גליון 2398 מתאריך 17 באוגוסט 1983

מיפפר 2398

72 עמ1דים

:מחיר 80

ליופי של שיער־ ויד אל עושו-ן
הים,המלח,השמש, הכלור והחול גורמים נזק לשערך
ניקוי שמפו המכיל פרוטאינים, יוצר מ אזן לחות
בשיערך ומקנה לו רעננות ברק וגמישות.

ייצוב ( קונדי שן)
ימי הקיץ החמים והשהיה הממושכת בים
ובבריכה מזיקים לשיער. בימים כאלה רצוי
לחפוף ראש לעיתים קרובות, אפילו יום יום.
תכשירי טיפוח השיער של וידאל ששון נועדו
לטפח ולשמר את שיערך. וידאל ששון, מעצב
השיער האמריקאי הנודע הכין במעבדותיו
תכשירים מעולים לטיפוח השיער, להגנתו
ולהזנתו.בתכשירים אלה את יכולה לחפוף
את שיערך יום יום.
לבחירתך שלוש סדרות תכשירים, בחרי לך את
זו המתאימה ביותר לשיערך :

הנוסחה המקצועית (ב אריז ה חומה)
הנוסחה לשיער רגי ש (ב אריז ה קרם)
הנוסחה לטיפול בק שק שים

להוספת לחות באמצעות פרוט אין
טבעי על בסיס נטול שומן. מבריא את
השיער והופך אותו לגמיש,
מלא ונוח לעיצוב.

שטיפת סיו ם
וידאל ששון פיתח את שיטת שלושת השלבים
לטיפול מושלם בשיער. בכל שלב ושלב זוכה
שערך ב״מנת הבריאות והיופי״ לה הוא זקוק.
כל סידרה כוללת שמפו, מייצב (קונדישנר)
ותכשיר לשטיפת סיום, לטיפול בשיטת שלושת
השלבים :

מעניקה לשיער ״פיניש״ נכון, לשיער
מלא, גמיש, ולשימור עיצוב לאורך זמן.
אתתכ שירי וי דאלש שון ני תן ל ה שיג
בר ש תו ת ה שיוו ק הגדו לו ת, בב תי הכל־בו,
בפר פו מ ריו ת ובב תי־ ה מר קחת.

£ 1ס\/1

5 /\55001 \1
משווקע ״ ידיפלומטבע ״ נ ז טל 87:ס!2ל03

כתבת השער הקידם י:

כתבת ה שער האחורי:

דן עם כולם

ארידור על המוקד
האינפלציה לא הזיזה אותו מכיסאו, גם לא מאזן
התשלומים הקודר. מי שמאיימים באמת להדיח
את יורם ארידור מתפקידו,
הם אילי התישלובת התעשיי־

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביג, רחוב
גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר ,136 העורך הראשי: אורי אבנרי עורך
תבנית: יוסי שנון רכז המערכת: שלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי מוטוביץ
וגיורא נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר, ענת סרגוסטי וציפי מנשה עורכת דפוס:
אהובה קורן 4ראש המינהלה: אברהם סיטון מחלקת המודעות: רפי זכרוני
המו״ל :״העולם הזה״ בע״מ הדפסה :״הדפום החדש״ הפצה :״גד״ בע״מ

פרשן שפיגל
צי בור איל ם
עולה מתוכה כי מדי שבוע קוראים 130,200
גברים ונשים בישראל את השבועון הזה.
לפי סטאטיסטיקה זו שווה מיספר הקוראים
שלנו בדיוק למיספר הקוראים של היומון הארץ,
שגם הוא נקרא על־ידי 130,200 איש ואשה.
ציבור הקוראים שלנו גדול פי שלושה מציבור
קוראי ד בר 42,000 ועוד יותר מציבור־הקוראים
של גירוסלם פוס ט (.)39,900
אפשר למדוד מיספר של אזרחים על פי
מודדים שונים. למשל: לפי המודד בבחירות
האחרונות לכנסת, מיספר הקוראים של העולם
הזה שווה לציבור״הבוחרים של שיבעה
חברי־כנסת. מבחינת כוח־הקניה, זהו ציבור חשוב
מאוד, כי המחקרים של אירגוני־המפרסמים
הוכיחו שמבחינת רמת־ההכנסות, ההשכלה ושאר
הקריטריונים האובייקטיביים זהו הציבור
המושרש ביותר במדינה. השפעת ציבור זה על
עיצוב הריעות של כלל הציבור עולה בהרבה על
מיספרו. מחקרים קורמים הראו כי כמעט כל
קוראי העולם הזה קוראים את המאמרים
הפוליטיים בו.

שופט בין סורגים

עוד מילחמה?

פ ל שו א

במסע־פירסומת גדול שהוא עורך
לאחרונה, משתמש הצהרון ידיעות אחרונות
בסטאטיסטיקה שהוכנה עבורו, ושנועדה
להראות את מיספר הקוראים של העיתונים
הגדולים במדינה. הכוונה היא לקוראים ממש,
להבדיל מן הקונים והמנויים. יכול עותק אחד של
עיתון מסויים להיקרא על־ידי אנשים רבים,
ויכולים עותקים רבים של עיתון אחר להיות
מונחים בפינה כאבן שאין לה הופכין.
ידיעות אחרונות רחוק מאוד מהעולם הזה.
מבחינה פוליטית ואחרת. מבחינה מדינית, הוא
מבטא בדרך־כלל את עמדות הימין הקיצוני.
מבחינה דמוגראפית הוא פונה אל ציבור שהוא
ברובו שונה מאוד מציבור־הקוראים שלנו. לכן
אין אנו חייבים לקבל את המיספרים של ידיעות
אחרונות כתורה מסיני, ומותר לנו להניח כי
סטאטיסטיקה אחרת תציג אותנו באור חיובי עוד
יותר.
אולם גם סטאטיסטיקה זו מעניינת מאוד.

תית-ביטחונית, שנחרדו מכוו־נתו
לקצץ כתקציב־הביטחון.

זה מטיל עלינו אחריות גדולה, ואנו נשתדל
להיות ראויים לה.

* ״העולם הזה״
במוטקווה

לא כ ל קוראי העולם הזה חיים בארץ. האות
הכתובה חוצה ימים ואוקיינוסים, ומי שיושב על
שפת־ימה של תל־אביב ומעלה את מחשבותיו
בכתב אינו יכוקילדעת לאן מגיעים הדברים.
לפני שבועיים ביקר האלוף (מיל׳) מתיתיהו
פלד במוסקווה. דיברתי עימו בטלפון, והוא סיפר
לי שראה באותו היום את גליונות העולם הזה,
כשהם מונחים בערימה מסודרת על מדפיו של
מכון־מחקר מדיני רב־חשיבות, במוקד השילטון
הסובייטי.
השבועון, כך אמרו לו מנהלי המכון, משמש
להם כמקור חשוב להבנת המצב בארץ. אבל הם
התלוננו על כי אינם מקבלים את הגיליונות
במהירות מספקת וכסידרם.

^ ״המילהמה
הכושלת״
כגליון זה מגיעה לסיומה סיררת־המאמרים
של רוני שפיגל על המהלכים הצבאיים
במילחמת־הלבנון(״המילחמה הכושלת״).
הסתבר לי, כי סידרה זו היכתה גלים בחוגים
הקרובים לענייני צה״ל. זהו ציבור אילם מבחינות
רבות, ואין הוא יכול לבטא את ריעותיו בפומבי.
הניתוח הנוקב בסידרה זו ביטא, כנראה, את דעתם
של מומחים רציניים רבים. עד כה לא הגיעה אלי
אף תגובה שלילית אחת של בר״סמכא.
הדבר מעיד על הביקורת הקטלנית הרווחת
בקרב המומחים על ניהול המילחמה, ובייחוד על
אדריכליה הצבאיים — רפאל איתן, אריאל שרון,
אמיר דרורי ואחרים.
סידרה זו ממשיכה במסורת של העולם הזה,
שהקדיש תמיד תשומת־לב רבה לביקורת צה״ל. מסורת בצה״ל אין הצער, למרבה אינטלקטואלית, והוא לא טיפח מעולם ביקורת
עניינית ונוקבת על מהלכיו. הכתבים הצבאיים
של כלי־התיקשורת רואים את עצמם, בדרך כלל,
כשופרי־התעמולה של הקצינים שהם תלויים
בהם, ורק לפעמים מעז אחד מהם להגניב רמז
ביקורתי כלשהו לדבריו. הספרים שפורסמו
על־ידי ״פרשנים״ — וביניהם נשיא־המדינה
הנוכחי — הם ספרי שבח והלל, ללא כל נסיון
של ביקורת רצינית. לא רק בימי הרמטכ״ל
האחרון, שהוא מורון אינטלקטואלי, השתרר
מינהג זה של חוסר־מחשבה, אלא גם בימי
רמטכ״לים קורמים, שלפחות אחדים מהם היו
בהחלט בעלי כושר״מחשבה.
מערכת זו, שהוקמה לפני 33 שנים על־ידי
חיילים קרביים ששוחררו זה עתה מצה״ל, ראתה
תמיד את חובתה בטיפוח ביקורת עניינית,
מוסרית ואינטלקטואלית על הצבא. אחת
ההצלחות הגדולות בשטח זה היתה פעולתו של
בנימין עמידרור, שמאמרי־הניתוח שלו על
מילחמות צה״ל הפכו שם־דבר. למרבה הצער עבר
עמידרור לעיסוקים ביטחוניים אחרים, ושוב לא
יכול היה להמשיך בתפקידו כפרשן צבאי.
רוני שפיגל, שקיבל משימה זו על עצמו, הוא
חייל־במילואים, הממשיך עדיין בלימודיו. הוא
התמסר לחקר ענייני״הצבא, וממשיך במיטב
המסורת שלנו בשטח זה.

דן בן־אמוץ נקרא לחקירה במישטרה,
אחרי שהוחשד בע שיי ת מעשים
מגונים בקטינה כת . 12 כמה ימים לפני
כן סיפרה צעירה אחרת, עדייה מאיר־צ׳ק,
לנעמי אדווה סיפור
מרתק על יחסיה עי מו
בתקופת היותה חיילת.

האם מעורבת י שר אל במילחמת־האזרחים
בציאד? עיתונים מערביי ם הודיעו השבוע כי
יועצים צ ב איי ם י שר אליי ם פועלים בציאד,
במיסגר ת יחידות של צבא
זאיר, כדי לעזור לנשיא ציאד
במישחק עכור ו חסר תכלית.

״הכל עלילה!״ טוען השופט המחוזי לשעבר דני
בהן, שנעצר השבוע בידי המישטרה. בראיון
בלעדי להעולם הזה אומרים כהן ושותפו יוסי
ירושלמי, כי ניסו לאלץ אותם

ואוי סאליב שוי
אחיותיו של אהרון אבו״חצירא,
הרבנית חפציבה־חטידה ופציצה־פלורה,
טוענות כי אביהן המנוח
שומר על אחיהן מהשמיים וגומל לכל

מתנגדיו :״תראי לאן נעלם דוי ד
צלס, לאן נעלם י שראל ליפל,״ הן
אומרות לשרית י שי ,״וזיגל קיבל

התקף־לב ״.אם ייא־סר
אבו״חצירא, הן
מזהירות, יתרחש באן
ואדי סאליב שני.

פיקוד כו של

ג׳בקה מלשינה
כשנעצרו הפורצים, הם לא
הבינו מי הלשין עליהם. רק
כשהוצגו נגדם הראיות נ־בית־המישפט,
התברר להם
כי מה שהסגיר אותם היה
כלי־העבודה
שלהם.

בפרק
האחרון בסידרה על של הצבאיים הכישלונות המילחמה קובע רוצי שפיצל,
בי צה״ל לוקה בתיסמונת
קלאסית: ככל שגדל הצבא,
כך יורד ת
רמת הפיקוד

הידידה
של ידליו
תשע שנים חיו חווה
ארליכמן ובצלאל גורלי
תחת קורת־גג אחת. כשהח ליטו
להינשא, הוא הבטיח
לקנות לה דירה. כשהתחתנו
מצאה עצמה
מחוץ לביתה
וב חוסר כל.

חסניו
סינדרדה ישראלה שטיר היא אשה יפה,
עשירה ואשת־עסקים מצליחה
מאוד. היא סיפרה להעולם הזה
על הקאריירה המשגשגת שלה,

היי יפה ושתקי1

למה נורה עיסא?

אמא נודניקית וחסרת־ישע,
אבא גיבור וחזק -כך ניסו
הספרים ללמד את גינ ת
אריאל בת ה־ 8וחצי. היא
אספה במשך יותר משנה
קטעים מספרות־הילדים,
דימויים עו>>־.4
/-/ו ו-ו פוגעים בנוייה על ומפלים בין נשים
וגברים.

מטח היריות, שפגע בנהג־המשאית
עיסא עווידה, גרם
למעצרם של שלושה אחים בני
מישפחת ג׳באלי מטייבה.
מישטרה טוענת: הם נקמו בו
על שחטף את אחותם. קרובי
טוענים* 111 .:

הוא מתעסק
העצורים
גם עם נשים אחרות.

המדורים הקבועים:
תשקי,י במדינה הנדון
יו מן אי שי
מיבחר שידורי ם שידור אנשים בלונים עולם קטן
אנשים בעולם
קולנוע
מה הם אומרים, מה הן אומרות -
אורלי יניב דן בן־ א מוץ שי מ איר
רעייה אפ ש טיין יצחק קול ו האן

חלון ראווה
זה וגם זה
רחל המרחלת
לילות ייטראל תקליטים גמר יטל נייר מיכתבים הורוסקופ
ת שבץ
חוק בצד ספורט תמרורים
אתה והשקל
זה היה העולם הזה שהיה

התופעה החדשה, המתפשטת במהירות לקראת
הבחירות הקרובות לר שויו ת המקומיות: יו תר
ויו תר מועמדים נוטים להתמודד ברא ש
ר שימות עצמאיות, הקשורות במיפלגות
הגדולות, אך אינן מזוהות איתן לחלוטין.
בין אלה: טדי קולק בירושלים ואליהו נאווי בבאר־שבע,
שהיו חלוצי התופעה הזאת. אך מזכירים גם את אמנון לין
(מערך) ,העשוי להקים רשימה בחיפה, יעל רום (ליכוד)
באותה העיר, נפתלי בן־יהודה (מעדר) ברמת־גן, צבי צילקר
(ליכוד) באשדוד, ראובן קליגלר (מערך) בנתניה, יוסף נבו
(מערך) בהרצליה.

*1יגוון!•
מיד סד הליכוד
המילכוד שבתוכו נתון עתה הליכוד הוא זה: הממשלה אינה
יכולה להכריז על צעדים כלכליים חריפים. מחשש
להשפעתם של צעדים כאלה על מעמדו של הליכוד
בבחירות המוניציפאליות, ובבחירות לכנסת, אם יוקדמו.
בליכוד סבורים, שאם לא יוחלט על צעדים חריפים —
יביא הדבר לפגיעה קשה במעמדה המדיני והכלכלי של
ישראל.

הפיתרון, ככל הנראה, יהיה זה: אם י ש מור
הליכוד על כוחו בבחירות המוניציפאליות, יהיה
הוא היוזם לבחירות מוקדמות לכנכת, ש מייד
אחריהן יינקט הצעדים הכלכליים החריפים.

התיקים הפתזחים
של אברחצירא
בפרקליטות מחוז המרכז מצויים שני
תיקים בלבד, הקיטורים במייטפחת ח״ב
אבו־חצירא.
תיק אחד עוסק בחשדות המישטרה, על
פכום של חצי מיליון לירות, שהעביר אהרון
אבו־חצידא בתוקף היותו שר־הדתות
לבית־המידרש הרבני, שהיה אמור לקום
בקריית־ההינוך ברמלה.
המישטרה חושדת, על־פי מידע
שבידיה, שאחיו של החיש יהיאל אבו־חצירא,
העביר כספים אלה לבני־מישפחתו
באחד הישובים הקרובים לרמלה, ו שנו עדו
למטרות פרטיות.
התיק השני קשור בכספים שהעביר
האפוטרופוס הכללי. עורך־הדין עמרם
בלום. בתוקף תפקידו, לכולל שבניהולו של
אחי הדדב. לפי השד המישט־ה, ע שו
האחים אבו־חצירא שי מו ש בכספים
לצרכים שלא יו עדו לכך.

עזר למי שרד־ האוצר?
יועץ־ל שעבר של סגן־ראש־הממשלה, דויד לוי,
מפיץ שמועה שאם יתפטר שר־האוצר, יורם
ארידור, מתפקידו כשר־האוצר, יבוא במקומו
שר־הביטחון־לשעבר, עזר וייצ מן.

מגעים בין בן־מאיר

תוספת היוקר
אחת ההצעות במישרד־האוצר היא שאם׳לא
תזכה הממשלה בגי בוי מצד ההסתדרות, יו עבר
בכנסת חוק לעיקור תוספת־היוקר.
באוצר סבורים. כי אפשר להעביר חוק כזה כבר בפגרת
הכנסת, וכי ההסתדרות לא תצליח לארגן התנגדות ציבורית
של ממש כדי למנוע את קבלת החוק.

תסיסה בחעדי־שבדים
בוועדי־עובדים במקומות־עבודה גדולים יש תרעומת על
עמדתה הפושרת של ההסתדרות בעניין הצעדים הכלכליים
החדשים של הממשלה.

התרעומת חורגת הפעם בהרבה מעבר לתחום
של 13 הוועדים הגדורים, שהיוו בעבר את מוקד
ההתמרדות נגד הנהגת ההסתדרות.

דאגה במיפלגות
במטות הבחירות של ש תי המיפלגות הגדולות
— הליכוד והמערד — י ש דאגה רבה מז

ל שי חרור עצירי אנצאר
הפרופסור האמריקאי למישפטים, ריציארד
ארנס, אחיו של שר־הביטחון, מארגן לחץ
בינלאומי לשי חרור העצירים במחנה
אל־אנצאר, בדרום־לבנון.
ארנס־האח נסע במיוחד לגרמניה כדי להיפגש עם
חבר־הפרלמנט גינתר פאולי, שכמעט גורש מישראל בגלל
פעילותו למען שיחרור העצירים. השניים הסכימו ביניהם
לפעול במשותף בעניין זה, וכן לשיקום כפרים שיעיים
בדרום־לבנון שנפגעו על־ידי הכיבוש הישראלי.

ואס־חצירא
אחרי פירסום פסק־דינו החלוט של מנהיג תמ״י
אהרון אבו־חצירא, התחדשו המגעים בינו ובין
צעירי המפד״ל.
מצד הצעירים מנהל את המגעים בחשאי סגן־שר־החוץ,
יהודה בן־מאיר. המגמה: להקים חזית־בחירות העשוייה
לנסות את כוחה כבר בכמה ממערכות־הבחירות לרשויות
המקומיות.

,,כור בקשיים?
קונצרן התעשייה של ההסתדרות ,״כור״ ,נתון
בקשיים.
כמה מהמיפעלים הגדולים של הקונצרן עלולים שלא
לעמוד בתחזיות ההתפתחות והרווחים לשנת הכספים
,83/84 והדבר מעורר דאגה רבה בצמרת חברת העובדים.

תרעומת על אריד 1ר
בהסתדרות י ש תרעומת רבה על שר־האוצר,
יורם ארידור, אחרי שב עניין שביתת־הרופאים
היה שיתוף־פעולה בין מישרד-האוצר ו בין
ההסתדרות.
סיבת התרעומת: מישרד־האוצר, לטענת חוגים בהסתדרות,
נוקט עמדה במאבק בין שני הבנקים הגדולים. בנק לאומי
ובנק הפועלים. בעוד שעיסקת־הרכישה של מניות
קונצרן־התרופות טבע אושרה ללא בעיות, מתגלעים
קשיים באישור הרכישה של החברה לי שראל על־ידי
קונצרן כלל. קבוצת דנות, הרוכשת, את טבע קשורה
בבנק ל או מי ואילו בנק הפועלים הוא מחזיק המניות
העיקרי בכלל.

יחסי קזפמן ו״כלל״
במיסגרת מילחמת־הסיעות בתנועת־החרות,
יועלו טענות נגד סגן־שר־האוצר, חיים קופמן,
עד כך שק שריו עם קונצרן־הענק.,בלל״ תרמו
לכך ש תאו שר העיסקה א שר במיסגרתה ירכו ש
קונצרן ״כללי׳ את ״החברה לישראל.״
כאשר מונה קופמן לתפקידו, הוא העביר את עסקי־הצעצועים
שלו לניהולו של קונצרן כלל.
ככל הנראה נמנע קופמן מלהתערב באישור העיסקה,
בגלל מצבו העדין.

על־פי שמועה זאת, כבר הסכים ראש־הממשלה, מנחם בגין,
לכם שווייצמן יחזור וייקלט בתנועת־החרות.

חוק לעיקור

אחיו ש ל ארנס

נהרג בנז ש ל
מכס פזגל
בנו יטל מכם סרגל, שהיה אחת הדמויות
המרכזיות בבוהמה הירושלמית, נהרג
בתאונת־דרכים באנגליה, כ שרכב על
קטנוע. הוא היה בן . 15
פוגל, אי ש לחייי שהיה מפורסם בהומור
הצברי שלו, מת לפני כמה שנים, ואש תו
עברה לבריטניה.

גנדי מייעץ
לדרום־אמריקאים

סוכנויות הנסיעות
עלולות להפסיד
למרות הזרם העצום של הישראלים
הנוסעים לחו״ל בטיסות״שבר (צירטר),
קייב חשש בסוכנויו ת הנסיעות הגדולות
כי העונה תסתיים בהפסד.
עובדו ת על
הסוכנויות הגדולות
שודי־רוו ה נמוכים ביו תר. הן רוכ שו ת
מו שב במטוס ב־ * 240ו מוכרו ת או תו
בסכום של 330 עד ,8340 כאשר י ש להן
הוצאורדמי שרד גבו הות ביו תר. הסיבה
להורדת המחירים: התחרות העזה בין
המישרדיב.

הנגבי אירגן הפגנה?
יתכן שתוגש תלונה לנציבות שרות־המדי נה נגד צחי
הנגבי, יועצו של שר־התחבורה. חיים קורפו.

הנגבי נראה בהפגנה שנערכה ליד בי תו של
ראש־הממשלה, לציון שנה ליציאת אש״ף
מביירו ת, ובתלונה תועלה הטענה כי הוא
השתתף ב אירגון ההפגנה.
שלין לרמת־השרון?
מקורבי ראש־המועצה המקומית מטעם המערד
ברמת־השרון, מנחם שרמן, חוששים כי אבנר
שליו י ציג את מוע מדו תו מטעם המערך
לראשות המועצה.
שליו מכהן היום כיו״ר המועצה לתרבות ולאמנות.
וכראש האגף־לתרבות במישרד־החינוך. לפני־כן הוא היה
קצין־החינוך הראשי של צה״ל. שליו מונה לתפקידו הקודם
על־ידי הרמטכ״ל לשעבר, מרדכי(״מוטה״) גור, העומד
כיום בראש מטה הבחירות המוניציפאליות של המערך.

מתח בחברת
,.חלמיש״
מבקר עיריי ת תל־אביב סיים את בדיקת
התלונות ש הופנו אליו ב עניין חריגה מנוהלים
תקינים למסירת דירו ת לנזקקים ולזכאים,
בחברת השיקום הממשלתית עירוני ת ״חלמיש.״
דו״ח־החקירה הועבר לידי יושב־ראש מועצת־המנהלים.
יגאל גריפל, ממלא־מקום ראש־העיר, אשר העביר את
התלונה לבדיקה.

בעיקבות הדו״ח יוחלט מה ע תידו של סמנכייל
החברה, עמום רודין, שנגדו נטען שהוא נתן
דירות, בניגוד לתקנון, לקציני מישטרה,
לשוטרים ולאח״מים, על חשבון זכאים
חסרי־דיור.

נציג ״סימנס״ לארץ

האלוף(מיל׳) רחבעם זאבי, מי שהיה יועץ ראש־הממשלה
לענייני טרור וכיום מנהל מו סי און הארץ, ביקר לא מכבר
בדרום־אמריקה. כביכול בשליחות מטעם תה״ל.

נציג בכיר של חברת ״סימנס״ ,שניסתה לזכות במיכרז
להספקת מרכזיות טלפון לישראל, יבוא בקרוב לישראל.

המטרה האמיתית של המסע: ליי עץ לאחת
הממשלות הימניות באמריקה הלאטינית
באירגון הפעולה נגד פעולות הגרילה של כוחות
השמאל.

העיסקה בין מישרד־התיקשורת והחברה
ה שווייצי ת סוכלה, ובעיקבות זה הודיעה בז מנו
החברה שהיא מנתקת את קשריה עם השר
מרדכי ציפורי.

!מדור פרסומי

* 93 הצלחה בבחינותהבגרות ! הבעיה הבעיה מוכרת. הבחינות במת מטיקה
ובאנגלית נחשבות שנים
רבות לקשות שבבחינות הבגרות.
אחוז הנכשלים במקצועות אלה
עולה על אחוז הנכשלים בכל
יתר מקצועות הבגרות.

הצלחה ללא תקדים באולפן לבגרות
אפשרויות חדשות לתלמידים אקסטרניים ותלמידי תיכון
נמשכת ההרשמה למועד ינואר 1984 במקצועות:
מתמטיקה פיזיקה * אנגלית * דקדוק עברי
ספרות עברית וחבור
ראיון בלעדי עם מנהל האולפן בגרות אינג׳ א. לחמן
(בי״ס ערב לבגרות)

ובו כתוב כדלקמן :״בבדיקה ש ערכתי
בקרב בוגרי האולפן לבג רות
במועד יוני 1981 התקבלו
התוצאות הבאות :

דוד שדם
״הגעת• עם ידע מתחת לממוצע.
קיבלת• בטחון ...וענות• בהצלחה״

כך היה עד לפני ארבע שנים,
כאשר נפתח ״האולפן לבגרות״
9370 •1מהתלמידים שניגשו ל בהנהלת
אינג׳ א. לחמן, מחבר
בחינה עברו אותה בהצלחה.
3070 מהתלמידים קיבלו ציון
ספרי העזר לבחינות הבגרות.2
במתמטיקה.
8או יותר.
.3הציון הממוצע של התלמי י
שפת רון!
דים (כולל.נכשלים) .7.0
לאולפן לבגרות הגענו בעקבות
המלצות חמות של הורים ותל מידים
כאחד. מנהל האולפן,
איש רגוע ושליו, אך בעל בטחון
רב, קיבל את פנינו.
שאלנו: האמנם נמצא הפתרון
הגואל לבעית האנגלית והמתמ טיקה
ז לבגרות האולפן
תשובה :
הציג לעצמו מטרה לא רק ללמד
אנגלית ומתמטיקה אלא גם לה ביא
את התלמידים לאהוב מק צועות
אלה ולהנות מן הלימוד.
האם

ש אל ה:
משימתכם ז
תשובה: תדברנה העובדות
בעד עצמן. בנקודה זו מוציא מר
לחמן מכתב חתום ע״י רואה
חשבון (השם שמור במערכת)

אם של תלמיד שמינית, גב׳
אבידר, א שר בנה למד באולפן
בשעות הערב תוך כדי לימודיו
בתיכון, מסרה לנו :״לאחר ה קורס
הפך בני לאדם אחר. לא
זו בלבד שהוא שולט מצויין
בחומר, אלא אף קיבל בטחון
עצמי שממש קשה להכירו״.

בוגרים. כאן הוציא לפנינו מר
לחמן את ספר ״האולפן״ ובו
עשרות חוות דעת של בוגרים
(חלקם ניתן בעמוד זהן.

מ הו סו דההצלחה!
ש אל ה: מר לחמן, מהו סוד
הצלחתו של האולפן לבגרות ז
תשובה: האולפן לבגרות שם
דגש על שלושה נו שאי ם:

ת כני ת לי מו די ם

תכנית הלימודים נערכה וגוב שה
ע״ י מר לחמן, תוך התיעצות
עם צוות המורים. התכנית מבו ססת
על נסיון הוראה של שנים
רבות.
התכנית בנויה כך שלימוד ה חומר
מסתיים כחודש לפני ה בחינה.
בשלושת השבועות ה אחרונים
עוסקים אך ורק בחזרה
על החומר הנלמד ע״י פתרון
בחינות בגרות משנים קודמות.

מיכל ברנט

מעשה מספר התלמידים הוא,
בממוצע.20 ,

״הקורס המוצלח ביותו של• למתמטיקה
לא האמנת• שניתן ללמוו בזמן כה קצו
חומו של שלוש שנים־

הכנ ת שי עו רי בי ת
ע ״יהתל מי די ם

ה או ל פן לבג רו ת
האולפן לבגרות הוא בי״ ס
ערב לבגרות בהנהלת אינג׳ א.
לחמן. האולפן מקיי ם קור סי ם
במקצועות הבאים: מתמטיק ה,
פיזיקה, אנגלית, ד קדו ק עברי,
ספרות עברית וחיבור.
לאולפן שלוחות בת״א, ירו שלים
וחיפה.
האולפן מקיי ם קור סי ם בתנ אים
ללא תקדים :
.1החזרת שכר הלימוד במק רה
של כשלון בבחינת ה בגרות.

2מורי ם מעולים.
.3כיתות קטנות.
.4לא נדרש כל ידע מוקדם,
החומר ב מלו או נלמד ב קורס.
.5כיתה
מיו חדת למתקשים
שתלמד שלוש פעמים בש בוע
ללא תשלום נוסף.

האולפן מתחייב להחזיר את
שכר הלימוד לתלמיד שייכשל
ס 80מ בבחינה
בתנאי שהכין ס/
שיעורי הבית שהוטלו ע״י המו רה.
תנאי
זה גורם לכך שהתלמי דים
מכינים את שעורי הבית
במלואם, וזה כמובן הגורם העי קרי
להצלחתם בבחינה.

מירה יעקב

הצלחתם ב־

״קיבלת• המון בטחון עצמי.
התוצאות היו מדהימות״...

שאלה: ומה בדבר המטרה
השניה, אהבת המקצוע ז

רעיה חוותי

ה הר שמה

״שאיפת ח״ היתוז לעבור בנרות
במתמטיקה. בעבר קיבלת• ציון .2
הפעם קיבלתי .״ 8

תשובה: ראה את תגובות ה־

בחל־אביב — דת׳ ז׳בוטינסקי
( 106 בנין נמנסיה ״הרצליה״
חדר 358 טל׳ 257585־ .03
בירושלי ם: רח׳ מסריק ( 10 בית
הפקיד) ,ט ל פון 668383 :־.02
בחיפה: רח׳ יל״ג ( 3בית ליגת
נשים — ע״י קולנוע ״ רון״),
טל׳ 667411־.04

גם לתל מי ד תי כון

דליה חלפון
״הפעם הוצאת• 8בקל• קלות״...

3ח ^ סיי • /

צוו ת מו רי ם מ עו ל ה
ו כי תו תקט נו ת

המורים נבחרים אישית ע״י
מר לחמן. לאחר מיון קפדני
נבחר בממוצע אחד מתוך 10
מורים המגישים את מועמדותם.

תלמידי התיכון המשתתפים
בקורסים משפרים את רמת ידי עותיהם,
דבר המתבטא בהיש גיהם
בכיתה ובבחינות הבגרות.

?1נו 13ז 0ץןד

ה־קילס

צ2׳*> 1״י 6יגפ&חל

ל 5רנלז י_5י

3־ן| 4

כז^ג גי עת^\

חין ־׳*ס. וו?ש״

4׳׳ ל י7

י וך־יילדה ן

יד ר־ ד ^

^ 0׳ \י )7ויד
; 3זי ד

כיתות הלימוד קטנות. האולפן
מבטיח שמספר התלמידים ב כיתה
לא יעלה על 30 אך ל

צי ץ

לר?^ 31

חזס \1

ב מ דינ ה העם דמה? בבהו
השרים איימו, הוויכוח סער,
אך אי ש לא העז לנכוע ב שני
הנושאים שהם טאבו:
ההתגחלויות והנוכחות
בלבנון.
הטלוויזיה הישראלית צילמה כינוס
של בני 18 בבת־ים, העומרים להתגייס
לצה״ל. בזה אחר זה הופיעו הצעירים
והודיעו: נלך ללבנון אם נקבל פקודה
לכך, אך איננו יודעים מדוע אנחנו
נמצאים שם (ראה שידור).
ככל שישראל שוקעת עמוק יותר
בבוץ הלבנוני (ראה הנדון) ,כך
מתמעטים ההסברים לכך. לא זה בילבר
שהאזרח הישראלי אינו יודע מהו טיבו
של המישחק — איש מקברניטי
המדינה גם אינו מנסה להסבירו. נראה כמו עצמם,
חברי־הממשלה כי הצעירים בבת־ים, אינם יודעים את
התשובה.
אילו נשאל שר־החוץ, יצחק שמיר,
בוודאי היה חוזר על תשובתו בת־האלמוות,
המגלמת את מלוא חוכמתו
המדינית :״למה? ככה!״
המלך עירום. אין זו שאלה
תיאורטית. יש לה השלכות מעשיות
על חיי האזרחים, ולא רק האזרחים
המגוייסים לשרות־מילואים ארוך
בפעם השניה והשלישית השנה.
השהות בלבנון בולעת הון עצום. אך
כאשר נערך השבוע קרב־האיתנים בין
שרי־ישראל לבין עצמם על קיצוץ
עמודים
(ראה
תקציב־הביטחון
8־ .)10 לא העז איש להזכיר את
הנקורה המכרעת הזאת. אף לא אחד מן
השרים — ובראשם שר־האוצר, שאיים
בהתפטרות על שאר הנקודות — לא
העז להגיד שהמלך עירום.
הגורם השני לביזבוזי־ענק של
משאבי־המדינה נוגע אף הוא למערכת־

יש לי גיבוי של ראש־הממשלה!״
הביטחון. אף שהכסף המוצא עליו
מחולק בין תקציבים ומוסדות שונים.
זהו עניין ההתנחלויות בשטחים
הכבושים. גם עליו לא העז איש לרבר.
דוברי־האופוזיציה אמנם הזכירו פה
ושם בריוני התקציב שני נושאים אלה.
אך רק בזהירות ובחצי־פה. גם הם
חששו שמה יתנקם בהם הדבר.
ויכוחי־התקציב היו משום־כך
במידה רבה ויכוחי־סרק. הממשלה
תנסה לסחוט מן האזרח כל אגורה
אפשרית, בדרכים ישירות ועקיפות,
ישרות ועקומות. אך היא לא תגע בשני
הסעיפים. שהם בבחינת טאבו.

ביטחו!
מי מחליט? דויד רזי!
דויד לוי, שלא שירת מעולם
בצה״ל, הכריע בסוגיות
האמורות לקבוע את ביטחון
המדיגה לשנים רבות.
השבוע התקבלו במדינה החלטות,
האמורות להיות בעלות חשיבות רבה
לדרכה הביטחונית של ישראל בשנים
הבאות.
הנושא היה, כביכול, כספי: הקיצו
צים
בתקציב־הביטחון(ראה עמודים
8־ .)10 אך זה היה רק הביטוי הכספי
להיערכות הביטחונית של ישראל
בכלל.
קביעת תקציב פירושה קביעת
עדיפויות. כשאין כסף כדי לעשות את
כל הרצוי, מוכרחה כל מרינה להחליט
מה חשוב יותר ומה חשוב פחות, על מה
להתעקש ועל מה לוותר.
יש בכך הכרעות פוליטיות מוב הקות,
כגון המשך השהות בלבנון
והמשך וקצב ההתנחלויות בשטחים
הכבושים(ראה לעיל) .אך יש בכך גם
הכרעות שהן צבאיות בעיקרן. אילו
כוחות לחזק ואילו כוחות להחליש?
איזה ציוד הוא הכרחי ואיזה לא? אילו
פרוייקטים הם חיוניים, ואילו בבחינת
מותרות?
גם הכרעות צבאיות מובהקות אלה
הן כמובן בעלות תוצאות מדיניות.
סדר־הכוחות של צה״ל, הנקבע בתק ציב,
אמור לשקף תפיסה מדינית
מסויימת. מדיניות א׳ זקוקה לכוחות
אלה־ואלה, מדיניות ב׳ מחייבת היער כות
שונה לגמרי.
כיפה אדומה. איך נערך הדיון
השבוע?
הוא התקיים בשני מישורים.
במישור האחד נפגשו פקירים —

פקידי האוצר, שרצו לחסוך בכסף.
ופקידי מישרד־הביטחון, שרצו למנוע
או לצמצם את הקיצוצים. הדיונים
האלה היו בוודאי ענייניים, ונגעו
לדולרים ולשקלים. אך קשה להאמין
כי פורום זה דווקא הוא המתאים לקבל בעלות החלטות מדיניות־צבאיות
השלכות היסטוריות.
המישור השני היה בדרג הממשלתי.
קומץ של עסקנים פוליטיים, שרובם
עלו לגדולה בדרך של תככים
מיפלגתיים, ושרבים מהם לא שרתו
מעולם בצה״ל, היו אמורים לקבל את
ההחלטות.
קציני צה״ל, הרוחשים בליבם בוז
עמוק לעסקנים אלה, ביקשו לעשות
עליהם רושם במומחיותם. הם הזמינו
אותם לקיים ישיבה במישרד־הביטחון
— נוהל שהזכיר רפובליקת־בננות.
יתכן שקציני־צה״ל למדו נוהל זה
בזאיר, בשעה שהם
הרריכו שם את הילידים.
כמה מחברי־הממשלה חשו בעלבון.
השר גירעון פת, שאינו מומחה צבאי
ושהקשר האישי שלו עם צה״ל היה
רופף ביותר, הגיב על אחת ההרצאות
הצבאיות במילים :״סיפרו לנו על כיפה
אדומה״.
קשה היה להעלות על הדעת

צ׳אד: בוץ חדש לישראל?

קד־אסי
יועציסז
ן * אם מעורבת ישראל במיל־
! 1חמת־האזרח־ם בצ׳אד?
השאלה מצלצלת כימעט כבריחה.
מה לישראל ולארץ אפריקאית דלה
ועניה. ממערב לסודאן ומדרום ללוב.
ש 60 מתושביה הם מוסלמים 10׳, .
נוצרים והשאר עובדי פולחנים פגניים
שונים?
מיספר תושבי צ׳אד רק כמיספר
תושבי ישראל. אך הארץ גדולה פי 60
משטח ישראל. זוהי ארץ כמעט
מיקרית. השילטון הצרפתי איחד אותה.
נתן לה שם והעניק לה עצמאות
ב־ . 1960 איזה אינטרס יכול להיות בה
לישראל?
אד השבוע הודיעו לא רק

שופרות־התעמולה הלוביים. אלא גם
עיתונים מערביים כי יועצים צבאיים
ישראליים פועלים בציאד, לצד יועצים
אמריקאיים וצרפתיים. לפי ידיעות
אלה. היועצים היישראליים שייכים
ליחידות של צבא זאיר. שנשלחו
על־ידי הדיקטטור הזאירי. מובוטו
ססה־סקו. כדי לעזור לנשיא הנוכחי
ישראל העמידה יועצים
לרשות הצבא הזאירי במיסגרת היחסים
החדשים שנוצרו בין שתי המדינות
בימי כהונתו של אריאל שרון
כשר־הביטחון. זאיר היתר, המדינה
הראשונה של אפריקה השחורה
שחידשה את יחסיה עם ישראל. השבוע
הצטרפה אליה המדינה השניה, ליבריה.
ליבריה, כמו זאיר. היא מדינה המקווה קיצונית,
פרו־מערבית
שהשתלה הישראלית בארצות־הברית
תעזור לה להשיג בוושינגטון מענקים
והלוואות.

הרפתקן רב־עלילות. אם אכן
ישראל בצורה כלשהי
מעורבת

במילחמת־האזרחים בצ׳אד. הרי היא
שוקעת בביצה בינלאומית נוספת.
לכאורה. לפי הידיעות היומיומיות.
מתנהלת בצ׳אר מילחמה פשוטה בין
מערב ומיזרח. בצד האחד: הממשילה
החוקית. בהנהגת הנשיא חיסן האברה,
הנתמך על־יד־ ארצות־הברית וצרפת.
מולה: הרודן הלובי. מועמר קד׳אפי.
התומך בכנופיית מורדים. בהנהגת
גוקוני קאדיי.
אך לתמונה פשטנית ומוכרת זו אין
הרבה קשר למציאות. המאבק הוא
בעיקרו מקומי.
אחרי שהצרפתים העניקו עצמאות
לארץ מוכת־הרעב, הם קיימו שם רודן
מקומי במשך 15 שנים, אז חוללו
קצינים מקומיים הפיכה, הצרפתים
עזבו ומאז שורר שם תוהו ובוהו.
ביוני 1980 חתם הנשיא (דאזו
גוקוני הסכם עם לוב. שנתן לקר׳אפי
•ד חופשית להתערב במד;נה כרצונו.
אחרי שקד׳אפי שים את ידו על איזור
הצפון. שיש בו מירבצי אוראניוס. הוא
שיגר לציאד שלוש חטיבות. שמיגרו
את כל הכוחות היריבים, אשר בראשם
עמד האברה. הרפתקן רב־עלילות.
קדיאפי כעם. ב־ ! 1945 חתם
גוקוני על חוזה עם לוב שפירושו היה,

למעשה. סיפוח צ׳אד ללוב. כל
המדינות הימניות באפריקה התנגדו.
וההסכם בוטל. השליט הלובי התרגז
וכוחותיו נסוגו מצ׳אד. המורדים של
האברה ניצלו את ההזדמנות. הם הביסו
את הממשלה. והאברה המורד הפך
לנשיא. הנשיא גוקוני הפך מורר.
לאחרונה התהפך הגלגל שוב.
קדיאפי החליט להתערב במלוא כוחו,
כדי להחזיר את האיש שלו. גוקוני,
לעיר־הבירה אן־דג׳אמנה( ,לשעבר
פורט־לאמיו. כוחותיו נהלו בימים
האחרונים ניצחונות ומתקדמים ררומה.
ואילו הכוחות של צרפת וזאיר, בעזרת
יועצים מארצות־הברית, מנסים להגן
על הנשיא האברה.
אם לא יצליחו, יחזור גוקוני ויהיה
לנשיא, האברה יהיה שוב מורד — וכל
המישחק יתחיל מחדש.
זוהי מילחמה אומללה. חסרת טעם
ותכלית. לאיש אין מה להרוויח בה.
ארצזת־הברית. צרפת ולוב לוחמות שם
מטעמי יוקרה, והסבל כולו נופל
בחלקם של בני הארץ. הנשחקים בין
אבני־הריחיים. אף צד אהד מן הלוהמים
אינו מתכוון לעשות כהוא זה למען
האוכלוסיה, החיה על גבול הרעב.
דה לישראל במישחק עכור זה?

שממשלת ארצות־הברית, ובראשה
הנשיא, תקיים ישיבת־ממשלה בפנטא־גון,
כדי לשמוע הרצאות מפי גנרלים
עונדי־מדליות.
בידיים נאמנות. בפעם המי־יודע־כמה
בלטה העובדה המדהימה, כי
בישראל, שבה תופסים ענייני־ביטחון
מקום כה מרכזי בכל מערכות־החיים,
אין מוסד המסוגל לדון במדיניות־הביטחון
במינימום של רצינות.
פעמים רבות בעבר הוצע להקים
מוסד עליון, בעל כושר־חשיבה, שיהיה
מופקד על צומת ההחלטות המדיניות־הביטחוניות
של המדינה. בארצות־הברית
קיימת המועצה לביטחון לאומי
הכפופה במישרין לנשיא, והמאגדת
בתוכה מומחים מדיניים, צבאיים
ומודיעיניים. במדינות רבות אחרות
קיימות רשויות דומות, בשם זה או
אחר.
בישראל לא קם מוסד כזה מעולם.
בכל פעם שההצעה צפה, היא נקברה
במהירות, בכוחותיהם המשותפים של
עסקנים ואלופים שחששו שמא יאבדו
מכוחם ומתקציבם.
כך נוצר המצב שהגיע השבוע
כמעט לממדים אבסורדיים. שר־האוצר
ושר־הביטחון, ששניהם רחוקים מאוד
מלהיות מומחים לענייני הביטחון
הלאומי, התקוטטו על סכומים של
מיליארדים. הבורר שהכריע ביניהם
היה דויד לוי, שר־הבינוי, שלא שירת
מעולם אף יום אחד בצה״ל.
עם־ישראל נרגע. הוא ידע שגורלו
בידיים נאמנות.

צבא
י ש גבול וי ש שנ ש
״לא אהיה שכיר־חרב.״
הבריז חייל המילואים ונשלח
ל־ 28י מי מחבוש.
ככל שהולך ורב מיספרם של
חיילים המסרבים לשרת בלבנון, כך
מתפתח הוויכוח בין הסרבנים עצמם
על היעילות של סרבנותם. השבוע
הגיע למערכת מיכתבו של הצלם שוקי
קוק, החבוש בכלא צבאי.

כותב קוק:
מילים אלה נכתבות אליכם מכלא
צבאי, שבו אני חבוש יחד עם עוד
שישה אנשי־מילואים ואיש־סדיר אחד.
כולנו סרבני־לבנון.
מאחר שתופעת הסירוב אינה כה
רחבה כפי שרציתי, הגיע הזמן, במלאת
שנה למילחמה, לערוך סיכום־ביניים.
הסירוב לשרת בלבנון הוא החלטה
קשה מאוד. צה״ל נשאר, למעשה-,
הפרה הקדושה האחרונה במדינה זו,
שבה השילטון הצליח להרוס את הכל,
והתחושה של עימות איתו אינה רצויה
לנו.
מאידך גיסא, רק פגיעה בפרה
הקדושה הזו עשויה לגרום לזעזוע
עמוק בציבוריות הישראלית, ולהשפיע
אולי על שינוי דרך לכיוון שפוי יותר.
לצערי, נשפטו עד היום רק כ־ 80 איש
על סירוב לשרת בלבנון, והאפקט
הציבורי של המעשה הזה הוא קטן
ביותר.
האהדה שבה אני זוכה אינה באה
לידי ביטוי במיספר האנשים המוכנים
לשלם מחיר אישי, ולכן אנו מרגישים
תיסכול.
עד באן דבריו של קוק, שהוא
האסיר ה־ 79 במיספר מתנועת יש גבול.
י ש סירות. אופטימי הרבה יותר
היה אורי רם, שנשפט ביום השני
השבוע ל־ 28 ימי מחבוש.
כשהתייצב לפני קצין־השיפוט,
הכריז רם :״אני מוכן להגן על ביטחון
ישראל, אולם איני מוכן להיות
שכיר־חרב בשירות האימפריה של
רונלד רגן או האימפריה של מנחם
בגין!״
כשיצא מלישכתו של הקצין, הוא
ציפה שייתקל בעויינות, או לפחות
בקרירות.
להפתעתו, הוא זכה ביחס חם,
בטפיחות על השכם ובביטוי הסכמה
עם צעדו. כל מי שפגש בו — טוראים
(המשך בעמוד ) 10

העול הזה 2398

— ו הספר ״הסנדק״ הוא המדריך לפוליטיקה הרבמניח

ף * מוך להתחלת מילחמת־האזרחים בלבנון,
לפני שמונה שנים, ביקשו ראשי מיפלגת־הפלאנגות
להיפגש בחשאי עם ראש ממשלת־ישראל.
בפגישה
השתתפו בני מישפחת אל־ג׳מייל —
פיאר האב ובשיר הבן. בצד הישראלי השתתף
יצחק רבין.

פיאר אל־ג׳מייל הקשיש פתח את
השיחה במי שפט שנחרת בזיכרון כל
הנוכחים .״אני מ תביי ש על ש אני בא
אליכם בבקשות,״ אמר.

ן* אכן, עד אז היה אל־ג׳מייל ידוע כמי
1שמתנגד לכל קשר עם ישראל.
בניגוד למנהיגים אחרים מקרב המארונים,
האמין ג׳מייל שעל העדה הנוצרית הקטנה
לשמור אמונים לעולם הערבי, המוסלמי ברובו.
הוא חשש, בצדק, שכל מגע עם ישראל עלול
לכרות תהום היסטורית בין המארונים ומאה
מיליון המוסלמים מסביבם.
מנהיגי המארונים הם עשירי לבנון. העושר
של לבנון קשור כולו בעולם הערבי. אין ללבנון
אוצרות־טבע משלה. האוצר היחידי שלה היה
טמון בשרותים אשר לבנון יכלה להגישם לעולם
הערבי — נמל נוח, דרכי־תחבורה, מרכז של
בידור ומותרות, צומת תרבותי ובעיקר —
שרותים בנקאיים. חלק מן ההון האדיר החדש של
העולם הערבי עבר בביירות.

ן* קשר שנו צר

אז עם הפלאנגות היה חדש

להיכנס ללבנון כדי להצילם. כך החלה הנוכחות
הצבאית הסורית.

אך עצם הקשר עם המארוניס לא היה
חדש כל עיקר.

אבל תוך כדי מילחמה זו גברה מי־שפחת
אל־ג׳מייל על משפחות ש מעון
ופראנגייה.

( 1מעיקרו.

יש להבין כי אין למארונים הנהגה עדתית
מאוחדת. האירגון הפנימי בלבנון אינו כה פשוט.
יתכן שהדוגמה הקרובה יותר למציאות זו היא
אירגון המאפיה האמריקאית .״לפשע המאורגן״
שם אין מנהיגות אחידה ומחייבת. בכל איזור יש
״מישפחה״ מקומית, ובראשה הבוס המקומי.
ל״מישפחה״ יש ״חיילים״ ,השולטים באיזור
שלה. באופן עקרוני, כל ״מישפחה״ נתונה
במילחמה מתמדת עם כל ה״מישפחות״ השכנות,
כי כל ״מישפחה״ מנסה בכל עת להרחיב את
האיזור שלה על־חשבון האיזורים הסמוכים. כך
נוצרת מערכת בלתי־יציבה של בריתות. דון
קארלו, הלוחם בדון ג׳ובאני ושומר על בריתו עם
דון אנטוניו, מושיט למחרת היום את ידו לדון
ג׳ובאני כדי להתנפל ביחד על דון אנטוניו.

יש להניח כי הקשרים עם ישראל מילאו
תפקיד חשוב בשינוי זה של מאזן־הכוחות הפנימי
בעדה המארונית. הכוח המזויין של הפלאנגות,
שלא בחל בשום מעשה של שחיטה וטבח, גבר
בהנהגת בשיר אל־ג׳מייל על הכוחות היריבים.
באחת ההתקפות הצליחו אנשיו של בשיר
לערוך שחיטה מוצלחת בקרב מישפחת
פראנג׳יה. טוני פראנג׳יה, הבן־היורש, נרצח יחד
עם כל בני ביתו.

התקפה שניה, על מישפחת שמעון,
הצליחה פחות.
אנשי בשיר התנפלו על המישפחה בבריכת־השחייה
הפרטית שלה, אך החטיאו את המטרה.
אמנם נערכה במקום שחיטה־רבתי, ומי־הבריכה

אולם בבו או להיפגש עם ר בץ, היה
אל־ג׳מייל מוכן לפעול בניגוד לכל
האזהרות שלו עצמו.

^ פי שהסביר לבני״שיחו הישראליים,
להא מין אל־ג׳מייל שהגיעו מים עד נפש.
צפוייה סכנה מיידית לעדה המארונית.
ובשעת־חירום, אין בודקים בציציות של
בעלי־ברית אפשריים.

לכן הוא חרג מגי ש תו המסורתית.
הוא ביקש את עזרת ישראל למילחמה
ב אויביו — המוסלמים, הדרוזים והפ לסטינים.
אפשר
להעיר כאן כי שעת־החירום לא היתה
גזירה מן השמיים. הנוצרים עצמם, וביניהם ראשי
הפלאנגות, יצרו אותה. הם החזיקו במשך דור
בזכויות־יתר עצומות, על חשבון כל שאר העדות
בלבנון. כאשר השתנו יחסי־הכוחות, היה זה נבון
מצידם לוותר לפחות על חלק מזכויות אלה,
ולהגיע לפשרה חדשה, שכל העדות בלבנון יכלו
לחיות עימה. המארונים סירבו לעשות כן,
י והעדיפו מילחמת־אזרחים. זה היה אבי החטא.
מי שרוצה, יכול לחזור עוד יותר אל העבר
ולהגיע אל החטא הקדמון. אבות לבנון המודרנית
יכלו לבחור בין ״לבנון קטנה״ ,שהיתה כוללת רק
את האיזור הנוצרי, ובין ״לבנון גדולה״ ,שאליה
סופחו האיזורים המוסלמיים בדרום, האיזור
הדרוזי וערי־החוף המוסלמיות. כך נוצרה מדינה
רב־עדתית, תחת שילטונה של עדה אחת בילבד.
זה היה מישגה היסטורי, הדומה בחומרתו
לשגיאתם של חסידי ארץ־ישראל השלמה דהיום,
העומדים לחזור על אותה השגיאה עצמה.

כל השגיאות האלה י צ רו את המצב,
שאליו נקלעו המארונים. ובגלל המצכ
הזה ביקש אל־ג׳מייל ברי ת עם מדינת•
היהודים נגד העולם הערבי.

