תמיד יש עוגה בבית
ולא סתם עוגה-עוגת עלית.
תוכלי לקנות אותה היום ולאפות בעוד
חודש או בכל זמן שתרצי.
אותך יותר לא יוכלו להפתיע. אם הילדים
רוצים פתאום ב־ 7בערב עוגת שוקולד כל
שעליך לעשות כדי להפוך אותם
למאושרים, הוא לפתוח את הארון. אם
האורחים יבואו במפתיע את לא ״תתפסי״
בידים ריקות. ההכנה קלה ומהירה.
כן,לעוגת עלית יש את כל היתרונות
שרצית.
חיים מודרניים
מעתה תוכלי להצטרף למיליוני נשים
ברחבי העולם האופות עוגות נפלאות
בשיטת האפיה הביתית הקלה.
הצלחה בטוחה
גם אם אינך נחשבת בעיני עצמך לאופה
דגולה את תוכלי להיות כזאת -בחמש
רמות. קראי את הוראות ההכנה המופיעות
על האריזה היפה של עוגת עלית ובזה
סיימת את החלק הקשה של האפיה.
ההצלחה של העוגה בטוחה.
הצימוק שבעוגה כבר בפנים
וימו־ יעקבסון טמיר
המרכיבים של עוגת עלית זהים לחומרים
שקנית בעבר עבור העוגות שאפית. אבל,
במקום לזכור לקנות את כל החומרים
ולערבב אותם, עלית עשתה זאת עבורך.
אל תחכי, כבר הערב את יכולה להגיש
עוגת עלית; שוקולד, שיש, או צימוקים,
לשמוע ״כמה טעים -את אפית?״ ולענות
נפה מלא -״כן!״.
להשיג ברשתות ובחנויות המזון.
בתבת השער האחורי:
כתבת השער הקידמי:
הגליון הבאשל
רוצה הביתה!
ילר או לא ילך? מנחם בגין לא הזדרז לפזר
את הערפל. העולם הזה עקב אחרי הדראמה:
בן־ציון ציטרין בוחן את ההשלכות הפוליטיות,
שרית ישי חושפת
את הצד האישי ו ענ ת פר־גוסטי
מדווחת על הפסטיבל
בחזית בית ראש־הממשלה.
כל אגדו ת רימטכ״״ל
ניתוח־אמת של מ אזן הכוחות במרחב מוכיח,
כי התמונה שהוצגה לפני השרים בבור
המטכ״ל, בעת הדיונים על קיצוץ תקציב־הביטחון,
אכן היתה -סיפורי כיפה אדו מ ה;
כפי שהתבטא אחד השרים.
הפרשן הצבאי של העולם הזה
^ מציע להקים רשות בלתי^
תלוייה לתיכנון מדיניות הוצ־אות
הביטחון של ישראל.
עיסקי הדם
ישראל מוכרת נשק ל־ 29 מדינות ברחבי
העולם — מתוכן 18 דיקטטורות. הנשק
הכבד 0הנמכר לארצות אלה מ שמ ש
לתוקפנות כלפי חוץ, הנשק
הקל מיועד לדיכוי האופוזיציה
מבית, ולעיתים לטבח המוני
של אוכלוסיה. מי המרוויחים?
״מלם בגדו בזר
כשבא חיים בר־לב לנחם את האלמנה יפה
ירקוני, היא הטיחה בו :״איפה היית בזמן
שיכולת לעזור לוי״ וביקשה שיעזוב את ביתה.
גם בעת ההלוויה של שייקח
ירקוני לא הסתירה יפה את
כעסה על הידידים שהיפנו לו 1 עורף בשעה שהיה זקוק להם.
הווו 03 סו ה
גליון ראש־־השנה תשמיד יוקדם בשבוע הכא ביומיים. הוא יהיה מצוי
במקומות המכירה בתל־אביב ביום א; ה־ 4בספטמבר ובקיוסקים ברחבי
הארץ ביום ב׳ ,דד 5בספטמבר.
תווו
על שער גליון־הענק יופיע דיוקנו של
עוד לפני שנודעו
ההתפתחויות
המדיניות
האחרונות, צפתה
האסטרולוגית
מרים תמיר
(בתמונה):
״אני רואה שינוי פרסונאלי בצמרת הממשלה, אך
איני רואה את אריאל שרון או
את שימעון פרס כראשי־ממשלה
בעתיד הנראה לעין.״
איש השגה תשמ״ג
המשמש מוקד לכתבה השנתית הממצה של אורי אבנרי, שבה יגבש את
תמונת תשמ״ג על כל היבטיה, ינתח את האירועים שהעניקו לשנה זו את
דמותה המיוחדת, יקבע מי לא זכה בתואר ומדוע -ויביא את הנימוקים
לבחירת אגשי־תשמ״ג בעולם ובמרחב, במדיניות, ביהדות, בכנסת, בדת,
במישסט, בכלכלה, בביטחון, בעיתונות, בטלוויזיה, ברפואה, בתיאטרון,
בספרות, באמנות. בספורט. במוסיקה, וכן לבחירת האשה והצעיר של
השנה.
זוהי הפעם ה~32
שבה בוחר ..העולם הזה״ באיש־השנה — בחירה
שנתית הזוכה בתשומת־לב לא רק בארץ, אלא גם בעולם.
רמש את הגלינן בהקדם!
11 שנים אחרי רצח הססורטאים במינכן,
הסיקה הטלוויזיה הישראלית, ביוזמתו של
הכתב י רין קי מו ר, סרט תעודה מרתק,
המשחזר את הרצח וחושף
אלוהים יציל מהרואין
חנה אליהו 23 משכונת תל־גיבורים
בחולון, הידרדרה בגיל צעיר לסמים, הגיעה
אל סף המוות -ונחלצה בכוחות עצמה.
כעת, כרווקה הרה, היא מתכוונת לפתוח
דף חדש בחייה, בחיק מוסד
דתי בקריית־ארבע- .הייתי
עיוורת,״ היא אומרת- ,אבל
עכשיו גיליתי את האור.״
מפקד המעפילים
יוסי הראל, האיש שהיה שומר ראשו
של חיים וייצמן, מספר בראיון לשרית
ישי על התקופה שבה פיקד על אניות
המעפילים, ערב הקמת המדינה. על ועל השקפותיו
הפרק החדש בחייו:
לימודי הפילוסופיה.
,.במשך שנים היתה
לי הנחה בקפה
א ק סו דו ס בתל־אביב
הקימו אותו
מעפילים מאותה
אוניה,,׳ הוא מספר.
סיפורי הספר
המ>קצזע -
רד>ו
הספר סמי זלצר
תו כני ת
כל ציבעי הר ש ת הי א
פופולארית, שסקר־ ה אזנה קבע כי הי א
המגאזין מס׳ 1ברדיו. דויד מרגלית,
עורך התוכנית, הוא צעיר צנוע, ש ת מיד
חל ם ל היו ת עיתונאי, אך מעולם ל א דחף
א ת עצמו. מה ד ע תו של
אי ש־הרדיו הצעיר ( )33 על
התח רו ת עם הטלוויזיה
והעיתונות ה כ תו ב ה!
(בתמונה) ,שהיגר לפני
שש שנים לארצות־הברית,
מספר על
הסיבות לירידתו, על
עלייתו המטיאורית
בהוליווד, על נפילתו
פיתאומית, על גירושיו
אשתו הספרית עליזה,
הגילוי שהחזירו לארץ.
המדורים הקבועים: מיסתבים תשבץ תשקיף במדינה הנדון יומן אישי אנשים בלונים
הו רוס קופ
אגשים בעולם
שני העמודים הבאים מופיעים 32 שערים של העולם הזה
— ועליהם דיוקניהם של 32 אנשי־השנה שבהם בחר העולם הזה
_מאז תום שנת תשי״א.
~~ סיפורם של שערים אלה הוא סיפורה של מדינת־ישראל, על
הישגיה ואכזבותיה, מילחמותיה ומיפעליה, ניצחונותיה וכישלונותיה.
נדמה לי שהם מספקים, במבט אחד, פאנורמה רחבה של תולדות
ישראל בדורנו.
למעשה. לא היו 32 אנשי־שנה. כי כמה אנשי״שנה נבחרו יותר
מפעם אחת. את השיא השיג אריאל שרון, שנבחר שלוש פעמים —
פעם כמייסד הליכוד (תשל״ג) ,פעם כאיש ההתנחלות בשטחים
הכבושים (תשמ״א) ונשנה האחרונה (תשמ״ב) כמצביא
ננילחמת־הלבנון.דויד בן־גוריון נבחר פעמיים — פעם כאשר התפטר סופית
מתפקיד ראש־הממשלה(תשכ״ג) ופעם כאשר הקים את רפ״י וניסה
להרוס את מפא״י(תשכ״ה).
משה דיין נבחר אף הוא פעמיים — פעם כמצביא מילחמת־סיני
(תשי״ז) ,ופעם כמצביא מילחמת ששת־הימים (תשכ״ז) .כן היו
למעשה ב־ 32 השנים 28 אנשי־שנה.
מבין 28 אלה 12 ,שוב אינם בחיים. גורלו של אחר — איש־השנה
עולם קטן
זה וגם זה
רחל המרחלת
נמר של נייר קולנוע מיבחר שידורים שידור מוסיקה תמרורים לילות ישראל
זה היה העולם הזה שהיה
הראשון, ה עו לההחדשהאל מוני של תשי״א — לוט בערפל.
העולם הזה לא הצליח לברר מה עלה בגורלו, אם הוא חי, והיכן. אם
יש לך ידיעה על כך — אנא, ספר לנו.
מבין 12 המתים, שניים נבחרו כאנשי-השנה אחרי מותם. הראשון
היה הוסרט סובלן (תשכ״ב) ,שהתאבד אחרי שדויד בן־גוריון
(איש״השנה כעבור שנה) הסגיר אותו למעשה לאמריקאים, שהאשימו
אותו בריגול לטובת ברית״המועצות. השני היה אריק רגם(תשכ״ח),
שנהרג במירדף אחרי חוליה של אש״ף.
האחרים מתו אחרי שנבחרו: אמיל שמורק (תשי״ב) מבקר
הסוכנות היהודית שגילה את גילויי־השחיתות הגדולים הראשונים
בתולדות המדינה; ישראל קסטנר(תשי״ד) ,שנרצח על־ידי מחתרת
קנאית: נשיא״מצריים גמאל עבד־אל־נאצר (תשט״ז) ,שמת
ממחלה בעודו בתפקיד: משה דיין, שמת אחרי שירד מנכסיו
הפוליטיים והצבאיים: אדולף אייכמן (תש״ך) ,האדם היחידי
בתולדות המדינה שהוצא להורג על פי פסק־דין; פינחס לפון
(תשכ״א) ,שעזר להרוס את פולחן בן־גוריון ומת אחרי שהודח; דויד
בן־גוריון עצמו, שמת בשיבה טובה אחרי שפרש מכל תפקידיו: לוי
אשכול(תשכ״ז) ,שמת בעודו מכהן כראש־הממשלה; ידידו ועמיתו
פינחס ספיר(תשכ״ז) ,שר־האוצר רב־הפעלים, שמת גם הוא מחוץ
לתפקיד: וגולדה מאיר (תשל״ב) ,יורשתם של אנשי״השנה
בן־גוריון ואשכול, שנפטרה גם היא אחרי שהתפטרה. שאר
אנשי־השנה ייבדלו לחיים ארוכים.
רומן עד הגובה
קטי־אן קודי (בתמונה) היא דוגמנית
אוסטרלית בת .20 היא יפה, צעירה וגבוהה
( .)1.79 אין זה פלא שדייוויד בורנשטיין,
איש״עסקים בן ,50 נמוך ובעל שיער״שיבה,
התאהב בה. שניהם מוצאים
חן זה בעיני זה, והרומן פורח
מזה כמה חודשים בלב
תל״אביב.
רק שלושה מן הנבחרים היו נשים: יעל דיין(תשי״ט) ,שנבחרה
אחרי הופעת סיפרה הראשון כנציגת דור של שוברי פולחן־האבות:
גולדה מאיר וגאולה כהן, נציגת הלאומנות הימנית״קיצונית.
אפשר להרהר על.גילגוליהם של כמה מאנשי־השנה — כמו
השופט חיים כהן, רב המעללים, והפרקליט ההפכפך והעקלקל
שמואל תמיר. ואפשר לתמוה על עתידם של כמה מאנשי־השנה
י שהם עדיין פעילים: אריאל שרון, הנהי קיסינג׳ר, יצחק הבין,
חיים בר־לב, משה לווינגר, גאולה כהן, עזר וייצמן, שלא
לדבר על האיית־אללה רוח־אללה חומייני ומנחם בגין.
ציורי השערים מייצגים את סיגנונם של ציירים שונים. שני
הראשונים — העולה החדש והד״ר שמורק — צויירו על־ידי קריאל
(״דוש״) גרדוש, אז הקאריקטוריסט ועורך־התבנית של העולם הזה,
כיום איש הימין הקיצוני ונספח״התרבות של ממשלת-הימין בלונדון.
את ארבעת השערים הבאים צייר צעיר בלתי־ידוע בשם שמואל בק,
שהפך לימים צייר בעל תהילה עולמית. אחריו ניסו את כוחם כמה
וכמה ציירים.
על שער הגליון הבא של העולם הזה יתנוסס איש־השנה ה־ .33 מי
שרוצה לערוך התערבויות, זהו הזמן.
איש השנה תשי״א
איש השנה תשי״ב
איש השנה תשי״ג
איש השנה תשי״ד
העולה החדש האלמוני
מבקר־הסוכנות שמוראק
יועץ־מישפטי כהן
עסקן־שואה קסטנר
אשת השנה תשי״ט
איש השנה תש״ד
איש השנה תשכ״א
איש השנה תשכ״ב
סופרת דיין
רכז־שואה אייכמן
מודח לבון
איש השנה תשכ׳׳ז
שר־ביטחון דיין
איש השנה תשכ״ח
לוחם־בפידאיון רגב
איש השנה תשכ״ט
מפקד מיבצר־ישראל בר־לב
קורבן סובלן
איש השנה תש׳׳ל
לוחם־שלום דיין
איש השנה תשל״ה
איש השנה תשל״ו
ראש־ממשלוז רבין
מנהיג.גוש אמונים־ לווינגר
איש השנה
ראש־ממשלה בגין
איש השנה תשל״ח
שר־הביטחון וייצמן
נ>*מ׳*נין
תסזזיד
1110
איש השנה תשט־ו
איש השנה תשט׳׳ז
איש השנה תשי״ז
פרקליט תמיר
נשיא־מצרים עבד־אל־נאצר
מצביא־סיני דיין
איש השנה תשי״ח
חתן־תנ־ך חכם
איע 1ה עוג ה
.גן ־ גו דיזן
איש השנה תשכ״ג
איש השנה תשכ״ד
איש השנה תשכ׳׳ה
מתפטר בן־גוריון
יורש אשכול
מפלג־מפא־י בן־גוריון
אשת השנה תשל״ב
איש השנה תשל״ג
איש השנה תשכ׳׳ו
כלכלן ספיר
א*ע1 ממה קיסינגד ודודיו פשט
קיו
איש השנה תשל״א
מזכיר־ההסתדרות בן־אהרון
מקים־ליכוד שרון
גולדה המלכה
איש השנה תשל׳׳ט
אשת השנה תש״ם
איש השנה תשמ״א
מהפכן חומייני
קנאית כהן
שר־הביטחון שרון
איש השנה תשל״ד
מסדיר־ביניים קיסינגיר
איש השנה תשמ״ב
פולש־ללבנון שרון
מכחבים
ספר טוב
מתנה תרבותית
מחמיאה למקבל ...ולמתן!
האנשים שד השגה
עוד שבוע אחד נותר עד
שיופיע גליון ראש־השנה,
שעל ״שערו יופיע איש״השנה.
הקוראים, בינתיים, ממשי כים
להביע.
אין מנוס: מנחם בגין. רוחו
המתעתעת, הלוקה בשרעפים, עיצבה
את השנה יותר מכל. לעיתים הוא רואה
ואינו נראה, לעיתים הוא נראה ואינו
רואה. לא פעם נדמה כי אר משל הוא,
ולמחרת מתגלה כי מאחרי השיגעון
מסתתרת השיטה הפרטית שלו. אחרי
הכל, מי אם לא הוא הצעיד את כולנו
לתוך ההרפתקה בלבנון, מי אם לא הוא
מינה את אריאל שרון ואת יורם
ארידור?
משה תמרי, פתח־תיקווה
האויב מבחוץ ומבית, בוז לכ7
המיפלגות הקיימות, גיוס בריוני הימי:
באוניברסיטות והסתה נגד המיעוב
הלאומי בתור ישראל.
במהלד תשמ״ג הוא שיחק תפקיד
מרכזי בזירת־הטבח בלבנון, בתשמ״ד
הוא ישחק תפקיד חשוב בזיח־הפוליטית
הפנימית.
אילנה ארצי, בת־ים
במשך שנים כולם ליגלגו עליו. אך
במהלך תשמ״ג הוא הוכיח, כי הצליח
להשתלט על המיפלגה הליברלית,
הכישלון המונומנטאלי של השנה
לקראת החגים ולכל ארוע משמח
הענק לעובדיך וידידיך
תעודת שי של ״סטימצקי״
התעודה מאפשרת לרכוש ספרים בסכומים
של 500 , 1,000 או 350 שקל.
מועמד אבו־חצירא
בתיקווה שיפיל את הממשלה
את תעודו ת השי ניתן להזמין בכל אחת
מחנויות סטימצקי או לפנות ישירות למ שרד הראשי:
בית הדר, הרכבת 22ת״א 61006
ת.ד 628 .ת״א, טל 622537 :־03
ספרים זה ס טי מ צקי
ס טו דיו 8
כושר גופני וחיזוק שרירים
שמירה על גיזרה
יציבה נכונה
גמישות
היועט שרוצה לרצוח
הסערה הציבורית גרמה
לפיטוריו של מנהל מסע
הבחירות של שלמה להט.
היועץ הגזען הלך, אולם
השאלות החמורות נותרו
להתייצב בראש המרד העדתי של
המקופחים, משום שהסתבר בפלילים.
למרות זאת נשואות אליו עניים רבות,
בסטודיו — 6אולמות ממוזגים
מורים מוסמכים
ג׳אז, אירוני, מתיחות
יוגה, סטפס, התעמלות
הוא שר־האוצר יורם ארידור.
בהתקרב הימים הנוראים נראה, כי ימיו
במישרתו הם ספורים. אך את מחיר
הפסטיוול של השנתיים שעברו נשלם
עוד זמן רב אחרי שיתפטר.
משה פרסקי, נתניה
השר לשעבר, הח״כ אהרון בנסיונו נכשל
אבו־חצירא,
נצחון בממשלה
ארלוזותב , 82ת״א 237026
בהנהלת אני פאנק
מועמד מודעי
ובשבועות האחרונים של השנה גם
הפך לשר־האוצר בפועל, כשהוא מאלץ
את יורם ארידור לבצע את התוכניות
הכלכליות שהותוו בלישכתו, במי־שרד״האנרגיה.
התואר איש־השנה
מגיע ליצחק מודעי.
זהכה זוהר, באר־שבע
מועמדים איתן ולוי
מיפלגה פשיסטית
בתיקווה שיפיל את ממשלתו הכושלת
והמכשילה של מנחם בגין.
יפה אדרי, חדרה
אני מציע את הרמטכ״ל משה
לוי. סוף־סוף עומד בראש צה״ל אדם
שאינו שנוי במחלוקת, שמו לא
השתרבב בשום פרשת־דמים, והיכול
להחזיר ליושנה את גאוות העם בצבאו.
יעקב נוי, תל־אביב
...רפאל איתן. מתוך הצהרותיו
האחרונות מתברר, שהאיש הזה מתכוון
ברצינות להקים מיפלגה בעלת אופי
פאשיסטי קלאסי: הרבה מלל על
אחדות לאומית, סיסמות פשטניות נגד
(.העולם הזה׳ 24 ,2399
באוגוסט 83׳).
הדבר המדהים ביותר בעניין הזה
הוא העובדה שמר להט מצא לנכון
לשכור את שירותיו של אדם בעל
דעות כאלה. הכיצד יתכן שמר להט,
שאמור לייצג את תושבי העיר
תל־אביב־יפו, יהודים וערבים כאחד,
יהיה מזוהה עם אדם שדעותיו גובלות
בפשיזם, ומזכירות ביטויים ומעשים
שהיהודים בעולם סבלו מהם רבות לא
מכבר?
עבד כבוב,
ירר ועד הנאמנים
של הווקף המוסלמי יפו
(המשך בעמוד )8
העולם הז ה 2400
אמקור גאה להציג את המילה האחרונה במיזוג השקט:
ן בלי עשתשמעו אותו, עושה ״המזגן
השתקן״ עבודה נפלאה של חימום
_1השת?
רוו. איך שתרצו.
היתרונות של מיזוג אויר במזגן
אחד 83-״המזגן השתקן״ -דגם
יפהפה המתאים לכל חדר.
ל״מזגן השתקן״ יש פרופיל צר במיוחד
ולכן ניתן להציב אותו בכל
מקום. ובנוסף לכך הוא יציב ואינו
מרעיש, יחידת המדחס שלו
מותקנת מחוץ לחדר ורעש המנוע
לא מורגש.
* א ס הו ר
לי עו ץ חינ םללאכל התחייבות, התקשר:
תל־אביב 458294,614281 :ירושלים 227281 :
חיפה , 515281 :באר־שבע.36878 :
וימריעקבסון טמיר
11 ויוב ץ
מאוזן:
)1אדיש ( )5 :)3,3עיירתו של
טוביה החולב )10 :מורא)11 :
היסוד החמרי של תופעת
התורשה )13 :אויב )14 :עושה
להטים; )15 תאר לאלוהים)16 :
גמול על חטא )18 :שמור על
השקט! )20 :מוסד חנוכי; )21 מן
האמנות היפנית )22 :מתכת
צהובה מבוקשת )24 :הוציא
מתוך — השדה שעדיין לא
נחרש; )25 מטבע ישראלי שאבד
עליו כלח(ר״ת); )26 אינו מעשה
טבע ראשוני; )28 נוי; )30 מכיל
בכל קיבולו; )31 שולחן שהיה
למוסד; )32 פדה, שחרר; )34
מכשול, מעצור; )35 הכושר
לקלוט גירויים; )38 עדהרים;
)39 הב לי! )41 קציר עשב; )42
הצמד, חובר (כ׳׳ח); )43 מכליו
של קופידון; )45 מי שעבודתו
מלאכת מחשבת; )47 בסולם
התוים; )48 חיה מקראית אשר
מעורה התקינו מכסה למשכן;
)50 מכשף; )51 כתב פירוק
נשואין; )52 זה (ארמית); )54
טעים, חמוד ועוקצני; )57 עיר
גדולה; )61 אות הנצחון; )62
קשר קרוב; )64 חוזר; )65 כאב;
)66 במתינות; )67 גבוה; )69 שם
כולל לבעלי חיים קטנים ביבשה
או במים; )70 חבל״ארץ שנודע
בפרותיו הדשנות; )72 מפני; )74
ירק גינה; )75 עיון מעמיק בדבר:
)77 מה שהיה לידיד בקרן
בן־שמן; )78 אחת מצוללות
חיל־הים; )81 למרות — תקופת
השנה; )83 חברה במשפחה; )85
עמק באיטליה; )86 בל יימצא על
בגדו של תלמיד חכם; )88 מילת
זירוז; )89 קו שאינו מאונך ואינו
מאוזן; )91 קריאת צער; )93 חסר
ערמומיות; )95 אביזר לתלמיד;
)96 תקנה הנקבעת ע״י הרשות;
)99 שליח; )100 זוחל איטי; )102
שמן, רחב; )103 מחוספס; )104
רקיק, תופץ; )105 שיר בידוח או
אהבה ל־3־ 6קולות.
מכוזבים
2400 סאת אביגיל ינאי
(המשך מעמוד )6
הדבר החמור בכל הפרשה הוא לא
דעותיו של איזה יועץ מדרגה שלישית,
אדם נתעב ובעל ערכים מכוערים.
החמור הוא אופיה של האווירה
הציבורית שבה נאמרו הדברים.
בנסיבות אחרות היה גזען כמוהו נוטה
להסתיר היטב את רעיונותיו. העובדה
כי סבר שפירסום דיעותיו יכול להועיל
במסע־הבחירות, היא זו שמעוררת
חלחלה.
דפנה נבון, תל־אביב
לא רק מתבגרת
הכתבה על רחל גרא(.העולם
הזה׳ 13 ,2393 ביולי 83׳)
הציגה רק בד אחד באישיותה
של התכשיסאית.
רחל אוהבת צעירים ברוחם, אך לא
נראה לי שהגיל הוא הקובע אצלה. ומי
לא אוהב לבלות עם צעירים ברוחם?
לפני כחמישים שנה, לחברת
האוטובוסים בתל אביב שהתאגדה
אז. מעולם לא היה השם אגד ניטרוק
של מילים. עם זאת, נטייה משונה של
כותבים וכותבות להוסיף סימני ניטרוק
במלים תמימות (כגון במלים.בלעז׳,׳י
.תי קו׳ ,שמעולם לא היו ראשי תיבות,
אף כי דורשי דרושים ייחסו להן
משמעות זה ראי/ראה ערכים אלה
בספרי לקסיקון לשיפור הלשון)
גרמה לכך, שגם את השם אגד התחילו
לכתוב אג־ד. אבל ההסברה הועילו?
והאג־ד נעלם לאט לאם.
והנד. לאחרונר״ התחיל האג־ד שוב
לבצבץ בעיתונים. בדקתי ומצאתי
שהאשם בכך הוא, לא פחות ולא יותר,
דובר אגד. זה מפרסם את שמו ואת,״
תפקידו(דובר אג׳ד) זה שלוש ישנים י
לפחות, בספר העיתונאים ל־1983
(בעמוד )369 וכן בספרי העיתונאים
ל־ 1982 ול־ ,1981 ומי יודע אם גם לא
לפני כן. מה תימה שעיתונאיות
מאונך:
)1משמותיו של האריה
במקרא; )2סימן לרבות; )3דרום;
)4צד אחד של הפנים; )6עוף
טרף; )7משקל האריזה; )8אויב;
)9הגנה אזרחית (כ׳ח); )12 גדולה אנטילופה
בדרום־אפריקה; )15 עוף גדל
רגלים וצואר; )16 המימד
השלישי בכל גוף; )17 רעש
והמולה; )19 גבור ספרו של א.
שמוש (ש׳מ); )20 ערימה; )21
כלי נגינה ממשם׳ כלי נשיפה
של עץ; )23 קליפת העינב; )24
ישבן )26 :שבחו, קלסו; )27
שהיה בלילו? )29 הטוב אשר מן
הדבורה )30 מקום אחיזה )33
חתיכה קטנה (כ׳מ? )34
מערבולת, מרקחת;׳ )36 מלחין
תכשיטאית גרא
ישראלי ותואר אציל ערבי)37 :
ידיעה מיוחדת של עתונאי, החאן בתיאטרון ומחזה הירושלמי; )40 מבושל רק
בחלקו; )41 בוסתן; )44 בוהק
בלבנו; )46 בושה )47ח; )49
ולדות של בהמות; )50 קו ניצב;
.. )53״ אני מר ממות את האשוד;
)54 כאב מתוך כוויה )55
בבקשה )56 פרי־בוסר; )58
אביון; )59 יורה רותחת; )60
מכלי העבודה של הסנדלר; )62
סיום במשחק המלכים; )63 צמח
הדפנה )66 להקת שחקנים
קבועה )68 אלפית המילימטר;
)71 פשר, טעם, ובן; )73 ואדי
בארץ )76 :יוצא ממחבואו; )77
קשור )79 :סגנון בסגוני באמנות;
)80 הולך סחור סחור; )82 שר;
)84 עץ פרי נשיר; )85 חריצת
משפט; )87 בתוכי; )90 שמה
העברי(ר׳ת) של אגודת אליאנס
הציונית; )92 אנרגיה )94 חלק
הפנים; )96 כהן הפרסים עובדי
האש; )97 תבנית מעשה ידי אמן;
)99 שט על פני המים; )101 בית
(ארמית סמיכות); )102 נצח;
)103 כסוי לבית.
המכון הישראדי דספרות
נשי קוסמטיקה ופדיקור
דיאנה
קורסים ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות(אפילציה)
* סלון ומכון יופי
תסתקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות. פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה
הכנת כלות
* מחיתם עממיים שרות מעולה
ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 ; 226066 )4
תן טרמפלחייל
מי לא אוהב צעירים!
הכתבה עשתה עוול לרחל גרא. היא
רק הציגה את רחל כמתבגרת בץ
צעירים. ואיפה רחל גרא היוצרת
והאמנית המצליחה בארץ ובחו״ל,
איפה התערוכות שהיא מקיימת
בגלריות ובמוסיאונים, ומה עם
שירי־ההלל וביקורות־השבח שבהם
היא זוכה ברחבי העולם?
צילה לביא, תל״אביב
סוכנות הגסישת
הע היהודי
עשרה אנשי גוש״אממים
נשלחים על־ידי (לסוכנות
לארצות״הברית. המחיר: חצי
מיליון דולר.
העשרה נוסעים על חשבוני, על
חשבון כולנו, כדי לגייס עוד מתנחלים.
מסתבר, שגם על קופת הסוכנות הם
הצליחו להשתלט, והפכו אותה
לסוכנות־הנסיעות של הימין הקיצוני.
אילו היה למיפלגות האופוזיציה
בסוכנות האומץ הדרוש, היה עליהן
לדרוש לקצץ בסעיף זה את מחירם של
כרטיסי־הטיסה בחזרה לארץ, ולהקדיש
את הכסף שייחסך לקניית
כרטיסים לעולים אוהדי־שלום־עכשיו.
ראובן גולדשטיין, תל־אביב
לאגד ולשקם
חקורא הבלשן מעיר:
למי שאינו יודע, או אינה יודעת:
אגד הוא השם היפה שקבע ביאליק,
ועיתונאים צעירים מחרינדמחזיקים
אחרי הדובר?
בהזדמנות זו: גם שקם אינו ראשי
תיבות עוד. לפני כמה עשרות שנים
היה השם הזה ניטרוק של. שירות
קאנטינות ומיסעדות׳ ,אבל משהורחבו
נסהעתסש כדאי שטי ארידור. המחפש
מקורות חדשים לגביית מיסיס,
ילמד מההיסטוריה הרומית.
אספסיאגוס קיסר הטיל מס
על שימוש בבית־השימוש. בגו,
סיטוס(.הרשע•? התנגד בתוקף
לרעיון. נטל אספסיאנוס מטבע,
תחב א מו מתחת לאט־ של
טיטום ואמר: חסה? 60111113
.0161 בלומה לכסף אן ריח.
גם היזע פר אדידור, הדבר
הזה נכון.
שלמה שטייץ, ירושלים
פעולותיו הוחלט לשנות את השם
שק־ם לשקם, כאילו הוא גזור מהמלה
שיקום.
ד״ר ראובן סיוון, ירושלים
רק רא בשבת
ישעיהו ליבוביץ הע׳י
היהדות אוסרת על
לחלל שבת. מדינת ישו
לעומת זאת. אוסרת את
(המשך בעמוד )10
העולם הז ה 2400
מו ק ד 816
בבדיקה של עו 0וז£ 8£1£0ם עו 0ועו,המרכז הבינלאומי לבדיקת איכויות בבריסל, זכתה 80ץ\/¥/ו0* 0ח 8במדליית זהב לשנת 1982 על איכותה המעולה.
מכתבים
מתנה יקרה
לגבר יקר,
״רויאל קופנהגן״
יותר מזה אי אפשר.
(המשך מעמוד )8
חילול השבת על האוטובוסים
ועל המטוסים.
שלמה פרנקל מתייחס במאמרו.כל
אחד שווה מליארד׳ (.העולם הזה׳
10,2397 באוגוסט 83׳) לבעית טיסות
אל־על בשבת וקובע. :מטוסי אל־על
עדיין טסים בשבתות, כאשר שיטה
עקיפה אחת החליפה שיטה עקיפה
אחרת׳.
הרשו לי להודיעכם, שלפחות
בנושא זה מר פרנקל פשוט טועה.
אל־על, נתיבי אויר לישראל בע׳מ, לא
טסים בשבתות ובמועדי־ישראל בשום
צורה ואופן — לא בשיטת עקיפה זו
ולא בכל שיטת עקיפה אחרת. אנו
פשוט לא טסים בשבתות ובמועדי־ישראל,
בהתאם להוראות הממשלה-
קלמן בר־און, דוגר אל־על, לוד
מיקרה עדשה
הזמרת ראתה את תמונותיה
.בהעולם הזה 2392ה״6
קוראה שמיר
האף במקום הנכון
כתושבת לונדון ברצוני להעיר:
כיום יש באיזור לונדון ארבעה ערוצי
שידור, שניים של בי־בי־סי, השלישי
הוא ערוץ מסחרי ותיק (אי־טי־וי)
וערוץ חדש — ערוץ ,4שהוקם
לאחרונה אחרי סערות ציבוריות — גם
הוא מיסחרי ומשדר בשעות
אחרי־הצהריים.
העובדה שבי־בי־סי עצמאי יחסית,
שוררת בו אווירה מימסדית. מחקר
מלמד, כי דווקא השירות הממשלתי
נוקט בשנים האחרונות עמדה נגד
האיגודים המקצועיים ונגד השמאל
במיפלגת הלייבור. לעומת זאת,
הרשתות המיסחריות חופשיות מאימת
המימסד וגישתן ליברלית יותר.
יהודית אדלשטין, לונדון
המילחם ה שנשכחה
.המאבק להשגת העצמאות
הכלבלית לא יהיה קל. זו לא
תהיה מילחמת ששת הימים,
אלא מילחמת״העצמאות״ -
דבריו של יורם ארידור
במסיבת״עיתונאים.
ולנו נראה, משום מה, שהוא יהיה
דומה יותר למילחמת־הלבנון.
יואב וניצה שליו, תל־אביב
גלוית־ברכה מתרצ״ח איחולים ביולי ; 83ו״ ,2389ה״ 7ג
באוגוסט ,)׳83 והיא סבורה כי
הן אינן מחמיאות לה.
שלא יהיה שום ספק: האף שלי
נמצא מעל השפתיים -ולא ליד
האוזניים; מעל המצח יש לי שיער, כמו
לכולם — ולא סנטר.
אם מישהו לא מאמין, אני מצרפת
תמונה.
אסתר שמיר, תל-אביב
• תמונתה של הקוראה -
בראש העמוד.
ברכה מפוקפקת
תרצ׳ח שולחת איחולי שגה
סובה ומאושרת לתשמ׳ד.
מוכרי כרטיסי־הברכה זכו השנה מן
ההפקר. הם ידעו שאיש לא יהיה מוכן
לקנות גלויות שעליהם הברכה המוזרה
״תשמ״ד מאושרת׳ ,לכן הם מוכרים
גלויות ישנות, שבהם לא מצויץ שמה
העברי של השנה החדשה.
לפני 45 שנה לא נרתעו המברכים
מפני המשמעות המבהילה, ושלחו
לתפוצות העם היהודי גלויות
מארץ־ישראל, שאיחלו כל טוב בשנת
תרצ״ח.
תרצ״ח מנופפת לך בידה בידידות,
תשמ״ד, ומאחלת לך שלא תהי גרועה
צבי פרידמן, חיפה
ממנה•
להשיג בכל בו שלום, בפרפומריות המובחרות
ובחנויות הפטורות מ מכס בלבד.
יבוא והפצה:נירין בע״מ ת״א.טל 289391.־03
ערוצים ללא
בלי עריצות
האומנם כל-כך מסוכן הערוץ
השני(.העולם הזה׳ 10,2397
באוגוסט 83׳<ז
צודק אורי אבנרי, כי גישת
השילטון כלפי הטלוויזיה גובלת
בפאראנויה. השאלה היא, עם זאת, אם
הערוץ השני מסוכן כל־כך לחופש
העיתונות.
לתשמ״ד
למרות הפירסומת המיסחרית בשני
ערוצים, לא התממשו באנגליה שתי
סכנות: הפירסומת בטלוויזיה לא פגעה
האנגלית.
בפירסומת בעיתונות
חגר!שנשם!
הקוראת חיפשה את
שכמי של הכלכלן שנפטר
במדור. תמרורים״ ,ודת־אכזבה.
לפני
שבועיים נפטר באר-
צות־הברית בן כהן, יועצו הקרוב
של הנשיא פרנקלין רוזוולט,
שהיה המוח מאחרי התוכנית
הכלכלית.ייו דיל־ .הוא הצליח
אז, לפני כמעט 50 שנד -להציל
מיליוני אמריקאים מאסון העתי
והאבטלה.
אין זה פלא שהוא מת נשכח,
כמעט אלמוני. באמריקה של רגן
אין זוכרים אנשים כמוהו, ביחוד
שבאותו השבוע עצמו פורסם
בוושינגטון, כי 15 אחוז (!)
מהאמריקאים חיים מתחת לקו
העוני.
האמריקאים שכחו אותו —
אבל מדוע גם אתם שכחתם,
בעוד שזכרתם לציין את פותו
של יורי לוויתן במוסקווה?
דפנה בן־אהרון, חולון
ובתפוצתה, והערוצים המיסחריים לא
הפכו שופרות פוליטיים של מיפלגות
השילטון. היפוכו של דבר: תוכניות
ביקורתיות נגד ממשלת תאצ׳ר
מופיעות דווקא בערוצים המיסחריים.
מה הסיבות לכך?
הפירסומת בטלוויזיה יקרה, ורק
חברות ענקיות יכולות להרשות לעצמן
את ההוצאה. אין הטלוויזיה פוגעת
במודעות של המפרסם הבינוני או
האינדיווידואלי, שממנו באה עיקר
הכנסתה של העיתונות.
באשר לצד הפוליטי: על אף
איחורים לקראת השגה החדשה
במלאת 5473 שנים לבריאת
העולם, לפי האמונה היהודית,
שלחו הקוראים את
בירכותיהם למערכת.העולם
הזח׳.
״.שתמשיכו גם בשנה הבאה
בדרככם: בלי מורא, בלי משוא פנים.
ההיסטוריון הרומי טקיטוס, שטבע את
הביטוי 8 61110)110ז ,81061 לא היה
מתבייש בכם!
רוחמה לוי, תל־אביב
שנה טובה למערכת העולם הזה.
א׳ שרגאי, צים, חיפה
שנה טובה, עם הרבה סקופים
וגילויים, שיוכיחו שוב כי אתם
השבועץ הטוב ביותר בישראל;
חביבה רוזן, גבעתיים
שנת עבודה פוריה, והעיקר -שנת
שלום.
יוסי כץ, באר־שבע
שנה בלי מורא, שנה בלי משוא
פנים -ושתמשיכו לשאת את דגל
השלום הישראלי־פלסטיני.
אברהם רוזן, ירושלים
לידיעת הקוראים
קוראים דדטולחים מיב־תביהם
מתבקשים לנסח
אותם בקצרה, לכתוב אותם
במבונת־כתיבה ברווח
כפול ועל צידו האחד בלבד
של הנייר. עדיפות תינתן
למצדסים תמונות למיב
תביר,ם.
העולם הז ה 2400
לכלי־התיקשורת על המשבר. את מקומם ימלא מזכ״ל
המיפלגה, חיים בר־לב.
פגישה ס 1דית
מפד״ל־תמ״י
^ 3 1—1ן * ן י
אחרי שהודיע ראש־הממשלה על כוונתו
להתפטר, נערכה במלון ״פלאזה״ בירושלים
פגישה שדבר קיומה נשמר כבוד, בין צעירי
המפד״ל ותמ״י.
בפגישה השתתפו השר זבולון המר והח״ב •
יהודה בן־מאיר מצד המפד״ל, והשר אהרון אוזן
והח״ב אהרון אכו־חצירא מצד תמ״י.
שתי הביעות החליטו לתאם את מהלכיהן.
חרות בבירה, שאם יועבר בכנסת תיקון לחוק שימנע מימון
מיפלגתי מהרשימות בבחירות לרשויות המקומיות, הוא
יסיר את מועמדותו שלו.
תמיכה מפוברקת
ביום שני השבוע התפרסמה ביומון ״ידיעות
אחרונות״ כתבה מפוברקת, על התמיכה שבה
זוכה ראש־הממשלה, מנחם בגץ, בשוק־־הכרמל
בתל־אביב. מהנאמר בכתבה משתמע, כי ביום
הראשון, שבו הודיע בגין על כוונתו להתפטר,
הפגינו הרוכלים והקהל בשוק־הכרמל את
תמיכתם בראש־המשלה.
אך באותו יום היה שוק הכרמל סגור לרגל
מבצע ניקיון עונתי, ולא היה פתוח לקהל.
הליסד יתפורר?
בליכוד מעריכים כי התפטרותו של מנחם בגין
תביא בתוך זמן קצר להתפוררות הליכוד.
הכרזה על בחירות מוקדמות תגרום לכך שכמה חברי כנסת
ליברליים יצטרפו למיפלגת מרכז חדשה בראשותו של עזר
וייצמן. אם לא יצטרף רפאל איתן לחרות, ויקים מיפלגה
חדשה, עשויים חברי כגסת של חרות להצטרף אליו.
בגיז התאכזב
מנחם בגין לא התפטר מיד, והניח לעסקנים לשחר לפיתחו,
משום שרצה כי ייזכר כראש ממשלה שלא הניחו לו
לפרוש בקלות.
אך בגין התאכזב מכך שרק מעטים בציבור
הרחב הפגינו נגד התפטרותו.
מור במקום בגיז
אם יתפטר מנחם בגץ גם מחברותו בבנסת
* יבוא במקומו איש חרות דויד מור.
מור הוא יהלומן מסביון, בעל חברת־בנייה הבונה
בגדה־המערבית והנציג המסחרי של זאיר בישראל.
מור הוא מאנשי דויד לוי
חובשים ממדים
ליקחי המילחסה
חוביטים קרביים ביחידות המילואים יטל
צה״ל מתרגלים בימים אלה את ליקחי
מילחמת־־לבנון.
אחרי שבדיקת ארועיס במילחמה
הוכיחה״ כי החובשים הקרביים בצה״ל אינם
מיומנים די הצורך בפעולות החייאה,
מתורגלים עכשיו החובשים במיסגרת
שירורדהמילואים שלהם בפעולות אלה,
ומתאמנים בהנשמה, בעצירת שיטפי־דם
ובהחדרת עירויים לפצועים שאיבדו דם
בגיז חיכה להרצ1ג
אחת ההשערות הרווחות בחוגים פוליטיים
בקשר לעיתוי שבו הודיע מנחם בגין על כוונתו
לפרוש, נוגעת למהלכי הנשיא, חיים הרצוג.
על־פי סברה זאת, חיכה בגין עד לאחר שייכנס הנשיא
למישכנו בירושלים. בגין לא רצה להגיש את התפטרותו
כל עוד שכן הנשיא בחווילתה של המיליונרית גיטה
שרובר. הנשיא נכנס למעונו החדש רק השבוע, אחרי
שהוכנסו במעון שינויים שעלו 8.5מיליוני שקלים.
באדר נגד ו״צמז
י׳־* הח״כ לשעבר יוחנן באדר, שהוא מוותיקי תנועת החירות,
הוא אחד הפעילים המרכזיים נגד החזרתו של עזר וייצמן
לשורות תנועת החרות.
באדר טוען, כי עמדותיו של וייצמן בעניינים
מדיניים אינן ברורות, והוא יהווה ״פצצת־זמן״
בתוך חרות.
~שלום־בית פרס רביז
המשבר הממשלתי יצר מערכת־יחסים קרובה
ביותר בין שימעון פרם ויצחק רביו. כלפי חוץ
הס מפגינים שיתוף־פעולה, כפי שלא שרר
ביניהם מעולם.
צמרת העבודה החליטה, שהשניים לא ידברו
יגברו הפגיעות
בהסתדרות
ההנמואיס פרשו
מאירגח בינלאומי
אם יוקדמו הבחירות לכנבת, תימשך ביתר עוז
מדיניות מישרד־האוצר לפגוע ב״חברת
העובדים״ של ההסתדרות.
נציג האגודה לשמירת זכויות הפרט
בארץ פרש מחברות באירגון בינלאומי
של הומד־סכסואלים.
הסיבה: אווירה עויינת לישראל ופירוב
מצד האירגון האוסטרלי לקיים את הכינוס
הבא בארץ.
ההערכה בליכוד היא, כי חברת העובדים מהווה את
העורף הפינאנסי העיקרי של המערך, ולכן יש לפגוע בה.
הפגיעה תיעשה בשיטת הפרד ומשול — כאשר יהיו
העדפות לסקטורים מסויימים של חברת העובדים, תוך
פגיעה באחרים. בליכוד סבורים, שהדבר אפשרי בגלל
המאבקים האישיים בצמרת חברת העובדים בין מנהלי
החברות השונות, ובהיעדר מנהיגות מרכזית חזקה.
הופעה משותפת
לשרו! וליפול
דדטר ללא תיק, אריאל שרון. יופיע
בעצרת מיוחדת במלאות עשור למילחמת
יום־הכיפורים, לצידו של הרמטב״ל
לשעבר. רפאל(,.רפול״) איתן.
העצרת תיערך למחרת יום־הביפורים
בתל־ אביב או בירושלים. היא מאורגנת
על ידי ״צלי״ל — צעירים למען ישראל״,
קבוצה ימנית קיצונית, שבראשה עומדים
ישראל כץ, לשעבד יושב־ראש התאחדות
הסטודנטים הארצית, ורפול.
תמיר ינסה לחזור
מקורביו של הפרקליט שמואל תמיר התחילו לגשש שוב
בצמרת תנועת החירות, אם תהיה עכשיו נכונות להחזיר את
תמיר לפעילות מלאה.
השאיפה של תמיר תהיה לזבות במקום
ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת הבאה.
חינמונים בהשראת הליכוד
אנשי־עסקים המקורבים לליכוד פועלים לרכוש חינמונים
שנמצאים על סף פשיטת־רגל.
משא־ומתן עם בעלי חינמון בדרום נמצא בשלבי סיום.
משא־ומתן עם חינמון במרכז הארץ נערך בימים אלה .
בכל מיקרה, כמה מן החינמונים החדשים,
שהוקמו מתוך פזילה לעבר פירסומי המיפלגות
בבחירות לרשויות המקומיות, עלולים להיסגר
בקרוב, אם יידחו הבחירות האלה.
כמה חינמונים מפסידים ־כסף רב מדי שבוע. אם יאוחדו
הבחירות לרשויות המקומיות עם הבחירות לכנסת, תהיה
המערכה פוליטית בעיקרה גם בבחירות לרשויות
המקומיות, והמיפלגות יעדיפו פירסום בעיתונות ארציים.
חומר על גוראל
יריביו של אריה גוראל, ראש עיריית חיפה, אוספים חומר
על תיפקודו, תיפקוד מקורביו ופעולות שנעשו על־ידם,
ושיש בהם חשד־כביכול לעבירות פליליות.
תוסיה־כהז מאיים
הפרקליט שלמה תוסיה־כהן, שהוא מועמד רשימת הליכוד
בבחירות לראשות־העירייה בירושלים, הבהיר לעסקני
מזכיר־מערכת חדש
ב,,דבר״
ביומון ההסתדרות ״דבר״ עומד לחול שינוי
במערכת. מזכיר־המערכת, העיתונאי הוותיק
אליהו אגרס, עומד לפרוש, והמועמד הסביר
ביותר עתה הוא העיתונאי יוסף פריאל.
מועמדותו של פריאל מעוררת התנגדות בקרב
כמה עיתונאים, הסבורים שעמדותיו הן ימניות
מדי.
יוצאי רפ״י בדבר תובעים, כי ימונה איש משלהם, וכך
תובעים גם יוצאי אחדות־העבודה, הטוענים כי מינויו של
דויד פדהצור כעורך־מישנה של דבר הוא למעשה
חסר־משמעות.
התארגמת 1גד
ועד ההורים
בירושלים הוקם ועד־פעולה של ועדי־הורים
בבתי־ספר שונים לפעולה נגד ועד ההורים
הארצי, על־רקע הכוונה לקיצוצים בהקצבה
הממשלתית לבתי־הספר.
ועד־ההורים הארצי של תלמידי בתי־הספר ממומן על־ידי
מישרד־החינוך, וחברי ועדי־ההורים בירושלים טוענים, כי
הוא נכנס לפעולה רק בשעה שהדבר נוח למישרד־החינוך,
ומגביל את פעילותו לפי צורכ׳־המישרד.
מישפט נגד בובחאלד
תביעה אזרחית נגד חברת ניהול מלונות בע־מ, שהוגשה
לבית־מישפט השלום בתל־אביב, ו * פ ת את אחד מעסקיו
הרשומים בארץ של משקיע הבורסה אריה בוכוואלד.
בוכוואלד ושותפו, מתי ששון, תבעו את בנק מימון סחר
בטענה, שהבנק גרם להם הפסדים הנאמדים ביותר מ־25
מיליון שקל, אחרי שאילץ אותם לרכוש מניות בימי
נפילת־השערים בתחילת השנה.
בוכוואלד ושותף אחר בחברת המלונות נתבעים על־ידי
השותף השלישי לתשלום פיצויים ונזקים בגין דחיקת
רגליו מהשותפות.
מאז הוגשה התביעה נגד הבנק, והגשת תלונה למישטרה
מצד הבנק נגד בוכוואלד וששון, לא חזר בוכוואלד מסיור
ממושך בחו״ל.
העו^ס היה
אבל
על מותו של יששכר(״סאשה״) זלצר,
אשר עימד במשך שנים רבות
את גיליונות ״העולם הזה״.
במדינה העם פשרה בשדרת השלום
שוב הוכחה
חשיבות מכהות
נציגי כוחות השלום
גכל מקום שבו חותרים לשלום.
כאשר עמד אירגון האומות המאוחדות
לכנס את ועידת האו״ם
לשאלה הפלסטינית, הודיעה ממשלת
ישראל כי לא רק שלא תשתתף
בוועידה, אלא שהיא מתנגדת לקיום
הוועידה בחסות האו״ס ״.
95 מדינות, המועצה הישראלית
לשלום ישראלי־פלסטיני וגופים רבים
נוספים סברו אחרת.
כאשר נפתחה הוועידה, בראשית
השבוע בארמון האו״ם בז׳נבה, בלטה
המישלחת של ארבעת אנשי המועצה
(אלוף (מיל׳) מתי פלד, אורי אבנרי,
אמנון זיכרוני ונעמי קיס) והוכיחה כבר
ביום הראשון לוועידה את חשיבות
נוכחותם של נציגי כוחות השלום
הישראליים בוועידה מעין זאת.
תגובה מיידית. כאשר הוקראה
בוועידה הודעתו של יו״ר אש״ף יאסר
ערפאת — שלא הזכירה את מאבק
כוחות השלום הישראליים למען
השלום, שלא הזכירה את אחריות
הפלאנגות לטבח במחנות־הפליטים,
שלא הזכירה את התקוממות דעת־הקהל
הישראלית נגד כל נסיון לטשטש
את האחריות הישראלית, שלא
הזכירה את המיכשולים שמערימות
ממשלות ערביות מסויימות בפני העם
הפלסטיני ושלא הזכירה את הצורך
לנהל משא־ומתן על בסיס של הכרה
הדדית וכבוד הדדי — יכלה המשלחת
הישראלית להגיב מייד ובו במקום,
התגובה התקבלה באהדה רבה
על־ידי המישלחות. עיקרה: הבעת צער
על כך שההודעה סייעה לכוחות
הסירוב הישראליים והחלישה את
כוחות השלום.
אולם לכל המשתתפים ברור,
ראש שביב לשעבר אחיטוב
משמעות מיוחדת
שכמקובל בוועידות מעין אלה, העיקר
הוא לא מה שנאמר במליאה אלא מה
שנעשה מאחרי הקלעים. ומאחרי
הקלעים של הוועידה — המתאכסנת
בארמון־האומות הניצב בקצה עורק־תנועה
מרכזי, אשר נושא את השם
הסמלי ״שדרת השלום״(אווכי דה לה
פה) -פעלו השבוע אנשי המועצה
הישראלית לשלום ישראלי־פלסטיני
בכל למרץ•
וכתגובה מכה־בכיס, הודיעה
כי תקצץ השנה חמישה אחוזים
מסכום השתתפותה השנתית,שהוא
1.5מיליון דולר, בכיסוי הוצאות
הארס. קיצוץ זה, של 70 אלף דולר
לערך, מוריד א ת השתתפות ישראל
בתקציב ה א רס מ 0.23$-של כלל
התקציב ל.0.227*-
אולי פבר מרד משם
השטחים הכבושים
בדיחה בקריית־ארבע
אתה זקוק לקלצ׳ניקוב?
אין בעיה: גש להתנחלות
ובחר לד אחד.
הסיפור נשמע כמהתלה עגומה.
המישטרה, כך נמסר השבוע, החליטה
לבדוק את כלי־הנשק המצויים
בקריית־ארבע, כדי לחקור אם אחד
מהם שימש לרצח תלמידי המיכללה
המוסלמית בחברון הסמוכה.
אילו סגרה המישטרה את קריית־ארבע
כמה דקות אחרי הרצח, הטילה
עליה עוצר וערכה חיפושים מבית
לבית כדי לגלות את הנשק המבוקש
— היה בכך הגיון. כך נוהגת
המישטרה לעשות בשכונה ערבית,
אשר בקירבתה נהרג יהודי.
אך עריכת חיפוש כזה באיחור של
שלושה שבועות — זהו נוהל הגובל
בבדיחה. בשלושה שבועות יכולה גם
המחתרת הפחות מוכשרת בעולם
להגניב את הנשק לצידון, לג׳נין־עלית
או לברוקלין.
מיצבור של נשק. בכל זאת
גילתה המישטרה משהו: שאין שום
רישום רציני של הנשק בקריית־הקנאים.
נמצאו
בה כמויות אדירות של נשק.
מסתבר שלמתנחלי קריית־ארבע יש
יותר קלצ׳ניקובים מכפי שיש להם
תפילין.
הכלים האלה מוחזקים בקרייה
כאילו היו חפיסות־קלפים. הם מועברים
מיד ליד. תושבים שעזבו את
המקום מסרו אותם כמתנה לאחרים. מי
שחתם על קבלה לנשק, נמצא בלי
נשק. מי שלא הותחם מעולם, נמצא
כשבידו כמה כלים בלתי־רשומים.
חלק מן הכלים נעלם, חלק אחר נוסף.
על הנשק הרשמי נוסף נשק־שלל,
ונשק שאיש לא יכול היה להסביר את
מקורו. יתכן שהוברח, נגנב או נתרם.
בקיצור: קריית־ארבע היא כולה
מיצבור אדיר של נשק. ואם זהו המצב
בהתנחלות אחת, יש להניח כי רומה
המצב בשאר ההתנחלויות.
הגילוי היה נבון. על רקע זה
לובשים דבריו הקודרים של אברהם
אחיטוב, מי שהיה ראש שרות־הביט־חון־הכללי
והמומחה מס׳ 1במדינה
למחתרות, משמעות מיוחדת.
אחיטוב טען כי ההתנחלויות
משמשות כמדגרות למחתרת יהודית
לאומנית. בשעתו פירסם השבועון
האמריקאי טיים כי אחיטוב התפטר
מתפקידו, מפני שראש״הממשלה לא
הניח לו להשתמש בשיטות יעילות
לחקירת ההתנקשות שבוצעה — בלי
ספק על־ידי מחתרת יהודית —
בראשי-העיריות של שכם, רמאללה
ואל־בירה. הדבר הוכחש מכל וכל, אך
על רקע דבריו של אחיטוב על
אי־השימוש בשיטות״החקירה המקובלות
בשב״כ, מסתבר בדיעבד כי
הגילוי היה נכון, או לפחות קרוב מאוד
לאמת.
עתה, כשהכל ברור וגלוי, השאלה
היא: האם הציבור הישראלי יניח
לדברים להידרדר עד לעברי פי פחת
של מילחמת־אחים בלתי־נמנעת, או
שיושם קץ להתארגנות המחתרתית
ויושלט החוק ברגע האחרון?
עיתונות
נא לדייק!
העוקב בקפדנות אחרי
שידורי הטלוויזיה מגלה
עובדות מעניינות
פינחס יורמן הוא עיתונאי האוהב
עובדות ויודע את עבודתו. לא לחינם
חיבר כמה ספרים על אירועים
היסטוריים (כהקמת מדינת ישראל)
שבהם הוא דיווח על עובדות יסוד,
עובדה אחרי עובדה, כמעט שעה אחרי
שעה.
השבוע התפנה לעיקוב אחרי
עובדות ממירקע אחר. בכתבה בדו־ירחון
של איגוד המפרסמים, אותות,
הוא החליט שאחרי 15 שנות קיום
הגיע הזמן שהטלוויזיה תדייק יותר
בעובדות שהיא משדרת.
יורמן גילה כי במהדורת החדשות
מבט שמע כי שר־הביטחון משה ארנס
חזר ארצה ״אחרי שתי שנות שירות
כשגריר ישראל בוושינגטון.״
העובדה היא, שארנס שירת במשך
שנה אחת בלבד בוושינגטון.
יומיים לאחר מכן נדהם לשמוע,
שוב במבט, כי ארנס הוא שר־הביטחון
השישי של מדינת ישראל.
העובדה היא, שארנס הוא
שר־הביטחון התשיעי של ישראל
(קדמו לו בתפקיד דויד בן־גוריון,
פינחס לבון, לוי אשכול, משה דיין,
שימעון פרס, עזר וייצמן, מנחם בגין
ואריק שרון).
הוכחה ערבית. יורמן המשיך
לצפות ולשמוע דברים שלא כעובדתם.
בחודש שעבר דיווחה הטלוויזיה על
אירועי יום־העצמאות ה־ 208 של
ארצות־הברית. בהתחשב בכך שעל
עצמאות ארצות־הברית הוכרז ב־4
ביולי ,1776 העובדה היא, כמובן,
שבחודש שעבר נחוג יום־עצמאותה
ה־ 207 בלבד.
יורמן נואש מעובדות והחל עוקב
אחרי מסירת שמות, בעיקר בכיתובם
העברי של השמות שהוזכרו בקטעי
הצילום דוברי האנגלית. וכך גילה,
למשל, כיתוב מקורי לשמו של ציר
הקונגרס (ממוצא איטלקי) דונאלד
אלבוסטה, שנתמנה לאחרונה כיו״ר
הוועדה החוקרת את גניבת מיסמכי
התידרוך של ג׳ימי קרטר על־ידי
עוזריו של רונלד רגן, ערב העימות
ביניהם בבחירות של . 1980
וכיצד הופיע שמו של אלבוסטה
בכיתוב העברי על המירקע הירושלמי?
דונאלד אל־בוסטה. בכך, לפחות,
הוכיחה הטלוויזיה הישראלית שהיא
מודה בהשתייכותה למרחב הערבי.
מישפט השופט לא שתק
הוא שתה שתי כוסיות,
והם ביקשו תשלוס
עבור שלוש כוסיות.
נדירים מאוד המיקרים שבהם קובע
שופט בפה מלא כי אדם ישב
בבית־הסוהר על לא עוול בכפו, בגלל
עלילה שמישהו העליל עליו. ונדירים
עוד יותר המיקרים שבהם קובע שופט
כי על המדינה לפצות עציר כזה על
הסבל שנגרם לו.
לאחרונה קבע השופט יצחק
שבתאי, בבית־המישפט המחוזי בבאר־שבע,
כי על המדינה לפצות את אליהו
ימין מקריית־מלאכי בסך של 420 אלף
שקל על 74 ימים שישב במעצר, ועוד
50 אלף שקל עבור הוצאות המישפט
הרבות שהיו לו כדי להפריך את
העלילה שהעליל עליו מנשה שבת.
השופט קבע חד וחלק, כי שבת
העליל עלילה חסרת־שחר כאשר
האשים את ימין בסחיטה, באיומים
ובתקיפה. השופט קבע עוד, כי לו
פעלה מישטרת קריית־מלאכי ביתר
זריזות ובפחות רשלנות, ולולא נהגה
במשוא־פנים, היתה מגלה בעצמה כי
כל העניין הוא עלילת־שווא, והדברים
לא היו מגיעים כלל למישפט.
״איזה בן־זונה?״ הכל החל בקטטה
אווילית שקרתה לפני שנה
בבית־קפה בקריית־מלאכי. ימין שתה
שם שתי כוסיות עראק, וכאשר פגה
לשלם נדרש לשלם עבור שלוש
כוסיות. הוא טען כי שתה רק שתיים
ושאל את בעל בית־הקפה :״איזה בן
זונה אמר לך ששתיתי שלוש כוסיות?״
התברר כי אחד מאזרחיה עתירי הממון
והמכובדים של העיירה, מנשה שבת,
הוא שאמר לבעל הקפה כמה כוסיות
שתה ימין. כאשר שמע שבת את
המילים ״בן־זונה״ ,ראה בכך עלבון
צורב שאי אפשר לעבור עליו בשתיקה.
שבת התנפל על ימין והשניים
התקוטטו עד שאורחים אחרים הפרידו
ביניהם.
אחד האורחים ליווה את ימין לביתו
כדי שהקטטה לא תתלקח מחדש,
מכיוון שלפני שעזבו את בית־הקפה
צעק שבת לעבר ימין כי הוא עוד ילמד
אותו לקח ויביא את בניו לנקום בו.
עוד לפני שהצליח ימין להגיע
לביתו, עצרו לידו כמה מכוניות ומתוכן
יצאו חמישה מבניו של שבת וגם שבת
עצמו. הם התנפלו על ימין בחמת זעם,
חיכו אותו, חבטו ובעטו בו עד ששכב
על הארץ חסר־אונים וכמעט מחוסר־־
הכרה. אז עזבו את המקום, השאירו
אותו מתבוסס בדמו והסתלקו.
ימין הצליח לזחול לביתו ושם שכב
במיטה כואב ודואב.
עם בקבוק ויסקי. נראה כי מייד
אחרי הפוגרום נועדו בני מישפחת
שבת ודנו במעשה. הם עצמם נדהמו
כנראה ממצבו של הקורבן כאשר
עזבוהו, וחששו כי הוא יפנה למישטרה
ויתלונן עליהם. אז טיכסו עצה
והחליטו להקדים רפואה למכה.
מנשה, אבי־המישפחה, מיהר ״
לתחנת־המישטרה עוד באותו ערב,
וסיפר לשוטר כי ימין תקף אותו
בבית־הקפה, וכי ימין סוחט אותו מזה
שלוש שנים. לדבריו נוטל ממנו ימין
סכומי כסף המסתכמים בעשרות אלפי
שקלים. הוא סיפר כי ימין מתנפל עליו
כאשר הוא עומד לשלם כסף בבית־קפה
או במכולת, ונוטל ממנו כמה
פעמים בשבוע סכומי כסף שונים.
השוטר גבה את עדותו של
המתלונן, אך לא חקר אותו עליה. הוא
לא שאל אותו מי עוד היה בבית־הקפה
והיה עד לתיגרה, הוא לא שאל אותו
באיזו מכולת סחט אותו ימין ומי ראה
זאת. הוא רשם הכל ואמר כי יפעל
בהתאם.
״המצאה אינפנטילית״ .כאשר
נעצר ימין הפצוע על־ידי שוטרי
העיירה, בגלל תלונתו של שבת, היה
כל״כך מבולבל ונבוך, שלא הבין כלל
על מה הם מדברים. ימים אחדים שתק
ולא סיפר דבר, ואז, כאשר התברר לו כי
הוא נאשם באישום רציני ועלול
להסתבך כהוגן, פתח את פיו וסיפר
לראשונה את גירסתו• .
אולם גם אז לא האמינה לו
המישטרה ולא התייחסה לגירסתו
ברצינות. החומר הוגש לפרקליטות,
נגד ימין הוגש כתב־אישום בעבירות
של תקיפה וסחיטה באיומים, והוא
נעצר עד תום ההליכים.
רק כאשר סיים המתלונן שבת
להעיד במישפט, והשופט שבתאי
השתכנע כי עדותו כולה עדות שקר,
״מעוררת גיחוך, המצאה אינפנטילית
שאין לה כל ביסוס במציאות,״ שיחרר
השופט את ימין ממעצרו. עד אז ישב
כבר 74 יום במעצר בגלל עלילת
השווא.
המדינה תשלם. השופט לא ר
יכול היה לעבור על כך בשתיקה. הוא
הפנה את תשומת ליבו של פרקליט
מחוז־הדרום למעשה זה וביקש כי
הדבר ייחקר.
השופט קיבל בפסק־דינו את כל
טענותיהם של הסניגורים, עורכי־הדין
אהרון בן־שחר ויעל לב־ארי. השופט
ציין כי הוא דוחה בשתי ידיים את
עדויותיהם של שבת ובניו :״הגעתי—
לכלל מסקנה כי הנאשם לא עבר כל
עבירה מאלה המיוחסות לו בכתב־האישום,
וכי גם לתיגרה שאירעה
בבית־הקפה נקלע שלא מרצונו, תוך
כדי הגנה עצמית. לכן הנני מזכה אותו
מכל האשמות שיוחסו לו.״
בעיקבות זיכוי מלא זה ודבריו של
השופט בפסק־הדין, פנו הסניגורים
לבית־המישפט וביקשו כי המדינה
תפצה את ימין על תביעת השווא חסרת
היסוד שבגללה ישב זמן רב במעצר״.״׳
הם תבעו סכום של יותר ממיליון
לירות.
״אילו הסתיים עניין באותה קטטה
פעוטה בבית־הקפה, אין ספק כי כל
העניין לא היה תופח לממדים שמעבר
לכל פרופורציה ...אולם מנשה שבת,
הרואה עצמו כגביר העיירה, לא השלים__
עם מה שנראה לו פגיעה בכבודו, והוא
החליט ללמד את הנאשם לקח. אך הוא
אינו היחיד האשם במה שקרה. לוא
התנהלה חקירת המישטרה בחריצות,
ביסודיות וללא רשלנות, היתה נחסכת
מהנאשם מנת היסורים ואשמת השווא
של סחיטה באיומים,״ קבע השופט.
העולם הז ה 2400
״מי ברכב, מי בדגל, מי יצעד בסר...
להחואות נ11 בה
^ גשתי את עיצאם אל־סרטאווי בפעם
*האחרונה בבירת הולנד, האג. השתתפנו
ביחד בכינוס בין־פרלמנטרי אירופי, שמטרתו
היתה לדון בוועידה המתכנסת השבוע בז׳נבה.
נאומו האחרון של סרטאווי — נדמה לי שהיה
זה הנאום האחרון שהשמיע בחייו — סבב על שני
צירים: קריאה לשילוב אש״ף בתהליך המדיני
ודרישה נרגשת ממארגני הוועידה להזמין את
כוחות־השלום הישראליים.
הערב האחרון שבילינו ביחד היה
מוקדש, בין השאר, לדיון בוועידה זו.
כבר כתבתי הרבה(ואולי יותר מדי) על אדם
יחיד־במינו זה, שהקריב בעיניים פקוחות את חייו
על מיזבח השלום.
אוסיף כאן רק זאת: כאשר קיבלתי את ההזמנה
לבוא לוועידת־ז׳נבה, לא היססתי אף לרגע
לקבלה. כל היסוס כזה היה נראה לי כבגידה
בזיכרו של סרטאווי, כבגידה בקורבן שהביא.
בנסעי לז׳נבה אני חש שאני נושא
עימי משהו מצוואתו.
^ אותו נאום אמר סרטאווי משהו שנחרת
^ מאוד בזיכרוני.
בפנותו אל חברי־הפרלמנטים מתריסר מדינות
המערב, הוא אמר:
״במשך שנים גיניתם אותנו, הפלסטינים, על
כי הלכנו בדרך האלימות וביצענו פיגועים.
תבעתם מאיתנו לנטוש את דרך המאבק האלים,
ולעלות על דרך המאבק המדיני.
״עשינו זאת. הפסקנו את כל הפיגועים מחוץ
לשטח פלסטין. הופענו בכל הכינוסים הבינלאומיים
שהוזמנו אליהם. פתחנו במגעים עם
כוחות־השלום הישראליים, וביניהם הכוחות
הציוניים. הכרזנו באמצעות המוסדות הדמוקרטיים
שלנו, וגם בפי יאסר ערפאת עצמו,
שאנחנו מקבלים את כל החלטות האו״ם. והרי כל
ההחלטות האלה מכירות בזכות־הקיום של
ישראל, שהיא חברת האו״ם.
״והנה, כאשר החליט האו״ם לקיים ועידה
בינלאומית גדולה לדיון בשאלת פלסטין, וכאשר
הודענו על נכונותנו לבוא אליה, הטילה
ארצות־הברית חרם עליה. רבות מממשלות־המערב
נכנעו ללחץ האמריקאי, ומסרבות
להשתתף בוועידה באופן מלא. אחדות הודיעו כי
ישגרו משקיפים, ואחדות סירבו לעשות אף זאת.
״מה אתם רוצים? שהעם הפלסטיני יתייאש מן
הדרך המדינית? שהעם הפלסטיני יפנה, בייאושו,
אל דרך האלימות והפיגועים?״
זוהי שאלה טובה. היא מופנית גם לציבור
הישראלי.
^ מכבש המדיני האדיר של ארצות־הברית
1 1ומכבש־התעמולה האדיר של ממשלת־ישראל
הצליחו להביא לכך שמדינות־המערב
העיקריות יחרימו את הוועידה.
כתוצאה מכך יש לוועידה הרכב בלתי־מאוזן.
העולם השלישי והגוש הקומוניסטי יהיו
מייוצגים בה במלוא כוחם. העולם המערבי יהיה
מיוצג בה רק באופן חלקי וזעום.
זוהי
סיבה
להחרים
האם הוועידה?
תשובתי היא: להיסך!
בוועידה שזהו הרכבה, חובה כפולה
ומכופלת היא על כוחות־השלום
הישראליים, הציוניים והסטריוטיים,
להפגין את נוכחותם.הדבר דרוש כדי להשיב לטענות בלתי-
מוצדקות, לדאוג להצגת תמונה מאוזנת, להעמיד
דברים על דיוקם. לא ננסה לשקר, לצייר תמונה
כוזבת, להעלים את המציאות העגומה והמסוכנת.
אך לא נרשה גם עיוות התמונה בכיוון ההפוך.
יש נטייה באו״ם לגנות את הציונות כולה, על
כל תקופותיה וגווניה, בגלל מעשיה של
ממשלת־בגין וקודמותיה. חשוב שיישמע
־ בוועידה זו קול ציוני צלול, אשר יסביר את האמת
הפשוטה: יש הרבה מאוד מגמות בציונות, כשם
שיש הרבה מאוד מגמות בסוציאליזם,
בליברליזם, בקומוניזם. יש ציונות של בגין, ויש
ציונות של כוחות־השלום. כל אדם זכאי —
ואולי גם חייב — לגנות מדיניות של דיכוי
ועושק, כיבוש ונישול — גם כשהיא מבוצעת
תחת דגל הציונות. אך איש אינו רשאי לגנות
תנועה היסטורית גדולה, שהקימה מיפעל שאין
לו אח ורע בתולדות העת החדשה, מפני שחלק
ממנה — ויהיה חשוב ככל שיהיה — מכפיש
אותה במעשיו.
אך מעבר לכל אלה, יש סיבה פשוטה ביותר
להיות שם:
בכל מקום שבו נדון העימות הישראלי-
פלסטיני — שם עלינו להיות.
בכל מקום שבו דנים אנשים בחיפוש הדרכים
לשלום, למניעת מילחמה, למניעת שכול ויסורים
— שם עלינו להיות.
להיות כדי להשפיע, להגיד את אשר יש
להגיד, לקיים דו־שיח עם ידידים ואויבים.
שום טכסיסנות עלובה, שום
חשבונות קטנוניים של פופלאריות,
אינם יכולים לעמוד מול ציווי פשוט זה.
ף* ודות למאמצינו הבלתי־נלאים —
4 1שסרטאווי ושאר ראשי אש״ף היו שותפים
להם — הזמין האו״ם את כל כוחות־השלום
הישראליים לבוא לוועידה במעמד רישמי.
לסרב להן.״)
וכך אמר שריד. :לא התייעצו איתנו על
הרכב הוועידה ועל סדר־יומה. משום־כך אין
לנו ענייו להשתתף באירוע מבויים
וחד־צדדי. אני מוכן ללכת ברגל לזינבה כדי
להשתתף במיפגש עם כל מנהיג פלסטיני בלי
יוצא מן הכלל. אבל אני לא מוכן לטוס
במחלקה הראשונה, כפי שהציעו לי מהארס,
כדי להשתתף במיפגש חסר כל בסיס משותף,
ועל כן חסר תכלית״.
מילים כדורבנות. מילים לאומיות,
גאות, פרטיות, ציוניות,זקופות־גו.
אבל אין בהן שום ממש.
* \ ם נוריד את החנטריש מן המישפטים
המבריקים, מה מתגלה?
״לא התייעצו איתנו על הרכב הוועידה
ועל סדר־יומה״.
