו לניצנוצי־האוניה בלילה.
.היה זה מוצאי־שבת. אבא הדליק
את נר־ההבדלה ופתאום עונה לו אור
אחר מהים. הוא הניע את המנורה
למעלה ולמטה אחורה וקדימה, כמו
בתקופת המישנה. התחילה מרוצה של
כולם לעבר האור וכאן התחיל המסע
המופלא.
,הגענו לקפריסין, ומשם עלינו רק
אחי ואני ארצה. הורי היו בתקופת
המתנה. כשהגענו ארצה נלקחנו
למוסד לילדים. החלפנו את ביגדי־החג
בביגדי חאקי והפכנו לנערים בארץ
ישראל העובדת. היה חופש מהורים,
חופש מאלוהים, מדת וממסורת.
,פתאום, בשיעור, מתימטיקה,
הוציא המורה ויולה והתחיל לנגן את
ורדי. זו ודתה הפעם הראשונה
ששמעתי מוסיקה שבה הייתי רק
פסיבי — לא מתערב, כי אם רק קולט
ונהנה. המוסיקה בפרט והאמנות
המיזרחית בכלל היא כזאת, שאיו בה

והתנג שויות בין המערב
והמיזרח התחילו כבר אז. הוריי,
שהגיעו ארצה כמה חודשים מאוחר
יותר, נחלו אכזבה איומה. במקום משיח
הם פגשו במעברות לבניות ודג מלוח.
איני יכול לטפל עדיין באכזבה הזאת,
כי הפצע עדיין פתוח. אבל הוא מטופל
כבר במחזאות המקורית בתיאטרון
הישראלי, אם כי בראייה מאוד צרה.
.מחזה כמו סורגים של תיאטרון
חיפה, שהועלה לפני כשנתיים, דיבר
על כל הבוזמימות המאכלסים את בתי•
הסוהר בארץ. מחזה כמו אופניים
לשנה טיפל בכיתה של מפגרים
בבית־ספר בקריית־שמונה. התיאטרון
הישראלי מטפל בבוזמימה, אבל כמו
שהוא ניראה לו פה והיום, בלי להכיר
את חלקו הקודם. לכן זה יוצא חסר־משמעות.
כי אם בכלל יש משמעות
לתיאטרון, הרי שזו היא הצגת המשבר.
הוריו וארבעת אחיו של גבי
בן־שימחון התישבו ב־ 1948 בוואדי
סאליב. את לימודיו עשה בבית־ספר
דתי. ואחרי הצבא למד ספרות עברית
באוניברסיטה העברית, ומיקרא שלושת אחיו נשארו לעבוד עם אביו
בנגריה, ורק הוא ואחיו הצעיר קיבלו
השכלה גבוהה .״אני מודה שהשכלתי
י הגבוהה כילתה בי כל חלקה טובה,״
הוא מצהיר.
אחרי מילחמת ששת־הימים נסע עם
אשתו לצרפת, שם למדו שניהם ספרות

סבא אברהם במארוקו
חלומות על המשיח
השוואתית. עבודת הדוקטורט שלו
היתה דווקא על הטרגדיה היוונית
בקולנוע, .התיאטרון היווני הזכיר לי
במוצאו את התיאטרון הפולחני של
העיירה במארוקו. ההתחלה היתה
פולחן ותפילה, ורק מאוחר יותר פרשו
המקהלה והשחקן הבודד, והתחיל
התיאטרון המערבי.״
מדוע צריך ללכת עד לטרגדיה
היוונית, כדי לחזור למקורות?
.התיאטרון הערבי אינו תיאטרון
במושגים מקובלים. יזהו תיאטרון של
צלילים ושל מספר סיפורים. אין בו
הרבה אפשרויות. חיפשתי קומוניקציה
עם החברה המערבית שבה גדלתי. יכול
להיות שעשיתי טעות בשיקול או
במחשבה, אבל לעשות תיאטרון
מיזרחי אותנטי זו בעייה. לא ניתן
ליצור קהילה קטנה ולהעביר אותה
תהליך תיאטרוני באופן מעבדתי, כפי

ף*כית בן־שימחון מסתובבים
^שלושה יפהפים בלונדיים. רחלי
בת ה־ ,21 מריון בן ה־ 13 ויוני בן ה־.7
שלושה תוצרים של נישואי תערובת.
אשתו, אילנה, היא צברית אשכזיה,
מורה לספרות.
,לילדים שלי יש סבא אשכנזי וסבא
מיזרחי. שני הבתים שונים ואפילו
מנוגדים האחד לשני באופן קוטבי.
בראשון שולט הרציו והיעילות ובשני
חוסר היעילות, הדמיון והפנטזיה. הם
נוטלים מה שמתחשק להם ליטול
ובסך־הכל נהנים משני העולמות.
,בכל זאת אני מתנגד בכל תוקף
לאבחנה שקיימים פה שני עמים.
אפשר לומר שזהו בעצם עם אחד בתוך
מדינה שהיא בתהליך של היווצרות. מי
שרואה אותה כאקט שהסתיים —
טועה. התרבות והפוליטיקה, הן
מהבחינה הפיסית ׳ והן מהבחינה
הרוחנית, נמצאות בתהליך של לידה
קולקטיבית. אי אפשר ליצור מדינה
בקליניקה נקייה. ארץ ישראל היפה
היא לא זו שמתכוונים אליה. היא תהיה
יפה רק כאשר יצקו לתוכה אלמנטים
שונים ומנוגדים.״
האם במחזותיו הקבליסטיים־
קומיים יש בעצם שלילת היסוד
המשיחי?
,לכל אחד המשיח שלו. מחכים
לגורו של בקט הוא גם משיח.
כשמצפים לשלום מצפים למשיח,
אפילו אם יקראו לו אחרים בשם אחר.
כשחיכינו למדינת ישראל חיכינו
למשיח. השאלה היא אם באמת הגענו
אליה, או שאנחנו עדיין מחפשים אותה
בתוך עצמה•״ אוריאלה וייט

בן־שימחון עם הוריו בעת טיול ברומניה
חוסר יעילות, דמיון ופנטזיה

מדוע שבר יצחק אורפז כינור
על רא שו של חייל ברי טי?

איר לא להתפקע הבנתי משהו, הפרעתי לו בשאלה.
רשות הדיבור ליצחק אורפז:
בראשית אני רוצה להגיד לן
שלא אדבר על ילדותי, לא על
הנישואין שלי ולא על הגירושין.
אולי מתיד דברים אחרים תוכלי
להבין מדוע לא אדבר על אלה.
הסכמתי לתנאים שלו. אמרתי לו
שאני נותנת לו את חופש הבחירה,
שיבחר על איזו שאלה הוא רוצה
להשיב. שיבחר מה השאלה הראשונה
שסופר היה רוצה להישאל. הביט עלי,
ספק מהורהר ספק מחייך, ואמר:
זה באמת הכי קשה. זה כמו
לשאול מרבה״רגליים באיזו רגל
הוא רוצה להתחיל ללכת,
בראשונה או בשנייה. פתאום,

ילדים -
אך הסופר גר בבית! לבד!
^ צחק אורסז, סופר. בן ,60 שלושה
נישואין, שלושה גירושין, ארבעה
ילדים, שיער שיבה, קול עמוק וחם
מאוד. כתב עשרה ספרים. מי שקרא
אותם, או חלק מהם, מוצא באורפז איש
של הרבה ניסוחים. אני קראתי את
עשב פרא, את עור בעד עור, את
נמלים, את מסע דניאל, את מות
ליסנדה ואת ספרו האחרון, הגבירה.
לפעמים נדמה לי שלא אותו אדם כתב
את כל הספרים האלה, אלא סופרים
רבים, בעלי דרך כתיבה שונה ואישיות
שונה. אך לא. ואולי אחרי קריאת
כתבה זו אפשר יהיה להבין מדוע.
בלילה הוא עורך בעל המשמר. זו
העבודה שלו. הכתיבה היא הגאולה,
כמו שהוא אומר. קבענו פגישה,
לראיון, לשיחה, למונולוג. למה שייצא.

במישפט הראשון שהחלפתי איתו
הבנתי שיש לי בעיה. כלי־העבודה
שלנו זהים: מילים. אלא ששלו
מהוקצעות יותר, בעלות גימור חד
יותר. חותם האיש טבוע בהן עמוק
מאוד.
עשיתי שיעורי־בית לראיון הזה.
הכנתי שאלות, אבל הוא שיחק עם
השאלות שלי, ניסח אותן בעצמו כדי
להתאימן לתשובות שלו. כשהתחיל
לענות על השאלה הראשונה הבנתי
שאין טעם להפריע. הדברים שלו
קולחים, מעניינים מאוד. כל שאלה
שלי תהיה הפרעה בריכוז, בהלך
המחשבה שלו. נכנעתי מהר מאוד
והתישבתי מולו, כצופה על שחקן
הנותן את מונולוג חייו. רק כשגלש
לעניינים ספרותיים מדי, או כשלא

הוריו, בהיותו בן ,5לעיירה ליפקאן:
אחרי הרבה שנים, כשאזרתי עוז
לכתוב על הילדות שלי, למעשה על
תחליף לילדות, על ילדות
שהמצאתי לבד, קראתי לעיירה
אשר לה שייכתי את הסיפורים
ליפקייב, צירוף של שני המקומות
הראשונים שלי. זה ספרי רחוב
הטומזינה. אמרתי לד לא לשאול
אף שאלה על עניין זה, אבל אני
רואה שאת מתה לשאול: למה
תחליף לילדות!
לקח לי הרבה מאוד שנים עד
שהצלחתי לסובב את ראשי לאחור
מבלי לההיפד לנציב מלח. לא אוכל
לומר למה, כי זה דיסקרטי. כשיצא
הספר לאור, בא אלי איש אחד
שגדל בליפקאן, כמוני, ושאל אותי
למה תיארתי את הרב שקולניק
כל״כך יפה, הרי הוא לא היה כזה.
שאלתי אותו אם הדברים האחרים
שנכתבו בספר אמנם קת, והוא

השיב לי שאולי הם היו ברחוב
השני.
הכל זה הרחוב השני. כשאתה
לא רוצה להיזכר ברחוב הראשון
אתה ממציא את הרחוב השני כדי
לחסל את הראשון. אחרת
אי־אפשר היה לכתוב סיפורים,
אלא רק וידויים, ווידויים שייכים
לספת האנליזה. לכן אני תמיד ספק אומר שצייד להטיל
בסיפורים של סופרים, כי הרבה
פעמים הם בעצמם לא יודעים אם
זה הרחוב הראשון שלהם או השני.
בגיל 15 עליתי ארצה ונולדתי
מחדש. אולי הכישרון הגדול ביותר
שלי זה להיוולד פעמיים מבלי
למות באמצע. כאילו עברתי
טבילה של שמש ואבן. השמש
שרפה לי את הזיכרונות והאבן
ניגפה לי את הרגליים היחפות כדי
שדיד הכאב ארגיש שאני שייך
לאדמה הזאת. עד היום נשארתי

