גליון 2406 מתאריך 12 באוקטובר 1983

72ע10 די0

שנה 48

המחיר 100 שקלים(כולל מע־מ

י 1 111
!׳11 0944 גי^ .

; * י * ,צ0184

כתבות השער האחורי:

כתסת השער הקידמי:

יין

וווסו בחסות אגו

קלקלה נכונה

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב
גורדון ,3טל . 03 *232262/3/4 .תא־דואר ,136 העורך הראשי: אורי אבנרי עורך
תבנית: יוסי שנון רכז מערכת: שלמה פרנקל עורכי כיתוב: ענת ישראלי וגיורא
נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר, ענת סרגוסטי וציפי מנשה עורכת דפוס:
אהובה קורן ראש המינהלה: אברהם סיטון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל
1 111
בע״מ

״העולם 1ויו1
4״ 1ו^ו<*
הדפסה :״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אביב הפצה :״גד״ בע״מ
הזה״

בשנים שבהן היה יצחק שמיר אזרח מן
השורה, אחרי שעלה מן המחתרת ולפני שהצטרף
למוסד, קיים יחסים הוגנים עם העולם הזה. כמו
מנחם בגין, נתן ילין־מור ושאר ראשי המחתרת,
שמח להתראיין על־ידינו. איש מהם לא סירב
מעולם להעניק לנו ראיון.
בכרכי העולם הזה מצוי ראיון שהעניק
יצחק שמיר להעולם הזה ( )891 בנובמבר .1954
הנושא היה אז רצח הלורד מוין — פרשה
שחקרנו אותה ביסודיות. תוצאות החקירה הזאת
פורסמו באותו הגיליון, יחד עם ציוריו של שמואל
בק, שתיארו את המאורע.
יש בראיון זה עניין מיוחד כיום, מפני שהוא
מראה עד כמה שינה שמיר את מושגיו וסיסמותיו
מאז.

הנה הדברים:

מר שמיר, מתי תיכננת לראשונה א ת ההת־

קיווינו שנפעל בכיוון זה. מילחמה באוייב
משותף יכולה לקרב יותר מאשר דיבורים על
אחווה. מטרה שלילית מקרבת לפעמים יותר
מאשר מטרה חיובית.
עד כאן דבריו של יצחק שמיר ב־ 954ו.
האם ניתן היה השבוע להעלות על הדעת
שיצחק שמיר ישתמש במילים כאלה בנאום שבו
הציג את ממשלתו החדשה?
״רצינו להראות לערבים דרך למילחמה
באימפריאלים?״ כך אמר האיש השולח כיום —
על פי הדיווחים המעודכנים ביותר של עיתונים
פרו־ישראליים בעולם — נשק לסוכנים
האמריקאיים בניקאראגואה ולתריסר תנועות
אחרות מסוג זה, לממשלות צ׳ילה וארגנטינה, על
פי הנחיות סוכנות־הביון האמריקאית סי־איי־אי
(ראה הנדון).
״כפרנן בתורה הציונית שאנחנו סוכני
המערב.״ זה כמעט מצלצל כמו נאום של איש־אש״ף
על הציונות. ואילו בנאומו השבוע בכנסת
דיבר שמיר על היחסים בין ישראל וארצות־הברית
במילים שאיש מבין ״סוכני המערב״ לא
היה מתבייש בהן.
.בנאומו השבוע בכנסת חזר שמיר על תפיקות
וסיסמות, שאבד עליהן הכלח לפני 50 שנה.
ואילו הדברים שאמר שמיר לפני 30 שנה מעל
עמודי העולם הזה נשמעים כיום כדברים
מתקדמים ומודרניים, בהשוואה למה שהוא עצמו
אומר כיום.
כמו דברים רבים במדינה, גם יצחק שמיר נסוג

״י י״גבי
עיתומת הגונח

לכתבי ״העולם הזה״ יש לעיתים קרובות
חוויות אישיות, שאי־אפשר לדווח עליהן במהלך
העבודה.
על קוריוז אחד כזה סיפרה לי השבוע אילנה
אלון, כתבת ופרשנית העולם הזה לענייני
מישפט, שהיא עצמה עורכת״דין.

סיפרה אילנה:

יצחק שמיר
.כפרנו בתורה הציונית...־
נקשות (בלורד מוין)?
התוכנית היתה קיימת מזמן. כשרק ניגשנו
לקשור קשרים ראשונים במצריים, היתה המגמה
להגיע לפעולות מסוג זה.
מתי הוחלט לעשות א ת הפעולהי מי
החליט?
הוחלט כמה חודשים לפני הביצוע. היתה
חליפת מיכתבים כמעט יומיומית בין נתן
(פרידמו״ילין, אחר־כך ילין־מור) וביני( .ישראל)
שייב (כיום אלדד) ישב אז במאסר. לעיתים
קרובות היו דיעותינו כה זהות, עד שמיכתב
מאחד מאיתנו לרעהו הכיל רעיונות שהשני רשם
במיכתב שהיה אותה שעה בדרכו.
כיצד כתבתם?
(בחיוך) עלי לאכזב אותך. כתבנו פשוט, בלי
שוס כתב־סתרים. אף מיכתב אחד לא אבד. כמובן
לא הזכרנו שמות מלאים.
מר שמיר, מה היתה המטרה העיקרית של
הפעולה בעיניך?
היו כמה מטרות: הפגנה, מכה, העברת
המילחמה לחוץ־לארץ, יצירת הד במיזרח התיכון.
איזה הד!
רצינו להראות לערבים דרך למילחמה
באימפריאליזם. כפרנו בתורה הציונית שאנחנו
סוכני המערב. היה רצון ליצור ברית עם הערבים
נגד האימפריאליזם.
ראיתם אפשרות מעשית לכך?

בוקר אחד, כאשר הייתי בדרכי לבית־המישפט,
חלפה על פניי שיירת מכוניות־המישטרה,
המביאה את שמעיה אנג׳ל לבית־המישפט.
כאשר הכיר אותי הנאשם, הוציא את
ראשו מחלון הג׳יפ וצעק לעברי :״אילנה אלון!
את יודעת שאחיו של השופט ...ישב בבית־הסוהר
מעשיהו בגלל מירמות? תכתבי את זה!״
התגלית לא היתה חדשה עבורי. עורכי־דין,
כמו בעלי־מיקצוע אחרים, נהנים מאוד להשמיץ
איש את רעהו וללכת רכיל. והסיפור שסיפר
שמעיה אנג׳ל עשה לו כבר מהלכים בין עורכי־הדין.

מדי פעם חייבים עיתונאים לשרבב שמו של
אדם חף־מפשע לתוך כתבה, ולגרום לו עוגמת־נפש.
אין מנוס מזה, כאשר הוא חלק בלתי־נפרד
של סיפור גדול. אולם כאשר עוקצו של הסיפור
הוא פגיעה בשופט, או בכל אדם אחר, ביגלל
הקירבה הביולוגית שלו לעבריין, נראה לי שזהו
הגבול שאותו אין לעבור.
אני בטוחה כי שמעיה אנג׳ל עצמו, המגן
באבירות ובחירוף־נפש על שמה הטוב של אשתו,
היה מבין זאת יפה מאור, אילו הייתי מדגימה את
הדבר לגבי בני מישפחתו. הוא בוודאי היה
מתקומם מאוד, אילו הייתי כותבת כי הגברת
הנכבדה ...היא אחותו של העבריין שמעיה אנג׳ל.
אני יודעת שיש אנשים שלא יאמינו, אבל גם
לעיתונאים יש לפעמים מצפון.
עד כאן דבריה של אילנה אלון. היא עצמה
משמשת דוגמה חיה לקביעה זו.

הבנקים עמרו לפשוט את הרגל, וממשלת
ישראל נחלצה מייד לעזרתם. כיצד? היא
פשוט עזרה להם לכייס את לקוחותיהם! אך
המשבר של ״הכלכלה הנכונה״ אינו נובע רק
מכישלון של שר־האוצר חו־בב־הימורים.
זהו מחיר הביזבוז
בשטחים הכבושים וניהול
מילחמה במימדים אדירים
בלבנון. אפילו התשלום האמ־ריקאי
תמורת השירותים הפו־ליטייים
לא יציל המשק ה־ישראלי
הקטן, הנדרש לשאת
במאמץ הגדול ממידותיו.

בדרכה מבית־הספר נפגעה ילדה ממכונית
דוהרת. הנהג נמלט והפקיר אותה לגורלה.
כאין מי שיחוש לעזרתה, היא מתה מפצעיה.
^ דווקא לדורסן נמצא מושיע:

ח־כ אברהם שפירא חש
לעזרתו, והוא שוחרר ממעצר.

גירושי? בצמרת
שתיים מדיירות פרוייקט היוקרה מיגדלי
דויד בתל־אביב מתגרשות. מלכה רוזנשטיין
עומדת לקבל גט ורכוש עצום
מבעלה אמנון, וגילה לוי־בוכמן

נפרדת משותפה לחיים מזה
כמה שנים יוסל׳ה נוכמן.

אותה הגבות, אותה אוות
על דוכן־הכנסת נשבעו השרים אמונים, אך
הנבחרים התעניינו דווקא בחסכונותיהם. בפת־ם
בתפ־ס, במט־ח. בדולארים ובדינארים. אחר־כולם
כך יצאו 21 הגברים והגברת
שרים־יוצ־איס. כולם שרים־נכנסים
להציג עצמם לפני הנשיא, לא 1 *9חלפה שעה, וחברי הממשלה חזרו
לקטטותיהם.

פר ש ת גרופר בעוד שר״הדתות לשע בר
אהרון אבו־חצירא
מרצה א ת עונשו, מגלה
העולם הזה כי שר אחר,
שר־החקלאות ססח גרד־סר,
מעורב אף הוא בפר שה
מפוקפקת, שגיבורה
הראשי, עוזרו של השר,
נחום דמתי כבר נעצר
לפני חצי
שנה בח שד
שביצע מע-
שי מידמה.

רפול

רפאל איתן צובר כוח,
בקרב צעירי חירות, אוהדי
התודה ואנשי תנועת־המו־שבים.
כאשר יחליט להצטרף
לחירות, ייתכן שיעמיד
כצילו את
א ריאל

שרון.

פקולטות רטווו

מי הביריונים שחיללו מזוזות
במעונות הסטודנטים? מי שלח
לרקטור האוניברסיטה מיכתב־נאצה
מגואל בדם? מי האנטי־שמי שכתב על
הקירות ״מוות ליהודים״? ״אנחנו,״ טוען עסקן בכיר
_ _ לשעבר של הימין באוניברסיטות.
המטרה: להסית ולהפעיל טרור נגד ה־סטודנטים
הערביים באוניברסיטות.

יעקב( מדיד 1ר) 1אחי1

האנשים הסובבים את שר־העל יעקב מרידוד הם
מוזרים ותימהוניים לא פחות ממנו. המנב״ל סמי
פרידריד הזמין חוברת ששמה פרוייקט על חפריייקטיס,
ובה הצעה לקיים תחרויות שש־בש.
1היועץ אריה גנגר מטייל בעולם והעוזר
ראובן שלום חשוד בעבירות מירמה.

אופנתי

״אני קם בבוקר, מנקה את פני
במי״ניקוי, לאהר־מכן מורח על
הפנים קרם־יום ומסביב לעימספר
מיוחדת
״,מספר
ניים מישחה וח דת,
בין־השאר חנן
אגומסון, יועצו
של דויד לוי.

נציבים במחלוקת
השבוע נפתח מישפטם של הנאשמים כרצח רוני ניצן.
במישפט עשויות להתגלות עובדות מרעישות על
אופן ניהול הכלא ועל התעללות באסירים.
בינתיים מתנצחים ביניהם נציב בתי-
הסוהר הנוכחי מרדכי ורטהיימר וקודמו,
חיים לוי. בעניין ניהול השירות.

המישטרה מילחמת העדות
חפשהצליחואתקציניהמטמון
.שניהם היו יהודים,־ טוען כיצר לשכנע את האסיר הרצל
אביטן להובילם אל חלקו

בשלל שוד תכשיטי קרן אור,
שהיה מוטמן
בפרדס, ולמסור
אותו לידיהם?

כומר אנטי־שמי. מדוע א ם כן
שנא הבולשביק יוסף(״סטא־לין״)
דז׳וגאשווילי את המהפ־כן
לייב דווי-
דוביץ (,טרוצ־קיי)ברונשטייוי

המדורים
החבועים תשכין מיסתבים תשקיח כמדינה הנדון אתה והשקל
זה היה -העולם הזה״ שהיה
אנשים -אביבה ארידור כלונים תמרורים
יומן אישי
רדול המרדולת על כל העולם
לילות ישראל -אצל תמרה יובל
חלץ ראווה

הלם מירחמה

כשיצא רמי גיבעוני ל•
מילחמה היו לו דיעות
לאומניות. כלכנון ראה
מחנות־פליטים, ראה את
חכריו מכים פלסטיניים
כאלימות, ושינה את כל
דיעותיו. היום הוא
מכריז :״אין לי נגיעה עם
הצבא, כל
עוד שהוא
בלבנה!״

נמר של נייר -ניקולס בורן, סמי
מוחמר כילאני, אברהם סוצקובר
ויגאל גלאי

זה וגם זה קולנוע אנשים כעולם -ב׳ ב׳בת 50
עולם קטן -הפיליפינים ובריטניה
מה הם אומרים -יורם טרזר־לב, פנינה
בריק, בנימין תלוי, בנימין בן־אליעזר
אריק נחמקין ואליהונאווי

תמליץ טלוויזיה שידור הווי הורוסקופ ספורט

מכחבים

ונ שבע
מאת

א בי גי ל ינאי

מאוזן:
)1המעמד הנמוך בעם ()5 ;)3,3
אין חוק, העולם הפקר ()3,3
(ארמית); )10 צעיר; )11 שבט
בישראל; )13 מורח בשמן; )14
עוף טרף; )15 חומה; )16 נתמלא
המולה ותנועה; )18 שלא נתבשל
עד תום; )20 צמח הדפנה; )21
קשר, שלשלת (ישעיהו נ׳ח, ו׳);
)22 אדמת עפר וטיט; )24
בהשאלה — פסק, החליט; )25
מאס; )26 מחצץ לשיניים; )28
קלח, זרם; )30 בליטה, זיז, פין;
)31 שוב נראה על מגרשי
הכדורגל )32 :חפרפרה; )35 עוף
אגדי; )36 עוף בית גדול; )38
דיאמטר, מיתר במעגל; )39
בהשאלה — רע, עצוב; )41 אחד
האיברים; )42 חלק של זמן; )43
עוללים; )45 סובין, קמח גס; )47
מילת זירוז; )48 הרחיק, הסיר;
)49 דרו; )51 יושב למשפט; )52
בסולם הצלילים; )54 קו דקדוקי;
)57 מאבני החושן; )61 נח, ישן;
)62 עץ יער; )64 מפתן; )65 למדו
בארמית; )66 ילד; )67 אריג גס;
)69 אטוס בעל מטען חשמלי;
)70 העריך את הגודל או הכמות;
)72 פרי עסיסי לשיח קוצני
ממשפ׳ הורדניים; )74 יצק מים
רותחים; )75 כומתה; )77 גזים
וגרגרי דלק שלא נשרט, כליל;
)78 יסוד כימי, שמושי רב
ברפואה; )81 כאב, נתמל 1צער;
)83 סוף ה״גלות״; )85 חזק מאד;
)86 ליקוי במעגי׳ חשמלי• )88
מספיק; )89 רצון עז — למחזה
חדש ב״הבימה״; )91 נהר בדרום
אפריקה; )93 שתיקה )95 :עיר
בסוריה; 196 אחוריים )98 :רקב;
)100 מאכל שמיימי; )102 נשיא;
)103 מילת רבוי )104 :כינוי
לחזיר בלשון הער ()105 ;)3.3
חיוך קל 4,2

יפה שטיין, תל־אביב

בשיבחי השותק
כרגיל, ביקש הקורא הבלשן
שלא לשנות ולוא קוצו של
יוד במיכתבו.
שמחתי להיווכח שלאחרונה עבר
,העולם הזה• לטכניקה חדשה של

חתן פרס־נובל לשלום ואלנסה
הומאז אחרי התבוסה
המהולל בתולדות הפולנים כבר
הסתיים, כי הנסיון לערער על שילטון־
החושך הפך אפיזודה השייכת לעבר.
אין ספק: רוב הפולנים היו מעדיפים
שסולידאריות לא תובס, אפילו אם
המחיר היה שנציגם לא יקבל את הפרס .
בנימוק של ״ניהול מאבק ללא
אלימות״.

הדפסה בסדר י צילום, טכניקה
המאפשרת ניקוד. ניקוד — ולו חלקי
—׳בטקס ט עברי הוא חג לשוחרי
הלשון׳ ולשוחרותיה. כמה חשובה
לפעמים ההבחנה 3ץ חולם ( )1לשורוק
(ו) .הינה שתי מלים השגורות בפינו יום

משה גרץ, חיפה

מאונך:
)1רמס, דרס; )2הזוכה השנה
בפרס נובל לשלום (ש״פ); )3
פילוסוף גרמני אידאליסט גדול;
)4נצח; )6הסכמה אנגלית; )7
מהות פנימית של דבר; )8מטבע
במזרח הרחוק; )9כפתור הצמח;
)12 איבר שהוא כלי זינם של
בעלי־חיים; )15 צמח־בר ממשפ־השושניים;
)16 פרה ורבה
במהירות; )17 תקרה מקומרת
או ...בית זונות; )19 זנבה השמן
של הכבשה; )20 אויב; )21 הלכה
קבועה לדורות (שמות ל׳ כ׳א)
( )23 ;)4,2עש לילה; )24 חנינה
)26 סוג של תוכים מאולפי דבור;
)27 נוגש, מציק; )29 בתוך; )30

שכר החססה
הפרס ניתן מאוחר מדי.
אי־אפשר שלא להיתקף עצבות
לשמע החלטת ועדת פרם־נובל
לשלום. הענקת הפרס ללך ואלנסה
היא אומנם מחווה של כבוד — הומאז׳
— לאביר־החירות הפולני. אולם
העיתוי העגום של ההחלטה, אחרי
תבוסת סולידאריות ואחרי שנראה כי
המישטר הפולני התגבר על המשבר,
כמוהו בגושפנקה סופית כי הפרק

של היינריך היינה, :אל תלביני פניי
ברבים, יפתי /ואל־נא תאמרי לי
,שלום׳ בעוברך ברחוב הראשי.״״

שריד, שארית; )34 נוחם, חזרה
מדעה קודמת; )36 חבור, צרוף;
)37 משקל בשירה או במוסיקה;
)40 מילת המעטה; )41 הזכר
בבקר; )44 פרי־בוסר; )46 פת
מאכל; )47 כלי למאור; )49
זעזוע, דחיפה; )50 אפס, לא
כלום; )53 מוקף צבא האויב
(כ״ח); )54 מבצר (שמואל ב׳ ה׳
ט 55 בהשאלה — בית חם;
)56 זעם; )58 קו מסומן; )59
ממלא מקומו של שחקן
בתפקיד; )60 חלק חשוב בכל
מנוע, או — פטמת האתרוג; )62
בוסתן; )63 עני; )66 בפוליטיקה

— אי התערבות במתרחש
בארצות אחרות )68 :עקשות
ללא טעם; )71 המחיש, הגשים;
)73 כתובת קעקע; )76 נצח; )77
לערבים אין בעיה עם לבוש זה;
)79 עדינות; )80 עטור לראש;
)82 קיטור; )84 שנה אחת —
ודור שלם נקרא בשמה; )85
עקום, עקלקל; )87 דמות
מטושטשת; )90 רקוד; )92 חיל
המדע בראשיתו של צה׳׳ל; )94
גרם לעוורון; )96 דום לב; )97
יורד עד התהום (כ׳׳ח); )99 אחד
המימדים; )101 אינו עובד)102 :
תקופה; )103 גוף; .

המכון הישראלי ל ספרו ת
נשים קוסמטיקה ופדיקור קורסים ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות (אפילציה)
* סלון ומכון יופי
תסחקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה
הכנת כלות
* מחיתם עממיים * שרות מעולה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 ;226066 )4

תן טרמפ לחייל

להציל את
כבוד הדמוקרטיה
מיכתב גלוי ליו״ר הכנסת
ח־כ מנחם סבידור, וליו״ר
ועדת הכנסת, ח״כ איתן
ליבני.
אנו, החתומים מטה, צעירים אזרחי
ישראל, מוחים בזעם ובבושה על כך
שעד היום לא נעשו הצעדים החוקיים
הנדרשים כדי להשעות את ח״כ אהרון
אברחצירא מחברותו בכנסת.
האיש הורשע בדין על גניבה
מכספי־ציבור, ואין הדעת סובלת כי
אדם המרצה את עונשו על עבירה
פלילית יהיה חבר־כנסת ובקולו יקבע
מי ירכיב ממשלה ואיזו ממשלה תהיה
לישראל.
כל נורמה של חוק וצדק, של סדר
ציבורי ואזרחות טובה, תחדל להתקיים
אם עניין זה לא יבוא על תיקונו.
עדיין לא מאוחר לכנס את הוועדה
׳המתאימה ולהציל כבוד הדמוקרטיה
וכבוד הכנסת.

יצחק מיזרחי, רוני קצב
ואירים סלע, רמת־גן,
מירי דקל, בת־ים,
מוטי קימחי, יפו,
מנלה חנה, חיפה,
ברוך אולשן, יהוד,
רון חדד, בני־ברק,
ועוד 100 חתימות

0גילוי~ 1ז 7עת נשלח
הכנסת ב־ 4באוקטובר.

לידר

האסיר דה־לוכס אהרון אבדחצירא
הוא הפוליטיקאי המחוזר ביותר
בישראל. בכוחו להפיל ממשלות,
בכוחו גם לקיימן. לכן שתי הסיעות
הגדולות נזהרות כל־כך בכבודו.
שתיהן זקוקות לו. גם הבושה
היא גדולה.
לכן שימעון פרס ויצחק שמיר
מצטטים באוזניו את החרוז המפורסם

אסיר דה־לוכס אבו־חצירא
חרוז משירו של היינה
יום ושעה שעה: איננו וממנו, שתי
מלים ששוחק מצטלצל בסופן,
ולמרבה הצער כמה וכמה דוברים
ודוברות, שרים ושרות, משמיעים לנו:
איננו, ממנו(בחולם נלעג בסופן) .והלא
ראובן בן יעקוב אמר: הילד איננו, ואני
אנה אני באז! והקב״ה הזהיר את אדם
הראשון: לא תכל ממנו! (מעץ הדעת).
ביאליק שר: היה איש, וראו איננו עוד!
וכן: אם יש את נפשך לדעת את המעיין
/ממנו שאבו אחיך המומתים בימי
הרעה עוז כזה ...גם תלמידי ז׳בוטינסקי
ודאי זוכרים את שירו: אל תגידו פי
איננו /דם אבינו המכבי /כי שלוש
טיפות ממנו /נמזגו בדם ליבי ...ובכל

העולם הז ה 2406

העיקר שנשמור
על הגקיון
תל־אביגייס המחפ שים
כתובת מוצאים
דינרי-הטפה ותוכחות מוסר.
תייר שנקלע לא מזמן לתל־אביב
גילה תופעה מוזרה ביותר. כשחיפש
כתובת מסויימת התברר לו, שבניגוד
לערים אחרות בעולם, יש בתל־אביב
כמה וכמה רחובות הנושאים את אותו
השם בדיוק.
״מי זה שמור,״ הוא שאל אותי
בסקרנות ,״מי זה האיש שעל שמו
קראו כל־כך הרבה רחובות באותה
העיר?״ לא ידעתי על מה הוא מדבר.
עד שהוביל אותי לפינת הרחובות
בן־יהודה ופרישמן, והראה לי אח
השלטים המוארים המתנוססים שם
לתיפארת. :שמור עירך נקייה״
נרשם על השלט הפונה לבן־יהודה.
.שמור עירך נקייה״ נרשם גם על
השלט הפונה לפרישמן.
ולא רק שם. גם ברחוב הירקון

י 10 ימי שיים חופים
לכל המקומות היפים
| החל מ־$ 390
ונציה יגוסלביה (דוברובניק)קורפו|
אתונה,רודוס וקפריסין(לימסול)
מועדי הפלגות3.11,24.10,14.10 :

שילטי הדרכה היגייניים בקוץ רחוב
גפרורים בחשכת הלילה
פינת גורדון, גם ברחוב פרישמן פינת
הירקון — ועוד ועוד.
פעם. לפני כמה שנים, כשהעיירה
התחילה להציב שלטים מוארים
הנושאים את שם הרחוב — שמחתי.
הנה. גם בלילה אפשר יהיה סוף־סוף
למצוא כתובת.

היום, כשברצונך לקרוא את שם
הרחוב בלילה, במיקרים רבים עליך
לדלג לתור חצר של בית. לרמוס
כמה שתילים רכים, לטפס על פח
זבל נוטה ליפול ולהדליק גפרור.
העיקר שאשמור על עירי נקייה.
אביבה לימד״ תל־אביב

•רכב ביבוא אישי־הדרך
הנכונה ליבא רכב
תוכנית המשלבת טיסה לאירופה
והפלגה עם הרכב מונציה לחיפה

•הפלגות שבועיות
לנוסעים ורכב כל השנה
פרטים בכל מ שרדי הנסיעות ואצל
.,כספי
בע״מסז״סכלדסן
נזכור כולנו, איש ואישה, נער
ונערה, לבטא לעולם: איננו, ממנו.

ד״ר ראובן סיוון, ירושלים
• במיבתבו הקוד ס של הקורא,
שפורסם בי 20 בספטמבר, נפלה
שגיאה. הבית האחרון של אדון
עולס מתחיל, במובן, בפסוק. :בידו
אפקיד רוחי /בעת אישן ואעירה...״
ולא בפי שנדפס.

ישראל, שעירערה את איזון־העדות
בשוף, לנקוט באמצעים אפקטיביים
יותר, למניעת ההידרדרות.

דהפגין ליד שגרירויו ת
דם נהרי-שוף -היש אשמים
קילקטיבייסו
לאחרונה החלו דמגוגים מן הימין
במסע הכפשה של מחנה־השלום,
בטענה שמחנה זה מפלה בין דם ודם
ומצדיק או מתעלם ממעשי־טבח של
הדרוזים והנוצרים, בעיקבות הנסיגה
מהרי-שוף. לדעתי, חובה על מחנה•
השלום לנקוט עמדה ברורה, אשר
תתבטא בעקרונות הבאים:
• אנו מגנים מעשי־טבח באוכ־לוסיה
אזרחית, וכן רצח שבויים, מכל
צד שהוא.
• איננו נוקטים בעמדה מוגדרת
לגבי ״אשמים קולקטיביים״ ו״זכאים
קולקטיביים״ .משיתבררו סופית
מימדי האבירות, נוכל לקבוע את היקף
אשמתו של כל אחד מהצדדים. מאחר
שבמאבק האחרון ידם של הדרוזים היתה על העליונה ונוצרים כלל לא

שדר אטינגר
אפילו הידידים נהנו
על מחגה־השלום להפגין ליד
שגרירויות המדינות המיוצגות בכוח
הרב־לאומי, למען קיום המשימה
שלשמה באו לביירות — לשמור על

קריקטורה ב״זידדויטשה צייטונג״(פורסם גם ב״דבר״)
איזון העדות שהתערער
כבשו כפרים דרוזיים, על העדה
הדרוזית מוטלת החובה להוכיח שלא
ננקטו אמצעים בלתי אנושיים.
• ממשלת ישראל איננה יכולה
לנקות את ידיה מתוצאות הנסיגה
מהרי־שוף. ייתכן שהנסיגה הנחפזת לא
היתה במקומה, וחובה היה על ממשלת
העול ם הזה 2406

חיי אזרחים חפים מפשע.

אלי שטיינר, פתח־תיקוו!

איפה ספרותית
מהו הקריטריון של עורכי

התוכניות הספרותיות!
בתוכניות הספרותיות של. קול
ישראל״(״מוסף רדיו לספרות״ ביום ו׳
בשעה 6ו״סקירת ספרים״ בשבת אחרי
חדשות השעה )1וגלי צה־ל (״מילים
מצלמות מצב״ ו״קריאת כיוון״) קיים
עוול משווע: נסקרים כמעט רק סיפרי
הוצאות ספרים גדולות, כמו עם עובד,
דביר, מוסד ביאליק, הקיבוץ
המאוחד, ספרית פועלים.
נראה שהקריטריון של עורכי
התוכניות על איזה ספר לדבר הוא שם
ההוצאה. אם ההוצאה היא מיוחסת אז
הספר עבר את המחסום. אבל אם הספר
יצא בהוצאה לא־מיוחסת, קטנה,
צנועה, ושלא לומר אם הוא ראה אור
בהוצאת המחבר — אז ח 6וחלילה
שידובר בו. אז הוא נדון לשתיקה.
והרי יחס כזה ראוי לכל גינוי. יש
להתייחס לספר אובייקטיבית: לתוכנו,
ללשונו, ולא לשם ההוצאה שבה ראה
אור.
יצחק שני, תל־אביב

חיפה,דרך העצמאות ,76 טל 674444 .
ת״א,רחי בן יהודה ,1טל| 655749,664902 .
ירושלים,רח׳ ינאי ,4טל 5,244266 .ו>2473

על מנש כסף
תקבלו זהב!
אצל דוד לויאן
בדיזנגוף 274 תי־א.

היועץ האישי שלך בבחירה ולהתאמת
מוצרי חשמל לבית ולתעשיה.

123$

צד״ש לגנאי
יהורם גאון ועמוס אטינגר
מאוד חן בעיני מצאו הקוראה. הביקורת במ דור
״שידור״ -לא כל-כך.
אינני יודעת מיהו בדיוק ״מומחה״
הביקורת של העתון לענייני צל״ש
וצל״ג במדור שידור. מה שאני כן
יודעת זה שהוא מרגיז אותו מדי פעם
בסיגנון הביקורת שלו.
בפעם האחרונה, שהתייחסה לעמוס
אטינגר וליהורם גאון בחיים שכאלה,
ממש רתחתי מכעס. אינני מעריצה
נלהבת של יהורם, גאון, אבל אני
בהחלט מכבדת אותו כאדם וכזמר
(והתוכנית הוכיחה שלא רק אני).
המלים הבוטות שבהן התבטא
המבקר שלכם, כגון ״גרנדיוזיות
והתעללות,״
״חוצפה
מגוחכת,״
משקפות אולי את דעתו הפרטית של
המבקר. במישאל שערכתי בין חבריי
וידידיי הסתבר. שכולם נהנו עד מאוד.
יתכן שאין מקום למישדר חוזר, אבל
בהחלט אין מקום לסיגנון בוטה שכזה.
מלכה זוהר, אשדוד

לידיעת הקוואיס
מיכתבי קוראים מתפרסמים
בקיצורים המתחייבים מתוכנם
ומשיקולי מקום. עדיפות תינתן
למיכתבים קצרים, מודפסים ב־מכונת-בתיבה,
שצורפה אליהם
תמונת הכותב. מיבתביס בעי־לום־שם
לא יפורסמו. אין המערבת
מחזירה את המיכתבים
שנתקבלו בה.

טלויזיות ווידאו-טייפים
מניו,גרץ,שרפ ו , 1.7.1-
במחירים ובתשלומים ללא תחרות.
כמו כן אנו מציעים
מדיחי כלים ״קווסטרוקטה״,ו״קיכג״,
מכונות כביסה,תנורים,מקררים
ומערכות סטריאו.

אלקטרו אור גון בע״מ, חברה ליעוץ
יבוא ושווק מוצרי חשמל לבית ולתעשיה.
רחוב דיזנגוף 274 תל־אביב. טלפון 242008 :

איתןעמי1
הד ב ר תמ ״ סמזי!7ים

מוס חי ם?הדברת תיקנים
(ג׳וקים) ,תו מי עץ, חרקי
מפריס ובגדים.
דמת-גן. דוו מודיעין .18ת.ד2272 .
טל 790114-5-6 .

רפוי הסי יד עסק :

• מיר ח על בריאותך ורפוס!

מתוך 12 כתות, שהדו״ח יעסוק בהן, הושלמה
בדיקת שמונה. המסקנות העיקריות שיהיו בו
— הצעות למיסוי כבד על הכנסות הכתות.
נציגי ממשלות זרות מתעניינים במישרד״החינוך
בהתקדמות עבודת הוועדה, משום שמרכזי מרבית הכתות
נמצאים במקומות שונים בחו״ל.

״המיזרוד״ קנה מניותיו
אחרי סגירת הבורסה
הברוקר משה לביא מחברת ״הראון לביא״
הצליח למכור במוצאי-שבת שעברה ל״בנק
המיזרחי״ מניות של הבנק, בשווי של יותר
משמונה מיליון דולר.

תנ גו קי ך
בהנהלת הקואליציה מתגבשת הצעד לחקיקת
״החוק הנורווגי״.

בשבת טילפנו פקידי מישרדו של לביא ללקוחותיהם,
והודיעו להם שבתיקי־ההשקעות שלהם אין מניות בנקאיות
של המיזרחי.
הפרשה הדהימה לקוחות גדולים של הבנק, שניסו ביום
החמישי שעבר למכור את מניות המיזרחי בחזרה לבנק.
יועצי״ההשקעות שיכנעו אותם בכל דרך אפשרית שלא
יעשו זאת.
ליועצים שהצליחו למנוע את מכירת מניות המיזרחי
הובטחו פרסים כספיים.
משקיעים גדולים בבורסה טוענים, שבנק נוסף עשה
הסדרים דומים עם הלק מלקוחותיו.

שילנסהי -
שר־ללא־תיה

שחיתות בשירות
בתי־הסוהר

סיכויים דחוק הנורווגי
היוזמים מקווים שעל״ידי התפטרות חלק מהשרים
מהכנסת, תמנע הקואליציה מארבים פרלמנטריים מצד
האופוזיציה.
בין המוזכרים להתפטרות בקרוב: השרים יעקב מרידור,
יובל נאמן ויוסף בורג.

אישיות בכירה בשירות בתי־הסוהר נחשדה
לפני זמן־מה בגניבת שני ארגזי־מזון, שנותרו
אחרי מסיבה שנערכה במוסד ״ון־ליר״
בירושלים.

ודם חרות, דם שילנסקי, נפגש כמה פעמים עם
ראש־הממשלה, יצחק שמיר, וביקש מינוי כשר־בלי־תיק.
הוא
הציע שאת מקומו כסגן־שר במישרד ראש־הממשלה
יתפוס סגן שר־החקלאות, מיכאל דקל, שיקבל סמכויות
רחבות בענייני התיישבות.
שמיר הודיע לו שהוא יחשוב על כך רק אחרי השבעת
הממשלה, ולא לפני־כן.

העניץ הובא לידיעתו של השר הממונה, יוסף בורג, אך שם
נעצר. העניין הוקפא ולא הובא לחקירה משטרתית.

הצפה בדזלארים
מזזייפים

תלמי יהיה מזכיר
מפ״ם?

קונים רבים, שרכשו בימים האחרונים
דולארים בשוק השחור בתל־אביב
ובירושלים, גילו שהשטרות מזוייפים.
.מכיוון שעל־־פי החוק אסור להחזיק יותר
מ* 500 דולאר במזומן — לא יכלו הקונים
המרומים לפנות למישטרה.
כתוצאה מכך יש חשש שהקונים יאלצו
את המוכרים בכוח להחליף! להם את
הדולארים המזוי״פים.

במרכז מפ״ם שיתכנס בקרוב עשוי להיבחר
מאיר תלמי הקשיש כמזכ״ל מפ״ם, במקומו של
ויקטור שם־טוב.
הגוש שתמך בהישארות מפ״ם במערך יציע את נתן פלד
לתפקיד. אם הוא יוצע מאיימים תומכי פירוק המערך
להציג את מועמדותה של תייקה גרוסמן, אך הם מציעים
את מאיר תלמי כמועמד־פשרה, כדי למנוע התמודדות
נוספת במרכז־המיפלגה.
התמודדות כזאת עשוייה להנציח את החלוקה בין תומכי
המערך ושולליו במוסדות מפ״ם.

עיחזז כלכלי -השמע
ביום ראשון הקרוב יופיע הגליון הראשון של
היומון הכלכלי..גלובוס״.

יבוטלו מישרות
המזכירים?

המשקיעים בו הם חברת גלובוס פבלישר, חל־ב־השקעות
של מישפחת לייבוביץ וחברת גחלת, חברת־בת של הסנה.
היומון יחולק בערב למנויים, ולמחרת יופץ בדוכנים.

יתכן שבמרכז מפ״ם יוחלט לבטל את מישרות
המזכירים, ולהשאיר רק את מישרת המזכיר
הכללי של המיפלגה.

תמנע -אתר־תיירות
חדש באילת

כיום יש, נוסף על המזכיר הכללי, שלושה מזכירים נוספים:
לעניינים מדיניים(גד יציב) ,לענייני־חברה(חייקה גרוסמן)
ומזכיר אירגוני(בנימין יסעור) .כל המזכירים תמכו בפירוק
המערך, ותומכי המערך יציעו את ביטול המישרות כדי
לנטרל את המזכירים, מבלי שיהיה צורך להדיחם.

מישרד־התיירות מתכוון להפוך את מיכרות
תמנע לאתר־תיירות מרכזי לאיזור אילת.
המקום יוכרז כמיכרה העתיק ביותר בעולם — מיכרה
שלמה המלך. בתחתית האתר תיערך תצוגה מתמדת של
כלי־נחושת.

בגדים חדשים
לעזרבי־הדיז
לישכת עורכי־הדין עומדת להציע
תיקון לתלבושת של עורכות-הדין, המופיעות
בבתי־המישפט.
הכוונה היא להגמיש את הוראות
הלבוש האחיד.

זיגל מתכנן מיבצע
אנשי מחלקת־חקירות־הונאה במטה הארצי, בראשות
בנימין זיגל, ביקשו מבית־המישפט בתל־אביב צווי־חיפוש
מיוחדים.

החוקרים לא פנו לשופט המעצרים, אלא לשופט

מבוקשת -כתבת
״השלם הזה״

מנחם גולן, מפיק הסרט.השגריר״ ,בכיכובו של רוברט
מיצ׳אם, מחפש שחקנית לתפקיד של כתבת העולם הזה.
בין התכונות הנדרשות ממנה: חתיכה המוכנה להצטלם
בבגדים שקופים.

דרת תעסה בדצמבר
דו״ח הוועדה הבינמישרדית, בראשות סגנית שר־החינוך,
מרים גלזר־תעסה, בעניין הכתות הדתיות, יושלם בתחילת
חודש ספטמבר.

אזשפז שזמר
של אנג ל
אחד השוטרים השומרים על שמעיה אנג׳ל נתקף
בהתמוטטות־עצבים, נזקק לטיפול פסיכיאטרי ואושפז.
הוא טוען כי הדבר קרה לו כתוצאה מאיומים שאיים עליו
שמעיה אנג׳ל, הנאשם ברצח הכפול של שולמית שלי
ומישל נחמיאס.

הפיחות -חצי אח1ז
ליום 200 .אחוז בשגה
כלכלנים מעריכים שבעיקבות האירו* ־
עים הכלכליים האחרונים יהיה קצב
הפיחות יותר מחצי אחוז ביום.
מדד אוקטובר, שיפורסם בעוד חודש,
יהיה קרוב לוודאי מעל ל־ 15 אחוז. קצב זה
יעמיד את האינפלציה השנתית מעל
ל* 200 אחוז.

צלי״ל מתחברים למחשב האירגון.צעירים למען ישראל״ ,בראשות ישראל כץ,
משתמש בשירותי־מחשב כדי לעדכן את רשימות אוהדיו
הפוטנציאליים.

הם עובדים עם חברת־מחשבים, שבה עובדת
רותי — בתו של הרמטכ״ל הפורש, רפאל
(,הפול״) איתן, שהפכה דתית.

לזריא -הקריסטוריסט
הלאומי של יפאן
דמות סימלית של יפאני, שיצר הקריקטוריסט
הישראלי רענן לוריא, זכתה בהכרה ממלכתית
ביפאן.
לוריא יצר דמות של אדם המסמל את יפאן, בדומה לצורה
שבה מסמל.הדוד סם״ את ארצות־הברית. הדמות —
.טארו־סאן״ — זכתה בהכרה רישמית בטקס, שבו השתתף
ראש ממשלת יפאן.

האוניברסיטה תפעיל
מבונות־צילום
אוניברסיטת תל־אביב תפעיל בעצמה את
מכונות־הצילום בשטחה. לצורך זה היא תרבוש
ציוד בשווי של 100 אלף דולר.
המחיר שהאוניברסיטה תגבה עבור צילום מיסמכים יהיה
גבוה ב־ 40 אחוז מהמחיר שהוצע על־ידי חברה פרטית
גלסי -שירותי צילום, שהפעילה את מכונות הצילום
באוניברסיטה בשנים האחרונות.

שחקני.האידיוטית״ מאיימים מבקר התיאטרון של החינמון ״העיד׳,
אמיר אוריין, התלונן במישטרה על
השחקנים שלמה וישינסקי ואברהם
סלקטר, המופיעים במחזה ״האידיוטית״.
אוריין טוען שאחרי שהוא סידסם ביקורת
נוקבת עליהם, טלפנו אליו השניים ואיימו
על חייו.

אבניאוז ל״ירדגיוד
מנכ״ל ״הסנה״ ,איתן אבניאון, יעבור לחברת
הביטוח ״ירדנידד.
בין הגורמים לעזיבתו: מתחים עם נציגי־העובדים.

.במדינה העם חדשות מן הקץ־קס
העם היה אחוז
חרדה ובהלה, ובכגסת
נערכה הצגה נלוזה
הציבור הישראלי היה מוכה־הלם.
רבים עמדו על סף הבהלה.
האזרח הפעיל את מקלט־הטלווי־זיה,
כדי לראות מה מתרחש בכנסת.
הממשלה החדשה הוצגה בפרלמנט
(ראה עמודים )16 - 17 ורבים קיוו
שבדיון על כך יישמעו דברים רציניים
__על המשבר המאיים לבלוע אותם.
הם ראו את חברת־הכנסת שולמית
אלוני, כשהיא מעמידה על שולחנה
בובה, שאמורה היתה להיות מצחיקה.
על פניה של הח״כית ודתה שפוכה
הבעה של התמוגגות. ואכן, היא

אנש התח״ה מחנים וונור
ואינם מאמינים לארק -ופול
היה חצה להאסוו לחוות בואש
גחנה גוול של מצטופים
הסופר האמריקאי ג׳ו מק־גיניס,
תיאר ברב־מכר שלו את שיווקו
המוצלח של ריצ׳ארד ניכסון לציבור
בכלי־התיקשורת ב־ . 1968 הנוסחה
שלו, באורח אמריקאי טיפוסי, נשמעת
פשטנית במיקצת. מק־גיניס טוען,
בביטחון מוחלט, ששום מאורע
בפוליטיקה האמריקאית אינו קיים
אלא אם יכן זכה בסיקור טלוויזיוני
מתאים.
מנקודת־מבט זאת היה השבוע
האחרון חשוב ביותר בקורותיו של
רב־אלוף (מיל ),רפאל איתן כאיש
פוליטי. קבלת־הפנים החמה שהעניק
לו קהל־הצופים בתוכנית-הבידור
הפופולארית שעה טובה, לעיני כמעט
שני מיליון צופים, קבעה עובדה

העובדה ששרון ״איננו בנוי לתפקד
במישטר דמוקרטי.״
זיקת אנשי־התחייה לדמוקראטיה
איננה ברורה. הם סבורים שרוב העם
מתנגד נמרצות לפינוי הגדה, ולכן אין
להם כל סיבה לחשוש מהכרעה
דמוקרטית. מצד שני הם חוששים
מ״הכרעה אריתמטית״ בכנסת לסגת
משטחים בגדה, אולי תחת לחץ
אמריקאי כבד.
מנהיגי התנועה הישוו השבוע
החלטה כזו של הכנסת להכרעה על
גירוש הערבים מארץ־ישראל .״האם
יקבל השמאל החלטה כזו, אפילו אם
היא תהיה דמוקרטית למהדרין?״
כל קיומה של תנועת־התחייה
מושתת על החשש מהסיוט הזה, של

האם ר פ 1ל יאכל
את אריה?
בשטח, לא
החביבות עליו.

ודה אלוני והבובה קירקס הצליחה: במשך כמה דקות יקרות
התמקדה בה מצלמת הטלוויזיה, וכל
העם רואים ושומעים.
תוססת קילוגרמים. הצגה קידק-
סית זו בשעה של טראגדיה לאומית
היתה אופיינית למצבה של האופוזיציה
כולה, אף כי איש לא הגיע לקיצוניות
של חוסר־טעם ורדיפת־פירסומת כמו
אלוני.
הדבר שהדהים ביותר בישיבה
סוריאליסטית זו של הכנסת, שהתנהלה
על־עברי־פי־פחת של התמוטטות הכלכלה
הלאומית, לא היה המרכיב
הקואליציוני.
הקואליציה התנהלה כאילו לא קרה
דבר. יצחק שמיר נאם נאום שיכול היה
להיכתב לפני עשר, עשרים או חמישים
שנה, במיזרח אירופה. הוא חזר על כל
אוצר המליצות המקובלות של תנועתו.
הממשלה שהוצגה על־ידיו היתה
העתק נאמן של הממשלה היוצאת,
.שפתחה במילחמת־לבנון ושניצחה על
התמוטטות הכלכלה הלאומית. בסך
הכל נפלט אדם אחד ונוסף אדם אחד
— מנחם בגין נמוג ופסח גרופר בא.
קשה להאמין שזוהי תוספת של
מישקל מדיני, השווה לתוספת המי־שקל
בקילוגרמים.
אך גם האופוזיציה התנהלה כאילו
דבר לא השתנה — ובזה היה משהו
מפתיע. שהרי גם אופוזיציה חסרת כל
כישרון, המשוללת מנהיגות של ממש,
היתה יכולה להתעלות במצב כזה
לרמה אחרת.
נאומו השיגרתי של שימעון פרס
-לא נגע בשורשי הכשל הלאומי, וה
סתפק
בכמה מליצות בלתי־משכנעות
לגבי המשבר המחריד את אמות־הסיפים
במדינה. לאזרח הרגיל, שציפה
לדברי־היגיון אמיצים ונוקבים, נכונה
אכזבה.
יתכן שגם בזה לא היה כל חידוש.
(המשך בעמוד )15

פחות

מההתנחלויות

הפול הגיע. צייד להיות
עיוור פוליטי מוחלט כדי
להתעלם מהתופעה הזאת,
ומהשלכותיה לטווח־ארוך.
בזירה הפוליטית הישראלית, שבה
שולט לכאורה הימין הרוויזיוניסטי
הישן, חל שינוי משמעותי, ולא־מיקרי.
שלושת האישים הבולטים בשבועות
האחרונים — אריאל שרון, יגאל
הורביץ ורפאל איתן — צמחו כולם
במושבים של תנועת־העבודה, בחממה
של מפא״י. שלושתם, חרף ההבדלים
הניכרים באופיים ובדרו־פעולתם
בציבור, נתפסים כאנשי־״דוגרי״
שחוסר־תיחכומם נמכר לציבור כיתרון,
כביטוי ליושר ולשורשיות. בעידן
האנטי־אינטלקטואלי השורר כיום
במדינה, הם מהווים תשובה לערגת
הציבור לתשובות פשוטות, יש אומרים
פשטניות, לבעיות סבוכות מאין כמוהן.
העובדה הפשוטה שלפחות שניים
מהם — שרון ואיתן — ידועים בקרב
העיתונאים והמומחים כאנשים שאינם
בוחלים בשקרים בוטים איננה משנה
דבר. תדמית ה״דוגרי״ אינה זקוקה
לגורם האמת במינון שלה. הניסוח
הצברי המחוספס, הפנייה למכנה
המשותף הנמוך ביותר, הלאומנות
נעדרת־ההתלבטות והאיבה הגלוייה
לאנשי-רוח — כל אלה מהווים תנאי
הכרחי(ומספיק) כדי להגיע לעמדת
מנהיגות בימין החדש של .1983

בהתחייה עדיין מחכים ליפול,
ואין ספק שהוא יזכה שם
בעמדת־מנהיגות בכירה, אם
אומנם יחליט להצטרף למפלגה

מנהיגי התחייה רואים ברפול
מנהיג שורשי וכן, שהיה תמיד קרוב
להם בהשקפת״עולם ובמנטליות. הם
מעדיפים אותו על שרון, הנתפס
כאופורטוניסט העלול לבגוד בגדה,
כפי ש״בגד״ בישובי־סיני וחבל־ימית.
רפול, לדעתם, הוא מעין כוח מאזן
לשרון. הם מודעים לחסרונות הבולטים
של שרון בתחום האמינות ויחסי־האנוש,
וכמה מהם הצביעו השבוע על

החלטה לנסיגה בלחץ, אולי כלכלי,
מבחוץ.

גם מבהינה זו רואים אנשיה
ברפול מנהיג אמין. שרון,
לעומתו, עלול לנסות שוב
להיראות כעיני ארצות־הברית
כאיש שלה במרחב.
מיפלגת־התחייה איננה בהכרח
מיפלגה פרדאמריקאית. באורח
טיפוסי לקבוצת ימין קיצוני אמיתית,
מתייחסים מנהיגי התחייה בחשדנות
רבה לכל הזרים. ביטאוני התחייה
וגוש־אמונים רצופים בהתבטאויות
אנטי-אמריקאיות.
גם שרון, שכלי התיקשורת
בארצות״הברית מתייחסים אליו
בתיעוב גלוי, הגיב ריגשית נגד

אינן מכפרות על חלקו בהחר־בת
ימית.
רפול שוחח השבוע עם ראשי
התחייה, אבל אין משא־ומתן של ממש,
ובוודאי שלא סיכום ברור על
הצטרפותו להנהגת התנועה.

