גליון 2412 מתאריך 23 בנובמבר 1983

היכנסו לדגמי מגה ,84 וסעו!
עיצוב החרטום המיוחד של דגמי מגה
החדשים, מעיד על צעד חשוב נוסף
בהנדסת הרגל. בית האצבעות החדש
מתוכנן כך, שאפשר להיות על הכביש שנים.
עכשיו, לפני שתכניסו את הרגליים למשהו,
תבדקו אם השם מגה ישנו.
שנו? היכנסו, תניעו ורוצו לשלום!

מכחכים
איחורי! שר רופא
מר אורי אבנרי,
העולם הזה,
אדוני,
ראשית — בירכותיי לחג־הקידמה: יום השנה
ה־ 66 למהפכת אוקטובר.
שנית — למיכתבן־ בהארץ, מיום ה־4
בנובמבר, על ידידן בנפש עיצאם סרטאווי: אני
מבטיהן שאם וכאשר תתפגר, כמו שהתפגר
הנ׳׳ל, בכל פעם כאשר אזכיו שמן הנעלה
בעל־פה או בכתב, אוסיף לא רק ז״ל אלא גם
זצוק״ל — ובלבד שתלך בהקדם בדרכו של
ידידך הנערץ.
ד״ר א. מתן, ירושלים
• ה דו ק טו רהמח רף הו א גי מל אי, רו פ א

תככים ב צ מר ת

כתבתה שער הקד ם:1

מפכ״ל המישטרה אריה איבצן כבר חשש
שמא יודח מתפקידו, ואכן תוכנית
סודית למינויים חדשים בצמרת
המישטרה כבר הגיעה לידיעתו של
שר־הפנים יוסף בורג, אך
£השר איש המפד״ל החליט
בינתיים שלא להחליט.

מילכוד מילחמה

חנוכת הכסף
מי מהם יצליח לגרום ליותר ילדים לגרום
להוריהם להוציא יותר כסף? זהו המרוץ השנתי,

בעוד שכוחות ישראליים ממשיכים במצור הימי על
טריפולי ובכך מסייעים לסוריה, נדחסת ישראל על־ידי
האמריקאים, להתגרות בסוריה ולאיים עליה במילחמה.
בעיקבות הלחץ האמריקאי נשלחו המטוסים
הישראליים להפציץ את בסיסי האירגונים המשרתים
את סוריה. למרות שכרגע אין ממשלת יצחק
שמיר מעוניינת במילחמה עם סוריה,
היא נדחקת למצב העלול להביא
למילחמה נגד חאפט׳ אל־אסד, שאיש
בישראל אינו מעוניין בה כלל.

במיקצועו.

כתבת השער האחורי:

שיעמום עד מוות
במה שונה הסופר!
כשאני קורא את ההצלפות שמצליף מיודענו
דן עומר על סופרים משעממים בחייהם ועל
סופרים המשעממים גם לאחר מותם, אני נזכר
במה שכתבתי בהמילון העליז שלי(בערך סופר):
הסופר שונה מכל אדם אחר בכך שהוא יכול
להיות משעמם גם שנים הרבה לאחר שמת.

ראובן סיוון, ירושלים

נבון זועם רצח בכלא
ה פי ר סו ם בהעולם הזה לפני שלושה
שבועות על הכוונה להציב א ת יצחק
נבון ברא שות המערך מעוררת סערה
במיפלגתו. יריביו כוע סי
ם עליו, ו הוא עצמו
כועס שנחשפו כוונותיו.

מחירה של מדיניות
הסורים גובים מיאסר ערפאת לא רק
את מחירה של מדיניותו -אלא גם
את מחיר עמדותיה של ישראל.
כשהתחילו להריח בישראל שקיצו של
ערפאת או־טו־טו מגיע, השתנה מקצה לקצה הקו
הנקוט בטלוויזיה ובעיתונים היומיים.
במשך שנים הולעטנו במנות גדושות של
תעמולה :״ערפאת הטרוריסט״ ,״רוצחי. ילדים״
ו״המחבלים הרוצים להשמידנו.״ פיתאום נודעה
לנו עובדה שהתחמקה מעינינו. ערפאת, כך הודו
פיתאום אמצעי־התיקשורת, הוא המתון שבין
המנהיגים הפלסטיניים. עוד עובדה שהמומחים
גילו לפתע :־ יאסר ערפאת הוא מנהיגם
הבלתי־מעורער של תושבי השטחים הכבושים
ושל הפזורה הפלסטינית.
אך האוזן הישראלית מסתגלת לאט לשינויים
כאלה. בהשבוע -יומן אירועים ( 18 בנובמבר)
הציגה הטלוויזיה הישראלית, במיסגרת העידן
החדש, את פניו האמיתיות של אש״ף, שהוסתרו
מעינינו במשך שנים. הכתבה ציירה תמונה
חד־משמעית — תושבי השטחים תומכים כולם
במנהיגותו של ערפאת, מאמצים את ידיו בדרכו
המדינית ובמאמציו להשיג שלום שיהיה מכובד
על שני הצדדים. אולם עורך־היומן התבלבל,
ובדיברי הפתיחה שלו לכתבה אמר משהו על
״מבוכה וחילוקי ריעות ביהודה ושומרון.״ האם
הוא בכלל צפה בכתבה שהוקרנה אחר־כך?
העורכים המתוחכמים יותר (בעיתון הארץ
למשל) ,מזילים דימעות־תנין על גורלו של הקו
המתון באש״ף, מסבירים לקוראיהם שהמיתקפה
על טריפולי היא המחיר שיאסר ערפאת משלם
תמורת נסיונו ללכת בדרך המדינית. כמה טראגי
— וכמה שזה אינו נוגע לנו כלל!
האומנם? נוגע גם נוגע. כי ערפאת משלם בדם
אנשיו לא רק את מחיר הקו המדיני שלו, אלא גם
את מחיר מדיניותה של ישראל. ממשלות ישראל,
שהציגו אותו, את אירגונו ואת בני עמו
כטרוריסטים שאסור לדבר איתם, הסגירו אותו
בכך בידי אוייביו הסוריים.
על־פי המסורת היהודית ,״צדיק — מלאכתו
נעשית בידי אחרים.״ אר אם מישהו מהישראלים
סבור, שגם את מחיר רישעותם ישלמו רק
הפלסטינים — הוא טועה. אם וכאשר יובס הקו
הרישמי אל אש״ף, ניווכח לדעת שמולנו עומדים
הסורים, חסידי חומייני ואנשי חזיתות־הסירוב
המטורפות למיניהן. ידם נבר לא תושט לשלום,
ואת המחיר נשלם אנחנו.
יואבים בן־אהרון, תל־אביב

דגל דגר תרדוף
גולת״הבותרת בהסכם הקואליציוני
של עיריית תל-אביב: הנפת דיגלי
ישראל בבל מוסדותיה של אגודת-
ישראל.
תמורת אקט סימלי זה גבתה האגודה תשלום
נכבד — הגברת הכפיה הדתית והגדלת תקציב
הישיבות שימומנו מכיסי החילוניים.
העם בישראל מוכן לשלם כל מחיר למען
יונפו דגלי ישראל בכל אתר ואתר. מחיר יקר —
__(המשד בעמוד )4

פעמיים נדחתה עדותו של חיים שושן
במישפט הרצח־הכסול השני 40 .דקירות
סכין, שהביאו את הרוצח אל מותו, מנעו את
עדותו. ברצח חשוד הרצל אביטן, שישב
בתא הסמוך לתאו של הנרצח. ביצד הצליחו
רוצחיו של שושן לבצע את
.הרצח באנך השמור ביותר
בבלא, מול מצלמות הווידיאו?
אש במכבי

>הוד> הטרור

צופי הטלוויזיה לא הבינו במה המדובר: יהודה תגר
סיפר על שנות שיביו בכלא העיראקי, אך לא סיפר מדוע
נכלא וכיצד שוחרר. הצטרך אליו השר מרדכי בן־פורת
(בתמונה) ,מפקדו בעבר, וגס הוא לא פיזר את
המיסתורין, שהעולם הזה חשך בבר לפני 18 שנה:
אירגונים ציוניים השליכו פצצות על יהודים בבגדאד,
כדי להמריץ אותם לבוא לישראל: אחרי שנים גילה
עיצאם סרטאווי, שחקר בפרשה, עוד

^ > 9פרט מדהים: מוראד קזאז (היום בן•
פורת) ,לא שוחרר בטעות, אלא
בהתערבות מפקד המישטרה של בגדאד:

ההברחות הן חוקיות!

נלברגנ

דן רביב, האיש
שיצר את,,בות-
רת לילה״ שהפכה גולתיהכותרת של
מישדרי הטלוויזיה הישראלית, מספר
את הסיפורים שמאחרי הכותרת,
סיפורים על דרכו כעיתונאי, על
עבודתו ככתב הטל-
וויזיה בוושינגטון ועל
לידת תוכניתו החדשה.

יש מוצא! אפשר להבריח כסף לחו״ל מבלי
להענש על כך. כך, על בל פנים, מלמד
עכשיו מישפטו של ישראל זילברברג
שבאמצעותו הוברחו בס פים
רבים מאוד לשווייץ.

פיטורי הבורר
יהושע רוטנשטרייך הוא אחד מעורכי־הדין
המכובדים ביותר בישראל -וגם אחד היקרים
ביותר. האחים שמואל ומשה יוחננוך שילמו
לו מיליארדים כדי שישמש בורר בסיכסוך
ביניהם. השבוע ׳,בגלל שכר־טירחה
פעוט מהאח משה, פסל
אותו בית״המישפט מלכהן
כבורר בסיכסוך המיליארדים.

המדורים הר,בושם:
מיפתבים קורא יקר • במדינה הנדון אהבה אמריקאית
תשקיך
מה הם אומרים -
שמואל פלאטו־שרון, יעל רום
חניתה צימרין. מנחם פרי,
שלמה משיח ודני הרמן
פורום -אס תר אלכסנדר
אנשים -פאפו(הצעיר) וקאטו הזקן

בלונים

23 הווי 30 שידור
תמליץ שידורים -בישראל ובירדן 31 32 אנשים כעולם
לילות ישראל -אלי גבע על הבימה 34

זה ונם זה

רחל מרחלת על כל העולם -

שימעוו עדן בן 55
נמר של נייר -מאיר וילקנסקי,
פיודור דוסטוייבסקי, סמיואל בקט,
יונתן רטוש. ד״ר אואן 40 ומדל נחמן אוריאלי 45 מוסיקה 46 קולנוע -גיורג׳ לוקאס 48 אופנה -רונן רז 50 במרחם -חשפניות בבגדאד

״הוא הורה לי להתפשט. גיפף
וליטף אותי.״ הוא היה צובט
אותי בפיטמותיי ודוקר אותי
בטיבות״״״תיאור?ה לא נמטר
על-ידי אשת, אלא על-ידי גבר,
קצין כיבוי־אש, שהיה, לדבריו,
קורבן של מעשים מגונים בדרך מינית וטחיטה טאדיטטית, שנעשו על״ידי
ב תחנת * 4 2 מפקדו כיבוי-האש בחולון.

• לואי ה־17
גם בתקופה שבה נלחץ רוב הציבור בארץ
במיסגרת התקציב המצטמק,
יש מי שמשחזר בחייו הוא
משהו מחיי הפאר והתענוגות
של המלך לואי ה־. 16

•שינוי מסלול
״פולנים אוהבים מארוקאיות,״ מסכמת את
ניסיונה המיקצועי הדוגמנית
מוריאל צווייג, שנטשה את
המסלול לטובת חיים יותר
מלאים בחברת ידידים ומישפחה.

• ושוב ״אקסודוס״
אייק אהרונוביץ, קברניטה של אוניית־המעפילים
המפורסמת, פותח את פיו -אחרי

עולם ק טן-

צפון אירלנד ואוסטרליה
תשבץ יומן אישי -יריות ברחוב דיזנגוף תמרורים הורוסקופ -מזל קשת
ספורט
זה היה העולם הזה שהיה

• תרומאות
כספי הצדקה זורמים לידיהם של פקידי מישרד־

מכח כי ם
(המשך מעמוד )3
בדם ובדמים — שולם בעבר, משולם כעת,
וישולם בעתיד למען דגל־ישראל. עם ישראל
שילם עבור הנפת רגל ישראל מול חופי מצריים,
בהפגנת הנוכחות של אחיי.אילת, שטובעה.
מחיר כבד משלמים כעת למען דגל־ישראל
בלבנון, ומי יודע איזה מחיר נשלם בעתיד למען
דגל ישראל בסוריה, בירדן. בעיראק ועוד.
למען דגל ישראל בסוריה לא אשקוטה, בירדן
לא אחשה ...אכן דגל דגל תרדוף.
שבתאי לוי, רמת־גן

מישפטז שר מאיר וידנו־האם
אפשרי שתתפרסם בעיתונות
העברית ידיעה בזו הלשון:
•בתל־אביב נסתיים מישפטו של מאיר וילנר.

משפטו של ביגון
ל א ^ זו?ב? כתבנו ב מו סר ה
מדר ולז&׳ימיר מו די ם משפסו של יוסף

ביגון. ביגון• נ*שס בביצוע פשעים נגד
המדינה. הוא הואשם, שבאופן שיסתי הי*
בד, הפיץ והעביר להו׳י־ייארץ חוסר הס חה
נגד ברו*,מ, מאי* יעי־ ־פי הודאות של
מרפזי התירה אנעי־קומוניסטייס זרים, בי* ;
גון ניצי• את קשריו הביתי־לנלייס עם מד־ ׳

| כייס אלה בארצות קפיטליסטיות ססויי-
| סית, כדי לבצע פעילות פלילית, המכוונת
לחתור תחת המשטר הממלכתי והחברתי
בגדה׳׳מ. הוא התפרנס מכפסים שקיבל
| ממרכזי החמדנות הזרי. בתשלום. עבור
תופר ההסחה שחיבר ־הדביר.
לרטזתו טל ביגון (וויי.וה עורמדדיג.
אד הוא סירב להעזר ״ח והעדיף לנהר
כעצמו אה הגנתו. בית הנזעיפם נענה ד!
במנותו.

המשפר, שנוהל בדלתיים פתיחות3 ,מ־ *
שד 3ימים והסתיים ב־ 14 באוקטובר* .
במשך שלושת הימים הישמעו עדויות |

של עדים ומומחים וסיכומי הצדדים.
בית הדיי קבע בהחלטתו שבמטרה לחי?
תור תחת המשטר בברד,״מ. היבר יהפיץ 1

דיווח ב״זו הדרך
ש׳ נאת־ישראל...״
וילנה נאשם בביצוע פשעים נגד המדינה. הוא
הואשם שבאופן שיטתי חיבר, הפיץ והעביר
לוזוץ־לארץ חומר הסתה נגד ישראל, וזאת על־פי
הוראות של מרכזי־חתירה אנטי־ישראלייט זרים.
וילנה ניצל את קשריו עם מרכזים אלה בארצות
קומוניסטיות מסויימות, כדי לבצע פעילות
פלילית המכוונת לחתור תחת המישטר הממלכתי
והחברתי בישראל. הוא התפרנס מכספים שקיבל
ממרכזי החתרנות הזרים כתשלום עבור
חומר־ההסתה שחיבר והעביר.״
בית־הדין קבע בהחלטתו, שבמטרה לחתורתחת המישטר בישראל, חיבר והפיץ מ׳ וילנה
בשיטתיות, במשך 30 שנה חומר אנטי־ממלכתי.
המסית לשינאת״ישראל, וזאת תוך סילוף
מדיניות הפנים והחוץ של מדינת־ישראל. הוא
קרא להתערבות זרה בעניינים הפנימיים של
ישראל ולמאבק נגד המישטר הישראלי.
״בית הדין מצא את וילנה אשם, ובלוקחו
בחשבון את חומרת הפשעים שביצע, את אופיו
של הנאשם ואת העובדה שהוא נדון כבר פעמיים
בעבר על עבירות פליליות מאותו הסוג — הטיל
עליו עונש־מאסר של שבע שנים״.
דימיוני, מוגזם, לא־יאמן? ידיעות מסוג זה
עשויות להתחיל להתפרסם בעיתונות הישראלית,
אם תלו ישראל בעיקבות ברית־המועצות
ותחוקק חוק נגד הסתה אנטי־ישראלית,
במתכונת החוק נגד הסתה אנטי־סובייטית,
שעל־פיו נשפט יוסף ביגון.
אד ם קלר, תל־אביב

בית־השימוש. מה הקשר בין שמיטה והר־סיני?
ביררו המתנגדים ומצאו, שהגבריסן נוהגים לשאת
עימם כסף גם כשהם נכנסים לחרך הקטן.
איך לא חשבנו קודם על הקשר בין שטרות
ונקבים?
אבל מתגנב החשד ללב: אולי רק מקינאה יצא
,האיסור המפולפל הזה? כדי לבדוק את העניין, יש
להדפיס בדחיפות שטרות עם דיוקנו של הגאון
.מווילנא — ולראות מה יגידו אז הליטאים.
באשר לחסידים הגליצאיים — לאלה אין מה
לדאוג. בתוך זמן קצר יוציאו בוודאי פסק,
שיקבע כי 1000 שקלים אינם כסף — ויתירו
להחזיק בשטר המריבה גם בשבת.
משד טננבאום, ירושלים

דת פוליטית
ישראל אינה חייבת דבר ליהודים
שהצטרפו למחתרות בדרום אמ ריקה.
מאמרו
של מהסל זוהר גיהינום במחנה
הפנינים(העולם הזה 5 ,באוקטובר) מעורר שתי
שאלות: האם בפרשת הרדיפות ומעשי החיסול
הפוליטיים בארגנטינה סבלו יהודים כיהודים
ובגלל יהדותם?
האם חייבת ממשלת ישראל להרתם לבעיית
הנעלמים או יהודים אחרים הנרדפים מטעמים
פוליטיים?
כיוצא אמריקה״הדרומית, ברצוני להציע
תשובה לשתי השאלות.
לשאלה הראשונה התשובה היא חיובית, אך לא
הייתי מדגיש את המימד היהודי דווקא. דבר ידוע
הוא, שכאשר קיימת סטיה חברתית על רקע
פוליטי או אף פלילי, היחס לסוטה שהוא במיקרה
בן־המיעוטים נוטה להיות חמווי יותר, לדוגמה, גם
בישראל העיתונות נוטה להבליט אר. מוצאו של
הסוטה. למשל ,״בן־מיעוטים נתפס במעשה
מגונה ״.בתחום הפוליטי, ידוע הוא שקבוצות
מיעוט, בגלל מעמדן השולי בחברה, נוטות יותר
מאחרות להצטרף לקבוצות ״סוטות״ מבחינה
פוליטית, והדבר ידוע בתולדות עם ישראל וחלקו
במהפיכות.
בקיצור, כשם ששילטונות הצאר ברוסיה שמו
עין במיוחד על היהודים, ולאחר מכן סטאלין תרם
לייצוג גדול של יהודים בין ה״מטוהרים״ ,כן
מתרחש אותו התהליך בארגנטינה, באורוגוואי
ובצ׳ילה.
כאשר לשאלה השניה — התשובה היא לא
ולא. אגשים אלה לא נפגעו בגלל יהדותם: בדרך־
כלל המדובר באנשים שאימצו דת פוליטית
ב מ קו ם יהדותם. הם נפגעו בגלל הפאתולוגיה
של מצבם של היהודים בגולה, מצב שהקמת
מדינת־ישראל נועדה לרפא, כשם שמדינת
ישראל אילו היתה קיימה. בשנות השלושים, לא
היתה חייבת דבר ללב טרוצקי, לקארל ראדק,
לקמנייב ולזינובייב, כן אין היא חייבת דבר לבני

מאורע הוסטורי
או מעשה ראוותני?
לפני יותר מעשרים שגה (בדיוק ב־20
במאי )1963 כתב אורי אבנרי מאמר
בדרשבועון אתגר(שאיננו קיים עוד) בשם
״המעשה השמי״.
באותו זמן הופיע סיפרו של העיתונאי
האמריקאי ג׳ראלד פראנק על פרשת לורד
מויז, ובהזדמנות זו ניתח אבנרי את
השתלשלות הפרשה ואת הסיבות. לדעתו.
לכן• שלא הפכה -.ל״פעולה השמית
הראשונה•.
אתגר, צריך להזכיר, היה ביטאונו של גוף
רעיוני מצומצם שנקרא ״הפעולה השמית״,
ושעם מייסדיו נימנה נתן ילידמור. לשעבר
ממפקדי לידי.
בדברי הסיכום שלו באותו מאמר כתב
אדוארד ולטי(״לורד מוין״< גיכס
אמרי :״פרשת גבורה יחידה במינה, מאורע
.המאבק לא היה לשווא...־
היסטורי בתולדות האומה העברית. התחלה
של דרך חדשה שלא נסללה הלאה.״
אחרי עשרים שגה >ב־ 27 בספטמבר ,)1983 הפכה הכותרת ״המעשה השמיי ל״רצוו לורד
מוין״ ,ושינוי המילים מסמל גם *מ שינוי הריעות. הבימה השתנתד״ עתה היא העולם הזה. אבל
על הכתוב חתום אותו אורי אמרי.
בגוף המאמר. העוסק בראש־הממשלה החדש יצחק שמיד, הפד ״המאורע ההיסטורי״
ל״מעשה ראוותני ביותר׳ .־הפעולה השמית הראשונה בתולדות המרחב* 096 ;•:הפכה למעשה
״חס־ תוכן פוליטי. ששירת מטרה הפוכה מזו שהתכוונו אל־זד (.)1983
סותר לאדר, לשנות את דיעותיי אחרי חקופר כה ארוכה במאמר אפשר לגלוי סיבי אחה
לשינוי הדרמאתי. הגיא־ ש״מוין הפך תומך נלהב כרעיון הקמתה של מדיור ליהודים״.
ה״גילוי ׳(ל< במיקרו׳ .במרכאות) מבוסס כנראה, על מאמי של פרופסור בשב! ברנרד
וס־שמיין, שפורסם בריבעון להיסטוריה זמנים וגאון חורף ; 82 המעוניין בכר יוכל לקרוא את
המאמר הנ״ל ואת ונגינת החתום מימה״ בגאון קיץ ׳82׳;• לענייננו, די לציין שפוץ תמך,
י במיסגרר, חברותו בוועדה של הקבינט הבריטי לעניין ארץ־ישראל, בתוכנית החלוקה. תומך
,נלהב הוא לא היה.
אפילו ורסרשטייו המסנגר על מוץ מודה, לאור הלקו המכריע של האיש בפרשת סטרומה
שירדה למצולות־דים ולאור דיעיתיו הנחרצות בדבר הגבלת העליד היהודית, ש״קשד לטעת
על מדן שדיה — כפי שצ׳רצ׳יל תיאר אותו בגית־הנבחריס אחרי ״ותו — אחד הידידים
הטיבים ביותר של מיהודים והבקיאים ביותר בעניינם ...הוא לא היד• תומר נלהב כציונות,
כדוגמת צ׳רצ׳יל.״
את תמיכתו ברעיון החליקה אפשר להסביר כבד, שהגיע למסקנד שזה הפיתרון הטוב ביותר
מבחינת האינטרס הבריטי, שדיי• להיחלץ מהכבך האר׳הישראלי. הוא לא ראה במדינה יהודית
התגשמה! מזון דתי אי פיצוי לסיבלם של פליטים חסרי־בית, בבריטים אחרים.
כל זד״ אג־ מניה, ידוע גם לעורר העול הזח. המסקנה המתבקשת היא שבירר לשירטוט
דיוקו שלילי לבל האפשר של ראש־הממשלד״ היד צויד להשדויר במקצת את ״המעשה השמי׳,
ולהפכו ל־מעשה ראוותני ביותר.״ זה אינו נחיץ יאינו הוגן.
הבת ש? אמרי לרעיון השמי, נתז ילץ־מור המנוח. פירסם ומדמה לפני מותו מאמר על
פרשת מוץ, בשם ״מהאבק לא היה לשווא׳ ,במאמר מצא קשר בין העובדה שמצויים, המדינה
שתמכה בהפגגות־רחוב באנשי לח״י. היא גם המדינה הראשונה שחתמה על הוזה־שלום עם
ישראל, הוא בוודאי לא היה מסכים עם הערכתו של אבנרי, שהמעשן. דיה ״חסר תוכן פוליטי״.
ועל המאבק בשכיר אפשר רק לומה אבוי למאבק — כל מאבק — אם כדי לשכנע בו,
צריך אדם לשנות את דיעותיו על פרשה שפעם ראה בה •מאורע היסטורי בתולדות האומה
העברית.״
שמעון חבים, רמת־השרון

9הבותב הוא אחיו של אליהו הביס, אחד משני אנשי לדרי שהרגו בקאהיר, נד<5
בנובמבר ,1944 את השר הבריטי לורד מוץ. ועלו לגרדום בראשית .1945
שלישית, עבודות הפיתוח במשק־המים
יבוצעו גם להבא בהתאם להסכם ולהחלטות
הקיימות בעניין זה מכבר.
צמח יעד, נציב המים, תל־אביב

ע1ם האב תחידוז
שמות־מישפחה

כיצד מקצרים
ספרדיים!
גנראל אלבויטו גונזאלס־קמפוס הוא אלברטו
גונזאלס ק׳ ,ולא כפי שכתבתם(״גנראל קמפוס״).
שם־המישפחה הראשון הוא שם מישפחת האב,
השני — שם האם. תמיד יש לכתוב את שניהם,
אך אפשר לקצר את שם האם(השם השני).
הוא הדין בסופר גבריאל גארסיה״מרקס.־
לעולם איו לכתוב ״גבריאל מרקם״ .מי שרוצה
לקצר, יכול לכתוב: גבריאל גארסיה מ׳,
יורם כהנא, ניו־יורק

• ה קו ר א צירף קטע מבי ט אז ן רק״ח. זז
הדרך׳ ,שבו מדוזה לאין זהבי, כתב השבועון

לידיעח הקוראים

ב מו ס קוו ה, על מי שפטו של יו סף ביגון( ראה
גלופה בעמוד זה).

