גליון 2396 מתאריך 3 באוגוסט 1983

כיד אב תשמ״ג3.8.83 ,

מיסטר 2396

72ע10 די0

המחיר 80 שקלים >כולל מ.ע.מ).

לפני שאתהמפרסם מוד ע ת לו ח בעיתון
-רצינו שתדע:

מעתה-
במחיר מודעה וחצי,
יש לך פשו בכל ששת
העיתונים החשובים במתנה!
יש לך נכסים למכירה
רוצה למכור מגוש אתה מחפש
קונה למכוניתך או לדירתך הישנה?
אתה צריך פרסום בקנה מידה אוצי !
נצל את חבילת הפרסום
ותקבל יותר!

סניפי ך\ז\ < לשרותן־:
ת״א מרכז: סמטת בית השואבה 8טל׳ 611001
דיזנגוף: רח׳ דיזנגוף , 118 טל׳ 24( 239952 שעות ביממה)
אלנב׳ :וח׳ אלנב׳ ( 123 כבו המושבות) ,טל׳ 611806
בן יהודה: רח׳ בן יהודה , 9טל׳ 656120
ירושלים: וח׳ יפו ( 43 כנו ציון) טל׳ 226335
חיפה: רח׳ הוצל , 11 טל׳ 645333
ובכל סוכנויות דחף בארץ.
1שרות מודעות בטלפון:
ת״א .03,239952 , 611001 חיפה 671106/7־.04
׳השלי 226335/6־.02

כתבת השער הקידנזי:

כתבת השער האחורי:

זורעי המוות

קרמרמן נגד סוויסה

בישראל פועלות כנוסיות־טרור בחסות
הממשלה. לבן נושאת ממשלת־ישראל
באחריות הישירה לרצח אמיל גרינ־צווייג,
להתנקשויות ב־ראשי־הערים
בגדה, לרצח
תלמידי המיבללה ולעוד
פשעים אחרים.

הגרושה העשירה מאשימה את ידידה
הנשוי בכך שחבר יחד עם אשתו כדי
להשתלט על רכושה, להשפילה
ולהתישה. הידיד־לשעבר
טוען שהיא מאיימת עליו
באמצעות כל מיני אנשים
מהעולם התחתון.

היום שבו...

״י ״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב
גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר ,136 העורך הראשי: אורי אבנרי עורך
תבנית: יוסי שנון רכז המערכת: שלמה פרנקל עורבי כיתוב: תמי מוטוביץ
וגיורא נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר, ענת סרגוסטי וציפי מנשה עורכת דפוס:
אהובה קור ראש המינהלה: אברהם סיטון מחלקת המודעות: רפי זכרוני
המו״ל :״העולם הזה״ בע״מ הדפסה :״הדפום החדש״ הפצה :״גד׳ בע״מ

ביום השלישי לפני־הצהריים בוצעה
הזוועה במיכללה האיסלאמית בחברון. הדיווח
״ הראשון על כך בעיתונות הכתובה הופיע כעבור
כמה שעות בגליון העולם הזה 2395 שנמכר
ברחובות תל־אביב ביום השלישי אחרי־הצהריים.
הקדמנו את כל העיתונות הישראלית.
היה זה שיא של מהירות עיתונאית. תופעה
נדירה היא בעולם כולו ששבועון יקדים את
היומונים בדיווח על חדשות. היכולת הזאת
נובעת מסידורי־העבודה של העולם הזה,
המותאמת לשאיפת השבועון לאקטואליות
קיצונית.
הדברים שנכתבו על המאורע בשבוע שעבר
(.רצח בע״מ״ ,במדור במדינה/העם) עמדו
במיבחן הזמן. היום, שבוע לאחר מכן, אחרי
פירסום פרטים נוספים רבים, אין צורך לשנות
י״ בהם אף מילה אחת.
אך בינתיים עבדו צוותי העולם הזה באופן
אינטנסיבי לסיקור נרחב של. הפשע. את
התוצאות תוכל לקרוא בגליון זה(עמודים 8־.)11

*שקר
ופזג״

לפני חודש כתב חיים ברעם, במדור עולם
קטן, דברים חמורים מאוד על פעולת הליגה נגד
השמצה של אירגון בני־ברית. בין השאר הצביע
על מסע־ההשמצה של הליגה נגד הממשלה
הסאנדיניסטית של ניקאראגואה, שנוער לגייס
את תמיכת יהודי ארצות־הברית למדיניות־המילחמה
של הנשיא רונלד רגן, תמורת תמיכתו
ן* -של רגן במדיניות־המילחמה של מנחם בגין
( 1העולם הזה .)2392
הקורא הארי וואל. מנהל הליגה נגד השמצה
של בני־ברית בירולשים, שיגר לנו מיכתב־תשובה
נזעם.

הנה המיכתב במלואו:

מאמרכם מלא באי־דיוקים, עיוותים וכזבים.
במקום לדון במעלותיו של דו״ח הליגה נגד
,השמצה על גירוש יהודים מניקאראגואה
והחרמת רכושם על־ידי הסאנדיניסטים, עוסק
חיים ברעם בהתקפה זולה וזדונית נגד הליגה.
בדרך כלל, האשמות מגוחכות כמו אלה של מר
ברעם אינן ראויות לתגובה, אבל רצוי שקוראיכם
יהיו מודעים לעובדות הבאות:
אתם מעירים שאנשי הליגה ״אינם ידועים
1באמינותם היתרה״ .אם נכון הדבר, איך אתם
מסבירים את העובדה שבמשך 70 שנה
פקידי־המימשל, אמצעי־התיקשורת והציבור
הרחב רואים בליגה נגד השמצה את הסמכות
בארצות־הברית על ענייני אנטי״שמיות וקנאות?
לא, הליגה אינה ״שופר״ לממשלת־בגין, כפי

שאתם כותבים. עמדת הליגה היתה ונשארה
עמדת תמיכה בישראל בענייני הסכמה ציבורית,
מבלי להתחשב באיזו ממשלה שולטת בירושלים.
ההאשמה שאנשי הליגה עוסקים ב״השמצה
שיטתית של מנהיגי מחנה־השלום הישראלי״
הינה שקר וכזב. האם אמנון רובינשטיין, שלמה
אבינרי, עמוס עוז והירש גודמן, הסופר הצבאי של
* ג׳רוסלם פוסט, הם מתנגדי מחנה־השלום? אם
ן כן, אלה חדשות לאלפי האמריקאים ששמעו את במיסגרת האחרונות בשנים נאומיהם
סיבוב־ההרצאות של בני־ברית. הליגה רואה
בחילוקי־הדיעות בישראל את ההמחשה של
שהליגה ניצלה את זכותה הדמוקרטית לעודד
תמיכה בישראל בארצות־הברית, יכול גם
המימשל האמריקאי לגייס את תמיכת הקהילה
היהודית במדיניותה במרכז־אמריקה. שני
העניינים אינם קשורים זה בזה.

ולסיום, בביקורתה על האנטי״שמיות, הליגה
נגד השמצה אינה מבדילה בין שילטונות הימץ
לשילטונות השמאל. פעולתנו למען יהודי
ארגנטינה ידועה היטב, וכמו כן מאמצינו למען
יהודי ברית־המועצות. לבורר את העניין של
ניקאראגואה, ולהסיק מסקנה אידיאולוגית על
בסיס ההיסטוריה שלנו בשטח זה, משקף יותר את
הריעות הקדומות של מר ברעם מאשר את
רשימת ההישגים שלנו.
ליגה להשמצה
עד כאן המיכתב של נציג הליגה לעורך
העולם הזה. למרבה צערו של הכותב ושולחיו,
יש בפי העורך עדות אישית משלו.
לפני כמה שנים הוזמנתי למסע־הרצאות
בארצות־הברית. המזמין היה אירגון ליברלי,
שאינו מעורב בסיכסוך הישראלי־ערבי. בין
השאר נקבעו לי 20 הרצאות. באוניברסיטות,
בחסות הרבנים המקומיים של בית הילל -גוף
השייך גם הוא לבני־ברית.
בבואי לנמל־התעופה של ניו־יורק היתה בפי
המארח שלי בשורה מדהימה 19 :מבין 20
ההרצאות בוטלו ברגע האחרון, בלי הסבר.
המארחים עשו מאמצים לקיימן בכל זאת, ולבסוף
התקיימו כימעט כולן בחסות כמרים נוצריים.
איש אמיץ אחד הראה לי, בסוד, את גורם
הביטול: מיכתב חשאי של הליגה נגד השמצה
אל הרבנים המארחים, שבו נאמר :״בעוד שאין
לומר כי חבר־הכנסת אורי אבנרי הוא בוגד, אנו
סבורים בכל זאת כי הופעתו במצב הנוכחי אינה
רצוייה זה הספיק. כמו רמז של מזכיר
המיפלגה הקומוניסטית בצ׳כוסלובקיה, די היה
בכך כדי לסגור את כל הדלתות. למשל: בעיר
גדולה כמו בולטימור, שבה אוכלוסיה יהודית
ענקית, לא מצא מארח יהודי עקשן אף בעל אחד
של אולם בית־כנסת, תיאטרון או קולנוע שהיה
מוכן להסתכן ולאפשר לי להרצות שם, ולבסוף
הופעתי במרתף קטן של שיכון. מובן שהליגה לא
שלחה לי העתק של הוראת־החרם.
אלה הן שיטות של מישטרה פוליטית חשאית,
ואכן, הליגה נגד השמצה(״הליגה להשמצה״ ,כפי
שאני רגיל לקרוא לה) פועלת על פי שיטות שלא
היו מביישות את שליחי סטאלין בימיו הטובים,
כשהטילו את מרותו המוחלטת על המיפלגות
הקומוניסטיות בעולם. מה שקרה לי קרה, כעבור
שנים, גם לאלוף(מיל׳) של צה״ל, מתיתיהו פלד,
ובוודאי גם לאחרים.
נכון ש״הליגה להשמצה״ משרתת כיום את
בגין באותה הנאמנות שבה שירתה את ראשי
מפא״י. אין הבדל: היא מעמידה את שרותיה
העכורים לרשות כל פריץ ישראלי. נכון גם שהיא
מזמינה מדי פעם ״אנשי־שלום״ מטעם, הפועלים
במיסגרת ה״קונסנזוס הלאומי״ ,והעוזרים
בעקיפין להסברת ממשלת־בגין. אנשים כאלה
מופעלים כיום על־ידי מנגנון־התעמולה של
מישרד־החוץ הישראלי בכל העולם, ברוח
השיטות של הסי־איי־אי.
אשר ל״אמינות״ — על פי נסיוני ,״הליגה
להשמצה״ היא ״ליגה להפחדה.״ איש אינו מעז
לעמור מולה. כי יש בכוחה להרוס בהינף־קולמוס
כל פוליטיקאי או איש־עסקים, על־ידי הטלת
חרם חשאי. להסוות גוף זה כאירגון תמים, המפיץ
ריעות בדרך של הסברה — הרי זה כמו לתאר את
הגסטאפו כגוף אקדמי להסברת תורת־הגזע.

היום שבו עבת סעד צברי וג׳מאל נזאל מקלקיליה
את שער המיכללה האיסלאמית בחברון(בתמונה) הם
נקטלו בידי שלושזדארבעה אלמונים שיצאו לעשות
שפטים במקום. זה היה גם היום שבו ערבה אילהאם
אבו־זערור משכם הכנות אתרונות לחתוגתד״
וסיימה את חייה ברחוב הראשי של שבט מפני
שבמקרה נקלעה בדרכו של מתנחל
מזויין. העולם חזה משחזר את
שעותיהם האחרונות של הקורבנות.

...שלט הטרור
קו ללא תיקווה
מדוע לא הביס צה״ל את הצבא הסורי,
למרות עליונותו הצבאית הגדולה?
בכתבה רביעית בסידרה
ממשיך העולם הזה
^ 1 ^ 1לנתח את המהלכים
הצבאיים של המילחמה.

טפק רג אם תשיג הפרישה החדשה את היעדים
שהציבו לעצמם ממשלת ישראל וצה׳ל -כך קובע
הפרשן הצבאי של העולם הזה,
ומנתח באופן שיטתי מה ישתנה,
ומה לא, אחרי הנטיגה החלקית של
צה׳ל אל קווי נהר האוולי.
בורסת העבד>ם

מתי הוא משקו?

ב־ 27 ביולי, ב־ 1בצהריים,
בקפה טקאלה בתל־אביב
נחתם גורלם של שחקני
הכדורסל בארץ. העסקנים
קונים, ומוכרים.
שחקנים
בתמונה:
ענת דרייגור.

בעיקסתברנס

חודש אחרי שזכה עמום
ברנס בחנינה על רצח
,החיילת רחל הלו* ושוחרר,
ברח עטורה אל־טורי, רועה

בדווי שנדון
^ למאסר עולם. רצח בעוון

איך יודעים מתי אריאל שרון
הבדיחה. שואלת משקר,
התשובה: בבל פעם שהוא פותח
את פיו! העולם הזה בדק בצורה
מדעית את דבריו של שרון
בתובנית מוקד. אינן התוצאות
מחמיאות כלל.

מווסת היהלומים
״כבר סחטנו את המוגלה מתיד הפצע
של ענף היהלומים,״ מכרה נשיא
בורסת־היהלומים משה שניצר.
האופטימיות מוקד־

הזקן והים
בגיל 80 מרגיש אהרון
(.אהרונצייק״) בראל,
המציל התל־אביבי הוותיק,
כמו ילד, כותב
שירים ונהנה מהחיים.

ורד ויינר.

פרס על ראשו!

שבתאי ששון, מארגן ומפיק מופעי־מין, גנב
משותפו שמעון שגיא 120
מיליון לירות ונעלם. השותף
1;9 9מובן לשלם רבע מסכום זה
לכל מי שימצא אותו.

כל הג׳אז הזה

אורחי פסטיבל הג׳אז, שנערך השבוע בישראל,
הדהימו את השומעים ב־מיקצועיותם.
הישראלים הו-
כיחו כי יש להם מה ללמוד.

הלם קוב
האם להחזיר את
האדם לסיטואציה
קשה שממנה
הוא ברחז יוסי
מתחבט בבעיה זו
שכתב.
במחזה

הנודורים הקבועים: שידור מיבחר שידורים —

תשקיף 4 במדינה 5 בטלוויזיה הישראלית והירדנית 41
הנדון ד יומן אישי — מארלנה דיטריך ועוד 15 נמר של נייר

16 חלה ראווה 52 אנשים
18 רחל המרחלת 54 בלונים

19 לילות ישראל
זה היה העולם הזה שהיה
20 מה הם אומרים, מה הן אומרות — מיבתבים הורוסקופ — מזל אריה
אברהם גינדי, גאולה כהן, 21 תשבץ
נימרוד אשל, מאיר פלבסקי, 22 נירה רבינוביץ וחיים מרקוביץ 58
עולם קטן — בריטניה 60 ארצות־הברית, ההרפס והאיד״ס 31 קולנוע — דייוויד ניבן ובונואל
32 תמרורים 68 אנשים בעולם
34 אתה והשקל
זה וגם זה

נחמן פרל, מי שהיה ירד מועצת המנהלים של
״אל־על״ ,ינסה לשוב ולהשתלט על החברה.

תי־ונן יך
רבין יציע תפקידים?

צנזורה פוליטית
של מישרד־החוץ
הזמנה שנשלחה על־ידי מזכירות האדם
למועצה הישראלית למען שלום ישראלי
פלסטיני, להשתתף! בוועידה על ענייני־פלסטיז
שהתקיימה בז׳נבה בראשית יולי, עוכבה על־ידי
מישרד־החוץ הישראלי במשך חודשיים.

אנשי ״מטה ההתמודדות״ ,שהקים ח׳־כ־המערך
יצחק רכין, מייעצים לו להציע תפקידים
כממשלתו, אם ייכחד, לח״כים ככירים
כמיפלגת־העכודה וכמפ״ם, כדי להשיג את
תמיכתם כמאבק שהוא מנהל נגד שימעון פרס.

ההזמנה, שנשלחה על־ידי האדם ב־ 31 במאי ושהועברה
באמצעות מישרד־החוץ הישראלי, נמסרה לתעודתה ב־31
ביולי. כך הצליח מישרד־החוץ לסכל את השתתפות
המועצה בוועידה.

רביו לא החליט אם לקבל את ההצעה.

הגנה על קפליוק

פרס נפגש עם לחינסון

ראש מערכת היומון על המשמר בירושלים, העיתונאית
דליה שחורי, מתנגדת לניסיינות הנערכים במערכת
הירושלמית להביא לעזיבתו של העיתונאי אמנון קפליוק.

לפני שבועיים נפגשו יריד מיפלגת העבודה,
שימעון פרס, ואיש ״בנק הפועלים״ ,יעקב
לווינסון לשיחה ממושכת בארבע עיניים.
השניים סעדו ביחד, ושיחתם נסבה על עניינים פנימיים של
מיפלגת־העבודה.

הסתה לרצח
ב״קוד ישראל״?
ביום השני בערב 16 ,שעות לפני ביצוע
הרצח ההמוני במיכללה האיסלאמית
בחברון, שידר ״קול ישראל״ דרשה דתית,
שניתן היה להבינה כקריאה לרצח.
הדרשה של אמציה דרורי, במיסגרת
העיונים בפרשת השבוע, טיפלה בפרשת
יעקב, ונשמעה למאזינים רבים בהצדקת
הריגתם של דא־־יהודים.

הליברלים ישנו
את התקנון
חמשת האישים החזקים של המיפלגה הליברלית
— יצחק מודעי, צבי רנר, אברהם שריר, גידעון
פת ומשה ניסים — עומדים לחתום על הסכם
לשינוי תקנון־המיפלגה.
בפגישה שהתקיימה בלישכתו של פת, אחרי ישיבת
הממשלה, הוחלט שישוריינו שני מקומות ריאליים לאיגוד
העובדים הליברלים של רנר, מחסום 60־האחוזים
לבחירת מועמדים שכיהנו שתי קאדנציות בכנסת יתבטל,
ותוקם מחדש ועדת־מינויים למועמדים לכנסת, שתבוא
תחת בחירות חשאיות.
ארבעה ליברלים אחרים — יצחק ברמן, מנחם סבידור, דן
תיכון ודרור זייגרמן — סיכמו ביניהם שאם התקנון ישונה,
הם יקימו חטיבה נפרדת.

חוק בוררות חובה
יעבור?
גורמים בליכוד ינסו להעביר את חוק בורות
חובה באותה שיטה שבה הועבר חוק
הארכיאולוגיה.
גורמים אלה מעריכים כי התנגדות ההסתדרות לחוק זה
היא מן השפה אל החוץ.

מילחמה נגד משל
יריביו של מזכ״ל ההסתדרות, ירוחם משל, המבקשים
להביא לפרישתו. מנהלים נגדו ״מילחמת התשה.״

משל מבקש להבטיח מקור־מימון עצמאי
למכון־לבון לחקר תנועת־העבודה, שהוא יעמוד
בראשו אחרי פרישתו מתפקיד מזכ״ל
ההסתדרות, ויריביו מסרבים להבטיח לו את
המימון, אלא אם כן יתחייב על תאריך פרישה
קרוב.

יחסי קפליוק עם ״על־המשמר״ נקלעו למשבר,
אחרי שהוא ראיין את ירד אש״ף, יאמר ערפאת.

יומון כלכלי חדש
זלמן ויהושע ליבוביץ — לשעבר בעלי
בית־החרושת ״עין הזית״ ,משתתפים ביחד עם
יצחק דווידוב, בעל חברת־הייעוץ ״גלובם
פבלישר״ ,בהוצאת יומון כלכלי חדש. המהדורה
המוקדמת של היומון תופץ מדי ערב בין מנוייו,
ולקהל הרחב הוא יימכר רק בבוקר שלמחרת.
מישפחת ליבוביץ היא בעלת חברת ההשקעות חל־ב,
ושותפה בחברת 5״ 1מ — ביחד עם קבוצת אייזנברג.

לחצים לגניזת הדו״ח
על ראש מה״ד, האלוף יוסי פלד, מופעלים לחצים
חזקים למניעת פירסומו של הדו״ח המזכה את
גורודיש על חלקו במילחמת יום־הכיפורים.
הלחצים מופעלים על־ידי קצין בצה״ל, עיתונאי
וחבר־כנסת.
אשתו של האלוף(במיל׳) שמואל(״גורודיש״) גונן יצאה
לחופשה, עד שתשכך ההתעניינות הציבורית בפרשה.

בית־המישפט
העליון יורחב
מתחילים לחצים פוליטיים להוספת שלושה שופטים
לבית־המישפט העליון, אחרי פרישתו של נשיא
בית־המישפט העליון, השופט יצחק כהן.

ככל הנראה, ימלא השופט שלמה שמגר את
מקומו של כהן.

מילחמת הנשים
יתכן כי בעיקבות מינוייה של שרה דורץ
לתפקיד שרה בממשלה, תיאלץ ניצה
שפירא־ליבאי לעזוב את תפקידה כיועצת
ראש־הממשלה לענייני נשים.
דורון תבקש לשמור לעצמה מונופול על
תחום הטיפול בנשים.

פרישות מ,,רחוב
ראשי״
שני אנשי רדיו־לשעבר, שמילאו תפקידים
בכירים ברשת־העיתונים של חברת ״איטך,
״רחוב ראשי״ ,פורשים מעבודתם.
האחד הוא דניאל כהן־שגיא, שעבד בגלי־צה״ל ושהקים
את מערכת רחוב ראשי. השני הוא איתן אלמוג, שהיה
מפיק בכיר בקול ישראל, ועתה הוא העורך המחוזי של
איזור־הדרום ברחוב ראשי. הוא הגיש כבר את
מיכתב־ההתפטרות שלו.

הדבר קשור במאבקים פנימיים בתנועת־החרות. פרל הוא
מאנשי ארידור, והוא ישאף להעביר עמדת־כוח נוספת לידי
שר־האוצר. שר-התחבורה, חיים קורפו, יתנגד לכך בתוקף

מישאד שרכי־דין
על אתיקה
ועד מחוז תל־אביב של לישכת עורכי־הדין
הפיץ בין חבריו שאלון, ובו הם מתבקשים
לחוות דיעה על כללי האתיקה של הלישכה
הנהוגים כיום.
עורכי־הדין נשאלים אם להשאיר על כנם את הכללים
הקיימים, האוסרים פירסום לעורכי־דין, לבטלם לחלוטין או
להכניס בהם שינויים.

גור פתח
בית־חולים פרטי
הפרופסור דני גור, מנתדדהלב הנודע
שמלאו לו החודש 50 שנה, מפעיל מזה
כמה זמן בית־חולים פרטי.
גור מבצע את ניתוחיו במרכז הרפואי,
מול חדר־עבודתו של אבא אבן
בהרצליה־־פיתוח, שעליו היה נטוש מאבק
מישפטי.

פילוג בקרב
צעירי חרות
צפוי פילוג בקרב צעירי חרות.
הסיבה: סיכסוך על הגדרת סמכויות בין יושב־ראש אגף
הצעירים ודור־ההמשך בתנועה, רוני מילוא, ובין יושב־ראש
הווער־המנהל של צעירי־חרות, יקי סקולר__ .

הסיורים בגדה ייפסקו מיבצע ״ארץ יפה״ ,סיורים בליווי מדריכים שמארגן
מישרד־החקלאות במימון ממשלתי בגדה ובמיצפים בגליל,
ייפסק בסוף אוגוסט.

מאז הופעלו האוטובוסים לפני חודשיים, ביקרו
בהתנחלויות 5000 איש__ .

פיקד במקום זמיר?
ראש המישלחת הכלכלית בניו־יורק, ישראל פיקל, שבא
לארץ לביקור קצר, שוחח עם ראשי חרות על עתידו.

דובר איתו על האפשרות שהוא יחליף את
היועץ המישפטי לממשלה, כשזה יפרוש.
בעניין זה הוא ניהל שיחה ארוכה עם סגן־השר
דב שילנסקי.

ביולי 1972 ייצג פיקל את איש המאפיה האמריקאית, ג׳ו
סטאשר, במישפט נגד ח״כ אגורת ישראל, מנחם פרוש, על
בעלות מלון המרכז בירושלים__ .

מלונות לרא־מחירים
המלונאים מעכבים את ההודעה על מחירי־חדרים לעונת
,1984 ביגלל חילוקי־דיעות ביניהם על הסדר־כובל של
מחירי־מינימום קבועים, בדולרים, לחדרים.

כתוצאה מכך לא יכולים סיטונאי־תיירות בחו״ל
להרכיב חבילת־תיור לארץ. אם לא יימצא הסדר
תוך זמן קצר מאוד, צפוייה ירידה תלולה
במיספר התיירים שיבקרו בארץ בשנה הבאה.

היורש נוטרל
מנכ״ל סולל־בונה, שרגא רוטמן, העביר לחיפה את מנכ״ל
סולל־בונה לעבודות חוץ, אהוד שילה, והרחיק אותו
מהשפעה בהנהלה המרכזית.

הסיבה: שילה נחשב כמי שיירש את המנכ״ל,
ורוטמן מבקש למנוע לחצים העלולים להביא
לפרישתו.

במדינה
העם
ם רים יכולות לרצוח
יהודי ״גרצח״ ,ערבי,,נהרג״.
פיגוע אחד הוא ״פשע: תעב״,
והשני הוא ״אירוע טראגי״.

מה קרה בחברון ביום השלישי
שעבר?
אלוף פיקוד־המרכז הגדיר זאת
היטב. בהודעותיו באותו יום הוא דיבר
על ״אירוע״ .בפעם אחרת באותו יום
הוא דיבר על ״הסיפור״ שהיה.
אחרים מדוברי״השילטון הרחיקו
ן 9כת ודיברו על ״אירוע טראגי״ ועל
״אסון.״
המינהל האזרחי פירסם הודעה

תקיפה, שבה הביע ״הסתייגות״ מן
המעשה.
לא היה עולה על איש בישראל
לדבר על רצח הספורטאים הישראליים
במינכן כעל ״אירוע,״ טראגי או
בלתי־טראגי. גם לא היה עולה על איש
בשילטון להביע ״הסתייגות״ מרצח
בחור־הישיבה בחברון. בוודאי לא היו
מדברים על ״אסוך במעלות, כי אסון
_ך,וא אירוע מן השמיים, לא מעשה ידי
אדם.
הדיבר — רק ליהודים. האימ־
1רה העתיקה אומרת ש״חיים ומוות בידי
הלשון.״ הדבר נכון שיבעתיים כאשר
מדובר על לשון במובן הכולל —
.שפת״הדיבור של עם.
כשם שבגדה המערבית נוצרו שתי
מערכות־חיים שונות — רשת של להתנחלויות מיוחדים כבישים היהודיות לצד רשת הכבישים הישנה.
המשרתת את הישובים הערביים,
מוסדות־שילטון של יהודים ומוסדות־שילטון
לערבים, מערכת חוקים
״־׳ובתי־מישפט ליהודים מול מערכת
מישפטית ושיפוטית לערבים, כך
נוצרו עתה שתי לשונות — לשון
ליהודים ולשון לערבים.
היהודים ״מפגינים״ ,הערבים ״מתפרעים״
.היהודים ״נרצחים״ ,הערבים
״נהרגים״ .היהודים נקראים שלא
לקחת את החוק בידיהם, הערבים
מוזהרים שהשילטון יגיב ביד חזקה על
כל הפרת־סדר.
הדברים השתרשו במידה כזאת,
שהאזרח הישראלי המצוי כלל אינו
מרגיש שהוא משתמש זה מכבר בשתי
מערכות־ערכים ובשתי מערכות
לשוניות שונות. על כן מדבר האלוף,
—מבלי להרגיש בכד, במונחים כמו
״אירוע״ ו״אסוך לגבי רצח שלושה
צעירים ערביים חפים־מפשע, בפעולת־טרור
של יהודים, בעוד שהוא מדבר על
״רצח נתעב״ כאשר פעולה רומה
מבוצעת על־ידי ערבים כלפי יהודים.
מלים יכולות לרצוח, כשהן
משרישות בתודעת הציבור כי מעשה
מסויים הוא מובן ונסלח, ואינו כפוף
_,לדיבר התנ״כי ״לא תרצח!״ .הדיברות,
כר מסתבר, חלים רק ביחסים בין
יהודים לבין עצמם.
כרגיל, היה זה אריאל שרון שקרא
לילד בשמו. הוא התנגד ל״איזון״ —
כשכוונתו היא לשיוויון בני־אדם
מבחינת החוק והזכויות האנושיות
היסודיות. וכשאין שיוויון אנושי בין
״עם־אדונים״ ו״תת־אדם״ — אין גם
שיוויון לשוני.

_להגר מישראל
אל ארץ־ישראל
בישראל גוועת החקלאות.
ובאותה שעה מושקעים
סכומי־עגק כדי לטסה את
ההתגחלות בשטהים
הכבושים.
אחת התופעות המוזרות ביותר
בישראל היא אי־יכולתו של הישראלי
המצוי לקשור ביחד שתי תופעות.
שהקשר ביניהן בולט לעין.
חיילי־מילואים מבלים עתה חלק
גדול מחייהם בשרות מיותר. שאין בו
העולם הזה 2396

בדיקת קולן של שרח
מגלה:
חותר תחת
ארנס
סיך יודעים מתי אריאל שרון
\£משקר, שואלת הבדיחה. התשובה
היא: כאשר הוא פותח את פיו.
ביום הרביעי שעבר התראיין השר־ללא־תיק
בתוכנית מוקד. לא היה זה
סתם ראיון. בימים אלה נמצא שרון
בעיצומו של מסע לחיזוק כוחו
בתנועת־החרות. הוא עובר מסניף
לסניף ואומר את דברו. קהל מאזיניו
לא תמיד רוצה או מסוגל לשפוט אם
הוא דובר אמת. כד היה גם
בתוכנית־הטלוויזיה.
העולם הזה ביקש לבחון את
תשובותיו העיקריות של השר
בתוכנית מוקד. בשיטה מדעית אמינה.
זהו מד־מתח־נפשי (ממץ) ,גלאי־שקר
הפועל על פי איבחון גלי־הקול.
החוקר הפרטי טוביה אמסל ערר
באמצעות מיכשור מתאים את הבדיקה,
על־פי פיענוח סרט־הקלטה של
השידור. תוצאותיה אינן מחמיאות
לשר־ללא־תיק.
שרון נשאל רבות, וגם ענה, על
שאלת השפעתו בממשלה. הוא אמר:
״דעו לכם שהשפעתי בסר־הכל היא
מאוד מצומצמת השפעתי מאוד
מוגבלת ״.מדוע אם כן הוא נשאר
בממשלה? השיב שרון :״כל עוד יש
סיכוי להשפיע ולו קטן יש טעם״.
ובתשובה לשאלה אחרת הוא השיב:
״באישיותי לא השתניתי במאומה. לא
בעמדותי, לא באישיותי ולא בראייתי
הברורה לדעת את המצבים ואת
הפיתרונות ״.על שאלות אלה לא
איבחן המכשיר מתחים המאפיינים
דוברי שקר. השקפת״עולמו, אם־כן, לא
השתנתה.
אד לעומת זאת, כאשר הוא נשאל
על יחסים מתוחים עם שר־הביטחון
משה ארנס הוא השיב :״לא. בשום פנים
ואופן לא, היחסים הם על הרבה מאוד
שנים ״.בתשובה זו. במילים המודגשות.
אובחנו מתחים המאפיינים דוברי שקר.
כלומר, קיימת מתיחות ביחסי שתן־
ארנס המפריעה לפעילותו של שר־הביטחון
הנוכחי בתפקידו.
שחן נשאל :״בישיבת הממשלה היו
חילופי דברים בינך ובין ארנס?״
תשובת שדון :״הדברים האלה לא היו
נכונים ולא מתייקים.״ גם בתשובה זו

תועלת לאומית כלשהי, ואולי אף כרוך
בו נזק לאומי.
רק חלק קטן מחיילי־המילואים,
הנשלחים ללבנון במיסגרת מדיניות־כיבוש
חסרת־תכלית, מבינים שיש דרך
פשוטה לשים קץ למצב זה: יציאה מכל
לבנון לאלתר. אך בשעה שמעטים
מפגינים מדי פעם לפני ביתו של
ראש״הממשלה, במחאה אין־אונים,
ממשיכים המוני אנשי־המילואים
לשרת בשקט. הם מתנגדים לשהות
בלבנון, אך איכשהו אין זה עולה
בדעתם שאורך־השרות שלהם קשור
במישרין בבעייה פוליטית זו.
בולט הדבר עוד יותר בחברון. רוב

אובחנו מתחים המאפיינים דוברי שקר.
חילופי־הרברים עסקו כביכול במחדלי
ארנס בלבנון ובגדה.
שרון נשאל לגבי אירועי חברון.
(יום לפני השידור נרצחו שלושה
מתלמידי המיכללה האיסלאמית).
שרון אמר :״אין היש משימה יותר
חשובה, יותר דחופה, מאשר יישוב
מהיר של יהודה ושומרון באוכלוסיה
יהודית גדולה ככל שרק ניתן.״
בתשובה זו לא אובחנו מתחים
המאפיינים דוברי שקר. שרון. מסתבר,
אכן מאמין במה שהוא אומר לגבי עתיד
הגדה, בניגוד לאותם החושבים
שתמיכתו בהתנחלות מאסיבית היא
טקטית בלבד.
בהקשר זה נשאל שרון :״האם
הישוב היהודי בלב חברון אינו מגדיל
את הסיכסור בין יהודים וערבש ועושה
את הדבר לבלתי״אפשרי? השיב שרון:
״בשום פנים ואופן לא. הנוכחות אינה
מגבירה חיכוך. הנוכחות מפחיתה
חיכוך ״.בתשובה זו, על־פי אמסל,
אובחנו מתחים המאפיינים דוברי שקר.
שתן מודע לכך שההתנחלויות הן
הסיבה לתסיסה בגדה וגידול
המתנחלים לא יביא לשקט וליחסי
שכנות כי אם להיפך.
שני תדרים
ך * מסקנה המפתיעה ביותר של
( )הדו״ח תא לגבי ״הירושה״,
ושאיפתו של השר ללא־תיק לתפקיד

שר־יבלי־רדק שיח
.השפעתי מאוד מוגבלת...־

על כתפיו וזה אני, וכל האחרש רחצו
בניקיון כפיהם ״.בתשובה זו לא אובחנו
מתחים המאפיינים דוברי שקר. מכאן
ששרון אכן מאמץ שנגרם עוול לו
ולמדינה. ויש להתייחס ברצינות

הדקר אמסל
תדר נוסף
הרס ביותר. אומר שרץ. :כל הדיבודיס
על יורשים דרושות הם כולם דיברי
הבל. אני אמשיך לפעול בחיש
הפוליטיים. אני רואה את עצמי לא
בתפקיד כזה ולא בתפקיד אחר. אני
רואה את עצמי כאיש המשתתף בחיש
הפוליטיים.״ בתשובה זו לא אובחנו
אומנם דיברי שקר• אד יתכן שאילו
השאלה לא היתה מנוסחת כך אלא
אחרת ולא מדברת על ״יורשים״ מילה
בעלת צליל מלוכני — היו דיברי שרון
מקבלים צורה אחרת בבדיקה.
שרון נשאל גם על מסקנות רו׳׳ח
ועדת החקירה לעניין הטבח במחנות
הפליטים. אמר שרון :״נגרם עוול לעם,
נגרם עוול למדינה ונגרם עוול לצבא.
יש היום אדם אחד הנושא את הדבר הזה

לאיומו שאם יוכל, יביא לביטול
מסקנות הוועדה, כפי שאמר באותה
תוכנית טלוויזיה.
האם הבחינה היא אכן מרעית?
בבדיקה דומה שערך העולם הזה
לראיון של שרון בטלוויזיה (העולם
הזה ,)2346 הסביר אמסל, כי בזמן
הדיבור מתלווה לקולנו רעד של
שרירי מערכת״הדיבור. שרירים אלה
מפעילים בהרמוניה את הלסת,
השפתיים, מיתרי־הקול וכל איבר אחר
הלוקח חלק בפעולת־הדיבור. רעד
שרירים זה נמצא בתחום תדרים
תת-קולי. דהיינו מתחת לטווח שאוץ
אדם מסוגלת לקלוט. זהו למעשה, תדר
נוסף. בלתי־קליט לאוזן, המתלווה
לקולנו.

חיילי־המילואים המשרתים בלבנון
זועמים על אורך תקופת־השרות
שלהם. הם גם סולדים מכנופייתו של
הרב משה לווינגר ומן הקנאים
הרצחניים המסתובבים בחברון (ראה
הנדון ועמודים 8־ .)13 אך אין הם
מקשרים את שתי התופעות ביחד. הם
משרתים תקופה ארוכה מפני שעל כל
מתנחל בחברון יש כעת לפחות
חיל־צה״ל אחד, השומר עליו. בגלל
הפרובוקציה המתמדת של המתנחלים,
מחייב המצב המתוח בעיר גיוס מתמיד
של כוחות־מילואים גדולים, לצד
הפעלתם של יחידות סדירות ושל
מישמר־הגבול.

בדיחה עגומה. אך לשיא הגיעה
התופעה הזאת השבוע, כאשר הסתבר
כי ישובי חבל״לכיש כורעים להתמוטט.
מושב
אחד נמצא כבר במצב של
התפוררות, כאשר חבריו מתנדנדים בין
בית־הסוהר ופשיטת־רגל, בגלל חובותיהם
האדירים. מושבים אחרים
מתקרבים למצב זה. כל זה בגלל
אי־נכונותה של הממשלה לסייע
לחקלאים לעמוד בהפסדים, שנגרמו
במישרין על־ידי מדיניות״הממשלה.
באותה שעה משקיעה הממשלה
סכומי־עתק בהשתלת התנחלויות

תופעה נוספת המאפיינת את רעד
השרירים היא שבעת מתח נעלם הרעד.
ההסבר לתופעה נעוץ בעובדה
שהשרירים, שבזמן רגיעה נשלטים
על־ית מערכת העצבים המרכזית,
עוברש בזמן סכנה לשליטת מערכת
העצבש האוטונומית. מערכת עצבש זו
מפעילה בעיקר את אברי־הגוף
הפנימיים, כגון הלב ומערכת העיכול,
שעל פעולתם אין לנו שליטה רצונית.
מסתבר שמערכת העצבים האוטונומית
משתלטת על רעד השרירש ומפסיקה
את פעולתו. התדר שיוצר רעד
השרירש נעלם בשעה זו מקולנו.
מכשיר הממ״ן מסוגל לקלוט את
תדר רעד השרירים ולהופכו לגרף.
מהשוואה של הרישומים אפשר לראות
כי בזמן רגיעה נפשית המכשיר קולט
שני תדרים. האחד תדר־קול, השני
תרר־רעד־שרירים. בזמן סכנה רושם
המכשיר אך ורק את תדר הקול.
באמצעות ניתוח של נתונים אלה ניתן
לאבחן אמירת אמת או שקר. כאשר
ארם משקר ביודעין, מתנהג גופו כמו
בזמן סכנה, ואז נעלם תדר־השרירים
מקולו. על־ידי בדיקות והשוואות
שונות ניתן לקבוע אם ההתרגשות
נובעת מאמירת שקר או מסיבה אחרת.
האבחנה היא מתייקת מאוד. אך
תלוייה בכישוריו של הבודק.
אמסל, מוסמך אוניברסיטת בר־אילן
לקרימינולוגיה, עובד בחקירות מאז
. 1970 הוא השתלם בארצות־הברית,
וגופים שונים הנעזרים בשיתתי
סישרדו הם ההוכחה למהימנות
בדיקתו.
מאחר ששרון אינו יכול לשלוט על
תדר שרית גופו בזמן שהוא משקר,
הרי שהבדיקה המדעית היא דרך
אובייקטיבית לבחון את רבריו של מי
שמספרים עליו, בבתחות הדעת, שהוא
משקר בכל פעם שהוא פותח את פיו.

בן־ציון ציטרץ

בשטחים הכבושים, חקלאיות ועירוניות
כאחת. למטרה זו לא זה בלבד
שאין מחסור בכסף, אלא שהממשלה
מחפשת מועמדים לביזבוז המשאבים.
אילו הבינו אנשי לכיש —
המתנחלים של שנות ה־ — 50 את
הקשר בין שתי התופעות, היו
מתקוממים בוודאי נגד מדיניות
מעוותת זו, ההורסת כל חלקה טובה
במדינת־ישראל עצמה, כדי ליצור
חלקות טובות בשטחים הכבושים. אך
הקשר נעלם מעיניהם.
בשעתו הציע אחד הליצנים
הלאומיים להציע לפלסטינים עיסקת־
(המשך בעמוד )6

במדינה
(המשך מעמוד )5
חליפין :״את ישראל כבר קילקלנו. אז
הבה נחזיר אותה לערבים, ונקח
במקומה את הגדה והרצועה, שהן עדיין
בלתי־מקולקלות.״ עתה, כאשר החיים
היומיומיים בישראל תלויים בעבודתם
של 100 אלף פועלים מן הגדה, בעוד
שהחקלאות הישראלית מתמוטטת
וההתנחלויות בגדה קמות בקצב
מסחרר, הבדיחה חדלה להיות בדיחה.
.כמו בדיחות רבות בישראל, היא
הפכה מציאות עגומה.

שאלה לירזחס ס של

באש״ף — אם יש כאלה — ותפגיש
אותנו איתם ״.בן־גל מפריד בין
הפלסטינים ובין הסורים. הוא מוכן
לוותר על הגדה המערבית ורצועת־עזה
— אך לא על רמת־הגולן.
אך לא פחות מתוכן הדברים, חשובה ׳*י
נימתם. האלוף־לשעבר מדבר על
הערבים, אויביו בשדה הקרב, ללא
שמץ שינאה, ואף בהערכה רבה. הוא
אינו מזלזל בחיילים הסוריים שנגדם
לחם, ומספר כי למד ביסודיות רבה
להכיר את תכונותיהם של המנהיגים
ושל המצביאים הסוריים :״אינני קוטל
אותם ואיני בז להם. כן. יש לי הערכה
אליהם. אינני מקבל את דרכו המדינית
ואת צורת שילטונו של אסאד, אבל אני
מעריך אותו כמנהיג ערבי ...גם איני
מזלזל בכושר לחימתם של הסורים יי*״
ובמהירות שבה הם מפיקים את
ליקחיהם מהתמודדות עימנו.׳׳
בן־גל גם תוקף בחריפות את צורת
ניהולה של מילחמת הלבנון, ונראה כי
פטרונו־לשעבר, רב־אלוף (במיל׳)
רפאל איתן, יוכל לצרף אותו למועדון
״עוכרי ישראל.׳׳

פני ת כור נרפו דזשבוע לעולם ק טן על עשרות
ישראלים שגוייסו בעת וזאהרונר לעבודה מ־דוס־אפריקד-
השייך אף הוא
נשלחו גס מומחים ממיסעל
לחברת העובדים מיניי׳ של ת* רוזוליו, סוציאליסט מחנחר,
לתפקיד ראש חברת העוברים, לא שינה את המדיניות של
שיתוף פעולה עם הגזענים,
הסתדרות רוזוריו והגזענות
מזכ׳׳ל ההסתדרות. ירוחם משל,
התייחס ברצינות המתאימה
לשאלה שהוסגתה אליו
כמדור ״עולם?מך.
המיכתב שהיפנה מזכ׳׳ל ההסתדרות,
ירוחם משל, אל האיש מס׳ 1

תל־אביב

יודחס־דנ־ העדגנדי ש רו?! ,יו

חיים בסכנה

סוציאליסט ממהר

המצילים בתל־אגיב נוקטים —
בעיצומים כבר חודש,
ילדים רבים בחופשה
נמצאים בסבגת־חיים.

מה בדעת מזכ׳׳ל ההסתדרות, ירוחם משל, לעשות בעניין
וד״ בטרם יתחיל לחץ מאסיגי עליו ועל אימונו מצר אימוני
עוברים ופיפלגות סחניאל־רמוקדאפיות מ ל רחבי אירופה?,

שאלת משל

שאלת ״העולם הזה״
התשובה מתמהמהת

מזכ״ל משל
סגן נשיא
של המשק ההסתדרותי דני רוזוליו,
היה חריף למדי בנימתו. משל תבע
למעשה ממזכיר חברת־העובדים כי
ישיב בכתב להעולם הזה על הידיעה
כי חברת העובדים משתפת פעולה
עם דרום־אפריקה הגזענית, וגם דרש
כי העתק מן התשובה יועבר אליו.
הידיעה בעולם קטן ( )2393 נוסחה
כ״שאלה לירוחם משל,׳׳ וזה היה
תוכנה :״מבית כור נמסר לעולם קטן
על עשרות ישראלים שגוייסו בעת
האחרונה לעבודה בדרום־אפריקה.
נשלחו גם מומחים ממיפעל השייך אף
הוא לחברת העובדים. מינויו של דני
רוזוליו, סוציאליסט מוצהר, לתפקיד
ראש חברת העובדים, לא שינה את
המדיניות של שיתוף־פעולה עם
הגזענים.
״מה בדעת מזכ׳׳ל ההסתדרות,
ירוחם משל, לעשות בעניין זה, בטרם
יתחיל לחץ מאסיבי עליו ועל אירגונו
מצד אירגוני־עובדים ומיפלגות
סוציאל־דימוקרטיות מכל רחבי אירופה?׳׳
חיים
ברעם ניסח את השאלה
ב־ . 13.7.83 משל לא המתין זמן רב. הוא
שיגר את מיכתבו אל רוזוליו כבר
ב־.17.7.83

משל כתב אל רוזוליו:
כידוע לך, היבט חברים
באיגטדגציזגל האיגודים הטיק-
צזעייס החופשיים, אשר ט הינני
משמש כסגן נשיא. החלטות
האינטרנציונל אליו אט מסונפים
מחייבות אותנו בקשרינו ה ביך
לאומיים.
החלטתנו בנידון קובעת, כי אין
לקיים קשרים מסחריים ישיריס
עם דרום־ אפריקה כל עוד קיי מ ת
בה ׳ההפרדה הגזעית. זוהי מדיניות
שקיבלנו על עצמנו לקיי ם והתאמנו

א ת פעילותנו אליה.
כתבה זו (במדור עולם קטן)
מנסה לסתור א ת הנוחלים
הברורים שקבענו בנידון. לבן,הינך
מתבקש לברר א ת הדברים
המועלים בתוכן הידיעה ולהשיב
באופן מוסמך בנדון למערכת עיתון
העולס הזה.
אבקשך להמציא לי העתק
מתשובתך בנדון.
על החתום: ירוחם משל, מזכ״ל
ההסתדרות.
עד עתה לא התקבלה במערכת
העולם הזה תגובתו של דני רוזוליו
על ההאשמות כי הוא משתף פעולה עם
דרום־אפריקה הגזענית, ולפיכך,
כנראה, גם לא הגיע העתק התגובה אל
מזכ׳׳ל ההסתדרות ירוחם משל.
אם יגיע הדבר לידיעת אינטרנציונל
האיגודים המיקצועיים
החופשיים, שמשל משמש בו סגן
נשיא, ימצא עצמו מזכ׳׳ל ההסתדרות
במצב לא־נעים.

תיאר בספריו דמויות אנושיות של
גיבורים ערבים. אך בין הספרות ובין
הפוליטיקה, ככל הנראה, אין קשר רב.
הנימה הגזענית שבה וחוזרת לכל אורך
הראיון. כאשר מתאר יהושע את
התנהגותם של הפלסטינים, הוא אומר:
״תראה איך הם רצים כעכברים
מסוממים מארץ לארץ״...
השלום שמבקש יהושע לכרות עם
ערפאת, תכליתו אחת: ליצור מדינה
שתהיה ״ערב־ריין,״ הערבים מפריעים
לו. הוא אומר את הדברים במפורש :״די
לנו להיות שתולים בתוך הבטן השמנה
של העם הערבי. נחייה כמדינה יהודית
לעצמנו, בלי שערבי יחצוץ בינינו.
מדוע אנחנו צריכים גם כאן להיות

יצחק בן־נר ועל־ידי אלכם אנסקי
בידיעות אחרונות. בן־גל, שפשט לא
מזמן את מדיו, אחרי שלא הצליח
לזכות במישרת הרמטכ״ל, בילה
עשרות שנים במילחמה נגד הערבים.
הוא התפרסם כאשר השתמש לפני כמה
שנים בביטוי דומה לביטויים שבהם
משתמש עכשיו יהושע, ואמר על
הערבים בגליל כי הם ״משולים
לסרטן.״ כבר אז הועברו רמזים
לכלי־התיקשורת, כי בן־גל מצטער על
הביטוי.
מבחינת הפיתרון הפוליטי, אין
הבדל רב בין יהושע ובין בן־גל. האיש
שנחשב גם לפי עדותו כמקורבו של
הרמטכ״ל־לשעבר, רפאל איתן, אומר

ילד קטן בתוך המים צעק :״אמא!״
הוא נסחף אל בין הגלים המתנפצים
ולא יכול היה להגיע אל החוף. אמו
ראתה אותו מרחוק, אך לא יכלה להגיע
אליו. בייאושה רצה לעבר סוכת
המציל.
היא הגיעה לסוכה מתנשפת
ומתנשמת והביטה למעלה. דגל שחור
התנופף ברוח. הסוכה היתה ריקה- .י
השעה היתה 3אחרי הצהריים.
בחור צעיר ששכב על החוף
והשתזף, התנדב להוציא את הילד
הקטן מן המים.
מו״מ דרך בתי־המישפט. המצילים
בחופי תל־אביב נוקטים בעיצומים
כבר חודש. במיסגרת העיצומים
הם מסיימים את עבודתם ב־ 2וחצי
אחרי הצהריים, ולא ב־ 7בערב.
הדיונים עם המעסיק — עיריית
דשת הסופר זהארוף
בשני ראיוגות שהתפרסמו
השבוע אומרים הסופר
א״ב יהושע והאלון! (במיל׳)
יאגוש גן־גל דברים דומים
— אבל הנימה יוצרת
היפוך מפתיע.
התאומים הרצל ובלפור שאלו את
הסופר א״ב יהושע אם הוא מוכן
״לדרוש ניקוי הארץ גם מערביי הקו
הירוק.״ הסופר הוגדר על״ידי מראייניו
לשבועון הליכוד כ״איש שמאל.״ הוא
ידוע כיונה, ותומך בפיתרון מדיני
שבמיסגרתו תהיה מדינה פלסטינית
בשליטת אש״ף לצד מדינת ישראל, עם
גבולות פתוחים.
א״ב יהושע לא היסס :״אני מוכן
לעודד אותם (את הערבים אזרחי
ישראל) .כשתקום המדינה הפלסטינית
אז אוכל לומר להם: תראו 15 ,דקות
מכאן נמצאת המדינה שלכם, הדגל
שלכם. אם ישארו כאן, אדרוש מהם את
כל החובות, גם גיוס לצבא. ערביי
ישראל הם מיעוט נסבל. נכון, יש
בעייה. הם הולכים וגדלים. אבל יחד
עם ערביי הגדה זה פיתרון דו־לאומי,
ובעיניי זו קללה, זה אסון״.
״רקמות של גויים.״ א״ב יהושע

סופר יהושע

אלו!? בן־גל
מה יגיד רפול

שתולים בתוך רקמות של גויים? אני
רוצה שנוכל לדבר בינינו בלי שערבי
יהיה באמצע. אני רוצה בניקיון של
זהות יהודית. לזה התפללתי״.
הצירוף הזה של ביטויים כמו
״מיעוט ניסבל,״ ״עכברים מסוממים,״
״הבטן השמנה של העם הערבי״
ו״ניקיון של זהות יהודית,״ הוא מפחיד
במיוחד כשהוא בא מפיו של מי שדוגל
בפיתרון של שלום, וידוע בציבור
כיונה.
״המאוויים הלאומיים.״ האלוף
(במיל׳) יאנוש בן־גל רואיין על־ידי

במפתיע שמדינת־ישראל יכולה
להרשות לעצמה ״לוותר על השטחים,״
וזאת ״כדי לספק את המאוויים
הלאומיים של התנועה הפלסטינית״.
בן־גל אומר, כי צריך לשוחח עם
אש״ף ״למרות המיטען הריגשי
המתלווה לזיכרוני מזוועות שמיר,
בית־שאן, קרית־שמונה, מעלות,
אוטובוס־הדמים ״.הוא מוסיף :״אני
מאמין שאין טעם במילחמה נוספת
להכחדת אש״ף. יש צורך למצוא פתרון
לעימות שלא באמצעות שימוש בכוח.
אני מקווה שתיגבר ידם של המתונים

תל־אביב — מתנהלים דרך :
בתי־המישפט. בית־המישפט קבע,
שהמצילים לא יעבדו יותר מ־ 2ו שעות
נוספות בשבוע, דבר המחייב את
העיריה להוסיף תקנים למצילים, כדי :
שתחנות־ההצלה יהיו מאויישות עד*-
לשקיעת השמש בימים אלה, של
החופש הגדול. עיריית תל־אביב לא
הוסיפה תקנים, המשא־ומתן הופסק,
והמצילים לא עובדים שעות נוספות.
בחודש שעבר טבע אדם אחד בחוף
בוגרשוב. עוברה זו לא גרמה לחידוש
המשא־ומתן, והמצב נשאר בעינו.
העולם הזה 2396

אני קובע חד־משמעית: הממשלה אשמה במישרין

תות החח

ך* כמה ארצות בעולם פועלות כיתות־מוות — 0 7 9

— אלה הן חוליות של חיילים או שוטרים, הפועלים
מהדן למיסגרת החוקית הרשמית, או אזרחים,
הפועלים כשליחי השילטון לכיצוע עכורות שחורות.
בארצות כמו אל־סלוואדור, הכיתות האלה רוצחות את
שוחרי־הרפורמה, דוברי האופוזיציה, פרופסורים, כוהני־דת וראשי
האגודות המיקצועיות. הגוויות נמצאות מושלכות בשדה.
בארצות כמו בראזיליואינדונסיה הכיתות רוצחות עבריינים
מועדים, סוחרי־סמים ופושעים ידועים אחרים. אין למישטרה
הסבלנות הדרושה להעמדתם לדין.
בכל הארצות האלה, כיתות־הרצח פועלות מטעם השילטון או
בחסותו. גם אם זהות חבריהן אינה ידועה ברבים, הכל יודעים מי
שלח אותם, מי מנחה אותם והיכן הם נמצאים.
ברור עתה כי מדינת־ישראל הצטרפה לרשימה מפוארת זאת.

