גליון 2399

ט״ו אלול תשמ״ג24.8.83 ,

מיספר 2399

72 עמודים

שנה 47

המחיר 80 שקלים(כילל מ.ע.מ).

הלחץ שהביסה
אח הממשלה

תמיד יש עוגה בבית
ולא סתם עוגה-עוגת עלית.
תוכלי לקנות אותה היום ולאפות בעוד
חודש או בכל זמן שתרצי.
אותך יותר לא יוכלו להפתיע. אם הילדים
רוצים פתאום ב־ 7בערב עוגת שוקולד כל
שעליך לעשות כדי להפוך אותם

למאושרים, הוא לפתוח את הארון. אם
האורחים יבואו במפתיע את לא ״תתפסי״
בידים ריקות. ההכנה קלה ומהירה.
כן,לעוגת עלית יש את כל היתרונות
שרצית.

חיים מודרניים
מעתה תוכלי להצטרף למיליוני נשים
ברחבי העולם האופות עוגות נפלאות
בשיטת האפיה הביתית הקלה.

הצלחה בטוחה
גם אם אינך נחשבת בעיני עצמך לאופה
דגולה את תוכלי להיות כזאת -בחמש
דלזות. קראי את הוראות ההכנה המופיעות
על הארחה היפה של עוגת עלית ובזה
סיימת את החלק הקשה של האפיה.
ההצלחה של העוגה בטוחה.

הצימוק שבעוגה כבר בפנים
המרכיבים של עוגת עלית זהים לחומרים
שקנית בעבר עבור העוגות שאפית. אבל,
במקום לזכור לקנות את כל החומרים
ולערבב אותם, עלית עשתה זאת עבורך.

עוגת עלית את אפית
אל תחכי, כבר הערב את יכולה להגיש
עוגת עלית; שוקולד, שיש, או צימוקים,
לשמוע ״כמה טעים -את אפיתי״ ולענות
כפה מלא -״כן !״.

להשיג בר שתות ובחנויות המזון.

1י^)1
כתבת השער הקידם:,

מייב א 7וביב1 רחוב והמינהלה:
המערכתהישראלי
החדשות
--תל-אביב העולם הזה״ ,שמעון --
גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר ,136 העורך הראשי: אורי אמרי עורך
תמית:יו סי שנה רכז המערכת: שלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי מוטוביץ
--סרגוסטי וציפי מנשה זעורכת דפוס:
׳ צלמי מערכת: ציה צפריר ,,ענת סרגוסטן
רפי זכרוני
...״דלה: א:זברהם סיטון מחלקת המודעות: רו 1 הדפסה ::״הדפום החדש״ הפצה. :גד״ בע״מ
ס הזה״ בע״מ

בשעה שאני כותב דכרים אלה אני מעיף
מבט מבעד החלון לעבר הירח. הוא כמעט מלא.
אני עוקב אחרי הירח כבר מזה שבועיים, מאז
להופיע כחרמש דקיק, ועד לממדיו הנוכחיים.
אמשיך בכר בימים הקרובים.
לא הפכתי לפתע סהרורי. גם ההתעניינות
שלי באסטרונומיה או באסטרולוגיה לא גברה
פיתאום, ולא נדבקתי גם בקדחת־החלל.
יש הסבר פרוזאי. בעוד שבועיים, לפני
שייעלם ירח אלול, יופיע גליון ראש־השנה של
העולם הזה, ובו הכתבה הגדולה על איש״השנה
תשמ״ג.
הכנת הכתבה הזאת היא עבודת־פרך. היא
בולעת את כל כוחי ומשאביי, זמני ומירצי. זהו

הסקיצה שנדחתה
לא קאריקטורה
מירוץ מטורף עם הזמן — עם ירח חודש אלול.
.צזשר הוא גדל, מדי יום ביומו, הוא מזכיר לי
שהזמן חולף, ושהמלאכה עריץ מרובה.
עדהדגע האחרון
כאשר החלטנו בפעם הראשונה לבחור
באיש־השנה, בראש־השנה תשי״ב 1951 עמדה
לנגד עינינו דוגמה פשוטה: הבחירה השנתית של
איש־השנה בשבועון האמריקאי טיים.
זה היה קל, יחסית. בחרנו בעולה החדש
האלמוני, שסימל את המאורע העיקרי של
תשי״א: העלייה ההמונית. כבר בכתבה של אז
אפשר למצוא כמה רמזים נבואיים לבעיות,
שהסעירו את המדינה בשנת תשמ״ג, כעבור 32
שנים.
במרוצת הזמן גדלה והתפתחה הכתבה
השנתית על איש־השנה, ושוב אץ לה דמיון רב
לדוגמה המקורית. אחזה בנו השאיפה לעשות
•*בה יותר מאשר בחירת האיש המסמל(לטובה
או לרעה) את המאורע העיקרי של השנה, ולנמק
בחירה זו.
בבואנו כיום לחבר את כתבת איש־השנה, אנו
מנסים לעצב במסכת כוללת אחת את דמותה של
השנה כולה, על כל מאורעותיה העיקריים,
הנפשות שפעלו בה, גיבוריה ומוקיוניה,
הטראגדיות והקומדיות שלה — כאילו היה זה
מחזה. אחרי הכל, גדול המחזאים אמר שהעולם
כולו בימה הוא, ושכולנו שחקנים העולים לבימה
^זרריט ממנה

אומרים לי שבימים אלה נערך בבתים רבים
בישראל טוטו־איש־השנה. האנשים מנסים לנחש
מי ייבחר או תיבחר. בשנת תשמ״ג אין מחסור
במועמדים, בני לאומים, עדות ומינים שונים,
והבחירה היתה באמת קשה. ועד הרגע האחרון לא
תהיה סופית — שהרי גם בשבועיים האחרונים
יכול להתרחש משהו שיהפוך את הקערה על פיה.
אני מקווה שסבלנותך עד אז תבוא על שכרת
וכי הבחירה תיראה לך.
אך בינתיים אנחנו ממשיכים במרוץ עם הירח.
בעוד יומיים הוא יתחיל לקטון, וכאשר יישאר
ממנו רק חרמש דקיק, בכיוון ההפוך, יהיה בידך
הגליון שעל שערו יהיה ציורו של איש־השנה.

אלופי השילטון והמשק

טליה דיין נגד הדיינים

כת הקצינים בדימוס, השולטת ככל
הצמתים החשובים בכלכלה ובפוליטיקה
הישראלית, הביסה השבוע
את שר־האוצר, יורם ארידור, ושמה
ללעג את תוכניות הקיצוץ

של. שלמה פרנקל חקר את
הכת ואת כוחה הרב.

״יוסי דופק ואודי משלם,״ התלונן אודי
דיין. הדיינים הרבניים השתכנעו
והוציאו צו האוסר על טליה דיין לארח

ירוק־ירוק

המחזור השנתי של השוק השחור בדולארים
מוערך על־ידי המישטרה ב־ 23 מיליארד דולר.
במילים אחרות: ב־ 23 אחוז יותר מתקציב
המדינה. העולם הזה מפרסם כאן
לראשונה תוצאות של מחקר

מישטרתי חשוב שנגנז.

הנצורים

הלם שוד

החוקרים קבעו: גירסת
פנינה רוזנבלום על השוד
בדירתה היתה
נכונה. השבוע היא
הוכנסה לבית-החולים כתוצאה מהת
מוטטות.

מה באמת מתרחש במחנה־השבויים
אל*אנצאר? החיילים
הישראליים, המופקדים על השמירה
במחנד״
מעלים טענות ק*
שות מאד נגד
שילטונות הצבא.

הצדלן של גורודיש שמחתי לקרוא שמחקרים חדשים טיהת
את האלוף (מיל׳) שמואל גונן (״גורודיש״) מן
האישום העיקרי שהוטח בפניו, שלא מילא את
הפקודה לגבי פריסת צה״ל ביום פרוץ
מילחמת־יום־הכיפורים.
זמן קצר אחרי המילחמה ההיא סיפר לי רינו
צרור, שעבד אז במערכת זו, כי פנו אליו כמה
מנאמניו של גורודיש, וטענו, כי נעשה לו עוול
משווע. גורודיש היה רחוק מאוד מתפיסתי
הפוליטית והצבאית. הוא ייצג כמעט את ההיפך.
אך עוול הוא עוול, והתחלנו לחקור בעניין.
קראתי מיסמכים, הקשבתי להקלטות,
והשתכנעתי כי ועדת־אגרנט אכן לא מילאה את
תפקידה כראוי. מה גם שהיא לא העניקה
לגורודיש כל אפשרות להגן על עצמו בהתאם
לחוק, כפי שניתן לכל הנאשמים בוועדת־כהן.
כחבר־הכנסת השתתפתי באופן פעיל בחקיקת
חוק ועדת־החקירה, ולא היה לי ספק כי פעולת
הוועדה נגדה את רוח החוק( .לאחר מכן הצטרף
לדיעה זו גם אבי החוק, יעקב־שימשון שפירא, מי
שהיה שר־המישפטים).
מה שהתגלה עתה היה ידוע לי כבר אז.
העולם הזה היה אז העיתון היחידי שיצא להגנת
גורודיש, שהפך אז שעיר־לעזאזל לחטאיהם של
רבים. אני שמח שצדקנו גם בעניין זה.

ביקור חם
אנשי מוסררה הוזמנו לביקור
בקיבוץ. הביקור הסתיים
בצלילים צורמים, וענת
סרגוסטי הלכה לש־אול
את שני
הצדדים: מה
באמת קרה

מזונות בסיגנון מיסעדות
129 אלף שקל בחודש -זה הסכום שתובעת סי בי
אשכנזי מבעלה. .זה לא הרבה,־ הי א
# 1 ^ 8קובעת. ,מפני שההכנסה נטו במיסעדה
שלנו בדיזנגוף הי א 600 אלף שקל בחודש.־

גפוליון ב די ך
למוסקווה

בחירת ציור־השער אינה פחות קשה
מאשר בחירת איש־השנה עצמו.
מטרת הצייר היא לעצב שער אשר יכיל את
דיוקנו של איש־השנה עצמו, וגם ירמוז על
המאורעות או התהליכים שבגללם הוא נבחר.
לפעמים זה קשה מאוד, מפני שהבעייה היא
מופשטת. לפעמים זה קל יותר, מפני שהמאורע
הוא מוחשי. כמו בשנה שעברה, כאשר נבחר
אריאל שרון על רקע אחריותו למילחמת־הלבנון.
החוכמה היא שלא להיתפס להגזמות ולעיצוב
קאריקטוריסטי, אך למצוא את הסמלים
המסבירים את הרקע בצורה פשוטה ועניינית.
משום כך פסלנו בעבר לא פעם ציורים
משעשעים מאוד, שנהנינו מהם. כמו הציור
שתיאר את איש־השנה תשמ״א, שר־הביטחון
החדש (דאז) אריאל שרון, בנפוליון הרוכב על
טרקטור ההתנחלות.
זה היה נחמד. זה היה יפה. זה היה אפילו נכון
— שהרי כעבור תשעה חודשים פתח שרץ
במיצעד לעבר ביירות, הדומה בדיעבד מאוד
למיצעד של נפוליון למוסקווה. אבל החלטנו
שהציור מוגזם, ובחרנו בציור פשוט יותר.
אני מקווה שגם הציור של השנה ייראה לך.

כתבת השער האחור:,

מעסים שלא ׳(101
בל שנדרש ממי שרוצה לטפל ברגליהם היקרות של ספורטאי

ישראל, הוא לעבור קורם מזורז בעיסוי. מי 4 צריך לטפל בגופו של הספורטאי הפצוע?
אסירה מרצו!
רעיה אפשטיין, שפרשה
השבוע מתפקידה במנהלת
כלא־גשיט מספרת לשרית
ישי על תפקידה ואומרת:
.הייתי בכלא
• י ^ י ^ רתר זמן מכל
אסירה שהיא!״

זירה חדשה לנירה ,

לקראת המינימחזמר טנזי, שבו תופיע, לומדת נירה
רבינוביץ במלוא הרצינות את תורת
ההיאבקות(קטש) .מדריך אותה אלוף אנגליה
בראיין מקבץ׳ שהגיע לביקור מיוחד בארץ.

לקט פיאה ושערות

מקובל לחשוב, שכדי לשיר, להופיע ולשחק יש צורך
בכישרון. אך בעלי הקרחת משוכנעים: שוס דבר לא יזוז
כלי שיער. לכן מתקשטים אבי טולדנו,
ששי קשת, ופרנק סינטרה בפיאות
הדורות העשויות משיערם של אחרים.

גורלי נגד גורלו

בשבוע שעבר סיפרה חווה ארליכמן־גורלי
על קץ נישואיה. הפעם מספר בצלאל גורלי
כי אשתו, שהפלילה את אשר
ידלין, הבטיחה לחברותיה
להפוך אלמנה בפעם השניה.

אופי ציוריו של אבי פיילר הוגרר על״ידי
מומחים ״סיגגון פנטסטי* .גם סיפור חייו אינו
רגיל: הוא הסתבך בשוד, צייר
בבית־הסוהר, טייל במקומות
נידחים בעולם, והפך צייר מוכר.

ה מ דו רי ם הקב מניס:

זימבאבווה וארגנטינה
תמרורים יומן אישי אנשים בלונים
הורוסקופ

]עלסתיו׳

ציו־ ,חונש ובנטסיה
מיכתכים תשכצופן תשקיך במדינה
הנדון -מילחמת חבורים
אתה והשקל
עולם קטן -אל־סאלבדור.

:״ בנ ע

יומיים לפני מותו הפיתאומי של בעלה שייקה
ירקוני, שוחחה יפה ירקוני עם העולם הזה
על עברה — שממנו היא מנסה
להשתחרר, ועל העתיד השונה
שאותו היא מבקשת לעצמה.

אנשים בעולם
זה וגם זה
רחל המרחלת
נמר של נייד
קולנוע . -חמסיך בלוקארנו
מיבהר שידורים
שידור
מה הם אומרים -ג די כץ,
עליזה טימור, רפי כהן, מינה צמח,
יעקב א תון ודליה שחורי

לילות ישראל
חלון ראווה
ספורט
זה היה העולם הזה שהיה

חזוי העתיד בעזרת האסטרולוגיה לאלה שאינם מאמינים
לאסטרולוגים ...
מקץ אינ סו ף שנות פעילו תאסט רו לוגי ת יש די ו הו ת ר הו כ חו ת
שאסט רו לוגי ה ״ עו בד ת״ .אתזה גילו מז מן סו ח רי ה בו רסה,
ה פ סי כי א ט רי ם, ה פו לי טי ק אי םואמצ עי התק שו ר ת, הפוני א ל
האסט רו לוג כדי לברר כהלכהאת העבר ולה ק שי בלצ פונו תיו של
הע תיד
כ שבוני ם גשר, עובדי לפי תו כני ת — אחרת אין הגשר מגיע
לגדה ש מ מו ל. ה חיי ה ם גשר — מ לי ד ה עד מוו ת — ו קו ר אי
ספר זה. מאתהאסט רו לוג הנודע שב ת אי לביא, לו מ די ם ל הני ח
או תו כ מו שצריך!
אי ש אינו נעשה צעיר יו תר בכל שנה שעוברת. לכן ב מ קו לבקר
אצ לאסט רו לוג ולקבל אינ ס טנ ט -ע תי ד, מו טב ללמוד כיצד
לתכנן, להבין ולחזות א ת העתיד הפר טי שלן ושל יקירי ד טוב
מכולם.

פשוט מאד, ל ן זה חשוב!
האסט רו לוג הו א אד כ מו ךעח שבון ב מ סול ת ו אגו נפוח.
א הו אלמד לחשב אתהע תיד מספ רי -האסט רו לוגי ה :
גם א תה יכול לעשות זאת!
אנו מ מ לי צי ם על ס פ רו של שב ת אי לביא, היו ת ו הו אהספר
הי חי ד בנושא חיזוי־יעתיד באסט רו לוגי ה ה מו פי ע בשפה
העברית ; הו א כ תו ב בצור ה פופולרית, שכל בוגר תי כון מ סוג ל
להבינ ה ; הו א מ בו ס ס על נ סיונו העשיר של מר לבי א ב חיזוי
ו ב הו ראת -ה חיזוי ב ק בו צו ת ה לי מו ד שלו; ו ב עי ק ר:

נצל הז ד מנו ת -פז זו ל הז מנ ת •חיזוי ה ע תי ד ב עז רתהאסט רו לוגי ה
לאלהש אינ םמא מיני םלאסט רו לוגי ם״ י שי רו ת מ הו צאת. ק
באמצ עו ת ה טו פסה רצ״ב.
ה ספר יי שלח בדו אר, על-ח שבון ה הו צאה, ב א ריז ת אל־מעך
מיו חדת. ח ש בוני ת מ.ע.מ. תצורף.
(נא ל שלוח ה הז מנ ה ב דו א ר רשום).

מ/דד׳ /

שבת אי( ש בי) ל בי א

הזמנה

שד־ אברהם 5רמת-גן 52423
טל 03-734847 .
עות קי םמהספר ׳ חיז ויהע תי ד ב עז רתהאסט רו לוגי ה
שלחו א לי ב דו א ר
לאלהש אינ םמא מי ני םלאסט רו לוני ם׳׳ לפי 500שקלה עו ת ק.
ה כ תו בתלמש לו ח

הוא מדוייק!
ה ספר יופץ ב חנויו תהספ רי ם ה מו ב ח רו ת, מ או ק טו ב ר 83ו מ חי רו
יגיע, ככל הנ ראה, לכ 850 -שקל.
רצ׳יב שיק מ ס׳ --

חבר ת 1.?.ה עו סקתב קי דו ם מ כי רו ת בעזר תאסט רו לוגי ה,
מ אפ שר ת לך לרכוש או תו עכשיו, באמצ עו ת ה דו א ר, ב־ 500 שקל

אל תוו ת ר על מ כי ר ה מו קדמת זו היא עשוייה ל שנות א ת חייך !

ת א ריך.

מ שו ך על בנ ק

שםה מז מ ין __

ח תי מ ה
מכחבים האנשים שד השנה
במי יבחר ״העולם הזה״
כאיש־השגה תשמ״ד! קו ראים
מציעים ומנחשים.
השאלה מי יהיה איש־השנה של
העולם הזה תטריד את הקוראים עד
לפירסום גיליון ראש־השנה. אם טרם
הוחלט במי לבחור, יורשה לי להציע:
לא לבחור השנה באיש מוכר וידוע.
כדאי למקד הפעם את העדשה על
מצביע הליכוד —האזרח הישראלי,
שבבחירות האחרונות הצביע מח״ל.
כל אדם ששילשל פתק כזה אחראי
לנעשה היום במדינה ובשכנתה
הצפונית — לא פחות מן הנבחרים
תאבי״השררה.
שנת תשמ״ג, על כל היבטיה
האלימים והשערורייתיים, היתה שנתו
של מצביע הליכוד הממוצע, שמוחו
שטוף בביב־השופכין המילולי של
מנהיגינו הדמגוגיים.
אלישע מרדכי, ירושלים

.קיבלתי את סמכותי
מהדם״
תשובה לאורי אבנרי על״
״הטרוריסט המאושר׳ (״יומן
אישי״ -העולם הזה׳ .)2391
אורי אבנרי יוצא מכליו כדי להוכיח
שאצ״ל ולח״י לא עשו כלום כדי

כל הפוליטיקאים מתקוטטים,
צועקים ועושים רגוז. אך איש אחד
חותר בשקט ובביטחה, כדי לבסס את
מעמדו כיורש הבלעדי של מנחם בגין:
משה ארנם. את רעיוניותיו הקיצוניים
הוא עוטף בהליכות מתונות,
כדי לבלבל את הציבור. בינתיים הוא
משתלט על הצבא ועל כל המימסד
הביטחוני האדיר בארץ, וחולם על
סיפוח השטחים הכבושים.
במצב הנוכחי הוא אינו יכול לשמש
ראש־ממשלה, כי הוא אינו חבר־כנסת.
לא נורא. עוד השנה הוא יתן את ידו
למהלך כלשהו שיביא להקדמת הבחירות,
שבהם ידרוש לעצמו את המקום
השני ברשימת מיפלגתו.
אחר־כך הוא כבר יפסיק להיות
צנוע.
רוחמה זימרפלד, פתח־תיקווה

המכונות שר הדנה
השדכנית הלנה עם־רם קב עה,
שיש להמציא מכונה
המייצרת גברים (״העולם
הזה״ .)2397
שדכנית יקרה, אסור להמציא מכונה
כזו, כי זה ייתן עוד כמה רעיונות של
מילחמה למנהיגים.
אני הייתי מציעה להמציא מכונה
המייצרת שלום.
מה העתר?
עדנה ברג, קרית־מוצקין

הטיפשים כבר מתו
שר־האוצר מרגיע את הס־נסיונירים.

ארידור, למי אתה מוכר
לוקשים? אתה מקצץ בקיצבות של

בחגים

מ* שמע את הרבי

בהעולם הזה ( )2396 מצאתי
התייחסות לפרשנות של הרב
צפניה דרורי.. .שיכולה להשתמע
ממנה הסתה לדצה ערבים״ .אשמח
אס מישהו יוכל להעביר לי את
הנוסח המדזייק של הדברים.
הרב דרורי מעביר חוג תלמוד
בגליל העליון, וכמי שאחראי לחוג
זה — חשוב לי לדעת מה בדיוק
אמר.
משה צל, קיבוץ מחניים

מ שרדי ה;

י.כספי בע״נז
סוננים נלל״ם.

חיפה,דרך העצמ או ת , 76ט ל., 674444 .
תל־אביב,רה׳ בן י הו דהו, ט ל655749 .־03
ירו שלים,רח׳ ינ אי , 4טל 247315.244266.־.02

הפנסיונרים, וטוען שהדבר חיוני
לכלכלה. הטיפשים כבר מתו מזמן,
נותרו רק הפנסיונרים שכילו את חייהם
בעבודה וביושר.
תקצץ אצל נתמכי המישטר —
בהלוואות לסוחרים ולתעשיינים,
במתנות לישיבות ולכל מיני מוסדות
פיקטיביים!
אהרון לוי, קרית־אתא

מועמד ארנם
איש השנה?
להביא עצמאות לישראל. הוא מתעלם
מלוחמי המחתרות שהקריבו חייהם
לשיחרור האומה, נפצעו, נהרגו, נשפטו
לשנים ארוכות ועלו על הגרדום. כל
זאת לרגל הופעת ספר־זיכרונותיי.
לוחמי המחתרת קבעו על דיגלם,
שאין קורבן אחר אלא קורבן הדם, וא׳ך
מחיר חרות אלא מחיר חיים, ואין
ניצחון לעם אלא אובדן הפרט.
אכן, נטל קומץ אנשים לעצמו את
הסמכות להכריח את הישוב הזה
להילחם באנגלים. ואילו הלכו
י העניינים בישוב לא על פי אותו קומץ
״מטורפים״ ,כי אם על פי רוב
המוסמכים, הנבחרים — היה גורל
כולם פה כגורל אותם שהלכו בפולש
אחרי מוסדותיהם הנבחרים, אחרי
דעותיהם של ״המפוכחים״ ,המיושבים,
אחרי חשבונות הרגע.
קיבלנו את הסמכות שלנו מן הדם
שכבר נשפך, מהדם שעמד להישפך.
קיבלנו את הסמכות מפי עוללים
ויונקים, אשר היום הם פורחים במולדת
ואשר לא היו מגיעים הנה, אלמלא
נלחמנו.
על מילחמת המחתרת כותב ניקולס
בתל שהיה חבר הממשלה השמרניזד-
(מצוטט בסיפרי מבוקש, עמוד :)382
״בשלוש שנות הסכסוך, אחרי
מילחמת־העולם השנייה, נהרגו 338
בריטים בידי המחתרת העברית. קל
אחד מן ה־ 338 נהרג אישית —
ביחידות מכדור, או בקבוצה בפצצה.
מותם השפיע השפעה עמוקה על
רעת־הקהל בבריטניה, אולי יוע |
מאשר האבירות הכבדות שספגה
בריטניה במילחמת העולם השנייה,
מכיוון שבמילחמה ספגה בריטניה את
אבידותיה בגבורה ובהחלטה נחושה.
״דומה היה, כי ה־ 338 מתו מיתה
מיותרת לגמרי. משום כך עז היה הלחץ
(המשך בעמוד*)
העולם הזה 2399

כדורסל מעולם אחר
מכבי ה64 -ו\ו בישראל
ה באים!
אשפי הכדורסל מאמריקה
ובראשם לארי בירד
מגיעים ל 3-משחקים בלבד
בשעה 8.30 בערב באיצטדיון יד־אליהו.

יו סי 26.8.83
בשעה 8.30 בערב באיצטדיון הכדורסל החדש בנעמן.

יום א׳ 28.8.83
נשעה 8.30 נערב נאיצטדח! הכדורסד החדש ניוושדים.

ה (# 0ר 6

.בבטיסים ב״הדרר ובכל משרדי הכרטיסים.

השחקנים מתאכסנים במלון השרון הרצליה

מכוזבים
מאת

נדיב

(המשך מעמוד )4
הפוליטי לשים קץ להרג זה. בריטניה
הובסה. צ׳רציל הכריז שהוא חש
בחריפות מיוחדת את ההשפלה שנבעה
מן העימות שבץ דויד וגליית — את
כניעתה של הקיסרות הבריטית בת
מאות המיליונים לפי ישוב פעוט של
כמה מאות אלפים.״
יעקב(״ישקה״) אליאב, ירושלים

אבידן

מאוזן
.1גם הוא היה בשלטון — מצטער,
כך אומרים ()3

אותה הגברת
בשינוי אדרת

.3כמו הביצה מהתרנגולת או ״איידס״
— זו צרה צרורה ()5,4

המרכז למחקרים אסטר טגיים
משנה את שמו.
בעיקבות תרומה נכבדה שבה
התחייב תורם מארצות־הברית בשם

.9השד נכנס בה ()4
. 10 כולם היו, שיהיה ()4
.13 החוזה מבורנאו ()3
.14 אין תכונות יוצאות דופן למרוין

.15 התעקש בנגוד לחוקי הטבע?

.17 אפשר לעבד מעיל מג׳ינס ()4
.18 כאשר אלוף חוזר בו, יש הבדל ()4
.20 רק באפריקה זה קים בטוטו ()8
.22 במקרה הוא היה יו׳׳ר לא מוצלח

.24 גב׳ מרגרט, בלי עכובים בבקשה!

.25 גם הוא נשבע שיחזור במסכה ()4

פתרון ת שבצופן 2397

.26 אחוש ברצפה ()4
.28 האם בצבא הוא אחראי על
פעילות ספורטיבית או פעילות הסירות?

.29 הזקן למד בגהינום אנגלית ()3

.8כובש פרוע ()5
.9בין הישראלים בעולם זה לא
מתקלקל כל־כך מהר ()4,3
. 11 המשותף לשיש שחור ואדום ()2
. 12 הוא מעבד עץ מטיף ()5,4
. 16 למרות של־״ 1מאוזן״ לא היו
נתינים הוא לא איבד את העשתונות

מאונך
.2תפס ממלכה ()3

.19 כך, מן הסתם, מוצג המנכ״ל ע״י
חבריו ()6

.4שם מלכודת לפני השופט —
.21 הם דאגו לכך שזה יוסיף קולות
השפן ()4
לליכוד(מ) ()5
.5אלהים! לא חיו בשלום, לא ישבו
בשקט, בקיצור זה הסתיים בכי רע

.6בס״ה רומו איכשהו ע״י ספוריו
הדמיוניים ()6
.7ניגן בשבת(מ) ()4

.22 זה סגור — הוא עולה דפוק ()4
.23 גם אותו אפשר להרים ()2
.24 כולם חולמים עליה ()3
.27 כבוד השר עלה קרח ()3

בהשתתפות ג׳ודי דגן
בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

המכון הישראלי לספרות
נשים קוסמטיקה ופדיקור־
* קורסים
ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות(אפילציה)
* סלון ומכון יופי
תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה
* הכנת כלות
* מחירים עממיים * שרות מעולה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 ;226066 )4

קורא שליו
שם חדש
1££1שונה, לפני שלושה
חודשים שם המרכז שלנו. מעתה יהיה
שמו; המרכז למחקרים א סט רטגי ם
עיש יפה. ובאנגלית4 ו.
? \ 7£010מ ז17£8 £ 0 £ 8א<:£
1£5ם ט .87

תא״ל(מיל) אריה שליו,
מ״מ ראש המרכז,
אוניברסיטת תל־אביב

כמה נעים להיזכר
ילידי ,1931 שעכשיו הם בני
,52 רצים להיפגש שוב.
כמו בקיץ ,1948 כאשר הוציאונו
מספסל־הלימודים למחנודהאימונים
בכפר־יונה ובפרדס־חנה, שם הינחנו
היסוד להקמת הנח״ל — כך גם השנה.
במלאת 35 שנים לגיוס, אנו מתאספים
שוב לכנס ולמיפגש רעים.
בכינוס זה ניפגש כל המגוייסים
על־פי פלוגותיהם /הכשרותיהם, ועי־מנו
בני בתינו ומישפחותינו, כאורחי
מיפקדת הנח״ל, המארגנת את מקום
ותוכנית הכינוס החגיגי שיערך כנראה
ביום הנח״ל בחודש אוקטובר . 1983
אנו קוראים לכל חברינו מאז
להשתתף בכנס ולהודיע לנו את
כתובתם וכל מידע נוסף שיאפשר את
איתורם ואיתור החברים האתרים,
בארץ ובחו״ל. אנו זקוקים לשם ולשם־
המישפחה, לכתובת המגורים, לטלפון
ומקום עבודה נוכחי.
ישראל קסטנברג, קרית־חיים
0א ת המידע אפשר לשלוח לקורא,
לפי הכתובת: משה שרת ,9
טלפון.
.26260
קרית־חיים,
.04-720261

תשדירי שירותים
רוב הצופים מנצלים את הזמן
שבו מוקרנים תשדירי-
(המשך בעמוד ) 8

מכל הלב
לזמדת־שחקנית

עוו לו תחן
על ההנחייה

ולדוגמניות

אצל דו ד לו־אן
אלקט רו ארר גרן בע״נו
ב הנ הלת דוד לוי אן, היועץ האי שי שלך ב ב חי רתוהתאמת מוצרי ח שמל
לבי ת ול ת ע שי ה, מז מיני ם את הציבור ה ר חב ל הנו ת
מתצוגה במגוון עשיר של מוצרי חשמל מעולים.
מחירים ללא תחרות!!!
שרות מעולה
אספקה מיידית.
הובלה לבית הלקוח חינם!

שדית דמיד
חוה לוי
חלי גולדנברג אילנה שושן
פינצי מור סימונה בלומנפלד

על שדיגמנו בצורה מושלמת
בתצוגת האופנה שערכנו
בקפה ״אפרופו״

אוננת ניצי

כל הרוכשים בחודש אוגוסט-סבם מבר
ישתתפו בהגרלה שתתקיים ביום 2.10.83 בחברה,
בנוכחות רואה־חשבון ו/או עו״ד
בהגרלה יוגרלו שני כרטיסי טיסה לאירופה הלוך־חזור.
ההשתתפות אסורה לעובדי פרסום ׳׳חגים״
/ועובדי החברה אלקטרו אור גון בע״מ.

6 #ל//גי׳

אלקטרו אור גון בע״מ, חברה ליעוץ
יבוא ושווק מוצרי חשמל לבית ולתעשיה.
רחובדיזנגוף 274 תל־אביב. טלפון 242008 :

תן טרמפ לחייל

לשרותך 24 שעות ביממה

62282$ , 623311־03
לב טל׳ כ ר טי סי א שראי בדבר

ס טודיו 0

אולוזורוב ,82ח״א 237026

נהנהלת אני פאנק

פושר מפני וחיזוק שרירים
שמירה על גיזרה

יציבה נכונה
גמישות

ב ס טו דיו —8אולמות ממוזגים
מורים מוסמכים
ג׳אז, אירובי, מתיחות
יוגה, סטפס, התעמלות

השלם הזה 2399

הזמן כבר עתה
מקום למודעות בגליון

ראש השנה
המורחב והחגיגי של

ה ע 1ל הז ה
שיופיע ב־6.9.83

מכחכים
(המשך מעמוד )6
השירות בטלוויזיה לצרכים
דחופים. הקוראה מנצלת את
הזמן הזה לחיבור בדיחות:
• אחת, שתיים, שלוש, אדין דווה
טרי, אונו רואו טריי — באיזו שפה
שלא תספור, לא יספיק לך הכסף
לגמור את החודש.
• עצמאי נכבד, נותרו לך עוד 10
ימים להגשת הדו״ח השנתי למס־ההכנסה,
ו־ 15 יום לשנת תשמ״ד.
• הרם תרומתך לליב״י! תודה, כבר
תרמתי לליבי שני עורקים עוקפים
מהרגליים.
• לצערנו, הערב לא יופיע אלברט
פירות, עקב מחלה. המודיעים: מושבי
חבל־לכיש.
• את הטריבונות בקרני־שומרון
בנינו בגובה אידיאלי, שיהיה נוח
לחברה. את המסלול באריאל סללנו
ללא עבודה ערבית. רוצים אור? הרב
לווינגר, תן הוראה להדליק את
האורות, בבקשה!
מה זה בנינו, סללנו — את
שותפה?
תראה, אני משלמת מיסים כל
חודש? משלמת. המיסים מקדמים את
ההתנחלויות? מקדמים. אז אני שותפה!
ונדד אלן! ,בת־ים

עמ 1ס החדש

קוראה שי

הקוראה פגשה בעמוס ברנס,

חף מפשע
לאומנית־ימנית על מישרדי החקלאות
והאוצר — ביזבוז בהתנחלויות, עידוד
היבוא ועוד — עובר הכאב לזעם יוקד.
המצב הכלכלי בארץ מזכיר את
הבדיחה על צוללן עקשן המחפש
בקרקעית״הים אוצרותיה של אונייה
אבודה. לפתע מקבל קריאה בקשרי״
מקברניטו באונייה למעלה, :עלה, עלה
מהר!״ ״למה?״ שואל הצוללן .״למה?
מפני שהספינה טובעת!״
זה לא מצחיק. מי שרוצה להישרד,
חייב פשוט ללמוד לצוף או לשחות
לאיזה אי־מבטחים.
סמי ארגון, רמת־פולג

רמה אתם מחכים?
מכתב זה נכתב ביום בו
נערכות הלויותיהם של שני
חיילי צה״ל שנהרגו בלבנון—,
כאשר נקלעו לחילופי הפגזות
בין נוצרים לדרוזים.

שרים גרופר ודורון
העלאה במשכורת
והרגישה שעליה לשתף את
יתר הקוראים בהתרשמותה.

להשיג בכל בו שלום, בפרפומריות המובחרות
ובחנויות הפטורות ממכס בלבד.
יבוא והפצה:נירין בע״מ ת״א.טל 03-289391.

תמיד חשבתי שעמוס ברנס, שהורשע
ברצח החיילת רחל הלר, הוא אדם
מופרע, רוצח אכזר שאסור לחוס עליו.
לפני שבוע פגשתי אותו, שוחחתי
איתו שעתיים ושיניתי את רעתי
מהקצה לקצה. התגלה לעיניי עמוס
חדש. גיליתי שהוא אדם חריף, חכם,
בעל חוש־הומור ומשר דיבור מעולה.
השתכנעתי גם בחפותו — כי אדם
שבאמת רצח, היה נשבר בסופו של דבר
ומוותר.
לדעתי, בהחלט מגיע לו מישפט
חוזר.
סאלי שי, תל־אביב

שרים וטוב להם
כמה טוב להיות שר בישראל.
לפני חודשיים שנאו פסח גרופר

ושרה דורון בכל ליבם. הם מירפקו זה
את זה, הטיחו עלבונות, היפנו את גבם.
היום, כך מדווחים העיתונים, אין
ידידים טובים מהם. שניהם ז מ בנתח
מהעוגה, ואין עוד עינו של האחד צרה
בשני.
לא רק הכיסא מחמם את ליבם.
סיבה טובה מאוד לשמוח היתה הידיעה
ששכרם יועלה ביותר מ־ 50 אחוז. את
ההחלטה כמה ירוויחו השרים. יש
לזכור, קיבלו השרים עצמם.
אורית דר, תל־אביב

הספינה והבדיחה
כיצד יכול הצוללן להציל את
נפשו!
הידיעות אודות התמוטטותן של
מישפחות חקלאיות רבות במושב נוגה
ובמקומות אחרים, מעוררות דאבון־לב.
אם נזכרים בהשתלטותה של פוליטיקה

איש אינו יכול להצביע על מטרה
כלשהי, לשמה היה עליהם להמצא שם.
היום יותר מאי־פעם, צריך לשאול את
שרי ממשלת־ישראל: למה אתם עוד
מחכים, כמה קורבנות עוד צריכים
ליפול לפני שתורו סוף־סוף בכי—
שלונכם, כמה זמן יצטרכו חיילי צה״ל
לשלם את מחיר שיגעון־הגדלות
שהתנפץ על סלעי־לבנון?
החזירו את החיילים הביתה, בטרם
יפול אפילו קורבן אחד נוסף!
דליה בקר, תל־אביב

לידיעת
הקוראים קוראים השולחים מיב־תביהם
מתבקשים לנסד!
אותם בקצרה, לכתוב אותם
במכונת־כתיבה ברווה* ־־
כפול ועל צידו האחד בלבד
של הנייר. עדיפות תינתן
למצרסים תמונות למיב־תביהם.
העולם
הזה 2399

לא יתייצב לצידו, ויניח לו הפעם לממש את
האיום ולהתפטר.

18 מיליארד
גרעונות הנזילות של הבנקים מסתכמים עתה
ב־ 18 מיליארדי שקלים, ולא בסכום של 10
מיליארד 12 ,מיליארד או 14 מיליארד, כפי
שפורסם עד עתה.

תפ*ו
יזי ף

הסיבה העיקרית לכך: ציבור רוכשי הדולרים עדיין לא
מכר אותם גם אחרי הפיחות הקטן.

חרות תוותר
על מישרד־האוצר?
בתנועת־החרות מתרבים הקולות הקוראים לכך שהתנועה
תוותר על מישרד־האוצר. ככל הנראה, המקור לקולות אלה
הוא בחוגי שר־הביטחוו, משה ארנס.

ההצעה היא למסור את מישרד־האוצר למיפלגה
הליברלית, או להקים ממשלת־ליכוד־לאדמי
אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, ולמסור את
מישרה האוצר לשר מטעב המערך.

הרעלה המ1נית
בקצב מזורז
אחרי ש״העולם הזה״ גילה את סוד הקמת
המיתקן לעיבוד הבריליום במיפעל ״תמם״
ביהוד, הוחשה בנייתו.
ועד־העובדים של מיפעל תמ״ם גילה על הסכנות הרבות,
העלולות לפגוע בבריאותם של מיליוני אזרחים במרכז
המדינה כתוצאה מהפעלת המיפעל. כתוצאה מכך החליטו
בשבועות האחרונים יוזמי התוכנית לזרז את העבודות
במקום. הכוונה של מנהלי הפרוייקט היא להקים עד כמה
שאפשר מהר את המיתקן, ובכך להקדים כל התארגנות של
התושבים שבסביבת המיפעל.

מתכנני המיפעל עלולים להפעילו כבר בסוף
שנה זו או בתחילת השנה הבאה.

צעירי המפד״ל
עם המערך?

מנכ״ל מישרד־האוצר, הפרופסור עזרא סדן,
שוקל כניסה לחיים הפוליטיים.
סדן הוא נץ מדיני ובעל השקפות חברתיות ימניות, וככל
הנראה יצטרף לתנועת החרות.

בורג יפרוש?
ככל הנראה החליט שר הפנים, הד ד יוסף בורג,
לפרוש מן החיים הפוליטיים בהתחלת . 1984
החשש העיקרי של בורג הוא שלא יימצא לו יורש מתאים
בסיעת למיפנה שבמפד״ל.

המר לא איים
שר־החינוך־והתרבות זבולון המר לא איים הפעם
בהתפטרות מהממשלה, על־רקע הקיצוצים שהוצעו
בתקציב החינוך.
בפעמים הקודמות, שבהן הוצעו קיצוצים קטנים בהרבה,
איים המר בהתפטרות בכל פעם.

הסיבה לשתיקתו של המר הפעם: הוא חושש
ששר־הפנים, יוסח בורג, גם הוא איש המפד״ל,

עבד־אל־רחים אחמד גיבאלי, רופא מהכפר
טייבה במשולש, שנעצר בשבוע שעבר
והואשם במכירת סמים לנרקומנים, הוא חבר
ותיק בסניף רק״ח בטייבה. את השכלתו
הרפואית רכש בברית־המועצות, באמצעות
רק״ח.
בעיקבות מעצרו הושעתה חברותו של ד״ר ג׳באלי
במיפלגה הקומוניסטית, ונראה כי בכוונת הסניף בטייבה
להדיחו לצמיתות.
סערה בקיבוץ הארצי

אפסו סיכויו של דויד צבי, חבר מועצת עיריית תל־אביב
מטעם חרות וחבר מועצת־המנהלים של חלמיש,
חברת־השיקום הממשלתית עירונית לשיקום הדיור
בתל־אביב, להופיע פעם נוספת ברשימת המועמדים.

צבי, הנהנה מתמיכה חזקה בסניפים
התל־אביביים, הצליח להרגיז גס את
ראש-העירייה שלמה להט וגם את ממלא-מקומו
מחרות, יגאל גריפל, אחרי שחשף בתזכיר
מפורט מתן דירות שלא על־פי הנוהלים לאנשים
שאינם נזקקים או זכאים לבך.

בגין ירגיע
אגטי־גרמגים

סדן -לחרות?

רופא יודח מרק״ח

התנשף יעזף?

צעירי המפד׳ל ותמ״י מנהלים שיחות על הליבה
משותפת לבחירות המוניציפאליות, ועשויים
להחליט על צעדיהם הבאים על סמך התוצאות
שישיגו בבחירות אלה.

ראש־־הממשלה, מנחם בגץ,
להתערב אישית ולבקש מקבוצת
בתנועה שלא יחבלו בביקורו
בייטראל של קאנצלר גרמניה,
קוהל.
באחרונה נפוצה ב״מצודת־זאב״
שמועה, שהמתנגדים ליחסים בין ישראל
וגרמניה לא יתנו לביקור להסתיים
בכי־טוב.

בעת חתימת החוזה שימש קרון כיועץ מישפטי
של המינהל. מיד אחרי החתימה הוא פרש
מתפקידו והצטרך כשותף למישרדו של דוברת.
זמן קצר אחר־כך פרש מעיסוקיו הפרטיים ושב
למינהל במינוי פוליטי מובהק.

החלטת קיבוץ שער־העמקים לרכוש
לחבריו 200 מכשירי -טלוויזיה ציבעוניים
מדגם ״סאבא״ גרמה לסערה בקיבוץ
הארצי, שבאחד ממיפעליו מורכבים
מכשירי הטלוויזיה של חברת ״סילורדד.

אחת ההערכות הרווחות במערכת הפוליטית היא שתמ״י
מבססת את רצונה לפרוש מהממשלה על כך שגם צעירי
המפד״ל, השר זבולון המר וסגן־השר יהודה בן־מאיר,
יצטרפו למהלך זה, אם תבקש תמ״י להביא להקמת
ממשלה בראשות המערך, ויגרמו להפלתה של ממשלת

הליכוד.
ייאלץ פעילים הקרוב הלמוט

הרקע לחקירה אינו קשור נו, כי אם בשני עורכי־הדין
שהיו מעורבים בחתימת ההסכם בין ירחי ומינהל מקרקעי
ישראל, ושבעיקבותיו הוא זכה בפרוייקט־בנייה נשמ״י*

עומר.
השניים, עורך־הדין נחמן דיג״; ,יועצו של ירחי,
ועורך״הדין אפרים?!רון, כיום מנהל איזור הדרום של
המינהל, הם חברי מועצת־סניף תנועת־החרות בבאר־שבע.

נאחי ירוץ
מטעם המערך?
יושב־ראש מטה הבחירות המוניציפליות של
המערך, מרדכי(״מוטה״) גור, עושה מאמצים
למנוע את השתתפות המערך במירוץ לראשות
עיריית באר־שבע.

הוא מקווה שבמצב כזה יסכים אליהו נאווי, ראש״העירייה
הנוכחי וראש רשימה עצמאית להתייצב כמזוהה עם
המערך, על״פי הדגם של טדי קולק בירושלים.

ח״ב העבודה מבאר־שבע, אורי סבג, המעונייז
להתמודד על מישרת ראש־העירייה, עושה בל
מאמץ לסכל את התוכנית.

שרך־דין לדין
חומר החקירה בעניינו של עורך־הדין
התל־אביבי דן שרון, שנחשד בנטילת כספי
לקוח כשהוא מנצל את מעמדו ככונס־נכסים,
הועבר מהמישטרה לפרקליטות.
בקרוב יוגש נגדו כתב־אישום.

שד בנקאי יפרוש
מנהל בכיר באחד הבנקים הגמלים עומד לסיים
בקרוב את תפקידו ולפרוש.

מינוי מירזא בספק

התנאי
של ברקוביץ

יושב-ראש המזכירות, יורם ארידור, פועל
אישית להשגת רוב למינוי.

אחת הסיבות לכך שהכדורסלן האמריקאי
ג׳ק צימרמן לא הוחתם לעונה
נוספת במכבי תל־אביב: זח היה התנאי
של הבדרוסלן מיקי ברקוביץ, שאיים שלא
לחדש את החוזה שלו, אם יוחתם צימרמן.

מינוי עקנין בספק
המישטרה תחקור בבאר־שבע
המישטרה עשוייה לחקור את פרשת הסתבכותו
הכספית של הקבלן הבאר־שבעי סעד ירחי.

יתכן כי מינויו של ח״כ רוני מילוא כיושב־ראש אגף
ההסברה של תנועת־החרות לא יאושר בישיבה הקרובה של
מזכירות התנועה,

מינויו של יעקב עקנין לתפקיד מנהל ״מינהל
מקרקעי־ישראל״ מוטל בספק.
על שר־החקלאות החדש, פסח גרופר, מופעלים לחצים
כבדים למנות לתפקיד את עורך־הדין משה ליפקה,
סגן־המנהל הנוכחי. בעוד עקנין הוא חבר מרכז
תנועת־החרות, ליפקה הוא חבר מרכז הליברלים,
עקנין שימש בעבר בתפקיד, והודח ממנו על־ידי אריאל
שרון, כשזה כיהן כשר־החקלאות. אחר־כך עסק עקנין,
בשותפות עם אחרים, ברכישת קרקעות בשטחים הכבושים.

במדינה
העם

ביקור חרב־הסמל
ביקורו של נשיא לי 3ייה
מסמל עובדה קיימת: ישראל
הפכה מוקד-משיכה
לדיקטטורים צבאיים מכל
העולם.
סמואל רו היה רב ־סמל בצבא של
ליבריה. באחת הימים חולל הפיכה
צבאית, נטל לידו את השילטון, והוציא
להורג את הנשיא הקודם.
איש. לא ביכה את המישטר
ה״דמוקרטי״ בארצו, שהיה אחד
המושחתים ביותר בייבשת אפריקה —
וזהו הישג לא״מבוטל.
אך איש גם אינו מעמיד פנים כאילו
המישטר החדש הוא דמוקרטי. זוהי
דיקטטורה צבאית פשוטה של הרפתקן
שהצליח. הנסיון מוכיח, כי ימיו של
שילטון כזה ספורים. במוקדם או
במאוחר יבוא סמל אחר, ידיח את הסמל
הנוכחי, ויוציא אותו להורג.
ישראל אחרת. אולם כשם
שאדם טובע אוחז בקש, כן אוחז
מישרר־החוץ של יצחק שמיר גם
בהישג זה. אחרי זאיר — אולי המדינה
המושחתת ביותר בכל אפריקה —
ליבריה היא המדינה השניה ביבשת.
המחדשת את יחסיה הדיפלומטיים עם
ישראל.
אך יש הבדל רב בין ההישג הקודם
של ישראל, בשנות ה־ 50 וה־ ,60 ובין
ההישג הנוכחי. אז הצליחה ישראל
לרכוש את אהדתם של עמי־אפריקה
בררו הקשה. היא נקטה בארם עמדה
אוהדת לרצון־השיחרור של עמי
אפריקה השחורה, הסתייגה בצורה
מדרום־אפריקה ובולטת ברורה
הגזענית, שיגרה לאפריקה מומחים
לבניין ולחקלאות. אלה היו ברובם

היא עלולה להזיק לישראל הרבה יותר
בטווח הרחוק, כאשר יקומו בארצות
אלה מישטרים דמוקרטיים.
אין זה מפריע ליצחק שמיר
ולעמיתיו. אין הם מעוניינים כל־כך
בטווח הרחוק. הם זקוקים להצלחות
מיידיות.
גם בשטח זה פועלת ממשלת־בגין
לפי הכלל :״אחריי המבול״.
המילחמה שיעור לדזנמה
איד לרכוש אויבים ולהיכשל
בחברה הלבגוגית.
״רוברט מק״פארליין זועם על
ישראל,״ דיווחו עיתונאים אמריקאים
מביירות. סיבת הזעם: ביקורו הראוותני

פייר אל־ג׳מייל עם השר ארנם
עוד צעד בביצה
אנשי־עבודה, שנבדלו באופן בולט
של משה ארנס בבירות, מאחרי גבו של
לטובה ממומחים ודיפלומטיים צפו השליח האמריקאי. ארנס לא הודיע
ניים, ושרכשו את כבודם ואהדתם של
למק־פרליין מראש על כוונתו לערוך
העמים.
ביקור זה.
עתה מופיעה באפריקה ישראל
״חוגים מדיניים״ בישראל, לעומת
אחרת. שליחיה הם אנשי־ביטחון, והם זאת, מתחו ביקורת על מק־פארליין.
רוכשים את אהדתם של דיקטטורים לדבריהם של ״החוגים״ — קרי: דוברי
מושחתים ורודנים מדכאי־עמים. אלה
מישרד־החוץ — זהו איש נוקשה,
מגלים אהדה לישראל תמורת תשלום: המדבר גם בישיבות פנימיות כאילו
הם מקווים שישראל תעזור להם לקבל הוא קורא טכסטים שלמד בעל־פה.
מענקים והלוואות בארצות״הברית,
האמת היא, שמק־פארליין נבחר
ושתספק להם נשק ויועצים לדיכוי לתפקיד זה מפני שהוא מקורב לאחד
אופוזיציה. יחסיה ההדוקים של ישראל מידידירעוזריו של רונלד רגן. אין לו
עם דרום־אפריקה אינם מפריעים להם- ,מושג בענייני המרחב. אך לא זאת
מכיוון שהן מקיימים בעצמם יחסים הסיבה לאי־הצלחתו. גם קודמו, פיליפ
סמויים או גלויים כאלה.
חביב, שהיה (מומחה) לענייני המרחב,
״אחריי המבול.״ מדיניות זו כנאה לאדם שמוצאו הוא לבנוני, לא
יכולה להנחיל הצלחות לטווח קצר, אך הצליח.

שום אמריקאי אינו יכול להצליח
במצב הנוכחי, כאשר מדיניות־החוץ
האמריקאית מתנהלת על פי צורכי
מדיניות־הפנים. לפי כל הסימנים רוצה
רגן להיבחר לתקופת־כהונה נוספת,
ועל כן הוא צריך לשחד את יהודי
אמריקה. מי שרוצה למצוא חן בעיני
הקהילות היהודיות בארצות־הברית, לשגרירות לחלוטין הכפופות מוכרח
בוושינגטון, הישראלית להתחנף למנחם בגין. מכאן שאין
האמריקאים מסוגלים כיום לנהל כל
מדיניות שהיא, והדבר יילד ויירע עד
אחרי ראש־השנה תשמ״ה.
גינוי לאבא. ביקורו של ארנס
היה צער נוסף בביצה לבנונית, שבה כל
צעד משקיע את ישראל עמוק יותר
בבוץ.
אחרי שורה של צעדים, שנועדו
לעודד את הדרוזים ואת מישפחת
שמעון נגד הפלאנגות (העולם הזה
,)2398 יצא ארנס לפתע לפייס את
ראשי הפלאגות דווקא. ולא בצורה
שקטה, אלא ברעש גדול. הוא השתתף
במיצעד צבאי של חיילי־העופרת של
מישפחת אל־ג׳מייל, ונועד עם אבי
הנשיא. כמתנה מיוחדת גם רואיין
מפקד הפלאנגות בשעת־השיא של
הטלוויזיה הישראלית, שם רמז במצח
נחושה כי ישראל ערכה את הטבח
במחנות־הפליטים, וכי לפלאנגות לא
היה יד בכך.
היתה זאת סטירת״לחי מכוונת
לנשיא ולממשלה. שר־הביטחון
הישראלי הסתובב בביירות כאילו היה
זה השטח שלו. הוא היה אורח של סיעה
חמושה, בלי ידיעת הממשלה
הלבנונית. ראש־הממשלה המוסלמי
ערך שביתה, והכריח את הנשיא, אמין
אל־ג׳מייל, לפרסם הודעת־גינוי
רישמית נגד אביו, פיאר אל־ג׳מייל,
מנהיג הפלאנגות.
בלבנון לצמיתות. כאשר ייסוג
צה״ל בימים הקרובים לקו הנהר
אוואלי, הוא ישאיר אחריו נשיא לבנוני
המגנה אותו, ממשלה לבנונית השונאת
אותו שליח אמריקאי הזועם עליו,
הפלאנגות החושדות בו, הדרוזים
הקשורים עימו ביחסים דו־ערכיים.
מכיוון שישראל תמשיר להחזיק
— אולי לשנים רבות ואולי לצמיתות
— בשליש מלבנון, אין זה מצב
המבטיח טובות.

בו כדי להלהיב את תנועת־החרות מכל
הבחינות:
• היה זה מיפעל ראוותני, שניתן
היה לתארו כחווייה לאומית היסטורית.
• אפשר היה לנהל תעמולה
רועשת בארץ ובכל העולם, לגייס
למענה הון יהודי, ליזום קריאה להמוני
הנוער היהודי לבוא ארצה ולחפור
בערבות־הנגב, כמו בסרט סובייטי
מימי סטאלין.
• המיפעל הבטיח פיתרון־פאטנט
לבעיות האנרגיה של ישראל, כמו
״התיבה השחורה״ המפורסמת של
יעקוב מרידור.
• הוא נועד לספק ״עובדה
מוגמרת״ נוספת לסיפוח השטחים
הכבושים. התעלה היתה צריכה
להתחיל מדרום לעזה, כך שהיתה חוצה
את הרצועה ומונעת כל אפשרות
להחזירה אי־פעם.
בלון! ענקי. וחוץ מהכל — הוא
גם היה בלוף ענקי.
המומחים פיקפקו במיפעל מן הרגע
הראשון, אך רק מעטים העזו לרמוז על
כך. היו סיבות טובות לפיקפוקיהם. בין
השאר:
• במיקרה הטוב ביותר יכלה
התעלה לספק * 8מצריכת־החשמל
של ישראל, כך שהיה זה מיפעל שולי.
• הכדאיות כלל לא נבדקה, לפני
שהחלה התעמולה הרועשת. רוב
המומחים היו בטוחים כי בבוא היום,
כאשר ייערכו בדיקות רציניות, יתגלה
שהמיפעל אינו כדאי. חוץ מזה לא
נבדק מה תהיה ההשפעה על ים־המלח.
• התעלה עמדה לגרום לצרות
פוליטיות ודיפלומטיות צרורות.
• הדבר היה מביא כימעט בהכרח
להתנגשות עם ירדן, ועל כן׳גם עם
ממשלת ארצות־הברית.
המומחים שתקו והמתינו. הם לא
המתינו לחינם.
משל היתה. השבוע חזרה
התעלה לחדשות, כמועמדת בולטת
לקיצוץ. האינטרסים הלאומיים
האדירים, הפועלים למען פרוייקט
הלביא, היו מעוניינים לגנוז את
הפרוייקט המתחרה, ששום אינטרס
מוצק לא עמד מאחריו.
הממשלה עמדה להחליט רשמית
על חיסול פרוייקט התעלה, או על
דחייתו — שלא היתה אלא
הודעת־ביטול. הדבר נמנע על־ידי
נאמן וחבריו בטכסיסים של השהייה.
אך היה ברור כי גורל התעלה נחרץ.
היא לא היתה ולא נבראה, ואך משל
היתה.

ליעקוב מריתר היתה תיבה
שחורה, והוא התביון להאיר
את רמת-גן בנורה אהת.
ליובל נאמן יש תעלה, שעמדה
להאיר את כל הארץ.

תל־אביב
הממשלה התיבה של נאמן

יתכן,שאין מיפעל המיטיב לסמל
את גישתה ושיטתה של ממשלת־בגין
כמו זה הקרוי ״תעלת הימים״.
כאשר הוכרז עליו ברעש גדול, היה

ההדחה המאוחרת
רק אחרי ארבעה ימים
התפוטר עתרו של שלמה
להט, שהציע להרוג את
הערבים.
אמר או לא אמר? רבים שיפשפו
עיניהם בתדהמה כאשר קראו את

רבריו של מנהל מערכת־הבחירות של
ראש עיריית תל־אביב, שלמה(״צ׳יץ״)
להט, עדי הלפת 33 שהוא גם חכר
מרכז חרות.
בראיון לעיתונאית נחמה רואק
מקול תל־אביב, המוסף האיזורי של
ידיעות אחרונות, אמר הלפרן בין
השאר :״צריך להרוג את הערבים, אלא
אם כן יסכימו לחיות כמו שאני רוצה
שיחיו״.
דבריו עוררו סערת־רוחות (ראה
הנדון);־אך ראש־העיריה סירב לפטרו
בטענה שתפקידו אינו בתחום ההסברה,
ולכן אין להדיחו בשל דיעותיו, גם אס
ראש־העיריה מתנגד להן.
הלפרן עצמו התפתל וניסה לטעון
שהוא לא אמר דברים אלה, ושהדברים
הוצאו מהקשרם. האיש, מידידיו
הקרובים של רוני מילוא, שהיה גם
מעוזריו של אריאל שרון כאשר
מישרד־החקלאות אירגון את המיבצע
אנחנו על המפה, סיפר לחבריו שצ׳יץ
לא ידיח אותו.
כתב העולם הזה פנה ביום הראשון
לדואק וביקש את תגובתה לטענות
הלפרן, שדבריו סולפו. דואק דחתה
אותם על הסף.
שיחה בגלידריה. הלפרן הגדיש
את הסאה ביום השני השבוע, וכך חרץ
את גורלו.
בראיון הקצר שיחת היום ביומון
הארץ, טען הלפרן באוזני העיתונאי דן
מרגלית שלולא הבחירות הקרובות
הוא היה נוקט בצעדים מישפטיים נגד
הכתבת. ושהשיחה איתה נערכה
במסיבה, בנוכחות אנשים ששמעו
אותו, ושיכולים להעיד שהוא לא
התבטא כפי שצוטט.

ראש־עירייה להט
להדיח עובד בגלל דיעותיה
כאן כבר היה לדואק מה לומר.
אמרה נחמה דואק: אני רותחת
מזעם. הוא אינו דובר אמת. הכרתי
אותו בנשף של בית״ר תל־אביב,
שנערך בגן האורנים. הכיר בינינו
מנחם דותן, דובר מיפעל הפיס. הוא
אמר לי :״תראייני אותו. הוא בן־אדם—
מעניין.״
קבענו פגישה ליומיים אחר־כך.
הוא ביקש שהיא תתקיים בגלידריה
ברחוב אבן־גבירול, מפני ששם הוא
נוהג לקיים את כל פגישותיו. הוא
אפילו איחר בשעה, ואני נאלצתי
לטלפן למישרדו שלוש פעמים ולברר
מה קורה איתו. מסתבר שהוא איחר
מפני שהוא היה בפגישה עם דובר
העירייה, רוני רימון.
כשבא סוף סוף, הוא אמר את מדר^
שאמר, ללא נוכחות חברים ומאזינים
אחרים לשיחה, ואת דבריו רשמתי
במקום.
עד כאן דבריה של דואק.
העיסקה בוטלה. אחרי דברים
אלה היה ברור שהלפרן אינו
דובר־אמת. ראש־העיריה קרא לו
לשיחה ביום השני אחרי־הצהרים* —
ובסופה כתב הלפרן בו במקום את
מיכתב ההתפטרות שלו, שבו אמר בין
השאר :״המשך הישארותי בתפקיד
תזיק לר ולליכוד במערכת־הבחירות״.
גם במיכתב הוא לא חזר בו ולא
התנצל על הדברים החמורים שהשמיע
בראיון עם דואק.
העולם הזה 2399

!1 הנד לפרו תח־ח -ארה הו פרדם נשאר!

נדלחנזת הסריס
^ ש לי בעיה קטנה עם צ׳יץ׳ .תמהני מה
לעשות.
אולי יש לך פיתרון.

אולי יש לצייץ׳ עצמו.

״־ ך ניח שהייתי מצביע בעד צ׳יץ׳ בבחירות
1הקרובות לראשות־העיריה.
בעד מ י הייתי מצביע?

בעד מה הייתי מצביע?
האם הייתי מצביע בעד אחד שלמה להט,
כראש עיריית תל־אביב?

או שמא הייתי מצביע בעד הליכוד?

האם הייתי מצביע בעד אדם, שהוא לדעתי
ראש־עירייה טוב?

או שמא הייתי מצביע בעד מיפלגה,
שהיא — שוב לדעתי — הורסת את
המדינה?
האם היתה הצבעתי מתפרשת כעניין מקומי
גרידא, כבחירה בין כמה מועמדים אפשריים
לתפקיד מסויים?

או שמא היתה הצבעתי מתפרשת
בהבעת אמון לראש־הממשלה, לממש־

והתנאים שמספקים להם הלבנים —
מצויינים. כדאי לזכור שהלבנים הגיעו
לשם לפניהם.״

המראיינת, נחמה דואק, הזכירה בהקשר זה,
בצדק, כי את אותה הטענה השמיע גם מעריץ
אחר של המישטר הדרום־אפריקאי, רפאל איתן.

שני הזרזירים הלכו אצל אותו
העורב.
(הטענה נכונה בדיוק כמו הטענה שהושמעה
בפי גולדה מאיר ואחרים, שהיהודים באו לפני
מאה שנה אל ארץ ריקה, ורק אחריהם באו
הערבים לארץ. וזה נכון כמו הטענה שהלבנים
באו לאמריקה ריקה ואחריהם באו האינדיאנים
וניסו להרוג אותם).
אבל חובב־האפארטהייד בתל־אביב אינו
מסתפק בדברים מעורפליס״על בעיית היחסים
בין יהודים וערבים יש לו אימרה נחרצת:

בעיר תל־אביב־יפו יש אוכלוסיה ערבית. היא
חיה — במישטר חמור של אפאטרהייד מעשי —
בגטו קטן ודחוס ביפו.

פשוטו כמשמעו. שחור על גבי לבן.
^ בה ננתח את השקפת־עולמו של האיש
( |הזה, ואת המיוחדות לגבי עירי, תל־אביב.

שיהיה ברור: ההפרדה אינה על פי
קנה־מידה של השכלה, רמה אנושית,
מנת־מישכל, גובה־ההבנסה, רמת־הי־שגים.
היא אך ורק על פי צבע העור. יש
לבן. יש שחור. יש ״ציבעוני״.

ת הבעיה כולה ממחיש אדם אחר, שאף את
\1שמו לא הכרתי בשבוע שעבר.
עכשיו התוודעתי אליו. וחבל.

השם הוא עדי הלפרן.

בעל השם הזה מציג את עצמו כבית״רי מגיל
,10 כחבר מרכז חרות בארץ וההנהלה העולמית
שלה, וגם כחבר המועצה הציבורית לחילופי
ה צעירים ונוער עם דרום־אפריקה.
עד לפני חצי שנה שימש כראש האגף
לשילטון מקומי בתנועת־החרות. אחר־כך פתח
מישרד פרטי ליחסי־ציבור ולפרוייקטים
מיוחדים. כי האידיאולוגיה של תנועתו מחייבת
אותו להתעשר באופן פרטי.

פעם עסק בבחירתו של צ׳יץ׳
כחבר־התנועה, ועל בסים ציבורי.
עכשיו הוא התמנה כמנהל מערכת־הבחירות
של צייץ׳ כקבלן פרטי.

מיהו האיש הזה האחראי עתה לכל מערכות
י האירגון וההסברה של המיבצע לבחירתו מחדש
של שלמה להט כראש־העיריה בעירי?

מה הן דיעותיו? איזו מהות הוא
מייצג?

^ שבוע פתח עדי הלפרן את פיו וגילה

! 1לציבור הרחב את השקפת־עולמו.
הדברים פורסמו בחינמון המקומי של ידיעות
,אחרונות, והן אינן מביישות את האכסניה.
י״ אומר ראש מערכת־הבחירות של שלמה להט:

״אני בעד אפארטהייד. זוהי דרך־
החיים הטובה ביותר עבור הכושים.
נותנים להם לחיות באותם איזורים
המתאימים להם. הכושים לא־מפותחים,

ך* פסוק השני של אותו איש חמור עוד הרבה
1ויותר, וגם לו יש השלכות במישור העירוני.

.,צריך להרוג את בל הערבים, אלא אם
כך יסכימו לחיות כמו שאני רוצה
שיחיו.״

קודם כל, עניין האפארטהייד.

מועמד ציץ: אפארטהיידו

הנה כי כן: מי שמצביע בעד
הרשימה של שלמה להט ועדי הלפרן,
האם הוא מצביע בעד מישטר של
אפאטרהייד בתל־אביב, בעד מישטר
של הפרדה גיזעית בין חלקי האוכלוסיה
העירונית, בעד גטאות לשחומי־עור?
האם מילחמת־הבחירות היא מהדורה
חדשה של מילחמת־הבורים?

נחזור על המילים :״צריך להרוג את
הערבים אלא אם כן יסכימו לחיות כמו
שאני רוצה שיחיו.״

״אפארטהייד״ היא מילה בשפת הבורים,
הקרוייה משום־מה ״אפריקאנס״ .הבורים, צאצאי
המהגרים ההולנדיים לדרום־אפריקה, מדברים
שפה שהיא מין ניב הולנדי. פירוש המילה: הפרדה
גיזעית. לא יהיו לבני־עור ושחורי־עור ביחד. לא
בבית אחד, לא ברחוב אחד, לא ברובע אחד, לא
על ספסל אחד בגן, לא בקרון אחד, לא בבריכה
אחת, לא בשום מקום.

לה ולמיפלגה• ,מאת דרכם אני שולל
שלילה מוחלטת?

אדם המאמין כי ההפרדה בין בני־אדם על פי
צבע־עורם היא טובה בדרום־אפריקה, מוכרח
להאמין כי היא טובה גם בתל־אביב.
אדם הסבור כי האהבה בין גבר כושי ונערה
לבנה היא פשע פלילי, מוכרח לשלול גם אהבה
בין ישראלי ״לבן״ (כמוהו) וישראלית ״שחורה״.

לא מכבר הוצג על מירקע הטלוויזיה
הישראלית סרט נוגע־ללב, שתיאר פרשת־אהבה
תמימה בין צעירה שחורה חמודה ואורח גרמני
בדרום־אפריקה. שניהם נכלאו. כי בדרום־
אפריקה מופעלים כיום חוקי״נירנברג של הרייך
הנאצי, ההופכים את יחסי־המין בין שני גזעים
שונים לפשע פלילי חמור.

זהו המישטר העומד לנגד עיניו של
מי שניהל את מערבת־הבחירות של

^ ין כאן שאלה תיאורטית, מה חושב פלוני
\ £ע ל המישטר בארץ אחרת — אם כי יש
חשיבות גם לזה. שהרי כל אדם מודרך בצורה זו
או אחרת על־ידי מחשבותיו והשקפותיו.
אך כאן יש עניין מעשי הרבה יותר.

בעיר תל-אביב כבר קיימת מידה
רבה של אפארטהייד.

יש שכונות שלמות בעיר שהן על טהרת
״עדות המיזרח״ .מי שיחפש בנרות יגלה אולי
אשכנזי אחד לרפואה בשכונת״התיקווה או
בשכונת־שפירא, ובתריסר רובעים אחרים מסוג
זה. אלה הם גטאות ״מיזרהיים״.

תושבי הגטאות האלה חיים, במידה
רבה, במו הכושים בדרום־אפריקה: הם
עובדים ביום אצל הלבנים בצפון,
וחוזרים לעת ערב אל רובעי־המגורים
השחורים בדרום.

צ׳יץ׳ אינו אשם בכך. הוא לא יצר את המצב
הזה. הוא ירש אותו מקודמיו, אשר ירשו אותו
מקודמיהם. האפאטרהייד התל־אביבי הוא חלק
מן האפארטהייד הכל־ארצי. אין הוא תוצאה של
חוק או תורת־גזע מודעת, אלא השתלשלות של
תהליכים אשר יצרו במידה רבה חפיפה בין
ארץ־המוצא ומצב כלכלי. אך השאלה היא: האם
ישלוט בעיר תל־אביב מישטר השואף לשנות את
המצב הזה, מפני שהוא רואה בו רעה חולה — או
מישטר המבקש לקיימו ולהנציחו, מפני שהוא
טוב בעיניו?

מבחינה זו יש משמעות רבה מאוד
לדבריו של מי שניהל את הבחירות של
שלמה להט.

בלי הבדל של גזע, לאום, דת, עדה ומין.
יתכן כי עדי הלפרן, מעריץ הבורים, הוא בור
בעצמו. אך אין הוא אידיוט( .שאם כן, היינו
צריכים לקבוע כי צ׳יץ׳ העסיק אידיוט כמנהל
המערכה שלו, והדבר היה מטיל אור חמור מאוד
על צ׳יץ׳ עצמו).
אם אינו אידיוט, הרי אמר את הדברים
במתכוון. כלומר: הוא מאמין כי אמירת דברים
כאלה תקדם את הקאריירה שלו במיפלגתו —
המיפלגה ששלמה להט הוא מועמדה הרשמי
בבחירות אלה.

מי שמצביע בעד להט — האין הוא
מצביע בעד מיפלגה זו? בעד גוף שיש
בו הלפרן אחד, ומן־הסתם הרבה־הרבה
הלפרנים כאלה?

¥והי הבעייה שלי כאזרח העיר תל־אביב
( וכמשלם־מיסיה.

אני סבור כי שלמה להט הוא, בסך
הכל, ראש־עירייה טוב.
בשעתו הצבעתי בכנסת בעד החוג שהנהיג
ברשויות המקומיות שיטה של בחירות אישיות.
אני מאמין כי התפקיד של ראש־עיריה הוא
תפקיד ביצועי. אין זה תפקיד לברברן ולאיש
יחסי־ציבור, אלא לאיש היודע לנהל מנגנון גדול,
לבצע דברים, לדאוג לביוב ולניקוי־הרחובות,
לקדם את החינוך, לשפר את הנוף ולהנעים את
החיים היומיומיים.