על רקע זה בא ביקורו של דני הצעיר.
ממשלת-ישראל אותתה לנשיא לבנץ:
הפלירט עם מישפחת אל־ג׳מייל עלול
להסתיים באופן פיתאומי. י שר אל ע־שויי
ה לחזור בכל רגע אל הפלירט
המקורי שלה עם מישפחת ש מעון.

י תות י שראלי אחר נשלח מהרי־השוף.
\ £מ די יום מופגזים עתה הכפרים
והרובעים המארוניים ב איזור ביירו ת
מן השטח הדרוזי, הנשלט על-ידי צה״ל.
בדרך כלל אין צה״ל מ תערב.
הסיבה המיידית היא פחדם של הדרוזים מפני
התקפה נוצרית עליהם, ברגע שצה״ל ייסוג
מאיזור זה. מבחינתם אין זה משנה אם יבואו
הרוצחים במדי הפלאנגות או הצבא הלבנוני
הרשמי.
המילחמה בין המארונים והדרוזים נטושה כבר
מזה כמה מאות שנים, והיא רצופה בשחיטות
הדדיות. הדרוזים יודעים היטב מה צפוי להם, אם
יהיה נדמה למארונים שידם על העליונה. לכן
פנה וליד ג׳ונבלט הדרוזי אל הסורים, כרת עימם
ברית ואף שילם את המחיר שנדרש — תקיעת
סכין מילולית בגב שותפו־מאתמול, יאסר
ערפאת.

ניתוק הקשרים האלה היה מקפיץ את
לבנון מאות בשנים אחורה, ומחזיר
אותה למעמד של ארץ קטנה ונהשלת,
המייצרת עארק ו שמן־זי ת.
ג׳מייל־האב הרחיק ראות גם מעבר לזה. הוא
ידע שהתקשרות עם ישראל יכולה לשפר את
מצבם של המארונים לזמן־מה, כל עוד נתון
העולם הערבי במצבו הנחות, מול הכוח העולה
של ישראל. אך באחד הימים יסתובב הגלגל,
והעולם הערבי יתאושש. אם יזכור אז כי
המארונים בגדו בו בימי חולשתו, עלולה הנקמה
להיות נוראה.
זה מה שקרה לעדות הנוצריות בארץ, בלבנון
ובסוריה אחרי גירוש הצלבנים. אל־ג׳מייל הזקן
מכיר את ההיסטוריה.

חסות אמריקאית. בשיר אל־ג׳מייל עצמו בא
לבגין והודיע לו שאינו חולם כלל לחתום על
חוזה־שלום עם ישראל. כעבור כמה ימים נרצח,
ומאז לא פגשתי אף בלבנוני אחד שאינו מאמין כי
הרצח בוצע בידי המוסר הישראלי.
האח הבכור, אמין אל־ג׳מייל, שהומלך במקום
אחיו, מוסיף לנהל מדיניות זהירה, פרו־אמריקאית,
תוך נסיון למנוע קרע סופי עם
העולם הערבי, ואף עם סוריה.

אין זה מפריע לג׳ונבלט להיעזר גם
בי שראל.

דני שמעון אצל יצחק שמיר: מישחקים יקרים
לעיתים מתאחדים הכל בסינדיקאט אחד, אך ימיו
של נסיון כזה ספורים תמיד.

הספר ״הסנדק״ הוא מדריך שי מו שי
למציאות הלבנונית, וגם כל ספר טוב
על המצב באיטליה בימי הריניסאנם.
העדה המארונית בלבנון מחולקת לפחות
לשלוש מישפחות (תרתי משמע) עיקריות, ויש
גם אחרות. כל מישפחה שולטת באיזור מצומצם
משלה, ומחזיקה בצבא פרטי של חיילים. אך
בניגוד לראשי המאפיה האמריקאית היא גם
מתיימרת להיות ״מיפלגה״ ולנהל מאבק פוליטי.
האוייב העיקרי שלה הוא המישפחה הסמוכה.
מול מישפחת אל־ג׳מייל עמדה מישפחת
שמעון. מול ראשי הפלנגות, ג׳מייל האב והבן,
עמדו ראשי ״המיפלגה הליברלית״ ,מישפחת
שמעון, האב כמיל והבן, דני, שהחזיקו אף הם
בצבא פרטי. ומול כל אלה עמדה מישפחת
פראנג׳יה, ובראשה סוליימאן האב וטוני הבן.

בעל־הברית המקורי של י שראל בל בנון
היה כמיל שמעון.
שמעון הזקן היה נשיא לבנון בתקופה שבה
קראו המארונים לחיל־הנחתים האמריקאים
לפלוש לארצם, לפני 25 שנים בדיוק. היו לו
פחות פיקפוקים מאשר לג׳מייל הזקן, והוא היה
מוכן לתת יד גם לשטן, כדי לקדם את מטרות
מישפחתו. על אחת כמה וכמה שהיה מוכן לכרות
ברית עם ישראל. אנשי שמעון גם היו הפטרונים
של סעד חדאד.

הפגישה של גימייל עם רבץ באה
לסמן תפנית. ר א שי הפלאנגות הד
מוכנים לברי ת עם י שראל.

ך* מילחמת־האזרחים לא גברו המארונים
^ על המוסלמים והדרוזים. להיפך — אלה,
בעזרת כוחות אש״ף, כימעט גברו עליהם,
והנוצרים נאלצו לקרוא באופן בהול לצבא סוריה

האדימו, אך דני שמעון לא נלכד. הוא נשאר
בחיים.
אחרי זה פרשו בני פראנג׳יה מן החגיגה,
והצטרפו למחנה הסורי. להגנתם סמכו על
החיילים הסוריים, שחנו בקירבת־מקום באיזור
טריפולי. ואילו משפחת שמעון נכנעה. האב
קיבל תפקיד־כבוד ריק״מתוכן כראש הקואליציה
הנוצרית, חייליו גוייסו מאונס לפלאנגות(ששינו
את שמם ונקראים מאז ״הכוחות הלבנוניים״),
ודני שמעון גלה לאירופה, כדי לשמור על חייו.

מסתבר כי צדק, כי השבוע הופיע
בישראל, בריא ושלם, ממ ש כמו חדש.

ן* יה צורך להביא את כל הסיפור המפותל
( \ הזה כדי להסביר את ביקורו של דני שמעון
בארץ. זהו ביקור מוזר מכמה בחינות.

ראשית, הוא היה פו מבי.
עד כה ביקרו ראשי המארונים בארץ פעמים
רבות, אך תמיד במעטה של חשאיות. הפעם לא
זה בילבד שניתן לדבר פומבי, אלא שנעשה הכל
כדי להעניק לו גינונים של ביקור ממלכתי
חשוב.
זה היה איתות למישהו.

מי שמעלה את קרנה של מישפחת
שמעון, מוריד אוטומטית את קרנה של
מישפחת ג׳מייל. ו אין ספק שזו הי
הכוונה.
מישפחת ג׳מייל איכזבה את ממשלת־בגין.
היא לא השתתפה במילחמה, והצטיינה רק
בשחיטה הגדולה (צברה ושתילא) .אחר־כך
הכחישה את אחריותה למעשה זה, והטילה אותה
כולה על צה״ל.
גרוע מזה: ברגע שצה״ל חיסל את יריביה של
מישפחת ג׳מייל, היפנתה זו את הגב לישראל
והתמסרה לחסדיה של ארצות״הברית. תחת
להקים מדינת־חסות ישראלית, הקימה מדינת־

כמו בעניינים אחרים, נוצרה כאן ברית־נוחיות
בין ישראל וסוריה. שתיהן תומכות בדרוזים נגד
הנשיא אל־ג׳מייל, כל אחת בגלל סיבה אחרת.
מצבה של ישראל בהרי־השוף מזכיר עתה את
ימי־הזוהר של האימפריאליזם. למשל, אחרי נטושה היתה הראשונה מילחמת־העולם
בחצי־האי ערב מילחמה בין השריף ההאשמי
חוסיין, שליט מכה (אבי־סבו של חוסיין המלך)
ובין עבד״אל־עזיז איבן־סעוד, שליט ריאד.
מישלחת בריטית, שקיבלה הוראות מקאהיר,
הינחתה את ההאשמי. מישלחת בריטית אחרת,
שקיבלה את הוראותיה מדלהי, הינחתה את
הסעודי.

קציני צה״ל מוצאים את עצמם
עכ שיו ב מצב דומה. אלה נמצאים
ב איזור של ג׳מייל, ואלה נמצאים
ב איזור של הדרוזים.
כך מתנהלות אימפריות.

^ ל זה יכול לשעשע את מי שנהנה מסוג זה
של הומור, הקרוי בלשון העמים ״הומור
שחור״ או ״הומור של עץ־התלייה״.
אבל המישחק הזה באימפריאליזם־זוטא הוא
יקר.
אי־אפשר לקיים נוכחות אימפריאליסטית
כזאת מבלי להשתית אותה על עוצמה ממשית
בשטח.

זה עולה בדם. זה עולה בדמים.
חיילי צה״ל נהרגו, נהרגים וממשיכים להיהרג
במילחמה שבין המארונים והדרוזים. הנהרגים
אינם יודעים בשביל מה הם נהרגים. ואיש אינו
מסוגל להסביר להם זאת.
ברגע זה הם נהרגים ביגלל המישחקים
המסובכים של ממשלת־ישראל בין המישפחות
המארוניות והדרוזיות שמטרתם היא להשיג
יתרונות מפוקפקים, שערכם כקליפת־השום.
הנוכחות בלבנון עולה בהון־עתק — ועכשיו
מודה גם האוצר בפה מלא בהוצאה הענקית
הכרוכה בכך. מדינה קטנה ועניה משחקת כאן
במישחקים אימפריאליסטיים, שהקיזו את דמן
של אימפריות גדולות ועשירות.

אלה למדו בדרך הקשה שי ש רק עצה
טובה אחת ב מצב כזה: יאללה, החוצה!

> >י^ 1י ו הו ריי *

יורם ארידור משחק באש -ה1א מאיים עד
איתגי התשלובת הביטחונית־כלכלית -

^פה אדומה
1 x11 החישמנת
ך קומות העליונות של כמה
*בנייני־מישרדים גדולים בתל־אביב
כבר מתחילים להספיד את יורם
ארידור. במקומות האלה שוכנות
הלשכות המפוארות, שבהן מסתופפים
חבר־והסמנכ״לים,
המנכ״לים
הדירקטוריונים
ואנשי־הפירסום של
כמה קונצרנים גדולים .״יורם ארידור.״
אומרים שם ,״משחק באש״:
הסיבה אינה המדיניות הכלכלית
הכושלת של שר־האוצר זעוף־הפנים.
החוב החיצוני התופח של ישראל אינו
מדאיג את מנהלי־הקונצרנים. הקיצוץ

בסובסידיות אינו מטריד אותם.
האינפלציה הגואה רק מגדילה את
רווחיהם. אותם מקפיצה רק עובדה
אחת: הנסיון של שר־האוצר, לקצץ
באופן דראסטי בתקציב־הביטחון.
הם אינם נרגעים מכך שהושגה
״פשרה״ ושהקיצוץ בתקציבי הביטחון
הוא למעשה חסר־משמעות. זאבי
התישלובת זוכרים כי שר־האוצר
הקודם של ממשלת הליכוד, ייגאל
הורביץ, השיג תחילה קיצוץ קטן,
ואחר־כך גבר תיאבונו, והוא ביקש
לקצץ עוד. הם חוששים מאוד שגם

ארידור ינהג בדרך דומה.
העימות החריף שנוצר בין חברי
ממשלת ישראל ובין קציני המטכ״ל
של צה״ל בבור הפיקוד ׳של הצבא,
שבמהלכו כינה אחד השרים את
הרצאתו של ראש־אמ״ן כ״סיפורי
כיפה־אדומה,״ הוא רק היריה הראשונה
בקרב זה. קציני צה״ל — במודע או
שלא במודע — שימשו כחיל־החלוץ
בקרב שעדיין לא הסתיים בין יורם
ארידור וחלק מממשלת ישראל מצד
אחד — ובין התישלובת הכלכלית
ארירת־הכוח שהשתלטה, למעשה, על

הכלכלה הישראלית.

קציני צה״ל, שניסו להגן
תקציב־על
בחירוף־נפש
הביטחון
מפני שיניו הנוגסות
של שר־האוצר, מהווים בבר
עתה, בעוד הם לובשים מדים,
חלק מן התישלובת הזאת.
כאשר הם יפ ש טו את מדיהם,
הם ישתלבו, ברובם הגדול,
בתוך התישלובת הכלכלית של
התעשייה הביטחונית.
הם יתמנו כמנהלי אגפים וכחברי
מועצות־מנהלים בקונצרן כלל או

הריבית קופצת

בקונצרן כור, בדיס קונט השקעות או
בקבוצת אייזנברג. חלק מהם ייצגו
חברות־נשק אמריקאיות בישראל.
ואחרים יקימו חברות־יעוץ שיתמחו
בשיווק נשק ישראלי לדיקטטורות
דרום־אמריקאיות או אפריקאיות,
בדיוק כמו קודמיהם במטכ״ל.
התישלובת הזאת מהווה היום רבע
מן הכלכלה הישראלית. זוהי קבוצת-
עסקים שהתחרות בתוכה היא שולית.
האינטרס המאחד אותה חזק מכל
ניגודים עיסקיים שוליים.
יורם ארידור מנסה לצאת נגד
האינטרס העליון הזה.
הוא עושה זאת בהססנות רבה.
התביעה הראשונה של האוצר היא
לקצץ 20 מיליארד שקלים בתקציב־הביטחון.
הסכום הזה מהווה רק ,־ 77 מן
התקציב הביטחוני העצום של מדינת
ישראל. אך די בכך, כדי להדליק הרבה
נורות אדומות בלשכות המנכ״לים של
התעשיות הצבאיות.

שם זוכרים בגאווה כיצד הקריירה למעשה,
חוסלה,
הפוליטית של ייגאל הורביץ.
ליורם ארידור בדאי להיזכר
במה שקרה לשר־האוצר היטני
של ממשלת הליכוד.
הורביץ נכנס לתפקידו בנובמבר
. 1979 היה זה אחרי ששימחה ארליך
איבד את תמיכת מיפלגתו שלו. היה
מושא לבוז ציבורי ולבדיחות אינספור.
ולמעשה נזרק לכלבים על־ידי חברו
הטוב, מנחם בגין.
הורביץ, שעשה הרך פוליטית
מפותלת ממפא״י לליכוד, מיהר
להכריז על מדיניות כלכלית חדשה,
והתחיל לבצע אותה. הוא קיצץ בצורה
אכזרית בסובסידיות ובאשראי, גרם
לעלייה חדה בריבית, וביקש להביא
לקיפאון במשק. האינפלציה. כך הוא
הצהיר, מעניינת אותו פחות ממאזן מיתרות ופחות התשלומים מטבע־החוץ של המדינה.
ההצלחה של הורביץ היתה מוגבלת
ביותר. אך הוא פגע רק בשכבות
החלשות של האוכלוסייה, ולאלה,
כירוע, יש קול חלש. כל היתר אהבו
את הורביץ, במיוחד אחרי ׳שהוא הצליח
להראות במהירות כי יש תוצאות
למדיניות, ונבלם דילדול המטבע הזר
של המדינה.
העיתונאים שגדלו על בירכי
הפרופסורים, והפרופסורים שגדלו על
בירכי התיאוריות הכלכליות של
מילטון פרידמן ודומיו, כל אלה
הצדיעו להורביץ.
גם הפוליטיקאים היו מרוצים.
בחודשים הראשונים לכהונתו שיל
הורביץ נרשמה עליה בפופולאריוו
של הממשלה. לשרים — שברובם היו
ונשארו בורים גמורים בענייני כלכלה,
היא נדמה שסוף־סוף יש מישהו
שמחזיק את המושכות.
חלפו רק כמה חודשים, ולקראת
אמצע שנת 1980 גילה ייגאל הורביץ
תגלית מפתיעה מאוד לגביו.

הוא גילה ש מדיניו תו תנחל
כישלון חרוץ, אם הוא לא יקצין
בתקציב־הביטחון על ספיחיו
היטונים.

,גיד ילל
פמו מרגגול״

הוי־ביר

193

הריבית כחלק מהתוצר

על ההלוואות העצומות
שמקבלת ישראל מגג־קים
וממשלות בחו״ל, עליה לשלם ריבית גבוהה ומצטברת. התרשים כאן
מתבסס על נתוני קרן־המטבע הבינלאומית. בתקופת כהונתו של שימחה
ארליך כשר־האוצר, נשמרה רמה של תשלומי״ריבית, שהיוו ב עין ־57
מהתוצר הלאומי הגולמי. בתקופת כהונתו של יורם ארידור תפח חלקה

של הריבית בתל״ג ליותר מ־ 137 מכלל התוצר הלאומי. התשלומים האלה
הם תמיד בגין הלוואות שנלקחו בשנים קודמות. עליית חלקם של
תשלומי הריבית לעומת התל״ג מוסברת גם על״רקע הקיפאון בתוצר
הלאומי של ישראל, ועל רקע עליית חלקו של תקציב־המדינה לעומת
התל״ג. תשלום־הריבית וההוצאה הביטחונית היום מהווים יחד 407
מהתוצר הלאומי הגולמי -שיעור שאין לו אח ורע בשום מדינה בעולם.

ך• ניגוד לתדמיתו, מעולם לא
*היה הורביץ כלכלן דגול. הוא היה
בעל בית־חרושת לדברי חלב, שכמו
רבים בעידן ספיר הצליח הורות״
למילוות ומענקים ממשלתיים נדיבים.
הורביץ גם היה נץ קיצוני. שאחת
הסיבות לכך שהתפטר מהממשלה שנה
לפני שמונה לתפקיד שר־האוצר, היתה
חתימת הסכם־השלום עם מצריים.

אך בדי לראות מה שראה
הורבייז, לא היה צורד להיות

כלכלן דגול. ואפילו נ ץ קיצוני
כמוהו לא יכול היה שלא
להודות בגלוי, כי י ש צורך
לקצץ גם בתקציב־הביטחון של
מדינת־ישראל.

למזלו של הורביץ, הוא מצא
במישדד־הביטחון קליינט נוח־יחסית.
זה היה שר־הביטחון עזר וייצמן, לקצץ שאפשר סבר שבעצמו
בתקציב־הביטחון. וייצמן עצמו היה
חלק מן התישלובת הביטחונית לפני
— וגם אחרי
שנכנס לתפקידו
שהתפטר. אבל מי שהיה מאדריכלי
השלום עם מצריים, סבר כי הסכם זה
יהיה יציב, ואפשר לקצץ בתקציביו של
צה״ל.
וייצמן הורה לרמטכ״ל דאז, מרדכי
גור, לקצץ בתקציב־הביטחון. להעולם
הזה אמר וייצמן, שגור ״יילל כמו
חתול ״,אבל קיצץ בתקציב לפי
דרישתו, אך הוא אינו זוכר כמה בדיוק.
וייצמן מספר. שכאשר הוא נכנס
לתפקידו כשר־הביטחון, היו לחצים
עזים שהוא יביא להעלאת תקציב
הביטחון. וייצמן אינו אומר מי לחץ:
״אמרו לי שצריך להעלות את התקציב
הביטחוני, כי יש סכנה להתפרצות
באוקטובר. לא רק שלא היתה
התפרצות באוקטובר, אלא שאנוואר
אל־סאדאת בא לירושלים בנובמבר״.
וייצמן, לדבריו, הסכים עם הורביץ
לקיצוץ בתקציב־הביטחון, אבל לא
הסכים לקיצוץ נוסף, כאשר בא הורביץ
בדרישות נוספות, שהרגו מהמיסגרת
המוסכמת. עד היום הוא מתגאה בכך,
שבתקופה שבה הוא כיהן כשר־ביטחון,
חלה ירירה מסויימת בעומס הביטחוני
(ראה: תרשים).
להורביץ היה אז ביטחון־עצמי רב.
הסקרים הוכיחו שהוא פופולארי מאוד
בציבור. והוא תבע את הקיצוץ הנוסף
בקולי־קולות. הוא לא הסתפק בקיצוץ
המוסכם, חסר־המשמעות.

ואז, לפתע, תוך שבועו ת
מעטים, הפך הודביץ לאוייב
הציבור מם׳ . 1הכתבים
הכלכליים כבר לא אהדו אותו
כל־כך. למערכה נגדו הצטרפו
הצבאיים, הכתבים לפתע
ממערכת־הביטחון הניזונים ומצה״ל. הם כתבו על הסכנה
המרחפת על ביטחונה של
ישראל. אך גרו ע מכל: הורביץ
איבד את גיבויי ם של חבריו
השרים, וגם דאש־הממשלה,
מנחם בגין, כבר לא התייחס
אליו באהדה רבה כל־כך.
בעקיפין הואשם הורביץ בכך,
שהוא פוגע במערכת הביט חונית
בד בריו על הצורך
י ב קיצוץ התקציב הביטחוני.
שר־הביטחון, עזר וייצמן, התפטר
בסוף מאי . 1980 וייצמן טוען, כי לא
היה קשר בין התפטרותו ובין הקיצוץ
בתקציב־הביטחון. הוא התפטר משום
שלא יכול היה לשאת עוד באחריות
למדיניות הכוללת.
התפטרותו של וייצמן לא הועילה
להורביץ. השחיקה במעמדו ובתדמיתו
הביטחונית־התישלובת
נמשכו.
תעשייתית
יצאה אז למערכה מכרעת
נגדו.
ההתקפות לא היו ישירות דווקא.
הורביץ לא הותקף רק על כך שביקש
לפגוע בתקציב־הביטחון, אלא על כל
דבר.

האופוזיציה

של המערך

הביטחוז בולע
את הבל

הביטחון נחלק מהתוצר

תרשים זה, כמו התר שים
השני בעמודים
אלה, מבוסס על נתוני קרן־המטבע הבינלאומית. נתוני הקרן מתייחסים
לחלקו של תקציב המדינה בתל״ג(תוצר לאומי גולמי -הסיכום הכספי
של סך הסחורות והשירותים המיוצרים במשק מדי שנה) .על פי נתונים
אלה, הגיע חלקו של התקציב מ־ 66.2אחוזים מהתל״ג ב־ ,1978 עד ל־־907
ב״ .1982 נתוני קרן־המטבע מצביעים גם על עליית חלקה של ההוצאה
לביטחון בתוך התקציב. העולם הזה חישב, על״פי נתונים אלה, את עליית

חלקה של ההוצאה לביטחון מן התל״ ג כולו. בתקופת וייצמן היתה עליה
מסויימת, אך הקיצוצים בתקציב״הביטחון הביאו לירידה בחלקה של
ההוצאה הביטחונית. שיעור ההוצאה הביטחונית לעומת התל״ג נשמר
בתקופה שבה כיהן מנחם בגין כשר״הביטחון. אריאל שרון הקפיץ את
ההוצאה הביטחונית למימדים שלא נודעו כמותם בישראל, אלא אחרי
מילחמת יום־הכיפורים. תפקיד מרכזי בכך היה למילחמת הלבנון.
מילחמה זו, שעלתה למדינת ישראל הון־תועפות, עדיין לא הסתיימה,
ותקציב־הביטחון תופח גם בתקופת שר־הביטחון החדש, משה ארנס.

הסיבה לכך היא פשוטה: ההוצאה
הביטחונית היא הוצאה שאינה מביאה
ליצירת אמצעי־ייצור או מוצרי־צריכה.
היא לא מביאה תועלת למשק, אלא
לכיסי תעשייני.הנשק ויבואניו, היא
מיועדת לתשלום משכורות לצבא
הענק על 170 אלף חייליו (על־פי
נתוני המכון ללימודי םאסטר טגיי ם
בלונדון) ,למילחמה בלבנון. כל אלה
אינם מביאים לצמיחה כלכלית —

סוף־סוף התברר גם לשר־האוצר
יורם ארידור, כי בלי לגעת בפרה
הקדושה של תקציב־הביטחון, לא
תהיה שום משמעות לצעדים האחרים
שהוא יעשה. הקיצוץ בסובסידיות בשכבות אכזרית בצורה יפגע
החלשות, שמנחם בגין הבטיח ״להיטיב
עימן״ ,אך לא יגרום להורדת
האינפלציה.
הגבלות על הייבוא לא יביאו

הוא נתלה בפרשת הדו״ח של ועדת
עציוני בענייו שכר־המורים. כאשר לא
קיבלה הממשלה את דעתו, שאין
לשלם למורים, הוא התפטר,
עכשיו מתחילה התמונה הזאת
לחזור על עצמה.
המיספרים נהירים כבר ליורם
ארירור וליועציו.

תקציב־הביטחון הענק של
מדינת־ישראל הוא הגורם

לאגדות על הסיוע האמריקאי הנדיב,
שרק משלם המיסים האמריקאי משלם
את מחירו, יש גם מחיר ישראלי כבד.
החוב החיצוני של ישראל תופח
במהירות רבה. תשלומי הריבית בלבה,
שהיוו ב־ 1978 רק .־7־ 5.69 מהתוצר
הלאומי, מהווים היום יותר מ־* 14 מן
התוצר הלאומי, והשיעור הולך וגדל
(ראה: תרשים.1
• הקיפאון במיטק: כאשר

הם סילקו את שר־האוצר ייגאל הורביץ -
1א יתעקש ארידור, צפוי דו גורר ד1נ1ה
והקואליציה של הליכוד שי תפו
פעולה בעניין זה ב מרץ רב —
בדיוק כשם שהם משתפים
פעולה היום.
לבסוף, כשהיה ברור להורביץ כהוא
איבר לחלוטין את תמיכת חבריו
בממשלה, והוא ביקש לשמור לעצמו
לפחות מעט מן האהדה הציבורית
לקראת הבחירות הקרבות לכנסת —

החוליים
ל שור ת
.העיקרי
הארוכה של המשק הישראלי.
• אינפלציה: תקציב־ הביטחון.
המהווה רבע מן התל״ג, הוא הגורם
האינפלציוני העיקרי. אין זה משנה,
כמעט, איזו מדיניות תנקוט הממשלה
בתחום בלימת האינפלציה. כל עוד
יהיה תקציב־הביטחון רבע מהתל״ג —
היא תמשיך ותגדל.

אלא מכלים אותה.
כמויות הכסף גדלות — בלי
ש״יכוסו״ על־ידי סחורות ושרותים
שיוצרת ההשקעה הכספית. אין זה
פלא, לכן, שקיימת התאמה בין
התפתחות האינפלציה ובין עליית
חלקה של הצריכה הביטחונית בתוצר
הלאומי.
בניגוד
• החוב הלאומי:

מחברים את ההוצאה הביטחונית אל
תשלום הרבית, מתברר כי * 40 מן
התל״ג מוצאים עוד לפני שהוצאה
אגורה אחת להשקעות שיביאו לפיתוח
המשק, להוצאה לחינוו, לתמיכה
בשכבות חלשות או לשרותי רווחה
ובריאות.

לשיפור במאזן־התשלומים, אם לא ילוו
בהגבלות על היבוא הצבאי. הקיצוץ
באשראי והעלאת שערי הרבית או
הקיצוצים בתקציבי המישרדים הממ שלתיים
לא יביאו לירידה מרחיקת־לכת
בהזרמה הממשלתית — אם לא
ילוו בקיצוץ בתקציב־הביטחון.

זהו מצב שאין לו אח ורע
בעולם כולו.

הצעדים שעושה ארידור הם

נינה אדומה וואבי הת־שלובת
(המשך בעמוד )9

איטיים מאוד. הוא מבקש ללכת
בדרך הדרגתית. אך גם כך הוא
עומד להיקלע לקרב הקשה
ביו תר בקריירה הפוליטית שלו
— אם אומנם הוא יהיה איתן
בדעתו, שלא לוותר ולהביא
לקיצוץ של ממש בתקציב־הביטחון.
החזית
ש ת תייצב נגדו תהיה
רחבה ביו תר. אם הוא יתעקש,
תהיה המטרה להביא להת
פטרותו.
אם לא יהיה די בכך
— תופל הממשלה כולה, כדי
לסכל את המהלך.
ואלה הם מרכיביה העיקריים של
התישלובת הביטחונית־ תעשייתית:
הקונצרנים: מתוך 00ז

החברות הגדולות של מדינת־ישראל
— המחזיקות בידיהן,־ 647 של המשק
— יש כ־ 30 חברות, שחלק ניכר למערכת פונה שלהן מהתוצר
הביטחונית. רבות מן החברות האלה העיסקייס בקונצרנים
מאוגדות

הגדולים .,הציבוריים והפרטיים. יש גם הקשורים ממשלתיים,
קונצרנים עם גומלין וביחסי בשותפויות
הקונצרנים הציבוריים והפרטיים.
הקבוצות העיקריות כאן הן: כלל,
כור, די ס קונ ט השקעות, תדיר אן
(שמחציתו בידי כור) ,התעשייה
לישראל,
כימיקלי ם
האווירית,
קבוצת אייזנברג.
• התעשייה הפרטית: יש
היום בישראל כמה מאות מיפעלים
בינוניים וקטנים, שהלקוח העיקרי
שלהם הוא מערכת־הביטחון.
• סוכני הנשק: כמה עשרות
סוכני־נשק, המייצגים חברות־נשק
זרות, או שהם מייצגים חברות־נשק
ישראליות בחו״ל. רבים מהם קצינים
בכירים בצה״ל לשעבר, כמרדכי
(״מוטי״) הוד או רן פקר.
המטה הכללי: הקצונה

הבכירה של צה״ל — וכאן אפשר
למנות גם את הפקידות הבכירה של
מישרד־הביטחון — קשורה בטבורה
אל התישלובת הביטחונית.

הדרגים

הפוליטיים:

התישלובת הביטחונית מיוצגת היטב
בדרגים הפוליטיים הבכירים ביותר.
לקבוצת אייזנברג, למשל, יש נציגים
מובהקים בממשלה (אברהם שריר,
שרה דורון) ובכנסת. הח״כים נפתלי
בלומנטל ומרדכי גור מייצגים את
קונצרן כור. שר־הביטחון משה ארנס
היה בעל מיפעל ביטחוני, מנהל בכיר ומנהל האווירית. בהתעשייה בתעשיית־הנשק האמריקאית.
השר יובל נאמן הוא מייצג מובהק
הצבאית־התישלובת של אחר
תעשייתית,
ובעיקר של האגף העוסק
במחקר ובפיתוח.
בין אנשי הדרג הפוליטי אפשר
להזכיר עוד את הח״כ החיפאי יוסף
רום, את הח״כ יגאל כהן־אורגד, שהוא
מבעלי חברת איתם, העוסקת בהקמת
מיפעלים מתוחכמים בגדה המערבית.

ב מ דינ ה
(המשך מעמוד )6

וקצינים, אנשי־סריר ומילואים
האיר לו פנים.
כמה קצינים בכירים אף אמרו
בהזדמנות זו בגילוי־לב, כי החת־בוססות
בבוץ הלבנוני גורמת נזקים
אדירים לצה״ל, מכל הבחינות.
״הרגשתי שהחיילים והקצינים
שהקיפו אותי ״,אמר רם לפני צאתו
לכלא הצבאי ,״מבטאים את הלוך־
הרוחות בצבא כולו, הם מתים לצאת
מלבנון.
״אילו לא היתה תופעת הסרבנות״,
סיכם רם, הסרבן ה־ 83 במיספר ,״היה
עובר עוד זמן רב עד שביטויי חוסר־הנחת
מהמתרחש בלבנון היו הופכים
גלויים כל־כך. האווירה הנוכחית בקרב
החיילים מעידה בהחלט׳על כי הסרב נות
מניבה פיחת.״
עונשים חדשים. הערכתו האופ טימית
של אורי רם, על השפעות ההת ארגנות
של יש גבול, קיבלה השבוע
חיזוק ממקור בלתי־צפוי. בפרקליטות
הצבאית נערכו דיונים כיצד לטפל
בתופעה, ההולכת לדעתם ומחריפה,
והוחלט להחמיר עם הסרבנים.
בין השאר הוצע, כי כל סרבן־לבנון

אייזנברג: הייצואנים

הוד: סוחרי־הנשק

בלומנטל: הקונצרנים

לוי: הדרג הצבאי

כהן־אווגד: התעשייה

נאמן: מחקר ופיתוח

שלמה פרנקל

השטחים הכבושים
גורים במולדתם
אבו־עלי הוגלה מרפיח
ליישום מידכרי, ו שכנ תי
כמקום גלותו, שמעדה אותו
בחוליו, הוגלתה לדפיה.
15 שנים ישב עבד־אל־עזיז(״אבו־עלי״)
שאהין בבתי־כלא, בשל חברותו
בפת״ח. הוא ריצה את עונשו עד תום,
מבלי ליהנות מכל חנינה, הפחתה
בעונש או מהשליש המפורסם.
כשיצא מבין כותלי הכלא, לפני
שמונה חודשים, חשב כי יוכל לפתוח
בחיים חדשים. מאז הכיבוש ב־1967
הוא זכה להלך חופשי רק חודשים
מעטים. עכשיו, בגיל ,45 כך קיווה,
נפתחה תקופה חדשה.
אך הוא טעה.

סרבן קוק
לצאת מלבנון

יתכן מאוד כי ההתקפות התישלובת מצד
שי כוונו
הכיטחונית־תעשייתית כלפי
ארידור, לא יתמקדו כלל
כניסיון שלו לקצץ בתקציב־הביטחון,
אלא בצדדים אחרים
של מדיניו תו. אך גם אין ספק כי
ייאמר על ארידור שהוא עלול
לפגוע בביטחון המדינה —
נימוק בעל מישקל רב מאוד,
כאשר מדובר ב שר המייצג את
תנועת החרות.
האם יפגע קיצוץ בתקציב־הביטחון
בביטחון־המדינה? עזר וייצמן, העוסק
היום בייבוא מכוניות יפאניות ואינו
מסתיר את שאיפותיו הפוליטיות, טוען
שלפני שמדברים על קיצוץ בתקציב
צריך לדבר על מגמות ויעדים של
המדיניות הישראלית. יש לקבוע
סדר־עדיפויות בפרוייקטים הלאומיים.
יגאל כהן־אורגד נחשב כמקורבו
של שר־הביטחון. משה ארנס. הוא
אומר, שתוך מאמץ גדול — אך בלי
פגיעה בביטחון — אפשר להגיע
לקיצוץ של ארבעה־חמישה מיליארד
שקלים בתקציב־הביטחון (מתוך 273
מיליארדי שקלים בתקציב .)1983
זוהי בדיוק עמדתם של מישרד־הביטחון
וצה״ל. כהן־אורגד טוען,
שאסור להשוות בין הקיצוץ שעשה
דויד בן־גוריון, ראש־הממשלה הרא שון,
בראשית שנות החמישים, ובין
הקיצוץ המוצע עכשיו .״צריך לזכור
באיזה הקשר של רמת־חיים של
הציבור נעשה הקיצוץ אז — עם חצי
מיליון אנשים במעברות — ואיזה
הקשר מציעים היום. כשיש רווחת־חיים
ונוחיות. השאלה היא, האם באמת
מיצינו את השוליים בתחומים אחרים
בכלכלה, והנושא שנותר הוא נושא של
לקיחת סיכונים ברמת הנוכחית.״
אך העובדות נותרות בעינן:
לישראל יש חוזה־שלום חתום עם
מצריים. במה שמכונה החזית המזרחית,
ניצבת סוריה לבדה. איראן ועיראק
מנהלות ביניהן מילחמה ארוכת שנים.
ירדן לא תתקוף את ישראל. בלבנון
עשה צה״ל כבתוך שלו, אך תקציב־הביטחון
תופח למימדים מבהילים,
מגדיל את החוב הלאומי, את האינ פלציה.
וגורם לקיפאון במשק.

ששילטונות הצבא מונעים יציאתו של
אזרח מהארץ, בנימוק פוליטי.

סרבן רם
הצבא מת -
שישתחרר מהכלא, יקבל מייד צו־חדש.
ואם יעמוד בסירובו — ייכלא
מייד שנית.
על צורת ענישה אחרת דיווח
השבוע אנדריי דרזנין. אסיר מס׳ 75
של יש ג בו ל שהשתחרר לפני
שבועיים מהכלא(העולם הזה .)2397
אחרי שיצא דרזנין לחופשי, ניגש
אל קצינת־הקישור של יחידתו, וביקש
אישור־יציאה מהארץ.

על שהתרחש, סיפר דרזנין:
ב־ 8באוגוסט ביקשתי אישיר
יציאה מהארץ. קצינת־הקישור, סג״מ
נילי נזרי, התקשרה עם קצין בשם
פינצ׳י — וזה הורה לה שלא לתת לי
אישור־יציאה לחו״ל.
נילי נתנה לי למלא טופס — 56
טופס המיועד לחיילים בשירות סדיר
וקבע, ולחיילי־מילואים שנקבע להם
תאריך לשירות־מילואים, ואשר מבק שים
לדחות שירות זה לצורך יציאה
מהארץ.
נדרשתי למלא את הטופס, למרות
שלא נקבע לי תאריך לשירות־מילואים.
מילאתי את הטופס, ולמחרת
קיבלתי אותו בחזרה. בסעיף המלצות
מפקד היחידה נכתב :״לא ממליץ
לאשר יציאה לחו״ל. החייל ישב בכלא
בגין סירוב לשרת בלבנון ״.על החתום
— סרן מוטי סבג.
בסעיף של המלצת המיפקדה
הממונה נכתב :״הריני מצטרף להחלטת
מפקד היחידה. הסיבה: החייל מסרב
לשרת בלבנון וישב על כך בכלא.״
למחרת קיבלתי צו־קריאה לעוד
חודשיים.
עד כאן סיפורו של אנדריי דרזנין.
ככל הידוע. זו הפ7ום הראשונה

מייד עם שיחרורו, הוציא נגדו
המושל הצבאי צו־ריתוק לביתו
שברפיח, והוטל עליו להתייצב שלוש
פעמים ביום בתחנת־המישטרה בעיר.
מיזרן וכיסא. גם צו־הריתוק לא
סיפק את רצונם של השילטונות. ב־11
במאי הוציא מושל האיזור, סגן־אלוף
עמיקם נגר־לוי, צו המורה להגלות את
אבו־עלי ממקום מגוריו לכפר הנידח
דהאנייה. הנימוק :״טעמים של שלום
האיזור וביטחונו״.
דהאנייה נמצאת בלב המידבר, סמוך
למיפגש הגבולות ישראל -מצריים -
רצועת־עזה. למקום גלותו, בניין נטוש
ושמם, ניתן לאבו־עלי להביא עימו רק
מיזרן וכיסא אחד, ונאסר עליו לקיים
כל קשר עם תושבי המקום.
אשתו וילדיו חייבים לבקש אישור
מיוחד מהמושל כדי לנסוע לדהאנייה.
בביקוריהם אסור להם להיכנס למיבנה
שבו הוא גר, והפגישות נעשות תחת
עיניהם הפקוחות של החיילים. רק
פעם אחת בשבוע מרשים השילטונות
לבני־הזוג להיפגש ביחידות.
על בני־מישפהתו האחרים נאסר
כלל לבוא לדהאנייה.
גם השכנה הוגלתה! לפני
שבועיים הצליח אבו־עלי להבריח
מיכתב ממקום גלותו. הוא מספר על
הידרדרות במצבו הבריאותי, ומתלונן
על טיפול רשלני ומרושע.
יום אחר, אחרי שהתמוטט, הועבר
תחת שמירה לבית־החולים בעזה.
הרופאים שם. שהגישו לו עזרה
ראשונה, קבעו שהוא זקוק לטיפול
אינטנסיבי. אולם שומריו התעלמו
מכך, והחזירו אותו מייד למקום גלותו
במידבר.
האח הרפואי במירפאה של דהא־נייה,
שהגיש לו תרופה לשיכוך־ כאבים,
נעצר בחשד שקיים קשר עם
הגולה.
מלבד האח, הואשמה עוד אחת
מתושבות דהאנייה בקיום קשרים עם
אבו־עלי. אחת משכנותיו, אשה קשי שה,
ראתה את מצבו הקשה ונחלצה
לעזרתו. היא התנדבה לעזור לו
בעבודות הבית ואף הגישה לו כמה
פעמים אוכל.
השילטונות הגיבו במהירות: הקשי שה
הוגלתה מכפרה לרפיח, עירו של
אבו־עלי!

שת אחיותיו שר אהווו אבו־חציוא, הרבנית חכציבה־חסידה נוסו
(מימין) וטינה־נלווה סודו׳ (משמאל) מסנוות על סבל המישבחה
ומכחישות את ההתבטאות שיוחסה להן :״נשרוף את המדינה!״
.אנחם לא ניחן לאהחן
להתפטר מהכמות.
נעמוד על נו עוונה
את עעעדהמאסו נו ד ד

.המילה שנה השתמש
המודיע המישטרתי,
פדענק נאועח,
היא שהדליקה את
עונאת־האחזד

.אד פוחדת מפני
היום שאהו! ״ננס
לנלא. זה יווה
ואדי־סאליב שניר

פרשת אהרון אבו״חצירא חרגה כבר מזמן
מגבולות הסתבכותו של איש־ציבור בבעיות
פליליות או מישפטיות. פרשת אבו״חצירא
הפכה בעייה עדתית, והדליקה לדעתי את
הפתיל של חבית אבק־השריפה שהמדינה
הזו יושבת עליה מאותו יום שבו הובאו
ארצה עולים חדשים ממדינות־אסיה
וצפון־אפריקה, רוססו בדי־די״טי והושמו
במעברות.
הבעייה לא נפתרה עם השנים, כי אם
החריפה. הדור השני והשלישי של העולים
החדשים ממורמר, כועס, חי בארץ ובטוח כי
האשכנזים שונאים אותו, שהאשכנזים דפקו
את הוריו ומה שיותר גרוע -דופקים גם
אותו.
פרשת אבו־חצירא גרמה ל כך שבטלווי זיה
הופיעו כל אותם פרצופים שהכריזו
״אנחנו נחסל את האשכנזים!״
אל וניך הלהט ותהומות״השינאה שנפערו,
אהרון של אחיותיו
השתרבבו גם
אבו־חצירא. מישפחת אבו״חצירא היא
מישפחה מרובת ילדים -עשרה במיספר.
אהרון הוא הבכור שבהם, האהוב, המקובל,

הנערץ. אהרון הוא זה שירש את מקומו של
אביו, הרב יצחק אבו״חצירא, שהיה מקובל
ואהוב על בני עדתו. אחרי אהרון, שהוא
עצמו אב לשישה, באות לפי הסדר הרבנית
חפציבה, אם לעשרה ילדים, רחל כנפו, אם
לשישה, הרב יחיאל, אב לחמישה, פנינה, אם
לשמונה, שימחה שושן, אם לשלושה, האחות
ברכה חשוכת״הילדים, מאיר אב לשלושה,
חיה המתגוררת בצרפת, אם לשלושה, והאח
הצעיר שמעון אב לילד אחד.
במהלך הפרשה בלטו שלוש אחיות
במישפחה העניפה יותר מהאחרים: רחל
כנפו, הרבנית חפציבה בוטו, המכונה על״ידי
בני המישפחה בשמה השני, חסידה, ופנינה
סודרי, המכונה בשם פלורה.
חסידה ופלורה נראו על מסך-הטלוויזיה
בעת מתן פסק־הדין, כשהן צורחות ומאב־דות
את השלישה על עצמן. עיתונאים סיפ רו,
כי חפציבה־חסידה, הרבנית העוסקת
במתן הדרכה לכלות ברבנות של רמלה,
צעקה :״אנחנו נשרוף את המדינה!״ חפציבה
לא בקלות הסכימה להתראיין. משנאותה
לבסוף הזמינה אותי לביתה, בית גדול, נקי

ומסודר להפליא, ליד מישטרת רמלה.
עשרת ילדיה שיחקו בחצר ולא הרגשנו
אותם במהלך כל השיחה. הרבנית חפציבה
היא אשה נאה ומטופחת, שעשר לידו ת ו14-
הריונות לא נתנו בה אותותם. כשהצטרפה
בשלב מאוחר יותר האחות פנינה־פלורה,
הבנתי כי הופעה נאה ומטופחת היא כנראה
תכונה המשותפת לכל בנות מישפחת
אבו-חצירא.
קשה היה לראיין את האחיות. אמונתן
בצידקתו של אחיהן היא מוחלטת, ואין
עליה עוררין. האח נערץ עליהן לא פחות
מאביהן המנוח, שציור גדול שלו מקשט את
חדר-האורחים. אהרון אבו-חצירא ירש
בליבן את מקומו של אביו, יצחק
אבו״חצירא, ורק כאשר פוגשים בהן, מבינים
את גודל הכאב שנגרם להן כשהוא הועמד
לדין.
שתיהן אדוקות מאוד, חובשות פיאות
נוכריות, נשואות לשוחטים עבדקניים.
״אהרון ״,הן אומרות לי ,״הוא היחיד שהולך
עם כיפה, וז׳ורמיין, אשתו, היא האשה
היחידה במישפחתה שאינה חובשת פיאה

נוכרית ואינה מכסה את שיערה. אבא לא
היה כל־כך מרוצה מזה ״,אומרת לי פנינה,
״אבל הוא אף פעם לא כפה את דעתו״.
אנחנו מתכבדים בעוגיות מארוקאיות,
והרבנית חפציבה מספרת לי כי המישפחה
נחלקת ל״מיזרחיסטים״ ולאדוקים מאוד.
ה״מיזרחיסטים״ ,שאהרון נמנה עמם, הם
אותם שהתחנכו על בירכי הפועל המזרחי.
הן מספרות לי שחוץ מאהרון כל האחים
והאחיות התחתנו ב שידוך. הן אומרות שגם
ילדיהן נישאים ויינשאו בשידוך, כי כך זה
נהוג .״אהרון יותר מודרני ״,אומרת פנינה,
״הוא חניך של בני־עקיבא״.
הן נעימות, מדברות עברית יפה, עברית
של שבת, בקיאות בהליכי המישפט
כמישפטניות מנוסות. אך יש נקודה אחת
שבה הן נעצרות ואי-אפשר לחלוק עליהן:
אהרון חף־מפשע! בתי-המישפט עיוותו את
הדין. נטפלו אליו מפני שהוא איש חזק, אבל
העובדה שהוא ספרדי תרמה לכך מעט -לא
בגלל אהרון, כמו מפני שהשילטונות חוש שים
מספרדי חזק.
אי-אפשר להתווכח עם אדם מאמין,

״מי שהתחיל עם אהרון -נמחק מהמפה!״
(המשך מעמוד ) 11

והאחיות לבית אבו״וזצירא מאמינות כי
אביהן דואג להעניש מהשמיים כל מי שגורם
נזק לבנו־אהובו, אהרון. דוגמות לא חסרות
להן. הן גם מאמינות, כי כל פרשת אנו־חצירא
אינה אלא המרה ביסורים של עונש
כבד ומכה קשה שרצה הקדוש־ברוך־הוא
להטיל על המישפחה, אך בזכות״אבות נסוג
ברגע האחרון והמיר את המכה הקשה במכה
קלה־יחסית. על מה ולמה רצה השם יתברך
להעניש את המישפחה המכובדת! על כך
אין הן יודעות לענות.
אהרון אבו־חצירא הוא אדם המעורר
רושם כי לעולם אינו מאבד את השליטה על
עצמו. בשיחה אינטימית, אחיותיו עוררו
אצלי ואצל ציפי, הצלמת, את הרושם, כי אנו
משוחחים עם עולם הולך ונעלם. את השקט
הנפשי של אחיהן הן לא ירשו, אך האמונה
היא ככל הנראה תכונה העוברת במישפחה
הזו כחוט השני. האמונה שבני מישפחת
אבו״חצירא הם לא ככל האדם, וכי רוחו של
אבי המישפחה צופה מלמעלה על כל הנעשה,
רושמת, ומענישה או מלטפת בהתאם.

• הרבנית חפציבה, מדוע התבטאת
כפי שהתבטאת אחרי שנ שמע פסק־הדין
במי שפטו של אחיך?

או לפתור בעיות. הרבה פעמים, כשהייתי פונה
אליו, אבא היה אומה החוק הוא כזה וכזה, ואין
דרך לקצרו או לעקפו.

• מתי פנית לאביך בבקשת עזרה,
מתי ביקשת ממנו פרוטקציה?
התחתנתי עם ארגנטיני בגיל 17 ונסעתי איתו
לארץ מולדתו. אחרי חמש שנים, ארבעה ילדים
ואחד בררו, חזרנו ארצה. היו לי כל מיני בעיות
ביורוקרטיות, אז ביקשתי את עזרתו של אבא.
היום, ברוך השם, אני בת ,42 אמא לעשרה
ילדים — הגדול בן 23 וחצי. גם בבית אבא היו
עשרה ילדים — אהרון הבכור ואני אחריו.

• איזה בעיו ת
מארגנטינה?

היי לד

ומה הוא עונה לי? המיקרה שלך כמו כל
מיקרה אחר, ישמעו אותו, יאשרו אותו לפי החוק.
ואני כל יום הולכת לעירייה, ושם אומרים לי
בפירוש: זה תלוי בראש־העירייה. ואני, שמכירה
את אחי, לא אמרתי שאני אחותו, אלא פניתי
כאזרחית רגילה.

• מי האיש הזה?
• את רו מז ת לשר־הפניס״והמישטרה
יומך בו רג?
פנינה: לא יודעת. בזמן מישפט־השוחד באו
משאיות שלמות למישרד־הדתות, לקחת מי־סמכים.
בסוף למה הם הגיעו? הרים של מיסמכים,
הפחדות, איומים׳ — למה הם הגיעו?

• בסופו של עניין הוא הואשם שלקח
בטח מקופת־גמילות־חסדים של העדה.
אתם כועסים על כך שהוא הורשע כי
לקח כם ןז מכם?
אחרי מאמצים רבים קיבלתי מיכתב — אני
אראה לך אותו — ומה כתוב במכתב :״בגלל
קירבת מישפחה, ראש־העירייה לא נכח בישיבה
שאמורה היתה להעניק לך אישור בניה.״ זה אחי!
לכן תדעי לך, שמעולם לא השתמש
בפרוטקציה. לנו אישית, למישפחה, שום טובה
אין בזה שהוא היה שר או שהוא חבר־כנסת. בעלי
עובד כשוחט, כל הילדים אצלי לומדים. לולא
הביטוח הלאומי, לא היינו מסתדרים. אז איך שלא
נפגע כשאנחנו יודעים כמה הוא ישר?

• ובכל זאת, היתה אצלך חריגה
בבניה.
נכון, זה לא אני חרגתי, זה המהנדס. מה אני
מבינה בתיכנון? באתי לאחי, נורא נבהלתי. הוא
אמר לי: אין מה לעשות, חרגת מהבניה, תצטרכי
לעמוד למישפט כמו כל אזרח רגיל.
וכך היה.

• אם אהרון אבו״חצירא הוא אדם
כל־כך י שר, כפי שאת מספרת — איפה
כל זה התחיל, מדוע טפלו עליו,
כדברייך, האשמות־שווא?

מרואיינת חפציבה עם בעלה, שני ילדיה ואהרון

את זוכרת כשאחרון התמנה כשר־דתות? כל
שר חדש יש לו זכות לעשות מה שהוא רוצה
במישרד שלו. אהרון לא שינה הרבה, הוא לא
החליף את כל הצוות.
היו לו בעיות עם המנכ״ל, אז הוא החליף את
המנכ״ל. וכל הצרות התחילו כשהוא החליף את
המנכ״ל האשכנזי.

• ואילו המנכ״ל היה ספרדי?
בבית־המישפט, אחרי ששמענו את פסק־הדין,
היינו בהלם, כולנו. צעקנו, כאבנו. אני
זוכרת בדיוק מה אמרתי: זה לא יעזור להם!
אמרתי, ככל שינסו להפיל אותו, כך הוא יתרומם.
כל המישפחה, כל העדה, נלך אחריו. אם הוא ילך
לבית־סוהר, כולנו נלך אחריו. זה מה שאמרתי.

• ולא אמרת ש ת שרפי את המדינה?
אני לא העליתי את המישפט הזה על דל
שפתיי. היו שם כל מיני קריאות־גנאי, אבל לא
זכור לי ששמעתי מישפט כזה מאדם אחר.
המישפט הזה לא היה ולא נברא. ואם מישהו
אומנם צעק אותו, לא צריך לכתוב שהמקורבים
לאהרון אמרו אותו.
מילא, אני לא התרגשתי ממה שכתבו עליי
בעיתונות. אני אגיד לך את האמת: מאז
שהתחילה הפרשה, אין לי יותר אמונה בעיתונות.
כל המישפחה איבדה את האמונה. שיכתבו מה
שהם רוצים.

ועם אהבה. אהרון, יבדל לחיים, ירש הרבה
תכונות מאבא.

• אילו תכונות?
השקט הנפשי, היושר, ההסתפקות במועט. כן
זה כואב מה שעשו לו. אהרון היה סמל. כשבאים
אל אהרון בבעיה, הוא מזכיר כל־כך את אבא —
בגישה שלו, ביחס שלו, בעצות שלו. לכן זה
כל־כך פגע בנו, מה שעשו לו.

