גליון 2407 מתאריך 19 באוקטובר 1983

וימו־ יעקבסון ט מי ר

כתבות השונו־ הקידנד והאחורי:

ממשלה ללא כיסוי

והעולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב
גורדו ,3 :טל 232262/3/4 03 תא־דואר ,136 העורך הראשי: אורי אבנרי עורך
תכנית: יוסי שנון רכז מערכת: שלמה פרנקל עורכי כיתוב: עגת ישראלי וגיורא
נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר, ענת סרגוסטי וציפי מנשה עורכת דפוס:
אהובה קורן ראש המינהלה: אברהם סיטון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל
:״העולם הזה״ בע״מ הדפסה :״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אביב הפצה :״גד״ בע״מ

לפני כמה חודשים רצינו לתאר בשער
השבועון את השיגעון הצרכני, שאחז בחלק מן
הציבור. ביקשנו את השחקן יהודה אפרוני
להדגים לנו את המצב. צלם־המערכת, ציון
צפריר, צילם את אפרוני כשהוא טורף תרנגולת
צלוייה, ומחזיק בצרור מארקים ובכרטיס־טיסה.
משום מה לא מצאנו הזדמנות לפרסם את אותו
שער. נזכרנו בו בשבוע שעבר.
אז רצינו להמחיש את האווירה הכללית של
דיכאון ויאוש שפשטה במדינה, עם ההתמוטטות
הצפויה של מניות־הבנקים. הזמנו שוב את
אפרוני. הפעם הנציחה אותו צלמת־המערכת ציפי
מנשה ברמות האזרח הבוכה, שהפסיד את כספו.
תמונה זו הופיעה בשער. את התמונה הקודמת
שילבנו בתוך הגליון, בכתבה על המשבר
הכלכלי.

שני שערים אלטרנטיביים: תמונה של אדם זורח
מאושר. שנועד לסמל מפלה למפא״י, מיפלגתו
של דויד בן־גוריון, ותמונה של אדם בוכה,
למיקרה ההפוך.
בבחירות אכן העניש הציבור את מפא״י על

מי זו כר שאך לפני שבוע קמה ממשלתו של יצחק שמיר? יום אולרי
ההשבעה בכנסת אחזה באזרחים בהלת־קניות של מוצדי־היפוד, יומיים
אחר־־כך הם הוצמדו לדולר של ארצות־־הברית, ו מייד אחר־כך התבשרו
שאין להם שד־אוצר. אוצר ממילא כבר אין מזמן. הממשלה, שהחלה
לגווע ביומה השלישי. ניסתה להציל את עצמה וחיפשה שר־־אוצר
חדש. אך העסקנים החכמים נמלטו מפני התפקיד כמו מאש, בעוד
שהאחרים הוכשלו בידי חבריהם. לבסון? נפל הפור על יגאל כהן־אורגד,
ה־־כ כמעט אלמוני, מתנחל בשטחים הכבושים וממתנגדי הסכם•
השלום. בינתיים הבורסה עדיין סגורה, והמדור המישפטי של העולם
הזה מנתה את הסיכויים של תביעו ת המשקיעים נגד יו ע צי הבנקים.
בתוך כל המהומה נותרה עדיין חידה אחת: י ש אופוזיצי ה כישראל?

הבית השקט ביותו בירושלים
בשבוע שבו סערה הארץ בין טלטלה כלכלית וטלטלה פוליטית,
לא הורגש דבר ליד ביתו של מנחם בגין ברחוב בלפור
בירושלים. במשך שבועות לא נראה האיש אפילו בחלון, לתוך
הבית נכנסו רק בני־מישפחה קרובים ביותר,
ובחצר השקטה סבבו הגנן, כמה אנשי־ביטחון
וחתול מפוטם, אשר נהנה משאריות המזון.

נשיאבפיג׳אמה
העולם הזה ליווה את יצחק נבון1
ובני־מישפחתו במשך יום שלם — ן
כיבוי־האורות! . ועד מהיקיצה
הנשיא החמישי ( )62 מרגיש בנוח !
בפיג׳אמה, ארז ( )9רוצה להיות1
110 גור מרי

נשיא־המדינה ונעמה
רת את אביה לס־סע-קניות
בחנו יות
לכלי־ בתיבה.

בשירות בגין
.לא עבדתי בשביל ראש־המנר בגין בשביל עבדתי שלה,
האיש,־ הכריזה יונה קלימו*
ביצ קי, מזכירתו הנאמנה של
מנחם בגין. עת קודם שהת פטרה
מתפקידה החלו הצעות
העבודה זורמות
אל מזכירת ראש־

הממשלה לשעבר.

הצבא מסרס את כל הגברים!
אפרוני בוכה
היאוש

בווי דוי יוצ א״דופן מספרת גרושה בת 55 על ה תמודדו ת ה עם החיים שאחרי
הגירושין, על חוויו תי ה עם גברי ם -שאת מרביתם היא מתארת
כאימפוטנטי ם־ריג שיי ם, אגו אי סטי ם ושתלסנים -ומתארת
בהתרגשות את מאמציה לחיות חיים עצמאיים ומלאים.

מטקס זה אדו
״בג׳בלייה היו הזמנים ה־יפים
ביו תר שלנו,״ נזכרת
בנוסטלגיה לאה גוט־ליב,
המספרת על הדרך היא שעברו הארוכה ובעלה אר מין מ אז צ א תם
א ת הונגריה ב־1949
עד שכבשו
את השוק
^ העולמי של
בגדי־הים.

מאחרי הקווים
סוריה היא המנצחת וישראל
המפסידה, והאמריקאים רוצים
להסתלק, כך קובע הפרשן !
הצבאי של העולם חזה, המנתח [
את הצפוי צפד1
> נית לנהר אוולי).
ודרומית לו, מ־ |
אחרי קווי צה׳׳ל: .

מיתוס חדש

אפרוני צוחק

אופיר בוכה () 1961

״אני מקווה שאלי גבע יהפוך
ב תו לדו ת
מי תו ס
ב ע תיד
הציונות ״,או מר המחזאי דני
הורוביץ, שמחזהו ה חד ש
שיעור מולדת מ ת אר א ת
הסיוט המתרחש במוחו של
אלי גבע ערב
קבלו א ת ההו*
^ דעה על פיטו-
מהצבא.
ריו

מה 5ך או האמריקאים ב־ 1923 על
אדוק! היטלר, כשעוד היה
ביריון אלמוני? מה הם לך או
ב־ 1948 על הכרזת מז־ינת־ישראל,
על צברה ושאתילא ב־ 1982 ועל
הטנגו האחרון בפ ארי ס ב־
? 1973 השבועון טיי ם מסכם 60
שנות הום ער״ ובר
ביא מבחר כתבות
שהסכר נבר מזמן
לדסי היסטוריה.
שורשים הונגריים
במשר 30 שנה היה השחקן
שמואל וולן! כמעט בל-
תי״ידוע. לפתע השתנה הכל.
כשחזר לארץ־הולדתו,
הונגריה, כדי לראות את
הבית שבו נרצח אביו, הפך
לכוכב קול־
^ נוע וטלווי-
זיה מבוקש.

הממשלה קמה

פשנל צוחק () 1961
מפא־י הפסידה
רק הוותיקים יזכרו שכבר הופיעו שערים
:אלה בהעולם הזה. זה היה ב־ . 1961
אז התקיימו הבחירות לכנסת החמישית, אחרי
!רשת־לבון. הן נערכו, כמו תמיד, ביום ג׳ בשבוע
— היום שבו אמור להופיע גליון העולם הזה.
דדחהזזוהי ו-ר^-ידי זזזזזיי?—ס־ד-ייייי
לדיירי

הפרשה, והיא איבדה מכוחה. בשער העולם הזה
( ,1249 מיום ) 16.8.61 הופיע האזרח המאושר
— אברהם (״פשנל״< דשא, שהסכים לשחק
עבורנו תפקיר זה.
השער השני, שבו נראה השחקן שייקה אופיר
כשהוא בוכה, נשאר ללא שימוש — אך לא
להרבה זמן. בן־גוריון הצליח להרכיב קואליציה
עם הדתיים(אלא מהי) .יוסף בורג חזר לממשלה,
ואנחנו פירסמנו על שער העולם הזה (,1260
מיום )1.11.61 את תמונת האזרח הבוכה,
כשעליו המילה האחת :״הגועליציה״.
מישהו הציע לנו בשבוע שעבר להשתמש
במילה זו שוב, אבל התאפקנו.

הסדורים הקבזעים:
ת שבצופן מיכתביס במדינה הנדון תשלך!?
חוק ב צד
אנשים -ט די קולק וירו ח ם משל
בלונים
יו מן אי שי
מה הם אומרים -מגי פאר,
א ס תר אלכסנדר, ש אול סמירה,
רי קי בידלבלייר, לאה רבץ,
אליד הקס טרו

זה וגם זה
לילות ישראל
רחל מדחלת על סל העולם קולנוע אנשים בעולם
עולם קטן מוסיקה נמר של נייר
תמליץ שידו רי טלוויזיה שידור הווי תמרורים הורוסקופ
ספורט
זה היה ״העולם הזול -שוליה

55 56 5859

בוכחבים
מאח

החמור סנצרת ושומר
העיר תל־אביב

א בי גי ל ינאי

יום־הגחירות לרשויות המ קומיות
יהיה הזדמנות בלתי־חוזרת
לשלם לכמה מן המו עמדים
כגמולם.

מאוזן:
) 1יצא למרעה באשמורת
ראשונה ()3

בסתיו 1974 נתגלה פגר של חמור
במאגר מי־השתייה של נצרת. היתה זו
תזכורת עגומה לעובדה, שבריכת־המיט
אינה מקורה, והיא חשופף לכל
ליכלוך וזיהום.
האופוזיציה של רק׳׳ח עשתה מן
השערוריה הון פוליטי שלא יסולא בפז.
היא הבטיחה שהמעשה הראשון שלה
בשילטון יהיה יציקת גג־בטון למאג
המועד לפורענות.
חודש אחר־כך זכה תופיק זיאד
בראשות העירייה, ברוב עצום (שני־שלישים
מקולות הבוחרים).
היום, עשר שנים אחרי הפרשה
עדיין מכהן זיאד כראש עירייה, ואו
מתמודד על התפקיד בשלישית —
ובריכת־המים עדיין חשופה.

)3לא יאומן כי יסופר 5,4
)9מכה באי־סדר ()4
) 10 קבלה על אוצר בלום ()4
) 13 אלישע בן אבויה לא
הגיע בזמן () 3
) 14 עם־הארץ בימים ( )4,2
) 15 עצום ורב במציאות ( )4,4
) 17 מלאך כחול באופנה ()4
) 18 מימד של מחיר ()4
)20 מחבר עזרא ספרא ובניו
יותר מידי ( )4,4
)22 מעם אוחז קשת וכנור ()5
)24 האריה כושף מאחוריו ()3
)25 מזל שהוא דוקר ()4
)26 יזיק אם יקר קצת מן
הנוזל היקר ()4
)28 קשה להיות יהודי ()4 ,3
)29 ישב לסעוד אחרי עמי1

מאונך:
)2זה לא שקר, הי 1עוסק
ברגול! ()3
)4ינגן לכבוד חג היובל ()4
)5ענ 1יד על הכיס, ערוך
הספד)4,4 ( ,
6אמר גס ירוזלסקי
ל לו ולנסה ( )4,2

)7כשירד לעמקו של דבר,
הכל יטוהר ()4

) 12 נירון קיסר חשב כך לפני
מותו ( )5,4

)8חסר רחמים באופוזיציה

)9ספור המעשה ידוע עוד
מדמשק ( )2,5
) 11 לא כל־כך חמור ()2

מתעמלים?

כבר

) 19 נחים בצומת ()6

)22 כל העולם יעמוד על
רגליו ()4
)23 מוליד עכבר ()2
)26 הבד רק שלו () 3
)27 הניצבים לא, כל השאר כן

)21 מתירים את הדבר הנפלא

מועמד זיאד
פגר של חמור
חמור מי שיצביע עבור זיאד פעו
נוספת!

סאלח נימר,

נצרו

מועמד המערך לראשות עירייו
תל־אביב, דב בן־מאיר, דרש מהמועצו
הדתית בעיר למנוע משלמה להט או
ההשתתפות בהקפות בשימחת־תורו
מה חטא צ׳יץ׳ — לרעת בן־מאיר -
שיש למנוע ממנו את המאמץ שבהרמו
ספר־תורה? הוא תמך בחילול שבו
המוני, בכך שלא מנע את ההסעות ליו
בשבתות!
אכן, הפתעה נעימה. לא ידענ
שיקומו לה לשבת נוטרים בתוך שורוו
המערך דווקא. חבל רק שבן־מאיר ל:
מכנה את רשימתו בשם נטורי־קרת;
(״שומרי העיר״).
אם מועמד המערך ימשיך לחז
אחרי הדתיים, הוא בוודאי יזב
בקולותיהם. אך תומכי מיפלגו
העבודה ייאלצו להצביע עבור מועם
הליכוד. כך יישארו מצביעי הליכו
יתומים, ויצביעו אולי בער שולה חיני
(חד״ש) — והתוצאות יהיו מאו
מעניינות.

משה וציפי הירש,

תל־אבי!

שר מי הידד הזה?
הקוראה עיינה בגליון. העו
לם הזה׳ ( 12 באוקטובר) והו
פתעה לגלות בן נוטף: במדוו
אנשים׳ צויין בטעות, נגיורא מיכאלי, האחראי ע
מודיעין־ טי ס בשדה-דב, הוו
בנה.
יש לי שני ילדים — יונתן (.6
ומיכל 14 שם־מישפחתם הו
העולם הזה 407

רודך־שלום בלום וידיד(ר ב־ סוץ סעד חדאד) י
מיליון דו לר ביו ם

ערב•
1לייבוביץ. יש לי כלב 8שעוזב את
הבית לעיתים קרובות, אך אמי
מאמינה שהוא הגיע עד שדזדדב. גם
לא קוראים לו גיורא.

ריבקה מיכאלי, 0עם השליחה.

ריב ק ה

תל״אביב

וגיו ר א

כווסת בפתודתירוחה
מכסח־הדשא
תצלומו.

שלח

זה אני הפירסומאי שיש לו מכסחת־דשא,
בשותפות עם ידיד־נעורים עורר־דין
(מדור הווי, העולם חוה5 ,
באוקטובר .)1983 הוא ביקש 5,500
שקל עבור חלקו במכסוזה? יפה מאוד!
יש לי עוד ידידים עורכי־דץ. הם
נתנו •לי עצה. עכשיו אני פונה לבית־

הישראלי, יהודה בלוע לארצות־ערב
לחדול מן המילחמות ולהקדיש את
משאביהן לחיסול העוני והפערם
החברתיים בתוכן. את, דברים יפים
מכתים.
אולם, יש להתפלא מדוע לא היפנה
מר בל ש דבר ם ברוח זאת גם אל
ממשלת ישראל. הלא ממשלת ישראל
החליטה על יציאה למילחמה מיותרת
בלבנון, שהוכתה במפורש כ״מלחמת
יש ברר ה׳ ,וממשיכה להחזיק את
חיילי צה׳ל בלבנת ללא כל צורן־.
שהייה העולה במילית תלר לי ש.
ממשלת ישראל גם ממשיכה במלוא
המרץ להקש התנחלויות, העולות כסף
רב מאוד. ואשר ״ בהכרח יגרמו
למילחמות חדשות שיעלו עוד יותר
כסף(מלבד המחיר בדם).
אחרי שייטול קורה מבת עיניו,
יוכל מר בל ש לבוא בטענות לארצות־

דליה בקר,

תל־אביב

לעצמם תענוג זה, אעם עושים זאת
מחוסר עניץ. הדגשתי כי צריך להיות
.משוגע לדבר.״
במקום זאת מצאתם לנכון לשים
בפי דברים שלא א מר תי. ע ל סימלי
מעמד׳ וסכנות.
כתבכם מרסל זוהר מסכן את נפשו
כאשר הוא יוצא לכבישים הקטלניים
בארץ• אן־ אעו שואל. מה מריץ את
הנהגים ליטול סיכמים אלה ׳.התאמה
הקטלנית שאירעה, מהווה ע ריץ אחה
קטן יחסית לשעות־הטיסה של המ טוסים
הקלים.

ראובן כץ,

המהפך האסטרולוג,
שר בג?,
ראעו־חממעולח לשעבר -בך

קראתי בעניין את ניתוחה של
רוחמה מרמון (מה חם אומרים,
העולם חזה 20 ,בספטמבר ),וברצוני
להוסיף כמה הערות.
מנחם בגץ נמצא כעת בתהליך של
בדיקה עצמית וחש בצורך בשעוי.
צורך זה ילך וי חרף בחודשים פברואר
מרס . 1984 אילו היה מחליט לעשות
את השינוי בדרכו מוקרם יותר, היה
נשאר בשילטון וגם זוכה בתהילה(ס־גם
פירסמתי ערב ראש־השגה תשמ׳ג).
מעטים האנשים שבגיל מבוגר עשו
מהפך בחייהם. רובם מוותרם ופורשים

מדוע אבד חצירא אינו מרצה
מאסר סל ממעון
השר לשעבר מרצה את עונש־המאסר
שנגזר עליו ב״עבודות חוץ׳.
על שום מה ולמה? האם בגלל קלות
עבירותיו? האם מפני שהיו אלה
עבירות שאין איתן קלת? האם מפני
שרתה זו מעידה חד־פעמית של אדם
הניתן בקלות להשפעה חיצתית? לא
ולא! התשובה לשאלות אלה רנ ה לאו
מוחלט.
כבר השר לשעבר יבלה את מרבית
זמן מאסרו ברק מישפחתו מפני שהוא
שר לשעבר, מפני שהוא חלק מ ר
מימסד, מפני שייך לאותה קבוצה
שאליה משתייך יהושע בך צית.
היותו של מר אברחצירא בן לעדות
המיזרח מוכיחה גם מוכיחה כי לא
העדה היא שקובעת כאן, אלא
ההשתייכות או אי־ההשתייכות למי־מסד.
כשאתה שיר למימסד אתה יכול
להתחמק מחקירה (במיקרה תיק
אפר סק של השר ברג< ומריצוי מאסר
(אברחצירא ובו־צית).

תחזקנה יד, הטורד,
קורא סרנקו

כרכה ללוחמי־החופש הפי-
ליפיניים.

כונס־נכסים

מעל דפי שבועת לוחם לחופש כמו
העולם הזה אני מבקש לשלש ברכ ת
יישר־כודז ל ש חזר החרות בארץ אלף
האיים — הפיליפינים.
אינני יודע אם יעמר להם כוחם
להפיל את שילטון־הרפש בארצם.
למעש!־״ אני מסופק מאר. אולם זו
סיבה נוספת להחזיק לוש אצבעות.
תחזקנה ירכם, מורדים אמיצים!

המישפט, שימנה כונם־נכסים ו שיעמידו
את המכסוזה למכירה פומבית.
פתח־תיקווח

לא עשיר. לא חדש

אינני עשיר ואינני חדש, ואני יגע
ועמל לפרנסתי ומשתמש במטוס
לצורכי עבודתי והנאתי מזה 15 שגד*
ואת הכנסותיי אני מחלק באופן הנראה
לי. בעלי ממון רבים שיכלו להרשות
ומ\ילרז רד״־ו דח 4ג

טלפן ל״רולי השכרת רכב״:
03-708601 ,03-709577
אי ש ה מכירו ת ש לנו י שמ ח ל פגו שבךבמשרדך
ל מ סיר ת אינפור מצי ה מדויי ק ת.

מכוניות פרטיות ומסחריות
מהמודלים האחרונים.

רמי ביאזי, יפו

כקורא ותיק של העולם חזה,
נדהמתי לקרוא כתבה על המטוסים
הקלים, שבה שורבב שמי באופן פוגע.
אני מופיע בין היתר תחת הגדרה
,תחביבם של עשירים חדשים׳.

ב״רולי השכרת רבב״
בעיקבו ת החוק ה אינפלציוני ויו קר המימון, גדל ה
כד איו ת ה שכר ת הרבב.

ב״רולי השכרת רכב״

עבודזת־חרז
בתוו־ הסיססד

הקורא־ האסטרולוג -עומד
לפתוח בקריירה חדשה.

המטוסים הקלים בטוחים
יו תר מהמכוניות — טוען
הקורא, ששמו הוזפר בת חקיר
(.העולם הזה׳ 5באוק טובר).

באם
אתה מחזיק ב לי־ רבבא חד או יו תרל צו ר כי
עסקים, תו כלל קבל הצעו ת מעניינו ת ו מיו חדו ת.

תל־ אבי ב

אבשר ל חבץ ממיכתבו סל

יעקב סרנקו,

עצמאי-מנהל מפעל

מרדכי אלישע,

ירושלי ם
לאילנה שושן
בהבחרך לדוגמנית
״המראה של 1983״

הרבה ברכות
והצלחה בהמשך
הד רן

מברכת מורתך
לטיפוח החן
ודוגמנות

לאה פלטש

ש 1ל

פסיכולוגית מדמון

צי פו ר ניי םמלא כו תיו ת

בגין חדש

כ שי טהאמ רי ק אי ת
כאד

לוע וחיים בעולמם שלהם
טיסטים.
עמום שיאון, באר־שבע

ט 1ד קורה
כמה קל להאשים את ה אחרים.
בנאומו
כעצרת האדם קרא השגריר

חז קו תבאח ריו ת
ו כן השתלת רי טי ם
1 1ז 3ד לך 4צ,דוצ 8 9

סי עוניס: 284919 295318

חשתלתפשטו^שיו

בעיו ת
!לבטי ם
בחיי המין

11X0
מרדכי וי ד מן

הוצאת רשפים

דינ-ה

יצחק כהן־אורגד התמנה מפני שאיש מביו ראשי חרות
העם
5 לא רצה לשלם את מחיו ההתמוטטות, ובינתיים בליבו־ליס ...סם שדהאנטי־שמית

הבריחה מן האחריות

^ יום הראשון בבוקר הגדיר ;
.מילוא דצחק ש מיר רוצים
^ כתב קול י שר אל את העסקנים לפגוע בדויד לד. אץ להם מה
החותרים למינויו של סגך ראש־ י להפסיד מהמינוי. אם יצליח לוי,
הממשלה לתפקיד שר־האוצר כ״תומכי יהיה להם רד הרגל. אם ייכשל,
דויד לוי׳,
הם ייהנו מרד ה כפל...״

ארידור מצהיר אמונים
כעבור שלושה ימים

קלייגר הוסיף, ללא צל של היסוס,
שכל תומכי ל ד מתנגדים לכך שהוא
יקבל את התפקיד. הוא לא ניסה כלל
להסתיר את ציפיותיו מגורלו הצפוי
של שר־האוצר, במצב הנוכחי. העובדה
שדוני מילוא, שניהל את המערכה
המרה ורצופודההשמצות נגד לוי
במרכז חרות, עומד מאחורי הרעיה
למנות את לוי, הפכה אותו חשוד עוד
יותר.
מילוא יודע היטב שכל שו״אוצר
ייאלץ לבצע שורה ארוכה של צעדים,
שישניאו אותו על הציבור, ובעיקר על
שכבות־המצוקה, שעליהן נשען דויד
לוי. מינויו לתפקיד זה דווקא עכשיו
נועד לערער את מעמדו, ולחסל סופית
את המגמה הפופוליסטית בתוך חרות.
גם יורם ארידור, למרות השחצנות
האישית שלו, היה מייצג מובהק של
הגישה הזאת. קליינר, כמו יתר
אנשי־לוי, רואה בארידור בוגד מובהק
בידידו הוותיק. הוא התבטא שאין ספק
שארידור הוא, מכמה בחינות חשובות,
שעיר לעזאזל, אבל. הגיע לו*.
אמר קליינר די בציניות. :ארידור
לקח את המסר של הכלכלה הנכונה
יותר מדי ברצינות. מיקרה קלאסי של
לא ניחן
שיכנוע, עצמי. הוא
בחוש־המידה של קודמיו ממפא׳׳י,
שידעו מתי להפסיק את כלכלת
הבחירות, ולחצו על הברקסים בזמן׳.

תמיד מיפלגה סמכותית מובהקת.
מנחם בגין, שסימל מאז ומתמיד את
דמות המנהיג״האב בחרות, ברח הביטחונית מדיניותו מתוצאות והכלכלית, לתוך שתיקה דיכאונית,
בעצם פסיכוטית. עסקנים בתנועתו
הישוו השבוע את התנהגותו של בגין
לזו של מצביא מובס, המכסה את ראשו
בשמיכה, כדי שלא להתייצב לפני
העובדות.
המימסד השמרני בתוך חרות,
שהביס את היריב הפופוליסטי רדדלד

ביותר במרינה מבחינה אסתטית, אינו:
מאפשר את מינויו של מנהיג בכיר,
משורותיה לתפקיד־מפתח בממשלד.
האימרה האנגלית, שהיכרות קרובה:
מביאה לבוז הדדי, הולמת היטב את
המצב בהנהגה הליברלית. מבחינת
הליכוד כולו קיים כאן מצב קלאסי, לא
בלתי־מגוחו, של ניטרול הדדי.

החרותניקים, מתוך שינאה
הדדית, מבקשים להתחמק
מדתפקיד של שר־האוצר.
הליברלים, מתוך אותה הסיבה

כל עוד בלבב, פגימה, נפ ש
יהודי הומיה, ולפאתי מיזרח
קדימת עין לבורסה צופיה...
אילו התבקש אנטי־שמי מן המניץ
לפני 100 שנה לתאר את דמותה של
מדעה יהודית, אם תקום — היה מצייר
את דמותה כפי שהצטיירה השבוע.
היתה זאת תמונה של מדינת־בורסה
׳ במשבר. בכל כלי-התיקשורת נפתחו
מהדורות־החדשות בידיעות על מניות,
על בהלת*דולארים, על הסדרם עם
הבנקים.
בימי מילחמת־הלבנון סופרו ברחבי
העולם הסיפורים על החיילים היהודים
בחזית, הרצים בכל בוקר אל מכשירי
טלפון־השדה כדי לתת הוראות
לברוקרים שלהם, לפני שהם מודיעים
לאמהותיהם שהם נותרו בחיים. עתר. המדינה נמצאת
שבועים,
מזה

- .י לפרוק את
^ האחריות
^ וני מילוא היה גם השבוע
1דמות־מפתח בהתרוצצות שליוותה
את ההתמוטטות הכלכלית, שהגיעה
לשיאה בפרשת הדולריזציה ובהתפ־טרות
ארידור. כמקורבו של ראש־הממשלה
החדש, וכעסקן בעל גישה
קונספירטיבית מובהקת, עסק מילוא בבעייה האחרונים בשבועיים העיקרית, המעסיקה כיום את ראשי
חרות: כיצד לפרוק מעליהם את
האחריות לשואה הכלכלית שהם
המיטו לא רק על המדינה, אלא גם על
אזרחיה כפרטים.
משקיפים המקורבים לראשי חרות
הדליפו השבוע להעולם הזה, שמילוא
ואנשיו הביעו בגלוי הירהורי־חרטה על
שלא קמה ממשלת־אחדות־לאומית,
מילוא אף היה מוכן ליזום שיחות
חדשות עם מיפלגת-העבודה, כדי
לחלק עימם, מבחינה פוליטית את
ירושת ארידור.
מילוא, ניסה שעבר בשבוע בקרתנות האופיינית לו, להחיות את
הרעיון הזד. מתוך אמונה שתאוות־השררה
של ראשי מיפלגת־העבודה
אותם למרכבה לרתום עשוייה
הכושלת של הבוס שלו, שמיר.

מועמד לד
מי רצח ל ס דר אותת
ההגדרה הזאת הצחיקה את ח׳נ
מיכאל קליינר, מראשי קבוצת לוי
בתנועת-החרות. קליינר אמר מפורשות
להעולם הזה, שהתוכנית לשלוח
את לוי לטפל בירושת יורם ארידור
היא מדמה של ח׳׳ב ר מי מילוא.

יצחק שמיר, שממשלתו
שרויי הכמ שבר עמוק כבר
בימיה הראשונים(ראה הנדון),
נאלץ לעבור את הביזיון
הפומבי של. ויכוחים בתוך
מיפלגתו, וגילויים בוטים של
בריחה מאחריות, שמבטיחים
כבר עתה את סופה הלא*
מכובד של הקאריירה הפוליטית
שלו, דווקא כשהיא,
כביכול, בשיאה.
דבריו הבוטים של קליינר נגד
שמיר ומילוא מבטאים ברורות גם את
אובדן האוטוריטה בחרות, שהיתה

במרכז־המיפלגד* ושחיסל גם את
חברו־לדיעה — אבל לא להתגודדות
— יורם
המיפלגתית העכשווית
ארידור, היה מאוחד השבוע בשאיפה
לגולל מעליו את האחריות לאוצר־המדינה
ולקבור במישרד זה אריב
פוליטי כלשהו.

אם ניתן, אוייב חיצוני, כמו
המערך. אם לאו, לפחות ירי ב
פנימי מסוכן, בדמו תו של דויד
לוי.
פת ואצטי־פת

ץ ץ כיוון שלד הוא פיקח דיו כדי
^ /לסרב למינוי, עלתה ברצינות
ההצעה לבחור ביצחק מודעי לתפקיד
שר־האוצר.

מודעי רוצה מאוד בתפקיד
ו אינו חושש כלל מכישלון. הוא
יו תר אינטליגנטי מחבריו
להנהגת המיפלגה הליברלית,
אבל גם לוקה ב שיגעון־גדלות.
הוא בטוח שהשעה כשרה לצעדים
שמרניים־דראסטיים, ושהוא ממש
נועד להציל את כלכלת־ישראל. יתכן
שאנשי שמיר היו שמחים לתת למודעי
את המעמסה הזאת, בעיקר כדי להטיל
עליו את האחריות, בבוא הזמן.
למרבה האירוניה מטורפד מיגרו
של מודעי דווקא על״ידי חבריו
למיפלגד. נראה שעסקנים כמו גירעון
פת חוששים שמודעי עלול באמת
להצליח, אחרת אי־אפשר להבץ את
פעילותם הבלתי־נילאית נגד המינוי.
מכל מקום, המצב במיפלגה הליברלית,
שהיא הקבוצה הפוליטית המאוסה

עצמת מתחרים בלהט על אותו
תפקיד עצמו.
זוהי הסיבה לעליית קרנו של ח׳כ
כהן־אורגד, שלפני חודש וחצי כמעט
על־ידי חברים
שהותקף פיסית
משולהבי־יצרים במרס חרות, מכיוון
שהעז למתוח ביקורת על יורם ארידור.

כהן־אורגד הוא נ ץ קיצוני,
כלכלן מיקצועי די־שמרני,
ואי ש משביל ונעים־הליכות.
גם הוא מאמין ביכולתו להצליח
בתפקיד שר־האוצר. אך שלא
כדויד לוי, אץ לכהן־אורגד מה
להפסיד.
הוא פוליטיקאי אלמוני־יחסית,
המקורב לשמיר, והסולר מאז ומתמיד
מהקו הפופוליסטי של לוי וארידור. אין
הוא נהנה, או סובל, מהביטחון העצמי
המופת של מודעי, ומבץ שמדובר
במשימה קשה מאץ כמור״ אבל הוא
מוכן בהחלט לגסות את כוחו.
כל השמות שהופרחו באוויר על־ידי
מילוא ואנשיו, ובכללם זה של עזר
וייצמן, נועדו לחפות על מיבצע
פוליטי לא־מכובד ביותר, שניתן
לכנותו רק כבריחה פחדנית מאחריות.

המועמד החדש לתפקיד הוא
מוצא של חוסר־ברירה. ארידור
העלה את הליכוד לשילטון, אבל
נראה שצליב תו הפומבית
אינה מצליחה להסיח את דעת:
הציבור מהעובדה, שאיננה
טעונה הוכחה, שהממשלה
.כולה — בגץ, שרץ, שמיר, וגם
— גרמה למצב: הורביץ הנוכחי במדיניותם הכלכלית׳
והביטחונית כאחד.
חיים ברעם

במערבולת בלתי־פוסקת של מהומות
פוליטיות־כלכליות, שבמרכזן עומדת
הבורסה. .משקיעים קטנים׳ באו
במקום האזרחים, והתרוצצו בכלוב כמו
עכברים מסוממים.
אילו ראו זאת חלוצי היישוב
ומקימי המדינה, מברל כצנלסון ועד
זאב ז׳בוטינסקי, הם היו מתהפכים
בקיברותיהם. בעתיים הפכו רק במהירות שהפכו
לשטרות־כסף,
לפיסותעייר חסרות־ערו.
הממשלה שגרמה לכך יכלה
להיחשב כאנטי־שמית, אלמלא ודתה
ממשלת הזקיפות הלאומית, ההוד
וההדר.
הממשלה חתולים בשק
לאיש מן המועמדים לתפקיד
שד־האוצר לא היתה תוכנית.
המשבר י תמ שך ויוביל לבהירות הממשלה החדשדדישנה התחילה
את דרכה במצב של התמוטטות(ראה
הנדון) .שלושה ימים אחרי שהצהיר
שוב אמונים, התפטר שר־האוצר יורם
ארידור. ההתרוצצות סביב איוש
התפקיד הפכה סימן נוסף למחלה.
המועמדים העיקריים היו בשלב
הסופי גירעון פת, שנכשל לחלוטץ
בתפקידו כשר התעשייה והמיסחר.
בתקופת כהונתו התמוטט הייצוא, פרח
הייבוא, לקתה התעשייה בשיתוק
וכשל המיסחר. מתחרהו היה יצחק
מודעי, אדם בלתי־יציב, ולפעמים קצת
(חמשד בעמוד )9

זה התחיל במ חדל ם1נ 1ם נטרי, שכמעט אי־ אפ שר להסביר

החסודה ו 9ל

ף * עולם לא התחילה ממשלה את דרכה ברגל־שמאל כל־כך
^ /שמ אלי ת כמו ממשלתו הימנית־ימנית של יצחק שמיר.
כבר שעותיה הראשונות עמדו בסימן של כשל, אפיסת־כוח
ותשישות. היא דמתה לרץ־מאראתון הנראה בקו־הזינוק כפי
שנראה חברו בקו־הסיום.

עשירים ועניים, גברים ונשים, זקנים וצעירים נדחקו
והתקוטטו בתורים הארוכים כדי לקנות כמויות־ענק של
מוצרי־חלב מתקלקלים, בקבוקי־שמן וכיכרות־לחם.

אץ להאשים אי ש מהם. הודעה ממשלתית כזאת
מוכרחה ליצור תב הל הכזא ת.

מי שסבר כי יצחק ש מיר יהיה ״מטאטא חדש״,
שיי טול לידיו את שרביט־המנצח ב מרץ וי חזיר
לתזמורת הארמוניה, אחדות ומנהיגות, התאכזב
במהירות־שיא.

זוהי אפיזודה קטנה וחולפת, ותוך ימים מעטים נשכח כולנו
את המחזה המכוער והמבחיל הזה, המוכיח מה קטן הפער בין חיינו
הנורמליים ובין סצנות של התמוטטות חברתית. אך אין לשכוח
שזהו המעשה הראשון של ממשלה חדשה, שמעתה מופקדות
בידיה החלטות על גורלנו, לשבט ולחסד, לחיים ולמוות ממש.

^ ממשלה הושבעה בכנסת לפנות־ערב, מיהרה אל
( 1נשיא־המדינה והתכנסה לישיבתה הראשונה.

ממשלה שאינה מסוגלת להעלות את מחיר הלחם
בצורה מסודרת, איד תעמוד במצב של ערב־מילחמה?

הייתה
זאת י שיב ה של ממשלה מוכת־הלם, עייפה
וזקנה.
הישיבה אך החלה, כאשר התפרסמו בכלי התיקשורת
ההדלפות הראשונות ממנה. משמע: כבר שעה קלה אחרי התחלת
הישיבה, שדנה בעניינים החשובים ביותר של המשק הלאומי, רץ
אחד השרים(ואולי יותר) החוצה כדי לפאר את עצמו ולהשמיץ את
חבריו.

שיעור־הדליפה מי שיבו ת הממשלה הוא במד־חום,
המגלה את עוצמת־המהלה.

^ מנם, ממשלה ד

יכולה לטעון להצדקתה שנולדה

\1בנסיבות חריגות מאוד.
היא נולדה ישר אל תוך משבר חריף ביותר. עוד לפני שעמדה
על רגליה, נאלצה להתמודד עם מצב־חירום יוצא־דופן.
כבר היו בעולם ממשלות שנולדו בשעת משבר עליון —
למשל, ממשלתו של וינסטון צ׳רצ׳יל, כשהעולם כולו התנדנד
תחת מהלומות המילחמה הנוראה.

והרי זו תופעה ניבזית. אתה יושב עם ר עיו כדי לדון ברצינות
על נושא חשוב ולקבל החלטות. יש ביניכם הסכמה על כך שהדיון
יהיה חופשי, שכל אחד יגלה את דעתו, ישמיע את ספקותיו ויציע
את הצעותיו — מבלי שיצטרך לחשוש שכל מילה היוצאת מפיו
תתפרסם כעבור שעה. זהו תנאי מוקדם לתיפקוד סביר של כל גוף
ביצועי.
כאשר ארם מפר את האמון ההדדי כדי לזכות בפירסומת־חינם
לעצמו, לקדם את האינטרסים האנוכיים שלו ולפגוע ביריביו
ובמתחריו — יש בכך משום שיפלות.
כאשר מתפשטת תופעה זו בממשלה, היא מאבדת את כושרה
למשול. היא הופכת כנסת־זוטא.

כל סטייה מכלל זה, ותהיה הסיבה לכך כאשר
תהיה, גורמ ת בהכרח לבהלה ציבורי ת.
ההחלטה הראשונה של ממשלת־שמיר כבר הפרה כלל־ברזל
זה. היא הודיעה כי מחירי המיצרכים החיוניים יקפצו ב־^ .50 לא
^ מייד, אלא כעבור יממה!

הרי זה כאילו ציוו על הציבור: רו צו למכולת!
הסתעת על הסופתמארקט! ת קנו את האיצטבאות!
כולנו ראינו את המחזות. הם הזכירו את המתרחש באומה
פרועה בשעה שפורצת מילחמה, כאשר האדיב עולה על העיר. אין
לזה אח ורע במדינה נורמלית בעיתות־שלום.

קובע כי ביום שקמה ממשלת־שמיר, המוני
עם־ישראל זיהו את יורם ארידור עם אסונם,
והתייחסו אליו באי־אמץ מוחלט.

אך במיקרה זה, היתה זאת חובה. יו תר מזה: היתה
זאת הזדמנות־פז לבצע את השינויים, שהם דרו שים.

ראש־ממשלה שמיר: ממשלה נמסה
דווקא ב שע ת־מ שבר היתה לממשלה החדשה
ההזדמנות להוכיח את יכולתה להתעלות מעל לרמה
הרגילה, לתת בידי ראש־הממשלה את הסמכויות
הדרושו ת למעשים נחרצים, להתלכד ולתפקד.
מול פני סכנה, חלים בכל בעל־חיים(וגם בבן־אדם) שינויים
מרחיקי־לכת. כל האיברים מתפקדים ביתר מרץ, המוח נדרך
לקבלת החלטות מהירות, המכאובים נשכחים. הוא הדין לגבי
מימסד פוליטי. ואילו כאן קרה ההיפך: בשיא המשבר התנהגה
הממשלה כעדת זקנים מתקוטטים בבית־אבות — בלי יכולת
להתלכד ולהחליט במשותף, תוך האשמות והשמצות הדדיות.

איזה מוצא עלוב!
חר־בך באה פרשת הבהלה ללחם.
\1בהחלטות כלכליות, כלל־ברזל הוא שאין מפרסמים אותן, ואף
מונעים ביד־ברזל כל דליפה מראש, עד הרגע שבו מוכן הכל
לביצוע.

״תנו לי גנרלים שיש להם מזל!״ קרא נפוליון. והוא הדין
לפוליטיקאים.
אפילו היה יורם ארידור חף מכל פשע, אפילו מילא את תפקידו
בנאמנות ובכישרון — זה לא היה משנה דבר.
כל זה אינו קובע כלל.

כאשר קמה ממשלה חדשה, טיבעי הוא להחליף את התפקידים
בין חבריה. גם כשאין לכך סיבה מיוחדת, הדבר רצוי במישטר
דמוקרטי, ובכל מינהל תקין, טוב שמדי פעם מתחלפים
בעלי־התפקידים, כדי לקדם גישות חדשות ומחשבה חדשה.

בסיום הישיבה אי־אפשר היה לקיים הצבעה, מפני
־שהיה ברור שהשר האחראי מ תנגד להחלטות
ש התגב שו. תחת להכריע בהצבעה, הוסכם כי
ראש־הממשלה ימסור את הדברים כ״סיכום״.

אבל איני ח כאן בשאלות של מוסר, ובווד אי לא
בשאלות של צדק.

זהו מחדל ממאיר, ש חרץ מרא ש את דינה של
ממשלה ד.

אחד השרים הסתלק מן הישיבה בכעס, ואחר־כך התרצה וחזר
בו, כמו ילד מופרע.
הישיבה נמשכה תשע שעות, אחרי יום ארוך של ויכוחים
בכנסת וטכסים שונים.
בארבע בבוקר בא הקיסר אברהם שפירא, והפך את הקערה על
פיה. כיום כבר ברור שרוב השרים לא הבינו על מה הוא מדבר
וקיבלו את דעתו מתוך עייפות, בניגוד לרעתו של השר המופקד
על הנושא הנדון. מכיוון שבממשלה שורר עיקרון ״האחריות
הקולקטיבית,״ הם אחראים כולם למעשי השר הזה, שפעל
מטעמם ובשמם.

איני בא לשפוט כאן אם יש צדק בהתמקדות זו באיש אחד.
עוד לא נאמרה המילה האחרונה על פרשת הישגיו וכישלונותיו
של יורם ארידור. החשבון לא יהיה חד־צדדי. בוודאי איני מתכוון
להצטרף לחבורת הגיבורים, שהתפלשו בעפר לרגלי ארידור כל
עוד היה חזק ואיתן, והדורכים עליו עתה בהנאה, כשהוא מוטל על
הארץ.

^צחק ש מיר אינו טיפש. הוא הבין זאת כמו כל אדם אחר.
אם לא עשה זאת, פירוש הדבר שלא היה מסוגל לכר.

^ אש־הממשלה (וכל אדם אחר המנהל ישיבה של גוף
1ביצועי) נבחן גם בכושרו לקיים ישיבה מסודרת, שבה
מושמעות הריעות השונות בצורה מסודרת ומתקבלות ההחלטות
המחייבות — וכל זה במיסגרת של זמן סביר.
כאשר מתמשכת ישיבה מעבר לזמן זה, מאבדים משתתפיה את
כושר־הריכוז. בסופו של דבר אין ההחלטות המתקבלות סבירות.

כל זה קרה כבר
ראש־הממשלה ש מיר.

אי־האמון הציבורי כלפי כל המערכת הכלכלית
התמקד בד מו תו של אי ש אחד: יורם ארידור.

האינטרס של הממשלה החדשה והאינטרס
הלאומי־הכלכלי צ דו בצורה חד־משמעית: להחליף
את ארידור בהנהגת האוצר.

ראש־ממשלה נבחן בכו שרו למנוע תופעה זו.

בי שיב ה ראשונה זו

^ יום שנולדה ממשלת־שמיר היה הציבור כולו אחוז בהלה.
*זה עתה עבר שני התקפי־תבהלה — הפאניקה של רכישת
הדולארים והפאניקה של החשש למניות הבנקים. כמתאגרף
שיכור־מהלומות התנדנד הציבור בזירה, והמתין למהלומה
השלישית, הבלתי־הנמנעת.

בצדק או שלא בצדק (ובמיקרה זה, דווקא במידה רבה של
בצדק) לא יכול היה איש להאמין עוד להבטחות שלו ולתחזיות
שלו.
הוא הפך לא רק כדור־עופרת המחובר לרגל הממשלה. הוא
הפך גם מיכשול להבראת המצב.

דוידבן־גוריוז הצליח בכך במידה רבה. בימי יצחק רבין החלה
ההידרדרות, כאשר אנשיו של שימעון פרס הדליפו בשיטתיות כל
פרט אפשרי כרי להבאיש את ריחו של ראש־הממשלה. בימי בגין
! הפכה המחלה למגפה.

ך עכ שיו מגלה כבר הישיבה הראשונה
ממשלת־שמיר שהמצב הורע עוד יו תר.

הוא הדין לגבי כל שאר הנתונים הכלכליים. האמון הוא נתון
כלכלי חשוב ביותר, ואולי הנתון מס׳ . 1ואילו תבהלה ציבורית
עלולה להמיט אסון גם על הכלכלה היציבה והמבוססת ביותר.
ציבור מבוהל, החרד לכספו, דומה לעדר פילים משתוללים,
הדורסים כל דבר בנתיבם.

ךיש השלכה הרבה יותר חמורה לעובדה שממשלה זו
\1נולדה אל תוך משבר ממדרגה ראשונה.

זהו מ שבר כלכלי. כל מ שבר כלכלי תא, קודם כל,
מ שבר פסיכולוגי.
הכלכלה אינה נושא מופשט, היא מקיפה את הפעילות
החומרית של בני־אדם. בני־אדם מופעלים על־ידי רגשות,
מחשבות, תחושות. לא האינטרסים האובייקטיביים שלהם
קובעים את התנהגותם הכלכלית, אלא הצורה הסובייקטיבית
שבה הם רואים את האינטרסים שלהם.
ההתנהגות הכלכלית של בני־ארם נקבעת, בראש וראשונה,
על־ידי האמון שהם רוחשים לממשלה, לאוצר, למוסדות שונים

(כמו הבנקים) ,לכסף.

מה זה כסף? הכסח אינו אלא פיסות־נייר. רק
ההסכמה הכללית — שהיא עובדה פסיכולוגית —
מעניקה לכסח את ערכו.

אם רצה שמיר לשמור על ההרכב׳ האישי המדוייק של
הממשלה הקודמת, ולהחזיק בה גם דמויות היתוליות כמו יעקוב
מרידור, אפסים כמו חיים קורפו, אנשים בלתי־יציבים כמו יצחק
מודעי ותככנים חסרי־תקנה כמו אריאל שרון, יכול היה לפחות
לבצע בה ״חילופי־גברא״ — מינהג מקובל בבריטניה. הוא יכול
היה — למשל — להעביר את האוצר לידי משה ארנס, את
מישרד־החוץ לידיו של יורם ארידור, וליטול לידיו את
מישרד־הביטחון. בממשלה שיש בה 20 חברים, רובם מיותרים, יש
כימעט אין־סוף של אפשרויות. ברור שקל לאין שיעור לעשות
זאת בשעת הרכבתה של הממשלה מאשר כעבור זמן. כי בדרך זו
איו צורר לפגוע באיש.

ש מיר לא הרכיב ממשלה. הוא צילם ממשלה.
בנסיבות הנתונות, היה זה מחדל מונומנטלי.
מחדל זה אומר דרשני. פירושו שאין לשמיר המעמד הסמכותי
הדרוש כדי לנהל ממשלה. פירושו שאינו מסוגל לשלוט.

עובדה זו כשלעצמה חמורה יו תר אף מן התוצאות
הי שירו ת של מחדל זה.
^ וצאו ת אלה התגלו מייד — בצורה שאין לה תקדים
* 1ב תולדו ת הממשלות בישראל, ואולי גם בעולם.
שר־האוצר הישלחדש יזם קודם בחשאי רעיון מרחיק־לכת
להבראת־המשק. הוא לא מצא לנכון לספר על כך
לראש־הממשלה החדש, לפני שקיבל על עצמו שוב את התפקיד.
הדבר הודלף. קמה סערה, שותפים־בקואליציה איימו, יורם
ארידור התפטר, יצחק שמיר לא הגן עליו אף במילה אחת.

שלושה ימים אחרי שקמה הממשלה, כבר התסטר
אחד משלוש ת שריה המרכזיים. בנסיבות הנתונות,
זהו השר המרכזי ביו תר.
מסביב לתפקיד הפנוי החלה התרוצצות נוראה. איש מן
המועמדים לא הגיש תוכנית מגובשת — לא בדיונים הפומביים,
לא בדיונים הפנימיים. ההתקוטטות כולה היתה סביב אמביציות
אישיות, שינאות הדדיות, תככים סיעתיים. לא הוצגה מועמדותו
אף של מועמד סביר אחד.
אין זו ממשלה המסוגלת לתפקד. אין זה ראש־ממשלה המסוגל
לנהל את ענייניה של מדינה.

השבוע היה בתר בשוק המניות הפוליטיות: זוהי
ממשלה קיצרת־מועד.

שינויים בבורסה
בניגוד לפירסומיס שונים, לא יתפטר השר
לכלכלה, יעקב מרידור.
מקורביו הסבירו, שאינו יכול לפרוש בשעה קשה כל־כך
לממשלת יצחק שמיר.

ייוגונן

ערבות המדינה
לבנקים-לא חוקית
חוק־מילוות־המדינה אוסר על המדינה לערוב לסכום שהוא
גדול מעשרה אחוז מהתקציב.

גרוסברד לאוצר
אחד המינויים הראשונים של יגאל כהן־אורגד
כמי שרד־ האוצר יהיה לאריה גרוסברד, ל שעבר
מנכ״ל מישרד־התחכורה ומנכ׳׳ל ר שו ת
שויות־התעום ה.
גרוסברד הוא חברו האישי־ של כהלאורגד, שאינו משופע
בחברים פוליטיים.

עזר רוצה ברשימה
עצמאית

הערבות החדשה, שלקחה על עצמה המדינה
במניו ת הבנקאיות, בתוספת חובותיה האחרים,
עולים על עשרה אחוזים.
היועץ המישפטי יהיה חייב, עד פתיחת הבורסה, למצוא
מוצא מישפטי מהסבך, או ליזום חקיקת חוק מיוחד לעניין

פרשיות נוספות בחיפה תוך זמן קצר ייחשפו פרשיות־שחיתות ועבירות על
טוהר־מידות בעיריית חיפה, שבה מעורבים אנשים מן
הצמרת הנבחרת של העיר ופקידי עירייה בכירים.

בניגוד לפירסומים על מגעים ל שובו של עזר
ויי צ מן לתפקיד בכיר בממשלת יצחק שמיר,
עוסק עתה ויי צ מן בבחינת מצע והרכב רשימה
עצמאית, שהוא יע מוד בראשה.

למרות מועד הבחירות הקרב, לא תוכל
מי שטר ת חיפה שלא להתערב בנו שא.

הוא ממיץ את האנשים, שאינם ח׳כים, על פי תפיסת־עולם
״שפוייה,״ כדבריו.

א בי בהא רי דו ד
עז בהאת. מ ע רי ב ״
שהייה בלבנון
לחיילי־מילואים, שיחידותיהם שיר תו באחרונה
בלבנון, הובהר שהם י שר תו שו ב ב איזור
דברים אלה, שנאמרו בתשובה לשאלה אם זהו
שירות־המילואים האחרון בצפץ, עוררו זעם רב בקרב
המילואימניקים.