עכשיו כשאת שואלת את זה,
ניראה לי שבעצם אף פעם לא לא
יוצא ברגל הראשונה. תמיד
בשנייה. כל החיים שלי דילגתי על
הדברים הראשונים. כמו שדילגתי
על הילדות שלי. טוב. די. לא אדבר
על זה.
יושב מולי איש בן 60 ופוחד לדבר
על ילדותו. כשהוא נוגע במילה עצמה,
הוא משתתק. ממולל קבוצת שיער
שיבה באצבעו, וכאילו מצפה ממני
שאוציא אותו מהצרה. שאשאל עוד
שאלה, אבל בעניין אחר. אני מציעה לו
שיספר איך איש צבא־הקבע — זה מה
שהוא היה שנים רבות — קם בוקר
אחד ומחליט שהוא סופר, וכותב את
ספרו הראשון עשב פרא.
לפני שקמים בבוקר צריך לישון
בלילה. תנסי לישון בלילה
מתגלגלת מצד אל צד וסיוטים
פוקדים אותך, ואת לא יודעת אם
זה חלום או הזיה או מציאות. פוחד
להסתכל אחורה אל הילדות
ומסתכל רק קדימה בחרדה גדולה.
אז לא משנה כבר אם אתה קם
בבוקר ולובש כתונת־משוגעים או
מדים של צה׳ל. למה אתה יכול
לחכות מלבד לאיזה סוג של
גאולה! ומהי הכתיבה -תחליף
לגאולה. נסיון לבטא גאולה
באמצעים אחרים. אז אתה כותב
וכותב וכותב.
עשב פרא היה הספר הראשון שראה
אור. אבל הוא כמעט אינו זוכר את
עצמו לא־כותב. אצל אחיו שמור עדיין
שיר שכתב יצחק ביידיש בהיותו בן

סיפורים מהרחוב השגי
יצחק אורסז(ימין) ואחיו ()1939
״הרגשת בדידות, גלותי

^ יא נולד בעיירה זינקייב במחוז
( !פודיליה, ערס החסידות. משם ברחו

עם גי
״היא העשירה א ת עולמי־

קצת הילד כשרגלי נמסות באבנים.
הוא הגיע ארצה כנער במיסגרת אותו ושלחו
הנוער, עליית לכפר־הילדים מאיר שפיה. שם התחיל
הכל. החיים שלו בארץ וגם החיים שלו
כנודר. אחרי שלושה חודשים
מאושרים כשפיה היה ה־ 1במאי, שהיה
גם ערב שבת. כל התלמידים ישבו
מסביב לשולחן־השבת עם כיפות על
הראש והתפללו. כשנגמרה התפילה
נתן יצחק הקטן סימן, וכל הילדים זרקו
את הכיפות מהראש ופתחו בשירה
לוהטת של ״קום התנערה עם חלכה״.
כך הוא הועף משפיה והלו לחפש
לו מקומות של גן־עדן: דגניה ב׳ ,משם
לקיבוץ שמיר ומשם דרו מאה סוגים
של עבודות הגיע למלטשת־יהלומים
בנתניה. הוא והכינור שלו. תמיד
בדרכים עם הכינור. בנתניה נגמר לו
הכינור על מיזבח אהבת האדם וכבודו.
אני אספר לן את הסיפור הזה בי
תמיד נעים לי להיזכר נו. זה כבר
היה בעיצומה של מילחטת העולם,
ונתניה היתה מלאה אנגלים שותי
נירה ונערות יהודיות שיצאו
לתרבות רעה. אחת מהן מצאה חן
בעיניי ולכן מיהרתי אותה בראשי.
היא הפמיקה להיות פונדקאית
שהתתעעה עם אנגלים והפכה
להיות נערה יפה ונערצת.
יום אחד, כשישבתי בפונדק
והבטתי עליה בחערצה, ניגש אלינו
אנגלי אחד, שם את ידו מסביב
לכתפי הנערה, ואמר לי: עכשיו
תנגן בשבילנו בכינור שלך.
הוצאתי את הכינור מתוך נרתיקו
ופיצפצתי אותו על ראשו של
האנגלי. ברחתי משם ויותר לא
ראיתי אף פעם את האנגלי הזה או
את הנערה או את שברי הכינור
שלי.
אני מספר לך את זה עכשיו כי
אולי זה שייך לימים אלה. יש
נקודה שאדם צריך לוותר על הבל,
בולל על כתיבתו, ועל היצירה שלו,
כשהנושא על סדר היום הוא כבודו
של אדם אחר. אם בי, אולי
נמיקרה הפרסי שלי היתה בי גם
איזו כמיהה להיפטר מהספחת
המוסיקלית הזאת, שסחבתי איתי
הרבה שנים, ותמיד הייתי איתה
רק כינור שני. ואז התגייסתי לצבא
הבריטי.

״זה הבעתיים
שלי״

סלל טן 5הדיבור נפסק. הוא מבקש
/לו מי ם. שותה רק מים מהברז. הוא
אומר לי שהוא לא רוצה לספר על
התקופה שלו בצבא הבריטי, כי הוא
מתכוון לכתוב על זה ספר וחבל לו
שלא אקרא את הספר. שואל אותי אם
זה בסדר איך שהוא מדבר, אם זה לא
יוצא ספרותי מדי. הוא סומך עלי
שאדע לערוך אל החומר .״אל תפחדי
לקצר׳ ,הוא אומר. אני שואלת אותו
מתי התישב, הקים מישפחה, בנה בית.
הוא מביט בי קצת בתימהון, ואפילו
קצת נעלב:
אני מתחיל לחשוב שפיספסת
משהו כשקראת את ספריי. מי
שקורא נכון בתוך הספרים שלי
מבין שעדיין לא התישבתי וכנראה
שלעולם לא אוכל. אפשר הרי
לקרוא את אי־השקס שלי, את
החיפושים שלי, את הרגשת הגלות
שלי בתוך ארצי, בתוך המולדת
שלי, אפילו בתוך עירי תל״אביב.
ותל־אביב זה המקום שאני הכי
אוהב בעולם, ועדיין זו הגלות שלי.
זה לא כמו פאריס או לונדון או
ניו־יורק, שזה זר לגמרי, או אפילו
לא במו ירושלים שהיא שווה רק
בשביל להתגעגע אליה. בירושלים
אני חש כל הזמן את חומות האבן
על הגב שלי. הכל שם קבוע
באדמה כבר אלפי שנים. תל־אביב
זה כמו בית״נתיבות. הכל ארעי.
לפעמים בלילה, בחושך, אני
כאילו מאה איך הבתים מתקפלים
וחוזרים אל החול ואחר״כך שוב
קמים ויוצרים עיר. זה לא מחייב
אותך. אתה ארעי ואתה נמצא
במקום ארעי וזה מתאים לך. כל
הדברים חוזרים אל החול.

״111ד י ך 1| 11 בכיוון השעון: התזמורת המאותרת של כפר־
\ | 1_ 1 111.1 #הילדים שפיה, כשאורפז מחזיק בכינורו
המפורסם, שגמר את דרכו המוסיקלית על ראשו של חייל בריסי שחיבק

נערה יהודיה. יצחק אוורבוך בן ,15 זמן קצר לפני עלייתו ארצה. מסע
לתיבנון ההגנה על העיר אילת ב״ .1950 השלישי מימין הוא מאיר פעיל,
השני משמאל יצחק אורפז. למעלה משמאל: יצחק אורפז •19*6*0

אנשים בכלל מגזימים בעניין. יש
חבורות, ומה זה בל־כך רעז הרבה
פעמים זה מביא קול חדש לספרות,
במו חבורת. עכשיו׳ בזמנו. זה
שאני לא שייך לחבורות כאלה זה
פשוט מפני שאני בן־אדם לא״שייך
מטבעו.
ככה זה גם בעניין של המעורבות
הפוליטית שלי בארץ. כל הזמן אני
סוגר את עצמי בתוך הכתיבה.
וכדי להיות קשוב נכון אל הכתיבה
צריך לנתק את עצמך מהכל. ובדי
להיות מעורב פוליטית צריך להיות
בדיוק להיפך: צריך לשמוע
חדשות חמש פעמים ביום
ולהתפוצץ. צריך לקרוא יום־יום
עתון ולהתפקע. צריך לתת לעצמך
להגיע למצב שרוצים לצעוק חזק
ולהגיד לעזאזל הכתיבה לעזאזל
האמנות ואז לוקחים כינור
ומפצפצים אותו על ראשו של
מישהו.
בזמן האחרון זה קורה לי. ואז
קם הסופר שבי ואומר לי. :מה
אתה צועקן זה לא הכוח שלך! יש
שצועקים יותר טוב ממך. אתה
תכתוב ספרים ׳.ככה אני מעורב
לסרוגין, ובסופו של דבר אף צד
אחד שבי אינו מרוצח.

אותו והעשירה את כתיבתו.
כשהוא מדבר על גי, יש לו מבט י ד
מאוד בעיניים, ועם שערות השיבה
שלו הוא נעשה לפתע צעיר מאוד.
מספר לי על הקייטנה שלה ועל
התעודה שלה ועל החוכמות שלה.
כשמשנים נושא חוזרים הפנים שלו
הרציני,
הגוון את ומקבלים
הכמעט־עצוב.
תמיד מענייז אותי איר סופרים
(המשך בעמוד *16

זה מזכיר לי סיפור יפה. חסיד
אחד עמד ליד בית״כגסת ושר
בשימחה רבה ובהתלהבות עצומה
את השורות. דע מאין באת ולאן
אתה הולך. באת מטיפה סמחה
ואתה הולך למקום רימה ותולעה׳.
שאל אותו עובר־אורח. :אם משם
אתה בא ולשם אתה הולך, מה
אתה שמח כל־בך ד ענה לו החסיד:
.על הבינתיים אני שמח׳.
תל־אביב זה הבינתיים שלי.
הגלות שלי. גלות היא דבר גדול.
גלות יצרה עם יהודי גדול
בתרבותו.
ועכשיו את רוצה לשאול: אם זו
הגלות שלי -איפה הביתז זה
העניין: אין לי בית. אולי פה גם
התשובה להערה שלך, שאני כותב
הרבה נוסחים. כתוצאה מסיפור
חיים מסויים, אולי יש בי עכשיו
הרבה נשמות ואני מרגיש שבל
אחת מהן רוצה להתבטא. אני נותן
לכל אחת את ההזדמנות שלה. אם
זה מבלבל את מבקרי הספרות, זו
באמת רק בעיה שלהם.
מפני שאין לי בית אני יכול
להרשות לעצמי לא להיות הרפתקן
גדול. אני יבול להרשות לעצמי
להיות בן־אדם לא מתנועע. אז
הכתיבו; הזאת בין הנוסחים היא
ההרפתקה שלי.
הוא לא שייך לקליקות ספרותיות.
הוא בכלל לא מבלה גדול. בן־אדם
עובד בלילה וכותב ביום, אץ לו כל־כך
זמן להסתובב בבתי־הקפה, שהם
הפרלמנטים של החבורות.
איני שייד לסלימות ספרותיות.