• בעינייך, אחיך הוא האדם הישר
בעולם?

• ואת אומרת שלא את אמרת את
המישפט הזה?
וכי איך יכולתי להגיד? אנחנו, בבית אבא,
חונכנו על אהבת ארץ־ישראל. אבא עזב הכל
במארוקו ועלה לארץ־ישראל. היתה לו אהבה
והוא רחש כבוד לציונות. אצל אבא אהבת
ארץ־ישראל היתה מעל לכל, וחלילה למי
שהעלה על דעתו שינאה לאשכנזים. אז איך
שאני אשנא אשכנזים? הרי אחותי הצעירה, חיה,
נשואה לאשכנזי, ואחייניתי נשואה לאשכנזי.
בית־אבא היה פתוח לכל אדם. נכנסו אצלנו
אשכנזים לא פחות מספרדים. החברות
האשכנזיות שלי היו מקנאות בי, היו אומרות לי:
בטח בגלל השם שלך, אבו־חצירא, יש ל ן
פרוטקציה. אבל אנחנו מעולם לא השתמשנו
בשם. זו היתה הדיר של אבא. הוא היה איש מאוד
צנוע, מעולם לא השתמש בשמו כדי לקצר דרך

איזו שאלה! כשאחי היה ראש״העירייה
ברמלה, בתור אם ברוכת״ילדים היתה לי דירה של
עמידר. ביקשתי רשות לבנות, להוסיף. אמרו לי:
מבחינה חוקית, מגיע לך. את רק צריכה אישור
מהעירייה.
פניתי לעירייה, בדקו את הבעיה ואמרו לי:
צריך אישור של ראש־העירייה.
פניתי לאחי. זה טיבעי שאני אפנה אליו.
אמרתי לו: אהרון, יש לי בעיה כך וכך, מאשרים
לי מכל הבחינות. בתור אחי — תזרז לי את
העניין.

• מי במישטרה, איזה חברי־כנסת?

אם אהרון לא אמר את השם המפורש, למה
שאני אגיד?

ושאף אחד לא יאמר לי: כל אדם שנמצא
בצמרת ויכול לעזור למישפחה שלו — עוזר.
אצל אהרן אין דבר כזה!
ובכל זאת, תראי מה טופלים עליו, מה עושים
לו. שיבואו ויבדקו מי מהאחים קיבל מישרה
מיוחדת, כשאהרון היה ראש־העירייה.

״היינו צריכי ם לקבל מכה, ואלו הי ם המיר אותה ביסורים!״

• מי זה הם?
חפציבה: כל מי שהביא אותו לאן שהביא
אותו — המישטרה, חברי־כנסת.
פנינה: אם אהרון לא רוצה להגיד — אנחנו
צריכות להגיד? תסכימי איתי, שהעליה
המסחררת של אהרון בתוך המפד״ל לא מצאה חן
בעיני כמה אנשים, במיוחד בעיני איש אחד.
והאיש הזה אמר: אם לא הצלחתי לחסל אותו
במפד״ל, נחסל אותו מחוץ למפד״ל.

כשחזרת

קיבלתי דירה של 45 מטרים רבועים, בזמן
שהיתה לי הזכות לדירה גדולה יותר. ביקשתי
מאבא שיתערב. אבא אמר: תקבלי מה שנותנים
לך, זה מה שיש. ירצה השם, עם הזמן תקבלי דירה
גדולה יותר.
הרי הוא יכול היה לסדר. אצלנו התארחו
שרים, חברי״כנסת. נשיא המדינה, יצחק בן־צבי,
היה סועד על שולחננו בחג־הסוכות. אבא היה
מקורב לכולם, הוא רק צריך היה להרים טלפון
והיו באים לקראתו.
לאחרים? כן. למען האחרים הוא הרים הרבה
טלפונים. מי שרצה טובה, ידע שהוא רק צריך
לבקש מאבא. לכולם — כן, לזרים — בוודאי.
אבל לנו? לא!.
אנחנו גדלנו בבית בלי מותרות, אבל עם חינוד

— בעזרת השם, לא יעזור להם. הם לא יצליחו
לשבור את אהרון!

עובדה שהמנכ״ל היה אשכנזי, ואז התחילו
הצרות. אבל שתדעי ל ן — כל מי שהתחיל עם
אהרון, נמחק מהמפה. אם זה היה דויד גלאס, אם
זה היה ישראל ליפל, אם זה היה בנימין זיגל.
ראית איך זיגל קיבל התקף־לב? זה בזכותו של
אבא שלי בעולם האמת. הוא לא נותן שיגעו בנו
על לא עוול.

(בשלב זה מצטרפת לשיחה האחות
פנינה, המכונה פלורה, ופותחת במונולוג).
פנינה: אהרון הוא אדם נבון ומחושב בדיוק
כמו אבא. כשאבא היה בחיים, הם היו כמו שני
אחים, הוא ואבא. היתה להם אותה ד רו מחשבה,
אותו שקט נפשי. היום אנחנו כבר הפכנו
— התמחנו בכל
עורכי״דין ופוליטקאים
התחומים.
פוליטיקאי חייב להיות ערמומי, תסלחי לי כל
הבטוי המלוכלך. אהרון לא יכול להיות כזה.
חפציבה: באהרון יש הרבה אהבת־ישראל.
תסלחי לי, אבל מאז המיקרה איבדתי את האמון
שיש לי בבני־אדם. אני לא מאמינה באיש. הנה,
היום באו לפה מהטאבו, אמרתי להם: תסלחו לי,
אני מוכרחה לבדוק אם אתם באמת מהטאבו.
אני לא יודעת מה קרה לי! זה לא היה בי אף
פעם, חוסר־אמון כזה באנשים. יש לי הרגשה,
כאילו הכל מגמתי, מכוון נגדנו.
פנינה: אנחנו עוברים ברחוב — במקומות
אחרים, לא ברמלה — ומזהים אותנו מהטלוויזיה,
שאני לא יודעת מה להגיד עליה. שיסלח לי השם
על מה שאני חושבת עליה. אנשים מחזיקים לנו
אצבעות, אנשים זרים שאני לא מכירה.
חפציבה: כמה טלפונים היו.לי :״תגידי
לאהרון שאנחנו יודעים שהוא חף־מפשע, שאנחנו
יודעים שהוא איש ישר.״ אני אמרת לך את האמת

חפציבה: מה זה גמ״ח, את יודעת מה זה
גמ״ח? כל אחד מהמישפחה נותן כסף לגמ״ח. ככה
זה נהוג אצלנו.

• המישפחה נתנה כסוי לקופת־גמילות־החסדים?
ידו ע שזו היתה קופה
שנוסדה על־ידי משה גבאי.
נכון, במיקרה הזה המישפחה לא נתנה. גבאי
לקח את הפיצויים שלו, שקיבל אחרי שעזב את
הצבא, והקים בהם קרן. בקרן אין חוק — לא מתי
להחזיר, לא מתי לקחת.
הקרן קיימת להלוואות לנזקקים. ואהרון היה
נזקק. הוא לא חי חיי־מותרות, אין לו עסקים כמו
לשאר חברי־הכנסת. אהרון חי ממשכורת. מה
כל־כך מפתיע בכך, שכשעבר דירה הוא לקח
הלוואה? מה רע בזה? מה, הוא גנב? הוא החזיר! אז
מה אם היה צ׳ק שלא החזיר בזמן?
פנינה: עשו ממנו פושע בינלואמי. יותר מזה
— את פסק־הדין נתנו לו ביחד עם טוביה אושרי.
אז זה לא מכוון?
חפצינה: כשבאו לחקור במישרד־הדתות,
אמרו במפורש: לא רוצים אחרים, רק את ראשו
של אבו־חצירא!
פנינה: לקחו את בעלה של בת אחי ובדקו
אותו. למה? יש לו 12 ילדים. איזו עוגמת־נפש
גדולה סבל — ובסוף זוכה. את יודעת איפה
התפרסם שהוא זוכה? בדף הרביעי, בארבע
שורות! כשהוא נעצר, כתבו עליו בכל העיתונים,
להזכירכם שהוא קרוב מישפחה של אהרון אבו־חצירא.

את לא תגידי לי שזה לא מכוון!

• למה, לדעתכן, כולם — כולל
אמצעי־התיקשורת — נגד אחיכן?
פנינה: זה לא כולם. אבל למה בורג ידע
להשתיק טוב״טוב את תיק־אפרסק?

חפציבה (בספרדית, בדי שלא נבין) :אל
תגידי לה, תזהרי במה שאת אמרת.
פנינה: אין לי ממה להיזהר, אני אגיד לה. זה
הרי ברור כשמש: כל הקרן שווה 20 אלף שקל.
מתוכה לקח אהרון בסך הכל 140 שקל. מה כל
הרעש?

• מה ח שוב כמה הוא לקח? ח שוב
שהוא לקח.
חפציבה: את לא מבינה, מה זה לקח? הגמ״ח
היה מיועד לאנשים נזקקים. זה לא הגמ״ח, זה
הכל התחיל במפד״ל.

• למה, כי בורג פחד מ מנו?
פנינה: אהרון אף פעם לא רצה להודות בזה...
חפציבר (בספרדית) :אל תגידי לה, אולי
אהרון לא מסכים!
פנינה: למה שאני לא אגיד, כמה זמן אפשר
לשתוק? האשכנזים, ובורג בראשם, פחדו שאהרון
יעמוד בראש המיפלגה. הם כולם פחדנים, אז
טפלו עליו האשמה. אם תחפשי כל אזרח בצורה
שתפסו את אהרון — תמצאי מיליונים. מה יש,
לא קרה לך שעברת כביש באור אדום וקיבלת
קנס?
חפציבה: לאהרון יש תכונה של אבא. אנחנו
אנשים מאמינים, יעזור השם, גם את זה נעבור.

• יתכן שהבעיה היא במסורת
שהבאתם מחו״ל, לפיה נהוג שלרא שי
העדה ונכבדיה מגיע יותר, שר א שי
העדה לא צריכים לתת דין ו ח שבון?
חפציבה: חס וחלילה. אבא מעולם לא
השתמש בכספי־העדה. אמא אומרת, שגרו כמו
כולם וחיו אותם חיים, לא ניקרו לאף אחד עיניים.
הבית של אבא היה תמיד מוקד למיפגש של כל
אנשי־העדה. אף אדם לא יצא מהבית מבלי
שיכבדו אותו בארוחה.
המישטרה תספר לך, איך היה הבית של אבא,
איך כשאנשים היו נתקעים ברמלה בלי תחבורה,

המישטרה היתה מביאה אותם לבית יצחק
אבו־חצירא. אנחנו התרגלנו — כשבאו אורחים,
כל הילדים קמו מהמיטות ופינו מקום לאורחים.
אם לאבא טוב, לנו זה טוב.
פנינה: לכן זה כואב. אהרון — מה, הוא עשה
״ למישהו רע? הוא לא יודע לפגוע בבן־אדם.
היינו באים אליו ואומרים: אהרון, שמענו
אומרים עליך ככה וככה. אהרון, שמענו רוצים
לעשות ל ו ככה וככה. והוא היה משתיק אותנו.
פנינה: אנחנו נפגענו, אני היום לא אותה
האשה שהייתי. אני חסרת־סבלנות. תמיר אמרתי,
שאני יכולה לגדל 20 ילדים, ואין לי כעת
סבלנות לעשרה שלי. אין לי חשק לחיות, אין
שימחת־חיים.
חפציבה: כאן הם כן הצליחו. את שימחת־החיים
שהיתה לנו, הם הצליחו לקחת. האווירה
המיוחדת שהיתה תמיד אצלנו בבית — את זה הם
הצליחו לקלקל.
אחרי מותו של אבא היה קשה. תמיד הזכרנו
אותו בדברים טובים. אבא נתן לנו כוח. מאז
תחילת הפרשה, גם כוחו של אבא לא עומד לנו.
ואם אהרון לא היה בא ומרגיע אותנו — היינו
משתגעים כולנו.
פנינה: מאיר שמגר צריך לתת ציון טוב
לחניכה שלו, ויקטוריה אוסטרובסקי־כהן, והיא
צריכה לתת ציון טוב לשרה סירוטה, הפרקליטה.

• ההופעה שלכן בטלוויזיה, הצעקות
בבירדהמישפט, תגוב ת בני העדה
המארוקאית אחרי המישפט — כל אלה
מעורריב שינאת־אחים. זה לא מפחיד
אתכן?

אהרון(למעלה משמאל) עם אביו( מזו קן) והנשיא בן־צבי*
מי השכין שלום בוואדי־ סאליב, אםלאה אב א שלנו י־זה רק הביטוי הזה ,״פרענק פארעך׳ ,שהצית
את השינאה. כל הנושא העדתי לא תופס אצלנו
בבית.

• ובכל זאת, הוא הקים מיפלגה
עדתית, תמ״י.
פנינה: מי אמר שתמ״י היא מיפלגה עדתית?
זה אמצעי־התיקשורת שהדביקו לה תווית.

• במיפלגה הזו אין אשכנזים.

הוא לא יימס
מלא, מוזות העט,
ואס יימס -
גל הגישנחה
תימס איתג ^

חפציבה: שינאת האחים זה לא בגללנו.
אנחנו לרגע לא חשבנו שמה שקורה לאהרון —
קורה לו מפני שהוא מארוקאי.
פנינה: חם־ושלום! וכי אהרון סבל מבעיה של
אפלייה? אני אגיר לך מה הדליק את שינאת*
האחים: המילה של המודיע המישטרתי למשה
גוטליב, שאמר לו על אהרון שהוא בסו הכל
״פרענק פארעך.״ המילים האלה ,״פרענק
פאו־עו״ ,זה מה שהתחיל את שינאת־האחים.

אז אין אשכנזים. למה לא מגיע פעם
לספרדים משהו משלהם? תגיוי לי: איך
התרוממה המפר״ל, אם לא בזכות אבא שלי?
בזמן הבחירות לא ראינו אותו שלושה חודשים
בבית. הייתי בהריון, והוא היה משוטט בארץ,
ועושה נפשות למפד״ל. היה מטלפן מכל מקום,
תמיד דאג לכולם.
חפציבה: זכור לך, בזמן ואדי־סאליב, מי
השכין שלום — אם לא אבא? שבועיים לא ראינו
אותו בבית.

• אתן לא חוששות, שבעיקבות
התגובות הריגשיות על גזר־הדין תהיה
התפרצות אדירה, ואדי־סאליב שני?
פנינה: אנשים מתעוררים. מגיע לנו יותר,
ואנחנו תמיד דפוקים.

• למה מגיע לכם יותר, ולא אותו
הדבר?
כמה אשכנזים וכמה ספרדים יש בארץ?
לפחות 80 אחוז ספרדים. אז מגיע לנו יותר!

• לפני רגע אמרת לי, שאצלכם בבי ת
חינכו אתכם לאהבת ארץ־ישראל,
לערכים של ״לא מגיע לנו יותר״.
פנינה: אבל כשאני רואה את היחס של

מרואיינו ת חפציבה ופנינה
-אחינו חף־מפשע! אנו ל א מאמינות לבית־המישפט!״

• בני העדה המארוקאית מאמינים,
שנטפלו לאהרון אבו־חצירא מפני
שהוא ספרדי.
אולי בני־העדה, אבל לא בני־המישפחה.
אהרון לא גדל בזכות זה שהוא אבו־חצירא, הוא
גדל בזכות עצמו. הוא למד באוניברסיטה והתחנך
בבני־עקיבא. הוא אף פעם לא סבל מאפלייה
עדתית, גם אנחנו לו.

האשכנזים — מה אני יכולה לחשוב?
חפציבה: מה לא עשו מדויד לוי ולא הצליחה
כששר הוא אשכנזי — זה טיבעי. אבל אם
מארוקאי מגיע לדרגה גבוהה — הוא מגיע
למישפט.

• אני חוזרת ו שואלת: חוששים מפני
אהרון אבו־חצידא כי הוא אי ש חזק או
משוס שהוא ספרדי?

פנינה: זה אותו הדבר. חוששים שבראש פה
יהיו ספרדים. סוף־סוף התעוררנו, סוף־סוף אנחנו
מבינים שגם לנו מגיע ראש״ממשלה משלנו,
סוף־סוף חלה התעוררות.

• חלה התעוררות מלווה בשינאה,
וזה מריח לא טוב, זה מפחיד.
חפציבה: למה מפחיד? את משלנו, לא? מה
יש לך לפחד? שהם יפחדו!
ומה את חושבת, הם לא פוחדים עכשיו
שבראש המדינה יעמוד ספרדי?
הם לא אוהבים אותנו. תראי מה היה עם דני
עזריאל. והאווירה הזו נוצרת על־ידי כלי־התיקשורת
ועל־ידי ספרדים שמתאשכנזים ואני
אומרת לך: אנחנו לא סבלנו מעולם מאפלייה
עדתית, מעולם לא היו לי יותר חברות אשכניות
מאשר ספרדיות.

• לא מפריע לכן, שי ש התופסים
טרמפ על פר ש ת אבו־חצירא, כדי לנצל
אותה לצרכים פוליטיים?
יכול להיות שיש כאלה שתפסו טרמפ, אבל
קודם כל צריך, שאמצעי־התיקשורת יירגעו קצת
עם העניין העדתי, שיפסיקו ללבות אותו.
אהרון קרא קריאה נרגשת לכל ספרדי, הוא
ביקש להרגיע. בלי אהרון, היה מתרחש פה
ואדי־סאליב שני.
אנשים באו אלינו, ביקשו להגיב. אהרון אמר:
אבא חיסל את פרשת ואדי־סאליב, וגם עכשיו לא
יקום ואדי־סאליב שני.
אהרון היה תמיד משתיק את אותם שרצו
לפוצץ את העניין. אהרון תמיד שמר על
השתיקה. איך התבטא מודעי בזמנו? ק־ג־ב.
מי ישלם את 12 השעות של הדמעות של אמא
שלי?
פנינה: ומי ישלם את שלוש השנים של אמא?
כשמת אבא, היא הזדקנה בעשר שנים. מאז
הפרשה היא הזדקנה ב־ 20 שנים.
חפציבה: אני לא מאמינה שזו אמא מרים.
אמא היא אשה יפה, חזקה. החזיקה את הבית. אבא
תמיד היה אומר :״אשת־חיל זו רק אמא שלכם״.
תמיד אורחים, אורחות. ב־ 2בלילה, ב־ 3בלילה,
היו באים אורחים. כולם היו על הרגליים, מכינים
ארוחות־ערב.
פנינה: אבא היה מגיע עם אורחים שהיו בדרך
לירושלים. באופן קבוע הם היו עוצרים אצלנו
בבית לאכול.
באותו הערב שנתנו את פסק־הדין בעירעור,
הראו את הבית סגור על מנעול ובריח. רציתי
לצעוק, לצרוח — איך אנשים יכולים להראות
דבר כזה?
אמא היתה בירושלים, היא נסעה לעבור טיפול
בהדסה. היא בכתה הרבה. מאז הפרשה, העיניים
שלה נפגעו. היא עלתה לקיברות צדיקי־המשפחה.
אמא
לא ברחה מבושה, כמו שאמרו בטלוויזיה,
אמא עם ראש מורם. היא מאמינה בזכאותו של
בנה, היא חיכתה לו אחרי המישפט בבית של
אחותי.

• ואיפה היתה ז׳רמיין, רעיי תו של
אחיכן, ב שע ת הקראת פסק־הדין?
פנינה: ז׳רמיין היא אשה חזקה מאוד, בזכות
העובדה שבעלה אדם חזק מאוד. את יודעת,
בתקופת הפרשה היו ימים שיצאנו מדעתנו, יצאנו
מהכלים. אהרון היה בא ומרגיע אותנו בשתי
מילים.

• זה נכח, שכא שר שמעה על
פסק־הז־ח, נכנסה למיטתה וסירכה
לראות אנשים?

פנינה: זה שקר! דרמיין היתה בבית. אהרון
ביקש ממנה שתשמע ברדיו, שלא תבוא
לבית־המשפט. אחרי פסק־הדין הרמתי לה טלפון,
סיפרתי לה.
היא אשה חזקה. היא אמרה לי :״זה הכל בלון
נפוח, יצא כל האוויר. עכשיו השם יעזור, הוא עוד
יוכיח את צדקתו׳.

• ומה יקרה. אם הוא ירצה עונ ש־מאסר
כבית־הסוהר?
פנינה: הוא לא יכנס לבית־הסוהר, בעזרת
השם, חלילה וחם. לאן שילך — כל המישפחה
תלך איתו.
חפציבה: הוא חף מפשע. אני לא מאמינה
לבית המישפט.

• לא מזעזע אותך שאת לא מאמינה
לבית המישפט?
זה מזעזע אותי, אם הגענו למצב הזה
שפוליטיקה נכנסת לבתי־המשפט. זה הסוף של
המדינה, זה לא ייאמן.

• הרבנית חפציבה׳ לד י ש עשרה
ילדים, לפנינה י ש שמונה. איד יכולתן
ללוות יוס־יום את המישפט?
חפציבה: אני לא יודעת. קיבלנו מן כוח
מיוחד. תאמיני לי, כל יום הייתי בבית־מישפט,
ותמיד היו ארוחות, בבית היה אוכל, הבית היה
מסודר.
פנינה: היינו קמות מוקדם בבוקר ומארגנות
הכל ליום המחרת. הילדים למדו להסתדר. עקבנו
אחרי המישפט יום־יום.

תוא־ 1x1גו1וס
גתו, לאן נעלם רפל.
דגל קיבל התקף־לב.
כל זח בזסתו עול
אבא בעולם האמת
—ווא לא ם תן
עוגעו בבס

על לא עולו

איך לא רצינו שאוסטרובסקי תשפוט אותו!
באו אלינו עורכי־דין ידועי־שם ואמרו: שרק היא
לא תשפוט אותו.

• למה לא, מה היה לכם נגדה?
פנינה: היתה לה דיעה קדומה נגד אהרון
מההתחלה.

• למה?
פנינה: אני לא יודעת. אמרתי לאהרון: היא
תרשיע אותך, תחליף אותה! הוא לא רצה לשמוע.
חפציבה: כשהתחילה הפרשה, הוא, אשתו
והילדים גרו אצלי שלושה חורשים. רצינו להיות

(המשך בעמוד )68
* לפט אהרון: אחיל שימעל( והאס מרים,

לפני הנשיא רעייתו. רחל ינאית, ולידה
האחות חפציבה.

המילחמה 1הכושלת [ .6מהקרה לצה״ל*

בבר ב שבוע הראשון של מילחמת־לבנון פתח -העולם הזזד בביקורת נוקבת
של כישלונותיה המדיניים והמוסריים. מאז נכתבו על כף אלפי מאמרים.
• בסידרה זו נעשה נסיון לנתח את הכישלונות הצבאיים המיקצועיים של
מילחמה זו, בלי קשר לוויכוח על מהותה המוסרית והמדינית.
הביקורת על המהלכים הצבאיים של מילחמת־־הלבנון נערכה, עד כה, בעיקר

בחוגים מיקצועיים -וגם שלא בפרהסיה, ולרוב גם לא בפורומים סגורים. אלא
בשיחות פרטיו ת בלבד. בסידרה זו נעשה נסיון ר א שון לנתח אתי המהלכים
הצבאיים של המילחמה באופן שיט תי ואובייקטיבי, ולהשיב על השאלות
הנוקבות: מדוע לא השיג צדדל ניצחון מהיר וחותך במילחמה, למ ת ת עליונו תו
הכבירה? מדוע איחר להגיע ל ביי ת ת? מדוע לא הביס את הצבא הפו ת?

מהדון הפיקוד ח/ודון
ף * יכום פרק זה מעלה שבמילחמה זו נאלץ
* * צה״ל להילחם בשטחים קשים, שבהם לא
הורגל להילחם בעבר, כאשר מיבנהו, ציודו,
ומידת־התיאום בין הזרועות השונות, אינם עונים
תמיד על הצרכים.
אחד הלקחים מן המילחמה צריך להיות בכיוון
של הגדלת הוורסטיליות של צה״ל — דהיינו,
יכולתו לפעול בתנאי שטח וזירה שונים, וכן
להגביר את התיאום והמיומנות של כוחות־היבשה
בסוגי־לחימה אלה.

אולם מעבר לניתוח תנאי הזירה
והתאמתו של צה״ל אליהם, י ש צורך
לבחון אם לא היו אלה ליקויים יסודיים
ועמוקים יותר, הכרוכים בתפיסות־היסוד
של צודל והחשיבה האסטרטגית
שלו, שגר מו לכישלונות היבשתיים
בלבנון.
מאז מילחמת יום־הכיפורים חל שינוי יסודי
בחשיבה הצבאית של צמרת צה״ל, וכתוצאה מכך
במיבנהו של צה״ל וכוחו.

מגיוס כוח־אדם שנפסל בעבר ירדה
הרמה הממוצעת, ואיתה גם הקרי טריונים
והדרי שות.

אחת הסיבות לגידול הכמותי בצה״ל נעוצה
בלקחים שהפיק הפיקוד הבכיר ממילחמתיום־
הכיפורים. במילחמה זו ספג צה״ל אבדות כבדות
עקב נתוני־הפתיחה הגרועים, וכן בהבקעת

.סאת.

רוני שפעל
מערכי־האוייב, כך שלא היו לו כוחות מספיקים
כדי לנצל את ההצלחה אחרי ההבקעה.
בחזית רמודהגולן איבד צה״ל טנקים רבים, הן
בתחילת המילחמה והן בהבקעה, ועם הופעתם
בגיזרה של כוחות עיראקיים וירדניים הוא נאלץ,
עקב התדלדלות כוחותיו, לוותר על הנסיונות
להתקדם לעבר דמשק, ולהסתפק בהגנה על
המובלעת שכבש.

מגיעים לקצונה בצבא הקטן, מגיעים אליה בצבא
הגדול.

אשר לרמות־הביניים: אם, לדוגמה,
י ש בצבא קטן 50 גדודי שריון, הרי
שדרו שי ם לו 50 הקצינים הטובים
ביו תר להיות מג״דים. אולם אם מיספר
הגדודים עלה ל־ ,100 הרי שמתמנים
מג״דים שלא היו זוכים לכך בצבא הקטן,
כך שהרמה הממוצעת יורד ת.

הצטברה. עוצמה צבאית גדולה, על־פי
קנה־מידה. עוצמה שהיתה פעם בגדר חלום.
מציאותה של עוצמה רבה, המתבטאת במיספר
רב של עוצבות וכמויות גדולות של כלי־לחימה,
גורמת ליצירת אשליה כאילו העוצמה הכמותית
יכולה להכריע, על״ידי עצם עדיפותה המיספרית

הדבר נכון גם ברמות גבוהות יותר, כגון
מח״טים ואוגדונרים(יש להבחין שהמתואר תופס
לגבי תהליך כמו זה שהיה בצה״ל אחרי מלחמת
יום־הכיפורים, כאשר שיעור״הגידול בכוח״אדם
הצבאי, בפרק זמן נתון, היה גדול בהרבה משיעור
גידול האוכלוסייה החייבת בגיוס באותו פרק זמן.
יש גם לציין שמבחינה זאת אין להרחבת הצבא
השפעה על הפיקוד העליון, שכן מיספר מפקדי
הפיקודים והאגפים נשאר, פחות או יותר, ללא
שינוי).

גידול כמותי כזה לא יכול שלא להביא

חניבער: הגורם הפסיכולוגי ניצח
ועוצמת ההלם שלה. אם כך הדבר, הרי שאין כל
צורך במאמץ מחשבתי לתחבל ולהתחכם כדי
לנצח, ועדיף לסמוך על מסות של כלי־לחימה,
המייצרים מסות כבדות של אש.

השפע בטנהים, בתותחים, במטוסים,
ביחידות לוחמות וב שאר האמצעים,
כאשר כמותם עולה על זו ש בידי
האוייב המיידי, יו צר הרגשה שני תן
לקרוא לה ״שיכרון המסות״ ,אשר
גורמת לנסות להשיג את היעדים
באמצעות שי מו ש במסות עודפות של
ציוד ועוצמת-אש גדולה.

בצה״ל רווחה פעם האימרה -צבא עני נלחם
טוב״ .משמעות האימרה היא כי חוסר באמצעים
דוחף, בלית־ברירה, לניצול יעיל ומתוחכם יותר
של מה שיש, ומעודד דמיון יוצר ותעוזה
מחשבתית. הדבר בא לידי ביטוי באירגון,
בתיכנון מבריק, במיצוי מלא של הפוטנציאל
הגלום בכוח״האדם ובהשקעה בהעלאת רמתו.
כמותית נחיתות
לעדיפות מחשבתית.

טנק סנטוריון בציר המרכזי: כאשר כמות הכוחות גדרה, רמת המנקדים יורדת
אם בעכר היה צה״ל צבא קטן־
מימדים יחסית, אשר התבסס על גורם
האיכות — איכות האדם, הפיקוד
ומערכות הנשק, הרי חל שינוי בתפיסה
זו, והדגש הועבר — במודע או שלא
— אל הגורם הכמותי במודע והטכנולוגי.
מאז מילחמת יום־הכיפורים כימעט והוכפלה
כמות הטנקים בצה״ל וחיל־האוויר הוגרל ב עשרות
אחוזים. גיוס כוח־האדם הורחב, והוחל
בגיוס חיילים אשר הפרופיל הרפואי שלהם, או
השכלתם ורמת־המוטיבציה שלהם, היו פוסלים
אותם בעבר. בעזרת גידול זה בכוודאדם הוקמו
עוצבות חדשות, ואוישו הכלים הנוספים. בתוך
תקופה קצרה עלתה מצבת כוח־האדם של צה״ל
— סדיר, קבע ומילואים

גידול כזה לא יכול היה שלא להשפיע
טל הרמה הכללית של הצבא. כתוצאה

בחזית המצרית ספג צה״ל אבירות בשלב
הראשון של המילחמה, ובקרבות באיזור הצליחה.
בהמשך הלחימה כיתר צה״ל את הארמיה
השלישית, אולם לא היו לו די כוחות כדי לכתר
גם, את הארמיה השניה.

כתוצאה מכך היתה אחת המסקנות
המיידיות של הפיקוד הבכיר כי צריך
להגדיל את הצבא לממדים כאלה
שיספיקו לניצול הצלחה וללחימה
בעתודות הערביות, גם אחרי השחיקה
שיסבול בהבקעת מערכי-האוייב.

• הח״ד אינו בורג
* * ק ב גידולו של הצבא, כפי שהיה אחרי
למלחמת יום־הכיפורים, מוכרחה היתה לרדת
רמתה הממוצעת של הקצונה בדרגים הזוטרים
והבינוניים. צבא גדול יותר זקוק לקצינים רבים
יותר, ופירושו של דבר שחיילים, אשר לא היו

לדחיקת הגורם האנושי, הן בהתייחסות
והן בחשיבה הצבאית.
כתוצאה מגידול כוח־האדם בצבא, מצד אחד,
וירידה ברמה הממוצעת של הפיקוד הזוטר
והבינוני, מצד שני, הולכת ההתייחסות לארם
ופוחתת. המצביאים הגדולים של מילחמת־העולם
השניה, כמו מונטגומרי ומק־ארתור עמדו
בזמנו על הצורך של המצביא והמפקד להבין את
טבע־האדם, ואת -המכניזם״ המניע אותו.

אולם בקרב מפקדים רבים בצה״ל
החייל אינו אלא בורג, פריט נוסך
בר שימת המצאי שלהם, שכל תפקידו
״לעשות את העבודה״ .התייחסות כזאת
אל החייל מורידה את המוראל
והמוטיבציה שלו, ואינה מאפשרת את
מיצוי מלוא הפוטנציאל הגלום בו.
אולם לגודש כמותי יש גם השפעה על
החשיבה הצבאית. בידי הפיקוד של צה״ל

יוצר ת

לחץ

צה״ל של היום הוא צבא עשיר ומשופע
באמצעים עתירי־טכנולוגיה. השפע באמצעים
יוצר מצב שבו נזנחים התימרון הבלתי־צפוי,
התכסיס המבריק וההטעייה, הנחוצים לכוח הדל
באמצעים, לטובת הפיתרוונת המבקשים לנצל
את שפע האמצעים להשגת הכרעה — על־ידי
עדיפות כמותית גרידא ועוצמות־אש גדולות
ומסיביות.

עתירות הטכנולוגיה יוצר ת מצב
ש בו מנסים להתמודד עם בעיו ת על־ידי
פתרונות טכנולוגיים.

ייתכן שחלק מתפיסה זו מקורה בהשפעת
דוקטרינת־הלחימה של צבא ארצות־הברית. צבא
זה גורם שימוש מאסיבי בעוצמת־אש, ונוטה
לחפש אחרי פיתרונות טכנולוגיים לבעיות
הניצבות לפניו. כתוצאה מכך לוקה, לעיתים,
התפיסה האמריקאית בשאבלוניות ובחוסר־ דמיון
ן בגישה לבעיות צבאיות.
בנסיונם למדע (מלשון מדע) את המילחמה
הגיעו האמריקאים לעיתים עד אבסורד. במילה־מת
ויאט־נאם היתה מטרתם האסטרטגית להרוג
יותר מ־ 200 אלף אנשי ויאט־קונג וחיילים
צפון־ויאט־נאמיים בשנה, משום שהישובים
סטאטיסטיים הראו כי היתה להם יכולת לגייס
כמות כזאת של חיילים מדי שנה. בכך חשבו

למוטט את צפון ויאט־נאם ולגרום לה לחדול מן
המילחמה.

דבר זה הסך את האסטרטגיה
האמריקאית במילחמה לחשבונאות
גרידא, אשר תוצאותיה נ מד ת ת על-ידי
ה״בודי קאונט מניין הגופות״
הידוע לשימצה.

• אש במקום תימה!
ף• במרוצת השנים שלאחר מילחמת
1יום־הכיפורים התפתחה בצה״ל אסכולה,
שבאה להניח בסיס תיאורטי להעדפה של שימוש
במסות של אש על פני התימרון. ניתן להכתיר
אסכולה זו בכותרת. שדורהקרב הרווי׳ ,והיא
גורסת כי הטאקטיקה מורכבת משני גורמים —
אש ותימרון — המקיימים ביניהם יחסי־גומלין,
ואשר מישקלם היחסי משתנה על פני זמן.

לדעת מצדדי גישה זו, עקב הרוויה
של שדה־הקרב במערכות־נשק רבו ת
ומתוחכמות, ירדה אפ שרות התימרון ועלתה
חשיבותה של עוצמת האש.
לפיכך צריך צה״ל להסתמך יו תר על עוצמת
אש מאסיבית ופחות על תימרון.
קצרה היריעה מלהיכנס כאן בעובי־הקורה
של הוויכוח, אולם מן הראוי לציין שתי נקודות:
• במידה שמדובר בעוצמת־אש קרקעית, הרי
שזוהי פונקציה של כמויות של כלים המייצרים
אש, ואין להניח שצה״ל יוכל להשיג עדיפות
בתחום זה. במידה שעוצמת״האש העדיפה תהיה
אווירית, הרי שלשם־כך יש צורך לא רק
בעליונות אווירית, אלא גם בחופש־פעולה אווירי

מק־אותוו חוזו לנילינינים: מהו •המכניזם המניע אח החיילי
המפעמת ככל ישותה של המילחמה. כוחות אלה
מתווספים אל הרצון המגיע את כל שפעת־הכוחות
ומנחה אותה, ומתלכדים עמה לזרם אחד,
משום שהרצון עצמו הוא כוח נפשי. לרוע המזל
אי־אפשר למנותם או לסווגם, אלא לחוש אותם
ולראותם בלבד״.

ובהמשן־ :״הגורמים החומריים אינם
אלא ניצב העץ של החרב, ו א לו
הגורמים הנפשיים הם־הם המתכת

מעייניהם רוכזו בצורך להביאו לעמוד לקרב
נגדם. כאשר עשה זאת בקני — שהוא בחן אותה
זמן רב לפני הקרב — הסיחו הרומאים את דעתם
מכך שבחר בזירה, ושנערך בשטח שהיקנה לו
עדיפות מן ההתחלה.
גם בקרבותיו האחרים, כמו על הנהר טרביה
(בשנת 218 לפנה״ס) ועל חופו של אגם
טראסימנוס (ב־ 217 לפנה״ס) ,הביא חניבעל את
הרומאים להתרכז במירדף אחר צבאותיו בנסיון
להכניסם לקרב, עד כי זנחו את כל כללי
הזהירות.

פעולותיו נו עדו לתקוך את האוייב
בדרך, בכיוון ובמקום הבלתי־צפויים
ביותר, ובכך למוטט את שליטת
המפקדים היריבים בנעשה ובאנשיהם, אנדרלמוסיה בשורותיהם וליצור שתוביל לתבוסה.
כפי שעמד על כך באזיל לידל־הארט יותר
מ־ 2100 שנים לאחר מכן, על המצביא לפעול נגד

אסטרטגיה של גישה עקיפה אין פירושה
דווקא תקיפה באגף או בעורף, אלא פעולה
בזמן, במקום, בכיוונים ובעוצמות שהיריב אינו
צופה להם. גם התקפה חזיתית יכולה להיחשב
כגישה עקיפה, אם היריב אינו צופה לה, ואינו

נערך לקראתה•

במילחמת-הלבנון פעל צה״ל על פי
הגישה הישירה.

#רמת הביקור הבכיד
^ היותם בטוחים בעדיפות הכמותית
#שבידם. לא ראו מתכנני־המערכה צורך
לתחבל ולהתחכם, אלא הסתפקו בהטלת העוצמה
הגדולה של צה״ל חזיתית כנגד מערכי הסורים,
בהיותם בטוחים שהעדיפות הכמותית והאווירית
כשלעצמה תכריע את המערכה.
במציאות התנהלו הדברים אחרת. צה״ל השיג
הצלחות והתקדם, אך זאת לא עקב תוכנית
מוצלחת, אלא עקב עדיפות כמותית. לא היה בכך
כל פגם, אילו עדיפות כמותית גרידא היתה
מביאה להשגת מלוא היעדים.

אולם הללו לא הושגו, מה שמוכיח
שבעדיפו ת כמותית כשלעצמה לא די.
(לקח זה היינו צריכים ללמוד מן ה•
מילחמות הקודמות, שבהן היתה הע דיפות
הכמותית בצד השני).
דבר זה מעלה גם את שאלת רמתו ותפיסותיו
של הפיקוד הבכיר של צה״ל,

נשאלת השאלה: האם אותם שהגיעו
לעמדות הבכירות הגיעו אליהן בזכות
כו שר אינטלקטואלי ומנהיגותי, או
משום שהם בעלי תדמית של,ג ברי ם
לענייך והיו מח״טים או אוגדונרים
מהוללים?

מועעומו׳ :על המנהל להבין את טבע האום
מעל לשדודהמערכה, וזה אינו מובטח תמיד, כפי
שמורים לקחי מילחמת יום־הכיפורים.
• עוצמת־האש אינה מבטיחה לשבור את
מערכי האוייב. במילחמת־העולם הראשונה ניסו
הצדדים הלוחמים לשבור את הקיפאון בחזית
המערבית על־ידי הפעלת עוצמת־אש גדולה,
שהתבטאה בריכוזים ארטילריים אדירי־ממדים,
אולם ללא הצלחה. הנסיון ההיסטורי מורה
שבהתמודדות בין עוצמות־אש, ידה על ההגנה
היא על העליונה.

הגידול בכמות, והירידה ברמת כוח־האדם
ובעח־־האדם, גורמ ת לחשיבה
הצבאית להפוך ליותר ויו תר חומרנית.
ההתייחסות היא לכמויות ולאיכויות
של ציוד, ופחות לגורם האנושי ולרמת
המוטיבציה שלו, הן בצידנו אנו והן
בצד האוייב.
דוגמה לחומרנות זו היא הערכתו של
המודיעין על סיכויי הצדדים במילחמת איראך
עיראק עם פריצתה. המודעין סבר שעקב
העדיפות הכמותית והאירגונית׳ של העיראקים,
הללו יביסו את האיראנים, ראש־אמ״ן לשעבר,
יהושע שגיא, אף התבטא כך בראיון בטלוויזיה.
אולם כפי שכבר ידוע, הגורם האנושי האיראני,
הקנאות והנכונות להקרבה של ״המשמרות
המהפכניים״ הם שבלמו את עוצמתו העדיפה של
הצבא העיראקי ואת חייליו, שרמתם הכללית
והמוטיבציה שלהם היו מן הנמוכות.
קארל פון־קלאוזביץ כבר עמד על מה שכינה
״הכוחות הנפשיים״ במילחמה. במסתו הגדולה על
המילחמה כתב. :הכוחות הנפשיים נמנים עם
הנושאים החשובים ביותר במילחמה, הם הרוח

האצילה, הנשק הנוצץ לאמיתו.״
אין בנאמר כדי לטעון שהכל תלוי ברוח
ובכוח־הרצון לבדם. ברור הוא שבלי אמצעים
חומריים בכמויות ובאיכויות מספיקות לא יוכל
הצבא להצליח, אף אם תשרור בו קנאות כמו זו
שבאיראן. הבעיה היא למצוא נוסחה מאוזנת של
שילוב הגורם האנושי והחומרי, מבלי לסטות
לקיצוניות של העדפת האחד וזניחת השני.

#אנטי־חניבער
^ דגשת הגורמים החומריים ודחיקת
! 1הגורמים האנושיים מביאים לכשל של
אי־הבגת הגורם הפסיכולוגי במילחמה, וחשיבותו
להבסת האוייב. אחר השמות שהוזכרו בהקשר
למלחמת־הלבנון היה שמו של חניבעל.

נמצאו מי ש הי שוו את מתכנני
המיבצע. לחניבעל.לא היה דבר הרחוק
יו תר מן המציאות.
אחת התכונות הבולטות אצל חניבעל היתה
הבנתו לטבע־האדם — דבר שאיפשר לו להנהיג
ערב״רב של שבטים ברבריים למחצה, לצד לוחמי
קרתגו, לניצחונות על הצבא הרומאי שהיה
המאורגן ביותר בעולם הקרום.
הבנתו את הגורם הפסיכולוגי במילחמה
הביאה לו את ניצחונותיו הגדולים. לכל מערכה
קדם שלב של הכנה פסיכולוגית, שנועד להביא
את היריב להילחם בשטח ובתנאים שיתנו
לחניבעל עדיפות.
לפני מערכת קני עסק צבאו של חניבעל
בשוד וביזה של ערי רומא, בעודו מתחמק
מצבאות רומא, הרודפים אחריו, עד שכל

קלאוזביץ: מצביאים בינוניים
תודעתו ומוחו של המצביא היריב, לערער את
המיבנה ההגיוני של המציאות (או הקונספציה)
אשר טווה לעצמו, ועל־ידי כך להביא להתמוטטות
צבאות האוייב, לגישה זו קרא
״האסטרטגיה של הגישה העקיפה״.
בהערת אגב ניתן לאמר שחלק ממהלכי צה״ל
בלבנון דמו במיתווה שלהם לטאקטיקה שהיתה
נקוטה דרך־קבע על־ירי יריבו של חניבעל —
סקיפיו אפריקאנוס — שהביסו בקרב זאמה
בשנת 203 לפנה״ס. טאקטיקה זו היתה תקיפת
היריב בתנועת־מילקחיים הלופתת את האגפים,
בדומה לתוכנית המיתקפה על הכוח הסורי
בבקאע(אם כי טכנית לא ניתן היה שם ללפות את
הסורים, עקב תנאי־השטח) ,וכן לצורה שבה פעלו
שתי כוחות חי״ר נגד גדוד ״הגיזרה התיכונה״ של
פת״ח.
תנועות מילקחיים נוספות היו בהתקפה על
חטיבת ה״קסטל״ של פת״ח בידי הכוחות שתקפו
דרך גשר עקיה מימין (למעשה היו צריכים
לתקוף דרך גשר חרדלה, אך התוכנית שונתה זמן
קצר לפני פתיחת המיתקפה) ,והעוצבה הונחתה
מן הים משמאל.
גם הקרב על כביש ביירות־דמשק, בשבוע
השלישי למילחמה, היה למעשה התקפת־מילקחיים,
כאשר עוצבת שריון מהווה את הזרוע
הימנית, עוצבת חי״ר את השמאלית.

(קלאוזביץ כתב :״רוב המצביאים המוצגים
לאור ההיסטוריה כאנשים שלא התעלו אל מעבר
לבינוניות וכחסרי־החלטיות, אחרי שהגיעו
לעמדת־פיקוד עליונה, הם אנשים שנודעו
לתהילה בראשית הקאריירה שלהם על העזתם
ועל החלטיותם ״.קלאוזביץ מסביר זאת בהבחנה
שבין פעולה הנובעת מכורח לזו הנובעת מתעוזה.
לדוגמה הוא מבחין בין פרש המדלג מעל
נקיק עמוק מתוך אתגר, ועל כן הוא אמיץ, ובין
זה הנרדף על ידי אוייבים, ועושה זאת מתוך
הכרח. עם העליה בסולם הדרגות מתרחקת
הסכנה, גוברת הנוחיות ונעלם הצורך בתעוזה
(החייבת להיות, ברמות אלו, מחשבתית בעיקרה).

כן עולה השאלה: האם מפקדים
בכירים הגיעו לעמדותיהם בשל
כישרונם הצבאי, או משום שהלכו
בתלם וטיפחו את הקשרים הנכונים עם
האנשים הנכונים. לא הרגיזו אח אחד,
לא דרכו לאיש על היבלות, ולא ע שו
בזיונו ת?
נשאלת השאלה: האם צה״ל מצליח למשוך
ולהשאיר בשורותיו את הקצינים המוכשרים
ביותר, או שהללו נפלטים, ומניחים לבינוניות
לשגשג מאחוריהם?

האם קצינים מוכשרים בעלי דיעות
עצמאיות יכולים להביא את דיעותיהם
ותפיסותיהם, ולחלוק על תפיסותיו של
הפיקוד, או שהם נאלצים להתקפל ואך
לפרוש, אם מחמת התיסכול ואם מחמת
קידום שנ ע צר?
אין ספק שתוצאות המילחמה וכמה ממהלכיו
חייבים לשמש כאותות של אזהרה, מחייבים
שמפקדים ברמות הבכירות יערכו חשבוך נפש
ושינויים — הן בתפיסות והן במיבנה ובתורות
הלחימה.

אולם לשם כך דרושים בעלי או מץ
אינטלקטואלי וכו שר לערוך שינויי ם
ולעצב תורו ת ותפיסות חדשות. זוהי
מ שימתו של צדדל כיום.

הרשעתי את הנאשם בסעיף חמור,
ובית־המישפט העליון שינה את סעיף
ההרשעה והקל בעונשו של הנאשם״.
לפני שנתיים וחצי הפתיע דני כהן
את קהילת עורכי־הדין. הוא התפטר
ממישרתו כשופט. ונכנס כשותף
במישרד עורכי־דין מן הגדולים בארץ.

^ 47 מיוחד
ך* ני כהן 40 יליד תל־אביב, סיים
( בהצטיינות את לימודיו בפקולטה
למישפטים באוניברסיטה העברית
שנת ההתמחות
בירושלים. את
הראשונה שלו עשה אצל נשיא
בית־המישפט העליון לשעבר, השופט
יואל זוסמן.
במילחמת יוס־הכיפורים נלחם
באוגדה של אריאל שרון בסיני, נפצע
קשה בביטנו ועבר ניתוח ארוך ומסובך
בבית־החולים סורוקה בבאר־שבע.
כשמונה למישרת שופט מחוזי
התבקשה אשתו, ניצה, להתפטר
מעבודתה בקצינה במחלקת הרמאויות
במטה המישטרה במחוז תל־אביב.
אשתו של שופט אינה יכולה לעבוד

קצינת מישטוה

קצינת״מישטרה במחלקה לרמאויות במטה מחוז תל״

נאמר

וניצה

במישטרה,
התפטרה.
אחרי שעזב את בית־המישפט חזרו
דני וניצה לתל־אביב, והם מתגוררים
עכשיו בדירה שכורה בשיכון למד.

על מה שהתרחש בידם השני
ב־ 6וחצי בבוקר סיפר דני כהן
בר איון בלעדי לכתבת ..העולם
הזה״ שולמית יריב.
חמש חוליות של מס־הכנסה פשטו
בו זמנית בחמישה מקומות •שוגים.
חולייה אחת הגיעה אלי הביתה. הם
העירו אותנו, הציגו צו חיפוש שלא י*
נראה לי חוקי מכיוון שלא היה מפורט.
אך שנינו, אשתי ואני שיתפנו איתם
פעולה. הם עשו חיפוש יסודי ביותר
בבית. לא נשאר סנטימטר מרובע אחד
שלא נבדק ופורק. הם בדקו ולקחו
הכל, כולל מיסמכים הכי פרטיים כמו
תעודות נישואין וצוואות. הם לקחו
תיקים של לקוחות שהבאתי הביתה
כדי לעבוד עליהם.
קיבלתי את העניין בתדהמה, מפני לעצור שהשימוש בשיקול־הדעת
נעשה כאן בשרירות ובלי שיקולים
עניינים, תוך שימוש לרעה בסמכויות
המעצר. לפי דעתם של מיטב
גם , נמצא המישפטנים, ביניהם,

אביב. היא הוכרחה להתפטר, כי לטענת המישטרה
היה טעם לפגם בכך שאשת שופט תעבוד במישטרה
(העולם הזה .)2281 גם ניצה נחקרה במישטרה.
ך* שופט המחוזי לשעבר, עורך־
1 1הדין דני כהן, יצא ביום השישי
בשעה 1בצהריים מתחנת־המישטרה.
הפעם הוא לא ביקר שם כפרקליט.
דני כהן שוחרר ממעצר של 92

שעות.

ך 1ך 1ח פקידי מט־ההכנטה הריקו את כל המגירות
1ט \ 1ך י 1ך ז
1 11|/ 1 111 1 11/1במישרד הגדול, שבו עובדים 10 עורכי״דין.
80 ארגזים של חומר, שנמצא במישרד, הועברו למישרדי מס־ההכנסה.

היה זה מעצר חסר־תקדים בישראל.
קודם לכן. מעולם לא נעצר בישראל
שופט, או שופט לשעבר. מעולם לא
נשלח שופט למקום שבררך־כלל הוא
נוהג לשלוח אליו אחרים.
יחד עם כהן — שלא התבקש
לחתום על ערבות או להפקיד את
דרכונו בבית־המישפט — שוחרר גם
שותפו, עורך־הדין יוסי ירושלמי.
מעצרם ביום השני שעבר, והבאתם
לפני שופט להארכת המעצר, נעשו
בהמולה גדולה, ולוו בכותרות גדולות
בעיתונים היומיים.
״אני מוכן לישון עם ג׳וקים בחדר,״
אמר השבוע דני כהן ,״אבל לא אפר את
כללי האתיקה המיקצועית שלי
כעורן־־דין. המעצר לא היה כדי לחקור,
אלא כרי לאלץ אותנו להתפשר על
זכות החסינות של הלקוח, המעוגנת
בחוק״.
דני כהן נחשב בשעתו כשופט
מבריק. הוא׳היה צעיר השופטים כאשר
נבחר לתפקיד, וכיהן כשופט מחוזי
בבאר־שבע במשך שלוש וחצי שנים.
הוא ישב בהרכבים בכל מישפטי הפשע
החמורים באיזור הדרום, מישפטי רצח,
אונס ושוד מזויין. כשופט יחיד הוא דן
במאות תיקים אחרים, ,ביניהם גם
תיקים אזרחיים .״אבל,״ טוען דני כהן,
״למיטב זיכרוני ישבתי רק במישפט
אחד של העלמת מס בזדון. במישפט זה

ה *1 1 1 1השופט המחוזי לשעבר דן כהן, נעצר לחמישה
* 111
\ ) 1^ 1/ / 1 1 1 /ימים וארבעה לילות. שלושה ימים היה עצור
במישטרת רמת־גן, ויום נוסף במישטרת גבעתיים. ביום השישי שוחרר.

שופס־השלום הראשי לשעבר, עורר־הדין
זדים שפירא, עולה כי החקירה
והמעצו לא היו חוקיים, כי הם לא
פירטו *ילו מיסמכים הם מחפשים ולא
אמרו ל׳ במה מאשימים אותי. עד היום
אני לא יודע במה הואשמתי, פרט למה
שנכתב בעיתונים.
הדעג לא נותנת שבמדינה מתוקנת
יפעילו סמכויות מעצר בשרירות לב
כמו במישטרים טוטאליטאריים.
הוחוקתי שלושה ימים ולילות
במעצר במישטרת רמת־גן ולילה
רביעי במישטרת גבעתיים. הייתי בתא
בודד שהוכן במיוחד עבורי. היחס אלי
היה יוצא מן הכלל טוב. הבירור. כך
נאמר לי, נעשה כדי להגן על שלומי.