זוהי ועידה של האדם, מטעם האו״ם, על פי
החלטה רשמית של עצרת האדם. הרכב הוועידה
הוא נתון מראש: כל המדינות החברות בארם
והמשקיפים הקבועים באו״ם. זהו אותו ההרכב
כמו עצרת האדם עצמה. נוסף על כך הוזמנו כל
ובכללן החלטות מועצת־הביטחון 242ו־,338
שאומצו על־ידי כל ממשלות־ישראל.
והתכלית היחידה של הוועידה היא
לדון בפיתרון הבעייה הפלסטינית, אשר
גם יוסי שריד אמור — על פי הודעותיו
הרבות — לשקוד על פיתרונה.
3 3ן, מה מקור הסירוב של יוסי שריד?
חוששני שהסיבה היא הרבה יותר
פשוטה, ולצערי גם פחות מפוארת.
מנחם בגין החליט להחרים את הוועידה, מפני
שכל דיון בשאלת־פלסטין עלול להפריע לו
בהגשמת מטרתו הגלוייה: להפוך את הגדה
המערבית ורצועת״עזה לחלק בלתי־נפרד
ממדינת־ישראל, תוך שיעבוד תושביה או
גירושם.
לזכותו של בגין יש לאמר שאינו
צבוע ואינו מעמיד פנים.
מיפלגת־העבודה שרוייה בפחד מתמיד, שמא
תזיק לה הופעתה במקום שבו מדובר ברצינות על
שלום, ושבו יש נציגות פלסטינית. בתוך
המיפלגה יש אגף ימני חזק, המטיף להגברת
הנימה הלאומנית, כדי לאפשר למיפלגה לרכוש
בחזרה קולות מן הליכוד ולהגיע לשילטון.
כתוצאה מכך הקדיש שימעון פרס את כל
מירצו בכנס האינטרנציונל בפורטוגל לשלילת
זכותו של עיצאם אל־סרטאווי להופיע ולשאת בו
את דברו(דבר שלא הפריע לו לעלות למחרת
היום על הבמה ולשבח את סרטאווי כאיש־שלום
דגול. כי בינתיים נרצח האיש, ופלסטעי מת יבול
להיות פלסטיני טוב).
בראשית השנה הודיעה הנהגת המי־פלגה
רשמית שכל חבר אשר ייפגש עם
אנשי־אש״ף יגורש מן המיפלגה.
זהו נימוק טוב שלא ללכת לפגישה כזאת —
לא במחלקה הראשונה ולא ברגל. אני מבין היטב
את יוסי שריד. הוא החליט שמקומו בכנסת,
ובמיוחד בוועדת־החוץ-והביטחון, חשוב ממקומו
בוועידה הדנה בשלום.
אך מדוע הוא חייב להצהיר הצהרות? מדוע
אינו מודיע, פשוט, שהוא לקה בשפעת? מדוע
עליו לתקוע סכין בגב כוחות־השלום, ולספק
חומר למאמרידזהסתה של הדוקטור הרצל
רוזנבלום ודומיו, אבירי הימין הקיצוני?
מדוע, למען השם, אינו מסוגל
לשתוק?!
שלום עכשיו, לפחות, שתק. זהו אירגון־גג,
בניין הוועידה בז׳נבה: חזית הסירוב
זה כולל את הזכות לנאום במליאה
ובוועדות, ולהפיץ את גילויי־הדעת
שלהם כמיסמכים רשמיים של הוועידה.
חוץ מזה הוזמנו כמה אנשים מישראל
כ״אישים בולטים, היכולים לתרום לעניין הנדון״,
דבר המבטיח לנו זכויות מיוחדות לגבי הפצת
דיעותינו.
בין הגופים שהוזמנו, היו שלום עכשיו
והמכון הבינלאומי לשלום במיזרח
התיכון. בין האישים שהוזמנו, היה יוסי שריד.
כל אלה דחו את ההזמנה.
שריד גם פירסם גילוי־דעת כדי להסביר את
נימוקיו לכך.
זה הזכיר לי את הבדיחה על האיש שביקר
בתערוכה של תמונות רמבראנט. הוא הלך מציור
לציור והשמיע את דעתו — זה טוב, זה חלש, זה
ככה־ככה.
לבסוף פקעה סבלנותו של שומר־התערוכה.
הוא ניגש את האיש ואמר:
״סלח לי אדוני, אבל יש לך טעות. לא
רמבראנט עומד כאן לביקורת, אלא
אתה:
ך ץ בר־הכנסת יוסי שריד נימק את סירובו
( 1לבוא לוועידה בנוסח מפולפל, כדרכו. במשך
השנים שמעתי כבר כמה וכמה הנמקות לסירובו
לבוא לפגישה כלשהי עם אנשי אש״ף, כל אחת
שונה מקודמתה, ואני מוכרח להודות שהוא
משתפר והולך באמנות זו( .ידידי המנוח, נתן
ילין־מור, נהג לצטט את אביו, שאמר :״הלוואי
ואלוהים יזמן לי כל־כך הרבה פיתויים כמו שיש
לי תירוצים להיכנע להם.״ יוסי שריר יכול היה
לומר :״הלוואי ואקבל כל־כך הרבה הזמנות
להיפגש עם אנשי אש״ף כמו שיש לי תירוצים
כוחוודהשלום הישראליים, וגופים דומים מרחבי
העולם.
סדר היום קבוע גם הוא מראש. הוא נובע מן
ההחלטה, והוא בהחלט סביר וקביל.
אילו היתה לשריד הסתייגות של
ממש ממנו, היה בוודאי משמיע אותה.
אבל אין לו — ושיטה זו של הפרחת
דברים ללא כל בסיס עובדתי, ההופכת
בהדרגה סימן־־היכר של שריד, אינה
מוצאת חן בעיני.
.אירוע מבויים וחד״צדדי״.
כנ״ל. כל ועידה בינלאומית היא ״מבויימת״.
במה הביום הזה שונה מכל ועידה אחרת של
האו״ם, שבעשרות מהן משתתפת ישראל מדי
שנה? אשר לחד־צדדיות — כל המדינות הוזמנו,
ובכללן ארצות־הברית וישראל, שתי המדינות
היחידות שהצביעו בעצרת־האו׳ם נגד כינוס
הוועידה. אם מחליטים מנחם בגין ורונלד רגן
להחרים ועידה, ולכפות על ממשלות אחרות
להיכנע ללחצם — האם זוהי סיבה גם ליוסי
שריד להחרימה?
.אני מוכן ללכת ...כדי להשתתף במיפגש
עם כל מנהיג פלסטיני בלי־ יוצא־מן־הכלל...״
לצערי עד כה נכון ההיפך: שריד
סירב להפגש עם כל מנהיג פלסטיני,
בלי־יוצא־מן־הכלל. כל פעם בתירוץ
שונה, והתוצאה שווה.
אבל אין הוא מוכן לטוס במחלקה ראשונה
(אגב, איש לא טס במחלקה הראשונה. כל
המוזמנים טסו במחלקת־התיירים, ככל־האדם)
.כדי להשתתף במיפגש חסר כל בסיס
משותף, ועל כן חסר כל תכלית.־
הבסיס הי חידי של ועדת״ז׳נבה הוא מיכלול
ההחלטות של אירגון האומות המאוחדות —
המנסה ללכד בפעולותיו אנשי־שלום מכל
הגוונים, והתלוי במידה רבה ברצונן הטוב של
מיפלגת־העבודה ומפ״ם. אין לו מצע ברור
ומוסכם, המאפשר הופעה בוועידה כזאת.
הגוף השני שהוזמן, המכון הבינלאומי
לשלום במיזרח התיכץ, מתגלה יותר ויותר
כאירגון מוסווה של המערך וגרוריו, וסיבות
סירובו ברורות גם הן.
כך נכנעים כוחות־שלום לחזית־הסירוב
של מנחם בגין.
חבל. אני מצטער על כד• אך איני
מתכוון להצטרף לחזית הזאת.
ההתקפה הקיצונית של חזית הסירוב הערבית
על הוועידה מעידה שהיא רואה בה צעד חשוב
לקראת השלום. קצת מוזר לראות שיוסי שריד,
יצחק שמיר והטרוריסטים של אבו־נידאל
נמצאים בחזית אחת.
^ אדם הוא המיסגרת הנוחה ביותר לפגישה
1 1בין ישראלים ופלסטינים. אלמלא היו חלק
מכוחות־השלום הישראליים משועבדים לתכתיבי
בגין, באמצעות שימעון פרס, היתה מיסגרת
זו מקלה גם עליהם את הקפיצה אל תוך הבריכה
הקרה של הדו־שיח.
מדינת־ישראל נפגשת עם אש״ף מדי
יום ביומו באדם, כי ישראל חברה
באירגון זה, ואש״ף התקבל בו כמשקיף.
בכל מושב של עצרת האו״ם יושבים נציגי
ישראל ואש״ף — אם לא זה לצד זה, הרי ביחד
באותו אולם. כאשר דנה מועצת־הביטחון בעניין
ישראלי־פלסטיני, יושבים ליד אותו שולחן־
הפרסה, בשני הקצוות, יהודה בלום מישראל
וזוהדי טרזי מאש״ף.
לאחרונה, בעיקבות מילחמת־הלבנון, יש
משא־ומתן כימעט־ישיר בין ישראל ואש״ף על
גורל השבויים והנעדרים (ואני מקווה שנוכל
לתרום משהו לכך גם במיפגשי ז׳נבה).
ממשלת־בגין החליטה להחרים את
הוועידה. אבל דגל ישראל יהיה שם —
בדש מעילינו.
7 1א : 1זנ י * י ::1: 11 4 ** 0י י1י י ־1• 1*4 1י״*
ובכל־ ואת:
ם ם 2ו 1טנקים ו־ם 92ו
מטוסי־קוב שר שש מדינות
ערביות מול 3500 טנקים
1־ 500 מטוסי־קרב שר
שואל, ולמוות חכר-
ך* וויכוח שהתנהל לאחרונה על
| 1הקיצוץ בתקציב־הביטחון, העלה
את שאלת גודלו ועוצמתו של צה״ל
לעומת עוצמתן של מדינות ערב.
במהלר הוויכוח הובהלו חברי
הממשלה לבור המטכ״ל של רב־אלוף
משה לוי. שם נחשפה לעיניהם תמונת
כוחם הצבאי של הערבים.
התמונה היתה מבהילה
ומאיימת: היא כללה מאות
אלפי חיילים, עשרות דיוויזיות
ואלפי טנקים, תותחים ומטוסים.
הנתונים
שנמסרו לשרים היו ללא
ספק מדויקים ומהימנים. נתונים אלה
הם פרי עבודת־איסוף ועיקוב שיטתית
ומאומצת של מערך המודיעין. אולם
נתונים אלה אינם מציגים תמונת־מצב
אמיתית של יחסי־הכוחות בין ישראל
ומדינות ערב כפי שניסח זאת, לא
בעדינות מיוחדת, בהערתו על ״סיפורי
כיפה אדומה״ ,שר התעשיה והמסחר
גירעון פת.
המאבק של מערכת־הביט־חון
למען הגדלת תקציכיה או
למניעת קיצוץ כהם אינו
תופעה יהודית לישראל. המאבקים
שניהלה ומנהלת מערכת
הביטחון האמריקאית על חלקה
כעוגת התקציב הם מן המפורסמות,
ומשמשים כמידה רבה
דגם לחיקוי על־ידי מערכת־הביטחון
הישאלית. במוכן, תוך
התאמה לתנאי השטח והזירה.
במיסגרת מאבקיהן של זרועות
הכוחות המזויינים של ארצות־הברית
על התקציב, נהגו חברי ועדת המטות
המשולבים להציג לפני המימשל והקונגרס
מיספרים העוסקים בעוצמתם
של הסובייטים ובאיום הנשקף מעוצמה
זו, בנקודות שונות בעולם.
זירת ההתעניינות העיקרית היתה,
כמובן, אירופה. במשך שנות החמישים
וראשית שנות השישים הציגו ראשי
המטות חזות קודרת ביותר של יחסי־הכוחות
בין ברית־המועצות ונאט״ו.
מול העוצמה הצבאית הסובייטית,
שמנתה בסך הכל 175 דיוויזיות, ניצבו
רק 25 דיוויזיות של נאט״ו. לא היו
אלה מספרים בעלמא, אלא נתונים
שהושגו על־ידי הסוכנויות השונות של
קהילת המודיעין האמריקאית.
ב־ ,1961 עם כניסתו של רוברט
מקנמרה לפנטגון, הוקמה המועצה
לתיכנון, תיכנות ותיקצוב. גוף זה החל
בוחן את הנתונים השונים הקשורים
ביחסי־הכוחות בין ארצות־הברית
וחברות נאט״ו לבין ברית־המועצות,
ובכלל זה את הנתון האומר כי עוצמתה
הצבאית הקונבנציונלית של ברית־המועצות
עומדת על 175 דיוויזיות.
אחרי שורה של מחקרים
מדוקדקים התברר למועצה, כי
מתוך 175 הדיוויזיות 95 ,
נמצאות על הנייר בלבד:
לא היה להן ציוד ולא תקן של
כוח־אדם. מחקרים נוספים העלו, כי
עוצמתה בכוח־אדם ועלות ההרכשה
של דיוויזיה סובייטית שוות לשליש
מזו של דיוויזיה אמריקאית.
זו היתה האמת מאחורי
המיספרים.
#טנקי ם באחסנה
**הי האמת מאחורי המיספ־
^ /רי ם המבטאים את עוצמתן של
מדינות־ערב? מה יהיו יחסי־הכוחות
בפועל במיקרה של פריצת מילחמה?
רוני שפיגל
מאמר זה ינסה להשיב על השאלה
בנוגע לשתי מערכות־הנשק העיקריות
— טנקים ומטוסים (כל הנתונים
במאמר זה לקוחים, ממקורות זרים).
ההתייחסות תהיה לשש מדינות
ערביות. שלוש מדינות עימות, היינו,
אותן הגובלות בישראל — סוריה, ירדן
ומצריים ושלוש מדינות בפריפריה —
עיראק, סעודיה ולוב.
מדינות ערביות אחרות לא נלקחו
בחשבון, או בשל היותן בעלות צבאות
קטנים מדי, או בשל היותן רחוקות מדי
מזירת הלחימה. אלה הן מארוקו,
אלג׳יריה, תוניסיה וסודאן באפריקה,
כוויית, דרום וצפון תימן, עומאן
והנסיכויות השונות בחצי־האי ערב.
במיקרה של מילחמה, יש להניח
שישלחו כוחות, כפי שעשו בעבר,
אולם מפאת קוטן צבאותיהם ומרחקם
מן החזית, יש להניח שהתרומה תהיה
סימלית או תאחר להגיע, ובכל מיקרה
— תהיה שולית.
אחד הנתונים הבולטים,
החוזרים ועולים בכל דיון על
מאזן־הכוחות במרחב הוא הכמות
הגדולה של טנקים הנמצאים
בידי הערבים.
על פי מקורות זרים, מצאי הטנקים
בידי ישראל ובידי שש המדינות
הערביות האמורות הוא: 3500 ישראל 1900 מצריים 3200 סוריה 700 ירדן עיראק 2600 400 סעודיה 2400 לוב
סד הכל טנקים במדינות
הערביות האלה. 11,200 :
יש להניח, שמיספרים אלה אינם
מדוייקים, אולם, כפי שיתברר בהמשך,
אין זה עקרוני לצורך דיון זה (לגבי
מיספר הטנקים העיראקיים זהו מיספר
הטנקים מלפני המילחמה עם איראן,
שבמהלכה נפגעו יותר מ־ 1000 טנקים
עיראקיים, כך שאי״הריוק עשוי להיות
גדול יותר).
ממיספרים אלה נובע שהיחס
בטנקים בין ישראל למדינות ערביות
אלה הוא 1:3.2לטובת הערבים.
אך כאן נכנם גורם כוח־האדם. בעוד
שכל הטנקים של צה״ל מאויישים
ונמצאים ביחידות(סדירות ומילואים),
הרי שחלק מן הטנקים הערביים אינם
נמצאים ביחידות, אלא במחסנים,
מחמת מחסור בצוותים שיוכלו
לאיישם. הדבר נובע מאוכלוסיה קטנה
מדי כמו בלוב, או ממחסור בכוח־אדם
מיומן. לפי מקור מוסמך, נמצאים 1200
טנקים בסוריה של חאפט׳ אל־אסד
באחסנה. דבר זה מעמיד את מיספר
הטנקים בשירות פעיל בסוריה על
.2000
בצבא לוב של מועמר קד׳אפי יש,
על־פי מקורות זרים 12 ,גדודי שיריון,
ולפי חשבון של 30 טנקים בגדוד, יש.
לו 360 טנקים מאויישים. לשם זהירות
נניח, ש־ 500 מן הטנקים בלוב
מאויישים — מה שמותיר 1900
טנקים באחסנה.
ככל הידוע, גם במצריים נמצאים
חלק מן הטנקים באחסנה, אך עקב
מחסור בנתונים, נתעלם מכך. יש
להניח, שמתוך הטנקים המאוחסנים רק
חלק נמצאים במצב של כשירות
מיבצעית, דהיינו, ניתנים לשליפה
מהירה מן המחסנים.
מן הנתונים לגבי טנקים
שאינם בשירות בסוריה ובלום
עולה, כי מיספר הטנקים
המאויישים והנמצאים ביחידות
בצבאותיהן של שש מדינות
אלה הוא .8100 כתוצאה
מכך יורד היחס בטנקים מיהם
של 1:3.2ליחס של .1:2.3
באשר לשלוש מדינות העימות,
מצריים, סוריה וירדן,
למעשה יש להן 4600 טנקים
מיבצעיים בלבד. פירוש הדבר
— יחס בטנקים של 1:1.3בינם
ובין צה״ל.
.על־פי מתווה המילחמות בעבר,
שבהן הגיעו כוחות מישלוח אל
זירת־הלחימה זמן־מה לאחר פרוץ
הקרבות, יש להניח כי במיקרה של
פריצת מילחמה עתידית, לא יוכלו
אלה להיכנס לקרב אלא כעבור פרק
זמן דומה לזה שבעבר. לכן היחס של
1:1.3יהיה ככל הנראה היחס
ההתחלתי.
ההצבעה על 1000 מובילי הטנקים
שבעיראק של סדאם חוסיין יחד עם
הטענה שתוך 72 שעות יוכלו להגיע
1000 טנקים לחזית, אינה רלוונטית.
העיראקים לא ישלחו לחזית טנקים
סתם, אלא דיוויזיות. לוחמות על
כוח־האדם, יחידות העזר ודרגי
האספקה שלהן.
פרק הזמן הדרוש לקבלת החלטה
לשלוח דיוויזיות, לאירגונן למסע, ולהכנסתן לפריקתן
להעברתן,
ללחימה יהיה, סביר להניח, ארוך יותר
מ־ 72 שעות.
ייתכן שכוחות־חלוץ יצליחו להיכנס
ללחימה בפרק זמן כזה, אולם לא
1000 טנקים, המהווים שלוש דיוויזיות
שריון.
(במילחמת יום הכיפורים החליט
הפיקוד העיראקי על שיגור דיוויזית־השריון
מס־ 3לסוריה, בבוקר ה־7
באוקטובר. חטיבת השריון ה־,12
שהיוותה כוח־החלוץ שנשלח, קיבלה
פקודת־תזוזה בו ביום והחלה נעה ב־8
באוקטובר. חלוץ החטיבה הגיע לאיזור
דמשק ב־ 10 באוקטובר, ושאר יחידות
החטיבה הגיעו לאיזור הכינוס ב־ 11 בו.
החטיבה הוכנסה לקרב ב־12
באוקטובר — חמש יממות אחרי
ההחלטה על מישלוח הדיוויזיה, שש
יממות לאחר פריצת המלחמה. אומנם,
מאז הוגדלה, כאמור, כמות מובילי־הטנקים
בעיראק, אולם הזמן הדרוש
להתארגנות ולמסע לא התקצר).
על־פי תסריט אחר, במיקרה של
מילחמה יזומה על־ידי הערבים, יקבלו
העיראקים התראה, כך שיוכלו
להתארגן ולפתוח בתנועה סמוך לזמן
פרוץ המילחמה. במיקרה כזה יוכל
חלק גדול יותר של כוח־המישלוח
העיראקי להיכנס לקרב תוך 48־72
שעות מפרוץ המילחמה, תלוי בטיב
ההכנות. עם זאת יש לזכור, שככל
שההכנות יהיו אינטנסיביות יותר, יגבר
הסיכוי לגילויין על־ידי ישראל.
#איכות עדיפה
אחרת היא איזה אחוז
* /מעו צ מ תן ישלחו מדינות הפריסריה
לחזית הלחימה עם ישראל.
מילחמה וללא כל הפרעה (מה שאינו
סביר ביותר) .אולם, אם יחלפו כמה
ימים בין פרוץ המילחמה והגעת כו־חות־המישלוח,
יהיה יחס הטנקים קטן
יותר.
הדבר נובע מיחס היפגעות הטנקים
בין צה״ל..והערבים. על־פי מקורות
זרים, הושמדו במילחמת יום הכיפורים
2000 טנקים ערביים, לעומת 400 של
צה״ל. זהו יחס השמדה של .1:5יחד עם
זאת, יש להניח שיחס ההיפגעות הוא
קטן יותר לטובת הערבים, שכן חלק מן
הטנקים של צה״ל שנפגעו במילחמה
למילחמה לשיעורין(בפי שהיה
במילחמת יום הכיפורים) ,יהיה
היחס קטן עוד יותר, שכן
הכוחות הראשונים יספנו
אבידות בטרם יגיעו שאר
הכוחות. קשה להעריך במדוייק
את היחס הזה מחמת מחסור
בנתונים, אולם יש להניח שהוא
יהיה בתחום של 1:1.7עד
,1:1.8והוא ילך וישתפר לאורך
ציר הזמן.
כל הניתוח הזה נעשה על סמך
ההנחה (הבלתי־סבירה, יש לקוות)
שכוחות המישלוח יגיעו לחזית ללא
שום הפרעה. אולם, נוסף לכך, יש
לקחת בחשבון את הגורמים הבאים:
• יש להניח שרוב הטנקים
החדישים, כמו טי־ ,72 נמצאים
ביחידות סדירות, כך שבמקום טנק
טי־ 72 מושמד יבוא מן המחסנים טנק
מיושן יותר, כמו טי־ 62 או טי־.55
סך הכל 1920 מטוסי קרב
במדינות ערביות אלה.
זהו יחס של .1:3.8גם כאן, יש
להניח, המיספרים אינם מדוייקים
ביותר(עיראק איבדה עד כה, במילחמה
עם איראן, למעלה מ־ 150 מטוסים ולא
ברור איזה חלק מהם השיבה באמצעות
רכש).
מתוך כמות מטוסים זו חלק נמצא
באחסנה, בין אם בשל מחסור בצוותים
ובין עם עקב מחסור בחלפים. במצריים
נמצאים, על־פי מקורות זרים 300
מטוסים באחסנה, בעיקר עקב מחסור
או הימצאות בסבב־תחזוקה, ולכן כדי
לדעת מהו מיספר המטוסים הזמין
לפעילות, יש לדעת את אחוז המטוסים
הכשירים מסך־המטוסים הקיימים בשירות
פעיל בחיל-האוויר.
אחוז הכשירות הוא פונקציה של
אמינות המטוסים, גילם, זמינות חלפים
עבורם ובעיקר — רמת המיומנות של
כוח־האדם המטפל בהם.
מאחר שהמטוסים המערביים אמינים
יותר מאלה הסוביטיים, ומאחר
שרמתו של כוח־האדם הטכני בחיל־האוויר
הישראלי גבוהה מזו של כוח־האדם
המקביל בחילות־האוויר הערביים,
גבוה יותר אחוז הכשירות בחיל־האוויר
הישראלי מזה שבחילות־האוויר
הערביים.
אם נניח שאחוז הכשגרות הממוצע
בחיל האוויר הישראלי הוא גבוה ובחילות
האוויר הערביים הוא נמוך, הרי
ש״פער הכשירות״ יביא לצימצום היתרון
המיספרי ההתחלתי שיש לערבים
במטוסי־קרב.
על־פי הנחה זו, יהיו בידי
חיל־האוויר הישראלי
טוסי־קרב כשירים(מתוך )500
ובכוחות־האוויר הערביים שיוקצו
ללחימה בישראל יהיו
מטוסים כשירים (מתוך
.)1200 כתוצאה מכך יקטן
היחס במטוסים
אסד
לוי
נשק מזרחי
נשק מערבי
לא בעדינות
חוסיין
לא רלוונטי
חזרו לכשירות, ואילו המיספר 400
נוגע לטנקים שהושמדו.
פירוש הדבר, שצה״ל משמיד
טנקים בקצב מהיר יותר
מאשר הוא מאבד אותם.
הדבר נובע מקיום מערכות
בקרת־אש טובות יותר בטנקים
• מאחר שאמינותם הטכנית של
הטנקים המערביים עולה על זו של
הטנקים הסוביטיים, המהווים את
עמור־השידרה של הצבאות הערביים,
ומאחר שרמת התחזוקה בצה״ל גבוהה
יותר מבמדינות ערב, הרי שניתן להניח
שפרק־הזמן הממוצע בין תקלות
בטנקים הישראליים יהיה קטן יותר
(אם כי הדבר ת אי גם בגילוי של
הטנק) ,וכי מיספר הטנקים שינשרו
בדרך לקרב יהיה גם הוא קטן ביחס
(הדבר תלוי גם בטופוגרפיה של
השטח) ולכן יש להניח, שהדבר יתרום
לצימצום הפער הכמותי.
סיכום הפרק הדן בטנקים
מעלה שלוש סיבות עיקריות
לפער בין יחסי־הכוחות הגול-
יש לציין כי אחוזי הכשירות כאן
מוטים ככל הנראה כלפי מעלה. כך,
למשל, היה אחוז הכשירות הממוצע
בחיל״האוויר האמריקאי ב־ 1979כ־
^ 61 ובאוויריית הצי כ־^(62 המדובר
במטוסי־קרב בלבד) .ככל שירדו
אחוזי-הכשירות כלפי מטה, תוך
שמירת פער קבוע בין ישראל
והערבים, יקטן יחס הכוחות באוויר
לטובת ישראל( .על פי מקורות זרים,
אחוז הכשירות בחלק מן הטייסות
המפעילות מטוסים רוסיים בחיל־האוויר
המצרי מגיע לי^ .30 על־פי
אותם מקורות, מטוסי פנטום, הכלולים
כאן בסדר הכוחות הפעיל של
חיל־האוויר המצרי, לא נקלטו בו).
5:1 #לטובת ׳שואל
קדאפי
לא מאוייש
בחלפים. אם נניח שהלובים מצליחים
לאייש 50 ממטוסיהם, פירוש הדבר
שכ־ 150 נמצאים באחסנה.
גם בסוריה נמצאים >!59־* 10 מן
המטוסים באחסנה.
פירוש הדבר שמול חיל־האוויר
הישראלי, שכל מטוסיו פעילים, עומד
*ץ עבר למיספר המטוסים ה־
^/כ שי רי ם בשני הצדדים, העוצמה
האווירית מעל שדה־המערכה נקבעת
על־ידי כמות המטוסים המגיעים אליו.
כמות זו היא פונקציה של המיספר
הממוצע של גיחות ליממה שמבצע כל
מטוס. מיספר הגיחות הוא פונקציה של
היחס המיספרי בין צוותי-אוויר למטוסים
(מיספר הטייסים לעומת מיספר
המטוסים) ,של רמת־התחזוקה, גיל
למטוס, תכונותיו וכד( .גמאל עבד-אל-
תמונת־המצב האמיתית קובעת, כ׳ רב המרחק בין׳ חסי ־ הכותות על הנייר ובין יחסי ־ הבוחותבשטה
יש לזכור, כי לכל אחת ממדינות
אלה אורבות סכנות הן מבחוץ והן
מבפנים. עיראק חייבת להשאיר כוחות
להגנת המישטר, לשמירה על הגבול
עם איראן ולקיום נוכחות צבאית
התרעתית בחבל הכורדים. סעודיה
חוששת מפני אוייבים מבפנים
וממדינות כמו דרום־תימן ועיראק. גם
על קד׳אפי להגן על מישטרו. ואשר
לאוייבים מבחוץ — הרי שלוב
הצליחה להסתכסך כמעט עם כל
שכנותיה וגם עם ארצות־הברית
וצרפת.
עם נניח שלוב וסעודיה
ישלחו כל אחת 50 מעוצמת
השיריון שלה, ועיראק 60
תגיע עוצמת הטנקים של
כוחות המישלוח ל־ 2000 טנקים
בערך. יחד עם הטנקים של
מדינות העימות יגיע מספר
הטנקים מול צה״ל רכ־,6700
יחס של . 1:1.9
אך גם יחס זה אינו נכון, יחם כזה
יכול להתייצב מול צה׳ל רק אם יגיעו
כל הכוחות האלה לזירה לפני פרוץ
המערביים של צה״ל, ובעיקר מאיכות
עדיפה של הצוותים. עם זאת,
יחס־ההשמדה תלוי בגורמים נוספים
כמו תנאי־הפתיחה של המילחמה וכד.
הטענה, שעל כל טנק מושמד
יכולים הערבים להעמיד טנק אחר —
איננה נכונה. מספר הטנקים שיחליפו
את הטנקים הפגועים ישווה למיספר
הטנקים הפגועים מינוס מיספר
הצוותים שנפגעו, בכפוף למיספר
הטנקים הרזרוויים הנמצאים בכשירות
מיבצעית.
מן הצד של צה״ל יש לזכור, שקיומן
של סדנות קידמיות מאפשר החזרה
מהירה לכשירות של טנקים שנפגעו,
בעוד שנושא זה חלש בצבאות
הערביים.
נובע מכך, שבפרק הזמן שבין פרוץ
מילחמה והגעת כוחות־המישלוח, תרד
מצבת הטנקים של מדינות העימות
בקצב מהיר יותר מזו של צה״ל, ולכן
הגעת עם בשיריון היחס כוחות־המישלוח יהיה קטן יותר מ•
אם כוחות-המישלוח ייכנסו
מיים ויחסי־הבוחות המציאותיים:
1חלק ניכר מן הטנקים
הערביים אינו מצוי ביחידות,
אלא במחסנים.
.2המדינות הפריפריאליות
שלוב וסעודיה ישלחו כל אחת
ישלחו רק חלק מציבאותיהם.
.3העוצמה הערבית לא 50 ממטוסי הקרב שלהן
תוכנם לקרב בבת־אחת, אלא למדינות העימות ושעיראק
לשיעורין.
התקצה ״ ממטוסיה לפעולה, הן
מתחום עיראק והן ממדינות-
העימות, תגיע עוצמת כוח•
#הגוום האנוש
המישלוח האווירי ל־ 350 מטוסים
בערך, דבר שיעמיד את
ף פנה בעת למטוסים. על-פי מצבת מטוסי־הקרב שתופעל
^ מקורות זרים, מצבת מטוסי־הקרב מול ישראל על . 1200 פירוש
בישראל ובמדינות־ערב היא:
הדבר יחס של . 1:2.4
כוח ערבי של 1450 מטוסים בערך.
היחס במטוסים בין ישראל ומדינות
אלו הוא אם כן . 1:2.9לשלוש מדינות
העימות, מצריים סוריה וירדן, כ־850
מטוסי־קרב בשירות פעיל, דבר שיוצר
יחס כוחות של . 1:1.7אם נניח
ישראל
500
מצריים סוריה
יי ח עיראק סעודיה
לוב
660 400 100 330 140 290
זאת לעומת יחס גולמי של 1:3.8
ויחס של 1:2.9כאשר לוקחים את כל
המטוסים שבשירות פעיל במדינות
האמורות.
כאן נכנסים לתמונה הגורם האנושי
והגורם הטכנולוגי. מתוך כמות המטוסים
הנמצאים בשירות פעיל, יש
חלק שאינו כשיר לטיסה עקב תקלות,
נאצר התבטא פעם, שלישראל יש
שלושה טייסים על כל מטוס, בעוד
שלשמצריים יותר מטוסים מטייסים).
אם נניח שמיספר הגיחות הממוצע
ביממה לכל מטוס בחיל־האוויר
הישראלי הוא שלוש, ובחילות־האוויר
הערביים הוא שתיים, פירוש הרבר
שחיל־האוויר הישראלי יוכל לבצע
מאות גיחות ביממה מעל לשדה
המערכה, בעוד שהערבים יבצעו
גיחות ביממה.
בנוסף לכך, יש לזכור את העובדות
הבאות:
• כתוצאה מיחס־הפלות שהיה
תמיד לטובת ישראל, ילכו יחסי־הכוחות
וישתפרו לטובת ישראל לאורך
ציר הזמן במילחמה( ,במילחמת
יום הכיפורים היה היחס במטוסים
מופלים, מכל הסיבות 5:1 ,לטובת
ישראל).
• המטוסים הנמצאים בירי ישראל
עולים על אלה של הערבים, ומטוסי
15־? ו־ 16 עולים על מטוסי
האוייב כמעט, אם לא בכל מעטפות
(המשך בעמוד )72
הטיסה.
1 19
ץ^אז ומעולם נהג ראש־הממשלה, מנחם
)!1בגין, לשחרר את העובדים הקרובים לו מיום
השישי בצהריים וער למוצאי־שבת. היה ברור, כי
ליועצו הקרוב, יחיאל קדישאי, ולמזכירתו
הנאמנה, יונה קלימוביצקי, המלווים אותו מדי
יום ביומו, אין מה לעשות ליד קאש־הממשלה
במשך סוף השבוע. ימי השישי והשבת היו
מוקדשים לבני מישפחתו הקרובים: רעייתו,
עליזה, כשהיתה עדיין בחיים, בנו בנימין־זאב,
מאז מילחמת־לבנון היחסים בין מקורבי בגין
לשר שרון הם גרועים ביותר.
כשירד בגין מישיבת הממשלה, היה הדבר
הראשון ששאל את מזכירתו :״נו, הודיעו כבר על
ההתפטרות שלי בחדשות?״
מאוחר יותר סיפרה קלימוביצקי לידידה:
״בגין נראה כאילו הוקל לו, כאילו נגולה אבן
מעל ליבו. הוא היה נינוח, שקט, ומיהר לביתו,
בליווית יחיאל קדישאי״.
אחרי הודעת ההתפטרות החלה חרושת הניחושים
פועלת במישנה־מרץ. כולם ניסו לנחש
מה הביא להתפטרות המפתיעה. היו שטענו, כי
הכרזת שר־העבודה־והרווחה, אהרון אוזן, שאמר
בליל־שבת, בהשבוע -יומן אירועים כי
ישיבת־הממשלה נוהלה כמו ספינה ללא קברניט,
היתה הקש ששבר את גב הגמל.
אמר על כך אחד ממקורבי בגין :״כבודו של
״אילו היתה עליזה היום בחיים, היתה האדם
המאושר ביותר בעולם. לה באמת נמאס מזמן
שבעלה הוא ראש־הממשלה. היא לא יכלה לשאת
את הנטל המוטל על כתפיו.
״אחרי מותה של עליזה, שחה קומתו של בגין.
הוא היה חוזר בכל לילה לבית ריק, לארבעה
כתלים. וכשהאדם הוא בודד, הוא מרבה
במחשבות.
״הוא בודד מאוד. במשך היום נמצאים בבית
מנהלת משק־הבית ועובדים אחרים. גם הבן,
בנימין־זאב, מקפיד לאכול עם אביו ארוחת-
צהריים מדי יום, אך בשעות הערב והלילה הבית
מתרוקן. בגין צופה לבדו בטלוויזיה ונמצא בבית
בלי איש, ואין לו עם מי לדבר. הבדידות קשה
עליו ומילחמת־לבנון שברה את ליבו.
״אפשר להגיד שאריק שרון שבר את ליבו.
הוא הוליך אותו שולל, מעל באמונו. בגין אף־
^ אשר הודיע מנחם בגין לחברי הממשלה
^ על כוונתו להתפטר, הוא הביט סביבו ודעתו
התחזקה: היורש שלו לא נמצא באותה שעה בחדר
הישיבות:
ככל שחלפו השעות מאז שאמר מה שאמר,
התברר יותר ויותר שכל מועמד מבין הח״כים
היכולים להחליף אותו, יפתח תיבת־פאנדורה ־-
שתרחיק את הליכוד מהשילטון לשנים רבות.
השם הראשון שהוזכר היה של שר־החוץ יצחק
שמיר. אנשיו, ובראשם רוני מילוא, דאגו להדליף
שלשמיר יש רוב במרכז חרות ותמיכה רבה
בסניפים. כששמע על כך ראש״הממשלה בשי־דור־הרדיו,
הוא כעס מאוד.
אך לטענתם של אנשי שמיר אין על מה לסמור.
מחנהו של שמיר במרכז המיפלגה, כמו ׳
בכנסת, הוא קטן. הקואליציה שצריך ליצור
שמיר כדי לזכות ברוב בתנועה היא בלתי־
אפשרית.
יריבי מחנה שמיר מיהרו לשלוף נגדו את כל
החומר שאותו ריכזו נגדו במשך שנים. אין ספק
שחלק ממידע זה הובא לידיעת ראש־הממשלה
מנחם בגין באותן שעות שחלפו מאז צהרי יום
הראשון.
כנגד שמיר ישנן טענות מוקלטות, המטילות
ספק חמור ביכולתו לנהל ממשלה דמוקרטית,
הפרטים המלאים על
השעות הגורליות של
החלטות בגין
אשת־בנו וששת ילדיהם, בתו חסיה, בעלה מתי
מילוא וילדיהם, ובתו הצעירה לאה.
חסיה ובעלה נהגו לבוא עם הילדים מדי יום
שישי מביתם שבנאות־אפקה, ולנו בביתו של
ראש־הממשלה. בנימין־זאב, אשתו והנכדים היו
באים לבית האב ומצטרפים ליתר בני המישפחה,
אך היו חוזרים ללון בביתם בירושלים.
בסוף השבוע שעבר קיצרו בני־המישפחה את
שהייתם בבית בגין. חסיה אמרה לידידים קרובים:
״הביקור אצל אבא לא היה כתמול שילשום. אבא
היה טרוד וקצר־רוח. הרגשתי שהילדים מעצבנים
אותו, שהוא רוצה להיות לבד ולכן חזרנו הביתה
מוקדם מהרגיל.״
חסיה לא ידעה עדיין מה שידע רק מנחם בגין
לבדו: אביה היה טרור ושקוע בעצמו, לפני
ההודעה על ההתפטרות. שלא כמינהגו, לא שיתף
בגין איש בהחלטתו. מנוי וגמור היה עימו לשמור
על העניין בסוד, עד לרגע האחרון ממש.
,רצונו
של אבא״
ך מחרת, כדרכו, בא בגין בשעה 8בבוקר
/למישרדו שבקריית־הממשלה. הוא בירך את
קדישאי ואת יונה לשלום, נכנס למישרד וקיבל
את פניהם של השרים יעקב מרידור, גדעון פת
ויורם ארידור.
בניגוד למה שפורסם, לא מסר בגין למרידור
על החלטתו לפרוש. שר־הכלכלה שמע על
החלטת ראש־הממשלה ביחד עם יתר חבריו
השרים, בישיבת הממשלה.
הראשונים שידעו על החלטתו של בגין היו
יחיאל קדישאי ויונה קלימוביצקי. יונה נכנסה
כשבידה מיסמך כלשהו ללישכתו של בגין. מייד
אחריה נכנס קדישאי. מאוחר יותר סיפרה יונה
לחברותיה־בלישכה :״בגין אמר לנו, :שבו
בבקשה .,הוא אף פעם לא פנה אלינו בצורה כזאת.
מיד הבנתי שמשהו קורה.״ אחרי שישבו, אמר
להם בגין כי יש בדעתו להתפטר, ומייד התפנה
ועלה לישיבת־הממשלה.
יונה היתה עדיין המומה כשיצאה מחדרו של
ראש־הממשלה. כמוה גם יחיאל קדישאי. למרות
שהשניים לא הוציאו מכלל אפשרות מהלך כזה,
היה העיתוי של הודעת בגין מפתיע.
מייד אחר־כך חייגה מזכירת ראש־הממשלה
למכון הגיאולוגי, שם עובד בנו של מנחם בגין,
בנימין־זאב. דן מרידור, מזכיר הממשלה, מסר לבן
את החדשה המרעישה. תגובתו של הבן היתה:
״אם זה רצונו של אבא, אני מכבדו.״
הבנות, חסיה ולאה, שמעו על כוונת ההתפטרות
ברדיו, ומיהרו להתקשר ללישכה.
על מה שקרה בישיבת הממשלה נשפכו כבר
טונות של דיו. העובדה שאריק שרון הסתלק
לפני שראש־הממשלה מסר את הודעתו, לא
הפתיעה את מקורבי מנחם בגין :״הוא תמיד ידע
להתחמק ממצבים לא נעימים,״ אמר אחד מהם,
הידוע כשונא מובהק של שרון.
אוזן במקומו מונח, אך צריך היה הרבה יותר מכך
כדי לשבור את בגין.״
בקרב מקורבי בגין היתה מורת־רוח רבה נוכח
התבטאויותיו של אוזן. אחד מיועציו הבכירים של
ראש־הממשלה אמר :״כל הבכיות של תמ״י הן
שקר אחד גדול. את תמ״י לא מעניין כלל ציבור
החלשים. כל מה שתמ״י עסוקה בו בזמן האחרון
הוא הרשעתו של אהרון אבו־חצירא, והיא מפנה
את האנרגיה שלה נגד היועץ המישפטי, יצחק
זמיר. ראש״הממשלה ידע את זה כל הזמן.״
הניחושים גברו והלכו. אך ככל הנראה,
החלטתו של בגין לפרוש מתפקידו בשלה בו מאז
מות רעייתו. סיפר אחד ממקורביו :״בגין הוא אדם
סגור. האדם היחיד שלפניו היה פותח את סגור־ליבו
היתה רעייתו, עליזה. הוא תמיד שמח לחזור
אליה הביתה.
בסוו השבוע סיצח
בני־המישמזה את
שה״תם בבית בגין.
חסיה אמדה לידידים
קוונים.. :הביקור
אצו אבא רא היה
נתמודשיושוס.
אבא היה טווו
וקצרווח. הובשתי
שהוא חצה להיות
לבד ולכן חזרנו.״
פעם לא סמך על שרון. בבחירות של 1977 לא
רצה לצרף אותו לקואליציה. בסופו של דבר
שוכנע לצרפו.
״גם כשעזר וייצמן התפטר מתפקידו, הוא
החזיק במשך 14 חודשים בתיק״הביטחון, עד
שמסר אותו לשרון. ואז, כאשר סמך על שרון, בא
האיש והונה אותו במילחמת־לבנון.
״אחרי ועדת כהן, בגין היה אדם שבור. הוא לא
היה אשם. הוא רומה. הוא ידע שעליו לשאת
באחריות המוסרית, אך הוא ידע ששרון רימה
אותו.״
ממשיך אותו מקורב :״אילו לא היתה
מילהמת־לבנון, ואילו אריק שרון לא היה מועל
באמונו של ראש־הממשלה, בגין לא היה מגיע
למצב שאליו הגיע.
ץ ץנד1ם בגין לוקח ללב כל קורבן שנפל
/*//במילחמה. הוא אדם בעל מבט היסטורי,
והוא מבין שבהיסטוריה של עם־ישראל תירשם
המילחמה הזו לחובתו, לא לזכותו.״
בימים האחרונים נהג בגין לשמוע להקשיב
ולא להביע את דעתו. אך הבעיות שהערימו
הליברלים על הקואליציה, הבעיות שיצרה תמ״י
והבעיות הכלכליות העיקו עליו, והוא החליט
להוריד מעל גבו את המעמסה שהפכה את חייו
הקשים בלאו־הכי, לבלתי־אפשריים.
לפני מותה, דאגה עליזה בגין לדירה ברחוב
רוזנבאום 1בתל־אביב. מעטים יודעים כי הדירה
היתה במצב של הזנחה קשה. הריצפה שקעה.
הקירות התקלפו. לאה, העובדת כדיילת־קרקע
באל על, התגוררה תקופה מסויימת בדירה, אך
בגלל מצבה הפיסי של הדירה עברה להתגורר
בבית ראש־הממשלה בירושלים.
אך עליזה בגין, זמן קצר לפני מותה, דאגה
לשפץ את הדירה, לתקן את הריצפה ולחדש את
הקירות. כאשר יפרוש מנחם בגין, הוא יחזור לגור
בבית שברחוב רוזנבאום מס׳ 1בתל־אביב.
מקורב אחר שלו מצביע על הדמיון בין גולדה
מאיר ובין מנחם בגין. גם גולדה, כמו בגין, סבלה
יסורי־מצפון קשים בגלל מילחמה. היא בגלל
יום־הכיפורים, הוא בגלל לבנון. גם גולדה חזרה
לדירתה ברמת־אביב.
גולדה נפטרה מסרטן. השמועות בציבור, כי
ראש־הממשלה לקה במחלה ממארת, הגיעו גם
לאוזניו. מקורביו דוחים אותן מכל וכל .״אין לו
מצב־רוח, לכן הוא אינו אוכל ולכן ירד
במישקלו,״ הם אומרים, ודוחים את השמועות
כמרושעות.
אבל אם משווים בין גולדה ובגין יש לזכור:
הדבר שהחזיק את גולדה בחיים שנים ארוכות
היה טעם־השילטון. מה יקרה למנחם בגין, אם
הפוליטיקה לא תהיה יותר חלק מחייו?
שרית ישי
ה ׳ ווש ים
הצריכה להישמע לתביעות המיעוט ולא להפוך
את הרוב שלה לרוב דורסני. הן מתבססות על
דברים שהשמיע שמיר בהזדמנויות שונות, בחוגים
סגורים, בנוגע לתושבי השטחים הכבושים
ולשמאל הישראלי.
יריבי שמיר איימו שאם הוא ימונה כיורש, הם
יפתחו את הפה גם בעניין אחר. המדובר בדרך
ניהול ההתנחלויות וההתיישבויות האזרחיות
בגרה, כפי שבוצעו מלישכת סגן־שר־ החקלאות.
מיכאל דקל — מאנשי שמיר — שלקח על
עצמו את פיתוח התשתית האזרחית בגדה.
ותיק חירות באדר
הטענה היא שישנן פרשיות הנוגעות לדרכי
קניית הקרקע, חתימת החוזים, הטעיית המתיישבים־
ומוכרי הקרקעות. גם אם דקל אינו
קשור אישית בפרשיות אלה, הרי שחשיפתן
לציבור תפגע קשה במחנה שמיר.
גם שמו של המרכיב השלישי במחנה, מילוא.
לא נפקד .״יש לנו הרבה מה לומר עליו ועל
ענייני הסטודנטים שבהם הוא היה מעורב,״ אמר
1111־11־ 3
אחד מיריביו, שרץ כאחוז־תזזית בין לישכת
ראש־הממשלה ומישכנו.
אנשי מחנה שמיר לא נשארו חייבים. מולם
עומד יריב קשה, ממלא־מקום ראש־הממש־לה
דויד לוי, המקובל בסניפים, והטוען לרוב
במרכז התנועה וליחסים מתהדקים עם
ראש־הממשלה.
אחרי שאנשי שמיר הודיעו שהם הרוב
בתנועה, הם התפנו להוציא מהארגזים חומר נגד
שר־הבינוי והשיכון.
אלה הן למעשה טענות שאינן אפילו בגדר
בסיס לתלונות במישטרה. הן נוגעות לאחריות
מיניסטריאלית בלבד. המדובר הוא במחדלים
במקומות שונים בארץ שבהם מבוצע פרוייקט
שיקום השכונות והתקשרויות עם חברות
ממשכנות, שאנשיהן מקורבים לתנועה.
אך אנשי שמיר מבטיחים שיש להם הוכחות
מוצקות שאותן הם יוציאו החוצה כאשר באמת
יתחיל הקרב בין שמיר ובין לוי.
במצודת זאב מדברים במשך חודשים על
שתי שערוריות הקשורות בשני מישרדים
ממשלתיים המאויישים על־ידי אנשי חרות.
פרשה אחת קשורה למישרד־התיקשורת ופרשה
שרון חשב על התארגנות חדשה. זו היתה
הסיבה לרצונו בפגישה עם בגין.
למרות שבגין עצמו הודה שהוא אינו מתפקד
כפי שראש־ממשלה צריך לתפקד, הוא ידע
שמתחת לליכוד רוחשת פעילות פוליטית
העלולה להעמיד בצל את ההגמוניה של הימין
המוכר.
בראש ההתארגנות עומד רפאל איתן.
לאט לאט, בעבודת שטח מתישה, בפגישות
רבות במקומות שונים בארץ, מגבש רפול סביבו
את החזית הימנית העשוייה בתוך זמן קצר
להפוך לגורם דומיננטי בפוליטיקה הישראלית.
לצידו ניצבים צעירים מתנועת החרות, אך גם
ממוקדי ימין אחרים בארץ. תחת השם צלי־ל -
צעירים למען ישראל — התארגנות שבראשה
עומד ישראל כץ, שהיה יושב־ראש התאחדות
הסטודנטים הארצית, מוצאים היום אכנסיה נוחה
פעילים מגוש אמונים, צעירי המפד׳׳ל, ותיקי
אצ״ל וניצים מההתיישבות העובדת.
הופעותיו של רפול בקיבוצים ובמושבים
מאיימות להביא למשבר אידיאולוגי חריף, עד
כדי פילוג בהתיישבות.
העליה לרגל: סגויואש הממשלה לוי
אבו־חציוא וסגן־שו(ממושקף)רובין
ואש־הממשלה מנחם בגין יוצא מוך
שנייה לענייני רכש במישרד־הביטחון. פה ושם
נרמז שחשיפת השערוריות לפני הציבור תביא
להורדת הליכוד מהשילטון. עתה, בעיקבות
המהומה השוררת בקרב אנשי מיפלגת השילטון,
אין זה מן הנמנע שהחומר ייצא החוצה. הכל תלוי
במקום שאותו יתפסו השרים מרדכי(.מוסקה״)
ציפורי ומשה(.מישה״) ארנס בהרכב החדש׳.
מגעים גין
יפיל ושרון
ץ ץד 1ע עשה בגין את מה שעשה? יתכן
^/שהפיתרון לתעלומה נעוץ במה שהתרחש
בלישכתו בשבוע שקדם להודעתו המפתיעה.
הדברים קשורים בשלושה אישים: אריאל
שרון, רפאל (״רפול״) איתן ועזר וייצמן.
שר־הביטחון לשעבר ביקש לפני ימים ספורים
להיוועד לשיחה בארבע עיניים עם ראש־הממשלה.
לבגין ברור מזה זמן רב ששרון לא יוכל
לשבת בממשלה זמן רב ללא תפקיד ממשי. גם
אם בגין לא ידע על כך ממראה עיניים, ראגו
לעדכן אותו ולדווח לו שמאז החליט שרון
להופיע בכל סניף של התנועה המציג מועמד
לבחירות המוניציפליות, הוא צבר עוצמה רבה.
שרון עצמו התבטא בסוף השבוע, עוד לפני
שנודע על צעדו של בגין, שהוא מבחין שמעמדו
בתנועה מתחזק, ושהוא חושש שאם לא יעשה
צעד דראסטי עתה, הרי שאין כל ביטחון
שבקדנציה הבאה של הליכוד הוא יהיה אפילו שר
ללא־תיק.
ואם לא די בכך, ישנם סימנים ראשונים למגע
של ממש בין רפול ושרון(ראה תשקיף).
משבי יזום
* * ל רקע זה יזם בגין בעצמו את הפגישה עם
^ שר־הביטחון לשעבר עזר וייצמן, שנערכה
בשבוע שעבר, ושעסקה כביכול בדיווח של עזר
על ביקור פרטי שערך במצריים.
על מה דובר באותה שיחה? עד יום הראשון
השבוע היו הכל בטוחים שדובר באופן כללי על
חזרתו של וייצמן לפעילות בתנועה שממנה רק
הושעה.
אחרי הודעתו של בגין היו שטענו, שלמעשה
סוכם בין השניים שווייצמן יקבל את תיק האוצר.
בגין שואף, על פי גירסה שלו, להחליף את
שר־האוצר הכושל יורם ארידור, שמשך אותו באף
במשך חודשים רבים. כדי להצליח בתוכניתו, הוא
יזם משבר מלאכותי שבמרכזו איום בפרישה.
אחרי הסרת האיום הוא יוכל בקלות להביא
לשינויים המבוקשים ללא רעידת־אדמה בתנועה.
האם זה רציני?
בימים האחרונים עוסק וייצמן כל הזמן
בטריקת טלפונים. כאשר באים אליו ומציעים לו
להיות שר־אוצר בממשלת בגין, שר־אוצר או
ביטחון בממשלת שמיר, או תפקיד דומה
בממשלת לוי, הוא דוחה את הפונים על הסף.
מה הוא מתכוון, אם כן, לעשות?
בהזדמנויות שונות התבטא וייצמן, שחזרתו
להנהגת חרות היא כמעט בלתי־אפשרית, מפני
שאחרי שבגין יפרוש תתחולל שם מילחמת
ירושה שתהרוס סופית את התנועה ואת הליכוד
כגורם שילטוני.
במצב זה רואה וייצמן את הפיתרון בהקמת
מיפלגת־מרכז חדשה, שתוכל לשמש לשון־
מאזניים בכל קואליציה אפשרית. רמז לכך רואים
בשיחת טלפון שהתקיימה השבוע בין וייצמן
ואחד מידידיו הקרובים, שאמר לו :״עכשיו הזמן
שתחזור לחרות ״.לפני שהוא טרק את
השפורפרת הוא פלט :״לשם אני לא חוזר.״
בשלב זה לא נותר לבגין אלא לחזור לרפול.
גם כדי לעצור את שרון, גם כרי למנוע הקמת
מיפלגה ימנית שתפגע בליכוד באופן קטלני, וגם
כדי להכשיר יורש פופולארי.
מזה חודשים אין קשר בין הרמטכ״ל היוצא
וראש־הממשלה. אך בשבועות אחרונים התחילו
אנשים שונים ליצור את הקרקע לקשר ראשוני,
בלתי מחייב, בין השניים. רפול אומנם הודיע
חד־משמעית שהוא חושב על הקמת גוש לאומני
חוץ־פרלמנטרי, אך מקורביו אינם רואים בכך סוף
פסוק.
התפטרותו של מנחם בגין חוסמת, למעשה,
את הדרך בפני העברת הירושה בצורה מסודרת
לרפול. אין שום ספק כי המועמדים האחרים
לירושה בתנועת החרות לא ירצו ברפול. בגין
שכבר אינו ראש ממשלה, הוא בעל סמכות
מוסרית בלבד, ובמאורת הזאבים ששמה תנועת
החרות, זה לא יספיק לו אם הוא ירצה לקבוע
בן־ציון ציטרין
את יורשו•
^ תה יודע למה הוא רוצה להתפטר?
— כי המערך עושים לו כל הזמן צרות.
— הצרה של בגין, שהוא לא יודע לשקר.
ראש־ממשלה צריך לדעת קצת לשקר.
— זהו! עכשיו אנחנו נראה לכל הקטנים
האלה. כל אחד משחק לי פה אבו־עלי.
— בדיוק. אנחנו נראה להם. פרס כבר תופר
לו חליפה שניה. בגין אפילו עוד לא הלך לנשיא.
— המערך האלה, אלה אף־פעם לא ירדו
לשכונות. אנחנו עוד נראה להם מה זה. רק נגמור
עם המילחמה בלבנון ונרד כאסח על הקיבוצים.
— בגין מלך ישראל חי, חי וקיים!
— בגין! התפטר!
— מה זהי מה אלה באים לעשות פה
דאווינים?
אחר־כך התחילו להגיע למקום אוהדיו. הם באו
טיפין טיפין, בבודדים ובזוגות, עם ובלי שלטים.
אנשי מישמרת המחאה ישבו בשקט במקומם,
כשלידם מונח שלט גדול ועליו המיספר 517,
(מיספר הרוגי המילחמה הבלתי־נגמרת בלבנון).
הם התלחשו ביניהם, כשמפעם לפעם הם שולחים
מבטי חרדה לעבר קבוצת תומכי בגין.
רקות ספורות אחרי כן הגיעה ניידת מישטרה.
שוטר יצא מן הרכב, כשהוא מחזיק רמקול בידו,
והודיע :״מי שמגדיר את עצמו כימין שילך לשם
ומי שמגדיר את עצמו כשמאל, שיעמוד בצד
השני מאחורי הגדרות.״
אנשי השמאל קיפלו בזריזות מדהימה את
השלטים שלהם ונסו אל צירו השני של הרחוב.
אנשי הימין קיבלו את ה״מקום הטוב״ ,מרחק
מטרים ספורים מפתח ביתו של ראש־הממשלה,
נשיקה ליושב־ואש הקואליציה שנירא
קהל המבקעוס־לשורבו נושא תמוש
— ערפאתים! בוגדים! יהודים מזוייפים! לכו
מפה! הכל בגללכם!
— חשישניקים! שלום־עכשיו יימח שמם!
— מוות למחבלים! מוות למחבלים!
— לא יקום כמו בגין! בגין הוא שליח
האלוהים!
— כפרה בגין! אל תלך!
— מיסכן בגין, כמה סבל מאיתנו. אף אחד לא
מתחשב בו. אשתו נפטרה, מיסכן.
אחרי שהודיע מנחם בגין על כוונתו להתפטר,
חזר לביתו שברחוב בלפור בירושלים. זמן קצר
כשהם יכולים לעקוב אחר המתרחש ואחר הבאים
והיוצאים מפתח ביתו.
עד השעה חמש אחרי־הצהרים בערך, לא נכנס
איש לביתו של ראש־הממשלה, לבד מאנשי־הביטחון
והשוטרים.
קשה להאמין שראש־הממשלה הצליח לנוח
בשעות אלה, מפני שהצרחות משני צירי הרחוב
החרישו אוזניים.
בשני צירי הכביש התאספו עוד ועוד אנשים,
רובם נושאי שלטים. אנשי הימין נשאו שלטים
כמו :״בגין אל תכאיב לעם בלכתך!״ ״בגין!
בהליכתך אתה מרפה את רוח חיילינו!״ ״בגין! אל
תשליכנו לעת צרה!״ ״מנחם בגין! אין לנו מלך
אחר בלעדיך!״
קבוצת ותיקי אצ״ל נשאה שלט גדול ועליו
כתוב :״המפקד — 40 שנה קיבלנו ממך פקודות.
היום אנו פוקדים עליך — הישאר!״
אנשים עמדו שעות ברחוב, כשמפעם לפעם
הם פורצים בשירה ובצעקות. סתם כך, כולם ביחד
כמו לפי אות מוסכם מראש, בלי שום סיבה
מיוחדת הנראית לעין.
החושך ירד והתחיל להיות קר, אבל האוהדים
והמתנגדים משני צירי הרחוב לא התייאשו.
פעילי חירות זריזים חילקו לאוהדים פתקים
האומרים :״ליל שימורים ליד ביתו של ראש־הממשלה.
כולנו למען בגין בראשות־הממשלה.״
ככל שירד הלילה וגבר הקור, כך גברה
חרושת השמועות סביב רצונו של בגין להתפטר.
פרופסור מרווין גוטסמן, רופאו האישי של
ראש־הממשלה, נכנס לביתו של בגין בשעות
הערב המוקדמות. עובדה זו עוררה מייד
לחשושים שונים, בעיקר בקרב העיתונאים. אלה
הזדרזו מייד לומר כי התגלה שלראש״הממשלה
מחלה ממארת וכי רופאיו הודיעו לו שימיו
ספורים ולכן החליט להתפטר.
אחרים ניסו להפריך שמועה זו ואמרו כי הכל
בגלל לאה, בתו הצעירה של ראש־הממשלה.
״לאה״ ,סיפר מישהו לחברו בחושך ,״שהיתה
דיילת באל־על, עשתה דיאטה חמורה לפני כמה
חודשים. היא עשתה זאת בצורה חריפה מדי
והדבר גרם לה זעזועים. מאז היא במצב מאוד לא
טוב״.
״לא נכון!״ הזדרז מישהו להצטרף לשיחה,
״הסיבה אחרת לגמרי. הוא פשוט לא רוצה לעמוד
דום ליד הלמוט קוהל, כשישמיעו את ההימנון
הגרמני. הוא נבהל ברגע האחרון והחליט
להתפטר.״
כמיספר האנשים שעמדו ליד ביתו של
ראש־הממשלה ביום הראשון בלילה, כך מיספר
הגירסות לסיבת התפטרותו של מנחם בגין.
לאט לאט עזבו השרים וחברי־הכנסת את ביתו
של מנחם בגין. היה ברור כי את התנועה בתוך
הבית מכוון בנימין (״בני״) בגין, בנו של
ראש־הממשלה.
העסקנים התחילו להתפזר לבתיהם, כשהם
נותנים ראיונות אחרונים לכלי־התיקשורת.
האורות בביתו של ראש־הממשלה כבו האחד
אחרי השני, אבל השקט לא שרר ברחוב בלפור.
תומכים ומתנגדים עמדו קבוצות קבוצות
והתווכחו ביניהם. חבורת דתיים לבושי קאפוטות
ושטריימלים תפסו גם הם טרמפ על ההמולה,
ובאו לשטוח טענותיהם נגד החפירות בעיר דויד.
האווירה במקום היתה עליזה.
היה מי שלקח את עניין ליל־השימורים פשוטו
כמשמעו, ופרש שק־שינה על המידרכה הקרה.
היו אחרים זריזים, שהחליטו להחתים את
המפגינים ואת העוברים והשבים על עצומה.
חתימות רבות נאספו תוך זמן קצר ביותר. מישהו,
שרצה לראות את נוסח העצומה אל
ראש־הממשלה נענה כי ״לא הספקנו עוד לכתוב
אותה, אבל בינתיים אנחנו מחתימים את
האנשים״.
למחרת, בשעה שבע בבוקר, היה רחוב בלפור
נקי ושקט לחלוטין. פועלים חרוצים הספיקו
לנקות בשעות הבוקר המוקדמות את כל שרידי
הלילה הקודם.
צלמים רבים כבר חיכו לבגין שיצא מביתו. הם
עמדו בשורה מאחרי מחסום מישטרתי. בגין יצא
את ביתו, כהרגלו, בשעה .8הוא נופף בידו
לצלמים ומיהר להיכנס למכוניתו 10 .דקות אחרי
כן נכנם ללישכתו במישרד ראש־הממשלה.
אחריו הגיעו, בזה אחר זה, נציגי הקואליציה,
חירות והליברלים. חברי אגודת־ישראל באו
ראשונים, נופפו לצלמים ומיהרו פנימה. אחריהם
באו: רוני מילוא, מרדכי ציפורי, גירעון פת,
גאולה כהן( ,שעדיין צולעת מהפציעה
בדרום־אמריקה) ,מרים תעסה־גלזר, זבולון המר,
משה ארנס, ייגאל הורביץ, אברהם שריר, אליעזר
שוסטק, דויד לוי, חיים דרוקמן, אריאל שרון,
יצחק שמיר, אהרון אבו־חצירא (אהרון אוזן לא
העז לבוא כנראה) ,יצחק מודעי, יובל נאמן, חיים
קופמן, ואפילו אריה נאור, שבא כולו חיוכים.
באותה שעה התאסף קומץ אנשים ליד השלט
לזיכרו של אמיל גרינצווייג, כשהם צועקים:
״בגין! בגין!״
הישיבה נגמרה באחת בצהריים. בגין לא הלך
לנשיא, הוא הלך הביתה לחשוב, בעוד שאוהדיו
מתייצבים שוב וצועקים ליד ביתו.
ענתסרגוסטי
דני בעלי(הביטו
בתמונה של אוגוסט)
חשב שהחלפתי
את הבושם שלי.
״פתאום,
לכל הסוודרים שלך
יש ריח משגע״
אמר.
״לכל מה שתלבש
החורף יהיה ריח
נפלא כזה״ הבטחתי.
באביב,
אני מתלבשת
בצבעי פסטל
רעננים.
החלוק הורוד
נשאר ורוד גם
אחרי הכביסה
ולמכנסים הלבנות
שלי לא נוספו
צבעים לא רצויים...
ככה זהעס״בול״.
חם, חם
והמכונה עובדת
כל הזמן. הכתמים
של הגלידות
שהם הכתמים
הפופולאריים ביותר
אצלנו, בעונה זו,
(יש לי ילד בן )4
נעלמים בכל כביסה. אפילו בגדי גוף עדינים
אני מכבסת ב״בול״.
את בעלי הכרתם
כבר בינואר.
בקיץ הוא תמיד
נוסע לחו״ל לעסקים.
חשוב שהוא ייראה
בול. והוא באמת
נראה״ בול״.
אוקטובר תקופת מעבר. בערב לובשים עדיין
בגדים קלים
אבל קצת קריר.
זמן משגע למסיבות.
בכל פעם,
אני מופיעה
בשימלה ״חדשה״.
הסוד שלי?״ בול״.
וימריעקבסון טמיר
ליופי של שיער־ וידאל ששון
הים, המלח, השמש, הכלור והחול גורמים נזק לשערך
ניקוי
|ר\*¥1081.5/\5500
ימי הקיץ החמים והשהיה הממושכת בים
ובבריכה מזיקים לשיער. בימים כאלה רצוי
לחפוף ראש לעיתים קרובות, אפילו יום יום.
תכשירי טיפוח השיער של וידאל ששון נועדו
לטפח ולשמר את שיערך. וידאל ששון, מעצב
השיער האמריקאי הנודע הכין במעבדותיו
תכשירים מעולים לטיפוח השיער, להגנתו
ולהזנתו.בתכשירים אלה את יכולה לחפוף
את שיערך יום יום.
לבחירתך שלוש סדרות תכשירים, בחרי לך את
זו המתאימה ביותר לשיערך:
9*1*000
הנו סחההמק צו עי ת (ב א ריז ה חו מ ה)
הנו סחהל שיער רגי ש (ב א ריז הקרם)
הנו סחהל טי פו לבקשק שי ם
שמפו המכיל פרוטאינים, יוצר מאזן לחות
בשיערך ומקנה לו רעננות ברק וגמישות.
ייצוב (קונדישן)
להוספת לחות באמצעות פרוטאין
טבעי על בסיס נטול שומן. מבריא את
השיער והופך אותו לגמיש,
מלא ונוח לעיצוב.
שטיפת סיום
וידאל ששון פיתח את שיטת שלושת השלבים
לטיפול מושלם בשיער. בכל שלב ושלב זוכה
שערך ב״מנת הבריאות והיופי״ לה הוא זקוק.
כל סידרה כוללת שמפו, מייצב (קונדישנר)
ותכשיר לשטיפת סיום, לטיפול בשיטת שלושת
השלבים:
מעניקה לשיער ״פיניש״ נכון, לשיער
מלא, גמיש, ולשימור עיצוב לאורך זמן
את תכשירי וידאל ששון ניתן להשיג
ברשתות ה שיווק הגדולות, בבתי הכל־בו,
בפרפומריות ובבתי־המרקחת.
משווק ע״י דיפלומט בע״נז טל 572!087:־
נשים גרמניות 1ן גרמני
מי היה מאמין?
ראש ממשלת־גרמניה בא לביקור. הנשיא, ראש־הממשלה,
שרי־חרות, ותיקי־אצ״ל — כולם יעמדו דום, כאשר תנגן
התיזמורת את ההמנון הגרמני. אותו ההימנון אשר עורר חלחלה
בליבם של מיליוני יהודים, כאשר נוגן בידי התיזמורות של
הוורמאכט הפולש, הדורס והמתקדם.
מי שרוצה, יכול לראות בכד סימן לקוצר־הזיכרון האנושי. מי
שרוצה, יכול לראות בכך משהו אופטימי. הזמן עושה את שלו.
אויבים הופכים ידידים. גם
אחרי הפשע הנתעב ביותר
בתולדות האנושות מסוגלים
בני שני העמים — העם שרצח
והעם שנרצח — להיפגש
וללחוץ שוב ידיים כידידים.
ולא בני דור אחר, אלא בני
אותו הדור עצמו, הדור שהיה
עד־ראייה לזוועות, דורם של
הלמוט קול ומנחם בגין.
האם יש יהודי לאומני יותר
ממנחם בגין? האם יש גרמני
שמרני יותר מהלמוט קול?
ובכל זאת — הנה הם עומדים
ומצדיעים לשני ההימנונים,
שיר התיקווה ושיר דויטשלאנד, המנוגנים על־ידי תיזמורת
ישראלית.
הנאצים לא היו מאמינים שזה יקרה: ראש ממשלת־גרמניה על
אדמתה של מדינת־היהודים, מצדיע לדגל היהודי, שהפך
דגל־ישראל. וקורבנות־השואה לא היו מאמינים גם הם: ראש
הממשלה של מדינת־היהודים מצדיע לדגל הגרמני ולהימנון
הגרמני. הדגל — שחור־אדום־זהב — הוא דגל הדמוקרטיה
הגרמנית עוד מן המאה שעברה, והיה שנוא על הנאצים. אבל
היטלר, שפסל את דגל הרפובליקה, אימץ לעצמו את הימנונה. וגם
אחרי שהתמוטט הרייך השלישי, לא פסלו מייסדי הרפובליקה
הנוכחית את ההימנון הזה, אלא אך החליפו את הבית הראשון,
שאותו שרו בימי ויימאר והיטלר, בבית השלישי.
כאשר ינגנו את המנגינה, יחשבו הוותיקים על דויטשלנד,
דויטשלנד איבר אלס, פסוק שהפך בשעתו סמל ללאומנות
הגרמנית הקיצונית.
לשיר זה יש, אגב, היסטוריה מרתקת.
חיבר אותו משורר בשם היינריך הופמן פון־פאלרסלבן, בשנוד
.1841 המשורר בעל תואר־האצולה היה אז בן ,43 והוא חיבר את
המילים באי הלגולנד, בים הצפוני. אי זה, השוכן במרחק של 45
ק״מ מן החוף הגרמני, היה שייך אז לבריטניה. רק ב־ 1890 הועבר
לגרמניה בעיסקת־חליפין. הבריטים חשקו באי זאנזיבאר,
הגרמנים רצו בהלגולנר, והם הוחלפו, אי תמורת אי. כך זה היה
פעם.
פון־פאלרסלבן היה דמוקרט. כמו כל הדמוקרטים הגרמניים
בימים ההם, הוא רצה בגרמניה מאוחדת. כי גרמניה היתה אז
מחולקת ומפולגת בין עשרות ממלכות ונסיכויות, שכימעט
בכולן שלטו מישטרי־דיכוי ששרדו מן התקופה הפיאודלית.
הדמוקרטים רצו בתקומת גרמניה גדולה ומאוחדת, שבה ישלוט
העם.
כאשר כתב המשורר ״גרמניה מעל לכל״ ,הוא לא התכוון מעל
לכל שאר המדינות — כפי שזה התקבל בימי היטלר. הוא רצה
שגרמניה תעמוד מעל למלכים ולנסיכים, לדוכסים ולרוזנים.
הבית הראשון, שהיווה את ההימנון ״הקודם״ ,אמר:
גרמניה, גרמניה נועל לכל,
מעל לכל בעולם,
בהתלכדה תמיד באחוות-אחים
כדי להגן על עצמה;
מן המאס ועד הממל,
מן האטש ועד הבלט:
גרמניה, גרמניה מעל לכל,
מעל לכל בעולם!
הנהר מאס נמצא בצרפת ובבלגיה. הנהר ממל (ניאמן) זורם
בליטא, כיום ברית״המועצות. הנהר אטש הוא באיטליה, והמיצר
בלט הוא ליד דנמארק. יש כאן רעיון גרמניה השלמה, על מישקל
ארץ־ישראל השלמה — אלא ששום אלוהים לא הבטיח אותה
לגרמנים, ולכן קרה מה שקרה.
מכיוון שכל האנושות זיהתה את המילים האלה עם שאיפת
הגרמנים להשתלט על אירופה והעולם, וראתה בהן הכרזה על
הכוונה לקרוע גזרים ממדינות שכנות, החליטה גרמניה החדשה
להחליפן במילות הבית השלישי, שהוא הרבה יותר חיובי
ודמוקרטי:
אחדות וחוק וחרות
למולדת הגרמנית!
הבה נחתור לכך כולנו,
בליבנו ובידנו, כאחים.
אחדות וחוק וחרות
הם הערובות לאושר:
סרחי-נא בזוהר האושר הזה,
סרחי-נא, מולדת גרמנית!
בין שני הבתים האלה יש עוד בית, כימעט־נשכח, שדווקא הוא
הסימפאטי ביותר:
נשים גרמניות, נאמנות גרמנית,
יין גרמני וזמר גרמני
יישמר-נא בעולם
הצליל הישן, היסה שלהם,
למען ילהיבו אותנו למעש אציל
בכל ימי חיי ט;
נשים גרמניות, נאמנות גרמנית,
יין גרמני וזמר גרמני.
בועז ואדון ויח־ם ועוזי
בועז אביצור אומנם התגרש מאשתו, שושנה״ בגירושץ
אזרחיים, אך הוא מסרב לתת לה גט פיטורין יהודי. פרקליטו אמר:
״הוא לא רוצה שהיא תהיה חופשית להתחתן מחדש, ושבנו יקרא
לגבר אחר בשם,אבא׳.״
אלון גורן, בן ,17 המציא עד כה 40 מישחקי־וידיאו. הוא עושה
זאת בחופשת״הקיץ שלו, כשהוא יושב בביתו מול מירקע של
אורי אבניי
יומן
;ן ין ון ״
מחשב. את המצאותיו הוא מוכר לחברת־מחשבים, המשווקת
אותם.