שהוא אוהב יותר. גנסין, למשל. עם
גנסין הוא הולך למיטה. ספר שלוקחים
אותו למיטה הוא ספר המעביר בך
צמרמורת, מהראש ועד לקצות
אצבעות הרגליים. בתקופות שונות
הוא הושפע מדברים שונים, אבל
עכשיו הוא מושפע מבתו גי בת ה־8
יותר מאשר מכל הספרות העולמית גם
יחד. פתאום קם אדם וקונה לו, דרך
ילדה קטנה, מימד שאבד לו בחיים
והוא מרגיש שהילדה הזאת העשירה

עם מסין
למיטה
סו ט רי ם עליו שהוא מושפע
\£מאלבר קאמי. מהניסוחים הנקיים
שלו, מההפשטה. אורפז אינו יודע אם
זה נכון. הוא אוהב את קאמי אבל יש

עם בנו זאב ()1953
.עדיין לא התיישבתי*

גברים מסתכלים
1ם על ידיים
ידיים וצפרנים אי־אפשר להסתיר.
נכון שעם יד יפה נולדים, אבל אפשר
לשמור, להגן ולטפח כל יד. ידיים
יפות, בעלות צפורניים ארוכות
ומטופחות, הן נכס אלגנטי לכל אשה.
גם הגברים אוהבים ידים יפות ושמים
לב לידיים של אשה.
תיראו אותה עם הציפורניים הארוכות האלה ׳,מסננת חברה אחת
לרעותה- ,היא בטח לא עושה שום דבר
בבית.״

קיץ שד.
נמפיים
חש 191מ

כמה סוגים של מחזקי ציפורניים. אחד
מהם הוא לאק מאבאלה המיובא
משוויץ. הלאק שקוף, מושחים אותו
פעם או פעמיים בשבוע על הציפורן
הנקייה מכל תכשיר אחר. הבקבוק
מכיל 5מ״ל ומחירו לצרכן 360 שקל.
ניתן להשיגו בבתי־מרקחת, בפרפומריות
וברשתות הגדולות.
קיימים מחזקים נוספים, של הלנה
רובינ שטין ושל רבלון, וגם אותם ניתן
להשיג בכל הפרפומריות וברשתות

קשיות מגוונת 5
ברול חושפני בצבע חאקי מדגימה
כרמלה אלון. החגורה יבולה
להירכס גם על הכתפיים, למי
שחוששת מהתמוטטות חזיתית.

בקיץ, כל החושף הרי זה משובח.
בימי השמש הלוהטים אנו מנסות
לחשוף כל חלקה טובה. אך לא תמיד
זה כל־כר בריא להסתובב חצי עירומים.
אין להתעלם מקרני השמש המשזפות
והשורפות ומקלפות את העור. הפיוד
רון האופנתי והאלגנטי הוא לחשוף את
כתפיך.
לא מעט אופנאים עלו על הגל
הקיצי הזה בשמלות ובאוברולים.
המיבחר הוא רב. הבגדים עשויים מבדי
כותנה, טריקו או בד־מגבת, ומתאימים
לשעות היום ואף לעבודה. הם קלילים,
הבד סופג והגיזרה אינה פרובונטיבית
על אף חשיפת הכתפיים.
אהרון שעיה מאנווה אומר:
השמלות האלה הן בהחלט אופנתיות,ויחד עם זאת לא צעקניות ומטורפות.
כל אשה, גם קצת מלאה וגם קצת
מבוגרת, יכולה ללובשן, והן יחמיאו
לגיזרתה.״

משיחה שבועית

של לאק לחיזוק ציפורניים לא תזיק
לאף אשה, אף אם ציפורניה חזקות
משיבען. בשימוש מתמיד חתוצאות מפתיעות והמאמץ משתלם.

אבל לא, זה אינו נכון, אפשר
לעשות הכל בבית — לנקות, להדיח
ולצחצח, והכל עם כפפות. כל מה
שדרוש הוא הרבה רצון טוב והתמדה
עילאית, וידיד יהיו במצב יותר טוב.
חומרי־הניקוי, המים והקירצופים
;הורסים את עור הידיים ואת
הציפורניים. נשים מנסות לעתים
:להסוות ציפורניים מכוערות, מוזנחות,
סדוקות ובלתי־מטופלות על־ידי
מריחת שכבות רבות ועבות של לאק.
אבל זה אינו פיתרון. הפיתרון, בנוסף
לעבודה תמידית עם כפפות, הוא
מריחת חומר המחזק את הציפורניים.

הציפורן בנוייה משכבות רבות של
תאים. ציפורניים בעייתיות מעידות
לעיתים על בעיה בריאותית או
תזונתית כמו חוסר בוויטמין ברזל,
או מגנזיום. לכן לעיתים ימליץ הרופא
על בליעת כדורים מתאימים, אך בד
בבד אין לשכוח את הטיפול החיצוני.
החומר המחזק את הציפורניים נספג
בשכבות הציפורן ומקנה להן כוח
ועמידות.
ידוע שקצה הציפית הוא האזור
הרגיש והבלתי־מוגן ביותר. שם
נשברת הציפית ושם היא זקוקה
לשיריון. בשוק הישראלי ניתן להשיג

השיווק. כמות הלאק בשתי החברות
זהה 15 ,מיל, והמחיר: בהלנה
רובינ שטיין 294 שקל וברבלון 305
שקל. כדי להשיג תוצאה מקסימלית
יש להשתמש בלאק חיזוק זה כל שבוע
באופן קבוע.

״ לצ2

* 1מדלל

ואם בלאקים אנו עוסקים, נזכיר את
הלאק המדלל. ידוע כי אחרי תקופה
מסויימת, בפרט אם הלאק אינו סגור
בצורה הרמטית, הוא מתייבש. נשים
רבות — מחוסר ידע או מטעמי חיסכון
— מוסיפות אצטון כדי לדללו.
התוצאה המתקבלת היא לאק פגום.
הצבע משתנה והלאק מאבד מאיכותו.
לרבלון לאק לדילול בשם
סולבנט״ .הוא מופיע בבקבוק לאקרגיל, גודלו 15 נדל, והוא שקוף ונראה
כמו מים. כל מה שעליכן לעשות הוא
לטפטף שתיים־שלוש טיפות מהנוזל,
לפי ההוראות המצורפות, והלאק היבש
יתדלל ויהיה ראוי לשימוש חוזר.
מחירו 305 שקל והוא חסכוני ביותר.
ציפורניים יפות ת בהישג ידה של
כל אשד״ אם רק יש לה רצון טוב.
כרטיס־הביקור שלך הוא לא רק עורך,
ולא רק עטרת ראשך, אלא גם ידיך. אל
תשכחי כי גם תכשיטים ויהלומים,
נראים אחרת על יד מטופחת.

שימלה כזאת תהיה אופנתית
מבחינת דגם גם בשנה הבאה. הצבעים
אולי ישתנו, אבל מי שקצת שמרנית
ומעדיפה אותה בצבעים כמו שחור או
לבן או כל צבע חלק אחר, תוכל להיות
בטוחה שקנתה שימלח לאורך ימים.
ובמחירים של היום — 4,000 שקל גם
זהו חישוב.
מעצבת־האופנה רזיאלה גרשון
הימרה על אוברול חשוף־כתפיים
למסיבות קוקטייל שליד הבריכה, או
לאירועים חגיגיים אחרים. הדגם
בבסיסו פשוט: מכנסיים פלוס חולצה
פלוס ולנים. הבד מנוקד בשחור לבן. כובע כמו אבזרים בתוספת
רחב־שוליים, חגורה מתאימה ונעלי
עקב, האוברול מרשים, אופנתי, ונוח
ללבשו וגם להתנועע בו.

^ שמלות
* פלמנקו
ך י שיגעון האחרון שתפש את
! 1אירופה וגם את ישראל הן כתפיים

7111111191 * 111111*191 של אוברול מהודר בעיצובה של רזיאלח
1גרשון. בימי ערב קרירים, על שפת
1111/1 | 111/1111
הטיילת, אפשר פשוט להרים את המחשוף כלפי מעלה ולהתחמם בשכבות
הבד. אלה שרוצות להיות מקוריות יכולות להשאיר רק כתף אחת חשופה.

ד 111 1י ר 1*1 1י ן 1היא השימלה בצבע תחמנית, כשפיסת תחרה
1 1 1 1 11/ 1 1מציצה מתחתיה. זוהי שיטלת״כותנה לכל עת
ולבל משרה. בשילוב אבזרים בצבעים שונים ניתן לגוון את ההופעה.
;.רז־ אן תפרי את קצות האימרה וקחי בחשבון
שהשיזוף שלך בקיץ זה יהיה

עיגוליכדעיגולים.

נילי? ומרים? הן מעצבות־אופנה

צעירות. גם הן בעידן חשיפת הכתפיים.

אבל מהסוג השמרני והספרדי, והן
עיצבו שמלות־רקדנית פלמנקו עשויות
שכבות־שכבות של בד כותנה,
בצבעים אדום־שחור וצהוב־שחור.
בערבים קרירים אפשר תמיד למשוך

את הגומי כלפי מעלה ולסגור את
מחשוף הכתפיס.
לאוהבות לגוון ניתן ללבוש את

השמלות האלה בסטייל משה דיין,

שרק אחת הכתפיים תיחשף, והמחשוף

יהיה אלכסוני. מחניף וקצת אחר, אבל

לא כליכך נוח.

לדל זול שני החלקים של חצאית שחורה
# . 1 /מ /בגיזרת פעמון, בשילוב ציבעי
חרדל, סגול וכחול, עם מחשוף בצבע שחור, בעיצובו

של זהבה ברנוביץ וחיה פריגת. אפשר כמובן ללבוש
כל חלק בנפרד, והעיקר הוא שהבגד מתאים לכל גיל,
לבל גיזרה ולאירועים רבים ותמיד נראים אחרת.