אני מוכן לקבוע כי צייץ׳ הוכיח את

15 אלך איש ואשה.

תחילה נלקח מהם המיסגד, ואחרי מאבק
ציבורי ומישפטי הוחזר להם. אחר־כך התמוטט
באורח מיסתורי צריח המיסגד. הוא לא נבנה
מחדש עד היום.
יש תוכנית לסלק את הערבים האלה מן הרובע
שלהם ביפו, כדי למסור את האדמה לאנשי
העילית היהודית (והאשכנזית, כמובן) .״מידרון
יפו״ נועד לשמש שכונת יוקרה לעשירים.
לערבים מוצע לעבור למקום אחר, רחוק ככל
האפשר.

זהו המצב כיום. עכשיו בא מנהל
מערכת הבחירות של צ׳יץ ומפרסם את
ה״אני מאמין״ שלו.

^ נ י מוכן להניח כי עדי הלפרן, חבר
>£הנהלת־חרות העולמית והארצית, אינו
מתכוון להגשים את תוכניתו מייד בעיר
תל־אביב. מצע־הבחירות של הליכוד בתל־אביב־ ,
מנהל הלפוץ :״צריכים להרוג!״
יפו אינו כולל, כך אני מקווה, את הפסוקים ״צריך
להרוג את הערבים.״
עצמו ברוב התחומים האלה.
אבל אין זה מנחם אותי כלל.
כי יש למילים שנאמרו משמעות
יש לו חולשות ושיגעונות משלו, ואפשר
רבה, בשני מישורים.
בהחלט למתוח עליו ביקורת בעניין זה או אחר.
אך בסך הכל ניהל את ענייני העיר בצורה סבירה,
קודם כל, רמת־החשיבה וסיגנון־הביטוי.
כאשר עסקן מיפלגתי בכיר משתמש בסיגנון ושיפר את פניה.
של ״צריכים להרוג״ ,חייבות להידלק הנורות
לא איכפת לי גם שעשה מעשים טובים רבים
האדומות בכל רחבי המערכת.
תוך כדי פזילה לעבר הבחירות. בדמוקרטיה זה
שנינו — צייץ׳ ואני — נולדנו טוב ואף רצוי, וחבל שאין בחירות בכל שנה.

בארץ, שבה דיברו עסקנים קטנים על
הצורך ״להרוג את כל היהודים״ .תחילה
צחקו מהם. אחר־כך זה חדל מלהיות
בדיחה. ולבסון! הרגו.
בארץ קיימת כיום כיתת־רצח יהודית
הפועלת על סמך האמונה שצריכים להרוג
ערבים. קבעתי זאת במדור זה לפני שלושה
שבועות, והשבוע בא אברהם אחיטוב, מי שהיה
ראש שרות־הליטחון־הכללי, ואישר זאת.
בני־דורי — שהוא גם דורו של צ׳יץ׳ — למדו
שאסור לזלזל באיומים של רצח גזעני. מי
שמתעלם מהם, הופך שותף לפשע.

מי שמצביע בעד צ׳יץ׳ — האם הוא
מצביע בעד גון! המיוצג על־ידי אדם
המטין! בפה מלא לרצח־עם בארצנו?

^ ש לעניין גם מישור מעשי מאוד.
מי שמטיף לרצח ערבים, אולי אינו מתכוון
במודע להגשים זאת לפי שעה בתל־אביב. אך
האם אני יכול להאמין לו שהוא מתכוון להתייחס
אל האזרחים הערביים של העיר כאל תושבים
שווי־זכויות ושווי־מעמד?

בוודאי שלא.
עיר שבהנהלתה יש דריסת־רגל כלשהי
לרוצח־עם פוטנציאלי, ואף לאדם המסוגל בכלל
להעלות על דל־שיפתותיו מחשבה כזאת, אינו
כול להתייחס אל תושביה כאל אזרחים שווים,

אבל השאלה נשארת בעינה: מי
שמצביע בעד צייץ׳ ,בעד מי ובעד מה
הוא מצביע?

ך* שנשאל צייץ׳ עצמו על כך, הגיב:
^ ״אני מסתייג הסתייגות חד־משמעית, ברורה
ומוחלטת, מהדיעות שהביע עדי הלפרן. תפקידו
של הלפרן, כמנהל מטה־הבחירות, נוגע לצד
המינהלי בלבד של מערכת־הבחירות, ואין לו
נגיעה כלשהי בנושאי הסברה.
״אני רוצה להדגיש שוב, אלף־אלפי־הדגשות,
שדיעותיו של הלפרן כפי שהובאו בראיון
רחוקות ביותר מדיעותיי. הן אינן מייצגות את
השקפותיי, ואינן מקובלות עליי.״

ומדוע אינו מפטרו?

״לא אפטרו, משום שאיני סבור שבמישטר
דמוקרטי יש לפטר אנשים רק בשל דיעותיהם,
גם אם אני דוחה אותן לחלוטין, ביחוד כשהן אינן
נוגעות לעבודה הספציפית המוטלת עליהם.״
כעבור יום פוטר הלפרן בכל זאת. צייץ׳ חשש,
בצדק, מפני דעת־הקהל. אך צייץ׳ ממשיך לייצג
את הליכוד, וההלפרנים למיניהם שולטים
בליכוד.

איך אפשר להצביע בעד האחד מבלי
להצביע בעד השני?

¥¥¥ר־האוצר, יורם ארידור, ניסה
• /לנהל מאבק בשלוש חזיתות נגד
התישלובת הכלכלית־ביטחונית —
ונכשל לאורך כל הדרו. הוא ביקש
להביא לקיצוץ בתקציב־הביטחון,
וקיבל פירורי־קיצוץ, המסתכמים ב־396
מהיקפו של תקציב הצבא. הוא ניסה
לעכב את החתימה על עיסקוד
המטוסים היקרה עם ארצות הברית —
ונכשל. העיסקה על אספקת 75 מטוסי
אף־ 16 לישראל נחתמה השבוע.
ארידור ניסה לקצץ בפנסיות
שמקבלים גימלאי צבא הקבע —
ונכשל לחלוטין גם בכך.
התישלובת הכלכלית־ביטחונית
(העולם הזה )2398 הוכיחה את כוחה,
בלי שיהיה עליה להפעיל מאמצים
רבים. די היה בכמה רמזים מאיימים.
ארידור ניסה לקצץ רק אחוזים

על־ידי ישראל 75 .המטוסים יסופקו
לישראל תמורת סכום־עתק של שניים
וחצי מיליארד דולר. על סכום זה יש
להוסיף חצי מיליארד דולר נוספים
שתשלם ישראל, תמורת אספקת
חלפים ושירות למטוסים.
את המטוסים מדגם אף־ 16 מייצרת
חברת ג׳נראל־דיינמיקס האמריקאית.
חברה זו מיוצגת בישראל על־ירי
מישרד סוכני הנשק אלול. בעבר היה
שר־הביטחון לשעבר, עזר וייצמן,
שותף במישרד זה. עכשיו הוא שייך
לאיש־העסקים דוד קוליץ, בנו של
עסקן חרות בירושלים, ולתת־אלוף
(מיל׳) אהרון(״יאלו״) יאלובסקי, איש
חיל־האוויר לשעבר.
לחברת אלול יש שותף חשוב:
קונצרן כור ההסתדרותי. ביחד עם אלול
הקים קונצרן כור את חברת הנשק

אנוור אל־סאדאת לירושלים כדי
לכרות שלום עם ישראל, ניבא
טולקובסקי. :לא שלום יהיה לנו כאן,
אלא שנים קשות, מתוחות, חמורות.׳׳

^ משה אדגס
תיויד

*ץ ולקובסקי למד בגימנסיה
הרצליה שבתל״אביב, כראוי למי
שבא ממישפחה טובה. אביו היה
האגרונום שמואל טולקובסקי, שסיים
את הקריירה הכלכלית־פוליטית שלו
כקונסול ישראל בשווייץ. אמו היתה
בתו של העסקן הציוני העשיר מליטא,
יצחק לייב גולדברג.
אחרי לימודיו בגימנסיה הרצליה
נסע טולקובסקי ללונדון, כמו בני

ארידור ני סהלהאבקנגדה תי ש לו ב ת
הבלכלית:ביטח]1ית ב שלוש חוי תו ח-ווזפסיד
בכל וומ עונו תדו ;קציני]\ הבכירים.
הו אהסתפק בקיצוץ מז ע רי ב בי ט חון,
לא נ \ ע ב פנ סיו־! וקנו־ 1את 1ומטוסי ם!
מעטים מן פנסיה המשולמת לאלופים
ולתתי־האלופים שפרשו מצה׳׳ל,
ולראשי השרותים החשאיים שפרשו.
תת־אלוף במילואים, שיש לו מישרה
אחרי פרישתו, מקבל סכום שבין 40
ר 45 אלף שקלים בחודש. אלוף
במילואים, שיש לו מישרה, מקבל
סכום שבין 43 ובין 47 אלף שקלים
בחודש.
הסכומים הם נטו, והם גבוהים
מהכנסתה הממוצעת של מישפחה
בישראל.
תתי־אלופים ואלופים, המועסקים
במישרות בכירות, משתכרים סכומים
שבין 2500 דולר ( 140 אלף שקלים)
ובין 15 אלף דולר ( 840 אלף שקלים)
בחודש, כאשר לעיתים קרובות נוספות
על השכר הטבות שונות, המתקרבות
בגובהן לגובה השכר עצמו.
הפנסיה שמקבלים קצינים אלה
מצה׳׳ל היא מרכיב קטן בהכנסתם. אך
הניסיון לקצץ בה אחוזים מעטים, די
היה בו כדי להבעיר את חמתם. כת
הקצינים הבהירה; זה לא יעבור!

המפקד
**דהכמע-וי דווי ה
ף ראש הפירמידה של כת
שלושה: עומדים הקצינים
רב־אלוף (מיל׳) צבי (.צ׳רה׳׳) צור,
העומד בראש התעשיות של קונצרן
הענק כלל; אלוף(מיל׳) ישעיהו גביש,
מנכ׳׳ל הקונצרן ההסתדרותי כור,
ואלוף (מיל׳) דן טולקובסקי, שהיה
מפקד חיל־האוויר, העומד בראש
החברה להשקעות של בנק דיסקונט.
שלוש חברות אלה — כלל, כור
ודיסקונט השקעות, הן המסד של
התישלובת הכלכלית־ביטחונית של
ישראל. אלה הם הקונצרנים של
תעשיית הנשק. על גבה של תעשיית
הנשק נבנה בניין שלם של סוכנים
וסוכני־מישנה, יבואנים, יצואנים
ומספקי שירותים שונים, שגם ביניהם
גדול חלקם של הקצינים הבכירים
במילואים.
עיסקת המטוסים שנחתמה השבוע,
היא הגדולה מסוגה שנחתמה אי־פעם

ארית. בראש החברה הועמד האלוף
(מיל׳) משה(״סוסה׳׳) פלד, שהיה מפקד
גייסות״השיריון של צה׳׳ל. אלול
תרוויח מיליונים רבים של דולרים
מעיסקת הענק.
אך תת־אלוף (מיל׳) יאלובסקי
ואלוף (מיל׳) פלד לא יהיו הנהנים
היחידים מן העיסקה.
אחד התנאים לחתימת העיסקה היה
שהאמריקאים ירכשו בישראל מוצרים
בתחום הנשק, בסכום כולל של חצי
מיליארד דולר. הנהנית העיקרית מן
התנאי הזה היא חברת האלקטרוניקה
אלביט. נשיא אלביט הוא אלוף (מיל׳)
בני פלד, שהיה מפקד חיל־האוויר.
פרט מעניין: היה זה מפקד
חיל־האוויר, בני פלד, שהחליט כי
חיל״האוויר הישראלי ירכוש לשימושו
את מטוסי אף־ 16 של חברת ג׳נראל
דיינסיקס, ולא מטוסים אחרים שהוצעו
לישראל.
חברת אלביט היא חלק מקונצרן
האלקטרוניקה אלרון. קונצרן זה שייך
לחברת ההשקעות של בנק דיסקונט,
הקרויה בקיצור דיסקונט־השקעות.
האלוף (מיל׳) דן טולקובסקי עומד
בראש דיסקונט השקעות כבר יותר מ־20
שנה. במובנים רבים, היה טולקובסקי
מורה־דרך לקצינים בכירים רבים
שפרשו מצה״ל אחריו.
דן טולקובסקי היה מושא לחיקוי
למפקדים וקצינים של חיל־האוויר
אחריו לא רק בדרכו העיסקית אחרי
פרישתו, אלא אפילו במראהו החיצוני
ובהתנהגותו. טולקובסקי הוא דק
גיזרה ומקריח, בעל שפם בהיר
ומטופח. האלופים בני פלד ודויד עברי
שבאו אחריו, נראים כאחיו הצעירים.
הוא נודע בהתנהגותו הקפדנית. סימן
ההיכר שלו, כאשר הוא היה מפקד
חיל־האוויר, היה סרגל קטן שלא מש
מידו.
כאשר הוא מתבטא בעניינים
כלכליים או פוליטיים כללים, שאינם
נוגעים לעיסקה כלכלית זו או אחרת,
הוא מדבר במישפטים קצרים,
הנשמעים לכאורה הגיוניים מאור, אך
כוללים, לעתים, קביעות מוזרות למדי.
שלוש שנים לפני שבא הנשיא המצרי

עשירים אחרים. הוא למד שם בהקולג׳
האימפריאלי. כשסיים את לימודיו
ב־ ,1942 הוא הצטרף לחיל־האוויר
הבריטי, והשתחרר בדרגת סרן. הוא
עבד באנגליה כמהנדס, ובחודש מאי
,1948 כשהוכרז על הקמת המדינה, והתגייס לישראל חזר הוא
לחיל־האוויר. הוא מונה כמפקד
חיל־האוויר ב־ ,1953 והתחיל את עידן
מטוסי־הסילון של צה׳׳ל. אחרי שסיים
את תקופת כהונתו, עבד תקופה קצרה
במישרד״הביטחון, ואחר״כך הצטרף
לקבוצת דיסקונט.
שם היו זקוקים לאדם כמוהו. בעלי
בנק דיסקונט היו כולם חסידי הימין,
ומקורבים לתנועת החרות. הם רצו
במישהו שתהיה לו גישה קלה אל
המימסד הביטחוני והפוליטי.
הרקע המישפחתי של טולקובסקי
והקריירה שלו הכשירו אותו לתפקיד
שיועד לו בדיסקונט, והוא הפך למנכ׳׳ל
חברודההשקעות של הבנק, שריכזה
את עסקיו הלא־בנקאיים.
טולקובסקי נקט בקו ברור. הוא
פנה לתעשיית־הנשק, שאחד הצרכנים
החשובים שלה הוא חיל־האוויר.

שר״הביטחון הנוכחי, משה ארנס, תיווך
בין טולקובסקי ובין ד׳׳ר עוזיה גליל.
התוצאה היתה הקמת קונצרן
האלקטרוניקה אלרון, ביחד עם
מישפחת רוקפלר האמריקאית.
חברות הבת של אלרון — אלביט,
אלסק, אופטרוקט, עוסקות כולן
בתעשיית הנשק.
דיסקונט השקעות היא גם שותף
חשוב במיפעלי ישקר ולהבי ישקר,
העובדים למען תעשיית הנשק; בחכרה
הישראלית לקופסות־פח, במסילות סיגמה
ובבית־החרושת אלבר, שאחוז גבוה
מתוצרתם מופנה למערכת־הביטחון.
היה זה טולקובסקי שהביא לקונצרן
אלרון את אחד מיורשיו בפיקוד
חיל־האוויר, אלוף בני פלד, כדי לעמוד
^.ראש חברת אלביט. פלד, לא פחות
מטולקובסקי, הוא אדם קפדן ונוקשה,
בעל ריעות פוליטיות ימניות־קיצוניות,
המנסח את דבריו במישפטים
מסובכים ומתבל אותם בתחזיות
אפוקליפטיות.
נציג חשוב אחר של חיל־האוויר
בתישלובת הביטחונית הוא תת־אלוף
במילואים רן רונן(פקר) .פקר, שהיה
יודע כטייס־הניסוי הטוב ביותר של
חיל־האוויר הישראלי, הקים אחרי
שיחרורו השערורייתי מצה׳׳ל את
חברת מורן אוויאיישן, העוסקת בסחר
נשק. שותפיו בחברה זאת הם בעלי
חברת־הביטוח אררט ואיש־העסקים
רמי אוונגר. לאחרונה רכשה חברת
מאגרי טכנולוגיה החדשה 2696
מחברת מורן אוויאיישן, תמורת 100
אלף דולר.
רונן הוא יליד המושב הוותיק
כפר־ויתקין. אמו היא נצר למישפחת

טולקובסקי

שטורמן, אחת המישפחות הידועות
ביישוב היהודי שלפני קום המדינה.
פקר התגייס לחיל־האוויר, והתקדם
במדרגות־הפיקוד, עד שהיה מועמדו
של עזר וייצמן לתפקיד מפקד החיל.
ואז צצה פרשת השבוי.

מידצה _
שבוייסי
¥¥ל־ם י סיפור המעשה, שהופץ
בחיל־האוויר, הרג רן פקר במו
ידיו שבוי ירדני זמן קצר אחרי
מילחמת ששת הימים. פקר טען,

הגואל

בית־הלחסי

נתיב

במיכתבים ששיגר לצמרת צה׳׳ל, כי
הוא ירה בשבוי כאשר זה נמלט, וכלל
לא ברור אם פגע בו.
כבר ב־ ,1973 כאשר עמד פקר
להתמנות כמפקד בסיס חיל־האוויר
בתל־נוף, נשלח לשר־הביטחון דאז,
משה דיין, מכתב אנונימי, ובו מעשה
השבוי. פקר, לדבריו(העולם הזה ,2222
,)2234 תבע לחקור את הפרשה,
ולטענתו הוכחה גירסתו כגירסה
הנכונה, והפרשה נגנזה.
אך היא שבה ועלתה כאשר ביקש
עזר וייצמן למנות את רונדפקר
כמפקד חיל־האוויר. ועדה שבדקה את

גביש

סיפור המעשה המליצה שלא לקדם את
פקר בתפקיד.
פקר הסוער וחם המזג ביקש נקם.
הוא שיגר כמה מיכתבינג שהתפרסמו
בירחון הפריסי ישראל ופלסטץ.
במיכתביו טען פקר, כי מתנכלים לו
בחיל־האוויר בשל ביקורתו על מחדלי הבכירים ומפקדיו
חיל־האוויר
במילחמת יום־הכיפורים.

פקר סיפר במיכתבו:

בקיץ של שנת 77 הזמין אותי בני
פלד לשיחה, שנערכה בגן ביתו
בנווודרום. זה היה ביום השישי, והיתה
זו אחת השיחות הקשות שהיו לי בחיי.
שוב שמתי הכל על השולחן. אמרתי
לבני, בין דברים רבים אחרים, שמי
שרוצה להנהיג אנשים צריד לאהוב
ולכבד אותם...
בני נשבר וצעק: לך יש ביקורת
עליי? במילחמה הייתי לבד. רפי
(תודאלוף רפי הרלב, היום מנכ״ל
אל־על ואז סגנו של פלד בחיל־האוויר)
נכנס להלם־קרב בתחילת המילחמה,
ולא יצא ממנו עד סוף המילחמה.
עד כאן מיכתבו של פקר.
אך לפקר, היה משהו נוסף לומר על
פלד. בישראל ופלסטין נכתב :״פקר
מאשים את פלד כי הרבה לפני שהוא
מונה כמפקד חיל־האוויר, בעצם מייד
אחרי מילחמת ששת הימים, כשפלד
שירת כמפקד בסיס מיבצעי בחזית
הדרום, הוא טס בהליקופטר מעל
מיכלאות בחצי האי סיני, שבהן הוחזקו
שבויי מילחמה מצריים. הוא טס נמוך
מעל למיכלאות, נטל מכונת יריה וירה
על רבים מהאנשים חסרי־האונים שהיו
כלואים שם. לפי רן פקר, ולפי קצינים
רבים אחרים בחיל־האוויר המכירים את

הסיפור, עדים רבים יכולים להעיד
ולחזק את האשמה.״
אחד התחומים הרגישים, שבהם
אפשר למצוא אלופים רבים, הוא תחום
האנרגיה. יו״ר מועצת המנהלים של
חברת החשמל הוא תת־אלוף(מיל׳) דויד
(״ג׳וקי״) הגואל. הגואל הוא יליד לוב,
והגיע עם מישפחתו לישראל כשהיה
בן שנה. הוא הצטרף להגנה ב־,1946
ומאז, במשך שנים רבות, לא פסק
שחתו הצבאי. הגואל הוא גבה קומה
ומשופם, בעל מזג נוח. את שירותו
הצבאי סיים כאשר הודח מתפקידו
בשנת 1978 על־ידי שר הביטחון דאז,
עזר וייצמן.
הגואל היה אז מושל הגדה
המערבית. בפקודת קצין בכיר נכנסו
אז חיילי צה״ל לכיתות בבית־ספר
בבית־גאללה, ציוו על התלמידים

נכנס לתפקיד, ולא חלף זמן רב עד
שמצא מנכ״ל כרוחו: אלוף(מיל׳) וראש
המוסד לשעבר, יצחק(״חקה״) חופי.
לכת האלופים יש יצוג בתחומים
החשובים ביותר של המשק והכלכלה,
וגם בפוליטיקה. בראש מיפלגת
העבודה עומרים שלושה רבי־אלופים
לשעבר: יצחק רבין, חיים בר־לב,
ומרדכי(״מוטה״) גור. האחרון ממלא
גם תפקיר שולי בקונצרן כור
ההסתדרותי, והוא בעל חברה פרטית
לסחר־נשק, בשם סראל.
בממשלה מיוצגת כת־הקצינים
בעיקר על־ידי שני היריבים הנצחיים,
החברים באותה מיפלגה: תת־אלוף
(מיל׳) מרדכי ציפורי, והאלוף (מיל׳)
אריאל שרון. אך את כת האלופים
מייצג גם מי שהיה ממלא־מקומו של
ראש אגף מודיעין, אלוף מישנה(מיל׳)

תומר, מי שהיתה מפקדת ח״ן —
מנהלת בבנק הפועלים.
• אלוף מרדכי(״מוקה״) לימון —
מנהל בבנק כללי(קבוצת רוטשילד).
• אלוף־מישנה יוסף כלב, מי
שהיה דובר צה״ל — מנהל בבנק
כללי.

תעשייה ומיסחר
• אלוף(מיל׳) דן טולקובסקי —
נשיא דיסקונט השקעות.
• אלוף(מיל׳) בני פלד — נשיא
אלביט.
• אלוף (מיל׳) ישעיהו גביש —
מנכ״ל כור.
• רב״אלוף (מיל׳) צבי צור —
מנכ״ל כלל תעשיות.

בכמהצמ תי ם ח שו בי ם שר המשק -
בתעש״ ת־ הנ ש ק ובסחר הנ שק, ב אנ רגי ה
ובתחבורה -שורטת כת הארוכים ביד ו־מה
כאשד רצידם יושביו[ ער כסאות המנב״רים
ראשי שידו ת׳ הביטחון והמוסד נ וופרשו
להיכנס לכיתות ולסגור את הדלתות,
ואחר״כך השליכו רימוני גז מדמיע
לתוך הכיתות הסגורות. החיילים צפו
בתלמידים, שקפצו מבוהלים מחלונות
הכיתות שבקומות העליונות של
בית־הספר, וחלק מהם נפצעו.
כאשר דלפה הפרשה, ביקש
שר־הביטחון דיווח. הדיווח שהועבר לו
על״ידי תת־אלוף הגואל באמצעות
הרמטכ״ל דאז, רב־אלוף (מיל׳) רפאל
איתן, התגלה ככוזב, ולווייצמן לא
היתה ברירה אלא להדיח את הגואל.
הקצין המודח לא נותר חסר־פרנסה.
היו לו קשרים טובים במיפלגה
הליברלית שבליכוד, והוא קיבל את
מישרת מנכ״ל מישרד־האנרגיה־והתשתית.
הוא שימש בתפקיד זה
שלוש שנים, ולפני שנה הוחלט
להעניק לו תפקיד חדש.
הצרה היתה, שהתפקיד החדש היה
תפוס בידי נאמן אחר של הליכוד, איתן
יעקובסון. מישהו הדליף ליעקובסון
שעומדים להדיחו, ויעקובסון הקדים
את המדיחים, והתפטר יום אחד לפני
ההדחה מתפקידו בראש מועצת־המנהלים
של חברת החשמל. הגואל

יובל נאמן. שר אחר, יצחק מודעי, הוא
סגן־אלוף במילואים.
כל אלה היו עלולים להיפגע, אם
היתה הממשלה מקצצת בפנסיות של
קציני הקבע.
להלן רשימת הקצינים הבכירים
המשרתים בנקודות מפתח במשק,
על־פי ענפיהם:

אנרגיה
• תא״ל(מיל׳) דוד הגואל — יו״ר
הדירקטוריון של חברת החשמל.
• אלוף(מיל׳) צבי זמיר(היה ראש
המוסד — מנכ״ל בתי הזיקוק.
•אלוף (מיל׳) אברהם בוצר —
מנכ״ל קו צינור הנפט אילת־אשקלון.
• יוסף הרמלין, ראש השב״כ
לשעבר — מנכ״ל חברת יואל
לחיפושי נפט (קבוצת אייזנברג).
• תת״אלוף (מיל׳) ירחמיאל דורי
— מנכ״ל חברת צפון אמריקה לחיפושי
נפט.
• אלוף(מיל׳) אריה לוי — מנכ״ל
חברת־הדלק הממשלתית הגדולה פז.

תחבורה

• עמוס מנור, מי שהיה ראש
השב״ב — יו״ר מועצת המנהלים של
לודזיה (קבוצת אייזנברג).
• תת־אלוף (מיל׳) חיים ירון —
מנכ״ל בית־החרושת ציקלין.
• אלוף (מיל׳) משה פלד —
מנכ״ל ארית(אלול+כור).
• תת־אלוף נתן אלדר — סוכן
נשק.
• אלוף(מיל׳) מוטי הוד — סוכן
נשק.
• אלוף (מיל׳) הרצל שפיר —
סוכן נשק.
אהרון

• תת־אלוף
יאלובסקי־שביט — סוכן נשק.
• תת־אלוף (מיל׳) ח רונן־פקר
— סוכן נשק.
• תת־אלוף (מיל׳) צבי שור —
מנכ״ל התאחדות תעשייני היהלומים.
• תת־אלוף (מיל׳) בני ארד —
עיסקי יבוא־יצוא.
• אלוף (מיל׳) שמואל גונן —
עיסקי נשק ויהלומים.
• אלוף(מיל׳) נחמיה קין — מנהל
בגלנויט(של ח״כ אברהם שפירא).

שרות המדינה
וחברות ממשלתיות

• אלוף (מיל׳) שלמה אראל —
מנכ״ל איגוד חברות הספנות.
• אלוף (מיל׳) מנחם(״מנדי״) מרון
אלוף (מיל׳) עזר וייצמן — מנהל
— מנכ״ל מישרד הביטחון.
חברת הספנות.
• תת־אלוף (מיל׳) רפי הרלב —
אהרון

• תת־אלוף
מנכ״ל אל־על.
ביודהלחמי — מנכ״ל תה׳׳ל ותמ״י
• אלוף (מיל׳) מאיר עמית — (מים ומחצבים).
יו״ר מועצת המנהלים של חברת מעוף.
• אלוף (מיל׳) דויד עברי —
התעשייה האווירית.
• אלוף(מיל׳) מנחם(״מנדי״) מרון
בנקאות
— מנכ״ל מישרד־הביטחון.
• תת־אלוף (מיל׳) משה ברטוב
• אלוף (מיל׳) משה נתיב מנהל הכנסות המדינה.
מנהל בבנק לאומי.
• תת־אלוף(מיל׳) יהודה הלוי —
נשיא מפעל הבונדס.
• אלוף (מיל׳) עמוס חורב —
• תת־אלוף (מיל׳) נתן (״נתקה״)
מנהל בבנק לאומי.
ניר — יו״ר האגודה למען החייל.
השב״ב ראש אחיטוב,
• אברהם
• אלוף (מיל׳) רפאל ורדי —
לשעבר — מנהל בבנק הפועלים.
מנכ״ל מישרד־מבקר־המדינה.
• אלוף־מישנה (במיל׳) דבורה

שלמה פרנקל
ו ו 13

במדינה
דרכי אדם
הטחול המפוצה
הילד בן 71־ 10 קרא לחברו בן
ה־ 11״אוזני חמור״ .זה הניב
במבת-מרפק.
הכל התחיל בגלל אוזניו של שאול
(.שולי״) דויד. הנער בן ודו 1לא עמד
בכעסו כשהזכירו לו את אוזניו. הוא
הצמיח את שערותיו הבלונדיות כדי

הפעם עם שולי השכן היא לא העלתה
בדעתה שהפגיעה שספג בנה בביטנו
יכולה להיות חמורה. .זו בסר הכל מכה
חמוד, זה כלום, בוא הביתה״ .היא
הקימה בזהירות את בנה ועלתה איתו
לדירתם שבקומה השנייה.
אולם אחרי כמה דקות הבחינה רחל
שבנה מצהיב, מזיע ומתחיל גם לאבד
את הכרתו, היא הזמינה מונית ונסעה
עימו לקופת־החולים. .אבל עד
שהבאתי אותו לקופה הוא היה חצי מת.
רופאה שבדקה אותו הזמינה מייד
אמבולנס והבהילה אותו לחדר־המיון
של בית־החולים וולפסון הסמוך. לא
ידעתי שזה חמור, אבל כשראיתי
שהרופאה לא יודעת מה לעשות
הבנתי.״
שהגיע למיון לא היה צורך בבדיקה
ארוכה. מראהו הצהוב של הילד הספיק.
הוא נלקח בדחיפות לחדר־הניתוח.

יותר גדולה. אני מרגיש צורך דחוף
להדגיש לכל עם ישראל, כדי שיראו
וייראו, שבגלל מיקרה ביש אחד יכול
ילד ללכת ברגע.
״זה ממש מישחק באש, כל מישחקי
הילדים. שמענו על המישחק עם
הפריג׳ידר, שנעלו בתוכו ילד ובמקום
ללכת ולספר ברחו כל חבריו מהפחד
והילד מת. אותו הדבר קרה עם התליה
של הילד: הילדים כאילו שיחקו והילד
ניתלה ומת. יש הרבה מיקרים אחרים
שקורים בכל יום ולא כותבים עליהם
בעיתון. אסור לחשוב שאם ילד יוצא
מהבית וסוף סוף יש שקט בבית אז זה
נגמר. יש לדאוג ולחפש אותו ולבדוק
מה הוא עושה. ומה הוא הולך לעשות״.
בלי אלימות. המחנכת של
שימעון הציעה להוריו שישלחו את
בנם לקארטה, כדי שילמד שם להגן על

,,תחת לחשוב איו לבוס את
המחנה!להחזיר את השבר([ .
חביתה 081 ,חושב איו
להגביה את הקונצוטינות!״
ך* מידע הזורם על המתרחש
( 1במחנה אל־אנצאר הוא מקוטע,
סלקטיבי ובלתי־ניתן לבדיקה. ידיעות
על מהומות במחנה והריגת שבויים
בטענה שניסו להימלט זוכות לכותרות
לשעה.
השבוע תיארו סוכנויות״הידיעות
בביירות את סיפור בריחתם מהמחנה.
של 50 שבויים. ראש קבוצת הבורחים

החיילים השומרים על השבויים
נמצאים במחנה הסמוך למיכלאות,
ומוסתרים בסוללת עפר גדולה.
כל מחנה המעצר מוקף בגדר וכך
גם בין המיכלאות. אך למעשה הצליחו
העצורים לקרוע חורים גדולים מאוד
בגדרות שבין המיכלאות, כך שמלבד
הגדר החיצונית אין שום גדר פנימית
יעילה במחנה. מלבד חיילים שוהים

או-אמאד

שולי(מימין) משחזר האסון *
.לא חשבתי שזה חמור*

שימעון ושולי מתפייסים בבית־החולים
.אמשיך לשחק איתר

אמו ואביו של שימעון
.משהו קורה לילדיבר
שיסתית היטב את אוזניו שבלטו.
.באותו יום״ ,מספר שולי. ,ראיתי את
שימעון יורד במדרגות. תפסתי אותו
והזהרתי אותו שיפסיק לקלל אותי. זה
הכי הרגיז אותי כשאמר שיש לי
אוזניים גדולות כמו לחמור. נתתי לו
סטירה, הוא התרגז וקפץ עלי מאחור
והתחיל לתת לי מכות. אז הבאתי לו
במרפק בבטן כדי שירד מעלי, ואז הוא
נפל. לא נבהלתי כי לא חשבתי שזה
חמור עד כדי כך. אז הלכתי.״ שנשמעו הרמות הצעקות מחדר־המדרגות הבהילו את רחל
בר־אל. היא ירדה במרוצה במדרגות
ומצאה את בנה שימעון בן ה־סו שוכב
למרגלות המדרגות.מקופל לשניים״.
רחל חשבה שבנה מעד והתגלגל
במורד המדרגות. אך הנער נאנק בכאב:
.אמא, שולי הרג אותי״ .היא הבינה
שמדובר בקטטה שיגרתית שפרצה
* שולי עמד לפני שימעון(בתצלום
נראה במקומו ילד אחר) ופגע
במרפקו בטחול של שימעון.

כשפתחו הרופאים את ביטנו הקטנה
מצאו שהטחול שלו נקרע וגרם לשטף
דם חמור. ד״ר חיים פורר מהמחלקה
לטיפול נמרץ, שהיה בצוות הרופאים
שטיפל בנער, הודה שאיחור של חמש
דקות בלבד היה עלול להיות קריטי.
הטחול הקרוע של שימעון הוצא
מגופו באותו היום וביטנו נתפרה.
כעבור כמה שעות נאלצו הרופאים
לנתחו בשנית. שטף דם חמור מילא
שוב את חלל ביטנו, ואיים שנית על
חיי הנער. הוריו, ארבע אחיותיו, שכניו
וחבריו ישבו במשך שעות ארוכות
במיסדרון בית״החולים, בשעה שהרופאים
נאבקו על חייו של שימעון.
במהלך הניתוח, שנמשך קרוב לחמש
שעות, קיבל הנער שבע מנות דם.
מישחק באש. שעות ארוכות
אחרי הניתוח לא היה• עדיין איש בטוח
שחייו של שימעון בר־אל אכן ניצלו.
אבל כבד ירד על רחוב ארלוזורוב
שבמרכז חולון. התוצאות החמורות
שעוללה מכת מרפק סתמית בגלל
קללה מטופשת, היכתה בתדהמה
הורים רבים.
.זוהי תופעה שהפכה למכת המדינה
בחודשים האחרונים,״ אומר אהרון
בר־אל, אביו של שימעון, כשהוא יושב
שפוף ליד מיטת בנו ופניו מביעים
כאב .״מישחקי הילדים הפכו לא רק
מסוכנים, אלא גם מישחקים אסורים.
משהו קורה לילדים עכשיו. הם
הפסיקו להבין שמכות רציניות הן לא
מישחק. זה יכול לעלות בחיים, כפי
שקרה כבר באין־ספור מיקרים.
״הבן שלנו ניצל בנס. לוא היה
האמבולנס מתעכב רק בכמה דקות —
זה היה עלול להסתיים בטרגדיה עוד

עצמו. אך הצעתה נתקלה בהתנגדות
עזה של ההורים.
.זה נכון שהוא לא יודע להחזיר
מכות, אבל אנחנו משתדלים ששימעון
יהיה ילד מיוחד ושישמש דוגמה
לילדים אחרים. אנחנו מתנגדים שילך
ללמוד להחזיר מכות. לימוד קארטה
מביא לאלימות, ויש לנו מספיק ממנה
בסרטים ובטלוויזיה,״ טוען אביו של
שימעון.
שימעון הצנום, השוהה עדיין בין
כותלי המחלקה הכירורגית של
בית־החולים, יאלץ להמשיך לחיות את
חייו ללא הטחול. .אפשר לחיות גם
בלי טחול,״ מסביר הד״ר פורר. ,כמו
שאפשר לחיות בלי כליה אחת, ובלי
חצי כבד ועוד איברים אחרים. לטחול
יש תפקיד במערכה החיסונית של
הגוף, אך הוא אינו האיבר היחידי
שממלא תפקיד זה, עוזרים לו בכך
איברים אחרים בגוף. אי אפשר למות
מפציעה בטחול, אלא רק משטפי הדם
הנגרמים כתוצאה מכך,״
שימעון הוא ילד עירני, ומודע לכל
מה שהתרחש. בדייקנות ובידענות
מפרט הנער המאושפז, שצלקת ארוכה
חוצה את ביטנו, את כל קורותיו. איך
ראה את כל העולם מלבין סביבו,
כשלחץ דמו ירד וכמה כאב כל גופו
מהפציעה.
.לפעמים אני מרביץ לילדים
שמתחילים איתי, אבל ילדים הגדולים
ממני מרביצים לי יותר חזק. שולי
הגזים במכה. אני בטוח שהוא לא
התכוון לפוצץ לי את הטחול. הוא בא
לבקר אותי, ואמרתי לו שאיני כועס
עליו, וכשארגיש בריא אחזור לשחק
איתו כמו בעבר״.

סיפר איך הצליחו הוא וחבריו לחפור
מינהרה באורך של 23 מטר, בעבודה
רצופה של 45 יום. בקצה המינהרה
המתינו להם, כמתוכנן, חבריהם
והעבירו אותם את הגבול המפריד בין
הכוחות הישראליים ו! :סוריים.
מה באמת מתרחש במחנה השבויים
הגדול? איך חיים ומה חושבים יותר
מ־ ׳ 5560 איש העצורים שם מאז יוני
אשתקד? מהו סדר יומם, האם הם
יכולים לברוח? מה חושבים חיילי צה״ל
המשרתים שם על תפקידם וביטחונם?
האם אמצעי הזהירות הננקטים במחנה
הם מספיקים?
כתב העולם הזה, בן־ציון ציטרין,
נפגש עם חיילי מילואים ששירתו שם.
מליקוט המידע שנמסר בשיחות רבות
על־ידי אנשים רבים עולה תמונה
מפחידה על המתרחש.
אנשי המילואים אינם מתכוונים
לשתוק. את מימצאיהם הם יגישו
לשר־הביטחון, משה ארנס, המופקד
בתוקף תפקידו על נושא זה. לדעתם,
הם חייבים להתריע עתה על המתרחש
במחנה־השבויים בטרם יהיה מאוחר.
מחנה אל־אנצאר הוקם במהלך
הקרבות בלבנון ליד כפר הנושא שם
דומה. לוחמי אש״ף, לבנונים ואחרים
שנחשדו בשיתוף פעולה הובאו לשם.
המחנה מורכב משני חלקים זהים,
כשסוללת עפר מפרידה בין חלק
לחלק. אורך כל חלק כקילומטר
ורוחבו כ־ 300 מטר. כל חלק מחולק
למיכלאות. בחלק הראשון 20
מיכלאות, ובשני .27
כל מיכלאה היא בת 800 מטר
מרובע לערך ובה חיים 350 עצירים.
עד לפני חודשים שכנו באוהלים.
בתחילת יוני, על־פי הוראה, שרפו כל
יושבי המיכלאות את האוהלים
והשאירו בכל מיכלאה את אוהל
המיטבח בלבד. העצירים עצמם
התקינו להם אוהלים קטנים משאריות
המאהלים הגדולים ומשמיכות שסופקו
להם.

במקום עצירים מכלא ,6העושים
עבודות רס״ר במחנה הישראלים.
שביל החרא
ך* חיילים שומרים ממיגדלי חש!
| המירה, ומזחלמ״ים, הנוסעים
מסביב לגדר החיצונית ובשביל החוצה
את מחנה השבויים, שזכה לכינוי
.שביל החרא.״ זהו השביל שבו עוברת
משאית השואבת את הצואה
מהמחראות שהתנקזו בכל מיכלאה,
סמוך לשביל המחראות עולה ריח כבד
האופף את המחנה.
בתחילת יולי פרצו יותר מאלף
עצירים את הגדרות הקרועות שבין
המיכלאות והתרכזו בשביל החרא. הם
עברו ממיכלאה למיכלאה כשהם
נושאים את ציודם האישי ומחזיקים
במוטות ברזל באורך של מטר. אחרי
שעות של המתנה ניתנה לעצורים
הוראה לשוב למיכלאותיהם, והם עשו
זאת כעבור שעה.
הספירה נעשית במיכלאות בוקר־בוקר.

שעות
ביממה
^ חיילים הישראליים היושבים
( | על המיגדלים מגלים התעניינות
בחיי השבויים. הם מקבלים יום־יום
אוכל במשאיות מזון, המניחה את המזון
בצמוד לפתח. העצורים דורשים
שהחיילים לא יגעו באוכל. לא מכבר
הם קיבלו תחתונים. לאות מחאה פרמו
כולם את התחתונים ואת הגומי הפכו
לרוגטקות.
המשמעת אצלם היא צבאית לכל
דבר. הם אינם רבים, אינם מתקוטטים
ואינם צועקים איש על רעהו. הם
מתרחצים בצורה אינטנסיבית בברזים
המותקנים ליד המחראות, ואת שיערם

אנשי־המילואים המשרתים במחנה אל־אנצאר פונים לשר־הביטחון
הם חופפים בעזרת פחיות־שימורים
ריקות. הם עומדים נתור לתיגלחת,
בסדר מופתי, למרות שיש 20 ברזיות
לכל 350 איש. הם מקפידים להתרחץ
כשתחתונים לגופם. אחרי הרחצה הם
עוטפים עצמם במגבת, מחליפים
תחתונים ותולים אותם לייבוש. לא
נראים שבויים עירומים כמחנה.
מכיוון שבכל שעות היום והלילה
,מוארים שני המחנות, סדר היום
י״ משתנה. הם אוכלים במשך כל שעות
היממה, ישנים בשעות בלתי־רגילות,
ומבשלים את מזונם בכל שעות היום
והלילה.
כל הזמן הם נעים במיכלאות מצד
לצד. הם מתאמנים בכפיפות סמיכה,
ל שהצטרפו
לאש׳ף לפני המילחמה. הם
נהנים לשוחח עם החיילים על מקומות
מגוריהם ומעשיהם בישראל. הם
יודעים על הנעשה כיום בישראל, על
אנשי יש גבול המסרבים לשרת בלבנון

על השבויים הישראלים שבידי אש׳׳ף
ועל הפסקת המשא־ומתן בין ישראל
לאש׳ף כעניץ שיחרור הררי של
השבויים.
החיילים שהופקדו על השמירה במחנה

העלו טענות קשות כנגד שילטונות
הצבא.
הם מודעים לכר שהמתח במחנה רב
ביותר. עצורים הכלואים כבר־14
חודש ואינם יודעים מתי ישתחררו

מרבד הגדר
החיצונית איו שום
גדר מימית
•עילה במחנה

וביקש לדעת כמה עצירים נמלטו,
בסן־הכל, ממחנה השבויים מאז הקמתו
ובכמה נסיונות בריחה. שאלה אחרת
היתה מהי תגובתו לגבי סיפור 50
השבויים שנציגם טען באוזני כתבי
סוכנויות־הידיעות בביירות שהם
הצליחו לברוח דרן־ מינהרה שחפרו,
ולחצות את הקווים עד לכוחות

כפיפות בטן, וניתורים. רובם פיתחו
)זי־ שרירים והם בעלי כושר גופני טוב
יותר מכפי שהיו כשנכנסו למעצר.
בעונה זו של השנה הם שזופים מאוד.
עילה להתפרעות
^ ין התעמלות להתעמלות הם
י * 1 ״-מכינים מדליונים עם שמות של
בחורות ומוכרים אותם לחיילים
הישראלים תמורת סיגריות. הם
משחקים כדורעף מכדור סמרטוטי
שהכינו. רבים למדו עברית במחנה,
והם מנהלים שיחות עם השומרים.
כמה עשרות מבץ העצורים הם
ישראלים לשעבר, או תושבי השטחים

מתוחים מאוד. כל רבר קטן משמש
עילה לשינוי שיגרת חוזיים, שריפת
חפצים, השלכת אבנים על החיילים,
והכחה שהם מסרבים לקבל מזון או
לתת לחיילים לספור אותם.
מרי יום מגיעים למחנה קצינים
בכירים של צה׳ל, כדי לעמוד מקרוב
על המתרחש שם. אך כפי שאמר חייל
אחד. :במקום לחשוב איר לפרק את
המחנה ולהחזיר את השבויים הביתה,
הם חושבים אין־ להגביה את
הקונצרטינות׳.
ע ד כאן סיפורם של חיילי
המילואים.
העולם הזה פנה לדובר צה׳ל

הם וריים

חושים המחנה

נות מיכלאות־הש־בויים.
כל מחנה מחולק למיכלאות קטנות, המוקפות
גדרות״תיל. כל מחנה מוקף בגדר תיל חיצונית:3 .
שביל החרא -השביל החוצה את המחנות לרוחבם.
בשביל זה עוברת המשאית השואבת את הצואה
טהמחראות :5 .מגדל שמירה. שני חלקי המחנה

מוקפים במיגדלים ובזרקורים 6 .ו־ :7טוללת־עפר.
הטוללות מפרידות בין מחנה 1ו 2-ובין מחנה״
השבויים והשומרים 10-8מ בניין המיפקדה. עז
הצינוק :10 .אוהלי השומרים, סדירים ומילואימניקים
:11 .אוהלי מובאים־אסירים מכלא שש, העושים
עבודות רס׳ר במחנה השומרים באל-אנצאר.
המחנה עצמו מואר כל שעות היום והלילה.
הנטמנות טופלו

ך ץ שובת דובר־צה׳׳ל. :היו כמה
* 1ניסיונות בריחה. לפני כשנה
הצליח עציר אחד לברוח. בבריחה
האחרונה, הגדולה, ברחו ארבעה. היו
כמה נסיונות נוספים שסוכלו ׳.לגבי
פרשת 50 השבדים שברחו, כביכול,
הכחיש חבר צה׳ל את הסיפור מכל
וכל.
וויו!

! וויו

מה באמת קוה בקיבוץ ששון

כאשר צעירים ממוסררה הקימו התנחלות
במיקלט בשכונה תחת הסיסמה:
״כסף לשכונות ולא להתנחלויות.״
הקיבוץ, השייך לתנועת הקיבוץ
הארצי (מפ״ס) ,עזר בהתארגנות
במיקלט. מאז נערכו כמה פגישות בין
אנשי השכונה לבין אנשים מנחשון.
הקשר התקיים בעיקר דרך עופר אבני.
איש נחשון. חבר הדור הצעיר של מפ״ם
ותנועת שלום־עכשיו.
אחרי כמה פגישות הציע עופר

חיכה להם והם היו צריכים לחפש אותו
במשך שעה ארוכה.

להבות
ך * קי בו ץ לא נערך לאנשים כה
1 1רבים. לכן, כנראה, שיכנו את
האנשים במיבנים הפנויים שהיו
במשק, בצפיפות, שישה איש בחדר.

בית במוסווה: מידבר שר אבו ואספלט, הכביסה בחוץ
*ץ עירים ממוסררה התפרעו
•//בקיבוץ נחשון, שאירח אותם״.
״בנחשון לא רוצים להעניש את
מתפרעי מוסררה.״ ״קבוצת צעירים
משכונת מוסררה בירושלים, שהתארחה
בקיבוץ נחשון ...גרמה למהומות
ולהשתוללות בקיבוץ פרשת
השתוללותם של הצעירים ממוס־ררה״...
אלה
הן רק אחדות מן הכותרות
שהופיעו במשך השבוע שעבר בעיתונים
היומיים, באותו נושא. גם
בקיבוץ נחשון וגם בשכונת מוסררה
כועסים על עצם הפירסום, ויותר מכך
כועסים על ניפוח העניין מעבר
לממדיו המציאותיים.
צעירים ממוסררה, שהתארחו לסוף־

.,שת שמו אותנו

מקום לכל האורחים, ולכן נאלצו לישון שישה בחדר. מימין: זוג אופניים.

ך | 1י | ך *1ך 1ך 1ויי״הביאו אותנו לקיגוץ והתייחסו אלינו כמו
יי 1 1 *3 1כלבים ׳,אומר מאיר אמזלג. חבר ועד שכונת
מוסררה בירושלים .״אם יבואו אלינו, אנחנו נראה להם מה זה אירוח״.

האנשים שהיו בקשר קבוע עם אנשי נחשון. הוא
ביקר בקיבוץ כמה פעמים והיה שותף לאירגון סוף״
השבוע בקיבוץ. גם הוא חש כשאר תושבי מוסררה.

|יי אומר עמי בן־עיון (מימין) .הוא
וחברו דויד טוענים, כי אנשי
נחשון לא רצו באמת ליצור איתם קשר וכי הרגישו התנשאות מצידם.

שבוע בקיבוץ נחשון, סחבו כמה זוגות
אופניים, קרעו בחלק מהם את הצמיגים
וזרקו כיסאות־נוח לבריכת־הקיבוץ.
״אנחנו בפירוש לא רואים את
הדברים כנזקים רציניים.״ אמר אפרים
שני, מזכיר קיבוץ נחשון ״מבחינה
כספית הנזק לא גדול״.
הקשר בין קיבוץ נחשון ובין שכונת
מוסררה התחיל לפני כמה חודשים,

לאנשים ממוסררה לבוא לסוף־שבוע
בקיבוץ.
האוטובוס הגיע לשכונה ביום
השישי בצהריים .״בא מישהו ואמר
שיש טיול לקיבוץ ויכולים להצטרף,״
סיפרו בשכונה 40 .חבר׳ה עלו על
האוטובוס הנוסע לקיבוץ. הם הגיעו
לשם אחרי־הצהריים, ולדבריהם לא
מצאו את איש הקשר שלהם. איש לא

אחרי ארוחת־הערב, הכינה קבוצת
התיאטרון של מוסררה הופעה לחברי
המשק. להופעה הגיעו רק כעשרה
חברי משק .״אם הזמינו אותנו, לפחות
שיתייחסו אלינו,״ אמרו אנשי מוסררה,
״הסתכלו עלינו כמו על חיות טרף״.
ציון חיון, מאנשי תנועת די,
שאירגנה את הפלישה למיקלט, סיפר
כי האירוח לא היה מתוכנן וכי לא

באשו באו לשם אנשי מוסווה?

ההיחידרעןהןסח חברי נחשון ליד הכניסה לחדר־
11 4 .1 1 1 1 .1 1111 . 1 1 1האוכל. למרבית החבריס יש אופי
ניים. אנשי מוסררה השתעשעו באופניים אלה, ואף גרמו נזקים.

השכונה על אמיל גרינצווייג?״
־זו לא הפעם הראשונה שצעירים
סמוסררה, או אנשי־שכונות מצוקה
ן יחרות מתארהים בקיבוצים. בקיבוצים
?!,ימת מגמה להתקרב ולהכיר את

להעביר אותו לחברות אחרות,״ אמרו
בקיבוץ.

אורחים

ללא מארחים
ן * למד שאירע שם באותה שבת
מ?£~23י״ס שני, מזכיר קיבוץ
1ישון :״המיפגש״*די&מב. להיות
.מיפגש ראשוני. העיתוי לא היה׳׳לב
)!ביוון שהרבה חברים נסעו לשומריד,
באותה שבת. הם הגיעו ביום השישי
אחרי״הצהריים. התוכנית המקורית
היתה שיבואו 20 איש, אבל באו .40
הצטרפו אנשים שלא היה איתם קשר
מקודם. בדיעבד הסתבר. שלא הבינו
מה מטרת הביקור. הם הבינו שהם
נוסעים לבלות בקיבוץ, בעוד שהמטרה
היתה פגישת הכרות. בערב שבת
הופיעה קבוצת התיאטרון שלהם. אבל
באו מעט מאוד חברים. לא היו מספיק
הכנה ופירסום, והיה סרט טוב
בטלוויזיה.״
אפשר לשמוע בדבריו של אפרים
נימה של התנצלות. הוא יודע שישנו
הבדל גדול בין רמת־החיים שלו כחבר
קיבוץ לבין רמת־החיים של בן מוס־ררה,
שהתארח בקיבוץ. הוא מסביר כי
אנשים שוכחים שעד מילחמת ששת־הימים
היה קיבוץ נחשון יישוב־ספר,
שישב על הגבול עם ירדן. עד היום
אפשר לראות ליד הבריכה סוללת עפר.
שהגנה על חברי המשק מקני־הרובים

האיש מנחשון

קיבוץ. עופר הוא הרכז האירגוני של צעירי מפ״ם. הוא
האיש שקשר את הקשרים עם שכונת מוסררה והוא

קיבלו את האנשים יפה. לשיחה
המשותפת שתוכננה בין חברי המשק
לאנשי השכונה הגיעו שניים שלושה
איש בלבד. לא ניתנו סדינים לאורחים,
.למרות שהיו ביניהם מישפחות עם
ילדים.
עוד הם מספרים כי היו בין חברי
המשק שאמרו :״מי צריך אותם?״
המציל בבריכה אמר :״לא מספיק
שנותנים לכם להינות, אתם זורקים
ספסלים לבריכה, ואנחנו צריכים לקבל
מכות מכם כשאנחנו מפגינים עם
שלום־עכשיו?״
־ במוסררה כועסים שהעניין פורסם,
ויותר מכל כועסים על ניפוח העניין
ועל כך שהוזכרו רק הדברים השליליים
במיפגשים בין השכונה לקיבוץ.
״הם עושים את זה בצורה מלוכלכת
כשהם מפרסמים בעיתונים ״,אמר ציון
היון ,״זה אירוח עם הרבה צביעות. אין
בו שום כוונות טובות. היתה התנשאות

של הליגיונרים הירדניים. אפרים
מסביר כי האדמות שקיבל הקיבוץ
מהסוכנות לא היו אדמות אידיאליות
לעיבוד חקלאי. הוא מספר בגאווה כי
בקיבוץ נחשון חונכו שלוש חברות־נוער
משכונות מצוקה ועיירות פיתוח,
וחלקם אף נשארו בקיבוץ כחברים.
הוא יודע כי לקיבוצים ישנה
תדמית שלילית בעיני חלק גדול מן
הציבור, בעיקר בין אלה הרואים את
עצמם כ״רפוקים״ ,ולכן הקשר עם
א;שי השכונות, אמור היה ליצור
הכך ק.הדדית שבה ילמדו שני הצדדים
זה על זה.
בכל זאת, מרני. החברים בנחשון לא
התעניינו בנושא ״8שזט ״׳8ד 0,ייא
מתעניינים בפוליטיקה.״
אנשי המשק ידעו בוודאי שהם
הולכים לארח אנשים שונים מהם.
אנשים שהתדמית שלהם בציבור
שלילית ביותר.
״התנהגו אלינו כמו כלבים שמצאו
במידבר,״ אמר מאיר אמזלג, חבר ועד
שכונת מוסררה ,״כמו פוסטה של
אסירים. במקום לברך אותנו כשהגענו.
אמרו לנו לא ללכלך את הדשא ולא
לזרוק סיגריות. למחרת היום,
כשהגענו לבריכה, פיתאוס הריס אחד
מחברי המשק שלט: מוסררה הביתה!
לא היתה שום השתוללות בקיבוץ.
אנחנו הבנו שקיבוץ זה דבר חופשי —
הכל של כולם, אז אנשים לקחו
אופניים ואחר־כר לא זכרו לאן בדיוק
(המשך בעמוד )52

זה שהביא אותם לקיבוץ. עופר טען, כי באו לקיבוץ
אנשים שלא הוזמנו והם שיצרו את הבעיות. הוא
הצטער מאוד שהעניין פורסם בעיתונים, וטען כי זה
מזיק לפרוייקט שנמצא עכשיו בשלביו הראשונים.

מצידם והיו התטאויות ממש גזעניות״.
הביקור עצמו, ובעיקר הכותרות
בעיתונים, השאירו מישקע בלב אנשי
מוסררה. הם מרגישים שהשתמשו בהם,
הם טוענים כי האירוח לא הוכן כראוי
ולא נעשה בכוונה מלאה .״לא היה מי
שקיבל אותנו. הרכז של הקיבוץ לקח
אותנו לחדר־מגורים, לא אמר שבתשלום,
לא הסביר כלום. אחר כך התברר
לנו שבאנו מטעם אירגון שלוס־עכשיו.
אנחנו לא ידענו מזה. השתמשו בנו. לא
רצו ליצור איתנו קשר באמת. היתה
הרגשה של התנשאות מצידם. אם הם
ירצו להתארח פה, אנחנו נראה להם מה
זה אירוח״.
השכונה כולה רותחת סביב העניין.
בחורשים האחרונים נעצרו רבים
מצעירי מוסררה כחשודים ברצח אמיל
גרינצוויג, איש שלום־עכשיו. נעצרו
ושוחררו ללא ערבות ,״שלום־עכשיו
באים אלינו עכשיו, אחרי שעצרו את

אנשי שכונות המצוקה. להבין את
בעייתם, אולי להכות על חטא ברוב ייסורי־מצפון. ולהשקיט המיפגשים יצאו שני הצדדים,
המארחים והאורחים, בהרגשה טובה.
צעירים ממוסררה מספרים על ביקור
בקיבוץ גבע לפני שנתיים; על מיפגש
בנווה־אילן לפני חצי שנה. ההבדל
המהותי בין ביקורים אלה לביקור
בנחשון הוא, ששם אירחו אותם רק
בחדרי החברים, והביקורים הוכנו אז
כראוי. כך נוצרה אז הכרות בלתי״
אמצעית בין חברי המשק לאנשי
השכונה. היו אלה מיפגשים על בסיס
של שוויון והדדיות.
בנחשון מודים כי הביקור לא תוכנן
כראוי. הם מביעים רצון כן להכיר
וללמוד את נושא שכונות המצוקה.
לדבריהם חשוב להם גם שאנשי
השכונות יכירו אותם .״לנו יש מסר של
שוויון וצדק חברתי, ואנחנו יכולים

| /יץך 1ך 171ן 7אפרים שני, יושב על הדשא, לפני חדר*
| 7111#111 1 1 1 /1האוכל. במקום זה נערכה העגה התיאטרון
של אנשי מוסררה, אך השתתפותם של חברי הקיבוץ היתה מועטה.

מאת מאיר תדמזר

הסהסה

ההיטל עד מכירת ניירות
ערר לא יבוטל
זהו; בענייני בורסה יש לי מעט מאוד לומר השבוע. כולנו חשבנו שהנה,
העסק מתחיל, אבל הוא נגמר, כבר ביום היוולדו. לא עזר הפיחות, ואפילו
לא ההופעה החוזרת של מנכ״ל האוצר עזרא סדן, שהוא פרופסור בחופשה
ללא תשלום, המסרב לחזור ל״הרביץ״ תורה.
עוד פעם הופתעו אלה שלא צריכים להיות מופתעים: מקורבי הבורסה.
אנחת הרווחה שלמחרת הפיחות, נקטעה באיבה, כאשר אחרי יומיים וחצי
של עליות שערים, החלו שוב הירידות, שכולם אמרו שאולי תבואנה, אך
איש לא האמין שזה יקרה כל כך מהר. זה קרה.

מה עושים? מי שבפנים ימשיך להיות, בפנים, בעיקר אם
הוא בבנקאיות ומט״ח. לא להחליף. הבנקאיות סוגרות את
פער הפיחות בקצב מהיר. מתברר שמי שהחליף סוסים ערב
הפיחות מכר בנקאיות וקנה דולארים, הרוויח בסך הכל,
במקרה הטוב 2.5אחוזים, אם חזר וקנה בנקאיות לאחר
הפיחות. העמלות, ההיטל והפרשי השער בקניה ומכירה

אבל מי ידע שהפיחות יהיה ״רק״ בשיעור של 7.3מה
צפוי? יישור השורות: הכל יתיישר עם המדד שעשוי לקפוץ
בעקבות המיסים החדשים ובעיקר מם הקניה. קצב פיחות
הדואלר יואץ שוב, ואחריו ואולי אפילו לפניו, ירוצו

פקידי הבו* קמוותח־ה

זיחלר
בז 100
סנטקליס

בשבוע שעבר הצצן ז י בננס של מושמיקיק שרותים ׳;״1,דיו לתושבי המושב,
ב בי ת ת * בתל-אב ^ כאול 0ל* 8 £ 2ז־ .בקיצור מנהלים?ו׳ ,למשזכניר^ את
לעומת זה בקיר המדרגות ב יז ^|59 יי לקומה ג׳ העסק.

בר לפני כמה שבועות, כשרק החל מסעהפרסום לקיצוצים הצפויים בתקציבי המשרדים
הממשלתיים, ו״הצעדים המשלימים״ ,היתה לי
הרגשה שמה שבטוח הם ״הצעדים״.
העגה (ז׳ארגון) הפוליטית שלנו התעשרה
במושגי חדש, לא מדיניות, לא תוכנית, אלא
״צעדים״ .המדיניות הקודמת נמשכת, היא לא
נכשלה, נעשו בה שינויים ותיקונים מחריבי
המציאות — ״צעדים״ .היום כבר אפשר לומר
בביטחון, שהקיצוצים יקוצצו, ולעומת זאת
הצעדים המשלימים יתרחבו.
האינפלציה כבר איננה פרה קדושה; לא צריך
לשחוט אותה. היא תתנפח בכוחות עצמה. לעומת
זה יש סיכוי שמאזן התשלומים שלנו ישתפר,
נייצא מעט יותר, ואולי נייבא פחות.
הסך הכל בסוף השנה עלול להיות עגום הרבה
יותר: השקל יתקרב בצעדי ענק לערך של סנט
אמריקאי אחד. ואז, נוכל סוף סוף להכריז על
המטבע הלאומי החדש של ישראל — הדולאר,
כשהמעבר לא יהיה כרוך בקשיים אריתמטיים.
האגורה תצא מכלל שימוש ואיזכור.

השקל ייקרא סנטקל( ,סנט־שקל).
והדולאר הישראלי ייקרא ז׳דולאר
(ז׳בוטיסקי־דולאר) .שערי החליפין יהיו
ר״מלווח

ועדח מו׳ ס

הבנקאיות.
בשבוע שעבר ערכתי ביקור נימוסין במשרד האוצר בירושלים. כולם,
כולל הפקידות הבכירה היו עסוקים בישיבת הממשלה שדנה בקיצוצים.
אף מדליף הגון לא נשאר בשטח. כמעט חזרתי לתל־אביב, כאשר נקרה על
דרכי אחד מעמודי התווך של האוצר. לאחר חילופי ״מה שלומדי״ ו״מה
נשמע?״ רציתי לשאול משהו, הוא העביר אלי בתנועה זריזה את החלטות
ועדת השרים לענייני כלכלה עליהם דנה הממשלה. הצצתי, ואמרתי לו
שאת זה אני כבר מכיר בעל פה, אני צריך משהו חדש באמת. ואז, תתפלאו,
הוא שאל אותי מה דעתי על קיצוץ היטל שלום הגליל על מכירת ניירות
ערך בחמישים אחוז — כלומר בחצי, מאחוזיים לאחוז אחד. אמרתי לו
שהרעיון כביר, העיתוי גרוע. איך אתה יכול לקצץ בהיטל, כאשר מקצצים
בתקציב הביטחון? ״גם אני חשבתי ככה״ אמר. והנה עובדה, למרות השפל
בבורסה, ההיטל לא שונה. כשהגעתי למיונית, ראיתי מרחוק עוד אחד
מ״הקובעים״ ,רצתי אליו ואמרתי לו. :שמג, שמעתי שהולכים לקצץ את
ההיטל בבורסה, נכון?״ ״שטויות, מכסימונילא נעלה אותו׳״
והנה, עיניכם הרואות ששני אלה שישבו באותה ישיבה, הסכימו שדבר
לא ישתנה. הבורסה תצטרך להתאושש ללא?נד ת האוצר לעומת זה לא
ברורה מדיניות בנק ישראל. האם יעזור לב^ים לאושש את הבורסה, או
ימתין לנו שאנו נעשה המלאכה.

למגידי

ודתה תלדה כרזה ( פלקט ת שחורות
גדולות: פקידי הברון לא מתו ^ ז ם רק התחלפו.
מעניין.
מי הם אותם פקידים חדשים של הברון? מיהו
הברון? באולם עצמו התגודדו כמה מאות
מושבניקים. אחד נשא דברים. אחריו עוד אהד.
ועוד אחד. כולם היו חברי האגודה החדשה —
התנועה לשחרור החקלאות.

מתברר, מה שלא ידעתי עד עכשיו,
שהקרקע, או הנחלה של המיישב או
המושבניק, ברוב המושבים אינה
רשומה על שמו, אלא על שם האגודה,
המנהלת את המושב. האגודה היא
שקובעת מי חייב וכמה, מה ייבנה, איזה
קבועים. את השטרות ידפיס המדפיס
הממשלתי של ארצות הברית.
המחלקה המקבילה במדפיס הממשלתי
הישראלי תבוטל. המחאה ללא כיסוי של כל
משרד ממשלתי בעל תקציב מקוצץ באמת,
תחזור. בעלי חשבונות פת״ם יוכלו להמיר את
כספם בפת״ם־שקל.
ועוד משהו: הבחירות לכנסת ה־ 11 יוקדמו
לפחות בשנה. זה יקרה בשנה הבאה. הסיבות אינן
חשובות. מה שחשובה היא התוצאה. ואחרי
שתתברר התוצאה, יתברר ששום דבר לא השתנה,
מלבד כמובן שמות השרים.
נלנלר.

וותק תוסח!

הוותק? גורבלטנחניסוחנקיזגבאותזי7ז נהוטאריסתהיה נעו? 1ו טל ל 0 .

אחוז לשנה במקום 2אחוזהקייםביושנחו ס קסי התוספת לא י ע לו. ע ל 2. 5זאחוז .

ד חיי ה הפו מתז
ה חו ט פת לנל שנת דחייתפ רי שההנהוגהכיוםנחזקביטוחלאומיתוקטן
׳,ללענהלל 2 .אחוזולאיותרמ 12

בסעוו של

א חוז.

קי בנ או ת ילדיס
מטפ חו ת עד שלושה ילדים ( ועוגבלל { ש ה מר רנס י 1ן ראשי בשעורי מס שולי של סל אחוז
ומ/ילר. ה ׳ זקףקיצנתהילדיםלשניהילדיםהראשוניםלהכנסההחייבתבמס.

חיסל נ סי עו ת
• חיסלנסי עזי׳ ליוו ״ ליונפללאוכלוס ׳ חהנוסעיםש יש הו נמו ״ למעלל

יו ס.

לאונלזס ואהתהיהאפש רו תלגבזח אה המט בטניסהנפולשמזגיחותוחזרלאלו
ששה! נח.־*לעי

* ו ־ יוס נה חאםלנוהל ׳ ם שיק! י

על י ו ׳ שלטונות .

המלצות ועדת השרים לכלכלה
הממשלה דחתה את רובן

מעל לאגודות יושבות מה שקרוי התנועות
המיישמות מועצות הייצור, ארגוני הקניות
המתקיימות, או מתקיימים בזכות עצמם ועל גבם
של חברי המושבים ולזה התסזנו מחברי הכרזה
כאשר החיו את פקידי הברון, שמתו מזמן.
״הבזבוז וחוסר היעילות תוך פשיטת עורם של
החקלאים נמשכים באץ מפריע. כתוצאה מכד
נקלעות אגודות למצב של כמעט פשיטת רגל
ואז באה פשיטת יד.״״ נחמד. כך כתוב בהסבר
להצעת חוק שמבקשים חברי התנועה לשחרור
החקלאות להגיש ל מ מן. והעיקר, הם מבקשים
שמעתה ואילך כל חקלאי יחתום על חובו בלבד,
ושהאגודה תחדל להתחייב בשמו וכל שטרי
ההתחייבות ההדדיים והשיעבודים יוחזרו
לחקלאים.
יותר עיתונים פחות קוראים
מבול של עיתונים, מקומונים ומוספים יורד
על העם היושב בציון במחצית השנה האחרונה.
למי זה מועיל? מי קורא, אם בכלל וכמה זה עולה.
אין תשובות בדוקות. מה שיש, זה תוצאות של
מחקר שנערך בארצות־הברית שכותרתו:
שיטפון המידע בארצות־הברית. התוצאות, או
המסקנות יפות גם למתרחש לאחרונה בארץ.
קבוצת חוקרים מהמכון הטכנולוגי של
מסצ׳וסטס(אמ־אי־טי) ערכה מחקר, כדי למצוא
ולהעריך מהי כמות המידע שיצרו כל אמצעי
התקשורת ובאיזו *מידה, אם בכלל הוקדשה
תשומת לב למידע זה. אמצעי התקשורת
ההמוניים שנבדקו היו הטלוויזיה המשודרת,
הטלוויזיה בכבלים, רדיו, תקליטים וקלטות
(טייפים) סרטים, עיתונים, ספרים, דואר ישיר
ועוד. המדיה של נל״ן (נקודה לנקודה) כללו
תיקשורת נתונים, פקסימיליה (העברת תמונות
ומסמכים) טלקס, טלפון, דואר ואגרות. המכנה
המשותף לכולם היה, מספר המילים. התברר

??האוזו הגדולה שומעת הכל חברה אמריקאית בשם ״אופקים חדשים״
(ניו־הודייזונס) עוסקת במה שכונה על ידה קרני
רנטגן לאוזניים ...מכשירים זעירים ,״אוזניים״
אלקטרוניות, המאפשרות לכל אחד, כולל בלש
מקצועי וחובב לשמוע לחישות מעבר לקיר,
ושיחות ממרחק של שלושה קילומטרים. החברה
הניו־יורקית מציעה את מוצריה לכל המוכן
לשלם. וזה הרבה. למשל, מיקרופון־משדר־דינמי,
מיתקן שגודלו כגודל מטבע בן חצי שקל,
המשדר כל קול בחדר אל רדיו אפ.אמ. בתדר
מסויים ולמרחק של עד 3ק״מ.