מה משותף לבועז ולאלון?
פשוט מאוד: נתקלתי השבוע בשני השמות האלה במיקרה,
בעלעלי בעיתונים אמריקאיים. הם בלטו בגלל הצליל הישראלי
המובהק שלהם.
בועז אביצור הוא פקיד של ממשלת ארצות־הברית, והוא חי
במדינת ניריורק. קשה לדעת כמה הוא משתכר. בסיפור, שהיה
מוקדש לבעיית העגונות היהודיות בארצות־הברית, סיפר
פרקליט כי אחד הלקוחות שלו נתן צ׳ק בנקאי בסך 100 אלף
דולר לחתנו תמורת גט לבתו. אך לא נאמר אם הבעל המאושר
הזה היה מיסטר אביצור או מישהו אחר.
אלון גורן, לעומת זאת, הרוויח בקיץ זה בלבד 20 אלף דולר
מהמצאותיו. בעלי החברה המשווקת הם כולם צעירים בני 17 עד
.19 אין להם שמות ישראליים מובהקים, אלא שמות כמו איבן
גרוסמן, וינסנט פריים, רוברט ויזנטל וסטאנלי סילברמן. אפשר
לנחש את המוצא.
העניין הוא ששמות כמו בועז, אלון, יורם ועוזי מתחילים
לבצבץ בתדירות גוברת והולכת בעיתוני אמריקה — עדות לכך
שפזורה ישראלית גדולה התבססה שם ופורחת. בניה בולטים בכל
שטח, לטובה וגם לרעה, בין המדענים ובץ אנשי העולם התחתון.
כך וכך זה רע. מעולם לא האמנתי כי ייצוא של פושעים
ישראליים טוב למדינה. אומנם, זה חוסך כאבי־ראש למישטרה,
ועל כן טיפחה מישטרת־ישראל במשך שנים רבות ייצוא זה
בשקידה, בעוד שמישטרות אחרות הטיפו לפושעיהן היהודיים
ציונות ושידלו אותם לעלות לישראל.
אובה הכישרונות הצעירים — כמו אשף־המחשבים אלון גורן
— מכאיב עוד יותר.
סיפורי תר־חרם
הנה עוד אחד מסיפורי חלם:
כמה מבני־חלם נטשו את עירם ונדדו אל ארץ רחוקודרחוקה,
על שפת הים־התיכון. לעיר החדשה קראו תל־וזלם.
בתל־חלם היכתה השמש בקיץ על ראשי בני־חלם. על כן
התחכמו ונטעו עצים לאורך הרחובות. העצים גדלו, פרשו ענפים
והטילו צל על התושבים. נעים היה להתהלך בצילם ביום־קיץ
ים־תיכוני חם.
אבל העצים זקוקים לגיזום, למען בריאותם, וגם הדיירים
בקומות העליונות של תל־חלם התלוננו על הענפים שחדרו
לבתיהם.
התכנסו זיקני תל״וזלם, והחליטו לפרסם מיכרז לגיזום העצים.
מתי גוזמים? בחורף, כמובן, כי בחורף העצים ישנים, וזהו
המועד לבצע בהם את הניתוח הנדרש.
פורסם המיכרז, ואיש לא ענה. כי כל גוזמי־העצים בתל־וזלם
עסוקים בחורף. גם סתם־אזרחים רוצים שיגזמו את עציהם
ומשוכותיהם וסתם־אזרחים משלמים יותר מאשר זיקני תל־חלם.
התכנסו זיקני תל־חלם והחליטו שאם אי־אפשר לגזום את
העצים בחורף, יש לגזום אותם בקיץ. בראשית עונת־החום פשטו
הגוזמים על העצים וקיצצו את ענפיהם עד הגזע.
כך קרה שבתל־חלם יש עצים כדי להטיל צל על האזרחים
בקיץ, אבל בקיץ גזמו את העצים ואין צל.
כדאי לבוא לתל־חלם בחורף. בחורף יהיה הרבה־הרבה צל —
1אם אי־אפשר יהיה לראות אותו, מפני שהעננים יסתירו את
השמש.
זיעה שופכת דם
״זיעה חוסכת דם,״ לימדו אותנו פעם בצה״ל.
זיעה חוסכת דם. ומזגך אוויר חוסך גם זיעה וגם דם.
איני יודע מדוע כל־כך קשה לתפוס אמת פשוטה זו. ומדוע אני
נאלץ לכתוב על כך שוב ושוב.
מדי פעם, כאשר מתרחשת תאונת־דרכים חמורה במיוחד וכמה
גופות מוטלות על הכביש, גואה ההתרגשות הכללית. התגובה
הראשונה היא לתבוע שילם ונקם, להחמיר את העונשים, לשלוח
את הנהגים לכלא. שמעתי נאומים היסטריים רבים כאלה מפי
כסילים פרלמנטריים בכנסת. אני ממתין ליום שבו ידרוש הרצל
רוזנבלום להטיל עונש־מוות על נהגים( .מדוע על כל האחרים,
ודווקא על הנהגים לא?)
כל זה טיבעי, אבל טיפשי. תחת לקלל את הנהגים מוטב
לשאול: מדוע הם מתרשלים? מה קרה לנהג פלוני שנימנם ליד
ההגה, או לנהג אלמוני שסטה לפתע לנתיב הנגדי?
אם תיערך בדיקה רצינית, יתגלה — בזה אני משוכנע —
שאחת הסיבות העיקריות היא שהיה להם חם. כאשר חם לאדם,
כאשר הוא מזיע, הוא מאבד את העניין בסביבתו, החושים שלו
קהים ונרדמים, תגובותיו מתמהמהות.
כאשר נכנסתי לראשונה לכנסת, העליתי את ההצעה שבעלי
כל האוטובוסים והמוניות יחוייבו בהתקנת מזגני־אוויר, וכי גם
מזגני־האוויר לרכב פרטי ישוחררו מכל מס. בארץ תת־טרופית,
מזגן־אוויר במכונית אינו בגדר מותרות, אלא מיתקדבטיחות
חיוני. הוא מציל חיי־אדם בכביש.
נאמתי על כך כמה עשרות נאומים, באוזני שרי־תחבורה
שהתחלפו יותר מהר מאשר צמיגי־מכונית. אני זוכר את משה
כרמל, עזר וייצמן, שימעון פרס, אהרון יריב, גד יעקובי —
ושכחתי אחדים באמצע. כולם סברו שבעניין זה — כמו בהרבה
עניינים אחרים — יש לי ג׳וק בראש.
עכשיו נמסר כי שו״התחבורה הנוכחי חיים קורפו החליט
לחייב את המוניות החדשות, החל מדגם ,1984 להיות מצויירות
במזגני־אוויר. יפה מאוד. אבל מה ביחס לכל המוניות האחרות?
ומה ביחס לרבבות המכוניות הפרטיות, שבעליהן אינם מצטיידים
במזגנים, מפני שמוטל עליהם מם מרתיע?
יש לבעייה פיתרון פשוט. להכניס את שר־התחבורה ואת
המנכ״ל שלו, ואולי גם את שר־האוצר ומנכ״לו החביב, לתוך
מכונית בלי מזגן, לסגור את החלונות ולהסיע אותם במשך כמה
שעות אנה ואנה. אני משוכנע שהם ילמדו מהר מאוד.
החברים של שייקה
שייקה ירקוני היה מעורב באחד המאבקים הגדולים שניהל
העולם הזה בראשית דרכו.
ב־ 1955 פתחנו במסע הגדול נגד צמרת־המישטרה דאז.
האשמנו אותה בשחיתות ובהסתאבות. התקפנו במיוחד את האיש
החזק במישטרה, עמוס בך גוריון, בנו של ראש־הממשלה.
שייקה ירקוני היה ידידו של עמוס, ושותפו לעסקים. עסקים
אלה לא נראו לנו כשרים.
בעיקבות הגילויים האלה התפתחה אחת הפרשות הגדולות של
שנות ה־ ,50 שנודעה כ״פרשת עמום בן־גוריון.״ חשפנו כמה וכמה
עסקים של שייקה ירקוני, ואמרנו עליהם דברים בוטים. לי זה לא
היה קל, כי אשתו, יפה ירקוני ואני שירתנו ביחד בחטיבת־גיבעתי
בימי המילחמה, ונפגשנו פעמים רבות בימים שבין הקרבות.
הפרשה הסתיימה ונשכחה. כעבור 20 שנים השתרבב שמו של
שייקה שוב באחת החקירות שלנו. הנושא היה אז
מישרד־הביטחון. בדקנו כמה
עסקים של מישרד־הביטחון
עם שייקה ירקוני. עסקים אלה
התפוצצו, ומישרד־הביטחון
האשים את שייקה בפלילים.
באחד הימים טילפן אלי
החוקר שלנו מביתו של
שייקה. הוא בא לבקש ממנו
תגובה על האשמות מישרד־הביטחון.
הוא אמר ששייקה
מוכן לדבר — אבל רק בתנאי
שאני עצמי אבוא אליו.
לאור היריבות הישנה בינינו
זה הפתיע אותי במיקצת,
אך הלכתי לביתו. אני מודה שבדרך לשם היתה לי דעה שלילית
מאוד על חלקו בפרשה. לא ידעתי את הפרטים, אך קראתי את
טענות מישרד־הביטחוז, ולאור הפירסומים הקודמים שלנו על
עסקיו, הנחתי מראש שהטענות צודקות.
מאחר שלא דיברנו זה עם זה במשך 20 שנים, היתה הפגישה
קצת מביכה ברגעים הראשונים. אך המבוכה חלפה במהרה.
.שמע,״ אמר לי שייקה ,״כל החברים הטובים שלי נטשו אותי.
אני פונה אליך מפני שאתה היחיד היכול לעזור. היינו אויבים,
אבל אני מאמץ ביושר שלך. אספר לך את הסיפור, ואם תשתכנע
שאני צודק, תילחם למעני.״
ישבתי בכורסה במצב־רוח ספקני למדי, והקשבתי. שאלתי
שאלות, בדקתי מיסמכים. אחרי שעתיינדשלוש השתכנעתי כי יש
בפי שייקה טענות חזקות. העמדתי לרשותו את העולם הזה,
והוא פרש לפני הציבור את הגירסה שלו בהרחבה. היתה זאת
הבימה היחידה שנפתחה לפניו.
מאז התיידדנו. כאשר התייצבתי למערכת־הבחירות של ,1977
התנדבה בתו, אורית, לנהל את מסע־הבחירות. גם בת שניה שלו
התנדבה וקיבלה על עצמה את ניהול המערכה בירושלים.
משתוללת המילחמה ביניהן. הן אינן יכולות
להגיע לתפוקה מלאה בבארות־הנפט שלהן,
הנפגעות חדשות לבקרים. התוצאה: אין
עודפי־נפט גדולים מדי בשוק העולמי.
המרוויחות העיקריות :״שבע הגדולות״ — שבע
חברות־הנפט האמריקאיות המובילות בענף,
המרכזות בידיהן כמעט מחצית מסחר הנפט של
העולם המערבי.
המטרה השנייה: רווחים ליצרני הנשק
ולסוחריו. ארצות־הברית משחקת כאן מישחק
ציני במיוחד. היא הפכה ספקית הנשק העיקרית
לעיראק. אולם לארצות־הברית אין כל רצון
להביא לסיום מהיר של המילחמה, שיהרוג את
האווזה האיראנדעיראקית, המטילה ביצי־זהב.
מכיוון שאיראן מוחרמת על־ידי מדינות רבות,
מצאה ארצות״הברית דרן להביא להמשך
המילחמה, וישראל היא זו שמספקת נשק
לאיראן, וזאת בידיעת ארצות־הברית, ולמעשה
גם בהסכמתה, כפי שטוען ניו־יורק טיימס.
ן יץ ווילתו של יעקב נימרודי בסביון מהווה
1 1העתק מדוייק של הבית שהיה ברשותו
בטהראן. בירת איראן. בבית יש אפילו חרר פרסי
המרוהט בנוסח איספהאן.
לנימרודי יש בביתו אוסף יקר של שטיחים
פרסיים. חפצי־אמנות ועתיקות. לדבריו. הוא
עצמו. אשתו רבקה וארבעת ילדיהם ,״נושמים את
אווירה של טהראן 24 שעות ביממה( ״.העולם
הזה .)2124
נימרודי עמד לאחרונה במרכזה של שערורייה
בינלאומית, כאשר היומון השמאלי ליברסיון
פירסם בפאריס כי נימרודי הוא בין החשובים
שבסוחרי־הנשק, המספקים אמצעי־לחימה לצבא
האיראני של היית־אללה רוח־אללה חומייני.
הוא עשה בתפקיד זה עשר שנים — והיה
אישיות רמת־מעלה באיראן, כמו גם בתעשיית
הנשק הישראלית. ישראל סיפקה למישטר
הדיקטטורי של השאה נשק ותחמושת, וכפי
שהתפרסם בזמן המישפטים באיראן, אימנו אנשי
השירותים החשאיים הישראליים את סוואק -
השירות החשאי הנודע לשימצה של השאה.
בתוקף מעמדו, היה נימרודי אחראי על כל אלה.
המילהמה ששווה זהב
^ י שמכיר את איראן של השאה, יודע כיצד
^/נ ע שו שם עיסקות: פקידים ממשלתיים
היום כבר לא יכול להיות ספק בכך. תחקיר
שערך ניו־יורק טיימס לפני שנה וחצי העלה, כי
ישראל נמנית עם ספקיות־הנשק העיקריות של
איראן. פקידים ישראליים בירושלים אישרו,
שישראל מוכרת נשק לאיראן אך ״בהיקף קטן״.
הפקידים האמריקאים שנשאלו על כך אמרו,
שישראל מוכרת נשק לאיראן כדי להחליש את
צבא עיראק. באפריל ׳82 כתב העלון הבריטי
מידל־איסט סרוויי כי ממשלת חומייני שילמה
לישראל לפחות 200 מיליון דולר תמורת נשק,
תחמושת וחלפים.
כעבור-חודש פנתה ארצות־הברית לישראל
־״דרשה״ ממנה להימנע ממכירת נשק לאיראן.
אך שר־הביטחון הישראלי דאז. אריאל שרון,
שאמור היה לצאת למסע בארצות־הברית, הצהיר
שוב בגלוי שישראל מוכרת נשק לאיראן.
באוגוסט 982ז טען ביטאון אמריקאי לענייני
תעשייה צבאית, שישראל מכרה ״לאחרונה״ נשק
שנפל שלל לידיה בלבנון לממשלת חומייני.
שווי העיסקה 50 :מיליון דולר. בנובמבר ׳82 כתב
הירחון הבריטי מידל אי ס ט כי ישראל מספקת
לאיראן נשק תמורת נפט. גם כאן מדובר על
ממשיכה במכירת נשק בכמויות־ענק לצבא
האיראני. בכתבה בליברסיון, כפי שנאמר כבר,
הוזכר גם שמו של נימרודי.
גשק ישראלי
* לטבח המוגי
^ פרשה האיראנית אינה יוצאת־דופן. היא
( 1מאפיינת את סחר־הנשק הישראלי בכמה
מובנים.
ישראל כסוכן אמריקאי: כמו בפרשת
איראן, כך גם בעיסקות אחרות, משמשת ישראל
למעשה כסוכן־מישנה של האמריקאים. במיוחד
בולט היבט זה בעיסקות הנשק של ישראל
בדרום־אמריקה ובמרכזה. ישראל מוכרת נשק
ואמצעי לחימה מסוגים שונים לפחות ל־13
מדינות בדרום אמריקה ובמרכזה.
הפריצה הישראלית הגדולה בתחום זה היתה,
כאשר זכה הדמוקראט ג׳ימי קרטר בכס־הנשיאות.
הוא הכריז על מדיניות חדשה של
ארצות־הברית באמריקה הדרומית והמרכזית,
והיקשה על מכירה של נשק אמריקאי למי־שטרים
הדיקטטוריים שם.
תמיכה במישטרים דיקטטוריים:
כמעט תמיד מוכרת ישראל נשק למישטרים
דיקטטוריים — בדרך כלל ימניים־קיצוניים.
בתרשים המופיע בכתבה זאת מצויינות שמותיהן
של 30 מדינות. מתוכן 18 דיקטטורות, ועוד כמה
מדינות שבהן יש מישטר ימני. הנשק הישראלי
משמש ברוב המדינות לדיכוי פנימי, לטירור נגד
האופוזיציה ונגד האוכלוסיה, ולעתים לעריכת
טבח המוני.
נשק למוקדי מתיחות: כאשר מספקת
ישראל נשק למדינות כמו לבנון, איראן, הונדורס
או צ׳אד( ,ראה מפה) מלבה נשק זה את
המילחמה. כאשר צד אחד מקבל נשק נוסף —
מצטייד גם היריב בנשק רב יותר. סוגי הנשק
ער ב הביוסומים מוכות שואל נשק ר־ 29 מדינות -מתוכו 18
דקטטווות, ובכמה אחוות שורט מישטו מני מ מחויח מנו?
בכירים ובכירים פחות, קצינים מדרגים שונים,
ובני מישפחתו של השאה קיבלו שוחד, הרבה
שוחר. קשה להניח שישראל היתה יוצאת־דופן
מבחינה זאת.
כאשר נפל השאה והוגלה מקיסרותו, לא
הסתיימו היחסים המיסחריים הערניים בין ישראל
ובין איראן. על־פי הפירסומים בעיתונות
העולמית, הפכה ישראל לאחת מספקיות־הנשק
העיקריות של מישטר חומייני.
בכף הפכה ישראל לשותפה חשובה באחת
המילחמות הציניות ביותר שפרצו אי־פעם באיזור
זה — מילחמת איראן־עיראק.
מילחמה זאת משרתת שתי מטרות. האחת:
שמירה על מחירי־הנפט. למען חברות־הנפט
האמריקאיות. עיראק ואיראן הן שתיים
מספקיות־הנפט הגדולות בעולם. כל עוד
עיסקה שנחתמה בתחילת אוגוסט. בשווי של 50
מיליון דולר.
כמה ימים קודם לכן, בסוף אוקטובר. גילה
השגריר הישראלי בוושינגטון — היה זה משה
ארנס. המשמש היום כשר־הביטחון —׳שישראל
סיפקה נשק לאיראן בהסכמת ארצות־הברית, ואף
בתיאום מלא עם ״הדרגים הגבוהים ביותר ״.ארנס
טען. שהדבר נעשה כדי למצוא מגע עם קצינים
איראניים, כדי להפיל את מישטרו של חומייני.
הטענה הזאת מגוחכת על־פניה. כל עוד מנצח
הצבא האיראני. או מחזיק מעמד — בעזרת
הנשק הישראלי והאמריקאי — אין סיכוי
להפלת מישטר חומייני.
באמצע חודש יולי השנה גילו ליברסיון
הצרפתי והשבועון טיים האמריקאי, שישראל
כ1 מונופול ביבשת אמריקה
נימרודי הכחיש בתוקף ואף איים בתביעת־דיבה.
שלא הוגשה, בינתיים.
יעקב נימרודי 57 מקריח וממושקף. נולד
בירושלים למישפחה יוצאת עיראק. הוא ידיד
מנוער לנשיא לשעבר יצחק נבון, וביחד עימו
הוא שירת בש״י (שירות הידיעות) של אירגון
הגנה. בצה״ל הגיע נימרודי לדרגת אלוף־מישנה,
ונשלח לשרת כנספח צבאי באיראן של השאה.
נימרודי(מול אריאל שרון ושמואל עינב)
יחסים עם השאה ועם חומייני
נעשים חדישים ומהירים יותר, ככל שמתפתחת
המילחמה.
נשק כמקור לרווח: מחירי־הנשק הם
מחירים מונופוליסטיים. הם אינם נקבעים על־פי
העלות הכלכלית של ייצור הנשק, אלא על־פי
שיקולים פוליטיים. מחירו של הנשק תופח
ועולה, ככל שהמדינה שרוצה בו היא מנודה
ומוחרמת יותר.
ישראל חדרה בהצלחה רבה לשוק זה של
המדינות המנורות. והדבר גרם לה כבר נזקים
מדיניים כבדים. אר לא תמיד הרווח הוא קל
כל־כך. סוג המישטרים שישראל מספקת לו נשק.
הוא בדרד כלל רעוע למדי. מהפכה או שינוי
במישטר עשויים לגרום לכר שהמישטר החדש
״ימחוק״ את החובות, ולא יחזיר אותם. גם אם אין
שינוי במישטר, מצבם הכלכלי של רבות
ממדינות ררום־אמריקה הוא חמור אף מזה של
ישראל, ולא תמיד הן מסוגלות להחזיר חובות.
נשק כמנוף לחדירה פוליטית: במיוחד
ביבשת אפריקה משתמשת ישראל בסחר־הנשק
כאמצעי לחדירה פוליטית, ולרכישת תמיכה מצד
מדינות אלה בישראל בזירות בינלאומיות שונות.
אך תמיכה פוליטית כזאת — אורך חייה כאורך
חייו של המישטר הזוכה בסיוע.
אך לסחר הנשק יש היבט נוסף. שאינו קשור
במטרות הפוליטיות של מדינת ישראל. הוא
קשור רק באינטרסים של מיגזר כלכלי מסויים
— התישלובת הביטחונית (העולם הזה ,2398
.)2399
תישלובת זאת מחזיקה בידיה כשליש
מכלכלת המדינה, והיא רכשה לה השפעה מכרעת
בדרגים הפוליטיים. המחירים שגובה התישלובת
ממדינת־ישראל תמורת הנשק שהיא מייצרת הם
מחירים מונופוליסטיים, בדיוק כמו המחירים
שנגבים תמורת הנשק המיוצא. ייצוא הנשק הפך
כבר לענף הייצוא העיקרי של מדינת ישראל.
על־פי הערכות שונות ׳מייצאת ישראל נשק
בסכום של מיליארד עד מיליארד ורבע דולר בכל
שנה.
המרוויחים הגדולים מייצוא הנשק הם
היצואנים הגדולים וסוכני־הנשק. המיליארדר
שאול אייזנברג מחזיק בידו 1096 מיצוא הנשק
*0מ3דן
•רייו׳ו>-
היז׳הי׳ •־1י.
^1. אזי מיזן ז
*,יי^יא־ידי׳זבי-
זד־|ן4-רג*מו.
>גי1
נשק ישראלי רכל דורש 1בכל מקש
את מכירות* המתאר התרשים זהו הגשה של ישראל בעולם, על־פי סירסומים גלויים
בעיתונות העולמית ובעיתונות
שהופיע־היש
ראלי ת. .
. 1ב ר אזי ל: נמ שו השנים סופקו לבראזיל פריסי־נשק
רביע בתקופה האחרונה חלה האמה במכירת הנשק לברזיל.
מדעה זאת הפכה יצרנית נשק בעצמת והיא מרבה למכור נשק
למדינות ערכיות לאחרונה נמכרו לבראזיל שמתה מסוקים. לא
מזמן הוכשלה עיסקת מכירה של סילי עדים מדגם גבריאל.
בבראזיל יש מישסר של דיקטטורה צמית
. 2ארגנטינה: לתעשיית הנשק הישראלית יש
קישרי־סיסתר ענפים עם ארגנטינה• כתקופת מילחמת־פוקלנד
התחוללה שערוריד״ כאש־ התברר שישראל מספקת נשק
למדינה זאת שנלחמה נגד בריטניה. תגובת מישרד־החוץ
הישראלי היתד, שלא נחתמים חוזים הרשים. ישראל סיפקה
לארגנטינה 25 מטוסי מי ר אז מדגם סי־ ,3וארגנטינה בחנה את
האפשרות לקנות מטוסי בפיר. הטייסים הארגנמעיים התאמנו
בישראל. ישראל וארגנטינה פיתחו ביחד מערכת חדשה לתידלוק
באוויר. ישראל מכרה לארגנטינה טילים מסוגים שונית
בארעטינה של טת חונטה צמית
. 3צ׳ילה: ישראל מספקת סוגיעשק שנים למדינה זאת
בעיקר נשק קל וציוד צ מי. בין השאר מכר קיבוץ בית־אלפא
מערכות ביבוי־אש לצבא צ׳ילה. במדינה שולטת חתמה צ מי ת
פאשיסטית המדכאת את האופוזציד, ומרבה ברציחות פוליטיות.
.4פרי: ישאל מספקת לפרו ידע ללוחמה נגד
כוחות־השמאל. בפרו יש דיקטטורה צבאית, רצחנית קצת פחות
מ שנותיה בי ב ש.
. 5אקוואדור: ישאל מכרה למדינה ד 2מטוסי כפיר
מתוצרת התעשייה־האווירית. המישטר מקוואדור הוא
נשאותי, בעל אופי ימני־שמרני.
. 6קולומביה: ישאל מכרה למדינה זאת 12 מטוסי כפיר.
המישטר בשעה זו דומה למישטד באקוואדור.
. 7ונצואלה: מדעה זאת קנתה מי שאל 25 סוללות של
טילי קרקע״קרקע. ש ד העיסקוג 84 מילית חלד. הסישסר הוא
נשאותי ימני.
ניקראגווה: ישראל היתד, אחת מספקיות הנשק
העיקריות למישטדו הרודני של אנסטאזיו סומוזד, הממשלה
הסנריניסטית, שעלתה ל שלטון אחרי הרחת ממחה, משתמש
בנשק הישראלי, אך אינה משלמת את מחירו. עכשע מספקת
ישאל נשק למורדים במישטר החדש, בעידודה של
ארצות־הברית.
הישראלי. היורד מרכוס כץ, אזרח מכסיקו, מחזיק
בידיו את השליטה על הספקת הנשק לרבות
ממדינות אמריקה המרכזית והדרומית. כץ אינו
אזרח ישראלי, וגם אייזגברג אינו משלם מסים על
הרווחים שהוא עושה מעיסקות־הנשק שלו,
. 9הונדורס: ישאל סיפקה להונדורס 16 מטוסי
סופר־מיסטר מיושנים. עכ שו רוצה הונדורס להחליפם
במטוסים חדשים. ישראל מכרה להונדורס גם שישה מטוסי
ערבה, לצרכים צבאיים. ישראל מספקת למישמר בהונדורס גם
סיוע מודיעיני. בהונדורס יש מישטר נשאותי ימני, והיא משמש
היום כראש־החץ האמריקאי למאבק נגד ניקראגווד-
. 10 האיטי: ישאל סיפקה למדינה זאת בעיקר נשק קל.
המשמש את טזכטון־מאקוט -המישטדה החשאית של
המישטר. מישלוזז גדול של עוזים מישראל להאיטי עוכב,
לאחחגד, במדעה אירופיות בהאיטי שלטת סישפחת דיוואליד,
המנהיגה מישטר טיחר רצחני, וטובחת כפריים ואנשי *פוזיציה.
. 11 גווטמאלה• .לישראל יש ק שי ם ענפים במיוחד עם
מדינה זאת. ישאל נמרה למישמד נגווטמאלה 50 אלף רובים
מסוגים שונים, תחמושת מסוגים שתים 17 מטוסי תובלד, קסדות.
ומימכוד־שרה ניידים. גווטמאלה גם מתעניינת ברכישת טייסת
מטוסי כפיר בי שאל. המישטד הדיקטטורי בגזוטמאלה הוא אחד
הרצחניים כיותר כאמריקה הלטינית. והוא טבח ב שים האחרונות
לפחות 25 אלף אנשים.
. 12א לשלבדור: ישאל מכרה למדינה זו 11 מטוסי
ערבה, תחמוש; ודוכים. ישאל מכרה לאל׳סלבדור גם מטוסי
סופר־מיסטר. מטוסי הערבה פופולריים כמיוחד כמדינות
*!ריקה הלטינית, מ שם שהם התגלו ככלי יעיל להובלת גייסות
וללוחמה אווירית נגד מהות וערילה השמאלית באל־סלבדור
שולטת ריקסטורה סאשיססית המתמחה ברציחות ומוניות.
. 13 קו ס טז ד רי ק ה: למדינה זו אין צבא, דשאל מספקת לה
ידע ללחימה נגרילה, המישסר בקוסטה־ריקה הוא דמוקרטי.
.14 ארצות־הברית: ישראל מספקת לחיל־האוויר
האמריקאי רכיבים שנים למסוסי־קרב. לאחרונה נודע על
ומימת עיסקד, ענקית של אספקת מרגמות של בית־החרושת
סולתם לחילות־־היבש האמריקאיים ועל מכירת משגרי רקטות
י שאלייס לחיל-הנחתים של ארצות־הכרית. ישאל גם מכרה
לאמריקאים פיתוח ישא לי של טנק לסעוי שחת מוקשים.
המישטר בארצות־הברית הוא דמוקרטי־מערכי.
. 15 קנד ה: חכרות ישראליות מ ש תפו ת במיכרזים שונים
של הצבא היצרי. לאחחנה נודע שקנדה רכש, פיגד־מנקים
מתוצרת ישאל כדי לבדקם. מישטר דמוקרטי־מערבי.
. 16 שוויי ץ: שיי ץמשש בישראל טנקים מדגם
סנטוריון. ש ד העיסקוע 150 מיליון חלר. טייסי*קרנ שודיציים
זוכים באימון ישראלי. מישטר דמוקרטי־סעדבי.
. 17 גרמניה המערבית: ישראל מוכרת לגרמניה
המערבית פרימי־נשק משגים שונים. לאחרונה נודע על עיסקה
שבמיסגרתה רכש ורמאכש הגרמני ארבעה מטוסי וסטווינד
הודות לחוק מיוחד הפוטר אותו מתשלום מסים
אלה.
לעיתים קשה להעריך כיצד ומתי עולים
האינטרסים של התישלובת הביטחונית ושל
יצואני־הנשק בקנה אחד עם האינטרסים של
מתוצרת התעשייה
דמוקרסי־מערבי.
. 18 לבנון: ישראל סיפקה נשק מצגים שים ומגוונים
לכוחות הדב־סרן סעד חדאד ולפלאגגות הנוצריות. סישסר
נשיאותי.
. 19 איראן: ישראל ודתה אחת מספקיות הנשק העיקריות
של מישטר השאר, והיא ממשיבה באספקת נשק פאסיבית
למישטר החדש של חומייני. פרוט ש י הנשק — ראה בכתבי-
מישטר של דיקטטורה איסלאמית.
לדי קטטורה
סי מ ה
ישראל
.20 אתיופיה:
שמאליודשיבטית במדינה זאת ת ח מו ש מסוגים שים ולפי
הודעת שר־החוץ לשעבר, משה דיין, גם אימנה חיילים אתיופייס•
.21צ׳אד: לפי הודעת המודדים במדינה ואם הנהנים
מתמיכה לובים סיפקה ישאל נשק לצבא הממשלה, אחרי ביקוד
חשאי של שר־הביסחן לשעבר, אריאל שון, המישטה
דיקטטורה שיבטים
. 22 קניה: ישראל סיפקה נשק ואימן לצבא של מדינה ואם
מי ש ש נשיאותי־ליברלי.
. 23 זאיר: ישאל מספקת נ ש בכל הנראה בעיקר
נשק־שלל סובייטי, למחנה זאם וכן מ אמת יחידות שות
כצבאד, מי ששחקט סו ח רצחני.
.24 דרמדאסריקה: ישראל מקיימת קשרים הדוקים
ביותר עם מחנה זאת. על־פי פידסומים בעיתונות העולם יש
שיתוף־פעולה כין ישאל ובין דחם־אפריקה בפיתוח מיתקנים
גרעיניים ררום־אפריקה משפת פעולה עם ישראל בפיתוח
ש ה של כלי־הנשק. כמו כן מספקת ישראל אימון, דעתש
למישטרים במדתות־הדוסות השחרות של דחם־אפחקד. מי ש ש
של אפרטהייד גזעני.
. 25 ליבריה: בביקורו של שליט ליבריה בישראל נ חנו
יחסים של סיוע צבאי ישא לי למחנה זאם חקססורה צבאית.
. 26 אינדונסיה: מחנה זאת רכש בישראל 18 מטוסי
סקייוזוק, ומעתיינת בעיסקת משסים חדשה. הצכא שולט
במחנה ואם
. 27 פיליסינים: ישראלים עוסקים בגיוס.מתנדבים׳ למען
בוחות־הביסחון כשתה זאת. מי ש ש צבאי.
.£8טייוואן: ישראל מוכרת לטייוואן ידע בתחמי הפיתוח
של נשק כימי ומספקת לה ידע גרעיני. ישראל שכרת למחנה
זאת טילי תדים מדגם גבריאל. המישש: חצי־דיקטטוח.
. 29 סין העממית: לפי פירסומים שתים — שחכוזשו
בשתי המדתות — סיפקה ישראל לשתה את הידע כתחש
הייצור של נשק מתוצרת סובייטית. המישסה חקטטודה
קושניסטים
מדינת ישראל. אך לעתים קל לראות כיצד נוצר
ניגוד אינטרסים ברור, ורצונם של סוחרי־הנשק
ויצרניו למכור במחיר גבוה ככל האפשר, לכל מי
שמוכן לקנות, גורם נזקים חמורים לאינטרסים
המדיניים של ישראל.
האווירית
ישראל.
מישטר
הדוגמה הבולטת ביותר לכך הם יחסי ישראל
עם המישטר בדרום־אפריקה. אך לטווח ארוך,
עלולים גם יחסי־הסחר של ישראל עם
הדיקטטורות הפאשיסטיות של יבשת־אמריקה
שלמה פרנקל
להתברר כהרי־אסון.
סרס חעוד׳ מוחק שד הטלוויזיה הישואו־ת 8שחזו
את בושת סנח הססוטאים נמיננו וחושף את
מסיסות הגומנית
מסוק ויד הבית:
מישטרת מינכן הזניקה
מסוק בל
לעבר הביתן הנצור של המישלחת הישראלית בכפר
^ סרט שיוקרן ביום הראשון
*הבא, ה־ 4בספטמבר,
ייחשפו לראשונה לעיני הצו־
פיס הישראליים סודות טבח
הספורטאים במינבן, חיסול
מנהיגי ספטמבר השחור שבא
בעיקבות הטבח, ועוד גילויים.
בצריף־עץ, השוכן ליד בניין
הטלוויזיה בירושלים, עסקה במהלך
השנה האחרונה קבוצת אנשים
בהפקתו המורכבת של סרט הטלוויזיה
ספורטאים על הכוונת, העוסק בטבח
11 הספורטאים הישראליים באולימפיאדת
מינכן.
על מלאכת־ההפקה ניצח ירין
קימור, שבימים שבהם התרחשה
הדראמה שירת עדיין שירות־חובה
בצה״ל. כבר אז ריגשה הדראמה את
קימור מאוד. כאשר התברר לו מאוחר
יותר, שאמו חיברה שיר על טבח מינכן,
נחקק האירוע בליבו.
בינתיים השתחרר קימור מצה״ל,
עבר קורס כתבי־טלוויזיה, שימש
כתב־ספורט, כתב בכולבוטק וכיום
הוא עובד במבט ככתב לענייני-
תחבורה.
לפני יותר משנה וחצי פנה קימור
אל מנהל דסק־הספורט, יהואש
אלרואי, והציע לו להפיק סרט תעודי,
במלאת עשר שנים לטבח במינכן.
הרעיון התקבל על דעתו של
אלרואי, והוא ביקש מקימור לערוך
תיחקור ראשוני של הנושא.
האולימפי. אנשי ספטמבר השחור לא התרשמו מן
המעקב האווירי והודיעו :״לא איכפת לגו לשוב חיים
או מתים לביירות, העיקר שנחזור לשם גיבורים!״
| 1 ך ת יוסוף נזאל, המנונה
11 ^ 11/1טוני וציה גווארה,
מפקד מיבצע. איקרית ובירעם״.
מלאכת נמלים
] במקורות אינפורמציה ראשוניים,
שב קימור לאלרואי כשבידו חומר
מרתק הרבה יותר מזה שקיוו לו. היה
ברור לשניהם כי המדובר בהפקה שהיא
מעבר לממדי דסק־הספורט.
שניהם פנו אל יאיר אלוני, שכיהן
באותה העת כראש מחלקת סרטים
תעודיים בטלוויזיה, שאימץ את הנושא
כהפקה משותפת.
אלא ששעון־הטלוויזיה השתבש
מהרגע הראשון שבו הוחל בהפקה. רוב
עובדי דסק-הספורט יצאו לספרד,
לסיקור מישחקי הגביע העולמי
בכדורגל, שנערכו שם בקיץ שעבר.
מילחמת־לבנון, פרצה בינתיים
שאילצה את קימור לשרת כמה
חודשים אי־שם בין הליטאני לביירות.
בין תקופות המילואים שיתף קימור
בעבודתו את כתב־הספורט אורן נהרי.
תחת אילוצי זמן קשים, כשהם סובלים
חוסר בצוות״עזר הנחוץ לסרט תיעודי
בהיקף כזה, עבדו שניהם ביצירת
התשתית לסרט.
התשתית הצריכה הקמת מערכת־מיון
נרחבת, למיון מאות אלפי פריטי
מידע.
קימור ונהרי הקימו כרטסת שהקיפה
עשרות אלפי קיטעי־עיתונות,
ספרים, סירטי־תעודה.
השניים קבעו לעצמם רשימת
משימות, שהדריכה אותם בשלב השני
של עבודת־ההפקה. הם ניהלו שיחות
עם מישפחות החללים, שעות ארוכות
עם כל מישפחה. הם נברו במיסמכים,
בקטעי״עיתונות ובתמונות שהחזיקו
בני מישפחות־החללים.
המגע עם בני המישפחות היה קשה
לשני הצדדים, כפי שמציין קימור:
״אתה בא מצוייר בסקרנות עיתונאית,
המוליכה אותך לפשפש אחרי כל פרט,
ומאידך אתה רגיש לעובדה, כי המדובר
בבני־אדם ולך אסור להיות מכבש
עיתונאי״.
קימור ונהרי הגיעו לאנשים ואישים
אחרים שהיו קשורים בפרשה. אל
הספורטאים שהצליחו להינצל, כמו
טוביה סוקולסקי(מאמן המישקולאים),
גד צברי (מתאבק) וגם אל מקבלי
ההחלטות המדיניות שנותרו בחיים
(גולדה מאיר, משה ריין ויגאל אלון —
נפטרו בינתיים) .שימעון פרס ואבא
אבן, ששימשו כשרי ממשלה, נבחרו
להציג את עמדותיה. קימור הצליח
לדובב אותם בעניין חיסול מנהיגי
ספטמבר השחור אחרי הטבח במינכן.
על גורמים נוספים שאליהם פנו,
מוסיף קימור:
״השתדלנו ליצור מגעים עם
מערכת־הביטחון בארץ. אלא שעד
מהרה הובהר לנו, כי הבעייה המרכזית
הנצבת לפנינו היא, שתפקיד
זרועות־הביטחון להשיג מידע, ולא
לספק מידע לעיתונאים. אלא שאנחנו
חשנו כי המדובר בסרט בעל
חשיבות־לאומית, ואם קיים חומר
כלשהו במדינה העשוי לסייע לנו,
עלינו לחשוף אותו, בהסכמת אותם
גורמים ביטחוניים.
״ניהלנו במשך חודשים ארוכים
מגעים עם מישרד־ראש־הממשלה,
ובסופו של דבר הצלחנו להסביר להם
את חשיבות הנושא. אלא שההוראות
שהוצאו לזרועות־הביטחון ממישרד־ראש־הממשלה,
לשתף איתנו פעולה,
מוסמסו בידי זרועות־הביטחון. כך,
שבסופו של דבר, לא קיבלנו מהם סיוע
כלשהו״.
המשימה של השגת אינפורמציה
— לעיתים ביטחונית מסווגת — בלא
סיוע הגורמים הביטחוניים, הצריכה
מלאכת־נמלים. מלבד עיתונים וספרים
שנכתבו בנושא, הגיע קימור
לתחקירי־טלוויזיה מעמיקים שנעשו
בגרמניה, בבריטניה ובארצות־הברית
על הטבח. הוא ואורן נהרי צפו במאות
כתבות־טלוויזיה, שהיו קשורות בצורה
זו או אחרת בטבח במינכן, בתולדות
ספטמבר השחור ובאירועים שבאו
בעקבות הטבח, כולל חיסול מנהיגי
ספטמבר השחור.
קימור פעל להשגת חומר פילמאי
ממקורות שונים בעולם, שעיקרו היה
טבח מיננו: רשימת הגילויים
ך * ירטו של ירין קימור ספורטאים על כפיים
1/מתעלס ממחדלי הצד הישראלי בפרשת טבח
הספורטאים במינכן. הוא מצליח להתחמק מבחינת
העמדה של ממשלת-ישראל, שסירבה בעקשנות
להחליף את בני-העדובה הישראלים -בפלטטיניס
הכלואים בישראל( .ראה מיסגרת בעמוד ממול).
הסרט עובר ביעף על מסקנותיה הרדודות של
ועדת־קופל, שמונתה אחרי הטבח, והמליצה
להעביר מתפקידם שני אנשי שב׳כ.
יחד עם זאת, מצוייה בטירטו של קימור סידרת
גילויים על האנארכיה ששלטה במערכת־הביטחון
הגרמנית. להלן נמה מהגילויים בסרט:
• אלישיב בן־חורין, מי שהיה שגריר ישראל
בגרמניה, מספר בסרט על התפרצות חטרת״תקדים
של דיפלומט ישראלי לתוך חדר-הישיבות של
ממשלת בון, כדי לדבר עם הקאנצלר וילי בראנדט,
ולוודא שאנשי ספטמבר השחור לא ישוחררו,
בצורה כלשהי, במהלך המיקוח איתס.
• ההטעייה הכלל־עולמית של כלי״התיקשורת
בעולם, בדבר שיחרור בני-הערובה הישראליים,
נעשתה בהשראתו של דובר ממשלת בון, קונארד
אהלרט.
• המקור האמיתי של ההטעייה היה פועל-דפוט,
שנשא הצהרה לפני העיתונאים ומצלמות
הטלוויזיה.
• אנשי יחידת הקומנדו הגרמנית שהסתתרו
בתוך מטוס הבואינג שנועד להטיס את אנשי
ספטמבר השחור ואת בני-הערובה, נצטוו לירות
ברגע השין באנשי ספטמבר. חיילי היחידה החליטו
לנטוש את המטוס אחרי שערכו הצבעה דמוקרטית,
בטענה כי המשימה מסוכנת מדי עבורם.
• שיריוניות שהיו אמורות להסתער על אנשי
ספטמבר ולעזור בשיחרור בני-הערובה, בעזרת
הצלפים ואנשי יחידת הקומנדו שבתוך המטוס,
הגיעו באיחור של 75 דקות. במהלך הירי וחיסול
בני-הערובה, היו השריוגיות לכודות במרחק של 22
קילומטרים מנמל־התעופה, בתוך פקק־תגועה
ענקי.
• בנמל״התעופה הוצבו רק חמישה צלפים מול
שמונה אנשי ספטמבר השחור, בעוד שהיחס
המיטפרי היה צריך להיות הפוך.
• רובי״הצלפים לא התאימו למשימה של צליפה
לילית.
• בין הצלפים לא פעלה מערכת״קשר יעילה
לתיאום הירי.
• בנמל-התעופה לא הותקנה תאורה חליפית.
כאשר אנשי ספטמבר פגעו בתאורת נמל״התעופה,
שרר בו חושך מוחלט.
• עבדאללה אל״פרנג׳י, יו׳ר הסתדרות
הסטודנטים הערביים בגרמניה, שסיפק מחסה
לאנשי ספטמבר בחווה ליד מינכן, גורש מגרמניה
אחרי הטבח. כיום משמש אל־פרנג׳י נציג רישמי של
אש׳ף בבון.
• ההתבטאויות הדו״משמעיות של חברי־הכנסת
שימעון פרט ואבא אבן, שהיו חברי
הממשלה בתקופת הטבח במינכן, הן ההצהרות
הישראליות הראשונות שאינן מכחישות באופן
מוחלט את סידרת חיסול־החשבונות עם ראשי
ספטמבר השחור.
למרות כל הגילויים בסרט ספורטאים על כפיים,
קבע דוח רישמי של ועדת־החקירה שאותה מינתה
ממשלת-בון, כי נטיון החילוץ של כוחות-הביטחון
הגרמניים היה תקין, ורק חוסר־מזל שיבש את
פעולתם בנמל־התעופה פירסטנפלדבורק.
ה ל11 ייר|
ןדץ| 1ך | רבבות השתתפו בהלוויית הקורבנות בארץ, והכאב הפד לזעם
11111 11 11 #11 שהשתקף היטב בפני האבלים, שנאו מכל השכבות והקצוות
ישראל. בתמונה: קרובי משפחה המומים ומתייפחים ליד ארונו של מארק טלנין בן ה־,18
עדויות אישיות של מנהלי המשא״ומתן
הגרמניים עם המחבלים. על צד זה של
ההפקה מעיר ירין קימור, :כך פתחנו
במאמץ הפקה. כחובבים שמעולם לא
התנסו בכך, להשגת סרטים מכל
העולם. כולל תהליך רכישת־הזכויות,
העתקות של חומר מצולם ותהליכים
מעבדתיים על פני כמה ארצות,
ולקיחת המעט שהיה, לשם השיחזור
הוויזואלי של הטבח.״
רוח־רפאיס
^ ללא כתובת
^ מ רו ת ההתנגדות העקרונית
€של זרועות־הביטחון, הצליח
קימור להשיג מגורמים בטחוניים מעט
מידע־רקע באופן עקיף. הוא גם נעזר
בעצתו של ד״ר אריאל מררי, מומחה
להיסטוריה של הטרור, שתפקידו היה
לאשר כל מידע שהופיע בסרט, הנוגע
לספטמבר השחור.
כדי להוסיף מעט דראמה לחומר
החזותי על הספורטאים והאולימפיאדה,
ניצלו קימור ונהרי את
סרטי־הקול של דיווחי נחמיה בן־
אברהם המנוח מאולימפיאדת מינכן:
״עשינו את זה, מפני שהיה בקול של
נחמיה בן־אברהם משהו שעובר טוב
יותר מאשר דיווחי אנשי הטלוויזיה
שהיו שם.״
בהכנת הסרט נחתכו כל התקריבים
(קלוז־אפ) של הספורטאים שנפלו, כדי
למנוע מצב שבו יופיעו החללים
כ״שחקנים נוסח סרט הוליוודי בתוך
סרט דוקומנטרי.״
במהלך הכנת הסרט איתרו קימור
ונהרי סרט־פעולה מיסחרי שנעשה על
הטבח במינכן. הם השיגו את הסרט,
ושילבו שני קטעים מתוכו בסירטם —
הקטע שבו משתלטים אנשי ספטמבר
השחור על מעונות המישלחת־הישראלית,
וקטע־ההרג בנמל־הת־עופה
של מינכן. על השימוש שעשה
בסרט המיסחרי אומר קימור :״התבססנו
על השיחזור החזותי שנעשה
באותו סרט־קולנוע, אבל ניקינו מתוכו
את כל 4השמאלץ. צירפנו את שני
הקטעים רק כרקע לחומר התיעודי
והתחקיר, שלנו, עם פס־קול חדש.״
על השליש הראשון של הסרט,
העוסק בתהליך בנייתו של אירגון
ספטמבר השחור, אומר קימור :״בסרט
שלנו הצלחנו להביא לראשונה
בטלוויזיה הישראלית פרופיל ראשוני
של ספטמבר השחור — הסיבות
להקמתו, הדמויות שנצבו בראשו, אופן
גיוס אנשיו, מימונו ושאר מרכיביו.
״היה ברור לנו, כי הטבח במינכן לא
היה דבר של מה בכך מבחינת ספטמבר
השחור. התברר לנו, עד מהרה, כי
פעולת המחבלים נעשתה אחרי חודשי
הכנה רבים. זו הסיבה שהוליכה אותנו
לניסיון לחשוף את התוכנית המדוייקת
של ספטמבר השחור, החל מספטמבר
,1970 ולהגדרה שלנו, שעוררה מהומה
לא מבוטלת בטלוויזיה: לספטמבר
השחור לא היה מישרד, לא נייר רשמי,
לא דובר ולא כתובת — רוח הרפאים
הזאת היתה למעשה הזרוע הסודית של
אל־פת״ח.
המתאבק שעלה מברית־המועצות שלושה חודשים בלבד טרם צאתו למינכן. סלבין, שיצא
לאולימפיאדה מן האולפן בשפיים, אף לא הספיק להופיע, כי הופעתו נקבעה ליום שבו נרצח.
בימים הגורליים, לא היה כמעט קשר בין הממשלה הישראלית לבני משפחות הספורטאים.
ישראל באולימפיאדת מינכן.
באיתור ובמיון החומר הרב,
השתמש קימור גם במקורות.ערביים
רבים. אך הוא לא ביסס לא עובדה או
גירסה על מקור ערבי בלבד, אלא
חיפש אישור במקורות נוספים.
״מטרות היסוד של הפעולה, לפי
מ׳ חוג אותם?
^ מחדל הגדול של הכתבה הו א שאין בה תשובה חד־משמעית
1 1לשאלה מי הרג את 11 הספורטאים.
אין כאן שום מקום להשערות. הבדיקה הבאליסטית
והניתוח־אחר־המוות קבעו באופן ברור איך וממה מת כל אחד
מהם.
אולם ממשלות גרמניה וישראל עושות מזה 11 שנים יד אחת כדי
למנוע את פירסום הדוחות האלה. עורכי הכתבה לא הצליחו לשים
את ידיהם עליהם, ולכן גם הם אינם יודעים א ם הספורטאים מתו
מחנק, מרסיסי־רימון או מכדורים -ואם כן. א ם היו אלה כדורי
הפלסטינים או הגרמנים.
גם המישפחות השכולות נכשלו בעבר בכל מאמציהם לקבל
לידיהם את הדוחות.
אין מנוס מן המסקנה, כי עצם גניזתם של דוחות אלה באה מפני
שהם מכילים פרסים שאינם נוחים לממשלות גרמניה וישראל, ויש
לשער כי הדוחות מסיליס על הגרמנים אחריות כבדה למות
הפסורסאים.
חבל שהדבר לא נאמר בכתבה. אמר על כך ירין קימור. :לא
חשבתי שאני רשאי לעסוק בהשערות. הכתבה עוסקת רק
בעובדות״.
שאלה שנייה שאינה מוצאת תשובה חותכת היא: מה היה חלקה
של ממשלת־ישראל -אז ממשלת גולדה מאיר ומשה דיין -
בהחלטה שיש לשחרר את החטופים בכוח הנשק, תחת להניח
לחוטפים להטיסם לארץ ערבית כלשהי? ברור שאלמלא נעשה
הנסיון האומלל והכושל להפעיל נשק, היו הספורטאים מוחלפים
בבוא העת באסירים פלסטיניים שהיו כלואים בישראל, הם היו
נשארים בחיים.
ההחלסה למנוע את יציאת החוספים עם חסופיהם היתה
החלטה קלת״דעת, שהתקבלה תוך זילזול בחיי הספורטאים.
הדבר חייב להאמר בגלוי ובמפורש, וחבל שלא נאמר בכתבה.
״בבדיקה גילינו את שלוש מטרותיו
של ספטמבר השחור, לפי סדר זה: נקם
בירדן, מילחמה באימפריאליזם ומאבק
בציונות. את קיטעי ההמחשה על
פעולות אירגון זה ליקטנו מתוך
סירטי־תחקיר שעסקו במירור הבינלאומי,
סרטים שבהם שולבו ראיונות
עם חברי ספטמבר השחור, שהופיעו
בצורה חסוייה על המסך.
״היה ברור לנו, שעלינו לקטלג
ולתאר את פעולת האירגון, החל
מפעולותו הראשונה — רצח
ראש־הממשלה הירדני, ואספי אל־תל,
על מדרגות מלון שרתון בקאהיר.
״נראה לי, כי מתוך הצלבה של
עשרות מקורות יצרנו גירסה אמינה
למדי של סיפור המעשה, שהביא לטבח
הספורטאים במינכן...״
התחקיר של קימור הוליך עד ינואר
,1972 כאשר נפלה ההחלטה בביירות
להנחית מהלומה על נבחרת ישראל
באולימפיאדת מינכן.
״השלב הראשון בהכנת מיבצע
איקרית ובירעם — זה שמה של
הפעולה המתוכננת במינכן — היה
כשקציני המיבצעים של ספטמבר
השחור בחרו 50 מתנדבים. אחרי
אימונים מפרכים נבחרו ששת
המועמדים לפעולה. לששת המועמדים
צורפו שני קצינים בכירים של
האירגון, יוסוף נזאל, המכונה טוני וגם
צ׳ה גוארה, ומוחמד מוצלאחה, המכונה
עיסא. מיד אחרי תום האימונים היחידה
פוזרה בבירות אירופיות שונות, כדי
שחבריה יוכלו להתרגל לאורודהחיים
האירופי...״
בעוד שברחבי הכפר האולימפי,
שהוקם על גמל־התעופה הישן של
מינכן אובר־וייזנפלד, שבו נחת ערב
מילחמת־העולם השנייה ראש־ממשלת
בריטניה, נויל צ׳מברליין, לפגישתו
הידועה עם היטלר, עסקו בהכנות
אחרונות, באו למקום שניים מתוך
ששת המתנדבים.
״שני קציני היחידה, טוני ועיסא״
עבדו בכפר־האולימפי. טוני עבד
כמלצר ועיסא כמהנדס. היתה זו
שגרירות סוריה בבון, שהמליצה על
מועמדותו של עיסא כמהנדס בכפר
האולימפי. מול שוני ועיסא ניצב ד״ר
מנפרד שרייבר, מפקד מישטרת מינכן,
מישפטן, קרימינולוג ובלש, הנחשב
מומחה בתחומו. שרייבר הזמין קטלוג
של אפשרויות, וקיבל תסריטים אפשריים
לפיגועים בכפר־האולימפי.
תסריט 21 בקטלוג זה צפה אפשרות
של התפרצות טרוריסטים לכפר־האולימפי.
שרייבר דחה אותו כדימ־יוני.
לדיברי שימעון פרס בסרט, גם
לשירותי־המודיעין הישראליים לא
היה מידע מוקדם על פעולת ספטמבר
החומר שעברנו עליו ״,הוא מספר ,״היו
לתפוס בני־ערובה ישראליים, תוך
ניצול כלי־התיקשורת העולמיים
שימוקרו באולימפיאדה, לצורך ־צירת
תהודה עולמית, שתוליך להשגת
אישור לקיומו של העם הפלסטיני
ושיחרור אנשי פידאיון הכלואים
בבתי־כלא ישראליים.
״מיבצע
אילוריתובידעס״
^אידיאולוג של פעולה זו היה
1 פואד אל־שאמאלי, שהתגורר
בשווייץ. הוא הגיע למסקנה, כי חטיפת
ספורטאים או פגיעה באמנים
ישראליים תגרום תהודה עצומה, מפני
שחטיפות המטוסים כבר מיצו את
עצמן בדעת־הקהל העולמית. אנשי
ספטמבר השחור עלו אליו לרגל,
למקום מושבו בשווייץ. הוא היה חולה
מאחורי הדגל
המיצעד הגאה של מישלחת ישראל ביום
הפתיחה, כשהדגל נישא בידי הגרי
הרשקוביץ, עמד בציגוד גמור ליום הכמעש אחרון, שבו התרחש האסון.
הפאשלה הגרמנית
(המשך מעמוד )25
השחור במינכן( ״.על מכלול המחדלים,
לפני ואחרי הטבח, ראה גם כתבה
מרכזת שהופיעה לפני שנה בהעולם
הזה .)2349 -
תיאטרון
^ אבסורד
ך בחרת ישראל הגיע למינכן
* ב־ 21 באוגוסט .1972 ממש ביום זה
נערכו ביוגוסלביה, בבולגריה ובאיטליה,
הפעולות האחרונות של
ספטמבר השחור להחדרת חומרי־הנפץ
וכלי־הנשק למינכן. מבירות ארצות
אלה החלו חברי ספטמבר השחור לבוא
למינכן ברכבות, מאחר שביקורת־הדרכונים
ברכבות מדוקדקת פחות
מאשר זו הנערכת בנמלי־התעופה.
יום אחרי שהנבחרת הישראלית
התמקמה במעונה בכפר־האולימפי,
בשחר יום השלישי, ב־ 5בספטמבר
,1972 יצאה החוליה בת שמונה חברי
ספטמבר השחור לעבר מישכן המי־שלחת
הישראלית, ברחוב קונולי .31
מרגע זח ואילך הופך ספורטאים על
כפיים מסרט תעודי — שתיאר את
תולדות ספטמבר השחור והתארגנותו
למיבצע, לצד פורטרטים פילמאיים
קצרים של 11 הספורטאים שנהרגו —
לסרט״מתח, הבנוי על שעון ההתרחשויות:
שעה .05.30 אנשי ספטמבר
השחור התפצלו לשתי חוליות. הם היו
לבושים בבגדי־אימון ונשאו עימם
תיקי ספורטאים. הם דילגו מעל לגדר
הכפר האולימפי, ועשו דרכם לבניין
מס 31 ברחוב קונולי.
• שעה .05.45 מסתבר שה־תיקשורת
הגרמנית המפורסמת לא
תיפקדה כלל. היריות שנשמעו מרחוב
קוטלי ,31 לא הגיעו לאוזני איש מ־25
אלף אנשי־הביטחון הגרמניים.
• שעה . 06.03 קריאה טלפונית.
בהשראתו של טוביה סוקולסקי.
שנמלט, מגיעה למרכז־המישטרה ב־כפר־האולימפי.
שעה .06.30 הבניין ברחוב
קונולי 31 מוקף בכוחות מישטרה
גרמניים, בראשם ד״ר מנפרד שרייבר.
גופתו של משה ויינברג, שנהרג,
מוצאת אל מחוץ לבניין.אנשי ספטמבר
השומעים עברית מאזינים לשיחות
הלכודים. מפקד אנשי ספטמבר,
שמסיכה על פניו, מנהל את ראשית
המשא־ומתן ממירפסת אחד מחדרי
המישלחת. הוא תובע מממשלת
ישראל לשחרר 200 פלסטינים העצורים
בישראל. לפי רשימה שתוגש
\ ך *1 1שר־הפנים דאז, הנס דיטריך גנשר, ס מן
1111111 על מפקדה הכושל של מישטרת מינכן.
לטענת הגרמנים הפעולה שובשה מחוסר״מזל.
ממשיך בניהול המשא־ומתן. אחד
מאנשי ספטמבר השחור אומר לו :״לא
איכפת לנו לשוב חיים או מתים
לביירות, העיקר שנחזור לשם גיבורים:״
מסביב לבניין הנצור של
המישלחת הישראלית מתאספים מאות
אנשים. אנשי־ביטחון מנסים להרחיק
את הסקרנים.
| |1י *11 ראש המוסד דאז, אלוף (מיל ).צבי זמיר,
1 #11 מאשים את הגרמנים במבוכה ובחוסר־תיפקוד.
לאחר הטבח חוסלו מנהיגי. ספטמבר־.
עד לשעה זו אין כל יוזמה מצידה
של ממשלת ישראל. הממשלה עומדת
כצופה מן הצד במתחולל במינכן.
בהשראת הממשלה. עוסקת הכנסת
בהכנות לדיון על צירופו של יעקב
שמשון שפירא לממשלה, כשר־מישפטים.
שעה . 15.30 הגרמנים מבט
האמיתי
טלאל. שלא ידע במה העניין.
ההצעה הגרמנית נופלת.
• שעה . 21.00 למינכן מגיע
ראש המוסד, אלוף צבי זמיר. הגרמנים
עושים כל שביכולתם כדי למנוע את
בואו לכפר האולימפי, כולל ניסיון
פיסי למנוע כניסתו למכונית שנועדה
להובילו לשם.
קצירהדמים במינכן :1972 ביו חמישה צלבים גומנ״ם
ושמונה אנשי הספטמבר השחור -ח ׳שואר״ם הרוגים
| 7י 7ך גימאי הסרט, ירין קי־
#ן 11/1מור, שירת בעת הטבח
שירות״חובה בצה״ל. הוא רותק
לנושא בהשראת שיר שכתבה אמו.
ברחוב קונולי ,31 הבחין ספורטאי
ממישלחת אורגוואי במלצר ערבי,
שהסתובב במגורי המישלחת־הישר־אלית.
מלצר זה היה טוני, שבא
לסיור־תצפית בשטח. כאשר נשאל
למעשיו, השיב טוני :״אני מחפש
פירות!״
יחירת ספטמר השחור התמקמה
בחווה ליה מינכן. בחווה זו הם שהו
בחסותו של יו״ר הסטורנטים הערביים
בגרמניה, עבראללה אל־פראנג׳י.
במקביל הגיע למינכן, בררך לא
ברורה, אבו־ראור. הנשק, שמונה
קלציניקובים, רימונים ומיטעניס,
הגיעו למינכן בשק־רואר ריפלומטי
של שגרירות לוב בגרמניה. הנשק
אוחסן כמה שעות בתחנת־הרכבת של
מינכן, משם הועבר לשמונת משתתפי
הפעולה.
ערב ה־ 5בספטמבר, בעור הנבחרת
הישראלית מבקרת בהצגה כנר על
הגג, שנערכה במינכן, בגרמנית, בכיכובו
של שמואל רודנסקי, ערכו חברי
ספטמבר השחור את הכנותיהם האחרונות.
בסוף
ההצגה ביקרו חברי הנבחרת
את רודנסקי, מאחורי הקלעים. קימור
1תאר מעמד זה :״זו הייתה הצגה
:הופכת לפרק ראשון בתיאטרון של
אבסורר!״
2 6 -ווו !
להם. תמורת שיחרור בגי־הערובה.
אנשי ספטמבר מאיימים להרוג את
בני־הערובה אם׳ייעשה ניסיון לחלצם.
בין הגרמנים המתקבצים ליד הבניין
גם שר־הפנים הגרמני, הנס דיטריך
גנשר, שר־הפנים של בוואריה ואנשי
שירות־הביטחון הגרמני. צלפים גרמניים
חמושים מקיפים את הבניין.
• שעה .08.00 בעוד כל תחנות
הטלוויזיה בעולם מקרינות את מהלך
המשא־ומתן, הטלוויזיה הישראלית
אינה מקרינה זאת. מתוך המשא־ומתן
והמידע ששיחזר את מהלכי הצד
הגרמני, מתברר כי היה עירוב־תחומים
מוחלט של רשויות־הביטחוז הגרמניות.
שעה .08.30ד״ר שרייבר
• שעה . 12.00 פג מועד
האולטימטום הנוסף שנתנו אנשי
ספטמבר. הגרמנים מציעים לאנשי
ספטמבר השחור דמי־כופר בלתי-
מוגבלים ויציאה חופשית מגרמניה,
תמורת שיחרור בני־הערובה. אנשי
ספטמבר מגישים אולטימטום נוסף
לשיחרור 200 עצורים בישראל, עד
לשעה . 14.00
• שעה . 14.00 אנשי ספטמבר
מכריזים על אולטימטום נוסף. במהלך
היום משדר קול המהפכה הפלסטינית
מדמשק הודעות־צופן לחברי ספטמבר
השחור במינכן. השילטונות הגרמניים
מתחילים לחשוב על מיבצע חילוץ.
הפלסטינים מאריכים את מועד
האולטימטום.
?11111111 כב י בעת ההלוויות קמה הזעקה, והאבלים דרשו לדעת
1 1| 1 11111 מדוע נכשלו הגרמנים. לפני שנודע על הטבח שמעו בני
משפחות הקורבנות בכלי התיקשורת על ה-שיחרור׳ ושתו שמפניה.
לים את שידורי הטלוויזיה, כרי לנתק
את אנשי ספטמבר השחור מהעולם.
ראש־ממשלת גרמניה, וילי ברנהט.
ממריא מבון למינכן.
אנשי ספטמבר השחור מסכימים
להאריך את האולטימאטום ער לשעה
, 18.00 אולם מוריעים שזו הארכה
אחרונה. במקביל לביטול שידורי־הטלוויזיה
מתכננים הגרמנים את
״מיבצע חילוץ מס׳ .״1אנשי־ביטחון
נשלחים כטבחים, עם מזון לישראלים,
במטרה לסקור את השטח ולאמוד את
מיספרם של אנשי ספטמבר השחור.
אלא שאלה צפו מצב כזה. הם תובעים
מהגרמנים לטעום מול הכניסה את
המזון, כדי לוודא שאינו מורעל. ומורים
לגרמנים. להתרחק משם. לבניין
מתקרבים שוטרים מחופשיס כאת־לטים.
תוכנית־החילוץ נופלת.
לגרמנים נותרת האפשרות של
צליפה מבחוץ. אלא שעיסא מקפיד
שלא יהיו יותר משניים מאנשיו
בטווח־ירי. הגרמנים עדיין אינם
יודעים מהו מיספרם של אנשי
ספטמבר השחור.
• שעה . 16.30 עוד רעיון
חילוץ מתברר כבלתי־אפשרי. שרייבר
אומר מאוחר יותר :״הם אינם חובבניים,
ולכן נכשלה התוכנית.״ דבריו מוקרנים
ברוב תחנות הטלוויזיה בעולם.
• שעה . 17.00 מנפרד שרייבר
ניכנס לבניין, משוחח עם טוני. טוני
דורש משרייבר, שהגרמנים יטיסו את
אנשיו ובני־הערובה לקאהיר. הוא
מודיע כי שם יוחלפו בני־הערובה
באסירים שיובאו מישראל. הסיבה
לשינוי הדרישות: אנשי ספטמבר
השחור הגיעו למסקנה, כי מנסים
לטמון להם מלכודת. בהצעת־ביניים
מציעים הגרמנים. להחליף את
בני־הערובה הישראליים בבני־ערובה
גרמניים, בניסיון למוצא מן הסבך.
בתמורה, תמסור ישראל מאוחר יותר
50 אסירים פלסטיניים שפוטים.
עיסא זקוק לאישורו של איש״קשר,
הנמצא בתוניס. עיסא מתקשר לתוניס,
אל איש־הקשר ששם־הצופן שלו
טלאל. הוא משיג בטלפון אדם ששמו
בינתיים ממשיך שרייבר לנהל את
המשא־ומתן ומסכם. שאנשי ספטמבר
ובני־הערובה יגיעו לנמל־התעופה,
ומשם יטוסו בבואינג. בתיכנון, מנסים
הגרמנים לטמון לחוטפים מלכודת
במעבר התת־קרקעי. עיסא בודק את
המסלול, ודוחה את ההצעה של המעבר
התת־קרקעי. מציע הסעה באוטובוס.
ההצעה מתקבלת.
מצעד אנשי ספטמבר והישראלים
מתחיל. הם מגיעים באוטובוס אל שני
ההליקופטרים, שמטיסים אותם לנמל־התעופה
פיו־סטנפלדברוק.
^ הטעיית
תקשורת
ני ה ה לי קו ס ט רי ם מדגם בל
של מישטרת מינכן הגיעו
פירסטנפלדברוק.
לנמל־התעופה
צרור יריות פגע באחד מאנשי
ספטמבר, בתיזמון בלתי נכון. מסתבר
שהכוחות הגרמניים בנמל־התעופה
נהגו באנארכיה מוחלטת. יחידת
קומנדו גרמנית, שארבה במטוס
בואינג, החליטה להסתלק, אחרי
הצבעה דימוקרטית. הסיבה: המשימה
מסוכנת מדי.
שריוניות של הצבא הגרמני,
שנועדו להקיף את המינחה ולהסתער
עם תחילת הירי, הגיעו באיחור של 75
דקות. במהלך הירי השני הם היו
במרחק של 22ק״מ, תקועות
בפקק־תנועה ענקי. אלוף (מיל׳) צבי
זמיר מאשים בסרט את שרייבר, את
גנשר ואת אנשיהם במבוכה ובאי־תיפקוד
מוחלטים.
בשלב זה החלה שרשרת של
טעויות תיקשורתיות חסרת־תקדים,
שסירטו של ירין קימור חושף אותה
לראשונה, אחרי 11 שנים.
הטעיית התיקשורת העולמית
החלה, כאשר הטלוויזיה הגרמנית
(הרשת הראשונה) הודיעה, כי
בני־הערובה הישראליים שוחררו
וארבעה מאנשי ספטמבר השחור
נהרגו.
(המשך בעמוד )61
הבושם הצעיר
של אירופה
מפייר קרדין־
פריס,
באהבה.
דוגמיות-
בחנויו ת ה מוב ח רו ת
יבוא ושיווק ״אלפא קוסמטיקה בע״נד
5ו**ק 8ש * ו ש * 8ן
3 ($ 3א36ח 3/? 69£
1£1111£€420114ק
/7/ / 773 /3 1 0 $ך
311£א261133
$£א 133ע6£
^ 3א([3 )21׳ 3^ 0ן /ח?18//ן
( !07א ח 33א 63ר /ת ע)5/
^039
3$3,33/0ס חו ס(6X31/
ס $ח 110
מודעות בטלפון
לכל ה ע תוני ם
* ^ בכר טי סי א שראי במחירי המערכתי
01^ 685 0106
* 1א 0וז*אזו־וזאו
0ז1$8*£11
ויזה
^ •עורחבר־ט
שרות ת.ד. ללא תשלום -חני ה חופשית במקום
פרסום
אידיאל
אבן גבירול סוות״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף
איתן עמיחי
הדברת.מזיקים
בל״ם
?£3א ז
סו מ חי ם להדברת תיקני ם
(ג׳וקים , 1מוללי לץ, חרק י
קברים ובגדים.
דנות־גן. דהו מודיעין .18ת.ד2272 .
טל 790114-6-6 .רעו׳מסייג עסק 4*1/75
קמירח לל בריאותך ורכוקך
ו״ שרון״ ת ע שיו ת מיזוג אויר ב עי׳ מ
הג לעד , 2רמת-גו׳
על ~ 733251/737626 :ז
בעיות ולבטים
ב ח ״ המין
מאת
ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת ד שפים
227117/8־ 03
1ת• 1ה אכלתי אותה* ו
סורוחת הקר
העולם הז ה 2400
68 יריק
כייצע ^ 110
א 1£1111£ 0 £ 8 [>1ק
דוגמיות בחנויות המובחרות.
יבוא ושיווק״אלפא קוסמטיקה בע״מ״.
ריציארד גיר 1* 11/נשימה(״ניו־יור7ן טיימס״)
סרט ט שוי /הפליא ...ריציארד גיר כ1כב שכמותו
רואים לטיתים רוו 71ן 1ת טל הבד(״סאן״)
ריצ׳ארד גיר יהפוך בטקבות ״טד כלות הנשימה״
לסמל המין הגברי של הקולנוט(י דיילי ניוז״)
זהו סרט מפתיט ומחשמל(״בוסטון גלוב״)
אפרו ראגיי מגמאיק־ר!
בביצוע להקת הזמר המפורסמת 21011 מג׳מאיקה הכוללת 8אמנים
מגדולי המוסיקאים בעולם לאחר הצלחה מסחררת באירופה הגיעו
לסיבוב הופעות בישראל.
אל תחמיצו את הפגיע המוסיקה שיתקיים בתאריכים הבאים:
30/8/83 יום ג - ,פתיחה לקוויד קלאב שעה 23.30
תל־אביב
1/9/83 יום ה׳ -אמפיתאטרון וואהל -בגני יהושע
פארק הירקון(ע״י האגם) שעה 20.30
3/8/83 מוצ״ש אמפיתאטרון וואהל -בגני יהושע
פארק הירקון(ע״י האגם) שעה 20.30
7/9/83 יום ד׳ מלון ״מנדרין״ שעה 20.30
כרטיסים: בקסטל, אבן־גבירול 153 טל 444725 :וביתר המשרדים.
באר־שבע
6/9/83 יום ג׳ -בריכת גלי הנגב -שעה 20.30
כרטיסים: בסוכנות מרקור פסג׳ רסקו טל 77421 :
איילת־השחר
8/9/83 יום ה׳ -שעה 21.30
כרטיסים: איילת־השחר טל ;37592 :בצפת: גרינבוים טל;30249 :
בקרית־שמונה: בר־ששת טל 40337 :
חיפה
10/9/83 מוצ״ש -בבית אבא חושיבשעה 21.00
כרטיסים: בקופת חיפה ברוולד 11 טל ;662244 :בקצין־העיר וביתר המשרדים.
כרטיסי הנחה לקבוצות מאורגנות ומוסדות.
בכורה ארצית -שבוע 2
״הוד״ ת״א
4.30-7.15-9.30
לילי״ רמת־גן
7.15-9.30
הפצה: עעעהמנבים׳
תן טרמפ לחייל
העולם הז ה 2400
ד1יד מרגלית אינו שהיצר. הזא לאי 1דע לדח 1ף
את עצמו. אבל תוכניתו ברדיו היא מס׳ 1
התייחסות פוליטית חזקה, מבלי להיות
שייכים למיפלגה מסויימת. בכל פעם
הצביעו בבית למיפלגה אחרת, ובכל
פעם דיברו על זה והתווכחו על זה.
״אפילו סבתא שלי, שכל החיים
שלה קראה דבר, הצביעה ליכוד בפעם
האחרונה, ואחר כך מתה.״
מישפחה טובה וחמה. חברים שלו
אומרים עליו, שאם הוא לא היה נולד
במישפחה כזאת, היה בוודאי יוצא
פירחח .״למה?״ אני שואלת .״ככה!״
הוא עונה.