קריקטורה של זאב ב״הארץ״

הנשר הגדור מריטא
מדוע מותר להשתמש בשטר שעליו
דיוקנו של הרמב״סז
החרדים הליטאיים (״המתנגדים״) מצאו להם
נימוק מעניין מדוע יש להחרים את השטר החדש
בן 1000 השקלים. לדעתם, אסור להכניס את
דיוקנו של הנשר הגדול, בעל היד החזקה, לתוך

ישראל שהסתפחו למונטנרוס ולטופמארוס.
צבי פלדמן, חולון

על מי מנוחות
בעיקבות פירסומים בעיתונות,
כאילו קיימת מתיחות בין נציבות

לא כסף
המים ו״מקורות״ ,מבקש נציב״המים
להעמיד דברים על דיוקם:
ראשית, אין כל מתיחות בין נציבות־המים
ומקורות, והיחסים בץ שני המוסדות תקינים,
ענייניים וקורקטיים.
שנית, אץ כל יסוד לפירסומים כאילו יש
בדעתי למסור את עבודות האחזקה במוביל
הארצי לקבלנים פרטיים בדרך של מיכרזים.

מיבתבי קוראים מתסרסמים
בקיצורים המתחייבים מחומם
ומשיקולי מקום. עדיפות תמתן
למיכתבים קצרים, מודפסים
במכונודכתיבד״ שצודפה אליהם מיבתבים הכותב. תמונת בעילוכדשם לא יפורסמו. אץ
המערכת מחזירה את המיבתביס
שנתקבלו בד״
העולם הזה 2412

ביו טריפולי לנטלכום

בשיא ההמולה סביב מניות־הבנקים ניגש
אלי ברחוב אדם בלתי־מוכר לי, לחץ את ידי
בחמימות ואמר :״תודה לכם! בגללכם לא
הפסדתי היום כסף, כמו כולם!״ הוא סיפר לי
שהוא נוהג לקרוא את המדור אתה והשקל
בהעולם הזה ולנהוג לפי עצותיו.
לשבועון זה יצא שם של מי שרואה את הנולד
בשטח המדיני. בשנות ה־50׳ המוקדמות אמר
העולם הזה שהבעיה הפלסטינית לא נעלמה,
ב־ 1967 ניבא שהשטחים הכבושים יהפכו לסרטן
בגוף המדינה, ב־ 1972 חזה שהמצרים יפתחו
במילחמה ועכשיו ניבא שסוריה לא תצליח
לשבור את אש״ף. מאות רבות של תחזיותינו
המדיניות התגשמו, בעוד שהתחזיות ההפוכות
של כל כלי־התיקשורת הופרכו.
אך מה בשטח הכלכלי? האם עמד העול ם
הזה במיבחן גם שם?

הנה כמה תחזיות של מאיר תדמור, עורך
המדור הכלכלי אתה והשקל, זמן רב לפני
התמוטטות המניות של הבנקים:
:2 5 .5 .8 3 הדולר הוא עדיין זול. ומי
אנחנו שלא נקנה בזול כשהגיזבר הוא דונאלד
ריגן, שר־האוצר של רונלד רגן?״
: 1 .6 .8 3״...בניגוד למה שחושבים ואומרים
עלינו כמה פקידים בחסרי הבנק שאותו הם

:2 7 .7 .8 3״אבל בינתיים, כל זמן שהייצוא
יורד והדולר עולה, אני הייתי משקיע בדולר״.
:3 .8 .8 3״מי שלא מאמין בנוסחות־פלאים
ישקיע בירוקים. שם לא צריו להכפיל ולחלק, זה
בא אוטומטית״.
(. :1 0 .8 .8 3אילו היה לי כסף) הייתי מעדיף
מה שהכי בטוח — דולארים״.
: 1 7 .8 .8 3״עדיין יהיה כדאי להחזיק
במט״ח, מט״ח עו״ש, ולהמיר כל שבוע חלק מן
המשכורת״...
: 2 4 .8 .8 3״הסך הכל בסוף השנה עלול
להיות עגום הרבה יותר: השקל יתקרב בצעדי־ענק
לערך של סנט אמריקאי אחד. ואז נוכל
סוף־סוף להכריז על המטבע הלאומי החדש של
ישראל — הדולר״.
זה נכתב חודשיים לפני שבאה ההדלפה על
תוכנית הדולריזציה של יורם ארידור.
:2 7 .9 .8 3״...אם הבנקים ימשיכו לזעוק
אנחנו נמשיך לקנות דולארים, והם יגדילו את
גרעונותיהם וימשיכו, אולי, לנסוע לירושלים,
לבנק ישראל, לבקש רחמים״.
וכן הלאה, ער ליום ההתמוטטות.

דומני שגם בשטח זה ניתן לקבוע שהעולם
הזה ראה את הנולד. מי ששעה לעצתו, הציל את
כספו. חבל שהאזרח אינו יכול לתרגם לקח זה
בקלות גם לשטח המדיני, אלא אחת לארבע

^ פרשת
לגדאו

שנים

בראיון שהעניק לשרית ישי (העולם
הזה )2410 טען ראש־העירייה החדש של
הרצליה, אלי לנדאו, כי השופט יוסף חריש כתב
בשעתו בפסק־דינו שהוא מזכה אותו מן האשמה
של קבלת רכוש גנוב רק בשל ההגנה המזהירה
של פרקליטו. איזה מין זיכוי זה? — התמרמר
לנדאו. איך אפשר להתגונן מפני זיכוי כזה,
המשאיר כתם לכל החיים?

כלכלן תדמור
הירוק הירו ק הז ה
משרתים, יש לנו גם משהו חיובי להודיע: עדיין
ההשקעה הטובה ביותר, בעלת הסיכון הנמוך
ביותר, הוא במטבע חוץ״.
:2 2 .6 .8 3״אני מציע ...להשקיע במט״ח
(דולרים הדולר יקנה את עולמו מחדש ...ועוד
עצה: מי שמוכן לעבור את מחסום המרחק יכול
לגשת לבנקים ולברוקרים המתמחים במניות
ישראליות הנסחרות בבורסה של ניו־יורק,
ולהשקיע דרכם. שם כל דולר הוא ריאלי, והשוק
שם עולה״.
: 1 3 .7 .8 3״המכפיל הכי נמוך ...הוא ירוק
ואפשר להחזיק אותו בכיס!״
:2 0 .7 .8 3״ועכשיו אנחנו מגיעים לעיקר:
מה שעושים היום המוסדות הכספיים והמשקיעים
המוסדיים הוא שערוריה. מכריזים כל הזמן
שתומכים בשוק. תומכים תמיכה אופטית שעולה
הון־עתק, והמסכנת את מערכת־הביטחונות של
הבנקים. וכאן נכנם לתמונה האוצר, שיש לו עניין
ברור ביציבותה של הבורסה. הוא תומך בבנקים
שתומכים בבורסה, אבל בהפסקות״.
(כל זה — שלושה חודשים לפני ההתמוטטות!)

מישפטנים
העירו לי שהדברים אינם מחיי־קים,
ושכדאי להעמידם על דיוקם למען כבודו
של השופט.
הכרעת־הדין במישפט ״מדינת ישראל נ.
אליהו לנדאו׳ פותחת במילים הבאות:
״כפסע היה בין הנאשם לבין הרשעתו בעבירה
על קבלת רכוש גנוב, בידיעה שהושגה בדרן של
פשע, היינו פריצה: וכשתי פסיעות — בינו לבין
הרשעתו בעבירה של עצם הפריצה והגניבה, שבה
הואשם פכתב־האישום, שכן בטוח ומשוכנע אני
בנאמנותו של העד המעיד בו את האשם של
העברת הרכוש הגנוב ומכירתו.
״אלא שעמדה לו לנאשם הגנתו המזהירה של
סניגורו, לגרוע מישקלה וליטול ממשותה של
ראיית־הסיוע, שהובאה לעדותו של אותו עד,
המעורב בעיסקת־העבירה. ומאחר והצורך באותה
ראיית־סיוע, המתקראת בדיני־הראיות,דבר־מה׳,
הוא גזירת ההלכה הפסוקה, ובלעדיה לא תיכון
הרשעה על יסוד עדותו של מעורב בעיסקת־עבירה,
אנוס אני לזכות את הנאשם״.
בלשון פשוטה: השופט ל א אמר שהוא מזכה
את הנאשם בשל כישרונו של הסניגור. הוא אמר
שהסניגור הצליח לערער את אמינותה של
ראיית־סיוע מסויימת, ובלי ראייה זו לא יכול היה
השופט, על פי החוק, להרשיע את הנאשם, אף כי
אינו משאיר ספק לגבי דעתו על העניין. לפי
החוק היה דרוש ״דבר־מה״ כסיוע לעדות, ואותו
״דבר־מה״ לא נמצא.
מבחינה מישפטית טהורה, לא חשוב מדוע זכה
נאשם בזיכוי. מכיוון שלא הורשע, הוא נחשב
כחף־מפשע. בלי כל קשר לפוליטיקה, יש להחיל
כלל זה גם על אלי לנדאו, כמו על כל אזרח אחר.

— נוכח צהלות־השימחה בירושלים, לרגל נסיון המישטר הסורי לחסל
את התנועה הלאומית הפלסטינית העצמאית:
— נוכח התמיכה הבלתי־מסוייגת שמעניקה וושינגטון לניצים
הקיצוניים ביותר בממשלת־ישראל, ושמעניקה מוסקווה למישטר הסורי:
— נוכח ציפיותיה של ממשלת־ישראל לספח בהקדם את השטחים
הכבושים;
— נוכח הדיכוי המחמיר והולך של האוכלוסיה הפלסטינית בשטחים
הכבושים על־ידי המימשל הצבאי;
— נוכח ציפיות המערך לברית עם המישטר הסורי נגד אש״ף ולברית
עם ירדן נגד העם הפלסטיני;

סוגה המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני
אל כל שוחרי־השלום גישראל ובעולם בקריאה:
גם אילו הצליח הצבא הסורי, בעזרתו הפעילה של חיל־הים הישראלי,
לחסל את ההנהגה האחראית והמתונה של אש״ף, לא היה מביא הדבר
לפיתתן הבעיה הפלסטינית, ואף לא להסרתה מעל סדר־היום.
הקצנת העמדות הפלסטיניות, בהשראת הממונים מטעם המישטר
הסורי — אבו־צאלח ואבו־מוסא — כפי שהיא מתבטאת בהצהרותיהם
שלוחות־הרסן הקוראות לחיסול ישראל, רק תביא לחידוש הטרור
ולהמשך ההרג ההדדי של ישראלים ופלסטינים לאורך ימים.
האוכלוסיה השיעית בדרום־לבנון, שהיתה אוהדת לישראל עד
לפלישת צה״ל ללבנון, והנתונה עתה לכיבוש ישראלי, מוסיפה מימד נוסף
ומסוכן, ומגבירה את הסכנה של התלקחות מילחמה כוללת ועקובה־מדם
במרחב. רק יציאה מיידית מכל שטח לבנון יכולה למנוע סכנה זו.
התנכלויות המתנחלים בשטחים הכבושים לאוכלוסיה הפלסטינית,
שנועדה ״לעודד״ הגירת הפלסטינים מהארץ, מוסיפה שמן למדורה
ומבטיחה את העמקת האיבה והמשכת המאבק עד אין סוף. ההתנחלות גם
תורמת להרס המשק הישראלי ולמצוקה הגוברת של חלק גדול מן הציבור
הישראלי.

לבן, בשעה קשה זו, חייבים כל שוחרי־השלוב בארץ
ובעולם לתבוע את הפסקת המירוץ אל האבדון.
על ממשלת־ישראל להצהיר מייד על נכונותה לשלום צודק שיסודותיו

— הכרה הדדית בין ישראל ומדינות־ערב,
— הכרה ישראלית בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולמדינה
משלו בגדה המערבית, לרבות מיזרח־ירושלים, וברצועת־עזה, לצד
מרינת־ישראל ותוך שלום עימה,
— פינוי כל השטחים שנכבשו במילחמת ששת־הימים במיסגרת של
שלום כולל עם כל מדינות־ערב ואש״ף, ההנהגה המוכרת והעצמאית של
העם הפלסטיני.

כצעד ראשון על ממשלת־ישראל להורות מייד על הפסקה
של כל פעולות ההתנחלות בשטחים הכבושים, הפסקת
דיכוי האוכלוסיה הפלסטינית בהם, והפסקת המצור הימי
שהטילה ממשלת־ישראל על חוך טריפולי.

המועצה הישראלית
למען שלום ׳שואלי־פלסטיני

מודעות בטלפיו

לכל ה ע תוני ם
בכ ר טי סי א שראי במחירי המערכתי

£6$ 0106א01

עוראכדט

41א 0וז 44 ון 8זזזו
0ז15X41=11

שרות ת.ד. ללא תשלום -חני ה חופ שית במקום

פרסום

אידיאל

אבן גבירול סו ו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

227117/ 8־ 03

צה״ל מפציץ את בסיסי ה״מורדיס״ באיזור ביירות -בעוד
שהוא /סייע להם בצפון נגד ערכאת 11 .ה ההגיון בדברי
במדינה העם
אץ אפס

רוצחי בחור-הישיבה נלכדו.
הרוצחים של תלמידי
האוניברסיטה האיסלאמית
לא נלכת

ץ ץטוסי חיל-האוויר המריאו
* 1להפציץ את •בסיסי המחבלים״ ,זו
הפעם השנייה החודש.
הבסיסים המופצצים נמצאים
בקירבת כביש בייחת־דמשק, במיני־מדינה
הדרוזית בהרי־השוף. הם
שייכים לאירגונים של אבו־מוסא
(פורשי פת״ח) ,אחמד ג׳יבריל (החזית
העממית לשיחרור פלסטין —
המיפקדה הכללית) ואל־צאעיקה. כל
האירגונים האלה הם כלי־שרת סוריים,
והם הוכנסו לבסיסים האלה על־ידי
הסורים, על אפם ועל חמתם של
הדרוזים. מכיוון שגם הדרוזים
מסתייעים עתה בסורים, הם לא יכלו
להתנגד.
העילה להפצצה: ממשלת־ישראל
טענה כי אירגונים אלה מתכננים
פעולות־טרור נגר ישראל.

השטחים. נדמה לה — בטעות גמורה
— שתצליח בכך אם ייהרג ערפאת
האיש.

אולם באותה השעה נמצאת
הממשלה גם בעימות עם
סוריה. עימות זה מתנהל
בעיקר לצורכי תעמולה, וכדי
לסבר את אוזני האמריקאים.

כך נוצר מצב מביו. בטריפולי
משתפת ממשלת־ישראל פעולה עם
הדיקטטורה הסורית. בכל רחבי לבנון
קיים, למעשה, שיתוף־פעולה ישראלי־סורי,
לשם חלוקת הארץ בין השתיים.
אך מעל גלי־האתר מתנהלת מילחמת־תעמולה
סוערת בץ דמשק וירושלים,
חיילי ישראל עומדים בקוד־העימות,
חיו־ לוי המיסכן חוזה בעיניו מצבים
נוראים, כלי־התיקשורת האמריקאיים
מנבאים מילחמה ישראלית סורית,

זוהי טענה מחרה.

שכו, כאשר כל צד מתקדם ונ על טריפולי, היה סיכום־הביניים כך:
• הסורים לא ניצחו בקרב
סוג חליפות. אלא שלקרב זה
אץ כל חשיבות אסטראטגית. העיקרי. הם כלל לא התחילו בו.
זהו קרב של בוהות מוגבלים
• תחת זאת פירסמו הסורים
וסוכניהם הודעות־ניצחון חסרות־בשולי
שדה־הקרב האמיתי.
• שדה־הקרב האמיתי הוא העיר
טריפולי עצמה. בעיר זו, בעלת
אוכלוסיה של חצי מיליון תושבים
מרוכזים עיקר כוחות אש״ף, המונים
כ־ 6000 לוחמים, על ציודם הקל
והכבד.

כדי למגר את ערפאת,
צריכים הסורים וסוכניהם
לכבוש את העיר טריפולי, בית
אחרי בית, בקרב ם ניפ-אל-
פנים, שבו יהיה רק עוץ מועט
• במצב כזה, יש ברירה בץ הגדולה לעדיפות
שלהם שתי אפשרויות: המשך הרך
בטאנקים ובתותחים. הדבר פאון לתקופה ארוכה, או פינוי
הכוחות באמצעות הסדר
הוא כמעט בלתי* אפשרי.
מדיני.

•דועווטו

כי באותו הזמן עצמו מקיים
חיל־הים הישראלי מצור על חוף טריפולי,
במרחק של כמאה קילומטרים
מצפון לבסיסים המופצצים. מצור זה
בא למנוע הגעת תחמושת ואספקה
לכוחותיו׳ של יאסר ערפאו 4הנצורים
שם. משמע: המצור מהווה סיוע ישיר
לכוחות המסתערים על ערפאת:
הסורים והאירגונים של אברמוסא,
אחמד ג׳יבריל ואל־צאעיקה.
זה מצלצל כמעט בהלצה תפלה
בספר מילחמות־חלם:

ך• שבוע מאחורי הקלעים,
( 1התנהל מאמץ קדחתני להביא
לפינוי. הרעיון: ערפאת ואנשיו יעזבו
את טריפולי בכיוון מערבה, הסורים
וה״מורדים״ יתרחקו מן העיר צפונה
ומיזרחה.
הדבר נראה פשוט, אך הוא מסובך
ביותר. יש לו צדדים רבים:
• ערפאת סירב לנטוש את אנשיו.
אחרי הניסיון של ביירות, וזיכרונות
צברה ושאתילא, תובע ערפאת כי
יינתנו ערובות לשלום האוכלוסיה
האזרחית במחנות־הפליטים. הדבר
מחייב סידורי־ביטחון, שצורתם עדיין
לא התבררה.

חיל־הים הישראלי מסייע
באיזור טריפולי לאותם הכוחות
אשר חיל-האוויר הישראלי
מפציץ אותם באמור ביירות,
מפני שהם מתכוונים
להשמיד את ישראל.
זהו פאראדוכס מוחלט:
אם אכן מתכוונים אירגונים אלה
להגביר את המילחמה בישראל, לפתוח
במערכת־טרור קטלנית ולהתנכל
לישראל בכל צורה שהיא — מדוע
ישראל עוזרת להם בטריפולי?

ואם כדאי לישראל לעזור
לכוחות אלה באמור טריפולי,
מפני שערפאת הוא האוייב
העיקרי — מדוע ישראל
מפציצה אותם באמור ביירות?
האם מתחילה ישראל להידמות
למדינה דרום־אמריקאית, שבה יש
למפקדי חיל־הים מדיניות שונה מזו
של מפקדי חיל־האוויר?

או שמא מתנהלת המדיניות
הישראלית בטריפולי על-ידי
ממשלה שונה מזו המנהלת את
מדיניות ישראל באמור ביירות?

עימות מזג
** ובן שיש לממשלת־ישראל
^ /מדיניו ת, אך יסודותיה מבולבלים.
מקור הבילבול: התעמולה הרישמית
של ממשלת־ישראל שונה לחלוטין מן
המגמות האמיתיות שלה, והדבר גורם
לתיסבוכת ולעירבוב־מושגים בכל
תחומי הביצוע.
האדיב העיקרי של ממשלת־ישראל
הוא יאסר ערפאת וההנהגה
המתונה של אש״ף. המוסדות העוקבים
בארץ אחרי המתרחש באש״ף חוששים
שמא יעלה אש״ף מחר, אחרי סיום
פרשת טריפולי, על דרך חד־משמעית
של פעולה מדינית לשלום. התוצאה
הצפוייה: חידוש הוויכוח הלאומי
והבינלאומי על עתיד הגדה והרצועה.
לכן מבקשת הממשלה להשמיד את
אש״ף המתון כהקדמה לסיפוח

משמעות, שפורסמו בשקיקה על־ידי
כלי־התיקשורת הישראליים( .״המורדים
התקרבו למרחק של קילומטר
ממיפקדתו של ערפאת ״.קילומטר
בעיר הוא מרחק עצום, והמיפקדה אינה
נייחת).
• בחזית האמיתית נוצר קיפאון.
הסורים לא יכלו לכבוש את טריפולי,
כוחות אש״ף אינם יכולים לפרוץ
מטריפולי.

ביקור בבית הלבן
וחיל־האוויר מפציץ את בסיסי האיר־גונים
הפרדסורים.

משוגע? זוהי רק ההתחלה!

•ניצחונו שר עונאח
ך* לי״תיקשורת העולמיים המ־
^ שי כ ו לקבור את יאסר ערפאת
ולדון בכובד״ראש על המצב שנוצר
בעולם ובמרחב •אחרי חיסול ערפאת״.
מאמרים מלומדים על נושא זה
מתפרסמים מדי יום בארצות־הברית
ובישראל.

אולם ערפאת לא חוסל.
להיסך.
לפני שבוע הדהים העולם הזה,
( )2411 את הציבור הישראלי, כאשר
קבע כי הסורים וה״מורדיבד נכשלו
במערכה בטריפולי, וכי כוחות אש״ף
נחלו הצלחה צבאית. אחרי ימים ארד
כים שבהם חגגו כל כלי-התיקשורת
בישראל את •נפילת ערפאת״ ,זה בא
לרבים כהפתעה.

השבוע התבהרה התמונה
עוד יותר.

המצב בשטח היה כך:
• מחנה בראווי, מצפון־מיזרח
לטריפולי, נתפס לזמן־מה על־ידי
הכוחות הסוריים וסוכניהם. הדבר בוצע
כמעט בלי קרב, אחרי שכוחות אש״ף
נסוגו כדי להתרכז בעיר טריפולי.
אולם אחרי שה.מורדים׳ חגגו את
ניצחונם פתח אברג׳יהאד, שר־הביטחון
של ערפאת, בהתקפת־נגד, וכבש שוב
את מרבית מחנה־בראווי.

הקרבות במחנה־בדאווי נכד

כבר בביירות המערבית הוכיח
ערפאת כי יש לו היכולת לנהל קרב
כזה, והדבר הרתיע את צה״ל מלפתוח
בהסתערות על העיר. הסורים עומדים
עתה באותו המצב מול טריפולי.
חיילי־אש״ף המנוסים, שעברו כבר את
מערכת־ביירות, שומרים על מוראל
גבוה ומוכנים לקרב.

קרב זה לא נערך. המערכה
העיקרית על טריפולי לא החלה.

כאשר החליט צה״ל שהניסיון
לכבוש את ביירות יהיה יקר מדי, עבר
אריאל שרון לשיטה של הפצצות־רצח.
הכוונה היתה לשבור את מוראל הצבא
הפלסטיני ולקומם נגדו את האוכלוסיה
הסובלת. זה לא הצליח. התוצאה היתה
ההסכם לפינוי־בכבוד של כוחות
אש״ף, על נישקם ודיגליהם.
הצבא הסורי נמצא עתה במצב
דומה. הוא הנחית הפגזות־רצח על בתי
טריפולי. אחמד ג׳יבריל הרצחני אף
התפאר בכך שיהפוך את העיר כולה
לעיי־חורבות. אך גם הפעם לא נשבר
מוראל הצבא הפלסטיני, והאוכלוסיה
העירונית לא קמה עליו.
טריפולי היא ברובה המכריע עיר
מוסלמית״סונית. עדה זו שונאת
במיוחד את כת העלאווים (השיעית־קיצונית)
,השולטת בדיקטטורה
הסורית והשוכנת באיזור הסורי הסמוך,
מצפון לטריפולי. המיליציה הסונית
המקומית לוחמת לצד הכוחות
הפלסטיניים, כשם שהמורביטון
הסוניים בביירות המערבית לחמו
לצידם אז.
בתום השבוע השלישי של הקרב

• כדי שכוחות־אש׳׳ף, וער
סאת בראשם, ייצאו את טריפולי
בדיד הים, צריכה ממשלת-
ישראל להתחייב להסיר את
המצור הימי על טריפולי.
על כך נערך השבוע ויכוח בישראל
עצמה. דוברי המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני קיימו
מסיבת־עיתונאים שבה תבעו להסיר
לאלתר את המצור.
• קרוב לוודאי כי פינוי כזה יחייב
שיתוף של גורמים נוספים, כגון צרפת,
הדבר מחייב שיתוף־
פעולה סורי־ישראלי וישראלי־אש״פי,
נוסף על מעורבות הצלב האדום, האו״ם
וגורמים זרים נוספים.
בינתיים נואשו הסורים מן הקרב,
והודיעו באמצעות ה״מורדים״ כי
הפסיקו את האש בטריפולי. לא ברור
אם זוהי הפסקת־אש אמיתית, או אך
הודעות־מירמה להכנת ההסתערות
הבאה.