אם אתה אצל שכנים מעבר לרחוב,
תובל לשמוע את הבכי של, נניח,
החותנת, שנשארה לבד לשמור על
ילדיך. אם אתה אצל השכנה מעברו
השני של הרחוב, תוסל תמיד לדעת
מתי חוזרת אשתך לביתכם המשותף,
ומיד להופיע עם פח הזבל הריק, רחוץ
למשעי( ,הפח) ,פשאתה מתלונן על
כמויות הזבל האדירות שאין מנוס אלא
לסלקן אחת ליום, וגם את זה באי־חשק
בולט.
אם אתה מתייחס או נמנה עם המעמר הבינוני,
עם שתי מכוניות בינוניות, תמיד תוכל ללוות את
אשונזי־־-לאשתגדא במכוניתה ואתה במכוניתו
וביניכם חוצצת מכדנימז שלישית. הבעיה היא
אצל מי יהיה המיקרופון המשויי, שיקלוט את כל
הקללות ויעבירן ממכונית למכונית;
מצויים למכירה שלושה דגמים: הזעיר ביותר
שטווח שידורו הוא כחצי ק״מ. המחיר 130
דולאר. השני שטווחו כשלושה ק״מ ומחירו 150
רולאר והשלישי הרגיש ביותר בעל טווח של
כ״ 400 מטרים ובמחיר של 100 דולאר בלבד( .קו
ייצור מיוחד לישראלים כדי להמנע ממכס).
כל מיקרופון־משדר מצוייר בסוללה למאה
שעות ״עבודה״ שניתן בקלות רבה להחליפה.
המכשיר המעניין השני שמציעה חברת
״אופקים חדשים״ הוא מה שקרוי אוזן־עילית.
במכשיר זה ניתן לשמוע לא רק בכי של תינוק
אלא גם לחשים ולחשושים וכל אלה מבעד קיר
של בטון בעובי לא ייאמן של 30 סנטימטר.
ה״אוזן הגדולה״ שומעת הכל. ויותר מכל שומעת
הכל בברור. אתה שומע הכל, כאילו לא היה קיר
חוצץ. אם אתה חוזר מאוחר בלילה לביתך וחושש
מאורחים בלתי־קרואים, ה״אוזן״ תצילך. מיוחד
לעיתונאים. רוצים לדעת אם הסתיימה ישיבה,
אין מתאים מהאוזן הגדולה. אפשר גם לשמוע את
מהלך הישיבה עצמה.
וכרגיל, שני רגמים: הרגיש מאוד במחיר של
130 דולאר והרגיש פחות במחיר של ...ניחשתם,
100 דולאר, שוב יצור מיוחד לישראלים. הכתובת
והטלפון מצויים במדריך הטלפון הניו־יורקי.
אפשר לקנות גם בכרטיסי אשראי, החיוב ייעשה
בארץ.

שהיה קושי עצום בקביעת והערכת ההיצע של
המידע. קשה פי כמה היה לאמוד את ״צריכת
המילים״ .התמונה הכללית שהתקבלה בתום
המחקר היתה מעניינת: שעה שמספר המילים
שהוצע לאוכלוסיה האמריקאית, גדל בשיעור
של נר* 9מדי שנה ,״צריכת״ המילים גדלה
בשיעור שנתי של כ־^.3

״צריכת״ המילה המודפסת קטנה
למעשה. חלה ירידה חדה במחיר המילה
המוצעת, אולם חל גידול רב במחיר
המילה ש״נצרכה״ .מחיר המילה
המשודרת באמצעי אלקטרוני, עלה
באורח חד. מחיר המילה המודפסת ירד.
תהליך דומה מתרחש בארץ. מחיר
המילה המודפסת קטן יחסית, לעומת זה,
מחיר המילה הנצרכת גדל. גדל הסער
בין כמות המידע המוצע לבין זה
הנקרא.
השלב הבא במילחמת האות המודפסת
בישראל יגיע, כאשר שני עיתוני־הערב, יתחילו
להכין ולהדפיס את העיתונים בטכנולוגיות
ממוחשבות ובצבעים.

מידע לאומי נותן לך תשובות.
יש לך שאלה? טיק־טק ומידע
לאומי פולט את התשובה.
מיכשור משוכלל בעשרות
טניפים עומד לרשות הלקוחות
במתן מידע מהיר ומעודכן על
חשבונותיהם. בלחיצת כפתור
יכול לקוח לדעת את הרכב
תיק ההשקעות שלו, את
היתרה שלו במטבע

ישראלי ובמטבע
חוץ, ובעזרת פקיד

הטניף את
היתרה

בתוכניות

החסכון
\ : ובקופות הגמל! באמצעות מסוף
ברנ״ע
^יי מן בבורסה לניירות ערך, המקשר
בין הסניף שלך לנציגים של
בנק לאומי בבורסה, ניתן לתת
הוראות גם עד כמה דקות לפני
תחילת המסחר.

דז ד\\- 5

תקשורת בינלאומית
רוצה לסגור עיסקה עם
אוסטרליה?
תוך שניות ספורות אתה
יכול לסגור עיסקה
בינלאומית עם גורם שנמצא
במרחק אלפי קילומטרים
מישראל.־חוע 5\/הוא שמה
של מערכת תקשורת
ממוחשבת הנמצאת
בשימוש בנק לאומי. תוכל
בעזרתה לבצע העברות
מטבע חוץ מחו״ל ולחו״ל
במהירות ובסודיות מוחלטת,

הכספומט חוסן לך זמן
למעלה מ־ 170 מכשירי
כספומט בכל הארץ עובדים
24 שעות ביממה במטרה
לחפון לן זמן.
פיפס-פיפס ...ויש לך כסף!
פיפס־פיפס ...פיפס...
והשיק מופקד! פיפס־פיפס
ויש לן יתרה. מאות אלפי
לקוחות של בנק לאומי כבר
מנצלים את השרות הזה.

מחשבים
ל שחת אנשים

) כ ס פו מ ס

המחשב של בנק לאומי
עובד בשבילן גם בלילה.

בבנק לאומי תמצא את
מרכז המחשבים האזרחי
הגדול ביותר בישראל. מה
הוא עושה בלילה אחד! הוא
מעדכן כ־ 6מליון חשבונות
ומעביר כ־ 400 אלף שיקים
(כן, בלילה אחד!) וכשאתה
נכנס בבוקר לסניף ומקבל
את היתרה המעודכנת שלן
זהו סופו של התהליך. כי כל
הפיפס-פיפס והטיק־טק
נעשים במטרה אחת•.
לשרת אנשים.

תאר לעצמך דירה אידיאלית.
דירה יוקרתית הנמצאת גבוה מעל העיר ובלב ליבה של הפעילות. כך גרס
היום בכל העולם ...וכך תנור אתה במגדל דיזנגוף.
פרוייקט מגורים בן 20 קומות, גבוה מעל לב דיזנגוף, המציע לך רמת ח״ם
גבוהה והשקעה מיוחדת בנכם נדיר.
מגדל דיזנגוף — כך נרים היום בכל העולם:
אולם כניסה מפואר עם שומר, סולריום למנוחה, שיזוף וספורט, בריכת
שחיה 4 ,מעליות מהירות וחניון לרכב — כולם לשימוש בלעד של הדיירים
במגדל דיזנגוף מבחר דירות בגדלים שונים עם תכנון פנימי מושלם —
שטיחים מקיר אל קיר, מיזוג אויר דירתי, מערכת טלויזיה במעגל סגור,
ריצוף קרמיקה במטבח ובשירותים ועוד.
חברת אחזקה תפעיל ותנהל את הבנין על מתקניו לנוחות הדיירים.
זהו מגדל דיזנגוף, פרוייקט המגורים הגבוה מעל ליבה של העיר.

אל־סאלבדור: מיבחן לעם הישראלי
הידיעות שמסר ארתור אלן, כתב אי. פי. בסאן־סאלבדור
חמורות ביותר. באוקטובר תפתח ישראל מחדש את השגרירות
שם, ותהפוך את נציגותה למרכז אימון וחימוש של צבא הממשלה,
הטובח את בני עמו במדינה זו. ישראל תגביר גם את מעורבותה
במילחמה נגד המישטר הסאנדיניסטי בניקארגואה. בכר תחזק
ממשלת ישראל את מעמד מדינתנו, כאומה השנואה ביותר
באמריקה המרכזית, יותר אפילו מארצות־הברית.
לעשות חשבון־נפש. מדיניות זו, שנחתמה סופית
בביקורם של האל־סאלברורים אצל מנחם בגין, לפני שבועות
אחדים, תעמיד ישראלים רבים בפני דילמה קשה ביותר. בגין
תומך במדכאים במרכז־אמריקה, אש״ף תומך בכוחות השיחרור.
ישראלי בעל מצפון לא יוכל שלא לעשות כמיטב יכולתו לחבל
במדיניות בגין־שמיר, למנוע מהם מלסייע ברצח עם
במרכז־אמריקה. ראשי ההסתדרות יצטרכו לעשות חשבון נפש
רציני, ולהבין את הסתירה בין חברותם במוסדות סוציאליסטיים
בינלאומיים, לבין השתתפות חברת־העובדים בייצור כלי משחית
עבור המרצחים הימניים באל־סאלבדור ובגוואטמלה.
פועלים בתישלובות המספקות נשק למרכז־אמריקה ייקראו
להפגין סולידאריות, אנשי צבא יידרשו לשקול סירוב לאמן את
פלוגות־הסער וכיתות המוות של בעלי זכויות היתר במרכז־אמריקה.
השנים הקרובות יהוו שנות מיבחו לעם הישראלי,

להילחם על איי פוקלנד (מלווינאס) מאותה סיבה עצמה.
הדמוקרטיה הבריטית, בהנהגת הסופר־נץ מרגארט תאצ״ר,
ביקשה לחפות על אבטלה עצומה שהקיפה שלושה וחצי מיליון
מפרנסים, ועל המפולת החברתית הכרוכה באבטלה כזאת.
הדיקטטוה הארגנטינית רצתה להתחמק מהתוצאות הבלתי־נמנעות
של אינפלציה אדירת־ממדים וצעדי דיכוי קשים נגד

ו נוי

אנקומו בלונדון בדרכו הביתה
מיבחן חשוב למוגאבה

מנחם בגין
מסייע מסי 1לרצח־עם במרכז אמריקה

האמריקאית תזהיר בפני ״קסטרואיזם,״ הגנראלים ״ייאלצו״
לקחת לידיהם את השילטון, וכיתות המוות יטפלו שוב בפעילי
השמאל וביהודים החצופים. הכל צפוי והרשות נתונה, והתהפוכות
הספונטניות בארגנטינה ניתנות לצפייה מראש ברמה כמעט
מדעית. אבל בינתיים צריכים איכשהו לחיות.
50 מיליארד אוברדראפט. קצת קשה לחיות כשחייבים
לרוב מדינות המערב סכומי עתק. חובה הלאומי של ארגנטינה
עבר השנה את קו ה־ 50 מיליארד דולר. היא מפגרת רק במעט
אחרי שתי חברותיה ליבשת, מכסיקו ובראזיל. חוב כזה, שאליו
מתלווה מוראל לאומי ירוד ביותר, ותסיסה פנימית קשה, מקשה
על ארגנטינה לנהל מדיניות המבוססת על זקיפות גו

האיגודים המיקצועיים עתירי המעמדות. התוצאות היו כפופות
להצלחה או לכישלון בשדה־הקרב. תאצ׳ר ניצלה את הניצחון
הצבאי עד תום, הציתה גל חדש של שוביניזם זחוח דעת באנגליה,
שמשקיפים רבים סברו בטעות״שהוא הפך לנחלת העבר, והצליחה
לנצח בבחירות הכלליות בארצה חרף ההרס החברתי מעשה ידיה.
תקופת מעבר. הגנראלים, לעומת זאת, נאלצו לשלם את
מחיר התבוסה. ארגנטינה עברה גל של טיהורים, הרחות,
מישפטים, האשמות הדדיות וזעזוע לאומי אמיתי שהשלכותיו
לטווח ארור טרם מוצו.
הפירוניזם השמאלי הוכיח שכוחו עדיין עימו, השמאל החל
מתארגן מחדש, וקבוצות ואירגונים לזכויות האזרח נאבקות עתה,
בגלוי, לחשיפת תעלומת הנעלמים (שנרצחו כלום) ולהעמדת
האשמים לדין.
אין ספק שארגנטינה נמצאת עתה בתקופת מעבר. יש להניח
שצפוייה למדינה זו תקופה מסויימת של דמוקרטיזציה. השמאל
והליבראלים ירימו ראש, יתחיל עידן של פריחה תרבותית,
הפועלים ידרשו תוספות־שכר וזכויות סוציאליות, השגרירות

חוון

ואי־התחשבות במה שיאמרו הגויים. הארגנטינים פנו בקריאת
אס־או־אס לקרן המטבע הבינלאומית, כדי שיוכלו להימנע
מפשיטת רגל פחות או יותר מיידית. ראשי הקרן, המבקשים
למנוע מדרום־אמריקה את גורלה(או סיכוייה) של מרכז־אמריקה,
נוטים להענות לבקשה, אבל לא בלי תנאים.
אחרי שזכו לדרישה מפורשת של תאצ׳ר, הודיעו ראשי הקרן
לארגנטינה, שעליהם לבטל באורח מיידי את ההקפאה על נכסים
בריטיים, שנכנסה לתוקפה בעיקבות המילחמה על האיים.
החונטה נענתה באורח ממש בהול, החברות הבריטיות והבנקים
(בעיקר לויידס) כבר מיהרו להעביר את חלק הארי של כספם
לארצות אחרות. כל הנאומים הלאומניים השוצפים על החשבון
הניצחי עם בריטניה נידחקו מבויישים לפינה נידחת. מנהיגי
החונטה מיהרו לוושינגטון, כובעם בידם, וזכו להלוואה ענקית של
שני מיליארד רולר, בתנאים טובים יחסית. קרן המטבע
הבינלאומית הקימה קונסורטיום מיוחד, המונה 263 בנקים, כמה
מהם, למרבה האירוניה, בריטיים.
השבוע קיים הקונסורטיום, שכלל נציגים מ־ 246 מדינות,
ישיבה בניו־יורק, שהוקדשה לאישור סופי של האשראי הגדול
לארגנטינה. נציגי בריטניה הודיעו שחלקם בהלוואה יהיה כרבע
מיליארד דולר. כך הגיע לסיומו החלק האחרון של הפארסה
הקרוייה מאלווינאס־פוקלנד, שהיתה עשוייה להחשב למצחיקה,
אילמלא מחיר הדמים ששילמו ארגנטינים ובריטים חפים מפשע.

ולנחישות החלטתו למנוע את הפיכתו למרכז חימושו ואימונו של
הימין הקיצוני הבינלאומי.

זימבאבווה:
תהדיר חוקת1
המנהיג הוותיק ג׳ושע אנקומו, הסכים בשבוע שעבר לשוב
לזימבאבווה, כדי להילחם על מעמדו כחבר פרלמנט. הניסיון
להדיחו באורח חוקתי הוקע על־ידי משקיפים אוהדים
לזימבאבווה כמעשה חמור. אנקומו אומנם חתר נגד מישטרו של
רוברט מוגאבה, אבל פשרה כלשהי עימו ממש הכרחית כדי לקיים
יציבות פוליטית במדינה זו, ולמנוע את גלישתה למעמד של עוד
דיקטטורה אפריקאית שיגרתית.
רוברט מוגאבה הוכיח גמישות בלתי־מבוטלת בטיפולו
במורדים תומכי אנקומו, ואף ניטרל את הבריגאדה החמישית של
צבאו, שהשתוללה בסביבות בולאביו, מעוזו של המנהיג הקשיש.
אנשיו של מוגאבה שונאים את אנקומו באורח אישי, ורבים מהם
לוחצים על מנהיגם לנקוט צעדים קשים נגדו. עד כה נמנע
מוגאבה מלקבל עצות כאלה. הוא אף הבטיח לאנקומו בן ה־,68
שלא נשקפת לו כל סכנה, והזמין אותו לשוב מגלותו בלונדון.
כל המשקיפים תמימי רעים שדרך הטיפול באנקומו, איש
גרילה ותיק וערמומי, מהווה מיבחן חשוב למוגאבה. הרקורד
המדיני שלו, עד כה, מחזק את התיקווה שהוא יעבור את המיבחן
בהצלחה, ושהמאבק הפוליטי בזימבאבווה יתנהל, אומנם,
באמצעים חוקיים וחוקתיים.

ארגנטינה: גרביים
במק1ם תותחים
קשה להתעלם מהאירוניה המסויימת, הנעוצה בעצם העובדה
ששתי מדינות כל־כך שונות זו מזו, כמו בריטניה וארגנטינה, יצאו
לרוסיה באהבה
כמו כל סרטי ג׳יימס בונד, היה גם מרוסיה באהבה
תשדיר שירות לסילחמה הקרה. שון קונרי גילם את האדם
העלית המערבי, המכה בתחבולותיו את אילי הפשע ואת
הקומוניסטים. למרות כל מילוקי־הדיעות הסכימו כל
המבקרים בנושא אחד: הרבה.אהבה* לא הראו בסרט.
את כל הדברים הקשים האלה אי־אפשר לומר על ריי איניס
( .)35 טכנאי דפוס בחברה בריטית גדולה ליצוא מכונות
הדפסה משוכללות. איניס פוטר מעבודתו מחברת סי־איי
קונטרולס, מכיוון שהתעקש לצאת למוסקווה ולהיפגש שם
עם אהובתו הרוסיה. איניס איבד את משרתו. שהכניסה לו 500
דולר לשבוע, ועומד לצאת בקרוב לברית־המועצות, כדי
לשאת את נערתו לאישה.
הי ראהבל תי׳ א נו שי ת. פרשת איניה תושב ווסט*
המפסטיד בלונדון, הגיעה לכלי־התיקשורת אחדי שתבע את
מעסיקיו לדץ בעוון פיטורים בלתי הוגנים. פרקליטי החברה
סיפרו לבית־הסישפט שאיניס פגש את אהובתו הרוסיה
במהלך עבודתו במוסקווה במיסגרת עיסקה גדולה של 10
מיליון דולר. ההכנסה הגדולה הזאת במטבע זר עמדה בסכנה,
בשל מורת רוחם של הסובייטים מכוונתו של איניס לשאת
לאשה אזרחית סובייטית ולהוציאה מתחומי ברית־המועצות* .
איניס הועבר על־ידי מעסיקיו לשלוחה שלהם בלאנוס, בירת
ניגריה. אחרי שסיים את עבודתו נשלח ללונדון, אבל עבר
דרך מוסקווה בדרכו הביתה. בשל עבירה זו פוטר מעבודתו.
אעים הודה שמעסיקיו אסרו עליו לנקר במוסקווה, אבל
טען, במידה לא מבוטלת שת צדק, שההוראה הזאת היתה
״בלתי אנושית ׳.הוא ביקר במוסקווה תור כרי חופשתו, וכיוון
שאיננו.צמית׳ של החברה אץ לדרוש ממנו לפעול בהתאם
לאינטרס שלה גם נזמנו החופשי.

שזין קונרי כג׳יימס בונד
בלי אהבה
בית־המישפט לענייני עבודה דחה את פנייתו של איניס,
ואף הוקיע אותה כקנטרניה. הבלותית׳ ובלתי־סבירה.
פיטוריו של איניס אושרו. הבוייטי המאוהב לא נרתע. הוא
הודיע על כוונתו לצאת למוסקווה לשאת לאישה את אהובתו
הרוסיה ואף להשתקע בברית־המועצות. משגרירות
ברית־המועצות בלונדון נמסר שאיניס אכן יקבל אשרת
כניסה ושאץ לסובייטים כל התנגדות לשאיפתו לגור
במוסקווה- .איגיס הוא איש חרוץ. נעל מיקצוע חיוני. ויוכל
לקבל אזרחות סובייטית.׳

חמחרים
נתמנה כקצין תותחנים ראשי
תת־אלוף עודד טירה. יליד
תל־אביב בן ,43 צנחן־לשעבר בחטיבת
מוטה גור, בכיבוש ירושלים ב־.1967
נחשף לראשונה לאמצעי־התיקשורת
באביב ,1982 כאשר פיקד על פינוי
חבל ימית.
נולדה בבלגיה להיידנה
וואן־הוב, בת ,24 אחות חדר־יולדות
במיקצועה ולבעלה אדווין, פועל
רכבות בן ,25 בניתוח קיסרי, שישייה

ואיש־עסקים

(יצוא

רכבת־ישראל
מיצי״הדרים).
נחוג יום הולדתו ה־ 82 של ד״ר
(למישפטים) יוחנן באדר, במשך
שנים האיש מס׳ 2של תנועת החירות,
איש אצ״ל שנכלא על־ידי השילטונות
הבריטיים לשנתיים ושימש כחבר־כנסת
במשך 28 שנים (1949־,)1977
שבהן התבלט בשנינות לשונו, בגינוניו
הפרלמנטריים ובעיסוקיו בנושאים
מישקיים כחבר מרכזי של ועדת־הכספים
של הכנסת.
נפטר במוסקבה, בגיל ,70
קריין רדיו מוסקבה היהודי יורי
לוויתן, שהלהיב בימי מילחמת
העולם השנייה את מאזיניו בדיווחיו
המעודדים מן החזית, וששר־התעמולה
הגרמני, יוסף גבלס, איים עליו :״כאשר
נגיע למוסקבה יהיה היהודי לוויתן
הראשון שנתלה!״
נפטר בניו־יורק, משבץ־לב,
בגיל .86 סמואל דרקטור, סוחר
מקרקעין ומגדולי התורמים לבניין

צייר שטרן (במעיל כהה<*
צעיר נצחי
— חמישה בנים ובת אחת, בעלי
מישקל ממוצע של 1350 גרם.
ההסתברות הסטטיסטית ללידת
שישייה היא ,2,219,006,624 :1או
לידה אחת לכל שני מיליארד לידות,
אחת לעשר שנים בערר, בעולם כולו.
נחוג יום הולדתו ה־ 35 של
אביהו מדינה, מלחין ותמלילן, בוגר
בית־הספר הימי במבואות־ים ויוצא
קיבוץ כיסופים, איש תנועת צל״ש
(ציונים למען שוויון) ותחרויות הזמר
המזרחי למנצח שיר מזמור.
נחוג יום הולדתו ה־ 60 של
יוסי שטרן, רווק נצחי וצעיר נצחי,
מורה בבית־הספר לאמנות בצלאל
וצייר ירושלמי, יליד הונגריה, אשר
שמו יצא בזכות אינסוף ציורים ואיורים
על נושאים ירושלמיים.
נחוג יום הולדתו ה־ 60 של
שמעון פרם, יו״ר מיפלגת העבודה,

ח״ב לשעבר באדר
חבר מרכזי
יליד פולין(שבה נולד בשם שימעון
פרסקי) ,אשר זינק כבן־חסותו של דויד
בן־גוריון, בגיל ,29 ממעמד של מזכיר
הנוער העובד לתפקיד מגכ״ל
מישרד־הביטחון, ובגיל 36 לתפקיד
סגן־שר״הביטחוו והיה בשנות ה־ 50 של
חייו שר־התחבורה ושר־הביטחון.
נחוג יום הולדתו ה־ 66 של
מנחם סבידור, יו״ר הכנסת, יליד
רוסיה, שלמד בצעירותו בלשנות
ומינהל, שירת במילחמת העולם
השנייה כתורגמן אישי של גנרל
בריטי, ואחר־כך כסגן־אלוף בצה״ל,
שהתמחה בענייני מישמעת. לפני
תפקידו הרם — האיש השני
בהיררכיית הטקס, אחר נשיא המדינה
מנהל

— עוד הספיק להיות
* לידו המנצח ליאונרד ברנשטיין.

ירד כבידור
מתורגמן אישי
בית־החולים הדסה שעל הר־הצופים,
ירושלים, שהתפרסם במיוחד בזכות
מכירת ספינת צי אמריקאית מעודפי
מילחמת העולם השנייה א ק אכסו־דוס
לאירגון הגנה ב־ ,1947 תמורת 40
אלף רולר, למרות שממשלת סין
הציעה תמורתה 100 אלף דולר.
נפטר בירושלים, בגיל ,87
משה מדזיני — עיתונאי יליד
סיביר, שעלה לארץ אחרי מילחמת
העולם הראשונה (שבה שירת כקצין
בצבא הרוסי) דרו יפאן, סין ומצריים.
בימי מילחמת העולם השנייה זכה
בהאזנה מירבית של יהודי ארץ־
ישראל, בעת סקירתו המדינית
השבועית בכל מוצאי״שבת על מהלכי
המילחמה בקול ירושלים (שמה של
תחנת הרדיו המדטורית שפעלה ברמאללה)
.שימעו יצא עד כדי כך,
שבחוגים נרחבים צ׳וזבט כי חובב
שמות מישפחה עבריים ושר־החוץ
לעתיד, משה שרת, הציע לו להשמיט
את האת זין משמו ולעברתו ל־מדיני,
ועל זה השיב הפרשן :״אבל אשתי לא
מרשה לי(להשמיט)!׳
נפטר +בכפר־גלעדי, בגיל ,89
ישעיהו דרז׳נר, אחרון המשתתפים
שנותרו בחיים בתקרית תל־חי,
שבראשם עמד יוסף (״טוב למות בעד
ארצנו!״) טרומפלדור, ושבה נהרגו
טרומפלדור ושיבעה מאנשיו׳ ,שימש
לאחר מכן כמנהל־העבודה הראשון של
חברת החשמל, והתגיע לצבא
הבריטי בגיל ,47 כאשר הוקמה
בו החטיבה היהודית הלוחמת
(״הבריגדה״).
• על שם שמונה אלה הוס ב שמל של
הכפר הסמוך, חלסה, לקריית־שמונה,
אחרי שבמילחמת־ העצמי
אות הפכו תושביו פליטים בלבנון,
והוא יושב מחדש על־ידי יהודים.

תת־ניצב זיו״ל
לא מתמודדים עם הבעייה

* * ה י היק!? השוק השחור בארץ?
^ /שאלה זו העסיקה רבים במשך
שנים. מכל עבר זרמו נתונים שונים על
זרועות־התמנון של הכלכלה השחורה.
כיום אין עירעור על כך, שכל השוק
השחור פועל במטבע־זר, כלומר
בדולארים. מי שיודע כמה רולארים
נסחרים באופן לא־חוקי, יכול להעריך
את מימדי הכלכלה״השחורה.
באחרונה ערכה קבוצת חוקרים
במטה־הארצי של מישטרת־ישראל
עבודת־מחקר על מימדי השוק־השחור
של המטבע הזר בארץ. הדו״ח,
שמעולם לא הוגש לממונים על
הקצינים — ומשום כך לא פורסם ולא
משמש כבסיס לפעולה — מתפרסם
לראשונה בהעולם הזה.
מדו״ח זה, שלמרות מיגבלותיו הוא
אמין ביותר, מתברר שהמחזור השנתי
של שוק המטבע הזר גדול ב־ 23 אחוז
מהתקציב הלאומי השנתי של ישראל
לשנת הכספים הנוכחית (ראה
מיסגרת).
החוקרים התחילו לאסוף חומר על
הנושא, בעיקבות פרשיות עבירות
מט״ח שהגיעו לטיפול ביחידה
לחקירות־הונאה במטה הארצי. פרשות
ישראל זילברברג(העולם הזה 2354
ו־ <2382 וגיל בן־גל(העולם הזה 2378
ואילך) העניקו תנופה למחקר.
המחקר מפריד בין חלפני־רחוב
וסוחרי־בית. לאחרונים הוא מקדיש את
תשומת־הלב העיקרית.
מן המחקר עולה, שקיימים שני
מרכזים גדולים לסחר במט״ח, ושניהם
באיזורי הררים. האחד הוא בבני־ברק,
והגדול יותר מצוי במאה־שערים.
בראש שני הבנקים הפרטיים הגדולים

בשני מקומות אלה עומדות דווקא
נשים. כינויין המיקצועי הוא רעבצן.
לא מכבר שקלה המישטרה,
בעיקבות מידע שהגיע אליה, לבצע
פשיטה על שכונת מאה־שערים, או
ליתר דיוק — על המקום שבו מצוי
הבנק הפרטי הגדול. לפי ההערכה, היו
דרושים 600 שוטרים רק כדי לחדור
למקום, המצוי בקירבת ישיבה שתלמידיה
ידועים באלימותם. איש לא העז
להעריך כמה שוטרים היו דרושים
לשלב הפינוי.

השוק השחור של
המטיח: מנ״ן
הוא נא ולאן
הוא הולך

*^3038
שימוש ליוס מגדיר
**רכזי מט״ח אחרים מצויים
^/במיזרח־ירושלים — שם יושבים
חלפנים במקומות גלויים —
בגדה־המערבית, בעזה, בתל־אביב,
בחיפה ובעכו שאליהן מתנקז המיסחר
מנהריה, מקרית־שמונה, מנצרת,
ומטבריה. עכו היא מרכז השוק
הלא־חוקי בזהב בארץ.
מדוע נוצר ביקוש כה גדול למט״ח?
הסיבה היא כפולה, גם כלכלית, גם
פסיכולוגית. האינפלציה הגדולה
מאלצת אנשים הרוצים לשמור על
ערך כספים להמיר כל שקל בדולר,
שהוא הכסף הזר המועדף. מלבר זאת,
רבים מרגישים שביום מן הימים,
מסיבה זו או אחרת, הם יאלצו לעזוב
את ישראל. החלפת הכסף נועדה לשם
הברחתו למקום מיבטחים בחו״ל,
לשימוש ביום סגריר.
מיהם המעוניינים במט׳׳ח?
למעשה, כל עצמאי המצליח
להימנע מרישום מדוייק בספרים, ימיר
את הכסף השחור לדולארים. לכך יש
להוסיף עבריינים, המעונינים להמיר
דמי־חסות למט״ח, רשת גונבי ומחליפי
המחאות נוסעים מהמלונות הגדולים.
ומרוויחני בורסה, הרוצים להבריח את
דיווחיהם לחו״ל.
אל מי פונים?
בארץ מצויים 450 סוחרי־בית
וחלפני־רחוב(ראה מיסגרת) .המדובר
הוא, כמובן, באותם שהמישטרה יודעת
היכן הם פועלים.
חלוקת חלפני־הרחוב, רובם בתל־אביב,
היא עדתית. הפרסים פועלים
בתחנה המרכזית. האשכנזים ליד
הדואר המרכזי באלנבי וברחוב הרצל.
העיראקים נמצאים ברחוב אחד־העם,

מצריים

מחזור הדולארים השחורים מתנהל בצורה הבאה: מחריל
מגיעים דולארים לגדדדהמערבית, לשכונת מאה־שערים
בירושלים ולחלפנים בעיר המזרחית. יש גם מסלול־דולארים
המוביל ישירות לבני־ברק מחדל, בעיקר משווייץ ומארצות־הברית.
דולארים שיוצאים לחדל עוברים באותה הדרך. דולארים
רבים עוכרים גם לארצות השכנות — ללבנון, לירוץ ולמצרים
— ומשם הם מוצאים את דרכם לשווייץ. סוחרי אילת קונים
ומוכרים דרך תל־אכיב. קים קשר דו־סיטרי של זרימת דולארים

ושקלים בין מאה־שערים ובני־ברק. הקשר בין תל• אביב
וירושלים המיזרחית הוא חד־כיווני: ירושלים מספקת דולארים
תמורת שקלים. בין סוחרי הגדה־המערבית, ירושלים המזרחית
וירושלים המערבית מתנהל סחר דו־כיווני, בשקלים בדולארים.
כעכו מתנקזת פעילות השוק השחור של צפון־הארץ. סוחרי
חיפה קשורים גם עם השוק התל־אביבי וגם עם שוק הייצוא
ללבנון, אך אין קשר בין סוחרי תל־אביב ונתיב ההכרחות ללכנון.
המחזור היומי של חלפני־הכספים הוא כ־ 6ד מיליון דולר.

בשווייץ, והסכום בדולארים. מכיוון
שכל המיסחר מתנהל תוך אימון הדדי
רב, איש אינו חושש שמנסים להונות
אותו. כאשר יסע הלקוח חדל, הוא
יוכל להיכנס למקום שיישלח אליו,
ושם יוכל למצוא את כספו.
הדולארים של הסוחרים מגיעים
אליהם מחלפנים בגדה המערבית
ומיהודים חרדים מחו״ל. יום־יום
יוצאות מכונית פרטית עמוסת

רכב־מישטרה. ביום כזה היה כל לקוח
פוטנציאלי שב במהירות על עיקבותיו.
בתוך כמה ימים היה הסוחר מופיע
במישרדי המטה הארצי ביפו ומתחנן
שיעזבו אותו לנפשו, תמורת מידע
שהבטיח למסור.
בשכונת מאה־שערים לא הצליחו
החוקרים אפילו להחנות רכב אזרחי
בפינת רחוב, ליד הבנק הגדול שם.
בחורי־ישיבה זועמים דחפו בגופם את

שפות אירופיות אחרות, היא השולטת
בזמן המיסחר.
המיסחר מתחיל בדרך־כלל בשעות
אחר־הצהרים המוקדמות. אז מסיימים
עצמאים רבים את עבודתם, והם
מתפנים לעסוק בשטרות הירקרקים.
בשעות אלה מתבררים שערי־המניות
ומצבו של שוק הכסף.
הכניסה לדירת־הסוחר היא אחד־אחד.
רק במיקרים יוצאים מן־הכלל

אחד הסיפורים הנפוצים בין החלפנים
הוא על קבלן, שהיה
מבריח את כספיו לחדל בעזרת אביו.
איש לא חשד בקשיש הצנוע, שנסע
לחדל, וההברחות היו למוצלחות
ביותר. אך הזקן, מרוב פחד שיתפס,
לקה באחד הפעמים שבהם עבר בנמל
בן־גוריון בהתקף״לב, אושפז, ומאז
חדל להבריח. בנו ושותפו משתמשים
בשירותי פיסות־הנייר, כדי להבריח את

.הקו הירוק״ של הדנלארים השבר משכונות מאה־שערי ובני־ברק
אד מעבר לים 450 .סוחרי שוק־שחור מגלגלים מיליארדים בשנה
ליד כל־בו שלום, וליד בית־הכנסת
הגדול ברחוב אלנבי. החרדים, בני
עדות שונות, נמצאים בבני־ברק.
סוחרי־הבית עובדים בדרך־כלל
בביתם. חלקם חלפני־רחוב שעלו
בדרגה. רובם שומרי״מיצוות או חרדים.
כתובתם עוברת מפה לאוזן. לקוח חדש
מתקבל בחדשנות רבה ביותר,
ומדברים איתו רק אם יש בידיו המלצה
חמה של לקוח אחר, ידוע ומקובל.
מרבית סוחרי־הבית אשכנזים
ממיזרח אירופה. לכן היידיש, לצד

ייכנסו אליה בו־זמנית כמה אנשים, וגם
אז רק בתנאי שהם מכירים היטב זה את

אילו פעולות מתבצעות שם?
בדרר־כלל הלקוחות רוכשים
דולארים. מעטים באים למכור, אם כי
יש גם כאלה. יש המחליפים המחאות־נוסעים
ברולארים מזומנים. אך רובם
לא רוכשים דולארים במקום. הם
מוסרים את השקלים שבידיהם, ומקבלים
פיסת־נייר, שעליה נרשם קוד
כפול: מיספר חשבון בחדל, בדרך־כלל

דולארים ממאה־שערים לבני־ברק, כדי
למלא את מחסורם של הסוחרים. מקור
הספקה חשוב אחר הוא תיירים
הממירים דולארים בארץ.
מדוע אין מבריחים הלקוחות על
גופם מט״ח לחו״ל?
משתי סיבות: חשש שיתפסו
ומחשש שיאבדו את הכסף.
למעשה, די היה בשני מיקרים
בשנה החולפת בנמל־התעופה, שבהם
נתפסו מבריחי מט״ח כדי להפסיק את
ההברחות האישיות על גוף הנוסע.

המיליארדים השחורים: כמה?
בישראל פועלים מאות חלפנים ובנקאים פרסיים.
מדדזז שהוכן במטה הארצי של המישטרה עולים
הנתונים הבאים:
בארץ כולה פועלים 150 סוחרי־ בית, שליש מהם
בתל־אביב רבתי. הם מבצעים קניות ומכירות בביתם.
מחזור יומי ממוצע של כל אחד מהם הוא עד 500 אלף
דולר.
לצידם פועלים ברחבי הארץ כ״ 300 סוחרי*רחוב,
חלפנים. מחזור יומי של חלפן־רחוב אינו עולה על
5000 דולר ביום.
המחזור היומי של כל סוחרי־הבית עשוי להגיע ל־75
מילית דולר. מתוך הנחה שהם עובדים 300 יום בשנה
— למעשה הם עובדים הרבה יותר — מגיע מחזורם
השנתי ל־ 22 מיליארד דולר.
מחזורם היומי של חלפני הרחוב הוא אחד וחצי

מי לי ת דולר. המחזור השגתי — גם הוא לפי 300
ימי־עבודד — ,הוא 450 מילית דולר.
המחזור השנתי של סוחרי־הבית וחלפני־הרחוב מגיע
ל־ 23 מיליארד דולאר בערך. סכום זד -לפי שער של 60
שקל לרולאר, הוא 1380 מיליארד שקלז
לשם השוואת• תקציב המדינה לשנה זו הוא 1123
מיליארד שקלים. כלומר, כל התקציב הלאומי של
ישראל לשנת המס 1983 הוא קטן ממחזור הדולארים
הבלתי־חוקי.
אלו הוטל מס־מחזור על המיסחר הלא־חוקי במטבע
זר, היה האוצר זוכה ב־ 27.6מליארד שקל בשנה.
אילו היה נגבה מם־הכגסה בשיעור ממוצע של 35
אחוז מההכנסות שהומרו לדולארים שחורים, היה
מתווסף לאוצר־המדינה סכום של 438 מיליארד שקל,
שהם 43 אחוז מהתקציב הלאומי.

כספם לחדל.
במיקרה אחר השתמש איש זקן
ומכובד, בעל מיגרשים ורכוש רב,
בשירותיה של אשת־איש מכובד לא
פחות. באחד הפעמים שבאה לנמל־התעופה,
היא הבחינה שעוקבים
אחריה. היא נפטרה במהירות מהכסף,
ומאז חרל הסוחר שלה להעביר דרכה
כסף לחו״ל. .

^ סוהרים
מלשיגים
**דוע יש צויר בשוק שחור
^/למטבע זר?
הסיבה העיקרית לכך היא, שלאזרח
ישראלי מותר להחזיק 500 דולר
במזומן, ועוד 2500 דולר בהמחאות. גם
אם מכפילים׳ סכומים אלה במיספרם
של כל בני המישפחה, המדובר עדיין
בסכומים צנועים. כאשר סוחר מבקש
להחזיק באלפי דולארים, הוא נזקק
לשוק השחור. סיבה אחרת: הסכום
שאותו משלמים עבור הדולר בשוק
הלא״חוקי קטן ממחיר הדולר בבנק,
בשיעור שבין שניים וחמישה אחוז.
כשהמדובר באלפי רולארים, אחוזים
אלה מצטרפים לסכום נכבד.
חוקרי המטודהארצי, שמספרם היה
פחות מאצבעות כף־יד אחת, יצרו את
מפת המט״ח בעזרת הלשנות. הדרך
המקובלת לאלץ סוחר לדבר עם
החוקרים היתה להחנות ליד ביתו

הרכב ונהגו, חוקר בלבוש אזרחי, לקצה
השני של הרחוב.
בשלב ראשון ביקשו החוקרים
מאותם שבאו אליהם, רק שיאמרו מיהם
הסוחרים האחרים, כדי שאפשר יהיה
לשרטט מפה של השוק השחור בארץ.
שלב זה הוכתר בהצלחה.
בשלב השני הציעו החוקרים לאותם
סוחרים שאליהם פנו, שילשינו
בפירקי״זמן קצובים, על כל מי שעולה
בדעתם.
מי שסירב, נאלץ לראות מבעד
לחלון דירתו רכב־מישטרה חונה בפתח
הבית, ומבריח לקוחות חולפים על פני
הכניסה.
השאלה המתבקשת היא, כיצד
פועלת המישטרה נגד התופעה.
חד־משמעית: היא התשובה
המישטרה אינה מתמודדת כלל עם
שוק המט״ח הלא־חוקי. אין אפילו
שוטר אחד — שלא לדבר על חוקר
— במרחבים או במטה הארצי,
המופקד על עבודת־שטח בעניין זה.
דובר המטה הארצי אישר, בתשובה
לשאלת העולם הזה, שאין יחידה
מיוחדת במישטרה המופקדת על
תפיסת מט״ח.
ביחידתו של בנימין זיגל היו שני
חוקרים שהתמחו בכך. הם פרשו
(העולם הזה ,)2390 וכיסאותיהם לא
נתפסו על״ידי חוקרים אחרים.
מחלקת החקירות של מס־ההכנסה
(המשך בעמוד )68

יפה ירקוני

חשביו
מעוד אני ווה

7א אומנו!״
| * 1ן מ יפה אברמוב (משמאל)
1 1 1 /עס אחיה בנימין וא חותה
תיקווה מחופשים בפורים.

כי בדילמה, כבר שנים אני. בעיניי זה דווקא נורמלי. גם באמריקה
\£בדילמה. התואר הזה ,״זמרת זה קורה. פתאום כל מועדוני הג׳אז שם
המילחמות״ ,השירים האלה של 1948 מלאים עד אפס מקום. אנשים עייפים
— זה מגביל אותי. אני שרה דברים מכל הרוקנרול ו״ההו הה״ .אנשים
אחרים, ואף אחד לא רוצה לשמוע. מחפשים שקט. ידעתי שזה יקרה.
מסתכלים עלי כאילו אני עושה איזה
הם מחפשים מלודיה, טכסט מובן,
דבר שאסור לי לעשות אותו. מחזיקים מילים כמו אלה שנכתבו בשירים של
אותי בכוח בתקופה ההיא. נמאס לי אז. השירים שנכתבו בעברית בשנים
יפה ירקוני כחיילת בחטיבת גיבעתי
מ־!1948
האחרונות — מי־בכלל יכול היה
בחופשה הראשונה שלה. היא התגייסה
כשמבקשים ממני לשיר את באב־ להבין את המילים? איפה שלא
להגנה בגיל ,23 אחרי שהכירה את בעלה שייקה. מאוחר יותר התחתנו.
אל־ואד אני מרגישה כאילו השפתיים
שלי מסרבות להיפתח, כאילו הן
כמה שירי מילחמה יש לי בכלל?
חתומות, המילים לא מגיעות לי בכלל
אני לא יודעת למה הדביקו לי את זה,
לשפתיים. איר אני יכולה להסביר את
חוץ מבאב־אל־ואד אף פעם לא
זה כדי שיבינו? נו טוב, אז אין לי
שרתי שירי מילחמה.
ברירה. אני מנסה שוב ושוב לשכנע
את באה ומספרת לי שברדיו סיפרו
שאני מסוגלת לעשות גם דברים
לך שביום שבו נהרג האלוף יקותיאל
אחרים, וגם זה קשה. היום זה לא מה
אדם הפגזתי את הרדיו בטלפונים
שהיה פעם, שהייתי מרימה טלפון
ושאלתי למה לא משמיעים אותי. איזו
לעיתונאי. היום צריך להזמין אותם
נבזות! השמיעו שירים עבריים מהבוקר
לארוחת־צהריים. מה לעשות, זמנים
עד הערב, וזה בכלל היה לפני מותו של
חדשים זמירות חדשות.
אדם. אנשים טילפנו אלי ושאלו אותי
אני הולכת לגנוז את כל שישים
למה לא משמיעים אותי. שאלו אם
התקליטים שלי! לא, לא השתגעתי.
עשו עלי חרם. פתחתי רדיו ובאמת, כל
אני רוצה לשים פס על התקופה ההיא.
היום השמיעו שירים עבריים — אפילו
אני ארכז את הכל לארבעה תקליטים
לברכה צפירה הגיעו — ואותי לא.
ואכניס את ארבעת התקליטים
שאלתי את עורכת התוכנית אם יש
למעטפה שזורה בחוט. על המעטפה
איזו סיבה שלא משמיעים אותי. זה
יהיה כתוב ״לכבוד ...בהאזנה נעימה,
נשמע קצת משונה שמשדרים כל היום
יפה ירקוני״.
שירים עבריים ולא משמיעים את יפה
המון זמרים חידשו שירים שלי, אף
ירקוני. היא אמרה לי! ״אני לא יודעת
אחד אפילו לא יודע שאני הייתי זו
את הסיבה, מושיק טימור מגיש את
ששרה אותם ראשונה. כעת, שידעו מי
\ 1 *1לןץולוח יי מאשימים את יפה ירקוני שגם כאשר היא התוכנית והוא יטלפן אליך ״.עד היום
המקור. מה יש, למה שלא ידעו?
צלם. לוקחת היא
הנכרים את לבקר
הולכת

111

הוא לא טילפן. גלי כולם כעת עולים על בתמונה ושלומית, אבישי ונכדיה שייקה בעלה עם יפה וו בתמונה
אז אומרים לי: מצד אחד את רוצה
הנוסטלגיה, שרים שירים ישנים.
התלוייה על קיר חדר״המגורים. יפה טוענת שמשמיצים אותה מרוע לב. שישכחו שאת זמרת מילחמות, ומצד

בשדות

111ךדל יפה בגן לונדון. בגיל
11 1111 בעיר נישאה ליופי
גוסטין והתאלמנה כעבור שבוע.

הסתובבתי לחפש תמלילנים, תמיד
חזרתי בסוף לנעמי שמר. אצלה יש
תוכן, יש עברית. כל השירים האלה,
שצצו עם העברית המשובשת, זה לא
זה. אפילו צביקה פיק — שאני חושבת
שהוא זמר מלחץ מצויץ — הצליח
ממש רק אחרי שכתב לשירי משוררים.

*לא טורחים
לשמוע ,

גיבעתי תשיח

יפה (ראשונה משמאל) במיצעד יום״
העצמאות הראשון, שהתקבל על־ידי
בו־גוריון וייגאל ידין. יפה צעדה ביחד עם חבריה ללהקת החישטרון.

טלץ ואלים אותי לאן נעלמתי. לא
/נעלמתי! אני מופיעה הרבה מאוד.
שואלים אותי מה קורה איתי בשנים
האחרונות. אנשים לא יודעים שאני
מופיעה כבר שנים בחאן, ואפילו לא
מפרסמת את זה בעיתונים, רק
במדריכים לתיירים. אני עובדת
לילה־לילה, אבל מי יודע על זה? הרי
ברדיו לא משמיעים אותי. בכלל לא!
אני מטלפנת אליהם, שואלת למה
לא משמיעים אותי, והם אומרים:
תביאי תקליט חדש ונשמיע. עד היום
אני לא יודעת מה הסיבה ליחס הזה
אלי. לא יודעת למה הם לא משדרים
אותי. והדבר הכי איום, זה שכשהם כבר
מגיעים למדף שכתוב עליו יפה ירקוני,
הם מחפשים את באב־אל־ואד, וזה
קורה בדרד־כלל ביום העצמאות.

אברם 1ב,גן סטי ,1ירקוני
ב־ 24 בדצמבר תחוג יפה ירקוני את יום הולדתה ה־ .58 כשנולדה
ב־ 1925 בתל־אביב, עוד נקראה יפה אברפוב. במשך 15 שנים ודתה
רקדנית באופרה של תל־אביב ותלמידתה של גרסרוד קראום. בגיל 18
נישאה ליוסי גוססץ, שבוע לאחר מת הפכה יפה גוססץ לאלמנת בעלה
הטרי, ששירת בבריגדות היהודיות הארצישראלית של הצבא הבריטי, נפל
בקרב.
בניגוד לדיעה הרווחת, מספרת יפה ת מעולם לא שירתה בצבא
הבריטי. את הקריירה ה״צבאית׳ שלה החלה בהגנת כשהיתה בת 23
התרה את שייקה ירקוני, האיש שגייס אותה להגנת כשהיו שניהם במדים
נישאו.
ייפה שירתה כאלחוטאית בחטיבת גבעתי. שם החלה הקריירה שלה
כזמרת. היא נהגה לשיר לחיילים, באלחוט, את השלאגר של אותם הימית
״הגחדנים׳ בחופשה הראשונה שלה בתל־אביב הוחתמה על־ידי חברת
•הד ארצי* תמורת שתי לירות לחודש. החברה הוציאה לה תקליטון
כשמשני ציריו שני שירים שהפכו לאבדח־ד במילחמת העצמאות —
״עיניים ירוקות׳ שתורגם מחסנית על־ידי אבי חנן ו״בערבות הנגב׳
שנכתב על*ידי מנשה בהרב לפי מנגינה תמית.
כשחזרה לגבעתי הוחלט לוותר על שירותיה כאלחוטאית, והיא צורפה
ללהקת הבידור החטיבתית ה״חישטחך. אחר־כך החלה עלייתה בעולם

הזמר.
כיוס היא גם אם לשלוש בנות וסבתא לחמישה נכרית הבנות הן:
אורית, עתונאית; תמי מראשי שלום־עכשיו ומדחכה במתנ׳ס ביפו; וחתי
אשת יחסי־ ציבור.

שני, כשיש מילדזמה, את רוצה
שישמיעו אותך. לא צריך להשמיע
אותי מפני שאני זמרת מילחמות.
ברפרטואר שלי יש הרבה מאור שירים,
החל מביתי אל מול גולן ועד לערב
של שושנים. מדוע אי־אפשר להשמיע
את השירים האלה: מדוע להשמיע
שירים של יפה ירקוני רק בערב יום
הזיכרון ותמיד את אורי.
אומרים לי: את מונומנט לאומי, את
מיתוס. למה את נלחמת בזה? אני לא
נלחמת בכלום. אני גם לא מנסה
להתכחש לשירים האלה. אלה שירים
אהובים עלי, שירים שעשו אותי. אבל
הצרה היא שאנשים לא נותנים לי
הזדמנות לשיר גם שירים אחרים,
פשוט לא טורחים לשמוע שירים
אחרים. ושיש מה לשמוע.
בזמנו, כשדרורה בן־אבי עוד היתה
בחיים, היא אירגנה לי פגישה עם
בחורות צעירות מהרדיו, שהן עורכות
מוסיקליות. אחת מהן אמרה: אני
מכירה את כל השירים שלך. אמרתי
לה: מותק, זה קצת מסוכן להצהיר
הצהרה כזו. אני אשים תקליט ותגירי
לי אם אי פעם שמעת את השירים. מובן
שהיא לא זיהתה אף לא שיר אחד.
למה לא נותנים לי הזדמנות
להתפתח? לא נותנים לי צ׳אנס. אפילו
לא מתייחסים. פעם דיברתי על זה עם
אורי אבנרי והוא אמר לי; ״לא יעזור לך
שום דבר, ככה זה יהיה תמיד ״.אבל אני
לא רוצה שככה זה יהיה. אני לא מאלה
שיושבות בבית ומתדפקות על העבר,
לא יכולה לשיר באב־אל־ואד לא בא
לי. אני מופיעה ערב ערב. הקהל דורש

מופיע?״ אומרים להם יפה ירקוני הם
מהססים רגע ואז האיש שמוכר
כרטיסים אומר להם :״אם לא תהנו
תחזרו ואני אתן לכם כסף בחזרה ״.עד
היום אף אחד לא בא לבקש את הכסף.
הם אוהבים אותי. אני מרגישה מה זה
קומפלימנט ישראלי. הם באים אלי
ואומרים :״את יורעת יפה, היית לגמרי
לא רעה״.
למה בכל מקום בעולם אני זמרת.
ורק פה אני זמרת מלחמות. אני
מרגישה שאני כל הזמן כמו מתנצלת,
אבל אני רוצה להסביר שאני עובדת
ומתקדמת. שאנשים יתנו לי להתקדם.
מספרים לי שאחת מבנותי אמרה
שהיא מתביישת באמביציה שלי, שלא
נעים לה מזה, זו היתה כנראה תמי
שאמרה. אבל היא לא אמרה את זה
ברוע. הבנות רואות את המאמצים שלי
וזה נראה להן כאילו אני מגזימה.
כשהיא שומעת אותי מתלוננת למה לא
שמיעים שיר חדש שלי או שירים
אחרים ברדיו, זה נראה לה כאילו אני
נאחזת במשהו בכוח, אבל אני כזאת
אשה שלא מוותרת. ניסיתי לדבר איתם
ברדיו. דיברתי, טילפנתי, ראיתי שזה
לא עוזר אז ירדתי מהנושא.

הצעירים הס
שוחרי־מילחמה
^ ני נשמעת כאילו כואב לי
\ * משהה לא כואב לי כלום, כי אני
כמעט לא שומעת רדיו. וכשגהג טקסי
שואל אותי .״יפה לאן נעלמת?״ אני
אומרת לו שלא נעלמתי.

יפה ענשיו

בגיל ,57 נאה ומטופחת, היא
הופעה צעירה.
לבושה בגלבייה כחולה היא מבקשת להישאר צעירה

ומרת המילחמות 3 3 3זגגהגזע

חיילי צה״ל. כעת היא עייפה מהתואר שהודבק לשמה, מבקשת להתנער
מעברה, רוצה שיתנו לה הזדמנות לשיר שירי ארץ־ישראל אהבה ושלום.
את השירים האלה ואני לא מסוגלת.
את האמיני יום יבוא מנגנת התזמורת
והקהל שר לי. אני לא יכולה להתחיל
ברבותי ההיסטורייה חוזרת, אני
עייפה. ואנשים אומרים לי ״זה לא
יעזור לך.״ אז כעת אני מנסה לעשות
תקליט עם שלמה ארצי, גרי אקשטיין
ויהודית רביץ. אני לא מוכנה לוותר!
אני רוצה להתחדש. אני לא אשיר
רוקנ׳רול, אבל גם לא באב־אל־ואד.
אני לא מופיעה רק בפני תיירים, באים
גם הרבה ישראלים. הם שואלים ״מי

לא מפרגנים לי. לוי יצחק
הירושלמי כתב עלי :״יותר טוב שלא
תהיה בארץ, אם לא תהיה פה לא תהיה
עוד מילחמה ״.כבר שלוש שנים שאני
לא מבלה את יום־העצמאות בארץ. אני
לא אוהבת פה את יום־העצמאות עם
המצעדים והמילטאנטיות שלו. כתבתי
והצעתי לארגן ימי־עצמאות כמתכונת
של קרנבל ברזילאי, שכל עדה תרקוד
ותציג את עצמה. אבל מי מקשיב לי?
איך נראה יום־העצמאות עם ההופעות
האלו. שמחה? זו לא שמחה. ואת יודעת

מה, אני כבר חושבת שגם ביום
העצמאות לא משמיעים את השירים
שלי.
ביום־העצמאות לא צריך כנס מחתרות
ולא מצעדים, וחייל בחופשה לא
צריך להסתובב במדים. למה כשאני
אומרת את זה זה נשמע משונה? איפה
אני נמצאת על המפה הפוליטית? כאן
אני בכלל מבולבלת. אני אנטי־מפלגתית.
בתקופת מילחמת לבנון
קמתי בבוקר ואמרתי :״אלוהים, תעזור
לי שאדע מה טוב ומה רע.״ כבר לא
ידעתי מה לחשוב. אני מקנאה בבתי,
תמי, שיש לה היעה ושהיא צמודה
אליה. תמי היא מראשי שלום־עכשיו.
בלילה שבו נרצח אמיל גרינצוויג
הלכתי לכיכר מלכי־ישראל וחתמתי.
בהפגנה נגד צברה ושאתילא הייתי
מחוץ לארץ, אבל אילו הייתי בארץ,
הייתי באה להפגין. יש דברים שבהם
אני פחות קיצונית מהבנות שלי. אולי
בגלל העבר, אולי בגלל שחייתי עם
הערבים ושאני זוכרת את מילחמת־השחרור
אני מסתכלת על דברים
אחרת. אני יודעת שחייבים למצוא דרך
לחיות איתם, זה ברור. איך לעשות את
זה? אני באמת לא יודעת. אני מסתכלת
(המשך בעמוד ) 68

נצחית, לא להתרפק על גלי הנוסטלגיה אלא לחדש
ולהתחדש. היא עובדת על חומר חדש עם אמנים
צעירים, מופיעה ערב ערב ולא נחה על תהילת העבר.

אם הבנות

יפה ירקוני עם בנותיה אורית, תמי ורותי בתקופה
שבה ניסתה לשלב אותן בקריירה שלה. כיום
אורית היא עיתונאית, תמי פעילה בשלום־עכשיו ורותי כלה צעירה.
הבנות אמרו לא אחת כי הן עייפות משאיפתה של אמן להאחז בצמרת.

מאוורר ק ל ונייד בעל עיצוב
אלגנטי בגוון שנהב, המתאים
לחדרי שינה, סלון, משרדים, חדרי
עבודה וכוי. תיכנון המאוורר נעשה
עם דגש על ב טי חו ת ולכן אין
לחשוש גם כשהילדים בסביבה.
מאוורר אמקור זכה ב מקום
הראשון ב ת חרו ת עיצוב המוצר.

בעל כל הפעולות: חיתוך, טחינה,
ס חיט ה, ערבול, לישה, הקצפה
וקיצוץ. ח ל קי העזר עשויים
מחומרים מיוחדים ובל תי חלידים
ההופכים אתמל אכ ת הבישול
והאפיה ל מ שח קקל
ונעים. ק ל בהפעלה ו קל
נם בניקוי ובהחזקה.
עיצובו מו שלם
ומ שתלב בכל סגנון
מטבח.

שופת הקפה עם פילטר
הזהב המיועד ל־ 14 כוסות.
הפילטר אינו זקוק
להחלפה ואין צורך
ב שקיות ניר. המכשיר
בעל איכות מצויינת, נח
וקומפקטי.
הקפה יוצא נהדר.
מתוצר ת *10ו 5זסופסזק,
ארה״ב.

תנור ה מ צנ סשלאמ קוו
בעל פעולה משולשת:
אופה, צולה, קולה. למצנם תא
אפיה ענקי עם שני מ שטחי אפיה
רחבים. הקליה בתנור ב שיטת
ס1חסז1ס - 3010 להשגחה על החום.
תנור המצנם כבה בעצמו בהגיעו
לטמפרטורה הדרושה ונדלק
שוב בעת הצורך. מ שטחי האפיה
והמגשים -ניתנים לפירוק.
מתוצרת * 5110 זסזססזק, ארה״ב.

לבחירתך מצנם ל קלי ת
2פרוסות לחםר 4פרוסות לחם.
נח לשימוש ומהיר הכנה. ב תו ספת
מנש לאיסוף פירורים המאפשר
ניקוי מהיר וקל.
ברכות החדשה

אחג!ור

שלמו ת ביופי ובעיצוב.
ק ל ונוח להפעלה, מגיע גם
לפינות החבויות בבי ת.
מעלה נוספת: נוח לאיכסון.
כ ח יניקה 850 ואט.

לבחירתך 2סוגי מגהצינר
המגהץ הרגיל(ח שמלי נייד)
ומגהץ האדים מ תו צר ת * 3118 זסוססזק
אדה״ב,עם נורית אזהרה מיוחד ת.
למגהץ ידית נוחה לגיהוץ
והוא מ ת אי ם לכל סוגי הבדים.

שבע ברכו ת לשנה החד שה
כל אחדמשבעת המוצרים
שמציעים לך באמ קור ל שנה
החד שה יביא ברכה לבי תך וינעים
לך אתה שהות בו. זוהי ההזדמנות
שלך לרכוש מוצרים אל ה
ב ת שלו מים נוחים במיוחד.
להשיג בחנויו ת א מפ א ואצל
סו חרי ם מורשים.

צרכן יקר
כדי להמנע מ ט עו ת הכנס רק
לחנויו ת הנו שאות אתה של ט
אמקור.
וימי־ יעקבטון ט מי ר

הנכונה ביותר
״ובכן,״ אמר שר־האוצר, וסקר את יועציו שישבו מסביב
לשולחן הגדול ,״אנחנו צריכים 55 מיליארד שקל. איך?״
״המממ,״ אמר יועץ א׳,
״אההה,״ אמר יועץ ב׳.
״אז ככה ״.אמר יועץ ג׳ ,ונדם.
״הנה התוכנית ״,אמר שר־האוצר
.״אנחנו נגיד לשר־הדתות
לסגור 150 בתי־כנסת ו־ 30 מיק־וואות
ברחבי הארץ. אנחנו נגיד
לשר־החינוך לבטל את שיעורי
התנ״ך בכל בתי־הספר היסודיים.
אנחנו נגיד לשר־הביטחון לקצץ
ב־* 40 את משכורות כל הקצינים
מדרגת סגן־אלוף ומעלה. אנחנו
נגיד לשר־הבריאות לסגור את כל.
מחלקות הדיאליזה ומחצית
חדרי־היולדות. אנחנו נגיד לשר־הרווחה
לבטל את קיצבות־הילדים
מהילד השלישי והלאה, ולהטיל ארידור קנס על כל מישפחה שיש לה
חמישה ילדים ויותר. אנחנו נאחד את השגרירויות בוושינגטון
ובמרכז האו״ם, ונבטל את מסיבות־הקוקטייל בכל השגרירויות.
נבטל את כל הסובסידיות לתחבורה הציבורית, ואת כל ההטבות
לחברי־הכנסת מחוץ למשכורות. נקה את המכוניות מכל השרים,
וניתן להם מכוניות של 1300 סמ״ק. את הקיצבות לזקנים נקצץ
ב־* ,25 ואת הקיצבות לקציני־קבע ב־^ .50 אנחנו״...
״אלוהים,״ לחש יועץ א׳ ,״הוא השתגע!״
״אלה רעיונות מבריקים ״,אמר יועץ ב׳ בזהירות ,״אבל האם הם
לגמרי מעשיים?״
״אתה חושב שזה יעבור?״ שאל יועץ ג׳.
״בוודאי שלא!״ צחק שר־האוצר את צחוקו המרושע .״אבל הם
יקפצו. ועוד איך הם יקפצו! תהיה מהומה. ימחו בתוקף. יודיעו
שרק על גופתם המתה. יכנסו מסיבות־עיתונאים. ירוצו לבגין״.
״ואז?״ שאלו יועץ א׳ ,ב׳ וג׳ במקהלה.
״ואז ״,אמר שר־האוצר ,״נבטל את כל הגזרות ונדרוש מהם
לקצץ את תקציביהם באחוז אחד. והם ינשקו את הידיים שלי!״
״זוהי הדמוקרטיה!״ אמר המנכ״ל בחרדת־קודש.

הממציא המטורף
מי שחולם על קיצוץ תקציב־הביטחון, מוטב לו לקרוא את
הסיפור הבא, שפורסם ב־ 1919 בעיתון הומוריסטי רוסי. הוא
הועתק לפני כמה ימים בעיתון אמריקאי, שרצה לרמוז משהו
לעמיתיו האמריקאיים של משה ארנס. אמסור כאן את תמציתו.
לראש אגף־החימוש של ארץ מסויימת בא אזרח, שביקש לדבר
עימו באופן דחוף.
״אדוני הגנרל ״,אמר ,״יש בידי המצאה שתחולל מהפכה בכל
מערכות־הלחימה. מי שיקנה אותה, ישיג עדיפות מכרעת על כל
יריביו. זוהי ספינת־אוויר היכולה להישאר מעל לעננים במשך
שבוע ימים ולשאת גדוד של חיילים, על נישקם. אני מוכן למכור
את ההמצאה תמורת מיליון״.
הגנרל בדק את התוכניות וראה כי זוהי אכן המצאה חשובה
ביותר. הוא הגיש לממציא המחאה בסך מיליון, וברך אותו על
גישתו הפטריוטית, שהקנתה למולדתו עדיפות כה רבה .״אם
תהיה לך עוד המצאה, אל תהסס לבוא — אליי,״ אמר.
״יש לי כבר עוד המצאה,״ חייך הממציא .״זהו טיל שיכול
ליירט ולהשמיד את ספינת־האוויר״.
הגנרל נדהם, בדק את התוכניות ונוכח לדעת כי הממציא דובר
אמת.
״בכמה אתה מוכן למכור את ההמצאה הזאת סינן בין
שיניו.
הממציא דרש מיליון. הגנרל מחה על כך בזעם. אך בסוף הבין
שאין לו ברירה. האוייב יהיה מוכן לשלם יותר. הוא הגיש לממציא
עוד המחאה על מיליון. והביע את התיקווה שטיל זה יוכל ליירט
גם את ספינות־האוויר של האויב.
״לא בהכרח,״ אמר הממציא .״אני המצאתי מגן. שיגן על
הספינה מפני הטיל הזה״.
הגנרל רתח מזעם, אך בסוף הגיש לממציא עוד המחאה על
מיליון .״אני מקווה שזה הסוף,״ רטן.
״בהחלט, אלא אם כן אתה מעוניין לקנות את ההמצאה הזאת״,
אמר האורח והניח עוד שירטוט על השולחן.
״מה זה. לכל הרוחות?״ שאל הגנרל.
״זהו טיל מסוג חדש, שיחדור מבעד למגן הזה,״ השיב הממציא
ודרש מיליון תמורתו.
״איזה מין נוכל אתה?״ התפרץ הגנרל.
״אינני מבין את זעמך,״ השיב הממציא .״אתה יודע שלכל
כלי־נשק חדש נמצא לבסוף אמצעי־הגנה, ולכל אמצעי־הגנה
נמצא במשך הזמן כלי שיתגבר עליו. אני פשוט מקצר את
התהליך״.
זהו, בקיצור נמרץ, ההסבר לכך שלעולם לא יתכן קיצוץ
בתקציב־הביטחון.
השבוע חתמה ישראל על חוזה להספקת מטוסים אמריקאיים,
במחיר 2.7מיליארד דולר — פי שלושה יותר מכל הקיצוצים
שארידור דיבר עליהם, ופי כמה וכמה יותר מן הקיצוצים.שהשיג
באמת — אם השיג. המטוסים האלה יוכלו להתגבר על הטילים
הסוריים, ואז ישיגו הסורים טילים אשר יוכלו להתגבר על
המטוסים. ישראל תזדקק לדור חדש של מטוסים, שיתגברו על
הטילים המשופרים, וכן הלאה.
אבל אז כבר יהיה ״בעזרת השם״ שר־ביטחון חדש. שהוא ידאג.

—^ייי^^*י<יי*יייי^^^^יווו1זז׳׳.י

אורי א בנ ר׳

יומן

פגישה במוסקחה
שמעתי סיפור משעשע מאוד על ביקור המישלחת הישראלית
במוסקווה.
ביום השבת נזכרו שולמית אלוני, אהרון הראל ובני ברבש
שהם, בעצם, יהודים דתיים. ומקומם בבית־הכנסת.
זה היה קצת מאוחר, ובית־הכנסת כבר היה סגור. אבל בחוץ
הסתודדו כמה יהודים. כאשר אלה ראו את האורחים, התקהלו
סביבם. הם ברכו אותם בשימחה רבה. אבל כששמעו שהאורחים
יהודים מישראל, ולא מארצות־הברית, דעכה התלהבותם,
״האמריקאים נותנים לנו דולארים,״ אמר צעיר ממורמר ,״אבל
הישראלים מביאים רק סידורי־תפילה.״
אבל לבסוף האיר המזל לישראלים. השמועה על בואם פשטה
חיש מהר, ולפתע הופיעה במקום קבוצה גדולה של יהודים
חבושי־כובעים, בעלי חזות דתית. אלה ברכו את הישראלים
בשימחה. אמיתית. הם לא ציפו למתנות. להיפך, הם היו מוכנים
להעניק להם עצות טובות.
״קודם כל,״ אמר אחד ,״צריכים לסלק את הערבים המסריחים
מהארץ״.
אחד הישראלים הנדהמים ניסה להסביר ליהודי באדיבות
שזוהי מישלחת של אנשי־שלום.
״איזה שלום?״ התפרץ יהודי שני ,״צריכים לטהר את הארץ מן
הערבים, וגם את עבר־הירדן. אלה הם חלקים של המולדת, ורק
יהודים צריכים להיות שם!״
״ואסור גם לצאת מלבנון,״ הוסיף שלישי.
ישראלי אחר הסביר שהמישלחת היא בהחלט נגד סיפוח
השטחים, מפני שזה יהיה מיכשול לשלום.
״ותגידו לבגין שהוא מאה אחוז!״ אמר יהודי רביעי .״שימשיך
ככה! שידפוק את הערבים ויקים התנחלויות!״
״בעזרת השם יתברך, הערבים יפוצו לכל עבר ותקום מלכות
ישראל!״ הוסיף אחר.
תוך דקות התלהט הוויכוח. אותם יהודים, כך הסתבר
לחברי־המישלחת, קיצוניים אף מן הרב מאיר כהנא. בהשוואה
אליהם, גאולה כהן היא מתונה, ומנחם בגין חבר שלום עכשיו.
בוויכוח הוכו הישראלים שוק על ירך, והם נסוגו לבסוף
בחיפזון.
אף שוטר אחר לא התערב, ואף אחר לא ליווה את
חברי־המישלחת לבית־הכנסת. איש גם לא שם לב אליהם כאשף
התהלכו ברחובות מוסקווה, כאשר בידיהם תיקים שנשאו
באותיות גדולות ובולטות את השם אל על. מישהו בארץ יעץ
לחברי־המישלחת להצטייד באביזר זה, בתיקווה שהיהודים ברחוב
יעצרו את האורחים.
אבל איש לא שם לב לתיקים. יש הרבה תיירים במוסקווה,
ולכולם תיקי־מסע בצבעים שונים ובשפות שונות. גם את שולמית
אלוני לא הכירו.
אחרת היתה, מן הסתם, שומעת עוד כמה דברי הלל ושבח על
מנחם בגין, מפי יהודים טובים המוכנים להילחם עד החייל
הישראלי הראשון.

האצילות מחייבת
כשאני שומע את הפסוק ״האצילות מחייבת״ ,אני חושב על
ידידתי, הרוזנת.
פגשתי אותה באחד הערבים בפאריס, בבר קטן במונפארנאס,
שבו מצטופפים אמנים וכמעט־אמנים, חתיכות משגעות
ולא־כל־כך חתיכות, לבנים ושחורים, הכל בצפיפות אינטימית, זה
על גבי זה. ידיד רצה להראות לי את המקום.
״בוא, תכיר את הרוזנת,״ אמר הידיד, והוביל אותי אל אשה
כבת ,40 שסימנים של יופי רב שרדו בפניה. היא היתה זרוקה
בצורה אלגנטית מאוד.
נדחקנו ביחד בפינה. היא היתה שתוייה מאוד, ובהמשך הערב
היתה שתויה עוד יותר. דיברנו על החברה הגבוהה, על בילויים
בריביירה ובאתרי־נופש אכזוטיים שונים, והיא הזמינה אותי לבקר
אצלה בערב שלמחרת.