הוא אומר לי להניח את העט
ומסביר לי בשיא הרצינות :״אני רוצה
להגיד לך, שכל מה שאני אומר על
גירעון לב־ארי אולי זה לא או־בייטקיבי,
אבל זה לא מעניין אותי, כי
אני פשוט אוהב אותו. כל הזמן אנחנו
ביחד, לאורך כל הדרו. הוא מעל ואני
מתחת.״
הם עשו ביחד את הטור השבועי,
את הנושא בטיפול ואת בינינו לבין
עצמנו. לב־ארי עורך ומגיש, ומרגלית
כתב.
וושנו !,
ורושמת. נראה פיתאום מתלהב. יש לו
הומור עדין והוא משתמש בו, אבל בכל
פעם, לפני שהוא אמר בדיחה טובה נגד
מישהו או בעד מישהו, הוא אמר לי:
״עזבי רגע את העט שלך. כל הזמן את
כותבת.״
מעצבן אותו שלגל״ץ יש דימוי של
תחנה חופשית .״מה זה תחנה חופשית
— שליוסי שריד יש שם פינה? ועל
מה מדבר שם יוסי שריד? על דעותיו?
לא! על תיאטרון! כשיוסי שריד רוצה
לדבר על מחתרת יהודית, הוא בא לכל
צבעי הרשת.
.אותו הדבר לגבי הרב חיים דרוקמן.
חופש־ביטוי לכולם יש בקול ישראל,
והדימוי נשאר לגל״ץ.״
הוא מזכיר לי את השערוריה
שפרצה בגל״ץ כשדן שילון אמר
.פלונטר״ .אף אחד בקול ישראל לא
היה עושה מזה עניין.
התופי הרפולי
ן * ו א לא אומר שאין לחצים. הרי
1 1הוא לא אידיוט. אבל הלחצים אף
פעם לא מגיעים אליו, כי יש לו גירעון
לב־ארי, שהוא בלם־זעזועים מעולה.
כל פעם שהוא מזכיר את גירעון, הוא
מבטיח לי שזו הפעם האחרונה, .זהו,
די. אני אמרתי שוב גידעוו?״
ישהו סיפר לי, שדויד מרגלית,
//איש קול ישראל, הוא אדם
מעניין. למחרת קראתי בעיתון, שהתוכנית
בעריכתו, כל צבעי הרשת,
נבחרה בסקר, כמאגזין הרדיו הפופולארי
ביותר.
טילפנתי אליו והזמנתי אותו לקפה
— קפה בלי סוכר, כי פעם הוא שקל
107ק״ג. וכדי להיות רזה, החליט
לוותר על תעגוגות־החיים.
בן ,33 יליד תל־אביב, אחיו הצעיר
של העיתונאי דן מרגלית. כמו כל ילד
טוב למר בגימנסיה הרצליה, כמו כל
ילד טוב לא הצטיין בלימודיו, וכמו כל
ילד טוב עכשיו הוא לומד באד
ניברסיטה ואולי פעם אפילו יגמור.
בצבא היה ג׳ובניק. חוקר סעד
ונפקדים בלישכת־הגיוס. הכי ג׳ובניק
בעולם, אבל זה מפני שהוא לא רואה
בעין אחת והורידו לו פרופיל. כל
החברים היו בצנחנים ובנח״ל, והיה לו
קצת לא־נעים. אבל לומדים להסתדר
עם זה. אין מה לעשות.
כל הזמן — הוא לא זוכר ממתי —
רצה להיות עיתונאי. אבל לא
בעיתונות הכתובה. זה מפני שדן, אחיו,
כבר היה עיתונאי ותיק. יש ביניהם 12
שנה הבדל. ילדים של המילחמות.
דן נולד לפני מילחמת העולם, ודויד
נולד אחרי מילחמת העצמאות. אבא
רופא ואמא פסיכולוגית. בית ציוני,
מאוד פתוח מבחינת הדעות, עם
תיד מרגלית ואשתו
רפול אמר. :אתה תוכי שהיה מאושפז במזרע־אחרי
שגמר את שירותו בלישכת
הגיוס, החליט שכל מה שהוא יכול
לעשות בעיתונות — אחיו דן כבר
עשה, והחליט לפנות לרדיו.
^ הירושה של
לפ-ארי
דן מרגלית(עם הדוברת דבורה גנני)
הסבתא הצביעה ליכוד ואחר־כך מתה
**ה עושה בחור צעיר שרוצה
//לעבוד ברדיו? כותב להם מיכתב.
״גירעון לב־ארי קיבל אותי לראיון,
וקיבל אותי לנסיון ככתב.״
חצי שנה לא נגע במיקרופון .״לא
כמו היום, שמתחילים לשדר מייד
שנכנסים בשער.״ הוא זוכר את הכתבה
הראשונה שעשה על אליפות־שודמת
של ילדים. סתם כתבה, לא משהו
מיוחד.
גירעון לב״ארי שמע אותה ואמר
לדויד שילך ויקליט ילד המשחק נגד
אביו .״ההקלטה הזאת הפכה את
הכתבה לשגעוניתר
אחר כך הלכו שניהם לכולבוטק
בטלוויזיה, כשהמפיק חנינה אמוץ
״נפל עם השטיחים.״
אחרי כלבוטק לב״ארי הלך לנהל
את הרדיו, ודויד חזר לתוכניות הטור
השבועי ובינינו לבין עצמנו -
הירושה שלב־ארי הוריש לו.
הוא מאוד מרוצה מהרדיו. הוא אינו
מסכים שלרדיו אין השפעה בעידן
הטלוויזיה. אנשים שומעים רדיו גם
כשהם לא יושבים בדיוק מול התיבה.
שומעים רדיו במכונית בזמן העבודה
ובטיולים, ויש לכך השפעה מצטברת.
בוודאי שהוא גאה שכל ציבעי הרשת
זכתה במקום הראשון בסקר.
הוא אף פעם לא השוויץ ולא הכריז
שהוא הראשון, והנה בא הסקר וקבע.
במיוחד הוא שמח, שרשת ב׳ נצחה את
גלי צה״ל אחרי הרבה שנים.
הוא רוצה שנדבר קצת על ההבדל
בין קול ישראל ובין גל״ץ, אז
מדברים. הוא מספר ואני ממשיבה
לפי דעתו, על הטלוויזיה יש לחצים
פוליטיים יותר חזקים מאשר על הרדיו,
כי תשומת־הלב של הוועד המנהל
מתרכזת בהם יותר, בגלל העוצמה
הכבירה של הטלוויזיה.
כיום אין נושא שהוא טאבו ברדיו,
הוא אומר, ומביא לדוגמה את הנושא
של ההומו־סכסואלים. ברדיו מדברים
על זה ומראיינים הומרסכסואלים,
בטלוויזיה לא רצו להקרין סרט על
הנושא. הוא לא יודע למה, אבל זאת
עובדה. המשונה הוא שזו בכל זאת
אותה רשות־השידור.
אנחנו עושים קצת הפסקה בענייני
רדיו. שותים קפה קר. הוא מספר לי על
אשתו, מירי, ועל ילדיו, יואב, אורי
ויעל. כשהוא בבית הוא אבא נהדר —
ככה הוא אמר בעצמו.
החבר הכי טוב שלו הוא אחיו, דן.
הם מדברים כמעט בכל יום בטלפון. על
עבודה ועל דברים אישיים. כשדו
(המשך בעמוד 73
יודקובסקי הסגיר לדני ג 1ר את הסוד ועסי
שקד מקים מיפדגה סכסואד־דמזקרטית
מיכאל דקל, סגו־שר־החקלאות,
שעבר ניתוח לב
פתוח, לא מסוגל לנוח. למרות
שהרופאים ציוו עליו לצאת
לחופשה, הוא עובד בביתו
שבמושב נורדיה. עוזריו באים
אליו יובדיום, ובחדר־האורחים
הוא מקבל חקלאים, קבלנים
ומתנחלים, וממשיך לעבוד
כרגיל.
וסגו־שר־האוצר, יש פיתרון. הוא
ביקר בלווית אהרון גריני
שמיץ, המועמד העירוני אצל
חייט, ודרש שיתפרו לגרינשטיץ
לא חליפה, אלא ביגדי״עבודה
כחולים. החייט המופתע לא הבץ
במה המדובר, וקופמן מיהר
להסביר שלגרינשטיץ יש הרבה
עבודה קשה שעליו לעשות,
והוא לא יוכל לשבת במישרד.
נשברה, כאשר ניסה לצלם את
עורך־הדץ שנעצר כחשוד ברצח
חברתו, האחות כרמלה בלאס.
אביו של החשוד, שהמתין באולם
המעצרים, שבר את מצלמתו של
רוט. אחר־כך התנצל וקנה לצלם
מצלמה חדשה.
השחקן יוסי סגל, המגלם
בהפקה החדשה של כנר על הגג
את תפקיד הרבי, הוא עצמו בוגר
הד׳׳ר עמי שקד גילת
שהוא עומד להקים מיפלגה. היא
תיקרא הרשימה הסכסואל
דמוקרטית. אחד הסעיפים
המרכזיים במצעה: אץ כל רע
כבגירות בחיי־נישואין. כששמע
זאת המראיין משה טימור,
אמר לו. :אני רוצה אישור
בכתב.׳
שקד סיפר, שבחודשים
אגב אירועי הזמן האחרון
סביב מישפטו של ח׳־כ אהרון
אבו־חצירא, סיפר וירשובסקי
את הסיפור הבא: עסקן מפא״י בא
לזלמן(.זיאמה׳) ארן, שר־החי־גור
והתרבות המנוח, ואמר לו:
הייתי מעורב בשני מישפטים,
ובשניהם זוכיתי. ענה לו ארן:
.מעניין. אני כבר 50 שנה בארץ
ואף פעם לא זוכיתי במישפט.״
דויד מסיקה
ממלא מקום ראש עיריית בת״ים תורם־דם (מימין) ,ואילו יריבו יצחק וולקר,
מועמד הליכוד בבחירות המוניציפליות בעיר נואם בעצרת הפתיחה של מסע
הליכוד בבת־ים. העצרת בהשתתפות וולקר והשר ללא תיק, אריאל שרון, התקיימה בקולנוע. סביון׳
שבמרכז העיר. הנואמים עמדו על דוכן קטן, מוקף עץ, ונראו כעומדים בתוך חבית״יין. וולקר
גדול״המימדים בלס מעל הדוכן, אך האחרים נבלעו בתוך הדוכן מוקף העץ. מסיקה, העומד בראש
התנועה למען בת־ים, תרם דם במיבצע התרמה של מגן־דויד״אדום בקריית הנופש והספורט בעיר.
יהודה (.לובקה״ז זכץ
הוא מנהל מישרד־החקלאות
האיזורי בצפון הארץ, חבר קיבוץ
עברון שבגליל המערבי ואחיו
של ח״כ מפ״ם דב זכין. אך
השקפת־עולמו שונה לחלוטין
מהשקפת־עולמו של אחיו. הוא
מקורב בדיעותיו לחסידי ארץ־
ישראל השלמה, ובתו, הנשואה
לאיש חרות, אף התגוררה זמן מה
בהתנחלות כוכב־יאיר.
מה ילבש מועמד הליכוד
לראשות עיריית בני־ברק?
לחיים קוסמן, יושב־ראש
המטה המוניציפלי של חרות,
גרינשטיין הוא יושב־ראש
החטיבה הדתית בליכוד, אחדות
ישראל.
צבי הראל, כתב עתון
הארץ בבית־המישפט, החליט
לשנות את סוג הרכב שבו הוא
דוהר יום־יום מביתו בפתח־תיקווה
לבית־המישפט ומשם
למערכת הארץ שבדרום תל־אביב.
הוא קנה טילון, ואת
המכונית השאיר בבית, כדי
להיחלץ במהירות מהפקקים
שבדרך.
צלם ידיעות אחרונות
יוסי רוט נחבל ומצלמתו
|| 11ך? 1ך ך 1בנו של ח׳כ הליברלים חנתנייתי, יהודה פרח
^ ( 1 1 1משמאל) ,הוא פעיל מיפלגתי כאביו. עופר בן
1.1111
ה־ ,27 סטודנט באוניברסיטת תל־אביב בחוג לפילוסופיה יהודית,
הצטרף ביחד עם אביו יהודה לפני חמש שנים למיפלגה הליברלית.
חדר וישיבה. הוא למד בישיבה
בכפר־הרואה, ולפני־כן בחדר
בחיפה בשם תלמוד־תורה
תורת־אמת חיי־עולם, שבו
למדו בניהם של חרדים קיצוניים.
אמו של אחד מחבריו
הטובים היתה מכינה פיאות
נוכריות לנשים דתיות. הוא נהג
לקחת מאמו פיאות ישנות, והיה
מעביר אותן לסגל. את חיי
התיאטרון שלו החל סגל בהצגות
לחברים במיקלט בחיפה, כשה־פיאות
היו התילבושות העיקריות
במופע. ההצגות נערכו מול
ביתו של גדי יגיל, והפעם
הראשונה שהבדרן־לעתיד ראה
הצגה היתה בתיאטרון המאולתר
של יוסי סגל, וכמוהו גם שלמה
ניצן, שהיה אז חובש כיפה.
עוזר״בימאי כנר על הגג אברהם
צורי היה אף הוא מבאי
תיאטרון־המרתף של סגל. החבר
שסיפק את הפיאות הוא
שמואל כהנא, היום מנצח על
תיזמורת עכו, ואינו חובש כיפה.
חברים לשעבר של סגל, ששמעו
שהוא משחק רבי, הציעו לו
לשוב לכור מחצבתו, אך סגל
הסתפק בכך שהוא הזמין אותם
לצפות בהצגה.
סבו של סגל חיים משה
זילברשץ היה ראש ישיבה.
מרבית נכדיו הפכו חילוניים.
ביניהם: המיזרחן אהרון ברנע,
העובד בקול ישראל, ואיש־הטלוויזיה
מנשה רז. אחד
מניניו, גורי סגל, משחק
בתיאטרון חיפה ועתה הוא
מופיע בנפש יהודי בפסטיבל
אדינבורו.
1411׳ 1 1411
י יי*יי•1י 111 יו 1.
בגברים המתלוננים על אימפוטנציה.
הרקע אצל כולם דומה:
הפסדי־עגק בבורסה.
שני,
לשחקן אילן
המופיע בכנר על הגג כלייזר
וולף, הודבק שפם. באחת
ההצגות החל השפם המלאכותי
מתנדנד, ושני נאלץ להופיע עד
ההפסקה כשהוא מחזיק בעדינות,
בעזרת שתי אצבעות,
בשפם.
גילת אנקורי, המשחקת
את אחת מבנותיו של טוביה,
גיבור המחזה, לא יכלה להופיע
להצגה במוצאי־השבת שעברה.
בשעות אחר־הצהריים, בזמן
האכילה, נתקעה עצם בגרונה
והיא הובהלה לבית־החולים
איכלוב. במקומה הופיעה בתפקיד
השחקנית אורלי גרוס.
סיכויי מהפך פרלמנטרי
הדליקו מנורה אדומה אצל ח״כ
שינוי מרדכי וירשוכסקי.
כשנשאל מה היה דורש כדי
להצטרף לקואליציה עם המערך,
השיב. :את תיק־הפנים.״ כאשר
הוסבר לו שתיק זה תפוס, ענה:
״תיק זה הוא סגולה לאריכות
ימים למחזיק בו.״
* 1* 7ן
דובר שינוי, התברר השבוע
סופית שפוליטיקה הינה עסק
מלוכלך. לפני שהתחיל לעסוק
בדוברות מיפלגתית, הוא עבד
ביהלומים. בכל ערב, כשהיה בא
הביתה, נהג להיכנס לאמבט.
אחרי שהיה רוחץ את גופו, היה
נשאר בתחתית האמבטיה מיש־קע
הליכלוך, שדבק בו בעבודתו
במלטשה. בשבוע שעבר, אחרי
שגמר להתרחץ, הבחינה אישתו
מיקי בתוצאות ואמרה :״תראה
כמה ליכלוך השארת.״ באותו
היום חזר ג׳קי מדיון בוועד
הפועל של ההסתדרות, בעניץ
התוכנית הכלכלית של הממשלה.
₪תוכניותיה
של אילנה
גור, הפסלת הדו־יבשתית,
כמעט נכשלו. אחיה, מנתח״הלב
הנודע, הפרופסור דניאל(״דני״)
גור, הגיע לגיל ( 50 ראה
תמרורים) .אילנה הכינה לו
מסיבת־הפתעה על גג הגלריה
של הוראם ריכטר ביפו העתיקה,
והבעיה היתה איך להביא את דני
לשם, מבלי שירגיש במה
המדובר. היא סיפרה לו שהיא
מכרה פסל ליצחק רכין,
העולם הז ה 2400
ושהיא זקוקה לעזרתו כדי
להובילו. דני הבטיח לבוא
ולעזור, אך יום לפני כן הודיע לה
שהוא עסוק — יש לו ניתוח
דחוף. בכל זאת שוכנע. אך הכל
התקלקל כאשר טילפן עורך
ידיעות אחרונות, דב יוד־קובסקי,
לדני, והודיע לו
שלצערו לא יוכל לבוא למסיבת
יום־ההולדת שלו. יודקובסקי לא
ידע שזוהי מסיבת־הפתעה.
בינתיים יש לאילנה בעייה
אחרת. בראיון עימה באחד
״בני 40 הם הזקנים של בני ה־20
וה־ ,30 ואילו בני ה־ 50 הם
הצעירים של בני היססהשחקנית
ציסי שביט
גילתה איך היצאניות מתגברות
על החשש ממחלות מין. .הן
מוצצות בעזרת קשלא
תמיד מתקבל זרם
טלפונים לאולפן־רדיו כשימחה.
התאחדות־התעשיינים, נציג אבי פילוסוף, הוזמן לדבר
בתוכנית הרדיו, כל ציבעי
1י ד 17| | 11ך \ 1השחקנית ובעלה, המפיק יעקב(.יענקל׳ה׳) ליפשץ(משמאל) ,ערכו בצהרי יום
1\ 1 ^ 111 11 #11 השישי שעבר טקט ברית-מילה לבנם הבכור, אורי־שמואל. שמו השני של הרך
הנולד ניתן על שם אביה של טליה שפירא, שנפטר לפני חצי שנה. לטליה יש בן נוטף, יונתן בן ה״ 8וחצי.
הבוקר הפופולארית, היו בעיות־
טלפון. מגיש התוכנית יוסי
גרבר טעה לגבי גילו של הזמר
פרנק סינטרה. עשרות
מאזינים מרוגזים טילפנו לתחנה
כדי לתקן את דיברי השחקן.
.מה היית עושה אילו
נתקע ריכבן־ דווקא בלב רובע
שחורים בניו־יורק, והללו היו
מקיפים אותך?״ שאלה זו
הטרידה בוודאי את שפיר, בנו
של סגן השר דב שילנסקי,
בעת ביקורו בארצות־הברית.
כשנקלע למצב כזה בדיוק, הוא
לא היסס ומיהר לצאת מהרכב
כשבידו גרזן גדול, כדי למנוע
ניסיונות שוד אפשריים. השחורים
לא הראו סימני בהלה, אלא
שאלו אם אפשר לעזור. שפיר
התרצה והסביר שמשהו בוודאי
התקלקל במנוע. ביחד עם
שלושה כהי־עור תיקז את ריכבו,
את בקשתו לראש־העירייה. להט ערך ביום השלישי שעבר סיור
לכתבים מוניציפליים. בביקור בשכוגת־התיקווה הוא התבקש לטבל
בבעיות שהציקו לתושבים, ואחד מהם אף הגיש את בקשתו בכתב.
החינמונים נאמר כי אויבה,
העיתונאי אדם ברוך, מקנא
בה מפני שרצה לעשות חיל
בארצות־הברית ולא הצליח. עכשיו
מאיים ברוך להגיש מישפנד\
הרשת, של רשת ב׳ על חשיבות
קניית מוצרי כחול־לבן. המפיקה
עידית בן־יאיר הוצפה בשיחות
טלפון כה רבות, עד שבסיום
דבריו של פילוסוף היא ביקשה
ץדדך עומד לצד פרי מכחולו בתערוכה חדשה שפתח
| 1 1 |#במוצאי״שבת בכיכר דיזמוף בתל״אביב(למעלה),
ואשתו ציונה (למטה) ניצבת ליד תמונה אחרת. קדר מכנה את
התערוכה.תערוכת רחוב* .היא תהיה מוצבת בכיכר, סמוך לקולנוע
.אסתר׳ ,עשרה ימים ולילות רצופים, ובלילה ישמור עליה שומר. דן
קדר גם מצא שם לתערוכתו, שציוריה אינם למכירה. :אדם*.
אנדו׳ קרואשו
מביים ליד מצלמת הטלוויזיה את
צוות תוכנית הטלוויזיה החדשה
.מה שבא* .בשבוע שעבר נערכו חזרות ראשונות לפני המצלמה של
מנחי התוכנית השבועית, שתשודר מחודש אוקטובר. המנחים הם
העיתונאי והטייס לשעבר דן חמיצר והשחקנית בתיה ברק, אשתו
של הד׳ר נחום ורבץ, שנבחרו מתיד יותר מ״ 50 מועמדים.
דיבה נגד החינמון, הכתבת
שוש מיימון ואילנה.
יצחק רבץ שמלאו לו לא
מכבר 60 שנה, ניחם את דני גור
על הגיעו לגיל 50 באמרו כי
העולם הז ה 2400
ממנו שיתעכב מעט באולפן
ויענה בעצמו על שיחות־הטלפון.
לתמר עמית,
המפיקה השנייה של תוכנית
אך כאשר עמד להתניע את
הרכב, הם עצרו אותו ודרשו 20
דולר, לאות־תודה שהם עזרו לו
ולא התנפלו עליו. בן הח״ב לא
סירב, ונתן לאלה שנתנו לו יד,
את הסכום המבוקש.
מועצת עיריית באר״שבע
כונסה לישיבה חגיגית, כדי
להודיע למישרד״הפנים מיהם
המתמודדים על ראשות העירייה
ועל המקומות במועצת העירייה.
ראש-העירייה אליהו נאווי,
ששניים מחברי סיעתו אש־ל
פרשו ממנה, ניהל את הישיבה.
כשהגיע לאחד הפורשים מאיר
ביטן, שאל אותו לאיזו רשימה
הוא משתייך. ענה ביטן:
.מיפלגת העבודה, שסימנה
אמת.־ העיר לו נאווי. :קרא
לרשימתך פ״א.״ הנוכחים הרימו
גבותיהם, ואז הסביר נאווי:
.הכוונה היא לפליטי אשללפורש
השני מסיעתו של
ראש העירייה, יהושע (.שיי־קה״<
זמיר, שהקים רשימה
עצמאית. יש עבר פוליטי של
גילגולים רבים. הוא היה איש
אצ״ל, אחר־כך הצטרף למפא״י.
היה בין מקימי סיעתו העצמאית
של נאווי, אחר־כך שב למיפלגת
העבודה, וכאשר נוכח לדעת
שלא יהיה מועמדה של העבודה
לראשות־העירייה, פרש והקים
את רשימתו העצמאית.
בכל פעם שהפנטומימאי
חנוך רוזן מופיע במיסגרת
הופעות של עיריית תל־אביב,
ההופעה כמעט שמתבטלת.
כאשר הופיע רוזן מעל בימת־בידור
ברחוב דיזנגוף במוצאי
יום־העצמאות, הוא החליק, נפגע
בפניו, אך המשיך להופיע כאילו
שלא אירע דבר. אחר־כך,
כשהופיע בגן־הפיסגה ביפו, נפל
עמוד התאורה וגרם לעיכוב
בהופעה. בשבוע שעבר, כאשר
הופיע בערב פנטומימה לצד
כוכבים אחרים בגן־מאיר בתל־אביב,
שוב היו בעיות־תאורה.
האור כבה ונדלק לסירוגין, ורק
אחרי זמן מה תוקן הקילקול.
למרות הכל, המתין הקהל בשקט
וזיכה את רוזן במחיאות־כפיים
ממושכות.
בלתים
מאת דניאלה שמי
מדוע נדחתה הצגת הבכורה
של אבי טו ר דנו ו כי צ ד
הפך שימעון פר ס ליונה
ערב הצגת־הבכורה החדשה
של אבי טולדנו, תעודת
זהות, הודיעה אחת משתי
הצעירות שמלוות אותו, הגר
שקד, שהיא מבקשת חופשה בת
שלושה ימים. כשנשאלה מדוע,
הודיעה שהיא מתחתנת. מפיקי
המופע בבית ליסין הסבירו לה
שכך לא נהוג בתיאטרון, אך היא
בשלה. כאשר לא יכלו לשכנע
אותה, שאלו מיהו החתן| .
לתדהמת הצוות סיפרה שקד 1
שבעלה לעתיד הוא המתופף
המלווה את טולדנו, אבי
אגבבה. הרומן בץ השניים לא
היה ידוע לכל העובדים בתוכנית
החדשה. השניים התחתנו, קיבלו
חופשה כמבוקש והבכורה של
טולדנו נדחתה.
יצחק ליבני, לשעבר
מנכ״ל רשות־השידור ומפקד
הימים: בניית רהיטים בסיגנון
אמריקאי של המאה וד .19 עתה
החליט להציע את יצירותיו
למכירה פומבית. לפי דעתו, גם
למטרה טובה 25 :מיליון הדולר
הדרושים לו להקמת הספרייה
הנשיאותית שתישא את שמו
ובה ירוכזו, בין השאר, כל
מיסמכיו מתקופת נשיאותו.
חדשה אמריקאית אחרת:
בט דייווים, שחקנית הקולנוע
בת ה־ ,75 קמה ממיטת חוליה
(חשד לסרטן) והודיעה נמרצות
שהיא חוזרת לעבודה ״בהקדם
האפשרי״ — לככב בסידרת הטלוויזיה
החדשה בית מלון.
פסוקי השבוע
• דדב המפד״ל אברהם
מלמד, על תמיכתו בתוכנית
לעולם לא תהיה!
מנגן בגיטרה (מימין) לצד חברו??ח?!״
יעקב (.ינקול״) גולדוואטר (משמאל) .התמונה
,1כאשר שצי הצעירים היו חבתם בלהקת. המיפל*
צות׳ ,שהופיעה אז ברחבי הארץ. עתה עומד יושע לביים טרט אתך,
אוטוביוגרפי, שייקרא. מכת שמש׳ ,ואחד מפרקיו יעטוק בתקופה
שבה ניגן על גיטרה ושר. גם חבת, ינקול, הפך לבימאי קולנוע.
מגהס בגין נואם
תחנת הרדיו גלי־צה״ל, אינו
מתרגש מכוונת הליכוד להקים
רשת מיסחרית, כביכול לא
פוליטית, שתתמוך בממשלה.
הוא מזכיר לצורך העניין את
הנסיון הבריטי. ידידו האנגלי סר
ב ר איין י אנג, מי שהיה עד
לאחרונה מנכ״ל הרשת השניה
באנגליה, סיפר לו שהיא הוקמה
על־ידי ממשלה שמרנית כדי
לפגוע בבי־בי־סי, שלרעת
השילטונות היתה שמאלית מדי.
לא עבר זמן רב וגם הרשת
השניה לא מצאה חן בעיני
השילטון. ליאנג יש הסבר רומה
לזה של ליבני: ברגע שנכנסים
לעבוד בתחנה אנשי מיקצוע
אמינים שהם בעלי מצפון
מיקצועי — לא יצליח השילטון
להשתלט על התחנה.
האלוף אברהם (״אב־רש׳ה״)
תמיר, שפשט באחרונה
את מדיו, לא מתכוון לבזבז רגע.
הוא יכתוב ארבעה ספרים,
בו־זמנית. אחר מהם אוטוביוגרפי.
למרות שירותו הצבאי
הארוך, הוא הספיק להשלים
רומאן, שאותו הוא שומר עדיין
במגירתו.
הנגר רם־המעלה ביותר
איננו ישראלי, אלא אמריקאי
דווקא. זהו ג׳ימי קיטר, נשיאה
הקודם של ארצות־הברית,
שגילה עתה את תחביבו משכבר
הכלכלית של הממשלה :״היד
שלי אינה אוטומאטית.״
• ח״ב העבודה שבח
וייס, על השאלה מדוע הפך
שימעון פרס מנץ ליונה. :לעמוס
עוז, יוסי שריד ויוסי ביילץ יש
השפעה רבה על פרס, אשר
השתחרר זה מכבר מהשפעתו
המאגית של(משה) דיין עליו.״
• ח״ב תמ״י בן־ציוז
רובין :״התנחלותו של עם־
ישראל בארץ־ישראל היא כאש
בוערת בעצמותיי.״
• ראש אמץ לשעבר
יהושע שגיא, על משר
השהייה בלבנון :״עכשיו, לפי
דעתי, צריך להתכונן לכך שלא
נצא מהבוץ הזה הרבה־הרבה
זמן.״
• הרב מנחם הכהן:
״מצב פוליטי — הממשלה העמידה
את המדינה על הראש,
תמ״י הורידה את הממשלה על
הבירכיים והאגודה תזחיל את
הקואליציה על ארבע.״
• העיתונאי
שלום
רוזנפלד :״הקושי של ישראל,
שאת אויביה אינה יכולה לבחור,
וברבים מידידיה אינה יכולה
להתגאות.״
• המשורר יב״י :״בישראל
התחזית והמדיניות מנד
תקות מכל קשר למציאות.״
העולם הז ה 2400
מרים
בנימינ׳
מזל החודש:
בתולה
מה אוהבים
לאכול בני
כל המזלות
בני מזל בתולה מוכרים כאנ שים ש שמים
לב ומ תענייני ם בכל הקשור בבריאות
ובהיגיינה. רבים מבין או תם ה שומרים
ו מקפידי ם על די א טו ת, מ ש תייכים למזל זה.
בני בתולה נו טי ם ב מיו חד לדי א טו ת צימ־חוניו
ת וטיבעוניו ת, אך גם מ די א טו ת אחרות
אינם מו שכים ידם.
על״פי״רוב ה ם צנועים ו מס תפ קי ם במועט,
לכן לא ק שה להם במיוחז* לוותר על כל
המאכלים ה שמנים, המתובלים או המתוקים.
הם דור שים מעצמם ומבני
מי שפחתם שייפתחו מי שמעת פנימי ת ולא
י תפ תו לאכול מזון שאינו בריא. א ם כן,
מעניין לעקוב אחרי הרגלי האכילה של
המזלות האחרים. מי מוכן לוותר! למי המזון
חשוב במיוחד!
* בתורה
בני מאזניים ודגים
אוהבים להתננק
והוגים שונאים
ארוחות מסודרות
ונעימה. ארוחה ב שרית מכביד ה עליהם
וגורמת להם לעתים לעצבנות ולחוסר-
מנוחה. מכיוון שביטנם בין בה וכה רגישה,
חשוב שהסביבה תכ בד א ת רצונם, ואי ש לא
ינ ט ה לבקש מהם לטעום מה שמעורר בהם
ה תנגדו ת.
מאזניים בני מ אזניי ם הם המפונקים. הם אוהבי ם
אוכל טוב ומבו של היטב, אך זה אינו מספק
אותם, אם הארוחה אינה מוג שת בצורה
אסת טי ת. גם האווירה סביב ה שולחן חיי ב ת
להיות נעימה. שאם לא כן, הם מ א בדי םאת
תי אבונ ם ומעדיפים להסתפק בכוט״קפה
ובעוגה.
עקרב
גם העקרבים מודעי ם לח שיבות המזון.
בארוחה חיי בי ם להיכלל כל אבות״המזון,
והי א חיי ב ת להיו ת מזינה. לרוב האנ שים
חשוב להיגות מהסעודה, אולם העקרבים
אינ ם מר שים לעצמם מותרות מסוג זה.
ההרגשה שהם סתם נהנים מארוחה טעימה
גורמת להם לריגשי״אשמה. על רוב
הארוחות שלהם להיות פ שוטות ובריאו ת.
הגויי ם אוהבים ^
אובר מלוח, חמוץ
והדיף ובני בתולה
אוהבים דיאטות
הגדי בהחלט מסוגל ליהנו ת מאוכל טוב
או מארוחה מ שובחת, אך הוא לא מוכן
להשקיע מאמצים או כספי ם כדי להשביע
א ת רעבונו. הוא אוהב אוכל מלוח, חמוץ,
חריף -רק שלא י הי ה מ תוק. בדרד כלל, הוא
מס תפק במה שנותני ם לו ו אינו מפונק, אולם
אצלו מה שקובע הוא מה אכל כ שהיה ילד,
ומה א מו בישלה לו. גדי שפונק על״ידי אמו
במאכלים טעימים, לא י שלים עם פחות
ממה שהכיר. ואילו ג די שלא זכה לכך, מוכן
להמ שיך בהרגליו משכבר הי מי ם.
דלי
כאמור, הם י קפידו על שעות אכילה
קבועות, ויעדיפו להס תפק במאכלים
טבעיים. פירות, ירקות ודיברי״חלב אינ ם
מכ בידי ם עליהם, ונו תני ם להם הרגשה קלה
הק שתים אוהבי ם מזון מ שובח ו אין דבר
שיותר מהנה או תם ממאכל שהם אינ ם
מכירים, אולם הרגלי האכילה שלהם ללא
טפק מוזרים. הם מסוגלים לשכוח א ת עצמם
בעבודה או במ שהו אחר. ברגע שהם
עסוקים, הם כלל לא זוכרים שהם רעבים.
אבל ברגע שהם מתעוררים, הם מסוגלי ם
לטרוף טו ס שלם. התוצאה -חוסר סדר
וזמני ארוחות בלתי־קבועים ומבולבלים.
שלוש פעמים ביום ארוחות ידועו ת
מראש! זה לא בשביל הדלי. הוא מחפש
משהו פיקנטי, איז ה מאכל חדש, או איזו
(המשך בעמוד )63
אתם מרגישים את עצמכם חטרי־מנוחה
בשיגרת־החיים להמשיך ומתקשים
הרגילה. במקום־העבו־דה
מוטלות עליכם
משימות חדשות והן
מכבידות עליכם. יתכן
שתיאלצו לקבל על
עצמכם עבודה נוספת,
בגלל רשלנות של
מישהו אחר. מבחינה
בריאותית אינכם ח שים
חזקים כתמיד,
ועליכם להשתדל לנוח.
השטח הרומאנטי מלהיב מאוד, היכרויות
חדשות מכניסות אתכם למירוץ מטורף.
מצב־חרוח שלכם מתחיל להשתפר. הבעיות
שהעסיקו א תכם לאחרונה עדיין ממשיכות
להטריד, כרגע אין
אפשרות לבצע שינויים
גדולים. רצוי להתייעץ
עם מישהו קרוב, שעליו
אתם סומכים, ולשם
שינוי כדאי גם להתחשב
בעצות -על־פי-רוב בני
שור מעדיפים לפתור
א ת בעיותיהם בכוחות
עצמם. ה שטח הרומ
אנ טי די מ אכזב עד
עתה, אולם השבוע צפויה פגישה עם מישהו
שאינכם מכירים. ה תייח סו בחשד לכל קשר.
השבוע עליכם להתחיל בעיסוק חדש,
תרגישו שיש לכם יותר מרץ ורצון להתנסות
בחוויות חד שות. כדאי
לחשוב על שטח-לי-
מודים חדש, ברגע זה
נפתחות לפניכם אפשרויות
חד שו ת ואותם
המעונייגים להחליף את
מיקצועס, יוכלו לת׳\ד3
על כך ברצינות בני מזל
אריה או גדי יוכלו לבוא
ו 2במאי ־
לעזרתכם. אביזרים שו20ג
׳ וגי
נים בבית עלולים להתקלקל
השבוע -אל תזניחו דבר, ודאגו
: 4414
ו ו־ 1111
ידדים.
לסכן
כד* לא
בזמן,
לתקן הכל
השבוע יתחיל בעייפות וחוסר־מצב־רוח,
פגישות עם אנ שים בקשר לפרוייקט חדש
כדאי לדחות בכמה
ימים, ואם אפשר
אפילו בכמה שבועות.
המצב הכספי שלכם
אינו ברור דיו, וכרגע
אין אפשרות לבחון את
המצב לאשורו. תוך
שלושה שבועות בערך
יתברר לכם כיצד
עליכם לפעול. בעלי
עסקי ם חייבים להיות
זהירים במיוחד בכל מה שקשור בכספים.
בני ס ר טן הנו טי ם להשמנה חייבים לחזהר.
בימים אלה עליכם לחשוב על שיטי
מקום־העבודה או על דרך חדשה שעליה
טרם ח שבתם. אותם
שכבר הכיט וטכנית
חדשה עלולים להתקל
בקשיים, אך אלה זמניים
בלבד. אל תבהלו,
העניינים המיקצועיים
לשביעות- יסתדרו רצונכם. סכוס״כסף עשוי
להגיע השבוע, אולם
נסו להמנע מלבזבז
אותו. קניות גדולות
כדאי לדחות לתקופה מאוחרת יותר.
ידידים שמזמן לא פגשתם יבקרו אתכם.
השבוע תחושו כעין נקודת־מיפנה בחיים.
אירוע בעל חשיבות מירבית יצביע על סיו ם
אורח־חיים מ סויי ם ופתיחת
דרך שונה לחלוטין.
השיפוט שלכם
ברגע ז ה צלול ובהיר
וא תם יכולים לטפל
בקלות במצבים חדשים
הדורשים הסתגלות מהירה.
חיי חבית וה חיי ם
האי שיים ישתנו במשהו,
וחשוב להתאים את
עצמכם ואת השקפו־תיכם
למצב החדש. קשרים עם אחרים אינם
יציבים ברגע זה ומועדים לתנודות חדות.
בתקופה ט קשה לבם לתפקד כרגיל. אתם
עייפים וצריכים יותר מנוחה. יתכן שמישהו
מבני המישפחח ירגיש
לא טוב, ואתם תצטרכו
לדאוג לו ולטפל בו.
תוכניות חדשות קשו־ת
ת במקום־העבודה
צריכות להישמר בסוד.
לא טוב לשתף את
האחרים במה שאתם
8 § 8 ₪ 8עומדים לבצע מאוחר
יותר. הדיבורים עלולים
לגרום נזק לשימכם
הטוב. אדם קרוב עומד לפני נסיעה לחו׳ל,
אולם אל תצטערו. הנסיעה תידחה.
מיפגשים חברתיים ופעילות ציבורית יוצי או
א תכם מהבית ויגרמו התלהבות. פגישות עם
ידידים, שעימם ל א
נפגשתם ז מן רב, יישמחו
אתכם יותר מכפי
שאתם חושבים. לפתע
יתברר לכם, שחשתם
געגועים לאנ שים שכלל שהם ידעתם לא קרובים לכם. תלמידי
בית-ספר יצטרכו להסתגל
לתנאים חדשים,
ולמרות שהמצב החדש
שאליו ייקלעו לאי מצא תן בעיניהם ברגע
הראשון -יתברר להם שזה לטובה.
* * בעניינים להתרכז עליכם השבוע
מיקצועיים. תוכלו לקדם את שאיפותיבם,
אולם עליכם לשפל
בממונים עליכם בז הירות
ובטאקט. אם כי
בדרך כלל אינכם שמים
לב לקטנות מסוג זה,
דיבורים גלויים וישירים
מדי יגרמו לכם
עיכובים מזקים שלא
יהיה קל לצאת מהם.
י השטח הרומאנטי מאוד
מבטיח השבוע— תוכלו
להיפגש עם ידידים שחזרו לא מכבר מחדל.
בקרוב אתם נוסעים לשם בעצמכם.
לקראת סוף־השבוע תמצאו א ת עצמכם
עמוסי-עבודה, רצו שתדאגו לכך שאחרים
יחלקו אי תכ םאת
העומס, מכיוון שכבר
כעת אתם מרגישים
עייפות ו אינכ ם מוצאים
לכם ז מן למנוחה. פגישה
עם מישהו מהעבר
הרחוק תגרום שימחה
עצומה, אך זו תחיה
קצרה ומטעה. מיכתב
מרחוק ילהיב. שימו לב
לא לגלות יותר ממה
שכדאי, ואל תתכננו לחדש קשרים שנותקו.
הדבר רק יעלה א ת המרירות הישנה.
בתקופה ט אינכם חשים טוב במיוחד,
ופגישות מיקריות או אפילו מתוכננות
גורמות אכזבות. עכשיו
אתם לומדים שכאשר
מבקשים מכם עזרה,
אתם מושיטים אותה
מהר טדי, מכיוון שברגע
זה, כ שאתם פונים
לידידים, הם מנסים
20בינואר -
להתחמק. ויכוחים ב$ו
בפב רו א ר
חוג המישפחה גורמים
רוגז ועצבנות. נסו
לצאת טתר ולהמנע
מלהתחכך עם בן־הטג. במקום העבודה
העניינים עדיין מעורפלים. עליכם להמתין.
השבוע תוכלו ליח ט ת מאירועים חברתיים.
כד אי להרבות ביציאות מהבית. תהיו מאוד
מבוק שים בחברה. ר
מובטחות לכם פגישות
עם אנ שים מעניעים.
האווירה סביבכם תהיה
מאוד רו מ אנ טי ת כפי
שאתם אוהבים. בני
ה מין השני ל א יוכלו
להתעלם מהופעתכם ה־מושכת.
אנ שים חעוס־סים
באמנות יוכלו
להצליח בכל מעשה
ידיהם. נשים בנות דגים יוכלו לקנות לעצמן
בגדים אופנתיים ותכשיטים חדשים ויפים.
תאומי!
קשת
חאזנ״ס
אד אשו: בהוליווד אסור לדבר
בפברואר 1982 עשה אד ( לו גראנט) אסגר מעשה בלתי נסלח בעיני הוליווד
— :בנוסף לצ׳ק של 25 אלף דולר שאותו הגיש למורדים באל־סלבאדור, הוא
הודיע פומבית לנשיא רגן :״אויביך באל־סאלבדור אינם אויבינו!״ לא היתה זו
התבטאותו הפוליטית הראשונה של אסנר, שהוא נשיא איגוד שחקני הקולנוע, אד
זו היתה הפעם הראשונה שבה הוא יצא בהתקפה אישית ופומבית נגד הנשיא. הוא
׳קיבל מיכתבי־איום, אף התוצאה היותר חמורה היתה, שרשת סי־בי־אס החליטה
להפסיק את צילומי לו גראנט. הקאריירה של אסנר הגיע לקיצה.
היום הוא מקדיש את רוב זמנו לפעילות פוליטית. יום אחד הוא בפילדלפיה
׳ומגייס כספים למען פועלי־מתכת מושבתים, ולמחרת הוא נושא נאום בסעודה של
אנשי־עסקים הומו״סכסואלים. הוא בודד, אחרי שנפרד לפני שנתיים מאשתו, אף
למרות הכל הוא אינו מצטער על מה שעשה :״נמאס לי רק להתרגז ולא לעשות
שום דבר. הבעתי את דעתי, ואני חש הקלה עצומה.״
*11*11111
בסול ם
ק״ט ברטון: בברודווי יש מקום למלם
הגברת הצעירה שבתמונה היא בת 25 ושחקנית
מבטיחה. היא מדברת במיבטא אמריקאי, אך קולה עשיר
וחם כמו של אביה. שמה קייט ברטון והאבא הוא
ריצ׳רד, כמובן. היא תיכננה לעצמה קאריירה
מישפטית, אך לבסוף החליטה שהיא חייבת לנסות גם
מישחק, ולאחרונה היא הופיעה בברודווי במחזה
המנצחים, כשבתיאטרון ממול שיחקו אביה יליז
טיילור במחזה חיים פרטיים.
הנודיסטים היוונים וא חצים אח נויסנדנה אוגס*ס
ציאווס ודאנה בקונצוס ווק אלבש ניני אנימד
הנודיסטים היווניים אינם רוצים שכריסטינה
אונסים תצטרף למועדונם. נשיא מועדון הנודיסטים
הנסיכה קארוליין, שהפכה אחרי מות אמה לגברת הראשונה של הנסיכות,
פתחה את עונת הנשפים של מונאקו. את נשף הצלב האדום. שהיא נשיאתו, היא
פתחה בריקוד ואלס עם אביה, הנ סי ך רנייה, שרקד אז לראשונה מאז מות אשתו.
החרש, שהוקם רק חשבוע, אמר שהגברת אונסיס
התעניינה באפשרות להצטרף, אך החברים לא התלהבו
מהרעיון :״אנחנו אירגון רציני של נאטוריסטים, ואיננו
זקוקים לאנשים מפורסמים ועשירים המנצח
ליאונרד ברנשטיין ושלושה מידידיו נשדדו במלון
בברלי הילס בקאליפורניה. שני גברים פרצו לתוך
הבונגלו של ברנשטיין ובאיומי אקדח שדדו ממנו
ומאורחיו 360 דולר הקרנת הבכורה העולמית
של הסרט גאנדי, שהתקיימה בהודו, הכניסה 100 אלף
דולר. כל ההכנסות יועברו לצדקה הנסיך
צ׳רלם ואשתו דיאנה ישתתפו בשני מופעי רוק,
שיתקיימו בחודש ספטמבר בלונדון, ושהכנסותיהם
נועדו לצדקה. בקונצרטים יופיעו כוכבי האבנים
המתגלגלות, לד זפליו, אריה הלפטוז, ג׳ימי פייג׳,
פטיב וינווד, מתופף להקת המי קני ג׳ונס ואחרים.
השחקנית הצעירה ולרי קפריסקי, שהופיעה
לצד ריצ׳רד גיר בסרט עד כלות הנשימה, גילתה
שגיר התפשט לגמרי לצילומי סצינות האהבה בסרט
השחקן הוותיק אלברט פיני הודיע שהוא
הפסיק לשתות ולחזר אחרי נשים. בסירטו החדש הוא
מגלם תפקיד של אפיפיור החדשה האחרונה
מבית ריצ׳רד בריטון -אליזבת טיילור: הם
ישתתפו בסרט שתילומיו עתידים להתחיל בסוף השנה
באירלנד ב־ 26 בספטמבר יעניק ספר־וזשיאים
של גינס תקליט־יהלום לזמר חוליו איגלסיאם, שמכר •
את מיספר התקליטים הרב ביותר במיספר השפות הרב
ביותר. הפרס יוענק לו בטקס חגיגי שיתקיים בפאריס
הנשיא רונלד רגן סיפר ששמיעתו באוזן ימין
הידרדרה עוד יותר. רגן נפגע באוזנו לפני שנים, בתקופה
ההוליוודית שלו, כשידיה נורתה בסמוד לאוזנו.
אלכסנדר ה״ג: על מי הוא כועס?
שר־החוץ האמריקאי לשעבר, אלכסנדר הייג, חגג את יום השנה
להתפוטרותו בהקרנה פרטית של סרט ג׳יימס בונד החדש, אוקטופוסי.
זה די מובן, כי מאז פרישתו ממישרד״החוץ, הוא חבר במועצת״המנהלים
של חברת מטרו־גולדווין־מאייר, שהפיקה את הסרט וגרפה הון. לא
שלהייג יש על מה להתלונן — כמרצה באוניברסיטה וחבר באידספור
מועצות־מנהלים הוא מרוויח מיליונים, ונשאר לו די זמן גם לטניס ג גם
אם לא תמיד הולד לו, כפי שמעידה התמונה.
בסיבוב ההופעות הראשון שלו באירופה מוכיח ד ץ
מרטין שקיסמו לא פג. הצדעים אמנם האפירו, אך
התלתל במצח נשאר, הנשים נדחקות כדי לגעת בו, וכל
עשרת המופעים נמכרו מראש :״אפילו הנערות הצעירות
ביותר נדחקות כדי למשש את העצמות הזקנות שלי,׳ הוא
אומר בהתפעלות, וכהוכחה הוא מראה את ידו, המכוסה
בסימן כחול גדול וטרי :״תראו איזו מזכרת הן השאירו י
ולמי שלא השתכנע עדיין עד כמה הוא מושך, מספר מר
את הסיפור הבא :״לפני זמן־מה הכרתי נערה צעירה1.
כל־כך התלהבה ממני, שבמשך 45 דקות תמימות
הפסיקה לדפוק על דלת חדרי. אבל מה חשבו
שהשתגעתי לתת לה לצאת?״
סוזן סואנדון:
החזה הממוסס
חיכה ביותו
נויסטופו רב: מתאמץ להשמין
אם מישהו חשב שגוף כמו של סופרמן הוא מתנה מהטבע, בא
בריסטוסו־ ריב ומעמיד אותו על טעותו :״לפני כל סופרמו עלי
להעלות 15ק״ג על מישקלי הטבעי, וזה אומר לא רק שעלי לאכול יותר,
אלא גם לעבוד על השרירים, להרים מישקולות, לרוץ ולהתעמל ״.לא
נורא, יש צרות יותר גדולות מזה.
העולם הז ה 2400
מאז בחר בה הירחון פלייבוי
כבעלת ״החזה המפורסם היפה ביותר
של הקיץ״ ,החליטה סוזן סראנדון
לשנות סגנון. היא קצצה את שיערה
הג׳ינג׳י, שהיה ארוך מאוד בסירטה
א טלנ טיק סיטי, והתחילה להרגיש
קלה וחופשיה.
״עד היום התאמצתי להיראות
כאשה אינטליגנטית ורצינית, המבקשת
שיתייחסו אליה בהתאם לעבודתה.
עכשיו אני מרשה לעצמי להיות
זרוקה״.
אחרי שגילמה דמות של אשה
נוירוטית במעבר לחצות ושל נערת
טבע בסערה, עומדת סוזן סראנדון
להשתתף בסרט חדש, לצידם של
קתרין דנב ודייויד בואי; זהו סרט יוצא
דופן, שעשוי להפוך לסרט־פולחן,
דוגמת מופע הקולנוע של רוקי, היא
אומרת. והיא יודעת כנראה על מה היא
מדברת, כי זה היה הסרט שפירסם
אותה לפני כמה שנים.
הפיליפינים: הרוצח -מאונוס!
ממשלת ארצות־הברית הביעה זעזוע, וגינתה ״במונחים
תקיפים ביותר״ את רציחתו של מנהיג האופוזיציה בפיליפינים,
בנינו אקינו, בידי סוכני הנשיא פרדינאנד מארכום. עם זאת, אין
מצפים לצעדים אמריקאיים כלשהם כלפי בן־בריתם הנאמן.
החוזה ביו שתי המדינות על הארכת זכותם של האמריקאים
להמשיך ולקיים את בסיסי האוויר והים שלהם באיים, עומד לפני
חידוש בתחילת השנה הבאה. זהו מועד מסורתי לסחיטת הנאות
כלכליות, ויתורים פוליטיים ומחוות יוקרתיות. הנשיא מארכוס,
השולט ביד ברזל בפיליפינים כבר 18 שנה, נהנה מידידותו החמה
של נשיא ארצות־הברית, רונאלד רגן. ג׳ימי קארטר התייחס
למארכוס בקרירות יתרה. האפיפיור יוחנן פאולס השני, שביקר
בפיליפינים בשנת ,1981 לא היסס מלרמוז לנשיא בפומבי, שאל
לו לרמוס את זכויות־האדם בארצו.
מחדש חוקי חירום צבאיים, וישלול מיריביו את האפשרות להאבק
באמצעים דמוקראטיים.
חוגים, המקורבים לאונידו, האשימו את ארצות־הברית בסיוע
למארכוס, תוך התערבות פעילה בעניינים פוליטיים פנימיים.
הבי־בי־סי מסר שוב, שאנשי־צבא לשעבר מישראל מעורבים
9 9111ןנון
נשיא מארכום
אנשי־סוד ישראליים
ב״שמירה על ביטחונו״ של מארכוס. בתנאי הפיליפינים מצביעה
ידיעה כזאת על מעורבות במילחמתו של הנשיא באופוזיציה,
שהגיעה עתה לשיא חדש ברצח אקינו.
אוויטה הפיליפינית. מרכוס עצמו הופיע במסיבת־עיתונאים
עם אשתו הסופר־מושחתת אמאלדה(״אוויטה פיתן של
הפיליפינים,״ תואר המהווה עלבון אפילו לאווה פירון המנוחה)
וכמה משריו, כולם מועלים ומרצחים בזכות עצמם, והבטיח
״חקירה מלאה״ ברצח. בעת ובעונה אחת הודיע רדיו מאנילה,
שכוחות הממשלה ימשיכו להילחם עד חורמה בקבוצות גרילה
קומוניסטיות ושמאלניות. אנשי אונידו, שרובם רחוקים
חוששים שתחת מסווה של טיהורים
מקומוניזם,
אנטי־קומוניסטיים, יושלכו אנשי אופוזיציה רבים לכלא, ואולי
אף יוצאו להורג, עם מישפט או בלעדיו.
יש אמת בידיעות שכוחו של השמאל גבר לאחרונה
בפיליפינים. השכר בפיליפינים ירוד ביותר, וקיימת תחרות קשה
על כל מקום עבודה. שעות העבודה ארוכות, תנאים סוציאליים
אינם בנמצא. חברות אמריקאיות רבות הקימו בפיליפינים
,מיפעלים, כדי לחנות מכוח עבודה זול ביותר. זיכיונות למיפעלים
זרים נמכרים תמורת שוחד בסכומים גבוהים. החוק הפיליפיני
מחייב נוכחות של מנהל בכיר מקומי בכל חברה זרה הפועלת
באיים. חוק פטריוטי זה, שנועד, לכאורה, להגן על האינטרסים
המקומיים נגד יזמים זרים, מנוצל על־ידי השיכבה השלטת
בפיליפינים לרווחים אישיים.
כמעט כל קצין בכיר בצבא הפיליפינים הוא גם חבר
מועצת־מנהלים בחברה על־לאומית. כך קונה מארכוס את נאמנות
הצבא, במחיר זול עבורו, וכך רוכשות החברות, בחצי־חינם, מאות
אלפי פועלים בשכר רעב־למחצה.
אקינו, שהרים את דגל זכויות־האזרח, גמר אומר להילחם גם
בניצול הכלכלי. כל המשקיפים תמימי־דיעים שהרצחו מסמל
תחילת תקופה קשה של מאבקים קשים, חלקם אף אלימים, בתוך
הפיליפינים. אך הנבואות על קץ שילטונו של מארכוס מוקדמות
מדי. אין ספק שהוא נתמך על־ידי כוחות אדירים מבחוץ, חרף
השינאה הרבה שרוחשים לו בני עמו.
מרכז אמריקה:
מיפנה בדעת־הקהר
יועצי הנשיא רונאלד רגן מגלים לאחרונה דאגה הולכת
וגוברת מהמיפנה הבולט בדעת־הקהל האמריקאית, בנושא
מרכדאמריקה.
סקר פרטי שערך מכון לקומוניקציה, והודלף ליומון רב־היוקרה
וושינגטון פו ס ע קובע שמכל 100 מיכתבים־למערכת
בעשרת העיתונים האמריקאים החשובים ביותר 65 ,מביעים
התנגדות מוחלטת למעורבות האמריקאית באיזור 10 ,חולקים על
הנשיא בפרטים חשובים, רק 20 תומכים באורח חד־משמעי
בבית־הלבן 5 .נוטים לחשוב שרגן איננו תקיף דיו וממליצים על
פלישה צבאית מאסיבית לניקארגואה, ואפילו לקובה.
המיפנה בדעת״הקהל משתקף, כמובן, בדיוני הקונגרס של
ארצות־הברית. בית הנבחרים, שבו יש רוב דמוקראטי, מסכל.
באורח עיקבי, החלטות והקצבות שנועדו לתמוך בקונטראס,
המחתרת האנטי־סאנדיניסטית הממוקמת בהונדוראם. הסינאט,
שהוא באורח מסורתי שמרני יותר, ובו יש כיום רוב רפובליקני,
תומך אומנם ברגן, אבל קיימת, גם בסיעת הרוב, תסיסה שלא
היתה כה בולטת בעבר הקרוב.
רגן ויועציו משתדלים, כמיטב יכולתם, לגייס תמיכה
במדיניותם. מסע ההתעוררות של הבית־הלבן ממשיך להתמקד
בלובי היהודי. לא רק בני־ברית, אלא גם אירגון הנ שיאים עוסק
במלאכה בזוייה של גיוס שדולה ימנית, שתתמוך ברצח־עם
מאסיבי, שזוממים רונאלד רגן והנרי קיסינג׳ר לבצע במרבד
אמריקה בחודשים הקרובים.
בריטניה: חוצפה
כותרת זו מופיעה השבוע ביומן ה טיי מ ס הלונדוני, אחד
המדורים הפופולאריים ביותר בעיתון רב־היוקרה. הסיפור עצמו
הוא לא פחות מעניין מהכותרת ה״יהודית״ ,:שנכנסה כבר מזמן
הפיברוה הגדול
האלמנה קוראזון אקינו בהלווייה
נגד אמיטה פרון הפיליפינית
מאז ביקורו של האפיפיור נוקטת הכנסייה הקאתולית
המקומית עמדות אופוזיציוניות מובהקות, ומשכה, כתוצאה מכך,
עשרות אלפי צעירים שגילו עד אז אדישות לכל נושא דתי.
רגן, כאמור, לא התייחס כלל לנושא זכויות־האדם, שיבח את
מארכוס כבן־ברית מהימן ומסור, וגם אחרי רצח אקינו חזר ואישר
שביקורו בפיליפינים בתחילת נובמבר אכן יתקיים.
הגופה הנעלמה. אקינו, שנרצח בגיל ,51 חזר אחרי שלוש
שנות גלות כדי להשתתף בבחירות לנשיאות ב־ . 1984 משקיפים
אמריקאים הביעו את הסברה שאקינו חשב שיש לו הפעם סיכויים
סבירים להנחיל למארכוס תבוסה, או לפחות לערער, באורח
משמעותי, את שילטון היחיד שלו.
נראה שגם מארכוס עצמו חשש מאקינו. סיכום העדויות
מצביע בבירור על העובדה שאקינו לא נורה על־ידי האלמוני
בג׳ינס, שנרצח על־ידי שוטריו של מארכוס. עיתונאי יפאני
שנלווה לאקינו ראה בבירור שוטר שצעד ליד אקינו, והכין את
עצמו לירי. אנשי האופוזיציה בבירת מאנילה סיפקו הוכחות עוד
יותר משכנעות.
סאלוודור לאורל, ראש אונידו, תנועה המאחדת 12 מיפלגות
המתנגדות למארכוס, סיפר לעיתונאים, שאקינו נורה ממרחק של
80ס״מ. הכדור עבר דרך קודקודו של אקינו בכיוון לקרקע, ויצא
דרך הסנטר. הגבר בג׳ינס, לעומת זאת, היה נמוך מאקינו ב־. 20
ס״מ! אין תמה שגופתו הועלמה מייד על״ידי סוכניו של הנשיא,
שביצוע, למעשה, רצח כפול.
לאורל הודיע שהרצח יאחד את כל הגופים האופוזיציוניים
במאבק עד חורמה נגד מארכוס. הוא איים בפירוש, שאנשים רבים
ילכו לגבעות ויילחמו גם באמצעים אלימים, אם מארכוס ישליט
בכל עיתוני העולם. כולל הצהרונים הישראליים. מופיעות
בכל יום ידיעות מוזרות ופיקנטיות, הנקראות בנשימה
עצורה על״ידי המוני בני־אדם.
עגלים שנולדו עם שני ראשים. ארכיבישופים המקיימים
טיקסי וודו, אבות חורגים הנישאים לבנותיהם הקטינות. בלה
שדוחה חתונה מכיוון ששימלתה הלמה נגנבת עקרות־בית
שזט במיליוני דולר בהגרלות למיניהן ותרמו את הכסף
לכנסייה, תרופות חדשות נגד קרחת קרירות מינית
אימפוטנציה או אלכוהוליזם, אוצרות בלומיס שהתגלו
בספינות שטבעו לפני מאות שנים, דוגמנית־צמרת שאיננה
אלא גבר אב לארבעה ילדים. בעל קנאי מאיטליה שהוביל
את אשתו ומאהבה, עירומים כביום היוולדם. במרכז העיירה
הים־תיכונית הקמנה.״
ובכן, צוות של עיתונאים שוודיים הגיע למסקנה שרוב
הידיעות האלה אינו, אלא בדותות בלתי־מזיקות המיוצרות
באורח המוני על־ידי סיטונאי תיקשורת באירופה
ובארצות־הברית
העולם אינו מיותם, כמובן, מאירועים מעניינים
ויוצאי־דופן. אבל כלי־התיקשורת זקוקים לכמויות
מיסחריות של מידע כזה. קיימים במערב עיתונים רבים,
שרוב עמודיהם מוקדשים לנושאים כאלה. יומוניס
ושבועונים בעלי תפוצה המונית(למשל, ניוז אוף דה וורלד
הבריטי, המוכר שישה וחצי מיליון עותקים בכל יום ראשון)
מתעלמים מפוליטיקה כמעט לחלוטין, ומרתקים את הקורא
אך ורק באמצעות פרשיות־מין, עיסקי כישוף. שערוריות
ומעשיות. לא ייאמן כי יסופר.״
לדברי השוודים יש סוכנויות־ידיעות ועיתונאים
ממולחים המרוויחים הון־עתק מפיברוק סיפורים, המעודדים
בנו השתאות או ציפיה, כמעט בכל יום.
71]\1£8
0 11112 1
לעגה הכללית בארצות האנגלו־סכסיות. מסתבר שמו״ל ערבי
בשם נעים עטאללה הגיש את אחד מרבי־המכר של הוצאתו,
כמועמד לפרס ווינגיי ט הפרס 3000 ,ליס״ט, מוענק כל שנה
לספר המעורר עניין מיוחד בנושאים יהודיים וישראליים.
עטאללה סבור שסיפרו של טוני קליפטון, ה אל בכה, תואם
הגדרה זו בשלימות. קליפטון מביא בסיפרו ערות חיה ומרתקת
על המצור הישראלי על ביירות ב־ ,1982 ולא חוסך מקוראיו
תיאורים מפורטים של ההרס, ההשמדה, אובדן חיי חפים מפשע,
ושאר הזוועות שבוצעו על ידי הארטילריה וחיל האוויר של צה״ל
בלבנון. הסופר שהה בביירות בעת המצור, ובכל הביקורות הרבות
שפורסמו בבריטניה על סיפרו, לא הוטל כל ספק באוטנטיות
המוחלטת של תיאוריו. ועדת פרס ווינגייט עדיין לא הגיבה על
ה״חוצפה״ הערבית־בריטית. קליפטון ועטאללה הודיעו לכתב
הבי־בי־סי שהם מבינים שאין בידם להשפיע על החלטות
הוועדה. עם זאת הם תובעים ממנה לדון במועמדות של האל
בכה .״אין בתקנות הוועדה שום סעיף, האוסר על לא־יהודי להציג
מועמדות. אם הוועדה תדחה אותנו על הסף, נתבע אותם לדין
£ז־71
בעוון עבירה על ״חוק היחסים הבינגזעיים״
7א \ 7 1 0״ ,8 £ 1הנהוג בבריטניה׳
חיי ברע
איפור חדשני ונועז
•נ >יו 1א
יבוא והפצה: חברת נורית בע״מ.
מעולם לא הציעו לך מבחר כה
עשיר של מוצרים מעולים
ואמינים מתוצרת אירופה
וארה״ב תחת גג אחד
ותחת שם של חברה אחת:״בית קריסטל״.
12 דגמי מקררים
6דגמי מכונות כביסה
2דגמי מייבשי כביסה
8דגמי תנורי אפיה ובישול
תנור מיקרוגל
3דגמי מדיחי כלים
3דגמי מקפיאים.
״בית קריסטל״ -
החברה היחידה המסוגלת
להבטיח לך מוצרים מהשורה
הראשונה, שאיכותם זוכה לאישור
המוסדות ודעת הקהל בארץ ובעולם:
מכונת כביסה ״קריסטל״ -
מספר ו בארץ. משאלי דעת הקהל.
קובעים כי יותר מ/0-ג<50
ממכונות הכביסה בארץ הן
״קריסטל״.
מקרר היוקרה ״קריסטל ווירפול
מספר ובארה״ב.הוא עומד במקום הראשון
בדו״ח איגוד הצרכנים בארה״ב
(״ח0ק6מ ־ז 6רח] 51ח ס .5 . 0ט״)
מחלקת השרות של ״בית קריסטל״
נותנת שרות נאמן לכל
המוצרים גם יחד והפכה לשם
דבר בישראל.
הצטרפי גם את למשפחת ״קריסטל״
כל קניה היא השקעה בטוחה.
הביתעוד כולו קריסטל
להשיג בחנויות החשמל המובחרות
״אם טסת אי־פעם לחו״ל, איעי צריך לספר לך כיצד, אחרי שעה או שעתיים של
טיסה, מרגיש לפתע הבן־אדם צורך נפשי וגופני לקום לו מהמושב ולצאת ל״שטזז״
כדי ...כדי לראות, למשל, מה נשמע בשרותים. או, אולי, לומר שלום למכר או שניים,
או, סתם כך, כדי לחלץ את העצמות.
״בבואינג 767 החדש של אל על הרווח בין שורות המושבים הופך את הגישה מכל
מושב לכל מושב במטוס לקלה ונוחה ביותר.
״המעברים הרחבים מאפשרים לעגלות המשקה והכיבוד לעבור מקצה אחד של
המטוס למישנהו בלי לחסום את הדרך. יש מספיק ״מרחב מחיה״ גם לעגלה וגם
לבן־אדם שבמקרה נזקק דווקא באותו רגע ל ...רחוץ ידיים.
״במטוס הבואינג 767 החדש של אל על מקרינים סרטי וידאו בטיסות לאירופה
וממנה, והפעם, ניתן גם ליהנות מהם. אני אישית, אוהב מאד לצפות בסרטים, ואם גם
אתה נהנה מכך, צפויה לך הנאה כפולה.
״ב 767-החדש, פשוט תענוג לצפות בסרט מכל מושב במטוס.
״אין פלא, אם כך, שב 767-החדש של אל על,
כמו באחרים 737,707-ו ,747-הבן־אדם
מרגיש כמו בבית ואולי עוד יותר.
טיסה נעימה באל על
ושיהיה במזל.״
* כל התמורה עבור השתתפותו של חיים טופול הועברה ע״י אל על למועדון ״וראייטי״ בישראל.
האסטרולוגית־כירומנטית־גדאפולוגית
וקוראת־הקלפים מרים חמיו
חוזה:אריק שוון לא ישוו־ ,יצחק נסן
יגיע דחוק, ובמצריוס יתרחש אסון
שוללת את האמונה שהאס־
ט רו לוגי ם מפיצים, כאילו שנת
תשמ״ד תהיה שנת השמדה כללית. אין
בדיחה יותר מוצלחת מזו. יש הבדל של
יום ולילה בין משברים וקשיים חולפים
ובין סיומו של עולם. בקיצור, לא
נושמד בשנת תשמ״ד.״
כך אומרת מרים תמיר — אסטרולוגית,
גרפולוגית, קוראת בכף־היד
ובקלפים. מרים בת ,40 אם לשניים
וגרושתו של מפקד מישטרת מחוז
תל־אביב, אברהם תורגמן.
לקראת ראש־השנה נאותה מרים
לחזות את אשר יתרחש בשנת תשמ״ד.
כן ז־היד
אומרת מרים תמיר:
בשנה הקרובה יימשך המשבר
הפוקד את ישראל וארצות אחרות, אך
מבחינתנו, מצבנו טוב יותר. לקראת
השנה יחול שינוי לא לטובה במצב
הכלכלי.
בממשלה יחולו שינויים. אני צופה
שינוי פרסונלי בצמרת הממשלה, אך
איני רואה את אריאל שרון או את
שמעון פרם כראשי־ממשלה. לא הייתי
מציעה לשרון לחתור בכיוון זה, כי הוא
לא ינחל בכך הצלחה. הצעה דומה
נתתי למנהיג גדול בחרל, והוכחתי לו
שצדקתי.
השלום עם מצרים יימשך והשגרירויות
יוסיפו להיות פתוחות, אך
באמצעות אישיות מצרית שפגשתי
באחרונה, ראיתי שצפוי אסון בממשלה
המצרית הנוכחית. אך גם אסון זה לא
ישפיע, בשלב זה, על הסדר־השלום
בינינו ובינם.
המצב בסוריה יהיה חמור. כפי
שחזיתי את רצח אנוור אל״סאדאת, כך
אני רואה את מחלת ח׳פאז אל־אסאד
ונפילתו. אינני יכולה להבטיח שזה
יקרה בקרוב, אך בגלל זה אינני רואה
שום קשר, לפחות קרוב מאוד, של
צעידה לקראת שלום בגבול הסורי.
אינני רואה את יציאת צה״ל מלבנון,
כפי שאינני רואה, בשנה הבאה, פיתרון
לבעיה הפלסטינית. לעומת זאת,
תשמ״ד תהיה שנה שחורה למנהיג
אש״ף, יאסר ערפאת. ינסו להתנקש
בחייו.
המלך חוסיין נמצא תחת לחצים
גדולים מאוד. מצב בריאותו לא תקין.
השנה תהיה הידברות בינינו ובין ירדן,
ובה יושגו הישגים.
לא סשס ״ ד
ב שג תתשמ״ד
באשר ליצחק נבון — כל הנתונים
מראים שתהיה לו הצלחה. אם המערך
יציב אותו בראשו, זה יהיה הצעד הנכון.
למתחרה האחר, יצחק רבץ, אינני רואה
הצלחה השנה.
סגן ראש־הממשלה, דויד לוי, ועזר
וייצמן, הם שתי דמויות פוליטיות,
שיהיו בולטות בשנים הקרובות. אינני
יכולה להצביע על השתייכותו המיס־לגתית
של וייצמן, אך אני רואה אצלו
נתוני הצלחה.
סיכויו של שר־האוצר לרוץ לתפקיד
הבכיר ביותר אינם ורודים השנה.
משה ארנס הוא האיש הנכון במקום
הנכון, ובתחום שבו הוא עוסק היום, יש
לו נתוני הצלחה רבים.
עד כאן תחזית תמיר לשנה
הבאה.
כתב־היד
אפילו מחלות״נפש
ך* מיד מספרת שהחלה לעסוק
( *בתורת הנסתר בגיל צעיר מאוד.
״מילדות חשתי שיש בי הכוח
והתחושה לדעת את העבר. אבל רציתי
לפתח את התחושות והכישרונות,
ולהפוך אותם למדע, שניתן יהיה גם
לעזור לזולת ולא רק לדעת אותו.״
לתמיר הסבר מעמיק מדוע היא
עוסקת בו־זמנית בארבעה תחומים:
״האסטרולוגיה היא כלי לדעת את
העתיד, אך זה אינו מספיק. אסטרולוגיה
יכולה לעזור לנו בחיזוי וסעד
למהלכים שאנו מבצעים בעצמנו
ויכולים לבצע — באמצעות גילוי
הפוטנציאל והתקופות החיוביות
והשליליות של כל אדם — אך זה
איננו חיזוי גורלי. מיפוי אסטרולוגי
נעשה על בסיס תאריך לידה מדוייק.
אך אין כלל הכרח ששניים שנולדו
באותו תאריך ובאותה שעה, אפילו
תאומים, גדלים עם גורל זהה.
״אין סיבה לבטל את האסטרולוגיה.
היא טובה ככלי לייעוץ, במיוחד לייעוץ
בעסקים, ובתחום זה אני עוסקת.
״באמצעות הקריאה בכף־היד(כירו־
מנטיה) אפשר לחזות גורל. יש כל מיני
שיטות: סינית, הודית והשיטה הרגילה
שיטת הקבלה.
ההודית היא האמינה ביותר, על־פי
מחקר וסטאטיסטיקה, אם כי לא הייתי
מזלזלת בשיטת הקבלה. בכף־היד
אפשר לראות את הקווים הגורליים
והאינדי -ווידואליים של האדם עצמו
בלבד. אי״אפשר לראות בה את גורל
בני־המישפחה ואנשים קרובים אחרים.
בקווים גורליים רואים נישואין,
מחלות, מספר ילדים — אם וכמה יהיו
— ואופי.
״אני בקיאה גם בגרפולוגיה. אני
יכולה לזקוף לעצמי הצלחות רבות
בתחום זה. הכתיבה היא צילום ישיר
מהמוח. אדם אינו יכול להסתתר מאחרי
זה, כאשר בודק אותו מומחה. הכתב
חושף את כל אישיותו של הכותב,
כולל תיסכולים, נתוני־אופי, כישורים
וגם מחלות־גפש. אפשר אפילו לראות
אם המחלה היא נפשית או גופנית ואם
ניתן לרפאה.
״אני משתמשת בגרפולגיה בעי
להכוונה מיקצועית.
״אני גם קוראת בקלפים א1
רולוגיים. כשלמדתי עליהם, עש
מחקרים בנושא. זה עבד נפלא.
יכולה לראות על כל אדם, גם מ
שיהיה נוכח בחדר. העיקר שיהיה ק
בינו ובין הנבדק.
״בקלפים אלה בדקתי נשי
ומלכים. הם הומצאו על־ידי אשה
פתיה בשם מריאן, בשנת 2ז
כשחקרתי אודותם הוכחתי עד כמד
מדוייקים. הם חושפים מצב כללי
מאפשרים לחזות את העתיד. כ?