משקיפים סבורים שהרמט-
כ״ל־לשעבר היה רוצה להצטרף
לחרות, יחד עם הנהגת התחייה
וחוגים לאומניים אחרים, כולל
חוג עין־ורד, שרבים מאנשיו
הם עדיין חברי העבודה.
בחוגים אלה רווחת ההשקפה, שגם
רפול שותף לה, שיש לחזק את חרות,
כדי לבלום את הליברלים, העלולים
להצטרף לממשלת־מערך אחרי הבחירות
לכנסת ה־.11
חיזוק ניכר של חירות יאפשר

האמיקנם מערך ימני?
לפני יותר משנה הציע מנחם גגין לראשי התחייה להצטרף
למעין ״מערך׳ ימני, בדי להתמודד עם המערך בבחירות הגאות.
בגין רצה לצרף גם את חמפד״ל ואת תמ׳י למיסגרת החדשה.
הוויכוח הער שפרץ במיפלגה הימנית הקטנה דעך במהירות,
אחרי שהתברר שהשותפים האחרים מבשילים את הברית
המוצעת. תמ״י ואנשי למיפנה במפד׳ל גילו חוטר־התלהבות. וגם
הליברלים בליכוד התנגדו, כמובן.
אץ להוציא מכלל אפשרות שרעיון בזה יקום שוב לתחייה,
והפעם עם השלכות רציניות לעתיד גח״ל, מרכיב חידות־ליברלים
בליכוד.
לפחות איש ציבור בולט אחד, ח׳כ יהודה בן־מאיר מהמפד׳ל,
מחכה להזדמנות להשתלב במערך ימני כזה, ובן־מאיר הוכיח
פעמים רבות שבבל הקשור לתככים פוליטיים, אין הוא
קוטל־קנים.
האמריקאים. בהתחייה אין רואים בכך
תופעה כנה, או רצינית. שרון ישנה את
עורו, בהתאם לנסיבות. הם רוחשים לו
אהדה מסויימת, כ״קורבן לרדיפות של
השמאל הישראלי״ ,ומקווים להיעזר בו
בכל הקשור לעידוד התנחלויות
חדשות בגדה, אבל היחס הזה מהול
בחשד, אפילו בטינה.

באורח אירוני ניתן לומר
שאפילו זכויותיו הרבות של
שרון בצברה ובשאתילא עדיין

ליצחק שמיר לצמצם את מיספר
מועמדי הליברלים במקומות הריאליים
ברשימת הליכוד. כך ייבלם האיום על
ארץ־ישראל, ויובטח אופייה הלאומני
של רשימת הליכוד.
רפול אולי אינו מתוחכם במיוחד,
אבל הוא ניחן במין ערמומיות איכרית,
ולאחרונה גם בביטחון עצמי, שיש לו
כיסוי מבחינת המקובלות שלו בציבור.
הוא מפלרטט עם צעירי הליכוד ועם
מנהיגי התחייה בעת ובעונה אחת.

לטווח ארוך יש לצפות שגם ייגאל
הורביץ יעשה יד אחת עם רפול. הגוון
הימני שלהם הוא שמרני, ולא
פופוליסטי. כלומר, שניהם מאמינים
שיש לדרוש מהעם מדיניות של צנע
והידוק־חגורה, כדי לקיים את שילטון
ישראל בארץ־ישראל השלמה. הם בזים
לחלוקת סוכריות בנוסח יורם ארידור.
לחלק מאנשי התחייה, ובעיקר
לח״כ גאולה כהן, יש נטייה ״חרותית״
לייחס חשיבות אדירה למלים ופחות
למעשים, ולכן גם קיים כעס כלפי
הורביץ שהופיע, כביכול, כאיש
פשרות. רפול, שהוא מעשי יותר, מבין
היטב את הורביץ. שניהם מאותו הכפר,
והם גם יהיו, לבסוף, באותה המיפלגה.
שרון, לעומת זאת, מבקש להתחרות
עם דויד לוי במיגרש־הבית הפופד
ליסטי של סגן ראש הממשלה. באורח
פוטנציאלי מהווה רפול יריב לשרון,
אחרי שיחולו תהליכי גיבוש ואיחוד
בימין, שהם בלתי נמנעים.

יש להניח, לבן, שאחרי
הבחירות לכנסת — ובתנאים
מפויימיס גם לפני הבחירות —
יחול גידול משמעותי בכוחה
של תנועת־החרות. מיפלגת־התחייה
(ולפחות חלקה החילוני)
תצטרף, וכד גם רפול,
הורביץ, ראשי לעם (אהוד
אולמרט, יגאל כהן ואחרים) וכן
חוגים לאומניים אחרים, כולל
חלקים מ״חוג בן־גוריוך במים-
לגת העבודה.
אין לראות במצטרפים אלה תומכים
אוטומאטיים באריאל שרון. הם עשויים
לתמוך במועמדים אחרים, ותיתכן
אפילו ברית בין רפול ובץ דויד לוי.
למרבה האירוניה עלול שרון להיתקל
בהתנגדות דווקא בשל חוסר מהימנותו
כלאומן בעיני חוגים מסויימים.
מנהיגים בכירים במיפלגת־התחייה
אמרו השבוע מפורשות להעולם הזה,
שאץ לראות בלוי פשרן בכל הנוגע
לעתיד ארץ־ישראל, ושהוא נאמן
בעיניהם לפחות כמו שרון. מי שחושש
משרון אולי יצטער ללמוד שניתן
לבלמו רק באמצעות גרועים ממנו.

חיים ברעם

**שה אהרוני, קשיש בן ,74 עמד בסניף־
^ /ה בנ ק שלו ברחוב אלנבי בתל־אביב ומירר
בבכי.
משה אחרוני השקיע את חסכונות־חייו
במניות של בנקים. הוא עשה זאת לפי עצת
פקיד־הבנק, שטיפל בענייניו.
הוא לא סיפסר במניות. הוא רצה, בסך הכל,
להשקיע את חסכונותיו בצורה שתבטיח שלא
יאבדו את ערכם. כי חסכונות אלה נועדו להבטיח
את הקיום שלו ושל אשתו בשנות זיקנתם. אין לו
ילדים שיקיימו אותו, והקיצבה עלובה.
עתה נוכח משה אהרוני לדעת, כי חלק גדול
מכסף זה אבד. הוא לא ידע כמה.

עולמו חרב עליו. כל פחדיו הגנוזים
פרצו החוצה. הוא בכה כילד.

משה אהרוני האמין כי נפל קורבן למישחקם
האכזרי של כוחות אלמוניים, בלתי־מובנים. הוא
היה בטוח כי מישהו רימה אותו, מישהו שיקר לו.

לא עלה על דעתו כי הוא גרם לאפון
הזה בעצמו — הוא ורבים אחרים —
כאשר הריעו בהתלהבות פטריוטית
למעשים שאין להם, לכאורה, שום קשר
לבלבלה.

^ יש מחיי
לפרווה!

^ ארץ אין אוהבים לקרוא ולדבר על
*״כלכלה״ .חוקי הכלכלה נראים כתורת״
מיסתורין משעממת, שרק מתי־מספר, הקרויים
״כלכלנים״ ,מבינים אותה. וגם אלה טועים,
בדרר־כלל,
אן אין דבר פשוט יותר בעולם מאשר
״הכלכלה״ .כי במישור המדיני־הלאומי פועלים
בדיוק אותם העקרונות כמו במיטבה של עקרת־בית.

לבל
דבר יש מחיר. כאשר קונים
משהו, צריכים לדעת במה זה עולה,
ומניין לקחת את הכסף.

שרשרת האסונות, שירדו השבוע על הכלכלה
הישראלית ועל האזרח, אינם פרי תהליכים
מיסתוריים. שום אלים בעלי־שיגיונות לא גזרו
אותם על קורבנותיהם. אילו היתה קיימת
בישראל מחשבה רציונלית, ניתן היה לחזות
אותם מראש, בדייקנות רבה.
מדוע זה לא נעשה? מדוע עומדים
ה״כלכלנים״ בישראל מול תופעות אלה, כאילו
פגע בהם הברק?
יש לכן סיבה פשוטה, ישראלית מובהקת:
בישראל קיימת הפרדה מוחלטת בין ״כלכלה״
ובין ״מדיניות״ .כאשר מחליטים על מעשים
מדיניים וצבאיים, הכלכלה אינה קיימת. כאשר
מדברים על הכלכלה, מדברים עליה כאילו היא
מנותקת מכל המעשים המדיניים והצבאיים.
למה הדבר דומה? כאילו לקחה עקרת־בית את
הכסף, המיועד למשק־הבית, וקנתה בו מעיל־פרווה.
בחנות־הפרוות היא אינה חושבת על
משק־הבית. ובבואה לקנות את מיצרכי־הבית,
כשהיא נוכחת לדעת שאין לה כסף בקופתה, היא
תמהה מה גרם לכך, ומאשימה את כל העולם.
כל מה שקרה השבוע בישראל הוא פרי של
מעשים שנעשו בשנים האחרונות, ובעיקר בשני
תחומים: בלבנון וב״שטחים״.

עגידה גוררת
עבירה
*ץ י שהסתכל בטור האנשים המדוכאים
^/והמיואשים, שהשתלשל השבוע בסניף של
בנק בצפון תל־אביב, לא יכול היה לחשוב על
שורת אנשי־המילואים, הנרגשים והעליזים,
שהסתדרה לפני שנה ורבע בבסיס יחידתם, כדי
לצאת למילחמה.

את מאורעות השבוע אפשר לסובב
אחורה, כי כל אירוע מוסבר על־ידי
האירוע שקדם לו.
קל מאוד להבין את ההשתלשלות, כשמתחילים
מן הסוף. :
• המשבר האחרון התחיל, כאשר
החליטו הממשלה והבנקים המסחריים להפקיר
את מניות־הבנקים לגורלן, תוך הבטחת ערכן רק
• למי שיחזיק בהן במשך תקופה ארוכה. בכך
הפסידו מאות אלפי משקיעים קטנים וגדולים,
פרטיים ומיסחריים, חלק גדול מכספם, ואולי את
הבסיס לקיומם. גודל ההפסד יתברר רק כאשר
המניות יירדו לרמתן החדשה.
• המעשה הזה נעשה מפני שהבנקים
עמדו לפני פשיטת־רגל — שלא יכלו לתמוך
עוד במניותיהם, כפי שהבטיחו לעשות, כאשר
יעצו ללקוחותיהם (ולפעמים גם הכריחו אותם)
לקנות את המניות (ראה אתה והשקל עמוד

• מצב זה נוצר מפני שהציבור הסתער
בבהלה גוברת על הדולארים, וקנה מטבע זר
בכמויות אדירות. הסתערות זו השאירה את
הבנקים בעירום.

הזלילה הגדולה נגמרה. חודה ובהלה אחזו בציבור
• הציבור הסתער על הדולארים מפני
שהוא השתכנע, בצדק, כי עומד להתבצע פיחות
גדול מאוד. כדי להציל את כספו, ברח הציבור מן
השקל אל הדולר.
• פיחות גדול הפך בלתי־נמנע מפני
שנוצר פער בין ערכו הרישמי של הדולר ובין
ערכו האמיתי בשקלים. פער זה נוצר מפני
שהממשלה טיפחה את ייבוא הסחורות והשרותים
תוך קיפוח הסיכויים של הייצוא.
• מדיניות זו נראית, לכאורה,
כמטורפת, כי כל מדינה מעוניינת להגדיל את
הייצוא שלה ולצמצם את ה״בוא אליה. יורם

ארידור ויועציו החליטו על מדיניות הפוכה,
שנקראה בפיהם ״הכלכלה הנכונה״.
#המניע העיקרי למדיניות זו היה הרצון
הנואש לצמצם את האינפלציה, שהגיעה לממדים
גדולים מאוד, ושהתקרבה לשיא העולמי. ארידור
ושות׳ האמינו כי אינפלציה זו תגדל עוד יותר, אם
לא יהיו מצויים בשוק כמויות גדולות של
סחורות־ייבוא זולות־יחסית( .כנימוק־מישנה
נכנסו כאן גם שיקולים מיפלגתיים, בייחוד
בתקופת הבחירות. כל עוד נמשכה ״הכלכלה
הנכונה״ ,ולפחות חלק גדול מן הציבור יכול היה
לזלול ולבזבז נשמרה הפופולאריות של הליכוד).

• ארידור ואנשיו החליטו על הימור
מסוכן זה בגלל הממרים המפחידים של
האינפלציה. הסיבה העיקרית של אינפלציה
בגורל ההוצאה
דוהרת זו היתה נעוצה
הממשלתית. תקציב־הענק הממשלתי הוא הגורם־
מס׳ 1של האניפלציה.
• אי־אפשר היה לצמצם את ההוצאה
הממשלתית באופן מובהק. אמצעי־חיסכון קטנים
לא היו מועילים. המיבנה הקואליציוני גרם לכך
שסכומים ניכרים בוזבזו על צרכים מישניים או
מיותרים, כגון שוחד למיפלגות, ובעיקר הדתיות.
אך לא זה היה העיקר.

הפעילה ישראל במילחמה זו יותר טנקים, מכפי
שהפעילו הבריטים, הגרמנים והאיטלקים ביחד
בקרב אל־עלאמיין, ששינה את פני ההיסטוריה
האנושית.

מכל הבחינות היתה זאת מילחמה
גדולה ויקרה• אך מי שהחליטו עליה, לא
חשבו כלל שצריכים לממן אותה. אך
מערכת־הביזבוז הגדולה השניה —
ההתנחלות — לא הופסקה בגללה.
יש לתעלומה מטורפת זו כמה הסברים•
על המילחמה החליט אדם פרימיטיבי,
חסר כל אחריות, אריאל שרון, כשלידו משרת
מורוו בעל מוח של ילד — רפאל איתן.
• למנחם בגין, ראש־הממשלה, אין שום
מושג בכלכלה, וכל דיבור על כלכלה שיעמם
אותו. הוא הדין לגבי שר־החוץ דאז, יצחק שמיר.

• שר־האוצר, שצריך היה להעלות
נושא זה בעת הדיונים, הוא לאומן
קיצוני וטוען לכתר־המנהיגות במים־
לגה לאומנית־קיצונית. לא עלה על
דעתו לקלקל לעצמו את הקריירה על־ידי
השמעת אזהרה ערב־מילחמה. הוא
הדין לגבי דויד לוי, שאמור היה — לפי
האגדה — לגלות רגישות מיוחדת לגבי
נושאים ״חברתיים״.
• אף אחד מאלה לא העלה על רעתו כי
ישראל נכנסת למילחמה שתימשך לפחות שנה
וחצי, וששום סוף לה אינו נראה בעין. הם חשבו
על טיול צבאי קטן בן 48 או 72 שעות.
ואם ה״מנהיגים״ ,״אלה שלמעלה״ ,מתנהגים
באי־שפיות כלכלית כזאת — מדוע ינהגו
האזרחים־סתם אחרת?

ההמונים הריעו למילחמה, צעקו
הידד, מבלי שעלה בלל על דעתם
שבסופו של דבר יוגש להם החשבוז
עם־ישראל התרגל למילחמות דה־לוכס. הוא
מאמין שתמיד יימצא מישהו שישלם את החשבון
במקומו. כך נהג נם במילחמה זו. הוא ראה את
קורבנות־הנפש, שנקברו בטקסים ממלכתיים.
הוא לא ידע שאחרי טקסים אלה יבוא תורה של
הלווייה אחרת — הלוויית הכלכלה הלאומית.
גם עם כל העזרה שאותה מקבלת ישראל מן
החוץ (ראה הנדון, עמוד ,)11 אין הכלכלה
הישראלית הקטנה יכולה לשאת בהוצאה אדירה
זו של מילחמה גדולה, התנחלות אדירה ואלף
ואחד ביזבוזים אחרים.

הכלכלה הישראלית דומה למנוע של
״פולקסוואגך, שהורכב עליו מרכב של
״מרצדס״.
הפולקסוואגן עצמו הוא טוב, ואילו נדרש
לשאת במאמץ שהוא נועד לו, היה ממלא את
תפקידו כראוי. גם הכלכלה הישראלית יכלה
לעמוד במשימותיה בכבוד, אילו הוטלו עליה
תפקידים המתאימים למדינה קטנה ומפותחת.
אך כאשר מגוע־הפולקסוואגן צריך לשאת
במרכב כבד וגדול, וכאשר נדרש ממנו לדהור
בכבישים ולהעפיל לפיסגות־הרים כאילו היה זה
מנוע של מטוס הוא מוכרח להתמוטט, במוקדם
או במאוחר.

זה מה שקרה לכלכלה הישראלית.
אלמלא אירע האסון כפי שאירע
השבוע, היה הדבר קורה בצורה אחרת
לפני חודש או אחרי חצי שנה.
״הכלכלה הנכונה״ של ארידור היתה הימור
שנכשל. אך אילו ניסה מישהו לנהל מדיניות
לאומית דומה לפי שיטה כלכלית אחרת, ה־ה
מגיע בסופו של דבר לאותה התהום.
לא ארידור אשם, אלא ממשלת־הליכוד,
שקבעה את היעדים האלה למדינה. ולא רק
ממשלת־הליכוד, אלא גם האופוזיציה הממלכתית,
שהיא שותפה ליעדים אלה במלואם, או
מ די צ ה

כמעט במלואם.

אך שום כוח מיסתור לא גרם למשבו. יש רו סיבות.
• עיקר ההוצאה הממשלתית, שנתנה
רחיפת־ענק לאינפלציה, היתה בשני שטחים:
המילחמה וההתנחלות.
• ההתנחלות בולעת סכומי־עתק.
מעולם לא נאמרה לציבור האמת על גודלההוצאה הזאת. ערים שלמות נבנו על־ירי מרינה
.פושטת־רגל. הטענה כאילו ״זה לא משנה אם
הערים נבנות מצד זה של הקו הירוק או מן הצד
השני״ אינה תופסת — כי גם בתור הקו הירוק
אסור היה לבנות ערים חדשות ולעסוק בבנייה
בהיקף עצום זה, מפגי שהדבר גורם לאינפלציה
דוהרת. מבחינה כלכלית, אין הבדל אם הכסף

המבוזבז בצורה זו הוא ״פרטי״ או ״ציבורי״ .זהו
כסף שנזרק לשוק, המשמש כשמן־הסיכה על
גלגלי האינפלציה.
• על כל אלה האפילה מילחמת־לבנון,
שגרמה להוצאה ממשלתית כבירה, ושמוכרחה
היתה לגרום לאינפלציה אדירה.
• אינפלציה ״מילחמתית״ זו נ ו סם
ת על האינפלציה הגדולה שהיתה קיימת
ממילא גם קודם לכן, ושגם היא נגרמת במידה
מכרעת על־ידי תקציבי־הביטחון העצומים.
כאשר יותר מרבע מכוח־העבודה עסוק בביטחון
(צבא סדיר, שרות־מילואיס, תעשיות צבאיות,

מ ס טו לי ת!
** ה שהרה השבוע אינו כישלון של שיטה.
^/הכי שלון הוא הרבה יותר עמוק.
הבעיה לא תיפתר על־ידי החלפת שר־האוצר
— אם כי שר אחר, יותר־אחראי ופחות־יהיר, היה
בוודאי מצמצם כמה מן האסונות. גם החלפת
הממשלה עצמה לא תפתור את הבעיה, אם
היעדים הלאומיים יישארו כפי שהם.

לכלכלה הישראלית יש רק פיתרון
אחד לטווח ארוך: צימצום היעדים
ליכולת האמיתית של המדינה
וכלכלתה.

שרק חלק מתוצרתן מיוצא לחו״ל) ,זהו מירשם
בטוח לאינפלציה גדולה — כי כל אלה
משתכרים ומוציאים כסף רב, מבלי לתרום דבר
למשק הלאומי.
ר בביר הודה, לא מכבר, שכאשר הוחלט
*על מילחמת־לבנון, לא דובר כלל על ההיבט
הכלכלי שלה.

היעדים הלאומיים דומים להרואין. ישראל
מסטולית מזה שנים רבות. בטירוף מסומם, נדמה
לה שהיא מעצמה עולמית, שהיא כל־יכולה,
ש״חוקי־הכלכלה אינם תופסים אצלנו״ ,שאצלנו
״הנס הוא מציאות יומיומית״.

מילחמת־לבנון היתה מילחמה גדולה מאוד,
גם בממדים עולמיים. ישראל הפעילה במילחמה
זו כוחות שלא נפלו מן הכוחות שהופעלו על־ידה
במילחמת יום־הכיפורים. לפי מומחה צבאי זר,

אוריאבנרי

הדבר לא־ייאמן.

לנרקומאן אין תרופה, אלא הגמילה
מן ההתמכרות לסם. אם ישראל לא
תיכנס לגמילה עכשיו, יקרה לה אסון
יותר גדול בהמשך הדרך.

החל

מבצע 1000 המנו״ם של ארקיע צדטר:

מחד נמוך וקבוע לאירופה
וגם שיעד $120ו*
מחיר נמוך וקבוע
במבצע מיוחד לזמן קצר בלבד, תוכל לרכוש עכשיו מנוי
בן 2או 4שוברים לכרטיסי טיסה הלוך ושוב של ארקיע
צרטר לאירופה — במחיר נמוך ללא תקדים. המחיר
קבוע ולא יושפע מעליית המחירים במשך השנה. את
כרטיסי המנוי תוכל לנצל בזמן הנוח לך.

מבחר יעדים באירופה!
לבחירתך טיסות שבועיות של ארקיע צירטר אל לונדון,
פריז, מינכן, פרנקפורט, ומבחר יעדים עונתיים נוספים
לגון: אוסטריה(אינסברוק) פיזה וקלן. הטיסות במטוסי
בואיע 737 דגם 83 ומוגשות בהן ארוחות עם תפריט
לבחירתך.

רווח בטוח!

לאילת חינם -או שוברי קניה
ל״דיוטי פרי״ ב־$120

במבצע 1000 המנויים של ארקיע צ׳רטר — אתה מרוויח
בכל מקרה :
• אתה נהנה ממנוי של כרטיסי טיסה לאירופה במחיר

אם תרכוש מנוי של 4שוברים לכרטיסי טיסה +
4שוברים לשירותי קרקע(בתי מלון, רכב שכור) תזכה
בשי חינם — לפי בחירתך :
• כרטיס טיסה הלוך ושוב לאילת. תוכל לנצל אותו
בזמן הנוח לך ולהגיע שזוף לאירופה ...או :
• שוברי קניה ל״דיוטי פרי״ במטוסי ארקיע בשווי $120
י אם תרכוש מנוי של 2שוברים לכרטיסי טיסה +
2שוברים לשרותי קרקע — תזכה בשוברי
״דיוטי פרי״ בשווי .$60

נמוך וקבוע!

• אתה יכול לקבל שי חינם לפי בחירתך עד לשווי .$120
• אתה יכול לבטל את המנוי — ולקבל את כספך
בחזרה — צמוד לדולר!

מסלול חופשי!
תוכל לטוס ליעד אחד ולחזור מיעד אחר —
ללא תוספת מחיר!

אד1יי\

אני קיוו
מופעל ברשיון נ243/83/
כפוף לתקנות טיסות שכר מסוג,1.1

המבצע כפוף לתקנון המבצע הנמצא במשרדי ארקיע.

לאי שור ממשל תי ול מינ הל ה ת עו פהה אז ר חי ת.

לשלם פחותולהנותיותר1
״פנה עוד היום אל משרדי ארקיע או אל סוכן הנסיעות שלל
תל-אביב: מרכז הזמנות טל ,423597,426262,424907 .רח׳ פרישמן ,11 טל .233285 .ירושלים: מרכז כלל, רח׳ יפו 97 טל .225888 .חיפה: רח׳ העצמאו ת ,84 טל.643371 .
נתניה: ככר העצמאות ,11 טל .40734 .אילת: מרצז התיירות החדש, טל .76102 .ראש פינה: שדה התעופה, טל.35301 .

ן ך ~ ד

המשק הישראדי דא יתמוטט: הוא מזכר שתי סחורות חיוניות

צ1א

^ ש אומרים שישראל עומדת להתמוטט מבחינה כלכלית.
אחד הסימנים הבולטים לכך הוא הפער במאזן־התשלומים.
כלומר: הפער בין כמות הסחורות והשרותים שאנו מייבאים מחדל
ובין כמות הסחורות והשרותים שאנחנו מייצאים.

מי שמוציא יותר כסך מכסי שהוא מרוויח, סוסו

י לפשוט את הרגל.
כל הכלכלנים והסטאטיסטיקאים מוכיחים לנו שאנחנו
מייבאים הרבה יותר מכפי שאנחנו מייצאים. מכאן: ההתמוטטות
היא בלתי־נמנעת. כדאי לרוץ אל סניף־הבנק הקרוב ביותר
ולקנות דולארים, לפני שהשקל יתמוטט סופית.
פוליטיקאים ועיתונאים חוזרים במרץ על קביעה פשוטה זאת,
המובנת לכל.

אבל זוהי שטות גמורה.
ך* כל שואלים את עצמם בפליאה: איך זה יכול להיות
\ 1שהאזרחים (או לפחות חלק מהם) חיים בגדעדן, בעוד
שהמדינה נתונה בגיהינום כלכלי?
או במישור אחר: איך זה יכול להיות שהמדינה פושטת רגל מזה
שנים, ועדיין היא פורחת ומשגשגת?

ההתמוטטות הזאת, שנביאי־הזעם ניבאו אותה
בכל שנה מזה שנות־דור, מדוע אינה מתרחשת?
משהו בכל הסטאטיסטיקה והתיאוריות אינו בסדר. מה?

הנה הגילוי המרעיש: אין פער במאזן־התש־לומים.
הוא קיים רק על הנייר, ובמוחם של
סטאטיפטיקאים וכלכלנים, היודעים את הכל ואינם
מבינים דבר.
(על כך כבר אמר דויד בן־גוריון, ממציא השיטה הנוכחית,
שמדע כלכלי כלל איננו קיים).

אין ישראל מייצאת פחות מכפי שהיא מייבאת.

זה נראה כך בסטאטיסטיקות בגלל סיבה פשוטה אחת: שני
סעיפי־הייצוא העיקריים של ישראל פשוט אינם נרשמים.

שניהם שייכים למדור .,ייצוא בלתי־נראה״ ,והיו
צריכים להירשם תחת כותרת זו.

^ שראל היתה אמורה לקבל בשנה הבאה מארצות־הברית
סכום של 2.6מיליארד דולר, שהם 2091,מכל סיוע־החוץ
המוענק על־ידי ארצות־הברית למדינות העולם.

(אוכלוסיית ישראל
מאוכלוסיית העולם!)

מהווה

כיום

אלפית

האוצר הישראלי מנסה לקבל את כל הסכום הזה כמתנה
פשוטה. כדאי לו להקטין במיקצת את הסכום הכולל, כדי להפוך
את כל ההלוואות למענק.

מדוע משלמת לנו ארצות־הברית את הסכום

הכביר הזה — באקשיש של 2400 דולר(או 156אלף
שקל) לכל מישפחה בישראל?

יש המאמינים שזהו נס, או מיקרה, או ביטוי של
טוב־לב ונדיבות.

אילו זה היה כך, היתה אמנם מרחפת סכנה על הכלכלה
הישראלית. אי־אפשר לסמוך על נסים.

אבל אין כאן שום נם. ארצות־הברית אינה נותנת
לנו באקשיש. היא משלמת עבור שרותים, במו כל
לקוח המשתמש בשרות של אוניה ישראלית או
מטום ישראלי.

^ שראל מייצאת לארצות־הברית שני סוגי־שרות, הקשורים
זה בזה.

האחד הוא שרות מדיני־צבאי.
השני הוא שרות אלקטורלי.

שני הסוגים קשורים איכשהו זה בזה, אך כדאי לבדוק אותם
בנפרד.
^ עיתון הפרו־ישראלי הקיצוני ניו־יורק פוסט גילה
\ 1בשבוע שעבר את אמריקה, תרתי־משמע.

בכותרת-ענק בעמודו הראשון הוא הכריז:
״ישראל מעבירה נשק לסי־איי־אי״.

בתמיכת ארצות־הברית, ונועדה להשיג מטרות שגם ארצות־הברית
חפצה בהן: גירוש הסורים מלבנון, חיסול אש״ף והקמת
דיקטטורה פלאנגיסטית בכל לבנון. למען מטרות אלה נהרגו
יותר מ־ 500 צעירים ישראליים, ואף לא צעיר אמריקאי אחד(עד
שנעשתה השטות ונשלח חיל־הנחיתה האמריקאי לביירות).
ישראל משרתת את האינטרס האמריקאי (כפי
שממשלת־ארצות־הברית רואה אותו) באלף ואחת צורות — החל
בקיום הדיקטטורה של מובוטו בזאיר וכלה באיום הצבאי על
סוריה, החל. בתעמולה האנטי־סובייטית וכלה בשיתוף־פעולה
הדוק מאין־כמוהו בין סוכנויות־הביון, החל בדירבון המכירות של
תעשיית־הנשק האמריקאית למדינות־ערב וכלה בהקמת
המישטרה הפוליטית של איראן בימי השאה.

באיזור־הבחירה של העיר ספרינגפילד במדינת־אילינוי.
ועדות יהודיות מכל רחבי ארצות־הברית (המתואמות להלכה
על״ידי קבוצה יהודית, אך למעשה על־ידי השגרירות הישראלית)
העבירו סכומים שהסתכמו ב־ 104,325 דולארים לאחד המועמדים,
פרקליט קאתולי חסר־חשיבות בשם ריצ׳ארד דורבין, שאיש לא
שמע את שמו קודם לכן.
במחוז זה יש פחות מאלפיים בוחרים יהודיים, וענייני ישראל
כלל לא הוזכרו במסע־הבחירות.

שרותים אלה ניתנים מדי יום, והס שווים הרבה
מאוד כסף.

פינדלי זה התבלט בשנים האחרונות כמי שתבע מדיניות
אמריקאית ״מאוזנת״(קרי: פחות פרו־ישראלית) במרחב. הוא גם
נפגש עם יאסר ערפאת וטען כי כדאי לארצות־הברית לשאת
ולתת עם אש״ף. חוץ מזה היה פינדלי החבר הרפובליקאי הבכיר
בתת־ועדה, המופקדת על אישור הסיוע לישראל.
הסכום האפסי של 104 אלף דולר — (פחות מאחוז אחד
ממחירו של מטוס־קרב!) הספיק כדי להביס את פינדלי ולהכניס
לעמדת־מפתח אדם שנבחר בכסף יהודי. בסך הכל הוציא כל אחד
משני המתמודדים סכום של 700 אלף דולר.

ארצות־הברית משלמת. היא תמשיך לשלם ככל הנדרש.

בשבילה, זהו עסק טוב מאוד.

^ שרותים מן הסוג השני שונים לגמרי, וקשה מאוד
1 1להגדירם במונחים כלכליים. מסופקני אם יש בעולם שרותים
דומים, מלבר השרותים שמעניקות המיפלגות הקומוניסטיות
בעולם לברית־המועצות.

מה לישראל ולעורך דין קאתולי? מעט מאוד. אלא
שדורבין התמודד עם אדם שממשלת־ישראל היתה
מוכנה לשלם כל מחיר כדי להביסו: חבר-הקונגרס
פול פינדלי.

המיקרה הזה, שפורמט ברבים, הטיל את אימתו על
כל העסקנים בארצות־הברית.
הוא שיכנע את כולם שכדאי לרקוד לפי החליל של
ממשלת־ישראל, ושגם הביקורת הקלושה ביותר על מעשיה
משולה להתאבדות פוליטית.

1>₪ 6ש15X611$
0 06ז #161>0 ״ 5

?6 *1 50 * 16־ו*? 1ק €0

9 8 !€1ח 5 ?19 (1*1ח ״ 9

110 זז 0א
קו־!1

חו וו 5510־י 0 9 9
( זחסח 15?0חסו 9

!40׳ו 6ו ת 1 £ג<׳?1ח €6

הפותרת ב״ניו־יורק פוסט״ :מופרים בלבד
מדינת־ישראל מייצאת שרות אלקטוראלי.
כלומר: היא עוזרת לפוליטיקאים אמריקאיים להיבחר,
ותמורת שרות זה משלמים האמריקאים בכסף
טוב.
נדמה לי שזהו העסק הטוב ביותר בעולם כולו, מבחינת היחס
בין השקעה ותשואה.
השדולה היהודית, הכפופה כולה ולחלוטין לשגרירות
הישראלית בוושינגטון, השקיעה בבחירות האחרונות לסנאט
ולבית־הנבחרים של ארצות־הברית 1,676,016 דולר. תמורת
השקעה זו תקבל מדינת־ישראל במשך שנתיים (עד לבחירות

הבאות) כחמישה מיליארד דולר.

לא, אין כאן טעות-דפום. ההשקעה 1.6 :מיליון.
התשואה 5000 :מיליון. יחם של 1ל־ .3000 לא רע.
יך זה פועל?

\ ו יש שרות כספי ויש שרות אירגוני.
בבחירות האחרונות ( )1982 פעלו בארצות־הברית כשלושים
ועדי־פעולה, שחילקו כסף למועמדים שישראל היתה מעוניינת
בבחירתם, או שהיתה מעוניינת בהבסת יריביהם.

שרותים אלה לא ניתנו בלי אבחנה ובלי חשבון.
הם ניתנו רק במחוזות מסויימים, שם יכלו להביא את
התועלת הגדולה ביותר.
כדי לעמוד על השיטה, יש להבין את צורת־המימשל
האמריקאית. אין המדיניות נקבעת בבית הלבן, כפי שנדמה
לקוראי־העיתונים. מרכדהכובד נמצא בשני בתי־הקונגרס
(הסנאט ובית־הנבחרים) .אלה קובעים למי להעניק את
כספי־הסיוע וכמה. אלה גם קובעים למי למכור נשק ולמי לא.
לכאורה נתונות החלטות אלה בידי מאות חברי־סנאט
ובית־הנבחרים, ואילו היה צורך לקנות את כולם, זה היה עולה
ביוקר. אך למרבה המזל, ההחלטות האמיתיות מתקבלות בוועדות
מצומצמות.

בגוף הידיעה נאמר כי כמויות גדולות של נשק־שלל מלבנון
מייוצאות על־ידי ישראל, על פי ההוראות של סוכנות־הביון
האמריקאית, לשורה ארוכה של מדינות ותנועות באמריקה
הלאטינית, באפריקה ובאסיה — החל במורדי אפגאניסתאן וכלה
בטרוריסטים בגבול הונדורס״ניקאראגואה. בכל אותן מדינות
מנהלת סוכנות־הביון האמריקאית מילחמות מקומיות —
בדרך־כלל לטובת רודנים ימניים קיצוניים, נגד תנועות
ומישטרים שמאליים. נשק־השלל דרוש מפני שהוא מתוצרת
סובייטית, ואין זה רצוי שהסוכנים האמריקאיים יביאו עימם נשק
שמוצאו האמריקאי בולט לעין.

די בהשקעה קטנה־יחסית, כדי להרחיק משם
אנשים שאינם נוחים לממשלת־ישראל, ולהכניס
לעמדות־המפתח שבירים ישראליים.

אבל זהו רק חלק זעיר מן השרותים שמעניקה ישראל
לארצות־הברית במרחב ובעולם כולו. מילחמת־הלבנון החלה

1וג מה שכבר הפכה קלאסית (והנלמדת כיום בעל־פה
על־ידי כל פוליטיקאי אמריקאי) ניתנה לפני שנה

זהו שרות המכנים כסף רב.

ודאה
ל הצד האלקטורלי הישיר קיבלתי בוועידת־ז׳נבה שיעור
^ 7מפי אחד המומחים: חבר־הקונגרס פול מק־קלוסקי, שגם הוא
הובס על״ידי אחינו היהודים באותן הבחירות.

לסי דבריו, די ב 2מציבור־הבוחרים, המסורים
לסוגיה אחת בלבד, כדי להכריע כמעט בכל מערכת־בחירות
בארצות־הברית.

כל הבחירות הן אישיות. בכל מחוז מתמודדים בעיקר שני
מועמדים, נציגי שתי המיפלגות הגדולות. ברוב ההתמודדויות
מתחלקים הקולות בערך ביחס של 52ל־.48

במערכה כזאת די בכך ששני אחוזים ישנו את
עמדתם, כדי להפוך רוב למיעוט ומיעוט לרוב.
כאשר יש במחוז גרעין כזה של בוחרים, ששום דבר בעולם
אינו מעניין אותם מלבד נושא אחד (למשל: התמיכה
הבלתי־מסוייגת בממשלת־ישראל) הם מכריעים בבחירות. וכאשר
רק חצי הציבור טורח ללכת לקלפי, שווים שני אחוזים אלה
לארבעה אחוזים, והם יכולים לשנות את יחסי״הכוחות במערכה
שבה היה היחס ההתחלתי 54־.46

כאשר שני אחוזים אלה מתואמים על־ידי מוסד
הקובע במי לבחור, וכאשר יש להם גם השפעה
מכרעת בעולם הטלוויזיה, הרדיו, העיתונות, הקולנוע,
הבידור, הבנקים והעסקים, זהו כוח אדיר.
(אדם פסימי יכול לשאול: עד מתי יסבול ציבור של יותר
מ־ 200 מיליון נפש שמיעוט קטנטנן בקירבו יקבע את
מדיניות־החוץ שלו בעניין שהוא חיוני לאינטרס הלאומי? אם זה
ישתנה באחד הימים, עלולה התוצאה להיות הרת־שואה ליהודי
ארצות־הברית ולמדינת־ישראל. אבל אין זה נוגע להווה).

השליטה הזאת על תהליכי הבחירות של
ארצות-הברית מכניסה לישראל הון עצום. אין היא
תלוייה בנסים, ואין היא עומדת להסתיים בשנים
הקרובות.
משמע: זוהי הכנסת־קבע, העולה בהתמדה, ומותר בהחלט
להכניסה למאזן־התשלומים של מדינת־ישראל כמו כל הכנסה
אחרת.
^ ש ה לדעת איך מתחלק הסיוע האמריקאי לישראל בין שני
סעיפים אלה — השרותים המדיניים־צבאיים והשרותים
האלקטורליים. מכיוון שהתוצאה היא שווה ומשולבת, אין צורך
לעשות חלוקה כזאת. אך מבחינה פוליטית, שונים שני סוגי
השרותים.

במישור השרות המדיני־צבאי פועלת ישראל
כאילו היתה מושבה אמריקאית. במישור השרות
האלקטורלי פועלת ארצות-הברית כאילו היתה
מושבה ישראלית.
שני הדברים נכונים. אלה הם יחסי־גומלין, שבהן כל אחד משני
הצדדים תלוי בשניי. למרות השוני בגודל ובעוצמה, לא ברור כלל
מי כאז העורב ומי הזרזיר.

על בל פנים, אין מה לדאוג. יקרה מה שיקרה
לייצוא־הטכסטיל או לתעשיית־היהלומים — הייצוא
העיקרי של ישראל הוא יציב.
כל זה מקשה מאוד על הכלכלנים. אין הם יודעים איך לשלב
עובדות אלה בתורת־הכלכלה שלמדו באוניברסיטה.

אבל זוהי בעייתם שלהם.

יי ^יי 1 1 # €י

תושבי אילת

ט־י מומחית

הנמצאים במרס הארץ ובעלי
־זכות הצבעה באילת.
ב אם אתם מזדהים עם רשימתו
של ג די כץ לראשות -אנא
התקשרו לטלפונים - 76003
76100 באילת, כל יום בין השעות
17.00-21.30
(נבדקת אפשרות הבאתכם
לאילת ביום הבחירות).

זלא,י>מי 7ג5ודו 89 5
ט ל עוני ס:
284919 295318
(ו>וווזוו 1^ 1וי 1^ 1£ן| 5

ע מי ר ב הדברה מזיקים בבתים מבעלים
י־ יעי י י 445
ינריון
אי־לי״יריב 3 :
י 1ל 3671 :ז־ 03

בשבת

ניתן להשיג
העולם

אילתים למען אילת

בכתובת:
*י\ 111661^ /ז 0א 15

109/11 ^ £5811110

כמוני
.לא בהכרח
מאלוהים״...

טטודיו 8

להשיג עתה בחנויות
הספרים:

ארלוזורוב ,82ת׳א
237026
בהנהלת אבי פאנק

״גופי
ואני״

ביעור גופני

וחיזוק שרירים
שמירה על גיורה 26׳ ^
יציבה נפתה

גמישות

ספרה של
ויקטוריה פרינסיפל

בסטודיו - 8

(פאמלה יואינג מסדרת
׳׳דאלאס״)

אולמות ממוזגים
מורים מוסמכים
גיאו, אירובי מתיחות

ובו היא מספרת על עיצוב
הגוף, על דיאטות ועל ...שיפור
ח״ המין
בלווית 120-3ת מונו ת של
••דן טוריה פרינ סיפל
(בתרגום עברי)

יוגח, סטפס, חתע מלו ת

• חוג לריפורמה והרמוניה
ב אדם ובחברה
• היכרות למ שכילים־ות
(בשיטה בלתי שיגרתית
ויעילה!)
• אינטלקטואל ומוסיקאי
בפרטנרית לריקודי עם
(כל גיל!)
ועמים

פרטים בכתב (לא בטלפון!)
מת. ד ,921 .תל־אביב.

טלפונים:

תהיה בריאה גמישה וזקופה יותר

התעמ לי
הרשמה לקורסים

להתעמלות מיוחדת
< : 11 יד 1 1 £ד 5

אולפן לאה פלטעור

*ביידיש זה מצלצל יותר טוב.

רדו׳ אבן גבירול ,50 טל 267682 0
העולם הזה 2406

ך 7773

ו 9וווון 7
מ א 71מ אי ר תד מנר

הבנקים פשטו את הוגר והממשלה
עוזות והם ונ -ס אח לקוחותיהם

בעמוד זה יש שני תצלומים: אחד מתאר בדיוק
נמרץ את מה שעשו הבנקים: הם פשטו את הרגל.
וכדי להוכיח שאכן כן עשו, טרחתי לבדוק בערך
״פשיטת רגל״ במילון של אברהם אבן-שושן ומצאתי:
י ״פשט את הרגל -חדל לשלם את חובותיו, הגיע
למצב של בנקרוט.״
זה בדיוק מה שקרה לבנקים. הם פשוט הודיעו

הבנקים הבטיחו, במיטמך כתוב, שזה לא יקרה,
וזה קרה.
גם הפעם צדק הד״ר מאיר חת, יו״ר מועצת-
המנהלים של הבורסה, שרק לפני חודש וחצי אמר על
מניות הבנקים ״שלא לעולם חוסן״.
אבל האשמה העיקרית במצב שאליו נקלענו היא
המערכת השילטונית, שאיבדה את יכולתה לשלוט.

במיטגרת ״הצעדים המשלימים״ שבהם תנקוט
הממשלה, היא תהיה חייבת להקטין את הייבוא
ולהגדיל את התמורה לייצוא. את שני אלה אפשר
להשיג על־ידי פיחות גדול. הלחץ על השקל יגבר, ככל
שתימשך הנהירה אל הדולר. גם אחרי שייקבעו
הסדרים חדשים לגבי המניות הבנקאיות, ירוצו
רבים לקנות דולרים, בבנקים ומחוצה להם. חוסר-

שלא יוכלו להחזיר לנו את הכסף, שהתחייבו להחזיר,
י תמורת המניות שהנפיקו; במילים אחרות, הם לא
עמדו בהתחייבויותיהם.
בכל מדינה מתוקנת חייב, שאינו עומד
בהתחייבויותיו, תופסים את רכושו, ולצורך זה הוקם
מוסד הקרוי כונס״נכטים, המוכר את נכסי החייב
ומחלק את תמורתם בין בעלי־החוב.
במיקרה שלנו, מתברר, מכרו לנו במשך שנים

אלמלא אווירת אי״הוודאות הכלכלית, חוסר״האמון
בדובריה וביכולתם להוציא את כלכלת המדינה
מהבוץ, לא היה קורה מה שקרה. וכאשר קרה, כופים
עלינו מס-עקיפין בשיעור של 15 עד 30 אחוז לטובת
קופת״הבנקים, ששניים מהם נמצאים ברשימת 100
הבנקים הגדולים בעולם. לא עוד.
בהקשר זה אני מציע לבדוק מהו מקומם של שני
הבנקים הגדולים שלנו -כן, שלנו -ברשימת עשרת
הבנקים הגדולים של אמריקה הלאטינית.
היתה סיבה לא־פחות חשובה: שיטת הוויסות.
שיטה זו אמרה שלא חשוב כמה שווה מניית הבנק -
היא תמיד שווה יותר, כל יום, כל שבוע, כל חודש, כל
שנה. היא שווה יותר, אפילו כשהבנק מפסיד וערך
נכסיו יורד. היא שווה תמיד יותר, משום שהבנק
תמיד היה מוכן לקנות את המניה של עצמו במחיר
גבוה ממחירה אתמול.
נכונות זו לקנות את המניה הועמדה במיבחן
בשבועיים האחרונים, והבנקים השקיעו מיליארדים
רבים, כדי להוכיח שנכונות זו תימשך.

האמון במערכת הבנקאית ובשקל אילצו את האוצר
לספק טרף ענייני ופסיכולוגי לשוחרי־הדולר -עוד
סיבה לפיחות הגדול.
ויש עוד סיבה טובה: קרן המטבע הבינלאומית. גם
ראשי קרן זו, שמישלחת״סקר מטעמה ביקרה כאן
לפני כמה חודשים, המליצו על פיחות גדול.
ותתפלאו, הם לא מצביעים של המערך, גם לא של
הליכוד.
לעומת זאת, הם מחזיקים במפתח לכספת של
דולרים, שבקרוב מאוד נזדקק לשרותיו.

אשליות, באיצטלה של חמצן כלכלי, ועכשיו מאלצים אותנו לשלם עבור מחלקה חדשה לטיפול נמרץ, אחרי
שאזל החמצן.
אבל גם זו לא כל האמת. לפני שהאוצר בא לסייע
לבנקים, צריך היה לאלצם למכור חלק מהנכסים
הנזילים שברשותם, ואולי גם חלק מחברות-הבת,
החברות השלובות, החברות האחיות, וכל מיני
חברות שעדיין אפשר למצוא להן קונה, בארץ ובחו״ל.
אני לא מבין, ויש עוד כמה טובים כמוני שאינם
מבינים, איך זה שברשיון להפעלת בנק לא היה כתוב
שלבנקים מותר לשדוד את לקוחותיהם. אבל
מסתבר שעניין כזה אינו טעון רשיון, אלא הסכמת
האוצר, וזו ניתנה. והיתה ברירה.

רמה זה קרה
מסתבר שזה היה חייב לקרות.
אתם בוודאי זוכרים את מעללי ריגר־פישמן. גם
שם התפוצץ, לבסוף, הבלון. אבל שם, איש לא הבטיח
שלא יתפוצץ.

מי יפסיד כמה
היחס יהיה הפוך. מניה בנקאית שנתנה תשואה
גבוהה יותר, המחזיק בה ״בעל כורחו״ ,יפסיד יותר.
הנה סדר ההפסדים: בנק לאומי ובנק הפועלים 15 ,
עד 25 אחוז; אי־די״בי (דיסקונט) 20 עד 30 אחוז.

שינוי.
בכוונת הסברה חאגז של הבנק להמ שיך ב פ עו לותויסותבא מור ב ת קופ ההמס תיי מתב תו ם קבלת
־ ח הז מנו ת ל סי י התשקיף ובע תי ד הנ ראה ליעייץ וז אתביו בס יטריוו ביין בעקיפ ין או ל ם הי א
שומרת לעצמה את הז כו ת ל שנו תמדיניותזו בבל עס ל פי שי קו ל דעתה הבלע די.
הרשמי להנפקת
:של ״בנק לאומי לישראל•
הובטח מפורשות, אם כי בעקיפין(״החברה־האם של

הבנק) כי ״נכוונה ...להמשיך בפעולות ויסות׳ .רק בסיום
ההבטחה המפתה •שומרת לעצמה (החברה״האם) את
הזכות לשנות מדיניות זו בכל עת ׳.והעת הגיעה, כנראה.

עד שנגמר להם הכסף, היכולת, הרצון והחמצן. ואז
אנחנו נכנסנו לתמונה -אנחנו נשלם את החשבון.
.מה קורה: פיחות!
כאן אנו מגיעים לתצלום השני: דולר בן 100
שקלים. דולר כזה כיניתי, במדור זה לפני שלושה
שבועות, בשם ז׳דולר(ז׳בוטינסקי״דולר).
מי שפיקפק אז בלידתו הקרובה של הדולר בן 100
השקלים, מתבדה. הוא יבוא, והרבה יותר מהר ממה
שמבטיחים לנו.
אין ברירה. הממשלה, כפי שהיא היום, או אחרת -
נאלצה לפחת את השקל, ולכך כמה סיבות טובות.
ו 23-אחוז זאת ההתחלה.

דבר דומה יקרה למניות בנק איגוד. מניות בנק המזרחי

שחוו ער לבן 7

יפסידו 30 עד 40 אחוז מערכן.
זהו, לעת עתה.
מי1רחיח ירוויח מי שמחזיק במניות פי-בי, חברת״האם של
הבנק הבינלאומי, היחידי שלא השתתף במסיבת־הוויסות
כמדיניות, ושהמנהל הכללי שלו, בינו צדיק,
צדק לכל אורך הדרך.
סיכויי הבורסה לפרוח גדלו. סיכויי המניות
החופשיות לעלות גדלו גם הם.
שימו לב: מדובר בסיכוי. במקום שיש בו סיכוי, יש
גם סיכון. זה האחרון יקטן.

התייר הדתי דרס
ילדה למוות וברח
מו המקום. מסו הודעת כזב
למישטרה ושוחרר א חו׳
01195236״ דר הקואליציה

ילדי ע׳ורה המפוחדים.
שלושת רבעי שעה אחרי שהמיש־טרה
החלה בחיפושיה אחרי הנהג, נכנס
צעיר דתי, עטור פיאות וזקן, לתחנה
של מישטרת ערד. הצעיר, ישראל
פרידמן, תייר יהודי מארצות־הברית, בן
,28 ביקש להתלונן על כד שאבנים
שנזרקו, כביכול, לעברו בכביש
באר״שבע ערד, גרמו נזק לרכב שבו
נהג.
שוטר בתחנת ערד מיהר לצאת עם
הצעיר אל מיגרש־החנייה, כדי לראות
במו עיניו על מה הוא מדבר. פרידמן
עצמו התנהג בקור־רוח. לא ניכרו בו
שום סימנים של התרגשות.
בעודו מחפש שרידי שריטות של
אבן, נזכר השוטר שזהו סוג־הרכב שבו
נהג האיש המבוקש על גרימת מוות.

לרפואה. בכביש עצמו לא עברו באותה
שעה כלי־רכב.