לנברני נדבר עם הסזרים בגיליון האחרון של הירחון הפאריסי.ישראל ופלסטין״
נאמר, שבחודש מארס שעבר נפגש אורי לוברני, מתאם
הממשלה בלבנון, המתואר בעיתון כסוכן המוסד, עם ריפעת
אל־אסד, אחיו של נשיא סוריה, חאפט׳ אל־אסד. ריפעת
הוא ראש שירותי־הביטחון הסוריים.
על־פי הירחון, התקיימה הפגישה ברבאט, בירת מארוקו,
ומטרתה היתה תיאום פעולות בין שתי המדינות בעניין
לבנון, בכוונה להביא לחלוקתה בין הישראלים והסורים.

אביבה. ארידור, א ש תו של שר-האו צר
דמסיקח לכתוב את טורה הקבוע
סגהרדן •מעריבד.
מקדרנד ^ דור אמדו, כי ^בעיתון
דעמהל ממויהסתה נגד יורם, אץ מקים
ל א בי ב ה .״

אשתו שלש די ה או צ ר החליטה על
בטח ימים
העבודה ב״מעריגד
המסקר!

>11ח
1.1^ 111111 1111. 1

לפני דמסטרו תו של שרי־האוצר.

אין טלפנן בקו
חיילי־מילואים, המחזיקים בקו בגיזרה המיזרחית בלבנון,
נדהמו לגלות שניידות־טלפון, המיועדות לשיחות עם
העורף, מגיעות רק פעם בכל שמונה ימים לקו.

תחת למלא את יעדן המקורי, מ שמ שות הניידות
את חיילי הקו השני בלבנת.

היועץ של שמיר נעצר
בחשד שקיבל שוחד
השבוע עצרה המחלקה לחקירות הונאה, בראשותו של
0נ״צ בנימץ זיגל את גרשון אביעד, שהוא אחראי למינהלה
במחלקת פקיד שומה מס׳ 5במס־הכנסה.
אביעד נעצר בחשד שקיבל שוחד בסך אלפי דולארים.

העצור הוא חבר מרכז תנוע ת החרות, ועד ,
לאחרונה היה יו ע צו המדיני של רא ש הממשלה,
באשר יצחק ש מיר היה שר־־החוץ.

השליטה בבגקים-
לציבור?
קול1בוא בפברואר

בקרוב ע שוי להיווצר לחץ צי בורי חזק להעברה
של חלק מהשליטה בבנקים הגדולים לידי
הציבור, באמצעות המניות ש בידו.

קנצלר גרמניה, הלמוט קול, יבו א לביקור רי ש מי
ב ארץ בתחילת פברואר.

כיום שולטות בבנק ל או מי ובבנק הפועלים חברות־אם,
המחדקות בחלק קטן של המניות, המקנות להן חב גדול
בשליטה בבנק. בבנק הפועלים שולטת חברת העובדים
של ההסתדרות, ובבל״ל שולטת הסוכנות היהודית
באמצעות אחת מחברותיה.

קול ביטל את ביקורו, שעמד להתחיל יומיים אחרי שמנחם
בגין הודיע שיתפטר. הביקור נדחה לנובמבר, אך גם מועד
זה לא ייצא אל הפועל.

קרוב לוודאי שז מן קצר אחרי שייפתח המיטהר,
יחולו שינויים בהנהלת הבורסה. השליטה
המלאה של הבנקים בהנהלת הבורסה
ובמועצת-המנהלים שלה תפחת.
יתחזק גם מעמדן של הרשויות הממשלתיות, המפקחות על
הבורסה. אליעזר שילוני, שהוא יו״ר הרשות לניירות־ערך,
ויהודה הררי, שהוא הממונה על שוק ההון במישרד־האוצר,
יידרשו להתערב יותר בנעשה בשוק ניירות־העח־.

חירנניים בירננסרי ם
מתא רגני ם
,חילוניים. ירושלמים מתארגנים כדי
לד מייצב מדל החרדים הקיצוניים.
מגמת המתארגנות שי מו ש בבוח
נגד זורקי־אבגים ב שב תו ת ומטר י די־חילוניים
ב שכונו ת שונו ת.

150 מיליון דולר בשבועיים מאז תחילת המשבר הכלכלי רכש הציבור בבנקיב במשן־
שבועיים, סכום של 150 מיליון דולר, במזומן
ובהמחאות־נוסעים. סכום זה גבוה פי שישה מקניית מט׳ח
בתקופה רגילה.

אץ נתונים על כמות הדולארים שנקנתה
בתקופה זו בשוק השחור.

החשד הוסר
הוסר החשד מעל מי שנעצר כחשוד בשוד בדירתה של
פנינה רחנבלום. המישטרה הפסיקה לחקור בכיוון האיש
שנעצר בתחילת ושהיה ממקורביה של פנינה רוזנבלום.
אחרי שנחקר וששרר, פנתה המישטרה לאפיקי־חקירה
אחרים.

תמריצי תפיסה
במס־הכנסה
חוקרים במם־הכנסה עשויים לקבל בקרוב
משכורת, שחלקה יורכב מאחוזים על תפיסת
העלמות.
הפרשה, המעוררת סערה במישרר־האוצר, החלה כאשר ניסו
למצוא מוצא לדרישות־שכר של העובדים עבור שעות
נוספות. בשלב זה דנו ראשי אגף מס־ההכנסה בהשפעות
התמריצים על שיטות־העבודה ולכידת מישתמטי־המיסוי.

אלבום עשור לליכוד
רוני מילוא והמו״ל יהודה שיף מפיקים את אלבום עשור
להקמת הליכוד, שיחזיק 1000 עמודים. תמונת הכחכה
תהיה ידיהם של מנחם בגץ, ג׳ימי קארטר ואנוור
אל־סאדאת, כפי שצולמו אחרי חתימת ההסכם י
בקמפ-דייוויד.
העמודים הראשונים של הספר, המיועד לחברי מיפלגות
הליכוד וגם לקהל הרחב, יוקדשו למנחם בגץ.
בגלל מחיר ההפקה, ישולבו בספר עמודי פירסומות, שאותן
מארגן עדי הלפרן.

פאטנט לרכב לחורף
בישראל התחילו לשווק פאטנט אמריקאי, המקל
על ראיית הנהג בימי־גשם. התכשיר, בצור ת
מישחה, מיועד למריחה על שימ שו ת המכונית.
מרעד הזדסעה של הגלירן הבא של

העוו!ס1111 1

תלוי ב שב תץ יום,הבחירות. אם יבוטל
השבתון, יופיע הגליון כרגיל. אם יתקיים
השבתון מ ל זאת, תתאחר הופעת הגליון
ביממה. וד א יהיה מ צוי במקומות*
ה מיר ה בתל־־אביב ביום ד בערב,
וברחבי הארץ ביום זד בבוקר.

במדינה
(המשך מעמוד )6
תימהוני, שלא הוכיח את עצמו עדיין
בשום תפקיד ביצועי חשוב. באופק
הופיע לפתע יגאל כהן־אורגל, עסקן
אפור, חסר סמכות ותוקף, שהוא טכנאי
כלכלי ממוצע.
אך לא רק רמתם של המועמדים
גילתה את פשיטת־הרגל של השיטה.
חשובה יותר היתה עובדה, שאיש לא
שם לב אליה: אף אחר מן המועמדים
לא הגיש תוכנית, או אף שירטוט של
מדיניות חדשה לפיתרון הבעיות
שגרמו למשבר.
איך ממנים? בשעתו העלה אלוף
חשוב בצה״ל את המחדל הכרוך
בשיטת מינוים של הרמטכ״לים.
בצה״ל. הרמטכ׳׳ל הוא כל־יכול. כמו
כל צבא, גם צה״ל אינו מוסד דמוקרטי,
שבו מתקבלות ההחלטות במטכ״ל
בהרמת־ידיים, על פי רצון הרוב.
הקובע היחידי הוא הרמטכ״ל.
לכן, כאשר נבחר רמטכ״ל, נבחרת
למעשה מדיניות ביטחונית וצבאית.
אך מעולם לא נדרש מרמטכ״ל להציג
לממשלה, ערב מינוייו, תוכנית המגלה
את גישתו ותפיסתו. הרמטכ״לים
נבחרו על־פי שיקולים של ותק,
מיפלגה, סימפטיה אישיו! ,ובעיות
.אישיות בצמרת הצבא. למעשה התמנה,
פחות או יותר. כחתול בשק.
עתה פועלת אותה השיטה בעת
מינויו של שר־אוצר. המדינה המפתח לסיתרון.
נתונה במשבר כלכלי עמוק, כמעט
קיומי. למשבר הזה יש סיבות.
כל מי שבא-לתבוע אמון לעצמו
כקברניט הכלכלה, חייב להניח לפני
הציבור — או לפחות לפני הממשלה
ן־ — ניתוח של הסיבות האלה. עליו
להודיע מה הם, לדעתו, הגורמים
למשבר, ועל הדרכים שבהן הוא
מתכוון להתגבר עליהם.
אין שום ספק לגבי. הגורמים
שהביאו למשבר בישראל: השיעור

דובר ת גנני
יש קביעות

העצום של הוצאות הממשלה. הדבר
נגרם בין השאר על־ידי ההוצאה
הביטחונית הכבירה, הסכומים האדירים
הנקברים בגדה המערבית (שם מקימה
ישראל, למעשה, מדינה שלמה שניה),
ושורה ארוכה של משימות נוספות,
כגון שרותי הרווחה והסיוע החברתי.
מוסכם על הכל שהמפתח לכל
פיתרון הוא צימצום דראסטי של
הוצאות הממשלה. מועמד סביר

ו\1׳,ילד£

/־וזווו

לתפקיד שר־האוצר חייב היה להתייצב
לפני הציבור והממשלה ולקבוע: אני
מתכוון לקצץ בתחומים אלה־ואלה,
בדרך הזאת־והזאת.
למשל: אצמצם באופן דראסטי את
תקציב־הביטחון על־ידי נסיגה מלבנון,
הפסקת ההתנחלות בגדה. או, להפך —
אקצץ את שרותי הרווחה, הבריאות י והחינוך. וכן הלאה,
תרגיל בזוי. אף לא אחד מן
המועמדים לא השמיע תוכנית כזאת.
לאיש מהם לא היה מושג על הפיתרון
הדרוש, או שהסתיר את תוכניתו מעיני
חבריו והציבור.
כך הפך המירוץ כולו לתרגיל בזוי
של צביעות פוליטית, הצגה מכוערת
של אמביציות אישיות.
התוצאה ברורה מראש: בהעדר•
תוכנית של ממש, יכתיבו המאורעות
את מעשי הממשלה. היא תתנדנד
ממשבר למשבר, מכישלון לבחירות
— כאשר מולה עומדת מיפלגה
כושלת שנייה, שגם לה אין פיתרון ואין
החלטה ברורה על הדרך לטפל במשבר
הכלכלי הקיומי.
המילחמה הכרעה בצפון
ב שביל אש״ך הגיעה שעת
ההברעה. אבד מתבונן
להסתערות הבופית. למה זה
יוביל?
מדרום לקו האוולי היתה ישראל
נתונה במשבר פוליטי וכלכלי, שהיה
במידה רבה תוצאה של מילחמת־הלבנון
100 .קילומטרים מצפון לאוולי
היה אש״ף נתון במשבר קיומי חמור
׳ עוד יותר.
יאסר ערפאת נמצא בטריפולי,
כשמסביבו מתהדק המצור. באיטיות
בשיטתיות המשיך השליט הסורי,
חאפט׳ אל־אסד, את מילחמתו באש״ף,
שמטרתה היא למנוע את הקמתה של
מדינה פלסטינית עצמאית, שלא תהיה
תלוייה בסוריה, ואת ניהולה של
מדיניות פלסטינית עצמאית, שנועדה
להשיג יעד זה.
הוא הידק את החגורה הצבאית מכל
העברים היבשתיים, כאשר הוא מטיל
מצור ימי על העיר.
בגידת חבש־חוותמה. בעוד
שנשלמות ההכנות להסתערות הצב אית
המכרעת, שנודעה לחסל את הכוח
העצמאי האחרון של אש״ף בלבנון,
ואולי גם ללכוד ולהרוג את יאסר
ערפאת עצמו, מתהדק גם המצור
המדיני.
השבוע נחל אסר ניצחון גדול,
כאשר ראשיהם של שני אירגונים
״החזית
י- אחרים פלסטינים
העממית״ של ג׳ורג׳ חבש ו״החזית
הדמוקרטית״ של נאיף חוותמה —
התייצבו לימינם של ״מורדי אש״ף״,
שאינם אלא סוכני דמשק.
מבחינה רעיונית היו שתי תנועות
אלה תמיד קרובות לסוריה ולברית־המועצות.
אך מבחינה אירגונית הן
תמכו, עד כה, בעצמאות הפלסטינית,
ולכן בהנהגת פת״ח.
כניעתם לסוריה היא בעלת
משמעות רבה. אפשר להבין מכך גם
שברית־המועצות תומכת עתה באופן
מוחלט בהתקפה הסורית על העם
כשם שארצות־הברית
הפלסטיני,
תומכת בהתקפה הישראלית עליו.
מדוע שינו שני אירגונים אלה את
כיוונם? יש לכך הסבר פשוט:
מנהיגיהם ולוחמיהם גרים בדמשק. שם
נמצאים נשותיהם וילדיהם, שם הבסיס
לכוחם. לא היתה להם כל אפשרות
להתנגד ללחץ הסורי ההחלטי. היה זה
תלוי באסד בלבד מתי להציג להם
אולטימטום, שאין ביכולתם לסרב לו.
הוא החליט לעשות זאת עכשיו, כנראה
כהכנה להתקפה הסופית.
שני אירגונים אלה הם קטנים,
לעומת כוחו של פת״ח. אולם הם פלסטיניות כתנועות נחשבים אותנטיות, בניגוד לאירגוני־סוכנים
גלויים כמו אל־צעיקה, המיפקדה

ראש־עירייה קולק צולע על מקל ויו ש ב בלישבתו
אגודת־י שראל סירב ה לגנות
הכללית של אחמד ג׳בריל, הכנופיה
של אבו״נידאל ועוד.
לקראת פילוג. עם התפתחות זו
נוצר מצב ברור:
• המצב של ערפאת והנהגת הפך ובלבנון
בסוריה
פת״ח
בלתי־אפשרי. שרידי אש״ף העצמאי
הנמצאים שם יצטרכו להסתלק, אם
בכלל נותרה אפשרות זו, בשביל
ערפאת עצמו, זוהי עתה שאלה של
קיום פיסי.
• בכל רחבי הפזורה הפלסטינית,
וכן בשטחים הכבושים, מנהיגותו של
ערפאת היא בלתי־מעורערת. אין שם
תמיכה כלשהי ב״מורדים״ ,הנחשבים
כבוגדים בעמם וכסוכני האוייב הסורי.
התוצאה הבלתי־נמנעת: התפלגות
אש״ף לשני גופים. אחד מהם יהיה
מבוסס על סוריה, ויהיה כלי בידי
המדיניות הסורית והצבא הסורי, השני,
בהנהגת ערפאת ועמיתיו, יהיה מבוסס
על הרוב העצום של העם הפלסטיני,
מחוץ לתחום סוריה־ולבנון — דבר
השולל ממנה אופציה צבאית.
למצב זה יהיה השלכות רבות —
לא רק לגבי המשך מילחמת־הלבנון,
אלא גם לגבי המשך העימות
הישראלי־פלסטיני בכלל.
מנגנון המיקצוענית
שר הילך ושר בא —
והדוברת גשארת דובר ת?
הלשונות הרעות עבדו השבוע
שעות נוספות. כל טובי הלב ליקקו את
השפתיים ״דבורה גנני אכלה אותה,״
אמרו זה לזה עוזרי.שרים ודובריהם,
שקינאו בעלייתה י המטאורית של
דוברת מישרד״האוצר, דבורה גנני.
גנני הגיעה ליורם ארירור ממישרד־הבריאות,
שם שימשה כדוברת לשרים
ויקטור שם־טוב ואליעזר שוסטק.
ארידור ביקש מגנני לשמש לו
כדוברת, אחרי שראה אותה בעבודתה
בעת שביתת־הרופאים.
..כואב לי הלב!״ רבים יעצו לגנני
שלא לעבוד עם ארידור .״הוא איש
קשה,״ אמרו לה ,״יהיה לך קשה
להחזיק אותו ברסן, יהיה לך קשה
להציגו באור חיובי לפני התיקשורת
והציבור.״
חודשיים וחצי מאז החלה לעבוד
עמו ויומיים אחרי התפטרותו, אמרה
גנני על הבוס שלה לשעבר :״הוא
נהדר, מקסים. היה קשה לעבוד איתו,
הוא איש שדורש המון ונמצא תמיד עם
יד על הדופק של התיקשורת, עובד
בקצב של מטורף, נד 8בבוקר עד 3

בערב. אבל הוא אדם מקסים, וכואב לי
הלב שרק מי שמכיר אותו מקרוב יודע
את זה.״
יד נ שי ת. לקראת הראיון שנערך
לו במבט, עם יעקב אחימאיר וחיים
פלטנר, קויימה התייעצות של מקורבי
השר. ארידור עבד קשה מאוד על
הראיון הזה, הוא ישב עם הדוברת שלו
שעות ארוכות, היא הסבירה לו, דיברה
אל ליבו וניסתה לרכך אותו.
גנני, כך מספרים, שיננה לארידור
שזה לא קשה להיות נחמד, לא להיות
ארוגנטי ותוקפני, ולדבר אל העם —
ולא גבוהה־גבוהה. למרות שאחימאיר
ופלטנר היו קשוחים איתו בראיון, יצא
ארידור מבניין־הטלוויזיה בהרגשה
טובה. ואילו צוות מבט אמר אחרי
הראיון, כי בהתנהגותו של ארידור
״הורגשה יד נשית.״
לדוברת מישרד־האוצר נודע על
החלטתו של ארידור להתפטר, כאשר
שהתה בביתו שברמת־אפעל. ארידור,
רעיתו אביבה וגנני ישבו בסלון, ואז
אמר ארידור כי דיבר עם שמיר והחליט
להתפטר. שמיר ניסה לסבר את אוזנו
והציע לו לקבל תיק אחר. תשובתו של
ארידור :״אני לא רודף אחרי כיסאות.״
— יחד עם זאת ניסה ארידור, בעזרת
מקורביו, למצוא דרך להשאר בממ שלה
בכל זאת. הכל היה תלוי ביצחק
שמיר. אילו היה מציע לארידור תיק
ברצינות. ודאי שהיה מסכים לקבלו.
אך שמיר לא הציע שום דבר.
״אכלה אדתד אביבה ארידור
אמרה למקורביו של השר. כי חיכתה
להתפטרות של בעלה כבר זמן רב :״אני
רוצה שהחיים בבית יחזרו למסלולם
התקין.״
מצבה של דבורה גנני, בשלב זה
לפחות, טוב יותר מאשר של השר
שלה.
למרות השמועות כאילו ״אכלה
אותה״ ,הרי ששבוע לפני הודעת
ההתפטרות של ארידור קיבלה דבורה
גנני קביעות במישרד־האוצר, וכעת
היא על תקן דוברת מישרד־האוצר,
ובהחלט לא דוברת שר־האוצר. אם
השר החרש ירצה להחליף אותה
ולהביא איש שלו, היא עדיין תישאר
עובדת קבועה באוצר, אם כי צריך
להניח שאז היא תהיה בצרות.
מה ילד יום? בדרר־כלל לא
החליף שר־אוצר חדש את הדובר שלו.
הדובר שקדם לגנני, בני פרידמן, עבר
משר לשר, עד שהחליט ללכת מרצונו.
יש להניח שיגאל כהן־אורגד ירצה
להשאיר באוצר דובר שהוא איש־מיקצוע.
ודבורה גנני היא בהחלט איש־מיקצוע.
באשר
לתפקיד מזכירתו של
שר־האוצר: המזכירה, נעמי זאגא, היא

עובדת קבועה במישרד־האוצר מזה 20
שנה, ויש להניח שגם היא תישאר.
שני יועציו של ארידור, גדעון
סופרמן ודני דרך, ממשיכים בשלב זה
לבוא ללישכת־השר ומצפים לראות
מה ילד יום.

ירו שלי ם
מכות שר שבת
טדי?ולק נ שען
על מקל ובובל מבאביב.
טדי קולק התייצב לעבודתו ביום
הראשון כרגיל, בשעה 6בבוקר. אולם
הפעם, שלא כבכל פעם, נתמך טדי
קולק במקל־עץ, בעל ידית מוזהבת
בקצהו. הוא הלך לאט, שלא כדרכו,
ומפעם לפעם עיווה את פניו בכאב,
כשדרך על רגלו הימנית.
גופו של טדי קולק 72 היה מכוסה
כולו בסימנים כחולים מן המכות
שקיבל יום קודם, כשיצא מבית־הכנסת־הבוכרי,
הסמוך לשכונת מאה־שערים
בירושלים. למרות זאת, לא נשאר
קולק לבלות את היום במיטה, אלא
המשיך בעבודתו כרגיל.
בערב התייצב לישיבה האחרונה של
מועצת עירית ירושלים לפני הבחירות.
הוא צעד לתוך האולם בעזרת המקל,
כשחברי״המועצה צופים בו ומלווים
אותו במבטיהם, עד שהגיע, לאט־לאט,
אל כיסאו שבשולחן העגול.
ללא שו מרי ראש. חברי אגודת־ישראל
באו גם הם לישיבת המועצה
האחרונה. הם תלו את הכובעים
השחורים שלהם על מיתלים מחוץ
לאולם, ונכנסו פנימה במעילים
שחורים, כשרק כיפות לראשיהם.
אחד הנושאים בישיבת המועצה היה
הודעת משותפת של המועצה, המגנה
את התקפת החרדים על טדי קולק.
סערה פרצה באולם הדיונים כאשר
התברר כי אנשי אגודת־ישראל לא
הצטרפו להודעה זו.
קולק סיפר להעולם הזה שכ־200
חרדים שהתנפלו עליו ועל מלוויו,
הפילו אותו ארצה והיכו אותו ״כמה
מכות יבשות.״ הוא אמר כי ״זאת היתה
חווייה ממש מזעזעת.״ ולא הסתיר את
העובדה שהוא רואה ברבנים, המהווים
סמכות מוסרית לפורעים, את האחראים
לתקיפה. הוא דרש מגדולי־התורה,
אבל גם מרבנים הקרובים לעדה
החרדית, להוקיע בפומבי ההתקפה
עליו ,״אחרת הם שותפים ברורים
למעשה.״
למרות התקפה פרועה זו, הודיע
קולק בפומבי, כי ימשיך ללכת
ברחובות יתשלים לכל מקום ללא
שומר״ראש, כמו שנהג תמיד.

ר הט בעד תר בו ת
א1ובעדר הט!
אנו החתומים, אמנים, סופרים, אנשי תרבות ומוקיריה, מביעים את הוקרתנו
על התנופה הרבה שחיי התרבות בתל־אביב־יפו זכו לה בתקופות שירותו של
שלמה להט כראש העיר.
תחת ידו הפעילה והנמרצת, חזרה תל־אביב וכבשה את מעמדה כמוקד
הפעילות התרבותית והאמנותית בישראל.
גם בתקופה של מצוקה כלכלית ידע ראש־העיר ל שמור על הפעילות
התרבותית מפגיעה תקציבית ועליו אנו סומכים שיראה בפיתוח נוסף של
ערכי תרבות ואמנות בתל־אביב־יפו את אחת המשימות המרכזיות שלו.
אנו קוראים לציבור השוחר תרבות, ללא הבדל מפלגה והשקפה להבטיח את
המשך עשייתו התרבותית של שלמה להט בראשות תל־אביב־יפו.
משהאפרתי מרסקו אלקלעי
דן איתן
אביבה אורי
רפיבן־שחר
משה גת יוסיגרבר תילן דיין
אילן דר
שלמה וישינסקי
שלמה ויתקין
מרים זוהר דוביזלצר יוסף זרצקי
אבנר חזקיהו
יפה ירקוני
מרסלינקו גידי לוי
אורי לוי
אריק לביא
עמי מעייני
רחלמרכוס־אלתרמן
אביבה מרכס
אריק סמית
רמה סמסונוב
עדנה פלידל
טובה פרדו

משה ציפר
ליאה קניג
דני קרוון
רפאלקלצ׳קין
אילנה רובינא
שושיק שני
דוד שריר
רינה שינפלד
עודד תאומי
ציונה תג׳ר
יגאלתומרקין

המתנחל*
מאר־אלי
יגהר את
י שראל
מודי־התיכון בתיכון עירוני א׳ והשירות
הצבאי בנח״ל, הוא נרשם ללימו דים
באוניברסיטה העברית ולמד שם
כלכלה וחינוך. מחזיק בשני תארים,
כלכלן ומחנך.
אחרי לימודיו הוא הגיע למסקנה,
שרק מכלכלה הוא יוכל להתפרנס,
ופנה עורף ללימודי־הרוח. במשד
תקופה מסויימת.הוא עבד במישרד־האוצר,
בתקופה שמנכ״ל־המישרד היה
הד״ר יעקב ארנון.
כהן־אורגר הצטרף בגיל צעיר
יחסית לתנועת־החרות, אך עוד בטרם
הספיק למצוא את מקומו בתנועה, הוא
כבר היה בחוץ.
בשנת 1966 ניסו חלק מחברי
התנועה לקרוא תגר על מנהיגותו של
מנחם בגין. בתוך זמן קצר הם פרשו
והקימו את המרכז החופשי. היו אלה
שמואל תמיר, אליעזר שוסטק וקבוצת
צעירים קרייריסטים. כהן־אורגד הלך
איתם.

:1955
:1981
:1983

בשנים אלה חשב כהן־אורגר
לעצמו, שאולי כדאי לוותר בכלל על
הפוליטיקה ולהתמכר לעסקים. בשנות
הפריחה הכלכלית אחרי מילחמת־ששת־הימים
היתה לו עבודה בשפע.
בשנת 1973 שב המרכז החופשי
הביתה, כשהוקם הליכוד, בניצוחו של
אריאל שרון. רק זמן מה אחרי־כן שב
גם כהן־אורגד הביתה. מילחמת
יום־הכיפורים עשתה לו משהו. הוא
החל להקדיש זמן לפוליטיקה. הוא
חרש את סניפי המיפלגה, לאורכה
ולרוחבה של ארץ־ישראל השלמה. הוא
התנגד להסדרים החלקיים עם המצרים
ופעל להגדלת ההתנחלויות היהודיות
בגדה, שהחלו לצמוח בהמוניהן, תוך
עבודת נמלים של גוש־אמונים.
המזל שיחק לו בבחירות של . 1977
הוא הוצב במקום לא־ריאלי, אך
הניצחון הסוחף של הליכוד בבחירות־המהפך
הכניסו אותו לכנסת, שם תפש

כהן־אורגד היה בעל חברה פרטית
לתיכנון ולייעוץ כלכלי בע־מ.
לחברה היו שני מישרדים, ברחוב
הירשנברג בתל־אביב וברחוב המלך־
ג׳ורג׳ בירושלים. צוות של 18 כל כלנים
ומזכירות עבד לצידו בפרר
ייקטים פרטיים וציבוריים. לפני
מינויו, חברתו קיבלה חוזים גדולים
ממישרד־השיכון.
חברה אחרת שהקים כהן־אורגר
סמוך לכניסתו לכנסת היתה שותפות
עם אריה קספר ורב סטיוארט רב.
החברה נקראה סי־סי־די, ראשי־תיבות
של שמות השותפים. עם
הקמתה הם רכשו את אולפני הקלטות
קפרי קורן ומכרו אותן זמן קצר
אחרי־כן.
אך העיסקה הגדולה המתוכננת
שלהם היתה לבנות בתי״מגורים
בירושלים ברמה גבוהה, שנועדו
להימכר לתיירים ולישראלים כהש קעה,
ואולי אף למגורים.
כהן-אורגד לא השקיע פרוטה
בחברה. הוא תרם לה את מישרדו
בירושלים, וכן נתן לה שירותי־מישרד.
שותפיו• הם שהשקיעו מאות אלפי
לירות.
כניסתו לכנסת הקטינה את צוות
מישרדו לשמונה בלבד, ואחר־כך
לשניים. כרי למנוע מעצמו אי־נעימויות,
הוא העדיף להפריד הפרדה
ברורה — כך לפחות הכריז השכם־
וערב — בין עסקיו לבין ותפקידו
הפרלמנטרי.
בתקופת כהונתו הראשונה בכנסת
היה עליו להכריע הכרעה בין נאמנותו
למנחם בגין ובין מחוייבותו לסיסמותיו
הלאומניות. חתימת הסכם-השלום בין
ממשלתו של מנחם בגין ומצריים
חייבה נסיגה מכל סיני ופינוי
ההתנחלויות שהוקמו בפיתחת־רפיח.
כהן־אורגד, הנץ הקיצוני, לא תמך
בהסכם. כך הוא הפך בין לילה לשותף
אידיאולוגי למתנגדי הסכם קמפ־דייוויד,
ביניהם יצחק שמיר, ראש־הממשלה
ושר־החוץ הנוכחי, ומשה
ארנס, שר־הביטחון כיום.
שר־האוצר המיועד היה חבר סניף

הוא ט־ש מתנועת החוות
נמעט שיא נג חו לננסת
התפקיד המונז׳ בממשלת הלינוד

^ גאל כהן אורגד עמד בבית
זיבוטינסקי ומרד בבכי. הלילה היה
ליל ההצבעה במרכז חרות על מועמדי
המיפלגה לכנסת העשירית, ערב
הבחירות של . 1981
מועמדי התנועה ברשימת הליכוד
נבחרים בשלוש קבוצות של שיבעה.
על־פי סיקרי״דעת*הקהל באותה הת קופה,
גם מקום בשביעיה השנייה לא
היה בטוח.
כהן־אורגד רץ כמטורף ב ץ קומות
מצודת זאב. .תצביעו בשבילי,
תצביעו בעד כהן־אורגד,׳׳ הוא צעק
ובכה חליפות. בשלב מסויים התערב
משה ארנם, ידידו האישי לטובתו. כל
אנשי ארנם נחלצו לעזרה, והוא דורג
במקום וד ,20 המקום הלפני אחרון
בשביעיה השלישית.
באותו לילה היה אורגד בטוח שהוא
לא ייבחר לקאדנציה נוספת. הוא
בוודאי לא חלם שהוא עוד יתמנה
למישרה ממלכתית חשובה כל־כך.
החיים הפוליטיים צופנים בחובם
הפתעות. במיוחד בתנועת החרות.
האיש שלפני שנתיים וחצי אמרו עליו
שהוא מחוסל, פעיל מיפלגה המייצג
בקושי את עצמו, הוא שר־האוצר
העשירי של ישראל.

^ הן־אורגד מוכר מעט מאוד,
^ בעיקר בכל מה שקשור לעסקיו
הפרטיים ולעברו הפוליטי.
אמטדגציוגל ביידיש
מיהו, אם ס, הנץ הקיצוני, הבונה
את ביתו בהתנחלות אריאל, שעס־קנותו
הפוליטית ועסקיו הפרטיים
כמעט בלתי־ניתנים להפרדה.
כהן־אורגד נולד בתל־אביב, לפני
46 שנה. שמו המקורי היה יגאל כהן.
מכיוון שלצידו בספסלי הליכוד יושב
ח*כ מתל־עדשים בעל שם דומה, צירף
שר־האוצר החדש לשמו את ראשי
התיבות של ארבעת ילדיו: אורגד. כך
הוא מנע טעויות בזיהוי בינו, איש
חרות, ויגאל כהן מלע״ם.
כהן־אורגד גדל בתל־אביב. אמו
היתה חברת פועלי-ציון־שמאל, והוא
ידע לשיר את האינטרנציונל ביידיש,
עוד לפני שלמד את התיקווה
בעברית. בכל זאת, הוא למד בבית־ספר
יסודי־דתי.
אך שנות בחרותו עברו עליו דווקא
במחנה אחר, במחנה בית״ר. משם הגיע
לחרות. כשסיים כהן־אורגד את לי־

| | 1ו 1שרה כ הן־אורגד מניפה את ידה, בשלצידה יו שב שר״האוצר החדש.
11* 1י ן 0
111 1 #114111111 11 # 1^ - 1האשה היא מנהלת בית-הספר בהתנחלות אריאל, והיא זכתה
לשבחים מיקצועיים על פעולתה זו. הבעל, יגאל כהן־אורגד, עדיין לא עבר לגור בווילה שבנה בהתנחלות.
בתוך זמן קצר גילה הצעיר שהוא
עשה מקודטעות. המרכז החופשי הפך
להיות בימה בלעדית לאישיותו
חסרת־המעצורים של תמיר. בבחירות
של שנת 1969 זכתה הרשימה בקושי
בשני חכ׳ים, תחת הארבעה שהיו לה
קודם. כהן־אורגד חש שהוא נמצא
בשולי המפה הפוליטית, אך טרם העז
לחזור הביתה.

מייד מקום בשתי ועדות חשובות
ביותר: ועדת־הכלכלה וועדת־הכספים.

או>>1
ל1מפ־דייוו>ד
כהן־אורגד
נבחר
^ א שר
* 0ח׳כ, החלו רבים לתהות על ריקעו
הכלכלי והיקף עסקיו הפרטיים.

רמת־אביב של תנועת החרות, שהיום
נקרא סניף־עבר״הירקון. הוא נמנה עם
תומכי ארנס בתל־אביב, שכללו אז את
ותיקי תנועת החרות, כדויד שטרן
ואברהם אפל.
מעמדו בסניף שלו היה חלש מאוד,
אך זה לא מנע ממנו לנסות ולהגדיל
את השפעת מחנה ארנס בתל־אביב• 4
היעד שלו היה סניף צפון תל־אביב| ,

המתנחל מאריאל.
(המשך מעמוד ) 11
שבראשו עמד מיכאל קליינר, היום

כהן־אורגד הסתנן לסניף בעזרת
קבוצת פעילים בראשות יוסף פרנקל.
הם טענו שקליינר ואנשיו דויד
(״דודי״) אפל, בנו של אברהם אפל,
ואחרים, הם מושחתים.
זמן רב התנהלו מאבקי־כוח בסניף,
כאשר הקבוצה שזוהתה עם כהן־אורגד,
שאינו חבר־הסניף, טוענת שהיא

החזקה שבו.
הבחירות שנערכו בסניף, ערב
מילחמת הלבנת, הוכיחו שמחנהו של
כהך אורגד בסניף צפון תל־אביב
מחוסל. היו שתלו זאת ביציאה ממעגל
,הפעילות הפוליטית של ארנס, פטרונו
של כהן־אורגד, שהיה שגריר באר־צות־הברית.
מצבו
של כהן־אורגד בתנועתו היה
די פאתטי. ותיקי המיפלגה לא שכחו
לו את בגידתו בבגין כאשר הלר עם
תמיר. חבריו במיפלגה היו ספורים.
למרות שהוא היה יושב־ראש המועצה
הכלכלית של חרות, לא היה לו כוח
בתוף התנועה. הוא כמעט שלא הצליח
להיכנס לכנסת בפעם השנייה.
רק נכנס, והוא כבר שכח מאין הוא

הסלועי*
־?ד שנר־דידה
ך* הן־אורגד ויורם ארידור הם
^ יריבים במשך שנים. בעוד
שארידור נצמד לבגין ולא העז להרים׳
ראש נגד מנהיגו, ולכן קודם בסולם
המיפלגתי, איבד כהן־אורגד בגלל
פזיזותו נקודות רבות במירוץ.
אחרי בחירות ,1981 שבהן ניצח
הליכוד, טענו רבים — גם בתוך
המי&לגה — שמדיניות ״הכלכלה
הנכונה״ של ארידור היא שהביאה את
הניצחון לתנועה. הצלחתו של א חדור
קרעה את ליבו של יריבו משכבר

שהמינוי בידיו. אבל יריביו הכינו לו
הפתעה קטנה.
ממש רגע לפני שבגין היה צריך
להכריע בעניץ סגנו של ארידור,
הסתבך כהן־אורגד.
בגיליון יום השישי של אחד
הצהרונים פורסם, שכהן־אורגד השכיר
דירה פרטית שלו, שבה התגוררה בתו
בירושלים, במחיר מופקע. נטען שהוא!
ביצע ״תרגיל פיננסי,״ ניצל זכויות
שלא הגיעו לו, ולמעשה הוליך שולל
את השוכרים.
הפירסום היה זהיר ביותר, אך זה
הספיק לבגץ. בישיבת הממשלה
שהתקיימה ביום הראשון שאחר־כך1
הציע ראש־הממשלה שכהדאורגד

בגי הזוג הרחיקה מאריאל אשה אחרת:,
שרצתה להשתקע במקום ולנהל את!
בית־הספר שם.
חברת אית־ם היתה התלכדות של
23 משקיעים ידועים מהימין. כל אחד
הכניס לקופה המשותפת עשרת אלפים
דולר, שנועדו לפעילות ראשונית
בשטח. כהן־אורגד, יושב־ראש מועצת־המנהלים
של החברה החדשה, היה
הראשון להשקיע. אחריו עשה זאת
בעל־ממגורות דגוו בחיפה, ד״ר ראובן,
הכט. הצטרפו ליוזמה ח״כ ייגאל
הורביץ, איש־העסקים שלום ירקוני,
התעשיין ארנסט וודק, דויד קרמרמן,
מקורבו של יעקב מרידוד, ישראל
שנקר, המתווך ניסים ברזיק, הפיר־

עם מימיו שר גאל נהואווגד, נר
העמדות הבניוות במדינה הטסות
עכשיו בידיהם שר מתנגדי השלום
עם מצרים -דאש־הממשרה, שר
הביטחון, שו־החוץ ושרהאוצד
ימתין זמן קצר עד לבירור העניין. חיים
קופמן מונה סגך שר־האוצר, וכהך
אורגד איבד את עולמו.
אך לא להרבה זמן.
בחודש מרס 1982 הודיע הח״כ על
הקמת חברה חדשה בשם אית־ם —
חברה ציבורית להשקעות בתעשיות
בגדה ובגולן.
לח״כ הימני היו כמה וכמה סיבות
לפעול להקמת החברה. הוא אומנם
טען, שמה שעמד מול עיניו היה
התקדים של פינוי סיני והסכנה לעתיד
ההתנחלויות בשטחים הכבושים האח־

סומאי חיים פלד, בעל חברת־הביטוח
לבי א זרובבל ליליאור, הברוקר יצחק
מוריץ מחברת מוריץ א ת טוכלר, איש
המיסתורין רפי (״המסריח״) איתן,
שעסק בקניית קרקעות בגדה ובייעוץ
לענייני טירור לראש־הממשלה, וחברו
הטוב של כהן־אורגד אריה גרוסבורד.
הפיבוש פעטלו מפגיש
**יסמר חבריו של כהלאורגד
^ /הו א מצומצם ביותר. גרוסבורד,

בדדו להתנחלות

ח׳נ יגאל כהן־
אורגד מציץ מ מכוניתו
בהפגנת שלום עכשיו, על כביש. חוצה-
שומרון* .כ הן־אורגד היה בדרכו להתנחלות אריאל,

הימים, שאיתו הוא כמעט שלא מחליף
מילה.
אבל כהן־אורגד החליט שסיכסוך
אישי לא ימנע ממנו להתמודד על
תפקיד ממלכתי. אומנם ארידור
המשיך להיות שר־האוצר, אך כהך
אורגד היה מוכן להיות סגדשר תחתיו.
גם שנה וחצי קודם לכן, כשמונה
ייגאל הורביץ, ניסה כהדאורגד לקבל
את תפקיד הסגן.
משום מה, היה הח״כ הנץ בטוח

שם הוא בונה את בי תו המפואר. ההפגנה התקיימה
בסוף החורף שעבר, וכהן־אורגד נאלץ להמתין
במקום, עד שהמפגינים פינו את הכביש מהאבנים
שהניחו במרכזו. הוא נמנע מלהיכנס לוויכוח.

רים. אך מול עיניו עמדה התנחלות
אחת, מסויימת: אריאל.
כהן־אורגד, בניגוד לאנשי י מץ
אחרים, ממתנגדי הסכם־השלום, מימש
את התיאוריה המדינית שלו. הוא החל
לבנות וילה באריאל, שעד היום, אגב,
עומדת ריקה. אשתו, שרה, הפכה
למנהלת בית־הספר במקום. בתחילת
עבודתה היתה נוסעת יום־יום מהקוטג׳
של המישפחה ברמת־אביב למקום
עבודתה החדש. אהבת ארץ־ישראל של

קיבל כמתנה מיורם ארידור. הוא הוחזר
לארץ בבושת־פנים, כששתי פקידות
מקומיות טענו שהוא הציע להם הצעות
מגונות.
כאשר היה ברוכק׳ה בא לתל־אביב,
עוד לפני שחלם שיהיה בנידיורק, הוא
היה מבלה ממושכות עם כהדאורגד.
ובחזרה לאית־ם: החברה הוסיפה
לעצמה עוד 100 משקיעים, שנתנו
עשרת אלפים דולר כל אחד. בימים
אלה היא יפירסמה תשקיף, המביא
הצעות למשקיעים נוספים.
מדוע הוקמה החברה?
כהן־אורגד רצה, למעשה, לנצל את
ההטבות היוצאות מך הכלל שנותנת
ממשלת הליכוד למשקיעים בשטחים
הכבושים, בצורת הלוואות נוחות,
מענקים על השקעות והקלות במיסוי.
כיום יש לחברה שלושה מיפעלים,
בתחום תעשיות עתירות־ידע, ושלושה
אחרים הנמצאים בשלב תיכנון.
מיבחן ראשון לטוהר־מידותיו של להיות חייבת כשר כהדאורגד
הנתקותו מעסקיו הפרטיים, וקודם כל
מחברת אית״ם, אם כי ברור ששאר
שותפיו בחברה אינם מצטערים על
מינדו. כהן־אורגד, כנץ קיצוני, ימשיך.
להזרים את כספי תקציב המרינה
הגרעוני להתנחלויות ולאיכלוס הגדה
ביהודים.
שובו של משה ארנס מארצות־הברית
וכניסתו למישרד־הביטחון
הביאו את כהן־אורגד ללישכת השר.
זמן רב התרוצצה שמועה במצודת
זאב, שכהן־אורגד ימונה לתפקיד
סגך שר־הביטחון. מקור השמועה היה
מאוד־מאוד ברור, אך ארנס ויתר על
סגן. לעומת זאת זכה כהדאורגד, שלא
מש מהבניין, לעבודות פה ושם, ואף
נתן יעוץ חברי לשר שלו.
שובו של ארנס לארץ הקים מחדש
את מחנהו, ומניותיו הפוליטיות של
כהן־אורגד התעוררו לתחיה.
מיבחנו של המחנה היה אחרי
התפטרותו של מנחם בגין. מאבק־הירושה
שהתפתח באותו שבוע של
תחילת ספטמבר מצא את כהד אורגד
בדילמה.

מישרד־התחבורה
מנכ״ל לשעבר ומנכ״ל רשות־שדות־התעופה, הוא
אחד מהם. הוא בוודאי יזכה בתפקיד
במישרד־האוצר אחרי כניסתו הריש־מית
של השר המיועד ל תפ קידו(ראה
תשקיף).
^ בים חשבו שהוא יתמיד בדויד
חבר אחר של כהן־אורגד הוא ברוך
לוי. אחרים אמרו שהשר שלו,
(״ברוכק׳ה״) אברהמסון, פעיל חרות 1
מירושלים. ברוכקה היה עד לאחרונה ארנס, תומך בשמיר, וכך יעשה גם
מינהלן במישלחת הכלכלית בארצות־ כהך אורגד. אר בעוד ארנס שמר בסוד
הברית, בתפקיד חסר־תוכן שאותו את החלטתו, נתן כהך אורגד פומבי

^ פיצוץ
^ גמרפז

לתמיכתו בשמיר. עד כדי כך, שבקרב
אנשי לד, שהיו בטוחים יומיים לפני
המאבק שהוא איתם, כינו אותו ״בוגד״.
לכהך אורגד לא הבטיח מחנה שמיר
שום שלל ספציפי. אר התמורה באה
הרבה יותר מהר ממה שחשב.
והנה עתה, לשימחתו, נפל ארידור
לקרשים. כהך אורגד מיהר להציע את
עצמו לתפקיד.
למזלו, טירפדו הליברלים בעצמם
את מינויו של שר מטעמם לתפקיד
שהתפנה(ראה עמוד .)96
ואם לא די בזה, הפעיל כהך אורגד
את כל השפעתו על רוני מילוא
ומיכאל דקל, מראשי מחנהו של שמיר,
כדי שיפעלו אצל ראש־הממשלה
למענו. הוא לא מש ממכשיר הטלפון
בשבת שעברה ושוחח ארוכות עם
השניים. ארנס הוסיף אי־אלה דברים,
ובחלל האוויר הושמעה הסיסמה:
״מגיע לה׳
ביום החמישי שעבר, יום התפטרותו
של ארידור, לא האמץ כהן־אורגד שיש
לו סיכוי. הוא התבטא שלפחות הפעם
יש לעזור לו להיאבק שהוא ימונה
סגן־שר. גם הוא עצמו הופתע מהצלח תו.
השר
המיועד הוא אב לארבעה וסב
לשלושה. הוא יודע עברית, יידיש,
אנגלית ומעט ערבית. הוא חסכן,
ולמרות שמצבו הכלכלי איתן, ניכרים
בו סימני קמצנות לא מובנים. מדי פעם
הוא לווה מחברים כסף לכריך או
שתייה ושוכח להחזיר. הוא מעשן
סיגרים ולא לבוש בהידור. הוא חסיד
דיבור בשפת־סתרים, שעיקרה היפוך
אותיות. כך הוא משוחח עם ידידים
במקומות ציבוריים. הוא מעורה בחיי
היום־יום, במחירים ובתנוחת השוק.
הוא תומך בצימצום תקציב־הממשלה,
להוציא תקציב ההתנח לויות,
שבהן הוא רואה יעד לאומי
הכרחי, ומכאן שהוא תומך בצימצום
הסובסידיות ותקציבי־ הרווחה.
כהך אורגד הכלכלן כשר־אוצר
פירושו תקציבי־שיא למישרד־הבי־טחון,
שם יושב שותפו הפוליטי, לצד
הזרמת כספים בלתי־פוסקת לשטחים.
כהן־אורגד יגדיל את מיספר הניצים,
מתנגדי הסכם השלום עם מצריים סביב
שולחן הממשלה.
אין לו מדיניות כלכלית מהפכנית,
אלא מדיניות של כיבוי־שריפות.
אבל הוא האיש המתאים במקום
המתאים בממשלת הימין הקיצוני
הישראלי.

בן־ציון ציטרין

היתרונות שלנו: אפ שרות ל 3תשלומים מנו׳ ליחיד מבצ ע פרסי מועדון חברים הנחות על עורות־ קרקע

תבניתהמינ/״ם הטובהביותר

א ־ רי
תכנית מינויים?! מהזה קונקורד 55מ אפ שר ת ללקוחותי ה
הקבועים לטו ש לחדל במחירים מתלים
ע״י תבנית מינתים מיו חד ת. רכי ש ת כרטיס
מנת עד לתאריך 31.10.83 מאפ שר ת לקונה
ל טו ס לאירופה בבל תאריך החל מיום
הקניה ועד ל 31.12.84-במחיר הנמוך
בהרבה ממחירה של טיסה מילה. עם
רכי ש ת כרטיס המנוי אתה מצ טרף -חינם,
ל מועדון 0 .0 8 5 5מ קבל ה ט בו ת
נו ס פו ת, ועל בך -בהמ שך.
ת בני ת ה מינויי םשל קונ קורד 55 היא
הי חיד ההמאפ שר ת ד בי ש ת מנוי בו ד ד.

בין בל הרוכשים של כרטיסי המינוי
בתקופת המבצע תערך הגרלת פרסים
גדולה.

פרס שני :

לונדון,
פריז,מינכן,פיזה

...וזה לא הכל

• אלו היו היעדי ם ה עי קריי ם

שלנו ב קיץ 83׳ .ט ס נו גם לאמס טר ד ם,גנו א ה, פרנ קפור ט וני ריו ר ק.

ש בו ע נופש זוגי בולל טיסה
בלונדון או בפרי ס(לפי
בחירתכם!)

ב שני ם ש קונ קו רד 55 קיי מתז כינו ל ה טי סעש רו ת אל פי נו סעי ם
מרו צי ם, ב טי סו ת ס די רו ת לכל ר חבי אירופ ה. לנו חיו תכ ם מ צו רפת
טבלת טי סו ת ל עונ ת ה חורף ו כן,

1א 10 כרטיסי טיסה

בקצר ה, מעטמת כניו ת הנופ שבא תרי ה ס קי.

לא חד מיעדי קונקורד 55
(לפי בחירתכם!)

אל פי מינויי ם בבר ט סו ע ם קונ קורד 55
ב שני ם ה קוד מו ת. ה צ טרף אלי ה ם
ו תזכ ה נם אתה.

מזומן,
תשלומים,

פוז

ויש גם
הגרלה!
פרס ר א שון:

יש לך מנוי?
הצטרפת ל
תיקח אתכם החורף הזה1
לאתר הסקי מהמפורסמים
ביותר בעולם -והמפותח
\ ביותר באוסטריה -באזור קיצביהל
מצויים יו תר בד 180ק ״ מ של
מסלולי החלקה. לכל הדמות ממתתילים ו עד למקצועיי ם. לנוסעים לקיצביהל

מתיר כרטיס מנוי בודד $288 -בלבד.
תוכל ל ה שוו תאת מחיר המינוי עם מחירי
כרטיסי טיסה רגילים כפי שהם מופיעים
בלוח ה טיסו ת במודעה זו. מהנוסעים
שירצו למ משאת כרטיס המינוי בתקופה
שבין 16.6.84ו עד ( 24.8.84 עונת הקיץ)
תיגבה תוספ ת ס מלי ת של $35 בע ת
הזמנת המקומות. נם כך הרווח הוא עצו ם,
ולדוג מא צרפנו באותן ה טיסו תאת
המחירים ב קיץ האחרון.
לנוחות הקהל ניתן יהיה לרכוש א ת
כרטיסי המינוי נד 3ת שלומי ם שווי ם.
כרטיסי מינוי א שר נקנים בת שלומי ם -
אפ שר לנצלם החל נד. 1.1.84

מוצעים מבתר בתי מלון וכד אי להזמין מקום מרא ש. בקונקורד 55
תמצאו הצעות נוספות ל חופ ש ת סקי או ס טרי ת ב קיד שברג בריקסן וסול.
ההטבה הז א ת שוו ה הרבה כסף. כל
רו כ ש כר טי ס מנוי מצטרף או טו מ טי ת
ל מו ע דון חברי םאקסק לו סי בי -מו ע דון
0 .0 8 55ולמשך שנ האחת, ומה ת תן
לך ה חברו ת ב מו ע דון י

• המתיר למנוי בודד במזומן $288 -

הנחה ש ל $15 על בל הזמנה ש ל
מלון או רכבש כו ר!
הנחה ש ל $30 בר כי ש ת כר טי ס
טי ס ה שני ב שנ ת ! 1984
בי טו ח ר פו אי ו בי טו ח ר כו ש חינם -
ל ש בו ע
/0״ 20 הנחה ברשתהמס עדו תשל
ק בו צ ת קונ קורד ! 55

• חברי ה מו עדון יקב לו ב או פן שו ט ף

• המחיר בתשלומי ם 5 100x3 -

חומר פר סו מי> 2ל קונ קורד 55
שי ע ד כן או ת ם בנו שאה טי סו ת,

אם ל א תנצל א ת כרטיס המינוי עד
- 31.12.84כ ספך יוחזר לך -צ מו ד ל שער ו !$7

ת כניו ת ה חופ ש וי שו ת פו ב מ בצ עי
הנ חו ת רבי ם.