י־־־ בישראל פועלות עתה כיתות־רצח מטעם

השילטון•
^ ני בא כאן לבטא דברים ברוטליים, בלי כחל ושרק, בלי

קיימת דיקטטורה צבאית מוחלטת, ושבו אין שום הגבלה שהיא
לכוחו של המושל הצבאי הישראלי.
לא יכול להיות כל ויכוח על כר שממשלת־ישראל נושאת
באחריות מישפטית עבור כל המתרחש בשטחים הכבושים. כך
אומר החוק הבינלאומי. אך קביעה זו אינה נוגעת לגוף העניין.
לאור הנתונים המעשיים, חלה על הממשלה גם האחריות הישירה.

הפשעים מבוצעים בחסותה, בעידודה ובתמיכתה.

זוהי
קביעה מינימלית. בדיקת המעשים עצמם עלולה להוביל
למסקנה חמורה עוד הרבה יותר.
קח, למשל, את פרשת ההתנקשויות בראשי הערים של
שכם, רמאללה ואל־בירה.
מטרתן היתה בלי ספק, לרצוח את שלושתם. רק מיקרה הוא
שהתנקשות אחת הסתיימה בקטיעת שתי רגליו של הקורבן,

\ 1חסינות פרלמנטרית ובלי עדינויות לגליסטיות.

זהו עניין של פיקוח־נפש — נפש המדינה, נפש
האומה, נפשו של כל אחד מאיתנו. פיקוח־נפש דוחה
שבת. הוא גם דוחה פילפול מישפטני ונורמות של
התבטאות הנאותות במדינת־חוק.
אני בא לקבוע בצורה חד־משמעית:

אני מטיל על ממשלת־ישראל את האחריות
הישירה לרצח אמיל גרינצווייג, להתנקשויות
בראשי־הערים בגדה, לרצח תלמידי המיכללה
-,האיסלאמית בחברון ולשורה ארוכה של הריגות,
תקיפות, חבלות, השחת־רכוש ופשעים אחרים.

^ נה ״מילכוד 22״ ,נוסח ישראל 83׳ :אסור להטיח בפני

בשעתו פורסם שראש שרות־הביטחון־הכללי התפטר, מפני
שראש־הממשלה, הממונה עליו במישרין, לא הירשה לו להשתמש
בשיטות מרחיקות״לכת (אך חוקיות) נגד הגופים החשודים —
והרי כל הארץ יודעת מי הם. לחוקרים לא הורשה להשתמש אף
בשיטות המינימליות לניהול חקירה אמיתית. בתנאים אלה,
החקירות הן פארסה אם לא גרוע מזה.

זהו מצב בלתי־נסבל, ואיני מתכוון לסבול אותו.

הפשע הפוליטי הוא פשע הגיוני. הוא נועד להשיג
בדיוק את המטרה המסתמנת בו עצמו.

י \ 5י ן שמץ של ספק לגבי המגמה הגלומה במעשי־הפשע
*זי £הפוליטיים בשטחים הכבושים.
המגמה היא לפלס את הדרך לפני התנחלות יהודית ולשתק את
ההתנגדות הפלסטינית, על־ידי חיסול מנהיגות האוכלוסיה
הכבושה ויצירת אווירה כללית של פחד ואימה. נוספת על כך
המגמה להפעיל על הערבים לחץ סמוי וגלוי למכירת האדמות
ולהגירה מן הארץ.

מה נעשה אחרי הרצח? הוטל עוצר על הערבים בחברון.
ליהודים ניתן לעבור בה באופן חופשי. נאסר על עיתונאים
להיפגש עם הפצועים בבתי־החולים.
מה לא נעשה? לא הוטל עוצר מיידי על הכבישים, כדי למנוע
את סילוק המכונית של הרוצחים, ועל השכונה החשודה ביותר.
לא נערכה חקירה רצינית של עדי־הראייה הערביים. צוות העולם
הזה, שהיה במקום באותו היום ולמחרתו, השתכנע כי החקירה
באה רק כדי לצאת ידי חובה.
ברור לחלוטין מניין באו הרוצחים, לאן חזרו, ומה היתה
מטרתם. הם יכלו לבצע את הפשע מפני שידעו כי לא יאונה להם
שום רע, שלא תתנהל נגדם שום חקירה רצינית, ושהם משרתים
למעשה את מגמות השילטון.

שיטות־החקירה לא שונו. השיטות שהופעלו נגד
ערבים, ושגרמו לכך שכל הפיגועים בשטחים פוענחו
וכל המבצעים נתפסו, אינן מופעלות בלפי
טרוריסטים יהודיים.

לעולם לא.

ב־,ז? 99 של המיקרים, שבהם נתפסים האשמים בביצוע פשע
פוליטי, זהותם מאשרת את החשד הראשון שהתעורר. דיפלומטים
תורכיים אינם נהרגים בידי הוטנטוטים, אלא בידי ארמנים. חברי
כנופיית באדר־מיינהוף אינם פאשיסטים דרום־אפריקאיים, אלא
לאנשי־שמאל גרמניים. הרוצחים של אנשי־השמאל בארגנטינה
ש״נעלמו״ לא היו שליחי אירגון אמנסטי, אלא אנשי הצבא
הארגנטיני.
האשמים, שאליהם מצביעה האצבע, טוענים לא־פעם שזוהי
״פרובוקציה״ ,שהמעשה נעשה בידי יריביהם כדי להבאיש את
ריחם. אולם ב 99.99 של המיקרים זוהי אשמת־שווא.

גם פה׳ אך מיקרה הוא שנהרגו רק שלושה.
רימון־היד ומיספרהיריות שנורו יכלו להביא, בנקל,
להריגת עשרות צעירות וצעירים.

^ הרי הרצח ההמוני הזה לא ננקטה שום פעולה כדי למנוע
את הישנותו, בממדים גדלים והולכים. המיליציה לא פורקה,
הנשק לא הוחרם, מוקדי־הטרור לא חוסלו, הגופים שהצדיקו את
המעשה בפה מלא לא הוצאו אל מחוץ לחוק.

המסקנה: אסור להאשים אף אחד בסידרה של מעשי־רצח

פוליטיים נתעבים.

לכן אין שום סיביד בפשע פוליטי. מטבע מהותו,
זהו פשע שקוף! ,ברור.

ך דלג על עשרות פשעים אחרים, כגון יריות של ״אזרחים״
ו לעבר זורקי־אבנים וסתם עוברי־אורח בגדה המערבית,
פוגרומים כמו ״ליל״הבדולח״ באל־בירה ושריפת השוק בחברון,
ועוד ועוד. נגיע ישר אל המיקרה האחרון: נסיון הרצח ההמוני
בחברון.

הם צודקים.

( 1ציבור כלשהו את האשמה בפשע מסויים, כל עוד לא נתפסו
מבצעי־הפשע.
פשעים המבוצעים בשטחים הכבושים נגד ערבים (ובישראל
נגד שוחרי־השלום) אינם נתפסים לעולם.

ן* שע פוליטי ביכלל, ורצח פוליטי בפרט, נבדל מכל פשע
^ אחר בכך שקל לזהות את מבצעיו.
— כימעט בכל פשע אחר מנסה הפושע לטשטש את עיקבותיו.
הטרוריסט הפוליטי אינו נוהג כך. להיפר, עצם מעשהו נושא
בחובו מסר פוליטי, וזוהי כל מטרתו. הוא מ עוניין בפירסום המסר
הזה.

יש רה הגבר אחד להתנהגות זו: השילטונות
משוכנעים, כמוני, כי המעשה בוצע על־ידי
אירגון־טרור יהודי, המשרת את מגמות הממשלה.
וקרוב לוודאי: אותו אירגון־הטרור הפועל גם
בשטחים הכבושים.

אחד הפצועים של מיכללת חברון
ההתנקשות השנייה בקטיעת רגל אחת, והשלישית בפציעתו של
איש מישמר־הגבול.
חוליות־הרצח — לפחות שלוש במיספר — פעלו באותו לילה
ברחבי השטחים הכבושים, כל תנועה חשודה מעוררת תגובה
מיידית של כוחות־הביטחון. הם נעו בחופשיות, התקינו
מיטעגי־חבלה מתוחכמים ונסוגו — דבר שקשה לעשותו בלי
שיתוף־פעולה של מישהם בזרועות־השילטון.

אחרי המעשה הכריזו השילטונות כי נפתחה
החקירה הגדולה ביותר בתולדות המדינה. אחרי
יותר משלוש שנים לא הושגו שום תוצאות — בעוד
שכל הפיגועים שבוצעו בידי ערבים פוענחו.
בדיקה בשטח העלתה כי השילטונות לא טרחו אף לגבות
עדות מכמה עדי־הראייה הערביים, ולא ערכו חקירה רצינית
במקש הפשע.
מאחר ששלושת הקורבנות המייועדים. נשארו בחיים, הם
הודחו על־ידי השילטונות. נגד הקורבן העיקרי, בסאם אל־שכעה,
הופעלה מאז שיטה של טירטורים, הפועלת מדי יום, במשך 24
שעות ביממה, כשמשמרות של חיילים ושוטרים ממררים את
החיים לאיש, למישפחתו ולמבקריו.

הפרשה כולה מסריחה. והריח מוביל אל הממשלה.

ך* רשת אמיל גרינצווייג ברורה לא פחות. הכוונה היתה
לרצוח רבים, ורק במיקרה נהרג איש אחד בילבד.

אלה אינן המגמות של אירגון קנאי זה או אחר
בילבד. אלה הן המגמות של ממשלת־ישראל, כפי
יבוטאו על־ידי שריה בחצי־פה ובפה־מלא.

שוב הודעות על חקירה פנטסטית, חסרת־תקדים.
והתוצאות: אפם.

ממשלה זו חימשה את המתנחלים, ביניהם אנשים שאינם
מסתירים את כוונתם להביא לגירוש הערבים מן הגדה המערבית.
היא יצרה, למעשה, מיליציה עצמאית, חמושה ומאורגנת היטב,
המקבלת את הנחיותיה מידי קנאי מטורף, שהיה מאושפז בעבר
בבית־חולים לחולי־נפש. לממשלה זו משתייכת מיפלגה, שהיתה
זוכה בכל מקום אחר בעולם בכינוי ״ניארפאשיסטית״.
מילבד רצח אמיל גרינצווייג נעשו כל המעשים בשטח שבו

מדי פעם, כשהמצב הוא בלתי־נעים(אחרי הכל, הקורבן היה
יהודי) אוסרים מישהו ומפרסמים הודעות כזב. המאסרים
וההודעות מסיחות את הדעת מן המבצעים האמיתיים, שזהותם
הפוליטית ברורה לגמרי, לאפיקים של מילחמת אשכנזים־
מיזרחיים, הסתה בינעדתית ונוער״שוליים. אך כל ילד מבין כי אין
כל קשר בין הטרדה ספונטאנית של המפגינים על־ידי נערי־רחוב
ובין פשע פוליטי מתוכנגן ומחושב, כמו זריקת רימון־יד.

המסקנה הבלתי־נמנעת היא שהממשלה אינה
מ עוניינ ת שהחקירה תניב תוצאות — מפני שגם
היא יודעת, כמוני וכמו החוקרים, מי ביצע את
הפשעים.

ן* מצב כזה, אין עוד לדבר על ״מחדלים״ ,על ״חקירה
^ כושלת׳ ,על ״אחריות מיניסטריאלית״ של שר זה או אחר.

הממשלה אשמה — כולה.

די לשאול מה היה קורה אילו נערכו ההתנקשויות נגד שלושה
ראשי־עיריות של ירושלים, פתח־תיקוה ובית־שאן(שלא לדבר
על ראשי קריית־ארבע, אריאל ומעלה־אדומים); או אילו הושלך
רימון־יד לעבר הפגנה של גוש־אמונים, או אילו פרצה
חוליית־רצח אל תוך האוניברסיטה העברית שעל הר־צופים (או
ישיבת־ההסדר בחברון) .התשובה, המתבקשת מאליה, חושפת את
הסיבות להתנהגות ממשלת־ישראל. אריאל שרון מיטיב להסביר
אותן.
נסיון ההתנקשות בדיפלומט ישראלי אחד בלונדון, בידי
אירגון־טרור המופעל על־ידי ממשלת־סוריה, הספיק כאמתלה
לפתיחת מילחמה שבה ניספו רבבות בני־אדם, וביניהם 505
צעירים ישראליים (עד הרגע הזה) .הפעולה השיטתית של
כיתות״הרצח בגדה המערבית אינה מספיקה כדי לשנות את היחס
אל הציבורים שממנו מתגייסים הרוצחים.

המסקנה היא חד־משמעית: אין טעם להתייחס אל
אותם ציבורים ואל הרוצחים עצמם. יש להתייחם אל
הממשלה הפורשת עליהם את חסותה, המעודדת
אותם במעשיה ובמחדליה, היוצרת מצב שבו יודע
כל אחד מהם שהוא יכול לרצוח ולטבוח, מבלי שצפוי

לובלעונ ש•
*¥צם קיומן ופעולתן החופשית של כיתות־רצח בישראל
1כ משנה את מהות המדינה.

טמון בו מסר נורא לגבי העתיד, הרחוק והקרוב.

הרוצחים, המוכנים לשפוך דם ערבי ודם יהודי כאחד,
ושתומכיהם יושבים בדרגות הגבוהות ביותר בצמרת, יודעים מה
עליהם לעשות. הם מובילים לאסון היסטורי.

ממשלת־ישראל מקבלת על עצמה אחריות נוראה.

ענת סוגוסט
משחנות במילים
ובתצלומים את אשו
קדה במיבללה -
ואת קווות הנפשות
המעוובות בטוגויה.
והבטיח לה לחזור הביתה מייד אחרי הבחינה. הוא
ארז את סיפרי־הלימוד בתיק קטן, לעיון אחרון
שלפני הבחינה, נשק לילדים ויצא מן הבית.
הוא לא ידע -שלא יחזור עוד.
בבית שמעבר לרחוב בקלקילה התעורר
ג׳מאל נזאל מבכי בתו התינוקת. אשתו קמה
להאכיל אותה, והוא קם להתלבש. גם הוא עמד
לנסוע לחברון, לבחינת־הסיום, יחד עם סעד
שכנו. הוא ידע את החומר על בוריו, אבל לא יכול
היה להשתחרר מן ההתרגשות שלפני בחינה
גדולה וקובעת. בתו הגדולה, בת ה שנ תיי ם
ניתרה לו, אבל לא היה לו ראש אליה. הוא נפרד
ממישפחתו והבטיח לחזור בצהריים.
הוא לא ידע שלא יוכל לקיים את הבטחתו.

^ מקום
^ מוצל

תלמיד המינרלה הא־סלאמית מחזיק בתומיו שר קלצזיקוב
שנשאו מוטל על הארץ במקום שבו נוצח חבה
^ וםג׳ ,שעה 6בבוקר, שכם. אילהאם
אבו־זערור פקחה זוג עיניים חומות גדולות.
היא התמתחה בעצלתיים והביטה החוצה. השמש
כבר היתה גדולה וצהובה בשמיים כחולים נקיים.
״היום יהיה יום חם,״ חשבה לעצמה וקמה
להתרחץ. מצב־רוחה היה מרומם. נותרו חמישה
ימים בלבד עד לחתונה שלה, והיא חיכתה לטקס
בכיליון־עינ״ים.
אילהאם התלבשה. היא ידעה שגם היום לא
תלו לאוניברסיטה — מיכללת אל־נג׳אח,בשכם
— מכיוון שזו סגורה כבר מזה שלושה חודשים.

היא עמדה לנסוע עם אמה לירושלים, לבקר את
בן־דודה השוכב בבית החולים.
אילהאם לא ידעה כיצד יסתיים היום.
באותה שעה התעורר בקלקיליה סעד צברי.
גם הוא התעורר מוקדם, מרוב התרגשות. ליבו
דפק. אחרי ארבע שנות־לימוד בהתכתבות עמד
לנסוע לאוניברסיטה בחברון, לבחינה האחרונה.
סעד קם להתלבש. הוא היה גבר מוצק. אשתו כבר
היתה ערה. היא טיפלה בארבעת ילדיהם הקטנים.
סעד בן ה״ 40 שם לב שאינה מרגישה בטוב. הוא
הניח שזה בגלל הריונה, שנכנס לחודש השני,

11¥1 8ר 11¥1 *11^ 1ך 1למעלה: גל־האבנים שהוקם בכיכר שליד השוק בחברון,
1111/1 1 1111/1במקום שבו נרצח תלמיד־הישיבה אהרון גרוס. משמאל:
שלולית הדם במקום שבו נרצח אבו״בקר, מוקפת אבצים למחרת הירצחו.

ף* אותו בוקר קמו שלושה אנשים אחרים
**אי־שם בארץ. אין לדעת מה הרגיש כל את כשהתפלל
לעצמו, מהם אחד
תפילת־השחרית. אחרי התפילה התיישבו
שלושתם(אולי ארבעתם, ואולי יותר) ,ובדקו אי ד
הפרטים האחרונים של המיבצע שתוכנן לאותו
יום. מכונית הפיגיו הלבנה עמדה לפני ביתו של
אחד מהם מוכנה, מיכל־הדלק היה מלא. שתי
כופיות, אחת אדומה ואחת שחורה, היו מוכנות
ומקופלות.
שעת השי״ן התקרבה. ליבם של הצעירים

דפק, אך הם לקחו את הנשק ללא היסוס וצעדו
לעבר המכונית.
אילהאם ישבה במונית ליד אמה. היה חם,
והיא התחילה להזיע, אבל כל זה לא הטריד
אותה. אפילו מחסומי הצבא בדדו, שעיכבו אותם
כל כמה קילומטרים, ושלידם נדרשו להציג את
תעודותיהם, לא עיצבנו אותה באותו יום. היא
ידעה שבעוד פחות משבוע תהיה כבר אשה
נשואה.
ההזמנות לחתונה כבר נשלחו, והמישפחה
כולה התכוננה לאירוע. בת־דודתה, מרים, סיפרה
לה שהיא מתכננת ללכת לקנות שימלה במרכז
שכם באותו היום. חיוך עלה על שפתיה כשנזכרה
במסיבת־האירוסין שלה ושל באסם.
המונית הירוקה נסעה במהירות בכביש
המתפתל משכם לירושלים. חקלאים בכופיות
עיבדו בשקט פסטורלי את אדמות ההר. הגפנים
לאורך כל הדרך היו כפופים מאשכולות הענבים.
הכל נראה יפה ופורח.
סעד וג׳מאל ישבו גם הם במונית. סעד דיפדף
בעצבנות בספר שבידו.
המונית עצרה. מחסום. כל הנוסעים התבקשו
לצאת החוצה. ג׳מאל הזיע. הוא העיף מבט חטוף
בשעון .״מתחיל להיות מאוחר,״ חשב וניסה
להחזיק את עצמו שלא להתעצבן.
בדיקת תעודות שיגרתית, מבטים קשוחים
של החיילים אל תא־המיטען, חיפוש קל בתוך
האוטו וקדימה, אל המחסום הבא. השניים יצאו
מוקדם. הם ידעו שהדרך מלאת עיכובים, והם לא
רצו לאחר.
חברון נראתה באופק. הם נסעו ברחוב הראשי
אל מרכז העיר. מימין, על הגיבעה, ראו את
המיבנה החדש של המיכללה. הם ירדו מן המונית
כדי לנסוע למיכללה. זוג מתנחלים בכיפות
סרוגות חלפו על פניהם. לכל אחד מהם היה תלוי
על הכתף, ספק ברישול, ספק בהיכון, תת־מיקלע
עוזי.
סעד השפיל את עיניו. ממול, במקום שבו
היתה עד לא מזמן התחנה המרכזית של חברון,
היו עכשיו גדרות־תיל. מבעד לפתחים ביצבצו
אוהלים צבאיים גדולים. רגל כחול־לבן התנפנף
ברוח חמה של בוקר. אבל סעד לא רצה להטריד
את מחשבתו באותו היום בדברים אלה, והוא מיהר
לנסוע למיכללה.
המיכללה המתה אנשים. זה היה יום של
בחינות, ובבוקר הסתובבו בחצר ובכניסה לבניין
תלמידות ותלמידים רבים מכל הגילים. לכולם

נחם של דם;

1כמה שעות אחרי הרצח נותר על
1ריצפת־הבטון שמאחורי המיכללה רק
כתם דם כהה של אבו״בקר. המקום היה ריק מאדם, פרם

העצים, והתחיל להירגע. הוא פתח את הספר
וקרא בו.

אילהאם

בת ה־ 20 נהרגה בכיכר
בשכם ביום שבו אירע
הרצח בחברון. אילהאם עמדה להתחתן.

היו ספרים ביד, הם עמדו קבוצות־קבוצות,
מעבירים אחד לשני מידע של הרגע האחרון.
לאט־לאט נכנסו כולם אל הכיתות. שקט
השתרר בבניין־האבנים היפה של המיכללה, בעל
ארבע הקומות. הדלתות היו סגורות, והאנשים
ישבו בפנים וניסו להתרכז בדפי־הבחינות
שבידיהם.
סעד היה בין הראשונים שגמר את הבחינה.
הוא מסר את הטפסים, לקח את ספריו ויצא החוצה
אל החצר. היתה שעת־צהריים. השמש עמדה
במרכז השמיים והיה חם, חם מאוד. הוא חיפש
מקום מוצל, רצה לשבת בשקט ולהשוות את
תשובותיו עם הספר שבידו. מתחת לבניין
המיכללה יש חורשת עצי־אורן, וסעד ירד אל
החורשה. שם התיישב, כשהוא נשען על אחד

ך * שעה וזיתה .12.25 הפיג׳ו 504 הלבנה
1 1עצרה מול השער האחורי של המיכללה
האיסלאמית. המכונית היתה מאותו הדגם כמו
המכונית שבה נמלטו, כביכול, דוקריו של אהרון
גרוס 20 ,ימים לפני כן. לוחיות־הזיהוי של
המכונית היו צהובות — לוחיות־זיהוי ישראליות.
שני בחורים יצאו מן הרכב, כשקלציניקוביס
טעונים ודרוכים בידיהם. שניהם כיסו את
ראשיהם ופניהם בכופיות. האחת אדומה והשניה
שחורה. שלישי נשאר במכונית, שהמנוע שלה
המשיך לפעול, כדי שההימלטות תהיה מהירה.
יתכן שרביעי עמד לידה כדי לחפות על
המתנקשים.
הכל דפק לפי התוכנית. השניים ירדו
מהמכונית והתחילו להתקדם לכיוון בניין
המיכללה, כשהם סורקים במבטיהם את השטח
כרי לאתר קורבנות אפשריים. הם ראו תלמיד
יושב בין העצים. זה היה סעד. הם רצו אליו, ולפני
שהבין מה קורה המטירו בו צרור ארוך ממרחק

לחיילים שהסתובבו בשטח. ברקע למעלה: חייל עם נשק מסתובב
על השביל מעל לשלולית הדם. למחרת היום היתה השלולית מוקפת
באבנים לזכר הקורבן, בדומה לגל האבנים לזכרו של גרוס.

של מטר. כמה כדורים פגעו בו, האחרים נתקעו
בעצים ובקרקע.
השניים לא התעכבו כדי לבדוק את תוצאות
הירי. הם התקדמו הלאה. בקירבת מקום, על
מישטח־בטון, ישב סמיח פתחי אבדבקר, וחיכה
לאחותו, שתיגמור את הבחינה שלה. גם הוא
נקצר בצרור ארוך של קלציניקוב.
באותה שעה היתה מועצת־התלמידים של
המיכללה מכונסת בחדר הפנימי של
אולם־הכניסה. במועצה תישעה חברים. שניים
מהם כלואים כעת בבית־הסוהר. בחדר ישבו
באותו רגע שיבעה צעירים וצעירות ודנו בענייני
המיכללה.
החדרים שמעליהם היו מלאים. הבניין היה
שקט, הכל ישבו וכתבו את הבחינות שלהם.
שיבעת התלמידים ישבו בחדר קטן סביב
שולחן־עץ צר. על הקיר היה תלוי ציור בכחול
של ילדה בוכה.
איש מהם לא שמע את היריות שקטלו את
חבריהם בחצר. הרעש באולם־הכניסה הסמוך היה
רב מדי. הם המשיכו בדיונים.
מחוץ לחדרון הקטן התחילו להתאסף
התלמידים שסיימו את בחינותיהם. הם עמדו
בקבוצות וביחידים, ובדקו את תשובותיהם. גם
הם לא שמעו את היריות בחוץ.

לפתע נשמעה התפוצצות אדירה. שיברי
זגוגיות התנפצו לכל עבר. צרורות של יריות
קרעו את הדממה האקדמית.
אחרי שהרגו הרוצחים בדם קר את שני
הקורבנות הראשונים, התקדמו במעלה
שביל־הבטון, בין האורנים, לכיוון בניין
המיכללה.
הם הלכו מהר. הדלת לאולם־הכניסה היתה
פתוחה. אחד הרוצחים שיחרר את ניצרת״הרימון
והטיל אותו בקשת פנימה, לתוך האולם, בעוד
חברו מחפה עליו ויורה צרורות מהקלציניקוב
לתוך החלונות של כל הקומות.
מייד התחילו לסגת לכיוון המכונית שחיכתה
מחוץ לשער האחורי. הם רצו כשהם ממשיכים
לירות ללא הרף לכיוון חלונות המיכללה, לעבר
כל הקומות,
בתוך דקות ספורות היו שוב במכוניתם
ונמלטו בזריזות מהמקום, כשבדרך הם מסירים
את הכופיות שכיסו את ראשיהם.

*הבת שלי
מתה ד

ך * ברי מועצת־התלמידים לא ידעו שחייהם
1 1ניצלו בנס. הרימון נפל והתפוצץ שני מטרים

(המשך מעמוד 19
מהמקום שבו ישבו, אבל קיר דק, בגובה מטר
אחד, חצץ בינם ובין המוות. החלק התחתון של
הקיר, שחלקו העליון כולו זגוגית, עצר את רסיסי
הרימון.
הם שכבו מייד על הריצפה, וכר נשארו במשך
רבע שעה, דוממים ומפוחדים, שוכבים בין
שברי־הזכוכית. אחרי כן קמו ונמלטו מהמקום.
בחדרון הקטן נותרה נעל אחת של גבר, תיק
פתוח ומפוזר של אשה, סיפרי־לימוד מיותמים.
ארונות־הברזל היו פתוחים, ארגזי־קרטון רבים
היו זרוקים על הריצפה ותוכנם מפוזר, והרבה־הרבה
שיברי זגוגיות.
ג׳מאל נזאל, שיצא מן הבחינה ועמד אותה
שעה באולם־הכניסה, נהרג מרסיס הרימון. אחרים
נפצעו מן היריות ומן הרסיסים.
זוהיר ענתי, מורה לערבית, השגיח ־על
תלמידיו שנבחנו באחת הכיתות בקומה
השלישית. היריות ופיצוץ הרימון החרידו את
השקט של הבחינה. כולם היו בטוחים כי הרוצחים
השתלטו על הבניין, וכי הם עולים תוך כדי יריות
במדרגות.
פאניקה ובהלה אחזה במורה ובתלמידיו. הם
לא היססו פעמיים, עזבו את טופסי הבחינה, את
התיקים, הספרים והמחברות וזינקו החוצה
מחלונות הקומה השלישית.
ענתי מאושפז בבית־החולים זוהיר בבית־ג׳אלה. שתי רגליו שבורות ונתונות בגבס.
הוא אינו מסוגל לזוז.
הדשה ממוגטה־קרלו
^ * 1וחצי בצהריים שמעו בני מישפחת
^ צ ב רי בקלקיליה, כמו בכל יום, את החדשות
המשודרות בערבית מתחנת־הרדיו של מונטוז־קרלו״זוהי
התחנה בעלת קהל־השומעים הגדול

ביותר בעולם הערבי כולו. נאמר כי אירע משהו
זוועתי במיכללה האיסלאמית בחברון.
אחיו של סעד היה מודאג. הוא התקשר
לקרוביו בירושלים, כדי לנסות ולברר פרטים
נוספים. שום דבר לא היה ודאי. ב־ 4וחצי
אחרי״הצהריים הגיעו לביתם שכנים מן העיירה
והודיעו להם, כי אירע הנורא מכל — סעד לא
יחזור עוד הביתה.
מאוחר יותר הודיע להם ראש־המועצה, כי
גופתו של סעד נמצאת במכון הפאתולוגי
באבו־כביר. בן־דודו של סעד נסע לשם לקחת את
הגופה.
גם מישפחתו של ג׳מאל נזאל, שכנו של סעד,
שמעה על האירוע ברדיו מונטה־קרלו. זמן קצר
אחרי כן התקשר איתם מכר, עיתונאי מאל־שעב,
והודיע להם כי ג׳מאל נרצח בחברון.
אילהאם ואמה גמרו באותה השעה את ביקורן
בבית־החולים הדסה בירושלים, ויצאו בדרכן
לשכם. היא ציפתה להגיע כבר הביתה. היה לה
חם. היא גם היתה מאוד סקרנית לראות איזו
שימלה קנתה בת־דודתה לחתונה.
השעה היתה שעת־צהריים, והמונית יצאה
בדרכה צפונה, לכיוון שכם. הנהג הוריד את
הנוסעים בכיכר המרכזית, כיכר חוסיין.
אילהאם ואמה שמו לב להתקהלות בכיכר.
מייד עם היוודע דבר הרצח בחברון, התאספו
באופן ספונטאני כמה צעירים בכיכר המרכזית
ויירו אבנים לעבר מכונית ישראלית שחנתה
במקום.
אילהאם ואמה התחילו לצעוד לכיוון ביתן,
הנמצא בסימטה קטנה לא הרחק משם. מולן, מן
העבר השני של הרחוב, הלכה מרים, עמוסת
חבילות. היא גמרה את קניותיה לחתונת אחיה
ובת־דודתה, והתחילה גם היא פוסעת לכיוון
ביתה.
מרים זיהתה את אילהאם מעבר לרחוב, קראה
בשמה ורצה לקראתה כשימחה.

1ח *11ד ך \ 1ח תצלום מן הקומה העליונה של מיבנה המיכללה. החיצים מתארים
^ 11 ^ 111 ^ 1 1את המסלול שבו הלכו הרוצחים . 1 .הרוצחים הגיעו למקום
במכונית פז ו 504 לבנה. הם באו מכביש צדדי והעמידו את המכונית ליד השער האחורי של
המיכללה. שני הרוצחים יצאו מו המכונית כשראשיהם מכוסים בכופיות. הם ראו את סעד .
מטח היריות היה קצר. אמה של אילהאם
הפנתה את ראשה וראתה פתאום בתה מוטלת
לידה על המידרכה, שותתת דם. מטרים ספורים
ממנה שכבה על הכביש פצועה מרים, בת־דודתה,
כשהחבילות הרבות מפוזרות סביבה.
מרים הספיקה לראות את היורה. זוג מתנחלים
שנסעו במכונית בעלת מיספר ישראלי נקלעו
לתוך ההתקהלות. הם ספגו מטח אבנים. הגבר
יצא מייד מן המכונית והתחיל לירות בנישקו
ללא אבחנה לעבר הקהל.
אילהאם היתה ללא רוח־חיים. אמה רצה לכיוון

באותו היום אחר־הצהריים היתה המיכללה של
חברון ריקה מאדם. דלתות הברזל הירוקות של
הבניין היו נעולות. מבעד לחלונות המנופצים
נראה ההרס שזרע הרימון בתוך אולם־הכניסה.
כיסאות היו מוטלים על הריצפה במישרדי
האוניברסיטה. קול לא נשמע, ורק הרוח נשבה
חרישית בצמרות העצים, שקליעי קלציניקוב
היו נעוצים בהם.
קומנדקר צבאי עמד ליד שער־הכניסה
המסוגנן. כמה חיילים הסתובבו בחצר בנעליים
כבדות. על שביל־הבטון העידו טיפות־הדם עדות

{ 14ך 1ןךךי 1ןךןק \ 1ך 1ן ך 1מראה מקום האירוע מן המקום שבו עמדה
11111\ 1 1 1 1 /1 1 1 /מכוניתם של הרוצחים. ליד השער האחורי. 1 .

הפתח שדרכו נכנסו .2 .המקום שבו נרצח הקורבן הראשון . 3 .מישטח הבטון שעליו נרצח
הקורבן השני .4 .הדרן שבה הלכו הרוצחים אל בניין המיכללה, שם זרקו את הרימון וירו.

טיטח דם

שביל הבטון המוביל מחורשת העצים אל פתח הבניין. למעלה משמאל
נראה בניין המיכללה מאחורי העצים. כמה שעות אחרי הרצח וגם ביום
שלמחרת עדיין נראו על השביל סימני דם במסלול שבו נשאו את גופותיהם של הנרצחים.

1 ו יוווו

הבית, כשהיא צועקת לכל עבר :״הרגו את הבת
שלי! הבת שלי מתחי.
קרובי־מישפחה, ששמעו את הצעקות, רצו אל
הכיכר ולקחו את שתי הבנות אל בית־החולים
בשכם. הם גם הזעיקו את שכנם, דוקטור ג׳יהאד
עאונאללה, לבית־החולים. הוא ניתח את אילהאם
המתה והוציא מגופה שני כדורי־רובה.
זמן קצר אחרי־כן נעצר הרופא, ושוחרר רק
כעבור יומיים. המושל הצבאי אסר על ערבים
לנתח גופות של מי שנהרגו בידי יהודים. גופתה
של אילהאם נלקחתה על־ידי חוקרי המישטרה
למכון הפאתולוגי באבו־כביר.
על מרכז שכם הוטל מייד עוצר.
גם על העיר חברון הוטל עוצר.

אילמת למה שקרה שם רק שעות מעטות קודם
לכו•
זבובים עטו על דמו השפוך של סעד, שקרש
על האדמה החמה. איש מבין התושבים לא העז
להסתובב באותו יום במקום. כולם הסתגרו
בבתיהם והגיפו את תריסי־הברזל.
רשיידקבודה בעברית
^ ית־החולים הנסיכה עאליה במרכז
לחב רון היה מלא פצועים. חלקם כאלה נפצעו
ישירות מן היריות ומרסיסי־הרימון, חלקם נפצעו
כאשר קפצו בפחד מן החלונות של הקומות

צברי יושב מתחת לאחד העצים 2ניגשו אליו וקטלו אותו מטווח יריות קצר. תרמילי
כדורים רבים נמצאו ליד שלולית הדם, במקום שבו נרצח סעד. אחר־כך ניגשו אל מישטח
הבטון 3שם ישב סמיח אבו־בקר וחיכה לאחותו שתצא מן הבחינה, גם הוא נרצח בצרור
יריות מקרוב ומת במקום. משם רצו הרוצחים לכיווו בנייו המיכללה עצמו 4הם עלו בשביל
הפיגיו של הרוצחים היתה לוחית־זיהוי צהובה,
העליונות של הבניין, שבורי רגליים וידיים,
ישראלית.
כוחות גדולים של צבא שמרו על פתח
בית־החולים ולא איפשרו לאיש מן העיתונאים
מוחמר ראשד ג׳עברי נכנס פנימה ובדק את
להיכנס פנימה .״זהו איזור צבאי סגור!״ הכריזו.
מידת הנזק בתוך המישרדים ובאולם־הכניסה.
שיירות אוטובוסים של חיילים הוזרמו לעיר.
רוב החלונות בחזית הבניין היו מנופצים. זגוגיות
*־״ מחסומים וקונצרטינות של גידרות־תיל הוצבו
שבורות היו פזורות על פני כל הקומה הראשונה.
על הכבישים הראשיים. איש לא הסתובב
ספרים, ניירות ותיקים של תלמידות ותלמידים
ברחובות. אפילו לא המתנחלים, שבדרן־־כלל,
נשארו מיותמים בכיתות הריקות. גם בקומה
במיקרים של עוצר, נוהגים להפגין את עליונותם
העליונה היו זכוכיות מנופצות מכדורים, שפגעו
ואת עובדת היותם חסיני־עוצר. הכל היה שקט
גם בקירות והשאירו חורים עמוקים.
ומתוח.
בצד הבניין עמדה קבוצת נערות צעירות, רובן
גופותיהם של ג׳מאל וסעד הובאו באותו
בתילבושת מסורתית, מיטפחות קשורות
הלילה לקלקיליה. שילטונות הצבא לא רצו
לראשיהן, עיניהן מושפלות מטה. הן עמדו עם
שהלוויית השניים תהפוך להפגנה המונית,
חבילותיהם, חיכו לאוטובוס שיוציא אותן מתוך
והכריחו את המישפחות לקבור את יקיריהן עוד
חברון שתחת העוצר, כדי שיוכלו לנסוע בחזרה
באותו הלילה. הם אישרו השתתפות של חמישה
לבתיהן בערים האחרות בגדה. הן כמעט שלא
אנשים בלבד בכל לוויה.
דיברו ביניהן. נראה שהיו עדיין בהלם
ברישיון־הקבורה שצורף לגופות נכתבה סיבת
ממעשה־הזוועה שהתרחש באוניברסיטה יום
קודם.
המוות :״בלתי טיבעית״ .הטופס היה כתוב עברית
בלבד, ובני המישפחה היו זקוקים למתורגמן כדי
העוצר היה הפעם ״עוצר עדיך, כהגדרת
— להבין את הכתוב.
התושבים הערביים. בפעם הקודמת, אחרי הירצחו
למחרת היום, היום הרביעי, עדיין היה עוצר
של תלמיד־הישיבה אהרון גרוס, היה העוצר חמור
בחברון. אך למרות זאת, המתה המיכללה אנשים.
בהרבה, וימים רבים עברו עד שהוסר לשעות
הסטודנטים, אותם שלא נפצעו, התחמקו מן, מעטות כדי שהתושבים יוכלו אף להצטייד
העוצר דרך סימטות צרות וצדדיות, והגיעו אל
במיצרכי־מזון. במיקרה זה, מכיוון שיהודים הרגו
המיכללה. הם עמדו בפתח הבניין והחליפו חוויות
ערבים(בזאת אין לתושבי חברון כל ספק) ,הוסר
ועובדות. אחד מעדי־הראייה סיפר, כי למכונית
העוצר לכמה שעות כבר למחרת היום.

בין העצים וניגשו אל דלת הבניין שהיתה פתוחה. אחד מהם זרק רימון פנימה לתוך אולם
הכניסה, כשהשני מחפה עליו ביריות דרך חלונות הבניין. אחרי כן התחילו לסגת, תוך כדי
יריות אל חלונות הכיתות בכל ארבע הקומות של המיכללה, דרך העצים ( )5אל המכונית
שחיכתה בכל אותו זמן על הכביש כשהמנוע פועל והנהג מוכן לזינוק מהיר מהמקום.
תושבי חברון, המורגלים בימים רבים של
עוצר, מחזיקים בבתיהם מחסנים של
מיצרכי־מזון.
הם גם התרגלו לשבת בתוך בתיהם, ומעבירים
את הזמן במישחקי־קלפים, הגברים בפיג׳מות
מפוספסות, הנשים בגלביות ובמיטפחות־ראש.
בין מישחק למישחק הם מחליפים ריעות .״את
בחור־הישיבה הרגו היהודים כדי לגרש אותנו,״
אומר אחד. השני מאשר :״שמעו את הרוצחים
שהם מדברים ביניהם בעברית. איזה ערבי יעשה
דבר כזה?״ שלישי מזכיר שהרצח בוצע במקום

קרובי־מישפחה ולמחרת, כאשר הוסר העוצר
לכמה שעות, הזדרז וחזר לביתו בחברון.
בשעה 2בצהריים עברה מכונית עם רמקול
ברחובות העיר והודיעה לתושבים על ביטול
העוצר למשך שלוש שעות. והם, כמי שמורגלים
בהפסקות כגון אלה, קפצו מייד מבתיהם, סלים
בידיהם ורצו אל השוק. לשכונות הרחוקות יותר
הגיע הרמקול באיחור של 45 דקות — אך
התושבים כבר ידעו את הבשורה מפי השמועה,
המתפשטת בחברון בדרכים מיסתוריות
ובמהירות הבזק.

| ^ 1דןך 1ךדן 1 1ך ן מנהל מיכללת חברון, מוחמד ראשד ג׳עברי, עומד בקצה אולם
1117 11^ 11 111 1הכניסה. החץ בתמונה מראה על המקום שבו התפוצץ הרימון.
מאחורי ג עברי החלונות השבזרים של החדרון הקטן, ושיברי זגוגיות רבים על הריצפה.

| 4ח ל 1ן ל ך 1מבט מדלת הכניסה של הבניין, המקום שבו עמדו המרצחים.
| 1#1 111 #1 7 1 1 /1החץ מסמן את כיוון זריקת הרימון. הרימון התפוצץ מאחורי
הכיסאות. מאחורי מקום־הפיצוץ: החדרון שבו ישבו באותה שעה חברי מועצת־התלמידים.

שעליו משקיף זקיף של צה״ל מראש גג סמוך.
אשה צעירה, סטודנטית באוניברסיטת
בית־לחם, היתה בדרכה הביתה לחברון כאשר
הוטל העוצר ביום השלישי. בדרך, מרחוק, ראתה
את תכונת החיילים, את פריסת גידרות התייל
והצבת המחסומים, והבינה שסגירת העיר קרבה.
אך היא היתה חייבת להגיע לביתה. אשה הגונה
מבית טוב אינה נשארת ללון בבתים זרים, זה לא
מקובל ולא מכובד. לכן היתה צריכה לעשות את
דרכה בכל מיני דרכים עקלקלות, דרך סימטות
צדדיות, כדי להגיע הביתה. אחיה, לעומת זאת,
שהה באותו הזמן בירושלים ולא היתה לו כל
אפשרות לחזור הביתה. הוא נשאר ללוז אצל

סימטות השוק התמלאו בתוך זמן קצר
בהמון־אדם. כולם מיהרו לערוך את קניותיהם.
בתוך דקות הגיעו משאיות עמוסות פירות
וירקות אל השוק. סוחרים זריזים מילאו את
הדוכנים ליד הכיכר המרכזית — דוכנים,
שסימני הפוגרום שנעשה שם לפני שלושה
שבועות עדיין ניכרים בהם.
התושבים קנו מכל הבא ליד, כשהסוחרים
מכריזים בקול על סחורתם.
בכל פינה של העיר ישבו חיילים. ערב רב.
מאות חיילים, בכומתות אדומות וירוקות,
בנעליים חומות ושחורות. שרועים בתנוחות
שונות של שיעמום, מנסים לתפוס כל מילימטר

היום ש ס מתה אילהאם
(המשך בעמוד )11
של צל, אפילו בצירי הקומנדקרים.
הם לא הבינו בדיוק על מי הם שומרים ומפני
מי. הם הובהלו למקום ביום השלישי, מייד אחרי
הרצח. לא ידעו לכמה זמן. חיילים שאינם
מורגלים בשמירה על אוכלוסיה אזרחית,
חיילי־מילואים שעזבו את עולמם מאחור ולבשו
את המדים. חייל אחד התעניין לדעת מה חושבים
בתל״אביב על כל העניין, כאילו הוא נמצא
בחוץ־לארץ.
ב־ 4וחצי התחיל השוק להתרוקן. אנשים
עמוסי־מזון צעדו בזריזות לבתיהם. שיחות
אחרונות, ניפנופים לשלום, עד ההפסקה הבאה.
הסוחרים מיהרו לרוקן את הדוכנים. מחירי
הסחורות ירדו פלאים. מי יודע אם הסחורה תחזיק
מעמד, ולא תירקב עד ההפסקה הבאה בעוצר?
ארגזים ריקים הועמסו על המשאיות. מכוניות
עמוסות הזדרזו להסתלק מהשוק. נשים עם
ילדים ערכו ביקורים אחרונים אצל
קרובי־מישפחה, לפני שתיסגר העיר שוב.
הכל נעשה כמו תוכנן מראש. החיילים נותרו
חסרי־מעשה — ב־ 5בדיוק היו רחובותיה של
חברון ריקים מאדם. רק חתולים נראו משוטטים
בין דוכני־השוק הריקים, מחטטים בערימות־הזבל.

המושל

לביקור

** וצר הוטל ביום השישי גם על קלקיליה,
׳ ג עיירה שקטה שאינה מורגלת בעוצר. רמקול
על^גבי מכונית הכריז עליו בדיוק לפני שעת
תפילת־הצהריים. דתיים חרוצים, שהגיעו
למיסגדים מוקדם, נצטוו לצאת החוצה ולחזור
לבתיהם.
מישפחת נזאל האבלה קיבלה ביקורי
תנחומים. הגברים ישבו בתוך החצר הפנימית של
הבית על מיזרונים, תחת עץ־התאנה שפירותיו
הבשילו. אנשים ניהלו ביניהם שיחות שקטות,
כמעט בלחש. פיתאום, ללא כל התראה, הקיפו
כמה חיילים מזויינים את בית־המישפחה. המושל
הצבאי של האיזור בא להביע את תנחומיו
למישפחה. הוא, שלא טרח להודיע למישפחה על
הירצחו של בנם, צעד באותו יום אל תוך החצר
המרוצפת והמוצלת. הוא לבש מדים, הנשק היה
תלוי ברישול על כתפו, וכולו אומר שילטון
ושררה. הביקור היה קצר.
אחיו וקרובי־מישפחתו האבלים של ג׳מאל
נזאל ישבו על המיזרונים בדומיה. המושל עזב,

הכנופיות בפשרה:
ושימת הפיגועים
ההתנקשות בראשי״הערים של שכם,
ראמללה ואל-בירה לא היתה פעולת״הטרור
הראשונה של הכנופיות המחתרתיות בגדה
המערבית. התנקשות זו באה אחרי שורה
ארוכה של פעולות־טרור, שכוונו נגד ערבים.

הריכוז העיקרי של פעולות אלה היה באיזור
חברון.
• חלחול: באמצע חודש מרס 1979 ערכו
מתנחלים פוגרום בחלחול והרגו שם צעיר
וצעירה. תושבי קריית־ארבע שנחשדו כי עשו
את המעשה, סירבו למסור את נישקם לבדיקה.
• גבעת הג׳עברה: ב־ 24.4.79 גדעו
חברי הכנופיות מאות גפנים שהיו נטועים על
הגיבעה ליד חברון.• הקסבה: אנשי הכנופיות פרצו לבתים
בחברון, התעללו בתושבים הערבים והשחיתו
רכוש.

• חלחול: באמצע יוני 1979 גרמו
המתנחלים נזק ל־ 27 מכוניות של ערבים בעיירה
הסמוכה לחברון.
• שכם, ראמללה, אל־בירה: ב־2.6.80
התנקשו חברי הכנופייה המחתרתית בראשי
הערים.
אחרי ההתנקשות זאת, חלה הפוגה קצרה
בפעילות הכנופיות. המישטרה ושירותי־הביטחון
חקרו את הפרשה, והכנופיות ״הורידו פרופיל״.
אך אחרי שהסתבר, כי למרות שזהות המתנקשים
ידועה לחוקרים אין נעשה נגדם דבר, התחדשה
הפעילות בהדרגה. אחרי הבחירות ב־ 1981 מונה
שר־ביטחון חדש, אריאל שרון. בסוף 1981
ובהתחלת 1982 הוא התחיל בביצוע שינויים
אירגוניים בשילטון הכיבוש הישראלי בגרה
המערבית. לכנופיות המחתרתיות היתה הרגשה
כי הן יכולות לפעול כאוות־נפשן, והתוצאות לא
איחרו לבוא.

* 111ה 111ר 1י | תמונה מתוך חגיגת האירוסין של באסם ואילהאם עם בני ו
ו ן | 111 1 1מישפחה. השניים נראים בתמונה מאושרים ומחובקים חיבוק של
אהבה, על רקע של בלונים ופרחים. איש לא ציפה שזה יסתיים בטרגדיה נוראה כל־כך.