הגעתי למישרד ביום השני בבוקר,
בסביבות השעה תשע. מצאתי חוליה
של מס־הכנסה. הפקידות לא נתנו להם
של אחד אישור בלי להיכנס מעורכי־הדין. הם היו מאוד אדיבים,
הכנו להם קפה ואני הודעתי לאנשי
הנהלת־החשבונות, בנוכחות החוקרים
ואנשי המישרד, שישתפו איתם פעולה
ושיראו להם כל מיסמך שהם מבקשים
לראות.
אחרי שעה וחצי בערך הסתבר לי
לתדהמתי כי הם אינם מעוניינים כלל
לעורכי־הדין הנוגעים בתיקים
במישרד. הם פשוט רצו את כל תיקי
הלקוחות.
הודעתי להם כי לפי סעיף 90 בחוק

הוא שרח אחרי םלמעצר.
ע כ שיו זה קדה לו. בנעם
הר א שונ ה ב תו ל דו ת ה מדינ ה
ש ב שו נטב בי תהמע צר
לא ניתנו לי שום זכויות יתר. ג׳וקים
היו בכל פינה ולפי הרעשים ששמעתי
אני חושב שהסתובבו שם עוד כמה
יצורים. סדינים לא היו לי, כמובן. מי
שמע על סדינים בתא מעצר? גיליתי
בתא כי האדם הוא חיה סתגלתנית. הוא
מסתגל לכל דבר.
לא היה לי ספק אף לרגע אחד
שלחוקרי מס ההכנסה לא היתה כל
עילה לעצור אותי, וכי האחראים יתנו
את הדין על כך.

80 אדגזי
לן רטע

ו ביום אותי

א שר הביאו
*הרביעי לשופט כדי לבקש הארכת
מעצר, הציגו לפניו החוקרים מידע
חסוי, שאותו לא ניתן היה לי או
לעורכי־הדין שלי לראות או לחקור
על־אודותיו. אך חוקרי מס־ההכנסה ידיעות לכתב להדליפו דאגו
אחרונות. הטענות, כפי שהופיעו שם,
היו מגוחכות.
כל העניין התחיל מאדם שעד לפני
שנה עבד במישרד שלנו. לפני שנה
פיטרנו אותו כשגילינו שהוא אדם לא
ישר. לא שילמנו לו פיצויים והוא איים
או שעוד יתנקם בנו. כשהובאתי
למישרדי מס־ההכנסה לחקירה פגשתי
אותו שם. הוא זרח מאושר ואמר
לכולם: תראו איר סידרתי את ירושלמי
ואת כהן.
אין לי שום כוונה להפסיק את
עיסוקי כעורר־דין. אני לא טיפוס של
מהר. רוב המעשים שאני עושה קרים מהצד אנשים ואם ומחושבים,
מתרגשים על שאני עושה דברים
פזיזים, זה מפני שהם אינם תופסים
כמה מהר ׳אני חושב. מה שברור לי
מהחקירות של מס־ההכנסה הוא,
שחיפשו להפחיד את ציבור עורכי־הדין.
איני
עומד להיכנע. החולשה
הגדולה ביותר שלי היא שאני נלחם
בעקשנות על עקרונות. אני לא מוכן
לפשרות.
בחרתי בעריכת־דין ומאוחר יותר
בשיפוט, מטעמים אידיאולוגיים ומסוך־
הרגשה של שליחות. התפטרתי
מבית־המישפט כי היתה חסרה לי
הדינאמיות של עריכת־הדין.
כרגע אין להניח שלי או לאשתי
נשארו איזה שהם אידיאלים הנחוצים
כדי לעבוד למען הציבור.
עד כאן סיפורו של דני כהן.
החוליה השניה של מס־ההכנסה
פשטה באותו בוקר על מישרד
עורכי־הדין בו שותף דני כהן. המישרד
הוא גדול ועוברים בו עשרה עורכי־דיי•

על מה ש אירע באו תו בוקר
ב מי שרד מספר שפיגלמן, אחד
השותפים:

לישכת עורכי־הדין, אסור לעורר־דין
למסור כל מיסמך הנוגע ללקוח, אפילו נמסרים התיקים
חיפוש. בזמן לעורך־הדין על־ידי הלקוח והם
נמצאים אצלו למישמרת. יש מה
שנקרא זכות החסיון.
ברגע שאמרתי להם את הדברים
האלה השתנה היחס לחלוטין. האדיבות
נעלמה ואיננה, ובמקומה הגיעה חוליה
שנייה כתיגבורת. הם התחילו להתנהג
בגסות רוח. על כל המהומה ניצח חוקר
שהתנהג לפי שיטות של מדינת
מישטרה.
הם רוקנו את המישרד לחלוטין. הם
מילאו כשמונים ארגזי קרטון בכל
התיקים של המישרד, העמיסו אותם
על מכונית ולקחו _ את כל החומר
למישרדים שלהם. הם אפילו לקחו
ניירות מפח הזבל. וכל זה בגלל הלשנה
של אדם שרצה לנקום בנו. הרי אילו
פחדנו באמת והיה לנו מה להסתיר
יכולנו לגמור את כל העניין איתו
בשקט, לשלם לו פיצויים ולהשתיק
אותו.

חומר

עד נס המישפט

דן כהן היה במשך
שלוש וחצי שנים
שופט מחוזי באיזור הדרום. ב מ שן שנתיים הוא
בזמן השלישי המיקרה האחרון שבו נטפלים למישרדים של

השתתף בכל המישפטים החמורים של האיזור -
מישפטי רצח, אונס ו שוד מזויין. הוא נטש את כס
השיפוט לטובת הדינאמיות של מי שרד עורכי״דין.

חי פו ש

על סמך הפרטים המפורטים בבקשה להוצאת פקודת החיפוש ניתן בזה צו לערוך חיפוש אצל
משרד עוי׳דישר אלי י רו ש ל פי ו כ הן

פוז״ארוו׳

א בן

השם הפרסי

שם המשפחה

ג בי רו ל , 2

ריסיו משרד ע ו ״ דישרא לי

ירושלמי בהן
ו,׳*ם הפרטי

שב המשפחה
ומת״ארח׳

הלפ רי ן . 1

$י^1ט

ולתפוס/כל הנראה שיש לו קשר לעבירה או לחקירה/המסזדם המפורטים להלן...:

ון ךנ_ו: . 101 111 .

הערות ; .1יש לערוך את החיפוש תוך תקופת של 30 יום

צו חיפוש

זה צו החיפוש שאותו חצינו
כשבאו
מס־ההכנסה, פקידי לערוך את החיפוש במישרדים של עורכי־הדין. בצו לא

ום מתן הצו

צויינו מהות המיסמכים שאותם הם מחפשים וגם לא
מהות העבירה. שפיגלמן מספר כי הם רוקנו את
המישרד לחלוטין, ואפילו לקחו ניירות מפח הזבל.

עורכי־דין. לפני כמה חודשים נכנסו
למישרדים של עורכי־הדין אבנר
מנוסביץ ושימעון אוטפריד. אבל אז
הם רצו כמה תיקים מסויימים של
לקוחות שלהם.
לפני חודשיים פשטו על המישרדים
של עורכי־הדין אליהו מירון ואהרון
מנדלוביץ. הם חיפשו אז תיקים
הקשורים בפרשת בן־ציון ובקשר
לבנק ארץ־ישראל־בריטניה. אבל שם
היה צו ספיציפי בקשר לתיקים
מסויימים.
כאן לא היה להם שום צו ספציפי,
הצו לא התייחס לשום חקירה מסויימת
והם פשוט לקחו את כל תיקי המישרד
איתם.
באותו יום השני בלילה, בחצות,
התקשרתי עם פרופסור דויד ליבאי,
יו״ר לישכת עורכי־הדין. הוא הבטיח לי
כי מוסדות הלישכה ינסו לעזור בעניין.
זהו דבר חמור מאוד שלוקחים ממישרד
עורכי־דין תיקים של לקוחות. במיקרה
כזה יש להביא את כל התיקים מייד
ולהפקיד אותם בבית־המישפט.
אנחנו היינו מוכנים שהם יצלמו את
כל החומר ויחזירו לנו אותו כדי שנוכל
להמשיך לעבוד. הם הרי שיתקו כאן
מישרד שלם.
עד כאן סיפורו של שפיגלמן.
החוליה השלישית של מס־ההכנסה
פשטה באותו בוקר על ביתו של
השותף השלישי במישרד, עורר־הדין
יוסי ירושלמי.

שופט בכלא

מוחלט. מרי פעם אף דילגו על ארוחונ
שלי ולא קיבלתי אוכל. בחדר היה רדז
חריף של ליזול ואז נזכרתי איר שידו
אחרים באותה צורה והחלטתי שאני לא
נשבר. אחרי יומיים הביאו לי מ:בת
מהמשרד, והיא נגנבה. הסתובבתי נתא
כשאני ערום.
כשהובאתי לחקירה ראיתי נמה
מארגזי הקרטון פתוחים והודעתי!1הם
שאני לא זז עד שיסגרו את וכל.
הודיעו לי שהם רבים ואני אחד. אמרי
שעה וחצי הם אטמו את החומר,
והודיעו לי שאני אשלם בעד זה.

עורד־דין כהן

עורד־דין ירו של מי

מעצר לצורך לחץ -

-כדי לפגוע בזכויות החסינות -

למחרת שלחו אותי לבית־המישפט
עם הפוסטה. אני עם חולצה ומכנסיים
לבנים, נראיתי כמו חתן. רב־פקד זוייה
הודיע לי שהוא לוקח אותי לבד, הוא
לא רצה שאסע עם כל העצורים
האחרים.
בפעם השניה הוא לא היה, לכן כבלו
אותי באזיקים למסומם אחד. יומיים
אחרי כן עוד נשארו לי סימנים על
הידיים ,״אלה ההוראות ״,אמרו לי
כשכבלו אותי.
החומר החסוי, שפורסם אחרי כן
בעיתון, התייחס לשתי מכוניות רנו
פואגו. שם נטען כאילו קיבלנו את
המכוניות במקום שכר טירחה מקרסו,
ולא רשמנו אותם בספרים. זה ממש
טימטום. קרסו בכלל לא קליאנט
שלנו. אנחנו רבנו איתו כי הבאנו את
המכוניות בייבוא אישי והם לא היו
מוכנים לתת לנו שירות של טיפול אז
עזבנו את החברה.
כל העלילה נגד מישרד שבנה את
עצמו במשך 14 שנה. הואשמנו על־ידי
אדם מטורף שלא יודע אפילו אנגלית.
איך הוא בכלל קרא את התיקים?״

השופט המחוזי לשעבד, וני כהן, העניק ראיון בלעדי ל״העולם הזה״
אהו׳ ש שו הוו מבית־המעצו, שם היה כלוא במ שך חמישות ימים
וארבעה לילות בחברתם של ג׳וקים, חוקים ו״אול1 ,ם עכברים״

כהן בבית־המישסט
המעוגנות בחוק -(המשך מעמוד ) 17

סיפר ירו שלמי:
אני עורו־דין זה 14 שנה. באותו
ערב עמדתי לנסוע עם מישפחתי
לארצות־הברית, לארבע שנים, כדי
לנהל את הסניף של המישרד בניו־יורק.
כשהם
הגיעו אלי ב־ 6וחצי בוקר
מצאו אותי עם אשתי ושלושת ילדי.
הבית כבר היה ריק לחלוטין כי את כל
תכולתו שלחנו במכולה לארצות־הברית.
אנחנו התארחנו באותו יום אצל
בעלת־הבית. החוקרים נכנסו פנימה,
הכניסו את בעלת־הבית ואת בנה בן
ה־ 10 לחדר אחד וביקשו מהם להישאר

אשתי ישבה באותו הזמן בחדר־השינה
והאכילה את התינוק בן
,השלושה חודשים. הם ביקשו ממנה
ביקשה
מאת לחדר השני. היא
להישאר שם מכיוון שזה היה חדר
ממוזג והתינוק סבל מפיצעי חום.
החוקר נכנס לחדר, צעק ואמר לה
לעזוב ולצאת החוצה.
הם גם השתמשו כל אותו זמן
בטלפון של בעלת הבית בלי לשאול
את רשותה. הם לא נתנו לה לגעת
בטלפון גם כאשר בעלה התקשר
מסן־פרנציסקו. הם לא נתנו לה לדבר
איתו ואמרו לו בשיחה מעבר לים כי
נערך חיפוש בבית. הבעל נבהל כמובן
והתקשר שוב. גם אז הם חטפו מידה את
השפורפרת וניתקו את השיחה. בנה
התרגז ורץ לחדר השני לנתק את
הטלפון. גם החוקרים התרגזו וזה היה
מחזה די משעשע לראות את החוקרים
רצים אחרי ילד קטן.
לבסוף הם הזמינו את המישטרה
והודיעו לי שאני במעצר. הם הציעו לי
לשקול את צעדי, כי יש אמצעים
לשבור אנשים כמוני. הם עשו חיפוש
בבית. הרבה לא היה שם כי הבית היה
ריק לחלוטין וכל מה שמצאו היו
פינקסי צ׳קים וכרטיסי אשראי שלי
ושל אשתי.
כל החיפוש היה מלווה בסידרה
שלמה של איומים. החוקר שאל
שאלות וכתב דברים אחרים. הם ניסו
לשכנע אותי ששתי המכוניות זו שלי
וזו של דני כהן, שייכות בעצם לי.
כשלקחו אותי למישרדי מס־ההכנסה
ברחוב המסגר, הודעתי להם
שהחומר של המישרד חסוי. במשך
החקירה ניסו שישה איש להסביר לי
שאם אוותר על התביעות הטיפשיות
שלי בנוגע לחומר חסוי יתנו לי לנסוע
באותו לילה עם המישפחה שלי

לארצות־הברית. כמובן שלא היה בכלל
מה לדבר על כזה דבר.

^ איך שביי
? ! ז אחדים... השופט לפני
^ שהובאתי
*להארכת מעצר, ניסו לטעון כאילו
העלמתי מהם כספת נוספת שהיתה
בבית, וכראיה הביאו לפני השופט צרור
מפתחות״צעצוע שלקחו מבנה של
בעלת־הבית. הם טענו שיש עליה
בלתי מוסברת ברווחים שלי. הם הציגו
הצהרת־ה 1ן שלי, שהיתה בשקלים,
וטענו שהוגשה בלירות. דבר זה לא
היה נכון כמובן, במיוחד כשהדבר
הוסבר להם עוד בחקירה במישרדיהם.
בשלב מסויים של החקירה הוחלט
עם יעקב אור, פרקליט המחוז הממונה
על המיסים, שנמיין את החומר החסוי.
אולם אחרי שהלך אור, התעלמו
החוקרים מהחלטה זו. בשבילם אני דג
שמן, מכיוון שאני גם עורך־דין
ישראלי וגם אמריקאי, ויש לי מישרד
גדול בארץ ובארצות־הברית.
הם חיפשו את הקליאנטים וחומר
פיקנטי עליהם בתיקים. פיתאום
תפסתי למה הם חותרים והודעתי להם
שכל החומר חסוי. דרשתי שכל החומר
יועבר לבית־מישפט או שיחתמו את
החדר במס־ההכנסה שבו נמצאים כל
התיקים.
באותו רגע הודיעו לי החוקרים מהנסיעה לשכוח יכול שאני
לארצות־הברית. כל המשפחה נסעה
כבר בערב שבו נעצרתי. הם הודיעו לי
שאין להם בעייה לשבור אנשים כמוני
ושאני עוד אתחנן שהם יראו את
המיסמכים האלה.
הובאתי לאבו״כביר. הייתי בבידוד

המדפים הריקים אחרי החיפוש
-של לקוחות המישרד

פולארויד מפתח רעיונות
־ מהיום בפחות מחצי מחיר

בפולארויד פיתחו עבורך את ״ויוה״ —
מושג חדש בצילום. מצלמה קומפקטית
העולה פחות מארוחת ערב לשניים.
לחיצה על הכפתור ותוך 60 שניות
יוצאת תמונת צבע מרהיבה
בגוון משיי מיוחד וכל זאת
בפחות מ־/2ו מחיר.
הוסף לכך 5שנות אחריות והרי לך
״ויוה״ — רעיון מ צוץ! מצלמה מצוינת!
מחיר להיום ( :בצמוד לשער הדולח
מצלמה 1,470.ש׳( ל א בולל מע״מ)
פילם 294.ש׳( ל א בולל מע״מ)

0101־ז013ק _

כיאון דגון

חס 0 9 9ח 6 0

צרכי צילום 10״מ

<1ז$ 1ז ס1נ61ו־וז 015 סז סי

״כפריט״-מגע זו הר
לטעם הטוב שלך...

ועכשיו לקראת החגים :
350/0הנחה לישראלים בלבד.

* 3תשלומים ללא ריבית והצמדה.
* החזר הוצאות נסיעה לבאים מחוא
לאיזור חיפה.
שעות פתיחה: יום יום בשעות 1^ . 30-08.30
ביום ו׳ בשעות .16.00-08.30
מפרץ חיפה, שדי ההסתדרות, טל 04 — 740391 .

תכשיטים שעונדים באהבה

אי מפקט /עי לו ם: גיעון סלע

תכשיט ״בפריס״ — עיצוב מושלס המוסיף זוהר
לכל אשה.
תכשיטי ״כפריס״ — מלאכת מחשבת של תכשיטי
זהב משובצים ביהלומים ואבני חן אחרות, ישירות
משולחן עבודתו של הצורף במפעל.
תכשיטי ״כפריט״ — לכל אשה היודעת להעריך ן יוקרה.
לנוחותכם אול תצוגה רחב ידיי ם בו מוצגים מאות
דגמים של תכשיטים בקשת רחבה של מחירים.
תכשיט ״כפריט״ ,באמת הפתעה נהדרת.

מרה בשעת בריחה
הודעה רשמית סיפרה כי כוחות צה״ל בלבנון גילו את מחבואו
של ״מחבל״ דרוזי, חבר פת״ח, שהיה מבוקש על־ידם. הוא נורה
למוות בשעה שניסה לברוח.
יש לי בקשה גדולה למנסחי ההודעות האלה.
כשהייתי ילד, שמעתי פעמים רבות פסוק גרמני, שהפך
שם־דבר בעולם כולו. הוא הופיע באופן קבוע בהודעות נאציות
על מותם על אנשים, שנפחו את נישמתם במחנות״הריכוז
ובמרתפי־החקירות של הגסטאפו. נאמר עליהם תמיד שהם נורו

בשעה שניסו לברוח -

א£115€9055£
אינני אוהב את האסוציאציה הזאת. ואני מניח שיש עוד כמה
רבבות בני־אדם בארץ ובעולם, הרגישים לצירוף מסויים זה של
מילים.
אנא, מחברי־ההודעות — נסו למצוא ניסוח אחר. כיתבו
ש״נפטר מהתקף־לב בשעה ששמע יריח״ ,או ש״נתקל
למרבה־הצער בכדור״.
אד אנא, אנא לא הנוסח הזה!

שרוב התגבורת באה מלבנון, הקים סר צ׳ארלס את גדר־המערכת
הראשונה בגבול הצפוני, אמה של ״הגדר הטובה״.
בראשית שנות ה־ 40 היה נדמה שהגרמנים מתקרבים לארץ.
הם חצו את גבול לוב־מצריים וכבשו את כרתים. הבריטים חששו
מפני האפשרות של נחיתת צנחנים גרמניים בארץ — אם
כמרגלים וכלוחמי־גרילה, שיתחברו עם אנשי המופתי הירושלמי,
אם כחלק מפלישה גדולה. אז הקימו בכל רחבי הארץ
מיבצרי־מישטרה זהים, שנועדו לשמש מוקדים למילחמה
בצנחנים. סר צ׳ארלס תיכנן את המיבצרים האלה, וכולם הוקמו
לפי תוכנית אחידה באתרים השולטים על סביבתם. אחדים הוקמו
במרכזי הערים.

חזרה רמוסה דאג
גל הטרור הארמני השוטף עתה את העולם, והפוגע בתורכים
ובידידיהם, מעורר הירהורים נוגים.
בניגוד לפיגועים של תנועות לאומיות אחרות, אין לו כל
תכלית מציאותית. אין זו תנועה הבאה לשחרר, בדרכים אלימות,
מולדת הכבושה בידי שילטון זר.
כי המולדת הארמנית בתורכיה חדלה מזמן מלהיות ארמנית.
כפי שיודע כל מי שקרא את סיפרו הקלאסי של פראנץ ורפל 40 ,
הימים של מוסה דאג, הארמנים נשחטו בהמוניהם, והנותרים
גורשו וברחו. רק בברית־המוע־צות
נותרה מולדת ארמנית —
הרפובליקה הארמנית, שהיא
חופשית ועצמאית עד כמה
שמחוז כזה יכול להיות חופשי
ועצמאי באימפריה הסובייטית.
גורל הארמנים דומה מאוד
לגורל היהודים. בעבר חיו
בממלכות עצמאיות ואמיצות.
בסוף המאה שעברה, כאשר עמי
מיזרח־אירופה ערכו פוגרומים
ביהודים, ערכו התורכים שחי טות
בארמנים. אך שיא הזוועה
הושג במילחמת־העולם הראאתאתורכ
שונה.
מה שקרה לארמנים אז היה מעין מהדורה מוקדמת של גורל
היהודים במילחמת־העולם השניה.
בעלות״הברית המערביות הכריזו אז על מטרות־המילחמה
שלהן, שכללו חרות לארמנים. התורכים.הגיבו בזוועה שהיתה עד
אז חסרות־תקדים. בחודשים יוני ויולי 1915 הם ערכו את המיבצע
המודרני הגדול הראשון של רצח־עם. המוני גברים, נשים וילדים
נטבחו בלי אבחנה. מיספר הקורבנות הגיע למאות אלפים. דומני
שעד היום לא נקבע מספרם בצורה מוסמכת ומוסכמת.
שנה לפני הצהרת־בלפור הצהיר ראש ממשלת־בריטניה
ש״מנוי וגמור(עם ממשלתו) להבטיח את שיחרורו של עם עתיק
זה.״ אך הבריטים בגדו בארמנים, כפי שבגדו בהם כל ידידיהם.
לארמנים בתורכיה, בניגוד ליהודים בארץ, לא היה הכוח להשיג
בעצמם את עצמאותם.
מאז רצח־העם מכרסם זכר העוול בלב כל ארמני. אפשר
להתפייס גם אחרי זוועה כזאת — והרי היהודים התפייסו עם
הגרמנים פחות מעשר שנים אחרי תום השואה. אך כאן פועל
הכלל ״מודה ועוזב ירוחם ״.ההודאה בעוול אינה פחות חשובה
מאשר הפסקתו. הגרמנים עזבו, הודו בפה מלא ובלי הסתייגות,
ושילמו שילומים. רק כך התאפשרה ההתפייסות.
התורכים לא הודו מעולם בזוועה שביצעו. מוצטפא כמאל
אתאתורכ, אדריכל תורכיה החדשה אחרי התבוסה במילחמת־העולם
הראשונה, לא השמיע מעולם מילה אחת של חרטה על
רצח־העם, קל וחומר שלא עשה דבר וחצי דבר כדי לפצות את
הארמנים על הזוועה, ולוא רק באופן סימלי.
בהעדר צורי נפשי, המשיך הפצע לצרוב. הוא לא הגליד. הוא
התעמק והתמלא מוגלה. עברו שנים רבות עד שהמוגלה פרצה
— ועכשיו היא מתגלה לעולם בצורה של פיגועים החוצה חסרי־רחמים.
אי־אפשר להצדיק מעשי־טרור חסרי־תכלית. אך בליבי אני
מבין את הארמנים ורוחש להם אהדה. כל עוד לא הביעו התורכים
את חרטתם, ולוא בשעה מאוחרת זו, לא ירחם עליהם איש.

ללכת אד טיגארט
שוחחתי עם ערבי בחברון ושאלתיו היכן בנו .״הוא הלך
לטיגארט,״ השיב.
תמהתי לרגע, ואז הבנתי. הוא התכוון לבניין המימשל הצבאי.
שמו של סר צ׳ארלס טגארט זכור לי מנעוריי. הוא היה בסוף
שנות ה־ 30 ובראשית שנות ה״ 40 המומחה של שילטונות־המנדאט
לביצורים.
בשיא המרד הערבי של 1936־( 1939״המאורעות״ ,בסלאנג של
היישוב) החליטו הבריטים לחסום את נתיב האספקה והתגבורת
של הלוחמים הפלסטיניים(״הכנופיות״ ,באותו הסלאנג) .מכיוון

נראה כי המיליונרים אוהבים מוסיקה, ובייחוד ביום עליז
שכזה. הם השמיעו במשך שעות ברמקוליהם את שירי״השמאלץ
המקובלים בהזדמנויות כאלה, החל ב״עם ישראל חי חי חי״ וכלה
בשירי נוסטלגיה. המיליונרים משופעים בנשמה כמו בדולארים.
אני גר במרחק של חצי קילמוטר מן מלון. ניסיתי לעבוד ולא
יכולתי. מבעד לחלון הפתוח חדרה ההמולה בקול־אימים, כאילו
הפעיל מישהו בדירה סמוכה את מכשיר־הרדיו והגביר את הקול
עד לקצה גבול היכולת
נכנעתי. סגרתי את החלון. כל שאר המאזינים — אלפים
רבים — המשיכו לשבת ליד החלונות הפתוחים. אם לא הדביקו
את אוזניהם למקלטי־הטלוויזיה, סבלו.
כעבור שעתיים, כשסיימיתי את עבודתי, פתחתי את החלון —
והקול עדיין פרץ פנימה במלוא העוצמה.
טילפנתי למלון ק ארל טון. איש־הקבלה אמר שהוא יודע על
התלונות. זה באמת נורא, אבל מה אפשר לעשות, יש בר־מיצווה,
אבל הוא ינסה...
(מיספר־הטלפון של המלון הוא 291־ .291 תושבי תל־אביב, בין
שדרות נורדוי ורחוב פרישמן, החשופים לרמקולים שעל הגג,
יכולים לרשום אותו להזדמנות הבאה).
מה עושה אזרח הגון במצב כזה? הוא מטלפן למישטרה.
חייגתי למיספר . 100 במשך ארבע דקות נשמעו הצילצולים
המעידים על כך שהקו פנוי, אך איש לא השיב. ניסיתי עוד שלוש
פעמים — כמאה צילצולים, בסך־הכל. בפעם החמישית הורמה
השפופרת.
״ברוך השם, המישטרה עונה ״,אמרתי. אני חושש שנימה
סארקאסטית כלשהי התגנבה לקולי. תיארתי לעצמי איך הייתי
מרגיש אילו בוצע אצלי שוד.
״עד עכשיו שיחקנו,״ ענה קול נשי גס ,״אז מה אתה רוצה?״
״קודם כל הייתי רוצה שתעני לי בסיגנון אחר ״,אמרתי.
הגברת טרקה את השפופרת.
התקשרתי עור פעמים, קיבלתי קשר אחרי המתנה ארוכה,
ושמעתי שיחה בין המרכזנית וניירת בשטח.

מיבצרים חומים אלה נקראו על שמו של האיש שתכנן אותם
״מיבצרי טגארט״ .הם משמשים כיום כתחנות־מישטרה,כבתי־סוהר וכמיפקדות המימשל הצבאי הישראלי בשטחים
הכבושים.
בישראל אין רבים הקוראים להם עוד ״בנייני טגארט״ .אך
נראה כי לערבים זיכרון ארוך יותר. הם מדברים עדיין על
הבניינים של ״טיגארט״.
(ההבדל בין ״טגארט״ ל״טיגארט״ נובע, כמובן, משפת־הדיבור
הערבית. הערבים נוטים להפוך כל אות צרוייה לאות חרוקה).
איני יודע אם סר צ׳רלס עדיין חי, או שמא הלך לעולמו. אך
שמו מונצח בשפת בני־הארץ.
ומי יכול לקוות להנצחת שמו בדרך טובה יותר מאשר על״ידי
הפיכתו למילה בשפת־הדיבור? יש שמות שהפכו למושגים,
לטובה או לרעה. הסנאטור ג׳ו מק־קארתי, אבי ציד־המכשפות,
הונצח במונח הפוליטי ״מק־קארתיזם״ ,כשם שרחמים כלאנתר,
עסקן יהודי־כורדי בירושלים, הונצח במושג ״כלאנתריזם״ .אך
אלה הם מושגים חולפים, ואיני בטוח שיאריכו ימים בדורות
הבאים.
אך אציל בריטי בלתי־חשוב זכה לכך ששמו יונצח במאה
וחמישים שפות לדורות. אציל זה היה מהמר ללא־תקנה.
דיבוק״המישחק אחז בו ער כרי כך שלא היה מוכן לקום ממקומו
ליד שולחן־המישחקים גם כרי לאכול. לכן המציא שיטה משלו
לאכילה מהירה. משרתיו הכינו לו ארוחה שהיתה מורכבת משתי
פרוסות־לחם, וביניהן פרוסת־בשר. אציל זה היה הרוזן של
סאנדוויץ׳ ,עיירה קטנה בדרומה של אנגליה. נא להכיר.
הסרן ויליאם לינץ׳ מדרום־וירג׳יניה בארצות־הברית נפטר
ב־ 1782 מעונש על כי שפט בני־אדם בצורה בלתי־חוקית, ומאז
נקראים על שמו מישפטים בלתי־חוקיים, לרוב נגד כושים
בארצות־הדרום של ארצות־הברית. נערך להם ״מישפט־לינץ׳.
יתכן שהיה מוותר על צורה זו של הנצחה, וכמוהו גם סרן בויקוט,
סוכן של בעל אחוזה באירלנד, שהוחרם על־ידי שכניו בשל
מעשיו הבזויים. בשפות רבות, השם ״בויקוט״ משמש כיום מילה
נרדפת לחרם.
בעצם, יתכן שגם סר צ׳ארלס טגארט היה מוותר מרצון על
הכבוד שייקראו על שמו מיבצרי הכיבוש הישראלי בחברון,
בשכם וברמאללה, שלא לדבר על בית־הסוהר המרכזי ברמלה.

שימחה במלו!
״קארדטון״
ביום השלישי שעבר בישרו הטלוויזיה והרדיו על הגזירות
החדשות, שנועדו לקחת מן הזקנים והחולים, הנכים והילדים, את
הכסף הדרוש להמשך ההתנחלות בגדה והכיבוש בלבנון.
באותו ערב נערכה חגיגת בר־מיצווה על הגג של מלון
ק אר ל טון בתל־אביב. זהו מקום המיועד למיליונרים — גג כפול,
ובו בריכת־שחייה וכל טוב.

ניסיתי עוד פעם. הודעתי בלי הקרמה על מה אני מתלונן.
השוטרת ידעה במה המדובר. לא הייתי, ככל הנראה, המתלונן
הראשון .״מה אנחנו יכולים לעשות?״ אמרה .״אנחנו רק יכולים
לרשום דו״ח״.
אם מר אברהם תורגמן אינו עסוק בשעה זו בחקירת השוד
בביתה של הגברת פנינה רוזנבלום, אולי יתמודד גם עם בעייה זו.

עיס1ק 1שר
דוקטור טשרניחובסקי
ייבי סיפר ליד השולחן על מעמד מסויים, שבו לימד אברהם
שטרן — הוא ״יאיר״ — לפני 50 שנים את שירו החדש, חיילים
אלמונים. מישהו סיפר לו על כך. באותו מעמד נכח גם המשורר
שאול טשרניחובסקי.
מאי־שם בניבכי הזיכרון עלתה לנגד עיני דמותו של האיש.
פגשתיו רק פעמיים בחיי.
כשהייתי בן ,17 כתבתי את פירות־הביכורים שלי בשבועון
בשם החברה. באחד הימים שלח אותי העורך, הד״ר יעקב ויינשל,
לראיין את טשרניחובסקי. איני זוכר מה היה הנושא.
ידעתי שהמשורר הדגול גר ברחוב אחד־העם, בפינת אחד כשליבי הקטנים. הרחובות כפתור על לחצתי פועם הפעמון. הערצתי את טשרני־חובסקי,
הרבה יותר מאשר את
ביאליק.
המשורר פתח לי בעצמו.
כשגימגמתי את דבר בקשתי,
הצביע בקוצר־רוח על שלט
קטן שהיה קבוע בדלת. נאמר
בו שבענייני ספרות יש לפנות
אליו רק בימים מסויימים
ובשעות מסויימות. ביקשתי
סליחה והסתלקתי.
בשעה היעודה לחצתי שוב
פזשרנידוובסקי
על הכפתור. הפעם קיבל אותי
בידו החזיק במבחנה, שהיתה מלאה
המשורר בסבר־פנים יפות8 .
בשתן.
טשרניחובסקי היה רופא. הוא הרוויח את לחמו כרופא של
בית־ספר — כמדומני הגימנסיה הרצליה ולפי השמועה חששו
הנערות להיכנס לחדרו לבדיקה כשהן לבדן. החושניות, שבלטה
בשיריו, מצאה לה ביטוי גם בהתנהגותו האישית.
איני זוכר על מה דיברנו. אני זוכר רק שבמשך כל הראיון —
שארך כחצי שעה — טיפל בשתן על גבי להבה כחולה.
אגב: כמה שנים לאחר מכן — אך עדיין בימי-המנדאט —
סיפר לי אליהו נאווי, שעימו עבדתי זמן־מה באירגון השומרים,
שהיתה לו שיחה עם קבוצה של ערבים צעירים. הערבים רצו
לראות את פניהם של מנהיגי היהודים. הוא הראה.להם את
תמונותיהם של חיים וייצמן, זאב ז׳בוטינסקי ודויד בן־גוריון, אך
הערבים העוו את פניהם בבוז .״אלה לא גברים!״ אמרו.
בליבו של נאווי צץ רעיון. הוא שלף תמונה של טשרניחובסקי.
״ואללה,״ אמר אחד הערבים ,״זהו גבר!״

211

^ משאית מתוצרת ליילנד של
1 1עיסא עווידה האטה כשהגיעה
לעיקול הדרך בכביש בית־ניר-
פלוגות. מולה, מכיוון הכניסה לקיבוץ
גת, הגיחה מכונית נוסעים סו ברו
בצבע תכלת־כסוף. מהחלון הימני של
המכונית הפרטית נשלף קנה של רובה
אם־ 16 שממנו נורה צרור ארוך לכיוון
תא־הנהג של המשאית.
הנהג, עיסא עווידה, אשתו ג׳יהאן,
ובנו׳בן ה־ 4מונדל נפצעו במטח. עיסא
נפצע קשה. גם שניים מ־ 40 הנערים
מחברון, שהיו במשאית, נפצעו.
עווידה הוא בעל משאית, העוסק
בהובלת פועלים מהשטחים הכבושים
לישראל. הוא נולד בכפר טייבה
ב־. 1947
עיסא אינו מתגורר בכפרו, בכלל
סיכסוך עם מישפחתה של אשתו
השניה, ג׳יהאן ג׳באלי. בנו הפצוע,
מונדל, הוא אחד מישבעת ילדיו
מאשתו הראשונה פאטמה.

אליב>
של שוטר
* * ל הסיכסוך של עווידה עם
^ מישפחת אשתו מהלכות בכפר
כמה גירסות. אך לגבי עובדה אחת אין
ויכוח: אחרי היריות על המשאית
נעצרו שני חשודים — פואד ונאצר
פארס־ג׳באלי, שני אחיה של ג׳יהאן.
ביום השישי שעבר הוארך מעצרם
בשיבעה ימים. אביהם, פארס ג׳באלי
ואחיהם חכים, נסעו לבית״המישפט
באשקלון, שם התנהל הדיון על הארכת
המעצר. כשהגיעו לשם, עצרה
המישטרה גם את האח חכים.
האם נודה

בג ל ל
צעידה־סולחה,
אולם בני ג׳באלי דרשו תמורת
הסולחה שני מיליון לירות. אחרי
שאחיו של עיסא השיגו את הכסף
סירבו יריביהם לערוך את הסולחה.
לעיסא שמונה אחים, ארבעה מהם
מתגוררים עם נשותיהם וילדיהם
באותו הבית שבו גרים הוריהם הזקנים.
הבית נראה די דל, הטיח מתקלף
מהקירות, וכמדרגות לבית משמשות
לבנים המונחות זו על גבי זו. שיבעת
ילדיו של עיסא מתגוררים בחדר אחד,
ומיטותיהם צמודות זיו לזו.
בית מישפחת ג׳באלי, לעומת זאת,
נראה מטופח יותר. על הקירות תולים
ציורים ועל התיקרה רבוק טאפט דמוי

כביש ראש־העין־טול כרם, ולקוחותיו
הרבים מגיעים מטייבה עצמה, מטירה,
שער־אפרים
מקלאנסווה, ממושב
ומישובים אחרים בסביבה.
שני הנוסעים במכונית האם הכסופה, שממנה נורו הירירות לעבר
המשאית של עיסא עווידה, היו בניו
של פארס ג׳באלי?
צרור הירירות ליד קיבוץ גת נורה
ביום הרביעי, חמש דקות לפני השעה
.6שוטר ממושב שער־אפרים, זכריה
דהרי, העיד שראה את שלושת האחים
ליד בית־המלאכה שלהם בטייבה
בשעה 6וחצי. בשום דרך שהיא לא
ניתן להביע מקיבוץ גת לטייבה בחצי
שעה.
אם עדותו של השוטר משער־אפרים,
שהוא מכר של המישפחה,
נכונה — הרי שהאליבי שלהם מושלם.
עז עיסא
עוויד ה (עם א ש תו הר א שונ ה)
סיפרו גיבאלי מישפחת בני
להעולם הזה, שאחותם ג׳יהאן היתה
מאורסת לבו״דודה. לפני שנתיים, כך
הם מספרים, חטף אותה עיסא עווידה
ולקח אותה איתו לדרום. הם סבורים
שהשניים התגוררו בכפר יאטה שליד
חברון. בני מישפחתו של עיסא סיפרו,

שה(גסעס ) נשה! אה1ה
חכים, נאצר ופואד הם שלושה אחים
העובדים ביחד בעסק שרכשו לפני
כשנה — בית־מלאכה לתיקון צמיגים
בכפר טייבה, שם הם מתגוררים. פואד,
האח הבכור, הוא בן .36 הוא נשוי
לג־מילה ויש להם שני ילדים.
פואד ואחיו חכים, בן זד ,21 עבדו
גרים שהשניים
זאת, לעומת בקריית־מלאכי. אחיה של ג׳יהאן
החליטו לנדות אותה מהמישפחה
בעיקבות הליכתה עם עיסא.
בני״מישפחתה סיפרו, שאין להם כל
כוונה לפגוע בעיסא, ושלפי המידע
שבידיהם יש לו אוייבים רבים. למשל,
סיפרו, שעיסא לקח צעירה תימניה, בת
למישפחת מנסור, ממושב שער־אפרים —
ליד טייבה, בילה איתה כמה ימים, ולכן
מישפחתה של אותה תימניה רדפה
אחריו. הם גם סיפרו, שעיסא הסתבך
עם צעירה מהכפר קלאנסווה, שהרתה
לו, ושמישפחתה הציעה לו עיסקה:
שישא את הנערה — או שיתן להם את
אחותו. לדבריהם, גם את אשתו
הראשונה, פאטמה, נשא אחרי שהרתה
לו. היא היתה פועלת מהשטחים, והוא _
הכיר אותה כשהוביל פועלות מהגדה
לעבודה בישראל.
ברימון לפני כשנה מולכדה
משאיתו של עיסא עווידה בחברון. גם
במיקרה ההוא נעצרו האחים פואר
ונאצר. אחרי שנחקרו במשך יומיים,
שוחררו והתיק שלהם נסגר.
מי היה יכול לרצות במותו של עיסא
עווידה?

סיפור דומה נוסף קשור בצעירה
בדווית משבט המתגורר ליד ערד.
בני מישפחת ג׳באלי סיפרו גם,
שלעיסא היה סיכסוך עם נהג משאית,
שעיסא חטף ממנו לקוחות.
עוד סיפרו, שהוא הסתכסך אפילו
עם כמה מאחיו. לפני שנתיים, נדקר
במכשיר חד ואושפז בבית־החולים.
לבני מישפחת ג׳באלי אינטרס ברור
להצביע על אויביו המרובים של עיסא,
אויבים אמיתיים או דימיוניים: שלושת
הבנים של המישפחה עצורים בחשד
של ניסיון לרצח.

ת | ע ך 17ך * די יוצאי חלציו של עיסא עווידה מאשתו הראשונה.
1 | 1 1 1/1 3יושבות (מימין לשמאל) :רינה, רולה ואילהאם.
יושבים: עימאד ורמי. לעיסא שני בנים נוספים: מונדל ומוראד.
בל הילדים ישנים בחדר זה, ומיטותיהם צמודות זו לזו.
בתחנת דלק בתל־אביב, ואחרי שחסכו
די כסף פתחו את העסק המישפחתי
שאליו הצטרף גם האח נאצר, בן ה־,19
שהוא מורה לקאראטה, והקרוי על שמו
של הנשיא המצרי המנוח.
כשנעצרו שלושת האחים התגייסו
— דודים,
כל בני המישפחה
בני־דודים, וגיסים — כדי לתפעל את
בית־המלאכה. בית־המלאכה נמצא על

... 2 2ווו,-

לדברי בני מישפחתו, אויביו
היחידים הם בני מישפחת ג׳באלי. בני
המישפחה סיפרו, כי אחרי שג׳יהאן
עברה להתגורר עם עיסא, איימו
בני־מישפחתה שירצחו אותו. בני
מישפחתו של עיסא משוכנעים,
שהאחים ג׳באלי הם שמילכדו את
משאיתו של עיסא בחברון. הם סיפרו
שהציעו למישפחת ג׳באלי לערוך

המיקווה:
טולהה

בבית־החולים

קפלן ברחובות שוכב עיסא עווידה, שנפצע
קשה ביריות שנורו על תא הנהג של משאיתו
ליד קיבוץ גת בשבוע שעבר. עיסא פוחד שיבואו לחסל אותו
בבית־החולים, כדי להוכיח שהעצורים בפרשה זו חפים־מפשע.

י0א עווידה מאושפז היום
׳^במחלקה הכירורגית בבית־החולים
קפלן ברחובות, כשהוא פצוע קשה.
אשתו השנייה, ג׳יהאן, שנפצעה בידה
בכדורי המתנקשים, נמצאת לידו כל

אחת של כבודה כשנפגע המישפחות, דעת־הקהל בכפר מפעילה
לחץ להשיב את הכבוד האבוד. שאלות
של ״כבוד המישפחה״ אינן מסוג
השאלות הנשארות ללא תשובה זמן
רב. בדרך כלל, הפיתרון המתקבל על
דעת כולם הוא תשלום כופר־כסף
ועריכת סולחה.
במיקרים של רצח למען כבוד
המישפחה, דעת־הקהל הכפרית אינה
אוהדת את הרוצח, מכיוון שבחר בדרך
ברבארית, בלתי־הוגנת ופרועה, המ נוגדת
אפילו לחוקי האיסלאם. הכפר
אוהב לראות את הבעיות מסתיימות
בדרך מכובדת ותרבותית: דרך הסר
לחה.
הירי על משאיתו של עיסא עווידה
בוצע ברובה א ם־ 16 מתוצרת אמ ריקאית,
המצוי בשימוש צה״ל. בטייבה
אומרים, שבכפר קל מאוד להשיג נשק.
בעבר נהגה המישטרה לערוך חיפושים
אחר כלי־נשק בכפרים, והאשימה את
מחזיקי הנשק בפגיעה בביטחון
המדינה. כיום זורם הנשק אל הכפרים
ללא הפרעה.
העבריינים בטייבה אוהבים לגנוב
מכוניות, בעיקר מדיגמי סו ברו -כמו
המכונית ממנה נורו היריות על
משאיתו של עיסא עווידה — לבוא עם
המכוניות הגנובות אל מול תחנת־המישטרה
ולהתגרות בשוטרים. לפני
שוטר הכפר
כשנה תקפו את
בשבר־בקבוק וחתכו אותו.

על־ח־י
אחי
אל ה

ג׳יהאן ג׳ ב אלי (יו שבת מימין. ל מ על ה)
הזמן, משקה אותו מים ומלטפת את
ראשו באהבה רבה.
עיסא נפצע בביטנו. הוא מחובר
לאינפוזיה ואינו יכול לדבר. מדי פעם
הוא לוחש כמה מילים, כשקרובי־מישפחתו
המקיפים אותו מטים את
אוזניהם בניסיון להבין מה הוא אומר.
עיסא חושש שמתנקשיו יבואו
לסיים את מלאכתם בבית־החולים.
לדעתו, עלולים בני מישפחת ג׳באלי
לרצוח אותו, כדי להוכיח ששלושת

האחים העצורים בחשד נסיון־הרצח הם
חפים מפשע. אם יירצח — תהיה זו
הוכחה שהעצורים אינם הרוצחים.
בבית מישפחת עווידה בטייבה
שוררת תחושה של דיכאון. אחד מאחיו
— האחרים שהו באותו הזמן ליד
מיטתו של עיסא בבית״החולים —
סיפר על יסוריה של המישפחה, ופרץ
בבכי בנוכחות ילדיו של אחיו הפצוע.
חמולת ג׳באלי וחמולת עווידה אינן
המישפחות החשובות בכפר. בכפר

ארבע חמולות הנחשבות כבעלות
המעמד הבכיר: חאג׳־יחיא, עבד־אל״
קאדר, נאשף וג׳בארה.
חמולת ג׳באלי ירועה בכפר כבעלת
מזג אגרסיבי. שמם — ג׳באלי, פירושו
הררי, מילה שבסלאנג הכפרי פירושה
ארם פשוט, אחד שבא מן ההרים.
בטייבה כ״ 3000 מבני החמולה
חלקם עשירים, בעלי אדמות ואקדמאים,
חלקם פועלים. אחדים מהם
חברים במפלגה הקומוניסטית. כמה
מבני המישפחה, בעיקר רופאים, רכשו
את השכלתם באוניברסיטאות של
מיזרח־אירופה.
בחמולה עווידה, היריבה, אינה
גדולה יותר. גם במישפחה זו אין גוון
אחיד ובניה עוסקים במיקצועות
שונים. בכלל, הגבולות הנוקשים בין
החמולות הגדולות הולכים בדור
האחרון ומיטשטשים.
בני מישפחתו של עיסא הצביעו על
מישפחת ג׳באלי כעל אויביו היחידים
של עיסא, וטענו שבכפר כולם אוהבים
את עיסא, ושאיש אינו שונא אותו.
גם בני מישפחתם של האחים
ג׳באלי טענו, ששלושת האחים אהודים
בכפר ואין להם אויבים. הם סיפרו,
שכאשר הורים בטייבה רוצים לתת
לילדיהם דוגמה, הם אומרים להם:
״תהיו כמו האחים ג׳באלי׳׳.
אביהם של העצורים, פארם, הוא
פועל מחצבה, ואמם היא פועלת נקיון
בבית־חולים. לפני כשנה קנה האב חצי
דונם בשולי הכפר, ושם הם בנו את בית
המלאכה שלהם.
בני המישפחה טענו, שלמעשה
עיסא לא נשא לאשה את ג׳יהאן, ושהם
חיים יחד ללא נישואין. הם אינם רוצים
שינשאו. בני מישפחתו של עיסא,
לעומתם, סיפרו שהזוג נישא בחו״ל.
מישפחת ג׳באלי סיפרה שעיסא עזב
את הכפר כדי לברוח מאשתו
הראשונה, ולא מפני שהוא פוחד מהם.
הם אמרו, שהוא מזניח את שיבעת
ילדיו מאשתו הראשונה וחי כהולל.
בני מישפחת עווידה אמרו, שמיש־פחת
גיבאלי תרצח את עיסא אם ישוב
לכפר, ולכן הוא לא חוזר. לאשתו
ולילדיו מאשתו הראשונה הוא שולח
כסף ונפגש איתם בחשאי. גם אחיו
מסייעים לאשה ולילדים, ונותנים להם
כסף.

אחרי שעיסא יתגבר על פציעתו
הקשה, יעמרו בפניו שתי אפשרויות:
להשיג סולחה עם מישפחת ג׳באלי —
או להגר לחו״ל עם אשתו החדשה.
הוא אוהב אותה והיא אוהבת אותו.
אשתו הראשונה מוכנה לקבל בביתה
את האשה החדשה. בני מישפחתה של
האשה החדשה, כנראה, לא ששים
לראות את בתם חוזרת אל הכפר עם
בעלה השנוא עליהם.
מישפחת עווידה פנתה אל ראש
המועצה המקומית ואל נכבדי הכפר,
בבקשה שיסייעו להשגת סולחה,
שתאפשר את שיבתו של עיסא אל כפר
מולדתו.

נ א צר

יפתח שבי ט
להתגדות בשוטרים

..הם חפים מפשע!״

לעבר משאיתו של עיסא עווידה. האחים נעצרו לפני שנה, כאשר
מולכדה אותה המשאית עצמה בחברון, אבל שוחררו אחרי יומיים.

^ כסר טייבה אומרים, כי החטא
^ ה עי ק רי והבלתי־נסלח שחטא עיסא
עווידה היה, שחטף את ג׳יהאן
ממישפחתה, כשעמדה להתחתן עם
בן־דודה. על כך, אומרים, קשה מאוד
לסלוח. ג׳יהאן נחטפה ממישפחתה
ימים ספורים לפני שהחתונה היתה
אמורה להיערך.
אילו היה עיסא רווק וג׳יהאן רווקה
— היו יכולים לפתור את העניין בלי
בעיות ולחתן אותם. אבל ההשפלה
שחשו; מישפחת ג׳באלי מכך שהנערה
נחטפה, כשהסכם הנישואין שלה עם
בן־המישפחה עמר להיחתם, מה עוד
שהדבר נעשה על־ידי גבר נשוי
ממישפחה שאינה אהודה עליהם —
השפלה זו היתה צריכה להימחק,
והדרך למחוק זאת היא כנראה אחת
בלבד.
מיקרים כאלה אינם נפוצים
בטייבה.

בית ג׳באלי

בכניסה לבית היפה של מישפחת גיבאלי
עומדת רחיבה, אמם של שלושת האחים
ג באלי -חכים, פואד ונאצר. בקידמת התמונה: אשתו של פואד, ג מילה,
הנמצאת בהריון, ושני ילדיהם: הייסר ופארס. פואד ושני אחיו במעצר.

תוכניות מועדפות
בטלוויזיה הישראלית

ום רביעי

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית

יום רביעי 17.8.83

קריסטי, שהוקרנה
בטלוויזיה הירדנית.

באחרונה

19.8

• סרט ערבי: הפראית
( — 5.32 מדבר ערבית).

המבוסס על סיפרה של אניד
בלייטון. בסרט יוצאים ארבעה
בקורנוול, לחופשה ילדים
אנגליה, ונקלעים להרפתקות
שונות. חלקו השני של הסרט
ביום חמישי, באותה השעה.

• פולקלור: האג׳ מאזן מארח 7.30 ערוץ 3
30 דקות — מדבר ערבי ת) .סיפורים מחיי

היום־יום בירדן, משובצים באגדות ומעשיות בדורות. על דרך
המשל והסיפור מנסים לפתור את בעיות השעה.

17.8

• סרט קולנוע: אי־ההרפתקות
5.30 מדבר
אנגלית) .חלק א׳ בסרט

יזם שב ת 10.8.83

בהיית, בת למישפחה ענייה,
מכירה את אשרף, המתאהב בה
ממבט ראשון. אשרף העשיר
מוקסם מקולה ומבטיח לה
להופכה לזמרת מכובדת. השניים

• לילדים: עולם נפלא 6.30 ערוץ 20 — 3
דקות — מדבר אנגלית) .סירטי קולנוע מעולים, ישנים
וגם חדשים, מאולפני אנגליה וארצות־הברית.

• סידרה קומית: זה קורה לחלק מהאמהות יום ר א שון 11.8.83
( — 8.30 ערוץ 25 — 6דקות — מדבר אנגלית).
• לילדים: מישחקי ילדים 6.15ע רוץ — 3
סידרה קומית קלילה ומשעשעת בהפקת בי״בי״סי. בסידרה 20 דקות — מדבר ערבית) .תוכנית לילדים בגיל הרך,
סיטואציות מצחיקות על זוג צעיר, כאשר הבעל הוא
שלומיאל בעל שתי ידיים שמאליות, אינו מצליח להתמיד
בעבודה כלשהי, וכוונותיו הטובות לתקן או לשכלל אינן
מגיעות אף פעם לסיום מוצלח. בסידרה משתתפים: מיכאל
קרופורד, מישל דוטריס וג׳אן הילטון.

יום חמישי 18.8.83
• בידור: שעה עם זמרים צרפתיים (— 6.00
ערוץ 60 — 6דקות — מזמר צרפתית) .חגיגה
לאוהבי השנסון הצרפתי. בתוכנית זמרים צרפתיים מפורסמים
ופחות מפורסמים, בשירי פולקלור ואהבה.

המוגשת על־ידי שחקן ושחקנית, המסתייעים בהגשתה
בבובות. כדי להקל על הילדים בהבנת החומר המוגש,
משולבים בתוכנית אמצעי-המחשה רבים.

• סידרה תיעודי ת: הוליווד 9.10ע רוץ 6
— 50 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה הסוקרת את
תולדות בירת־הקולנוע העולמי מאז שנות וד 20 המוקדמות
ועד היום, בשילוב קטעים מתוך אלפי סירטי־העלילה
שהופקו באולפניה, ב־ 60 השנים האחרונות. בסידרה משולבים
ראיונות עם אנשי תעשייודהקולנוע והכוכבים ששרדו מימיה
הראשונים של הוליווד.