טסי ם למינכן ממשיכים לאתרי ם בהסעה מאורגנת ומתחילים להחליק!
ביטוח רפואי ורכוש וביטו ח סקי חינם -למ שלמי ם עד 7ימים מיום ההזמנה.

יעד

קונקורד 55
ימי טיסה
לונדון פרו ס מעכן פרנקפורט
אמסטררם

לו ח טי סו ת -ח 1רף . 1983/84 מחירי קיץ
מחירי חורף

׳83-׳84
$395
$345
$375
$335
$375.
$325
$375
$335
$375
$335

• לכל היעדי ם -מב חר ה צ עו תלב תי מ לון, ה שכרו ת רכב ו ח בי לו ת נופ ש.
• כל ה טי סו ת -ב מ טו סי בו אינג 737 חד שי םוב מו בי לישרא לי ב טו ח.
• ני תן לשלבי צי א ה מי עד א חד ו חזר ה מי עד א חר.

פרטים נוספים והרשמה בכל סוכנויות הנסיעות.

אימרהוולג׳ש יטוס
כן! מר אימרה וולגיש, מנהל סלון ״ולי״ בבאר־שבע
השתתף במבצע ״טריו — 5קולסטון 2000״ של
״וולה״ ובההגרלה הראשונה שהתקיימה ביום
5באוקטובר ,83 זכה בפרס הראשון — כרטיס טיסה
לאליפות העולמית ה־ 20 לתסרוקות ולתערוכה
המקצועית הבינלאומית בלאס־וגאס(ארה״ב)
שתתקיים בחודש ספטמבר .1984
להלן רשימת 50 הזוכים בחבילות שי של תכשירי ״וולה״ :
סלון /מספר ה

ס לון /מ ס פר ה

סלון /מספרה

או חנ ה מי ש ל, ג בע תיי ם.

. 19 די ל ז הב ה, י רו ש לי ם.

.37מ ש הי 1ף י אי ר, ת ל־ א בי ב.

״ או ר לי ״ ,י רו ש לי ם.

.20״ דני א ל ״ ,נתניה.

.38 נגיא ת בן־ צי 1ן, רמת־גן.

אז רדשמ עון, אשק לון.

.21 הי כ ל היו פי — מ תי, ראשל ״ צ.

.39״נו ל די ״ ,ת ל־ א בי ב.

״ איי לתהשחר ״ ,ב ת־י ם.

.22 וי ס מן הלנ ה, חיפה.

.40 ני ר רב ק ה, ק בו ץ או ש ה.

״ אלדד ״ ,ר חו בו ת.

.23״וליי׳ וו ל גי שאמרה, באר־ שבע.

.41״סימ ה״ ,הרצ לי ה.

א לי עי רינ ה, ראשל ״ צ.

.24״ונו ס״ ,י רו ש לי ם.

.42 פינ קלש סיין גיל ה, ק .מוצ קין,

אלפ רו ן דניז, ערד.

.25״ורדה ״ ,ת ל־ א בי ב.

.43 צי ג ל או ב א בר ה ם, בת־ים.

״ אנ דרה ״ ,ת ל־ א בי ב.

.26 זיי ד מן אברהם, רמת־גן.

.44צרפ תי סי מי, ק רי ת גת.

בן ־ לו לו סימ ה, ק רי רדגת.

.27זלמ נו בי ץ רוז ה, ר א של׳־ צ.

.45קלד רון בני מין, י רו ש לי ם.

.28ט לי אסמ לב ה, ר חו בו ת.

.46״ ק לי או פטרה ״ ,י רו ש לי ם.

ב ר ־ אור מרי ם, נצרת עי לי ת.

.29י הו דהו מל כ ה, ת ל־ א בי ב.

.47ר או ב ני אוו ל ה, חו לון.

ב ר או נ ש טיין מי כאלה, ראשל ״ צ.

.30 יו סי ו א רי, ת ל־ א בי ב.

.48״רחל״ ,ק. מו צ קין.

סו. בן ־ שו שן ריי מו נ ד, י רו ש לי ם.

ג׳ ב לי יצחק, באר ־ שבע.

.31״ מו ר ״־ ש רי נ ה, חיפה.

.49שפריר די אנ ה, ק .אתא.

גו אטה וי ק טו ר, באר ־ שבע.

.32 מו נ ט ליו לו טי, י רו ש לי ם.

.50 תבק רחל, ר חו בו ת.

גו ל ד מן אי ט ה, גבע תיי ם.

.33 מז ר חי יע קב, חו לון.

.16״ג׳יל״ ,חו לון.

.34 מז ר חי עד ה, חיפ ה.

גי ס ר פני, קי בו ץ ר מו ת מנ ש ה.

.35מ ה פו ר א סנ ת וי הו

ג ר נו ת שו שנה, רמת־גן.

.36 מסיקה רינ ה, נצרת עי לי ת.

הזכיות יחולקו לזוכים
באמצעות הסוכנים.

,ר חו בו ת.

ספרי י שראל י כולכם עשויים לזכות בטיסה ללאס ווגאס ובחבילות
שי בהגרלות הבאות במסגרת מבצע טריו 5של ״וולה״ !
תנאי ההשתתפות במבצע ״טריו — 5קולסטון 2000״
א. מלאאתכלהפרטיםבתלושההשתתפות. ב .צרף 5אריזותריקות

ש ל ״ טריו ־ קולסטון 2000״

( לנוחיותכם — איןצורךלשלוחאתכלה קו פסה. אפשרלשלוחרקאתה ״ לשון ״ ה ע ליו נהשל
ה קו פסהשעליהמודפסהמספרשלהצבע ) ג. שלחאתהאריזות ( אוה ״ לשונות ״ שלה קו פ ס או ת )
יחדעםהתלוש, ל ת. ד 1365 .ירושלים, מיקוד .91013

ההשתתפות אינה מוגבלת, בל אחד יכול להשתתף פעמים רבות — וכל המרבה מגדיל
את סכוייו. מועד ההגרלה הבאה — 24 בנובמבר 983ו
תלושיהשתתפות נו ס פי ם ני תן לקבלאצל ׳ בלה סו כ ני םוה סי טו נ אי ם
פר טי ם לג בי הטיסה ללאס ווג א ס עם ק בו צ ת ״וול ה״ ,ני תן לקבלבמ חל קתה הדרכ השל ״וול ה״ ת.ד, 1365 .
י רו ש לי ם, מי קו ד ,91013 או בטל פון ( 02-852131 :לבקשמ חל קת ה הדר כ ה)

תלוש השתתפות במבצע ״טריו - 5קולסטון 2000״
לבב׳ חברת ״אינטרקוסמא־וולה״ בע״מ,
ת.ד 1365 .ירושלים, מיקוד 91013
רצ״ב 5אריזות טריו להבטחת השתתפותי בהגרלה.
שם הסוכן.:
שם הסלון.:
שמי__ :
כתובתי:

טלפונים:
מיקוד:

* 5 !1111־

ג גי מי הגג קי ס: בגק ל או מי,
בנק די סקמט, בנק הפועלי ם
^ מים אחדים אחרי הודעת הבנקים
על הפסקת ויסות מניותיהם, נפגשו
דבורה, רופאה מצליחה המנהלת
קליניקה פרטית; איתן, תעשיין המנהל
מיפעל לייצור קופסות, ועזרא. פקיד
בכיר בחברת מחשבים.
הם ישבו בחדר־הקבלה של מישרדו
של עורך־דיו נודע, המתמחה בענייני
כלכלה ומיסים. דבורה ואיתן הכירו זה
את זו ממיפגשים חברתיים, ובאופן
טיבעי התגלגלה השיחה אל מניות
הבנקים שהיוו את להיט היום.
.הספקת למכור בזמן?״ שאלה
הרופאה את התעשיין .״לא. מנהל־הבנק
שלי אמר לי לא למכור. הוא
התחנן והבטיח, ואמר לי כי לא יהיה כל
שינוי במניות הבנקים. כאשר רציתי
למכור חלק מתיק־ההשקעות שלי
ולהמיר את מניות־הבנקים במטבע־

18,וזד אתו
011133 לקת!

שלו,״ אמרה דבורה.
.י ש לי עוד סיפור מרגיז,״ ן
התעשיין .״לפני כחצי שנה נזקי
בדחיפות להלוואה, כדי לקנות מב
חדשה. היה לי חלק מהכסף אבל ה׳
זקוק ליותר. התייעצתי עם מ
הסניף שלי והוא אמר לי, שאם א,
מניות של הבנק בסכום מסו
ואשאיר אותם כערבות להלוואה,
הוא ידאג שאקבל את ההלוואה 1
נזקקתי. זו היתה הדרך היחידה ז
לקנות את המכונה, וזה מה שעש
היום כל המניות הללו לא שוות. 1 עדיין צריך להחזיר את ההלוו
צמודה ועם ריבית.״ קולו כמעט נ!

אם גם אתה מסוובננז המסיס. חס שיש לו עילה רחביעח
נזיסים ווי הנוח חווה. או אבירו וחרונה עי ענייה בריריוז
חוץ, הוא לגלג עלי. אחר־כך, כדי
להרגיע אותי, הוא אמר לי שמשקיע
גדול כמוני לא צריך לחשוש. אחרי
ימים ספורים הזמין אותי למישרדו
ונתן לי מיכתב התחייבות מהנהלת
הבנק. במיכתב כתוב שהבנק מתחייב
כי מניותיו יעלו לפחות בשיעור
הדולר. הבנק התחייב לפצות אותי
במיקרה שהמניות לא יגיעו לרמה זו.״
בשלב זה הצטרף לשיחה גם עזרא
שישב קודם בצד וניסה לקרוא את
עיתוני הבוקר. .אז מצבך מצויץ! לך
בוודאי יש עילת תביעה נגד הבנק,
והוא יהיה חייב לפצות אותך ולתת לך
את ההפרשים שבין המניות לדולר.
אתה לא צריך יי עוץ מישפטי. אתה
צריך רק להגיש את התביעה. לי יש

זאת .׳אל תעשי שטויות!׳ הוא אמר לי,
׳אם את רוצה למכור בואי ותתייעצי
אתנו.׳ הלכתי לבנק, והוא אמר לי
שאני עושה טעות חמורה, ושהוא לא
ייתן לי להרוס את תיק־ההשקעות
שלי. כדי לשכנע אותי, הוא סיפר לי כי
הבנק בדיוק החליט על תמריץ לקניית
מניותיו .׳כל מי שמוכר פת״מ וקונה
מניות של הבנק שלנו,׳ הוא אמר ,׳יהיה
פטור מעמלה, אם כל עם ישראל קונים
מניות בנקים, אז למה את צריכה
למכור?׳ הוא שאל. האמת היא שזה די
שיכנע אותי, לא מכרתי את כל מניותי,
אלא עשרים אחוז בלבד. מאז
הסתובבתי בהרגשה שעשיתי שטות
נוראה, ושאני הולכת להפסיד. ובאמת
הפסדתי השבוע בגלל כל המניות שלא
מכרתי בזמן״.

״גמפוד את
הבגקד

בעיות. אני לא הייתי קליינט כל״כך
גדול של הבנק שלי, ואין לי כל
הבטחות, ואכלתי אותה חזק.״
דבורה אמרה. :אני לא יודעת אם י ש
לי בכלל עילת תביעה נגד הבנק שלי,
אבל כבר באוגוסט היתה לי הרגשה
שצריך למכור את מניות הבנק.
טלפנתי ליועץ ההשקעות שלי בסניף
הבנק, וביקשתי סמנו למכור את
המניות. הוא אמר לי מייד כי לא יעשה

בם בטח יש תיק־השקעות־
< //עשמן, ולבנק היה כדאי להתחנף
אליכם ולהשקיע בכם זמן ומרץ. ואתם
גם כנראה מנוסים יותר ממני, מי חשב
באוגוסט למכור מניות בנקים?״ אמר
עזרא. .אני עוד ביום חמישי, יומיים
לפני ההכרזה על הפסקת הוויסות, לא
ידעתי מה לעשות. באתי לסניף הבנק
שלי והתייעצתי עם היועץ הקבוע
שלי. הוא בחור טוב ובאמת דאג. בבנק,
באותו יום, כבר היה תור כמו בקופת־חולים
ביום ראשון בבוקר. אנשים
מילאו את אולם־הכניסה, וליד דלפקי
מטבע־החוץ השתרך תור אדיר.
שמעתי את מנהל־הבנק אומר שעוד
מעט אוזל מלאי המטבע המזומן
שברשותו.
.כמו אידיוט, במקום לתת הוראה

מיידית למכור ולהצטרף כמו כולם
לתור ליד משאבות הדולארים, עליתי
ליועץ שלי. הוא ישב מכווץ בפינה
ונראה כאילו יש לו כאב־בטן. אבל הוא
שמע אותי ואמר, :תראה עזרא, אני
מכיר אותך, ואני יודע שחלק גדול
מתיק־ההשקעות שלך זה במניות. ער
היום לא התחרטת על כך. היתה תשואה
גבוהה ביותר. במשך השנתיים האח רונות
הרווחת במניות האלה הרבה
יותר מאשר בדולר, אז למה שזה
ישתנה כעת?׳
.הוא באמת בחור טוב. הוא אמר לי:
,כדי שנהיה שקטים, אני אטלפן אותו שמעתי
ואברר,׳
להנהלה

במו־אוזני מדבר עם מישהו בהנהלה.
הוא שאל אותו אם עומד לחול איזה
שינוי במדיניות הבנק לגבי מניותיו,
ואחר־כך פנה אלי ואמר כי הבטיחו לו
שלא יקרה כלום, ושהמדיניות תישאר
בתוקפה. אז מה יכולתי לעשות אחרי
זה? ירדתי והלכתי לעבודה.״
״אני חושבת שדווקא לך יש
עילת־התביעה הכי טובה מביננו,״
אמרה לו דבורה .״פקיד הבנק שלך
בוודאי לא יכחיש <*ת השיחה שלכם
יומיים לפני המפולת. וכיוון שהוא אמר
לך משהו שהתברר כשקר, כעבור כמה
שעות, הוא בוודאי אחראי, ובתור עובד
של הבנק, הרי גם הבנק אחראי לעצות

מכעם. כאשר נזכר בכך.
״שמעתי אתמול בטלוויזיה
עורך־הדין, פנחס רובין, המרכז
ועדת״הכלכלה בלישכת עורכי־ה
הוא דיבר בדיוק על העניין הזה, וז
שיתכן שיש בכך משום עבירה פלי׳
של הבנק,״ אמרה דבורה .״הוא הס
כי לפי סעיף מחוק ניירות ערך א
לכל אדם להניע אחר לרכוש נייר
ערך, כאשר הוא מעלים עובו
מהותיות או אינו מציג אותן.
חושבת שזאת עבירה שעונשה
שלוש שנות מאסר. נדמה לי שכא
דרש ממך לקנות׳ את המניות הי
כערבון, זו היתה עבירה על הסעיף

מדור להבהרת ז כויו תיו המיששטיות של חאזרח. א ץ מדור זח מ תיימר לתת יי עו ץ
מי שפטי ספציפי. בכל מיקרה יי תכן שי ש בידי המשקיע כמה עילות תביעה.

ת ד רי ך

במיקדים שבהם הבטיח הבנק על־ידי
מנהליו או יועציו הפיננסיים הבטחות
כלשהן למשקיעים במניות הבנקים, י תבן
שוני בגלל הבדלים בעובדו ת.

לקנות מניות בנקים ביודע ם את מצבן
האמיתי, ולא העמידו על כך את הלקוחות,
עבדו עבירה על סעיף ( 54א) לחוק
ניירות-עדך. עונשה של עבירה זו הוא עד
שלוש שנות מאסר. עבירות פליליות
נוטפות על חוק הבנקאות(שירות״ללקו ח)
וחוק החברות אפשריות במיקדים נוטפים.

עילות התביעה יכולו ת להיות בנזי קין. כמו
העילות של רשלנות, תד מית והיפר חובה
חקוקה.

ב מי קרי ס מ סויי מי ם תי תכן גם עילת תבי*
עה בגין הפרת חוזה, או לפי סעיף מ לחוק
החוזים, המדבר על היעדר תום־לב.

אחרי בדיקה מדו קד ק ת של העובדות,
יי תכן כי י תברר שחלק מהבנקים ו/או
עובדיהם עברו גס עבירו ת פליליו ת
במהלך העניינים. אם ני טו להגיע לקוחות

א ץ בבי טול העתידות לבג׳ץ. שבהן ביקשו
העותרים להמשיך את מדיניו ת וי סו ת
המניות, כד* לפגוע בתביעות מהסוג
דלעיל. חבג׳ץ סרב להתערב במדיניותה
הכלכלית של הממשלה. אולם בתי־המישפט
לא יהססו להתערב, כאשר
מדו בר ב הת חייבויות ספציפיות ש בץ
הבנק ולקו חותיו.

״אלמד את; 1בנקי לקח ר
(המשך מעמוד ) 15
או על סעיף אחר מחוק הבנקאות, שגם
עליה דיבר העורר־דין.׳׳
.האמת היא, שכעת אני לא מבין
איך יכולתי להיות כזה אידיוט ולסמוך
על ייעוץ פיננסי מצד פקיד של הבנק,״
אמר עזרא״׳הרי ברור שהפקיד מקבל
את משכורתו מהבנק שלו. אולי הוא
אפילו מקבל בונוסים אם הוא מוכר
יותר מניות של הבנק ומביא לו יותר
רווחים. אז איך אני יכול להאמין לו,
שהוא יקח את האינטרס לי במקום
ראשון ויתחשב בי יותר מאשר בבנק
שלו?״
התעשיין אמר לפתע :״שמעתי
אתמול שעורך־דץ יוסף שגב הגיש
תביעה לבית־המישפט המחוזי. הוא
תובע בשם שלושה לקוחות של בנק,
כי תהיה חלוקה של זכויות ההצבעה
בבנק על פי סכומי ההשקעה של כל
משקיע. ובינתיים הוא מבקש שבכל
מועצת־מנהלים של בנק ישב נציג
הציבור. אתם יודעים שבעצם, לבעלי
השליטה בבנקים אין כמעט מניות
בבנק של עצמם? אתם יודעים שבבנק
ל או מי י ש לחברת הכשרת הישוב 75
אחוז מזכויות־הצבעה בזמן שברשותם
0.56 אחוזים בלבד מהון המניות?
הייתם מאמינים שדבר כזה קיים? וזה
לא יותר טוב בבנקים האחרים. אם
תתקבל התביעה שלו, אז כולנו נהיה
בעלי חלקים בבנק, והציבור שהפסיד
הוא שישלוט בבנקים״.
״ומה נוכל לעשות בזכויות הצבעה
הללו? נמכור את הבנק?״ שאלה דבורה
בחיוך .״כן!״ אמר עזרא ,״אני הייתי הסניפים ממחצית
מוכר -יותר
המפוארים של הבנקים. הייתי מייעל
אותם, מוריד את משכורות העתק
שמקבלים הפקידים ומצמצם את
הסגל. לפחות זה היה מקטין קצת את
ההפסדים שכולנו נסבול״.
דלתו של עורך־הדין נפתחה לפתע
והלקוח שהיה בפגים יצא. על הסף עמד
עורך־הדין ושאל את השלושה :״גם
אתם בענייני מניות הבנקים?״ ״כן״ ענו
השלושה פה אחד .״טוב, אז אני מציע
שתיכנסו יחד, ואני אתן לכם קודם כל
הרצאה קטנה על החוק, ואחר־כך, אם
יהיה צורך, נשב עם כל אחד לחוד
וננסח תביעות מישפטיות״.
על כורסות־העור הנוחות ישבו
השלושה והקשיבו להרצאתו של
עורך־הדין.

ניתוח מישפטי
אמר עורך־הדין :״אומנם, לכל
מיקרה נסיבות שונות. אבל עילות־התביעה
מוגבלות במיקרה מניות
הבנקים לכמה ראשים. מי שיש בידו
התחייבות מבנק, שמניותיו ישאו
רווחים ולא יפלו משער הדולר, ודאי
שיש לו עילת תביעה על הפרת חוזה.
הוא יכול לתבוע את הנזקים שנגרמו
לו בגלל ירידת המניות מתחת לשער
הדולר, ולדרוש פיצוי מתאים על
הפסדיו.
״אבל גם משקיעים קטנים יותר,
שלא זכו להבטחות בכתב, יש להם
עדיין עילות״תביעה חזקות למדי.
מניות הבנקים נסחרות מזה שנתיים
תוך ידיעה ברורה של כלכלנים ואנשי
בנקים, כי הן שוות רק כשישית
ממחירן. היה ברור כי זה בלון התופח
ומתנפח עד שהוא יתפוצץ. נכון שאיש
לא ידע בדיוק מתי יתרחש פיצוץ. אבל
הוא היה צפוי. כל זמן שהמניות נשאו
תשואה גבוהה, כולם היו מרוצים. אבל
גם אז נעשו כנראה כל מיני מהלכים
בלתי־חוקיים על־ידי חלק מהבנקים או
חברות בת ואחות שלהם. הבנקים
הבטיחו בתשקיפים שהוציאו, כי
מניותיהם תהיינה מווסתות. מאחר
שלפי חוק החברות, אסור לחברה
לקנות מניות שלה כדי לווסת את
מחירן, עשו זאת בדרך כלל על־ידי
חברות־בת או חברות־אחות.
״ברגע שהחלו הצעים גדולים
הוויסות נמשך, אך הבנקים הגיעו
למצב כלכלי קשה. זה מוכיח כי הם
עזרו לווסת את המניות והילוו לשם כך
כספים לחברות הקשורות איתם. זוהי
כנראה עבירה פלילית של הבנק על פי
סעיף 98 לחוק־החברות. אילו מישהו
היה דואג לשמור על החוק קודם,

ולמנוע מצב כזה, יתכן שלא היינו
מגיעים לכאן.
חוסי תום־לב
*¥ביר ה סלילית אחרת, אשר
^ //נעברה על־ידי בנקים רבים,
היתה כאשר היתנו מתן הלוואות
בקניית מניות הבנק.״
״זה בדיוק המיקרה שלי!״ קרא
התעשיין.
״זה גם מצבם של תעשיינים רבים
אחרים,״ הסביר עורך־הדין ,״אבל סעיף
7לחוק הבנקאות(שירות ללקוח) אוסר
התניה כזאת, והוא יוצר עילת תביעה
אזרחית וגם עבירה פלילית.״
״יתכן שאם תתלוננו במישטרה,
תיפתח חקירה, ותוגש תביעה פלילית,
תהיה לזה לפחות השפעה לעתיד. אולי
יתחילו לשמור על החוק והסדר לפני
מפולת ולא יחכו שהכל יתמוטט כדי
לשמור על החוק. הרי כל החוקים הללו
נחקקו בדיוק כדי למנוע את מה
שקרה.
״אני רוצה לעבור מכאן לעילות
הנזיקינג כיוון שאחת מהן מתבססת על
הפרתן של כל ההוראות הפליליות
הללו שאותן הזכרתי. סעיף 54א () 1
לחוק ניירות־הערך קובע, כי אסור
לכל ארם להניע או לנסות להניע אדם
אחר לקנות או למכור ניירות־ערך תוך
העלמת עובדות מהותיות שהוא• יודע
אותן או חייב לדעת. זוהי עבירה
פלילית שעונשה עד שלוש שנות
מאסר, ואם פקיד הבנק שלך, שייעץ
לך בזמן האחרון, לא העמיד אותך על
מצבו האמיתי של השוק, והרגיע אותך,
כאשר האדמה להטה, אז יתכן שעבר
עבירה לפי סעיף זה. ועל כן, על סעיף
זה אפשר לבסס גם תביעת נזיקין
בעילה של היפר חובה חקוקה. עילה זו
חשובה במיוחד, כיוון שנגדה אין
הבנקאי והבנק יכולים להתגונן בטענה
של הסתכנות מרצון.
״נגד עילות התביעה בנזיקין בגלל
רשלנות פקיד־הבנק, שלא הזהיר אותך
מפני סכנה ונגד העילה החמורה יותר
של חוסר תום־לב מצד פקיד־הבנק
שהישלה אותך כי הכל בסדר, כאשר
מסביב כולם מכרו מניות בנקים — יש
לבנק הגנה לפי סעיף 5לפקודת
הנזיקין. הם יכולים לטעון, כי כל
הציבור במדינת־ישראל ידע היטב את
ההפרש בין עלותן של המניות ובין
שוויין, וכן את העובדה כי יועץ
ההשקעות בבנק הוא פקיר של הבנק
ודואג בראש ובראשונה לבנק שלו. אם
בכל זאת סמכתם עליהם, הרי
שהסתכנתם מרצון, וידעתם מה אתם
עושים. ואם אדם רוצה לקפוץ מהגג
מרצונו החופשי, אין על כך אחריותי.
״אולם הגנה זו אינה עומדת לבנק
במיקרה של תביעת נזיקין על הפרת
חובה חקוקה. שהרי החוק שהופר
נחקק כרי להגן עליך, ואינך יכול
לוותר על הגנתו.
״מובן שבמקרים מסויימים יש גם
למשקיע הקטן, שהתייעץ עם פקיד
הבנק, עילה של הפרת חוזה. שהרי יש
לפקיד חובה לתת ללקוח שירותים
מיקצועיים, ויש לו חובת נאמנות כלפי
הלקוח. אם לא קיים חובה זו והעדיף
את טובת הבנק על פניו, יש גם בכך
עילת תביעה.
״טוב ״,סכם עורך־הדיז :״זהו המצב
על קצה המזלג, אני יכול רק ליעץ
לכם שאם תחליטו להגיש תביעה, ויש
לכם עילות אחדות, תגישו את התביעה
על סמך כל העילות כולן, ולא תוותרו
על אף עילה אחת״.
״רק עוד שאלה אחת ״,ביקש עזרא,
״האם הבנקים אחראים בכלל לייעוץ
שנתנו הפקידים שלהם?״ ״בוודאי,״
ענה עורך־הדין ,״הפקידים לא פעלו
כיועצים עצמאיים. הם היו שלוחיו של
הבנק, ולכן באחריות שילוחית אחראי
גם הבנק לכל עצה שנתנו ולכל פעולה
שפעלו. יתכן שהפקידים גם אחראים
באופן אישי, ונראה שמבחינה פרוצדו־ראלית
צריך לתבוע לדין גם אותם,
אבל למרות המפולת, נדמה לי כי נכסי
הבנק עדיין רבים מנכסי פקידיו וכעת
הכנסו בבקשה אחד אחד לייעוץ
אילנה אלון
אישי.״

...ובינתיים, ודה הדממה ער ביתו של
בגין, שם שווות אווירה סוריאליסטית
¥ימזום צורם נשמע ושער־הברזל
( נפתח. איש־ביטחון במעיל־ספארי
בהיר יצא החוצה 6 .וחצי בבוקר. הוא
צעד באיטיות סביב הבית, מתבונן,
מסתכל ובוחן כל פינה.
רחוב בלפור בירושלים היה שקט
לחלוטין. מכוניות מעטות נסעו
בכביש, כשנהגיהן אפילו לא מפנים
מבט לעבר ביתו של מנחם בגין,
ראש־הממשלה לשעבר.
השער נפתח שוב, ושוטר מנומנם
יצא החוצה. השמש התחילה לבצבץ
מבעד לעצי הזית והאורן שבחצר הבית,
השוטר התמתח, פיהק פיהוק רחב, הלך
כמה צעדים ברחוב כדי לרענן את
עצמו וחזר לעמדת השמירה. הוא גמר
את מישמרתו ועוד מעט יבואו
להחליפו. גם הפעם עבר לילה שקט,
ברחוב שקט, בבית שקט וחסר פעילות.
אור נדלק בקומה השנייה של הבית.
בחדר הנמצא מאחרי המירפסת. על
המעקה כמה עציצי גרניום פורחים
ומטפס ירוק ורענן, המכסה חלק מן
המירפסת הפונה לרחוב סמולנסקין.
.גם בחרר הסמור לו נדלק האור.
שום קול אינו נשמע מתוך הבית פנימה.
אנשי־הביטחון ממשיכים בפעילותם
בחצר הבניין.
בעוד זמן קצר תצא לאה בגין, בתו
של מנחם בגין, לעבודתה.

לאה מתגוררת בביתו של בגין מאז
מתה אמה, עליזה. בשעה 7ורבע בדיוק
בכל יום, יוצאת לאה בגין מן הבית. היא
לבושה בחצאית כחולה וחולצת פסים.
אלה הם מדים של אל־על.
לאה יוצאת במהירות, מברכת בבו קר
טוב את אנשי־הביטחון והשוטרים,
אינה מתמהמהת. היא לוחצת על
הכפתור שעל קיר־האבן בידה האחת,
ובשניה פותחת את שער־הברזל. לאה
יוצאת ליום־העבודה. היא צועדת

ך \ך 1חיים התימני, בא בכל בוקר בשבע וחצי
1ו 1בדיו ק, ומשקה את הגן סביב בי תו של
בגין. הוא גם שוטף ומנקה את המדרגות שבכניסה.
חיים אינו נכנס לתוך הבית. כשהוא גומר את עבודתו
הוא עוזב את המקום בצהריים, עד היום שלמחרת.

במהירות לכיוון תחנת האוטובוס. לפני
צאתה כבה האור בשני החדרים שליד
המירפסת. האם אלה החדרים שבהם
מתגורר אביה? האם הוא נמצא שם?
האם הוא בריא, חולה?

^ גמיד השקט
ססץ ער־הברזל סגור, כך גם הדלת
*/שמא חריו. זו דלת בהירה עשוייה

ולוד \ ד מ תי בא לביתו של בגין בכל יום, לפחות
1111111 פעם אחת לפני הצהריים, ומביא לו את
העיתונים. לפעמים הוא מופיע יו תר מפעם אחת
ומביא מיסמכים שונים, או לוקח אותם. דמתי
הוא מהיחידים הנכנסים ממש פנימה אל תוך הבית.

זכוכיון בתור מיסגרות ברזל צבועות.
בתוך מבית לא מורגשת שום תנועה.
,התריסים הפונים לכיוון רחוב בלפור
רמוגפיס כולם, עד הסוף. לא נותר שום
חח־ .כאחורי הבית יש גדר־עץ גבוהה,
שמסתירה אותו.
הבית שקט. ב־ 7וחצי בדיוק, בכל
יום, ע ר תקופה ארוכת מופיע הגנן,
חיים. הוא לבוש בחולצה בהירה,
במיכנסיים כהים וכובע־קסקט כחול
לראשו. הוא מזוקן וצועד במהירות
לכיוון שער־הברזל. הוא מצלצל
בפעמון, השער נפתח בזימזום.
חיים נכנס פנימה ופונה אל מאחרי
הבית. הוא נועל לרגליו מגפי־גומי
שחורים ומתחיל את עבודתו. הוא
משקה, עודר, מעשב, גוזם. הוא בוודאי
מכיר כל פרח ושיח בחצר ביתו של
ראש־הממשלה לשעבר, אבל אל הבית
פנימה אינו נכנם. את בגץ ראה, אולי,
־?שזה היה בדרכו החוצה או פנימה.
הבית עדיין שקט. בשעה 8ורבע
יוצאת אסתר, המבשלת, לקניות. בכל
יום בערר באותה השעה. בידה תיק
קטן ושקית־נילון. היא חוזרת כעבור
שעתשקית־הניילון מלאה. היא מעיפה
מבט לעבר השוטר היושב בשער,
מחליפה כמה מילים עם איש־הביטחון,
ונבלעת מעבר לדלת־הכניסה.
המיטבח נמצא בקומה הראשונה של
הבית, מאחרי עץ־הזית.
הזיתים כבר מתחילים להשחיר,
הגיע הזמן לקטוף אותם• אך איש
בוודאי לא יעשה זאת.
הבית שקט. שום תנועה אינה
נראית מבעד לחלונות. במוסר חונות
שתי מכוניות אמריקאיות אפורות. ח
נמצאות שם ללא שימוש. פעם בכמה
ימים בא מישהו להתניע אותן, וזהו.

ךךך 1ך1ך||1ד בתו הצעירה סול בגין( מי מיו) ,עק ד מ תי. חסיה
1 1 1 /1 1באה מדי פעם לבקר את א בי ה * .ך טי שגר ה׳
;איתו בבי ת ומטפלת בו בפועל, היא ב תו לאה, העובדת בחברת אל״על.
בקלילות לעבר הבית. מחליף כמה
מילים עם אנשי־הביטחון והשוטרים
שבכניסה, ואחר־כך נכנס פנימה, לתוך
הבית. הוא עולה במדרגות ופונה לאחד
החדרים שמאחורי המירפסת.
זמן קצר אחרי כן יוצא רמתי החוצה.
הוא מרכיב שנית את מישקפי־השמש
הכהים. הוא נפרד בחיוך מאנשי־הביטחון
והשוטרים, ונוסע לדרכו.
לפעמים בא רמתי אל הבית יותר
מאשר פעם ביום. לפעמים הוא מחזיק
בידו, נוסף לעיתונים, גם כמה מיסמכים
לחתימה. לפעמים מוציא מן הבית
מעטפות עם מיסמכים בתוכן. האם בגין
מתפקד וחותם על מיסמכים?

ארגזי קיטון
לאריזה

ףען 11ה ביו ם החמישי לפני חצחריים בא
1י ך 111| 1י 11
111 11\ #לרחוב סמולנטקין אוטו נ חולגדול
* ויי־ייי
ממי שרד ראש״הממשלה, וממנו פרקו כ־ 30 ארגזי קרטון, ש הו מ טו לתוך
הבית. איש״הביטחון ביקש לשים את הארגזים בחדר הקטן למטה.
השוטרים בחדר השמירה מתחלפים.
אותם של הלילה חובשים את הכובעים
!והולכים הביתה לישון, ומחליפיהם
^הרעננים מתיישבים בחדרון הקטן,
!כשלפניהם עוד יום ארוך, משעמם,
חסר־פעילות.
קבוצת נערות במיכנסי ג׳ינס
הדוקים וחולצות טריקו חולפת ליד
הבית. הן צשקות בקול רם ומפטפטות,
מפירות את העצבות והשקט. האם בג ץ
שומע אותו? אולי כן. בכל אופן, הוא
לא מציץ מן החלון לראות מי מעז
להיות עליז כל־כן־ הבוקר.
שעות הבוקר חולפות לאט־לאט.
השמש עולה מעל העצים ושולחת
קרניים אל הגינה. הממטרה מתיזה מים
אל עבר הפרחים, וקרני־השמש
הנשברות יוצרות קשת ציבעונית
ועליזה. האם בגין רואה את המראות
האלה? אולי מבעד לווילון. פניו, מכל
מקום, אינן נראות בחלון.
9בבוקר. בחדשות מודיעים על
משברים כלכליים, על פיחותים, על

מניות, על סערות־בנקים ועל הבורסה
הסגורה. אבל הבית ברחוב בלפור
שקט.
המנקה באה לעבודה. היא עוברת
את שער־הברזל ונעמדת ליד דלת־הכניסה
לבית. בידה הימנית היא
מנשקת את המזוזה. כך היא עושה כל
בוקר, ומיד אחרי כן נכנסת פנימה. האם
היא רואה אותו, את מנחם בגין? האם
י היא מדברת איתו?
חתול אפור גדול ושמן חוצה בריצה
את השביל המרוצף. הוא ניג ש לעבר
פודהאשפה השחור ומבלה שם בזלילה
זמן־מה. האם הוא מוצא בפח את
ארוחותיו של מנחם בגץ, שאינו אוכל,
ולכן הוא נראה מפוטם כל־כן־?
מכונית לבנה נעצרת בפתח הבית.
השוטר מציץ מן החלון, קזזן את
; המכונית בעיון ואחר כך מחייר חיוך
רחב.
מנחם רמתי, נהגו הוותיק של בגץ,
בא, כמו בכל יום, כדי להביא את
; העיתונים. הוא יוצא מן המכונית וצועד

^ שעה 2בצהריים צועדת לאה
* בגין חזרה מתחנת־האוטובוס. היא
אינה מביטה לצדדים, היא צועדת ישר
קדימה. השער נפתח בזימזום, ניד ראש
לשלום לשומרים, ולאה בגין נבלעת
בתוך הבית.
חיים, הגנן, גמר בינתיים להשקות
את הגינה. הוא גם ניקה ושטף את
המדרגות שלפני הבית, גילגל את
צינור־ההשקיה ויצא החוצה. הוא גמר
את העבודה להיום, מחר יחזור שוב,
בריוק באותה השעה, וישקה שוב את
כל הפרחים.
השמש עוברת לאט־לאט לצידו
השני של הבניין. בשעה 5וחצי שוב
בשני החדרים
נדלקים האורות
שמאחורי המירפסת. לאה בגין נראית
מבעד לחלונות המוארים, כשהיא
עוברת במהירות מחדר לחדר.
האם אביה קורא לה? האם היא מט פל ת בו? מגישה לו תרופות? מאכילה
אותו?׳האם הוא צופה בערב בטלוויזיה?
האם הוא יודע כי שר־האוצר התפטר,
:וכי ממשלתו של יורשו, שמיר, עומדת
לפני התפוררות?
בשעה 10 בלילה כבים האורות בחדרים
הפונים לכיוון רחוב סמולנסקין,
!והבית עדיין שקט לחלוטין.
וכן־ בכל יום. הדברים קורים
בשעות קבועות, האנשים המסתובבים
סביב הבית ובתוכו הם אותם האנשים,
העושים אותם הדברים באותן שעות
קבועות.
ביום החמישי לפני הצהריים נעצרה
לפני הבית מכונית טרנזיט כחולה.
.איש חובש־כיפה יצא מתוכה, פתח את
י הדלת האחורית והתחיל להוציא מתח!
המכונית ארגזי־קרטון ריקים. איש־

!הבן בנימין

בני מין־ז אב (.בני*) בגין, בנו טל רא&״חממטלח
לשעבר, בא מפעם לפעם לבקר את אביו העצוב.
ביום ה 0ני חטבוע, בא בגי מין־ז אב בבוקר ויצא מחבית אחרי ז מן קצר.

הביטחון שפתח לו את הדלת, ביקש
ממנו להניח את הארגזים בחדר הקטן
בכניסה לבית.
הוא כנראה לא ראה את בג ץ כאשר
נכנס. הוא הוביל פנימה 30 ארגזי
קרטון, סגר את הדלת ונסע לדרכו.
אלה היו בוודאי הארגזים שנועדו
להכיל בתוכם את חפציו וספריו של
מנחם בגין, כשיעבור לדירתו החדשה.
פעם בכמה ימים באים לבית גם
ילדיו האחרים של בגין, חסיה ובנימיך
זאב. הם משוחחים עם אנשי־הביטחון,
שוהים זמן מה בתוך הבית פנימה,
י בקומה השנייה, ויוצאים משם.
שום רופא או אחות לא נראו באים
אל ביתו של בגין. אפילו לא רופאו
; האישי מרווין גוטסמן. האם בגין בריא?

התחנה הבאה

האם אינו זקוק לשום טיפול רפואי?
תאם הוא רק מקבל תרופות מבתו לאה?
בינתיים, כר נודע, עמלים אנשי
מישח-התיקשורת בהתקנת מערכת
טלפונים חדשה בביתו של ראש :הממשלה
הנוכחי, יצחק שמיר, המת גורר
ברחוב הסמוך.
האם בגין ישאר, בכל זאת, בבית
שברחוב בלפור?
המדינה שכרה לו בית בשכונת
יפה־נוף בירושלים, סמור לבית בנו,
בנימין. זהו בית הצופה אל נוף משגע
של יער ירושלים. באחת הדירות בביתי
זה מתגורר שר־התחבורה, חיים קורפו.
.האם יעבור בגין אל ביתו החדש?

ענת סרגוסנזי

בי תו החדט טל בגין בשכונת יפה״נוף
בירוטלי ס. חבית נמצא סמוך לבית בט,
בני מין. די ר תו טל ראט״המטטלה לטעבר בגין נמצאת בקומה חטניה.

מדוע קודקע ה שו הליברלי ל טי שהמריא*

^ ישלא הבין מדוע הם עשו
זאת זה לזה. מדוע ניסה גירעון פת
להכשיל את יצחק מודעי שניסה להכשיל
את פת. מדוע הודיעה. כנופיית
הארבעה״ — מנחם סבידור, יצחק
ברמן, דרור דיגרמן ודן תיכון —
אולטימטיבית, שהיא תכשיל את מינוי
אחד משני מועמדי הליברלים לתפקיד
שר־האוצר.
הכל היו בטוחים שהשינאה האישית
והמאבקים, בקרב הליברלים, הם
שעמדו מאחרי כישלון התנועה להציג
לפני ראש־הממשלה, יצחק שמיר,
מועמד אחד ויחידי, מוסכם על הכל,

מחסלת, לתמיד, את כנופיית הארבעה
ועוד ח״כים חסרי גיבוי פנים־תנועתי.

להבטיח את

הכט או ת

* * ץ לו ש שנים עובד שר האנרגיה
והתשתית, יצחק מודעי, על
התקנון. הוא אפילו הכניס תיקונים
הכמעט־סופי, בנוסח הכרחיים
בכתב־ידו. פעמיים ניסתה הנשיאות
להעביר את סעיף שינוי שיטת
הבחירות ונכשלה.
הסיבה לכישלון — הרוב במיפלגה

וגרופר הם אנשי הגוש לתמורה. מולם
ניצבים אנשי שריר ופת, כוח אחד.
רנר, מאיגוד העובדים וניסים
מהרשימה המרכזית מצאו את עצמם,
בתוקף הנסיבות, מתקרבים למודעי,
וכל זאת כדי לחסום את אנשי
שריר־פת, מלהשתלט על המיפלגה.
אך זייגרמן ורשימת הצעירים, כמו
קבוצת איזון של סבידור, והח׳כים
תיכון וברמן, מצאו את עצמם נטולי
השפעה לחלוטין.
על רקע זה הם התארגנו כבר לפני
חודשים אחדים, כדי לסחוט מחרות את
ההכרה בהם בחטיבה עצמאית ואת
ההבטחה שיקבלו מקומות ריאליים
בכנסת הבאה.
הנשיאות המשוסעת התאחדה
בנושא אחד והוא — איך להבטיח את
הישארותם בכנסת הבאה.
למרות השינאה בין מרכיבי הגוף
העליון, הם ידעו שאם לא ימצאו
נוסחת־פלא, קיים חשש שבוועידת
המיפלגה הקרובה הם לא יעברו את
מחסום 60 או 75 אחוזי התמיכה
שיידרשו מכל מי שמכהן קאדנציה
שניה ויותר בכנסת. וזה כולל את כל
חברי הנשיאות הנוכחיים.
מיפלגה מתפגלת
ך * ך בא לעול ם הפרק המרתק
^ בתקנון הנשיאות של מודעי,
העוסק בבחירת מועמדים לכנסת.
המרכז יבחר בבחירה חשאית את

מועמד מודעי
תקנון חדש
מועמדי המיפלגה לבית־הגבחרים,
כאשר בכל פתק מופיעים לפחות
שישה חברים של איגוד־העובדים.
ההפתעה טמונה בהמשך. :מיקומם
של המועמדים שנבחרו לכנסת, ייקבע
על־ידי ועדת שיבחר המרכז, על־פי
הצעת הנשיאות. מיספר חברי הוועדה
לא יעלה על שיבעה׳.

כלומר, חברי הנשיאות מבטיחים
לעצמם, בכל מיקרה, מקום ריאלי.
אם מוסיפים לכך את ההגבלות
הקשות שהם מטילים על קבלת חברים
חדשים, הרי שרי הליברלים עוד
יכולים לשבור את שיאו של יוסף בורג
בישיבתם סביב שולחדהממשלה.
אך הרעיון לא נראה לכל חברי
המיפלגה. לא רק חברי, כנופיית
הארבעה׳ קפצו מזעם. גם ח״כי
הספסלים האחוריים, כמו בני שליטא
ויהודה פרח, מתנגדים לתיקון המוצע.
הם חוברים לקבוצה גחלה של
עסקני דור־הביניים במיפלגה שבה
נמצאים הפירסומאי דויד ארמון,
איש־העסקים והקבלן ניסן נוימן,
עורכי-הדין משה רום והד״ר יהודה
בדיהודה ואחרים.
מטרת ההתארגנות הנגדית היא
הכשלת תוכנית הנשיאות והצגת
תקנון מתחרה.
בעוד הנשיאות נמנעת מלהעביר
את הצעת התקנון המפורטת שלה בק
חברי המועצה, עושים מתנגדי התר
כנית וחסידי אחוז החסימה לוותיקי
להצעת־הנגד נפשות הפרלמנט,
שלהם.
לטענתם, אם תתקבל הצעת
הנשיאות ייסתם הגולל על המיפלגד״

מועמד פת
ברית כפויה
לתפקיד המרכזי של המשק הישראלי.
היתה לכך סיבה אחרת.

הליברלי בועד

אמורה
ב או קטובר
ך* * 30 המיפלגה מועצת
§2להתכנס
הליברלית. על סדר יומה תונח הצעת
החלטה של נשיאות המיפלגה.
תוכן ההצעה הוא הסיבה לכל
המתיחות העכשווית במיפלגה. מדובר
בשינוי תקנון, אך בעיקר בקביעת
נוהלים חדשים לקבלת חברים, ניהול
הצד הפיננסי של המיפלגה ודק־בחירת
מועמדי הליברלים לרשימת
הליכוד לכנסת.
קבלת התקנון המוצע מבטיחה את
הישארותם של ראשי המיפלגה במרכז
המפה הפוליטית. לעומת זאת, היא

לא הסכים לתקנון שימנע מכוחות
רעננים מלהיבחר לכנסת, ושיבטיח
לנצח את מקומם בבית־הנבחרים של
השרים ומקורביהם.
אך בחודשים האחרונים חל מהפך.
מותו של מנהיג המיפלגה, שימחה
ארליך וניסיון הנפל של קבוצת מודעי,
קבוצת החמישה, להיות סיעה עצמאית
בליכוד ולהביא לפירוק המיפלגה
הליברלית הדליקו אור אדום בבניין
המיפלגה ברחוב אבן־גבירול בתל־אביב.
הכל ראו שהבית בוער והחליטו
להתאחד, כדי להבטיח את כיסאותיהם.
נשיאות המיפלגה, אשר יוזמת את
השינוי, כוללת את השרים מודעי, פת,
אברהם שריר, משה ניסים, ופסח גרופר.
כמו־כן כוללת הנשיאות את יושב־ראש
איגוד העובדים הליברלים, צבי רנר
הקשיש, ואת יושב־ראש הנהלת
הסוכנות אריה דולצין.
חברי הנשיאות מייצגים גם את
המחנות השונים במיפלגה. מודעי

מעבר לכך דורשים מתנגדי תקנון
הנשיאות, שתחוסל הקופה העצמאית
של תר, הגיזבר, שהוא השליט
הבלעדי על קופת האיגוד, שכספיה בחודש חודש מדי מגיעים
מההסתדרות.
הם דורשים את ביטול הסיעות, מתן
סמכויות אוטונומיות לסניפים ולמוסדות
הנבחרים, ביטול הנשיאות ותפקיד
יושב־הראש שלה ופתיחת שערי
המיפלגה למצטרפים חדשים, ללא
הגבלות ביורוקרטיות מכבידות.

מרוויחן שריר
תמיכה במזימה

זהו הרקע האמיתי למאבקים
העכשווים במיפלגה, שהכל מתייחסים
אליה כאל גוף פוליטי שהתפגר.

כן ציון ציטרין

9010 ראונזי
תכנית בנק לאומי שמלווה את החייל שלך וגם מכינה אותו לחיים האזרחיים
יש לך בן או בת בגיל גיוס עזור להם
לתפוס ״טרמפ לאומי״.

״ טרמפל או מי״ — התוכנית
החדשה של בנה לאומי המיועדת
לחיילים ובאה לענות על צרכיהם
המיוחדים של החייל והחיילת מיום
הגיוס, לאורך כל תקופת השרות
ועד יום השחרור.

איך תוססים ״מרמם לאומי״
תן לבנך עצה טובה — לפתוח
ח שבון עובר ושב על ש מו עוד
בטרם התגייס, לחשבון זה יעביר
צה״ל את משכורתו החודשית.
חשבון זה יזכה אותו בכרטיס
כספומט ובשרשרת הטבות, הנחות
והלוואות ויעמיד לרשותו ״טרמפ
לאומי״ עד יום השחרור.
״ טרמפ חינם״ — הבנק ינהל
את חשבונו ללא עמלה במשך כל
תקופת השרות.
מתנות ל טר מפי ס טי ם — עם
פתיחת החשבון שי חינם — תיק
כלי רחצה מהודר ונוח שי שמש
אותו בכל תקופת השרות.
״ טרמפלע תיד״ — תכנית
חסכון מיוחדת לחיילים ״כח
לחיילים״ הבנק מעמיד לרשות
החייל הלוואה מיוחדת להשקעה
בתכנית זו. כשבנך ישתחרר
מהשרות יעמוד לרשותו סכום כסף
נכבד שיסייע בידו להגשים את
תכניותיו.
/אורך כל תקופת השרות יהנה
החייל מפנקסי שיקים חינם
ומכרטיס כספומט. לר שותו מעמיד
בנק לאומי למעלה מ־ 220 מכשירי
כספומט וש.ב.א מקרית שמונה ועד
אילת. וכן 385 סניפי קבוצת בנק
לאומי בכל רחבי הארץ, מה שנקרא
— ״טרמפ לאומי״ בכל פינה.
״ טרמפע די ף אפשרות
למשיכת יתר ב ח שבון שיקים בגובה
משכורתו הצבאית החודשית.
״ טרמפ בי דו ר מדי פעם
יודיע הבנק על הנחות בארועי
בידור וקנית מוצרים לחברי ״טרמפ
לאומי״.

וגם כעתהש חרור
ואחרי שלו ש שנים כשבנך עו מד
להשתחרר מעמיד הבנק לר שותו
הלוואות מיוחדות.