יייי5

גופה בבית־החולים
ץ מן רב דזלף מהרגע שפתחיה
(נפגעה ועד שנהג הגון שעבר בכביש,
נעצר ולקח אותה לבית־החולים
בבירת־הנגב, מרחק 25 דקות נסיעה
מהמקום שבו נהרגה על־ידי הנהג
הדורסן.
לרופאים לא נותר, אלא לקבוע את
מותה.
בית־החולים דיווח בלי דיחוי
למישטרת באר־שבע על תאונת
פגע־וברח ועל מיקומה. מייד הועברה

הרג,

ברה
ו טי ל פן ו ח ״ ב ש * 3רא
^ גופה המרוסקת, שהובאה
1 1לבית־החולים סורוקה בבאר־שבע,
לא השאירה מקום לספק.
היה זה ביום השני, בשעה 3וחצי
אחרי־הצהריים,
שעתיים קודם לכן ניסתה הילדה
הבדווית, פתחיה אבו־סייפן, לחצות את
הכביש ליד כפר ע׳ורה, שבו היא
מתגוררת. הכפר שוכן משני ציריו של
כביש ערד באר״שבע, סמור לצומת
יתיר.
התנועה בכביש דלה ביותר, או
למרות זאת, הביטה פתחיה ימינה
ושמאלה בטרם פסעה למרכז הכביש.
במרחק קטן ממנה עמדו ילדים אחרים,
לבושים כמוה בבגדים אחידים של
בית־ספר. חלקם המתינו לאוטובוס,
אחרים ביקשו לעבור לבתיהם שמעבר
לכביש. עוד יום־לימודים היה מאחוריהם.
ואז
הגיח הרכב.
מכונית מסוג ב־אם־וו דהרה
מכיוון באר־שבע לכיוון ערד. הנהג,
שהיה לבדו ברכב, לא האט את מהירות
נסיעתו. נדמה היה כי הוא אף הגביר
אותה.
הילדים קראו בקול לפתחיה
והזהירו אותה. אף הילדה לא הספיקה
לשוב על עיקבותיה. הרכב פגע בה
והעיף אותה למרחק קצר. היא נפלה
בכוח רב על מישטח האספלט.

הנהג לא עצר אך לרגע. הוא
לא האט את מהירות נסיעתו.
הוא לא ניסה לעזור לסצועה
ששכבה על הסביש. הוא
הגביר את מהירותו ודהר
קדימה.
פתחיה שתתה רם. כל רגע היה

קריטי לחייה. הילדים התפזרו בבהלה
לבתיהם, ניסו לקרוא לעזרה, אך זו
בוששה לבוא. הגברים תושבי הכפר

נמצאו אותה שעה בעבודה במקומות
אחרים. במקום שבו אין חשמל ומים
זורמים בפחונים, אין גם קו־טלפון אחד

ידיעה במערכת״הקשר לכל הניידות
באיזור. הוקמו מחסומים. השוטרים
חיפשו רכב שיתאים לתיאוריהם של

״אני לא דרסתי אף אחד,״ קרא
הצעיר בקול. אחרי בירור קצר הודה
שאכן עבר ליד הכפר ע׳ורה. לטענתו,
משם הושלכו עליו האבנים .״לא
הרגשתי שפגעתי במישהו,״ חזר על
גירסתו.
למקום הוזעק ראש לישכת־התנועה
של המרחב. איש לא העלה על
הדעת שיתכן כי נהג הנוסע
בשעת־צהריים, בכביש שבו אין כמעט
תנועת־רכב, יכול לדרוס אדם מבלי
להרגיש בכך.
השוטרים לא הבינו גם מדוע הופיע
הצעיר בתחנה כשעתיים וחצי אחרי
המעשה. המרחק מע׳ורה לערד, גם
בנסיעה איטית ביותר, הוא פחות מ־20
דקות.

^ שפירא
מטלפן

ךןךן 1ד 1ן * ךךל פחון־המגורים של מיש-
11 1 #11 114 סחת אבו״סייפן (מסומן
בחץ) בכפר ע ורה שבבגגב. לצד הפחון -מחסן כלים
ומגורים. בקידמת הפחון המסומן נמצאים פרה ועגל

של המישפחה ואוהל, שבו הם מבשלים את מאכליהם.
הפחון נמצא שני קילומטר מכביש ערד באר-
שבע, ואין כל גישה אליו. נקודת״המים שממנה שו אבים
בני המישפחה נמצאת בסמוד לכביש הראשי.

ן * צעיר הועבר לחקירה בבאר(
1שבע. בדרך ניסו החוקרים לתת
תשובה לשאלה מטרידה זו.
הפיתרון בא ממקום בלתי־צפוי.
בעוד שהצעיר נעצר כחוק, צילצל
הטלפון בתחנת המישטרה בבאר־שבע.
הקול, שנשמע מעברו השני של הקו,
לא השאיר מקום לספקות.
היה זה ח״כ אגודודישראל, אברהם
שפירא.
מה חיפש הח״כ גדול־המימדים
בתחנת־המישטרה בבירת הנגב?
״רציתי רק דבר אחד,״ אמר אחר־כך
שפירא לכתב העולם הזה, שפנה
אליו ,״שיתנו לו עד השיחרור תנאים,
שלא יישב בין רוצחים.״

במדינה
(המשך מעמוד )7
כשם שהליכוד נשאר כפי שהיה, גב
המערך לא השתנה.
כס המלכות. האיש הבולט ביותו
בכנסת לא היה ראש־הממשלה החדש
וגם לא ראש״האופוזיציה הישן.
ח״כ אברהם שפירא ישב במקומו
ומדי פעם התמקדה בו המצלמה. ובכק
פעם ישב ליד שפירא ח״כ אחר. ודיבו
אליו בלהט.
ירוחם משל ויהודה בן־מאיר, עדי
אמוראי ושורה ארוכה של ח׳כים מכס
הסיעות עלו כזמן הישיבה לרגל
למושבו של שפירא, שהפך כס־השילטון
האמיתי בבית־המחוקקים.
ברור עתה גם לעין הבלתי־מזויינת כי
הח״כ המזוקן, נציגה של סיעה קטנה
ואנטי־ציונית, הוא שליט המדינה, ועל
פיו יישק דבר(ראה סקופ בעמודים
.)15 - 14

מוות בכביש

פתחיה אבו־סייפן חוצה את הכביש(למעלה)
ומוטלת על הכביש, אחרי שנפגעה מרכב שבו
נהג ישראל פרידמן (למשה) בפי שמראה שיחזור העולם הזה. הילדה
ניסתה לחצות את הכביש המפריד בין שני חלקי כפר ע ורה. אחרי

שנפגעה, נמלט הנהג מהמקום. כפי שניתן לראות, דבר לא חסם את
שדה־הראייה של הנהג הדורסן, שנסע בכיוון ערד. התאונה אירעה
בצהריי יום השני לפני שבוע, אן בני־המישפחה המתינו עד לסוף השבוע,
לנציג של הביסוח״הלאומי, שבושש לבוא. הנהג שוחרר תיד זמן קצר.

חידת־הטרך. התמונה שהצטיירה
לעיני האזרח הפשוט היתה מסוכנת
מאוד.
שני הדינוזאורים הפוליטיים הגדולים
— הליכוד והמערך — שוב אינם
ממלאים תפקיד חיובי בזירה הלאומית.
החיות הקטנות, מסוגה של מיפלגת־שפירא,
בוודאי אינן באות להושיע.
הפרלמנט כולו נראה חסר־אונים.
ומחוץ לשערי הדמוקרטיה הישראלית
מייללות חיות״טרף מסוג אחר לגמרי,
שעצם זיקתן לדמוקרטיה מוטלת
בספק חמור ביותר (ראה מיסגרת).
תולדות חסיון חלקי
בעניין 1הושע
בן־ציח
שופט החליט בי חלר
מהמיממכים שנתפסו אצל
עורך־דין מגדלוביץ הסויים.

איך הגיע התייר האמריקאי
ליושב־ראש הקואליציה? ״כח״כ,
מצלצלים אלי יהודים מכל העולם. אני
לא חייב להודיע לך איך הוא הגיע אלי,
אני לא צריך לתת תשובה על כך. זה
מתחת לכבודי.״

האם הוא קרוב של שפירא?
י ״גם אם הוא קרוב, זו לא בושה!״
האומנם ביקש שפירא בסך־הכל
שאברך־המשי שדרס למוות ילדה
בדווית במקום שכוח־אל, שהפקיר
אותה לחסדי־שמיים וברח מהמקום —
לא יישב בין רוצחים?
בדרום זה התקבל אחרת.

במהלך החקירה סתר פרידמן
את עצמו. בשלב מסויים הוא
הודה שייתכן שפגע במישהו
אך פחד לעצור, מחשש פן
ירגמו אותו באבנים. מדוע, אם
כן, לא הזעיק עזרה ולא הודיע
על כך למישטרה מייד בשבא
לערד? על כך לא היתה לו
תשובה.
אך דבריו כבר לא שינו מאומה.
הנהג הדורסן, שברח ממקום
הפגיעה והשאיר את הילדה הפצועה
לגורלה, זכה בטיפול מיוחד. חקירתו
זורזה. התיק הועבר לפרקליט

מחודהדרום כבר למחרת בבוקר.
בבית־המישפט בבאר־שבע נעשו
מאמצים מיוחדים לסיים את הפרשה
במהירות.

והנה, ביום השלישי, בשעה
6בערב 26 ,שעות אחרי
שנעצר פרידמן, הוא שוחרר.
הצעיר הדתי, שדרס למוות ילדה
בתאונת פגע״וברח, התבקש להפקיד
את דרכונו במישטרה. הוא הפקיד 100
אלף שקל במזומן, וערבות בנקאית
בסך מיליון שקל ויצא לתל־אביב.
בכפר ע׳ורה אין שואלים שאלות
בקול רם. הבדווים אשר מתגוררים
במקום בתנאים מחפירים, אינם מגלים
לפני זרים את אשר בליבם.
בפחון שבו מתגוררת מישפחת
אברסייפן נמצאו, ימים אחדים אחרי
הריגת הבת, האם ושיבעה מילדיה. האב
לא היה באותה שעה במקום. קשה
לדובב את בני הכפר ולקבל מידע
מפורט על מה שקרה. בפחון, הצמוד
לבית־הספר של הכפר, והמרוחק כשני
קילומטרים מהכביש הראשי, שומרים
על שתי.קה.

אבל השאלה המתבקשת
מאליה היא עד כמה תרמה

שיחת־הטלפון שקיים שפירא
עם חוקרי פרידמן לזירוז
שיחרורו.
״ידוע לי שהוא שוחרר בבית-
המישפט על־ידי שופט, כחוק, ולא
שוחרר מהמישטרה לפני כן,״ חזר
שפירא פעם אחר פעם על דבריו.
בשיתה שהתנהלה איתו לא הביע
שפירא זעזוע מהריגת ילדה, ומכך
שהנהג האכזר אפילו לא ניסה להגיש
לה עזרה או להזעיק רכב־חירום מערד,
כשאולי עוד ניתן היה להציל את חייה.
״זה מתחת לכבודי להגיב על כך,״ אמר.
הוא לא גינה, ולו במילה אחת, את
פרידמן, שנהג ברשלנות פושעת.

ערב הקמת הממשלה החד־שה־ישנה
קבע יושב־ראש הקואליציה,
חובש-הכיפה, נורמה
חדשה בתחומי הקו-הירוק.

אולם נשאלות השאלות הבאות:
• האם יתכן שנהג יפגע בילדה
בנסיבות אלה מבלי להרגיש בכך?
• האם ניתן היה להציל את חייה
של הילדה, אילו הוגש לה טיפול מיידי
ואילו הובאה לבית־החולים בעוד
מועד?
• האם הנהג, ישראל פרידמן, ניצל
את הזמן לפני שניגש למישטרה ומסר

לה הודעת־כזב, כרי לטלפן לח״כ
שפירא ולבקש את התערבותו?
• האם ח״כ שפירא הוא קרוב
מישפחה של פרידמן?
• האם ניצל פרידמן את הזמן, כדי
לקבל עצה מישפטית והודרך להתייצב
במישטרה ולמסור שם הודעת״כזב?
• איך העז ח״כ שפירא, ראש
הקואליציה, לטלפן למישטרה ולהתערב
בהליכיה, שעה קלה אחרי ביצוע
עבירה נבזית כמו השארת ילדה פגועה
על הכביש?
• איך השפיעה שיחת־הטלפון של
ראש הקואליציה על מפקדי המישטרה
האחראיים?
• האם נוהגת המישטרה לשחרר
תוך 26 שעות נהגים אחרים, האשמים
בתאונת פגע וברח, שבה נהרג אדם?
• האם התנהגותו של ח״כ שפירא
נוגדת את מוסר הכנסת, אם יש דבר
כזה, ואם כן, האם ייערך על כך בירור
ויוסקו מסקנות?
• האם יש עוד עניין כלשהו בארץ,
שלא יישק על־פי דבריו של אברהם
שפירא?
על מרבית השאלות האלה יכולים
הקוראים להשיב בעצמם.

בן־ציון ציטרין ושרית ישי

חיפוש שנערך במישרדם של עור־כי־הדין
אליהו מירון ופנחס מנדלוביץ,
שותפיו לשעבר של פושט־הרגל
יהושע בן־ציון, העלה שלל מיסמכים.
אולם עורכי־הדין פנו מייד לבג״ץ,
בטענה כי המיסמכים הם חסויים,
מכיוון שהם נעשו במהלך השירות
שהגישו עורכי־הדין ללקוחותיהם.
שופט־השלום התל־אביבי, דויד בר־אופיר,
דחה טענה זו, אולם בית־המישפט
העליון העביר את הדיון
בשאלת החסיון לשופט־השלום
הירושלמי ד״ר צבי כהן. השבוע החליט
השופט, כי חלקם של המיסמכים
שנתפסו אצל עורך־הדין מנדלוביץ,
אומנם נעשו במהלך שירות שהגיש
ללקוחה אלמונית, ששמה נאסר
לפרסום, ועל כן הם חסויים. לגבי
עורך־הדין מירון, קבע השופט כי אין
חסיון למיסמכים שנתפסו.
הגבלה חמורה. שאלת החסיון
לעורך־דין היתה רדומה שנים רבות.
לפתע, בחודשים האחרונים, התעוררה
בחריפות רבה בכמה מיקרים, ועוררה
עניין ודאגה בקרב עורכי־הדין.
פרופסור דויד ליבאי, יושב־ראש
לישכת עורכי־הדין, עמד על המישמר.
הוא מינה את נציג הלישכה, עורך־הדין
ד״ר משה אליעש, להופיע מטעם
הלישכה לפני בית־המישפט בירושלים,
ולהגן על האינטרסים שלה.
למרות ייצוגה של הלישכה, נראה
כי החלטתו של השופט כהן מגבילה
את החסיון אך ורק למידע המוחלף בין
עורך־הדין ללקוח, במהלך השירות
המיקצועי. ההגבלה חמורה למדי.
כדי לתדרך בינתיים את עורכי־הדין
במדינה, פירסם פרופסור ליבאי הנחיות
כיצד יפעל עורך־דין במיקרה שנערך
חיפוש במישרדו.

ביו כת״ם ומט״ח, ניחוח וקיצוץ, דורארם
ודינאויס, מצאו הח״נים בקושי זמן להקים ממשלו ~

בכל נאומו היתה לשמיר הברקה
אחת: הוא כינה את מילחמת־לבנון
בתואר המקאברי ״מיבצע עוצר
נשימה״ .לפחות עיתונאי אחד זרק
במרירות שאכו נעצרה לעד נשימתם

של 520 חיילים ישראלים, ושל אלפי
פלסטינים ולבנונים.
ברגע שגמרו שמיר ופרס את
נאומי־הפתיחה שלהם, התחילו הח״כים
והשרים להימלט מאולם המליאה.

רשימת הנואמים היתה ארוכה
ומייגעת. איש מהם לא אמר דבר
מקורי, ותוך זמן קצר היו כמעט כולם
בחוץ. שולחן הממשלה נותר ריק
משריו.

^ צחק שמיר הגיע בבוקר לבניין
הכנסת, לישיבת הממשלה. הוא
נראה עליז וצוהל, וחיוך רחב היה שפוך
על פניו. חיוכו קצת מוזר בהתחשב
בצרות הכלכליות שנפלו על העם יום
קודם, ובאותן שעוד צפויות לו.
חברי הממשלה האחרים נראו פחות
עליזים באותו בוקר. הם באו אחד־אחד
אל חדר ישיבות־הממשלה בקומה
הראשונה של בניין הכנסת. נכנסו
בשקט פנימה, התיישבו איש איש
במקומו.
בלט בנוכחותו בישיבת הממשלה
היוצאת השר המיועד פסח גרופר —
באותה השעה עדיין סגן־שר. כנראה
שלא יכול היה להתאפק כמה שעות,
עד שיצהיר את הצהרת־האמונים שלו,
ומיהר לתפוס את מקומו ליד שולחן
הממשלה. כאילו ניסה להבטיח שאיש
לא יתפוס את מקומו ברגע האחרון,
אחרי שחיכה כל־כך הרבה זמן.

מישיבת הממשלה המתפטרת,
שהיתה קצרה ביותר, מיהרו חבריה
לאולם המליאה, שם עמד להתחיל
הדיון הארוך והמייגע שבסופו נבחרה
ממשלת ישראל ה״חדשה״ — אותם
השרים בדיוק, בתוספת גרופר אחד.
במליאה לא היתה אווירה חגיגית.
שמיר פתח את הריון בנאום ארוך עד
אין סוף ומשעמם. הוא דיבר כמו מנהל
בית־ספר עממי במושבה ותיקה, בנאום
לתלמידיו לכבוד יום־העצמאות. הוא
לא חסך משומעיו אפילו מליצה
שחוקה אחת :״לב יהודי ...עם אחד...
חזרה לשורשים ...שמירת כבוד
הזולת ...אהבת ישראל ...אושר היחיד
— הצלחת הכלל ...התחשבות
הדדית ...אחריות לאומית ...צבא העם
— מגן המולדת ...מדינת ישאל
המחדשת ימיה כקדם ...סאת האסונות
שעברו על עם ישראל ...נגיש
להתנחלויות יד סועדת וממריצה...״

י \ ךןךןך 1אליעזר שוסשק (מימיו) ואריאל שו־ון
1111ב או ביחד לישיבת הממשלה ביוס
השני בבוקר, וכל אחד חיכה שחברו ייכנס ראשון.

¥11־ 1ד ך 1 | 1ך 1שר־הפנים והדתות יוסף בורג חותם פעם נוספת על הצהרת״האמונים
11 ^ 11 1111 כחבריממשלה. בורג הוא שר מאז כינון הממשלה השלישית ב*,1951
וזו לו הפעם ה״ 17 שהוא חותם על הצהרה כזאת. הוא עשה זאת בלי התרגשות, כרגיל.

| לךך 11 1*1ד ך ראש־הממשלה (מהגב)
^ 11 ^ 11 לוחץ את ידו של יורס

ארידור. מימין אברהם שריר ומשמאל יעקב מרידוד.

! 1ף 1י ד! ך 11ן שר־החקלאות החדש, פסח גרופר, דחה את העש שהציע לו סדרו*
1 1 - 11111 1111 הכנסת והתעקש להשתמש בעש הפרשי שלו. גרופר היה נרגש מאוד,
וכשירד מהדוכן לחץ את ידיהם של כל הח׳כים שלידם עבר בדרכו למושב החדש שלו.

בשיא הדיון: יצחק שמיר נותר נמעט לבדו באולם המליאה, שננטש
לקצרניות, לא הקשיב למה שנאמר
שם, ולצופים ביציע נראה כאילו לא
נאמר שם דבר.
מי שהיה פעיל מאוד במשך כל
תשע שעות הדיון המייגעות
והמשעממות, היה הח״כ העבדקן
אברהם שפירא, המכונה ״מנכ״ל
המדינה״ .שפירא נראה כאילו מאום לא
מטריד אותו. הוא בוודאי הבטיח את
חסכונותיו וקרנות־הפנסיה שלו הרבה
לפני שגזירות מישרד־האוצר ירדו על
פשוטי־העם.
שפירא הסתובב כגביר בעירו בין

ע ל -י ן. ת 1ו נ. ם ״

חברי־הכנסת, זרק מילה פה, הרגיע שם,
קרא קריאת־ביניים, חתם על ניירות,
כתב פתקים, קיפץ ודילג בין
הקואליציה לאופוזיציה, הסביר,
השתיק וחייך לכל עבר.
בלטה בהיעדרה מהיציע שולמית
שמיר, אשתו של ראש־הממשלה
החדש. ליצני הכנסת העירו על כך
בציניות, כי שמיר בוודאי אמר לאשתו
שאין טעם לטרוח, כי התפקיד הוא
ממילא זמני.
והדיון נמשך, נמשך ונמשך.
חברי־הממשלה הודיעו כי בשעה

01493437

7.30 בערב יש בכוונתם להגיע לנשיא
ולהציג את הרכבם ה״חדש״ .הדיון
המייגע נגמר קצת אחרי השעה 7
בערב. חברי הממשלה החדשה, אחרי
שחתמו כולם על הצהרות־האמונים,
מיהרו אל הנשיא. הם הגיעו לשם
מתנשפים, כמעט באיחור, הסתדרו
בחצי מעגל לתמונה כמרמישפחתית
של 22 גברים וגברת אחת, הרימו משם ומיהרו
לחיים, כוסית לעבודת־יומם — לישיבת הממשלה
הראשונה של ההרכב ה״חדש׳ ,ואל
הקטטות הישנות ביניהם.

ך ן? ״ ך ך 1 9השר החדש פסח גרופר תופלו סוף־סוף את מקומו ליד
! | 111 | 111 שולחן־הממשלה. מימינו גדעון פת ומשמאלו מרדני
בן־פורת ומרדני ציפורי. הוא חינה שבועות רבים לרגע שבו יושבע נשר
בממשלת־ישראל. הדבר נמנע ממנו עד נ ה בגלל התפטרותו של בגין.
יו״ר הכנסת, מנחם סבידור, העיף
מבט כועס לעבר השולחן הריק והכריז,
כי אם לא יישב לפחות שר אחד ליד
שולחן הממשלה, הוא יפסיק את הדיון.
אפילו האיום הזה לא היה חדש או
מקורי.
שמיר, ששמע את דבר הידר, הזדרז
להכנס פנימה ותפס את מקומו. הוא
ישב שם שעה ארוכה באולם ריק כמעט
לחלוטין, כשהוא מעיף מבטים
משועממים לעבר אין־קץ הנואמים
שעלו לפי תור לדוכן. מפעם לפעם
הציץ נואשות לעבר פתחי־הכניסה
לאולם־המליאה, אולי תבוא משם
ישועה בדמות שר, שיוכל להציל אותו
והוא יצליח להימלט החוצה. אך שום
שר לא נראה בפתח.
שמיר שלח פתקים מלאי ייאוש
החוצה, ביקש שיקראו לשר מרדכי

ציפורי. אך ציפורי היה עסוק אותה
שעה באירוח במיזנון הכללי. חברי
ממשלה אחרים ישבו במיזנון הכנסת
וניסו לצוד את עינם של העיתונאים.
שמיר נשאר בודד במערכה, כמו חייל
אלמוני.
אחרי זמן, שנראה בעיניו כנצח,
נכנם סוף־סוף ציפורי לאולם, והציל את
ראש־הממשלה שלו.
תסקיד זמני
^דיון נמשך כמו הנצח. אנשי
! 1האופוזיציה נופפו בידיהם מעל
הדוכן לעבר חברי הקואליציה, ואלה,
בתורם, החזירו להם בניפנופי״ידיים
נרגשים. נראה כאילו איש, פרט

הקידה שלא היתה

יצחק שמיר, מתיישב על כיסא ראש״הממשלה. שמיר

נראה כאילו הוא קד קידה, מכיוון שהוא מתכופף
כדי לשבת. מאחוריו עומד סדרן הכנסת. ברקע
נראים השרים משה(.מישה׳׳) ארנס ויעקב מרידור.

גליון.העולם הזדד, שראזדאור השבוע לפני 25 שנה בדיוק הביא
כתבת-שער נרחבת על ם םק-הדין של בית־המישסט הצבאי ננד נאשמי
הטבח בכפר־קאסם, שנערך שנתיים קודם לכן. כתבה נוספת שעסקה
באותו רצח היתה סיקור ודיווח על האווירה בכפר שבניו נטבחו, ביום
מתן פסק-הדין, שמצא את מרבית הנאשמים אשמים, תוך קביעת
תקדים מישפטי, שעל חייל לסרב למלא פקודה הנראית לו בלתי-חוקית

בעליל.
תחת הכותרת.התיאטרון — זה אניד הביא אריה ל ח על עולמה של

ה שחקנית נ אוו ה שאן, שסובבה ה שבוע לפני 25 שנה בארץ
בהצגת-ידזיד. במדור הספורט דיווח שייע ג אר על הפסדה של קבוצתו,
מכבי תל-אביב, להפועל חיפה, בתוצאה . 1:4
בשער הגליון: ם םק-הדין על טבח כפר־קאסם.

איש ושמו ג ו גולן שיתוף פעולה יהודי־ערבי ויו ברק ת מבריק
.הוא אינו יריב פוליטי. איני יודע א ם
מיבנה המוח שלו מסוגל לחשוב במושגים של
כבוד לאומי. הוא פרופסור, ויש עוד פרופסורים
עם תכונות חיוביות ושליליות. אבל
ן היתה בהופעתו גילוי של פרצוף יהודי,
!שחשבנו שעם הקמת מדינת־ישראל נעלם
מעל הנוף. היתה בו איוולת פוליטית ממדרגה
ראשונה, רצון בלתי־פוסק לדקור את ישראל
ולנגה אותה. וכל זה -בשעה שיהודי זה מצא
מיפלט בישראל ופרנסה מכובדת!
.אסור לעשות מן האיש הזה קדוש! אסור
לתת לו הרגשה שהוא נרדף על״ידי
מנגנון־החושך של בן־גוריון! נשאיר אותו
לנפשו! יש לו תלמידים רבים, והם כבר יחיו
איתו כאשר יחיו!־
אחרי שראובן ברקת שפך השבוע בצורה נעלה
זו קיתון של שופכין על ראשו של הפרופסור
מאיר פלסנר ותיארו כדמות של יהודי גלותי,
ניגש ברקת להציג בעצמו את דמותו של היהודי
החדש, הגשמת חלום הדורות.
כשידו השמאלית נתונה בכיסו וידו הימנית
עולה ויורדת בקצב אחיד במשך שעתיים
תמימות, יצא ראש המחלקה המדינית של
ההסתדרות ומשתתף ועידת־פירנצה להגן על
התנהגותם של ראובן שילוח וחבריו בוועידה זו.
קולו, שנשמע כחיקוי אמנותי מדוייק של קול
דויד בן־גוריון, הביא את דבריו לאוזני חברי
מפא״י בתל־אביב.
הסביר הגאון המדיני של ההסתדרות את
השיקולים הפוליטיים כיבדי־המישקל למעשה
הפיצוץ של ראובן שילוח בפירנצה. :היה לעניין
אספקט אנושי. כולנו באנו כשבידינו הזמנות
אישיות. ראינו בביטול ההזמנה של שילוח ופישר
(פקידי מישרד־החוץ) לא פגיעה לאומית ולא
פגיעה ישראלית, אלא פגיעה אנושית,״ היה בזה
משום פגיעה בנימוסים אלמנטריים ביחסים בין
בני־אדם!׳

תוך כדי כך גילה ברקת פרט חשוב: עוד לפני
הוועידה רצו המארחים האיטלקיים למנוע את
בואם של שילוח ופישר, ביודעם שהופעת שני
אלה עשוייה להטביע את הסירה.
האיש שהעז להתווכח. לא היה זה הגילוי
היחיד. בין השאר אישר ברקת את גילויי העולם
הזה ( 8באוקטובר )1958 כי אומנם היה זה יוסף
דג׳ו״) גולן, איש הקונגרס היהודי העולמי, שייזם
את הוועידה כולה. יתר על ת, הקונגרס היהודי
אף עזר לממן את הכינוס.
גולן לא עמד מן הצד כאשר הופיע שילוח
במגמה ברורה להרוס את הכינוס, שבו ראה
מיבצע מדיני בעל ערך מכריע לטובת ישראל.
טען ברקת: גולן הצביע יחד עם הערבים נגד
השתתפות שילוח ופישר.

אנשים

.העולם הזה״ 1098
תאריך 15.10.1958 :

#הפרופסור מאיר פלסנר, בתשובה
לדיברי ראובן ברקת, שמיבנה
המוח שלו אינו מסוגל לחשוב במונחים
של כבוד לאופי. :מיבנה המוח של ברקת
התבלט בניסיון להפחידו.״

וד 80
יובל
• בחגיגות
פתודתיקווה אמר ראש־הממשלה דויד
בן־גוריון. :בירכתי שניזבה ליובל
המאה, ואני מקווה שאז יהיה
ראש-הממשלה איש אחרד

מליניקי ווהאן

שניים מנאשמי הסבח בכפר״קאסם בפי שצולמו בחדר-
האופל בבסיס שבו נערך מישפסם יחד עם המשתתפים
האחרים בשבח. רב״סרן שמואל מליניקי וסגן גבריאל דהאן נמצאו אשמים ברצח.

ה ״ 11111 [ 1 11 אחמד עות׳מן, שהגיע
לישראל כעי !
1יי 111111 1#
תונאי המצרי הראשון, נעצר כאיש
שירותי-הבישחון המצרים, והיה בין מחוללי
מרד האסירים בכלא שאטה. אן בהתנהגותו
השקולה חציל חיי סוהרים רבים.

י 18

״קראנו לגולן כדי להסביר לו את חובתו
האלמנטרית כישראלי. האדם הצעיר הזה העז
לפתוח בוויכוח איתנו! עצם החוצפה הנוראה
הזאת של גולן, אחד מחלוצי המגע עם הערבים,
מול שני הגאונים הרשמיים הדהימה את ברקת.
אולם גולן לא הסתפק בזה. .הוא הסביר לנו
שהוא לא ישב עם האיש הזה(שילוח) ,כשאמרנו
לו שאנחנו מייעצים לו שלא להשתתף בישיבה
הראשונה של הוועידה, השיב: אינני מקבל
הוראות מכם. אני מקבל הוראות מנחום) גולדמן.
גולדמן נתן לי הוראות להצביע בעד הוצאת
השניים, ואמר לי שהדבר הוסכם עם ממשלת
ישראל!״
לעומת זאת שיבח ברקת את רוסטום בסטוני,
החבר הערבי של מפ״ם. .הוא קיבל מרות
כחבר־הסתדרותד ציין ברקת, ששכח כי בסטוני,
בהיותו ערבי, אינו יכול בכלל להיות חבר•
הסתדרות.
המורה ותלמידיו. ברקת עצמו ידע היטב
מה חובתו הנעלה. :בנאומי בוועידה דיברתי על
ההסתדרות. הדגשתי את חשיבות ההסתדרות
לבניין הארץ. בתגובת הערבים לנאומי אפשר
היה לראות מידה מסויימת של הבנה״
כך, על כל פנים, חשב ברקת. שונה לגמרי
היתה דעתו של רוסטום בסטוני, שאותה גילה
השבוע לעיתונאים: הופעת ברקת, שהציג את
עצמו כמחנך העולם הערבי המפגר, פגעה
בגאוותם הלאומית של הערבים. .יש לדבר
אליהם כשווה אל שווה, לא כמורה אל תלמידו!״
שילוח חורש הקנוניות וברקת הבלתי־חכם
קילקלו כמיטב יכולתם. אולם בכל זאת סימנה

ועידת־פירנצה מיפנה היסטורי: היתה זאת הפעם
הראשונה מאז חתימת חוזי שביתת־הנשק,
שאישים ערביים הסכימו לשבת באופן רשמי עם
אישים ישראליים, והחליפו עם אחדים מהם

באופן פרטי ריעות ידידותיות, תוך הכרה הדדית
ותיקווה לחיים משותפים.
פשעים העיתונאי המדומה
בשבועות האחרונים החלה תנועה מוזרה
במישרדי מערכת העולם הזה. מדי פעם הופיעו
אנשים במישרדי המערכת, חיפשו אחרי כתב
בשם שימשון עברי. כשנאמר להם כי לא קיים
במערכת כתב בשם זה, נשבעו כי דיברו אתו.
כעבור כמה ימים, שעה שחבר המערכת אלכס
מסיס ישב בתל־אביב, הופתע לקבל ידיעות מפי
אנשים שהודיעו כי הכירו בבאר־שבע אדם המציג
את עצמו בשם אלכס מסיס, כתב העולם הזה.
הוא לא היה דומה כלל למסים האמיתי.
חקירה קצרה העלתה את מקור התעלומה.
לפני כמה שבועות הופיע במערכת צעיר בשם
שימשון עברי, ביקש להתקבל לעבודה
כעיתונאי. הוא נידחה. אולם הצעיר החליט להיות
עיתונאי בכוחות עצמו, הדפיס לעצמו
כרטיסי־ביקור, הציג את עצמו לפני אנשים
שונים ככתב הארץ, על המישמר והעולם הזה.
באחת ההזדמנויות אף הזמין צלם בבאר־שבע
לצלם רפורטז׳ה, הזמין תמונות ב־ 70ל״י — ולא
בא לקחתן. כשנודע על מעלייו למערכת העולם
הזה, הוגשה תלונה למישטרת באר־שבע.
מארב במלון. אולם מישטרת באר-שבע
לא הצליחה לעצור את האיש. שימשון עברי
החליט ליהפך מכתב באר״שבעי לכתב
תל־אביבי. הוא בא לתל־אביב, התייצב לפני בעל
מלון המיזרח, הציג את עצמו כזאב שיף, כתב
הארץ על המישמר והעולם הזה בעת ובעונה
אחת. הוא סיפר כי הוא עורך חקירה על המלון.
לצורך זה נשאר במלון שלושה ימים, לא שילם
דמי-איכסון ואף לווה כסף מבעל המלון.
כשנודע הדבר לאנשי המערכת, מיהרו
להתקשר עם מפקח אהוד סאפורטה במישטרת
תל־אביב, שיצא מייד למלון המיזרח. שימשון
עברי לא היה שם.
משך שלוש שעות רצופות ארב ספורטה
לעברי, עד שהופיע. הוא נעצר מייד. רק
במישטרה התברר שמו האמיתי: פואד בן אליהו
ערב, תושב באר־שבע. למחרת הוצאה נגדו
פקודת מעצר.

היום 25 :שנה אחדי
ה 11דסה וגדמני ה
• מי שהיה אז אלוף־מישנת יששכר (.יסקוז־)שדמי, מפקד החטיבה, אשר אנשיה רצחו
במבואות כפרקאסס יצא, בשעתו, מן הטבח, בעיקר בהערכה בלתי־מחמיאה מצד שלושת השופטים
בביודהדין הצבאי המחוזי בירושלים. שדמי לא המשיך הרבה זמן בשירות־הקבע בצה״ל. בשירות
המילואים הגיע עד דרגת תת-אלוף ובחייו האזרחיים שימש במשך שנים כמנהל הבית של מיגדל
שלום בתל-אביג, נעל 32 הקומות, המיבנה הנישא ביותר במרחב. עיסוקו העיקרי היה בנושאי
תחזוקת משק, בטיחות וביטחון. בשנים האחרונות הקים חברה לבקרה הנדסית.

0רב״סרן שמואלמלינקי, מפקד הגדוד ואב לארבעת שהורשע יתד עם שבעה נאשמים
אחרים(מתוך )11 ברצח בכוונה תחילה של עשרות כפריים, שוחרר ממאסרו בטרם זמן, מונה
לקצין־הביטחון של מו ר האטומי בדימונה ונפטר לפני שנים אחדות.

• מן גבריאלדהאן, בשעתו רווק מבוקש בעירו, רמלת ריצה את עונשו, חזר לרמלה,
ושימש בה תקופת־מה קציו־ביטחון של העירייה המקומית. לאחר מכן ירד לגרמנית

מ 5מ ה \

שברון עולה על הגוף, רך, נעים למגע,
איכותי׳ בגיזרה ובצבעים משגעים.
לא פלא ששברון גונב ת׳הצגה, הוא
שונה מהשאר, הוא שברון.
שברון אופנת ספורט יוקרתית,
לגבר ולאשה.

אופנת ספורט יוקרתית!

עד מה שמרה אביבה ארידור במטוס ולאיז!
משימה גייס מתי שמואלביץ את אשת!
הראשון שהודיע על התפטרותו
אחרי מנחם בגין היה
מנכ״ל מישרדו מתי שמואל־ביץ.
אך הוא היה גם הראשון
שחזר בו. אחרי שיצחק שמיר
נבחר כמועמד חרות להרכבת
הממשלה, נפגש עימו שמואל-
ביץ לשיחה בת שעתיים. כאשר
ראה ששמיר אינו שש לקבל את
שרותיו, הוא שלח את אשתו
שיפרה לשיחת־נשים עם שולמית,
אשתו של המועמד. גם
זה לא עזר, ואז נפגש שמואלביץ
פעם נוספת עם שמיר, ושוב
לצערו הוא לא זכה לתשובה
חיובית.
השמועה ששמיר מתכוון
להחליף את כל צוות מישרד
ראש־הממשלה אחרי שייכנס לתפקידו,
הבהילה גם את יונה
קלימוביצקי מזכירתו של
בגין. היא התחילה לשבח בקול
רם את שמיר, ואף מרבה לטלפן
אליו ולשאול לשלומו. אך הוא
כנראה לא רוצה בה, משום שהוא
רגז כששמע שבימי עבודתו
האחרונים של בגין היא היתה
מפסיקה לעבוד אחרי לכתו של
ראש־הממשלה הביתה. וגרוע

כראוי. במשך הטיסה עלתה
אשת־השר פעמים רבות למעלה,
כדי לבדוק את מצב החליפה.
כאשר הגיע המטוס ללוד,
רצה הצוות לחלוק כבוד לשר,
וביקש מן הנוסעים שלא לקום
ממקומותיהם עד לרידתו של
השר. הכל נשמעו, מלבד השדכנית
הלנה עם*רם, שסברה,
כנראה, שעומדים לצלם אל
השר. היא דחפה בכוח את
הדיילת, שביקשה לחסום את
דרכה, ונצמדה אל השר בדירתו.
אך לא היו שם צלמים.
צופי תוכנית הטלוויזיה,
שעה טובה ראו את הרמטכ״ל
לשעבר רפאל (״רפול״) איתן
נינוח ושליו, בעת הראיון איתו
בליל שבת. הם לא ידעו שהטריד
אותו מאוד האיפור. כאשר איפרה
אותו המאפרת עדה לזרו־ביץ
לפני הצילומים, הוא שאל
בקול רציני :״זה באמת הכרחי?״
מייד אחרי שהסתיימו הצילומים
הוא מיהר אליה וביקש שתוריד
את האיפור מעל פניו.
לשידור בא רפול במכוניתו,
כשהוא מלווה על־ידי בתו
הצעירה, שבאה ברגליים יחפות.

הם (,אברש׳ה״) שריר נשאלים
כל הזמן על מיסמך מסויים
ומסרבים להגיב. שני בעלי עניין
התחזו לעיתונאים וביקשו ראיון,
בתיקווה לסחוט מידע על המיס־מך.
אך הם התגלו לפני שהספיקו
לעיין בו. המיסמך המדובר
מונח בכספת, ואיש אינו רשאי
לגלות את תוכנו. אבל המיסתר
רץ סביבו יתפזר השבוע, כאשר
שריר יפרסם את דוח הדירוג
הסופי של מיסעדות, בתי־קפה
ובתי־עסק שסווגו על־ידי אנשי
המישרד לפי כוכבים.
רימון התארח השבוע באילת
וישב באחד המלונות ל־צירם
של איש״התיירות הוותיק
מיקי מלצר ושתי עיתונאיות.
הם שוחחו על בעיית התיירות
בגבול המצרי. לפתע קם מלצר
ואמר :״מדוע אגו שוברים את
הראש? נזמין לכאן את הקונסול
המצרי ונראה מה הוא אומר!״
המלצר מיהר לטלפון וחזר בפנים
זורחות. חטאן עיסא, כך
הוא בישר, הודיע שהוא מגיע
מייד. השעה היתה 9וחצי בערב.
הארבעה ישבו והמתינו, לבסוף
החליטו להתפזר, כי האורח לא

11X1־ דל 171־ \ 1X1יורדת מבימת קולנוע לב 1בתל-אביב,
\ ו 111^ 111 11 11 כשהיא נעזרת בעובד הקולנוע(למעלה),
ומתיישבת בכיסא שיועד לה בטקס חנוכת המוסיאון בבית הצייר
ראובן רובין ברחוב ביאליק בתל״אביב (למטה) .ביום הרביעי
השבוע נחנך בית הצייר, ואילו למחרת בלילה הוקרן סרט ביוזמת
המועצה לארץ־ישראל יפה, שהרצוג היתה פעילה מרכזית בה.
הכנסות הסרט הוקדשו לפעולות צדקה. הרצוג הצנועה באה לשני
האירועים באותו הלבוש: שימלה בהירה מעוטרת בפרחים.

1X1*¥1ך 1ך 1מסתתרת מאחרי בובות־תיאשרון גדולות לצד שגריר קנדה בישראל, וארון
\ | 1111 . 1 1 #טרנר. גורי, מחזאית קנדית, באה לארץ לרגל העלאת מחזה מתורגם מפרי
עטה.ח ד קרן״ ,בתיאטרון לילדים ולנוער. השגריר ואשתו ערבו קבלת״פנים לאורחת, שגם ביימה את
המחזה, ולאנשי התיאטרון. לאורחים ציפתה הפתעה, באשר בחצר הבית ברמת־השתן נערכה הופעה.
מזה: סיפרו לו שהיא מניחה את
רגליה על השולחן.
היחידי ששמיר רוצה ב־המשך
עבודתו בלישכת ראש־הממשלה
הוא יחיאל קדישאי.
הוא הסביר למקורביו שקדישאי
מדפיס את כרטיס־העבודה שלו
ועובד שעות רבות.
כאשר הוזעק ארצה שר־האוצר,
יורם ארידור, לא
נמצא לו מקום במחלקה הראשונה
של מטוס גימבו של אל
על. כל המקומות שם היו תפוסים
על״ידי נוסעים ששילמו עבורם
מחיר מלא. השר הועבר למחל־קת־העסקים.
נראה שהוא הסתפק
בכך, אך לא כן אשתו. אשת־השר,
אביבה, שנשאה בידיה
את חליפת השר על קולב, תבעה
מן הדיילת לתלות אותה במחלקה
הראשונה. הדיילת הסכימה
ברצון, אך אשת־השר עמדה על
כך שהיא עצמה תלווה את
הדיילת לקומה השניה, שם
נמצאת המחלקה הראשונה, כדי
להשגיח על תליית החליפה
העולם הזה 2406

כאשר ביקש לצאת מהאולפן
בהרצליה, חסמה מכונית שכורה
את מכוניתו. היה זה ריכבו של
אחד מעובדי רשת הטלוויזיה
אן־בי־סי, ששהה באותו זמן
באולפן. הוא הוזעק והזיז את
ריכבו. עד לבוא הנהג, העירו
לרפול, שאילו הסכים שיסיעו
אותו מהבית במונית, זה לא היה
קורה.
בזמן הצילומים לא התאר
שש המנחה מאיר שליו מהמכה
שהנחיתה עליו השחקנית
ענת טופול כאשר הוא ראיין
את שחקני המחזה החדש טנזי.
שליו נפל לקרשים, התקשה
לנשום ובמשך דקות ארוכות לא
יכול היה לדבר. הקטע המביך
הושמט בעריכה, ולא שודר בתוכנית
בערב שבת.
במישרר־התיירות בירושלים
שורר מתח רב. רפי פרבר,
מנכ״ל המישרד, צם י רימון,
יועצו של השר לענייני תיק־שורת,
ואפילו השר עצמו אבר
הגיע
עד השעה 11 וחצי.
הכנות מרובות עשה
העתונאי אילן שחורי לפני
שהתחיל לפרסם את סידרתו
בעיתון הארץ: תל־אביב 83
דעיכה אורבנית ואובדו הבכורה.
שחורי התחיל לכתוב
אותה כבר לפני שנה וחצי,
והכוונה היתה לפרסמה לפני
שנה, כשאמורות היו להתקיים
הבחירות המוניציפליות, שנדחו.
הוא נפגש עם יותר מ־ 200 איש,
ושבוע לפני תחילת הפירסום אף
פגש בראש״העירייה שלמה
(.צ׳יץ׳״) להט, והציג לפניו יותר
מ־ 300 שאלות. שחורי, שהוא
כתב מוניציפלי מאז ,1977 כותב
עתה עבודת מאסטר באוניברסיטת
תל־אביב, בנושא ההיסטוריה
של תל־אביב. את הרעיון לכתיבת
הסידרה בת שיבעה הפרקים,
התוקפת בחריפות את צ׳יץ׳ ,נתן
לו אחד ממקורבי ראש-העירייה
דווקא. אך הזהירות מחייבת. מאז
פירסום הפרק הראשון, הוא לא
הופיע בבניין העירייה וגם לא

בסיפדיה למדעי החברה והרוח
באוניברסיטה ברמת־אביב, שאד
תה מנהלת זיווה אשתו של
להט.
כאשר ערך דב כן-מאיר,
יריבו של להט בבחירות, סיור
במרכז הקניות דיזנגוף סנטר,

בישר הרמקול המותקן במקום
על ביקורו. מאחת החנויות יצאה
זיווה להט, שעסקה שם בקניות
עם ידידה. לרוע מזלה, הנציח
צלם שהתלווה לסיור את הפגישה
בץ השניים, שממנה ניסתה
להתחמק.