1ז 11ך ך 1הוא הסגנון שלא נס
1 1—11/ליחו. זו כבר השנה
השלישית שהוא רוקד בראש
חוצות בעיצובן של נילי ומרים.
מחוררות. מה עשו בעלי המיקצוע
וממציאי האופנה? לקחו חולצה ישרה,
רגילה ומרובעת, קיצצו לה את שני
עיגולי הכתפיים, והנה אופנה חדשה,
מקורית, מיוחדת וקצת אחרת.
נכון שלא מוכרחים לקנות חולצה
כזאת, כל בעלת העזה ומיספריים
יכולה בן רגע להיות באופנה.
אם את בעד הסגנון הזרוק, השאירי
את האימרה כמו שהיא, זרוקה
ומשונצת. אם את אופנתית ומסודרת,

111*111 מפאריס היא חולצת הסוודר הקיצית,
! 1\ 1הסרוגה בחוס כותנה, שהיא קלילה
ונעימה ממלתחתה של הדוגמנית יהודית נגר.

| 71ך | 11 של המעצבת שרה מילר. זהו להיס
אופנתי המתאים לאקלים הישראלי. 1111 חולצה כזו אפשר גם לעשות לבד בבית עם מספריים.

מתחתל פני השטחמתחוללתב״ מ עריב״ מערכה
ח ש אי תהע שויי הלשמתאתד מו תו שדהצה רוז

^ פני כמה חודשים ביקש עובד
/ברעמי שבתו, ניצה, תשולב
:עבודה במערכת מעריב. התשובה
שהוא קיבל הדהימה אותו. מעריב לא
:יה מוכן לקבל את הבת לעבודה.
עובד ברעמי מחזיק במחצית
זמניות של חברת מודיעין, שהיא
זברת״האם של מעריב. בשנה החולפת
זגיע לשיאו המתח שבין ברעמי ובין
:מערכת של הצהרון, שבראשו עריין
מתנוססת הכותרת המעידה שלדעת

ברעמי באזני מקורביו, מופיעים
במעריב דברים שמקומם יכירם
בעל־המישמר או בהעולם הזה,
ואפילו עיתון האופוזיציה דבר לא היה
מדפיס אותם.
את ברעמי הכעיסה מאוד עמדתו
של מעריב בתקופת מילחמת לבנון,
ובמיוחד העמדה שנקט כלפי שר־הביטחון
לשעבר, אריאל שרון. לכעס
הזה של בן־עמי יש גם היבט מישפחתי.
אלי לנדאו, חתנו, היה אחד מיועציו

אנשים רבים, בתוכם מנהיגים
ואנשי־ציבור, וכולם מתחו ביקורת
קשה על מעריב, ושאלו כיצד הוא
שינה קו במהירות כזאת. ברעמי מייחס
זאת לעורך שניצר. הוא עצמו, כך הוא
אומר, נהנה מאוד מכתיבתו של שניצר,
וסבור שאין שני לו בעיתונות
הישראלית. אבל גם אצל שניצר היו
מיקרים של שינוי קו, אם כי בערכים
הבסיסיים, הנוגעים לארץ־ישראל, הוא
לא השתנה. אבל שניצר, לדעת ברעמי,

ורו

כעורך, השינוי יחול אחר־כך. מדבריו
הבינו ידידיו כי בשום אופן לא יועבר
תפקיד העורך הראשי של מעריב
לאדם שאינו ״בעל השקפות לאומיות
טהורות״. המועמדים מסיפר
לדעתו,
המעשיים לתפקיד העורך הבא
במעריב הוא מועט. הוא נקב
בשמותיהם של עידו דיסנצ׳יק,
לוי־יצחק הירושלמי, ורב גולדשטיין.
שניים מהם הוא דוחה על הסף מבחינת
השקפותיהם, ולגבי מועמד אחד, הוא
מסופק אם המערכת תקבל אותו,
בהרכבה הנוכחי.
ברעמי מחפש מועמד לעריכה
מחוץ לעיתון. בשיחות עם חבריו
הוזכרו שמותיהם של הפרופסורים
שלמה אהרונסון ויוסף נדבה. הועלה גס
שמו של ח״כ מסויים, והועלתה גם
האפשרות שאפרים קישון, החוזר
לישראל, יוכל לערוך את העיתון.
״איך יתכן ׳,שואל בן־עמי,
״שממשלה המיישבת את ארץ־ישראל
תוצג כממשלת חידלון לאומי?״ הוא
אינו מרוצה מן הקו של מעריב לא רק
בעניינים מדיניים, אלא גם בעניינים
כלכליים. יש מדור אחד במעריב,
שבן־עמי מרוצה ממנו מאוד. זה ומדור
המיכתבים למערכת, הערוך בידי
רוויזיוניסט ותיק. ברעמי סבור
שהמדור הזה מייצג נאמנה את דעת
הקהל בישראל.
גם חתנו של ברעמי, יו״ר מועצת־המנהלים
של שק״ם, אלי לנדאו, מגלה
לאחרונה יותר התעניינות בעיתון.
לנדאו הצטרף להנהלת החברת־האם
מודיעין, והוא מעורב בעיקר בצדדים
הניהוליים והכספיים של י העיתון,
ושומר על פרופיל נמוך בכל מה
שקשור לעריכה ולתוכן. לנדאו שומר
על יחסי ידידות עם כמה מהעיתונאים

בעל־עיתון בן־עמי עם בגין
מדינה נפלאה ועם נפלא
גורכיו הוא ״העיתון הנפוץ ביותר
:מדינה.״
ברעמי רוגז על הקו של העיתון.
זוא סבור שהעורך הראשי הנוכחי,
צמואל שניצר, מאפשר בתקופת
שבדעמי מגדיר
:הונתו מה
.:השתוללות של כל מיני בעלי־עט,״
שעינו של שניצר אינה תמיד פקוחה.
:רעמי טוען שלהוציא כמה שרידים
?בין מייסדי העיתון, אין עוד למצוא בו
בעלי השקפות לאומיות.״
למה רק חושך? לברעמי יש
ן אריירה ארוכה בתחום העיתונות,
!רוכה אפילו יותר מן הקאריירה
;עיסקית שלו. הוא אחד מבניו של
ויכו־ פתח־תיקוואי. ברעמי מכר
:נערותו את עיתונו של איתמר
:דאב״י, ואחר־כך היה כתב העיתון
:פתודתיקווה. ביחד עם בדאב״י נמנה
:רעמי עם מייסדיה של אגודת בני
:נימין, אשר איגדה את בני האיכרים
2ל המושבות הוותיקות. ברעמי נימנה
זמיר עם הזרם הימני־לאומני, תחילה
:יישוב ואחר־כך במדינת ישראל. היה
ה הפרקליט שמואל תמיר שתיווך
גינו ובין חבורת הרוויזיוניסטים
:ראשותו של עזריאל קרליבך, חבורה
צפרשה באישון לילה מידיעות
אחרונות כדי לייסד את מעריב.
ברעמי, למרות גילו 78 עדיין
יעיל באגודות המוקמות חדשות
׳בקרים על-ידי הימץ, כדי להצביע על
,הדברים החיוביים.״ כואב לו שהעיתון
צלו אינו עושה זאת די. מי שלוקח את
יעריב ליד, חושב שהכל במדינה
זושך, אומר ברעמי, ושוכח שיש לנו
מ־ינה נפלאה ועם נפלא. היום, טוען

חתן לנדאו עם שרון
מגלה עניין מוגבר
הראשיים של שרון.
בשיחות עם חבריו מן ״החוגים
הלאומיים״ אומר ברעמי: חלילה לי
מלהתערב בעריכת העיתון, אבל כמי
שעמד ליד ערש העיתון, כואב לי
שהוא מאבד את הקו שלו כעיתון
לאומי הפתוח להשקפות שונות.
נותן להשתולל. ברעמי מספר
לידידיו כי בשנה האחרונה שוחחו עימו

נותן לאחרים להשתולל.
בן־עמי מודיע שהוא לא יעסוק
בעריפת ראשים ובטיהורים, והוא סבור
שיש לנקוט בדרכים אחרות. הוא
מרוצה מכך שאנשים מן הימץ, כמו
משה שמיר, משה ז׳ק והפרופסור יוסף
נדבה, כותבים יותר מבעבר. לחבריו
באגף הימני הבטיח ברעמי שאם לא
יחול שינוי בתקופת כהונתו של שניצר

הבכירים במעריב ונזהר מאוד מהבעת
דעתו בענייני המערכת.
המערכה במעריב מתנהלת בשקט,
מתחת לפני השטח. רבים מהעיתונאים
המעורבים בה מעמידים פנים שאינם
יודעים כלל על קיומה — אך
לתוצאות המאבק עשויות, להיות
השפעות חשובות על דמותו של
היומון.

במדינה
מ שפט
מרחמת אחים
אב ושגי בנים דקרו
בסכין את הבן הבכור
בגלל סיכסוד קרקעות. מכפר אבו־גאנם,
במישפחת
ג׳וואריש שליד רמלה. היתה מהומה
רבה. הבן הבכור, סאלימן בן ה־,26
התקוטט עם אחותו. בלהט הוויכוח זרק
עליה לבנה וגרם לה לזעזוע מוח. הוא
׳נעצר על־ידי המישטרה לחקירה,
וכאשר הוחזר לביתו עם ערב, תפסו
אותו שני אחיו הצעירים, סלמן ועבד,
ובנוכחות אביהם, מוחמר, דקרו אותו
תשע דקירות בסכין.
לדברי כתב־האישום, שהוגש נגד
האב ושני בניו, היה הרקע לסיכסוד
המישפחתי ויכוח בעלות על ביתה של
המישפחה, ונגרם בגלל נסיונותיו
החחרים ונשנים של הבן הבכור לקחת
את הבית לעצמו.
סולחה ובית. שכנים ונכבדים
בכפר התערבו והפסיקו את הקטטה.
התביעה ביקשה לעצור את האב
ואת הבנים עד תום ההליכים
המישפטיים נגדם, מחשש כי אם יחזרו
לכפר, תתחדש מילחמת־האחים ויפלו
קורבנות נוספים. אולם הסניגור, ארי
קדרי, סיפר לשופט אברהם מישר,
שהסיכסוך כבר חוסל. אחרי מיקרה
הדקירות נערכה סולחה במישפחה,
וכדי שהבכור יסכים לסולחה, מסרו לו
אחיו את הבית שהיה שנוי במחלוקת.
כאשר השתכנע השופט שהסיכסון־
הסתיים, שיחרר את העצורים.