נתתי את הכתובת לנהג־המונית, והוא הוביל אותי לבניין
אלגנטי מאוד ברובע אלגנטי מאוד. משרת מהודר קיבל את פניי,
והרוזנת ציפתה לי בטרקלין. כלומר, באחד מתריסר הטרקלינים.
למען האמת, עד לאותו הרגע קצת פיקפקתי באצילותה של
הרוזנת, אך הדירה סילקה כל ספק. היא הובילה אותי מחדר לחדר,
ובכל חדר היו עשרות רבות של תמונות וחפצי־אמנות, שכל אחד
מהם היה שווה הון־עתק. בכל הדירה לא היה אף חפץ אחד — אף
לא מאפרה אחת — שלא היה אוצר.
כאשר רמזתי על כך. עשתה תנועה של ביטול .״זה הכל של
בעלי, הרוזן דה־בובינו ״.אמרה. מסתבר שהיא היתה מודל של כמה
מן האמנים הגדולים של הדור. היו לה על כך דוקומנטים —
־־ תמונות־שמן ותצלומים. בשיא התהילה התחתנה עם הרוזן העשיר1,
נצר לאחת המישפחות הגדולות של צרפת. הדירה הכילה רק חלק
קטן מרכושו. העיקר היה בטירתו, אי־שם בדרום.
״בוא נלך לאכול ״.אמרה הרוזנת .״אני רעבה!״
נסענו ללה־קופול. זוהי מיסעדה ענקית, יקרה למדי אך לא
הכי יקרה, שבה נפגשו באותה עת כל המי־ומי בעולם הספרות
והאמנות.
במיסעדה זו יש מקום ל־ 300 איש, לפי הערכתי הגסה, אך
תמיד ממתינים שם רבים ורעבים. ניגשים למלצר, הוא רושם את
השם, ועוברים לבר. שם שותים(אני שתיתי שם תמיד, משום־מה,
מארק דה־קוניאק, מין קוניאק תמציתי וחזק במיוחד) .כאשר
בא תורך, קורא לך המלצר הראשי.
לא הפעם. הרוזנת פרצה פנימה, ניגשה בצעדים מלכותיים ישר
אל המלצר הראשי, ואמרה :״אני הרוזנת מיקאלה דה־בובינו. האם
יש מקום בשבילי?״
״בוודאי!״ אמר הוד מעלתו, והוביל אותנו למקום שממנו קמה
באותו רגע קבוצת סועדים. אין תור. אין בר.
״תן לו 100 פרנקים,״ אמרה הרוזנת ברישול. זה היה המון כסף,
אבל האצילות מחייבת. שילמתי.
אכלנו הרבה וטוב, סרטנים שהיו רגילים ליין טוב. החשבון היה
גדול, והוספתי טיפ נדיב, כי האצילות מחייבת. הרוזנת לא
התעניינה בחשבון. לפני שהגיע, הלכה להתאפר בחדר הגברות.
כשחזרה, זוהרת כמו בראשית הערב, אמרה :״ועכשיו, מותק.
נלך לרקוד. אני יודעת בדיוק איפה״.
זה היה בלי ספק הדיסקוטק המשגע, האלגנטי והיקר ביותר
בפאריס. הדיסקוטק של חוג־הסילון, לא הרחק משאנז־אליזה,
בצד הימני של הנהר. בעל־המקום אץ לקראתנו, ולפחות שלושה
מלצרים ריחפו כל הזמן סביב הרוזנת. אחד נטל ממנה את
מעיל־הפרווה היקר מאוד, השני הזיז את הכיסא והשלישי רוקן
את המאפרות. היא היתה מוכרת שם היטב. שילמתי להם, כפי
שחייבה האצילות.
רקדנו קצת, שתינו הרבה, וכמובן הגישו לנו את השמפניה
היקרה ביותר, מבלי לשאול. הרוזנת הכירה את כל באי המקום,
שנראו כולם כאילו ירדו זה עתה מיאכטה, והיתה מלאת חיים
ועליצות.
כך זה נמשך. הרוזנת הכירה את כל המקומות הנכונים. בסוף
הערב(שהיה גם סוף הלילה) הייתי מרוצה מאוד — וגם די מופתע,
למען האמת — שעוד שרדו לי כמה פרנקים למונית שהחזירה
אותי למלון הקטן שלי בסן־ז׳רמיין.
כעבור שנה שאלתי את הידיד, זה שהציג לי את הרוזנת, מה
שלומה. רע מאוד, הוא השיב. הרוזן סבר כי אשתו ביזבזה יותר מדי
כסף, ואישפז אותה במוסד פרטי.

המכשפה האכזרית
יש מכשפה אחת, מרשעת ואכזרית, ושמה מדיה.
קורבנותיה מרבים לדבר על מעלליה. כך טען מנכ״ל
מישרד־האוצר, הפרופסור עזרא סדן, בראיון בטלוויזיה ש״המדיה
השתתפה בעצמה״ במחול סביב
הקיצוצים. שמעתיו במו אזניי.
המדיה אשמה. המדיה אחראית.
המדיה נעצה סכין בגב. המדיה
עשתה כך או אחרת.
נוח להגיד כך. אלא שלמרבה
הצער, כל הטענות האלה מבוססות
על דיקדוק לקוי.
המכשפה פשוט לא היתה ולא
נבראה, וגם משל לא היתה.
יש מילה לאטינית — ״מדיום״,
שפירושה משהו שיש לו תכונה
של אמצע, אמצעי. אין היא ממין
זכר ואין היא ממין נקבה, אלא סדן נויטרום. בדיקדוק הלאטיני,
״מדיום״ יחיד הופך, בלשון רבים ,״מדיה״.
בעידן המודרני המציאו את ״אמצעי התיקשורת ההמונית״,
ובאנגלית ״מדיום אוף מאס קומוניקיישן.״ מכיוון שזהו שם ארוך,
רגילים לדבר באנגלית, למען הקיצור, על ״המדיה״ .כלומר:
אמצעי־התיקשורת. ביישון רבים.
מי שרוצה להיות מאור א ,1יכול להגיד בעברית ש״המדיה
אשמים,״ ״המדיה אחראים,״ ״המדיה נועצים סכין בגב ״.ורק מי
ששייך למעמד השליט החדש, הדומה לאחת הדמויות
בנות־הכלאיים של המיתולוגיה היוונית — חצי סנוב, חצי בור —
יכול לדבר על ״המדיה״ כאילו זוהי מילה ממין נקבה בלשון יחיד.
אני מקווה שהפרופסור סדן מבין יותר בכלכלה מאשר בדקדוק
לאטיני. וכמו שאמרה החותנת שלי, שהיתה מכשפה נחמדה מאוד:
.״מילים לועזיות הן עניין של מזל״.

,זה המחיר!
חינם! כר טיס טיסה חגי
לאירופה במטוסי ייאל־עליי

נתניה

פרויקט י 1קרתי
במרכו העיר
דירות ינקרה דו־מפלסיזת
מגרש טניס צמוד ועוד...ועוד.
המחיר

שפע של שבלולים

מוזיר ללא תקדים ל־ 10 הראשונים בלבד.
מ $62,000-בלבד במקום מ.$75,000-

מגרש טניס פרטי בפרויקט.
טלוויזיה במעגל סגור לזיהוי מושלם
של אורחיך(בכל דירה).
לובי מפואר ומתקני משחקים לילדים.
חדר תרבות בכל בנין.
3כווני אויר.
2מפלסים בכל דירה.
2חדרי רחצה בכל דירה.
ריצוף כהה בסלון.
שטיחים מקיר לקיר בחדרי השינה.
ועוד שכלולים רבים כמיטב מסורת הבניה
של אברהם גינדי.

טיסה חינם
רק 10 מהירי החלטה שיממשו הצעה חד
פעמית זו יזכו בכרטיס טיסה זוגי לאירופה.
המקום בלב נתניה, במרחק של כ 5-דקות מהמרכז
הסואן ומהים.
הדירה דירות בנות 4ו 4 ׳/2-חדרים ב־ 2מפלסים
ופנטהאוזים עם מירב השכלולים.

652121221521

הצעה מהפכנית וו מאפשרת לך לרכוש
דירת יוקרה במחיר אטרקטיבי, בסביבה
טובה ובתנאי תשלום נוחים במיוחז־ד
ללא מזומנים.

פתוח במוצ״ש
לרגל המבצע יהיו משרדינו
בת״א, ראשל׳׳צ ונתניה
פתוחים החל מצאת השבת.

נ 2 1 3 3 !11]2ם 222123ן

אברהם גינדי יקבל את דירתך הישנה
במחיר מלא. היתרה תשולם בהלואות
גדולות ובתשלומים נוחים.

משרדנו בלונדון
המחירים אינם כוללים מע״מ
הטיסה בהתאם לתקנון

) 51.ח16? 1101156320 86£6־1^101
1 x11111011 \¥1 8-5X8 161.6361748

ח״כ מפ״ם מוחמד ותד,
שיצא כחבר במישלחת הפרלמנטרית
לררום־אמריקה, זכה מפי
חבריו בכינוי ותדוביץ׳ .העניין
התחיל בנסיעה לונצואלה,
כשהוא נרדם במטוס והשעין את
ראשו בסמוך לח״כית התחיה
גאולה כהן, שישבה לצידו.
בקראקאס, בעת ביקור המיש־

מיכה שולדינר, נכה
צה״ל שרטייה מעטרת את עינו,
לא ידע מה מצפה לו. שולהינר,
שותפו לדירה של יונת*(״יוני״)
פרם, היה מרותק למיטתו יותר
משלושה חודשים בגלל בעיה
בחוליות גבו. באחר הערבים באו
לדירתו חברים ותיקים והזמינו
אותו לקבלת־פנים, שנערכה

מדוע כונה ח״כ מכרם בשם מוחמד ותדוביץ
1מי קרא לאורנה פור ח ב שם נעוריה
ציפורי וגם את ח״כ העבודה
מרהכי (״מוטה״) גור, מתוך
כוונה לראיין אותם בזה אחר זה.
לפני פתיחת הערב ניגש פאר
לציפורי ואמר לו :״אדוני השר,
אתה פוחד לשבת על בימה אחת
עם מוטה?״ ציפורי, שחש נפגע,
השיב :״לא ולא. אדרבא, שיבוא״.
אז ניגש פאר לגור ואמר לו :״זה

<*111711ר 1י 1 | 1| 1 9מביט באצבעות כף ידה הימנית של רעיית הנשיא אורה הרצוג(למעלה)
1111111 ואחר־כך מנשק את כף היד. בלומנטל, ח״כ העבודה, היה בין המוזמנים

שהתארחו בביתו של ח״כ עבודה אחר, רפי אדרי, מנכ״ל שיכון עובדים, שערך קבלת פנים לראש
הקהילה היהודית במרסיי, מרסל גינון, המשמש גם כסגן־נשיא קהילת יהודי צרפת. למסיבה היתה
סיבה נוספת: בקרוב יקבל גינון את אות לגיון הכבוד מידי נשיא צרפת. למסיבה, שנערכה בחצר
ביתו של אדרי בהרצליה, באו אנשים מצמרת מיפלגת״העבודה וגם הנשיא חיים הרצוג ורעייתו.

לחת בבית־הכנסת המקומי, הוא
הופיע כשכיפה מעטרת את
ראשו. אם לא די בכך, הוא אפילו
פלט כמה מישפטים בידיש
באותו מקום. אחר־כך אמר
לחבריו למישלחת :״אני רק
מקווה שהסיפור הזה לא יתפרסם
בארץ, כי זה יהרוס את מעמדי
בקהילה הערבית. גם ישנתי לצד
גאולה כהן, גם חבשתי כיפה
ואפילו דיברתי ידיש״.
העורך הראשי של רשת
חינמונים ארצית אלי ניסן,
לשעבר כתב הטלוויזיה הישראלית,
מסתובב אבל וחפוי ראש.
לידידיו שהבחינו במצב־רוחו
הירוד הסביר, כי הוא מזועזע
מכך שרחוב ראשי מזוהה עם
הליכוד.
העולם הזה 2399

במועדון ספיבק ברמת־גן,
לכבוד המשתתפים הישראלים
לנכים. העולם באליפות
שולדינר, המשמש שם כמדריך לצאת בהתנדבות. הסכים
מהבית. כשבא לשם, נדהם
לראות את כל חבריו ממתינים לו
ומקבלים את פניו בשירה. הם
הכינו לו מסיבת הפתעה לכבוד
יום־הולדתו ה־ .29 הוא התרגש
מאוד והודיע מייד שהוא תורם
25 אלף שקל למועדון נכי אילץ
ברמת־גן.
איך מביאים לבימה אחת,
לצורך עימות פומבי, שני אנשים
שאינם אוהבים במיוחד זה את
זה? המפיק יוסי פאר זימן
לערב־ראיונות גם את שר
התיקשורת מרדכי(״מוטק׳ה״)

הכרטיס כדי לבלות שבוע שלם
בעיר הדרומית.
השחקנית אורנה פרדת,
ששבה לפני שבוע מטיול
בשווייץ, חוותה שם חוויה
יוצאת־דופן. פורת, שיצאה עם
בעלה ירם ף ,5ויתרה על הליכה
לתיאטרון והתרכזה בתחביב
האהוב עליה: הליכה ברגל. בעוד
בעלה נשאר במלון, היא יצאה
בוקר־בוקר לטיולים רגליים
ארוכים. באחד הימים יצאו
שניהם לשייט באגם, ואורנה
עמדה סמוך למעקה הספינה.
כאשר הם התקרבו לחוף, ראתה
אשה שנופפה לה בידה וצעקה
״אירנה, אירנה!״ אורנה הביטה
סביבה, אך לא ראתה אשה אחרת
מלבדה. למרבה תדהמתה,
התברר לה שהאלמונית קוראת
לה בשמה הקודם, לפני שהיא
התגיירה. כאשר היא ירדה לחוף,
ניגשה אליה האשה שנופפה
בידה, חיבקה אותה וסיפרה לה
שהן למדו ביחד באותה הכיתה
בבית־הספר העממי בגרמניה.
למרות שעברו מאז 45 שנה,
הכירה חברתה לספסל־הלימודים
את השחקנית הישראלית, בזכות
תוכנית־תעודה בטלוויזיה הגרמנית.
לפני שנה הוקרן שם סרט
בן שעה על תולדות־חייה של
פורת מינקות, על הגיור, על
הגירתה לארץ ועל הקריירה
שלה כשחקנית בכירה ומנהלת
התיאטרון לילדים ולנוער.
פורת שבה מייד לשחק
במחזה נשי טרוייה, המציג
בהבימה. תיאטרון־הבית שלה,
התיאטרון הקאמרי, התקנא
בהצלחתה שם ומיהר לקרוא לה
להשתתף בחזרות למחזה האמריקאי
המתורגם לילה טוב אמא,
שיועלה בתיאטרון העירוני
התל־אביבי. פורת קיבלה את
התפקיד אחרי שחנה מרון
פרשה מההצגה.
ערב הצגת־בכורה נוהגים

השחקנים לברך איש את רעהו
במילים :״שתשבור את הרגל״.
בשום פנים ואופן אין אומרים
״בהצלחה ״.ציפי שביט,
כוכבת המחזה האידיוטית,
התבלבלה ובחזרה בבוקר
הופעת־הבכורה, ביום השישי
שעבר, ברכה את כל הצוות
במילים :״נו, ושיהיה בהצלחה
הערב, חבר׳ה ״.מייד היסו אותה
והסבירו לה שאין לומר ברכה כזו
לעולם, אך את שנאמר אי־אפשר
היה לה להשיב, וההמשך היה
כמעט טראגי. השחקן אורי
לוי, נתקף כאבי־בטן מלווים
בשילשול. הוא סיפר לשאר
שחקני ההצגה, שמכיוון שמעולם
לא החמיץ הצגה, גם כשהיה
לו חום גבוה, הוא לא רצה לשבור
את המסורת שלו. הוא קיבל
טיפול משכנו הרופא הנס
יעקב, והופיע כולו סועד
כשהוא מלווה באשתו העיתונאית
טלילה בן־זכאי. הוא
היה חיוור כסיד, אך הקהל היה
בטוח שזה חלק מההצגה, כי
תפקידו הוא לגלם איש הנאשם
ברצח. השחקן שלמה וי
שינסקי סיפר, שהוא נאלץ
לוותר על מישחק הטניס
המסורתי שלו ביום השישי בצה־ריים,
כי הבחין שהוא שוכח את
הטקסט. הוא מיהר לביתו כדי
לשננו שוב ושוב. המפיק בפועל
של ההצגה אליעזר צייזלר,
שנסע על קטנוע, החליק ושבר
את ידו. הוא הופיע לבכורה
כשידו מעוטרת בגבם .״לפחות
שברתי יד, ולא רגל ״,הוא אמר
בבדיחות־הדעת. י השחקנית
עדה ספיר, לשעבר אשתו של
המשורר יאיר הורביץ, שנפצעה
לפני שבוע בתאונת־דרכים
ומאז היא באה לחזרות כשידה
חבושה, אמרה :״לי בוודאי איחלו
בהצלחה בזמן החזרות.״ בסופו
של דבר, עברה הצגת־הבכורה
ללא תקלות.

נכון שאתה לא מוכן לשבת על
בימה אחת עם ציפורי, בגלל
עניינים אישיים?״ גור הכחיש
מייד, ואז קרא לו פאר להופיע
בעימות פומבי עם יריבו מחרות.

האסיר המשוחרר עמוס
ברנס שב אט־אט לחיים
סדירים. בקרוב הוא יתחיל
לעבוד בטיפול בנוער שוליים
בעכו, מטעם העירייה.
השבוע טס ברנס לבילוי
חופשה באילת, אחרי שקיבל
בדרך מקורית כרטיס בכיוון אחד
לדרום. הוא הופיע בערב״ראיו־נות,
שבו גם התקיימה הגרלה בין
הצופים. הזוכה בכרטיס הטיסה
בחר לתרום את זכייתו לברנס.
האסיר לשעבר החליט לנצל את

מאיו תן

מועמד מיפלגת־העבודה לראשות עיריית
ראשון־לציון מחזיק בידו מקדחה חשמלית.
ניצן, תת״אלוף במילואים, שהשתחרר לפני נשנה משירות פעיל,
הוא נגר חובב. בזמנו הפנוי הוא נהנה לבצע עבודות לצורכי הבית.
הפרוייקט הנוכחי שלו הוא ארון לחדר־הרחצה. אך מכיוון שאת
כל זמנו הוא מקדיש למאבק המוניציפלי. תיאלץ אשתו להמתין.

א ׳!111ב ך
כיצד התנער אברהם קריניצי מאורח טרדן
1מד1ע מתנגד רב בן־מאיר למיסוד הזמת
מנכ״ל הבימה שמואל
(״שמואליק״) עומר מרוצה

דן בן־אמוץ

מיכאל קליינר

משתעשע במי״הבריכר עם בנו גילעד
(למעלה מימין) ואחר״כך יוצא מן המים
(למעלה משמאלה כשהוא מחזיק בבגד״הים. קליינר, ח״ב חרות ששב
בשבוע שעבר מסיור וז״כים בדרום־אמריקה, ניצל את שעות

עיריית רמת־גן. פעם בא
ללישכתו תושב ממוצא גרמני
ומחה על כך שבביצה גדולה ליר
ביתו מקרקרות צפרדעים
בשעות היום והלילה. משראה
ראש־העירייה כי התושב אינו
מרפה ממנו, השיב לו :״אדוני,
בשבת אעבור במקום ואבקש
מהצפרדעים לשתוק.״ התושב,
שלא ירד לסוף דעתו של

המיועדים להקרנה בפנס־קסם.
בן־מאיר סיפר, שבצעירתו נהג
לנדוד להרצאות במקומות
שונים בארץ, והיה מלווה את
הרצאותיו באופן חזותי. מכיוון
שמכונת־הקרנה לא היתה ביריו,
הסתייע בפנס־הקסם. אחר־כך,
כאשר מונה כמנהל שירות
הפירסומים של מינהל־ההסברה.
מיסד את השימוש בפנס־קסם

יושב לצד הגרפיקאי דויד(״טרטה״) טרטקובר בצהרי יום השישי
שעבר בכסית. בן־אמוץ בא למקום כשהוא לובש חולצה נקייה.
הוא קיצץ את שער זקנו בקפדנות וחייך לכל עבר, גם כאשר כולם התלחשו סביבו על סיפור
השער של גיליון העולם הזה 2389 שבו דווח על פרשת יחסיו עם עדייה מאירציק(משמאל).

מאור מהמחזה האנטי־מילחמתי,
שמועלה על בימת התיאטרון.
הוא סיפר שמזה זמן רב לא צבא
כל־כך הרבה קהל על הקופות
כמו במחזה נשי טרוייה, שעורר
את זעם המימסד.
חנן אברמסון, יועצו
לענייני־תיקשורת של סגן־
ושר״הבינוי־ראש־הממשלה
והשיכון
דויד לוי, הוא כמסתבר
רווק מבוקש. מסיבה זו הוא
הוזמן למסיבת הרווקים והרווקות
השנתית. שנערכת בתל־אביב
בהשתתפות רווקים
ורווקות יהודיים מארצות־הברית.
והמאורגנת על־ידי
הסניף הישראלי של הקונגרס
היהודי אמריקאי. נערת
ישראל בעבר תהילה סלע היא
שהזמינה את אברמסון, ואף
ערכה לו היכרות עם צעירה
המתעניינת כמוהו בפוליטיקה.
היא מנהלת המכון למחקרים
פוליטיים שליד המימשל האמריקאי
בוושינגטון ושמה הוא
טובה דסקל. מכיוון שהשניים
עוסקים בפוליטיקה, הס לא
הפסיקו לשוחח.
אברמסון הוא גם ידיד של
פנינה רוזגבלום. כאשר פתחה
— בשותפות עם אבי בהן,
כדורגלן מכבי תל־אביב — את
סוכנות־הביטוח המשותפת שלהם,
היה אברמסון הראשון שביטח
את עצמו בחברה של
השניים.
מהו המרחק שאותו צריך
לעבור חיים בסוק, מועמד
המפד״ל לראשות עיריית תל־אביב,
כדי להדליף ידיעה
לעיתונות? בבניין העירייה
מתבדחים, שהוא צריר בסך־הכל
לצאת לחצר ביתו. הסיבה: בסוק
גר באותו בניין שבו מתגורר
הכתב לענייני תל־אביב של
הארץ, אילן שחורי. העיתונאי
מתגורר בקומת־הקרקע
שבבניין, ומי שמעוניין בכך,
יכול לשלשל דרו חריצי התריס
במירפסת שלו כל פתק שירצה.
דויד מלמדוביץ׳ ,מס-

לא־מקום ראש עיריית רמת־גן
וראש סיעת רמת־גן לאזרח,
נמצא בבניין העירייה כבר 36
שנה. מלמרוביץ ( )70 אשר
מתמודד על קאדנציה נוספת,
סיפר השבוע סיפור אופייני
המתאר כיצד נהג אברהם בבעיות לטפל קריניצי שהתעוררו בעיר, בהיותו ראש

ראש־העירייה, לחץ את ידו
בחמימות ואמר לו :״תודה רבה,
תודה רבה.״
כל אחד ואוספיו. מועמד עיריית לראשות
המערך
תל־אביב דב בן־־מאיר, שהוא
גם ח״כ וגם מזכיר מועצת פועלי
תל־אביב, שומר במגירות שול־סרטים,
מאות
חן־עבודתו

אחר־הצהריים
בשבת שעברה ולקח את גילעד בן ה״ 9וחצי לשחייה
בבריכת מלון רמת־אביב. אן כהרגלו, לא יכול קליינר להיפרד
מהפוליטיקה. בתום הבילוי במים הוא מיהר להתלבש ורץ להרצות
לפני אורחי המחלקה לחינוך יהודי של ההסתדרות הציונית.
בזמן ההרצאות.
בראיונות עיתונאיים מביע
בן־מאיר עמדה נחרצת נגד
מיסוד הזנות בתל־אביב. אין זה
פלא. ממרפסת ביתו שבנוווד
אביבים יכול בן־מאיר להשקיף
על מקום הריכוז הגדול של
הזונות בחוף תל־ברוך.
איש הפרלמנט של רא
שון
זאב(״דוק״) מאירוביץ,
הודיע שהוא יוצא לאנגליה
לטיול, ובעיקר כדי להתארס עם
צעירה מקומית בת .25 מכיוון
שדוק, חבר מרכז המיפלגה
הליברלית, אינו צעיר כלל
ועיקר, ציפו רבים ממכריו לשובו
ארצה. אך בפעם המי־יודע כמה
שב מאירוביץ ואיכזב את חבריו.
הוא חזר מחו״ל לבדו.

| | דיי | ן |1י 1\ 1ך 1ץלק (שלישית מימין) מחלקת סברס לחנן אברמסון, יועצו
1 1 \ 1 1 1 1לענייני תיקשורת של שר״הבינוי־והשיכון (שני מימין)

ולשחקן חיים (״אלברט פימת־) בנאי, בפתיחת מיסעדה חדשה בתל־אביב. מביטים
בה קצין הביטחון אלון צעירי (משמאל) ודליה הוד, בעלת רשת חנויות־בגדים,
העולם הזה 2399

כדי לה שתתף בהצגה פמיניסטית למדה נירה רבינוביץ את תורת ההיאבקות
**ץ חקני תיאטרון יתגוששו
14/בקרוב על בימת תיאטרון בית־לסין.
על הבימה. שתעוצב בצורת
זירת־היאבקות, יועלה המינימחזמר,
המוצג בלונדון ובניו־יורק טנזי.
במשך כמה שבועות מתאמן צוות־השחקנים
בהיאבקות בסגנון קטש
(תפוס כפי יכולתך) בהדרכת אנשי
הפועל־יפו. לליטוש הסופי הובא
מלונדון מתאבק קטש שגם הופיע שם
בהצגה.
על השחקנים מוטלת מעמסה
כפולה, המישחק התיאטרלי עצמו.
בתוספת ההתגוששות, אשר צריכה
להיראות אמינה.

1־ *11להם !
היאבקות הקטש בהצגה אינה אלא
מטפורה למאבק הבלתי־פוסק של
אשה בגורלה. תחילה כבת שהאם
דוחסת מזון לפיה, ואהר־כך באשה
הנאבקת על מציאת מקומה בחברה. בין
השאר היא נאלצת להיאבק בחברתה,
ההופכת מאהבת של בעלה. מאחר
שהבעל הוא אלוף בהתגוששות

ך ך 1ךךל הזמרת־שחקנית נירה רבינוביץ מתאמנת
11 ^ 1 1בחברת אלוף אנגליה בקטש, בריין מקבץ.
הקטש בהצגה היא מטפורה למאבק של אישה בגורלה.

מחליטה גיבורת ההצגה ללמוד קטש,
כדי שתוכל להיאבק בו.
כל עימות עם הבעל מוכרע בזירה.
כשהיא מכניעה אותו, חוזר הבעל
לסירים ולמחבתות. והאשה? על כך
מנסה המחזה לענות.
מספרת נירה רבינוביץ, המשחקת
את תפקיד האם :״מההתחלה לקחתי

את העניין ברצינות. האימונים בספורט
זה מאוד קשים. עיקר המאמץ מכוון
לגמישות הגוף, בעיקר השרירים
הארוכים בגוף. אין פה עניין של כוח,
אלא של זריזות והרבה הומור. זה
ספורט מאוד תיאטרלי, כולם עפים
לריצפה, כל פעם מישהו משחק את
החלש והשני מסדר אותו, זה דורש

כושר גופני גבוה מאוד. מלבד
האימונים בהתגוששות ביפו, אני
הולכת למועדון־הבריאות בהילטון
להתאמן שם על המכשירים, כדי לפתח
את כושרי הגופני.״
״כל השחקנים נדלקו לנושא. גם
אורלי זילברשטיין וזיזי שביט,
המשחקות את תפקיר הבת־האשה. היו
צריכים להכין שתי שחקניות לאותו
תפקיד, כדי שאם מישהי תיפגע תוכל
השניה להחליף אותה.
ביום הרביעי חגגתי בזירת־ההתגוששות
את יום־הולדתי ה־,40
וכמתנת יום־הולדת קיבלתי תלבושת
התגוששות מהפועל־יפו״.

בלונים

מאת

דניאלה שמי

נשות השרים אינן גומרות _
את החודש ומדוע נוסעים
ישראלים לשוויץ
רק יצא עורך־הדין אהרון
פאפו לחופשה קצרה בת פחות
משבוע, וכבר השאירו לו אזרחים
מודאגים הודעה במזכירה
האוטומטית שבמישררו. פאפו,
חבר הוועד המנהל של
רשות״השידור .,התבקש לטפל
במחלקת־החדשות, אחרי שמישהו
שמע שהקריין מדבר על
הגדה המערבית ולא על ״יהודה
ושומרון״ בניגוד להנחיות
הוועד־המנהל. סיכם את הפרשה

— זה קל מאוד. אבל צריך
להסתפק במה שיש, ולראות את
חצי הכוס המלא ולא את החצי
הריק.״

• רחל לוי, אשתו של
סגן־ראש־הממשלה ושר־הבינוי־והשיכון
ואם ל־11
ילדים :״אינני יכולה להחזיק

עוזרת, אפילו כמה שעות
בחודש. אינני יכולה להרשות
לעצמי לצאת לחופש, או לשלוח
את הילדים לקייטנה בקיץ, כי זו

\ 1ך י ך ך 1ץ מנהל הסינמטק הישראלי (מימין) בא עם
\ | 11.1 111 אחיו הצייר והמורה לציור יאיר גרבוז,
לאכול במיסעדת־דגים בצפון תל־אביב. כשהגיעו למקום, גילו
שאורחים רבים הוזמנו לפתיחת המיסעדה. האחים גרבוז המתינו
לחברים ולשולחן פנוי. יאיר בא למקום עם אשתו ואלון לבדו.
פאפו :״נו, כאשר החתול נמצא
בחופשה, כל העכברים מתנפלים
על השמנת״.

הוצאה גדולה שעולה הרבה
כסף״.

• דבורה נאמן, אשת
שר־הפיתוח־והמדע :״מאז

פסוח, השבוע

שבעלי הפר שר ואיננו עור
פרופסור, רמת־החיים שלנו ירדה
פלאים״.

• עדי הלפרן, מנהל
מערכת הכחירות של
שלמה(״צייץ,״) להט :״צריר

שר־הבריאות :״האם אני
מסתדרת עם המשכורת? מי
מסתדר היום עם משכורת? אולי
רק תעשיינים ובעלי עסקים״.

להרוג את כל הערבים, אלא אם
כן יסכימו לחיות כמו שאני רוצה
שיחיו״.

• הרם

מנחם

הכהן:

״שלושה שותפים קואליציוניים
אינם מקוצצים לעולם. פושטי-
רגל, פושטי־יד ופושטי־עור.״
• טובה ציפורי, אשת
שר־התיקשורת, על הקיצוץ
המוצע במשכורות השרים :״אם
צריך לקצץ לאישי ציבור,
שיקצצו לח״כים. אני לא רעבה
ללחם, אבל לעיתים אני עושה
שמיניות באוויר, כרי לקנות
במקומות הזולים״.
• מיכל מודעי, אשת שר
האנרגיה והתשתית :״הבן שלנו,
סטודנט, עובר מישמרות לילה,
כי הוא יורע שלהורים שלו יש
בעיות של משכורת״.

• רות ניטים, אשתו של
״להגיד
שר־המישפטים:
שלא מסתדרים עם המשכורת

• מינה שוסטק, אשת

• דבורה קורפו, אשת
שר־התחבורה :״אני מסתדרת
בקושי עם המשכורת של
הבעל, אבל אנחנו חיים ולא
מתלוננים״.

• רות גרופר, אשת שר־החקלאות
:״אני מסתררת עם
המשכורת של פסח, וזו לא
חוכמה להסתדר עימה, כאשר יש
לנו משק, שבו הבן שלנו ואני
שותפים, ואני גם אשה עוברת.״
• אייבי נתן :״אם היצאניות
בתל־ברוך רוצות תנאים,
שיחייבו כל קליינט לבוא עם
דלי מלא מים, תרמוס וסנדוויץ״.

• המחזאי יהושע סובול
בחותם :״יורם ארידור המציא
את הכלכלה הנכונה. עכשיו הוא
ממציא לה מנוחה נכונה״.
• הנ״ל :״הישראלים נוחתים
על שווייץ בקצב של אלף איש
ליום. הכל התחיל והכל ייגמר
בבאזל״.

מנחם בגין ויועצו לענייני תיקשורת, אורי פורת׳
העולם הזה 2399

באמת הגיע הזמן להזרים דם צעיר ורענן למישפחהז אמנים, סופרים ויוצרים במזל בתולה
יוכלו להצליח יותר מהרגיל. הם יקבלו יותר
השראה ויותר רעיונות, ויצליחו לפרסם
ולמכור את יצירותיהם, ואף לזכות בשבחים
על ביצוע מושלם ומעורר התפעלות.

,מרים
1בנים!,׳

; מזר החודש:

! בתולה

בני המזל הצנועים
והשקטים יחפשו לפתע
אהבה והרפתקוח חדשות

*! בתחומי הבית,
; המישפחה
:והכספים

באשר לאהבות חדשות -שטח זה יהיה
תוסס ומלא חיים השנה. בני בתולה,
המוכרים כאנשים צנועים ומסתפקים

במועט, ירגישו שהם רוצים להינות

מהרפתקות מושכות ומרתקות. סוף־סוף
בשלוש השנים שעברו הכריחו את בני

יוכלו להרשות לעצמם לאהוב ולהיות
* מזל בתולה להעמיק את מחשבתם במצבם
נאהבים, מבלי לתת דין־וחשבון לאיש.
* הכלכלי. רובם היו חפרי־ מנוחה, באשר
בתחום העבודה המצב השנה לא יהיה
* למצבם הכספי. התחייבויות שלקחו על
חלק מבני המזל הרגישו בצורך חזק לשנות קל. לחצים שיורגשו במקום* העבודה יביאו
* עצמם הכניסו אותם ללחץ, והם, שתמיד
את המקום שבו הם גרים. אחרים החליטו לא פעם לרוגז ולסיכסוכים עם עובדים
:מוצאים לעצמם סיבה להיות מודאגים
לשנות את המיסגרת המישפחתית. אם אחרים. בני המזל יצטרכו לפתח סבלנות
* ממשהו, התקשו למצוא פיתרונות שיביאו
בשנים עברו הם הסתפקו בהשמעת ביקורת ושליטה עצמית, כדי למנוע מעצמם להגיע
* להם את השקט הנכסף. הכספים שלהם הם
על מצבים שאינם משביעים את רצונם, לעצבנות ולחוסר־שקט בעבודה. מכיוון
* היו זקוקים, לא תמיד היו למען עצמם. רבים
הפעם הם מצאו את עצמם משגים מה שאינו שכידוע בני־בתולה אוהבים לעבוד, מקום
* מהם ניסו לגייס כספים כדי לעזור
העבודה משמש להם לעתים קרובות המקום
לרוחם.
* לבני״מישפחה, שעתידם היה תלוי בכן.
משנכנס כוכב יופיטר לבית הרביעי שבו הם מתפרקים מלחצים אחרים.
:הסיבה למצב זה היתה קשורה בכוכב
שלהם, בתחילת ,1983 הם קיבלו כעין סיוע
מבחינה בריאותית, המצב יהיה רגיש
* שבתאי, הכוכב הגורם לקשיים ומחסור.
נוסף, ויכלו להוציא לפועל את הרעיונות ועדין. אותם שסובלים מבעיות הקשורות
אם כי המצב הכללי במדינה לא יהיה קל
* מאוקטובר 1980 נמצא כוכב זה בבית השני
למחזור״הדם או ללחץ־הדם -יצטרכו
החדשים שהתעוררו בקירבם.
* של בני מזל בתולה. הבית השני קשור מהבחינה הזו, דווקא בני מזל בתולה ימצאו
השנה עתיד כוכב יופיטר לצאת מהבית להשגיח על עצמם במיוחד ולגשת לרופא
:בכספים וברכוש, ומאותו הרגע ששבתאי להם דרך, ויידעו אין לתמרן במצבים
הרביעי ולהיכנס לבית החמישי. כל זה יקרה כאשר אינם מרגישים בטוב.
* התמקם בו, הוא גרם לכך שבני המזל יסבלו החדשים. למרבית הפלא יתברר, שמצבם
בינואר .1984 הבית החמישי קשור בילדים,
אחת התכונות הבולטות של בני בתולה
הכלכלי ישתפר, והם ישתחררו מהדאגות
* מבעיות רכוש וכספים.
אהבות, יצירה ותחביבים. אם כך, מה היא, שכאשר מישהו בסביבתם אינו חש
ומה באשר להמשך! השנה מסוף אוגוסט, והחרדות שהיו מנת״חלקם בשלוש השנים

המשמעות של המצב החדשן קודם כל: בטוב, הם עושים הכל כדי לעזור לו ולהקל
* עוזב שבתאי את הבית השני ומשחרר את האחרונות.
המישפחות, שאחד מבני״הזוג בהן משתייך עליו. אך כשהם עצמם אינם בסדר, הם
תחום נוסף שהעסיק את בני המזל הוא
* בני המזל מהלחץ והדאגות. לבעיות
למזל בתולה, יוכלו לצפות להרחבת מעדיפים להתעלם מהמצב -עד שלעיתים
* ולקשיים יימצא פיתרון, ומהשנה יוכלו תחום הבית והמישפחה. כוכב אוראנוס
המישפחה בשנה זו. ומכיוון שכבר ראינו, כי הם מגיעים לרופא כאשר המצב נהיה קשה
* להרגיש בני המזל בשיפור ניכר במצבם נכנס לבית הרביעי שלהם בדצמבר 1981
ומסובך.
מבחינה כלכלית המצב ישתפר, אז אולי
וכדרכו, התחיל להפוך דברים על פיהם.
:הכספי.

* בתחילת השבוע תחושו בעייפות, אבל עודף אינפורמציה שתגיע לאוזגיכם עשויה לעזור השביע לא יהיה לכם קל במיוחד. בשטח מצב־הריח שלכם עומד להשתפר השבוע,

* עבודה ואחריות ימנע מכם למצוא זמן לכם רבות בקידום תוכניותיכם הכספיות. הרומאנטי צפויים קשיים, היזהרו מלהשלות כדאי לתכנן את הנסיעה הבאה לחוץ־

לארץ -זה ישכיח מכם
את עצמכם והקשיבו
גם במקום שבו אתם
למנוחה. ובכל זאת,

את כל מה שעברתם
היטב לדברי בן־הזוג,
עובדים קיימת אפשרות
רצוי שתקפידו לנוח

לאחרונה. לדילמה שבה
מאחר שאתם נוטים
טובה לבצע שינויים
ותיקחו על עצמכם

אתם נתונים במקום־
לפרש את דבריו כפי
יעילים וטובים. אנשים
פחות התחייבויות. ה*

העבודה
עדיין לא יימשאתם
רוצים להבין,
או ילדים צעירים בריאות אינה כתמיד,

צא פיתרון. אל תשברו
ומשנים את הכוונה
עומדים לבקר בביתכם
ואתם נוטים יותר

את הראש בקשר לכך.
האמיתית. בימים אלה
אל תכנסו למתח.לחולשה. מכרים מה
האמת
אמורה לצאת
תוך כמה שבועות תמהכל
יעבור בשלום.
עבר נפגשים איתכם

צאו את הכיוון הנכון.
לאור -תתכוננו לשמוע
מסיבה או מפגש חברתי
לאחרונה, גם השבוע
25ג ד 3¥גו:ד -

מצב הבריאות אינו טוב
דברים שלא ימצאו חן
5$גיגואר
אחר יוסיפו רבות לתיימשכו
פגישות מוזרות

בעיניכם. אולם הניע
במיוחד. השגיחו על עצקופה.
אתם עומדים
אלה. מעניין, שכל מי
שהכרתם בעבר מעוניין לחדש את הקשרים. להכיר אנשים חדשים ומקוריים. לרווקים הזמן לארגן את החיים מחדש, להרחיב מכם. המקום הרגיש יהיה הגב או הרגליים.
* עדיף ליזום פגישות עם אגשים חדשים. תהיה הזדמנות לפתוח בקשרים חדשים. אופקים, ואולי אף לחשוב על קשר חדש. בשטח הרומאנטי המצב עדיין אינו טוב.

* השבוע תתחילו להרגיש יותר טוב. המתח שבו חשתם לאחרונה יעזוב אתכם, אנשים שונים מנסים להתיידד איתכם הצעד שביצעתם לא-מזמן גורם לכם קשיים
* מצבי־הרוח הקשים שידעתם לאחרונה מצב-הרוח יהיה הרבה יותר טוב. אנשים לאחרונה. בידקו היטב את הסיבה לכך ואל לא מעטים ברגע זה. מצב-הרוח די ירוד,
תמהרו להאמין לכל
ונדמה כאילו שבאף
בסביבתכס יהיו יותר
* מתחילים לחלוף. אולם
מקום לא תוכלו למצוא
הצהרת ידידות. בשטח
רגועים ויתנהגו כלפיכם
* הקשיים עדיין לא נגמ־העבודה
מרוצים מכם,
לעצמכם שקט ומנוחה.
ביתר אהדה. בשטח
* רו. בשטח הרומאנטי
בעיות כספיות הקשוואם
כי כמה אנשים
העבודה עליכם לחשוב
* המצב יותר בהיר. אולם
רות באנשים אחרים
מקנאים בכם. אתם
על שינוי, או אפילו על
* עליכם להיות זהירים
במישפחה מציקות לכם
עומדים לפני קידום
התחלה חדשה. אל
* מתמיד. למצב-רוח אופולא
מוסיפות להרגשה
שיבוא במפתיע. קשרים
חשש: אחרי הצעד ה*
טימי עדייו אין כל
הטובה -אולם אין
שמתפתחים עם אנשים
ראשון יהיה לכם הרבה
* סיבה. בשטח הכספי
ברירה עליכם לעבור
בעלי השפעה במקום
יותר קל מכפי שאתם
* מצבכם רחוק מלהש־את
החודש הקשה,
שבו אתם עובדים
חושבים. אריות העסו*
ביע רצון. אל תכנסיויסתבר
לכם שאתם יועלולים
לגרום לאכזבה
קים בלימודים יצליחו
* להוצאות גדולות ונסו
* לחסוך במידת האפשר. בשטח העבודה ויזכו בשבחים יותר מן המשוער. השבוע סרה. להכרויות מסוג זה כדאי להתייחס תר חזקים מכפי שחשבתם. בני-הזוג נוטים
* יוצעו לכם כמה הצעות מעניינות ומקדמות. תוכלו לחשוב על קנייה של ריהוט חדש. בקלילות. למרות גישתכם הרצינית בנדון. לריב איתכם, אל תגיבו ותגלו סובלנות.

* השבוע תיאלצו לבלות בבית יותר מכפי השבוע תרגישו עדיין במתח. אולם אותם במקוס-העבודה תתכונט לתקופה חשובה השבוע יתחיל במצב־רוח מצויץ. אתם מטים1
*• הרצוי -או אתם או מישה מבני המישפחה שנולדו בתחילת המזל כבר ירגישו בהקלה ומלאת אירועים. זה הזמן לכל הבלתי־צפוי להיות יותר מדי אופטימיים. אם כי השבוע1
תוכלו להיווכח שאנשים התוצאות והמלהיב.
ניכרת. אתם מודאגים
ירגיש לא כל-כך טוב,
רבים מבקשים את
יימשכו זמן רב. תצ ממצב
הבריאות של
לכן לא כדאי לתכנן
חברתכם. שימו לב למה
טרכו להיות זהירים
בן־הזוג או של בגי-
נסיעות וחופשות לתקושקורה
סביבכם. ואל
מאגד בידידויות חד מישפחה
אחרים. תוך
פה הנוכחית. אמנים
במזל תאומים יוכלו
תהיו יותר מדי תמימים.
שות, כי ההשפעה שלהן
שבוע־שבועיים המצב
עלולה להיות אחרת מזו
השבוע תוזמנו למסיבות
ליהגות השבוע מרע יהיה
שוב יותר טוב.
ולחגיגות. ותוכלו ממש
שאתם חושבים. במ-
יונות מקוריים ומיכולת
ותוכלו למצוא לעצמכם
ליהנות מהפגישות שמתוכלו
קום־העבודה
יותר
מנוחה נפשית.
טובה -נצלו את
להרשות לעצמכם לגהתקופה
ונסו להישאר
צפות לכם. אנשים מן
במקום העבודה אתם
לות יוזמה ומקוריות.
יותר בבית כדי לעבוד.
העבר יכנסו לפתע חזרה
מתישים את עצמכם.
לחייכם ויוסיפו טעם
הראייה שלבם ברגע זה
קחו לעצמכם חופשה
אורחים מהארץ וגם
* מחדל עומדים להפתיע אתכם בביקור, קצרה ונסו לטח -בגוף ובנפש. לאחרונה חדה, ומכיוון שהמגנטיזם האישי שלכם חזק והתלהבות. מבחינה כספית תופתעו לטובה
* אולם הביקור יועיל לכם ויגרום לכם הנאה. אתם זקוקים מאוד לקצת מרטע ופורקן. ברגע זה -לא יוכלו להתעלם מעצותיכם. תוכלו לקנות לעצמכם את המתנה הנכספת.

בני בתולה אוהבים יעבוד,
אורם סברו במקום העבודה
מרחציס וממתיחויות

נדן גורדימו: יא נמו סווזיניצין
הסופרת הדרום־אפריקאית בדין גורדימר, שמבקרים בעולם מתחרים ביניהם
בסופרלטיבים שהם מעניקים ליצירותיה, שומרת על שלוותה :״איני מייחסת
חשיבות רבה מדי לסופר ולכוחותיו. הספרות כמעט שאינה יכולה לשנות את
מהלכי ההיסטוריה. אין היא יכולה למנוע את הטרגדיה של החיים. אך בכל זאת,
הסופר אינו יכול שלא לכתוב, ולכתוב ולכתוב.
״סופר אינו יכול להתרחק ממולדתו. כשאתה מתרחק מארצו, אתה מוותר
בהכרח על יכולתו, ותהיה צנועה ככל שתהיה, לשנות, לתקן. הדוגמה הטובה
ביותר לכך היא סולז׳יניצין. איזו השפעה יש לו עכשיו, כשהוא חי מחוץ
לברית״המועצות? קולו אינו נשמע. אם רוצים להיאבק, חייבים להישאר במקום,
אסור לברוח׳.
והיא אכן נשארת בדרום־אפריקה וכותבת ספרים נוקבים נגד המישטר הגזעני,
כי סופר אינו יכול שלא לכתוב.

נוב הונ הוא הגבר הסנס מ תו
באמריקה נווק שימס תעשה
כסף בבורסה ליז טיילוו תתחתן
אליזבת טיילה־ התארסה
רישמית עם ויקטור גונזלס לונה.
הכלה־לעתיד קיבלה מהבעל-
לעתיד טבעת עם יהלום של 16
וחצי קראט. במסיבת האירוסץ
נכח גם ריצ׳רד ביטון, שנשא
לפני חודש את ידידתו סלי היי
בטקס שנערך בלאס־וגאס. נישואיה
בפעם השמינית של הגברת
טיילור ייערכו בסוף השנה
הרקדן רודולן* נוראייב פרש
מהפקת הבאלט דון קישוט בגלל
פגיעה ברגלו. מנהלי הבוסטון
באלט נאלצו לבטל את כל
ההופעות השחקן הוותיק
גיימי סטיוארט סובל מסרטן
העור, שפגע בצד השמאלי של
פניו. גידול מסוג זה ניתן לריפוי,
והשחקן בן ה־ 75 ממשיך לעבוד
כרגיל. הוא מקבל מזה שבועיים
הקרנות, ובעוד כשבוע צופים
שיהיה בריא לחלוטין
כתב־העת פלייגירל בחר כקומיקאי
בוס הום כגבר האמריקאי
הסכסי ביותר. הגיב על כך הופ בן
ה־ :80 הקמטים שלי הצליחו
להביס אפילו את גומות־הוזן של
גזז טראבולטה סר גזז
גילגוד הוא חובב מושבע של

רומנים למשרתות. הוא מוכן לספר

לכל מי שרוצה לשמוע :״הרולד
רובינם הוא נהדר וגזדית
קרנץ היא בכלל משהה אני כבר

ממתץ לספר הבא שלה ׳.סר ג׳ון
מדגיש שהוא אוהב את. הקטעים
המלוכלכים׳ ושהוא בודק תמיד
כמה עמודים נשארו בין סצינת מין
אחת לשנייה רוכרט
רדסורד עומד לגלם תפקיד של
שחקן בייסבול מזדקן בסרט
שייקרא הטבעי. רדפורר אומר
שהוא ירגיש ממש טבעי בתפקיד,
כי ״תמיד אהבתי לשחק בייסבול,
ואני יכול בהחלט להזדהות עם
הרמות כי גם אני זקן מדי
לבייסבול ׳.השחקן בן ה־ ,47 שלא
עשה שום סרט מזה שנתיים,
הסביר שהוא החליט להשתתף
בסרט זה, כי כך תהיה לו הזדמנות
לשחק לצד רוברט דובל,
שיגלם את דמותו של כתב ספורט
חברה המתכננת למכור
פוסטרים שעליהם תתנוסס דמותה
העירומה של ברוק שילדם
כשהיתה בת ,11 יצאה בהנפקה
בבורסה של ניריורק. הפוסטר
יעלה 40 רולר, והמניות נמכרו ב־6
דולר למניה.

נור נ־ו3ן:
סוט־וידו׳
ער טרגדיה
שו אב ובנו
סקוט ניומן (משמאל) לא
הצליח להתמודד עם פירסומו
האדיר של אביו. הוא ברח ממנו,
החליף את שם מישפחתו,
הסתבך עם החוק, ולבסוף מת
בחדר עלוב בברונקס ממנת־יתך
שם סם. אחרי מותו הקימו סול
ניומן ואשתו ג׳ואן וודוורד
(למעלה) קרן על שם בנם, שמטרתה
לעזור לצעירים לצאת מגי־הנום
הסמים. בשנים האחרונות
הם מקדישים את כל מירצם,
וחלק גדול מהונם לפעולות
הקרן.
״זהו מאבק מתמיד ומתיש,״
אומרת ג׳ואן וודוורד .״מאז מותו
של סקוט חי פול בהרגשה שאין
לו יותר מה להפסיד. הקרן הזאת
נותנת לו לפחות סיבה להמשיך
ולהיאבק. אני מקווה שהוא יזכה
במאבק הזה, אך אני מתפללת
שלא יזכה בו מהר מדי, כי
אחר־כך — מי יודע׳...
היום, חמש שנים אחרי הטרגדיה
שפקדה את בנו, הוא מסריט,
תחת מעטה כבד של סודיות,
סרט וידוי בשם הרי ובנו. הסרט
מתאר קונפליקט חריף בין אב,
פועל שובת, ובין בנו, נער מתבגר
שאינו מבין עוד לא את החברה
שבה הוא חי ולא את המישפ־חה
שאליה הוא משתייך. ידידים
ספורים הנמצאים בסוד ההפקה
מוכנים להסביר שזוהי גירסה
חדשה לקונפליקט הניצחי בין
הדורות וליאוש המתלווה לאי־היכולת
ליצור קשר בין בני־האדם.
העולם
הזה 2399

כמעט עד לסוף המירוץ לא האמין איש שהוא יזכה.
אך הוא עשה זאת. בגיל 23 ובהופעה הבכורה שלו
במירוץ־האופניים המפורסם ביותר בעולם, הטור דה
פראנס, זכה לוראן פיניון בכל — בניצחון, בתהילה
ובכסף. הוא התחיל למשוך תשומת־לב כבר בתחילת
המירוץ, אך הפרשנים המעיטו בהצלחתו וניבאו

שבמקורם או במאוחר הוא יחלש ויפרוש מהמירוץ
הארוך והמתיש, הדורש לא רק כושר גופני מעולה
וסיבולת גבוהה, אלא גם נסיון רב. ואחרי 3800
קילומטרים של בדידות מזהרת, מגיע לו לנוח מעט.
בתמונה הוא נראה רוקד עם ארוסתו, במסיבה שנערכה
לכבודו במועדוך לילה בפאריס.

ראן קיטון:
מה קווה
דה בפאריס?
צלם זריז ובעל עין חדה לא התרשם
מהתחפושת של הגברת שבתמונה —
שיסלה שחורה וארוכה, ז׳קט ענקי,
מישקפי־שמש ושיער אסוף. לגבי
האדון שלצידה כבר בכלל לא היתד, לו
בעיה בזיהוי, למרות המישקפיים
הכהים והראש המורכן. הוא תפס את
דיאז קיטון ואת דורן ביטי שוב
ביחד, מטיילים כזוג יונים בשוק
פאריסי, וכשהמשיך לעקוב אחריהם
ראה אותם אוחזים ידיים ומביטים אחר
בשני ביעניים אוהבות במיסעדות
קטנות ואינטימיות. לא להאמין למה
שקורה לאמריקאים בפאריס.

אין דיון: אמיץ, יהיר ומאובד
אלן דלון החליט שמה שיעשה אותו מאושר הוא איזה תואר אצולה קטן.
החליט ועשה. הוא מגלם את הברון דה־שרלום בסירטו החדש של הכימאי
פולקר שלנדורף, אהבתו של סוואן על פי מרסל פרוסט. השתתפותו
עוררה סקרנות רבה, מפני שזו היא הפעם הראשונה, אחרי שנים רבות, שדלון מוכן
להשתתף בסרט בתפקיד קטן יחסית.
תוכן הסרט נשמר עדיין בסוד גדול. כל מה שהבימאי מוכן לגלות הוא שמדובר
בסיפור של קינאה. אך אם ישאר נאמן לדמותו של הברון כפי שהיא מתוארת
בספרות הצרפתית, הרי שצפוי לנו דלון.אינטליגנטי, אמיץ, רגיש ואפילו רגשן.
תרבותי, נדיב, יהיר, רגזן, מלשין, קנאי ו...מתאפר״ .וגם זה משהו.

אודו הבבווו:
סיטו מהאגדות
הסיפור נשמע רומנטי יותר מכל
סרט שאודרי הפבורן כיכבה בו
אי־פעם. הגיבור הוא רוברט
וולדרם, בן ,45 שהתאלמן מכוכבת
הוליוודית ותיקה אחרת, מרל
אוברוץ, שנפטרה בגיל .68 הגיבורה
היא אודרי הפבורן בת ה־ ,54 גרושה
בודדה, אחרי שנישואיה השניים,
לרופא־פלייבוי האיטלקי אנדריאה
דוטי התמוטטו ברעש אדיר ובסידרת
שערוריות.
שני הגיבורים הבודדים נפגשו
והתאהבו. אודרי אומרת עליו. :הוא
אדם מאוד יקר ונפלא. אנחנו מאוד
מאושרים. זוהי אהבת־אמת. אנחנו כמו
נשואים. רוב הוא הגבר של חיי.״ ואילו
הוא אומר עליה. :איזו סיבה בעולם
יכולה להיות לשני אנשים בוגרים
לחיות ביחד במשך שנתיים וחצי אם
לא אהבה? אנחנו מאושרים, וזה ימשך
כך לעולם ״.והם חיים באושר ועושר
עד היום הזה.
העולם הזה 2399

בפיאו

פראנק: אז ועכשיו

הזמר ה אמריקאי
פראנק
טינטרה סבל מקרחת מתפשטת. מיטב

מעצבי הפיאות בעולם טיפלו בראשו. בהתחלה הוא
חבש פיאה, ולאחרונה עבר טיפול השתלה. השתלות
השיער מצליחות רק לעיתים רחוקות מאוד.
^ בר עמדו קדמונים על הקשר
שבין פיאה ושיכחה, והתכוונו
לומר, שהחובש פיאה לראשו מנסה
להשכיח מכולם — ויותר מכל מעצמו
— את קלונו, את הקרחת. אפילו
ויליאם שקספיר רמז רמיזה עבה

כאשר כל אלה לא הועילו אפילו
לשערה אחת?
רבים מושכים קווצות שיער מפאתי
מערב לפאתי מיזרח, ובדבק אפוקסי
— ובנוסחה סודית — מצמידים אותן
למקומן, ומתפארים במצח נמוך ויפה,
עד שבאה הרוח...
אך כמה מידידי הטובים ביותר ניסו
ומנסים גם כיום להציג לפני העולם —
ובעיקר לפני שונאיהם — ראש עטוי
שיער, שערה־שערה במקומה.

עד היום. ההשתלות בדרך כלל לא
הצליחו, כי לאדם יש בחלק האחורי של
ראשו מאגר גדול של כלי־דם. כשמנסים
להעביר שערות מהעורף לחלק הקדמי של
הראש, שבו אין כלי־ דם במידה מספקת,
ההשתלה פשוט לא מצליחה.
אני מכין פיאות לבני 6עד .76 אני
מטפל בבחור בן ,21 שמגיל 6אני מכין לו

* * שורות
? ו י במיפדר
^ ש המנסים לעזור לקרחים
להסתיר את הפרחת הנוצצת. יש
אפילו המתפרנסים מכר.

*1ך 1י 11| 11 1ן• הזמר־שחקן ששי קשת לא הופיע מעו־לס
ללא פיאה. הוא נראה בחתונתו
/ 1 111\ - 1 4
לשחקנית יונה אליאן בפיאה אחת ובתמונה למטה נראה בפיאה אחרת.

אבי טולידנו:

בנושא זה, ובעוד בני מונטגיו ברומיאו
ויוליה היו שעירים כשעיר״עיזים, הרי
בני קפולט היו קרחים כקורה —
ומכאן השם התיאטרוני לפיאה נוכרית
.קפלט״.
בימינו, כשהמאה ה־ 21 מידפקת על
הדלת, טרם נמצאה דרך להצמיח שיער
על ראש קרח. מה להם, לקרחים, כורים
אטומיים, טיסות לחלל, נחיתה על
הירח, או מיקרוסקופ אלקטרוני —

פיאה סודית מבית־יוצר של ידידו
הטוב של כל קרח, אורי גרוס, היא
הסוד הגלוי ביותר בישראל.

אומר אורי גרוס, איש־הפיאות:

שנה אני עוסק בהתאמת פיאות
לאנשים. יש להבדיל בין מה שאני
עושה, ובין השתלות שעושים בשער.
את ההשתלות עושה רופא כירוג
בהרדמה.

והצטרף לזמרים אחרים בארץ ובעולם

:ד בראש
כל פעם פאה שונה, לפי גילו.
לאנשים יש קשר חזק מאוד לשיער
ראשם. יש כאלה שמקבלים פשוט הלם,
ונכנסים לדיכאון קשה כשהם מתחילים
להקריח.
אני לא משלה אנשים שהפיאה היא
שיער טיבעי. זה אביזר של לבוש, ואדם
צריך להוריד אותו כשהוא מגיע הביתה,

כמו שהוא מוריד את נעליו.
אני עובד רק בשיער טיבעי, לשם
התחושה הטובה של האדם.
פעם הגיע אלי רופא בן 70 וביקש
פיאה. סידרתי לו אחת והתפלאתי —
מה אדם בגילו צריך פיאה? אחרי כמה
ימים, כשבאתי להצגה, ראיתי אותו
יושב עם אשה צעירה. ואז פשוט

הקץ לפיאה

( 1ד השדר והמנחה שמואל שי
111 חובש פיאה בראיון עם
בן־גוריון ב־ 1968 אחרי כבמה חודשים הוא הסיר

חדשות

את הפיאה. היום הוא אינו חובש פיאה כלל.
״אורי גרוס התאים לי פיאה על הנימה,
בערב־ראיונות, והיא מאוד מצאה חן בעיניי׳ ,סיפר.

(מימין) וישמח (למעלה)

\ 1¥1ן 1| | 1ך י 1הזמר יורם גאון סבל מקר־
| 11\ 11 1 1 1 / 1חת שהתפשטה מכיוון ה מצח.
לאחרונה עבר טיפול של השתלת שיער, שאחריו
נראה כאילו שטח מיצחו נהיה קטן יותר.

הבנתי: כל אדם והשיגעון שלו.
עד כאן אורי גרוס.
זקן הבדרנים עוטי הפיאות הוא ללא
ספק שמואל(״שמיל״) שי. מספר שמיל
על הקרחת:
״זה היה בערב פורים . 1968 ערכנו
ערב ראיונות בבית החייל בתל־אביב.
הזמנתי את אורי גרוס להתראיין על
פיאות ועל תחפושות. אורי הביא איתו
כמה אביזרים, וכהדגמה הניח פיאה על
ראשי.
כולם קיבלו את השינוי בתשואות,
וגם אני נלהבתי. ארבעה חודשים
נשאתי אותה על ראשי, עד שעשיתי
חושבים: הרי לא כל יום פורים, כמה
זמן יכול אדם להיות מחופש? ומאז בני
הקטן משתמש בה להצגותיו.״
ששי קשת, לעומת זאת, אימץ את
הפיאה באהבה רבה ולא נפרד ממנה
לרגע. אפילו לנשואיו עם יונה אליאן
הוא בא מצוייר בבלורית למהדרין.
יהורם גאון הוא יותר מתוחכם.
השיטה שלו: הדבקת שערות. השיטה
מצויינת, אך לפעמים, בנשוב הרוח,
נראים טורים־טורים של הסוואה
שעירה, המתייצבים במיסדר, מתיי־שרים
לפי הימין.

אבי טולדנו, המעלה עתה ערב־יחיד,
הצטייד אף הוא במלאכת
מחשבת, ולקראת ההופעה מפארת
תיסרוקת פוני את ראשו.

מה לד
כי משיר!

**דוע לגברים קרחת ולנשים
//תיפרחת? זה סיפור ישן, שורשיו
בפרה־היסטוריה.
כשאבות־אבותינו התהלכו עירומים,
והלנה טרם פתחה מישרדיה
בתל־אביב ובניו־יורק, הגברים היו
מחזרים נמרצים ונלהבים יותר
מבני־מינם היום.
כשחתיכה טיילה בדיזנגוף, איש לא
השמיע פוצניו־מוצניו. הגבר תפס מייר
צמה נאה ועבה בידו, והוביל את משוש
עיניו למערה ברחוב גורדון, כשהיא
מפזזת ומכרכרת. כמה לילות סוערים
התישו את הבחור, וכשנרדם — גזרה
את מחלפות ראשו, וזהו. כל היתר
תורשה, רבותי, פשוט תורשה.מדוע מבריקה הקרחת? לא ידוע.
עד היום לא נמצאה תשובה חותכת חד־

משמעית, אף היא מבריקה בוהקת
ונוצצת יותר מתמיד — לאור
הזרקורים.
בתיאטרון יש הרבה זרקורים, ועוד
יותר פיאות, והחברה מסתדרים, ועולים
על הבימה מצויירים בקפלטים
נהדרים, ולולא השוער ביציאה
האחורית של התיאטרון, היו פיאות
רבות נשכחות על ראשיהם היפים של
כמה שחקנים ידועים ומצטיינים.
ראיתם פעם זמר חסר־שיער? נוסחת
הפלא בעולם הזמר היא זאת :״מה לך כי
תשיר — וראשך לא שעיר?״
ששי קשת, אבי טולדנו ושמואל שי
לא היו הראשונים שגילו את הפיאה.
זהו מוצר בינלאומי.
בינג קרוסבי ופרנק סינטרה נהגו
לשפץ את התדמית בעזרת איזו פיאה
קטנה וחמודה, לטובת אמהותינו
הנלהבות. אך אז הופיע אלוויס באופק,
לראשו בלורית ענקית משוחה בשמן,
הבלורית מתנופפת לימין כשהירכיים
לשמאל, כשהישבן נסוג עפה הבלורית
קדימה, ולהיפך.
לא פלא, איפוא, שהחיפושיות
והאבנים המתגלגלות גידלו בלוריות,
ואלטון ג׳ון כיסה מערומיו בכובע.

11י ...י 37

0 0 ) 0 3 0 0 0 6 /0 1 /1 6 3 ) 3 0 1 ^ !0 3

0 ) 3693 0 1 0 0 ) $63, ) 30ו 683ן

\ 3 0 3199^ 9 0

0 /0 3 )6 3 3א א . 6
0 /3 6 ׳9 3

20ה¥6

ס* ה ¥0

״שרון״ תע שיות מיזוג אויר בע״ מ
הגלעד , 2רמת-גן,

טל~ 733251/737626 :ז׳יו/**1מ

נ 1פ ש צעיר
בנואייבה הים תיכונית
בו או להתפנן*בסוף עוג תהאב טי חי ם
(ספ ט מבר ה רו מנ טי)
בכפר נופש מקסים לחוף ים מהיפים בארץ
מבצע מיוחד 3 -מחזורים בלבד לצעירים מנל הסוגים (גם ברוח)יוסטודנטים
בבל מחזור לבחירתך, נושא מרכזי מרתק בנוסף לכל יתר הפעילויות שבכפר
3( 4 .9 - 7.9ימים -נושא מרכזי: היפנוזה בהדרכת מומחים)
4( 11.9 - 15.9ימים -נושא מרכזי: ספורט מכל הסוגים)
7.9ן ( 15.9 -סופשבוע של אסטרולוגיה, היום השלישי ללא תשלום).
לשרות הנופשים מיטב התנאים:
• בונגלוס מרווחים עם שרותים צמודים • מתקני ספורט, טניס וברכת שחיה
• חוו ת׳ סו סי ם • שיי ט בג ל שני ם • חוגים אמנותיים • מסעדת דגים משגעת
• ערבי בידור מיוחדים: קרנבל ברזילי, מוסיקת רגח, אהבה וניחוח חציר
והכל כמעט בחצי מחיר:
מחיר מבצע +( 21$מ.ע.מ) בלבד ליום לחברי מועדוני הפסים
18$מ.ע.מ) בלבד ליום __
* להתפנן -לעשות חיים, לכייף
למשפחות עם ילדים לאחר ההצלחה המסחררת במשך הקיץ
נמשכת ההרשמונלחופשת כיף לסוף חודש אוגוסט ולחגים
הכניסה לכפר מכביש החוף דרך מכמורת

,במן ה בו על• ^

נפר נופש אמיתי

טל)053 ( 96397 .
״כרמל״ שרוחי מ חנו ת נע׳־מ.
רח־ אליהו ספיר ,14ת׳׳א £4359 טל.)03 ( 296351/2.
מקס עדן -מריאל
בעיות ולבטים
בחיי המין
סאת

ל״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

איתן עמיו

הדברת מזיקים
3ל״0

סוס חי ם להדברת תיקנים
(בוקים) ,תוללי לץ, חי קי
ספרים ובגדים.

מודעות בטלפון
לכל ה ע תוני ם

^ בכרטיסיא שראי ב מחירי המערכתי

018188$ 01118
.ו 4אסוז*או 0זאו
סז$8*£11ו

•עורהכרט

שרות ת.ד. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

רמת-גן. דחו מודיעין .18ת.ד2272 .

פרסום

טל 790114-5-6 .רש׳ מס־ 21 עסק ;
ספירה לל בריאותך ורכוסך

אידיאל

אבן גבירול סו ו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

227117/ 8־ 03
העולם הזה 2399

מו קדעג למ>
ע\ ל א >ודע
באמצע ישיבת המערכת האחרונה שאלה אותי
אורנה גלזן, כתבת האופנה שלנו, בלחש בלחש
(כדי שהעורך לא יתעצבן) ,איך מורידים מסטיק
מבגד. עניתי לה. אורנה אמרה תודה ושאלה למה
אני לא כותבת דברים כאלה במדור. זה מפני
שאני בטוחה שכל העולם כבר יורע דברים כאלה.
אז החלטנו, אורנה ואני, שכל פעם שתהיה לי איזו
עצה מהסוג שלפי רעתי כל אחד יודע, אקדיש
אותה במיוחד לאורנה.
אז בקשר למסטיק. מכניסים את הבגד הנגוע
לתוך הפריזר לשעתיים־שלוש. המסטיק קופא,
ואז מורידים אותו בעדינות עם סכין למריחה(לא
סכין חד מדי, כי אז ילך המסטיק עם הבגד) .אחרי
פעולה א׳ ,אם נשארים עוד סימנים קלים על
הבגד, משפשפים אותו בחתיכת צמר גפן טבולה
בבנזין. מה, לא ידעתם את זה?
אם את עניין המסטיק לא ידעתם, אולי אתם
גם לא יודעים איך מורידים זפת מהרגליים אחרי
בילוי בים? מה, ברצינות? אז מה עשיתם עד היום?
שלב א׳ — מתיישבים באמבטיה.
שלב ב׳ — משפשפים את הרגליים בסינטבון
שקונים בכל מכולת.
שלב ג שלב ההפתעה) את השאריות
שנשארו גם אחרי הסינטבון, משפשפים בנייר
אלומניום של חמאה. זאת אומרת, כשאתם
מעבירים חמאה מהנייר שלה לכלי הפלסטיק או
הזכוכית, אתם לא זורקים את הנייר לאשפה, אלא
מאחסנים אותו בפריזר, עד שמתמלאות לכם
הרגליים בזפת. זו המצאה שעוברת אצלנו
במישפחה בירושה. פחות או יותר הירושה
היחידה שקיבלתי ממשפחת בעלי, חוץ
מהרגליים העקומות של הילדים שלי.
ואחרון אחרון חביב, עצה לאנשים שלא
יכולים להשתמש בשמפו לחפיפת שער, מכל
מיני סיבות. יש אנשים כאלה, אני מכירה אחת
שגם סיפרה לי את הסיפר הבא:
ובכן, האלרגיים לשמפו חייבים לחפוף את
ראשיהם בסבון בסיסי, כלומר סבון כביסה, שלא
מכיל חומרים מסויימים שמכיל שמפו, ואני לא
רוצה להיכנס לפרטים כי זה מסובך. בקיצור,

אחרי החפיפה בסבון־כביסה, השיער יוצא נקי
מאוד, אלא שחסר לו הברק. ומי רוצה להסתובב
ברחובות בלי ברק? אז לוקחים איזה פיילה,
שופכים לתוכה מים פושרים וכוס אחת של חומץ.
מערבבים ביד, ומכניסים את הראש הרטוב

והבלתי־נוצץ לתוך הפיילה. שוטפים את כל
השיער במיים עם החומץ, ובא לציון גואל
ולשיער ברק. מי שלא אוהב את ריח החומץ
שירדוף אותו, שישים כמה טיפות בושם מאחורי
האוזניים. זהו. נגמרו לי העצות להיום.

ש סע הילדה: יייח אבל לא נקי משקה
היפה
א ל מוני

מהחנות קל א ס ביקשו ממני להודיע, שמתוך
התחשבות בנשים הלא־נוסעות לחו״ל, הם
החליטו לערוך מדי שבוע מכירת דברים
המיובאים מארץ אחרת. זאת אומרת, שאם יש
איזה גברת שנוסעת לחו״ל בעיקר בשביל קניות
(אני לא מאמינה שיש בארץ אפילו אשה אחת
כזאת) אז קל א ס פתרו לה את הבעיה.