המראיין איתן דנציג
שאל את בן־מאיר מהי הפעולה
הראשונה שהוא יעשה, אם הוא
יבחר לראשות העירייה. תשובת
בן־מאיר היתה מהירה. :אני
אפטר את אורי סלע, ובכך
אחסוך מייד 15 אלף שקל על כל
נאום.׳
השופט המחוזי משה
חסון הסביר את מניעיו של
משה גור, הנאשם בהתחזות
לגינקולוג ובמעשים מגונים
במירמה, :האיש הזה רצה אהבה* .
הוא רצה להפשיט את האשה
ולהגיע לחלקים אינטימיים. לכן
הוא הציג עצמו כגינקולוג,
מכיוון שלפניו של זה מתפשטים.
בסיטואציה כזו היחסים בין
גבר ואשה אינם אסורים. אבל את
החיזור עצמו הוא השיג במירמה
בצורה מתוחכמת.׳
סגן נציב מס־ההכנסה אברהם
צרם תי דיבר ביום עיון
של עורכי־דין על החסיון שבץ
עורך־דין ולקוחו. הוא סיפר כי
יש הסכם ג׳נטלמני בין מס־ההכנסה
ולישכת עורכי־הדין,
שבכל מיקרה של חיפוש יהיה
נוכח נציג הלישכה. .לא כל
עורך־דין התנסה בחיפוש — אך

מה יקרהלאוריסלעאםייבחרדבבדמאיד, מה
היהחסרלאריהדורציןו מה שונאשימעוןפינקד
פות. הגלביות שברשותה הן
מכותנה מצרית עבה. .
האם היא כותבת ספר חדש?
הסופרת נעמי פרנקל מבלה
באחרונה בחברון, לצידה של
מרים, אשתו של הרב משה

לווינגר.
ח׳כ העבודה אהרון הר

מספר, שאחרי הבחירות
האחרונות הוא התכוון לכתוב
ספר־זיכרונות על תפקידו ב־מטה־הבחירות
של המערך. הוא
חזר בו, אך פרט אחד מאותו
הספר הוא מוכן לגלות. כאשר
מונה שימעון פרס לתפקיד
שר־הביטחץ, בא הראל לבקר
אותו בלישכתו. פרס היה במצב־רוח
ירוד ביותר. הראל ביקש
לדעת מהי הסיבה. פרס אמר,
שהוא חישב ומצא שכל שרי־הביטחון
שכיהנו בתפקיד לפניו
.גמרו רע,׳ כדבריו.
יובל כפול חוגג עתה ה־

לאכול דג בלי חרייאך המלצר,
שאינו ממיזרח־אירופה, הבין
מייד את המסר ורץ להביא
לאורח רם־המעלה קערית חזרת.
מישרד־החקלאות דובר נפתלי יניב התגלה כבעל
כישורים נוספים. בתערוכה החקלאית
אגריטך 83 הצליח
יניב, מוותיקי המישרד. כאיש
יחסי־ציבור וכמקדם־מכירות.
הוא שידך בין סגן־השר פסח
(״פייסי״) גרופר, שעדיין לא
זכה באישור הכנסת למינויו
כשר־החקלאות, ובין האורחים
הרבים שבאו מחדל לתערוכה.
רק במיקרה אחד לא היה צריך
יניב, הדובר אנגלית רהוטה,
לעזור לפייסי. היה זה כאשר
החקלאי מעתלית פגש במנכ״ל
מישרד־החקלאות המצרי, והשניים
שוחחו ארוכות בערבית.
אם הוא ייבחר, הוא יהיה
ראש־העירייה הראשון שהוא

והוא נערך במלאת שלוש שנים
למותו של ארי מוטאי, מוותיקי
התיאטרון הלאומי הבימה.
קוטאי הבן הוא מראשי חוג
המדיטציה הטרנצנדנטלית בארץ.
באותו
כינוס, שבו נעדרו

שלמה המלך.״ בקהל שהתאסף
בצוותא עבר רחש, ואז התערבה
חנה מרון ואמרה. :הוא לא
התכוון לאילי גורליצקי.׳
סגן ראש עיריית חולץ,
אפרים קורן, איש מפ״ם, הוא
צעיר ב־ 41 שנה מראש־העירייה,

||1י#1ן11 יי ] ל 1נ מי של סגן־שר־האוצר, חיים קופמן,
עומדת לצד חתנה, תגי נלמיט, כד*
11/1 /
לקבל את כני מאה האורחים שבאו לחתונתה כמלון.רמת־אביב׳
בתל״אביב. מני, מאסטרנט בפסיכולוגיה קלינית, ולימור, שסיימה
את לימודי התואר הראשון בקולנוע, הכירו זה את זה על
מידשאות אוניברסיטת תל״אביב לפני שנתיים. בני״הזוג התנהגו
בחמימות רבה לכל האורחים, גם לאותם שלא הכירו אישית.

| \ ו \ ך י \ ך 1ח ן * מרכין את ראשו שמיד לפניה של יעל רום, מועמדת עצמאית לראשות
עיריית חיפה ואשתו של ח׳כ חרות יוסף רום. השניים נפגשו בחתונת בת

משפחת קופמן, ורום הוזמנה לשבת בשולחן הכבוד של המסיבה. בשלבים שונים של הערב ישבו לצידה
מכובדים כמו סגן ראש״הממשלה, דויד לוי, יושב־ראש הכנסת, מנחם סבידור, שר־התיירות אברהם
(,אברש׳ה׳) שריר ויגאל וגריפל, ממלא מקום ראש עיריית תל־אביב. המזון הרב שהוכן לאורחים הוצב
משני צידי רחבת הדשא. הוא היה מגוון ביותר וכלל סוגים רבים של סלס, מיני בשר, פי ת ת ושתייה.
הזמן יעשה את שלו,׳ אמר
צרפתי בחיוך.
באותה הרצאה אמר צרפתי,
כי עורכי־הדין מנהלים ספרים
לא רק כדי שהם ידעו כמה
הרוויחו, אלא גם עבור השותף
הבכיר — מס ההכנסה!
האמנית מידה רקאנטי,
רעיתו של ליאון, מבעלי בנק
דיסקונט. ,מואשמת׳ בהעלת
מחירים. מירה רכשה באחרונה
מחסן גדול ברחוב דולפץ ביפו
העתיקה, שאותו היא מתכוונת
להפוך לסטודיו. שכניה טוענים,
שהיא שילמה עבור המקום סכום
של יותר ממאה אלף דולר, וקבעה
למעשה מחיר התחלתי גבוה
למיבנים בסביבה.
מה רוצים ממנה? מקור
המקורב לרעיית הנשיא הפורש
אופירה נבח ביקש להגיב על
פרשת הגלבייה השקופה שלה
(העולם חזה 20 ,בספטמבר).
באותו פירסום נטען, שאופירה
נראתה מהלכת בגלביה שקופה
ברחובות ירושלים בערב יום־
הכיפורים. לאופירה, על־פי המקור,
אין בכלל גלביות שקו־

שחקן עודד תאומי. יובל 500
הצגות הוא מציין בהצגתו מעל
ומעבר. בתום ההצגה נוהג
תאומי לערוך ניסוי טלפתי עם
הקהל. יובל שני הוא להצגה
ה־ 250 של אותות ומופתים.
בהצגה זו הוא מספר על חוויה
אישית שחווה. אביו מאיר,
שנרצח בתחילת מילחמת־העצ־מאות,
הופיע בחלומו, שלח אותו
לצפת ושם הוטלה עליו משימה:
להזהיר את עם ישראל מפני
גורלו בשנת תשמ״ד. הפיתרון
למשבר הוא בסיסמה. ישראל
ערבים זה לזה.״ עתה, ביובל
הכפול, החליט תאומי להזמין
לביתו את כל צופי שתי הצגותיו,
שבעיקבותיהן השתנו אורחות־חייהם,
או שתרגילי הטלפתיה
שלו עזרו להם.
יושב־ראש הנהלת הסוכנות
א רי ה דולצ׳ין אירח שלושה
מוזמנים לארוחת־צהריים במלון
בתל-אביב. הוא ניגש עימם
למיזנון, שבו הונחו המנות הראשונות,
ועיקם את פניו. המלצר
שבא אליו במהירות, שאל מה
קרה, ודולצ׳ין ענה. :איך אפשר

בעל חגורה שחורה בקראטה.
המדובר בגד פניני, המועמד
מטעם הרשימה העל־מיפלגתית
למען רמת־השרון. הוא רואה־חשבון,
כלכלן, מומחה בין־לאומי
לעבירות־מחשבים, מנכ״ל חברה
לביקורת מחשבים ובערבים הוא
מוצא זמן לעיסוקו הספורטיבי.
כמינהג התקופה הציע
המנחה מני פאר, בתוכניתו
השבוע הזה, דולר אמריקאי
אחד למכירה פומבית. זכה בו
אחד הצופים, שהיה מוכן לשלם
עבורו 700 שקל. כשעלה לבימה
לקחת את השטר הירקרק, הוא
נשאל אם לא הגזים. .חכו חכו,
בעוד זמן מה תיראו שקניתי
אותו בזול,״ ענה הקונה האלמוני,
לקול צחוקו של הקהל.
השחקן הוותיק שימעון
פינקל גילה שהוא שונא שלושה
דברים: שיטחיות, זיגמונד
פרויד ומדיטציה. מושא שינא־תו
האחרון עורר מבוכה רבה:
פינקל השתתף ברב־שיח שאיר־גן
אלכם קוטאי, השחקן
לשעבר, איש־יחסי־ציבור בהווה.
הדיון הוקדש לעבודת השחקן,

עווא סדן:

|מנכ׳ל מישרד״האוצר הני א לביתו של
[ קופמן מתנה מקורית• סדן(משמאל) החזיק
בידו חבילה עטופה ובתוכה גבינת צאן של תנובה, וביקש לדעת
היכן להניחה. הסיבה: ערב החתונה טען סגן־שר״האוצר שהחברה
ההסתדרותית הוציאה מהאוצר סכום מופרז על חשבון
סובסידיות שהגיעו לה. סדן לא רווה נחת מפירסוס זה, ובחר
במתנה מקורית כדי להזכיר לקופמן שהוא חולק עליו בעניין זה.
קופמן ואשתו, חנה, היו מוקפים כל הערב בידידים ובקרובים.

מנהל הבימה שמואל עומר
והמנהל האומנותי של התיאטרון
דויד לוין, שהוזמנו אישית,
אמר פינקל. :שחקן לא צריך
להיות חכם כדי לשחק. הנה,
עובדה — השחקן שגילם את

פינחס איילון בן ה־ .74 למרות
פער־הגילים, הם מוצאים שפה
משותפת. אחרי שהם מסיימים
את שיחותיהם בענייני העבודה,
הם מצאו את עצמם משוחחים,
לא אחת, על תצוגות־אופנה.

בלוני ם
אחת החוויות התיאטרליות
המעניינות הזכורה לשחקנית
עדנה סלידל היא תקופת
הופעתה בתיאטרון המיסחרי
בתפקיד עליזה מיזרחי. אן
לטענתה, למרות שהיא הופיעה
במאות הצגות, הקהל לא זיהה
אותה כי אם את מלבישתה
ויקטוריה. בתום כל הצגה
היתה ויקטוריה ממהרת לצאת
החוצה. הקהל שהמתין לפלידל
כדי לקבל ממנה חתימות, היה
41 בטוח שוויקטוריה היאיהיא
עליזה מיזרחי. ויקטוריה היתה
נענית ברצון וחותמת. כאשר
היתה יוצא פלידל, איש כבר לא
היה ממתין לה.

מיטבה -מיטה מיטבח. היא
גם הפכה שגרירה שלו מאונס,
בארץ. השבוע קיבלה דורון
מיכתב מעמיתתה בארצות־הברית
אסטל ם ר 0ונ .0השתיים
כיכבו בברודווי כאשר
דורון הופיעה שם במחזה חייה
של אנה פרנק. כיום משחקת
פרסונס את הגירסה האמריקאית
של מחזהו של פו. לבכורה
הוזמנו בני־הזוג פו, אן הם לא
הגיעו, שכן, בנמל התעופה של
ניו־יורק לא התירו להם להיכנס
בשל עברם בתנועות רדיקאליות
באיטליה. פרסונס סיפרה במיב־תבה,
שהפרשה הסעירה את
עולם התיאטרון האמריקאי.

ך 1ן| 1ך 1ך 1ך מזכיר הממשלה מצביע על סגן ראש עיריית
11 1 1/1 | 1תל-אביב, אריה קרמר. ומציע שיצלמו אותו.
מרידור, שבא לחתונת קופמן, עמד בסמוך לכניסה, שם התמרדו
רבים סביב עזר וייצמן, שבא לחתונה בלווית אשתו, ראומה.
4וייצמן לא ישב לרגע ודיבר כל הזמן עם האורחים שפנו אליו והציפו
אותו בשאלות כמו מתי ישוב לפוליטיקה ואיך מצליחים עסקיו.
בחג סוכות ערכו ח״כ
חרות, מאיר שיטרית, ראש
המועצה המקומית יבנה ואשתו
רותי מסיבת פרידה לשכן
שלהם, יעקב (.ג׳קי״) אבן,
אלוף (מיל׳) היוצא לשנתיים
ללוס־אנג׳לס, שם יכהן כקונסול
ישראל במקום. אבן, שתפקידו
הצבאי האחרון היה
מפקד המיכללה לביטחון לאומי
של צה״ל, שוכנע בעבר על־ידי
שיטרית לבוא ולגור ביבנה.
במסיבה העניק הח״כ לאלוף,
שבאותו בוקר פשט את מדיו,
מתנה מקורית — צילום־אוויר
של יבנה, בו ניראה גם ביתו של
אבן. ביתו של אבן ניצב מצירו
האחד של בית שיטרית. מצירו
השני מתגורר קצין רפואה ראשי,
הד״ר משה רווח, שאף הוא בא
למסיבה.
כל אחד והבעיות שלו.
גיורא מיכאלי, בנה של השד־רית
והשחקנית, ריבקה מיב־אלי,
הוא אחראי על מודיעץ
טייס בשדודדב. בתוקף עבודתו
הוא בא במגע עם מאות אנשים
וחברות. הוא זוכר יותר מ־סססו
מיספרי טלפון בעל־פה, ולדבריו
הוא עושה מאמץ לא לזכור יותר,
מפני שזה מקשה על עבודתו.
מיותר לציין שמיכאלי לא משתמש
בספר־הטלפונים שנמצא
בחדרו.
לא די בכך שהשחקנית
דינה דורון מעלה הצגת־יחיד
שנכתבה על־ידי המחזאי האיטלקי
דריו פו ואשתו, מיטה

פסוק, השבוע
• הרב מנחם הכהן,
חבר קבוצת התישעה:
״הממשלה שתוצג לא תהיה רק
ממשלה צרה. זו תהיה צרה
צרורה׳.
• הנ״ל :״לראשונה בתולדות
הקואליציה תקום ממשלה
בלי המפד״ל אך עם(יוסף) בורג
ומבולון) המר.״

• המחזאי יהושע סו־

בול :״מה בין התנחלות עמנואל
לסרט עמנואל? — שתיהן
האימרה את מוכיחות
,פורנוגרפיה היא עניין של
גיאוגרפיה׳.״

• העיתונאי שלום רו
זנפלד
:״מקובל בדמוקרטיות,
שדוברים ממשלתיים נהנים
מדרגה סבירה של חוסר־אמון
מצד האזרחים. הבעיה מתעוררת
כאשר הציבור חדל לתת אמון גם
בשקריהם של הדוברים.״

• האמן יגאל תומר־

קין :״אם יש אהבה גדולה,
אהבת־אמת לנצח — זאת אהבת
עמוס עוז אל עמוס עוז״.
• המשורר יב״י, על
המשבר הכלכלי :״ממילחמה ד
פיחות חיינו פוחתים״.

• בעל דוכן בשוק
מ חנדדי הוד ה, שהרגיע קשישה
אשר דאגה כי הדוחק מסביב
לאריאל שרון, אשר סייר בשוק,
יכול לשמש הזדמנות להניח
מיטען חבלה :״אל תדאגי, אין
יותר ערבים. אריק חיסל את
כולם!״

מאת

דניאלה שמי

*אז חזר יעקב מרידור לחיים
ו/הפוליטיים, ערב הבחירות של
,191 נקשר שמו לטיפוסים
נוקפקים ומוזרים לא פחות ממנו.
הפרשה הראשונה, שבה התגלה
יצופו האמיתי, היתה ההמצאה
זפקת האנרגיה, שעליה הכריז בקול
לש אדיר שלושה ימים לפני
:חירות. כאשר התברר, באביב ,1982
עומד מאחרי ההמצאה (העולם
זה, ה־ 17 במרץ )1982 היה ברור
טיפוסים כמו רני ברמן יתוו את
:יוון במישרד הכלכלה.
נקודה חיובית אחת היתה בפרשה
.אומנם שר בממשלת־ישראל התבזה,
:י ששום שר אחר לא התבזה לפניו,
ר שיגעון הנורה שהיתה צריכה
האיר את כל רמת־גן, לא עלה

למשלם המיסים הישראלי אף פרוטה
אחת. אך לא מסתבר כי לא היה בכך
משום עיקרון.
הדמות המרכזית בפרשת הרובוטים
הוא סמי פרידרין 32 בנו של שלמה
פרידריך מוותיקי קית״ר וחרות, שישב
שנים רבות בצרפת והקים שם את
ברית צרפת־ישראל.
סמי ושני אחיו עלו לארץ מצרפת
ב־ .1968 סמי למד מתמטיקה ופיסיקה
באוניברסיטה העיברית בירושלים
שירת בצה׳׳ל ארבע שנים ואחר־כן־
למד מינהל־עסקים בהרווארד. בארץ
עבד במשך תקופה קצרה כיועץ
בנושאי אירגון.
אחרי פטירת אביו, שב סמי לצרפת.
הוא עבד שלוש שנים בחברת הייעוץ
הכלכלית המפורסמת מקנזי, שבדקה

בשעתו את מיבנה אל־על, בתיכנון
אסטרטגי של חברות. לפני שנתיים
חזר לארץ, פתח מישרד לייעוץ והחל
תורם את תרומתו למישרד־הכלכלה.
התרומה הראשונה היתה חוברת
אפורה, המודפסת על נייר משובח
בדרך לעצמאות כלכלית, תמונת
מצב, מ אי .82 הפרוייקט עמוס
הטבלות, לעיתים חסרות פשר, מסתיים
במילים אלה :״המימצאים המוצגים
בחוברת זו היוו בסים לדיוני עבודה
במישרד הכלכלה והתיאום הבע־משרדי.
הם אינם שלמים ללא דיברי
הסבר המתלווים אליהם בעל־פה.״
הפרוייקט, שעלה למשלם־המיסים
הישראלי, על־פי פרידריר ״בין 5000
ל־סססז דולר״ הקפיץ את הצעיר,
ובעל טון דיבור
נעים־ההליכות

המרגיע, אל תפקיד ריק מתוכן
במישרד ריק מתוכן.
כדי לתת תוכן לעבודתו הוא ערך
תוכנית מקיפה להקמת ׳שני מטות:
המטה לתיאון בין־מישרדי והמטה
לתיאום בין־מיגזרי .״לקח לי עשרה
חודשים להקים אותם. היה צריך
לובאינג ממושך לשם כך, אצל פקידים
באוצר ושרים כרי שיסכימו,״ אומר
פרידריר.

^ עוד
^ בלוף!

ן * שהוקם מישרדו של מרידוד,
^ חיברו אליו שלושה אגפים
״מתים״ של האוצר: המטה לייעול
המשק הציבורי, הרשות לתיכנון
כלכלי והאגף לפיקוח כללי, שעוקב
אחר ביצוע המלצות מבקר״המדינה.
מדוע היה צורך באישור ממשלתי
להקמת שני האגפים החדשים?
לפרידריך הפיתרונים, והוא בטוח
בצידקת דרכו.
מעודד מהחוברת המהודרת שהוציא

רכב בן יותר משלוש שנים, תחרויות
יזומות בישראל וביניהן תחרויות
שש־בש, הצעות למיבצעי״פירסום
להעמקת המודעות לחיסכון, למיתון
הרגלי״הצריכה, להשקעה בבורסה
באופן מחושב וכיוצא באלה.
אומר פרידריך על החוברת :״מתוך
125 נושאים שבהם הם דנו, יעלו
לתוכנית העבודה שלי רק עשרה.״
לטענת פרידריך זו שיטה טובה
לאירגון עבודה, שבה נותנים דרור גם
למחשבות הפרועות ביבותר.
הפרוייקט הבא, שעליו שוקד
פרידריך ביחד עם שאר עובדי
המישרד, הוא הוועידה הכלכלית,
על־פי מרידור תיערך בחודש מאי הבא.
אל הוועידה אמורים לבוא משקיעים
מכל העולם, כדי להשקיע בישראל.
צירוף. שמו של מרידור לרעיון
מעלה חששות כבדים, שגם רעיון זה
הוא בלוף.
מאז נכנס מרידור לתפקידו מלווה
אותו, כמו צל, אחד מצעירי חרות,
ראובן שלום, שאינו נוטש אותו לרגע
וחוסם את העיתונות מלהתקרב לשר

בוידויו קיבר ם םם 5דולו
עבוו עבודוסחקד ומונה
מנכ״ל כדי ליישם אותה
אויה גנגו נסע לחוייל, להד
ציא נספים, או לא הצליח
להכניס אף דולו אחד
ואונן שלום שהה בחרל
והגיש חשבונות אש״ ל על
נסיעות ליחשרים, באותו זמן
לאור, החל פרידריך מזמין סקרים
שונים. אחד מהם, המציע להקים
חברת־סחר בינלאומית לישראל, חובר
על־ידי החברה למחקר מדעי
שימושי. אנשי כלכלה כבר טענו
שרעיון זה, של חברה במימון
ובמעורבות ממשלתית מכריעה, לא
מתבצע בשום מדינה דמוקרטית
בעולם. יתרונותיה הכלכליים אפסיים.
סקר אחר שהזמין פרידיך, ושעלה
למשלם־המיסים הישראלי 5000 דולר,
נקרא פרוייקט על הפרוייקטים. הוא
הוזמן על־ידי פרידריר, משני מאסטו־נ־טים
באוניברסיטת חיפה. לפני שהם
הדפיסו את יצירתם, הם קיבלו אישור
למימצאים שלהם מפרידריך עצמו.
החוברת נקטלה בשל ״הצעה״ של
הכותבים, שיש לשקול מחדש את
הרעיון שהעליה חיונית לישראל.
רעיונות מהפכניים אחרים שהיו ,
^ ק באחרונה נפטר משלם־
בחוברת, ושלא זכו, משום מה, לאיזכור
בכלי־התיקשורת, היו: הטלת מס על 1המיסים הישראלי מהוצאה ששמה

בעל הרעיונות. הוא אפילו זכה לכינוי
״הממונה על השר.״
שלום, שבקרוב יועמד לדין בעוון
עבירות מירמה, זיוף והפרת־אמונים
כמבקר חברת איסת״א(העולם הזה,
ה־ 10 באוגוסט ,)1983 מסתבך עתה
בפרשה נוספת. מבקר המדינה בודק
תלונה על כך ששלום הגיש חשבונות
אש״ל על נסיעות לירושלים באותה
תקופה, שבה הוא שהה עם מרידור
בחו״ל. טענה אחרת שתיבדק היא
שהוא קיבל מכונית ממשלתית
לשירותו ובאותו זמן הוצאות על רכב
פרטי, לפי הדירוג הגבוה.
שלום מתעב את פרידריך, שהוא
צעיר בעל פתיחות אינטלקטואלית
ובעל כישורים טובים^ .

שר־על מרידוד
מישרד מיותר
מהנדס במחתרת

עוזר־בכיר שלום

יועץ־בכיר מג ר

רכב צמוד

אפס תוצאות

אריה גנגר, היורד שמעסיקו בארצות־הברית,
משולם ריקליס, שידו אותו עם
אריאל שרון, כשזה היה שר־הביטחון.
הטענה היא שריקליס רצה להיפטר
ממנו. שרון שהיה חייב הרבה לריקליס,
לקח את ה״אוצר״ ,או עובדי מישרד־הביטחון
לא הסכימו ל״רכישה.״
התוצאה — גנגר מצא את דרכו
למישרדו של מרידוד, בתפקיד לא
מוגדר של יועץ בכיר.
במשך שנה וחצי נסע גנגר במכונית
שכורה, קיבל נהג צמוד גם לשימושו
הפרטי, מזכירה דו־לשונית שנשכרה
בחברה פרטית סיפקה לו שירותי
מישרד. הוא נסע פעמים אינספור
לחו״ל, כדי לגייס הון. והתוצאה —
אפס.
כל מה שהשאיר גנגר אחריו, היו
הוצאות וחשבונות שממשיכים לזרום
לחשב המישרד, על פרוייקטים שיזם.
הבולט ביניהם הוא פרוייקט הקמת
4חברת השקעות, שבוצע על־ידי חברת
איקורד -החברה הישראלית
למחקר ולפיתוח בע״מ מרחוב
אבן־גבירול 2בתל־אביב. סן־־כל
הוצאות החברה עבור שירותיה מחודש
יוני, שנה שעברה, הכוללים נסיעות
לחו״ל, הגיעו לכ־ 58 אלף דולר!
התוצאה המעשית — אפס.
מסיבות לא ברורות עזב גנגר את
המישרד וחזר לארצות״הברית.
מישרדו המרתק של מרידור מעסיק
עוד אנשים מפתיעים כמו חיים נוימן,
גיסו של שר־המישפטים, בן־ציון
זילברפרב, מרצה באוניברסיטת בר־אילן,
המועסק במישרד־הכלכלה
כמנהל הרשות לתיכנון כלכלי
במישרד. זילברפרב נוסע במכונית עם
נהג צמוד בשימוש פרטי. כאשר הוא
מרצה באוניברסיטה הדתית ממתין לו
הנהג בכניסה.
דמות אחרת שהסתובבה במישרד־הכלכלה
היא המהנדס יוסף דוריאל.
במחציתו האחת של השבוע הוא עוזרו
ל של השר ובמחצית השניה הוא
עובהללא־שכר, כראש המטה לייעול
המשק הציבורי.
ממישרדו, ששכן ברחוב קלישר
בתל־אביב, הספיק דוריאל להרגיז
הרבה אנשים, עד שכנראה עבר חתול
שחור גם בינו ובין מרידור. הוא הודיע
שהוא פורש מהמטה. בעיקבות כך
שותקה לחלוטין פעילות המטה, אר
דוריאל נשאר עדיין בתפקיד לא
מוגדר כעוזר לשר.
דוריאל, חבר מרכז חרות, הוא בעל
ריעות יוצאות־דופן בתחומי מינהל
ומשק שונים. הוא איש מוזר. באחרונה״ירד למחתרת״ ואינו מוכן להגיב על
מרבית האירועים שהתחוללו במישרד
שבו היה קשור .״את שלי עשיתי, ומאז
שפרשתי אין לי מה להוסיף ״,הסכים
דוריאל לומר.
שמו של דוריאל נקשר גם בשתי
פרשיות מרכזיות במטה לייעול המשק.

הנדון: חשגובומעבורשרומילעוץ לתקו פה
נד,מאס להסכס יעוץמלוס 0ביובל,

וי פלרטיסלהל!
׳בלולבו

מ לו ח

תשבובות ״ איר, זרד ״ למקוכר,

יו ב ל -לו לי

מנכ״ל סרידריד
חוברות־עבודה

יובי -ידיצי - 82

! 882
1982 בר,מאס לר,תר,ערן מ

. 6.0.82
״ אוביבד ס״

חסגונרת חב׳

ו א הרון

זאב ׳נ׳ ץ ׳ ל ק

(.שזידרפיס׳ו

עבור

יסיעווב טל

קידרל ארה״ב

$7.739.00

מבו ס זה כוללברסיסי סלסה, ר״ו׳גאומ נ אר ה״ו.
בסיעויו.

ואשל לשלוש

אבקשך לשלס ח ש בון
עבור 15

למי

זר, יטלרוזן לחב׳

שהות

והועאומ של מד א. בספל בארד,״ב

כוללהח זר הועאות למר

עוור שרו חי

בכי סנו

יעוץ טל חב־

סכות זה קטן

״ או ב ל בר ס״.

ארנולד -

יו עץ

$4,7-18.00

״ איקורד ׳ ,ל חו שיהיובי -לולי 82

ג $ 1 8 , 8 0 0 מ המפו רס בהסכם מאחר ועדללז

לפעילות מלאה

ולפיכךהו ׳ גאותיבו קסבות והתאוו.

$ 43,648.00

סה״כ

מ ע״ מ * 5ז
סה״כ

בא להעביר את הסכום
לחשנובבו מס.

$38,900.00

לתשלום לחב׳

״ אי קורד״

הכ״ל בש ק ליס לפי השער בלוט החטלוס

,1 2 6 2 0 0ס בלך 5 10 בבק הפועלים, א בן

ג בירו ל , 2

תל אביב . 6 4 0 7 7
ח ש בו בי ת מס כחוק תשלח לכס עם התש לום.

העתק המיכתב ששלחה
חברת איקורד -החברה
הישראלית למחקר ופיתוח בע״מ, לאריה גנגר, לשעבר
יועץ בביר לשר״הכלכלה. במיכתב מפרטים בעלי
החברה את הסכום שאותו הם מבקשים עבור תקופת
ההתקשרות ביניהם ובין המישרד, שיצר גנגר
לחודשים יוני ויולי .1982 הסכום הענק, המתקרב

57,334 דולו

האחרת — חשיפת ההתקשרות בין
מישרד התיקשורת וחברת סימנס
לצורך רכישת מרכזות טלפון. הסכום
שהיה אמור להיות משולם עבור ציוד
בלבד (ללא ידע) ,של מיכשור, שלא
הוכיח את עצמו עדיין, הגיע לחצי
מיליארד דולר. העיסקה התפוצצה
והשר מרדכי(״מוטקה״) ציפורי הפך
אוייבו של רוריאל.

ן* דשה אחרת ביזבוזים בהש־קעות
בתחנות־כוח חדשות באשקלון.
בפרשה זו לקחו חלק חברי
הנהלת החברה.
השאלה המתבקשת היא, אם בכלל
יש צורך במישרד־כלכלה. פרידריך
טוען שזהו מישרד חיוני בכל ממשל
מערבי .״רק בישראל זכה מישרר־האוצר
לסמכויות כה נרחבות.״

ל״ 35 מיליון לירות, כולל הוצאות נסיעה של זאב
ציציק ואהרון קידר -מהחברה הפרטית,
לארצות־הברית, שהייה שם, תשלום עבור 15 ימי
שהייה והוצאות של איש חברה אחר, אלקנה כספי,
ותשלום עבור חודשיים של יעוץ. הסכום קטן
ב־ 19,800 דולר, מפני שבאותה תקופה חברת
איקורד לא נכנסה עדיין לפעילות מלאה.

פרידריר חושש שעתה ינסו אנשי
האוצר, שבהם הוא רואה את יריביו,
לחסל את המישרד. הוא מדבר בהערצה
כמעט גלויה על השר שלו.
אולי הוא לא מבין שגם אם ל־מישרד
כזה יש הצדקד, אובייקטיבית,
הרי אישיות כמו מרידור, מונעים ממנו
מייד כל יחס רציני.
הראייה לכך היא התנהגות
הבכירים במישרד, אחרי גילויי העולם
הזה בשבוע שעבר.
פירסום המיסמך הסודי של ההסכם
שנחתם בין מרידור וחברת ג־נרל
אלקטריק, הקפיץ את כל עובדיו.
המשימה הראשונה של פרידריד
היתה לאתר את המדליף. מכיוון
שלחוזה זה היו חמישה ניסוחים שונים,
נערכה בדיקה מיידית מי ובאיזה שלב
הדליף את למיסמך הסודי.
איש לא העלה על דעתו, שאולי
זאת ההזדמנות לבטל חד־צדדית את
החתימה הישראלית על החוזה

השערורייתי. כולם ניסו לחבל תחבולות
איך למנוע מהאמריקאים את
האפשרות לבטל את חתימתם שלהם,
אחרי שניתן למיסמך פומבי.
האיש שהרגיע את הנוכחים היה
ראובן שלום. הצעיר, שמאז שהתייצב
לצידו של מרידור הספיק לראות
כמעט את כל העולם, נמצא אומנם
עתה רישמית בחופשה, אך הוא פעיל
בצורה מלאה במישרד.
מישרדטודי בהחלט
^ בעל ניסיון הוא הבין, שאין
ולנקוט בשום יוזמה מטעם המישרד
אלא להתחפר, הוא הרגיע את השר ואת
פרידריר, והסביר שכל צעד שבו ינקטו
השניים ימנע את מימוש הפרוייקטים
איש לא העלה על דל שפתיו את
ההצעה ההגיונית היחידה בנסיבות
העניין: שמרידור יתפטר.

להיפך, אנשי המישרד פתחו
בניסיונות שיכנוע, כדי להעמיד באור
מחמיא יותר את הצטרפותו של אלי
קרן לסיור ביפאן, שעליו דווח
בהעולם הזה ( 5באוקטובר) קרן, ראש
פרוייקט תעלול האנרגיה של מרידוד,
הצטרף באופן תמוה ביותר לסיור
הראשון של המישלחת לחקר
הרובוטים.
פרידריך מתעקש, שבידיו מיסמכים
המוכיחים כי קרן יצא בשליחות
חסוייה של מישרד־הביטחון, אד
המציאות טופחת על פניו.
העובדה שמלבד הגילויים של
העולם הזה זכה המישרד גם בכותרות
ובתחקירים בכלי־תיקשורת אחרים,
הדליקה אצל מרידור אור אדום. יועציו
החליטו שהמדובר במסע מאורגן, והשאלה
שנשאלה במישרדו בשבוע
שעבר היתה :״מי עומד מאחורי
המזימה?״
מרידור הזועף כבר הכין רשימה של
גורמים אפשריים בממשלה •
עתה. לאור הפירסומים, מתבצר
הצוות הבכיר של המישרד, מסתגר
בחדרים ומסרב לדבר ולהגיב.
בין ההתייעצויות הפוליטיות
ומישחקי־הבלשים לאיתור שמו של
האיש האחראי לכל הצרות שבאו על
המישרד, שוקדים מרידור ועוזריו
במלוא המרץ על פרוייקט הוועידה
הכלכלית. הם אינם מרפים מהנושא.
נציג שלהם כבר פנה לבנקים
המיסחריים בארץ, כדי לעניין אותם
בפרוייקט התמהוני הבא של שר־העל.
הנציג עצמו גוייס בחו״ל, לצורכי
מיבצע״הראווה ,״כדי להשתלב בגלוב־ליצזיה
של החברות הרב לאומיות,״
כדברי פרידריך.
פרוייקט אחר שמרידור שוקד עליו
בימים אלה הוא קיבוצם של אנשי
עסקים כדי שאלה יקבלו רישיון
להקמת בנקים קטנים למימון
ולפיתוח. פרידריך אף כלל את הרעיון
במיסגרת הצגת יוזמות המישרד
לחודשים הקרובים. יתרה מזו, מרידוד
כבר ביקש מכמה מועמדים שיפנו
באופן רישמי וידרשו רישיון לבנק.
על רקע תעלוליו הקודמים של
מרידור, צריך רעיון זה לעורר דאגה
עמוקה במערכת הפיקוח על הבנקים
ובמישרד־האוצר.
לקראת סוף השבוע היה פרידריך
בטוח שהוא יודע איזה מבין חמשת
הניסוחים של ההסכם עם האמריקאים
הודלף ממישרדו. כעסו גבר במיוחד,
אך לצערו הוא לא יכול היה לעשות
דבר בנושא.
בכל זאת, כדי למנוע בעתיד

שייוודע לציבור ולוא שמץ מהנעשה
בכספו במישרדו של מרידור, ינהל
השר מעתה ואילך את ענייני המישרד
בסודיות מוחלטת, בפגישות חסויות
ובשימוש רב יותר בכספות.

בן־ציון ציטרין

חמרורים
הוענק באוסלו, נורווגיה, פרס־נובל
לשלום לשנת ,1983 למנהיג
הפועלים הפולני לך ואלנסה (.הוא
;מייצג את הכמיהה הפעילה לשלום
׳ולחירות״) ,שבוע אחד אחרי יום־
הולדתו וד .40 ואלנסה, חשמלאי־
:מיספנות ובן־איכרים, אב לשבעה
((ארבעה בנים שלוש בנות) ,ריכז סביבו,
(בימי השיא של סולידאריות, עשרה
(מיליון פועלים, הודיע כי יעביר את
(הפרס ( 192 אלף דולר) לכנסיה הקא־תולית,
לשם סיוע לאיכרים במצוקה.
נבחר כחבר הישראלי של
מועצת בוחרי־המועמדים לאולם־
התהילה הבינלאומי של התעופה
והטיסה בחלל, אשר בקליפורניה,
ויוחנן גולדברג־כידון 62 בעל
חברת הפרסום גיתם (פיאט, טמפו,
תה ויסוצקי) ,אשר זכה בשם החיבה
כידון בשל כושרו כמאמן בכלי־נשק
זה, עת שרת בצבא הבריטי ובצה״ל.
גולדברג־כידון, המרבה לכתוב על
נושאי ביטחון ותעופה, יצטרך להמליץ
לאולם־התהילה, הקיים זה 20 שנה,
ואשר בו מבקרים מדי שנה כחצי
מיליון איש, על אישים נוספים,
שיצטרפו ל־ 75 בחירי התעופה, המאכלסים
כיום את האולם והכוללים,
בין השאר, חלוצי־תעופה כיהודי
הצרפתי מרסל דאסו (המיראד);
ג׳יימס דוליטל (שהפציץ את טוקיו);
יורי גאגארין(איש החלל הסובייטי);
איגור סיקורסקי (של המסוקים)
ופרדיננד צפלין(של הצפלין).
נחוג יום הולדתה ה־ 49 של
בריז׳יט בארדו, כוכבת הקולנוע
הצרפתית, בתו של יצרן גאזים
נוזליים, שעלתה על המסך בגיל 17
והפכה שם־דבר בסרט אלוהים ברא
את האישה (שבו הופיעה במערומיה
במיטה, עם ז׳אן לואי טרינטיניאן).
הסרט היה לשובר־קופות עולמי (50
שבועות רצופים בניריורק) ,ובארדו
התפרסמה באינסוף מאהביה, בכפר־הדייגים
סן־טרופז בריביירה הצרפתית,
שאותו הפכה למרכז חברת־הסילון,
ובאחרונה, בחיבתה לחיות.
נחוג יום הולדתו ה־ 60 של
המשורר(פרחי אש) חיים גורי, בוגר
בית־הספר החקלאי כדורי, שהיה יצרן
מפקדי הפלמ״ח (כיגאל אלון ויצחק
רביו) .גורי, מ״מ פלמ״ח ושליח־העפלה

מחבר סימנון
10.000 נשים
של הגנה לאירופה, הוא בנו של
ישראל גורי, מנהל־חשבונות בעיריית
תל״אביב, שהיה לחבר־כנסת מטעם
מפא״י, איש מצניע־לכת וצמחוני
שהתפרסם בדוח ועדת גורי על שכר־העובדים
בסקטור הציבורי (.על
העובדים להתאים את רמת־חייהם
ליכולתה הדלה של המדינה גורי־הבן
מרבה בכתיבה עיתונאית, בחתימה
חגי וחגור. התפרסם בסקירת מרד
הגנרלים הצרפתיים באלג׳יריה של
.1958
נחוג יום הולדתו וד 60 של השר
(ללא־תיק) מרדכי בן*ם ורת, יליד
בגדאד העיראקית, איש הגנה שנשלח
מן הארץ לעיראק להשתתף במיבצע
עזרא ונחמיה (העלאתם של יהודי
עיראק) ,צמחוני ואב לשלוש בנות,
שהיה במשך שנים רבות ראש מועצת
אור־יהודה והלך בעיקבות דויד בך
גוריון לרפ״י ובעיקבות משה דיין
לתלם, אחרי שכמעט נבחר לכנסת

נחוג יום הולדתו וד 63 של מי
שהיה הרב הראשי הספרדי(הראשון
לציון) הרב עובדיה יוסך, אב ל־11
(שש בנות וחמישה בנים) ,שעלה
מבגדאד בגיל חמש, הוסמר לרבנות
בגיל ,20 הספיק לשמש כאב בית־הדין
הרבני בקאהיר (שם הסביר לבלשים
מצריים, אשר חיפשו נשק בביתו,
בהצביעו על כרכי ספרייתו התורנית:
.זה הנשק היחיד הנמצא ברשותי!״)
בפתח־תקווה ובירושלים ולאחר מכן
להיות גם רב ראשי ספרדי לתל־אביב,
טרם היבחרו לרב ראשי לישראל.
נחוג יום הולדתו ה־ 65 של
בנימין צביאלי, יליד פולין ובוגר
בית־מידרש ירושלמי למורים, מוסמר
אוניברסיטת ניו־יורק (לתיקשורת),

משורר גורי
גנרלים צורפתים
המשמש שנים רבות, אחרי היותו עורך
הצופה לילדים, כמנהל מחלקת
המסורת ברדיו ובטלוויזיה, ואשר
הוציא־לאור ספרים רבים ואף תקליט
אריך־נגן(באנגלית) על חגי ישראל. .
נח ו ג יום־הולדתו ה־ 65 של
עמום מנור, מנהל חברות אתא,
ולודזייה, יוצא רומניה, המקפיד לציין
בביוגרפיה שלו בסיפרי מי ומי, כי היה
פקיד בכיר במישרד־הביטחון. מנור
היה למעשה, פקיד בכיר מאוד, ראש
שירותי־הביטחון, בין יוסף הרמלין
ואברהם אחיטוב.
נחוג יום הולדתה ה־ 74 של

ימימה טשרנוביץ (אבידר),

מחברת הרב־מכר גן גני ( 12 מהדורות),
גננת שכתבה את סיפור הילדים
הראשון שלה בגיל ,12 ואשר פורסם
בעיתון־ילדים עברי (עדן) שהופיע
בנידיורק בראשית המאה. טשרנוביץ,
בתו של סופר שנודע, בגלל כושרו
האינטלקטואלי, בכינוי ספוג, כתבה
גם את סיפור־הבלשים לצעירים
הראשון בעברית, שמונה בעיקבות
אחד והיא נשואה ליוסף אבידר,
מראשוני האלופים בצה״ל ולשעבר
שגריר־ישראל במוסקבה.
נחוג בלוזאן, שווייץ, יום
הולדתו ה־ 80 של מחבר המותחנים
ג׳ורג׳ סימנון (המפקח מייגרה) ,בנו
של פקיד חברת־ביטוח בלגי, שחיבר
ב־ 50 השנים האחרונות 420 ספרי־מתח
ואשר זיעזע לפני שש שנים את קהל
מעריציו בווידוי טלוויזיוני, שבו גילה,
כי שכב בימי חייו עם עשרת אלפים
נשים, ביניהן 8000 פרוצות, הזמרת
האמריקאית־כושית ג׳וספין בייקר וגם
בתו, שהתאבדה אחרי המעשה.
נפטר בגיל ,76 במילאנו,
איטליה, רודולשו גוצ׳י, האופנאי
שנתן משך 50 השנים האחרונות את
הטון בבית־האופנה של המישפחה*
(כארנק עם ידית הבמבוק; נעל המוקסין
עם השרשרת הקצרה מלפנים,
דמויית רסן־סוס) ושהספיק, עוד לפני
מותו, לראות בהצלחה הגדולה של
האביזר החדש שהוציא לשוק בשנה
האחרונה: חגורת־נשים רחבה ודר
צבעונית.

* את הסמל המיסחרי של בית מצ י
המקשט א ת רז ב מוצריו, בצורת
האותיות הלטיניות בי ג, *,קבעו בני
גוצי לזכר מייסד השושלת, האב
התשמיית ררשימה אישית גוצו גוצי, שיסד את הבית ב.1904-

**דה 20 שנה, מאז שהייתי
*/סטודנטית למישפטים, אני
מבקרת מדי פעם בבתי־סוהר. התחושה
המשתלטת עלי בכל פעם, כאשר אני
נכנסת למיתקן כזה, היא תחושה
עמוקה של בושה. בושה על כך שאני
חלק מאותה חברה המכניסה בני־אדם
לכלובים, ומביאה אותם לחיי מצוקה
שכאלה. הבושה חזקה כל־כך, שאינני
יכולה להביט בעיניהם של האסירים
הכלואים.
הידיעה כי חלק גדול מאסירים אלה
עברו עבירות חמורות וביצעו פשעים
המזיקים מאוד לחברה אינה מפיגה את
הבושה. העונש של כליאה בכלובים
המוקפים סורגים ושומרים מזויינים
מדכא אותי.
בגלל תחושה זו נמנעתי במשך
שנים אחדות מכל ביקור נוסף
בבית־סוהר. אולם כאשר ראיתי לפני
כמה שנים את סידרת הטלוויזיה,
שהביאה לכל בית את כלימת בתי־הסוהר,
ידעתי שאי־אפשר להתעלם
מהבעיה. סיפר לי עורך־דץ נודע, כי
כאשר נעצר אשר ידלץ, באה גרושתו
אל עורך־הדין והתלוננה בפניו על
התנאים האיומים בבית־המעצר .״כל
אחד יכול להגיע לשם, בגלל תאונת־דרכים
או עבירה של צווארון לבן,״ הוא
אמר. ,אבל נזכרים בתנאים האיומים
רק כאשר בן מישפחה קרוב מגיע לשם
בעצמו. חברה נמדדת לפי התנאים
בבתי־הסוהר שלה.״

ולא היו אמת, גרמו לאותה ארוחת־צהריים
להעיק עלי במשך שבועות
ארוכים.
כאשר יצא הנציב הקודם של שירות
בתי־הסוהר, חיים לוי, בשבוע שעבר,
ברדיו, בהתקפה על הנציב הנוכחי ד״ר
ורטהיימר, חשתי פיתוי גדול להצטרף
לגינוי ולצעוק נגד בתי-הסוהר ומצבם.
לוי אמר, כי ורטהיימר הורס את
מערכת־המודיעין בכלא וכי הוא ממנה
את אנשי שלומו לתפקידים בכירים
בשירות.

רות בתי־הסוהר, ענה על כך בפשטות:
,אני חייב להסכים לזה במידה
מסויימת. נלחמתי בזה בכל כוחותי וגם
למודיעין יש תפקיד נכבד במילחמה
זו. אולי זו אחת הסיבות שלא רוצים
מערכת מודיעין פנימית בשירות
בתי״הסוהר״.
כאשר הפניתי אותה השאלה עצמה
לוורטהיימר, המכהן כבר כשנתיים
בתפקיד הנציב, ענה, :אין בשירות
בתי־הסוהר שחיתות יותר מאשר
במנגנון אחר במדינה. זוהי הוצאת דיבה

שחיתות או

^ עגו ד ת־ קו ד ש?
^ שני כשנה, הוזמנתי לבקר
/בבית־הסוהר החדש בכפר־יונה
ובכלא דמון. זה היה סיור לעיתונאים,
שערך נציב שירות בתי-הסוהר, ד״ר
מרדכי ורטהיימר. כלא כפר־יונה,
המשופץ והחדיש, לא היה מדכא
במיוחד. החצרות היו רחבות והתאים
נקיים ומרווחים. לפתע, נראה כאילו
יש בכל זאת תיקווה לבית־סוהר ממין
אחר בישראל.
אבל אחר־כך הובלנו לבית־סוהר
דמון, שעל הר־הכרמל. הנוף הפראי
מסביב רק הגביר את תחושת ההסגר
שבכלא. בחוץ היה יום חורף נעים
מאוד, אבל חלק מהתאים היו טחובים
ולחים ואחרים נראו כמו מערות
שנחצבו בסלע על־ידי האדם הקדמון.
הרגשת הבושה והאשמה שבה אלי
והתעצמה.
אכלנו ארוחת־צהריים בבית־הסוהר,
כשאנשי הסגל ומנהל־הכלא מסבירים
לנו, כי זוהי אותה הארוחה שמקבלים
האסירים. השולחן היה עמוס כל טוב.
עשרות צלחות פלסטיק מלאות
סלאטים מגוונים הוגשו אל השולחן.
הוגשו כמה סוגים של בשר לבחירתנו
והיה ברור כי הטבח התאמץ מאוד
ועשה כמיטב יכולתו. מנה אחת של
בשר מבושל בזיתים היתה גאוותו של
הטבח, והוא טרח להגיש לכל אחד
לחוד ולהציע עוד ועוד.
כאשר המשכנו בסיור, אחרי
הארוחה, הגענו לחצר הפנימית ולחדרי
הבידוד והצינוק. כמה מהאסירים
בתאים ביקשו לדבר איתנו באופן
חופשי, ואחד מהם צעק לעברנו; .אין
מספיק אוכל, אנחנו רעבים.״ המילים
הללו, גם אם נאמרו רק כדי להתלונן

לוי וורטהיימר הוצנחו לשירות
בתי־הסוהר מבחוץ. לשניהם רקע שונה
לחלוטין ואישות שונה בתכלית. לוי,
שהיה נציב שירות בתי־הסוהר במשך
חמש שנים, הגיע לשם ממישמר־הגבול.
הוא חקלאי, המגדל עצי פקאן
ותפוזים. יש בו משהו מהחיספוס של
פלאח ומהיושר שלו. הוא אומר את כל
מה שהוא חושב, גם אם אין זה נעים
ומחמיא לו. ורטהיימר הוא עורר־דיו
ועובד־סוציאלי. הוא איש דתי, הלבוש
תמיד בחליפה אלגנטית ועניבה. צורת
דיבורו תואמת את תילבושתו. העברית
שלו צחה והוא יודע להתחמק
ממלכודות בצורה אלגנטית.
נראה לי כי אין דוגמה טובה יותר
לשוני שבין השניים, מאשר הצורה
שבה ענו על שאלה באשר לשחיתות
בשירות בתי־הסוהר. כאשר שאלתי את
לוי אם יש יסוד לשמועות על
השחיתות, השוחד והפרוטקציה בשי

אנשים העוסקים בעבורה קשה,
עבודת־קודש.״

אסירים

^ משגי סוגים
ארוכה
ף שיחה טלפונית
^ שניהלתי עם ורטהיימר, הוא סיפר (
רק דברים שהאירו באופן חיובי מאוד 1
את בתי־הסוהר ואת החידושים שהנהיג
בהם. הוא לא התלונן על בעיות תקציב,
להיפר — לדבריו, גדל תקציב
השירות בשנתיים האחרונות בצורה -
ריאלית ב־ 8אחודם ותקציב הפיתוח
ביותר מ״ 40 אחוז, בעוד שמישרדים
אחרים נאלצו בתקופה זו לקצץ
בתקציבם. הוא אמר, כי לכל אסיר יש
היום מיטה ומיזרון וכי אין יותר אסירים
הנאלצים לאכול על הריצפה, כפי
שצויין בדוח ועדת־קנת. לדבריו, נסגרו
חלק מהאגפים הנוראים בבית־סוהר

היועצים המישפטיים לממשלה בזמנו,
כיצד לחפש סמים בגופם של אנשים,
ולא מצאנו דרך חוקית. לכן החלטנו
להתמודד עם זה על-ידי חוקו בידיעה
שנגיע לבג״ץ.״ הוא מספר, כי היתה
דרך אלטרנטיבית קלה הרבה יותר:
״אפשר לגלות את הסמים בגוף
בבדיקת רנטגן,״ אמר לוי ,״אבל
האתיקה של הרופאים אינה מרשה
זאת. לאדם אסור להיחשף יותר
מפעמיים בשנה לקרני רנטגן, ואם
יהיה צורך לבדוק את האיש בגלל
סיבות רפואיות, אחרי שעבר צילום
בגלל סמים, הוא מסתכן ״.על כן פנה
הנציב לשיטה של החוקן.
לוי מתקומם במיוחד, כאשר
אומרים לו שהוא מואשם בגישה
קפדנית רומורה לאסירים .״אני
התחלתי בכל החידושים האלה
שוורטהיימר מתגאה בהם. אני שלחתי
אסירים לעבודה בקיבוצים, הכנסתי
מיפעלים לבתי־הסוהר, כדי להעסיק
אסירים בעבודה יצרנית. אני הבאתי
סטודנטים לכלא, שיעשו עבודות
לתואר שני ושלישי ובכך יעזרו לנו.
אני פתחתי את מוסד הגמילה
למתמכרים לסמים. ואני הכנסתי את
אמצעי־התיקשורת לכלא.״

לל א

^ שפיגות־דמיס
^ עיתונאי אין כל דרך לבדוק את
) הנעשה בכלא כיום. חוץ מסיורים
מודרכים, כמו זה שסיפרתי עליו

חים, עבודות־חוץ כמעט לכל האס
ואפילו כלא של סוף־שבוע ב
אולם הצעות אלה נגנזו ואיש לא
עליהן מאז. כאשר שאלתי על כן
ד״ר ורטהיימר, הוא סיפר כי הו בראשותו חדשה, ועדה הקרימינולוג פרופסור שלמה ר
שנתבקשה לישם את המלצות 1
כהן.
ועדה נוספת, העוסקת בבתי־ה
היא ועדת־קנת, שבה חברים ה;
לשעבר, מקם קנת, פרופסור
ליבאי ופרופסור רינה שפירא. ועו
כונסה בינואר 979ז, וב־ 1981 הה
דוח ראשון ובו המלצות. הוועדה 7
מתכנסת ועוברת על השלמת 1
הסופי.
האיש שיזם את ועדת־קנת היה
לוי. הוא ראה את המצב האיום
המיתקנים, את חוסר התקציב ח|
שיתוף־הפעולה מצד השר בורג, ודן
כי כאשר יפרוש יהפכו אותו ש!
לעזאזל. כדי למנוע זאת ביקש כיו
של ועדה. הוועדה התכנסה סמור נ
לבריחה הגדולה מבית־הסוהר ברנ
מימצאי הוועדה מצביעים על
כי לוי עשה ככל יכולתו לקדם
בתי־הסוהר, והם מרעיפים
שבחים. אולם כאשר הם מנתחיב
מצבו של כלא־רמלה לפרטים,
ממליצים על שינויים דראסטיים
סגירת אגפים שלמים, שאינם ר<
למגורי אדם. במרד שהיה השנה נ
רמלה, התלוננו האסירים על התו
וביקשו את תיקונם. ד״ר ורטה
הראה אומץ־לב ונכנס בז

הנציב הקודם שלבתי־השהו, ח״ם לו׳ (מימין) האשים
את הנציב הזונה ,,מדוב׳ 11־טה״מו(משמאל) בהריסת
מעוכה המודיעין ובפווטקציוני!ם. זה משיב מילהמה שערה
רמלה, שבהם התגוררו 20 אסירים
בחדר מצחין ורחום. לדבריו, בונים
מיבנים חדשים עבור רבע מאוכלוסיית
הכלא, והם יהיו מוכנים כבר בסוף שנה
זו. הוא אמר, כי הוא עובד בשיתוף־
פעולה מלא עם השר, יוסף בורג, ונפגש
איתו לשיחות עבודה קבועות אחת
לשבוע.
הוא סיפר על שיפור בתנאי
התעסוקה בכלא, ואמר כי בגלל הכנסת
פסי־ייצור חדשים, יעבדו השנה בייצור
יותר מ״ 1500 אסירים, לעומת 400
לפני שנתיים. הוא סיפר על פתיחת
שבעה מרכזי חינוך חדשים בכל
בתי־הסוהר, שבהם ילמדו חיילות את
האסירים במתכונת הנהוגה בצה״ל.
יהיו אלה לימודי יסוד, מפני שהתברר
בסקר שנעשה, כי 40 אחוז מאוכלוסיית
בתי־הסוהר הם אנאלפביתים.
באשר למערכת־המודיעין בכלא, אמר
ורטהיימר, כי לא שינה בה מאומה
לרעה.
ד״ר ורטהיימר הדגיש את האידיאולוגיה
שלו. כי בית־סוהר נועד
אומנם, כדי לבצע את העונשים שמטיל
בית־המישפט, אך גם כדי לטפל באסיר
ולתת לו כלים טובים יותר להתמודדות
עם בעיותיו לכשישתחרר. לדבריו,
לפני בואו, שלטה בכלא השיטה
הדוגלת בבידוד האסיר וראייתו
כעבריין, ואילו הנושא הטיפולי הועלה
אז יותר כמס־שפתיים.