אף מי שסבר לפני שלושה
שבועות כי הנה הגיעו שעותיו
האחרונות של יאמר ערפאת
— לא רווה השבוע נחת.
ערפאת י,שב בטריפולי, הצטלם
בעת סיוריו בקרב כוחותיו ובישיבות
של משא־ומתן עם גורמים שונים.
כוחותיו החזיקו מעמד בתנאים
הקשים, וכל צילומי הטלוויזיה
העולמית הראו לוחמים פלסטיניים
בוטחים־בעצמם, בעלי מוראל גבוה,
שנראו כחיילי צבא סדיר לכל דבר.
בכל רחבי הפזורה הפלסטינית,
התייצב העם הפלסטיני כאיש אחד
מאחורי ערפאת. בשטחים הכבושים
ובישראל עצמה היתה התמיכה
במנהיגותו חד־משמעית ומוחלטת, ואף
הטלוויזיה הישראלית נאלצה להודות
בכך(ראה שידור).
(המשך בעמוד )17

כוחות־הביטחון לכדו תא מחתרתי
מוסלמי־אדוק באיזור חברון. תא זה
הוא שביצע, לדבריהם, את הפיגוע
בכיכר המרכזית בחברון, שבו נהרג
בחור־הישיבה אהרון גרום.
מייד אחרי רצח גרוס, פרצו יהודים
לאוניברסיטה האיסלאמית בחברון, ירו י
לכל עבר והרגו שלושה תלמידים. איש
מן המבצעים לא נתפס — כשם שלא
נתפסו מבצעי ההתנקשות בחיי ראשי־העיריות
של שכם, רמאללה ואל־בירה,
ושורה ארוכה של פיגועים אחרים בערבים באותו בוקר שבו באה הידיעה על
ההצלחה, הודיעה המישטרה שפירקה
למעשה את צוות־החקירה, שטיפל
ברצח פעיל־השלום אמיל גרינצווייג.
לא נותר בידיה שום חוט להמשך
החקירה.
זהו דגם קבוע: כל הערבים שביצעו
פיגועים נלכדו.
בלי יוצא מן הכלל.
כל היהודים שביצעו פיגועים לא
נלכדו.
בלי יוצא מן הכלל.

פר שת בגין
שיחות נזיסתוריות

כולם דיברו עם בגץ,
אך כגץ לא דיבר עם איש
מייד עם׳ פירסום חוות-הדעת
הפסיכיאטרית מעל עמודי העולם
הזה 2411 שבה נקבע כי מנחם בגץ
סובל, ככל הנראה, מדיכאון פסיכוטי,
החלה חרושת התעמולה הנגדית
לפעול.
לפתע הסתבר כי הכל מדברים עם
מנחם בגין. אך חקירה מדוקדקת.
גילתה שמנחם בגין אינו מדבר עם
איש.
האיש המוסרי. הראשון היה ג׳רי
פולוול, מנהיג האירגון האמריקאי
הימני־קיצוני־דתי הקרוי •הרוב המוסרי״
.אירגון זה, מעין העתק אמריקאי
של גוש־אמונים הישראלי והמישמרות
של חומייני באיראן, אירגן מסע המוני
של חבריו לישראל. מאות חברי
המישלחת סיירו בארץ, ריברו עם כל
מנהיגי הימין הישראלי, אך — למרבה
הפלא — לא נפגשו אף עם נוצרי אחד.
הנוצרי היחידי שהיו מעוניינים בו,
רב״סרן סעד חדאד, לא היה מסוגל
להיפגש עימם.
בכינוס בירושלים זרק פולוול
פצצה: הוא נפגש עם מנחם בגין ודיבר
עימו •במשך שלוש דקות״.
הדבר עורר פליאה כללית. בגין
אינו מקבל איש, מלבד חמשת מקורביו
(בנו, שתי בנותיו, ראש־לישכתו־לשעבר
ומזכיר־הממשלה) .האם היה
מסוגל לקבל אורח זר?
חיש מהר התברר שזה היה בלוף.
פולוול לא נפגש עם בגין. הוא דיבר
עימו בטלפון. יש להניח כי פולוול
דיבר, ושבגין — אולי — הקשיב.
איך? מתי? כמה? פצצה אחרת
נזרקה על־ידי פרופסור נכבד, שאירגן
בעבר חוג־לתנ״ך בבתיהם של דויד
בדגוריון, בשעתו, ומנחם בגין, בשנים
האחרונות. הוא הודיע שהוא ממשיך
באופן קבוע לדון עם בגין על התנ״ך.
הפלא ופלא• איך?
בירור קצר העלה שזה לא בדיוק
כך. הפרופסור וחבריו מכינים חומר
עיוני על פרשת־השבוע. את החומר
הזה הם מוסרים לאחד משומרי־הראש
של בגין, בפתח ביתו.
ומה הלאה? הפרופסור טען שאחר־כך
הוא מדבר עם בגין בטלפון על
החומר.
האומנם? מתי? כמה פעמים? מה
(המשך בעמוד )11

1 1 1 1־ :1 1

היילכו שניים יחדיו, בל תי אם נועדו?
העצמית של כל מנהיג קובעת מאוד לגבי התנהגותו. בכל הנוגע
לאזרחים היהודיים, שמר בגין על רמה סבירה של דמוקרטיה
ליברלית. גם לגבי האזרחים הערביים של ישראל, לא היה יחסו
של בגין גרוע מיחסם של קודמיו, אנשי המערך, החל
ממפקיע־האדמות דויד בן־גוריון וכלה ביורה־יום־האדמה יצחק
רבץ.
^ עולם לא היו היחסים בין ישראל וארצות־הברית טובים כפי
/שהם כיום.
.כך אומרים בוושינגטון. כך אומרים בירושלים. ולמרות זאת, זה
.בון.
הכסף זורם. הנשק שועט. התמיכה המדינית מוחצת.

האיז זה מוזר?

אשר הגיע הליכוד לשילטון, סברו רבים שהנה הקיץ הקץ
^ ע ל ״היחסים המיוחדים״ שבין ארצות־הברית וישראל.
ארצות־הברית רוצה בשלום. יש לה אינטרסים חיוניים בעולם
זערבי. היא מתנגדת לסיפוח השטחים הכבושים, להתנחלות,
; 1הרפתקות. והגה הגיע לשילטון בישראל כוח פוליטי הדוגל בקו
זפון־.
היו שהצביעו אז נגד הליכוד אך ורק בשל החשש הזה. ערב
זבחירות של ,1977 בוויכוח המכריע בין מנחם בגין ושימעון פרס,
זיה זה הנושא העיקרי.
והנה קרה ההיפן.

איזו ממשלה מתונה זאת היתה! איזו ממשלה רציונלית,
שפוייה, נבונה, מאופקת, פשרנית, ותרנית!

זאת אומרת — בהשוואה לזו שבאה במקומה.

המרובע המוביל בגין־שרון־שמיר־ארידור, חירף את נפשו
במילחמת־הלבנון ונפל שדוד בשדה־הקרב, כימעט כמו 556
קורבנותיו, צעירי ישראל (והאלפים האחרים, שאיש לא מנה
אותם).
אריאל שרון סולק ממישרד־הביטחון בשל אחריותו
(״העקיפה״ ,כלשון הוועדה) לטבח במחנות־הפליטים. לבגין קרה
מה שקרה, והמילחמה היתה בלי ספק אחד הגורמים שהחמירו את
הדיכאון הפסיכוטי שהוא לוקה בו. שמיר נפצע לפחות פצעים
קלים בחקירת הוועדה. וארידור התרסק כאשר התפוצצה,
במאוחר, פיצצת־הזמן הכלכלית של המילחמה.
את ארבע עמדות־המפתח של השילטון בישראל תפס משולש
חרש: יצחק שמיר .,משה ארנס ויגאל כהן־אורגד. .

מנחם בגין הגיע לשילטון, וזכה מייד בחיבוק
זמריקאי ובחיון־ אמריקאי.
הוא הוזמן לוושינגטון והתקבל שם בכבוד־מלכים.
אותם האנשים, שהתייחסו בקור בולט אל יצחק רבין, כאשר
:יקר בבירה האמריקאית כמה חודשים לפני כן והיה זקוק לכל
!:ורטוב של תמיכה ועידוד, יצאו מגדרם כדי להשפיע חום על
יורשו הימני.
אמרו שזה תכסיס. שרוצים לפייס את הדרקון הלאומני, שהרים
זת ראשו בישראל.
אך היחס הזה התמיד. בגין נשאר אורח רצוי ביותר בוושינגטון.
זוא התחבק עם ג׳ימי קארטר. הוא זכה במיטב החיוכים
הנשיקות.

להיפך!

בגדה המערבית התחמם המצב מייד. ערבים נהרגו בסיטונות
!:״יריות באוויר״ — ונולדה הבדיחה האכזרית על ״הילדים
!ערביים המעופפים״ .ההתנחלות(״הבלתי־חוקית״ בעיני קארטר,
,המהווה מיכשול בדרך לשלום״ בעיני רונלד רגן, שהגיע בינתיים
; 1שילטוו) התרחבה במהירות.

אבל היחסים הטובים עם וושינגטון התהדקו.
:חתם ״מיזכר ההבנה האסטראטגית״ .צה״ל התמנה,
;1מעשה, כחיל־החלוץ של צבא ארצות־הברית
:מרחב השמי.

ממשלת בגין־שרון־שמיר־ארידור היא שפלשה ללבנון, אחרי
):וושינגטון הבטיחה לה תמיכה מאסיבית בכל.התחומים. כיום,
*הרי שנה וחצי, שוב לא יתכן כל ספק לגבי עובדה זו. לא היתה
יאת החלטה פרטית של אלכסנדר הייג, שהתקבלה מאחורי גבו
טל הנשיא וממשלתו. הפלישה הישראלית ללבנון בוצעה
:הסכמתה המלאה, באישורה המוקדם ובתמיכתה המלאה של
;!משלת ארצות־הברית כולה — הנשיא, הבית הלבן, הפנטגון,
צשרד־החוץ.
״ פה ושם התלוננו האמריקאים על הגזמות קטנות —
זפצצת־הרצח של ביירות, טבח צברה ושאתילא, ועוד. אך
זי-הבנות כאלה יש גם בין אוהבים.

בשיא מילחמת־הלבנון ניתן היה לומר: מעולם לא
זיו היחסים בין וושינגטון וירושלים טובים יותר.
^ בל גם ממשלת־בגין השניה התפרקה בינתיים, וגם אליה
ד 1אפשר כיום להתגעגע בנוסטלגיה.

גם השוואה בין שני שר־־הביטחון מלמדת הרבה.

קשה להיות קיצוני יותר מאריאל שרון. אך אם
הדבר אפשרי, אס עוד נותר מילימטר בין שרון ובין
קיר־הברזל, הרי משה ארנם נמצא שם.
שרון הוא דיקטטור פוטנציאלי, מסית של המונים, משמיצן
מיקצועי, אדם היוצר שערוריות על ימין ועל שמאל, שאינו יכול
להיות רגע בשקט. אך היו אצלו גם סטיות רבות. הוא דגל פומבית
בהידברות עם ערפאת. הוא הצביע בעד קמם־דייוויד, כשזה היה
כדאי לו.
ארנס הוא טיפוס הפוך. הוא שקט, מחושב, עיקבי. הוא נראה
תמיד נינוח. הוא עושה רושם שפוי לגמרי — כימעט יותר מדי
שפוי. אין הוא עושה שערוריות ואץ הוא מקים לעצמו אויבים.
הוא יודע לסבן את כל המראיינים, להשיב באדיבות על כל
השאלות, להבין את כל היריבים.

במימסד המדיני הקיים בישראל אי־אפשר למצוא
משולש קיצוני יותר.

(כיוס אפשר לחשוב על הימים ההם רק
:נוסטלגיה. איזו ממשלה מתונה היתה זאת! איפה
•יין? איפה וייצמן? איפה ארליך? איפה, איפה בגין?)

האם נפערה אז תהום בין וושינגטון וירושלים? האם התקררו
דחסים? האם החליטו האמריקאים שזהו זה, את הממשלה הזאת
נריכים לרסן? האם ״הופעלו לחצים״?

שמיר תמיד מחייך בציבור. כדאי להתבונן היטב
בחיוך הזה. זהו חיוך קר, חיוך של מסיבה, חיוך מסוכן.

וגס הוא מחייך. אותו החיוך הקבוע, הקר, המסוכן.

פשר לטעון: זה היה בגין אחר. זה היה בגיך שנענה ליוזמתו
ד 4של אנוור אל־סאדאת, שחתם על הסכמי קמפ-דייוויד ועל
!וזה השלום, שהכיר לפחות בחצי־פה ב״זכויות הלגיטימיות״ של
,העם הפלסטיני״ ,שהסכים להחזיר את כל סיני ואף עמד
:התחייבות זו.
המרובע המוביל היה מורכב אז ממנחם בגץ, משה דיין, עזר
ייצמן ושימחה ארליך.

בכל שלושת תפקידי־המפתח האלה, הוחלף אדם
מתון־־יחסית באדם קיצוני הרבה יותר.

לבגין היו עכבות ומעצורים פנימיים רבים. יתכן כי אלה תרמו
למצבו הנוכחי. אך כל דרכו של יצחק שמיר עד כה מוכיחה שהוא
חופשי מהם לגמרי. זהו איש בלי מעצורים ובלי עכבות, הטיפוס
המובהק של ״המאמין האמיתי״ .בקיצור: הקנאי הטוטאלי.

מי מן השניים מסוכן יותר? זהו עניין של טעם. יש אומרים:
שרון, כי הוא יכול להיות דוצ׳ה ישראלי. ויש אומרים: דווקא
משום כך שרון מסוכן פחות. מכירים אותו, יודעים להיזהר מפניו.
לפחות חצי המדינה אינה יכולה לסבול אותו. ואילו ארנס, הקנאי
האדיב, יוצר קונסנזוס סביב מדיניות, העולה בקיצוניותה גם על
זו של אריק־מלך־ישראל.
אותו ההבדל קיים בין יורם ארידור ויגאל כהן־אורגד. ארידור
החמוץ והיהיר עורר התנגדות. כהך אורגד החייכן — עוד אחד
המחייך תמיד — עושה רושם רציונלי, אהוד, שפוי• ,סביר.
המתנחל של אריאל, אביה של החוזרת־בתשובה המתנהלת, בעלה
של פעילת־ההתנחלות, כובש הלבבות ומגייס תמיכה למדיניות
שכל־כולה הורדת רמת־המחייה למען מילחמה והתנחלות,
תותחים־במקום־חמאה.

האמריקאים לא התייחסו אל בגין כאל צפרדע
טצריכים לבלוע אותה. הם התייחסו אליו באהדה,
:ימעט בחיבה.

אבל ממשלה זו התפרקה, ובמקומה באה ממשלה אחרת,
זיצונית הרבה יותר. המרובע המוביל החדש היה שונה לגמרי:
ונחם בגין, אריאל שרון, יצחק שמיר ויורם ארידור.
היתה זאת מכל הבחינות ממשלה קיצונית הרבה יותר. רב
;מרחק מעזר וייצמן לאריאל שרון, ממשה דיין ליצחק שמיר,
!:שימחה ארליך ליורם ארידור.

אין כל הוכחה לכך שיצחק שמיר לוקה
בסנטימנטים דמוקראטיים באלה.

נ י ממהר כאן להזהיר מפני אופטימיות, האומרת: זה לא
1 \ /יכול להיות יותר גרוע.

זה יתכן. ועוד איך:
יכול לקום מרובע מוביל שיהיה מורכב, למשל, מרפאל איתן,
מאיר כהנא, יובל נאמן ומשה לווינגר.

יצחק שמיר: יחד עם הקאובוי הגדול
אין זה שילטון הימין. אין זה שילטון הימין
הקיצוני. זהו שילטון הקצה הימני של הימין הקיצוני.
^ דאי להתבונן לרגע בשילוש הקדוש הזה.
^ בכל אחת מארבע עמדות־המפתח חלה תזוזה משמעותית אל
עברי פי פחת של הלאומנות הטוטאלית.

התבונה המשותפת לכל שלושת חברי הטריאומ־וויראט
החדש — פומפיום־שמיר, ארנם־קיסר
ואורגד־קראסוס — היא התנגדותם להסכמי
קמפ-דייוויד, בעת חתימתם.
האם זה מיקרה?
מתנגדי ההסכמים היוו אז את האופוזיציה הימנית למנחם בגין.
הם התנגדו לשלום היחידי שנחתם אי־פעם בין ישראל וממשלה
ערבית. הם התנגדו להחזרת סיני גם תמורת הישג כביר זה. הם
אמרו שאנוור אל־סאדאת, הגיבור ההיסטורי שמסר את חייו על
מיזבח השלום, הוא ״רמאי״ .הם לא הסכימו אף לתכסיס־המירמה
המחוכם של בגין, שהמציא את ״האוטונומיה״ חסרת־התוכן כדי
לחסל את הבעיה הפלסטינית בצורה אלגנטית.
היה ברור אז, כמו היום, כי השלום הישראלי־מצרי נועד
להוציא מן המערכה את הצבא הערבי החזק ביותר, כדי להתרכז
בשאר החזיתות במילחמת־חורמה בעם הפלסטיני. גם ז ה היה
יותר מדי לשמיר־ארנס־אורגד. אפילו קורטוב זה של שלום,
כאמצעי להגברת המילחמה, ותמורת פירוק כמה ישובים, היה
בלתי־נסבל בעיניהם.

שלושה אלה מסמלים את ההתנגדות הטוטאלית
לשלום — כל שלום, בכל מחיר.
ן * בה נשווה את המשולש החדש למרובע הקודם.
1 1יש הבדל גדול בין מנחם בגין ויצחק שמיר.
בעיני עצמו-היה מנחם בגין ליברל ודמוקרט, והתדמית

בפרום 1984 אין זה סיוט פחות סביר מכסי
שנראתה האפשרות של ממשלת בגין־שרון־ שמיר
ב־6ד ,19 למשל.
אך ממשלה כזאת — ממשלה פאשיסטית פשוטה־כמשמעה
— לא תהיה עוד בתוך המימסד הישראלי. כדי שתקום, צריכה
להתחולל במדינה מהפכה לחיסול הדמוקרטיה, להקמת הרייך
הישראלי השלישי, זאת תהיה מדינה אחרת וזה יהיה סיפור אחר).
ך* יום שולטת בישראל הממשלה הקיצונית ביותר שקמה לנו
*אי־פעם, הקיצונית ביותר שתיתכן בכלל במימסד הנוכחי.

על הממשלה הזאת נאמר כי הקשרים בינה ובין
ממשלת ארצות־הברית הם הטובים ביותר שהיו
קיימים אי־פעם.
ממשלה של סיפוח. של התנחלות פרועה ובלתי־מוגבלת. של
כיבוש־קבע בלבנון. של דיכוי העם הפלסטיני ומילחמה בו
עד־חורמה. של שיתוף־פעולה עם הסורים מול חופי טריפולי. של

״יד קשה״ בשטחים הכבושים.
לממשלה הזאת נוטה וושינגטון חסד, כפי שלא נטתה לשום
ממשלה קודמת. את נציגיה היא מתכוננת לקבל בימים הקרובים
בחמימות שאין דומה לה, עליה היא שופכת כסף בזרם
חסר־תקדים, ולה היא מבטיחה תמיכה מדינית ללא־סייג.

מדוע?
יש אומרים: שנת־בחירות בארצות־הברית. יש אומרים: המצב
המדיני מכתיב זאת לוושינגטון. ויש עוד הסברים ותירוצים
מסוגים שונים.
אך כל זה אינו מספיק ואינו מספק.

דרוש הסבר עמוק יותר, וזהו .:שמיר וחבורתו
מעוררים אהדה אינסטינקטיבית בוושינגטון, מפני
שהיא מקבילה בדיוק לדגן וחבורתו.
שמיר, ארנס(בייחוד ארנס!) וכהן־אורגד הם אנשים כלבבו של
הקאובוי הגדול. הם יכולים לככב עימו באותו המערבון (או
המיזרחון) .יש ביניהם הבנה אינסטינקטיבית. מעבר לאינטרסים
המשותפים, מעבר ל״יחסים המיוחדים״ שבין ישראל וארצות־הברית,
מעבר לשותפות בקנוניה זו או אחרת — יש כאן הבנה
שבלב.

בקיצור, זהו סיפור־אהבה.

שיתמוך בו כמנהיג הליכוד גם בבחירות
הבאות.

גרזפו־ לא ייחקר
תוגונן י ך

בעיקבות לחצים של שרים על מפכ״ל־המישטרה
ועל השר־הממונה, יומך בורג, הפסיקה
המישטרה לחקור את פרשת הטרקטור של
שר־החקלאות, פסח גרופר. המושב אחיהוד,
שבו מתגורר נחום דמתי, עוזרו של גרופר,
שילם עבור התיקונים שבוצעו בטרקטור
במוסך של ״המשביר המרכזי״ בחיפה(״העולם
הזה 12 באוקטובר .)1983
תיק־החקירה נגד רמתי, שנעצר בחשד עבירות מירמה
אחרות, הוקפא.

מייד אחרי שובם של ראש־הממשלה, יצחק שמיר,
ושר־הביטחון, משה ארנס, מביקורם בארצות־הברית, הם
יתחילו בהרכבת גוף אופראטיבי של מיפלגות הליכוד.
החלטה על כך התקבלה באחרונה בצמרת הליכוד והיא
נשמרת בסוד.

מדד מבמבר:
20־ 15 אחוז

הגון החדש יקרא ״הנהלת הליכוד׳־ .הנושא
הראשון שבו תטפל ההנהלה: היערכות מיפלגת
השילטון לקראת הבחירות הבאות. הכוונה היא,
כמובן, לבחירות במועד קרוב.

כלכלנים מעריכים שמדד חודש נובמבר יהיה בין 15ו־. 20
אחוז. הוא יכלול את ההתייקרויות היזומות של הממשלה
באמצע החודש.
הנחת הכלכלנים היתה, שמישדד־האוצר יזום פיחות גדול
נוסף עוד החודש. נראה, כי בעיקבות המדד הגבוה
באוקטובר יפעלו אנשי־האוצר להאטת הגידול במדד.

שינויים בצמרת
מישרד השים?
שני עובדים בכירים במישרד־השיכון פורשים בסוף חודש
נובמבר. האחד הוא זאב ברקאי, ראש אגף־פרוגרמות. השני
הוא אליהו נטף, ראש אגף־נכסים־ודיור.
השניים הם מקורביו של המנכ׳׳ל, אשר וינר, ועזיבתם
תפגע במעמדו. וינר ונטף נהגו לקיים את פגישות־העבודה
שלהם בביתו של וינר בירושלים.

לפחות לגבי אחד משני הפורשים היתה הוראה
אישית של השר דויד לוי להפסיק את עבודתו
במישרד.

״אסט״ עד הבחנת
הפרקליטות ממתינה להרשעתם של ח כרמון
ויונה זמיר, המואשמים מיהול כינוסים מאראתוני־ע
למרות שוע חסרי־רישיון לעסוק בפסיכולוגיה. הס
גבו דמי־השתתפות גבוהים מלקוחותיהם.
אם יורשעו השניים, תגיש הפרקליטות
כיתבי־אישום תמים. מדריכי ד״אסט׳ יהיו
הראשונים, כנראה. שיועמדו לדיו.

פרס ממשיך במגעים
למרות הודעתו התקיפה במרכז
מיפלגת־העבודה, ביום החמישי שעבר, ממשיך
יושב־ראש המיפלגה, שימעון פרס, במגעים־
קדחתניים כדי להביא לידי הקמת ממשלת
ליכוד־לאומי.
פרם מגלה עתה מישנה־זהירות, בעיקר בגלל
עמדתו ההפכפכה בנושא של יריבו, יצחק רבין.