ךחח | בן־דודה של אילהאם. באסם
| 1 11111 אבו-זערור, המום ממותה של
ארוסתו. החתונה עמדה להיערך ביום א׳
השבוע. תחת חתונה רבת־משתתפים.
נערכה לאילהאם הלוויה כמעט״חשאית.
אך העוצר בקלקיליה נמשך גם למחרת.
גם בקסבה של שכם נמשך העוצר.
מישפחתה ההמומה של אילהאם היתד, מרוכזת
בבית הקטן שבמרכז העיר. היא חיכתה לגופה
שתחזור מהמכון הפאתולוגי.
ביום השישי, בשעה 11 וחצי בלילה, הגיעה
גופתה של אילהאם לשכם. למישפחה לא הותר
על־ידי השילטונות לראות את הגופה כולה, אלא
רק את פניה הצעירות. שילטונות־הצבא גם סירבו
לאפשר למישפחה לערוד הלווייה ראוייה. הם
הכריחו אותה לקבור את בתם באישון־לילה,
הגבילו את מיספר המשתתפים והקפידו להרחיק
זרים, כמו היה להם במה להתבייש.
אילהאם נקברה ביום השישי בלילה, בחושך.
שלושה ימים לפני מועד חתונתה.

11ך \ 1אביה של אילהאם(למעלה) ואמה
\( 1\ ^ 1למטה מימין) .האם המומה מאז
מות בתה, אילהאם, ואינה מסוגלת לדבר.
בתמונה למעלה: שער־הכניסה הראשי
למיכללת חברון. השער מסוגנן ומעוטר.
• ירושלים: מתנחלים מקריית־ארבע
פרצו לשער הר־הבית, חיכו שוטרים ודקרו את
אחד המתפללים בסכין.
• חברון: ב־ 10.3.82 השליכו אנשי
הכנופיות רימון ליד בית בחברון והטרידו אלמנה
תושבת העיר.
• אל־בירה: ב־ 21.3.82 נופצו זגוגיות של
20 מכוניות בעיירה על־ידי הטרוריסטים.
• טול־כרם: ב־ 17.3.82 פתחו אנשי
הכנופיות באש על ביתו של ערבי. .

ישראל

153421״ל.

ג־ססי תעודת ז הוי

— • סינבל: ב״ 19.3.82 הטירוריסטים הציתו
גנרטור בכפר.
• שילה: ב־ 20.3.82 ירו מתנחלים בקבוצת
מפגינים שחסמו את הכביש להתנחלות. נער אחד
נהרג, שניים נפצעו.
• רמאללה: ב־ 21.3.82 הציתו הטירוריס־טים
שני אוטובוסים ערביים בכפר.
• בי תין: ב״ 21.3.82 הציתו אנשי הכנופיות
שתי מכוניות פרטיות בכפר.
• ם נו״׳יל: ב־ 23.3.82 תפסו מתנחלים נער
מן הכפר והיכו אותו בשעה שהוא היה עצור
•יייעל־ידם.
• בני נעים: ב־ 24.3.82 ירו מתנחלים
מקרית־ארבע.במפגינים בכפר והרגו אחד מהם.
• ראמללה: ב־ 26.3.82 ניפצו מתנחלים
שמשות של עשרות בתים בעיר.
• חלחול: ב־ 27.3.82 ירו מתנחלים מתוך
מכונית במפגינים בעיירה ליד חברון והרגו נער
בן . 17
• לייבה: ב־ 27.3.82 פרצו מתנחלים לבית
בכפר שליד ראמללה השחיתו רכוש וירו לכל

עבר•
• ירושלים: ב־ 22.4.82 הניחו אנשי
המחתרת מטען־דמה בלוויית מיכתב־אזהרה ליד
״ -ביתו של ידר המועצה המוסלמית.
• שכם: ב־ 24.4.82 חתכו אנשי הכנופיות
צמיגים של 100 מכוניות בעיר.
• עין־אל־ערוב: ב־ 2.5.82 ירה מתנחל
בנערה בת 14 בכפר.

רשיון קבורה

מערד הבריאות

• דהיישה: ב־ 17.3.82 הציתו הטירוריס־טים
תחנת״דלק במחנה הפליטים שליד חברון.
• חברון: ב־ 19.3.82 מתנחלים פצעו
ביריות כמה תושבים ערבים שהשתתפו בהפגנה
בעיר העתיקה.

מגתוגה

תאריך לידה

מיז

••ייד ה6סירה
הדת

רבת המות

מקים הקבורה

ו1נ*-י

שם הרופא המודיע

;וקר מקרי מית

ל. גזייסני*׳5׳

| ל 1ת ך 1ך ך 1סעד צברי היה הקורבן הראשון של הרוצחים.
^ 1^ 1הוא היה בן ,40 תושב קלקיליה. צברי נסע באותו

יום לבחינות״הסיום שלו. אלמנתו בהריון, ולה עוד ארבעה ילדים קטנים.

*קיד!
חתידיז^ ל

1ל 1ק ך 1 1ץ *1 \ 1זוהי התעודה שקיבלה מישפחתו של
/ 1\ 11 |_ 1 11| /ג מאל נזאל מן המכון הפאתולוגי
באבו״כניר. בסעיף סיבת המוות נכתב :״בלתי טבעית״.

• חם־ון: ב־ 19.10.82 הניחו מתנחלים
רימונים בבית־ספר בעיר.
• שכם: ב־ 26.10.82 הרגו מתנחלים נער בן
16 בשכם, ופצעו נער אחר.
• שכם: ב־ 1.12.82 ירה מתנחל לעבר בתים
וחנויות בעיר.
• עין־אל־ערוב: ב־ 22.12.82 מאיימים
מתנחלים מקריית־ארבע על מוכתר הכפר בביתו.
• חברון: ב־ 5.1.83 הרסו אנשי הכנופיות
קו חשמל של העיריה הערבית.
• חברון: ב־ 9.1.83 הרסו מתנחלים מקרית
ארבע בית של ערבי.
• ירושלים: ב־ 10.2.83 הרגו הטרוריסטים
את אמיל גרינצווייג בהפגנת שלום עכשיו.
• חברון: ב־ ,26.2.83 ערב פורים, השתוללו
אנשי הכנופיות, ירו לכל עבר ופצעו ילדה בת
ארבע.
• חברון: ב־ ,27.2.83 בפורים, פוצצו
הטירוריסטים מטען חבלה ליד המיסגר בעיר.
• קלנדיה: ב־ 9.3.83 פרצו מתנחלים

• ירושלים 13.3.83 :חשפה המישטרה
תוכנית של הכנופיות להתנקש בשר־הפנים,
הד״ר יוסף בורג.
• בית גיאללה: ב־ 3.5.83 חיבלו אנשי
הכנופיות ב־ 40 מכוניות של תושבים ערביים.
• חלחול: ב־ 5.5.83 פגעו הטרוריסטים
ב־ 40 מכוניות של ערבים בעיירה שליד חברון.
• ראמללה: ב־ 6.5.83 הציתו אנשי הכנופיות
80 מכוניות של ערבים תושבי העיר.
• אל־בירה: ב־ 9.5.83 ניפצו הטרוריסטים
שמשות של שמונה מכוניות בעיר.
• חברון: ב־ 12.5.83 חתכו אנשי הכנופיות
צמיגים של 10 מכוניות.
• עין־אל־ערוב: ב־ 30.6.83 הציתו
הטרוריסטים אוטובוס ערבי במחנה־הפליטים.
• חברון: ב־ 30.6.83 גדעו אנשי הכנופיות
חמישה עמודי־חשמל של העיריה הערבית.
• חברון: ב־ 7.7.83 הציתו מתנחלים
דוכנים בשוק של חברון וירו לעבר הבתים
בקסבה.

1ך מייד אחרי הרצח הוטל עוצר מוחלט על העיר חברון כולה. איש לא הסתובב
ברחובות, החנויות היו סגורות. מפעם לפעם נראתה מכונית של מתנחלים חסיני*
עוצר חולפת במהירות בתוך העיר, שנראתה כעיר־רפאים. בכל פינת רחוב עמדו
קבוצות״קבוצות של חיילים, ששמרו על העוצר. התושבים הערביים היו מסוגרים בבתיהם.

נווו נואש:

[עידה שיוח׳י נפצע בראשו כשכדור חלף מעליו ושיפשף את
!קודקודו. הוא נפגע גם מכדור באגן־הירכיים. הוא מאושפז
בבית־החולים בית״ג אלה, ומחובר לאינפוזיה. באותו יום התקיימו בחינות במיבללה.

ד ר 1ך 1ח שתי סטודנטיות ממיכללת חברון שובבות במיטות סמוכות
111 11^ 111 בבית״החוליסבבית־ג׳אלה. לשתיהן רגליים שבורות מכיוון

שקפצו מחלון הקומה הרביעית למטה, אל החצר, בחתבוונן למלט עצמן ממוות.

למחנה־הפליטים ואיימו על התושבים.
• ירושלים: ב־ 10.3.83 נעשה ניסיון של
עשרות מתנחלים וחיילים מישיבות בגדה לעלות
להר״הבית.
• אל־בירה: ב־ 11.3.83 ירו מתנחלים
במפגינים ופצעו נער בן . 12

• חברון: ב־ 11.7.83 התפרעו מתנחלים
במערת המכפלה, ואיימו בנישקם על מתפללים
ערביים.
• חברון: ב־ 26.7.83 פרצו אנשי הכנופיות
למיכללה האיסלאמית, הרגו שלושה ערבים
ופצעו .33

א ת אופל רקורד כמעט ואין צורן להציג.
אנו מציגים רק א ת החידו שים שלדו.
לבחירתך 2דגמים: סטנדרט ולוקסוס.
בנפח מנוע 1800ס מ ״ ק ( 90כ׳׳ס .0א )0 .ו־ 2000ס מ ״ ק
( 100כ׳׳ס) /נוסף על ה־ 1700 סמ׳׳ק המוכרת.
חסכון כ־>* 150/בצריכת הדלק לעומת הדגם הקוד ם.
הוצאות א חזק ה נ מוכו ת יותר.
מיבנה אוירודינמי משופר.
תיבת הילוכי ם חדשה ( 4הי לו כי ם עם אפשרות ל־5
הילוכי ם) או הילוכי ם אוטומטיים הצתה אלקטרונית,
אביזרי נו חו ת רבים וגימור מהודר.
אפשרות להגה כח בדגמי 1800ו־ 2000 סמ׳׳ק.

מאז 1953 נמכרו 6,8מיליון מכוניות אופל רקורד!
x131x1.וחס 0ץ1ז1ו8011365131 35 6$

ידל ^י

ן 1 1
^11^ 1 11

ה מ ני עלהצלחתאופלשב רו לטו ביו אי קבישראל

משרד רא שי:ת״א, דרד פ״ת ;65 דרך פ״ת , 86ט ל , 251374 חי פ ה: דרך יפו .152
טל , 04-528285-7ירו שלי ם: שלומציון המלכה , 15ט ל . 02-234536,231798
סוכנים: חיפה: בית המכונית, יפו ,19 טל 04-512251 נתניה: מכונית נתניה,
סמילנסקי ,24 טל , 053-39423 נצרת:בישארה יוסף סרוגיי, רח׳ פאולוס השישי ,56
טל .065 54677 באר-שבע: יכב בו שושן העצמאות 49 טל 05: 38338

העולם הזה 2396

מוות עד הגשר

ראיתי את מארלנה דיטריך בסרט הישן של היצ׳קוק, שהוקרן
השבוע בטלוויזיה שלנו, ונזכרתי באחת החוויות הגדולות בחיי.
בשנות ה־ 50 באה מארלנה לביקורה הראשון בארץ. היא עמדה
להופיע בקולנוע תל־אביב, שהיה אז חדש לגמרי. צוות העולם
הזה יצא לסקר את החזרות. מכיוון שהמערכת שכנה אז בבניין
הסמוך, החלטתי לקפוץ לכמה רגעים ולראות במו עיני את האשה,
שהיתה אלילת הוריי בגרמניה עוד בשנות ה־ .20 ידעתי שגולדה
ב־ ,1904 וששמה האמיתי הוא מאריה מאגדלנה פון־לוש.
האולם הגדול היה ריק. דיטריך האלוהית (מי לא שמע על
רגלייה האגדתיות, שבוטחו בזמנו במיליוני דולארים?) עמדה על
הבמה ושרה את לילי מארלן,
שיר שנכתב על אשה אחרת
לגמרי, אך שכל העולם זיהה
אותו עימה. כמה אנשים, שהיו וכמה במופע קשורים עיתונאים הסתודדו לרגליה
(תרתי משמע).
החזרה הסתיימה, מארלנה
ירדה מן הבמה, מישהו הציג
אותי לפניה, והחלפנו כמה
מלים. ואז קרה משהו, שאיני
יכול להסבירו.
החלפנו כמה מישפטים על
הא ועל דא, שאלתי כמה דיטריד שאלות, היא ענתה, ופיתאום
נוצר בינינו קשר. איני יודע מה גרם לכך, אולי העובדה שהייתי
היחיד במקום שדיבר גרמנית. דיברנו על סרטים גרמניים חדשים
— אז לא הגיע עדיין שום סרט גרמני ארצה — ואיכשהו
התגלגלה השיחה לסרט בשם הגשר. היא אמרה שזהו סרט
אנטי־מילחמתי, המייצג את הרוח החדשה בגרמניה. לה עצמה לא
היה כל קשר לסרט זה. היא ראתה אותו כצופה.
היא התחילה לספר לי מה קורה בסרט — ולפתע נסחפה
בשטף התיאור שלה עצמה. נשכחו האנשים מסביב, נשכח האולם
שבו ישבנו לאור היום, ונמצאנו בחושך של אולם־קולנוע. לנגד
עיני, על בד שלא היה, קם הסרט כולו לתחייה, סצנה אחרי סצנה.
גרמניה . 1945 ,הימים האחרונים של מלחמת־העולם השניה.
הרייך השלישי התמוטט. האמריקאים מתקדמים אל תוך גרמניה.
בעיירה אחת החליט עסקן נאצי מטופש שצריכים להגן על גשר
— גשר חסר כל חשיבות, שהצבא נטש אותו בנסיגתו. הוא הטיל
את התפקיד על כיתה של הגוער ההיטלראי, נערים מכיתה של
גימנסיה.
אלה, הנערים שטופי־המוח של הרייך, נלהבים למשימה. הם
רואים את עצמם כגיבורים, המגינים על המולדת והפירר. הם
נהרגים בזה אחר זה בקרב חסר־התכלית וחסר־התועלת. אחדים
מהם מתפכחים ברגעים האחרונים של חייהם המבוזבזים. רק נער
אחד נותר בחיים, והוא המספר את הסיפור — סיפור של ביזבוז
החיים בכל מילחמה, של ניצול האידיאליזם של צעירים
שטופי־מוח.
איני יודע כמה זמן ארך הסיפור — חמש דקות, עשר, חצי
שעה, שעה. הזמן עמד מלכת. הסתכלתי מרותק בפניה של האשה
המושכת, שראיתיה פעמים כה רבות על הבד, הקשבתי כמהופנט
לקולה העמוק, שהעלה לעיני מראות ודמויות. עיניה התמלאו
בדמעות, קולה הביע את הרגשות המשתנים, היא ביימה, שיחקה
וחיה כל רגע.
בסוף נגמר הסיפור, והקסם נשבר. הרגשתי כפי שאני מרגיש
לפעמים כשאני יוצא מאולם־קולנוע אחרי שחזיתי בסרט מרגש
מאוד, המום ושיכור. נפרדנו.
לא ראיתיה עוד. רק מדי פעם קיבלתי ממנה דרישות־שלום,
באמצעות ידידים כמו שי אופיר שראו אותה. היא זכרה את אותו
מעמד.
אחרי שנים קראתי את הספר, שעליו מבוסס הסרט. היה נדמה
לי שקראתיו מזמן. כל שורה בו היתה מוכרת לי.

א שה מוד מי שטר
את זדנה הכרתי בבון. ביום כניסתם לפרלמנט רצו ״הירוקים״
לחלק את שימחתם עם כמה אנשים ונשים מרחבי העולם, שנראו
להם כנציגי המאבקים הגדולים למען השלום והצדק. גם היא וגם
אני היינו בין המוזמנים.
היא לא היתה זוהרת. אשה שקטה, צנועה מאוד, שלא צחקה אף
פעם אחת. נפגשנו בבית־המלון הקטן בשעה ארוחת־הבוקר,
ובמשך יומיים היינו, פחות או יותר, ביחד. כרגיל בכינוסים כאלה,
כאשר פוגשים בהמון אנשים חדשים, היה לי קשה לזהות אותה
תחילה, ובילבלתי אותה לא פעם עם הלוחמה הבריטית נגד
החימוש הגרעיני והקאתולית האמריקאית הפעילה
בתנועת־השלום.
אך במהלך הפגישות המיקריות — בחדר האוכל, בשעת
התהלוכה, ליד הפרלמנט, בערב שבו נאמנו שגינו — סיפרה לי
את סיפורה, קטע אחרי קטע. וככל שהתארך הסיפור, נוכחתי
לדעת שהיא גיבורה אותנטית.
לא תפסתי את שמה בנקל, ולכן רשמה אותו למעני. לא היה
לה כרטיס־ביקור, ועל כן כתבה אותו על גבי הכרטיס של
השחקנית הגרמניה, הפועלת נגד השחתת המזון. קראתי את
הרשום :״זדנה טומיך, מחזאית צ׳כית, דוברת־לשעבר של קבוצת
אמנה 77 בפראג. כתובת זמנית: לונדון, אנגליה.
הסיפור היה מזעזע, ורשמתי את עיקרו במדור זה (״חורף,
בפראג׳ ,העולם הזה .)2382 הטירטור המתמיד: ההתנפלות של

שוטר־חרש אלמוני עליה בחדר־מדדגות חשוך, שגרם לה
זעזוע־מוח; העיקוב הצמוד והברוטאלי; ניתוק הטלפון;
ההתעללות בילדיה ברחוב, עד שנשברה והחליטה להגר. סיפור
ממושך ומדכא של חיים במישטר טוטאליטרי, אך גם סיפור
מעודד של אומץ־לב ועמידה על כבוד־האדם. בייחוד כשהוא בא
מפי אשה שברירית, בלתי־פוליטית מעיקרה, שלא היה עולה על
דעתה להתבלט במישטר רגיל.
היא סיפרה לי שזה עתה הכינה בבריטניה סרט־טלוויזיה על
נסיונה. אמרתי לה שסרט כזה יוצג בוודאי גם בישראל. ואכן,
בשבוע שעבר ראיתי אותו על המירקע. ולמרות שכבר שמעתי את
כל פרטי הסיפור מפי הגיבורה עצמה, הזדעזעתי בשנית.
הסרט הבהיר באופן פלאסטי שאין הבדל בין המישטר

אנשי־השלום הישראליים, שבאו אליה הביתה כדי להביע באוזניה
את ריגשי־התיעוב של חלק גדול מן הציבור הישראלי כלפי
מישטר־הכיבוש.
ההשוואה היא כימעט אוטומטית. אך כמה אנשים אצלנו חשבו
על כך? כמה ישראלים מסוגלים בכלל להעלות בדמיונם מה קורה
בחברון ובשכם, במרחק של כמה עשרות קילומטרים מביתם,
ממש ברגע זה?

אומרים ישנה ארץ
זה קרה אי־שם באירופה.
ילד וילדה, הוא בן 11 והיא בת ,12 נפגשו בבריכת־שחייה. הם
התיידדו ושיחקו ביחד.
אחרי חצי שעה שאלה הילדה :״מאיפה אתה?״ היא הבחינה
שהוא מדבר בשפת־הארץ במיבטא זר.
״אני מפלסטין,״ אמר הילד. הוא בנו של נציג אש״ף באותה
ארץ.
״אין כזאת ארץ,״ אמרה הילדה .״קוראים לארץ הזאת ישראל.״
היא נולדה בחיפה, והוריה ירדו לאירופה.
״לא נכון,״ אמר הילד.
״זה כן נכון,״ אמרה הילדה .״אני באה משם.״
הילד חשב לרגע, ואז צחק ואמר :״מה זה חשוב איר קוראים
לה? את יכולה לקרוא לארץ ישראל, ואני אקרא לה פלסטין. לא
כדאי לריב על שם.״
שני הילדים המשיכו לשחק.
(מניין אני יודע? ראיתי את הילד, והוא סיפר לי את זה).

הפריצה הגדולה
הקומוניסטי באירופה המיזרחית ובין כל מישטר טוטאליטרי אחר,
הרומס את כבוד האדם, יהיה שמאלי או ימני, שילטון אזרחי או
מימשל צבאי. חייב אדם חופשי בכל אתר להילחם בכל
המישטרים האלה. המילחמה למען זכויות־האדם אינה ניתנת
לחלוקה. ובאותם יומיים בבון, כאשר התקבצו לוחמים מכל
העולם, זה היה ברור מאוד.
הופענו יחד בערב בינלאומי מטעם ״הירוקים׳ ,וכל אחד
מאיתנו סיפר במשך כמה דקות על המאבקים שבהם השתתף. אני
סיפרתי על ההפגנות נגד מילחמת־הלבנון וה,פגישות עם יאסר
ערפאת. זדנה סיפרה על חוויותיה בצ׳כוסלובקיה. היא סיכמה את
דבריה במלים :״אני עדיין סוציאליסטית, למרות שחייתי במישטר
סוציאליסטי!״

שתי נשים
על מה חשב כל אחד מאיתנו, כאשר ראה את הסרט של זדנה
על הדיכוי בצ׳כוסלובקיה?
רבים בוודאי חשבו רק על הדיכוי באותה ארץ קומוניסטית,
ובירכו את עצמם על שאינם חיים במישטר כזה.
השכנה שלי חשבה על תנועת־השלום הישראלית ,״המורכבת
מאינטלקטואלים ושאינה מסוגלת לדבר אל לב ההמונים,״ כמו
שנאמר בסרט על הגיבורים של אמנה 77 בפראג.
אני חשבתי על רמונדה טוויל.
יש לזה סיבה. לפני שלושה שבועות, כאשר השתתפתי בטירה
בווארית בסמינר על הסיכסוך הישראלי־פלסטיני(דיווחתי עליו
בשבוע שעבר) ,הוצג באחת ההפסקות סרט של כימאית גרמניה
על רמונדה, העיתונאית מרמאללה.
קשה להעלות על הדעת שתי נשים שונות יותר זו מזו מאשר
זדנה ורמונדה. זדנה היא מופנמת, נחבאת אל הכלים, צפונית
ובלונדית. רמונדה היא בעלת טמפרמנט לוהט, כולה אש,
ים־תיכונית ושחורת־שיער. אך יש ביניהן דימיון מדהים.
זדנה הפכה, בעל כורחה, דוברת המרד של שוחרי־החרות
בצ׳כיה. רמונדה הפכה דוברת האוכלוסיה המדוכאת בגדה
המערבית. כל עיתונאי זר שבא בשעתו לפראג אץ לזדנה, כשם
שכל עיתונאי זר שבא לגדה אץ אל רמונדה. זדנה נשואה, אם
לשני ילדים. רמונדה נשואה, אם לחמישה. זדנה היגרה עם בעלה
וילדיה. רמונדה לא היגרה, אך כל ילדיה לומדים בחו׳ל, וגם היא
מבלה שם תקופות יותר ויותר ארוכות.
נגד השתיים הופעלו אותן השיטות עצמן. אילו לימד רפאל
איתן את הצ׳כים כיצד לטרטר אוכלוסיה (״זה עובד טוב על
צ׳כים״) ,או אילו לימדו ראשי הבולשת הצ׳כית את רפול כיצד
לבודד את לוחמי־החופש (״כמו ג׳וקים מסוממים בבקבוק״) ,לא
היה איש מרגיש בהבדל.
בשני הסרטים הופיעו אותם הטיפוסים בדיוק. חיילי־הכיבוש,
חלקם ברוטאליים וחלקם מתנצלים ונבוכים; חוקרי
שרות־הביטחון; השכנים הנפחדים. הופיעו כל הסממנים של
מישטר דיכוי: הטירטור המתמיד, המעצרים, החקירות האלימות,
ההפחדה השיטתית, ולבסוף — הגירוש.
זדנה ורמונדה היו שתיהן במעצר, וגם במעצר־בית. הן התרגלו
לחיות ולגדל ילדים כשבתיהן מוקפים בשוטרים יומם ולילה.
בסרט על זדנה ראינו את הפרופסורים הבריטיים, שבאו לביתה
כדי להביע לה סולידריות. בסרט על רמונדה ראיתי את

קשה להאמין שכבר עברו 25 שנים מאז המרד הגדול בכלא
שאטה. אך מבט בעמוד 19 של גליון זה מלמד שאכן זה כך.
השבוע חל יום־השנה למאורע.
אני מקווה שבמרחק של כמה מאות קילומטרים מכאן, בדירתו
שבפרבר מועדי ליד קאהיר, חוגג אחמד עות׳מאן את התאריך.
עות׳מאן היה המוח המבריק שעמד מאחורי הפריצה הגדולה.
הוא ישב בכלא במעצר מינהלי, כסוכן כפול. הוא גויים על־ידי
שרותי־הביון של ישראל, ורק במאוחר הסתבר כי אינו אלא סוכן
מתוחכם של הביון המצרי, שהצליח להסתנן לשרות הישראלי.
מכיוון שהיה מוסווה כעיתונאי, הודבק לו הכינוי ״העיתונאי
המיצרי״.
הפריצה היתה מאורע גדול, כמעט טראומטי. אחדים נהרגו,
רבים הצליחו לברוח. אך אחמד עות׳מאן עצמו נפצע ונתפס.
במישפטו הפר כמעט לגיבור לאומי. התברר שמנע מעשי־הרג
בעת הפריצה, שהציל בגופו את חייו של סוהר חסר־מגן. השופטים
העלו על נס את גישתו האנושית. הוא נודע כג׳נטלמן מושלם.
בשנות מאסרו למד היטב עברית. פעם עתר לבית־המשפט
הגבוה לצדק בדרישה לראות אותי׳ אר הבקשה נדחתה. לא
הכרתיו.
כשהגעתי לקאהיר, אחרי ביקורו של אנוור אל־סאדאת, אמר
לי אחד המארחים המצריים
שיש לי אורח. גבר יפה־תואר,
ושחום, שדמה
גבה־קומה
מאוד לסאדאת, ניגש אלי,
הושיט לי את היד ואמר
בעברית :״אני אחמד עות׳מאן,
העיתונאי המיצרי.״
לדבריו, היה לו קשה להגיע
אלי .״לא רצו לתת לי להיכנס
למלון מינה־האוס. אמרתי
למפקד המישמר: הישראלים
לא הניחו לי להיפגש עם אורי
אמרי, אבל במצריים אני
אראה אותו!״
ערת׳מאן ביחד שעות בילינו בארוחות בקאהיר, ופעם גם בביתו, המקושט בחרבות מכל
התקופות. הוא סיפר לי שהוא סוחר בנשק לצורכי־ספורט.
שאיפתו הגדולה ביותר היתה לבקר בארץ, להיפגש עם האנשים
הרבים שהכיר בכלא ובבית־המישפט. שלטונות־ישראל חששו,
כנראה, להתיר זאת. אבל הוא ביקש ממני להעביר דרישות־שלום
לכמה וכמה ישראלים.
הוא נהנה לדבר איתי עברית. פעם, בימים הראשונים, ישבנו
בבית־הקפה של מלון שרתון ליד הנילוס. מלצרית חיננית שאלה
בהיסוס מנומס :״האם מותר לשאול איזו שפה האדונים מדברים?״
עות׳מאן השיב :״אנחנו מדברים עברית. האדון הזה הוא
ישראלי.״
הצעירה פערה את עיניה בתדהמה ואמרה :״מה. כר נראה
אדיב?״
לפני 25 שנים, בלילה של הפריצה הגדולה, לא חזה איש את
צפונות העתיד. בוודאי לא חלמתי שאשב אי־פעם עם מארגן
המרד על שפת הנילוס, ואחליף חיוכים עם מלצרית מצרית. אז
דובר על ״הרודן המצרי״ (כדברי בן־גוריון) ועל ״היטלר׳ של
המיזרח התיכון״ (כדברי בגין) ,ועוד עמדו לפנינו עוד שלוש
מילחמות(אם מונים גם את מילחמת־ההתשה).
אי־אפשר היה גם לחזות שכעבור 25 שנים יחזור כלא־שאטה
לחדשות בעקבות פרשת־שחיתות, וכי באותו השבוע יארגנו
ערבים פריצה מוצלחת מכלא באר־שבע.

מישמרהכנסת תירץ את החייב הדתי שנרדם בסוף הישיבה והמביק היה
ח״ב להשתכנע שעמוס בונס הוא חו־מבשע, רבני שויאיץ אותו
הח״כים לא ישכחו את
שבוע־העבודה האחרון של
מושב־הקיץ, כאשר הצליח הרב
מנחם סורוש להעביר את בקריאה חוק־הארכיאולוגיה
טרומית, ביום לפני שנקבע לכך.
הוא אמר לאחד מאנשיו ביידיש:
״אתה יודע על מה אני שמח?
שאברהם שפירא יושב
עכשיו במלון שלו ומכין את
הנאום שלו למחר.״
ביום השלישי, יום אחרי
תרגיל הארכיאולוגיה, הסתיימו
הדיונים אחרי השעה 10 בלילה.
הח״כים שישבו במיזנון קיבלו
הודעה שאפשר ללכת הביתה.
קם יוסי שריד ואמר בקול רם:
״אני לא הולך עד שאני רואה
שגם פורוש הלך!״
ח״כ מפ״ם יאיר צבן
הצליח למשוך את הדיון על חוק
מישפחות ברוכות־ילדים שעות
על גבי שעות, בפיליבסטר ארוך.
ח״כהמפד״ל אליעזר אבטבי,
שהשתתף בדיון, הבחין שהשעה
היא כמעט חצות. הוא אמר לצבן:
״אני הולך לתפוס רבע שעה של
תנומה, ואז אחזור יותר חזק״.
בשעה 1אחרי־חצות הסתיימה
הישיבה, כל הנוכחים עזבו את
המישכן. אבטבי התעורר רק ב־2
אחרי חצות, ומצא עצמו נעול
בבניין. הוא הצליח להיחלץ רק את שהזעיק אחרי מישמר־הכנסת.
סיעת המערך נאלצה לדון
בהצעת תמ״י להקדים את מיכאל הבחירות. הד״ר
(״מיקי״) בר־זוהר התנגד
לרעיון :״מה אתם רוצים —
אנחנו מתחילים להיות הכלב של
הזנב!״ ענה לו שימעון פרם:
״אל תהפוך את חיינו לחיי־כלב.
גם כך הם די גרועים.״
ח״כ העבודה רענן נעים,
ממתנגדי החלת ההטבות של
חוק מישפחות־ברוכות־ילדים גם
על אותם שף אינם יוצאי־צבא,
עמד בפתח האולם שבו ערכה
סיעתו דיון בנושא. הוא ספר את
מיספר הנכנסים .״אני רוצה
לבדוק מי זה כאן קי״ץ
(קיצבאות יוצאי־צבא) ומי זה
חורף,״ אמר. כשהתברר שאין די
תומכים, לא העלה לדיון את
הצעתו.

הדח מקבל מח״כ העבודה, שלמה הלל את
17 מישקפיו. פרס, שישב במליאת הכנסת,
| 111/1 111
גילה שמישקפי״הקריאה שלו אינם בכיסו. מכיוון שהיה עליו לקרוא
ח״כים רבים התייצבו מול
מכשיר הטלוויזיה, כדי לראות
את שידור מוקד עם השר־ללא־תיק
אריאל שרון. כאשר הוא
אמר שבעת ההצבעה על הדחתו
הוא ניצב בודד מול 16 שתמכו
באימוץ מסקנות ועדת־החקירה,
קרא יובל נאמן, שר המדע
וח״ב התחיה :״זה מפני שאני לא
הייתי. אילו השתתפתי בישיבה,
הייתי מצביע עם אריק.״
שר־הפנים, הד״ר יוסף
בורג, ראה במהדורת מבט את
ח״כ התחיה גאולה כהן,
שאמרה כי אינה מישפטנית, אך
היא תומכת בהודעתו של י ושבראש
הבית מנחם מבידור,
שההצבעה הטרומית על חוק
הארכיאולוגיה בטלה ומבוטלת.
אמר בורג :״את לא יודעת עוד

הרבה דברים אחרים.״ לתדהמתו
ראה שכהן יושבת במרחק צעדים
ספורים ממנו. ח״כ התחיה
העדיפה להתעלם מהדברים
שהושמעו ליד אוזנה.
סבידור הכריז :״זו השאילתא
האחרונה של ח״כ
(העבודה) עדנה סולודור.״
בורג, שעמד על הדוכן, העיר:
״אני מבקש לתקן את יושב-
הראש. זו השאילתא האחרונה
בסדר־היום, ולא האחרונה של
סולודור.״
אחת השאילתות שבורג
היה אמור להשיב עליהן היתה
של ח״כ העבודה חיים בר־לב.
מכיוון שהוא לא נכח באולם,
הציע סבידור שהתשובה תועבר׳
לפרוטוקול. ח״כ שינוי אמנון
רובינשטיין ביקש שבורג

במהירות את הכתוב, הוא חיפש בסביבתו מישקפיים. לעזרתו נחלץ
חברו למיפלגה הלל, שישב מאחוריו, והציע לו את מישקפיו, בעזרתם
סיים פרס לקרוא את הכתוב, למרות אי״הזהות למישקפיו שלו.
יקרא את תשובתו בקול.
כשסיים בורג, ביקש רובינשטין
רשות לשאלה נוספת, ושאל
במילה אחת בלבד :״נו?״ ענה
בורג. :ולי יש תשובה שמתמצת
בשתי מילים: נרנו!״ ח״ב
העבודה שושנה ארבלי־אלמוזלינו
התעוררה :״מה זאת
אומרת נו?״
באותו ערב שבו הועבר
במארב פרלמנטרי חוק הארכיאולוגיה,
רואיין רובינשטין על-
ידי איתן דנציג בחולון. הוא
נשאל אם אינו מתגעגע
לפקולטה למישפטים. מבלי
לדעת עד כמה קולעים דבריו
למתרחש באותה שעה בכנסת,
אמר :״ודאי שאני מתגעגע
לאוניברסיטה, אך הפוליטיקה
היא דבר כה מסעיר, קשה,
ברוטאלי, פראי, מחשל, מאלף
— שאסור לזנוח אותה ולתת
לעשבים שוטים לצמוח בתוכה.״

לסיעה חברו
רובינשטיין, ח״כ
וירשובסקי, תקף את חוק לרשויות מימון־הבחירות
המקומיות. כאשר עלה לבימה
שימעון פרם כדי להגן על
החוק, הוא אמר לווירשובסקי,
המתמודד על ראשות עיריית
תל־אביב :״אתה לא רץ כדי
לזכות, אז מה זה חשוב לך?״
וירשובסקי ענה לו :״אני רץ
דווקא כן כדי לזכות. יש כמה
שלא רוצים שאתה תזכה, והם
בתוך המיפלגה שלך.״ במיזנון
המשיך פרס לתקוף את
וירשובסקי בעניין זה, וח״כ
שינוי לא נשאר חייב :״יש בי
שמץ של אנושיות, כי אילו
הייתי רשע, הייתי אומר — מי
שרץ כדי שלא לנצח זה אתם, כי
העמדתם את דב בן־מאיר. לא
רציתי לשפוך את דמו של אדם
אחר, מה גם שהוא לא היה
במליאה״.
ביום הרביעי אחרי חצות,
כאשר הכל חיכו לסיום הדיונים,

מרדכי

י | 1^ | 1ץ 111ך 1בנו של שר־התיקשורת
( 11^ <1מימין) בא עם אביו,
711 7111
מרדכי, לכנסת. הוא בא מלווה באשתו אירית

(משמאל) .השלושה פגשו בראש־הממשלה, מנחם
בגין, כאשר זה נכנס למישכן מדלת המובילה
למיגרש־החנייה. בגין התעניין לדעת מי המלווים.

ישבו ח״כים במיזנון ושרו. נשאל
וירשובסקי מדוע הוא, כחובב
מוסיקה, לא מצטרף לשרים.
תשובתו :״אני ממתין למוסיקה
של צילצול־הפעמון, שנוכל
להצביע וללכת הביתה.״
סוף־סוף אישרה הנהלת
המיפלגה הליברלית את תקציב
המיפלגה, כפי שהוגש על־ידי
ח״כ צבי רנר, גזבר־המיפלגה.
כאשר עברו החברים על פירטי
התקציב, הם התקשו להבין את
מרכיביו. לפעולות הסניפים
הוקצבו 20 אלף שקל לכל סניף.
העיר הפירסומאי דויד אדמון:
״זה לא יספיק לחמוצים ולזיתים״.
שר־הנאנרגיה
והתשתית
יצחק מודעי, שהוא יושב-
ראש ההנהלה, ניסה להגן על
רנר .״זה תקציב טוב, אבל יש
בתוכו כל מיני קרנות, שמפאת
הסודיות אני עצמי לא יודע מה

בערב בימת פנורמה שאל
העיתונאי אריה אבנרי את
ח״ב העבודה אורה נמיר שני מבין מי לדעתה,
המתמודדים הניצחיים לראשות
המיפלגה מתאים יותר. ענתה
נמיר :״(יצחק) רבין הוא
המועמד הטוב ביותר שמיפלגת
העבודה יכולה להציג לפני
הבוחר.״ המרואיין הבא, ח״כ
חרות מיכה רייסר, שישב
באולם, קרא :״גם אני מסכים עם
נמיר, שרבין הוא יותר מתאים
מפרס.״ נערך ערב־הראיונות
בראשון־לציון, ולבימה עלו כל
המתחרים על כס ראש־העירייה.
מועמד הליכוד בן־עמי
קפלן, אמר על חנניה
ראש־העירייה
גיבשטיין,
הנוכחי :״הוא חושב שהוא כליל
השלמות של מחשבה, ללא יעוץ,
ללא מערכת.״ ״דיקטטור?״ שאל
אותו אבנרי .״דיקטטור קטן,״
השיב קפלו .״אתה מנסה ללמד
העולם הזה 2396

אותו הילכי שילטון?״ שאל
המראיין .״אפילו אשתו לא
מצליחה בכו,״ השיב קפלן.
במוצאי־שבת,
השבוע,
יראיין חיים יבין את עמום
ברנס, בפעם הראשונה לפני
ציבור. האיש שהגיש את הסכמת
ברנס להתראיין הוא יוסי ם אר,
מפיק ערבי־ראיונות. אך שלא
כבמיקרים אחרים, לא את ברנס
היה צריו פאר לשכנע לבוא
ולהתראיין. כאשר פנה פאר
לברנס, היפנה אותו האסיר
לשעבר לעזרא גולדברג,
האיש שפעל ללא ליאות
לשיחרורו של האיש שהורשע
לרצח החיילת רחל הלר. פאר
הוזמן לביתו של גולדברג
לשיחה. גולדברג היתנה את
הסכמתו של ברנס להתראיין
בכך, שפאר ויבין יקראו את
סיפרו של גולדברג, כל האמת
על פרשת ברנס. פאר עשה זאת,
התכונן היטב וחזר לגולדברג רק
אחרי שהיה בטוח שהוא מכיר את
כל הפרטים המופיעים בספר.
״ ״ בשלב זה אמר פאר לגולדברג:
״שוכנעתי שברנס הוא חף־
מפשע. אני רוצה לתת לו בימה
לומר את זאת לפני כל הציבור.״
גולדברג בחן את פאר אם אכן
הוא שולט בחומר. אחר־כך דרש
שערב הראיון ישובו אליו פאר
ויבין, כדי לקיים עימו
שיחת־רקע על הראיון. גולדברג
עצמו יתלווה לברנס בהופעתו
הציבורית הראשונה, ולשניהם
יצטרף סגן־השר דב שילנסקי.

ערב־ראיונות אחר של פאר
התקיים במוצאי שבת שעברה
בנצרת. השתתפה בו המועמדת
לראשות עיריית חיפה, יעל
רום, שרואיינה על־ידי דן כנר.
אך המעניין הוא, שהערב נערך
בנצרת הערבית, באולם מלא
העיר. באזרחי מפה־לפה
הראיונות היו דווקא בעברית.
אסף בן החצי שנה, בנם
של השחקנים תמי אשל
ויוסף כרמון, אינו מפריע
להוריו בתוכניותיהם. אשל שבה
לשחק בתיאטרון הקאמרי
אחרי חופשת-לידה, בתפקיד
הנער טוביאס במחזה סוויני
טוד. כרמון נמצא בחזרות
באנגלית למחזהו של חנוך לוין
סוחרי הגומי, שיוצג בפסטיבל
אדינבורו החודש. כאשר ייצא
כרמון לשם, יצטרפו אליו אשתו
הצעירה ואסף. בתום הפסטיבל
יחזרו השלושה לישראל, אחרי
טיול־נהרות בספינות שיערכו
בכל אירופה.
כאשר ביקר ראש עיריית
תל־אביב שלמה(״צ׳יץ׳״) להט
בערב התרחשות מוסיקאלית של
העירייה ביפו, הוא התקבל
בכבוד רב על־ידי אזרחים שראו
אותו. לפתע ניגשה אליו אשה
שאמרה לו :״אני חושבת שאתה
מאוד לא בסדר.״ צ׳יץ ביקש מיד
לדעת למה. התשובה היתה
מקורית :״למה אתה לא ראש
עיריית בת־ים? אני גרה שם״.
עובדי מחלקת״המופעים

1X11*1 *1 * 1העורך המיועד של
1 11 יומון מפ״ם, על המשמר,
(למעלה מימין) מחייך, העיתונאי בועז עברון מקרב
את ידו לאוזנו כדי להיסיב לשמוע סיפור שנלחש לו

העולם הזה 2396

ליילה עותימאן

מרכז) באה לישראל למסיבת בר־המיצווה של
בן־אחיה הישראלי, ג׳ו שדה (משמאל) ואשתו

של העירייה, שבראשה עומד
יעקב מנדל — בעלה של
הזמרת דורית ראובני — היו
המומים. בעל הקול מעברו השני
של קו הטלפון, שצילצל
במחלקה, סירב להזדהות בשמו,
אך היה מוכן לומר שהוא מדבר
מישיבה של חוזרים בתשובה
הנמצאת מחוץ לתל״אביב. הוא
הודיע, שאחד החוזרים בתשובה

(למעלה משמאל) ,הסופר חיים גורי (למסה מימין)
וראש עיריית תל״אגיב, שלמה להס(למסה משמאל)
מיישרים את שערם, לכבוד הצילום, במסיבה
במלאות 40 שנה ליומון שנערכה בשבוע שעבר.

שירלי (מימין) .המסיבה נערכה באותו מלון שבו
.נערכה קבלת־הפנים של שגרירות מצרים לרגל
יום־השנה למהפכה. ליילה שהוזמנה גם למסיבה זו,
נאלצה לעבור מאולם לאולם במשך הערב.

סיפר, שכאשר היה עדיין חילוני
הוא גנב לפני שנה שישה
כיסאות ממופע מוסיקפה של
העירייה, שנערך בכל קיץ
ברחבת בית־העירייה הישן
ברחוב ביאליק. עתה הוא רוצה
להחזירם לבעליהם. מנדל הסכים
מייד, ואחרי כחצי שע ה באו שני
בחורי־ישיבה ובידיהם הכיסאות.
״הדבר האחרון שחלמתי
עליו הוא שאחגוג כאן את יום־
הולדתי ה־,60״ אמר האלוף
(מיל ),מתי פלד, ד״ר לספרות
ערבית ויושב־ראש המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי-
פלסטיני שחגג בקייב את
יום־הולדתו. פלד, שהשתתף
במישלחת אישי־הציבור שיצאה
לביקור בברית־המועצות, על־פי
הזמנת ועד־השלנם הסובייטי,
הופתע שאורחיו שלפו בקבוקי
וודקה ובירכו את ״גנרל־השלום
הישראלי, ליום חגו. באותו לילה
נסעה המישלחת הישראלית
ברכבת מקייב למוסקווה. חבריה
שרו שירים ישראליים, והמלווים
הסובייטים הצטרפו אליהם
בזימזום הנעימות שהיו מוכרות
להן, משום שהן היו מנגינות־עם
רוסיות. אחרי סיום הביקור
בברית־המועצות נסע פלד
לבלות שבועיים באיי־יוון.

הפרקליט התל־אביב צבי
לידם?!׳ הירצה לפני סטודנטים
ירושלמיים על מאמר של השופט
העליון בדימוס, חיים
כהן. באותו מאמר המשיל
השופט את המישפט למאהבת,
ותיאר את מערכת יחסיו עם
מיקצועו כיחסי גבר ואשה .״אני
מתבייש לקרוא לפניכם את
דיברי השופט. נדמה לי שאני
מסמיק ממה שכתוב כאן ״,אמר
לידסקי לשומעיו. אחת הסטודנטיות
לא נשארה חייבת
וענתה לו :״אתה כבר לא תסמיק
לעולם וגם אם כן — הרי שאתה
שזוף כל־כך, שאיש לא יבחין
בכך.״
הרב הראשי של יהורי
צרפת, שמואל פירט,
פרופסור באוניברסיטת סורבון,
נאם לפני המוני המתכנסים בפתיחת
כנס שורשים. כאשר
החל מדבר, התקלקלו הרמקולים
באגף הצפוני של איצ־טדיון
בלומפילד ביפו — שם
נערך הטקס. היושבים צעקו
לעברו :״לא שומעים, לא
שומעים!״ סירט לא התבלבל

וענה להם :״רק משה רבנו יכול
היה לדבר לפני קהל כה גדול
ללא מיקרופונים.״
הרומאן החדש של איש־העסקים
הצעיר הנרי זימנד
עם חברתו, שאותה הוא מתכוון
לשאת לאישה, קיבל כבר הכשר
חוקי ראשוני. זימנד, שהכיר את
אנדה בורטס ותוך פחות
.משבוע הציע לה נישואין
(העולם הזה ,)2395 חגג ביום
השישי האחרון את אירוסיו
לצעירה. הוא הביא למקום שבו שומרים המסיבה נערכה מחברת־שמירה פרטית, כדי
שימנעו כניסת זרים שלא
הוזמנו.
הוא יורד שוב. מ י ני יקים,
הצעיר בן ה־ 38 שלקח על עצמו
את זכויות־היוצרים של המו;ח
״אשכנאצי,״ חוזר שוב לארצות־הברית.
יקים, שבתחילת שנות
ה 70:הקים והפעיל את תיאטרון
מרתף בתל־אביב, יצא לארצות־הברית
שהה שם שש שנים, וחזר
לפני שנתיים. הוא למד מיז־רחנות
באוניברסיטה, ואת פרנסתו
מצא בעבודות מלצרות.
עתה הוא קיבל הצעת־עבודה
מעבר־לים, ובימים אלה הוא אורז
שוב את מיזוודותיו.
הממונה על החזקת הכנסת,
יחיאל אקהאוז, בא לדובר
מפ״ם, אמנון לוי, וביקש את
עצתו .״אני לא יודע אם קר או
חם במליאה. הקצרניות אומרות
שהן קופאות, ואילו שר־הפנים
אומר שהוא נחנק מחום.״ לוי
הציע לו שינהג כמו הכרטיסן
ברכבת, ששתי נוסעות התלוננו
לפניו. האחת אמרה שקר לה,
והשניה שחם לה .״הפיתרון הוא
פשוט,״ אמר לו לוי ,״סגור חלון,
וזה יחנוק את זו שחם לה,
ואחר־כך תפתח את החלון, וזו
שקר לה תקפא למוות.״

ח״כ רק״ח מאיר וילנר,
עבר בטיילת בתל־אביב וראה
את הכיסאות שהעירייה הציבה
לאורכה. אמר וילנה ״כל־כך
הרבה כיסאות מציב ראש״העיר
כדי לזכות בכיסא אחד!״

פסוק, ה שבוע
• אלוף(מיל׳) אבינדור

(״יאנוש״) בן־גל :״יש לנו
מספיק שטח ונוכל לוותר על

בלונים

סאת דניאלה שמי

הסובו חצה לדנו עם הודים בד [-
שהעובים יפרעו לו ומה חושב
השופט בדימוס על בתי־הסוהו
חלק מסרים ממנו, ובכך לספק
את המאווים הלאומיים של
התנועה הפלסטינית.״
• הנ״ל, על מילחמת־
׳ לבנון, :האוכלוסיה הבינה,
שמשלב מסויים המילחמה איננה
מילחמת־מגן או מילחמה הכרחית,
ושהמאמצים והמחיר אינם
מצדיקים את המטרות.״

• הסופר אברהם ב׳

יהושע, על.חזון השלום״ שלו:
.נחיה כמדינה יהודית לעצמנו,
בלי שערבי יחצוץ בינינו ...אני

• הח״ב לשעבר יוחנן

בדר על הכנסת כיום :״כמו
שוק. שוק מבחינת הסידורים י •
ושוק מבחינת הסיגנון. צועקים
כמו חזירים. ואני מתנצל מראש
ומדגיש, שאינני רוצה לפגוע
בכבודם של החנוונים בשוק.״

• המחזאי

יהושע

סובול• :חד סטיוארט נסע
מישראל לדרום־אפריקה, והשאיר
אותנו פה עם גוש־אמונים
והרב מאיר כהנא.״
• הנ״ל, על חידוש הנן אבק

ך ך | 1ק 1י 1ןןןון ד 1מתבוננת גפיסלה ביחד עם בעלת
הגלריה שנטל (משמאל) .ליעוגטקי

בת ה־ 83 נענתה להצעת שנטל, שהיא ציירת בעצמה, וחברה אלי
זילבר, לשעבר דוברו של אריאל שרון במישרד־החקלאות, להציג
בגלריה החדשה שהשניים פתחו בדרום תל״אביב. בפתיחת
התערוכה, ביום החמישי שעבר, התעבבו השתיים ליד פיסלה של
לישנטקי הנקרא. לרקוד עם הרוח׳ .על קירות הגלריה הוצגו
עבודותיה של שנטל, עולה חדשה מצרפת. כאשר הוצע לפטלת
הקשישה לחבר טפר על חייה ועבודתה היא השיבה שיש לה זמן.
רוצה שנוכל לדבר בינינו בלי
שערבי יהיה באמצע. אני רוצה
בניקיון של אלוהות יהודית. לזה
התפללתי.״
• הנ״ל, על עתיד הערבים
אזרחי מדינת־ישראל. :אני מוכן
לעודד אותם, כשתקום המדינה
הפלסטינית. אז אוכל לומר להם
— תראו 15 ,דקות מכאן נמצאת
המדינה שלכם, הדגל שלכם...
ערביי ישראל זה מיעוט נסבל.
נכון, יש בעיה, הם הולכים
וגדלים״.

• העיתונאי

עמום

קינן, לראש־הממשלה :״אם
קיווית פעם שהמיתוס שלך
יגמד את מיתוס(דויד) בן־גוריון,
היום קיימת בעליל הסכנה
שאתה תכנס להיסטוריה כאיש
שגמר את מה שבך גוריון
התחיל.״

• שופט בית־המיש־פט
העליון בדימוס חיים
כהן. :אני שולל את עונש־המאסר.
לאסירים אין שטח מחיה
מספיק, ולכן מחובתו של כל
שופט להימנע מלשלוח אנשים
לבית־סוהר״.