• תיאטרון: מן הבימה אל המסד 9.40ע רו ץ יום שני 11.8.83

— 3מדבר ערבית) .במטרה למלא את שעות־השידור
הרבות בשני ערוציה של הטלוויזיה המצרית בתוכן מעניין
ומרתק ככל האפשר, דואגת הטלוויזיה המצרית לצלם
בהופעה חיה לפני קהל כל הצגת תיאטרון המועלית על קרשי
הבימה בקאהיר, וכך זוכים צופי הטלוויזיה בהצגות תיאטרון
מעולות של מיטב שחקני הבימה במצריים. הטלוויזיה
הירדנית, מנויה״ על שרות זה של הטלוויזיה המצרית,
ומגישה מדי יום חמישי הצגת־תיאטרון מצרית להנאתם של
צופיה.

יום שי שי 19.8.83
• קומדיה: שמונה זה מספיק 2.30 שני
הערוצים — 50 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה

קראופורד ודיל: שלום ולהתראות
יום רביעי, שעה 10.05
• תעודה:

יהודי

רומא

— 8.031 מדבר עברית).
סרט־תעודה על יהודי רומא
בעבר ובהווה, על הגיטו ועל
המהגרים החדשים. סירטו של גד
קסטל.

• תעודה: זן — קוף
זנב־החזיר 8.30 מדבר
אנגלית) .סרט בהגשת דיוויד
אטנבורו, המתאר את קוף המקק,
שהוא בעל כישרון לחקות
בני־אדם.

שבני־למרות
מתארסים,
מישפחתו
מתנגדים. הוריה של
בהיית מנסים לסחוט ממנו מצרית מלודראמה
כספים.
טיפוסית.

• סרט קולנוע: ציפור
הנעורים המתוקה (— 9.15 עיבוד מדבר אנגלית).
קולנועי ממחזה של טנסי
ויליאמס. העלילה מתרחשת,
כרגיל במחזותיו של ויליאמס,
בעיירה דרומית בארצות״הברית.

• אמנות: מאה ציורים מפורסמים 8.55
ערוץ 15 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
הסוקרת את יצירותיהם של גדולי הציירים המפורסמים
בתולדות האנושות, כולל הסבר מקיף על היצירה עצמה ועל
האיש שצייר אותה.

• סידרה פופלארית: ספינת האהבה (— 10.15
ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .ללילות
הקיץ החמים — פרקים חדשים מתוך הסידרה הזוכה
בפופולאריות רבה בכל רחבי־העולם, עם הצוות הקבוע,
בפיקודו של קפטן סטיובינג, והנוסעים המתחלפים בכל
הפלגה.

יזם ש לי שי 13.8.83

• סידרה מדעית: עולם המחר 7.45 ערוץ 6
משעשעת על קורותיה של מישפחה אמריקאית מרובת־ילדים,
כאשר האב האלמן, שהוא עיתונאי במיקצועו, נושא — 15 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה אנגלית
לאשה צעירה בגיל בנותיו הבוגרות.

• סידרה הומוריסטית: לא ייאמן (8.30

ערוץ 15 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
קלילה, שבה השחקנים מתחלפים בכל פרק. בסידרה סיפורים
סאטיריים — הומוריסטיים בעלי סוף מפתיע.

• בידור: שבועון הטלוויזיה 10.10 ערוץ 3
— 50 דקות — מדבר ערבי ת) .מגזין בשידור חי
המארח מפיקים, בימאים, אנשי טלוויזיה תיאטרון וקולנוע,
המספרים על עבודתם ואף מציגים קטעים מתוך התוכניות
המתבשלות באולפנים ועל קרשי־הבימה.

• סרט קולנוע: שלום
ולהתראות 10.05 מד ב ר
אנגלית) .סירטו של הבימאי

המציגה המצאות חדשות וגילויים מדעיים בכל תחומי־החיים,
עם דגש מיוחד בנושאי־רפואה. בכל תוכנית מוצגות שתיים־
שלוש המצאות וגילויים, וניתנים דיברי־הסבר מקיפים.

• סידרה קומית: מצטער 8.30 ערוץ — 6
25 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה קומית על
מישפחה שבה האם בת השישים לובשת את המיכנסיים —
דבר הגורם שבנה בן ה־ 40 מתנהג כילד מגודל, פוחד מאמו
פחד־מוות ואינו עושה דבר מבלי לקבל את הסכמתה.
מככבים: רוני קורברט, ז׳אן פרנסים, אנג׳לה ריצ׳רדס וסטפן
יארדלי.

משעשעת שהוקרנה תחילה
בתיאטרון וייטהול, לונדון,
המבוססת על מיכתבי ביל בשבועון שפורסמו
היקר, העין הבריטי הסאטירי הפרטית.

ז׳אן נגולאסקו, המביא סיפור
אהבה על צעיר בריטי המעביר
מכוניות־פאר מן היבשת לאנג ליה
ובחזרה, ומתאהב בצעירה
יפהפיה ומיסתורית, שאותה פגש
בריוויירה הצרפתית. בתפקיד
הראשי: הדוגמנית ז׳נבייב ז׳יל.
לצידה: השחקן הבריטי מייקל
קראופורד. משתתף גם השחקן
הגרמני קורט יורגנס. הסרט
הופק ב־.1970

יום ש!
22.8

• בי תר: תהילה (8.03
— מדבר ומזמר אנגלית).

זלאייט ואיתן דופן על. חוזרת
בעיקבות הפקת
בתשובה״.
עורך הסרט הפכו הסרט
ואיש־הקול לדתיים, והם שוהים
בישיבת או ר שמח.

11ו< * 1וו^וו ם
23.8

מישהו
• קומדיה:
מטפל בך 8.03 מדבר מחנה הפרק
אנגלית).

יום חמיע1
18.8

תיעודית:
• סידרה
מישחק המילחמה הקרה
— 9.30 קריינות עברית:
יאיר אלוני) .בפרק השני
בסידרה מנסה דימבלבי לנסח את נוהגות שלפיהן הכללים המעצמות והמדינות הכפופות
להן במישחק המילחמה הקרה.
הוא סוקר את האיכרים, הכנסיה,
הצארים והקיסרים, המהפיכה ודוקטרינת הקומוניסטית
טרומן, המהפיכה התעשייתית
ושתי מילחמות העולם שאירופה
היתה זירתן. בפרק זה מתמקד
המישחק״
ב״כללי
העיסוק
וב״הפרת הכללים״ במילחמה
הקרה.

• דרמת

טלוויזיה:

היריב הנעלם — 10.251
מדבר אנגלית) .דראמה בשני
חלקים, המבוססת על ;זיפורים
מאת אגאתה קריסטי. אלה 12 בשנות סיפורים המתרחשים
ה־20׳ וה־30׳ .דראמה זו, שתוקרן
הערב, מהווה יחד עם הדראמה
שתוקרן בשבוע הבא, באותו
הזמן, מבוא לסידרת המותחנים
המבוססים על סיפוריה של

124 4

ואלם ו תורן: מי מעוניין בדנים
יום ראשון, שעה 10.20
במרכז העלילה צעיר יפה תואר,
החי על חשבונה של כוכבת
מזדקנת ושתיינית. בתפקידים
הראשיים: פול ניומן, ג׳רלדין
פייג׳ ,שירלי נייט, ריפ תורן.
בימאי הסרט: ריצ׳ארד ברוקס.

הורוביץ
• מוסיקה:
בבית הלבן — 11.10
מוסיקה) .הפסנתרן ולאדימיר
הורוביץ מנגן בבית־הלבן סונטה
במי-במול־מינור, אופוס ,35 מאת
פרדריק שופן.

מדבר אנגלית) .מחזה מאת
ג׳רלד סייבורי. הת׳ר נמצאת
בחופשה באי הלבן עם אמה
הנכה. באחד הערבים היא במעבורת לנסוע מחליטה ללמינגטון, לראות סרט. בבר
של בית־מלון קטן היא פוגשת
ברופא בגיל העמידה, אלמן
המחפש רומן. בתפקיד הת׳ר
מופיעה לין פארלך. ג׳ואן הוקסון
היא אמה, ומייקל ליי הוא
הרופא.

דייוויס וראונדס: סינוס מישפחתי
יום שלישי, שעה 9.30

שבת

יום ראשון

20.8

21.8

הפרק איכות של כוכב מביא
עוד אחד מפרקי ביודספר
לאמנויות בניו־יורק, בעלילה,
בשיר ובריקוד.

• בי תר: עד פוס (8.03
— מזמר אנגלית).
• סידרה: עקרב (9.30
— מדבר אנגלית).
• דרמה: מי מעוניין
בדניס 10.20 מדבר
אנגלית) .אנג׳לה תורן וג׳ון

איי שייד
• מותחן:
( — 9.30 מדבר אנגלית*.

• קומדיה: בנסון (8.30
— מדבר אנגלית) .בפרק
שומר אחי, מגיש קלייטון
למושל גטלינג תוכנית־מיסוי
חדשה. המושל דוחה^את ההצעה
ומבקש מבנסון לנסח הצעה
טובה יותר.

במרחק
• דראמה:
נסיעת מעבורת (— 9.30

ואלס מופיעים בדמותם של
מרגרט ודניס תאצ׳ר, בפארסה

באמת הן האם בפרק מתכוונות למותן עוד אחת
מהרפתקות מפקד מישטרת
ניו־יורק.

• סרט ישראלי קצר:
חזרה 11.05 מדבר
עברית) .סירטם של אמנון

אוהלים משיך בסיפור המטורף
על עולמם המטורף של עובדי
סופרמרקט ענק.

• סידרה: כינום מיש־פחתי
9.30 מדבר
אנגלית) .פרק נוסף בסידרה,
בכיכובם של בט
ודייוויד ראונדס_ .

דייוויס

• מותחן: לא ייאמן כי
יסופר — 11.00 מדבר
אנגלית) .פרק ז ר בעיר, כרגיל
בסידרה זו, יש סיום מפתיע.

שידור
צל״ש
י ש גבול
לכתב השבוע -יו מן אירועי ם י רין

קימור על כתבה אמיצה ומצויינת על כינוס
המתגייסים לצה״ל שהוכנה יחד עם אורי לוי.

כתב קימור
,.מי מתוך פקודה...״
קימור העז לא רק להציג את פיקפוקיהם של
רבים מן המתגייסים — וכפי שהופיעו לפני
המצלמה, ברור שהמפקפקים הם העילית
השיכלית של הדור — המסתייגים מן המילחמה
כמעט פוטש
שלוש שעות הפרידו. ביום הרביעי
שעבר, בין תיפקודה התקין •של
הטלוויזיה ובין יצירת מצב חדש, שהיה
מאפשר לשר־האוצר, יורם ארידור,
רישות־זדשידור
צמרת את להדיח
(מנכ״ל, יו״ר! ,עד־מנהל ומליאה)
בטענה של אי־תיפקוד,
כאשר איים יי סן! ל פי ד על
ועד־הכתבים להשבית את הטלוויזיה
השבתת־מגן, חככו כמה מהפקידים
הבכירים במישרד־האוצר את ידיהם
מרוב •שימחה, השבתת הטלוויזיה היתה
משרתת את שר־האוצר שירות כפול.
ראשית, דממת־המלוויויה במשבר
היתה עשויה לסייע
כלכלי חמור תוכניותיו ביישום
למישרד־האוצר
השונות, תוך עקיפת כלי־התיקשורת
העיקרי.
שנית: שר־האוצר וצמרת מישרדו
חפצים מזה זמן רב להיפטר ממנכ״ל
הרשות יוסףל פי ד והידד ראובן
יחץ מתפקידם. הם רואים בהם יריב.
העורם קשיים תיקשורת־ים בדרכם.
סוד גלוי הוא בצמרת האוצר. כי
המנכ״ל המיוער לרשות־השידור הוא
הידר (המתפטר) של מחלקת־ההסברה
ומנהל מפעל הפיס.
של הליכוד
גדע 1ץגדות. השבתת־המגן .׳שלפיד
עמד להפעילה בטלוויזיה, היתה יוצרת
אנארכיה. שהיתה משמשת עילה בידי
ארירור ואנשיו להחליף את לפיד
ולהביא במקומו את גדות. כך היה י
מתבצע פוטש של ארידור בצמרת
רישות־ השידור, בטיעון של. עשיית
מבלי שהדבר היה מתפרש
סדר״,
כפגיעה בחופש העיתונות.

העול ם הז ה 2398

אס־חצירא:

השאלות שרא נשאו!
הופעתו של חבר־הכנסת אהרון אבדחצירא
במהדורת מבט. ביום שבו ניתן פסק־הדין
במישפטו על־ידי בית־המישפט־העליון, לא
עברה בשלום בטלוויזיה.
למישדר. שבמהלכו ת איץ אבו־חצירא בידי
חיים יבין, קדמו שיחות ב ץ הח״כ ו בץ מנהל
חטיבת״החדשות, י איר שברן, ועוזרו בעריכת
מבט רפיק חלבי. חלבי הבהיר לאברחצירא, כי
עליו לשוחח רק על נושאים פוליטיים: תמ״י.
קואליציה וכו׳ .חלבי ביקש מאבדחצידא שלא
לפגוע ברשויות המבצעת והמחוקקת —
מישטרה ובית״המישפט.
כאשר הסיט אברחצירא את הראיון במבט
לנושאים שהוא התבקש •שלא להתייחס אליהם,
התקשרו במהלך המהדורה מחדר־הבקרה אל
ניצב יחזקאל קרתי מחמישטרד״ בתיקווה שהוא
יגיע עוד לפגי תום המהדורה אל אולפן־
הטלוויזיה, ויגיב על האשמותיו של אבו־חצירא.

בלבנון, אלא גם גילה סקופ אמיתי. נציג מעין הדוכן מעל שקרא
המתגייסים,
הצהרת־אמונים, הכין בעצמו נוסח שאמר
שהמתגייסים מתחלקים בין התומכים במדיניות
הממשלה בלבנון ובין מי שישרת על פי פקודה
בלבד, מתוך הסתייגות פנימית. אבל מארגני
הכינוס — קרי: שילטונות צה״ל — ״ביקשו״
ממנו לתקן את הנוסח ולהעלים את ההסתייגות.
הנוסח המקורי :״יש לנו נכונות לשרת את
המדינה בתוך הגבולות וגם מחוץ לגבולות — מי
מתוך רצון, ומי מתוך כורח הפקודה.״ המלים
האחרונות נמחקו.
הכתבה מוכיחה כי תנועת־החיילים יש גבול
מבטאת עתה תחושה ששוב אינה נחלת מעטים,
אלא נחלת חלק גדול מאוד, ואולי רוב הדור
הצעיר. השאלה היא אם תחושה זו מתייחסת רק
לשרות בלבנון, או גם בשטחים הכבושים.

״כן, אדוני ה שרד
• למנהלי מחלקת־הסרטים־הקנויים של
הטלוויזיה, על סידרת הסרטים הקומיים כן,
אדוני השר! שבהקרנתה הוחל באחרונה. סידרה
זו, העושה פלסתר את הממשלה הבריטית, שריה
ופקידיה הבכירים, היא תחליף סביר לסיררה
הסאטירית ז״ל ניקוי ראש, שהרי צופי־הטלוויזיה
עשויים לראות בה בנקל את
השתקפותה של ממשלת־ישראל.

אלא שקרתי סירב באותו ערב וגם למחרת.
לסירובו זה הצטרף גם שר־המישפטים, משה
ניסים. אך גם קרתי וגם ניסיס הגיבו על דברים
דומים שאמר אבו־חצירא ביומני־החדשות של
קול ישראל. הם לא היו מוכנים להציג תגובות
אלה בטלוויזיה.
בישיבת הבוקר שלמחרת אותו מישרר,
הותקף חיים יבין בידי כמה מהכתבים על
שאלותיו באותו ראיון. היו אף כתבים •שהטיחו
בפניו שהוא זילזל בעבודתו. מי גו ר לפעמים
אחרות. כאשר כתבים מטיחים ביבץ דברים
שכאלה. הגיב הפעם יבין ואמר כי בשיחת־ההכנה
הקצרה. שניהל עם אברחצירא כמה דקות לפני
השידור, הובטח ליבין כי הוז״כ ״יפתח את כל
הברזים.״
יבץ אף הוסיף והזכיר לכתבים כי הראיון
נקטע עוד בטרם הציג לאבו־חצירא כמה
משאלות״המפתח שהכין לו.
י.ב.מ ,.המצליח להתמודד עם נושאי הסרטים
והצגתם בפני הצופים. מן הראוי שהמפיק ישחרר
מן המסך את גורדין, ושיושם קץ לפיטפוטיזציה
של שני ניצבים, שאינם מדברים איש אל רעהו.
הם מדגימים את הכלל הישראלי שדיאלוג הוא
צירוף של שני מונולוגים.

מאחורי הקלעים
ה״אתיקה״ ש ר סממה
בישיבת־הבוקר שלמחרת פסק־הדין בפרשת
אהרון אבו־חצירא בבית־המישפט העליון והגדלת
עונשו, סיפר הכתב הצבאי דן סממה, כמה
מ״עוללות אבו־חצירא״ ,מהתקופה שבה שימש
סממה ככתב לענייני מישטרה ומישפט.
הוא סיפר לכתבים המופתעים שכאשר אך
התפוצצה פרשת אבו־חצירא, בשלב החקירה
שלה, קרא לו אבו־חצירא, ביציאתו מהחקירה
המישטרתית, ואמר לו ״לא לפירסום״ את
המישפט הבא :״עכשיו אני הולך לשחק על

צל״ג
מזוכיזם ספורטיבי
• לייא ש אלרואי, ראש הדסק
הספורטאי בחטיבת־החדשות, על שיגורו של
השדר־הוותיק ניסים?!יריתי לסיקור מישחקי
אליפות־העולם באתלטיקה קלה, שנערכו
בהלסינקי. קוויתי, בעברית הבלתי־אפשרית
שלו, המזכירה דיווחי־רדיו מאולימפיאדת
הלסינקי(לפני 31 שנה) ,הצליח להמאיס על צופי
הדראמה הספורטיבית את צילומי הטלוויזיה,
בשל קולו המונוטני.
דסק־הספורט של הטלוויזיה לא למד
מהשגותיו של מנכ״ל רשות־השידור יי סן 8ל פי ד
על סיקור כינוס־הפועל האחרון. אז נזף בו על
השגיאות החוזרות ונשנות של קוויתי בהיגוי
שמות ספורטאים ואי־דיוקי־דיווח.
קוויתי הוכשר כשדר־רדיו ולא כשדר־טלוויזיה,
והוא מספר לצופים מה רואות עיניהם.
מרוע היה צריך השדר של דסק הספורט יירם
ארבל, שהעברית שלו סבירה ושמיעה עשרת
מונים מזו של קוויתי, לשבת באולפן בירושלים
ולתקן את עיוותי השליח? את חגיגת ההישגים
של אליפות־העולם באתלטיקה הפך דסק־הספורט
לתרגיל במזוכיזם ספורטיבי.

פיטפוט, בדים זפיתפותי ביצים
• למפיק מישדר־התרבות־קולנוע החדש
סיפורי בדים, שאול שיר־וץ, על אי־מיצוי
האפשרויות הטמונות במגזין דו־שבועי לקולנוע.
אומנם, מישדר זה גמל את הצופים ממישדר־הבשל
שמונה וחצי, שיומרותיו עמדו לפוצץ את
מירקע־הטלוויזיה בברברת בלתי־פוסקת של
יורם קניוק, משה דו ר ודומיהם. את הברברת
של שמונה וחצי מייצגת בסיפורי בדי ם
מבקרת־הקולנוע רחל גוו דין, המקשקשת על
הדודות הפולניות שלה ושאר דברי״הבל, שאינם
מעניינים איש. נחמה אחת בסיפורי בדי ם היא
היא הופעתו של צ בי ינאי, עורך מחשבות

פוטנציאלי במדינה, הוכיח הדסק הכלכלי של
הטלוויזיה את אטימותו למתרחש ברחוב
הכלכלי.
כישלון זה, שאחראים לו ראש־הדסק חיים
פלטנר, הכתב החדש (מגל״ץ) עודד שחר
ו עוזי בירמן, הוא תולדה של הידרדרות
הדרגתית באיכות דסק זה. בעוד שבמשך כמה
ימים התריעו רוב כתבי״הכלכלה בעיתונות
היומית על פיחות אפשרי של השקל לעומת
הדולר — הופתעה הטלוויזיה.
למחרת הפיחות הציע אחד מכתבי־מבט
הלא־כלכליים, שהרוויח סכום ניכר מרכישת
דולרים קודם לפיחות ומכירתם אחריו :״צריך
ללמד את הדסק הכלכלי, לקרוא את
מדורי־הכלכלה, מיקרו ומקרו, בעיתונים, כדי
שלא יאמרו שטויות במבט בערב!״

חוחית! לבחירות
מנכ״ל רשות־השידור, יוסף לפיד, הפיץ בין
עובדי־הרשות דף הנחיות על אופן הדיווח ברדיו
ובטלוויזיה על מערכת הבחירות לרשויות
המקומיות.
בין ההגבלות הבולטות ציין המנכ״ל :״יש
להימנע משידורי אירועים מלאכותיים, שנראה
כי נקבעו מראש כדי ליצור תעמולה למען
המועמד או רשימה׳...
הנחייה נוספת :״ 30 יום לפני הבחירות אין
לשדר בטלוויזיה את פני המועמדים בבחירות
לרשויות המקומיות, או להשמיע את קולם.
ברדיו אין להשמיע את קולותיהם של המועמדים,
בין בזיהוי ובין בלא זיהוי ...מן הראוי להזכיר גם
את ההוראה הקיימת שאין לפרסם סקרים׳...
פסקול הערבית מפריעה

מנכ״ל לסיד
גדות נושף בעורף
הסיגנון העדתי באותה שיחה חטופה שאל
אבו־חצירא את סממה :״בכלל, מדוע אתה עוסק
בעניין שלי? אתה הרי תוניסי במוצאך!״
איש מכתבי מבט ששמעו את סיפורו של
סממה, לא ניסה להקשות ולשאול אם שתיקת
סממה בנושא כה רגיש, שהביא לליבוי הנושא
העדתי, אינה סותרת את ערכי האתיקה
העיתונאית.

״הדסק המופתע״
כינוי חדש, שבו זכה הדסק הכלכלי המתפורר
של מבט בשבוע האחרון בפי כתבי הטלוויזיה
הוא ״הדסק המופתע״.
הסיבה: פנייתו המצולמת והמשודרת של
הכתב הכלכלי עוזי ביר מן לנשיא התעשיינים
אלי הורוביץ, ביום הפיחות במילים :״השקל פוחת
מול הדולר במפתיע!״
בקביעה זו, שעמדה בניגוד להבנה הכלכלית
של כל עקרת־בית בישראל וכל ספקולנט

למרות תביעת הממשלה לחיסכון במערכת
הציבורית, עברה באחרונה תיזמורת רשות־השידור
למישכנה החדש ב תי א ט רון ירושלים,
תוך הגדלת האוטונומיה שלה מהנהלת הרשות.
במקביל הונחה שם אבן־פינה לאגף חדש,
שישמש את הקונצרטים של התיזמורת • •
למרות. שאלות חוזרות ונשנות של דוברות
רשות־השידור, בשל פניות צופים רבים, להנהלת
הטלוויזיה, מדוע ממשיך שעון מב ט להיות
בשחור־לבן, כאי בודד בין שידורי־הצבע, טרם
פתרה הנהלת הטלוויזיה את הבעייה של צביעת
השעון בניגוד לאירועים ספורטיביים
קודמים (אולימפיאדות, גביע־עולמי בכדורגל)
לא שידרה הטלוויזיה הישראלית, בסיקורה את
אליפות העולם באתלטיקה קלה מהלסינקי,
פרשנות דו־לשונית. בתגובה לשאלת העולם
הזה, השיבה דוברת רשות־השידור, אריאלה
רבדל, שניסיון־העבר הוכיח כי שידורים
דו־לשוניים, בעברית ובערבית, מפריעים לדיווח,
ולכן המליץ מנכ״ל הרשות שהשידורים ייעשו
אך ורק בעברית. רבדל לא הסבירה כיצד יגיעו
על סיפוקם משלמי האגרה הדוברים ערבית בלבד
• • האיום בהשבתת־המגן של הטלוויזיה בידי
הנהלתה נעשה כאשר יו״ר הרשות, הפרופ׳
ר אובן ירון, שוהה בדרום־אפריקה, וחלק
מחברי הוועד־המנהל באירופה. את נציגי־הציבור,
במשא״ומתן ייצג מיכה ינון, המישנודלמנכ״ל
• • טענות כבדות על מדור זה היו בפי דוברת
רשות־השידור, על ציון מיקצועו הקודם של ראש
הדסק לספורט, יו א ש אלרואי, כ״דוגמן־
לשעבר״ .היא העירה ש״ההגינות מחייבת לציין
שאלרואי היה גם מורה למתימטיקה״.

מי שם רגל ליצחק ר בץ,
ומקשה עליו את ההתמודדות על
ראשות־המיפלגה? ראש־הממ־שלה
לשעבר טוען, שאלה הם
שלושה עיתונאים, אברהם
שוויי צי, מ ה ארץ וחגי אשד
וישעיהו >״יותם״< אברך
רפ״יסטים
,חבורת
מדבר.
לשעבר השתלטה על עיתוני־הבוקר,״
הסביר הטוען לכתר־מועמד
העבודה, את המאמרים
העויינים אותו, המתפרסמים
בעיתוני־תכופות לעיתים הבוקר.
על״ידי נשאל רבין
המראיין
איתן דנציג אם
שימעון סרס הוא מנהיג.
.״איני יודע מה זה מנהיג. אם
אתה, איתן, רוצה לקרוא לו
מנהיג, אז תקרא לו מנהיג.״
רבץ, שלדבריו מזה חמישה
חודשים הוא לא הכניס סיגריה
לפיו, נשאל אם הוא צופה
מילחמה עם הסורים .״אני שייך
לאנשים הנורמאליים. יושב פה
אותו.״ תשאלו אסטרולוג,
ולעניין הניבוי אמר רבץ :״דבר
אחד אני יכול לומר — שב־35
השנים האחרונות שום פולי טיקאי
ושום איש־צבא לא חזה
שום מילחמה שבה ישראל היתה
מעורבת אחר כך״.
האסטרולוג שאליו רמז
רבץ בדבריו היה הרצל
ליפשיץ, שטען בתורו, כי הוא
דווקא כן ניבא כל מילחמה
שישראל השתתפה בה, מאז
.1973 ולגבי העתיד? ״באביב
צפוייה לישראל מערכה קשה
מאוד, כשהכיוון הוא סוריה
ועיראק״.
בלישכתו של ראש עיריית
תל־אביב שלמה(״צ׳יץ׳״) להט הסקרים במשמעות עסקו שפורסמו בסוף השבוע, ושניבאו
לו ניצחון מוחץ בבחירות.

חיים ברל ב

. 15,14 בסופו של דבר זה אותו
הדבר.״ התערב עוזרו של להט
חנן בן־יהודה, מנהל קרן
תל־אביב לפיתוח, ואמר לנציג
הבכיר של הליברלים, שיוצב
במקום בטוח :״אילו הציבו אותך
במקום ה־ ,15 לא היית מדבר
כך ״.בן־יהודה עצמו יתחרה על
מקומו כחבר מועצת־העירייה
מטעם תנועת־החרות.
הכרותם של להט ובן־
יהודה החלה בעת שירותו הצבאי
של בן־יהודה, בתחילת שנות
ה־ .70 הוא שירת בגלי־צה״ל,
ולהט עצמו היה אז ראש אכ״א.
באותה התקופה הוא הוציא
הנחייה, שכל בעלי הפרופיל
הקרבי יעברו לשרת ביחידות
קדמיות. בין, הנפגעים מאותה
הנחייה היה בן״יהודה עצמו,
שהועבר כתוצאה מכך לשרת
בסיני.
בעוד ראש־העירייה עסוק
בהכנה לבחירות הקרבות מצאה
אשתו זיוו ה זמן לצאת לחופשה
שם היא
בשווייץ, קצרה מתארחת בביתו של הסופר
והעיתונאי אפרים קישון,
שהזמין את בני־הזוג להט למקום
מושבו בעיירה אפנפל.
בין המתמודדים על מקום
ריאלי במועצת העירייה מטעם
הליברלים נמצאת שרי ת
גרינכרג, אחותה של ח״כ
התחיה גאולה כהן. גרינברג
היא חברת מרכז־הליברלים.
עסקן חרות בן־ציון לפני שהתפרסם
מורדוף,
שנתיים כאשר ניסה לפוצץ את
ועידת־ההסתדרות (העולם הזה
,)2298 קיבל ג׳וב עירוני
בתל־אביב. הוא מונה כמנהל
בשכר של שכונת נווה־אליעזר
בכפר־שלם. חרות מועמדי מיהם לעיריות של ירושלים ותל־

מלטף סוסה שאינה מגזע

בר־לב,
ערבי.
העבודה ומזכ״ל המיפלגה, הוא גם יושב״ראש
אגודת הסוס הערבי בישראל. לפני כמה שבועות
הוא פגש במזכ״ל נעמת, מאשה לובלסקי, שסיפרה
לו על פתיחת מרכז רכיבה של נעמת בשם כנות,
במרכז חקלאי של נעמת, ליד גדרה. באותו הזמן
פורקה חוות-סוסים בעכו, ואחרי דיונים החליטה
אגודת הסוס הערבי להעביר לכנות ארבע סוסות

לעומת־זאת הראו הסקרים ירידה
במיספר חברי המועצה מטעם
הליכוד, מ־ 15ל־ .14 יצחק
כספי, סגנו של להט, אמר
בבדיחות־הדעת :״מה זה חשוב?

מדוע 1נדחף יועצו של שרהדתות ז*מים,
מי מתנכל ליצחק רביו ומה 1נ1שה שלמה
רהט ו עוז רו בעת שירותם הצבאי - באיצטדיון אוהדיהם ללות בלומפילד ביפו בתחילת העונה,
במישחק מול הפועל תל־אביב.
בין שאר העונשים הוטל עליהם
עונש מישחק רדיוס עם קהל.
ראשי האגודה חשבו ומצאו,
שהמקום הטוב ביותר לערוך בו
שוב
את המישחקים הוא
איצטדיון בלומפילד, שבו הם
המערך למועמד
עיריית תל־אביב,
מאיר, מזכיר מועצת פועלי בעלת שהיא
תל־אביב
האיצטדיון, וידבר על ליבו
שהנהלת האיצטדיון תאפשר
להם לשחק ביפו, תמורת העונש במישחקי
תשלום,
שלהם.

ך ך | 1יושב עם אשתו, לאה,
\ 1ך 1ק
1 1 1ן במקום המיפגש הפופולארי
שבטיילת התל־אביבית האבטיחים. רבין בא
למקום באחד מימי השבוע, בשעה 1אחרי־חצות.

ושני סוסים, שישמשו להרבעה. בר־לב בא לראות
מקרוב אי ן נקלטים הסוסים הצפוניים, ולבערו
התברר לו שהעיסקה התעכבה מסיבות טכניות.
כשפנו לבר־לב -שבא בלוויית גיזבר האגודה מיקי
פדרמן, בן למישפחת המלונאים -והציעו לו לרכוב,
הוא שאל בלעג :״על מהד לבסוף התרצה, עלה על
סוסה שאינה מהגזע האהוב עליו, ורכב. מאז החלים
הח״כ מפציעה חמורה ברגלו, אחרי שהועף מגבו
של סוס, חזר בר״לב לתחביב האהוב עליו.

אביב? נראה שראשי בית״ר
בבירה שכחו את שמותיהם.
שחקני בית״ר הוענשו על־ידי
ועדת־המישמעת של ההתאח־דות־לכדורגל
בעיקבות השתו־

לראשות

שיחקו את מישחקם המפורסם
נגד הפועל תל־אביב. ראשי
הקבוצה פנו למועמד המערך
לראשות עיריית ירושלים טדי
קילק, וביקשו ממנו שיפנה

בעל־הבית. שירה קיבל את
העניין ברוח טובה :״זה היה
במקום. כי היה לי חם מאוד.״
לתוכנית הצרכנות כולבו־טק
תצטרף בקרוב פינה חדשה,
פינת הטלפון. על הסיבות
שהביאו להחלטה להנהיג את
הפינה סיפר מפיק ומגיש
התוכנית רפי גינ ת. לדבריו,

אחרי שעמד בתור כרבים אחרים, עד שנמצא עבורו
ועבור אורחיו שולחן פנוי, הוא הזמין, כיתר
יושבי״השולחן, פלח אבטיח, וקינח בבקבוק
משקה־קל. לאחר שסיימו לאכול עזבו את המקום.

ממלא־מקום ראש־עיריית
בת־ים, דויד מסיקה, שהוא
,מועמד התנועה למען בת־ים
לראשות־העיריה בבחירות המו ניציפלית
הקרובות, הפך לשיחת
היום במעדניה שבה קונה אשתו
ציפי• לפני שבועיים היא
נכנסה לחנות וגילתה להפתעה
שתמונתו של בעלה תלויה על
הקיר. כעבור יומיים ששבה
לחנות ראתה שהתמונה נעלמה.
היא ביקשה לדעת מה קרה.
בעל־המעדניה סיפר שהוא תלה
את התמונה מיוזמתו, אך
אלמונים באו אליו והורו לו
להסיר אותה אחרת יציתו את
החנות. האיש מיהר להסיר את
התמונה. ציפי לא הגיבה, ולא
סיפרה על־כך לבעלה. כששבה
בסוף השבוע לחנות ראתה שוב
את התמונה על הקיר. הפעם
סיפר לה הבעלים, ביוזמתו,
שאחרי השיחה הקודמת ביניהם
הוא הגיע למסקנה שהוא לא גבר
אם הוא מפחד ולכן מיהר להחזיר
את מסיקה לקיר.
קבוצת אזרחים תומכי־מסיקה
התכנסה לדיון בפנטהאוז
מפואר בבת־ים, השייך לקבלן
אמיליו פלס. למקום הגיעו גם
איש־יחסי־הציבור של מסיקה,
בן־ציון >״בנצי״< שירה,
העובד גם כיועצו לענייני־שר־הפנים, של תיקשורת
ותקציבאית
משרד יחסי־הציבור
אורה לפידות. בבואם למקום
הציע פלס לשירה לבחון מקרוב
את הבריכה, שבמרכז הגג. שירה
התקרב לשפת הבריכה, ואז דחף
אותו פלס לתוכה. בעיקבות כך
נאלץ שירה להשתתף בישיבה
כשלגופו בגד רחצה שהשאיל לו

הוא מקבל כמעט 500 מיכתבים
ליום, כולם עוסקים במחדלי רובם השונות. הרשויות משום־מה עוסקים במישרד־התיקשורת.
הטיפול בהם עד כה
היה שיגרתי. לשינוי גרמה
של זקנה ערירית, תלונה שקיבלה חשבון־טלפון על־סך
מיליון שקל. גינת סיפר, שכאשר
בדק צוות תחקירני התוכנית את
הפרשה, על־פי חשבונם התברר,
שבעלת מכשיר־הטלפון היתה
צריכה לנהל במשך חצי שנה
תמימה שיחות טלפון לחדל,
באופן אינטנסיווי.
אחרי הצגת הבכורה של
המחזמר בוזמימה גילה מחברו
ג בי בן־שימחון, שהצגת
המחזמר כמעט נמנעה בגלל
תביעה מישפטית. המחזמר,
העוסק בילדותו של המחבר
במארוקו, מזכיר את מורו של היה שכינויו
בן־שימחון, לפני שבועיים
״בוזמימה.״
הבכורה קיבל בן־שימחון מיכתב
מעורר־הדין אליהו פדידה
מירושלים. זה כתב לו, שהרב
שמואל שני אור, הלא הוא
בוזמימה מהמחזמר, דורש לקרוא
את תוכן ההצגה לפני שתועלה
על הבימה. לדבריו, שמע.
בוזמימה שהמחזמר הוא קומדיה
השמה ללעג את המורה והוא
איים בתביעה מישפטית אם לא
תוכנה. את קודם
יאשר
בן״שימחון דחה את התביעה ואז
פנה אליו הרב גיסים עובדיה
מירושלים, שגם דמותו מוזכרת
במחזה, ודרש שהוא לא יוזכר
בבוזמימה. הוא איים טלפונית
על בן־שימחון, שיכריז עליו
נידוי וילחש נגדו לחשים, ואף
העול ם הז ה 2398

נסח גוו נו

מנשק את השרה־ללא״תיק שרה דורון, ומתקרב לשיפתי
לודמילה אשתו של ח״כ ליברלים אחר, יהודה פרח (למטה, מימין
לשמאל) .לוחש סוד לשר״התיירות, אברהם(״אברשה״ ) שריר, ומתנשק עם חי׳ ליברלים אחר,
יהודה פרח (למטה, מימין לשמאל) .גרופר זכה בחיבוקים ובנשיקות מכל אגפי המיפלגה
הליברלית, אחרי שנבחר פה״אחד על־ידי המרכז, בהצבעה גלויה, לתפקיד שר״החקלאות,
במקומו של שימחה ארליך המנוח. גרופר, שניסה להיבחר לתפקיד השר השישי לפני שלושה

איים להפגין בהיכל־התרבות
בהצגת הבכורה. כל זה לא קרה,
ועתה מוצג המחזמר ברחבי
הארץ.
בן־שימחון, שהוא ד״ר
ומרצה בחוג לקולנוע באוני יוצא
תל־אביב, ברסיטת לשנת־שבתון
בארצות־הברית.
הוא ילמד וירצה על קולנוע
ותיאטרון באוניברסיטה העירו נית
של ניו־יורק. את שעות־הפנאי
יקדיש לחיפוש אחרי
משקיעים, כרי להפוך את מלך
מרו ק אי — מחזה אחר פרי עטו
— ללהיט בברודווי או להפקה
קולנועית. הירושלמי עורך־הדין
אברהם ב רדוגו והעיתונאי
ישראל סגל ניצלו בנס. מעורבים היו השניים בתאונת־דרכים בעת שחזרו
ממסיבה. סגל נהג במכוניתו, לפניו נסע ברדוגו ואילו
במכונית אחרת, עם ידידו. לפתע
איבד סגל את השליטה על ההגה
שלפניו. במכונית והתנגש נהרסה סגל של מכוניתו למכונית ואילו
לחלוטין,
השנייה, שבה ישב ברדוגו, נגרמו
נזקים חמורים והיה צורך לגרור
אותה למוסך. הנוסעים, למרבה
המזל יצאו ללא פגע.

להתעורר בשעה ,4.15 כדי
להגיע לתחנה בשעה .5כדי מפעיל לאחר, הוא שלא השכמה ומזמין שעון־רדיו
אוטומאטית. אחרי הקימה הוא
מכין קפה ומוזג אותו בתרמוס,
כדי לשתות אותו במהלך שידור

חודשים והובס על״ידי דורון, שבה תמך המחנה של שריר מידעון פת, הופתע
ששר־המיסחר״והתעשיה קרא למרכז להצביע בעדו באופן גלוי. כשנשק גרופר לדורון, הציץ
מאחוריו עוזרו הנוכחי, אריה זייף. כשלחש סוד לשריר, הציץ בהם דובר מישרד״החקלאות,
נפתלי יניב, שאינו חבר המיפלגה, אך בא לראות את בחירת השר החדש שלו. פרח,
המשתייך למחהו של גרופר, סיפר אחר־כן שהוא יכול למלא את תפקיד סגן־השר שהתפנה
במישרד־החדולאות כי הוא עצמו חקלאי, חי שנים רבות במושב קדימה שבשרון.

התוכנית ויוצא לדרך .״לא קמתי
בשעה כל-כך מוקדמת מאז ימי
הטירונות שלי בצבא ״,סיפר
רימון .״אם אפשר היה להעביר
אותה לשעה 10 בבוקר, זה היה
עדיף.״
מאז החל רימון מגיש את

התוכנית, הוא שם לב לכך
שעיתונאים רבים מטלפנים אליו
לפני ובמהלך התוכנית. הם
רוצים להעיר את תשומת ליבו
שלהם, בילעדיות לידיעות
בעמודי־החדשות, כדי שיקרא
אותם מעל גלי-האתר. לא אחת

העיתונאי צבי רימון,
הממלא זמנית את מקומו של
השדרן אלכם אנסקי בהגשת
תוכנית הבוקר של גלי צה״ל,
שבע אפס שבע, עדיין מתקשה
לקום בבוקר. רימון, יועצו
של שר־לענייני־תיקשורת בתחנה המשרת
התיירות,
הצבאית
בשירות־מילואים, נאלץ

מנשה קדישמן £5־־״״

כמוהו עושה גם גם חברו, זאב ספקטור, עובד
קדישמן,
(מימין). לישראל בקרן־הקיימת
הפסל-צייר, בילה עם חבריו במיסעדה בטיילת

בתל־אביב. במקום עבר צלם שהציע לצלם את
היושבים ליד השולחנות בצילום ציבעוני, המפותח
בן־רגע. קדישמן וחברו לקחו את כיסאותיהם
וביקשו שהצלם ינציח אותם כך ליד קיר המיסעדה.
קדי^/מן, רזה מאוד לאחרונה, אחרי דיאטה חריפה.
במהלך עיתונאי מטלפן התוכנית ושואל בקול שבור
מדוע דילגו על שמו כאשר
ציטטו ידיעה שלו באחד מעי־תוני־הבוקר
.״רק עתה גיליתי
כמה חבריי מהתיקשורת רגישים
לשמם הטוב, לא פחות מההם שעליהם פוליטיקאים
כותבים.״
אחרי
סידרת הדיונים על
הקיצוץ בתקציב, התפנה שר־שריר
התיירות
אברהם
לארבעה ימים, שאותם הוא יבלה
בחופשה עם מישפחתו. הוא יוצא
לגליל, ואימץ את הסיסמא
שהיתווה מישרדו, השנה אנחנו
תיירי ם בישראל. יומיים הוא
יהיה בנהריה ויומיים יצטרפו
אליו אשתו ריבקה ושניים
מארבעת ילדיו, גדי בן ה־11
ודפנה בת ה־ 14 וחצי.
איר פותרים את בעיית
השיעמום המיני? הסכסולוג ד״ר
עמי שקד גילה, שבחולון כבר
פתרו את הבעייה. בבית־מגורים,
שאת כתובתו הוא מסרב לגלות,
הגיעו הדיירים לידי הסדר של
חילופי־זוגות•
איש־הטלוויזיה דן בנר,
הידוע כמנחה וקריין במופעים
פרטיים, יכול לצרף תואר לכר־טיס־הביקור
שלו. הוא התחיל
להנחות תצוגות־אופנה של ביג־די״גשים.
שחקנית
הקאמרי לשעבר מוותיקות בתיה לנצט,
התיאטרון, תופיע לפני דתיים
חדשים בגוש־דן, מטעם מכון
מאיר. נושא הרצאתה :״דרכי אל
היהדות.״ במודעות המכון מצויין מיקצועה גדולות באותיות התיאטרוני.

סאה דניאלה שמי

בלונים

בגי תלו י גור ל הקדנציה
הבאה של ׳ 11 סו בורג וגה
ג תו ח ש בבית־דיוות 1כחולון
במדינה של סעד״.

פסוח׳ ה ש בו ע

• ח׳־כ העבודה נפתלי
הצעדים על בלומנטל,

• השר גיד עון פת, על
דיווחי ראש אמ״ן, אהוד ברק, על
המערך הערבי נגד צה״ל:
״סיפורי כיפה אדומה״.

הכלכליים :״שיטת,זבנג וגמרנו׳
טובה אולי ליתושים, אך לא
למשק ולכלכלה.״
• המשורר יב״י, :האינ שועטת,
דוהרת, פלציה קשות ומכה משתוללת

אבו־חצירא,

תמ״י
אחרי
אהרון דחיית

שוה מילר

מחזיקה בשתי ידיה את שיער ראשה
האסוף. מילר, מעצבת אופנה, החוטאת
בכתיבת שירה, היתה אורחת מסיבת יום־הולדת שערך הספר גילי
גמליאלי לדוגמנית השחורה שהביא עימו מלוס־אנגלס, מרלין
מדיסון. הדוגמנית, שהספר שיכן אותה בביתו, היתה העילה
לתביעת־גירושין שהגישה נגדו אשתו, רונית. מילר באה למסיבה
כשהיא לבושה במיכנסי״עור ולבושה ובחולצה סרוגה, בעלת
שרוולים קצרים ומתרחבים, שעיצבה בעצמה. היא שיגתה את
תסרוקתה: כשעל המלאכה ניצח בעל הבית שבו נערכה המסיבה.

הרי ידה
ש אני ב דו ז !

עירעורו בבית־המישפט העליון:
״בכל בוקר אני מתפלל שלא
אנקום במי שניסו לקבור אותי״.

• עוזרו של שר־העבו־דה־והרווחה,
י מיני בן
דרור :״תמ״י היא המיפלגה
הכי־פחות שעשתה במניפולאציות עדתיות״.

שימוש

• שר־הפנים־והדתות
יוסף בורג :״נכון שיש לי
לחיים ורודות במיקצת, יחד עם
עודף־מישקל, אבל אין זאת
אומרת שאני מדושדעונג כמו
שכותבים״.
• הנ׳״ל, בן וד ,74 על
תפקידו הבא :״תלוי באלוהים,
ברופא, במישפחה ובמיפלגה״.
• הנ״ל, על גיל פרישה
לפוליטיקאים :״תלוי אם אתה
מסתכל על איטליה או על סין״.

• הרב

מנחם הכהן:

״לפני שהיה לנו מהפך, היה לנו
במדינת־רווחה.
מישרד־סעד
היום יש לנו מישרד־רווחה

במיעוטי־יכולת, והשילטון אינו
נופל מהאוכך״.
• הנ״ל :״מישטר הקובר
נצרכים ונזקקים — קצרה תהיה
נשימתו״.

• המחזאי

יהו שע

סובול, בחותם :״מה הירושה
החמורה ביותר שהותיר לנו ממשלת המערך? שילטון הליכוד״.
• הנ״ל, בתשובה לשאלה
מה דעתו על כישוריו של ג׳ון
גלן לכהן כנשיא ארצות־הברית:
״מצויץ! ימצא שפה משותפת עם
(מנחם) בגין. מי כמו אסטרונאוט
יכול להבין איש ממאדים?״

• האמן יגאל תומרקץ, על הליכוד
השפעת על הטלוויזיה, :זה הולך יותר לאט
ממה שהם ציפו. שמים הרבה
וזלין מסביב ודוחפים. נכנם
סנטימטר בחודש במקום עשרה
ביום, אבל בסוף זה יהיה כולו
בפנים״.

הבדרן ספי ריבלין וידיד ה

128

העול ם הז ה 2398

גואטמאלה: מונט הושלו לכלבים
הגנרל ששלט בגווטמאלה מאז נובמבר ,1982 אפרין ריוס
מונט, הודח בעצה אחת עם וושינגטון. מומחי סי־אי־איי סברו,
שפעילותו של מונט בכת אוונגלית קנאית שמרכזה
בקאליפורניה, אינה עולה בקנה אחת עם המטלות שלו כנשיא
בחסות אמריקאית. גווטמאלה, הנמצאת בין אל־סאלבדור ובין
שדות־הנפט של דרום־מכסיקו, נחשבת בוושינגטון כבסים
אסטרטגי חשוב במרכדאמריקה. מונט שחט אומנם עשרות אלפי
אברים אינדיאנים, כחלק ממסע־הצלב שלו נגד ה״מארכסיזם־
לניניזם״ ,אבל נטיתו לאינדווידואליזם קיצוני, העובדה שחדל
לשתף את קציניו בהחלטות חשובות, וקירובם של פעילים בכת
הדתית שלו למעגל היועצים הנשיאותי — כל אלה חרצו את
דינו. שר־ההגנה שלו, הגנראל אוסקאר מחיאס ויקטורס, הדיח
אותו, במחיר זול יחסית להפיכות מרכדאמריקאיות: רק חמישה
חיילים, מנאמניו של הנשיא, נפלו על מישמרתם.
ישראלים בסוד הקשר. להפיכה קדמה נסיעה של
שר־ההגנה והשליט החדש, ויקטורס, להונדוראם. יום אחד לפני
שנקט בפעולה האלימה נגד נשיאו, נסע ויקטורס להונדוראס,
לקיים התייעצות עם מומחים צבאיים אמריקאיים, ועם עמיתיו
באל״סאלבדור ובהונדוראס. אינטרנשיונל הרלד ט רי ביון
מדווח, שעם אנשי־סודו של ויקטורס נימנו גם הרמטכ׳ל של
הונדוראס, גוסטאבו אלווארם מארטינז, ושר־ההגנה של
אל־סאלבדור, רוצח המונים ידוע במרכז־אמריקה, אוגניו וידאס
קאזאנובה.
האמריקאים שהשתתפו בישיבה הגיעו מפאנמה, שהיא מרכז
חשוב לפעילות מודיעינית וצבאית אמריקאית במרכדאמריקה.
ממשלת ניקראגואה טוענת, שגם נציגים ישראליים שותפו
בהתייעצות. גירסה זו חוזקה על־ידי ניו־סטייטסמן, שתיאר
השבוע באורח מפורט את הפעילות הישראלית בוושינגטון בנושא
אמריקה המרכזית.

בתוך הערים הגדולות. עם זאת, המשיך לעודד את פעילותן
באיזורים הכפריים, שם בוצעו, כאמור, מעשי־טבח המוניים
באינדיאנים. ההבטחות לרפורמות קרקעיות מרחיקות״לכת לא
בוצעו, והמילחמה עור הגבירה את הרעב הכבד, השורר בקרב
האינדיאנים.
אזרחי גווטמאלה אינם תולים תיקוות כלשהן בשליט החדש,
שכבר הושבע כנשיא על־ידי נשיא בית־הדין העליון בגווטמאלה.

וווים 109
ויקטורס ידוע כאיש נוקשה ביותר, מרצח מיקצועי חסר־מצפון.
אין לו שום תסביכים דתיים בנוסח מונט, והנשיא רונאלד רגן
והיועץ קיסינג׳ר רואים בו, אולי בצדק מבחינתם, את האיש הנכון
במקום הנכון.

רוחליו:
שתיקה כהודאה
עד כה נמנע יו״ר חברת העובדים, דני רוזוליו, מלענות על
ההאשמות במדור זה בדבר מעורבות גדולה ומקיפה של מוסדות
כלכליים של ההסתדרות בדרום־אפריקה הגזענית. מזכ״ל

מודח מונט

קצת מגוחך שמשל, כמזכיר־ההסתדרות, אינו יודע, כביכול,
שכור וחברות הסתדרותיות אחרות פעילות מזה שנים רבות לא
רק בדרום־אפריקה, אלא גם במדינות הפאשיסטיות של
מרכז־אמריקה. ביום שבו העלה המערך הצעה לסדר היום של
הכנסת לדון ביחסי צ׳ילה־ישראל, הופיעה במדור זה ידיעה שבנק
הפועלים פתח סניף חדש בסנטייגו, בירת צ׳ילה, וזירה למעשי
דיכוי חדשים של המרצח אוגוסטו פינושה, השליט במדינה
אומללה זו מאז רצח הנשיא החוקי סאלבדור איינדה לפני עשר
שנים.
פוליסת־ביטחון? המסקנה מהתכתבות משל־רוזוליו,
ומשתיקתו של הידר החדש, היא ברורה. כל ההאשמות נגד
חברת העובדים בנושא זה הן נכונות ומבוססות. אין לנו כל צל
של ספק שירוחם משל יודע היטב שפעילות כזאת קיימת, ויש
להניח שהוא מעודכן גם בפירטי־הפרטים. מכאן ניתן להסיק:
• יתכן שמיכתבו של משל לרוזוליו היה מתואם מראש עם
יו״ר חברת העובדים, כדי לתת למשל כיסוי באירגון העובדים
מהמדינות החופשיות, שבו משמש משל כסגן־נשיא. משל עצמו
גורס במיכתבו, שכל שיתוף־פעולה עם הגזענים מדרום־אפריקה
מהווה הפרה חמורה של החלטות האירגון. ידוע לנו ממקור ראשון,
שהשוודים למשל, שואפים מזה זמן רב להדיח את ההסתדרות
מהאירגון הבינלאומי, בשל קשרים מהסוג הזה. משל מבקש מעין
פוליסת־ביטחון.
• מנגד, יכול להיות שמיכתבו של משל בא לרוזוליו
כהפתעה, ועורר את חמתו. הוא הפך את יו״ר חברת העובדים
לקורבן המדיניות, שגם משל עצמו שותף לה.
כך או אחרת, אין ספק שהנושא הזה מביך מאוד את ראשי
ההסתדרות, ויבוא לו המשך מתועד ומגוון בעולם קטן.