כבר חודש וחצי שיש חופש גדול לילדים
] וברדק גדול להורים. אני כבר המצאתי כל מה
! שמוח עם איי־קיו ממוצע יכול להמציא. ציירנו
1ביחד, כתבנו מיכתבים, אספנו תמונות של כוכבי
\ תהילה. טיילנו וביקרנו חברים, ניקינו את הבית,
< סידרנו ארונות(הכל, כולם ביחד, וככה זה נראה)
! ראינו סרטים, עשינו תשבצים וצעקנו — הם עלי
1והרבה להיפך.
עכשיו אנחנו מבשלים. החלטתי להתפטר
1מהצרה הזאת ששמה מיטבח. במקום לפוצץ אותו
י בטי־אן־טי שמתי שם את שני הילדים ואמרתי
י להם שיבשלו מה שהם רוצים. חשבתי שככה
] הרווחתי שקט לחמש שעות. אבל ההמצאות
,שלהם טובות רק בקשר לצרות. בכל אופן נתתי
< להם מירשם ושלחתי אותם שוב. הנה המירשם,
1אם במיקרה גם אתם רוצים להתפטר מהמיטבח
׳ ומהילדים גם יחד.
המיצרכים הדרושים: שני ילדים, חבילת
ספגטי, שמן, שום, רסק עגבניות וראייה
אופטימית על החיים.
ילד אחד אחראי לספגטי. הוא צריך להרתיח
את המים ולהכניס לשם את הספגטי, לבשל 15
דקות ולסנן. אי־אפשר לתאר כמה זמן לוקח
] המיבצע הזה. הילד השני מחמם באותו זמן קצת
< שמן במחבת, מוסיף לו כמה שיני שום חתוכות
י וקופסת רסק עגבניות. על זה הוא שופך כוס וחצי
י, מים, מכסה את הסיר ומבשל את הרוטב כמה
] דקות. הבן שלי אמר שצריך לשים גם הרבה
אורגנו, שמיר, פטרוזיליה, מלח ופלפל, והוא
צודק כמובן.
בסוף התהליך העצמאי והאר)? 1מאוד של
שניהם (לא מבינים בכלל מה לקח להם יותר
משעה) מערבבים את התוצרת של שני הילדים,
י מרוויחים ארוחת־צהריים ומזמינים קבלן לשיפוץ
י דירות.

טובה של עצמאות ושל כוח התנגדות, הן תמונות
של ילדים יפים. אז הם שלחו לי את התמונה של
הילדה המטרפת הזאת, שאגב איננה למכירה,
האמת היא שזה לא נראה לי כל־כך חשוב ולא ברור לי לשבוע של איזו ארץ היא שייכת.
להודיע את זה, אבל אלה מהחנות כנראה עשו טוב, ניצחתם אותי, אבל כל טריק עובד רק פעם
עלי מחקר מקיף וגילו שמה שהורס בי כל חלקה אחת.

תו ד ה
אני לא זוכרת אם כבר כתבתי כמה עם ישראל
מרגיז אותי. העם הזה נוסע בכבישים כאילו הוא
שואט בשדות הקרב, לא שומר על רכוש ציבורי,
חצי מהעם תמיד צועק ורב עם החצי השני, נידחף
לתורים. אני לא יודעת אם כבר כתבתי על חוסר
הנימוס ועל חוסר הסובלנות לאנשים אחרים, או
על הפקידים שממררים את חיי האזרחים בהנאה
סאדיסטית(דוגמאות במדור הבא) .לא זוכרת אם
כתבתי על זה, אבל מה שבטוח הוא שאני חושבת
את זה.
הנה מה שקרה אתמול. לקחתי את הילדים
הטובים שלי לראות סרט בקולנוע חן וכדי
שהבילוי יהיה מושלם, צריך אחרי הסרט לאכול
פיצה ולשתות קולה. על יד הקולנוע יש רחבה
יפה עם שולחנות וכסאות. התיישבנו שם והזמנו
מטעמים. השולחן היה מלוכלך, הפיצה מגעילה
והשרות סוג ר, הכל בשביל להוכיח לי שעם
ישראל זה משהו בינוני.
ואז החליט בני הגדול ללכת 50 מטר ולראות
את המיזרקה של כיכר דיזנגוף. אמרתי לו
שייזהר, כי כך אני גומרת כל מישפט. הוא הלה
ואני הזמנתי כוס קפה קר וביליתי שבע דקות של
שלווה. אחרי שבע דקות ראיתי התקהלות על יד
הגדר של כיכר דיזנגוף. בחיי, שאם הילד שלי לא
היה בכיכר לא הייתי גם אני רצה לראות מה קרה.
אבל רצתי, ומה שראיתי היה בני בכורי הנחמד
תקוע בין הברזלים של המעקה בלי יכולת
להוציא את ראשו. ב־ 20 השניות שלקח לי להגיע
עד הגדר הלוחצת על בני, כבר היו שם עשרה
אנשים. שני צעירים משכו בכל הכוח את
הברזלים כדי להרחיב את הפתח. איש אחד, שלא
ידע שאמו של הנצור כבר נמצאת במקום, רץ
לבית־הקפה שממול והביא כוס שתיה קרה, כדי
שהילד יוכל לשתות משהו ברגע שישתחרר.
אשד, אחת עמדה על יד הילד וסיפרה לו סיפורים
מצחיקים, כדי שלא יכנס לפאניקה וזה עזר, הוא
התחיל לצחוק המטומטם הקטן.
עמדתי שם, מסתכלת על בני התקוע והצוחק
וחשבתי לעצמי שבעצם אני לא בן־אדם בגלל
הדברים שאני חושבת לפעמים על היהודים.
הגעתי למסקנה שאני מאוד גאה באלה
הלא־תמיד מנומסים. אם יש איזו צרה — ולמי
אין לפעמים — בדיוק אלה הם האנשים שהייתי
רוצה שיהיו על ידי. כשהילד השתחרר סוף סוף
ואני הודיתי לכולם, ניגש אלי איש וביקש ממני
לחכות רגע. הוא רץ, הביא כוס מים ושפך אותר
מאחורי גבו של בני. הוא אמר שזה מאוד חשוב
נגד עין הרע.
תודה לכל האנשים הנהדרים שהיו בכיכל
דיזנגוף באחרי הצהריים של .28.7.83

הייתי באחת המסיבות האלה שכולם שותים,
ואוכלים גבינה צהובה, ואומרים אחד לשני
חמישים פעם בשעה ״נו ..מה נשמע?״ ואחר־כך
הם עונים כל הזמן ״יופי. מה אצלכם?״

אלא כדי להגיד לכם שהיה שם משקה קר יוצא
מן הכלל, אפילו לאנשים שונאי אלכוהול כמוני.
אני יודעת שלפי המשקה בעלת הבית תזהה את
המסיבה שלה, אבל מה איכפת לי, אני כבר אמרתי
לה שם שזו לא מסיבה לפי טעמי. זה מבלי להזכיר

היה נורא משעמם. אי אפשר היה לרקוד, כי
חם ותיכף מזיעים. אי אפשר היה לאכול, כי כולם
כנראה בדיאטות שונות. אי אפשר היה לדבר
ממש, כי היתה מוזיקה כמו בתוך מגבר, אי אפשר
היה אפילו לראות בגדים יפים, כי כולם הולכים
חצי עירומים ובמיוחד ערומות.
בטח שאפשר היה ללכת הביתה, וזה גם מה
שעשינו אחר־כך, אבל כשכבר לוקחים
בייבי־סיטר חושבים פעמיים אם לשלוח אותה
אחרי שעה.
אני לא מספרת לכם את זה כדי לשעמם אתכם,

את העובדה שהיא עצמה נראתה לי די
משועממת. אז אל תלכו למסיבות בחודש
אוגוסט, כי זה כנראה לא יכול להצליח בחום כזה,
לעומת זאת, אתם יכולים לנסות ולהכין את
המשקה הזה, שאת שמו שכחתי לשאול.
מערבבים בתוך כלי גדול מאור(אפשר אפילו
בתוך אקווריום עגול — אחרי שהוצאתם אח[
הדגים) 1 ,בקבוק ג׳ין 2 ,בקבוקי יין לבן(כרמל
הוק) 2 ,קופסות קוקטייל פירות, כוס תרכיז פטל
ר 3בקבוקי סודה גדולים. מוזגים את זה במצקח
לתוך כוסות ומוסיפים קוביית קרח. יופי.

01111011] 10 01010101 בעולם המחול

רוצים קצת סיפורים על עולם הבאלט?
תפארלו, קחו כמה שאתם רוצים.
כשנאמר שאין נביא בעירו, התכוונו ליאיר
ורדי. הבחור הגיע להשגים לא־רגילים כרקדן
ראשי של להקת בת־שבע. הביקורת ליקקה את
האצבעות. אפילו מרתה גראהם הגדולה
הכינה ריקוד בשבילו.
כשהבתנית אלישבע דה־רוטשילד
הסירה את חסותה מהלהקה, נטלה לאה מורת,
שעמדה בראש המועצה לתרבות ולאומנות את
הלהקה תחת חסותה, אך לא לפני שהרקדנים
נשאלו אם יסכימו לפיקוח ממשלתי על להקתם.
יאיר ורדי הביע ספקות והצארית של עולם
התרבות והאמנות הצרה את צעדיו.
יאיר, בן קיבוץ כפר־בלום 35 ארז את
המיזוודות ונסע ללונדון, וכמו בסיפורי־באלט,
הגיע מיד לצמרת והפך רקדן ראשי בלהקת
רמבר, הוותיקה בלהקות הבאלט הקלאסי.
בין שאר הרקדנים הגדולים, הפוקדים את
הלהקה, גם רודולף נוראייב משתף מדי פעם
פעולה. באחד ממופעיו צירף את יאיר לצוות של
חמישה רקדנים שהופיעו איתו בבאלט חדש
שחיבר, ואף עמד לרקוד בו. היו לא־מעט תקלים,
אך בעיקר נזהר יאיר שלא להיצמד או להתחכך
יותר מדי ברוכרט, צעיר יפה־תואר, אמריקאי,
כדי שלא להרגיז את רודי.
בעת החזרות היה יאיר צריך להניף את רודי
ולהפוך אותו. אולי נהג בו כמו חבילת־חציר
בקיבוץ, שכן רודי התלונן שלוחץ לו, עד שיאיר
הציע שיבחר ברקדן אחר לתפקיד. רודי נרגע.
מאז זכה יאיר גם במינוי מעורר־קינאה. בידיו
הופקד הניהול האמנותי של תיאטרון־המחול
הבריטי.
גם לינדה הודם — שהיתה מנהלת־החזרות
בלהקת בת־שבע, נתקלה כאן באטימות. ממנה
נמנע התפקיד של מנהלת אמנותית ללהקה, ואף
היא ארזה מיזוודה או שתיים ומתנחמת בתפקיד
המנהלת האמנותית של להקת מרתה גראהם
הדגולה.
מרתה גראהם היא רק בת 94 כיום, ולא נחה
על זרי״הדפנה. היא עסוקה כתמיד בעולם המחול,
ומכינה עתה תוכנית חדשה עם להקתה. את

כתו מרכות
כששימעונה הולנדר היתה עוד שימעונה
הולנדר, מינוס התואר של מלכת־היופי ,1982 היה
לה גם חבר די צמוד, בשם אייק סייק. החברות
התחילה כשהאח הצעיר שלה רצה לנגן בגיטרה.
מצאו לו מורה מצויין, חבר בלהקת בננה, הלא
הוא אייק סייק.
כששימעונה נבחרה כמלכת־היופי, מיהר
הבחור וקנה לה טבעת בעלת יהלום קטן וחביב.
זה לא הועיל, ועוד לפני שנסעה הנערה לתחרות
הבינלאומית בארצות־הברית, היה הרומן לנחלת
ההיסטוריה.
בתואר הבינלאומי לא זכתה הנערה, ובינתיים

שימעונה הולנדר
יהלומציק
אף החמיצה את מועד בחינות־הבגרות. לפיכך
עסוקה היפה בהכנה לבחינות־בגרות מאוחרות.
כשתעבוד אותן בהצלחה, נשמע בוודאי על
אירועים בשטח.
עיקר שכחתי. מה קרה לטבעת?

הסבה
מ>קצוע>ת
גדום רובינם הגדול היא מכנה ״הילד הזה״.
עד עתה היא סובלת מהתקפות־קינאה, ואינה
מסוגלת לראות רקדנית אחרת מופיעה באחד
מתפקידיה הישנים. לאחרונה התריסה :״אם
אלוהים לא היה מעניש אותי בזיקנה — הייתי
רוקדת גם היום!״

על אף גילה, המתחיל להתקדם, לא סר חינה
של הגברת, והיא אינה מעזה לצאת בלי להתאפר
ולהתייפות תחילה. כשהיא נכנסת לאולם־
הקונצרטים, קם הקהל על רגליו ומקבל אותה
כמעט בחרדת־קודש, ומרתה, מלאת גאווה,
צועדת למושבה כמלכה.

הספר גילי גמליאלי ירד מהכותרות, ואת
מקומו מתחילה לתפוש הדיירת שלו ארלין
מדיסון. את הסיפור אתם מכירים: גילי חזר
מאחת מגיחותיו מלוס־אנג׳לס בלוויית ארלין,
שיכן אותה בביתו, הבריח את אשתו, והפך את
החתיכה השחורה לדוגמנית מבוקשת.
ביום השישי, לא האחרון, זה שלפניו, ערכה
ארלין על הגג מסיבת יום־הולדת, במלאת לה .22
כל ה ...הופיעו, כמובן מאליו, בהרכב מלא. אך
מרוב התלהבות שגתה הגברת והזמינה גם אורח
אחד מיותר.
הוא נשמע באחת הפינות כשהוא מתמרמר:

לא יברח
השבוע קיבלתי שיעור בסבלנות. הרבה
סבלנות והרבה עקשנות — הצירוף של השתיים
נקרא ״רוקי״ — הוניגמן דוקי.
ב־ 1972 נבחרה רוקי כמלכת־מים. היא היתה
יפה תמירה ובלונדית, קומבינציה מפוצצת. ואכן,
מחזרים הסתדרו בתור ליד הדלת, ביניהם אחד
שהיה מיספר חזק ממש, יגאל(״חוצ׳י״) לנגנם.
כשכולם קטפו פירות בבוסתנים, אסף חוצ׳י
חתיכות כמו בולים.
רוקי הודבקה באלבום, וכמו כל היתר היתה
מפארת בדומיה את אחד הרפים, שכן חוצ׳י קם
ונסע לניו־יורק למלא גם שם כמה אלבומים.
סבלנות ועקשנות, אמרנו. טוב, קמה רוקי,
ואחרי שאספה פרוטה לגרוש, טסה אחריו
לניו־יורק. הבחור ניסה להשתחרר, אך כמו כל
זבוב לא ידע בתחילה שהוא לכור בקורי־העכביש.
ארבע
וחצי שנים ניסה הגבר לברוח׳מהקורים,
אך לשווא. וזה שבע שנים שהוא תפוס לגמרי. הם
התחתנו ובשותפות עם אשת־חיקו הניצחית הוא
מנהל בוטיקים בניו־יורק, כשביית ממתין להם
אורן בן ה־ 4וחצי.
השבוע, בעת ביקור בארץ, הודיעה רוקי:
״יותר הוא לא יברח!״

ארלין מדיסון
איפה האמ תז

דוקי הוניגמן
רק שלה

״תראו אותה, בלוס־אנג׳לס עבדה במיספרה, אני
מכיר אותה, היא עבדה שם בנקיון, וכאן היא
דוגמנית־צמרת?״
האכילו אותו והישקו אותו, והאידיוט כמעט
וקילקל את כל הערב. להבא היא בוודאי תיזהר
לא להזמין כל אחד.

בטלוויזיה
אני הולכת להפיק סרט. הגיבור יהיה כ ״ ב
בטלוויזיה. לגיבור תהיה אשה נאה בבית. הם
יגורו בדירה גאה בתל־אביב.
מד• פעם, כשיחזור הביתה קצת שתוי.
1־ 14101 בעברית. יפליק לאשתו כמה פליקים.
וכמה שמירים. ולקינוח איזה זץ קטן. .
ובסצנה הבאה נראה את הדיירת מהקומה
העליונה. פסיכולוגית במיקצועה, המנסה
לעזור לאשת־הגיבור אחרי כל חגיגה כזאת.
ייש מיפנה ררמתי. הגיבור ואשתו עוזבים את
דירתם בתל־אביב. ועוברים לירושלים, בלי
הפסיכולוגית. יתכן שיצטרכו אחת כזאת גם שם,
ויתכן שלא. ראשית, בירושלים שותים פחות,
ושנית, ירושלים היא עיר קטנה וכל אחד יידע.
אגב זה מזכיר לי סיפור מהחיים, באיכילוב
יש פרופסור נודע, שאצלו כל ניתוח הוא ״על
הסכין״.
אבל בשאשתדלשעבר הופיעה בבית־החוליס
כשהלסת שלה פצועה ונקועה. נטלו את הטיפול
רופאים פחות ידועים, כי אץ הנחתום מעיד על
עיסתו.

בדבש

מיבל אדר, הדיילת היפה מאל־על, שהיא
דוגמנית מצטיינת בשעות־הפנאי שלה, התפטרה
מעבודתה בחברה, כדי שתוכל לבלות יותר זמן
בחברת עקיבא פרסמן, קברניט אל־על בעבר,
ועם בנם בן ה־.4
מיכל ועקיבא התפרסמו כאשר נתפס מיטען
של זהב, שהבריח הקפטן ארצה. הוא ריצה את

מיכל אדר ודליה פרסמן
על דני לרנר אמרו תמיד בתל־אביב, שהוא
מיספר חזק, אפילו חזק מאוד.
גם אתם היכרתם אותו. אתם זוכרים שאכלתם
בדראגסטור, ואחר־כך בהאפי קאסרול בסוף
דיזנגוף בתל־אביב. אתם גם זוכרים את בילהה,
אשתו החמודה. תמיד ישבה לידו במיסעדה. קצת
לאכול, קצת להשתעשע והרבה לפקוח עין על
הבחור.
זה לא עזר, ומישפחת לרנד פנתה לרבנות. על
הקולות שבקעו משם אפשר לכתוב ספר.
טוב שזה נגמר.
מאז קרו דברים.
בילהה נישאה ליעקב ארביב.
ודני? דני, ששמר בשקט בצד נערה, שאותה
הכיר כשהיתה בת 15 ויפה כמו בסרטים, לקח
אותה לעיר־הסרטים, ושם נשא אותה לאשה
בבית־כנסת בבברלי־הילס, אחרי שקודם לכן
נשא אותה לאשה בנישואין אזרחיים בלאס״וגאס.
כבר סיפרתי לכם שדני חזר ארצה עם זוגתו,
אחרי שהות של כמה שנים בארצות־הברית.
ועכשיו רואים את דני ובילהה שוב ביחד.
סנסציה! לא מאמינים?
שתתפוצצו, אבל זה נכון! אבל בשמירה צמודה
של יעקב ארביב וגברת לרנר החדשה.
מה יש, כבר אסור לפתח ידידות חדשה?

עקיבא פרסמן
בשווייץ

המאהבת והאשה
עוד דובשנית מהתנור? יש.
עונשו, ומצנן עתה את עצמותיו ושואף
כאשר היה טייס צעיר בחיל־האוויר, שירת
אוויר־הרים לריאותיו איישם בשווייץ.
בבסיס איישם בעמק. החברה הסתובבו כעמק
השבוע העלו חברים זיכרונות, כל זיכרון
לחפש קצת אירועים. עקיבא. טייס מצטיין, יצא
נופת־צופים. רוצים לטעום אחד?
לצוד בסביבות כפר־יהושע. צד צד. עד שנצוד.
כשהחלה מיכל את הרומן שלה עם עקיבא,
החברה סיפרו שלא רצה כל־כך להתחתן, אך איך
עיקמו רבות מהבנות את האף. עקיבא היה הפחות
אמר פעם עזר וייצמן :״בתחבולות תעשה לך
אהוד (איך אומרים בעברית, שנוא?) בין
מילחמה״ .זה הצליח. עובדה, הוא גמר ברבנות.
הקברניטים באל־על. כשנידנדו הבנות ללא הרף,
לך תתעסק עם מושבניקים!
התריסה :״מה אתן מבלבלות! אתם יודעות איך
פרסמן עדיין נשוי לה כדין.
הוא במיטה?״ הן לא ידעו, היא כן.

תמסמחסה!

סיפור מאילת, רק יצא מהתנור!
במלון מוריה בעיר־המיפרץ מתקיים מיבצע
בשם נופשיאדה. את הבידור והשעשועים מספל

יהודה ברקן.
איך אפשר לעשות נופשיאדה בלי לבחוו
את המלכה? אי־אפשר, נכון? טוב, הכינו סמטוחד
שלמה, והחגיגה היתה בעיצומה כשניגשה אחה
מאוד אני מתה על החבר׳ה העליזים בתל־אביב.
הסיפור של השבוע מוגש לכם. באהבה.
ביום השישי ערף בימאי עליז מסיבת
יום־הולדת בדירת״הגג שלו בתל־אביב 200 .
המוזמנים רקדו. אכלו והקימו מהומה. עד
שהבישטרה נאלצה להתערב כמה פעמים.
זה מעניין? לא־כל־כך. זאת כמעט כרוניקה
ביומוגים. מה זה עושה אצלי? הקשיבו:
רוב האורחים במסיבה היו, כמובן, גברים. זה
לא פלא. מה שהפליא קצת היה שבין השאר
הביאו חלק מהחבר׳ה את נישותיהס. נראה
שהנשים של היום לא רוצות להישאר לבד בבית
בקיצור. הרווקים והנשואים, לא תשוב, היו די
נבוכים, וקריצות הלכו שם מלוות בחיוך נסתר
מאחורי גבן של כמה מהגברות. ומה עם כל
החבר׳ה שבאו, כרגיל. לבד. בתיקווה ללילה ארוך
ומלא עליצות, עם איזה עליז חופשי? יבש! זה לא
הולך. כשהאשה בשטח פוקחת עיניים!
חבל שהבימאי לא צילם את המסיבה. הלכו
שם קטעים אשר יכלו להשתלב מצויין בסרט
האחרון שלו.

עודד וחווה תאומי

דליה ודני לרנד עם. ידידה
שלוה פסטוראלית

שתנסה!
המתחרות בתחרות, איילה צוף! מרמת־אבי!
והגישה ליהודה תיק עבה. מסתבר שהנערה אסל
גיזרי עיתונים ושבועונים, וכל חומר אפשרי ע
ברקן. הגבר נדהם, הודה לנערה, ושאל מדוע איל
ממשיכה באוסף .״די, גמרתי, עכשיו התאהב!
באחר — אני מתה על עודד תאומי׳.
אם זאת לא עבודה עברית, עליך או עליי [-
אני מתפטרת, ומצטרפת כגיזברית למועדו
המעריצות שלך.

הטריפ התנכ״י שד ראובן קריץ

״החשבון זהגפש״

הגזעני של חננך ברנוזב +הפרופסור המשחית שירת עצמן ״^י
מגיפה חבלנית במלונות ישראל? שלם החווינת של יהונתז גפן
מקור
עוזאי אחת לשנתיים מגיע אלי כדואר רומן מאת
מחבר אלמוני בשם ריקי קלי. ב־ 1977 היה זה
קונצירטו לנער צורם ותיזמורת, ב־1978
דופקים, ב־ 1979 שטים פשוטים ו־1981
בשדרות השקיעה. השנה, כמה שבועות לפני
פתיחת שבוע הספר העברי, הגיע הספר החמישי
של ריקי קלר, תחת הכותרת עוזאיי.
אולי כאן המקום לציין, כי ריקי קלר הוא
שם־העט של הסופר והמבקר ראובן קריץ.
בשנות החמישים וראשית השישים היה ראובן
קריץ במקום הראשון של רשימת רבי־המכר
בסיפורת העברית. היתה זו סידרה של ספרים
לגיל־ההתבגרות, שהודפסה במהדורות רבות.
הבולטים בספרים אלה היו בוקר חדש, שנים של
תכלת, חט אות נעורים, אלון ועירית, נפנוף של
מיטפחת ועוד כמה ספרים״.
ראובן קריץ, העדיף בשלב מסויים של
הקריירה הספרותית שלו ליהפן־ לחוקר ספרות.
יבול סיפרי המחקר שלו לא היה מבורך פחות
מהרומנים שלו, וביניהם: על מיבנה הסיפור
מאחורי הגדר, על שירת רחל, איך לנתח
יצירת ספרות, המוזר שבסיפור המוזר,
תבניות הסיפור והחשוב מכולם. הסיפורת של
דור המאבק לעצמאות״ ,שבינתיים ראה אור רק
חלקו הראשון.
אי־שם במחצית שנות השבעים, ,החליט מן
* ריקי קלר -עוזאי; הוצאת גת, ת״ד
93489 תל-אביב; 340 עמודים(כריכה רכה).
** כל הספרים המצויינים בשם ראובן
קריץ ראו אור בהוצאת פורה, ניתן לרוכשם
בכתובת ההוצאה: סימטת אורן ,4קריית
מוצקין, מיקוד .26377

תולעי תרמת
תחת הכותרת זהירות דגל שחור הביא
העיתונאי והמחבר חנוך ברטוב מסה בעלת
מגוון גזעני מתחסד, שחמה לה לא נראתה
בסיפורת ובעיתונות הישראלית זה עידנים.
הדגל השחר של ברטוב הונף במדורו הפרט
הקטן במעריב ( 5באוגוסט ,)1983 כהכרזת
מילחמת״וזורמה על סיפח של נחום מנחם
מתחים ואפליה עדתית בישראל (ספר שלא
ראיתי -ולכן אמנע מלהתייחס אליו).
ברשימתרהסתתו חושף ברטוב שניים־שלושה
אי־דיוקים היסטוריים המופיעים בסיפרו של
נחום מנחם, בעמוחם 107ד , 183 ובעזרתם חא
מוכיח את ״אי־ערכו׳ המוחלט של המחקר כולו
(לפי קריטריון מוגבל זד״ ראויים כל סיפרי חנוך
ברטוב לביטול מוחלט, שהרי מהשגיאות הקטנות
והגדולות שבהם, ניתן לחבר רומן עב־כרס, מעין
טרגדיה של טעויות, שעליה יהיה חתום ברטוב,
גם אם נתעלם מספר שחיבר ברטוב כעט־להשכיר,
על רמטכ״ל מילחמת יונדהכיפוחם רב־אלוף
דויד אלעזר).
ומדוע הטחח עצמו ברטוב לצאת
למילחמתחזורמה בסיפרו של נחום מנחסז
ברטוב אינו מסתיר את הסיבה. וכותב.ובכן:
בץ הסופדים השותפים ליצירת ;הסטריאוטיפ
המיזרוד, זה המציג את היהודי המיזרחי
כ׳,נחשל׳, ,ססגר. ,טעון טיפוח• — חברה
מכובדת, ועוללת את חברי משה שמיר, את
יהושע בר־יוסף ואת חי ם הזח — מונה המחבר
גם אותי. הוא מצטט חצי־פסוק מסיפרי
״החשבון והנפש״ — שראה־אור בדיוק לפני
שלושים שנה — כדי לומר, שגם מתוכו,נודף
ריח של גזענות.״• תיאור מדוייק של, ניוון
מזרחי׳ לעומת, החוסן המערבי• על־סי,תורת•
זעזע שעוד נדון בה בה בהמשך הדבריט מ י

הסתם ראובן קריץ להתפצל מבחינה יצירתית
לשתי דמויות, לראובן קריץ חוקר הספרות
ולריקי קלר, מחברם של רומנים לצעירים.
ארבעת הרומנים הראשונים של קלר/קריץ
הם תופעה מדהימה וחסרת־תקדים בסיפורת
הישראלית. ברומנים אלה קיים נסיון לשוני־תיאורי
להתמודד עם עולמו, בעיותיו ותהליך

סופר־חוקר קלר/קריץ
על האצולה היומרנית

התבגרותו של דור צעיר במדינה. ברומנים אלה
מוכיח קלר/קריץ את כישרונו הספרותי, מעל
ומעבר לממוצע המגדי־ברטובי־שמירי־שחמי,
תוך שהוא פורס עולם חוויתי אמין על הקורא
ובלתי־אמין על ביקורת הספרות, שעשתה כל
שביכולתה להתעלם מארבעת הרומנים
הראשונים של קלר/קריץ.
למרות מחירם הזול של ספרים אלה, הם לא
זכו למעגלי הקריאה המגיעים להם, ,כנראה בשל
קשר השתיקה שהטילה עליהם הביקורת.
סיפרו החמישי של קלר/קריץ מוגדר בידי
מחברו במילים :״סיפור מישחק וסיפור הרפתקה
רוחנית נפשית, הוא סיפור במה נשמות תועות
שמבקשות, כמו שאומרים, את תיקונן, הוא
סיפור שיש בו אמת ויש בו דימיון וכל אלה,
אמת המה.
מעבר להגדרה של קלר/קריץ, מהווה הרומן
עוזאי ניסיון איכותי חסר־תקדים בכתיבת רומן
בעל רקע תנ״כי, תוך שהוא מתעלה עשרת מונים
על מלך בשר ודם וכיבשת הרש של משה
שמיר, אשר מסיבות לא ברורות, זכו להד
ביקורתי שלא היו ראויים לו.
במוטו לעוזאי מביא קלר/קריץ את המיסגרת
התנ״כית של סיפרו.. :ויקוד כל עם יהודה את
עוזיהו והוא בן שש עשרה וימליכו אותו
וחמישים ושתיים שנה מלך בירושלים ושט אמו
יבוליה ויבן מיגדלים בירושלים ויחזקם ויחצוב
בורות רבים כי מיקנה רב היה לו כי אוהב אדמה
היה והצרעת זרחה במיצחו וישב בבית
החופשית(דיברי הימים ב׳ כד
הציר המקשר והמוביל של עוזאי הוא סיפורה
של סטודנטית צעירה לתנ״ך(״האוניברסיטה די
זנוחה. אני יוצאת מן הספרייה (בדקתי מה
אומרים כמה מפרשים על הסתירות שבץ ספר
מלכים וספר דברי הימים) ונעצרת במו
חלומה המספרת פוגשת בתחנת־האוטובוס,
ליד האוניברסיטה, בחור המהמהם ריקוד־עם
עצבני על.מגדלים בירושלים״ ,ומתיז מבין שיניו

למראה כלב, המתקרב לתחנה :״לא מצורע:״
המספרת והבחור נקשרים בקשר מוזר(.אמרתי,
שיוכל להשאיר לי פיתקה מקופלת על לוח
המודעות של החוג לתנ״ך, ואז כבר אתקשר

המספרת, בת ,22 מתגוררת עם אמה האלמנה
אשר רוצה להיות סבתא, ומגדלת בסלון עציץ של
מאריחואנה. המספרת אינה אשה בשלה
(.כשבפעם הראשונה שכבתי עם בחור,
הסכמתי להוריד את הכל — חוץ מן

אותו בחור מוזר, גדעון קניגסמן (איש
המלך — בתרגום) מציע למספרת לבקר עימו
בירושלים :״נבקר מקומות, ננחת כמו ...ברמת
רחל, נגיד, ובשטח ג־י המפורסם, אבל גם במעיץ
השילוח, בגיא בן הינום, ניגע פה ושם באבן או
בסלע, בכף היד או בלחי, אם אפשר, וגם
במוסיאון ישראל, אם תהיה הזדמנות גדעון
מכנה עצמו ״נזר״.
המספרת וגדעון יוצאים להרפתקה המוזרה
בארצות התנ״ך, עם שבירות חוזרות וקבועות
להווה העכשווי. עיקרו של עוזאי הוא מסע
ספרותי מרתק אל נבכי העבר, בירושלים של
פעם, מסע שקלר/קריץ מוליך בו את הקורא
בדרך פלאות. בתיאורי הפרוזה של קלר/קריץ
ישנן השלכות מרתקות למציאות העכשווית,
בנוסח של :״התפנו אז הרבה בתים בירושלים,
ונפתרה בעיית הדיור לאצולה היורמית
,חחדשח, שחששה עתה לעורה היורמי
ולרכושח...״
קלר/קריץ מצליח לעבור בכבוד את ״מילכוד
המלכות״ של התקופה התנ׳׳כית שבה עוסק
סיפרו :״לא, גידי, עתליה לא נסלח מבל מלכה
מיזרחית עתיקה, כי נפלה למישכב כמו כולן,
כמו מלכת ובתולת השמיים ענת, שהיתה
אהובת כל האלים ורוב הגיבורים. וכך נהגה גם
אימה. שונאיה דיברו על חנוני איזבל׳ ,אבל אל
תישכח שזנונים אלה ניזננו או נדונו בזבול

הברטוב, הרע והמכוער(ב)
שכותב נחס מנחם(ענו .)48 שאלתי הקטנה
היתה: קראת את מ רי? מנחם: כמובן. אמרתי
לו שם ואני חז ר על בך כאן, שלא זו בלבד שלא
קרא, שכן אילו קרא, היה יודע שכתבתי את
ההיפך הגמור. אלא ידוע לי מניין שאב את
הדיבה העלובה הזאת, משבועון שעל כך
פרנסתו, מרשימה של מי שזהו לחם־חקו...״
הקורא כבר גילה מן הסתם, כי כותב שוחת
אלה הוא מחברה של. רשימה של מי שזהו
לחפ-חוקד וכן שהרבחם נתפרסמו בשבועון
שעל כך פרנסתו״ .ברטוב מכוץ מאמח לרשימה
שראתה אור במדור זה תחת הכותרת וזברטוב,
הרע והמכוער (חעולם הזח 42051 באותה
רשימה מצוי קטע מתוך החשבון והנפש מאת
תנוך ברטוב, אך לא אותו קטע שצוטט לנוחיותם
של קוראי מעריב, ואביא קטע זה כאן:
״ואתה לך נהל מדינות התווה ברוך תנועת־יאוש
בידו האדומה — אני לא יודע לאן נגיע:
מצד אחד סטודנטים שחושבים שעל ועל הם
צריכים להחליט בעצמם ומצד אחד מארוקנים
מסריחים.
״איך אתה מעז לדבר על יוצאי צם וז־אסדיקה,
נתרתח האב על אנשים שאתה מפקדם?
אבא, כל הכבוד לרגש הציוני שלך, אמר
נעמן, אבל אינני יודע מה חי ת אומר אילו ניתן
לך לנהל גדוד של ברנשים כאלה.
״לא טוב, לא טוב, נאנח האב...־
גימדו של ברטוב עובר עוד חוויה, בעלת נימה
גזענית עמוקד״ אולי העמוקה ביותר שתוארה עד
כה בסיפורת הישראלית, והוא מתאר את נוסעיו
של קו־אוטובוס, שהמחבר מבנהו אוריינט
אכספרס, ובכך כתב ברטוב: א ם נותר בחללו
של האוטובוס מקום מועט פנוי מבני־האדם,
באו קולותיהם הצווחניים של הנוסעים וזיעת

הגופות המזוהמים, וריחות שהם סולטיב
הבצלים והשומיב דחקו מפניהם כל שיורת של
אוויר צה. משה עצר את נשימתו ודיכא את
רגש הבחילה שנתקף...־
בהמשך תיאור של האוריינט אכספרס
כותב ברטוב לא מביר אותי? אמר הפרצוץ.
מכל חוי תו לא ראה משה אלא פנים ש חו ח ב

סופר ברטוב
פימה עלי כסל ספרותי

שעל לחייהם פשה זקדבן־שבוע. יורד מן
הלחיים השקועות בחריצים העמוקים משני
עברי פיו האפור והיבש, מתפשט ומגיע עד
לשורשי אוזניו ועד לעורפו הפרוע. פרצוף
שאינך חצה להתקרב אליו כדי חמישה מטחם
חשב משה. על עורפו של זה צווארון, שחבדים
שחורים מעלימים את צבעו המקוח.״־
תיאור זה, שהוא בעל נימה גזענית מאיכות
שמוטב לא להשוותה ושל ארץ שעדיף לא
להזכירד״ מעיד על מטרות כתיבתו של חנוך
ברטוב היוצא ברשימתו זהירות דגל שחור
ומתחסד לפני קהיליית קוראי מעריב.
לוא היה בחנוך ברטוב מעט מהחומר שממנו
קורצו ״אנשי חו ד שאינם מתביישים בחזות
פניהם, היה מתייחס לציטוטיו של נחום מנחם
ואומר משהו בנוסח: שגיתי, טעיתי, פליטת
קולמוס. אבל בתרגילים האפולוגטיים שלו,
שבמהלכם הוא מנסה להצדיק את כתיבתו, נוהג
ברטוב מינהג של פימה עלי כסל, מינהג המצדיק
את הכינוי שדבק בו בעולם הסיפורת הישראלית:
הברטוב, ודע והמכוער.
ברשימתו זהירות דגל שחור מוכיח חנוך
ברטוב, כי אם יגרדו מעליו את ציפוי המילים,
יחשפו את ההוכחה לדברים שהטיח בו נחום
מנחם.
הערה אחרונה: כאשר לטענתו של חנוך
ברטוב, שנחום מנחם.שאב את הדיבה העלובה
הזאת, משבועון שעל כך פרנסתו, מרשימה של
מי שזהו לחם־חוקו כותב שורות אלה נכון
להתדיין על נושא זה עם ברטוב בערכאות,
ולהוכיח, כי אץ זו •דיבה׳ ,ושכתיבתו של חנוך
ברטוב, באותה תקופה, מחזיקה סממנים גסים
ביותר של גיזענות, מהסוג שלא היה מבייש את
מחברי חוקי הגזע עירנברג.

הבעל ובשם מלכת השמיים, בטקם ממלכתי.
לכן ציוותה עתליה על עבדיה ללקוט לה מן
השדה דודאים צהובים־כהים כבדים בריחם
ונטלה אותם למיקדש הדודים והסיריון, לאחר
שהתמרקה בשמן המור ובבשמים. המשורר
אלתרמן אמר על מישהי, שמול בצורת יומנו
היא שגבה כמיפלצת, ודווקא ציין זאת לשבה.
אז גם עתליה שלנו היתה כזאת וחייתה את
המסורות...״
עוזאי של קלר/קריץ הוא רומן של מלכודות.
רובן מוטמנות לחוקרי הסיפורת של הדור הבא,
כי חוקרי הסיפורת בדור הנוכחי מתעלמים
מהרומנים של קלר/קריץ ברישעות בלתי־מובנת.
עוזאי הוא ספר נבון ומתוחכם, רומן
הכתוב נכתיב מלא־מלא, שהוא הנאה לעיניים,
ולכן יהא גם קריא בדור הבא. עוזאי הוא מאותם
רומנים, שהקורא בהם עשוי לשוב ולקרוא בגללו
שוב את התנ״ך. זהו ספר קשה ומומלץ, העשוי
להיראות במבט ראשון בלתי־מובן לקורא, אבל
המבט השני ירתקו.

קריאת־קיץ

מחלת הליגיונרים
תארו לעצמכם יום קיץ חמים, עם כותרות
בצהרונים על מחלת הלגיונרים, המפילה חללים
בין התיירים המתוגררים בבתי־המלון בירושלים
ולחוף תל־אביב. למחרת ממשיכות הכותרות
ומפרסמות, כי מחבלים המיסו כמוסות של נסיוב
מחלת הליגיונרים במיתקני־המים בבתי־המלון
הישראליים.
זה, בקצרה, רעיון סיפור המותחן משבר
בהאמה מאת דומונד באגלי• ,שתרגומו ראה
אור באחרונה בעברית. מרכז העלילה הוא באיי
בהאמה, ולא בישראל, באותה שרשרת איים
המהווה מוקד לתיירות מארצות־הברית בתקופת
הקיץ•
במשבר בהאמה מתנהלת העלילה מסביב

ניבזי להרוג לא רק אנשים אלא גם בתי־מלון...״
בנקודה זו מאותר שוב גיי! קיילם, הימאי,
הקשור בהטבעת היאכטה של טום מאנגן ושל
רעייתו. הוא נלכד אך מצליח להימלט. המתח
מערער את יחסי טום ודבי, הנמצאת בהריון. היא
מחליטה לשוב לזמן לא מוגבל למישפחתה
בטכסס.
בדרכה לטכסס נחטפת דבי, וטום מאנגן מגיע
במהירות ליוסטון. מתברר כי הכופר תמורתה הוא
טום. למתח מצטרפת מחלקת־הביטחון של
תאגיד קאנינגהאם. כנופיית החוטפים מצליחה
ללכוד את טום בעורמה. במקום כלאו הוא פוגש
את דבי. כאן מגלה טום את סיפור הטבעת
היאכטה, שבה הוביל ג׳ק קיילס קוקאין
לארצות־הברית. החוטפים מוציאים את ג׳ק
קיילס להורג, ומתברר שעיני הכנופיה נשואות
למטרות גבוהות יותר.
טום מצליח להימלט תוך התמודדות אלימה
עם חוטפיו, ומגיע לביתה של מישפחה יריבה.
הוא מזעיק את אנשי״הביטחון, המסתערים על
המקום שם לכודה דבי ומשחררים אותה, אך היא
מאבדת את ולדה.
ראש הכנופיה רובינזדן נעלם. טום ואנשי־הביטחון
של קאנינגהאם אורבים לו בבאהמה,
כאשר מחלת הליגיונרים ממשיכה לחסל את
ענף התיירות של האיים. טום ואנשיו מצליחים
לאתר את שרידי אותה כנופיה, קבראשה עמד
פרז :״קוסמי, קומוניסט נוקשה חניך מוסקבה.
הוא היה בחברת צ ה גווארה כאשד גווארה
ניסה ״ליצא, את המחפירה והעלילה מגיעה
לשיאה בשיחרור איי בהאמה מאימת מחלת
הליגיונרים.
משבר בהאמה של דזמונד באגלי הוא מותחן
מעולה, ויחד עם זאת פע!וט בסיגנונו, קריא מאוד
לימי חופשת הקיץ. גם התרגום העברי קריא
למדי.

מי מריבה יצחק 1לאור מול אצ״ג
־^י השריף עוזב את הפרוטקשן
הילולת־מילים מתחוללת זה כמה שבועות, וגרם לה שירו של המשורר יצחק לאור, היממן
למש, שבו כתב בין השאה.ואת חג חרותנו יום חג המצות הזה כקדושה ובנעגועי /גיר מתמכרים
נחוג בהתכוונות ובמצותינו דם:ערים פלסטיניים כי כלאו הכי /הכל עלילות עבדם.״ עשרות
מיכתבים למערכת, התפרסמו כימעט בכל יומון, וכולם מלאי כעס ומרירות. אלא שכל הכותבים
מתעלמים מעובדה אחת: ששירה פוליטית היא שירה תוקפנית. הכל מתחסדים, ומתחמקים מאיזכור
שירה פוליטית מהצד האחר של המפה הפוליטית: שיח של אורי צבי גרינברג, שכתב על קיבוץ
מישמר־העמק. :היי ישימון במסת המחנה /אל טל כהריך, אל עין ואל טף / :ואיש כי ישאל: לאן
הדרן־ מוליד; /וענה העונה: להסיר העמק.״״ אורי צבי גרינברג גם אינו חם על קיבוץ רמת־הכובש.
ומעניק לו מעט שירה פוליטית במילים. :ברמת־הכובש, עדת מארכס המפוזרת /יושבים שם בחושן־
בחורים כדובים /ומחכים ליריות בהרגשה מיוחדת״׳.
האמת היא, שאם מישהו הביא את הקללה לשירה העברית הפוליטית, היה זה הימץ ומשוררו האחד
והיחיד אורי צבי גרינברג, ששיח יצחק לאור מחווירים בגירויים ובגסותם ליד שירתו. כל משגרי
המיכתבים והמאמרים למערכות העיתונים מן הראוי להם לקרוא קודם לכן את שירת אצ׳׳ג, וללמוד,
כי לשירה פוליטית יש אפקט של בומרנג: היא קטלנית לשני הכיוונים, ומה שמותר לאורי צבי
גרינברג הארכי־לאומן, מותר גם ליצחק לאור האנטי־לאומן.
חלחלה וגועל־נפש עלו בי למראה הופעתו של המלחין נועם שרי!? בתוכנית זה הזמן
בהנחיית רם עברדן. שריף הוא מלחין מוגבל, שבמשד קרוב לשלושים שנה מילא כרסו במיטב

שירה עברית
פגיס בשנים האחרונות נוצר בישראל גזע של
משוררים, שאיש כמעט שאינו קורא את סיפדי
ש״ריהם, למרות שהם זוכים, באי־צדק, לכל
הכיבודים האפשריים שהשירה עשויה להציע
למשורר.
משורר כזה הוא הפרופסור הירושלמי ד*
פגים, שקובץ שיריו מילים נרדפות ראה אור
באחרונה* ,בסיוע פרס אקו־ם לעידוד פירסום
יצירות, אשר נועד מן הסתם לסייע למשוררים
צעירים, ולאו דווקא לאלה ששירתם לא תשופר
במיטב הפרסים והוותק השירי.
דן פגיס עשוי לשמש בעוד דור או שניים

משורר גרינברג

מלחין שרי!ש
הגיעה שעתם

המענקים הציבוריים שהחברה הישראלית היתה נכונה להעניק למלחין כלשהו. מי שחסם את שערי
נמל המוסיקה הישראלית כדי למנוע את עלייתו של דור מלחינים צעיר ממנו, מאיים באמצעות
המירקע לרדת מהארץ, כי הארץ רעה וקטנה עליו. אמר לי על הופעתו של שחף בזה הזמן מלחין
צעיר :״עכשיו, שהשריף עזב את העיירה, יפסיקו לתת את המענקים למלחינים מזדקנים שלא הוכיחו
עצמם. עכשיו הגיעה שעתם של המלחינים הצעירים, שהפרוטקשן המוסיקאלי סולק מעולמם:״

את השורות של החרזן פגיס. שיריו של פגיס
הינם סטריליים לא פחות מחדר״ניתוח שירי(.את
מסיכת המוות מתקינים /מנגטיב של הפנים/ .
עם צאת הנשמה, אתה עוטף את הפנים בחומר
רך /ומקלף לאט
למיקרא 77 עמודי מילים נרדפות לא הגעתי
לפשר הסיבה להענקת פרס א קד ם לשירים
אלה, המנותקים ניתוק מוחלט מהחוויות
השיריות של שנות השבעים והשמונים ומכל
שאר המרכיבים, ההופכים חרוז לשירה.

מחבר־מותחנים באגלי
עד לצ ה גווארה
טוס מאנגן, איל־הון מקומי, המפתח שרשרת
בתי־מלון. מאנגן פוגש בידידו בילי קאני־נגהאם,
נצר למישפחה מטכסס(גירסה מלונאית
של דאלאס) ,המציעה לו שותפות עיסקית, כדי
לפתח את שרשרת מלונותיו ולהפיק מהם רווח
מוגדל ומוכפל.
בעוד השניים מקימים תאגיד, מתחילה סידרה
של אירועים מיסתוריים: אשתו של טום מאנגן
נעלמת עם היאכטה המישפחתית. בשעה שטוס
מחפש אחריה מטפלת בבתו קארן, בת אחיו של
קאנינגהאם. טום מגלה שעל היאכטה שלו עלה
ימאי, שיתכן שניצל, וכי אותו ימאי התמחה
בהעלמת יאכטות. הוא מצליח לאתר את הימאי,
אך לא ללוכדו.
הזמן חולף ואימפריית בתי־המלון של התאגיד
בבהאמה גדלה. שנה אחרי האסון מתחתן טום
מאנגן עם דבי קאגינגהאם. וכאן מתחילה
המכה השניה. תיירים שהגיעו לאיי בהאמה
לחופשה, שבו הביתה כדי למות ממחלת
הליגיונרים(מחלה שנתגלתה לראשונה בכינוס
חברי הלגיון האמריקאי במלון בפילדלפיה),
וכמאמר באגלי :״למחלת הלגיונרים היה הרגל
* זזטלנז באגלי -משבר נאד,אמה; עברית.
ג חן; הוצאת ומורה ביתן; 210 עמודים
(בריבה רבה).

גפן

חרזן פגים
שירים סטריליים בחדר־ניתוח
נושא למחקר מרתק באחת מאוניברסיטות
ישראל, מחקר טרגי במעט, על מרצה מעולה
(בעבר) לתורת החרוז, המישקל והבית, הכותב
בזמנו החופשי שירים, ומרסק אותם בעזרת כלי
לימודיו.
האמת היא, שקיים תיחכום רב(לרוב מוגזם)
בשיריו של פגיס, תיחכום שאין בכוחו לכסות על
יצר ההריסה, שבאמצעותו מחסל הפרופסור פגיס
* דן פגיס -מילים נרדפות; הוצאת הקיבוץ
המאוחד; 77 עמודים(בריבה רבה).

צחוק הגורל בעולם השירה הישראלית הוא
בכך, שדן פגיס נחשב למשורר מכובד, בעוד
שיהונתן גפן נחשב לפיזמונאי ״לא מכובד״.
קובץ שיריו החדש של יהונתן גפן בעיקר שירי
אהבה• ,שראה אור באחרונה, מחזיק בכל שורה
משלו יותר אמת שירית מאשר פגיס בכל
סיפרונו.
גפן כותב כבר בשיר הפתיחה. :מה שלא
אמרתי מעולם לשום אדם /רץ אצלי יחף בתוך
מחזור הדם עולמו של גפן אינו מתוחכם, גם
לא יומרני, אלא אמין ואמיתי וכאשר הוא כותב:
..אכל כמה אפשר לכסות בעשן אינטלקטואלי
של משוררים /ולעשות עצמנו מבינים כאילו
לא נהיינו לגמרי עיוורים /למראות כה פשוטים
כמו בוקר ושמיים וצבע של עיניים.״ הוא מציג
את החיוניות של שירה פשוטה זו, שכמו מרמזת,
בליגלוג בלתי־מתנשא, לשירה מהסוג שפגיס
מייצג.
*.יהונתן גפן -בעיקר שירי אהבה; הוצאת
דביר; 68 עמודים (בריבה קשה).

עולמו של יהונתן גפן הינו עולם חוויתי
פשוט, ללא סמלים, ללא דימויים מאולצים וכל
שאר מרכיבי הבימבום של שירת משוררי
הפרסים. לשונו של גפן היא לשון שירית אמינה:
..מי שלא אוהב מנגו בתקופת המנגו /אוכל
מקופסאות בתקופת הקופסאות מי שלא
כותב שירים בתקופת השירים /אץ לו מה
לחפש בשיר הזה בתקופת החיפושים /הוא
יכול לדקלם מיליון שירים /הוא יכול ללמוד
שבע שנים את מדעי השיר /הוא יכול לאכול
שיר /אבל הוא לא יכול להרגיש.״
במחזור השירים יסורי יונתן הצעיר, עוסק
גפן בחשיפת קליפות עצמו והסובב אותו
(..אנשים הולכים למות במילחמה /אבל לא
נותנים שיכנסו להם לנשמה מהמילחמה
הוא ממשיך לציפורים, אשר ״אולי הן שרות
בכפר אבל ק בובות בעיר־ ואל. אל תשאלו /
היום הרגתי שיר.״
יש בשירי גפן משהו נאיבי, שורשי, עם אמת
עגומה, כמו שירו תישעה חדשים אחרי אחת
המילחמות, שבו הוא כותב :״אתם זוכרים, לפני
הקרב עמדנו מתוחים /סביב לשולחן החול,
והמפקד נתן לגבעות /שמות של בחורות. דינה
לתל עזזיאת / ,שולה לתל פחד, וגילה לגבעת
476 /במסת הסיירים. שבתאי השמן מת על
דינה / ,סוסה המצחיק מת על שולה. אליהו /
שהיה אתי באוהל מת על גילה. ורק אני /
נשארתי עם נורית שעכשיו היא גבעה״.
תמונות אחרות מעולמו של גפן עוברות דרך
נהלל,. :בכפר שלי יש מעגל של אנשים זקנים/ ,
והם חושבים שהם בראו את העולם ...בבית•
קברות כבר יש בכפר שלי שלוש שורות /
מהמילחמות ועוד שירים ושורות מלאי
רגישות של ציניקן, שהשירה משמשת מיפלטו
האחרון.

8צ רו דוכא את הססוטא
הפצוע * ער כך נטוש ויכוח סועו
בין הפיסיותראפיסטים והמעסים

הפיסיותראפיסטים טוענים שו
ען 1ף 1ן 1ך*
11 רק הם מוסמכים לאבחן את

הפגיעה, לקבוע טיפול ולבצעו. לדעתם גם לרופא שלא
עבר התמחות ברפואה ספורטיבית אין הרבה להציע
*ץ ה כבר יכול לעשות הבחור
/ /ו )₪הפיסיותראפיסט ששלחת אלי,
שאינו יכול לעשות המסז׳יסט שלנו,
שגם מכסח לנו את הדשא?״ כך אמר
יחזקאל(״חזי״) ויתקובסקי, יושב״ראש
הנהלת קבוצת הכדורגל של הפועל
רמת־גן. לראובן מיטרני, סגן־מנהל
בית־הספר לפיסיותראפיה שבמכון
וינגייט.
מיטתי ( )41 שלח את יעקב גור
לשמש כפיסיותראפיסט לקבוצת
הרמת־גנית. השידוך בין השניים
הסתיים כעבור זמן קצר מאוד.
המסז׳יסט חזר למישרתו.
לא רק אנשי הפועל רמת־גן
ממעיטים בחשיבותו של הפיסיות־ראפיסט
כאיש צוות חיוני בקבוצת
ספורט. מעמדו בארץ הוא נמוך ביותר.
לעומתו, המעסה נחשב לארם חיוני
וחשוב אצל קבוצות הספורט.
זה שנים נלחמים אנשי הפי־סיותראפיה
בארץ על כבודם האבוד.
מזה כמה שנים נסחבת בכנסת חקיקת
״חוק הפיסיותראפיסט״ ,שיגדיר

לספורטאי פצוע, מלבד זריקות וכדורים. בתמונה
למעלה: מקבל כדורגלן מחוסר־הכרה טיפול נשימתי
מידיו של מעסה. בתמונה למטה: ארל ויליאמס
מתעוות מכאב בתוצאה מפגיעה בשעת מישחק.

בבירור מי רשאי להיקרא כך, ומי
רשאי לטפל בבני־אדם, פרט לרופא
ולאחות. חוק זה אמור להבטיח את
זכויות האזרח מפני שרלטנים, ולקבוע
שרק לבעלי רישיון ממישרד־הבריאות
יותר לעסוק בכך. בינתיים לא מצא
איש מחברי הכנסת זמן להעביר את
החוק.

מגגן

״ לרפואן
ף* ינתיים, כל שנדרש ממך כדי
* 1לזכות לטפל ברגליהם היקרות
של ספורטאים יקרים כמו משה סיני,
מהפועל תל־אביב, אבי׳ כהן ממכבי
תל־אביב, עורר מכנס ממכבי נתניה או
דורון ג׳אמצ׳י ממכבי רמת־גן — הוא
לעבור קורס מזורז וקצר בעיסוי.
תמורת סכום נכבד תוענק לך גם
תעודה, שאין לה כל תוקף חוקי.
בתי־הספר הפרטיים הרבים ללימוד
תורת העיסוי משגשגים, בעיקר באיזור
תל־אביב.

וכך זוכים ספורטאים. המשתכרים
עשרות אלפי דולרים, בשירותיו של
אדם החסר כל השכלה רפואית או
הסמכה חוקית כדי לטפל בהם. רוב
אגודות הספורט בארץ מתעלמות
ממצב זה. התודעה שלהן לבריאות
שחקניהם נמוכה מאוד. הן עטות על
ה״אינסטנט־מעסים״ ,מעסיקות אותם
תמורת תשלום מגוחך, והופכות אותם

ההיסטוריה שלו עם ההתאחדות
לכדורגל התחילה כמו של יתר חבריו
בענף הספורט בארץ: הוא התחיל
בתפקידי־עזר באפסנאות, בגינון, ועם
השנים התבסס מעמדו ותפקידו התרחב
עד כדי כך, שהיום הוא הסמכות
המטפלת בכדורגלנים מהבכירים שלנו.
הוא
אומנם עובד בצמוד לרופא, ד״ר

לברי־סמכה בילעדיים בכל הקשור
לטיפול בפציעות השחקנים. המסז׳יס־טים
רשאים להגיש עזרה לספורטאי
שנפצע על המיגרש, ברגע שהוא
הקריטי ביותר לפציעה. אנשי אגודות־הספורט
בארץ חוסכים כסף במקום
שבו לדעתם אפשר לחסוך.
ראובן מיטרני, שהועסק בשנתיים
האחרונות כפיסיותראפיסט של ניב־חרת
ישראל בכדורסל, יוצא במיתקפה
על אגודות־הספורט.
אומר מיטרני: המצב הידרחר
עד כדי כך, שאפילו בניבחרת ישראל
בכדורגל ישנו כיום מסג׳יסט בשם
שמוליק רוזנצווייג, המטפל בשחקנים.
הוא אומנם בחור נחמד ואני מחבב אותו
מאוד, אבל לבחור הזה, כמו לאחרים,
אין שום הכשרה ושום הסמכה
פורמלית לטפל בבני אדם, ובווחאי
שלא כספורטאים.

מרק רוסנובסקי, אך כולם יודעים
שהוא מבצע טיפולים חשמליים גם
כשהרופא נעדר. הוא עושה זאת בלי
שלמד את אמצעי הזהירות הנדרשים
לביצוע טיפול כזה.
העסקנות הספורטיבית בישראל
לוקה עד היום בחוסר־הבנה משווע
לגבי הצורך באיש־רפואה מוסמך
בקבוצה. קל מאוד היום לשלם עשרות
י אלפי דולרים עבור שחקן, אבל לקחת
אדם מן הרחוב שיטפל ברגלייו. היחס
לבריאותם של הספורטאים בארץ גובל
בזילזול מוחלט.
מה שיותר גרוע הוא שהספורטאים
עצמם אינם מודעים לסכנות האורבות
להם ממצב זה. פעמים רבות הם
עסוקים בספירת הכסף שיקבלו על
מישחקם, ומגלים חוסר מודעות.
הגובלת בבורות, לעובדה שעתידם
תלוי בבריאותם.

״טיפול בזריקה אינו מקובל כיום
סובל בארץ מהזנחה מחוסר־מודעות.
מצבה של הרפואה הספורטיבית אינו אצל רופאי הספורט במערב. הזריקה
טוב יותר. במרינות המערב קיים באה לתת תשובה מיירית לבעיה. אך
מסלול מיותר להתמחות ברפואה אינה מטפלת בבעייה עצמה. לפעמים
ספורטיבית. בארץ התמחות זו חסרה .־ מתגלים סיבוכים ומיגבלות רק מאוחר
האורתופרים והכירורגים הם יותר. הטיפול בכרורים הוא טיפול
כתובתו האחרונה של הספורטאי. שהשפעתו אף פעם אינה ברורה״.
בארצות שבהן הפך הספורט למיק־צועני.
לא יעלה על דעתו של איש
להוציא סכומי עתק על העסקתו של
הספורטאי ולספק לו טיפול רפואי
^ רופא הישראלי, כמו למעסה
חובבני. השחקן אצלם הוא נכס, רכוש
יקר, ולוא רק בגלל שוויו הכספי.
מצב עגום

רופא הנבחות

כיסיותואכיסט^

מזה עשר שנים הוא ד״ר רוסנובסקי.
! בתמונה הוא מטפל ברגלו הפצועה של אבי
כהן. רוסנובסקי טוען שהמעסה יכול לעשות כל מה שיודע
פיסיותראפיסט. לדעתו הנסיון בשטח המיקצועי חשוב יותר מהדיפלומה.

מיטרני מוחה בתוקף על העסקתם
של המעסים בקבוצות הספורט ועל
זילזול אגודות־הספורט בטיפול
רפואי שניתן כיום לספורטאי.
אני מכיר ספורטאים רבים שסיימו
קאריירה ספורטיבית מבטיחה בגלל
טיפול ראשוני רשלני. גם אני הייתי
שחקן כרורגל. ואני יורע על גופי מה
קורה כששחקן נפצע ולא מקבל טיפול
מיידי מתאים. לא פעם מגיע אלי
שחקן, שבא לייעוץ או לטיפול. ומספר
לי על הפחד שלו מכך שלא יאמינו לו
שהוא פצוע. מחייבים אותו לשחק
כשהוא פצוע, ובגלל טיפול רשלני
סוחבים פציעה במשך חורשים.

^ המאמן
י׳ הכל־יכול
* ם מאמן הקבוצה מרשה לעצמו
^ לייעץ מה -לעשות עם הפצוע.
מאמנים בארץ הורו לא פעם שנסיונם
העשיר בפציעות מרשה להם להתערב
בהחלטות רפואיות הנעשות לשחקן.
אבל כשם שהמאמן לא היה שמח אילו
הייתי מחווה היעה מיקצועית על
עבודתו, כך אני מציע לכל המאמנים
בארץ שלא יתערבו בשטח שאיו להם
בו שמץ של מושג. שיהיה המאמן
הבכיר עם הנסיון העשיר ביותר על

מעסה הנבחות:

שמוליק רוזנצווייג עובד במכון לרפואה
! ספורטיבית של ההתאחדות לכדורגל
כבר שמונה שנים. הוא התחיל את הקאריירה הרפואית שלו כאפסנאי
בהתאחדות, עבר קורס קצר לעיסוי והפך אחראי לבריאות הספורטאים.
״זו בעיה נוספת המכאיבה ״.ממשיך
לגולל ראובן מיטרני את מחדלי
הרפואה הספורטיבית בארץ :״לרופא
שאינו מומחה ברפואה ספורטיבית, אין

|יי הפיסיותראפיסט אורי בהרב מועסק על־ידי

יי ! 1 11| / 11 קבוצת הכדורסל של מכבי תל״אביב מזה 10
שנים. היא אחת הקבוצות הבודדות המקבלת שירותיו של איש מיקצוע.
המיגרש, אני בטוח שאין לו ידע בסיסי
להעריך את הפציעה, ובוודאי שלא את
דרך הטיפול. זה כמו לתת לאחות
חדר״ניתוח לנתח בעצמה. כי היא
ראתה במשך שנים איך עושה זאת
הרופא.
לצערי, התופעה הזו היא שיגרתית
בארץ. יש מאמן בכיר. שיש לו מסז׳יסט
צמוד, העובר איתו מקבוצה לקבוצה.
זה נושא־הכלים של המאמן, הסנשו
פנצ׳ה שלו. הנהלה רצינית לא עושה
את שהמאמן מכתיב לה. אך לראבוני
אין הרבה הנהלות רציניות.
עד כאן רבריו של ראובן מיטרני.
לא רק מיקצוע הפיסיותראפיה

שום מודעות לבעיותיו המיותרות של
הספורטאי. הרופא מתייחס לספורטאי
פצוע ולפקיד פצוע באותה הצורה.
״כאן קבור הכלב, לכן הרופאים
בארץ אינם מכירים בטיפול השמרני
בספורטאי שהוא בעיקר הפי־סיותראפיה.
ספורטאי פגוע ההולך
לרופא זוכה לאחד משני הטיפולים
הקבועים: או זריקה או כדורים. גם
רופאים שאינם ממהרים לתת זריקות,
משתכנעים לתת אותן בגלל ציפיות
השחקן מהם. אם רופא לא יתן טיפול
דראסטי יגידו לו: בשביל לנוח אני לא
צריך לבוא אליך ולשלם כל־כך הרבה
כסף:

להם המיומנות הידנית לעשות את
תרגילי החיזוק שרירים. המתיחת
הרקמות. או פירוק הידבקויות
בשרירים. כל אלה הם תפקידיו של
הפיסיותראפיסט. למעסה אין ההכשרה
לבנות תוכנית טיפולים.
מצבו של הספורטאי עגום, כי לא
המעסה וגם לא הרופא אינם יכולים
לפתור את בעיותיו. לכן אפשר להבחין
כיום אצל ספורטאים רבים בפציעות
נמשכות שלא טופלו כהלכה.
לפיסיותראפיסט מוסמך יש הידע
הבסיסי והיכולת להתמודד עם בעיות
שוטפות. הקורות על מיגרשי הספורט.
הוא יודע לאבחן את הפגיעה, לקבוע
את הטיפול ולבצעו. הוא גם יודע
להפנות את הספורטאי לרופא המתאים
— במיקרה הטוב לרופא־ספורט, ואם
אין ברירה אז לאורתופד טוב, שיש לו
גישה נכונה לטיפול כספורטאים או
נסיון נרכש — וכאלה יש מעטים.
השחקנים האמריקאים המשחקים
בארץ, אשר רגילים לטיפול שונה,
אמנם מוראגים פחות מהישראלים. אך
לעומת זאת הם מדאיגים את
אגורותיהם. הם אינם מחכים עד
שהנהלת הקבוצה תטפל בהם. אלא
הולכים למי שהם רוצים ומביאים
קבלות. במיקרה כזה יכולה האגורה
להוציא מאות אלפי שקלים בחודש על
טיפולים מיותרים וחופפים. כי לשחקן
אין כתובת אחת שאליה יוכל לפנות,
והוא נאלץ לחפש כל פעם מושיע יותר
מוצלח.

^ ,זה מה
ה* שיש״
^ ד״ר מרק רוסנובסקי מהמכון
/לרפואה ספורטיבית של התאחדות
לכרורגל העובר עם ניבחרת
הכדורגל דיעה מעט שונה:

אומר ד״ר רוסנובסקי:
קבוצת ספורט זקוקה למסז׳יסט
ולרופא. המסז׳יסט מבצע טיפולים רק
לפי הוראות הרופא, כפי שקורה אצלי

מרפא את הכל,

כך מבטיח יוסי דבס 40 מעסה מכבי
תל־אביב. דבס עובד עם קבוצות
הכדורגל בארץ כבר 20 שנה. הוא למד עיסוי בקורס מהיר מאז הוא מטפל
ברגליהם של מיטב הכדורגלנים בארץ. למרות שהוא חסר הכשרה רפואית
מתאימה, מעדיפות אותו האגודות על פני פיסיותראפיסטים מוסמכים.

עם המעסה שמוליק רוזנצווייג. הוא
יודע להפעיל את כל המכשירים
החשמליים. ואני חושב שהוא מוסמך
לעשות זאת למרות שאין לו דיפלומה
רישמית.
אני לימדתי אותו לעשות את
העבודה. וכל מה שאני יודע גם הוא
יודע. יכול להיות שלא תמיד הוא יודע
מה בדיוק קורה בריקמה או בשריר.
אני תמיד בודק אותו. למרות שבשבילי
הוא כמו כל פיסיותראפיסט. נסיון
תמיד יותר חשוב מלימודים, בעיקר
במה שקשור לפגיעות ספורט.
שמוליק עושה את זה כבר שנים
ויש לו נסיון רב. הוא מבחין מייד בין
נקע בקרסול ובין מתיחה קלה של גיר.
גם הרופאים שהספורטאים עובדים
איתם סומכים עליו.
הוא עושה כמו במילחמה: נותן את
הטיפול הראשוני במיגרש. אני לא
מתייחס למה שמיטרני אומר, כי
לדעתי שמוליק מבין יותר מאשר
פיסיותראפיסט. הוא יודע איך לצאת
מבעיה. למרות שאינו מוסמך. כל
הוויכוח הזה הוא מיותר. זה מה שיש
בכל העולם, מניבחרת בראזיל
המובחרת ועד לגרמנים — רופא
ומעסה.
עד כאן דבריו של ד״ר מרק
רוסנובסקי.
יוסף (״יוסי״) דבס בן ה־ 41 עובד

כבר 20 שנה כמעסה בקבוצות כדורגל
בליגה הלאומית. בשנתיים האחרונות
הועסק על־ידי מכבי תל־אביב.

אומר יוסי דבם:
אני חושב שיש לי מספיק ידע
לטפל. בכל פציעה הצלחתי. אפשר
להגיד עלי שאני חצי רופא. באים אלי
אנשים עקומים ויוצאים ישרים 20 .
שנה אני עובד בכדורגל, ובחיים שלי
לא הסתכסכתי, וכולם אוהבים אותי.
אני מאוד מרוצה ממה שמכבי
משלמת לי. ולוא לא הייתי מרוצה,
הרבה קבוצות היו קופצות עלי. עובדה
שאנשים מעדיפים לבוא אלי ולא
לפיסיותראפיסט. כי הם רואים את
ההבדל בטיפול. אני יורע לתת גם
טיפול חשמלי.
לימדתי גם בחור אחר להיות מעסה
ועכשיו הוא עובד עם מכבי
פתח־תיקווה. מיטרני יכול להגיד מה
שהוא רוצה, זה לא מעניין אותי. לולא
הייתי טוב, לא הייתי מקובל ולא הייתי
עובד כל־כך הרבה שנים בקבוצות.
נכון שהמשכורת נמוכה, אבל אני
לא חושב שהאגורות־הספורט העדיפו
אותי מפני שלקחתי פחות כסף. אני
יודע שהיו מרוצים ממני.
אני קורא ספרים וכך התמחתי.
לדעתי אני משתלב נהדר בקבוצות
ואין לי צורך בעזרתו של פיסיותרא־פיסט.
תמיר הסתדרתי לבד.

דינה ונדן

עדנה כ״נו־ו
מסנמת את בסטיבר
הסוטים ברוקאונו
שבו הועמו..ברדלס
הנסך לסוטו שר
דניאל וקסמן
הסרט חמסין אחרי שראה אותו כמעט במיקרה
וכמעט ברגע האחרון. הוא בעצמו היה מופתע לא
מעט כאשר גילה שיש גם ישראל אחרת מזו
המוצגת כבר עשר שנים בדמות מסויימת מאוד
בעיתונים ובכלי־התיקשורת האירופיים .״לפתע
גיליתי שיש גם ישראלים שאינם בגיניסטים
וישנן גם מחשבות ש׳איננו מכירים אותן כלל״.

משהו מסוג
אחר

אנה מניאג׳

כד נראתה הניכר הגדולה של לוקארנו
בערב הצגת אפיטודה נפלאה שביים לוקינו
ויסקונטי, בשם אנו הנשים. על הבד, תחת ביפת השמיים, נראית

^ יך מבינים מה זה לוקארנו?
אוטובוס מיוחד, המסיע את אורחי
פסטיבל־הסרטים מכיכר העיר הגדולה למרכז
הקולנועי במורטינה, מרחק של 7דקות נסיעה
>כ־ 20 דקות בהליכה) ,נעצר לפתע. הנהג־המחליף
יורד מן האוטובוס. האוטובוס ממתין. אולי

צלליתה של השחקנית האיטלקית, כשאלפי הצופים יושבים על
כסאות, על הארץ או עומדים. מראה מרהיב זה חזר על עצמו מדי
לילה, במשך 11 לילות. פסטיבל זה הוא השני בחשיבותו באירופה.