חיים לוי אינו משתמש במילים כמו
מם־שפתיים. הוא מספר בפשטות כי
בתקופתו, שאליה רומז ורטהיימר, נתן
לאמצעי־התיקשורת גישה חופשית
לכלא. כמעט כל עיתונאי שביקש, זכה
להיכנס לכלא ולשוחח עם אסירים. לוי
הכנים את הטלוויזיה אל התאים
הנוראים ביותר, כדי לזעזע את המדינה
ולהביא את הנושא לתודעת הציבור.
לוי אומר כי הוא מחלק את האסירים
לשני סוגים: אחד שמקומו כלל לא
בבית-הסוהר. לנמנים עם סוג זה ייעד
את המחנות הפתוחים שבנה במעשיהו.
והשני, שאסור לו לצאת מהכלא. את
הנמנים על הסוג השני, שהם עבריינים
נוקשים מעורים בעולם־התחתון, יש
לכלוא ״ואפילו אלוהים לא יעזור
להם׳.
השבוע נפתח מישפטם של הנאשמים
ברצח רוני ניצן. במישפט זה
עומדות, כנראה, להתגלות עובדות
רבות על אופן ניהול הכלא ועל
התעללות באסירים. לוי אינו מנסה
להתעלם מכך. .רוני ניצן היה הפתעת
חיי. ביקרתי אצלו לפחות פעמיים
בחודש, דיברתי עם האסירים והסתובבתי
בכלא. איש לא הביא לידיעתי
שום דבר על התעללות או על
התנהגות חריגה. יתכן שהיה לו פיצול
אישיות.״
לוי מצהיר, כי הוא נתן גיבוי מלא
לניצן בעניין החוקן .״התייעצתי עם

בראשית הכתבה. כיום, אין מתירים
לעיתונאים לראיין אסירים בכלא.
כאשר ביקשה כתבת העולם הזה
לראיין אסיר שנידון למאסר עולם על
רצח והטוען כי הוא חף־מפשע, היתה
תשובת שירות בתי־הסוהר חד
משמעית, עיתונאים אינם יכולים
לבקר בכלא כדי לראיין אסירים.
״מדוע הוא אינו מתיר ביקורי
עתונאים?״ שואל לוי ,״יש לו, כנראה,
מה להסתיר.״
היבול היחיד של בתי־הסוהר עד
היום, הוא דוחות של ועדות. על מדוכת
הכלא ישבה ועדה בראשותו של
השופט חיים כהן, בראשית שנות ה־.70
היא חקרה את המצב והמליצה לשנות
את השיטה ולנסות את השיטה
הסקנרינווית. כלומר, בתי־סוהר פתו־

לגוב־האריות. הוא שוחח עם האס׳
וסיים את המרד ללא שפיכות־דמ׳
חברי ועדת־קנת, שביקרו בו
אחרי המרד ובדקו את תר
האסירים, השתכנעו כי אלה צוו
בדרישותיהם, וכי בעצם בי
האסירים רק את הדברים שעי
הצביעה גם הוועדה בדוח שלה.
לוי אומר, כי החליט לפתוח
סגור ליבו דווקא כעת, יותר משג
אחרי שפרש, מפני ששמע תר
רבות על כך שוורטהיימר הורס
שירות בתי־הסוהר. על פי הנ
הישראלי, תתמנה אולי עוד ועדה
לחקור בנושא ותקבור גם היא
מסקנותיה בהר של מסמכים ודוח

אילנה אלו

וידאל ששון מציג:

ארוע השוה לספרים
וסעצבי שיער

צוות האקדמיה של וידאל ששון מלונדון ידגים את מבחר
התסרוקות והחידושים האפנתיים האחרונים בעיצוב השיער.
הארוע יתקיים ביום ב׳ 24.10.83 בשעה 18.00 במלון פאלס
(שרתון הישן) רח׳ הירקון 277 כרטיסים להשיג אצל סיטונאי
המספרות.
ארגון הערב: דיפלומט בע״מ 03-721087

וידאל ששון
יופי של ראש ביופי של ערב

סגוודיו 6

אדאזוחג ,82ת״א 237026

בהנהלת אני פאנק

הופיע זה עתה

פושר גופני וחיזוק שרירים
שמירה על גיזרה
יציגה נכונה
גמישות

בסג וו ד יו — 6אולמות ממוזגים
מורים מוסמכים

ג׳אז, אירוני, מתיחות
יוגה, סטפס, התעמלות

״הו, איזה גן עדך
ספרו החדש של ג׳ון צ׳יגר
אמן הפרחה האמריקאי המשרטט ברגישות
ובחן־רב, את סיפורו של גבר בגיל־העמידה,
המתאהב באשה צעירה ממנו ואת מלחמתו
העיקשת בחברת ענק תעשייתית, המזהמת
את האגם האהוב עליו.
ספר שכולו חגיגה לעיניים והנאה בלב.
״אסור להחמיץ,״ קבע ה״ניו־יורק טיימס״.
״ספר נפלא ומרגש,״ דיווח ה״שיקגו טריביון״.

הוצאת ״כדים״

הפצה: אופק

העולם הזה 2406

מדוע הם מטומטמים?

מדוע הם מטומטמים?
שאין חוק לגבי החלת ״ריבונות״ .לישראל, כידוע, אין גבולות.
הייתי לא־פעם בוושינגטון. פגשתי שם באנשי מישרד־החוץ,
דויד בן־גוריון החליט, בראשית ימי המדינה, שלא כדאי לקבוע
בחוק את גבולות־המדינה, כי מדינת־ישראל דומה למסטיק. היא
המועצה לביטחון לאומי, צוות הבית הלבן ועוד. רבים מהם
אינטליגנטיים מאוד, ואחדים מהם מפתיעים ברוחב ידיעותיהם.
מתרחבת ומצטמקת לפי הצורך. אין מחילים אצלנו ״ריבונות״,
אלא דווקא את ״החוק והמישפט״ .כך נעשה בירושלים, וכך
אין הם נופלים מן הצמרת הפוליטית בכל בירה אחרת.
נעשה בגולן.
נכון, בסנאט ובבית־הנבחרים אתה נדהם, לפעמים, מן הבורות
של הפרלמנטרים, אך זה נכון לגבי כל פרלמנט. ומי אנחנו שנלין?
מדוע שיקר מודעי? מפני שפשוט אי־אפשר לנציגי הממשלה
להופיע כיום בחו״ל ולהגיד את האמת על העמדות של
השאלה היא: איד מסוגלים אנשים אינטליגנטיים כה רבים
לנהל מדיניות כה מטופשת, ולהגיע אף לשיאים שכימעט * ממשלת־ישראל. אילו עשו זאת, היו מוציאים את עצמם מתחום
האנושות ההגונה והמוסכמות של עמי־התרבות. מוכרחים לשקר.
לא־ייאמנו?
הנה, למשל, פרשת הנחתים בביירות. כאשר הוכנסו לשם, לא
וכדי שגאולה כהן לא תתקומם נגד קביעה זו: חבריה עושים
ידע איש מהי מטרתם, מהי המשימה המוטלת עליהם, אילו
בדיוק את אותו הדבר. פגשתי אותם במקומות רבים בעולם, והם
סיכונים עומדים לפניהם. עכשיו הם יושבים שם. אין הם יכולים
משקרים בכל לב ובמלוא הגרון.
לצאת, מבלי לגרום בושה לנשיאם. אסור להם ליהרג, כי
לא מכבר השתתפתי בגרמניה בסימפוזיון, לצד נציג מובהק
האמריקאים רגישים מאוד לחללים מקרב חיל־הנחתים. כפי
של גוש־אמונים. לאחר מכן ניגש אלי מרצה אוניברסיטאי, אדם
שאומר החרוז העממי 01 11110 :ח 6ז $ 3׳} 60מ &סזזסות^
אינטליגנטי בהחלט, ושאל :״תגיד לי, הר אבנרי, מהו בעצם
$.ז 1110ס1זז 6׳\ 3ו$ 1ץ 60ח 03ת16 זז 011101
ההבדל בין דיעותיך ובין ריעות האדון.״? הרי אמרתם את אותו
הדבר!״
כאשר ירו בהם, השיבו אש מבלי לדעת מי היורה, ומדוע.
אז מה רוצים ממודעי המיסכן?
נושאת מטוסים הובאה כדי להגן עליהם ולאיים על אויביהם —
מבלי לדעת בבירור מי הם —
ולאחר מכן הובאו יחידות־ענק
ימיות נוספות.
בקונגרס התפתח קרב״איתנים
אני מסתכן במבטי־בוז מעיני כל מבקרי־הקולנוע. אני שותף
על המשמעות המישפטית של
להרגשתו של הילד שהעז לאמר שהמלך ערום.
שיגור הכוח, אך הכל הסכימו
המלך הוא הבימאי היפאני נגישה אושימה.
שעליו להישאר שם עוד שנה וחצי.
למה? ככה. ביגלל הבושה. הנחתים משמשים כיום בביירות כבני־ערובה לסורים. עצם
חייהם, ועצם יוקרת הנשיא רונלד
רגן, תלויים בחסדי הסורים
ובעלי־בריתם, הדרוזים ואנשי
אבו־מוסה. ירצו, יגרמו למשבר
בינלאומי. ירצו, יהרגו כמה בחורים
אמריקאיים ויסעירו את ארצות־הברית. כדי למנוע את כל אלה,
נאלץ הנשיא לפייס את הסורים בלבנון. והרי זה ההיפך ממטרתו
המקורית, אם היתה כזאת.
בסך הכל — תרגיל של איוולת, שגם הפלישה הישראלית
ללבלנון מחווירה לעומתו. והרי פלישה זו תיכנס להיסטוריה
כאנדרטה לטימטום מדיני וצבאי.
איך זה קורה? שאלתי את גירעון סאמט, שחזר משהות
ממושכת בוושינגטון ככתב הארץ. לדעתו, טמון המפתח
לתעלומה בנטייה האמריקאית לספציאליזציה, להתמחות
קיצונית בתחום צר ביותר. הרצון להגיע לכושר־ביצוע מעולה
בשטח מצומצם אחד אינו מאפשר חשיבה פוריה משותפת. תריסר
אנשים אינטליגנטיים, שכל אחד מהם מומחה לתחום קטן אחד,
יושבים יחד והופכים באותו רגע קבוצת־כסילים.
אפשר להרחיב תיאוריה זו. החלטה אינטליגנטית מחייבת
תפיסה כוללת. אך המומחים־לתחום־צר שונאים תפיסות כוללות,
וחושדים בהן. אין הם חשים בנוח בעולם של תפיסות כוללות,
פיתרונות כוללים. הם מרגישים בעולם זה כמו דג שהוצא מן
אני סבור שהוא לוקה בהפרעה נפשית חמורה, ושמופרעות זו
היא התוכן הבילעדי של סרטיו.
האקוואריום.
מכאן הנטייה להתרחק מכל ראייה כוללת של בעיות המרחב
הלכתי לראות את סרטו אימפרית החושים שנאסר על־ידי
הצנזורה. אמרו לי שזהו סרט אמנותי מעולה, אולי גאוני. אמנם יש
שלנו(או כל מרחב אחר) ,לשאוף ל״הסדרים חלקיים״ ,לטפל בכל
בו סצנות מיניות גלויות־לב וגלוי־אבר, כך אמרו לי, אבל הן
משבר כאשר הוא צץ ,״לעבור את הגשר כשנגיע אליו״ .אבל כל
משרתות רק את המטרה האמנותית. זוהי אמנות טהורה.
פיתרון חלקי, שאינו נובע מראייה רחבה יותר ושאינו שואף
לפיתתן כולל, הוא מטופש מטיבעו. אם אתה רוצה להגיע ברכבת
הסרט התחיל במישגל. הוא נמשך ממישגל למישגל.
מתל־אביב לירושלים, אין זה צעד נבון לנסוע תחילה לנתניה,
נכון שאיו בו מישגלים בילבד. בין מישגל למישגל היו בו, לא
פעם, הפסקות של שתיים־שלוש שניות.
כ״פיתרון חלקי״.
מי שזוהי גישתו, אינו יכול להגיע רחוק. לכל היותר לפרברי
זה התחיל בסידרת מישגלים ״נורמליים״ ,בכל התנוחות
האפשריות והבלתי־אפשריות, ועבר משם לכל הסטיות
ביירות.
האפשריות. כשזה הגיע לסאדיזם, נטשתי את המערכה. איני אוהב
סאריזם.
הרושם המובהק שלי הוא שהסרט כולו לא נועד אלא לבטא את
הנטיות הסאדיסטיות של מר אושימה. אולי מוטב שיתעלל
בקורבנותיו על הבד, תחת לעשות זאת בחיים — אך אין אני חייב
להיות שותף לכך.
אני משוכנע שאילו היה זה סרט דובר גרמנית או אנגלית, היו
אני מוכרח להגן על יצחק מודעי מפני גאולה כהן. אחרי הכל,
מבקרי־הקולנוע רואים אותו כפי שהוא: סרט סאדיסטי, חסר כל
אי־אפשר לעמוד מנגד כאשר תוקפים לעיניך אדם על לא עוול
ערך אמנותי(אם מתעלמים מטיב הצילום של המישגלים) או
בכפו.
חברתי. אך מכיוון שהוא מדבר יפאנית, הוא מוכרח להיות אמנותי.
מודעי היה בלונדון. הוא נפגש עם עיתונאים. אלה המטירו
אולנו למדנו לראות קשר אוטומטי בין סרטים אמנותיים והשפה
עליו שאלות. הוא השיב.
היפאנית.
הוא אמר שממשלת־ישראל מוכנה לנהל משא־ומתן עם סוריה
(אין פירוש הדבר שאני מצדיק את החלטת הצנזורה, שאסרה
בלי תנאים מוקדמים על הכל. גם על רמת־הגולן? בהחלט. גם על
את הסרט. לדעתי, בחברה דמוקרטית זכאי כל אדם לראות
רמת־הגולן. ומה בדבר חוק רמת־הגולן? היא הנותנת.
סרטי־מין בכלל, וגם סרטי־סאדיזם בפרט, אם זהו טעמו — כל
ממשלת־ישראל הרי לא החילה על רמת־הגולן את הריבונות
עוד לא הוכרע אם זה גורם לליבוי הסאדיזם בפועל או משמש לו
הישראלית, אלא רק את החוק והמישפט של ישראל.
כפורקן).
האנגלים התמימים פירסמו זאת. שר ישראלי אמר.
לא הייתי הולך לסרט חג שמח, מיסטר לורנס, בבימוייו של
באה גאולה כהן ותקפה את מודעי. אם זוהי דעתו, אמרה, עליו
אושימה, אלמלא אמרו לי׳ מבקרי־קולנוע מכובדים שזהו סרט
לפרוש מייד מן הממשלה, שהרי היא קיבלה את חוק־רמת־הגולן.
אמנותי מעולה, ושאינו דומה כלל למישגלון ההוא. הלכתי, ראיתי
אם דעתו אינה נוחה מסיפוח הגולן לישראל, אין לו מקום
וקיללתי את המבקרים.
בממשלה זו.
בימי מילחמת־העולם, ומייד אחריה, ראינו סרטים רבים על
על מה ההתרגשות? הרי השר מודעי לא עשה אלא את אשר
מחנות־שבויים יפאניים, שבהם הופיעו הדמויות הסטראוטיפיות
עושים כל שרי ישראל ועסקניה בבואם לחו״ל. הוא שיקר.
של המפקד הסאדיסטי, השבוי הבריטי או האמריקאי הגיבור
הוא שיקר לגבי העובדות, והוא שיקר לגבי עמדתו שלו.
(במיקרה זה הזמר דויד בואי) וכן הלאה. אבל ידענו שזוהי תעמולה
ממשלת־ישראל אינה מוכנה להחזיר את רמת־הגולן או כל
(גם אם המציאות לא היתה שונה בהרבה) ,ולא ראינו בכך ״אמנות״.
חלק ממנה, גם במיסגרת חוזה־שלום חתום כדת וכדין עם סוריה.
עכשיו בא אושימה וביים את העלילה הנדושה הזאת מחדש.
הדבר כלל אינו עולה על דעתה. וגם לא על דעת השר יצחק
הוא תיאר את הסאדיזם בתאווה ובתשוקה. ברור לגמרי שהוא
מודעי.
נהנה מן הזוועות והעינויים לא פחות, ואולי יותר, מבני־עמו
אי־אפשר להחיל על הגולן, את.הריבונות״ של ישראל מפני

יותר יפאני מיפאני

אורי א ס רי

ל שקר למען המודדת
(השלמה)

שביצעו אותן לפני דור במציאות. כמו שאומרים: יותר יפ<
מיפאני.
נוספו לכך רמזים הומו״סכסואליים ועלילה רדודה, שהולבז
עליה יומרה פסיכולוגית־אמנותית. השבויים במחנה בוודאי1
אומרים על כך, בשפתם :״בולשיט״.
מכל הבחינות אין השוואה בין סרט זה ובין הגשר על נו
קוואי, למשל, שטיפל באותו הנושא. מי שאוהב סארי
הוצאות־להורג, זוועות ועינויים מכל הסוגים, בוודאי ימצא בסו
סיפוק. לכל האחרים, עצתי היא להדיר את רגליהם ממנו.
טראגדיה בדתי־מאניישת
הערתי לא־מכבר שיש משהו מן הטראגיות הספרותית בגוד
של מנחם בגין. האיש נמוג, כמו גיבור של אגדה. בשעתו אנ
שיאסר ערפאת הוא חיה דו־רגלית, וקרא לו ״האיש עם השערו
על הפנים״ .עכשיו אין בגין מתגלח, ואילו ערפאת התהלך כשהו
מגולח למשעי(גם הוא התחיל לגדל את זקנו מחדש).
דיברתי על כך עם יצחק ליבני. הוא לא הסכים איתי. אמנ
הודה, יש כאן כל היסודות של טראגדיה. אבל טראגדיה זקו?
לגיבור טראגי. ואילו הממדים של מנחם בגין אינם מגיע׳
לשיעור״קומתו של גיבור.
יתכן שזוהי גם בעייתו של שימעון פרס. לכאורה, יש גם כ:
כל היסודות של טראגדיה אמיתית. השוויתי אותו פעם לסיסיפו,
אחת הדמויות במיתולוגיה היוונית העתיקה, אשר אל־המוו!
תאנאטוס, גזר עליו עינוי נורא. היה עליו לגלגל אבן כבדה )1
ראש ההר. ובכל פעם, בהתקרבו לפיסגה, נשמטה האבן מיון
והידרדרה שוב למטה. כל זה מפני שסיסיפוס היה נוכל ושקר!
י אפשר להשוות את פרס גם לגיבור טראגי אחר, המל
טאנטאלוס, שהאלים האכזריים הענישוהו על מעשי בגיו
ויוהרה. הם גזרו עליו להתענות ברעב ובצמא, בעוד שמי:
הפירות היו בהישג ידו, והמים הגיעו עד צווארו. בכל פעם שביק
לשתות *לאכול, חמקו הפירות ונסוגו המים. ואילו סלע אימת
היה תלוי מעל לראשו.
כמה פעמים הגיע פרס עד לסף ההצלחה? כמה פעמים נשמט
ההצלחה מידיו ברגע המכריע?
עכשיו זה קרה לו שוב.
זה יכול היה להיות חומר לטראגדיה אמיתית, אילו היה פו
גיבור טראגי. אבל גם הוא אינו עשוי מן החומר שממנו קורן
גיבורים.
נדמה שהארץ מלאה בטראגדיות בלתי־מאויישות. טראגדיו
• יש בשפע. חסרים להן הגיבורים.

510 7 511
ו 0ו^טו\/ו £ש 6 1 0
ועוד טרגדיה בלי גיבור: משה דיין.
במלאת שנתיים למותו נערכה אזכרה ליד קיברו בנהלל
הופיעו שישים איש. ביניהם רק שר אחד: נושא־כליו מרדכ
בן־פורת, שמישקלו הפוליטי הוא אפם, ושאין מאחריו מאו
בוחרים. וגם גיסו־לשעבר, עזר וייצמן.
שני בניו לא באו.
זהו האיש שמאות מיליונים סגדו לו.
מסביב לעולם היה שם־דבר, סמל ישראל, סגל גברי ביכלל
שועל־המידבר. רומל הישראלי. הפיראט המורדני. יורש המכבים
בארץ — המונים העריצוהו כאליל. כל מישפט קלוקל שיצ<
מפיו התקבל כדבר־אלוהיס״חיים. נשים נכנסו לאכסטאזה מיניה
בחושבן עליו, גברים התמוגגו
למראהו. הוגי־דיעות ואנשי־רוו
באו לשמוע את מוצא־פיו, כתם
עליו ספרים מלומדים, הנציחו כ?
פרט בדרך־חייו. פורסמו עליו
אלבומים. במשך שנים היה ד
בהודעה סתומה של ״מקורביו״
שהוא שוקל פרישה מן הממשלה
כדי להרעיד את אמות הסיפים
דויד בן־גוריון הישווה אותו לחיו
המלך, אנשי־עסקים ספרותית
התעשרו על חשבונו, הוא עצמ
גבה עשרת אלפים דולאר עבוז
ראיון קצר עימו.
כאשר התקפתי אותו בכנסו1
על עסקיו, מעשיו ודבריו, הוטבע
דבריי במבול של דברי זעם וגנאי מפי חברי־כנסת נזעמים, שה׳
מסוגלים להתנפל עלי גופנית מרוב התרגשות. כאשר שבועון ז!
מתח עליו ביקורת, הביא על עצמו את שינאת הרבים, שלא חלפו
עד היום.
והגה, אותם שהעלו אותו על כן־האנדרטה, שברו את הפסל כ5
שאברהם אבינו ניתץ את הפסילים. עוד בחייו הפך שבר־כלי. או
אכן לקה בסרטן מפני ש״אכל את עצמו׳ ,פשוטו כמשמעו, הר
מעריציו־לשעבר הם שרצחוהו.
מעולם לא התגמד אדם במהירות כזאת. כשהוא מופיע עתה עי
המירקע, הוא נראה כפי שהיה באמת — אדם מוגבל מאוו
מתחכם ולא חכם, נער שלא התבגר, הרפתקן רדוד. בני הדו
החדש אינם מסוגלים כלל להבין מדוע העריצוהו אבותיוע
והאבות המבויישים אינם מסוגלים עוד להסביר.-
מה גם שהם מעריצים בינתיים מישהו אחר.

הקבלן שלי
11ת! עתי
מפתחות!
מ 0 1ו

/ז| א ל

כיום ראשון, הרשמה

ירושלים הולכת צנונה

ההרשמה לרכישת הדירות
של מתי ליפשיץ בפסגת זאב, תחל
ביום ראשון , 9.10.83
בשעה 08.30 בבוקר במשרדי המכירות
של החברה בירושלים, רחוב המלך גיורג׳ .41
ההרשמה תמשך 5ימים.
בחודש הראשון תהיה מבירת הדירות חפשית לבל
דורש. אם יהיה יותר מנרשם אחד לדירה אחת,
תערך הגרלה בין הנרשמים בהגרלה תנתן עדיפות
ראשונה לזכאי משרד הבינוי והשיכון.

5דקו ת מהגבעה הצרפתית ורמת אשכול
ואתה כפסגת ואב!
הרבה נסיון וידע הצטבר במהלך הקמתן של השכוגות
החדשות בירושלים. בפסגת זאב, מיישמים א ת הלקחים הללו
ולבן תהיה השבוגה הזאת״סופר מתוכננת״ ,ותבלול: מערבות
כבישים, מרכז מסתרי, חנויות, בתי ספר, גגים ופעוטוגים,
בריבת שחיה, מגרשי טניס,״מדרתובים״ ,פארק ארכיאולוגי,
גינות ומדשאות ובל זאת בטווח קפיצה מהאוניברסיטה
העברית וקרית הממשלה החדשה.

סיפור אהבה ירושלמי

מה להביא להרשמה!

זה טבעי שאם בונים שבונה חדשה בירושלים, מוצאים בשטח
את הקבלן מתי ליפשיץ. גם בפסגת זאב ממשיבה חברת .
מתיתיהו ליפשיץ בע״מ מסורת ארובה של בניית-איבות -
למגורים, בירושלים.

א. תעודת זהות. ב .תעודת זכאות(לזכאים).
ג. דמי הרשמה בסך 10,000-שקל.

מתירים, הלוואות ותנאי תשלום:

המחירים בפיקוח משרד הבינוי והשיכון, המשרד נם נותן סיוע
מיוחד, לתקופה מוגבלת, במטרה לעודד א ת הרוכשים
המעונינים להגיע לבית משלהם באמצעים שברשותם
תבניות הדירות, מחירים ותנאי ההלוואות המגיעות, אפשר
לקבל במשרדינו.

ומה עם האוטו!

2מכוניות פיאט אונו,מודל ,84 תונרלנה בין בל מ׳ שירכשו
דירות של מתי ליפשיץ במהלך החודש הראשון, המתחיל
ביום א׳ .9.10.83 ההגרלה בנוכחות רואה החשבון של החברה.
תקנון ההגרלה אפשר לקבל במשרדינו.

פפמיזמב ,
גזייבוטלגקב

משרד מכירות:

שקלים נע״מ המלך מורג׳ ,41 ירו שלים,טל.02-246146 :

סגן ד ו הסתדרות הסטודנט רשענו, שזונה
במישבט, מגרה בוטים מזעזעים ער טחו ושחיתות

סגן־יו״ר טיירו
חצי מישרה
ן* קאמסום הירושלמי סערו
הרוחות. סיסמות בערבית, שנכתבו
באישון־לילה על הקירות. היו
בוטות במיוחד, :חברון ערבית — מוות
ליהודים.״
במעונות ניהלו סטודנטים מהימין
קרבות סכינים ואגרופים עם סטודנטים
ערבים.
במיכתב נאצה מגואל בדם, שהגיע
לרקטור האוניברסיטה, נאמה ״נעשה
לך מה שעשו ליהודים במחנות, ציוני
ארור!״
אנשי אקדמיה ותיקים העריכו
שהאוניברסיטה העיברית עומדת
לעלות באש.
ראשי קבוצת הסטודנטים הימנית
קסט״ל( ,קבוצת סטודנטים לאומיים)
צחי הנגבי, ישראל כץ ואחרים, הודיעו
שהתנהגות הערבים בקאמפוס בלתי־נסבלת
ושיש לעצור את ״ההסתה
האש״פיסטית״.
האומנם היו אלה קיצונים ערבים, או
שאולי יד סטודנטים יהודים בחשה
בקדירה?
אילולא נאמרו הדברים על־ידי סגן

בסוף חודש ספטמבר נגולה אבן
מליבו של טייח. הצעיר בן וד 29
שהועמד לדין ביחד עם אלי קראוס,
יושב־ראש אגודת־הסטודנטים התל-
אביבית, בעוון מעשי תיווך, שוחד
וגניבות, בסך כולל של 35 אלף שקל,
יצא זכאי מכל חמשת הסעיפים שבהם
הואשם.
טייח נעצר ב־ 25 בחודש נובמבר,
בשנה שעברה. הוא היה עצור 40 יום,
עד שהשופט המחוזי, דויד וולך, הורה
לשחררו ולא לעצרו עד תום ההליכים.
עתה הוא החליט לפתוח את פיו, וכפי
שמסתבר, יש לו הרבה מה לומר.
טיירו, תושב קיריית״מלאכי, הגיע
לאוניברסיטת תל־אביב בשנת .1979
הצעיר, שעבד כמה שנים כטרק־טוריסט
היה, ירוק״ לחלוטין גם
בענייני פוליטיקה וגם בענייני
שחיתות סטודנטיאלית.
על כניסתו לקלחת הוא מספר:
״מישהו הכיר לי את אלי האובן, שהיה
אז יושב־ראש האגודה. הם הציעו לי
לרוץ לבחירות כמועמד האגודה מטעם
גוש הימין. אני למדתי בחוג להיסטוריה
של ארץ־ישראל, ומכיוון שלא
ראיתי שום סיבה לסרב, הרהרתי
והודעתי שאני מסכים.״
טיירו — שכל יריביו וחוקריו
במישטרה מודים שהוא ערמומי
כשועל ובעל כושר הישרדות מופלא
— זהיר בדבריו, אך גם מהמעט שהוא
אומר, רועדות אמות־הסיפים של
אגודות־הסטודנטים.

פחטותניות!
שנה, ב־ ,1980 כבר נבחר כחבר ועדת־התרבות
ומאוחר יותר, ב־ 1981 נבחר
לסגן יושב־ראש האגודה בתל־אביב,
לצידו של אלי דלל.
בחירות אלה היו פארסה .״המערך
החרים אז את הבחירות. כתוצאה מכך
כל הגוש השמאלי לא השתתף
בבחירות. דלל נבחר ללא כל קושי, וגם
לא היה צורך לזייף את הבחירות, כפי
שנעשה בתקופתו של אלי האובן,
שנתיים קודם לכן. עניין זה נדון
בבית־המישפט, כאשר עורך־הדין של
קראום, ד״ר יעקב ויינרוט, חקר חקירה
נגדית את האובן שהעיד נגד קראום.״

,אחרי שצחי פרש, היה צריך על־פי
הסדר, להיות מועמד מתל־אביב. כי יש
שם רוטאציה כזאת. לי היו סיכויים
רבים. כץ ראה את עצמו כמחליפו של
הנגבי. אולי גם משום שהוא קינא בו
על הצלחתו. הוא בא אלי ואל דלל,
והתחננן שתל־אביב תוותר לירושלים
ושהוא יהיה זה שיחליף את הנגבי.
,סיכמנו שאני אהיה הסגן. התקיימו
בחירות במועצת ההתאחדות הארצית,
ובתמיכתינו נבחר כץ. הנשיאות בחרה
בי וכמריו לתפקידי סגנים.״
העובדה שטיירו התגורר בתל־אביב
הפחיתה את מידת מעורבותו בפעילות

הפחיד אותי. התברר לי שאג
כלומר אנשי קסט״ל בירושלים, יו
מעשים נגד הסטודנטים הערו
מישהו שילם כסף לערבים שיכ
סיסמות בערבית על הקירות. נתנו
זה לערבים, כי אף אחד בקסט־ל1
לא ידע ערביה. ביריונים הו
משכונות מצוקה ירושלמיות להפג
אלימות בקאמפוס.
,אני בעצמי ראיתי איך הביאו א
שכונות ואיך ניצלו את מצוקתם,
להתפרסם. האנשים האלה לא
בכלל סטודנטים, והציגו אותם ככא
,מה שבאמת הפחיד אותי, היה 0
מישהו טיפטף דם
^ שלב זה נפתחה בפניו של טיירו
4הדרך לתפקידים בכירים אחרים,
ואילולא המעצר יתכן שהיה מגיע
הרבה יותר רחוק.
,אני לא נרשמתי כחבר בתנועת
החרות, בניגוד למה שחושבים. לעומת

יו״ר־לשעבר הנגבי
הפגנות פרועות

ידר־לשעבר כ״ץ (משמאל)
תפיסה סמכותית
יושב־ראש אגודת הסטודנטים בתל״
אביב, חיים טיירו, שאחר־כך היה סגן
יושב־ראש ההתאחדות הארצית, איש
לא היה מעלה בדעתו, שהדובר מדבר
אמת.
אומר טיירו, :אנחנו יזמנו את
הפרובוקציות ויש גם הוכחות על כך!״

כאשר החל עוסק בפוליטיקה, הוא
התחיל לנהל רישום מתייק של כל
מעשיו, שיחותיו והתרשמויותיו. הפיני
קסים השחורים שלו, שהפכו מאגר
אינסופי של אינפורמציה, מאפשרים לו
לשלוט היטב בחומר.
טייח אכן נבחר מטעם הגוש. אחרי

זאת, הייתי פעיל בצעירי חרות,״ הוא
אמר.
כנראה זה עזר לו כאשר הוא נבחר
לסגן יושב־ראש ההתאחדות הארצית,
אחרי שצחי הנגבי פרש מתפקיד
היושב־ראש. במקומו של הנגבי נבחר
ישראל כץ ועל בחירה זו מספר טיירה

ההתאחדות, לכן הוא יכול היה להשקיף
על המתרחש מהצד, בנוסף, כר טוען
טיירו, הפך כץ יושב־ראש שריכז בידיו
את מרבית הסמכויות, .כל הזמן עמד
לו מול העיניים חברו צחי. הוא רצה
להתפרסם כמוהו, בלי שותפים. לי זה
לא הפריע, כי אני לא חיפשתי כותרות.
רציתי לעשות את עבודתי הרחק
מהזרקורים, חוץ מזה הסתפקתי
במשכורת שקיבלתי.״
כאשר היה טייח סגן בתל־אביב,
הוא קיבל רק משכורת. כאשר הוא
נבחר לסגן בהתאחדות הארצית, הוא
כבר קיבל מלבד משכורת, גם אחזקת
רכב, .אבל קיבלתי רק על חצי מישרה,
6000 אלפים שקל בחודש׳.
כאשר נעצר טייח, התנער ממנו
כץ. יתכן שמסיבה זו הוא מרחיב עליו
את הדיבור.
,הכרתי את כץ כשהיה סגן של
הנגבי בירושלים, וכמובן שההיכרות
בינינו התהדקה בהמשך. הופתעתי
מהתנהגותו הבלתי־מקובלת. אומנם
לא הייתי הרבה בירושלים, אבל המידע
שהגיע אלי על מעשי קסט״ל שם

אחד בא אלי פעיל ירושלמי ואמר
שהוא נכח בחדר היושב־ראש. מי׳!
הביא מיכתב לא־חתום, שהיו צריו
לשלוח לרקטור ושבו איימו על ח
אז דקר אחד הנוכחים את ע!
וטיפטף טיפות־דם על המים
אחר־כך הדביקו את המעטפה ושי
את המיכתב האנונימי.
,עד אז באמת האמנתי שהעד
עושים את כל הדברים שבהם האש
אותם, שהם מלבים את האוו
בקאמפוס. רק אחרי המיקרה
הבנתי שאנחנו עושים את זה, מ
עסקנים מנסים בדרך זו לתפוס כות
בעיתונים.
,כך נודע לי שיהודים חיללו מזו
במעונות, ואחחכך האשימו
הערבים. כמו כן נודע לי שב
בחירות שימשו לתשלומים לא
שכונות, שהפכו להיות מפג׳
מיקצועיים בקאמפוס.
,בשלב מסויים הבנתי לאן הול
האגורות ובעיקר הארצית, ואז החלו
לצמצם את פעילותי, מבלי להודיע
כך לאף אחד.״

.אנחנו יזמנו פרוסקציזתו־בסיפורים
על גניבות של בחינות
ודברים אחרים. אני באופו אישי לא
ראיתי דברים כאלה, וכמובן לא לקחתי
חלק בעבירות מסוג זה. אבל אני חושב
שאין עשן בלי אש.״
ישי מסמל תקופה מרתקת בחיי
הקאמפוס התל־אביבי. במישפטו של
קראוס הוא הוזמן כעד תביעה, והציג
את עצמו כברוקר פרטי. ישי, שהגן

טיירו נעצר שבועיים אחרי
שקראום נפל בפח שטמנו לו אנשי
מחלקתו של בנימין זיגל. קראום תבע
שלמונים מהאובן, וזה מיהר לדווח על
הסחיטה למישטרה. טיירו הוזמן
לחקירה שיגרתית ובעיקבותיה נעצר.
״בהתחלה ישבתי עם סוחרי־סמים
ברמת־גן. אחר־כו הועברתי לבית־המעצר
המחוזי באבו־כביר. היחס כלפי

מדוע הגיבה האוניברסיטה 3ה מאוחו
על השתוללות אגודת־הסטודנטיס?

עד ישי
עיסקי מניות
המשך מעמוד )31
לדעת טיירו, ההקצנה היא שהביאה
מפלת הימין בקאמפוסים השונים
שנה שחלפה.
הצעיר, בן עיירת הפיתוח, שבתוך
סנה הגיע לתפקידים מרכזיים באגודה
תל־אביבית, החל נושם פוליטיקה 24
וזעות ביום .״הייתי מבקר במצודה, כמו
וברים אחרים. בעיקר בימים של
ינוסים כמו מרכז או אסיפות גדולות.
ושום שלא הייתי חבר מרכז לא הייתי
:סוד כל העניינים, אבל האחרים,
;עסקנים שהיו רשומים בתנועה,
מצאו בקשר מתמיד עם המצודה. אני
יא יכול לומר שענייני האגודה
;תל־אביבית התנהלו מקומה זו או
וחרת בבית זיבוטינסקי, אך הקשרים
;יו הדוקים׳.
כחבר ועדת־תרבות, וכמי שממונה
3ל הפעילות התרבותי בימי שישי,
!גש טיירו בצעיר אחר, עמיר(.החתול
:מגפיים״) ישי שמו. כינויו נולד משום
סנהג לנעול, גם בימי הקיץ הלוהטים,
!גפיים גבוהים.
מספר עליו טייחו ״את האיש הזה
ן יבלת, בירושה. לא היכרתי אותו. הוא
:יהל את המיזנון שקיבל מהאובן.
1:מרות תדמיתו ואישיותו המפוקפקת,
;יא יכולתי להרחיקו מהאגודה. הוא
דה ממש כמו עלוקה. הוא פעיל מאוד,
יעשה הרבה שירותים למען האגודה.
;מיד אמרנו שהתנהגותו המוזרה
׳לבושו יביאו לנו צרות. חוץ מזה היתה
לו השפעה גדולה על הרבה פעילים.
אחר כך הבנתי למה.״

בן־בית
אצל בגין
^ שי, דמות שכמעט אינה מוכרת
לציבור הרחב, הועמד לדין מיש־מעתי
באוניברסיטת תל־אביב ב־. 1978
בהכרעת הדין, שנתנה בחודש יוני
באותה שנה, אמר הממונה על
המישמעת, הד״ר גבריאל קלינג :״על
יסוד הודעתו של התלמיד, הנני מוצא
אותו אשם בעבירה בכך שלפני בחינות
סמסטר א׳ תשל״ח, הגיעו לידיו טפסי
שאלונים לבחינות בארבע מיקצועות,
והתלמיד השתמש בשאלונים אלה
לצורך הכנת התשובות לבחינות.״
העונש היה חמור — הרחקה
לצמיתות מן האוניברסיטה.
החתול במגפיים אומנם הורחק מן
הלימודים. אך לא ממישרדי האגודה.
״צריך להבין על מה מדובר,״ אומר
טיירו ,״התנהלה רשת מאורגנת של
הברחת בחינות שהודפסו באוניברסיטה.
מי שהיו מקורבים לאגודה.
קיבלו את טפסי הבחינות לפני
הבחינות. היו אלה גם עסקנים וגם
בחורות. מה הן נתנו תמורת הבחינות,
כל אחד יכול לנחש.
״אחרי המישפט של ישי הוא כבר
לא יכול היה לעשות יותר דברים
כאלה, אר העסקנים שיגעו אותי
1— 1 — 111.11

במהלך עדותו על האובן, האיש שהעיד
נגד קראוס, עבד באותו זמן בחברת
דנור, שמישרדיה שכנו בדיזנגוף
סנטר.
שותפו למישרד היה יוסי שטרוזמן,
שאחותו, ריבקה, עברה במיפעל
השיכפול באוניברסיטה, אצל האובן.
שטרוזמן נעצר לא מכבר כחשוד
בהטמנת רימון במכוניתו של מוניה
שפירא ושוחרר אחרי 48 שעות.
ישי מנהל אורח־חיים פזרני גם
כיום, למרות הנפילות הגדולות
בבורסה. הוא עובד היום במישרד־השקעות
חדש בתל־אביב בשם רום.
אלי קראוס היה זה שזרק את ישי
מהמיזנון של אגודת־הסטודנטים
והכניס במקומו את מיקי אבי־סרור.

י| גגד צו/

היה הוגן. בסוף כל חקירה היו נותנים
לי קפה ועיתון, כי ידעו שאני מת על
עיתונים.
״גם קראוס, על־פי מיטב ידיעתי,
קיבל יחס הוגן. אותי האשימו בקבלת
משבורת פיקטיבית. אחר־כך התברר
שקיבלתי שכר בתל־אביב עבור
תקופה שבה עבדתי.״
אז החלו צרותיו של טייח מכיוון
אחר .״כץ לא הסכים לשלם לי את
המשכורת האחרונה שהייתי צריך
לקבל כסגנו. את הצ׳ק המוכן עבורי,
הוא קרע לגזרים. הצ׳ק הגיע לי על
תקופה ארוכה שלפני המעצר. הוא
בטח חשש שאם הוא יתן לי את הצ׳ק
יחקרו גם אותו.״
המישפט העסיק אותו במשך שנה.
הוא היה מובטל מאונס. את הבקרים

ס טיינ טי ס
במדינה חיפה האיבפתניקית היא לא מת 6שרת, עומדת על
שלה ורוצה להיות
ראש־עיריה.
השם יהודית נאות אינו אומר הרבה
למי שמתגורר מחוץ לחיפה. אך
בעיר־הנמל הצפונית מוכרת הפרופסור
(לתורת החיסון ברפואה) הצעירה ()39
היטב. שמה הפך שם־נרדף למילחמה
בשחיתות ובחוסר טוהר־המידות שבו
לוקים נבחרים חיפאים אחרים. עתה
היא רצה לראשות־העירייה מטעם
תנועת שינוי, אחרי שבקאדנציה
הקודמת היא היתה הברת מועצה.
את פעילותה הציבורית החלה אחרי

שהיא לוקחת על עצמה, אם תקדיש
את עצמה לחיים הציבריים .״קאדנציה
אחת תפגע בקאריירה האקדמאית
(פרופסור־חבר בטכניון) .מעל זה,
פירוש הדבר הפסקת הקאריירה.״ נאות
החליטה לרוץ לבחירות אחרי שערכה
הצבעה בבית וקיבלה את בירכת הבעל
(אורי, מהנדס אלקטרוניקה ואבי
שלושת ילדיהם) .״לא הייתי מוכנה
לשבור את חייי המישפחה כדי לרוץ
לעיריית חיפה״.
ביקור בתל־אביב. הפרופסור
הצעירה מבלה עתה יום יום במקומות
ציבורים .״איכפת לי מזכויות אזרח
ובעיות פנים. אני רוצה לשבור את
המוסכמה שדבקה בעסקני חיפה שהם
יכולים לעשות בעיר כל מה שהם
רוצים, כי לחיפאים לא איכפת״.
במאבק־כוח שהיה בחג הסוכות בין

# ! 7ז פייי ס

^ ס י צכ| 1

הא ע ר,זחן לזז״לץ גון ,־זאזייען^ ן ל\ז צ\\\ ע

שפם, יחד -ע צ מעז״ ל 9ו/ו ^ אי7
יד׳ן והס^ג אי/
ה אע1״פי 0נ ויד&יגגיסד

יייזיי ^יסש יליבז> ,־ז׳ע> זה־^גכולוו*

׳* 0׳3׳*י >ל ׳>,י׳״יג *ם אי /שלווי /ע

ף כיגזיימד שצ יע יז,של״י
י״(-3״ ,ידנ9 -ו~״ )פ( ׳ין>זפ 01־

(3־*י״3׳ יי* ,שר ״ד״)-ס/גין ליפויויע ילגנם יד>צשי / 7י
יזמר!פ 13 1י 3י ״״׳לין. מ*ביצ

מאה אחוז הפעם, או בפעם הבאה

׳י־׳סי־ס י־־-גדחיס •

מועמדת נאות עם בעלה אורי

* **י־ז לייזנד לרוע!

*י״ינ ע ייזילאו** ל ^י כינז •

* 0יז׳1״נ1י ם

י \ עיעןזנ \ 1ח 1 1י ם

!3ע ו /

ולו חנ(י

רסט׳׳ל
מו ת ז
של קסט׳׳ל
מודעהה של

מי הסית את מי
כדי להשלים את התמונה, האובן,
כחברו ישי, גם הוא קשור לחברה
להשקעות. על פי מידע מעודכן ממסוף
מישרד־המישפטים, האובן ועסקן
סטודנטים אחר בדימוס, אריה
טננבאום, הקימו יחדיו את שונית,
חברה להשקעות בע״מ, שבה שניהם
בעלי המניות.
אומר טיירה. ישי היה מקורב
למישפחת בגין. הוא אפילו בילה עם
בתו של מנחם בגין, לאה. הוא היה
בן־בית בביתו של בגין. אני זוכר שפעם
התקיים בירושלים נשף של התאחדות־הסטודנטים
הארצית. אני אפילו זוכר
את התאריך. זה היה ב־ 24 בנובמבר
.1982 אז הוא החזיק בכיס המון שטרות
של דולרים. הוא התפאר שהוא סוחר
מט״ח. איך יכולתי לזרוק איש כזה
מהאגודה?״

בילה כהרגלו בקאמפוס התל־אביבי,
אך את רוב זמנו הקדיש להכנת חומר
שיוכל לעזור לו להביא לזיכויו.
טיירו מסרב להודות בכך, מטעמי
זהירות, אך במשך השנה הזו גם הוא
וגם בני מישפחתו של קראוס, שניסו
לעזור לו בכל כוחם, אספו חומר רב על
מה שהתרחש באגודת־הסטודנטים של
אוניברסיטת תל־אביב ובהתאחדות
הארצית. חלק מהחומר מצוי במיסמכים
חלק בהקלטות. רק מיעוט ממידע רב
זה בא לידי מיצוי במהלך המישפט.

^ 4מימצאים
^ כאובים
ך* יסוריו של טיירו מחזקים את
^ הטענות שהשמיע העולם הזה
(המשך בעמוד )64

מילחמת יום־כיפורים .״התחלתי
בהפגנות־הזדהות עם מוטי אשכנזי, ואז
הייתי ברשימת ר״ץ. לשינוי עברתי
כאשר היא הוקמה בשנת . 1975 בחיפה
לא היה הבדל בין תומכי שתי
התנועות.״ בבחירות הצבעה בבית.
האחרונות למועצת־העיריה, לפני חמש
שנים, נכנסה רק נאות .״הייתי אחת
מתוך ( 27 חברי המועצה) ,אך לא נתתי
להם מנוחה.״ היא אומנם שירתה רק
שליש קאדנציה (״נהגנו רוטאציה
בתנועה״) ,אך כשלא היתה במועצה
היא עקבה אחר המתרחש.
שמה נקשר לפרשת בית־הלוחם:
״לא יכולתי להעלות על דעתי שאם
האדריכל דויד ינאי מתלונן על
שחיתויות, תפטר אותו העירייה.״
מה היא רוצה להשיג?
״איכפת לי הנעשה בחיפה,״ היא
אומרת ,״יש בה נסיגה מוחלטת בכל
התחומים. היא מצטיינת בזיהום אוויר,
מקום ראשון בארץ, באבטלה וב־פרשיית
מישפטיות, המעידות על חוסר
מינהל תקין, במיקרה הטוב. יש בה
ניהול בלתי תקין, ביזבוז כספי ציבור.
אין היכן לבלות בעיר. ראש־העיריה
הנוכחי, אריה גוראל, אינו שולט במצב.
מועצת פועלי־חיפה היא השולטת בו,
במועמדי המערך לעיריה ובעיר.
״הליכוד רוצה להחליף את מקבלי
המשכורות של המערך במקבלי
משכורות שלו. זה כל השינוי שהם
מציעים.״
נאות מודעת לסיכון המיקצועי

דתיים וחילוניים על פתיחת גלריה שש
ורבע בעיר בשבתות וחגים התייצבה
נאות בראש קבוצת החילונים .״אני
איאבק בכל כוחי לעצור בעיר את
הכפייה הדתית. אני לא מוכנה שילדי
ייעזבו את חיפה ואני איאלץ לצאת
לתל־אביב כדי לבקר את נכדי.״
נאות, הלא־מתפשרת וכזו היודעת
לעמוד על שלה, לא בטוחה במאה אחוז
שהיא תהיה ראש־העיריה בקאדנציה
הזאת. אך אם לא עכשיו, בוודאי בעוד
חמש שנים.
מישפט פנים לא־חדשות
בעירעור בוטל ם מק־הדין,
מגיוון שהשופטת הביעה את
דעתה על עברו של הנאשם.
גדי(שם בדוי, הנאשם הוא קטין
אשר שמו אסור לפירסום) הועמד לדין
לפני שופטת״הנוער סביונה רוטלוי
בחדרה, על עבירה של התפרצות.
הנאשם לא היה מיוצג, והתביעה לא
הביאה את ראיותיה בישיבה הראשונה.
השופטת החליטה לתת לתביעה עוד
הזדמנות וכך כתבה בהחלטתה :״אילו
היה מדובר בקטין המופיע לראשונה
בבית־המשפט, לא הייתי מהססת
לזכות את הקטין בהיעדר ראיות מטעם
התביעה. אולם מאחר שמדובר בפשע...
ובנער שאינו פנים חדשות בבית־מישפט
זה, אני נותנת לתביעה
הזדמנות נוספת״.