רפול: הדגם-
דרום־אפריקה
מי שטען כי רב־אלוף (מיל׳) רפאל איתן אינו אלא איכר
פרימיטווי, כנראה טעה. רפול הוכיח לאחרונה שיש לו חוש
פוליטי מפותח מאוד. התבטאויותיו בנוסח גזעני מובהק היקנו לו
פופולאריות עצומה בציבור, בעיקר באגף הימני של ההתיישבות
העובדת, ובקרב צעירי חירות, המהווים כיום קמצה פאשיסטית
מובהקת, בהתאם לכל ההגדרות המקובלות על מדעני המדינה.
השבוע זכה רפול בתשדיר־שירות בצהרון ידיעות־אחרונות,
שנכתב על־ידי שופרו של מנחם בגין בעיתון, שלמה נקדימון. אין
ספק שנקדימון, יועצו לשעבר של בגין בנושאי־תיקשורת, ביקש
להאדיר את שמו של רפול, כדי לחסום את אריאל שרון.
בין יתר הפנינים מפיו של רפול, זכינו להצהרה מפורשת מפיו
של הרמטכ״ל שלעבר, שהוא רואה בלבנים של דרום־אפריקה
ובמישטרם המדיני דגם ראוי לחיקוי בישראל. הוא אפילו לקח על

מדיח ויקטורס

י שראלי ם לד ב ר עבירה
במנאגואה טוענים, שהונדוראס וגווטמאלה מוצפים ממש
במומחים ישראליים, ההופכים יותר ויותר גורם פעיל לצד הימין
המרכז אמריקאי באל־סאלבדור, הונדיוראס, ניקראגואה וכמובן גם
גווטמאלה. השליח האמריקאי ללבנון, רוברט מקפרליין, וכן
יועצים בכירים בוועדה החדשה של הנרי קיסינג׳ר לנושאי
אמריקה המרכזית, תוארו כאנשי הקשר עם ישראל בתחום זה. יש
להניח, לכן, שיש בסיס לטענת ניקראגואה ששגריר ישראל
בגווטמאלה, משה דיין, ואולי אף ישראלים אחרים, היו שותפים
לסוד ההפיכה באורח פעיל ביותר.
הגנראל המודח מונט הבטיח לאזרחיו בחירות דמוקרטיות
ביולי ,1984 וכינון ממשלה חוקתית עד ספטמבר באותה שנה. הוא
גם ניסה לטהר את המנגנון שלו מ־ 50 אנשי צבא מושחתים
במיוחד, ולרסן במידה מסויימת את פעילותו של כיתות־המוות

יו״ר חברת העובדים רוזוליו
האשמות נכונות ומבוססות
ההסתדרות, ירוחם משל, נקט בצעד חסר־תקדים, כשדרש
מרוזוליו לענות להעולם הזה. זו סנסציה עיתונאית אמיתית,
שלא צוטטה בעיתונות רק מתוך קטנוניות.

בויטניה: המנהלת אהבה את אלוויס
היומון הסופר שמרני דיי לי מייל מבטא בדרך כלל את
דעתן של הבתולות הזקנות האנגליות, ציבור גדול ורב
עוצמה, המסרב להשלים עם העידו המתירני.
ב־ 20 השנים האחרונות ירדה מאור תפוצתו של העיתון.
האלמנות ממילחמת העולם הראשונה מתות בהדרגה* ועימן
גם הרווקות הזקנות מהעידן הוויקטוריאני. היורשות שלהן
מהמעמד הבינוני התחתון כבר קוראות את סאן, ונמו ת
ממידה צנועה וקצובה של גירוי מעי, בד־בבד עם התוכחות
מהסוג הפוריטאני. דיי לי מייל אינו מעז לחקות את מתחריו,
ולשבץ תמונת עירום מתונד* מהסוג הפורנוגראפי ד״רד׳,
בעמוד ג׳ .העורכים השלימו עם גורלם ומזכירים בהתנהגותם
את עורכי עיתוני היידיש. הם ימשיכו בשלהם עד הרגע
האחרון.
אץ לדיילי מייל שום ברירה, אלא לנבור בגלי־האשפה
של המקומיים האנגליים ולחפש סיפורים שהערך העיתונאי
שלהם מפוקפק ביותר. אבל יש בהם כדי לזעזע את הציבור

הקטן, אך הנאמן, הממשיך לקנות את היומון בכל בוקר.
מיתית מ שונו ת. השבוע מספר דיי לי מייליעלימנהלת
מוסד סגור לילדים קשי־חינוך, אשה צעירה בשם פאם ג׳פם
שנהגה להקרין לילדים סירטי־זוועה אלימים בווידיאו. כל
הסרטים נאסרו להקרנה לפני ילדים מתחת לגיל ,18 וכללו
קיטעי רצח בחגיקד* ואפילו במשור, וגם פעילות מינית
מפורטת ומגוונת. בסך הכל שמרה הגברת ג׳פס על מסורת
אנגלית עתיקה. האנגלים תמיד אהבו תיאורים ססגוניים של
מיתות משונות, אלא שהקצף יצא לא כל־כך על האלימות,
אלא על סצינות־המץ.
• כתב היומון טרח לנסוע עד אוקספורד וביקר את פאם
ג׳פס, המושעית כיום ממישרתד* בביתה הפרטי. הוא דיווח
לקוראים בנימת זעזוע בולטת, שביתה של המנהלת מוצף
ממש בתמונות של הזמר האמריקאי המנוח אלוויס פרסלי.
ג׳פס. הודתה׳ שהיא מעריצה מושבעת של אלוויס, עובדה
שלא תסייע לה רבות בחקירה הרישמית של המועצה
המקומית באוקספורד.

רמטב״ל לשעבר איתן
מגיוקים ועד אפר ט הייד
עצמו תפקיד של היסטוריון וקבע, שהלבנים היו בדרום־אפריקה
לפני השחורים.
גזענו ת מסודרת. בזה הושלם המעגל. מי שסבר שהביטוי
״ג׳וקים״ כלפי הפלסטינים לא היה אלא התפרצות ריגשית,
המבטאת את יחסו של רפול לערבים — טעה. רפול של היום
דוגל בהשקפה גזענית מסודרת ומבוססת, ויש לו גם דגם ברור
להחלתה. הרמטכ״ל הכי.חינוכי׳ שהיה לצה״ל, התשובה הבגינית
לאיום השרוני, מדבר בגלוי על ישראל כמדינת אפרטהייד —
ובכך מבטא את חידוד התהליך שעבר על הימין הישראלי עד תום.

חיי ברע

.א1111 ים בסונים .

מורנה ו־טויו: למה אתם חושבים
שנתו הובה דברם מתקוקרים*
במינכן עובד עכשיו השחקן הגרמני מכסימיליאן של על סרט דוקומנטרי
שייקרא מרלנה די. ודר הוא כמובן דיטריך האחת והיחידה. הגברת בת ה־81
סירבה להצטלם לסרט :״לא רוצה להצטלם, נמאס לי. צולמתי עד מוות וזה מספיק.
חיי הפרטיים מנותקים ממיקצועי. כך זה היה תמיד, וכך זה יהיה ׳.אולם היא
הסכימה ששל יראיין אותה, ושישתמש בראיון זה בסירטו.
כה אמרה דיטריך:
על סרטיה :״איני צופה בסרטים שלי, ומעולם לא צפיתי בהם. מה, השתגעתי
להסתכל על עצמי? המלאך הכחול הוא סרט שכבר ממש יוצא מהאף. והשיר
מתוכו — מגוחך, איני יכולה לשמוע אותו׳.
על התנועה לשיחרור האשה :״אני שונאת את זה. בעיני התנועה הזאת
אינה אלא ביטוי לקינאת־פין. הצרה של הנשים האלה היא שאץ להן זין״.
על המוות :״אין לי שום יחס למוות. לפחד צריך מהחיים, לא מהמוות. אין
שום דבר אחרי החיים. הכל שטויות, חרא. מה אתם חושבים, שכולם מתעופפים
להם שם למעלה? צריך להיות שם קצת צפוף, לא?״
על אהכה וארוטיקה :״בשום חוזה שלי לא היה כתוב שאני צריכה להיות
מגרה. מעולם לא הייתי מגרה בכוונה. מין ואהבה יכולים ללכת ביחד, אבל יכולים
גם לא. המינגווי, למשל, אהבנו. המיכתבים שלנו שמורים בכספת. אבל לאהבה
שלנו לא היה שום קשר לארוטיקה או לסכס. המינגווי היה מעל למין. הוא לא דאג
לזה בכלל. בכלל, אני חושבת שכששוכבים ביחד, העסק מתקלקל. למה אתם
חושבים שכל־כך הרבה דברים מתקלקלים?׳

נוומן מ״לו גוו הון
האשה היבה ביותו
הזוכים בפרס ה״וושינגטון קנדי סנטרי עבור הישג
אמנותי ראוי לציון הם הרקדנית־כוריאוגרפית בת ה*71
קתדית דנהם, הכימאי בן ה־ 73 אליד, קזאן, שזכה
כבר בפרסי אוסקר, טוני, פרס המבקרים ופרס פסטיבל
ונציה, הזמר פרנק סינטרה בן ה־ ,67 שהקליט עד היום
יותר מ־ 1300 שירים, זכה ב־ 20 אלבומי זהב והשתתף
ביותר מ־ 50 סרטים, והשחקן גייימס סטירארט בן
וד ,75 שהשתתף ביותר מ־ 80 סרטים חכה בפרס
האקדמיה כבר ב־ ,1940 והמלחין וירג׳יל תומספון בן
ה־ .86 שנמנה עם החוג הספרותי של אנדריי ז׳יד,

סבלו שיקמו, דאז קוקטו, ארנסט המינגווי, ם׳

פקוט פיצג׳רלד וגרטרדד שטיין
שנים אחרי שצלם הנציח במצלמתו תמונת ילדה קטנה
ועירומה דחוסה בתוך קופסה ברחוב בסייגון, אירח
הנשיא רגן את הילדה ואת אמה האמריקאית שאימצה
אותת בבית הלבן. נא* מדתה פרנפם הל, היום
צעירה עליזה בת ,12 הושיטה לננסי רג* פרח ציפורן
לבן, ולנשיא היא העניקה חיבוק חם. רגן הפתיע את
הילרה ואת אמה כאשר העניק להן שני צ׳קים על סך
5000 דולר כל אחד. שאותם תרם נדבן משיקגו. כדי
לאפשר לאמה של נאני, כפי שהיא נקראת היום,
להמשיך ולהפעיל את המרכז המיוחד לילדים הסובלים
מהפרעות בלימודים, שאותו היא הקימה כדי לעזור
לנאני ולילדים אחרים להתגבר על בעיות לימודים
* • 9הנסיך והנסיכה מייקל מקנט נישאו סוף סוף,
בעיני הנסיכה הקאתולית. אחרי חמש שנות חיים

באמרה היא
חושו־הישבן נקנס
משותפים. רק השבוע הסכים האפיפיור להכיר בכשרות
הקשר. הנסיך מייקל מקנת הוא אנגליקני, והוא ויתר על
מקומו, וד 16 בתור לרשת את כתר מלך אנגליה, כדי
לשאת לאשה את הברונית האוסטרית הגרושה
מרי־כריסטין. הם נישאו ב־ 30 ביוני 1978 נישואין
אזרחיים בעיריית וינה, ועד לצו האפיפיור שהוצא
השבוע הם חיו בחטא בעיני הכנסיה ויקטוריה
(״פאמלוד׳) פרינפיפל בת ה־ 33 היא האשה היפה
ביותר בארצות־הברית — כך לפחות קבע השבועון
רב־התפוצה הרפר בזאר. הגיבה על כך פרינסיפל הלא
כל כך ענייה :״אין פלא, אחרי הכל אני די עשירת די רזה
— וצעירה ׳.בין 10 המובילות נכללו גם ג׳קלין
(המלאכים של ציארלי) פמית, טוויגי, שרי
בלפונטה־־הרפר ( ב תו של הדי בלפונטד .),וג׳ואן
קולינם, שהיא כבר בת 50 הסופר נורמן
מיילר חתם על חוזה לארבעה ספרים עם בית ההוצאה
הנודע רנדום האוז. ההוצאה תשלם למיילר בן ה־60
יותר מ־ 4מיליון דולר עבור זכויות הפירסום של הספרים.
סכום זה נחשב לגדול ביותר בהיסטוריה של הוצאות
הספרים בארצות־הברית המאורי שחשף את
אחוריו לעיני הנסיך והנסיכה מווייל בעת ביקורם
באוסטרליה, נקנס ב־ 276 דולר. האיש בן ה־ ,42 שהציג
עצמו כפעיל פוליטי, הגיב שהעונש הפחית בחשיבות
מעשהו, שהוא, לדבריו, ביטוי מאורי מסורתי למחאה.
מסתבר שחשיפת האחוריים הוא אות מוחלט לבוז,
והשתמשו בו בין היתר גם המלכות המאוריות.

גיוני הארד״ :נבר לא מאב
אחרי חודשים ארוכים של סבל, נכנע גיוני האלידיי ונכנס לבית־החולים כדי
לעבור ניתוח בירכו. ג׳וני נפגע באוקטובר לפני שנה, במהלך החזרות על מופע
גדול בהיכל הספורט בפאריס. הוא סירב להפסיק את ההופעות, שבהן הוא רקד
והשתולל על הבימה, והמשיך לבלוע כדורי הרגעה ולקפץ. מצבו החמיר עד כדי
כך שהוא יכול היה לזוז אך בקושי. אחיות בית־החולים הזדרזו להתייפות לכבודו,
והתנדבו מייד לעבוד שעות נוספות. אך הוא לא היה זקוק להן. במשך כל תקופת
אישפוזו לא משה מצידו אהבתו הנוכחית, השחקנית הצרפתיה נטלי ביי, המצפה
בכל יום ללידת ילדם המשותף. היא הגיעה בכל בוקר ב־ 9בדיוק, כשידיה מלאות
בעיתונים, בקאסטות וידיאו ובמתנות קטנות, ומעולם לא עזבה את בית־החולים
לפני 10 בלילה. כך היה להם גם זמן לבחור שם לתינוק שיוולד: גארי, אם יהיה
בן, ולאורה, אם תיוולד בת. ג׳וני גם החליט לוותר רישמית על שם מישפחתו
האמיתי, סמט, כדי שהצאצא יוכל להתהדר בשם האלידיי.

דבוה וינגו:
הניחו ואשנם ער
הנו וחחלמועליה
דברה

וינגר,

שעוררה את
שחזו בסצינות

דמיונם של רבים
הלוהטות שלה עם ריצ׳רד גיר
בלהיט קצין ומטל מן, מצאה לה
ג׳נטלמן, ואפילו קצין. כשהגיעה
לנברסקה, לצילומי סירטה החדש
מילות אהבה, היא מצאה שם ג׳נטלמן
אחד, ולא עבר זמן רב והם התחילו!
ללחוש האחד לשני מילות אהבה׳

סטפאני ממונאקו: אוהבת ומחדת
הנסיכה הצעירה של מונאקו החליטה שהיא כבר ילדה גדולה ושכבר
לא מתאים לה לחרוץ לשון או לעשות פרצוף לצלמים הרודפים אחריה.
סטפני לקחה את ידידה, פול בלמונדו, ושניהם הסכימו לעשות פוזות
רציניות ומכובדות למצלמה. אכל לפעמים זה התפספס להם, כפי
שמעידה התמונה שלמעלה.
פול ממשיך לפתח את הקאריירה שלו כנהג־מירוצים, וסטפני יושבת
כבית וכוססת ציפורניים. היא גס הפסיקה לבוא ולחזות במירוצים שבהם
משתתף פול, אך ידידיה טוענים: סטפני הרבה יותר חכמה מכפי
שחושבים. היא לעולם לא תבקש מפול לוותר על עיסוקו המסוכן. היא
תעדיף לאכול את עצמה מפחד מאשר לגרום לו להצטער כל חייו על
ההרפתקות שהוא הפסיד.
אגב, סטפני ופול קיבלו את רשות הוריהם להצטלם בתמונות אלה.
בחוגים שבהם נעה סטפני נחשב הדבר כהכרת ההורים באירוסיהם. אך
אבא רנייה ואבא ז׳אן־פול טוענים :״זהו עניינם של ה,קטנים׳ .אנחנו
לא מתערבים.״

משלהם. מושל מדינת נברסקה בוב
קרי הוא בן ,39 ונראה לגמרי לא רע.
קרי היה קצין בצי האמריקאי, איבד במילחמת מרגלו הימנית חלק ויאט־נאם וקיבל אפילו אות הצטיינות.
הוא גם נחשב לרווק מבוקש ביותר.
לא כולם התלהבו מהשידור, והיו
אנשים טובים שהפיצו. אימרות־שפר
כמו :״דברה וינגר הפילה את בוב קרי
מרגלו״ או ״צפו בדברה בלילות שישי
בן 10 לחצות בבית״המושל ״.אבל קרי
גילה שבנוסף ליתר מעלותיו יש לו גם
חוש הומור, ולכל הרכלנים שביקשו
לדעת מה קורה, ענה :״אתם יכולים
להניח ראשכם על הכר ולחלום על זה!״

לורד וליידי ספנסו: ויאנה עושה נסף
מתחשק לך לסעוד עם האבא של ליידי די? אין בעיה — סע לכפר
אלתרופ, הנמצא במרחק של כשעה וחצי מלונדון, שלם 30 לירות
סטרלינג בכניסה, ותיכנס לארמון־חלומות. תוכל, כמובן להתכבד
בסעודה בחברת לורד ססנסר ואשתו הליידי ולסייר באידספור
החדרים, אבל העיקר שתקנה: מזכרות, תמונות, תכשיטים מזוייפים
ושטויות למיניהן. הליידי ספנסר פתחה אפילו שירות הזמנות בדואר לכל
מי שרוצה להתבשם בריח כלשהו של בתה החורגת, שהגיעה רחוק.
בארמון באקינגהם שומרים בינתיים על שתיקה רועמת. המלכה
אליזבת התרגלה כבר, כנראה, להפתעות הנופלות עליה מצד כלתה
סרבנית הפרוטוקול, אך יש אומרים שהארמון הזדעזע באמת כאשר
החליטו בני הזוג ספנסר למכור, ויש האומרים לזרוק, רהיטים וציורים
יקרי ערך, שנאספו על־ידי בעלי הארמון במשך דורות. לא פעם נראו
סוחרי־עתיקות מגיעים מלונדון ויוצאים עם פריטים יקרי ערך, שהלורד
ספנסר מכר בפרוטות — יחסית, כמובן.
אבל המלכה אינה היחידה הכועסת על האבא של דיאנה. בעל הפאב
המקומי התוודה: כבר לא רואים כאן את דיאנה הקטנה, וחבל. אבל מה
אתם רוצים, שהיא תארח לתה תיירים ששילמו 30 לירות עבור התענוג?
העול ם חזה 2398

סילביה משוודיה: ארבעה ירדים בשבע שנים?
אופנה האמהות המלכותיות חוגגת, כנראה. דיאנה
נתנה את הטון כשסירבה להיפרד מיורש־העצר ויליאם
אף לא לרגע, ונסיכות ומלכות אחרות לא פיגרו אחריה.
אחת הבולטות בהן היא סילביה מלכת שוודיה, העומדת
לחגוג בדצמבר את יום־הולדתה וד .40 מקורות מקורבים
מאוד לחצר המלוכה השוודית טוענים שסילביה מצפה

לילדה הרביעי, בתחילת .1984 אם השמועה נכונה, הרי
שזהו הספק לגמרי לא רע למלך קארל־גוסטב
ולרעייתו, אשר חגגו ב־ 19 ביוני את השנה השביעית
לנישואיהם. לשאלת עיתונאים סקרנים ענתה אמה של
המלכה :״אני לא יודעת כלום. הבת שלי כבר אמרה לי
שיש לי פה גדול מדי״.

קומוע סרטי פרס הם ישחק בקאן 81
כאשר נדלקו האורות באולם הפסטיבלים
בקאן, לפני שנה, אחרי הקרנת הסרט ההונגרי
מבט אחר, התבוננו העיתונאים זה בזה במבט
משתהה. האמנם זה סרט הונגרי או שמא זו אחיזת
עיניים? אילו היה בימאי מן המערב מטפל בנושא
שעומד במרכזו של הסרט הזה, אהבה לסבית, היו
רואים בכך משהו שיגרתי ומובן מאליו, כי הרי
העניין הוא בחדשות. אבל מדינה סוציאליסטית,
שעד עתה התייחסה לתופעה הזאת כאל תוצאה
בלתי־נמנעת מן הניוון הדקדאנטי של המערב,
לא הודתה אף פעם בפומבי שגם היא נגועה
בבעיה. ליתר דיוק, לא הודתה אף פעם באורח
פומבי כל־כך, לפני העולם כולו, ובאמצעי־התיקשורת
המוני כל״כן־ .אז מה קרה?
כאשר התנפלו העיתונאים בשאלות על
הכימאי קארולי מאק (סרט אחר משלו, לילה
מוסרי מ אוד הוצג לפני כמה שנים בארץ) .הוא
השיב באותה הזהירות המאפיינת את כל יוצרי
הקולנוע ממיזרח אירופה. .לא הלסביות היא
שעניינה אותי בסרט,״ הוא טען. .לא אומר
שתופעה כזאת אינה קיימת אצלנו, אבל היא

יאדוויגה באנקובסקה צ׳סלך וגרז׳ינ ה שאסולבסקה ב״מבט אדור־פולניות
בסרט הונגרי

אודה וליביה מתנשקות בגן־ציבורי
פרס המישחק בפסטיבל 83׳

גרז׳ינה שאפולבסקה מקבלת טיפול אחרי התאונה הטראגית
משותקת לכל החיים

שחקנים שאפולבסקה ואנדורי
בעל ואשה בסרט
תופעה שולית,״ הוסיף כאשר נשאל אם אמנם
הונגריה אינה מחוסנת מפני חריגים שכאלה. .מה
שעניין אותי, הוא לראות עד היכן אפשר להעז
וללכת באמירה קולנועית,״ הדגיש בלשון
מופשטת במקצת(הוא חזר על הכחה זו פעמים
רבות לאחר מכן) .במילים אחרות, מה שהוא ניסה־לבדוק,
זה מידת החופש שבימאי-קולנהע יכול
להנות ממנה בהונגריה. ולמרבה ההפתעה, חופש
זה הוא גדול מכפי שסברו רבים.
גי שו שים זהירים. נכון שהסרט מבוסם
על ספר שהיכה גלים בהונגריה כשנתיים לפני
כז, ספר בשם מחוץ לחוק ובתוכו של ארסבט

גאלוצ׳י, אשר לפי דברי ההונגרים, הוא במידה
רבה אוטוביוגרפי. הצלחה זו הקלה במקצת את
מלאכתו של הכימאי מאק, כאשר בא לעשות את
הסרט. נכון עוד יותר שהסרט משתלב בסידרה
של סקירות שעושה הקולנוע ההונגרי, סקירות
שנועדו לבדוק מחדש את אשר התרחש במדינה
זו מאז מילחמת העולם ועד היום. הסקירה
מתקדמת לאט, בזהירות. בינתיים ההונגרים
מדברים ברצון רק על מה שקרה עד גבול שנות
השישים, אבל הלשון שבה הם נוקטים היא חריפה
וגלויה ביותר. ולמען האמת, אם צריך להיות
מופתע מן הסרט הזה, לא הלסביות בלבד היא
הסיבה לכך, אלא גם הדרך שבה מוצגים בו
נושאים אחרים, כמו חופש העיתונות, כמו החדרת
הקומוניזם לשכבות הרחבות של העם או המבט
החודר של האח הגדול מלמעלה שאינו מחמיץ
מאומה ואינו סולח דבר.
גיבורת הסרט, אווה, היא אשה צעירה, בת כפר
קטן, שבאה העירה בתחילת שנות החמישים,
וראשה מלא בכל מיני אשליות על מה שהיא
תעשה שם, אחרי שזכתה בפרס ספרותי צנוע. היא
משוכנעת שקאריירה מזהירה מצפה לה בעיר אך
יש לה שתי תכונות אשר עומדות בדרכה מן הרגע
הראשון: ראשית, היא אשה עקשנית הסבורה כי
עליה לדבוק אך ורק באמת ולא למוש ממנה
בשום מחיר: שנית, היא מעדיפה את בנות מינה.
בשל התכונה הראשונה היא מוצאת את עצמה

עד מהרה בצרות. היא נשלחת לכלא על שקראה
דרור ללשונה יתר על המידה ובסופו של דבר,
כאשר היא יוצאת שוב החוצה, ב*( 1958 אחרי
המאורעות שם) ,היא מתקבלת בדחילו וברחימו
לעבוד במערכת של עיתון בשם האמת, שם היא
מקווה שתוכל להיות נאמנה לכותרת המתנשאת
בראש העמוד. באותה המערכת היא מחלקת את
חדרה עם אשה אחרת, רעייתו של קצין צבא,
ומתאהבת בה מייד. בה בשעה שאווה אחוזה
בקדחת הכתיבה, בבולמוס של אמירת האמת בכל
מחיר, ובאהבה הבוערת בעצמותיה אל שותפת
לחדר־המערכת, ליוויה, הרי שהאשה השנייה
רואה בעבודתה העיתונאית מקור פרנסה בלבד,
ומבוהלת למדי מן החיזורים של בת מינה, שאותם
היא אינה יכולה כלל להבין.
עזה כמוות. בחלק הראשון של הסרט,
היחסים בין השתיים הם עדיין קפואים, להט
ששורף את נשמתה של האחת, תימהון מהול
במבוכה אצל השנייה, אבל דווקא בחלק זה,
כאשר יוצאות השתיים, בליווי חבר־מערכת
שלישי לסקר חגיגות יובל של חווה שיתופית,
מתגלה טפח אחר של החברה ההונגרית. האיכרים
בגילופין, עליזים ושמחים, מספרים כיצד כפו
עליהם להצטרף לקולקטיב, ולא הותירו בידיהם
כל ברירה אחרת. אווה הנאמנה לעצמה מוסרת
את הכל, בפרוטרוט, בכתבתה, והעורך הליברלי
מקבל על הראש מן הרשויות, ומסביר לגברת

שדברים כאלה אין מעלים על הכתב. אווה
מתרעמת, עוזבת את העיתון וחוזרת לכפר
מולדתה, מלאת סלידה מן העולם שבו האמינה
ואשר איכזב אותה.
ודווקא כאשר נדמה שהסיפור הגיע לקצו,
באה ליוויה לבקר את חברתה, ואותה אהבה
שלחשה בגחלים כבויות כמעט, פורצת בכל
העוצמה. וכאן צריך לתת את כל האשראי לבימאי
מאק, שלא נרתע מן התיאור הגראפי המפורש של
יחסים אלה ואף על פי כן, אין כאן אף צל של
פורנוגרפיה. זהו סיפור של אהבת אמת, שונה ככל
שתהיה, אהבה עזה כמוות, המובילה אמנם, בסופו
של דבר, אל המוות. אץ בכן־ כדי לגלות את סוף
הסרט, כי הסיפור כולו מוצג במבט לאחור, אחרי
הסוף הטראגי, כאשר אווה נהרגת תוך כדי נסיץ
לעבור את הגבול ביוגוסלביה, ואילו ליוויה
שוכבת בבית־חולים, כל גופה בגבס, משותקת
לכל החיים. .
צעד גדול קדימה. .זהו סרט מיושן מדי׳,
התרעמה עיתונאית גרמניה הפעילה בעניץ
זכויות הנשים בארצה. לטענתה אין כאן רי
מיליטנטיות. ואכן, יותר משדווזה החברה את
השתיים, כאשר הן עוברות לחיות יחד, יש תחושה
של תמהץ, שבאה אולי לביטוי המלא ביותר שלה
כאשר השוטר שאוסר את אווה, לפי דרישת בעלה
של ליוויו־* מבקש אותה בכנות גמורה להסביר לו
איך זה מתנות שתי נשים אהבים ביניהן.
זה אולי סרט מיושן גם מפני שמאק בחר
להשתמש בצורת סיפורת קלאסית לגמרי,
פשוטה לגמרי, בלי הצטעצעות ובלי שיכלולים
סגנוניים. הסיפור חזק דיו גם כך. לעומת זאת, יש
תשומת לב רבה ליצירת האווירה והתחושה בכל
סצינה וסצינה, בץ אם מדובר במיפגשים ש בץ
אווה ועורך העיתץ שלה, בערבים הארוכים
והקשים שבהם היא ממתינה לאהובתה בבית־קפה
המתרוקן בהדרגה מבני־אדם, או בשממה הקפואה
שמסביב לגבול שאותו מנסה אווה לגנוב.
מעניין, שמתוך סיבה כלשהי, גם מאק — כמו
בימאים הונגרים רבים לאחרונה — משתמש
בשחקנים זרים לסרט, ומדביק להם קולות של
הונגרים (המלאכה נעשתה בצורה מושלמת
כל־כך, שהוגגרים המתגוררים באמריקה סירבו
להאמין כי שתי השחקניות הראשיות הן
פולניות) .אחד ההסברים לכך אומר שהשחקנים
ההונגרים עסוקים מעל ומעבר ליכולתם, רצים
מאולפני הסרטים לבימות התיאטרון ובחזרה,
ולכן קשה למצוא שחקנים ברמה נאותה, שיהיו
פנויים בזמן ובמקום הרצוי לבימאי. הסבר אחר
אומר, שמאק לא הצליח למצוא שתי שחקניות
הונגריות אשר היו מוכנות להופיע בסצינות
האהבה הכלעשיות. וגם עם השחקינות שבחר
לעצמו, לא היתד, המלאכה קלה.
כאשר הגיעו יאדוויגה ינקובסקודצ׳סלק
(אשר זכתה בפרס המישחק בקאן על הופעתה
בסרט זה) וגריז׳ינה שאפולבסקה לסצינה
הקריטית, הו התחילו לגחן־ במבוכה, לצחקק
העול ם הז ה 2398

ולבסוף פרצו בצחוק היסטרי, ורק אחרי כמה
כוסות מלאות של וודקה אפשר היה לגשת
לצילום עצמו.
.,מידת החופש שיש במדינה, נמדדת
בסובלנות שיש באותה המדינה כלפי תופעות
חריגות, והדיכוי שממנו סובלים אלה שאינם
מתאימים לנורמה ׳,הסביר מאק בקאן את הסיבה
לבחירת הנושא המיוחד הזה. במילים אחרות,
אותה החברה שמתאר מאק, בהונגריה של ,1958
לא היתה כליל השלמות בכיוון זה, אולם החברה
ההונגרית של ,1982 שאיפשרה לו לעשות את
הסרט, עשתה כבר צעד גדול קדימה. ומי יודע,
אולי זאת הסיבה שבגללה באמת הרשו לה

סינמטק יהודי
זיק1השל חסד
אם כי יש ספק רב בתועלת ובמטרה שיש
לסינמטק היהודי שליד בית״התפוצות, וביכולת
שלו להרכיב רפרטואר שישקף באמת את חיי
יהדות העולם(כך זה לפחות ניראה עד היום) ,הרי
שאם ישמש בימה שעליה יוצגו סרטים שאינם
זוכים להזדמנויות אחרות בארץ, דיינו. וזה קורה
עתה בפעם השנייה. אחרי שארלוט, סרט שניתן
במתנה למוסד על־ידי המפיק ארתור בראוגר,
מוקרן שם השבוע סרט אחר, שהובא לארץ
במטרה של הפצה נורמלית, אבל בינתיים לא
מצא בית־קולנוע. שמו של הסרט חוד לי חידה,
הפקה קטנה, צנועה ויוצאת דופן, שמסכי ישראל
נוהגים להתרחק משכמותה, כי אין בה רי
אלימות, מין או שמות מהוללים כדי למשוך את
הצופים.
חוד לי חידה הוא הסרט הארוך הראשון
שביימה השחקנית לי גראנט(אשת הפוליטיקאי
בשאמפו, שזכתה באוסקר על אותו התפקיד) .זהו
גם הסרט הראשון של שלוש מפיקות צעירות,
כולן בסביבות גיל ה־ ,30 אשר הקימו חברה בשם

ח>>ם ומוות
ביד המסוק
רעם בחול (רב־חן, תל־אביב ארצות־הברית)
-אחד מאותם הסרטים
ש הוליווד ת מיד חולסת ע לי ה* שרט
בידור, עם הרבה פעולה, עס קצת מסר ומנה נאה ש ל הומור -
בקיצור סרס שהבל ע שויים לאהוב. וגם אם מבקרים אחדים
יעקמו אוו האף. הקהל מהר לראותו.
מעשה בקבוצה ימנית שחדרה לתוך המישסרה הפדרלית,
ומנסה לחסיל חיתיתה על הציבור, לבקר את בל פעולותיו
ול חדור לתחום הפרס בלי בל בושה. לשם בך מפותח מסוק
טישסרתי, שצריך לכאורה להילחם בפעולות סרור אפשריות,
העשויות להתרחש באולי מפיאדת לוס-אנג׳לס. למעשה, המסוק
המסוגל להאזין לבני אד ם ממרחק רב, לראות מבעד לקירותאסוטים, ול שאוב מידע מכל מיצבורי האינפורמציה של
המחשבים במדינה, הוא כלי מסוכן ביותר, בידיי ם הלא נ כו נו *
באן נכנס לתמונה הגיבור האמריקאי המסורתי, זה היוצא נגד
כל המימסד חבול לו. הפעם מדובר ב טיי ס מסוק של המישסרה,
ותיק מילחטת יייאט״נאם תגירדף עדיין על״ידי זכר הזוועות
שם. הוא מבחין בפוסניציאל המאיים של הבלי, מבין מייד
שהאיש אשר חיה שותף לתיכנונו, ס אדי ס ס ששירת עיסו
בדרו ם •מיזרח אסיה, אינו יבול להיות בעל כוונות סו בו * ו מיי ד
נוטל יוזמה לנטרל את הסכנה.
זה מוביל לסידרה מרתקת של קרבות־אוויר מעל ברך סואן,
שבאורח פלא י ש בחס מעט מ אוד נפגעים מן הצד (זה היה

מילחמת מסוקים. :רעם כ חוד מכה מהדור הישן
מקלקל את הערך הבידורי) אבל, לעומת זאת, לא חסרות בהן
בדי חו ת( מ סו ס שמתרטק על מיסעדה סיני ת ו מוריד גשם של
עופות צלויי ם על בל הרחוב).
כותרת בתחילת הסרט מסבירה ג\ב 7ו חוי מ מי ס !/בהם
מצוייד מסוק העתיד המוצג באן, המכונה בשם רעם בוסל, הם
שיבלולים הקיימים בבר היום, אס בי אינם משמשים עדייו
מערבת מוגדר ת אחת. בכך מודג שת הכוונה של הבימאי, ודון
באדהם, להזהיר מפני פגיעה בחופש הפרס, חובה אזרחית
מכובדת הנותנת להרפתקה הזאת נם אספקט מו סרי. ובך חבל
מרוצים.

הנועד הגידם
והפיתוי הצולע
זהות כפולה (אמפיתיאטרון וודזל,
תל־אביב, ארצות־הברית) -הסיפור
מוכר: צעיר תמים נופל קורבן לאחת
מאותן בתות ד תיו ת הקמות לבקרים בארצות״הברית. הוריו
נעזרים במומחה, שצריך ממש לחטוף את הבן בחזרה ולשטוף את
מוחו מן האמונות שנשתלו בו בכוח.
המיבנה הדראמתי בסרטים באלה הוא קבוע: זה מתחיל עם
צעיר ברי א בגופו וברוחו, המגיע למישכן חבת מתוך ס ק רנו* או
בדי לחזר אחרי נערה, או מכל סיבה תמימה אחרת, ושם עובדי ם
עליו, לאט אבל בטוח. הצופים מבחינים בכך מייד, אבל הוא
חושב ששום ד בר לא יבול ל שבור וס תו. אחדי במה ימי ם הוא
משתכנע לפתע ו תוך ז מן קצר הוא אדו ק במעט במו האפיפיור.
התורה בדרך־כלל מדבר ת על הרעל שבחיים בלי אמונת בזכות
האהבה והאושר שבתוך האמונה, בניתוק הקשר עם העבר
וב שמירת קשר רק עם שותפים לחוויה, תוך כניעה מוחלטת
לנביא.
אשר לתהליך הריפוי, הוא קשור ראשית בשבירת התנגדותו
הטבעית של המאמין באמונותיו, ואחר־בך שי לו ם ההדרגתי
בתוך המיסגרות ה רגי לו *
בך זה בבל הסרטים האלה. והבימאי סד קוצ ף אי ט וסרג מן
השיגרה. ובפי שקרח בסרטים דו מי ם אחרים, גם כאן נראים בני
הבת וכוהנם הגדול(פי טר פונדה) מגוחכים ל מדי בלהט המשונה
שבו חם דבקי ם באמרי שפר נבובים. אם אבן זה מה שלוכד את
הנוער ה א מרי ק אי( או הישראלי) ,אזי ההסבר שמספק הסרט,
בחלקו השני, באילו הנוער הזח חסר ערכים, חיזור מ אד. הוא

מייקל ארקיף, קרן אלן ופטר פונדה ב.זהות?פולה׳
כנראה חסר עוד הרבה מ אוד דברי ם אחרים, בד* שיתפתה למה
שמציעים לו שם.
זאת ועוד. הסרט הזה התברך ב מין מרפא מות ,,מין שילוב של
אל קאפונה ופרויד, המשתמש ב שיטו ת טרור ב די להוציא את
הפציינט מן הטראומה שלו. זה אולי דר מא תי אבל לא בל־בך
מתקבל על הדע * מה עוד שלהורי הנער, אשר שברו את האיש
הזה, אין שום סיבה להאמין בכי שוריו או לסמוך על בך שהוא
יוד ע מה הוא עושה. גם המישחק של הנוגעים בדבר אינו עוזר.
מעניין שסרט אחר, על נו שא רומה, אבל הרבה יו תר לעניין,
בשם כרטיס לגן העדן, מסתובב בארך מזה במה חודשים ו אינו

מוצא מסך.

הסב מטפל בבי תו
40 שנה באותו בית
סנדקית בע־מ ומבנות את עצמן הסנדקיות.
לעומת זאת, קשה לספור כמה סרטים עשו לפני
כן שני הכוכבים של הסרט, מלווין דאגלס
(שלגביו היה זה אחד הסרטים האחרונים) ולילה
קדרובה. משלימה את שורת המשתתפים
הידועים השחקנית ברוק אדאמס, שהופיעה קודם
לכן בסרטים כמו ימים ברקיע וגבר, אשה
ובנק.
מיפג ש דורו ת. העלילה מבוססת על סיפור
קצר של סופרת בשם טילי אולסן, אודות זוג
זקנים יהודים, שילדיהם הנשואים גרים כל אחד
בקצה אחר של אמריקה, ואילו הם נותרו עדיין
באותו הבית שבו חיו כבר 40 שנה. הגבר רוצה
למכור את המיבנה, שאותות הגיל ניכרים בו
היטב, האשה מסרבת להיפרד מן המקום שכל
העול ם הז ה 2398

לילה קדרובה ומלווין דאגלס בתפקיד הסבא והסבתא ב״חוד לי חידוד
זוג יהודים, שכל אחד מילדיהם נמצא בקצה אחר

אחת מפינותיו ספוגה בזיכרונות־עבר. השניים,
החיים בגפם, נמצאים בעימות מתמיד בנושא זה,
מריבת־ישישים מרגיזה ובלתי פוסקת. הילדים,
הסבורים כי האב צודק ורואים בהצעות הקבלנים
הרוצים לרכוש את השטח סיכוי כספי טוב,
מארגנים להורים סיבוב אצל צאצאיהם, מחוף אל
חוף, בה בשעה שהבית מוצע למכירה.
סיבוב זה מספק הזדמנות מרתקת לערוך
מיפגש בין דורות, בעיקר ביחסים שבין הסבתא
לנכדה(קדרובה ואדאמס) ,בסן־פראנציסקו. תוך
כדי כך, גם זיכרונות עבר רחוק של ימי רוסיה
בפוגרומים, וימים ראשונים וקשים באמריקה,
מקרבים את שני הזקנים, המוצאים גשר מעגין *
דווקא אל דור שני או שלי שי אחריהם, שאותו קל
להם להבין יותר מכפי שהם מבינים את ילדיהם.
הסרט כולו הופק מחוץ למסלול הקבוע של
ההפקה ההוליוודית, עם מימון שנאסף מחברים
ומקרובים, ובעזרת שחקנים אשר האמינו
בתסריט ובבימאית והסכימו לשתף פעולה,
למרות שלא שמעו מעולם על החברה המפיקה.
התוצאה חסרה אולי את הזוהר וההילה שה־אולפנים
הגדולים משכילים לדחוס לתוך
המוצרים שלהם. לעומת זאת, יש בה מידה של
מיידיות ורגישות ההולכת לא פעם לאיבוד,
כאשר מכונת ההפקה גדולה ומסורבלת. בקיצור,
זה משב של רוח מרענן שבא מכיוון תעשייה אשר
אפילו הרוח בה מתוכנתת.

; הם אומרים...מה הן אומרות...מה הם אומרים ...מה הן אוחרות...חה ת

אורלי יניב:

דן בן־אמוץ:

שי מאיר:

,.לא ה״ת וו צ ה ול איז ה נקב צריד ״צו־!־ יכוון את
ל היו תבמ קו מן! ״ להכניס את זוז? ״ המשק כמו פסנתר!״

מפחיד, ממש מפחיד לראות בטלוויזיה את ענקיות־הספורט
המיזרח אירופיות. אילו שרירים, איזו גבריות!
השמועות טוענות, כי הספורטאיות מפוטמות בזריקות
הורמונים ובסטרואידים בתקופות״האימונים, וכי לפני
תחרות בינלאומית מפסיקים את הטיפול, כדי שלא יתגלה
חלילה בבדיקות״הדם שהן עוברות אפילו רמז להורמון או
סטרואיד.
תענוג היה לראות את האמריקאית מרי דקר,
אלופת־העולם בריבת שלושת אלפים מטר. איזו יפהפיה
היא, לעומת הצ׳כית קרטחובילובה -הר״אדם ושיאנית
עולמית בריצת * 00 מטר, ואלופת העולם ב״ 800 מטר.
שאלתי את אורלי יניב המגישה הנשית והעדינה של
״מבט ספורט״:

• מה דעתך על הנשים הספורטאיות, המקבלות
טיפולים בסטרואידים?
אני מרחמת עליהן. למרות ששום דבר לא בדוק, והכל
שמועות, ואני לא פרשננו גילעד ויינגרטן, המבין בזה.

• היית מוכנה לעבור טיפול כזה, כדי להגיע
לתוצאה הכי טובה?
בהחלט לא! אבל אני לא אתלטית, איו לי העניין הזה בדם.

• היית מוכנה לעבור טיפול כלשהו, כדי להנחות
תוכנית טלוויזיה, למשל?
מה פתאום? לעולם לא הייתי רוצה להיות במקומן של הנשים
הנאלצות לעבור טיפולים כאלה. גם טיפולים הרבה יותר פשוטים
לא הייתי מוכנה לעבור.

• כשאת מגישה את מהדורת־הספורט, את מכינה
על מה את מדבר ת?
לפני שלוש וחצי שנים, כשהתחלתי, לא הבנתי בזה שום דבר.
כיום אני הרבה יותר מעורבת. במשך השנים נכנסים לזה, אם
רוצים ואם לא. אני רציתי, ואני יכולה להגיד שאני מבינה בספורט,
בקיאה בחומר, עוקבת גם אחרי מהדורות שאני לא מגישה,
קוראת, מתעניינת.
את יכולה לכתוב, שאני יודעת על מה אני מדברת.

קראתי כעיתון כי מדען אמריקאי פיתח כמוסה נגד
הריון לשימושם של גברים. אצלנו, במערכת, פרץ מייד
ויכוח: היו שאמרו שאף גבר לא יקח דבר כזה. תאמינו או
לא, מי שאמר את זה היו דוו ק א נשים. היו גם כאלה
שאמרו: למה לא, בעצם, איזו ד רן בטוחה יו תר י ש לגבר
להבטיח את עצמו מפני הריון של אשה, אם לא ל ט מון על
עצמוז את זה, כמו שאתם מתארים לעצמכם, אמרו דוו ק א
גברים.
ערכתי מישאל בין החברים ושאלתי את מי צריך לר איין
בנושא הזה. התשובה היתה אחת, והאיש נבחר פה־אחד,
בלי אף נמנע ובלי אף מתנגד: דן בן־אמוץ.
אז שאלתי או תו:

• אתה תשתמש בכמוסה נגד הריון?
אני כל הזמן נזהר, אני לא הכנסתי להריון אף אחת, אני לא
נותן ילדים במתנה.

• נזהר, נזהר, אבל בכמוסה ת ש תמ ש?
תלוי לאיזה נקב צריך להכניס את זה. איך זה ילך — יבלעו
את זה?

• נגיד שיבלעו.
אז בוודאי שכן. מה הבעיה, אם לא יהיו תוצאות־לוואי חמורות
אז למה לא?

• אתה יודע שניסו את הכמוסה הזו על קופים.
אם ניסו את זה על קופים, אז שינסו את זה קודם על חברי
הליכוד, אחר כך נראה.

שמעתי ש שי מאיר, סגן נשיא לישכת המיסחר בתל״
אביב ויו שב־רא ש מועצת״המנהלים של.כל בו שלום׳ ,אמר
כי אם לא תמצא הממשלה ד רן לרסן את האינפלציה,
צפויה לנו הפיכה צבאית.

• הצהרה קצת בומבסטית — לא כן, מר מאיר?
בהחלט לא! בהיסטוריה האנושית תהליך של אינפלציה הביא
להפיכות צבאיות — ואת ההיסטוריה אי־אפשר לשנות. דוגמות
לא חסרות — החל מרומא העתיקה, דרך המהפיכה הצרפתית. את
גרמניה אני לא צריך להזכיר לאף אחד, שלא לדבר על
דרום־אמריקה. לכן אני אומר, כי רצוי שנלמד מההיסטוריה של
אחרים, לפני שיהיה מאוחר מדי.

• האם הצעד העכשווי של פיחות השקל מספק
אותך?
כן, הצעד הזה הוא בהחלט בכיוון הנכון. אני מאמין שזה מה
שהממשלה מסוגלת לעשות עכשיו.

• מה עוד צריך לע שו ת?
הבעיה מס׳ 1היא תקציב הממשלה. הממשלה עושה יותר מדי
דברים בר־זמנית ולכל הכוונים. זה אסור בשום פנים ואופן מבחינה
כלכלית. הממשלה צריכה לכוון את המשק כמו שמכוונים פסנתר.
לאט־לאט, בעדינות. רק אז תשמע מוסיקה שתהיה נעימה לאוזן
ולא צורמת.

אומרים...מה הן אומרות...חה הם אוחרים...חה הן אוחרות...מה הם

רעייה אפשטיין:

ציין ואן־האן:

איציק ק 1ל:

,,אני חלק מ חנוו ״אי־בי־ס׳ וסי־בי־אס .,ב חינות ה בג רו ת
ל נוו ה־ תיוצ ה!״ ירצו באותו הסידור!״ היו קריעת־תחת!״

ביום שני השבוע עזבה רעיה אפשטיין את עבודתה
ארוכת השנים בכלא נווה״תרצה. האסירות ניסו עד לרגע
האחרון ממש לטכס עצה כדי למנוע את עזיבתה של רעיה.
— א ן כמו שהיא לא הצליחה למנוע זאת, לא הצליחו גם הן -
למרות שאחת מהן, בלדרית סמים, הציעה להטמין הרואין
בארנקה של מנהלת הכלא הפורשת, כדי שהיא תתפס
ותחזור אל בין כותלי הכלא. אפשטיין לא קיבלה את
ההצעה.
כשטילפנתי אליה, לשאול להרגשתה, היא נשמעה לי
ממש שבורה.

• מה הן התוכניות שלד לעתיד?
לעת־עתה — לנוח ולהינות מהנכרים. אחר כך אני לא אשב
־*״ בבית, אני לא טיפוס כזה. כנראה שאמצא לי איזו עבודה
התנדבותית במיסגרת ויצ״ו.

• שמע תי שהאסירות התכנסו כדי למנוע את
עזיבתך.
נכון, הן התכנסו ודנו בכר כל הלילה. הן רגילות אלי, לטוב
ולרע שבי. אני חלק מהנוף פה. זה טיבעי. הן כמו הבנות שלי.

• איך את מרגי ש ה?
קצת קשה. קשה, באמת קשה.

בשבוע שעבר הסעירה את המדיה הישראלית פרשת
חברת הטלוויזיה שבהגהלתו של אדי סופר. אליזבת
וולטרס הגרמניה, שהיא הבעלים של חברת הטלוויזיה,
הגיעה ארצה במפתיע, ובהעדרו של אדי סופר מן הארץ,
הציעה את המישרדים, האולפנים והציוד למכירה. כמעט
כל מי שקשור לענף בארץ התחרה על רכישת החברה:
אולפני קסטל, האולפנים המאוחדים, סרטי רול ומיקי
אלבין. רק חברה אחת לא השתתפה בתחרות: חברת ג״ג
אולפני ישראל, חברתו של מנחם גולן, שבראשה עומד
איציק קול, מי שעמד קודם לכן בראש האולפנים
המאוחדים. כמה ימים אחרי שהוצעה החברה למכירה, זכו
בתחרות האולפנים המאוחדים. שאלתי את קול:

• מדוע לא ניסיתם לרכו ש גם אתם את חברתה של
הגברת וולטרם?
קודם כל, הציוד שבבעלות החברה הוא בן שנתיים, וישנו דור
חדש של ציוד. דבר שני, אנחנו מקימים אולפנים משלנו, הרבה
יותר גדולים, הרבה יותר משוכללים ממה שהיה לגברת וולטרס
להציע. גם הציוד שנייבא ארצה יהיה חדיש שבחדישים.

• מדוע היתה התחרות על רכי ש ת הציוד והאולפן
של גבר ת וולטרם מאסיבית כל סך?
זה בגלל הקליינטים, בגלל הקליינטים: החברה של גברת
וולטרס סיפקה שירותים לסי־בי־אס ולאי־בי־סי.

• ואתה לא רוצה קליינטים כאלה?
רוצה, בטח רוצה, אבל בתנאים שלי. אדי סופר העניק
שירותים לשתי החברות האמריקאיות האלה כשהוא נוקט בשיטת
ה״דאמפינג״ ,כלומר ירידה במחירי השוק. יש להניח ששתי
החברות האלה ירצו באותו סידור גם מהבעלים החדשים. אני לא
יודע איך יסגרו איתם. אבל אם את שואלת אותי, הדבר החמור
בכל הפרשה של אליזבת וולטרס הוא לא ״הדמפינג״ ,על כך ניתן
איכשהו להתגבר, הדבר החמור הוא שבא משקיע זר מחוץ לארץ
ואחרי כמה שנים הוא בא ולוקח אתו את כל הכסף בחזרה. אז מה
יצא למדינה מההשקעה שלו?

פגשתי את צ ין במיטעדה היפאנית שבה הוא עובד.
הזמנתי אצלו באנגלית, ולתדהמתי ענה לי בעברית צחה,
בסלנג ובמיבטא צברי טיפוסי. כמעט נפלתי מהכיסא,
ושאלתי אותו: מניין העבריתז
הוא סיפר לי שבא לפני חמש שנים לישראל, אומץ
על״ידי מישפחה ישראלית בעלת מיפעל ידוע לכלי־נגינה.
ולמד בתיכון של הכפר הירוק. הבנתי שמצאתי את מי
שחיפשתי -בוגר״תיכון טרי.

• איך היו בחינות הבגרו ת?
קריעת־תחת. אני לא צריך לספר לך על השערוריה של
הבחינות במתמטיקה וספרות.

• מה ההרגשה שלך — עברת את הבחינות?
אני מחכה לתוצאות. בינתיים אני עובד כמלצר, וחוסך כסף
כדי להמשיך וללמוד באניברסיטה.

• מאיפה אתה?
מהונג־קונג.

• אתה חוזר לשם?
למה לחזור? אני מרגיש בישראל כמו בבית. החברים שלי
ישראלים, אני יוצא עם בחורות ישראליות, אני מדבר עברית כמוך
ולא פחות טוב מכל אורח אחר במיסעדה הזו.

המכנסים היא רחבה והולכת ונהית צרה
כלפי מטה, ונרכסת בעזרת שרוך מעל
לקרסול. אזור המותן נרכס בחגורת בד
רחבה ונפרדת. הגופיות והחולצות
העליונות גם הן רפויות, ומזכירות את
הסגנון הזרוק.
אין לי קו, ובגדיי הם אנטי־מודה.
במיקרה האופנה השנה מתחילה ללכת
לכוון הבדים המצויירים, אבל בגדי
מייצגים את הקיץ ואת האהבה ולא את
התקופה. מחירי המיכנסיים הרקומים
750 שקל, והחולצות מחירן נע בין 200
• ו־ 700 שקל, תלוי בגודל ובציור.
אם למישהו יש גלביה ישנה או
חולצה גברית לבנה, הוא יכול לבוא
אלי ואני אצבע לו אותה בצבע האהוב
עליו ואאייר לו ציור לפי הזמנה.
עד כאן דבריו של זוהר אהליאב.