קשה לבדוק מתי התרחשו הדברים,
נעזרת באסטרולוגיה.״
ך ץ מיר שבשלוש השנים ^
1ארונות שהתה בארצות־הב!
(המשך בעמוד 1
״בפריס״-מגע זוהר
לשעם הטוב שלך.
ת כ שי טי ״ כ פ רי ס״ מלאכתמחשבת של זהב, י ה לו מי ם
ו א בני חן א ח רו ת, י שי רו ת מ שו ל חן ע בו ד תו של ה צו ר ף.
ת כ שי טי ׳׳ כ פ רי ס״ לכל אי ש ה היו דעת -להע רי ך יו קרה.
לנו חו תכם או לםת צוג הרחבי דיי בו־ מו צגי ם
מ או ת דג מי ם של ת כ שי טי בקשתרחבה של מ חי רי ם.
אי מפ ק ט
ועכשיו לקראתה חגי ם לי שר אלי ם בלבד:
* מ תנ ת חג לנ שים: מוצרי
קו ס מ טי קהמתוצרת ^*1־91/1 0
על כל קני ה מעל 6000ש׳.
300/0הנח ה ל קוני ם ב־־ 3ת שלו מי ם
380/0הנ חהל קוני ם ב מזו מן.
שעות פתיחה: יום יום בשעות . 17.30 —08.30
ביום ו׳ בשעות 16.00 —08.30
מפרץ חיפה, שדי ההסתדרות, ט ל04-740391.
גם זה ...וגם זה1...גם זה...וגם זה...ן
השיבה הביתה
גם 7אשה
וגם דגנו
כן, כן, חזרתי מארצות־הברית. תודה, היה טוב
מאוד; לא, זה לא היה קצר מדי, עשרה ימים
מספיקים לי. כן, בטח שנהניתי, למה לא?
מזג־האוויר היה בסדר. חם אבל לא נורא. לא, לא
קניתי שום דבר מיוחד.
את המישפטים האלה אמרתי בשלושת הימים
האחרונים בערך מאתיים פעם, אז למה לא לכתוב
אותם כדי שכולם ידעו ולהיפטר מהעניין?
זוכרים שביקשתי מכם, לפני שנסעתי, לשמור
לי על הארץ? נו, ומה קרה? קיצוצים, מיסים על
עגבניות ומלפפונים, מס מחזור ומס עו״ש
ואגרת־חינוך ומאה דולר היתר יציאה מהארץ.
בסך הכל לא הייתי כאן עשרה ימים ואתם נותנים
להם להשתולל ככה. הבנתי את הרמז. יותר אני
לא עוזבת אתכם אפילו ליום אחד. חסל סדר
חוץ־לארץ, את 100 הדולר שילכו לאיזו ישיבה
אני יכולה לתת כאן, מבלי להסתכן בחופשה
ובחזרה לבלגן.
לפני שנסעתי כולם שאלו אותי למה אני
נוסעת. כולם צריכים לשמוע איזו סיבה. אין לי
שום סיבה. אני לא נסעתי ללמוד, לא לעבוד, לא
לראות תיאטרון, לא לעשות עסקים ואפילו לא
לקנות מכשירי־חשמל. אני סתם נוסעת לפעמים
כדי לאוורר את הראש ולחשוב במשך כמה ימים
שהדברים הכי חשובים בעולם זה האם היינקיס
(ניו־יורק) זכו באליפות הבייסבול או אולי דווקא
הרד־סוקס(בוסטון).
אם יש דבר שבגללו אני מקנאה כאמריקאים,
זה שהם יכולים להרשות לעצמם להתעסק במשך
שבוע ימים, בכל מהדורת חדשות ובכל עמוד
ראשי של עיתון, בפיטורי איזו גברת אחת
מהטלוויזיה, מפני שמישהו החליט שהיא לא יפה
מספיק, מותרות כאלה יש רק באמריקה.
אבל — אם במיקרה אתם בשום פנים ואופן
י לא רוצים כוסות ולא רוצים ספרים, אז למה לא
איזו מערכת של טיפול לשיער משל המומחה
לשערות וידל ששון מק׳׳ק פאריס. המערכת
כוללת שלושה בקבוקים באריזה חומה או
באריזת שנהב אלגנטית (חשוב מאוד למתנה!):
בקבוק של שמפו שיער, בקבוק של חומר מייצב
(קונדישנח ובקבוק לשטיפת־סיום, המעניק
לשיער רכות וברק.
שלושת הבקבוקים ביחד עולים 850 שקל,
ואפשר כמובן לקנות כל אחד מהם לחוד. לכל
המוצרים יש ריח שקדים ומכאן אתם מבינים
שניסיתי את זה על הראש הפרטי שלי, ויש לי
אפילו הרגשה שזה הפחית לי את כמות הקשרים
הנדירה שיש לי בדרך־כלל, ועל־ידי כך נשארו
לי אחרי הסירוק קצת יותר שערות בראש מאשר
בדרך כלל.
הצעה אחרונה היא לאלה שמתנה בשבילם
פירושה כסף. בבקשה, הסתכלו בתמונה. תיק
לגבר תוצרת איטליה, רק 7430 שקל. עניבת
משי בעיצוב פייר קאררן 2280 שקל.
שעון כריסטיאן דיור במחיר הסימלי של 22
אלף שקל.
מישקפי שמש צרפתיים ב־ 2000 שקל.
ארנק כסף מעור בת־יענה ב־ 6950 שקל.
המציאות האלה אפשר להשיג ברשת חנויות
שבא, הפזורות בארץ שהעם שלה כל הזמן
במצור.
זהו להיום. שנה טובה לכולנו. אמן.
11111י
אהבה נוסח אמריקה
משהו שאני ממש לא יכולה להתאפק מלספר
לכם. מתוך הרגל מגונה אני קוראת כל יום — או
לפחות מדפדפת — בשניים־שלושה שבועונים.
עשיתי את זה גם באמריקה. והגה מה שמצאתי
בעיתון־נשים אחד במדור.מיכתבים למערכת.
קוראה שואלת מה היא צריכה לעשות
כשהיא נוסעת לחוץ־לארץ וחברות מבקשות
ממנה להביא להם מזכתת מארץ הביקור שלה.
הנה תשובת המערכת :״אני מבינה שיש לך
כמה חברות וקשה לך להביא לכל אחת מהן
מתנה. אני מציעה לך להביא להן משהו שממש
יסמל את המקום שבו ביקרת. למשל: אם את
נוסעת לפאריס, את יכולה להביא להן שקית(נייר
או פלסטיק) של גאלרי לפייט. אם את בלונדון,
תביאי להן שקית־קניות של מרקס אנד ספנסר
או של סלפרידגיס, וכך הלאה וכך הלאה.׳׳
הערת מערכת העולם הזה: אם אתן נוסעות
במיקרה לוזו״ל למה שלא תביאו לחברות שלכן
איזו שקית של המשכיר לצרכן?
אותי זה הצחיק שיגעת. אבל במחשבה שנייה
— הרי יש סיבה לכך שהאמריקאים כל״כך
עשירים. יש כלל שאומר שאם לא מוציאים כסף,
הוא נשאר בבנק.
לא לנחת
מחום
גיליתי מידע חשוב ביותר בשהותי
בארצות־הברית, ואולי אפילו אפשר יהיה למכור
אותו לאמריקאים תמורת כמה פנטומים או
ישיבות.
כמה ימים לפני נסיעתי כולם אמרו לי שאסור
בשום אופן לנסוע לאמריקה בגלל גל״החום
הנוראי שמשתולל שם, ושבגללו אפילו מתו 138
אמריקאים. האמת היא, שלא כל־כך הבנתי את
זה. איך אפשר למות מחום? והרי אח שלי גר
באילת כבר כמה שנים והוא חי ובריא ונושם. ומה
יכול כבר להיות יותר גרוע מאילת?
לכן ארזתי את המיזוודות מתוך ביטחון שכל
חום טוב יותר מאפס מעלות, ומתוך מגמה לחקור
את פשר התופעה של מות אנשים מחום הקיץ.
ביום שהגעתי לניו־יורק היה חם. חיכו לי
בשדה־התעופה ולקחו אותי לבת של החברה
שלי. כולם דיברו על מזג־האוויר וכמה שזה נורא.
עשיתי מיקלחת, פתחתי את המזגן והלכתי
לישון. למחרת קמתי, עשיתי שוב מיקלחת,
לבשתי את השימלה הלבנה שלי שחלקה הגדול
הוא כתפיות, נעלתי סנדלים עם רצועה אחת
ויצאתי לרחובות ניו־יורק לנשום קצת קיץ.
השעה היתה 9בבוקר והחום גבוה, אבל אפשר
בהחלט לסבול. לא יודעת בדיוק כמה מעלות כי
אני אף פעם לא יודעת מה צריך לעשות עם
הפרנהייט כדי לקבל צלסיוס, אבל נגיד משהו
בסביבות ה־ 35 מעלות.
ככה אני הולכת לי ברחובות ולקראתי מגיע
גוש גרול של אנשים. כמו שימעון פרס מייד
חילקתי אותם לא׳ ב׳ וג׳ .האמריקאים בגיל
הממוצע, כושים צעירים, ובני מיעוטים כמוני.
הקבוצה הראשונה של האמריקאים פסעה
לעברי כשהיא לבושה בחליפת שלושה חלקים.
הנשים גרבו כולן גרבי״ניילון ולבשו ז׳קטים
ארוכי שרוול מעל לחולצות שלהן. הגברים לא
הסתפקו בחליפות אלא הוסיפו גם חזיות מתחת
לז׳קט כדי לשמור על סטייל כנראה.
קבוצה ב׳ ,שהיא הקבוצה של הכושים
והכושיות, נמצאת עכשיו בתקופה הספורטיבית
שלה. כלומר הם לובשים מיכנסי קורדרוי, נעלי
התעמלות או מגפיים קצרים, וחלק מהם (אני
מתנות אני יודעת שראש״השנה מתקרב, ואתם
בבולמוס של קניית מתנות. אני מניחה שבבגרות
האופיינית לכם לא סמכתם עלי, וכבר עשיתם את
כל הקניות לחג. אבל לאלה הנאמנים לי, שבכל
זאת קיוו כי אציל אותם ברגע האחרון, הנה כמה
הצעות:
כמו שאתם מכירים אותי, אני תמיד בעד
לקנות כוסות או ספרים. זה זול, זה שימושי וזה
לא תופס הרבה מקום. על כוסות לא נרחיב את
הדיבור כי יש הרי עשרות סוגים וכל אחד טוב.
החל מכוסות תה ועד לכוסות־רוח למת.
בעניין הספרים אני דווקא לא מתכוונת
נשבעת באלוהים) גורב חותלות צמר
הקורדרוי.
הגידו בעצמכם, איזה סיבה יש להם לא למות
מחום?
אגב, הקבוצה השלישית, של בני־המיעוטים
היהודים, האיטלקים, הפורטוריקאים ושאר
הנורמלים, לבשו מיכנסיים קצרים עם גופיות או
שמלות חשופות מבדים דקיקים ועל פניהם נסוך
חיוך של אושר.
לרומנים או בסט־סלרים או בכלל ספרות יפה. את
אלה במילא האנשים קונים לעצמם כדי להיות
מעודכנים בשיחות יום־השישי. אני מתכוונת
לספרים שאלוהים (או אחרים) יצרו במיוחד כדי
לתת מתנה.
כמו, למשל, סיפרה של זיווה עמיר ערבסק,
שהוא ספר על ריקמה עממית של ערביי הארץ.
ספר יפהפה שיצא כבר בעברית, אנגלית הולנדית
ודנית בהוצאת מסדה־פרס. הספר מחולק
לשלושה חלקים: תולדות הריקמה של הערבים
בישראל, דוגמות שונות של ריקמות (צילומי
צבע מצוייגים וברורים) והוראות ריקמה.
אגב, מצילום של השמלות עצמן מסתבר שאין
להן בכלל גיזרה מסובכת, וכל אחת יכולה לתפור
לעצמה שימלה כזאת מכמה חתיכות בד ישרות
ואחר־כך כמובן לרקום עליה.
יופי של מתנה ב־ 880 שקל.
עוד ספר, שהוא מתנה יוצאת מהכלל, הוא
הספר כמו שאיש אחד חכם אמר פעם, ואני
פשוט מעתיקה מה שכתוב על גב הספר :״ספר
המכיל אימרות שנונות שנאמרו בהזדמנויות
שונות על־ידי גדולי העולם וחכמיו. ספר חובה
למי שיורע שאימרה טובה שווה אלף הרצאות.
וגם למי שלא יודע. ספר ששימושיו רבים
ומגוונים, מומלץ לבעלי המיקצועות והמישרות
שלהלן: כותבי נאומים, מרצים באוניברסיטות,
כותבי דוקטוראטים, מנחי מסיבות עיתונאים,
פותחים באספות־עם, מברכים על כוס, מרצים
בקיבוצים, כותבי פיזמונים, יועצים ליחסי־ציבור,
קריקטוריסטים וכל מי שרוצה להבריק במסיבות
של יום שישי — הצלחה מובטחת ״.סוף ציטוט.
המחיר 620 שקל.
דניאלה שמי
בא לי קצת לרחל על הפילופים. כבר הרבה
זמן לא הזכרתי את שמם. אפשר לחשוב שהפכתי
לצימחונית, שאזל הרעל מעיטי, או שקיצצתי
ציפורנים.
קודם נעשה קצת סדר. יש האבא ששמו,
שמחה לסלי/סילום יש האמא, פילופ, ששמה
מירנדה, יש ילד פילופ, ששמו גיי, ויש כלה,
הנקראת חווה לוי, אבל היא כבר לא עונה
אפילו כשקוראים לה — לא לכל אחד.
כשלאבא היה בית־חרושת לבגדי־עור
במיגדל־העמק, היחסים עם אמא היו אסון. ניתוק
מוחלט של הקשרים הדיפלומטיים 15 .שנים של
ניתוק בינו ובינה. הקשר היה משהו כמו בין דג
מלוח למרציפן.
אמא, ממוצא איטלקי מיוחס, התגיירה לכבוד
אבא, אך אחרי הדג מלוח והמרציפאן בילתה יותר
זמן באיטליה מאשר בארץ. ואבא גם הוא בילה.
הוא בדק אישית כמעט כל דוגמנית שטופפה על
מסלול התצוגה בשבילו.
הילד נשלח בינתיים לשווייץ, לפנימיה
פרטית וסולידית, כדי לרכוש קצת תרבות
והשכלה וללטש קצת את המינהגים. אך אפילו
ממרחק כזה לא חדל אבא לדאוג לילד. היכן
ימצא כלה נאה וחסודה וישראלית (קומבינציה
קשה) ,כדי שזו תגרום לילד שיתיישב על התחת
בארץ, ולא ירעה בשדות זרים?
כשראה אבא את חוה לוי מדגמנת — חטף
טילט! כשניסה לדבר על לב הילד, סירב הנער
לשידוכים, מה גם שהכלה מבוגרת ממנו בשלוש
עוד לא יבשה הדיו מסיפורי הנפלאות
שנכתבו על נישואי השנה — סליחה, נישואי
הדור — בין רוני סורר, יורש־הפלדה והעלמה
גלית לבית סלאטק, יורשת־היהלומים. לא סתם
חתונה, חתונה בהמשכים.
לכלה הורים, המחזיקים פה ושם דירה קטנה,
מטוקיו במיזרח ועד לונדון במערב. גם בישראל
יש להם שיכון.
עכשיו, ברור השם, גם הבת מסודרת. רוני קנה
לאשתו 7הטרייה את הווילה המפוארת של
גיי סילום וחווה לוי
חלום לילי
שנים. אך דווקא כשפסק האבא לדחוף את אפו,
התלהטו העניינים, והשבח לאל, חלומו של אבא
התגשם. השניים נשואים לגמרי.
כשפשט אבא את הרגל, ונאלץ לרדת קצת
לאיטליה, השאיר כאן את הילד עם הכלה. אלה
עבדו כמו שדש, והיש יש להם מיפעל
לביגדי־עור משלהם. מה שחסר לאידיליה היה
ביקור של החסידה, וגם זאת תבוא בוודאי בקרוב,
בעונת־הצפרדעים.
כשאמא ראתה את אבא שקוע בצרות עד מעל
לראשו, עשתה חושבים, הפשילה את השרוולים,
והשניים עובדים ביחד יום ולילה בייצור
בגדי־עור, וגם הם כמו הילדים מצליחים, ברור
השם.
בלילות מתהפך אבא על יצועו, וחולם על
מיגדל־העמק. ממש כך. הוא השאיר שם לא רק
מיפעל גדול שהקים, נותרו גם כמה לבבות
שבורים. אחת מהם הגישה תביעת אבהות נגד
אבא. אם תזכה, נספר בפעם הבאה על עוד אמא
וילד ואח.
רוני סורר
בית בשבילה
השגריר הקובאי בהרצליה־פיתוח, לייד מלון
השרון.
הווילה הענקית משקיפה ממרומי הצוק על
הים הרחב, ובתוכה נאגרו חפצי אמנות ונוי
יקרי־ערר. אינני יודעת אם רוני קנה גם את
התכולה, אך אם לא, ההורים ודאי יעזרו לגבי
פריז׳ידר ומכונת־כביסה. מי לא עוזר לזוג צעיר?
מילחמה תת־ימית מתנהלת בישראל, בשקט ובצינעה, בלי אנשי הקומנדו הימי, בלי סטילים,
בקושי משחתות.
מלכת־המים 1969 שרית דמיר ביימה וניהלה את התצוגה המרכזית של שבוע־האופנה. שלא
כבשנים עברו, נעדרו מהמסלול כמה מהנודעות והמפורסמות שבדוגמניות ישראל, ואת מקומן
תפסו חתיכות־יבוא מכל חלקי״תבל.
כשנשאלה שרית מדוע אין היא משתפת את תמי ברעמי, הסבירה שאינה זקוקה לכוכבות
במופע, ובעיקר לא כאלה עם.נוצצים״ ליד העיניים.
מלכת המים 1974 תמי בן־עמי טוענת שאינה מדברת עם שרית כבר מזה כמה שנים.
.ומה עם סינציי מור? מדוע היא לא הופיעה?״ אחרי אנחה קלה השיבה. :כי היא חברה טובה
שלי.״
היזהרו לא לעבור בסביבה, אחרת גם אתם, כמו פינצ׳י, תירטבו!
שרית דמיר
תמי בלעמי
מלכות -
-בברוגז
ג>דוע\>ם
בהמע\כ>ם
מכירים את חנוך לווין? כן, המחזאי. נציג
לכם אותו:
חנוך הוא מחזאי אחד ויחיד, אין שני לו.
ממעמקי דימיונו הפרוע הוא מעלה מחזות
מזעזעים. אנטי־מילחמות. אנטי־מישפחה, אנטי־בורגנות,
אנטי־צביעות, אנטי־מוסכמות, אנטי־פרות־קדושות,
אנטי־אנטי־אנטי.
עכשיו אתם כבר מכירים את חנוך לוויף לא,
פיספסתם.
חנוך יכול לנשוף אש ולשאוף גופרית
בתיאטרון, אבל כל שבוע הוא הולך לבקר את
אמו האלמנה, ואוכל ממאכליה האהובים. וליד
האמא הוא ממש ילד־טוב״ירושלים. גם לבנו,
ישראל, מנשואיו הראשונים לנאווה פורש
הציירת, הוא אב מסור ואוהב, כימעט כמו כל אבא
במחזותיו, וכך גם לבנו מנשואיו השניים לדיילת
אל־על, עדנה. הגברת היתה מסודרת טיפ־ם ופ,
מכונית צמודה וכל השאר, בעזרתם האדיבה של
הוריה.
בעוד זמן קצר עוברת מישפחת לוץ לווילה
חמודה בהרצליה־פיתוח. מדוע לא? ליהלומנים
מותר, ולמחזאים אסור?
בעוד זמן קצר בלבד יוכל חנוך לשקוע עד
צוואר באמבטיה, ולכתוב מחזה חדש, שרק
דימיונו הפורה יכול להעלות. אולי יקרא לו מלך
באמבטיה.
ועכשיו, שיקום מי שמעז לומר שהוא מכיר את
חנוך לווין!
רומן בהמשכים כל אחד קורא. על גירושין
בהמשכים עוד לא שמעתם.
כשאסתר ואבי עופרים העלו את נשו־איהם
על שירטון(אגב, מי היה מאמין אז שזה
אפשרי? איזה מבטים החליפו תמיד בזמן
ההופעה!) פנו לרב של וינה, הרב אייזנברג, וזה
ערך להם מיבצע־גט כדת וכדין 13 .שנים חלפו,
עד שיום אחד צילצלה העופרה לעופר, ואמרה
שלמעשה הם לא גרושים כלל, אלא נשואים
לגמרי. מסתבר שהגירושין בווינה אינם מוכרים
במקומות אחרים, ואינם תופסים.
זה קרה לפני שנה. אבי כבר הספיק להתגרש
מאשתו השניה, טקסה ססטר, שאותה נשא
בלאם־וגאס, וכבר הספיק בינתיים לחיות עם
חברתו באותה תקופה, סנדרה הירט, שאף
היתה בהריון.
אסתר טילפנה מניו־יורק כשהיא די נסערת,
כי גם היא היתה בהריון. בקיצור, קול ששון וקול
שימחה — לא גרוש ולא גרושה.
הלך אבי לפה, הלך אבי לשם, אסף אינפורמציה,
למד את הנושא, גייס את הרב של
מינכן, וזה הטיס את הרב של אמסטרדם, שהביא
גם סופר סת׳׳ם. הכינו גט למהדרין, שלחו על־ידי
שליח לניו־יורק לאסתר, וגמרנה
לא גמרנו! הגט, שעלה לאבי אלפים רבים של
מארקים טובים, אבד בדרך לניריורק. ובינתיים
בטן תופחת בגרמניה, ובטן תופחת בניו־יורק. מה
עושים?
הולכים לרב עוד פעם, וזה מסביר שזה סימן
מהשמיים שהזוג לא צריך להתגרש, שיחזרו אחד
לשניה, או ההיפך. אחרת אינו יכול להסביר כיצד
שני גירושין לא מגרשים.
יושבין וחושבים ונותנים שתי אפשרויות: או
אסי וסנדרה עופרים
הגט אבד בדרך לניו־יורק
לנסוע לאמסטרדם ולחזור על הטקס שם, או
לבוא לבית־הדין הרבני בישראל, ולקבל חותמת
כשר למהדרין אצלנו.
וכך הופיע אבי לפני חמישה חודשים אצל
רבנינו, ומאז הם גרושים, גרושים. שרק לא יבוא
עוד פעם מישהו עם סיפור חדש.
אחרי הגט למהדרין אפשר להתחתן, ואכן, אבי
נשא את הגברת בהריון, סנדרה הירט, לפני חודש
וחצי במיכנן, אחרי שנולד כבר בן, בחור כארז בן
שנה.
העופרה בניו״יורק גם היא כבר אם מאושרת
לגמרי. וכל מי שנפגש בה נדהם מהשינוי שבנה
הקטן(חצי שנה) גרם לה.
אבי, שעזב בתחילת השבוע את הארץ עם
אשתו ובנו, מספר בצדק. :אסתר היא בעלת הקול
היפה ביותר בעולם. אין שניה לה, היא סופר. היא
א.״״ נגמרה לו הנשימה. אלמלא היה הבן־אדם
נשוי טרי, חודש וחצי בסך־הכל, הייתי אומרת
שהוא מחפש דרך לבטל את תוקפו של הגט
האחרון.
עכשיו משהו סודי לגמרי, אף אחד לא יודע מלבדי. אם תספרו לאחרים, אני הורגת אתכם.
אז זה הולך ככה: סעל־נלריה ואספן הוסיף לאוסף הדומם משהו מעולם החי.
עשו חיים משוגעים ופנצ׳ר, וזה כבר דרוזי!
בעלה לא חושד בכלום, חושב שנעקצה על־ידו. מי שרוצה להיכנס לנעליו של בעל־הגלריה,
שירים את ידו, דילמה כזאת שתהיה רק לשונאיי. לספר לבעל, או להסתיר? שתתגרש או שתישאר?
לברוח למאדים או להתנחל בקריית־שמונה?
אם לא תשמרו סוד כמו שהבטחתם, תשמעו על קרב בין בעל מרומה הממטיר אש על מאהב
מפוחד שנהג כטיפש.
קופצות
על מישל
הדוגמן־רקדן מישל הוא באמת גבר יפה
תואר. יש לו גוף מושלם, שחום, בעיקר כשהוא
מופיע בבגד־ים אדום, צמוד וקטנטן, ועוד רוקד
בצורה מאוד מושכת על הבימה.
אבל שום דבר לא יעזור לכן. הוא פשוט לא
מעוניין. כמעט כל 23 הדוגמניות שהשתתפו
בתצוגה המרכזית של שבוע־האופנה, עשו לו
עיניים. הגרושה הטריה שולמית אמיר אפילו
קפצה עליו, אבל לו זה לא הזיז.
למה? ככה.
חנוך לוין
להתרחץ באמבטיה
קולו של קריין טוב אינו משתנה. הוא צריך
להשמע תמיד שלו ורגוע, כמו אתמול, וכמו לפני
שנה. המאזינים לא חייבים לדעת מה בדיוק קורה
לו באמת.
כזר הוא משה חובב, שהיה פעם מנהל
הרדיו, ומנהל כיום את שידורי־הפירסומת ברדיו.
כזה היה גם קולו כשנפטרה אשתו, מפיקת
התוכניות דרורה בן־אבי ממחלה ממארת.
וכזה הוא גם היום, למרות שקולו צריך להישמע
היום עליז יותר, מפני שהוא מאוהב ומנהל רומן
עם הגיורת מדנמרק הנה זימקוס, שאותה הוא
מתכוון לשאת לאשה.
מישל עם שלומית אמיר
לא מעוניין
סיפורת אמינה מישראל האחרת. תעלת
בלאומילר״ וכל השאר +טרמפ על בז־נר ריינה מריה
רילקה על אמו ישוע ברכט, ל1נד1ז, המילחמה והעסקים
מקור
הצפון הפרוע
ישראל דמאירי הוא מהתקוות הגדולות
של הסיפורת הישראלית. סיפוריו עוסקים במיפוי
מלא־מיסתורץ של ישראל העכשווית. בקובץ
סיפוריו -הרביעי הצליח ליצור סידרה של
סיפורים בעלי קסם נדיר, המתארים את הווי
צה״ל, סיני שלאחר קרבות יום־הכיפורים, והחיים
הסטודנטיאליים בתל־אביב.
באחרונה ראה־אור קובץ סיפורים נוסף
מפרי־עטו של המאירי, תחת הכותרת -אש
בקוצים קובץ שכל ארבעת סיפוריו
מתרחשים בכפר גלילי קטן, ומצליחים לתאר את
אותו עולם בלתי־מתואר־כמעט של ישראל
האחרת, היומיומית.
סיפוריו של המאירי מלאי אמינות עכשווית,
למרות היותם בעלי מרכיב מיסתורי רב־עוצמה,
הגולש אף לאליגוריה. סיפור הכותרת בקובץ,
אש בקוצים, מביא מוטו מתוך הנוף מחביא
ילדים של המשורר ישראל פינקם — :אנחנו
נראה לכם איד לא השגחתם עד עכשיו בילדים
האבודים...״
נובילה מעולה זו, מהמעולות שראתה
הסיפורת הישראלית בשנים האחרונות, מעמידה
בעימות זוג צעיר ומוזר — נעמי ועמוס — עם
הכפר הגלילי, תושביו, אורחותיו ואווירת
הצפון־הפרוע של הגליל. הוא מהנדס, המגיע
לגליל כדי להקים בו פרוייקט עבור המועצה
האיזורית, נעמי היא אסטרונאוטית (.אני רוצה
גן־ירר גדול, כמו שהיה לאמא שלי־) .היא אינה
מסוגלת כמעט לתפקד, היא חייה בצילה של
הפלה־מוקדמת, המונעת אותה מלהביא ולדות
לאוויר העולם.
בואם של בני־הזוג לכפר, מעורר תקווה. :אילו
היו כאן יותר אנשים כמוכם, צעירים, רציניים,
שגמרו אוניברסיטה וכל זה, היה הגליל נראה
מחול השחיתות המקומי, הכולל מיכרזים תפורים
לביצוע הפרוייקט שעליו הוא מופקד.
בינתיים הולכת נעמי ומתדרדרת. היא יוצרת
קשר עם זקנה חריגה בכפר, שרה בדקו ( .א ת
הבעייה שלך אני יכולה לסתור־) ,זקנה שהיא
מעין ידעונית מקומית, שבנה נעלם בעבר. האם
המחבלים חטפו אותו או שהוא נעלם בנוף?
במקביל לקשר בין נעמי לשרה, מפתח עמוס
קשר עם אלי, בנו של מורי(.מוריאל הוא איש
גדול פה באמור. אתה יודע, מנהיג. היה פעמיים
מזכיר המועצה. וגם עכשיו, למעשה, הוא
עושה שם ברצונו. יש פה אנשים שתומכים בו
ויש שמתנגדים, שמאשימים אותו בכל מיני
דברים. יש אנשים שטוענים שהוא הרס
אותם״).
חוזר־בתשובה פרקש
מהחיים לספרות
אלי, הוא מפגר למחצה, חריג בבית״הספר
ובביתו. עמוס מאמצו כבן, ויוצא איתו במכונית
לטיולים ברחבי הגליל, בעוד נעמי עוברת את
ה״טיפולים״ של שרה ברקו, המספרת לה. :באנו
לפה כמה פליטים להרים האלה. הכל היה פה
ריק. רק ערבים, ונוף קדוש. התחלנו משהו חדש
טהור, את יודעת. אבל אז הם באו ה״הם באו״
מכוון לרור־השני של המתיישבים, שהגיעו
מגלות אחרת להרי הגליל.
החחיה הישראלית
ראיתי לפני כמה שבועות, בטלוויזיה,
בהקרנת אחרי־צהריים. את סירטו של אפרים
סופר המאירי
הנוף והילדים
אחרת, המדינה הזאת היתה אחרת. צריד ללמד
אותך לעשות קפה*.
הכפר, החי בהשראת אירוע מן העבר,
שבמהלכו נעלם אחד מבניו(המוטו :״הנוף מחביא
ילדים״) ,הוא סמל לעקרות הישראלית, שאותו
מפתח המאירי בהמשך הנובילה.
עד מהרה, מגיע עמוס לעימות עם אנשי
המועצה האיזורית ששכרו אותו, ועם מלך
המקום, מורי. בהדרגה מתפתח עימות ובין
עמוס, המייצג את ישראל־הראשונה, התקינה —
זו הבוחרת במיכרזים את האנשים הנכונים — בין
)•(.ישראל המאירי -הרביעי, שבעד,
סיפורים; הוצאת הקיבוץ המאוחד; 179
עמודי ם(כריכ ה רכה).
(״)ישראל ה ט אי רי -,א ש בין עים, אד כעד,
סיפורים; הוצאת עם־עובד; 190 עמודים
(כריכה רכה).
קי שון תעלת בלאומילך. אחרי הצפיה בסרט,
הלכתי לבדוק קצת בכתבי קישת.
התעלמתי מאפרים קישון של התקופה
שאחרי מילחמת־ששת־הימים. מאפרים קישת,
שגלש מהסאטירה אל הפוליטיקה הלא־משכנעת
של דויד מול גוליית. התמקדתי באפרים
קישון הראשוני.
אין לי ספק, שנעשה עוול לאפרים קישון.
רשימותיו, סיפוריו, מחזותיו וההומורסקות שלו,
משנות ה־ 50 ווד ,60 מעניקות למעיין בהן, תמונה
אמינה של ישראל באותה תקופה. גלריית
גיבוריו, החל בסאלח שבתי דרך דוקטור
שולטהיים והאחרים, הם מאפיניים רבי־ערך
סיפרותי לאותה תקופת
אפריים קישון הצליח ליצור, באמצעות
ההנפשה שהעניק לגיבוריו את ממד העומק של
אותה תקופת אז היתה ישראל, במידה רבת ארצם
של העולים ממיזרודאירופת אותם עקורים
שהגיעו אחרי השואת ומהלו את תשוקתם לחיות
במולדת חדשה בזכרונות מעברם הזעיר־בורגני
באירופת
בפלאש־באק לאחור מובא סיפור יחסיהם של
נעמי ועמוס, פגישתם, לימודיו, בגידתה
ומשבריהם, אלה שהוליכו אותה לאותה ״עקרות״:
.הם מתים. מחזיקים אצלי לא יותר משלושה
חודשים כאשר שרה מסבירה לה. :יש פה
קללה. זה ברור. זה לא שהרחם שלך התקלקל, זה
שאת עשית פשע, את רצחת
מתוך העלילה פורץ הקונפליקט. עמוס אינו
נכנע ללחצי העסקונה המקומית, ואינו מוכן
להילכד בקורי השחיתות המיכרזית, ואז מטיחים
בו. :כולם כבר יודעים את זה. ובטח כשעושים
את זה עם ילד של מישהו שכולם פה מכירים*.
עמוס מגיע לאשתו של מורי,ושואל. :למה הוא
עושה לי את זה? הוא מכיץ כאן שאני הומו,
שפיתיתי את אלי*.
לעמוס מתברר, שהוא ונעמי אינם רצויים
בכפר ובאיזור. היא מספרת לעמוס על בילוייה
של נעמי אצל שרה, הידעונית השכולה.
בינתיים נעלם אלי, בנו של מורי החיפושים
אחריו, דרך ביתה של שרה הידעונית ומעורבתו
של עמוס בניסיונות האיתור, אינם נושאים פרי.
אלי הופך לעוד ילד ש״נעלם בנוף״.
גם הסיפור השני ערפל, מתרחש באותו איזור
ספרותי מוזר. הוא נפתח בפגישה בין מושבניק
גלילי באוטובוס, לבין מוסיקולוגית העושה
דרכה לבקר את בנה הקצין במחנה צבאי, לרגל
יום־הולרתו. המוסיקולוגית חפצה לרדת בצומת־קדושים,
והשיחה המתפתחת ביניהם, היא בבחינת
עימות בין שני עולמות מקבילים, שדומה כי
לעולם לא ישיקו. באחד מרגעי השיא של הסיפור
אומר המושבניק. :שמעי, אולי נשיא אותם —
מיכל מסיימת פנימייה ובהירהוריו, הוא
ממשיך• :והבן שלך, הקצין הבלונדי שלך, לא
ישא לו שום גוצה שחרחרה בוגרת פנימייה...״
הסיפור מתחת לסלע, מביא לגליל מתנדב
בריטי מוזר(.אני מסתובב כאן כבר שנים, אתה
רואה. אני הייתי בכל מיני מקומות, מושבים,
קיבוצים, הם היו מ-,וצים ממני, באמת
המתנדב, טוני, הופך עד מהרה לבן־בית, במושב
המרוחק, הנתון בתככים על השליטה בו.
תככני המושב תוהים כיצד להיפטר מהדמות
התמהונית, שמצאה מקום בתחומו. דמות זו
מזכירה מאוד את נחמן פרקש (.קצת לפני
שהגיע הנה, היו תמונות גדולות שלו בכל
העיתונים. אחרי שכתבו איך התגלגל בין
בתי־המעצר למוסדות גמילה מסמים, סיפר
נחום, שקורא הרבה עיתונים, שהופיע
בתמונות החדשות בכובע שחור, זקן ופיאות,
ומבט רציני ...עד שראינו את הפחון הזה
שהקים לו והבנו שהוא בכלל לא מתכווץ לזוז
מפה. יושב לו מתחת לסלע, עם כל הסמרטוטים
שלו וספר תנ״ך, שהוא קורא ממנו לפני כל מי
שעולה אליו
הגליל שמתאר המאירי, הוא בבחינת
עיר״מיקלט. אל נעמי ועמום, ונחמן פרקש,
מצטרף המתנדב הבריטי, שהיה בניכר
צלם־עיתונות- :צילם את המילחמה בוויטנאם,
ילדים רעבים בביאפרה, התקוממות בדרום־
אפריקה. זה היה מעניין כמובן, אבל יום אחד
הסיפור האחרון קו ההר, הוא סיפור על
״חריג״ נוסף, בנה של חריגה. הסיפור נפתח
בברטי, ובנה איזי, פרי־אהבתה עם אהרון
בן־חמו, שנמלט מהמושב. ברטי משגרת את
איזי בנה, ללמוד בחדר חרדי אשכנזי. הבן, המגדל
פיאות, עובר את הבר״מצווה.
איזי גדל, ואז. נעלמו הפיאות, הציציות׳,
ואחר־כך גם הכיפה* .בביקוריו בעיירה, הוא
מתקשר עם. אשה לא צעירה ביותר, עולה
מרוסיה. גרושה, אם לילדה* .במהלך האירועים
הוא נעצר, על מה שעיתון־הערב מכנה. תקיפה
על רקע רומנטי״ ,והוא נשלח לכלא לעבריינים
צעירים.
בינתיים בא להתגורר עם ברטי תמהוני אחר,
פינקי (.לבוש מעיל צבאי ישן ומין כובע, עם
מזוודה מרופטת קשורה בחבל המשגר
מיכתבים למערכת, כאשר איזי שב מהכלא
לעבריינים צעירים, הוא הופך מאזין לדרשותיו
של פינקי.
בהדרגה מפתח איזי קשרי ידידות עם מורה
בכפר הערבי הסמוך. כאשר כוחות־הביטחון
מפוצצים בית שנבנה בכפר שלא כחוק. איזי
הסתובב, עד שהוסר המצור על הכפר ...נודע
שבייך בבתי־הכלא, שבהם נכלאו עצורי
ההתפרעויות הוא נעשה חריג יותר ויותר,
כמה מבני־הכפר מוצאים אותו כשהוא מאזין מעל
טבחה ל״דרשה על ההר״ .איד נע ונד בהרי
הגליל.
יום בהיר אחד, מותקף הכפר בידי אנשי אש״ף.
למקום מגיעים חיילי יחידה מובחרת, נציגי
העיתונות העולמית(.שר־הביטחון נראה, נעלם
וחזר ונעלם. הליקופטרים שוטטו באוויר״) .ואז
מגיע איזי, עובר את החיילים, ומתקרב לבית, בו
מצויים אנשי אש״ף. הוא.עיגל את כפותיו סביב
לפיו וצעק איזה שם, ועוד משהו בערבית.
הווילון של חלון המיטבח הוסט, והופיע ראש
שחרחר, מוכר; מוכר לפחות לחבר שפגש בו,
במורה הערבי...״
דיעה אחרת על אפרים קישו!
למיקרא כמה מהדברים שכתב קישון, באותה
תקופת אין לי ספק, שהוא מתעלה בערכו. על-
סופר קישוץ
דבר מה רקוב
מרבית סופרי דור הפלמ׳׳ח, אותם גברתנים
סיפורתיים, שכתבו יצירה בלתי״אמינה
וקולקטיבית, על המיפלצת הספרותית שכינו,
״הצבר של חר תש׳ח״.
לא פלא שאפרים קישון היה האיש, שלפני 25
שנת אסף כמה מיוצאי להקת הנח־ל והקים
איתם קולקטיב בשם בצל ירוק, שהית עד לעצם
היום הזת האירוע התיאטרוני־תרבותי החשוב
ביותר של ישראל.
איני מקבל דיעה אחת מדיעותיו הפוליטיות
של אפרים קישון, וקשה לי לקרוא את מה שכתב
אחרי מילחמת ששת״הימית אבל אץ לי ספק,
שאפרים קישון הראשוני, הוא בבחינת יוצר,
מהמעולים שהיו בארץ, ואני משוכנע, שבעוד 20
30 שנת יחקרו את כתיבתו, חוקרי ספרות
ותרמת, ויגלו אותת כאשר יעסקו בכיתבי קישון
האמורים, לא יתעניינו בכיתבי שחם־מגד־ברטוב־ניצן
ודומיהם.
פרט אחד שלא במר לי, הוא — מדוע כל אלה
חברים באגודת־זזסופרים ואילו אפרים קישון,
טרם נמצא ראוי להיות חבר באגודה וו. נראה
שדבר מה רקוב בממלכת הערכים של אגודת־הסופרים.
בעוד איזי מחליף מילים עם אותו מורה ערבי,
שברח (.אומרים שהם חוזרים. שהם בורחים
על־מנת לחזור־) ,ניתך צרור מ״כוחותינו׳ והערבי
נפגע, ואיזי רץ לעברו. כאשר מגיעים החיילים
אל הבית. כשכיוון ראשון החיילים אל הדלת
רובה מכודן, נפתחה הדלת מבפנים. ואמי עמד
בפתח — ידיו פרושות, השרוולים המוכתמים
מתנפנפים. החייל שמולו קפא. גם יתר החיילים.
הוא אמר, :לא לידות. הכל מסודר ׳.ואז, בדממה,
נשמע קול ירייה. הוא הזדקף: ,מתה, כמו ביקש
לראות משהו מעבר לקו החד, אחר כמו
נרתע״.־
אין ספק, שקובץ סיפורים זה של ישראל
המאירי, העביר אותו מ״תקווה׳ של הסיפורת
הישראלית, לסופר רב־זזשיבות. ארבעת סיפורי
הקובץ, מעידים על העוצמה התיאורית, יכולת
הבחנה ורגישות, שמעטות כמוהן בסיפורת
הישראלית העכשווית.
אש בקוצים מומלץ ביותר לאוהבי סיפורת,
לא רק סיפורת עברית.
שירה
חיי מריה
מעטים מאוד מקובצי־השירה הנמנים עם
הקלסיקה העולמית, רואים אור בעשור האחרון,
בתרגום ראוי לשמו לעברית. קובץ מעולה, שראה
אור החודש. הוא הקובץ חיי מריה מאת ריינה
מריה רילקה, בתרגומו המעולה של משה
הנעמי־זינגר
.כשהיתה מרים, הבתולה הקדושה, תינוקת,
פניו, פני נער, שהופיעו שם /סמוכים כל־כך,
עד מבטי שניהם /כה נצמדו, הלמו בהיפגשם,
/עד התרוקן הכול מחוץ להם״.־
גם הסיפור המסורתי הנוצרי, שעל פיו מבקרת
מרים את אלישבע, אמו של יוחנן המטביל
בעין־כרם, בפרברי ירושלים, כאשר שתיהן הרות,
ויוחנן רוקד לו משימתה בבטן אמו(לוקס א;
,)44 מומחש בשירו של רילקה ביקורה של
מריה. :כבעל בורחה פשטה ידה לשים /על בטן
שארתה, שהריונה /גדול היה /וכל אחת רבנה
/לנגוע בשיער ומלבושים //.וכל אחת מלאה
את קדושתה /וגוננה ברוך על רעותה / .הן
פרח רך היה עוד הגואל / ,אך המטביל — רגלו
בבר בעטה /משימחה, קיפץ והתהולל״.
לא נפקד משירי רילקה גם חשדו של יוסף,
שאינו מוצא פשר להריון מריה אשתו, עד
שלבסוף הוא. :הבין. וכשנשא עיניו /אל
המלאך — הוא כבר נמוג, נבלע / .הסיר לאט
את כובעו העב /ופתח בזמר תהילה.־
תחת הכותרת הולדת ישוע פותח רילקה
ומשורר. :תמימה היית, ובך דבר אירע /שליל
זה הציף בנגוהות / :אל שבעמים אפו חרה /בא
אל העולם בך — רך, פעוט״.־ ומעט אחרי זה,
כאשר נודע למלך הורדוס — .והנה חוזי כוכבים
באו מארץ קדם ירושלימה לאמור: איה המלך
הנולד ליהודים נמלטה מריה עם ישוע
למצרים. ועל כך בשיר רגיעה במנוסה
למצרים, שבו כתב רילקה. :היתבן שעצם
הילוכם /הרגיז מוסדות עולם עד כדי כך/ ,
שהם עצמם נבוכו מכוחם — /והתינוק רק
הוא, בשקט נח ואז, בשל כל זאת, ביקשו
לשבת /בצל אילן. אבל ראה כיצד /העץ הרם
צימצם עצמו כעבד /וסמוך להב קרב עמד
גם החתונה בכנה, שנערכה בכפר כנה
שבגליל, ובה הפך ישוע את המים ליין מופיעה
בשיריו של רילקה :״אל שולחן עתך שם לפגיה
/עמום בפרי וירק עם כולם /שמחה, ולא ידעה:
דמעות עיניה /עם היין נהפכו לדם.־
כך הלאה, ממשיך ומוליך ריינר מריה רילקה,
את הקורא, בחרוזים פשוטים, בשירה צרופה
לשמה, את סיפורם של מריה וישוע. אין ספק,
שתרגומו הבהיר והפשוט של משה הנעמי־זינגר,
הוא מהמעולים שבתרגומי רילקה בעברית עד
כו״ וגם רישומיו הנאיביים במיקצת של אלי
אלטרץ, תורמים לקובץ. ייטיב הקורא לעשות
אם קודם לקריאת הקובץ, יקרא את הברית־החדשה,
כך שיהא אמון על הסיפור, שאיננו כלול
בתוכנית־הלימודיס של זבולון המר.
חיי מריה, הוא חוויה שירית יוצאת־דופן
ומהבולטות והחשובות של השירה העולמית.
תקוותי היא, שסגנית שר־החינוך והתרבות
מרים גלזר־תעסה, לא תורה לחנויות
הספרים, לסלק יצירה.נוצרית׳ זו מעל למדפים.
תרגום היתה מתרוצצת לה בתוך קודש־הקודשים
שבביית־המיקדש, ומקבלת את מאכלה מידי
מלאך. סיפור זה ודומים לו, הקיימים בתודעה
הנוצרית, משמש את המשורר הגרמני ריינר מריה
רילקה בתיאור השירי, שהעניק לדמותה של אם
י שו ע.
השיר מריה מוצגת במיקדש מעניק את
ההמחשה השירית של רילקה לאגדה זו. :והיא
נשאה /את מבטה הישר, לראות, לבחון /
(ילדה, ילדה קטנטונת כץ נשים וכשעלתה
שלווה, בביטחון / ,נסוג אחור הזוהר
המרשים״־
רילקה, שחיבר את מחזור־שיריו חיי מריה
בשנת ,1913 הצליח במחזור זה, ליצור שירה
שעוצמתה בפשטותה. על שירים אלה נסוך לא
מעט פרימיטיוויזם, היונק מתוך התרבות
הנוצרית העממית של ימי־הביניים. שירים אלה,
הם נכס־צאן־ברזל של השירה העולמית, שגם
הקורא הישראלי, יההודי, עשוי להתפעל ממנה.
את הבשורה למריה פותח רילקה ב.לא
שמלאך נכנס (הבן ודע) /הבהיל אותה. הלא
בהרתע /כל אדם בעת שיחדור /פיתאום אור
סהר אל חדרו, או אור /השמש״.־ את הפתיח
הוא ממשיר לאותו זיווג שמימי כמעט. :אולם /
;*) ריינר מריה רילקה -חיי מדיד /,נו ס ח
עברי: מס ה הנעמי-זינגר; הוצאת אדם; 68
עמודים(בריבה קשה).
(•) ברטולד ברבט -רוסן בגרוש; עברית:
צבי ארד; הו צ את זמורה ביתן; 282 עמודים
(בריבה קשה).
סופר רילקה
כלל נקום בסיפרויות רבות הוא, שכאשר סופר מתחיל זקוק לתאוצד״ כדי להגיע בעזרתה לדרך
המלך הספרותית, הוא נוטל ספר של סופר שגבר הישגים סיפורתייס, עולה עליו טרמפ ומשמיגו בכל
דיר אפשרית, במטרה לקדם את עצמו,
מישהו, בבית־קפה תל־אביבי זה או אחר, סיפר, פטנט* זה למבקר הצעיר של מעריב אמנון נכות,
שהרי אין הסבר אחר, לדשימתו חזיון היסטורי וחזות הבול, שראתה אור לפגי כמה שבועות במעריב
( 12 אוגוסט{.
אלא שאמנון גבות, נהג על חשבונם של קוראי מדור הספרות של מעריב, תור שהוא מתגלח על
גבו של יצחק כן־נר, מבלי להבהיר לקוראי הצהרת מתח כירידת במה עוסק סיפרו של בו־נר, ו/או
ניתוח ענייני לספר מהעולם זד״
גבות הקדיש ארבעה טורים לדיון עקרוני בלי
דוגמות על מגמות בספרות הישראלית כשהוא
מאפשר לפרוטוקול של יצחק בן־נר, לזכות
בכיבודי השמצה אפילו בכותרות־המישגד״
.דוססדיבסקאיות מפתיעה ברצף עכשוויז י;
הפרוטוקול ביקורת׳ עדי־.
ארבעת סורי נבות היזדעאלי, מעידים על
מוגבלותו של מביש־ מעריב בקריאת ספרות
והבנתה בו זמנית. מיסיונותיו להבת את בלגו־הוא
כמו מכריז על עצמה המלך ערום.
כדי להמחיש את רמת ביקורתו של נמת,
אביא קטע מתוך סיומת. מסתו׳ על פרוטוקול:
.נדמה לי, שעם בילוי סוג השימושים הלשוניים
שעשה בך נר בתבניות הלשון של ברנד,
הופקעה, ספרדתר במלל מחייבות מינימאלית
מוסרית ואמגותית לספרות העברית. אפשד
שאין אלה אלא מילים, והמילים בספרות
רגרסיבית ודפודמאמיבית שוות פחות.״״
אם להתעלם מהעברית של קוראי מעריה
המובאת בעטו של מבקר ספרותי, ובעיקר
.ספרות רגרסיבית ודפורמאטיבית״ ,הרי נכות
אינו מצליח, מן הסתה לשכנע ברשימתו, שלא
לקרוא את פרוטוקול וכתחליף לקרוא את עונת סוכרבדנר המלכים, ספר בתולין של גבות עצמו, שראודאוו
רגרסיבי ודפורמטיבי
באחרונה (על השימושים הלשוניים, הפקעות
ומחוייבויות מינימאליות מוסריות ואמגותיות לספרות העברית בעתת חמלכים של גבות •
באחד מהמדורים הקרובים).
מוטב היה לו לנבות, אילו היה לומד מסופר צעיר כישראל המאירי (ראה: מקור) ומקדיש את
כל המאמצים והכישרון(אם יש לו) ,כדי ליצור ולא כדי לבלבל את הביצים ליצחק ברגר, שהוא
מהמעולים שידעה הסיפורת הישראלית
לעומת בן־נר, הרי כרמו של אמנון נמ ת היזדעאלי הוא כרם באושים,
המוכרות לקוראים מתוך ההופעות הבימתיות של
אופרה בגרוש, ביניהן סיצ׳ א ם — מלך
הקבצנים וסולי — בתו חולת האהבה.
רומן בגרוש נפתח ב״חייל ושמו גיורג׳
סיוקומבי נורה ברגלו במילחמת הבורים,
ורופאי בית־החולים בקייפטאון נאלצו לקטוע
את שוקו. הוא שב ללונדון וקיבל פיצויים של
75 ליש־ט אותן) השקיע במיסבאה קטנה
בניו־גייט ...כמעט ארבעה חודשים החזיק
במיסבאה, ולאחר שביזבז זמו רב מ ך בחיפוש
רומן בגרוש
אין היום ספק, שברטולד ברכט הוא אחד
מהדמויות שהשפיעו יותר מכל על התרבות
במאה העשרים. ברכט שנולד באוגסבורג,
בוואריה — עיר מולדתו של הצייר הולביין
— בשנת ,1895 החל את דרכו כסטודנט
לרפואה. לימודיו הופסקו בשל מילחמת־העולם
הראשונה, וכאשר שב ממנה החליט להכריז
מילחמה על תרבות הנימוסים הטובים, והשקרים.
הוא התפרסם לראשונה במחזהו תופים
בלילה 1922 שזיכה אותו בפרס־היוקרתי פרס
קלייסט. עד מהרה, הפך ברטולד ברכט, אחד
מהמאיימים על הרייך בן אלף השנים, שעמד
להתחיל את הפרק בן תריסר השנים שלו.
במחצית שנות ה־ 20 הגיע לידיו של ברכט
עותק של אופרת הקבצנים מאת המחבר בן
המאה ה־ , 18ג׳ון גיי. ברכט עיבד אותו לאופרה
בגרוש, שהועלתה לראשונה על הבימה, בשנת
.1928 במקביל עיבד את החומר בסוף שנות ה־20
לרומן, בשם רומן בגרוש(•) שראה אור באחרונה
בתרגום לעברית.
המהדורה הראשונה של רומן בגרוש ראתה
אור כבר בגלות המשוררים של ברכם,מגרמניה
ההיטלראית, בשנת ,1934 באמסטרדאם.
דומה שהמרל הישראלי, שפירסם מהדורה זו,
ער לאקטואליות של רומן בגרוש, המתאר
אווירה של מילחמה ועסקים מסוג מסויים
כסאטירה סרקסטית. הרומן מקיף את הדמויות
שגלזר־תעשה לא תחרים
מי מריבה
נבות היזדעאלי
מחזאי־סופר ברכט
קורבן פעם -קורבן תמיד!
הבעלים הקודמים, יצא לרחוב בלא פרוטה.״־
ג׳ורג׳ סיוקומבי הופך עד מהרה
מקבץ־נדבות גידם, המגלה, שאסור לו לקבץ
נדבות ברחובות לונדון,מבלי לקבל הרשאה
מפיצ׳אם מלך הקבצנים, השוכר אותו לטפל
בכלביו.
בפתיתי הפרקים, מופיעים שירי אופרה
בגרוש ושירים אחרים, כמו. והנה יצאו
למילחמה /ומחסור בכדורים הרגישו /ומייד
נמצאו אנשים טובים /ולהם בדודים החישו/ .
,בלי תחמושת אץ מילחמה הכול תקבל, בני| :
/למעננו יצאתם לקרב /תחמושת לכם נכין/ ׳.
והבינו תחמושת רבה /וחברה להם עוד[
מילחמה / ,ומייד נמצאו אנשים טובים /וטרחו |
שתפרוץ ותבוא קום, בני, קום וצא לקרב! [/
המולדת בסכנה / :קום וצא למען עם ואחיות ;/
ומיזבח ובס־מלכות!״ אם מישהו מהקוראים אינו,
מכיר את השיר הזה, הוא בבוודאי מכיר את
הבית־החוזר ממילחמת לבנון . -רד אלינו
אווירון־.
.רומן בגרוש־ מתאר עסקי מילחמה׳
מפוקפקים, המתמקדים באופן שבו משיגים
.מיכרזיס ממשלתיים׳ לאספקת אוניות רקובות;
להובלת החיילים למילחמה. תוך כדי כך, חושף
ברטולד ברכט את עולם־העסקים והבנקאות, את
התככים, העמלות והשוחד. בתיאורים אלה, הוא
משלב גם. סיפור אהבה בגרוש׳ לעקרות־בית:,
שגיבורתו היא פולי, בתו של פיצ׳אם, והוא
מתרחש על רקע העולם־התחתון הלונדוני
ברטולד ברכט מוליך את גיבוריו, את
השקפת־עולמו, את לונדון, המילחמה| ,
עסקי־המילחמה שלה, את גנביה, עשיריה[
ובנקאיה, דרך עלילה, שבסופה משלם רק אחד
את המחיר:
.כעבור ימים אחדים נאסר החייל סיוקומבי.
לתמהונו הרב נשפט על רצח מרי סוויאר. נגזר;
עליו דין־מוזת והוא נתלה, תוך תשואות, לעיני
המון רב של חנוונים, תופרות, חיילים נכים
וקבצנים־.
במילים אחרות, פעם קורבן — תמיד קורבן.
משום מה, במהלך קריאת 282 עמודי רומן
בגרוש, לא יכולתי להתעלם מדימויים שכוונו
למעמד סוחרי־הנשק הישראליים, הטייקונים של
התעשיות הביטחוניות בארץ, ולהבדיל — אלה,
שהם תמיד הקורבנות, שלעומתם מריעים
החנוונים, התופרות, החיילים, הנכים והקבצנים.
רומן בגרוש מומלץ ביותר לקריאה.
סמי זרצו היה בער מסט־ה
משגשגת באוץ. הוא וד לכבוש
את אמויסה, הצריח, ננשר וחזו י
״יא חצה
את המחנד!״
הטלוויזיה בלוס־אנג׳לס. שלושת
השותפים הישראליים הפכו אורחים
חשובים מאוד בכל המסיבות החולי־וודיות
הנוצצות. שמות ידועים
מתעשיית התקליטים, הטלוויזיה
והקולנוע הפכו ללקוחות קבועים
בחנות. סמי זלצר בא לביתם של זמרים,
שחקנים ובמאים ידועי־שם, שהפכו,
כמובן, באי ביתו.
מיספוי הזהב
זהב
שרכש
באיטליה.
אחרי
ך* מי זלצר ( )32 ואשתו לשעבר,
/לעליז ה — אחת משתי הספריות
הידועות בתיה ועליזה — עזבו את
ישראל יחד עם בתם בת השנה לין,
בשנת .1977 שניהם היו בעלי
שנים
בריכת השחיה של סמי ועליזה
זלצר בהוליווד שימשה אתר לכמה
מסיבות בלתי־נשכחות בעיר הסרטים.
בד בבד עם הצלחתו של סמי,
הצליחה אשתו לבנות לעצמה ביחד עם
אחותה בתיה מספרה משגשגת הנהנית
מחוג לקוחות נרחב ועשתה חייל
בעסקיה.
אחרי שנתיים של הצלחה
בארצות־הברית, אחרי שהתנסה בעצמי במיגוון
האפשרויות של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות,
בולל הצלחה אדירה וכישלון חרוץ, החליט לחזור.
מיספרות משגשגות ויחד היוו צמד
פופולארי ואהוד, שהיה מעורה היטב
בחיי החברה התל־אביביים.
בלוס־אנג׳לס פתח זלצר —
בשותפות עם מלכת־היופי לשעבר,
רונית רינת ועם אחיה אורי רכטמן —
סוכנות הוליוודית לבית האופנה הנודע
פירוציי. הפתיחה הגרנדיוזית של
החנות הענקית, ששכנה בלב בוורלי־הילס,
נסקרה בכל העיתונים ורשתות
להתחיל מהתחלה
ומיזוודה עד שיגיעו החפצים מהוליווד. ומשמאל: בחנות ששכר, הנמצאת
כעת בתהליכי שיפוץ- .זה לא פשוט להתחיל מהתחלה,״ הוא אומר.
מטיאורית באה הנפילה. פירוציי
נקלעה לקשיים, ולפתע מצא סמי
ולצר את עצמו נופל מאיגרא רמה
לבירא עמיקתא .״לניצחון הרבה אבות,
הכישלון הוא יתום,״ אמר פעם הנשיא
האמריקאי המנוח ג׳ון פ. קנדי, ואיש
לא יכול היה לומר רבר המתאים יותר
למצבו של ולצר. ברגע שבו החל מאבד
את עסקיו גילה לתדהמתו כי כל אותם
״חברים״ שהיו לו נעלמו ואינם. ככל
שהחמירו הקשיים הכלכליים, החמירו
גס הבעיות המשפחתיות.
סמי ועליזה זלצר, הורים ללין
ואוריאל, התגרשו. עליזה נישאה
לבמאי מופעי־בידור נודע, וחיה כיום
באושר ובעושר עם בעלה החדש, שני
*י ^§11
האשה:35ד.ג
באחת
המסיבות
ב״פירוצ׳י׳.
| ¥11ך ן 1ך ך עליזה(משמאל) וסמי זלצר בימי הזוהר שלהם, כאשר
1111111 #1סמי אירגן את המסיבות הסוערות ביותר בהוליווד.
הם היו מוזמנים לכל המסיבות של אולפני הסרטים והתקליטים בשל
הופעתם היוצאת״דופן. סמי נהג לתכנן לו ולעליזה בגדים מטורפים
לחלוטין, ועל חבריהם הקרובים נמנו הפאנקיסטים הידועים ביותר בעיר.
בתמונה עם שניים מעובדי החנות המטורפת ״פירוצ׳י״ בבוורלי־הילס.
מצליחה בכיכר״המדינה, הייתי מלך
בחיי החברה, מיליון חברים, כל ערב
מסיבות. היתה לי דירה בכיכר״המדינה,
עוזרת־בית עם לינה, מפרו, מה עוד היה
צריך? לכאורה שום־דבר. אבל תמיד
היו לי עיניים גדולות. הרגשתי שהארץ
קטנה עלי, הרגשתי שפה, למרות שאני
חי ברמה שהיא הרבה מעל לממוצע,
למרות שאשתי עליזה נחשבת
לספרית־צמרת ומרוויחה הון־עתק, אני
סתם ספר. חשבתי שאם אסע
לאמריקה, אוכל לבטא את הכשרונות
האמנותיים שלי, היתה לי תחושה שפה
בארץ לא יעריכו את הכישורים שלי.
אמריקה, כך הייתי בטוח, היא המקום
בשבילי.
אשתי עליזה לא רצתה לעזוב את
הארץ. היא זכתה פה, ביחד עם אחותה
בתיה, להצלחה עצומה. שתיהן היו
בעלות עסק משגשג. אני הייתי בעל
הבאתי אותה לשם וניתקתי אותו
מהמישפחה. שנינו התחלנו לעבוד
במיספרה בבוורלי־הילס. שכרנו דירד
גם כן בבוורלי־הילס, כי רציתי ישו
סטייל. אני אוהב סטייל. קניתי מייד
שתי מכוניות אמריקאיות, שכרתי
עוזרת עם לינה, ושיחקתי את אמריקה
אני מוכרח להודות שבניגוד לאשתי
בעיני אמריקה מצאה חן. כמעט מייד
יצרתי קשרים עם אמריקאים, רובב
בעלי עמדה, רובם מבוורלי־הילס
עליזה, לעומת זאת, התעקשה לז
ללמוד ויצרה, בניגוד לרצוני, קשרינ
עם הקהילה הישראלית, שלי מעולב
לא היה שיג ושיח עם חבריה.
במסגרת העבודה שלי במיספח
בבוורלי־הילס, הכרתי את מי שחיתו
פעם מלכת־יופי רונית רינת. סיפרת
לרונית שיש לי חלומות, שאני רוצו
(המשך בעמוד 60
ילדיה ושני ילדיו, בבית הוליוודי
טיפוסי בבוורלי־הילס.
סמי זלצר, שהגיע לפני חמישה
חודשים לביקור משפחתי בישראל,
החליט לחזור לארץ. מי שהכיר את
זלצר בתקופת שהייתו באמריקה, לא
היה מעלה בדעתו שהאיש שרצה מאוד
להפוך אמריקאי לכל דבר, יחזור אי
פעם לישראל.
כיום הוא יושב על המזוודות
בדירתו השכורה בשיכון בבלי בתל־אביב,
ומחכה לחפציו, הממתינים
בנמל. תוך פרק זמן קצר שכר חנות
ברחוב בן־יהודה בתל־אביב, וכעת הוא
משפץ אותה ועומד לפתוח בה מכון
לתסרוקות ולביגוד.
ה \ ך 1עליזה עם ג וזר איבר,
#1 11111 גדול ספרי הוליווד,
שנתן לה ולאחותה בתיה, את
ההזדמנות הראשונה, בארה׳ב.
מספר סמי זלצר:
בשנת 1972 הייתי אחד האנשים
המצליחים ביותר בתל־אביב. הייתי
נשוי לאשה יפהפייה, היתה לי מיספרה
עסק משגשג לא פחות. עליזה היתה
קשורה מאוד למישפחה שלה, לחברים
שלה, לארץ. היו לנו ויכוחים מרים
בנושא, אבל אני לא הייתי מוכן לוותר.
הרגשתי שאני מוכרח לרדת לאמריקה,
שקשה לי בארץ, שצפוף לי בארץ,
שאני ממש נחנק. התעקשתי מאוד.
ולבסוף היא ויתרה לי.
בשנת ,1977 כשבתנו לין היתה בת
שנה, חיסלנו את כל העסקים, מכרנו
הכל ונסענו ללוס־אנג׳לס עם הרבה
,מאוד כסף. אני יודע שבשנה ההיא היה
גל ירידה עצום, אבל עם יד על הלב —
אני לא ירדתיבגלל הגל הזה, לא ירדתי
בגלל שכולם ירדו. יררתי כי הייתי
ספר והרגשתי שאני אמן.
השנה הראשונה בליס אנג׳לס
הייתה קשה. עליזה ואני רבנו בלי
הפסק, היא לא יכלה להסתגל
לאמריקה, וכל הזמן בכתה ושאלה למה
ווי!
גוושתו ונתובאולארץ -עכשיו
הוא הביא הנה גם את את ידידתו -
לעבוד בבוטיק לביגדי נשים במלבורן.
באחד הימים כישבה בבית״קפה סמוך
לבוטיק, ניגשה אליה עיתונאית־אופנה
.״היא התעניינה בי וביקשה
לכתוב עליי. הסכמתי,״ אומרת קטי־אן
בחיוך של ילדה־אשה.
לא צילומי
עירום
*ץ ייז* אחרי הכתבה התקשרו
אליי מסוכנות דוגמניות
וביקשו שאצטרף אליהם. חשבתי —
מה יש לי להפסיד? התחלתי לעבוד
כדוגמנית מסלול וצילום.
1ץ 11ך 11ך 1ל. אני אוהב אותן גבוהות,׳
11 ^ 111 111.4מצהיר דייוויד בורנשטיין,
איש״העטקים היהודי״אוטטרלי 50 ממוצע־המומה
״כשראיתי כמה כסף אני עושה,
בתוך שלוש־ארבע שעות נפתח לי
התיאבון.
״בינתיים קיבלתי עוד הצעה
בטלוויזיה המיסחרית. מתוך 60 נשים
נבחרו שתיים, ואני הייתי בתוכן.
הרווחתי 2,000 דולר ביום.
״אני שונאת שיגרה של חיים
ושעות־עבודה. אני אוהבת אופנה
ואנשים. במיקצועי היום, אני יכולה
לעבוד בכל מקום בעולם, וזה יתרון
חשוב מאוד עבורי.״
אין ספק: קטי־אן, בעלת 79ז
סנטימטרים חטובים להפליא, רגליים
בלתי־נגמרות ועיניים גדולות, נחטפת
וכטוף־חשיער. .לא מפריע לי אפילו שאשה גבוהה
נועלת נעלי״עקב, ונראית עוד יותר גבוהה,־ אמר
והצטלם בגאווה עם חברתו האוסטרלית קטי־אן.
בדוק שילדס השניה £
גוד רצו שאצטלם לכתבת*
אופנה בצילומים זהים לתמונות של ברוק שילדט בג׳ינט, אבל טרבתי.״
^ ני אוהב אותן צעירות יפות
וגבוהות,״ מצהיר איש־העס־קים
האוסטרלי דייוויד בורנשטיין בן
ה־ ,50 נמוך הקומה והשזוף ששיבה
זרקה בשערו.
״ואני אוהבת אותם מבוגרים״,
מתוודה קטי־אן קודי, הדוגמנית
האוסטרלית היפהפיה, בת העשרים,
היושבת נינוחה על השטיח הלבן, בין
רהיטי האנטיקה, בדירתו המטופחת
של דייוויד בצפון תל־אביב.
אי־אפשר להתעלם מהזוג האוסטרלי.
הנמצא עכשיו בארץ ומבלה
בכל המקומות הנוצצים. הם אוהבים,
מחזיקים יד ביד, מסתכלים זה בעיניו
של זה ונראים כמו אב ובתו. קטי־אן
הקתולית היא בת יחידה ומפונקת.
נולדה בסידני, וחיתה הרבה שנים מחוץ
לגבולות אוסטרליה. אבא היה
אלוף־מישגה בצבא ונשלח לשליחויות
רבות.
כשסיימה קטי־אן את לימודיה
בתיכון, החליטה לעשות אתנחתה,
להפסיק את הלימודים, והתחילה
דוגמנית אוסטורית בת ,20נ הוא
אוהב אותו,.גבוהות,נוח וצעירות,,
111
גובה 1.73
אי־אפשר להתעלם מגובהה. בבל מקום שאליו היא
מגיעה היא בולשת ביופיה, בלבושה ובגובהה.
.הורי מאוד גבוהים, אז מה הפלא שיצאתי כז א תד אומרת קטי־אן.
על־ידי כל סוכנות־דוגמניות.
.בארץ,״ מספרת קטי־אן. ,היכרתי
את מארגנת תצוגות־האופנה חביבה
פלאטו. היא הביטה בי ותיכף הציעה לי
להשתתף בתצוגת־אופנה. באתי
לישראל לפני שבועיים לביקור
ך* 1ן ך 1מרוויחה קסי־אן באוסטרליה עבור
1 1יום צילומי פירסומת לטלוויזיה.
היא אומרת על הבסף שהיא מרוויחה. .אני
בעבודה ובבית: גזגיי מ
מתאפרת, וגם באשר אני יוצאת -אני אוהבת
להיראות הכי״שיבעית שאפשר. בבית אני אוהבת
להיות לבד, לשמוע מושיקה ולקרוא הרבה
ירחוני״אופנה. בשאני עובדת, אני מאוד רצינית׳.
קונה לי בל מה שאני רוצה, ובהחלט מבזבזת הרבה בספים. קניתי לי
מעיל פרוות־שועל ארוך. אחרי חצי שנה הוא נמאס עלי ונתתי
אותו לבת״דודתי ׳.קסי״אן חיה את ההווה ואינה דואגת בלל לעתיד.
ולמנוחה. לא היו לי שום כוונות
לעבוד.״ חביבה סידרה לה פגישות עם
אנשי מכון הייצוא. הם מאוד התלהבו
ממנה ומהופעתה.
קטי־אן באה לארץ כדי לפגוש את
חברה דייוויד בורנשטיין, שהיה בעבר
חברה של נערת־הזוהר פנינה רוזנ־בלום.
.את דייוויד היכרתי לפני שלוש
שנים,״ מספרת קטי־אן .״אז לא קרה
בינינו כלום.
.מאז הספקתי להינשא לגבר
צרפתי בן ,32 שהיה קנאי ורכושני.
חייתי עם אותו הגבר שנתיים, מגיל . 17
בגיל 19 נישאנו בריווירה הצרפתית.
.החזקתי מעמד שמונה חודשים
בלבד. לא הייתי מרוצה מנישואיי.
הרגשתי כלואה וחסרת־מנוחה.
.נכון, אולי הייתי צעירה מדי ולא
הייתי מוכנה לנשואין. כאשר נפרדתי
מבעלי, לפני חצי שנה, חזרתי מייד
לאמא ואבא במלבורן, ואז פגשתי
בשנית את דייוויד.
.נפגשנו על שפת־הים, בחוף הכי־לוהט,
שבו מתרחשות הרבה היכרויות.
.אמרו לי שאני דומה לברוק
שילדם, ובמלבורן באה אליי
חברת־אופנה בהצעה שאעשה צילומי
העתקים של ברוק שילדם לג׳ינס.
סירבתי, כי אני לא רוצה להיות העתק
של מישהי, אני רוצה להיות עצמי.
רייוויד חושב, שאני דומה לג׳ין
בירקין, אבל אני דומה לעצמי.
.אמא ואבא לא מרוצים סמיקצוע
הדוגמנות, שבו בחרתי. הם היו רוצים
שאהיה עורכת־דין או מנתחת־מוח.
אמא היתה דוגמנית בצעירותה, והיא
אמרה לי: אל תבחרי במיקצוע הזה.
.אני לא מצטלמת בעירום ולא
צילומים סכסים, זה נוגד את המוסר
שלי. אפילו עבור סכום כבד לא אעשה
זאת. אני לא זקוקה לכסף הזה, אני
עושה מספיק כסף בצילומי־אופנה
ופירסומת.
.את כספי אני מבזבזת מהר מאוד
על נעליים, בגדים ומגפיים, קצת
רהיטי אנטיקה שאותם אני מאכסנת
אצל הוריי והרבה על נסיעות.
.אני עצמאית מבחינה כלכלית,
ואני לא אוהבת ולא רוצה להרגיש
חייבת למישהו משהו. אפילו את
כרטיס־הנסיעה לחו״ל אני משלמת
בעצמי, כך שבכל רגע שאני רוצה —
אני יכולה לקום וללכת.״
האם היא חושבת שהיא יפה?.לא,״
אומרת קטי־אן בחיוך מבוייש. לפעמים
אני חושבת שאני מכוערת. למשל,
בבוקר, כאשר אני קמה ומסתכלת
בראי.״
(המשך בעמוד )73
קולנוע פסטיבלים יפאן האמיתית
אין שום ספק שהחלק המרתק ביותר של
פסטיבל הסרטים בלוקארנו השנה, היה זה
שהוקדש לבימאי יפאני בשם מיקיו גארוזה. איש
זה, שהמערב התעלם כמעט מקיומו, ואשר נפטר
ב״ 1969 בגיל ,67 כשמאחוריו לא פחות מ־87
סרטים, עומד לפי כל הסימנים להפוך לשיגעון
החדש של כל הסינמטקים, מועדוני הקולנוע
והעיתונות הקולנועית המיקצועית.
כך לפחות ניראה לפי תגובתם של מנהלי
ועורכי גופים אלה, שבאו ללוקארנו במיוחד כדי
לצפות ברטרוספקטיבה של 20 סרטים משל
נארוזה, והופיעו מדי בוקר, בשקדנות של איש
מאמין ההולך לתפילה, כדי לראות את המיבחר,
להתפעל מן התגלית ולשריין לעצמם את הזכות
להקרין סרטים אלה בעתיד הקרוב.