• הרב מנחם הכהן:
״החיים הפרלמנטריים שלנו
נעים בין קואליציה חסרת-
משמעות לבין אופוזיציה חסרת
מישמעת.״

בין שימעון פרס ויצחק רבץ: זו
בעיה בסכסולוגיה. השאלה
איננה מי התחיל. השאלה היא
איר עוזרים להם לגמור.״
• ח״ב יצחק רבין, באותו
עניין. :פוליטיקה זה לא אגודה
לאהבה הדדית״.

• שחקן

הכדורגל

ריפעת טורב, על אפשרות
שובו למדי הפועל תל־אביב:
.הלשון שלי לא תתחבר לאנשים
המכובדים שיושבים בבלוכי־פילד״.

ח׳יב העבודה שימי
עון פרס, בדיון על חוק מימון
בחירות לרשויות המקומיות:
.שש שנים אני הולך כמו קבצן
כדי לגייס כסף לבחירות. מה
רוצים — שנחניף למיליונרים,
לספקולנטים, ליבואנים, כדי
שנשיג.מימון לבחירות?״

• ח״ב מפ״ם יאיר צבן,
על שר־האוצר. :הוא דמגוג יקר.
אתה יודע כמה הוא עולה לנו כל
שנה?״

• המשורר

יב״י:

.הארכיאונניה — בשם האל
נוהגים כנוכלים וזוכים להכשר״.
• הנ״ל, :מהפכן, בטרם
מהפכה, כשהוא אהוב על כל
חלקי העם, לא יהי חלקי עם
חזונו ומיטבחו״.
העולם הזה 2396

!וה היה הווו( גוה שהיה
25 20 /
בליון -העולם הזוד, שראדדאור השבוע לפני 25 שנה בדיזל, הביא
כתבת-שער נרחבת על מרידת האסירים הערביים בכלא־שאטה, תחת
הכותרת -מרד בכלא־ ,בליווי תצלומים נדירים. כתוצאה ממדידת מאה
ותישעים האסירים, נהרגו שני סוהרים ואחד נפצע 67 .אסירים הצליחו
להימלט 13 ,נהרגו וחמישה נפצעו. כתבה יוצאת־דופן היתה רשימתו
של ציון בן־אפריים. שליחות במחתרת״ ,שתיארה כיצד החמיצה
ישראל את הסיכוי הנדיר לסייע לקבוצת המהפכנים העיראקית, אשר
חוללה את המהפיכה בבגדאד, במהלכה הומתו המלך פייצל
וראש־הממשלה נורי סעיד. עוד כתבה בעניין ההפיכה העיראקית
היתה- :בגדאד למחרת המהפכה״.
כתבת־דיווח סיפרה לקוראי.העולם הזה״ על המאבק על כתר -חתן

התנ״ך העולמי״ ,כין עמום חכם, יצחק שליו והרב אלשיד. מאבק
שבסופו ניצח עמום חכם. תחת הכותרת -עולם הדממה והצבעים של
הציירת היסה״ נגול עולמה של ג׳ני קלי, הציירת החירשת, שהצליחה
להמחיש באמצעות תמונותיה את גווני עולמה.
בשער הגליון: מתמונות מרד כלא שאטה.

עידית נוסח ואשון־וציון ^ נחמן נוקש
עשיו כארתומן, מוכשר כמגד בפעולה העם
אותיות של דם

.תפקידכם הוא לברוח מכאן. תפקידי
הוא לדאוג שלא תברחו מכאן!־ (המפקח
הבריטי גראנט, מפקד בית־הסוהר בעכו,
לאסירי המחתרת העברית).
אלמלא כיסו גופותיהם של הסוהרים והאסירים
ההרוגים את השטח מסביב לכלא שמאה, היתה
המדינה כולה מתפקעת השבוע מצחוק. היה
משהו היתולי במיקום בית־הסוהר לפידאיון
בטווח יריית אבן מן הגבול, בסידורי הביטחון
המגוחכים ובחוסר מיתקגי־אזעקה במקום.
הביקורת הציבורית היתה כה ספונטאנית,
אחידה ומובנת מאליה, שאפילו בטאון מפא׳י
דבר החליט שאין טעם להתנגד לגל, ומוטב
לעלות עליו בעוד מועד. הוא מיהר להטיח
האשמות חמורות בפניו של שר־המישטרה
המפא״יי, בכור שיטרית.
אולם היה זה מאוחר מדי לגבי רוכבי־גלים
מדופלמים כמו עורכי דבר. מזה שנים השמיעו
התביעה לביטול
גורמים רבים את
מישרד־המישטרה, שהוקם לצורכי נוחיות
קואלציונית, והמשבש את היעילות המינהלית.
בשעת המערכה הגדולה, אותה ניהל העולם הזה
לגילוי השחיתות בצמרת המישטרה, הוכח מה
מוצדקת היתה תביעה זו לגבי מישטרת־ישראל,
המשוחררת כיום למעשה מכל פיקוח דמוקרטי.
השבוע הוכח באותיות של דם, שהתביעה היתה
מוצדקת באותה מידה לגבי שירות בתי־הסוהר,
שהפך למנגנון פקידותי נטול־יעילות.
לפי הסיפור הישן, יהודי טוב קונה לו מיטריה
אחרי שכבר חלה בדלקת־ריאות. המרידה הגדולה
בכלא־שטאה הוכיחה, כי דלקת־הריאות של
מישרד־המישטרה כבר הגיעה לשלב אנוש.
עיריות חופשה ברומא
אחרי שנה מאומצת בסילוק ההשפעה

113ס ת

המפא״יית בעיריית ראשון־לציון, סברה ראש־העירייה,
חנה לוין, עסקנית הציונים־ הכללים
ולשעבר קצינת אט״ס (חיל הנשים) בצבא
הבריטי, כי הגיעה שעתה לנוח ולהינפש. בלב קל
חתמה על מינויו של עסקן הציונים הכלליים,
שמואל גוטמן, כראש־העירייה בפועל, ויצאה
לנופש באיטליה שטופת״השמש.
היא לא התחשבה בעינו הזועמת של

אנשים
• סידרת הקללות שהושמעה בשידור
האתית של התוכנית שלושה בסירה אחת
עוררה את זעמם של כמה מאזינים• הקללה
לסופרים שהושמעה באותה תוכנית מפי א מנ ת
אחי־נעמי (.שתהיה עשיר כמו אלתרמן
ומוכשר כמו אהרון מגד״ג נראתה בעיני הנהלת
קול ישראל כביקורת ספרותית מוגזמת.
אחי־נעמי הוכרח להתנצל לפני אהרון מגד,
ואילו נ תן אל חר מן הקדיש לקללתו את הטור
השביעי בדבר, והסביר מ כי חוש־ההומור שלו
נגמר בשעה שמדובר ברעצמו :״יש מחלוקת: אי
גבול בץ מותר ואשר /בהומור? אך שעה
שבדיחונת אומללת /מגיעה בפרהסיה אל גבול
האבסורד /תם ויכוח. ובכן־ מביאה היא תועלת•
חבר־הכנסת מטעם חרות חיים מדאי:

שר־הפנים, ישראל בר־יהודה, האוהב חוק וסדר
הרבה יותר מכפי שהוא אוהב ראשי־עיריות
ציונים־כלליים, והודיע שהמינוי פסול: אין
ראש־העירייה יכול למנות את ממלא־מקומו. הלה
צריך להיבחר במועצת העירייה, כמו ראש־העירייה
עצמו.
עיכוב זה הספיק להעלות מחשבה חדשה בלב
חבר־העירייהאיסגן ראש־העירייה מטעם תנועת
החרות, איתן בלקינד :״מדוע לא אניד שאל את
עצמו עמוד־תווך זה של הקואליציה הראשון־
לציונית, ותבע את המינוי לעצמו.
כך נשארה ראשון־לציון בלי ראש־עירייה ועם
עודף של מועמדים. שירת החופשה של חנה לוין
באמצע הופסקה. השבוע הוזעקה חזרה לארץ,
לישיבת הבחירה. משם תחזור הישר למטוס,

להשלמת החופשה שהיא תהיה זקוקה לה עתה
יותר מכל.
נשעים האסיר ברח
שלושה ימים לפני הפריצה הגדולה מכלא
.לא קשה לעשות עסקים בכספי הציבור. תנו לי
מיליון ל״י, ואני אמה בית.והוא יהיה יפחד
• מועצת עיריית תל־אביב מתקדמת
לאט־לאט, אבל בהתמדה ובהצלחה, לקראת
השוואת רמת דיוניה לזו של הכנסת. השבוע, בעת
דית במועצה על מינהל יפו, קרא נציג המפלגה
הפרוגרסיבית משה גולדשטיין לעבת של
נציג מפ׳׳ם ייסן ז ימגור. :דבריך היו הערב
תקים מתוכך׳ השיב ימסד. :אתה חמות׳
גולדשטיין לא נסוג, וקבע מייד את דרגתו של
ימסד. :אתה אידיוט!׳
• אחרי ששיעול קל תקף את זלמן
שדד, עת עמד לומר את המילה.ציונות׳ ,בטקס
שס קיבל תואר ד ר של כסד, העיר דד נחום
גולדמן, נשיא ההסתדרות הציונית, לדויד
בן־גוריון, שנכח אף הוא באותו מעמד. :אתה
תאה? כשמאים אותר, מפחדים לומר את המילה
ציונות׳.

״העולם הזה״1088 :
תאריך6.8.1958 :
הצעיר החסון היה, עד למאסרו בפעם האחרונה,
אחד הפושעים המבוקשים ביותר בתל־אביב.
עשרות מעשי־פשע, גניבה, התפרצויות ושוד
מזויין נרשמו לחובתו במשך שנות פעילותו
הקצרות בעולם־התחתון התל־אביבי.
״תן לו, תן לו!״נחמן פרקש נולד בתל־אביב.
בן לנהג משאית ואם עובדת. נחמן בילה את
מרבית שעות היום בין חבריו לשכונת הקווקזים,
בסביבות התחנה־המרכזית בתל־אביב. אחרי
שסיים בקושי את בית־הספר העממי, יצא פרקש
לחיי־עבודה, כדי לעזור בפרנסת־הבית. הוא עבר
ממוסך למוסך, למד פה ושם את מלאכת
תיקון־המכוניות, והביא כמה לירות מדי חודש
למישפחתו הענייה.
איש לא התעניין לדעת מה עושה הנער בזמנו
הפנוי, אחרי שעות העבודה.
את מקומו בחברה תפש פרקש הצעיר רק
אחרי שהצטרף באחד הימים לאגודת האיגרוף
של הפועל תל־אביב. בתחרויות איגרוף
רבות־קהל היו הצופים הנלהבים צועקים. :תן לו,
תן לו! קדימה פרקשד אך פרקש שאף להתקדם,

שאטה, עבדו מכשירי־האלחוט בתחנות־המישטרה
בקדחתנות. המוקד הארצי בתל־אביב
שידר הודעה דחופה :״נמלט אסיר מבית־הכלא
המרכזי ברמלה. שמו: נחמן פרקש. תיאורו: בן .28
גובה 170 :ס״מ. עיניים חומות; שערות חומות
מסולסלות; אף רחב; גוון פנים שזוף; מיבנה גוף
חסון. התיאור אף התפרסם בעיתונות, והובא
לידיעת הציבור, שהתבקש לעזור למישטרה
בגילוי הבורח.
התברר כי פרקש עבד בגינה שליד בית־הסוהר,
דילג על הגדר הנמוכה, נמלט על נפשו
בטרם השגיחו בו השוטרים. המישטרה פתחה
בחיפושים.
לא היתה זו הפעם הראשונה שמישטרת
ישראל מחפשת בקדחתנות אחרי נחמן פרקש.

ג׳ני קלי

יוהציירת החירשת ג׳ני קלי
מציגה את אחד מציוריה
בתערובת־יחיד בגלריה צימרינסקי בת׳א.
ג׳ני קלי העניקה להעולם הזה ראיון יוצא
דופן, שפורס ם השבוע לפני 2$שנה.
בכלא עירומים
1ו ! 1*11*1¥1אסירי
1] 11/111 שאטא, שנותרו בין כתליו
אחרי הבריחה הגדולה, השבוע לפני 25 שנה. היה זה המרד הגדול

ביותר בבתי״הכלא בישראל, ובמהלבו הצליחו לברוח עשרות
אסירים אל מעבר לגבול הירדני 13 .אסירים אחרים נהרגו, וחמישה
נוספים נפצעו. תיד בדי ההתקוממות נהרגו גם שני סוהרים.

והאיגרוף והעבודה במוסך לא נתנו לו את אשר
רצה יותר מכל: התקדמות בחיים. יחד עם חבריו
ממישחקי הרחוב, שהפכו בחלקם דמויות ידועות
בעולם התחתון, יצא פרקש לדרכו החדשה: הוא
הצטרף לכנופייתו של הפורץ יצחק כהן, שנרצח
אחר־כד בידי חברו לכנופיה, ישראל חרבוו.

מכחכים

חיזוי העתיד בעזרת האסטרולוגיה
לאלה שאינם מאמינים לאסטרולוגים

גרות ב מידבר

מאתשבת אי ל בי א
מקץ אינ סו ף שנות פ עילו תאסט רו לוגי ת יש די ו הו ת ר הו כ חו ת
שאסט רו לוגי ה ״ עו בדת״ .אתזה גי לו מז מן סו ח רי ה בו רסה,
ה פ סי כי א ט רי ם, ה פו לי טי ק אי ואמצ עי התק שו ר ת, הפוני א ל
האסט רו לוג כדי לברר כהלכהאת העבר ולה ק שי בלצ פונו תיו של
הע תיד.

נצל הז ד מנו ת -פז זו ל הז מנ ת ״חיזוי ה ע תי ד ב עז רתהאסט רו לוגי ה
לאלהש אינ םמא מיני םלאסט רו לוגי ם״ י שי רו תמהוצאת.ז. ן,* .
באמצ עו ת ה טו פסה רצ״ב.

כ שבוני ם גשר, עו בדי ם לפי תו כני ת — אחרת אין הגשר מגיע
לגדה ש ממול. ה חיי ם ה גשר — מ לי ד ה עד מוו ת — ו קו ר אי
ספר זה, מאתהאסט רו לוג הנו ד ע שב ת אי לביא, לו מ די ם ל הני ח
או תו כ מו שצריך׳

הספר יי שלח בדו אר, על־ח שבון ה הו צאה, ב א ריז ת אל-מ עך
מיו חדת. ח ש בוני ת מ. ע .מ. תצורף.
(נא ל שלוח ה הז מנ ה ב דו א ר רשום).

אי ש אינו נעשה צעיר יו ת ר בכל שנה שעוברת. ל כן ב מ קו לבקר
אצ לאסט רו לוג ולקבל אינ ס טנ ט -ע תי ד, מו טב ללמוד כיצד
לתכנן, להבין ולחזות א ת העתיד הפר טי שלך ושל י קי רי ך טוב
מכולם.
פשוט מאד, לןזהח שו ב!

מ/דד׳ /
׳כבוד

הז מנ ה

שבת אי ( ש בי ) ל בי א

האסט רו לוג הו א אד כ מו ך: עם ח שבון במטלתו אגו נפוח.
א הו א ל מד לחשב אתהע תיד מספ רי -האסט רו לוגי ה :
גם אתה יכול לעשות זאת!

שד׳ אברהם 5ר מוז־גן 52423
טל 03-734847 .
עו ת קי םמהספר ־חיזוי ה ע תי ד ב עז רתהאסט רו לוגי ה
של חו א לי ב דו א ר
לאלהש אינ םמא מיני םלאסט רו לוגי ם ־ לפי 500שקלה עו ת ק.

אנו מ מ לי צי ם על ס פ רו של שב ת אי לבי א, היו ת ו הו אהספר
הי חי ד בנו שא חיזוי-יעתיד באסט רו לוגי ה ה מו פי ע בשפה
העברית ; הו א כ תו ב בצור ה פופולרי ת, שכל בוגר תי כון מ סוג ל
להבינ ה ; הו א מ בו ס ס על נ סיונו העשיר של מ ר לבי א ב חיזוי
ו ב הו ראת -ה חיזוי ב ק בו צו ת ה לי מו ד שלו ; ובעי קר :

ה כ תו בתלמש לו ח __

אחרי שריצה את עונשו 14 -
שנות מאסר -הוגלה עלי
שהיו מביתו 1צו מינהלי.
אנו שולחים לכם צו שהוצא על־ידי
המפקד הצבאי של איזור חבל עזה.
קיבוץ כרם־שלום רואה בחומרה עצם
הוצאת צו כזה על־ידי מדינת ישראל
וצה״ל. במקרה זה מדובר בצו המגביל
אדם שאינו מואשם בעבירה כלשהי.
הצו מעביר אותו ממקום מגוריו לכפר
דהניה, הנמצא במרחק קילומטר אחד
מקיבוצנו, ושם אותו במעצר־בית בכפר

קיימת מערכת מישפטית בשטחים,
אבל הוחלט בכל זאת להעניש את
עבד־אל־עזיז עלי שהין, למרות חוסר
היסוד המישפטי להעמידו לדין. שהין
ישב בעבר במאסר 14 שנה, כפי
שנקבע על־ידי בית־המישפט. היום,
אחרי שיחרורו ממאסר, עדייו מענישים

וחילל את תומתה.
חשבתי על כך ונבהלתי. נזכרתי
שסבתי התביישה תמיד באחד
מאבותיה, שלפרנסתו נהג לגנוב
ולשדוד. פעם אפילו שלח ידו
בתשמישי־הקדושה של הקהילה.
החלטתי לוותר על השורשים ועל
זכות אבות. די לי בכך שאני זלזל צנוע.
משה עם שלם, בת־ים

מוטב מוות ברעב
הקורא, ששיכל את בן־ מציע כלבנון, אחותו שגיתת״רעג נגד המילחמה.
איני יכול לשתוק עוד. בכינוס
הורים נגד שתיקה שמעתי את דיברי
האם השכולה, את דבריו הנכונים של
אברהם בורג, את הקטעים מיומנו של
המילואימניק מקיבוץ מנרה. :החיים
שם היו קלים. פעם ירינו פגז לשמאל,

הוא מדוייק!
ה ספר יופץ ב חנויו תהספ רי ם ה מו ב ח רו ת. מ או ק טו ב ר 83ו מ חי רו
יגיע, ככל הנ ראה, לכ 850 -שקל.
רצ״ ב שי קמס׳

חברת 1.?.ה עו סקתב קי דו ם מ כי רו ת בעזרת אסט רו לוגי ה,
מאפ שר ת לך לרכוש או תו עכשיו, באמצ עו ת ה דו א ר, ב 500 -שקל
בלבד.

צבא הגנה לישראל

מ שו ך על בנ ק .

שםה מז מ ין __

אל תוו ת ר על מ כי ר ה מו קדמת זו היא עשוייה ל שנות א ת חייך!

צ 1בדבר הזראנת ב מזח תעדר 1970 -
צו הגברה ופיקוח סיוחד
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 85ר 86 לצו בדבר הוראות בטחון תש׳ל
— 1970 ויתר סמכויומי עפ׳׳י תחיקת הבטחת ולאחר ששוכנעתי כי הדבר
הכרחי למען הבטחת שלום הצימר הגנת האזור וקיומו של הסדר הציבורי
הנני מורה בזאת כי:
עבד־־אל־עזיז עלי שהין
^ יהיה גתת להגבלות ולפיקוח מיוחד החל מיום חתימתו של צו זה ועד

תעריפון המנויים של

ה עו ל הז ה

החל 0־15.7.83
לשנה בשקל
בארץ

לחצי שנה
מחיר העיתון
הוצאות משלוח

סה־כ

2425

264

403

3092

כ׳׳ח אייר חתשמ׳׳ג ( 11 מאי )1983

עמיקם נגר־לוי סגן־אלוף
מפקד צבאי באזור חבל עזה

1780

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אוויר אירופה ארה״ב, מקסיקו
ארגנטינה, קולומביה,
ונצואלה, ברזיל, פרו,
אוסטרליה, גיו״זילנד
דרום־אפריקה, טוגו, חבש, קניה פנמה
תאילנד, הונג״קונג, טינגפור,
קוריאה, יפן, טאיוון

כדלמקמן:
. 1יגור בנית מס׳ 80 בתחומי הועד המקומי חזניה נג מ ל השיפוט של
דהניה כמופיע במפה שנחתמה ע׳׳י מפקד האזור ביום 1נובמבר .1976
.2לא יהיה רשאי לעזוב את תחומי הועד המקומי חזניה אלא אם קיבל
לכד רשות ממני או מי מטעמי.
3ישאר מאחורי דלתות המת האמור כל יום מהשעה 17.00 עד השעה
08.00 ביום שלמחרת.
.4לא יהיה רשאי ליצור קשר עם אנשים אחרים אלא אם קיבל לכן־
רשות ממני או מי מטעמי.
.5לא יהיה רשאי להפיץ ידיעות או דעות.
צו הפיקוח המיוחד שהוצא כנגד ע׳א עזיז עלי שהיו רו׳ שבט התשמ׳׳ג
( 20 ינואר )1983 יפקע תוקפי מיד עם כניסתו לתוקף של צו זה.
תחילת תוקפו של צו זה מיום חתימתו.
2425 2425
1008 2305
515 710
3948 5440
2270 3200

2425

4227

998

7650

4400
2425 2425
2619 3253
756 852
5800 6530
3350 3760

2425

2619

756

5800

3350

אותו. היום שהין אינו רשאי לראות את
מישפחתו או כל אדם אחר.
בעינינו, בידוד זה מנוגד לעקרונות
הדמוקרטיה. אם למדינת ישראל יש
חשדות ששהין עובר על החוק, יש
לטפל בענין דיר בתי־המישפט- .
קיבוץ כרם־שלום תובע את
שיחרורו המידי של עבד־אל־עזיז עלי
שהין ממעצר־בית, הגליה וכל עונש
אחר, ותובע לבטל את השימוש בצווים
מינהלים. לא נוכל לסבול פגיעה כזו
בזכויות־האדם שמתרחשת ליד ביתנו.

לכיוון הדרוזים, פעם לכיוון הנוצרים,
וכר הפסקנו את הקרבות ביניהם״.
האם אנחנו צריכים להיות
המם־צדיקים של לבנון? האם הפלונטר
לא ייפתר? עד מתיי

חברי קיבוץ כרם־שלום

0נו ס ח צו
סגרת עמוד זה.

ההגליה -בסי־

שור ש הרע

ן בעיות ולבטים בחיי המין
מאת

מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

מינ1 נשלחה אליך הודעת חידוש -
אנא שלם בום!.
הודעה נוספת לא תישלח

מחלקת המנויים

חיסוש השורשים נבינוס את הצחיק
.שורשים׳
הקורא.
חשבתי שסוף־סוף יהיה לי במה
להשוויץ לפני שכני האשכנזי — עץ
גיניאלוגי לתיפארת. הנה משהו שלי
יש ולו אין.
ניגשתי אליו וסיפרתי לו בגאווה.
הוא קצת נמר, כיחכח בגרונו ואפילו
גימגם. בסוף גילה לי את סודו: הוא לא
רוצה לשמוע על שורשיו, מפחד פן
מישהו בציבור ישמע עליהם. פעם, כן־
סיפר, חקר את תולדות מישפחתו
בכפר קטן במיזרח פולץ, עד שהגיע
לשורש מאוד בלתי־סימפאסי — פורע
אוקראיני רשע, גוי בכל רמ׳׳ח, רחמנא
ליצלן, שנטפל לבת־ישראל כשרה

קורא רז
שביתת״רעב
אחרי שחזרתי מהאסיפה של הורים
נגד שתיקה, צילצל הטלפון בביתי
מאוחר בלילה. הודיע לנו שבן־אחותי
עלה על מוקש ונהרג.
בן אחותי. הבן הטהור של
איילת־השחר, מזכיר הקיבוץ —
השאיר אחריו חמישה ילדים זכים.
לא אשתוק עוד. לא די במתן
תרומות כספיות לגופים המתנגדים
למילחמה הבזויה הזו. יש ללמוד
מהרופאים ולהכריז שביתת־רעב
כללית. מוטב למות רעב מאשר
(המשד בעמוד )22
העולם הזה 2396

הורוסהוס

שאינם קשורים בכוח• הרצון.
האצבע השלישית טוב שתהייה שווה
בגודלה לאצבע הראשונה(המורה) .השוויון
בין שתי אצבעות אלה הוא סימן לאישיות
מאוזנת, בעלת ביטחון והערכה עצמית.
״האם משתלם לי לעשות זאתר זוהי
השאלה הנשאלת על־ידי אנשים אשר
אצבעם השלישית מתכופפת לכוון השנייה.
הללו תמיד נמצאים בעמדת־הגנה. הם
פוחדים שכל מה שיעשו או יאמרו -יסתיים
באובדן או באי־נעימות. אינסטינקט
השמירה על עצמם הוא כל״כך חזק עד,
שכמעט מגיע למימדים שיש בהם כדי
להטיל מום.
מרים בנימיני

מזל החודש:

א רי ה
איזוו השמש
בכף היד
לבני מזל אריה כשרונות רבים ומגוונים,
המתפרשים על שטחים רבים. כמעט כל
אחד המשתייך למזל זה מכיר את יכולתו
הגבוהה לבצע כל דבר בצורה טובה
ומושלמת.
בני אריה מתאימים ונמשכים לכל תחומי
האמנות והטפרות. כמו כן, מתאים להם
לעסוק בחינוך.
אם צריך לתקן דבר־מה -הם לא צריכים
ללמוד איך לתקן. יש להם חוש מיוחד,
העוזר להם להסתדר עם כל דבר.
שפע-הכישרונות שבו הם מבורכים, לא
תמיד מביא להם ברכה, משום שלעיתים את מנצלים
אינם הם קרובות
כישרונותיהם. הכל בא להם בקלות, לכן
אינם חשים בצורך להשקיע מאמץ כדי
להתקדם בשטח מטויים ולהגיע להישגים.
הם קוצרים שבחים בכל מעשי״ידיהם,
ולעיתים זה מקלקל אותם וגורם להם לזלזל
בכישרונותיהם־הם.
בכף היד קיים איזור המשתייך למזל
אריה. איזור זה נקרא איזור־השמש, או
איזור אפולו. הכוונה לקמיצה (האצבע
השלישית, אצבע הטבעת) ולגיבעה
שמתחתיה, הנקראת גיבעת־השמש׳י וכן לקו
שרץ מול אותה אצבע, לאורך היד, וגם הוא
נקרא באותו השם -קו השמש.
באיזורים אלה ניתן לראות מי הוא

קמיצה שהי א
ארונה מהאצבע
המודה מעידה ער
נטייה רהימודים

המוכשר באמת, מי מנצל את כישרונותיו,
ומי מקל ראש בהם ואינו משקיע דבר כדי
לפתחם.

באצבע זו ניתן לראות את עולמו הפנימי
של האדם, הקשר שלו אל אנשים,
כוחות״היצירה, שיטחי האמנות, וכישורים

ביד אינטלגנטית, אצבע שמש ארוכה
(יחסית לראשונה) הוא סימן מבשר טובות, קשורה שלהם שהקריירה לאותם
באמנותיות ציבוריות, הבידור הקל, מכירות
ופירטום: הם בעלי כשרון למשוך אליהם את
תשומת הלב ולרכוש כבוד ותהילה לעצמם
וללקוחותיהם ומפיקיהם.
אולם ביד חלשה, לאצבע ארוכה כזאת
משמעות שונה לגמרי. בעליה נמצא תמיד
בחיפוש אחרי תישבחות ותשומת״לב, כדי
לפצות את עצמו על הרגשה סמויה של
אי־התאמה. הוא מתרברב ומשתוקק
לעשות רושם גדול, על״ידי כך שהוא
מתלבש בטיגנון רעשני ונוצץ, ומתפאר
בהצלחותיו. כשהאצבע נושה פנימה כלפי כף
היד, סימן שבעליה טובל מאכזבות
תמידיות בצד הריגשי. כשהאצבע ארוכה
מהראשונה( ,המורה) ומגיעה כמעט לגודל
(המשך בעמוד )48

אי״הבנות במישור הריגשי עלולות להכניס
אתכם למתח. בחיי־הנישואין כדאי לנהוג
ביתר מתינות, ולא
לאבד את הסבלנות
כלפי בן־הזוג. יש לנ הוג
בטקט ובדיפ־לומטיה,
ולבלוע את
הביקורת הנאמרת
על״ידי השותף. בתוך המתיחות זמן־מה
תרד, והכל יחזור שוב
לשיגרה הרגילה. פגישות
עיטקיות חשובות
כדאי לדחות בכמה שבועות, אם
אפשר, ואם לא -יש לשים לב לכל פרט.

ההרגשה הכללית אינה סובה ביותר. יתכן
שתיאלצו לשהות בבית כמה ימים. בגלל
בריאותיות. בעיות השגיחו על עצמכם
ואל תזלזלו במצבכם.
בני שור אינם אוהבים
להודות כאשר הם
אינם חשים טו ב אך
הפעם עליכם להשגיח
על עצמכם. בשטח הרומנטי
צפויות אכזבות
-כדאי לנהוג
בכפפות של משי ולא
להסיק מסקנות מהירות. מצב הכוכבים
מקשה על חיי האהבה, לכן רצוי לחכות.
השבוע יתחיל כמצכ-רוח די עליז, תרגישו
את עצמכם יותר חזקים ובעלי מרץ מחודש.
רצוי לא לתכנן נסי עות
קצרות השבוע,
מאחר שצפויות אכזבות
מנסיעות. מב חינה
חברתית עליכם
להיות זהירים בכל
מה שאתם אומרים,
שכן קרוב לוודאי
שתתחרטו מאוחר יותר
על כך שאמרתם
יותר מכפי שהתכוונתם.
המצב הכספי משביע רצון, השבוע
תוכלו לקחת יוזמה ולהעז לבצע פעולה.

תאותיס

בתחילת השבוע אתם עלולים להרגיש
עצמכם חלשים ועייפים, רצוי שתנוחו ואל
׳* תתכננו לעצמכם מיפ־גשים
חברתיים או
נסיעות לשם בילויים.
יומיים מאוחר יותר
שוב תחושו יותר טוב,
ותוכלו לבצע את כל
מה שתכננתם. בבד
21 ביוני -
קום־העבודה עלול ל20
ביולי
היווצר לחץ. שיגרום
לכם להחליט בצורה
חפוזה ונמהרת ולגרום
לכם להתפרץ על עמיתים לעבודה ולומר
להם את כל מה שהצטבר עד עתה.
השבוע תתחילו סוף-סוף לחוש בהקלה
ממצב-הרוח הקודר והמתוח שליווה אתכם
לאחרונה. הסיבות למתח
מתחילות למצוא
את פיתרונן,
אולם יהיה עליכם
להקדיש תשומת־לב
רבה מן הרגיל לבן-
הזוג, שהתנהגותו אינה
מובנת לכם וגורמת
לכם אי-שקט.
מבחינה כספית יהיה
עליכם להקפיד שלא
לבזבז את כספכם -ההוצאות המרובות
שהיו לכם לאחרונה דילדלו את כיסכם.

מצב־הרוח שלכם כבד ודי קשה, אתם
מודאגים כמעט מכל דבר. וכועסים בקלות
על אנשי הקרובים
לכם. במקום־העבודה
לא מוכנים להתחשב
בכם וללכת לקראתכם,
רצוי לבקש
חופשה -למרות
שתיתקלו בקשיי לא
מעטים בקשר לבקשה
זו. בן־הזוג עומד
לבלות את החופשה
לבדו, בחוץ־לארץ או
אפילו בארץ. רחוק מהבית. נסו להירגע
ולחדש קשרי ישני ע ידידים מנוער.

1תונ1ו

תוכניות הקשורות לחוץ־לארץ עשויות
להעסיק אתכם בתחילת השבוע, יתכן
שתוכלו לצאת בקרוב
לביקור בארץ אחרת,
אולם זה יגיע כל״כך
במפתיע. שאפילו כ עת
אינכם מסוגלים
להאמין שזה אכן יק רה.
ידידים ותיקים
עלולים לאכזב אתכם
קחו זאת בקלותונסו להדק את ה קשרים
עם אנשים
שהכרתם לא מזמן. בנות מאזניים יוכלו
להרשות לעצמן לקנות להן בגדים חדשים.

אתם ממשיכי להתלבט בקשר להצעות
שקבלת במקום־העבודה. שימו לב שלא
לקחת על עצמכם
יותר מדי -יתכן
שמציעים לכם הצעה
שנראית מפתה. אולם
ההתערבות של הממוני
עליכם עלולה
לעכב אתכם ולעצור
את התנופה ורעיונות
חדשי שתרצו להכ ניס.
מיכתב שתקבלו
מחדל ישמח אתכם
ויתן תיקווה חדשה. יתכן שעוד השנה תמצאו
את עצמכם נוסעים לחדל ונהגים מבילויים.

השבוע תוכלו לפעול רבות כדי לקדם את
ענייניכם החומריים. תרגישו את עצמכם
יותר חזקים ומוכנים
להתמודד עם אתגרים
חדשים. במקום־
העבודה זה הזמן
להציע רעיונות ותוכ ניות
חדשות לאנשים,
או אפילו לבקש הע לאה
במשכורת. חיי־החברה
יהיו מאוד
מהנים, צריך להשקיע
פחות מאמץ, אנשים
יבקשו את חברתכם וקירבתכם ויזמינו
אתכם למסיבות ולבילויים משותפים.

הכל מתנהל בכבדות. העניינים אינם הולכים
לפי המתוכנן, בעיות שונות בתחומי שונים
גורמות לכם לעייפות
ולהרגשת־אכזבה. בשטח
הכספי עליכם
להיות זהירים מאוד -
אל תלוו מכספכם
בתקופה זו. ואל תסב־נו
את כספכם בשום
צורה אחרת. בני־מבוגרי מישפחה גורמים
דאגה נוספת,
ונדמה כאילו לעול
לא תמצאו לעצמכם מנוחה. נסיעה שתיכ־ננת
לבצע עלולה להידחות או להתבטל.
סוף־סוף תוכלו להרשות לעצמכם לנוח
ולהתרחק מכל החובות וההתחייבויות
שהעסיקו אתכם לאחרונה.
בשטח הרו מנטי
ילך לכם -בני
המין השני מגלים
בכם עניין ומעוניינים
ליצור קשרים יותר
רציניים. אולם כל
קשר שיווצר בתקופה
זו עתיד להחזיק מע מד
לא יותר מחודש
וחצי. לכן כדאי
להתייחס לכך בקלילות, ולא להבטיח דבר.
בשטח הכספי מצבכם אינו יציב ביותר.
את רוצים לנוח. אך אינכם יכולים להרשות
לעצמכם. את נאלצים לעבוד קשה ולקחת
על עצמכם עבודות של
מישהו אחר. כדי להקל
על המעמסה של מבחינה האחרים.
בריאותית רצוי שתש־גיחו
על עצמכם. אינכם
חזקי במיוחד
ונוטים לחלות במהירות.
ה ב טן תהיה
רגישה במיוחד. לכן
רצוי להקפיד על תזונה
נכונה השבוע, ולהימנע מאכילת אוכל
כבד מדי. השטח הרומנטי עלול לאכזב.

מכתבים

11ש ב ^

(המשך מעמוד )20
ממוקש הטמון בבוץ הטובעני של
שימעון רז, רמת־גן
לבנון.

מאת

אביגיל ינאי

מאוזן:

אץ מה לחקור!

הקורא מניב על מיכתבה של
ציפורה קלופפר (״לחקור
עכשיו העולם הזה׳ .)2389
מדובר בסיכסוך בין שני צדדים
ובפעולות של שני צדדים. העובדות
המאושרות בכל המקורות הן; אחרי
שהיהודים גירשו ב־ 1947 את
האימפריאליזם האנגלי מארץ־ישראל,
הם הסכימו אז להקמת מדינה
פלסטינית והושיטו לערבים יד
לשלום. בתגובה הם נענו בתוקפנות
ערבית כוללת ומתמדת, שגרמה מאז,
עד להקמת אש״ף עם האמנה שלו,
לעשרות אלפי הרוגים ופצועים
ולבעית הפליטים.
אש״ף על כל פלגיו מסרב לשגות
את האמנה הפלסטינית, הדוגלת
בחיסולה של מדינת ישראל. כל
מוסדות האו״ם וכל מדינות העולם,
המכירים באש״ף כנציג היחיד של העם
הפלסטיני, נותנים מראש אישור
לאש׳ף להגשים את אמנתו ולחסל את
מדינת ישראל.
לטענה שהבעיה הפלסטינית היא
לב הסיכסוך באיזורנו — ברור
לחלוטין שבפסק־דינו יפסוק כל
שופט־אובייקטיבי; חוסר הסכמתם של
הערבים לשלום ותוקפנותם המתמדת
כנגד היהודים — הם סיבה יחידה
לבעיה הפלסטינית, לסיבלם. של

)1״יורשו״ הישראלי של
דמוסתנס (ש״פ, ש״מ<; )5מלכודת
בדרכים; )10 צלע )11 :בעל חיים
טורף; )13 נע ממקום למקום; )14
מרגיש; )15 כנש מפוטם; )16 פגם;
)18 חג בעגול; )20 זועף; !21 עיר
בלבנון; )22 רשע; )24 חור ומסביבו
דבר מאפה; )25 צעיר; )26 נהר
ש״שתי גדות לו״; )28 שאלה של זמן;
)30 גדול משוררי גרמניה; )31
מצוקה; )32 תרנגול; )34 ענף רך
ורטוב; )35 יאיר; )38 עיר חוף עתיקה
בארץ; )39 הוגה דעות גרמני יהודי
מחבר ״רומי וירושלים״; )41 עטרה;
)42 הגות, השתפכות הנפש; )43 אל
מצרי; )45 מוסף; )47 קומפוזיטור
ברוך צאצאים; )48 רעד; )50
נגמר,נשלם; )51 מים רבים; )52
מתארע; )54 מרחק יריה; )57 הפסק;
)61 אות הנצחון; )62 נחל. קבל רכוש
או תואר מפלוני; )64 בא בימים; )65
שנאה, ריב; )66 עצם, זיז; )67 חוזר;
)69 זכות בטול החלטה; )70 אם
ישמעאל; )72 שמן טוב; )74 קורה,
מטה; )75 הצמח ממשל יותם; )77 עוף
לילי טמא (ויקרא י״א י״ח); )78
הצינור שמאחורי קנה הגרגרת; )81
שיח או עץ בעל עלים דקים; )83
בעל חיים נושם בזימים; )85 כלי
עבודה; )86 עיר עתיקה בארץ
שניתנה לשלמה המלך כנדוניה ע״י
בת מלך מצרים; )88 מתנפל; )89
משנה חיצונה; )91 תואר הולנדי; )93
נסתיים; )95 פיצוי על גרימת חרפה
ע״פ התלמוד; )96 זז הצדה; )99 מזל;
)100 מפרנס; )102 תפר; )103 שאינו
תושב; )104 הקמצן של מולייר; )105
כינוי למי שמתלהב ומתרתח מכעס

להגיב, שנאמר; ״מוטב מאוחר מאשר
לעולם לא״.
בכתבה של אלינור מעוז ז״ל מופיע
שיר, שנכתב כביכול על־ידי אלינור.
הוא נמסר לפירסום על־ידי חברה,
שטען כי היא חיברה אותו למענו.
כשקראתי את השיר — נדהמתי.
הוא מוכר לי היטב מבחרותי. אך מכיוון
שעברו שנים (רבות) מאז, איני זוכרת
בוודאות על־ידי מי נכתב.
אפרת פז, קיבוץ נען
0מחב ר ת השיר הי א המשוררת
אריאנה הרן, שאף העירה על
השעות ב מיכתב למערכת(.העולם
הזה׳ .)2391 אלינור מעוז בוודאי
ל א התכוונה להפקיע א ת השיר
לעצמה. ה טעות הי א של שלום
אלינור, כי פנסטר, שסבר
שהעתיקה למענו א ת השיר בכתב
ידה -הי א גם זו שחיברה אותו.

הגדי מזנב בנזתקוטטים
להלן הורטקופ של ראשי
תנועת העבודה -פרט (מזל
אדיה) ,רביו(מזל דגים) ונבון
(מזל גדי):
השבוע שבין וד 1וה־ 8ביולי:
מזל אריה — תקופה לא טובה
לפירסום מאמרים בעיתונות, להבעת
דיעה בנושאים מדיניים. שמי־הרגש
זכים כרקיע.
מזל דגים — מערך הכוכבים
טוב לריסון ולהימנעות מתגובה. עדנה
ונועם בחוג המישפחה.
השבוע שבין ה־ 9וה־ 15 ביולי:
מזל אריה — ככל שתריב עם בן
מזל דגים, כן יגבר הספק היחס
לשניכם. אל תגיב למעשיו ולהערותיו.
מזל דגים — חשבת שהנחת

מאונך:
)1משורר זעם ישראלי(ר״ת); )2
אריג; )3חומר כימי המשמש
להרדמה; )4צאצא; )6בסיס; )7מחקר
שיטתי; )8אחד השוואים; )9טיפ; )12
צדדי, לא עיקרי; )15 ההר שעליו —
יש אומרים — ניתנה התורה
לישראל; )16 עומעם; )17 בהשאלה
— חדגוני, משעמם; )19 מבנה גוף,
תבנית; )20 צא עם רכבך לדרך; )21
חבית — מתרס — מחסום; )23 איבר
הנקה; )24 מיכל; )26 שארית; )27
פלאי פלאים; )29 נדן; )30 עשיר,
בעל בעמיו )33 :חברה, אהובה, וגם
אשת־חיק; )34 התעטש; )36 תא,
משרד; )37 אחד מענפי הספורט; )40
עש לילה; )41 בעל גאווה; )44 כלי
כתיבה )46 אל היערות; )47 אליל

קורא בידרמן
בבלי; )49 שמה של תערובת טיט,
מלט סיד וכר; )50 לו ברח; )53 יצור
זעיר ביותר; )54 כלי נגינה ממש׳ כלי
הנשיפה; )55 קריאת צער; )56 אוייב;
)58 שמח; )59 מה שיש ל״קזבלן״;
)60 כמות, מידה; )62 מטבע יפני; )63
אריג יקר; )66 מעשה שנעשה בכוונה
טובה וגרם לרעה ( )68 ;)2,4בבקשה
(ארמית); )71 צמח הפפירוס; )73
עודף על המידה )76 יהיר)77 ,

קסטה )79 משורר הודי גדול; )80
נכרי; )82 אציל(כ״וס; )84 לבוש רגל
שהיה גם לבוש ראש; )85 משדר
למרחקים בסימנים מוסכמים; )87
מין; )90 עזרה בצרה )92 ,סלנג; )94
טמפרמנט; )96 טיפש; )97 שמה של
סופת טייפון שהתחוללה בסין; )99
אבן טובה )101 מילת זירוז; )102
בצה״ל — תנאי שירות(ר׳ת); )103
אחורי הגוף.

.שיחקתי!״

הערבים והיהודים ולדמם שנשפך עד
היום• .
גברתי הנכבדה! אין כאן תוכנית
כבקשתנו, מבחינה היסטורית הערבים
שייכים לצד התוקפן, ומי שמאשים צד
אחד בלבד(״לחקור עכשיו מזדהה
לחלוטין עם הצד השני.
ברנרד קומו, רמת־גו

ס ה סקור הטעות?

המפון הישראלי לספרות
נשים קוסמטיקה ופדיקור

דיאנה

* קו ר סי ם
1ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
[ הוצאת שיער בחשמל לצמיתות (אפילציה)
* ,סלון ומכון יופי
תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
| פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה
* ה בנ ת כלות
מחיתם עממיים * שרות מעולה

דיזמוף ( 190 יודפת 229388 , 226066 )4

בכתבה על תיאטרון ״הבימה׳
(.חעולס חזה׳ )2394 צויין,
כאילו בעוצה השוטפת לא
הופיע השחקן מצף הצגה
אחת.
אני לא יודע היכן מקור הטעות, אם
במוסר האינפורמציה או כמקבלה.
העובדות הן:
• בעונת 83/82 שיחקתי בהצגת
האחים קרמזוב מאת דוסטויבסקי.
• לצערי הרב, לא זכתה ההצגה
לתהודה ביחס ישר לאיכויותיה
הספרותיות והביצועיות, וירדה מן
הבימה אחרי 33 הצגות, ולא כאן
המקום(אף על פי שחובה עלינו) לדון
בסיבות.
ישראל בידרמן, כפר שמריהו

טשת שירית

תן טרמפלחייל

אלינור לא חיברה את השיר,
אלא רק העתיקה אותו
במיכתב.
כרגע סיימתי לקרוא את העולם
הזה 2388 אומנם השבועון הגיע
לידי באיחור מה, אך איני יכולה שלא

קורבן תאונה מעוז
שיר

מוקש לבן מזל אריה״ אך למעשה אתה
כורת את הענף שעליו אתה עצמך
יושב.
השבוע שבץ ה־ 16 ווד 22 ביולי:
לבן מזל אריה — השבוע נוח
לעריכת סולחה עם בן מזל דגים, בפעם
המי יודע כמה. הבעיה היא שאיש כבר
לא לוקח זאת ברצינות.
לבן מזל דגים — הקפד על
קורקטיות עם בן מזל אריה. הימנע
מהצגת ״התפייסות׳ שאיש לא יקבל
עוד ברצינות.
לבן מזל גדי — מערך הכוכבים
נוח למילוי שאיפותיך. הבעייה שאתה
מצוי בעידן צינון, ואינך יכול לקצור
את חפירות.
השבוע שבין 23ל־ 29 ביולי;

לבני מזל דגים ואריה —

מערך הכוכבים נוח למתינות, הימנעות
מתגובה וממחלוקת, אך ספק אם תוכלו
לעמוד בכך. נדרש מאמץ עילאי. הזמן
פועל לטובת בן מזל גדי.
ענת גרינשטיין, פתח־תיקווה

דיפד 1ם טים במרתף
על שתי מטיבות שהתקיימו
ב״בית ליטין׳.
(המשך בעמוד )24
העולם הזה 2396

פתח-תקוה ראשון־לציון ו
בכפר גנים ברחי בן־צבי 4חדרים
*232 * 150

$64,000

$75/000
4ח דיי ם +גי

במרכז העיר 3חדרים כולל מע״מ ופיתוח

$ 50,000

$78,000

*234 * 150

^ 02550

בגן הברושים 5חדרים 2מפלסים צמודים
ל 7-דונמים גן ציבורי

$81,000

ברחי כץ בנין מפואר בן 9דירות בלבד ל קו מו ת
עם מעלית
*232 * 150
4חדרים

נוגגי ה
גני ניצה הפרויקט היוקרתי ביותר הנבנה היום
בנתניה 2חדרים
3 * 50״

3חדרים

4חדרים

תל־ א בי ב
רהסדנרהבא ״ ר סו

* $79,006

$66,000 $76,000
רמת-ה שרווי ^ ;ס$106,000 $125£0
קוטגיים בגני איתי 5 ,חדרים 3חצאי מפלסים
*2 =2 * 150

3חדרים +גג +חדר
*232 * 150

$54,000

$74,000

תל -אביב ^ ^

£220513

5113,000

$85,306

$987006

*2340523

$55,000

£70;000

רח׳ עין גנים — כרמלי 4 ׳/2חדרים

591(000

ברחי הירשפלד 3+1חדרים כולל מע״מ ופיתוח

*2 0 4 0 5 0

295/000

$44,006

$79,000

המחירים אינם כוללים מעי׳מ

משרדנו בלונדון

ברחי אבלסורוב 166 בבניו מפו^ר בן 10 דירות בלבד
דירת 4חדרים וכן דירה +גג +חדר. י

1101136 3 2 0 8696117 37.ץ 16ז ^ 0
^ 1 3 - 5 4 6 161.6361748ח 4 0ח 1_0

<0ס$125,060^ $140,
$99,000נ

פתח־ תקו ה

רמוז־השרו!

רא שון־לציון

נתניה

עוזר 208נ
חיים ם ע 1ז ר

קו לז ב 8 4

הה רר צצלי 62

רו*וד
ו*י1רז 1ח 1

הרצל 18

יוווו לד
מוז -לתחנתהדלק סונו
11 מו ד

ירעסד!׳
היבחר

אברהם גיוד־יבונה דיו ־ ו רז * 1£1ונ *•1£1אוהבי

מכחכים

הופיע

במהדורת סטימצקי

לוח תשמ״ד
1984
(ספטמבר 83 עד דצמבר )84

(המשך מעמוד )22י
הופתעתי לראות כי בגליון העולם
הזה ( )2392 מצאתם לנכון להקדיש
שני עמודים, מלווים בתמונות, לשתי
מסיבות שהתקיימו במרתף העליון
בבית ליסין, מבלי לציין היכן
התקיימו ומי יזם אותן.
ברצוני לציין, כי את המסיבה לרחל
מרכוס יזמו, ערכו והפיקו במשותף
אנשי אמנות לעם, תיאטרון בית
ליסיו וגלי צה־ל. כמו כן, את לנו המסייעים הדיפלומטים בקישרי־תרבות הזמנו למרתף העליון
כדי שיכירו את המקום ואת הפעילות

אילו היו מענישים אותם על כר
כהוגן, היו אולי מחפשים פרנסה פחות
מסוכנת, אבל זה לא יהיה.
המפד״ליים סבורים, תחת כיפתם
הסרוגה, שנטורי״קרתא יהודים טובים
מהם, ולא יתגברו על רגש־נחיתות זה.
גם החילוניים זוכרים כל אחד סבא או
אבא בזקן ופיאות, אשר אש־דת בערה
בו, ואילו היה מרביצים על אמת — היו
דומים לאדיפוס״המלך.
נשאר רק דבר אחד: לא לפרסם את
הדבר בראש חוצות. המפגינים יפגינו,
ואמצעי־התיקשרת ישתיקו את
המהומות, כדי שהחרדים יבקשו את

שלא. כעת, כאשר את מקום האופוריה
של בגין תפס הדיכאון הקשה,
מצב־רוחנו לא השתפר, אלא הידרדר
עוד יותר.
כנראה שמצב־הרוח הלאומי נמצא .
תמיד בכמה דרגות נמוך יותר מזה של
המנהיג.
יוסי רידד, חיפה

קר! ל שיקום הפריטים התנחלויות ביות.