נציג הצנזורה בכנסת
ח״כים ודוברי סיעות נדהמו השבוע מנוכחותו
של נציג הצנזורה־הצבאית בחדרי־העיתונות
ובחדרי־הסיעות בכנסת.
נציג־הצנזורה גילה פעילות רבה, שהגיעה
לשיאה כאשר פסל הודעה משוכפלת שחוברה
על־ידי דובר סיעת־המערך.
בהודעה הובאו דברים שאמר ח״כ אהרון
נחמיאם על נושא ביטחוני רגיש.

עיסקה סביב תיק החרז
ראש־הממשלה, יצחק שמיר, רמז ליצחק מודעי שלא לוותר
בקלות על כהונת שר־החוץ.

הסיבה: שמיר ירצה להוכיח לדויד לוי שהוא
עשה מאמץ עליון כדי להעניק לו את התפקיד,
וכתמורה הוא ידרוש מסגן ראש־הממשלה

יגורשו ערבים
ללא רישיח
חוליות־פיקוח של שירות־התעסוקה, בליווי שוטרים,
יתחילו׳בקרוב בבדיקת רישיונות־העבודה של ערבים
מהשטחים הכבושים ותיירים העובדים בערים הגדולות.

עובדים שלא יהיה בידיהם רישיון־עבודה
בר־תוקן יגורשו ממקום עבודתם. התיירים
יגורשו בו־ביום מישראל.

בדרד זו מקווים לצמצם את כיסי־האבטלה שיווצרו בזמן
הקרוב, כתוצאה מפיטורי עובדים יהודיים.

שמיר מתסנז לבחירזת

הנציג הבכיר של החטיבה הליברלית בגוף החדש יהיה
שר־התיירות, אברהם שריר, בתוקף תפקידו כיושב־ראש
המיפלגה הליברלית. בקואליציה רואים בכך רמז שחרות
מעדיפה אותו כפרטנר לשיתוף־פעולה על־פני
שר־האנרגיה, יצחק מודעי.

בשירות-החוץ המצרי. הבולט בשינויים אלה
— החלפתו של השגריר בוושינגטון, אשרך
גורבאל.
556 המיספר הכולל של הרוגי המילחמה בלבנון עד
עתה .556 :מיספר הפצועים עד ה־ 20 בנובמבר:
.5145
בתום השבוע הראשון לקרבות> .ד 11 ביוני , 1982
אותרו 196 גופות.
ב־ 12 באוקטובר 1982 פירסם דובר־צה׳ל הורעה
רישמית על אבידות צורל מיומה הראשון של
המילתמה ועד זד 10 באוקטובר. על־פי הודעה זו
נהרגו במילחמה, בהתקדמות לכביש ביירוודדמשק
ובכיבוש ביירות אחרי מות בשיר אל־ג׳מאיל 568
חיילים ונפצעו .2385
כעבור כחודש, באסון צור הראשון. נהרגו 76
חיילים ומיספר ההרוגים היה מי ד .450
בערב יוס־העצמאות, ה* 20 בחודש אפריל .1983
עמד מיספר ההרוגים על .474 מיספר הפצועים הגיע
ל־.2607
ביום השגה הראשון למילחמת הלבנון ב* 6ביוני
,1983 היה מיס*־ הנפגעים 490 הרוגים ר0ס27
פצועים.
ערב אסון צוד השני ואחת הנסיגה לקו האוואלי
עמד מיספר ההרוגים על .526

מילואימניקים מתריעים
על מחדרים
הרמטכ״ל, משה לוי, ושר־הביטחון, משה ארנס, קיבלו
באחרונה פנייה נרגשת מחיילי מילואים ששירתו בלבנון
ובקו־החזית עם סוריה.
בפניה, שהוגשה בעת ובעונה אחת לשניהם, הוטחו
האשמות כבדות וחמורות ביותר כנגד מדיניות הקצינים
הבכירים ביותר בפיקוד ובגיזרה.

הלוחמים טענו שמקומות רגישים מופקרים
למעשה. הם קבלו על מחסור כמזון, בתחמושת,
בציוד־שמירת־לילה, על הזנחה וזילזול באוייב,
שיגרמו לאובדן חיי־אדם.
הפנייה עוררה התרגשות רבה במטכ״ל
ובמישרד־הביטחון, משוס שהמדובר
בחיילי־מילואים בעלי קשרים, שהודיעו שאם לא
יוסקו מסקנות חד־משמעיות והמצב לא יתוקן
— הם לא ישתקו.

הבנקים יצמצמו
פעילות בחדר
תחום נוסף, שבו מצמצמים הבנקים את פעילותם לצורך
התייעלות, הוא פעילותם העניפה בחו״ל. פירוש הדבר —
סגירת סניפים מעבר לים, פיטורי עובדים מקומיים ומכירת
רכוש.

השגריר המצרי יזחלף
בשבועות הקרובים צפויים שינויים

הפשיטה בנתב״ג - מיקרה החיפוש בשני מטוסי־הנוסעים, שנעיד בשבוע שעבר
בנמל־התעופה על־שם בן־גוריון בלוד, לא נעשה כדי
לתפוס דולארים המוברחים לחו״ל.

סיבת הפשיטה: השוטרים רצו לערוך חיפוש
בכליו של קצין היחידה המרכזית בתל־אביב,
שהתכוון לצאת לחדל. בידיו נמצא חלק
מהרכוש שגנב, כנראה, מדירת נרצח
בתל־אביב, כאשר נטל חלק מרכזי בחקירת
הפרשה.
עיתונאית נחקרה במישטרה
כתבת בתי״המישפט של הצהרון מעריב, איה אורנשטיין,
נחקרה במישטרה על תלונה שהגישו נגדה עורך־הדין
אליהו מירון ופושט־הרגל ושותפו לשעבר יהושע בן־ציון.
השניים טענו בתלונתם כי הצהרון פירסם דיון שהתקיים
בדלתיים־סגורות לפני השופט דויד בר־אופיר. במהלך
הדיון ביקשה המדינה להסיר את החיסיון מעל מיסמכי
מירון ושותפו, פינחס מנדלוביץ׳ ,בחשד לעבירות פליליות.

ת מל ח בית וולח -
למכירה פומבית
תכולת בית וולה בהרצליה תוצע למכירה
פומבית בתחילת חודש דצמבר, שהכנסותיה
יוקדשו ל״האגודה למילחמה בסרטן״ ול״האגודה
לילד הנזקק״.
הווילה המפוארת של השגריר הקובאי המנוח, שהוחזקה
בנאמנות על־ירי עורכי־הדין יצחק ויהושע וולף, נמכרה
— כר נטען לפני כמה חודשים — לבני הזוג רוני פורר
וגליה לבית פלאטק.
הרוכשים הם שהורו להעמיד למכירה את הרכוש הרב
שנמצא בדירה.

איום התאבדות באוניברסיטה עובד בכיר באוניברסיטת ת?א*ביב, שקיבל
מיכתב־פיטודץ, איים לשלוח יד בנפשו.
העובד. פעיל הליכוד ובעבר פעיל באגודת*
הסטודנטים, פוטר בזמן שנערכה חקירה סמוייה של
האוניברסיטה במחלקה שבה הוא מועסק.
כאשר הגיעו איומיו לבכירים באוניברסיטת
הוחלט שכדי להשתיק אותו הוא יוחזר בינתיים
לעבודה. התומכים בהישארותו בתפקידו מקורבים
למערך דווקא.

״רח 1ב ראשי״ למכירה?
הפסדים במיליוני דולארים של ״איטן — חברה
לתיקשורת״ ,המוציאה לאור את רשת חינמוני
״רחוב ראשי״ ,תאלץ אותם למכור חינמונים
הנושאים הפסדים גדולים במיוחד.
החינמון הראשון שיוצע למכירה הוא ״רחוב
ראשי״ בתל־אביב.

רבי! רוצה להקדים את נבו! ^ מעמד! של שמיר
מתחזק ^ האם תיתכן קואליציה לוי־שרוז?

״ברית הממורמרים״

ך* הפצצה הצרפתית על מרכזי
1 1האירגונים השיעיים בצפון לבנון
שינתה במידת־מה את ההערכות המקובלות
על מילחמת־הלבנון. הטענות
העיקריות של האופוזיציה המימסדית
מבוססות על ההנחה שהמילחמה
נכשלה, מכיוון שעיקר מטרותיה לא
הושגו. מכיוון שהוויכוח הוא על
האמצעים והטקטיקה, ולא על היעדים
והאסטרטגיה, טופחת המציאות על פני
האופוזיציה חדשים לבקרים.
העובדה שמדינה אירופית חשובה
כמו צרפת, נגררה לפעולת־מילחמה
נגד ערביט-מוסלמים בשטח לבנון,
הנהנים מחסות סוריה, היא התגשמות
עליונה של משאלות״לב עיקביות של
כל ממשלות־ישראל, מאז הקמת
המדינה.

צרפת, תחת נשיאותו של פרנסואה
מיטראן, האיש שגאל, כביכול, את
הסוציאליזם הצרפתי מתיסמונת גי
מולה, הרגה בהפצצות מהאוויר מאות
בני־אדם, וביניהם אזרחים רבים,
והצילה את ממשלת־ישראל מבדידותה
הבלתי־מזהירה כז׳נדארם של המרחב.
הדוקטרינה הישנה של דויד בן־
גוריון, שלפיה יש. לשתף מעצמה
מערבית אחת לפחות בכל עימות
משמעותי עם הערבים, נשארה בעינה
והתממשה שוב, בשעה שכל המומחים
סברו שאבד עליה הכלח.

יצחק שמיר הוכיח שהוא
מתאים היטב לשנות ה־,80
בגלל סיבה פשוטה: שנות ה־80
דומות להפליא לשנות דד,50
שבהן פעל בן־גוריון.

תחת ג׳ון פוסטר דאלס ודווייט
אייזנהואר מכהנים בוושינגטון ג׳ורג׳
שולץ ורונאלד רגן, אבל המדיניות,
והאווירה הפוליטית־תרבותית הכרוכה
בה, מהווים חיקוי כימעט־מושלם.
המילחמה הקרה, החימוש הגרעיני
המוגבר, היחס הבלתי־מתוחכם לארצות
הבלתי־מזדהות(.מי שאינו איתנו
.הוא אויבנו כל אלה יצרו היימנה
חדה בהתנהגות מעצמות־המערב בזירה
הבינלאומית.

להדיח את
ויינברגד
ף כל התקופה שחלפה מאז
^ התפטרותו של מנחם בגין, פעל
שמיר בזהירות, ואפילו בחשאיות
מסויימת, שאותה רכש לא רק בלח״י,
אלא גם במוסד. אך בנושא אחר גרם
נזק רב לעצמו ולממשלתו דווקא בשל
הקונספירטיביות המאפיינת אותו.

ממקורות אמריקאיים נודע
ל.העולם הזה״ ששגרירות
ישראל בוושינגטון, וסוכניה

בקרב האירגונים היהודיים,
פועלים במרץ רב להדחת
שר-ההגנה, קאספר ויינברגר,
מתפקידו.

ישראלים ויהודים גייסו עשרות
חברי־קונגרס כדי להעלות על סדר־היום
את סרובו של ויינברגר להסתייע
בישראל אחרי הפיגוע בביירות.
מישח־ים אמריקאיים ליחסי־ציבור
פועלים ביסודיות כדי להבליט כל
מחדל של שר־ההגנה, להציג אותו
כאנטי־ישראלי, ואולי אפילו כאנטישמי.
פעילות
זאת אמנם מזיקה מאור
לויינברגר, מניעה אותו להצטדק
בפומבי עשרות פעמים בשנה ולהצהיר
שהוא. ילד טוב ירושלים״ ,אבל היא
פועלת גם כבומרנג. עיתונאים,

בעולם) ,קשה לה שלא לראות
בכל הישגיו של שמיר הצלחות
מדיניות של ממש.

רק מי שחולק על כל היעדים
המדיניים של הקונסנזוס הלאומי יכול
להתייחס בביטול, או אפילו בסלידה,
לעובדות כמו מצבו הקשה של ערפאת,
או גרירת מעצמות המערב למעורבות
אנטי־ערבית פעילה.

לקלחת, ולהיות אישיות השנוייה
במחלוקת. קשה לנבון להיפרד
מהתדמית המצויינת, שרכש לו בציבור
הרחב בתקופת נשיאותו. בינתיים הוא
דוחה מיום ליום את כניסתו לחיים
הפוליטיים, ובכך הוא תורם, בעל
כורחו, לסיכוייו של רבץ, שנראו

¥א ת אחת הסיבות, אבל לא
( העיקרית, להידברות החדשה על
הקמת ממשלת.אחדות לאומית״.

אין ספק ששימעון פרם
הסכים לשאת ולתת בעניין זה
כדי למנוע את הדיון על מועמד
המערך לתפקיד ראשות־הממשלה,
ולסכל את ״פרשת
נבון״ ,המאיימת עליו ללא הרך.

מסעירה את ו&ש־ן
ברית לוי-שריו?

מצב דברים זה מביך מאוד
את המערך. מכיוון שהנהגת
מיפלגת העבודה שותפה,
בעצם, לכל היעדים המדיניים
של הליכוד (מחוץ למס־השפתיים,
המתבטא בנכונותו
ל.ם שרה טריטוריאלית״ ,שאיננה
מקובלת אך על ערבי אחד

מקורות בליכוד סיפרו
השבוע בכנסת ל״העולם הזה״,
שמיד לוי ביקש משני עוזריו
הבכירים, הח״כים מיכאל קליי־נר
ומיכה רייסר, לארגן מטה־

׳ממשלת
אחדות׳

זאת גם הסיבה להתנגדותו החריפה
של יצחק רבץ, למהלך הזה. רבין חזר
בו מהטקטיקה של שיתוף־פעולה עם
פרם נגד נבון. יתכן שהוא רוצה לכפות. זעומים עד לפני שבועות אחדים.
התמודדות בהקדם האפשרי, בטרם
כל הקלחת הזאת משתקת,
יצליח נבון לחזור לזירה הפוליטית.
למעשה, את מיפלגת העבודה
ח״כ שבח וייס, מאנשי רבץ, כבר ומונעת ממנה לנצל את המצב
אמר השבוע, בנאום באילת, שצריך הכלכלי החמור לטובתה.
לבחור בין רבץ לנבון, ולהחליף את
תחת להמריד את הציבור נגד
פרם. רבץ מבקש לנצל את המבוכה הממשלה, היא עוסקת בתככים לא־השוררת
עתה במחנה מתנגדיו, מכובדים, כמו שיגור איש־ציבור נחמד,
המחולקים בין אנשי־פרס לאנשי־נבון. שנכשל בכל תפקידיו — מאיר עמית
המושג. אנשי־נבון״ ,הוא יחסי — .לרטון על הממשלה באוזני שגריר
פוליטיקאים ואף אנשי־כנסיה בכירים רבים מאותם העומדים לתמוך בו ארצות־הברית, ולרמוז לו רמזים עבים
ועתירי-השפעה, דיווחו על התמרמרות
בהתלהבות, בעוד חודשים אחדים, טרם על הצורך לפקח על הסיוע.
רבה בוושינגטון בעטייה. של התעמולה הצהירו בגלוי על כוונה כזאת. אחר
שיחה כזאת עם שגריר זר
מראשי מיפלגת העבודה אמר השבוע
נגד ויינברגר. אישים בכירים בארצות־הברית
התבטאו במרירות נגר להעולם הזה, שדרכים רבים, שיצביעו היא אומנם לגיטימית, אבל
ה״שיעבור״ למדיניות־החוץ היש בוודאות עבור נבון. ,עדיין אינם כשאינה מלווה בשום מדיניות
אלטרנטיבית יש לה ניחוח של
ראלית. ויינברגר עצמו, הנוקט
יודעים על כך בעצמם.״
הכוונה: נבון הוא מועמד מסיבות מלשינות לשמה, הנובעת
בטאקטיקה זהירה ביותר, כועס מאוד
על ישראל, וכל המשקיפים י צופים אלקטוראליות בעיקר, ורוב הח״כים, מאינטרסים מיפלגתיים צרים.
התהליכים הפוליטיים המרכזיים
שהוא עוד יתבטא בנושא, אחרי
המכירים אותו מקרוב, יודעים שאינו
דווקא ראש־ממשלה מלידה. עט זאת, בישראל מתנהלים, לכן, בשני מיפרישתו
מרצון או מאונס.
לפי שעה אין שמיר מוטרד ביותר הוא מהווה מחסום אידיאלי מפני רבין, שורים שונים. במישור המיפלגתי־פוליטי
מתגבשת הנהגה חזקה מאוד
בליכוד(יצחק שמיר, משה ארנס ויגאל
כהן־אורגד) ,מצד אחד, תוך התפוררות
ואובדן־דרך במיפלגת העבודה, מנגד.
במישור הציבורי חברתי כלכלי
מאיימת האינפלאציה הדוהרת על
הפירסום גהעולם חזה 2409 לפני שלושה שגועות על
הנהגת המדינה, ובציבור יש חוסר-
המהלכים להצבת יעחק גבון בראש רשימת המעיד בבחירות
שקט, דאגה חריפה ואף ניצני
הבאות, גרמו לסערת רוחות בסיעת המערך בכנסת.
התמרמרות של ממש. כל אלה על רקע
אחד מחברי הסיעה, שאיש אינו יודע את זהותו, עילם את של שמנקודת־ראות העובדה המאמר ב־ 50 עותקים, והפיצו בכל תאי׳-הדואר של ח׳כי המערך.
הקונסנזוס הלאומי, זוכה מדיניות־התסיסה
גברה עוד יותר אחרי פירסום מאמרו של גידעון ס א מס
החוץ־והביטחון של ממשלת־ הליכוד
בחארץ. שהגיע לאותן המסקנות.
בהצלחות.
יצחק נבון עצמו רגז מ אוי על הפירסומיס ה״מוקדמים״ .שפגעו,
לדעתו, בתוכניותיו, ובשיחות עם עיתונאים נזהר שלא לרמוז על
כוונותיו.

מהכעס עליו בנושא זה. הוא עומד
אישית מאחורי המהלך להדחת שר־ההגנה,
ויש לו סיבות טובות להיות
שבע־רצון מהיחס שהוא זוכה בו בבית
הלבן.

שהוא. מתייעץ עם דויד לוי כמעט
בכל נושא.״

וההסבר המשכנע הוא שזהו רצון
הציבור הרחב.

מילחמת־העצבים במיפלגת
העבודה היא, אם כך, בעיצומה.
פרם מנסה להרוויח זמן, גם
בעזרת תימרוני״אחדות לאומית״
.רבין מנסה להידחק
פנימה עכשיו, לפני שיאחר את
המועד. נבון שומר על שתיקה.
הפירסומים על מועמדותו (ראה
מסגרת) הביכו, ואף הכעיסו אותו.
בהיותו איש זהיר ביותר — וזאת לשון
המעטה — הוא חושש מאוד להיכנס

*ץ שקיפים המקורבים למערך
^׳/מצביעים על שתי נקודות־תורפה
בממשלה, העשויות לסייע לאופוזיציה
בעתיד. הראשונה: שאלת מעמדו של
דויד לוי בממשלה ובתנועת־החרות.
השניה: ה״בוגדנות״ של הליברלים.
סגן־ראש־הממשלה שרוי, כנראה,
במעין היסטריה נוכח התבססות שמיר
ואנשיו. על רקע זה יש הנוטים
להתייחס בסלחנות להצהרותיו המי־לחמתיות
בשבוע שעבר. שמיר, המודע
לסכנה הנשקפת לממשלתו מלוי,
ליגלג השבוע בגלוי על הניציות
המתלהמת של סגנו, אבל גם הדגיש

פעולה שיבטיח תמיכה בו

ולעמדותיו במרכז חרות.

השניים ביקשו לנצל את העדרו שי
ח״כ רוני מילוא מהארץ, כדי להעמיז
אותו ואת ההנהגה כולה, לפני עובדו
השפעתם הגוברת. במרכז המיפלגה
שמיר, שקיבל ריווח על מהלכים אלו
מאנשיו — מזכיר־הממשלה, ד
מרידור, הופך איש מרכזי במימשי
שמיר, ויהיה מועמד לתפקידים בכירי!
ביותר בעתיד הלא־רחוק — התייח!
אליהם בביטול.
מקורביו סבורים שיחס זה הו!
חיצוני בלבד. שמיר חושש מלוי
ובעיקר מאפשרות של. בריו
הממורמרים״ בין לוי ובין אריאל שרון
רוב ח״כי הליכוד, ששוחחו עם העולנ
הזה, סבורים שברית בין השניים אינו
אפשרית, מכיוון ששוררת ביניהנ
.שינאה״ .משקיפים יותר מעמיקי!
מצביעים על העובדה שלוי הו!
אופורטוניסט מובהק ושדמות היונז
ששיוו לו עיתונאים.יוניים״ אינה אלז
מישאלת־לב.

לוי ושרון אמנם שואבים אר
כוחם מאותו מאגר פופוליסטי
אבל עובדה זאת אינה מוציאו
מכלל אפשרות הסדר זמג
ביניהם נגד היריב המשותך.

אשר לליברלים, אין איש מתייח!
ברצינות למועדון־הארבעה, אך ה!
יכולים להכות בשעת־משבר ולוא ג!
בעבור אינטרסים אישים מובהקים
יצחק מודעי לעומת זאת ממשיך לנהי
מגעים עם המערך, ולכן גם יצא קיצפנ
של עמיתיו, השרים גירעון פת ואברה!
שריר.
דווקא אנשיו של מודעי הם ניציו
מובהקים(כמו מודעי עצמו) ,ולכן אי
נטייה להתייחס אליו ולאיומי
ברצינות יתרה. הליברלים הם מטיבע
מישענת קנה רצוץ, אבל דבקוו)
השרים שלהם באינטרס האישי היא כ
כך חזקה עד שסכנת פרישתם היי
תיאורטית בילבד, אלא אם כן יהי
למערך מה להציע — חוץ ממאבי
פנימי מתמיד, חוסר יכולת ונכונה
לצאת למאבק ציבורי אמיתי נג!
ממשלת־הליכוד; והעדר פופולריוו
בציבור הרחב, אפילו בעיצומו ש
השבר הכלכלי הנוכחי.

חיים ברעם

ליריב! של מבנ״ל המישטוה
משהו קוה לה בדון אר הביצוע. יוסף

]וחומת
חוצבים
שר־הסנים בורג
ידו של מיז

ץץםכ״ ל המישטרה, אריה איבצן,
* ) היה מודאג מאוד בשבועות
האחרונים.
הבעיות שעימן היה עליו להתמודד
לא היו על רקע כישלון המישטרה
בפיענוח מעשי־רצח, עזיבה המונית
של שוטרים בגלל תנאי שכר ירודים
וציקצום תקנים שרירותי, או על רקע
גסיסתה של היחידה לחקירות־הונאה
במטה הארצי, שעד לפני זמן לא רב
היתה גולת־הכותרת של מישטרת ־
ישראל.
איבצן בוודאי היה מודאג גם מכד,

אך מעבר לזה הוא היה מודאג בקשר
למעמדו האישי.
הוא חשש שב־ 1בינואר 1984 הוא
כבר לא יהיה מפכ״ל.
לכאורה אין מינויו של מפכ״ל
המישטרה צמוד לקאדנציה של שלוש
או ארבע שנים. הוא יכול להמשיך
בתפקידו עד אין קץ או עד לרגע שבו
מחליט השר הממונה להדיח אותו.
אם כך, על מה התבססה דאגתו של
הרב־ניצב?
גורמים שונים חברו במיקרה של
איבצן והם הדליקו אצלו נורה אדומה.