מיקיר נארוזה עם ירקו צוקאסה
עין חדה ובוחנת
המוסר הרדום
של יבאו
המודרנית
אס החוויה המרשימה ביותר של פסטיבל
הסרטים בלוקארנו היתה הרטרוספקטיבה של
הבימאי היפאני מיקיו נאחז ת הרי שהסרט
המרתק ביותר בתוך התחרות עצמה היה גם וצא
יפאני, אלא שהפעם זו יפאן צעירת בת זמננו,
בכל המובנית שמו של הסרט הוא מי שחקי
המישפחה והכימאי בן ודג* ,יושימציו מוחט ת
לא הגיע לפסטיבל מפני שהוא כבר עובד על
הסרט השישי שלו. בחור חרוץ, נמרץ וכנראה גם
מוכשר מאוד.
כמו אצל טרחת גם אצל מוחט ת הנושא הוא
התמוטטות המישפחת אולם צורת הבימוי
חדשנית הרנה יותר, צינית הרבה יותר ולעגנית
מאוד. לכאורת הבעיה המרכזית בסרט היא
מאבקה של מישפוזה לדגנים * 1בנה הצעיר
לגימנזיה יוקרתית, כי גיסנזיה יוקרתית מבטיחה
לו מאות־ יותר קאריירה מכובדת. למעשת
מוחסה מציג את המישפחה היפאנית הממוצעת
בראי עקום להפליא: הבעל המרוד בעבודתו עד
כדי כך שאינו מ מגל לעמוד נעצם אחראיות זע
מאמץ מישפחתי ו מנ ר לפתור ז ר ועל בעזרת
דג מי שהוא מרוויח, האשה הטועה שועל חדים
בת הילחם, בני ח ד השפע, שצריכים להתגבר
ט ען על הבעיות העוברות בפניהם מפני שאין
מי שיעזור.
במיקך ד, זה ממציא לתם סוחטה עוזר מגד,
בדמותו של מודה פרטי שנשכר כרי לתקן אז
רמת הלימודים של רגן מ עי ר. עד מהרה הופך
איצ׳יקורדז מיאגמה ויוסאקד מאצודזז: התלמיד ורבו
לישון בין הצעצועים
המורה לרשת השולטת במישפוזה כולת מ טי
שהוא היחידי המוכן ליטול אחריות או יוזמת הוא
הופך מדריך חו מי וממי ס לתוך ח לד *ז המרץ
והשאפתנות שהיו הסריס לו, אולי מפני שמורה
פרטי זה בא ממעמד שבו השטן הכלכלי אינו
^ 8 ^ 0ד^ 3ו לי ש ון. אולם מעבר לעלילה
עצמת מ טי ק מוחטה דווקא כמכס שהוא עצלה
אל המינהגים של ההברה שאותה הוא מת*.-
כאשר האב חצה להתייחד ברצינות עם מישהו,
הוא יורד עימו למכונית כי אין בחרה הקמנה
והמודרנית שבבית״דירות מ קי וטדרני וחסד
ט סיו ת שום מקום שבו הוא מרגיש באמת כמו
בבית הצפיפות שליד שולחן האוכל היא כמו
הצפיפות של יפאן מלת ההתנכרות לזולת
בולטת בתנאים כאלה שבעתים, ופולחן הערכים
החומריים לובש פימחם של בדיחה עצובת
שי* של הסרט הוא ארוחה ו מיני ת כאשר
ליד השולחן הס־ מצטופפים ארבעת מי המי־שפחת
יהד עם המורה הפרטי, וזה חסך בהדרגה
את האחהה לביזוי מונומנטלי של האת האם
והילחם גם ידך, כאשר מצבה לבבית בוזחילתת
מסתיימת באורגיה פרועה של אוכל המושלך
לבל עבר, יין הנשפך על החצפת ליכלוך
וטינופת המשתלטים על הנקיון הפ תטי והחולני
שבתוך דגי ת
מה כוונת התפוגה האחרונה בסרט, איש לא
הצליח להסביר בחיק, אבל בחד שמשמעותה
מאיימת בחוץ מפלח לצלו של מו ק את השמיים
ואילו בבית חלבים כל מי המישפחה ונרדמים
עמת ישחת שנדמה כי אץ סיס־ ,שיתעוררו
ממנת מי יודע, אולי צ דרכו של פוחסה לבשר
לעולם שיפאן הולכת לישון בין כל השיכלולים
והצעצועים שהמציאה לעצמת
במערב ומאז יש המעדיפים אותו אפילו על
קורוסאווה ומיזוגוצ׳י.
יפאן בלי סאמוראים. אין ספק שגארוזה
חסר העוצמה הווירטואוזית של קורוסאווה,
הליריות המופלאה של מיזוגוצ׳י או הסיגנון
הקיצוני של אוזו. נושאיו — מלודראמות על
אהבה, קינאה, מישפחה חצויה, גיישות מזדקנות
וזמרי רחוב יחפנים — עשו רושם של מוצרי
צריכה בנאליים. אבל במבט שני, כאשר מיטיבים
להתבונן בהם, מסתבר שהאיש העומד מאחורי
הסרטים ניחן בעין חדה ובוחנת, החודרת אל כל
סאצ׳יקו צייבה וקאמאטרי פוז׳יארה
אשה, היי כשושנה
נארוזה, בן דור הקודם לאקירה קורוסאווה
(קורוסאווה היה אסיסטנט שלו ב־ 937ז ומרבה
לדבר בשיבחו) ,נחשב על־ידי אחרים ועל־ידי
עצמו, לאיש מיקצוע בלי יומרות, אדם הטורח
להביא סיפורים אל המסך בצורה היעילה ביותר,
כדי להגיע לקהל רחב ביותר. בן למעמד הבינוני
הנמוך, הוא הקדיש כל סרטיו למעמד זה, התעכב
רבות על המינהגים ועל צורת החיים של
הבורגנות הקטנה (ולעתים קרובות מתערערת),
ומשום כך נחשב על־ידי רבים כיפאני מדי(יותר
יפאני מיפאני) ,ובתור שכזה, חסר המימד האכזוטי
היכול למשוך את הזרים לסרטיו. תופעה דומה
קרתה, במשך שנים, גם לידידו של נארוזה,
יאסוז׳ירו אוזו, עד אשר התגלה לפני כמה שנים
מיכלול הבעיות שבהן מתחבטות דמויותיו. שלא
כבמלודראמות רגילות, אין אצלו גיבורים מושלמים
או נבלים מושלמים, אין אצלו סופים סגורים
(להיפר, נדמה כאילו כל סוף טומן אצלו התחלה
של סיפור אחר) וחלק מן הנושאים שבהם הוא
מטפל, עשוים אפילו להחשב לנועזים ביותר,
מבחינה מיסחרית. מישפחת פועלים, שכל בניה
רוצים לפרוס כנפיים ולהתכחש לאחריות הקולקטיבית
שיש להם (בסרט בשם כל המישפחה
עובדת) ,הוא נושא שהיה הולם את הניאו־ריאליזם
האיטלקי ולא חברת הפקה מיסחרית
נורמלית, המחפשת קו עלילתי מגובש, ברור
ופשוט לקליטה.
צפייה בעשרים סרטים של אותו בימאי, בסדר
סצוקו הארה וקן אוהרה ב״משי״
חזרה לעבר
כרונולוגי, מאפשרת כמובן לבחון את התבגרותו,
את התגבשות סגנונו, את צמיחתו כיוצר, הה היה
חלק לא מבוטל מן ההצלחה של רטרוספקטיבה
זו. כי עד מהרה התברר שנארוזה מתרכז בתחום
נושאים מוגדר מאד. הוא עוסק ביפאן של
תקופתו, בלי סאמוראים ובלי הצגות ראווה. הוא
ממקם את כל סיפוריו בין סוחרים קטנים,
בדרנים, גיישות.
המצב הכלכלי הוא בעל חשיבות עצומה בכל
אחד מסיפוריו, כאשר תנאי החיים ביפאן לפני
מילחמת העולם, הלחצים שנוצרו בזמן המילחמה,
ובעיקר התוצאות החמורות של המילחמה על
החברה היפאנית, מתועדים בצורה מרתקת מאוד,
כשהם משולבים בתוך עלילות סרטיו.
הפער ההולך וגדל בין הדורות בארצו,
ההתנגשות בין צעירים ומבוגרים, גם אם אינה
מקבלת את המימדים הקיצוניים והאלימים
המאפיינים את הקולנוע היפאני היום, מהווים
העולם הז ה 2400
גרעין עקום, שנארחה אינו מש ממנו אף לא
לרגע. האשה בסרטיו, גם כשהיא הסמל של
השמרנות המסורתית, מגלה נטיות של נחישות
דעת, של עצמאות ושל עוצמה נפשית שאין
למצוא בגברים. הטיפה המרה משמשת לעתים
קרובות מאוד מיפלט יחיד מפני המצוקה
הנפשית שבה נתונים גיבוריו, משני המינים,
בסרטיו. עולם הבידור והתיקשורת צץ שוב ושוב
בעלילותיו, בץ אם מדובר בזמרים, בפייטנים,
בעובדי מיפעל לייצור כלי־נגינה, בעיתונאים או
בגיישות.
למרות שסרטיו הם כולם דראמות, יש בכולם
מידה מפתיעה של הומור, דווקא בדרך שבה
מתבונן נארוזה במעשים הקטנים והשיגרתיים
יותר של רמויותץ.
כסליים צילומים. בדיוק כפי שהסיפורים
עצמם אינם עושים רושם חריג וצריך להתבונן
בהם היטב כדי להבחין בדרד שבה הוא מעמיק
בתוכם, כך גם מבחינה טכנית. הוא כמעט ואינו
מזיז את מצלמתו, הזוויות שבהן הוא בוחר לצלם
הן פשוטות ואין שום שימוש חריג בטכניקה. אבל
כאשר מתבוננים היטב בסרט, מסתבר שכל סצינה
וסצינה מורכבת מהמוני צילומים קצרים
שהורכבו יחד, צילומים שכל אחד נעשה מזווית
שונה, כל אחד מראה צד אחר של הסצינה, כאשר
נארוזה כמעט ואינו חוזר פעמיים על אותו הזווית
כדי להסתכל בגיבוריו.
משום כך טוענים החוקרים של נארוזה, אשר
החלו להתעמק עתה בעבודותיו, יש בסרט שלו
כפליים יותר צילומים מאשר בסרט ממוצע. הדבר
דורש עבודת הכנה ותיכנון עצומה, עריכת
אמנותית שבה השתדל תמיד נארוזה להצניע
ככל האפשר את הצד הטכני, ותוצאה שהיא
עשירה בגוונים מבלי שהצופה הרגיל יוכל בכלל
לחוש מדוע.
בקאריירה הארוכה שלו היתה לנארוזה
תקופת שפל אחת ברורה, שנות ה־40׳ .בתחילת
תקופה זו אילצה אותו הצנזורה הקיסרית למחוק
כל רמז של תודעה סוציאלית מסרטיו — וללא
תודעה זו אין מה שיוותר שם — ודרשה שיתעלם
מן האספקטים האקטואלים של החברה שבה הוא
חי, דבר שהקשה עליו במיוחד את תהליך היצירה.
אחרי התבוסה בא הכובש האמריקני, והכתיב
בחלק השני של העשור צנזורה משלו, לא פחות
חמורה, גם אם עקרונותיה שונים. לכן רק
בתחילת שנות וד 50׳ חזר נארוזה לעצמו. משום
כך לא כללה הרטרוספקטיבה — שהחלה
ב־( 1930 כאשר ביפאן עשו עדיין סרטים אילמים)
ונגמרה בסוף שנות ה־ ,׳60 בסירטו האחרון — את
תנובתו מימי המילחמה והשנים שלאחריה.
התפוצצות הגרעין. לבסוף, כמה מן
העלילות של נארוזה, שדרכן אפשר לחוש ולוא
רק מעט מן הניחוח של סרטיו: אשה עוזבת את
בעלה מפני שמישפחתו בוחלת במוצאה הצנוע
ברחוב ללא קץ 1934 אם שולחת את שלוש
בנותיה להתפרנס כזמרות״רחוב כשלש אחיות
עם לב בתולי 1935 אשה מסתגרת בתוך
כתיבת פיוטים אחרי שבעלה עזב אותה כי לא
מצא עימה שפה משותפת באשה, היי כמו
שושנה 1935 אשה אחרת עוזבת את בעלה
כאשר הוא מתחיל להתייחס אליה כאל דבר מובן
מאליו בהסעודה 1951 אלמנת מילחמה מנסה
לגדל את ילדיה באחד מפרברי טוקיו, בהאם
(( )1952 היחידי מסרטי נארוזה שהוצגו בתדירות
כלשהי במערב); נערה עוזבת את מישפחתה
המסתבכת ברדיפת בצע חסרת תוחלת, בהברק
( ;)1952 גיישה מזדקנת הופכת למלווה בריבית
החיה מן הצרות של חברותיה לשעבר
בכריזנטמות מאוחרות 1954 אשה רודפת
אחרי הגבר שהיא אוהבת ומשלמת על כך בחייה
בעננים חולפים; מסורת חיי האיכרים מתנפצת
מול המציאות החדשה שאחרי המילחמה בענני
קיץ 1958 סרטו היחידי בצבע שהוצג
בלוקארנו).
ועוד שני דברים. אם אפשר למצוא נושא אחד
כולל לכל הסרטים האלה זהו תאור התהליך של
התפוצצות הגרעק המישפחתי, הבסיס של החברה
היפאנית מאז ומעולם. נארוזה מציג את הנושא
הזה מכל האספקטים האפשריים, ודווקא העובדה
שאינו משתמש במראות בוטים, ושומר על כל
גינוני הנימוסין והשיגרה, היא הנותנת לסרטיו
את עוצמתם המיוחדת.
שנית, הכוכבת ברוב הסרטים שעשה אחרי
המילחמה היא שחקנית בשם הידקו טקאמינה
(הם עשו יחד 17 סרטים) .היא הפכה סמל לאשה
נוסח נארוזה, והיא היתה במידה מסויימת גם
הקשר שהביא את נארוזה ללוקארנו: לפני 19
שנים זכתה בפסטיבל זה בפרס המישחק על
הופעתה בסרט בשם כמיהה של נאחזה, ואם כי
הפעם לא הגיעה לפסטיבל, היתה דמותה, כפי
שהשתקפה מן הסרטים של נארוזה, הדמות
הבולטת ביותר של הפסטיבל.
העולם הז ה 2400
העולם המיגוגי
לא יבין ואת
שנה בצל הטבנ ה(לג. ג תל־אמב,
אוסטרליה חאהמורלי עימד
בדרמה
(גאליפולי) הי מאפיל
סוליסית וו בל מומחים לעניין, במו
פו לקר טלנדורף או קוססח גבראס, מפה טהוא בגול יו תו
ומתיימר לחמין פחות.
עלילת סיי מו ממוקמת באינדונזיה ומל *1961 באומד סוקארנו
התנדנד בדיין בין מחומבות לנ מ איות לעולם הטליטי, ובין
דיקשסודה צבאית מלאה, ומהומתלסה בסוך אותה השנה. ההבור
הוא בתב בביר ומל הרדיו וה טלוויזיה האו סטרלים, ומנומלח
לבקארטה לסקר את האירובי בס* הזדמנות דאומונה ומניתנת
לו מחוץ לגבולות מולדתו.
ה טי ט בולו מובג מבבד לביניו ומל בתב זה, המנסה להבין את
מה וממתרחומ סביבו, בומחוא מנזר בבל מקומי, ננס גסס בילי,
הפותח לפניו דלתות, מספק לו הזדמנויות טאינן נחלת הבתבי
האחרים, לחדור אל מטתרי הפוליטיקה המקומית* ומובן ללבת
בימו באומ ובמי בדי לספק לבולט דיווחי בדבגייס.
מבבד לדמותו טל בל ק טרקו מה זה בובדלמבומה המטר ומל
הטרט, מטר האומר בי הבול המברבי אטוס ו ח טי בל הבנה
לסמרחומ במדינות המתפת חו ת* טאין לו בבבס מה לל מד את
האומות האלה׳ וטיוב מזה* אס אינו מנבל וסדבא* בל מה טהאד
הלבן סטונל לבומות* הוא להתבונן מן הבד, בבופה בהבנה,
ולהטוולק באומר האווירה מת ח ממת יתר בל המידה•
סיגורני ויבר ומל גיבסון: העיתונאי והאהבה
ויר בבר חוביה טהוא בימאי מ*יז, המיטיב להומתסומ בבלי
הטי קבוב טלו יומ בטרט תנופה, טבינת ההמון ואווירת הטבור
הבבאי מובלות היטב, ומס אס יומ פה המס ויתורים רומנטיים
וטגידת בובביס נמל ניבטון וטינודני ויתר) ,אין זה מפחית סל
מרוסס חבללי. ובאומר למיומחק, טחקגית אלמונית בומס לבד ח
האנס נונבת את ההבנה מבולס, בתפקיד הבל הקטן
ו האיד י א ליטט
הבנקים הס
עוודדים בריעויזן
על בל הקובה (פאר. תל״אביב,
פולין) -פורץ קופות מפורטס
מט תחרד מן הבלאי מנהל״ בנק זורק
סל ההדר לקוח המתלונן בי היה חקר בן טל בטח הונאה. אד
מהמלך מן הקומה הבליונה בחדר״המדרגות טל בית נעוריו,
והוא נהרו• טלהמה אירועים נפרדים לכאורה, נותני את האות
למירוץ •עוקץ* פולני מחוב וחביב.
בד מהרה מתברר במובן טהאירובים קטורים ביניהם, הפורץ
היה טותך טל מנהל״הבנק, הנדבה היה סו תך סליסי׳
מנהל״חבנק חחוומומ מנקמה טותפו, טאו תו ססר בזמנו לידי
המיומטרה, מביע לו סכום נסך נכבד בפיבוי, הפורץ דוחה אוו
ההבעה ומתכנן מבומה נקמה מטובך ונסרבב, טסטרתו לפגוע
בדיוק במקו טבו כואב יותר מכל למנהל הבנק, בביטו.
בל העלילה בולה מתר חומת בומנות הומלוטיס בווארטה,
טאווירתה ורחובותיה מומוהזרי באהבה רבה. כריכה דינמית
מחזיקה א ת הבופה בל הזבל במתה, ט מוו הוא מנסה לדהור
אחרי הסיפור המספק לו בל הזמן אינפורמביות בלתי״בפויות,
וחטחקניס טומרי בל סבר פני רעיני באילו מדובר היה
בדרמה בעלת סוממבות חברתית חמורה.
אמנס יעו פה וומס מקומות טבהס האמינות קבוג לחובה,
וחרבון להתחבט נובר על החניון, אבל וממך הבל, אין ספק
טמדובר במה תלה מיקבועית מאוד, הוכחה נוספת לידע
ליאונרד פיאטראשק -הבנקאי קרמר
הקולנועי של הסולגים, גס כשמדובר ביוצרים אלמוגים יחסית,
כמו חבימאי יוליוש טחולסקי.
על כך יש כמובן להוסיף גם את המסר הכולימי המסתתר
מאחורי כל הסיב!ר חזה. הבנקים אינם אלא שורדים ברשיון
(בדיוק כמו ב־בוני וקלייר) וכל מה שנלקח מחם, וו מיצווה.
ללמדכם ששום דבר לא השתנה.
נשימה וזהות
בל* גשמה
עד כלות הגשימה (הוד, תל־אגיב,
ארצמדחברית) -ותו כי
מיותר בהוולס• א בזמנו חומתטס
ז׳אן״לוק נודאר באותו הנוומא בדי לסטור על פגי בל המוסכמות
הקולנועיות טל תקופתו, וליבור טוסז קולנועית תדטח יומ מאין,
ומממוח הזאת טל ג׳ים מקברייד היא מיוומנת, מסורבלת,
טקופה וחסרת בל תועלת.
סיפור האהבה בין פוומע קסן המסתבך ברבח טוסו* ובין
בבירה זרה, לא היה מעולם יבידת מופת בפני בבמה. פרנסיאח
סריפו ט אב א ת ווזטר אתו ממותחן א מריקני סוג ב ( בטס טירוך
חדזדק^ בתב תקביר בן במוד אחד, ואילו ידידו דאז, גודאר,
לקח א ת חתקביר והפך אותו להתפרעות טל זיקוקין די״נור
קו למבייט, בריבה חדומגית, דיאלוגים אינס לקסי אליי ט, סד
הפבות ג סי ס ת חבילום, ובל זה בתקביב טל פרוטות, באומר
בבורח המביאות בבות חהמבאות.
התובאה היתה קולנוע טונה, ובו זמנית נ ס הבבת סלידה
והתנגדות לטי דרה ארובה טל ערבים מקודומיס, וביטוי
להתערערות מוומגים טל טוב ורע, בתקופה טבה עדיין לא העזו
לדבר על תופעה זו גלויות, לפחות לא בסרטים.
ג׳ים מקברייד, טעד לטרט זה זבה במוניטין כבימאי טל
סרטי״מחוסרת עבמאיים וקטנים וסח באן קפיצת דרך ענקית.
לא זו בלבד טאין מה לדבר על מחתרת— מן הסרט בולו נודך
ריח טל מיסימד הוליוודי, על הבד הפחות מועלה טלו. העלילה
הועברה אמנם מפאריס ללוט״אננ״לט, אבל הדרך טבה היא
ואלרי קאפרינסקי וריצ׳רד גיר -חתולי מין
מסוכרת שיגרתית להחריד, ווזבולוץ של מקברייד סביב ריצ׳רד
גיר, בתבקיז־ הראשי מזכיר יותר מדי א ת דרכי הבירסומת שבוץ
מוצרים לאחרמה סוכר־כוכביס לציבור. למשל, השימון של מן
באדוזם ששירת אוו ג׳זן טראבולסוז בשיגעון ח מוסיקח, אולם
ללא החיוניות טל ג אד ח ס בימתו חמיקרה.
גיר עצמו הוא אמנם כוכב שאין אשח המסוגלת להיות
אדישה לו, אבל הוא צבר חוביח שהוא מסוגל לחרבה יותר מזה.
תוכניות מזעדפנת
בטלחיזיה הישראלית
בטלוויזיה הירדנית
31.8.83 מומלצות
תוכניות
מם שבת 3.9.83
יום רביעי
נזון קרוזו — ב 5.30
מדבר אנגלית).
יום רביעי
• סרט תעודה: שלושה
ימים בצידון (— 9.30
מדבר עברית) .מישדר
31.8
• סרט קולנוע: רובי־נזון
קרוזו — א (— 5.30
מדבר אנגלית) .סרט המבוסס
מיוחד׳על הפריסה החדשה של
צה״ל בררום לבנון. צוות
הטלוויזיה שהה עם חיילי צה״ל
בעיר צידון, והוא מתאר בסרט
את רשמיו. בחלקו השני של
על סיפרו של דניאל ריפו. הסרט
עוסק בפרק, שבו נקלע רובינזון
• סידרה עלילתית: הרפתקאותיו של ג׳ון
סילבר 6.55 ערוץ 25 — 3דקות — מדבר
אנגלית) .סידרה על חייהם והדפתקותיהם של
• סידרה קומית: שדות ירוקים 6.55
ע רו ץ 25 — 3דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
קומית אמריקאית על זוג בגיל העמידה. כאשר הבעל הוא
שודדי־ים ומלחים בריטיים ופורטוגדים במאה
עורר־דין בדימוס. מחליטים השניים לעבור להתגורר
השבע־עשרה.
בחווה הנקראת. חוות דוגלס״ .הסידרה משופעת
• סידרה קומית: נדא־ש 8.30 ערוץ 6
בסיטואציות קומיות על רקע מוצאה ההונגרי של האשה
ופטפטנותה, שאינה יודעת שובע. בסידרה משתתפים 25 — :דקות — מדבר אנגלית) .הומור מקאברי
על פצועים והרוגים. בסידרה אמריקאית המתרחשת
איוה גאבור, תום ליסטר ואלווי מור.
בבית-וזולים שדה במילחמת קוריאה, ומתארת את שיגרת
• ספורט: היאבקות 9.30 ערוץ 4 0 — 3
החיים, והרומנים הנרקמים בין רופאים ואחיות לנגד
דקות — מדבר אנגלית) .תחרויות היאבקות
עיניהם של חיילים אמריקאים גוססים.
בשיטת. תפוס כפי יכולתך׳ לפני קהל משולהב.
התחרויות נערכות בין גדולי המתאבקים בעולם
המערבי, יום ראשח 4.9.83
המכונים בכינויים כמו.המפלצת׳. ,השד׳. ,גיבור הזירה׳
• סידרה לילדים :״סריסטיז 6.30 ערוץ
וכר.
45 — 3דקות — מדבר אנגלית) .סיפורים עם
מם חמישי 1.9.83
מוסר השכל לילדים. בכל פרק מפירקי הסידרה מובא
• לילדים: עולמו של וולט דימני 6.20 סיפורו של ילד או ילדה הסובלים מבעיה מסויימת.
ערוץ 50 — 3דקות — מדבר אנגלית) .פרקים
הסידרה מתארת את לבטיהם ודרכי התמודדותם. בסוף בל
חדשים מסידרת־הילדים הפופולארית עם הדמויות
פרק מגיעה הבעיה לפיתתן מוצלח.
החביבות והמוכרות של וולט דיסני.
• סידרה קומית: שלושה בדירה אחת (8.30
— ערוץ 25 — 6דקות — מדבר אנגלית).
הסידרה הקומית המוצלחת עם שתי הנערות והגבר,
הגרים בדירה אחת ובעל־הבית השמרן(נורמן פל) ואשתו
(אודרה לינדלי) .הסידרה מוקרנת בעת ובעונה אחת
בישראל ובירדן.
יום ששי 2.9.83
• אנימציה: הזוג המוזר 10.20 שני
הערוצים — 20 דקות — מדבר אנגלית).
האטון ומקווין: מכונת נישואים
יום רביעי, שעה 10.05
סידרת סרטים מצויירים, שגיבוריה הם כלב וחתול.
המישדר ייערך דיון בנושא.
לאי שומם ומסתגל לחיים בו.
שותפים
• מותחן:
לפשע, על פי אגתה
כריסטי 10.20 מדבר
אנגלית) .תחת הכותרת
• סרט טבע: לוויתנים
במלכודת 8.30 מדבר עוסק הסרט
אנגלית). שהוא המגובנן, בלווייתן בעל־חיים מוגן ברחבי תבל.
ללוייתן זה נשקפת סכנת כלייה.
והוא גורם בעיות לדייגי
ניו־פאונלנד שבקנדה. דיוויד
אטנבורו מספר על הלווייתנים
המגובננים, ועל ההגנה עליהם.
״תעלומת סנינגרייל״ נתקלים
טומי וסטפנס בפרשת רצח
מיסתורית. קפטן סמל נמצא מת
במיגרש גולף, והמישטרה
עוצרת חשודה שההוכחות נגדה
מרשיעות. האם טועה המישטרה
במציאת החשור ברצח? פרנצ׳ס־קה
אניס וג׳יימס ווריק בתפקידים
הראשיים.
• סרט קולנוע: מכונת
נישואים 10.05 מדבר
אנגלית) .קומדיה אמריקאית,
יזם שגי 5.9.83
• לילדים: מועדת מיקי־מאוס (— 6.10
ערוץ 25 — 3דקות — מדבר אנגלית) .סידרת
אנימציה מבית היוצר של וולט ת מי, בכיכובו של
מיקי־סאוס. ביחד עם קורטוב של מוסר״השכל.
• סידרת מתח: שותפים לפשע (— 9.10
ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
בלשית מרתקת על פי סיפותה של אגתה כתסטי,
המביאה בכל פעם תעלומה בלשית מיסתורית, הנפתרת
ברקה החמישים. בהשתתפות: ג׳ימס וורוויק, אן
ססליבראס, קונסטנטץ גריגורי ולינדה מרלו.
• בידור: שבועון הטלוויזיה (10.10
— י 1ם שלישי 6.9.83
ערוץ 50 — 3דקות — מדבר ערבית) .מגזין
• סידרה לילדים: מקרי־חרום 5.50 ערוץ
20 — 3דקות — מדבר אנגלית) .סידרת
בשידור חי, המארח מפיקים, במאים, אנשי טלוויזיה,
תיאטרון וקולנוע, המספרים על עבודתם ומציגים קטעים
מעבודתם הנעשית באולפנים ועל קרשי הבימה.
אנימציה אמריקאית, אשר במרכזה צוות מכבי־אש, הנענה
• סידרה עלילתית: פלקון קרסט 10.15 לכל קריאת עזרה, גם כשעליו להאבק באיתני הטבע.
ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
• סידרה קומית: מצטער 8.30 ערוץ 6
בהפקת חברת. לורימר׳ ,המביאה את קורותיה של — 25 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה קומית על
סישפחת כורמים אמריקאית, שאבותיה היגרו מאיטליה. מישפחה, שבה האם בת ה־. 60 לובשת את המכנסיים׳ ,מה
במרכז הסידרה סבתא שתלטנית ועשירה, שירשה כרמים שגורם לבנה בן ה־ 40 להתנהג כילד מגודל, הפוחד מאמו
ובתי־יץ, ושולטת בחייהם של כל אלה המקיימים איתה פחד מוות, ואינו עושה דבר מבלי לקבל את הסכמתה.
קשרי מיסחר או מישפחה. את תפקיר הסבתא מגלמת מככבים: רוני קורביט, ז׳אן פרנסים, אנג׳לה ריצ׳ח־ס
השחקנית ג׳ין וימן. אשתו לשעבר של הנשיא רגן.
וסטפן יארדלי.
המספרת על קבוצת קצינים
זוטרים כנושאת מטוסים גדולה,
המחליטים לנצל את המחשב
שעל סיפון האוניה. כדי לזכות
ליד שולחך ההימורים בקאזינו.
בעזרת פנסי איתות הם מעבירים
למחשב מידע על המתרחש על
שולחן החליטה. המחשב מנתח
את הסיכויים, והקצינים מעבירים
הוראות לעמיתיהם המהמרים.
בתפקיד ראשי: סטיב מק״
ווין, ולצידו ג׳ים האטון ופאולה
פרנסים.
כשקולונל תומס מציל את
קבוצתו של לנגדון מידי
שודדים, וניצני אהבה פורחים
בין קולונל תומס ואן לנגדון,
אלמנת אחיו של לנגדון
(השחקנית מחאן מקגרו) .הסרט
הופק בשנת . 1970
• סידרה קומית: בנסון
( — 8.30 מדבר אנגלית).
יו חמי ש
טלוויזיה:
• דרמת
ההתמודדות (— 10.30
אנגלית) .פיטר מדבר מאשתו, מתגרש פריוואר
לשימחתה הגלויה של אמו, והוא
שוב נחשב ל״שידוך טוב׳ .אך
אמו. הגב׳ פריוויאר, נחושה
בהחלטה שהרי לא יישאר רווק
לאורך זמן. אהבתה החונקת
לבנה היחיד מתוארת בדרמה זו.
פיטר מתגורר, בינתיים, בדירה
אחת עם חברו ההומוסכסואל —
קלמנט. האם מגיעה לדירת
ג׳ון ויץ: הבלתי מנוצחים
• סרט קולנוע: רובי
יום שישי, שעה 9.15
מיבחר מי שדוי ואש־ ה שנ ה ת שמ״ד
ערב ראש־השגה
• בידור: שרהל־ה שרון שרה בצורעה 8.30 מזמר
ומדבר עברית) .תוכנית שהוקלטה בקיבוץ צורעה. ובה מארחת שרהל׳ה
שרון, אמנים בני התנועה הקיבוצית. השרים שירי ראש־השנה ואחרים.
• דרמה: תחנת אוטובוס 9.30 מדבר אנגלית) .גירסה
טלוויזיונית לסרט־עבר נורע, שבו כיכבה מרילין מונרו.
ראש־השגה אי
• סרט דוקומנטרי: התחרות האחרונה של מייקל בלום
( — 8.30 מדבר עברית ואנגלית) .הסרט מתאר את המתרחש מאחרי
הקלעים. בתחרות ארתור רובינשטיין שנערכה השנה. הבימאי: אדוארד
אטלר, מפיקה: נעמי קפלנסקי.
• סרט קולנוע: נמל תעופה 9.30 מדבר אנגלית) .סרט
מיליונים בכיכובו של ברם לאנקסטר.
ראש־השגה בי
• בידור: שירלי מקליין ואורחיה 8.30 מדבר ומזמר
אנגלית).
• סרט קולנוע: רצח באוריינט־אכססרם 9.20 מדבר
אנגלית) .סרט יוקרה רב כוכבים בינלאומיים, המבוסס על אחד מסיפוריה
הראשונים של מחברת המותחנים הבריטית. אגאתה כריסטי. בץ הכוכבים:
אינגריד ברגמן. ג׳ון גילגוד. ושוו קונרי.
• סרט קולנוע: הבלתי
מנוצחים 9.15 מדבר
אנגלית) .קולונל ג׳ון הנרי
תומס (ג׳ון ויין) בראש פרשים
מצבא הצפון, כובש, לאחר קרב
מר, עמדה של צבא הדרום.
באותו רגע נודע כי מנהיג
הדרום, הגנראל לי נכנע,
ומילחמת־האזרחים הסתיימה
לפני שלושה ימים. קולונל תומס
עוזב את הצבא ויוצא מערבה,
כדי ללכוד סוסי־פרא ולמוכרם
לצבא הפדראלי. בינתיים,
בלואיזיאנה, קולונל מצבא
הדרום, ג׳יימס לנגדון (רוק
האדסון) ,אינו מוכן להמשיך
לחיות בארץ כבושה, מצית את
מטעיו ויוצא למכסיקו עם אשתו
(לי מרייוות׳ר) ,בתו (מלימה
ניומן) ,אלמנת אחיו שנהרג,
ואיתם 100 גברים, נשים וילדים.
דרכי שני הקולונלים נפגשות.
רדמז: ההתמודדות
מוצאי־שבת, שעה 10,30
בנסון מתבקש להחליף מורה
שניהם, המיודדים עוד י מימי
בכיתת־ערב למבוגרים בנושא
לימודיהם באוניברסיטה, ואינה
הכלכלה. הוא מודע לכך, שהר
מוכנה להכיר באמת. יום שבת
ראה למבוגרים, אינה משימה
אחד, בצהריים, היא נאלצת
קלה. ואז הוא מגלה. שאחת
לתפוס עד כמה הרחיק פיטר
מהתלמידות היא עמיתתו
לכת בכוונתו לנהל את חייו
קראום. אם בבחינת הסיום תיכהחדשים
כרצונו. הסרט הוא
של קראוס, היא עלולה לאבד את
עיבוד טלוויזיוני לסיפור קצר
מישרתה בבית־המוושל. בנסון
של ארית רוולי. הכימאי: בריאן
נקלע לדילמה, שאותה הוא
המיילס, הפקה ״גראנדה״ .את
פותר במהלך פרק זה.
תפקיד האם מגלמת ג׳ויס רדמז.
שידור
צר־ג
חזרה ברדידות
• לסירטם של אמנון זלאייט ואיתן דותן
חזרה, שהוקרן במיסגרת הסידרה סרט קצר,
שנועדה להציג לפני צופי־הטלוויזיה דור חדש
של בימאי־סרטים ישראליים. הסרט מספר על
אפי, חוזרת״בתשובה אשר חיה זמן־ מה עם חברה,
קובי, כזוג. הוא מתאר פגישה שלהם אחרי תקופה
שבה לא נפגשו, ושבה הפכה אפי למאמינה.
בפגישתם הם מגלים את פערי־ההשקפה
שביניהם. הסרט דליל, חד מימדי, ואינו מצליח
להיכנס לעומק הדמויות ולהבהיר, ולוא אף
במעט, מתופעת החזרודבתשובה. זה סרט עם
הרבה אלם קולנועי כבד, שאינו מותיר מישקע
כלשהו. חזרה מאפיין סידרה שלימה של סירטי
בימאים צעירים, שאינה מזכירה סידרה דומה,
שהוקרנה בטלוויזיה לפני שנה וחצי. הבימאים
הצעירים של הסידרה הישנה הם בבחינת פלינים
בהשוואה לבימאי הסידרה החדשה.
מאחורי הקלעים
הברהזים של יגון
בחודש
האחרון
תקע
סגן
יושב־ראש
רשות־השירור מטעם המפר׳ל, מיכה ינון,
סכינים בגב הרשות שבה הוא מכהן, ובה הוא
עלול להתמנות כיו׳׳ר הבא.
תקיעת הסכינים של ינון החלה לפני חודש,
כאשר עמדה מחלקת־החדשות על סף שיתוק,
בגלל שביתת ה״סטרינגרים.״ כאשר הודיע
המנכ״ל, יוכן* לסיד, על כוונתו להשבית את
הטלוויזיה השבתת־ מגן, מתוך הנחה שצעד כזה
עשוי לזרז את המשא־ומתן עם הסטרינגרים, שהה
יו״ר הרשות, הפרופ׳ ראובן ירון בחוצלארץ.
ירון העניק טלפונית גיבוי מלא ללפיד.
אלא שאת מקומו של ירון מילא בפועל סגנו,
ינון, שעשה כל שביכולתו כדי שלא להעניק
להנהלה גיבוי לביצוע החלטה זו. השיא בא
בפגישה של לפיד וינון עם היועץ־המישפטי
לממשלה. במהלכה לא תמך ינון במנכ״ל ובכוונותיו.
הסכין
הבאה של ינון ננעצה בשבוע הקיצוצים,
אחרי ישיבה של ועדת־ השרים לענייני־כלכלה,
שבה הוחלט על קיצוץ תקציב רשות־השידור
ב־ 300 מיליון שקל. ינון ניצל את ההזדמנות כדי
לערוך דיון בוועד־המנהל של הרשות, ותבע
לקצץ שעת־שידור אחת מדי יום, דבר שהיה
מחזיר את הטלוויזיה לימי־הראשית שלה. ינון אף
לא ניסה לבחון אפשרויות של קיצוץ ענייני
בתיכנון הטלוויזיה (כהורדת תוכניות הדת, שהן
אדי
ס 1פ ר
; צימחוני
הכתב לשעבר לענייני השטחים
הכבוש׳* אדי סו*־ ,שהיה עד לאחרונה
מנהל הטלוויזיה חמיסחרית
הישראלית, פרש מעבודתו בשל מצב
בריאותו והחלים להיות לצימחוני,
ולהתמסר להגות ול מריטצי ת כתוצאה
מכך החלה החברה להתדרדר.
״חאלאס
דאלס״ -
נוסח סער
מנהל הטלוויזיה, טוביה סער, החליט, מתוך־
מגיעים השמורים עימו. לקבוע ולעצב את הטעם
הטלוויזיוני של ציבור משלמי האגרה ומשכורתו,
ולהוריד מהמסן׳י הקטן את מעט הנחת האחרוגה
של הצופים.
הטלוויזיה דאלאס. מיגור לפעם הקודמת.
כאשר תרדה הסידדה בתירוץ.טכנולוגי״(הפצה
באמצעות קאסטות, בעוד שלטלוויזיה טרם היה
מכשיד־זזקרנה מתאים) — הרי שהורדת
ד אל א ס ריטש מלווה בצליל ״אידיאולוגי* של
מאבק בטעם הצופי*
בפעם הקודמת, כאש״ הורדה דאלאס
מהמסך, קמה מחאה צינורית רחבת שהתבטאה
אף בהקמת אירגון ציבורי, ובכתיבת.אנו רוצים
בג׳יי־אר״ על קידות מזים נצכע־ספריי. הפעם
נתקבלה הורדת דאלאס בקול דממה רקד.
מנהל הטלוויזיה הניח שהקוול כבר הורגל
להפסקות הסידור. ונוטה להאמין שתוך זמן קצר
תחזור ד,סידרה למירקע.
אך השבוע התנור לחעולם חזח, שאין ב־כוונת
הטלוויזיה להחזיר לסט־ את דאלאס
ביכלל.
כדי לסגור את סיטר דאלאס, תרה
מנכ״ל
לדיברי
מנהל-הטלוויזיה
ר שות־ה שידור, יוסן ז לפיד — לערוך סקר
בצינור הצופים, באמצעות מיכל כספי. תוצאותיו
תגלינה אם הציבור מעוניין עדיין בהמשד הקרנת
הסידרה ד אלא ס.
אלא שכל אידיוט יודע, שבסקר חשוב הניסוח
של השאלה (.האם אתה מ מגל לצפות
בלוזדמישדדים שבו לא תו^ ץ הסידור,
דאלאסז־ או. :איזה תפקיד מילאה הסידדה
דאלאס בבילוייד פול המסך הקטן ד או, אחרי
סידרת שאלות שלא לעניין, שאלה מו ס ת. הז מו
ישנה סידרה שאינה בלחדהמישדריס שאתה
משתוקק להד — חודשיים אחדי שדאלאס לא
תולדות 1
טוביה סעד תריד את דאלאס מהמסך הקטן
בקול דממה. בתיקווה שהציבור יבלע את
מעמסה מיותרת מבחינה טלוויזיונית) ,קיצוץ
בתקנים ושאר הוצאות כנתבע מחבר של
ועד־מנהל.
הוא ניסה לנצל את ההזדמנות כדי להפחית את
שעות־השידור, במטרה דתית של ״לבער את
הנגע״ .אף שהוא מקורב לשר־החינוך והתרבות,
הממונה על רשות־השידור, לא הציע לפנות אל
השר, ידידו, כדי שזה יאפשר ״שידורי חסות״
(ספונסרשיפ) ,שגם היועץ־המישפטי לממשלה
המליץ עליהם.
חסרונה. ת א שכח, אז המרכיב החשוב ביותר
של השילטון, שמינה אותו לתפקיד מנהל
הטלוויזיה, שילטון של נוסזת •לחם ושעשועים*.
את הלחם נותן הביטוח הלאומי, ואת השעשו עים
מעניקה הטלוויזיה•
תור תדאלאס מהמסד עשוייה להביא
להתעוררות ציבורית על נושא לא־פוליטי,
ולהטלת ספק בכישוריו המיקצועיים של סער
כמגהל״טלוויזית שהרי לא נשמע בעולם
התיקשורת שמנהל תחנת־ הטלוויזיה יוריד
סידרה שהציבור חפץ ביקרת פה גם שציבור זה
כולל את מגוש בגץ, מעריץ ד אל א ס.
הראשונים לכניסתו של שלונסקי לתפקיד,
בפרשנויותיו ובהיקף מקורות המידע שלו.
כניסתו האפשרית של צבי(״צבה״) גורן
לתפקיד ראש הדוכנה הבינלאומית עשויה
לאוורר גם תפקיד זה, שלא מוצה עד תום
כתקופה האחרונה בידי שלונסקי.
שני שינויים אלה מעידים שהעורך החדש,
והתרבות, זבולון המר, בעניין הקמת הערוץ
השני של הטלוויזיה, לממשלה, יצטז־ר השר
להתמודד באופוזיציה עקשנית של שר־האנרגיה.
יצחק מודעי, מראשוני המצדדים בערוץ השני,
מתנגד לכך שהשליטה בשלוש תחנות הטלוויזיה
במדינה( ,הטלוויזיה הכללית, הטלוויזיה הלימודית
והערוץ השני) תהיה בידיו של שרזזחינוו.
מודעי מקים בפורום הממשלתי קבוצת־שרים,
שתלחץ על מסירת הערוץ השני לאחריותו של
שר־התיקשורת, מרדכי ציפורי, או של מישרד
ראש־הממשלה.
ועכשיו . -ם הפכת קדסיו
מינויו הצפוי של מיכאל קרפין למישרת
עורך מבט אושר. עכשיו תוהים עובדי חטיבת־החדשות
אילו שינויים עומדים להיעשות
במערכת.
מינויו של קרפין העניק לו מנדט לעריכת
שינויים, לניצול מחודש של תקנים, להחלפת
כתבים מתפקיד לתפקיד.
לפי אחד הכתבים, המקורב לקרפין, יש
בכוונתו לערוך במבט.מהפיכה זוטא״ ,שנועדה
לשפר את התיפקוד לעומת המצב העכשווי. אחד
ממאפייני אותה מהפיכה עשוי להיות ריענון
מאגר הכתבים בכמה כתבים צעירים מגלי צה״ל.
מאפיין נוסף: הפיכת רסיק חלכי למס׳ 2במבט,
החזרת חיים יבין ליותר ימי־הגשה בשבוע,
וניעורם של כמה כתבים, הנוהגים כאילו
מובטחים להם תפקידיהם לנצח.
השאלה הנשאלת כיום במבט: האם תעבור
מהפיכה זו בשקט, או שתעורר סערה בקרב
עובדי־המחלקה וועד־העובדים.
איוורגר בדופנה הצבאית מדיטציה בעלת הנעמת העיקרית של החכרת
אלמבט וולטרס, הוזעקה ארצת
ובפעולת־כזק מכרה את חלקה לאולפנים
חמאווזדים, שהציבו את סלים
סתאל כממלא־מקומו של סופר.
ג׳יי־אר וסו־־אלן
נגד צופי ה טלוויזי ה
כניסתו של ראש הדוכנה(דסק — חידוש של
האקדמיה ללשון העברית) הבינלאומית, משה
שלונסקי, לתפקיד ראש הדוכנה לענייני־צבא־וביטחון,
החזירה מימד של עומק לסיקור
הנושא הצבאי בטלוויזיה.
אחרי תקופה ארוכה שבה שימש הכתב הצבאי
היוצא -ח סממה, כזרוע של דובר צה״ל, חוזרת
הדוכנה הצבאית מדוברות — לעיתונאות ממש.
ניתן היה לעמוד על כד כבר בשבועיים
נזילסו־ לפיד
מנהל חדשות־לשעבר שילח
מילכוד ללפיד
קרפין, מוכן לאוורר תפקידים, דבר העשוי לשפר
את יכולת־התיפקוד של מבט.
ערוץ שני
מודעי וגד הסר
כאשר תובאנה המלצותיו של שר־החינור־
עוד בטרם החליטה הממשלה אם להקים
הערוץ השני, הצליחה חברת רימון, בניהולם של
מנהל־הטלוויזיה הכללית לעבר, ארנון צוק
רמז, ומנהל חטיבת־החדשות לשעבר, דן
שילון, להתקין להפצה •מגזין וידיאו״ ,בקסטה
שתופץ ב־ 300 נקודות־חלוקה בארץ, ושתכיל
180 דקות של ראיונות, קטעי־בידור, ספורט,
סידרות מתח ועוד.
השתתפותם של ירון לונדוז ומאיר שליו
במגזין עשויה להעמיד את מנכ״ל רשות־השידור,
יוסף לפיד, במילכוד חסר־תקדים. יהיה עליו
להתמודד בעובדי הרשות שהוא מנהל. חברת
רימון, מפיקת המגזין, היא בבעלות עקיפה של
לפיד, שהוא בעל־מניות במעריב, הצהרון שהוא
אחד השותפים ברימון.
בבניין הטלוויזיה ממתינים לראות איך ייצא
לפיד חי מהמילכוד הזה.
פסקול
.גסטאפר בעברית
• • בסרט הבריטי מי מעוניין בדניסי, העוסק
בראש־ממשלת בריטניה מרגרט תאצ׳ר
ובעלה דנים, ששודר בשבוע שעבר, המשיכו
מתרגמי הטלוויזיה בחינגת השיבושים שלהם.
את המילה. גסטאפו״ שאומר בעלה של תאצ׳ר
בפסקול הסרט, תירגמו ל״כוחות הביטחון״.
מ סי ק ה
פרו צליל
מנפת של אמחה
לאד מ 1פ ת של טכניקה
אנטון ברוקנר האמץ באלוהים. הוא לא רק
האמין, אלא גם היה בטש כי הוא כלי בידיו.
המלחין המקורי הציג יצירות תזמורתיות וקוליות
יוצאות־דופן. הוא נולד בשנת 1824 שי 72 שנה.
זה לא מעט, במישד כאשר שנים רבות עוברות
במאבק למען הכרה בכיוון מוסיקלי לא רגיל.
היסטוריונים רבים של המוסיקה סבורים, כי
במוסיקה הדתית שלו הגיע ברוקנר לשיא מסורת
מוסיקת הכנסיה האוסטרית. ההלחנה היתה עבשו
אמנות ליטורגית. הוא החשיב אותה באותה דרגה
שבה מחשיב כומר את טקסי התפילה.
תוכן רוחני ש היה גם הסיבה להישארות
המוסיקה שלו כספר חתום באוזני רבים.
רק בהתקרבו לגיל 40 החל מלחץ בקצב
מוגבר. יצירותיו החשובות הראשונות היו שלוש
המיסות הגדולות, האוברטורה בסול־מיטר,
הסימפוניה מיספר 0ברשמינור והסימפוניה
מיספר 1בדרמינור.
נסיונו של האיש לברש מגורל המלחינים
נכשל. כל מלחץ חושש מהסימפוניה התשיעית
שלו, כי נדירים המקרים שבהם זוכה יוצר
להשלים את העשירית. גם ברוקנר לא זכה אלא
להשלים רק רישומים של שלושה מארבעת
פירקי הסימפוניה התשיעית שלו.
כל הצעת נישואים שלו נדחתה, החיפוש אחר
שותפה לחייו אימלל אותו במשך שנים רבות.
האיש הדתי, לא יכול היה למצוא פורקן
לתשוקות שפיעמו בו 28 .שנות חייו האחרונות
עברו עליו בווינה, שממנה יצא לעיתים נדירות.
בשנת 1891 הוענק לו תואר דוקטור כבוד
לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת וינה. אישור
הכרה זה החמיא והרגיע את המלחין, אשר נלחם
שנים ארוכות בקהל אדיש ובמבקרים עוינים.
את ההצגה הקצרה של המלחין אנטון ברוקנר
אני מביא, בעיקר בשל הקלטה מעולה של
ססנתרן קלאודין אראו
מוסיקה ברמת מודעות גבוהה
הסימפוניה התשיעית שלו. שו תקליט יבוא
מתוצרת פיליפס.
ברנרד הייטינק ניצח עם תזמורת
הקונצרטבאוו שלו, בשנה שעברת וזכה
בשבחים נלהבים. ההקלטה הדיגיטלית מעבירה
ביצוע תיזמורתי קרוב לשלמות. איני בטוח שזו
היצירה המתאימה להצגת ברוקנר לאוץ בתולה,
אך הביצוע כה מישר, עד כי חבל לוותר עליו.
צלילים מודרניים
מנסיקה אינה שעשזע
הפסנתרן קלאשיו אראו בץ .80 לפני חמש
שנים נערכה חגיגה, לציון 75 שנותיו, על בימות
קונצרטים ברחבי העולם. אראו טוען כי אין
אולם־קונצרטים מוכר בעולת שבו לא הופיע.
הוא חרש את כדור־הארץ פעמים רבות. במסגרת
ראיון מקיף שנערך עימו לפני שבועות ספורים,
סיפר אראו: איני מוצא עצמי מנגן שוב ושוב
תקליטים
לאותו קהל. ישנו קהל צעיר רב הנוהר
לקונצרטים. בארצות רבות התפתחה תאוות
שמיעת מוסיקה קלאסית אצל צעירים רבים.
באיטליה זה הש פעם מא 1ד לא טוב. אנשים נהגו
להרעיש, ולא התרכזו בכלל. אבל היום מגיעים
אנשים לקונצרטים, באותו אופן שהם מבקרים
בכנסיה. כנראה שזה נובע מהצשך להאמין
במשהו או לחוות דבר מה. ש סוג של מיסטיות.
לפתע הקהל מאוד מרוכז. נוצרת תחושה של
מאזינים צעירים יותר, המוסיקה ממש מסמלת
משהו. הם גם נוטלים.צדדים׳ :מעדיפים בבירור
מלחינים ומבצעים מסויימים על אחרים. כל אלה
הם סימנים בריאים ביותר.
ציטטו אותי כאילו אמרתי שבזמן נגינה איני
מודע לקהל היושב מולי. ש לא מדוייק. ראשית,
פיתחתי אדישות מושלמת לשאלת חיבת הקהל
כלפי. זה משהו שלקח לי שנים רבות לפתח —
כאשר הייתי צעיר, הייתי משאג בשל כך הרבה
יותר. לפי הבנתי, לא התכוונתי לומר כי אני
מוחק את הקהל ממשי. כוונתי היתה כי אעי
מאמין בתורה הגורסת כי.אם אתה רואה שהקהל
משועמם. אז נגן יותר מהר ׳.ש אבסורח אני נהנה
ממחיאות־כפיים ואני נהנה מתגובות ספונטניות
של קהל, אך חלפו שנים רבות מאוד מבלי
שאעשה משהו שיגרום במישד לתגובות כאלה,
או כדי לרצות מאזין שמשתעמם מביצועי.
אם קיימת משמעות במוסיקה, היא חייבת
להרים את המאזין לרמת מודעות גבוהה יותר.
למען מטרה זו, נותן לך כל מלחין מרכיבים
שונים, סוגי אווירה שונים. האמת היחידה, ואותה
אין לשכוח לעולם, היא כי מוסיקה אינה בירור או
שעשוע. היא משהו חשוב בהרבה.
צליל חופשי
על עטיפה
עטיפות תקליטים מציגות כבר שנים רבות
את הטכניקות המתקדמות ביותר בגראפיקה
ובאמצעים חזותיים בכלל. הצורך בעטיפה
שתמכור את התקליט — שתרמוז על הנמצא
בתוכה, בתוכן או בקצב — הצליח להוציא מאמני
עיצוב את הטוב ביותר.
שתי דוגמות אחרונות נוגעות לאלבומים
חדשים של להקת ראשים מדברים ומישטרה:
להקת ראשים מדברים הטילה על האמן הידוע
רוברט ראושנברג לעצב את עטיפת תקליטה
החדש ״ £8ס 0זיז 1 0א 0 1א .״5 1
חברת האחים וורנר לא היתה מסוגלת
לשווק המונית את יצירתו. היה זה קולז׳ עטיפת
פלסטיק כחול ובתוכה תקליט שקוף. עקב כך
עוכבה הדפסת התקליט המעולה בחודש, כאשר
דייויד ביירן, מנהיג הלהקה, מעצב עטיפה שונה,
לא בעייתית. מחיר האלבום עם עטיפת ביירן הוא
50 .$8.98 אלף עותקים הארוזים בעטיפתו של
ראושנברג נמכרים ב־.5 12.98
זו עדיין משימה קלה לאספנים. מיבצע קשה
יותר צפוי לאוהדי להקת מישטרה. חברת
התקליטים שלהם הודיעה בגאווה כי לתקליטם
האחרון, סינכרוניזציה, תהיינה 36 עטיפות
שונות.
כיצד? קיימות 36 תשלובות שונות בין צבעי
שלוש פסי הצילום המרכיבים את העטיפה. לכל
חבר להקה ניתן פס אחד וגם הצילומים בו הוזזו
מגירסה לגירסה. חברת התקליטים טוענת, כי
נוסף לצבע ולמיקום משתנים גם. התכנים,
בתנועה סיבובית״ .אולי כדי לקדם את המכירות,
ציפתה כי כל המעריצים האמיתיים של ההרכב
ירוצו, יאתרו ויקנו את 36 הגירסות השונות.
בכל אופן, התוצאות המוסיקליות של
מישטרה לא נזקקו לטריק כזה. הזמר, מלחץ
ונגן הבאס של ההרכב, סטינג, מוכיח בתמונה כי
הוא ההפך הגמור מן השלד שבידו. סטינג עדיין
חי, תוסס, יוצר ומצליח.
מה נשמע
• אוניברסיטת אוקספורד הוציאה בימים
אלה לאנר ספר מרתק על תולדות הג׳אז
בברית־המועצות. תארו לכם אמני ג׳אז המופיעים
בפני סטאלין, וזה האחרון שוקל אם
למחוא־כפיים או לשלוח אותם ואת שכמותם
לגלות אי־שם.
פרדריק סטאר מתאר על פני 368 עמודים,
בסגנון טראגי־קומי, את גזע המוסיקאים המיוחד
הזה. שמות אנונימיים במערב, כמו אלכסנדר
טספאסמן, בוריס רייכקוב וליאוניר צ׳יזיק,
מקבלים משמעות וזוכים להערכה כפולה:
מוסיקלית ופוליטית.
אנקדוטה קטנה אחת מהספר מספרת על
מקרים רבים שבהם נשמע צליל הסקספון
כ״נאנח מדי׳ באוזני השילטונות. אלה השו,
לנגני הכלי בצו ממשלתי, לעבור לבסון או אבוב.
חוכמה:
הם חברים
סרגיי פרוקופיים — רוסיאו ושליה; התזמורת
הסימפונית הלאומית של ששינגטון בניצוח
מסמיסלב רוסטדופוביץ׳; הקלטה דיגיטלית:
יבוא: חימשה גרמופון.
.המנצח, שהוא צ׳לן בעל שם עולמי, התחבר
עם המלחין שיה לו כ פ בשלוש שנות חייו
האחרונות. פרוקופייפ היה מבוגר מרוססחפוביץ׳
ב* 36 שנד -ההערכה שאהבה שפיתח האמן
המבצע המתחיל למייסטר המבוגר, נשפכת מכל
ערוץ בתקליט ש.
שתי הסוויטות לבלט, שאינן נחשבות לפיסגת
יצירות פרוקופייפ, מוגשות בניצוח מחייק שם
ובנגינת מישרת לטובו; של תזמורת וושינגטון.
וזו רק אחת היצירש בסישלש החדש של 16 אלף
תקליטי מוסיקה קלאסית מעמי דויטשה
גרמופון ופיליפס שהגיע לארץ.
האמת
| >11 העירומה מרטינהו דה דל ת איסטרוניקס.
ש פשוט, יפה, אמיתי ומרשים. אץ רגעים
מדהימים או.להיטיים׳׳(דוגמת שנות השב של
קארלוס ג׳ובים ושיריו; אך ש אינו גורע
מההנאה, לחובבי מוסיקה בחילאית. זשי האמת
העירומה. הדוילה — מלחץ המוסיקה,
המושמעת בתקליט, ומבצעה — למד בבתי־ספר
לסמבה. בכולם נבחר כאלוף. .האמת העירומה״
הוא תקליטו התשיעי.
זאפ(ט)ה
בין העיניים
האיש מאוטופש — פראנק זאפה; סי־בי־אס.
מרי שבוע מספר מבקר־מוסיקה מסויים
לקוראיו על מצב קיבתו העדינה: להקה איקס
.עוררה אצלי בחילה״ ולמראה אמן אחר
.הרגשתי חום נעים מתפשט באברי המתעוררים׳.
אותו מבקר קבע כי השתעמם מחזרתו של
ואפה על עצמו. פעם ש השפיע עליו, אך היום
קיבתו אומרת לו כי זאפה הפך עקר. הא?.ת שא
כי זאפה בגבולש הסגנון שיצר בשעתו. ממשיך
להפתיע כל פעם מחדש, במקוריות מהממת. שפע
של רעיונות שקליטים מוסיפים להרחיב
ולהעמיק את הסאטירה שביקורת שהוא מותח.
נכון, צריך לשות רגיש כדי להעריך את מסריו
וסיגגונו. מי שנשן במעט רגישות, שיוסיף
תקליט חדש־יוזסית ש לאוסף זאפה שלו.
לא קל אקזך
לשה קשה — שאול שפנה פ־אמיתי; הד
אדזד.
־ שו תקליטו הראשון של הזוג החביב. רוב
הלחנים שתמלילים מעניינים מאש. לעומתם,
חב העיבודים המוסיקליים מחרשים; אץ בל
כיוץ ב״תיזמור׳ הכלים. אחדים ממיטב נגני
האולפן שלט מראים מה הם שרעים לנגן, למרות
שלא נדרש מהם שתר מדי, כל הלחנים שעיבושם
געשו על־ידי שאול בך־אמיתי. נראה כי שה עלש
לשצמד ללחנים ואלה באמת מישרים. השירה
של דפנה בו־אמיתי מזכירה לעיתים את י מן * ט
בהקלטותש הטובות. ש מפתיע ומבטיח. כדאי
לקנש את הגיסיץ הראשון הזד. ולהמתץ לתיטק
היפה שייצא אחרי צירי הלידה הקשה המושמעים
לנו עתר-
המדור מעניק לתקליטים חמישה ביונים, לסי הדירוג הבא: תו אחד — רע; שני תווים
— חלש; שלושה תווים — בבה; ארבעה תווים — טוב; חמישה תווים — מצויץ.
ארי פרנקל
עבורכם את המלאכה וממליצה בפניכם על
הצעצועים הטובים ביותר עבור ילדיכם -לפי גילם
וזה עוד לא הכל -״קופמן״ מוסיפה גם שי
לילדיכם על כל קניה שלכם ! קחו את המודעה
וקפצו לחנות הצעצועים, אפילו ברגע האחרון -
הפעם הקניה קלה ובדוקה^ .
מן היום
הראשון
מומלצת לקניה
סדרת ״בייבי ליק״
2015 נשכן /רעשן
2023 נשכן /רעשן
2024 נשכן /רעשן
2037 פעלולון
2038 פעלולון
מגיל 3שנים
מומלצות לקניה
מעונות ״דופלו״:
- 045 חווה לבניה
- 2350 מערכת בסיסית
- 2360 מערכת בסיסית
- 2370 מערכת בסיסית
ועוד ועוד
מערכות ״דופלו״ לאין ספור!
מגיל 6שנים
מגיל 9שנים
מומלצות לקניה
מערכות ״לגו״:
- 744מ ע רנ ת אוניברסל+מנוע
- 6970 מרכז פקוד חלל
- 6980 ספינת פקוד בחלל
90 1,30)1־ - 0העיר האגדתית
של ־־לגרי ועוד ועוד
מערכות ״לגר־ לאין ספור!
מומלצות לקניה
מערכות ״לגו״:
- 50 מערכת בסיסית ענקית
920ו-מערכת הנרות בסיסית
ועוד ועוד
מערכות ״לגו״ לאק ספור!
מומלצות לקניה
מערכות ״לגו״:
ו - 85 טרקטור ומחרשה
- 8860 לגו הנדסי -מכונית
ועוד ועוד מערכות ״לגר׳
הנדסי לאין ספור!
על כל קניה של פריט שערכו עד 500 שקל מחזיק מפתחות ״לגו״.
על כל קניה של פריט שערנו מ 500 -עד 1000 שקל מערכת-שעות צבעונית של ״לגו״ לתלמיד
על כל קניה של פריט שערנו מ 1000 -עד 1500 שקל דף מדבקות שם צבעוניות של ״לגו״ למחברות
על כל קניה של פריט שערנו מ 1500 -עד 2500 שקל עט ״פבולנד״
על כל קניה של פריט שערנו מ 2500 -עד 4000 שקל כובע ״לגו הנדסי״
על כל קניה של פריט שערנו מעל 4000 שקל חולצת ״לגו״.
#ה קדתם יידי
ילדות ומקבלים ש
על כל קניה של ״ברבי״
תלבושת חינם.
קט 1874 ברבי״ נערת חלומות הזהב
קט - 1875ה־־ברבי״ הראשונה שלי
קט 1922־ ״ברבי״ יום הולדת
קנו 3312״דאלס״ הסוס של ברבי
׳ברבי״ ורודה ויפה
׳ברבי״ עם תלתלי הקסם
׳ברבי״ בג־ינס
״ברבי״ הבובה המקסימה עם שערות הזהב, עם
התלבושות האופנתיות היפות ביותר עם אביזרי
לבוש, אפור ורהוט עם חברות וחברים אמיתיים
שאפשר להלבישם במיטב הבגדים -אין מתנה
שהבת שלך תאהב יותר.
אנו ממליצים בפניך לרכוש ״ברבי״ ולקבל עוד
מתנה!!במקום!!שי חינם של׳׳קופמן׳׳לבתשלך!
קנו - 2587 בית החלומות של ״ברבי*
שי 2בובות ״ברבי״ ־
״ברבי״ נערת חלומות הזהב ן
ו״ברבי״ עם תלתלי הקסם! י,
קנו 1496־ בריכת השחיה החלומית והמצוידת
של ״ברבי־־
ש י 2בובות -חברותיה של ״ברכי סקיפר״
ו״ פי גיי״בבגדים!
קנו 5345־ הטיולית של ״ברבי״ ־ קרוון מצוייד.
ש י בובת ״סקיפר״ מהמערב הפרוע, חברתה
של ״ברבי״
המבצע נערך עד ה ־ 30.9.83ו/או עד גמר המלאי בכל חנויות הצעצועים המובחרות
בחנויות ״פנטסיה״ ,בחנויות מת״מ ת״א וחיפה וברשתות השיווק הגדולות
דרשו את הצעצועים המקוריים של ״קופמן״ עם התווית המקורית.
ן ן סוכנויות קופמן כע״בז
^ מקבוצת כלל
חהר 1 ) 1ו
>^ני רוצה להתחיל חיים חדשים. אני
עומדת לחזור בתשובה, ועוברת לגור
בקרית־ארבע, שם אגור ושם אלד את הילד שלי.״
חנה אליהו היא רק בת ,23 ילידת הארץ. אך
סיפור חייה ארוך ומסובך. חנה נולדה בחולון
להורים יוצאי רוסיה. היא היתה בת־הזקונים של
המישפחה. יש לה שלושה אחים גדולים.
מספרת חנה אליהו:
הוריי נפרדו כשהייתי בת שנתיים, ואני
נשארתי עם שלושת אחיי אצל אמא. שמונה
השנים הראשונות של חיי, כשעוד למדתי
בבית־הספר. עברו יופי. ואז התחילו הצרות.
האחים הגדולים שלי שמרו עליי כל הזמן. הם
לא הרשו לי לצאת מהבית, והיו מרביצים לי מכות
כאשר הייתי חוזרת מאוחר. הם היו בשבילי כמו
מישטרה. אמא אומנם ניסתה להגן עליי ולעזור
לי, אבל לא יכלה להועיל הרבה.
יום אחד, כשהייתי בת ,15 חזרתי הביתה ב־11
וחצי בלילה. פחדתי להיכנס הביתה בגלל המכות,
והלכתי לישון בתא־טלפון.
למחרת, כשחזרתי, קיבלתי את המכות שלי.
אז ברחתי לבית של אבא שלי, שגר בנפרד.
האחים שלי באו לחפש אותי שם. אבל אבא,
שפחד מהם, הסתיר אותי על הגג ולא אמר להם
שאני נמצאת אצלו.
משם ברחתי לבת״דודתי בכרם־התימנים, והיא
החביאה אותי בבור בשכונה. אמא שלי דאגה
והתחילה לחפש אותי במישטרה. כשמצאה אותי
היו לי קריזות והייתי מוכרחה להשיג כסף כדי
לקנות את הסם.
לא היתה לי ברירה, והייתי מתגנבת לבית של
אמא שלי, גנבתי ממנה את תכשיטי־הכסף והזהב,
מכרתי אותם וכך מימנתי לי את הסמים. הייתי
מנקה בתים של עבריינים רק כדי שיתנו לי את
הסמים שלי. הייתי גם צריכה לשכב עם כל מיני
אנשים, כדי לממן את ההוצאה.
ככה זה המשיר במשך שלוש או ארבע שנים.
הייתי מסתובבת מבית לבית, מגבר לגבר. אמא
שלי, מדאגה, היתה נותנת לי כסף, והייתי מוציאה
אותו על הסמים.
כבר לא היה איכפת לי מכלום. אבל אמא כל
הזמן קיוותה שיום אחד הכל יהיה בסדר.
בשלב מסויים כבר לא יכולתי לנשום יותר.
הלכתי לאמא שלי הביתה ונשכבתי על המיטה.
כך שכבתי שם שלושה ימים.
יום אחד אמא שלי הסתכלה עליי וראתה שאני
כחולה וקפואה. היא הביאה אותי מייד לבית־החולים,
ושם הסתבר שיש לי דלקת־ריאות.
שלחו אותי מייד לטיפול נמרץ. הייתי כבר עם
רגל אחת בקבר. אף אחד לא האמין שאני אעבור
את המשבר ושאחיה.
את הטיפול של הסמים הייתי מקבלת דרך
האינפוזיה. הרופא היה בא ומכניס את המטדון*
לתוך שקית האינפוזיציה, מכיוון שלא יכולתי
בלי הסמים.
שכבתי במשך חודש וחצי בבית־החולים, ואז
פשוט יום אחד קמתי ועזבתי את המקום. סתם על
דעת עצמי.
אבא שלי באותה תקופה היה חולה סרטן, וחזר
הביתה אל אמא. אני הייתי באברכביר. הוציאו
אותי משם, כדי לקחת אותי לשופט שיאריך לי
את תקופת״המעצר. שם פיתאום ראיתי את אמא
שלי בחוץ. היא נכנסה אלי בוכה. אני לא ידעתי
מה קרה וחשבתי שהיא בוכה בגללי. אמרתי לה
שתרגע ושהכל יהיה בסדר. כאב לי שהיא בוכה
וסובלת בגללי.
פיתאום שמתי לב שאמא לובשת מיטפחת
שחורה על הראש, ואז היא הוציאה מיטפחת
הש אליהו (לגערה):
.נשבעת נענו אנא -
רא אגע זתו בסגיס
ומתחילה ח״ס חושים ר
החיים שלי. את הגמילה עשיתי בעצמי ללא שום
טיפולים וללא שום תרופות. שעות ישבתי בבית
וסבלתי, עד שזה עבר.
במו
^ עיוורת
^ פסקתי להסתובב במקומות שהסתובבתי
1 1בהם קודם, שהיו מקומות של עבריינים,
חנה הצעירה ואמה
להיות שחקנית -
המישטרה, שאלו אותי אם אני רוצה להישאר
אצל אמא או לעבור לגור עם אבא. העדפתי
להיות אצל אמא וחזרתי הביתה.
מבית לבית,
מגבר לגבר
ך* ילדה הייתי יפה מאוד. היה לי שיער ארוך,
גולש, שאהבתי אותו, וכל החלומות שלי היו
להיות שחקנית או דוגמנית כשאגדל. בתור
התחלה הלכתי לשיעורי״ריקוד. אבל אחרי הפעם
הראשונה, כשחזרתי הביתה, האחים שלי תפסו
אותי וגזזו את כל שערותיי.
הם פשוט עשו לי קרחת.
כשקרחת מכוערת נוצצת על הראש שלי,
ברחתי לחברה שלי ביפו. שם היתה שכונה של
עבריינים ואני, בחברתם, התחלתי להכיר את
עולם־הסמים.
כמו כולם, התחלתי בחשיש. לאט״לאט התחלתי
להיכנס אל הלבן*.
בהתחלה היו נותנים לי את הסם בלי כסף.
בתוך זמן קצר הייתי משועבדת לסם, ואז הפסיקו
לתת לי. אמרו לי שאקנה אותו בכסף. בשלב הזה
כבר לא היתה לי ברירה, מכיוון שלא יכולתי בלי
הסם.
הרואין.
חנה חוזרת בתשובה
או דוגמניתאחרת שחורה ושמה לי על הראש. כך התגלה לי
שאבא שלי מת. הייתי המומה.
באותו יום שיחררו אותי בערבות, בגלל האבל.
אמא היתה צריכה לשלם חצי מיליון לירות
במזומן — הערבות שלי. היא גם הלכה ושילמה
מכספה לכל האנשים שנתתי להם צ׳קים ללא
כיסוי.
באותו יום נדרתי נדר, על הקבר של אבא שלי,
שלא אגע יותר בסמים. מאז שיניתי את אורח*
תחליף הרואין
והתחלתי להסתובב בדיזנגוף עם אנשים אחרים.
חשבתי שאני מתחילה מחדש.
יום אחד ישבתי בכסית והכרתי בחור נחמד.
הוא מצא חן בעיניי ואנחנו התחלנו להסתובב
ולבלות ביחד.
בלילה הראשון היינו יחד עד הבוקר, הלכנו
לישון בבית־מלון. אז הוא סיפר לי שהוא נשוי,
אבל הוא עומד להתגרש מאשתו. כשהוא שמע
שאני צריכה כסף, הוא נתן לי. היה לו המון כסף.
בהתחלה לא התייחסתי אליו ברצינות. סיפרתי
לחברות שלי שמצאתי פרייער שיש לו הרבה
כסף, ושאפשר לקחת ממנו.
לאט־לאט, במשך הזמן, הסיפור בינינו נעשה
רציני. היינו מבלים כל יום עד הבוקר ולפעמים
גם ישנים ביחד. היה לו הרבה כסף ואנחנו הרגשנו
שאנחנו אוהבים. זה היה החבר הרציני הראשון
שלי, הבאתי:אותו אפילו אליי הביתה, אל אמא
שלי, והוא ישן איתי שם.
הוא היה מתקשר אליי כמה פעמים ביום,
ובערבים היינו נפגשים בדיזנגוף ויוצאים לבלות.
האמת היא, שהייתי מודעת לזה שהכסף שלו
בא מעבריינות. אבל כבר לא היה איכפת לי, כי
אהבתי אותו מאוד.
יום אחד נגמר לו הכסף ולא היה לו יותר כסף
לבלות. היו לו חובות גדולים ולא היה לו איך
לשלם אותם. מכיוון שאהבתי אותו, ביקשתי
מאמא שלי שתעזור לי והיא נתנה את הכסף.