מדוע התקרב משה ארנס לדרוזים
ומה הוא מסר על־פי ירוחם משר
תוכנית הדולריזציה שהסעירה
את המדינה ביום החמישי
שעבר, גרמה פעם נוספת למכות
במערכת החדשות התל־אביבית
של קול ישראל. ראש־המערכת
רוני דניאל דרש ממשה את שראיין
נסטלבאום,

מזכ״ל־ההסתדרות, להביא את
הכתבה. נסטלבאום הסביר שהוא
צריך קודם לערוך אותה. דניאל,
שהיה מתוח מאוד, חטף מידו את
החומר. נסטלבאום גבודהקומה
קרא לעברו בכעס :״אתה חושב
שאני מירון צור, שתרביץ
לי?״ כשהוא רומז למכות שהיו
בין דניאל וצור לפני כמה
חודשים. .כן!׳ השיב דניאל והחל
חונק את נסטלבאום. התקרית
התרחשה לפני שידור מהדורת
בחצי היום, שבה רואיין יורם
ארידור. נסטלבאום רץ למנהל
הרדיו ניד עון לב־ארי, שהיה
במקום, והתלונן באוזניו על
התקיפה. לב־ארי קרא לדניאל
לבירור ודרש שיתנצל לפני
נסטלבאום, אך הכתב הודיע
יסתפק לא שהוא מייד בהתנצלות.
הרגלי השתיה של שר־הביטחון
המודח אריאל שרון
ושל השר הנוכחי משה
(״מישה״< ארנס הם שגרמו,
כנראה, לשינוי ביחסה של
ממשלת ישראל כלפי הניצים
בלבנון. בתוכנית ביר ה ומצב
רוח של יעקב אגמון גילה
יועץ ראש־הממשלה לענייני
ערבים כמאל מנצור, ששרון
אוהב לשתות עארק ואילו ארנס
העול ם הזה 2407

הוא חובב הקפה השחור. אנשי
הפלאנגות מציעים לאורחיהם
משקה חריף, ואילו הדרוזים
מסתפקים בסיפלי־קפה.
מנצור, שהוא ערבי בן
העדה הדרוזית, סיפר שהפלאנ־גות
הקימו מכון־מחקר רציני

להסביר, שמסר ביידיש משמעו
סכין.
הבדרן דודו דותן גילה,
שערב סגירת רשימות המתמו דדים
לראשות המועצה המקומית
לרמת־השרון, פנו אליו

8 ^ 1111119
מיפלגות שונות והציעו לו
שיתמודד על ראשות המועצה
מטעמן: דותן סיפר שכמעט
התפתה, עד שנזכר שבחגיגות־העצמאות
הוא יצטרך גם לברך
כראש־המועצה וגם להופיע
בתוכנית האמנותית.

ללימוד תולדות ישראל. הם
שיננו את ההיסטוריה של
הציונות ולמדו את דיבריהם של
זאב ז׳בונך נסקי מחד גיסא
וברל כצנלסון מאידך גיסא.
כאשר הם נפגשו עם אישים
ישראלים ממחנות שונים, הם
נהגו לצטט באוזניהם את דיברי
החזון שכתבו האבות המייסדים
של המחנה שעימו נמנו האורחים.

המקורבים
למערך, כדי שיש מיצו
את הליכוד. העיר לפיד:
״יזהר (.ס׳ יזהר״) סמילנסקי
הוא סופר גדול.״ הגיב פאפו :״אף
אחד לא יכול לקרוא אותו. תראה
לי איש אחד עלי אדמות
שהצליח לקרוא את שני כרכי
ימי־ציקלג.־ לפיד :״הוא כתב
את חירבת חיזעה.״ פאפו :״גם
כן מציאה. וחוץ מזה, גם עמום
קינן טען שסיגנונו של יזהר הוא
בלתי־אפשרי״.

אגמון הסביר מהו ההבדל
בין פסימיסט וריאליסט :״הפסי מיסט
קונה דולארים והריאליסט
אוגר שימורים.״

חבר הוועדה המרכזת של
ההסתדרות יצחק ולבר, שהוא
ממלא־מקום מזכ״ל הסתדרות
המורים, תמך בישיבת הוועדה
בקיום שביתה בת יום אחד,
בתגובה על הצעדים הכלכליים
של הממשלה. נציג שינוי יגאל
כן־נון חשב שהשביתה מיותרת,
וטען שצריך להעביר מסר
לציבור. ולבר אמר :״מסר צריך
לתת דווקא לממשלה.״ בן־נון
לא הבין במה המדובר, אך
המזכ״ל ירוחם משל פרץ
בצחוק־רם. ממלא מקומו י שר אל
קיסר ביקש לדעת על מה
צוחקים. ולבר התנדב מייד

בישיבת הוועד המנהל של
רשות־השידור פרץ ויכוח סוער
בענייני ספרות, בין חבר הוועד
אהרון פאפו ומנכ״ל הרשות
יומך >״טומי״< לפיד. פאפו
דרש לבטל את הנוהג שלפיו
מזמינים לטלוויזיה אנשי־ספרות

פרט לא־ידוע בביוגרפיה
של אשת שר־האוצר המתפטר
אכיפה ארי תר: הוריה הם
בעלי אולם־השמחות קפה־תכלת
ברחוב שנקין בתל־אכיב.
לא אחת, כשהם בחו״ל, לוקחת
אביבה את ניהול האירועים על
עצמה. מדי שבת נוהגים בני
מישפחתו של ארידור לאכול
חמין ממיטבה האולם.

( 1ק ן 11111 | 1החליף את בגדיו ביום השבעת הממשלה
| 1111 | 1 11111 החדשה שלוש פעמים. שר״העבודה־והרווחה,
איש״תמ״י, בא לכנסת באותו הבוקר כשהוא לבוש בחולצה
לבנה(למעלה מי מין) .באשר הוא חתם באותו הערב על הצהרת־האמונים
שלו כשר, הוא לבש מעיל־רוח כ חול(ב מרכז) .חצי״שעה
מאוחר יותר, כאשר כל חברי הממשלה החדשה באו
למישכן־הנשיא להצטלם בתמונה משותפת עם חיים הרצוג,
בא השר אהרון אוזן כשהוא לבוש בחליפה (למעלה משמאל),
כפי שדור שי ם כללי הסקס הנהוגים במעמד מן הסוג הזה.

יושב״ראש הנהלת הסוכנות
אריה דולצין אוהב את לעיתים המיזרחי. המיטבח קרובות הוא נוהג לאכול חומוס
עם פול במיסעדה מיזרחית בקרן
הרחובות אבן־גבירול ודיזנגוף.
דולצין, המכיר את נוהלי המקום,
ניגש בעצמו למיטבח, מזמין גם
קערת ירקות ומקפיד לנגב את
החומוס בפיתה.

מה אומר טדי ק1דק למתחרה! ומדוע סירב ד 1ד 1דותן
להתחרות ער ראשות־המועצה של רמת־השרוז

^ ך 1ץ \ 1מתעטש ומס תיר א ת פיו בין ידיו, מגרד את עינו ומנגב זיעה מפניי

111^ [ 111 11 בעזר ת מיטפחת. נ שיא המדינה, שצולם באירוע חבר תי
בתל־אביב, נאלץ ב תוקף ת פ קידו להשתתף בע שרות אירועי ם ב חוד ש, ב מקומות שונים
בהמשך הוויכוח הסביר
פאפו, שלסופרים אין .־ לומר
בענייני פוליטיקה יותר מכל
אזרח אחר, ונקב בשמד; סופרים

יעל דיין

יודע אח מה שאמר מידיעה
אישית.
כאשר שמעי הכימאי איל?
אלדד את הבשורה, הוא חש

בתו של משה דיין מבי ט ה ממרחק
רב בר א שו המפוסל של אביה
(למעלה) ,ב עוד שי מעון פרס, בעבר שו תפו הפוליטי
של המנוח, ניצב ל צד הפסל(למ ט ה) .השניים ואחרים
באו לעצרת־ הזיכרון לדיין, ביום־השנה למותו. בשנה
שעברה גד שו המוזמנים את אולם ר ק אנ טי ב מו סי און
תל־אביב, ולכן החליטו השנה המארגנים לקיים את
דגולים, שחלקם פנו לפאשיזם
וחלקם לקומוניזם. פאפו ירוע
כקורא ספרים נלהב, הקורא
בשפות שונות: בבולגרית, באנג לית,
בצרפתית, בספרדית ובעב רית.
הוא מספיק לבלוע שלושה
ספרים מדי שבוע.
הוכחה לכך היתה לפאפו
בישיבת ועדת־ההסברה של
הטלוויזיה, שבה השתתף גם
לפיד. בדיון על התוכניות ליום
ירושלי ם הפגין פאפו בקיאות
יוצאת מן הכלל בהיסטוריה של
ירושלים. לפיד :״רואים שהתכו ננת
לישיבה.״ פאפו ביקש הסבר.
לפיד :״לא יכול להיות שאתה
יודע בעל־פה את התאריכים.״
פאפו לא הצליח לשכנעו שהוא

בארץ. הרצוג מ ש תדל שלא לענות בשלילה על ההזמנות הרבות המניעות ללישכתו, ולכן הוא
מוצא עצמו גומא קילומטרי ם רבי ם בכל שבוע. לחלק מהאירועים שאות ם הוא מ כ בד
בנוכחותו מצטרפת רעייתו, אורה, שעמדה בעבר בר א ש המועצה ל או ץ־ישראל יפה.

בפעם הראשונה בחייו מהי
משמעותו של צירוף המילים:
נקמה מתוקה. אלרר, בימאי
הסרט המגילה על־פי איציק

העצרת בבית־החייל. אך האולם לא היה מלא אפילו
עד חציו. בכניסה הוצב הפסל שפיסל דו י ד (״דוד א״)
אדל ש טיין, והבאי ם עברו על פניו. מארגן הערב, יעקב
בן־הרצל, שכתב את הטקסט, סי דראת השקופיות
וליקט הקלטות של די ב רי ״ דיין, החליף ברגע האחרון
חלק מהקטעים של דיין בד ב רי ם אקטואליים, על
יחסו לנושאי ם כלכליים באינפלציה ו הדולר.

מאנגר, קיבל הודעה משותפיו
הגרמניים להפקה, שהטלוויזיה
הירדנית התעניינה בסרט הטל וויזיה
המגילה, והיא מתכוונת
להקרינו בחג־הפורים הקרוב
בטלוויזיה הירדנית. אלדד נזכר
שבעבר, כאשר היתה הקרנה
מיוחדת של הסרט בישראל, צפה
בה טומי לפיד והוא הודיע שהוא•
ירכוש את הסרט כדי להציגו
בחג״הפורים. לבסוף נמלך בדעתו
והחליט להשקיע אלפי
דולארים בצילומי ההפקה הבימ תית
של המחזה, שהוצגה באותה
העת בארץ. צופי הטלוויזיה
יוכלו כנראה באותו ערב לצפות
בשתי הגירסות של המגילה -
הקולנועית בירדן והבימתית
בישראל.

לומר לפני כל מערכת בחירות
עירונית :״אינני יודע מי יהיה
ראש־העירייה, אבל אני יודע מי
יהיה סגנו.״ לדעת בדיהודה,
המצב כיום הוא שונה .״זו הפעם
הראשונה בתל־אביב שידוע מי
יהיה ראש־העירייד״ אך לא ידוע
מי יהיו סגניו״. שעברה השבת בליל התארח צ׳יץ׳ בחוג־בית בביתה
של העיתונאית מידה נוף.
עוזרי ראש־העירייה ביקשו
שלמקום יוזמנו תושבי-העיר
המתנגדים ללהט, כדי שהוא
יוכל להתווכח איתם. כאשר
טילפנו לשחקן שלמה בר־שביט,
הידוע בהשתייכותו וביקשו למיפלגת־העבודה,
שיבוא על תקן של מתנגד —

שמוי ניצן

המנהל האמנותי עול תי אסרזן ח׳פוי
(מימין) ,מצגיע לפני מנהל התיאטרון, נועם
סמל, על אורחים חד שי ם שבאו למסיבה. התיאטרון החיפאי
התארח ב מועדון החיפאי של רפי שאולי, במסיבה לכבוד הצלחת
נפש יהודי בפסטיבל אדינבורו, בסקוטלנד. סמל שתה כוס״תה.
בדיחה שמהלכת בירוש
לים:
מה אמר ראש העיר טדי
קרלק למועמד הליכוד לראשות־העירייה
שלמה תוסיה־כהן?
״שק לי בתוסיהר
ערב הבחירות המוניציפ ליות
ניסה להסביר חנן בן־
יהודה, מנהל קרן תל״אביב
לפיתוח ומאנשי מטהו של
שלמה (,צ׳יץ׳״) להט, את
סיכויי המועמד שלו. הוא הזכיר
שחבר המועצה המנוח מטעם
המפד״ל חיים בויאר נהג

הוא הודיע שהוא תומך בצ׳יץ׳,
ולכן לא יבוא.
במתח רב היה עורך־הדין
התל־אביבי משה
שהגיש עתירה לבית־המישפט
הגבוה לצרק בעניין שינוי
מדיניות הבנקים לגבי המניות
הבנקאיות הנסחרות בבורסה.
העותר שבשמו פנה היה משה
סקרבניק, פנסיונר תל־אביבי
ואביו של עורך־הדין יעקב
סקרבניק, העובד במישרדו של
זינגל.

זינגל,

העול ם הזה 2407

בלננים בחוג הבית של צ׳יץ׳ נכח
גם איש ״הפרלמנט של ראשון״

זאב

מאירוביץ׳,

שסיפר כי למרות שהוא חבר
במרכז המיפלגה הליברלית, הוא
יתמוך במאיר ניצן, מועמר
המערך בעירו, ראשון־לציון.

מרדכי
סייר כאשר
וירשובסקי, מועמד שינוי
תל־אביב. עיריית לראשות
ברחוב אלנבי. הציע לו אחד
הסוחרים כיסא, כדי שיוכל
לשבת מעט ולנוח. השיב וירשו־בסקי
:״לא, תודה. אני נאבק על
כיסא אחר״.

בחנות אחרת קפץ ילד בן 7
ואמר לווירשובסקי :״אני לא כשביקש בשבילך!״ אצביע לדעת מדוע, ענה הזאטוט :״אני
אצביע בשביל המערך, כי שם
עובדת הסבתא שלי!״ אחר״כך
הסכים הילד לגלות שסבתו היא

שאל

״דווקא
אגודת־ישראל :״מה?״ תיכון
הנרגז השיב :״כלום ״.כך בא על
סיומו דו״השיח בין השניים.
אריאל

שרון

ביום

החמישי שעבר לעזור לבלפור
קיוותי, מועמד הליכוד בבאר־שבע,
במסע הבחירות שלו.
קוויתי, שלא זוכה באהדה רבה
בעיר, גם בקרב תומכי הליכוד,
כינס מסיבת־עיתונאים בהשתת פות
שרון. אחד העיתונאים
היקשה על השר ושאל, אם הוא
בכלל מכיר את המועמד שלו
הוא עוזר במסע־הבחירות. שרון
הודה שהוא אינו יו׳דע מיהו
בלפור קיוותי.
״למה הדולר הוא ירוק?״
שאל בן־ציון (.בנצי״) שירה,
יועצו לעניני תיקשורת של שר־הדתות
.״כי היהודים קטפו אותו
בוסר!״

שימשו עדן

זוכה בחיבוקה של חברתו החדשה
אורקולה (״יוכי״) בוכפלנר. עדן בא עם
לפסטיבל״הסרטיס בוונציה, כ די לעזור לה
הצעירה הבלונדי ת לפב
למצוא עבודה. יוכי בת ה־ 22 שיחקה כבר ב־ 20 סר טי ם גרמניים.
היא התגלתה על־ידי צלם הירחון פלייבוי, ו א חד מהסרטים שבו
השתתפה היה פרק ב סיד רתג׳יימט בונד. עדן, המגדיר עצמו כיו רד
הרא שון מישראל, והמתגורר בברלין, מבוגר בהרבה מב ת־זונו -
אך הד בר לא הפריע לשניים, שמשכו תשומת״לב הכל בוונציה.

לילי מנחם, חברת מועצת־העירייה
ומועמדת לקדנציה
נוספת.
חבר מרכז חרות אנדרי
קלצ׳ינסקי עזב את מקום עבו דתו
במינהל מקרקעי י שראל
והצהיר :״פרשתי מהרפת של
נורדיה ״.כשהוא רומז למי שסי דר
לו את מקום עבודתו הקודם,
סגן־שר־החקלאות מיכאל דק ל,
בן־מושב נורדיה.
מזכירת סיעת חרות בכנסת

ומצליפת הקואליציה ירדנה
מלה עקבה השבוע בדריכות
אחרי ההתפתחויות הכלכליות.
היא רכשה באחרונה דירה
בירושלים ושקעה בחובות גדו לים.
השינוי בשער המטבע הג דיל
את הסכומים שהיא צריכה
להחזיר,
אחרי שהופיע ועייף, בדי בור
ללא־הפסק, את כל חברי
ועדת־הכספים של הכנסת, אמר
שפירא:
אבררם

״לסיכום העניין על ההישג
שבהסדר שבין הבנקים והאוצר
אני אקצר. אתם הרי יודעים
שאני לא אוהב לדבר הרבה.״
העיר ח״כ הליברלים דן תיכון:
העולם הזה 2407

פסוק• השבוע
• נשיא ר מדינר ריים
ררצוג, אחרי ששרי ממשלת
יצחק שמיר עזבו את מישכן
הכנסת :״אינני מקנא בהם״.

• ר מי שנר לנגיד בנק־ישראל,
יקיר פלסנר :״תוכ נית
הדולריזציה היא גאונית.״

• ררב מנחם

רכרן:

״האוצר החליט על נסיגה חד־צדדית
לקו־הירוק.״

• רנ״ל:

״עו״ש — עובר

ולא שב״.

• רמנחר

מני

פאר:

״הייתי מציע לאחד את מישרדי
האוצר והבריאות, כדי שאותו
פקיד יכניס לנו את החוקן.״
• רנ״ל :״הייתי ממנה את
אהרון אבו־חצירא לשר לענייני
עבורותוחוץ״.

• הבלשן עידו אבינרי:
״הבנקים — החמסן של המרי־נה״.

רנ״ל :״כל יהודי חכם,
אך העם טיפש״.

מאת

דני אל ה ש מי

הפר שן הצבאי ש ל ״השלם הזה״ מנתח את הצפוי
צפונית דנהר אחלי ודרו מי ת ר ,1מאחורי קחי צה״ד

ך * קרבות שפרצו כשוף, אחרי נסיגת צה״ל
1 1משם, לא הפתיעו איש. היה ברור לכל כי
אחרי יציאת צה״ל יישלף שד האיבה הבין־עדתית
מן הבקבוק. שד זה היה גדול מן הצפוי. המילחמה
לא התנהלה רק על השליטה בשוף, אלא גם על
השליטה בלבנון כולה. המאבק התמקד, למעשה,
בקרב על השילטון המרכזי.
מילחמה זו לא היתה בלתי־נמנעת. היא תוצאה
של שרשרת מישגים וטעויות שביצעה ישראל
בלבנון, ובראש וראשונה בעצם הכניסה לשוף.
המאבק על השליטה בשוף, בימי מילחמת־האזרחים
של ,1975/6הסתיים בדחיקתן של
הפלאנגות אל מחוץ לשוף. כי גם אחרי שנכנסו
לשם הסורים, אז — תוך כדי לחימה בדרוזים
ובעלי־בריתם דווקא, ובשיתוף כוחות הפלאנגות
של בשיר ואמין ג׳מייל, הם מנעו התבססות של
הפלאנגות במקום. כל עוד שהה הצבא הסורי
בביירות ועל כביש ביירות־דמשק נמנעה לחימה
בין דרוזים לפלאנגות. הדרוזים שלטו באיזור
השוף והפלאנגות שלטו באיזור כסרואן(מדינת
גיוניה).
הפלישה הישראלית שברה את כל הכלים. היא
סילקה את הסורים ובכך הפכה את צה״ל,
אוטומאטית, לשוטר השוף. אלא, שבניגוד
לסורים, איפשרה ישראל, אם מתוך טיפשות ואם
מתוך פזיזות, את חדירתן של הפלאנגות לשוף.
הפלישה הישראלית לשוף לא נתקלה
בהתנגדותה של המיליציה הדרוזית של ג׳ו־נבלאט,
אשר העדיפה לא ליטול חלק בלחימה,
והשאירה את כלי־הנשק במחסנים. אולם כניסת
הפלאנגות והתחלת מעשי ההתעללות בררוזים
הביאו לתגובת־נגד דרוזית ולאט לאט החלו
מתגבשים בשוף קווים וחזיתות לחימה. ידיה של
ישראל היו במידה רבה כבולות. מצד אחד, היו
הפלאנגות בעלות־בריתה, ומצד שני לא רצתה
ולא יכלה לפגוע בדרוזים, בין השאר מחמת
התסיסה שהדבר היה גורם בקרב הדרוזים
בישראל.

ההיקלעות למצב בלתי־אפשרי זה, תחת אישם
של שני הצדדים, היתה אחד הגורמים העיקריים
לנסיגה. כניסת הפלאנגות לשוף נתפסה על־ידי
הדרוזים, ולא בלי מידה רבה של צדק, כאיום על
קיומם, הן כפרטים והן כעדה. יש לזכור כי השוף
הוא רק אחד מן האיזורים בלבנון, שבהם יושבת
אוכלוסיה נוצרית, נוסף למיקלט הבטוח יחסית.
בכסרואן. לדרוזים, לעומת זאת, אין מקום־מיקלט
אחר בלבנון מלבד השוף.
על רקע זה באה פנייתם של ג׳ונבלאט ובני־עדתו
אל הסורים. ג׳ונבלאט רחוק מלהיות ״סוכן

אפרוח

סוריה בלבנון והיו אלה, ככל הנראה, סוכנים
סוריים אשר רצחו אותו במרס . 1977
נטייתו של ואליד אל הסורים נובעת מתוך
שיקול קיומי ומדיני. הכנסתן של הפלאנגות
לשוף על־ידי ישראל דחקה את ג׳וובלאט לברית
עם הסורים, שכן זה הכוח היחיד שהיה יכול והיה
מוכן לסייע לו ללחום בפלאנגות( .אפילו
מישפחת ארסלאן, הידועה בנכונותה לפשרות עם
השילטון המרכזי, נדחקה לזמן מה ליישר קו עם
הג׳ונבלאטים, עקב איום הפלאנגות).
הברית בין ג׳ונבלאט והסורים עומדת על

אם כי הם עמדו בהבטחתם הראשונה, נועדו
הבטחותיהם האחרות לנטרל את ישראל ולהפיג
את החששות בה, כדי לאפשר להם ולבעלי־בריתם
חופש פעולה להשגת יעדיהם.
אין ספק שג׳ונבלאט היה מעדיף להימנע
מהכנסתו של אש״ף לשוף. אולס האיום של
הפלאנגות וצבא לבנון, הצורך בכוחות מצויירים
בנשק כבד והתלות בסורים — הביאו להכנסתו
של אש״ף לשטחים שפונו על־ידי צה״ל כבר מן
הרגע הראשון, כאשר ברור היה שהדבר מתוכנן
מראש.

גיזנבלאט אינו סוכן סורי +אל־גימייד רוצה להחליש
האמריקאים רוצים להסתלק
את כוחות הפלאנגות
סוריה היא המנצחת וי שראל היא המפסידה
סורי״ כפי שתואר על־ידי כמה מכלי־התיקשורת
בישראל.

וואליד ג׳ונבלאט ובני מישפחתו חשבון
€ארוך עם הסורים. בשנת 1976 לחמו
הכוחות המשותפים, בראשות אביו, כמאל
ג׳ונבלאט, נגד הכוחות הסוריים והפלאנגיסטים,
אשר הנחיתו עליהם מיתקפה מתואמת. כמאל
ג׳ונבלאט עמד בראש המתנגדים למדיניותה של

אינטרס של שני הצדדים ועשוייה להתערער, ואף
להתפרק, עם השתנות התנאים שהביאו ליצירתה.
בד בבד עם כריתת הברית בינו ובין הסורים דאג
ג׳ונבלאט לשמירה על הקשרים שנוצרו עם
ישראל, כאשר מטרתו העיקרית של ג׳ונבלאט
היתה להבטיח את אי־התערבותו של צה״ל
במתרחש בשוף אחרי הנסיגה.
בפגישות שהיו בין ג׳ונבלאט ונציגיו ובין אורי
לובראני, מתאם־העל בלבנון, וגורמים ישראליים
אחרים, הבטיחו הג׳ונבלאטים לאפשר לצה״ל
לסגת ללא אש, לא להכניס את אש״ף לאיזורים
שיפונו והודיעו כי כל מטרתם היא סילוק
הפלאנגות מן השוף.

גם טענתם של ג׳ונבלאט ושל שליחיו,
שיעדיהם היו מוגבלים לסילוק הפלאנגות, היתה
מטעה ויעדיהם רחבים הרבה יותר.
אחרי הנסיגה הועלה הטיעון כאילו לא היתה
בעיה של הפלאנגות כשוף וכי הללו היו מוכנות
להסתלק ממאחזיהן במקום, אילו היה נכנס לשם
צבא לבנוני. טיעון זה יכול אולי לסבר את האוזן
הישראלית, אך לא להניח את הדעת הדרוזית. גם
אילו היו יחידות הצבא הלבנוני, שיועדו להיכנס
לשוף, מורכבות ברובן מחיילים שיעיים, הרי
שיש לזכור, כי מרבית הקצונה בצבא הלבנוני
היא נוצרית וכי צבא זה סר למרותו של אמין
ג׳מייל — איש הפלאנגות.
מפקד הצבא, הגנראל איברהים טאנוס, סייע
בימי מילחמת־האזרחים לגורמים נוצריים, ומינויו
לתפקיד נתמך בתוקף על־ידי הפלאנגות. בנוסף,
תמיד היתה פתוחה בפני השילטון האופציה
להגדיל את שיעור החיילים הנוצריים ביחידות,
אחרי שהוכנסו לשוף. לחימתו של צבא לבנון
(כולל חלק מן השיעים בו) להגנת מישטרו של
ג׳מייל רק מוכיחה את הסיכון שהיה טמון
לדרוזים בכניסתו של הצבא לשוף.
על רקע זה מובנת התנגדותם של הדרוזים
לכניסת צבא לבנון לשוף. מהלכי הפלאנגות
ואמין ג׳מייל, שהדרוזים אינם מבדילים ביניהם.
יצרה הרגשה אמיתית של איום בקרב הדרוזים,
ועל רקע זה אפשר להבין את התעוררותם של 50
אלף דרוזים בשוף לאחוז בנשק חם או קר, שעה
שהמיליציה של ג׳ונבלאט מונה לכל היותר כ־15
אלף לוחמים מהם רק כ־ 5000 סדירים.

מביסה

בשיב

לוחם,.אמל״
שורה של תביעות לקבלת עמדות־מפתח

* * צכןשל הפלאנגות כשוף היה נחות
^;מלכתחילה. במהלך השנה האחרונה עברו
הפלאנגות תהליך של התדלדלות והיחלשות. הס
נ; .לצו לוותר על מאחזם בנמל ביירות, שהיקנה
להם משאבים כספיים, וכן על בסיסים וכוח אדם
לטובת צבא לבנון, אשר אמין ג׳מייל רצה לחזק
את היסודות הנוצריים בו ולהפכו למישענתו.
הדבר נובע במידה רבה מחשדנותו של אמין כלפי
הסיעה הצבאית בפלאנגות, שהונהגה בעבר
על־ידי אחיו בשיר. באופן זה תרם אמין ג׳מייל
להחלשת כוחם הצבאי של הפלאנגות.
התמוטטותו של כיס הפאלנגות בשוף היתה
צפויה. הפלאנגות ניהלו מערכה פסיבית ולא ניסו
אף לפרוץ את המצור הדרוזי, למשל על־ידי
פתיחת הציר העולה מן החוף לדיר־אל־קמר, או
על־ידי תקיפת הכוח הדרוזי בכפר חים. ללא
פריצת המצור וחבירה עם כוחות נוספים של
הפלאנגות ו/או צבא לבנון, היו סיכוייהם להחזיק
בשוף אפסיים.
תבוסת הפלאנגות בשוף שינתה את אופי
המערכה. בעוד שבשבוע הראשון היא התנהלה

לוחמים דרוזיים בהרי השרף
מט ח־פמיס מכוון הי טב השמיד את הכוח
בעיקר בין הדרוזים ובעלי־בריתם לבין
הפלאנגות, הרי לאחריו נפל נטל הלחימה נגד
1הקואליציה של הכוחות הדרוזיים והפלסטיניים
שהתקדמה לעבר ביירות, על צבא לבנון.
כוחות צבא לבנון החליפו את הפלאנגות
בחלק ממאחזיהן בגיזרה שמדרום־מזרח לביירות,
כאשר גדוד חי״ר 82 מחטיבה 8תופס את
סוק״אל־ע׳רב, המונעת חבירה בין הכוחות
הדרוזיים בעליי ובין אלה שבשוויפאת, בעוד
יחידות אחרות של החטיבה מתפרסות באיזור
כחלה־עריא שעל כביש ביירות־דמשק.
בגיזרת החוף התפרס גדוד 42 מחטיבה ,4
באיזור ח׳לדה־כפר סיל, על־מנת למנוע מן
הדרוזים, היושבים בגבעות ערמון, לנתק את ציר
החוף מדרום לביירות. כוח אחר מן החטיבה חבר
לבסיס הצבא הלבנוני שבכפר מתא.
מן הצד השני נשאו בנטל הלחימה: המיליציה
של ג׳ונבלאט וכוחות מאירגונים שונים של
אש״ף וממיליציות לבנוניות שונות. מן הפת״ח
לחמו באיזור חטיבת ירמוך, או חלק ממנה, וכוח
מגדוד חללי ספ ט מבר בפיקודו של מוקדם
(סא״ל) אבו־נאסר( .חללי ספ ט מבר היה הגדוד
הממוכן של הפת״ח אשר הושמד ביוני 1982
על־ידי צה״ל בצידון, אולם נראה כי הוקם מחדש
כמו כן נטלו חלק בקרבות
בצפון לבנון).
כוחות מאירגון א־צאעיקה, כוח של החזית
העממית של חבש, כוחות מן החזית
הדמוקרטית של חוואתמה וכן כוח מאירגונו של
ג׳יבריל. כן השתתפו בלחימה אנשי אל־אמל
השיעית, ואנשי המיליציה של המיפלגה
הקומוניסטית.
הסורים כמעט שלא נטלו חלק בקרבות
באיזור השוף, אם כי כוחותיהם באיזור הועמדו
בכוננות. כוחות אלה כללו יחידות באיזור המתן,
(לטענת הפלאגגות ספגה סוללת תותחי 130מ״מ
מגדוד הארטילריה פגיעה ישירה מתותחיהם,
ביום הראשון לקרבות).
איומים ופיתויים
* * מי ד תו המפתיעה של צבא לבנון מול
^ המיתקפה שהונחתה עליו, היא זו שהצילה,
בינתיים, את מישטרו של ג׳מייל. חלק ניכר מו

הדרוזים בצבא לבנון אומנם ערק והצטרף
לכוחותיו של ג׳ונבלאט, אולם נראה כי החיילים
המוסלמיים לא ערקו בהמוניהם. וכר, בניגוד
לתחזיות, לא התפורר צבא לבנון עקב הפעלתו
בעימות.
עם זאת יש לזכור כי הכוח שבלם את
המיתקפה על סוק־אל־ע׳רב היה גדוד העילית
של צבא לבנון, שאומן על־ידי נחתים
אמריקאיים, נעזר בסיוע״אש של אניות הצי
השישי ונהנה מייעוץ מיקצועי של אנשי
הכומתות הירוקות.
מן הצד השני תקף את סוק־אל ע׳רב ערב רב
של אירגונים שונים שמידת התיאום ביניהם
היתה לקויה ביותר ולפיכך לא הצליחו למוטט
את מערך ההגנה. במיקרה אחד הצליחו התוקפים
לחדור לעיירה, אולם מטח־פגזים מכוון היטב
מספינות הצי השישי השמיד את הכוח החודר.

ירצה, כמו פירוק הגה־המכונית והשלכתו החוצה.
ההצהרות האמריקאיות, ובייחוד זו המתחייבת לא
לתת לסוק־אל ע׳רב ליפול, לא היו אומנם
•בבחינת זריקת ההגה, אולם היו לפחות הנחת
מנעול על ההגה, אשר תקשה את השליטה
במכונית ותשהה את הסטתה הצידה גם אם ירצו
בכר•
האמריקאים גם הפעילו לחצים על ג׳מייל
לקבל חלק מתביעות הסורים, כולל מתן מעמד
של משקיף לסוריה בוועדת הפיוס. יש, כנראה,
גם סעיפים והבנות שלא פורסמו. שילוב זה של
איומים ופיתויים הוא ששיכנע את הסורים לסטות
הצידה(יש להניח שגם ללחצים של סעודיה היה
חלק בהחלטתם, אם כי לא כגורם מכריע).
וכמובן, גם רצונם של הדרוזים בהפסקת״אש
שימש שיקול. ג׳ונבלאט חשש מהפיכת השוף
לזירת־לחימה בין הסורים והאמריקאים או

הברישה הישראלית שברח את נר
הכר, והנס-גה הישוארית שלנה את
שד האיבה הבירעדתיתמן הבקבוק
חוסר יכולתם של הדרוזים והפלסטינים להגיע
להכרעה בסוק־אל־ע׳רב היה אחד הגורמים
להפסקת־האש. גורמים נוספים: האיום האמריקאי
להחריף את המעורבות הצבאית ונכונות מימשלו
של ג׳מייל להגמיש את עמדותיו.
המצב ששרר בין סוריה לארצות־הברית ערב
הפסקת־האש הזכיר את מישחק המכוניות
האמריקאי אפרוח. על־פי כללי המישחק,
מדהירים שני נהגים את מכוניותיהם זו מול זו
והראשון שניבהל מחשש התנגשות וסוטה
הצידה, זוכה בתואר אפרוח.
הן האמריקאים והן הסורים נקטו מדיניות
הצהרתית של הליכה לקראת עימות. במישחק
יכול כל צד להגביר את אמינותו על־ידי נקיטת
אמצעים, אשר ימנעו ממנו לסטות הצידה גם אם

מפגיעה קשה בכוחותיו על״ידי האמריקאים, דבר
שעשוי היה להביא לכניסת צבא לבנון ואולי אף
לשיבת הפלאנגות לשוף. ולבסוף: הלחצים
שהופעלו עליו על־ידי חלק מבני עדתו בלבנון
ובישראל.
מדיגוגת מעבד לים
ף* שלב זה הצליחה המעורבות האמריקאית
01 לבלום את המיתקפה לעבר ביירות. אין ספק
עוצמת האש תצליח שבלוחמה סדירה
האמריקאית המרוכזת מול ביירות לבלום את
המיתקפה, אם תתחדש. הגעתה של אוניית
המערכה ניו־גירסי תרמה תרומה משמעותית

להגברת עוצמת האש האמריקאית מול ביירות.
אך ההשפעה של הגעתה היא בעלת משמעות
מדינית ופסיכולוגית יותר מאשר צבאית.
עם כל התיגבור בעוצמת־האש שנושאת
בחובה ספינה זו, הרי היא נופלת, במידה רבה,
מעוצמת־האש שמסוגלים להנחית כ־ 60 מטוסי
הקרב המצויים של סיפונה של נושאת־המטוסים
אייזנ ה או אר השוהה מול ביירות מאז תחילת
הקרבות(על סיפון האייזנהאואר מצויים אומנם
כ־ 90 מטוסים, אולם רק כ־ 60 מהם הם
מטוסי־קרב והשאר משמשים למשימות של
לוחמה בצוללות, לוחמה אלקטרונית, אתראה,
סיור/צילום, תידלוק ותובלה).
אך הופעתה מול ביירות חיזקה את אמינות
האיום האמריקאי, ואילו היתה מופעלת היתה
מגבירה את הקושי של בעלי־בריתה של סוריה
לתפוס את סוק־אל־ע׳רב, וייתכן שבכך תרמה
להחלטת הסורים להפסיק את האש.
יחד עם זאת, יש לזכור כי בעוד שלאמריקאים
יש תשובה ללוחמה סדירה, הרי שגורמי השמאל
הלבנוניים ואש״ף עשויים לפעול נגדם בלוחמת
גרילה. השימוש ב״גרילה ארטילרית״ —
הפגזות־פתע, במטרה לגרום למכסימום נפגעים
בקרב האמריקאים, על־ידי השיעים מבורג׳
אל־ברג׳נה והדרוזים מן הגבעות, עשוי לחזק את
הדרישה בארצות־הברית להחזיר את הנחתים
הביתה. פעילות כזאת תאלץ את האמריקנים
להפעיל ארטילריה ומטוסים נגד יישובים. כאשר
על כל לוחם שייהרג ייהרגו גם אזרחים רבים, מה
שיגרום למחאות הן באירופה והן בארצות־הברית.
במוקדם או במאוחר עשויים האמריקאים,
שמיתחמם בשדה־התעופה נשלט על־ידי ההרים,
למצוא את עצמם נאלצים לבצע פעולה לתפיסת
נקודות שולטות אלה.
במידה שיעשו זאת יעלה להם הדבר בניפגעים
שדעת־הקהל האמריקאית רגישה להם ויביא
אותם לשליטה באוכלוסייה עויינת שתפגע בהם
באמצעות לוחמת גרילה. זו תסתייע בירי
ופיגועים מחלקים אחרים של השוף, ובמיקרה
כזה יעמדו בפגי הדילמה, אם להרחיב את מאחזם
או לא.
יש להניח כי על רקע זה יעדיפו האמריקאים
שצבא לבנון ישתלט על תוואי שטח אלה, אולי
בסיוע אש אמריקאי. אולם גם אם יצליח צבא
לבנון, שנכשל בנסיונו להנחית התקפת־נגד ^
באיזור כיפון, לעמוד במשימה זו, עדיין יהיה 9

יבצע אפרוח
(המשך מעמוד { 25
המערך בשדה־התעופה פגיע לאש ארטילרית
משאר חלקי השוף.
גם הקירבה לאיזורים שבהם ערוך הצבא
הסורי, עשוייה להביאי לעימות בין האמריקאים
לסורים והדבר טומן בחובו סכנה של התדרדרות
נוספת והרחבת הסיכסוך.
באשר ללוחמת גרילה, יש לזכור כי נסיונם
של האמריקאים באיזור והכושר המודיעיני
שלהם בו, קטן מזה של ישראל ולכן יתקשו יותר
מאשר ישראל ללחום נגד הגרילה. לכך תתרום
גם הא־סימטריה ביחס ללבנון שבין ישראל
לארצות־הברית. בעוד שלבנון גובלת בישראל
וניתן לשכנע חלקים גדולים של האוכלוסיה בה
ברבר הצורך לפעול שם, הרי שהדבר יקשה מאוד
בארצות״הברית שעבודה לבנון היא מדינונת
קטנה מעבר לים, ובעיני רבים חסרת חשיבות
אסטרטגית.
על רקע ההתנגדות של רוב דעת־הקהל
האמריקאית למעורבות בלבנון, ספק אם תוכל
ארצות־הברית להתמיד בה. אילו לא היו
האמריקאים מתערבים בקרבות, ומניחים
למישטרו של ג׳מייל ליפול היו יוקרתם ומעמדם
סופגים מכה מסויימת, אולם זו תהיה כאין וכאפס
לעומת המכה שיספוג מעמדם באיזור אם ייאלצו
לסגת במידה שמעורבותם הצבאית תיכשל
(אילמלא התפתו לתמוך במשטרו של אמין
ג׳מייל והיו דבקים במשימות המקוריות של הכוח
הרב־לאומי, לא היו מציבים את מעמדם במיבחן
כלל).

כל בסיס פוליטי שנשען על הנשיא דיאם
וחוסר־הבסים של מישטר זה והבאים אחריו היה
הסיבה העיקרית לכישלון הלחימה נגד הגרילה.
בלבנון הועלה אמין ג׳מייל לשילטון על־ידי
הכוח הצבאי הישראלי וכעת הוא נתמך על־ידי
הכוח הצבאי האמריקאי. אולם תמיכה זו
במישטר, הנשען על חלק קטן מן האוכלוסייה
הלבנונית (חלק מן המארונים וההנהגות

הפסקת־האש פתחה בפני האמריקאים פתח
להיחלצות מן המצב אליו נקלעו. אם יצליחו
האמריקאים להביא את מישטרו של ג׳מייל, את
מתנגדיו ואת הסורים, להסכם שיאפשר להם
להסתלק מלבנון בכבוד, חסכו לעצמם את
השקיעה בביצה הלבנונית. אולם אם יתעקשו
להישאר שם עד לנסיגת כל הכוחות הזרים,
יוסיפו להסתבך ולשקוע בבוץ.
מבחינתה של ישראל, דומה כי בטווח הקצר

יו״ר־אש״ך ערפאת
אינו מעוניין בהצלחת שליחי סוריה
המסורתיות של הסונים והשיעים) ,לא תצליח,
אלא להאדיר את חייו במידת־מה ותסבר את
האמריקאים בפעולה צבאית חסרת־תוחלת על
כל המשמעויות הכרוכות בכך.

תשרת הגנתה של ארצות־הברית על מישטרו של
ג׳מייל ומניעת שיבת הסורים ו/או אש״ף לביירות
הכרוכה בכך, את האינטרסים של ישראל. אולם,
בטווח הארוך יביא כישלון אמריקאי והפגיעה

המטרה: סילוק הכוח הרב־לאומי
^ גסיך כנדר אבן*ם ולטן הצעיר ( 0 4הוא צנחן,
! 1טייס־קרב, מדריך־טים ומוסמך ליחסים בינלאומיים.
הוא גס בנו של שר־ההגנה הסעודי ואחיינו
של המלך, פאהד. כל אלה סייעו לו, במידה לא־מעטה,
להשיג את הפסקת־האש בלבנון, וד 179 למניין בעשר
השנים האחרונות.
מאז עבר כבר חודש, הפסקת־האש נשמרת והנסיך
בגדר מונה, בינתיים, לשגריר ארצו בוושינגטון. אך
מה הוא התסריט באם המשא־והמתן בין הצדדים יעלה
על שרטון והאש תחודש?
אם יתמוטט המשא־והמתן יש להניח שתחודש
האש בלבנון, אם כי הפסקת־האש עשויה להתמוטט
עקב התפתחויות בשטח, ללא כל קשר למשא־ומתן.
במידה שתחודש האש יעמדו בפגי הסורים
ובעלי־בריתם מיגוון של אופציות:
• חידוש המיתקפה לעבר ביירות. במידה את לכבוש יצליחו והפלסטינים והדרוזים סוק־אל־עירב, הם יוכלו לחבור אל הכפר הדרוזי
שווייפאת ולכיס הדרוזי שמדרום לו, באחור שמלאן.
משווייפאת יוכלו הדרוזים ו/או הפלסטינים לחדור
לשכונות הדרומיות של ביירות. בשכונות אלה
מצויים לוחמי המיליציה השיעית אל־אמל, כמה
מאות מאנשי אש״ף שחזרו והסתננו לביירות וכן
אנשי המוראביטון, המיליציה הנאצריסטית הסונית,
אשר שבה והופיעה בזירה, אחר שנעלמה ממנה, עקב
המכה שספגה עם כניסתו של צה׳׳ל למערב־ביירוח
לפני כשנה.
אופציה נוספת שתעמוד בפניהם היא לאיים על
ארמון הנשיאות בבעברה, תוך התגברות על הכוחות
הלבנוניים ו/או צבא לבנון בכפר שימא.
חידוש המיתקפה על סוק־אל־ע׳רב יגרור תגובה
אמריקאית, כאשר העוצמה שריכזו האמריקאים מול
ביירות תוכל לפגוע קשות בתוקפים, אם תופעל
במלואה. נוסף למטוסים ותותחי הספינות, יוכלו
האמריקאים להפעיל את שני גדודי הנחתים
הנמצאים באחור, כאשר אחד מהם בשדה־התעופה
והשני על נושאת״המסוקים טר או ה.
על סיפונו של נושאת־מסוקים זו ונושאת־המסוקים
השניה שמול ביירות, האיבוגיימה — ח תר
מ־ 50 מסוקים לתובלת־סער, אשר יוכלו לתגבר את
צבא לבנון בנחתיס אמריקאיים במהירות, אם יוחלט
על כך. לאופציה זו יש, מבחינת הסורים
ובעלי־בריתם, סיכון רב וסיכוייה מעטים.
• מיתקפה לעבר כביש החוף — הכוונה היא
לניסיון לנתק את כביש־החוף באחור כפר־סיל הילדה
או אף רדומה יותר, באיזור דמור, ובכך לנתק את
ביירות מן הדרום. גם במיקרה כזה יוכלו האמריקאים

הנובעת ממנו למעמדה
באיזור, לפגייה בישראל.
(בתקופת הקרבות הפכה חיפה, ככל הנראה,
לבסיס לצי האמריקאי שמול ביירות. באחרונה
באו לחיפה פריגטה מסוג אוליבר, אוניית־אספקה
למשחתות מסוג גומפרס, אוניית־תחמושת
מסוג קילאווה ואוניית אפסנייה
קרבית מסוג מארס. גם הפריגטה בואואן,
אשר ירתה את יריית הפתיחה של הצי האמריקאי
מול ביירות, בהפגיזה את עמדות הדרוזים
בשמלאן, ערכה כמה ימים לאחר מכן גיחה קצרה
לנמל חיפה. בסוף השבוע הראשון לקרבות היתה
פעילות מוגברת של מסוקים אמריקאיים מעל
מפרץ חיפה, שבו שהו אותה עת אוניות־אספקה
אמריקאיות).

טוריה פניה
הספה

מסוקים מעל היסה

*ץ ד הי ם, כיצד עשר שנים אחרי תום
*/מילחמת וייאטנאם — ושנה אחרי שהחלה
מתבהרת תמונת הכישלון הישראלי בלבנון,
חוזרים האמריקאים על כל שגיאותיהם ועל
שגיאותיה של ישראל מתוך אמונה אווילית כי
בכוח צבאי יוכלו לפתור בעיות סבוכות
ומורכבות.
בוויאטנאם הקימו האמריקאים מישטר חסר

ארצות־הברית

מתורך בנדר
הפסקת־האש מסי 179

להתערב ולהנחית את הגדוד שעל הטראוה
באמצעות נחתות המצויות בה ובספינות האמפיביות
האחרות העוגנות מול ביירות. הצלחה של מהלך
לניתוק הציר תקשה על מישטרו של ג׳מייל אך לא
יהיה בכך להכריעו.
• מיתקפה באחור אל־חירוב — הדרוזים יוכלו
להגביר את המאמצים באחור זר, המצוי בין נהרות
האוואלי והדמור. עד כה היו שם קרבות בהיקף
מצומצם וככל הנראה גם מעשי טבח(מקורות שמאל
לבנוניים מסרו על טבח שעשו הפלאנגות בכפר
אל־בורג׳יין) אולם קיימת אפשרות להגברת המאמץ
הדרוזי נגד הכפרים הנוצריים באחור זה, כולל מאמץ
לניתוק ציר החוף.
• לוחמת התשה — ירי לעבר איזורים נוצריים,
בסיסי צבא לבנון והפלאנגות, ואולי אף על הנחתים
ויתר מרכיבי הכוח הרב־לאומי. ניהול לוחמת־התשה
כזאת יוכל לאפשר להם לנצל את האיום בהתדרדרות
ללחץ על המימשל האמריקאי.
לחליפין, פגיעה בכוח הרב״לאומי עשויה להביא
ללחצים להוצאתו, אם כי התגובה הצרפתית על
הפגיעה בהם הוכיחה כי פעילות כזאת עשויה להשיג
את ההיפר• בעלי־בריתה של סוריה יתקשו לעמוד
בלוחמה כזאת, מול עוצמת האש האמריקאית
והדרוזים בשוף, אשר ייפגעו ממנה, ילחצו להפסיקה.
• לוחמת גרילה — לוחמה זאת תוכל להתנהל
נגד צבא לבנון. אך יש להניח כי היא תופנה בעיקר
כלפי האמריקאים ושאר מרכיבי הכוח הרב־לאומי,
על־מנת לז ח יציאתם מלבנון, ובכך לשמוט את
מישענתו של מישטד ג׳מייל. ניהול לוחמת־גרילה
כזאת יהיה קל חתר נגר הצרפתים והאיטלקים
הממוקמים באיזורים מאוכלסים ד ש להניח שהיא
תהיה שילוב של מארבים ופיצוצים.
האמריקאים, לעומת זאת, ממוקמים. כידוע,
בשדה־התעופה ואם יסתגרו במיתחמט כפי שעשו
בזמן הקרבות, ניתן יהיה לפגוע בהם באמצעות
מרגמות, קטיושות, בזוקות מאולתרות.
יש להניח שעיקר המאמץ יופנה מ ד הכוח
הרב־לאומי, כאשר הסורים ובעלי־בריתם ינסו לסלק
את כולו, או לפחות, ליצור לחץ על ממשלות
המדינות האירופיות שבכוח, להוציא את כוחותיהן,
ובכך להשאיר את האמריקאים לנפשם.
הסורים או בעלי־בריתם יוכלו להשתמש באחת מן
האופציות הללו או בשילוב של כמה מהן. בינתיים גם
נמשך המצור הדרוזי על העיירה דיר־אל־קמר, כאשר
האיום על חייהם של 40.000 הנוצרים שם ישמש
כקלף־מיקוח בירי ג׳ונבלאט אם כי תוקפו של קלף
זה מוטל בספק, בשל ההבטחה הישראלית למנוע טבח
בעיירה.