הם הצטלבו סמוך לסוף השנה האזרחית
הנוכחית, שבה ימלאו שלוש שנים
לכהונתו בתפקיד.
איבצן חש לרגע, שהעולם כולו
נגדו. כמה מעמיתיו לובשי המדים,
ביחד עם ראש אגף־המישטרה
במישרד־הפנים, יעקב מרקוביץ, והשר
הממונה יוסף בורג, נראו לו כמי
שרוצים להסיר ממנו את מדיו.
יותר מכל הוא חשש שמהלך זה
יתבצע במסווה של אירגון־מחדש של
המישטרה, שבה הוא לא ימצא את
מקומו.
העניין לא הוסיף לו בריאות.
כאשר מפרקים את התמונה השחורה
מתבהר המצב.
בעייתו הראשונה של איבצן היא
יריביו בעלי־הדרגות מן המישטרה. לא
כל הקצינים הבכירים רוצים בלכתו אך
מיספר מתנגדיו אינו זעום.
הטענות שהם מעלים כנגד המפכ״ל
הן גם במישור האישי וגם במישור
המיקצועי.
טוענים נגדו שאינו תקיף, שהוא
חלש ונתון להשפעת הדרג הפוליטי,
שהוא נמנע מקבלת החלטות הקשורות
לטיפול שוטף והחלטות הקשורות
בעתיד המישטרה, שהוא מעכב מינויים
שלא לצורך, מבריח את המוחות
הטובים שעוד נשארו במישטרה,
ושכתוצאה מכך הוא יוצר דמורליזציה
גדולה בקרב רבבת לובשי המדים.
היריבים גורסים, שדעתם לגבי
תיפקודו הלקוי של המפכ״ל, מתחזקת
אחרי כל ישיבת ספ״ב — סגל הפיקוד
הבכיר של המישטרה, גוף הזהה

למטכ״ל הצה״לי. הטענה היא שהוא
מושך החלטות ואינו מכריע, שהוא
עוסק בעניינים שוליים ושאינו מצליח
להשליט סדר במישטרה .״התוצאות
נראות בשטח,״ הם אומרים .״פשיעה
גוברת מחד מול אוזלת־יד כללית של
המישטרה מאידך.״

מפפ׳ל כלבבו
של השי
^ עלי־הדרגות לא היו צריכים
—1להרחיק לכת, כדי להשמיע את
טענותיהם. בישיבות אלה נכח, לא־אחת,
ראש אגף המישטרה במישרד־הפנים
וסמנכ״ל המישרד. מרקוביץ,
לשעבר סגן־אלוף במישטרה־הצבאית
וממקורביו של השר, הוא האיש שאת
דעתו מקבל בורג בכל הנוגע
למישטרה.
לכאורה, לא היה צריך מרקוביץ
להימנות על יריביו של איבצן.
המפכ״ל הנוכחי הוא איש כלבבו. הוא
כן, ישר ומשכיל, בניגוד לבעלי דרגות
אחרות במישטרה. הוא בעל השכלה
מישפטית נרחבת, תחום שבו התמחה
מרקוביץ עצמו. הוא אינו מתנשא
ומפתיע כמו קודמו שהודח, הרצל
שפיר, והוא מכיר את מיבנה המישטרה
לפני ולפנים.
מרקוביץ מאזין גם לרחשי־הלב של
יריביו של המפכ״ל. הוא שומע על
התוכניות הגרנדיוזיות שנשטחות
לפניו, וגם הוא נכנע מדי פעם לדמיון
הפל 1ע ומאמין שעריפת ראשים תבריא
את הגוף החולה.

אך בעייתו של איבצן לא היתד, ,
יריבות זו או אחרת במטה הארצי, או |
במידה פחותה אהדה או חוסר אהדה
מצד הממונה הישיר עליו.
בעייתו של איבצן היא השר בורג; .
כדי להבין את מערכת״היחסים ן
ביניהם, יש לחזור לשבוע שבו מונה
איבצן לתפקיד הנכסף.
קודמו, שפיר, שהומלץ בחום ,
על־ידי מרקוביץ, נבעט בין־לילה
החוצה, כשפרישתו הדרמאתית מלווה
בסיפורים על קיומו של תיק־חקירות
סודי המכונה אפרסק ושעיקבותיו
מובילים לשר עצמו. שיטות העבודה
של שפיר, כפי שבאו לידי ביטוי
בחקירת פרשיות אהרון אבו־חצירא
ומישרד־הדתות הדליקו אור אדום אצל
בורג.
כאשר מונה איבצן, לא היה צריך
להסביר לו #ה רוצה ממנו השר.
התוצאה המיידית של מינויו היתה
חיסולה ההדרגתי של יחידת חוקרי
פישעי הצווארון הלבן של בנימין זיגל.
כפי שכבר דווח בהרחבה(העולם הזה,
ה־ 22 ביוני )1983 נתקעה כמעט כל
חקירה שאחד ממעורביה האפשריים
הוא אישיות פוליטית מוכרת.
מנקודת־ראות זו היה איבצן מפכ״ל
כלבבו של בורג. אך השר חיבב את
הרב־ניצב גם בגלל פשטותו וגם בגלל
נועם הליכותיו. במטה הארצי התבדחו
ואמרו שבורג אמר פעם לאיבצן בחיוך:
״כל עוד אני שר, אתה מפכ״ל,״ ורמז
בכך שעתידו המישטרתי של איבצן
מובטח.
אך.גם אל בורג הגיעו התלונות על
מצבה המדאיג של המישטרה. מי
שדיבר עם השר שמתעניין מעט מאוד
במתרחש ושסומך על מרקוביץ, הסביר
שהפיתרון יבוא עם סילוקו של איבצן.
מופנית המינויים
**ץ מדעה שעשתה לה כנפיים
במטה הארצי סיפרה על שיחה
בארבע עיניים, שהתקיימה בין השר
והמפכ״ל בחודש שעבר. באותה שיחה
הסביר בורג לאיבצן, כך טענו יודעי
דבר, שאחרי שלוש שנות כהונה הוא
מבקש להחליפו. איבצן טען שהוא
רואה בכך הדחה ללא כל סיבה סבירה
הניראית לעין, וכי יעשה כל מהי
שביכולתו כדי לסכל את המזימה.
שני גיבורי השיחה הכחישו אחר־כך

תת־ניצב עמית

ראש־אגן! מרקוביץ

ניצב עמיר

בהמ תנ ה

איש־הקשר

עבודה ק שה

במדינה

! תוכנית סודית -אבל
מוג החליט שוב שלא להחליט
את קיומה וגם את טון הדברים שנאמרו
בה. אך השמועה שבורג רוצה להיפטר
מאיבצן, עוררה מחדש את מתנגדיו

ניצב קראום
לתל־אביב!

מיגרעת אחרת שתולים לחובתו היא
השקפת עולמו הימנית והעובדה שהוא
ייטיב להילחם בגנבים קטנים על
חשבון עברייני הצאוורון הלבן.
• דויד קראום — ימונה
כמפקד מחוז תל־אביב.
קראום, יריבו הגדול של איבצן
נאלץ לצאת לגלות בתקופת כהונת
המפכ׳׳ל הנוכחי. הוא משמש כאב
בית־הדין המישמעתי של המישטרה
ונשיא הסניף הישראלי של איפ״א־אירגון
השוטרים הבינלאומי. קראום,
איש מישטרה ותיק, לא היה יוצא
בקלות מהמירוץ למפכ״לות, אך במצב
הנתון שהתהווה אין לו, כך חושבים
אנשי בר, ברירה אחרת.
• אברהם תורגמן, המפקד
הנוכחי של מחוז תל־אביב — יועבר
לתפקיד בכיר במטה־הארצי.
בכל מיקרה, רעיון הכנסת קראום
לתל-אביב ותורגמן למטה הארצי, יכול
להתאפשר רק אם איבצן יפרוש, ואם
תורגמן עצמו יסכים לחילופים.
• רחמים חדד — ימונה
למפקד המחוז הצפוני במקומו של
יצחק ערן הפורש מתפקידו. חדד,
שהיה בעבר סגן המפקד, והועבר למטה
הארצי לתפקיד של ראש מדור
אפסנאות יחזור למחוז אהבתו, גם אם
לא יחולו שינויים כאלה או אחרים
בצמרת המטרה הארצי.
• גבי עמיר, מפקר מחוז המרכז
— יקודם לתפקיד בכיר במטה הארצי.

(המשך מעמוד )6
קורה בשיחות אלה? מי מדבר? הוא או
בגין?
על כך לא יכול היה הפרופסור הנכבד
למסור הודעה מפורטת. גם בניין־
קלפים זה התמוטט.
השבוע לא נמצא בארץ כולה אף
פסיכיאטר אחד שהיה מוכן להפריך
את חוות־הדעת של הפסיכיאטרים
(הבלתי־מזוהים) שפורסמה בהעולם
הזה.
עיתונות קודם חייל, אח״ב עיתונאי

חוסש העיתונות של הפיטאדן
הצבאי התגלה השבוע
ם מוגבל ביותר

ניצב בר(עם דדם שושנה ארבלי-אלמוזלינו)
תוכנית מקיפה
יהושע כספי, מפקד מישטרת חיפה,
תת־ניצב משולם עמית ואחרים.
עד כמה שידוע, נתן מרקוביץ את
בירכתו לתוכנית, ובורג ידע עליה.
מדוע היא לא התקבלה?
יתכן שהסיבה המרכזית נעוצה בכך
שבמישרד־הפנים הבינו שחוץ מחיסול
חשבונות אישיים בין הניצבים והרב־ניצב
לא תביא התוכנית, שהיא כולה
כיסאות מוסיקאליים, לאירגון־מחדש
של הגוף המישטרתי הגוסס.
יתכן שגם החשש מכך שאיבצן לא
יוותר בקלות על תפקידו, שיחק
בשיקולי בכירי המישרד בדחיית
הרעיון הסנסאציוני.
כך או כך, בליבו של בורג גמלה
ההחלטה שפירושה היה אי״החלטה.
בעוד הדוברים הרישמיים של מישרד־הפנים
ממלאים פיהם מים ומכחישים

שהשר דן בנושא הארכת כהונתו של
איבצן, נודע ממקורבי השר, שהוא
העדיף, עד לסוף החורף של שנת ,1984
שלא לדון בשאלה.
אם־כך, איבצן נשאר.
כתוצאה מכך נשארה פתוחה גם
שאלת המאבק על המפכ״לות, שתמשיך
להתסיס את המטה הארצי ואת
מישרד־הפנים.
כמה זמן, אם כן יהיה איבצן מפכ״ל?
יריביו טוענים שעוד השנה הם
יוכיחו במיסמכים את כישלונותיו.
מקורביו אומרים שהוא אינו מודאג.
לדובר מישרד־הפנים השנון, יצחק
אגסי, תשובה מקורית. בספר שופטים
מוזכר שופט בשם איבצן, ששפט את
העם שש שנים .״אולי זוהי הקאדנציה
הראוייה?״ שאל בחיוך הדובר הוותיק.

רב־ניצב איבצן
עוד שנה
והחישה את הכנת ההצעה המפורטת
לחלופי־גברי בפיקוד הבכיר.
התוכנית, כפי שהיא מתפרסמת
לראשונה מעל דפי העולם הזה,
עשוייה להתבצע בחלקה, גם אם לא
יחול שינוי בשמו של המפכ״ל.
• אריה איבצן, מפכ״ל —
יפרוש אחרי שלוש שנות׳ כהונה,
כשהסיבה הרישמית היא השלמת
קאדנציה.
• צבי בר, קצין אג״ם במטה
הארצי — ימונה לתפקיד המפכ״ל. בר,
לשעבר מפקד מישמר־הגבול זוכה
בהערכה רבה אצל מרקוביץ. מקורביו
טוענים שהוא יביא מזור למישטרה
החולה. הוא קשוח, איש שדה, ומקפיד
על מישמעת. לדעתם, בתקופתו תתחזק
המישטרה והפושעים יגלו מישנה
זהירות בעת תיכנון עבירותיהם.
יריבו של בר טוענים שהוא חם־מזג,
לא שקול, שולף מהמותן ואימפולסיבי.

עמיר מטפל בהצלחה באיזור הבעיית
של לוד ורמלה אך מקורביו טועני!
שהוא לא מוכר, מפני שהוא נמנז
מליצור סביבו יחסי־ציבור ענפים.
• יחזקאל קרתי, ראש אגן
החקירות במטה הארצי — אינו מוצי!
את עצמו מאפשרות המירוץ. בינתיינ
יישאר בתפקידו.
• בנימין זיגל — גימלא
שבעבר רשם דפים מרתקים במילחמו
המישטרה בפישעי הצאוורון הלב
יושאר בתפקידו, ולוא רק כדי שישמע
עלה־תאנה לערוותה של המישטרה
המגלה אוזלת־יד בחקירות רציניות.
פמו במגד
^ תוכנית לא התייחסה בבירור
! 1למעמדם של קצינים בכירים
אחרים, כמו מפקד המחוז הדרומי

ניצם תורגמן

תפקיד בכיר

בן־ציון ציטרין

מעולם לא עמד הביטאון הצבאי,
במחנה, במיבחן אמינותו העיתונאית.
עד לפני שנה ספק אם הציבור התייחס
אליו כאל כלי״תיקשורת אמין
ואובייקטיבי, כמו יומונים ושבועונים
אחרים. היה זה סוד גלוי, שבשנים
האחרונות שימש במחנה את חיילי
צה״ל, שקיבלו אותו בחינם, למטרות
נוספות מלבד הקריאה.
מסיבה זו גברה ההתעניינות
בשבועון עם כניסתו של העורך החדש,
סגן־אלוף עודד פלדמן, שמונה על־ידי
הרמטכ״ל רפאל(״רפול״) איתן. פלדמן,
לשעבר קצין־חינוך של חיל־האוויר
וראש ענף הווי ובידור, זכה בפירסום
קודם כאשר חיבר את מילות השיר של
צוות ההווי של חיל־האוויר את
המנגינה הז א ת אי־אפשר להפסיק,
לצד שירים אחרים.
ציסצוף ואשליות. פלדמן, בעל
השקפת עולם ימנית, בא אחרי
שהעורך הקודם, יוסף אשכול, הודח.
היו שראו במינוי זה כוונה של רפול
להפוך את הביטאון הצבאי לשופר
תעמולה פרטי משלו. היו שגרסו שהוא
רצה להשאיר ירושה קשה למחליפו.
כך או אחרת, פלדמן הפתיע לטובה.
מיספר עמודי השבועון עלה בהדרגה.
בעיתון רואיינו גם בעלי ריעות
השונות מהשקפתו של העורך, שטרח
לתת לה ביטוי נרחב בביטאון.
המקורבים למערכת טענו, שהחיילים,
שאליהם כוון העיתון בראש ובראשונה,
החלו סוף־סוף מדפדפים בו.
יתכן שמסיבה זו פיתחו עובדי
הביטאון אשליות שהם עובדים בעיתון
לוחם. המציאות טפחה על פניהם
בשבוע שעבר.
ידיעה ברדיו. סיפור המעשה
מרמז שלא היה כאן רק צירוף מיקרים
של טעויות.
איש־הקבע אמיר שינקמן, עורך
עמודי־החדשות, הציג לפני העורך
שלו, ביום השישי שעבר, את מימצאי
ועדת־החקירה הצבאית שמונתה
לחקור את אירועי הפיגוע בצור.
לכאורה, לא היתה כל מניעה
בפירסומם, אך כאשר החזיר הרמטכ״ל,
משה לוי, את הדוח לוועדה כדי לקבל
הבהרות, הוא אסר את פירסומו.
ביום השני בבוקר הועברה הידיעה
לאישור הצנזורה ומחלקת ביטחון־
שדה, שאישרו את פירסומה.
פלדמן לא היה באותו הזמן
במישרדו, אלא בסיור בחוץ.
למחרת, ביום השלילי, הוא ראה על
גבי שקפי־האופסט את העמודים.
משום מה הוא לא עיין בעמוד,
עמוד־החדשות, אך לעומת זאת הוא
ראה את עמוד ,8שם פורסם המשך
סיפור הדוח המפורט.
מכיוון שהידיעה הועברה לדפוס
ביום השני, היא לא עברה כרגיל את
הביקורת.של קצין חינוך ראשי ושל
ראש־אכ״א.
ביום השלישי בלילה שמע לוי
בשידורי־הרדיו ידיעה על הפירסום
הצפוי בגליון החדש של במחנה. הוא
רתח מזעם.
איומי בלא. לתמונה נכנסו אנשי
ביטחון־שדה שאישרו, קודם לכן, את
פירסום הידיעה. הם חקרו את פלדמן,
שינקמן והכתבת הצעירה בשירות
חובה, ליטל יערי. הוא בתו של קצין
(המשך בעמוד 163

א 1רי אבנרי: בעמלי הפרשה

העסק־ביש העיואק
ל ת כן שהיתה זאת השעחריה
העיתונאית מ ח לד, כיותר כתולדות
הטלוויזיה הישראלית.
במיסגרת התוכנית הפופולרית
שעה טובה, בשעה של צפייודהשיא
כליל־שבת, ייאיין מאיר שלו אדם
בשם יועדה (״יוסקה״) תגר. היה זה
ראיון תמית על סיבלותיו של אותו
חגר בכלא העיראקי. בסוף הראיון
הוזמן לכימה גם השר מרדכי נדפודת,
כשותף־לנבורד״ מור ה שהבהירה
היסכ שהיה זה מעץ תשדיר־שרות
לנדפורת
מ > 1לס למ רררי רמל] מוזר

יותר.
מה ל א היהסיאיץ הזהז

לא נאמד, דלד כרמז הקל
ביותר, מ דו עישביתו
יוסקה תגר בכלא העיראקי•
לא נאמר?דך שו הרר מן הכלא
העיראקי.

הוזכר פי גם בן־מ־רת געצד.
איד שו ח רר?

נאמר כי שילטונות״הוזקירה העיראקיים
הטילו על כן־פורח לתרגם את
עדות חבת.

מה סי ת או סז מ כי תי מראים
חוקרים לאחד החשודים
את עדות חברו?
התשובות לשאלות אלה היו עלולות
לגתם לזעזוע אצל קהל-הצופים
— אילו ניתנו. אך המראיין עצמו
הקפיד שלא לשאול את השאלות או
של* התמצא בחומר עד כדי כך שלא
ידע כלל במה המדובר.

כי מאחורי מעצרו של יופר
קח תגר מסתתרת אחת ו מרשות
הממאירות כיותר כתולדות
המדינה. היא ידועה״ בחר״
גיס מצומצמים, פ״עסק-ביש
העיראקי״ — על שם ומרשה
המצרית שזכתה ככינוי. הי־עם
ק*ם יש״ ,ושגרמה לפרשת•
לבון ולנפילת דויד כך* גוריון.
בעסק־ביש המצרי. משגת ,1954
הטילה ישראל על רשת־דיגול ציונית
במצריים להניד! פצצות במקומות
שונים בקאהיר ובאלכסנדדיד״ ובעיקר
במוסדות אמריקאיים. הכוונה היתד,
ליצור את הרועש כאילו נעשו
המעשים בידי לאומנים מצריים.
ובצורה זו להעכיר את היחסים
הידידותיים שהחלו להיווצר כץ
ממשלות מצריים וארצות-הכריח.
יחסים אלה הדאיגו אז אח המימסד
הביטחוני הישראלי, ובראשו המנהיג-
בחופשה רדד בן־גודיון, שר־הניטחון
פינחס לבון, הרמטב״ל משה דיין
ו&נכ״ל מישרד־הבימחון שימעון פרם.
המעשים בוצעו. האנשים נתפסו,
שניים ניתלו, האחרים נמקו במשך
שנים ארוכות בכלא המצרי. מפעיל
ודשת, הישראלי אברהם ז״אברי״)
דידנוורג. איש אמץ שזבה בכינוי
.האדם השלישי״ ,הסתלק ממצריים
בעוד מועד כדרך מסתורית. הועלו
נגדו חשדות שונים. בץ השאר:
ששוחרר על״ידי המצרים ׳תמורת
הסגרת חבריו.

העסק־־ביש העיראקי אירע
ארבע שנים לפני כן, והוא דומה
עד להדהים לאחיו המצרי.
הפרסים הראשונים על פרשה זו
התפרסמו בסקופ בלעדי על-ידי
העולם חזה ( )1694 באפריל ,1966
בכתבת־שער שעוררה הדים רכים
בעולם. היא נשארה בגדר סקופ ער
היום. למען צופי-הסלוויזיד״ שראו את
הראיון המוזר בליל־שבת וששאלו את
עצמם על מה מדובר, החלים העולם
הזח לחזור ולפרסם כתבה זו במלואה
ממורים אלת

ץ* אז הפירפום לפני 18 שנים
)•/נודעו לי פרטים רבים נוספים על
הפרשה.

הם במי מפי האיש שחקר
אותה יותר מכל אדם אדע•:
הד׳׳ר עיצאם סרטאודי.

סרטאווי. פליט מעכו, גדל בעיראק.
שם ומחנך ונשא אשה עיראקיות
כאשר הצטרף ברבות הימים לאידגץ
פת״ח (אחרי שהתחיל בקאדיירה
מזהירה כמנתודלב בארצות״הנרית)
הוטל עלץ לטפל בענייני היהודים
בארצות־ערב.
ורה זה בתקופה שבה הזמינו ראשי
סודה כי ניתן להילחם בציונות על-ירי
החזרת כל הזכויות ליהודים בארצות״
עדת החזרת רכושם שנשדד ומתן
הזכות לחזור לארצוודהאם שלהם.
(אחרי שניצח על פעולה זו הגיע
סרטאווי למסקנה הנחרצת שאץ כל
ס״כוי לדרך זו, ושקיומה של איכה
יש״אלית חדשה מרץ הוא עתה
עובדה מוגסהת מכאן הגיע לרעיון
השלום הישראלי״ פלסטיני. והפך
דוברו הפלסטיני הקיצוני ביותר).
במהלך פעולתו נסקל סרטאווי
בפרשת העסק״ביש העיראקי, והחל
חוקר אותה בעניץ גובר והולך. במשך
שנים ארוכות הקדיש מ ת רב לחשיפת
שתי פרשות:

אל-ביילאני נחשב כפטריוט עיראקי,
שבא לשחרר את עיראק מידי
המשעבד הבריטי. יריביו, אנשי נורי
סעיד, שחזרו לשילטון בעזרת
הכידונים הבריטיים* ,רצו לטשטש את
הרושם שתש סוכני הכובש הוד, .

הפוגרום היה טבפיס קלאסי
— #עי ה את זעם ההמונים
נגד היהודים.

אגב, זהו מבסיס אירופי מובהק.
מעולם לא נערך קודם לכן פוגרום נגר
יהודים בעיראק.
סרטאווי נאבק בעקשנות כדי
להשיג?מ כל החוסר. הוא גילה שקיים
דוח של המפקד הבריטי על המאורעות

ראית ראיון מחר בטל?!1יז
לפני 16 שנים בכתבת־סו
^ ש פרשה סודית אחת, שעליה לא
נכתבה עד כה מילה אחת בישראל.
הפרשה נוגעת למה שקרה בבגדאד,
לפני 15 שנה.
במשך השנים האחרונות ניתנה
האפשרות לכתוב על הרבה פרשיות.
על גילגולי עסק־הביש, על ריגול ועל
ציד־מדענים. רק נושא אחד נשמר
בסוד כמוס :״העסק העיראקי״.
לפני שבוע הורם קצה אחד של
מסר־הסודיות. מבעד לו ניראה גבר
בעל שיער מכסיף, לבוש חליפה ומדבר
עברית צחה: יהודה תגר, פקיד
מישרד־החוץ בירושלים. הוא סיפר על
הפנצ׳ר שקרה לו:
.בשנת 1950 נשלחתי בשליחות
לאומית לעיראק ונתפסתי. איך?
...כאשר הייתי קצין במימשל הצבאי

• הפוגרום שנעח• ביהודי
עיראק בשלהי שילמדנו של
דשיד עלי אדשיילאני הם ר~
נאצי גד. 1941
• -#שת הפצצות האנטי-

*14111

• 8חתותהתנועה-
* * ם תו ם מילחמת־העצמאות, חיו
^/בעיראק כ־ 130 אלף יהודים, שראו
את עצמם כצאצאי הפליטים שגלו
לבבל אחרי חורבן בית ראשון. היתה זו
קהילה משגשגת, בעלת אחוז גבוה של
בעלי־השכלה, ואשר בידי אנשי־הכספים,
הבנקאים והסוחרים שלה
נמצא ניהול הכלכלה העיראקית כולה.
לעדה היהודית שוריינה — על־ידי
החוקה — נציגות בבית־הנבחרים,
וכמעט בכל ממשלה עיראקית היד,
לפחות שר יהודי אחד.
עדה זו גם לא טעמה טעם פוגרומים
ורדיפות, בהיקף שהיה מקובל באירופה
המיזרחית. רק פעם אחת נערך פוגרום:
בעת שלטונו של ראש־הממשלה הפרו־נאצי,
רשיד עלי אל־כיילני ב־. 1941
לעומת זאת, קיימה קהילה זו קשר
אמיץ עם ארץ־ישראל — ובעיקר עם
ירושלים — עוד מימי היות שתי
הארצות חלק מן הקיסרות העותומנית.
בנים של מישפחות עיראקיות רבות
התיישבו בארץ בין שתי מילחמות

7י 9די ר ת *• מזד הרי*

סרמאווי אסף תומר רב על פרשות
אלה. כאיש אש׳׳ף שגדל בעיראק,
היתה לו גישה לתיקים המישפסיים.
למיסמכיס ממלכתיים ולארכיונים
גנוזים. הוא גס היה מסוגל לדאיץ את
העיראקים שטיפלו בפרשת
דיברתי עם סרטאווי פעמים דנות
על פירסום החומר שבידיו. אם בשמו
ואם בצורר, אחרת מעל עמודי העולם
הזה. הסכמנו על כר באופן עקרוני.
תיד כרי כך סיפר לי לא־סעט על טיב
החומר שריכז בידיו.