יום אחד קבעתי איתו ליד הבית שלו, והוא לא
הגיע. לעומת זאת, אשתו הגיעה פיתאום. אמרתי
לה שתגיד לו שהכל נגמר בינינו, ושאני רוצה את
הכסף. היא אמרה לי שהוא עצור. מייד רצתי
למישטרה ושיחררתי אותו.
אחר־כך אשתו ברחה מהבית עם הילד. הוא
הכניס אותי אליו הביתה, והתחלנו לחיות ביחד.
אני הייתי מביאה לו כספים מאמא שלי, כי לא
רציתי שילך לגנוב ושיסתבך בצרות, אמא שלי
נתנה לו המון כספים.
כל הזמן הזה אני האמנתי לו כמו עיוורת. לא
ראיתי את הדמות האמיתית של הנוכל. הוא גם
היה אומר לי, שלא איכפת לו מאשתו ושהוא
עומד להתגרש. אני האמנתי לו, כי רציתי להאמין
לו — למרות שזה לא היה נכון.
כשנגמר הכסף ואמא שלי לא יכלה לתת עוד,
הוא גירש אותי מהבית שלו. אמא שלי לא רצתד
אותי בבית, כי שיקרתי לה ולקחתי ממנה המון
כספים.
בכל פעם שהייתי מצליחה לגייס קצת כסף
הוא היה נרגע.
עכשיו עזבתי אותו. נפתחו לי העיניים, ואני
יודעת שהוא נוכל, שרימה אותי כל הזמן, מכיוון
שרצה שאני אעזור לו להשיג כסף. הוא לא עבד
ואשתו, שפירנסה אותו, ברחה ממנו.
אפילו את הכסף של הפיצויים שקיבלתי אחר
תאונת־דרכים שהיתה לי נתתי לו. קניתי לו
בגדים. אפילו לילד שלו, וכשזה נגמר — זר?
אותי.
עזבתי אותו לפני חודש. אני בהריון, בחודע
הרביעי. לא לקחתי אמצעי־מניעה ולא כלוב
מכיוון שהייתי בטוחה שאין סיכוי שאכנס להריו
אחרי כל הסמים שלקחתי, שהרסו לי את הגוף,
כשנכנסתי להריץ, הוא לא רצה שאעשו
הפלה. כל הזמן הבטיח שהוא מתגרש מאשת
ומתחתן איתי. אני, כמובן, האמנתי. כי אהבת
אותו אהבה עיוורת.
עכשיו, כשעזבתי אותו, הוא אומר שההריו
שלי זה לא ממנו, ושאני הלכתי עם אחרים. ז
כמובן שקר, אני לא הייתי עם איש מלבדו.
כשייוולד הילד, אלך לעשות בדיקת־רקמוו
שיהיה ברור שהוא האבא של הילד.
עכשיו, עם ההריון, החלטתי להתחיל את כ
חיי מחדש. אני חוזרת בתשובה ועוברת לגו
בקריית-ארבע, שם ידאגו לי. שם אלד את היל
שלי, ושם אולי יהיה לי סוף־סוף קצת יותר טוו
ולא רוצה את הוליווד
(המשך מעמוד )49
לפתוח סוכנות של בית האופנה
האיטלקי הנודע פירוציי בלוס־אנג׳לס.
רונית, שהיתה ככל הנראה, משועממת,
אמרה לי שהיא מעוניינת להיכנס
לעסק כזה כשותפה. התחלנו לעבוד
על הנושא ביחד. באמצע הדרך נכנס
לעסק גם אחיה, אורי רכטמן. העניינים
התחילו להתגלגל, יצרנו קשר עם
החברה האיטלקית, ורכשנו דכיון
לפתיחת חנות של החברה בלום־אג׳לס.
מפה לשם, מרעיון לפתוח חנות
בגודל של מקסימום 100 מטר מחבע,
הגענו לחנות בגודל של 1800 מטר
מרובע. בכלל, כל העסק תפס ממדים
עצומים, כמו שרק באמריקה דברים
יכולים להתגלגל — אתה מתחיל
בקטן וחושב בגדול, ובלי שתדע
מימינך ומשמאלו, אתה מוצא את
עצמך פיתאום בתור עניץ שלא חלמת
עליו בכלל. זוהי אמריקה, ארץ
האפשרויות הבלתי מוגבלות.
החנות שפתחנו, שכנה בבית־קולנוע
באזור הטוב ביותר בלוס־אנג׳לס,
בבוורלי דרייב פינת ווילשייר
בולברד, לב בוורלי־הילס. בית־הקולנוע
נבנה בשנת .1922 הוצאנו
מתוכו את הכסאות, אבל השארנו את
האווירה של התיאטרון. ואז התחלנו
לחפש עובדים. זה לא היה סתם לחפש
עובדים. את הפועלים שלי ראיינתי
כאילו הם עומדים להיבחן להצגה.
ערכתי להם מבחני בימה ממש. רובם
היו מוזיקאים ושחקנים מובטלים. הם
היו צריכים להיות טיפוסים מיוחדים הן
בהופעה והן באופי. לימדתי אותם
להתנהג עם הקונים, לעשות הצגות,
רציתי שהכל יהיה מושלם.
שהוא פרס שניתן למוזיקאים — כמו
זמר השנה, להקת השנה. היינו תמיד
האוונגארד במסיבה.
חברות יחסי־ציבור ואנשי יחסי־ציבור
היו מבקשים ממני שאביא גם
חלק מהעובדים שלי כדי שיהיו קצת
פנקיסטים במסיבה.
התחברתי עם הרבה מאוד סלברי־טיס.
התחילו לכתוב עלי בעיתונים.
כמו שאומרים — שיחקתי אותה.
כל זה נמשך בערך שנתיים. במשך
אותן שנתיים עברנו עליזה ואני לבית
משלנו עם בריכה וג׳קוזי וכל מה
שכרוך בזה. הבית שלנו היה בית פתוח
— אנשים היו באים ויוצאים. ברית־המילה
של הבן, שלנו, אוריאל, יכולת
לפגוש את כל מי שהוא משהו
בהוליווד.
היו אצלנו ארוחות־ערב ומסיבות,
יצאנו לארוחות־ערב ולמסיבות אצל
הייתי אחראי על 37 איש, והייתי
הקניין של החנות, אדריכל־הפנים,
מתכנן חלונות־הראווה ואיש יחסי־הציבור.
זה מצץ ממני הכל. כשיצאתי
מהעסק הרגשתי סחוט לחלוטין. חוץ
מזה תמיד הקפדתי על זה, שהילדים
שלי ידברו עברית וילכו לבית־ספר
עברי. אני עצמי דובר שש שפות,
ותמיד, למרות האמריקניזציה שלי,
הדגשתי בפני אנשים שאני ישראלי.
למעשה, בגלל הפילוסופיה שלי
האומרת :־ברומא התנהג כרומאי,״ היה
לי ברור שאסיים את חיי בארצות־הברית.
ואז,
יום אחד קיבלתי מיברק שאבי
חלה, ובאתי לישראל לבקר אותו. אחרי
חמישה שבועות גיליתי שהחברים
האמיתיים שלי הם פה. אנשים לא
שכחו אותי. הזמינו אותי לבקר
יודע שזהו זה, שזה נכון לי ושזה בריא
^ ״הייס בכלוב
של זהב ,
^ גרתי עניינים בלוס־אנג׳לס.
**נפרדתי מהילדים. זה היה החלק
הקשה ביותר — לעזוב אותם. אבל אני
יודע שלטובת כולנו, עשיתי את
המעשה הנכון. אני מאמין שיום אחד
הם יבואו ארצה ויחיו איתי. לין מכירה
את הארץ. אוריאל לא היה פה אף פעם.
היא נורא אוהבת את הארץ. יש לה
חברים, היא רוצה לחיות פה, ואני רוצה
לגדל אותה ואת אחיה פה.
איך אפשר להשוות בין שני
המקומות? פה יש לילדים חופש. שם
מסיעים אותם לכל מקום. מרגע
הפתיחה
^ ההיסטרית
^ אט לאט התחלנו להתפרסם
) בעיר. ראיינו אותי לתוכנית של
ג׳וני קארסו, לתוכנית של דיאנה שור
ותוכניות טלוויזיה נוספת. התחלתי
ליצור קשרים עם אולפני־סרטים, עם
עיתונאים ועם אנשי טלוויזיה. חנות
פירוצ׳י הפכה להיות סטייל. פתחנו
בבום ענקי. לפתיחה החגיגית הזמנו
8000 איש בערך, ביניהם שמות
ענקיים, שכולם ללא יוצא מן־הכלל,
התייצבו. היו שם ליזה מינלי ואורסולה
אנדרס, הזמרות הנודעות שר ובט
מידלר, והמפיק דינו דה־לורנטיס.
האמן הניריורקי הנודע אנדי וורהול
טס במיוחד לפתיחה מניו־יורק, היו שם
סילבסטר סטאלונה והרולד רובינס עם
אשתו גרייס, ומאריסה ברנסון, ומי לא?
אני כבר לא זוכר את כל השמות.
ואז הגיתי רעיון פירסומי אדיר. אני
תמיד הייתי הפריק שבחבורה, וכשרונית
הצעיה לשכור את אחת ממאות
סוכנויות הפרסום שהתקשרו אלינו,
כששמעו שאנו פותחים את החנות,
אמרתי לה: אף אחד לא יעשה את זה
יותר טוב ממני. ואכן, כבר בערב
הפתיחה הוכחתי שאני יודע על מה אני
מדבר. החבאתי את צינור כיבוי־השריפות,
וכשבאו מכבי־האש לבדוק
את הבניין לפני הפתיחה, ולא מצאו
אותו, הם אסרו עלינו לפתוח. בינתיים,
חיכו בחוץ בבוורלי־דרייב, איזה עשרת
אלפים איש, כולם מפורסמים ומפורסמות
במכוניות הלימוזין ובבגדי
האלסטון וסאן לוראן ומי לא. כולם,
מפורכסים ומדושני־עונג, מחכים
לפתיחה ההיסטרית ביותר בעיר.
כמובן, ששלחנו את כולם הביתה, אבל
הידיעה שחנות פירוציי לא נפתחה
בגלל איסור של מכבי״האש שודרה
בכל מהדורת חדשות של כל רשת
טלוויזיה, ואם היה מישהו בלוס״אנג׳לס
שלא שמע עד לאותו ערב, אף פעם
בחיים שלו על פירוציי אחרי זה הוא
כבר שמע. מובן שלמחרת היום פתחנו
עם פי שניים אנשים 27 ,שומרי־ראש
בכניסה, מישטרה וטלוויזיה.
הפכנו לסלבריטיס. פיתאום התחילו
להזמין אותנו לכל מסיבה בעיר, אם זה
באולפן־סרטים, אם בתחנתדדיו או
טלוויזיה. היו מזמינים אותנו, כדי
שנעשה אווירה במסיבות של טקס
חלוקת האוסקר וטקס חלוקת הגרמי,
השותנה והלקוחות
שהיתה שותפתו, מלכת״היופי לשעבר, מני ת רינת
אחרים. התערינו היטב בעיר, שבה
מיקסם השווא הוא המיצרך הפופולארי
ביותר.
בעוד אני הולך ונעשה יותר אמריקאי
מאמריקאי, המשיכה עליזה לטפח
את היחסים שלה עם הישראלים בעיר,
וזה תמיד היה גורם למריבות בינינו.
רציתי שהיא תהיה אמריקאית, כי אני
מאמין שברומא צריך להתנהג כרומא.
לא יכולתי לסבול את הגטו הישראלי.
לא יכולתי להיות חלק ממנו.
אחרי שנתיים של הצלחה התחילו
בעיות בין השותפים. בהחנות שהיתה
אטרקצייה לכל תייר שהגיע
לבוורלי־הילס, התחילו הבעיות.
זה התחיל עם זה שהחברה באיטליה
נקלעה לקשיים ודרשה מאיתנו לשלם
מייד על הסחורה, בלי להעניק לנו
אשראי. האדם היחידי שיכול היה
לחתום לנו על אשראי היה בעלה
הרופא של רונית רינת, אבל הוא לא
רצה שאשתו תמשיך בעסק. הוא רצה
אותה בבית. לא מצא חן בעיניו שהיא
הפכה לאשת חברה. אני הייתי חדש,
אורי היה חדש, היינו זקוקים לקרדיט
של חצי מיליון דולאר, שלא יכולנו
לקבל. כל זמן שהיתה לנו סחורה
מאיטליה, העסק הלך נהדר. ברגע
שהסחורה לא סופקה, העסק התחיל
להתדרדר4 .
אני עצמי הייתי סחוט. בפירוציי
גיליתי את עצמי בצורה מדהימה.
(משמאל) ועם שני לקוחות ידועים, אנקוי ענף
התקליטים• .נעלה האמריקאי של מני ת רצה אותה
בבית, הפסיק את האשראי של החנות והעסק חוסל׳.
בבתיהם, הזמינו אותי למשקה,
למסיבות, מבלי שיתכננו מראש מה הם
רוצים ממני, כי ממילא לא היה לי מה
להציע להם. זה היה מוזר. אחרי כל־כך
הרבה שנים באמריקה, שבהן אתה
מתרגל שאם מישהו מזמין אותך סימן
שהוא רוצה ממך משהו, פיתאום ראיתי
כמה הכל אמיתי פה לעומת אמריקה,
כמה היחסים בין האנשים לא מזוייפים.
למרות הברדק והבעיות וחוסר
הנוחיות, יש פה הרבה מאוד דברים
אמיתיים.
פיתאום הרגשתי בבית, כאילו שאני
חוזר הביתה. אף פעם לא הרגשתי את
זה קודם וזה היה מוזר שאני אתייחס
לארץ כמו אל בית. תמיד עליזה רצתה
לחזור ואני לא, וכעת אני חזרתי והיא
שם. זה היה מצחיק לחזור לאמריקה
ולהגיד לה שאני חוזר. התגובה
הראשונה שלה היתה צעקה. היא לא
האמינה. היא אמרה. :מה, אתה הבאת
אותי לכאן, ואתה חוזר ואני נשארת?״
אמרתי לה שאני חוזר כי אני מרגיש
שהמקום בשבילי זה הארץ.
חברים שלי באמריקה ובאיטליה
אמרו לי שאני מטורף. הם אמרו לי:
־תוך חודשיים אתה בחזרה. בישראל
אתה לא תחזיק מעמד.״ אבל אני בטוח
שאחזיק מעמד. אני מרגיש את זה כל
הזמן. כל תהליך החזרה ארצה הלך
כל־כך מהר. ברגע שהרגשתי שזהו זה,
אמרתי — אני אורז ובא. אני מרגיש
כאילו תפשתי תנוחה מסויימת ואני
שהעוזרת מביאה אותם מבית־הספר הם
מחוברים לטלוויזיה וזה כל העולם
שלהם. כדי לקחת אותם לחברים צריך
לקבוע שבוע ראש. הם חיים בכלוב של
זהב. בית גדול בבוורלי־הילס, בריכת
שחיה, אבל איפה השכונה? איפה
החברים? איפה הכיף שיש פה?
,יכולתי
למות ברעב״
ן * רגשתי שנכשלתי.
) 1ביחד עם הכישלון בעסק, התחילו
בעיות מישפחתיות ונכנסתי לדיכאון.
הייתי מגעיל, שמנתי לממדים עצומים.
הגעתי למשקל של קרוב למאה קילו.
אני, שכל־כך שומר על עצמי ושהופעה
חיצונית היא אחד הדברים החשובים לי
ביותר. שנאתי את עצמי והאשמתי את
עצמי בנפילה.
כל אותו זמן שהרגשתי כמו כישלון
חרוץ, המשיכה עליזה לעבוד ביחד עם
אחותה בעסק הפרטי שלהן. היא עשתה
המון כסף ומאוד הצליחה, ואני הרגשתי
למטה למטה.
היה לי קשה לעמוד בחזרה על
הרגליים. קשה להסביר את הכישלון
באמריקה. שם הכישלון הוא הרבה
יותר נורא מאשר בכל מקום אחר. אחרי
שאת הופכת שם לסלבריטי, את לא
יכולה להתחיל לעבוד בשביל מישהו
אחר. ולמרות זאת, למרות שהיה קשה,
הלכתי לחפש עבודה. הלכתי לאנשים
שהכרתי בתקופה שבה הצלחתי,
הלכתי לחברים. הצעתי את עצמי
כמתכנן־אופנה, כעוזר למתכנן־אופנה.
התשובה שקיבלתי היתה אחת :־אתה
יותר מדי טוב בשבילנו.״ יכולתי למות
ברעב בגלל שהייתי יותר מדי טוב,
־מעל ומעבר לכישורים,״ כמו שהם
הגדירו זאת.
זו היתה הרגשה איומה. ממילא קשה
היה לי ללכת ולבקש עבודה ולשמוע
אותם אומרים לי :־אתה נהדר, אבל
אתה יותר מדי טוב בשבילנו, או בשביל
העבודה שאנחנו יכולים להציע לך.״ זה
היה נורא.
ככה זה באמריקה, כשאתה מצליח
יש לך מיליון חברים, כשאתה נכשל
אתה לבד כמו כלב. פיתאום כל
החברים הטובים, אלה שהיו סועדים על
שולחנך ורוקדים במסיבות שלך,
נעלמים. אתה בודד עם הכישלון
והחרפה שלך.
באותה תקופה נפרדתי מעליזה. אני
לא רוצה להיכנס לבעיות שהיו בינינו
ולסיבות. עליזה בנתה חיים חדשים עם
גבר אחר, ואני לא רואה טעם לדבר על
מה שהיה. אני רק יכול להגיד
שהפרידה היתה מאוד קשה. היא
התחילה לחיות עם חבר שלי, שהבאתי
והתחתנה איתו. זה היה קשה.
באמצע כל הבלגאן, התחלתי
פיתאום לקבל עבודה בתכנון בגדים
להופעות. שוב פעם אמריקה — יום
עאסל יום באסל. פיתאום התחיל ללכת
לי מחדש. תכננתי בגדים להופעות
בטלוויזיה, להופעות בלאס־וגאס,
הייתי הישראלי הראשון שעשה עבודה
כזו. אלא שהפעם, בניגוד לפעם
הראשונה, לא נכנסתי לזה עם כל
הנשמה. פחדתי נורא להיכשל שוב.
מכל מקום העבודה עזרה לי
להתייצב והלכתי לפסיכיאטר במשך
תקופה של שנתיים. הטפול הפסיכיאטרי
עשה אותי בן־אדם יותר חזק
ויותר טוב.
לא חשבתי שאחזור ארצה. אם היית
אומרת לי לפני שנתיים שאני חוזר
ארצה, הייתי צוחק לך בפרצוף. איזה
שנתיים? אם היית אומרת לי את זה
לפני חצי שנה, הייתי אומר לך שאת
מטורפת. הרגשתי שאני מתחיל
קאריירה חדשה, שהנה אמריקה שוב
מאירה לי פנים.
למרות שטיפחתי קשרים רק עם
אמריקאים כעת אני פה. לקח לי קצת
זמן להתארגן. מצאתי דירה בשיכון
בבלי ומצאתי חנות בבן־יהודה פינת
ז׳בוטינסקי. נורא קשה להתחיל
מהתחלה. אבל יש לי המון חברים
שעוזרים לי בלי שאבקש. אנשים באים
ומציעים את עזרתם בכל שטח, וזו
הרגשה נהדרת. זה אמיתי, ואף אחד לא
חבר שלי מפני שאני מפורסם ומזמין
אותו למסיבות עם אנשים חשובים. אף
אחד לא מבקש ממני טובת־הנאה ואף
אחד לא קשור אלי בגלל השם שלי או
בגלל הרושם שאני עושה.
באמריקה הרגשתי כמו תווית. היו
מזמינים אותי למסיבה ומציגים אותי
עם התווית שלי. ניתקתי את הקשרים
שלי עם כל האנשים שהיו חברים שלי
בגלל התווית. פה הכל נקי — חבר זה
חבר, בגלל שהוא אוהב אותך.
אני גר בדירה ריקה עם מזרן על
הריצפה וטלפון, אבל כל החפצים שלי
נמצאים בנמל, רק צריך לשחרר אותם
ואז אני אסדר לי דירה מהסרטים. אני
חולם לפתוח פה סטודיו ואני משוגע
על תל-אביב. זוהי עיר תוססת מלאת־חיים
וזה נהדר. אתה הולך ברחוב פוגש
אנשים שלא ראית שש־שבע שנים,
והם שמחים לקראתך. הלקוחות שלי
זוכרים אותי, מצלצלים אלי כאילו לא
עזבתי את הארץ מעולם. זו הרגשה
נפלאה לדעת שלמרות שאני מתחיל
מההתחלה יש לי כבר חוג לקוחות
גדול.
כשאני חושב על השנים שלי
באמריקה, אני לא יודע מה חיפשתי
שם. אם היית באה ואומרת לי שאת
רוצה לרדת, הייתי אומר — אץ לך מה
לחפש שם. לדעתי, לרדת לאמריקה זה
הרס־עצמי עצום ובזבוז זמן. אבל יש
אנשים שחייבים לעבור את התהליך,
כדי לקבל תשובה. אני חייב לצעוד
בתוך חרא כדי לדעת שזה מסריח.
העולם הז ה 2400
הפאשלה הגרמנית
(המשך מעמוד )26
תגליתו של ירין קימור הגיעה עד
לשורש ההטעייה :״מתברר, כי
פועל־רפוס יצא במיקרה דרך השער.
וכשהעיתונאים וצלמי־הטלוויזיה עטו
עליו, אמר בביטחון מול המצלמות כי
הפעולה הצליחה ׳ואף פירט את
תוצאותיה. אלא שכאן מתחיל סיפור
המיסתורין של הטעיית כלי־התי־קשורת
— בהשראתו של. דובר
ממשלת בון, קונראד אהלרס, שאישר
את הודעתו של אותו פועל־דפוס
תמהוני.״
בני־מישפחות־החללים, שהקשר
ביניהם ובין הממשלה הישראלית
כמעט לא היה קיים, שמעו מידע זה
מכלי״התיקשורת העולמיים, ובכמה
בתים הוציאו בקבוקי שמפניה ולגמו
לחיי הניצולים. כאשר נודע ! דבר
ה״שיחחד״ לגולדה מאיר, היא
התקשרה לאנשי־הביטחון הישראליים,
שניצבו במיגדל־הפיקוח. אלה הכחישו
באוזניה את העניין.
מדליית
^ הזהב למוות
^ מעט שלא ניתן לשחזר
#שיחזור של ממש את מה שהתרחש
קיבל
המוות
דוכן־המנצחים
מדליית הזהב.״
אלא שבמינכן לא חדלו הרציחות.
הסרט ספורטאים על הכוונת אינו
מסתיים בנקודה זו. כפי שהחל בתיאור
ייסודו של ספטמבר השחור, הוא
ממשיך ומוליך אל סופו.
54 ימים אחרי הטבח במינכן חטפו
חברי ספטמבר׳ השחור מטוס של
חברת־התעופה הגרמנית לופטהאנזה.
בעיסקה עם אנשי ספטמבר השחור
שיחררה ממשלת גרמניה את שלושת
חבריהם, שנתפסו בנמל־התעופה
פירסטנפלדברוק.
כאן מתחיל השליש האחרון של
ספורטאים על הכוונת, כאשר המוות
מקבל גם את מדליית הכסף והפעם
מהצד הישראלי.
בחלק זה בוחן קימור, את ההחלטה
של ממשלת ישראל ״ע״ש מקורות
זרים״ להילחם מילחמת חורמה
במנהיגי ספטמבר השחור, בכל רחבי
תבל.
שרי המערך, שימעון פרס ואבא
אבן, שתשובותיהם משתמעות לשתי
פנים, אינם מאשרים או מכחישים את
הדבר.
כאן מובאת רשימת החיסולים
שנעשו בידי גורמים שמעולם לא
אלקט רו אור גון ב ע ״ מ .
ב הנ הלת דוד לוי אן, היוע ץ האי שי שלך ב ב חי רתוהתאמת מוצרי ח שמל
לבי ת ול ת ע שי ה, מז מיני ם את הציבור ה ר חב ל הנו ת
מ ת צוג ה ב מגוון ע שי ר של מו צ רי חשמלמ עו לי ם.
מ חי רי םללאת חרו ת!!!
ש רו ת מ עו ל ה
אספקה מיי די ת.
הו בלהל בי תהל קו ח חינ ם!
בלה רו בשבחודשיאוגוסט -סבטמבר
ישתת פו ב הג רלהשתת קיי ם ביו ם 2.10,83בחברה,
בנו כ חו ת רו א ה־ ח ש בון ו /או עו ״ ד
ב הג רלה יו ג ר לו שני כ ר טי סי טי סהל אי רו פהה לו ך -חזו ר.
ההשתת פו ת א סו רהל עו ב די פ ר סו ם ״ ח גי ם ״
^/ו עו ב די החברהאלקט רו אור גון ב ע ״ מ.
אלקט רו או ר גון ב ע ״ מ, חברה לי עו ץ
י בו א ו שוו ק מו צ רי חשמלל בי תולתע שי ה,.
ר חו ב דיזנ גו ף 2 7 4תל־ א בי ב. ט ל פון 242008 :
קרובי הנספים בהלווייה
תוצאות הבדיקות נגנזו
באותן דקות גורליות בנמל־התעופה
פירסטנפלדברוק.
המארב הגרמני בבואינג כבר
הסתלק. השיריוניות של הצבא הגרמני
טרם הגיעו למקום. בשטח היו רק
חמישה צלפים מול שמונה אנשי
ספטמבר השחור. מערכת־הקשר בין
הצלפים היתה משובשת. בנמל־התעופה
לא הופעלה מערכת־תאורה
חלופית. רובי־הצלפים לא התאימו
לצליפה־לילית.
בתוך התוהו ובוהו פתחו הצלפים
הגרמניים ביריות בודדות.
אנשי ספטמבר לא איבדו עשתונותיהם.
הס פגעו במערכת־החשמל,
ואפלה השתררה בנמל־התעופה. הס
השליכו רימון־יד לתוך ההליקופטר,
שבו שהו חלק מבני־הערובה הישראליים,
ולתוך ההליקופטר השני,
ופתחו באש מכלי־הנשק שבידם.
לאור ההליקופטר הבוער נהרג
עיסא. טוני הצליח להתחמק, ורק אחרי
מצזד של יותר משעה וחצי הוא נהרג,
במהלך ניסיון של כוחות־שיטור
גרמניים ללוכדו. שלושה מבין אנשי
ספטמבר השחור נתפסו חיים.
בקריינות לסרט מובא תיאור
מילולי של קריקטורה של הצייר
הצרפתי טים, שפורסמה בליאכספרס,
במילים :״שלושים שנה וחמש־עשרה
קילומטרים מדאכאו, שבו רוחות־העבר
ורצחו את הרוח האולימפית. על
העולם הז ה 2400
נתפסו — למעט ״פרשת לילהאמר״,
שבה נשלחה אצבע מאשימה לעבר
ישראל.
במהלך אותה סידרת חיסולים נהרגו
שיבעה מתוך 12 המנהיגים הבכירים
של ספטמבר השחור. הבולט בחיסולים
היה סיפור המירדף אחרי אחד ממתכנני
הטבח, עלי חסן סאלמה. הכישלון
בלילהאמר, נורווגיה, שייך למאמץ זה.
רק ב־ 1979 התפוצצה בביירות
מכונית־תופת ממלכודת, ליד מכוניתו
של סלאמה והרגה אותו.
״ביום שבו נהרג סאלמה ״.אומר
קימור ,״נסגר מעגל החשבון של
הטבח במינכן.״
אם כי בכך נסגר גם המעגל וגם
מסתיים הסרט, מן הראוי לציין כי
מקורות אמריקאיים ידעו לספר רק
לאחרונה, כי רצח עלי חסן סלאמה,
שבע שנים אחרי מינכן, קשור בפרשה
אחרת לגמרי: היותו איש־הקשר בין
אש״ף וסוכנות הביון המרכזית
האמריקאית (סי־אי־אי) .מכיוון
שישראל החליטה לשים קץ לקשר
הזה, סילקה את סלאמה.
הנחה זאת גם מצאה את ביטוייה
בכתב בסיפרו האחרון של הסופר
הבריטי ג׳ון לה־קארה, המתופפת
הקטנה, שבו שמים קץ לחייו של
איש־אש״ף מרכזי מאותן סיבות.
ה עו מ ר
!3עזלי הזה
תעריפון המנויים של
החל מ־15.7.83
לשנה בשקל
דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אוויר
בארץ
אירופה ארה״ב, מקסיקו
ארגנטינה, קולומביה,
ונצואלה, ברזיל, פרו,
אוסטרליה, ניו־זילנד
דרום־אפריקה, טוגו, חבש, קניה פנמה
תאילנד, הונג״קונג, סינגפור,
קוריאה, יפן, טאיוון
לחצי שנה
מחיר העיתון
הוצאות משלוח
סה־כ
בשקל
2425
264
403
3092
1780
2425 2425
1008 2305
515 710
3948 5440
2270 3200
2425
4227
998
7650
4400
2425 2425
2619 3253
756 852
5800 6530
3350 3760
2425
2619
756
5800
3350
די רו ת יו קרהד 1־ מפל סי 1תטגרש טני ס צ מו ד ו עו ד...ו עו ד... המחיר מחיר ללא תקדי ם ל 5-הראשונים בלבד.
מ $64,000-בלבד במקום מ.$75,000-
טיסה חינם
רק 5מהירי החלטה שיממשו הצעה חד
פעמית זו יזכו בכרטיס טיסה זוגי לאירופה.
המקום
״בלב נתניה״במרחק של כ־ 5דקות מהמרכז
הסו אן ומהים.
הדירה דירות בנות 4ו 4 ׳/2-חדרים ב 2-מפלסים
ופנטהאוזי ם עם מירב השכלולים.
זוהיעיסקת חייך
מגרש טניס פרטי בפרויקט.
טלוויזיה במעגל סגור לזיהוי מושלם
שלאורחיך(בכל דירה).
לובי מפואר ומתקני מ שחקים לילדים.
חדר תרבות בכל בנין.
3כווני אויר.
2מפלסים בכל דירה.
2חדרי רחצה בכל דירה.
תצוף כהה בסלון.
שטיחים מקיר לקיר ב חד ת השינה.
ועוד שכלולים רבים כמיטב מסורת הבניה
של אברהם גינדי.
הצעה מהפכנית זו מאפשרת לך לרכוש
דירת יוקרה במחיר אטרקטיבי, בסביבה
טובה ובתנאי תשלום נוחים במיוחד,
ללא מזו מני ם
עזו שס &ח־ו-ללא מזו מני ם
אברהם גינדי יקבל א ת דירתך הישנה
במחיר מלא. היתרה תשולם בהלואות
גדולות ובתשלומים נוחים.
המחירים אינ ם כוללים מע׳׳מ
הטיסה. בה תאםלת קנון
אברהם גי נ ד׳ בונה דיו־ורב
פתוח במוצ״ש
לרגל המבצע יהיו משרדינו
בת״א, ראשל׳׳צ ונתניה
פתוחים החל מצאת השבת.
משרדנו בלונדון
16> )101156 320 86£601 5).ח!0ע1
1x111)100 \¥1 8-5/38 761 6361748
ש אנ שי ם או ה ב•
תמרורים
נ ת מנ ה כקצין שריון ראשי
בצה״ל תת־אלוף עמום כץ. יליד
רחובות, בן ,43 עוטר בתום מילחמת
ששת־הימים בעיטור־המופת על התנהגותו
כמפקד פלוגה בקרבות סיני.
נולד ה בת למאריל
מטרים ,34 ,שחקנית הקולנוע כלת
פרס אוסקר (קרמר נגד קרמר,
בחירתה של סופי) ולבעלה הפסל
דונאלד גאמר .36 ,הבת היא ילדם
השני.
נולדו בחוות התנינים בחמת־גדר
22 תנינים נוספים• ,שגודלם
הממוצע בעת הלידה היה כשמונה
סנטימטרים. בימיהם הראשונים הוזנו
בבשר טחון בלבד.
נחוג יום הולדתה ה־ 50 פלוס
של ראומה וייצמן, בעת ביקורה
העשירי של אשת עזר וייצמן במצריים
בחמש השנים האחרונות. וייצמן, גיסתו
של משה דיין(אחות אשתו הראשונה,
נחוג יום הולדתו וד 65 של
ליאונרד(.לני׳־) ברנשטיין, מנצח
ומחבר ניריורקי, מפטרוניה של
התיזמורת הפילהרמונית הישראלית,
שגם השתמש בחיבוריו המוסיקאליים
במוטיבים יהודיים(.קדיש״).
אושפזה בעת ביקורה
בשבוע שעבר במצריים, לבדיקת
עיניים בבית־חולים קאהירי, מיכל
מודעי, אשת שר־האנרגיה, יצחק
מודעי. ילידת מאה־שערים בירושלים
ומלכת־היופי של ישראל לשעבר,
אבי הרעיון
בעל העיטור
רות) ובת עורר־דין ירושלמי, כובדה
לרגל יום־הולדתה בעוגה חגיגית,
שהוכנה בלישכת שר־החוץ המצרי
בהוראת השר, כמאל חסן עלי.
נחוג יום הולדתו ה־ 50 של
פרופסור האוניברסיטה העברית
(למדעי המדינה) שלמד! אבינרי.
יליד פולין ואיש המערך, מנכ״ל שקדמו מישרד־החוץ בשנתיים
לעליית הליכוד לשילטון, פרופסור־אורח
באוניברסיטות אמריקאיות
ואוסטרליות. מחקריו על מישנותיהם
של פרידריך הגל וקרל מרכס פורסמו
בגרמנית, באנגלית, בצרפתית, באיטלקית,
בהולנדית, בסרבית וביפאנית.
נחוג יום הולדתו ה־ 50 של
שמואל בק, צייר יליד ליטא וחניך
בצלאל הירושלמי ובוז־אר (האמנו־יות
היפות) הפאריסי, ששמו יצא
בתערוכות״יחיד בארץ, ברומא, בלונדון,
בבוסטון ובמונטריאל. נודע גם
כמכין תפאורות לתיאטרון.
נחוג יום הולדתו ה־ 50 של
פרופסור דני גור, מנתח־הלב
מתל־השומר. יליד טבריה ואחיה של
הפסלת אילנה גור, בנו של תברואן
אירגון־האומות-המאוחדות אנדריי גור.
הפרופסור נחשב לאבי רעיון הרפואה
הפרטית (של רופאי בתי־החולים)
בישראל, וזכור כמי שביצע ניתוחי־לב
מסובכים בעודו שובת רעב בעת
שביתת־הרופאים האחרונה.
נחוג יום הולדתו וד 59 של
פסח גרופר, סגן־שר-החקלאות
שעמד להתמנות כשר־החקלאות. כורם מרכבת בקפיצותיו שהתפרסם ישראל כאשר לא עצרה בתחנת ביתו,
עתלית, ובאימרותיו (.הכנסת הזאת
זקוקה לפסיכיאטר גרופר, יליד
תל־אביב, בנו של רצען מזיכרודיעקב
ונכדו של האיש שנהג במרכבה
שהובילה את בנימץ־זאב הרצל בסוף
המאה הקודמת בירושלים, הוא חקלאי
— אמיד, לשעבר ראש המועצה המקומית
עתלית ושופט (בית־הדין לעבודה,
חיפה) ,אשר למרות סיגאר־הקבע בפיו
הוא איש מצניע־לכת.
• התנין הצבר הראשון נולד
בחמת־גדר לפני שנה.
העולם הז ה 2400
(המשך מעמוד )33
המצאה מסורסת בשטח הני שול.
הוא מוכן לנטות בל מיני מיטעדות
ומקומות חדישים ומוזרים -
העיקר שלא יהיה שיגרתי
ומשעמם. האוכל אינו עומד בראש
מעייניו, אך אם הוא אוכל -אז
שיהיה טעים מקורי ומעניין.
דגים הוא אוהב להינות מאוכל טוב,
ממשקאות משובחים ומדברי
מתיקה. מאחר שהוא רגיל
להתפנק, תשוב שיכינו לו, יגישו לו
וישמרו על מצב רוח״טוב. כשהוא
מאבד את מצב־הרוח, הוא מוכן
לוותר על הארוחה, ומעניש את
הסביבה בנ ד שאינו אוכל ומעמיד
סני טובל. מי שחי עם בן דגים,
חייב להיות זהיר ולשמור את
המריבות וההערות לזמן שאחרי
הארוחה.
טרה
מנתדדלב גור
שיריונאי כץ
הורוסקופ
הנלווית לבעלה זה 32 שנה, מאז שימש
(בדרגת סגן־אלוף) כעוזר הנספח
הצבאי של צה״ל בלונדון. שבה ארצה
אחרי הבדיקות הראשונות ואושפזה
בתל־השומר.
נפטר בתל־אביב, משטף־דם
במוח, בגיל ,63 ישעיהו (.שייקה״)
ירקוני, איש־עסקים (מיפעל חמצן
ועבודות-עפח. מפקד אירגון ההגנה
בשכונת התיקווה התל־אביבית שלפני
מילחמת העצמאות, שנודע כבעלה של
הזמרת יפה ירקוני ואבי שלוש בנותיהם
(ראה כתבה).
נפטר בקלן, גרמניה, בגיל ,88
רוכרט סרווציום, עורר־דין גרמני,
אשר שימש כסניגורו של אדולף
אייכמן בירושלים. עוד קודם לכן,
במישפטי נירנברג של מנצחי מיל־חמת־העולם
השנייה נגד פושעי־המילחמה
הנאציים, התבלט בהגנתו על
רופא־ניסויים נאצי.
נפטר בגיל ,94 מאיר שלי,
יליד רוסיה, קצין בצבא התורכי
הוא אוכל הכל, אינו מפונק אך
חשוב שהבל יהיה עטיטי ובכמות
גדולה. האנרגיה שהוא מוציא
במשך היום משאירה אותו רעב,
ובשום אופן אץ לו זמן להתעכב
ולחשוב מה יאבל. כשמשרתים
אותו ושואלים אותו אלף פעם אם
האוכל טעים לו ואם הוא מרוצה,
הדבר גורם לו הנאה גדולה. הוא
רוצה להיות חשוב למישהו ולהיות
במרכז תשומת״הלב. ההתעניינות
מבטיחה לו שאוהבים אותו -וזה,
בעצם, העיקר.
שור
אם יש מזל שהמזון חשוב לו,
הרי זה השור. הוא נאמת מסוגל
ליהנות מאוכל טוב ויודע להעריך
ארוחה משובחת. שור שהוזמן
לבית והביבוד לא השביע את
רצונו, יתקשה לסלוח או לשכוח
הבלתי-נעימה,
החוויה את וישתדל שלא לחזור לאותו
המקום. ולעומת זאת, מי שמתארח
בביתו של נן־מזל״שור, ייצא שנע
ונמצב״רוח מרומם.
תאומי הוא לא סובל ארוחות נשעה
קבועה ונכלל, הוא שונא להתחייב
ולהבטיח את השתתפותו בארוחה.
עדיף שהמישפחה תסעד בלעדיו.
הוא מעדיף לקנות משהו -עוגה,
גלידה, פלאפל. אין לו סבלנות
לשבת במקום אחד ולהמתין עד
שבולם יסיימו את הסעודה. ואם
הוא כבר הגיע במיקרה לארוחה,
הוא מסוגל לדבר ולפטפט ללא
הרף, ולשכוח שהפה נוצר גם
לאכילה.
סרט!
אחד המקומות ה א הוניסניו תר
על בן סרטן זה ה מיטנח. שם -בין
כל הסירים, המחבתות והמאכלים
הוא מרגיש שהאווירה חמימהונעימה. אצל בן סרטן אוכלים טוב.
כל המישפחה סועדת את ליבה
שלוש פעמים ביום, ולמרות
שהסרטן נחשב חסכן מטיבעו -
בכל ארוחה הוא או היא מבשלים
יותר מדי. בגמר בל א מחה נוצרת
בעיה: מה לעשות בכמות העצומה
של השאריותז
אריה שחקנית סטרים
כלת־הפרס
במילחמת־העולם הראשונה, המנהל
הראשון של יומת ההסתדרות דבר,
האחראי ליומון המדינה שהופיע יום
אחד בלבד, ב 14-במאי ,1948 כעיתונם
המשותף של כל עיתוני מדינת ישראל
לכבוד הכרזת המדינה, חבר האקדמיה
ללשון העברית והנסוז הראשון של
חוקי מדינת ישראל בעברית.
האריה אינו להוט במיוחד אחרי
האוכל׳ אן הוא אוהב להינות
מהחיים ואם אוכל טוב כלול בין
ההנאות העיקריות, אז למה לא
ליהנות גם ממנוז למעשה, לא חשוב
לו ביותר מה הוא אוכל, אלא איד
האוכל מוגש. האריה אוהב טקסים
וחגיגות. אם הארוחה מוגשת ומעוררת מרשימה נצורה התפעלות, הוא יוצא ממנה
שבע״רצון. אם יאכל נמיטעדה,
הוא יתן למלצר מענק נדיב על יחס
מיוחד ושרות אדיב.
..ואוניותיה נשאו א ת
הגיין ההולנדי המפורסם
סביב העולם,
לארצות רחוקות...
בשנת 1824 הקים יוהנס הנקם מיבשלה לשיכר בנמל
ההולנדי דלפטהאבן(היום הוא חלק של רוטרדם) ,אשר
שירת את האיזור כולו.
.עד מהרה התפרסם
ה״חנבר״ של משפחת הנקם
בבית ובחוץ לארץ, בתוך
שנים מעטות הפך העסק
המשפחתי גם לחברת הובלה
ימית ואוגיותיהם נשאו
את הג׳ץ ההולנדי המפורסם
סביב העולם לארצות רחוקות,
עד לאיי הודו המערבי
תועדלאפריקה
הדרומית.
מוצריהם של הנקס,
בבקבוקים בעלי העיצוב
המיוחד והתורות המתפא-
רות במדליות הרבות שזכ תה
בהן, נעשו מטרה
לחיקויים נחותים. הבעיה
כה החמירה, עד שבראשית
המאה נאלצה החברה לפרסם
מודעה בעיתוני אנגליה
וארצות אחרות, להתריע
בכל מי שישתמש בבקבוקי
החברה ויזייף את הדין של
הנקם, שתתבע אותו למש פט
ותפעל נגדו בכל חומרת
הדין.
קטנה וודקה; 1/2כפית מיץ
לימון.
נער את החומרים עם
קרח, סנן לתוך כוס והוסף
קוביות קרח חדשות. עשה
חתך בפרוסת לימץ ונעץ
אותה לקישוט על שולי
הכוס.
קוקטייל ״קונטיקי״
1כוסית קטנה ״קונטי־קי״;
1כוסית קטנה מיץ
תפודם ; 1כפית שרי ברנדי.
נער את כל החומרים עם
קרח, סנן לתוך כוס, הוסף
קוביות קרח חדשות וקשט
בפרוסת תפוז
בימים אלה הודיעה חב רת
הנקס על משקה חדש
— ״קונטיקי״ .משקה המ כיל
את הג׳ין של הנקס (150
שנות נסיון) ,מתובל בעדי נות
בערער וקרדמין ומעור בב
במיץ אשכיליית ילימיז • הקוקטייל הצונן של הקיץ
״קונטיקי״ הוא משקה מרע
נן ונפלא, פחות חריף מהמי ענן ״קונטיקי״
ש ק או תהאל כו הו ליי ם
2כוסיות קטנות קונטי־הנקיים,
משקה מוכן ומעורקי;
1כוסית קטנה גורדון׳ס
אותו
בב לנוחיותך, ששותים
דרי ג׳ץ; 1/2כפית ארק
קר או בתוספת קרח.
אניס,
נער את כל החומרים עם
נסה להגיש ״קונטיקי״
קוביות קרח שבורות —
עם לימונדה תוססת וקרה
כלי ניעור יעזור לקרר את
כקרח, סודה או מי טוניק,
המשקה במהירות בלי לדלל
״קונטיקי״ אורגינל
אותו. סנן לתוך כוס, הוסף
קוביות קרח חדשות ורצועה
1כוסית קטנה ״קונטי־מסולסלת
של קליפת לימון
קי״; 1/2כוסית קטנה גור־לקישוט.
דון־ם
דרי ג׳ץ; 1/2כוסית
קונטילוי
יבוא ושיווק בלעדי: החברה הסקוטית למסחר בע״מ,
רה׳ גרוזנברג 26 תל-אביב,טלפון 03-622891/2
ז קו ק דחוף למודעה?
ל ש רו ת ך 24ש עו תביממה
3 622828 . 623311
לבעלי כרג1יסי אשראי בלבד
חגיגות
פאק! איבאנז
ביזגליהים^
הם מכים
גם בצלמים!
בשנת
\ \ 1ך 1ך* 1ח את אתי אל-בחור מחזיקים בעדינות צמד הגנג־סטרים־ליצנים
אריה צ׳רנר ואלברט אילוז. הגנגסט־ריס
עמדו בכניסה וקיבלו את האורחים. הם לא היו אלימים כמו המארח.
^ הליקופטר נחת בשלום ואדם
1 1וחווה של שנות השמונים עמדו
משתוממים.
מתוך ההליקופטר יצאה בובת
רובוט, שלא היתה אלא אדם שהלביש
על עצמו מכשירים חשמליים למיניהם.
הוא אפילו לא הגיע מהחלל,
אלא הישר מלונדון.
לפני הרובוטים היו אדם וחווה
והנחש שפיתה אותם, וכמובן התפוח.
אחריהם באו אנשי המערות, האבירים
והאצילים, ואז באה המאה ה־ 20 ושנות
ה־20׳ וה־30׳ האלגנטיות, תקופת
ריקודי הצ׳רלסטון, ילדי הפרחים של
שנות ה־ , 70 ושנות ה״ 80 עס הפא־נקיסטים
והמוסיקה והרוק הכבד. כל
השנים האלה עברו לעיני הקהל
בתילבושות שהוצגו על־ידי דוגמנים
ושחקנים. הכל היה יכול להיות יפה
הסטודנטית לתיאטרון ענת וקסמן התחפשה
לנזירה. מלפנים היתה נזירה אמיתית, ומאחור
חשפה זוג רגליים וישבן. משמאל: גם מקומה של רקדנית הבטן לא נפקד.
נ64 .
נזירה מאחור
יך 711
ך ן 11ן * ך ך: הדוגמנית שמנה מארש מקבלת סירוק
1אחרון לפני עלייתה לבימה. מימין, מחופש
בלבושו הרגיל, בועז תורגמן. שרונה החליפה דמויות ותחפושות.
ומרגש לולא רפי שאולי וביריוניו.
שאולי שלח מאות הזמנות לכל
היפים והיפות של תל״אביב, וכמובן
לעיתונאים ולצלמים המסקרים מסיבות
וחגיגות כדי שיכתבו עליו.
על ההזמנה נכתב ״ערב שחרזדה״,
והמסיבה התקיימה בדולפינריום לכבוד
סיום שבוע האופנה. הצלמים
עמדו על גג הדולפינריום, שהפך לבימה,
וצילמו את התחפושות. בשלב
מסויים בא אדם שהודיע שההליקופטר
עומד לנחות וביקש מהם לרדת מהר
למטה ולצלם. הצלמים ירדו למטה
בריצה וחיכו במקום שיועד להם.
ההליקופטר נחת הצלמים עמדו במרחק
סביר ממנו כדי לא להיפגע אך
להיטיב לצלם.
לפתע הגיחו בריצה פראית רפי
שאולי ושותפו לשעבר דני לדנו־
רצים הביריונים של
כשמאחוריהם שאולי.
הם התחילו לדחוף את הצלמים
בגסות, לצעוק עליהם ולאיים במכות
ובהריסת הציוד שלהם.
הצלמים, כמובן, עזבו את המקום.
שום הליקופטר לא שיכנע אותם לסכן
את גופם ואת ציודם.
הצלמים נעמדו במרחק מה מהבימה
כדי לצלם את הרובוט שנע ללא מטרה,
ותונעתיו המכניות העלו פיהוק בקרב
הצופים. אך גם לשם הגיעו שאולי
וביריוניו, שהרפו את הצלמים בכוח.
שאולי הודיע חד וחלק שעכשיו הם
יכולים לעזוב את המקום.
כדאי רק להוסיף שברוב גבורתו
הקפיד שאולי להשתמש בכוח רק נגד
הנשים הצלמות. מהגברים הוא נזהר.
אדם, חווה, התפוח והנחש.
מיה, המחופשת לנחש היא
מאלפת דולפינים, ואדם הוא השחקן פייר אורני.
אום ושש
פאקו במים
ך* שבוע נחת בארץ הזמר
1 1הספרדי פאקו איבאנז. אין זה
ביקורו הראשון בארץ. הוא נשוי
לישראלית ובא לארץ לעיתים קרובות,
אבל לביקורים פרטיים. ההופעה הראשונה
שלו בישראל היתה לפני
עשרים שגה, ואז הוא גם הכיר את
אשתו, שחיה איתו בפאריס.
הקשר הראשון שלו עם ישראלים
היה לפני 25 שנה, בפאריס. שם הוא
הכיר את עמום קינן, בא להופעה
בארץ וכאן הכיר את ישראל גורית
ובני אמדורסקי, את הפסל והצייר
יגאל תומרקץ, את דן בן־אמוץ,
את הצייר אורי לסשיץ את רבקה
מיכאלי, את יוסי בנאי ואת אריה
ויכוח
אחרי שרחץ בים והוצא בכוח על״ידי
| 11111 111 הצייר אורי ליפשיץ, אמר פאקו- :הים הוא
כמו אשה. הוא מרגיע וקורא לן, וכשאתה הילד הוא לא קורא לן לחזור׳.
נוס לעמית
המיטעזץ־זמר בני אמתרטקי מרים כוס בירה
לכבוד י די ת הוותיק פאקו איבאנז. במיטעדתו
של אמתרטקי יכולים האורחים לשמוע את קולו מעל גבי תקליט.
שמפניה במס ביוה£ 52
יהונתן גפן, שתירגם את השירים של איבאנז
איינשטיץ. אבל לא הם הזמינו אותו
הפעם להופעה בארץ. אלא רותי
בחוזה, אשתו של הזמר דייוויד
ברחה, שבתקליטו האחרץ שר כמה
כמה משיריו של איבאנז. היא הגתה את
הרעיון להביא את איבאנז לארץ,
והלכה עם הרעיון למפיק יהודה
טלית. טלית שלח לפאקו קאסטה
שבה מוקלטים השירים של דייוויד
ברחה, שאותם כתב איבאנז ותירגם
לתקליטו של דייוויד בתזה, מעבירה ליהודה טלית
שמפניה. משמאל: הגשים של דייוויד בתזה, אשתו
רותי ובתו. ת תי היא שהזמינה את איבאנז לביקור.
יהונתן גפן. איבאגז התלהב מהביצוע
וקיבל את הזמנה,
בחזה ואיבאנז עלו לבימת היכל
התרבות ושרו יחדיו את השיר בנהר
של סביליה -איבאנז בספרדית
וברחה בעברית. את הפיזמון הם שרו
יחדיו בספרדית. את שירו הראשון של
איבאנז, הילדה היפה של הכפר, שגם
הוא מושר על־ידי ברוזה בעברית. הם
שרו לסירוגין בספרדית ובעברית,
וקצרו תשואות סוערות.
אחרי החגיגה המוסיקאלית בהי-
כל־התרבות נתכנסו כל חבריו הישראלים
של איבאנז בחוף המערבי
של גזי חקק. היו שם כמובן ישראל
גוריון ובני אמרורסקי ונשותיהם,
תומרקץ וחברתו. ח בן־אמוץ, אורי
ליפשיץ, והצייר מנחם גפן שמבקר
עכשיו בארץ.
לכבוד האורח הספרדי, שמדבר
עברית לא רעה, נפתחו בקבוקי
שמפניה ודגים פארו את השולחן.
איבאנז, שהתרגש מהמסיבה, הרים עם
כל אחד כוס שמפניה, הסתכל על הים,
תפס את נעמי תומרקין ונכנס לים.
כל הנוכחים קפצו אחריהם למים
והוציאו אותו בכוח.
אחרי שכל העיתונאים עזבו את
המקום נשארו החברים ופאקו
והגיטרה, ושרו שירים עד 8בבוקר.
כל היום אותים:׳.שם מתנות לחגים
^ז־ילד
זרד^,ז>ז1 ,ץ מ ״,י
׳ייס
5 0ייגה
י סי ^
מ 7לובת?/מחקים ו/7פנוקים.
גתט מזי ^י ^ ד ^
יוסיי הראל, איש־עסקים בינלאו הגנו״ של נו ש ת לבון ושומו־ראשו
שלחיים ו״צמן,פרשבגיל 55 ללימודיפילוסופיה,גירהאתסוקרטס
ואת אפלטון, או 1רואו 1את נעיא חייו בניקווו על אוניות המענילים
.כל זמן שאתה
משרת אידיאה, זה
יפה. בדגלו שאתה
תלו־ באידיאה,
אתה נכה״
..קיבלתי הוראה
להביא מעפיליס
ארצה, לא
להביא גורות
לארץ־ישראל״
.רציתי להיות ט״ס
במילחמת־השלס, אך
הבריטים לא
איפשרו לפלסטינים
להיות טייסים״
.הבריטים אמרו: הם
מובילים בני־אדם
נמו שמובילים
בקר. אל תתנו
להם לעבור״
.ממן היה איש לא
רגיל. בחונמתו
ובנוונלו הוא
היה מנול ומוגבר
לאנשים שהכרתי״
.זזו להם עיניים
באלה גדולות והם
הביטו עלינו כמו
על ענקים מארץ
הנפילים׳
111
ת עמל בחורינו סוד ליל יעטוף/הן עליו
\ 1נברך כעל לחם / .הן רואות כיצד
מספינות אל החוף /הם נו שאים א ת עמם עלי
שכם/לחיי זה הלילה הקר ואיתן! /לחיי
הסיכון והפרך! /לחיי הספינות הקטנו ת
קפיטן! /לחיי הספינות שבדרך! /ולחיי
בחורים שקיבלו הפיקוד /ובאופל כיוונו את
ה שיט /למועד הנכון למקום היעוד /בלי
מצפן ומפה בליל ציד /גם בהם יסופר עוד
סיפור מסויים.
כך כתב נתן אלתרמן בשירו המוקדש
לרב־החובל האיטלקי. נ ד סופר על אותה
ראיינה שר!! יש
טייי חיו
קבוצה קטנה של אנשים צעירים מארץ*
ישראל, שהיו מנווטים את ספינות־המעפילים,
כשהן מנסות להתחמק מה״
משחתות הבריטיות המאיימות לנגח אותן
ולסלקן מחופי הארץ.
יוסי הראל הוא אחד הגיבורים שניווטו
את הספינות בחשכת״הליל. הוא פיקד על
האוניות ״כנסת־ישראל״ ,״אקסודוס׳. ,פאן
יורק׳ ו״פאן קרשנט״ ,שמסעותיהן היוו את
השיא בתולדות העליה הנלתי־ליגאלית
לארץ־ישראל.
כל אחת מהאוניות שעליהן פיקד יוסי
הראל, נשאה לפחות +000 איש. נולן נרדפו
ונתפסו על״ידי הבריטים. על ״ננסת־ישראל׳
נולדו 11 תינוקות במהלך ההפלגה,
ונהרגו שלושה אנשים בשעת ההתנגדות
לבריטים.
״אקסודוס״ זנתה נפירסום אדיר, נאשר
ארנסט בווין החליט להחזירה לחופי
גרמניה, אחרי שבמשך שלושה שבועות גילו
המעפילים התנגדות מאסיבית, שתבעה
שלושה קורבנות.
״פאן יורק״ ו״פאן קרשנט׳ הצליחו
להערים על הבריטים, לחצות את מיצרי״
בוספורוס, לחצות שדה״מוקשים ימי ולהג
ליס״התינון. בסוף נתפסו נוסעיה וגורי
לקפריסין. הראל עצמו ברח ממחנוו
המעבר בקפריסין, דרך מינהרה, והגיע לאו
על ספינת״דיג.
פרשת שתי ה״פאנים״ זונה נעת לתחי
זאב הדרי וזאב צחור כתבו ספר נ ע
״אוניות או מדינה״ ,המספר את סיפורן י!
״פאן־יורק״ ו,.פאן קרשנט״ .להפלגתן י!
שתי אוניות״הענק, שנשאו יותר מחמישו
עשר אלף מעפילים, התנגדו לא רק הבריטי
אלא גם ראשי ההנהגה הציונית, ובראע
- 1א ד שיחקת־ על כל הקיפה -
(המשך מעמוד )67
דויד בן־גוריון. למרות הכל הצליח הראל
לנווט אותן הביתה.
הספר זכה השבוע בפרס לספרות צבאית
על״שם אלוף הפלמ׳ח, יצחק שדה.
היום יוסי הראל הוא איש־עסקים. אחרי
25 שנות שירות, שבהן, היה, בין השאר,
שלישם של חיים וייצמן והרמטכ״ל הראשון
יעקב דורי, וקצין בכיר בחיל״הים, יצא
לעסקים פרטיים. הוא חלש על עיסקי״סחר
בינלאומיים, היה בעל־אוניות, בעל״בתים
בקליפורניה ובעל עסקים רבים אחרים.
כיום, בגיל ,63 פורש הראל מפעילות
עיסקית, אחרי שהגיע למסקנה ני הכסף זה
לא הכל בחיים.
את הפרק החדש של חייו הוא מקדיש
ללימודי פילוסופיה וארכיטקטורה.
במישרדו הנעים והמהודר למדי בכיכר־אתרים
בתל״אביב מבלה הראל שעות
ארוכות בלימודים.
להראל שלושה ילדים: בת -חברת קיבוץ
איילת־השחר -מנישואיו הראשונים, ושני
ילדים מנישואיו לאשתו האמריקאית, ג ולי.
בתו, שרון הראל, היא תסריטאית שהתפרסמה
בעבודתה המשותפת עם חברה
לחיים, אבי נשר. הרכילות אומרת, ני אביה
תרם לא מעט מכספו הרב להפקת סירטיהם
של נשר והראל. האב מסרב לאשר או
להכחיש.
בנו הצעיר, דויד,
הנמצא נעת בלימודים בבוסטון.
הוא אינו מרבה בשיחה על עסקיו, אלא
מעדיף להתרכז בהשקפותיו על החיים.
כשהוא מדבר על עליה ב׳ ,שבה מילא תפקיד
מכריע, הוא מדבר על הדברים כאילו
התרחשו רק אתמול, ומתנצל על הרגשנות
שהוא מגלה. הוויכוח המפורסם שלו עם
אייק אהרונוביץ׳ עדיין מדליק אותו, כאילו
לא עברו 3$שנים. הוא עדיין בדיעה שצריך
היה לעצור אוניות -לא להילחם בתותחים
הבריטיים -ולנסות למנוע כמה שיותר
אבידות. בדיעבד, הוא מאושר מכך שלא
איפשר התנגדות מאסיבית לבריטים, ומכך
ורוממה. כשנולדתי מנה הישוב היהודי בסך־הכל
50.000 איש.
מאותו יום, שבו חזרתי ממחנה־צופים בקריית־ענבים,
היתה משמעות לחיי. ידעתי שאני מקדיש
אותם להגנת העם.
בגיל 12 גייסו את כל השיכבה שלנו בצופים
להגנה. השביעו אותנו בטקס מרשים, והפכנו
למקשרים. בגיל 15 התגייסתי, בפועל, למנגנון־
הקבע של הגנה. עברתי קורס מ״מ של הגנה
וקורס פרשים המפורסם, בפיקודו של יצחק
שדה. יחד איתי היו בקורס גם יגאל אלון, משה
דיין ושימעון אבירן.
ב־ 1938 עלינו לחניתה, והייתי מדריר־נשק
בקורסים של הגנה.
ב־ 1939 עברתי קורם ימי בירקון. אז פרצה
מילחמת־העולם השניה, והתגייסתי לחיל־האוויר
הבריטי. רציתי להיות טייס, אך הבריטים לא
איפשרו ל״פלסטינים׳ להיות טייסים.
עברתי את לוב, מצריים ועיראק. ביוון
נפצעתי באוזן באופן קשר״ ושוחררתי מחיל־האוויר.
חזרתי לשרת בהגנה והדרכתי, במישמר־העמק
120 ,אנשי פלמ״ח, שעמדו לצאת
ליוגוסלביה בגדוד שמנה 800 ארץ־ישראלים. אך
הבריטים נרתעו מהעסק ברגע האחרון, ולא שלחו
את הגדוד.
• באיזו תקופה בחייך היית שומר
ראשו של הנשיא הראשון, ד״ר חיים
וייצמן?
הייתי שלישו ושומר ראשו. ב־ 1944 פנה אלי
אליהו גולומב ושלח אותי אל וייצמן, כאחראי על
ביטחונו. חיכתה לי מחלקה שלמה, שהייתי
אחראי עליה, ושימשתי גם כשליש וכקצין־
הקשר שלו עם הגנה.
• מדוע צריך היה להגן על היד של
וייצמן?
מכיוון שהגנה מצאה אצל אנשי ל״חי תוכנית
של בית וייצמן ברחובות, והיה חשש שהם
מתכננים לחטוף אותו. נתנו לי 30 איש לשמור
על הבית.
אני לא אומר שהשתגעתי על זה. עשיתי מה
שאמרו לי. כשהוא היה נוסע לאנגליה, הייתי חוזר
להדריך בקורסים.
• מה היה תפקידך כמקשר?
יוסי הראל עם ורה וחיים וייצמן
.אני לא רוצה להילחם בחיי אדם -
ושנתן להם לגרור את ה.פאנים׳ לקפריסין.
הוא מאושר ש״אקסודוס־ לא טבעה, בסופו
של דבר, ומעפיליה הגיעו לחופי הארץ, גם
אם באוניות אחרות.
גהי
• מתי החלטת להצטרף להג־
ב־ 1929 הייתי במחנה־צופים בקריית־ענבים.
בדיוק אז פרצו המאורעות בחברון, בצפת ובמוצא.
שלחו מייד אוטובוס להדזדר אותנו הביתה. בררו
עברנו במוצא וראיתי את הבתים הבוערים ואת
גופותיהם של בני מישפחת מקלף, ואז גמלה
בליבי ההחלטה שאת חיי אקדיש להקמת כוח
יהודי, שיגן על היהודים בארץ־ישראל, כדי
שיותר לא ירצחו אותנו ולא ישרפו לנו בתים.
אני דור שישי בירושלים. מישפחתי, מישפחת
המבורגר, היתה מישפחה דתית. סבי היה רב, אבל
אבי כבר היה חילוני. לאבא היתה קנטינה בסדום,
ושנות ילדותי עברו עליי בשכונות זיכרון־משה
תיאמתי את כל הפגישות בין משה סנה,
אליהו גולומב ושאול אביגור ובין וייצמן. כל
פגישותיו של האיש עם מטודהגנה נעשו דרכי.
• איזה איש הוא היה?
איש לא רגיל בחוכמתו וכשיכלו. באופיו, הוא
היה מעל לכל האנשים שהכרתי בחיי.
היו לו שני בנים, מייקל ובנג׳מין. אחד מהם
היה טייס בחיל־האוויר הבריטי ונפל בקרב. אני
זוכר שהוא היה מדליק את האח בסיפרייה והיה
מדבר על בנו. היו לו הרבה יסורי־מצפון. בניו,
כמו בניהם של כל המנהיגים הציוניים, סבלו
בגלל עיסוקו של אביהם, מחוסר תשומת״לב.
• הוא דיבר איתך עברית?
עברית, אנגלית ויידיש. הוא דיבר עברית יפה
מאוד, אבל חשב באנגלית.
• פיקדת על האוניה. כנסת ישראל׳
.זו היתה אחת האוניות הבעייתיות
ביותר שהד בתולתת המוסד
לעליה ב׳.
זו היתה אונייה די גדולה. השנה היתה .1946
המפקד של כנסת ישראל היה בנימין ירושלמי,
הוא מת לפני שנה. כל חייו שירת את העם. אני
הייתי סגנו.
יצאנו מיוון, שתי אוניות -כנסת ישראל,
שעליה 3000 איש, ואתנה, שעליה 1000
צעירים. כשעברנו את יוגוסלביה היתה סערה.
אתנה שברה מנוע, עלתה על הסלעים וטבעה.
הצלחנו להציל את 1000 הנוסעים והעלנו אותם
על כנסת ישראל.
נסענו עם צוות יווני, שעמד על כך שבאיים
היוונים יירד מן האוניה. וכך היה. יחד עם הצוות
ירד בנימין, ואני קיבלתי פיקוד על האוניה.
נסענו בין קפריסין והחוף התורכי. קיווינו
}}הנשים ירדו ער
דוגעוי־עץ באונייה
מיטרטרת נח אובעים
עונה, שנעה במהירות
חמישה קשו 4 £
שלא יגלו אותנו ואז, כשנגיע לחוף סוריה נגרר
את החוף עד חיפה.
אבל מפציץ בריטי גילה אותנו, ומול מוסה
דאג נגררנו על״ידי שתי משחתות לחיפה.
הבריטים ניסו להוריד את המעפילים, שגילו
התנגדות — שלדעתי היתה הקשה ביותר על
אוניית־מעפילים. זרקנו על הבריטים קופסות־שימורים
וניסינו להבריח אותם מהספינה. כשהם
ראו שזה לא עוזר, התחילו להפציץ בגז מדמיע.
על האוניה היו 4000 איש ובמקום שבוע
שייטנו 23 ימים, שבמהלכם נולדו 11 תינוקות.
ילד אחד נאלצנו לקבור בים.
ואחרי כל זה ריססו אותנו הבריטים בגז
מדמיע. זה היה נורא.
דמענו, ואחר כך הרגשנו שאנחנו נחנקים
בגרון, ושהעור מתקלף. אנשים שלא ידעו
לשחות קפצו לים, מגובה תישעה מטר. הרגשת
שאתה נגמר. בבטן האונייה נדחסו 3000 איש.
ברגע שהבריטים זרקו את הגז, הם התחילו
לטפס בסולמות ולרמוס זה את זה. גיהנום של
דאנטה. היינו בסך־הכל שלושה ישראלים על
האונייה.
כל מילחמת עלייה ב׳ היתה של המעפילים.
אנחנו רק עזרנו להם, אבל הם היו הלוחמים
האמיתיים. במהלך הקרב נהרגו שלושה אנשים.
הבריטים הורידו מעפילים לאוניות־הגירוש
לקפריסין.
קשה לתאר מה שעבר על האונייה. האונייה
היטלטלה בים סוער. היינו צריכים להיזהר
ממוקשים, ובתנאים כאלו נולדו ילדים. אפילו
מיזרנים לא היו לנו. הנשים ילדו על דרגשי־עץ,
באוניה מיטלטלת בת 40 שנה, שהונעה בפחם,
במהירות של חמישה וחצי קשר. בהליכה אתה
משיג אותה. ביום השמיני של ההפלגה היתה
סערה נוראה והיתה סכנה שהאוניה תתהפך,
ושאם הרוח תשתנה — אנחנו נתרסק. הגלים היו
בגובה של שמונה מטר.
בלילה נולד ילד ואחרי שעתיים מת. האם
שכבה בתא היולדות, האב בכה, וכל האוניה היתה
חולה במחלת־ים.
היינו צריכים לקבור את הילד. אירגנו
טקס־קבורה ימי. על־פי הנוהג הימי, עטפנו אותו
בקנבס. המלחים הזרים תפרו את השק. לקחנו
חתיכת־עץ רחבה וקופסה של שימורי־סרדינים,
עטפנו את הגופה, חיברנו בשרשרת כדי שהיא
תצלול, ובעוד האב מתייפח הורדנו את הגופה וגל
עצום קבר אותה.
האם יש קורבן יותר טהור מילד בן שעתיים?
• האם נעשתה סלקציה, בחרתם את
המעפילים?
היית צריכה לראות את העיניים שלהם. ילדים
בני שלוש שילקוט־הגב היה גבוה מהם. הם
הביטו עלינו כעל ענקים מארץ־הנפילים. ידענו
שהם יעשו כל מה שנגיד להם. הם האמינו בנו
באמונה עיוורת שנביא אותם לארץ־ישראל.
• כיצד התגברתם על הבעיות
באוניות הצפופות — לא היו מיקרים
של היסטריה, מריבות, מחלות?
היו בעיות. במקרים של היסטריה היה צוות
רפואי שטיפל בהם. אני זוכר שבכנסת ישראל
וגם בשתי הפאנים עליתי על הסיפון בשבת,
ופיתאום אני רואה — פה עומדים אגודת־ישראל,
פה המיזרחי, פה חסידי הרבי מגור. לא עברה רבע
שעה, ו־ 11 בתי־כנסת היו על הסיפון. ואני שואל
את עצמי: הרי אנחנו אותו העם, שמתפלל לאותו
אלוהים, ואם האוניה תטבע — נטבע כולנו.
בתחילה הייתי בשוק. אחרי כל מה שעבר על
היהודים האלה, הם לא התפללו ביחד. אחר כך
חייכתי לעצמי — זה העם שלנו.
מובן שהיו בעיות. היתה צפיפות איומה והריח
היה בלתי־נסבל. כולם לבשו את כל הבגדים
שלהם, כי לא היה מקום לאיחסון, ואפשר היה
לרחוץ רק את הפנים. היו בעיות, אבל התגברנו.
• מה הסך את ״אקסודוס״ לאוניית
המעפילים המפורסמת מכולן?
על סיפון אקסודו ס היו 4500 איש. הבריטים
הפעילו לחץ על הצרפתים לעצור את ההפלגה.
ארנסט בורן טס במיוחד מלונדון לפאריס ודפק
על השולחן. הצרפתים אמרו לנו, שאם לא נסתלק
מייד — לא יאפשרו לנו להפליג.
זו היתה רוטינה. הם היו מגרשים וכל חודש היו
מאפשרים ל־ 750 איש להגיע לארץ.
אז נכנס בווין לטירוף בלתי״מובן, והחלים
ללמד את היהודים לקח בל־יישכח. ובמי הוא
נלחם? בשארית־הפליטה, בעלובי־חיים, ניצולי־מחנות.
וכך הוא גירש את האוניות, במקום
לקפריסין, לארץ המוצא של אקסודוס -
לצרפת.
• ואז
האוניות?
פרצה
שביתת־רעב על
האוניות עמדו במשך שלושה שבועות מול
חופי צרפת. המעפילים לא ירדו. היתה התנגדות
מאסיבית. כווץ, בטירופו להילחם בעליה ב׳ על
גופות המעפילים, שלח אותם לגרמניה ובכך
הגיע לשיא של ניבזות. הורידו אותם בגרמניה
בכוח, אבל כל 4500 האנשים הוברחו, אחד־אחד,
מהמחנות למרסיי, וכולם הגיעו ארצה.
שנים אחרי זה קיבלתי 10 אחוז הנחה בקפה
אקסודוס, שהוקם על־ידי שניים ממעפילי
האוניה.
• אתה היית על ספינות הגירוש?
לא. אני ידעתי שאני עולה מייד על פאן־
יורק. כשהגענו לחיפה, היפלגו גורל מי נוסע עם
} }נ מ שו 17111 ודתה
ד הנהו
בקנה אקסודוס. הקימו
אותו מקבילים
מ ה אני ה ^
המעפילים לקפריסין. לא ידענו על השיגעון של
בווין. לבסוף זה עלה בגורלו של מיכה פרי, ואילו
אני, עזריאל עינב, האלחוטאי, מירי הקיבוצניקית
וסימה האדוות, נכנסנו לסליקים שהיכנו מראש
מתחת לגשר־הפיקוד, וכשבאו אנשי סולל־בונה
לנקות את האונייה, הם כבר ידעו שאנחנו שם
והביאו תעודות־זיהוי ובגדים. כך ירדנו כפועלי
סולל־בונה.
• פרשת ״אקסודוס״ נסקרה בכל
אמצעי-התקשורת בעולם.
עד אז לא היה דבר כזה. עשרות עיתונאים
כיסו את הפרשה, וועדה של האדם שהגיעה
ארצה לפני החלוקה, באה במיוחד לחיפה.
לא. כל מי שרצה, יכול היה לעלות. בתחילה
החלטנו לא להעלות נשים בחודש התשיעי
להריונן, אבל גם את זה לא עשינו. מי יכול היה
לברוק?
• ואז נקראת לפקד עלי ״פאן יורק״
ו״סאן קרשנט״?
כולם היו יתומי מילחמה, שנאספו ביערות.
ילדים שהוריהם, שהלכו לתאי הגאזים, שילחו
אותם לשדות כדי שיינצלו. ילדים בלי הורים,
בלי קרובים. באקסודוס היו לי 1600 יתומים
כאלה.
לילדים האלה לא היתה ילדות. הם נאחזו
במדריכים שלהם באופן בלתי־רגיל. המעפילים
עצמם אירגנו את הילדים. אנחנו, הארץ־
ישראלים, לא תרמנו דבר. כמפקד אוניה דאגתי
לבתי״ילדים. אבל מי אירגן אותם? מי שיחק
איתם? המעפילים. היו לנו שני מחנות של ילדים
ואימנו אותם.
על הפאנים היה לי חשבון עם הבריטים, חוץ
.מחשבון העם היהודי. בווץ השמיץ אותנו, קרא
לנו. חבורה של פושעים, המסיתים יהודים
מיסכנים ומסכנים את חייהם באוניות רעועות.