ך ראה, אם כן, כי ההתערבות האמריקאית
]לטובתו של ג׳מייל תצליח לכל היותר לדחות
את ההכרעה. דבר זה מעלה את השאלה מה תהיה
ההכרעה ומה יהיו תוצאותיה?
הן לסורים והן לדרוזים וגורמי שמאל
לבנוניים אחרים, אינטרס משותף להכות את
הפלאנגות ואת כוחות צבא לבנון, המגינים על
אמין ג׳מייל, וזאת כדי לאיים על מישטרו.
האם מעבר למטרת ביניים זו זהות מטרותיהם
הסופיות של השותפים לגבי המישטר וחלוקת
הכוח בלבנון לאחר מכן? במילחמת האזרחים של
1975/6לחמו הדרוזים יחד עם מיליציות רבות
ושונות במיסגרת התנועה הלאומית. מטרתה
היתה לשנות את הסטאטוס־קוו בלבנון, שהעניק
את השליטה בעמדות־המפתח, וכתוצאה מכך
במדינה, לעדה המארונית.
מולם לחמו אירגונים נוצריים־מארוניים
בעיקרם, שאוגרו במיסגרת החזית הלבנונית
מתוך מטרה לשמור על הסטאטוס־קוו הקיים ועל
הנכסים השילטוניים שהעניק להם. בעוד
שחלוקת הכוח בלבנון נעשתה על־פי מפתח
עדתי, שהתבסס על מיפקד האוכלוסין של ,1932
שבו נקבע כי הנוצרים הם הרוב, טענו אירגוני
התנועה הלאומית כי מיפקד זה אינו משקף את
המציאות וכי הלא־נוצריים הם הרוב.
כך, למשל, טענו הדרוזים שלפי מיפקד 1932
היוו 6.3אחוז מן האוכלוסיה, וכעת מישקלם
באוכלוסיה גבוה יותר. מטרתם הסופית של
הדרוזים ובעלי בריתם הלבנוניים היתד, לסלק את
המארונים מעמדות־המפתח. כוונה זו מצוייה
באחת מתביעותיו־ של ג׳ונבלאט, המיועדת
להקנות לדרוזים עמדות־מפתח לשליטה בנעשה
בצבא לבנון.
שליטה כזאת היתה מאפשרת להם לקד ה|^.
קצינים לא״נוצריים ובכך להפוך את עיקר
הפיקוד של צבא לבנון מנוצרי ללא־נוצרי ולחזק
את היחידות הלא״נוצריות בצבא לבנון (מתוך
שבע החטיבות של צבא לבנון בשלוש יש רוב
נוצרי, בשתיים רוב סוני ובשתי הנותרות רוב
שיעי).
כמו כן היה הדבר מאפשר לשים קץ להגמוניה
הנוצרית בחיל־האוויר הלבנוני.
גם אנשי אל־אמל השיעים העלו, לפני
הצטרפותם לקרבות, שורה של תביעות לקבלת
עמדות־מפתח במימשל, בתוקף היותם העדה
הגדולה יחסית בלבנון.
מטרתם של הדרוזים ובעלי בריתם הלבנוניים
חורגת מן המטרה הראשונית של חיסול האיום
הנוצרי על השוף. המטרה הבסיסית היא חיסול
השליטה המארונית על עמדות־הכוח בלבנון או
לפחות רכישת עמדות־מפתח שיהוו קרשי קפיצה
טובים למטרה זו.
ומה הן מטרותיה של סוריה בלבנון? דמשק
ראתה בלבנון, מאז ומתמיד, חלק מסוריה וקיומה
של לבנון עצמאית היה לצנינים בעיניה. לכן גם
סירבו הסורים להקים שגרירות בלבנון.
בפעולותיה בלבנון, מאז מילחמת־האזרחים של -
,1975/6נהגה סוריה במדיניות של תמיכה
בקיומו של מאזן־כוחות בלבנון בין הנוצרים
והלא־נוצריס.
בכל פעם שנראה היה כי כוח אחד גובר, תמכה
סוריה בכוח הנגדי ובכך מנעה התגברות של אחד
מן הצדדים.
בתחילת מילחמת־האזרחים תמכה סוריה
במתנגדי הסטאטוס־קוו נגד תומכיו. כאשר
התחילו הללו לגבור, הפכה סוריה את פניה
ותמכה בנוצרים נגד הכוחות המשותפים ולאחר
מכן שוב חל מהפך, וסוריה פעלה לריסון הנוצרים
וכעת היא תומכת בחזית ההצלה הלאומית
הפועלת נגרם.
ערפאת מייחל להזדמגות
^ תנגדותם של הסורים להתגברותו של צד
1 1כלשהו נבעה מאופיים של שני הצדדים.
קיומו של המשטר המארוני בלבנון, בעל

האוריינטציה התרבותית והפוליטית למערב,
והסתייגותו מן הערביות. היו למורת־רוחה של
סוריה ובעיקר של מישטר הבעתי.
מן הצד השני, הקמת מדינה מוסלמית־רדיקאלית,
העשוייה לסבך את סוריה בעימות עם
ישראל, להתחרות בה בקיצוניות, ליצור
בעיות־פנים בסוריה ולהפחית מהלגיטימציה
להתערבות הסורית בלבנון, איננה רצויה לסורים.
על־ידי מניעת דומיננטיות של אחד משני
הצדדים, השיגו הסורים דומיננטיות לעצמם
בלבנון. הפלישה הישראלית ניסתה לשבור את
עמדת הדומיננטיות של סוריה ולהחזיר אותה
בחזרה למארונים.
הלחימה שהתנהלה לאחרונה נועדה מבחינתם
של הסורים להחזיר לעצמם את עמדת הכוח
שהיתה להם ולהביא להגמוניה סורית על לבנון.
ככל הנראה, הסורים מקווים לסארקיסיזציה של
ג׳מייל — להפיכתו לבובה סורית כקודמו
לתפקיד, סארקיס, או לחילופין, להפלתו 4 ולהחלפתו במישהו אחר שיקבל תכתיבים
סוריים.
האם לשם כר לוחמים הדרוזים, אנשי
ג׳ונבלאט, השיעים מאל־אמל והסונים אנשי
המוראביסון? הגמוניה סורית בלבנון איננה
בדיוק פיסגת שאיפותיהם. לכן, אף כי קיימת
שותפות במטרות המיידיות של הסורים מצד אחד
והדרוזים ובעלי־בריתם הלבנוניים מצד שני,
קיימת סתירה בסיסית ביעדיהם הסופיים.
כל עוד שומרים הפלאנגות וצבא לבנון על
כוחם וממשיכים בהתנגדות בתמיכה אמריקאית,
יהוו הללו את המלט המלכד את הברית בין
היסודות הלבנוניים השואפים לשינוי הסטאטוס־קוו,
ובין הסורים. כל עוד שומר מישטרו של
גמייל על כוחו ומהווה איום על הדרוזים
ובעלי־בריתם, תלויים הללו בסורים וכושר
התימרון שלהם נגדם מצומצם למדי.
סביר להניח, לכן, שהסורים אינם מעוניינים
בתבוסה מוחצת של צבא־לבנון והפלאנגות, אשר
תסלק גורמים אלו מן השטח, שכן אז תקטן
יכולת השפעתם בלבנון. גם אם יישבר כוחו של
המישטר, הרי כעת שונה המצב משהיה בעת
השבר שחל בין התנועה הלאומית והפלסטינים
ובין הסורים ב־ .1976 כיום לא יוכלו הלבנוניים,
כפי שעשו אז, להסתמך על אש״ף, שנהנה אז
מבסיס עצמאי בדרום, והיה פרוס גם
באיזורי־החוף בביירות.
הפלישה הישראלית, שסילקה את אש״ף
מאיזורים. אלה, נועדה לחזק את השליטה
המארונית בלבנון. אולם, בדיעבד, מסתבר
שהדבר חיזק דווקא את מעמדם וכושר השפעתם
של הסורים בלבנון. כניסתם של כוחות כמו
א־צאעיקה ומורדי הפת״ח, בראשות אבו־מוסהד
לשוף, הפחיתה עוד יותר את יכולתם של הדרוזים
והגורמים שאינם בובות סוריות, להתנגד לסוריה.
התקרבותו של ג׳ונבלאט למורדי הפת״ח נבעה מן

ה אז פ ציו ת ל פני א ש״ ף
* ץ ן הבחינה הישראלית יש מקום רב לדאגה עקב ההתפוד
!/חדות האחרונות. זאת לא רק עקב האפשרות לשיבתו של אש׳׳ף
לביירות, אלא גם עקב האפשרות שנפתחה בפני אש׳ף לנהל לוחמת
הטרדה/התשה נגד צה׳ל לאורך קו האוולי, אם כי ניתן להניח כי
הדרוזים לא היו רוצים לראות בהתבססותו של אש׳׳ף בשוף ובכל
מיקרה היו מנסים לדחוק אותו להתבססות בביירות ולאורך החוף
באיזורי דמור וזז׳לדה.
אולם בל עוד לא הוכרע הצבא הלבנוני, המחזיק באיזורים אלה
והמהווה איום על השוף, יזדקקו הדרוזים לכוחות אש׳ף המצויים
כשוף, כדי לעמוד מול איום זה, ותלותם בסורים תאלץ אותם לאפשר
לאש׳ף לפעול מתחומם.
מבחינתם של הסורים יהיה להם נוח להפעיל את אש׳ףמד צה׳׳ל
מאיזורים אלה, אם כי יש לשער שלא יניחו לערפאת ותומכיו
להתבסס בהם. הדבר נובע מאי־רצונם של הסורים לאפשר לאש׳ף
בסיס עצמאי, מה שיקטין את יכולתם להשפיע על תעשה בו, וכן
מחשש כי תומכי ערפאת עשויים, בבוא היום, לסייע לג׳וגבלאט
ולגורמים לבנוניים אחרים נגדם.
אך קיימת אפשרות של הסתננות תומכי ערפאת לאיזורים אלה
וייתכן שעל רקע זה באה הדרישה הסורית האולטימטיבית לתומכי
ערפאת לעזוב את הבקאע ולעבור לצפון ל מון.
השטח, ממנו יוכל לפעול אש״ף נגד קו האוולי, הוא איזור
אל־ח׳רוב ש בץ נהרות האוולי לרמוד. בינתיים שולטות הפלאנגות על
חלקו המערבי של האיזור, אולם אם הדרוזים יפנו לשם את מאמציהם
וידחקו את הפלאנגות, יגברו בטווח הארוך האופציות הפתוחות בפני

ובך הלאה״ וכך הלאה. לפחות בטווח הקצר מעוניינים הסורים
למנוע פעילות של אש״ף בקו האוולי. פעילות לאורך האוולי
עשויה לתת לי שראל עילה לפגוע בכוחות הנאמנים לסוריה,
הערוכים באחור עליי וכביש ביירות־דמשק. כוחות אלת הבנויים
ללוחמה סדירה, פגיעים במיוחד לתקיפות־אוויר והשמדתם תשלול
מן הסורים קלף חשוב במישחקי הכוח שלהם, הן כלפי מישטרו של
ג׳סייל, הן כלפי המיליציות הלבנוניות, והן כלפי נאמני ערפאת.
אשר לערפאת, הוא אינו מעוניין בהצלחתם של שליחי סוריה
לחדור לביירות. שכן כניסתו ש ל אבדמוסא לביירות בעוד ערפאת
מנוע בידי הסורים מלהגיע לשם תהווה פגיעה קשה ביוקרתו(אם

להאמץ לטענת מקורות סוריים רישמיים פגעו תומכי ערפאת
בשיירות אספקה שנועדו ללוחמים בסוק־אל־ע׳רב).
על רקע זה אפשר ל הנץ את התנגדותם של הנצרים והדרוזים
לכניסתם של תומכי ערפאת ל שוף ופעילותם נגד צה׳ל.
עם זאת, א ץ להוציא מכלל אפשרות שאנשי ערפאת יצליחו,
בכל זאת, להסתנן לאיזור האוולי ולבצע פיגועים נגר צדדל.
צה״ל נוקט מיגוון של פעולות כדי למנוע אפשרות זו,
כשהבולטות שביניהן היא הפעלת הסיורים המשוריינים מצפון
לאוולי. סיורים אלה יוכלו למנוע התבססות ש ל כוח סדיר באחור,
אך לא פעילות של גרילה. י ש להניח שאש׳ף יקים באמור בסיסים
קטנים — ״בטבע׳ — כפי שנהג באמורים שוגים בדמם לבנת
לפני המילחמה. בסיסים כאלה ממוקמים בדרך־כלל הרחק מצי מ
התנועה -במקומות שהגישה אליהם בכלי־רכב קשה ביותר או אף
בלתי־אפשרית ולכן הפעלת סיורים מ שומ מי ם חסרת תועלת
נגדם.
צודל יוכל לבצע פשיטות חי׳ר על בסיסים אלד -בהן ייהרגו
חלק מן המצויים בהם והשאר יברחו וליום המחרת הם יקימו בסיס
חרש במרחק־מה משפ וכר הלאה וכך הלאה — הדינמיקה הזאת
מוכרת היטב מניסיץ השנים של גבול הצפת•
ברמ ת הזמן עשויים הסיורים המשוריינים עצמם לחפור מטרה
לפיגועים על״ידי מארבים או הפעלת מטעני־צד, מכוניות תופת.
ל ע לו ת על הרכב ו לנ סו ע. אש׳׳ף יוכל לפעול נגד צה׳ל בקו
האוולי גם ללא התבססות בשטח. חלק מן הפעולות שבוצעו בדרום
בעבר בוצעו על־ידי חוליות שבאו מאיזור ביירות וחזרו לשם אחרי
ביצוע הפעולה-
אם אכן הדרוזים לא יר שו לאש׳ף להתבסס בשיטתם, אולם
יתירו להם לנוע בו, מה ימנע מחולייה שתבוא מאמור ביי מ ת( או
הבקאען להציב קטיושות עם מגגנון־זמז, כשהן ממונות לעבר
יעדים ישראלים ש מדר ש לאוולי, ואחר לעלות על מכבס ולשוב
לביירות (או לבקאעח
לפי הצהרותיו ש ל ערפאת דרי ניהול לוחמה נגד צה׳ל בקו
האוולי עומד בראש מעי מיו וגם אם הכוחות הנאמנים לו לא
יצליחו לבצעה, י ש להניח שהסורים יאפשרו זאת למחות הנאמנים
להם. היותו של השטח ריק מצבא סורי יאפשר להם להימנע
מהסתבכויות עם צה׳׳ל.
יהיה כנראה דווקא סוליימאן פרנג׳יה, אשר עקב
היות מעוזו בעיירה זע׳רתא באיזור השליטה
הסורית בצפון לבנון, כושר התימרון שלו כלפיהם
מוגבל ביותר(אומנם מעוזו של רשיד כראמה היא
טריפולי, שגם היא נמצאת באיזור השליטה
הסורי, אולם אחיזתם של הסורים בעיר רופפת
יותר).
קשה לצפות את אשר יתרחש במהלך
המשא־והמתן, אולם יש לזכור כי אין בהכרח

מייסד ״התנועה הלאומית״ סמאל ונ׳ונבלאם
כלי־הנשק נשארו במחסנים

הנשיא אל־ג׳מייל
נכונות להגמיש עמדות
הצורך שהיה לו בתמיכתם בלחימה נגד
הפלאנגות וצבא־לבנון ולא מנטייה אידיאולוגית.
אם הברית בינו ובין הסורים הגיעה לנקודת
שבר, הרי יזדקק לתמיכתם של ערפאת
ואירגונים פלסטיניים אשר אינם סוכני סוריה.
ייתכן שלהזדמנות כזאת בדיוק מייחל ערפאת,
שחזר לאחרונה ללבנון, ואשר נסיונותיו להתפייס
עם הסורים עלו עד כה בתוהו.

^ ש להניח שבמידה וישיגו הסורים את
מטרותיהם בלבנון, הם יזרקו כמה עצמות
לבעלי־בריתם הלבנוניים. אך הם לא יפעלו

להשיג עבורם עמדות־כוח אמיתיות שהרי אז לא
יהיו יותר תלויים בסוריה וזו תאבד את
עמדת־הכוח שלה בלבנון.
לפיכך, אין זה מן הנמנע, כי הסורים יגיעו
להסכם כלשהו עם ג׳מייל, או עם גורמים
מארוניים אחרים, מאחרי גבם ש ל׳ הדרוזים
ובעלי־בריתם. הסורים ובעלי־בריתם המקומיים
מופיעים כעת, כלפי חוץ, כחזית מלוכדת, אך אין
הדבר מפריע לכל אחד מן הצדדים לתכנן כיצד
ובאילו נסיבות לתקוע סכין זה בגבו של זה.
ולסיכום — למעשה מתנהל העימות בלבנון
בשלושה רבדים עיקריים:
ברובד מקומי — הלחימה בין המישטר
למתנגדיו.
הרובד האיזורי — המאבק בין סוריה, התומכת
במתנגדי המישטר, ובין ישראל, התומכת
במישטר. קיימת א־סימטריה בין פעילותן של
סוריה וישראל. בעוד הסורים תומכים באופן
פעיל במתנגדי המישטר, עיקר התמיכה
הישראלית במישטר נובעת מן האיום הישראלי
להתערב במידה והסורים ייכנסו לשטחים שפונו
על־ידי צה״ל, דבר המנטרל את העוצמה הצבאית
הסורית ומונע ממנה להשתתף במערכה.
הרובד הגלובאלי — העימות בץ ארצות־הברית
לברית״המועצות. גם כאן יש א־סימטריה
במידת המעורבות. בעוד שברית־המועצות תומכת
בסורים מרחוק, על־ידי ייעוץ וכדומה, הרי

האמריקאים מעורבים ישירות בקרבות לתמיכה
במישטרו של ג׳מייל. ברית־המועצות היתה
מעוניינת שארצות־הברית תסתבר בלבנון,
ושמעמדה במרחב יתערער עקב כך, אולם שני
הצדדים שואפים להמנע מהתדרדרות המצב
לעימות ביניהם ושאיפה זו תטיל ריסונים על
הצדדים.
כאשר הסכימו הסורים להפסיק את האש
ולפנות לתהליך מדיני היה בידם פחות מכפי
שקיוו להשיג. אין ספק שמתן מעמד של משקיף
לסורים בוועדת־הפיוס הוא בעל חשיבות רבה
מבחינתם, בשל הלגיטימציה וההכרה שניתנה
בכך למעמדם בלבנון. אולם מתן מעמד דומה
לסעודיה מקזז בהישג זה.
קבלת הווטו שהטילו על השתתפותם של
אישים מסויימים, חיזקה אף היא את מעמדה של
סוריה. אולם הרכבה של ועדת־הפיוס עדיין לא
מבטיח שהסורים יצליחו להשיג את כל
מטרותיהם.
מבין חמשת האישים המתנגדים למישטר
בוועדה ידוע רמוז אדה כמתנגד למדיניותה של
סוריה בלבנון(ב־ 1976 היה המועמד לנשיאות של
הכוחות המתנגדים לסטאטוס־קוו מול אליאס
סארקים שנתמך על־ידי הסורים) .אשר
לג׳ונבלאט, ברי וכראמה, אף הם אינם סוכנים
סוריים.
היחיד שעליו יוכלו הסורים

מנהיג־דרוזים ג׳ונבלאט
שותפות למ טרו ת מיידיו ת
חפיפה מושלמת בין יעדיהם של הגופים בחזית
ההצלה ובין יעדיה של סוריה. יש הסכמה לדרוש
את ביטול ההסכם עם ישראל אך לא תהיה זהות
במחנה זה בדרישות לגבי המישטר בלבנון
וחלוקת הכוח בין העדות.
אין להוציא מכלל אפשרות שהמשא והמתן
ילווה באש ובפעילות צבאית, על־מנת ללחוץ על
מישטרו של ג׳מייל, ובעיקר על האמריקאים
החוששים מהתדרדרות מעורבותם, כדי שילחצו
על גמייל לוויתורים.
מבחינתו של גמייל עומדות בפניו כמה
אופציות. אם יגלה גמישות, ייתכן שיצליח
לתקוע טריז בין הסורים ובעלי־ברי
להציל את מישטרו, מצד>
עליו לחץ מצד ו

בז האינפלצי ה אנ 1כי
אני בן האינפלציה. היא היתה הסנדקית שלי.
אני מתכוון לזה באופן מילולי. כאשר נולדתי. השתוללה
בגרמניה האינפלציה הגדולה. הדפיסו שטרות־כסף בסכומי־עתק,
וכאשר זה לא הספיק, פשוט החתימו שטרות בחותמת־גומי
שהפכה מיליונים למיליארדים. הכולאים אוספים עדיין בולים
גרמניים מן השנה ההיא, בסכומים של מיליונים. לא עלה אז על
דעת איש שאפשר למכור בולים ששום מחיר אינו רשום בהם.
אבי סיפר לי שהיו משלמים אז משכורת פעם ביום. העובד היה
מכניס את ערימת־השטרות לשקית, רץ לחנויות, קונה את
המיצרכים שהיו דרושים לו, וחוזר לעבודה. כעבור כמה שעות
כבר עלו המיצרכים פי כמה.
כתינוק בן־יומו לא הייתי
ער להתפתחויות אלה. אבל
ראיתי במו עיני את ההמשך.
האינפלציה בלעה את חס כונותיהם
של מיליוני גרמנים
קטנים. עולמם חרב עליהם.
כגרמנים טובים, הם ידעו
שאדם צריך לעמול קשה, פרוטה בשקדנות לחסוך לפרוטה, ואז, בהגיעו לגיל
זיקנה, יוכל לכלכל את עצמו
בכבוד. זה היה בטוח כמו
זריחת השמש בבוקר ובוא
הקיץ אחרי האביב.
ביטחון זה התערער לפתע. האינפלציה לא בלעה רק את הכסף,
היא בלעה גם את הערכים הבסיסיים, שעליהם היתה מושתתת
החברה. שום דבר לא היה עוד בטוח. הכל שקע בתהום: הכסף,
הערכים, האמונה, סמכות השילטון, הביטחון האישי.
מן התהום העכורה הזאת עלתה הרוח הרעה, שהילכה לאחר
מכן אימים על גרמניה ואירופה כולה: הרוח הרעה של הנאציזם.
באיחור של עשרים שנה, הרגה האינפלציה הגדולה גם שישה
מיליון יהודים.
אבי דווקא התעשר באינפלציה. הוא היה בנקאי, מומחה
לניירות־ערך ופעיל ותיק בבורסה. הוא קנה ומכר וצבר הון תוך
כמה חודשים. הוא לא העלה על דעתו מה תהיינה התוצאות. אבל
ברבות הימים הבין, ובכל שנותיו בארץ לא נגע עוד בנייר־ערך.
מי שמשחק כיום באינפלציה, עלול לגרום לתוצאות שאין הוא
חוזה אותן גם בסיוטי־לילה. אמנם, העולם השתנה בשישים השנים
האחרונות. נוצרו הרבה שסתומי־ביטחון. הכלכלנים מאמינים
שהם מתוחכמים יותר ׳.יתכן שיורם ארידור חכם מהיאלמאר
שאכט, הגאון הפיננסי הגרמני, שכוכבו דרך באותה שנה.
אך אני יליד האינפלציה, והמיפלצת הזאת מפחידה אותי מאוד.
קל מאוד לממשלה לפגוע בחסכונותיהם של אנשים קטנים. אבל
ההיסטוריה הוכיחה שזה גרוע מפשע — זוהי איוולת מסוכנת
מאוד.

גימיק מעד ל כד
איני יודע מה דקור המילה ״גימיק״ .אני יודע רק את
משמעותה: תעלול או טכסיס, שכל מטרתו היא לרכוש
תשומת־לב ופירסומת־עצמית.
הבובה של שולמית אלוני היתה גימיק. וגם הצעקות של צ׳רלי
ביטון, בעת השבעתו של יורם ארידור( .לא כן קריאת־הביניים של
תופיק טובי, שציין בתום נאומו של יצחק שמיר שראש־הממשלה
לא הזכיר אף במילה אחת שיש ערבים במדינת־ישראל).
פוליטיקאי רשאי וחייב להשתמש בכל אמצעי סביר כדי
להטיף לדיעותיו ולעשות להן נפשות. השאלה היא אם הגימיק
עוזר לכך, או שלא נועד אלא למשוך תשומת־לב אישית.
הנסיון שלי מלמד שיש כאן לא פעם סתירה. גימיק מוצלח
יכול לגרום לסערה ולמשוך פירסומת — אך להזיק לעניין
שאותו כביכול בא בעל־הדבר לקדם.
בעשר שנותי בכנסת היו לי שני נסיונות כאלה.
האחד היה בכנסת השביעית. הייתי בחו״ל כאשר הציעה
הממשלה (של המערך) תיקון לחוק ״מיהו יהודי״ ,תוך כניעה
לסחיטה דתית. בהעדרי החליט שלום כהן, שהיה אז מם׳ 2בסיעה,
לעשות מעשה דרמאתי.
כשבאתי ישר מנמל־התעופה לכנסת, הסביר לי את תוכניתו:
לעלות לדוכן־הנואמים ולהצית את תעודת־הזהות שלו.
נדהמתי. ראיתי לנגד עיני שריפה בכנסת, הדוכן עולה באש,
פאניקה, חברי־כנסת נרמסים למוות במנוסתם. יעצתי להימנע
מכך.
כפשרה התקבלה הצעה מתונה יותר: ששלום כהן יקרע את
תעודת־הזהות בעת נאומו.
הדבר גרם לשערוריה בכנסת, ולסערה בארץ כולה. רוב
האנשים לא הבינו את משמעות המעשה, וסברו כי הנה ח״כ קורע
את סמל־המדינה.
למחרת היום החל יו״ר הכנסת, ראובן ברקת, לשאת נאום־גינוי.
ראיתי בכך מעילה בתפקיד וחריגה מסמכות. היה עלי גם להגן על
חבר־לסיעה. קראתי קריאות־ביניים תקיפות, נצטוויתי לצאת מן
האולם, סירבתי, ואז נישאתי החוצה על כפי הסדרנים.
עשיתי את כל זה באי־רצון רב. לדעתי רוצה הציבור לראות
כנסת רצינית, מכובדת ומסודרת. אני דוגל מאוד בקריאות״ביניים,
שהן מכשיר פרלמנטרי לגיטימי. אך אני שונא גימיקים, ההופכים
את הכנסת לקירקס.
בפעם אחרת, בכנסת התשיעית, בעת דיון סוער על שלום
עכשיו, לבשתי חולצת־טי של תנועה זו. באמצע הדיון פשטתי את
מיקטורני, וסיסמת התנועה נתגלתה לעיני הח״כים.
כעבור כמה דקות ניגש אלי סדרן ואמר לי שיו״ר־הכנסת

מבקש אותי לבוא אליו ללישכתו. היו״ר, יצחק שמיר, ביקש אותי
לשבת ופנה אלי בחיוכו :״תראה, אורי. יש לנו ריעות שונות, ולא
אתווכח על כך עכשיו. אבל אם אתה לובש היום חולצה עם סיסמה
זו, תבוא מחר גאולה כהן בחולצה עם סיסמה אחרת, ובסוף כולם
ינופפו בסיסמאות במליאה. לאן נגיע?״
חזרתי למליאה ולבשתי את המיקטורן מעל לחולצה.
לכוחות הדמוקרטיים אין עניין בהריסת הכנסת, כבודה
ותפקידה. גם לא בשביל כמה שניות של התמוגגות על מירקע
הטלוויזיה.

פדיני עד שפת־הים
בשבוע שעבר השתתפתי בסרט של פליני.
לא, פליני לא היה שם. וגם המצלמות לא הגיעו. אבל חוץ מזה
היה הכל בסדר.
עונת־הרחצה הגיעה לסופה הרישמי. בתום היום האחרון של
העונה, בשעה 3אחרי־הצהריים, קיימו אברמל׳ה ודויר המצילים
מסיבה לחוג קטן של ידילים.
לקחו חסקה והעמידו אותה על גבי כן, על החול, לפני
סוכת־המצילים. על שולחן מאולתר זה הגישו וודקה ובירה (זה
הולך טוב מאוד ביחד, כמו מציל ותיירת שוודית, או כמו מרידור
וארידור) ,קבאב, צלעות, פיתות, טחינה וסלט־ירקות שלא היה

א ו די אבנ די

מבייש את מאיר פעיל.
אברמל׳ה לוי ודויד מלמד הם המצילים בתחנת־גורדון
בתל־אביב, ויש להם חוג״ידידים מגוון. היו שם שמוליק קראוס
ויגאל תומרקין, יורם לוקוב ואופליה, אייבי וכל מיני חתיכות.
אכלו ושתו, שתו ואכלו, ומצב־הרוח התרומם בהתמדה.
זה התחיל בשלוש. אחרי חמש החלה השמש לשקוע. המים היו
חלקים כראי, האופק האדים, ומיפרש בודד ריחף על המים בין
שוברי־הגלים. אלוהים צייר תמונת־קיטש, שתומרקין ולוקוב לא
היו מעזים להציגה בתערוכה.
הכלבים רדפו אחרי היונים, שחיפשו פירורי־אוכל בחול.
החתיכות האחרונות, שהיו שרועות בסביבה, אספו את עצמן ואת
חפציהן והלכו הביתה, כדי להתכונן לעיסוקי הערב, החלונות
בגושי־הבטון המכוערים של בתי־המלון החזירו את קרני־השמש
האחרונות. שקט גדול ירד על הכל. זיכרונות משנת תרפפ״א
התגלגלו על החסקה ככדורי פינג־פונג, ומחשבות גדולות
ששכחתי אותן, והירהורים על מה ואיך ומדוע ולשם־מה.
עליתי לרגע לסוכה, כדי לקחת את החולצה שלי עם רדת
הלילה, וראיתי את הכל מלמעלה, מזווית המצלמה. ואז התברר לי
הכל: זה לא קרה במציאות, זה קרה בסרט של פליני.
יתכן שהוודקה עזרה להשלמת התמונה.

מדכי הכביש
נסעתי בערב לירושלים. היה חושך. הכביש היה עמוס מאוד.
נהגים ״זהירים״ סתמו את המסלול השמאלי, כדרכם בקודש
ובישראל. הכנסתי קלטת של ויוואלדי לרשמקול.
לפתע הרגשתי בו.
לא ראיתי את פניו, גם לא הבחנתי בדגם מכוניתו. היא היתה
אפורה.
הוא עקף אותי. כעבור זמן־מה עקף אותי שנית. נראה שעקפתי
אותו בינתיים.
זיהיתי אותו מייד. נהגים מסויימים, שיש להם סיגנון מסויים
של נהיגה, מכירים איש את רעהו בכביש. הם שייכים לאגודה
בלתי־מוצהרת. נדמה להם שהם מלכי־הכביש.
מבלי להידבר, מבלי שאף ראינו איש את רעהו, החלה בינינו
תחרות. גם הכללים הוסכמו בצורה אילמת.
לא היה זה מירוץ. מדי פעם נתתי לו לעבור על פני בכוונה,
ואני חושד שכך נהג גם הוא.
עיקר התחרות היה להתקדם במהירות המירבית מבלי להפר
את כללי התנועה הטובה. אם היה המסלול הימני פנוי, נסעתי בו.
לא חסמתי לפניו את המסלול השמאלי. אבל ניצלתי כל אפשרות
מזדמנת בתנועה — למשל, כשהוא נסע במסלול הימני מאחורי
נהג איטי — כדי לעבור על פניו.

עברנו כך על פני עשרות רבות של מכוניות. לא ראינו אותם
אלא כעצמים נעים, שהיה צורך לחשב את תנועותיהם.
זאת היתה תחרות מרתקת, ואולי פה ושם גם שכחנו להסתכל
בספידומטר. הרגשתי שהמכונית ואני הפכנו יחידה אחת, שאני
חש את המכונית, כמו סוס אציל. זהו תענוג אמיתי.
ביציאה מן הכביש המהיר, לפני קיבוץ צובה, הוא סטה ימינה
ונעלם. לא ראיתי את פניו.

ז ר פרחים ר פ1לה
הראיון המרתק של שרית ישי עם בתו של דויד בן־עריון,
גאולה בן־אליעזר, שפורסם כאן לפני שבועיים, עורר בי הרבה
זיכרונות על פולה.
ב־ 1946 הוצאתי, יחד עם חברים, כתב־עת בשם במאבק,
שדגל בדיעה שהיהודים בארץ־ישראל מהווים אומה עברית
חדשה. נאמר לי שעמוס בן־גוריון קרוב לריעות אלה. הלכתי
לביתם של הבן־גוריונים כדי לדבר איתו.
עמוס לא היה בבית, וגם לא אביו. אבל פולה בן־גוריון הזמינה
אותי להיכנס׳ למיטבח ולחכות.
השיחה היתה חופשית, והתגלגלה לחיים ארלוזורוב. הזכרתי
אותו ואת בן־גוריון, ופולה קראה :״איך אתה יכול להשוות! הרי
בן־גוריון הוא אינטלקטואל!״
באמצע שנות ה־ 50 ניהלנו מערכה חריפה נגד עמוס בן־גוריון,
שהיה אז סגן־מפכ״ל המישטרה, והדבר הסעיר את המדינה במשך
שנים. איש־הסתרים של בן־גוריון־האב, איסר הראל, קבע אז
שהעולם הזה הוא האוייב מס׳ 1של המישטר, ופתח במיתקפה
נגדית קיצונית, שהלכה והחריפה לקראת סוף העשור.
ב־ ,1959 לקראת ראש״השנה, היה עלי להתבודד כדי לכתוב
את המאמר השנתי הגדול על איש״השנה. בחרתי לעשות זאת
במקום שהיה אהוב עלי, מלון מינס על הר־כנען. כשהגעתי לשם,
חייכה בעלת־הבית חיוך מיסתורי ואמרה :״אני יודעת למה אתה
פה.״ התעלומה פוענחה כאשר הסתבר כי דויד בן־גוריון בא
להתגורר במלון, כדי לנהל משם את מערכת־הבחירות בגליל
לכנסת הרביעית.
.העולם הזה מונח על המיטה שלו!״ לחש לי מלצר ביום ג׳
בערב. מכיוון שהגליון היה אמור להגיע לצפת רק למחרת היום,
היתה בכך מחמאה גדולה. נראה ש״הזקן״ קיבל את העולם הזה
השנוא עליו — שהוא לא קרא לו מעולם אלא רק בכינוי
״השבועון המסויים״ — באמצעות שליח מיוחד, מיד עם הופעתו.
בבוקר ירד בן־גוריון ואכל ארוחה חטופה, תוך שהוא מעלעל
בתנועות מהירות ועצבניות בערימת כל עתוני־הבוקר, שהיתה
מונחת לפניו. הוא קרא פה ושם, אכל מבלי לשים לב מה הוא
אוכל ויצא לדרך.
גם אני קמתי כדי לכתוב את המאמר, אך במיסדרון ארבה לי
פולה בן־גוריון .״אתה, בוא הנה!״ ציוותה עלי. צייתי.
״שב,״ פקדה. ישבתי.
״למה אתה מתקיף את עמוס?״ שאלה .״עמוס הוא בחור נהדר.
רק אתמול טילפנתי למרי(אשתו) ושאלתי איפה עמוס, והיא
אמרה שהוא רוחץ את הכלים. אז אני שואלת אותך!״
השיחה הזאת נמשכה כארבע־חמש שעות בתערובת של
אנגלית־אמריקאית ועברית. לפולה לא היה מה לעשות, ובן־גוריון
נעלם עם כל שומרי־הראש שלו. גיליתי לה בסוד מי יהיה
איש־השנה, וכששמעה כי תהיה זאת יעל דיין, ביטאה את דעתה
עליה. היתה זאת דיעה שלילית, בלשון המעטה, כמו גם דעתה על
גולדה מאיר, ורה וייצמן(אשת הנשיא הראשון, שהיתה שנואה
עליה במיוחד, מפני שהתיימרה להיות גברת גדולה) ואחרים. גם
משה דיין לא היה חביב עליה, בגלל התנהגותו כלפי אשתו, רות.
חיבבתי את פולה, מפני שהיא לא השתנתה. כאשר קמה
המדינה, כל העסקנים ונשותיהם השתגעו. עסקן סוג ז׳ הפך ״שר״,
בעל מכונית־שרר וראש־לישכה
וכל השאר. בורים הפכו היו תפרנים
הוגי־דיעות,
לאילי־הון. נשות ה״שרים״
הפכו כולן גבירות חסודות,
שהתלבשו לפי מיטב האופנה
של פאריס.
פולה נשארה בדיוק כפי
שהיתה, האשה שהיתה הולכת
לחנות בפינת רחוב בן־יהודה
ואומרת למכולתניק :״תן לי
את הביצים הכי טובות, זה
בן־גוריון ״.סיפרו בשביל שפעם יצאה מפתח הבית,
עצרה שני חיילים ושאלה:
״אתם אוהבים את בדגוריון?״
כשאישרו זאת, אמרה :״אז היכנסו ותזיזו את הארון שלו!״
סיפרו עליה סיפורים בלא־ספור. למשל, ששאלה את דאג
האמרשילד, מזכיר־האו״ם ההומו־סכסואלי ,״מדוע אתה לא
מתחתן? תראה כמה שזה טוב!״ וששאלה את שר־החוץ הצרפתי,
קוב דה־מרוויל הקר כקרח ,״מי אתה?״ וכאשר השיב בטון צונן
שהוא שר־החוץ של הקהיליה הצרפתית העירה :״כך אתה נראה!״
באחת המסיבות נתקלה ברוד, מי שהיתה אשתו של אריק תלו,
העיתונאי הצרפתי הנודע. רולו הוא יליד־מצריים, ממוצא ספרדי.
גם רוזי בת־מצריים, אך ממוצא אשכנזי. אחרי שיחת״נפש ארוכה,
שאלה פולה :״איך זה שבחורה נחמדה כמוך התחתנה עם ספרדי?״
כשנפטרה, כתבתי עליה מאמר־הספד. למחרת היום קרה דבר
מפתיע. דויד בן־גוריון, שמעולם לא אמר לי שלום, קיבל את פני
במיזנון־הכנסת בבירכת־שלום לבבית (שנינו היינו אז ח״כים
אופוזיציוניים).
מייד לאחר מכן התחיל לדעוך. כמו בגין אחרי מות עליזה.

11י !2 9 1

הם אומרים...מה הן אומרות...מה הם אומר מה הן *ומרות...מה ר

ראה רבין:

אדי דה־קסטרו:

.,ננואהשאוהבים ״אז:׳ מו־גישה אשמה ..היהודים והעונים חצים
אצלכםשחווים ן אף מצטערת שזה קדה!״ עיו יפה ופווחת !״
מי זוכר היום בכלל את הבחירות למועצות המקומיות!
מי מתעניין בזה בכלל, חוץ מהמועמדים עצמם! אחד שזוכר
ומתכונן היטב הוא ראש עיריית עכו, אלי דה־קסשרו. אלי
דה־קסטרו משמש ראש עיריי ת עכו כבר ארבעה חדשים
מאז התפטר ראש־העיריה הקודם, ישראל דורון. שאלתי
אותו אם ארבעה חודשים לא הספיקו לו לטעום את הטעם
ומדוע הוא רוצה להמשיך.
אני מתעסק בפוליטיקה לא מהיום, כך שאת הטעם אני מכיר
מזמן. יש לי תואר מהאוניברסיטה בשילטון מקומי, שלוש שנים
הייתי מנהל מחלקת־הגביה וחבר מועצת העיריה. כראש־העיריה
אני ממש בתחילת דרכי. להגיד שזה מוצא־חן בעיני זו מילה גסה,
בעיני זה אתגר, ואני רוצה לראות את עצמי כממלא שליחות
ציבורית.

אגי מוכרחה ל הודות שלא היה לי קל למצוא השבוע
מישהו שמתפעל מהארץ שלגי• אן -יגעת ומצאת תאמין,
ואני אכן מצאתי. האיש הוא רי קי ניד ל ב לייר, בן ,22
זמר־ש חקן־רקדן מלונדון, שהגיע לארץ להופעות
בקוליסאום, והוא מסתובב ברחובות תל־אביב כולו
התפעלות. שאלתי אותו מדוע הוא נל־כד שמח.
אני פשוט מופתע לטובה. הזמינו אותי לבוא ולהופיע
בתל־אביב והחלטתי לבוא, כי ההצגה חייבת להימשך. אבל אחטא
לאמת אם אומר שלא דאגתי. הייתי בטוח שכבר בטיסה ייחטף
המטוס שלנו ושכולנו ננחת באיזו ארץ ערבית. במקום זה, הטיסה
היתה נהדרת, הדיילות ממש פינקו אותי. הנוסעים התייחסו אלי
באמהיות אמיתית. כשהתקרבנו לישראל וראו את האורות של
תל־אביב, כל הנוסעים מחאו־כפיים. עשרות פעמים בחיים שלי
נחתתי בכל מיני נמלי־אוויר בעולם, ומעולם לא ראיתי דבר כזה.
כשנחתנו, כולם עזרו לי, כולם הסבירו לי מה צריך לעשות ולאן
צריך לפנות. באנגליה אתה יכול למות ברחוב ואף אחד לא
יתעניין בך. פה זה הכל אחרת. כנראה אוהבים אצלכם שחורים.

• לא היה אן ז רגע של אכזבה?
להיפר. הגעתי למלון וקודם כל בדקתי אם יש איזה פצצות
מוחבאות. אמא שלי אמרה לי לבדוק טוב טוב. ראיתי שאין שום
פצצות. גם אין חיילים ברחובות ואין טנקים כמו שחשבתי.
בלונדון חשבתי שכולם דואגים פה כל הזמן ומפוחדים — אבל
טעיתי.

• השבוע היו לאנשים דאגות רבו ת בענייני
כספים, לא הרגשת שום עצבנו ת?
ראיתי שיש תורים ארוכים בבנקים ושכל אחד הציע לקנות
ממני דולרים, אז הבנתי שיש איזו בעיה כלכלית כרגע בארץ
שלכם. אבל אני רוצה להגיד לך, שממש יש לכם ארץ נהדרת
ומפתיעה. יופי של חיי לילה, יופי של בחורות, יופי של מוסיקה
והרבה שימחה.

• מה הדבר שהכי מצא חן בעיניך ב ארץ?
זה שבכל חרר במלון יש מיקלחת, זה רבר משגע. אבל הכי הכי
נפלא בעיני, זה ההמצאה הזאת שלכם שמברז אחד אפשר לקבל
גם מים חמים וגם מים קרים באותו הזמן. זו המצאה גאונות, שאתה
לא צריך למלא כיור משני ברזים, כדי לרחוץ את הפנים.

• מהו הדכר הראשון שתעשה למען העיר
שלכם?
הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להפוך את עכו לעיר
תיירות. גם ככה 60 אחוז מהתיירים הבאים ארצה עוברים את
העיר, וכולם באים לראות את הריבוע הקטן הזה שמחזיק
היסטוריה של חמשת אלפי שנה. בריבוע הזה גרים הערבים של
עכו, ועכשיו אנחנו בונים להם דירות משופרות, שאליהן הם
יעברו. אז יהיה אפשר לעשות מהמקום אתר־תיירות.

• אתה אומר שמעבירים את הערבים לבניינים
שבוני ם עבורם. מדוע לא לשכן אותם ביחד עם
היהודים?
בשבוע שעבר נשלל רשיון־הנהיגה של לאה ר 3ץ
לחודשיים, והיא נקנסה ב״ 4000 שקל, בשל נהיגה במהירות
מופרזת. עורך־ הדין שלה ניסה לתרץ את המעשה בכך
שהגברת רביו נוסעת הרבה בכבישי הארץ לעבודות
התנדבותיות. שאלתי את לאה רבין, האם לדעתה עבודה
התנדבותית יכולה להוות מישקל־נגד לעבירה על החוק.
מובן שלא. לחוק צריך לציית בכל מיקרה ואין למיקרה כל
קשר לעבודה ההתנדבותית שלי. מצד שני, אני גם לא מקבלת את
זה שזילזלתי בחוק.

• בכל זאת, נסעת במהירות לא מותרת.
הכביש שבו נסעתי במהירות גדולה נמצא בתוך מכלול של
כבישים שבהם מותר לנסוע במהירות של 70ק״מ לשעה, כמו
כביש קיריית־שאול וכביש מעודאביב. הכביש שאני נסעתי עליו,
לא שונה באופיו מהכבישים האלה. מין הראוי היה לפחות לשים
תמרור של תיזכורת, שפה זה שטח בנוי ואסור לנסוע במהירות של
70 קמ״ש, כמו בכביש שלידו. נכון שאני חייבת לדעת שבשטח
בנוי צריך לנסוע רק 50 קמ״ש ובהעדר סימן אחר, כך צריך
לעשות, אבל אני גם מאשימה את המישטרה בזה שהם לא עוזרים
לאזרח לכבד את החוק, אלא רק תופסים אותו כשהוא עובר עליו.
אילו היה תמרור מתאים, אני בטוחה שזה לא היה קורה לי. אבל
•עם הכל, אני מרגישה אשמה ואני מצטערת שזה קרה.

קודם כל בגלל שזה מה שהם רוצים. יש בעכו גם שכונות
מעורבות, אבל יש ערבים שרוצים לגור בשכונות נפרדות.

• בארבע ת חוד שי כהונתך ע שית הסיכות
גדולו ת בעיריה, איך נ תנו לך?

אני כבר ^רבה זמן חלק מהמערכת. ביצעתי את השינויים
בשיתוף עם עובדי העיריה. המערכת לא דחתה אותי, אלא עזרה
לי לשפר את הדברים. התלבשנו קודם כל על ניקיון העיר, שהיה
מוזנח מאוד, התחלנו בבנייה לרווחה, התחלנו לעשות פארקים
ושתלנו אלפי פרחים בעיר.

• האם אין לערבים של עבו מועמד משלהם
לראשות־העיריה?
לרשימת חד׳׳ש יש מועמד לראשות־העיריה, אבל אין לו
הרבה סיכויים.

• כמה קולות של ערבים אתה חושב שתקבל?
בעכו יש זכות הצבעה ל־ 5000 ערבים. אני מניח שארבעת
אלפים מתוכם יבואו להצביע ולפי ההשערה שלי, אני אקבל
מתוכם 2500 קולות.

• האם י ש בעיו ת מיו חדות לעכו בגלל שהיא עיר
של ערבים ויהודים?
לא בעיות יומיומיות מיוחדות. כולם רוצים עיר יפה ופורחת.

ו אומרים...מה הן אומרות...מה הם אומרים...הה הן אומרות...מה ה

מני פאר:

שאור ססירה:

..אנחנו הומים בוגד אני וואהעתיד ״אמו רא ש ״ ו דאף
אז למה לדבר ב מ אוד כלכלי יותר גרוע!״ מוינהוראואוץ ! ״
לחלק גדול מהציבור בארץ היה ברור ש ארידור צריך
שחבריו בממשלה לחצו כל-נך
ללכת. מטתבר
שבלית־ברירה הוא הגיש את התפטרותו. עד לכתיבת
שורות אלה, לא נראה בי י ש קופצים רבים על המישרה שלו.
בשיחות שלא לציטוט, אמרו לי אנשים שאף א חד פחות
מסופרמן לא יצליח לתקן את מה ש ארידור הרס. פניתי אל
הכלכלנית אסתר אלכסנדר ושאלתי אותה כמה אחוזים
מהבעיה הכלכלית שלנו נפתרו עם התפטרותו של יור ם
ארידור.
תוכנית הדולריזציה של יור ם ארידור מתה לפני
שנולדה. אבל העובדה היא שכבר ז מן רב מ אוד משמש
השקל כמטבע לקניית לחם, גבינה וביצי ם. כשמדברי ם על
דברי ם יו תר גדולים, מדברי ם בדול ארי ם. אחד המעשים
שנלחם את מילחמת כבוד השקל הוא המנחה מני פאר.
פאר, המנחה כמעט כל ד בר בארץ, הוא מנחה נדר ש מאד
במכירות פומביות של אמנות, בגלל בקיאותו הרבה
בנושא. בכל המכירות הפומביות לא נענה פאר לבקשות
ולהפצרות של מארגני המכירות, והמשיך לדבר בשקלים.
השבוע, במכירה פומבית, שנערכה ב״מכון וייצמן״ ,נכנע גם
מני פאר לדולר האמריקאי. שאלתי או תו: מדוע הרים דגל *
לבה לדאבוני, הרמתי דגל ירוק. אבל את בטח רוצה לדעת מדוע
התעקשתי כל־כך הרבה זמן להכריז את מחירי הציורים דווקא
בשקלים.

• נבון.

פשוט הרגשתי לא נעים לעשות מכירות ברולארים. אני לא
בהונולולו ולא בפורטו־ריקו. אנחנו בישראל, ולישראל יש
המטבע שלה. זו נראית לי התיימרות. זה כמו ללכת ברחוב ולדבר
עם אשתי אנגלית. אנחנו אנשים שהולכים ברגל, או מקסימום
נוסעים באוטו ישן שנוסע 60 קילומטר לשעה, אז למה לדבר
במאן־י אבל בשביל להיות כן עד הסוף, אגיד לן־ שהיה עוד דבר
שהרגיז אותי מא 1ד. לחלק מהציורים נתנו מחירים בדולארים
ולחלק בשקלים. זאת אומרת, מישהו כבר עשה את החלוקה של
ציירים שווים יותר ושווים פחות. כשראיתי שזריצקי נמכר
בדולארים ואילו שטרייכמן בשקלים, תירגמתי הכל לשקלים.
אולי קוטג׳ בריטי על אדמת יהודה ושומרון צריך להימכר
בדולארים, אבל צייר ישראלי צריך שיימכר בכסף ישראלי.

• אם בך מדוע נכנעת?

קודם כל, נמאס לי לשמוע שאני נאיבי. ובמכירה האחרונה
שנערכה במכון ויצמן למען בית ינקו, כשהתחלתי להכריז
בשקלים, כל רגע מישהו צעק לעברי :״כמה זה בדולארים?״ ,הם
אמרו שאם אני מדבר בשקלים הם לא יודעים אם זה הרבה או
מעט. אז כמו שאמרתי לך, הרמתי את הדגל הירוק ונכנעתי וגם
הרגשתי רע עם זה. והנה, התוכנית הכלכלית של ארידור באה
והלבינה את חטאי.

שום דבר לא נפתר. כל מי שיבוא אחריו ימשיך את אותו הקו.

• אפילו עזר ויי צ מן?
עזר וייצמן לא מבין כלום בכלכלה. הוא יעשה מה
שהפרופסורים וראשי המימסד והבנקאים וכל שאר הפיננסיירים
יגידו לו לעשות. יהיו פיחותים גדולים, יקצצו, יבטלו סובסידיות,
יורידו את השכר וכל זה יביא לאינפלציה גדולה ולאבטלה גדולה.
ארצות המערב נמצאות במצב כלכלי רע. מה שמציל אותם, זה
שאין להם בעיות ביטחון כל־כך גדולות כמו אצלנו.

• מה שאת אומרת זה שיורם ארידור באמת לא
אשם בכלום?
אני חושבת שהוא אשם בעיקר בזה שהוא הפסיק להיות נאמן
לעצמו. ארידור התחיל טוב. הוא ניהל מדיניות של פיתוח, התוצר
הלאומי עלה, השכר עלה ומאזן התשלומים לא התקלקל. אף אחד
לא זוכר, אבל היתה תקופה שגם האינפלציה ירדה. ואז הוא נכנע
ללחץ של ראשי המימסד ושמע לפרופסורים ושינה מדיניות. הוא
בחר לו עוזר כמו עזרא סדן, שהוא שקרן שעושה הכל מתוך
שיקולי־כוח. ככה נכשל ארידור והפיל את קולנו.

• כלומר, אין לך שום טענה כלפי האיש עצמו?
יש לי טענה רצינית, ואני מאשימה אותו שנכנע מתוך שיקול
של שמירת הכיסא שלו.

• ומה, לפי דעתך, צריך לעשות עכשיו, כדי להציל
את המשק?
צריך לנקוט מדיניות של הרחבה כלכלית, מדיניות של
פיתוח. יש לנו הרבה מאוד משאבים של כוח־אדם ושל מכונות
שהם מובטלים, צריך להזרים כספים ולא לקצץ בתקציב, אבל
בתנאי שההזרמות יפעילו את גלגלי־המשק ולא ייכנסו לכיסים
הפרטיים של כל מיני ספקולנטים. מרכז תוכנית ההצלה: צריך
להוריד את שער הריבית שהיום הוא חונק את הייצור.

• ומי יעשה את כל זה?
אף אחד. לא הליכוד ולא המערך. הדבר היחידי שיכול להציל
אותנו זו התנגדות מאוד נמרצת של הפועלים, ובראשם ההסתד רות.

את רואה עתיד טוב יו תר בזמן הקרוב?
אני רואה עתיד כלכלי עוד יותר גרוע.

השבוע נפתחה בגלריה גו לי מ. בתל־אביב תערוכת
ציוריו של צייר ישראל שחי בחו־ל. בד ק תי מי האיש
ומסתבר שעבודו תיו מוצגות במקומות מ אוד מכובדי ם
בעולם, כמו מרכז רוקפלר בניו־יורק ומוסיאונים בקנדה,
צרפת, יוגוטלוויה, איטליה, בלגיה, הולנד ועוד. בגלריה
מוצגות גם ביקורות נלהבות מ אוד מהרבה ארצות. כמי
שמתעניינת בנושא, התפלאתי מ אוד שעד היום לא שמעתי
על הצייר שאול טמירה, ושאלתי אותו איפה הוא התחבא ו
אחרי שלמדתי ציור בפאריס חזרתי ארצה. היה מיתון ולא
יכולתי להתפרנס מציור. הרגשתי גם שלא מעריכים אותי
מספיק. באותה תקופה הזמינו אותי להציג בבלגיה ונסעתי.
כדור־השלג התחיל להתגלגל והיום אני צייר מכובד מאוד
באירופה. בבלגיה אני ממש סופר־סטאר. הממשלה הבלגית קנתה
כמה עבודות שלי וכל המוסיאונים שם קנו.