מי שרצה את סרטאוויי
באפריל 1988 הצליח — בין
השאר — למנוע את גילוי
החומר הזד״

למאסר־עולם, אך אחרי עשר שנות
מאסר — שוחרר על־ידי עבד אל־כרים
קאסם, במסגרת החנינה שניתנה
לאסירים הקומוניסטיים.
הסיפור כולו נקרא כמו מהדורה
ישראלית של הרפתקות הסוכן החשאי
.007 אבל בניגוד ליצירותיו של יאן
פלמניג, השאיר סיפור זה — בסופו —
כמה תעלומות ללא מענה.
תגר חוזר ומזכיר את חבריו —
יהודים מקומיים — שנעצרו. שניים
מהם נתלו, אחרים נדונו לתקופות־מאסר
ארוכות. אבל הוא אינו אומר על
מה ולמה נעצרו ונשפטו.
הוא עצמו נעצר, מכיוון שהיה שליח
ישראל. אבל מה עם האחרים? עד כה
לא ניתנה תשובה רישמית של ממשלת
ישראל. אפשר רק להישען על טענות
העיראקים, כפי שבאו לידי ביטוי בפי
התובע העיראקי.
ממשלת עיראק טענה, כי תגר
והעצורים העיראקיים היו שייכים
לרשת ״ציונית״ .היא האשימה אותם
בהטלת שלוש פצצות, שנועדו לעורר
בהלה דווקא בין יהודי עיראק, תוך
יצירת הרושם שהפצצות הוטלו בידי
טרוריסטים ערביים שונאי-יהודים.
כיצד הסבירה ממשלת עיראק
גירסה זו? התשובה חייבת להתייחס
לכל שאלת עלייתם של יהודי עיראק,
אחרי הקמת מדינת ישראל.

ך * גבי הפוגרום של !941 גילה
/סדטאווי עובדה מדהימה: הוא לא
נערך כלל על-ידי המישטר הפרדנאצי.
שער־הסקופשל ״העולם הזרד
ראשיד עלי אל־כיילאני היה לאומן
העולם. הוצאו שניים להורג עיראקי, שרצה — כמו אברהם שטרן
עם קום מדינת ישראל היה לתנועה
הציונית בעיראק אירגון מחתרתי
בעכו, עבד אצלנו מחלק־קפה ערבי.
בארץ — להסתייע בנאצים כרי לחסל שאירעו בתחום פעולתו; דוח זה קבור
נרחב־למדי, שפעל תחת השם הכולל
יום אחד הוא חלה ושלח במקומו את
אח השילטון הבריטי בארצו. אישים בתיק סודי של מישרד־הזזוץ הבריטי.
של ״התנועה״ .שליחים מישראל, יחד
בן־דודו, שחילק לנו קפה תורכי במשך
פררנאצייס, כמו המופתי חג׳ אמץ באשר שיחררה ממשלת בריטניה את
עם פעילים מקומיים, אירגנו רשת־שבוע.
בן־הדוד ההוא התגלגל
אל-חוסייני, מצאו אצלו מיקלט. כל המיסמכים הסודיים של אותה שנה
הברחה, עוד לפני מילחמת־העצמאות,
לעיראק, וזיהה אותי כאשר הלכתי
האנגלים, מצידם, גייסו את מפקד 941 היא השתמשה לגני תיק זה
שהעבירה זרם מתמיד של עולים.
ברחובות בגדאד. מסתבר, כי היה קשור
אצ׳׳ל. דויד רזיאל, לפעולה נגד מישטר בסמטת שניתנה לה להאריך את
שיירות־העולים עברו דרך המידבר
עם הבולשת העיראקית, וגילה להם מי
זה. רויאל נהרג — כנראה במיקרו־״ תקופודהגניזה עד 100 שנים. התיק
לעבר־הירדן, חצו את הגבול במקומות
אני.״
מפצצה אווירית — בקירבת בגדאד. נשאר גנוז.
לבסוף עלה סור צבאי בריטי
כמו אשדות־יעקב.
יהודה — שהודה בהיותו ישראלי,
סרטאווי פנה לחברי הפרלמנט
אולם זרם זה היה דקיק, כלל בעיקר
אך הסביר כי בא לבגדאד כדי להתחתן
ממדיה ומירדן על עיראק וכבש את הבריטי, שהגישו שאילתות ושזכו
בני־נוער. אחת הסיבות: חלק ניכר
עם צעירה יהודיה עיראקית — לא היה
הארץ בחזרו־״ הס השליטו בה שוב את בתשובות רשמיות מעל תכן
מהנוער המשכיל היהודי היה קשור עם
גורי סעיד, מדינאי עיראקי וסוכן הפרלמנט.
העצור היחידי. המשטרה שמה את ידה
בריטי נודע, ואת המלך העיראקי
גם על שלום צאלח שלום. צעיר. הקומוניסטים העיראקיים, חשב כי
נאמר כי התיק נשאר גגוז,
תפקידו לנהל את המאבק לשינוי פני
בגדאדי, שהיה ממונה על מחבואי
הינוקא, פייצאל. בך רודו של חוסיץ מפני שהוא מכיל סודות אשר
מלך ירדן.
המישטר בעיראק. הרגשת־השותפות
גילויים עלול להזיק לאינטרסים
הנשק של ההגנה. הוא נשבר בחקירה,
היתה הדדית: הקומוניסטים העיראהוביל
את השוטרים מבית־הכנסת אחד
לפי הגירסה הרשמית, געח־ של המדינה.
הפוגרום ביהודי בגדאד ערב נפילת
קיים ערכו הפגנה בבגדאד, בפרוץ
תשובות אלה רשומות בפרוטוקול
למישנהו, הראה להם היכן מוסתר
מילחמת־העצמאות, שבה קראו להכרה
המישטר־ הפח-נאצי, והיה מעץ של הפרלמנט הבריטי.
הנשק שנאגר עוד מימי מילחמת
פעולת-נקם,
בזכות העם היהודי להקים מדינה
העולם השנייה. הוא שילם על כך של המדוקדקת
חקירתו אך עצמאית.
בחייו, כתום מישפטו.
* 1ן*4

חקירת. העסק־ניש העיראקימדעובדה גילתה סדטאוד
נעצר
גם מוראד קזאז, כיום
רימה: הפוגרום נ עיד אחדי ׳ /הקדיש סרטאווי זמן רב עוד יותר.
חבר־הכנסת מרדכי בן־פורת. אז כונה
הוא גילה והוכיח שהיה קיים
שהשילטון הסרו-נאצי כבר
ושימש
״זקי״, בשם הציונית
במחתרת
ך * עלי ה הבל תי-דזוקית לישראל
נפל ואנשיו בדחו. העיד בגדאד שיתוף־פעולה הדוק וסמוי בץ ממשלת
כמפקד המקומי של הרשת המח | 1גרמה לכמה התנגשויות בין
כבר היתה אז בשליטה
(וזמשן בעמוד )58
תרתית.
המישטרה העיראקית ובין מובילי הבריטיים בריטית ^.ו עווי ת

השיירות בהרים.
חנו בקירבת מקוב, והיו יכולים * בימי נצזתסשהז טרי סעיד והמלך
לפתע, בפורים של שנת 1950
להתערב מ ל רגע ולהציל את בארץ ־ישר אק, וקשרו קשרים עם
(חודש מארס) ,פירסמה הממשלה
ף א יסורו של יהודה תגה כפי
הנהגתך היישוב בין השאר העמידה
היהודים. הם לא עשו זאת.
הודעה מדהימה: כל יהודי עיראקי,
^ ש הו ת ר לפירסום בשבוע שעבר,
מסקנת סרטאווי: הפוגרום היה ההגנה לרשותם תחנתישידור
שירצה לעזוב את עיראק, יוכל להצהיר
הצטמצם בעיקר לקורותיו האישיות
מאורגן על־ידי סו טי הבריטים- .חשאית״ על הכרמל.
על ויתור־מרצון על נתינותו העירא־בכלא
העיראקי. הוא אומנם נדון

החג הנמל

,11118 נעצם. נו 1צחז

זו־צית לשאול כסה שאמת: הנה התשזבזת. הן פורסמו ב״העזלם הזה״
שהיבתה או גלים בעולם בולו. הנה היא מופיעה שוב במלואה

ל־ 50 אלף יהודים — גברים, נשים
וטף. בשעה תשע בערב כבר קטן
מספרם. רובם חזרו לבתיהם, לסעוד את
הסעודה הראשונה על פיתות ומאכלי־חמץ.
אולם רחוב אבו אל־נוואס, לאורך
הנהר, המה עדיין ממטיילים יהודיים.
בקפה דאר אל־בידה ישבו
צעירים יהודיים משכילים. לפתע
חלפה על פני בית־הקפה מכונית. חפץ
קטן הושלך ממנה, תוך כדי נסיעה,
ומייד התפוצץ על המידרכה. רק
במיקרה לא נפגע איש.
הפצצה הידהדה ברחבי עיראק
כולה. במיוחד חשו בזעזוע היהודים. הם
היו משוכנעים, כי טרוריסטים
עיראקיים ניסו להתנקש ביהודים.
זיכרונות מימי רשיד עלי אל־כיילני
הועלו בחרדה .״כדאי לנסוע לישראל,״
החלו המהססים לומר האחד לשני.
למחרת הציפו המוני יהודים את
מישרדי מישטרת הנסיעות והנתינות,
שנקבעו כמקום־רישום של המבקשים
לוותר על אזרחותם. היו אלה, ברובם
המכריע, בני השכבות העניות, שלא
היה להם מה להפסיד.
מול הנחשול הפיתאומי, פנתה
המישטרה לוועד העדה, ביקשה ממנו
להעמיד לרשותה בתי־כנסת או בתי־ספר
יהודיים, שישמשו לישכות־רישום
לעולים. בית־הכנסת הגדול עזרא
דאוד ניתן לצורך זה. קציני מישטרה
ופקידים מתנדבים חברי התנועה עבדו
במישמרות, יום ולילה, ברישום הפונים
אליהם. העדה הקימה מיטבח מיוחד,
שיספק אוכל לשוטרים ולעוזריהם,
כדי שלא ייאלצו להפסיק את עבודת
הרישום.
כאשר חלפה הבהלה הראשונה,
הסתבר כי לא כל יהודי עיראק רצו
לעזוב. בסך הכל נרשמו — עקב
הפצצה על הטיילת — כעשרת אלפים
יהודים. מה עוד, שקצב ההטסה ארצה
היה איטי מאוד. אחרי שנרשמו כל
המבקשים לעזוב הגיע רק מטוס אחד,

קית. היה ברור, כי הכוונה לאותם
הרוצים לעלות לישראל. בדברי־ההסבר,
שהובאו בעיתונים, נאמר:
׳״ההתנגשויות בין המישטרה ובין
קבוצות מהגרים הוכיחו, כי חלק
מיהודי עיראק אינם רוצים לחיות
במדינה הזאת. על־ידי בריחתם הם
מוציאים שם רע לעיראק. מי שאינו
רוצה לחיות בקירבנו, אין מקומו כאן.
שילך׳.
בראש הממשלה שהחליטה על כך
עמד תופיק אל־סוויידי. מאוחר יותר,
אחרי ההפיכה של הגנראל קאסם,
ב־ ,1958 כאשר הועמד אותו אל־סוויידי
למישפט צבאי והואשם
בבגידה, היה אחד מסעיפי־האישוב
העיקריים: סיוע למדינת ישראל
על־ידי מתן אפשרות ל־ססו אלף
עיראקים להצטרף אל שורות אזרחיה.
באותו היום, ב־ ,1950 כתבו עיתוניב
עיראקיים :״היום חוגגים היהודים שני
חגים: חג פורים, וחג מתן הרשות
לעלות לישראל.״
קציני מישטרה הופיעו בבתי•
הכנסת, והגבאים הודיעו כי כל הרוצה
לשאול שאלה בקשר להודעת
הממשלה, יקבל תשובה מפי הקצינים.
הקצינים הבהירו, כי כל אשר על יהודי
לעשות, כדי לעזוב בשלום את עיראק
ולנסוע לישראל, הוא לחתום על טופס
שהוכן לצורך זה על־ידי הממשלה.
אולם ההיענות לא היתה גדולה.היהודים חששו, כי כל העניין הוא
מלכודת, כדי לגלות את הציונים. והרי
ציונות היתה אחת ההאשמות החמורות
ביותר בספר החוקים של עיראק.
כאשר היו נפגשים, היו שואלים האחד
־ את השני :״ויתרת?״ והתשובה היתה
לרוב :״נראה, נראה.״

• חניו הסו הושלו
ן יץ לף חודש. בא חג הפסח. ביום
( 1האחרון של החג יצאו המוני

ידודד! תגר 1966 -וכיום
מי נתן א ת ההוראה י
שברשותם הוחלף. בנמל־התעופה של
בגדאד בלירות סטרלינג.

• משסה 13 ונצצה
**ץ וב חדלו יהודי עיראק לראות
בוויתור על נתינותם עניין בוער.
השוטרים ופקידי הרישום נשארו ללא
עבודה.
לפתע התפוצצה פצצה שניה. הפעם

בעיקר יהודיים — לשבת ולקרוא.
בקיץ כיבדום במשקה קר.
גם הפעם היתה ההשערה, כי
מחתרת עיראקית קיצונית הטילה את
הפצצה, אשר רק במיקרה לא פגעה
באיש. יהודים, שחששו כי הביטחון
הפנימי יתערער אם תתפתח מילחמה
מחתרתית, פחדו שהם יהיו הנפגעים
הראשונים במיקרה זה. על כן שוב
החלו מידפקים על דלתות בית־הכנסת
עזרא דאוד, לחתום על טופס הוויתור.
אלא שהפעם לא היתה הבהלה
גדולה כמו בפעם הקודמת, ומספר
הנרשמים לעלייה היה קטן עוד יותר.
שנת 1950 נגמרה, וחודש מארס —
שבו עמד להסתיים המועד שבו מותר
לוותר על הנתינות — התקרב.

• הישינח הסוד־ח

יהודי עיראק — מלבד 5000 בלבד —
נרשמו לעלייה.
כעבור כמה ימים פירסמה הממשלה
חוק נוסף, הונגע ליהודים המהגרים.
הממשלה, שבראשה ניצב נורי
אל־סעיד, התכנסה לישיבה סודית,
ומייד לאחר מכן התכנס גם המג׳ליס
— בית המחוקקים — לישיבה סודית.
היה זה ביום שבת, והעסקים היהודיים
— בכלל זה מרבית הבנקים — היו
סגורים. ליתר ביטחון, נותקו הטלפונים
בין המג׳ליס והעיר. הממשלה לא
רצתה שמישהו מהנבחרים ידליף
לידיד יהודי את תוכן הדיון. על
סדר־היום: הצעת־חוק להחרמת רכושו
של כל יהודי אשר ויתר על נתינותו
ונרשם לעלייה.
החוק, שאושר מייד, ציווה על
הבנקים להפסיק את פעולותיהם, ועל
כל בעל־עסק יהודי לסגור את עיסקו.
כל מי שנתפס מוציא סחורה מחנות של
יהודי היה צפוי לשבע שנות מאסר. כל
מי שוויתר על אזרחותו — רכושו
הוחרם, והועבר לרשות אפוטרופוס
ממשלתי. מותר היה לו להוציא עמו רק
70 לי״ש. כל מי שלא ויתר על נתינותו
חייב היה להתייצב בתחנת־רישום
מיוחדת, צוייד בתעודת־זהות חדשה.
הוא המשיך להיחשב לאורח
שווה־זכויות, יכול היה אף לקבל דרכון
ולנסוע לחדל. אבל היה עליו לשוב
תוך שלושה חודשים לעיראק, ולא —
נשללה נתינותו אוטומטית. ל־5000
האזרחים היהודיים שנותרו, ניתן לנהל
את עסקיהם מחדש, ללא הגבלות.

^ פעם היו קורבנות: נער נהרג
1 1ואיש מבוגר נפצע. המקום. :בית־הכנסת
על־שם מסעודה שמטוב.
בית״כנסת זה שימש מקום־ריכוז
ליהודים שכבר הגיע תורם לעזוב את
עיראק — מעין חדר־מעבר וביקורת,
שממנו הוסעו במשאיות ישר למטוסים,
כדי לא לעורר תשומת־לב יתירה
בנמל־התעופה.
באותו היום, בינואר ,1951 היה
בית־הכנסת מסעודה שמטוב מלא
יהודים כורדיים, שהובאו מהעיר
סוליימניה בצפון, והתכוננו לטיסה.
בחוץ עמד נער יהודי, שהציע עוגות
מתוקות לסקרנים. לפתע התפוצצה
הפצצה. הנער נהרג במקום: יהודי
שעמד לידו נפצע קשה בעינו.
הפעם לא נותר ספק בלב היהודים:
^ קהילה העשירה נותרה לפתע
מחתרת אנטי־יהודית מתנכלת להם.
מוטב שיעזבו את עיראק כל עוד ניתן ! 1חסרת־כל. המטוסים החלו מגיעים
להם. שוב החלו מתארכים התורים. בקצב של שלושה או ארבעה ליום.
בלילה האחרון, לפני שפג מועד העולים הוסעו לניקוסיה, בלוויית קצין
ההרשמה, שילמו יהודים שוחד של מישטרה עיראקי. אולם כעבור זמן
150 ואפילו 200 דינר כדי ששמם הופסקה אחיזת־העיניים, והמטוסים
ייכלל ברשימה לפני נעילתה בחצות. החלו מגיעים ישר מבגדאד ללוד —
(המשך בעמוד )58
כאשר תמה ההרשמה, הסתבר כי כל

. 0ונוצץ אח נגדאר״

בן־פורת עם תגר בראיון ״שעה טובה״
אחד למאסר־עולם. השני שוחרר מייד. מדוע י
היהודים של בגדאד, כמינהגם, לטייל
על שפת החידקל, לחגיגת שירת־הים.
בשעות־השיא היו על הטיילת קרוב

שהטיס 150 יהודים לקפריסין, ומשם
ללוד. לעוזבים ניתן למכור בלי הפרעה
את הרכוש הדל שהיה להם, והכסף

במישור׳של שירות־האינפורמציה של
ארצות־הברית. היה זה מקום נעים
ומרווח, שבו נהגו צעירים רבים —

שמואל פלאטו־שרון:

יעד רום:

חניתה צימרין:

,,הוא רא ו ק חורה, ,הנשים הו חי דמצב.. ,שהובנות תיתן קווס־ם
הוא במודאר חורה!״ ויש ה ס תננו ת בנך!״ רהווות, ודא דדיף־אישות!״
לא עובר שבוע מבלי שנקרא לפחות על מיקרה אחד של
התעללות חמורה של הורים בילדיהם הקטנים. התעללות
שלעיתים גם גורמת למותו של הילד, ובמיקרים אחרים
״רק״ לנזקים חמורים ביותר בגופו ובנפשו.
כל קורא שנתקל בידיעה כזו בוודאי מזדעזע בכל פעם
מחדש ושואל את עצמו האם נעשה משהו למניעת התופעה
המחרידה. פניתי אל הד״ר חניתה צימרין, יו״ר אגודת אל״י־
(״אגודה לעזרת הילד״) ,ושאלתי אותה מה גרם להתפרצות
כזאת של התופעה.
האמת היא, שלא רבו המיקרים. לשימחתנו, נוצרה יותר
מודעות לבעיה. אנשים מדווחים יותר, וכך נחשפים מיקרים שלא
נחשפו בעבר.

• את מתכוונת שרופאים, שוטרים ועובדים
סוציאליים לא דיווחו בעבר?
בעמודו הראשון של -הארץ״ פורסם סקופ. גורם פרטי,
המקורב לתנועת החרות, פנה למישרד־יחסי־הציבור של
צבי וילדר בהצעה להכין תוכנית הסברה ויחסי״ציבור,
לקראת יציאתו הצפויה של מנחם בגין מביתו.
היו ניחושים רבים מי הוא אותו גורם פרטי .״העולם הזה״
ידע•
על כן טילפנתי לשמואל פלטו״שרון ושאלתי אותו, מדוע
הוא פנה לצבי וילדר בהצעה כזאת.
אני אוהב אותו, את בגין.

• אבל מה איש־יחסי־ציבור יכול לעזור עכשיו
לבגיף אולי מוטב לשלוח אליו רופא, כולם יודעים
שהאיש חולה.
הוא לא רק חולה, הוא גם במוראל חולה.

• אז אולי תישלח לו פסיכולוג.
אני מקווה שלא צריו.

חיילות צה״ל משרתות בלבנון. יש הרבה אנשים
שעובדה זו לא נראית להם והיו אפילו שאמרו לי שהעניין
בוודאי אינו חוקי. ביררתי. לפי החוק, שרות חיילות בלבנון
אינו שרות התנדבותי. אולם למרות זאת, אחרי שרות של
חצי שנה יש לכל חיילת אופציה לעבור ולשרת בארץ. עם
זאת, בפועל 50* ,מהבנות המשרתות בלבנון הן בנות
שהתנדבו מלכתחילה.
פניתי אל יעל רום, מי שהיתה טייסת במילחמת סיני
ויצאה לטיסות מעבר לגבול, ושאלתי מה דעתה על העניין
האם בכלל צייד להיות הבדל בין חיילים וחיילות בזמן שרותם הצבאין
לא צריך להיות הבדל. צריך למדוד אותם על־פי כישוריהם
כבני־אדם. כמובן יש דברים פיסיים קשים שגברים יכולים לעשות
טוב יותר בגלל המיבנה הפיסי שלהם, אבל אסור לשכוח שיש גם
גברים חלשים ויש נשים חזקות. צה״ל ממיין את חייליו לפי
הפרופיל שלהם. צריר להשתמש באותם קריטריונים של פרופיל
גם לגבי בנות.

• אולי בכל זאת, תסביר לי, מה איש־יחסי־ציבור
יכול לעזור?

• השאלה שלי היתה אם יש להבדיל בין חיילות
וחיילים בחשיפה לסכנה פיסית?

• יש לו כבר תדמית של ראש־ממשלה לשעבר,
חולה ומדוכא. אמו תדמית חדשה אתה רוצה
להלביש עליו? בבקשה, תסביר לי. אני פשוט לא
מבינה.

לפי דעתי, הקריטריון כאן צריך להיות אחד בלבד — אם
החיילת עלולה להיחטף או ליפול בשבי. הערך של אשה במיקוח
על החזרתה הוא פי כמה וכמה מערכו של חייל־גבר שבוי, זאת
בגלל נורמות חברתיות ורגישות מיוחדת לאשה. מחיר הסחיטה
של שכנינו לגבי שיחרור נשים שבויות יהיה כזה שלא נוכל
לעמוד בו.

הוא צריך לתת לציבור אימז׳ יותר טוב של בגין.

אם את לא מבינה — לא מבינה. מה לעשות.

פה ושם אומנם דיווחו. אבל כתופעה רחבה, אנשים נמנעו
מלדווח — אפילו אם זה היה בתום לב.
לא תמיד הרופא יכול להבדיל בין התעללות ותאונה. היום
•אנחנו מסוגלים לעזור להם בהבחנה. אנשים לא דיווחו כי לא רצו
להיות מעורבים, לא רצו ללכת לבתי־המישפט ולהעיד. לפעמים
פשוט פחדו מההורים. אני יודעת על שוטר שאמר :״אם זה אבא
שלו, אז יש לו זכות להרביץ לילד שלו׳.
היום, בעלי־המיקצוע הרבה יותר פתוחים לדיווח כזה, ולכן
נראה כאילו מיספר הילדים המוכים גדל. מה שאיננו נכון, לפי
הערכתי.

• כמה ילדים מוכים יש בארץ, לפי הערכתך?
המיספרים הרישמיים הם 600— 500 מיקרים חדשים בכל
שנה. ההערכה שלי היא שיש בערך 3000 מיקרים של מכות,
הגורמות לאישפוז הילד.

• מה אומר על כך החוק?
החוק, בניגוד לחוקים אחרים, בא לעזור לילד ולא להעניש את
ההורה. האינטרס של החוק הוא לא ענישה אלא הרחקת הילד.

• מה אתם עושים לשיפור המצב?
מבחינה חוקית, מטפלים בבעיה שלושה ח׳כים. שולמית
אלוני, אלעזר גרנות ודויד גיל.
אנחנו בשיתוף עם עצרת בית־הנשיא, מנסים להביא את
העניין למודעות רחבה ביותר של הציבור וחשוב מכל: היינו
רוצים, אילו היו לנו המשאבים, להתחיל במסע חינוכי רחב של
ההורים, החל מיום לידת הילד. החלום שלי הוא, שברבנות יתנו
קורסים בהורות במקום בדיני־אישות.

• כמה כסן ז אתה תשלם לצבי וילדר תמורת
עבודתו?