קונססרוקסי־

ע 6ת מו נו ת צבע מ ר הי בו ת
( 44x57ס ״ מ ) של ה ציי ר —

יוטל ברגנר
¥081.
ספרים זה סטימצקי

בגין ורע לו

בגין וטוב לו

לא יח ס הפוך

מודעות בטלפון
לכל העתונים

בכרטיסי אשראי במחירי המערכת

£1?$ 011(8א01
* 1.א 0וז*4זז 8זאו
0ז1

שרות ת.ד. ללא תשלום -חני ה חופשית במקום

פרסום

אידיאל

אבן גבירול סוו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

227117/8־ 03

כרי ת ת איברים פרימיטיווית
כשהאזנתי ברדיו למערכון על גרית״מילה מאוחרת לגדי יגיל,
חשבתי, שזהו בעצם המחסום השורשי להפרדת הדת מהמדינה.
כריתת העורלות היא מינוזג פרימיטיווי ואבזרי של עובדי״אליליס,
שלמרבה הפלא החזיק מעמד עד ימיט בגלל הפחד של האדם
המודרני לקום ולצעוק לפקידי״הדת: די!
המינהג האידיוטי הזה הפך למסורת מאובנת. אבל גם מסורת
זקוקה לשיפוץ, באשר היא בלתי־מוסרית. רופאים קבעו בפירוש,
שמבחינה בריאותית אין צורך לחתוך את העורלה, כשם שאין
צורך לחתוך את האוזניים או לבדות את האף. לצורכי הנקיון, די
אם רוחצים במים ובסבון.
את טקס הברית ניתן לבצע באופן סימלי בלבד. בורא העולם
לא התכוון שנחתוך ממש את איברי גופנו, כשם שלא התכוון
שנקריב לו את בכורינו, או שנעקור עין תחת עין -למרות שכך
כתוב בתורה.
אני מקווה שהמיפלגות, אשר שואפות באמת לשיחתר מהכפיה
הדתית, יהיו אמיצות דיין להזכיר עניין זה באופן גלוי במצע
הבחירות שלהן.
שירית בקטי, יפו העתיקה

האמנותית בו, מתוך כוונה לשתף
פעולה בדרכים נוספות.
כעמי נבון, תל־אביב
9הקוראה הי א מנהלת יחסי
הציבור של בית ליסין.
נדבותיהם תעמולה:

שנעשה

מבלי

עבורם

שלום ויינשטיין, הרצליה

עד הצחוק ועל הבכי

תסביר אדיפוס
הפגנות החרדים -פרנסתם.
בהתקרב אלול מגיחה הסיירת
השחורה ממאה שערחם לפרוע פרעות
בישראל, השנה — בסיוע חנ״ח (חיל
נשים חסודות).

תן טרמפ לחייל

לא הסיבה חשובה, אלא המטרה.
לקראת החגים יש לפתוח את היד
הנדיבה של שונאי־ציון, באשר הם שם.
על תרומות אלה מתפרנסים גייסות
השם כל השנה.

בעיית הפליטים הערביים הפכה
לבעית מזג־האוויר, לפי ניסוחו של
מרק טוויין: הכל מדברים עליה ואיש
אינו עושה דבר לפיתרונה.
גזל של גוי נחשב על-ידי רבי מאיר
לעבירה חמורה של ייהרג ואל יעבור.
ואם כי עיקר נטל־האשמה במצב
הפליטים מוטל על מדינות־ערב, אין
אנו יכולים לפתור את עצמנו — ולוא
מאחריות חלקית.
אני מציע להקים קרן יהודית־ערבית,
שתאסוף כספים בכל העולם,
ובעיקר במדינות־הנפט העשירות— .
הכספים ישמשו ליישוב מחדש של
פליטים בהתנחלויות מיוחדות —
כמובן, הכל על־פי חוק ותוך קבלת
האישורים הדרושים מהשילטונות.
השונים.
ברור שניתן להגיע רק להישגים
צנועים, נוכח מימדי־הענק של הבעייה,
אך נראה שבמקום שהממשלה אינה

יכולה לפעול מטעמים שונים, חובה על
האזרחים לנסות לעשות את שלהם.
כל מי שמוכן להשתתף בעצה,
בהצעה, בתרומה או להיות פעיל
בעניין, מוזמן לכתוב לת׳ד ,6930
ירושלים.
ד*ר ראובן פלג, ירושלים

בגין וטוב לו, בגין ורע לו.
כולם דשים במצב־רוחו, בפניו
הנפולים. בדיפרסיות שלו. מדוע לא
מודדים גם את מצב־רוחה של האומה?
אומנם, הרגשתם של עמך — גם אם
הם מונים ארבעה מיליון — היא הרבה
פחות חשובה מהרגשתו של
פוליטיקאי בכיר, אבל גם זה נושא
הראוי לאיזכור, ולוא בשולי החדשות.
בעניין זה הבחנתי בתופעה עגומה:
לפני שנה, כאשר מנחם בגין עלז
ושמח, נשכנו כולנו את לשוננו בכאב
על המילחמה והשכול. היה נראה כי
קיים יחס הפוך בין ריגשותיהם של
ראש־הממשלה ושל עמו. אך מסתבר
לידיעת הקוראים
קוראים השולחים מיכ־תביהב
מתבקשים לנסח
אותם בקצרה, לכתוב אותם
במכונת־בתיבה במוח
כפול ועל ציז־ו האחד בלבד
של הנייר, עדיפות תינתן
למצרפים תמונות למיב*
תביהם.
העולם הזה 2396

1 £א 1 0־1

מי שקנה אותו בניו־ יורק פשוט לא ידע
שהטלפון המבוקש הזה מיוצר בישראל...
היצוא הו א דבר טוב, במיוחד כאשר ה־ 7ץ סאץ/ו-ו מתוצרתנו נחשב לאחד ממכשירי הטלפון
המבוק שים באנגליה, גרמניה, שוויץ וארה״ב. אך כי שראלי/ת באפשרותך לקנות ״כחול לבו״

ס ד ולהנות מיתרונותיו הבלעדיים של ה־7

הנד

קטן וקל משקל מטלפון אחר.
מערכת לחיצים אמינה ונוחה.
מיוצר מרכיבים מהטובים בעולם.
גוף >\.6.5 .בלתי שביר -במבחר צבעים.
שני דגמים: עם זכרון אחד או 11 זכרונות.
נמון במחירו מטלפון עם חוגה.
משווק באישור משרד התקשורת (אישורים .)228 , 288
אחריות מלאה לשנה והתחייבות לשרות משן 7שנים לפחות.

י־ 7־ ^0081 בחנויות המובחרות בארץ ובעולם!

בחגייות רשתהשקם: תל־אביב, ירושלים, חיפה, גבעתיים. ק ס^צקץ, עפולה, ראשוו־לציון. באר־שבע, רחובות, פתח־תקוה
ונתניה מ. ת .מ. אול מי ת צוגה: תל־אביב, חיפה, באר־שבע, קרית־גת חנויו ת: חיפה — אביורי ישראל, רח׳ ת״א ,3נ תני ה — עט וספר,
דיונגוף 27 סוכנות ווהר, החלוצים 2ברק, הנציב .9נצרת -רדיו חדאד, רח׳ פאולוס השישי 065-74006 .83קרית ־ ג ת קרביץ, מר ס מסחרי
מפיציםאזוריים: ת ל ־ אביב, פונוטרוניקס, בן־יהודה ,27 טל 03 - 658748 גו ש דן, הרשקוביץ הרצליה 052 - 84360 ,
אזו רהדרום, קונדור -באר־שבע 057-73120 ,א זו רהצ פון, אשוול -יוקנעם 04-991333 ,

פי תו ח וייצור: אלקטל הנ דסה בע״ מ9׳ ^ 03-656586 ,

011 71 6

מקבוצת מאגרי טכנולוגיה ב^׳מ

9ו !/ן ד ףמהל /ל ^ ך

*תך׳ ח&ה
העולם הזה 2396

הציבור בישראל\\\1־ $ 0ח1/6

המאוורר הנמכר בבל רחב• העולם.
תעשיות מיזוג אויר בע״מ

רמת-גן, רח׳ גלעד ( 2פיגת אבא הלל ) 12 טל 737626,733251. .

תן טרמפלחייל

אכלתי אותה
סורוחת הקר *9ג ,6ר,כ|

ווהותי

^110
העולם הזה 2396

הפרשן הצבאי של ״העולם הזה״ קובע :״ההיערכות החדשה״ מבוססת על נו עי התרנגולת

הנסיגה החלקי ת:
^ חרי חודשים של תהיות
והתלבטויות, החליטה סוף־סוף
ממשלת־ישראל, על־פי המלצת צה״ל,
לסגת לקו האוואלי, החלטה זו נובעת של ומציפיותיהם מתיקוותיהם מקבליה להשיג כמה יעדים צבאיים
ומדיניים מצד אחד, מבלי לשלם מחיר
רב מדי מצד שני.
היעדים הצבאיים, העומדים מאחורי
קבלת החלטה זו, הם:
• צימצום האבירות של צה״ל.
• ייעול הלחימה במערכת־הגרי־לה,
המתנהלת נגד צה״ל בלבנון,
• יציאה ממוקד העימות הדרוזי־נוצרי.

חיסכון בכוחות ובאמצעים,
והקלת נטל״המילואים.

פיתרון פלא. זוהי מערכת שכל
תפקידה הוא להתריע על קיומה של
חדירה, ומידת״יעילותה תלויה בסביבה
הגיאוגרפית והאנושית שבה היא
פועלת.

בבל שהשטח קשה יותרלתנועת כוחות, ובעל תכסית
סבוכה יותר, ובכל שהאוב־לוסיה
משני עברי הגדר אוהדת
יותר את החודרים, בך קלה
יותר מלאכת־החדירה.
מורכבת ממוסלמים־שיעים, המהווים
את העדה המפגרת והנחשלת ביותר
בלבנון. כמו העדות האחרות, מפוצלת
גם זו בין פלגים יריבים שונים, ובהם
יסודות חומייניסטיים ופרו־סוריים
מובהקים. המיליציה המזויינת השיעית

סוריה ואש״ף, ויש להניח שחבריה
נטלו חלק בפיגועים נגד צה״ל.
העיר צידון, שתישאר תחת שליטה
ישראלית, תמשיר להיות, ללא ספק,
מוקד לפיגועים בצה״ל. מחצית
אוכלוסיית העיר היא מוסלמית־סונית,
ויש בה מיעוט שיעי גדול לצד נוצרים
ודרוזים מעטים. בזמן מילחמת־האזרחים
-פעלוה בצידון מיליציה
נאצרית בשם ״האירגון העממי
הנאצרי״ ,בפיקודו של מוצטפא סעד,
בנו של ציר״הפרלמנט מערוף סעד,
שנהרג בתקריות שהיו בצידון ערב
מילחמת־האזרחים.

אין ספק שריכוז כה גדול של
אוכלוסיה סונית, מיליטנטית
בחלקה, ימשיך להוות בסים
ללוחמת־גרילה עירונית, בפי
שהיה עד בה.

ספק רב אם אכן תשיג
הנסיגה את היעדים הללו, ולוא
גם חלקית.

• הגרירה תימשך

— אירגון ״אל־אמל״ — אף כי לחמה
לעיתים באירגונים פלסטיניים לפני
הפלישה הישראלית, ולא נטלה חלק
בהתנגדות לה, שיתפה פעולה עם

מן האמור לעיל עולה חזות
קשה לגבי יכולתו של צה״ל
להיאבק בפיגועים, שכן אין לו
סיכוי לזכות בקרב על אהדתה
של האוכלוסיה האזרחית.
קיומם של גורמים מקומיים
המשתפים פעולה עם צה״ל,
והמאורגנים במיליציות מקומיות
(״אנצאס לא ישנה הרבה. עד כה היתה
עיקר התועלת בקיומן במסירת מידע
לגבי הנעשה בסביבותיהם(לשם כך לא
צריך. מיליציות — די ברשת של
מודיעים) ,וכפי שמלמד נסיון ויאט־נאם,
כושר־העמידה של גורמים
מקומיים כאלה נגד הגרילה אינו רב
ביותר. אותם גורמים נוטים לקחת

רוני שפיגר

לאלה יש להוסיף, כמובן, גם את
האוכלוסיה הפלסטינית בדרום־לבנון.
רובה של אוכלוסיה זו מרוכז
במחנות־הפליטים, וחלק מן הפלסטינים
בדרום חי בערים מחוץ למחנות.
אין ספק כי פעילות־הגרילה נגד צה״ל
זוכה ותיזכה בסיוע מצידה של
אוכלוסיה זו.
גורם נוסף, שיש להביאו בחשבון,
הוא האוכלוסיה הדרוזית בדרום,
המתרכזת בעיקר בנפות חאציבא
ורשיא. אמנם, מישקלם של
תומכי־ג׳ונבלאט באיזורים אלה קטן,
יחסית למישקלם בשוף, אולם אף הם
עשויים לקחת חלק בפיגועים, וייתכן
שהשתתפו בפיגועים שהיו לאחרונה
בבקאע.
על כל אלה יש להוסיף את
הפלאנגות, אשר מתור שאיפתם להיות

האמצעים שבהם תולים
מצדדי הנסיגה החלקית את
תיקוותיהם לצימצום פעילות־הגרילה
בדרום הוא הקמתה של גדר־מערכת.
גדר כזו תאפשר, לדעתם, למנוע
העברה של אנשים ואמצעי״לחימה
לדרום.
מאחר שצה״ל לא יוכל לנתק את
החלק שבשליטתו משאר חלקי לבנון,
יש להניח כי זרימת האוכלוסיה מחלק

רואות בעין רעה את התחזקותו של
סעד חדד, ועלולות לנסות לשבש
אותה( .לאחרונה אירעו כמה תקריות
ביז כוחות חדד לפלאנגות).

אנשים ואמצעי־לחימה, שכן יהיה קשה
לפקח על התנועה הגדולה, כך שהדבר
יקטין את יעילות הגדר.
אולם גם בלי זאת, גדר מערכת אינה

בחשבון כי שהייתו של צה״ל בלבנון
היא זמנית, וכי יש להימנע
מהסתבכויות עם מי שעלול לבוא
במקומו.

• הג רו ר אוו עזוו

לישראל נסיון רב ביותר בהפעלת
גדר־מערכת על כל מה שמתלווה לה
(מוצבים, סיורים, ציר־טישטוש, כוחות
למירדפים וכו׳< ,הן בביקעת־הירדן, הן
בגבול לבנון, במידה שונה של יעילות.
אולם יש לזכור את התנאים שבהם
פעלו הגדרות בשתי הזירות הללו.
על פי תורת ״המילחמה העממית״
של מאו, ניתן לחלק את המרחב
הקשור ללוחמת הגרילה לשלושה
חלקים:
• בסיס האויב — השטח
שבשליטת הכוחות הלוחמים בגדילה.
• איזור הגרילה — השטח שבו
מתנהלת הלחימה,
• בסים הגרילה — שבו נהנים
אנשי־הגרילה מביטחון יחסי, ושממנו
הם יוצאים לאיזור הגרילה.
בגיזרת ירדן היוותה הגדה
המערבית (לפחות) את איזור הגרילה,
הגדה המיזרחית את בסיס הגרילה וגדר
המערכת נועדה להפריד בין שניהם.
האיזור שממערב לגדר הוא מישורי
ורחב למדי, וההרים הגובלים בו
חשופים מצמחיה. האוכלוסיה, לעומת
זאת, סייעה לגרילה, אולם המרחק
שהיה על מי שפרץ את הגדר לעבור,
כדי להגיע לאוכלוסיה ולהיטמע בה,
היה רב למדי. מן הצד הירדני של
הגבול נהנה אש״ף מסיועו של הצבא
הירדני עד ספטמבר ,1970 ומאז פועל
הצבא הירדני למניעת חדירות
משיטחו.
בגבול הצפון היקשו התנאים
הטופוגרפיים — שטח הררי קשה
והתכסית של צמחיה — על מניעת
חדירות. אולם, לעומת זאת, האוכלוסיה
שמעברו הישראלי של הגבול היתה
חמושה ומאורגנת במיסגרת ההגנה
המרחבית לסיכול חדירות. מן הצד
הלבנוני של הגבול שלט אש״ף בשטח
עד מיבצע ליטאני, שהפך את החדירה
למשימה קשה ביותר.

ך* חינת התקריות שבהם הותקפו
₪1כוחות צה״ל בלבנון מעלה כי חלק
ניכר מן התקריות והנפגעים היו
באיזורים שיישארו בשליטת צה״ל גם
לאחר הנסיגה. רוב ההרוגים שהיו
לצה״ל בחודשים האחרונים בלבנון היו
בשטחים אלה.
הנסיגה לא תביא בהכרח לצימצום
התקריות והנפגעים, שכן יש להניח כי
האירגונים הפלסטיניים והגורמים
המקומיים הפועלים נגד צה״ל ירכזו
את מאמציהם באיזורים שבהם יהיה זה
פרוס.

מידת ההצלחה של מילחמת־הגרילה
תלויה במידת התמיכה
של האוכלוסיה האזרחית
בלוחמי־הגרילה. כדיברי מאו
צה־טונג, על איש־הגרילה לנוע
בקרב האוכלוסיה כדג במים.
אין זה סוד כי האוכלוסיה
בדרום־לבנון, ברובה, אינה אוהדת את
צה״ל. בחינת הרכב האוכלוסיה בדרום
מעלה כי רבים הגורמים העויינים את
ישראל, לא רק על רקע הכיבוש אלא
גם מסיבות פוליטיות ואידאולוגיות
רחבות יותר.
רוב האוכלוסיה בדרום־לבנוז

פליטים פלסטינים ליד ראשידיה מסתכלים בטנק של צה״ל
כמו דגים במים

הנסיגה החלקית: אשליה!
המשךמע מו ד !27

בקו האוראלי יהנו המנסים
יחדור משני יתרונות. השטח
זוא הררי בעל תכסית של
נמדדה עבותה, והאוסלוסיה
:מדרום וממזרח לאוואלי
נוהדת ברובה את הגרילה.
אמנם מצויים מדרום לאוואלי כסה
פרים נוצריים, אולם רוב האוכלוסיה
!מדרום לו היא שיעית, ומצויים בה
רמים אנטי־ישראליים. ממיזרח
אוואלי, באיזור השוף, יש אוכלוסיה
רוזית, התומכת ברובה בג׳ונבלאט,
זכרת לאחרונה ברית עם הסורים.

אשר למה שיקרה מצפון

במילחמת האזרחים, בעת הקרבות
עם הסורים, לחמו באיזור השוף כוחות
של אש׳ף לצד המיליציה של
ג׳ונבלאט וגורמים לבנוניים אחרים,
במיסגרת,הכוחות המשותפים׳ ,גם אם
יתפרסו שם כוחות אחרים, כמו צבא
לבנון (מה שמוטל בספק) או הכוח
הרב־לאומי, ספק אם יהיו די יעילים
למניעת פיגועים וחדירות.
דבר זה מעלה נקודה נוספת: שינוי
באופיו של הקו הקידמי שלאורכו יהיה
צה׳ל פרוס.
כעת מצוי לאורך רובו המכריע של
הקו הקידמי בלבנון הצבא הסורי, אשר
מנע מאש״ף וגורסים אחרים לפעול

נמצא אם כן, שהנסיגה
החלקית עלולה לפתוח לגדילה
פתח לפעולה נוספת נגד צה״ל,
פעולה אשר נמנעה ממנה עד

#לאהיה ניתוק!
^ חת האשליות שטופחו על־ידי
מצדדי הנסיגה החלקית היא כי
בכך יתנתק צה״ל מן העימות
הדרוזי־נוצרי. אולם יש להניח כי גם
אשליה זו תתנפץ.
בעבר כבר היו כמה תקריות בין
דרוזים לנוצרים בגיזרה שבה יישאר

זנויסת החדשה לא החסון בקוובנות, יא תקצו
;ת תקופת־המילואים ולא תחסל את הגרילה
צה״ל אחרי הנסיגה(ביום שישי, ה־22
ביולי, הפגיזו הפלאנגות את הכפר
מוח׳תרה, כפרו של ג׳ונבלאט, המצוי הזמנה תהווה
המצויים ׳בה,
לכוחות־הגרילה לנסות ולהתנכל
לצירים אל המוצב שבפיסגה אשר יהיו
עתה פגיעים יותר.

במיקרה של מילחמה כוללת
עם חסורים פותחת המובלעת
אפשרויות חדשות לסורים, ועל
כל פנים בפריסה בזאת יהיה
להם קל יותר לבצע מחטף
לתפיסת ההר, אם יחפצו בכך.

הנסיגה החלקית־נבעה, בין השאר,
מן הרצון לצמצם את כמות הכוחות
המוקצים ללבנון. אולם הארכת הקו
תקזז במגמה זו, ואם יוחלט לבנות
גדר־מערכת על כל הכרוך בכך, יספוג
ממיזרח לאוואלי, בשטח הפריסה

תמונה של ג׳נבלאט(האב) בחאצביה
אוכלוסיה אוהדת

..הכריזו שניצחתם, וצאו!״

חלקית העמידה את צה״ל על
שתי קצות קרני הדילמה: האם
לרדת מן הג׳בל או לא?

ירידה מן ההר, כאשר צה׳ל נמצא
בלבנון צמוד לסורים היתה שוללת
ממנו את בסיס־המוריעין הנמצא עליו,
על כל היתרונות הגלומים בו עבור
צה״ל. אם היה ההר. נתפס על־ידי
הסורים, הם היו זוכים ביתרונות הללו,
ומעמידים את צה״ל במצב של נחיתות.

ההחלטה להישאר על ההר
יוצרת בליטה בקו, כך שקו־חזית
יהיה בסופו של דבר, ארוך
יותר מכפי שהוא כיום. קיומה
של ״מובלעת ברוק׳ ,עם הבסיסים
הדבר כוחות נוספים, כר שהצימצום
בכוחות יהיה קטן מן החזוי.

• לצאת! לצאת!
ך* יכום הדברים מעלה כי ספק רב
אם תשיג הנסיגה החלקית את
יעדיה.

לנסיגה זו קיימות שתי
אלטרנטיבות נוספות: האחת:
הישארות בלבנון בקווים
הקיימים, והישנה — הסתלקות
מכל לבנון.
ב־ 1966 סייר משה דיין בוויאט־נאם.
הוא ביקר בחזיתות הלחימה
השונות ובבסיסי צבא ארצות־הברית
וממשלת דרום ויאט־נאם ונפגש עם
הקצונה שניהלה את המילחמה. עם
תום הסיור נשאל הגנרל הישראלי
לדעתו ולעצותיו לניהול המילחמה
בוויאט־נאם.

תשובתו של דיין היתה
״רבותי, הכריזו שניצחתם וצאו
מכאן!״
יאוואלי — דבר זה עדיין לוט
:ערפל.
אמנם, בעבר מנעו הדרודם את
:תבססותם של אירגונים פלסטיניים
איזור חשוף, אולם אלה, יחד עם
ורמים מסייעים, עשויים לנסות
פעול מאיזור החוף. כן קיימת
:אפשרות שהדרוזים יתירו את כניסתם
!ל כוחות פלסטיניים הקשורים
סוריה וגורמים אחרים לשוף, אם
גישו את עצמם מאויימים על״ידי
:פלאנגות.

באינטנסיביות נגד צה׳ל.

בקן החדש (אם לא יתפסו
הסורים את השטח שיפונה)
יוכלו כוחות פלסטיניים או
גורמים אחרים לבצע פעולות
לאורכו ביתר חופשיות, משום
שכאן לא תכבד עליהם ידם
של הסורים, החוששים מהסתבכות.
פעולות
אפשריות: ירי קטיושות
ומרגמות על בסיסים ומוצבים של
צה״ל מדרום לאוואלי, והנחת מארבים
לסיורים, שינועו לאורר הקו.

המחודשת).

יש גם להניח שאס תתחולל
לחימה כוללת בין הנוצרים
לדרוזים אחרי הנסיגה של
צה״ל, היא תתרחב גס לאיזורים
שיישארו בשליטתו, שכן יש
בחם ריכוזים קרובים של
דרוזים ונוצרים.
ככלל יש לזכור שמה שהיה בלבנון
אתמול והיום, אינו בהכרח מה שיקרה
מחר, וכי הדבר הבטוח ביותר שם היא
קיומה של שינאה בין עדתית, המוצאת
את ביטוייה באלימות קיצונית.

לפני שבועות אחדים שידרה
הטלוויזיה הישראלית כתבה על
קו״האוואלי, ובה סופר כי איזור ג׳זין
היה שקט מאז המילחמה, וכי לא בוצעו
שם פעולות נגד צה״ל. סמוך לזמן
שידור הכתבה עלה ג׳יפ של מג׳ב על
מארב באיזור ערב־סלים, בציר המוליך
לג׳זין. שוטר אחד נהרג ושלושה
נפצעו. למחרת הונח באיזור מארב
נוסף, שלא גרם לנפגעים.
אחת הבעיות שהתעוררו בהקשר
לנסיגה החלקית קשורה לג׳בל־ברוק.

התוכנית

לביצוע

נסיגה

האמריקאים לא שעו לעצה זו. אילו
יצאו מוויאט־נאם אז, היו עושים זאת,
ללא ספק, כשזנבם בין רגליהם, אך בגו
זקוף. כאשר יצאו משם, שבע שנים
מאוחר יותר, עשו זאת על ארבע.
כדאי מאד ללמוד את הלקח הזה.

אימרה ידועה אומרת כי
חכמים אינם נכנסים למצבים,
שפיקחים יודעים כיצד להיחלץ
מהם. החוכמה היתה רחוקה
מאוד ממי שהכניסו את ישראל
לבוץ בלבנון. מה שדרוש לה
עתה היא הפיקחות שתוציא
אותנו משם.

הפרנק סכה־

למה הפרנק בוכה! יש לו סי ב ה טובה, ערכו יורד בצורה מ שמעותית מדי יום ביומו.
למה אתה צוחק! יש לך סי ב ה טובה. ירידת ערך הפרנק נותנת לך הזדמנות לרכוש מכונית מעולה,
חסכוני ת ויפה להפליא, מיצרן המכוניות מ ס׳ 1באירופה ,״ רנ ד /ב מ חירי ם מפ תיעים במיוחד.
רנו — 5
רנו — 9
רנו — 11
רנו — 18

מנוע 1108ס מ ״ ק או 1397ס מ ״ ק, תיב ת הילוכי בעלת 5,4הילוכי ם או או טו מ ט.
מנוע 1108ס מ ״ ק או 1397ס מ ״ ק, תיב ת הילוכי בעלת 5,4הילוכי ם או או טו מ ט.
מכוני ת ה שנה 1982 באירופה 1983 ,בארה״ב.
החדשה שלרנו. מנוע 1108ס מ ״ ק או 1397ס מ ״ ק 5,4 ,הילוכי או או טו מ ט.
היו ק ר תי תוהמ הוד ר ת. מנוע 1397ס מ ״ ק או 1647ס מ ״ ק 5,4 ,הילוכי ם או או טו מ ט,
מזגן מ קו רי מורכב בביח״ר במחיר מיוחד.

רנו עכשיו במחירים מפתיעים י
בו• משה קרסו:

ת ״ אטל 627151 .חי פ ה טל 721751 .

י רו ש לי ם טל 226491 .באר־ שבעטל 36777 .חי פ ה טל 510296 .נ תני הטל 23037 .

העולם הזה 2396

העולם אוהב

^ 111:

הארוחה כוללת שלוש ביצים ב תוספ ת בצל, תפוחי־אדמה,
ביקון הם, נ קני קיו ת -הכל מטוגן בצורה החביבה עליך. סלס
ירקות גדול, ל חם או ל ח מניו ת או טוס ט חמאה, ריבה ודבש,
עוגה ועוגיות, מיץ א שכוליות או תפוזים וקפ ה או תה -חופשי חופשי
הכל במחיר המצחיק של — 145 שקל.
אז מה אתה עושה כשאתה ק ם בבוקר?
קפוץ לדיזנגוך סו ו ל ארו ח ת בו קר של ע שירים
מגיע לך.
בץ השעות 7 :.00ל־ : 00ו ו -
ארוחוג־בקר של עשירים במחיר מגוחך
ב ד יז נ גו ף סוו,

באג דו ת
! ב די ת גו ףסח
טנ 11ם013 טט אלא מה.

בריטניה: מוכרים בלבד
ממשלת בריטניה הודיעה השבוע, שהיא נחושה בדעתה לבצע
את תוכניתה הכלכלית עד תום, בדיוק לפי כל פרטיו ודיקדוקיו
של מצע הבחירות הימני־קיצוני ששטחה לפני האזרחים ערב
הבחירות.
דדדהלאמה. הסעיף הראשון לביצוע הוא מכירה סיטונית
של ניכסי המדינה לאזרחים פרטיים. הגל הראשון יכלול, כנראה,
גם את מניות בריטיש פטרוליום, אחת מחברות־הנפט הגדולות
בעולם. בסר הכל תמכור הממשלה ליזמים ולבעלי־נכסים רכוש
בסר כולל של יותר מ״ 800 מיליון דולר.
העיתונות השמרנית בבריטניה, המעלה על נס את התוכנית,
מדווחת שמכירת הנכסים איננה אלא שלב אחד בתהליד של

הברית למכה צבאית קשה ומכאיבה, שתנחת בקרוב על אמריקה
המרכזית.
מינויו של הנרי קיסינג׳ר כיועץ בנושא הזה מנוצל להפחת
אווירה של טירור נגד המורדים באל־סלבדור ובגווטמאלה,
ובעיקר נגד המישטר הסאנדיניסטי בניקראגואה. המסר הוא ברור:
רונאלד רגן אינו מוכן לסבול שום תנועה פוליטית ביבשת
אמריקה, שאינה משרתת באורח ישיר את האינטרס המעצמתי של
ארצות־הברית. האיום הסובייטי(כמו הטירור הפלסטיני עבור
ממשלת בגין) מהווה אמתלה להתערבות גסה, גם צבאית, במדינות
זרות, תוך תמיכה במיעוט המדכא את הרוב.
הפצצת ריבוד. השבוע יצא השבועוז ניוזוויק בכתבת

ונו* חנון

נגד האוכלוסיה האזרחית במרכז״אמריקה. כיום איש אינו כוח
על כך, ובוודאי שלא בישראל, אבל יש להניח שעוד לפני תז
1983 יהיה העולם עד למותם של אלפים בניקראגוז!
ובאל־סלבדור. כתבת השער בניוזוויק מהווה גם היא הפצצ

ריכוך, צעד אחד לפני הנאפל״ם ופצצות המיצרר.
גם נורמן פודהורץ, היהודי שהיה ליבראל והפך לנץ קיצת
מטיף בניו־יורק טיימס למילחמת״חורמה חסרת״רחמ[,
ולהפעלת כוח מאסיבית במרכז־אמריקה. מאמרו, שצוטט ג
בהארץ, מנסה לסכם את ליקחי תיסמונת וייט־נאם, כדי להטו
למילחמה קצרה וניצחון מהיר וסוחף .״אם לא נצליח להשתמ
בכל העוצמה הצבאית שלנו כרי למנוע מאל־סלבדור להיסח
בעיקבות קובה וניקראגואה לאיזור ההשפעה הסובייטי, ואם ל
נעשה זאת ביעילות ניחשף ככוח חסו־אונים שאבד עליו הכלח
הפעם אין לצפות לשום חולשה אמריקאית, וגם לא להבג
כלשהי בנוסח ג׳ימי קארטר למצוקתם של עמי אמריקה המרכזיו
שהם נטולי לחם ונטולי זכויות־אזרח. המילחמה של קיסינג
עלולה להצליח.

8 שער, שכל תפקידה ליצור אווירת מילחמה נגד ניקראגואה.
צילום השער אינו משאיר מקום לדמיון. תמונה של היועץ החדש,
על רקע המשחתת האמריקאית ריינגיר, וכותרת המבהירה היטב
למי נועד הטיפול המשולב, מדיני־צבאי, שאותו רוקח הנרי
קיסינג׳ר. המאמר הראשי הוקצה לג׳ורג׳ ויל, שגורש בשבוע
שעבר מיומון ניריורקי רב תפוצה, בשל חלקו בסקנדלון
דיבייטגייט, והפרת אתיקה עיתונאית. ויל לוחץ בגלוי
להתערבות צבאית ישירה במרכז־אמריקה, מוקיע את היונים,
משבח את קיסינג׳ר, ודוחה בבוז את הטענה שיש שורשים
חברתיים־כלכליים לתסיסה במרכז אמריקה .״הטיעון הזה הוא
נכון, אבל אינו רלוונטי,״ גורם ויל .״יש לנו עניין עם מהפכנים,
ורק אחרי ניצחון צבאי נוכל להתמודד עם הנושא הסוציאלי.״
את הליבראלים המטיפים למעין תוכנית מארשל למרכז־אמריקה,
הוא מבטל באורח רומה .״האירופים היו בנויים כדי
להינות מסיוע כזה״ — בכך מסתכם הטיעון הגזעני של ויל —
״וגם לתוכנית מארשל קדם ניצחון צבאי(על היטלר!).״
השילוב הזה של שחצנות, כוחניות וגזענות(המזכיר כל־כן־ את
דוברי שרון לפני לבנון, מישעיהו בן־פורת ועד לאורי דן) מהווה,
כמובן, הקדמה ללגיטימאציה של צעדים צבאיים, כולל הפצצות,

ראש־ממשלה תאצ׳ר
החלום הגדול
דה־הלאמה כללית בבריטניה. גם התוכנית שהועלתה ערב־הבחירות,
לפגוע בשירות הבריאות הלאומי (שהוא פרוייקט
היוקרה של מיפלגת־העבודה הבריטית) תבוצע בהדרגה, למרות
שמארגרט תאצ׳ר הכחישה את עצם קיומה לפני הבחירות.
המכירה הכללית עלולה להגיע לסכום של כ־ 8מיליארד
דולר. היא נועדה לממן את הוצאות הממשלה, מבלי להטיל מיסיס
על בעלי היכולת. תאצ׳ר מקווה להנציח בכך את המיבנה הנוכחי
של הכלכלה והחברה בבריטניה. האבטלה הגדולה תבטיח,
לדעתה, אינפלציה מינימאלית. מכירת־הנכסים תאפשר פיצוי
למובטלים כדי קיום, ולא הרבה יותר. המרירות החברתית שנוצרת
על־ידי המובטלים איננה מדאיגה את השמרנים. הם מזרימים
תקציבים לחיזוק המישטרה...
אין לתמוה שחסידי תאצ׳ר ניסו להנהיג מחדש את עונש־המוות,
וקשה לחזות כיום אם כישלונם עשוי לחזור על עצמו גם
בנושאים אחרים, שכולם יחד מהווים את ביצוע חלומה הגדול של
תאצ׳ר, להחזיר את אנגליה לתקופה הוויקטוריאנית.

ארצות־הברית: מכידם
את דעת־הקהל
כפי שניתן היה לצפות (העולם הזה ,)2394 החלו
כלי־התיקשורת האמריקאיים להכין את רעת הקהל בארצות־

שער ״ניוזווייך
אחרי האיום -פעולה צבאית

הופס-המתיחה הגדולה בהיסטוריה

בחודשים האחרונים שומעים מעט מאוד על מחלת העור
והמין הרפס, שביעתה את האמריקאים בשנתיים האחרונות.
נראה, כאילו ירד הנושא הסופר־אופנתי הזה מעל הפרק,
ופינה את מקומו לסנסציה החדשה והטריה יותר, מחלת
ההומרסכסואלים הקרוייה איי־ד> 5ס.</\1
בשטף העליז והבהול הזה של סיקור תיקשורתי מפורט
ומטיל אימה, אין איש מטריח את עצמו לתהות על חדשות
האתמול, או לחקור מה קרה, בעצם, ל־ 20 מיליון •חולי
ההדפס, שקורותיהם, תלאותיהם, קלסתרם הקולקטיבי
ותוחלת חייהם עמדו במרכז העניינים, ומילאו עמודים
שלמים בטיים ובניוזוויק.
גם בארץ ענקית כמו ארצות־הברית מהווים 20 מיליון בני
אדם חלק ניכר מאוד מכלל האוכלוסיה, כמעט חמישית
מהאזרחים מעל גיל .18 היתכן שמצוקתם, שתפסה 10
עמודים בכתבת שער בטייס לפני פחות משנה, נעלמה כלא
היתה — או שמא התרגלו האמריקאים לעובדה שכמעט בל
בוגר חמישי לוקה במחלה נוראה, חשוכת־מרפא ובעיקר
מדבקת? היכן כל הרופאים, המדענים, הסוציולוגים
והעתידנים למיניהם, שניתחו בהרחבה את השינויים הצפויים
באורודהחיים בארצות־הברית, ודיברו בוודאות שאין עליה
עוררין על סוף עידן־המתירנותז
״לובי נגד זיונים.״ מסתבר שהם חיים וקיימים, ואץ
ספק שהם ישולחו שוב בקהל הצמא למרע בדיוני, בהזדמנות
הקרובה ביותר. אלא שקשה לקיים בעיקביות עשן בלי אש.
מומחים רציניים הגיעו למסקנת שאין כלל בנמצא 20 מיליון
חולי הרפס בארצות־הברית, אולי בקושי 200 אלף, ושכל
הנושא נופח במכוון על־ידי השדולה הפוריטנית־דתית־שמרנית
וסוכניה באמצעי״התיקשורת.

חברים ראדיקאליים מוושינגטון דיווחו לעולם ק טן
שבהלת ההדפס נוצרה על״ידי מה שהם מכנים 1-ז א ^ שאז
ז א \ 1£מ* 8£1$ז 110 : £המימסד האנטי־זיוני).
מדובר בקבוצה רצעית ודי מפחידה של אנשי־עסקים
וראשי־כנסיות מהאגף הימני הקיצוני(רבים מהם תומכי בגץ
נלהבים) ,החולשים על אלפי עיתונים, כיתבי־עת, ובעיקר
תחנות רדיו וטלוויזיה בכל רחבי ארצות־הברית. הם עשו
כמיטב יכולתם לנפח את מימדי בהלת ההרפם, ואף הצליחו
באורח ניכר בריסץ המתירנות המינית, בעיקר בחוף המערבי, ,
אבל אפילו בניריורק.
אץ ספק שאותם אנשים עושים כמיטב יכולתם לטפל
בצורה דומה בטרגדיית האיי״ד, והרעיון הפרימיטווי שמחלה |
זו היא בעצם עונש מהשמיים ל״סוטים״ מובע שוב ושוב
בכלי־תיקשורת מרכזיים בארצות־הברית, והפך מוקד לדיץ
ציבורי, מיבתבים למערכת וכמובן הטפות בכנסיות.
נושא זה של הטפה בכנסיה עלול להראות שולי לקורא
הישראלי, ולכן כדאי להזכיר שיותר ממחצית האמריקאים
פוקדים את הכנסיות שלהם בכל יום ראשון, ושרק ששה
מכלל מאות חברי הקונגרס האמריקאי הגדירו את עצמם
כנטולי השתייכות דתית.
המתיחה הגדולה של ההרפס איננה קרב מאסף של
שמרנים בנסיגה, אלא תגובה רבת־עוצמה של ציבור ענקי
בארצות־הברית, הלוחם בהצלחה בלתי־מבוטלת לא רק על
השילטון הפוליטי כמדינת ועל עיצוב מדיניות הפנים והחוץ,
אלא גם על אוחדהחיים האמריקאי. לא רק תיסמונת וויטנאם
אלא גם היבטים מוכרים אחרים בארצות-הברית,
שאייפינו את שנות וד ,60 עומרים לפני חיסול הדרגתי.

חיים ברעם

א 1שים

ב 1וווס

בודואן ופאביולה: יונו הינ2
לפני 23 שנים התכנסו בכנסיה
העתיקה סנט ה גונדולה שבבריסל 60
מן הנכבדים והאציליים שבבני־מישפחות
המלוכה האירופיות, כדי
לחגוג את טקס־הנישואין של הזוג
הצעיר בודואן, שהיה אז כבר מלך
הבלגים ורעייתו, פאביולה, לבית
אראגון הספרדית (בתמונה הקטנה
למטה נראים השניים ביום כלולותיהם
ולמעלה — כפי שצילמו לאחרונה).
כמו זוגות רבים. אחרים, ידעו גם
שניים אלה בשנים שחלפו מאז עליות
וירידות, אידיליות וסערות. אבל נדמה
כי היום הם קשורים זה לזה לא פחות
מכפי שהיו קשורים אז. כך התרשמו
הבלגים, אשר חזו בזוג המלכותי אשר
ביקר באיזור לוכסמבורג, לפני כמה
ימים, כדי לראות מה קרה בחבל ארץ
זה שנפגע קשות, בשנה שעברה,
בסופות טורנאדו. י ׳

הארי האמיץ: חזרה לבני גילו
י! אחרי הרומן המפורסם וארוך־הנגן שלו עם אורוסלה אנדרם, המבוגרת
מנו ב־ 15 שנים, שילדה לו אפילו בן, החליט השחקן הארי האמלין שבני גילו
תאימים לו יותר .״אני רוצה להיות איתו ״.מקוננת הכוכבת. אבל הוא זנח
אחרונה את הקולנוע, מעדיף לעסוק בתיאטרון, ובעיקר מעדיף צעירות פחות
תלטניות מן הגברת אנדרם, למשל את איילין ליברמן (בתמונה לצידו),
(מתלווה אליו בהצגה בכורה.

ביאטדיס מלנח הולנד: שוטותליום אחד
מישפחות המלוכה האירופיות, החפצות להראות את
קירבתן לבני־העם, נוקטות לא פעם יוזמות מפתיעות
ומשעשעות. כך למשל, ביאטרים מלכת הולנד, שלבשה
ליום אחד את מדי מישטרת־התנועה של מולדתה, טיפסה
לתוך מכונית פורשה לבנה, מהסוג שמשרת את המישטרה
בסיוריה על כבישי הארץ, ודהרה במרץ רב, במהירות

המקובלת על ניידות אלה — 200 קמ״ש — כדי לחוש
את החוויה שעוברת על שומר״החוק מדי יום, אומנם, היא
לא רשמה לאיש דוח־תנועה ביום־השיטור היחיד שלה,
אבל יתכן שנזכרה באותה תאונה קטלנית, שבה היתה
מעורבת לפני 19 שנה, והעריכה עוד יותר את תנאי
העבודה של שוטריה.

דור סטיואדטשרוו נאש,הנסיבה מאדגדטלועסת צימחי־מונא
וסירס ראגדאס נורד בשגריר
שעה שרוד סטיוארט שיגע מעריצות בישראל, עלה
בלהבות בית־מלון בהוליווד, השייר לו. המלון, שערכו
נאמד בכ־ 1.5מיליון דולר, הושמד כליל. למרבה המזל
הוא היה ריק כאשר פרצה הדליקה. הבדרן השחור
ריצ׳ארד פראייר, שהופיע בקירבת מקום, נאלץ
להפסיק את הופעתו באמצע ולהימלט מהמקום יחד עם
כל קהל מעריציו דליקה אחרת, שפרצה
במעגן־סירות במדינת מיין, השמידה שש מן היאכטות
שעגנו במקום. בין הקורבנות שרכושם עלה באש גם
הסופר נירמן מיילר, המעריך את הנזק ב־ 680 אלף
דולר יש הסבורים שהנסיכה מאו־גרט הפכה
טיבעונית, לכל הפחות במה שקשור לריפוי עצמי של
המיגרנות המפורסמות שלה. היא הצטרפה למאמינים
בהומיאופתיה, ונוהגת ללעוס עלי צמח מסויים, השייך
למישפחת הכריזנטמות. ארמון באקינגהם אינו מגיב.
סוף־סוף, יש לו כאב־ראש אחד פחות עוד מסידרת
מעלליה של אמא טרי שילדם, האיומה והנוראה: עכשיו
נודע, שלפני שנה הביעה הגברת שילדם הצעירה, כלומר
ברוק, את רצונה ללמוד בהארווארד. כדי לשמור על
התדמית, פנתה האם אל האוניברסיטה והתנתה את
הצטרפות בתה לקהל הסטודנטים הלומדים שם, בקבלתה
המובטחת מראש, ללא בחינות־כניסה. שילטונות
הארווארד לא התרגשו מכך ולא הבטיחו דבר, וברוק לא
נרשמה לבחינות־הכניסה. בינתיים היא התקבלה
לאוניברסיטת פרינסטון, שם סיימה גם את בית
הספר־התיכון. מיכתב אלמוני שהגיע למזכירות
פרינסטון הציג את השאלה :״מעניין לדעת מי הוא אותו
סטודנט מוכשר ובעל עתיד מזהיר, שאת מקומו תופסת
הכוכבת באוניברסיטה. אולי הוא הצליח להתקבל
בהארווארד?׳׳ אולי בשל הפרשה הזו הופיעו לאחרונה
בעיתונות העולם ידיעות על כך, שלברוק יש מנת־מישכל

של — 155 שהארווארד וכל השונאים האחרים יתפוצצו
מקינאה מלכת הדיסקו גדיים ג׳ונם ומחזרה
הצמוד ממוצא שוודי האנס לאנדגוץ דהרו ברחובות
מאנהאטן, רכובים על הצעצוע החדש שלהם — אופנוע
שמחירו 6000 דולר, כאשר הבחינו בלימוזינה העוקבת
אחריהם. מתוכה בקע קול מוכר: חברתה של ג׳ונס —
דיאנה רום. באותו יום היה פקק״תנועה אדיר בפינת
פארק אווניו ורחוב ,42 כי השתיים עצרו את כלי־הרכב
שלהן, כדי להחליף רשמים בניחותא השחקנית
קארול ברנט כבר שמחה על שהצליחה להעניש את
עיתון השערוריות האמריקאי נשיונל אנקווירר, שכתב
עליה לפני שבע שנים, שהופיעה במסעדת יוקרה
בוושינגטון כשהיא שתויה לחלוטין. בית־מישפט שבפניו
תבעה את העיתון על הוצאת דיבה, גזר על העיתון קנס
של 750 אלף דולר, והעיתון כמובן הגיש עירעור. בימים
אלה קבע בית־הדין לעירעורים שאומנם העיתון התנהג
בצורה נלוזה, ושאין שום ספק שהידיעה פורסמה בכוונת
זדון. אבל לדעת השופטים, ידיעה מסולפת על שיכרות
אינה שווה יותר מ־ 150 אלף דולר. ואם הגברת ברנט אינה
מרוצה, היא יכולה להתחיל את כל ההליכים מהתחלה.
וכך, במחי יד, הפסידה הכוכבת 600 אלף דולר
המכון האמריקאי לשרותי ציבור, מוסד שהוקם בין היתר
על־ידי ז׳אקלין קנדי וסנטור רוגרט טאסט ג׳וניור,
כדי לעודד פעולה ציבורית של אנשי־שם מוכרים, חילק
השנה פרסים מיוחדים לשניים מן השחקנים הידועים של
אמריקה, קירק דאגלם והלן היים. דאגלם, הנושא
תואר של שגריר נודד מטעם האדם לענייני פליטים, זכה
בפרס על פעילותו בשטח זה, ואילו ומין הייס, הנחשבת
לגברת הראשונה של הבימה האמריקאית, עוטרה בשל
פעילותה הציבורית למען קשישים.

רי־ד ד: הנהלה לזהב
לא ת9ה ער״ו

עוד זוג מלכותי נודד ברחבי
האימפריה שלו, או ליתר דיוק, באזורי
ההשפעה שהיו פעם האימפריה. הנסיך
צ׳ארלם ורעייתו, ליידי די, סיירו
בקנדה. במסגרת סיור זה הגיעו
למדינת אלברטה ולבירתה אדמונטון,
שאינה רחוקה מאיזור קלונדייק —
האיזור שמשך במאה הקודמת את כל
הרפתקני המערב שחיפשו שם זהב.
בני העיר ערכו לכבוד בני־הזוג
המלכותי נשף מיוחד במינו, שבו הכל
התלבשו לפני אופנת 900ו, כלומר
אופנת הבהלה לזהב, כאשר הכסף
התגלגל ברחובות העיר ובוזבז באותה
הקלות שבה הושג.
צ׳ארלס ודיאנה הצטרפו לרוח
החגיגה, התלבשו לפי צו־האופנה דאז,
והשתלבו להפליא בתוך התמונה,
כאילו התכוננו בכל הרצינות להופיע
באחד מאותם המערבונים הקלאסיים
של הוליווד, כמו צפונית לאלסקה.
כל מה שהיה חסר הוא, שג׳ון ויין יופיע
לפתע ויזמין את הגברת לצאת עימו
במחול. ואולי, מי יודע, גם רוחו של
צ׳ארלי צ׳אפלין, שהנציח את התקופה
בסירטו המפורסם הבהלה לזהב
הסתתרה אי־שם בתוך המסיבה, כאשר
היחפן הנצחי עורך על אחד השולחנות
את מחול הלחמניות הבלתי־נשכח שלה כמו בכל הזדמנות חגיגית, עטו
הצלמים על המעמד הפיקאנטי:
הנסיכה מפשילה חצאית עליונה
ומגלה חצאית תחתונה, ומתחתיה זוג
מגפיים שלא היו מביישות גם את
החתולות במגפיים של המערב הפרוע.
מימין נראית הגברת כשהיא נעזרת
בנסיך צ׳ארלס בעלותה על כירכרה,
ובשני שרתים שנחלצו לעזרה כאשר
ירדה ממנה.

הנסינה קאוודו:
סוד האושר
חוו נהאתיסו

שיוה: ממת הנו 3זונה נחונשה
בפעם הראשונה מזה שבע שנים; זכתה הזמרת הצרפתית הפופולרית
שילה ליהנות מחופשה קצרה על שפת־הים. הזמרת, שעברה לאחרונה
משבר מסויים בקרייירה שלה, חזרה בכל התנופה לכותרות, לתקליטים
ולתוכניות־טלוויזיה, העיתונות שוב מתמקדת בכל מילה היוצאת מפיה —
במיוחד כשמדובר במילות־אהבה, המופנות לצעיר שחום וכחול־עיניים
בשם קארלוס.
כל זה מתרחש בסן־טרופה. אין צורך לומר, שהזוג הזה אינו מתכוון
להסתיר את אושרו.

הזעם שבו מגיב לאחרונה
הנסיך דניה ממונאקו לכל
הידיעות על הנישאוין הקרובים
של בתו הבכירה, קארולין,
לרוברטינו רוסליני, בנם ברגמן אינגריד של ורוברטד ווסליני מובן למדי.
,זהו חוסר־טעם משווע לדבר
היום על נישואין, כאשר
המישפחה עדיין שרויה באבל
כבד,״ הוא אומר. חוץ מזה, מאז
מות אמה, קארולץ נטלה על
עצמה • את כל ההתחייבויות
היצוגיות הנופלות בחלקה של
הגברת הראשונה במדינה, ולכן
יש לה אחריות כפולה ומכופלת.
ולבסוף, החלק הפחות נוח שבכל
הפרשה, וזה שעליו ממעיטים
משום כך לדבר, הוא האספקט
הדתי. קארולין היתה נשואה
נישואין קאתוליים לפילים
דונו, שממנו התגרשה אחרי זמן
קצר בגירושין אזרחיים.
כל זה טוב ויפה, אלא
שמונאקו היא מדינה קאתולית.
בעיניה הכנסיה מוסד הגירושין
אינו קיים, ועל־פי ההלכה
קארולין היא עדיין רעייתו של
ז׳ונו. ההליכים להתרת הקשר
מובילים הישר אל הוואתיקן —
רק שם אפשר להוציא פסק־דין
המתיר את ברית־הנישואין גם
בעיני הכס הקדוש. אבל מה
שקורה בהליכים אלה, לא ברור
כל־כך. נודע למשל, שהתיק
הגיע עתה לערכאה הגבוהה
ביותר, ומזה אפשר להסיק אולי
שהערכאות הנמוכות יותר דחו
את בקשת הנסיכה. אבל, יש
האומרים, שהאפיפיור בכבודו
ובעצמו ביקש להעביר אליו את
התיק, כדי לזרז את הטיפול בו.