סבתא בכלא
הבן והנכדים 63 לו
על צווארה של הסבתא
וביכו את מעצרה.
וידה קסטרויאנו לא הרגישה טוב
באולם המעצרים. לא היה זה פלא,
האשה חטובת־הגו בת ה־ 61 אינה ציפור
של בתי־כלא. היא אשה מכובדת, אמא
וסבתא טובה, האהובה מאוד על בני
מישפחתה. לפני ימים ספורים נעצרה
לראשונה בחשד כי הבריחה ארצה
במזוודתה, בשרותה של רשת סמים,
קילוגרם הרואין מתורכיה.
וידה היא ילידת תורכיה, ומתגוררת
זה שנים רבות בארץ. לפני זמן־מה
הציע לה חתנה כרטיס־טיסה לתורכיה,
כדי שתבקר שם את בני־מישפחתה.
היא נסעה וכאשר חזרה ארצה נעצרה
יחד עם ארבעה גברים וביניהם חתנה,
אשר קנה לה את כרטיס־זזטיסה.
בכיסא־מנהלים בחדרו של אחד
החשודים נמצא הסם, ומישהו דיבר
והפליל במישטרה את הסבתא. הגירסה
שהוגשה לבית־המישפט היתה כי
האשה הבריחה לישראל את הסם
במזוודתה כפולת התחתית.
״לא חלמנו״ .כאשר הובאה השבוע
לשם הארכת מעצרה היא היתה
האשה היחידה באולם. לידה ישבה
שוטרת, שהביאה לה מפעם לפעם כוס
מים. בני מישפחתה התגודדו ליד דלת
האולם ורצו לראות את אמם. אחרי
שסניגורה, עורו־הדין אהרון בו״שחר,
הגיע להסכמה עם נציג המישטרה
להאריך את מעצרה לעוד שמונה ימים,
הסכים השוטר כי האשה תצא מהאולם,
כשהיא מלווה בידי השוטרת, ותנשום
אויר צח.
כאשר יצאה מהאולם התנפל עליה
בנה הקטן. הצעיר נישק את פניה וידיה
ובכה .״ששים שנה לא חלמנו שיקרה
דבר כזה,״ אמר בקול רועד. האם ניסתה
לשמור על קור רוחה, אולם כאשר בנה
נישק אותה שוב וליטף את שערה
האפור, כמעט ונשברה גם היא :״הכל
בסדר,״ אמרה לו ,״טוב לי במעצר,
השוטרת מתיחסת אלי כמו אחות, יש
לי חופש שם, ומביאים לי הכל, אל
תדאג״.
רק בקושי קרעה השוטרת את הנער
המתייפח מזרועות אמו, והחזירה אותה
לחדר המעצר.

חנו הבווסה
א״ם ער שוחט
בחשינח חסין
עם קטינה שמרטפית ובמסירת סום
בורנוגראב׳ עריו
לירי המישטדה
ך* רט פורנוגרפי, יהלומים,
^ ק טינו ת ושוטרים מושחתים היו
חלק מתחבולת הסחיטה שהפעיל אשר
ליסטר. הגבר שחור־השיער ובעל
התאווה לחיים הוא יהלומן מכובד
מכפר־שמריהו. עד 1977 היה שותף
בעיסקי זהב ויהלומים עם ידידו הטוב,
שמואל שטרום.
לשני החברים היה מיפעל לליטוש
יהלומים ושניהם היו חברי הבורסה.
באותה שנה הסתכסכו, והחליטו לפרק
את השותפות. בתחילה הוגשו תביעות
מישפטיות, אך לבסוף החליטו שני
הצדדים לפנות לבוררות, כדי
שהבוררים יקבעו את הסכום שעל
שטרום לשלם לשותפו עבור חלקו
בנכסים.

ב־ ,1978 כאשר עמדה הבוררות
להסתיים, הגיעו השניים באופן מפתיע
להסכם בלי עזרת הבוררים. שטרום
התחייב לשלם לליסטר סכום של 100
אלף דולר בשישה תשלומים, השניים
היו מרוצים מההסכם ולחצו ידיים.
למרות שהבוררים הודיעו להם מייד כי
הם לא היו פוסקים לליסטר יותר מ־40
אלף דולר עבור חלקו, היה זה דווקא
ליסטר שהתחרט ראשון על העיסקה.
הוא רצה עוד כסף.
מכיוון שליסטר ידע כי אין לו כל
דרך חוקית לאלץ את שותפו־לשעבר
להגדיל את סכום הכסף ששילם לו,
החליט לנקוט בשיטות לחץ וסחיטה.
ליסטר ידע על יחסיו של שותפו עם
קטינה מסויימת. על כן פנה לשטרום
ואמר לו כי אם לא ישלם לו מיליון
לירות נוספות, ימכור להעולם הז ה
את סיפורי האהבים שלו עם הקטינה.
הוא גם התרברב כי בעיסקה זו הוא
עומד רק להרוויח, שכן אם לא ישלם
לו ליסטר דמי־שתיקה, יקבל מהעולם
הזה סכום של 300 אלף לירות עבור
הסיפור העסיסי.

חדשים אחדים. הקטינה גם התכתבה
איתו ומיכתביה אליו היו מרובי פרטים.
שטרום לא ידע כי אותה קטינה
עצמה קיימה גם יחסי מץ עם
שותפו־סוחטו.
ליסטר עצמו קיים יחסים עם
הנערה, והיא סיפרה לו על כל פגישו־תיה
עם שותפו. היא גילתה פרטים
אינטימיים וגם השוותה את שני
המאהבים. .אתך זה לגמרי אחרת
מאשר עם שמואל׳ ,היא לחשה באוזנו.
בשלב מסויים אף מסרה הקטינה את
צרור מיכתבי האהבה שלה עם שטרום
לליסטר, והוא עשה בהם שימוש. הוא
איים על שטרום כי פירסום הפרשה
יהרוס את חיי המישפחה שלו, ויפגע
בשמו הטוב כיהלומן. הדרך למנוע
פירסום כזה ותוצאות כאלה היתה
על־ידי תשלום סכום ענק לסחטן.
שטרום היה נפחד מאוד. האפשרות
של פירסום הפרשה גרמה לו להיכנע
מייד לסחיטה. הוא אמר כי ישלם
לליסטר את הסכום שדרש. אחרי
התחשבנות ארוכה ואחרי צ׳קים שחזרו
נתן שטרום לליסטר. צעטלע״ ,פתק־התחייבות
בכתב־יד, הנחשב בין חברי
הבורסה לכסף עובר לסוחר.
כאשר, משום־מה, לא שולם גם
הפתק, הגדיל ליסטר את הסחיטה. הוא
סיפר לחבררלשעבר כי בידיו נמצא גם
פרט פותוגרפי שצולם על מעלליו של
שטרום, .הסרט הוא בן חמש שעות
ר 17 דקות׳ ,ציין הסחטן ״ומה שרואים
בו עולה על סטלאג׳ .הוא אמר כי אם
לא יקבל את כספו יפנה עם כל הראיות
האלה למישטרה.

מפריח

^ ונלתי־חולוי
ך יפטר היה כל כן־ בטוח בעצמו,
/בכוחו ובמעמדו, עד שאמנם מימש
את איומו זה. הוא קבע פגישה עם 0נ׳ צ
אברהם חמו, הראה לו את מיכתביה של
הקטינה, וביקש כי המישטרה תפתח
בהליכים פליליים נגד ליסטר על

בעילת קטינה. חמו לא נפל במלכודת
זו. הוא חשד מייד כי ליסטר מנסה
לנצל את המישטרה למטרות פרטיות
בלתי־חוקיות שלו. חמו עיין
במיכתבים ואמר לליסטר כי את
התלונה הזו יכולה להגיש רק הקטינה
עצמה או הוריה, וכי לשם כך עליהם
לבוא באופן אישי למישטרה.
גם כישלון זה לא הרתיע את

^ מאהבים
347

**ץ טרום נלחץ לפינה. הוא אמנם
ענ קיי ם יחסים עם קטינה שהכיר
בביתו של ליסטר. קטינה זו עבדה שט
כבייבי־סיטר לילדיו של ליסטר, ושם
פגש אותה השותף. היא מצאה חן
בעיניו, ולמרות שהיה נשוי ומבוגר
ממנה בהרבה שנים מסר לה את מיספר
הטלפון שלו והיא התקשרה אליו. הם
הפכו לנאהבים וקיימו יחסי־מין במשך

דדיהן? 111 *1111111 הנא שס אשר ליסשר מבחין בצלמת
^. 111 # 4 1111 1העולס הזה׳ ומנטה לחמוק ב חזי ה
לאולם, מייד לאחר שהורשע. למעלה: ליטטר יוצא מהדלת באשר קרובת
מישפחה מזהירה אותו מפני הצלמים, וחבריו מגוננים עליו מפני המצלמה.

ליסטר. הוא היה נחוש בדעתו להפחיד
את שותפו־לשעבר בעזרת המישטרה
ויהי מה. הוא פנה לחבר אישי שלו,
שהיה באותה תקופה שוטר, וביקש את
עזרתו באופן פרטי. ליסטר נתן לאותו
שוטר במתנה שרשרת זהב. השוטר פנה
לחברו, השוטר ניסים פרחי, מהיחידה
המרכזית. הוא ביקש ממנו לעשות לו
טובה וללכת לשוחח עם שטרום על
הקטינה. פרחי, שלא הכיר אפילו את
ליסטר, מילא את בקשת ידידו השוטר,
למרות שכאשר שמע את הסיפור
לראשונה אמר כי ״זה נשמע מסריח
ובלתי חוקי׳.
פרחי, לבוש בגדים אזרחיים, הציג
את עצמו לפני שטרום כשוטר
ממיחלק הנוער. הוא אמר לו כי
התקבלה במדור תלונה מצד קטינה,
אשר אמנם לא חתמה עליה, אבל אם
אפילו עשרה אחוז ממה שנאמר בה הוא
נכון, עלול שטרום להסתבך בעניין
חמור ביותר, שאפשר לשבת בגללו
חמש שנים.
שטרום כבר חשד באותו זמן כי
ליסטר מנסה לסבך אותו בצרות עם
המישטרה, ולכן שכר חוקרים פרטיים
שיעקבו אחרי יריבו ויבררו את
מהלכיו. החוקרים צילמו את ליסטר
כשהוא מתנשק עם הקטינה, שהיתר,

נשוא התלונה, וגם ביררו כי השוטר
פרחי אינו עובד במיחלק הנוער, וכי
ביקורו אצל שטרום היה טובה פרטית.