ממר פולני אנג1י־שמי ט1ען:

ך* ם יושבים במישרדי־החוץ,
1 1/ /הם יושבים בבנקים ובמוסדות־המימון,
הם יושבים בסוכנויות־ הידיעות
והם יושבים במערכות העיתונים

הגדולים ...אבל אין להם כל עניין
במישרות־ייצוג מחוסרות־מישקל, כמו
נשיאי־מדינה או מלכים והם מעדיפים
להיות שרים ופקידים בכירים׳

מי הם אלה, השולטים שילטוך
של־ממש בעולם ומלואו? היהודים
כמובן. כך, לפחות, סבור הכומר הפולני
מיכאל פוראדובסקי. והוא לא סתם

שני יהודים אשכגוי וגוי גמור אחד
** ¥לוש הדמויות המרכזיות בכתבתו מוכת־הסירוף של הכומר הפולני הן טרוצקי, מארכס
וססאלץ. הקשר בין העובדות ההיסטוריות לעובדות־כביכול שהעלה מיכאל
פודארובסקי מתמצה בשתי נקודות בלבד:
טדוצקי ומארכס אכן היו יהודים ואפילו יהודים אשכנזיים. אבל בזה מסתיים כל דמיון בץ
העובדות ההיסטוריות וההזיות הפולניות.
ואלה הן העובדות•
טרוצקי. ליאון (1879־ )1940 נולד כלייב דוידוביץ ברונשסיין, הוגלה על־ידי שילמונות
הצאר בגיל 19 לסיביר. בעוון פעילות מהפכנים נמלט לווינה האוסטרית וייסד בה את העיתון
פראוודה(האמת).
הוא שב לרוסיה ערב מהפכת אוקטובר 1917 והיה הקומיסר לענייני־וזוץ (שר־הזזוץ)
בממשלת לנין הראשונה ולאחד מכן. שר־המילחמד״ שהציל את רוסיה מפלישת אוייבי
המהפכה.
הוא החמיץ אז ירושת לנץ(בעת מותו של לנץ בילד. סרוצקי בבית־הבראה בהרי הקווקז)
והודח על״ידי סטלץ, שממנו ברח לתורכיד״ לצרפם לנודווגיה ולבסוף למכסיקו.
במכסיקו השיגה אותו ידו הארוכה של סטאלץ, כאשר רוצודשכיר. ידיד המישפחה כביכול.
רצח אותו בדקר של קרח.
• מארכם, קארל (1818־ )1883 יליד גרמניה ובנו של רב. עיתונאי לפי סיקצועו. הנחשב,
יחד עם פרידדיו אגגלס, שעימו פרסם בגיל ,29 את המאניפסט הקומוניסטי. אבי הקומוניזם.
מארכס. שהוציא לאור 20 .שנים יותר מאוחר, את ספר היסוד שלו, הקאפיטאל, היה נשוי
לאשה אמידה, אן־ לא בתו של איל־הון כלשהו. הוא נח־ רוב ימיו, עקב הלחצים שהופעלו עליו
בשל פעילותו הפוליטית. הוא עבר מגרמניה לפאריס, ומשם לבריסל והתיישב לבסוף בלונדון,
שבה נפטר תקבר.
• סטאלץ. יוסף ויסדידנוביץ (1879־ )1953 נולד בטיפליס הגרוזינית כיוסף רז׳ואשווילי.
בנו של סנדלר ותלמיד הסמינר התיאולוגי לכמרים שיצא מהר מאוד לתרבות רעד״
הוא הוגלה לסיביר בגיל . 24 לפני המהפכה נעצר שמתה פעמים ועגלה שבע פעמים תמלט
שש פעמים הוא היה לעוזרו הקרוב של לנץ, ואחרי המהפכה• שבה מילא תפקיד נכבד בהדיפת
הפולשים האגטי־מהפכניים מתה לראשונה למישרה ממלכתית כסב קר־המרינד״ ממישרה זו
עלד״ עד מהרד״ והיה לשליט הכל־יכול של ברית־המועצות, תון־ טיהור הרמים של מתנגדיו
בשנות ה־ 30 תצחתו על הפולשים הגרמניים בקמות ה־.40

התביעה לא החמיצה את ההזדמנות
הבאה, היא הביאה עדים והקטין הורשע
על־ירי השופטת ונידון לשנתיים
מאסר בפועל.
שאיני מכיר. עורך־הדץ אורי
בר־עוז עירער לבית־המישפט המחוזי
בחיפה. הוא טען כי הנאשם הורשע
בטעות ולחילופין, כי העונש חמור
מדי. הסניגור טען בבית־המישפט כי
השופטת דלמטא הביעה את דעתה,
כאשר אמרה כי היתה מזכה כל נאשם
אחר במצבו, אך בגלל עברו היא נותנת
לתביעה הזדמנות נוספת. בכך ראה
הסניגור הפליה לרעה של מרשהו.
בית־המישפט המחוזי קיבל את
הטענה. כדי שיוכל גדי להינות מן
הספק, הוחזר הדיון לבית־המישפט
דלמטא, כדי שיישמע מחדש לפני
שופט אחר, שאינו מכיר את הנאשם
ואת עברו.

אליבי דטביעת־אצבע
העציר שוחרר מביודן
שהמישטרה לא רצתה לבדו?
את האליבי שלו, בגלל
טביעודאצבע שנמצאה
במקום הפשע.
,אני חושב שעורך־הדץ דרור
מקרין השתגע ׳,אמר קצין־המישטרה,
כששמע כי זה מערער על מעצרו של
דויד אסולין. אסולין נעצר בחשד
פריצה ברירה בבת־ים בדירה נמצאה

לפי דברי המישטרה טביעת־אצבע של
החשוד. הוא בעל עבר פלילי כבד,
ותלוי נגדו מאסר על תנאי.
בכל זאת, ערער עורך־הדין מקרין
על מעצר של עשרה ימים שהוטל על
החשוד, כיוון שזה טען כי מעולם לא
היה בדירה, לא ביצע את ההתפרצות,
ולא יתכן שטביעת אצבעו נמצאה שם.
הוא גם מסר אליבי מלא לשעות שבהן
נערכה הפריצה. אולם איש המישטרה
צחק בפניו ואמר לו כי אל מול
טביעת־אצבע אין כל טעם לבדוק
אליבי, וכי כל עדי האליבי הם
שקרנים.
עורך־הדין מקרין החליט לערער
על המעצר. הוא סיפר לשופט אריה
אבן־ארי, כי יתכן שקרתה טעות בזיהוי
טביעת האצבע במחלקה לזיהוי פלילי
של המישטרה. השופט ביקש
מהמישטרה להראות לו את חוות־דעת
המומחה, ואז הסתבר כי בתיק יש רק
מיברק המודיע כי טביעת־האצבע
הנדונה שייכת לחשוד, אולם ,
חוות־הדעת טרם סופקה. מאחר
שהמישטרה לא חקרה כלל את
האליבי, החליט השופט לשחרר את
העצור בערבות.

מסת ביו רופאים
הרופא נזק? למיפול רפואי,
אחרי שהוכה בידי חמו, שגם
הוא רופא.
למרות

שהמיקרה

היה

פעוט

מבחינה רפואית, טיפלו בו שלושה
רופאים ד״ר ולדימיר קריביאן, רופא
צעיר העובד בקופת־חולים, התלונן על
שבר בצלע, שנגרם לו, לדבריו, ממכות
שקיבל מד״ר יפים בורטניק, רופא גם
הוא, העובד בבית־החולים בפרדסיה.
לדברי כתב־האישום שהגישה
התובעת שרה דותן, התקוטטו שני
הרופאים, ברחובות נתניה, בגלל סכסוך
ממושך שהיה בין קריביאן ובית אשתו,
סבטלנה, שהיא בתו של ד״ר בורטניק.
היחסים המעורערים בבית הזוג
הצעיר הגיע למשבר, ואביה של
סבטלנה, שהיתה בימים האחרונים
להריונה, לא יכול לעצור בעצמו,
וכאשר חשב כי הבעל פוגע באשתו —
בתו, רדף אחריו ברחוב ולבסוף היכה
אותו במנעול ההגה של המכונית וכך
גרם לו לחבלות ושבר בצלע.
בבית־המישפט יעלו שני הרופאים
את הפרשה הכאובה, שלא נמצאה לה
תרופה.
חיות אייר, דייר?
צעירה ירושלמית מבקשת
את בלבה הטוב שנעלם.
לפני כמה שבועות יצאה ארנה
שנייצר בת ה־ ,22 לטייל עם כלבה
האהוב לייל. השעה היתה תשע בערב
כאשר ארנה חזרה הביתה.
היא פתחה את הדלת והשאירה

סטאלין עם לנין
המתחרה על הירושה היה בבית״הבראה
כומר פולני, אלא כומר פולני היושב
בוואתיקן, והמפרסם את דיעותיו
בריבעון דוספאסטר ש פולסקי
זאגראניקה(הכומר הפולני בחו״ל).
לרגל יום מותו ה־ססז של קארל
מארכס פירסם פוראדובסקי, בגיליון
האחרון של הריבעון, כתבה ארוכה
המגלה, מנתחת ומתארת את קשר
המאה: היהודים נגד העולם כולו.
וזה הולך כך: התלמידים האמיתיים
של מארכס הם הטרוצקיסטים, שהם
כולם גם יהודים וגם בני הבורגנות
העשירה (לדעת הכומר, בדיוק כמו
קארל מארכס עצמו, שאותו הפך לאב
עשיר, ונשוי לבת של איל־ממון מוול
סטריט).

,בדיוק כפי שהיה בימי שיל5
יוסף בן־יעקב במצריים׳ מוסיף הכוג
המאיר אירועים היסטוריים מזוו
חדשה לגמרי.
אחרי פגז כזה לא נשאר עוד הר!
לומר, אבל פוראדובסקי אומר את ז
הלא בכל זאת, היה מי שניו
להילחם בטרוצקיסטים היה זה יוו
סטאלץ. אבל, רגע, רגע.
,האמת היא שסטאלין לא ה
אנטישמי, הוא רק שנא טרוצקיסטיב
וזה לגמרי לא פשוט, כפי שמג?
הכומר הפולני, העלול, עם פרסו
דבריו, להפוך מפורסם כמעט כמו כוב
פולני אחר ברומא, האפיפיור יוח
פאולוס השני.
ומדוע שנא סטלץ את הטרו
קיסטים? לאוו דווקא מפני שהם מנס
להשתלט על העולם. סטלין ש1
אותם כי הוא שנא את טרוצקי. ומדו
הוא שנא את טרוצקי? כי טרוצקי ה׳
יהודי אשכנזי.
ועתה יוצא המרצע מן השק: האם
היא, מגלה מיכאל פוראדובסקי, שג
סטאלין היה יהודי. אלא מה, הוא הי
יהודי־ספרדי, וכאשר ליהודי־ספרדי י׳
עסק עם יהודי אשכנזי...

אותה פתוחה, כדי שהכלב ייכנס
בעקבותיה. עברה רבע שעה והכלב
איננו.
ארנה יצאה מביתה לחצר, שרקה
לכלב, פנתה לשכנים ושאלה אם
מישהו ראה אותו. איש לא ראה את
הכלב. הוא פשוט נעלם.
ארנה הסתובבה ברחובות ירושלים
עד אור הבוקר, ואז ניגשה לצער־בעלי־חיים
בשועפא וגם בעטרות, אך
לכלב לא היה זכר.
פרם 500 דולר. את לייל קיבלה
ארנה לפני שלוש שנים מחברה
שהתגוררה בנווה־אילן, אשר בפרוזדור
ירושלים ליד אבו־גוש.
אתה היתה אז במשבר וחברתה
נתנה לה את הגור הקטן, שהיה אחד
מעשרה גורים באותה המלטה, כדי
לנחם אותה.
הכלבלב היה קטן וחלש מכולם
הוא הלך בקושי ואכל בישיבה במשך
ארבעת החורשים הראשונים ארנה
טיפלה בכלב במסירות, לקחה אותו כל
שבוע לרופא וטרינר, שממנו קיבל
הכלב זריקות לחיזוק.
כאשר הבריא לייל, הפך לכלב
יפה־תואר וחסון.
ארנה לקחה את הכלב איתה לכל
מקום והוא היה חברה הנאמן ביותר.
עתה, משנעלם לייל, הסתובבה
ארנה עם תמונתו, חילקה אותה לכל
הרופאים הווטרינרים בירושלים
פירסמה מודעות בעיתונים וברדיו
והדביקה מודעות עם תמונת הכלב
בכל שכונות ירושלים

היא הציעה פרס של 500 דולר לכי
מי שיחזיר את הכלב.
יותר מאהבת־גכר. ארנה ל:
מצאה מנוחה לנפשה, המשיכו
קדחתנים בירושליו בחיפושים ובסביבתה. באחד הערבים קיבלו
טלפון אנונימי וקול גברי אמר לו
מעבר לקו .״מישהו שאת מכירה לקו
את הכלב שלך בתוך מכונית ונסו
איתו לתל־אביב, שם שיחרר אותו. חב׳
על הכסף שלך ועל כל המודעוו
בירושלים הכלב לא ש ם׳
ארנה שאלה את האלמוני מניין הו:
יודע כל זאת, והוא ענה שאינו יכוי
לומר יותר, כי הוא עלול להיפגע וא
טרק את הטלפון.
למחרת נסעה ארנה לתל־אבי
והחלה בחיפושים ברחובות ובשפת
הים היא הסתובבה במשך שעור
חיפשה בצער־בעלי־חיים מסרו
מודעות בעיריית תל־אביב, ושוב -
ללא תוצאות.
בתל־אביב פגשה בכתבת העולנ
הזה נעמי אדווה, כשהיא עצוב!
ומיואשת, וגילתה שהיא אינה אוכלן
ואינה ישנה מאז נעלם כלבה האהוב.
ארנה היא חובבת־חיות מושבעת
אחרי סיום שירותה בצה״ל, כמש׳קיו)
סעד, היא נסעה לאנגליה ועבדן
בחוות־סוסים כשחזרה מאנגליה עבדו
באילוף־כלבים במושב רזיאל. הי:
התכוננה לנסוע לארצות־הברית, כד
ללמוד אילוף כלבים לעיוורים אב
(המשך בעמוד 38

^ המרצע
^ מו השק
הטרוצקיסטים־היהודים
\ £ל א הסתפקו בכך, כרתו ברית,
עס״בני השטן, הבונים החופשיים וחוגי
ההון הגדול ״,וכך הם מנסים להגשים
את חלומו של מארכס, להקים
קומוניזם שבו יהיה הכל — מלבד
היהודים עצמם — בבעלות היהודים

הראתם בוודאי את הסיפור של חווה
ארליכמן, מפרשת ידלץ, ואחר־כך את סיפורו
של בצלאל גורלי. איך נשואיהם הטריים עלו
על שירטון! זה לא שירטון — זה אי בגודל
בינוני. התנבא מי שהתנבא שהפרשה לא תרד
מהכותרות. היא לא יורדת.
מסתבר שבצלאל מחזיר מילחמה שערה.
ובשלב ראשון זכה הוא. הכניסה לדירה, שנרכשה
בכספו, נאסרה עליה.
סצינת התעלפות וקילוגרמים רבים שאיבדה
ממישקלה, מעידים שידו של בצלאל על
העליונה — לפחות בינתיים.
אתם זוכרים בוודאי שתמורת 100 אלף דולר
היתה מוכנה לוותר על התואר ״גברת גורלי״.
עכשיו מספרים לי שהמחיר בירידה. היא כבר
מסכימה ל* 50 אלף דולר.
יתכן שחווה ניסתה הפעם לטפס על עץ גבוה
מדי.

בחודשים האחרונים התחלתי לכתוב מחדש

את סיפור חייה של יהודית מזור־טאוברמן.
מאגי מגריסו, האמא הפרטית של יהודית,
נוסעת בימים אלה לבקר את הבת, הבן והנכדים.
כבר מזה שנה לא ראתה את סניף ניו־יורק.
יהיו קצת נשיקות וחיבוקים, ואולי גם
התפייסות. יהודית כועסת על אמא על שדיברה
איתי ומסרה לי חומר. יהודית תצטרך לסלוח לא
רק לנו. כל המדורים המתאימים בעולם מלאים
ידיעות על מיסטר טאוברמן ועל רכישת סותבי.
הידיעות האחרונות מאשרות, שאומנם הצליח
לקנות את החברה הגדולה בעולם למכירות
הפומביות של אוצרות אמנות. העיתונים בעולם
מתקנים את העולם הזה. אנחנו כתבנו שהוא בין
300 העשירים בארצות־הברית. האחרים טוענים
שהוא בין ה־ . 10 הבדל קטן!
מאגי טוענת שליהודית זה לא משנה הרבה. גם
אצל בעלה הראשון לא נגעה במים. גם בנישואיה
הראשונים העסיקה מטפלת, עוזרת־מבשלת ונהג,
שניקה גם את הרצפות. עכשיו קצת יותר. בכל
בית יש שמונה כאלה. אז מה?
בבורותי הרבה כתבתי שאחד מבתיהם נמצא
במיאמי־ביץ׳ .עלבון לא־יתואר! הבית נמצא
בפאלם־ביץ׳ .ההבדל הוא כמו בין גני־תיקווה ובין
סביון. סליחה, יהודית.
מאגי לא תוכל להתגורר אצל בתה או אצל
בנה בועז. ראשית, מאגי אוהבת בתי־מלון, ולא
רוצה להיות לטורח. ביתם הניריורקי של יהודית
ואלפרד טאוברמן, עדיין לא מוכן. עדיין חסרים
כמה עתיקות וחפצי־אמנות על הקירות.
לבועז, אחיה של יהודית, דירה מפוארת
ועשוייה בטעם, בת שלושה וחצי חדרים. וכבר
נכתב עליה בעיתונים שם, בלוויית צילומים
מתאימים, וחבל ללכלך.
לנכדים הביאה מאגי, בביקורים הקודמים,
מזוזה ומגן־דויד לתלות על הצוואר. אך הנכד
והנכדה לומדים בבתי־ספר לא־יהודיים, והמתנות
של הסבתא נשארו במגירה.
אלפרד טאוברמן הוא יהודי טוב, אך לא דתי.

פגשתי השבוע את איציק קול. הבחור נראה
בריא ומאושר. כל הסנטימטרים (אין הרבה)
במקומם. וכל הקילוגרמים מונחים אחד־אחד
בסדר הנכון והקבוע. כל זה כך שלא תחשדו
שהוא ממשיך בדיאטה. הוא גם לא ממשיך עם

אילנה רובינא.

יהודית מזור
מבעל עשיר לבעל עשיר יותר
את אהבתו לישראל הנציח בזמנו בפארק הנקרא
על שמו בירושלים. לאחרונה תרם מרכז תרבותי,
ההולך ונבנה בארץ, והנושא את שמו.
שאלתי את האמא אם הם יבואו במטוס הפרטי

.״והאמריקאית שהכרת באוניה?״
״מה אתם רוצים ממני? אני גרוש שנה, אחרי
עשרות שנים של נישואין, והיום נפגש עם כל מי
שמוצאת חן בעיני.״

״האשה שאליה אני קשור, והחברה הטובה

איציק קול
מנישואים לחיפושים
״מה קרה איציק?״
״שום דבר מיוחד, פשוט קצת יצאנו.״
״הרי חיפשתם פנטהאוז?״
״נכון, אילנה עזרה לי לחפש דירה, אני רוצה
לקנות דירה חדשה.״

ביותר שלי, היא נעמי(אשתו לשעבר) .היחסים
בינינו מצויינים, ובשבת הקרובה נבלה כולנו יחד
עם הבן שמגיע.״
הבחור סימפאטי, אין מה לעשות. אי־אפשר
לטפס עליו.

שלהם לפתיחה .״אולי יבואו ליום־יומיים, אבל
יותר מזה אין להם מה לעשות פה׳.
לא רע בשביל מישפחה שהיתה לה חנות
קטנה ברחוב נחלת־בנימין בתל־אביב.

חוכמה.
רומאנים בין הצעירים
רומאן בין מי שעברו הרבה בחייהם — זה מעניין
אותי.
רומאן השבוע שייך לאלמן פסח בלקין
ראש מועצת רמת־השרון לשעבר, שהתאלמן
מאשתו לפני שנה, אחרי שחלתה במחלה ממארת.
הרומאן הוא עם רחל הרמתי. למי שלא זוכר
— היא אחראית לתוכניות־הזמר ברדיו, גרושה
מזה הרבה שנים, אם לשתי בנות, שהבכורה
ביניהן סיימה לאחרונה שרות בצה״ל כקצינה.
רחל ניהלה במשך שנתיים רומאן עם עובד אחד
ברדיו, מיכה סרודמן, שהוא צעיר ממנה ב־10
שנים.
לזוג בזה אני בהחלט מאחלת הצלחה,
הפרופסור לקארין דונ ס קי היה רומן של שבע שנים
עם פרופסורלעניינים שלנו, ידידותיי. רומן כן,
אבל יותר לא הלך. הפרופסור היה חוזר בערב
לחיק אשתו, וקארין לחיק עצמה. הסיפור הלך
שם על חם־קר, חם־קר־קר.
לאחרונה עלה הפרופסור בדישתה של גברת
אחרת. מספרים שנשאר בחיקה על קבוע. אם
אתם רואים את קארין, אל תספרו לה, לא כדאי.
ומפרופסור לפרופסור ״צריך פוד־פרוססור״
(איך החרוז?) הפרופסור הנואף השני שבסיפור
התחיל את הקאריירה עם לב של אבן.
זה הלך כך: בפקולטה־למישפטים יש מרצה
חתיך־אגדה. יש באוניברסיטה כמה גברים נאים
הראויים להישמע ולהראות, אבל כמה אפשר
לאכול? אותו הן מתות לאכול.
הן, הסטודנטיות, היו באות להרצאות בבגדי״
מילחמה. וכך גם הצבעים. הפשילו חצאיות. הראו
בירכיים, עשו עיניים והתחנחנו. מה לא?
והוא? לב של אבן. לא שם. לא רואה ולא
שומע. אחרי ההרצאה רץ הביתה לאשתו, אפשר
להשתגע.
וכמו לכל מחלה — גם לזו יש רפואה.
סוף־סוף החלה האבן מתרככת. אשת חמודות בת
25 עשתה זאת. הולך שם רומן ההולך ומתלהט,
ובנות הפאקולטה מוריקות מקנאה. למה לא הן?

קארין דונסקי
מחיק לחיק

]תסריט
מען?
של פליני בכיכר
המדינה
בא לכם לצחוק? משהו בשבילכם!
חצי המי־ומי שלא נוסעים לחו״ל לרזות,
:וסעים לאשקלון. עזם מתקיים מזה שנים פנסיון
הרזיה בהנהלתו של ד״ר בנימין פרומר, ומאז
גירושיו, בהנהלתה של בטי, אשתו״לשעבר.
שנים רבות התנהל הפנסיון במלון דגון,
וכשזה נמכר והד״ר עזב, עברה בטי למיבנים
אחרים.
בשבוע שעבר, אחרי סעודת־הצהריים דשנה
של מרק פטרוזיליה, או חצי תפוח וקצת תרד
במיקרה הטוב, הלכו האורחות לחטוף תנומה
ולהקל על העיכול.
באחד החדרים השתרעו על מיטותיהן שתי

דליה שסלן

לאחרונה נודע לי שניצד! מעוז עוזבת את
דירת־הפנטהאוז שלה במלון מיגדלי דניאל
לטובת דירה חדשה בכיכר־המדינה, שאותה רכש
עבורה בעלה־לשעבר, דני מעוז.
כשפגשתי בדני לאחרונה, לפני ארבעה חודשים,
מיד אחרי הטרגדיה הנוראה שבה נהרגה
בתו אלינור׳ בתאונת־הדרכים המחרידה ליד
אשדוד, הוא היה נרגש ולא יכול היה לסלוח
לניצה, שהרשתה לבתם לנסוע ב־ 3בבוקר לאילת
עם בחור לא־מוכר. אך הנה חלפו ארבעה חודשים
וחשבתי לתומי שהזמן עשה את שלו, ואולי...
פגשתי את דני בדירתו, כשהוא יושב בכורסה
ומאחוריו פסל־עירום של דפנה רסקין, שהיתה
ידידתו במשך שנה. מספר רני :״אני לא אחזור
לניצה, אפילו אם היא תהיה האשה היחידה
בעולם. רק אם היא תחזיר לי את אלינור! נתתי לה
לגור בדירתי רק בגלל בתנו הקטנה, לורן.
״עם מותה של אלינור החלטתי שאני מקדיש
את חיי לקטנה(בקרוב ימלאו לה .)16 מאחר שיש
לי בדירה רק חדר־שינה אחד, רכשתי את הדירה
בכיכר־המדינה כדי לגור בה עם לורן. אבל
לתמונה נכנסה ניצה.
אלינור היתה תמיד האינפוזיה שלה, ותמיר

בורחת

דליות — דליה הירש, גרושתו של רמי
הירש, מבעלי הקוליסאום, ואחותו של ארנון
מילצ׳ ן, וחברתה, דליה שפלן, מנהלת חברה
לקוסמטיקה טיבעונית. כמו אצל יתר האורחות
בשעות המנוחה, המלתחה המופגנת היתה מיני־מלית־מינוס.
הפעילות היחידה: חלומות על
סטייקים עסיסים וקדרות תפוחי־אדמה.
לפתע נשמעו צעקות והחלה מהומה. נשמעה
צעקה של בטי לעזוב את החדרים ולברוח החוצה.
כל האורחות, לבושות או לא, ובעיקר לא, התחילו
לפרוץ החוצה מהחדרים.
בחוץ כיוונה בטי פרומר וחברה הקבוע את
הנמלטים הרחק מהבניץ, חלקם הוסעו לשפת־הים.
כשלא נשמע פיצוץ ולא נראתה דלקה,

אלינור דני ולורן מעוז
אמא טובה
היא קיפחה את הקטנה. אבל אחרי מותה של
אלינור, היא לא נפרדת מהקטנה, ומכיוון שניצה,
כנראה, ביזבזה את הכספים שקיבלה ממני, נתתי
לה לגור עם לורן בדירה.
״את הבחור שהרג את אלינור לא ראיתי
מעולם. גם הבן של גולדמן(איתן) לא הגיע

נגיד שאת זמרת נודעת ומפורסמת ברחבי המדינה. ונניח שיש סוד, שאת רוצה להטמין ולהסתיר
מעיני המעריצים והסביבה. ואני יודעת שהסוד הוא שאת קצת עליזה.
ויתכן שאתה שחקן, או נגן, או מלחין. ושגם אתה עליז בעליזיע וגם אתה לא משתגע מהרעיון
שיצביעו עליך באצבע או ירכלו עליך במדור.
מה עושים?
מנהלים רומאן לוהט וסוער לעיני הצבור, ובשקט ובסיסתרץ פונים אשה לרעותה ואיש לרעהו.
חפיף.

טיבעונית

דליה הירש

השנה לחופשת־הקיץ שלו לארץ. ל #בנוב
עמדו למלאת לאלינור 20 שנה, וזה יהיו
יום־הזיכרון שלה.
״אני אוכל עם לורן כל יום בצהריים נ
אמי, וכשהיא נכנסת, לבושה בבגדים של אח
תמיד נדמה לי...״

כו ל ם
ה רווי חו

בדרך כלל, במקרה של גירושין, יש
שמרוויח ומי שמפסיד. הפעם הרוויחו שו
האחת שהתגרשה והאחת שהתחתנה. במשך ן
הסעיר הרומן של ארנון צוקרמן, לש
מנהל הטלוויזיה, עם מירי הלוי, מזכירתו
מסדרונות הטלוויזיה. מירי היפהפיה הבלו!
היתה בתחילת שנות ה־ 70 ידידתו הטובה
הזמר יהורם גאון. הרומן ביניהם נמשך ש
אחרי רומן ממושך התגרש צוקרמן מאי?
אשתו, ונשא לאשה את מירי. בימים אלה עוו
מירי ללדת את ילדם.
ואילו אשתו לשעבר של צוקרמן, איי
זכתה השנה בפרס רשות־השידור על תוכו
הרדיו הטובה ביותר של השנה.
סוף־סוף יכלה אילנה להתפנות לעשות עו
מצויינת ברשות.

כשאני רעבה — ומי לא? — תנו לי איזה
סטייק עסיסי או דג בגריל או עשוי ברוטב, איזה
מעדן סיני משגע, קצת פירות, ואם יש מוס
בשטח, אהלאן וסהלאן, שיהיה לי לבריאות!
יש חברה האוהבים דליקטסים אחרים. קחו
למשל ציפורניים. יש בין אניני־הטעם המוותרים
על כל רזי המיטבח הצרפתי, פסטה זה לא
בשבילם, ועוגות לא יעלו על שולחנם. הם
כוססים ציפורניים.
תנו להם ציפורן או שתיים — ויש חגיגה.
נחום שליט השחקן אכל את שלו לתיאבון,
ולאחרונה נגמל.
ציפי שביט, שעברה למעדנים אחרים
מתהדרת רק לאחרונה בציפורניים עשויות
למופת.
הגורמה בהא הידיעה של עולם־הכיסוס הוא
בלי ספק הזמר שלמה ארצי. אצלו המצב גרוע,
כי המלאי נגמר מזמן. הבחור הולך רעב כימעט
קבוע. אילו היה יכול להגיע לאצבעות רגליו...
בחור סימפטי, כלב מי שלא מפרגן לו!

והקרקע לא נשמטה מתחת לרגליהן, התחילו
האורחות להיות מסוקרנות.
לקראת חשכה, כשהחלו להתגנב לחדריהן,
התבררה סיבת המהומה. לבטי אין רשיון מטעם
העיריה להחזקת הפנסיון. מודיע סודי מבין עובדי
העירייה טילפן לפנסיון והודיע שפקחים באים
לערוך ביקורת.
המישקל שהפסידו האורחות באותו יום!

מירי הלוי
רומן ממושך
ואילו צוקרמן הקים, עם דן שילון, ד
פרטית בשם רימון, שצילמה לאחרונה
המופע של סיימון וגרפונקל, ומכינה תוכניוו
התנ״ך.
סוף טוב, הכול טוב.

ספר־הצמרת

טים, בעלה, יעשה רהיטים, וגם אותר היא
תמכור. בנוסף לכך יהיו תלויינ שם
תכשיטים בעיצובה של עומר ייאור.
תכשיטאית שגם היא גרה ביפו.

אופנאי־הצמדת חוגגים

זנע\*ם עזל
זמרה
רךוןןעלד הדוגסנית תמי בן־עמי לקחה את
ח 11111
| 11 #1111111.1 1 1התינוק מידי אמו, התפשיטאית עומר
ליאור. תמי הקפידה לענוד את סיכת הבחירות של אייבי נתן.

אלי ליאור, בעל חנות לאביזרים בתל־אביב,
אוחז בבנו בן החצי שנה. הוא לקח את בנו
׳חדר־הילדים, שהיה בחנות, וניסה להרגיע את הילד שהיה נרגש.

גננת ולקוחות

ך* יא אוסנאית של קלאסה. היא
1 1מעידה על עצמה :״אני לא רוצה
לחדש בשטח האופנה, אלא רוצה
להלביש את הנשים בבגדים שיחניפו
להן, שהן תיראנה רומנטיות, והבגד
שהן תלבשנה יהיה אצלן בשימוש חוזר
להרבה שנים״.
השבוע חנכה תמרה יובל את
בית־האופנה שלה ביפו. תמרה היא
מהוותיקות בשכונת האמנים של יפו.
היא נשואה לאנגלי בשם טיס ג׳ונם,
שגם הוא מעצב. לא, לא מעצב בגדים
אלא מעצב רהיטים, והוא ציפה את
בית־האופנה של תמרה׳ בעץ.
לזוג יש ילדה קטנה, שגם עליה הם
חשבו.
טים תיכנן בבית־האופנה חדר־ילדים.
יש שם מיטה שעליה יושבות
בובות, שאותן הלבישה תמרה בבגדים.

בזה לא נגמרת האחריות של תמרה.
היא לא תתכנן בגדים רק למען נשים,
אלא גם למען ילדות.
יובל מתכננת בגדים בשיטה
מיוחדת. את האשה שבאה אליה
לבית־האופנה שואלת תמרה :״מהן
הפנטזיות שלו?״ ורק אחר־כן־ מתכננת
לה את בגדיה.
הסיפור של תמרה לא מתחיל ביפו
ובנשות יפו־תל־אביב. לפני שלוש
שנים, לפני שהתחתנה, שימשה תמרה
יועצת אופנה לתעשית דיגמי־הפולקלור
של גווטאמלה. היא נקראה
לשם על־ידי רות דיין, לעצב דגמים.
היום תמרה מלבישה את הזמרות

ירדנה ארזי, אילנית, אילנה
רובינא ונורית גלרון.

בבית האופנה שלה ביפו מתכוונת
תמרה להלביש נשים, ילדות וכלות.

סיבה נוספת לביקורו בארץ היא, תצוגת
התיספורות שתיערך בסוף החודש בתל־אביב.
את התצוגה מארגן אמן התיספורות
הישראלי, שחזר לא מכבר מלוס״אנג׳לס,
סמי זלצר. סמי שהה במשך שבוע
בלונדון וקיבל הנחיות מיקצועיות מוידאלי
ששון.
אחרי שבירך וידאל את כל האורחים,
שבאו לארוחת־הערב החגיגית במלון

מרש שו! ו שי מחה בי שראל
ף שבוע נחתו בישראל ספרן
צמרת אמיתי, וידאל ששון,
וברתו בת ה־ ,28ג׳נט ארפוד
יורים. השניים הגיעו לארץ הישר
לוס־ אנג׳לס, שם כבר הספיקו
זודיע למכריהם :״אנחנו נוסעים

לישראל, כדי להתחתן״.
אחרי יום אחד בישראל הסתבר
לשניים כי אינם יכולים להתחתן, שכן,
לפי דיני ישראל ג־נט אינה מגויירת
כהלכה. כך נמנעה מעם־ישראל
האפשרות לראות את ג׳נט הנאה

״אני רוצה שהמקום
הזה כל
הזמן יהיה בתהליכי שינוי ׳,אומרת
תמרה ,״וכל מי שיוצר דברים יפים,
יוכל להביא אותם לכאן ׳.תמרה רכשה
בית ביפו העתיקה ושיפצה אותו ביחד
עם בעלה, סים, שהוא נגר במיקצועו.

בשימלת־כלולות. השימלה הוחזרה
למיזוודה.
מלבד החתונה מטרת הביקור גם
תרומה שוידאל תורם, כמינהגו, לעם־
ישראל,
לפני ארוחת־הערב שהיתה על

ך 7ךךן הספרית הידועה לי !
11 1111 זה בביוף אבישר,
ששהתה בפאריס, חזרה לארץ
מיספרה בתל״אביב.
ופתחה

דהך | ןיךיד | הספר סמי זלצר משיק
11 1.11111 1/1.1כוסית יחד עס הספר
ידאל ששון. זלצר פתח מיספרה בתל־אביב. נוסף

לכן שהוא יעצב את שיערן של נשות ישראל, הוא גם
מייצג את חברת וידאל ששון בישראל, בתצוגת
תיספורות שתכלול גם יצירות של ספרים מלונדון.

טהרת האוכל הצימחוני, נסעו בני־הזוג
יחד עם ראומה וייצמן, למוסדות
של ילדים חרשים, שלמענם היה וידאל
הנדבן אמור לתרום את הכסף.
אין זה ביקורו הראשון של ששון
בארץ. הוא היה כאן לפני 36 שנה,
התגייס לפלמ״ח, ואחרי שלא הלך לו
כל־כר בארץ, חזר ללונדון עיר הולדתו,
והפך ספר. את המוניטין הבינלאומי
קנה ששון בשל סיגנונו המיוחד
בתיספורות שהצטיין בקוים חדים.
במרוצת השנים הפך השם וידאל
ששון מושג. יש לו סניפים בלונדון,
בארצות־הברית ובפאריס. אבל וידאל,
חדל לאחוז במיספריים כבר לפני 12
שנה. והיום הוא נותן עצות, שהוא
מפרסם אותן בירחוני נשים, בנושאי
דיאטות, קוסמטיקה, טיפול בשיער
ועוד. על כל המוצרים המומלצים
במדוריו מותבע שמו של וידאל ששון.

של ג׳נט, והזוג דחה את החתונה. ג נט

המלביש שבו
חנות

1171ך ח הפסנתרנית פנינה זלצמן הגיעה לפתיחת החנות של ג רי
11112 1111 מליץ יחד עם הזמרת אילנה רונינא. שתי הנשים,
המתלבשות אצל מליץ, הקפידו לבוא בבגדים שהוא עיצב עבורן.

אפשר לדעת כי היא אשה מאוד עשירה
או אחת שלא כל־כך עשירה, אבל שמה
בוודאי מופיעה בירחון נשים, כמי
שנמנית. עם עשר הנשים היודעות
להתלבש.
האופנאי ג׳רי מליץ מלביש את
הנשים מהשורה הראשונה, נשות שרים
וחכ״ים, שחקניות, עיתונאיות וזמרות.
הדגמים של מליץ עשויים בדים
משובחים וקווים קלאסיים. אין לראות
אשה המתגבשת אצל מליץ במיני.
את דרכו החל מליץ, לפני 20 שנה,
בבצלאל. אז חשב להיות אמן, אך הוא
לא הרחיק לכת באמנות. אחרי סיום
למוריו בביודהספר לאמנות, התחיל
לגזור בדים, וכך נולדו הדגמים
הראשונים שלו. מאז עבר כיברת־דרן־
ארוכה והיום נמנות עם לקוחותיו,

אופירה נבון, לאה רבין, לילי
שמן, אילנה רובינא, פנינה

מעצבת-האופנה הנודעת, פיני ליטסדורף, אחת

11 1 21111 מהראשונות שהלבישו את נשות החברה הגבוהה של
ישראל, הופתעה להיווכח שזוהתה. אחר־כן הסתובבה בין האורחים.
הלקוחות כורסות נוחות מאוד, שבהן
אפשר להתרווח ולהנות מן הקפה
והעוגיות, אגב שיחה עם האופנאי.
הלקוחה מספרת למעצב גם עם מי היא
צריכה להתחרות, כאשר היא לובשת
את מעשה אמגותו. במהלך השיחה
מתכנן האופנאי את הבגד.
מליץ עבר מכיכר־המדינה בתל־אביב,
לרמת־אביב. גורלה של החנות
בכיכר־המדינה, היא עדין בחזקת
הפתעה השמורה עם ג׳רי .״אני לא יכול
לגלות מה יהיה עם החנות, אבל אני
מבטיח שיהיה שם משהו מאוד מקורי.״

ף* דרך־כלל בוחר אופנאי לעצמו
קו מסויים, שבו הוא מתכנן את
הבדים, את העיצוב, ולאילו גילים הוא
מיועד — לילדים ונוער, לנשים

רמאדה בתל־אביב, ואשר השביעו
את רעבונם בהרבה עלי־חסה, הוא.
נפרד מבעלי־הפרפומריות ומנציגי
חברת דיפלומט, שהיא הסוכנת של
למוצריו בארץ.
וידאל וג׳נט טסו הישר לאמריקה
לערב התרמה, למען אוניברסיטה,
שנמצאת כמובן בישראל, הלוא היא
האוניברסיטה העברית בירושלים.

ך ך 11ן ח יעל דיין ערמה על צלחתה סלאטים
1 1 1וגבינות והתיישבה לאכול, על מעקה 111 המידרכה. כשראתה את נעמי שמר, קראה לעברה,
והשתיים נגשו לשבת ליד השולחן, כשהן מפטפטות.

רתו מזה חצי שנה של וידאל. השניים
לרבנים בישראל לא אישרו את גיורה
גה נשואה למפיק סרטים אמריקאי.

צעירות או לנשים מבוגרות. האופנאי
מנסה גם לכוון את מוצריו לשיכבת
אוכלוסיה מסויימת שתרכוש אותם,
ומנסה להביא בחשבון את האפשרויות
הכלכליות העומדות לרשותן של
הקונות הפוטנציאליות שלו.
כך מתחלקים האופנאים לשניים
— אלה העובדים לייצור המוני, ואלה
המעצבים פריט אחד המיועד לקונה
אחת. על הסוג השני נמנים אופנאי
העילית, מה שהיה פעם התופרת
הפרטית.
ג׳רי מליץ הוא מה שנקרא
אופנאי עלית. כשמישהי אומרת שאת
השימלה שלה היא רכשה אצל מליץ,

ך 111 התמלילנית והמלחמה, נעמי

111^ 111 # 1 /שמר, ישבה מתחילת הערב,
כשהיא צמודה למכשיר הווידיאו והביטה בתצוגת
אופנה. הדגמים של ג רי מליץ הלהיבו אותה מאוד.

זלצמן, רבקה מיכאלי, גילה
אלמגור, יעל דיין, נעמי שמר,

המלביש 2:2ז?

ביש הלאומי של נשות החברה.

ועוד נשים בשנות השלושים לחייהן
האומרות :״גירי מלביש גם צעירות.״
השבוע פתח מליץ חנות בבית־מלון
רמת־אביב. זאת לא סתם חנות רגילה,
שבה באים רק למדוד, להציץ במראה
ולקחת הביתה. זהו חלק מאוד רציני
מאגפו התחתון של המלון.
אל החנות צמוד גם בית־המלאכה,
והנשים שיבואו למדוד את הדגמים
שמכין עבורן מליץ לפי הזמנה, יוכלו
לראות במו עיניהן כיצד עומלות
התופרות על בגדיהן.
בתוך החנות עומדות לרשות

השוונית

לילי שרון, הרוכשת
את דגמיה
אצל ג׳רי, באה לברכו בפתיחה.

ציפי מנשה

במדינה
זמשך מעמוד )33
:כשיו, עם היעלמו של לייל השתבשו
ל תוכניותיה.
אומרת ארנה :״כמעט התייאשתי
למצוא את לייל. לא האמנתי
ואנשים מסוגלים למעשה כזה. נתתי
כלב את כל האהבה שהיתה לי, אפילו

(באנגליה, למשל) ואפילו בעת החדשה
— בגרמניה הנאצית, מחנות השמדה,
כשהנאצים הקפידו על כך, שעד
לפתרון הסופי, יענוד כל הומו־סכסואל
טלאי ורוד.
לא קלדן. אך מכיוון שימי־הביניים
כבר מאחורינו, וגם תקופת הנאצים(אם
כי דרום־אפריקה הגזענית נזכרה
וחקקה חוק דראקוני נגד הומו־סכסואלים
ב־ )1970 דרשו, מאז
ומתמיד, אנשים שפויים בדעתם
בישראל, לבטל את סעיף 351 לחוק
העונשין הישראלי, הקובע עשר שנות
מאסר על מישכב זכר(אין איסור בחוק
על יחסים לסביים).
אומנם, בהוראת היועץ המישפטי,
אין החוק מופעל נגד בוגרים,
המקיימים יחסים תוך הסכמה הדדית
והקפדה על צינעת הפרט, אבל עצם
קיומו מהווה איום תלוי ועומד מעל
ראשי אנשים ועילה לאפלייה. האם
יפסוק בית־דין לעבודה לטובת עובד
שפוטר עקב נטיותיו המיניות? האם
יאושר חוזה להסדרת־רכוש בין שני
הומו־סכסואלים החיים בצוותא?
אחרי ששופט בית־המישפט העליון,
חיים כהן, פסק, עוד לפני 20 שנה:
״מישכב אשה שלא כדרכה וכן מישכב
זכר ...אינם מעשים שיש בהם קלון ואין

חובבת־־חיות שנייצר
היא עצובה ומיואשת
גבר לא זכה לאהבה כה מסורה מצירי.
״השבועות מאז נעלם, הם יום ארוך
ולא גמור בשבילי. לייל הלך איתי לכל
מקום ורציתי אפילו לקחת אותו איתי
לארצות־הברית. במישפחה שלי
חושבים שאני מגזימה, אבל בשבילי
הוא החבר הכי טוב שלי ואני ממש לא
מסוגלת לחיות בלעדיו.
״אני מקווה בכל ליבי שמישהו
שיקרא את העיתון ויראה את התמונה
יחזיר לי אותו.
״הצעתי בזמנו פרס של 500 דולר.
אבל אני מוכנה לתת כמה שידרשו
ממני. העיקר שלייל יחזור אלי.״
הטלפונים ניחשליס 02-537011 .
02-228401
אז להתקשר לאיתורית 248117
ולבקש מנר 1633 תל-אביב
חוק הקץ לסעיף 1351
חוק דראקוגי נגד
הומו-סבסואלים אינו טומעל,
אך מאיים.
ברומא העתיקה היתה זאת תופעה
שכיחה. יוליוס קיסר אף היה גאה על
כך שהוגדר כ״אשת כל הגברים.״ אם
כי, למען היושר, יש להזכיר כי הוגדר
גם כ״בעלן של כל הנשים.״
ההומרסכסואליות היתה נפוצה,
קרוב לוודאי, כמו בימינו אנו(כאשר
לפי הסטאטיסטיקה, אחד מכל עשרה
גברים ואחת מכל 14 נשים, הם בעלי
נטיות אלה) ,אם כי היתה מסוייגת. חוק
רומי, למשל, אסר במפורש על קיום
יחסי־מין בין אדון לעברו.

היוונים ממש אהבו את העניץ,
ואפלטון אף הירבה לדוש בו.
רק היהודים היו נוקשים. זאת
תועבה המחייבת עונש־מוות בסקילה.
לנשים, אמנם, היתה הקלה — מלקות
בלבד.
הנוצרים לקחו מן היהודים: בזמן
העתיק — עונש־מוות בשריפה(אחרי
עינוי וסירוס); בימי הביניים — תלייה

1 1 1י 1ד | 71ך 1י היפהפייה, שהיא ה־
| - 11| / 11 11 31 1דוגמנית החביבה על
צלם־האופנה מולה. רונית התגלתה על״ידי העולם

הזה והיא עושה חייל בשטח הדוגמנות. אם תזכה
להיות הנערה היפה בעולם, בתחרות שתתקיים
בהונולולו, היא עשוייה להפיד דוגמנית בינלאומית* .

כלב*חבר לייל
הוא פשוט נעלם
הם מעידים על עושיהם שהם פושעים
הראויים לעונש,״ קמו שלושה
שרי־מישפטים, בזה אחר זה (יעקב
שמשון שפירא, חיים צדוק ושמואל
תמיר) ותמכו בביטול החוק. אבל הדבר
לא התגשם, בעיקר עקב התנגדות
המיפלגות^הדתיות.
לא פשע. עתה החליטו
ההומו־סכסואלים לא להניח לעניין
יותר, ויצאו במסע מחודש לביטול
החוק. הם הזכירו כי אפילו צה״ל שוב
אינו קובע פרופיל נמוך להומר
סכסואלים ואיננו מגביל אותם בתפקידים
(להוציא שיקולי ביטחון־שדה,
במקרים רגישים במיוחד).
הם הזכירו שוב כי מדינות
נורמאליות ביטלו חוקים מעין סעיף
351 מזמן. הולנד לפני 160 שנה;
שווייץ השמרנית לפני 40 שנה ואפילו
בריטניה — אשר על בסיס חוקיה
המנדטוריים בארץ־ישראל קיים סעיף
351 האימתני — ביטלה את החוק
לפני 16 שנה.
ולמי שלא איכפת מה חושבים
שרי־מישפטים, יועצים מישפטיים
ושופט בית־המישפט העליון בישראל
ומחוקקים במדינות נאורות, אולי יהיה
איכפת מה שחזר ופסק לאחרונה
פרופסור דונאל מק־נאמארה הניר
יורקי, המשמש השנה כפרופסור־אורח
(לקרימינולוגיה) באוניברסיטת בר־אילן
הדתית :״הומו־סכסואליות אינה
פשע(או מחלה)!״

•*118ןךך 11 שחקנית במיקצועה, השוהה בחו׳ל. סוכנת־
| 1 1^ 1השחקנים לביאה הון, שבחרה בה, אומרת כי היא

נחונה ביופייה של קנדים ברגן, בלונדית כמו שהאמריקאים אוהבים.

ך* שקט בשקט, בלי שאף אחד
^ ידע על כך, מתקיימת בארץ
תחרות לבחירת הנערה היפה ביותר.
המאושרת שתיבחר תטוס ב־ 15 בינואר
להוואי, ושם תתחרה על התואר
המחייב של הנערה היפה ביותר בעולם.
על התחרות הישראלית אחראית
סוכנת־השחקנים הנודעת, לביאה הון,
והתחרות כלל אינה מתנהלת כתחרות.
הון, שהיא בעלת קשרים חובקי עולם,
היא הקובעת הבלעדית מי היא הנערה
היפה ביותר בארץ.
במיסגרת עבודתה כסוכנת״שחקנים
וכמנהלת ליהוק של סרטים רבים,
הצליחה הון לרכוש לעצמה שם כבת־סמכא.
כאשר במאי נודע זקוק
לשחקנים לליהוק סירטו הוא יודע כי
בישראל יושבת לביאה הון. זאת ידעו
קוסטא גאבראס, שליהק ביחד עם הון
את השחקנים הישראלים שהשתתפו
בסירטו חנה ק. בכיכובה של ג׳ייל
קלייבורג, ג׳ורג׳ רוי היל, המביים כעת
במינכן את סרטו המתופפת הקטנה
בכיכובה של דיאן קיטון והבמאי
הנודע לי תומפסון, העומד להגיע
ארצה כדי לביים כאן את הסרט
השגריר.
לכן, כאשר סיפשה החברה
האמריקאית, המארגנת את התחרות,
מישהו שיהיה אחראי לבחירת הנערה
היפה ביותר בישראל, היפנו אותה
אנשים מ״הביזנס״ ללביאה הון
הישראלית. היא, מצידה, לא פירסמה
את דבר התחרות. בעצמה, בעבודת
נמלים, התחילה לתור אחר הבחורות
היפות כשהיא מחפשת אותן בכל
מקום: בדיסקוטקים, אצל צלמי
האופנה, בבתי־הספר התיכוניים ואפילו
באוניברסיטאות ובצה״ל.
הנערה היפה ביותר בארץ צריכה

ן בהונורורו עומדת להיערך תחוות ער תואו הנעוה
״ היפה ביותו בעולם, ובאוץ מחפשים נציגה שואלית

להיות בת 18 עד 30 וזה כבר חידוש
לטובה, מכיון שברוב תחרויות היופי
הגיל המקסימלי הוא .24

סימונה גוזמו, בת ,22 דוגמנית• .
רונית יודקוביץ׳ ,תגליתה של
י כתבת־האופנה של העולם הזה, אורנה
גלון, וכיום הדוגמנית החביבה על
צלם־האופנה הנודע מולה.
טלי נוברון, שחקנית במיקצועה,
המזכירה את השחקנית האמריקאית
קנדים ברגן.
אחת משש נערות אלה, או אולי
מישהי אחרת, תייצג את ישראל
בתחרות הנערה היפה ביותר בעולם.
ומי שתזכה שם עומדת, אולי, לשחק
אותה בגדול.