הוא קרא לנו.סוחרי אדם׳ .החלטנו שהנוק־אאוט
יהיו פאן יורק ופאן קרשנט. אותה תנועה
יהודית, שהיתה כל־כך לחוצה, עשתה עם שתי
האוניות האלה מאמץ עליון לגבור על בודן. פה
שיחקנו על כל הקופה.
האוניות היו גדולות. כל אחת מהן יכלה
לאחסן 5000 איש. לקחנו .6000 למזלנו, רצו
היוגוסלבים לדפוק את הבריטים, בדיוק כמו
הרומנים והבולגרים. וכשמבריחים 6000 איש, יש
• מה עם הילדים?
עסק עם מדינה. היינו זקוקים לשש רכבות כדי
להעביר את המעפילים. שש רכבות שיתקו את
יוגוסלביה ליומיים.
• הם עשו את זה תמורת בצע כ0ף י?
לא. הם היו קומוניסטים. הם רצו לעזור לנו
נגד הבריטים. אנחנו שילמנו רק את הוצאות־הדלק,
ההובלה והתנועה. בלי שיתוף־פעולה של
המדינות המעורבות, זה לא היה אפשרי. התעוררה
בעיה מאיפה להפליג. אחרי אקסודוס החליטו
הבריטים לדפוק אותנו עד הסוף, וכשעגנה פאן
קרשנט בוונצייה, הם שלחו אנשי־צפרדע ופוצצו
את האונייה.
• היתה כאן הלשנה של רב־הדזובל
האיטלקי?
נכון. הבריטים איימו על חיי מישפחתו, והוא
הסגיר את פאן קרשנט. רב־החובל הישראלי,
ברצ׳יק, עלה על החוף וסתם את הפירצה במלט.
אחר כך תוקנה האונייה ושתי הפאנים קיבלו
הוראה לצאת לקונסטאנצה. הן עגנו שם שלושה
חודשים עד שהתקינו בהן את האיוורור ואת
בתי־השימוש — 120 בתי־שימוש על כל אונייה.
כל אותו הזמן ידעו הבריטים על האוניות.
• הם ידעו, קודם לשיחודו של רב־החובל
האיטלקי, שאוניות־הבננה מניו•
אורלינס נקנו על־ידי המוסד לעליה בי?
הם הפעילו את כל רשת־המודיעין שלהם. היו
להם מודיעים בכל נמלי העולם. הם כיסו את כל
התנועות בים־התיכון. נוסף לכך, היו בבעלות
מודיעין הצי הבריטי 52 אחוזים בחברת של, שבה
תידלקו כל האוניות. כל אוניה שתודלקה —
פרטיה נשלחו ללונדון. הם הפעילו 400 סוכנים
נגדינו. הם הפעילו לחץ על הרומנים. הרומנים
נכנעו ואמרו להם שהמעפילים לא יצאו מקוני
סטאנצה. כך הפליגו הפאנים לבולגריה, כשאת
המעפילים שלחנו לשם ב־ 11 רכבות; כשפנו
} }ה״נו זקוקים
דשש זנבות דהעביד
את המעפילים.
שיתקנו אח
יוגזסלב׳ה ליומיים 4 4
הבריטים לבולגרים, אמרו להם אלה — אנחנו
לא יודעים על מה אתם מדברים. המערכה על
הפאנים היתה השיא של עלייה בי. זה היה שיא
המאבק בבריטים.
בווין האמין ששבר את עליה ב׳ ,ואנחנו האמנו
שיש להשקיע מאמץ עליון, כדי שהאוגיות האלה
יפליגו.
• ראשי ההנגנה היהודית, ובראשם
דויד בן־גוריון, התנגדו להסלגת ה״פא־נים״
,שסיכנה את ההצבעה באדם על
חלוקת הארץ.
נכון. היתה פה בעיה פוליטית חמורה.
הבריטים לחצו על האמריקאים, והנה הגיע ה־29
בנובמבר, ואני יושב בקונסטאנצה ושומע בבי־בי־סי
את ספירת הקולות, כשאני יודע שהאמריקאים
איימו שאם האוניות יפליגו, לא
יצביעו בעד הקמת מדינה יהודית.
האסטרטגיה הבריטית היתה מאוד פשוטה
ומנוולת. הם לחצו על התורכים. לפי אמנת־קושטא
אסור היה לאוניות מילחמה לעבור
במיצרי־בוספורוס. אוניות אזרחיות היו רשאיות
לעבור רק עם תעודה סניטארית. הבריטים אמרו
— הם מובילים בני־אדם כמו שמובילים בקר, אל
תתנו להם לעבור. הם שיחדו את התורכים וגמרו
איתם שלא יתנו לנו לעבור* .
הבנו שצריך לעשות הכל, כדי להגיע לדר־דנלים,
שהמילחמה תוכרע כאשר נגיע לים
האגאיי
• איד עברתם את הבוספורוס?
הם שיחדו את התורכים. שאול אביגור, ראש
המוסד לעליה ב׳ ,שלח לאיסטנבול את מויש
פרלמן, שהיה עיתונאי אנגלי ומייג׳ר באינטלג׳נס
הבריטי שעבר לכוחותינו. מויש קשר קשרים עם
הגנרל הממונה על הבוספורוס ועם שר־הבריאות.
אביגור אמר לו — גמור איתם ״דיל״ על כמה
כסף שירצו.
גמרו איתם על 50 אלף דולר כל אונייה.
• איך ידעתם אם השוחד שלבם
גבוה מהשוחד של הבריטים?
זה היה הסיכון. היה ברור, שמי שישחד ביותר
כסף — ינצח. כנראה שאנחנו היינו על הגובה.
סוכם שהגנרל ושר־הבריאות יוצאים בסוף־
השבוע להרים וחוזרים ביום השני בבוקר, ואילו
אנחנו היינו אמורים להגיע בשבת אחרי״הצהריים
לבוספורוס ולעבור ביום הראשון בחצות לים
האגאי.
נאמר לנו, שאם נעמוד בלוח־הזמנים לא
יעצרו אותנו.
• מתע מכל מפקדי האוניות הוטל
דווקא עליך לפקד על ה״פאנים״?
אחרי אק סודו ס הייתי שליש של יעקב דורי,
ומתתי לצאת עם הפאנים. שאול אביגור צילצל
}}וזיתה זנפיפוזו
איומה, הדיח היה
בלחי נסבל וכולם
לבשו את כל הבגדים
שזדו להס 4 4
אלי מפאריס וביקש שאגיע לפראג. נפגשנו
בבית־קפה מטרופול בפראג, יחד עם יענקלה
סלומון, מפקד ההגנה היבשתית.
• מספרים כי שאול אביגור מעולם
לא הזמין עוגות.
הוא היה כל״כך קמצן בכסף ציבורי. הוא נהג
בו כאילו זה כסף קדוש. כל אחת מהפאנים עלתה
רבע מיליון דולר. השיפוץ וההכנה שלהם עלו
מיליון דולר. ואתה,־ האיש המניע את האוניות,
יכול לשתות רק קפה. עוגה זה כסף מיותר.
הוא לא התבייש לקנות לנו סוודרים
משומשים שהיו בהם חורים. באתונה, למשל,
היינו מבוקשים ונהגנו להסתובב בלילות
במועדוני״לילה ובבארים בלי גרוש. היינו
מבקשים שיתנו לנו שתי לירות על החשבון,
והיינו מחזירים בלילה.
היינו צריכים להפליג בהפלגה מסוכנת, רצינו
לכייף, לאכול ארוחה טובה, אבל לא היה כסף. לא
חשוב שלמחרת פיקדת על אוניה עם 4000 איש,
שהיית אחראי לחייהם. כשזה הגיע לכסף, היתה
ממש אווירה ספרטאנית.
• מה אמר לך שאול אביגור באותה
פגישה בלי עוגה בפראג?
התחלנו להתדיין איך מארגנים את החתונה. זו
היתה הפעם הראשונה שהוא נתן למישהו פיקוד
על שייטת. היה לי ניסיון בפיקוד על אוניות
גדולות. הוא סמך עליי בגלל נסיוני. למרות
שהייתי רק בן ,28 הוא העריך את שיקול דעתי,
וידע שלא אעשה שטויות.
• אייק אהרונוביץ, רב־החובל של
ה״פאן קרשנט״ ,טען שנים לאחר מכן
שהיית צריך להתנגד בכוח לבריטים.
הוא טען, שלא היית צריך לעצור את
האוניות.
אני קיבלתי הוראה להביא ארצה מעפילים,
לא גוויות. מזלנו שאנשים שחשבו כמו אייק לא
קיבלו פיקוד, כי הם היו מטביעים את האוניות. מי
שחשב שצריך להתנגד לבריטים לא הבין את
המילחמה. עובדה שצדקתי. האוניות הגיעו
לדרדנלים, וזה מה ששבר את הבריטים, לא פיצוץ
של גשר, לא פיצוץ קינג דיויד. העובדה שלא
יכלו לשבור את העליה לארץ־ישראל, זה מה
ששבר אותם. לדעתי, כל מפקד אונייה, שהיה
מביא אוניה לטביעה, צריך היה לעמוד למישפט.
אם אקסודו ס היתה טובעת, אייק היה מאושר?
הוא לא היה טובע, הוא ידע לשחות.
אני הייתי על כנסת ישראל עם 11 תינוקות
— הקטן בן יומיים, הגדול בן 18 יום — אז
יכולתי להילחם ולסכן ילדי מעפילים, בזמן
שילדי יגור ותל״אביב חיים לבטח? לעולם אתנגד
להילחם בחיי־אדם, כשאפשר להציל חיי־אדם.
• האם ה״פאניס״ הפליגו באישות
של בן־גוריוז?
זה היה על אף התנגדותו, אבל כשראו
שהרכבות זזו, שלחתי מיכתב שאץ ברירה.
עשיתי להם תרגיל. זה עבר. היה ברור שאי־אפשר
לעבוד והם נאלצו להסכים.
• אחרי שעליתם על האוניות הייתם
צתכים להתגבר על שדזדמוקשים.
הנווט הרוסי החליט שהוא לא רוצה להפליג.
היתה לי בעיה, כי הייתי צמוד ללוודזמנים. ב־11
הגיעה רכבת. אשה ילדה ברכבת והתינוק מת. לא
היה זמן. אמרתי לשייקה ח שנקבור אותו בים
אבל הוא התעקש וחיפש חברה קדישא.
ב־ 3הגיעה רכבת אחרונה. העלינו נוסעים
בריצה ואז הנווט הצטלב והודיע שהוא לא מפליג.
עשיתי איתו ״דיל״ נתתי לו שני בקבוקי וודקה,
קיבלתי את המפות ואמרתי לרב־החובל גד —
כעת האונייה היא הבייבי שלך.
על פאן יורק היה צוות ספרדי שברח
ממישטרו של פרנקו. אמרתי לרב־חובל ברצ׳יק
— צריך לנסוע כל הלילה בשדה־מוקשים, אתה
הראל במישרדו בכיכר אתרים
כאשר אפשר להציל חיי אדם־סע כחובל שלנו, אנחנו נהיה גורפי המוקשים
שלך. אם נחטוף מוקש תעצור את האונייה שלך.
הרוסי לא היה שמוק. היתה רוח מזרחית והוא פחד
שבסערה אחד המוקשים יתנתק ויתחיל לנדוד
למסלול הנקי. לקחתי חבר׳ה בולגרים שהיו על
האוניה, הושבתי אותם על החרטום עם
פרוז׳קטורים ואמרתי להם — אם תראו כדורים
תנו צעקה. היה גשם ורוח נוראית. אנחנו נוסעים
בשדודמוקשים וברצ׳יק אחרינו. עוברת שעה
ועוד שעה, וכבר היו אוניות שטבעו שם, וידענו
שזה ים חרא. זכרנו את סלוואדור ואת סטרומה.
אתה יודע שיש סיכוי שגם אתה תטבע ואתה
}}וח״ זה הריה
הקר ואיתן! לח־הסיבת
והנון־! לח״
הספינות הקססח,
קנית!! 4 4
מוביל השיירה הגדולה ולא יודע אם תחיה בעוד
שעה. ואץ חגורות־הצלה ואין סירות, וכל הזמן
אני מסתכל על פאן קרשנט שנוסעת בשובל של
פאן יורק. זה היה אחד הלילות האתכים ביותר
בחיי.
התקדמנו לאט. סמכתי על גד. הוא הכי טוב
שיש, יקה כזה, ועל סטיב, הקפטן הספרדי, שהיה
המנהיג הרוחני של הצוות הספרדי. ודתה דממה
והעסק נסחב לאט לאט. והנד״ לפנות בוקר ראינו
את המגדלור הרומני. עשינו את זה! ואז עוד לא
גמרנו את המתח של הלילה, וכבר נכנסנו למתח
אם יעצרו אותנו או לא. אם יעצרו, אמרתי, אני
מעלה את האוניה על שירטון, אין דרך חזרה!
ואז, כמו שסוכם עם הגנראל התורכי ושר־הבריאות,
נותנים לנו לעבור, ועולים נווטים
תורכים, ושם כבר לא היה איכפת לי כלום.
העליתי 3000 איש על הסיפון והיינו קרובים
לחוף של קושטא, שם יש בתי־קפה ומיסעדות.
אחרי שהכל נגמר מספר לי מויש פרלמן, שהוא
יושב באחד מבתי־הקפה עם קצץ מהשגרירות
הבריטית, והבריטי עם הגב לים, אומר למויש;
״הפעם דפקנו את המעפילים״ .ואז מויש אומר לו:
״מה זה האוניות האלה?״ וההוא נהיה אדום כמו
סלק ורץ כמו משוגע לשגרירות, אבל כבר לא
היה לו עם מי לדבר.
אנחנו המשכנו וראינו את המגדלור של
הדרדנלים. והורדנו נווטים תורכים, וידעתי
שהקרב הוכרע ואני אומר לגד — קדימה הביתה!
ואז גוש עצום חותך לנו חרטום — שתי
משחתות בריטיות חיכו לנו. ציפיתי לזה, כי
שמעתי בבי־בי־סי שהצי יצא לתימרון ממלטה.
באור ראשון ראיתי ים מלא אוניות בריטיות, אבל
הייתי רגוע. עברנו את שדודהמוקשים, עברנו את
הבוספורוס. נפתרה הבעיה. כעת נגיע לחיפה
ומקסימום יגרשו אותנו.
אז קיבלתי מיברק מהארץ — לנסוע בכל
מקרה לקפריסין, לא להתנגד. .ותגידו לבריטים
שאלוהי אברהם אבינו הבטיח את הארץ
לבני־ישראל.״ חשבתי שהם השתגעו. נעשיתי
מורה לתנ״ן־ לאדמירלים הבריטים?
ואז נוצר קשר עם האדמירל. העמדתי לו כמה
דרישות. בץ היתר שהצוותים הזרים לא ייאסרו.
הוא ענה לי על כל הדרישות בחיוג רק לא
בנושא הצוותים. המשכנו לכיוץ חיפה, ואז הוא
אומר. :אץ לי תשובה מקהיר או מחיפה בקשר
לצוותים, אבל אני לא רוצה לקלקל הסכם, ול ח
אחזיר את הצוותים לארץ מוצאם.״ חשבתי שאני
משתגע. אם הוא יחזיר את הספרדים לפרנקו הוא
יוציא אותם להורג. בסוף סוכם שהצוות יתערבב
בין המעפילים.
הבריטים עלו על האוניה ואז אחד הקצינים,
שכובד על ידינו במיץ אננס ובוויסקי, אומר לי:
״אתה יודע, אתה דווקא בסדר, אבל על אחת
האוניות האחרות שלכם היה מפקד אחד סאן אוף
א ביץ׳ .הוא רצה להטביע את האוניה.״ שאלתי
אותו איזו אוניה, והוא אומר לי אקסודוס. כמעט
נפלתי. הגענו לקפריסין, שם הורדנו את
המעפילים.
• איך חזרתם ארצה?
יכולנו לחזור כמעפיליג אך נודע לנו שחפרו
מינהרה. החלטנו לצאת דרך המינהרה. סוכם עם
הפלמ״ח שישלחו ספינת־דייג. אחרי שכמעט
נחנקנו במינהרה הגענו לחוף. לא היתה שם
ספינה. הסתתרנו ובאה איזה בחורה שמסרה
שהיתה תקלה ושלמחרת היום תגיע ספינה, ואכן
כך היה. כל המעפילים עלו ארצה ב־ 15 במאי.
בקרב על ירושלים, בלטרון, כבר נהרגו 20
מעפילים ובכל מילחמת־העצמאות נהרגו 400
מעפילים שנלחמו על מדינה שלא ראו אותה.
החברים נעלמו, הידידים שתק!
ושייקח ירקוני דעך משך שנים
נזכרת יפה :״בכינוס של חיילי
פי־אם(הפלוגה המיוחדת של ההגנה),
שנערך בתל־אביב, הודיע צ׳יץ
לנאספים, שבאותו היום זוכה שייקה
באחד המישפטים שהוגשו נגרו. צ׳יץ
היה אחד היחידים ששמרו עימו של
קשר ועמדו לצידו.״
למרות שהשופט, שלפניו הובאו
העצורים, מיהר לשחררם בערבות
עצמית מיזערית, ולמרות שירקוני
הסביר כי ייבא את הדחפורים לפי
הוראת מישרד־הביטחון, כדי לבצע
בעזרתם עבור המישרד עבודות־עפר
חיוניות במסגרת חברת רגבים
העיסקה, היה העוקם הזה (,)2007
שיצא בהרחבה להגנת ירקוני( .ראה
יומן אישי).
מספרת יפה:
ב־ 21 בספטמבר עמדנו לחגוג 35
שנה לנישואינו. היכרתי את שייקח
כשהייתי בת .23 הייתי כבר אלמנה
עציו בבית־המישפט:גיעז״עמג
בפברואר ,1976 בחשוד בהעלמות מטים ומבטים. הוא שוחרר בערבות
מינימלית וזוכה, לבטוף, מבל עוון. אך המאבק הממושך הכריע אותו.
ן * שחיים כר־לם, השר והרמטכ״ל
לשעבר, הופיע כבית מישפחת
ירקוני השבוע, כשישבו האלמנה
ושלוש בנותיה שבעה על מותו, ביקשה
יפה ירקוני שיעזוב. כשהביע תמיהה
שאלה אותו יפה ירקוני: איפה היית כל
הזמן? הרי כל־כן־ יכולת לעזור לו,
כשהוא נשבר.״
בר״לב השיב שהוא לא ידע.
עמוס בן־גוריון לא יכול היה לטעון
כך. אורית שוחט, בתו של שייקה,
צילצלה לעמוס בעוד אביה בחיים,
וביקשה שיטלפן לאביה וישוחח איתו.
עמוס לא טרח לטלפן. כשהופיע
ללוויה, ביקשה יפה שיעזוב את
המקום.
כשהחלה סידרת המישפטים נגדו,
שייקה 1956
לפני שבע שנים, אחרי מילחמת יום־
הכיפורים, היה שייקה אדם מבוסס
ומסודר. כשנפטר, נשאר בידיו רק חלק
16 ממניות מיפעל־חמצן בהרצליה•
פיתוח.
ד ה פו ר ס
ומישפטים
**ץ נותיו האחרונות של שייקח
\£ /היו רצופות בהתנכרות של כל
חבריו וידידיו.
כל כספו הוקדש למילחמה לטיהור
שמו, לניהול ההגנה במישפטים נגדו.
ופירסום מודעות־ענק בעיתונים, כדי
להעלות בהם את גירסתו על האשמות
שהוטחו בו.
בשיא הצלחתו הוא יושב (במרכז) ליד
פרקליט־הצמרת של אותם ימים, עורך־הדיו
מיכאל כטפי(במישקפיים) ואיש דבר מאיר בראלי, במטיבה בקפה כסית.
בכי עם ידיד
יפה ירקוני שמרה על
חזות מאובנת בראשית
ההלווייה, אך כשהגיע ידיד המישפחה הוותיק,
ידיד אחר שהיה מקורב אליו מאוד
היה השחקן בומבה צור, שנפטר.
י עמוס בן־גוריון ושייקה גדלו
בתל־אביב בשכנות. החברות ביניהם
החלה כשהיו בני חמש.
כשעמוס נשא לאשה צעירה
אנגליה, לא״יהודיה, התנכרו לו הוריו,
דויד ופולה בן־גוריון. שנתיים תמימות
הוא גר עם אשתו בדירתו של שייקה,
עך שהתפייס עם ההורים.
כמה מראשי המדינה ומיפלגת
העבודה היו חבריו עוד מתקופת שרותו
בהגנה. עם כמה מהם ישב בלטרון
במעצר, אחרי שנתפס בהברחת נשק
ממצריים לארץ.
במילחמת־העצמאות נפצע כמה
פעמים. פעמיים עלה על מוקשים. פעם
נפצע בעיניו, וחשבו שהתעוור
לצמיתות. כשהשתחרר, הוכר כנכה־צה״ל.
מהרה הפך ירקוני איש־עסקים
מצליח, שידו בכל. עד שלתדהמת כל
יודעיו נעצר, בפברואר ,1976 יחד עם
שני שותפיו, בחשדות חמורים ביותר:
השתמטות מתשלום מיסים ומכסים
בשווי של הרבה מיליוני שקלים של
היום, על יבוא 19 דחפורים מדגם די־9
ובעלות נסתרת של חברה הרשומה
בפנמה.
טגן־אלוף חיים לבקוב -בן יבניאל הגלילית, איש של
שליחויות עלומות וממניחי קו־צינור־הנפט אילת־אשקלון
-נתנה יפה דרור לריגשותיה ופרצה בבכי.
שבבעלות ירקוני ושותפיו, לא נחלץ
איש לסייע לו.
מה שכאב לירקוני במיוחד היה,
ששר־הביטחון באותם הימים, יריד
המישפחה הקרוב, שימעון פרס, לא
נקף אצבע לטובתו, למרות שלפי כל
המיסמכים אכן היה זה מישרד־הביטחון
שהינחה את ירקוני ושותפיו להביא את
הדחפורים ארצה, אחרי שרכשו אותם
בארצות־הברית. מישרד־הביטחון הבטיח
להם דמי־שכירות מראש לתקופה
של שנה וחצי, סכום שהיה מכסה את
עיקר העיסקה.
לוא ודתה העיסקה מתבצעת עד
הסוף, ייתכן שירקוני ושותפיו היו
מרוויחים רווחים נאים — אך חוקיים
לחלוטין — מן העיסקה.
לפי יודעי־רבר, נראו רווחים צפויים
אלה מופרזים למי שהחל מגלגל את כל
העיסקה, וכך נפתחה פרשת המיש־פטים
והמישפטים שכנגד, שבהם אמנם
יצא ירקוני זכאי, אך תוך כדי ניהולם
הממושך ירד מרוב נכסיו.
מיפעל
51/במתנה
^ ח ד המעטים שהאמין בציד־
\ * ק תו, תוך ניתוח מפורט של
שלוש שנים מבעלי הראשון, שנהרג
בבריגדה.
היה לנו בית״קפה בשם צליל
בגיבעת־רמב״ם (גיבעתיים של היום).
אמא, אחי ואני היינו הכל: מבשלים,
מלצרים. מנגנים ושרים.
האורחים היו באים, אוכלים, שותים
ורוקדים, ובדרך כלל גם לא משלמים.
כששייקה גילה את המקום, שירת
בהגנת. הוא וחבריו היו באים לפני
הפעולות ואחריהן ומסתתרים אצלנו.
כשהבריטים היו באים לערוך חיפושים,
היו החברה משחקים מישחק של
שיכורים.
שייקה אהב במיוחד את השיר אל
תשכחיני.
בהשפעתו התגייסתי להגנה. הוא
טען שזאת בושה שבחורה כמוני תחייה
בארץ ולא תהייה חברת הגנה. הוא לקח
אותי והשביע אותי, כשירי על האקדח.
אהבתי אותו, הוא היה בחור מאוד
מרשים. כל הבחורות רצו אחריו.
כשרבתי איתו פעם, חצקל איש־כסית
הביא אותו בחזרה.
התחתנו בקפה בוסתן. אנשי
חטיבות גיבעתי וקירייתי הופיעו
לחתונה. כבר אז לא רצה להצטלם. לי
נשארה תמונה במדים, וזר פרחים ביד.
הוא היה טיפוס מיוחד. היה מטיח
ליד קברו של אבא,
שייקר, ירקוני
אילו עמד כאן אבא היום והיה לו האומץ, והיה נדמה לו שאתם באמת רוצים
לדעת, היה מספר לכם באריכית על השנים האחרונות האיומות. השנים שבהן
לא בא בחברת חברים מכל תקופות החיים, כי חשב שאינם מאמינים לו, שאינם
ריצים להתלכלך בקיבתו, האיש שהוכתר בעיתונים כמי שהינה, והונה והינה
את משרד הבטחון.
לא נביך אתכם בהספדים מזילי דמעות. רצינו רק להזכיר בשמו,
את מה שהתמסמם איכשהו ולא זכה לתהודה מספקת, את מה שהיה
חשוב לו שייחקק על מצבתו ובזכרונכם: בכל המשפטים שמצא
לנכון משרד הבטחון להגיש נגדו.
בכולם יצא זכאי.
באותן שנים ארוכות של עינוי דין, איבד אבא את מרבית עסקיו איבד את
בריאותו, את שמחת החיים, ואתי הרצון לעשות בשנים שנותרו משהו בעל ערך.
בגיל 58 פרש לקפה. נסית״ ושם בין אנשים שאהבו אותו, קרוב לבית, שיחק
שח שעות ארוכות עד יומו האחרון.
מאות המכתבים שכתב למשרדי הממשלה ולידידים לנשק שנעשו
לחשובים עם השנים, כולם שמורים אצלנו. אחדים מהם כתבנו איתו,
כשהתייאש כתבנו במקימו. על מרבית המכתבים נענינו בכמה
שורות קצרות ובלתי־מחייבות.
אף אחד לא עקר הרים בשבילו ואבא לא ידע להילחם את מלחמתי בעצמו.
אנחנו מודות למעטים שהיו איתו בשנים האחרונות.
הבעירה בשלוש בנותיהם של יפה ושייקה ירקוני,
רותי, נתנה ביטוי ליגונה בבני עז, שהידהד ברחבי
בית״הקברות, גדוש קרובי מישפחה וידידים -אותם ששמרו אמונים.
11י 1אחד מידידי האמת של שייקה, ראש עיריית תל־אביב, שלמה
^ ן (.צ יץ״) להט(חובש כיפה) ואשתו, זיווה, האזינו בעצב להספד
שנשא יגאל (.חטמבה״) מוטינזון. להט היה מהמעטים שעזרו לשייקה.
אשתו ובנותיו
באנשים דברים שלא רצו לשמוע.
היייתי מתחננת בפניו שלא ימשיך
בהטחת האמת. אנשים אוהבים לפנטז.
הוא לא היה איש של פנטזיות,
כשהייתי הולכת להצטלם, הוא היה
צוחק לי.
מאז מילחמת יום־הכיפורים התחיל
להישבר. עד אז הוא היה איש־עסקים
מצויץ. מאז חמשת המישפטים
שהוגשו נגדו, אנשים סירבו לעשות
איתו עסק, או לעבוד איתו בעבודות־עפר,
והוא לא רצה לעשות לבד.
כשהכרתי את הקבוצה הצרפתית
שנקראה קרן אור, הם היו מוכנים
להשקיע בישראל. הכרתי להם את
שייקה. הוא נתן להם ממש במתנה את
מיפעל החמצן במיצפה־רמון. אחרי
שהחלו המישפטים, הם ממש נישלו
אותו, והוא מצא את עצמו בחוץ. רק
במיפעל בהרצליה נשארו לו *.16
^ מצפונם של
^ המתנכרים
הוא סבל מלחץ־דם גבוה. לפני כמה
שנים עבר התקף־לב קל. ואז הטריד
אותו דבר אחד: הוא לא רוצה למות
לפני שיזוכה. שלא יגידו שהתיק נגנז
בגלל מותו של הנאשם.
שייקה ידע שהוא צריך לשמור על
דיאטה. שבוע לפני מותו חזר מאוסטריה,
ממכון הרזייה, שם הוריד עשרה
קילו ממישקלו.
!ד!בפ
בלבד
^ יום החמישי בבוקר השבוע
₪1כשקם, הוא טען שיש לו סחרחורת.
הוא חשב שתקף אותו וירוס. שעה
אחרי שהבאנו אותו לבית החולים
איכילוב הוא איבד את הכרתו. היינו
שם כולנו עם ד״ר יגאל שוחט, בעלה
של אורית, שעובד באותו בית־חולים.
בניתוח שנעשה אחרי מותו הסתבר,
שהיה לו שטף־דם רציני בראש, ואם
היה ממשיך לחיות — היה נשאר
משותק כל חייו.
אני רוצה להאמין שיש היום אנשים
היודעים טוב מאוד שהמודעה
שפירסמנו בעיתונים מופנית אליהם,
ושמצפונם מציק להם. הוא פנה
לשימעון פרס ולחיים בר־לב, אך הם
התעלמו.
כשישב בכסית חשב שכולם
מסתכלים עליו. למרות שהיה אדם
שלא ידע להסביר את עצמו, הוא זוכה
במישפטים שלו ולא העלה אף עד
שיעיד לטובתו. הוא עלה יחידי לדוכן
העדים.
כשנפטר, ביקשתי מהבנות שנפרסם
מודעות בעיתונים. הבנות לא היו
שלמות עם זה. לדעתי, זה הגיע לו.
פיתאום כולם התעוררו! ביקשתי
שיבואו. ידידים בלבד, מה פיתאום
הגיעו כל מיני מתנכרים, הרי הם קיצרו
את חייו?
בעוד שבוע אני חוזרת לעבודה,
לשיר. אחרת אני אבודה.
נ שי ם לא ידעו׳ אר בשנים
האחרונות אני החזקתי את הבית
מההכנסות שלי, מהופעות ומתק-
ליטים.
ך ך 1| | 1יךך 1ך 1בהגיעו לבית־הקברות חש ראש״הממשלה לשע־
1 1 1 /1 | 4 1בר, יצחק רבץ, לעבר יפה ירקוני, חיבק אותה
חיבוק״ניחומים, לחש לה מילות השתתפות בצער וביקש לעודדה באבלה.
שייקה הפך שבר־כלי. היה קם
בבוקר, הולך לכסית לשחק שח״מת,
חוזר הביתה לארוחת־צהריים ולשינה,
וחוזר לשחק בכסית אחרי־הצהריים.
הוא היה רחב־לב. בשנים האחרונות,
כשחבריו בגדו בו, הוא התיידד למשל
עם מנקה המדרגות טלאל. בכל בוקר
היה טלאל מביא לו את העיתון, ויחד
היו שותים קפה.
יום אחד סיפר לי שהוא הילווה כסף
לטלאל, כדי לקנות מכונית, כי הוא
טען שקשה לו להגיע לעבודה.
בבוקר, כשהיה הולך לכסית, היה
קונה לחמניות ועוגות, ומאכיל את
חבריו למישחק. חצקל היה מתרעם:
.אתה לוקח לי את הפרנסה!״ אך הוא
התמיד בכך.
שייקה אהב את כסית ואת הבית
הזה. הוא היה אבא יוצא מן הכלל וסבא
נהדר לחמשת הנכדים.
מררש שר־האוצר לשעבר הופיע ללא כיפה, אלא 1
יי *1 1 1 1
1 1111 #1 \ 11ן בבובע״טמבל. הוא אחד מאנשי המימטד ן
הבודדים ששמרו על ידידותם לשייקה ירקוני במשך כל שנות הנפילה. ן
1— 71
— כיפה אדומה
(המשך מעמוד 115
• החימוש האווירי של מטוסי
חיל־האוויר, טילי ספארו ופייתון 3
עולים על מקביליהם שבידי הערבים.
• ההפעלה המערכתית של מערך
היירוט הישראלי — מטוסי הוקאיי,
מטוסי 15־? ו־16־ ?:וטילים, כשהיא
משולבת במערך הבקרה אווירית
הקרקעי ובמערך המודיעיני, נותנת לו
עדיפות מובהקת( .בידי הערבים אין
עדיין מקבילים להוקאיי, למשל).
• המטוסים המערביים שבידי
ישראל הם בעלי כושר נשיאת־חימוש
רב יותר מאשר המטוסים הסובייטיים,
ומצויירים במערכות הפצצה ממוחשבות,
העולות על מה שקיים במטוסים
הסובייטיים, ובייחוד בדגמי
היצוא שלהם. פירוש הדבר, שכושר
השמדת מטרות קרקע של מטוסי חיל-
האוויר עולה על זה של רוב המטוסים
הערביים.
• משך השהות באוויר של
המטוסים המערביים רב יותר בדרך
כלל מזה של המיזרחיים. ישראל גם
פיתחה מערך של תידלוק באוויר
ומטוסי חיל־האוויר יכולים לשהות
מעל שדה־הקרב זמן רב יותר מן
המטוסים הערביים (הדבר תלוי גם
במידת קירבתם של שדות־התעופה
לחזית).
עובדות אלה אומרות, שהפער
הכמותי שנותר עדיין לטובת הערבים
יתקזז במידה רבה על־ידי הפער
הטכנולוגי הנוטה בפירוש לטובת
ישראל. כל זאת, כאשר עדיין לא
דיברנו על רמת הטייסים.
סיכום הנאמר לגבי מטוסי
הקרב מעלה ארבע סיבות לפער
בין יחסי הכוחות הגולמיים
־ומציאותיים באוויר:
• הלק מן המטוסים הערביים
מצויים באחסנה.
• לא כל העוצמה הערבית
המרחב — אינו שווה בערכו לדיוויזיה
ממש.
מובן שמדינות־ערב יכולות לרכוש
כלי־נשק רבים ושונים, אולם הבעיה
העיקרית הניצבת בפניהן היא
חוסר־היכולת לאיישו ולתחזקו כיאות,
בשל מיגבלת המחסור בכוח־אדם
מיומן.
בציוד מערבי תקטין את הפער בינן
ובין ישראל.
על־פני השטח אין ספק, שקליטתן
של מערכות״נשק מערביות בצבאות
הערביים תגביר את יכולתם. אולם גם
דבר זה מצריך בדיקה.
#הבתוון:ת,ננון
^ סיכום מצביע על תמונת יחסיבעיה
זו היא פונקציה של מיכלול
הבעיות הדמוגרפיות והכלכליות ה ! 1כוחות שונה מזו המתקבלת מן
עומדות בפני מדינות ערב (מחריפה המיספרים ההתחלתיים. כפי שצויין
אותה גם התופעה של בריחת מוחות מספר פעמים יש להניח שהמיספרים
מחלק מהן) ,ויש להניח ששינוי במצב שהופיעו במאמר זה אינם מדוייקים.
אולם מה שחשוב הוא הניתוח
זה יכול להתרחש רק בתהליך איטי
המבחין בין כמויות גולמיות של ציוד
וארוך־טווח.
ובין יחסי־כוחות למעשה.
בעיה נוספת העומדת בפני הערבים
אין כוונתו של מאמר זה לזרוע
היא בעיית התיאום בץ כוחות־ שאננות או ביטחון מופרז. אין ספק
המישלוח וכוחות המדינות שאליהן שהאיומים המוצגים על־ידי התח־יגיעו.
הדבר נכון הן ביבשה והן באוויר. משותן של מדינות־ערב, ובעיקר ה־צטיידותן
בנשק מערבי, הם חמורים
(במילחמת יום הכיפורים סבל ומוחשיים. אולם יש לבחון את יחסי-
כוודהמישלוח הירדני לחזית רמת־ הכוחות במבט רציני ומפוכח לעומק,
הגולן, חטיבת השיריון ה־ ,40 אבירות ולא להסתפק בהצגת נתונים מיספריים
מאש הסורים והעיראקים. על־פי שיטתיים.
מקורות זרים הופלו מטוסים עיראקיים
בחינת יחסי הכוחות הכמותיים בעל־ידי
מערך ההגנה האווירית הסורי.
לבד לוקה בחסר. יחסי־הכוחות האמיההתקפות
שהכוח הירדני והכוח
תיים אינם מורכבים רק ממיספרים של
העיראקי היו אמורים להנחית בתיאום, מערכות־נשק ואיכותם הטכנית —
נעדרו כל תיאום, ולמעשה כל כוח נושאים שבהם דן מאמר זה.
תקף בנפרד, דבר שהכשיל את המית־לכך
יש להוסיף את רמת כוח־האדם
קפות וגרם להם אבירות כבדות).
ואיכותו, רמת־האימונים והמיומנות
שלו, מידת המוטיבציה והדבקות
בעיית התיאום מקזזת ב במטרה, וכן רמת הפיקוד בדרגיו
מידה רבה את תוספת העוצמה השונים. מן המוסכמות היא, שבתחום
המגולמת בכוחות המישלוח.
זה נוטה הכף לטובת ישראל, ואף כי
גורם נוסף שיש להביאו בחשבון, חלה ירידה בחלק מתחומים אלה, הפער
כפועל לטובת צה״ל, הוא צורת ההכנה עדייו קיים.
לגורמים אלה יש להוסיף את
של כוחות־המישלוח הערביים לקרב.
אם יוכנסו כוחות אלה ללחימה הנתונים המדיניים־אסטרטגי-
לשיעורין, כפי שעשו העיראקים ים העכשוויים. השלום עם מצבמילחמת
יום הכיפורים, יפגע הדבר ריים, מילחמת איראן• עיראק,
בעיקרון ריכוז הכוח, ועוצמת־ההלם בידודה של סוריה בעולם ה
ערבי
— כל אלה מפחיתים
במידה ניכרת את האיום על
ישראל בטווח הקצר.
הוויכוח שהתנהל לאחרונה על
תקציב־הביטחון הדגיש את הצורך ב־תיכנונה
של מדיניות־ביטחון המתחשבת
ביחסי־הכוחות האפקטיביים בין
צה״ל והערבים, ובנתונים המדיניים־
אסטרטגיים. ואשר ממנה ייגזר תקציב־ביטחון
המתאים לתנאי הכלכלה הקשים.
ניהול
ויכוח כזה על רקע של שינוי
פיתאומי במדיניות־האוצר אינו הדרך
לקביעת מדיניות ביטחון כזאת. דבר זה
צריך להיעשות ללא תלות בצעד
כלכלי זה או אחר, ובשום אופן לא
בצורה חפוזה ואקראית.
מטם מטוסי־קרב ישראליים
הפער מתקזז
תגיע לזירת הלחימה.
• קיים פער-כשירות בין
חיל-האוויר הישראלי והחילות
הערביים.
• קיים פער בתכיפות הניצול
של המטוסים.
#תהריואיט,
ך יתוחים דומים ניתן לעשות גם
(לגבי סוגי נשק אחרים וגם לגבי
יחידות. כך, למשל, נוהגים להשוות
דיוויזיות משני הצדדים. אולם יש
לזכור, כי העוצמה והמיבנה שלהן
שונים ממדינה למדינה. אם נשווה
דיוויזיות שיריון, הרי שמיספר הטנקים
בדיוויזיות השיריון המצריות, הסוריות
והירדניות קטן ממיספרם באוגדה
צה״לית תיקנית.
הנטיה לצרף חטיבות ממדינות
ערביות שונות ולקרוא לכך שווה־ערך
דיוויזיה, נכונה רק מבחינה מיספרית,
משום שצירוף מלאכותי כזה של
חטיבות ממדינות שונות והנבדלות
בציודן, ללא יחידות דיוויזיוניות, ואשר
לעיתים פרוסות בקצוות שונים של
של הכוחות האלה תבוזבז ולא תזכה
לבוא לידי ביטויה המלא.
מבחינה זו יושבים הערבים על שתי
קצות קרני דילמה: אם יכנסו כוחות־המישלוח
ללחימה לשיעורין, תרד האפקטיביות
שלהם. אם לעומת זאת
ימתינו עד לריכוז עוצמתם, הם עשויים
לאחר את המועד( .הופעתם של כוחות
עיראקיים במילחמת יום הכיפורים
באגפם הדרומי של כוחות צה״ל אילצה
את אוגדת לנר להפסיק את מיתקפתה
לעבר דמשק ולהתרכז בהגנה על אגפה
הימני. באותה שעה נעו כוחות האוגדה
לעבר כנכר, במטרה לאגף את הכוחות
הסוריים אשר בלמו את אוגדת רפול
באיזור סעסע. כאשר התחילו הסורים
להתמוטט, קיבלו כוחות לנר פקודה
לעצור ולשוב על עיקבותיהם בגלל
האיום העיראקי. אילו איחרו העיראקים
להגיע ב־ 24 — 12 שעות, יש
להניח כי צה״ל היה מצליח לפרוץ
את קו־ההגנה השני הסורי ולהתקרב
לדמשק.
אחת הטענות המועלות בנוגע ליחסי
הכוחות בין ישראל ומדינות ערב
היא, כי התחמשותן של מדינות אלו
הבעיה העיקרית היא חוסר
יכולתו של הדרג המדיני
להיכנס ברצינות לעובי־הקורה
בבעיה זו. לאזרחים הנדרשים
לקבל את ההחלטות אין פשוט
ידע וכלים להתמודד עם הנתונים
המוצגים לפניהם על־ידי
המערכת הצבאית(אלא אם בן
הם אנשי צבא בכירים לשעבר).
הפיתרון
הוא בהקמת רשות לתיכנון
ותיקצוב, שתפעל בתיאום עם מערכת-
הביטחון, אך ללא תלות בה. על רשות
כזאת להיות מורכבת מאנשי צבא
לשעבר, כלכלנים, מנתחי־מערכות וכי,
והיא תקבל את כל המידע הדרוש
לעבודתה — הן על צה״ל והן על
איומים פוטנציאליים.
תפקידה של רשות כזאת יהיה
לתכנן מדיניות״ביטחון שתיגזר מראייה
מפוכחת של הצרכים הצבאיים
ובהתאם לאילוצים הכלכליים, מתוך
מבט כולל על צרכי הביטחון והכלכלה,
וזאת בתיאום עם אגף התיכנון של
צה״ל.
רשות כזאת תוכל לספק למקבלי
ההחלטות האזרחיים, ובעיקר לשר־הביטחון,
כלים להתמודדות עם
הנתונים והטיעונים המועלים על־ידי
הצבא ולהשיב עליהם.
תנאי חשוב להצלחתה של
רשות בזאת תהיה מודעותם
של מקבלי ההחלטות האזרחיים,
ושר-הביטחון בראשם,
לצרכי הכלכלה, ומתן גיבוי
על־ידם לרשות בעבודתה.
__במדינה פלילים כורם גנבים?
חמישה אחוז קלפטומנים,
עשרה אחוז מיקצועיים,
ובל היתר פשוט עמך ישראל.
ביום השני בשבוע שחלף נכנס אדם
הגון לכלבו שלום בתל־אביב ויצא
גנב. תוך סיור במחלקות השונות של
החנות אסף מיזוודה ומילא אותה עד
תום במיטב המוצרים. כשפנה לצאת
נעצר ונתפס.
בשק״ם סיפור דומה: נהג מונית
נכנס בידים ריקות לחנות, ויצא עם
מכשיר וידאו בזרועותיו. ראה כי טוב,
חזר והוציא עוד אחד, ורק כשהגזים,
וניסה מזלו בשלישית, נתפס.
בירושלים נכנסה אם עם תינוק
בזרועותיה לחנות המשביר־לצרכן,
ויצאה כשהתינוק ישוב בעגלת ילדים.
גם היא נתפסה.
באנגליה נעצרו, נשפטו ונדונו
עשרות ישראלים, על עידוד הייצוא
מבריטניה באמצעות סחיבות מבתי
הכלבו המפורסמים בעולם.
באילת גונבים גם דלתות ושולחנות
מבתי־המלון — בנוסף לסדינים,
למגבות, לסכו״ם ולשאר ירקות.
24 זוגות יספיקו. עמוס אקרמן
בן ה־ ,45 עבר במשך 12 שנים
במישרד־חקירות, ומזה שמונה שנים
משמש קצין־הביטחון הראשי של רשת
חנויות המשביר־לצרכן.
מספר אקרמן: יש עליה
בלתי־פוסקת במכת הגניבות. במחצית
הראשונה של השנה הנוכחית בלבד
תפסנו יותר מ־ 400 לקוחות בגניבה.
למרות האמצעים והשיטות המתוחכמים
ביותר שאנו מפעילים, נמצאים
תמיד כאלה שמצליחים בכל זאת,
והנזק מסתכם במיליונים רבים של
שקלים.
אנחנו מפסידים גם כשאנו תופסים
מישהו. קודם כל צריך איש־ביטחון
להתלוות אליו למישטרה, ושם הוא
מבלה שעות במסירת עדות. ער לפני
זמן־מה היו מחזיקים בגניבה כמוצג
מישפטי עד למישפט, והיינו מקבלים
בחזרה סחורה אפילו שנתיים־שלוש
אחרי שנגנבה. עכשיו מצלמים את
המוצגים, והם מוחזרים אלינו מייד.
מי לא גונב? נידמה לי שכל ישראל
גונבים! תפסנו קצין־מישטרה, עורכי־דין,
רופאים, הרבה אנשים דתיים. יש
כאלה שנתקפים רגשי אשמה ושולחים
מאוחר יותר כסף. היתה תקופה בחיפה,
בזמן שביתת המורים, שהתלמידים
גנבו בלי סוף. הם עסקו בזה כמו
בספורט. תפסנו אמא של ספורטאי
ידוע מאוד, וכשנתפסה, טענה — איך
אתם מעיזים? אתם יודעים מי הבן שלי!
הבן נאלץ לבוא ולשלם את ערך
הגניבה.
נכנסה אשה שקנתה בחנות סחורה
בערך של 28 אלף שקל, וביציאה
מהחנות גנבה חפיסה של סכיני־גילוח.
כשנשאלה מדוע עשתה זאת, לא ידעה
כיצד להסביר.
הגנבים מתחלקים כך: חמישה
אחוזים קלפטומנים — אותם אנו לא
עוצרים ככלל, ובני מישפחותיהם
באים ומשלמים באופן קבוע. עשרה
אחוזים הם גנבים מיקצועיים, ואילו 85
האחוז הנותרים הם פשוט בני עמך
ישראל. נתפסים אנשים שיש להם כסף
בארנק, אנשים הרואים 25 זוגות
מיכנסיים, ושואלים את עצמם מה
יקרה אם ישארו רק .24
״ערבים לא גונבים״ .מלבד
ההפסדים של מיליוני שקלים, מחזיק
המשכיר עשרות אנשי־ביטחון, והאנשים
הישרים וההגונים משלמים את
ההפרש במחיר המוצרים.
צרה לא פחות גדולה היא מכת
הצ׳קים ללא כיסוי. אנשים מנצלים את
העובדה שהבנקים סגורים בימי ריביעי
ושישי אחרי הצהריים, ואין אפשרות
לבדוק את אמינות הצ׳קים ואת הכיסוי
בבנק. בסניף שלנו בנצרת הם מנצלים
לשם כך גם את השבת. אגב, ערבים
כמעט שאינם גונבים שם בחנות.
המכה הזאת לא תיפסק עד שלא
יקרה מה שקורה עכשיו באנגליה. שם
אם אדם ניתפס עם שלושה זוגות
תחתונים, הוא נעצר מייד. מובא
למישפט למחרת, ונדון למינימום 400
לירות סטרלינג ( 36 אלף שקל לערך).
הקנס יכול להגיע גם ל־ 1200 לירות
סטרלינג, הכל תלוי בנסיבות.
עד באן דבריו של עמוס אקרמן.
גם ליוסף ורד, סמנכ״ל כלבו שלום,
נסיון רב עם סוחבים בחנות.
אומר יוסף ורד:
אנשים סוחבים כי הם רוצים להגיע
לרמת החיים של השכן. עד כה נתפסו
במשך השנה הנוכחית 250 גניבות. יש
לנו עשרות קציני־ביטחון. גם האמצעים
האלקטרוניים שהיכנסנו עוזרים
בפיקוח. היום, כשרוצים לגנוב בגד,
חייבים לחתוך אותו, אחרת יזמזם
הזמזם המחובר אליו כשיוציאו אותו
מהחנות. אבל גם זה לא עוזר, כי גונבים
מוצרי קוסמטיקה, וכל פריט קטן יכול
לעלות מאות או אלפי שקלים.
קצין־ביטחון אקרמן
הישרים וההגונים משלמים
החגים
אחוז
בחופשות ולקראת
הגניבות עולה.
אנחנו מעסיקים גם צעירה שעסקה
בפלילים. היא מתחפשת יום יום לדמות
שונה, ובולשת ועוקבת אחרי חשודים
הנכנסים לכלבו.
עד כאן דבריו של יוסף ורד.
עם מברגים ברכבת. גם
בתי־המלון סובלים קשות מהנגע.
מספר אילן וקסלר, מנהל רשת מלונות
שיף :״גונבים אצלנו הכל. מאפרות,
מגבות, מצעים, וילונות, ברזים, ראשי
מיקלחות ואפילו טלוויזיות. היו לנו
במיקלחות וילונות יפים ומיוחדים. הם
נגנבו בלי הרף, ונאלצנו להחליפם
בפשוטים יותר. הפסקנו למשל להגיש
קפה בטרמוסים קטנים בבוקר, כי
פשוט גנבו את כולם.״
עופרה בורלא, אשת יחסי־הציבור
של מלון הילטון, דווקא רגועה•.
״אצלנו אין הבעייה קשה כל־כך.
יש לנו רק חמישה אחוז של ישראלים,״
היא מסבירה את שאננותה.
אך יתכן שהיא משלה את עצמה.
השבוע פירסמה הנהלת רכבת המיועדת אכספרס, אוריינט לעשירים החפצים לנסוע מלונדון
לוונציה, בפאר מירבי תמורת 330
לירות סטרלינג ( 30 אלף שקל לערך),
כי מאז חידוש השירות לפני שנה ורבע
נגנבו מן הקרונות אבזרי מותרות בשווי
כולל של 100 אלף לירות סטרלינג (9
מיליון שקלים).
נעלמו גביעי שמפניה מבדולח,
קנקני קפה מכסף ומגבות נושאות
ראשי התיבות של האוריינט
אכספרס. הגנבים הלא־ישראלים לא
התעצלו, ואף הסירו קישוטים מן
הקירות בעזרת מברגים.
_ בלי פחד גבהים •
(המשך מעמוד )51
אן קטי־אן היא יפהפיה אמיתית,
ביהוד כשהיא ללא מייק־אם או איפור
כלשהו על פניה. קצת קשה להאמין,
שהיא חושבת שהיא לפעמים מכוערת.
.מאז שאני בארץ, פגשתי כמה
דוגמניות ישראליות. להפתעתי, הן היו
מאוד נחמדות אליי. לא ניהלנו שיחות
ארוכות ועמוקות. ר ק, הי׳ ו.גוד ביי״.
אבל זה יותר מאשר במלבורן, שם
האחת רוצה לאכול את השנייה. שם אין
חברויות, באים אל הסוכנות, לוקחים
את הצ׳ק וזהו״.
^ דגליים
שריריות
ך ין טי־ אי, בעלת הגוף המושלם,
\ /מספרת את סודה. .אני רצה בכל
ערב 12 קילומטר. בארץ אני רצה
בערב מסביב לכיכר־המדינה. באוסטרליה
היו לי כוונות להשתתף בריצת
המרתון. אני רצה כבר ארבע שנים.
רואים זאת על רגליי השריריות. אני
אוכלת הרבה לחם, אבל לא נוגעת
בעוגות, בשוקולד, בממתקים ובאלכוהול.
ומיהו,
בעצם, דייווידי
דייוויד בורנשטיין, יהודי, איש־עסקים
אמיד העוסק בהשקעות בבניה,
הוא יליד פולין, שהיגר בגיל צעיר
לאוסטרליה. לפני 15 שנה הוא פגש
_ מרגליות
(המשך מעמוד )29
מופיע בטלוויזיה, לדויד רועד הפופיק,
שיהיה בסדר, שיהיה טוב, שיצליח. הוא
מתרגש בשבילו. .דן הוא ממש בחור
שיגעוני.״
הוא מספר לי על משבר גיל ה־30
שלו. מספר וצוחק, ואני לא יכולה
להחליט אם הוא מדבר ברצינות. אבל
כשהוא אמר שנעזוב את זה, אני מבינה
שבאמת הבן־אדם מרגיש שגיל 33 זה
גיל מופלג. דווקא מתחשק לו לספר לי
שהוא קורא המון, אבל זה לא נכון.
אוהב קולנוע, אבל שיהיה בתוך
התיבה, מול הספה בסלון.
מה שהוא באמת אוהב זה כדורגל.
.אמרתי לך שאני פרך.״
האם הוא מרגיש שהמאפיה השמאלנית
שולטת בטלוויזיה וברדיו?
.איזה מאפיה בראש שלח״ הוא שואל
וצוחק. .תראי, תפקידה של חתי־קשורת
הוא להתייחס ולדווח על
דברים שנעשים. כשלא ייעשו דברים,
לא יתייחסו אליהם. לא מבקרים את
האופוזיציה, כי הם לא עושים כלום.״
בכלל, הוא חושב שהעניק הזה של
המאפיה השמאלנית הוא תוצאה של
שילטון רגיש מדי וחסר־הומור.
פעם הוא ראיין את ח״כ מיכאל
קליינר בקשר לבית״ר ירושלים, ניסה
להכניס קצת הומור לשיחה ביניהם,
ואמר שמי שבעט את הכדור לשער
בטח היה סוכן של סי־איי־אי אחר־כך
קיבל עשרות טלפונים ותלונות. אמרו
עליו שהוא המאפיה השמאלנית
— לא נושמ״ד
(המשך מעמוד )91
פיתחה בעבר מערכת־יחסים עניפה עם
מישפחת השאה הפרסי.
״הייתי בטהראן לפני המהפכה.
במשך 14 שנה ביקרתי שם. היה לי
מישרד קבוע במלון אינטרקו־נטיננטל.
היו לי שם שש מתרגמות
מעברית לפרסית ולאנגלית. יצרתי
קשר אישי עם מישפחת השאה. עד
היום הם פונים אלי לייעוץ. לפני
חודשיים הוזמנתי לאנגליה, כדי
להיפגש שם עם בן מישפחה המלוכה,
שביקש ייעוץ לגבי מהלכים מסויימים
שרצה לבצע. יכולתי לומר לו את מה
שאמרתי גם לאלמנה וגם לנסיכה
אשראף: שחומייני יגמור את הקא־ריירה,
תפרוץ שם מהפכה נוספת מעורבת,
הנראית כדתית, אך היא תהיה
קומוניסטית. אחרי מהפכה זו אני רואה
מהפכה נוספת, שתחזיר את צאצאי
השאה למלוכה. לדעתי, המישפחה
עדיין לא סיימה את תפקידה באיראן״.
לרחל ( )39 ונחום ( )42 כהן נולד בימים אלה ילדם ה־.18
לזוג ילדים מ־ 10 ימים עד 22 שנים.
בצר להם עם מקרר קטן פנתה המשפחה לראש העיר
טדי קולק וע״י יוזמתו הברוכה ותרומתה הנדיבה של
חברת ״אמקוד; קיבלה משפחת כהן מקרר גדול
שיספיק לקרר את שקיות החלב הרבות שצורכת
המשפחה ביום.
חדש !
ממש היום, יצא ספרה החדש של דולן מלך
אינם (״מלכת המתח״ כפי שמכנים אותה
סופרים ועתונאים רכים בארצות־המערב):
.ב ח סו ת האפלה״
ספר מתח גדוש־פעולה ומלוטש להפליא, על
המלחמה הנצחית שבין אירגוני הטירור לכין
שירותי הביון המערביים.
אסטרולוגית תמיר
הצלחה לעזר וייצמן
קטי־אן ודייודיד
הרבה הכרויות על שפת־הים
את נורית הישראלית. הם נישאו וחיו
באוסטרליה. נישואיהם עלו על
שירטון, ונורית חזרה עם כתם
לישראל.
דייוויד בא לבקר את בתו פעמיים
בשנה. לפני שנה היתה נורית
בורנשטיין מעורבת בתאונת־הדרכים
שבה נפגעו סימה אליהו ואריק
איינשטיין.
,רייוויד סיפר לי רבות על ישראל״,
אומרת קטי־אן. .הייתי מאוד סקרנית
לראות את המקום.
.טיילתי בכמה מקומות. בעיקר
מצאה חן בעיניי ירושלים והשוק בעיר
העתיקה. זה מקום נהדר, כמו בסרטים.
אם לא הייתי מכירה את דייוויד, לא
הייתי חולמת לבוא לישראל״.
ומה אומרים הוריה על הרומן שלה?
ייי ״הם כנר לא אומרים, הם ויתרו מזמן.״
ולא מפריע לה שדייוויד מבוגר
מאביה? .לא, בכלל לא. אני אוהבת
אותם מבוגרים, כי בחורים צעירים
אינם יציבים ואינם יודעים מה שהם
רוצים.״
בעצמה. עליו אמרו את זה, שפעם
אפילו הצביע לליכוד!
הוא חושב שהוא עושה עבודה
טובה. לא כמו מראיינים מסויימים,
שבעיקר אוהבים לשמוע את עצמם
ומשאירים מעט מאוד זמן למרואיין.
יש לו הרגשה שהוא טוב, מפני שכל
הזמן הוא זוכר שהתפקיד שלו חשוב,
ולא הוא עצמו. העבודה שלו היא
לשאול שאלות ולהתעקש. כמו
שהתעקש ושאל את רפול, וכשלא
קיבל תשובה שאל שוב, ואז קיבל את
התשובה הרפולית המופרסמת. :אתה
תוכי שהיה מאושפז במיזרע!״
הוא רק בן־אדם, והוא רוצה לקום
בבוקר ולהסתכל בראי ולראות סתם
בן־אדם. פעם הוא כבר אמר את זה
לעיתונאי, וכשזה התפרסם, כמה
חברים רצו להרוג אותו. אבל הוא מוכן
להגיד את זה שוב, כי עדיין הוא מרגיש
ככה.
.הנה, זה מה שיצא לי ...יש לך
כתבה?״
דניאלה שמי
מרים תמיר מתגוררת בדירה גדולה
במיגרלי־דוויד בתל־אביב. חדר עבודתה
מעוטר בקיטעי עיתונות מישראל,
ארצות־הברית, איראן והמיזרח־הרחוק,
המספרים עליה ועל תחזיותיה.
ערב שנת 1972 היא ניבאה בראיון
בידיעות אחרונות, שתפרוץ מילחמה
ממושכת בין ישראל וארצות־ערב,
שגולדה תתפטר וכי יורשיה לא יהיו
משה דיין או יגאל אלון. היא ניבאה כי
אחרי הניצחון במילחמה ישראל תיסוג
מהשטחים ויושג שלום וכי בארצות־הברית
ייאלץ ריצ׳רד ניכסון פרוש
מתפקידו. למרות ניצחונו בבחירות
ואכן, כעבור שנתיים פרצה מיל־חמת
יום־הכיפורים, ניכסון התפטר
בעקבות פרשת ווטרגייט, וכך גם
גולדה בעקבות המילחמה.
בראיון להעולם הזה ערב
ראש־השנה תשל״ח (העולם הזה
)2088 דיברה מרים תמיר על צעדים
רציניים לקראת השלום, על הצלחה
לדיין ולווייצמן ועל רצח סאדאת בידי
בני עמו. בגין אכן חתם על הסכם שלום
כשדיין כשר־החוץ ווייצמן כשר־הביטחון
זוכים בחלק מהתהילה, וסא־דאת
אכן נרצח במצרים.
עבור תחזיותיה גובה מרים תמיר
מחירים גבוהים .״אני הכי יקרנית
בעולם,״ היא מכריזה. לדבריה היא
יוצרת קשר אישי עם לקוחותיה,
שרובם רוצים לשמור על אלמוניותם
או על אלמוניות האישים, שבשמם הם
פונים אליה. .ייעוץ, כמו שאני נותנת,
חוסן הרבה כסף, שיברון־לב, סבל
וכמובן נזק כספי. לפני שאגי אומרת
למישהו את האמת על מה שאני מגלה
עליו אני בודקת את מידת רגישותו.
הנזק שנגרם בעקבות הביקור אצלי
הוא התשלום הגבוה, אך אותו מרוויחים
הלקוחות בדרך אחרת.״
״לא תוכל להניחו מידך, בטרם סיימת את העמוד
האחרון. מרתק ומסמר־שיער.״
״ניוז־וויק״
הוצאת ״כדים״ -ת״א.
להשיג בכל חנויות הספרים.
קמרה אובסקורה
המרכז ללימודי צילום
להודי בוקר,אחה״צ וערב למתחילים
ולתלמידי שנה א׳ ושנה נ:
מערכת לימודים גמישה
מסלול מיוחד לתלמידי שוה מבת׳או
בהדרכת פיל פרקים, חרצה בכיר
במחלקה לצילום • ת
לכל הלומדים. קורסים נוספים ברישום,
ציור תולדות האמנות ועוד
הסדר חיוחד לחברי קבוצים.
תחילת שנת הלימודים 9.10.1983
פרטים והרשמה 10.00-? 0.00
מספרהמ קו מו ת מוג ב ל
א אל]בי 1 298191,298291,57
טלפן לקבלת
חוברת הסבר
י־ .בצלאל 223573 ,233502 .6
חי פ ה. הנביאים 662773.13
למד צילום בחברה טובה
1ה היה 91113 גו ה שהיה
גיליון -העולם הזוד, שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיוק, הציג
בשערו את הזוכה בתחרות. מלכת המים 58״ יהודית נמרחי־מזור.
המדור -קורא ירך־ עורר את השאלה: מיהו איש־השנה(או אשת־השנה)
של תשי״ח? קלמן כץ הביא עוד פרק בסידרה על שליחותו במחתרת
העיראקית והבשלת שליחותו בידי ממשלת ישראל, תחת הכותרת
.מיכאל אסף בא, ראה והוכשל־ .תחת הכותרת -בך חוכלה הכנופיה־נגול
כיפור חיסולה של כנופיית שודדים בתל־אביב, בידי חורך י הענף
הפלילי של המישטרה. מדור הספורט סייד ובילד את האכיפה הכללית
של ההתאחדות לכדורגל, שנערכה בתל־אביב, תוך הצגת מיכלול
מחדלי ההתאחדות.
בשער הגליון. :מלכת־המים 58״ ,יהודית מזרחי־מזור.
שנת הלימזדים תשי״ט * גזענות רוויזיוניסטית
׳*י השערזריה הציסרית שד קלס! כצנלסוז
אנשים
• שר המיטך והתרבות זלמן או ץ ״אגו אולי
המדינה היחידה הממשיכה לרחוש אהדה
לארצות־הברית למרות העזרה שהיא מגישה
לנו.׳
• איש קול ישראל א מנון אדד־נעבד:
•שועל זה זאב השולח פרחים.״
• הפיליטוגאי יוסף(.נץ־׳) וינצקי, בתגר
בה להערתו של דויד בך־גוריץ שהוא מעריו
מדינאי היודע לשמור על האני שלו :״זהו
אניניזם מדיני בגיל הגימגסמיקה.׳
״העולם הזה׳׳1092 :
תאריך3.9.1958 :
אוהבי מרינת־ישראל ׳,לועג כצנלסון לסתירה
הגדולה של שיטה זו :״כשמסיים צעיר ערבי
בית״ספר תיכון ישראלי אנו מסרבים לתת לו
עבודה. וזה לא רק משום שהעסקתו יוצרת
מובטל יהודי, אלא משום שלימודו העברי
הכשיר אותו לפתח פעולת ריגול המסוכנת לנו.״
מסכם כצנלסון :״לערביי ישראל, ובראש
וראשונה למוסלמים שבהם, אין מקום במדינה
זו ...לצורך פינוי הערבים מישראל יש לנהל
משא־ומתן עם מדינות־ערב, הצמאות לכוחות
השכלתיים וטכניים, ולהגיר אותן — במוקדם
ע¥| 11111 [1ד|1״דך||1ך י
תצלום זה ליווה השבוע לפני 2$שנה ידיעה על
\ 1 ^ 1 | 1 111 11111 1השחקנית חנה מרון במדור אנשים. :אחרי תקופת
הריון, שבעיני מעריציה נמשכה משום־מה יותר מהרגיל, זכתה שחקנית התיאטרון הקאמרי
חנה מרון־רכטר בבן זכר, שאותו ילדה בבית׳החולים אסותא, ביום השני אחרי״הצהריים״.
יהודי, שלא החליטה אם היא שייכת לאירופה או
לאסיה — אין לדרוש מן המורים להמציא את
^ התשובה בעצמם.
העברי האידיאלי
יותר מחצי מיליון תלמידים חזרו השבוע
לספסליהם, ללמוד תורה מפי 23 אלף מורים.
לגבי רבבות מהם — בני כיתה א׳ — תהיה זאת
חוויה בלתי־נשכחת, סימן דרך בחייהם הקצרים.
המיספרים שפורסמו מטעם זלמן ארן,
שר־החינוך־והתרבות, היו רבי רושם לגבי אנשים
אוהבי מיספרים בעלי ספרות רבות. אולם
מאחריהם הסתתרה עובדה בלתי־נעימה: ככל
שגדלו ההישגים הכמותיים של החינוך
הישראלי, כן הוא התרוקן מתוכנו.
בראשית שנת הלימודים תשי״ט לא ידע אף
מורה אחד בישראל מהי, בדיוק, מטרת החינוך
העברי — מה הטיפוס האידיאלי שלקראתו
מחנך בית־הספר העברי, מהו לוח הערכים שאותו
הוא מבקש להציב בלב תלמידיו.
מימטום מלומד. כתב השבוע מבקר
חינוכי. :תלמיד המלא לכאורה ידיעות במיקצוע
מסויים, או במיקצועות אחדים(יכול להיות) בור
או חסר־אינטליגנציה ...תופעה זו.״ בולטת
במיוחד אצלנו, והיא אחד הגורמים לדיעה
המוטעית, כאילו לומדים אצלו פחות מאשר
למדו באירופה, ביחוד בבית״הספר התיכון...
האמת היא(ש) אין אינטגרציה של המיקצועות,
המפתחת את ההרגל להשוות, לחשוב, להקיש,
להסיק מסקנות ולהשתמש בחומר הנלמד לצורך
מחשבה על העולם הסובב את הלומד.״׳
אותו מבקר הציע פיתרון: להנהיג שעורים
מיוחדים לצורך שילוב המיקצועות השונים
בתמונה כוללת אחת. אולם היה זה פיתרון מכאני
מדי: שעורים כאלה לא יביאו שום תועלת, אם
לא תעמוד לנגד עיני המורים עצמם תמונה
ברורה, השקפת־עולם מגובשת, שתגדיר את
מהותו ואופיו של האדם העברי האידיאלי בדור
במדינה שאינה יודעת אם היא יהודית, עברית
או ישראלית, שלא הצליחה עדיין להגדיר מה זה
שש מועמדות
שש המועמדות בנות־המזל, אשר זכו בתארים בתחרות
מלכת המים ׳58 שערך העולם הזה, היה מינה זקס,
נטיכת־המים של ירושלים; מאירה שם־טוב, נסיכת״המים של תל״אביב; ערה די־נור,
נטיכת־המים של חיפה; תלמה נויפלד, סגנית שניה של מלכת־המים; אטתר קובאץ׳ ,טגנית
ראשונה של מלכת־המים; יהודית מזרחי, מלכת המים 58׳ בעלת כתר המלכה.
לפיד בוער
מבחינה חיצונית, אין קלמן כצנלסון דומה מדינת־ישראל, מקור הצרות והפורענות שירדה או במאוחר — הגירה זו, שתעביר כל שנה אלפי
למהפכן מופלג. פניו עגלגלות, מישקפיו עבים על ראש ערביי ישראל. התביעות הערביות, ערבים צעירים מישראל, אל המרחב הערבי.
וקולו דק וגבוה. אולם מבחינה רעיונית, היה
הנוגעות להסרת ההגבלות, אינן אלא מפרעות בעזוב הצעיר הערבי את ישראל ובדרוך רגליו
כצנלסון תמיד אחד האנשים הקיצוניים ביותר
ותשלום־ביניים על חשבון הפרעון הסופי על אדמה ערבית, ינשום לרווחה אוויר צח ויהיה
בישראל. אפילו רוויזיוניסטים שרופים רטנו לא
והנכסף.״
שלם עם עצמו ועם מצפונו.״
פעם כי קלמן הוא פאשיסט.
קובע כצנלסון :״אילו ניתן לערביי ישראל
אושוויץ ישראלי. גם כצנלסון אינו כן
אולם בניגוד לחבריו לדיעה, הצטיין כצנלסון
לעשות מה שליבם חפץ, לא היה נשאר איש עד הסוף. אין הוא אומר מה יש לעשות אם
תמיד בתכונה חשובה אחת: הוא הגיוני, ואץ הוא
מאיתנו בחיים. ולא זו בלבד, אלא שהאכזריות מדינות ערב יסרבו — כפי שיש להניח בוודאות
נרתע מלנסח את ריעותיו בפה מלא. במקום
שלפני המוות היתה מעמידה בצל את המוות לקלוט מרצון חופשי ערבים שיגורשו
שאחרים חיפשו מליצות רמות כהסוואה, לא
הרוויזיוניסט הוותיק לועג לאנשי מפ״ם, מישראל. במיקרה זה תהיה הברירה היחידה:
היסס קלמן מלקרוא לילדו הרעיוני בשמו.
היושבים על קרקעות ערביות ומטיפים מוסר לגרשם בכוח, תוך שימוש בשיטות דיר־יאסין, או
השבוע כתב כצנלסון מאמר בהארץ, שהדגים
לזולתם, וקובע בצדק :״מבחינה מוסרית אץ להשמידם במשרפות של אושוויץ ישראלי.
תכונה זו להפליא. מיגור למאות עסקנים
הבדל אם אנו מחזיקים באדמתו של ערבי
אולם למרות חוסר־כנות סופית זו, עשה
אחרים, המשלמים מס־שפתיים למליצות
ישראלי, או באדמתו של זה שברח ואנו מונעים כצנלסון שירות ציבורי רב: הוא ניסח, בפעם
הומאניות בשעה שהם מצדיקים בחצי פה את
בעד החזרתו.״ יהודי המסרב להזדהות עם הראשונה, מחשבות המכרסמות בלב רבים,
דיכוי הערבים בישראל, ניסח כצנלסץ ברורות
המדיניות של ישראל כלפי המיעוט הערבי ביניהם אנשים בעלי עמדות־מפתח במנגנון
דרישה הכמוסה בלב רבים בישראל: לגרש את
וכלפי ערביי ישראל, אץ לו מוצא אלא לעזוב השילטון. אץ זה מיקרה שכצנלסון פירסם
הערבים אזרחי ישראל מתחום המדינה.
את הארץ, כי המדינה כולה עומדת על השלטת מחשבה זו דווקא בשבוע שבו הופיע המינשר
אכזריות לפני המוות. טוען כצנלסון
היסוד היהודי במקום הערבי.״
העברי, מצע הפעולה השמית, המנסח בפעם
כהנחת יסוד. :הכמיהה של ערביי ישראל אינה
אוויר צח — בחוץ. בהגדירו את השיטה הראשונה את המחשבה ההפוכה: הפיכת ישראל
מסתפקת בביטול המישטר הצבאי ובהחזרת
הנקוטה כיום בממשלה כלפי הערבים כ״צביעות למדינת שותפות של הרוב העברי והמיעוט
הקרקעות. היא תובעת את חיסולה של
יהודית, המבקשת ליצור ערבו־יהודים סינתטיים הערבי, יצירת פדרציה ארצישראלית וליכוד
המרחב השמי.
אמר השבוע אחד ממתנגדיו של כצנלסון
בתגובה על הצעתו לגרש את הערבים אזרחי
ישראל :״כצנלסון מזכיר אדם המוצא לפיד בוער
בחדרו, וזורק אותו לתוך הדירה השכנה. אס
תוכניתו של הרוויזיוניסט הוותיק קלמן כצנלסון לגרש מתחומי מדינת ישראל את הערבים אזרחי
ערביי ישראל שונאים את המדינה, הרי העברתם
ישראל לא התקבלה על השילטון(ראה: דיעות).
למדינות ערב רק תעזור לגיבוש נוסף של חזית
כעבור כמה שנים עודר כצנלסון את אחת השערוריות הציבוריות החמורות ביותר של המדינה״
המילחמה הערבית נגד המדינה.״
כאשר פירסס ספר סנסציוני, תחת הכותרת המהפיכה האשכנזית. היה זה ספר בעל מגמה גזענית
כצנלסון אינו אומר איך לעמוד נגד חזית זו
מובהקת, שבד״ היפנה את חיצי רעלו מהערבים לעבר היהודים. הספר נגנז כהוראת השילטונות זמן
לאורך ימים.
מועט אחרי פירסומו. מאז נחשב כצנלסון למצח הפוליטי של מאבק־העדות בישראל.
ויעות
האיש נז״המהפכה האשכנזית״
< 1.1י ד׳61 £€11:4
*גלי פרופשיונל -
הנעל שניצחה גם בחו״ל
7ת 0ק 0 3 1 1 5
מקבוצת מפעלי גלי
גלי ספורנו-איתך ברגעים הגדולים.
צרפת-
אליפות אירופה לאומות בכדורסל מיקי ברקוביץ עם הנעל
הבינלאומית של גלי