• אני מבינה שאת מבדילה רק בעניין השבי. האם
לא צריך להבדיל בין חיילים וחיילות בסיכון שלהם
לגבי פציעה או מוות?

• מה עלי לעשות אם אהיה עדה להתעללות
בילדים?

אנחנו עובדים בלי כסף. צבי וילדר למד את המיקצוע ממני
ואנחנו חברים, אז לא לוקחים כסף.

לא. היו נשים שנהרגו ברפידים, בשארם ובגולן. אנחנו
חיל־מצב, ויש הסתכנות בזה.

דווחי למישטרה או טלפני אלינו, לפי מיספר״הטלפון
,03— 219111 ואנחנו נעשה את כל מה שאפשר להצלת הילד.

1אומרים...מה הן אוחרות...חה הם אוחדים...חה הן אוהרות...חה הם

מנחם פרי:

שלמה משיח:

דניהרמן:

,עםרא 13ד. אצתו, ההצרחה בהם־״ה. התחזית היא שתהיה
להתקיי ם בלי רוח!״ היא מהגבוהות בשלם ך מירחמה עת סוריה!״
לכאורה, עוד המצאה רפואית שהצליחה; למעשה,
תיקווה והצלה לאלפי זוגות בעולם שעד היום לא היה להם
שום סיכוי להביא צאצאים -הפריית המבחנה. עד כה
*ולדו בארץ שישה ילדי מבחנה. חמישה במרכז הרפואי
.שיבא* ואחד ב״הדסה׳ ירושלים.
ביקשתי מפרופסור שלמה משיח, מנהל מחלקת נשים
ויולדות בתל״השומר, אשר מונה כאחראי על פרוייקט
ילדי״המבחנה, לעדכן אותי בכמה פרסים.
״אם לא יתקבל הכסף השבוע,״ אמר פרופסור חיים הררי,
רא </המועצה להשכלה גבוהה -״ייסגרו האוניברסיטות
בשבוע הבא ״.שאלתי את פרופסור מנחם פרי, מרצה
לתורת הספרות באוניברסיטת תל״אביב, אם אומנם הוא
חושב שהאוניברסיטות ייסגרו.
אני מאמין שברגע האחרון האוצר יורים כסף, כדי שלא יסגרו.
אבל לפי רעתי, צריך לסגור.

• מ דו ע?
זו הררך היחידה ליצור מודעות למה שקורה כאן. אנשים מחוץ
לאוניברסיטה לא מבינים את המצב. בדרד־כלל מדברים על זה
שאין מספיק מעבדות למדעי־הטבע. אבל מה יש מספיק?
הסיפריה מפגרת בשנתיים ברכישת ספרים. חלוקת התארים
הופכת יותר ויותר לפיקציה. פשוט אי־אפשר להשוות מה שקיבל
סטודנט לפני שש שנים למה שהוא מקבל היום.

•למ של?
דוגמה קטנה. לפני שש שנים היו בקבוצת ״הדרכה אישית״
חמישה סטודנטים על מרצה אחד. וזו הדרו היחידה להתמודד עם
שירה ועם לימודי־שירה. היום על כל מרצה כזה יש 30 סטודנטים.
עוד דוגמה: בקורסים שיושבים בהם 250 סטודנטים ולומדים
נושא מסויים, יש בסיפריה שממנה הם צריכים לקחת ספרי־לימוד
בנושא. שני ספרים. כלומר: או שהסטודנט יקנה לעצמו ספרים
נוספים, או שהוא יחכה בתור עד שכל 250 הסטודנטים יגמרו את
שני הספרים.
יש ירידה אדירה של הדור הצעיר לחו״ל. וכמה היורדים האלה
מוכשרים, אפשר לראות לפי המישרות שהם מקבלים
באוניברסיטות הכי טובות בארצות־הברית, למשל.

• כשהמצב הכלכלי כל־כך קטאסטרופאלי, אולי
כאמת אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לסבסד
לימודי פילוסופיה או תורת הססרות?
יש נטייה לחשוב, שבלי רופאים אי־אפשר, אך בלי פילוסופים
— אפשר. אני רוצה להגיד לך, שמה שהחזיק את עם ישראל
2000 שנה זה לא הפיסיקה אלא הרוח. הצרכים הרוחניים של
חברה הם הצרכים הא&יתיים שלה. עם יכול להתקיים אפילו בלי
מרינה, אבל לא בלי רוח.

• האם כל המידע בקשר לילדי־המבחנה נרכש
בחדל, או שיש פה גם פיתוח ישראלי?
בסיס העניץ זה מידע שפותח בחו״ל. אנחנו הכנסנו בכך
שינויים רבים. אנחנו משתמשים בטכניקות שונות ליצירת ביוץ.
פיתחנו בשיבא שילוב של שתי תרופות, הגורמות ליצירת מיספר
רב יותר של זקיקים — כיסים המכילים את הביציות — וכך
סיכויי ההצלחה גדלו.

• איזה אחוז של בעיית העקרות ניתן לפתור
בעזרת הפריית־המבחנה?
אנו מחלקים את העקרות לשני סוגים: עקרות הגבר, שהיא
כ־* ,35 ועקרות האשה שהיא כ־.65$
גם את עקרות האשה מחלקים באופן גם לשניים: עקרות
הורמונאלית, כלומר חוסר ביוץ, ועקרות מכנית, כלומר סתימה
בחצוצרות.
השיטה פותחה כדי לפתור את הבעיה של עקרות חסימתית,
אבל היא תעזור גם לעקרויות אחרות. קרוב לודאי שזה יעזור
במיקרים רבים של עקרות הגבר, כי אנו גורמים להשבחת הזרע
על־ירי הכנתו להפריה במבחנה על־ידי סירקה. כך אנו זקוקים
להרבה פחות זרעונים מאשר בטבע. אנו זקוקים למיליון אחד של
זרעונים לעומת 50 מיליון שיש בכל סי״סי בטבע.

• בכמה נשים אתם מסוגלים לטפל היום?
זו הבעיה הגדולה. לפי הערכה זהירה, יש בארץ 5000 מיקרים
שאפשר לעזור להם בהפריית־מבחנה. אצלנו נרשמו לטיפול 600
נשים. ללא הקצאת משאבים נוספים, נוכל לטפל בערו ב־20
נשים בחודש. כך שהתור ילך ויגדל כל הזמן.
אגב, אחוז ההצלחה שלנו הוא מן הגבוהים בעולם — 20 אחוזי
הצלחה, אכל הנשים שטופלו ולא הרו, צריכות לחזור לסוף התור
ברשימת הממתינות.

• כמה עולה טיפול כזה?
האישפוז משולם על־ידי קופת חולים. יתר ההוצאות נספגות
על ידינו. עלות הטיפול היא 1000 דולר.

מה יהיהז -זו השאלה הנפוצה ביותר גבל פגישה
מיקרית. האם הגענו בבד אל הגרוע ביותר ויבול להיות רק
יותר טובז האם בבל זאת עוד יהיה יותר גרוע! מתי נצא
סוף־סוף מלבגון, מה יהיה שיעור האינפלציה בשנה הבאהו
על בל השאלות האלה יבול לענות לנו רק נביא. אבל
נביאים בבר לא מסתובבים בארץ הופשי. אז פניתי
לאסטרולוג דני הרמן, העומד להשתתף בבינוס
אסטרולוגים בין־לאומי בלוס״אנג׳לס. אמרתי לו שעניי
עירו קודמים, ולפני שהוא נוסע לתת עצות לגויים, שיגיד
לנו: מה יהיהז
הולכת להיות תפנית קיצונית במצב הביטחוני. כל השנה
הקרובה, כלומר ,1984 תהיה שנה קשה ורגישה עוד יותר מ־. 1983

• גרוע יותר סרושו רק מילחמה ממש.
נכון. וזה לא יהיה סיבוב אחד קצר וגמרנו. אני רואה התנגשות
עם סוריה בשלושה תאריכים. ברצמבר־ינואר, בסוף האביב ושוב
בסביבות אוקטובר .84 קשה לי להעריך איזה משלושה הסיבובים
יהיה הקריטי, אם כי ברור לי שהשלישי יסיים את הסידרה.

• כלומר, יהיה שלום?
יגמר מצב המילחמה עם סוריה.

• מה עם הכלכלה?
המדיניות הכלכלית הנוכחית היא רחוקה מאוד מלהיות
סוף־פסוק. מדברים על כניסה למיתת. לפי הערכתי, כניסה זו
תתבצע רק בסוף השנה הבאה. שלב ההכנות יימשך שנה. המיתון
עצמו יימשך שנתיים ואין לי ספק שבסוף תהיה התייצבות
כלכלית.

• יהיו חילופי ממשלות?
ממשלת־שמיר תכהן, עם שינויים תכופים בהרכב השרים, עד
דצמבר .84 שמיר לא ימשיך להיות מנהיג הליכוד. את מקומו
יתפוש דויד לוי. הממשלה תדע הרבה משברים. המשבר שיביא
בסופו של דבר לסיום כהונתה יתחיל בספטמבר .84
יש שלושה אישים שנעלמו לאחרונה, ולדעתי הם עומדים
לחזור בחודשים הקרובים. אריאל שרון, יצחק נבון ורפאל איתן.
אצל רפול כבר נראית תחילת החזרה אבל לא נראה לי שבטווח
הקרוב הוא יתפוס מקום ממלכתי בולט. אריאל שרון.,בעיקבות
האירועים הביטחוניים, יחזור למוקד תשומת־הלב, אבל לא יצליח
להתברג בהנהגה. האחרון הוא יצחק נבון. יהיו לו קצת בעיות עם
החזרה לחיים הפוליטיים, בגלל בעיות מישפחתיות. אבל
בסך־הכל חזרתו נראית כרגע באור חיובי בטווח קצת יותר ארוך.
כל זה מוליך לשובו של המערך לשילטון בעוד כשלוש שנים.

• ואם אשה מוכנה לשלם לבית־החולים את 1000
הדולר — היא יכולה להיכנס לטיפול מייד?

• בפוך 84 אבוא אליך עם התחזיות האלה ונבדוק
ביחד מה אכן התקיים. אתה מפחד מזה?

לא בארץ. לכן הרבה מאוד ישראליות נוסעות לחו״ל ומשלמות
שם את מחיר הטיפול, שהוא בין 3000ו־ 5000 דולר, לא כולל
הוצאות־הנסיעה וכל השאר, במקום לחכות שנים בתור.

לא. על כל מה שאמרתי לך — יש לי קבלות. עד היום
התחזיות שלי התגשמו ב־.8596

דניאלה שמי

״נהן־אווגו חושב שהוא עושה דבו אחד, ורמע₪
הוא עושה דבו שונה רגמו שבעת הכלכלנית
אסתו אלכסנדר,, ,החלום רא הגשם, ואנחנו
נשלם את המחיר הבבד מבלי להועיל במאומה.״

שר כהן־אורגד
200,000 מו ב ט לי ם

**ילדומת לבנון נכשלה, כי אף אלה, הם: פיחות גדול ומהיר של
^ /אחת מן ההנחות שעליהן היתה השקל: ביטול סובסידיות: קיצוצים
מבוססת, לא היתה נכונה. ההנחות הן בתקציב־המדינה, התמוטטות מניות
דבר מרכזי בכל תוכנית פעולה. הן אינן. הבנקים ועיקור תוספת היוקר. לאוסף
מרכזיות פחות מן היעדים. הדרך אל זה יצטרפו בוודאי גם עלייה
היעדים בנויה על הנחות. אם ההנחות בשער־הריבית וקיצוץ באשראי
אינן נכונות, הרי שהדרך תוביל אותנו
י התפקיד המיועד לפיחות הגדול
אל תוצאות אחרות לגמרי מן היעדים הוא לשפר את ריווחיות הייצוא
שלנו.
ולהוריד את ריווחיות הייבוא. תפקידו

יופנו השקעות וכוח־אדם לייצוא,
והקפו יגדל. זאת, ביחד עם הירידה
בייבוא, ישפרו את מאזן־התשלומים.
ייתכן שתיווצר בדרך זו, פה ושם,
אבטלה, אך גידול הייצוא יספוג אותה.
בשלב השני תיעצר גם האינפלציה,
כי הרמה הנמוכה של ההכנסות תביא
לכך שהמשק יגיע לידי איזון, כאשר
הצריכה שווה לייצור והגרעון
במאזן־התשלומים יירד. יירדו גם
חובות־החוץ, כי לא יהיה עוד צורך
במימון עודף ביקוש מקומי. איזון זה
של המשק ישמש בסיס מצויץ לחידוש
הפיתוח בשלב השלישי.
תסריט חלומי ממש! קצת קשה,
אומנם, עליך, עמך ישראל, אך כדאי.
הצרה היא שהחלום לא יתגשם, כי
ההנחות שעליהן הוא מושתת אינן
נכונות.
מה הן הנחות אלה? בראש
ובראשונה, שימו לב שבמרכיבי
התסריט חסר שער־הריבית. בישיבות
הממשלה, שנמשכות שעות ארוכות,
ושנידונים בהן כל מרכיבי הכלכלה, לא
שמענו ששער־הריבית נזכר בכלל.
מסיבה זו, כל התוכנית לא רצינית, כי
בכוחו של שער־ריבית גבוה לחנוק כל
ייצור, גם את הייצור לייצוא, ויהיה
הפיחות גבוה ככל שיהיה.
לדעתי, שער־הריבית יישאר גבוה,
ודבר זה לבדו יספיק, כדי להפוך
תוכנית הבראה זו לתוכנית של הרס
וחורבן למשק. מיפעלים ייסגרו,
עובדים ייפלטו. לרחוב, מערכות
מפוארות של ייצור, של חקלאות, של
חינוך, של השכלה גבוהה ושל בריאות
יתדרדרו, וזאת תוך כדי המשך דהירת

במשק. הוא מוריד, אומנם, את
ההכנסות מן השכר, אך דווקא בשל כך
הוא מגדיל את רמת־ההכנסות מן
הרווח. כי מה אתם חושבים — מהו

.התיקווה״ שהירידה בייבוא המוצרים
הבסיסיים, כגון חיטה ומספוא, ובמוצרי
השקעות וחומרי־גלם, תהיה גדולה
יותר מאשר העלייה בייבוא מוצרי
מותרות. זה, כמובן, ייתכן, אך למי זה
דרוש?
אין ספק שהדבר מחטיא את היעדים
— בכל אופן את היעדים המוצהרים
של הגרלת ההשקעות ופיתוח המשק.

חוסר־עבודה

ההפרש העצום שייווצר בין השכר
הנמוך בשל עיקור תוספת־היוקר, ובין
המחירים הגבוהים בשל הפיחותים
וביטול הסובסידיות — אם לא רווח?
אם נוסיף לזה גם את מיליארדי
הדולארים שבידי חלק (קטן, לדעתי)
של הציבור, שערכם במטבע המקומי
עולה ביחס ישר לגמרי עם הפיחותים,
הרי ברור שעיקור תוספת־היוקר לא
יוריד בהרבה את ההכנסות במשק.
אפילו הכלכלנים הנלהבים ביותר
לעיקורים לא יצליחו לעקר את
ההכנסות הנובעות מן הדולארים,
מהשפעת העלייה בשער הדולר. לכן
ההנחה שהאינפלציה שנגרמת בשל
הפיחותים תיעצר, כי גם ההכנסות
תרדנה בעיקבותיהם, היא הנחה
בלתי־נכונה, גם אם יצליחו לעקר את
תוספת־היוקר.

ך* הנחה שהגידול בייצוא יספוג
1 1את האבטלה שתיווצר בשוק
המקומי בשל הקיצוצים בתקציב
והירידה בכוודהקנייה• של השכירים
מתבססת על ההנחה שהתל״ג(התוצר
הלאומי הגולמי) לא יירה ושהגידול
בייצוא יקזז את הירידה בייצור
המקומי. הנחה אחרונה זו איננה נכונה,
כי התל״ג כן יירה
.הפיחות הריאלי״ (עליה יותר
גדולה בהכנסות מאשר בעלויות) לא
יחול על הייצור לשוק המקומי, וספק
אם יחול על הייצור לייצוא. ההכנסות
של הייצור המקומי בעיקבות הפיחות
לא יעלו. אך העלויות כן, כי הייבוא
הדרוש לייצור יתייקר מאוד. הורדת
השכר לא תקזז ייקור זה, כי מרכיב
השכר בייצור נמוך מזה של מרכיב
הייבוא.
אם נוסיף לזה גם את הצטמקות
השוק בשל הירידה באותו השכר, פלוס
הירידה בהזמנות הממשלה, ועוד
שער־ריבית גבוה, הרי לך התמוטטויות
מפעלים, וחוסר־עבזדה גדול. הירידה
בייצור המקומי תהיה יותר גדולה

ווחוק בחוד הבוץ
גם בשטח הכלכלה הכישלון נובע
ישירות מהנחות בלתי־נכונות. גם
בשטח הכלכלי אין להשיג יעדים אם
תוכנית־הפעולה והמדיניות הכלכלית
שאמורה להיות הדרר להשגתם, בנויות
על הנחות בלתי־נכונות. במיקרה זה,
לא זו בלבד שלא נשיג את היעדים,
אלא נמצא את עצמנו עמוק בהרבה
בתוך הבוץ. הכלכלי, אחרי ביצוע
התוכנית הכלכלית, מאשר היינו
בתחילתה.
גם לביצוע תוכנית כלכלית יש
מחיר, לפעמים מחיר כבד, כגון אבטלה,
אינפלציה, הרס מערכות הבריאות,
החינוך והרווחה.
אם אין אנו רוצים להישאר עם
המחיר בלבד, כאשר היעדים נמוגים
בערפל, הדבר החשוב ביותר לעשות
הוא לבדוק את ההנחות. הנחות למתכנני עושות
בלתי־נכונות
מיבצעים דבר מוזר מאוד: הם חושבים
שהם עושים דבר אחד, ולמעשה הם
עושים דבר אחר לגמרי — כך
במילחמה וכך בכלכלה.

הוס וחורבן
^ נה, הופיעה הממשלה עם
\ 1תוכנית כלכלית גראנדיוזית
לשיפור המצב הכלכלי במשק. היעדים
הם: לשפר את מאזן התשלומים,
להקטין את חובות־החוץ שלנו, ולעצור
את האינפלציה. האמצעים, האמורים
להוביל אותנו אל יערים מצויינים

השני הוא להעלות את רמת המחירים,
קרי, להאיץ את האינפלציה, כדי שלא
נוכל לקנות את המוצרים וכך תרד
הצריכה.
תפקידה של הקטנת הסובסידיות
הוא, שוב, להוריד את כוח״הקניה, ובזה
גם את הצריכה במשק. תפקידה האחר
הוא לקצץ בתקציב־הממשלה.
תפקידו של קיצוץ תקציב״המדינה
הוא להוריד את לצריכה הציבורית
במשק.
תפקידו של עיקור תוספת־היוקר
הוא להוריד את השכר, את כוח־הקניה,
ולכן גם את הצריכה של השכירים.
הפסקת הוויסות של מניות־הבנקים,
תפקידה לגרום להקטנת כמות הכסף
הנזיל בידי בעליהן, ובכך שוב, להוריד
את הצריכה במשק.
אחרי שחולקו התפקידים, נראה
התסריט בערך כך: בשלב ראשון, בשל
הפיחותים וביטול הסובסידיות, תדהר
האינפלציה. בד בבד עם דהירת
האינפלציה יירד השכר, בשל עיקור
תוספת־היוקר, ואולי תרדנה במעט גם
הכנסות אחרות, בשל הפגיעה בבורסה
ובמניות הבנקים, וגם בשל קיצוצים
בתקציב המדינה. ייווצר פער גדול בין
רמת־המחירים ובין רמת־ההכנסות.
כתוצאה מכך תרד הצריכה של מוצרי
ייבוא, וגם של מוצרים מקומיים.
הריווחיות האבסולוטית של הייצוא
תיגדל בשל הפיחותים הגדולים,
והריווחיות היחסית תגדל בשל
הצטמקות השוק המקומי. מסיבה זו

האינפלציה.

העוכר ירו, הרווח גדל
ך ם החות אחרות של התסריט
אינן נכונות. עיקור תוספת־היוקר
אינו מבטיח רמת־הכנסות נמוכה

עיקור תוספת־היוקר לא יבטיח
שום.פיחות ריאלי״ ,שבין היתר אמור
לבלום את האינפלציה. ואם הפיחות
ועיקור תוספת־היוקר — בנפרד וביחד
— יגדילו הכנסות במשק מן הרווח,
על מה מתבססת ההנחה שהייבוא יירד?
הנחה זו יכולה להתבסס רק על

כלכלנית אלכסנדר
למי זה דרושי

מאשר העליה בייצוא, אם בכלל יהיה
דבר כזה על רקע התל״ג המצטמק.
הייצוא אינו איזה דבר נפרד, אלא
חלק אינטגרלי של הייצור. רוב
המיפעלים מייצרים גם לשוק המקומי
וגם לייצוא. אם הם נפגעים קשה בחזית
המקומית, אין כל ודאות שהתגובה
תהיה הגדלת הייצוא ולא סגירת
המיפעלים. מלבד זאת, גידול בייצוא,
שייתכן שיתרחש תוך כדי ירידה
בסך־הכל התוצר הלאומי, לא יימשך
זמן רב, וייעלם מהר מאוד. הוא אינו
שווה את המחיר הגדול של אבטלה
והרס מיפעלים ומערכות.
אם מישהו מניח שהאבטלה והרס
הייצור המקומי יהיו אלה אשר יעצרו
את האינפלציה, גם הם טועים. תוך כדי
ירידה במכירות, יעלו היצרנים את
המחירים, כדי לשמור על הכנסותיהם,
ולא יורידו אותם. זאת כל שכן, כאשר
שוק המותרות בארצנו — המקומי
והמיובא — יעלה ויפרח ויניב הכנסות
גדולות. נכון, אבטלה של כ־ססס 200,
עובדים, ולא פחות מזה, ייתכן שתוריד
את המחירים. מיספר זה מתאים
למיספר היחסי של מובטלים באנגליה,
מעשה ידיה להתפאר של הגברת
תאצ׳ר, האידיאל החדש של כלכלנינו,
אך אני מקווה שלידי כך לא נגיע.
התסריט הכלכלי היפה של האוצר
ושל הכלכלנים, שבהם־ נעזר להכינו,
יילך בדרכו של התסריט. היפה״ על
מילחמת לבנון, ובמקומו יבואו אבטלה
ואינפלציה דוהרת.

-מירחמה מוז מנ ת

(הטשך מעמוד )6
במצב המביך ביותר נמצאה רק״ח.
אחרי שגימגמה במשך שבועיים על
1הצורך ״לשים קץ לשפיכות־הרמים״,
מבלי לגנות את סוריה הפרו־סובייטית,
נדלקו במיפלגה האורות האדומים —
תרתי משמע. היה ברור כי צפוי לה
אובדן סאסיווי של תמיכת חסידיה אם
לא תתייצב לימין ערפאת.

ש לו וולאוים? המיז!! הוא ניתרו! וע, הנסטז היא ניתחו רא־וע, או
אם יש לו נווטקציה, חשבון בבנק מעבר דים הוא הניתוון הבטוח ביותו

הפיתרון: רק״ח ערכה שורה
של אסיפות ועצרות, שבהן
הובעה תמיכה בערפאת כבמג־היו.
הפלסטינים, ותמיכה בהא־פט׳
אל-אסד במאבקו כאמריקאים
ובישראל.

•מיוחמהחם חז־שחו
*הצם הקומוניסטים לא היה
*/מביר יותר מאשר מצבה של
• ממשלת־ישראל, שנתפסה בדילמה
דומה, אך הפוכה.

בעוד שכוחותיה המשיכו
במצור הימי על טריפולי,
לטובת הסורים ותוך שיתוף־
פעולה אילם עימם, דחקו בה
האמריקאים להתגרות בסוריה
ולאיים עליה במילחמה.
על סומכים האמריקאים ממשלת־שמיר, שאותה הם מפנקים
יותר מאשר כל ממשלה ישראלית
קורמת(ראה הנדון) .הם מצפים ממנה
לפעול בהתאם לתפיסותיה של
וושינגטון.
.ממשלת־ישראל למדה, אחרי ניסיון
מר ונמהר, להבחין בין גוונים רבים
בלבנון. היא יודעת שהדיקטטורה
הסורית. משחקת מישחק עצמאי,
למרות שהיא משתפת פעולה עם
ברית־המועצות. אין ספק שמוסקווה
יכלה למנוע את ההסתערות הסורית
על הפלסטינים, אילו היתה מוכנה
להגיש לדמשק אולטימטום, אך אין
פירוש הדבר, למשל, כי דמשק פועלת
על פי הוראות מוסקווה.
בלבנון עצמה משחק כל אחד מן
הכוחות מישחקים שונים ומסובכים.
הדרוזים פועלים בשיתוף־פעולה עם
הסורים, אך מקיימים גם יחסים הדוקים
עם ישראל. השיעים בדרום התייחסו
לצה׳׳ל באהדה, עד שהחלו חוששים כי
הכיבוש הישראלי אינו תופעה חולפת,
אלא סיפוח לצמיתות. משום כך הם
מתחילים לשתף פעולה גם עם שליחיו
.של רוח־אללה חומייני באיזור בעלבק
ומתפתחת מילחמת־גרילה נגד ישראל.
אך האמריקאים רואים את כל
אסד בזהירות
העולם בשני צבעים: שחור־סובייטי
ולבן־אמריקאי. אין הם מבינים את
מורכבות המצב בלבנון.