יפהפייה שהתפרסמה כחברתו של רפי שא
אם תזכה ירדן, ילידת ארצות״הברית, ב ת
הנערה היפה ביותר בעולם, תזכה בכסף ובפרסים בשווי של 50 אלף דו

סימונה גוזמו

א ם תיבחר כנערה היפה ביותר בעולם, רבים
סיכוייה להפיד שחקנית קולנוע, ואף לזכות
בתפקידים, שכן רבים מסוכני״השחקנים של הוליווד מעורבים בתחרות.

ניוה פודו
לוק ח ת

דוגמנית מצליחה
ה תחרו ת כספורט.

ויועבר בשידור ישיר לכל רחבי
ארצות־הברית באמצעות רשת הטלוויזיה
האמריקאית אנ־בי־סי.
הנערה היפה ביותר בעולם תצטרך
להוכיח לחבר־השופטים, כי היא ענוגה,
אמיצה, בעלת אישיות מעניינת וכמובן
בעלת יופי נדיר. היא לא תיבחר
על־ידי חבר־שופטים כמקובל, כי אם
על-ידי צופי הטלוויזיה שיצפו
בתחרות, יטלפנו •ויצביעו על המועמדת
שלהם.
לנבחרת הסופית יש סיכוי רב
להפוך דוגמנית־צמרת, מפני שבתה־רות
מעורבים חמישה מצלמי־האופנה
הידועים ביותר בארצות־הברית. נוסף
לכך רבים סיכוייה לעבור מיבחני־בד,
שכן באותה תחרות עצמה מעורבים
סוכני שחקנים ידועים.
לביאה הון עדיין לא השלימה את
חיפושיה אחר הנערה היפה ביותר
בארץ, למרות שבידיה מיספר לא מועט
של תמונות, היא עדיין מחפשת.
אנחנו, שנברנו בתוך ערימת
התמונות, מצאנו שש יפהפיות שהן
לדעתנו בעלות הסיכויים הרבים ביותר
לזכות בתואר הנערה היפה ביותר
בישראל.
נירה פרדר, בת ה־ ,24 היא דוגמנית
וסטודנטית למישפטים שנה שלישית.
ירדן לוינסון, בת ,22 חברתו
היפהפייה של רפי שאולי ודוגמנית
במיקצועה.
ענת גרץ, גם היא דוגמנית.

עינת גוץ

לא לוק חתאת התחרות
ברצינות. מקסי מו ם אזכה ב חופשה
בהוואי א ם אבחר כנציגת ישראל, היא

אומרת. אםת טו ס להוואי תצולם ב מיסגר ת התחרו
על־ידי רשת הטלוויזיה אנ־בי־סי שתשדר א
התחרות בשידור חי לכל רחבי ארצות־הבריו

שאמר שהאשה לובשת את
/#המיכנסיים צדק בהחלט, לפחות
לגבי הסתיו והחורף הבאים עלינו
לטובה.
השנה לא צריכות הנשים המלאות,
שניסו ומנסות את כל סוגי הדיאטות
וחוות־הבריאות בארץ ובעולם, לדאוג
להופעתן. מעצבי־האופנה עשו זאת
עבורן. המיכנסיים בחורף זה, הם לכל
הדעות, הלהיט האופנתי החדשני
והעדכני ביותר וגם, כמובן, המחמם
ביותר.

תגיזוה הוחבה
אינה בה
ואינה נשית.
אבר האומאים
החליטו רשבוו
את הקו

^ובוול מצחיק

מדגימה יהודית נגר. זה ה אורן החדש
של מיכנסי הסתיו״חורף . 84 האופנאים
א ת המכפלת, ו כן הם רוצים שנראה -לא לפה ולא לשם.

י 111¥הוא האורן החדש של ת 11
מיכנס עשו* נ ד כותנה.
ש!11 /
וימין חליפת פוטר, שהוא נ ד המשמש לחליפות
יפורט, כשאימרת המיכנס מזכירה ליצן.

העיצוב החדשני של מכנסיים הוא
בסיגנון הקימונו היפאני. חגורת־קשירה
רחבה נקשרת מסביב למותניים
או קצת מתחת לקו המותניים. הצללית
שנוצרת בלבוש זה גדולה ומזכירה את
מכנסי הפיג׳מה של פעם. מיכנסיים
אלה רחבים למעלה וממשיכים בקו
ישר עד מעל לקרסול.
לבעלות הגיזרה המלאה עושים
מיכנסיים אלה שירות טוב בכך שהם
מסתירים את עודפי השומן. לאלה רצוי
לנעול נעלי־עקב גבוהות או מגפיים
גבוהים המכסים את הקרסוליים.

קימוט

שרוול עטלף ומיכנס רחב, מדגימות קארין דונ טקי
״ ואילנה שושן. הרגליים נראות קצת מוזרות. הרזות
כמו גפרורים והמלאות כמו עמודים; מגפיים ה מכסי םאת הקרסול,
יכולים לפתור א ת הבעייה. למטה: כ תונ ת־פסי ם ספור טיבי ת לאשה
האלגנטית, בעיצובה של נורה פרידלנדר, בצבעים יפים של אפור־כחול.

הנשים הדקיקות שרגלי הגפרורים
שלהן מבצבצות מתחת למיכנסיים
הרחבים והמתנפנפים יכולות לנעול
כל נעל, שטוחה או בעלת־עקב, מגף
קצר או ארור.
קשה להאשים את הנשים
שתקבלנה את המראה החדשני הזה
באי־רצון בולט או אפילו בסלידה, שכן,
קצת קשה להתרגל למיכנסיים בגיזרה
חדשנית ואקסטרווגנטית שכזאת,
שהיא לא מאוד־נשית, לא מאוד־מחניפה
אבל מאוד־אופנתית.
קשה גם להאשים את האופנאים,
שכן אלה מוכרחים לשבור את הקו,
לשנות, להמציא ולגרום לנו להראות
שונות בכל עונה.
יש להניח שיקה לנשים כמה
חודשים להתרגל למראה הרחב והמוזר
הזה, ועד אז בוודאי תתפתנה ותקננה
זוג אחד כזה.
אומנם, כמה שיותר רחב יותר
אופנתי, אבל עוד לא אבדה תקוותנו,
שכן, כאמור החורף הקרב עדיין
משופע במיכנסיים שונים ומגוונים.
האנטיתזה של המיכנסיים הרחבים
הם המיכנסיים הצרים העשויים בדי
ג׳ינס בצבעי כחול, אדום או
צהוב־חרדל, מבד חלק או מפוספס, או
מבדים משופשפים, דהויים ומגורדים
באורך ,7/8כלומר קצת מעל הקרסול.
סגנון זה משמר בדרכו את המראה
הזרוק. זרוק אבל חתיכי, שכן מיכנסיים
אלה מדגישים את חיטובי הגוף. מי
שרזה נראית בהם יותר רזה ומי שמלאה
נראית בהם מהודקת. עבורה משמשים
המיכנסיים גם כמחוך.
למיכנסיים הצרים מצאו חכמינו

אוברול תחנות־הדלק

דלק. האופנאים מחפשים תמיד שינויים, הפתעות והזדהויות עם
מחלקות־פועלים שונות. האוברול הזה אופנתי ופותר בעיות תכנון לבוש.

| \ 1ך ך | *1יי מ 11ן | 11ה במראה הקימונו: מיובא מהמיזרח״הרחוק ועשוי בד סאטן בוהל
\ 1 1 /1 11 ^ 11 #1 1^ 11 היפאני הפירחוני, משמאל: שני חלקים בסימון הרחב, השמוט והזרול
בצבעי אפור־כסף משולב באפור עכבר. האוברול זוהי אופנה חדשנית, לנשים שמנות ולנשים בהריון
פתרון הולם, כדי שנוכל ללבשם
בקלות — רוכסן הנמצא באימרת
.המיכנם, כך אפשר ללבשם ללא עזרת
בני הבית. חידוש נוסף ברוכסני
המיכנסיים הוא, במיקומו. אם עד היום
לא ניתן למצוא רוכסן אלא בחזית
המיכנסיים, הרי העונה חוזר הרוכסן
ומוצא את מקומו בצד הבגד או
באחוריו. אומנם צריך להתרגל לזה

אנטיתזה לרחב

הם מיכנסי הג׳ינס הצמודים, העשויים
בד ג׳ינס משופשף, דהוי ומגורד בצבע
אחיד או בפסים שחוזרים לאופנה של פעם. המיכנס צר ללבישה והפתרון,
רוכסן באימרת המיכנסיים שעושה לאשה האופנתית חיים קלים.

מחדש, להושיט את היד ולחפש
מאחורנית, אבל נראה כי זוהי התשובה
והמחווה של האופנאים לנשים
הפמניסטיות.
המחירים, כמובן, עולים עם המדד.
כל חודש, כל עונה — גבוה יותר, חזק
יותר, כואב יותר בכיס. והעונה יהיו
מחירי המיכנסים מ־ 2000 שקל ומעלה,
ומחירי האוברולים מ־ 3000 שקל
ומעלה.

ה״מציאות מדומה״ של ניקזדס בורן ה שירים שר
ס 1צק 1ב ד ״יחח-י הדממה״ מז רערב״ הדממה ההתקד מו ת
המפתיעה של יגאל גלאי ספריית פועלים למ שוררונים עשירים
תרגום

עיתונאי בתנופה
; שמונה שנים מתנהלת מילחמת־אזרזזיס
בלבנון. שמונה שנים נקטלים בני־אדם
בחוצותיה. שמונה שנים בני־אדם חיים מול
1המוות.
אחת היצירות הספרותיות היחידות העוסקות
במילחמת״לבנץ היא סיפרו של ניקולם בורן
מציאות מדומה * שראה־אור באחרונה בתרגום
לעברית. למהדורה העברית של מציאות מדומה
קדמה גירסה קולנועית, שאותה ביים סולקו•
שלנדורן! תחת הכותרת במעגל ההונאה,
גירסה שהוקרנה על מסכי הקולנוע בארץ.
מציאות מדומה הוא סיפורו של עיתונאי
גרמני בשם ג׳ורג׳ לאשן, הנשלח לביירות,
במטרה לדווח על קרבות מילחמת־האזרחים.
לאשן מוצא עצמו עד מהרה למעורב ריגשית,
ונקלע לפרשיית אהבה עם אלמנה לבנונית.
סיפרו של בורן הוא רומן על ניכור.
מילחמת־לבגון משמשת כרקע למצב האנושי
והקיומי של בן חברת״השפע המערבית בימינו.
לאשן, החי חיים שבעים ומנוונים עם אשתו גרטי,
שמח במידת מה על נטישת אירופה ובואו לאיזור
של סכנה, כאשר הוא במטוס הלוקח אותו
לביירות ביחד עם הצלם הופמן.
הפרט המפתיע ביותר מהעמודים הראשונים
של מציאות מדומה הוא התגלית, שהמחבר
הגרמני — באמצעות גיבורו לאשן — יודע יותר
על קונפליקט־העדות של לבנון מאשר גאוני
המטכ״ל והמימשל, שהצעידו את צה״ל לאדמות
לבנון.
לאשן מתמקם בחדרו, בקומה החמישית של
אחד מבתי־המלון בביירות, כאשר ביכולתו
לעקוב מחלונו אחרי חלק מהמאבקים המזויינים
ברחובות בירת לבנון. ביירות מצטיירת
כעיר־ללא־רחמים. בארוחה הראשונה בביתהמלון
אומר הצלם הופמן. :בקאוזטינה טובחים

• מקולס בורן -מציאות מדומה; עברית:
אברהם קדימה; תוצאת שוקן; 216 עמי
(בריבה קשה).

החזזיה הישראלית
שלום לך אנטול שירנסקי,
*י עוקב ככד כמה שנים אחרי מאבקך לצאת
מברית־המועצות ולהגיע לישראל. לא ברורים לי
כל אותם מניעים של שילטונות ברית־המועצות
המונעים זאת ממך ומחבריך.
וממול, ברוד לי, שאינך כלוא־הרוח היחיד
בעולם. גם בארץ שאליה אתה חותר להגיע חוזר
על עצמו סיפור כליאת־הרוח.
באחרונה התנהל בבית־המישפס־הצבאי
בשכם מישפט נגד מאמי מוחמד זייד־בילאני.
כילאני הוא יליד ,1950 מגר
האוניברסיטה הירדנית במתימטיקד* מחבר
שירים מובילות, שעשו לו בשנים האחרונות שם
טוב בעולם הספרות הערבי.
קודם למעצרו הטיל עלץ אלוף אורי אור,
מפקד פיקוד המרכז, צו פיקוח מיוחד (מהסוג
שהוטל על חברתך למאבק אידה גידל) ,צו
שהגביל את חופש התנועה שלו.
בראשית השנה נעצר כילאני. אחת ההאשמות
נגדה אי־התייצטת בסישדדו של רב׳סוץ משה
אלעד, היועץ לענייני ערבים במימשל הצבאי,
שהתפרסם בפנייתו אל הממונה עלץ בשב״ט
בבקשת רשת. לקרוע את התחת(אתה מכיד
את הביטה הרוסי המקביל, מקציני השב*כ
הרואי) לעורר״דין אחד מג׳נץ.

עתה הכלבים־הנוצרים בבלבים־המוסלמים.״
מהמלון מגיעים הכתב והצלם אל אחד הבארים:
.,בפרוזדור קידמה את פניהם בלוכדית באה־כימים
כמכרים ותיקים...״
ג׳ורג׳ לאשך נמשך למתורגמנית השגרירות
הגרמנית בביירות אריאנה נאסר, שהיא
אלמנה, יותר מאשר למהלכים השונים של
המילחמה הסובבת. אריאנה אינה כליל היופי:
את המחצית השמאלית של פניה חצתה צלקת,שנימתחה מזווית העין על־פני הלחי והגיעה עד
אחד הנחיריים ברקע נמשע התיאור כיצד
הפך כפר־הדייגים ג׳וניה לבירת הנוצרים בלבנון.
בדרכים פוגש לאשן טאנקים שעליהם הולחמו
צלבים, סיפורים על גייסות (דני) שמעון
שכרתו ברית־זמנית עם הכוח של אבו־ארז, עד
לטבח הבא(.במטהו של אבו־ארז הוא התרשם
שהם מחקים את האם־אס
בהפסקות של התופת נודדים זיכרונותיו של
לאשן לגרמניה, לאשתו, לילדים, והוא שב עד
מהרה אל להבות התופת של ביירות. מציאות
מדומה היא ספק רומן, ספק מסה מזעזעת על
מצבו של האדם. מסה העוסקת בחוסר־התוחלת
של חיים (.על־פי חוקי ההסתברות וכללי
המישחק בלתי־נמנע הוא כי לפגזים אחדים יהיו
תוצאות קטלניות העיתונאי שבו מעורר
דילמות כמו. :מה יכתוב, מה ירשום? על חוויות
— על הפחד, על הרגשת אי־פגיעות, על מיקצב
דם כתוך חלל רווי קולות־נפץ — על אלה לא
יכול לכתוב, הרי התנסה בהן אישית, וכיוון
שכך — נועדו להישאר כלואות בתוכו...״
במקביל נאבקת הרגישות האנושית של לאשן
בציניות המקצועית־עיתונאית שלו- :תהא
סלידתו מעבודתו אשר תהא, הוא היה תמיד
מסוגל לספק מאמר חם מאוד ומאמרים כאלה
הוא מספק למערכת השבועון המעסיק אותו.
באחד הבארים פוגש לאשן את רותיק,
סרסור־מילחמה מזן לא מוגדר. בצעירותו הנאצית
זכה לקבל את הלגיון קונדור, והוא מעין איש
יחסי־ציבור של החילות הנוצריים. :אני מכיר את
הדרכים, את כולן. ודבר אחד אני יכול לומר לך:
הנוצרים הם אנשים כישרוניים, מי ככלל
מתנגד לכישרון, וכאן, המוסלמים הם כולם
חובבנים, אין להם הכשרה צבאית, הם
פכפכניס ועל הנצרות הלבנונית הוא מוסיף
ואומר. :הנצרות שלהם היא ספוגת אליליות,
הצלב נוקשה בדי לפצפץ את גולגלות

הפלכתינאים ולטאטא אגב כך גם את
המוסלמים...״
מול הנוקשות והקשיחות של מילחמת־האזרחים
מוצא לאשן, כאמור, נוחם בין זרועותיה
של אריאנה, שהסכנה והאימה הסובבים את לאשן
כמו דורכים את גופו וחושיו לעברה, כמוצא
האחרון, מול הניכור שלו מהעולם הרחוק שממנו
יצא, ואליו הוא עשוי לשוב. בין הטבח התורן —
שהרי מי זוכר בלבנון את הטבח של השבוע
שעבר — והטבח הבא, מחדד לאשן את
ריגשותיו. אחד משיאי התיעוד בספר זה מתמקד
במיפגש של לאשן עם אחד מבניו של פיי ר
ג׳מאיל, שמביא בבשורתו דברים כמו:

עיתונאי בביירות
עיר ללא רחמים
.הפלסטינים שוללים את זכות קיומם של
הישראלים בישראל, ובכך איבדו את זכות
קיומם אצלנו ...לערפאת נחתוך את אב,־־המין.
לא. זאת אל תכתוב...״
לחצים תת״הכרתיים דוחפים את לאשן לעברה
של אריאנה. זו מעין אהבה של ילד לא מפותח,
המלווה בריגוש שבהצצה, ובמחשבות המעלות
אד של התפוררות בנפשו של לאשן. מימד הזמן
כמעט שאינו קיים בביירות. :בסד הכל תישעה

ימים, אך הם נראו לו כחודשים רכים מתוך
כל הסיוטים והביעותים למיניהם מתפוצצת
נישמתה של אריאנה, החפצה לאמץ תינוק,
שאותו היא נוסעת לקחת ביחד עם לאשן
מבעבדה. בהגיעם מספרת האחות על הילדה
העומדת לאימוץ. :זו ילדה, אמרה, בת חמישה
חודשים בקירוב, לפני שישה שבועות נמצאה
כרובע אשראפיה. לידיעתכם: בלי כל ספק
הילדה איננה מאשרפיה, אלא נטשו אותה שם.־
מהרגע שבו מקבלת אריאנה את התינוקת חל
תהליך התרחקותה מלאשן. הוא מתמיד בחיזוריו
הבלתי־נילאים אחריה, בעוד שבהדרגה הוא הופך
לפרו־פלסטיני — מה שמתקבל על הדעת, לאור
1תמונת־המצב הלבנונית, אחרי שהוא עוקב
אחריה. :מוות בסיטונות, מיספרים, מחוות־אימים,
מתורגמות לשפה הגרמנית, ובלבד
שלא להניח לה, להכרה, שתתגבש; מוטב
לכתוב כסיגנון הדיווח המהיר, המגלגל את הכל
| חיש־קל אל הקורא...״
הדילמות מצטופפות מסביב ללאשן. :מה
קשר אותו כל־כך אל אריאנה — הוא שאל את
עצמו תוך העמדת פני־תם — אם לא הסיכוי
שיוכל להישאר לצידה, כמות שהיה כאותה
שעה מנותק מהנחות קדומות ומהיסטוריה
קתמה, משוחרר מ עו ת העמום בכבדות, שבו
הותית כל הידע וכל נקיפות המצפון חתצים
ועקבות, כמו בפיתולי המוח בתוך סימני
השאלה שלו לכוד מוחו במיכתבי התפטרות
לאשתו ולמו״ל השבועון שלו, כאשר התופת
הלבנונית משמשת כזרז לעולם חוויותיו
ושאלותיו הקיומיות. במיכתב אל אשתו כותב
לאשן. :ומה יהיה על ילדינו, אם נוסיף לסחוב
ולהנציח את כל המזוייף בתור מחלה, אם לא
נמחיש לעיניהם הכרעה ברורה ומכאיבה, שכה
יוכלו להיזכר בכל ימי חייהם ולקראת סיום
מיכתבו הוא מציע לאשתו פיתרון יוצא־דופן,
לשם מחיקת הניכור שביניהם. :מגוי וגמור עמי
שלא לנטוש אותך, אכל הבה נחייה בנפרד.
יתכן שאז יהיה לנו יותר שיח־ושיג מאשר

,כאשר נחלץ לאשן מתוך התופת ומגיע
להמבורג, הוא חש שעליו להתחיל.לחיות בתוך
:הזמן הנכון״ .ובחדרו במערכת השבועון הוא
מתקתק את מיכתב ההתפטרות שלו.
מציאות מדומה הוא ספר מעולה על המצב
הלבנוני שהפך למצב ישראלי. זה ספר של

אגדת אנטולי שרנסקי וסמי מוחנו!־ ויידכילאני
סעיפי-ההאשמה האחרים בהם מואשם כילאני;
ברשתו נמצאו שגי סיפרי שרה שאותם חיבר,
ובהם שירים העוסקים בחופש, בניצחון ובמאבק

משורר פלסטיני כלוא
אלוף־פיקוד ממנה מבקר שירה

בשילטון זר. לפני בית־המישפט״הצבאי ניתח
אותו רב־סרן משה אלעד את שירץ של כילאני
(ניתוח מבריק לא פחות מהניתוחים שמפיקים
מומחי־השירה של שידות־הביסחון הסובייטים
אנטול שירנסקי — מאחר שאני יודע
ששילטונות הכלא הסובייטים אינם מאפשרים
לך לקרוא ספרות יהודית, אני שמח להביא
במיבתבי זה אהד משיריו של כילזמי, שעלידט
הוא עומד לדין בבית־המישפט־הצבאי בג׳ניו. שם
השיר הבטחה חדשה לעז א־דין אל־קאסם,
הה תזכנו:
.ותעורר הנעימה שבפיך /זעמם של אלפי
ה׳ישדימ / ,זעמם של נוטרי הנדיבות המאית /
ושומרי הכבוד הערבי הנטוע כמוט האוהל/ ,
זעמם של מי שקראי ככל הגאיות /׳האדמה
אדמת אלוהים. אם נכז אדמה לא בזזנו כבוד/ .
תהילה לא בזזנו חיי אלפי שנים /בארץ ממד
ועד סיך / ,אל ייאוש עז א־דין / ,סן המולד ומזמן
ההיגרה /לא ממך /ולא לך /ומימי עלי ידענום
— /היו הממולחים בסותרים אמוויים / .אך
ראה /זה הנאחז באדרתך /החזיק באת ובמגל
אלפי שניט /זה המשרש באלפי מילין /קח־זט
/עז א־ד ץ,הו,עז א־דין / ,ניתן לך ומל דיגלנו,
/נוציאו מידיהם / ,נעצו בגב הסיגיץ /ועל כי
מצפים אנו׳ לשחד הקרב /על חוד התמהים
בידיהם /נעצו הפיגיון בגב /ואמרנו: אמן/ .

ובאומרם: סיכמו עלינו /אמרנה אמן /אך
נעצו בגב הסכין / .ועסה ״/העד עז א־דין/.לך
נמנצר הדגל פפוג דמנו השפוך / ,ספוג יחץ
לקרזצג השחר /ולפאתי פיזרה / .לך נמסד
ומל שתיל טבק בפריחתו /עזת חיטה בעת
תתן *־יד / -ואנחנו מעתה /אחריך עז א־דיך.
(נוסח עיברי: ב־צ אבי־יפלוס
לסיכום. שיתסקי היקר, אני מאחל לך
שיוזרור נעים ממלא הסובייטי. ואס תחליט
להגר לישראל, הייתי רוצה שתדע שגם בארץ
הזאת כולאים על מילים ועל מחשבות. שתמה
בכך שגם בארץ הזאת מדכאים זכויות• הייתי
מצד, שתדע, שאץ חצאים מן מלל. בכל מקום
שבו פוחדים משירים וממחשבות חופשיות, מעיד
הדבר על ידיעה מר־צדק של המעשים שנעשים
באותה הארץ,
אנטול שידנסקי, איני מקבל דבר משירו של
כילאני. אכל זכותו לפרסם את שידו, ואוי לו
לאלוף הפיקוד אות אור, הממנה את חדסדן משה
אלעד, כ״מנקז־־שירה׳׳ .ארץ שאלופי־הפיקוד
שלה סמים את,,מבקרי השירה״ אינה ראוייהלך,
אנטול, אני מאהל לך, שבבוא י!ש תמצא ארץ
שבה אלופי־הפיקוד אינם ממנים צנזורים לדיבת
ספרות.
בידידות,

דן עומר

מאזניים בין צביעויות השומן המערבי הנוטף,
להרג־יתר של המיזרודהתיכון על כל אימתו. גם
תרגומו הגרוע של אברהם קדימה לא היה
*״ ,בכוחו לפגום באותה חוויה שלימה, שהביאה נתת
של חיים מהחוויה הלבנונית, נתח שהוא זר
לחלוטין לסיפורת הישראלית.

שירה

כנפי שחם
בינות לסיפרי־השירה שראו־אור בעברית
באחרונה בולט למדי קובץ שיריו המתורגמים
של המשורר היידישי אברהם סוצקובר,
שראה־אור תחת הכותרת מ פי שחם* ,כאשר
כותרת״המישנה היא שירים מן היומן ושירים
אחרים. השירים המתורגמים לעברית בידי

יעקב אורלנד, בנימין הרושובסקי, דויד
וינפלד בצירוף מסה מאת המבקר ח מירון —
*הינם בבחינת חגיגה עצובה של שירה, מלשון
שכמעט איננה עוד.
שירי אברהם סוצקובר הינם שירים של כאב.
זכר שואת העם היהודי, אותה הכחדה של תרבות
שלמה, עוברים בהם כחוט השני השירי. כבר
בפתיחה הוא כותב :״עתה אשמע מה שמדבר
הלילה מתון־ שנת / :מישהו מגרגר, מתפתל
כעוף חצי-נשחט / .מגרגר, מתחלחל, יכבלו
החלק — מיבזק לוהט...־
והמשורר ממשיך בשירת כאבו. :מי ישאר, מה
י שאוז אולי התה על הים / ,וישאר העיוורון
של העיוור שנעלם״ ׳.היצירה של סוצקובר היא
גיבוש שירי מעולה לכאב העם היהודי, אותו
פרולטריון של תרבות יידיש, שנעלם ואינו עוד.

אחת קיימת ביניהם לכל עמי עולם / ,אלה
שבחיים צריכים רק להזכיר שייכותם.״״
הכאב הנמשך לאורך כל שירי סוצקובר הוא
כאב אותה איבחת חרב ־שקטלה, וכאשר הוא
כותב. :לא אוכל לשכחו, את הנשכח / .לא אוכל
/אפילו לזכרו; על הפנים טלית — /גוסס
נידרם, על מירצפת רחוב סטראשון נפל / ,עד
שמרחוב״ירח נעשה רחוב־של־שמש בדרך
אווילית זה כאב השירה שאינה מסוגלת
לסלוח את שהיה. ולא רק לסלוח — אלא שהיא
ממשיכה ומזכירה. בשיר חיוך מידאנק. :על
ארובת־כיבשן במדינת פולץ / ,יחף /ושמוט
רגליים / ,כבנוער / ,עם ציד״דגים בנחל המלוב־לב
— /יושב שכני׳...
חלק משירי מדור־הכותרת כנפי שחם
עיסוקם בנוף החדש של סוצקובר — בישראל.
בשירו מכוסה בחצי ירושלים הוא מתאר:
.מכוסה בחצי ירושלים עד /אפם נשימה/ ,
מכוסה בבתי־אבן, בגזוזטראות תלויות, עד /
אביב של אישץ העץ והלאה אל.ראיתי דג
דיו על חוף אילת / :מלכותו זה הסגול כולה /
בחול הלבן ועד לדימוי- :כך ייראה על פני
המאדים, או על כוכב אחר / ,ראשון המשודרים
היהודי.״ ושוב לירושלים, שבה הוא רואה, את
היחס אדם־היסטוריה, וכותב. :האדם בן מאה אלף
השנים שבמחיאון רוקפלר אדם־הכרמל׳ ,כפי
שלעת זיקנה /כינוהו נכדיו הידענים / ,האדם
המתגורר במיבנודזכוכית /כבן־זמננו בדיד
דודז׳נירו — /הוא נתן בי את עיניו ברוב
רוגז״.״
שיריו של סוצקובר הינם השיר במיטבו,
המומלץ ביותר לאוהבי השירה הישראלית.

מקור

דברים בגליה
לא ברור לי אם בנצח הסיפורת הישראלית
ייזכר סיפרו החדש של יגאל גלאי דברים
בגליה * ,אבל אין לי ספק, שספר זה מצליח
להציג ולחשוף את הישראלי הממוצע של ראשית
שנות השמונים, עשרת מונים אמין וטוב יותר
מאשר ספריו של א״ב יהושע, ששיכרונו
מעצמו הופכו אטום לבני־האדם החיים ברחוב
הישראלי.
יגאל גלאי כותב בלא יומרות פילוסופיות.
דברים בגליה הוא סתם סיפור על אנשים,

משורר סוצקובר
יד שלישית
בניטפי דימעה שירית הוא כותב. :להסביר? איך
להסביר? /השמש עוד אינה צוננת / ,אבל
דימעה היא לא תתיך — /רק הילדות לא
מזדקנת׳...
אילו אברהם סוצקובר היה משורר את שירתו
באחת מהלשונות הגדולות, אין ספק שהיה נלמד
בארץ במיסגרת תוכנית הלימודים לשירה של
בתי־הספר־התיכוניים. אבל סוצקובר, המשורר
של שפת שירה גוועת, הוא מיקרה אנאכרוניסטי
של משורר הכותב בלשון שכבר גוועה ומתה.
שירי סוצקובר הם מודרניים לחלוטין בצורתם.
שורות כמו. :היא שייכת לי היד הכרותה, אשר
לפני שנים רבות /כגן מצאתי, בערוגת
עגבניות / .ולפי שיד גבר היא ובעלים לה אץ /
שלי היא. יד שלישית. בלעדיה לא אכתוב
אפילו אות...״
שירה מרגשת שכזאת קשה למצוא על מדפי
השירה הישראלית.
בשנים האחרונות חזרה תרבות היידיש
הנכחדת למעמדה הנדיר בעולם. והמדובר לא רק
בהענקת פרס־נובל ליצחק ם שכים־זינגר
(הרחוק מלהיות הבולט שבסופרי היידיש
לדורותיה) .סימן נוסף למעמד זה היה בהזמנתו
של סוצקובר למיפגש בינלאומי לשירה
ברוטרדם, מיפגש שעליו הוא כותב באחד
משיריו. :כשקרא המשורר האינדונזי ספרדי
דגזקו /דאמוגו בלשונו השיננית שיר גיטו /
משלי, ליוותה אותנו יחד, דרך ההברות/ ,
מוסיקה שילדית מן העולם ההוא שנתעוררה.
/ /חשבתי: מילדה אינו מיקרה, וגם בואי /
לרוטרדם /תוכנן הייטב בידי רוחות / :לשח

שהועלה על הנייר בעין רגישה, באוזן המאזינה
׳לשפה ובסרקאזם פוליטי לא מבוטל.
דברים בגליה הוא סיפורו של אביתר, איש
שירותי־הביטחון, עולמו, ריקעו, בעיות התבגרותו,
עולמו ה״מיקצועי״ ובעיותיו המיניות —
כאשר ברקע ניתן לחוש בשירטוטים מעולים של
הרחוב והחברה הישראליים.
לשון הכתיבה של גלאי היא אמינה וקולחת,
תוך שהוא מצליח לשרטט דמות תלת־מימדית
!של גיבורו, העובר אודיסיאה ישראלית עד
!להפיכתו לאיש המוסד.

* אברהם סוצקובר -כנסי שחס; הוצאת

• יגאל גלאי -דברים בגליה; הוצאת

ע ם עובד; 156 עסי(ברי ב ה רבה).

סופר גלאי
קריא ואמין

תטו); 175ע טי(בריבה קשה).

מר(ה)לים

מי מריבה

קשה להיות משורר עברי צעיר בישראל סוף שנת .1983 לא משנה אם אתה משורר מוכשר או
משורר נטול כל כישרון. למשורר המוכשר ולאחיו נטול־הכישרון יש מכגודמשותף אחד, שהוא —
עליהם להשיג יותר מ־ 90 אלף שקל לפחות״ כדי לממן את הוצאת סיפרי־השירה שלהם,
את אופנת המדליה הגובים מהמשוררים אתנן עבור פידסוס סיפריהם, פתחו נשנות החמישים
שתי הוצאות ספרים פרטיות: הוצאת אלף והוצאת עקד. כיום מצויים בארץ כתריסר מו׳לים
פרטיים, הניזונים כעלוקות על גופם של משוררים צעירים, ומפרסמים את סיפרוניהם.
מאחד שהכלכלה בישראל היא כלכלה־קפיטליסטית לכל דבר. אי אפשר להתלונן על לדומם
של ערפרי מו׳׳לים שכלה למרות שהדברים שאותם הס מפרסמים כעבור חופן שקלים, אינם פגיעים
לרמה מניחה את הדעת של איכויות שידה.
אלא שבדומה לכל מגיפה ו/או רעה חולה הגיע מגע הזה לגוף הבריא של הספרות והשירה
הישראליים. בשנות תזמישים ודתה ספריית פועלים פנינת־הכתר של המרלות הישראליית.
בנית הוצאה זה ראו־אור סיפרי השירה והפרוזה של מ י ושיור שהחל ליצור באותן שנים. העורך
הראשי של ספריית פועלים באותן שנים היה המשורר והמתרגם אברהם שלונסקי, שעל פיו
ועל פי דעתו היה רואודאור ספר שירים של משורר צעיר או שאינו רואודאור, באש״ השיקול הינו
ספרותי טהור.
ןןו * ועד ״זי ש

בכיסא הזה מקום לעוד שלושה י שטים ברמתם.
למעט ספר מבולבל ובלתי־קדיא, שאותו פירסם רענן על מש אמונים, לא ברורים כישוריו
הספרותיים לתפקיד שאותו הוא ממלא. עורכת ספריית השידה של ספריית פועלים היא הגני,
חברת קיבוץ גך־שמואל, המחברת בזמנה הפנוי
פיזמונים (קשה לקרוא לחרוזיה של הגני שירה
לשמה).
אלא שמיגוד לאברהם שלונסקי, שהשירה
׳3עגידיר׳־ז ספ רי ם חדז צי ם
הצרופה היתה לנגד עיניו, והי שלנגר עיניהם של
סמל ספריית־סועלים
הגני את רענן ניצבת המדמה הצרופה. מזה שלוש
מחברי המ ח או ת במקום משוררים
עצים מספרים לי משוררים צעירים(כל השמות
שמודים במערכת — והם רבים) על התנאים
שמציבים לפניהם קברניטי ספריית הפועלים. בשער השקל של היום(נכון לאוקטובר ,)1983
גובים הצמד הנני את רענן 90 אלף שקל מכל משודר צעיר, עבור הכבוד המפוקפק להדפיס ספרץ
כחוש תחת הכותרת ספריית שעלים(הסכומים עבור יצירות פרחה מבוססים על מפתח מחירים

ב״קרדו׳ של ספריית פועלים, שאותו מצאתי בקטלוג ספרים ישן משנות החמישים נאמר בץ
השאר. :במשך כל השנים שחלפו סאז ביקשה הוצאת־הססרים העבדית־בועלית הראשונה
לטפח את היצידה העברית לתחומיה השונים ולסייע בפעולת ההשכלה ברחבי הסט, אחת
ממגמותיו: היתה עידודם של כישדוכות צעירים בקרב הסוסריס והמשוררים• ואכן רבים מהם
— ביכורי־יצירתם הופיעו נג&בריית פועלים ,-עם אלו ניטנים ט יזהר. משה שמיר, חנוך
ברטוב, נתן שחם ועור״.״
ספריית פועלים, שהיא מוסד בבעלות קיבוצי השומר הצעיר והקיבוץ הארצי, אינה מוצאת
בץ מפרסמי הספרים שלה את היזהריט השמירים הברטובים של הסופרים הצעירים בישראל. בץ
מחבריה ניתן למצוא מחברי המחאות מקע׳׳ס 90 אלף שקל.
בל שנותר לי להעיר הוא, שסביש לא במעט למצוא את ספריית פועלים כגורם כלכלי מנכר,
נ ץ הקיבוץ הארצי לתרבות־הערים בישראל, והייתי מציע לחברי קיבוצי תנועה זו להתחיל
ולשאול שאלות בנוסח: מה מוסיפה הוצאת־ספריס שכזאת לתנועה קיבוצית, ששאר מיפעליד,
מכובדים ביותר?
ואם כבר להתחרות בשוק המו׳לים הפרטי, אז לא להתחרות באלף ובעקר — אלא להתחרות
לפחות בהוצאות מעולות נוסח זמורה ביתן. המצליחה להביא, בלא סיבסוד כלשהו, את מיטב
הספרות העולמית, ספרות שבשנות הארבעים והחמישים ודתה נחלת ספריית הפועלים, או
להתחרות בהוצאת עם עובד, שאינה גובה את ליטרת השקלים מהמחברים המפרסמים אצלה.
וכפי שאמר משורר צעיר: מן הראוי להמיר את שם ההוצאה לספריית חמו׳הלים.

לאורך כל קריאת דברים בגליה נזכרתי
בניסיון־הכשל של חנוך ברטוג, בסיפרו
הבדאי, לחדור לדמותו ולעולמו של איש •
המוסד. ברטוב עשה זאת כליטראט מתוסכל.,
בעוד שגלאי עשה והצליח, דווקא בשיחרורו
מתיסכולים ספרותיים למיניהם. גלאי פשוט כתב
סיפור שעובר את העין ואת האוזו.
דברים בגליה אינו סיפור־ריגול, זה סיפור
מערכת יחסיהם המורכבת של אביתר וגליה,
אשתו — התבגרותם הישראלית, חיפושיהם
בחיים, איחודם הרומנטי(מדי לטעמי) ,נישואיהם,
התפתחות בגידותיה של גליה, וההוצאה־להורג
של אביתר את מאהבה, איש צבא הקבע
הראוותני.
אין ספק שיגאל גלאי עשה בספר זה קפיצה
נחשונית, מעל לספריו הקודמים, שהוכיחו
כישרון שהסתתר בתוך בוסר. בספר זה התאמץ
גלאי להתמודד עם הדמויות המתוארות, והוא
יכול להן.
גלאי מצליח ליצור את התחפושת המיקצועית
של סוכן המוסד באופן אמין לחלוטץ. הוא אינו
מגלה גם לגליה, אחרי נישואיו, את האופי
האמיתי של עיסוקו, למרות שהוא מתגמד בעיניה
בהדרגה, מול מדיו של מאהבה. בין פירקי
הפעולה והאהבדדקיגאה מצויות להן מיני־מסות
מתמשכות על נושא הזזרמנות בארץ־הקודש.
אחד הקטעים הטובים יותר בדברים בגליה
הוא הקטע שבו נכנס אביתר לפעולה. :עתה עליו
להימס למאמץ אחרון. לפני החופשה ביקשו
ממנו לאזור כוחות ולהתבונן לפעולה המכרעת:
ל מי חודשים אחדים הותקפה קבוצת תיירים
ישראליים בבית־מלון מפואר בז׳נבה. ארבעה
נהרגו. כקבוצת דיץ הבטיח שר־הביטחון שידה
הארוכה של ישראל תשיג את המרצחים ככל
מקום אביתר נועד להיות היד־הארוכה.
בעוד אביתר מתכונן לפעולה, מתפרפרת לה

גליה עם מאהבה הציניקן לבוש מדי־הייצוג
הצבאיים, המיצג בעיניה את היפוכה של תדמיתו
ה״משתמטת״ של אביתר.
ואביתר מבצע את הפעולה. :היד ששלפה
בזריזות את האקדח מתחת המיקטוץ לא רעדה.
אביתר קירב את האקדח לראשו של האיש שאף
לא טרד: לסובב את פניו ולראות את הנימם.
משתיק הקול הכליע שתי יריות.״ אץ כאן
הלבטים המזוייפים, שמועמסים על סוכנרהחשאי
של חנוך ברטוב בהבדאי, ישנה המיקצוענות של
הסוכן, המצליח להפריד בין עבודתו לעולמו
הפרטי וחביתי.
דברים בגליה אינו ספר ספרותי, אלא ספר
פשוט וקולח, של מספר שהצליח להביא סיפור
פשוט ואמין בלא יומרות. הקריאה היא קולחת,
וזה מסוג אותם ספרים אמריקאים, שאתה יכול
לקרוא אותם במהלך ערב אחד.
לקראת סיום, מבשילה בראשו של אביתר
התוכנית לחסל את אותו אלוף־מישנה, המבלה
בתקופות היעדרו בזרועות גליה. בין חיסול
וחיסול הוא מתכנן את תוכניתו. ואז, אחרי
החיסול האחרון, הוא נעלם, נעזר באחד מדרכוניו,
מגיע ארצה בעילום שם, אורב ליד ביתו לגידי
הדר. כאשר הקצץ־המאהב יוצא, שולף אביתר
את אקדחו. :ממתי אקדחים מסריעים לד? מה
יש, קשה לך אשוב? עכשיו תקשיב טוב. אני
חושב שאני הולך לעשות לך את זה. מחר
בכולך ימצאו אותך מת או אולי לא ימצאו
אותך בכלל. תלוי כמה מאמץ ארצה להשקיע
בך. אתה שווה מאמץ בבלל?״
והלאה, בולע משתק־הקול חמש יריות,
הנועלות את דברים בגליה.
ספר מומלץ לכל מי שחדל להאמין, שניתן
לחבר בעברית ספר קל ופשוט, ספר קריאה בעל
עלילה חסרת יומרות. החיסרונות הבולטים
בקובץ הן האותיות הקטנות והכתיב
1הבלתי־אחיד.

בו מ שה קרסו״
ת״א טל 627151 .
חיפה טל.727204 .
ירושלים טל 226491 .
חיפה טל.510296 .
נתניה טל 23037 .
באר־ שבע טל.70911 .

רנו 18ס טיי שן -דלת חמי שית ענקית
למטען, שפע אביזרי נוחות ובטיחות,
עיצוב חדשני ומרהיב — עם מנועים

המרכז ללימודי צילום

לחוזי בוקר,אחה״צ וערב למתחילים
ולתלמידי שנה א׳ ושנה ב:
מערכת לימודים גמישה
מסלול מיוחד לתלמידי שוה ג׳>נת׳א)
בהדרכת פיל פרקים. מרצה בכיר
במחלקה לצילום ^ .ז;״׳•זיו.
לכל הלומדים, קורסים נוספים ברישום,
ציור תולדות האמנות ועוד.
הסדר מיוחד לחברי קבוצים
תחילת שנת הלימודים 9.10.1983
פרסים והרשמה 10.00- 20.00
בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

מספר המקומות מוג ב ר

טלפן לקבלת
חוברת הסבר

העולם אוהב

£1117א11£

אספקה מידי ת ־ מ חירי ם מפתיעים.

קמרה אובסקורה

1400ס מי׳ק או 1650ס מ״ ק, תיבת
הילוכים 5,4הילוכי ם או או טו מ טי,
מספר דגמי ם עם מזגן מקורי מביח״ר.

מודעות בטלפון
לכל העתונים

בכר טי סי א שראי ב מחירי המערכתי
£0$ 0106א01

* 1אסוז * א! 0זאו

ויזה

ס חו

•עגראכרט

שרות ת.ד. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

פרסום

אידיאל

אבן גבירול סו ו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

227117/ 8־ 03

ת א. אלנבי 298191,298291,57
בצלאל 223573,233502 ,6
חי פ ה, הנביאים 662773,13

למד צילום בחברה טובה

אנ(ודאותה

תהגה

* גסיריכן

ה לי צ ^ז/ג 110

סורוחמ הקר

העולם הזה 2406

ם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה ...וגם זה...וגם זה ...וגם זה...וגם זה...וגם זה.

מוסיקה, מוסיקה, ילדים ותקליטים
פעסם לקחתי את הילדים שלי לפסטיבל שירי־ילריס. אני לא זוכרת איזה מיספר. הגדול היה
בן 7והקטן בן .4הם ישבו והקשיבו ונהנו, ובסוף צעק הילד הקטן שלי בלהט ״רק תיסלם, רק
תיסלם!״ הילד הגדול הסתכל עליו בבוז ואמר לו ״שתוק יא פרימיטיב!״
שאלתי אותו למה הוא מעליב את האח שלו ולמה תיסלם זה לא טוב, והוא ענה לי שתיסלם
זה לא רע, אבל אחיו הקטן לא שמע מספיק מוסיקה בחייו, כדי לצעוק רק תיסלם.

גם פילוסופים
הם אנשים
עם שכל
יש לי ידיד, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה.
איזה רעיון מעשי כבר אפשר ללמוד אצל בן־אדם
כזה? שום רעיון, כמובן. הוא יודע לתת הרצאות
ארוכות ומאלפות על אסתטיקה של המדעים
למשל או על מישנתו האכזיסטנציאליסטית של
ז׳אן פול סארטר. בעניין איר לעבור את הכביש
בביטחון, עוד יש לי מה ללמד אותו. ככה זה כבר
הרבה שנים. אבל, כנראה, אף פעם לא מאוחר,
והנה השבוע גנבתי לו רעיון כל־כך מוצלח, שאני
מוכרחה לשתף גם אתכם בו.
בוקר אחד ראיתי אותו יושב בבית־קפה וקורא
עיתון בניחותא. מתוך ידיעה שבחופשות הוא
מטפל בילדיו, שאלתי אותו איפה הילדים. הוא
הצביע על שולחן אחר בפינה אחרת של
בית־הקפה. שם ישבו הילדים שלו, אכלו, ליכלכו,
צעקו ורבו.
כבר למחרת עשיתי את הניסיון הזה והוא
הצליח מעל למשוער. אני ישבתי בפינה אחת של
בית־הקפה עם כוס־קפה ועם עיתון ושני ילדי
ישבו בקצה אחר, הזמינו מילק־שייק והתחילו
במריבה קולנית יומיומית. איש אחד שישב
בשולחן על ידי הסתכל עלי ואני עשיתי פרצוף
מאוד מוטרד מהילדים האלה שיושבים בחוץ
ועושים רעש. הוא אמר שהוא לא מבין איך
אנשים שולחים ילדים קטנים לשבת לבד

הבנתי את הרמז ומאז הבית שלנו נראה כמו חנות״תקליטים ממוצעת. פחות או יותר כל תקליט
שיוצא בארץ־ישראל מגיע אלינו. מדי פעם אני מניחה על הפטפון איזו מוסיקה קלאסית ובעוונותי
אני מוכרחה להודות, שאחרי חמש דקות אני מקבלת הוראה ברורה להוריד את השיעמום. קצת
צובט לי בלב תמיד, אבל אני מורידה. הדבר היחידי שהם היו מוכנים לשמוע היה פטר והזאב של
פרוקופייב וקרנבל החיות של סן סאן שני התקליטים האלה מלווים בסיפור והסיפור הוא שמרכך
את משבר השמיעה הראשון. מאוחר יותר, כשהסיפור כבר נעשה מוכר ואפילו משעמם, פיתאום
הם מוצאים את עצמם אוהבים את המוסיקה.
מצא חן בעיני הרעיון ומאז אני בחיפוש מתמיד אחר תקליטים של מוסיקה קלאסית, המלווים
בסיפור.
השבוע ראו אור שלושה תקליטים חדשים של חברת סי־בי־אס: היפיפיה הנרדמת, מפצח
האגוזים ואגם הברבורים. את הסיפור קורא יוסי גרבר. אני לא יודעת אם הילדים שלי או שלכם
יקנו כרטיסים לקונצרטים, כשיהיו גדולים, אבל צריך לתת להם אפשרות להכיר מוסיקה קלאסית
ולהחליט.
חוץ מזה, מטעמים אגואיסטים גרידא, אני מאוד נהנית כשהם מבקשים לשמוע את מפצח
,האגוזים, כשהאפשרות השניה היא אתם יודעים מה.

איו לאיים
על מנהל הנגק
כמה פעמים בשנה החמצן של המדינה מחלק
מתנות לילדים? איכשהו, השמועה תמיד עוברת
מפה לאוזן, שבנק לאומי, למשל, מחלק

ייצירתח
בסן לאאי

בוקר אחד מצאנו את עצמנו, ענת צלמת
העולם הזה ואני, ברחוב שינקין בתל־אביב. בטח
סידורים. אלא מה, בילויים?
שינקין זה המקום היחידי בעיר, לפי מיטב
ידיעתי, שיש בו תנובה. המקום נראה מבחוץ
בדיוק כמו שנראו התנובות לפני 30 שנה ואנחנו
שתינו, עם מבט נוסטלגי, נכנסנו לאכול איזו
ארוחת־בוקר של שנות ה־.50
הריהוט במקום ישן מאיד, בעלי המקום ישנים

איש אחד נחמד, בגיל בינוני, עם שערות שיבה, כזה מבית טוב, עם חיניר טוב ושפות זרות, הציע
לי לעשות כתבת־תחקיר על הבעיה של מישלוח זרי־פרחים וסלסלות בתקופת החגים. הוא אמר
לי. :תחשבי רגע. איזו הוכחד, יש לבן־אדס ששלח פרחים לחברו, שהפרחים אמנם התקבלה־ לא
כל־כן־ הבנתי את הבעיה שלו, כי הרי ההוכחה הטובה ביותר היא שמקבל הזר, כמובן, עוד באותו
יום מטלפן ומודה עבור המישלוח. בן־שיחי זדה מופתע מאור ואסר שהוא לא ידע על הנוהג הזה
לטלפן ולועדות על הפרחים או על כל דבר אחר.
אם אתם יודעים על הנוהג הזד. תעברו לעמוד הבא. אם עד היום לא ידעתם שצייר להודות על
מתנה — תתביישו!

המיסכנים, שכבר חוסכים הרבה שנים, כשהם
באים לבנק תמיד אומרים להם שהמתנות כבר
נגמרו(זה מניסיון אישי של הילדים שלי).
את כל זה אני מספרת לכם, כי שמעתי
שעכשיו בנק לאומי מחלק לילדים שלו מתנה
יפה מאוד, ששמה יצירתון והיא מישחק חינוכי
ויצירתי(שתי מילים אהובות עליי מאוד) .אבל
אם נתעלם מהשם, זהו מישחק של אותיות
וספרות מגנט, שאפשר להשתמש בהן כדי
להרכיב מילים ותרגילי־חשבון, על לוח מיוחד או
על הפריז׳ידר הביתי.