ציוו על משי

הוא מומחיותה של ליאורה חיסרון, שלמדה
את המלאכה בבית־ססר לאמנות בפאריס.
משי הוא בד יקר ועדין, אך אפשר לבבסו ולגהצו בבית ללא שוס קושי.
^ ופנת הפרחים, החיות וציבעי
>£האדום־כתום־צהוב חוזרים אלינו
לאט, אבל בטוח. בשנים האחרונות
נראו יותר קווים גיאומטריים ובדים
בצבעים חלקים. השנה ניתן לראות פה
ושם בדים פרחוניים, ריקמות ציפורים,
פרפרים והרבה עלים.
זוהר אהליאב, תל־אביבי בן 29
שלמד עיצוב־פנים בפירנצה, מאס
במיקצועו והחליט לתת ידו באופנה.
מספר זוהר: לאחרונה הייתי שרוי
במשבר רומנטי. חיפשתי אור, שימחה
וציבעוניות שהיתה חסרה לי מבפנים.

ד 1של המעצבת נילי סוויג.
ת ד חי
שימלת-חוף
1111.1 11 11 משמאל:
צהובה של נידעון אוברזון, עס אפליקציה של תופי.

* 11111

ו 1ךךןוךן על בדי משי. המעצבת היא סמדר ברקמן, טגד ח
11 1.1שנקר. הפרחים חזרו השנה לאופנה. הס נותנים

לבגד ולהופעה נופך אביבי, בפרס באשר הס עשוייס משי דקיק ועדין.
החלטתי לנסות ולהשתעשע בצבעים
ובבדים. קניתי סדינים לבנים וישנים
בשוק־הפישפשים, ציירתי עליהם
וצבעתי אותם לבדי, ונתתי לידידתי.
מיכל בר־גיא, לתפור אותם. כשראו
חבריי וחברותיי את התוצאה, הם מאוד
התלהבו וביקשו שאתפור להם בגדים
בסיגנון ים־תיכוני שכזה.
כשהייתי סטודנט באיטליה עבדתי
כדוגמן כדי לממן חלק מלימודי.,
באותה תקופה עסקתי גם במיחזור
בגדים, כלומר, לקחתי בגדים ישנים
והחזרתי אותם למחזור על־ידי שינוי

צורתם, כמו גזירת הצווארון, שינוי
השרוול והוספת אבזרים. באותה
תקופה הייתי קונה בנאפולי בגדים
משנות החמישים, שהגיעו מאמריקה
במכולות גדולות, ובעבודת צוות היינו
ממחזרים, משנים ומתאימים את
הבגדים לצורכי התקופה.
לצייר תמיד ידעתי. בעיקר אהבתי
עבודות גראפיות ועבודות הדורשות
דיוק ותשומת לב לפרטי־פרטים.
הבגדים שאני מעצב ותופר הם בגדים
ללא יומרות, בסגנון הגל החדש
והצעיר. אלה בגדים מקוריים, ללא
תווית של יצרן ידוע, והם מתאימים רק
לגברים או לנשים רזים וצעירים. גיזרת דגמי יוני־סקס.
אלה

ך ל \ 1ך 1־ | מעצב-האופנה הי
| 1 11 צרפתי מעצב גס
הוא דגמי ם מייחדי ם עס פרחים.

ך | 11 פרפריס בגב על חלוק-רחצה
| 1ך ן 1ך 1ך1
^ 11 1 11 1.1 1ספרוסה לבן, בעיצובו של גיד
עון אוברזון. החלוק פל״בך חתיכי שאפשר כסעס לארח מ

את השכנות
ייריס הס ה*
בפאריס, הגי

סמדר וליאורה לוקחות את בד
המשי הלבן ומעבירות אותו תהליך של
צביעה בגוונים מדורגים, בצבעים
שונים שאותם הן בוחרות לפי טעמן
האישי ולפי צו האופנה. .השנה אהבנו
הרבה טורקיזים, כתומים, אפרסק
ושחור׳.
ישנם שלושה סוגי משי: דקיק
ושקוף, דק, ועבה יותר. את הבד אפשר
לכבס ביד לתלותו ולגהצו.
המוטיבים האהובים על השתיים הם
פרחים ועלים. הפרחים עשויים מבד
ונתפרים כזר פרחים על הבגד. בקיץ
עיצבו השתיים סידרת חולצות
במוטיבים של פירות העונה.

מעצב האופנה עודד גרא גם הוא
עובד עם בדים מצויירים, שאותם
מצייר עבורו באופן בלעדי הצייר
אלקיים שפיגל.
אלקיים הוא ישראלי בשנות וד,30
שלמד ציור ואמנות בבית־הספר ב הר
בפאריס. הוא התאהב בפאריס ומאז הוא
שוכן שם קבע, ומצייר ציורים נדירים
ביופיים על בד. פעמיים בשנה הוא
יוצא עם קולקציה חדשה של ציורי בד.
האופנאים מוזמנים אליו, באים, רואים,
מתרשמים ומזמינים.
אלקיים עובד עם מעצבי העילית
הפריסאיים כמו פאטו, אונגרו, לואי
פרו ואיב סאן־לווץ. בישראל הוא עובד
עם עודד גרא בלבד, .ציוריו של
אלקיים,״ מסביר עודד, ,הם על בדי
סאטז כבד וקרפ דה־שיז, בצבעי חרדל,

ומה בענין המחירים? האם הם
כואבים? לא כל־כך, אומרת סמדר.
.אנחנו משתדלות לשמור על רמת
מחירים סבירה ׳.שולה ירון הסוכנת
הבלונדית שלהן, מהנהנת בראשה:
.היום, יחסית לשוק ולבדי משי,
מחיריהן אינם יקרים. היום כל אשה
יכולה להרשות לעצמה לקנות לפחות
חולצת־גופיה מבד משי, במחיר 2200
שקל, כשחולצות השרוול הארוך
מגיעות עד 4700 שקל, והשמלות
נעות בין 6000ו־סססז שקל.

היות
על הגב

ן 1ך י 1ד מעצב זוהר אהליהב בגדים בסגנון הגל החדש. הבגדים
11 #1 1 1עשויים מבד סדין ישן, הנקנה בשוק הפישפשים. הבד
נצבע על ידיו והוא מצייר את המוטיבים האהובים עליו -חיות ופרחים.

ץ ידעון אוברזון הוא בעניין של
ל אפלי ק ציו ת של חיות. שימלת״חוף
צהובה, שעל גבה אפליקציה של תוכי
עשוי משי ופאייטים, יכולה לשמש גם
כשימלת־מארחת לערב ליד הבריכה.
רצוי לעמוד רוב הזמן עם הגב
לאורחים, כדי שיהנו מתפארתו של
התוכי השותק.
לקיץ זה גם עיצב גדעון
חלוקי־רחצה מבד פרוטה, כשפרפר
ענקי וציבעוני מודפס על גבם. לחיות
על הגב יש חשיבות אופנתית השנה.

; י 8י

עלי שינ ת

מדברים אל המעצבת דורין
פרנקפורט, כשהיא בשיטלת
צרלסטון בהדפס עלים קטנים וגדולים. מי שיודעת

לתפור, בל אשר עליה לעשות הוא לקנות בד פרחוני
או מודפס שבזה ולהיות באופנה. מחירי הבגדים
המצויירים נעים בין 600 שקל ועד ל~ 2000 דולר.

סגול, שחור ולבן. לסוג האופנה
הציורית הזאת קוראים. טרמפלוי׳,
שבצרפתית משמעות המילה. אחיזת
עיניים׳,
זוהי אמנות של כאילו, כלומר
כאילו שזאת מיטפחת, אבל זאת בעצם

לית, המציירת על בדי משי, ולשם
שינוי עובדת בארץ.
סמדר ברקמן וליאורה חיטרון
התלבשו על המשי בשנה האחרונה.
ליאורה התחילה את הרומן שלה עם
המשי כאשר היתה עם הוריה בשליחות

וגומות, ציווי־יד, אפליקציות וכוחים
בצבעים לוהטים חוזוים לאופנה
מיטפחת מצויירת. או כאילו שזה ים,
אבל זה רק ציור. מחיר השמלות
המצויירות האלה נע בץ 600ו־2000
דולר, תלוי בכמות העבודה שהושקעה
בציור הבד, בכמות הבד ובגיזרה.

1קפה קר עול אחר-הצהריים. הבדיס המצוי
וסנה האחרונה, שתפסה את מעצבייהאופנה
ה לארץ ומצאה מקום אצל האופנאיס באן.
תחביב שהפד לעסק

אם ב ציורי יד אנחנו עוסקים,
אי־אפשר להתעלם מציירת ישרא־

בפאריס. .חיפשתי תעסוקת והחלטתי
לקחת קורס בציור על משי. יש לי
כישרון טבעי, כן־ שכל מה שנותר היה
ללמוד את התורה. כשחזרתי לארץ
התחלתי לצייר על צעיפים ורדידים.
.לפני שנה פנתה אלי סמדר,
שלמדה עיצוב־אופנה בשנקר, שנעבוד
ביחד. כך נוכל לנצל את הידע שלה
בעיצוב ואת הידע שלי בציור על משי.
הזמנו בדי משי לבנים מצרפת,
והתחלנו לעצב במרץ׳.

ך? 1י \ ך 1ך ן הוא אלקיים שסיגל. אלקיים מצייו
1 X 1 *1*11111
11 בלעדית עבור האופנאי עודד גרא
#1\ 1111
בפאריס עובד אלקייס עס מעצבי העילית במו סאטו, אונגרו וסאן-לורן

ו״^גיץ ץ־^ץ זד״גרס ע0ל\?יד״1
ע ס קו

ואסר[ך וו\ר}י־־ [

ודאי שמעת על ״דיינרס עסקיי׳ -
הכרטיס המועדף על אנשי העסקים-
כעת הוא מוצע לך ע״י בנק דיסקונט,
עם הטבות בלעדיות ללקוחות דיסקונט.

18 יתרונות ב״אשראית דיינרס עסקית״ -ללקוחות דיטקונט

• כרטיס אשראי אישי חינם בנוסף לכרטיס העסקי.
• הכרטיס הבינלאומי טוב לשימוש בארץ ובחו״ל. .
• תקרת האשראי הגבוהה ביותר מבין כרטיסי האשראי המונפקים בארץ.
• תקופת האשראי על ההוצאות בחו״ל הניתנת ע״י ״דיינרס״ היא הארוכה
ביותר מבין כרטיסי האשראי האחרים.
י החיוב נעשה פעם בחודש בלבד בתאריך שתקבע(גם עבור הוצאות בחו״ל)
ולא באופן שוטף ומיידי, כמקובל בכרטיסי האשראי האחרים
• לנוחותך: העתקי השוברים של קנייתך בחו״ל נשלחים אליך בצירוף
לחשבון החודשי.
\ י׳ • שירות חירום למזומנים בכל סניפי ״דיינרס״ בעולם: עד $1,000.-אחת
לשבועיים.

• בלעדי! במקרה של אובדן הכרטיס בחו״ל, ניתן לקבל כרטיס חדש

במשרד ״דיינרס״ הקרוב.

• חינם -רשיון נהיגה בינלאומי למנהלים הנוסעים לחו״ל.
• חינם -ביטוח טיסה בסך 500,000 שקל למשלם עבור הכרטיס
באמצעות אשראית ״דיינרס״.
יתרונות נוספים באשראית עסקית דיינרס
פוליסת ביטוח נוסעים של ״הפניקס״ ,השכרת רכב
בתעריף מוזל ב״בדג׳ט״ ,הסדרים מיוחדים עם ״40״ לשכת
ות ומידע לאנשי עסקים, שירות בלדרים בינלאומי ״ברינקס״,
משלוחי פרחים בינלאומיים ״אינטרפלורה״ ,שרותי כח אדם
וטלקס״דנאל״ ומועדון נופש למנהלים במלונות רשת מ.נ.י.
שי מיוחד למזמיני הכרטיס במסגרת ״תנופה״:
יק עור מהודר לכרטיסי אשראי ולכרטיסי ביקור ותג
מזוודה יוקרתי הנושא את שמם וכתובתם.
איך תיהנה מהיתרונות הללו׳
כל שעליך לעשות הוא להכנס לכל אחד מסניפי בנק דיסקונט ולבקש ״אשראית דיינרס עיסקית״( .הנפקת הכרטיס בכפוף להמלצת הנהלת הסניף).

מתנה

צעצועים חדשים שיובאו לאחרונה ארצה
משכו את תשומת־ליבי. בעיקר מצא־חן בעיניי
צעצוע המזכיר את האקטיביטי סנ טר של
פישר פריים, שדור שלם של תינוקות ישראליים
גדל עליו. הצעצוע המקביל של החברה
השווייצית וריו, מעניין במיוחד, כי הוא מתפרק
לחתיכות וכל חתיכה מהווה צעצוע בפני עצמו.
ניחוחות ונוחות
כל פעם אני שוכחת שהתחייבתי לספק לכם
רעיונות למתנות. בשבועות שאני לא זוכרת
להציע, אתם יכולים לקנות בונבוניירה או זר
פרחים, או אפילו לטלפן לי הביתה בכל מיני
שעות מטורפות ובלתי־מתקבלות על הרעת, כמו
שחלק מכם ממילא עושה.
הנה מה שמצאתי החודש בסופר־פארם,
ונראה לי יופי כמתנה. כמעט כתבתי גם שזה לא
יקר, אבל זה טיפשי, כי קניתי את זה לפני
שבועיים ואתם תיקראו את השורות האלה בעוד

הצעצועים מיועדים למה קוראים הגיל הרד, והם
יפים מאוד למראה, עובדים על חוש הראיה,
המישוש (אגב, כל הקצוות מעוגלים — וזה
חשוב) וחלקם גם משמיעים קולות שתינוקות
יכולים לחזור עליהם בקלות.
אין לי, לשימחתי, תינוקות בבית, אבל מנסיון
העבר נדמה לי, שהצעצועים החדשים של ו ריו
מוצלחים מאוד. המחירים נעים בין 275 שקל
לצעצועים הבודדים ועד להרכבים הגדולים,
שמחירם מגיע ל־ 2,000 שקל.

אתן, היפות האלה עם השערות הגולשות עדי כתף, לא נמאס לכן? אני רואה אתכן ברחוב סובלות
ומזיעות ומרימות כל פעם את השערות ביד בשביל לאוורר את העורף הרטוב והמדוכא. לא יודעת אם
ההצעה שלי זו הצעקה האחרונה של אמני התיסרוקות בפאריס, אבל זה קל לעשות. לא צריך ללכת
למיספרה, והחיים נראים אחרת כשהשערות מורמות אל על. חוץ מזה, תדעו לכן שתיסרוקת גבוהה
עושה צוואר ארוך ואפילו מודיליאני חשב שצוואר ארוך עושה אשה יפה.

כד מה שתבקש כבר הודעתי במערכת שאני נוסעת לכמה
ימים לחדל. לעורך שלי יש נטיח לשכוח דברים
כאלה, ואני כבר שומעת אותו אומר. :איזה חו״ל?
מה חדל? מה פתאום?׳ אז כדי שיהיה כתוב שחור
על גבי לבן שאני נוסעת, אני משתמשת בזכותי
לכתוב במדור זה על מה שאני רוצה.
ד רו אגב, ההזמנות שקיבלתי עד עכשיו הן
כדלקמן:
מישחה מיוחדת נגד קרחת.
כדורים נגד צרבת.
מעיל־גשם לילד בן שנתיים.
שקיות של אבקה לעשיית רוטב סלט.
מישקפי שמש רייאבן.
נוזל כחול לרחיצת עדשות מגע.
שלושה סוגי בושם שאני־אפשר להשיג בארץ.
נורה למנורת לילה תוצרת חוץ.
טוסטר־אוון(רק אם לא קשה לי).
מערכת של ארבע פיות להפסקת עישון.
ספר בישול לסופר־טיבעונים.
טלפון לחצנים(רק אם זה כדאי).
איזה חולצה יפה(תאור מדוייק).
זה הכל בינתיים. אם אתם צריכים משהו, למה
שלא תתקשרו למערכת? יכול להיות שיהיה עוד
מקום פנוי על האוניה שאי עומדת לשכור
להובלת כל הכבודה הזאת ארצה. אז תזדרזו, כי
אני כבר חוזרת.
אגב, תישמרו לי, בבקשה, על הארץ בהעדרי.
זה המקום היחידי שעוד נשאר לי. תודה.

עוגת עוגה
עוגה!
שבוע, אז למה להתחייב על מחיר. מרידוד

מתחייב?
הבקבוק בצורת אגס מכיל שמפו בריח אגס.
רק הרחתי את זה כי רציתי לתת את זה במתנה
לחברה ליום־הולדת. הדבר השני ליד שמפו
האגסים הוא מה שנקרא בקבוק־חם. אני לא
יודעת באיזה קני־מידה צילמו אותו, אבל בחיים
הוא קטן קטן והוא מיועד לכאב בטן של תינוק
שלא הצליח לו הגרפס.

עורו משוחרר רא יוחזר

עורו העצלנים, יומכם הגיע! חברת עלית,
שהיא חברה בת של האגודה לטיפוח העצלות,
יצאה לשוק בימים אלה עם מוצר שהועתק
מאמריקה, ערס המנוחה.
המדובר בשלוש קופסות פלא, שכל אחת מהן
מכילה תערובת של עוגה. נכון שמהעירבוב
בתנועות סיבוביות לא שיחררו אותנו, וגם לא
מהאפיה בתנור, אבל מכל השאר דווקא כן.
במיוחד שיחררו, אותי למשל, מהמישפט האהוב
עלי :״נורא רציתי לעשות לכם עוגה אבל חסר לי

בבקשה: קודם כל צריך לחפוף את הראש, זה בשביל הנקיון האישי. אחר־כך לוקחים שתי סיכות
כאלה, שניראות כמו מהדקי כביסה, רק כדי לעזור בזמן התיסרוקת, אחר־כך מורידים את זה מהראש.
לא ניראה לי נחוץ לתאר לכן כל פרט מתהליך עשיית התיסרוקת, הכל רואים בתמונות. תדאגו שיהיו
לכן חמש סיכות ראש גדולות וחמש דקות פנויות, וכבר אתן יפהפיות. לפחות מאחור.

שמרים /ביצים /קמח /קקאו
שלוש הסנוניות הראשונות הן עוגת שוקולד,
עוגת צימוקים ועוגת שיש, ואם יש מישהו
ששלוש אלה.הן לא בדיוק הטעם שלו, הגיע
לעזתרם השף של מלון הילטון, והמציא המצאות
מדהימות איך לעשות משלוש העוגות הבסיסיות
האלה דברים מעניינים, כמו עוגת גבינה או עוגת
פירות. מחברת עלית אמרו לי שמי שרוצה יכולה
לשלוח מיכתב ולבקש שישלחו לה את חוברת
המתכונים הזו. הם ישלחו כי הוצאתי מהם
הבטחה.
אני ניסיתי היום את עוגת השוקולד. הקופסה
מכילה תבנית אפיייה מקרטון מיוחד ושלוש

שקיות. את שתי השקיות הראשונות שופכים
לתוך תבנית האפייה ומערבבים. על התערובת
יוצקים כוס מים ושוב מערבבים. מכניסים את כל
העסק לתוך תנור שחומם מראש ל־ 175 מעלות
צלסיוס ואופים כחצי שעה. כשהעוגה התקררה
מורחים עליה את קרם השוקולד מתוך השקית
השלישית. זהו. אני לא־ טעמתי כי יש גבול למה
שאני מוכנה לעשות בשביל להתפרנס, אבל
הילדים שלי אמרו שהעוגה נהדרת.
אם חברת עלית תוציא לשוק איזה טוסט עם
חמאה ואנשובי, אני אטעם באופן אישי ואכתוב
לכם על כך. בינתיים תסתפקו בדעתם
הקולינארית של ילדיי.

ו ב לי גוו ^ ם

לארכיטקטורה הישראלית יש צמרת, והצמרת
בנתה בית ברחוב הירקון. למעלה, בבית הדר
קומתי, גר אריה שרון, ובדירה למטה השתכן
לפני שנים הבן, אלדר שרון ואשתו השניה,

בעונת הזיתים אני כובשת זיתים, ובעונות
אחרות, אחרים.
ברחוב פרישמן יש קפה. שם תמצאו
בדרך־כלל אחד הכובש כיבושים. הנ״ל יושב שם
יום־יום ומספר לחברה׳ מעשי־גבורה. למה לא?
אילו היה טייס בחיל־האוויר, לא היה נשאר
בשמיים אף מטוס אחד נוסף של האווייב. רק
שאצלו נופל האוייב על מקום רך יותר.
אשתו עובדת במוסד חשוב, והדל מיירט את
חברותיה אחת־אחת — כך שמעו החברה׳ מפי

אילנה.

מאשתו הראשונה, רותי, יש לאלדר שני
ילדים. ומאילנה, אשתו השניה, בן. עד כאן הכל
פחות או יותר ברור.

העניין מסתבך קצת בהמשך.
אלדר חי בנפרד מאשתו השניה, אילנה, והוא
מתגורר בדירה שכורה עם חברתו כרמלה
רבינוביץ חיפאית, בתו של שופט־בדימוס.

מיכל טל הפטפטן הגבורה עצמה. אבל צריך לטבל את סיפוריו קצת
במלח וקצת בפילפל.

ועכשיו לסבך העיקרי.
לרותי, אשתו הראשונה, השאיר את
דירת־מגוריהם. אילנה תובעת מגורים נאותים,
ומתגוררת בינתיים בווילה ברחוב הירקון, אותה
בנו השרונים כדי שההורים ובנם יתגוררו תחת גג
אחד. אלדר אינו יכול לקנות עבורה דירה
חילופית. הבנתם? לא? טוב, נתחיל מההתחלה.
אלדר שרון היה נשוי בתחילה לרותי — שני

ילדים. ואחר כך נשא...
אוף, התעייפתי!
לודים לודים

מסתבר שהגיבור הוא אבי בתה של הזמרת
מיכל טל. זהו אחד הסודות השמורים ביותר —
מלבד ליושבי־הקפה, כמובן. ומעניין שבאותה
שנה שבה נולדה הבת של הזמרת ילדה אשתו
תאומים. שלושה ילדים בשנה אחת משתי נשים
— אלף לילה ועוד לילה.

באנגליה יש מלכים ורוזנים, וכך גם בעוד ארץ אחת או שתיים. גם בארץ יש, אבל כאן קוראים להם
דיילים ודיילות.
מישפחת ויז׳נסקי אוהבת דם כחול. התחיל הבן, עמי, שבזמנו הפנוי מעבודתו כרופא־שיניים
עוסק בשנים האחרונות בעיקר בחיזור אחרי הרוזנת כריסטינה פאולוצ׳י. ואם כי חתונה לא יצאה
מזה, הם חברים טובים, והיא באה לבקרו לאחרונה, אחרי שעברה ניתוח קשה.
גם האבא של עמי, מקם ויז׳נסקי, אוהב רם כחול. האב התחיל דרכו כאופה בקפולסקי, פרש משם,
והוא שותף בבית־החרושת לביסקוטים ועוגיות פרימה.
האג שהתאלמן מאמו של עמי, התגורר ברירה נאה, שמולה גרה דיילת־לשעבר של אל־על, מינ ה
פריאל, מהוותיקות והנודעות שבין הדיילות. קופידון עבר בסביבה, ירה חיצים והשניים נשואים. בררו
עברו אצל עורך־דין, כך שמעתי, ובהסכם שנחתם ויתרה מינה על זבויולנ ירושה, וזו תישאר אחרי 120
במישפחת ויז׳נסקי. בחתונה הצטלמה מינה יפה, כי החתן מימן תיקונים קטנים בפניה כמתנת חתונה.
עם הפיצויים שקיבלו מאל־על. צריך ירושות?

חיים

חיים פיפאנו
במזל

לפני כמה שבועות סיפר היהלומן
פיפאנו על פשיטת־הרגל שלו( ה עול ם הזה
.)2394״עם עלות חומייני לשילטון התמוטטו
עסקיו באיראן, וכשנכנס לבית״חולים, לעבור
הפעילו הבנקים לחצים
ניתוח־לב־פתוח,
והתוצאות היו עגומות ובכללן גירושיו מאשתו.
בשבוע שעבר התבשרנו שהחתיך מאק סד
דוס, בעל מרצדס־ספורט לבנה, התחיל להשת קם.
ביום הראשון נערכו במועדון קי סר נישואיו
עם הדוגמנית קוקה.
לא פלא שנשא דוגמנית. הוא עצמו נראה
תמיד כאילו יצא מדפי ג׳ורנל.
מזל וברכה.
אעות המזזזא>
.בעוד הוא עסוק בכתיבת מחזות סוערים
ומסעירים, מנהלת רעייתו — העוסקת בלבוש
תיאטרוני — אהבהבים מסעירים. אבל הכל
נשאר במישפחה. מישפחת התיאטרון, כמובן.
המאהב המיסתורי מסתתר מאחרי התפאורות,
שאותן הוא מכין בין השאר גם להצגות של
בעלה.
זה לא נושא מצויין למחזה חדש?

איזו הפתעה

לדויד גתמון, מנהל המיבצעים של חברת־התעופה מעוף מלאו 50 שנה.
לבחור יש יוזמה. אחרים מחכים למסיבת־אפתעה, לא דויד. הוא הזמין 60 מחבריו — רובם
אנשי־תעופה — האכיל אותם במיטב מעדני המיטבח הסיני, והשימחה היתה באמת גדולה.
בין שאר האורחים בלטה פיצי מרמינסקי, אחת הדיילות הידועות באל־על, שעל כתפיה
העדינות מטילים בדרך־כלל את אירוח האנשים החשובים, כמו ראש־הממשלה והשרים.
פיצי הכינה לאורחים הפתעה: היא לא הופיעה בלוויית חברה הקבוע, רופא צעיר שאיתו עמדה
להתחתן בקרוב, אלא בחברת ראובן. נרינסקי, קברניט ותיק באל־על.
׳ראובן נרינסקי ופיצי כבר ניהלו בעבר רומן, ואף גרו בבית שבנו ביחד בהרצליה־פיתוח לפני ארבע
שנים• אד כשפיצי לא ראתה סוף לעניין, החל הרומן שלה עם איש״הרפואה. אך דווקא נרינסקי הוא
שהקדים רפואה למכה, הסיק מסקנות, והשניים משקמים את הרומן הישן, עם סיכוי טוב יותר לעתיד.

מוצר מא 1ד מבוקש הסודרת

פורטונה פרץ, כך אומרים, היא מעצבת־שמלות־חופה
מס׳ 1בארץ. בעלה, מדיום, גם
הוא עשה לעצמו שם, כספר־צמרת. יחד עם מנהל
הסלון שלהם, גיסם ויקטיר ליכטנשטיין,
וחבורה של ידידים וחברים, ישבו השבוע לטכס
עצה.
הסיפור נשמע בערך כך: לכמה נערות ידועות,
שהגיעו לפירקן, ניתנו שימלות־חופה כמתנה.
קצת בגלל טוב־לב, קצת מתוך יחסי־ידידות,
והרבה לשם יחסי־ציבור.

בין הנהנות: ג׳ודי מתם (כיו ם הגברת ני ת
הדוגמנית עירית אלטמן, המדגמנת את
מוצריהם, ורינה מור היפה, שאף לה קשרים
הדוקים עם בעלי העסק. ג׳ודי זכתה בשימלה
תכולה, עירית בשימלה ורודה ואילו רינה
בשימלה לבנה והדורה.
השמועה עשתה לה כנפיים, ושמלות־כלה
ללא תמורה הפכו מוצר מבוקש מאוד, ונדרשו
בתוקף רב על־ידי כמה מנערות־הזוהר של
תל־אביב. אביבה מייארס הדוגמנית לא
הסתפקה בהנחה של * ,50 והפעילה לחץ טלפוני
ונשק כבד. מולה הרמתי התבקש גם הוא
לעזור, והמטרה הושגה. אגב, שמעתי שהיא
גישאית לבן מישפחת ברנוביץ.
לאחרונה באה יהודית נגר היפה, וטענה
שהיא מקופחת בגלל היותה תימניה. טוב, מי
רוצה לקפח תימנים? גם היא קיבלה שימלת־כלה
בחינם.
האם זה פלא שבעלי־העסק אובדי עצות?
בקצב כזה אפשר לחכות לכונס״נכסים.

בשושיה שני חלה תמורה עצומה. מי
שפוגש בה לאחרונה מבחין מייד: זאת לא אותה
השושיק. ניתוח אף? לא! מתיחת עור״הפנים? לא!
חוזרת בתשובה? לא! אז מה קרה?
שיטת סאולה גרבורג!
מי היא פאולה גרבורג? זו גברת יוצאת־גרמניה,
בת ,26 שריפאה את עצמה בשיטת־טיפול
שפיתחה, העוסקת בשרירים הספינקט־ריים.
עם חסידיה נמנים כיום גם נעמי שמר
ובעלה, מוטקה איש־הורוביץ. מסתבר
ששושיק לומדת את השיטה, וזה עושה לה
דברים. הבחורה פשוט זורחת, ויחד איתה כל
המישפחה.
ידידה של שושיק יודעים שהגברת היתה
פצצת־שעון מהלכת על שתיים. אמבציות —
מכאן לפתודתיקווה. בכל דבר רצתה להיות
המובילה. ששמה יתנוסס בראש, שהתפקיד
שתקבל יהיה התפקיד בהא־הידיעה.
אך, כאמור, הכל השתנה. הלביאה אולפה.
פניה זורחות, שושיק סוף־סוף מצאה את הגורו
שלה. השד יודע מה זה עושה להם, בסך הכל זאת
שיטת התעמלות של השרירים ההקפיים!

שושיק שני

״מה פיתאום נזכרת לספר את הסיפור לעיתון,
ודווקא כשהגיע בננו למיצוות? שתדעי,
שכתב־ההתחייבות שעליו חתמתי אין לו שום

יוסי הראל עשה לעצמו שם עוד בתקופת
ההעפלה, וכשהוזכר בפרשת־לבון — ללא שם
— כונה ״הגבר״ .כשהתברגן, הקים עם חבריו
עזריליק ומויליק עינב, את בריכת גור דון
בתל״אביב.
ליוסי בן ובת. הבן בחור כארז, טייס״לשעבר
בחיל״האוויר, וכיום סטודנט למינהל־עסקים
בארצות־הברית. והבת של אבא, שרון, לא סתם
בת, מוצלחת, פיקחית, יפה, והעיקר — מאוהבת.
שרון הראל מנהלת רומן ארוך עם
איש־הסרטים הצעיר אבי נשר. יוסי תמך
כספית בייצור הסרט הלהקה וכמו אבא טוב
ודואג קנה לבת גם דירה. לא סתם דירה — יש
אומרים שזו הכי־הכי בכל תל־אביב, ובעבר

בסך הכל שרירים
השתכן בה מעצב־האופנה עודד גרא. המיקום
מצויין, ליד הבריכה של אבא, ברחוב גורדון, יש
לה מראה מרהיב על הים התיכון.
לפני כמה חודשים שוד ושבר — חתול שחור
עבר בסביבה, ומאז נראה אבי בחברת החתיכה
בה״א־הידיעה בעולם התיאטרון איריס קנר,
ששמה הוזכר כאן גם בהקשר לגברים מקסימים
אחרים. בקיצור, נערה מחוזרת מאוד.
כבר עמדתי לסיים את הסיפור בנימה קודרת,
והנה התבשרתי שתודה לאל, שרון ואבי שוב
נראו ביחד — הפעם בתצוגת״אופנה, ושאפשר
לשלוח את העוזרת לנקות ולהכין את הדירה.

אף פרוטה והירח בעת ישא איש את אשתו קבל עם ועדה •
יסתודד החתן עם הרב על גובה דמי־כתובה •
וכדרך חתנים מאז ומתמיד • עשרות אלפי
שקלים למיקרה גירושין יועיד • והיה לשבח
ולמופת בפי הקרואים • אכן נדיב החתן, אין
אגרופיו קמוצים • •
הנה כן, רעיי, לאוזני גונבה שמועה • :כי
ל רו תי חפר אברה הכתובה • .אכן, מה רב
וגדול החידלון • נשואיה עם חיים עלו על
שירטון • ישבו, איפוא, דיינים שיבעה לילות
וימים • ולטובת רותי פסקו: אלף ()!1000
שקלי ם • .ומאז גם נחל אכזב משך מים רבים •
כי כך גזרו לפני ארבע שנים • ופרשה עגומה

הלנה עם־רם

רות חסר

חנינה אחרי 12 שנים

אבא -משורר לאומי

תוקף, כי עברו כבר 12 שנה מאז המיקרה, ואפילו
פושע זוכה בחנינה אחרי שבע שנים!״
זה תוכן השיחה שניהל איתמר עם־רם
מניו־יורק, כשנודע לו שבראיון שנתנה אשתו
השדכנית הלנה בשבוע שעבר להעולם חזה
גילתה מה תוכן ההתחייבות שעליה חתם בעלה
על נייר צהוב לפני 12 שנה. בכתב זה הוא מרשה
לה לבגוד בו פעם אחת, כתמורה לפלירט שניהל
כשהלנה היתה בשמירת־הריון, לקראת לידת בנה
השני.

וחסרת־הגיון מתגלגלת והולכת, וכי מה החיפ־ }
זון? • מרוע כבלי־נישואין מאשתו יסיר • מי
לזעקתה ישמע — עת ״פרס ישראל״ לראשו |
יעטיר? • ובכלל, את גזר הדיינים ידחה באף
ובחרון • כי לא חשוב הכסף — יחי העיקרון! (

אבי נשר ושרון הראל
אבא מימן סרט

את בתם היחידה חפר לבד מגדל • בעוד >
אשתו מבויישת מסתתרת בצל • ומצב זה להסבר
אינו זקוק • :אבא משורר לאומי, ואמא רק }

מוכרת בשוק

צעיוה חפה עשתה את נ ו הדח־ מטבו־יה נד לשמוע זמר מוסיאון
תל־אב־ב נננע לצלמים מנהיג הוד מעניק השואה לאופנאים
^ חום מכה ללא,רחמים, אר
1ויודעי דבר אומרים, כי בעוד כמה
חודשים בוא־יבוא הסתיו. אולי קשה
להאמין, אבל זו עובדה.
לקראת הסתיו הבא עלינו לטובה,
ישבו כמה עושי־בגדים תל־אביביים
לטכס עצה: מה נלבש בעונת־השלכת?
השנה נפל הפור על הסיגנון ההודי,
בהשראת הסרט הפופולארי גאנדי.
בית־הקפה אפרופו אירח השבוע
שלו הרבה
מסלול״התצוגה על דוגמניות עוטות לבן, שלבשו בגדים
רחבים מאוד, היכולים להסתיר אפילו
את הישבנים הגדולים ביותר .״יופי!״
קראה ציפי שביט, שצפתה בתצוגה,
״בטח אקנה את כל הדגמים!״
הדוגמניות

צעדו

סתיו ביום קיץ

המסלול

מע־פולופ.

ח ך | 11 גי
צב־האופגה, מת־ 111 בוונן בדוגמניות, ומתרכז באשתו.

\ 1 \ 1ך 1הדוגמנית חווה לוי מדגמנת את
הדגמים החדשים לסתו הקרוב,
\ 11ו 1 1
שעוצבו בהשראת הסרט המפורסם גאנדי.

ך 1ךףן 1ך 7חלי גולברג ופינצ׳י מור, מאחורי
הזמרת 11־
1ח ה שולה חן

1 1 1 1 4 / 1 /השחקנית, מנחת ה 11
הקלעים, מחכות ל תורן לעלות ייי
למסלול ההדגמה, כשלראשו סרטים לבנים. תצוגה, לבשה חצאית בעלת חורים גדולי ם.

סוד כמוס

אחרי שהסתיימה התצוגה, באו
כל החברים לברך את שולה חן,
על הצלחתה בהנחיית התצוגה. שולה, שהנחתה

בפעם הראשונה בחייה, זכתה בהרבה מחמאות. סוד
כמוס שלחשה על אוזנה שרה יוגב, עורר צחוק רב אצל
השתיים. גם הדוגמניות נהנו מהנחיית הבכורה שלה.

רגע חולף

ך 1ך 1 1השחקנית ציני שביט ומפיקת התוכניות

1בגלי צה״ל בתיה שושני, לא מצאו מקום

§ 111
ישיבה נוח. כשגילו שעמוד בחצר מפריע להן, לקחו יוזמה ו הזיזו כיסאות..
בחולצות בעלות פתחים רחבים באו רך
שלושה־רבעים וחצאיות רחבות
המסתיימות בקשר במיכפלת. כולן
התקשטו בצעיפים לבנים, שאותם הן
קשרו לראשיהן, ונעלו סנדלים

מיוחדים שהגיעו עד אמצע השוק.
אחרי שריוו את צימאונם בתה הקר
שהוגש במקום, בקפה ובגלידה, נמלטו
כולם לבתים ממוזגי־אוויר, לחכות
לסתיו.

ך 1ל 111 | ¥חברי להקת הבלט ס אנ קי מ קו באו לקוקסייל
ן ב מו סיאון ולא פסקו מלשתות יין. חברי הלהקה
|/ 1 111
י חזרו בשנית לישראל בשנה הבאה, במאי. משמאל: אשת נספח התרבות
האמריקאי משוחחת עם אלפרדה דיאמנט, בתו של שאול אייזנברג.

* ^ ח רי ויכוחים סוערים שניהלו
הצלמים עם מו סי און תל־אביב,
בטענה כי ההנהלה מסרבת לתלות
צילומים באולם המרכזי, אלא רק הקפיטריה לכיוון במעברים ובית־הקולנוע, נכנע המוסיאון. השבוע
נפתחה בחלל המרכזי של המוסיאון
תערוכת־צילומים של הצלם הצרפתי
אנדרי קרטייה ברסון, המנציח
במצלמתו את הרגע החולף.
הצלמים שבאו לפתיחת התערוכה
במוסיאון לא היו רבים. לא נראו שם
צלמי־עיתונות, המנצחים את הרגעים
החולפים יום־יום. באו דווקא צלמי־פירסומת,
מורים לצילום, פירסומאים
וגרפיקאים.
כולם הביעו תיקווה, שפתיחת
התערוכה בקומה העליונה לא תהיה
אירוע חד־פעמי, רגע חולף, אלא סימן
לבאות.

הבנות
לא רקדו

קה. הוא התעכב
שעוד השבוע הוא

הגיע להחמאם
אחרי ההפס בכניסה,
וסיפר
חוזר לניו־יור ק.

ן * כל צי פו בבליון עיניים שהזמר
נ ואפרים ש מיר יעלה לבימה
ויתחיל לשיר את שיריו מתקליטו
האחרון. המועדון הקטן בהחמאם היה
מלא בחברים, במוסיקאים ובמבקרי־מוסיקה.
אבל
שמיר הסתובב בין האורחים
שישבו ליד השולחנות הקטנים, הודה
להם שבאו •.כל אחד מהם אמר מילה.
טובה לחבר, לפני שעלה לבימה.
בין האורחים נראו הזמר דייוויד
כרתה ואשתו רותי, הזמר שלמה
ארצי, מיקי גבריאלוב ואשתו
מיכל, הבימאי יקי יו ש ע בחברת
השחקנית ענת עצמון ועורכי
כל של מוסיקאליות תוכניות תחנות־הרדיו.
ההופעה החלה בשעה המיועדת,
אחרי שכולם הספיקו לברך האחד את
השני לשלום, וחיממו את האווירה ביין
ובגבינות.

| 1 \ 1¥1ך 1ח הזמרת אסתר שמיר באה לחזות
\ #1ו 1 111י 1בבעלה־לשעבר, אפרים שמיר.
בהפסקה שוחחה עם הבדרן דו רי בן־זאב, שבא

באיחור להופעה וחיפש מקום לשבת. משלא נמצא
מקום, י שב במעבר, ואחר כן מצא מקום בכניסה
לאולם. אסתר עובד ת כעת על תקליס חדש.

וג ע לפני

הזמר שמואליק קראוס מברך את אפרים שמיר
רגע לפני עליתו לבימה. קראוס, ותיק-ההופעות, גם
העניק כמה עצות לחברו. שמיר הופיע ב שירי ם ישנים וחדשי ם.

שלום לכולם ״״

משלא הספיקה

לומר שלום לכולם ניפנפה ביד ה.

מכת הוואי

מנהל

תוכניות

בהפסקה. ל חבריו סיפר על חוויו תיו מאיי־ הוו אי.
המאחרים ישבו במעברים או עמדו
בכניסה.
.את אותם שנשארו בכניסה למועדון,
ליד הבר, הפתיעה צעירה יחפה
שבאה במיוחד להופעה מטבריה הרחו קה,
והתעקשה להיכנס פנימה כדי
לראות את הזמר בהופעתו. אחד הנוכחים
שאל את הצעירה, אם באה ברגל
ונעליה התבלו בדרך לתל־אביב .״לא״,
ענתה לו ענתה לו בתידז ויינ שטוק׳,
״הטבריינים פשוט הולכים יחפים״.
שמיר שר שירים ישנים וחדשים.
השיר רו קד לקול הבנות הקפיץ את
הבנים מהכיסאות, אך הבנות לא קמו
לרקוד.
כשנגמרה המחצית הראשונה של
התוכנית, יצאו כולם לבר והביעו את
התפעלותם מהמוסיקה הטובה ומכי־שרונו
של הזמר. כולם ניבאו הצלחה
לתקליטו החדש, העומד לצאת לשוק.
״זאת היתה הופעה מאוד מיקצר
עית ״,אמר אחד הזמרים האורחים .״זהו
בהחלט ערב של רוק ישראלי טוב״.

מילים, מילים

עלי מוהר, שכתב חלק גדול מהמילים
לתקליטו של שמיר, חיבר גם את מילות
השיר הפופאלרי רו קד לקול הבנות. מוהר, פגש בהפסקה את אתי אולמן.

קניית דירת איכות אצל אברהם גינדי, היא היום
ההשקעה הנבונה ביותר, כן עולה מבדיקה שערכו
מומחי כלכלה.
מי שהשקיע את כספו בדירה של אברהם גינדי ברחבי
הארץ, שמר על ערך כספו חכה לרווח ריאלי.
המבינים שיקנו עוד היום דירה אצל אברהם גינדי,
כמיטב מסורת הבניה של החברה, יעשו את עסקת
חייהם.
נתניה גני ניצה הפרויקט היוקרתי ביותר הנבנה היום בנתניה
2חדרים

$637000

$ 5 4 ,0 0 0

3חדרים

$85,000

3חדרים +גג +חדר

,000־$138

פתח־תקוה
בכפר גנים ברח׳ בן־צבי 4חדרים

575,000

4חדרים +גל*

$95,000

פ*$ 7 8 , 0 0 0 1 5

רח׳ עין גנים — כרמלי 4/2חדרי ס ^י״

391.000

ברחי כץ בנין מפואר בן 9דירות בלבד 3קומות עם מעלית —
4חדרים

$76,000

ברחי חפץ חיים 3/2חדרים כולל מע״מ ופיתוח

372.000

5 6 5 ,0 0 0

תל-אביב
ברחי ארלוזורוב 166 בבנין מפואר בן 10 דירות בלבד
דירת 4חדרים וכן דירה +גג +חדר.

^ $140,000מ $ 1 2 5 ,0 0 0 -
ר א שון ־ ל ציון
ברחי הירשפלד 3+1חדרים כולל מע״מ ופיתוח

$70,000

$ 5 5 ,0 0 0

צמודים ל־ 7דונמים
בגן הברושים 5חדרים 2מפלסים צמוד
גן ציבורי

3857500

נותרו 2קו טג׳י ם בלבד
בגני איתי -במקום היפה ביותר בראשון לציון הירוקה
קוטג׳ים בני 5חדרים 3 ,חצאי מפלסים

$125,000

המחירים אינ ם כוללים מע״מ ופיתוח.

מ שרדנו בלונדון
•י 5יח 110056 320 8 96ץ16 נג<^
18-5/38 161.6361748״ ח 60ח1_0

תל־אביב

פתח־תקוה

רמת־השרון

ראשון־לציון

נתניה

ככר המרינה ה׳ באייר 10

חיי עוזרסג

סוקולוב 84

הרצל 61

הרצר 18

צמוד לתחנת הדלק סוו 1ר

נ3223 פט

בינד־י בו נהדירותש ^ ונמים ^ווהב>ו

תקליטים

מ 1סיקה פרוצליל אולי הנדו דםכ 1ד ם
פסנתרון ומלחין הג׳אז תלוניוס מונק נפטר
לפני שנה וחצי, ב־ 16 בפברואר .1982 הוא היה בן
.64 בשנות פעילותו הרבות ניגן מונק בכל
מועדון ניו״יורקי וכמעט בכל מועדון ג׳אז
בארצות־הברית. רוב לחניו, אם לא כולם, הפכו שלו חצות
ובסביבו ת
״סטנדרטים״,
( 1 0 ^ 1א ס 11א 10 יז )11011 הוא אחד
מלחני הג׳אז היפים ביותר שנכתבו מעולם.
המחשבה המלודית וההרמונית של מונק רכשה
לו במהירות מעריצים רבים. אישיותו המופנמת
הקשתה על המגע עימו, אך מעריכיו נשאו קושי
זה כדי להיות קרובים למוסיקה. טכניקה ואיכות
לצד סגנונות מעורבים ומיוחדים — כל אלה
מרכיבים אישיות מוסיקלית מיוחדת במינה.
קיימות הקלטות רבות של הפסנתרון־מלחין
וביצועים אין־ספור ללחניו.
שלושה תקליטים מומלצים במיוחד להכרת
יצירותיו: תלוניוס מונק (הקלטות סולו משנת
£> 0 ;1954א £ 5 ק 1ז ,)0 1מונק
טהור (הקלטות סולו מהשנים 1955־. 1959

הראשון הוא פיטר גדין, ממקימי להקת
פלי טווד מק. השני, גם הוא ממקימי אותו הרכב,
הוא פיטר האמיל. האמיל עסוק בימים אלה
מעט יותר מגרין. יכולנו לשמוע אותו לאחרונה
מלווה את פיטר גבריאל באלבומו החי
האחרון. לפני שנתיים היה האמיל גמור מסמים,
והופעותיו היו אסון אחד מתמשך. נקווה כי בארץ
יפגין שליטה רבה יותר.
• שמועות עקשניות אומרות כי שיתוף
הפעולה בין להקות תיסלם ו בנזין אינו נובע רק
מחיבה הדדית. יש לקירבה זו גם צדדים
פיננסיים: הלהקות פשוט כבר אינן מרוויחות די
בנפרד. טוענים כי הן מקוות לחזור לרמת הרווח
שהתרגלו אליה דרך שיתוף פעולה מוסיקלי זה.

• לפני שנים לא מעטות הסריטה סופיה
לדרד גירסה קולנועית לאפוס האופראי אאידה.
רק לפני כמה חודשים התחילו להקרין את הסרט
בניו״יורק. כרטיסים לימים הראשונים נמכרו
למיוחסים נבחרים. מסע הפירסום היה אדיר
וההצלחה, כמובן, מובטחת. ניכר היה כי קול
הזימרה בסרט אינו של גברת לורן אך חזותה,
שאינה מתאימה בדיוק לעלילת האופרה,
ממשיכה למשוך קהל מוסיקלי למסך הקולנוע.

עועוה

ע\ר>ד>ם

בובי מק־פרין — בובי מק־פרין; הד ארצי.
במקביל להופעותיו בארץ, בפסטיבל הג׳אז
השלישי, יצא בהטבעה מקומית תקליט הבכורה
של מק־פרין. בובי מק־פרץ, בראשית קריירה
מבטיחה, עושה שרירים כדי שלא.יתחילו״ איתו.
בכל מיפגן כזה ישנם רגעים חזקים פחות, אך
התצוגה מרשימה: שירה נעימה, במיוחד
ברגיסטריס הנמוכים, והפקת קולות של חיות,
כלי נגינה, ומה לא. גם בהופעותיו כאן הוכיח
מק־פרין בקלות כי הוא זמר ומבצע מיוחד.
תעשיית המוסיקה גם בתחום הג׳אז, מחפשת את
המיוחד. ניתז לומר בביטחון כי למק־פריז צפויות

הצלחות גדולות וכדאי להיות שותפים להצלחתו
הראשונה, תקליט זה.

המבט
!עובע>נ>>ם
נוגה הנדריקס — גונה איסטרוניקס.
בעבר היתה גתה הנדריקס חברה בלהקת לה
בל. כמה להיטי דיסקו מטריפים עם פאטי לאבל
הספיקו לה, והיא המשיכה בקריירה מעניינת:
הנדריקס לא מיהרה להקליט סולו ונצמדה
כזמרת״ליווי להרכבים ידועים, בין הרכבים אלה
היו רא שי ם מדברים. קולה החד של הנדריקס
מכוון עצמו ישירות למוח. גם בלחני ריקוד
מילותיה חודרות.
התקליט מגוון ואינו עוד אלבום ריקודים
קליל. לא רק איכות הקלטה לחנים ותמליליס
בולטים כאו אלא גם רמת המבצעים. ביניהם ניתן

למצוא באחד השירים אפילו את המרת ומלחינת
האווגט־מוסיקה לורי אנדרסון.
מוטב מאחזר
מאע\ד אף פעם
פסנתרן מונק () 1969
ריכוז ויצירתיות

מלקולם מקלח — רוק ברות; פונוקול
מקלח הוא האיש אשר בישר את הפאנק עם
הפקת להקת אקד חי הסקס. הוא המשיך ובישר
את הפוסט־פאנק עם ההפקה השערוריתית של
להקת ב או וו או וואו. כאן מאחר מעט מקלח
בבשורת ה״ 0א 0 1א\8 זהו
סוג של ריקור־רחוב. שנולד במידרכות ניו־יורק:
נערים צעירים מציבים טייפים ענקיים לצד
מידרכה ופותחים במץ ריקוד אקורבטי מדהים.
ריקודי ה״שבירה״ הם מסוג התופעות שלא ניתן
לתאר. יש לראות, וגם אז קשה להאמין שבן אנוש
מסוגל לגמישות וזריזות כזו. המוסיקה של
מלקולם מקלרן ממסית את הסיגנון שהפך
פופולרי מאוד בערים הגדולות בארצות־הבחת.

עיתון הרולינג ס טון הקדיש כתבת־שער
לתופעה באחד מגליונותיו האחרונים. רעש
שחטת תקליטים לצד מכונת קצב וקולות
מוזרים מרכיבים אלבום ריקודים.

לא רק
השובים מתים
צע>ד>ם

מוסיקאי ג׳אז מונק ולהקתו () 1953

מימין לשמאל: ציארלי פ אר קר מונק, רו אי האינס וצ׳ארלי מינגוס
47004ן 1 1 5 7 0
בניו פור ט( קולו מ בי ה .)8978

מיילס

ומונק

מה נ ש מע
• קולנוע דו מביא לארץ בימים הקרובים זוג
אמנים שהפעילו השפעה עצומה על מוסיקת
הבלוז הקלאסית והמתקדמת בשנות השבעים.

• מלחין מוסיקת פופ מתקדמת קלאוס
שולץ יצא לפני כמה שבועות בתקליט חדש
אשר לווה במיני סיור הופעות באירופה. שולץ
הופיע עם עוד קלידן אחד, ובעזרת ערימת
כלי־נגינה אלקטרוניים שיחזרו את יצירותיו
האחרונות. חלק מההופעות נערכו במקומות
יוצאי דופן דוגמת כנסיות או אולמות איחסון
גדולים.

היחידה לטיפול נמרץ — שבר טראנס גוגלתי;
סי־בי־אס.
היה הרבה יותר טוב לוא תקליט זה היה מיבצע
סולו של מחבר המילים, דורון אייל. המוניטין
יוצא־הדופן שרכש לו משיתוף הפעולה בעבר עם
רמי פורטים, בולט עדייז בתמלילים. המוסיקה,
לעומת זאת, עושה הכל כדי להרוס את האיכות
הזו. ישנם כמה לחנים טובים, דוגמת גן של
פלס טי ק וטיקון, אך מייד מופיעות מיכשלות
ומלכודות: תיכנות מזזשב־הקצב, המשמש כאן
במקום תופים, אינו מוצלח ונצמד לקצבים
מונוטוניים להחריד; נגינת הבאס ריקנית יותר מתאימים המוסיקליים והעיבודים
להקלטודדדוגמה 1 0 7 מאש
לתקליט. מכת המוות ניחתת מכיוונו של

הגולדמן, נגן הכינור בהרכב. גולדמן נטש מסלול
קלאסי לטובת. גל־וזדש״ ,ומאז הוא תקוע
בקלישאות מיזרחיות החרות. היצמדותו למודוס
הפריגי והחיג׳אז מעוררת בחילה ושיעמום.
מעדות קרובה נודע לי כי חד־גוניות זו ממשיכה
איתו גם בהרכב חדש שבו הוא נוטל חלק היום.