פחד ממצלמות

^ תרגילים האלה שברו את גבו
1 1של שטרום. אשתו כבר ממילא
ידעה על כל הסיפור, והוא החליט
להתלונן במישטרה. ב־ 1979 הגישה
התובעת דבורה ברלינר כתב־אישום
נגד ליסטר על סחיטה באיומים, ונגד
השוטר פרחי על הפרת אמונים.
המישפט נמשך בעצלתיים. פעם
ביקש הנאשם דחיה מכיוון שנסע
לארצות־הברית, ואחר־כך החלו
שביתת בתי־המישפט. השבוע הסתיים
סוף־סוף הדיון בתיק זה. השופט דויד
ולך מצא את ליסטר אשם בסחיטו
ואיומים. השופט גינה במילים קשוח
את נסיונותיו של ליסטר להשתמע
במישטרה לצרכיו הפרטיים :״איני
רוצה להיות אזרח במדינה שבו
שוטרים מסדרים עניינים פרטיים ש?
אזרחים׳ ,הוא ציין. הוא גם קבע כ׳
אפילו עשה זאת פרחי בתמימוד
(המשך בעמוד ;64

1ו₪ווו וחי 45

קריאת־קיץ
אירווינג בימים אלה ראה אור בתרגום לעברית ספר
ראשון מאת המחבר האמריקאי הנודע ג׳ון
אירווינג, תחת הכותרת העולם על״פי
גארפי. ספר זה, שסחף במשך חודשים רבים את
הקוראים בארצות־הברית, הוא בבחינת רומן על
רומן ועל הסופר כמפתח.
גיבור הספר הוא ת״ם גארם, שנולד
בנסיבות מוזרות ביותר, גדל במדינת ניר
אינגלנד ובגיל צעיר גמר בנפשו להיות סופר.
עם תום לימודיו בבית־הספר התיכון הוא נוסע
ביחד עם אמו לווינה. בעיר הואלסים מחברת
האם את ספר זיכרונותיה, ההופך עד מהרה
לרב־מכר בארצות־הברית, בעוד שת״ס גארפ
כותב סיפור קצר, שבאמצעותו הוא מצליח
לשכנע את אהובתו להיות לו לאשה. גארפ שב
לארצות־הברית, נושא את אהובתו, המלמדת
ספרות באוניברסיטה, בשעה שהוא עוסק בגידול
הילדים ובאחזקת הבית. האם, בעיקבות
רב־המכר שלה, הופכת למנהיגה של תנועות
פמיניסטיות, בעוד שהצלחתו של הבן מוגבלת.
מערכת של בגידות בין גארפ ואשתו מביאה
לסיירת טרגדיות, שגארפ כותב עליהן רומן,
וזוכה להצלחה חסרת־תקדים.
איך נולד גארם? :העולם על־פי גארפ
נפתח כך :״אמו של גארם־ ג׳ני סילדם, נאסרה
בבוסטון ב שנת ,1942 מפני שפצעה גבר
בקולנוע. זה היה זמן קצר לאחר שהיפאניב
הפציצו את פרל־הרבוד והבריות גילו סובלנות
כלפי חיייליס, מפני שלפתע היה כל אחד
חייל ג׳ני פילדס, בתולה, בת למישפחה
עתירת הון, עבדה כאחות בבית־חולים, במחלקה
שהעניקה לחיילים האמריקאים ״טיפולי זרג״
* ג׳ון אירווינג -העולם על־פי גארפ; עברית:
דויד נגב; הוצאת זמורה ביתן; 468 עמודים
(כריכה קשה).

החוויה הי שראלית
קיים משהו אינפלנטילי, העובר כחוט השני
בכל יצירות הסיפורת הישראלית, מתש״ח ועד
היום. המשהו הזה נראה כמחלת״ילדות, שדבקה
בסיפורת־הישראלית בימי ראשיתד״ ולא הרפתה
ממנה עד עצם היום הזד״ אותה מחלת־ילדות
מונעת ממחברי הפרחה הישראלית לעבור את
״מהירות הקול״ הספרותית להשתחרר
מכוח־המשיכה של הפטריוטיזם +חלוציות +
צער העולם שאבד ושאר מיגרעות מכבידות.
כאשר קראתי את העולם על־־פי גארפ מאת
המחבר האמריקאי מ ץ אירווינג, חשתי
תחושה מחרה של קינאה, שבה חשתי בעבר
בשעת קריאת ספרים של ג׳וזך הלר ( מילכוד
,)22 נירמן מיילד (העירומים והמתים) ועוד
סופרים אמריקאים.
קינאה זו התמקדה בנקודה אחת: מדוע אץ
הסיפורת הישראלית מצליחה להוציא לאור
ספרים משוחררים שכאלה, ספרים מרתקים,
המביאים את הקורא (על כל רמותיו) לקרוא
אותם בשקיקה רעבתנית?
אחרי יותר מאלף ספרים עבריים, העוסקים
בוואריאציות שונות בדמות ״הצעיר הבודד׳,
הנושא על גבו גיבנת של אלפיים שנות גלות,
מאה שנות תקומה ושש מילוזמות, נקראת
הסיפורת הישראלית בעייפות, בחוסר־עניין,
וברוב המיקרים בסף־אמינות נמוך ביותר.
המחבר אברהם ב׳ יהושע אמר פעם
בראיון, שלסופר ישראלי יש בעייה בבחירת שם

בתקופה שקדמה להמצאת הפניצילין. ג׳ני
פילדם היתה כעדות בנה גארפ, אשה ״שלא
גילתה נטיות רומנטיות.״ האם כתבה על עצמה
באוטוביוגרפיה שלה :״רציתי מיקצוע ורציתי
לחיות לבד. הדבר עשה אותי לחשודה מבחינה
מינית. לאחר מכן רציתי תינוק, אך לא רציתי
לחלוק את גופי ואת חיי עם מישהו כדי שיהיה
לי תינוי״ גם זה טשה אותי לחשודה מבחינה

פמיניזם אמריקאי
סיפור האלן־גייימסיות
מינית הכותרת של האוטוביוגרפיה ודתה:
״חשודה מבחינה מינית.״
יום אחד מודיעה ג׳ני לאחיות, שבכוונתה
למצוא ״גבר שייעבר אותה — ותו לא.״
סביבתה מתאכזרת אליה, חבר של אחת האחיות
מבהיל אותה במיזנון בית־החולים ״בהגישו לה
כוס מלאה בחומר עכור וסמיך,״ והיא אומרת
לו :״אני רוצה תינוק. אני לא רוצה להקיס חוות
זרע:״
אביו של גארפ היה מיקלען־צריח שנפגע
בתאונה בשמי צרפת. הוא היה יתום, והובא
לבית־החולים שבו עבדה ג׳ני. הוא היה גמור, אך
מצא חן בעיני ג׳ני שידעה. :גארם אינו זקוק
לשינה דווקא. היא ידעה שהוא רק תינוק,

ושהוא משועמם — חקוק לבידור כלשהו.״
כמה מתוכניות הרדיו שהיא השמיעה לו גרמו לו
ל״זיקפות עצומות״.
במהלך שיטתה לשיקומו, תחבה ג׳ני אצבעה
בפיו, כדי שימצוץ, והוא נהנה :״לילה אחד חלצה
לו שד, והוא מצץ ומצץ ללא לאות ובלי
תרעומת ...לילה אחד, כשמצץ משדד״ הבחינה
ג׳ני שזיקפה הרימה אח הסדין ג׳ני ירעה
שגארפ הולך למות, למרות שחשה בפליטתו.
לילה אחד ג׳ני התיישבה על זיקפתו וקלטה את
פליטתו.
כמה ימים מאוחר יותר מת הסמל גארפ, וג׳ני
כתבה על כך באוטוביוגרפיה שלה :״אך המיטב
שבו היה בתוכי,״ תשעה חודשים מאוחר יותר
ילדה ג׳גי תינוק שמישקלו 4קילו, ושמו נקרא
בארצות־הברית גארפ.
חינוך שכזה: ג׳ני נטשה את בית־החולים,
עברה לעבוד כאחות אחראית באחד מבתי־הספר
היוקרתיים של ארצות־הברית, לבני האצולה
והממון, כדי להעניק לבנה ״פיצוי על שנישלל
ממנו אב שנים מאוחר יותר, הגדיר זאת בנה:
״מוזר, שאמי, שהיתה כה מודעת לרצונותיה
עד שידעה שלא תרצה לחיות עם גבר לעולם,
התגוררה בסופו של דבר עם שמונה מאות
נערים.״
במשך תריסר שנותיה הראשונות בבית־ספר
זה בלעה ג׳ני פילדס כל ספר אפשרי, ולמדה כל
מיקצוע לימוד אפשרי. האירוע המרגש ביותר
בימי גארפ בביודהספר, היה נשיכת אוזנו בידי
כלב בשם בנקרם, שהביא למילחמה גלויה בין
ג׳ני ובין משפחת פרסי, או כמאמר המחבר:
״העולם על־פי סטו השמן הפך לאויבה של ג׳ני
באותן השנים הרכות של גארם.״ כאשר נכנס
גארפ ללמוד בבית־ספר זה סיימה ג׳ני את כל
הקורסים האפשריים בו.
גארפ ידע בדיוק את נושאי הלימוד שעליו
ללמוד כדי להפוך לסופר. ודא גם בחר קורס
התאבקות אצל אדני הולם, שבתו, הלן,
ניטשה בידי אמה בגיל רך. עד מהרה הופך
הקשר בין גארפ והלן לקשר המוליך של הספר.
הלן נשלחת ללמוד בבית־ספר לבנות, וגארפ
משגר לה את ביכורי כתיבתו.
בהעדר הלן עובר גארפ את חוויותיו המיניות

הראשונות עם קאשי פרסי, בת המישפחה
היריבה לאמו :״בשפתיה דרכדת של קאשי
פרסי על בטנו, ובשנטלח אותו לפתע אל תוך
פיה החמים הופתע מאוד, ותחו שת ההחלטה
שלו התנפצה באותה מחירות שהתפוצץ שאר
גופו* -
כאשר סיים גארפ את לימודי התיכון שלו, לא
תמו לימודיו. ג׳ני נטלה את חסכונותיה ויצאה
יחד איתו לווינה, כדי שגארפ יקבל רקע אירופי
לכתיבתו :״כאשר לקחה ג׳ני את גארם
לאירופה״ היה גאר 8מוכן לחיי הסגר ובדידות
של סופר יותר מרוב בני השמונדדעשרה
בעוד שהוא מתאמץ וכותב את שיפורו הראשון,
פנסיון גרילפרצר, התחילה מ י בת וד 41
בחיבור האוטוביוגרפיה שלה. בנובמבר היו ל מי
כבר 600 עמודים כתובים, ואילו גארם גישש
באפלה.
לימוד נוסף שאותו חווה גארפ, היה מגעיו עם
הפרוצות של וינה, והבולטת שבהן, שרלוט,
כאשר השנים מפתחים יחסים מרתקים
ומסקרנים, האוטוביוגרפיה של מי, חשודה
מבחינה מינית, זכתה להצלחה חסרת־תקדים.
בינתיים לקתה שרלוט במחלה ממארת, וכשהיא
גוססת מלווה אותה גארפ כרע, ואף מציג עצמו
כבנה. אחרי מותה של שרלוט מוכנות כל
פרוצות וינה לשכב עם גארפ חינם אידכסף, על
מחוותו האנושית לחברתן.
אהבות קטנות: גארפ כותב מווינה להלן,
שרצונו שתינשא לו, והלן משיבה לו משהו
בנוסח של :״נח באוזן.״ גארם שולח לה את
כתב־היד של פנסיון גרילפרצר, ואחרי 15
חודשי שהות בווינה, נעתרה הלן להינשא לו,
אחרי קריאת סיפורו. שום כתב־עת לא היה מוכן
לפרסם את הסיפור, ואחד העורכים אף שיגר
לגארפ, מיכתב בנוסח ״חסיסור מעניין במידה
בינונית בלבד, ואץ בו כל חידוש מבחינת
חלשון או המיבנה. עם זאת, אנו מודים לך על
שהראית לנו אותו.״ 15 שנה מאוחר יותר,
כאשר אותו עורך מבקש מגארפ כתב־יד כלשהו
לפירסום, ענה לו גארפ, שהיה כבר מפורסם:
״אני מעוניין בכתב־העת שלך במידה בינונית
בלבד, וגם כיום איני מחדש דבר בתחום הלשון
או המיבנה. עם זאת, אני מודה לך על שפנית