מודאג. כבר 700 שנה לא קרה כאן כלום. אפילו
לא מילחמה קטנטונת. הבורגנים אוהבים את
לוקארנו, עם הבנקים השווייציים, הנקיון והסדר.
הקשישים האירופיים אוהבים את החום בקיץ ואת
מזג־האוויר הנוח בכל ימות השנה, את האגם
השקט והירק המעניק מישנה שלווה לסתיו של

הפסטיבל באירופה אחרי ונציה) ,לוטשים עיניים
בפליאה על הדור הצעיר, הפולש אל העיר מדי
אוגוסט ובעיקר בשנים האחרונות. זהו האירוע
המיועד לאותם המחפשים סרטים מעניינים. ולאו
דווקא שמות מפוצצים או פרודוקציות
אמריקאיות אדירות.
דויד סטרייף, מנהל הפסטיבל, שנראה בעצמו
כמו גימנזיסט מבית טוב, מקדיש לעניין את כל
מאמציו — הוא בעצמו עורך מסע דילוגים
בעולם ״כרי לגלות כישרונות חדשים וכיוונים
חדשים. אני לא מתבייש להראות בתחרות סרטים
שהם פחות ממושלמים או בשלים. איני מתכוון
להתחרות בקאן או בברלין — כל אחד והקהל
שלו, הטעם שלו, המטרה שלו. לוקארנו הוא
מקום לגילויים חרשים.״
בלי תופים ובלא חצוצרות, כנהוג בעולם
הקולנוע הישראלי, הזמין דויד סטרייף את

^ ו א לא היה היחידי בדעתו — חמסין
1 1הפתיע. איש לא ניסה לקשור לו זרים של
המצאת שפה קולנועית חדשה, היו שטענו גם
שהוא מיושן באסתטיקה שלו, שהחלק הראשון
דיבורי מדי. שקשה להבדיל בין יהודים וערבים

מפני ששני הצדדים מדברים את שתי השפות וכי
הצגת הבעייה העיקרית מעורפלת לעיניים זרות
שאינן בקיאות בקונפליקט הישראלי־ערבי. אבל,
סוף סוף, איש לא לעג, לא פסל, ולא עיקם אפו.
ז׳אן לדו, מנהל הסינמטק בבריסל. הנחשב
לאחד ההיסטוריונים הגדולים בזמן הזה בקולנוע,
וחולש על אחת הספריות העשירות בעולם
באמנות השביעית, היה מרוצה :״תמיד שאלתי
את עצמי אם כל מה שישראל מסוגלת לייצר הן
קומדיות ים־תיכוניות. בפעם הראשונה אני רואה
משהו מסוג אחר. דבר הנוגע לחיים ולאנשים. רק
שיש לי הרושם שהכימאים שלכם אינם אוהבים
מספיק את הגיבורים לשהם״.
עיתונאי מצרי פאתי סלימאן. היה המום :״האם
הבנתי נכון? האם זו קרן ממשלתית שעזרה
בהפקת הסרט?״ לתשובתי כי לא רק שהקרן היא
ממשלתית — הקרן לעידוד סרטי איכות —

ךךך 1 *1ן ך?ן ךך ן ¥1הפרס השני בחשיבותו, שהוענק לסירטו של דניאל וקסמן,
| 1/ ^ 1 1חמסין. הסרט הגיע לתחרות כמעט ברגע האחרון, אחרי
/ 1 1.1
שמנהל הפסטיבל צפה בו במיקרה. הדעה הכללית על הסרט היתה: אין זו יצירת
מופת, אן זהו קולנוע מעניין ושונה. בפרס הראשון זכה סרט הונגרי בשם הנסיכה.
תקלה? הנהג מתעכב ליד דוכן. האוטובוס מחכה,
על כל נוסעיו. הנהג עולה ובידו גביע גלידה
שקנה לעצמו.
אף לא אחד מן הנוסעים פוצה פה או מצפצף.
איש אינו מתרגז. הנהג מלקק בהנאה. יום תם
היום. כולם מרוצים.
הירהור חד של כפירה חלף במחשבתי. היכן
היה עכשיו אותו הנהג אילו נסע בקו תל־אביב
— הרצליה למשל? אבל תושב לוקארנו אינו

החיים. התיירים אוהבים את לוקארנו בגלל
השילוב של היעילות השווייצית עם המזג
האיטלקי הנוח — סוף כל סוף לוקארנו היא
עיר־נופש במחוז טיצ׳ינו, הקרוב ביותר לאיטליה,
עובדה שהמיטבח של טיצ׳ינו נהנה ממנה מאד.
פעם אחת בשנה רואה לוקארנו אנשים
צעירים בהמונים. האריסטוקרטים הוותיקים,
שיש מהם שזכו לראות את פתיחת הפסטיבל
הבינלאומי לקולנוע, לפני 36 שנים (בוותק זהו

החוויה הגדולה

אנשי מיקצוע וחוקרי קולנוע באו ללוקארנו במיוחד כדי
לחזות ברטרוספקטיבה מרתקת של סרטיו של הבמאי
היפאני מיקיו נארוזה. במסיבת״העיתונאים נראים מחברת הספר על הבימאי, האמריקאית
אודי בוק, ופרופסור לספרות יפאנית יושימו יאזומי, מנתחים את סרטיו.

אלא שהסרט גם זכה בפרס כסרט המצטיין
בקולנוע הישראלי. העיתונאי הלך לו לדרכו,
משתאה על פישרה של הדמוקרטיה, כשהיא
ממלמל :״סרט-אמיץ — סרט אמיץ־.״
גם אם לא ייכנס חמסין לרשימת רבי־המכר,
או לאנציקלופדיה עולמית לסרטי־מופת, כדאי
לחשוב על כמה דברים — פרס שני בפסטיבל
של אנשים המעוניינים לפתח את תרבות
הקולנוע והמתייחסים לכל סרט בכבוד הראוי לו,
הוא דבר טוב. הגיע הזמן להפסיק לחשוב שיש
רק פסטיבל אחד בעולם שקוראים לו קאן, בדיוק
־ כמו שצריך להפסיק לטפח חלומות באספמיה
שלפסטיבלים אחרים חוץ מקאן וברלין אין טעם
לבזבז כסף ולשלוח סרטים. אולי יפקח מרכז
הסרט הישראלי את עיניו ויבין שעד שנהייה
מעצמה קולנועית ארירה אפשר להסתפק

ישראל בצורה מכובדת. אולי זה יעזור גם
לישראלי לעבור את הכביש בראש מורם, לחזור
לימים שהישראלי לא זכה ברחוב האירופי ליחס
של מצורע, ולעשות משהו דרך כלי־ההסברה
היעיל ביותר שיש היום בעולם, שרק נעים יותר
להיעזר בו כי הוא גם אמנות — הקולנוע.

מסכ ת רוסית
נ קיני ץ
ך אם מדובר בהסברה, אין ספק שהבדיחה
1הגדולה של הפסטיבל היתה הפעם סרט רוסי.
אחרי שבשנה שעברה סירב מנהל־הפסטיבל
ליטול כל סרט מרוסיה, כי טען שלא מצא אף לא
אחר המתאים למסגרת שלו, ניסה את מזלו הפעם.
הוא נסע למוסקווה וביקש לראות מה חדש. הראו

111*1 11\ 1ך ך | הצלם יו רייפל זכה בציון לשבח על צילום יוצא דופן בשחור״לבן של
11 ^ 111 1ההתעלות, סירטו של הבימאי השוויצי הצעיר מרסל שופבן.
בתמונה: אן קודרי בתפקיד נערה הנקרעת בין האהבה האידיאלית לאהבת בשרים.

יוסאקו מאצודה בסרט מישחק הקאזוקו. הסרט, של הבימאי
11*111״!1
| !1 .1 /1 1 1111 יושימיצו מוריטה, מסגר על מורה צעיר המשתלט על מישפחה
יפאנית שלמה בגלל התאבנותם המוחלטת של ההורים וחוסר הבנתם את צרכי ילדיהם.

חצי ברדלס

בפרס השלישי עם סרט בראזילי. לי זכה
בזכות שפה אישית בשילוב חוש הומור,
שהגיעו להרמוניה עם הסיפור והמישחק.

בנסיונות צנועים יותר, אך לא פחות רציניים?
אין מקום בעולם שלא שווה מאמץ להציג את
א ת הפרס הראשון. ברדלס הזהב,
העניקו לסרט הנסיכה, סירטז הראשון של
הכימ אי ההונגרי פאל ארדוש והיה זה
הסרט היחידי שבל החברים בחברי
השופטים הצביעו עליו בעל הטרט הטזב
ביותר בפסטי בל. לעומת השנה שעברה. שבה
פוצץ חבריה שופטים א ת הפסטיבל בבך
שסירב להעניק פרסים וישבו בו אנשים
בעלי אינ ט ר סי ם אי שיים מנוגדים, היתה
השנה אווירה טובה והאר מונית בצוות.ללא
גלים ותוך מסירות למקצוע שאוהבים בולם
החל בשני הבימאים. הצרפתי פול וקי אלי
והשווייצי תומס קרפר. דרך מנהל ה סינ מטק
בריו דהיזנרו. קו סמה אלבסנטו המבקר
האיטלקי טיליו קיי:יץ. ועד למנהלת ארכיון
הסר טים של ה מוסי און ל א מנו ת מודרנית.
אדריאן מנסיה.

לו שלושה סרטים, מהם שניים גרוזיים שנשאו חן
בעיניו. אבל אותם לא היו הרוסים מוכנים לתת
בטענה שתמיד מבקשים לייצגם דווקא בסרטים
של המיעוט הזה, ולעומת זאת עמדו כל כך שיקח
את רודניק (המעיין) שניראה בדיוק כמו מסכת
בקיבוץ של התחלת המאה. הטפה גסה. תעמולה
שקופה עד כדי העלאת גיחוכים באולם ההקרנה.
סטרייף, שעמד כבר על דלותה של ההפקה
הקולנועית במיזרח אירופה השנה — יובש
טוטאלי ברוסיה, רומניה. בולגריה, ביוגוסלביה
ובפולין — לא רצה לטרוק את הדלת לפני
הרוסים. ו״לא״ בפעם השנייה היה מנתק יחסים.
הוא הציג את רודניק בתחרות — אבל הסרט
הרוסי של בימאי צעיר ניראה זקן — והנסיון
לתאר כפר שליו ומאושר כסמל לרוסיה כולה
שאף פעם לא היתה ולא תהיה שוחרת מילחמה או
מתיחות כלשהי, עם ההסבר הפשטני שרוסיה
נגררה למילחמה רק מפני שהגרמנים הנוראים
גררו אותה בכוח — זה כבר לא עובד אפילו על
תמימים.
לעומת זאת. נעים היה לראות סרט יפאני בשם
מישחק הקאזוקו. שמו בא לו מאחר המישחקים
האלקטרוניים המודרניים, כשברווז גולש במבוך
של צינורות זכוכית, במעגלים שאינם נגמרים.
אמנם זה היה שוגה מכל מה שראינו כאן בשעות
הבוקר — 15 סרטי מיקיו נארוזה. אבל העולם
ביפאן השתנה, כמו בכל פינה אחרת. החברה
היפאנית ״התמערבה ״.והיום החיים מסתובבים
סביב הדיפלומה. בחינות הבגרות הן הטראומה
של הנוער ושל הוריו. המוכנים להשקיע כל
מאמץ כדי שהילד יסיים את בית־הספר בציונים
גבוהים. ימשיך אחר־כך לא סתם בקולג׳ כי אם
בקולג׳ מכובד ויוקרתי. אין זה משנה כלל מה
רוצה הבן לעשות בחייו, גם אין זה משנה כהוא זה
אם הוא מאושר. ההורים בכלל אינם מתעמקים
בבעיה ואינם טורחים לקיים כל קשר אנושי עם
ילדיהם.
המישפחה. כך מסתבר לפי סרטו של יושמיצו
מוריטה( ,בימאי צעיר שעוד נשמע עליו רבות),
היא מוסר שהתאבן לחלוטין, עד כדי תרדמה.
ההורים נחלצים מן המבוכה שבנשיאת האחריות
האמיתית לגורל ילדיהם בכך שהם שוכרים מורה
פרטי לבנם. המורה. שעקב תפקידו המיוחד נאלץ
לטפל גם בבעיות נפשיות של חניכו, בנוסף על
המרצתו בלימודים. משתלט לאט לאט על הבית
כולו. ער שבסופו של דבר הוא תופס את מקומו
של האב.
האם. הפוחרת לעשות משהו על דעת עצמה.
כי חוץ מעבודת שירותים אין לה מה לומר בבית
זה, פונה לעזרתו. האב. שמתחמק כל העת
מעימותים עם בנו, מאושר כשהמורה הולך תחתיו
לבית־הספר לסדר את ענייני בנו, ואפילו מרוצה

ז אן־לואי טרינטיניאן ופאני ארדן בטירטו של
פרנטואה טריפו שיבוא כבר יום ראשון.

טוינטיניאן בשנייה

בתפקיד פרופסור איטלקי המזדהה עם תלמידו
הטרוריסט( ,סוני גטנר, בתמונה) אן מגיע לקרע עם
בנו, המסגיר אותו לבסוף למישטרה. הסרט, מכה בלב, הוא בבימויו של ג׳יאני אמליו.

כשהמורה הצעיר תופש את סמכויותיו בידו. למדי הופך בסופו של דבר לאזהרה מאיימת: האם
לבסוף, בסצינה שכמו נלקחה מסרט אילם, נכנסת לחדר שני בניה ומגלה ששניהם ישנים
חוגגים את כניסתו של הבן לקולג׳ החדש שינה עמוקה. רעש טורדני של מסוק נשמע
בארוחת־ערב מישפחתית, כשברור לחלוטין מי ברקע ואיש אינו מבין את פישרו. גם לא האם
מניע את הבובות המטומטמות האלה על החוט. שעל הבר. היא בעצמה מתיישבת ליד עבודת
הסעודה הופכת לבלט מטורף של איטריות עפות התפירה היומית שלה. ועד מהרה נופל ראשה על
ורוטב שהמורה משקה בו את השולחן כולו, על השולחן. גם היא נותנת לעצמה לשקוע בתרדמה
סועדיו. הוא לוקח את הממון האדיר שגרף עמוקה. כולם ישנים. מתי יתעוררו — איש אינו
משיעורי־העזר ומשאיר את המישפחה טובלת יודע. האם זה מוות או תרדמה מוסרית שהבימאי
בים של אוכל, שהפך לעיסה המזהמת את הבית. מזהיר מפניה? זה או זה, אין זה משנה — עמדת
אבל מה שנראה כל הזמן בקומדיה מקורית מי שעשה אותו אינה מוטלת בספק.

אבי פיילר היה חייל קרבי,
הסתבך בש1ד, צייר בבית ,
הסוהר, קיבל סירגה לציור
ועכשיו הוא צייר מ! המניין,
שב אר צהא חדי מ ס עו ת
מרתקים ברחבי העולם

ה*ייר ששדד וודד

השעה היתה שתיים בלילה והכל
התנהל למופת. הזוג לקח את היהלומים
ואת הכסף — והיה הרבה — וכל
אחד הלר לדרכו ברגל. בררכים
נפרדות. יותר מאוחר נפגשנו בדירה
על גג ברחוב גורדון, כדי לחלק את
השלל. הצעתי שנלך כולנו לאכול
במיסעדה בהרצליה.
לקחתי שטר של דולר אחד למזכרת.
והשארתי להם את הישאר. לא רציתי
את הכסף. לא הייתי זקוק לו, חייתי
אז במעגל של אידיאלים מטורפים
לגמרי.

חלונות

ולחופש
ייתי רובין הוד. התחלתי לגלות
1 1את העולם ואהבתי לתאר ולדמיין
דברים. לימדו אותי בצבא שאפשר
לצאת מכל מצב. אפילו מהמסובך
ביותר, וזה היה אתגר לאגו שלי. מין
נסיון. בצבא מלמדים אותן להיות
תרנגול. ואני אהבתי ללכת על חוטים
דקים. עם לקיחת אותו דולר למזכרת
סגרתי את המעגל.

^ בי פיילר הוא צייר ישראלי,
\£טיפוס הרפתקן שכילה כמה שנים
בטיולים מסביב לעולם. עכשיו חזר
ארצה. כשברשותו אוספים נדירים של
עתיקות וקונכיות אשר אסף במשך
שנים במסעותיו.

1| 11| 1 011חיי היא אחת מהתמונות האהובות על פיילר. הוא
לקח את התמונה עימו בטיוליו על פני כדור
הארץ. מוסיאון ישראל הגדיר את סגנון ציורו המיוחד כי׳ציור פנטסטי״.

י׳11 1114 11111

מפפר אבי פיילר:
אחרי הצבא קרו כמה דברים
מטורפים למדי. הכרתי כמה חברים,
חיילים משוחררים, שרובם לא עבדו
ולא היה כסף אפילו לשכור דירה.
המיפגשים שלנו היו בכסית. זה היה
ב־ . 1970 העלינו אז כל מיני רעיונות
איך להשיג כסף בדיר הרפתקנית.
אחד הבחורים, שעבד במלון בזל
בתל־אביב. סיפר שקבוצת יהלומנים
מחו״ל עתידה להגיע לכינוס של
יהלומנים בישראל. הוא סיפר לנו
שאותם יהלומנים יניעו למלון בלילה.
כאשר הבנקים סגורים והיהלומים
ישארו בכספת המלון באותו לילה.
הרעיון שעלה היה לשדוד את כספת
המלון עוד באותו הלילה. כולם
התלהבו. ראיתי את העניין בתור
הרפתקה. הראש היה אחר לגמרי. אז
כולנו היינו בני .21
היה לי נשק־שלל מתקופת שרותי
בצה״ל ובו השתמשנו. השוד התנהל
כמו בסרטים. אחר איבטח מבחוץ
ושניים אחרים ,־שאחד מהם היה מחופים
כאשה. נכנסו בשעה מאוחרת למלון.
הזוג נכנס למלון, השתלט על השומר
ונעל אותו, יחד עם איש־הקבלה
שמאחורי הדלפק, בחדר אחורי. החרר
היה ללא חלונות, ומפתח נוסף נמצא
אצל איש־האחזקה, שהגיע בבוקר.
שמרתי על חזית המלון במיקרה
שרכב מישטרה או רכב חשוד אחר
יעברו. במיקרה כזה היה עלי להפעיל
רימון־עשן, כדי להסיח את הדעת
ולגרום למהומה.

1111 ^1ד ד של אבי פיילר, דפנה, היתה גם היא
1.111111 / 1 1111) \ 1 1ציירת. הם נדדו יחד בעולם עד
לגירושיהם. בנם בועז נשאר עם אמו. דפנה המירה את אמונה באמנות
לטובת הגורו מהרישי, והיא אחת המאמינות הפנטיות ביותר שלו.

את חבריי מהשוד פגשתי שוב
כעבור חצי שנה, בבית־המעצר.
ישבתי שנה וחצי. ובאותה התקופה
נכנסתי בפעם הראשונה כל כולי
לעולם הציורים שלי. ציירתי את פינות
בית־הסוהר, את הטיפוסים •שהיו בו.
ועל חומות הצר־הטיולים ציירתי
חלונות־ענק, הפתוחים למראות ישל
חופש. שם הבנתי שהציור הוא אחד
מצורות הביטוי החזקות ביותר שלי.
ושדרכו אני יכול להגיע לכל מה שאני
רוצה.
בית־הסוהר סיפק לי את כל התנאים
והחומרים לעבודה, ואת העבודות
הייתי מחלק חצי לי וחצי לשרות
בתי־הסוהר.
עד כאן סיפורו של אבי פיילר.
עם העבודות שפיילר עשה בבית־הסוהר
הוא נכנס לבצלאל, למד במשך
תקופה מסויימת ואז קיבל מילגה
מטעם ממשלת איטליה ללמוד ברומא.
הוא שהה ישם זמן־מה ושוב חזר ארצה.
״לא הצלחתי למצוא מקום ישבו אוכל
ללמוד את הטכניקה המיוחדת שאותה
חיפשתי, והחלטתי ללמוד ולחפש
לבד״.
בביקור אצל ידידים בקיבוץ
הסוללים הוא פגש את מי שהפכה יותר
מאוחר לאישתו. דפנה, יפהפיה
תל־אביבית שהתארחה אצל אותם
החברים.
כשעברו לגור ביחד, נורע לפיילר
כי דפנה היא בתו של נשיא בורסת
היהלומים, שאת אורחיו שדד במלון
בזל בתל־אביב .״כשזה נודע לי, נראו

לי דרכי שמים מופלאות ומצחיקות״.
הוא אומר.
דפנה גם היא היתה ציירת .״עבדנו
וציירנו הרבה ומכרנו את העבודות בכל
מיני מקומות •שבהם טיילנו באירופה.
הסתובבנו במקומות נידחים ביותר.
ומצאנו דברי אמנות עתיקים שאותם
קנינו ומכרנו כדי להתפרנס. באותן
תמונות עתיקות גיליתי את הטכניקה
האהובה עלי. פיתחתי אותה והתאמתי
אותה לתקופתנו.
״עברנו וביקרנו במוסיאונים רבים
ואספנו ידע וחוויות.
״גרנו בעין־הוד ואחר־כך היינו בין
הראשונים בסיני. גרנו בנביעות. קניתי
גם אדמה בבנימינה ובניתי בית במו
ידיי. אחר־כך מכרתי את הבית ועברתי
לגור באי הידרה ביוון.
״דפנה ואני התגרשנו אחר־ שבע
שנות נישואין. לא הסתדרנו. אני רציתי
להיות חופשי. לגדול. הבן שלנו. בועז
בן ה־ 6נישאר אצל דפנה״.
מכשפה חיובית
ף משך נסיעותו על פני כדור
*הארץ הכיר אבי פיילר אמנים
רבים. שכמוהו טיילו בעולם וחילק
איתם חוויות. נסיון חיים והישקפות
עולם. בין היתר הוא התיידד עם אמנים
כאריק בראוור והונדרטוואסר.
פיילר טייל בכל מרכז אפריקה,
באירופה. בארצות־הברית באיי האוקי־נוס
ההודי. מאוריציוס. איי סיישל

__במדינה מישפט גונב מגנב
מנהלת המוסד המכובדת
ניסתה להטיל על הפורץ את
בל גירעונות המוסד.
כאשר נעצר יורם ירדני סקי ליד
שלל פריצתו, הוא הודה בכל. הצעיר בן
ה־ 24 סיפר מייד לשוטרים, כי פרץ
למוסד מעון לילד ברמת־גן, ונטל
משם חיתולים, בגדי ילדים וכלי־מיטה
בשווי, שהסתכם ב־ 1981 בסך של
מיליון לירות. הוא נעצר והועמד לדין,
וגם בבית־המישפט הודה במעשהו.
אולם כאן התברר, כי התביעה מאשימה
אותו בגניבת רכוש בסך שלושה מיליון
לירות.
ידיעה קטנה. הנאשם וסניגורו
דרור מקרין ניסו לברר מהיכן צמחו
שני המיליונים הנוספים, ואז התגלה
להם כי מנהלת המוסד, הגברת הדסה
לוי, היא שמסרה למישטרה ולחברת־הביטוח
את הערכתה לגבי הרכוש
שנגנב, ואמדה אותו בשלושה מיליונים.
כמעט
שלא היה צורך לנהל
מישפט, מכיוון שהנאשם לא כפר
באשמות. הוא כפר רק בסכום הגניבה
כפי שהוערך בכתב־האישום. ואומנם,
השופט יוסף חאג׳-יחיא דחה את המשך
המישפט, כדי להחליט בשאלה זו.
עוד לפני שהשופט קבע את דעתו,

עניין אזרחי טהור. באמצע
1980 התלונן אדם בשם אברהם רפאלי
במישטרה, כי סודאי הסיג את גבולו,
בכך שפרץ לחצר חנותו וגנב משם
גושי אלומיניום, שערכם 50 אלף
לירות. המישטרה חקרה את המתלונן,
והתברר לה כי סודאי היה שותפו־לשעבר
בעיסקי מסגרות. הם חילקו
ביניהם את הרכוש, ולדברי המתלונן
לא היתה לסודאי זכות לקחת את
האלומיניום מחצרו.
למרות שעל פניו היה זה עניין
אזרחי טהור, המשיכה המישטרה
לחקור ואף הגישה כתב־אישום נגד
סודאי לבית־מישפט־השלום.
המישפט התברר לפני חודש ימים,
ובית־המישפט מצא כי לא היה כל
יסוד, עובדתי או מישפטי, לפתיחת
תיק פלילי במיקרה זה.
״הבסיס להגשת התלונה על־ידי
המתלונן היה רצונו לזכות בכל
האלומיניום, שרק חציו מגיע לו״.
קבעה השופטת. התנהגותו לא היתה
התנהגות של תום־לב, ובלט מתוכה
רצונו של המתלונן לגרום נזק
לשותפו־לשעבר, על־ירי פתיחת תיק
מישפטי נגדו.
בית־המישפט הטיל על המתלונן
לשלם לסודאי, שיצא כמובן זכאי
לחלוטין, סכום של 15 אלף שקל.
גם על התביעה המישטרתית
נמתחה ביקורת מצד השופטת .״לחובת
התביעה ייאמר, כי נתפשה להחלטתה
להגיש כתב־אישום ולהמשיך בהליכים

אב ובן

אבי פיילר מצייר את דיוקן בנו היחיד בועז. רבים ביקשו
לרכוש תמונה זו, המצויירת בצבע שמן. אך פיילר
הבטיח לתת תמונה זו לבנו ביום־הולדתו השישי שיחול בקרוב.
וציילון לציילון אין יחסים דיפלומטים
עם ישראל. ובקושי רב הצליח להישאר
שם. כשהוא נתון תחת השגחתו של
שומר־הראש של נשיא ציילון. משם
המשיך לטיבט. לנפאל. לבורמה
ולהודו.
בהודו שהה במשך שנה ופגש אשה
יהודיה ממוצא מארוקאי, שלא היתה
בארץ מעולם. אותה אשה, סוחרת
אמנות. מייצרת סמים מצמחים הודיים.
פיילר מגדיר אותה כ״מכשפה חיובית״.
האשה סיפרה לו על הזייה שעברה.
היא סיפרה לו על פטריה מסויימת.
הגדלה במקום אחד ויחידי: במיקדש
של פילים על גבול בנגל. היא היתד,
אחת הנשים המערביות היחידות שניסו
את הפטריה. פיילר התלהב מהתיאור
ונסע לאותו מקום.
הוא מספר על שעבר עליו :״עשיתי
מה שהאשה אמרה לי: התפשטתי
עירום ומרחתי צואת פילים על הגוף,
כדי לא להפריע בריח שלי לפילים
המסתובבים במקום. בלעתי את הפט־ריה
והתיישבתי בסבך. אחרי כמה
דקות התחלתי לראות אחרת.
הראיה הרגילה כאילו נעלמה. ובמקומה
הופיעו מעגלים זוהרים מסביב
לכל עצם. מה שהבנתי יותר מאוחר,
כשיצאתי מאותו טריפ. היה דבר חד-
משמעי: שהאמת אינה טמונה אך ורק
במה שנמצא ונראה באמצעות העיניים.
וכי המהות האמיתית של דברים כמעט
שאינה נמצאת בגלוי. אלא בנסתר. אז
הבנתי שככל שאני גדל עם עצמי
ולומד את האני הפרטי שלי. שהוא לא
ויזואלי, אני מושפע ישירות לגבי מה
שאני עושה בחומר, או בעולם
הוויזואלי.
״הגעתי למצב שבו אני יכול לצייר
מה ואיך שאני רוצה. ניסיתי כל מה
שבא בדרכי — חוויות כמו אל־אס־די.
מסקלין. פיטריות למיניהן וקוקאין.

דרך כל הנסיונות שעברתי הגעתי
למסקנה שמה שעושה אותי להיות
איש חופשי זו האפשרות והיכולת
לבחור בצורה מודעת ולעמוד מאחורי
בחירתי״.
להתפלש בדיה האדמה
*^חרי החוויות בהודו והיכרות
\ 1עם עולם הסמים ההזייתיים, חזר
פיילר ארצה ובנה סטודיו על גג ביתו
ברחוב טרומפלרור בתל־אביב. אחרי
חצי שנה מכר אותו ושוב נסע, הפעם
לארצות־הברית. שהה תקופת־מה
נסן־פרנסיסקו ועבר לאירופה. הוא
שהה על יאכטה בהולנד יחד עם חבר
הולנדי, ויצא להפלגות בים הצפוני.
לארצות־הברית הוא הוזמן על־ידי
פול צוקרמן, שהיה נשיא המגבית
ושנחשב כאחד מאספני האמנות הפרטיים
הגדולים בעולם. באוספיו יש גם
כפה עבודות של פיילר.
תמונתיו של פיילר מפוזרות באוספים
פרטיים בעולם כולו. מוסיאון
ישראל פנה אליו כדי שיציג כמה
עבודות. וכינה את סגנונו המיוחד
״אמנות פנטסטית״.
אבי פיילר שב ארצה, הפעם מהאי
איביצה שבספרד, שם בנה סטודיו.
לעת עתה הוא מתכונן להישאר בארץ.
הוא אומר :״אם יש איזשהו מקום
בעולם שבו אני אוהב להתפלש בריח
של האדמה, זה כאן. עד לפני תקופה די
קצרה הייתי מוכן לסבול את הכאב של
לא להיות במקומות האהובים עלי
תמורת החופש. פה לא הרגשתי חופשי.
אבל גדלתי עם עצמי ולמדתי לדעת
שהחופש הולך איתי לכל מקום. הוא
נמצא בי ואני נמצא פה. בארץ שאותה
אני אוהב לצייר יותר מכל״.

נעמי אדווה

פרקליט לויתן
לשכנע א ת בית־המישפט
אחרי מכוניתו של קליין. נהגה של
מכונית זו סיפר, כי הוא דווקא ראה את
רוכב־האופניים במו עיניו, דרך זגוגיות
חלונות מכוניתו של קליין.
השופט האמין לעדות זו והרשיע
את קליין. הוא גזר עליו עונש חמור:
חצי שנה מאסר בפועל, ועוד שנה
מאסר״על־תנאי. כמו כן הטיל עליו
קנס בסך 20 אלף שקל, ושלילת
רשיון־נהיגה לעשר שנים.
בפסק־דינו לא קיבל בית־המישפט
את עדותו של מהנדס מומחה שהעיד
מטעם ההגנה, כי למרות עדותו של
הנאשם, כי לא הבחין בקורבן, הרי לפי
הבדיקות שעשה המומחה על הכביש,
ניכר כי הנהג בכל זאת הבחין באופניים
ממרחק של 20 מטרים. ואף הגיב
בהתאם. לולא הגיב כך, היה עולה עם
ריכבו על האופניים, ותגובתו האינסטינקטיבית
מנעה ואת.
הנאשם, שנותר בטוח בצידקתו כי
לא היה רשלן. פנה לעורר־הרין עמיקם
לוויתן, המתמחה בעבירות־תנועה, וביקש
ממנו להגיש עירעור.
לוויתן, שהוא עורך־דיו המסוגל
לזכות נאשמים גם בעבירות־תנועה.
החליט במיקרה זה לבקש עזרתו של
חוקר פרטי.
משהו בהתנהגותו של רוכב האופניים,
סמוך לתאונה, לא מצא חן בעיני
עורך־הדין בעל החושים החדים.

היסטוריה גדושה פציעות.
פרקליט ברדוגו
מישטרה למטרות פרטיות
מצא לפתע הסניגור בעיתון ידיעה
קטנה. נאמר בה כי הדסה לוי נאשמת
על־ידי פרקליטות תל־אביב בהונאת
חברת־ביטוח.
מייד פנה הסניגור לתובעת וביקש
ממנה לשקול את אמונה במתלוננת
מחדש.
ואומנם, הפרקליטות שינתה את
סכום התביעה, והעמידה אותו על
מיליון לירות בלבד, כפי שטען הנאשם
מלכתחילה.

המדינה לא צריכה
להתערב
על המישטרה לברר אס
התלונה איגה גסיון להשתמש
בחוק למטרות פרטיות.
הסניגור אברהם ברדוגו טען, כי יש
אנשים המנסים להפעיל את החוק
והמישטרה למטרות פרטיות, ויש
מיקרים שהם אפילו מצליחים.
השופטת דליה קורל קיבלה את
טענתו זו, וקבעה כי על המישטרה
לברר היטב בטרם היא מגישה
כתב־אישום במקרה של סיכסוך פרטי.
כדי להרתיע בעתיד, הטילה השופטת
הוצאות בסר 10 אלפים שקל על
המדינה, שתבעה ללא הצדקה את
אברהם סודאי, וגרמה לו עיגמת־נפש
והוצאות מישפט מיותרות.

עד הסוף — למרות שכבר בשלב
ראשון הציע התובע בתיק לסוגרו״.

קורבן מזער
הסניגור הגיא ראיות
חדשות, סדי לשנות תוצאות
מישסט בעניין מותו של ארס
בתאונת-דרבים.
חריקת־בלמים וצעקות אדם התערבבו
לסימפוניה קולנית. רוכב אופניים
נפל מעל אופניו על מכסה־המנוע של
מכונית טרנזיט מיסחרית. אז פגע
האופנוען בשימשה הקירמית של
המכונית וריסק אותה.
כאשר התגלגל לארץ, היה כבר
הקורבן מת.
מכונית הטרנזיט עצרבמרחק כמה
מטרים, כשהיא מותירה מאחוריה את
אופניו של הקורבן, נעל מוכתמת בדם
וארגז־קרטון שהכיל קלטות.
חוקר פרטי. הפרקליטות העמידה
לדין את נהג מכונית הטרנזיט, יובל
קליין, באשמת גרימת מוות בנהיגה
רשלנית.
עיקר האשמה התבססה על עדותו
של קליין עצמו. הוא העיד מהרגע
הראשון, כי לא הבחין כלל ברוכב־האופניים
שבו פגע.
אולם בידי המישטרה היתה עדות
נוספת של נהג מכונית־משא, שנסעה

מימצאיו של החוקר היו מפתיעים.
התאונה קרתה בערך ב־ 10 בבוקר, לא
רחוק מבית־החולים תל־השומר. החוקר
הפרטי גילה, כי הקורבן היה אדם
חולני, שסבל מאבנים בכליות. באותו
בוקר התייצב בבית־החולים, בחדר־המיון,
והתלונן על כאבים חדים
בכיליתו. הוא טופל על״ידי מתן
אופטלגין תוך ורידי, אחר כך שוחרר
ונסע לדרכו על אופניו.
זמן קצר אחר כך מצא את מותו
בתאונה.
כאבים הנגרמים כתוצאה מאבן
בכליות יכולים להיות חריפים עד
מאוד. ובחלוף העווית. החולה בדרך־
כלל עייף ומחוסר־כוח. גם הזלפת
אופטלגין תוך ורידית עלולה לגרום
לעיתים להופעת הלם אצל מקבל
הטיפול.
תעודה רפואית שהשיג עורך־הדין
אמרה. כי בגרמניה היו כמה מיקרים
של מוות פיתאומי אחרי טיפול מסוג

כמו כן גילה החוקר, כי למנוח היתה
היסטוריה גדושה פציעות. שנגרמו לו
כתוצאה מתאונות־דרכים: פגיעה אחת
מתאונת־דרכים ב־ , 1969 תאונת־דרכים
שבה נפל מאופניו ב־ 1978 ועוד פגיעה
גופנית בגלל תאונת־דרכים ב־. 1977
את כל התעודות הרפואיות האלה
ביקש הסניגור להוסיף לתיק העירעור.
בכך הוא מקווה לשכנע את בית־המישפט,
כי לשופט־התעבורה היתה
טעות כאשר הרשיע את קליין בנהיגה
רשלנית.
לדעת עורך־הדין לוויתן, נגרמה
התאונה בגלל מצבו של הקורבן. ולא
היתה כל רשלנות של נהג המכונית.

ת 1ב1י 1ת מועדפות
בטלוויזיה הישראלית

יום רביעי
24.8

• גידור: עוד להיט
( — 8.02 מזמר אנגלית).
מיבחר שירים לועזיים, ביניהם:
ליידי אהבי אותי בביצוע
ג׳ורג׳ בנסון, רוקנירול הוא
המלך, בביצוע אורות החשמל.

( — 9.30 מדבר אנגלית).
חלקה השלישי והאחרון של
הסידרה, שבה מספר העיתונאי
ג׳ונתן דימבלבי על המילחמה
הקרה בין המיזרח והמערב.
בפרק זה בוחן דימבלבי את
הצבא האדום, את המחלוקות
העקרוניות שבין בעלות־הברית
המערביות ואת התפרסות
הטילים באירופה.

תוכניות מומלצות בטלוויזיה היווני ת

יום רביעי 24.8.83

• סידרת טבע החלל הפנימי (— 6.35
ערוץ 20 — 3דקות — מדבר אנגלית).
סידרת־טבע: מרהיבה ביופיה ובצילומיה. המצלמה עוקבת
במשך 20 דקות אחרי שני אמוראים, הצוללים
למעמקי־הימים ומצלמים את החיים תחת פני המים —
שוניות ובעלי־חיים ימיים בסביבתם הטיבעית ובשלל
צבעים.

• דראמה עלילתית: האשה בלבן (10.15
— ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית).
סידרה דרמאתית בהפקת בי־בי־סי, המתארת הווי־חיים
של מישפחה אריסטוקרטית באנגליה בתחילת המאה
העשרים. צעירה נאלצת להתחתן עם איש מהאצולה,
בניגוד לרצונה ולמרות שהיא מגלה לו כי אינה אוהבת
אותו, וכי אהבתה נתונה לאחר. עויינות, מתח וחשדות
מלווים את בני־הזוג ואת סביבתם. בסידרה לוקחים חלק
השחקנים: אלן בדאל, דיאנה קוויק, לאן ריצ׳רדסון וג׳יני
סיגרוב.

יום חמישי 25.8.83
• בידור: אולפן לאמנות 7.20 ערוץ 3

— 40 דקות — מדבר ומזמר ערבית) .תוכנית
בידור בהפקה מקומית, המביאה לאולפן הטלוויזיה אמנים
בתחילת דרכם, המציגים מיבחר מרשים של שירה
וריקודים, מישחק, פרודיות וחיקויים — כל זאת לפני
קהל אוהד, אם קרובי־מישפחה או חברים לספסל־הלימודים.

סידרה עלילתית: נוטס לנדינג 9.10
ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
עלילתית על מערכת יחסים המתפתחת בין ידידים
וקרובי־מישפחה בפרבר שקט במדינת קליפורניה.
הסיררה הופקה על־ידי חברת לורימר האמריקאית,
שהפיקה את הסידרה דאלאס. בסידרה זו אנו עוקבים
אחרי עתידו של הבן האמצעי של מישפחת יואינג, אחרי
שעזב את דאלאס לצמיתות. את תפקיד גרי יואינג מגלם
השחקן טד שקלפורד, ואת תפקיד הכלה לבית יואינג
מגלמת השחקנית ג׳אן וון ארק.

יום שישי 26.8.83
מיילם וסונדה: טעות בזיהוי
יום רביעי, שעה 10.05

• קולנוע: סיפורי בדים
( — 8.30 מדבר עברית).
דו־שבועון על קולנוע.

• סרט קולנוע: טעות
בזיהוי 10.05 מדבר
אנגלית) .סירטו של הבימאי

אלפרד היצ׳קוק. הסרט מבוסס
על מיקרה שהיה, אן מאופיין
בכל שאר מאפייני סרטיו של
היצ׳קוק. זהו סיפורו של נגן
במועדון־לילה, קונטרבאס שנעצר באשמת שוד, כאשר
עדי־ראייה מזהים אותו. אולם
הוא טוען כי אינו יורע במה
מדובר. בחקירה המפרכת
מתמוטטת רעייתו של הנגן
ומאושפזת בבית־חולי־רוח. רק
הפרקליט העקשן ממשיך
להילחם לטובתו. הנרי פונדה
מופיע בתפקיד הנגן, ורה מיילס

היריב
• מותחן:
הנעלם 10.50 מדבר
אנגלית) .חלק שני של סרט
המקדים את הסידרה שותפים
לפשע, המבוססת על סיפוריה
של אגאתה כריסטי.

• כדורגל — 2.40( :שני הערוצים — 90
דקות) .תחרויות כדורגל נבחרות מן הליגות הלאומיות
באנגליה וגרמניה.

• סידרה מדעית: קוסמוס 6.20 ערוץ 3

— 50 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה מדעית
מרהיבה בצילומיה על היקום ועל הבלתי־נודע. דרו

הדמיון אנו משייטים אל עולם מלפני 200 מיליון שנות
אור, לעולם של מיסתורין, לעולם שיתכן שיש בו חיים,
בדומה לכוכב־הלכת שלנו. סרט מסקרן ומוגש בצורה
מרשימה מאוד.

• סידרה משפחתית: מישפחת קינג (9.10
— ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית).

יום שבת 27.8.83
• סידרה לילדים: ספר מעל לעננים (6.30
— ערוץ 20 — 6דקות — מדבר צרפתית).
סידרה לילדים בהפקת הטלוויזיה הצרפתית, אשר בובות
ממלאות בה את תפקידי השחקנים. הסידרה מספרת על
ילדים המרחפים בעננים ויורדים מפעם לפעם לסיורים
וביקורים במקומות שונים. אפשר ליהנות מסידרה זו גם
ללא ידיעת השפה הצרפתית.

יום ראשון 28.8.83
• סידרה קומית: אחת ממיליון (— 8.30
ערוץ 25 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
אמריקאית על נהגת־מוגית שחורה ועבת־בשר, אשר
ירשה כתוצאה מצירוף מיקרים נדיר את רכושו הרב ואת
מישרתו של יו׳׳ר מועצת״המנהלים של חברת־ענק. ואכן,
היא מנהלת את החברה ביד רמה, למרות היחס העוין של
שאר העובדים. משתתפים: שירלי המפיל, ריצ׳ארד פול,
קין קורטין, דורותי פילדינג ורלף וילקוקס.

יום ש1י 29.8.83
• סידרה לילדים: בית קטן בערבה (6.30
— ערוץ 50 — 3דקות — מדבר אנגלית).
פרקים חדשים בסידרה הפופולארית בית ק טן בערבה,
הנקראת במתכונתה החדשה בית ק טן -התחלה חדשה
והעוקבת במיוחד אחרי הבת לורה.

• קומדיה בלשית: ברני מילר (— 8.30
ערוץ 25 — 6דקות — מדבר אנגלית) .פרקים
חדשים של הסידרה, בכיכובו של האל לינדון, המגלם את
תפקידו של ברני מילר, בלש ממשטרת נידיורק, הנתקל
במיסגרת עבודתו בטיפוסים שונים ומוזרים.

יזם שלישי 30.8.83
• מתח וריגול: הצבא הסודי (— 9.10

ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
בהפקת בי־בי־סי, המבוססת על מיקרים שהתרחשו בימי
מילחמת העולם השניה, בזמן הכיבוש הנאצי באירופה.
הסידרה מביאה פירקי גבורה של אנשי המחתרת
הצרפתית והבלגית, והעזרה והסיוע שהגישו לקצינים
ולחיילים בריטיים שמטוסיהם הופלו.

יום שני

] 11י 11[|11

29.8

• בידור: תהילה (8.03
— מדבר ומזמר אנגלית).

26.8

פרק תחת הכותרת אור, שמש
שוב המספר על המתרחש בין
כותלי בית־ספר לאמנויות
בניו־יורק.

• סרט קולנוע: קורי
עכביש 9.15 מדבר
אנגלית) .דראמה של הכימאי
וינסנט מינלי, על־פי רומן של
ויליאם גיבסון. העלילה מספרת
על מאבק־כוח וויכוח על
בבית־מרפא
שיטות־ריפוי
לחולי־נפש. הנושא המעניין את
מינלי בסרט זה הוא תיפקודם
של אמנים בתנאי לחץ, והקירבה
שבין אמנות ושיגעון. בתפקידים
הראשיים: ריצ׳ארד וידמרק, לורן
באקל, גלוריה גראהם, סוזן
סטראסברג וליליאן גיש. הסרט
הופק ב־.1955

איישייד
• מותחן:
( — 9.30 מדבר אנגלית).
הפרק הרקדן ממשיך בתיאור
מעלליו של מפקד מישטרת
ניו־יורק בפיענות מיקרי־פשע.

• סרט ישראלי קצר:
תעזוב בשקט (— 11.10
מדבר עברית) .סירטו של
מורים היון, בוגר בית צבי על
נושא חבורות־רחוב.

ום שליש•

• מוסיקה: קונצרט יום
האום 11.15 מוסיקה).

קונצרט חגיגי שהיה ביום האום
ונערך באולם מליאת האומות
המאוחדות. התיזמורת הפילהרמונית
של ניו־יורק, בניצוחו
של זובין מהטה, מנגנת יצירה בת
זמננו, של המלחינה האמריקאית
ג׳ון טאואר.

בריסטי: היריב הנעלם
יום חמישי, שעה 10.50
בתפקיד אשתו ואנטוני קוויל
הוא הפרקליט. הסרט צולם
ב־ 1957 בשחור־לבן, מתוך כוונה
להדגיש את האווירה המיוחדת
ואת תחושת הריאליזם.

יום חמיע1
25 .8
תיעודית:
• סידרה
מישחק המילחמה הקרה

שב ת
27.8

• מיסיונריות: בצאת
השבת 8.00 מדבר
החוזר־בתשובה
עברית).
והבדרן לשעבר מרדכי(״פופיק״)
ארנון, מסביר לחוג ירושלמי את
דרכו אל האלוהים.

• קומדיה: בנסון (8.30

— מדבר אנגלית) .הפרק
בעיות פרישה. במהלכו מקבל
צ׳ארלי, הגנן בבית־המושל,
הודעה כי עליו לפרוש, למרות

30.8
אדינגטון: כן, אדוני השר

מישהו
• קומדיה:
מטפל בך 8.03 מדבר
אנגלית) .עוד פרק בסידרה

מוצאי־שבת, שעה 11.35
שהוא חש כי מצבו הגופני
מאפשר לו להמשיך לעבוד.

• סרט מתח: מישחקי־מזל
10.30 מדבר
אנגלית) .סרט־מתח בריטי.
• קומדיה פוליטית: כן,
אדוני השר (— 11.35
מדבר אנגלית) .פרק רביעי
בסידרה, תחת הכותרת הא ח
הגדול. ג׳ים האקר מאמץ את
הרעיון להקים תיקיית מחשבים
ארצית, שתכיל מירע אישי על
אזרחים. מודע לחסרונות מאגר
כזה, הוא מחפש דרך להגן על נתקל הוא
צינעת״הפרט.
בהתנגדות מצד סר האמפרי,
ולומד כי הסודיות מוקדשת
למשרתי הציבור בלבד.

יום ראשון
28.8
• בידור: עד פוס (8.03
— מזמר אנגלית) .אורח
התוכנית הפעם הוא הזמר מייק
אולפילד.

• מותחן: עקרב (9.30
— מדבר אנגלית) .פרק
אחרון בסידרת־המתח הבריטית.

• דראמה אוסטרלית:
חקירה ממלכתית (10.20
— מדבר אנגלית) .דראמה
אוסטרלית על מפקח מישטרה,
החוקר גניבה מתוך כספות
המישטרה.

הקומית הבריטית האינפטנילית,
המספרת על המתרחש בתוככי
חנות כולבו גדולה.

כינוס
• סידרה:
מישפחתי 9.30 מדבר שלישי פרק
אנגלית).

בסיררה, המאפיינת חתך של
מישפחה אמריקאית, באמצעותה
של השחקנית בת דייוויס.

• בידור: לקט מתוך
תוכניות ״שעה טובה״
( — 10.20 מדבר עברית).
• מותחן: לא ייאמן כי
יסופר 11.10 מדבר
אנגלית) .בפרק מוות עם
שחר עוד אחד מאותם סיפורים
מופלאים, בעלי סוף מופלא לא
פחות.

שידור
צל״ש
פרחים גוססים. יהודים בוכים
• לעורכי השבוע -יומן אירועים, שחזרו
למיטבם בסידרה של כתבות מרתקות.
לשבח מיוחד ראויים רמי גוברניק, על
כתבתו המרגשת על גוויעת המושבים בנגב, וגם
יורם רונן, שסקר את ביקור שר־החוץ יצחק
שמיר בבית־הכנסת בבודפשט. הצלם אסי רוסק
התמקד בפניהם של כמה מן היהודים המקומיים.
יתצלום־התקריב של פני האשה הבוכה מרוב
התרגשות הגיע לשיא של עוצמה טלוויזיונית.
לעומת זאת עשה גיל סדן עבודה קלה, כאשר
תיאר את אחת התופעות המאוסות ביותר בארץ
— הקוויזלינגים של המימשל הצבאי, המכונים
אגודות־הכפרים, ותומכיהם הישראליים. החבורה
העכורה כולה, החל במושלים צבאיים משומשים
כמו מנחם מילסון וצבי אלפלג וכלה בסוכנים
ערביים מקומיים, המתקוטטים על כספי המושל
הצבאי הישראלי, הוצגו על־ידי סדן באור של
דו־שיח בין שוחרי־שלום ישראליים ו״פלסטינים
מתונים״ .העימות היחידי בכתבה היה בין אנשי
הימין הקיצוני(וביניהם, למרבה הפליאה, אנשי
השומר הצעיר) ואנשי הימין הקיצוני־הקיצוני,
מסוגו של אליקים העצני, שגם בוגד ערבי הוא
יותר מדי ערבי בשבילו.

זרקור
• לדני אור־סתיו, עורך ומגיש המגזין
היומי זרקול ברשת־הרדיו קול המוסיקה. מדי
יום, בשעה 3אחרי־הצהריים, מוגש מגזין יומי זה

טוטו ״כותרת לילה״

ישראל (רשת ב׳) ,תוכנית העוסקת בעיתונים,
רדיו וטלוויזיה תחת הכותרת מאחורי הכותרות,
בעריכת אברהם מרון ומשה נסטלבאוב.
רסתבי ש־מישדר־הלילה של הטלוויזיה כותרת לילה בהנהייתי של ד; ־ בי ב השיג את
יום אחר ראו עורכי התוכנית בעיתון, במחנה,

מטרתו. והפך מושך־צפייה.
דיון שעסק בכלי־תיקשורת צבאיים, בהשתתפות
שיטת העימות מרי ערב. כע:״:י היום .־פך בי־־ניריי טלוויזיוני מהמעלה הראשונה. הוא
קצין חינוך ראשי של צה״ל תת־אלוף, יום
מעורר מדי לילה. לפני פתירת מהדורת כותרות לילה ברירית יבית טוטו לגבי בעלי־העימות.
אלדר, מפקד גלי צה״ל רון בן־ישי ועורך
אילם כותרת לילה ־יא ער״ :בגרי תוכנית ניכיינית• .יא: י ״ אם ־יא תמשיך ותשודר
במחנה.
א־־י ת־ב תקופת״־נ־סיין. בעי־ במל שבועית.
עורכי מאחורי הכותרות החליטו שנושא זה
הוא עניינו של הציבור כולו, ולא רק קוראי
במחנה. הם פנו אל דובר־צה״ל, תת־אלוף
האומר״ כפי שהוא נוהג לכנותן — אינה מצליחה
החדשות, יאיר שטרן, ומנהל הטלוויזיה,
יעקוב אבן, וביקשו אישור להשתתפות
לשפר את החומר המוקרן במסך.
טוביה סער, עד למינויו הסופי כעורך מבט.
השלושה בדיון בעל אופי דומה, במיסגרת
האווירה בבניין הטלווייזה קודרת. חלק
בחטיבת־החדשות יש אווירה של עונת־מאחורי
הכותרות.
מהקדרות נובע מכך שבמהלך שנת־השידור
מלפונים. גם המשבר־הכלכלי. ההולך ומתמשך,
דובר־צה״ל לא אישר לשלושה להשתתף
הקרובה יתחיל צוות־ההקמה של הערוץ השני
אינו מצליח לפגום בה.
בדיון. פנייה חוזרת של עורכי מאחורי
בפעולתו, ולדעת כמה מאחרוני העובדים
הכותרות לדובר צה״ל הגיעה עד לשולחנו של
המסורים בבניין חסרה לשפירא היכולת
הרמטכ״ל. רב־אלוף משה לוי. שפסל אף הוא את
המיקצועית להתמודד עם צוות ההקמה של ׳ הופעת השלושה.
הערוץ השני בבניית לוח־מישדרים והיצעי
עורכי מאחורי הכותרות הוכיחו תושיה
שידור.
צבאית, וערכו בשבת האחרונה את הדיון
בהשתתפות אבנר *טליו, ששימש כקצין חינוך
יקבי ״מלבוטק״
ראשי, צבי (״צביקה״) שפירא, שתיפקד
זכור המישדר הסנסציוני בתוכנית כולבוטק
כמפקד גל״ץ ורב־אלוף(מיל) מרדבי(״מוטה״) את לפני שנתיים, כאשר ייצרו, כביכול באולפן
גדר. את הדיון הינחה הכתב הצבאי לשעבר של
יין קונדיטון, המיוצר על״ידי יקבי שור
הטלוויזיה, עמירם ניר.
בירושלים.
כעבור שבוע מלאו עמודי־החדשות של
היומונים בידיעות על תביעת־נזיקין ענקית
של בדי גבי גזית
בעלי יקבי שור נגד כולבוטק ורשות־השידור.
צופי־טלוויזיה רבים הרימו גבות במהלך
אחרי סידרת דיונים מישפטיים, שבמקביל
הקרנתו של הסרט השיכנוע הידידותי. בכיכובו
להם, נערך משא״ומתן בין הצדדים מחוץ לכתלי
של גרי קופר. הסרט, שעלילתו מתנהלת
בית־המישפט, הגיעו הצדדים לידי פשרה
אולימפיאדה בעברית
במילחמת־האזרחים בארצות־הברית, עוסק בבני
מישפטית.
כת הקוויקרים, שהם סרבני־מילחמה. בתרגום
העילה לפשרה היא סידרת־בדיקות שנערכה
העברת משדרי אליפות־העולם באתלטיקה
העברי הוזכרו בצורה שיטתית הבוזזנים, חיילי
קלה שנערכה בהלסינקי בשידור־חי ובמגזינים,
הדרום, בתואר :״מסתננים סידרה של
עם פרשנות בעברית בלבד בטלוויזיה, היתה
תוכניות, בהנחיית השדר ירון לונדון, תוקרן
ניסיון לבדוק את כושר־הספיגה של צרכני
בחודש ספטמבר, והיא עשוייה לעורר חמת־זעם
הריווח הספורטיבי דוברי־הערבית.
בקרב כמה מחברי הוועד המנהל בימים אלה
מטרת הניסיון היתה ליצור נורמת־שידורים
עומדים להתחיל בצילומה של דראמה דוקוחדשה,
שבה יישמט הדיווח בערבית מאירועים
מנטרית של הבימאי חיים (״כיימול״) גיל,
ספורטיביים בינלאומיים.
העוסקת בארבעה ימים מתוך חייו של
אולימפיאדת לום־אנג׳לס, שתיערך בקיץ
ראש־הממשלה הראשון, דויד בן־גוריון,
הבא. תשאיר את המירקע חשוף לפרשנות
בסג׳רה. הדראמה תצולם בחווה בייסוד־המעלה.
העיר על כך אחד מוותיקי הטלוויזיה ,״הייתי
רוצה לראות בטלוויזיה הישראלית דראמה
העוסקת בארבעה ימים מתוך חיי דויד בן־גוריון,
אבל לא את הימים שכיימול מצלם, אלא את
ארבעת ימי אלטלנה. בסרט שכזה יוכלו הצופים
לראות עימות בין בן־גוריון למנחם בגין, וזה
עשוי לחסוך, לפחות מערכת בחירות אחת
מסתבר שהמראיין מני פאר העביר את אורחיו
מהתוכנית שעה טובה בטלוויזיה לתוכנית רדיו
בעלת הכותרת אולפן קיץ עם מני פאר
ואורחיו.

פסקול

מראיין פאר

כתב רונן

צילום מרגש
לענייני מוסיקה. אומנם, קול המוסיקה עונה
לצרכיה התרבותיים והתקשורתיים של
אוכלוסיית־מיעוט בישראל, אך זרקול מאפיין,
בפשטותו, את העוצמה התרבותית הקיימת
בשידורי רדיו. זהו מגזין המאפיין את
נדידת־המאזינים לעבר הגלים התרבותיים של
קול המוסיקה.

הכצעקתה
• ל עי תונ אי ד* מרגלית, ממנחי מישדר
היום של הטלוויזיה הלימודית, ערב חדש, על
ראיון שערך עם הח״כ-בדימוס יוחנן באדר.
מרגלית, ששאף לסיפור עיתונאי בכל מחיר
(והפעם ,״יד ימינו״ לשעבר של מנחם בגין,
תוקף את המדיניות הכלכלית של שר־האוצר
יורם ארידור) הטריח עצמו אל מחוץ לאולפני
רמת־אביב, והוליך את ניידת־השידור לביתו של
באדר, ששמיעתו אינה תקינה, כך שהראיון
התנהל בצעקות רמות.

מאחורי הקלעים
מסכת ברבות
מאז שחרלו לפני שבועיים מהדורות מבט
המקוצצות, מתמוגגים כתבי מבט מעונג
בישיבות־הבוקר שלהם. הם מעניקים בפרהסיה
צל״שים — כל אחד לכתבת אמש שלו.
בראשית השבוע שעבר שב לתפקידו העורך
הזמני של מבט, מיכאל קרפין, מחופשת־מחלה
ארוכה, שבמהלכה הוצאה אבן מכילייתו.
בניגוד לתקופה שקדמה לניתוחו, אין קרפין
משליט שררה כלשהי במבט. זוהי, כנראה,
המדיניות המומלצת על־ידי מנהל חטיבת־העולם
הזה 2399

.שעה טובה־ ברדיו

עורך־״מבט״ קרפין
בלי אבנים בכליות
בעברית בלבד (למעט מגזינים מדווחים.
במיסגרת הטלוויזיה בערבית) .מדיניות מישדרים
זו טופחה אחרי מישחקי הכדורגל בספרד בשנה
שעברה.
השמועה בפרוזדורי בניין־הטלוויזיה טוענת
שמאחורי קיצוץ הערבית מאירועי־ספורט אינה
מסתתרת כל כוונה אידיאולוגית, אלא רק ניסיון
לקיצוץ בהוצאות.

אופזריית שפירא: ס 1ף
שלושת רבעי שנה חלפו מאז כניסתו של
מפקד־גל״צ-לשעבר, צבי(״צביקה״) *טפירא,
לתפקידו כמנהל מחלקת־התוכניות של
הטלוויזיה.
במשך תקופה זו התעוררו מנכ״ל רשות־השידור
יוסף לפיד ומנהל הטלוויזיה טוביה
סער מהאופוריה, שהישרה שפירא על הסובבים
אותו עם כניסתו לתפקיד.
מחלקת־התוכניות, שפעלה באורח סביר
כאשר נוהלה קורם לכן בידי אסתר סופר,
חדלה כמעט לתפקד. סרטים דוקומנטריים כמעט
ואינם מופקים, כך גם תעודרמות. מגמת שפירא
— ״עיבוי״ תוכניות־האולפן, או ״תוכניות

ליין־קונדיטון, שהוכיחו כי למרות כל מה
שהוצג בכולבוטק, קונדיטון הוא יין לכל דבר,
ואף ניתן לברך עליו את בירכת פרי־הגפן.
כאשר חודשה לפני חודשיים התוכנית
כולבוטק, אחרי פגרה, הבליע מפיקה, עורכה
ומגישה, רפי גינת, את ההתנצלות בריב־רי־הפתיחה
שלו.

צוות ההקמה שד ערוץ 2
מתוך התמונה המתבהרת בימים אלה, סביר
להניח שהממשלה תחליט, זמן קצר לאחר דיוניה
על הנושא הכלכלי, על הקמת הערוץ השני.
מנהל צוות־ההקמה של הערוץ השני עשוי
להיות מנהל הטלוויזיה הלימודית, יעקוב
לורברבוים, ממקורביו של שר־החינוך־וה־תרבות
זבולון המר.
לורברבוים, שהצליח בשנתיים האחרונות
להפוך את הטלוויזיה הלימודית מערוץ חינוכי
לתחנה פוליטית עלול להמשיך בכך בערוץ
השני.
מועמד מטעם עצמו לתפקיד מנהל צוות־ההקמה
הוא הפרופסור אליהוא בץ, שניצל
הופעה בערב חדש של לורברבוים כדי להציע
את עצמו. כץ, מי שהיה הממונה על צוות־ההקמה
של הטלוויזיה הישראלית, נחשב בעיני מומחי
טלוויזיה ותיקשורת כאחראי הישיר לאי־תיפ־קורה
הנכון של הטלוויזיה, ולאבי רוב פגמיה
המיקצועיים.
רדיו כלי תיקשורת צבאיים
מדי מוצאי־שבת משודרת בשידור חי בקול

— ניצוץ בקיבוץ

מס/גמי פע־י

פיבי פנתה לעורך־הדין שלה,
וביקשה שיפתח בהליכי־מזונות נגד
בעלה. המיסעדן דרש ממנה להפסיק
את הטיפול, עד שיגיעו לירי הסכם
משותף- .היא שמעה בקולו ודרשה
מפרקליטה להפסיק את ההליכים
המישפטים.
ניסים אשכנזי, שמכר לפני זמן מה
את חלקו במיסעדה אחרת. גולדן ביר,
ברחוב דיזנגוף. החל מפציר בפיבי שלא
להתגרש ממנו. הוא טען, כי חייו לא
יהיו חיים בלעדיה. הוא טען כי אם
תתגרש ממנו — יתאבד.
פיבי אשכנזי האמינה, לדבריה,
לניסים והסכימה לחזור. למען שלום־
בית. היא אומרת שניסים אשכנזי
הוליך אותה שולל. וכי החל במימוש
הרכוש ללא ידיעתה.

מדוע געלס
המיליונר!

בי ת ח רו ש ת
רז ה ב

^ ש בו ע אמורה לעלות על דוכן־
1 1העדי 0בתל־אביב אשה נאה,
שחורת עיניים, בת 35 לערך, כדי
להגיש את עדותה המפתיעה.
בתצהיר שהגישה לפני מתן עדותה,
היא הכריזה :״ההכנסה נטו במיסעדה
שלנו בדיזנגוף, היא כ־ 600 אלף שקל
לחודש״.
פיבי אשכנזי כבר הגישה לבית־המישפס,
באמצעות עורכי־הדין אהרון
טירר וזאב ולנר, את החומר המישפטי,
שבו היא מסבירה איך הפכה מיסעדה
קטנה ברחוב דיזנגוף לבית־חרושת
לזהב.
״עבדתי בעצמי בבית העסק הזה,״
סיפרה פיבי ,״וידוע לי באופן אישי, כי
הפידיון היומי של המיסעדה מסתכם
ב־ 35 אלף שקל, דהיינו כמיליון ו־50
אלף שקל בחודש. מאחר שהוצאות
התיפעול נמוכות ביותר, מסתכמת
הכנסה נטו ב־ 600 אלף שקל לערך
בחודש״.
אם כך, אפשר לנסות לאמוד את
ההכנסה של בעלי מסערות בתל־אביב
הגדולות פי כמה וכמה ממיסעדת פיבי.
מדוע עולה בעלת מיסעדה ברחוב
דיזנגוף, מיוזמתה, על דוכן־העדיס
ומכריזה קבל עם ועדה :״לי ולבעלי
הכנסה חודשית נטו. של 600 אלף
שקל ״.זאת כשהמשכורת הממוצעת
בארץ נעה בסביבות, סג אלף שקל?
בתחילת החודש• נרשם במזכירות
בית־המישפט המחוזי בתל־אביב כתב־התביעה
שהגישה פיבי אשכנזי נגד

^ סוך יולי נסעה פיבי לחיפה,
^ ל אז כרה של אחיה. כשחזרה לתל־אביב.
לא מצאה את בעלה.
נודע לה, שהוא מכר את זכויות
השכירות בדמי־מפתח של המיסעדה
— ׳ששווה כנראה כ־ 400 אלף דולר
— ונסע ללונדון.
מאוחר יותר הופיע אצלה אדם בשם
איציק אדרי. שטען כי ניסים אשכנזי
מכר לו חלק ממיסערת פיבי במחיר
מציאה. וכי הוא מנהל את העסק.
בבית־המישפט סיפרה פיבי כי
ניסים אשכנזי ניסה. כמה פעמים,
לפעול נגדה בכוח ובאלימות. ואף איים
כי ירצח אותה באמצעות אקדח, הנמצא
ברשותו, אם תפתח נגדו בהליכים
מישפטיים.
בסיום תביעתה נגד ניסים אשכנזי,
מבקשת פיבי אשכנזי מבית־המישפט,
כי יפסוק לה ולבתה הקטינה מזונות
בסך 129 אלף שקל לחודש.
היא מפרטת את דריישתה:
• הוצאות עבור מזון
20.000
• הוצאות בגין תכשיטים
ופרוות

10.000

• עבור ביגוד

7000

• עבור מספרה. קוסמטיקה
ותכשירים קו־סמט־ם

5000

עבור מטפלת לבת

10,000

• עבור ביגוד ומישחקים
של הילדה

4000

• עבור גן־ילדים לבת

3000

• עבור נסיעות לחו״ל

25.000

• עבור בילויים מיסעדות
ובתי־מלון

15.000

סיבי אשכנזי תנבשז מבעלה מחמת בסר 129 אלף שקל
לחודש -ומסבירה מניין יבוא הכסף זלאן ה 1א יילר
המיסעדן־המיליונר

בעלה,
אשכנזי.
״בתחילת אפריל 3972 נפגשתי עם
ניסים אשכנזי, שהיה אז בן ״.37
הצהירה האשה בתביעתה .״הייתי אז
בת .20 התאהבנו וזמן קצר אחרי
הפגישה התחלנו להתגורר יחד בדירה
•שכורה ״.ב־ 397 6נישאו ניסים ופיבי.
״במשך תקופת חיינו המשותפים
ניסים אשכנזי שיכנע אותי להכניס
סכומי־עתק, שקיבלתי בירושה בחו״ל,
וכתוצאה מזה רכשנו דירה ובתי־עסק
שונים. הייתי בחורה צעירה, ובתמימות,
לא העליתי על רעתי כי נסים
אשכנזי הכין את הרקע כדי לנשל אותי
מכל כספי ורכושי״.
בין השאר. רכשו הצדדים ישני בתי־עסק
בדמי־מפתח, במקום היקר ביותר

ניסים

ברחוב דיזנגוף, סמוך לכיכר, וגם קנו
דירה ברמת־גן.
פיבי וניסים אשכנזי רכשו, כל אחד
לעצמו, מכונית פרטית חדשה.
את בתי־העסק שלהם ניהלו פיבי
וניסים אשכנזי, לפי דבריה, לפעמים
יחד ולפעמים לחוד. המיסעדה ברחוב
דיזנגוף נקראה על שמה, ונוהלה,
לטענתה. בעיקר על־ירה. כשהיא
משקיעה בה ימים ולילות.
איומי התאבדות
^ חריכמה שנות־נישואין.
החלה פיבי אשכנזי מרגישה
במצב מוזר אצל בעלה ״,כתוב

בכתב־התביעה .״הוא הפך עצבני מאוד.
ותיפקודו המיני הלך ונחלש״.
פיבי טיפלה בבעלה במסירות רבה
וניסתה לעזור לו כמיטב יכולתה, אולם
הוא הגיב בצורה שלילית ביותר. פתח
בהתקפות זעם נגד אשתו, ואף החל
חושד בה.
״תיפקודו המיני של בעלי הלך
ונחלש. עד שהפך אימפוטנט• .שאונו
חוזר אליו לעיתים רחוקות. בשל מצב
זה ״.מגלה האשה בתביעה שלה בבית־המישפט
.״החל הבעל מפתח מחשבות
קינאה ומחשבות חולניות, ודרש ממנה
קיום יחסים שלא בדרך הטבע. הוא
החל רודף אותי וכולא אותי בבית״.
פיבי אשכנזי ממשיכה לגלות:
״לפני כמה שנים דרש ניסים להתגרש,
אך בתנאי שאוותר על כל רכושי״.

• עבור אחקת המכונית

10,000

#הוצאות החזקת הבית

20.000

לדברי פיבי. קיימו היא ובעלה
רמת־חיים גבוהה ביותר, שכללה
שתיים־שלוש נסיעות לחו״ל בשנה.
לעיתים הסתכמה כל נסיעה שלה בלבד
ב־ 5000 דולר לערך. הבילוי האחרון
שלהם במיסעדה, עם ידידים, הסתכם
לדברי פיבי ב־ 15,000 שקל.
מדוע עזב אשכנזי את אשתו
הצעירה, חיסל את עסקיו. ונמלט?
למטפלת של בתו. שאותה פגש
בלונדון. גילה אשכנזי. לדברי פיבי. כי
ייסע לניו־יורק, שם מתגוררת אחותו.
את כתב־הגנה ישלו עדיין לא הגיש.

מרסל זוהר

(המשך מעמוד )17
להחזיר אותם. אנחנו מוכנים להיפגש
עם כל גוף או תנועה, שרוצים לדבר על
הבעייה החברתית, אבל לא בצורה
גזענית. הם התרחקו מאיתנו כל הזמן,
בבריכה, בחדר־האוכל. אני לא יכול
להיות אורח אם אין מארח.״
ה״השתוללות״ ,אם היתה, נבעה
מכך שהתייחסו לאנשי מוסררה כמו
אל גוש אחד ולא לכל אחד מהם באופן
אישי. התייחסו אליהם כמו אל בעייה
שצריך ללמוד ולהכיר אותה. אנשי
מוסררה הרגישו בהסתייגות מצד
הקיבוצניקים כבר מן הרגע הראשון
ואולי בשל כך רצו אחרים מהם לנקום.
בשכונה אצלם לא מונח זוג אופניים
ליד כל בית, שם אין דשאים ובוודאי
לא בריכת שחיה.
כך קרה, שאחדים מצעירי הקבוצה
לקחו כמה זוגות אופניים של חברי
המשק, נסעו בשבילי הקיבוץ, ואפילו
נכנסו עם האופניים לחדר־האוכל.
עופר אבני, הרכז האירגוני של

במצלמתה של צלמת העולם הזה.
צעירי מפ״ם, מארגן כבר במשך שנה
את פרוייקט אימוץ השכונות על־ידי
קיבוצי מפ״ם בכל רחבי הארץ. הכוונה
היא להוביל את האנשים משני הצדדים
לפעולות משותפות, הפגנות משותפות
ואירוח הדדי.
אחת לחודש מתקיים בגיבעת־חביבה
סמינר משותף לחברי קיבוצים
ולאנשי שכונות מכל הארץ, כשהמטרה
היא לימוד משותף של הבעיות
החברת־ות, מתוך אינטרס משותף
באווירה שוויונית.
־בין השאר יצר עופר קשר עם
אנשים משכונת מוסררה, ואלה היו
אמורים להתארח, אחרי כמה מיפגשים,
בנחשון. הכוונה היתה למיפגש ראשוני
לגמרי, לכן לא אורגנו מישפחות
מאמצות לאורחים. עופר סיפר כי
הסביר לאנשים בבירור כי במשק אין
מקום לשכן אותם, ולכן אולי יצטרכו
לישון במיקלט. הם אמרו לו, לדבריו** ,י
כי אין זה משנה, וכי הם רוצים לבוא
בכל מיקרה.
בנחשון ידעו כי אנשי מוסררה
עומדים להגיע, אבל איש לא התרגש
מכך .״צריך להבין ״,אמר עופר ,״כי
האנשים בקיבוץ הם כמו כל האנשים
האחרים בעיר. לא כל אחד מעורב
בפוליטיקה, לא לכל אחד איכפת, וזה
לא היה הערב היחידי שאורגן במשק
ושחברים לא הגיעו אליו. אנשים __
בקיבוץ, בדיוק כמו בעיר, מעוניינים ׳ *
בחיים הפרטיים שלהם, הם אוהבים
לשבת ביום שישי בערב מול
הטלוויזיה. לא היתה שום כוונה לפגוע
בהם באופן מאורגן. החברים פשוט
התנהגו בצורה טיבעית לחלוטין״.
הפירסומים בעיתונים גרמו נזק רב .
הן לאנשי מוסררה, הן לחברי נחשון והן
לפרוייקט כולו ..״חטפנו גול עצמי״.
אמר עופר אבני.
באסיפה שהתקיימה במוצאי־השבת
בנחשון, החליטו החברים להמשיך את
הקשר עם שכונת מוסררה. הוחלט גם
על הקמת צוות מיוחד שיטפל בעניין
זה ויבחון בהיבט כולל את מהות הקשר
בין הקיבוץ והשכונה.