• ולא חזרת להציג כישראל?
בישראל הייתי צריך להתחיל הכל מהתחלה, אחרי שכבר
טעמתי את טעם ההצלחה. אני גם לא רואה את עצמי כצייר
ישראלי, בעיני אמנות היא אוניברסאלית ואמן הוא אוניברסאלי.

• ובכל זאת, איפה הבית שלך?
נולדתי בעיראק, הייתי שם עד גיל .10 בארץ חייתי 14 שנה
ואחר־כך 15 שנה באירופה. אולי את יכולה להגיד לי לאן אני
שייך? ויש בארץ בעיה שמציקה לי מאוד. בכל פעם שאני בא, אני
צריך להתגונן מפני שאני חי בחרל. שיירדו כבר מעניין הציונות,
ושיפסיקו לתת לאנשים להרגיש אזרחים סוג ב׳.

• אם כך, מדוע בכלל חזרת להציג כאן אחרי כל־כך
הרבה שנים?
באתי כי גלריה טובה הזמינה אותי. אם גלריה מכובדת
בקטמנדו תזמין אותי להציג — אסע.

• במימסד האמנותי ב ארץ במעט לא מכירים
אותך. האם בל מה שאמרת עד עכ שיו אינו סוג של
התגוננות מהביקורות שתתחיל לקבל השבוע?
המבקרים שאהבו את עבודותי וכתבו עלי בהערכה מתו, אני
מדבר על יואב בר־אל ועל נהור. ברור לי שעכשיו אני עומד
למיבחן בפני הביקורת הישראלית, אבל אני יודע שהאמנים עצמם
מעריכים אותי וזה נותן הרגשה טובה. אבל לא צריך להפריד בין
ביקורת בישראל ובין ביקורת באירופה או בארצות־הברית. אמן
לא שייך לאף מדינה ולאף ארץ.

דניאלה שמי

אצל אברהם געו׳
השקלים שלן שווים אצל אברהם גינדי יותר.
אין חוכמות! בל 69ש׳ שתשלם בפועל יהיו שווים .$1
זה לא הכל — בנושף לכן תזכה בהנחה
משמעותית של עד .$15,000

״ ע ^יייי מי מ מי מ מחירה הצפוי
״יל חדירה

תנאי רכישה:
בחודשים הקי־ונים

$72,000ו
* 75,000

כ 1586,000

* בהרשמה 1,000.במקום $10.000.-
* בחתימת החוזה $9,000 במקום ־$40,000.
* הלוואות בנקאיות נוחות
מכספי אברהם גינדי עד ־ $50,000.במקום ־ $10,000.
* היתרה בתשלומים נוחים.

ינ0זר

ערבות בנקאית צמודה לכל דור ש!

)4*1,000

איקטובר

19*3
1977

1915

אפשרותלקבלאתדיותך הישנהבשיטת וווו£ם\/חז
במרכז נתניה 3 ,חדרים, חזית
5 2 2 5X 0 7

נתניה

מחיר סופי

״לב נתניה״
פרויקט יוקרתי במרכז העיר. דירו ת
יוקרה דו־מפלסיו ת, מגר ש טני ס
פרטי, טלויזי ה במעגל סגור, מתקני
משחקים לילדי ם, חדר תרבות בכל
בכין ועוד ועוד כולל פיתוח )

4חדרים

פתח״תמוה

ר א שון־ ל ציו!

^ יית ייייי ־־ יי תי מכל די ו _

ביגן־הברושים״ ,פרוייקט היוקרה בפינת ן
קק״ל-טרכטנברג דירות בנות
הרחובות: קק״ל־כ
5חדריו 2 :מפלסים ו 7-דונמים
גן־ ציבורי צמוד

״יי ^ייי ם

$ 8 5 ,0 0 0

ברחי חפץ חיים 3׳/2 ,חדרים

מחיר טיפי בשכונת היוקרה אברמוביץ 3 ,חדרים

$ 6 0 .0 0 0

מחיר

ברח׳ בן צבי 4 ,חדרים

י ^גגג^ 3יי

881* 0 0

רחובות

סיפי

בבנין יוקרתי בן 6דירות בלבד 4 ,חדרים.

בגבעת לועסון, ג חדריס+חדר

5חדרים

$75,0007-

$ 6 1 ׳000

3י$ 5 1 , 0 0 0 *23* 5

--י ^ברח׳ עין־גנים 4 ,חדרים, מסודרת

מחיר סופי במערב העיר, בנין מפואר בן 8דירות

בלבד 4׳/2 ,חדרים, יוקרתית

המחירים אינם כוללים מע״מ

$ 6 7 ,0 0 0

ב׳׳גני-ניצה׳׳ מול הים, הפרוייקט היוקרתי
ביותר הנבנה כיום בנתניה.
בריכת שחיה, מגרש טניס פרטי ועוד...

3חדרים

0 0 0 . 3חדרים +גג +חדר

פ^ט 2235

תל־ אביב

$90,000

— ^ הצעה מיוחדת לאניני טעם

פ ר 13ר1

באזור אקסקלוסיבי, דירת ענק יוקרתית
ומהודרת עם תוספות לרוב.

פ ט* 0 $ 7 0 ,0 0 0 632ט ^1

לרגל המבצע יהיו מ שרדינו
בת״א,ראשל״צ, נתניה פ׳׳ת
פתוחים במוצ״ש החל מצאת השבת.

פתח־־תקוה

רמת־ ה שרון

ר א שון־ ל ציון

חיי עוזר 26

סוקולוב 64

הר צל ב*
צמוד לתחנת הדלק סמול

הרצל18

בי נו ־

בונ

משרדנו בלונדון
) 54.ח 6§6א 16> 1101156 320ז\ 10

1.01x1011\¥1 8-5/18 161.6361748

$ 9 9 ,0 0 0

נתניה

$78,000

1־ ^11
קו טג׳י ם בגני־ אי תי
בראשון־לציון הירוקה, ברח׳ ירושלים —
בפרויקט גני-שרון, בבנין ק 9דירות
שכונת וילות יפהפיה.
בלבד, דירת 3חדרים(דירה חדשה של
קוטג׳ים בני 5חדרים +חדר טלוויזיה
לקוח החברה עפ״י השער הרשמי שלהדולר! .ב 3-חצאי מפלסים.
מחיר סופי

כ כר המדינה ה באייה 10

$ 1 2 5 ,0 0 0

ברח׳ בארי 3 ,חדרים, מסודרת

ברח׳ עין גנים, פינת כרמלי 4׳/2 ,חדרים

ההההד־ ס

$ 68,000

מיושם נרר־עורמ: איו דחיות צעיו, לא ער הלחם בריא ויפה ־
רבד!
טילפנו אלי ואמרו לי שווידאל ששון מוכן
להיפגש איתי לארוחת־צהריים בסוויטה שלו
במלון הילטון. אני לא כל־כך זוכרת שביקשתי,
אבל אם הוא כבר הזמין — לא נעים לסרב. כל מה
שאני ידעתי על הנושא הוא שווידאל ששון הוא
ספר־צמרת צרפתי.
בגלל הצרפתי לבשתי אוברול שחור (פעם
קראתי באיזה מקום שהצרפתים אוהבים שחור),
ובגלל הספר־צמרת, שמתי על הקוקו שלי את
הגומיה הכי־אלגנטית שהיתה לי בבית. כשהגעתי
להילטון הסתבר לי שכמו כל האינפורמציות
שלי בזמן האחרון גם זו לא כל־כך נכונה. אדון
ששון הוא בכלל אנגלי, וספר־צמרת הוא הפסיק
להיות לפני 12 שנה. המיקצוע שלו עכשיו הוא
מיליונר משוגע על בריאות ויופי.

ולפני שאמשיך לעדכן אתכם בענייני בריאות
ויופי מביודמידרשו של וידאל, אני מוכרחה
:להגיד שטלוויזיה וצילומים עושים עוול נורא
לאיש. פגשתי אותו ביום החמישי בצהריים, גבוה,
דק, יפה ומרשים. ראיתי אותו יום אחרי זה
בטלוויזיה וכמעט לא זיהיתי אותו. המצלמות
מוסיפות לר 10 שנים, וזה חבל, כי את הבן־אדם
אנחנו בדרך־כלל רואים רק בצילומים, וצורתו
היא כרטיס־הביקור של התיאוריות שלו.
כשהיה בן ,27 תוך כדי הטיפוס במעלות
הקריירה, הרגיש שהוא עייף ותשוש. מישהו
סיפר לו על חוות־בריאות שעושה נפלאות
לבן״אדם — והוא הלך. שם הוא למד איך עובד
הגוף שלו, מה צריך לאכול, ממה צריך להימנע,
איך צריך לחשוב בקשר ליופי, בריאות ונעורים.
מאז הוא שרוף לנושא.
במשך שנים נסע לחוות־הבריאות פעמיים
בשנה, לשבוע שמתחיל ביום צום, נמשך ביום
הרצאות, אחר־כך יוגורט וכך הלאה. הוא התחיל
.להרגיש טוב, לאהוב את עצמו.
אחרי שנים עזב את אנגליה ועבר
לארצות־הברית. הוא מרבה בנסיעות בעולם
ולחווה באנגליה כבר קשה לו להגיע באופן
קבוע. לכן הוא המציא לעצמו חווה פרטית בבית,
והוא אדוק לנושא.
אני מקשיבה לכל התיאורים על עינויי הגוף
:שהוא עובר(לפי דעתי, לא לפי דעתו) אבל קשה

לי להתווכח איתו כשאני מסתכלת עליו ורואה
איך הוא נראה שיגעון, אפילו מבלי להזכיר את
גילו 55 הוא חושב שהשכנה המכוערת שלי
מהבית ממול נראית ככה רק מפני שהיא רוצה
להיראות ככה. אין אנשים שצריכינז״להיראות
מכוערים. אני מסבירה לו שהשכנה שלי,
בעוונותיה, נולדה נמוכה ושמנה עם שער דליל,
אבל זה לא משכנע אותו. .כל אחד שרוצה להיות
בריא ויפה יכול, הוא רק צריך לחשוב על זה כל
הזמן ולהיות בטוח שזה חשוב לו׳.
תוך כדי הסבר הוא מביא תיק־יד ענק ומראה
לי את תוכנו 10 .ק׳׳ג של כדורים בשלל צבעים
וצורות. ויטמינים, מינראלים, קלציום, ומה לא.
הוא מסתכל עלי ובכל הרצינות שבעולם אומר
לי, שבבוקר הוא לוקח 30 כדורים, בצהריים 17
ובערב רק .16 עד שאני נרגעת מהעניין, הוא
מרביץ שניים־שלושה שפגטים על הריצפה וכמה
כיפופי־גב, ומתיישב על־ידי כדי לתת לי מירשם
כלל־עולמי לאיר להיות צעיר בריא ויפה.
בבקשה.
קמים בבוקר ומייד מרביצים איזה שלושת
רבעי שעה של התעמלות־הבוקר ומתיחת כל
האברים בגוף. תוך כדי לבישת בגר־הים בולעים
את 30 הכדורים ומזנקים לבריכה. חצי שעה של
שחיה מאסיבית עושה טוב מאוד. נכנסים הביתה,
מתנגבים וניגשים לארוחת־בוקר רצינית.
לפעמים זו ביצה מבושלת, לפעמים זה יוגורט
ובדרך כלל (ארבע פעמים בשבוע) זה
משקה־הבריאות שהוא בעצמו המציא. לא נוגעים
בקפה ולא נוגעים בסוכר — כי זה רעל. במשך
כל התהליכים האלה הראש כל הזמן אומר
לעצמו: אסור לאבד את הנעורים, אני רוצה להיות
צעיר ובריא, אני רוצה להיות יפה.
במשך היום אוכלים מעט מאוד, בעיקר ירקות
ופירות. בשר אוכלים רק פעם אחת בשבוע. פעם
בכמה ימים עושים איזה חוקן לניקוי האישיות,
ופעם בשישה חודשים עושים בדיקות כלליות
מאד אצל הרופא, לראות אם הכל בסדר. בכל פעם
שיש כמה דקות פנויות עושים איזה
תרגילי״התעמלות, כיפופים, שכיבות־גב וכיוצא
בזה. קוראים המון חומר על ביולוגיה, אנטומיה,
לוקחים קצת שיעורים ביוגה וביציבה נכונה,
חופפים את השערות בכל יום ומתלבשים יפה.

בעצם, זה הכל. אם נשאר לכם זמן בץ הדברים
האלה, אתם יכולים למלא אותו בטיסות בין
ניו־יורק ופאריס או בין תל־אביב ולוס־אנג׳לס, זה
מה שווידאל ששון עושה — ותיראו איך הוא
ניראה.
באתי אליו בן־אדם מאושר. יצאתי משום
מיואשת לגמרי. פשוט אין לי 12 שעות ביום
להקדיש למראה שלי, ולכן, כנראה, כל חיי אני
אראה ככה.

הנה משקה־הבריאות
ש שון — להנאתכם.

וידאל

גזר או פפאיה, או כל מיץ אחר לפי בחירתך,
בננה או פירות אחרים
2ביצים טריות
2כפות ניבטי חיטה, עדיף לא מבושלים
2כפות סובין
2כפות אבקת פרוטאין(ללא סוכר, כמובן)
1כף לציטין
לערבב את כל החומרים ולשתות.

חשבתי לעצמי איזה מתכון יכול להתאים
לשבוע של משבר כלכלי. הדבר הראשון שעלה
לי בראש היה חובזה, שהוא כידוע, המאכל
הלאומי של עם ישראל בשעות מצור. אבל
הסתבר שבחודש אוקטובר לא גדלה החובזה
בשרותינו.
אז הנה רעיון גדול כדי לחסוך כסף(למי שעוד
חושב שלחסוך כסף זה מעשה נבון) .הרעיון הוא
לארוחת־ערב אינטימית לשניים או מקסימום
שלושה אנשים.
המצרכים הדרושים הם כיכר לחם פרוס
לפרוסות יפות, קצת דמיון, ו־ 10 דקות של חיפוש
במקומות העמוקים של המקרר. הביטו בתמונה
ותיראו מה שאני מצאתי וממה אפשר להרכיב
ארוחה יפהפיה ומשביעה, ותוך כדי אכילה אפשר
אפילו לעשות פרצופים לארידור שחושב שהוא
תקע אותנו עם לבן ולחם שחור. כל מה שיש על
הכריכים שבתמונה זה שאריות.
2חתיכות דג מלוח — שמשחררות צינצנת
כמעט ריקה.
כמה פרוסות של נקניק יקר שקופלו יפה כדי
שייראה יותר.
2מלפפונים חמוצים קטנים — משחרר עוד
צינצנת.
שאריות של גבינה ־! 99 ועליה גרגירי פילפל
שחור.
חצי עגבניה.
2פרוסות גבינה צהובה, שמטעמי חסכון
נחתכו לרצועות רקות מאוד.
חצי גמבה אדומה.
מלפפון אחד טרי, שהספיק לקשט כמה
כריכים.
3עלי חסה.
קיווי אחד, שעומד כבר חודש במקרר ואף
אחד לא רוצה לאכול אותו.
כמה ׳פרוסות סלק מהסלט של אתמול.
חצי שניצל שהילד השאיר בצהריים.
כמה כפיות של קוקטייל פירות, שלא
מספיקות למנה שלמה וחבל לזרוק.
כל הדברים המוזכרים ניתנים להחלפה
בדברים שיש לכם במקרר. מה שחשוב הוא לסדר
הכל בצורה יפה. דבר נפלא נוסף בארוחה הזאת:
אחריה המקרר נראה נקי מצינצנות ריקות,
ואפילו אפשר להחזיר אותן למכולת ולקבל כמה
גרושים. בכל פעם שאני עושה ארוחה כזאת,
בעלי חושב שאני גאון. אחר כך זה עובר לו,
כמובן.

על הזין של מזרחי,
דיסקונס, הפועלים,לאומי והבינלאומי.
מחאה הפירסומאים אודי פרידן ויעקב פרנקו נורא־נורא כועסים על הפגיעה של הבנקים באזרח
הקטן. את דעתם ואת מחאתם הם מפזרים היום באלפי עותקים לכל המזדהה עם דעתם.
דפוקי כל הבנקים יתלו את המדבקה על המכונית שלהם, ונראה להם מי שם מה על מי.

ווויי

דניאלה שמי

מהיטלר הצעיר עד ברגד 1המזדקן, ממאידאנק עד צברה ושא תי ד א -
ה שבו שן ״טיים״ חגג את יום־הולדתן ה־ 1 60 מגלה ס 1ד 1ת מחדרים רבים

בו גוריה

11171193 711
ך * אטום נזרם נבקע. היצוא
1 1העיקרי של יפאן היה משי גולמי.
חברת־הסילון טרם קמה וכאשר דיברו
על ״שואה״ התכוונו, בררו כלל,
לדליקת״ענק.
השנה היתה 1923 והנרי לוס, צעיר
אמריקאי יליד סין (בן להורים
מיסיונרים) ,בן ,24 הוציא לאור את
הגליון הראשון של שבועון החדשות
טיי ס (זמן) .היה זה גליון בן 32
עמודים, שעורכיו, כמסופר בזיכרונו תיהם,
מילאו בקושי שלוש מוניות.
היום 60 ,שנה יותר מאוחר, טיי ם
אימפריית־של
הוא
אבן־היסור
תיקשורת, עם אלפי עובדים ומחזור
שנתי של מאות מיליוני דולר,
המוציאה לאור שבועונים, ירחונים
וספרים; מחזיקה בבעלותה תחנות
טלוויזיה ואפילו מגדלת בעצמה,
ביערותיה היא, את העצים לנייר שלו
היא זקוקה להדפסת פירסומיה.

ביוגרפיה
של אישיס
ך• יו אלה 60 שנה שבהן עולם
1 1ומלואו השתנה מקצה אל קצה.
׳ בעת כינון המערכת הנוכחית
של העולם הזה, בשנת ,1950 היו
ל סיננון ולנו ס ח טייס השפעה רב ה
על סיגנון העולם הזה ו מ דו ריו.

מישקלו המלא של אריק שרון (124
קילו); מיספר זוגות מיכנסי־נשים
שנמכרו בארצות־הברית בשנת 1969
( 45 מיליון); מה היה אחוז האלכוהול
בבירה המיוחדת שהיו מבשלים
להיטלר (אחוז אחד בלבד).
מפירסום כתבות ללא חתימת
מחבריהן, כדי להשוות לשבועון
אחידות כוללנית, עבר טייס, ב־1970
לכתבות חתומות. אבל הוא עדייו,דוגל
במידה רבה בעיקרון של ההיסטוריון
הסקוטי תומאס קרלייל (1795־) 1881
אשר קבע, כי ״היסטוריה היא
הביוגרפיה של אנשים גדולים״ ,ועדיין
מרבה למקד את הכתיבה באישים.
טיי ם עדיין סבור כי אובייקטיביות
גרידא בדיווח חדשות לא רק שאינה
אפשרית אלא היא גם בלתי־רצוייה.
יחד עם הקפדה על הגינות ואיזון,
עיסוקו של עיתון הוא, בסופו של דבר,
בחריצת מישפט.

כראנדו(כ.,הטאנגו האחרון״)
בדירה לא־מרוהטת
טיי ם ליווה את השינויים האלה
בנאמנות מדי שבוע. אם כי תוך כדי כך
השתנה גם הוא. מסיגנון קצר ופשטני
עבר לכתבות ארוכות יותר, מעמיקות
יותר, חושפות יותר־.
אולם תמיד ידע טיי ם סודות מן
החדר, והוא גילה סודות מחדרים רבים:

ו טייס עדיין מחזיק בעיקרון
העיתונאי שלו — מתי שרק אפשר,
לספר את הסיפור לפי סדר העניינים.
וזה גם מה שעשה השבוע בגליון היובל
ה־ 60 המיוחד והכרסתני — 80 עמודי־מערכת
ועוד 24 עמודי מודעות,
בהשוואה ל־ 50 עד 60 עמודי מערכת
בגליון רגיל־־.
׳ בליווי

מאמרים

מסכמים,

אשר

נכתבו במיוחד לגיליון היובל(מילחמה
ושלום; על האמנות ותמולותיה) בחר
טיים מיבחר מייצג מכתבות כל שנה
משישים שנותיו, חזר והדפיסן,
כלשונן, גם באותיות הדפוס שנהגו
בשנים עברו, ואשר על כמה מהן אבד
בינתיים הכלח, ובליווי התצלומים
המקוריים שאיירו את אותן הכתבות.
בין מאות הכתבות האלה תופשת
ישראל מקום טוב, באמצע. ישראל
זכתה לכיסוי מעל ומעבר לגודלה, החל
מהקמת המדינה; ״אדם מגושם, בעל
עטרת שיער לבן מחשמל, לבוש
בחליפה כחולה קלה, עניבה וחולצה
לבנה, שיחק בעצבנות במישקפיו
וניירותיו, הציץ לעיתים תכופות
בשעונו. בשעה 4אחר־הצהריים בדיוק
דפק דויד בן־גוריון, ראש־הממשלה
הראשון של המדינה היהודית, באגרופו
על השולחן והחל קורא. בהגיעו למלים
המצהירות על ״הקמת מדינה יהודית
בארץ־ישראל, אשר תיקרא ישראל,״
מחא הקהל (במוסיאון תל־אביב הישן
בשדרות רוטשילד) כפיים ופרץ בבכי.

מדד במינכן
וטבח בספרד
ף פסיפס הזה של 60 שנות
^ היסטוריה, החמיץ טיי ס מעט
מאוד. בשנתו הראשונה ,1923 ,ידע
** מספר ע מודי המערכת בגליזן
ממוצע של העולם הזה 55 -
עמודי ם, הנותנים, בגלל נודל ם
ושפתם העברית התמציתית יו תר
מן האנגלית, בי 50$יו תר חומר
מערכת לגליון מאשר טייס.

מיכתבים למערכת: זה אתה, טדי?
ף * יים ־ כלל בגיליון־היובל
מי ב חר מיכתבים למערכת,
אחד מכל שנה, רבים מהם בחתימות
של קוראים ידועי-שם (כמו נשיא
אדצות־הברית פרנקלץ דוזוולט;
הצייר סאלוואדור דאלי; הסופר המתעמלת סארויאן; ויליאם הרומניה נאדיר, קומנצ׳י) .רבים הס
גם המיכתבים מקוראים סתם, כמו זה
של ר ו מנ ס מבייטסווייל, ארקנסו,
הכותב ב־: 1930
.ציינתם (בגיליון הקודם) כי
הנשיא הובר משקה בבית הלט
חתול־אסופי מן הרחוב בחלב. האם
חלב זה הוא על חשבת העם
האמריקאי או שהנשיא מספק את
החלב מחשבונו הואי־כ־
, 1948 למשל, היתה לשחקן
הקולנוע האמפריי בוגארט תלונה
של מ מש
.בבקשה לכלול את העלמה
(לורן) באקאל ברשימת הצוות של
(הסרט) קי ל ארגו במדור קצר
וקולע בקולנוע שלכם, ולוא פעם
אחת בלבד — משום שהעלמה
באקאל היא אשתי, ואני צריך לחיות
עימה. העלמה באקאל התעייפה כבר
מזמן להיות מתוארת בתור ׳וכולי׳.״

שוברים

הצלחות.

במיכתכה הענייני כתבה הזמרת
הדדוס־אפריקאית מדים מאקבד״ בת
שבט הקסוסה, ב־: 1960
.ודתה לכם טעות קלה בקשר

י 34

לשמי האפריקאי, ואם מותר לי —
הייתי שמחה לאיית אותו עבורכם
במדוייק: קייגוואשו מאהבה
זנזילד,
נגובאמה ייקאתאלי אנכסווה בנטנה
באלומזי קסה אופון אובאג׳אבוליסה
אובפקלי מביזה יוסשוולה סיתי קסה
סאקו קוויגיבה׳...
הגיב טיי ס ביובש:
התרגום החופשי לשמה של
העלמה מאקכה הו* יש אימרה, כי
אחרי הארוחה (בני שבס) הקסוסה
שוברים את הצלחות.״
אישיות בינלאומית אחרת שהיה
לה מה לכתוב ל טיי ס היה המשורר
הרוסי יבגני יבטושנקו. כתב הוא
ב־: 1968
.במחר אנשים פירסמתם תצלום
שלי יחד. עם מעריצה צ׳ילית
מיסתורית׳ אשר, לדבריכם ליוותה
אותי מצ׳ילה למונסיביחאו חזיה
עימי בבית־המלון.
.לרוע המזל, אני חייב לסווג
כתבה זאת כבלתי־מדוייקת. קודם
כל, הגברת הזאת אינה צ׳ילית. היא
אודוגוואית, ואץ לה כל סיבה ל טר
עימי באותו בית־מלון, כי ש לה בית
במונטיבידיאו.
.שנית: בתמונה היא מופיעה
איתי לבד, אבל לצידנו היו באותה
העת רבים מידידי האורוגוואיים
וידידים מן השגרימת הסובייטית,
אשר ליווני, יחד עם אותה גברת,
לאהבה מייד
ומשולשת׳.

מסדרים

ראעדעירייה קולק
שיחה מ אוס טרלי ה
לנמל־התעופה — שממנו נעלמתי,
לגמרי בגפי, לבוגוטת הגברת בתצלום
.שלישית:
ב־50 לפחות ממני מחוזקת סנטימטר. לכן אבקש להזהיר את
נשי כל העולם לשמור על מרחק אחד קילומסר
לפחות של מהייבטושנקו הנבל הזה, אחרת
יתרגמו זאת כמה כתבי־עיתונות

באל״ף

רבתי

הרהיטים.

ב־ 1980 כותבת ננסי רגן, באותה
העת עדיין אשת המועמד לנשיאות,
המתחצצת איתו במסע־זזבחירות
ברחבי ארצות־הברית:
״רק למען הסדר הטוב: איני קונה
שמלות של 5000 דולה אין לי אוסף
תכשיטים נרחב ולא אוסף של
ציוחם או עתיקות; וכן אין לי ספר
או אדחכל־פנים צמוחם.
.אני עושה *ת שערי אחת
לשבוע. ואני פשוט איני מבינה מה
הייתי עושה עם אדחכל־פנים. אולי
הוא היה יכול לסדר ׳מחדש את
הרהיטים בכל פונדקי הדרכים
שבהם אני מבלה לאחרונה?׳
וכמובן, לא נעדר גם הפן
הישראלי. במיכתב האחחן המייצג
את .1982 כותב הקורא טדי קולק
(החותם ראש־העירייה, ירושלים*
.מאז הופיעה כתבתכם על אינסוף לנו היו ירושלים,
קחאות־טלפץ מקוראיכם הבודקים.
את מיספר־הטלפון שלנו בבית.
המיסגיר הזה מופיע עכשיו גם הטלפץ בטייס וגם במדריד
הירושלמי. המטלפנים מצלצלים כדטרויט מרוחקים
ממקומות
(בארצות־זזברית) ופרת, אוסטרלית
והם שואלים אם׳ אכן זה אני,
ראש־העיריית׳

בן־גוריון 1948 ,
בשעה ארבע בדיו ק

לספר, תחת הכותרת המרידה במרתף
הבירה:
״בחסות החשיכה פרצו לרחובות
מינכן, בירת בוואריה, הפלדמרשל
אריר פון־לודנדורף, חתום־פנים, מרושע
ודבק במטרתו, כשהוא מלווה
על־ידי האוסטרי הנאמן שלו, הר
אדולף היטלר, כדי לבצע הפיכה
לטובת בית הוהנצולרן, ביום ה־9 החמישי יום י השנה
בנובמבר,
להתפטרות הקיסר.״
וכר נמשכת הכתבה עד סיומה:
״פלוגות־הסער של היטלר שלטו
בעיר, ולמחרת זרחה השמש באור־יקרות.
ה׳קאנצלר׳ היטלר ו׳המפקד
העליון׳ לודנדורף נמצאו במישרד־המילחמה.
כשהרייכסווהר הבאווארי,
הנאמן לממשלה החוקית, פרץ לבניין,
ואחרי קרב קצר דוכאה ׳מרידת מרתף־
הבירה׳.״
אלא, כפי שההיסטוריה וטייס ידעו
לספר בשנים הבאות — לא לתמיד.
ב־ ,1937 תחת הכותרת פשע איום,
סיפר טייס :״בגארניקה, עיירה
ספרדית של 10 אלפים נפש, וקסרקטין קטן
מיפעל־תחמושת
בפרברים. גארניקה היא גם בירתם
המסורתית של הבאסקים. לעיירה
הזאת היו באים מלכים ספרדיים, כולל
פרדינאנר ואיזבלה, ונשבעים ליד
גזע־אלון עתיק להגן על זכויותיהם
של בני העם הבאסקי.
״בשבוע שעבר שטפו מטוסים
גרמניים את המקום גלים־גלים,
בעוקרם את הבתים מיסודותיהם
בפצצות כבדות, ותוך שיחרור נחלי עשויות מבריקות,
פצצות־הצתה
אלומיניום ובנות קילו כל אחת, אשר
הפכו את העיר הקדושה לכיבשן.
״בחולפם מעל גגות הבתים, באו
אחרי המפציצים מטוסי־הקרב, כשהם
יורים ממיקלעיהם, מריצים את
האיכרים המבוהלים די ר שדותיהם,
כשהם משתרעים ארצה לתוף דמם הם.
יותר מ־ 800 גברים, נשים וילדים
נהרגו״.

יהטי־מין
בעמידה
ף כך זוועות והישגים, משברים
1והצלחות — טיים מסקר הכל. חוק
וספורט, רפואה ואמנות, תיאטרון
וקולנוע.
הנה, למשל, הפתיח לכתבה דיוקנו
של אד ם חושני, ב־ ,1973 המדברת על
סירטם השערורייתי(באותם ימים) של

שניידר

מארלון בראנדו ומאריה
(הטאנגו האחרון בפאריס):
״הגבר הוא בגיל־הביניים, בעל
רעמת־שיער ופנים חרושי נסיון־חיים.
הנערה צעירה, שועלית, לא־איכפתית.
שניהם זרים מוחלטים איש לרעהו, והם
בורקים רירה פאריסית לא־מרוהטת
העומדת להשכרה.
״לפתע אוסף הגבר את הנערה אל
זרועותיו, נושא אותה לקצה החדר ואז
הוא מחבק ומנשק אותה ברעבתנות.
הוא קורע את תחתוניה מעליה ומקיים
איתה יחסי מין בעמידה, כשהוא עדיין
לבוש בכל בגדיו.״
אבל, כאמור, לעתים קרובות מאוד
כיוון טיי ס את הזרקור לעבר ישראל.
את הכתבה הבאה, המתארת את היום
האחרון של המנראט הבריטי, ליווה
במובאה מספר מ שלי(פרק כ״ז, פסוק
א׳) :אל תתהלל ביום מחר, כי ל א
׳ תדע מה ילד יום.

וכך כתב ״טייס״ בכל אחת
מחמש השנים הגורליות לישר אל*:

:1948
שיחדור

ין שחר ורוד מעל הרי מואב
*למישנהו הגיע, בשבוע שעבר,
היום. הוא הביא עימו אירועים נכבדים
מספיק לדחוק הצידה את דאגות
המחר. ליהודי ארץ־ישראל הביא היום
הזה מדינה משלהם, הראשונה ב״1878
שנה. לבריטים זה הביא את אוברנו של
בסיס בן 10460 מילין רבועים בים
התיכון — ושיחרור ממעמסה שחטפו
לעצמם, באופטימיות של אימפריה 31 ,
שנים קודם לכן. לערבים זה גרם
להקשחת החלטתם. והערכה יותר

השואה: הם דישנו את
השדות בעצמות יהודים
ךיא רי| מדינת־־ישראל, אלא גם העם היהודי ניבט לעיתים קרובות מעל
) דפי טיי ם. את הידיעה הראשונה, המבשרת את•השואה, מביא טיי ס
ב־ ,1939 תחת הכותרת עבדים:
הרציף שלפני תחנת־הרכבת בלובלץ, אשר בפולין הכבושה בידי הגרמנים,
המה מאדם. היה זה המון של יהודים שכוחי־אל ושבורים ברוחם, אשר נעו רק
כאשר דחפו אותם. הם היו תסרי־כל. מה ששימש להם כמיטען אישי היה
תרמיל פד״ תיקייה שם, ולעיתים רק חבילת־בגדים. בהדרגה נאספו היהודים
מן התחנה והועברו לעבורתיפרד של 12 שעות ביום.
לובלין נבחרה לאחרונה על־ידי אדולף היטלר כמקום־מאסף ליהודים,
שאותו תיכנו זמן רב. עד האחד באפריל הבא 1940 יש לפנות בהתאם לצו
ממשלתי גרמני 650 ,אלף יהודים ללובלץ או ל״שמותת׳ תמות.
מאפייה או כיב שן. חמש שנים יותר מאוחר מדווח טייס, תחת הכותרת
רצח בע־מ:
׳ לפני שבועיים תאר כתב סובייטי את מחנודהרצח הגרמני ליד לובלין.
בשבוע שעבר ביקר כתב טיי ס במוסקבה, ריצ׳ארד לאוטרבאר, במאידאנק.
להלן דיווחו:
מכוניתנו עצרה לפני שער שמור היטב. .זאת היא מאידאנק.״ אמר דימיטרי
קודריאבטסב. ראיתי לפני אזותמגותם זמני, ענקי, לא בלתי־מושף. היו מ
בערך 200 צריפים אפוריס־ירוקים, שמורים היטב, כשביניהם רווחים לקליטת
מירב האור, האוויר וקרני־השמש. היו שם כבישים מתפתלים וגינות־ירק
ופרחים.
היה עלי למצמץ פעמיים בעיניי כדי לקלוט את האמיתות הקשות 14 :
עמדות מכונות־הירייה, אשר קניהן מזדקרים לתוך השמיים הכחולים כל״כד;
גדתהתיל הכפולה, הטעונה חשמל והמתנשאת לגובה ארבעה מטתם:
מאורות־הכלבים. אשר עד לפני זמן קצר היו בהן מאות כלבים שדיתים
טורפי-ארם.
נסענו מרחק קצר הלאה, לגינת־כרוב. הכרובים הגדולים, רחבי־העלים, היו
ממסים כאבק־פיח אפור ובקירבתם היו ערימות נשאות של חומר חום־אפור.
״זד״׳ אמר קודריאבטסב, ,זה תא דשן. שיכבה של עצמות־ארם, שיכבה של
אפר־אדס, שיכבה של זבל־בהסות. זה ייצור מזון גרמני: הרוג אנשים, דשן
כרובים:״

הברוש הגבוהים והאפלים על מירחן
ההר.
המנרט הבריטי הסתיים.

:1967
מילחמה
**ץ וס מידה של התראה, כמה שלא
!4 /תהיה רועשת, אינה מצליחה
להכין אנשים לזעקת צופר־האזעקה
נגד התקפה מהאוויר. בקאהיר, בשבוע
שעבר, האזעקה כמעט שלא הורגשה
בפעילות הבוקר של הבאזאר. זה לא
היה תרגיל. בתקיפות־אוויר מרהימות
של טרם־שחר, לרוחב העולם הערבי,
כמעט שחיסלו סילונים ישראליים את
כוחות־האוויר הערביים — ויחד איתם
חוסל גם כל סיכוי לניצחון ערבי. עם
ליל יום השני, בסיום יום הקרבות
הראשון, הוכחרו כ־ 400 מטוסים
צבאיים של ארבע מדינות ערביות.
מצריים לברה איבדה :300 סוריה —
:60 ירדן — ;35 עיראק 15 המחיר
לחיל־האוויר הישראלי, בן 400
מטוסי־הקרב 19 :מטוסים.

ילדי מאידאנק
אמיתות קשות
המשריפה נראית כאילו היתה מאפייה גדולה או כיבשן קטן. לכאן הביאו
הנאצים את הגופות, ת שר מתא׳־הגאזיס. הם גזרו אותן לגזרים בצורה מדעית.
הם יכלו לכלות 1900 איש ליום.

הבואינג 707 המצרי הלבן, אשר
הפסים הארומים שלו הבהיקו לאור
הזרקורים, למקום העצירה בנמל
התעופה של תל־אביב, נמל בו־גוריון.
חצוצרני הצבא הישראלי הריעו
תרועת־ברכה, וכשאלפי ישראלים
מנופפים בדגלי האהום־לבדשחור
המצריים שרכשו זה עתה, יצא מן
המטוס הנשיא אנוור אל־סאדאת
ב״שליחות קדושה׳ ,לדבר במישרין
עם העם בישראל על השלום.

ך* דוחות הראשונים היו חלקיים
1 1או מחרידים. קבוצה של אנשים
חמושים נכנסה למחנות הפליטים של
צברה ושאתילא, בדרום ביירות, ופתחה
באש על כל מי שראו. הם רצחו צעירים
בקבוצות של עשרה או :20 הם הרגו
אמהות, תינוקות וזקנים. הם אפילו ירו

בסוסים. וכשהכל נגמר הם ניסו, בדו
שהזכירה את מילחמת־העולם השניי
להשמיד את העדות על־ידי דחיפ
הגופות בדחפורים לתוך קיברי־אח׳
מאולתרים. כתב טיי ס רוברט סוו
ביקר במחנה צברה מאוחר ביום השי?
שעבר ומנה 50 גוויות במקום אח
עובד של הצלב האדום בבית־חול׳
שכן העריך כי 450 גופות הוצאו מש
המחנות.
מה קרה? למעשה הסכימו הכל1
הרוצחים היו אנשי מיליציה לבנוני
נוצריים ימניים. אמר קצין של הכוח
הלבנוניים :״חיכינו במשך שנ
להיכנס לשם.״
שאלות עורר התפק: יותר שהישראלים מילאו בעניין. לבטח ל
היו אלה חיילים ישראליים שירו< ,
הישראלים שלטו בשטח, היו לו
מחסומים ליד המחנות, והם ה
בטווח־שמיעה של היריות. כיצד ומדו
הם הרשו לאנשי המיליציות להיט
למחנות?

:1973
אוקטובר

חיטלר(עם הגנרל לודנדורן!) 1923
חתום־פנים ומרושע
מפוכחת של סיכויים לניצחון.
זמן קצר אחרי עלות השחר ב־14
במאי, הורד דגל־בריטניה מן התורן

* חלקה של י שר אל ל א נגרע,
כ מובן, גם ב מאמרי הסיכו ם של

גליון היובל. במאמר סה היה חשוב
באמת! ,למשל. אחרי שטייס שו אל
מי זוכר את ד״ ר יונה ס אל ק
( מ מצי א

התרופה

נגד

שיתוק-

הילדי ם) ,ו מי זו כר א ת קובה -סי;
יאנקי -נו (סיסמתו של פיד ל
קאס טרו) ,ו מי זו כר א ת אל-
קאפונה (גדו ל הגאנג סטרי ם של
ארצו תי הברי ת) באה גם השאלה:
ו מי זו כראת סו אץ, א ת ביי רו ת!

אשר מעל לארמון־הנציב, על הר העצה
הרעה בירושלים. ללא בירכת פרידה
מיהודי או ערבי טס הנציב העליון
הבריטי, הגנרל סר אלאן גוררון
קאנינגהאם עייף־המראה, לחיפה,
במטוס של חיל־האוויר־המלכותי. שם,
בשעה 10:05 לפני הצהריים, עלה על
סירת־צי אשר החישה אותו לסיירת
הקלה יוריאלוס.
על הסיפון השמיע נגן בחמת־חלילים
מנגינה עצובה. בדיוק בחצות
יצאה יורי אלו ס מתחום שלושת
המילין של המים הטריטוריאליים של
ארץ־ישראל. ממטה הצי המלכותי
שעל הר־הכרמל נורתה רקטה בקשת
איטית ונפלה דולקת אל בין עצי

ך* צפירו ת החלו ליילל שעה
1 1שכל ישראל שמרו על יום־
הכיפורים, היום הקרוש וגם השקט
ביותר של השנה היהורית. כמקובל, היו
אלפי חיילים בחופשה, עשרות בבתיהם. רשות־השידור הישראלית
סגרה את שידוריה באותו היום. כאשר
המוני מתפללים יצאו מבתי״הכנסת
בסיום תפילות־הבוקר הנמשכות חמש
שעות, הם גילו כי הרחובות מלאים באוטובוסים ממהרות, במשאיות ובג׳יפים. בשעות המאוחרות של
אחר־הצהריים כמעט כל ישראל —
וגם רובו של העולם ידע שפרצה מה
ששר־הביטחון, משה ריין, כינה
״המילחמה לחיים ולמוות.״

:1977
סאדאת
*ץ תי דקות לפני השעה שמונה
במוצאי השבת — שעת הנחיתה
הערבית נבחרה בקפרנות, כרי שלא
לחלל את השבת היהורית — התקרב

חייל ספרדי ברגע מותו( 1936 ,צילום של בו ב קאפה)
נחלים של פצצות

קינ1חשד דוד ארי ם
הרצל: צא מן הטריפ!

איזה דווה

אול ם החתונות והבר־מיצוות
\ £ב או הרבה קרובי־מישפחה, ידידים,
עיתונאים ושחקנים. כל המוזמנים
ישבו מסביב לשולחנות עגולים
והאולם הקטן שנמצא בדרום תל־אביב,
קרוב לים, היה דחוס ומחניק. בשלב
מסויים התחילו האורחים לריב על

שהדודה אינה אלא ישראל גוריון,
שמככב בסרט בדמות אשה.
לצורך הצילומים חיפש ג׳ורג׳
׳עובדיה, בימאי הסרט, שחקן שיתחפש,
והוא יהיה גולת הסרט. הבחירה נפלה
על ישראל גוריון, שהוא מצחיקן
אמיתי.

1־ 1דינר הבימאי גיורג׳ עובדיה מציג את בתו אליה לפני האורחים. את
11 ^ 1.1בנו הקטן הוא לא יכול היה הציג בתחילת־הערב, מכיוון
שהוא י שן. הבת נשארה כל הערב ערה וחייכה בכל פעם אל המצלמות.

גבו ואשה

המחוללת מימין אינה אלא
השחקן ישראל גוריון, המחו פש
לאשה. ג טר ט הוא מגלם תפקיד של אשה, היא
הירוקים הפופולריים ביותר.
כמות הדולארים שהציפה את מרי,
יכלו לפטור אותה מן הצורך לרוץ

הדודה מארגנטינה. בשיאה של המסיבה המפוצצת >
לבש ישראל גוריון את ביגדי ההופעה שלו מהסרט
והצטרף אל רקדנית״הבטן הידועה מרי סימון.

לבנק לרכוש את השטרות המבוקשים.
בסיום הערב הצטרפה הדודה
מארגנטינה לרקדנית־הבטן: ארגנטינה

כלל לא ביישה את המיזרח־התיכון
בניענועי העכוז, וגם לא בצבירת
הדולארים׳ .

י \ י השחקן יוסף שילוח היה הראשון שהבחין
ה ך 1111
11 11 11 #111 1 1 1כי בנו של ג ורג׳ ,יעקב, התעורר. הוא לקח
אותו והצטלם אי תו. שילוח משחק ב סירטו של עובדיה בתפקיד הראשי.

כיסאות. מייד הוסיפו שולחנות והסדר
שב לכנו, אך לא לזמן רב.
המוזמנים באו לברך את הבימאי
ג׳ורג׳ עובדיה לרגל הולדת בנו יעקב,
ולסיום צילומי הסרט הדודה מ אר גנטינה.
ברקע
נשמעה מוסיקה ערבית,
ושירים של אום־כלתוס ליוו את
האירוע. בעוד המוסיקה מתנגנת ברקע
החלו מגישים את הכיבוד. המנה
ראשונה שהוגשה לשולחן היתה פול,
המנה שניה בורקאס, המנה עיקרית,
שניצל, קבאב, כבד, עוף, בשר־בקר,
ובתוספות: אורז ותפוחי־אדמה. ולקי נוח
...הדודה מארגנטינה ורקדנית־בטן.
רוב
המוזמנים לא ידעו שהפתעת
הערב תהיה הדודה. ויתרה מזאת —

ישראל הגיע למסיבה באיחור. הוא
בא אחרי שסיים את הופעתו בהבימה
בהצגת יושע העגל. למסיבה הגיע
בשעה 11 וחצי, יחד עם רות דווידסון,
המלבישה של הסרט. בתחילה נכנסו
למישרד האולם. ורק אחרי חצות, נכנס
לאולם עצמו כשהוא לבוש בביגדי
אישה.
בזמן שישראל התלבש והתאפר
הלהיבה את המוזמנים רקדנית־בטן
אמיתית, מרי סימון.
מרי רקדה לצלילי להקת רמת־גן
ואם מישהו חשב שעם ישראל מיסכן
ושהפרוטה אינה מצויה בכיסו, יכול
באותו ערב לראות, שהאינפלציה אינה
משפיעה על הנוכחים. מרי, רקדנית־הבטן,
הוצפה בהרבה שטרות של כסף,
לא רק בשקלים, אלא, גם בשטרות

ך ן -ך ן 1ך \ 1השחקן יענקל׳ה בן
1\ 1 1/לכבוד הרך־הנולד
הישראלי החדש הדודה מארגנטינה. ז

ילד טוב ירושלים
1הקת ״תיסלם״ התפרקה, להקת
/טיפול נ מרץ התפרקה ואת המקום
שהתפנה בצמרת הרוק הישראלי
מנסות לתפוס להקות חדשות. אחת

היוזם והעומד בראש הלהקה הוא
צביקה נתן, יליד ירושלים,)22( ,
סטודנט למישחק באוניברסיטת.תל־אביב.
הוא בוגר בית־הספר למוסיקה

\ 1\ 1ך111| 1 11¥ | 11ל רו ת בן־ דור 20 חייל תופנ טו מי מ אי ת,
\ 11/1 11 1 1!- 1 ^ 1מציגה את הקטע ששמו פס לבן. מילות
השיר המושמע אומרות :״לשתות קצת סאחלב, לח נדו ר, פס לבן.־
מהן,להקת ים, מציגה את המוסיקה
שלה, שהיא יותר קרובה לג׳אז,
ומשלבת בין השירים שלה מופעים של
רקדנית פנטומימאית, ומסבירה את
השילוב הזה כמוסיקה תיאטריקון,

שליד אוניברסיטת ירושלים, והיום
משחק בסירטו של יקי יושע, בתפקיד
של נגן גיטרה. איתו בלהקה יוחאי
שפירא, שגם הוא מגיע מאזור
ירושלים, אבל מקיבוץ קריית־ענבים.

לדאות הטו

רות בן־דור מלווה כל
שיר בריקודה ומגישה
קיטעי מישחק. היא משכה את עיקר תשומת״הלב

של הקהל, כשהחליפה ד מויו ת ותילבושות. בשיר
הרצל היא מופיעה עם התמונה של חוזר־המדינה,
מאשימה אותו שהוא בטריפ, ומציעה לו :״צא מז ה!׳

יי ן | 11^1ך ה זהו לא תרגיל-התעמלות או אימון צבאי,
11 # 11/1 / 11 למרות שהמדגים הוא החייל בי שי בן־
/ 11 1
זאב מבת־ים. זהו סיגנון חדש של רי קוד מודרני שראה בקסטה מיובאת.
שבחבורה הוא

׳ה בא עם אשתו למסיבה שנערכה
:ולכבוד סיום הצילומים של הסרט
ים יצאו ברי קודי ם עם כל המוזמנים.

|\ 11ך ך 11111 שני חיילי״ סדיר בחופשה, דו בי כרמי ובי שי בן־זאב,
11 11 1 1רוקדי ם לצלילי להקת ים. אומר דו בי• :ראינו את
צורת הריקוד הזאת מעל קסטה של וי די או וזה מצא חן בעינינו׳.

התל־אביבי היחידי
המתופף אורן בלבן.
בין השירים שלהם ישנם מסרים
פוליטיים. לחבר׳ה האלה יש השקפה
פוליטית נחרצת על התדמית של

המדינה שבנו להם ההורים. שיר על
הרצל אומר כך• :הרצל צא מהטריפ,
הפסק לחלום, אין אגדה.״ וזה רק מעט
ממה שהלך בהופעת הבכורה במועדון
הרוק ליקוויד, בתל־אביב.

ציפי מנשה

מקום טוב
באמצע
מה קורה שם, בוויצ״ו -אין להם תוכניות״פנסיה לגברות ־כבודות, אין
גיל־פרישה, לא עורכים אף־פעם חילופי־גברייבאירגוני־הנשים?
רעייה יגלום, הנשיאה העולמית של וויצ״ו, תפסה כבר מזמן מקום
טוב באמצע. ושאף אחד לא יידחף!
היא עסקנית בוויצ״ו עוך מימי איכה, בעלה והילדים בז׳נבה שבשווייץ,
והגברת נמצאת כאן. זאת אומרת, כאשר אינה בשליחויות עלומות ברחבי
העולם.
בעת ביקורה של אופירה נ בון במצריים, יחד עם גברות כבורות,
נשלחה גם רעייה יגלום. כשהתייצבו הגברות לצילום רישמי. דחפה רעייה
את בלה אלמוג מידיעות אחרונות -איך היא מעזה לעמוד על הדונם
שלה, היא הרי רק עיתונאית:
כשחזרה בלה ארצה, יצאה וויצ״ו ממדורי־העיתון, עד שהגיע
מיכתב־התנצלות חתום על״ידי רעייה. מאז וויצ״ו שוב בעיתון,
בשבוע שעבר ערך גיר עון או ברזון תצוגת־אופנה. רעייה איחרה
קצת. כל המקומות בשורה הראשונה נתפסו כבר על־ירי נשות־דיפלומטים,
נשות״חברה וכמה עיתונאיות. לרעייה נותר מקום רק בשורה
השנייה.
החצופות תפסו את המיגרש שלה!
תחילה תפסה כיסא וגררה אותו למעבר בשורה הראשונה. אך זה לא
היה זה. לכן קמה וביקשה להתחלף במקומות, עד שהגיע למקום הראוי לה
— באמצע.
קולגים עליזים

מאוד

רעייה יגלום
לדחוף!

חופה עם
דו ק טור לקולנוע

על נסיון השוד כבר קראתם בעיתונים. יואל

נוי מן בא הביתה מהמיסעדות שלו. הבית הוא
1בשיכון בבלי. מישהו חיכה לו בתוך הדירה, חבוש
בגרב־ניילון על הראש. התפתח מאבק. השודד
! חתר את צווארו של יואל וגם את העורק הראשי

יואל נוי מן
שחיטה בלתי־כשרה
לראשו. פרץ של דם כיסה הכל. יואל המשיך
להאבק, ולא ויתר על התיק עם הכסף שבירו.
השכנים נזעקו, אחר מהם חסם איכשהו את
פרץ־הדם. הגיעה המישטרה והגיע אמבולנס —
ויואל ניצל.
השכן יכול לרשום בפינקסו, שמגיע לו
נשיקה ממני. שיבוא לגבות. מי שמציל את יואל
מקבל אצלי נשיקה. תנסו ותיווכחו!
למה הנשיקות? יש לי פינה חמה בלב־האבן
שלי ליואל.