ה סי פו ר ת הי שרא לי ת על־פי גאו־פ
לגיבור בסיפור, שהרי לכל שם יש קונוטציה
תרבותית מוגדרת. במשך עשורי השנים
האחרונים של הסיפורת העברית נ תר רושם
שהסופרים הקדישו יותר זמן לבחירת שם עם
קונוטציה לגיבודיהם מאשר לחיבור סיפור

פשוט, שיירתק את הקוראים.
כך גודשים אותם גיבורים מחסרים אלף
ספרים שאינם ספרים, כך נושאים גיבורי אברהם
ב׳ יהושע על כתפיהם את משא ההיסטוריה, גם
כאשר המחבר מחליט לרדת מגובהי אולימפוס

סופר עברי יהושע

סופר ייחודי אורסז־אורבוך

גיבנת היסטורי ת

חומוס ופמוטי־שבת

זה, ולכלוא את גיבוריו בספר־נפל בגירושים
מאוחרים.
המאמץ הייסודי ביותר בשנים האחרונות של
פטנט הגיבורים המיוסרים הוא יצדזק אורסד־אורבדך,
שמצא נוסחת־פלאים של הכלאת
הצבר בפמוטי־שבת מכסף של יהודי מחרח
אירופה, פמוטים המרסקים את גיבוריו עד למוות
הרבה קודם לרגע המוות הספרותי שלהם.
הגיבורים המיוסרים של הספורת הישראלית
מוצפים גם את יצירותיהם של ס־(מימם קי)

יזהר, אחרון מגד, נתן שחם, חנוך

ברטוב, יורם קניוק, עמוס עוז ועוד רבים
שמשא ההיסטוריה היהודית משמש עבורם
כספריי סינתטי להעמדת דמויות הקרטון של
״צער העולם היהודי״.
מעמס היסטורי מוגזם זה הוא הסיבה לכן־
שאגי מוצא אמינות רבה יותר בסיפרי פינחס
שדה, עמום קינן, יצחק בן*נר, שאינם
נמנעים מן ההיסטוריד״ אך אינם מתארים אותה
על חשבון סיפור לשמו.
העולם על־פי גארפ. ברומה למילכוד 22
וספרים אחרים בז׳אנר סיפורי זד״ מעורר בי
תיקווה לזכות ולקרוא אי־פעם ספר כזד״ שייכתב
בלשון הנביאים, וניני־ניניהם של הנביאים, חברי
אגודת הסופרים העבריים בישראל. קוראי
העברית זקוקים לספרים כאלה לא פחות משהם
זקוקים לספרים המתארים את. צער העולם
היהודי.

אלי ׳.בגיל 23 מקבלת הלן דוקטורט בספרות
אנגלית, ומישרה בקולג׳ לבנות.
הצלחת סיפרה של ג׳ני, הופכת אותה לסמל
לכל הפמיניסטיות והנשים המוכות של אמריקה,
שחלקן מסתופפות בצילה. :בעזרת הה צלחה
הפתאומית של ׳חשודה מבחינה מינית׳ ,חשפה
ג׳ני פילדם אומה של נשים שעמדו לפני
הבחירה כיצד לחיות בינתיים נולד בנם של
גארפ והלן, ד אנ קן, וגארפ עוסק ברומן הראשון
שלו, השהיה, שעניינו בווינה בשנות המילחמה
העולמית השנייה. הספר לא זכה להצלחה רבה.
בחמש השנים הראשונות לנישואי גארפ להלן
הוא בגד רק פעם אחת, עם שמרטפית מהקולג׳,

סום ר־רץ א מ רי ק אי אי רווינג
התרגשות גדולה
ונודע ברבים כלוכדו של פושע בפארק, או
ככותרת העיתון המקומי. :הסופר הכושל
שהצליח כגיבור! אזרח תופס סוטה בפארק;
בנה של הפמיניסטית המפורסמת מגלה
כישרון לעזור לילדות מאוחר יותר נולד
וול ט, בנם השני של גארפ והלן. גארם ניסה
לחבר את הרומן השני שלו, והלן התקבלה
כפרופסור־חבר באוניברסיטה המקומית. גארפ
הופך למאהבה של אלים, סופרת־ידידה בעלת
פגם דיבור(.והס התעלסו כה הרבה עד ששרף
לו במיקלחת והוא לא היה מסוגל ללבוש את
מגן הביצים בשעת הריצה
הרומן השני של גארפ היה התאוששותו של
הקרע, ספר שהביך את הביקורת, ונמכר בכמה

אלפי עותקים פחות מהשהיה. בינתיים ;
מתקשרת ג׳ני, אמו של גארפ, אם טראנ־ י
סכסואלית שגובהה 1,90 מטר, ושמה רוברטד! .
מאל דון . :שמה הקודם היה רוברט מאלדון,
שהיה שחקן סוטבול יוצא מן הכלל ב׳סילדלסיה
איגלס שחקן התקפה מקולג׳ במישיגן כתב
לרוברטה שאם תהיה אי־סעם באיפסילנטי,
ישמח לזיין אותה כשהיא לבושה במגיני הכתף

גארפ המשיר לבלות ימיו בכתיבת ריצה
ובישול. בינתיים גדל הבן דאנקן והתיידד עם
ראלף, שאמו ננטשה על־ידי בעלה הפרופסור.
לילה אחד, אחרי שגארפ מתנה אהבים עם הלן,
הוא יוצר לבדוק את דאנקן, הלן בבית ראלף.
שהם הוא מוצא את אמו ערומה על ריצפת
חדר־האורחים (.שדיה הגדולים המצביעים
כלפי מטה, מבריקים והיא מבקשת ממנו :
לסלק מחדו־השינה שלה צעיר שתינה עימה
אהבים. גארפ מסלק את הצעיר, בעוד שהגברת
מנסה לפתות או תו(.הוא חש בידה החופנת
אותו מתחת למיבנסי ההתעמלות שלו ואז
מגיע הטלפון מהלן, והא שב בלילה עם דאנקן,
בתוך שק השינה שלו, ונעצר בדרך על־ידי
ניידת מישטרה.
גו ר לו של מאהב: בינתיים מפתחת הלו
יחסים מיניים עם אחד מתלמידיה, מיי ק ל
מי ל טון. אחת מתלמידותיה של הלן דואגת
למסור לגארפ מיכתב אנונימי על מעשי הלן
ומייקל מילטון. התלמידה חושבת מחשבות
מצחיקות על גארפ. :אדם המשתעשע
בתמימות עם ילדיו בשעה שאשתו מזדמברת
מחוץ לבית.״״
גארפ מנסה לאלץ את הלן להפסיק את יחסיה
עם מאהבה. :א ת לא תיפג שי אתו. בלי דוני
פרידה, הלן. פשוט תגידי לו שלום בטלפץ.״
גארפ יוצא עם ילדיו לראות סרט בעיירה, ואילו
מייקל מילטון מגיע לביתו של גארפ, והלן יוצאת
למכוניתו החונה בחוץ. בתוך המכונית הם
ניצמדים, מתגפפים, ומילטון אומר להלן . :אני
יודע על בעלך. אני יודע עליו הכל. הוא סופר
מי שני.״׳ הלן מגינה על גארם. :בעלי הוא סופר
טו ב.״׳
ידו של מילטון פותחת את מיכנסיו, וידו
האחרת מוליכה את פניה של הלן. :הפץ שלו
התחכך במיצחה, כופף את ריסיה.״׳ בינתיים,
מבית־הקולנוע, מצלצל גארפ לביתו, ואינו מקבל
תשובה. הוא נוטל את שני ילדיו, ניכנס למכוניתו
ובדהרה טסים השלושה לביתם. גארפ מגיע
לשביל־הגישה של ביתו במהירות של ששים
קילומטר, ומתנגש באולדסמוביל של מייקל
מילטון, העומד להגיע לאורגזמה מפיה של הלן.
התוצאה המחרידה: וולט, בן הזקונים, נהרג.
עינו של הבן הבכור, דאנקן, נעקרת, והלן עוקרת
בשיניה שלושה רבעים מהפין של מייקל מילטון
ש״שאג ודימם כמו פר מסורס.״
בני מישפחת גארפ המוכים מחלימים בביתה
הגדול של ג׳ני, האם והסבתא ששבה לשמש
כאחות. גארפ מחלים במהירות, ומתחיל לכתוב
בזהירות את סיפרו העולם על־פי בנסנהייבר.
גארפ והלן, משלימים אחרי ניתוק ארוך,
ומחליטים להוליד עוד ילד. בתיקווה שתהיה זו
הפעם בת, ששמה המיועד ג׳ני, על־שם הסבתא.
הפרק הראשון של העולם על־פי בנסנהייבר
מתאר אישה הנתפסת בידי מטורף החוטף אותה.
הפרק מתאר את המירדף בעיקבות החוטף
והחטופה, ההתרחשות ביניהם, כאשר החוטף
מאלץ את החטופה למגע אוראלי, מגע הבא
לקיצו באופן דומה לזה של מייקל מילטון והלן.
הלן והמו״ל של גארם מתפלאים על כוונתו
להמשיך ולהפוך פרק זה לרומן שלם, או כמאמר
המו״ל, ג׳ון ודלות. :איך יכולה להיות תוספת
לזה?״ וגארפ מסביר שנימאס לו להיחשב כסופר
בעל שם. מוגבל אך רציני,״ ומוסיף. :הייתי
מעדיף להיות עשיר ולהגיע לשלב שלא יהיה
איכפת לי בכלל מה שהאידיוטיס מכנים
׳רציני׳.״
שבועיים לפני שהלן יולדת את ג׳ני, מסיים
גארפ את העולם על־פי בנסנהייבר. פרקי
ההמשך מספרים על התשוקה הבלתי מציאותית
של בעלה של הנאנסת־הנושכת, המחליט להגן
על אשתו ובנו מהעולם האלים. לכן הוא שוכר
קצין־מישטרה שיתגורר בביתם, ויהיה
שומר־ראש מישפחתי. מתברר כי הבעל מתיירא
מהעולם יותר מאשר אשתו, שעברה את אותה
חוויה מזוויעה, בהדרגה הופך קצץ־המישטרה
לאיום על חיי המישפחה. הבעל חושד שאשתו
מנהלת רומן עם מישהו. מערכת היחסים
במישפחה סוערת, והילד נחנק למוות כאשר האב
יוצא בעיקבות האם כדי לגלות את מאהבה. הוא
תובע ממנה להיכנס שוב להריון. בנסנהייבר נורה