ענת סרגוסטי

* ל א סנג א ס-
הנעל שניצחה גסבחו״ל.

1ת 0ק 0 3 1 1 5
גלי ספורט-איוזך ברגעים הגדולים.
חלזרועוזרז מו וי ^יוי* י

רולקס -
גמר האליפות הפתוחה
של ארה״ב
רביב וידנפלד עם
הבינלאומית של גלי

רעיה אפשטיין, שפושה השבוע מתפקידה כמנהלת כלא־הגשים, מסבות
על אורודהח״ס בכלא, על אסירות מפורסמות ופחות מפורסמות, על
יחסה לאסירות 1זביטחוניוו 1והתמודוותה עם בעיות מישמעח 1ומין בכלא
״הבד־וות דוחפת את
האסירות זו וזוועותיה
של זר הן מתאהבות
האתת בשניה. אזי
רואה בזה דבו טבעי־

הבנות הן קורבנות של
מצב. במקש להכניס
זומת לבית־סוהר, היש
מנניסה את הסרסורים
ונותנת להם מאסו״

יש די אסירה שהגיעה
לבאן כנוקומנית במצב
קשה. היום, אחו׳ תשע
שנים, היא לא נוגעת
בסיגויה־

האסירות הביטחוניות
הן קוובנש של מצב
פוליטי. אל לא
מאשימה אותן. גם אני
ה״ת׳ חבחדהגנה״

חיים לוי רצה שאנהג
ביו קשה באסירות
הביטחוניות. אבל
אצלת, חס וחלילה,
מעולם לא הרמנו יד״

התינוק של אורית
אוביב הכניס קוואוו
לכלא. היה תענוג
לראש אשו מתפתח.
הוא שוו וגעו אמה״

ביום הרביעי בשבוע שעבר הזדמנתי
לכלא נווה״תרצה ״.הקרינו שם לפני
האסירות את סירטו של יקי יושע, שחלקו
צולם בכלא, כביש ללא מוצא״.
זו היתה חווייה יוצאת מן הכלל לשבת
שם על הדשא בנווה תרצה ולראות את
תגובות האסירות למה שהתרחש על המסד.
היו שהזדהו כל־כך עם הזונה בסרס, עד
שבאו בטענות קשות אל הבמאי מבלי
להבחין בין הסרט למציאות. אחרי הקרנת
הסרט התקיים דיון, שבו בלטה שרה אנג ל,

המכונה שמוליק. שרה יושבת במעצר עד
להעמדה לדין בפרשת הרצח הכפול. היא
נבונה ואינטליגנטית מאוד, ואתה שואל את
עצמן מה עושה בחורה כזאת -שהיתה
יכולה להיות המכרה הפרטית שלד -
מאחורי הסורגים.
היתה שם צעירה בשם עמירה פימנטל,
בלונדית מרשימה, העצורה גם היא, עד
להעמדה לדין, באשמת שותפות ברצח.
עמידה סיפרה כי היא חברת ילדות של ענת
עצמוו, כוכבת הסרט ולדבריה, גדלה איתה

באותה שכונה. אחיה של עמירה הוא בעל
תפקיד בכיר בחברת פירטום, היא עצמה
בוגרת תיכון. קשה להבין מה היא עושה פה
וכיצד הגיעה לכאן. כאשר נדלקים האורות
נגלים כל הפרצופים, מרביתן ילדות. קצת
קשה להאמין שחלקן יבלו כאן, מאחורי
סורג ובריח, את חלק הארי של חייהן.
אחת כזו היא זיוה אייזנברג, השפוטה
למאטר־עולם באשמת רצח אמו של
מאהבה. זיוה אשה נאה, מרשימה ומטופחת,
מדברת בהיגיון, בקול שקט.

לידי יושבת ילדונת יפהפיה, המספז
שהיא יושבת באשמת סיוע לעבריין נמק
אורית ארביב מציגה את עצמה כאמו י
התינוק של בית״הטוהר. חנה מזרחי, יוש1
ליד המנהלת, רעייה אפשטיין, היא טבח
קשה להאמין שלאשה הנראית בת 25ל
היותר יש נכדים. אחר־כד מסתבר שה
בת .32 מרגש לא פחות סיפור ח׳
ומאטרה. חנה רצחה, בעת שהיתה מטומו
עד אובדן החושים, את הטרטור שי
ונשפטה למאסר״עולם. מעונשה א

אני האסירה הכי ותיקהו
(המשך מעמוד )55
הופחת בינתיים ריצתה כבר תשע שנים.
כשהגיעה לכלא היתה נרקומנית חסרת
תקווה. ביום, היא אומרת בגאווה :״אני
מרגישה כמו ליידי. אני חזקה. אפילו
סיגריות אני לא מעשנת ״.״נראה אותן מה
יקרה לך, כשיציעו לך סם ״,מתגרה בה
אסירה אחרת. כאשר הוצגתי בפני אותה
אסירה, אמרה לי .:תשמעי, אני יושבת על
השחתת פנים, אם תזכירי את השם שלי
בעיתון, את בסכנה״.
מרבית האסירות לא ידעו שאני
עיתונאית. הגעתי לכלא כאורחת של הבמאי
יקי יושע, לכן היה לי קל ונוח יותר לדבר
איתן. הן לא העלו בדעתן שאכתוב בעיתון
את מה שתאמרנה לי. ביקשתי לדעת מהו
יחסן אל רעייה אפשסיין, מפקדת הכלא
הפורשת התשובות היו אחידות: אף אחת
מהן אינה רוצה שרעייה תעזוב. הן פוחדות
מפני הבאות וחוששות שמצבן יורע, ושתנאי

היתה אמא טובה לאסירות, אין ספק שהיא
סבתא נפלאה לנכדיה.

• איד הגעת לתפקיד מנהלת כלא?

כלפייך, שהיינו טובים כלפייך, כי אני יודעת
שיתקעו לך כדור בראש. לא איכפת לי מה תספרי
עלינו. העיקר שלא יפגעו בך. אבל תבטיחי לי
דבר אחד — תבטיחי לי שיותר לא תהרגי
אנשים.״ היא ענתה :״רעייה, אני מבטיחה לך.״

במשך 11 שנים הייתי ראש לישכתו של
הנציב המנוח, אריה ניר. במשך כל אותן שנים
שכנה הנציבות בקירייה. כשהצטווינו לעבור
לירושלים, אירגנתי לניר את הלישכה שם ורציתי
לפרוש. ואז מנהלת נווה תרצה התפטרה וניר
הציע לי את הג׳וב.

• סתם כך, ללא כל כישורים
מוקדמים, ללא כל הכנה?
אני מודה, כשהוא אמר לי שהוא רוצה שאהיה
מנהלת־הכלא, קיבלתי הלם ובהחלט לא כל־כו
התלהבתי. רציתי לצאת לפנסיה מוקדמת ובכלל
לא הייתי בטוחה שאוכל למלא תפקיד כל־כך
קשה.
ניר אמר לי :״נסי להתמודד עם האתגר במשך
שלושה חודשים. לא תרצי להמשיך, נראה

ך ןקי^ך ן ״

• אלו מחשבות עברו כראשד
כשהבנת שאת עומדת לבלות יום יום
בכלא, ושאת עומדת להיות מופקדת על
חייהן של אסירות?
הייתי מלאת חששות. גם בעלי חשש. הוא
אמר לי :״את לא משתלטת על הבת שלך, איך
תשתלטי על אסירות? אני זוכרת שביום הראשון
ממש חששתי איך אוכל לפקד, האם אתאים
לתפקיד? אבל ניר אמר לי :״אני מכיר אותך, תהיי
בסדר.״ באתי לנווה־תרצה, זה היה ב־ ,׳67 אחרי
החנינה של מלחמת ששת־הימים, והיו בכלא רק
12 אסירות. הכלא שכן אז בשני צריפים רעועים,
ששימשו כמחסנים בתקופת המנדט.

• כמו חברות?

הז ד אסירות
שלא היית מאמינה
שהגיעו לנאן. נמו
רעייתו של נספח
צה״ר, שהסתבנה
נרמאווח, או מהנדסת
רוסיה, שרצחה את
אשתו של המאהב
שלה ן ן

• האם עדיין נמצאות בכלא אסירות
מהתקופה ההיא?

מרואיינת אפשטיין והנכד שלה
.עכשיו יהיה לי סוף־סוף זמן למישפחהו
הכלא שלהן יוחמרו .״רעיה ׳,אומרת שרה
אנג׳ל. ,היתה כמו אמא. היא מין יידישע
מאמא כזאת. תמיד אפשר היה לדבר איתה
ולקוות שהיא תבין. אנחנו לא יודעות מה
יהיה הלאה. אני מרגישה קצת יסורי־מצפון,
כי די לכלכתי אותה בהתחלה. היא לא ידעה
איך לאכול אותי, אני לא ידעתי איך לאכול
אותה, אבל עם הזמן הגעתי למסקנה שהיא
בסדר גמור״.
גם אסירות אחרות הביעו את צערן על
עזיבתה של רעייה. בביתן הבטחוניססיות
נשמעו קולות בכי. תרז חאלאסה, השפוטה
למאסר״עולם, כתבה לרעייה אפשטיין
מיכתב נרגש, כמעט מכתב-אהבה. גם
אסירות ביטחוניות אחרות כתבו לה
מכתבים.
האסירות היהודיות אירגנו למענה תיק
שלם ובו שירים ומכתבים. מעולם לא
ישבתי בבית״סוהר ואין לי מושג מהם
היחסים האמיתיים, מתחת לפני השטח, בין
אסיר וסוהר, ובין אסיר למנהל כלא. אך
מהתרשמות חיצונית ומביקור חד״פעמי
נדמה לי שרעייה אפשטיין באמת היתה כמו
אמא לאסירות ושרבות מהן חוששות מפני
המפקדת הבאה, חיה שוהם, מי שהיתה
סגניתה של רעייה במשך תשע שנים.
.בעת על כל דבר קטן, על כל מריבה
יכניסו אותנו לבידוד ׳,אומרת לי אחת מהן.
בסוף הביקור, כשאני מזדהה ואומרת להן
מה מקצועי הן מבקשות. :תכתבי שאנחנו
לא רוצות שרעייה תלך. אנחנו רוצות שהיא
תישאר פה״.
נדמה כאילו רעייה עצמה גם היא לא
בל־כך רוצה ללכת. היא קשורה למקום בבל
נימי נפשה. שנים ארוכות של עבודה עם
מוכות גורל שינו, כנראה, את פילוסופיית
החיים שלה לגבי מה שטוב ורע בעולמנו.
בגיל 61 עוזבת רעייה אפשטיין את
,נווה״תרצה ׳,בית״הכלא היחידי לנשים
במדינת ישראל, והולכת לטפל בנכדיה. היא

מאוד חששתי. אפשר לאמר אפילו שפחדתי.
פגשתי במקום צוות ותיק ונאמן שקיבל אותי
בחשדנות. לאט לאט הבנתי שאפשר לסמוך על
הצוות, הצוות הבין שאפשר לסמוך עלי, ובאמת
הם עזרו לי מאוד. הדבר המוזר ביותר היה,
שמהרגע הראשון הרגשתי שאני צריכה להיות
שם. האסירות דבקו בי. תיכף מהתחלה הן היו
הולכות אחרי וקוראות לי :״גברת רעייה, גברת
רעייה.״ בדרך־כלל מקובל שהאסירות קוראות
למנהלת בשם המשפחה שלה, אבל הן, משום מה,
לא היו מסוגלות לבטא את השם אפשטיין. הן
כל״כך עיוותו את השם: שפשטיין מפשטיין בסוף
אמרתי להן — תקראו לי גברת רעייה.
מיד הרגשתי אליהן קירבה, חיבה, רחמים.
ראיתי את הילדות הצעירות האלה והן דבקו בי.

• כבר מן ההתחלה בלי שום
משברים, בלי שום חשדות, בלי שום
פקפוקים?

בואי נגיד שלקח זמן, והיו ריגעי משבר. אני
זוכרת ששאלתי את עצמי — בשביל מה אני
צריכה את זה? היה לי מאוד קשה להתרגל לחומה
שהקיפה את נווה־תרצה ולשער שנסגר מאחורי.
אני זוכרת שהייתי יוצאת החוצה אחרי העבודה,
והייתי לוקחת נשימה ארוכה ארוכה.

• העובדה שאת מנהלת את חייהן
של נשים, שהחרות ניטלה מהן, לא
נתנה לך הרגשת כוח?

לא, לא הרגשת כוח. אף פעם לא הלכתי
לכיוון של הרגשת כוח. אני בכלל לא מחפשת
כוח. תמיד חיפשתי איך לעזור לאומללות האלה,
איך להקל עליהן את תקופת המאסר. לאט לאט
התפתח הכלא, ומשני הצריפים מתקופת המנדט
הקימו את הבניין הראשון. התחילו להגיע
האסירות הבטחוניות, ביניהן פאטמה בארנאווי,
ששומרת כעת על השבויים שלנו בפת״ח.

• איזה מין אדם היתה פאטמה
בארנאווי?

היא ישבה אצלי עשר שנים. כשהשתחררה
קיבלתי מאבא שלה שטיח, והוא תלוי אצלי
במישרד. היא היתה בחורה אינטליגנטית. היא
הגיעה אלי אנאלפאבתית, וכשעזבה ידעה לקרוא
ולכתוב עברית, ערבית ואנגלית. היא היתה
בן־אדם. היתה מאוד נאמנה לי.

• בדרך־כלל האסירות אינן אוהבות
כאלה שנאמנות למנהלת. האין זה
מתפרש אצלן כמו מלשינות וחנופה?
חס־וחלילה. אני אף פעם לא אהבתי
מלשינות. תמיד עבדתי בשיטת דוגרי וכנות. אני
זוכרת שאמרתי לפאטמה שאני לא רוצה
רכילויות. אבל היא בעצמה היתה מאוד הגונה
וקורקטית. היא לא הלשינה על חברותיה, אלא
שאהבה אותי מאוד. היא היתה הטבחית הראשית
במיטבה האסירות והסוהרות.

• כאשר השתחררה ידעת שהיא
תשוב ותצטרף לשותת הפתי׳ח?

שיערתי לעצמי. כשהיא השתחררה, אמרתי
לה :״אני לא מבקשת ממך שתגידי שהיינו הנגנים

לא. בהחלט לא. אני מדגישה כל הזמן, שהן
לא חברות של האסירות, אך הן מהוות
אוזן־קשבת. ופיתאום הן הפכו לאוייב. טוב, לא
עזר לי. הן לא שוכנעו. משכתי את העניין חודש
שלם. קיוויתי לפתור אותו בעצמי, ולא הודעתי
לירושלים. לא דיווחתי הלאה.

• מה הן בעצם דרשו, זכויות של
שבויי מילחמה?

לא. הן דרשו להפריד את מיטבח הסוהרות
ממיטבח האסירות. הסברתי להן שהעובדה שיש
אותו מיטבח מראה שלא מקפחים את האסירות,
מפני שהסוהרות בכל זאת נהנות׳מתנאי מזון
משופרים. לא עזר לי. הן הפסיקו לעבוד במיטבה
ואני הפסקתי את עבודתן במפעלים היצרניים,
שבהם מרוויחים יותר כסף, ודיווחתי כעבור חודש
לירושלים.

• מה המצב היום?

הן נמצאות בסירוב עבודה, ולכן שללנו מהן
את כל ההטבות.

• אלו הטבות?

רדיו, טלוויזיה, עיתונים, הוצאנו להן את
הספרים מהחדרים, הן לא עוסקות בעבודות יד.

• האם הן יוצאות מהתאים?

שעה אחת ביום, פרט לארוחות. בשאר הזמן
הן סגורות בתאים.

לא. אני האסירה הכי ותיקה.

• איך היה המיפגש הראשון שלך
עם האסירות?

בה? מי העמיד אותה על הרגליים? נעימה
אל־חילו הגיעה אלינו מרוסקת. רימון התפוצץ
לה בין הידיים לפני שהספיקה לזרוק אותו על
חיילים בעזה. היא הגיעה בלי עיניים בלי שיניים,
מי טיפל בה? הרכבנו לה פרוטזה ליד. מי הוביל
אותה בכל פעם לבית״החולים, כדי לשלוף
רסיסים מגופה? מי טיפל בה, אם לא הסוהרות?
ביקרתי בבתי־סוהר בעולם. ראיתי סוהרות שאין
להן כל קשר עם האסירות. ראיתי בתי־כלא
בגרמניה באנגליה. פה היחסים הם אחרים לגמרי.
הסוהרות ממש מטפלות באסירות.

• והן לא נשברות?

• אין בך כעס או רתיעה מהאסירות
הביטחוניות, שהטמינו פצצות והרגו
חפים מפשע?
בהחלט לא. אני פיתחתי לי פילוסופיה, שכל
אחת שעוברת את השער של נווה־תרצה היא
בן־אדם. אחרת איך אפשר לטפל בבנות שעשו
דברים כל־כך חמורים? היית צריכה לראות איך
הן נפרדו ממני עכשיו באגף הביטחוניות, איך
שהן בכו וכמה שהן בחרדות ובחששות. אני
האמנתי שלא צריך לשטוף להן את המוח, אלא
שביחס היומיומי הקורקטי שלי כלפיהן אני
תורמת להבנה בינינו ובינן. בין הבנות שהיו
בנווה־תרצה היו בנות נבונות, מנהיגות. היתה
עיישה עודה, ששמה פצצות בסופרמרקט. היתה
מרים שרשור משכם. הבנות האלה היו קליבריות,
ואני מאמינה שהן לא יצאו מבית־הסוהר עם
מרירות, והן ישבו פה שמונה תשע שנים.

• האם כולן חזרו לשרת בפת״ח?
אני מניחה שכן, למרות שאין לי קשר איתן.
כל אלה ששוחררו גורשו מהארץ. הפרידה מהן
היתה תמיד קשה. אני זוכרת שחיכינו שהצבא
יבוא לקחת אותן לבדיקות רפואיות הנעשות
על־ידי הצלב״האדום. הן חיכו חמש שעות, וכל
הזמן הזרמתי להן סנדוויצ׳ים וסיגריות ודיברתי
איתן. היה קשה. עיישה עודה אמרה לי :״גברת
רעייה, את חלק מהחיים שלנו, חלק מאיתנו״.
אמרתי לה — עיירה גם אתן חלק מהחיים שלי.
את יודעת, הן לא שומרות על קשר. אני מתארת
לעצמי שאין להן אפשרות, אבל אני מרגישה
שאם אי פעם יהיה שלום, ואסע לעמאן או
לדמשק, ואפגוש את הבנות, הן תקבלנה אותי
בצורה הכי יפה שאפשר.

• כמה אסירות בטחוניות יושבות
היום ב״נווה־תרצה״?

.28 מתוכן יש מאסרי־עולם. תרז חלאסה
מחוטפות מטוס סבנה עדיין יושבת. נאדייה
אל־חייאת יושבת על הטמנת פצצות, חנה מסיח
על הטמנת פצצות בתחנת אגד בטבריה. כל
השאר הן תלמידות תיכון שיושבות תקופות
קצרות.

• נשמע כאילו שוררים ביניכם
יחסים אידיאליים, מדוע אם כך, הן
שובתות כבר חודשיים שביתת־עבודה?

עלו על עץ גבוה ולא יודעות איך לרדת
ממנו. זו היתה החלטה של המנהיגות, בראשה
נאדייה אל־חייאת, וכעת הן בעצמן לא יודעות
איך לצאת מזה.

• מדוע פרצה השביתה?

יום אחד הן החליטו שהן לא רוצות לבשל
לסוהרות. זה נורא הצחיק אותי. שאלתי אותן —
למה לא? והן הסיבית לי שזה משפיל אותן.
הסברתי להן שהסוהרות הן ידידות שלהן, הן
מטפלות בהן בשעת הצורך. כשהן סגורות בתאים
הסוהרות מגישות להן כוס מים.
כשתרז חלאסה היתה פצועה קשה, מי טיפל

ניסיתי, לפני שנפרדתי מהן לבקש שיעשו לי
ג׳סטה, הפתעה. אבל הן לא רצו. הקרנו פה את
כביש ללא מוצא. הלכתי להזמין אותן לסרט,
אבל הן סירבו. חבל לי עליהן. אני יודעת שהרוב
כבר היו מפסיקות מזמן את השביתה. הרי אפשר
להשתגע להיות כלואות בתאים כל־כך הרבה
שעות. אבל המנהיגות מכתיבות, והן להן בריריה.
לדעתי, הרוב ברצון היו מפסיקות,את השביתה.

• אני מבינה שלא כולן שובתות.
ראיתי אסירות ערביות, המתגוררות
בביתן של הלא־ביטחוניות. מדוע הן
מופרדות מחברותיהן?
ראית את זאכיה שאמוט, שהיא ערביה
ישראלית ולא מעוניינת להשתייך אליהן. יש לה
חמישה ילדים ובעלה גם יושב בבית־סוהר.

• על מה היא שפוטה?

על הטמנת פצצות בשוק בעפולה. היא זו
שניסתה להטמין פצצה גם בקירקס בחיפה.

• האם היא לא מנודה על־ידי
האסירות היהודיות?

בדרך־כלל יש יחסים טובים בין שני האגפים.
אין בעיות.

• מדוע הפליליות משוכנות בנפרד
מהביטחוניות?
יותר נוח לנו מבחינה ביטחונית. פעם האגף
הבטחוני היה מלא. היו לנו 50 אסירות ביטחוניות.

• איך לדעתך תסתיים השביתה?

אין לי מושג. שללנו מהן הטבות. מה עוד
אפשר לעשות? פשוט חבל עליהן. אפשר
להשתגע ככה.

• אז איד הן לא משתגעות?
הן מעודדות אחת את השנייה, ואל תשכחי
שיש להן קנאות פוליטית עצומה.

• כמה אסירות פליליות יש כיום
ב״נווה־תרצה״?
55 אסירות, כולל אסירות פליליות מהשטחים.

• האם יש מאסרי־עולם?

יש כאן אחת שרצחה את הסרסור שלה ונהנית
מהפחתת עונש. יש לי אסירה, שרצחה את אשתו
של המאהב שלה ונמצאת כעם בשיקום ועומדת
להשתחרר. יש לי אסירה מבוגרת שרצחה את
בתה על רקע כבוד המישפחה.

• האם יש מנהיגות בץ האסירות
הפליליות?
ברור שהיותר אינטליגנטיות משתלטות על
הקטנות. המנהיגות כרגע היא לא שלילית, ולכן
אנחנו לא מתנגדים. אם המנהיגות אינה מנצלת
ואינה מהווה גורם שמשפיע לרעה אני לא
מתערבת.

• אני מניחה שהמתח בין האסירות
הוא בלתי־נמנע?
זה נכון, והמתח נובע בדרך־כלל מהיחסים
האישיים. יש ביניהן קינאה ושינאה על רקע של
אהבות ביניהן, יש כאלה המנצלות את היותר
חלשות. ככה זה בכל חברה אנושית. תמיד יש

מנצלים ומנוצלים. אם אני רואה מקרים חריגים
של ניצול, אני לא מרשה את זה.

• מהתרשמות מאוד מאוד קצרה
נדמה לי שנכון לרגע זה, שרה אנגיל היא
בעצם המנהיגה?

אנג׳ל מתפכחת כרגע מהלם המאסר. לפני
שיצאתי מהכלא העברתי לה מסר. אמרתי לה
שאם חלילה תישפט ותמשיך לשבת בנווה־תרצה
היא צריכה לראות אתגר במקום. היא
בחורה אינטליגנטית ובעלת רמה והיא יכולה
להשפיע לטובה על האסירות.

• נדמה לי, ושוב מהתרשמות
שטחית, שהן די בוחדות ממנה. בדיון
שהתקיים אחרי הקרנת הברט נראה
כאילו הן ציפו למוצא ביה, וכשהן דיברו
הן הביטו בה, כאילו לאישור.

היא בוודאי בחורה יוצאת־דופן במסגרת
האנושית שיושבת בנווה־תרצה. היא עצמה כעת
במצב לא רגיל. היא סובלת ממתחים לקראת
המישפט. היא כנראה מאוד אוהבת את בעלה. יש
לה מספיק צרות משלה ויחד עם זאת היא בעלת
אישיות חזקה ומחפה על פחדיה, ומתפקדת
בצורה נורמלית.
אם תישפט, ואני מקווה שיזכו אותה, אני
מקווה שתלך החוצה, כי חבל לי, אישית, שבחורה
כמו שרה אנג׳ל תשב בכלא. היה לה גליץ אישום
בגודל של שישה כרכים. אפילו לא נכנסתי לזה.
קראתי קצת בעיתונים וזה הכל. אני מקווה שהיא
לא אשמה. אני תמיד רוצה להאמין שהעצירות
שלי לא תישפטנה ושתצאנה לחופשי.

• בתחילה היו ביניכן חיכוכים. היא
אמרה לי שבהתחלה אמרה לך דברים
שהיא מצטערת עליהם היום.

היו חיכוכים. היא ניסתה להשתלט ואני לא

עם התינוק של ארביב היה צריך לנסוע פעמיים
בשבוע לטיפת־חלב, והיה צריך ליווי של גברים,
כי היה חשש שאולי ינסו לחטוף אותו. מצד שני,
תינוק בכלא מכניס אור לכלא. בשבילי, לבוא
לראות איך הילד מתפתח זה תענוג. גם בשביל
הבנות. הרי לכל אחת מהן יש רגש אימהי. תענוג
לראות איך הן מטפלות בו ומשחקות איתו.
ביום שישי הקרוב נחגוג בכלא את
יום־ההולדת של גורל אדם, בנה של אורית
ארביב. הוא יהיה בן שנה. הוא נולד אצלנו. אורית
קוראת לו התינוק של בית־הסוהר. זה יהיה אירוע
פנימי. הבנות תאפנה עוגה ואורית תשחק עם
הילד.

רב־כלאי אפשטיין ב״נווה־תירצה״
,,כשיחסי־מין מתקיימים בצינעה ובלי רעש, אני לא מתערבת...״
בתאים. הן לא מתביישות. הן מסוגלות
לפעמים לכל דבר. כשמגיעה נערה מפגרת, אני
מייד שמה עליה עין, שלא תהיה קורצו לניצול
מיני, שלא תהיה קורבן לניצול מכל סוג אחר
ובוודאי שלא תהיה קורבן לאונס.

• אילו תנאים מעניק כית־סוהר
לאם שיש לה תינוק בכלא?
מפנים לה את אחד התאים הראשונים, שהוא
תא בן שתי מיטות, והם מקבלים תא לבד.

• מדוע האסירה זיווה אייזנברג,
היושבת במאסר־עולם על רצח אמו של
מאהבה, מתגוררת לבד?

היא לא מתגוררת לבד. יש איתה בתא אסירה
תורכייה, שיושבת על הברחת סמים. אשה
מבוגרת. לעולם לא הייתי חושדת בה שהיא
הבריחה הרואין.

• האם אורית ארכיב ושרה אנג׳ל
נהנות מזכויות יתר, שכן יש להן חדר
רק לשתיהן בעוד שתם האסירות גרות
ארבע בחדר?

הרשיתי. זו הפעם הראשונה שהיא יושבת
בבית־סוהר. לאט לאט היא למדה מה מותר ומה
אסור,ומה זה בית־סוהד. עם הזמן מצאה את
מקומה, ולמדה איך לתפקד במסגרת בית־הסוהר.
כיום היחסים בינינו טובים.

• כיצד התמודדת עם פרשת
התינוק של אורית ארביב?
זה לא התינוק הראשון שהיה לגו בכלא. גם

השיבוץ לחדרים הוא עבודת דוקטורט. את
צריכה לשבת ולחשוב מי תסתדר עם מי. את
צריכה לדאוג שלא יהיה ניצול מיני. אורית
ואנג׳ל הן חברות עוד מבחוץ, ואם הן מתנהגות
בסדר וזה לא מפריע, אז למה לא. לאפשר להן
לגור באותו חדת

• האם את מודעת לקיום יחסי־מין
בין האסירות?
בוודאי. ברור שיש ביניהן יחסי־מין. אם זה
געשה בצינעה, אני לא מתערבת. בין הערביות יש
ממש זוגות, אבל אצלן זה נעשה כל־כו בצינעה
וכל־כך בשקט, שאני לא מתערבת. אצל האחרות
המילה צינעה לא מוכרת בכלל• ח לא עושות את
זה בצינעה, ואני לא מוכנה לראות שתי בנות
עושות אהבה במיטה. זה לא נראה לי ואני לא
מרשה את זה.

• הן לא מתביישות?
אין להן בושה. הן יכולות להיכנס למיטה
כשדלת התא פתוחה. לא מפריע להן שיש עוד
בנות בתא או שסוהרת משגיחה עליהן.

• דיברת על זה עם הבנות?

בוודאי שדיברתי. יחסי־מין בין אסירות זה
עניין. יש להן צורר מיני. זה דחף טיבעי וזה לא
יוצא־דופן. הבדידות דוחפת אותן זו לזרועותיה
של זו. הן מתאהבות האחת בשניה.
בנות שעוסקות בזנות ממילא שונאות גברים.
זה לא אומר שהן לסביות. במשך השנים היו פה
לסביות. יכולת לראות את זה עליהן מייד. אבל
בדרך־כלל זה לא נובע מזה שהן לסביות, אלא
בגלל התנאים. אמרתי להן, לא אחת, שאני לא
רוצה להפוך את נווה תרצה לבית־בושת לסבי.
אם זה משהו יפה, שבא כתוצאה מאהבה, זה משהו
אחר, אבל אם זה סתם כמו בית־זונות, אני לא אתן
ידי לזה. היינו נפגשות פעם בשבוע, והיתה אצלי
דלת פתוחה. בפגישות הכלליות הייתי מדברת
איתן על בעיות של ניקיון, סדר ורעש, והייתי
אומרת להן שאני יודעת בדיוק מה קורה, בלי
להזכיר שמות, שידעו שהמנהלת יודעת כל מה
שמתרחש.

• ואיך באמת ידעת, היו הלשנות?

מנהלת־כלא אפשטיין
.סוהרת צריכה להיות טובת־לבד
עכשיו יש לנו תינוק, ורק לפני כמה ימים
השתחררה אם עם תינוק נוסף. חוץ מזה יש לנו
כרגע בחורה בהריון. יתכן מאוד שגם היא תלד
במסגרת הכלא. תינוק בכלא זה הרבה אחריות.

הבנות היו באות ומדווחות לי. היו כאלה שהיו
באות להתלונן על ניצול מיני. היו לנו מקרי
אונס, ששתי בחורות החזיקו בחורה אחת והכריחו
אותה לעשות כל מיני דברים שנשים עושות זו
לזו.

• מיהי הקורבן המיועד לאונס?

בדרך־כלל נערה מפגרת.

• איך ידעת על מקרי האונס?

הסוהרות תפסו אותן על חם.

• איפה זה נעשה?

• האם יש הברחות סמים.בנווה
תרצה״?
פה ושם הן מבריחות סמים. בעיקר כשהן
חוזרות מחופשה. בדרך־כלל הן מבריחות את הסם
ברחם או בקיבה.

• איך היית תופסת אותן?

הייתי מזמינה גינקולוג כדי לבדוק ברחם, או
שולחת אותן לתצלומי רנטגן. פעם גילינו אצל
בחורה, שבועיים אחרי לידה, שקית בתוך הרחם
ובה 98 כדורי אדולן. היא סירבה להיבדק על־ידי
גינקולוג. שלחנו אותה לשיקוף שהראה
שקית עם חוט. אבל בדרך־כלל אין כל־כך הרבה
הברחות. אל תשכחי שסם עולה כסף.

• חנה מזרחי, היושבת במאסר על
רצח הסרסור שלה, סיפרה כי בהגיעה
לכלא היתה נרקומנית ואילו כיום
נגמלה מהסמים. כיצד אתם מטפלים
באסירות נרקומניות?

הן מקבלות טיפול גמילה על־ידי כדורי
אדולן. יש כאלה שמגיעות לכאן במצב שקשה
לתאר. היתה בחורה צעירה אחת, שהגיעה לכאן
כמה וכמה פעמים. בכל פעם במצב יותר קשה.
היא יושבת אצלנו באשמת השחתת פנים. זה
נשמע איום, אבל מה היא בסך הכל עשתה? שרטה
את הפנים לאשה בת ארבעים, שהיא סרסור יותר
גרוע מגבר. הבחורה הצעירה הזו הגיעה לכאן עם
רחם חולה לגמרי, בלי שיניים, במצב של ריקבון
איום ונורא. לא היה לה הרבה זמן לחיות. ממש
כאב לי הלב. שלחנו אותה לניתוח בבית־חולים
וכל פעם היא היתה בורחת. בסוף אמרתי לה שאם
לא תעבור את הניתוח תמות.
היא אמרה לי. :גברת רעייה אני לא אמות

זנה שהגיש!
אדנו סודה לה חס
ועב, סירבה לעסו
]יתוו אמח 1לו! .את
תוסתיו ודא אמדה לי:
.גבות ועיה, אד אווז
מהסמים, לא מהחזסד מהרחם, אני אמות מהסמים.״ נתנו לה טיפול
גמילה, סידרנו לה את השיניים, והצלנו אותה.
כעת יש לי פה בחורה שמכורה להרואין בצורה
קשה. בחורה ממישפחה טובה מאוד. היא הגיעה
.לכאן בתחילת הריונה. ניסינו לשכנע אותה
לעשות הפלה, אבל היא סירבה. היא לא נשואה
ואנחנו מעניקים לה טיפול רפואי מעולה. יש פה
חובשת 24 שעות, ויש עליה לרגל לגינקולוג,
לפסיכאטר ולרופא־השיניים, שמגיעים לכאן
פעם בשבוע. לרופא השיניים יש הרבה עבודה.
כולן מגיעות לכאן עם שיניים הרוסות מהסמים.

רופא פנימי מטפל בבנות פעמיים בשבוע. לצוות
הרפואי יש פה עבודה רבה. זהו צוות מסור,
העושה עבודה נפלאה. כל הבנות מגיעות לכאן
במצב גופני ירוד ביותר.

• איך את מטפלת באותן בחורות
מ״בתיס טובים״ שנקלעו לצרה? אני
יודעת שכרגע יושבות במאסר
ובמעצר כמה בנות כאלה.

אני אומרת שכל הבנות טובות. רבות מהן,
חלק הארי שבהן, הן קורבנות. לא רוצה להאשים
את החברה, אבל אני מאמינה שעל־ידי עבודה
מונעת, רובן לא היו מגיעות אלינו. אין אצלי
אנשים שהם חלאה, אין אצלי זונות לפי המושג
שאנחנו מכירים. יש אצלי נערות שהתדרדרו
כתוצאה מחוסר יחס והבנה של החברה. רבות מהן

9 9יושבת אזנו׳
בחווה עו השתתת
פנים. אומללה. ודא
זנה מהשפל. נגזר
ודה גזדדרמב
הסמים יגמרו

אוזה^£

נאנסו על־ידי אביהן, רובן נולדו בבתים שלא
נתנו להן סיכוי. הן קורבנות של החיים.

• ואותה בחורה בהריון, שסיפרת
עליה קודם?
זה סיפור עצוב. בחורה כל־כך יפר״ מבית כל־כך
טוב. היא התמכרה להרואין. בחורה בת ,22
למישפחה בעלת בית־חרושת, אנשים טובים. הם
הפעילו את עורכת־הדין נירה לידסקי, שתבקש
מהשופט מעצר עד להעמדה לדין. הם רצו להגן
עליה כדי שלפחות יהיה לה טיפול ושמירה
בתקופת ההריון. יש לי בחורה שיושבת במעצר
כחשודה בהשתתפות ברצח. בחורה אינטליגנטית
מבית טוב.

• במשך השנים עבת תחת ידייך
אסירות רבות. מי מהן הרשימה אותך
ביותר?
היו הרבה נשים מרשימות. היו הצרפתיות
שנעצרו באשמת חטיפת המטוס, שהיו נבונות
מאוד. והיו בנות משלנו שאני לא רוצה לנקוב
בשמותיהן, כי רובן השתקמו. כאלה שנעצרו על
רמאויות, כמו רעייתו של נספח צה״ל, אשה
אינטליגנטית מהחברה הגבוהה, שהסתבכה
ברמאויות. וגם היום יש לי כמה נשים, שאת
מסתכלת עליהן ואומרת — אלוהים אדירים איך
הן הגיעו לבית־הסוהרי

• איך משתלבות אמיתת שאינן
מסביבה עבריינית?

ח עוברות משבר ראשון של הלם,
ומשתלבות. תמיד חיפשתי את האור בתוך הבנות.
היית מתפלאה כמה מאלה שאת קוראת להן
.בעלות רמה נמוכה׳ מלאות תוכן, ואם רק היתה
ניתנת להן הזדמנות, הן היו מוציאות החוצה את
הכישורים שלהן. העלנו בבית־הסוהר את ההצגה
חנה סנש. אנשים בכו. הן שיחקו כל־כך טוב.
לרובן יש יכולת. לרובן זו היתה אפשרות
לבטא את הכאב. ואת שואלת את עצמך — למה
הן היו צריכות להגיע לבית־הסוהר, למה הן נדונו
(המשך בעמוד )63

הם אומר׳...מה הן אומרות...מה ה אוחרים...חה הן אומרות...נזה

גד, כץ:

עליזה טימוד:

רפי כהן:

״סתם טופחים האחו ,.אני מעו־פה, או הנל ״תיסלם לא מרוויחים
לשני על ה שכם!״
הזדמן לי לראות את המופע.לחקת תיסלם מארחת את
יגאל בשן ולהקת בנזין׳ איני מבקרת מופעים, אבל דבר
אחד אני יכולה להגיד על בטוח: המופע הזה מיועד רק
לגילאי 10 עד ,20 ולבעלי שמיעה אבסולוטית. לא
שהרמקולים קורעים לכם את האוזניים, אלא צרחות
המעריצים הן המאיימות על עור התוף. דבר כזה עדיין לא
ראיתי: ילדות קטנות וילדות גדולות מניפות תמונות של
יגאל בשן, לובשות חולצות שכתוב עליהן יגאל בשן
צורחות כמו משוגעות כשלהקת •תיסלם׳ עולה לבימה.
דבר נוסף משך את תשומת ליבי. מחיר הכרטיס למופע
היה 100 שקל בלבד. המופע התקיים בחסות מועדון •חצב׳
של בנק״לאומי. אחרי זמן קצר קיבלתי תקליטון עם שיר
של להקת •תיסלם׳ .שאלתי את עצמי מדוע מוציא הבנק
כל״כך הרבה כסף על מסע פירסומת עם הלהקה. האיש
שאליו הופניתי הוא רפי כהן, אשר אחראי על הצעירים של
בנק״לאומי. שאלתי אותו:

הוא עשה זאת שוב, ראש העירית הפוער עול אילת, גדי
כ ך הוא פשוט לא הגיע לכינוס־חירום של ראשי
ערי־פיתוח.

• מדוע מוציא הבנק כל־כך הרבה כם!ז על להקת
״תיסלם״?

• אילת כבר אינה עיר פיתוח?
אילת אף פעם לא היתה עיר־פיתוח, כי אם עיר מתפתחת. היא
קיבלה מעמד של עיר־פיתוח כי לא ידעו לאיזו קטגוריה להכניס
אותה. בכל זאת מגיעים לה תנאים מיוחדים ותמריצים בגלל
הריחוק ובגלל האקלים.

• אתה מרגיש בן חורג?
בכלל לא. אני מרגיש מצויץ, אבל היו לנו כל־כך הרבה
כינוסים, ושום דבר לא יצא מזה. מתייחסים אלינו כאילו שהבעיה
היא פרטית, לא לאומית.

• ולכן לא מצאת טעם לבוא לכינוס?
בוודאי. סתם לברבר ולטפוח אחד לשני על השכם, מה יוצא
מזה? לוא הממשלה היתה יכולה, היתה מחסלת את ערי־הפיתוח
ברצון.

• אז הרמת ידיים?
מה עוד נשאר לי לעשות? לטפוח על השכם של ראשי
ערי־הפיתוח האחרים? חוץ מזה, היתה לי בעיה בנמל אילת. קורה
שם משהו לא נורמלי, זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שיש
סיכסון־ בין הנהלה ועובדים, ממש מתנהגים כבני־אדם. ההנהלה
מתנהגת כלפיהם בצורה בוטה, אגרסיבית, והם לא עושים שביתה,
לא פותחים בעיצומים.

• הם לא רוצים לאבד מקום עבודה.
בדיוק. ההנהלה מקווה שהם ישבתו, ואז אפשר יהיה לסגור את
נמל אילת. היא מחפשת קיצורי דוד ומחלקת פקודות כמו בצבא.
זה לא ייאומן איך הנהלת רשות הנמלים מנסה לדרוס את העובדים
ואינה מצליחה. אז במקום ללכת לברבר ולקשקש בכינוס
ראשי־הערים של ערי־הפיתוח, הלכתי לעורר את העובדים. זה
הרבה יותו־ חשוב.

קשה לומר שלנשים מישקל מכריע בבחירות לרשויות
המקומיות. פה ושם אנו שומעים על נשים המנסות
להתברג במערכת, ומשום מה נהדפות החוצה.
קחו למשל את יעל רום מחיפה. כל״כן הרבה רעש,
כל״כך הרבה צילצולים, ובסוף מי יהיה מועמד הליכוד
בחיפה? גבר כמובן. לכן הצטערתי לשמוע שהגשים
מפסידות עוד מועמדת אחת, את עליזה סימור, שהיא בין
היתר גם רעייתו של איש הרדיו משה סימור.
עליזה עמדה להתמודד על מישרת ראש מועצת
נווה־מונסון, מקום מגוריה, וויתרה.

• עליזה, מדוע ויתרת?
מכיוון שהחלטתי לצאת מכל העסק. השקעתי את הנשמה שלי
בעבודה הזו, וכשהסתבר לי שאני לא מקבלת תמורה ולא זוכה
ליחס הולם, החלטתי לצאת מהמישחק.

• למה את מתכוונת כשאת אומרת יחס הולם?
התמודדתי כבר על תפקיד ראשות המועצה והמשפחה שלי די
נפגעה אז. כמובן שטיפסו גם על בעלי, שהוא דמות פופולרית,
והטיפוס היה שטותי מעיקרו. לכן החלטתי שאם אני מתמודדת
הפעם, ואם אני מקדישה לעניץ זמן, אני רוצה או הכל או לא כלום.

• מה זה הכל או לא כלום?
אני לא מוכנה להתמודד על תפקיד מועמדת המערך לתפקיד
ראש־המועצה. אני רוצה להיות המועמדת של המערך, ואז אצא
למאבק, ואז אקדיש זמן ואת כל מה שיש לי כדי לנצח בבחירות.
אבל להתחרות על אמצע הדרך — זה לא.

למה את חושבת שאנחנו מוציאים עליהם כסף? מפני שהם
אלמנט גראפי בפירסום שלנו. בסך־הכל הלהקה הזאת משרתת
את האינטרסים שלנו. יש לנו זכות להשתמש בפרצופים שלהם.

• סחורה עוברת לסוחר?
בערך כך. הוצאנו להם כעת תקליטון במאה אלף עותקים. את
חושבת שזה עלה לנו הרבה כסף? שטויות. זה עלה לנו זיל הזול
— 20 סנט לתקליט.

• אתה רוצה להגיד שלא קניתם מהם זכויות
להשתמש בשירים שלהם כפירסומת לבנק?
הזכויות על השירים קנויות בחוזה, המקנה לנו זכות להשתמש
בכל השירים שלהם. השיר חצבים פורחים נכתב במיוחד
למועדון חצב.

• כמה מרוויחים חברי להקת ״תיסלם״ מכל העסק?
אף לא פרוטה. הם עושים הכל ללא תשלום.

• אתם מסבסדים את מסע ההופעות שלהם?
כל ההסדר הכספי הוא בינינו ובין האמרגנית טמירה ירדני.
אנחנו מסבסדים את חברי מועדודיהצעירים של הבנק. תיסלם,
יגאל בשן ובנזין מקבלים כסף מטמירה ירדני, לא מהבנק.

• קשה לי להאמץ שהם עובדים בחינם.
הם קיבלו כסף לפני שנה, בעת חתימת החוזה. סכום חד־פעמי
וזהו.

• כמה כסף הם קיבלו?
מה זה מעניין אותך.

1אומרים...מה הן אומרות...מה הם אוסרים ...מה הן אומרות...מה הם:

מבינה?׳״

,.אסט פסט ני ש ט,

יעקב ארנון:

מינה צמח:

דדיה שחור:,

״לקצץ
השטחי] 1הכבושים!יי

הכתבת המדינית של -על המשמר׳ ,דליה שחורי, זכתה
במילגה שהיא חלומו של כל עיתונאי. :קרן נימן׳
האמריקאית לעיתונות העניקה לה מילגה לשנה
באוניברסיטת.הארווארד* .זה לא צחוק לקבל מילגה בזו.
בסך הכל זוכים בה תריסר עיתונאים אמריקאיים וכחצי
תריסר עיתונאים ישראליים. דליה שלחה עשרה מאמרים
מתורגמים וארבעה מיכתבי־המלצה. בין הממליצים
אנשים בדרג של ראשי־ממשלות, שרי״ביסחון, שגרירים
ועיתונאים חשובים. בלי שמות בבקשה, שלא יהיו
אי־נעימויות.

שמה של מינה צמח הפך לנכס צאן ברזל של
אמצעי״התיקשורת הישראליים. כמעט ולא נעשה דבר
בארץ בלי שד׳ר מינה צמח תהיה מעורבת בו. לאחרונה
הסתבר כי היא מעורבת באופן פעיל מאוד במיבצע -שי
עברי לחג עברי׳ ,מיבצע שאמור לשכנע את הקונה
הישראלי לרכוש מתנות תוצרת הארץ לחגים. שאלתי
אותה:

• את בכל זאת אינך תעשיינית. איך השתרבבת
למיבצע הזד?

• דליה, אילו עיתונאים זוכים במילגה חשובה זו?

דויד מרגלית, עורך כל ציבעי הרשת בקול ישראל, הזמין
אצלי סקר על התנהגות הקנייה של הישראלי. בסקר הזה גיליתי
כי היתה העדפה גדולה של קנייה תוצרת חוץ.

כאלה שהקרן רוצה ביקרם, אני מניחה. הקרן מקנה לן זכות
לשמוע בהארוורד שני קורסים לפי בחירתד, וביתר את יכולה
לעשות מה שאת רוצה. בסך־הכל זוהי שנת ריענון לעיתונאי
שעובד קשה כל השנים.

• הקונה הסביר מדוע הוא מעדיך תוצרת חוץ?
הוא אמר שמה ששינה לו בעת הקניה זה תרמית ושם. יחד עם
זאת, כמעט כולם אמרו כי הם גאים בתוצרת הארץ, אך מעדיפים
תוצרת חוץ, כי מה שחשוב להם זה השם והתווית. דבר נוסף
שהתגלה, הוא שהקניין מעדיף מוצרים תוצרת הארץ בעלי שם
לועזי.

• כמה עיתונאים ישראליים הגישו בקשה
למילגה?
אני לא יודעת. אני רק יודעת שהיו הרבה מאוד פניות, והקרן
בדקה בדקדקנות כל פניה ופניה.

• אילו עיתונאים נהנו בעבר?

• איך כל זה מסתדר עם המיבצע של התאחדות
התעשיינים?
הכנתי להתאחדות סקר ומחקר על תדמית התעשיה
הישראלית, וסיפרתי להם על המימצאים שגיליתי בסקר שערכתי
לקול ישראל. אמרתי להם: הקניינים מעריכים את תוצרת הארץ,
אבל קונים תוצרת חוץ. מה שצרם לי, זה שרוב האנשים הודו
שתוצרת הארץ לא פחות טובה מתוצרת חוץ. אז החליטו
התעשיינים לפתוח במיבצע שי עברי לחג עברי. התגייסתי
לעבוד על זה, ותרמתי כמה רעיונות. הבעיה שלנו היא, שקשה
לשנות גורמים להתנהגות שאינה אובייקטיבית אלא תדמיתית.

• מה בעצם תרמת למיבצע?
הרעיון הוא לעבוד על הרגש, בתערובת עם ההגיון. את מבינה
יידיש? אסט פסט נישט.

• מה זה אומר?
זה לא מתאים. זה הרעיון שלי. לא מתאים לחג עברי שי לועזי
לחג עברי צריד לקנות שי עברי. אז תזכרי: אסט פסט נישט, את
מבינה?

,,אם מקנאים בי,
לא אומרים לי!״

יעקב ארנון היה מנב׳ל מישרד־האוצר במשך 14 שנה,
תחת השר לוי אשכול. שאלתי אותו:

• אם הייתי צריך להחליט איפה היית מקצץ
בתקציב?
בכל מה שקשור בהוצאות העצומות בשטחים הכבושים. קודם
כל זה. אחר־כך הייתי מקצץ בדברים האחרים. קיצוץ בתקציב
לשטחים הכבושים היה מקטין או מבטל כליל את הצורך בקיצוץ
בשירותים. קיצוץ בתקציב של השטחים זה לא קיצוץ בתקציב
הביטחון. זה קיצוץ בתקציב השיכון, הפיתוח והרווחה.

• אתה יודע שלא יקצצו בתקציב הזה.
אני הייתי מציע לבטל בכלל את התקציב, אך זוהי כמובן
עמדה פוליטית. מכיוון שאני יודע שלא ישמעו לי, אני מציע
לקצץ קיצוץ דראסטי.

צבי דורנר מהטלוויזיה היה הראשון שגילה את הקרן. אחריו
היה רמי לוי, גם הוא מהטלוויזיה. אני יודעת שהקרן מאוד רצתה
להעניק מילגה לרפיק חלבי, אך הוא נאלץ לסרב מסיבות אישיות.
בסך־הכל אני העיתונאית הישראלית השלישית.

• אילו כישורים צריך לעיתונאי כדי לזכות
במילגה?
אני לא יודעת אילו כישורים. אני יכולה לספר על עצמי•.
ככתבת מדינית של על המישמר הוזמנתי על־ידי מישרד־החוץ
האמריקאי לארצות־הברית שם התוודעתי אל קרן נימן ואל
המנהלת שלה בפועל. אחר־כך התבקשתי לשלוח עשרה מאמרים
וארבע המלצות.

• מי המליץ?
אני מעדיפה לא להגיד שמות.

• הקולגות מקנאים?
אם מקנאים, הם לא אומרים לי.

חמש זמוות ומתוכו מצאו מיקרט בישראל
האווחים קיפצו ממיסעדה רמיסעוה בניונוה ו ת ₪לסוס רבו
אמא זולו
החופש הגדול יסתיים בעוד
! שבועיים, והכיף יחד עימו, ואז אולי
| ייראו פחות תלמידי תיכון בקולנוע דן.
י אבל כל עוד נמשך הקיץ אפשר לראות
אותם מצטופפים בכל ערב בקולנוע דן,
ן מתנועעים לקצב מוסיקת רוק, תוצרת
חוץ וכחול־לבן.
הפעם הציעו להם את להקת

לסלי

ין מנגנת בסכסופון. נגינתה אינה
כל-נן מיקצועית, אבל תנועות הגוף
והסרט שעל הראש מושבים תשומת לב.

שהן

מנגנת על כלי״הקשה ושרה. היא
עורכת דואט יחד עם זמרת הלהקה
אן־מרי. השתיים ידועות כחברות טובות.

אן־מרי

הזמרת, מתנועעת על הבימה
במשך שעה וחצי. היא קופצת,
ואינה פוסחת על התעמלות קלילה.
מדלגת ואינו

בקלילות ובחן. הן אינן מכבידות
במוסיקה, אלא משתפות את המאזין
בשירה ובריקוד.
זמרת הלהקה אן מארי, שהוריה
באים אמנם מג׳מאיקה אך היא עצמה
נולדה באנגליה, אומרת שאין זה הכרחי
להיוולד בג׳מאיקה כדי לשיר רגאיי.
כהוכחה לכך היא מציגה את חברותיה
ללהקה, שכולן ילידות אנגליה.

להקת אמאזולו קוצרת שבחים גם
בארץ מוצאה, אנגליה. היא הגיעה
לארץ בתחילת השבוע, ותשהה כאן עד
שחברות־התקליטים בלונדון, המתווכחות
ביניהן מי תפיק את תקליטה,
יחליטו. בינתיים, כל עוד נמשך המשא
והמתן, תמשיך הלהקה להופיע
בקולנוע דן, להנות מטיולים ליליים
בטיילת התל־אביבית, ואוהבי מוסיקת
הרגאיי יוכלו להמשיך ולהנות ממנה.

11111ך אילנה, שבאה בתיס־
111 11/רוקת שהיתה חיקוי
לתיסרוקותיהן של בנות הלהקה.

ך 111ך | 11|[|¥ח הזמרת מירי אלוני עמדה קרוב לבימה, וצפתה
! 11/ /בהנאה רבה בלהקה. היא שיבחה את הזמרות
| 1 11
ואמרה שיותר ויותר נשים עושות מוסיקה בכלל, ומוסיקה טובה בפרט.

אחת האורחות
ך ך דנה,
1*1הקבועות בקולנוע דן. ישבה
ליד הבר וצפתה בהופעה.

החימום של דייוויד בואי. הלהקה
כוללת חמש נשים וגבר אחד —
המתופף מארדו ביילי, שאת ראשו
מעטר שיער מתולתל וארוך עד שרק
מקרוב אפשר להבחין בעובדה שהוא
גבר.
חמש הבנות מוכיחות שמוסיקת
הרגאיי אינה חייבת להיות בהכרח

בשליטה הגברית. הזמרת אי־מרי
רודוק מקפצת על הבימה, וקולה
המחשמל מקפיץ את האולם.
הגיטריסטיות קלו* קאני ומאו־גו
סאגוב הראו שגם נשים יכולות לתת
קטע נגינה טוב וקצרו תשואות.
חמש הבנות המנגנות והמזמרות
בלהקה, מעבירות את המוסיקה

ן 0 \ 1ך 1השדרנית שוש עטרי באה להופעה יחד עם חבר חדש.
111 111 1111 השניים נראים ביחד בכל מקום. שוש שיבחה את
בנות הלהקה ואמרה שהיא מקווה שבקרוב תהיה להקת רוק ישראלית.

מסיבה בשני רחובות
השבוע נפתחו בתל־אביב שתי
מיסעדות חדשות. אין זו ידיעה ,
מרעישה. כי אין שבוע שבו לא נפתחת1
או נסגרת מיסעדה בתל־אביב.
אבל הפעם זה היה קצת אחרת.
המיסעדן רפי שאולי פתח ביום אחד
שתי מיסעדות. ולכבוד הפתיחה סגר
את רחוב הירקון, משדרות נורדאו ועד
ליורדי־הסירה.
המיסעדה ברחוב הירקון היא
מיסעדה איטלקית, ותפקח עליה
אשתו־לשעבר מנדי ריים־דייוויס.
את השנייה, ברחוב יורדי־הסירד, שהיא
מיסעדת־דגים, ינהל העיתונאי נתן

זהבי.

\ 1ך * ךךף 1ך 11ך 1ך 1השחקן חיים בנאי, התייצב לפי פקודת
\ | 111 1 ^ 14 1.1 /חברת הפירסוס או־קי במסיבה ב־מיסעדתה
של מנדי, והזמין כל אשה שעברה בסביבה לבוא ולאכול.

לא כולם ידעו שקטע מרחוב
הירקון יסגר, וכתוצאה מכד נוצרו
פקקי־תנועה, אך ליצני־רחוב, שנשכרו
במיוחד לכבוד האירוע, הרגיעו את
הרוחות, עלו על המכוניות התקועות

| ^ ך ץ *| מנדי רייס־דייוויס באה מלונדון כדי לפתוח את מיסעדתה
ברחוב הירקון. מנדי תשהה בארץ שנה ותחזור ללונדון.
1 4 /1
השבוע היא עומדת לנסוע לספרד כדי לבדוק אפשרות להשתתף בסרט.
והציגו משם את הקטעים שלהם.
לאויר הרחוב היו פזורים דוכנים
של אבטיחים ושל סברס, שמשכו
במיוחד את תשומת ליבם של התיירים,
שהתעניינו לרעת מה המיוחר בעגלה
שרואים בה כהורים ירוקים־צהובים.
ילדים רבים נהנו מהשימחה ושיתפו
פעולה עם הליצנים.
שאולי ועובריו לא הסתפקו
בליצנים. הם החליטו להאכיל את כל
העוברים־ושבים בדגים תוצרת ישראל.
הם העמידו דוכן ענקי, שעליו פוזרו
עלי חסה ופטרוזיליה, ומעליהם הונחו

אש בבה

רפי שאולי הזמין ליצנים ובולעי
אש, שעצרו את כל התנועה.
המכוניות צפרו וחלק מהאנשים שישבו במיסעדות
הסמוכות קמו בבהלה כשראו אשו עשן.

דגים מטוגנים, שאי־אפשר היה שלא
לטעום מהם, ובמנות גרולות. להשלמת
החגיגה היו גם דוכני יין, ודיילות
כרמל־מיזרחי חילקו משקאות ביד
רחבה.
מארגני הפתיחה לא נראו מודאגים
מפקקי התנועה ומצפירות המכוניות,
והביאו אפילו כירכרה רתומה לסוס
לבן, שהובילה את האורחים ממיסערה
אחת לשנייה. להשלמת האירוע נתלו
בכל קרן רחוב שלטים שעליהם נכתב
״ארץ ישראל יפה״ — אולי כדי
להזכיר לאורחים איפה הם נמצאים.

היה, והירח והכוכבים לא הצריכו שימשיות, אבל
ליצני־הרחוב השתמשו בה בהופעה שלהם.

| 1ך | 1י יובל כספין הידוע בתלבושות שהוא לובש לאידו!
| 1111.1111 עים תל-אביביים עבר במיקרה ברחוב. הוא הבטיח
שאת התחפושות שלו יהיה אפשר לראות בתצוגת־אופנה בסוף החודש.

ך 1ק השחקן אלברט אילוז אוהב מופעי רחוב.
11111/11/ 111-11-1הוא התמחה בהס בפאריס, ואמר :״אני
אוהב להתחפש לליצן. כן אני חשוף פחות לביקורת וזה תמיד משעשע״.

ציפי מנשה

61 . 4

בשבוע שעבר סיפרה חווה אוליכמן כיצד ערכה
רט נשואיה הסכם עם החתן וקבלת דירה,
עכשיו מסבו הבער איו נבר, לדעתו, בפח
לזה. היא ניסתה להמשיך, אך לבסוף
הרסתי את היחסים האלה.

^ אלמגה בעבר
אלמגה בעתיד
ך* יא סיפרה שגרנו ביחד לפני
1 1הנשואין. זה לא נכון. אף פעם לא
גרנו ביחד לפני החתונה, לא היינו
ביחד אפילו לילה שלם אחד. היא לא
יכלה להיקרא אפילו ידועה בציבור
שלי. נפרדנו אולי עשר פעמים לפני
שהחלטנו להינשא.
כשהיתה להוטה לפני הנישואין
לכסף, אמרתי לה: טוב, אתן לך את

הדירה שלי ברחוב ליפסקי. וכך נכתב
בהסכם.
כשמכרנו את הדירה, היתה התמורה
לדירה עצמה 130 אלף דולר, ואת
התכולה מכרתי תמורת 45 אלף דולר.
היתה דירת־פאר, שתוכננה על־ידי גד
שטרן.
החלטנו לקנות דירה ברחוב וייצמן.
הלכתי לסולל בונה וגמרתי איתם
חוזה על הדירה בסך 220 אלף דולר.
נתתי להם מייד המחאה שלי
כמיקדמה. אחר־כך נתתי לחווה
המחאה של לקוח בסך 100 אלף דולר,
כדי שתמסור לסולל בונה. כשחזרה,
הביאה חוזה שהיה ערוך על שמה
בלבד.

,לולא היא, רא היה א שו
ידלין נ ננ סלברא ,,,טוען
בעלה שר חווה ארליכ מן
ך * ולו של בצלאל גורלי בטלפון
\ /נשמע אריב וענייני .״מדוע שלא
יישמע גם קולי בפרשה הזאת?
״האשימו אותי בשבוע שעבר
(העולם הזה )2398 באשמות כבדות,
כאילו אני רימיתי את חווה, הפכתי
עורי והיא האשה האידיאלית, הסובלת
מבעל שלא עומד בדיבורו.״
בצלאל גורלי טוען שהוא פגוע,
פגוע מאוד.
״אז מה אם שרתי לה סרנדות? אני
אוהב לשיר, ומאוד אהבתי אותה.״ הוא
מרים זרועותיו :״באמת, מאוד אהבתי
אותה. והנה, שלושה חודשים אחרי
החתונה, לאן הגעתי!״
חווה ארליכמן־גורלי טענה, בשבוע
שעבר, כי אחרי שמונה שנות חיים
ביחד, כשהחליטו להתחתן, שינה
בצלאל את טעמו וניסה לנשל אותה
מהרכוש המשותף. הדירה שהבטיח לה
בהסכם עוד לפני הנישואין, נלקחה
ממנה בשרירות.

מספר גורלי:

היכרתי את חווה לפני שמונה שנים.
היא היתה אלמנה עם שני ילדים
קטנים.
זמן קצר אחרי שנפגשנו פרצה
פרשת־ידלין. באותה העת כבר הייתי
מאוהב בה, וכשגבר מכבד את עצמו
הוא לא בורח. ניצבתי לצידה לאורך כל
הדרך. בזכותי לא נשברה.
כשישבה אצל זיגל, בחקירות,
חיכיתי למטה עד אחרי״חצות.
המישטרה תפסה אצלה תיק.
הסתבר שקנתה דירה על שם אחיה,
שמואל (סמי) כהן, ברחוב בבלי

בתל־אביב. אחיה היה אז סטודנט
באוניברסיטת תל־אביב. כסף לא היה
לו, את הדירה קנתה חווה בכסף
שהרויחה בעיסקות עם אשר ידלין.
בכלל, ידלין היה קיבוצניק, וחווה
היתה מומחית לעיסקות בנכסי
דלא־ניידי. כל העיסקות שלו היו על
פי רעיונות שלה ובהדרכתה.
חווה יכלה לגרום לכך שידלין לא
היה מו&שם כלל. היא יכלה להציל
אותו, אך היה הפכה עד־מדינה. לוא
רצתה, יכלה גם לעזור בהקטנת העונש
שלו.
היא נחקרה במשך שבועות רבים,
ללא הפוגה. אנשים שפגשתי ברחוב
וידידים באו והתריסו נגרה: קודם היתה
המאהבת שלו, ואחר־כך הלכה להלשין
עליו.
ידלין מספר בסיפרו, כי חווה
התנקמה בו על שהפר הבטחת־נישואין.
בהתחלה, כשהתחלתי לחזר
אחריה, המשיכה להיפגש עם אשר
ידליו פעמיים בשבוע. אני לא הסכמתי

כשראיתי את החוזה, לא הבנתי מה
קרה. הרי התמורה לדירה ברחוב
ליפסקי היתה רק 130 אלף דולר, ולא
220 אלף, כפי ששילמתי לסולל בונה.
ובהסכם הרי נאמר, שאם תימכר הדירה,
תקבל היא את התמורה — אבל לא
יותר. וחוץ מזה, הרי מכרנו גם את
תכולת הדירה, ונשארנו ללא מיטה
וכיסא!
לחצתי עליה לשנות את החוזה,
והיא השיבה לי :״אם אתה מדבר הרבה,
אתה עף החוצה. הדירה רשומה על
שמי!״
היא הציעה :״אם אתה רוצה שאצא,
תן לי 100 אלף דולר ואני יוצאת״ —
וזאת במקום ההצעה שלי, שהיתה
חצי־חצי.
היא פשוט רצתה כסף. חברים
הזהירו אותי כל הזמן שהיא לא אוהבת
אותי, ורק רוצה את כספי, אך אני
אהבתי אותה. לא האמנתי כשסיפרו לי
חברים שהיא אמרה :״באתי אליו
אלמנה, ואלך אלמנה!״
אני אומנם בעל מיפעל, אך אין לי
הרבה כסף, אני מוכן לפצותה ככל
שאוכל, אך אינני יכול לשכוח את
ארבעת חודשי הגיהנום, וחודשים ללא
מיטה, ללא אוכל וללא בית.
היא סיפרה שהיא בת ,47 אך היא בת
.50 ואני לא בן ,64 כפי שטענה, אלא בן
.63 היא חשבה שתיפגע בי כשתכנה
אותי גרוזי, אך האם סיפרה שהיא
עיראקית? הרי היא מתפארת בשם
ארליכמן, כדי שלא ידעו שהיא
עיראקית, שיחשבו שהיא פולניה.

גנגסטיית
^ מתחת לחופה

11111101)1

^ ל אחד יודע, שכאשר שניים
רבים, רק עורכי־הדין מרוויחים.
לכן, כשבאה אליי לפני שלושה
שבועות, ישבנו בגינה, והתחננתי
שתרשום את הדירה גם על שמי
ונתפייס.
כל התחנונים לא הועילו, ובשבת
בשעה 4אחרי הצהריים הגיע צו של
בית־מישפט, שעל פיו עליי לעזוב את
הבית.
היא רוצה לזרוק את בעלה לרחוב,
והיא יודעת שאין לו בית אחר.
ככה זה, כמה חודשים אחרי החתונה
בלי דירה, בלי כלום. היא רוצה שאעזוב
את הדירה ואשאיר לה את המפתחות.
אמרתי לקצין שהביא את הצו: לא
תוציאו אותי מכאן, גם אם תביא את כל
המישטרה. לה יש בית, לי אין בית
אחר.
המישטרה רשמה דו״ח והעניין יגיע
לשופט.

הנ?1וואין

״אני האסירה הכי ותיקה״.
(המשך מעמוד )57
• במשך כמה שעות אין הן
לחיים קשים כל־כך, איך הן כלואות בתאים?
מתדרדרות לרחוב, למה לא נ־תני. להו
הזדמנות שווה, מדוע החברה פולטת
אותן? בבית־הסוהר למדתי לשנוא את
הסרסורים, למדתי שהם אלה שהורסים
את חיי הבנות. את כולם הייתי שולחת
למאסר־עולם. הם מנצלים את הבנות
כמה שאפשר. בחורה נפלטת לרחוב,
הם משחקים בהתחלה את תפקיד החבר
הטוב ומכאן כבר אין לה דרך חזרה.

מרגע שהן חוזרות מהעבודה ועד
לדדט־כד. הו יוצאות לעבודה בשבע
וחצי בבוקר, קוביית במיתפרה,
בתדיראן, במיספרה — שם ״ז
לומדות ספרות. בשתיים וחצי הן
חוזרות לביתן, ובערך ב־ 8סוגרים אותן
בתאים.

• אם בך, הן אינן רואות את
תוכניות הטלוויזיה בעברית?

הן רואות טלוויזיה עד 8בערב.
• האם ניסית למנוע ביקורי
• האם על רקע זה פרצה
סרסורים אצל אסירות?
ניסיתי למנוע, עד שהיתה לי שביתת הסוהרות המפורסמת?
נכון. קיבלתי הוראה להקרין
טלוויזיה עד 10 בלילה, על חשבון
הסוהרות העובדות 24 שעות.
כשהבנות הולכות לתאים ב־ ,8יש
לסוהרות ארבע שעות מנוחה. כשהן
הולכות ב־ 10 נותרות להן רק שעתיים.
יש לנו מינימום כוח־אדם, לכן היינו
חייבים להענות לדרישת הסוהרות.

111111\/1 1111

ץ ן \ ן ע 1ךהתכ (2בין חווה ארליבמן-גורלי ובצלאל נמשך
שמונה שנים. הו א התחיל כשהיו לחווה קשרים עם
אשר ידלין. מייד אחרי הנישואין התחילה המילחמה על הדירה.

רציתי לעשות אותה מאושרת,
שתהיה האשה המאושרת ביותר
בתל־אביב. התחביב שלי זה שירה
ופיוט. אז מה אם שרתי לה סרנדות,
זאת גניבה? אני בכלל אוהב הצגות,
חצי משחקני הבימה חברים שלי.
עכשיו למה הגעתי? כשבא הקצין,
כמעט קיבלתי התקף־לב. היא עיקלה
את כל חשבונות הבנק שלי, אגורה
אחת לא נתנה לי מה־ 220 אלף דולר
ששילמתי מכספי. ועתה שמה יד גם
על חשבונות הבנק ועל חסכונותיי.
היא ממש סידרה אותי ללא סוף וללא
גבול.
אני נזכר, שכשישבנו עם הרבנים
לפני החופה, אמרתי לרב שירשום לה
בכתובה עשרת אלפים דולר. דקה לפני
החופה הפעילה עליי לחץ, ושיכנעה
אותי לרשום 100 אלף דולר. זוהי ממש

עוקל מקודם. היא פשוט הקניטה אותי
וצחקה ממני.

..היא גמה אות׳
ג רוז׳ -או האם
סינו ה שהיא
עי ר א קי ת ד׳
עכשיו אני צריך להמתין לחודש
דצמבר, כשבית־המישפט ידון בפרשה.
עד כאן דבריו של גורלי על
גורלו עם חוווה.
זוהי הגירסה השניה על פרשת־

אסירה בשם רחל צארום, שמתה מעודף
סמים בסופו של דבר. בתה של גולדה
מאיר טיפלה באומללה הזאת. היא
היתה נכנסת ויוצאת לנווה־תרצה. לא
נתתי לחבר שלה לבוא לבקר, והיא
באה אלי ואמרה לי :״גברת רעייה, מי
את רוצה שיבוא לבקר אותי, אנשים
מצפון תל־אביב?״ היא פקחה לי את
• מה הן רואות בטלוויזיה?
העיניים. הבנתי שאלה הם החברים
את תוכניות הטלוויזיה הלימודית
שלה, ואם הם לא יבואו, לא יבוא איש.
מאז לא התערבתי בביקורים, אלא אם והערבית. הצעתי לנציב שיכניס
טלוויזיות לחדרים, למה לאי אם האסיר
הבת ביקשה בעצמה.
• האם יש אסירות שאיש לא מתוסכל הרבה יותר קל להתמודד
איתו. בחו״ל ראיתי טלוויזיות בתאים.
לא בא לבקרן?
בוודאי. יש פה בחורה אומללה
שכמעט לא באים לבקר אותה. לכאלה
אנחנו מצמידים מתנדבים. רוב
הביקורים הם לערביות. אותן תמיד
באים לבקר.