מכירים את אברהם ארכיב? אם לא,
ההפסד כולו שלכם. אחרי שהתחיל את ררכו
כמלצר אצל רפי שאולי, הגיע ברבות הימים
לבעלות חלקית ולניהול מיסעדה ברחוב דיזנגוף.
אחר־כר נעלם לכמה שנים מהשטח. מספרים לי
שהיום רואים אותו חד וברור, בלי מישקפיים,
בפאב בסביבות רחוב ירמיהו בתל־אביב, שאותו
הוא מנהל.
לאן נעלם ארביב? הוא היה קצת חולה, במחלה
שלא כראי לרבר עליה. אך הוא החלים כליל,
תודה לאל.
פעם היתה צצה איתו גם סמדר דרור, אשתו.
היום היא כבר פנויה הרבה זמן. פעם הם היו
נשואים חזק, אחר כך חלש, ולבסוף רבו
והתקוטטו מאוד והיום הם גרושים מאוד.
סמדר היפהפיה נסעה לשיקום בלוס־אנג׳לס.
שם מחלימים יותר מהר. בעיקר אם תופשים איזה
תפקיד קטן בסרט, או כתחליף — איזה מפיק או
שחקן.
כשהגיעה לשם, פגשה אחד מכאן. קוראים לו
אלדד פרי. אלדד ואחיו הם בניו של קבלן בניין
תל־אביבי. האח לומד רפואה ואלדד הוא כבר

יואל התחיל את הקריירה ברמת־גן, במכבי
ובכדור־סל. מהתחלה כזאת יוצאים תמיד
פליי־בויס. גם יואל יצא כזה. רק שהוא יצא עם
כמה קילוגרמים וסנטימטרים יותר מהמותר.
פעם היה נשוי קצת לחתיכה בשם רו תי. מאז
היא כבר מזמן נשואה לפרופסור ברמת־אביב.
אבל כשהיא הולכת ברחוב אומרים :״הנה רותי
נוימן״ .השם נשאר, אם יקראו לה רותי
סוקולובסקי, אף אחד לא יידע למי הכוונה.
אחר כך איבד את ראשו, התאהב בצפירה
קינן. צפירה לא פחות יפה מרותי. והיא גם
מלבסית. היה ביניהם רומן של שנים על שנים, עם
המון הפסקות באמצע. את בנה מנשואיה
הראשונים הוא אוהב כבנו. כשצפירה קמה ונסעה
לארצות־הברית והתיישבה שם בקביעות, חטף
יואל זעזוע־מוח. מאז הוא מנסה להשתרך
באמצעות תוכניות רדיו מוזרות לפני ואחרי
חצות. קצת השתגע!
פה ושם עלה יואל לכותרות. פעם
כמפיק־קולנוע שלא כל־כך הצליח. קולנוע?
למישפחה היה חלק בקולנוע א ר מון דויד של
פעם.
בעשור האחרון הפך מיסעדן. בין השאר היה
בעל מיסעדה בדיזנגוף.
יואל הוא אחד מהחבר׳ה שצובעים לפעמים
את העיר בצבעים עליזים יותר. עכשיו בא איזה
אידיוט וניסה לשחוט אותו. חפשו אותו והביאו
אותו אלי לביקור קצר, עשו טובה!

דוקטור — לסרטים. שניהם מצליחים במיקצועם
ואלדד הצליח גם עם סמדר.
לאחרונה חזרו השניים ארצה. ולפני שתיערך
החופה, עסוקה הכלה כמוכרת בבוטיק בלונדון
מיני־סטור.

שמח בידיעות אחרונות. לא מי״יודע־מה,
קצת. הסנסציות הן בכותרות העיתון, לא
במערכת. אך פה ושם פועלים היצרים — אתם
יודעים איזה — גם במיסדרונות המערכת.
נתחיל בעופר דן, עורך מדור השקל.
עיתונאיי־הכלכלה הם מטבע הדברים סולידיים
ומחושבים. גם עופר. אבל פה ושם יש גם מגמה
מעורבת.
המגמה המעורבת של עופר התחילה כשפגש
את ריקי בהן, שמחליפה מדי פעם את מידה
אביר. ריקי היא גרושה עם שני ילדים, צעירה
בהרבה מאשתו, רופאת־העיניים באיכילוב. עופר
עזב את הבית, וביחד עם ריקי עבר להתגורר
ברמת־השרון, בדירה שכורה.
בנו טילפן וביקש מאבא שיחזור לאמא. אבא
נכנע וחזר הביתה. כלכלן נשאר כלכלן. הבונוס
העיקרי: אשתו הרופאה, ליידי אמיתית, יפה
ומרשימה.
משה ורדי סוער קצת יותר. הוא בנו של
הרצל רוזנבלום, העורך הנצחי ומחבר מאמרי
המערכת, שהלך בדרכי אביו ומשמש היום
עורך־חדשות. במישרדו של אחד העורכים, דב
יודקובסקי, הוא פגש כמזכירתו, ג בי דורו ת.
מפה לשם התחיל רומן. השניים פתחו
בהליכי־גירושין עם בני־זוגם. משה עזב את הבית
לפני שנה ומחכה לגט, ואילו גבי קיבלה כבר את
הגט שלה.
לא הבטחתי לכם מי־יודע־מה, נכון?

סמדר דרור
שיקום בלוס־אנגילס

איו לזכות
גלינג־גלינג. הטלפון מצלצל. מי על הקת
״קוראים לי רוויטל נדב, אני מנהלת
מישרד־הכרויות לפנויים ופנויות. ביום ראשון
אד עורכת ערב מיוחד לרווקים אולי תכתבי
עלי ת׳

רוויטל נדב
ספונג׳ה והצלפות
מועמדים בלי סימון
ישראל וה לא אמריקה, ואמריקה וה לא
ישראל. אומנם, לאחרונה רצו להפוך אותנו באופן
רישמי לסוחרים בדולארים, אבל מסתבר שבינ תיים
וה לא וה.
באמריקה, כל מועמד מטפל בשיניו לפני
הבחירות, ועושה גם אי־אלה תיקונים פלסטיים,
אם אפשר. אצלנו רק שי מעון פרם שיפץ את
עצמו לאחרונה. כי החיוך חשוב.
אשתו של המועמד חייבת להיראות ווהרת,
והמישפחה אידאלית, כי אם הבית רקוב — או
בטח משהו לא בסדר אצלו.
בארץ אף אשת מועמד לראשות־עירייה לא
היתה מוכנה לעשות שום מאמץ מיוחד עבור
בעלה.
זיוו ה להט לא הולכת לחוגי־הבית שבהם
מופיע בעלה. אשתו של דוב בן־מאיר, לילי,
ילידת אורוגווי, לא עשתה שום דיאטה לקראת
הבחירות, ותרומתה הגדולה היתה ניסוח כרוו
לקהילת תושבי דרום־אמריקה, המוכרת לה.
ואילו ויולה, אשתו של מרדכי
וירשובסקי — לה זה בכלל לא היה מתאים.
היא הרי קרובה של הכנר המהולל אייזיק
שטרן. זה קרה אחרי שהביאה את בת־דודתה
לקונצרט שלו בהיכל־התרבות, ובת־הדודה,
ורה, לחצה את ידו ועוררה את סקרנותו של
אייזיק, כשהודיעה שאת היד שלחצה את ידו לא
תרחץ שבוע. אחרי שבוע נישאו.
ואילו אשתו של טדי קולר, מעולם לא
השתתפה בשום מסע־בחירות. מה, היא צריכה
לחטוף מכות, כמו אלה שקיבל בעלה? היא מחכה
בבית.
ביידיש לזובין (״זובי בייבי״) מהטה יש, כמו להרבה בייביס, הרגלים
קבועים. יכול להיות שמוצאו הודי. אך באופיו ובכושר ההישרדות הוא
גאליציאנר.
זובי בייבי הוא כינוי־החיבה שלו בפי מכיריו ומוקיריו כבר הרבה״הרבה
שנים — בערך מאותה התקופה שבה ייסד עם עוד כמה גליצאים — כמו
פינחס צוקרמן, דניאל בירנבוי ם ויצחק פרלמן — את המאפיה
הישראלית בעולם המוסיקה.
לימים הצטרפו עוד אחד או שניים למאפיה, אך כבודם של האבות
המייסדים של המיסדר נשמר מכל.
בכל תיזמורת חשובה בעולם דוברים את שפת המקום — אנגלית,
צרפתית, איטלקית, גרמנית. וכשפה שניה לכל אלה — יידיש. מיטב
הנגנים בתיזמורות העולם הם גליצאים כמוהו. כדי שלא ירמו אותו
מאחורי גבו, למד גם זובי יידיש. הוא לא מדבר באופן שוטף, לא בצרורות,
אך הוא מבין מצויץ. ושמעתי שאומרים שהוא אוהב יידיש, בעיקר כשהוא
שומע בדיחה עסיסית.
זובי הוא גם פריק של כושר גופני, עושה תרגילי יוגה וכושר כל יום.
בכל מקום שאליו הוא מגיע, הוא דואג לעיסוי טוב, למרחץ הגון
דבריב טובים. בכיסו הוא נושא כמות סבירה של פילפלונים
שאותפ הוא מגדל בגנו בקליפורניה, ובכל מקום שבו הוא אוכל -
מוציא קצת פילפל מהכיס ומתבל את
לפי טעמו,
כשזובי מגיע אר צ ה ^ מרי ם עבור סוויטה בקומה ה־17
כשהמיזוודות נפרקות, נשמעות דפיקות בדלת —
מחזרותיו הרבות מגיעה.
לגליצאי יש הצלחה לא נורמלית עם נשים. אחת באה, הולכת, והאחרת
תופסת מייד את מקומה. רק בשבוע שעבר הוא עזב את ישראל אחרי
שלושה שבועות, שבהם פתח את הקונצרטים של העונה עם הפילהרמונית.
אבל הדיסקרטיות אצלו היא העיקרון החשוב ביותר. הוא לא ייראה ולא
יופיע עם מחזרת בפומבי. כשהוא לוקח אותן לקונצרט, הוא לא מפגין

זו בין מהטה דיסקרטיות לראווה את הקשר. היא תשב בין מאזיני הקונצרט, ואולי הוא יעיף בה מבט
בשעת מחיאות־הכפיים. כשייצא לסעוד ידאג שתהיה איתם חברה נוספת,
כאמצעי־הסוואה.

מה פיתאום? ממתי אני כותבת על דברים
כאלה?
״אפילו במוסף של ה ארץ כתבו עליי. דודו
אורן ישב אצלי שלושה ימים במישרד, וערך
כתבה על שלושה עמודים.״
הסכמתי, איך אפשר לסרב לנימוקים כאלה?
״נולדתי בכפר סבא ״.היא סיפרה .״אבא
טכנאי. אמא ואני עבדנו אצל הלנה(עם־רם)
שבע שנים. היום השיטות של הלנה מיושנות.
היא שירכה שידוכים, אני מכירה הכרויות.
״באים אלי כל מיני אנשים, גרושים, רווקים,
נשואים, שנשותיהם גירשו אותם מהבית,
סאדו־מזוכיסטים, כולם.
״איני מחטטת. לא איכפת לי מי הם ומה הם.
רוצים להכיר מישהו או מישהי — ואני מכירה
להם. באים מזוכיסטים, שרוצים שיכו אותם
ויתעללו בהם. המין לא חשוב. אם את רוצה אני
יכולה לשלוח לך אחד כזה. הוא יעשה לך
ספונג׳ה, ירחץ את הכלים, ינקה את הבית. אלא
שמדי פעם את צריכה להצליף בו קצת,
״בחיי. אפילו אל־על, הבדק, ואגד, הזמינו
אצלי מקומות לעובדיהם, שיוכלו לקחת חלק
במיפגש ביום ראשון

לא נעים

ביום הראשון נשמעו בבית־המישפט טענותי הם
ההדדיות של גיל ושולמית קיסרי. זהו
שלב נוסף במילחמה המתנהלת בין זוג
העיתונאים מזה כמה שנים — למעשה, מאז
חזרתם ארצה מפאריס, שם שימש גיל ככתב
מעריב במשך כמה שנים.
גיל הוא בנו של עורכו ובעלו הראשון של
העולם הזה, אורי קיסרי המנוח. האב סימל
תמיד את הג׳נטלמן המושלם מהאסכולה הישנה.
ספוג תרבות אירופית, בעיקר צרפתית. על אורי
קיסרי לא הייתם קוראים אצלי במדור. לא הוא.
השבוע דן בית־המישפט בצו־מניעה זמני,
האוסר על שולמית להיכנס בכוח לדירתם

ואילו אייבי נתן, לו לא מחכה אשה בבית.
אפילו את בתו ונכדתו הוא אינו רואה,
ולצילומי־הפירסום שלו נעזר בילדתה של
עתונאית־חברה.

שולמית קיסרי וידיד
מי לקח ממי ספרים!
המשותפת — אחרי שדירה חלופית נשכרה
עבורה, נוסף על דמי־המזונות המשולמים על־ידי
גיל.
גיל טוען, ששולמית פרצה לדירה בכוח,
בעזרת מסגר, אחרי שהחליף את המנעולים.
שולמית טוענת, שהיתה רשאית לעשות זאת.
שולמית טוענת שגיל התאכזר אליה נפשית.
השופט חיים אילת, ששמע את הצדדים,
טוען שאין קיים מושג כזה בחוק הישראלי —
התאכזרות נפשית.
שולמית טוענת שגיל פרץ לדירתה, הוציא
ספרים בצרפתית השייכים לה, או ששלח את אחד

הבנים לעשות זאת. גיל מכחיש וטוען, ששולמיו
לקחה מדירתו בעת הכניסה בכוח לדירה ספריו
שלו, וכי נעלמו מהדירה 123 דולר. שולמיו
טוענת, שלא היא לקחה, וכי לא היו דבריו
מעולם, ומעירה כי גם לאמו של גיל יש מפתחוו
לדירה...
בקיצור, מי שנקלע לסביבתם, נזקי
לקובע־פלדה.
לוא יכולתי, הייתי מושיבה את השניים בחרו
נעול, שיישרו את ההדורים. אין יציאה מהחדר עו
להסכמה הדדית. אתם חושבים שזה נעים לכתוו
על קולגים?

הווידוי המזעזע של גרושה בת - 55 על בדידותה, חייה, נסיעותיה
^ ני, כמו הרבה חברות שלי בנות
גילי, בערך 45־ ,55 מרגישה שב־ ,
איזה אופן אנחנו מנודות מהחברה.
בגלל מצבנו כגרושות, אין לנו חיי־חברה
ולא חיי־מין. יש לכך כמה סיבות.
לא אגיד שיש חוסר גברים, אבל גבר
בגיל שלנו רוצה אשה ב־20־ 30 שנה
יותר צעירה. כשהציעו אותי למישהו
בן ,60 הוא אמר ״זאת זקנה בשבילי.״
אני בת .55 זה מקובל שגבר בן 70
יוצא עם אשה בת .50
ברור לי שיש יותר נשים מגברים.
אני מרגישה זאת לפי כמות הנשים
שיש בסביבה שלי, לעומת מיספר
׳הגברים. לא בדקתי בסטאטיסטיקה,
אחרים בדקו. אבל אני מבינה שהמצב
הסטאטיסטי לא כל־כו נורא. הסיבה
העיקרית שגברים יכולים להרשות
לעצמם נשים צעירות, היא. אולי בגלל
שחסרים גברים לקבוצת הנשים הצעירות
יותר, בגלל המילחמות.

קשר רופף כזה — לחכות לבואו פעם
בשבוע — מאשר להיות לבד. הנשים
האלה, מציעות לגבר גם את המיטה, גם
את האוכל וגם את הכיבוד.

-מה יש לי להפסיד? אני

לא משחקת בתולה!״
כשהוא גומר את המיספר הוא הולך.
כשאשה מפתחת קצת יותר רגשות
כלפי הגבר, הוא בורח מהר מאוד. לי
היה קשר עם אדם נשוי שהיה אלוף
בצבא. זה היה לפני הרבה שנים. מייד
אחרי שהתגרשתי, בשנת . 1974 אז

הביתה. היו לי כמה אכזבות מגברים.
הגבר הראשון שהכרתי מייד אחרי
גירושי היה אדם מאוד משכיל, עולה
חדש מהונגריה, שכתב הרבה ספרים.
מי שהכיר לי אותו אמר לי שמישפחתו
שם נחשבה למכובדת מאוד.

11 למעשה, הגבר המבוגר לא מקבל
אשה צעירה, מפני שהוא כל־כך יפה,
מקסים או נחמד. הוא מקבל אותה כי
הוא מוציא אותה. הוא מזמין אותה
ומחזר אחריה ומוציא עליה כספים וזה
מקובל.
בשבילי זה לא היה אסון אילו אשה
היתה יוצאת עם גבר צעיר ממנה
ומשלמת בשבילו אם צריך, אבל זה —
חס־וחלילה, זה לא מקובל בחברה
שלנו.

ך * תו״רשתי לפני עשר שנים.
1 1ידעתי שאקלע למצב קשה. הייתי
אז בת .45 נראיתי צעירה מגילי ודי
בסדר. ידעתי שיהיה לי קשה להתחתן
שוב ולכן בגירושי אלה, שהיו גירושי
השניים, לא מיהרתי כל־כך להתגרש.
הייתי נשואה בפעם השנייה 12 שנה.
בפעם הראשונה הייתי נשואה 10
שנים, מתוכן חמש שנים הכיתי
להתגרש.
במדינת ישראל יש חוק, לפיו קשה
לאשה להתגרש אם הגבר לא מעוניין
בכך. הגבר הוא שנותן את הגט. ומי
השופטים? גם גברים. דבר ראשון
מנסים להשלים, דבר שני יש מילחמה
בין עורכי־הדין. אלה לא מתביישים
לנפח את העניין. אבל כל זה נחלת־העבר,
וזה עכשיו בשבילי לא חשוב.
עכשיו חשובה לי הבדידות של הגרו שות
בגיל הזה.
מאז שאני גרושה טפחו כמה עוב דות
על פני. אחת מהן היתה גילוי
שוק־הגברים העלוב שיש לאשה בת
גילי. היות שאת גרושה, חושב כל גבר
שאת מכירה, שהוא עושה לך טובה
שהוא בכלל נפגש איתר. במקום לדבר
איתן או לפתח יחסי־ידידות, הם רוצים
מייד להיכנס למיטה. הם לא נותנים
לעצמם להיפתח.
אני קוראת לגברים כאלה אימפו טנטים
— לא במיטה, אלא באופן
ריגשי. הם מפחדים לפתח קשר.
הסוג השני, שאני והחברות שלי
פוגשות, זה הגברים הנשואים. זה היה
בעבר. עכשיו הרבה שנים לא היו לי
יחסים עם גבר. בערך שמונה שנים.
פשוט מאוד ויתרתי, אחרי שראיתי
את השוק העלוב שיש. רוב הגברים
שנשים בגילי נפגשות איתם, שואפים
לדבר אחד — יחסי־מין. אלה גברים
נשואים, המנהלים חיי מישפחה מלאים
ולכל אחד מהם יש, אם לא אחת, אז
כמה בחורות שאיתן הוא מקיים
יחסי־מין מהצד.
רוב הנשים בגילי הן נשים פחדניות.
כל־כך אומללות ובודדות שמעדיפות

— 40י

בשלה שיש לה ריעות מגובשות על
העולם.
כשאת מכירה גבר, בגלל שאת
גרושה, הוא מייד מזמין את עצמו אליך

שיש לה מישהו נורא נחמד להכיר לי,
ושהוא בגילי. הוא לא כל־כך יפה, אבל
היא חושבת שיהיה בסדר. מה יש לי
להפסיד, אמרתי, אני הרי לא משחקת
את הבתולה הביישנית.
הופיע גבר, שנהיה לי לא טוב ממנו
מהרגע הראשון, נמוך, עם מישקפיים
כפולים. הוא בא פעם, פעמיים. בפעם
הרביעית נכנסנו למיטה. לא היה לי
חשק במיוחד, אבל רציתי לשבור את
הקרח, כדי להתקרב למישהו. הגאווה
שלו היתה כל־כך גדולה. הוא סיפר לי
שנשים רודפות אחריו. אבל אף פעם
לא הוציא אותי מהבית, חוץ מפעם
אחת, אחרי שהבאתי את זה לידי
עימות.
הוא היה בן ,60 אני הייתי בת ,45
והוא נתין לי הרגשה שהוא עושה לי
טובה שהוא בא אלי. הנשים, הוא סיפר
לי, היו באות אליו הביתה ועוזרות לו
ברחיצת כלים ובניקוי. מהר מאוד
ניתקתי איתו את הקשר. לדעתי הוא
היה אדם אגואיסט.
אלה הגברים שיש, לצערי.
גם עם האלוף, הסתיימה הפרשיה
בצורה מכוערת, ולא כל־כך באשמתי.
את האלוף הזה פגשתי במיפגש
פוליטי. הייתי• כמוהו, פעילה שם.
כשהחלטתי לסיים את הקשר איתו,
ייייי״י אחר־שי־לחו״ל וכשחזרתי זה
יה נגמר לחלטין, אבל

מעוניינת. אני מאמינה שאם זה צריך
לבוא, זה יבוא. אני לא ארוץ יותר.
היו לי עוד כמה נסיונות. הלכתי
הרבה לבארים עם חברות. אמרו לי
שבבארים מסתובבים גברים מהעולם
התחתון, אז הפסקתי גם את זה. יצאתי
לכמה מקומות לרקוד. הכל היה עלוב,
ממש עלוב. שמתי אפילו מודעה
בעיתון ואני לא רוצה לדבר על כמה
שזה.מגעיל. עלי תמיד היו מתלבשים
איך שהייתי מגיעה לאיזה מקום.
כשבאתי פעם לבני־ברית התיישבו
על השולחן סביבי איזה חמישה גברים.
הייתי הכי יפה. אבל הם לא היו שווים
שום דבר. עלובים. יותר טוב לשבת
בבית. התחילו לצלצל אלי ולבלבל לי
את הראש. אני לא רציתי לבזבז עליהם

את זמני.
חברות סחבו אותי להמון מיפגשי י
ליל־שישי. אני יודעת שיש הרבה
מיפגשים כאלה בארץ, בשנים האחרונות.
ושוב, בכל המיפגשים האלה היו
הנשים יותר נחמדות. אם היה גבר אחד
ראוי לציון, כל הנשים היו מתלבשות
עליו ומסתובבות סביבו.
יום אחד הודיעה לי מכרה מבוגרת,
שיש לה מישהו נחמד מאוד בשבילי.
הגבר הזה שכח אצלי משהו במיקרה,
וכשהוא בא לקחת, עמדתי ליד הדלת
ולא זזתי משם. לא רציתי בעיות. לא
רוצה שבשביל כוס קפה, שאגיש לו

זהוחתלובד /

עדיין חשבתי שהוא עושה לי טובה.
אחר־כך לא היה לי טוב בקשר איתו
ורציתי לנתק את הקשר. החברות שלי
ייעצו לי לא לנתק את הקשר .״אשה
לא צריכה להיות לבד, יותר טוב שיש
משהו, מאשר כלום.״
הוא היה בא, אני הייתי מכינה את
המשקאות ואת האוכל. כמעט לא
נקשרה בינינו שיחה, מפני שהוא היה
אדם מאוד סגור. זה לא היה רק איתי,
אחר-כך נודע לי שזה כך גם עם נשים
אחרות.
גם נשים. מדברות על ביצועי
הגברים ומנתחות אותם. נודע לי שבכל
מקום נהג לדבר על אשתו שאינה
מבינה אותו. אבל להתגרש? זה לא בא
בחשבון.
האדם הזה אף פעם לא הביא לי, או
לאחרות, מתנה. הם יודעים רק לקחת.
אולי זה הישראלי שלנו, שלמד לקחת
במובן הפוליטי — השנור. הם,
הגברים, עושים אותו הדבר עם הנשים.
^ פסקתי ללכת למיפגשים שיש
) 1לאנ שי ם בגילנו. בכל המקומות
האלה — כמו לבני־ברית, הרוב הן
הנשים, כמובן. אפשר מייד להבחין
בהבדל. הנשים הרבה יותר יפות, הרבה
יותר מטופחות, הרבה יותר משכילות
ונחמדות. הגברים שנראים שם, הם עם
קרחת וכרס וסירחון בפה. ובאמת,
מוטב לא ללכת ולא לראות אותם.
מוטב לשבת בבית.
אני הגעתי למצב כזה שלקונצרט,
לקולנוע, למיסעדה, לים או לבית־קפה,
אני יכולה לצאת עם חברות. הן
יותר מעניינות ויש איתן יותר על מה
לדבר. איתן אפשר לדבר גם על
נושאים רוחניים ופוליטיים.
כשאת באה לגבר הוא יודע הכל.
הוא יכול להיות אפילו חסר השכלה
לחלוטין, אבל הוא יודע הכל יותר טוב.
הוא גם מייד מתחיל לשכנע את האשה
שתסכים עם זה שהוא יודע הכל.
יש לי ידידה, אלמנה מזה 15 שנה,
שהתלוננה לפני לא פעם בכעס רב איך
גברים מנסים כל־כך מהר לשכנע אותה
שהיא לא מבינה שום דבר, ומתייחסים
אליה כמו אל ילדה קטנה. זאת אשה

באותה תקופה ניהלתי את המיס־עדה
שלי. הוא היה גבוה ומייד ראיתי
שהוא משכיל, ושיהיה על מה לדבר
איתו. בהמשך השיחה הבנתי למה הוא
היה כל־כך נחמד, הוא פשוט היה נשוי.
אני לא פמיניסטית ואני לא אנטי״
גברים. אני בטוחה שיש גברים נחמ דים,
אבל אותם אני לא פוגשת. הם
נשואים ועסוקים בעבודה שלהם וב־מישפחה
שלהם. מה שאנחנו מכירות זה
את הגברים שמחפשים. עם הגבר ה הונגרי,
שהתנהג יפה, נכנסתי למיטה.
הוא לא היה מסוגל. האכזבה היתה
גדולה, אחרי פעמיים, שלוש שזה לא
הלך. אני הייתי נורא עדינה, אבל הוא
התחיל להעליב אותי, ואמר שהשמלות
שלי לא יפות, והתחיל למצוא בי
חסרונות.
הוא אמר שרק איתי זה לא הולך לו
ושזה עוד לא קרה לו.
מובן שהעסק נגמר. לקראת הסוף

הוא צילצל והזמין את עצמו אלי.
אמרתי לו שאני לא מעוניינת
והבהרתי לו את כל החסרונות. בעיקר
את זה שהוא אימפוטנט באופן ריגשי,
כי המיטה זה לא הדבר הכי חשוב.
הוא הרגיש נורא והתחיל לחזר
אחרי וניסה לאנוס אותי. כשנישק
אותי, השפתיים שלי היו סגורות וניקיתי
את הפה ביד, אחר־כך. הוא אמר
לי שאני עוד אתחרט על התנהגותי,
בעיקר כשארצה מין. אמרתי לו אין
דבר, אני אעשה ביד. זה היה מישפט
שפגע בו קשות. ולזה התכוונתי בדיוק,
כי הרגשתי שהוא מתנהג אלי כאל
חפץ ולא כאל אדם. הוא קם והלך,
ויותר לא שמעתי ממנו.

ס חריו היתה לי פרשייה עם עוד
איזה אלוף, שמצא חן בעיני כש נהג
לבוא לאכול במיסעדה שלי.

״אל תהיי יותר פיקחית

אל תהיי יותר גבוהה!״
הוא התפלא באוזני, איך משהו משותף
יכול היה להיות בינינו. הוא, הרי סופר
ואדם אינטלקטואלי ואני רק בעלת־מיסעדה.
הוא אמר שהוא בטוח של עולם
לא יהיה בעל־מיסעדה כשם
שהוא בטוח שאני לעולם לא אכתוב
ספר.
אבל העובדה היא, שאני עכשיו
עובדת על התואר השני במדעי־הרוח,
וכבר כתבתי ספר בנושא פוליטי
ואני מתכוונת לכתוב עוד אחד.
בינתיים גם קראתי את הספרים שלו
ואין בהם שום דבר להתפאר בו.
זה היה קשר אחד. היום אני לא
מכוערת ואז, לפני כעשר שנים, הייתי
עוד יותר יפה. שכנה אמרה לי יום אחד,

באותה תקופה הוא היה סגן־מנהל
חברה גדולה כלשהי. הוא היה גם
המפקד של בעלי לשעבר. לא היה
בינינו כלום, אבל אחרי כמה שנים הוא
צילצל אלי יום אחד, לפתע פתאום.
ידעתי מחברות שהיו לו בעיות
בבית. חשבתי שהוא יבוא ויוציא אותי
מהבית. הוא הופיע עם בקבוק ויסקי.
לי נהיה לא טוב כשראיתי את הבקבוק.
גבר לא נותן בחינם, אפילו לא בקבוק
ויסקי. הבנתי שהוא מתכוון להשתכר
ולהיכנס איתי למיטה. בינתיים הבחנתי
שהוא הזדקן ונראה ממש רע. לא רציתי
להשתתף בשתייה. הוא שתה והלך
מאוכזב. לפחות הוא לא ניסה לקחת
משהו בכוח.
מאז, זה היה לפני כשמונה שנים,
אץ לי קשר עם אף אחד. אני לא

והוא כבר יתחיל לשים עלי ידיים. היה
עוד גבר שהלכתי איתו בפעם הרא שונה
לקולנוע, והוא כבר הרגיש צורך
ללכת איתי שלובי־זרוע, וכבר הציע לי
נישואים.
אולי אני מפונקת, אבל אני יודעת
שאני עדיין מאמינה באהבה, עד כמה
שזה נשמע נאיבי. בכל זאת אני לא
מפחדת להיות לבד. לפעמים זה מעיק^ .
אני יוצאת הרבה עם חברות שלי. אני
עסוקה בלימודים. לא הלכתי ללמוד
כדי לברוח מהבדידות.
הלכתי ללמוד כי זה עניין אותי כל
השנים. זה היה חלום חיי — לדעת.
הרגשתי מתוסכלת שלא היתה לי
השכלה. לא למדתי כשהייתי צעירה.
לא נתנו לי ללמוד. סיימתי רק עממי
וזה באיזה שהוא מקום הפריע לי כל
החיים.
זה יותר טוב לגבר, שאהיה ללא
השכלה. אז אני, אוטומאטית, יוצאת
הטיפשה ואז אני תלויה בו, מנדנדת
את הראש ומחייכת לו. עכשיו יותר
קשה כי איתי מתנהלים ויכוחים. יש
לי ריעות משלי והן מאוד מגובשות.
אני מאוד ליבראלית, אבל נוטה
לשמאל חזק. הפגנתי בכל ההפגנות
נגד המילחמה בלבנון. אני עכשיו טוע נת
שלא צריך לצאת משם, לא בגלל
שאני בעד כיבוש, אבל תראו מה שקרה
בלבנון. צריכים להיות ריאליסטים.
אנחנו השארנו שם אדמה חרוכה.

ני לא מתביישת להשמיע בכל
הזדמנות את הריעות הפוליטיות
שלי. אני בטוחה, למשל, שלא יהיה
שלום ושקט לעולם עד שלא ניישב
את הבעייה הפלסטינית. זה אסון מה
שעשינו. השלום נעשה בין מנהיגים
ולא בין אנשים. המנהיג שלנו קיבל
פרס־נובל, אבל תראו לאן כל זה הוביל.
אני אנטי־ליכוד אבל גם אנטי־מערך.
אני בעד יוזמה חופשית, אבל
נגד המצב במדינה. השחיתות אוכלת
כל חלקה טובה. אני לא מאמינה בשום
פוליטיקאי שלנו. לא עניין העם
והחברה עומד לנגד עיניהם, רק עניין
הכיסא שלהם. כי שם הם יכולים עוד
להרוויח ולנצל. היתד, לי איזו אמונה

עם גברים נשואים ורחקים ועם וחברות
בשרה דורון. אבל היא מכרה את כל
הרעיונות הליבראליים שלה תמורת
כסא. כי אחרי כסא בא מייד גם נהג
ואחר־כן־ מזכירה.
חדי הגירושים שלי המשכתי
לטפל בעסק כשנה. עד שהרגשתי
שזה נעשה קטן עלי. הרגשתי שה־מיסעדה
משעממת אותי, כי מיציתי
אותה לחלוטין. מה שעניין אותי בעסק,
זה שהקמתי אותו ויכולתי להצליח
לעשות משהו. אז לא היתה לי אפילו
בגרות. לקח לי שנתיים לעשות בגרות
חיצונית. אחר־כך נרשמתי לאוניבר סיטה
העברית.
חבורת הנשים, שאיתן אני בקשר,

הייתי עוזבת את המדינה. הרבה נשים
שהכרתי בזמן האחרון, מספרות לי
שהגברים האירופאיים הרבה יותר ס ימ־פאתיים
בגיל הזה. יש להם הפיניש
האירופאי, מדברים יותר יפה לנשים,
ואין להם השוביניסטיות, העליונות
היהודית הזאת, שהגבר הוא ״ברוך
שעשני גבר״ .אם מטפטפים את זה
לנער מילדות, מובן שזה עושה לו
משהו.
כולנו תוצר של סוציאליזציה.

אנחנו כולנו שומעים ורואים שהאבא
הוא הגיבור, והאבא הולך לצבא והאבא
הוא הנהג והוא מתקן את החשמל.
ולאמא יש כאב־ראש והיא שמבשלת.
ככה הילדים גדלים.
חברה אחת שלי הודתה שהיא חינכה

״אני מאמינה שאם 1ה
צריו לבוא, זה יבוא!״
הן יותר צעירות. יש לי חברה־אלמנה
שבעלה מת מהתקף־לב ולא השאיר לה
פנסיה. אשה יפה, בת פחות מ־ .50 היא
היתה בת פחות מ־ 40 כשהתאלמנה. כל
הזמן לא מצאה גבר אחד רציני. נדבקו
אליה רק גברים נשואים שרוצים
הרפתקה צדדית. זה נכון שהיא אשה
קשה, יש לה דרישות, אבל יש לה גם
מה לתת. היא עצמאית, עבדה בשתי
מישרות, כדי לפרנס את שני ילדיה
הקטנים. זה לא קל. היא הכירה גברים
באמצעות מכרים. החיים החברתיים
שלה שונים מאשר שלי. היא מתחברת
עם מישפחות נשואות.
מה שלא כל־כך יפה, שהיא הרבה
בוכה ומקטרת וכנראה מרחמים עליה,
אז היא מוזמנת הרבה לזוגות. אותי זה
משעמם. אין לי שפה משותפת איתם.
לי יש בעיות ואינטרסים אחרים. היל דים,
הבעי ,1הבישול, הטיול באירופה
והחרסינה, זה הממוצע שמעניין את
הזוגות.
רוב הזוגות בגיל שלי הם די
עשירים. מצבם לפחות די טוב. אם היא
מופיעה ביניהם ומצבה הכספי לא טוב
זה לא כל־כך נעים. יש לה גם אותן
בעיות שיש לי. היא גם הודתה שלא
היו לה יחסי־מין עם גבר קרוב לחמש
שנים. כי כל מי שהכירו לה, או שהיה
שתוי, או מדוכא מהחיים, או אגואיסט.
פעם היא הכירה מישהו שלא הפסיק
לספר לה על נסיעותיו לחו״ל, עליהם
הוא מוציא אלפי דולרים. הוא פוגש
אשה, שנלחמת על פרנסתה, ולא חשב
אפילו להביא לה מתנה.
גם במיטה הגברים מאוד אגואיסטים.
הם מחכים שהאשה תשרת אותם
במיטה, ליטופים וחיבוקים בכל המקו מות
האינטימיים. אבל ההיפר — לא!
לחברה הזאת היה ויכוח על הנושא הזה
והוא פשוט אמר לה :״אבל אצל האישה
זה מלוכלך למטה״.
אז או שהגברים האלה הם דבילים
או שהם לא יודעים מה זה מין, או
שרגש העליונות שלהם קיבל הרבה
חיזוקים. גם בגלל הדת היהודית וגם
בגלל הצבא.
לדעתי, הצבא מסרס את הגברים,
בכל המובנים. עושה אותם לגבר עליון.
בטח, אם הוא צריך להיות כל הזמן עם
הטנק בין הרגליים זה נכון. הרי כל
אמצעי־הלחימה, זה הכל בצורת אברי־מין
של הגבר. וכל זה בא כדי להרוג
ולהרוס.
לא הייתי בצבא, כי התחתנתי מאוד
צעירה. אבל שמעתי מצעירים שמלמ דים
אותם שכל דבר זה האוייב. נכון
שצריך לדעת להישרד בחיים, אבל איך
גבר כזה יוצא אחר־כך לחיים? איך
היחס שלו לבחורות? זה הכל רק
לדפוק, לזיין, לאנוס ולנצל.

• מרות ש אני מדברת ככה, אני
לא מיואשת. אילו הייתי מיואשת,

את הבת שלה לוותר לאחיה ,״כי את
הגבר צריך לפנק״.
אני׳ מבינה שהרבה גברים בארץ
נהרגים בצבא. וכמה פצועים? מספיק.
אני בטוחה שבקבוצת הגיל שבה נהר גים,
חסרים גברים. מה עושות הבחו רות?
מחפשות גבר יותר מבוגר. במובן
הביולוגי, זה לא כל־כך טבעי, כי גבר
מבוגר הוא גמור. גבר בשיא אונו הוא
כשהוא צעיר, אז הוא טוב במיטה. ה גברים
המבוגרים אינם טובים במיטה.
יש לי רי ניסיון.
לדעתי, אשה בגיל הזה היא בשיא
הפריחה שלה. היא יכולה להתחיל פעם
אחת ולא לגמור. אין זונים גברים, יש
זונות נשים. זאת אומרת, שאישה אחת
יכולה לספק הרבה גברים, בזמן שגבר
אחד יכול לספק מקסימום שתי נשים.
אתמול הייתיי בבריכה עם חברה
שלי, שהיא מהנדסת במיקצועה. גרו שה
צעירה, בסביבות גיל ה־ .40 יש לה
ג׳וב מצויין. היא כבר 12 שנה בארץ,
ולא הצליחה למצוא גבר אחר רציני.
היא נוסעת הרבה לחו״ל בגלל עבודתה,
אבל לא מעוניינת לעזוב את הארץ.
היא אוהבת את המדינה.
הנה דוגמה של אשה במצבי, והיא
הרבה יותר צעירה. לא הייתי נוסעת
לחו״ל, כדי לייבא גבר לעצמי. אבל אם
אכיר מישהו, אפילו שלא יהיה יהודי,
ולא יהיה -תושב־הארץ, לא אסרב.
הקריטריון היחידי שמשחק תפקיד
אצלי זו האהבה. אני לא חושבת ש1ה
רק אצלי. רוב הנשים רוצות משהו ללב
ולא ריקנות.
את הבעל הראשון שלי לא אהבתי.
הורי בישלו לי נישואין עם אדם אמיד
ומבוגר ממני. אז הייתי בקושי בת . 17
את הבעל השני שלי אהבתי. לא הייתי
צריכה להתחתן איתו, כי הוא היה גבר
אלים, שהרים עלי ידיים.
אילו לא הייתי שבורה כל־כך אחרי
הנישואים הראשונים, לא הייתי מתחתנת
שוב. היה לו אופי דיכאוני, והוא
היה!.כנס למרה שחורה. הוא היה תמיד
מיילל על זה שהוא לא הצליח וכל
העולם היה אשם. אז לא תפסתי שהאשמה
היתה רק בו.
היום, אנחנו הגרושות, מחפשות
משהו יותר מאשר סתם להתחתן. כולנו
נשים מסודרות עם דירות ומכונית
ועבודה. יכולות להרשות לעצמנו
לנסוע פעם בשנה לחו״ל. אז סתם
לקחת גבר, כדי לנקות אחריו ולבשל
לו ולתת לו דין־וחשבון, אנחנו לא
רוצות.
אני, למשל, לא מחפשת שהוא יהיה
הגבר המסודר כמו שיהיה הגבר הנעים.
לי גם לא איכפת שזה יהיה גבר צעיר
שאוהב אותו ואני מוכנה גס לפרנס
אותו, אני יכולה להרשות לי את זה. לא
שיהיה בטלן, ושלא יעבוד, אבל לסייע
לו מבחינה כלכלית. זה לא כל־כך
הגיוני מה שאני אומרת, כי הגבר שאני
רוצה צריך להיות אדם שיש לו

רעיונות כמוני ושיהיה גם מצליח.
באיזשהו מקום זה מילכוד.

ך גברים ש מ תגר שי ם בגיל
^ שלי, הם משני סוגים. הגברים
שמתאהבים בבחורה צעירה ועוזבים
את נשותיהם מזה 30 שנה. סוג שני,
כמוני, שלא יכול לסבול יותר. אם אשה
בגילי מתגרשת, זה סימן שהגיעו מים
עד נפש. הגבר שמתגרש בגלל צעירה
גם יתחתן איתה. הגבר שמסתובב
בשוק הוא קאקר ואז הוא גם מגיע אלי.
אני לא רוצה אותו וגם האחרות לא.
אני שומעת מהחברות שלי שהן
מנסות לתפוס אלמן טרי. אם יודעים
להתלבש עליו בזמן אז אלמן טרי זה
חומר טוב לחברות שלי. הייתי בקורס
לתיקשורת פעם, והמדריכה שם
שהעבירה את הקורס, סיפרה את זה
באופן גלוי, שהיא שמעה על מנכ״ל
שהתאלמן, והיא עשתה הכל על־מנת
לתפוס אותו, והצליחה.
יש לי חברה טובה שהרבה שנים
היתה גרושה, היא היתה יוצאת עם
גברים, אבל לא היתה בררנית. היה לה
פחד להישאר לבד. לא חשוב עם מי
יצאה, רק לא להישאר לבד. כשהיו
עוברים כמה שבועות והיא היתה לבד,
היא היתה נכנסת לדיכאון. עכשיו, לא
מזמן, היא הכירה גבר אלמן ואחרי שנה
הם התחתנו.
נדמה לי שהיתה גרושה איזה 20
שנה, ואף פעם לא היה לה מישהו
רציני. היו לה הרבה הרפתקאות עם
הרבה נשואים ולא נשואים. אבל, כל
הגברים שלה ביחד, לא הייתי יוצאת
אפילו עם אחד מהם. פעם היא עשתה
מסיבה והזמינה המון גברים. כשראיתי
איזה סחורה כמעט חשבתי לא להת גרש.

ברה אחת סיפרה לי מיקרים
! !מזעזעים על הגברים שהיו בחייה.
רובם היו נשואים, ביניהם היה לה איזה
חבר־כנסת נשוי. הוא היה בא אליה,
שותה ויסקי, אוכל וישן, כשהיה לו זמן.
לגברים האלה מותר לעשות הכל, ואוי
ואבוי אם יתפסו את נשותיהם בצורה
דומה.
אני לא מבינה את הנשים האלה,
שהבעלים שלהן בוגדים בהן על ימין
ושמאל.
כשבני זוג נפרדים הגברים מתעל מים
מהאשה. רק אם קורה מיקרה
קיצוני, שהגבר הוא במיוחד רע, זה
הפוך. אף אחד לא עוזר במילות־עידוד.
להיפר. החברה שלי היתה בחתונה, לא
מזמן. כל החברים שלה ישבו איתה
בשולחן. קמו כולם לרקוד. אף אחד לא
הזמין אותה לרקוד. כל הגברים האלה

יכולה להתבטא בבכייה. שרע, ולא טוב
לה, ושחסר לה, ולחברות שלה יש.
האמת היא שעם חברות כאלה אין
לי הרבה במשותף. אני רק שומרת איתן
על קשר רופף. יש לי היום יותר קשר
עם חברות שלקחו את עצמן בידיים.
לדוגמה, החברה המהנדסת ההונגריה,
שאלתי אותה פעם איך זה שתמיד יש
לך שימחת־חיים. אז היא אמרה לי
שהיא מתכננת את זה :״אני ממלאה את
החיים עם פרוייקטים. אני הולכת
להרבה חוגים, יש לי חוג ליוגה וחוג
לברידג׳ וחוג לקבלה. הזמן אצלי
מלא.״
שמעתי מהרבה נשים שדווקא׳
בגלל הבדידות הזאת, הן עשו דברים
שלא היו מעזות לעשות במיסגרת של
נישואין. הן התפתחו באופן אינטלקטו אלי
ורוחני. יש להן זמן לעשות את זה.

^ הבדל בינינו ובין נשים אחרות
1 1במצבנו, שאנחנו לא מוותרות על
פגישה שקבענו בינינו. כל השאר
נידחה, אפילו פגישה עם גבר. יש לי
עוד חברה, גם היא גרושה יותר מ־20

..אני נ בו מזמן לא בונה.
בניתי מספיק בח״!״
הזמינו את עצמם אליה הביתה. כל אחד
ניסה להתעסק איתה.
אין לי בעיות סקס. עכשיו מאוד
נירגעתי. פעם רציתי מאוד. היו לילות
שנורא בכיתי. לפעמים זה חוזר לי.
עכשיו, בעיקר כשאני רואה סרט של
אהבה, לא מין. זה מה שחסר לי. הקשר
הריגשי־נפשי עם מישהו שאוכל
לאהוב ולהתפנק ולפנק אותו. אז יש לי
רגעים קשים, אבל זה עובר לי מהר.
אני כבר מזמן לא בוכה. אין לי דמעות.
כנראה שבכיתי מספיק בחיים שלי.
זה הרבה הודות לרוחניות שאי מצתי.
אני מאמינה בגורל, וזו אחת
הסיבות שאני כבר לא רצה ומחפשת.
שיהיה מה שיהיה. אז יש לי שקט
נפשי. אני רואה את הבעיות יותר אצל
החברות שלי שאין להן את העניין של
שקט נפשי, שכל השיחה של הערב

שנה. היא לא טיפוס שיושב בבית. אז
יש לה הרבה גברים. גבר אחד קבוע
שכביכול מתגרש (אבל את זה אני
שומעת ממנה כבר עשר שנים) .היות
שהוא לא מספיק, אז כל פעם היא
ניפגשת עם מישהו אחר. אבל שמעתי
ממנה שכל מה שיש לה זה פחות מ־50
אחוז גבר. אין לה שום קשר ריגשי עם
אף אחד.
זה נכון שמוציאים אותה, והולכים
למיטה. אבל כל הארבעה גברים שיש
לה זה פחות מגבר אחד וזה מאוד עלוב.
זה היה ברגע של פתיחות, שהיא אמרה
את זה שלא טוב לה.
אז יש לי שניי סוגים של חברות.
כאלה שהשלימו, לא שוויתרו על
מציאת בן־זוג, אבל החברות בינינו
חשובה לא פחות. ויש סוג שני של
חברות, שעד השנייה האחרונה לא

קובעות איתר. אולי בשנייה האחרון
יקרה איזה נס מהשמיים ומישהו יצלצ
אליה ויקבע איתה. מובן שחברו
כאלה יורדות מהפרק אצלי.
החברה היא ס ט אנד־ביי בשבילו
גם אשה היא בן־אדם. ההתייחסו
של הנשים האלה היא התייחסו
גברית, שאשה היא רק חפץ, משו
מאוד מישני.
אפשר להגדיר אותי כפמיניסטי
מלידה, בלי שאדע על זה אפיל
בשבילי פמיניזם זה הומניזם. זאת ל
הגדרה שלי. מה שאנחנו רוצות זה שג
האישה תיחשב בן־אדם. זה לא אומו
שהיא רוצה לחיות לבד או להיות לב
או להיות גבר. ההיפר.
לי בכלל יש דיעה מאוד ברורה ע
מה שקורה בעולם. אם נסתכל על ם
הפילוסופיות ההודיות, מאוד בולט א^
לם האלמנט הגברי וגם הנשי. פלו!
ומינוס. גם אצל הסינים טוענים יא
ויין. עכשיו נסתכל ביהדות שלנו
לקחו דבר יפה וסירסו אותו. הרבנוו
והדת הממוסדת סירסו את היהדוו
האמיתית. שם אפשר גם לראות שהכי
זה הוא והיא, השכינה והקדוש־ברון
הוא. יש מימצאים ארכיאולוגיים עי
היהדות הקדומה, שזה הכל הוא והיא
אבל פחדו לפרסם את זה באר׳
ופירסמו את זה בחו״ל.

ני מודעת לזה שחוסר מין מביא
למצב בריאותי לא טוב. אצלי זה
כאבי־ראש. חסר משהו בחיים.
החלום שלי זה לא היה מה שיש לי
היום. החלום שלי היה להיות נשואה,
עם מישפחה מאושרת, להיות מארחת
גדולה, מתעסקת בפוליטיקה ועוזרת
לבעלה. אבל זה לא יצא.
אם הייתי גבר לא היה שום יוצא־דופן
בי. הייתי עכשיו אדם נשוי, מטפח
את ילדיו. אני אוהבת ילדים, יש לי
שניים משלי. והייתי מפרנסת אותם
טוב. הייתי בעל חברה גדולה או אפילו
שר בממשלה. אבל כאשה לא יכולת׳
להתבטא במיסגרת נישואי, בגלל ה׳
מיגבלות של האישה, שבעלה נותן לד
להרגיש שרק הוא יודע הכל והיא אפס.
בכל זאת, לא הייתי רוצה להיות גבו
חס״וחלילה. המוסכמות של החברה ל*
נותנת לאישה את היכולת להתפתד
במלוא כושרה. הרי תמיד נתנו לי עצו
מאוד ברורה, אל תהיי יותר פיקחיח
ממנו, ואל תהיי יותר משכילה ממנו
(המשך בעמוד )66

ליי צ ר בזעילי־גשם -זה כד פעם
להסתכל על השמי .1אם אין
גשם -אז א !1שנה! אבל -
ארצה, בשנת ,1949 מהונגריה. הם ניצלו מידי
הנאצים, כשהם מחופשים לנוצרים, גוררים את
בנותיהם הצעירות ממקום למקום. לפני
המילחמה היה לארמין גוטליב בית־חרושת
למעילי־גשם. לאה גוטליב, שהיתה אז כלה
צעירה, נלוותה אל בעלה לכל מקום :״אהבתי
אותו מאוד והלכתי איתו לכל מקום, גם כשהלר
לקנות ברים. כף התחלתי להרגיש את הבדים ואת
הצבע. בבית־החרושת הסתכלתי על הגזרנים, וכך
נכנסתי לענף הטקסטיל״.
אחרי המילחמה עברו לצ׳כיה, התכוונו להגר
לאמריקה. אך הכסף נגמר, הוויזה האמריקאית
בוששה והגוטליבים התחילו לייצר בגדי־ילדות
כקונפקציה.
״שנתיים עבדנו וחסכנו כסף. אחרי השנתיים
נותרנו בלי גרוש.״ הכסף הצ׳כי איבד מהערך
שלו, כמו מה שקורה עכשיו בארץ.
״אני ממישפחה מאוד מתבוללת, לא שמעתי
אף פעם על פלסטין, אף פעם לא שמעתי על
הציוניסטים. בצ׳כיה שמענו שיש ישראל, יש
מולדת. חשבנו נבוא לישראל, למה לנסוע
לאמריקה? היינו במישלוח האחרון שיכול היה

סמל למעמד ויוקרה. בתים שאינך יכול להיכנס
אליהם לפני שעברת את אישורו של השוער
בפתח, בתים בעלי אולם־כניסה מרווח,
בריכת־שחיה ומיסעדה. הם אינם רומים כלל
לבתים שבהם התגוררה מישפחת גוטליב כאשר
הגיעה לארץ.
גוטליב צוחקת. כשהיא נשאלת על ביתה
הראשון בישראל :״כעת אני גרה במיגדל־דויד.
אבל כשבאנו לארץ לא היה לנו כסף. בגנואה
אמרו לנו שאקורדיון הולך טוב בארץ־ישראל. יש
לו ביקוש בקיבוצים. מכרתי שני מעילי מינק
וקניתי אקורדיון.
״מהאונייה נשלחנו למעברת באר־יעקב. כל
הדרר, מחיפה, היו חולות וקקטוסים. חשבנו —
מה זה? כל הארץ ככה? זה מידבר! ובלילה,
במעברה, שמענו את השאקאלים ולא ראינו אף
בן־אדם.
״באנו עם 13 מיזוודות. הורידו אותנו עם
המיזוודות, ליד המעברה, ואנחנו מחכים. מחכים,
ואף אחד לא בא. היו שם אוהלים, ובעלי נכנס
לראות מה זה. לא היה שם אף אחד, אז הוא סידר
לנו פינה יפה, שיהיה איפה לישון. למחרת, עמדנו

״זה אני!״

לאה גוטליב, האשה
שהעלתה א ת בגד״הים
הי שר אלי על המפה, ומגלגלת מ חזור ענק.
האופנה בקולג׳
* ץ חי או ת־ ה כ פיי ם
^ /פאר סון, בשדרה השביעית של ניו־יורק,
החרישו אוזניים. מאה כתבי העיתונות באולם
קמו על רגליהם. צעקו בקול רם ״בראבו״!
״בראבו!״ קניינים מרישתות״האופנה בלומי־נגדייל,
ס א קס פיפת־אבניו, נימן־מרקוס,
צרחו במלוא גרונם. הדוגמניות על הבמה,
בבגדי־ים לבנים, צחורים כברבורים, כרעו ברר
והכל נשאו עיניהם אל אשה קטנה, אפורת־שיער,
שעמדה מצטנעת בירכתי הבימה.
לאה גוטליב לא חלמה, כאשר היתה רכונה על
מכונת־התפירה שלה בג׳בלייה היפואית, שיבוא
יום ועולם־האופנה הניו־יורקי יריע לה. שם,
בג׳בלייה, כאשר תפרה את מעיל־הגשם הראשון
ובעלה נסע למכור אותו בתל־אביב, היא חשבה
רק על שכר־הדירה ש צייד לשלם ועל האוכל,
שבו צייר להאכיל את שתי בנותיה, מרים
ויהודית.
אבל עכשיו, בניו־יורק של ,1983 לא חסכו
מדורי־האופנה של העיתונות מילים, כדי לשבח
את יצירותיה של גוטליב. כתב־האופנה של
הניו־יורק טיי מ ס אף שלח לה זר־פרחים עם
הקדשה :״את הגדולה מכולן!״ הסיבה המיידית
להתפעלות: הצגת הקולקציה לשנת ,1984 שבה
הצליחה גוטליב, שוב, להדהים בסיגנון נועז,
חדשני ומרענן.
כמו תמיד, היו לצידה בעלה ארמין
נעים־ההליכות ובנותיה, מרים, המנהלת את
מישרדי חברת הגוטליבים, גוטקס, בניו־יורק
ויהודית, מעצבת אופנה.