...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם!ה

אבטיח נגד ארידור

קר בקרח
אוף, איזה חום! הראש כבד והמוח כמעט מבושל. למי יש כוח עכשיו
לחשוב על אוכל ועל מתטנים? איך בכלל אפשר לאטל משהו בקיץ
ההיסטרי הזה?
אבל אם נפסיק לגמרי לאטל, יגידו עלינו שאנחנו שובתים רעב ורוצים
תוספות יוקר וכל מיני דברים כאלה — אז לא כדאי לרעוב ממש. הדבר
היחידי שנראה לי הגיוני להכין ולהגיש ולאטל בימים האלה הם מרקים
קרים. דגה העצה לשני מרקים קרים, שהם פחות ידועים מהגספצ׳ו
והטארטור, אבל לא פחות טעימים ואפילו יותר קלים להכנה.

מרק תפוחי אדמה קר.

לתוך סיר עם 5־ 6מסות מים מכניסים 2תפוחי־אדמה חתוכים
לקוביות מביאים לרתיחה את כל העסק ומוסיפים כמה כפיות אבקת
מרק־עוף. מבשלים על אש קטנה כ־ 10 דקות או עד שתפוחי־האדמה
רטם. מורידים מהאש, מוסיפים הרבה מאוד שמיר קצוץ ומקררים. כדאי
לקרר לפחות כמה שעות במקרר. כשמוזגים לצלחות האישיות, מוסיפים
לכל צלחת כפית גדושה של שמנת חמתה ומערבבים.

מרק ביצים קר

זה מרק שעושים אותו כשממש אץ שום דבר בבית ט כשאין כלום
עריץ לכל אחד יש שתי ביצים ומים מהברז.
מרתיחים 4־ 5מטת סיס. כשהמים רותחים מוסיפים להם כמה כפיות
של אבקת מרק־עוף. בצלוחית מערבבים 2ביצים כמו לחביתה ומוזגים
אותן לתוך המרק הרותת לאט לאס ותוך כדי בחישה. מבשלים עוד 2־3
דקות ומורידים מהאש. מוסיפים הרבה פטרוזיליה קצוצה ומקררים
במקרר כמה שעות בזמן ההגשה כל אחד סחזס לתוך הצלחת שלו מיץ
מלימון טרי.

אל תתעצלו. קומו מכסא־הנוח שאתם שוכבים עליו כבר שבוע ותעשו
משהו קר לארוחת־הצהריים. תאמיני לי, זה ממש טוב.

תמיד אכלנו פירות במישפחה שלגו. תמיד
איזה 2־ 3קילו לשבוע. אבל מאז שהאדון ארידור
יצא נגד אלברט פיחת, בנימוק הגאוני שתשדיר
השרות של אלברט פיחת מגדיל את הצריכה
של תושבי ישראל, אנחנו ממש משתוללים
בעניץ הפירות. קונים כל שבוע כמויות עצומות
של פיחת מכל הסוגים, אלה שאנחנו אוהבים
ואפילו אלה שאנחנו לא כל־כך אוהבים. אנחנו
אוכלים פיחת, שותים פירות, מבשלים פיחת,
עושים ריבות — הכל! חבל שאי אפשר לעשות
גם רהיטים ובגדים מפירות.
וכל זה מהכעס. הוא יגיד לי כמה פירות
לקנות בכסף שאני הרווחתי? קודם הוא נכנס לי
לכיס, אחר־כך הוא נכנס לי לפה, מעניץ לאן עוד
הוא רוצה להיכנס. איזה חוצפה!
כל היום אנחנו אוכלים פירות וממציאים איך
לבזבז עוד כמה קילוגרמים כלי להתפוצץ. והגה
פגשתי בעיתון צרפתי רעיון נפלא המתאים
בדיוק לתוכניות שלי, ואפילו מתאים לעונה.
אם במיקרה יש לכם איזו ארוחה חגיגית בזמן
הקרוב (אם אץ לכם, תעשו כי זה מגביר את
הצריכה) תקחו אבטיח גדול ויפה, תחצו אותו
לשניים, ותתקעו בו הרבה פרחים לבנים, כמו
בתמונה. אבטיח כזה במרכז השולחן הוא באמת
חגיגי ומפאר את השולחן של עקרת־הבית.
אחדור חביבי, הפעם באמת הגזמת. דרך אגב,
המישפחה שלי צורכת כל יום לחם קימל אחד.
זה בסדר, או שכדאי להוחד כמה פרוסות?

ילדים בשלם
כל העיתונים מלאים החודש בכתבות־ענק
מצולמות בשלל צבעים, אודות הבעיה החשובה
של האם לקחת את הילחם לטיול לחו׳ל או לא
לקחת. אתם מבינים שאני לא יכולה שלא
להצטרף לעמיתיי יודעי־הדבר, וגם לא ניראה לי
בסדר שדווקא להעולם הזה לא תהיה דעה
בעניץ.
אלא שאני, כידוע, לא נותנת עצות מהפחד
של לקבל את האחריות עליהן, ולכן אני רק
מספרת לכם סיפורים שקרו לי או לחברותי או
לאנשים שהם חברים של הבני־דוחם של השכנה
של אסתר.
הסיפור הפעם הוא על חברתי חווה, שלפני
שנים אחדות הגיע בנה יחידה לגיל החשוב .8
חווה החליטה שילד בן 8ממש צריו לראות את
העולם. צריך לראות מוסיאונים והצגות־תיאטרון
וגני־חיות תוצרת חוץ, ובכלל — ילד בגילו

אצל המורה מה הילדים ילמדו בשנה הבאה, כדי
שאולי הטיול יוכל לעזור לו.
ערב אחד הם הגיעו לנידיורק והשתכנו להם
במלון טוב באמצע. כי הרי עם ילד אי־אפשר
לגור במקום לא הגון. לפי שיעורי־הבית שהם
עשו בארץ, היתה להם תוכנית מוכנה מראש: כל
יום מוסיאון אחד, לטבע או לגיאוגרפיה או
לאמנות, טיול אחד בתוך העיר, כמה חנויות
מעניינות (במיוחד לילדים) ובערב תיאטרון או
קולנוע או מופע תרבותי מסוג אחר.
לא אלאה אתכם בפרטים על שלושת
השבועות שהם בילו שם. גם לא אומר כמה זה
עלה לה, סידרת־החיגון־ נוסח אמריקה, רק אספר
שכאשר הם חזרו הביתה, עייפים אך מאושרים,
שאלה הסבתא את הילד של העולם הגדול . :נו,
מותק, ומה היה הכי יפה?״
״הסרטים המצויירים בטלוויזיה,״ ענה לה.
״לא, אני מתכוונת למשהו לא בטלוויזיה,
למשהו שאתה ואמא עשיתם״.
״אה ענה הילד ,״הכי כיף היה שפעם,
כשאמא ישנה בחדר של המלון, תפשתי על
החלון של החדר שמונה זבובים חיים. את שומעת
סבתא, שמונה זבובים!״
סוף סיפור. אם אתם רוצים לקחת את הילדים
שלכם לחו״ל, תיקחו. למה לא? יש מספיק
זבובים לכולם.

שיחות סלון

צריך כבר לדעת שישראל זה לא העולם, אלא
רק ההנהלה שלו.
קודם כל היא לקחה כמה הלוואות ושברה
כמה תוכניות־חיסכון, כדי לקנות זוג כרטיסים
לניו־יורק לה ולבנה יחידה. הם קנו ספרים וקראו
כל מה שאפשר על העיר הגדולה, שאלו אנשים
מביני־דבר מה כדאי להראות לילדים והתעניינו

אני מניחה שלכולם יש לפעמים רצון כזה חזק להיות בן־אדם עשיר.
יש כאלה שהרצון הוא תמידי ועקשני, ואז, הם מקדישים את עצמם
לעניין, עובדים קשת מרמים קצת, קונים• בזול ומוכרים ביוקר,
ובדרך־כלל זה מצליח והם נהיים עשירים. אבל אצל האחרים הרצון הזה
הוא חולף, והוא מופיע פתאום כששומעים שהסכום העומד להגרלה
בטוטו או בלוטו או בפיס הוא משהו כמו 30 מיליון שקל, כמו שקרה
בשבוע שעבר.
אז. בפעמים האלה אנחנו מתישבים (בעלי ואני) על הספה שלגו עם
מס קפה קר על קוביות קרח ועושים תוכניות על זד 30 מיליון האמורים.
דרך אגב, זה בכלל לא קשור לעניץ אם אנחנו ממלאים טוסו, לוטו או
את אחיו, כדרך־כלל אנחנו לא ממלאים כלום.
ככה ישבנו לנו אתמול על הספה, וכשהסכום המסדים נזרק לחלל
החדר, הוחלט פה אחד, ללא שום ספקות, שאנחנו קונים אוטו יותר טוב
מהעגלה שיש לנו. מה זה יותר טוב? פשוט אוטו חדש, מבית־חרושת.
אנשים עם 30 מיליץ יכולים להרשות לעצמם, לא? לרגע אפילו חשבנו
לקנות מכונית שניית אבל שיכנענו האחד את השני ששתי מכוניות
לאנשים הגרים במרכז תל־אביב זה טיפשי.
אחר־כך היתה הפסקה של חמש רקות כשכל אחד מאיתגו אומר לשני:
נו ...נו.״ אז מה עוד ניקנה? לי קשה לעמוד בלחצים ונשברתי. הבטחתי
לו שאקנה לעצמי אולי איזה חמש שמלות והוא אמר שאני פשוט

משוגעת, כי במילא הארון שלי מלא סמרטוטים. בעלי, כמובן, לא תרם
שום דבר לשיחה החשובה הזאת רק אמר איזה שלושים פעם :״מה
לעשות שאני לא צריך כלום?״ כדי להציל את הערב האבוד הצעתי
שאולי נחליף דירה למשהו יותר גדול ומרווח מה־ 60מ״ר שיש לנו. הוא
הסתכל עלי בתמהון מוחלט ואמר :״אל תהיה מטומטמת בחיים לא
תשיגי דירה יותר נחמדה מזאת ״.אז נשארים כאן.
כשראינו שהזמן עובר ואנחנו לא מסוגלים להמציא כלות חשבנו מה
אגשים אחרים היו עושים ותיכף אמרנו בקול אחד :״אפשר להפסיק
לעבוד!״ אבל מייד נעשינו שנינו• עצובים ומדוכאים, כי למרות שלא נעים
להודות אנחנו דווקא אוהבים את העבודות שלנו.
אחר־כך עלה העניין של חוץ־לארץ, אלא שממילא התכוונו לנסוע
קצת וכבר יש לגו כרטיסים. הוא אמר שאפשר הפעם פשוט לגור
בבתי־מלץ 10 כוכבים במקום אצל חברים, אבל אני לא יכולה לעשות
דבר כזה לחברים שלנו, שלוקחים חופש כדי להיות איתנו ורוצים אותנו
אצלם, וגם אנחנו בעצם מעדיפים לגור אצלם מאשר באיזה מלון־פאר. גם
זה נפל.
אתר־כך נזכרנו, שני אגואיסטים שכמונו, שיש לנו גם ילדים ושאפשר
לקנות להם המון דברים. למשל אפשר לקנות להם מישחק אלקטרוני
שישי, כי חמישה כבר יש להם. לגדול גם נקנה מייד אופניים ולקטן נקנה
מכונית עם שלט־רחוק, יותר מזה אי־אפשר לקנות כי זה לא חינוכי.
זהו, הלך הערב על שטויות מתוך וד 30 מיליון הצלחנו בקושי לבזבז
מיליון אחד. הנני להודיע בזאת להנהלת מיפעל הפיס שהם יכולים
להפסיק לחשוב עלינו. הכסף פשוט לא מגיע לנו. שיתנו את זה לאנשים
שלא מרגישים עשירים כמונו.

דניאלה שמי

פולארויד מפתח רעיונות
מהיום בפחות מחצי מחיו

רח 1ח \/3ו\/

{€1סז 013 קו|
בפולארויד פיתחו עבורך את ״ויוה״ —
מושג חדש בצילום. מצלמה קומפקטית
העולה פחות מארוחת ערב לשניים.
לחיצה על הכפתור ותוך 60 שניות
יוצאת תמונת צבע מרהיבה
בגוץ משיי מיוחד וכל זאת
בפחות מ־ 1/2מחיר.
הוסף לבך 5שעת אחריות והרי לך

״ויוה״— רעיון מצוץ! מצלמה מצוינת

0ו0ז3ו0ק₪

0101ז013ק

8.6א 6*^10105 8.3־ 0010111 זח3י5ח81

מחיר להיום( :בצמוד לשער הדולח
מצלמה 1,470.ש׳ (ל א בולל מע״מ)
פילם 294.ש׳ (ל א כולל מע״מ)

היאון ד\׳ון

צרכי צילום בע״כז

חס 039 חס
<1ז 11x^0־ 01511 סז

רוז טשתיחובסק׳ 21ת״א. טל 8 .־.650977

ז־פזוכים בתהילה
ועודכל מזי דברים יפים!

ולם זוכים בפרסהמיידי ומשתתפים בהגרלה הגדולה. איו?

כמו ת מי ד שו תי ם הרבה זיפ. עכ שיו או ס פי ם, ב כל פעם 5 ,ש קיו ת רי קו ת של זי פ( אפשרמכלהטע מי ם) או אתכ פי תהמ די דההמ צו רפת בפני ם

קו פסת זיפ, ממל אי םאתה תלו ש ב מוד עה, מכני סי םאחה כל למעטפה ובו חרי םאחתמש חי הדרכי םהב או ת-:
ת״ א מי קו ד 61012 עבור ״ מב צע זיפ״:

א. שו ל חי ם ב דו אר ל ת. ד1223 .

ב. א ם רוצים לב חור ולקבלבמ קו םאת הפ ר ס המיידי, מ בי אי םאתהמעטפהלאחדמ מרכזי המבצע:

טבמ סו, כולם משתתפים
1־ 4הגרלות גדולות שיתקיימו
ב־5.7ו 15.8,31.7,ו־.9ו ובהן יוגרלו

ה הג רלו תתת קיי מנ ה בנו כ חו ת רואה ח שבון, נציג
״עלית ״ ונציג מ שרד הפר סו ם וימר יעקב סון ט מי ר
הו ד עו ת על הזכיה תי ש ל חנ הלב תי הזוכים.
אתת קנון ההגרלה ניתן לקבלבמ שרד הפר סו ם.
ההשתת פו ת ב הגרלה א סו ר ה על עובדי ״ עלי ת״,
עובדי מ שרד הפר סו ם ובני משפ חו תי ה ם.

י 2ומער כו תמחש בי ם אי שיים _£ 11 £וקק ,4כ ל
1מערכת כו ללת כונן ת ק לי טוני ם, מוני טו ר( צג)
וספרי הדרכה( ערכה 3,730 . -א);
\ 48מחש בי סינ קלרספקט רו ם
׳ ועוטחז £ 0ק 5ח_£1ו 0או ;48 */ 5
?< 400ת ק לי טי תהילה•,
ן 400 חו ל צו ת ת הי ל ה.

לכבוד מבצע ״זיפ״ ת.ד 1223 .ח״א מיקוד 61012
שותים היוסז
ו. אני משלים את הסיסמה איזה
. 2אני בוחר בפרס המיידי פוסטר תהילה או ״עו שים חושבים״
. 3שמי
מיקוד
.4כתובתי

וימריעקבסון־טמיר

תלו ש ההגרלה ו הפ ר ס

זה מה שמודרני היום
הישר מארצות הקור -ל״וורדו״:
הרהיטים החמים ביותר באירופה -מערכות
הקיר, חדרי השינה, פינות הישיבה ופינות
האוכל המבוקשות ביותר מתוצרת אוסטריה
וארצות סקנדינביה.
עכשיו תוכל לקנות אותם ב״וורדו״
במחירים תחרותיים.
...״תרדו״ זה מה שמודרני היום.

1י ת\\

§ן ח 066

^ הרי ההופעה של הגיטריסטים
1 1לארי קוריאל ובריאל קין
בנווה־צדק, הגיעו בהמוניהם מעריצים
ישראלים אל מלון הילטון בתל־אביב.
קהל מאזיני פסטיבל הג׳אז הצטופף
לפני הכניסה למלון, שבו מתארחים
כוכבי הפסטיבל, וכמעט ששבר את
רלת־הכניסה.
הקהל היה ברובו צעירים ישראלים
ומוסיקאים מתחילים. היו גם אורחי־המלון
— הבלט מסן־פרנסיסקו,
תיירים חובבי מוסיקת הג׳אז.
בין המתגודדים נראו גם דמויות
מפורסמות: יוהנתן גפן, המתארח
במלון יחד עם דויד ברוזה. שניהם
עובדים על תקליט חדש, אחרי
הההצלחה המסחררת של הא שה
שאיתי.
היו גם המתופף אהרל׳ה קמינסקי.

1האורחים הישראלים, שעלו לבימה המאולתרת, הישרו
! שיעמום על האורחים האמריקאיים. נגינתם של
הישראלים לא מצא חן בעיני המיקצוענים מארצות־הברית, וללא בושה

שיעמום

הזמר והמוסיקאי יצחק (,צז־ציל•)
קלפטר והזמרת מזי כהן.
צ׳ארלי פישמן, ממארגני הפסטיבל,
צעק לכל עבר. :לאט־לאט, כולם
יכנסו!״ ואומנם כולם נכנסו לבר־

המלון, תפסו מקומות ליד השולחנות
וישבו בשקט.
השעה היתה קצת אחרי חצות,
המאזינים התחילו להזמין משקאות
והסתכלו על רחבת־הריקודים, שהפכה

הם ישבו מסביב לבימה. לפעמים אפילו נראה היה שהם נרדמים. מימין:
נגן־הסן ןסופון המשועמם ברנפורד מארסליס. בתמונה משמאל: אחיו,
החצוצרן וינטון. אחרי הופעת הישאלים הם ניגנו ג אז להנאת הקהל.

*1411

מפעם לפעם ניסו האמריקאים
להפיח רוח־חיים במארחיהם, בעזרת
קטע אילתור נועז — אך לשווא.
כשהישראלים ויתרו לבסוף ופינו את

תשואות אדירות. הקהל התנער
מהשיעמום, ושוב נשמעו צלילים
מיקצועיים משובחים.

ציפי מנשה

הישראלי ניגנו והאמריקאים השתעממו, כא שר התכנס!
משתתפי פסטיבל הג אז באופן ספונטאני בבר אחרי חצות

1הזמר הווירטואוזי בובי מקפרין
1בחברת בנו, בן ה״ . 3בכל פעם שהאב
גמר לשיר, קפץ עליו בנו וחיבק אותו. הילד גם ניסה כוחו בשירה.

הקשבה לחברים:

באותו ערב באופן ספונטני לבימה.
בשעה 1אחרי־חצות נשמע לפתע
קולו של צ׳ארלי פישמן .״או־קי״,
הכריז ,״תאזינו עכשיו ללארי קוריאל.
מי שרוצה להצטרף לנגינה, יוכל לבוא
לכאן ולתת קטע. הישראלים — אני
מבקש ממכם לא להחזיק יותר מדי
בכלים. רק קטעים קצרים — ומהר.״
לארי קוריאל ניגש לבימה והגיש
קטעים של רוק. הצטרף אליו גיטריסט
ישראלי בשם מיכה מיכאלי.
קוריאל פרט על גיטרה חשמלית.
ההופעה שלו הקפיצה את הקהל
מהכיסאות, וחיממה את האוירה שהיתה
ממילא כבר מחושמלת.
אל איש הגיטרה הצטרף הסקסופוניסט
בראנפורד מרסאליס.
בעוד הם מנגנים דואט, הגיע אחיו
של בראנפורד, החצוצרן ויינטון.
השלישיה המוסיקאלית אילתרה
במיומנות תלת־שיח מוסיקלי, כשכל
אחד מהכלים קורץ בממזריות לעבר
האחרים.
אחר־כו הצטרף לשלישיה כוכב
רביעי — הזמר בובי מקפרץ, שבן־רגע
גנב את ההצגה.
גם הישראלים רצו להרשים.
המתופף אהרל׳ה קמינסקי התיישב
ליד התופים, הצטרפו אליו כמה
מוסיקאים צעירים הנמצאים בראשית
דרכם, וכל החבורה ניסתה את כוחה
באילתורים. אך האמריקאים ישבו
לצירי הבימה ולא הצליחו להסתיר את
השיעמום, שהישרו עליהם הצלילים
של הישראלים.
אורחי פסטיבל הג׳אז השלישי
העניקו באותו ערב הרבה הזדמנויות
למוסיקאים הישראליים, אבל הקהל
המוסיקאלי נשאר מוקסם מהנגינה
המיובאת. הכישרונות הצעירים של

המארגן

הגיטריסט לארי קוריאל היה הראשון שעלה לבימה וקרא
לחבריו המוסיקאים להיענות לבקשות הקהל המריע.
הוא ניגן במשך כל הערב, והיה המוביל באירוע יוצא־הדופן

שידור
מאחורי הקלעים
פורום חברו!
פורום החדשות האחרון של רשות־השידור
בחן את סיקרי כלי־התיקשורת, על הטבח
במיכללה האיסלאמית בחברון. משתתפי הפורום
העירו את הערותיהם על אופני הדיווח וניסוחיו.
התייחסות יוצאת־דופן באה מפי מנהל־הטלוויזיה,
טו בי ה סער, שהקדיש את דבריו
לביקורת נוקבת על דיווח העולם הזה מישיבות
הפורום, ובעיקר הדיווח על המשבר שבין
הטלוויזיה ובין דובר־צה״ל והצנזורה הצבאית,
שהופיע במדור זה בשבוע שעבר.

ישיבה בלתי־חנקית

רבדל, עותק מחוק רשות השידור, שבו כתוב:
״ 16 חברי המליאה, כשביניהם היושב־ראש או
מישנהו, יהיו מניין חוקי בישיבות המליאה; לא
היה מניין חוקי בישיבת המליאה, יכנס
היושב־ראש את המליאה לישיבה שניה תוך 10
ימים מן התאריך שנקבע לישיבה הקודמת;
ישיבה זאת תהיה כדין בכל מיספר של נוכחים.״
כתב העולם הזה מנה באולם־הישיבות של
רשות־השידור רק 12 חברי מליאה, וביכללם
היו״ר וסגנו, ומסר את המידע לידי חבר־המליאה,
לוי־יצחק הירו שלמי(יו״ר עיתונאי־ישראל).
הירושלמי קם מיד ועירער על קיום הישיבה
בניגוד לכתוב בחוק.
בתגובה על מחאתו של הירושלמי אמר יו״ר
הרשות, ראובן ירון, שהוא פרופסור למישפט:

הישיבה של מליאת רשות־השידור, שנערכה
בשבוע שעבר לאישור התיכנון החדש של
הטלוויזיה, העידה על האדישות של
חברי־המליאה, נציגי ציבור, אשר נועדו לפקח על
שידורי הטלוויזיה והרדיו.
התיכנון החרש, שנמסר לחברי המליאה, אחרי
שהוחזר פעם אחת אל מנהלי־הטלוויזיה(לצורך
״תיקונים ושיפוצים״) ,פרש לפניהם את
המדיניות החדשה של המנהל הנוכחי, טובי ה
סער. זוהי ״מדיניות־מישדרים פופליסטית״,
המיועדים לרובדים הנמוכים ביותר של החברה
הישראלית.
כאשר החל הדיון במליאה הבחין כתב העולם
הזה, שישב לידי בשולחן־העיתונאים, כי מיספר
הנוכחים בישיבה הוא מתחת למיספר הנדרש.
הכתב.ביקש מדוברת רשות־השידור, אריאלה
הבלשנית זאדברט
פירות
יש אהבים רבים להפקה הישראלית
הטובה ביותר, המשודרת בקיץ זה בטלוויזיה
הישראלית: הפקת אלברט פירות.
שר־האוצר, יורם ארידור, המנסה למנוע את
שידורה במגמה של הקטנת הצריכה, אינו
יחידי.
פי ח ת בולטת
בץ אויבי אלברט
בלשנית־ הטלוויזיה, רו ת אלמגור,
המקפידה על לשונו הרהוטה של השחקן
חיים בנא׳ ,המגלם את אלברט.

הפופולרית בועות, שמנכ״ל רשות־השידור,
״וסף לפיד, הבטיח ברבים להחזירה למסך.
הבטחתו נשכחה משום־מה.

״כברי צה״ר״
מיפקדת קצין־חינוך־ראשי קיבלה על עצמה,
באחרונה, להקים מרכז להפקת סירטי־וידאו
בצה״ל. פקחי מישרד־התיקשורת, המנהלים
מאבק נרחב בכל ניסיון להקמת רשת טלוויזית־כבלים
בישראל, לא יכריזו מילחמה על רשת־חבר־ועד
פ אסו
שקט בחו״ל
״מליאת רשות־השידור יצרה לעצמה תקנון־
התנהגות, המנסה מחד לעמוד ברוח החוק,
ומאידך להתחשב במציאות הקיימת. לכן, מדי
התכנסות מליאה, ממתינים לפורום, ורק כעבור
מחצית השעה, מקיימים את הישיבה בכל קורום.״
תשובתו של ירון לא שיכנעה את הירושלמי.
הוא עשוי לפנות אל היועץ־המישפטי לממשלה
לבדיקת חוקיות של ישיבת־המליאה, שאישרה
את תיכנון־הטלוויזיה החדש. טענתו: ישיבה זו
התנהלה בניגוד לחוק.

חאדטורות: סוף

בל שני ת אל מגור
מערבל או בלנדר!
אלמטר היא הסיבה לכד שחיים בנאי
אומר בסרטיו כפלי־לשון, כמו. :מערבל,
כלומר בלנדר״.
רות אלמגור עומדת על כך שתשדירי
אלברט פירווג המופקים בידי סירטי
ק סטל בירושלים, יימסרו לידה לפני
הצילומים. אלמגור עורכת את הנוסח שהכינו
ה״קופירייטרים* שכשרות המועצה לשיווק
פרוות והופכת אותו למסר עברי רהוט.
העיר אהד מעוברי־הטלוויזיה הבכירים:
״ביום שבו יופעל בישראל עוזץ־טלוויזיה
שני, יקרה לטליויזיה הישראלית בדיוק מה
שקרה לסול־ישראל כאשר גלי צודל
התחילו לשדר בעברית מדוברת, ולא
בעברית אקדמית. כל הצופים יעברו
למישדרי הערוץ השני!״

פסקול לרצוח את לפיד

חקירה ב שער״ם
בעיקבות תלונה שהועלתה בוועדת־החינוך
של הכנסת נגד צוות־הטלוויזיה שסיקר את
התפרעותם של אוהדי קבוצת מכבי־שעריים,
לפני כמה שבועות, מונה קצין־הביטחון של
רשות־השידור, פינ חס (״פיני״) נוסבוים,
לבדוק את הנושא.
מסתבר כי האשמות מופנות כלפי כתב
הספורט וכולבוטק, מ י עורי, שלפי עדויות
שהובאו מפי הנוכחים במקום ביקש מהם
להשתולל מול מצלמות־הטלוויזיה.
חקירת המיקרה טרם נסתיימה.
בישיבת מליאת רשות־השידור לעבוד, הבטיח
מנכ״ל הרשות, יוסף! לפיד, בתשובה לשאלות
של חברי־המליאה, על חיסול המצב שבו
ממשיכים עובדי רשות־השידור לעבוד עבודות
עיתונאיות בעיתונות המודפסת.
לפיד הבהיר חד־משמעית לחברי המליאה,
שתוך תקופה קצרה יחדלו לראות את שמותיהם
של כתבי הרדיו והטלוויזיה בעיתונות.
רוב הכתבים האלה מחזיקים בחצאי־מישרות
במקומונים או מפרסמים רשימות בשבועונים
שונים. ביניהם בולטים ירון לונדון, יצחק
רועה, עמיקם רוטמן, גדי סוקניק, יגאל
לוסין, רפיק חלבי, אהוד יערי, חנן עזרן
ואחרים.

פיחות מישדרים זוחל
בשבוע הבא של שידורי הטלוויזיה עומדת
לרדת מעל המירקע הסידרה דאלאס, ששודרה
בה בחצי השנה ד אלא ס האחרונה. אחרי הפסקה
ארוכה.
סידרת דאלאס, המוקרנת בישראל באיחור
של יותר משנת־שידורים, לעומת ארצות רבות
אחרות, מורדת במיסגרת פעולות־החיסכון של
הנהלת־הטלוויזיה הנוכחית.
בדיקת הלוח החדש מישדרי־הטלוויזיה,
העומד להיכנס לתוקפו בחגים, ממחישה את
מגמת פיחות המישדרים. מרבית המישדרים
החדשים הם תוכניות־טלוויזיה קנויות,
המשודרות בארצות־הברית שלא בשעות־שיא
של שידור.
הורדת ד אלא ס מצטרפת להורדת התוכנית

אקראי. אקראי, החסרה כל השכלה רדיופונית,
היתה מזכירתה של עדנה פאר בקול ישראל.
היתה זאת היא שנטלה על עצמה את האחריות
לרישום הנוכחות של פאר בפנקס רישום־
העובדים של קול ישראל. אקראי היא שחסכה
מפאר את הפיטורים מקול־ישראל, בהתאם
לתקשי״ר. בעוד שפאר יצאה בעקבות אותה
חקירה לחופשודללא־תשלום מקול ישראל,
פוטרה רות אקראי מהתחנה, בלא פיצויים.
את הפיצויים היא מקבלת באחרונה מעדנה
פאר בגלי צה־ל.

סתב סי תל
בוקר טוב
הכבלים הצה״לית, שאותה עומד לשכלל קצין־
החינוך־הראשי, תת־אלוף יוס אלדד.
רשת הכבלים הצה״לית, תאפשר לקצין
לשדר מישדרים מגמתיים, מבלי שיהיו כפופים
לביקורתה של מליאת רשות־השידור. היא
עשוייה להיות למכשיר תעמולתי לשטיפת
מוחות החיילים המשרתים בצה״ל, כתחליף
לשידורי הטלוויזיה הכללית, המשודרים כיום
בבסיסי צה״ל.

גל״צ
האתיקה שד פ אר
הימים שבהם עבדה סגנית מפקד גלי־צה״ל,
סגן־אלוף עדנה פאר, בקול ישראל, רחוקים
ונשכחים. אלא שימים אלה מביאים מפעם לפעם
תיזכורות לא־נעימות.
תיזכורת כזאת נמצאה באחרונה במדור
התשלומים של גל״ץ, בשם רו ת אקראי. עבור
עובדי גל״ץ, זהו שם בלתי־מנכר. רות אקראי
ביצעה כמה עבודות עבור עדנה פאר, במיסגרת
הפקותיה בתחנה הצבאית, ועבורן קיבלה תשלום
של שכר־סופרים. עובדי מינהלת־התחנה לא
הבינו במה עדיפים כישוריה של רות אקראי על
כישורי החיילים והחיילות הסדירים בתחנה.
באחרונה נפתרה תעלומת־העסקתה של רות

• • מנהל קול ישראל גדעון לב־ארי יוצא
השבוע לחופשה פרטית בארצות־הברית. את
מקומו כמנהל קול ישראל ימלא מנכ״ל רשות
השידור יוסף לפיד 00 בישיבת מליאת רשות־השידור
קבעה אהובה מרון :״תקציב מחלקת
הילדים והנוער של הטלוויזיה הוא פחות מאשר
תקציב המוניות של הטלוויזיה אגב, על
מינוייה של אהובה מרון כיו״ר ועדת־הדראמה של
הטלוויזיה, אחרי התפטרותו של היו״ר הקודם,
המשורר יהו שע טן־פי, העיר אחד מבימאי
הדראמה של הטלוויזיה :״מדוע לא? היא הרי
שחקנית ראשית בישיבות הוועד־המנהל,
ובימאית של מיני־דראמות באותן ישיבות. היא
ראוייה לתפקיד!״ 0 0חבר אחר של המליאה,
י שעיהו אברך, התייחס לתוכנית האחרונה של
חיים שכאלה, ואמר ״יעקב חזן היה, עד כה,
היחיד בקרב המשתתפים שהצליח להתגבר על
מנחה התוכנית. ע מוס אטינגר באותה
ישיבה הציע חבר־המליאה, יהו שע טן־פי,
לרכוש את האופרה ייבגני אונייגין, שאותה ראה
מוקרנת בטלוויזיה הצרפתית. הגיב על כך מנכ״ל
הרשות, יוסף לפיד :״אילו הייתי מקרין את
האופרה הזאת, היו רוצחים אותי!״ מאוחר יותר
התייחס לכך משתתתף אחר של המליאה, הפרופ׳
יוסף בן־שלמה, שזילזל ברמת־המישדרים של
הטלוויזיה הישראלית בהשוואה למישדרי
הטלוויזיה הירדנית ואמר :״איך קרה שעדיין לא
נרצח מנהל הטלוויזיה הירדנית, המביא מחזות
של שיקספיר ודומים לה שלום פיתל, מי
ששימש בשנים האחרונות ככתב רשות השידור
בוושינגטון, שב ארצה, ובימים אלה הוא מתחיל
לשמש כעורך־עצמי ביומן־הבוקר של קול
ישראל, ביחד עם יורם אבגר בעוד
שבמדינת־ ישראל מצוי רק ערוץ־טלוויזיה אחד,
התחיל באחרונה באנגליה היומון דיילי מייל
להעביר, באמצעות מכשירי־טלטקסט המחוברים
למכשירי־טלוויזיה, חדשות עדכניות למינוייו.
מתי תופעל בישראל מערכת דומה, שהיא
אפשרית באמצעות רבבות המחשבים הביתיים,
שכבר מצויים כאן?

מכה ל״כלכלת התשדיוים׳׳
מאבקו של חבר הוועד־המנהל, ד״ר ישראל פלג, להורדת תשדירי־השירות של
עיריית תל״אביב ועיריות אחרות מהמסך, בטענה כי אלה תשדירי־בחירות סמויים,
הנחית מנה על כלכלת־התשדידים של רשות״השידור.
מחירה של חבי דקה, המשודרת בתשדיר שירות, הוא 70 אלף שקל, ואילו מחיר
דקת־שידור שלמה הוא 110 אלף שקל.
תשדירי הערים בטלוויזיה הביאו לרשות־השידור מדי ערב סכום של יותר משני
מיליון לי ת ת ישראליות, וביטלם של תשדירים אלה עשוי להראות בקרוב את
אותותיו, במאזנה של הרשות.

העולם הזה 2396

תוכניות מועדפות
בטלוויזיה הישראלית
1ום רביע•

(5.30

• סרט
בעיירה — חלק
— מדבר עברית) .חלקו

הראשון של הסרט, המבוסס על
סיפורו של שלום עליכם טופלה
טוטריטו. בסרט מככבים: גדי
יגיל, יעקב בודו, רחל אטאס,

שלושה
• בידור:
בדירה אחת (— 11.05
מדבר אנגלית) .הפרק סי־רטי
חובבים. בהשפעת חבר
חדש מתחילה קרייסי לעסוק
בצילום סרטים כתחביב.

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
יום רביעי 3.8.83
• סידרת טבע: החלל הפנימי 6.40 ערוץ 3

— 20 דקות — מדבר אנגלית) .סידרת־טבע מרהיבה
ביופיה ובצילומיה. המצלמה עוקבת במשך 20 דקו ת אחרי
שני אמוראים הצוללים למעמקי -הימים, ומצלמים את החיים
תחת פגי המים — שוניות ובעלי־חיים ימיים בסביבתם
הטיבעית, בשלל צבעים.
• סידרה קומית: אימהות 8 .3 0ערוץ — 3
20 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה קומית קליל ה
!לימי־ההיץ החמים.

חם חמישי 4.8.83

סרט קולנוע. מארני

• בידור: אולפן לאמנות 7.20 ערוץ — 3
40 דקות — מדבר ומזמר ערבית) .תוכנית-בידור
בהפקה עצמית, המביאה לאולפן הטלוויזיה אמנים בתחילת
דרכם, המציגים מיבחר מרשים של שירה וריקודים, מישחק,
פרודיות וחיקויים.
• סידרה קומית: שלושה בדירה אחת 8 .3 0
ערוץ 40 — 3דקות — מדבר אנגלית) .הסידרה
הקומית המוצלחת על שתי הנערות והגבר הגרים
בדירת-סטודגטים. מוקרנת בעת ובעונה אחת בישראל
ובירדן.

יום ששי 5.8.83

• בידור: שבועון הטלוויזיה 10.10 ערוץ 3

— 50 דקות — מדבר ערבית) .מגזין בשידור ישיר,
המארח מפיקים, בימאים, אנשי טלוויזיה, תיאטרון וקולנוע,
המספרים על עבודתם ואף מציגים קטעים מתוך התוכניות
המתבשלות באולפנים ועל קרש׳״הבימה.

בירדן ובריקם: פרשיות מישרד

• סידרה הומוריסטית: לא יאומן (— 8.30

מוצאי שבת, שעה 10,30
שלמה בר־שביט, אברהם רונאי
ואחרים.

• דת: מה הקשר
( — 8.03 מדבר עברית).
חידון מיסיונרי דתי, במסווה
בידורי, שבו מככבים הבדרנים
דובי גל וטוביה צפיר מניקוי
ראש ז״ל.

• גיאוגרפיה: סאפא־רי
בנהר־האדום (— 8.30
מדבר אנגלית) .סרט תעודה
של בי־בי־סי, על טיול לאורכו
של הנהר החוצה את קניה,
לאורר יערות־עד, ערבות מדבריות
וביצות. תחילתו של הטיול
בראש הר־קניה וסופו בשפך
הנהר באוקיאנוס ההודי.

• סרט קולנוע: לוחמי
הגיהנום 10.05 מדבר
אנגלית) .מנהל־חברה העו
סקת
בכיבוי שריפות בשדות־נפט
מסור מאוד לעבודתו —
מסירות המביאה להרס חיי-
המישפחה שלו. בתפקיד מנהל־החברה
משחק ג׳ון ויין, הנפגע
באחת מפעולות הכיבוי. ג׳ים
האטון מופיע בתור סגנו, וקתרין
רוס כבתו. הסרט הופק־. 1969

( — 9.15 מדבר אנגלית).
סרט קולנוע של הבימאי אלפרד
היצ׳קוק. אשה צעירה, שהיא
גנבת כפיתית, נתפסת בשעת
מעשה אצל מיליונר, והוא סוחט
ממנה הסכמה שתינשא לו. אחרי
שהתחתנו הוא מתחיל לחקור את
הסיבה לחולניותה, ובאותה עת
הוא נקלע לניסיון סחיטה מצד
מעסיק שלה בעבר, המאיים
לפרסם את סיפורה ולהכפיש את
שמה. היצ׳קוק אינו עוסק בסרט
זה רק בתעלומה פסיכולוגית,

• סידרה קלילה: בנסון
( — 8.30 מדבר אנגלית).

יום ראשו! 7.8.83
• משדר דוקומנטרי: עולם החיות 5 .5 0
ערוץ 25 — 3דקות — מדבר ערבית) .סידרה
דוקומנטרית על חיות בטבע. בכל פרק סיפורה של חיה
מיערות אפריקה• אסיה או אמריקה.

• סידרה קומית: הנוודת 8.30 עתץ — 6
25 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה בריטית המביאה
את סיפורם של חבורת קבצנים הנודדים ממקום למקום,
ומנסים להשתלב בחברה. בכיכובם של פטרישיה הייז, פאט
קומבם, ג׳רלד סיים ואנטוני שארפ.

יום שני 8.8.83
• ספורט: ססורט־היום 7.15 ערוץ 15 — 6

דקות — מדבר צרפתית) .תוכנית המגישה לצופה
ל קט מאירועי הספורט בשבוע החולף בצרפת ובעולם.
הסידרה, בכיכובו של האל לינדון, המגלם את תפקידו של
ברני מילר, בל ש ממישטרת ניו־יורק, הנתקל במיסגרת
עבודתו בטיפוסים שונים ומוזרים.

יזם שלישי 9.8.83
• לילדים: עולם קטן 6 .3 5ערוץ 25 — 3
דקות — מדבר ערבית) .סידרה חדשה בהפקה מקומית,
״המבקרת׳ בכל פעם בארץ כלשהי ומציגה משיריה, סיפוריה,
ריקודיה ואגדותיה.

• מתח וריגול: הצבא הסודי 9.10 ערוץ 6

ערוץ 25 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה — 50 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה בהפקת
קלילה עם שחקנים המתחלפים בכל פרק. בסידרה סיפורים בי־בי־סי, המבוססת על מיקרים שהתרחשו בימי מילחמת
סאטיריים־הומוריסטיים בעלי סוף מפתיע.
העולם השנייה, בזמן הכיבוש הנאצי. הסידרה מביאה פירקי
גבורה של אנשי המחתרת הצרפתית והבלגית, והעזרה והסיוע
לקצינים ולחיילים של בעלות־הברית שמטוסיהם הופלו.
• בידור: תוכנית־הבידור של מוצ״ש 9.30 כוכב הסידרה הוא ברנרד הפטון, ולצידו מופיעים ז׳אן פרנסים
ערוץ 30 — 6דקות — מזמר אנגלית) .זמרים וסטפן יארדלי.

יום שבת 6.8.83

פרק שני בתת־הסידרה מוות
בלב ים. על חופשת־מנוחה של
המושל גטלינג וציוותו ביאכטה,
שבה מסתבך בנסון בפיענוח של
פרשיית רצח.

• סידרה קומית חדשה:
כן, אדוני השר (11.20
— מדבר אנגלית) .סידרה
קומית בת 14 פרקים על
הפקידות הממשלתית הקבועה
בבריטניה. שר חדש, שעתה זה
נבחר לתפקידו, מגיע למישרדו,
כולו רצון לבצע רעיונות

חדשים. עד מהרה מגלה השר
שצוות פקידיו מעדיף עימות עם
השר. בפרק הראשון, מימשל
גלוי, מקבל חבר־הפרלמנט ג׳ים
האקר הודעה על מינויו למישרת
שר. השחקן פול אדינגטון מגלם
את השר החדש.

יום ראשון

• שיחזור 25 :שנה
לג׳יימם בונד (— 8.03
מדבר אנגלית) .סרט הסוקר
את 25 השנים הראשונות
לדמותו של ג׳יימס בונר, שאותו
מגלמים השחקנים שון קונרי
ורוג׳ר מור.

דאלאס
• סידרה:
( — 9.30 מדבר אנגלית).

הפרק היה שלום קליף בארנס
הוא הפרק האחרון בעונה זו של
הסידרה האמריקאית הנודעת,
שהטלוויזיה הישראלית מציגה
אותה באיחור של יותר משנה,
לעומת תחנות טלוויזיה אחרות
ברחבי העולם (כולל הטלוויזיה
הירדנית) .את דאלאס תחליף
סידרה בריטית בת שלושה
פרקים בשם עקרב, סיררה על
טירוריסטית במסווה של חברה
באירגוני צדקה לפליטים ,־
המחליטה לפרוש מפעילותה
החבלנית.

.1[1ו.ו>1[1ונ

• סרט קו נס בעיירה — חלק ב׳ (5.30
— מדבר עברית).
• מדע: גופו של עניין
( — 9.30 מדבר אנגלית).
פרק 13 ואחרון בסידרה המעולה
על רפואה וגוף האדם. בפרק בני
חלוף: על חשיבותם של ניתוחים
לאחר־המוות. בתיקווה שסרט זה
לא יגרום למשבר קואליציוני.

פילבי,
• דראמה:
בורג׳ם ומקליין (— 20.20
מדבר אנגלית) .דראמה

• תעודרמה: פרשת
ג׳ימי הופה (— 10.20
מדבר אנגלית) .פרק שלישי
בסידרה, המתארת את מאבק־הענקים
בין ג׳ימי הופה, ראש
איגוד פועלי התובלה האמריקאים,
הקשור בפשע המאורגן,
ובין בובי קנדי, התובע הכללי
האמריקאי בשנות השישים.
רוברט בליק מגלם את תפקידו
של הופר. וקוטר סמיט הוא קנדי.

• סרט קולנוע ערבי 10.00 ערוץ — 3

מדבר ומזמר ערבית) .לאוהבי סירטי הקולנוע הערביים
מגישה הטלוויזיה הירדנית בערוץ הראשי סרט קולנו ע חדש
יחסית מאולפני הקולנוע של בירת מצריים.

• קומדיה בלשית: ברני מילר 8.30 ערוץ 6
בשני — 25 דקות — מדבר אנגלית) .פרקים חדשים של

• סידרה לילדים: לאסי ( 1 .2 5
הערוצים — 25 דקות — מדבר אנגלית) .פרקים
חדשים בסידרת הילדים המפורסמת ביותר על הכלבה לאסי,
הממשיכה ל שע שע ולהקסים את צופי הטלוויזיה בכל העולם
בהרפתקותיה החדשות.

ולהקות מפורסמות בתוכנית הבידור השבועית של הטלוויזיה מתעניינים שאינם לאותם מומלצת
הירדנית.
בתוכגית-הספורט, המוקרנת באותה השעה בטלוויזיה
הישראלית.

מור 25 :שנה לג׳יימס בונד
יום ראשון, שעה 8.30

בריטית על הגדולה בפרשיות־הריגול
בתוככי שירות החוץ
והביטחון הבריטי, בשנות הארבעים
והחמישים, שהפכו לטראומה
לאומית — הגירסה
הבריטית של ״המחדל״ .בתפקידים
ראשיים אנטוני בייט(האנשים
של סמיילי) דרק יעקובי
(אני קלאודיוס) ומייקל קלאב.

יום שני

תהילה
• בידור:
( — 8.03 מדבר אנגלית).
הפרק רגשות ממשיך בסיפור
המתרחש בבית־ספר ניו־יורקי
לאמנויות.

• מותחן: איישייד
( — 9.30 מדבר אנגלית).
הפרק קשר האו״ם מביא עוד
אחת מהעלילות שבהן קשור
איישייד, אחד ממפקדי מישטרת
ניו־יורק.

• סרט קצר: שני
סרטים 11.05 מדבר
עברית) .שני סרטים ישראליים
קצרים — חיזור עדין
של סירטי רפי גינאי ובריחה
ראשונה של מורי קליינברוט.

חדשה:
• סידרה
מישהו מטפל בך? (8.03
— מדבר אנגלית) .סידרה
קומית בריטית המתרחשת בקומת
ביגדי־נשים וביגדי גברים.
הסידרה עוסקת ביחסים בין
הלקוחות והמוכרים, בין המוכרים
ובין עצמם.

• בידור: דיאנה רום
( — 9.30 מדבר ומזמר
אנגלית) .הופעה חיה של
הזמרת הנודעת שנערכה בלאס־וגס
ב־. 1979

• מותחן: לא יאומן כי
יסופר 11.00 מדבר
אנגלית) .הפרק ההתייפות
מביא עוד אחת מאותן עלילות
מופלאות, בעלות סיום יוצא־רופן.

ן * מחזה הוא ישראלי טיפוסי.
1 1מפיק הצגות־עירום מרמה את
שותפו וגונב את כספו; השותף המרומה
פונה לבית־המישפט; בורר שמונה
לצורך כך קובע, חד־משמעית,
שהמפיק עשק את שותפו ומחייב אותו
להשיב לשותפו 120 מיליון לירות;
המפיק, בעל עבר של הסתבכויות עם
החוק, נעלם כאילו בלעה אותו
האדמה, והשותף האומלל מוכן להציע
רבע ממה שמגיע לו — 30 מיליון
לירות — למי שיביא את המפיק, חי או
מת, עם כספו.

של הפרד ומשול, לקנות שחקנים
מסוימים נגד אחרים״.
השחקן והמפיק נחום שליט סיפר;
״מבחינת ההשקעות ומבחינת התיפ־עול
ההצגה הזאת היתה מן הזולות
ביותר שאני מכיר. ההצגה הצליחה
מעל ומעבר למה שציפינו. תיכננו את
ההצגה לאולמות קטנים, של 200־350
מקומות, ולאור ההצלחה העבירו אותה
לאולמות של עד 1000 מקומות.
״ברוב ההצגות התפוסה היתה מעל
75 אחוז, ולפעמים אפילו היו שתי
הצגות באותו הערב ...על רקע חוסר
המיקצועיות של ששון בניהול
ותיפעול ההצגה, הרגשנו, השחקנים,
שאנו מושפלים על־ידו. הוא נידב
אותנו להצגה לפני עוברי מלון
אכדיה, ורק שני קטעי העירום הוצגו.
דבר זה השפיל אותנו כשחקנים
מיקצועיים.
״לקראת סוף ההצגות הוא גם הביא
תאורן חדש, אשר לא ידע את תיזמון
התאורה. לכן הרגשנו את עצמנו
מושפלים בגלל הרמה הירודה של
תיעול ההצגה.
.נוסף על כן־ היו התבטאויות
מעליבות כלפי השחקנים כגון; ,כל
השחקנים זונות, אני אוציא אתכם מפה
על אלונקה. אתם תזחלו אצלי על
ארבע,׳ וכיו״.
השחקנית ענת קורן סיפרה:
״השתתפתי בכל ההצגות, יותר מ־ססז.
פעמים הוחלפו התילבושות שלי. גם
התילבושות שהוחלפו היו ברמה
נמוכה. התאורה לא היתה מספיקה,
באולמות גדולים צריכים תאורה יותר
חזקה. לפעמים לא היו רמקולים״.
המשיר שליט; .אנחנו השחקנים
החלטנו לסיים מהר ככל האפשר את
ההתקשרות איתו, והודענו לו על כך
באמצעות אפרי, אירגון אמני
ישראל. אבל לא הגענו לסיום החוזה,
והפסקנו את ההצגות לפני המועד

**פיק מום עי־העירום, ששון
שבתאי, היה בוודאי קופץ על
הטקסט וממהר להעלות את המחזה על
הבימה. אך יש לו בעיה — גיבור
המחזה, המפיק הגזלן, הוא ששון
שבתאי עצמו.
הפרשה החלה לפני כשנתיים וחצי.
ששון, שכבר הפיק בעבר הצגות־מין,
עסק ביבוא משקאות מחדל וניהל
מועדוני־לילה (העולם הזה 2039
ו־ ,)2287 החליט להעלות על הקרשים
מחזוד־מין על־פי סיפורי דקמרון של
איש־הרנסאנס האיטלקי בוקצ׳יו.
הרעיון קרם עור וגידים כאשר שותפו
לתא בכלא, שבו ישב, הכימאי אברהם
ניניו, טען באוזניו שהמחזה יצליח
מאוד.
ששון, יליד עדן ובעל דרכון בריטי,
לא רצה לסכן את כספו בהשקעה. הוא
נזכר בחברו הטוב, שימעון שגיא, שבביתו
אף ישן תקופה מסויימת, כאשר
לא היה לו בית משלו.
ששון הציע לחברו הצעה מפתה.
השניים יהיו שותפים שווים בהפקת
סיפורי דקמרון. שגיא יהיה קשור
בחלק האמנותי של המחזה, ואילו

ה נ וש ים ישלמ ולך 30 מיליון לירות אם
אתהתמצאאישזה -חיאו מת !
ששון יטפל בצד המינהלי־אירגוני של
ההפקה.
השניים מיהרו לפתוח חשבון־בנק
משותף בסניף בנק דיסקונט בכיכר־יהלום
ברמת־גן. שגיא הפקיד 5000
דולר במזומן לצוו־ר ביטחונות החשבון
המשותף, וכדי שתתאפשר משיכת־יתר
מהחשבון עד שיזרמו ההכנסות הראשונות
מהשותפות. משיכת הכספים
הותנתה בחתימות של שניהם על ה־צ׳קים.
שגיא
כתב את המוסיקה למחזה.
למעשה, הוא השתמש במוסיקה שכתב
למהדורה הראשונה של ההצגה,
והרריד את השחקנים בחזרות.