• בזמנו ישבה כאן חגית
ולדמן, ששוחררה ממאסר. היא
היתה מעורבת בפרשת הרצח
הכפול. גם שרה אנגיל מעורבת
באותה פרשה. כיצד שמרת על
איזון ביחסים ביניהן?
היינו על המשמר שלא תפגענה
אחת בשנייה, אבל שיכנו אותן באותו
אגף, כדי לא לעשות מזה עניין.
אני מניחה שהיו על ולדמן לחצים,
אבל זה לא לבש צורה אלימה. הן לא
הרביצו אחת לשניה. חגית ולדמן
חששה ובאה לדבר איתי, ואני הרגעתי
אותה. אמרתי לה שהיא צריכה להגיד
את האמת ולנקות את עצמה. היא
קיבלה הפחתת עונש, ואני חששתי
שיפגעו בה. הודעתי למישטרה שצריך
להגן עליה. כשאמרו לה שמפחיתים
מעונשה היא.לא האמינה. היא אמרה
שרק אם אני אומר לה, היא תאמין.
כשאמרתי לה זאת, היא בכתה, שמחה
ופחדה גם יחד.

• איד הגיבה על כך שרה
אנגיל.

את יודעת איך שאסירות מגיבות.
היא אמרה :״מאניאקית, היא מכרה
אותנו״.

ב?׳ צגי י׳

! 1 ״ 111 111ו? 1ה א חד מ ה מי ס מ בי ם שהוגשו לבי ת־ה מי שפט,
\ | 1/1 \ 11 ה מו כי חי ם ל טענ תו של בצלאל גורלי א ת טי ב
הי ח סי ם ביני ה ם. לטענ תו, נכתב מי כתבזה על-ידי חווה ארליכמן.
גנגסטרית שעוד לא נולדה שנייה לה.
עוד דוגמה: אחרי שעורכי־הדין
שלה כבר עיקלו את כל כספי, אך אני
טרם ידעתי על כך, צילצלה אליי
ואמרה: רוץ להוציא את הכסף!
כשבאתי לבנק, מצאתי שהכל כבר

הנישואין של השניים, שונה לחלוטין
מגירסתה של האשה שפורסמה בשבוע
שעבר.
בסיפור היפאני המפורסם ראשומון
היו ארבע גירסות לאותו עניין. האם גם
הפעם יעלו ויצופו עוד גירסות?

מרואיינת אפשטיין
.לא צריך לשטוף את המווד
לא בכולם, רק בתאי אסירות
המתנהגות בסדר. אחרי הכל, השליטה
על הטלוויזיה בידינו, אז למה לא?
דרך־אגב נווה־תרצה הוא בית־הסוהר
הראשון שהוכנסה אליו טלוויזיה. חוץ
מזה יש לבנות כמעט כל שבוע סרט.
יש הצגות וקצינת התרבות דואגת להן
בשטח הזה.

• האם אינך חושבת
שצריך אופי מאוד מסויים כדי
להיות סוהרת?

• האם במקרים כאלה את
שולחת לבידוד?

• בחורה טובה סוהרת?

• אינך חושבת שסוחרת
כן. העונש הוא בידוד.
• מה זה בידוד? מסויימת במידה היא אלה תאים קטנים, שיש בהם סאדיסטית? היא שולטת על
בתי־שימוש. את המקלחות הן שברו חייהן של אסירות שאינן
יכולות להתנגד לה ואשר
בקריזה. יש להן מזרן לישון עליו.
• הבידוד הוא במקום חייבות למלא אחר הוראותיה.
צינוק?
זה לא נכון. יש בידייך אנשים

הן מטיילות גם במגרש הספורט,
אלא שעכשיו בונים שם כיתות לימוד,
לכן הוא סגור. אחר־כך יבנו רחבה
לזכרה של עליזה בגין, והן תוכלנה
לטייל שם.

• מה עם אותו שפוטות,
שבקור־ רוח מוחלט הטמינו
פצצות במקומות ציבוריים
והרגו אנשים חפים מפשע?
גם הן קורבנות של מצב, קורבנות
של מצב פוליטי. אני לא מאשימה
אותן. אני מאשימה את אלה ששלחו
אותן, את אלה שניצלו ילדות־נשים.
למה הגיבורים האלה לא הלכו בעצמם
להטמין פצצות? חוץ מזה, גם אני הייתי
חברת ההגנה, ורבים מחברי היו חברי
אצ״ל.

• גברת אפשטיין, את
אוהבת את ..נווה־תרצזד
וב״נווה־תרצה״ אוהבים אותך.
מדוע את עוזבת?
אני עוזבת מרצוני המלא והטוב.
אני בת ,61 והגיע הזמן שלי לנוח.

• הבנות ב״נווה־תרצה״
משוכנעות שמכריחים אותך.

בהחלט כן. רק אחת שיש לה לב
רחום וחנון לאסירות האומללות.

• הן התלוננו על בך שאין
להם היכן לטייל, מלבד רצועה
צרה, שם פגשתי אותן.

לא. הסמים הם שדנו אותה למוות.

היו, בתקופת שביתת הסוהרות.
הוא לא היה מאושר מהשביתה, אך לא
מעבר לזה.

• אם יש מכות בכלא, על
איזה רקע הן פורצות?

אני לא אוהבת את המילה צינוק.
אצלנו הקירות לא אטומים. יש קשר
בין הסוהרת לבין המבודדות. ראיתי
תאי בידוד בבית־סוהר בסקוטלנד.
התא שם מרופד, כך שאם את צועקת
בכלל לא שומעים אותך. אני התנגדתי
לבניה כזאת. אצלי בחדר הביקורים אין
סורג שמפריד בין המבקרים לאסירות.
יש שולחן רחב והאסירות והמבקרים
יושבים משני עבריו.
בכלל, ניסיתי כל הזמן לשוות
לבית־הסוהר אווירה של בית. עודדתי
את הבנות לקשט את החדרים.

• מי דן אותה למוות,
העולם התחתון?

• האפלאהיולך אי־הבנות
עם ורטהיימר?

בהחלט כן. רק בחורה טובה יכולה
להיות סוהרת. רק אחת שיש לה
מוטיבציה לעזור.

על דברים קטנים של גניבות,
עלבונות וקללות.

קצינה בצבא, והיא עצמה מהנדסת.
בחיים לא היית מאמינה שהיא מסוגלת
לרצוח. לכי תדעי מה עבר לה בראש.
כעת היא בשיקום והמאהב שלה בא
לבקר כל הזמן באדיקות. את לא
תאמיני אם תראי את זה. זה
חס״ז־י־חמי ממש, שני הרוסים האלה.
דל השחתת
והמסכנה שי!
פנים, היא זונה שמכורה לסמים, ישסזי
אותה אלוהים. יש לה פסק־דין מוות.
היא לא תישאר בחיים, אז אפשר להיות
רעה אליה?

מיסכנים, אומללים שהחוק סגר אותן,
ואת צריכה לטפל בהן.

• מדוע את חושבת שכולן
מסכנות? יש ביניהן פושעות
מסוכנות שגרמו הרבה נזק
לחברה, יש ביניהן רוצחות בדם

לא צודקת. אף אחת מהן לא
מסוכנת, אף אחת מהן לא רצחה בדם
קר. איך את יודעת מה הביא לרצח? זו
יכולה להיות מופרעות נפשית. את
פגשת בעצמך אשה שיושבת פה
במאסר על רצח האם של מאהבה. היא
אסירה לדוגמה. היא נהדרת. היא
טיפלה באמו של אהובה. כאשר האם
התחילה להגיד לה שיש לו אשה
אחרת, ברגע של חולשה, של שיגעון
היא הרגה אותה.
יש לי פה אסירה, שלא היית
מאמינה שהיא יושבת על רצח אשתו
של המאהב שלה. יש לה בת חיילת,

מה הן מבינות? הן לא רוצות שאלך,
אז הן מחפשות סיבות. נפגשתי עם
בורג זמן קצר לפני שפרשתי, והוא
אמר לי שאני יכולה להמשיך לעבוד.
התלבטתי. מצד אחד, לא רציתי לעזוב.
זה הרי עולם ומלואו. הרגשתי שאני
באמת עוזרת לבנות ואהבתי את
העבודה. מצד שני, הגיע הזמן והרגשתי
שזה הזמן לקום וללכת. המשפחה שלי
והילדים, כולם שותפים לעבודה הזו.
בעלי הוא מהנדם־כימאי ומנהל
בית־חרושת, והיה מעורב בעבודתי.
מעולם לא היו לי חיכוכים עם
ורטהיימר.

• במקרים שנהגת על פי
מדיניות היד־הקשה, מי מבצע
אותה, מי היה מכה את
האסירות?

חס־וחלילה. אף פעם לא הרמנו יד
על אסירה. הנציב המנוח, אריה ניר,
היה אומר :״אל תנצלי את העוצמה
שיש לך כמנהלת בית־סוהר ״.ואני
מעולם לא ניצלתי בוודאי לא כלפי
האסירות חסרות־האונים, שלא יכלו
לענות לי. תמיד עבדתי בשיטת
הורדות המתחים.

האם

שבית־הסוהר
משקמת?

את חושבת
הוא מסגרת

אני רואה בזה מסגרת משקמת.
הגיעו לכאן בנות שלא ידעו קרוא
וכתוב, הגיעו לכאן נרקומניות
שנגמלו. מעולם לא כפינו לימודים.
הבנות באו בעצמן והרחיבו את
השכלתן. היו כאלה שעשו כאן
בחינות־בגרות, והיו כאלה שהלכו
לאוניברסיטה, לא אגיד לך שמות, כי
יש כמה שהצליחו לשקם את עצמן. יש
בחורה אחת שהיא סיפור־הצלחה. היא
ישבה על רצח. כשהיתה בת 15 רצחה
את החבר שלה. היא ישבה פה זמן רב,
עשתה בגרות, למדה באוניברסיטה
וכעת היא משוקמת. מצאתי לה עבודה
והיא לומדת לתואר שני. הרבה אנשים
בחוץ לא יודעים על העבר שלה. בחורה
כזאת בשבילי היא התמורה הגדולה
ביותר לעבודתי כאן. מובן, שלא תמיד
מצליחים. כואב לי הלב, כשבחורה
חוזרת לכאן אחרי שישבה פה פעם
אחת. ויש כאלה שחוזרות שוב ושוב.
אבל בסך הכל, אני מאמינה שזוהי
מסגרת שיקומית. יש כאן בנות שלא
רוצות להשתחרר, כל־כך טוב להן פה
לעומת החיים המצפים להן בחוץ.

זיוה תלס ואחזו *117

1116ס* טסץ 10*116ס) <1116 ואו

מז מינהאתכם

למכירת בגדי סתיו — 1983
בגוונים אופנתיים!
יבוא: קולקציה חד שה של בגדי ערב
מאנגליה, פריו. גרמניה ואיטליה.
מערכות משי נקי ומשי סינטטי

ק 10 טז ץ ט- 6גיפולופ

בגדי עור אופנתיים, מכנסיים,
ג׳קטים, חולצות וחצאיות.

עריץ במחירים מיוחדים!
כמו כן ניתן להזמין הזמנות מיוחדות.

מבחר מרהיב של חגורות!
א 1¥1/שמלות מקסימות, חולצות
ומכנסיים לקיץ בכל הגדלים
ובכלהארכים.
המכירה תתקיים ביום
שישי 26.8.83

? 11)137 26.8.83
14.00- 10.00
19.00- 16.00

שגת 27.8.83

27.8.83ץ)13ז1גז $3
10.00-14.00
16.00-19.00

המכירה תתקיים

בבית זיוה תלם

רח׳ דוד המלך ,10 הרצליה־פיתוח
״1116 1651)161166 01

למכירה דירה

10 0 3 ^ 1)1 £1310616011 81.,
72976־ ? 11113611, 761 . 052־£1612113

* 2חדרים
בבת־י ם
+דוד־שמש וארון־קיר
לפנות אחרי הצהריים 581979־03

תעריפון המנוי, של
קמרה או ב ס קו ר ה

החל מ״15.7.83

המרכז ללימודי צילום
1לחודי בוקר.אחה׳צ וערב למתחילים
ולתלמידי שנה א׳ ושנה ב:
1מערכת לימודים גמישה.
1מסלול מיוחד לתלמידי שנה גינבת׳א)
בהדרכת פיל פרקים, חרצה בכיר
י במחלקה לצילום דאזז^זק.
1לכל הלומדים, קורסים נוספים ברישום,
ציוד, חולדות האמנות ועוד.
1הסדר מיוחד לחברי קבוצים.
1תחילת שנת הלימודים• 9.10.1983
פרוויח והרשמה 10.00-20.00

מספר המקומות מוג בל

לשנה כשקל
בארץ

טלפן לקבלת
חוברת הסבר

חיפה. הנביאים 662773,13

למד צילום בחברה טובה

2425
הוצאות משלוח

סה־כ

264

403

3092

1780

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אוויר

ת א אלנבי 298191,298291,57
י־ ,בצלאל 223573,233502 ,6

מחיר

לחצי שנה
אירופה ארה״ב, מקסיקו
ארגנטינה, קולומביה,
ונצואלה, ברזיל, פרו,
אוסטרליה, ניו־זילנד
דרום־אפריקה, טוגו, חבש, קניה פנמה
תאילנד, הונג־קונג, סינגפור,
קוריאה, יפן, טאיוון
2425 2425
1008 2305
515 710
3948 5440
2270 3200

2425

4227

998

7650

4400
2425 2425
2619 3253
756 852
5800 6530
3350 3760

2425

2619

756

5800

3350

מווב תעלול מ־סומת שקרה
טיגה הזנבלום באי־אמון נאשו
סיפוח ששודדים נרצו לדוחו!
וכבלו אותה -או זה היה !1131
ך ץ דר־־המיון של בית־החולים
1 1איכילוב עמד על רגליו. בפתח
מישרד־הקבלה עמדה, חיוורת כסיד
ולא מאופרת, פנינה רוזנבלום.
הצוות הרפואי, כמו גם שאר החולים
שבאו לקבל טיפול במקום בצהרי יום
הרביעי שעבר, עקבו בדאגה אחרי
פנינה, שבקושי הצליחה לצעוד לעבר
המיטה הפנוייה.
השמועה עברה מפה לאוזן, ויצאה
במהרה משערי בית־החולים. כמספר
המתעניינים כר גם מיספר הגירסות
לסיבת בואה של הדוגמנית לבית־החולים.
פנינה
הושכבה במיטה ולזרועה
חוברה אינפוזיה. הצוות הרפואי לא מש
ממיטתד* ולא רק בגלל הסקרנות
שעוררה שהייתה בבית־החולים.

^ ,,הפחדים
שביס אלי״
** ה קרה לפנינה רוזנבלום?
ע*/איו ספק שהמקור הטוב ביותר
להזמת השמועות על הסיבות שהביאו
אותה לבית־החולים הוא פנינה עצמה.
היא סיפרה בקול נרגש להעולם הזה
מה היו הסיבות לאישפוזה.

בדיקות. אחר־כך הרגשתי קצת יותר
טוב, אבל ביום השלישי שוב התחלתי
להרגיש רע. הזמנתי רופא הביתה אבל
הוא לא עזר לי. היו לי בחילות
וסחרחורות. המתח הזה של אחרי השוד
הוריד לי את לחץ הדם.
אני גרה לא רחוק מאיכנלוב. בכל
זאת חשבתי אם ללכת לשם או לא.
ידעתי שברגע שאכנס לשם יהיה רעש.
פחדתי שיראו אותי שם. אבל ההרגשה
היתה כל־כך רעה, שלא יכולתי לחכות.
זה היה ביום הרביעי בצהריים,
והחלטתי שאני חייבת, לטובתי, לראות
רופא. הלכתי לשם לבדי.
אחרי שבדקו אותי הם נתנו לי
אינפוזיה, והכניסו לי נוזלים לגוף.
שכבתי שם איזה שעתיים. אחר־כך,
אחרי כל התרופות שקיבלתי, הרגשתי
הרבה יותר טוב.
אני חושבת שהכל זה תופעות לוואי
לשוד שבוצע בדירתי. כל חיי השתנו
מאז. אני לא מסוגלת להיות לבד
בדירה. מזלי שאני אדם חזק. זה ממש
פחד להתעורר לפנות־בוקר מול
שלושה אנשים רעולי־פנים וחמושים
שבאים לשדוד אותך. זה מזעזע. אדם
אחר היה זקוק לטיפול פסיכיאטרי.
מזל שלא צעקתי ולא התפרצתי. מזל

פנינה והחשוד

במיסעדתו של החשוד בשוד שהתרחש בביתה של
פנינה רוזנבלום. פירטום שמו ותמונתו נאסרו בצו של
בית־המישפש. רוזנבלום (שניה מימין) ושותפה
לסוכנות״הבישוח, הכדורגלן אבי כהן(משמאל) ,באו
למיסעדה ביפו עם ידידה של רוזנבלום, חנן אברמסון

(מימין) ,יועצו לענייני תיקשורת של סגן ראש
הממשלה. אברמסון היה המבוטח הראשון ש
הסוכנות החדשה, ומייד אחרי החתימה על הפוליס
יצאו כל השלושה למיסעדתו של החשוד, שהוא ג
השכן של הדוגמנית. את הארוחה ביפו אף הנציח צל
שהוזמן למקום. כעבור כמה ימים נעצר בעל המיק
עדה השכן, שפניו טושטשו, כחשוד בקשר לשח

* 1ם\ד!) 11*11 ודווי
גירסתה של פנינה היתד, נכונה
במלואה.
אך צרותיה של הדוגמנית לא
הסתיימו כאן. ביום השישי שעבר היא
טילפנה למוקד המישטרה והתלוננה
על הטרדות טלפוניות. למרות שהיא
עברה לגור בדירתה החדשה רק לפני
זמן קצר, ומעטים ידעו את מיספר
הטלפון החדש שלה, כבר נמצאו

וכמה חבריה במיסעדה חדשה שאו
פתח ביפו. הוא ואחיו, השו
במיסעדה, המתינו אז לפנינה ולשוח
למישרד־הביטוחים שפתחה׳,כדור,
מכבי תל״אביב אבי כהן, ולמבו
הראשון של חברת״הביטוח שלהם,
אברמסון. כל החבורה הרימה כו1
לחיים. אברמסון הוא יועצו לעני
תיקשורת של סגן־ראש־הממע

השבוו 11 הובנסה טינה לביה
החורין ם נתוצאו מהתמוטטוו
שבה רקחה, דובריה, בגרר השו
הטיפוסים הלא־מזוהים שהפכו את
חייה הפרטיים לגיהנום. אחרי השוד
הפכה פנינה לרגישה יותר לכל שיחת
טלפון טורדנית.

שיחזור השוד״״׳7ן

כיצד כפתו אותה שלושת השודדים שחדרו לדירתה

סיפרה רוזנבלום:
הכל קשור לשוד. אני חושבת שזו
תגובה מאוחרת למה שעבר עלי.
הגעתי לאיכילוב אחרי שהיה לי
קילקול קיבה וסבלתי מאיבוד נוזלים.
הסיפור התחיל כמה ימים לפגי כן.
הייתי בהופעה באופקים. הרגשתי שם
רע מאור. אחרי ההופעה לקחו אותי
לתחנת מגן־דויד המקומית ושם
הקאתי. ביום הראשון בבוקר עשיתי

ושדדו את תכשיטיה(העולם הזה .)2397 בזמן השוד,
שבוצע בתחילת החודש, הם פרצו את הארון שנמצא
ליד המיטה וחיפשו דולארים בכל פינה אפשרית.

שאני טיפוס חזק שעומד בכל זה. אבל
הפחדים שבים אלי כל הזמן. למרות
שעשיתי מערכת אזעקה בדירה אני
חוששת להיות בה לבדי.
עד. כאן דבריה של פנינה
רוזנבלום.
לפנינה היו סיבות לו מעטות
שהביאו להתמוטטותה.
רבים חשבו שהשוד בדירתה,
שאירע בתחילת החודש, לא היה בדיוק

לפי התיאורים הדרמאתיים שפורסמו
אחר־כך בשמה בעיתונות. היו שהזכירו
באותו הקשר את הרועה שצעק, זאב!
זאב!״ גם חברת־הביטוח שבה היה
מבוטח חלק מתכשיטיה השדודים
חששה לשלם בטרם בדיקה יסודית.
בדיקה כזאת נערכה על״ידי גורמים
עצמאיים, חוץ־מישטרתיים, ותוצאותיה
היו ברורות מעל לכל ספק:

נעצר

ף אם לא די בכך, הרי שהחשוד
1שנעצר כמי שלקח חלק בשוד
בדירתה, הוא אדם שהיא מכירה.
על־פי מידע שהתקבל במישטרה,
נחקרת האפשרות כי אחד השכנים
בבית שבו מתגוררת פנינה מעורב
בשוד.
האיש שנעצר והובא לפני שופט
להארכת מעצר ביום השישי שעבר
אירח ימים אחדים קודם לכן את פנינה

ושר־השיכון־והבינוי דויד לוי1 .
ידיד של פנינה, ומכיר אותה י
מתקופת מגוריה בפתח־תקווה, מ׳
מגוריו.
נציג המישסרה הסביר את הצ
במעצרו של האיש בבדיקת הא?
שלו ליום השוד. השופט בנימין קוד
הסכים לעצרו, אך קיבל את בק
פרקליטו לאסור את פירסום 7
ותמונתו. האיש נעצר על
המישטרה ביום שבו אושפזה פג
באיכילוב.
החשש שהאיש הקשור לשוד
אדם שאותו היא מכירה ושנתנה בו
אמונה ואף עזרה ליחסי־הציבור
העסק הפרטי שלו, אף היא הוס
להרגשתה הכללית הירודה.
עתה מתחילה פנינה לחזור
עצמה• .אך מהיום היא חשדנית י
כלפי האנשים שאיתם היא באה בב

״קונטיקי-
ה־ו סוגד־ לשמש
ב די ר אחרת.
תעלומת קדומים אופפת את אגדת ״קון־טיקי״ .היה זה
שמו של מנהיג ואליל של גזע עתיק שחי במקום שהיום
הוא פת. אנשיו של קון־טיקי סגדו לשמש.
היום סוגדים אנשים לש חתך בפרוסת תפח והושב
מש בדרך אחרת. סופגים את אותה על ש לי הכוס כקיקרניה
נותנות-החיים על חו שוט משובב.
פי הים התיכון שלנו או על
חולות אילת, וסגידה כזו
היא ״עבודה״ מצמיאה
מאד!
אץ דבר שירענן אותך
כמו כוס ״קונטיקי״ .הקוק־טייל
הצונן של הקיץ.כמשקה
נקי, תמיד כתוספת קרח,
— ״קונטיקי״ עם לימונדה
קרח כקרח, ספרייט, סודה
או מי טוניק.
במדינה ריעות

הזמרת המקשקשת
בטור אישי ב״מעריב״ חשפה
הזמרת עוברה חזה את
השקפת עולמה הלאומנית.
קוראי מעריב של יום השישי לא
הבינו מה טעם מצאו העורכים לתת
לזמרת הפופולארית עופרה חזה טור
אישי, לצידם של אשת שר־האוצר
אביבה ארידור, המשורר ארז ביטון
וח״כ העבודה יוסי שריד. חזה, שהשנה
היתה נציגת ישראל בתחרות הזמר
האירופית אירוויזיון, לא הביעה
מעולם ריעות בענייני חברה ומדיניות.
גם שילה לא העידו על בשורה חדשה.
המרצע יצא מהשק בטור האישי
השני של חזה, שפורסם ביום השישי
שעבר בצהרון הימני.
מפיה של נערה, שחזה אספה אותה,
כביכול, במכוניתה, נאמרו הדברים
הבאים :״כולם נטפלים אלי, כולם. את
יודעת ...ברחוב ...בשפת הים...
בקולנוע ...באוטובוס ...מה אני בסך
הכל? ילדה בשישית ...את יודעת, כבר
אי־אפשר להסתובב חופשי. כמוני גם

..יוסי דופק ואודי משלם,״ טען
אוד׳ ד״ן והשיג צו של בית־הדיו
הרבני שאסר על תת־אלוף
יוסי בן־חנן להיכנס לבית דייו בנהלל

״קונטיקי״ — תערובת
אקסוטית בעלת טעם יחיד
כמינו מיוצרת בהולנד ומכילה
ג׳ין ומיצי פירות טריים.

״קונטיקי״ תוסס
2כוסיות קטנות ׳קונטי־קי״
; 2כוסיות קטנות רום
לבן; 1כוסית קטנה מיץ
תפוזים ; לימונדה.
נער את ה״קונטיקי״,
הרום והמיץ עם קרח בכלי
מיוחד לעירבוב קוקטילים,
או כל מיכל בעל מכסה וקרר
את החומרים במהירות כלי
לדלל את המשקה. סנן לתוך
כוס, הוסף קוביות קרח טרי
לימונדה לפי הטעם. עשה

הקוקטייל הצונן של הקיץ
אודי דיין

״קונטיקי״ רוסי
2כוסיות קטנות ״קונטי־קי״
; 1כוסית קטנה וודקה ;
ג׳ינג׳ר אייל.
נער את ה״קונטיקי״ והוודקה
עם קרח. סנן לתוך
כוס, הוסף קוביות קרח
וגיינג׳ר אייללפי הטעם,וק־שט
את הקוקטייל בגבעול
מנתה טרי.

יבוא ושיווק בלעדי: החברה הסקוטית למסחר בע׳׳מ.
רח׳ גרוזנברג 26 תל-אביב.טלפון 03-622891/2
לתלמידותי דוגמניות הצמרת
שרית דמיר * תמי בן־עמי * חוה
לוי * שרונה מארש * אילנה
שושן * אביבה מאיירס * נעמי
סלפן * עירית אלטמן * גילת
מסיקה * יהודית ארדיטי * אהובה
גרוס * אורנה זוהר ז=י ליליאן
קאפון * מלי בש * טלי שכטר

ברכות*
׳להשתתבותכם המוצלחת
בשבוע האופנה ה*שראל*

ממורתכם לדוגמנות

לאה פלטשר

בגידות מקובלות

תרם יו ו
בנית דיין

זמרת חזה
הערבים מטרידים
החברות שלי. בשפת הים. אנחנו רק
מגיעות, נכנסות למים ואפילו אם
נמצאים איתנו בנים מהכיתה מייד
מופיעים כל מיני טיפוסים, מושיטים
ידיים ...לפני יומיים ניסו החבר׳ה שלנו
לסלק אותם והם שלפו סכינים.
הם הולכים חבורות־חבורות, לכל
מקום ובכל מקום. בכל מקום רואים
אותם ומרגישים אותם. ואף אחד לא
מדבר על זה. אף אחד לא מדבר על זה!
מיהם האלמונים העושים כל זאת?
אומרת הצעירה, כפי שכותבת עליה
חזה: אלה צעירים מעזה, מרפיח
ומכפרים אחרים. בקיצור — ערבים.
כך גם מסתיימת הכתבה. חזה אפילו
לא מעלה על דעתה להסתייג מדיברי
הטרמפיסטית האלמונית. כפי שהדברים
מובאים בעיתון, חזה סומכת
עליהם את ידיה.
לא למדה דבר. אך לדברים אלה
יש גם היבט אחר, הקשור בחייה
האישיים של חזה.
לא אחת נטען שדווקא בני ערות
המיזרח הם ראש הגשר להבנה ולשלום
עם הערבים בישראל ובשטחים. חזה
עצמה, שהיא בת למישפחה מרובת
ילדים משכונת התיקווה, שזכתה
בהכרה, בכבוד, בכסף ובמעמד, היתה
אמורה לייצג את הישראלי־הספרדי
החדש, שגם מושיט ידו לשלום.
באופן אלגנטי היא התחמקה במשך
שנים מלטפל ולהביע דיעה על
הנושאים המרכזיים שעל סדר־יומה
של המדינה. כשהיא צמודה לאמרגנה
ולסוכנה האישי, בצלאל אלוני, שגילה
אותה ושמר עליה, היא הקדישה את כל
זמנה להקלטות ולהופעות.
אלוני היה זה שטען בכל הזדמנות
שהתגלית שלו מקופחת בגלל מוצאה.
רק בשנים האחרונות היא פרצה את
מיסגרת השירה העדתית.
גורלה האישי לא לימד אותה דבר.
עכשיו היא גם מצאה אכסניה מכובדת
לפירסום השקפת עולמה החד־מימדית.

* עולם כולו זוכר את התמונה
1 1ממלחמת ששת־הימים, שבה נראה
החייל הישראלי יוסי בן־חנן רוחץ
בתעלת־סואץ, כשהוא מניף מעל
לראשו רובה קלציניקוב.
הצלפים המצרים לא הצליחו
להרתיע אז את החייל מלרדת למים.
השבוע התייצבו נגדו כוחות
ישראליים, שניסו לחסום את דרכו של
יוסי בן־חנן אל ביתה של אשה בנהלל.
וכפי שנכשלו המצרים לפני 16 שנה
מלהרתיע אותו, כך רשמו השבוע
מפלה אותם שחשבו שאפשר למנוע
מתת־אלוף יוסי בן־חנן ללון בבית דיין,
בחברתה של טליה, אשתו של אודי.
בן־חנן נלחם בחירוף־נפש על הזכות
לתלות את מדיו בארון־הבגדים בבית
דיין בנהלל. כדי שיוכל לפשוט את
מדיו בבית זה, שבו מתגוררות טליה
דיין ובתה, הוזעקו שלושה שופטים של
בית־המישפט העליון, שהתכנס
כבית־דין־גבוה־לצדק.
בעל־הבית החוקי לא התלהב
מהרעיון של טליה ריין לארח את
הקצין הבכיר בביתם.
עוד לפני שביקש מבית־הדין הרבני
בחיפה צו שימנע את כניסתו של יוסי
בן־חנן אל הבית, אמר אודי דיין לנעמי
אדווה (העולם הזה :)2364״בגדתי
באשתי בגידות שלא חרגו מהנורמות
המקובלות במדינה. אני לא גר בנהלל
מזה שישה חודשים, אחרי שטליה
הוציאה צו שלא אוכל להיכנס הביתה,
בטענה שאני מזיק לילדים. עזבתי את
הבית ועברתי לגור בביתה של אחותי
יעל בעין־הוד.
״בתקופה שבה גרתי בעין־הוד נודע

לי שטליה מתרועעת עם תת־אלוף יוסי
בן־חנן. נודע לי שהוא ישן אצלי בבית
בנהלל, שלחתי קובלנה לשופט
בית־המישפט העליון לשעבר, חיים
כהן, שהיה בורר ביני ובין טליה. טענתי
שאני נושא עדיין בהוצאות הבית, זאת
אומרת שאני מממן את האירוח של
בן־חנן. שאלתי את עצמי איזה מין
סידור זה, שיוסי דופק ואודי משלם?
אני נשארתי מחוץ לבית ויוסי בו־חנן
נשאר בתוך הבית?׳
סיפר אודי :״לאזכרה של משה דיין
הצליחה טליה לגרור את ברחנו עד
לשורות הראשונות, שהיו שמורות
לבני־המישפחה. אהרונה, אשתו־לשעבר
של אחי אסי, הילדים ואני
עמדנו בחוץ כי היתה בעיה של
מקומות. ברחנו, לעומת זאת, ישב שם
בניחותא.״
אודי דיין מודה שהוא מתגורר ברח׳
בן־יהודה 213 בתל״אביב עם חברתו
עדנה ויסמן, אף אינו מסכים שאשתו
תארח את חברה. אודי ביקש את עזרתם
של הדיינים הרבנים. הם לא היססו
והושיטו לו יד, למרות שהחוק אינו
מעניק להם סמכויות כאלה. ביוני
השנה הורו הדיינים הרבניים לבן־חנן
להימנע מלהיכנס לביתה של טליה
דיין.
טליה דיין הגישה עתירה לבג״ץ.
היא מבקשת באמצעותו של פרקליטה,
עורך־הדץ מנשה בר־שילטון, צו על
תנאי נגד בית״הדין הרבני בחיפה ונגד
אהוד דיין.
על אודי, אמרה טליה :״הוא בגד בי
בל אימת שחשקה נפשו ועם כל בחורה
אשר ניקרתה בדרכו. הוא לא כילכל

את המישפוזה, וזנח אותה לזמן רב
וממושך. הוא לא שילם מזונות והיה
צורך להוציא נגדו פקודות מאסר.״
טליה נשואה לאודי יותר מ־13
שנה. היא סיפרה. :אי־ההבנות והבעיות
בינינו התחילו כבר לפני 10 שנים.
עזבתי חיי רווחה ועושר עם בעלי
הראשון, שאיתו חייתי באוסטריה.
היכרתי את אודי כשבא לבקר את אחיו
אסי, אשר הופיע בווינה בסרט.
התאהבנו. באתי אליו לנהלל. הוא
התגרש מאביגיל, שאיתה חי גרוע. היו
לו שני ילדים. היו לו כל מיני חברים
הרפתקנים כמוהו. חלק מנהלל, וכמובן
כושי רימון.״

*181$

להגות אחרי
13 שנה
* ¥לקש ריו של אודי עם עדנה
/זיסמן נודע לטליה לפני שנתיים
וחצי, מפיהם של חברים בנהלל. הם
גילו לה שבעלה שוהה בטיול בכרתים
בחברתה של עדנה זיסמן, הצעירה
ממנו ב־ 20 שנה. על חברה יוסי בך חנן
סיפרה טליה. :גם לי מותר, אחרי 13
שנים של סבל, להנות. הוא טוב אלי
ומבין אותי ולוקח אותי לכל מקום, לא
כמו אודי. אני לא חושבת שזה עניינו

תא״ל בדחנן בתעלת־סואץ(כשער.לייף ד) ועכשיו
דרך מישפטית ארוכה לבית בנהלל
ככל העולה על רוחי, בתנאי שהוא
יעשה מה שהוא רוצה.״
על כך השיב אודי• :טליה התרמה
במשך חיי הנישואין בחיי־חברה
סוערים. היא לא מילאה תפקידיה של
אשה כדין וכיאות, היתה מבלה בכל
שבוע לפחות יומיים מחוץ למושב,
ערכה מסעות בחו״ל וקיימה יחסים עם
אחרים״.
טליה. :הרומנים שלו התפרסמו
בכל מדורי הרכילות, בכל העיתונים
והשבועונים. הוא נהנה מחסדיהן של
הרבה נשים. מה שעניין אותו זה רק
נשים, שעליהן ביזבז את עיתותיו״.
(העולם הזה .)2375
אודי :״אישתי לא קיימה איתי יחסים
זה שלוש שנים ויותר.״
טליה. :הוא הודה לפני כי קיים יחסי
מין עם כל חברותיי הטובות.״
אלה הם רק קטעים מתוך הדו־קרב
המילולי שניהלו ביניהם בני־הזוג דיין
מעל דפי העיתונות, ושפורסם בהרחבה
בהעולם הזה (.)2375
גגדכללי הצדק הטבעי

בר־שילטון וטליה
שימחת המנצחים

של אודי אם יש לי חבר. גם זה שהוא
נשוי זה לא עניינו ..אודי ניסה להסביר
לי שהגבר הזה לא בשבילי, וכי הוא
רודף נשים, אבל בינתיים הוא טוב אלי
ונחמד לי איתו.״
תת־אלוף יוסי בן־חנן שירת שנים
רבות בחיל־השיריון, למד שנתיים
מינהל־עסקים בארצות־הברית, במים־
גרת צה״ל, וכיום משרת במטכ״ל. לפני
תשע שנים הוא התחתן עם צעירה
חיפאית, ענת פרידמן. ענת היא בת
למישפחה אמידה מאוד. הנישואין עלו
על שירטון, אם כי ענת אינה ממהרת
להתגרש ממנו.
בן־וזנן יצא במשך שנתיים עם יוני,
דיילת אל־על, אחר־כך נראה עם
לינדה, פקידה בכירה בלישכת
העיתונות הממשלתית. הוא נראה
במקומות־בילוי רבים בחברת האלוף

אביגדור(.יאנוש״) בדגל, מלווה כמעט
תמיד באשה יפה זו או אחרת.
אשתו עברה לגור בנפרד ממנו עוד
לפני כמה שנים.
בדחנן מתגורר בווילה בקיסריה.
הרומן בינו ובין טליה דיין התחיל
בפגישה בין השנים אצל תת״אלוף רן
פקר ברמת־השרון.
בימי מילחמת לבנון נהג יוסי בך חנן
לבקר את טליה בנהלל.
לפעמים מתגבר אודי דיין על כעסו
נגד האורח שתפס את מקומו בביתו,
ואז הוא אומר באירוניה. :טליה ממילא
אסורה על בעלה ועל בועלה, אלא אם
כן יצליח פרקליטה, בר־שילטון,
להוכיח שאני ישנתי עם יוסי בן־חנן
בבית שלנו ולא היא.״
טליה לא נישארה חייבת. :אודי
מסר לי מיסמך, שבו הירשה לי לעשות

^ ודי דיין הכץ היטב את
תשובתו. הוא החליט לפגוע
בטליה בנקודה הרגישה ביותר שלה,
והדיינים הרבניים ביצעו את המשימה
עבורו. יתכן שאודי קיווה שבדחנן
יעדיף לעזוב את הבית ואת טליה, כדי
לא להיחשף בבתי־מישפט ובעיתונים.
השבוע הכינה לו טליה הפתעה:
בעתירתה היא טענה. :אחרי שאודי
דיין ספג כישלונות בבתי־המישפט
האזרחיים, החליט לנסות את כוחו
בבית־הדין הרבני, שם מצא לו זירה׳
טובה, שם נשמע קולו גם במעמד צד
אחד וכנגד אנשים שאינם צד בדית׳.
בית־הדיז לא ח בתביעת הגרושין,
ולבקשת הבעל הוצא צו הבאה נגד
טליה דיין.
לגבי הצו נגד כניסתו של תת־אלוף
ברחנו לביתה בנהלל, ציינה טליה:
.הצו הוצא נגד אדם שאיננו צד
למישפט הגירושין, ונגדו אישית. האם
בית־הדץ הזמין את׳מר בדחנן לדיון ז
האם קיבל את הסכמתו להתדייר׳
סיכם פרקליטה של טליה דיין לפני
בית־המישפט העליון. :החלטת בית־הדין
הרבני נוגדת את כללי הצדק
הטבעי, וחורגת מכל המוסכמות״.
טליה׳ נאלצה להמתין במשך שעות
רבות באולם בית־המישפט העלית עד
שהגיע תורה להשמעת עתירתה. היא
לבשה שמלה קיצית תכולה ונראתה
מתוחה.
הדיון לא ארך יותר מדקה.
השופטים מאיר שמגר, שלמה לוין
ויהודה כהן קבעו. :הצו ניתן כמבוקש״.
תת־אלוף יוסי בדחנן רשאי ללון בבית
דיין בנהלל.

מרסל זוהר

.הוומנים של אוד׳ התנוסמו בנר
העיתונים והשבושנ־ם.״ טוענת טליה
ד״ו .״הוא נהנה מחסדיהן של הונה
נשים. וביזבז עליהן את עיתותיו׳,.
.אישתי לא קיימה אית חסים זה
שלוש שנים חתור אומו אוד ו־־ו.

טליה דיץ בבית־המישסט העליון
.אין זה עניינו של אודי...״

_ הירקנים

ח\ז\ 3י\ \ 1ע 3י\ל 0 \1גי\ \כיף על סבב. אחר

* 7ד נ 1זליד

החל 0־ 5 3 0 5

>זפרפך. ם 11י י

> לןי 1ם

יז לגד $ 2 8 8

טי ס הי דו חדת

ל: רודוס

5ימים ^ ליל 1ר1

ה חל מ־$258

יכלה ״ ע די ם

ה ! מגותיד

י פנ ה לסוב! הנסיעות ש לן
דומחיר כולל: טי ס ה הלוך ו שו ב
7לילות אכסון במלון ל ב חי ר תו
והס עו תמשדהר. ת עו פ ה לסלון
ו חז ר ה.

נציג דיזגו1,י• ׳1קבלאותכם בא•

?77^77177

די דנ הייז

בשרות ר>נ 1*01ס אז 1926

מ שרד ראשי: תל־אביב רח בן־יהוו־ה 21ט ל 652140

ירושלים שמא• 9
טל 246868

(המשך מעמוד )23
אינה מסוגלת להשתלט על מימרי
השוק, כפי שצויירו כאן מסיבות
שונות: מחסור בכוח־אדס, והצורך
באישור פוליטי לפני כל פעולה

^ מימון
^ לסמים

בומים

ושש> וכל >ום שלישי

ך* מקורבים לעניין המט׳׳ח השן
1חור לא ישכחו לעולם את הסיפור
הבא: עובד בכיר בחברה ישראלית
בעלת קשרים מעבר לים נהג להעביר
על גופו דולארים במזומנים, שיועדו
לתשלום שוחד או מתנות לפקידים
בדרגים שונים, שהיו אמורים לחתום
על החוזה עם החברה הישאלית.
יום אחד נתפס העובד שהוא פורט
אלף, דולר בשוק השחור ברחוב
לילנבלום בתל־אביב. החוקרים עקבו
אחריו, ובחיפוש מדוקדק בביתו
התברר, מרישומים שונים, שהוא
הצליח לקחת לעצמו מאותם סכומי
שוחד חלק נכבד ביותר, הנאמד במאות
אלפי דולר.
האיש נשבר והודה בגניבה.
כספו הושקע בחשבון סודי בחו׳ל,
והוא מסר לחוקריו את מיספר הקוד
ואת גובה הסכומים המופקדים שם.
המדינה היתה יכולה, על־פי החוק,
להחרים את כל הכסף, שהוא הודה
בגניבתו ושנמצא ברשותו. אך תחת
זאת הגיעו איתו להסדר תשלונדכופר
על חלק מהגניבה, לשביעות־רצונם
של כל הנוגעים בפרשה, ובעיקר שלו.
תמורת סכום אפסי בשקלים, שנמסר
לאוצר המדינה, נשאר חלק־הארי של
גניבותיו בידיו.
אץ זה, אגב, המיקרה היחיד. לא
אחת נמנעו החוקרים מלצאת לשטח,
אחרי שהתברר שהחשוד שבדירתו
תבוצע הפשיטה הוא רמות מוכרת,
בעלת קשרים פוליטיים במקומות
הנכונים. היה ברור להם, שבשיחת־טלפץ
אחת יצליח החשוד לא רק
למנוע את מעצרו, אלא יותר מכך:
למנוע את חשיפת המטמון הלא־חוקי
שלו.
אך הבעיה בשוק המט׳ח השחור
אעה הברחת מט׳׳ח לחו׳׳ל עלדדי
אותם הרוצים להגר בעתיד מישראל.
מטבע זר בהיקף כה גדול מממן את
עיסקות־הסמים, הרכים והקשים,
המגיעים לארץ, ומממן הברחות פנימה
והחוצה של סחורות גנובות שונות. מי
ששם את ידו על שוק המט׳ח השחור
יכול למנוע עיסקות־סמים עוד בטרם
התבצעו.
מס׳׳זז שחור משמעו האצת
האינפלציה. הדולארים שנשארים בידי להוצאות מיועדים הישראלים שמטיבען מקפיצות את המדד.
בעבר היה קיים ביחידתו של זיגל
במיפלג המודעין צוות־מיבצעים־מט׳ח
ופעילותו נשאה פרי. אולם היום
מטפלים בעניינים כאלה רק כאשר
מתקבלת אינפורמציה ספציפית, תוך
כדי חקירה אוזרת.
על־פי בדיקת עורכי־המחקר, היו
דרושים בסך הכל 15 איש, בכל הארץ,
כדי לשים יד על השוק.
מכיוון שכל סכום במזומן מעל 500
דולר הוא לא חוקי וניתן להחרימו, קל
לשער איזה סכומים מהמחזור הענק
היתה יכולה היחידה המצומצמת
להכניס לאוצר־המדינד״ אחרי שהיתה
מכסה גם את הוצאות הפעלתה.
הקריטריונים להענשת עברייני•
מט׳׳ח הם לא ברורים. הממונה על
מטבע־זר בבנק־ישראל נקב באמצעים
שונים, הננקטים נגד עברייני מט׳ח,
כמו הטלת כופר בוועדת־כופר, ועד
העמדה לדין.
עם מי מקילים ודורשים ממנו כופר,
ואת מי מעמידים לריח השיקולים
לכך, הם חסויים.
חוקרי־המישטרה שטיפלו בעניין
הרגישו, שהמימסד מתייחס בהבנה
ובסלחנות לעברייני מט׳׳ח. מסיבה זו,
הם אומרים, אץ 15 חוקרים פנויים
להקמת יחידה חדשה שתעסוק רק
בעבירות אלה.

בן־ציון ציטרין

-כל עוד אני חיה -

(המשך מעמוד )25
בעין לא יפה על ההתנחלויות, אבל אני
לא מאלה שמקימים קול צעקה.
מקסימום אני יכולה לבוא להפגין
בשקט בלי לעורר תשומת־לב. אולי
אני׳ רגישה לדברים האלה יותר מכל
אחד אחר. אף אחד לא יכול לקום
ולומר שאני שוחרת מילחמה, דווקא
לא אני. איך אמר חיים גורי :״היינו
מישפחה אחת׳׳ .פה איבדנו קרובי
מישפחה, פה יש לנו במישפחה נכים,
חתני איבד את רגלו. כל הסביבה שלי
נפגעה במילחמות. בעצמאות חלמנו
שכעת, כשתהיה לנו מדינה משלנו
יהיה שקט. היינו משוכנעים שהגענו
אל המנוחה ואל הנחלה, אבל הנה עוד
מילחמה ועוד מילחמה ואני מתפללת:
אלוהים רק לא עוד מילחמה — כל
הדור שלי לא שוחר מילחמה. דווקא
הצעירים הם ששוחרים מילחמה, הם
אלה שתוססים על ארץ־ישראל
השלמה. הם אלה הפנאטים והלא
מתפשרים. ואומרים עלי שאני אוהבת
מילחמות. אנשים לא מכירים אותי.

לא מ ס תו בבת
עס צלמים
^ ומרים עלי שאני עושה כל דבר
\ £ע ם צלם. זה שקר גדול! אין שקר
גדול מזה• איר קוראים לה? ארזי לא
הצטלמה בלבנון עם בגדי צבא? איך
הגיע לשם הצלם? הוא עבר במקרה? כל

שייקה ירקוני ד׳ל
השתתפות באבל
אמן עושה ומחפש פרסום. הפרסום זה
חלק מהעניין. זה חשוב בשביל
הקריירה. כשנולדה הנכדה, צלצלו אלי
וביקשו לצלם אותי כסבתא. מה, שאני
אגיד לא? זה חשוב שזה יהיה בעיתון.
כלי״התקשורת זה דבר חשוב לכל אמן.
אפילו אריק איינשטיין נותן ראיונות
כשהוא זקוק לפרסום, ואני כמעריצה
שלו, רוצה שיצלמו אותו, רוצה לשמוע
ולראות אותו. מה לא טוב בזה?
אף פעם אני לא מסתובבת עם
צלמים. פעם ארגנתי מופעי אמנים
בפגי חיילים עם כל אמן שלחתי צלם
ועיתונאי, אבל איתי אף פעם לא בא
צלם. אחר־כך ירדתי מזה, כדי שלא
יגידו שאני רודפת פרסומת. גם
במילחמה האחרונה הופעתי בבתי־חולים.
מישהו שמע על כך? כשמ־טלפנים
מאיזה גדוד ומבקשים שאופיע
בחינם. אני תמיד מסכימה. עד היום
חיילים נכנסים להופעות שלי בחינם זה
תנאי שלי.
אז מדוע אומרים שכשאני מנשקת
את הנכד אני מזמינה קודם צלם? זה
פשוט רוע לב.
אני לא שרה בשביל הכסף. אני שרה
כי זה סם החיים שלי. אני אוהבת את זה
וחיה את זה.
אם לא משמיעים שירי מלחמה, אני
מבקשת שישמיעו שירי ארץ־ישראל,
כי אני לא אוותר. כל זמן שאני מסוגלת
לשיר לא אוותר׳

אחרי שכתבה זו נמסרה
לדפוס, נפטר בעלה של יפה,
שייקה ירקוני. .העולם הזוז׳
משתתף באבלם של הזמרת
ובני״ביתה.
העולם הזה 2399

ספח־ט
שחיה

הרגעים לא סם ופחים
ההגיגים של ענף השחיה הם כל אותם
ילדים־שחיינים, הזוכים במדליות באליפיות
הארציות.
אריק פרנקנטל בן ה־סז מגבעתיים, הוא
הדגיג שהצליח לזכות באליפות הארץ האחרונה
לדגיגים בסגנון 100 מטר בחתירה ובפרפר,
וב־ 200 מטר מעורב אישי. הילד, שכבר בגיל 7
וחצי גילה כישרון שחייה, סייע השנה לקבוצתו,
מכבי־גבעתיים, לזכות במדליית הזהב הקבוצתית
בשחיית שליחים 50x4בסגנון מעורב, ובעיקר
עזר להם לשבור שיא ישראלי שלא נשבר מזה
תשע שנים ולזכות בשחיית שליחים גם בסגנון
חתירה.
בעולם חלה ירידה בגיל אלופי השחייה. כיום
אלופי העולם בשחיה אינם עוברים את גיל . 18
אחת הסיבות לכך היא ההשקעה הרצינית
המושקעת בהם כבר בגיל 8־ .9בארץ יש פיגור
בהישגים של קבוצת גיל זו, כמו שיש פיגור בכל
ענפי הספורט האחרים, למרות שכישרונות
צעירים אינם חסרים, הם אינם זוכים בטיפוח
מתאים בשנים שבהן עדיין אפשר לעצבם כדי
להגיע לשיאים ברמה עולמית גבוהה.
מישמעת ברזל. מכבי גבעתיים היא אחת
הקבוצות שיש בה שחיינים עם פוטנציאל, אך
האגודה אינה עושה דבר וכל המאמצים נופלים
על כתפי הורי הילדים בעלי הכישרון. אומר אביו
של אריק פרנקנטל:
הכבוד האבוד של
רדףק רייז
ך • ל, מי שהיה עד קרוב למה שעבר על בשרו
1של רלף קליין בשנותיו הארוכות במכבי
תל״אביב, יכול להבין את התנהגותו בגרמניה. רק
מי שידע את המתרחש בקבוצת־הצמרת
הישראלית המפוארת. יכול להבין את פשר
החוקים הנוקשים שהטיל מאמן הכדורסל
הישראלי על שחקני קבוצתו הצרמנית החדשה.
הכרורסלנים של קבוצת סאטורן־קלן
שהגיעו לאימון הראשון עם מאמנם הישראלי, היו
מוכי תדהמה. כללי ההתנהגות בשעת אימון
ובשעת מישחק לעונה החדשה היו החמורים
והקיצוניים שידעו מעודם: אין להתווכח בשעת
האימון או המישחק, ובודאי לא על טאקטיקת
המישחק שהמאמן קבע: מי שמאחר לאימון
משלם לפחות 20 מארק ( 420 שקל בערד! קנס
לקופת הקבוצה. מי שמחסיר את האימון האחרון
לפני מישחק, יושב על הספסל בצד בזמן
המישחק: קליין גם קבע תעריפון כופר לעבירות
שמבצעים השחקנים בעת המישחק.
אחרי שלא קיבל קלייז את גינוי הנהלת מכבי

מאמך־כדורסל קליין
קנסות ועונשים
להחלטותיו המיקצועיות והטאקטיות, ואחרי
שלא ניתן לו להעניש את שחקניו שנהגו לאחר
לאימונים או בכלל להיעדר מהם — בעיקר ארל
ויליאמס, מיקי ברקוביץ ואולסי פרי — החליט
רלף להחזיר לעצמו את הכבוד העצמי שקבוצת

מכבי לקחה ממנו.
התנאי שרלף קליין העמיד לפני הקבוצה
הגרמנית, הרבה לפני שסיכם עימה את עניין
הכסף, היה שיוענק לו גיבוי מלא להחלטותיו.
תנאי זה הפך בעיניו של קליין לחשוב מכל.

״רבים מתבזבזים ונשברים בגלל חוסר־האמצעים.
ילד כזה משקיע חמש שעות בכל יום
באימונים. והוא זקוק למישהו שיעמוד מאחוריו.
אך ההורים אינם מסוגלים תמיד להקדיש כל־כך
הרבה שעות לילדם. צריך להיות טיפוס מיוחד
כדי להתמודד עם ספורט השחיר״ שהוא משעמם
ביסודו׳.
ישועתם של דגיגי קבוצת מכבי״גבעתיים
יכולה לבוא מספונסור רציני. רק מממן כזה יכול
לעשות ממנה קבוצה של שחיינים ראויה לשמה.
הוריו של אריק לא נשברו עדיין. על הקיר
מעל למיטתו של הילד תלויה סיסמה :״פחד
הכישלון הוא סוד ההצלחה״.

מהצד במתח ובעצבנות שבהם היו נתונות
חברותיה הכדורסלניות, ביום שוק״ההעברות
הגורלי.
אורנה צחקה ועיניה זהרו .״אני מחוץ לקלחת.
לי מותר עכשיו לצחוק על כולן למרות שאין לי
שיחדור ביד, הבטיחו לי בהפועל שלא ישימו לי
רגל בעניין.
״אני נוסעת לא רק לשחק, גם ללמוד שפות״.
אמה של אורנה, שהיתה עדה לכל הפרשה
סביב בתה, שיטחה את טענותיה .״אורנה שלי היא
שחקנית 30 נקודות למישחק, והחזיקה בשינים
כדורסל אורגה באה לז נווה

שחיין פרנקנטל
חסר מממן

רק לפני שבוע באה אורנה אורלי (,)1.80
הכדורסלנית התל־אביבית בת ה־ ,24 לקבוצתה
החדשה וורסואה־זנווה, וכבר היא מתגעגעת
למולדתה. מדי יום מצלצל הטלפון בביתה
שבגיבעתיים, ועל הקו נשמע קולה של שחקנית
הפועל תל־אביב מזה 12 שנה. אורנה מדווחת
לאמה, יעל, כל פרט על היקלטותה בשווייץ.
מחוץ לקלחת. לפני שבועיים ישבה אורנה
בחברת אמה בקפה סקאל ה בתל־אביב וצפתה

רק לא
לנשים?
^ הי שב הספורטיבי העולמי שהביאה
\ 1הג׳ודוקאית רות מגן ( )19 בשנה שעברה, גם וגם שביעי)
(מקום
מאליפות־חעולס
מאליפות־אירופה(מקום חמישי) ,לא שיכנע את
ראשי־התאחדות הספורט בישראל. אלה לא
מיהרו לזכות את החיילת, תושבת רמת־השרון,
בפריוויליגיה המכונה בצה׳׳ל ״ספורטאית־מצטיינת״
.תואר המוענק במיסגרת השירות
לספורטאי בעל הישגים בולטים. ומסייע לו שלא
להזניח את הקריירה הספורטיבית.
כרגע מועסקת החיילת מגן כפקידה בצבא,
ולדבריה היא חוששת לשנות את תפקידה,
״אפילו לעבור קורס מד״סים אני לא רוצה, שמא
יזרקו אותי רחוק מהבית ולא תהיה לי אפשרות
להתאמן בג׳ודו כרגיל׳.
אחרי לום־אנג׳לם 60 .חיילים, מתוכם
עשר היילות, הס המיכסח השנתית של
״ספורטאים־מצטיינים׳ שלהם מעניקה התאחדות
הספורט בישראל מעמד מיוחד זה. התואר מעניק
שיחדור שבועי מסודר לאימונים ופטור
משמירות.
מת מגן, שהיא אלופת הארץ בג׳ודו־נשים
במישקל 52 קילוגרם כבר תשעס שנים, לא
זכתה בסוכריה, למרות שזכתה בהישגים עולמיים
לא מבוטלים. ספורטאיות בכדורסל, באתלטיקה

כדורסלנית אורלי
געגועים הביתה

מרוקאית מגן
חיים קשים
ובטנים, שהשגיהן העולמיים פחותים משלה, זכו באולימפיאדה הכל־יכולה זוכה לייצוג רק ענף
הג׳ודו־לגברים. .הבטיחו לי, כשהייתי בחדל,
בפריוויליגיה.
אומרת רותי :״אין בנות שהשיגו הישגים יותר שבאולימפיאדה הבאה, אחרי לוס־אגג׳לס, גם
גבוהים ממה שהישגתי נחו׳׳ל. הקריטריונים הנשים יחסנו לתחרויות. אני כבר מחכה׳.
למרות החיים הקשים של הג׳ודוקאית, לא
בהתאחדות לספורט זה לא הישגים. מה שקובע
שם זה ההתייחסות של ראשי ההתאחדות לענף מוותרת הצעירה על הג׳ודו ובסבלנות ראויה
לציון היא מחכה כבר שיבעה חודשים
ג׳ודו־לנשים״.
בינתיים לא רק ההתאחדות הישראלית שהתאחדות־הספורט תכיר במעמדה בצבא,
מקפחת את ספורט הג׳ודו־לנשים. גם ותתמוך בה במוסדות האולימפיים.

את קבוצתה, הפועל תל״אביב, בליגה הלאומית.
אבל היא לא היתה טובה להם, לנבחרת ישראל.
עכשיו היא תהיה טובה מאוד לאליפות אירופה,
שבה תשתתף במסגרת מישחקי הקבוצה
השווייצית״.
השווייצים המסודרים ביטחו את אורנה
בביטוח־חיים בשווי של 40 אלף דולר, וגם שיכנו
אותה בדירת מגורים מקסימה. כל זאת, בנוסף
לשיחות הטלפון החופשיות שנותנים לה לנהל
עם מישפחתה בארץ.
הספורטאית הישראלית בוורסואה, מסתבר,
מסודרת היטב.
לולא הגעגועים הקשים התוקפים אותה
בחדרה אחרי האימונים, ולולא השפה הצרפתית,
שעדיין אינה שגורה בפיה — הכל היה מושלם
אצל אורנה אורלי.
אורנה מתכוונת לחזור עם תום העונה לקבוצת
האם שלה, הפועל תל־אביב ,״כי שם ביתי
האמיתי״.

וה היה השוו! גוה שהיה
גליוך,.העולם הזה״ ,שראה״אור השבוע לפני 25 שנה בדיוק, הציג
בכתבת־שער רחבה את סידרת המועמדות הסופיות בתחרות
״מלכת־היס ׳58״ .תחת הכותרת -מעבר לגבול״ עסק מאמר העורך,
״הנדון״ ,במאה אלף היורדים הראשונים, שהיגרו מישראל בעשור
הראשון שלה. קלמן כץ המשיך בגילוייו על מחדלי מישרד״החוץ
הישראלי, בקשר עם מחוללי המהפיכה בעיראק, והפעם תחת
הכותרת ״מר ראובן שילוח מחבל בשליחות״ .סקירה תחת
הכותרת ״הסודיות כמו מיבצע סיני״ חשפה עובדות מאחרי
הקלעים מפי מארגני תחרות חתן־התנ״ך העולמי.
״כלה נאה, יאה גם חסודה״ היתה כותרת הכתבה שתיארה את

נישואיו של המחזאי יורם מסמור למעצבת האופנה קטי רודר.
תחת הכותרת ״סאליוון הגדול״ דיווחה רות ורד על בחינות שערך
אשף־הטלוויזיה האמריקאי אד סאליוון בין אמנים ישראלים כדי
לשלבם בהופעותיו בארצות־הברית.
בשער הגיליון: מועמדות סופיות בתחרות ״מלכת־המים . ״58

פרופסזר ישעיה! דיבזביץ על
1שלייה בחמסין
נשואין בי שראלי ״בצל ירוק״ הופכת אגודה עותומאנית

העם
קח ה ש בו ע

אנשים
• שגריר ישראל בארצות־הכרית אבא
אבן, בראיה בטלוויזיה האמריקאית. :למרות
כל העננים שבאופק אנו מתקדמים התקדמות
כלשהי בדרך להשתלבות ביבשת אסיד.
וההוכחה היא דיברי ההערכה הנרגשים שהשמיע
ראש־ממשלת־גאנה לסיוע הטכני שישראל
נותנת לארצו״.
• פרופסור ישעיהו ליביביץ, :נישואין

בשתי דרכים השתלבה ישראל השבוע
ורחב. בידה אחת נגבה מפניה את הזיעה- ,
נגרמה על־ידי השרב, שהפך את המרחב כולו
זממה לוהטת. ידה השניה הורמה באו״ם,
וצבעה למען הצעת־החלטה ערבית, שהנחילה
צחון מדיני מזהיר לגמאל עבד־אל נאצר.
מפני הזיעה של האקלים המרחבי נסוגו אזרחי
ודינה לעבר מלכת המים, ביקשו סעד בים.
:ריבה ומתחת למיקלחת הקרה. בפני הלחץ
קרקע לתכבים. היה עוד לקח שני. במשך
•וליטי המרחבי היתה הנסיגה קשה יותר. נציגי
וזראל נוכחו לדעת, שאם לא יקחו את היוזמה דור שלם התרגלו ישראלים רבים להשלות את
ידיהם כדי להשתרש במרחב מרצונם ובהתאם עצמם שהערבים עצמם אינם חשובים כלל, ושכל
אינטרסים של עצמם — ייאלצו בסוף לעשות המתרחש במרחב אינו אלא פרי הקנוניות
ות בעל כורחם, לטובת האינטרסים של והתככים של המעצמות הגדולות. מכאן נבעה
מסקנה נוחה: אין צורך לטפל בערכים, דרוש רק
ריניות המערב.
לשכנע את מעצמות המערב לשנות את כללי
זה היה לקח השבוע.

ביx ,אל זו נתינת גושפנקה רשמית לפונקציה
שבוצעה מזמז•
בחלק השני של חידון־התנ״ך. שנערך
באמפיתיאטרון האוניברסיטה העברית
בירושלים. התקשה הנציג הדרום־אפריקאי
דניאל דד־סלסי להשיב על הכוונה שבפסוק
״ואהבת לרעך כמוך* .העיר יגאל אלין
לירוחם כוהן ,׳שישב לידו :״תזכיר לו את
בעיית הכושים בדרונדאפריקה.״
• המשורר דירי מנוסי, אחרי גל״החום
שעבר על המדינה ״איזו מרינה זו — יש כה
מיזוג״גלויות, אך אץ בה מיזוג־אוויר.״

״העולם הזה״ 1091
תאריך 27.8.1958 :

על סף השנה השנייה לקיומם, לא התפארו
עוד שחקני בצל ירוק ומנהליו בייחודם החלוצי.
כאשר הקימו את תיאטרונם החדש, סיפרו ניסים
ונפלאות על היותם חברי קיבוץ־ספר, על
שעות־העבודה שישקיעו כל אחד במיטבח,

מישחקם ולהכניס את ישראל למחנם.
ההצבעה בארם הוכיחה שזו טעות מרה. גורל
המרחב מוכרע מעיקרו על־ידי תהליכים
פנימיים: השאיפות המאבקים והשינאות
ההדדיות של עמי המרחב עצמם. כל עוד המרחב
מסוכסך, יכולות המעצמות הזרות לקנות בו
אחיזה ולרקום בו מזימות. אך ברגע שהמרחב
מתלכד — אפילו בחלקו — מאבדות המעצמות
הזרות את הקרקע לזריעת תככיהם.
הדבר נכון לגבי איחוד עמי ערב. הוא יהיה
נכון כפליים לגבי ליכוד עמי המרחב כולו, כולל
ישראל.

מיפלגות
ה מזכי ר שו חרר
הפרט הבולט ביותר בהודעת המישטרה על
גילוי רשת־הריגול הפרו־סורית בגליל היה, כי
בין העצורים שני מזכירי מק״י (מיפלגה
קומוניסטית ישראלית) .כבר למחרת ההודעה,
אחרי 17 יום של מעצר, שוחרר אחד משני
המזכירים. אך הידיעה לא זכתה כמעט בסיקור.
המישטרה עצמה לא הזכירה אותה.
שיחרורם של סאלים איבראהים כנעני (,)28
מזכיר מק״י בכפר עראבה, היה שיחדור ללא
תנאי. הוא לא נתבקש אפילו לחתום על ערבות.
לעומת זאת חתם על מיסמך מסוג אחר: הודעה
על חלקו ברשת״הריגול. הודה כנעני: חוסיין
גרבוני, מורה שפוטר מעבודתו אחרי שסירב
להשתתף בחגיגות־העשור למדינה בבית־הספר,
ואף הסית את התלמידים ללכת בעיקבותיו, פנה
לכנעני בהצעה להצטרף ל״תנועתו״ .את מטרות
התנועה, לדברי כנעני, סירב גרבוני לגלות. כל
עוד לא יודיע כנעני על נכונותו להצטרף אליה.
אפילו קול העם ואל־איתיאחד של מק״י
לא נתנו פירסום לשיחרור. הם כבר חשבו,
כנראה, על היום שבו יופיע מזכירם על
דוכן־העדים, כעד המישטרה, ויעיד נגד יתר
העצורים — ובכללם איבראהים אל־פחמאווי,
.מזכיר מק״י בכפר תמרה.

בידור
מאהועש רי םתה

מטמוו למי החונו

כלה קטי רודר, מעצבת־אופנה
במיקצועה, כמה דקות לפני נישואיה
מחזאי יורם מטמור. בצילום זה נראית קטי בכניסתה למיקווה, כשראשה מכוסה במיטפחת
שי, לפי כל כללי ודיקדוקי הצניעות של הרבנות. נישואין אלה של קטי ויורם מטמור הגיעו
מה שנים מאוחר יותר לכותרות. כאשר קטי פשטה את הרגל בבית״האופנה שלה ונמלטה
חוץ־לארץ והמחזאי נאלץ לשלם את חובותיה. שנים מאוחר יותר נמצא מטמור מת
אמבטיה, אחרי התקף־לב, בפאלמה דה״מאיוקה. לבני הזוג מטמור בן, החי באנגליה.

בגופיות, במיכנסיים קצרים וברגליים יחפות
עסקו השבוע שמונה שחקנים באחת מחזרות־התיאטרון
המבדחות ביותר: הם חזרו על קיטעי
הופ, עברנו ...תוכניתה החדשה של להקת בצל
ירוק.
עם טקסטים משובחים של דן בן־אמוץ
ואפרים קישון, ופיזמונים של חיים חפר, נעמי
שמר ודן אלמגור, יצאו הבצלצלים הירוקים,
שהבשילו תוך כדי 200 הצגות התוכנית
הראשונה, לדרך־המלר של עולם־הבידור הישראלי,
בערב ראש־השנה הקרוב.

1717171 הכלה והמנחה מתמונות חידון
| 1 11111 התני ך העולמי -חתן־התנ״ך,
עמוס חכם, מחזיק בידיו את הכלה, התנ״ך.
מאחור: המנחה, הקריין עמיקם גורביץ.
במיספוא וברפת, ועל התרומה הגדולה שייתרמו
לעולם התרבות החלוצית המתקדמת.
כתום שנה גז הכל כחלום לא־מוצלח :״אנחנו
אגודה עותומאנית שאינה מחלקת רווחים,״
הודיע עניינית חיים טופול, כוכב התיאטרון
ומנהלו, בין ביקור חטוף בבית־החולים שבו
מתגוררת בתו בת היומיים, ובין ישיבה על רגל
אחת עם אנשי להקתו.
השכנים מפריעים. אילו היו אנשי בצל
ירוק ובעליו מחלקים את הרווחים, איו ספק
שהיה להם מה לחלק: הצלחות הקופה של
תוכניתם הראשונה כביסת הרש עברו על כל
המשוער.
בתוכנית השנייה מקווים אנשי בצל ירוק
לעלות על הראשונה. סיפר אורי זוהר על
חוויותיו, בררך להצלחה :״אנחנו עובדים במרתף
מסויים ברחוב פינסקר. השכונה כולה קשרה
עלינו קשר והחליטה להפריע לנו בחזרה. כל
פעם שיוסלה (האקורדיוניסט) רוצה להתחיל
לנגן, מתחיל מישהו בבית השני לכוון את
הפסנתר.״
על מה שיהיה בתוכנית החדשה הופ, עברנו...
התקשו השחקנים לדבר. כל עוד אפרים קישון
לא חזר מארצות־הברית, לא בטוח עדיין שום
דבר: כי קישון הוא הכל־יכול בלהקה, שהוא גם
אחד ממייסדיה ובעליה.
רק בפרט אחד אין חילוקי ריעות בבצל ירוק,
שבו מתנהל הכל בחזרות ואחריהן בדרך
דמוקרטית של ויכוחים והצבעה: הקטע הטוב
ביותר בתוכנית הבאה יהיה הפיזמון הכנסת של
חיים חפר ומשה וילנסקי, פיזמון סאטירי על
נבחרי־הציבור, על המיזנון ועל התה, על
הקואליציה ועל האופוזיציה, שהסך־הכל שלהם,
בחרוזיו של חפר, הוא :״מאה ועשרים תה!״

|ך^ן ייי

ב ת חו ם עי סו ק ך, כ די ל ה גי ע ול שמור עלרמה
מ ק צו עי ת ג בו ה ה, אתהמש קי ע הר ב ה מאמץ.
אתה לו מ ד, חו ק ר ובודק. אתה שו א ל, מתלבטומח לי ט.
כלזאתכ די להתפתח, ל צ עו ד ק די מהולתת שי רו ת
טוב יו תרלל קו חו תי ך.
בשטחה בנ ק או תאתהמצפה לגי ש ה דו מהמה בנ ק אי שלך
ב בנ ק ה פו ע לי ם. הרבהמאדמשא בי ם, ח שי ב ה ויוז מ ה
מ ש קי ע ה בנ ק כ די לתתלךפת רונו תמת אי מי ם.
אנ שי ה בנ ק נכוני םלהע מי דלר שו תךמכ לו לשל
שי רו תי ם בנ ק איי ם -מערךתק שו רתמ שו כלל,
י עו ץמתקדםופת רונו ת פיננ סיי ם ה מו ת א מי ם
לצר כי ם ה מיו ח די םשלךושלהעסק שלך.
תן לנו אתהאתגרהמק צו עי להפ עי לבש בי לךאת
המערכתה בנ ק אי תהד רו ש ה לך.
בו א ל בנ ק ה פו ע לי ם.ישלך בנ ק אי םלמק צו ע .

ט״ו אלול תשמ״כ24.8.83 ,

מיסטר 2399

72 עמודי0

שנה 47

המחיר 80

שקלים (כולל מ.ע.מ).

[השיג צו האוסר עד חבר
אודי וטליה דיין
ותת־אלוף
בן־חנו

חזרה לתחילת העמוד