אקודדיאון
^ תמורות מינק

ירכיים

ברוק שי לדס ( לי ד גוטליב),
הרחבות,
הירכיי ם בעלת קיבלה, בכל זאת 10 ,אלפים דו ל ר ליום.

יום וטקס״ הוא שם־דבר בעולם־האופנה.
700 1 1עובדים בארץ, יצוא ל־ 62 ארצות מחזור
של 12 מיליון דולר.
הכל התחיל כאשר לאה וארמין גוטליב עלו

| ל | 111 ^ 1 \ 1הזוג שהצליח: אר מין גוטליב, יצרן מעילי״הגשם שעשה הסבה
111ו לביגדי״ים, ואש תו לאה, לי ד קו״הייצור במיפעל גוטקס ב תל־ אביב.
השם הוא צירוף־מילי ם של שם הבעלים (גוטליב) והעיסוק הי סו די שלהם ( טקס טיל).

לצאת באופן חופשי מצ׳כיה. לקחנו את אמא שלי
ואת הילדות הקטנות ונסענו לנאפולי״.
לאה גוטליב מספרת את סיפורה, כשהיא
ישובה בכורסה המרווחת בדירתה שבמגדלי־דויד
ברחוב אורי בתל״אביב. מיגדלי־דויד הם

בתור לאוכל. קיבלנו מרגרינה ואני חשבתי שזה
חמאה מסוג יותר משובח ממה שאני רגילה.
המעברה היתה ליד פרדס, ובשבילנו תפוזים זה
היה משהו חדש. אף פעם לא אכלנו קודם
תפוזים״.

״לא היכרנו אף אחד בארץ. היו לנו קרובים
בירושלים, אבל לא רצינו ללכת אליהם עד שלא
נסתדר. בעלי הלך עד תל״אביב, ברגל, לחפש
דירה. הוא הגיע ליפו, לגיטו הערבי בג׳בלייה,
מצא שם בית קטן, של רכוש נטוש, מכר את
האקורדיון ב־ 88 לירות ונכנסנו לבית.

25 גשים עס

^ 7מבוגות־תפידה
ך י*ו׳.בלייה התחילה הקאריירה שלנו.
^ //ה ת חלנו עם שמלות לילדות. אני תפרתי,
בעלי נסע לתל־אביב, למכור את השמלות
ולקנות בד. אמא שלי עשתה את עבודת־היד.
לאט לאט הצלחנו. גם לאכול, וגם לקנות
מכוגת־תפירה. אבל היו ימים קשים .״אני לא
אשכח בחיים שלי יום אחד שלא היה בבית
מספיק אוכל, ומרים הלכה וביקשה אוכל
מהשכנים. זה היה נורא״.

השם גוטקס נולד כאשר אחר מעובדי
הגוטליבים, שיחק במילים גוטליב, טקסטיל ויצא
גוטקס.
ההתחלה היתה קשה. לא רק שהיתה מילחמה
(מיבצע קדש) ,גם לא היה גשם. ומבחינת
הגוטליבים זה היה פנצ׳ר. לייצר מעילי־גשם, זה
כל פעם להסתכל על השמיים. אם באמצע
אוקטובר אין גשם, זה סימן לא טוב, אם באמצע
נובמבר אין גשם, אין עונה. בשנת 1956 לא היה
גשם והיתה מילחמה. הגוטליבים החליטו
שצריכים משהו שהולך תמיד. הם התחילו לייצר
בגדי־ים.
״בעלי נסע לקנדה, עבד קשה מאוד, הלך
מחנות לחנות ועשה את העיסקה הראשונה.
אחר־כך נסע לניו־יורק וקנה את הבדים
הראשונים. עד אז הלכו רק בגדי־ים חלקים.
אנחנו היינו כמעט הראשונים בעולם שייצרנו
בגדי־ים בהדפסים. ההדפס הראשון שלנו היה

? 11 לפני 27 שנים, עם בגדי״ הי ם בסיגנון אות ם הימי ם(למעל ה) .הסתערו הגוטליבים על
\ י 1שוו קי העולם וכבר בשנות ה שי שי ם (למטה, מ ש מאל) החלה ההצלחה מאירה להם
פנים, וסיגנונם המיו חד מיקם אות ם בצמר תכש בין לקוחותיהם לפחות שלו ש מלכות.

|ך כ | 1ן 1דוג מני ת הצמרת ת מי בן־ע מי מדגי מהאת בגד״הים הנועז של קולקציי ת ,1984
111 11א שר זכה בהתעניינות כללית מ צד כ תבי וקנייני האופנה בניו״יורק. זהו בגד־י ם
שונה מ או ד ומלהיב יו תר מבגד־ הי ם הרא שון של גוטקס בעל השושנים הצהובות.

ואז, יום אחד, באחד ממסעותיו של ארמין
גוטליב לתל־אביב, הוא קיבל גיזרה של מעיל־גשם,
רק לתפירה. עד היום זוכר גוטליב,
שהיהודי שנתן לו את המעיל, לא ביקש ממנו את
שמו או את כתובתו :״היו זמנים אחרים. אז כל
אחד האמין לשני, לא כמו היום. אז לא היתה
חשדנות. לא ביקשו תעודת־זהות. הפנים היו
תעודת־הזהות של הבן־אדם״.
בג׳בלייה היו אז הרבה עולים חדשים. גוטליב
יצא לרחוב, שאל למי יש מכונת־תפירה ומי מוכן
לעבוד. באו 25 נשים עם מכונת־תפירה ובערב הם
הפכו לקואופרטיב.
״נו, בבית כבר לא היה מקום. שכרנו חדר אצל
הערבי בבית ממול. היחסים עם השכנים הערבים
היו בסדר. לא דיברנו הרבה, כי לא ידענו את
השפה. בכלל, האווירה בג׳בלייה היתה טובה
מאוד. אנחנו תמיד אומרים בג׳בלייה היו הזמנים
היפים ביותר שלנו. היינו צעירים, הרגשנו שיש
לנו בית, מולדת.
״אני מוכנה לחזור לזמנים ההם. עברנו אז עם
כל־כך הרבה חשק, עם רצון. היה בשביל מה
לעבוד, לכל דבר היתה מוטיבציה. היום זה לא כך,
היום משהו נעלם, משהו חסר, גס אצל העובדים
כבר אין אותה אמביציה שהיתה.״

לכלגיב בכל ארץ

״גוטקם״ הקימו בני הזוג גוטליב
\ £ב־ . 1956 מג׳בליה עברו ישר לדיזנגוף, לקחו
שותפים והתחילו לייצר מעילי־גשם.

שושנים צהובות. זה הלך טוב מאוד. אנשים עמדו
בתור בשביל סחורה.״
העבודה התחלקה בין שני בני־הזוג, והיא
עשתה את הגזרות והמודלים והוא עשה את את
הכסף. היום היא אחראית על העיצוב של
בגדי־הים, הוא על כוח־אדם, מפני שההובי שלו
הוא אנשים.
״היום ״,אומרת לאה גוטליב ,״מי שמעצב
מודלים, צריך לדעת גם כלכלה. כשאני מתכננת
את הבדים ואת הגיזרה, אני צריכה לעשות
קלקולציה, לחשב אם זה שווה או לא שווה. אם זה
כדאי או לא כדאי״.
כשהיא נשאלת אם היא יושבת־ראש
מועצת־המנהלים של גוטקס, היא אומרת :״אני
לא אוהבת תוארים ואני לא צריכה להיות
יושבת־ראש מועצת־המנהלים של גוטקס. אני גוקטסר העיצוב המיוחד, הנועז והחדשני משך את
תשומת־הלב. אומרת גוטליב :״אנחנו עושים
בגדים, שאף אחד לא העז לעשות קודם. אנחנו
עוברים על בגד־ים שיתאים לכל גוף בכל ארץ.
כשאני עושה בגד־ים אני מרגישה שאני בונה
בניין, מהמסד עד הטפחות.
״עובדה: לארץ מייבאים סריגים ושמלות מכל
העולם. לא מייבאים ביגדי־ים.״

^ המלבה הדגית
* וגס הספרדית
ך * ם ג אי ם במיוחד בלקוחות המפורסמים.
1 1״בקיץ האחרון היתה פה ננסי קיסינג׳ר. היא

צריכה בגד־ים ארוך ב־ 12 סנטימטר מאשר
בן־אדם רגיל. החלק העליון שלה ארוך במיוחד
לעומת הרגליים. חוץ מאשר לה עצמה, היא קנתה
מתנות לכל החברות. היא לקחה איתה הביתה 12
מערכות של בגדי־ים. יש לה אמא בת ,80 ולה
היא קונה רק באדום. ננסי קיסינג׳ר הביאה את
אשתו ש ל( ש ר החוץ־האמריקאי לשעבר) סיירוס
וואנס, שרכשה מערכת גם עבור רוזלין קארטר.
אתל קנדי היא לקוחה קבועה. היא באה
לשוארום (אולם־התצוגה) בניו־יורק, או רואה
בז׳ורנאל, מצלצלת ומזמינה.
״באנגליה יש לנו לקוחה חשובה מאוד: באסקוט עשתה היא אליזבת. המלכה קוקטייל־פארטי ליד הבריכה, היה צריך לשלוח
לה בגד־ים וקפטן בסגנון מכסיקאני תוך שלושה
ימים.
״יש לנו גם בוטיק בהארודס, בלונדון, שהיא
ח5ות מאוד שמרנית. הם אומרים לנו מי קונה,
אבל לא מרשים לפרסם. יום אחד פתחו את
ה ארוד ס במיוחד, בשביל שייך זאכי אל־ימני
(שר־הנפט הסעודי) הוא קנה שם בסכום של
36,000 לירות שטרלינג, מתוך זה שש מערכות
של גוטקס.
״מונה, אשתו (לשעבר) של המלך חוסיין,
רצתה קפטן בסגנון פולקלוריסטי. לא נמצא
בחנות, טילפנו אלינו, הכנו לה ושלחנו מייד.
״יש לנו לקוחות במארוקו, שאליהם אנחנו
שולחים את הסחורה דרך פאריס. לפני השלום עם
מצרים, שלחנו לשם דרך גרמניה. עכשיו שולחים
ישר. גם ללבנון שלחנו דרך פאריס. עכשיו
שולחים ישר.
״לי עצמי עוד לא הזדמן לבקר במצריים. אבל
לפני השלום קיבלנו תמונה של חנות־יוקרה
מצרית מלאה בגוטקס. ובז׳נבה חיסלו
נסיכויות־הנפט הערביות את הקולקציה שלנו.״

מעדיף ליום:
10000 דולר
ך וטליב מכחישה כי ז׳אקלין קנדי לקוחה:
^״ עלי ה אני לא יודעת. אולי קנתה בלי שנדע.
אבל למה ז׳קלין קנדי? מרגריט. מלכת דנמרק
קנתה וגם מלכת ספרד קנתה ב־ 1600 דולר״.
אחת הדוגמניות היותר מפורסמות של גוטקס
היא כוכבת־הקולנוע ברוק שילדם.
(המשך בעמוד )60

גבע בטלפון בחצות הלילה, חותמים
על עצומות, בקיצור מדברים, אבל לא
לוקחים שום אחריות. ישנם גם אותם
אנשים ש׳דיברו במירפסת׳ ,כפי
שמכנה אותם גבע, מפקדים שחשבו
כמוהו, אבל כשהצטרכו להביע את
דעתם במקומות המתאימים — שתקו
שתיקה רועמת.
״אני רואה בפרשה שני מחנות
ברורים — במחנה האחד עומד אדם
אחד, ובשני כל היתר. אלי גבע הוא
היחיד שנקט עמדה, החליט החלטה
ומימש אותה. כל אלה שחשבו כמוהו,
ושלא היו מסוגלים, מבחינה נפשית,
לעשות את מה שהוא עשה, או שלא
היתה להם אפשרות, מכיוון שלא היו
בתוך המערכת שהחליטה וביצעה,
אינם נמצאים במחנה שלו.״
שתי דמויות נוספות במחזה, ה מייצגות
הלכי־רוח שונים הן ״האור
בקצה המינהרה״ ו״הילד מרחוב
מקצה
״האור
16״. מנדלשטם המינהרה״ מופיע במחזה פעמיים.
בפעם הראשונה הוא צועק שיש אור
ואינו מבין מדוע לא מוצאים אותו.
״אבל כל זמן שהלב פועם אני
אופטימי,״ הוא מנחם את עצמו. בפעם
השנייה הוא מופיע רק בתור האלף של
ה״אור בקצה המנהרה״.
״הילד מרחוב מנדלשטם 16״ ,הוא הילדים מישלחת של נציגה
מבית־הספר ״אהבת ציון״ ,הנמצא
ברחוב מנדלשטם בתל־אביב. הוא פונה
לגבע ומבקש ממנו להתחשב בסיסמות
התלויות על קירות בית־ספרו כמו:
״ואהבת לרעך כמוך״ ,״ושבו בנים

סליגבע לא היה ולא נברא
4 כלל,״ אומרות שלוש דמויות
שמחות־לאיד במחזהו החדש של דני
הורוביץ, שיעור מולדת.
״אבל מכיוון שכל־כך דיברו עליו,״
הן מוסיפות ,״בוא נשמר אותו כמוטיב

מוסיקלי.״
הדמויות מחפשות את השורה
הראשונה של המוטיב המוסיקלי,
וכשמציע להן הפסנתרן של הרוויו
הסאטירי את השורה ״ארץ־ישראל היא
חלום מנוקב־כדורים,״ הן מבקשות
לדעת מה תהיה השורה הבאה.
כשמסתבר להן שאין שורה שניה, הן
מחליטות למחוק גם את לשורה
הראשונה.
המחזה, שיועלה על־ידי בימת
הקיבוץ בבימויו של המחזאי, יוצג
בעוד חודש בקיבוצים ובמועדון
צוותא שבתל־אביב.

אור בקצה
המינהרה
*ץ י שפט־ המפ ת ח ברוויו הסא־
^ /טי רי הזה מספר על ארץ
חמדת־אבות, שבה מתים, חולמים,
ונולדים אנדרוגנוסים .״זהו תהליך
העובר כעת על הארץ,״ אומר הורוביץ,
״מולו ניצב אלי גבע, גיבור־הקרב,
שהוא נגר הפריצה לביירות המערבית,
והעומד במרכז המחזה.״
נושא ההצגה הוא סיוט, המתרחש

במוחו של גבע בשעה 2בלילה, יום
לפני שקיבל את ההודעה על פיטוריו
מהצבא, אחרי שיחתו האחרונה עם
מנחם בגין, שבה הוא ביקש לשחררו
מפיקוד־החטיבה שהיתה אמורה לפרוץ
לביירות הנצורה.
״הסיוט הוא סיוט כפול,״ מסביר
המחזאי .״זהו מאבק נפשי של הגיבור.
הוא מייוצג על־ידי דמויות. שונות
הבאות לשנות את עמדתו, כמו ידידיו,
פיקודיו וקרובי מישפחתו, מצד אחד,
ואותן המייצגות את מצפונו מהצד
השני. המחזה הוא קולאג׳ של דמויות
ואירועים דמיוניים. בין הדמויות ישנו
הפטריוט שמאיים על אלי גבע שהוא
יחסל את כל הג׳וקים המסתובבים
בצינורות הדם היהודי. ישנה גם המורה
למולדת, שמטלפנת אליו כשהיא
ממררת בבכי ואינה מצליחה לומר
מילה אחת חוץ מ׳אלי, אלי׳ .המיקרה
הזה קרה במציאות, מלבד העובדה
שלא היתה זו מורה למולדת, אלא
למיקצוע אחר.
״נוכחותו של אלי גבע במחזה
מועברת באמצעות רמקול בלבד. לא
רציתי לעצב דמות חיה של גבע, כדי
שהמסר שלו יקבל את המישקל הנכון.
אני מקווה שהוא יהיה מיתוס בהמשך
קיומה של הציונות.
״הדמויות במחזה אינן מייצגות רק
את הימין הפאשיסטי המגעיל, אלא גם
את השמאל האינטלקטואלי אימפו־טנטי.
יש אנשים המדברים על פרשת

הורביץ וגבע צופים בחזרה
כמו גרי קופר

לגבולם״ ,״ונשמרתם לנפשותיכם״ ,או
״נשמור על פרחי ארצנו״.
דמות מהממת אחרת היא דמותו של
הילד, שהיה תינוק בן שנתיים
במילחמת־לבנון, שצולם כשהוא חבוש
ונראה כאילו היה נטול־ידיים. במחזה
הוא מופיע, כששתי ידיו שלמות, והוא
מכריז בהראותו אצבע משולשת :״נא.
יש לי ידיים, אבל אין לי אבא״.
״התפיסה שלי היא לא צינית,״ אומר
דני הורוביץ .״אני לא מוותר. ציני
אמיתי זהו אחד שלא מאמין בשום דבר.
אני עדיין מאמין בעוצמתה של
הציונות, אם כי ברור לי שהסיכויים
הולכים ודועכים. יש הרבה אהבה לארץ
במחזה שלי, לכן גם האכזבה הנוראה.
אני באמת מאמין באלף של האור
בקצה המינהרה. כשהאלף הזה מדבר
במחזה, הוא אומנם לא בטוח שיש לו
קול, אבל ברור לו שיש לו ריח. השאלה
היא אם מכירים בכלל ריחות כאלה״.

אחווה של
שתיקה
ך* ני הורוביץ ( 142 הוא מחזאי,
1תסריטאי ומרצה בחוג לתיאטרון
של אוניברסיטת תל־אביב. ביו מחזותיו בחאן קצירלי צירלי שהוצגו:
הירושלמי שכול וכישלון בתיאטרון
חיפה ויוסלה גולם בתיאטרון חיפה
ובתיאטרון לה־מאמה בניו־יורק. בין
תסריטיו — מסע־אלונקות בבימויו
של יהודה ג׳אד נאמן וטרא מי ט,
בבימויו של דני וקסמן.

״בצירלי קצ׳רלי הצגתי בצורה
סאטירית את דמות הצבר כגבר לוחם.
זוהי, בעצם, אנטי־תזה ליהודי הגלותי.
מסע אלונקות סיפר על בחור
המתגייס לצנחנים, ומשום שאין הוא של בדרישות לעמוד יכול
הגבריות־הצבאית, הוא מתאבד. הסרט מילחמת אחרי שנתיים נעשה
יום־הכיפורים. צה״ל לא היה מוכן
לעזור בעשיית הסרט, בטענה שהוא
מציג באור שלילי את הצבא. היום זהו
סרט חובה בקורס־קצינים בצה״ל. אני
מקווה שזה מה שיקרה גם לשיעור
מולדת. היה גולם
יוסלה
״המחזה
אינטרפטציה פוליטית על אגדת הגו לם
של המהר״ל מפראג. הגולם הפך
לוחם, שבא להציל את הקהילה
היהודית חסרת־הישע. כאשר נוכחת
הקהילה שהגולם הוא לוחם מעולה,
היא רואה בו משיח.
״המכנה המשותף לשלוש היצירות
הללו הוא הצורך בכוח, ההופך להיות
מטרה בפני עצמה. היכולת הגופנית, או
הכושר הקרבי, הופכים ערכים בפני

,.שיעור מולדת״ :הדמויות מאשימות את האומה
,,יש לי ידיים, אבל אין לי אב אר

עצמם, שלאורם מחנכים את ילדי
הארץ.
״כמוסד מרכזי של המדינה, גלום
בצה״ל כל הטוב וכל המסוכן שבחברה
הישראלית. כל הטוב — משום שצה״ל
הבטיח את קיומה של המדינה. זה קרה
בצורה מובהקת במילחמת־העצמאות.
במצב העכשווי הסכנה היא, שהצבא
יהפור להיות מיפלצת דורסנית,
שתחדל לשרת את העם והעם יתחיל
לשרת אותה. במילחמת־לבנון רצתה
המיפלצת לאכול ולגדול. התשלום היה
גבוה מא1ד.
״אלי גבע מהווה בשבילי צד שבא
להגן על האינטרס של עם־ישראל
מפני הצבא כגולם. אני חושב
שהמעשה שלו היה יוצא דופן, משום
שהוא פעל נגד מוסכמה בסיסית מאוד
בחברה הישראלית -הסולידריות. זוהי
תופעה מיתולוגית אצלנו. במחזה שלי
אני קורא לה יחד־נס. זוהי מן אחווה,
העלולה לשתק מהלכים הכרחיים
לקיום המדינה. האחווה שהיתה
במיקרה של גבע היתה אחווה של
שתיקה.״ שוחח כתיבת־המחזה לצורך הורוביץ ארוכות עם אלי גבע.

מחזאי־בימאי הורביץ בחזרה
כמו אברהם אבינו

,שיעור מולדת״ בבימת הקיבוץ: הדמויות מצדיעו ת לגולם
״ארץ־ישראל היא חלום מנוקב־כדורים־

״כששמעתי עליו חשבתי שהוא לא
יכול להיות קיבוצניק, משום שאחד
ממאפייניה של החברה הקיבוצית היא
דווקא היחד־נס. כשנפגשתי איתו
בביתו שברעננה ושאלתי מי היו
הדמויות שעיצבו את דמותו, הוא לא
הזכיר קצינים בכירים, אלא את שני
סביו, דווקא סבו החקלאי מנהלל וסבו
הרוויזיוניסט מירושלים. גבע, שגדל
במושב נהלל, סיפר כיצד בא סבו
החקלאי לביקור בבית־הוריו. כשראה
וילונות על הקירות קרא׳ :זהו סוף
הציונות׳.
״במחזה אני כותב שווינטו -
המנהיג האינדיאני מסיפורי קארל מאי,
גרי קופר כוכב הקולנוע, ואברהם
אבינו, היו פועלים בדיוק כמו אלי גבע.
מדוע דווקא שלוש הדמויות הללו?
משום ששלושתם היו דמויות שלחמו
בבדידות למען ערך עליון שהאמינו בו.
ככל שתהיה דמותו של גבע שנוייה
במחלוקת, הוא בעצם החולם והמגשים
האמיתי של הציונות.
״כששאלתי אותו באחת השיחות
אם היה מישהו יכול לשנות את דעתו
ענה — אילו היה חברי הקרוב, שנפל
במילחמת יום־הכיפורים ושעל שמו
קראתי את בני, חוזר ומבקש ממני
להישאר בחטיבה, הייתי נשאר.
״התשובה הזאת היא משמעותית
בעיני. היא מראה שמאחורי האיש קיים
עולם ריגשי מלא ועמוק. החלטתו לא
היתה החלטה פורמלית של פוץ
אינטלקטואלי, כי אס החלטה רומנטית
שנבעה מרגש אחריות עמוק ומתוך
בחירה בחיים, בעצם.
״כבר בפגישה הראשונה איתו
הרגשתי שהוא לא מוכר את עצמו
בצ׳יק. זוהי התכונה המעניינת ביותר
באישיותו. אלי גבע הוא לא ברק, אלא
אישיות הרבה יותר מאסיבית ורחבה.
החלטתו לא נבעה מתוך הארה

פיתאומית, אלא מתוך שיקול ד׳
לפני כשבועיים נכח גבע 1
חלקית של ההצגה. כשנשאל ק
העולם הזה מה דעתו על ההצגה
״קשה לי לחוות דעה על חלק
רבע מההצגה. ההצגה עדיין בחיה

אך נראה לי, שמי שמוכן לה
ברצינות למה שנאמר בה, יהיה ו
לראות ומה לשמוע״.
האם היה לו סבל מסיוטים
שיחתו עם בגין?
״לא היה לי שום סיוט. ישנת
בשעה 2.00 בלילה ההוא״.
האם התרגש למראה ו
המועלית על הבמה במיסגרת מו
״באופן כללי ניסיתי ללמד
עצמי. לא להתרגש הרבה. אך
אותי כיצד אדם זר רואה את ל
וכותב עליו. הייתי אומר שהתעז!
יותר משהתרגשתי.״
איך הוא מתייחס לעובדה ש;
ממנו מיתוס?
״לא מרגש אותי שעושים
מיתוס. יש שעושים ממני מיתה
ויש שעושים מיתוס אחר. אני
להתייחס לנושא בצורה אובייקג
ולבחון אותו באופן ענייני,
להתייחס להיבט האישי במעוו
בפרשת לבנון״.
בשיחה עם השחקנים בהצגה1
גבע מדוע שתקו האחרים ש
כמוהו .״אני מוטרד מהתופעה, אנ
אכנס לדיונים ממושכים, כדי לו
את סיבותיה״.
על עבודתו של הורוביץ הוא :
״קטונתי מלהעריך את העבודה ו|
צועית של דני. אני יכול רק
שהוא לקח על עצמו משימה להו
בנושא מסובך ורגיש, שלא רביו
להתמודד איתו. אני מברך על
הגישה״.

אוריאלה ויי

נ מ שו 30 שנה היה השחקן שמואר וודו ברת־ ־
ידוע. רבתע השתנה הכר -ובר זה מבני שחזו
להונגריה כוי רואות את הבית שבו נרצח אביו

חוו 1יומ ווחד
אך הסתירו לי, ולא ראיתי ממש מה
קרה.
כשאבא נרצח נותרתי ללא הורים.
אבא נישא לפני מותו שוב, והיתה לי
אם חורגת. איתה הלכתי אתר־כך,
לגטו.
הבית שבו גרנו, ושבו נרצח אבא,
לא היה הבית שבו נולדתי. זה היה בית
עם טלאי צהוב בחזיתו, שאליו העבירו
אותנו בשלב אחד לפני הגטו.
עד לפני כמה שנים לא כל־כך
רציתי לבקר בבודפשט. בשנים
האחרונות זה הציק לי ממש. מזה שנים
אני חולם על הבית שבו גדלתי: הנה
אני מגיע אליו והבית נעלם, ותמיד
אותו מפח־נפש אכזבה גדולה.

ך* שהשחקן שמואל וולף נסע
לטיול בארץ־מולדתו, הונגריה,
הוא היה אחוז התרגשות. אחרי הכל,
מזה 35 שנים לא ביקר בבודפשט,
עיר־הולדתו. הפעם האחרונה שראה
את העיר שבה נולדו הוריו והורי־הוריו
היתה כשהיה נער בן .14 אז עלה
לישראל, כשהוא יתום מאב ומאם, בוגר
גטו בודפשט.
שמואל וולף, שחבריו קוראים לו
שמוליק, נשאר בכל רמ׳׳ח אבריו
הונגרי, למרות שהתערה היטב בחברה
הארצישראלית, למרות שחי פה במשר
יותר שנים מאשר שם.
הונגרית היא שפתו הראשונה. על
הבימה ועם החברים דיבר עברית, אך
במשך שנים חי עם שחקנית ממוצא
הונגרי, ובבית הם דיברו הונגרית.
שמוליק וולף נסע להונגריה. הוא
לא חלם שיקרה לו מה שקרה שם.
וולף הוא שחקן קבוע בתיאטרון
חיפה. חובבי התיאטרון מזהים ומכירים
אותו. פרצופו הארוך הביא לכך
שבמשך כל הקריירה שלו קיבל הרבה
מאוד תפקידים של ״רעים״ ,למרות
שכל מי שמכיר אותו אישית יודע,
שיש לו נשמה של זהב. לפיסגת
הקריירה שלו הגיע כאשר גילם את
דמותו של קפקא במחזהו הנודע של
יוסף מונדי זה מסתובב.
הוא שחקן, לא כוכב, אפילו לא
מהשורה הראשונה. עושה עבודתו פה בינוניים, תפקידים קודש,
ושם תפקידים ראשיים בתיאטראות־השוליים.
והנה, בבת אחת, הידפקה לה
אלת־המזל על רלתו.
במיסגרת התיאטרון החיפאי הוא
פגש, לפני ארבע שנים, בשחקנית
צעירה בשם מיקי מרמור. היא צעירה
ממנו ב־ 20 שנה. אומרים שזו היתד.
אהבה ממבט ראשון. שמוליק וולף נשא
את מיקי לאשה. מספרים שהוא
המאושר באדם, שזהו זוג העושה את
הכל ביחד. את מיקי הצברית הוא לקח
איתו להונגריה ביום־הולדתו דד .50 הוא
הרגיש שהוא מוכרח, שהוא חייב
להראות לה את הבית שבו נולד, את
המקום שבו נרצח אביו כמעט לנגד
עיניו.
התרגשותו היתה עצומה. במשך
חודשיים לא ישן בלילות. כל מכריו
וידידיו ידעו ששמוליק נוסע להונ גריה.
הוא דיבר רק על נושא זה, לא על
שום רבר אחר. הוא רכש כרטיסים
לו ולאשתו, תל־אביב־ציריר־בודפשט.
האשרה הושגה ללא בעיה. השילטונות

כשהגעתי הפעם לבודפשט עם
אשתי והתקרבתי לבית, הסתכלתי
ונתתי צעקה :״מיקי, הבית איננו, הבית
נעלם!״
אבל הבית היה שם. זה היה רק
חלום־בלהות שהבית נעלם. איזו
הרגשה זו היתה.
הגעתי לבודפשט עם אשתי, מיקי,
וקשה לתאר את ההתרגשות ואת
הנסיעה מנמל־התעופה ועד המלון.
הייתי הרוג, התיישבתי על המיטה,
ופיתאום — טלפון ממיכל.
באותו רגע חשבתי על כל מיכל
שאני מכיר, רק לא על מיכל בת־אדם.
היא אמרה ״שלום שמוליק״,
בעברית, בבודפשט, הונגריה. כמעט

שהתעלפתי מהתרגשות.
למחרת נסעתי עם אשתי לראות את
המקום שבו נולדתי.
בודפשט השתנתה 35 .שנה לא
הייתי שם. זה לא היה אותו הדבר. העיר
שוקמה ונבנתה מחדש. בכל מקום
שומעים הונגרית, בכל מקום רואים
שפע עצום. להיות בארץ קומוניסטית
ולא לחוש בקומוניזם — הכל גרס מין
התרגשות.
הגענו לבית שבו נולדתי. נכנסנו
לחצר. זהו בית־דירות עם מירפסות
מסביב לחצר, כמו בסרטים ניאוריא־ליסטיים
איטלקיים. עמדתי באמצע
החצר, ראיתי את הנשים העומדות על
המירפסות ביום קיץ חם. הן שאלו אותי

ההונגריים מחייבים את התייר הישראלי
לשהות שבוע ימים במלון־פאר
בבודפשט ולרכוש תלושי־ מזון בשווי
של מאה דולר לשבוע זה. שמוליק
למד מהר מאוד כי במאה דולר אפשר
לחיות בהונגריה שבוע ימים. נותרו לו
ולמיקי תלושי־מזון רבים (״אל
תכתבי,״ הוא אומר, ובחצי חיוך מספר
כי מכרו את התלושים למלצרים
במלון).
הרגע הגדול הגיע. עוד לפני כן
הצטייד בכמה מספרי־טלפון. ידידו,
עיתונאי־הספורט אברהם בן־שלום,
המרבה בנסיעות במיסגרת עבודתו,
נתן לו מיספר־טלפון של מפיק
בטלוויזיה ההונגרית, רוברט לסלו
שמו .״מסור לו דרישת־שלום,״ אמר
בן־שלום.
מיכל בת־אדם, שבעלה משה
מיזרחי מביים בבודפשט את הסרט
האמריקאי הניצול, על פי ג׳ק אייזנר,
ושהיא עצמה משמשת לו שם
כעוזרת־בימאי, החליפה עם שמוליק
מראש מיספרי־טלפון. הוא נתן את
מיספר מלונו. היא נתנה את מיספר
מלונה. מיקי ושמוליק וולף יצאו
לדרך.

בבודפשט
* * ל מה שקרה לו מאז דרכה כף
} /רגלו על אדמת הונגריה הוא סיפר
בהתרגשות רבה בדירתו שבמרכז
תל־אביב. דירת־שחקנים אופיינית:
מעט רהיטים ישנים, הרבה ספרים,
מערכת סטריאופונית משוכללת ואוסף
עצום של תקליטים. על הקירות
רישומים ותמונות.

הוא לא נרגע עדיין ממה
שקרה לו, וכשהוא מספר, הוא
כאילו חי מחדש את החוייה:
זה שחזרתי להונגריה אחרי 35
שנים, זה היה בשבילי מאורע מאוד
חשוב.
בשנים האחרונות רציתי לבקר
בבודפשט. הרצון הזה היה חזק מאוד.
רציתי לראות את הבית שבו נולדתי,
ואת המקום שבו נרצח אבא.
הייתי בן 10 כשרצחו את אבא.
הייתי יתום מאמי, שנפטרה שנים
אחדות קודם לכן מסרטן. הוא נרצח
בגלל עלילת־דם שהעלילו הפאשיס־טים
על היהודים. נעשה פוגרום, הו ציאו
אותו החוצה עם אחרים, ירו בו על
המידרכה. אני עמדתי בקרבת־מקום,

1ר \ 1ך | 1בבודפשט ובחיפה. שמוליק וולף בתפקיד
הקאפו, למעלה, בבודפשט, עם השחקנים
האמריקאים. למטה, בתיאטרון העירוני של חיפה, עם

שחקנים־ילדים ישראליים. כשנטע להונגריה אמר
בצחוק שהוא נוטע להשתתף בסרט הניצול של
משה מיזרחי. תגובת חבריו היתה: היית מת.
מי אני, מה אני מחפש. אמרתי שאני
תייר, שנולדתי פה.
אשה אחת ירדה במדרגות, שוחחנו,
הראיתי לה את הדירה שבה גדלתי עד
גיל .11 היא סיפרה לי על הדיירים אחד
לאחד — זה עזב לארץ אחרת, האחר
לעיר אחרת, השלישי מת.
מכל הדיירים שהכרתי, היא סיפרה
לי, נשארה רק אשה אחת, מאוד זקנה.
שאלתי איך קוראים לה. היא אמרה לי:
דודה יוצי.
מה אגיד? אצל דודה יוצי היה הבית
השני שלי. אכלתי אצלה, ישנתי אצלה.
היא היתה דונה אידיאלה שלי. אהבתי
אותה. כילד הייתי מאוהב בה. הייתי
מספר לה בדיחות, היא היתה מספרת לי
אגדות. והנה, אומרים לי שהיא חיה.
אשה בת .83 לא האמנתי. אמרתי
למיקי: עולים אליה.
התרגשתי. איר היא נראית, דודה
יוצי, שהיתה חלק מילדותי? כשנפתחה

הדלת, יצאה אשה, מטר וחצי גובה.
שערה לבן מזדקר, גיבנת, בלי שיניים
— אבל עם ברק בעיניים וחיוך נהדר.
שלום — אני אמרתי לה — שלום
דודה יוצי. אני וולף ג׳ורי שנולד שם
— והצבעתי לה על הדירה.
״אתה וולף ג׳ורי?״ היא אמרה ,״זה
לא יכול להיות!״ כן, אמרתי, אני וולף
ג׳ורי, בנו של וולף £לדר, בנה של וולף
מריה.
״זה לא יכול להיות,״ היא אמרה.
קשה היה לה לתפוס שאני הוא הילד
עם התלתלים הבלונדייס.
ואז קרה רבר מוזר. היא דיברה אך
ורק אל אשתי, כאילו שאני לא קיים.
היא דיברה על הילד ג׳ורי, ואני
תירגמתי סימולטנית. כל הזמן היא
אמרה שג׳ורי היה ילד רע. איזה ילד רע
הוא היה ג׳ורי. תמיד הציק לה ותמיד
רצה לראות את הרגליים שלה.
כך סיפרה עליי סיפורים, זכרה
פירטי־פרטים ואפילו חיקתה את צורת
הדיבור שהיתה לי.
״ג׳ורי היה ילד רע,״ היא חזרה על
הסיפור עוד ועוד, ואנחנו ישבנו אצלה
שעתיים תמימות. בסוף הזקנה הזאת
אמרה את המישפט הבא לאשתי :״את
יודעת, אני אוהבת רק ילדים רעים.
ילדים טובים לא מעניינים ״.ואני
כמעט שפרצתי בבכי. מאיפה היא
שלפה את מישפט־הנחמה הזה, האשה
הזאת בת ה־ ,83 מישפט כל״כך חכם
ונהדר?

ן ן § 2מ

שמדליק דולף לא עצם עין כל
אותו הלילה מרוב התרגשות.
הוא לא שיער כי לא יהיה זה הלילה
היחיד שבו לא יעצום עין. אלת המזל
החליטה להאיר לו פנים. הוא בעצמו
לא נקף אצבע, היא עשתה עבורו
כמעט את כל המלאכה.

1 1*1111\ 1| 11* 11ן | 1י * 11 שמוליק וולף עם אשתו, השחקנית
/ 1111/1x1 #111 1הצעירה מיקי מרמור. הס הכירו

ב תיאטרון החיפאי לפני ארבע שנים ונישאו לפני שגה וחצי. מיקי,

ר1״1ד|1||||11

מיקי ושמוליק וולף בבודפשט. הוא לקח את אשתו
^ 1111_ 1 1 1 .1י 1הצברית לראות את עיר־הולדתו, את הבית שבו גר
ואת המקום שבו נרצח אביו. במשך הביקור נאלץ לתרגם למיקי.
למחרת טילפן למפיק הטלוויזיה
רוברט לסלו, שסיפר לו כי הוא מקרין
כבנין הטלוויזיה סרט שעשה על
הדתות בישראל. הוא הזמין אותו
לצפות בסרט, ביחד עם ישראלי, חבר
קיבוץ דליה, שהשתתף בסרט.
ודלף, אשתו מיקי ומיכל בת־אדם
הלכו לבניין הטלוויזיה ההונגרית.

אחר כך הלכו למיסעדה
צוענית ושמוליק היה בעננים:
מה זה בעננים, היום השלישי שלי
בהונגריה ומזמינים אותי לצפות בסרט
על ישראל בטלוויזיה ההונגרית, ואחר
כר אנחנו הולכים למיסעדה. איזה
שפע, איזה אוכל, לא ייאמן ממש!
דיברתי עם לסלו. הוא סיפר על
עצמו ועל התרשמותו מישראל, שאל
עליי. אני סיפרתי לו שביקרתי בבית
שבו נולדתי ומצאתי את דודה יוצי.
הוא הפסיק אותי באמצע הסיפור
ואמר :״תשמע ג׳ורי.״ הוא קרא לי

ג׳ורי, ואני כבר 35 שנה שמוליק. והנה
לסלו מתייחס אלי כאילו שמעולם לא
הייתי בישראל. הוא הינגר אותי מייד.
״תשמע,״ הוא אמר ,״אני רוצה לצלם
בחיפה סרע על כת הבאהאים. אולי
אתה יכול לעזור לי, להנחות אותי?״
הסכמתי מייד.

^ גגדיס של
קאפו

ך>* מ שכנו לשוחח וסיפרתי לו על
1 1ילדותי בהונגריה, על החלום שלי
לראות את בודפשט, על דודה יוצי.
והוא אמר :״סטופ. עליך אני עושה
סרט ״.אני אומר לו: לא ...הוא אומר, כן!
לא האמנתי. זה היום השלישי שאני
בהונגריה, וכבר עושים עליי סרט. לא
חשוב מה ייצא מזה, זו היתה התרגשות
עצומה.
הוא המשיך ואמר :״אני מנציח את

הביקור שלך כאן, ואחר כך אצלם
אותך בישראל ״.ראיתי שהבן־אדם
רציני, וטראח — איך שכל זה נפל
עליי, זה נס.
יש פה משהו לא בסדר, זה לא יכול
להיות — ניסיתי לומר לו. אתה מגזים
— סרט עליי? בטח נתפסת על הסיפור
של רודה יוצי. תישן על זה, תתקרר.
״לא ,:,הוא אמר ,״אני הולך על זה,
אני אתקשר איתך.״
כשנפרדנו, אמרתי למיקי: לא ייצא
מזה שום דבר. עברו יומיים, הוא לא
התקשר, והחיים שלי כבר לא היו חיים.
כשמכניסים למישהו שעושים עליו
סרט, זה תופס אותו חזק. אין מה
לעשות.
ביום השלישי בבוקר הוא התקשר
ואמר :״נו, ג׳ורי, מתחילים?״ לא
האמנתי. קבענו שנצלם יומיים לאחר
מכן, אחרי שנעשה סיור־לוקיישנס
ונדבר עם האנשים שיהיו מעורבים
בסרט.
הוסכם שנלך לבית הולדתי, שנדבר
עם יוצי, ואחר־כך נלך למקום שבו
נרצח אבי׳ ולמיסעדה עם התיזמורת
הצוענית — ושבדצמבר הוא יבוא
ויצלם בישראל.
בארץ אני משחק בתפקיד הקאפו
במחזה הניצול אותו המחזה שמשה
מיזרחי מצלם בקולנוע. כששאלו אותי
למה אני נוסע להונגריה, אמרתי:
לשחק בסרט של מיזרחי. התגובה
שקיבלתי היתה :״היית מת!״ רוברט
לסלו ביקש ממני שאפילו אם המחזה
יירד, ישמרו בתיאטרון את הבגדים, כי
הוא רוצה לצלם את הסצינה שלי
במחזה לסרט.

הנחשבת שחקנית צעירה ומבטיחה, גילמה את דמותה של לאהל׳ו
בהצגה הדיבוק. וולף מבוגר מאשתו ב־ 20 שנה, מה שלא מפריע לשנייב
להיחשב כאחד הזוגות המאושרים ביו תר בתיאטרון הישראלי
אך זה לא היה הכל.
כשהטלוויזיה ההונגרית ערכה איתו
ראיון מוקלט, הוא קיבל שיחת־טלפון
ממיכל, והיא אמרה :״משה רוצה אותך
לסרט ״.וולף התיישב כדי שלא ליפול.
האמריקאי, שהשחקן מסתבר
שאמור היה לגלם את תפקיד הקאפו,
לא הגיע לצילומים, ובבוקר צריך היה
לצלם את הסצינה.
וולף, הידוע בהגינותו, פגש
במיזרחי ואמר לו :״שמע, אני לא יודע
אנגלית, אני לא אתגבר על התפקיד״.
מיזרחי אמר לו :״סמוך עלי. אני
הבימאי ואני לוקח את זה על אחריותי.
אתה תהיה בסדר.״
בהומור הידוע שלו ובכישרונו
הנפלא לצחוק, בעיקר על עצמו, סיפר
שמוליק שכאשר פתח את פיו למחרת
היום פרצו כל הנערים האמריקאיים
המשתתפים בסרט בצחוק אדיר, כיצד
ברח כל הזמן מהמתרגלת האמריקאית
שהוצמדה אליו כדי ללמד אותו
אנגלית. לבסוף, בעזרתה של מיכל
בת־אדם, התגבר על הטכסט וזכה ובהוקרת מיזרחי של בשבחיו
השחקנים.

צלם הסרט אף הוא ישראלי — את
גרינברג. גם איתו שמח וולף להיפגע
על אדמת הונגריה דווקא. אך עיקו
ההתרגשות היתה בכך ששמוליק וולף
השחקן הכמעט אלמוני מתיאטרוץ
וזיסה, הפך מלך ליום אחד, כפי שהוא
מגדיר זאת בעצמו. מצד אחד צילמו
ההפקר של מצלמותיה אותו האמריקאית הענקית, מצד שני מצל׳
מותיה של הטלוויזיה ההונגרית
האיש שלא היו לו אשליות, האיע
שלא היו לו תיקוות או חלומות, האיע
שעשה מלאכתו קודש בתיאטרון מבלי
לחלום על זוהר, הפך על אדמח
ארץ־מולדתו לכוכב.
הצוות ההונגרי יבוא לכאן בדצמבר
להמשך הצילומים, ובינתיים הולך
שמוליק וולף כחולם. הוא עדיין לא
מאמין שכל זה קרה לו רק מפני שרצר
לבקר כארץ־מולדתו.
את השכר שקיבל מהטלוויזיר
ההונגרית עבור השתתפותו בסרט הוא
השאיר אצל מיופה־כוח, כדי שיטפל
בקבר־אביו. את קיברה של אמו לא
מצא.

שרית י שי

רוברט לסלו לא צריך היה
לצלם את הסצינה בישראל.
אלת המזל המשיכה לסייע
לשמוליק ודלף.
מה שקרה לו הוא יותר מדי טוב
מכדי שיהיה אמיתי. אחרי שהוא נסע
עם המפיק ההונגרי לבחירת אתרי־הצילום
ואחרי שהם חקרו את התקופה
ודיברו עם אנשים שברובם לא זכרו את
הפוגרום שנעשה ביהודים, לגמרי
במיקרה הם פגשו בזוג יהודי. אז
הסתבר, שהאיש עבד ביחד עם אביו
של שמוליק וולף. האיש אמר לו :״אני
מכיר את אביך, עבדנו יחד כסוכנים
של זינגר.־
וולף כמעט שהתעלף .״הנה בן־אדם
שזוכר את אבא שלי. זו היתה התרגשות
עצומה, זה היה שווה לי הכל!״

עם מ1רחי:

1הבימאי משה מזרחי מחנק את שמוליק, שגילם את
דמות הקאפו בצורה מרגשת. שמוליק לא האמין,
כאשר מיכל טילפנה ואמרה לו שמשה מיזרחי רוצה אותו לסרט שלו.

קולנוע סרטים הקצר של מ שו ע
לפני 20 שנה בערך, השמיע סטנלי קובריק
נבואת־שמד אטומית לעולם. מישהו לחץ על
הכפתור, והמכינה החלה משחקת את המישחק.
בדיוק ובציות, על פי הוראותיו של גאון אנושי.
היא לא ידעה לחשוב, כי אם לבצע, ואת משימתה
השלימה בעיקביות. שיר הסיום היה מריר. ורה
לין, בקולה הבטוח, כשחיילים מבנות־הברית
מלווים אותה בהקלטה חיה, שרה על רקע
הפיטריה הגרעינית :״אנו ניפגש שוב /לא
יודעים היכן /לא יודעים מתי /אבל ניפגש שוב
ביום שמש אחד.״
ואכן, נפגשים שוב. הפעם לא נמצא
בחדר־המילחמה את ר״ר סטריינג׳לב ואת אוסף
הגנרלים המנסים לעצור את הפצצה. הפעם
מתחיל המישחק בשלב מוקדם יותר ומגיע רחוק
יותר כשחדר־הבקרה שלפנינו משוכלל הרבה
יותר. אומנם הגענו לשנות ה־ ,80 כאשר לכל אחד
יש מחשב פרטי בביתו. אבל האדם עדיין מתלבט
— ללחוץ או ללחוץ על הכפתור. אבל הגנרל,
שטובת המדינה תמיד לנגד עיניו, סבור
שבמילחמה גרעינית אסור להחזיק אנשים
שאינם מסוגלים ללחוץ על הכפתור, כשהמכונה
פוקדת עליהם לעשות כן. הגנרל סבור שצריך
להחליף את האדם באלקטרוניקה.
כל זה אינו סודי, כשם שרעם כחול, הפאטנט
המאיים שהוא גיבורו של סירטו הקודם של ג׳ון
בדהאם, אינו סודי. לא הכימאי הוא שיצר את

מאתיו ברודריק בתפקיד דייוויד וחברתו אלי שידי ב״מישחקי מילחמה״
מילחמת עולם גרעינית בחיוג י שיר
האנושי של הסרט הוא לא לשחק במישחקים
שהאדם אינו יכול לנצח בהם.
מוזר לחשוב, שהבימאי המיטיב להשתמש
בקולנוע כביטוי לרוח הזמן, עשה דרך ארוכה
מאז עזב את ניו־יורק והמתין בחצר האחורית של
אולפני הטלוויזיה של יוניברסל בהוליווד, עד
שמישהו יתיר לו להכין ״טריילר״ בן שלוש
דקות. זה היה באמצע שנות הששים. מאחר שהיה
קרוב למפיקים, התנדב לעזור להם בליהוק
לסרטים רבים ככל האפשר, בתקווה שמשהו מן
הפירורים יפול גם לידיו. וכך אמנם קרה, גם
בשיגעון המוסיקה (סירטו השני, אחרי בינגו
ס ט אר) וגם במישחקי מילחמה.
את שיגעון המוסיקה ירש בדהאם אחרי
שההסרטה החלה ונתקעה. הוא פיטר את מחצית
הצוות :״היו שם אנשים שהייתי בטוח, כי לא