קלמרים, בנק דיסקונט מחלקת כדורים
ומטקות, והבנק הבינלאומי מחלק חולצות.
אלא שהבנקים האלה כנראה קצת קמצנים,
והם רוצים לתת את המתנות האלה רק לילדים
שבאים לפתוח אצלם חשבון חדש. הילדים

הנוסטלגיה זה לא מה שהיה בעם

נימוסים!הליכות

אין לי כוונות להמליץ לפני הילדים שלכם
ללכת בדיוק עכשיו ולפתוח חשבון בבנק
לאומי, לעומת זאת, אני בהחלט יכולה להציע
לכם לומר למנהל הבנק שלכם, שאם הוא לא יתן
לילד שלכם את המתנה היפה, אז אתם תסגרו את
החשבון שלכם כבנק שלו. אולי זה יעזור.
דרר אגב, תזדרזו, כי על הפירסום של הבנק
בקשר למישחק, כתוב באותיות קטנות שהן
האותיות הכי חשובות, שהמישחק יחולק עד גמר
המלאי.

בבתי־קפה ואני אמרתי שגם אני לא מבינה,
והמשכתי לקרוא עיתון. תודה לד, ד״ר ג.מ.
למדתי ממר שאסור לזלזל בפילוסופים.

מאוד וגם השרות לא שמע על שנות ה־ .80 אכלנו
ביצה־עין שהיתה בסדר. סלט־ירקות שהיה בסדר,
לחמניה וחמאה — בסדר וכוס־חלב בסדר.
ישבנו שם די מאוכזבות. הדבר היחידי שיכול
היה להציל את הארוחה המאכזבת, היה אילו
החשבון היה 23 גרוש, למשל. אבל החשבון היה
153 שקל לכל אחת מאיתנו.
תם עידן התנובות, רבותי. שינקין זה לא מה
שהיה פעם, וגם אנחנו, כנראה, לא.
נכוה טעות

ליאורה בך נון, סטודנטית מתל־אביב, העירה
לי שלפעמים אני שוכחת לציין את שם ההוצאה
של ספר שאני ממליצה עליו. תודה על ההערה
ולהבא אשתדל להקפיד על כך.
אגב, ליאורה, הספר שביקשת לדעת עליו, יצא
בהוצאת כיוונים. יכול להיות שכתבתי עליו
שבוע לפני שהוא הגיע לחנויות ולכן לא יכולת
להשיג אותו. בינתיים אני יודעת שהוא ישנו בכל
החנויות ונימכר כמו לחמניות טריות. אני מקווה
שתהני ממנו, כי אני מאוד נהניתי. ועוד אגב אחד,
לכל האנשים שכותבים לי מיכתבים: אנא ציינו
,את שמותיכם ואת כתובותיכם. אולי אני רוצה
< [ לענות לכם מיכתב אישי?
לפני כמה שנים, כשנסענו לירושלים ועברנו
בשער־הגיא, שאל בני מה המכוניות הישנות
וההרוסות האלה עושות בצירי הכביש. סיפרנו לו
על מילחמת־העצמאות ועל השיירות לירושלים
ואפילו קצת שרנו את בב־אל־ווד.
מאז, תמיד בדרך לירושלים, כשאנחנו עוברים
הילד חשב שזו צורה יפה מאוד להזכיר לכל
את שער־הגיא, אנחנו מדברים על זה. השבוע
האנשים שנוסעים יום־יום לירושלים, מה קרה
נסענו שוב. מרחיבים שם את הכביש. לא יודעת
שק על־ידי הנחת המשוריינים הישנים. פעם, מה יהיה אחרי שיגמרו להרחיב, אבל בינתיים
סמוך ליום־העצמאות, כשעל המשוריינים הונחו המכוניות הישנות נזרקו לצד, חלקם הגדול שוכב
זרי פרחים, עצרנו את האוטו (למרות שאסור) על הגב והם נראים כמו ערמה של גרוטאות. הילד
הסתכל על זה בעצב ואמר ״תיראי איך שהם
ירדנו ועמדנו על יד משוריין אחד כמה דקות.
איכשהו הירגשתי איך הילד חולק כבוד מעליבים את מילחמת־העצמאות״ .חיפשתי
ניסוח יותר טוב מזה ולא מצאתי.
להיסטוריה שלו.

בג-אל-ווד,
לגצה זכור גא
שמותינו

דניאלה שמי

הוא מומחה ונשים, לאיטו וואו3נה,ח
סבווטא׳ ,סובו, צ״ו, סדיטיקא׳
והיועץ שר סגן ואש־הממשלה
אברמסון הסביר לי שתודעת־היופי
מאפיינת את ילידי מזל גדי, והוסיף כי
גם דויד לוי הוא בן אותו מזל.
שאלתי אותו כיצד הגיע לתפקידו
הנוכחי, כיועץ לענייני תיקשורת של
דויד לוי.
סיפר חנן:
נולדתי בפתודתיקווה להורים שעלו
כחלוצים והתיישבו בגדרה. הם חיו
שם באוהל. אבי היה פועל בניין עד
ליציאתו לפנסיה.
מגדרה עברו הורי לרמת־גן, שם
נולדתי ב־ . 1937 ליד ביתנו הוקם
מיגרש כדור־סל. שיחקתי שם והייתי
שחקן מכבי רמת־גן במשך שנים.
סיימתי את מיכללת וינגייט. הייתי
מדריך בבית־ספר למד״סים ואחרי
הצבא מורה לספורט בבית־ספר
ברמת־גן.

לא הוצגהתי
כגנרל

^1־ *5י״4

אברמסון עם פנינה רוזנבלום
הוא קורא לה . -מעריצה שלי־

ד דוי ד
^ ת חנן אברמסון, יועצו של דוד
\ £לוי לענייני הסברה, הכרתי
בפתיחת אחת המיסעדות בתל־אביב.
האיש שהציג אותו לפני, אמר שהוא
ספורטאי, מומחה לענייני־אופנה,
פוליטיקאי וצייר.
תוך כדי שיחה הבהיר לי אברמסון
שהוא מתמחה גם בענייני יופי
ואסתטיקה, והציע לי להשתמש
בקרם־לחות מסויים. הוא הסביר לי כי
עור פני מבריק יותר מדי. אברמסון
אמר, כי לא יוכל להרחיב את הדיבור
בנושא טיפוח ואסתטיקה והציע שיבוא
אלי הביתה באחד הימים ויתן לי כמה
עצות בענייני יופי. קבענו ליום שבת
אחרי־הצהריים.
חנן אברמסון הגיע בשעה היעודה.
הוא היה לבוש בחולצת טריקו אדומה,
מיכנסיים אפורים ונעליים חומות
שרכש יום קודם בהמשביר לצרכן.
הוא התנצל לפני על כך שצבע
הנעליים אינו תואם את הלבוש, הוא
התקשה למצוא נעליים מתאימות מפני
שמידת רגליו .46
מתחת לבית־שחיו החזיק בסיפרו
הפנטזיה התנכית שכתב ואייר
בעצמו. את הספר נתן לי במתנה עם
הקדשה.
חנן אמר לי שהוא תשוש, שכן הגיע
אלי הישר מביקור אצל דויד לוי
דוי בבית־שאן, שם היה מוזמן לארוחת־צהרים.
שאלתי
אותו איך הוא מצליח
להראות כה מטופח.
חנן הסביר: תודעה של טיפוח
ואסתטיקה והופעה נאה צריכה להיות
באופיו של האדם. הקדשת זמן, דהינו
פעולה ממשית כגון פיתוח ידע וטיפול
בנושא כפי שמתבקש.
״אני קם בבוקר, מנקה את פני
במי־ניקוי, לאחר מכן מורח על הפנים
קרם יום ומסביב לעיניים מישחה
מיוחדת.״
״מדי חודש אני ניגש לקוסמטי־קאית
לטיפול שיגרתי, שכולל מסאז׳
ומסכת־פנים. הטיפול היומי נמשך
כ־ 15 דקות. תודעת היופי התפתחה
אצלי לאחרונה, ואני מעביר קורסים
לטיפוח־החן אצלי בבית. קארין
דונסקי מעבירה את התיאוריה
שמיועדת לנשים ולגברים כאחר.״

ך* משן* כל זמן הפעילות הספור•
טיבית המעשית, לא עסקתי
בפוליטיקה,לא רציתי לערב פוליטיקה
בספורט. לדעתי ספורט הוא דבר
א־פוליטי, אבל מתוך המציאות של
הספורט הישראלי הגעתי למסקנה
שהספורט הישראלי הוא פוליטי
מובהק, המורכב ממרכזים פוליטים,
הכל מבוסס, בהתאם ליחסי־הכוחות
ביניהם כבבואה לפוליטיקה המרכזית.
הגעתי לנקודה שבה הבנתי, כי מיציתי
הכל בעולם הספורט. הוצאתי אז ספר
בנושא ספורטיבי, שאושר על־ידי
מישרד־חינוו, כספר לימוד לבתי־ספר
בארץ. הספר יצא בהוצאת אורט.
בתחילת שנות ה־ 60 עזבתי את ההוראה
ולמדתי שלוש שנים גראפיקה וציור
בבצלאל.
באותה תקופה נתתי שעורי־ערב
בספורט. כאשר סיימתי את הלימודים
בבצלאל עבדתי כגרפיקאי בבית-
דפוס. יותר מאוחר הקמתי עסק בתחום
הגראפיקה, הפירסום וההוצאה־לאור.
עסקתי גם ביחסי־ציבור.
באותה תקופה התחלתי לצייר.
התחתנתי ב־ 1964 עם אשתי, שממנה
נפרדתי בינתיים, ויש לנו שני
ילדים.

ב־ 1978 הופיע הספר הפנטזיה
התנכית. ציירתי שם ציורים בנושא
התנ״ך. בקרוב אני עומד להוציא לאור
ספר על תולדות היישוב כפר־יונה. אני
כותב שירה פילוסופית. למדתי
פילוסופיה ותולדות האמנות באוניברסיטת
תל־אביב.
אחרי מילחמת יום־הכיפורים
התחילו תנועות־המחאה(מוטי אשכנזי
וכו׳< .לקחתי אז חלק פעיל באירועים
כסטאטיסט, מתור הזדהות: באותה
תקופה נרשמתי למיפלגת חרות, בסניף
פתח־תיקווה.
עשיתי אז עבודה קהילתית
בבתי־נוער ובמתנ״סים, דבר שקרב
אותי לבעיות החברה. בתקופה זו
הצטרפתי לתנועת חרות, כחבר מן
השורה.
לא הוצנחתי כגנרל, כמו עזר וייצמן
או מרדכי ציפורי, נכנסתי כאזרח רגיל.
ב־ ,1975 מתיר התנגדות לממשלה

הקיימת ומתוך התעניינותי בנושאים
חברתיים, הייתי בין היזמים והמקימים
של חוג אזרחים שנקראו איכפת לנו.
החוג היה קיים במשך כשנה וירד על
ממשלת יצחק רבין. זו היתה פעם
ראשונה שהייתי יוזם ומוביל. מתוך
הפעילות הזאת נוצרה ההכרות שלי ענן*1
דויד לוי בתוך המיפלגה.
באותה תקופה, אחרי המהפך של
,1977 נפלה לידי ההזדמנות לצאת
מהאלמוניות בתוך המיפלגה ולתת
קפיצה גדולה מאוד לכיוון של פופולאריות
בצמרת המיפלגה.
זה היה כאשר קמה תנועת שלום
עכשיו, באפריל . 1978 הקמתי מייד
תנועה נגדית גדולה. המטרה שלנו
היתה לאפשר לממשלת בגין לנהל את
המשא־ומתן עם סאדאת לפני
קמפ־דיוויד ללא לחצים מבפנים ומצד
שמאל, כדי ליצור תחושה בציבור כי
לממשלה יש יותר תמיכה מאשר
תמיכה בשמאל.
נושא זה הקפיץ אותי באמצעות
כלי־התיקשורת להיות מוכר ופופו־לארי
בתוך המיפלגה.
אז קיבלתי דחיפה ורציתי להתקדם
מבחינה פוליטית.
בכנס מסויים ראו אותי חברי־כגסת
שעמדו מאחרי־הקלעים. אחד מהם
אמר :״אוי, קם לנו עוד מתחרה.״ עניתי
להם שזה באמת רעיון טוב.

־ ^ דויד לוי1
תי לדורות
ן* חול־המועד פסח באותה שנה,
4הוזמנתי לביתו של דויד לוי בבית
שאן. נסעתי עם בני. התקבלנו על־ידי
דויד לוי ומישפחתו באופן אנושי
ובכבוד. אני זוכר שדויד ישב בבית,
כשהוא לבוש בגופיה ובמכנסי״
התעמלות. יש לו גוף אתלטי מאוד.
שוחחנו בחופשיות. הבנתי שקשה
לחדור לדברים פרטיים בחייו. הבנתי
שזה נובע מהטירדה הרבה הנובעת
מנושאים מדיניים וממלכתיים. אין לו
זמן לדברי הבל.
ישבתי שם כחצי יום, ובסוף
הפגישה סיכמנו על הקמת מועצה
חברתית־כלכלית במרכז תנועת חרות.
זהו אותו מרכז שבחר עכשיו את

המועמד לראשות־הממשלה.
היינו בקשר בלתי פוסק. אחד
הרגעים החשובים ביותר ביחסים
שבינינו היה במוצאי־שבת בינואר
,1981 ביום שבו הליכוד עמד לקבוע
את מועמדו לבחירות להסתדרות.
דויד לוי התלבט אז קשות אם
להתיצב בראש המערכה הזאת, מפני
שמצב הליכוד בציבור היה ירוד ביותר.
באותו מסע הייתי דוברו, ואחרי
הבחירות ב־ , 1981 הזמין אותי לעבוד
בלישכתו.
בין דויד וביני קיימים יחסי חברות
עם הערכה שלי כלפיו בהתאם
לתפקידו.
גם בארבע עיניים לא מדבר דויד
על נושאים חברתיים או עדתיים. הוא
מדבר על מצוקה. את ביתו (שיכון
עמידר) שיפץ דויד לוי במו־ידיו.
פעם, כאשר ישבנו ביחד בכינוס,
במלון הילטון, הצביע דויד על קורת

השרים, שיירצו בתפקיד, וברגע שלא
נתנו לדויד לוי להיבחר עכשיו,
השאירו לעצמם אופציה תיאורטית
לפעם הבאה.
לחסום אותו עכשיו, זה שיקול
אינטרסאנטי אישי של כל אחד ואחד
מהשרים שבחרו בשמיר, כדי לא ליצור
עובדה של דויד לוי לדורות.

עד באן דברי אברמסון.
חנן מכין את עצמו לכניסה למקום
ריאלי ברשימת הליכוד בכנסת הבאה.
לדבריו, יש לו מה לתרום. הוא מבלה
במשך שעות רבות במחיצת דויד לוי,
ומתפעל מצניעותו של השר.
הוא מסביר כי לדויד לוי אין זמן
לעסוק בקטנות .״יש לו מוסר ממלכתי
ומישפחתי ״.עוד הוא מסביר, כי הופעה
מטופחת חשובה מאוד ומתפעל
מסיגנון הלבוש של לוי, שנראה תמיד
מטופח. הוא מספר, כי את בגדיו מקבל
לוי מאחיו בצרפת.

^ כפני
^ 7גורילה
אברמסון עם דויד לוי ומלכת־היוסי לשעבר, תהילה סלע
.אני רציתי להתקדם מבחינה פוליטית!״
בטון ואמר :״כאן, בקורה, ישנם ברזלים
שכופפתי במו־ידי כטפסן.׳׳
אני עובד איתו, כי אני מאמין בו
אישית, בדרכו ובהגשמתו את
האידיאות שלו. לדעתי, יצא דויד לוי
חזק יותר מאי־בחירתו לראש־ממשלה.

עומת השר, קונה אברמסון את
/בגדיו בחנויות בכיכר־המדינה.
״אני משתדל להראות מסודר תמיד. זה

לוי חשכו, כאשר התבונן בתמונה.
נראו כפני גורילה. הוא הבין כי חש
דויד עמר עשה כמיטב יכולתו וכי
רצה לפגוע בו. היות שדויד יודע ע
צייר, ביקש ממני לתקן את התם
אבל עם כל הרצון שהיה לי,
הצלחתי. כשהגעתי ללישכה ב
שלים, הסתרתי את התמונה ט
המגירות.
.נסיעה ארוכה עם השר והר*
נחשבים כבילוי אצלי. אני נ
למרתון של שיחה על כל נושא בעז
אין לי שום קריטריונים. אני מתן
עם אדם ספיציפי אין שום הכללווז
״אני הולך הרבה ברגל, כך
שומר על המישקל הקבוע שלי —
ק״ג. אני אוכל בצורה מבוקרת? ,
הפרזה. יש לי ידע רב בנושא המזו
אני שואלת את חנן על הקש!
הרומנטיים שלו, ואם יש מין
מיוחדת שאליה הוא קשור.
עד לרגע זה היה חנן אברמסון ני
ושלו. לשמע השאלה קם וו
מהתהלך בחדר. משחזר והתיישב ז!
״אני לא חרב להשכיר. יש
ניסיון־חיים עשיר וקשה. אני מתי׳
לנושא הרומנטי כאל משהו ר*
ביותר. עברתי טראומה גדולה בנה
בגלל שאני ניגש לנושא כל
אישיים
לטובת אינטרס ממלכתי
וציבורי.
אחד הדברים שהוא מקריב, הוא
הקשר שלו עם מישפחתו הגדולה.
למרות שהוא נעדר הרבה מן הבית, הוא
איש מישפחה מובהק ואדם חם. בכל

הוא התחיל בבעולה גגד .,שלום
ענשיו״ ,ומשו את תשומת־ליבו של
דויד לוי,. ,איש המקניד על הונעתו״
הוא הוכיח שיש לו אחיזה איתנה יותר
מלכל שר אחר. הוא גם הוכיח את
עצמו, בתגובה שלו אחרי התוצאות.
הנאום שנשא חיזק אותו הרבה
בציבור ובמיפלגה. זוהי בעצם גדולתו
— היכולת שלו להתגבר על נושאים

לילה הוא משתדל להגיע הביתה, כדי
שילדיו יראו אותו בבוקר.
בשבתות הולך דויד לבית־הכנסת
ומבלה עם מישפחתו כל היום.
לדעתי, צריר דויד לוי להיות ראש־הממשלה.
הוא המתאים ביותר ועשוי

אברמסון עם ידידות עדייה מיירצ״ק(בשמלה הלבנה) ודליה הוד, החיה באנגליה
.אני גבר משוחררולהביא
רוח שונה וחדשה.
הוא מייצג ׳,כסימבול, את הגשמת
החזון הציוני של קיבוץ גלויות
בארץ־ישראל. הוא מנהיג בעל יכולת
ניתוח וחשיבה, הוא איש שיודע לנהל
עניינים. כל מי שהלך נגד דויד לוי
מבין השרים ידע שאם דויד ייבחר, כל

חשוב וקובע. במשך כל החורף אני
מתהלך עם עניבה ולימי הקיץ קניתי
תריסר חולצות טריקו בכל הצבעים.״
הבושם האהוב עליו הוא ארמיס
.900 לפעמים הוא יוצא לאירועים
חשובים עם דויד לוי.
אברסמון מספר כיצד גילה תושיה

וויו רו מקבר את הבגוים שרו
מאחיו בצובת ואירו היועץ שרו
קונה את בגדיו בכיכרהמדינה

אברמסוז וידידה
,,אני מתייחס ברצינות לרומנטיקה!״

האופציות סגורות מבחינתם לתקופה
ארוכה.
שמיר אדם מבוגר, שמתקרב לגילו
של בגין, והדעת נותנת שיפרוש
בקרוב. כאשר תהיינה בחירות חדשות,
ולא חשוב מתי, חייבת להיות
התמודדות במיפלגה על התפקיד
הראשון לראשות־הממשלה. אז,
כנראה, יהיו מועמדים נוספים מבין

באירוע מסויים. חנן, התלווה אל השר
לסיור ממלכתי בקיריית־מלאכי, שם
קיבל דויד לוי אזרחות כבוד. בערב
נערכה לכבוד השר מסיבה באולם
מקומי. בתום הנאומים והברכות קם
שוטר מקומי בשם דויד עמר, והגיש
לדויד לוי פורטרט שצייר לפי עטיפת
ספר. דויד לוי לחץ את ידו של השוטר
והודה לו. חנן מספר :״עיניו של דויד

ברצינות, יכול לקרות לי משהו שכן
קרה לי.
״אני מוכן ליצור מערכת רצע
וחזקה עם הרבה מאוד זיקות. כמובן ׳
קארייריסטית, כדי שלא אהיה המוב
ואגרור אחרי מתוסכלת.
״אין לי פחד מפני אשה שיש
קאריירה עצמאית משלה, ואני מ
לעודד דבר כזה ולא ארגיש ען
נחות. יש לי מספיק משלי, כדי לה;
ממול.
״אם יש שני מסלולים מקביל
שיש להם זיקות וכיוונים של תרב
רגש, סקס, עסקים, אינטלי
פוליטיקה וטיולים, זהו אידו
שלדעתי ניתן להגשמה.
״כאשר נוצר קשה כזה, לא מסג
שינוע מעצמו, צריך לתדלק אותו
הזמן במודעות. זהו האידיאל שלי וי|
אני לא מוכן להיכנס עם כל א|
למערכת רומנטית מיד.
״אני גבר משוחרר מבעיות נפש>
בנושא המיני. מי שטוען שלא י!
להתאפק, יש לו בעיה עם עצמו.
מסוגל להיכנס עם החתיכה הכי גרו
בעולם למיטה, ואני אישן עם הפ
לצד אחד והיא לצד השני.״

__נעמי אדווה

!•6 0 6

5חדדים וון 73,000־
במקום $90,000

בוללסיתות)

ללל דוו ^ז

אפשרות לקבל את דיותר הישנה בשיטת או *0£חז ,
אמנם נכון, חשבתם לרכוש דירת 4חדרים והיום אנו מציעים לכם דירת 5חדרים במחיר של 4חדרים,
אז למה לא לנצל את ההזדמנות.
רק $73,000 במקולז .$90:000 המחיר כולל הוצאות פיתוח ושפע של שכלולים כמו: מגרש טניס פרטי, טלוויזיה
במעגל סגור, לובי מפואר ומתקני משחקים לילדים, חדר תרבות בכל בניו 3 ,כיווני אויר 2 ,מפלסים 2 ,חדרי רחצה.
ריצוף כהה בסלון, שטיחים מקיר לקיר בחדרי השינה ועוד שכלולים רבים כמיטב מסורת הבניה של אברהם גמדי

תנא* רגישה:

— $1,000.-במקום ״$10.000.
בהרשמה --
בחתימת החוזה
9,000.במקום ״$40,000.
הלוואות בנקאיות נוחות
מכספי אברהם גינדי עד ״ $50,000.במקום ״ $10,000,
היתרה בתשלומים נוחים.
ש חדרים
דיג-״ 5
דוגמה נטר דירת

פתח־תלזוה
ברחי חפץ חיים 3*/2 ,חדרים

ב״גן־הברושים״ ,פרוייקט היוקרה בפינת
ברחי בארי 3 ,חדרים, מסודרת
מחיר סופי הרחובות קק״ל-טרכטנברג.דירות בנות
״יי י״־
2 * 523־ *2
5חדרים ב 2-מפלסים ו 7-דונמים
גן ציבורי צמוד.
בשכונת היוקרה אברמוביץ 3 ,חדרים,
במרכז נתניה 3 ,חדרים, חזית
מסודרת ויפה
מחיר סופי

מח י י טי פי
מחיר סופי
?^222*52

$63,000 .-

ברחי בן צבי 4 ,חדרים
£232* 522
ברחי עין־גנים 4 ,חדרים, מסודרת

מחי י סי פי

$51,000 -

*232 * 522

ברחי עין גנים, פינת כרמלי 4!/2 ,חדרים
״$70,600.

$ 9 1 ,0 0 0

ת ל ־ א בי ב
ברחי ארלוזורוב ,166 בבניו מפואר בן 10
דירות בלבד, דירה בת 4חדריס+גג+חדר
ברחי חת ם הסופר, בצפון הסולידי בנין
בן 8דירות בלבד 4חדרים
מחיר סופי

?*232*522

$ 120,000

$50,000.

ברחי דיזינגוף 16-18 בבניו יוקרתי, דירה
מפוארת בת 3חדרים

־ $70,000
$81,000 .-

בפרויקט גני-שרון, בבנין בן 9דירות בלבד,
דירת 3חדרים
מחיר סופי

$70,000.

• $45,000

ז$64,000 5#00*232 * 523

רמת־השרון

ראשון־לציון

נתניה

4ח דיי ם

בגבעת לוינסון 3 ,חדרים+חדר

$60,000 .^

ב״גני-ניצה״ מול הים הפרוייקט היוקרתי
ביותר הנבנה כיום.בנתניה.
בריכת שחיה, מגרש טניס פרטי ועוד...
3חדרים

$74,000 1 1 0 0 0 .-

£787000
המחירים אינם כוללים מע״מ

תה 5 * 5־ *2

$90,000

באזור אקסקלוסיבי, דירת ענק יוקרתית
ומהודרת עם תוספות לרוב.
קוטג׳ים במי״איתי
בראשון־לציון הירוקה, ברח׳ ירושלים -
שכונת וילות יפהפיה.
קוטגיים בני 5חדרים +חדר טלוויזיה
ב 3-חצאי מפלסים.

תל^אביב

פתח־תקוה

ככרהמדינההב אי י ר 10

חיי ם עו ז ר 28

סוקולוב 84

ראשון־לציון נתניה
הרצלנ4

פתוח במוצ״ש
לרגל המבצע יהיו משרדינו
ב -ת״א,ראשל״צ, נתניה פ״ת
פתוחים במוצ״ש החל מצאת השבת.

משרדנו בלונדון
1$6 3 2 0 862611 ) 51.ו ׳ 110נ16־ו 1\ 1 0

\¥1 8-5*8 161. 6361748״10 או^1

553^ 600 125,000פ 101,000.-

רמת־השרון

בבניו יוקרתי בן 6דירות בלבד 4 ,חדרים.

מחיר סופי

במערב העיר, בנון מפואר בן 8דירות
בלבד 4׳/2 ,חדרים, יוקרתית

־$64,000 .

3חדרי +גג +חדר

רחובות

מחי י סי פי

ברב נתניה

הרצל 18

צמוד לתחנת הדלק סתור

גי נ די בונהדירותעואנשים ^וו הב >ו

קולנוע
סימפוניה לעולם היען ן
אנשים בימאי מקזמי
איש לא ידע אם היה זה רק מזל, או שמישהו
בעל תושיה, שהכיר את נושא הסרט, בחר
בגיבור מקומי לפתוח את השבועיים המוקדשים
לבימאים — אחת המיסגרות המתחרות על
תשומת־הלב הממוקדת בתחרויות הנערכות
במיסגרת פסטיבל קאן בחודש מאי השנה.
אחרי שכל הנוכחים גמרו את ההלל על
הארמון החדש, שבעו את פילאי המודרניזציה
הבוגדת ועייפו מן המושבים הגרועים וההקרנות
הפגומות, נפתחה המיסגרת המישנית של
הבימאים בארמון הישן. טוב היה לשוב אל
הכורסות העמוקות ואל ההרגלים הישנים, לראות
סרט שמתאים כל־כך למילחמה בין עולם חדש
ועולם ישן, כשההיגיון אולי נוהה אחר יתרונותיו
של העולם החדש, אך הלב והנשמה שבויים
בקיסמו של העולם הישן.
אולי היה בכך כדי להגדיל את חיבת כולם
לסרט קטן וחסר יוהרה, אך מלא חום ואהבת־אנוש.
כך יצא הפסדו של ביל פורסיית בשכרו:
הוא אמנם לא נכנס לתחרות הראשית, למרות
שרבים היו סבורים שהדבר הגיע לו בהחלט, אבל
אם לשפוט לפי האווירה, היה גיבור מקומי גיבור
של כבוד ושל חיבה בפסטיבל כולו.
קהל מולדתי. למחרת בבוקר, בחדר המלון
שלו, היה ביל פורסיית תכול־העין ונעים־
ההליכות סמוק מאושר. אם היתה הצלחת סירטו
נערתו של גרגורי העידוד להישאר בסקוטלנד,

גי בו רמקו מי (סקוטלנד, לב ,1
תל־אביב) -סקוטלנד לא היתה
מעולם ארץ עתירת קולנוע. אם ישנו
אדם, האחראי להופעתה, זו הפעם
השניה, בפסטיבלים בינלאומיים ואף על המסד הישראלי תוך
פחות משנתיים, הרי זה הבימאי ( )37 ביל פורסיית.
פורסיית, שצמח מן הקולנוע התיעודי, יצר את נערתו של
גרגורי, שהתקבלה על־ידי הקהל בחיבה רבה, בקולנוע פריז.
הסרט תיאר סיפור־אהבה בן, חביב, וחסד אלימות לחלוטין
(דבר המקובל היום בסירטי הצעירים) .עתה יכול הקהל
הישראלי להנות מסירטו העלילתי השלישי של פורסיית גיבור
מקומי.
מה שניכר מייד על הבד הוא השינוי, שחל באמצעיו הכלכליים
של פורסיית. את הרעיון לתסריט -שבמרכזו עיסקה
בין חברת נפט אמריקאית וכפר סקוטי צפוני, נידח ועני -הגה
המפיק דייוויד פאטנם, אחרי ההצלחה הבינלאומית האדירה
של מרכבות האש שלו. עם התסריט הציע פאטנם לפורסיית גס
מיקדמה נדיבה. פורסיית השכיל להשתמש בכסף, מבלי לפגוע
באותנטיות של הסיפור, ובמהימנות של הדמויות.
התוצאה הקולנועית מהנה בכל רגע של הצפייה בסרט. זהו
סרט עם השקפת עולם מגובשת, אהבת אדם, חיבה עצומה
לנופים ולאיכות חיים, והבנה לצוורכי הגיבורים. אלה הם
תושבים עניים בכפר־דייגים בצפון סקוטלנד, שאינם יכולים
לעמוד בפיתוי -שיחדור מדאגות הקיום למשן זמן אר־ד. כל

ההצגה של שגרירי התעשייה המודרנית, הפולשים לשלוות
העולם הישן ונופלים שבי בקיסמו. הסרט עשוי בכישרון רב, על
פי תסריט, שנכתב גם הוא בידי פורסיית, ומצטיין ברגעים של
הומור ופיכחון.
הופעתו של ברט לאנקסטר רעננה ומיקצועית להפליא, מול
צוות של צעירים: פיטר רייגורט, פיטר קפלדי, גניפר בלק ודניס
לאוסון -כולם מוכשרים.

האפר, מישהו אחר״.
ארץ קטנה, תעשייה בה אין, אך אם יש כישרון
אחד יבוא עוד אחד וזו, כך מקווה פורסיית, רק
ההתחלה.

תדריך

ייל (מוסיאון תל־אביב, תורכיה)
:באמצעות שבוע של חופשה, שהוענק
לחמישה אסירים, מצליח אילמז גוני לתאר
תמונה מזעזעת של חברה כושלת. סרט בעל
עוצמה חזותית ותוכנית לא רגילה.

ירושליס:

חובה ליאות:
תל־אביב: יול, מב ט אחר, טוטסי.

דודסקאוץ (בנייני האומה,

בימאי ביל סורסיית(עם כובע) ומסיק דייוויד פאטנם
כמו אליל־רוק
ולא לחפש הצלחה בשדות זרים, כפי שעשו
יוצרים סקוטיים מוכשרים אחרים, הרי פורסיית
יכול היה להישאר בבית ולהמשיך לעבוד עם סוג
האנשים שאהב.
הצעתו של דיוויד פאטנאם למימון הסרט
פתחה עבורו אפשרויות חדשות לעבודה בסקוטלנד
.״בסקוטלנד אין תרבות קולנוע,״ אומר
פורסיית .״שם אין יושבים איתי כמו שאנו
יושבים עכשיו ומדברים על אפשרויות העבודה
והרעיונות שמפרים אותה. כשעיתונאי מראיין
אותי בבית, הוא רוצה לדעת עם מי אני הולך
למיטה, מה צבע החולצה החביב עלי ומה אני
שותה. מתייחסים אלי כמו שמתייחסים לאליל
רוק.״
ואומנם, כך נראה המצב בבתי־הקולנוע
בגלזגו. פורסיית מספר כי בסקוטלנד לא נהגו
לראות בקולנוע אמנות או תרבות, אלא אמצעי־בידור
בלבד .״אנשים הלכו לראות את אוק־טופוסי,
אבל מי היה מעלה בדעתו ללכת לסרט
סקוטי, מה עוד שלא היה קולנוע סקוטי בעולם?״
עכשיו, אומר פורסיית, כשגלזגו משתנה מכל
הבחינות — היא כבר לא עיר תעשייה, שכן כל
התעשיות בה נכחדו כשסרטים כמו גאנדי
ואי־טי מחזירים קהל מסוג שונה לאולמות,קהל
המחפש קצת יותר מאשר פעולה והצחקות, יש
יותר סיכוי לקולנוע. אם נערתו של גרגורי זכה
בהתעניינות דלה בלבד ,״כי הסקוטים מעולם לא
ראו בעיניהם סרט סקוטי,״ הרי עכשיו, מציין
פורסיית בסיפוק ,״אנשים בבית הולכים לראות
את הסרט שלי, כי יש להם כבר הרגל חדש
שלמדו אותו כשימחה. בשבילי זה נהדר, כי כך
רכשתי לי ק הל בארץ מולדתי. אם זה לא היה כך,
לא הייתי רואה טעם להמשיך.״
״בסקוטלנד זה קל״ .ביל פורסיית 37 רווק

(״אני חושב שזהו גיל מוקדם מדי בשבילי כדי
להוליד ילדים״) מודה שהשקפתו על חיי
המישפחה היא השקפה מהפכנית לגבי סקוטלנד,
אך גם דרכו המיקצועית היתה שונה מכל
המקובל.
הוא החל יוצר קולנוע בסרטים תיעודיים
ואחר־כר, תחת לעזוב את סקוטלנד ולחפש לו
קידום בלונדון, החליט להישאר ויהיה מה. הוא
החל מביים בתיאטרון של צעירים בגלזגו, משם
שאב אחר־כך את כל כוכביו.
ואכן, אחד הדברים המציינים את עבודתו הוא
הכישרון המבורך לגלות כוכבים חדשים ופנים
בעלי ביטוי רענן ובלתי משופשף .״בסקוטלנד זה
קל,״ מודח פורסיית בצניעות ,״כי איש לא עשה
שם סרטים אי־פעם. ישנם שם צעירים רבים
שבארץ אחרת בוודאי היו מתגלים מזמן, אתה
יכול לבחור לך כל אחד, למעשה. זו כנראה אחת
המעלות של תעשיית סרטים חדשה בארץ
קטנטונת״.
במיקרה של גיבור מקומי, מאחר שהכיס לא
לחץ, לראשונה בקאריירה שלו, יכול היה
פורסיית להרשות לעצמו לקחת שחקני תיאטרון
ופנטומימה מן השורה הראשונה בסקוטלנד. את
הצעירים גילה בלהקת התיאטרון שלו, ואילו את
פיטר קאפלדי על בימת הופעות רוק .״ראיתי
שלבחור יש כישרון קומי יוצא מן הכלל,
ובדרך־כלל כישרונות טבעיים כאלה, גם אם
אינם מתבקשים להצחיק על הבד, מתקבלים
היטב.
״אשר לברט לאנקסטר — הוא קרא את
התסריט, ולמזלי אהב אותו מאוד, טען אפילו שזה
התסריט הטוב ביותר שקרא מאז קיבל את
אטלנטיק סיטי. למזלי — כי למעשה, מרגע
שכתבתי את התסריט לא ראיתי בתפקיד פליקס

דנים לאוסון וג׳ניפר בלק — בסרטו של ביל סורסיית :״גיבור מקומי״
סקוטלנד משנה פניה
ירושלים: אי־טי חבר מכוכב אחר,
דודסקאדן.
חיפה: טוטסי, פראנסס, חוזה השרטט.
ת ל ־ א פי ב:
*** מבט אחר (גורדון, הונגריה):
סיפור משנת 1934 על עיתונאית לסבית. הכימאי
קארולי מאק מציג אותו בשני מישורים —
האישי והחברתי. שתי השחקניות הפולניות
מפליאות בהופעתן הכמעט־מהפכנית בארצות
הגוש המיזרחי.

האודיטוריום הקטן, יפאן) :סרט בן 13 של
הגאון היפאני אקירה קורוסאווה, שמצא את עצמו
בין סירטי השנה הטובים ביותר. עלובי החיים,
שחייהם בלתי־נסבלים מוצאים מיפלט בעולם
הדימיון. קשה להחליט אם זהו סרט פסימי מאוד
או אופטימי.

היפה:
חוזה השרטט (שביט, אנגליה):
מותחן מן המאה ה־ 17 הופך מטעם קולנועי
אסתטי וחכם להפליא.

ציאול; דוכס אלתרופ-נאב־הואש הנוסף של המלכה אליזבנו השנ״ה

(11׳ מסטו ונאסססיה ק־נסק׳ :תקוכה
חדשה, סרט תדעו, ותנוח חדשה
לנונבת שצילו של רוצח ריחף על עברה
גרות שכל ילדות־הפלא קנאו בה בשעתה, ידעה ג׳ודי פוסטר את מחיר
ה שעליה לשלם. היא היתה יפה, מוכשרת ורכה בשנים, כשהופיעה בבאגסי
וזכתה בכינוי ״שירלי טמפל באריזת ארוס״ .היה זה בדרל־כלל יחס ארסי
וה את הנערה בת ה״ 14 בכל מיבחן־בימה שעשתה .״איך התינוקת הזאת
! להיות אשה!״ לעגו לה. אבל היא הבחינה היטב במבטיהם של הנכרים,
־ם שאמרו לה שלום או החלו משוחחים עימה, סרקו אותה מלמעלה למטה,
זי מדידה. כל נסיונותיה להיות כמו כולם, מקובלת בחברה, עלו בתוהו. היא
; מיוחדת ומושכת מדי.
ומן שג׳ון הינקלי כיוון את רובהו אל הנשיא רונאלד רגן, זעזעה השחקנית
]ושבי ייל בהופעתה כאסירה במחזה לצאת החוצה. רק מאוחר יותר סיפרה
וברה, שבחור מסויים נהג לצלצל אליה בקביעות. מאוחר יותר התפרסם אותו
ד, וזה היה גם הסוף למאמציה של ג׳ודי להיות כמו כולם. האובססיה המוזרה
דנקלי דחפה אותה אל הכותרות הראשיות, אך היא סירבה בתוקף לדבר על
ידה בנהג מונית, שהיה כנראה המזון הרעיוני של המתנקש בנשיא. במסיבת
׳נאים הכריזה אז :״אני רואה את עצמי שונה מאוד, מאשר אני מצטיירת בעיני

ל אף איומים על חייה ומאסרו של מעריץ שרוף נוסף סיימה הכוכבת, המלווה
זרי-ראש, את הצגת המחזה בייל בהצלחה, אך ההדרן הפך מישקע של
יות. בראיונות גלויי־לב גילתה ג׳ודי, שהינקלי גרם לה למאוס בכל מי
היר לפניה ״אני אוהב אותך״ .אך למרות שדחתה את טענת אי־השפיות שלו,
כתה לקורבן של רוצח מטורף, הבינה שהיא נועדה להישאר בחיים.
מונה זו דחפה אותה בחזרה אל העבודה. הפעם, ניסיון של אריה להרימה אל
:הסרטת נאפוליאון וסא מנט ה הביא אותה לבית־חולים, אך מלבד כמה
ות, לא נגרם שום נזק והיא צללה בחזרה לעבודה. היא לקחה חופשות מן
!!ודים, כדי להופיע בסרטים שונים ומשסיימה את לימודיה והיא פחות מבת
אצה למונטריאול להסרטת מלון ניו־המפשייר של טוני ריצ׳ארדסון,
׳צידה ידידה חדשה, שהכירה על בימת־הצילומים ושזוקפת לזכותה
ת־חיים מרתקים לא פחות — נאסטסיה קינסקי היפהפיה, המחבקת אותה
ונה למעלה.
:ימרו של ריצ׳ארדסון לרב־המכר מאת ג׳ון אירווינג, קסם לג׳ודי בעיקר מפני
1יה לגלם דמות נשית מורכבת מאוד — מתוקה וגסה, עדינה וולגארית,
ית ותמימה. נקווה שבקנדלז לא יעירו את הנמר מתרדמת החורף שלו.

אח קטן, צרה גדולה. צ׳ארלי, דוכס אלתרופ, שאינו אלא אחיה הצעיר של ליידי די המקודשת, הוא רק בן ,19 אבל
כבר מטריד ברצינות את ארמון באקינגהאם. אמנם החצר כבר ידעה שערוריות, אך סאת יסוריה של המלכה הבריטית
טרם נמלאה. מה שהשובב הזה מרשה לעצמו לעשות — זה כבר יותר מדי. קודם כל, הוא נדחף בלי הזמנה לדיסקוטק,
כשהוא צועק :״תנו לי להיכנס, אני אחיה של הנסיכה דיאנה!׳׳ מובן שפתחו לפניו את הדלת. אפילו הגישו לו בקבוק
שאמפניה, שהשובב רוקן אותו לבדו בין רגע. ואז, בלי בושה, דרש ״עוד בקבוק!״ בשתיים וחצי אחר חצות, אחרי
שפלירטט כהוגן עם הנערה החמודה שבתמונה, אמריקאית בשם ״קארי״ ,הודיע בקולי קולות :״תודה על השאמפניה,
אני לוקח את קארי!״
אחרי חמישה ימים הגיע דיווח מדיסקוטק אחר: הפעם איש לא הציע לו שאמפניה. הוא פקד להביא לו בקבוק,
ומשהגישו לו את המשקה יחד עם החשבון עשה סקאנדל צעקני .״עשרים וחמישה סטרלינג — זו גניבה!״
גם בעבר לא היה צ׳ארלי ילד טוב. בקושי סיים את לימודיו ובקושי רב עוד יותר מצא לעצמו עבודות זמניות
שהתחלפו בקצב מואץ. עכשיו מאיר לו המזל פנים: מפיקי קולנוע רואים בו מועמד רציני לתפקיד גי ברג׳ס, שהיה
סופר, מרגל ותלמיד אחד הקולג׳ים היחסניים ביותר באוקספורד — איטון. אם יירגע צ׳ארלי, אולי יצליח להתמודד
עם התפקיד ולהציל את הקאריירה שלו, אם לא את גאות המישפחה.

זווית הבנתו הוורוד נ׳ ב׳ בת 50 העשיוים
ביזתר באמריקה העיטור של ויטה הייווות
הזמן לא מפלה בין הכוכבים — במזל מאזנים חגגה
ב׳ ב׳ את יום הולדתה ה־ ,50ג׳ולי אנדריוס את יום
הולדתה ה־ 48 סוזאן סאראנדון את ה־ 37 וג׳ון אידסון,
הצעירה האדמונית המתוקה (שלושת המוסקטרים
הראשון) — בת 66 חשבו שהוא מטורף וייתכן
כי אמת בדבר. שכן, שום מוח נורמלי בינוני לא היה
מעלה בדעתו לפתוח בסין סניף של מקסים, חוץ מפייר
קארדין, שהיה גם הראשון שהציג אופנה פאריסאית
בסין. עד כמה הצליח לשנות את מושגי ״העם״ ,אפשר
היה לראות בערב הפתיחה של המיסעדה. השוער הסיני
קד קידה עמוקה ובירך את האופנאי במישפט הצרפתי,
שלמד זה עתה :״בונסואר מאדאם״ (ערב טוב, גברת)
האמת על ד אל א ס וסביבותיה התפרסמה
במאגאזין פורבס, שבו נימנו 400 האמריקאים העשירים-
ביותר. בפיסגה 15 מיליארדרים 13 ,גברים ושתי נשים.
ששה מהם גרים בטכסאס. ארבעה מהם ממישפחת האנט.
בראש הפירמידה: גורדון פיטר גטי, מסן פרנציסקו, בנו
של איל־הנפט ז׳אן פול גטי ששוייו מוערך בשניים ורבע
מיליארד דולר בין העשירים של אמריקה גם
עשירים מסוג חדש — הכוכב בוב הופ ( 200 מיליון
דולר) ויוקו אונו ( 150 מיליון) ,יורשתו של ג׳ון לנון.
הבימאי בלייק אדוארדס תבע את חברת מ־ג׳־מ

בסך 180 מיליון דולר על נסיונה, לדבריו, להכשיל את
סיכויי ההצלחה המיסחריים של סירטו החדש קיללת
הפנתר הוורוד. בטיעוניו מסתמך אדוארדס על כך,
שהחברה שמרה לו טינה על העדות המסייעת שהגיש
לאחד ממנהליה בפועל, דיוויד בייגלמאן, בדיון
בית״מישפט, לפני שזה פוטר מהחברה. אדוארדס, שעשה
גם את הפנתרים האחרים, טוען שהחברה ייעדה את
סירטו להקרנה בבתי־קולנוע לא מתאימים ובחוסר
פירסומת נאותה לסרט המנצח והמלחין הצרפתי,
פייר בולז, חזר לרומא לראשונה מאז 15 שנה, כדי לנצח
בקונצרט מיוחד על יצירותיו של המלחין הצרפתי, ארגר
בולז: בולז )58( ,היה מנצחה הקבוע, לשעבר, של
התיזמורת הפילהרמונית מניו־יורק ומשמש בקביעות
כמנהלו של אירקאם, בית־הספר הפאריסאי למוסיקה
ניסיונית ריטה הייוורת שהפכה קורבן למחלה
הגורמת שיכחה וסניליות מוקדמת זכתה בכבוד מיוחד:
היא תקבל עיטור־כבוד מיוחד של מרכז האמנויות
באוניברסיטת ואלאהאלה בניו־יורק. השחקנית, בת
ה־ ,64 קיבלה את המדליה מירי בתה יאסמין עלי חאן,
המשמשת כאפוטרופסית על אמה ועל רכושה, מאז
חלתה השחקנית ב־.1981

הו ׳ילוד ת|,ת

פול ס״מון: ללא מילים וללא צלילים
תמונה זו צולמה ראשית, כשפול סיימון לא היה בישראל; שנית כשפול סיימון
לא היה מצונן; שלישית, כשפול סייימון לא היה מצוברח, ורביעית, כשפול סיימו!׳
לא בכה. יתרה מזאת, הוא הביט כעיניים טובות בפנים המוכרות לו מזה שנים
רבות. רעייתו קאדי פישר, כשהיא מיישרת את כובש המיצחייה שלו.

המכשפות היפות של..דינאסטי״ מאפילות על נבלי הנפט של ואלא
הנוי מאושאל -הגיבוו המקומי של סן־אנטוניו
על חולצת הטי של הנרי מארשאל מודפס תוארו הרם: אלוף־העילם
בשכיבות־שמיכה. מי שחושב שהוא פחות מפורסם בשל כך מסגן־הנשיא ג׳ורג׳
בוש, בן עירו, או מדולי פארטון, ציפור השיר של עירו — טועה. לאחרונה זכה
מארשאל ב־ססז דולר עבור הופעתו בקונצרט של הזמר פראנק זאפה. תפקידו
של מארשאל: הופעה בשכיבות־שמיכה. אחרי ארבעה שיאים בספר גינס,
הכוללים מיספרים מדהימים של כפיפות עם להטוטים שונים — כולל נשיאת
בנו שעל הגב(בתמונה) — ביצע מארשאל 250 אלף שכיבות־שמיכה במשך 88
הופעות. הוא נשם ונשף וזאפה זימר ברקע.

קחו את דאלאס, הפכו את הגברים לנשים, והנה המירשם החדש להצלחה, דינאסטי. אתמול בירח, מחר אצל
אם גיי־אר נראה נבל, חכו עד שתראו את הג׳ינג׳ית הלוהטת, ג׳ואן קולינס(מימין) .ואם בד אל א ס ישנה אלי הצדל
הרי לראש שושלת דינאסטי יש שתיים — אותה מירשעת ג׳ינג׳ית שהיא אשת המיליונר לשעבר, השונאת את בעי
קארינגטון(במקום ג׳וק) ולינדה אבנס הבלונדית, אשתו הנוכחית, האוהבת אותו.
אבל זה עוד לא הכל. לבלייק קארינגטון יש גם בת מופרעת ומיליונרית, וכמובן יפהפיה, שבעלה היפהפה גם הו
הוא אוייבו הגדול ביותר של האב. בינתיים ניצחה הצפיה בדינאסטי את דאלאס, אבל דאלאס מזהירה: זו לא המי׳
האחרונה, נכונו לנו עוד הפתעות גדולות ונצורות, בגידות, גניבות ויבבות. רק שבו בשקט מול הקופסה.

טימותי האטון:
הקו הדק שבין
פחד וכעס

מאוח רוגובין: תנו צ אנם לשלום!
מי שמזדמן לשיקאגו, בין סוף ספטמבר שהיה וסוף ינואר שיהיה, יוכל לחזות
בהחייאת שיריהם של ג׳ון לנון, ושל אמנים רבים אחרים, יבדלו לחיים ארוכים
במוסיאון השלום של שיקאגו. שם, ביוזמת האמן מארק רוגובין, ייערך מיצג
ענקי של אמנות פלאסטית, מוסיקה, וידיאו ופופ, בנושא השלום. שליש מן הכסף
שנדרש למיצג נתרם על־ידי יוקו אונו. בתמונה נראה רוגובין על רקע אחת
התצוגות.

בעשרים דקות סיכמו השחקן ()23
טימותי האטון (הבן באנשים
פשוטים) וסידני לומט (בימאי פסק
דין, והמשכונאי) את יעודו של האטון
לתפקיד בנם של אתל ויוליום רוזנברג
בסרט דניאל, אותו הבן שראה את
הוריו מגולחי־ראש בדרד אל הכיסא
החשמלי.
ואמנם, על׳ טימותי הצעיר היה לא
רק לפחד מן האחריות שתפקיד זה
מטיל עליו, כי אם גם מן העובדה
שהיה עליו ללמוד להיות יהודי. הוא
הסתגר בסיפריה והחל מבקר
בבית־כנסת. מה שעורר בו פחד אמיתי
היתה אחותו היידי, המבוגרת ממנו רק
באחד־עשר חודשים (איתו בתמונה),
שאמרה :״יש מיתוס המתהלך ואומר
על שחקנים שהם אינם ככל השאר.
אל תאמין בזה ואל תתן לענין לסחרר
את ראשך.׳׳