זמן קצר אחרי שהחלו המופעים הפומביים,
נסעו שגיא ואשתו, הלן,
לחדל, וחזרו אחרי חמישה שבועות.
לפני נסיעתו השאיר שגיא בידי ששון
פינקסי צ׳קים חתומים בלנקו, כדי
שששון יוכל להשתמש בהם.
כשחזר, חשכו עיניו. הצ׳קים שמסר
לשותפו, ששון, נוצלו למטרות שאינן
קשורות בשותפות, ושגיא מיהר לבטל
את הצ׳קים שעדיין לא נפדו. בינתיים
הורעו ׳היחסים בין שחקני המחזה
והמפיק. אחד מהם, רפי טיילור,
התמוטט ואושפז. ולבסוף הוריד ששון
את ההצגה מקרשי-הבימה, כשהתברר
שהשחקנים מסרבים להופיע.

| ד | 14ך | 1ד||| ששון שבתאי (באמצע) מביש בתחתוניו של השחקן
1111 /1.1 /1 1 1נחום שליט, יחד עם השחקנית אביבה פז, ששיחקה
אצל ששון. השניים ביקרו את שליט שהיה מאושפז בבית״החולים.

השחקנים הממורמרים היו חסרי־אונים.
שגיא, לעומתם, פנה לבית־המישפט,
באמצעות פרקליטו גירעון
היכל. בהסכמת שני הצדדים מונה
בורר, השופט המחוזי לשעבר מכס
צ׳רנובילסקי.
לפני ימים אחדים הוגש פסק
הבוררות לאישורו של בית־המישפט
המחוזי.
מפסק זה עולה פרשה מרתקת של
המתרחש בשולי התיאטרון הישראלי.
הגילויים המדהימים הם בעיקר על
מתח־הרווחים העצום של ששון.
הבוס והעבדים
ך* נושא הראשון שאליו התייחס
ו 1הבורר היה פרשת הנסיעה של
שגיא לחו״ל. ששון טען, שזו היתה
הפרת־הסכם. הבורר קיבל את גירסת
שגיא. ומכאן היתה פתוחה הדרו לשאר
טענותיו של השותף שרומה.
כך, למשל, משך ששון מהחשבון
סכום של 50 אלף לירות כדי לרכוש
מכונית אודי. אחר־כך הציע לבעל
מכונית אופל את הזכות לקנות את
האודי, תמורת הנחה במחירה של
האופל המשומשת.
הבורר קבע, שששון לא היה רשאי
לבצע פעולה זו בהעדר שותפו. טענתו
של ששון, שהוא החזיר את הכסף
שלקח בכך ששילם לשחקנים, לא
הוכחה על־ידו — מה גם ששון שכח
מה עשה בצ׳ק על סך 850 אלף לירות,
שנועדו לרכישת המכונית השניה.
ששון העיד, שכאשר היה שגיא
כחו״ל, הוא הכין תקליט מ אס טר
לזמרת־שחקנית אביבה פז, ששיחקה
בהצגה. ומשך מחשבון השותפות סכום
של 100 אלף לירות עבור הפרוייקט.

שגיא טען, שמעולם הוא לא נתן ידו
להפקת ערב־יחיד של אביבה פז.
עדותו זו, המתבססת על הסכם־
השותפות בין השניים, התקבלה.
ששון שלח לארצות־הברית את
השחקן ישראל גוריון, כדי להכין את
ההצגה הו כלכותא בנוסח עברי.
לצורכי הנסיעה הוא משר מחשבון
השותפות סכום השווה ל־ 50 אלף
לירות. גם במיקרה זה לא קיבל הבורר
את טענת ששון, שהפקת הו כלכותא
היתה חלק מעיסקת ששון־שגיא.
ששון החליט לשפץ דירה במרכז
תל־אביב, אשר שניים מחדריה שימשו
כמישרד והחדר השלישי כחדר־מגורים
לצרכיו של ששון. לפני־כן שכן
מישרד־התיאטרון בדירתו של שגיא
ברמת־השרון. ששון אפילו קנה ספה
למישרד־דירה שלו. הכסף מהחשבון
המשותף, ללא אישור שגיא.
הוא שילם מהחשבון המשותף עבור
תיקון מכונית, שהשתמש בה לצרכיו
הפרטיים.
במהלך דיוני הבורר הופיעו לפניו
שחקני ההצגה, וכאלה שהיו קשורים
בה. מעדויותהם מצטיירת תמונה
מזעזעת של יחסי מפיק ושחקנים.
השחקן ישראל טרייסטמן אמר :״זה
התחיל כבר בזמן החזרות. הסתבר
שכוונתו של המפיק (ששון) היתה
לאו־דווקא לעשות הצגה טובה, אלא
לעשות כסף.״
טרייסטמן סיפר, שלפחות פעם
אחת קיבלו הוא ואחרים בונוס מששון
בצורת כסף מזומן, מבלי שיצטרכו
לחתום על קבלה כלשהי. בדרך דומה
הם קיבלו את משכורתם. הוא סיים את
עדותו כך :״היחס מצד ששון לשחקנים
היה כזה — ,אני הבוס ואתם העבדים
שלי׳ עכשיו אני רואה זאת, כי אז לא
ראיתי את זה שהיתה שיטה מתוחכמת

והפרנו את החוזה באופן חד־צדדי
מצידנו, כתוצאה מהאלימות שהופעלה
נגד השחקנים״.
על אותה אלימות סיפר שליט :״יום
אחד היה סיכסוך בין ששון ובין ניניו,
שהוא הבימאי. הופיע אדם שהציג את
עצמו כשותף או חבר או עוזר, והוציא
את ניניו מהאולם. שמו היה ג׳ינו. שמו
האמיתי היה יוסף מימון. איש שרירים
גבה־קומה. ג׳ינו אמר לו, בנתחו את
ההצגה שלו, :אתה בחוץ!׳ הוא אסר
עליו להתקרב לשחקנים, כאילו שהוא
מפריע להם. בעינינו, הואי היה שומר־הראש
של ששוו וגם שלנו. מאז

המחפש 5

כל, המייצג את המלחין שגיא.

הופעתו הראשונה הוא הופיע בכל
ההצגות״.
תלמה במישטרה
* * י הו א ג׳ינו המסותריז בעדותו
*/לפני הבורר נשאל על כך ששון,
ובפסק הבורר כותב צ׳רנובילסקי:
״ששון טוען, שכתוצאה מהפסקת
התשלומים עקב ההוראה של שגיא
שלא לכבד צ׳קים, וכתוצאה מהעי־קולים
שהוטלו ביוזמתו של שגיא, לא
היתה לו לששון כל דרך אחרת מאשר
למכור את ההצגות לאדם המכונה ג׳ינו,
וששון גם הגיש את החוזה שנעשה בינו
ובין ג׳ינו -ג׳ינו עצמו לא העיד לפני,
כי לא הוזמן על־ידי ששון לעדות, בשל

בתביעתו דרש שגיא פיצוי על
הכנסה מאותה תקופה שבה הוא לא היה
בארץ, כפיצוי על הפסד רווחים בשל
הפסקתה הפיתאומית של ההצגה, דמי
זכות יוצרים והחזר הסכומים שנלקחו
מהחשבון המשותף בניגוד להסכם
השותפות.
בעזרתו של מומחה׳,האמרגן שלמה
צח, קיבל הבורר את ההנחה, שחלקו
של שגיא ברווחים — אחרי ניכוי
הוצאות לשחקנים — במשך חמשת
השבועות שבהם לא היה בארץ ולא
קיבל את חלקו — הוא יותר מ־12
מיליון לירות!
מכאן הרווח מכל הצגה היה 75
אחוז. הבורר פסק לו רווחים על עוד 50
הצגות לפחות מתוך ,100 והסכום
שנקבע עבורן היה יותר משש מיליון
לירות.

האמרגן והסחורה־;:

בית״המישפט המחוזי בתל־אביב (למעלה מימין).
הוא צולם בסוף ספטמבר ,1976 כאשר הוא שם

לארצות־הברית. אחרי פרשת סיפורי
דקמרון יצא ששון בשתי הפקות
קטנות נוספות, אך עתה הוא נעלם
מזירת השעשועים.
היכל, בהסכמת שולחו, החליט לזרז
את הטיפול בתפיסת ששון. הוא נקט
בצעדים שונים, גם מעבר לים, אד
לשווא. לכן החליט להעניק פרס כספי,
25 אחוז מערך התביעה שזכתה —
כלומר, כ־ 30 מיליון לירות — למי
שיסגיר את ששון על רכושו וכספו
לידי בית־המישפט.

להוסיף שכר טירחה לעורך־ז־ינו וחלק
מהוצאות הבורר, המגיעים לעוד מיליון
לירות לפי מדד יוני השנה. הסכום
הכולל, אחרי הצמדה, עומד כיום על
כ־ 120 מיליון לירות.
מכאן יוצא, שהרווח של ששון
באותה תקופה שבה הועלתה ההצגה
הגיע בערך ל־ 200 אלף דולר.
עובדה זו היא מדהימה, על רקע
הטענות שהעלו שחקני־המחזה, ערב
הורדתה הפיתאומית מהבימה. הם
התלוננו שששון מסרב להגדיל שכרם,

אמרגן הווויח על הצגה זו 200
־ אלו דורו תוו שדושה חודשים
ומבלי לשלם את חובותיו, הסתלק

בהעלאת המחזימה ״הו, היא והוא״ (העולם הז ה
.)2039 למעלה משמאל: השחקנים דליה עזר ורפי
טיילור בקטע מההצגה סיפורי דקמרון. בתמונה
מימין: דליה עזר בתנוחה נוטפת מתוך ההצגה.

אי־מתן עדות של ג׳ינו מחד, והסתירות
והתמיהות מאידך, אינני מקבל את
גירסת ששון בדבר מכירת ההצגות
לג׳ינו, או בכלל״.
פרשה אחרת שנדונה בהרחבה היתה
מכירת כרטיסים לבנים, כלומר,
כרטיסים שעליהם לא שולם מס־עינוגים.
והמוכר, ישראל אבני, אף
הגיש לבורר שלושה כרטיסים לבנים
שלמים, שכמוהם נמכרו בהצגות.
שגיא עצמו העיד, שלא אחת ישב
ששון בעצמו בקופת הכרטיסים. הוא
מצא כל דרך כדי להרחיק את שגיא
מהסביבה, ושלח אותו לקנות אוכל
לשחקנים.
יום אחד ביקר שגיא בצהריים
באולם בית ארלוזרוב, שם היתה
אמורה להתקיים הצגה באותו הלילה.
מנהל הכית הזהיר אותו מפני מכירת
הכרטיסים הלבנים ואמר לו :״אתה
נכנס לבוץ״.

בעניין זה התייחס הבורר לסיבות
ירידת ההצגה מהבימה טרם זמנה:
״הוכח ששגיא הוא שניסה להרגיע את
הרוחות בין השחקנים ואף דאג בעצמו
לכך שיינתנו להם ארוחות. ההצגה
ירדה מעל הבימה לא בשל מעשיו של
שגיא, אלא דווקא בשל התנהגותו
ויחסו של ששון כלפי השחקנים, ובשל
סיכסוכיו של ששון עם השחקנים על
גובה שכרם. אלמלא מעשיו של ששון
כלפי השחקנים, ההצגה היתה נמשכת,
והוא שהביא להורדתה מעל הבימה״.
באותו עניין סיפר שליט :״היגשתי
תלונה במישטרה וביטלנו אותה, כי
אמ״י הביא את העניין לידי סיום,
על־ידי כך ששון לא יתבע אותנו על
הפרת־חוזה ואנחנו לא נתבע אותו על
איומים, השפלות ואלימות״.
הבורר החליט שהסכום שינתן
לשגיא הוא יותר מ־ 22 מיליון לירות,
לפי מדד ספטמבר .1981 לכך יש

בן־ציוזציטרין

משתתפים בהצגה הפכו לחשפנים.
שהציוד והתילבושות הם מתחת לכל
ביקורת, ושכל ההפקה היא חובבנית.
ששון היה בתחילה פזרן כלפי משתתפי
המופע. הוא נהג לקחת אותם לארוחות
ליליות בשכונת־התיקווה, שהסתיימו
בחגיגות שיכרות לפנות־בוקר, אך
אחר־כך, שהיחסים בין המפיק ועובדיו
הורעו, הוא חדל גם מכך.
ששון לא הסתיר מעולם את דעתו,
שההפקות הן עניין מיסחרי גרידא,
שבו אפשר להרוויח הרבה מאוד כסף
בפרק זמן קצר. כך הוא עשה גם
בהצגות־המין הקודמות שלו, שחלקן
הורדו אחרי התערבות המישטרה,
משום שהיו נועזות מדי.
ששון דאג להחתים את שחקניו על
חוזה, שהבטיח להם הכנסה מסויימת.
אך גם הם לא העלו על דעתם שהם
מעשירים את המפיק בהון־עתק.

ך 1קךי 1ך 1אביבה פז זכתה ב !
1תקליט מאסטר, ש־אותו
הפיק עבורה ששון שבתאי.

פרקליטו של שגיא החל בחיפושיו
אחרי ששון, כדי שזה ישלם את מה
שפסק הבורר.
אך האיש נעלם. הוא לא נמצא
בשתי הכתובות האחרונות שבהן
התגורר, רחוב הירקון 134 ורחוב
בוגרשוב 83 בתל־אביב. אנשים
המקורבים לששון טענו, שהוא יצא

בגדיה היו מאיכות גרועה ביותר.

אהבותיו

זא 1מלל 1יותיז

ה ת עלז ת־ הנ פששר דב שילנסקי לעומת יפי־הנפש

עזבונו

השירי של דויד פזנר ^ מבקרת טובעת ב רי ר ־ עצמה ^ ל
מקור
מצבות בעולם הסיפורת והביקורת הספרותית
בישראל אין אפס. כאשר פרופסור״לספרות שר
שיר־הלל לסופר זה או אחר — על קורא
הביקורת לדעת, שסופר זה או אחר שימש

כאשר הוא מתייחס לסופרים מתים, שהרי המתים
אינם צועקים) ,לקטול את סיפרו השני של הסופר
יעקב בוצ׳ן מימים ימימה. פרופסור מירון
פירסם את קטילתו בידיעות אחרונות ()17.6
תחת הכותרת, על גבולות הבנות לשמה או:
האדם המשעמם כנסיך־יגונות בעיני עצמר.
פרופסור מירון קטל את סיפרו של בוצ׳ן קטילה
רבתי, קטילה שספר זה אינו ראוי לה כלל, שהרי
ספר זה הוא מן המעולים שראו אור בעברית
במהלך השנה האחרונה, ואטימותו של מירון
שאינו רואה את מעלותיו של ספר זה, מעידה על
ריחוקו המוחלט מהמתרחש בשנים האחרונות
בסיפורת הישראלית, לשון־הכתיבה שלה
ומיכלול הבעיות המטרידות את הכותבים כאן.
קטעים נכבדים מתוך קטילתו של פרופסור
מירון מזכירים ללא הרף ביקורות שפורסמו לפני
25 שנה נגד ספר־ביכוריו של פינחס שדה
החיים כמשל. למיקרא קטילתו של מירון,
שאינה מחדשת במקוריותה דבר, לעומת
הקטילות שהעניקו מבקרי הדור הקודם להחיים
כמשל, הרי שזהו אות הצטיינות ספרותי ליעקב
בוצ׳ן.
לעומת פרופסור מירון הוכיח מבקר אחר,
יורם ברונובסקי בהארץ 6.5בביקורת
תחת הכותרת האני שמעבר לעקרון את הבנתו
ופתיחותו לרומן של בוצ׳ן, ואת חשיבותו
הספרותית העכשווית, וסיים את ביקורתו
בקביעה.״מימים ימימה׳ הוא וידוי׳ אף זהו

וידוי שיש בו כבר מימד אפי. אן!
שהספר עומד עדיין בצל הכבד של
פינחס שדה, הוא כבר ספר עצמאי
ונבון, אולי יותר מכל ספרי המחקים
הרבים של שדה. אין ספק שזהו השג
הראוי לתשומת־לב מיוחדת.״

מבקר מיתן
המניע לקטילה
למרגלותיו של פרופסור זה או אחר, הגיש לו את
כתב־היד לעיון־שיפור־שיפוץ־מירוח״ותיקון. אם
פרופסור־לספרות זה או אחר קוטל ברבים יצירתו
של סופר זה או אחר — על הקורא לדעת, כי
הסופר הנקטל אינו נימנה עם חצרו של פרופסור
זה או אחר, והסיבות המביאות את אותו פרופסור
זה או אחר לקטול את אותו סופר — רחוקות
מלהיות סיבות ספרותיות טהורות לשמן.
איני יודע את סיפור המעשה, שהביא את
הפרופסור (בעיקר לספרות יידיש) דן מירון,
שדעתו ברוב־המיקים מכובדת עלי (בעיקר

התחיה הישראלית

מי יודע, יתכן ששיר־ההלל של ברונובסקי
לרומן של בוצ׳ן היווה את המניע לקטילתו של
פרופסור מירון, שיותר משהזיקה לבוצ׳ן, הזיקה
לאמינותו של פרופסור מירון בעיני קוראיי
הסיפורת הישראלית העכשווית.
כבר לפני חמש שנים, שר מדור זה שיר הלל
לרומן הראשון של יעקב בוצ׳ן שני חיי יעקב,
תוך הצגתו כאחת מהתיקוות הגדולות של
הסיפורת הישראלית. סיפרו השני של בוצ׳ן,
מימים ימימה * ,כלל לא איכזב תיקוות אלה,
ואף הגבירן. חיים רובין, הנפש־הפועלת
(*) יעקב בוצ׳ן — מי מי ם ימימה; הוצאת ספריית
הפועלים; 235 עמודים(כריכה רכה).

מרדבי ורטהיימר, דחה השבוע את
בנייתו של סגן־השר דב שילנסקי,
להעניק לאסיר אודי אדיב חופשה בת
יומיים, כדי שיוכל לשאת לאשה את
חברתו לאה לשם ולהתייחד עימה.״

אסיר אדיב
מתוץ ל״קונסנזוס־

שבהם היא נכונה להתמסר לידידו האמריקאי
דון. מאבקי־כאב אלה שבין רובין וימימה
מתנהלים בתוך החוויה־הישראלית: יתלוש
המשכורת העלוב, הבית שהורי רובין רכשו להם
מכספי־השילומים, וכל שאר המרכיבים הקטנים
של החוויה שבאה במקומו של החלום הישראלי.

מרגישה שאין לי אותך, ובמקומך יש לי
פגר, דחליל. ממה יש לך להיות עיין!:״ אך

רובין בשיגיונותיו, שב בדומה לרוב בני ״הדור

השני״ ומתאר את מועקתו :״הנאצים עשו
כאמא שלי מעשים ולא דיברו. ובאבא
שלי. הוא בן שבעים. במחנה־הריבוז
מצא קליפות של תפוחי־אדמה, והם
תפשו אותו סועד בם את נפשו והיכו על
ראשו בשוטים רובין חי באי־הבנה בין
הוריו, ימימה סיוון והארץ הסובבת אותו. אי־הבנה
מובנת מאוד.
יש בתיאוריו של יעקב בוצ׳ן מאותו הומור
שחור של ילידי־הארץ :״סיוון אומרת

לנערה, :מחבלים הרגו את אבא שלי
ואת אמא שלי.׳ משתתקת. אומרת עוד.
,ואני הרגתי אותם הומור שחור זה לא
נועד לכסות על מצוקת האדם של רובין, במידה
שזיוניו לא נועדו לכסות על מצוקה זו. מצוקתו
של רובין אמיתית ומתפרצת יותר ממיכלול
המצוקות של כל גיבורי עמום עוז וא״ב
יהושע — כי זו מצוקה של פרט אחד.
נאמנותה של ימימה לרובין מעניקה לרומן
כמה מהקטעים המרגשים שלו, כמו הקטעים

על ״חונני רוצחים׳־ וצבועי־רוח

תחת הכותרת״גידחתה בקשתו של אודי אדיב
ל,חופשת חתונה:״(ידיעות אחרונות) נכתב בין
השאר; ״נציב שירות בתי־יהסוהר, הד־ר

ציפיתי שבועיים ימים לראות את תגובתם של
אנשי הרווד, אלה החאגים לאסירים מדיניים,אי־ פה ואי־שם בטימבוקטו, שירימו קול, ויתבעו
מאותו ד״ר ורטהיימר שיעניק לילה אחר של חסד
לאודי אדיב, היושב בכלא זה יותר מעשר שנים.
אלא ש״אנשי־הרוח* הישראליים עסוקים
מכדי לעמוד על מישמר המוסר והנקיון הציבורי
של החברה הישראלית, לחתום על פטיציות נגד
ובעד אירוע זה או אחר, תוך הצגת אטימות
אנושית מן המעלה הראשונה.
״אנשי הרוח׳ ,כל אלה שהרימו קול זעקה
כאשר הרמטכ״ל לשעבר חנן רוצחים, וכאשר כל
שאר הפינטואים שוחררו לחופשי בטרם עת,
בלמו קולם כאשר מדובר באודי אדיב.
מדועז אודי אדיב נמצא מחוץ לאותה

המרכזית במימים ימימה, בנם של ניצולי־שואה,
העובד בחריטת מצבות למתים ולחללי־המילחמות,
זר לכל הסובב אותו, לאשתו, לבתו
העיוורת ולבנו הנולד במהלך עלילת הרומן.
רובין רדוף פחד מפני המוות, והוא מנסה לרכך
את פחדיו בתאווה מינית, שאינה מצליחה לבטל
את סיוטיו.
מימים ימימה נפתח בפרק שהוא מעבר
למימד הזמן של עלילת הרומן, ומיתרחש מאוחר
יותר מזמן עלילתו. מימים ימימה הוא סיפור
מועקתו של רובין, מסה ספרותית על מצבו של
האדם והדור, מעין אודיסיאה ארצישראלית של
פרט, בצד נהר ההיסטוריה שעייף את כל אלה
השוכנים לגדותיו. רובין, הנשוי לימימה, מצוי
במליטה מתמדת מביתו, מאשתו ומבתם סיוון
העיוורת, מהוריו ניצולי־השואה ומאחותו
היורדת. רובין אוהב״שונא את ימימה ׳,כשהוא
מחפש אותה אצל נשים אחרות (בביקורתו של
פרופסור דן מירון על מימים ימימה נעלם
מעיניו של הפרופסור המכובד ש״המהפיכה
המינית״ הגיעה גם לארץ־הנביאים, והמין אינו
ממלא כבר חלק ניכבד כל־כו, כפי שמילא בימי
נעוריו של הפרופסור, לפני כמה עשרות שנים).
ימימה אינה מוכנה לוותר לשיגיונותיו של
רובין, ונאבקת עליו בדרכה :״לפעמים אני

נוסחת־שקרים של.קונסנזוס לאומי״ .הוא יגג ד׳
במדינה .״בגר׳ ״בארץ־ישראל הטהורה״ ,דמר
זמירות שונות והוציא עצמו ממעגל ההתייחסות
של כל אותם׳יפי נפש, המרימים קול צעקה
גדולה כאשר רמטכ״ל זה או אחר משחרר
רוצורשבויים כלשהו.
אם להיות הוגן וכן, הרי שמאבקו הציבורי של
סגן השר רב שילנסקי למען לאפשר לאודי אדיב
לשאת את בחירת ליבו ולהתייחד עימד״ מעניקים
לסגן־שר ימני זד״ איש אלטלנה ו״המישפחה
הלוחמת״ ,אשראי מוסרי גבוה עשרת מונים מכל
האשראי המבוזבז של אותם יפי נפש, העוצמים
עיניהם ואינם מוכנים לצאת בקול זעקה למען
לילה אחד של אודי אדיב מחוץ לכלא.
יפי הנפש וצבועי־רוח אלה, חסרים, מן הסתם,
את הפרט האחד שהיה עשר להופכם ליפי נפש
של אמת. את האומץ לצאת כגלוי כנגד דבר
בלתי־מקובל ושנוא על הציבור. אודי אדיב שנוא
על הציבור. ואנשי־המח ויפי הנפש למיניהם
פוחדים ממנו, כפי שבימי־קדם פחדו ממצורעיס.
שילכו כל העמוס עוזים, א״ב יהושעים
למיניהם אל סגן־השר דב שילנסקי, וילמדו אצלו
מה פירוש להיות יפה נפש.

סופר בוצ׳ן
אודיסיאה ארצישראלית
גם הריונה השני של ימימה אינו עוצר את
רובין מאהבותיו ואומללויותיו, מאי־השקט שלו,
ומאותה אודיסיאה ארצישראלית שממנה הוא
אינו נרגע, תוך שהוא ממשיך לשלם את מחיר
העתיד, מחיר החזקת מישפחתו, בעבודת המצבות
שלו :״מקלף את הניר וצובע את

האותיות ואת סמל צבא־ההגנה־ לישראל
בצבע חום. אני את שלי עשיתי
ושוב אין לי עניין לענות בו. לפעמים
עובר תחת ידי שם מוכר. תוקפת אותי
להרף־עין אימת־הקץ...״
במקום עבודתו קושר רובין מערכת יחסים

סבוכה עם חמוטל (״חמוטל, מתי אני
אחבק אותך בפעם הראשונה?״ מערכת
העשוייה לרפא את רובין סמועקותיו, אך אינה
עושה זאת. ואז נולד הבו :״הזמן עובר.

ריח־הבושם הנפלא של התינוק מעביר

אותי על דעתי אלא שבינתיים מעבירה
אותו על דעתו הפרידה מחמוטל, והוא יוצא
לטיול מטורף על אופניו, דרך חיפה לגליל, עמק
יזרעאל, אל המוחרקה, שם הוא חושב לאבד עצמו
לדעת (״מדאיג אותי שימצאו אחריי

בתרמיל את השקית עם התחתונים
המושתנים. מפריע לי צדהקריאה
למילואים שקיבלתי לפני צאתי ואיך
היא תדאג עכשיו לדווח להם על
היעדרי

רובין אינו קופץ, ויוצא לקראת סופה של
האודיסיאה אל ביתו, שם הוא אינו מוצא את
ימימה ואת ילדיו, אלא מיכתב :״אני חושבת

על עצמי שאני כבולה כאן לנרייה
ולילדה, ובקושי יכולה לזוז ואתה ציפור

מימים ימימה הוא אחד מאותם רומנים של
דור אבוד הצומח בסיפורת הישראלית. דור אבוד,
שנבצר מהפרופסור דן מירון, מסיבות לא ברורות,
להכיר בקיומו. דור הרואה את חייו בארץ, אם
ליטול אחת מהגדרותיו של רובין :״הממלכה

שלי, ממלכת המצבות, היא רק כתם.
אני רואה מלמעלה את נתיב גופי על־פני
כדור־האדמה, על־פני ארץ־ישראל,
במסלול הקבוע שאני עושה מדי יום.
גופי אינו חוריז שום זכר במינהרת־

האוויר הסמוייה שבה הוא חולח.״
סיפרו השני של יעקב בוצ׳ן הוא סימו־ח־ו
בסיפורת הישראלית, סימן המעיד על זריחתו של
דוד סיפרותי חדש, שאמת־הכתיבה שלו עולה
עשרת מונים על הדור הקודם. בנוסף לצער על
רשימתו הלא־מבוקרת של פרופסור מירון על
מימים ימימה, ליווה אותי בקריאה בספר זה צער
נוסף, צער על שהספר לא ראה אור בהוצאה
רבת־תפוצה כהספריה לעם של עם עובד, אלא
בהוצאת ספריית הפועלים, שאיבדה את זימונה
עם קהל קוראי הסיפורת המקורית.

שירה

כבתה /וזו טרם ד(תלבטה. ומוטל אני
בין אישים שתים /אחת, אחת מאריכה
לשון /זו מושכת באודם תאוותה /וזו
בלבנוניות תומה שירי פוגל הינם שירים
בעלי חריזה מעולה, שהיא בבחינת מסע לעולם
אישי של משורר, מהמסעות הנדירים של השירה
העברית בדורו, שלא מעט כזב כיסה עליה. פוגל,
שעולמו וחייו מהווים גירסה שירית ליהודי
הנודד, כותב :״טרם נימחו כל הדרבים/ ,

אלכה בקש עוד גם דרכי...״

יש בשירי דויד פוגל בדידות שירית, ובינות
לבדידויות תמונות של נוף, פסטורלה, מעין
ציורי־מים שיריים, מהמעולים שידעה השירה
העברית לדורותיה (״כתמי הברק /

כיריעות אוהל צחורות״).

לעבר הדממה
דומה שחשבונותיו של שר־השירה עושים
צדק למשוררי־אמת, ומעמידים את מושכי״השיר
האחרים במקום הראוי להם. באחרונה ראה אור
קובץ שיריו של המשורר המנוח דויד פוגל
לעבר הדממה • ,במקביל לתהליך שקיעתה של
שירת משתיקיו ובראשם אברהם שלונסקי.
כיום, בפרספקטיבת הזמן, דומה ששירת דויד
פוגל נמנית עם מיטב השירה העברית החדשה.
דויד פוגל, מהדמויות יוצאות־הדופן של
השירה העברית, נולד ב־ 1891 בפודוליה. בגיל
19 הגיע לווילנה, אחרי כן עבר דרך גליציה
לווינה, בירת הקיסרות האוסטרו־הונגרית, ושם
השתקע. בווינה התפרנס ממתן שיעורים פרטיים
בעברית, והפך לבקיא בספרות הגרמנית. במהלך
מילחמת־העולם הראשונה נכלא בגלל היותו
אזרח זר. ב־ 1918 הופיעו שיריו בגבולות
(בעריכת גרשום שופמן) ואחר־כך בוזעולם;
הפועל הצעיר; דבר; הצפירה; הדים;
הקונטרס וכתבי־עת נוספים. פוגל חיבר במשך
שנים רבות יומן, הנחשב לאחד מהמעולים
שביומני הסופרים. במאי 1929 עלה פוגל ארצה
והתיישב בתל־אביב. הוא לא נקלט, ובאביב
1930 ירד לווינה, לברלין ומשם לצרפת, שבה
השתקע. בפרוץ מילחמת־העולם השנייה נעצר
בפאריס כנתין האוייב (אוסטריה) ושוחרר עם
כניעת צרפת לגרמניה. הוא הסתתר זמן רב,
נעצר שוב והוטל למחנה־ריכוז, ולפי הודעה
רשמית .״הועבר לגרמניה ב־ 7בפברואר

המחזור לעבר הדממה הוא הפתעה שירית,
נכס צאן ברזל תרבותי. פוגל כותב באחד משירי
לעבר הדממה שורות כמו :״אלוהי, בינה

שחננת לגיבנים ולפיסחים /ולכל
מומיהם בם — /מה תספון להם? /
בנטות ימי קיץ יעמדו על פתח ביתם /
ופניהם כואבים ונוגים / ,בי ידעו ידוע:
/הבל כל מישחק, כל מיפעל אך
הנה עולים כל הילדים מן הרחצה /
ותשכון בעיניהם תכלת המים הרכים
הפוחזים וליבם הנבון ילך
אחריהם איזו עוצמה שירית, שקשה למצוא

שיריו של פוגל הופכים בהדרגה לשירה
אורבאנית מובהקת, הממשיכה בתמונות־תמונות
שהיא מציגה לפני הקורא :״במרומי סימטה

אלכה בעולם / ,לא מאין ולא אל אן/ .
אולי יפגוש בי ילד /במורד היום /
ודימה ראות את אביו...״

״צעירה רכה הבת לאהבה / ,האם
הולכת ומזמינה; /אהבת זו עוד לא

(*) דויד פוגל -לעבר הדממה; ערך וצירף
מבוא: אהרון קומם; הוצאת הקיבוץ
המאוחד; 264 עמודים (כריכה רכה).

מחזאי שיקספיר
הכל רקוב

/תישלחנה נשים מן החלון /שדיהן
הבצקים /מדי הערב יום או :״כבדו
עליך החיים / ,עד כי טורפו רחובותיך;
/בני־אדם להב גדול ילהבו — אלה
מאוריך, פרים...״

כיום אין ספק ששירת רויד פוגל היא ממיטב
שירת דור האבות, ודומה, שכמו נבואה קדומה,
עומד אחד מבתי שיריו, המתאר; ״אי־בזה

במחנודהשמדה.
לעבר הדממה, הוא תולדה של מחקר קפדני
שאותו ערך אהרון קומם בארכיונים שונים.
בדיברי הקדמתו מביא קומם כמעט סיפור בלשי
על הקורות שירי פוגל, עם רמזים כבדים לסיבות
שמנעו את פירסומם עד כה.
מחזור השירים הראשון, השירים הגנוזים,
מעיד על עוצמת שירתו, שהיא מאוד אישית:

״ראינו בימים אלה בטלוויזיה צילומים
מופלאים: כיצד מנתבים ומתעלים את
הלבה באטנה — הר־געש בסיציליה.

בוכיה / ,כרותה מבעלה / .אולי בזה
הלילה /עוד תריק כום־רעל אל פיה...״

ימי הנירגשים / ,אשר ניגרו פעם /תוך
סימטות איזו קריה /כנהרי סתיו
חרושים! /לנצח הן חמקו אי־אנה /ועל
חומות פצועות עודם חקוקים ופוגל,
כמו מנותק מעצמו, וכותב :״שלג כמקדם/ .
אני זוקף! צווארון לבושי /והולך ממני,
/הרחק ממני...״

1944 בתור גולה פוליטי״,

קרטון־בלום היא גם דכתה את הביקורת בתיאור:

מהשירים הינם בעלי שתי גירסות — גירסה
בהברה ספרדית וגירסה בהברה אשכנזית,
ומעניין להשוות את בית־השיר שהבאתי
בגירסתו הספרדית, לגירסה האשכנזית
והמקורית שלו :״בנכר מתפלשת אשה

רבוא דורות /נסעת לגור אצלי — /

תיספה

בחיים נחמן ביאליק, ליאונרדו דדדוינצ׳י
ויעקב אגם. בנהר הבבל׳׳ת המילולי של

״בעיר נוכריה מתפלשת אישה/ ,
כרותה מן הבעל / .אולי הלילה כוס רעל
/אל פיה עוד היא מגישה חלק

ואת כה זעירה /ורק נמה כל היום.״ והוא
ממשיך וכותב :״בבשרך בבר תהרי
אותי תוך הצגת אותו קשר מופלא של

אהבת אב תמימה לבתו.
שירה מודרנית בעלת עוצמה נדירה מצוייה
במחזור לערב צפים הלאה כל הרחובות. שוב
שיבח תמונות של אותו עולם אורבאני אירופי,
של טרום המילחמה העולמית השנייה (״הה,

משורר פוגל

איני יודע את משמעות הכבוד לזכות בפרס ואלנרוד. הנחשב בעיני לא פחות מאשר פרס
שמוצניק ופרס פוצניק. אבל רות קדטון־בלוט כלת פרס ואלנרוד לשנת ,1983 נהגה כאילו
העניקו לה את פרס נובל של הביקורת. קרסון־בלום נשאה קודם להענקת ההמחאה דברים,
שבאמצעותם הצחקה מן הסתם את קבלת אותה המחאה. אך לא די בדברים שנשאה קרסון־בלום בטקס
עצמו. למען הנצח וההיסטוריה היא החליטה אף לפרסם את דבריה במשא(מוסף־הספרות של דבר)
תחת הכותרת הירהורים על הביקורת. כדי
להצדיק עצמת לא בחלה קרטון־בלום להעזר

דומה לה בשירת משוררים אחרים בני דורו של
פוגל.
פוגל מעניק בשיריו, שהינם שירים ארוכים,
תמונות כימעט קולנועיות של מצבים, כמו:

אחד מהנושאים החוזרים ושבים בשירת
פוגל, על תקופותיה השונות, היא דמות הבת,
ובמחזור לחיי הבת, הוא פותח וכותב :״דרך

בבשרך תהרי אותי

מי מריבה הב בל ״תהאבוד של
קרטון ־ בלומ ^ ל ״הסלט ״ ב פ ול^ל
האנדרטהה הפוכה של שליו

קובץ שירים זה משירת דויד פוגל חושף לא
במעט את מיסתרי עולמו וריגשתו, ומעמיד אותו
במקום הראוי לו בשירה העברית המודרנית. ספר
שירה מומלץ ביותר לשוחרי ואוהבי השירה
העברית.

קריאת־קיץ

המשימה: פקין
מתחרה לא־מבוטל לנפשות המודיעין הבריטי
נוסח ג׳יימם בונד מחד וסמיילי מאידך,
שאותם יצרו איאן פלמינג וג׳ון לה־קארה,
היא דמותו הקשוחה של קווילר, שראשון ספריו
תזכיר ברליו. הוסרט (והושרו בארץ תחת השם

הניתוב הזה הזכיר לי במידת־מה את
מלאכתנו. המבקר־־החוקר הוא במי
שמנסה לנתב את זרמי היצירה
באפיקים הממוסגרים של כללים
ביקורתיים או מחקרים. לערץ אותה,
להתוות את זרמיה כדי להביאה אל
הקורא ועכשיו, אחרי שקרטידבלוס זכתה

הורם־תרבות שליו

אנדרטה להוסר־מעש
בפרס ואלנרוד, כל שנותר לקוראי דבר שקראו
את רשימתה״ הוא להמתין ולראות כיצד מנתבת קרטון־בלום את א״ב יהדטע, יצחק בף נר, עמוס
עוז, פינחס שדה, עמוס קינן ואחרים בדומה לאותם בולדוזרים, שניתנו את הלבה למרגלות הר
האטנה. איזה בבל׳׳ת ספרותי.
ויליאם שקספיר מתהפך בקיברו בסטראטפורד על נהר איבון לנוכח מאבק־ד,איתנים
שמנהלים תיאטרון חיפה ותיאטרון באר־שבע על העלאת מחזהו ה מלט על קרשי הבימה. ואפשר כבר
לדמיין את נסיך דנמרק אומר מעל קרשי התיאטרון הישראלי :״לא הכל רקוב בממלכת

התיאטרון הישראלי!״

שיא חדש באבסורדים של התיאטרון הישראלי הצליח לחשוף התיאטרון המיסחדי הפרטי של
מרים עציוני, תיאטרון יובל. האבסורד היה בהעלאת מחזהו של המחזאי השנוי־במוזלוקת יוסף
מונדי, אנדרטה הפוכה, בלא כל תמיכה מטעם המועצה לתרבות ולאמנות, שאותה מנהל תת־אלוף
(מיל׳) אבנר שליו. בעוד ששליו ומועצתו מזרימים מיליוני שקלים לתיאטרונים רפרטואחים
ציבוריים, המעלים הפקות שהיו צריכות להיות מועלות על-ידי תיאטרונים פרטייים(שהרי מדובר
בהפקות של מחזות בולבאחים) סירב שליו, בעצה עם מועצתו, להעניק אף לא אגורה אחת של תמיכה
להעלאת אנדרטה הפוכה, בטענה שהמועצה לתרבות ולאמנות אינה תומכת בצורה כלשהי בתיאטרון
מיסחרי. מישהו שכח לומר לתת־אלוף שליו שהבימה +תיאטרון חיפה +תיאטרון באר־שבע +
ה ח אן הירושלמי. תיאטראות מיסחריים לכל דבר. אכן, תת״אלוף שליו מקים בימי שררתו במועצה
לתרבות ולאמנות אנדרטה על חורבות התיאטרון הישראלי, אנדרטה לחוסחמעש.
משימה בברלין) .החודש ראה אור בתרגום
לעברית אחד מסיפרי הסוכן קווילר מאת מחבר
המותחנים אדם הול, תחת הכותרת המשימה

פקיו ••
המשימה פקין הוא מותחן של ממש,
שהקורא נסחף בעלילתו החל מן העמוד הראשון
ועד לאחרון שבהם. זה סיפורו של סוכן בהמתנה,
שאחד מעמיתיו למקצוע מחוסל בלונדון, והוא
נקרא לתפקיד, שמקום עלילתו במיזרח הרחוק.
הסוכן קווילר יוצא לפקין, כמלווה למישלחת
בריטית דיפלומאטית רמת־דרג, בראשית ימי
ההפשרה הפוליטית בין סין והמערב. המישלחת
מגיעה להלוויית אחד מראשי המימשל הסיני.
ראש־המישלחת הבריטית נהרג בהתפוצצות
מיסתורית במהלך ההלוויה, מוות המביא
* אד הול -המשימה פקין; עברית:
תירצה גרנות; הוצאת כדים; 213 עמודים
(כריכה רכה).

בעקבותיו סידרת רציחות פוליטיות.
קווילר חסר את קצה החוט שיוליך אותו
לפתור את מניע הרצח ומבצעיו. אט אט, כאשר
חייו בסכנה, תוך התחמקות מתמדת מניסיונות
התנקשות בו, מוליך אותו מסעו לדרום־קוריאה,
דרך סידרת הרפתקות מסמרות שיער. הוא צונח
לבסוף, עם צנחנית מנאט״ו, ליד מינזר בהרי
קוריאה, מגיע לעימות עם יריבו, המופעל,
כמסתבר, בידי סוכנים סובייטיים, החותרים
לטרפד את ראשית התהוותה של ברית פוליטית
בין המערב ויפאן וסין־העממית, ברית העשוייה
לסכן את ברית־המועצות.
המשימה פקין הוא סיפורו של הסוכן כזאב
בודד ורב־תושייה, העובר סידרת עימותים,
המסתיימים רק בעמוד האחרון של הספר. מומלץ
ביותר לקריאה בימים חמים אלה. גם תרגומה
של תירצה גרנות מצליח להעביר לעברית
את הנוסח האופייני לספרות המותחנים. ספר
מומלץ ביותר.

הדוח חוג?
עור וחדת!

ראו חייל הלום, שמו אותו על אלונקה,
העלו אותו על מטוס והביאו אותו
לבית־החולים. בבית־החולים התנפלו
עליו האמהות הטובות והסבתות של
הוועד״למען־החייל. הבחור הזה, השוכב
עם חולים פיסיים ואשר לא נפגע
פיסית, יכול רק להציג את מסכנותו.
יכול להיות שאחרי יום בבית־החולים
הוא יכול כבר להסתובב. הוא
ניראה, כביכול, בריא לכל דבר, אבל
בעצם הדפוסים של תלות ומסכנות
מתחדדים ומתחזקים והוא הופך להיות
הלום־קרב כרוני.
יש בארץ הרבה אנשים, ממיטב
האומה, שבעקבות המילחמה נהרסו חיי
המישפחה שלהם. הם חדלו להתעניין
בחברים ובנושאים אחרים שעניינו
אותם בעבר, והפכו, בעצם, למין
מוכי״גורל לכל החיים.

שהוא נפגע, ובכך הוא יוצר מצב חריף
של תלות. הוא מיסכן, ממוקד כל הזמן
בעצמו ובטראומה הגדולה שעברה
עליו, והחברה חייבת לדאוג לו.
עד מילחמת יום־הכיפורים פוני
מוכי־הלם לעורף, כמו על הנפגעים.
פולגו פהלם*קדפ

*^מרו לי תלך לדוקטור /תוציא
א ת הסעיף /תרביץ לו ק טע של
פסיכי /שתיכף אותך יעיף /אני לא
רוצה למות /לא רוצה למות ודי /לא
למות בתור גיבור /רוצה להיות פחדן
שחי /אמרתי לדוקטור תשמע לי /
כואב לי הראש נורא /בגלל זה שמתי
סיר־לילה /שיהיה במקום כובע־ פלדה
/אמרתי לו אמא שלי באה /בלילה
זחלה למיטה /הכניסה לי טייפ בבטן /
שאני לא אשכח אותה /הסתכל לי
הדוקטור בעין /אמר לי תפתח ת׳פה /
תוציא בבקשה ת׳זיין /בסוף אמר זה
לא יפה״.
אין זה אחד מחמשיריו של רפול,
אלא קט ע של שיר מתוך ההצגה הלם
קרב, שתועלה בימים הקרובים

נפש שלוותה, וכיום הוא עובד
כפסיכיאטר במירפאה לבריאות־הנפש
ברמת־חן. במילחמת־ הלבנון שירת
בחיל־אוויר, ועסק בפינוי נפגעים
במסוקים.
מהו הלם־קרב?

אומר הדר:

• ל המילחמות, עד ,73 היו
*מילחמות של תנופה. היתה הרגשה

שהניצחון הוא בכיס. לא היה חשש
בסיסי של קטסטרופה לאומית ותופעת
הלם־הקרב היתה בקנה־מידה קטן. מאז
מילחמת־יום־הכיפורים היא קיבלה
מימדים של מגיפה. לא אכנס לנתונים
סטטיסטיים, שהם חסויים בצה״ל, אך
נדמה לי שפגיעה זו היתד, אחד הסוגים
הנפוצים ביותר בין הפגיעות האחרות,
אם לא הנפוץ ביותר.
אחרי המילחמה נבדקה התופעה
לעומקה. מסתבר שהלם־הקרב אינו
קורה מן השמיים. הסיבה העיקרית
להתפתחותו היא חוסר ודאות. כשהמציאות
אינה ברורה — כשאינך יודע
איפה אתה נלחם, למען מה ועם מי,
אתה עלול להיכנס להלם.
ביום־הכיפורים הייתי ברמה כבר
בשעות הראשונות של המילחמה. היה
שלב של בלימה, שבו גייסו את
המילואימניקים. כאן התחיל הבלגן.
נשלחו לחזית יחידות לא אורגניות.
לקחו ארבעה חברה שלא הכירו האחד
את השני ואמרו להם: אתם צוות טנק,
סעו לרמה. הם נסעו ופתאום נכנס להם
טיל בטנק. האינסטינקט הטיבעי

בן־אדם הולך למלחמה, ומשהו
מאוד בריא בתוכו אומר לו — אדוני,
מילחמה זה לא בריא, תברח ממנה!
להסתלק ככה סתם הוא לא יכול. יש לו
מישפחה, ערכים, וחוץ מזה הוא צריך
להגן על המולדת. לכן הוא צריך
לעשות משהו, כדי שאיכשהו הוא לא
יהיה אשם בזה. הו אגם צריך לברוח וגם
אסור לו לברוח, ואז הוא מוצא לעצמו
את הפיתרון — פיגוע נפשי.

זוהי בע״ה מוסרת ווונא: האם
להחזיו את הלומי הקוב אל הקוב
ב תי א ט רון חי פ ה בבימויו של גדליה
בסר. הלםקרב הוא המחזה הראשון
בטרילוגיה של ד״ר יוסי הדר —
פסיכיאטר ששירת ב־ 1972 כרופא
גדודי ברמת־הגולן, ובמילחמת יום־
הכיפורים שימש כרופא מרחבי של
רמת־הגולן, ובו״זמנית טיפל גם
באזרחים של יישוביה.
הדר בן ה־ 37 נולד בבלגיה להורים
ילידי־פולין וניצולי־שואה, ששהו
באותה עת במעין קיבוץ־הכשרה ליד
בריסל. כשהיה בן שנה וחצי עלתה
מישפחתו ארצה והשתכנה בגיבעת
שמואל. את לימודי התיכון עשה
בתל־אביב, ואחר־כך עבר מסלול רגיל
של בן־טובים — עתודה אקדמית,
רפואה, חתונה וצבא. אחרי מילחמת
יום־הכיפורים התמחה במשר שש שנים
בפסיכיאטריה בבית־החולים לחולי

ההלם יכול להתבטא בהינתקות
מהמציאות, בשיתוק באחד מאברי־הגוף
או באלם. התופעה המקובלת
ביותר היא איבור״ההכרה.
זוהי מעין מגיפה מדבקת. כשהוא
מפונה לעורף או לבית־החולים, הוא
השיג את מטרתו — הוא הפסיק
להילחם. הבעייה היא מה קורה כשהוא
מגיע לעורף. מכיוון שבדרך־כלל אין
הפגיעה מלווה בנזק גופני, הוא בחזקת
חולה מיוחד, שבעצם החריף את
הקונפליקט שהיה לו.
הוא מפתח רגש־אשמה כבד שהוא
בגד בחבריו, שחלקם נפצעו או מתו.
הוא בגד במישפחתו ובארצו. את עצמו
הוא לא יכול לרמות, ובעצם מרגע זה
ועד להודעה חדשה. הוא יכול לשלם
מחיר יקר מאוד על הבריחה שלו. הוא
צריך לקבל אישור תמידי מהסביבה

בתיאטרון;

ו חי פ ה יועלה בימים הקרובים
[ המחזה הראשון בטרילוגיה
שפתב הדר. המחזה הלםקרב מתרחש במחנה רפואי
לטיפול בהלומי־קרב, הנמצא קרוב לחזית. בתמונה:

השחקנים מיקי בפיר, מכרם חורי, שמואל וולף ורקן
ורד. כשחוזרים החיילים לחזית אומר אחד מהם
לפסיכיאטר שטיפל בהם במחנה• :אולי זה יבריא
אותי, אבל אני מרגיש שאתה מסמם אותי׳.

זירת התיאטרון תופגז בימים הקרובים בבמה
מהוות המטפלים בבעיות המוסריות של המילחמה.
אחד מהם נוגע לתופעה ששמה הלם קרב

ביותר שלהם היה לברוח. מכיוון שלא
הכירו זה את זה, ממילא רמת
ההתחייבות או האחריות הקולקטיבית
היתה ירודה. הם לא סמכו האחד על
השני. היו מצבים שאנשים ברחו
והשאירו מתים שלא ידעו אפילו את
שמם.
המסקנה המעשית של המחקר
היתה לטפל בהלם־קרב בדרד אחרת.