המדוד מעניק לתקליטים חמישה ציונים, לפי הדירוג הבא: תו אחד — דע; שני תווים
חלש; שלושה תווים — ככה; ארבעה תווים — טוב; חמישה תווים —־ מנוייו•

ארי פרנקל

מי רדף בעיקבות
מגור ש ת !משעממת
יציר ת
מידים נוגות עד הפצצת ביירות הצוברים החדומת ש ל הזרמס
האמנות ב עידן השיעתנק הטכני

הרדידות השוררת בכל עמודי ה״יצירה״ של

מקור

בלה־בלה*
בראשית המאה קמה באודסה שברוסיה
הוצאת הספרים העברית מוריה, ואחרי
מילחמת־העולם הראשונה נוסדה על יסודותיה
הוצאת ד ביר ברלין. אחרי שלוש שנים, ב־, 1924
עקרה ד ביר מגרמניה לארץ־ישראל. עם מייסדיה
נימנים מגדולי הדור ומענקי הספרות העברית:

אחד־העם, חיים נחמן ביאליק, י״ח
רבניצקי ושמריהו לווין. שלושת האחרונים
שימשו כמנהליה של הוצאת ד ביר עד יום מותם!.
ביאליק כתב על ד ביר ב־ 1926 את הדברים
הבאים :״הסיסמות שהחזיקה בהן

בעבודתה היו: קב ונקי, מעט הבמות
ורב האיכות. שיטה, סדר וכוונה ברורה
בכל מעשיה...״
בין הספרים האחרונים שראו אור בהוצאת,

ד ביר מצוי סיפרה של גברת בשם בלה|
דוחץ־לאסק, תחת הכותרת אשת חיץ** ,שלא[
ניתן למצוא בו אותן מטרות מוצהרות שעליהן
דיבר ביאליק. זהו ספר שאץ בו קב ונקי, לא מעט
הכמות ורב האיכות לא שיטה, לא סדר ולא כוונה.
אשת חיץ הוא ספר רדוד וחד־מימדי, המנסה
לתאר שלושה ימים גורליים בחייה של גליה
רובין המתגרשת מבעלה, תוך נסיון קלוש,
לפרוש ב־ 160 עמודיו עולם ומלואו.
אשת חיץ הוא בבחינת מידגם לשוני־ספרוני
של רדידות ושטיחות, לשון דלת תחביר בינוני,
עלילה דלוחה, רב־יומרה נטולת כיסוי — המנסה
לתאר בחוסר״הצלחה וכישרון את. המעמד
שהבינוני החדש׳ הצומח ופורח בישראל, מעמד

דורון־לאסק :״,טוב,׳ אמרתי, .רק שלא
תחשוב שרק אתה בגד ת בי. גם אני
בגד תי בך וע שי תי את זה כבר שנה
וחצי.׳ עמי הסתכל עלי נידהם וצעק:
,איזה מטומטם אני! ולחשוב שבגללך
התלבטתי אם לשכב עם אורנה ובגללך
לא ע שי תי את זה עד עכ שיו! יכולתי
להכות את עצמי
אשת חיץ אינו עומד בכל קריטריון של
ספרות, ועל אחת כמה וכמה לא בקריטריון של
.ספרות נשים״ ,ומפליא כיצד לא הטריחו עצמם
העורכים והקריינים של ד בי ר לשגר את בלה
רורון־לאסק אל מדף הספרים, כדי ללמוד
מסופרות נוסח דודים לסינג, מרגרט אטווד
ומרגרט דראבל, כיצד ליצור את אותה
תלת־מימדיות הנתבעת ביצירה ספרותית.
אין לי ספק שהגברת דורון־לאסק, שהשער
האחורי של סיפרה מעיד כי היא ״בעלת
השכלה אקדמית מגוונת היתה
מסוגלת לנצל את הגיוון שבהשכלתה, ולהפוך
את סיפורה החד־מימדי והמשעמם ליצירת־בוסר
ספרותית, שהיתה עשוייה לשמש, בסיס לקידום
צל צילו של כישרון ספרותי.
סיפרה של דורון־לאסק, בנסיונו הכושל
למצות את תחושת. הגיבורה המספרת״ על
גירושיה ועולמה, משול לנסיון להטיל
בליסטראה באמצעות גומי־לעיסה. קראתי את
אשת חיץ, ושקעתי בעולמה של גרושה משעממת,
רק בשל השם דביר, ורחמים על מייסדי
דביר, אחד־־העם, ביאליק ורבניצקי,
שהאמינו אמונה כה עזה בייעודו.

קריאת־קיץ

המיחלק האדום
בעולם הספרות האמריקאית ישנן גם אגדות.
אגדה כזו היא סיפורו של מרטין קרוז סמית.
מאז 1970 חיבר סמית 35 ספרים, שראו אור
בכריכה רכה, ושלושה ספרים שפורסמו בכריכה
קשה. את ספריו פירסם תחת השם מרטין
ממית. לקראת סיפרו ה־ 39 החליט מרטין סמית

ספרות עולמית

סופרת דורון־לאסק
קלוש, רדוד שטוח

של ילדי פולנים(״ בודי מדיה!״ שמעתי את
אמא אומרת בטלפון) ,שחייהם חסרי כל
משמעות, והם מנפחים חוסר משמעות זה כמו היה
משמעות הקיום האנושי.
הגיבורה המתגרשת של אשת חיץ, שהיתה
נשואה ליקה, עוברת בקלילות בלתי־משכנעת
את יסורי הגירושין כמו היו פעולה בתנועת־הנוער,
שבסופה מעניקים סמל או עניבה כלשהם.
הדמויות המופיעות באפוס של בלה דורון־לאסק
רדודות כחול אשר לשפת הים.
גם הנסיון ליצירת משולשי אהבה מעיד על

* פיטפוסים, דיבורי סרק. .מהבוקר עד הערב
הוא לא מפסיק עם הבלה־ בלה סלו. אין לי בוח
אליר(מילון אחול-סניוקי לעברית מדוברת
מאת נתיבה בן־יהודה ודן בן-אמוץ).
** בלה דורון-לאסק -אשת חיץ ; הוצאת
דביר 160 ,עמודים (בריבה קשה).

זה קרוב לשנה, אחת לשבוע, מקרתה
הטלוויזיה הישראלית סידרת סרטים מעולה תחת
הכותרת ל א יי או מן כי יסופר, המבוססת על
רעית וסידרת סיפורים מאת המחבר הבריטי
רואלד דאל, שכמה מספריו ראו אור בתרגום
לעברית. ביניהם כמה סיפרי־ילדים מעולים.
בגליון אוגוסט של הליטרארי רוויו פירסם
רואלד דאל, לראשונה בחייו, ביקורת על ספר.
הספר המבוקר הוא אלוהים בכח מאת הכתב
הצבאי טוני קליפטון, ספר שהוא בבחינת דר ח
של עדות־ראייה על הבליץ הישראלי על ביירות.
ספר זה, המלווה בצילומים מרשיעים, הביא את
רואלד דאל לבקרו ב״ 2000 מילים.
רואלד דאל מגנה גינוי חסר־תקדים את חורבן
מערב־ביירות בידי צה״ל וחיל־האוויר שלו. דאל,
המכיר את המיזרח־התיכון היכרות אישית, נזכר
ברשימתו בחוויותיו שלו כטייס־קרב בחיל-
האוויר הבריטי, שבמיסגרתו היה מוצב במיל־חמת־העולם
השנייה בחיפה.
ראל, שיצא במילחמה למשימות התקפה על
בסיסי צרפת הווישית בביירות, מעיד בביקורו
שהוא וחבריו מעודם לא ירו בגיחות אלה אף לא
ירייה או פגז אחד לעבר מטרה אזרחית.
גברת בשם עליזה וולך התייחסה במדורה
חמין וטעים במוסף שבת של דבר, ד בר השבוע.
לדבריו של דאל, וטענה שהוא הוטעה. על־ידי
1 להוסיף לשמו את שם מישפחת אמו (שהיא
ממוצא אינדיאני) קריז.
באחרונה ראה אור בתרגום לעברית הרב מכר
שחיבר מרטין קרוז סמית פ ארק גורקי* .עבור
ספר זה הוא קיבל מיקדמה בת מיליון דולר, עוד
בטרם הודפס.
פארק גורקי הוא ספר עלילתי מרתק,
שפתיחתו בפארק גורקי, אותו פארק מוסקבאי
נודע, שבו מוצאת המיליציה המוסקבאית שלוש
גוויות, שהוטמנו מתחת לשלג,בחורף .1977
הספר מצליח, באמצעים ספרותיים פשוטים
ביותר, לתאר את אורח החיים הסובייטי יותר מכל
.סופרי המחאה״ הסוביטיים, הסולז׳ניצינים
למיניהם. מצוקת־הדיו של הבירה הסובייטית,
תפלות החיים, השוק השחור, תעשיית הוודקה,
עוני לצד עושר.

שהינם בעלי ערך בשוק השחור המוסקבאי, שוק
שאותו מתאר קרוז סמית בצורה מעולה.
מרכיב נוסף בתעלומה הוא ג׳ון אוסבורן,
אזרח אמריקאי, מאותם סוחרים המנהלים קישרי־מיסחר
נרחבים עם ברית־המועצות. ובגירסה של
ראשית שנות השמונים, עורך קרודסמית
מסע־חוזר, באיחור של כמאה שנה, להחטא
ועונשו של דוסטוייכסקי. הוא יודע ואוסבורן
יודע גם כן שהוא יודע. שניהם משחקים בחתול
ובעכבר, מילחמת־מוחות של חוקר ופושע. ביחד
עם אוסבורן פועל גרמני אונמאן, שרנקו מאתר
את הקשר ביניהם.
בהתמדה עקשנית מגיע רנקו לאמריקאי זר

גיבור הספר הוא מפקח־המישטרה ארקאדי
רנקו, שהוא גירסה סובייטית לפמיילי הבריטי,
בעקשנותו בדבקותו במשימה. שלוש הגוויות
הנמצאות בשלג נורו כך,שראשיהם נופצו וקצות
אצבעותיהם נחתכו, כדי שלא ניתן יהיה לזהותם
באמצעות טביעות אצבועת.
בתושיה חסרת תקדים יוצא רנקו למסע
בעיקבות תעלומת שלוש הגוויות (שני גברים
ואשה אחת) ,בעיר שרציחות אכזריות אינן
מאפיינות את אורחותיה. במקביל מצויים חיי־המישפחה
של רנקו בצל הפירוד מאשתו. הדיבוק
שמביאות לו שלוש הגוויות מפארק גורקי
מוסיפות את הקש האחרון על גב נישואין.
פירור אחר פירור טווה רנקו את שניתן לאתר.
הוא קובע את תאריך הפשע. באולפני מוספילם
הוא מאתר אל אירינה אסאנובה, שמחליקי־השלג
שלה נמצאו על רגלי אחד ההרוגים. אירינה
הופכת למרכיב־מפתח בהמשך העלילה. פרט
נוסף שרנקו מאתר, הוא שאחד מההרוגים עבר
טיפול שיניים במערב וצבע את שערו האדום
בצבע חום.
רנקו ממשיך בלא לאות בחקירתו, בינות
לתככי גנראלים וקצינים של הקג״ב, בראשם
הקצין פריבלודה. הוא ממיין את רשימות
האזרחים המערביים במוסקבה, עד שהוא מגיע
למסקנה, כי הנרצחים קשורים לזייפני איקונות,

* מרטין קרוז סמית -בארק גורקי; עברית:
עמוס פארן; 368 עמודים (בריבה קשה).

מחבר קרוז־סמית
החטא ועונשו 1977
בשם קירוויל, שבעימות בין שניהם מוציא מתוך
ארנקו, סמל שריף של העיר נידיורק. שניהם
יוצרים. דטאנט״ ,בניסיון לפענח את הרצח
המשולש. בספר בשם די כוי פולי טי בארצות־הברית
1929 ,־ 1941 מאתר רנקו את השם
קירוויל. וכמה מפעולותיו של המיחלק האדו ם

לא ייאמן כי יסופר

סופר דאל
על הפצצת ביירות

סילופים ותעמולה שירית״.
איני יודע מה יודעת הגברת עליזה וולך על
הפצצות חיל־האוויר הישראלי על ביירות, למעט
שהיתה זו מילחמת צדיקים ברשעים.
אלא שהצדיקים לא פעלו בדרך של צדיקים.
במשך לילה שלם, לפני כמחצית השנה, ישבתי
המום, מאזץ לסיפורו של טייס־קרב בחיל־האוויר,
שסיפר על מעשי הצדיקים, על אותו בליץ של
מכונות לחימה אוויריות כנגד מטרות אזרחיות.
על בניינים שעל גגותיהם ניצב צלף אחד, בתים
שגולחו מעל פני האדמת על עשרות האזרחים
ששכנו מתחת לאותו גג.
לוא הגברת וולך מד בר השבוע היתד,
אינטליגנטית יותר ובעלת יכולת להתמודד
כתעמולה הרשמית של הממשלת והיתד, ממריחה
עצמה לברר את האמת על מעללי חיל־האוויר
מעל לשמי ביירות, הרי שאף היא היתד, מגיעה
למסקנה שאלוהים בכה בביירות ושטייסי חיל־האוויר
הישראלי גרמו לו לבכות.
תחת התעמולה שבסוף רשימתת מוטב היה
לוא אותה עליזה וולך ודתה מפיקה מוסר׳השכל
כלשהו מרואלד דאל, המעיד על עצמו, שהוא
וחבריו לא ירו לעבר מטרות אזרחיות בביירות.
אך לדעתה. מן הסתם, לא ייאמן כי יסופר, שטייס
אנגלי יהיה מוסרי, וטייס ישראלי ימלא פקודה

במישטרה האמריקאית, שעיסוקו בקומוניסטים
אמריקאיים. רנקו עובר חוויה טראומטית, שבמהלכה
הוא מציל את אירינה מדריסה על־ידי
רכבת המטרו המוסקבאי, ובין שניהם מתפתחת
פרשיית־אהבים מוזרה.
רנקו ממשיך, למרות המפולת הנוצרת
מסביבו, בחקירת הרצח, בעוד שקירוויל
האמריקאי מחפש את רוצח אחיו, שהוא•אחד
משלושת הנרצחים. בינתיים מצליח אנדריים
(שהוא בן־דמותו הספרותי של האנתרופולוג של
מישטרת מוסקבה גראסימוב) לשחזר
בפלסטלינה את דיוקנה שלהאשה הנרצחת.
רנקו חושף את תהליך ההברחה למערב,
הנעשה דרך הגבול הפיני, שבו מבריחים אוסברון
ובני חבורתו שידות משוחזרות ובתוכן צובלים
חיים. בשובו למוסקבה הוא עוקב אחרי קצין
הקג״ב, הגונב את הראש ששוחזר עבורו, ומביאו
לדאצ׳ה של התובע העירוני של מוסקבה.
התעלומה מתבהרת בדמותם של שישה
צובלים סיביריים, שהורדמו והוכרחו למערב.
הצובלים המוברחים מביאים את העימות בין רנקו
ואוסבורן לשיא, כאשר האמריקאי מנסה לשחד
את רנקו. רנקו מוותר, כאשר אוסבורן מציע לו
עיסקת חליפין: הוא ימלט למערב בתמורה
תשוחרר אירינה אסאנובה.
הזמן: ערב וד 1במאי. באחת מבריכות
האוניברסיטה עומד הגרמני באונמן להטביע את
אירינה. אחרי עימות מתברר לרנקו כי הממונה
עליו במישטרה מכור. כדור אקדח פוגע ברנקו,
בעוד שאירינה מחסלת את יאמסקוי.
במשך ימים וחודשים עובר רנקו החלמה
וחקירות אצל חוקרי הקג״ב, ובראשם פריבלודה.
רק קרוב לשנה מאוחר יותר מוטס רנקו, שהוא
בחזקת בוגד, ללנינגראד ושם נפרסת בפניו
האמתשאותהחשף. הסובייטים עשויים לאבדאת
המונופול שלהם על הצובלים. אוסבורן עומד
להקים בארצות־הברית חוות צובלים.
פארק גורקי הוא רומן בלשי מרתק, בעל
ערכים ספרותיים מן המעלה הראשונה, ספר
המצטרף ברמת איכותו, לסידרת סיפרי ג׳ון
לה־קארה, כאשר עקשנותו של רנקו אינה
נופלת מזו של סמיילי.ספר מומלץ ביותר לקיץ י
זה. גם תרגומו של עמוס פארן קולח.

עי!1
הארות וולטר בני מין נולד בברלין למישפחה
יהודית אמידה בשנת ,1982 והתאבד בעיירה
בהרי הפירנאים ב־ ,1940 כאשר ניסה לחצות את
הגבול בין צרפת הכבושה בידי הנאצים לספרד.
כאשר התאבד בנימין,היה מוכר רק למתי־מעט.
מעטים ידעושהוא גדולמבקריהספרותבגרמניה
במאהה־ .20 מעטים עמדו על העומק הפילוסופי
של השגותיו בתחומי הספרות, ההיסטוריה,
הפילוסופיהשל הלשון ותולדות־האמנות. כתבי־היד
של בנימין פורסמו אט־אט במשך עשרים
שנה.
באחרונה ראה אור בעברית סיפרון קטן תחת

הוגה בנימין

פאשיזם, אמנות, המונים

עיוורון הצבעים של
מי מריבה
נחרים להוצאת
ראה גולדברג
.גתו״ ^ מעוללות ״סבו״ת־הטעדם״
במוסף מיוחדשבו חגג היומון עלהמישמרמלאת 40 שנה להיווסדו, חגג גם המוסף לספרותשל
על המישמר את היווסח. בין השאר פירסמו עורכי המוסף לספרות פכסימיליות של שניים מתון־
עמודי מוספ* בימי הראשית שלו. באחד מד* מצוי באות קטנה נוסח עברי לשירו של המשורר
פדידדיך הלדרלין מחצית החיים, בתרגומה של המשוררת לאה גולדברג. השיר, ששורתו
הראשונהמתארת ״אגסים צהובים,־׳ מופיעבנוסחהשל גולדברג ״באגסים כתומים,־.אתהנוסח
שינתה המשוררת מאוחר יותר(בסיפרה קולות רחוקים וקרובים) ל״בשלל אגסים צהובים׳׳.
פירסוט פכסימיליה זו, עם שידה של גולדברג.
הלוקהבמעט עיוורון־צבעים שתוקן עם הזמן,לא
הוסיף כבור לעורכי המוסף.
מיכתבי־־למערכת נדיר פירסם הסופר
סוצ׳ו, במדור המיכתבים של הארץ. במיכתבו,
שראה אור תחת הכותרת כתרים להוצאת
.כתר־ ,מספר פוצ׳ו על הפתעתו, כאשר קיבל
בדואר המחאה מהוצאת כתר עבור ספריו
שנמכרו בשבוע הספר העברי. פוצ׳ו מוסיף
וכותב במיכתבו, שמו׳לים אחרים משלמים
לסופרים בחצי שנה של איחור, בלא הצמדה
ושאר צרות האינפלציה. אץ זה סוד, שהמדלים
בישראל מנצלים את הכנסותיהם הזעומות של
המחברים הישראלים, ומשלמים להם פעם עד
פעמיים בשנתתוך שחיקהקוחלטתשלהכנסות
הסופרים משכר־הסופרים שלהם. אך זה מראה
מגיע לסופרים הישראלים ולאגודתם ה״מ־קצועית׳׳
,אגודודהסופרים. אילו היו הסופרים
מתארגנים ושובתים. מסרבים למסור כתבי־יד
למו׳לים ומסרבים לתרגם ספרים עבור המו״לים
—במקודם אובמאוחר היוהמו׳לים נמעים להם
(שהריחלק ניכר מיספרי־הסקור מסובסדים בידי
גופים ציבוריים. ומעשירים את מאזני המו׳לים
מ שורררדמתרגמת גולדברג
בסכומים בלתי־מבוטלים) .אבל, כפי שאמר
כתום מול צהוב
משורר אחד :״לסוסרים הישראליים
מגיעים המו״לים הישראליים!׳

באחרונה פנו אליכמהסופרים ומשוררים, שפירססוספריהם בהוצאת ספריית פועלים, ושאלו:
מדוע איני מסקר את ספריהם: הסיבה שספרים האינם נסקרים בנמר של נייר היא אחת. בספריית
פועלים יושבתפקידההעתהלשם ברכה,המקשהעל מישלוחספרים לביקורת,ומתנהאתהמישלוח
בביקורתשתתפרסם עליהם.מאחר שמדור זה אינו מוכן לקבל תכתיבים למיניהם, נתבקשו ספריית
פועלים ואותה ברכה, שלא לשגר לביקורת גם את הספרים הטובים של ספריית פועלים (ואלה
מועטים בשנים האחרונות) .והרי אץ זה סוד, שספריית פועלים אינה עוד אותה הוצאת־ספרים,
שפירסמה בשנות הארבעים והחמישים את מיטב הסיפורת העברית והמתורגמת. ויותר מזה, בשנים
האחרונותהפכההוצאת ספריית פועלים לגירסה תק׳׳ם שלהוצאת אלף,הגובהממחברים שלמתים
עבור פירסום ספריהם. חו הסיבה, שאחותה של ספריית פועלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הפכה
להוצאת־הספרים המובילה של התנועה הקיבוצית. לבי לבי על אותם חברי הקיבוץ הארצי,
המסבסדים את ספריית פועלים באשלייה, כי מרובד בספריית פועלים של פעם. אחד מידידייאף
הציע לכנותאת ספריית פועלים בשם חדש, ספריית פואלף. וגם הספרים שספרייתפואלף מוציאה
בעבור שלמונים. רצופים בשגיאות ובשיבושים, המביאים את מייסדי ההוצאה להתהפך בקברם.
הכותרת יצירת האמנות בעידן השיעתוקן הפרולטאריזציהשל המין האנושי, והנזקקותשל
הטכני* ,שהוא פרק אחד מתוך סיפרו הידוע אנשים אלה ליצירת האמנות המשוכפל. בנימין
הארות. יצירת האמנות בעידן השיעתוק, מטיף לפתיחת אופקים חדשים של האמנויות
שחובר ב־ ,1936 כאשר בנימין גלה בפאריס, בוחן למיניהן, עבור אותם המונים.
את התמורה ושינוי התפיסות של האמנות!
אולי כאן המקום גם לצטט מעט מסוף דבר
במחצית השנייה של המאה ה* ,19 עם הופעת של מסתו־סיפרו, סוף דבר העשוי להתאים
אמנות הצילום.
למציאות התרבותית של ישראל בראשית שנות
בנימין בוחן במסתו את המהפכה התרבותית [,השמונים, וכך כותב בנימין :״הפאשיזם
בשיכלול היכולת לשעתק יצירות אמנות[,
מחפש דרכים לתת להמונים לבוא על
להופכן לנחלת כלל גדול יותרמאשראת יצירות
ביטויים תוך־כדי שימורם של יחסים

האמנות של העולם הישן. את ראשיתה
אלה. מתחייב מכך שהפאשיזם יביא
מהפכת השיעתוק ראה בנימין בהופעת חיתוך־
לידי אסתטיזציה של החיים הפוליטיים.
העץ ודפוס־האבן,שהיובבחינתמבשרים לאמנות
לאינוסם של ההמונים, שהוא כופף את
הצילום.
גוום בפולחן־המנהיג, מקביל אינוס של
יש ביצירת האמנות בעידן השיעתוק ניסוח
מנגנון, שאו תו הוא מעמיד לרשות
ביקורתי ומרתק ביותר, של מה שהפך מאוחר
ייצורם של ערכי פולחן. כל המאמצים
יותר לאמנות הקולנוע. הערותיו של בנימין על
להביא לידי אסתטיזציה של הפוליטיקה
אומנות הקולנוע, שנעשו רק בשלבים הראשונים
מכוונים ומגיעים לשיאם בנקודה אחת.
של הסרט המדבר, הופכים את מסתו־סיפרו זה
נקודה זו היא המילחמה. המילחמה, היא
לאחד מאבני־היסוד של הבנת העוצמה של
בלבד מאפשרת להציב מטרה לתנועות
הצלולויד כיצירת אמנות. מאוד מימדים בעלות המוניות
בנימין בוחן אתההשלכותהשונותשלשחקני
גדולים
הקולנוע, העורכים הצגות עבור מיכשור,
יצירת האמנות בעידן השיעתוק הטכני
המשועתק ומעביר הצגות אלה לרבים. בנימין בוחן את התמורה החברתית של השיעתוק,
בוחן את אפקט האשליה של הקולנוע, ומצרף לו תמורה המגייסת קהלים חדשים ליהנות מן
פירושים. בסידרה של דוגמות מבהיר בנימין את האמנות, למרות שאיכותה של האמנות הופכת
בחינתו לתהליך השיעתוק של היצירה להיות מורכבת מתהליכים טכניים חדשים.
האמנותית, תוך שהוא מזווג את השקפותיו הבשורה לפי בנימין היא שיר־הלל לעוצמתו
לעמדות מרכסיסטיות, אודות תהליך האמנותית של סרט הקולנוע, המגיע אל המסך,
ומשנהאת טיבושלמעשההאמנות על פי ייחודו
* וולטר בנימין -יצירת האמנות בעידן וחד־פעמיותו, בנימין שר שיר־הלל לאותה
השיעתוק הטכני, עברית: שמעון ברמן, מבוא; טכנולוגיה, המציעה דרכים חדשות להצפת
רינה קלינוב; הוצאת הקיבוץ המאוחד סידרת מעשה האמנות.
טעמים; 70 עמודים(בריבה רבה).
עם פירסום יצירת האמנות בעידו

השיעתוק הטכני, מן הראוי להמשיך ולפרסם
את כתבי וולטר בנימין, את הארות, את
מקורותיושל מחזה התוגה הגרמני את רחוב
חד־סיטרי ושאר כתביו, המפרים בשנים
האחרונות את היצירה בכל שטחי האמנות
בארצות־הברית, בגרמניה ובשארארצות־המערב.
דומה שאי־תרגום והפצת כתביו של בנימין
בעברית, פוגמים בעוצמת היצירה האמנותית
בארץ, בכל השטחים.

כתבי־עת

הספרות

.מחוברת לחוברת הולך כתב״העת למדע
הספרות הספרות ומשתפר, כשהוא מגביר את
י האיזון, בין בחינה של יצירות עבריות ליצירות
בעלות ערך עולמי.
החוברת האחרונה של הספרות* (31־)32
מהווה הוכחה לכך. מאמר הפתיחה של תומאם
א׳ סיביאק והרייט מארגולים הצוהר של
קפיטן נמו והחלונותשל שרלוק הולמס, הוא
ניסיון של מסע ניתוחי אל מרכיבי הדמויות
השונים ביצירות ז׳ול ורן ושל ארתור
קונן־דויל. מחברי המאמר פועלים להמחשת
התיזהשלהם באמצעות של רישומים, שליוואת
היצירות המנותחות בעת פירסומן הראשון, דבר
שהוא בבחינת צירוף משובב נפש, לדיון ספרותי
טהור, שהיה עשוי להיות משעמם. יעידו על כך
ניסוחים כמו :״הולמס מ שתמש גם הוא
כחלון כבמסך־קולנוע, כשהוא מטיל את
צל פלג־גופו העליון על הווילון למען
הצופים שבחוץ...״

תחת הכותרת לקראת תיאוריה של
המרחב בסיפור בוחן גבריאל צורן היבטי נפח
שונים של תורת הספרות. רשימהרבת עניין היא
רשימתם־מחקרם של שושנ ה בלום־קולקה
ורפאל ניר על מיבנה המבע של ידיעה
בעיתון יומי. ניתוח השיח, רשימה שבה הם
בוחנים מיבנים של ידיעה עיתונאית. גלוריה
שינ טוך ועוזיאל מאלי בוחנים את השיחה
וערכיה בסיפור התנ״כי.

שדלוק הולמס

חלון כמסך קולנוע
רשימה־מחקר המכניסים מימדים חדשים
למדע הסיפרות, זו רשימתה של ז׳אקלין
לינדנפלד תבניות של תיקשורת בשוקים
צרפתיים, רשימה שמן־הסתם יוולד מוקדם או
מאוחר ממזר ישראלי שלה, שיעסוק בשוק
מחנה־יהודה ותבניות התיקשורת שלו. לשון
אותנטית, מסירת דיבור אותנטית: עברית
יידיש מאת איתמר אבן־זוהר והנא
שמורק, מפענחים כמה ממיכמלי הבעיות של
שתי השפות האחיות ואופני הפיתרון שלהן.
בסופה של חוברת הספרות, בפרק ידיעות
[קצרות, מוצגת תמונת מצב אקדמית על
[סימפוזיונים שונים בנושאי ביקורת וניתוח
[ סיפרות בעולם, וכן מדור תמציתי של ביקורת
ספרים בנושאי הביקורת וניתוח הספרויות.
לסיכום, כאן המקום להעיר, שבניגוד לבליל
! המילים המציף את מוספיהספרות שלהעיתתות
[היומית, הרי שהעיון בהספרות הוא בוגר,
אקדמי, אחראי, ועשוי להעניק לחובבי ואוהבי
ספרות חסריהשכלה אקדמית, גירויים מרתקים.
* הספרות -עורך איתמר אבן יזוהר; הוצאת
אוניברסיטת תל-אביב; 220 עמודים זדטזרייס
(בריבה רבה).

וזוי העתיד בעזרת
:אסטרולוגיה
1אלה שאינם מאמינים
׳אסטרולוגים —
,אינסוף שנות פעילות אסטרולוגית יש די והותר הוכחות
טרילוגיה ״עובדת״ .את זה גילו מזמן סוחרי הבורסה,
כיאטרים, הפוליטיקאים ואמצעי התקשורת, הפונים אל
טרולוג כדי לברר כהלכה את העבר ולהקשיב לצפונותיו של

נים גשר, עובדים לפי תוכנית — אחרת אין הגשר מגיע
שממול. החיים הם גשר -מלידה עד מוות -וקוראי
זה, מאת האסטרולוג הנודע שבתאי לביא, לומדים להניח
כמו שצריך!
*ינו נעשה צעיר יותר בכל שנה שעוברת. לכן במקום לבקר

אסטרולוג ולקבל אינסטנט-עתיד, מוטב ללמוד כיצד
ן, להבין ולחזות את העתיד הפרטי שלד ושל י קיייד טוב

פשוט מאד, לן זה חשוב!
פרולוג הוא אדם כמוך: עם חשבון במסולת ואגו נפוח.
נוא למד לחשב את העתיד מספרי-האסטרולוגיה :

מכוזבים
! 0 \10 וז £כ 5744 —£0
מי יהיה איש״השנה של
״העולם הזה״ -קוראים
מציעים.
הישראלי הנבון, היפה, המוכן
להקריב עצמו למען מטרה צודקת,
שבלט בשנה שעברה על רקע
ההתקרנפות הכללית, לא היה אלא
אמיל ג רינ צווייג ד ל.
כל מי שייזכר בנסיבות שבהן נרצח,
יקרא מייד 0 ^10 :מ שססש, הנה
האיש!

מתיר 5743 השנים שחלפו מאז
בריאת העולם — לפחות על־פי
האמונה היהודית — ישבו בחברון
יהודים במשך 3000 שנה 5 .ז שנים
יותר מדי. מאז כיבושי 1967 הפכה
ישיבתם בעיר זו לבלתי־לגיטימית
בעיני כל בן־תרבות.
ההתפתחות המצערת הזו אירעה לא
מעט באשמתו האישיית של משה
לווינגר, שנהג כברבאר, טיפח בגלוי
אווירת טרור בשטחים הכבושים וניצל

פנינה להב, תל־אביב
נצל הזדמנות־פז זו להזמנת -חיזוי העתיד בעזרת האסטרולוגיה
לאלה שאינם מאמינים לאסטרולוגים -ישירות מהוצאת
באמצעות הטופס הרצ״ב.
הרב השפיע
המזויין השנה

משה

לווינגד הפוליטיקה

הספר יישלח בדואר, על־חשבון ההוצאה, באריזת אל־מעך
מיוחדת. חשבונית מ.ע.מ. תצורף.
(נא לשלוח ההזמנה בדואר רשום).

מ/דדי /
הזמנה
שבת אי( ש בי) לביא

שד• אברהם 5רמת־גן 52423
טל 03-734847 .

תה יבול לעשות זאת!
*מליצים על ספרו של שבתאי לביא, היות והוא הספר
־ בנושא חיזוי־יעתיד באסטרולוגיה המופיע בשפה
ית, הוא כתוב בצורה פופולרית, שכל בוגר תיכון מסוגל
:ה ; הוא מבוסס על נסיונו העשיר של מר לביא בחיזוי
•את-החיזוי בקבוצות הלימוד שלו ; ובעיקר :

עותקים מהספר ׳חיזוי העתיד בעזרת האסטרולוגיה
שלחו אלי בדואר
לאלה שאינם מאמינים לאסטרולוגים־־ לפי 500 שקל העותק.

שופט כהן
ומי יהיה -

הכתובת למשלוח

הוא מדוייק!

לרעה את זכותם המובנת של יהודים
לחיות בכל מקום שירצו.
אין ספק: התואר ״איש (השנה)
תשמ״ד״ שייר לו.

יופץ בחנויות הספרים המובחרות. מאוקטובר 83 ומחירו
ככל הנראה, לכ 850-שקל.
רצ״ב שיק מס׳ __

משוך על בנק __

העוסקת בקידום מכירות בעזרת אסטרולוגיה,

ירת לך לרכוש אותו עכשיו, באמצעות הדואר, ב־ 500 שקל

ותר על מכירה מוקדמת זו היא עשוייה לשנות את חייך י

תאריך.

שם המזמין __

אהוד לאופה, ירושלים
איש״השנה צריך להיות יצחק
כהן, נשיא בית־המישפט העליון.

חתימה

מתנחל לווינגר
איש השנהיהישראלית יותר ממנחם בגין. בעוד
ראש־הממשלה מנמנם בכורסתו, אכול
ספקות באשר לכדאיות המילחמה
בלבנון, הרב מקריית־ארבע אינו
מפסיק את מיפעלו. הוא עידני, מלא
חיים, שולט ביד רמה בעיר חברון
ומכתיב, למעשה, את קוויה המדיניים
של ממשלת־ישראל. אם מוצא הדבר
חן בעיני מישהו או לו — לווינגר
הצליח להפיר השליט האמיתי של
הארץ הזו.
עובדה, :הוא החליט שתקום
קריית־ארבע? היא קמה. הוא החליט
שתקום אלון־מורה? היא קמה. הוא
החליט לגרש את פאהד קוואסמה? הוא
גורש. הוא החליט להדיח את מוצטפא
נתשה? הוא הודח. הוא החליט להפקיע
את בית הדסה? הוא הופקע. הוא
קבע כי ״לארץ לא יכופר לרם אשר

האיש הצנוע והנחבא אל הכלים הזה
עמד בראש־ועדת־החקירה החשובה
ביותר בתולדות המדינה, שלא היססה
להוקיע את מחדליהם ופישעיהם של
בעלי שררה, כולל שרים בכירים.

סו לידריו ת מיברק באיטליה:

מ איגוד

מיקצועי

אורי אבנרי,
לנוכח המצב המחמיר במיזרח
מביעים תמיכה אנו התיכון,
עם הכוחות מלאה וסולידריות
המתקדמים במאבקם.

סה־גה־אי־אל —
איזור טוסקנה
פירנצה, איטליה

ס עי ף 115
המיכתב הבא הגיע למערכת ממישטרת ישראל -המטר
הארצי(אגף חקירות) ,מחלקת מודיעין, ירושלי ם.

צילינדר הנטחון היחיד׳ בו1ל ג שו הפלדה
מפתח מיוחדבעלדיוק שו יזנרימירביתילינדרמ תו חכםבמיוחד
הו פ כי ם את ״ קזו 2000״ לצילעדרהב טו חביותר ׳ ניתןלהשיג
עם סו או 15 פיני ם. מ ת אי םלכלסוגיהמנעוליםוהדל תו ת .

להשיג בחנויות למנעולים וחומרי בנין ברחבי הארץ

מעילה בטוחה-קזו]<£50]2000
הפגר, א ר צי ת: קחישראלבע׳יגז טל 03-285291
הפצ ה ל חי פהוהצ פון המספק -הנמלו 3טל׳ 644432־ 0 4

הנדון: צילום בנסיבות חשודות.
.1בתאריך 28.2.83 נמצאו שני צלמים, שלדבריהם נשלחו מטעם עיתוגכם,
כשהם מצלמים את שערו של בית־כלא צבאי.
שני הצלמים הם יפתח שביט וענת סרגוסטי.
.2במהלך החקירה מסרו השניים כי צילמו את שער בית־הכלא. על פי סעיף
115 לחוק־העונשין, מי שניסה להתחקות על מיבנהו, או על הנעשה במקום
המוחזק בידי צה״ל, ועל הכניסה אליו הופקדה שמירה — ביצע עבירה של
כניסה למקום צבאי.
.3סרט־הצילום נתפס כמוצג על־ידי המישטרה ונשלח לפיתוח במעבדה.
על מחסנית־הסרט רשום היה אגפא כרום ,502 ולפיכך פותח הסרט בהתאם
למתבקש מן הרשום על המחסנית. .
בדיעבד התברר, כי הסרט היה מסוג אחר, ולפיכן• הפיתוח שנעשה מחק,
לצערנו, את התמונה.

י. בך עקיבא, ם נ״צ, רנרד בטחון־שדה, ב/ר׳ ממץ, ירושלים
שופך בה, כי אם בדם שופכו״? הדם
נשפך.
משה לווינגר החליט להפקיע
לצרכיו את התחנה המרכזית של
חברון? בעוד שלושה־ארבעה שבועות,
לרגל ראש־השגה או חג יהודי אחר,
היא תופקע.
איש כזה ראוי עהעולם הז ה
יקדיש לו את גליון ערב־ראש־השגה.

אברהם שיץ, גיבעתיים

אץ סיסטריה
״איננו חייבי ם לערבים דבר׳
מכריז הקורא, כי ״הם נהגים
מחיי חברה ותרבות חופשיים
בשטחים הכבושים״.
לאחרונה מועלית בישראל טענת
הסימטריה בין זכויות הערבים וזכויות
היהודים. טענה זו היתה יכולה להיות
(המשך בעמוד ) 30
העול ם הז ה 2398

מדים בנימיני

מזל החודש:
אהיה האנשים עליזים,
חבוות״ם,
חמימים.
והכבוד חשוב
להם מאוד
הימים הם ימים שבין מזל אריה למזל
בתולה, וכבר מתחילים להרגיש שינוי
באווירה. כשהשמש נמצאת במזל אריה,
מצב״הרוח שונה מזה שיבו א כשהשמש
תימצא במזל בתולה. לשם השוואה אפשר
פשוש לד מיין איזה אד ם מייצג מזל אריה,
וכמה שונה ממנו זה הנולד במזל בתולה.
כמעש ד בר והיפוכו.
כשחושבים על בן מזל אריה -מצשיירת
ד מו ת השליש, בעל גאווה, שימחת״חיים,
רוחב״לב, חום, העזה, הרבה עוצמה, מרץ
וכוח. אי שיו ת חזקה ופתוחה, בעלת יכולת
להלהיב, ל עודד ולהמריץ את החלש, ולעזור
לו להתקדם תוך אמונה שהוא מסוגל להגיע.
כל סביבתו של בן מזל אריה מושפעת
מאי שיו תו המיוחדת.

לעומתו, בן מזל בתולה הוא בראש
וראשונה אד ם מעשי, מפוכח, מד קדק
בפרשים, בעל ביקורת עצמית חזקה, אינו
מרשה לעצמו את המותרות של היתפשות
לאשליות. הוא דיי קן וקפדן, בעל היגיון,
שכל״ישר ויכולת אנלישית מעולה.
הוא משור לעבודתו, חרוץ, מוכן לשרת
את הזולת ו אינו חס על עצמו. הוא אינו
אוהב להתבלש בחברה. הצניעות והענווה
שבעיות לו. הוא מקפיד לשמור על פרשיותו
ומ שתדל שאנשים לא יתקרבו אליו כדי
שלא יוכלו לבקר את הצד הרגיש ב אי שיו תו.
עד כמה שאנחנו רגילים לראות את האריה
כמזל מוחצן, כך מכירים את הבתולה
כביי שן, סגור ומופנם.
כאן היתה השוואה בין שני אנשים בעלי
מזל שונה. מעניין מה חשים כולם כשהשמש
נמצאת במזל אריה, ומה השינוי העובר על
כל א חד כשהשמש נמצאת במעבר לקראת
מזל בתולה.
כשהשמש במזל ארי ה( בין ה״ ,24 ביולי עד
ה־ 23 באוגוסש) הקיץ בעיצומו, השמפרשורה
החמה מאפיינת את שלישת מזל אריה -
השמש. זהו הזמן שאנשים מרשים לעצמם
להיות יו תר עליזים, חברותיים וחמימים.
הכבוד זה הדבר החשוב ביותר. מי שכבודו
נפגע בתקופה זו לא יעבור על כן בשתיקה,
אם ב חייו הפרשיים או בפומבי.
אנשי״ציבור יכולי ם להפתיע את הסביבה
בתגובתם, ולהחליש החלשות שאינן הג יוניו
ת דיין, רק בגלל שפגעו בכבוד ם. האריה
נדיב ונהנה לתת, לכן הזמן מתאים לעשיית
בזארים, מיפעלי״צדקה וכל מיני מיבצעי
התרמה.
כד אי להזכיר שמיבצע ליביתרום נערך
בימים שהשמש היתה במזל אריה (אפילו
השם מרמז על כך -״ליבי׳ -לב -הלב הוא
האיזור המשוייך לאריה) .ההתלהבות היתה
עצומה, והנכונות לתרום היתה מעל ומעבר
למצופה.
גם שניים מהמנחים העיקריים של
המיבצע היו בני מזל בתולה -חיים יבין,
שהנחה את הערב בירושלים, ומני פאר,
שהדהים את התל״אביביים ביכולתו
להוציא מהם תרומות ב סדר גודל שקרוב
לווד אי שלא חשבו עליו מראש. השמש

כשהשמש מתקרבת
למזל בתולה -
נגמוים הכסטיבלים
באריה הביאה את האנשים להשתתף בכל
ליבם וליהנות מעצם הנתינה.
במזל אריה אנשים מרגישים צורך לצאת
לסיולים ולחופשות ומרבים בבילויי ם מחוץ
לבית. אנשים שבדרך־כלל רגילים להתכנס
בתוך עצמם ואינם אוהבים לעזוב את ביתם,
מוצאים את עצמם במקומות ציבוריים,
בתי״קפה, מיסעדות, דיסקושקים ומופעי-
ספורש ו בי דו ר שונים.
הדבר מתבשא בין השאר גם בחיפוש
אחרי הרפתקות רומנשיות חדשות. אפילו
הביישנים וחסרי״ההעזה בדרך־כלל, מעו רבים
בפרשיות אהבה חדשות ומלהיבות,
שעל פי רוב אינן מאריכות ימים. אופיין
הקליל והבלתי מחייב מכתיב את סיו מן
המהיר.
זהו ז מן שוב לעבוד עם אנשים בעלי
עמדה. אנשים המתכננים לפתוח בתחביב
חדש שלמעשה אינו תחביב, אלא עיסוק
שכל השנה חשבו עליו אך לא העזו לבצעו,

מתקשרים לאנשים בעלי כוח, כסף ועמדה
ומצליחים בתוכניותיהם.
בעולם הפולישי י ש יו תר קונפליקשים בין
המנהיגים. יו תר אנשים מנסים להתקרב
לצמרת, פולישיקאים מתכננים שותפויות
חדשות, ומתכוננים להילחם על קידומם
הפולישי, או על עלייתם לשילשון. אך מי
שעומד במצב יציב יותר, הוא זה שמצליח
להישאר במקומו. אי־אפשר להפילו או
לערער על סמכותו בתקופה שבה השמש ה נמצאת
במזל אריה.
כשהשמש מתקרבת למזל בתולה,
האווירה משתנה. החגיגות, הפסשיבלים
והשעשועים מפנים מקומם לפעילויות
רציניות יו תר. הכבוד של האריה מתאחד
עם הדייקנות של מזל בתולה, מה שעוזר
במיו חד להתקדמות אי שית. ההישגים
שהושגו כשהשמש היתה באריה, מונחים על
השולחן ועוברי ם ניתוח קפדני ומפורש. כבר
אין סומכים יו תר על המזל, ומתכננים
תוכניות לשווח ארוך כשכל פרש ופרש הופך
להיות חשוב במידה שווה.
מי שעוסק בעבודה שצריכה דיוק, נהנה
במיו חד מהאווירה ומצליח לבצע את
הדרוש. אנשים שהגזימו באכילה של מזון
משובח במיסעדות ובמלונות בתקופת
האריה, חשים את התוצאות. או שנוספו
להם קילוגרמים שאינם רצויי ם או שבסנם
גורמת להם לבעיות. בתקופה שבה השמש
מתקרבת לבתולה, כבר מרגישים צורך
לפתוח בדי א שו ת שונות, אם להרזיה או
משעמי בריאו ת. הצימחונים והשבעונים
מרגישים בתקופה זו יו תר מבכל ז מן אחר,
שתורתם היא הצודקת והנכונה ומשפיעים
על סביבתם לנהוג כמותם.
התקופה מתאימה לעיסוקים שקשורים
לבית, במיו חד נקיון, סידור ו אירגון הדירה
מחדש. עיסוקים אינסלקסואלים זוכי ם
להצלחה. מיכתבי-ביקורת רבים נשלחים
לעיתונים בימים אלה, וקיימ ת נסיה חזקה
לבקר את הזולת.
אלה שלא הקפידו מה הם קונים ו בז בזו
כספים על דברי-מותרות, נעשים זהירים
מאוד. כל קניה מחושבת מראש, כשהדגש
מושם על בדיקה וחיפוש של הסוב ביו תר
במקום הזול ביו תר. חוסר נימוס בתקופה
כזו לא נשכח ולא נסלח.

השבוע מתאים לבילוי חופשות ולפגישות
עם ידידי ם. שלאים, המרגישים צורך
להתחיל בהרפתקה
חדשה, יוכלו להרשות
לעצמם להתמסר למה
שליבם יוצא אליו.
אלה המחפשים להם
בן־זוג או בת-זוג,
יוכלו להיווכח השבוע
שיש להם הצלחה
גדולה מהרגיל. קשה
ז 2במרס ־
יהיה להתעלם מהם,
20באפ רי ל,
ולא להבחין כשימחה
ובציפיה שקורנת מהם בתקופה זו. במקום
העבודה אל תתפתו לשנות מהרגליכם.

הרגשה אופטימית יותר מאפיינת את
התקופה האחרונה. אתם חשים שאפשר שוב
לגלות יוזמות חדשות.
בשני תחומם המצב
בכל זאת יהיה רגיש.
התחום הראשון -חיי
הרגש, שבו ייתכנו
קשיים השבוע, בעיקר
בגלל חוסר־מחשבה ו־חוסר״דיסקרטיות

ידידים קרובים. ה־ו
2בי ו ני -
20 ביו לי
תחום השני -כספים.

רעיונות נפלאים יצוצו
השבוע. כדאי לכם עדיין להשאירם בגדר
רעיונות בלבד ולא לקלקלם בחפזון.

זוהי תקופה של עבודה מאומצת במיו חד.
אתם חשים שהאנרגיה שופעת, וההספק
גדול מ ת מיד. תפ-
קידי ם רבים מוטלים
עליכם וקצת קשה
להתארגן בקצב ה נדר
ש. מבחינה ברי אותית
המצב יו תר
קיימת אך טוב,
בבירכיי ם. רגישות ידידי ם מהעבר יבו או

לבקר בימים הק |*
812312£63
רובים וינ סו לחדש
את הקשרים. המצב הכספי משתפר, ותרשו
לעצמכם לבקש העלאה במשכורתכם.

אחרי תקופה של חשבון־נפש והתלבטויות
קשות באשר לעתיד, מתחילים כבר לראות
את האור בקצה ה־מנהרה.
יחסים עם
ידידים או עם בני־הזוג
היו די מעורערים
לאחרונה. מצב הכוכבים
מראה שרצוי
לשמור על קשרים
ומוכרים, קבועים אלה יוסיפו ביטחון.
ו 2בדצמבר
המשך יחסים אלה
19 בי נו א ר
יקנה לכם שליטה על
בן־הזוג למרות שעד עתנו מצב כזה היה
בלתי״מתקבל על הדעת. צפויה נסיעה.

שוורים זקוקים למנוחה. אחרי תקופה של
מתח ומאמץ עליהם. לשנות מההרגלים
הקבועים. חופשה בעיר
אחרת תשפר את
מצב־הרוח, תביא לחידוש
המרץ. על
פרידה מכאיבה מ־בן־זוג
קרוב תפוצו
מהר. בתוך שבוע עד
שבועיים יימצא מישהו
אחר, שימלא את
זמנכם ואת מחשבותיכם.
סכום כסף
עשוי להגיע ולהפתיע אתכם -שמרו עליו.
דחו את תוכניתכם לרכוש חפצים חדשים.

אריו ת נהנים מהתקופה האחרונה -חגיגות
ומסיבו ת כפי שהם אוהבים, י די די ם נזכרים
בהם ומנסים לחדש
שוב את הקשרים.
מבטי חיי-האהבה
חים
תקופה ש תיזכר
ז מן רב, גם אחרי
שתיגמר. הזמן מת אים
ל שינויי ם: אלה
שמתלבטים בקשר ל החלפת
מקום הע י
2ביו לי ־
בודה, יוכלו להעז
1 21ב או גו ס ט
ולנסות מקום חדש.
נסיעות לחו״ל עומדות על הפרק -אלה
בעיקר ב קידו ם הקאריירה.
קשורות

תחום הקאריירה מעסיק אתכם למעלה מן
הרגיל בתקופה זו. אפשרויות לקידום
נפתחות לפניכם. גלו

עירנות, חבל להחמיץ
את ההזדמנויות. כעת
אתם נוכחים לדעת
שהתוכניות שתכננתם
משתנות. אלה מביניכם
שהיו בטוחים
במקום עבודתם. ימ11|10
צאו
את עצמם מת 22ב
או ק טו ב ר •
לבטים בקשר לאפ 22
בנובמנ-ר
שרויות קידום בעי סוק
שונה ובמקום אחר. כדאי להעז ולנסות
את החדש, שם צפויים לכם הצלחה וסיפוק.

דליי ם ששהו מחוץ לביתם חוזרים
לסביבתם הקבועה, לשיגרת העבודה וה משפחה.
י תברר לכם
שלא קל לחזור ול התרגל
למה שהיה עד
עתה מובן מאליו.
החוויות החזקות ש מ
שאירות עברתם אתכם בהרגשה מו זרה.
המוצא הטוב
ביותר מהמצב הוא
* : 1 20 נו א ר -
יציאה לחופשה י חד
8ז ב: פ ב רו א ר
עם בן־הזוג. יומיים-
שלושה יספקו אתכם. יתברר שהמקום
שאתם מרגישים בו טוב הוא מקום העבודה.

הקשיים שאיפיינו את החודש האחרון
עומדים להיגמר -אנשים שמהם נאלצתם
להיפרד, עומדים לשוב
בימים אלה. מיכתב
חשוב שעשוי להגיע
השבוע יוריד מכם
דאגה נוספת, ותרגישו
שהכל מתחיל להס תדר.
בשטח הרומנטי
קיימת אי־יציבות, ה יחסים
אינם ברורים.
22ב אוגו ס ט ־
ולמרות שאתם מעוד
22בספטמבר
יינים בשיחה מעמיקה
וגלויה, לא ניתנת לכם הזדמות להגשימה.
מבחינה כספית המצב מעודד ומשתפר.

כד אי לכם להתכונן לגל מחודש של שינויי ם,
חלקם בלתי צפויים ואחרים מתוכננים
מראש. במיסגרת ה שינויי
ם שצפיתם או תם
מראש, עלולות
לצוץ הפתעות. תצ את
לגיי
ס טרכו התושיה שבה ניחג־תם,
וי חד עם המזל
שמלווה אתכם תמיד,
תוכלו להתגבר גם על
קשיים. הצעות עבו }
2בנוב מ בר ־
20 בד צ מ בר
דה חדשות דור שו ת
בדיקה. אנשים המעמידים פני י די די ם
עלולים להטעות אתכם ולחתור תחתיכם.

המאמצים הרבים שהשקעתם לאחרונה
במקום העבודה נושאים פרי, ומוכיחים
שהמאמץ היה כדאי.
הפתעות בתחום זה
ישמחו אתכם וימריצו
להרחיב את הפרוייקט
שבו התחלתם.
כעת תוכלו לצאת ל חופשה
ולבילויים עם
בני המישפחה. היכרו יות
חדשות צפויות ב 9ו
בפברו אר
מקום עבודתכם ,.קשר
20ב מר ס
חדש עשוי להתפתח
אך רצוי להימנע מלהיסחף להתלהבות
מוגזמת. סערת רגשות תביא לאכזבה קשה.

המתח והחששות שהיו מנת חלקכם
בשבועות האחרונים הולכים ונעלמים.
הושלמו, המשימות אגשים מעריכים את
הביצוע המעולה של
הפרוייקס שלקחתם
על עצמכם. בסוף
השבוע תרגי שו צורך
לנוח יו מיי ם בביתכם
ולהימצא בקרב בני׳
המישפחה. לאחר מכן
צפויה נסיעה קצרה או
סיול מהנה. כמו כן
צפויות היכרויו ת חדשות, שיו סיפו הנאה
לכם וסיפוק לתקופה המתקרבת עתה

תאוחיס

0והו 11

אווי 11

(101ו!

מאזניים

ולי