עולם ספרותי

סופרים על־פי סות׳בי

ר פי ויז ר, איש מחלקת כתבי־היד של בית הספרים הלאומי ו ה אוני ב ר סי ט אי בירושלים, גילה
לי סיפור מרתק, החבה בין עמודי אחד מקטלוגי־המכירה של בית־המכירות הלונדוני מוד ע סותבי.
סיפור המוסיף בבור לא מבוטל לשירה הישראלית העכשווית, ולאחד מחשובי משורריה.
הקטלוג, מתייחם למכירה פומבית שנערכה בלונדון בשבוע האחרון של יולי .1983 במכירה הוצגו,
במחיר התחלתי, מהדורות ראשונות של ספרים
שהודפסו באנגלית, מיבתבים של סופרים
ומשוררים בכתב־ידם וכתבי־יר של ספרים.
בעמוד 122 של קטלוג זר* בעח־ מם׳ ,322
מצה שמו של המשורר י הו דהע מי חי,
שמוצגיו המוצעים למכירה הם: פיגקס רשימות
המכיל שירים והתרשמהות של עמיתי מלונדון,
כפי שנרשמו, בעברית, בעת ביקורו שם ב־;1970
תרגום שעשה עמיחי לעברית לפואמה של
המשורר הבריטי ט ד יוז, ותרגומו של יוז
לשישה שירים של עמיחי מעברית לאנגלית
בכתב־יד וגירסה מתוקנת בתיקתוק, עם מיכתב
של עמיחי ליוז על כתב־׳היד האמור.
המחיר ההתחלתי של פריטים אלה, בהתאם
למצויץ בקטלוג, הוא 600 :עד 700 לירות
סטרלינג.
כדי שיהיה לקורא הישראלי מימד נכון לגבי
ערך פריטיו של יהודה עמיחי, אביא כמה
דוגמות: פריט 213 של לו רד ביי רזן, במחיר
התחלתי של 100 עד 150 לירות סטרלינג; פריס
של וינ ס טון צ׳ ר צ׳י ל 00 עד 150 לירות
סטרלינג: פריט של צ׳ א רל ם די קנ ם — 250
עד 300 לירות סטרלינג; פריט של גי האם
גרץ — 150 עד 200 לירות סטרלינג; פריט של
מ שו דרע מי חי
דייוי דהרברט לו רנ ם — 300 עד 400
יותר מדי קנ ס וז״ב לו ת ס
לירות סטרלינג; פריט של וי לי אםשקס פי ד
— 3500 עד 5000 לירות סטרלינג; פריט של
0ג 1עד [>0

. 200 עד 250 לירות סטרלינג; פריט של די ק תו מ ם
_ג׳ו רג׳ ב רנ ר
לירות סטרלינג ופריט אחרון, של או ס קר ויי לד, במחיר התחלתי של 250 עד 350 לירות סטרלינג.
אץ ספק שהמחיר ההתחלתי על כתב׳״היד של יועדה עמיחי, במכירה פומבית זו הנערכת מטעב
ביודהמכירות הגדול והחשוב בעולם, מעיד על מעמדו של עמיחי בעולם לפי סותבי.
!מ־ .כמאמר קדמונים: אץ נביא בעירו. אבל אם ניתן לצרף עצה לאותם המחזיקים במיכתבינ
ובכתבי־יד של יהודה עמיחי: אל תימסרו אותם ל מזי ם (תמסרו רק תצלומים) כי בסותבי י?
לכתבי־היד האלה ערך רב עשרודמונים מערכם בישראל.
בעמוד 122 של קטלוג זה, בערר מם׳ ,322 מצוי שמו של המשורר י הו דהע מי חי, שסוצגי
המוצעים. למכירה הם: פינקס רשימות המכיל שירים והתרשמויות של עמיחי מלונדון, כפי שנרשמו
בעברית, בעת ביקורו שם ב־ ;1970 תרגום שעשה עמיחי לעברית לפואמה של המשורר הבריטי טז
יוז, ותרגומו של יוז לשישה שירים של עמיחי מעברית לאנגלית בכתב־יד וגירסה מתוקנת בתיקתול
עם מיכתב של עמיחי ליוז על כתב־היד האמור.
בידי שוטרו, מאושפז, והאשה יולדת את ילדו של
מאהבה. לקראת סוף הרומן שבתוך הרומן
מתוארת האווירה במעון לנשים מוכות של אמו
של גארפ, ג׳ ני פי לד ס.
כמאמר הפיתגם הלאטיני, שלכל ספר יש
הגורל שלו, מוסר המו״ל וולף את הספר, בדומה
לשאר הספרים שהוא מפרסם, לעיונה של
עובדת־הנקיון בבניין המישרדים שלו בניו״יורק
(הוא מעדיף את חוות דעתה המיקצועית על פני
האחרים) .המנקה ג׳יל סי סלוסר, חוזרת עם
כתב־היד ואומרת למו׳ל. :הבן־אדם הזה משוגע,
אף בן־אדם שפד לא כתב ספר כזה אף פעם...״
כאשר מגיע גארפ לדילמה למי להקדיש את
סיפרו השלישי, הוא אינו מוצא מועמד (תחילה
חשב להקדיש את הספר למייקל מילטון) ,והמו״ל
מציע לו להקדיש הספר למנקה ג׳ילסי סלופר
.האדם האחראי לכך שטיפת של גארם
התפרסם בכלל׳.
לקראת צאת העולם על־פי בנסנהייבר
לאור, יצאו גארפ, הלן, דאנקן שתום העין וג׳ני
התינוקת לאירופה. למרות שהביקורות כינו את
הספר כ.ם אראנואידי, מטורף, ומגובב בעודפי
אלימות ומץ׳ הופך הספר לרב־מכר מדהים.
בינתיים מסייעת ג׳ני פילדס לאשה המועמדת
לכבוש את מישרת מושל מדינת נידנמפשיר.
ואז, לילה אחד, מגיע לווינה טלפון מארצות־הברית,
ורוברטה מודיעה לגארפ, שמטורף אחד
ירה באמו (.׳גבר ששונא נשים׳ ,אמרה
תברטה׳).
מאוחר יותר צופה גארפ בטלוויזיה ברצח אמו.
גארפ ובני מישפחתו יוצאים מייד בחזרה
לארצות־הברית (.אלפי רגל מעל פני הים בכה
ודם גארם במטוס המביא אותו הביתה כדי
להתפרסם בארצו האלימה באספת־אזכרה
לאמו מותקף גארפ בידי סו פ ר סי; אחותה של
ק א שי פר סי, שעימה שכב לראשונה. גארפ
נמצא באזכרה פמיניסטית זו לאמו מחופש בבגדי
אשה, כאשר פו צורחת לעברו. :הוא זיין את
אחותי עד מוו ת!׳ ובנסיונו להימלט מהאזכרה
הפמיניסטית האלימה לאמו הוא חוטף מכות.הוא
לא הוכה בביצים מאז אימוני ההתאבקות
ב׳סטירינג׳ — לפני שנים כה רבו ת.״׳
רצחש ני: בינתיים קיבלה הלן מישרה

בסטירינג, שם גדלו היא וגארפ. בעוד שהיא
התחילה לעבוד במחלקה האנגלית, הלך גארפ
למחלקת האתלטיקה והציע עצמו כמחליף
לאביה, מורה ההתאבקות ארני הולם. :אתם לא
צריכים לשלם לי, הכסף לא מעניין או תי.״׳.
פירסומו של גארפ כסופר רב. מבקרים וקוראים
גילו את יצירותיו המוקדמות. גארפ מתחיל
לחיות באושר עם הלן, הוא אינו בוגד בה והיא
אינה בוגדת בו.
רוברטה מאלתן הפכה למנהלת של קרן
פילדס, שהפכה את ביתה של ג׳ני פילדס
למושבה של סופרות, למרכז החלמה, ולמרפאת
ייעוץ ללידה. גארפ מפרסם בכתב־עת את שירו
הראשון והיחיד, שיר על קונדומים.
הפרק האחרון, תחת הכותרת החיים אחרי
גארפ, מספר על פו פרסי, המרסקת את גופו של
גארפ באולם ההתאבקות של סטירינג בשני
כדורים. גארפ מת בטרם הספיקו להוציאו מאולם
ההתאבקות, והוא רק בן . :33 החדשות על מות
גארם עודדו את המכירות עד שהיה צורך
בהדפסה מיידית של מהדורה שלישית ורביעית
של ספר האב והבן ׳פנסיון גרילפרצר״.
הלן ורוברטה משלו ביד רמה על קרן פילדס,
וכשרוברטה מתה. נראה היה שהלן הזדקנה
כעשרים שנד״״ דאנקן גארפ נעשה צייר טוב
ורציני, ונשא לאשה טראנסכסואלית. הוא מת
כעבור כמה שנים, בפרץ צחוק לאחת מהבדיחות
שלו. ג׳ני גארפ בגרה והפכה לרופאה. היא קיוותה
לגלות את שורשו של הסרטן, ומתה מסרטן.
השמטתי בתיאור זה את סיפור אלן ג׳יי מ ם
והאלן ג׳יימסיות, כי תת־סיפור זה, המשתרע
לאורך יותר ממחצית הספר, שווה קריאה קפדנית
כזכות עצמו. הוא חושף את רלותה של התנועה
לשיחרור האשה, במתכונתה הפוליטית
האמריקאית(שקמו לה חקייניות מקומיות).
העולם על־פי גארפ הוא מהספרים המעולים
שראו אור בתרגום לעברית בשנה האחרונה. גם
תרגומו של דוי דננב רהוט. העולם על־פי
גארפ יירגש את כל מי שהתרגש בעבר ממילכוד
.22 ספר מומלץ ביותר שרק עשוי לעורר בקורא
קינאה עמוקה בסיפורת האמריקאית, המסוגלת
להפיק חוויות מרתקות שכאלה(ראה: החוויה
הישראלית).