יבריא אותנו, אבל אני מרגיש שאתה
מסמם אותי״.
יש בלוף של ריפוי בתוך המילחמה.
יכול מאוד להיות שיותר בריא לא
להירפא לטווח הקצר, כי אם לסבול
מהמילחמה, לדעת שמשלמים עבורה
מחיר כבד מדי.
ייו?כן שיש תהליך יותר נכון מאשר
שיקום הגאווה הלאומית שלנו. איני

מסרה דרך מכשיר הקשר :״אין אישור
לברוח, אנחנו איתכם״.
היתה לי תחושת־השפלה איומה.
פחד ברמה כזאת היא החוויה המשפילה
ביותר שפגשתי בחיי. באמצעותה אני
יכול להבין את הלום־הקרב העושה
דברים העומדים בניגוד מוחלט לקוד
המוסרי שלו. קשה לתאר את הנוראיות
של המעמד הזה. אני חושב שזוהי חוויה
שהתמודדו איתה רק בשואה.
התחושה של ההשפלה ליוותה אותי
זמן רב. רק במילחמת־ההתשה עברתי
במיקרה תהליך שיקומי. יום אחד
נסעתי עם טרמפיסטית מקיבוץ
מרום־גולן, כשפתאום נפתחה הפגזה.
פתחתי את הדלת וצעקתי :״צביה,
רוצי!״ ורצתי לכיוון המקלטים. תוך
כדי ריצה קלטתי שהיא לא איתי.
הבטתי במכונית וראיתי שהיא תקועה
בתוכה. הכל התרחש בחלקיקי שניות
— אני עושה את זה או לא? ואז עצרתי
והלכתי לעברה. בדיוק בשנייה זו היא
הצליחה להשתחרר. אבל עמדתי לפני
אותה בעייה של הלום־הקרב, ועשיתי
החלטה שהיתה יכולה לעלות לי בחיי.
ההחלטה הבריאה אותי. הייתי, אמנם,
קצת משוגע, אך יחר עם זאת לא
הרגשתי שמץ של השפלה. היתה כאן
בחירה ביודעין.
אי אפשר לומר שהבחירה שלי
בפסיכיאטריה לא היתה תגובה על
המלחמות שעברתי. למרתי במקביל
ספרות עברית באוניברסיטת ירושלים.
הפסיכיאטריה, כמו הספרות, עוסקת
גם היא בבני-אדם, בלבטיהם וביכולת
ההתמודרות שלהם עם העולם. כל חיי
עסקתי בכתיבת פרוזה תסריטים
ובשירה.
עד כאן דבריו של יוסי הדר.
במדינה אירגונים
טשת בדרכון
אזרח גאנה רצה ל?!בל
דרכון ישראלי —
אבל 38ה לכתובת
הבלתי-מתאימה ביותר.
קופי בוסום, תושב העיר אקרה,
בגאנה שבאפריקה, לא ירע איזו טעות
עשה. באורח מיקרי התגלגלה לידיו
רשימת מרכזי מחוזות של רשות־שרות־תבל,
אירגון בינלאומי שנוסד
במרינת מיין, ארצוודהברית, המנפיק
הרכונים ״בינלאומיים״ לאנשים הרואים
עצמם כאזרחי־העולם, ושאינם
חפצים לזהות את עצמם כאזרחי מרינה
זו או אחרת.
ברשימה הופיעה גם כתובתו של
ישעיהו תומא־שי״ק מתל־אביב, שהוא
המרכז־האזורי של־אזרחי־עולם־במי־זרח-הים־התיכון.

ששלח
בנו, ופתח אותו במילה ״שלום״.
הוא. סיפר ששני ילריו (יש לו בת
שנולדה גם היא כארץ) הם. סברס״,
וגאים מאוד בארץ מולדתם (ישראל).
הוא החליט להעניק להם חינוך
ב״סיגנון ישראלי״ :בית־ספר — צבא
— אוניברסיטה .״מי יורע,״ כותב האר,.
״אולי הם יגרלו להבין את העמדה
׳הישראלית בבעיות המיזרח־התיכון
כפי שאנחנו מבינים.״
האב, שפרש לעת זיקנה מהשרות
הריפלומטי, שתל פררס שבו 8000
עצי־תפוז, והוא מעוניין שבנו, אחרי
שישתלם בישראל, ינהל את עיסקי
פרי־ההדר של המישפחה. הוא מוכן
לייצג בגאנה תעשיינים ישראליים
העוסקים בעיסקי רייג, חקלאות
ופיתוח־איזורי. מכיוון שבגלל ניתוק
היחסים בסוף שנות ה־ 60 זה אינו
אפשרי, הוא מציע שיעשה זאת בבוא
העת המתאימה, ומציין בגאווה שלפני
שנותקו היחסים סידר עבור הניספח
לענייני־תרבות בשגרירות הישראלית

המעטפה של מיכתב בוסום
.סברס״ -

יציית•
המוסת

ך 7ו ך 11| \ 11ך ד׳ר יוסי הדר, העובד במרפאה לבריאות״הנפש
1111\ 1 17.111 ברמת-חן. ממחבט בשאלה אס יש להחזיר אדס
לסיטואציה שממנה ברח בעת שלקה בהלם, בידיעה שהוא עלול למות.

לא על־ידי פינוי לעורף, כי אם לשמור
עליו כמה שיותר קרוב לשדה־הקרב,
להכניס אותו למיתקן צבאי ולומר לו:
מה שקרה לך זה לא סוף העולם, צריך
לחזור ליחידה. ובאמת, מבחינה רפואית
ההתמודדות המחודשת בשדה־הקרב,
עשוייה ״להבריא״ את הפגוע. הוא יכול
להרגיש שוב שייכות וזהות לאומית.
בנקודה זאת, בדיוק, מתחילה הבעיה
שבגללה כתבתי את הלם קרב. אין
ספק שמבחינה רפאוית זוהי הדרו
לשקם הלומי־קרב. אבל יוצא שהלם-
הקרב הבריא עלול להיות הלום־הקרב
המת. לגבי הרופא מתעוררת בעייה
קשה: האם להחזיר בן־אדם לסיטואציה
שממנה הוא ברח, בידיעה ברורה שהוא
עלול למות?
זוהי בעצם בעייה קיומית שלנו
בארץ. אנחנו מקבלים יותר מדי בקלות
את הסיסמה ״אץ ברירה, מוכרחים
להילחם״ אולי יש ברירה אחרת? איפה
באמת הנקודה של אין ברירה?
את הלם קרב כתבתי כבר ב־.73
המחזה מדבר על מחנה רפואי לטיפול
בהלומי קרב, הנמצא קרוב לחזית. זוהי
מעין סדנה־אנושית, שלתוכה מכניסים
את הנפגעים, משקמים אותם במשך
שבוע ומחזירים אותם לחזית. כולם
חוזרים, פרט לאחד שהתאבד. במקביל
מופיעה להקה צבאית שהולכת וחוזרת
אליהם, נקלעת לקרבות, ובעצם גם
היא עוברת תהליך של דעיכה. לפני
שחוזרים החיילים לחזית אומר אחד
מהם לרופא :״אולי אתה צודק שזה

יודע את התשובות. אני רואה את
הסיטואציה כמטפורה לחיים שלנו
במדינה הזאת. אין כאן אדם שחי ולא
שילם מחיר נפשי בגלל במילחמות.
במובן זה אני חושב שכולנו נמצאים
בהלם קרב — חיים ממילחמה
למילחמה.

^ מעמד
^ נורא
ך* מלחמת יום־הכיסורים היתה
*פנטזיה שהניצחון הוא בטוח. היתה
תחושה שאנחנו כל־יכולים. הייתי כנאפה
כשהפגיזו אותנו. הגיעו מסות עצומות
של פצועים והרוגים. הבנו שזה לא
צחוק, אבל עדיין היתה תחושה של
״בקררב נשבור לערבים את השיניים,״
כמו שאמר דדו.
את הפצועים פינינו לאחור. בשלב
מסרים הסתבר שהסורים מאוד קרובים
לנאפה וירדנו לקריית־שמונה. כשהגיעה
השמועה ששברנו את הסורים,
אירגנתי כמה אמבולנסים לעלות שוב
לרמה ולהכין את הבונקר הטיפולי.
כשירדנו, פתאום שמעתי את
המח״ט, צבי ברזני, מפקד מישמר־הגבול
בשעתו, צועק :״תברחו, סורים!״
אנשים ברחו. הנהג ברכב שהוביל אותי,
הסתובב ונסע. נשארנו כמה חברה
בבונקר ואז עברתי את החוויה הקשה
ביותר. הייתי בטוח שכל רגע יכנסו
הסורים ויקצרו אותנו. המיפקדה שלנו

ן * מחזה השני בטרילוגיה נקרא
( 1טייסים, והוא עומד להעלות
בתיאטרון נווה־צדק יומיים אחרי
הלם קרב. את טייסים כתב הדר רק
השנה. המחזה מתייחס לטיסת־קרב
במהלך מילחמת־הלבנון.
הסיפור נסוב סביב חקירה הנערכת
בגלל נפילתו של מטוס בטייסת. עד
הסוף לא ברור על איזה רקע הוא נפל.
החקירה היא מין קטליזטור להעלאת
בעיות מוסריות, ערכיות וקיומיות
בטייסת .״אין לי עניין לשחוט פרות
קדושות,״ אומר הדר .״דווקא דרך
הבחורים הטובים ביותר שיש לנו אני
מנסה לבהוק את הבעיות שכל אחר
מאיתנו מתמורה איתן. העלילה היא
מומצאת, הטיפוסים הם אנחנו״.
המחזה השלישי, יורים בחברה,
יועלה בנווה צדק בעונה הבאה. זהו
סיפור על קבוצה של שבויי־מילחמה
ישראלים בשבי הסורי. ככל שהלחץ
החיצוני בשבי הוא קשה יותר, האנשים
קרובים יותר אחד לשני. ככל שמתארך
השבי והתנאים נעשים קלים יותר,
מתחילות בעיות אישיות בין השבויים.
״המשל כאן הוא ברור. אני זוכר
בתור ילה את הוויכוחים על שלום. לא
הבנתי אז את הטיעון שאם יהיה שלום
נאכל אחד את השני. היום אני מבין זזה
מעורר בי חלחלה,״ טוען הדר.
שלושת המחזות אינם קשורים זה
בזה קשר סיבתי. אלה הם שלושה
סיפורים, שנקורת המוצא שלהם היא
משותפת: צה״ל .״אם צה״ל הוא היצירה
המורכבת והמפוארת ביותר של מדינת
ישראל, אני רוצה לבדוק מקרוב מה
בדיוק קורה לעם דרך יצירת־המופת
הזאת. אין ספק שדרכה באים לידי-
ביטוי בצורה הברורה והנכונה ביותר
הקונפליקטים והבעיות הבסיסיות של

החיים שלני•׳

אוריאלה וייט

תעודת־הלידה הישראלית של בוסים
של דיפולטים תומא־שי״ק כבר הנפיק תעודות
רבות לאפריקאים, בעיקר מי שממשל-
תם הלאומית ׳ אינה מנפיקה להם
תעורות: פליטים וגולים פוליטיים.
״סיגבון י שראלי״ .הגנאי צעיר
לא הבין במה המדובר, כשראה את
הכתובת התל־אביבית. הוא חשב,
שהכתובת בישראל המופיעה ברשימה
שייכת למישרד ישראלי רישמי,
המנפיק דרכוני כחול״לבן לכל דיכפץ.
במיכתב נרגש ששלח הגנאי
לתומא־שי״ק, הוא מבקש להעניק לו
דרכון ישראלי, תעודת־זהות ישראלית,
וכמו־כן להעניק לו מילגה ללימודי
חקלאות במכון וייצמן או באחד
הקיבוצים.
תומא־שי״ק נדהם, מכיוון שהשירות
שהוא ואירגונו מעניקים בא דווקא
לבטל את הצורך בדרכונים לאומיים.
הגנאי טוען שנולר כיהורי והוא גא
בכך( .למרות שבתעודת־הלירה המצורפת
רשום בפירוש: דת — נוצרית
קתולית).
הוא סיפר שנולד בבית החולים
אסותא, ושם הרופא שיילד אותו הוא
דוקטור סורפרמן. מסתבר, שהגנאי
החביב הזה הוא בנו של דיפלומט
לשעבר בשירות־החוץ של גאנה,
ששירת בישראל בין השנים
1958־.1962
האב צירף מיכתב מטעמו לבקשה

הקרנת סרט ישראלי באקרה הבירה.
ישעיהו תומא־שי״ק ענה לגנאי הצעיר.
הוא הסביר לו מרוע הוא ואירגונו
שוללים את הדרכונים הלאומיים, והציע
לו הרכון בינלאומי של אזרח־עולם.
הוא כתב :״אילו לכל הבריות
שבעולם היו הרכונים עולמיים, היתה
האווירה בעולם משתנה לטובה, ואחר
כמוך לא היה צריך להתחנף לשילטו־נות
של מדינה זו או אחרת, ולא היית
נזקק לתעלולים ולחיפוש אחר
ייחוס־אבות.״
תומא־שי״ק העביר, למרות זאת, את
הבקשה אל מישרר־הפנים הישראלי.
מסתבר, כי לבחור הצעיר אומנם ניתן
מיספר־זהות ישראלי בעת לידתו, ולא
מיספר של תושב זר. כך או כך —
שילטונות מדינת־היהודים ישקלו
בוודאי בכובר־ראש את הבקשה
המוזרה, ואולי בקרוב נתבשר על
עולה־חדש שיגיע מגאנה. ניתן רק
לקוות שגורלו לא יהיה כגורלם של
הכושים־ העיבריים, או של העולים
הפאלאשיים מאתיופיה. צבע-עורו הרי
מכיל פיגמנטים בריכוז גבוה בהרבה
מהמקובל במדינת־ישראל.
אומר ישעיהו תומא־שי״ק, בהסבירו
מדוע העביר את הבקשה אל הרשויות:
״למה שממשלת אזרחי־העולם תשבור
לעצמה את הראש? שממשלת ישראל
תשבור את הראש!״

^ ^ 1ה 1ר1סק 1פ

החיים ניראו יפים וורודים, ואז לפתע נפטר
יואב בגיל 44 מהתקף־לב. אהרונצ׳יק לא בכה.
הוא הסתגר בחדרו וכתב ליואב שיר פרידה:
אלד אג ה, בני, לאאבכה,
ה רי הבט חנו ז ה לז ה
גם כ ש הל ב שו תתדם
נ תנ הגכ בני אדם
אך אספר לך ב סו ד
שזה קשה, קשהמ או ד
ל ח שו ב ש שוב ל א נפגש
זהכ מו להי שרף חיי ם בא ש
גם ה פ רי דההאח רונ ה
הי ת ה הו למת וג א ה
כ מו שנ הג ת ב חיי ם
כי א לוני ם מ תי ם ז טו פי ם.
מה שמחזיק אותו בחיים זו אהבת־האדם. הוא
אוהב את כולם, לא מנסה לשנות איש.־מביו את
כולם. בשבת בצהריים מסובים סביב שולחן
המישפחה בעלה לשעבר של יהודית מנישואיה

בר־אל עם בנו ואשתו ()1983
עד - ?120
ך* שבוע הוא חגג שימחה כפולה. ספר שיריו
1 1השני, חכמת חיים, ראה אור בהוצאת אלף,
וכאילו דרו אגב הוא חגג גם את יום הולדתו
וד.80
אף פעם לא פגשתי אותו, אבל כמו כולם
שמעתי עליו הרבה מאוד.
״אהרונצ׳יק המציל״ כבר הפך מזמן לאגדה.
כדרר לפגישה איתו קניתי לו פרח. לא בכל
יום יוצא לי להיפגש עם איש בן .80 רק במיקרה
הוא בבית בשעה 9בבוקר, זה מפני שצריך היה

(המשך מעמוד )21
האצבע האמצעית, האדם יהיה אימפולסיבי
ובעל נסיה חזקה להימורים.
אצבע־שמש המתרחבת בקצה מעידה
שבאן בישרון אמנותי בולס, לאו״דווקא
היוצר והממציא, אך בעל יכולת ביצוע
מעולה. אצבע שלישית קצרה מאוד מראה
על אדם החושש להופיע בין אנשים והוא
מעדיף להסתגר בדלת אמותיו.
אצבע״שמש מתחלקת לשלוש חוליות,
כשהחוליה התחתונה היא חארוכה ביותר -
זה מראה על אהבה לכסף ומותרות. זה מעיד
על פחות יצירתיות ויותר על יכולת ליהנות
הנאה אסתטית מכל דבר יפה. כשהחלק
האמצעי הוא הארוך ביותר, האדם הוא יותר
מעשי, וההנאה האסתטית הופכת להיות
מעשית. כשהחלק העליון שולט, הדבר מעיד
על הערבה לאסתטיקה, ובן על הצד הרוחני
בחיים -זה אדם הנהנה מאמנות ומקריאת
ספר טוב באותה מידה.
כשלאצבע סיום מרובע הדבר מעיד על
אדם בעל אבחנה שובה. אצבע שנגמרת
בצורה חרוטית -הבנה ואהבה לאמנות,
מראה על כישרון שקשור בקו, גזירה
ושירטוט מודלים.

גיבעת השמש

כשהגיעו, הצטרף לקיבוץ שהקימו חברים שבאו
לפניהם. הם רצו לבנות קיבוץ של דייגים, אבל זה
לא הצליח והקיבוץ התפרק.
הוא עבר לתל־אביב והתחיל לעבוד, כמו
כולם, בבניין. אבל הים, שתמיד היה אהבתו
הגדולה, משך אותו. בשנים האלה היו שלושה
מצילים בתל־אביב — אברשה, דויד ואריה כץ.
אהרונצ׳יק התנדב לעזור להם בשעות הפנאי, ורק
טיבעי היה שכאשר ביקשו עוד מציל לחוף תל־אביב
— בחרו בו.

גיבעת השמש נמצאת מתחת לאצבעות,
והשלישית. השנייה האצבע בין גיבעת״שמש בגודל רגיל מלמדת על בך
שבעליה יהיה בר״מזל. ואם גם קו השמש
מופיע -גם מצליח. סוג גיבעה זה מצביע על
אהבה ליופי, טעם טוב ויכולת אמנותית.
אנשים בעלי גיבעת־שמש מפותחת למדי
(גבוהה ורחבה) חינם בעלי טעם טוב, אך
מקלקלים לעצמם בכך שהם מושפעים יתר
על המידה, ובכך שיש להם יומרות. הם
חומדי ממון ותשומת־ לב, מרבים להתפאר
בתכונותיהם ולהתרברב במעשיהם, אינם
יציבים בנפשם ומצב״רוחם משתנה עם מזג־האוויר;
הם בזבזנים בצורה ראוותנית, הם
להוטים אחר תצוגות ראוותניות של
ביגדיהם ותכשיטיהם, ונהנים להקיף עצמם
במותרות. גיבעת שמש שטוחה מעידה, בי
לבעליה אין כל עניין באמנות, תרבות או
יופי, וכל טעמו מתבטא בהנאות בסיסיות
גרידא. הוא מבטא בדרך־בלל אישיות
חסרת״עניין וגטולת־תאות ומשאות־נפש.

סימנים קטנים על
גיבעת השמש

המשכורת היתה נפלאה — 12 לירות לחודש.
זה היה מספיק אפילו כדי להתחתן עם שולמית
ולהקים איתה מישפחה.
38 שנים של אושר גדול עברו על אהרונצ׳יק
ועל שולמית. נולדו להם שני ילדים, יואב בר־אל,
שלימים נעשה צייר ומבקר״אמנות ידוע, והבת
מירנה, שהיום היא מורה לילדים נפגעים.
אלונים ממים זקופים

מציל בר־אל ()1933
באינפלציה של היום זה לא מספיק!לסדר את הבית אחרי הבלגן שהשאירו קרוב
ל־ 90 אורחים שבאו ערב קודם לברך אותו ליום־
הולדתו. אשתו עובדת בבוקר, אז אהרונצ׳יק דואג
לסידורים של הדירה.
הוא אמר שזה נחמד מאוד שהבאתי לו פרח, כי
ככה הוא לא יחשוב עליי דברים רעים, שהוא
חושב בדרך כלל על עיתונאים. בפעם האחרונה
שראיינו אותו, סילפו את דבריו ומאז חברו הטוב,
אמיל אבינרי, לא מדבר איתו.
אהרון (״אהרונצ׳יק״) בר־אל נולד ב־1903
ברוסיה. בגיל 18 החליט לגוא ארצה עם קבוצה
של חברים. הדרך ארצה ארכה שנה שלמה.

סחרי 38 שנות נישואין נפטרה שולמית
ממחלת לב. אהרונצייק נשאר בודד.
אבל לא לאורך זמן. איש בעל שימחת־חיים
והומור מצויץ לא קמל מאסונות, הוא ממשיך
לחיות. בגיל 64 הכיר בשפת־הים את יהודית בת
ה־ ,34 גרושה ואם לשתי בנות. התחיל ביניהם
רומן יפה, אבל כל החברים והמכרים ניסו
להפריע 30. .שנה הבדל זה נורא,״ אמרו לו .״עוד
חמש שנים תוכל לנהל חיי״אישות, ומה אחר כר?״
היום צוחק אהרונצ׳יק על כולם, ואומר :״כבר
16 שנה אנחנו ביחד, והכל אני יכול, הכל יפה
בינינו.״ הוא מדבר עליה באהבה גדולה .״היא
אשה מקסימה והיא החברה הכי־טובה של בתי,
מירנה.״
כשהגיע לגיל 67 רצה נכדים, אבל יואב
ומיתה לו נתנו לו להינות מכך. הוא קרא להם
ואמר :״יש לכם שנה לעשות לי נכד. אם לא
תעשו לי, אני אדאג לעצמי.״
הם לא דאגו לו, וכך, בגיל ,68 נולד
לאהרונצ׳יק בן־הזקונים, יואל.

עימו, בתו של אהרונצ׳יק, ותמיד מצטרף עוד
אורח או שניים.
לפני שיואב נפטר, הוא חי תקופה ארוכה עם
שתי נשים, אסתר ומיכל. אהרונצ׳יק שומר איתן
על קשר, ומספר לי עם מי הן התחתנו ואיזה
ילדים נולדו להן .״רק ליואב אין בנים׳ ,הוא אומר
בעצב גדול.
בשנות העשרים והשלושים הוא היה אלוף
הארץ בהיאבקות. במשך יותר מ־ 40 שנה היה
מציל, והציל כ־ 7000 איש מטביעה. יש לו
סיפורים נחמדים על כך, ועכשיו הוא כותב אותם
לספרו הבא.
היום הוא מדריך ראשי בכל הקורסים להצלה
בארץ. הוא מתעמל ושוחה בכל יום. בשבתות הוא
לוקח את יהודית ואת יואל, והם הולכים לבלות
על סיפון חסקה.
מעולם לא חשב להיות משורר, אבל יום אחד
נסע במונית מחיפה לתל־אביב ושכח לקנות
עיתון. כדי שלא להשתעמם, כתב שיר־אהבה
לים. ככה זה התחיל. היום הוא מחזיק בידיו כבר
שני קובצי־שירה. השירים תמימים מאוד. כי
האיש, למרות 80 שנותיו, נשאר תמים מאוד .״אני
יודע שכל האנשים הם טובים, ואני מאמין
שהרשע שיש — יעלם מהעולם.״ תמיד־תמיד
הוא רואה אור, והוא הולך בעיקבותיו.
כולם איחלו לו עד ,120 אבל באינפלציה של
היום הוא לא בטוח שזה יספיק לו. לא איכפת לו
מתי יבוא יומו, למרות שיש לו עוד תוכניות
רבות. כל מה שהוא מבקש זה שעל ערש־דווי
יהיה לו כוח לספר כמה בדיחות טובות.

דניאלה שמי

באשר מופיעים סימנים על גיבעת־השמש,
כדאי לשים לב אליהם, מכיוון שהם
מבטאים דברים נוספים פרט לגיבעה עצמה.
כאשר מופיע ריבוע על הגיבעה, הוא שומר
מפני מעשי עוול, ומגן על כבודו ושמו הטוב

של בעליו.
צלב על הגיבעה משאיר אפשתת *״
שתיקוותיו של בעליו יתבדו, או שיגרם לו
הפסד כספי, או נזק לשמו הטוב. אבל אם
קו״השמש עולה בלפי מעלה, מעבר לצלב -
הוא יתגבר על מיכשולים אלה במהלך
החייו.
משולש על הגיבעה הוא סימן בר״מזל,
המביא פירסום ושיגשוג. לזכות בעליו יאמר,
שאושרו לא יגרום לו לאבד את שליטתו
העצמית ואיזונו הנפשי. יש לצפות כי סימן ־*־
זה יופיע אצל שחקנים, אמנים ואנשי״ציבור
ידועים.
העיגול המסמל את השמש עצמה, יופיע
אך לעיתים נדירות, והוא מבטיח לבעליו
פירסום, כבוד גדול והצלחה מסחררת.
כוכב על הגבעה מציין חינוך סוב, עושר
וכבוד. אך יתכן שכל זה יתאפשר הודות
לכישרונות האדם, ובסיועם של אנשים
בעלי השפעה ורצון־טוב.

קן־השמש
קו־השמש מופיע מול אצבע־ השמש, אם
כי לא תמיד ניתן למצאו, לצערם של אלה
שאצלם אינו נמצא.
אנשים בעלי קו״שמש ברור מבורכים
באופי אופטימי ושופע־ ביטחון. יש להם
מיצבור של קסם אישי. אלת המזל גרמה
להם, כנראה, שיהיו שופעי יתרונות.
בכל מקום שבו מופיע קו זה הוא מעניק
הבטחות להצלחה ולמזל טוב, לרווחים
כלכליים ולתשורות. הוא גם בעל השפעה על
קידום שמו הטוב וכבודו של בעליו.
כשאומרים שהקו מסמל הצלחה, הכוונה
היא לכל עיסוק או תפקיד בחייו של אותו
אדם. כך שביד של פושע משמעות הקו היא
שהפשע ישתלם עבורו, ואילו לשוטר הגון
יהיה הקו סימן להצלחה ולקידום בדרגה.

המילחמה [ המשלת [ .4המעוכה נגד הסורים
1 1 כבר ביטבוע הראשון של מילחמת־לכנון פתח.העולם הזה־ בביקורת נוקבת
של כישלונותיה המדיניים והמוסריים. מאז נכתבו על כך אלפי מאמרים.
• בסידרה זו נעשה נסיון לנתח את הכישלונות הצבאיים המיקצועיים של
מילחמה זו, בלי קשר לוויכוח על מהותה המוסרית והמדינית.
הביהורת על המהלכים הצבאיים של מילחמת־הלבנוז נערכה, עד כה, בעיקר

^ מרחב שבו ניהל צה״ל את
( 1הקרב העיקרי ׳נגד הסורים
במילחמת־הלבנון היה איזור דרום
ומורדות ההרים
ביקעת־הלבנון
השולטים עליה משני עבריה, הר ברוק
במערב והר החרמון במיזרח. הכוח
הסורי, שהגן על הבקאע, היה הדיביזיה
המשוריינת מס׳ ז בסיוע כמה
גדודי־קומנדו. כוח זה נערך להגנה
בשלושה קווים. על פי. כללי
הדוקטרינה הסובייטית.
הקו הראשון — קו האבטחה
וההתראה — כלל כוחות קטנים,
שנועדו להתריע על התקדמות הכוחות
הישראליים ולהשהותם, והוא כלל גם
כוחות של אש״ף. כוחות אלה היו
חטיבת הפת״ח. ירמור ובה כ־600
לוחמים, שהתפרסה באיזור עיישיה־

בחוגים מיקצועיים -וגם שלא בפרהסיה, ולרוב גם לא בפורומים סגורים. אלא
בשיחות פרטיות בלבד. בסידרה זו נעשה נסיון ראשון לנתח את המהלכים
הצבאיים של המילחמה באופן שיטתי ואובייקטיבי, ,ולהשיב על השאלות
הנוקבות: מדוע לא השיג צה״ל ניצחון מהיר וחותך במילחמה, למרות עליונותו
הכבירה? מדוע איחר להגיע לביירות? מדוע לא הביס את הצבא הסורי?

לא הושג!

במטרה ״לפקוק״ את הבקאע
מפני האפשתת של התקדמות
ישראלית לעבר דמשק או
צפון־לבנון.

הוא כלל, במערב, את מיתחם ג׳זין,
שהשתרע על שטח של כ־ 7x15ק״מ,
מכפר חונה בדרום, דרך ג׳זין, עד כפר
ניחא בצפון. מיתחם זה הוחזק
ררך־קבע על״ידי גדוד חי״ר וכוח
טנקים טי־ .55 בבקאע הוחזק המיתחם
המרכזי, באיזור אגם קרעון, על־ידי׳
חטיבת שריון מס׳ ,91 המצויירת בטנקי
טי־ ,62 ובהר מול־הלבנון ומרכז הבקאע
נערכה חטיבת שריון נוספת, מס׳ ,76
עם טנקי טי־.62
הקו השלישי השתרע לאורך כביש
ביירות״דמשק ומרחב זחלה־רייק.

של המערך הסורי במורדותיו
המערביים של החרמון, ובכך לתפוס
את השטח.השולט על הציר המרכזי.
• כוח שני, שיקרא להלן
.כוח־המילואים׳׳ ,חיה אמור להפעיל
לחץ על המערך הסורי במרכז הבקאע,
ולגלול אותו בתנועה מדרום לצפון,
תוך הסתייעות כוחות שבאגפים.
• הכוח השלישי, שיקרא להלן
.המאולתר״ ,היה אמור לפורר את
מיתחם ג׳זין, ולתקוף את המערך הסורי
בבקאע ממערב.
הכוח ״המיזרחי״ ,שהיה אמור לאגוף
את מרכז המערך הסורי דרך מורדות
החרמון, כלל חטיבת־שריון וחטיבת־חי״ר
סדירות, וכן כוחות נוספים. הכוח
תיכנן לנוע בשני צירים ולכן פוצל
לשני כוחות עיקריים: כוח מיזרחי,

המערבי להתקדם צפונה, והשתלט על
הכפרים מימס ועידקיניה, תוך לחימה
עם הכוח הסורי, שהיה פרוס מדרום
למערך העיקרי ברשיא. כוח זה כלל
פלוגודטנקים, פלוגת־קומנדו, פלוגת
נ״ט ופלוגת הנדסה.
הכוח המיזרחי היה אמור להתקדם
דרר ואדי־שבעא, שהיה תפוס בידי
פלוגת־קומנדו סורית וממוכשל
על־ידי מוקשים וסוללות־עפר. פלוגת
צנחני־מילואים, שתפסה תוואים
שולטים בוואדי, הותקפה על־ידי
גדוד־קומנדו סורי, שהיה רכוב על־גבי
נגמ״שים.
הפלוגה, שהיתה מצויירת בנשק קל
בלבד, הזעיקה סיוע ארטילרי, שפגע
בנגמ״שים הסורים, וגרם לנסיגת הכוח
הסורי, כשהוא משאיר מאחריו כ־40

לכך שלא הצליח לעמוד
בלודדהזמנים שהוצב, כך שעד
יום ד׳ בערב הצליח להתקדם
מחצית הדרך לרשיא־אל־ואדי,
ולא הגיע לעיירה, כפי שתוכנן.

•ההיעומתסחזסנה
ץ*יתחם ג׳זץ שבימי־שיגרה היה
* /ת פו ס על־ידי גדוד חי׳ר בסיוע
טנקים, תוגבר בלילה שבין יום א׳ לב׳,
ה־6־ 7ביוני, בגדוד־חי״ר נוסף
ובכוח־קומנדו.
ביום ג׳ בבוקר נכנס למיתחם
גדוד־טנקים מחטיבת־שריון ,91
הערוכה באיזור קרעון, כנראה במטרה
לנוע מערבה ולנתק את הציר העולה
מנבטיה וג׳בע צפונה, בעורפם של

הכוחות שנעו לעידזחלתא.

הקרב על המיתחם, שהחל
בצהרי אותו דם, מנע את
ביצועו של מהלך זה, אם אכן
תוכנן.

המיתחם הותקף משלושה עברים,
כאשר חטיבת־שריון סדירה, תוקפת
ממערב, גדוד של גולני תוקף מצפון
באיזור ניחא, וגדוד־חי״ר תוקף מדרום,
על הציר ג׳רמק־עיישיודריחן. עד
שעות הערב החל המיתחם להתמוטט,
והקרבות נגד חיילי־קומנדו סוריים
נמשכו לתוך הלילה.
ביום ד׳ ה־ 9ביוני, החל הכוח יורד
מיזרחה, לכיוון הבקאע, כאשר חלקו
נע על הציר מג׳זיז לעידאל־תינה,

תני שסיגל
וחלקו יורד דרומה לכפרים חונה
ואל־קטרנה, ואחר־כך ממשיך צפונה
לכיוון עין־אל־תינה.

ליד עין־אל־תינה השתבשה
החבירה בין שני כוחות־השריון
עקב מארב נ״ט סורי,
שהונח במקום. ונוצר תיאום
לקוי בין הכוחות.

נדרך צפונה: צוות של ונלמידי־ההטדר נח ליד הטנק שלו: מדוע לא רזגיעיז
ריחאן מדרום לג׳זין, ו״כראמה״,״ ובה
כ־ 1,500 לוחמים, מאורגנים בשלושה
גדודים, שנפרסו בשטח ההררי מדרום
לבקאע( .אין לייחס משמעות רבה
למושגים חטיבה וגדוד בהקשר זה).
יחד איתם היו עוד כמה מאות לוחמים
מאורגנים אחרים.

קו־ההגנה הסורי העיקרי
השתרע בין מורדותיו של
הר־הלבנון למורדות החרמון,
* עלישם הקרב על ה>רמ1ך, שט
הביס המצביא הערבי חאלד
איבן-אל-וליד את הצבא הביזנטי
בא? מסט 1,636 בבך פתח את הדרך
לכיבוש הארץ בידי הצבא המוסלמי.
״ עלישם קרב כראמה, במארס
,1968 שהפלסטינים רואים בו ניצחון
לעצמם.

ונתפס על־ידי חטיבת־שריון עצמאית
מס׳ .51

הנוחהמיזוח התעכב
ך* תוכנית הישראלית היתה
1 1לתקוף את כוחות דיביזיה 1בכוח

הכוונה היתה ללחוץ את
המערך הסורי באגפיו, ועל־ידי
כך ללפות את המרכז ולמוטטו
בהתקפות מן החזית והאגפים.
לאחר מכן היה על הכוחות לנצל
הצלחה, ולהגיע 1;,כביש ביי.
רות־דמשק.

הכוחות (אחד מהם אולתר תוך
מהלך הקרבות) היו כלהלן:
• כוח, שיקרא להלן. המזרחי״,
היה אמור לתקוף את האגף השמאלי

שנועד לנוע על הציר מכפר שבעא
צפונה, לאורך ואדי שבעא; וכוח
מערבי, שנועד לנוע על הציר הצבייה־רשיא־אל־ואדי.
ביום
הראשון ללחימה, ה־ 6ביוני, נע
הכוח המיזרחי מהר־דוב לכיוון חצביה.
ק״מ אחד אחרי כפר־שבעא נשבר
הכביש, אחרי שעברו עליו חמישה
נגמ״שים, והעיירה נתפסה ללא־קרב
על־ידיהם ועל־ידי הכוח המערבי שבא
מן הציר המרכזי של הבקאע דלד צומת
בורעוז.
בצומת זה נתקל הכוח בטנקי טי־34
של אש״ף, וכוח נח״ל, שהיה איתו,
השמידם בירי טילי נ״ט מסוג דראגון.
כוחות אש״ף, שהיו בעיירה, העדיפו
לסגת צפונה ומיזרחה, לתוך המערך

הסורי.
ביום ג׳ ,ה־ 8ביוני, החל הכוח

גוויות.
בינתים הצליחו כוחות־ההנדסה
להכשיר 12ק״מ למעבר, והכוח התחיל
להתקדם צפונה. ואולם אחרי שעבר
כק״מ אחד, קיבל פקודה לעצור, עקב
ידיעות על תפיסת מוצא הוואדי בידי
גדוד־קומנדו סורי.
כתוצאה מכך בוטלה התנועה
המתוכננת לאורך ואדי־שבעא, וכל
הכוח נועד להתקדם על הציר
חצביא־רשיא אל ואדי.
ביום ב׳ נע הכוח לתפוס את הכפר
אל־חלוה, שישב בשטח שולט על
הציר, ובקרב קשה, שארך כל היום,
ושבו איבד הכוח ארבעה הרוגים
ועשרות פצועים, נכבש הכפר.

תנאי־השטח הקשים, יחד עם
ההתנגתת הסורית הנוקשה,
השהו את תנוטת הסוה, וגרמו

במרכז הבקאע, בין הליטאני
במערב לחצבאני במיזרח, פעל התרכז הכוח
כוח־המילואים.
בעמק־עיון, אחרי שחלק עשה את
הדרך לשם על שרשראות מן הימ״חים.
ביום ד׳ מוקדם בבוקר, החל כוח
חי״ר והנדסה מן הכוח לנוע לאורך
הציר המרכזי, כדי לפתוח אותו לתנועה
באיזור הפיתולים שמדרום לחוש־אל־תיבה.
הכוח פעל בחיפוי טנקים
והצליח, תחת אש, לפתוח את הציר עד
יום ד׳ בערב, תוך שהוא מתגבר על
בורות־ייקוש ומכשולים סוריים
אחרים.
כוח טנקים (כוח א׳) התמקם ביום ד׳
בערב מדרום לחוש־אל־דניבה, וחיכה
להמשך תנועה בבוקר יום ה׳ .כוח
שיריון וחי׳׳ר אחר של הכוח (כוח ב׳)
התקדם במשך היום דרך ציר הררי
קשה על רכס ג׳בל־אל־דהור, שבו לא
היו ערוכים כוחות סוריים, ותפס את
הכפר ליביא. חטיבת צנחני־מילואים,
בסיוע כוחות־הנדסה, התקדמה במשך
היום בציר מערבי יותר, המוביל
לקרעון, לאורך נהר הליטאני וממיזרח
לו, והגיע עד הכפר זליא.
בלילה שבין יום ד׳ לה׳ הכניסו
הסורים ללבנון את חטיבת־השריון
העצמאית מס׳ ,47 שחנתה באיזור
תומם. תפקידה של החטיבה היה

* 49י

המילחמה הכושלת,
נותרה בעיית חילוץ גדוד־הסדר,
שהיה תקוע בעומק המערך הסורי.
תוכנית לחלצם בעזרת כוח מוטס
במסוקים לא יצאה אל הפועל.

בסוסו של דבר חולץ הגדוד,
כאשר הכלים שלא נפגעו
נוסעים דרומה לאורך הציר,
בעוד שהארטילריה יורה
ארגזי־אש משני צידיו של
הכביש. גדוד הסדר איבד
עשרות הרוגים ופצועים,
וחמישה מחייליו נעדרים עד
עצם הדם.

איש שריון בנבסיה: מה התקלקל בדרך אל הכביש!
(המשך מעמוד )49
להיערך במרחב זחלה־רייק, ובכך
להחליף את חטיבת־השריון העצמאית
,51 שהועברה ב־ 7ביוני לאיזור
צופו״שתורא, כדי לחסום את
התקדמות הכוח שנע לעין־זחלתא.

במהלך התנועה הללית
הותקפה חטיבה 47 על-ידי
מטוסי חיל־האוויר, שגרמו לה
עשרות אבדות, אולם למרוזאת
הצליחה עם בוקר להגיע לאיזור
ההיערכות שנקבע לה.

3 #ר הקודם זוכה
ף• יום ה׳ החלה המיתקפה על
המערך הסורי העיקרי בבקאע.
המערך הסורי שהותקף היה מערכה
של חטיבת־שריון ,91 שהיתה פרוסה
בשני צירי הליטאני, והיא הותקפה
על־ידי הכוחות המאולתרים וכוחות•
המילואים.
הכוחות המאולתרים התגברו על
גדוד־טנקים מתוגבר מן החטיבה,
ותפסו את משע׳רה, כאשר חטיבת
צנחני־מילואים, שנפרסה במורדות
המיזרחיים של ג׳בל״ברוק, תוקפת את
כוחות־השריון הסוריים, הנעים על
הציר משע׳רה־קב־אליאס, בטילי נ״ט,
וגורמת להם אבירות.

חטיבת־שריון סדירה, שנשמרה
בעתודה בשלב הראשון
של הלחימה, נשלחה צפונה אל
ציר ביירות־דמשק, כאשר
בעיקבותיה באים כוחות־מילואים
של שריון וצנחנים.
חטיבת שריון אחרת חצתה את

הליטאני מיזרחה מדרום לאגם־קרעון,
ונעה צפונה לעבר קרעון וג׳ב־ג׳נין.
ממיזרח לליטאני השתתפו בהתקפה
על מערך חטיבה 91 חטיבת
צנחני־מילואים, שנעה על הציר
המקביל לליטאני, וכוח ב׳ מהמילואים,
שנע דרך ואדי חפופה.
לאחר מכן הוחדר כוח ב׳ בדרך עפר
למרכז ג׳בל־ערבה, והתקדם כימעט
ללא התנגדות עד לכמד־אל־לוז.
בציר המרכזי התקדם כוח א׳
מהמילואים, תוך שהוא משמיד
גדוד־טנקים מחטיבת שריון 76 של
דיביזיה ,1ומגיע לאיזור כפר־משכי.
התקדמותו של כוח א׳ הביאה
להתמוטטות מערכה של חטיבה 76
וכוחות האבטחה הקידמיים שלה,
שהישהו את התקדמות הכוח המיזרחי,
ואיפשרו לו להתקדם צפונה לעבר
רשיא־אל־ואדי.
בינתיים ניסו הסורים לבנות
מערך־הכלה מצפון לאיזור כמר־אל־לודג׳ב־ג׳נין,
על־ידי שרידי דיביזיה ,1
כאשר בלילה שבין יום ה׳ ליום ו׳
נכנסה ללבנון דיביזית השריון מס׳ ,3
במטרה לתפוס את קו ההגנה השני
לאורך כביש ביירות־דמשק ומדרום לו,
משתורא ועד דיר־אל״עשייר, כאשר
חטיבת שריון מס׳ , 47 שנערכה במרחב
זחלה־רייק, מהווה חלק מן הקו השני.
במורדות המיזרחים של החרמון, בשטח
סוריה, נערכה חטיבת־שריון נוספת,
כדי למנוע תנועה של צה״ל לכיוון
קטנא.

להטשה נעו כוחות צה׳׳ל
וכוחות צבא־סוריה, אלה מול
אלה, לביות כביש ביירות־

דמשק, כאשר כל הקודם זוכה.
החטיבה הסדירה, שנעה
לאורך הציר המערבי ביותר
בבקאע, בין הליטאני לג־בל־ברוק,
לא נתקלה בהתנגדות
ונעה לכיוון כביש ביירות־דמשק,
באשר שום כוח סורי לא
חצץ ביניהם.
בציר המרכזי נשלח גדוד טנקים
של חיילי־מילואים אנשי ישיבות־הסדר
מכוח א׳ צפונה, כאשר יעדו
להגיע למשולש הכבישים באיזור
סולטן־יעקוב. בחלקה המיזרחי של
הבקאע התקדם הכוח המיזרחי
לכפר־קוק ונפר־דניס.

בכד נסתיימה המערכה על
הבקאע. היעד האופרטיבי של
כוחות צה״ל בבקאע — תפיסת
כביש ביירות־דמשק — לא
הושג.
#מ ה גום ופ שרו!?

ך יתוח המערכה על הבקאע,
^ובעיקר בחינת יחסי־הכוחות,
מעלים תמונה מתמיהה.

צה׳׳ל הפעיל במערכה ד כוח
שווה ערך לחטיבות רבות, עם
מאות טנקים בתא שטח

אולם אין בהסבר זה לבדו
כדי לתרץ את הכישלון בהשגת
היעדים.

אין ספק כי אילו עמד לרשות צה׳ל
זמן נוסף יכול היה להשיג את יעדיו.
אולם במילחמת ששת־הימים הביס
צה״ל את הצבא המצרי כולו ב־ 4יממות
בלבד, את הצבא הירדני בגדה
המערבית בשלוש יממות, ורמת־הגולן
נכבשה בתוך פחות משתי יממות. שינויים חלו מאז אמנם,
טכנו־טאקטיים בצבאות. אולם אין
בהם לבדם כדי להסביר את הכישלון.
גורם חשוב נוסף, אשר היקשה על
הפעולה, היו תנאי־השטח הקשים— ,
שנוצלו על־ידי הסורים בפריסה אשר
נשענה באגפיה על הרים, כך שלמעשה
לא ניתן היה לבצע איגופים מקומיים.

עם זאת, לדעתי, ניתן היה
להשיג את היעד האופרטיבי
— הגעה לכביש ביירות־דמשה
— על אח הקשיים האלה
והכישלון נבע׳משני מחדלים
תיבנון ותפיסה
עיקרים:
מוטעים של המיבצע וניהול
לקוי של הקרב.

#איוורת במיצו ״י
^ ובנית הפעולה גרסה התקפה
# 1חזיתית באגפים, כדי ללפות את
המרכז.
הכוח המיזרחי והכוח המאולתר היו
צריכים לפתוח בהתקדמות, למוטט את
אגפי הדיביזיה מס׳ ,1כאשר אז מצטרף
כוח״המילואים וגולל את המערך הסורי
במרכז הבקאע בתנועה מדרום לצפון,
כאשר ההנחה היא שהפעולות באגפים
יביאו להתמוטטות מערך־ההגנה
במרכז הבקאע.
אולם תוכנית זו היתה אופטימית

#אסון סורטאו־יעקוב בציר שנע
ך דוד־ההסדר,
^ המרכזי, היה אחרי יום של לחימה,
ולכן היו לו כמויות מועטות של
תחמושת ודלק. הגדוד הגיע לצומת
של הציר המרכזי עם הציר הרוחבי,
המגיע מכמד־אל־לוז וג׳ב־ג׳נין, ונכנס
למיצר הררי, הנשלט על־ידי רכס
סולטאן־יעקוב ממערב, ורכס חמרה
ממיזרח.
המיצר היה תפוס על״די כוחות
סורים, שפתחו באש על הגדוד משני
עבריו, ולכדו אותו למעשה בלב
המיצר, מבלי שזה יוכל לנוע קדימה או
אחורה.

מזמן ההיתקלות ( 2לפנות
בוקר של ה־ 11 ביוני) ואילך
התמקדה פעילות צה״ל בבקאע
בנסיונות לחלץ את הגדוד.
החטיבה הסדירה, שהגיעה
למרחק של שני ק״מ מדרום
לקב־אליאם (כ־ 4ק״מ מדרום
לכביש ביירות־דמשקס קיבלה
פקודה לעצור, לחזור על
עיקבותה ולהיערך באיזור
ביצות עמיק, כמה קילומטרים
דרומית לנקודה שאליה הגיעה.
בציר המרכזי תוכנן לחלץ את
גדוד־הסדר על־ידי כוחות מחטיבת
שריון־מילואים, אשר גוייסו ביום ג׳
למילחמה ונכנסו ללבנון ביום ה׳.
הגדודים אחד
מפקד
(שייקרא להלן גדוד־החילוץ)
התנדב לצאת לחילוץ הכוח
וקיבל לבך אישור. הגדוד נע
בשבירה לאורך הציר המרכזי,
הישר לתוך המארב הסורי.
כוחות־הקומנדו הסוריים, אשר
ירו טלי צט, פגעו בכל הטנקים
של הפלוגה המובילה ובכמה
טנקים של הפלוגה שאחריה.
חלקו הקידמי של גדוד־החילוץ
נותר תקוע בשטח, כאשר אנשיו
מוקפים על־ידי הסורים וחלץ רק עם
שחר על־ידי כוחות צה״ל,

יילים בחצביה בשבוע השני של המילחמה: הזמן אזל

בבוקר היו כוחות צה׳׳ל בבקאע
ערוכים מאיזור עמיק במערב בקו
מפותל דרך ג׳ב־ג׳ניו וכמד־אל־לוז, עד
כפר קוק במיזרח.
בינתיים הגיעה חטיבת שריון 81
מדיביזיה ,3המצויירת בטנקי טי־,72
לכביש ביירות־דמשק, וירדה דרומה,
כדי לתגבר את מערכי דיביזיה .1
כחמש דקות לפני הפסקת־האש נתקלו
הטנקים של חטיבה 81 בכוח
המאולתר, ובקרב שהחל, ושנמשך גם
כרבע שעה אחרי כניסתה לתוקף של
הפסקת־האש, נפגעו כ־13־ 14 טנקי
טי־.72
גם הכוח המיזרחי נתקל בטנקי
טי־ 72 מהחטיבה הממוכנת 21
מדיביזיה ,3והשמיד כמה מהם.

למילחמה, כעבור שתי יממות
מפריצתה, וכי יעמדו לרשותה שלוש
יממות ער הפסקת״האש.

במיבצע החילוץ הכושל
איבד הגדוד שמונה הרוגים
וכ־ 20 פצועים, וכ־ 15 מן
הטנקים שלו נפגעו.

חצביה: לסורים ניתן זמן להתבונן
מבחינה נפשית ומעשית
קטן־יחם ית, תוך שהוא נהנה
מעליונות אווירית נגד כוח
כורי שמנה שלוש חטיבות עם
כ־ 250 טנקים, ולמרות זאת לא
הצליח להשיג את מטרותיו.
לשם השוואה: עוצמת הטנקים
שהפעיל צה״ל נגד הדיביזיה הסורית
שווה לעוצמה שהפעיל נגד הצבא
המצרי במלחמת ששת־הימים על שבע
הדיביזיות ו־ 900 הטנקים שלו, אשר
היו פרושים בסיני. זוהי בערך העוצמה
שעמדה מול הצבא הסורי ברמת־הגולן,
על חמש הדיביזיות שלו, במילחמת
יום־הכיפורים.
חלק מן ההסבר לכשלון נובע מן
הנסיבות הפוליטיות־פנימיות והביך
לאומיות, שהטילו אילוצים על הפעלת
הכוח. הסיבה המוצהרת לפלישה,
הבטחת ״שלום הגליל״ ,ויחסי־הכוחות
בממשלה ובציבור, מנעו אפשרות של
התקפה על הסורים מיד עם פרוץ
המילחמה.
זאת, יחד עם השיטה של הרחבת
יעדי־המילחמה טיפידטיפין, הביאו
לכך שההתקפה על המערך הסורי
בבקאע תחל רק ביום השלישי

מדי, בתיכנון זמן ומרחב, ולא הביאה
בחשבון את ההתנגדות הסורית
הנוקשה, המשולבת בתנאי־השטח
הקשים.

ארבע פלוגות סוריות
הצליחו להשהות את התקדמות כד המיזרחית, האוגדה נאלצה
שאוגדת־המילואים
לגבור על הכוחות הסוריים ללא
סיוע מן האגף, ופעולתה זו
הביאה להתמוטטות המערך
הסורי שעמד מול הכוח
המיזרחי — ההיפך מכפי
שתוכנן.
תקיפת מערך ג׳זין וכיבושו ארכו
אף הם זמן, בשל תנאי־השטח ובעיות
בפיקוד ובשליטה, אולם תנועת הכוח
המאולתר באיזור זה לא הביאה אותו
אלא מדרום למערכי־קרעון, ולא
לאגפם. וכך הוא נאלץ, יחד עם
כוודהמילואים, לתקוף אותם בחזיתם.
בסופו של דבר ניתן לאמר כי
המיתקפה על הכוחות הסוריים בבקאע
היתה מיתקפה חזיתית, כאשר צה״ל
מקיים לחץ לכל אורך הקו במטרה
לגלול את מערך הסורי.
לא היה ניסיון לרכז כוחות