*ץ אות אלפי ישראלים שואלים
^ /א ת עצמם לילה־לילה שאלה זהה:
״מה לעשות בדולארים המוחבאים
מתחת למיזרן?״
״הבנק הביתי״ הוא פיתרון מצויץ,
אך קיים חשש שהפורצים, העובדים
בימים אלה שעות נוספות, יחפשו אף
הם מתחת למיזרן. כספות הן פיתרון לא
רע, אך איש אינו בטוח אם מישרד־האוצר,
באחד מצעדי־הייאוש שלו, לא
יורה על פתיחתן בפני חוקרי
מס״ההכנסה. בבנק עצמו אי־אפשר
להחזיק מטבע זר, אלא בחשבונות
פת״ם.
אם כן מה עושים?
התשובה פשוטה: מבריחים את
הכסף לחו״ל. אם לא נתפסים בזמן
העברת הכסף, פיסית, הרי חשבון מט״ח
בבנק, מעבר לים, הוא הפיתרון היעיל
והבטוח־ביותר לכסף שנמצא במזרן.
זה נשמע הגיוני? זה גם נכון! לפחות
70 ישראלים למדו זאת על בשרם.
הם העבירו את כספם לחו״ל, ליתר
דיוק לשווייץ, באמצעות ישראלי־יורד,
ישראל זילברברג. כאשר הוא
נתפס בספטמבר 1982 בנמל־התעופה
בן־גוריון, ורשימת לקוחותיו בידיו,
הוא הועמד לדין, יצא זכאי בערכאה
אחת, ואילו ללקוחותיו לא אירע דבר!
רובם לא נחקרו, ואיש מהם לא
החזיר את כספו המופקד בשווייץ, כסף
ששילטונות ישראל יודעים על קיומו.

בעיניהם, סוריה היא גרורה
סובייטית, וצריכים להרביץ
לה. והכוח היחידי המסוגל
לעשות זאת הוא צה״ל.
שמות בפיגקס

בשבועות האחרונים הולך וגובר
הלחץ האמריקאי על ישראל לפתוח
בפעולה נגד סוריה, או לפחות להנחית
עליה פעולות אשר יביישו אותה ואת
הסובייטים פומבית. ההפצצות הישראליות
נגד בסיסי האירגונים הקשורים
בסוריה באו כהיענות ללחץ זה. אובדן
מטוס ישראלי, אשר טייסו צנח בשטח
הצבא הלבנוני ונמסר מייד לצה״ל, היה
מחיר קטן בהשוואה לגורל הלחץ.
חאפט׳ אל־אסד החולה הגיב
בזהירות. הוא הציג את עצמו כגיבור
העולם הערבי, בעודו עסוק בשחיטת
הפלסטינים בטריפולי, אך נזהר
,מלהגיב בצורה העלולה לספק
לישראל תירוץ למילחמה.

ך ין קציר פרשת זילברברג תבהיר
4 1את העניין: ב־ 16 לספטמבר 1982
יררו בני־הזוג ישראל וזהבה זילברברג
מהמטוס שהביא אותם לארץ משווייץ.
השניים הם בעלי אזרחות שווייצית
ומבקרים פעמיים בשנה בישראל,
ביום־הכיפורים וביום־העצמאות, כדי
לפקוד את קבר בנם, שנהרג במילחמת
יום־הכיפורים.
ברירתם מהמטוס נעצרו על־ידי
אנשי היחידה לחקירות הונאה

לסי כל הסימנים, תיאלץ
ממשלת־שמיר להמשיך בקו
התוקפני כלפי סוריה, למרות
שגם לפי תפיסתה שלה עצמה
אין כרגע שום ניגוד־־אינטרסים

בינה ובין דמשק.
מצבה המביך הודגש השבוע כאשר
המישטר הסוציאליסטי הכושל בצרפת
יצא בפעולת־נקם נגד בסיסי־השיעים
בבעלבק, מייד אחרי שישראל ביצעה
פעולה דומה 27 .שנים אחרי
מיבצע־סיני שוב מצאה ישראל את

במטה־הארצי, אחרי שמידע מועל
עסקיו של זילברברג הועבר
למישטרה.
אנשי המישטרה ביקשו לדעת
בראש ובראשונה מי הם המשקיעים
הישראלים שמעבירים את כספם
לחו״ל באמצעותו, ואילו סכומים
הושקעו.
בעת החיפוש בחפציהם של השניים,
התגלו אצלם מיסמכים מעניינים
ביותר. מיספרי קוד של חשבונות־בנק,
רשימה של 32 שמות ולידם רישומים
שונים, שחפפו שמות שהופיעו בפינקס
הטלפונים של זהבה.
זילברברג התבקש לפרט ולהסביר
את החומר שנמצא אצלו. הוא סירב.
הוא הועמד לדין בבית־מישפט השלום
ברמת־גן. השופט יצחק ברא״ז קיבל
את טענותיו של זילברברג, שאילויהיה
חושף את סורותיו, היה עובר עבירה
כמעט־ביטחונית על פי חוקי שווייץ.
אזרח שווייצי העובר על חוק של
גילוי סודות בנקאיים(או תעשייתיים)
צפוי לעונש־מאסר ער 20 שנה. סירובו
של זילברברג למסור בארץ את המידע
שנתבקש, יכול היה להכניסו לכלא,
למכסימום של שנה אחת. אי־לכך
החליט השופט שזילברברג היה רשאי
לסרב למסור את המידע, כדי שלא
להפליל את עצמו, בארץ שבה הוא חי

חששות ממס•
הפגסה ומע״מ
ץ ילברברג, שנעזר בשירותיו
1של הפרופסור דויד ליבאי, זוכה
בסוף חודש אפריל, השנה. הפרקליטות
הודיעה שהיא תערער על פסק־הדין
ואכן היא הגישה עירעור. נקבע כבר
תאריך שמיעה.
אך השאלה, שנשארה פתוחה, היתה
לגבי האנשים ששמותיהם הופיעו
בניירותיו של זילברברג, שאותרו
ושחלקם אפילו נחקרו.
כאשר נעצר ביקש זילברברג
לשמור על זכות השתיקה. סוגייה זו
היתה אבן־הבוחן בפסק דינו של

השופט ברא״ז.
מפקד היחידה לחקירות הונאה,
בנימין זיגל, הציע לזילברברג שיגש
לידידיו בארץ ויציע להם להצהיר
בתחנת־המישטרה על רכושם שנמצא
בחו״ל ,.המישטרה הסכימה שלא
לעצרם ולא להעמידם לדין, אם הם
יחזירו לארץ את מה שהבריחו. הוצע
להם שהכופר שישלמו לא יעלה על 30
אחוז. זיגל התחייב שהמישטרה לא
תעקוב אחר זילברברג ולא תצותת
לשיחות הטלפון שלו, בזמן שהוא יבצע
את מה שביקשו ממנו.
הרעיון הצליח לגבי שניים־שלושה
אנשים, שהעבירו את כספם לשווייץ
באמצעות זילברברג. אחרים חששו
ששילטונות מס־ההכנסה ומס״ערך־
מוסף ממתינים להם בפינה, והם אלה
שיעמידו אותם לדין, לא המישטרה. כך
נכשלה התוכנית עוד בטרם הספיק
זילברברג־לבקר אצל כל מכריו.
מי היו האנשים הללו?
המישטרה הרכיבה רשימה של
חשודים מרשימותיו השונות של
איש־הכספים העצור. הרשימה הועברה
לחוקרי מס־ההכנסה שנכנסו גם הם
לתמונה. מיספר החשודים עלה,
בהדרגה מ־ 32ל־ 58 ולבסוף נכללו
ברשימה 75 שמות.
רשימת המבריחים, שהגישה
המישטרה לבית״המישפט, היתה
חסוייה. כתוצאה מכך רבו השמועות
על אנשים המקורבים לשילטון
ולליכוד, שהמישטרה ומס־ההכנסה
מחפים עליהם. החקירה האיטית רק
חיזקה את השמועות האלה.

אהד או שגייס
סגדו חשבון
** ה נעשה,

אם־כן,

באותם

;4אנשים?
בתשובה לשאלת כתב העולם הזה
הודיע דובר המטה הארצי של
המישטרה, שזו, את חלקה בפרשה כבר
השלימה. השמות שהופיעו ברשימות
אותרו. אחרי שזוהו נחקרו האנשים,
וההחלטה אם להעמידם לדין או לא
הועברה, כמקובל, לפרקליטות לצורך
החלטה, אם להעמידם לדין, או להביאם
בפני ועדת כופר.
המישטרה, כך מסר הדובר, לא
תפרסם את שמות החשודים שנחקרו,
משום שהם לא נעצרו.
דובר מישרד־המישפטים הודיע
שמבחינת הפרקליטות הנושא עדיין
לא מוצה. ההחלטה תתקבל רק אחרי
סיום שמיעת עירעור המדינה נגד
זילברברג בבית־המישפט המחוזי. אז
יוחלט אם לפתוח נגד המבריחים
בתהליכים מישפטיים או לא, או
שבמיקרים מסויימים יביאו אותם בפני
ועדת כופר באגף לפיקוח על מטבע־זר
של בנק ־ישראל.
במם־ההכנסה, לעומת זאת, נעצרה
החקירה אחרי הוראה מראשי האגף.
כלומר: עתה, חודשים אחרי
שזילברברג נתפס ובכיסיו רשימת
הישראלים שהבריחו כסף לחדל, איש
מהם עדיין לא החזיר לארץ את כספו,
להוציא אולי מיקרה או שניים של
ישראלים שנבהלו ומיהרו לסגור את
חשבונם בחו״ל.
אף אחד מבין אלה, שכיום ידוע
בוודאות שהם מחזיקים כספים בחו״ל
בניגוד לחוק, לא הועמד לדין ולא
חוייב בוועדת הכופר להחזיר את כספו
תוך תשלום קנסות כבדים.

צרפת

שאיש בישראל אינו רוצה
ואינו מעוניין בה.

ממשלת-שמיר אינה מעוני
יינת במילחמה בסוריה. היא
פיזרה השבוע הודעות-הרגעה
לכל עבר. אך היא נדחקת
למצב, העלול להביא למילחמה

המצב ההולר ומחמיר בדרום־לבנון,
התגברות הפיגועים מצד השיעים,
המגיעים עתה למימדים של מילחמת־גרילה
מלאה, עלולה גם היא לדחוף את
הממשלה להרפתקה צבאית חסרת־

עצמה בחזית
הקולוניאלית.

אחת

מעביר־מט״ח ישראל זילברברג
הרשימה חסויה

שותפה זהבה זילברכרג
אין חשש
כל ישראלי בר־דעת, המחזיק בביתו
שטרות ירקרקים עקב אחר מעצרו,
מישפטו וזיכויו של זילברברג, בעניין־
רב. העובדה שבלטה לעין בתום
המישפט, וגם חודשים רבים אחריו, היא
שמי שמכריח, בניגוד לחוק, את כספו
לחדל, אל לו לחשוש, גם אם שמו
ייוודע לשילטונות.

בן־ציון ציטרין

שחר, ולוא רק כדי להסיח את הדעת מן
הכישלון הטוטאלי בלבנון.

יתכן שמעולם לא השמיעו
אנשים כה רבים בישראל
נבואות כה רבות על מילחמה
קרובה, שאיש לא ידע לשם מה
היא דרושה.

׳•תם!י״**־כות תדמית

קרנקס, הום ומואה
קו צרפתי׳באופנה.
מכנסי גברים, חולצות מיזע(סווטצירים) אימוניות ובגדי פנאי לנשים וגברים.
להשיג בחנויות המובחרות.

יומאר טקס טי ל בע״מ. שיווק ע״י אראן.

וובא־השינ״ם שר שולמית ארוני הוא אבוו
חוזו בתשובה, ומה בין באס(הצעיר) וקאטו הזקן
מה מקור הטעות? בדיון
שהתקיים בכנסת, גינה ח״כ
המפר׳ל אליעזר אבטבי את
מיידי האבנים בגדה המערבית,
המבקשים לפגוע בדם יהודי.
הוא טען שאבז כזו הרגה את
נאווה אלימלך. אולם המליאה
היה ריק ואיש לא העיר לח״ב
חובש־הכיפה, שהיתה זו בעצם
אסתר אוחנה מבית־שאן,
שמתה אחרי שאבנים שהושלכו
לעבר הרכב שבו נסעה, פצעו
אותה אנושות.
מנחה שעה טובה מנע
מעצמו בעיות, כאשר החליט
שאת דברי ההידור הבאים לא
ישמיע בהקלטת התוכנית .״מנ

בנץ ויאסר ערסאת,״

ביקש ממנה הרופא לפתוח את
פיה. כאשר הוא ראה שהיא
מתקשה בכך, שאל בקול :״מי
אמר שלשולמית אלוני יש פה
גרול?״
באחת מתוכניות מבט
שני הקרובות, שתסקור נשים
בפוליטיקה, עוקבת המצלמה
אחר אלוני, וסגנית שר החינוך
והתרבות, מריס גלזר־תעסה.
לצורך הצילומים נסעה
סגנית״השר ביחד עם חברתה
שרה כהן״אורגד, אשתו של
שר־האוצר, לבית־הספר בהתנחלות
אריאל, שאותו ניחלה.
לנסיעה התלוותה תחקירנית
התוכנית. בין שיחה לשיחה
שאלה התחקירנית את השתיים:

החדשות ב־ז באפריל ״.הוא
מתכוון לתאריך שבו מתחלפים
מרבית חברי הוועד, והוא ביניהם.
בדיון שהתפתח בעניין
יחס הטלוויזיה לח״כים, הזכיר
פאפו את וינסטון צ׳רצ׳יל,
שתבע אחרי הפצצת בית־ הנבחרים
הבריטי במילחמת־ העולם
השניה, שבמקום ייבנו רק 350
מקומות ישיבה עבור 630 צירים.
כך חשב צ׳רצ׳יל להבטיח שאולם
הפרלמנט לא יישאר ריק.
פאפו הציע ליישם שיטה זו
בכנסת ולעקור מאולם־המליאה
60 מושבים .״אז גם כנסת ריקה
לא תיראה ריקה לחלוטין ״.הגיב
לפיד :״הנה הוא מביא אסמכתות
של גדולי־עולם. צ׳רצ׳יל ״.פאפו

11ץ*| 1 1ך 1\ 1ח״ב העבודה מפקיד את פניו בידי המאפרת בינה לוז(מימין),
\ ו 1\ 11/1כמו ח״ב הליברלים לשעבר יחזקאל פלומין(משמאל) .השניים 111 איפרו באולפן הטלוויזיה בתל״אביב, כשבאו להשתתף בעימות בתוכנית ״כותרת לילה״
אומר שליו ,״גומרים אותו דבר.
אחד גומר בטריפולי ואחד גומר
בטריפ״.
בישיבת סיעת המערך
בכנסת מתח יושב־ראש מיפל־גת־העבודה
שימעון סרס
ביקורת חריפה *על איש הטלוויזיה,
חיים יבין, ועל תוכניתו
על הכנסת, ששודרה במיסגרת
התוכנית מבט שני. פרס כעם
בייחוד על־כך שהביקורת על
הח״כים הושמעה מפי אסירים
שביקרו בבית־הנבחרים. ח״כ
מפ״ם יאיר צבן, העיר, לקול
צחוקם של־הנוכחים, שיבין יכול
היה לשאול לדעתו של אסיר
אחר שמכיר היטב את הכנסת,
ח״כ תמ״י אהרון אבו-חצי-

ח״כים ועיתונאים הבחינו
שתמונתו של בנימין זאב
הרצל, התלוייה במליאה, דהתה
עד שקשה להבחין בתווי פניו
של הרצל. עניין זה הפך מקור
לבדיחות במיסדרונות הכנסת.
היו שאמרו כי זוהי מחאתו של
חוזה־המדינה על מה שמתרחש
במדינה .״
באחד מימי השבוע,
בהיותה בכנסת, נזקקה ח״כ ר״צ
שולמית אלוני, לחפא־שי•
ניים. מזכירתה, מיכל רסאלי,
המליצה לה על הרופא הירושלמי
שלה .״הוא צעיר, מצויין
במיקצוע, אך חוזר בתשובה,״
אמרה המזכירה. כאב־השיניים
של הח״כית היה כה עז, שהיא לא
התנגדה לכך שאותו רופא יטפל
בה. הרופא הסכים ואלוני באה
למירפאתו. כשישבה על הכיסא,
העולם הזה 2412

״אריאל, זה לא על שמו של

אריאל שרון?״

כהן־אורגד אומר שהוא
ראה את הנולד כבר כשלמד
באוניברסיטה. לצד לימודי הכלכלה
הוא שקד על לימודי התואר
הראשון בחינוך, משום שכבר אז
ידע שאי־אפשר לעסוק בכלכלה
בלי להבין את הצורך לחנך את
העם, כדי שיהיה מוכן לקבל
גזרות כלכליות.
איך ידע עורך-הדין

קודמות, חידש גוס חידוש
דיפלומטי: הוא שלח לכל ידידיו
ומכריו מיכתב, ובו הביע את
תיקוותו שייפגש עימם שוב
״במקום כלשהו, בזמן כלשהו״.
את מיכתבו סיים במישאלה:
״אנחנו מקווים שלא ירחק הזמן,
כאשר שלום לא יהיה רק ברכה,
אלא גם תיאור המצב שבו יחיו
ישראל ושכנותיה״.
מזכירת סיעת חרות
בכנסת ירדנה מלר, שהיא גם
מצליפת הקואליציה, נעדרת
כבר שלושה שבועות מהמישכן,
ותיעדר שבוע נוסף. היא היתה
אורחת הוועד היהודי אמריקאי,
שאירח בארצות־הברית על
חשבונו פעילים צעירים משתי

דייוויד וטליה ברוזה.
איש־העסקים יוסר ורדי,
שהיה בתחילת שנות ה־70

של דן רביב, ששודרה ביום הרביעי שעבר. אמוראי סיפר שזו הפעם הראשונה שהוא
מצטלם בחליפה שאותה רכש בניו־יורק, במחיר 99 דולר. צבע החליפה היה חום, וחבר
ועדת״הכטפים המתין בדאגה לעמיתו, בתיקווה שהוא לא יבוא בחליפה באותו הצבע.

הגיב מייד :״האסמכתה הכי-
רצינית שלך היא אפרים

קישון.״

האוסטרלי, השגריר דייוויד גום, עומד לסיים בסוף
החודש את כהונתו ולחזור בהזדמנויות כמו
הביתה.

המיפלגות הגדולות. אחרי הסיום
הרישמי של המסע היא החליטה
להישאר באמריקה שבוע נוסף,
כדי לבקר ידידים ולהספיק
לקנות כמה חפצים. שנות שלוש אחרי קדנציה כמנהל חטיבת החדשות

אהרון סאסו, שדדי צוקר,

מרכז המחקר על הנעשה בשטחים,
הוא מזכיר תנועת ר״צ?
מתברר שמקור המידע שלו לא
היה אלא ח״כ ר״צ עצמה,
שולמית אלוני. לפני חודש קיבל
פאפו מן הח״כית מיכתב
משוכפל, שאליו צורפה חוברת
מידע על מעשי צה״ל בשטחים.
באותו מיכתב צויין שצוקר הוא
מזכיר התנועה. כך יכול היה
פאפו לטעון בישיבת הוועד
המנהל האחרונה, שאי־פירסום
תואר זה של צוקה בכתבה
ששודרה על הדוח בהשבוע־יומן
אירועים היה אחיזת עיני
הציבור.
בישיבות האחרונות של
הוועד־המנהל נוהג פאפו לסיים
את דבריו בנוסח קאטו הזקן,
רמז לסנטור הרומי שנהג לסיים
את דבריו במילים :״את קרתגו
יש להרוס.״ פאפו פונה למנכ״ל
הרשות, יוסן ז (״טומי״) לסיד
ומנכ״ל הטלוויזיה, טוביה
סער ואומר :״חודש אפריל
מתקרב ואם לא תיזהרו, יהיה
לכם פוטש שמאלני במחלקת

בגלי צה״ל, פרש יוסי עבדי
לתפקיד אחר בתחנה. מחליפו
הוא צבי גורן. ותיקי יומן גלי
צה״ל ערכו לו מסיבה, וכהפתעה
שידרו קיטעי כתבות שלו
ככתב־צבאי, בצעדיו הראשונים,
מלפני שמונה שנים, בליווי
דיברי־קישור מבדחים.
ביום השישי הקרוב תגיש
זמרת ותיקה את שיריה האהובים
במיסגרת מיצעד המרגנית של
גלי צה״ל. המדובר כשרונה
אהרון, זמרת שירי־עם, שהיתה
קריינית בתחנה הצבאית לפני
יותר מדור. היא אמם של

! * וץך 111*1מקבלת את ד״ר אהרון ארלוזורוב (ממושקף),
| 1 # 1 11\ 1מנהל מחלקה בבית־החולים איכילוב בתל־אביב,
ואת אחיה, השופט חיים אילת (ביניהם) ,בפתיחת תערוכה
שלה בגלריה הדס ה קלצקין. לוין היא אשת-חברה וציירת.

מנכ״ל מישרד־הפיתוח, נשאל
אם הוא מוכן להיות עתה מנכ״ל
מישרד־האוצר. ורדי, שבתקופת
כהונתו הממשלתית היה המנכ״ל
הכי״צעיר, ענה בשלילה .״אני
מעדיף להיות רודף בצע מבלי
להיות רודף שררה,״ אמר.
.דואגים לו, לשר־האוצר
הפורש יורם ארידור. הוא
התחיל לעבוד לצד אברהם
(״איבי״) נאמן, איש־העסקים
של -חרות, וכבר קיבל חדר
ומכונית.
הד״ר יהודה שנהב,
מומחה למינהל־עסקים, התבקש
לחוות דיעה על תקופת כהונתו
של ארירור .״אילו הייתי במקומו,״
אמר שנהב ,״הייתי אומר:
כשנכנסתי לתפקידי, היתה הכלכלה
על עברי פי־התהום, ובתקופת,
עשיתי צעד גדול
קדימה״.
שנהב נשאל אם יש
פיתרונות קלים ומהירים לבעיות
כלכליות. הוא ציטט מדיברי
הכלכלן הנודע סול סמואל-
סון, שאמר :״כל מישפט קצר
בכלכלה הוא לא נכון — כולל
מישפט זה״.
שמועה בירושלים אומרת
שצלמי זום ,77 האורבים
לפיתחו של מנחם בגין וממתינים
לרגע שבו יוכלו לצלמו,
יקבלו מידיעות אחרונות, עבור
המיבצע כולו, סך של עשרת
אלפים דולר. אחד משלושת
צלמי החברה אלי הרשקוביץ
אמר שלא איכפת לו שכך
מדברים, בתנאי שהוא וחבריו
אכן יקבלו את הכסף.

האם ביקר בישראל ג׳״־אר יואינג האמיתי 1נד הם חברי
החונטה הצבאית שהשתלטה על עיריית תל־אביב
ח״כ העבודה יצחק רבין
נשאל, אם לדעתו האמריקאים
לא שמעו על הפלונטר עליו הוא
דיבר במהלך מילחמת הלבנון,
ולכן לא נזהרו ושקעו בתוך הבוז
הלבנוני. רבין סיפר בהקשר זה,
שאיש־טלוויזיה אמריקאי ביקש
ממנו לאיית את המילה
באנגלית. רבין התחיל:״פי, אל,
או.״״ כאן הפסיקו בן־שיחו

כך האזינו האורחים לקונצרט.

הפסנתרנית בת ה־ 24 סטלה
קודריני, שהיא עטורת פרסים
רבים בארץ מוצאה, ניגנה להנאת
המוזמנים. רק אחר״כך התפנו
הכל לארוחת־הערב החגיגית,
כולה על טהרת המיטבח האיטלקי.
מארגני המסיבה מיעטו
בהזמנת אורחים ישראלים, והם
כללו את הנשיא לשעבר יצחק

פועלי־העיר — הוא מוותר.
לכאורה, הוא היה מעדיף לוותר
על הכנסת, אך דווקא שם מובטח
לו תפקיד נוסף. המערך רוצה
שהוא ימלא תפקיד בוועדת־הפנים
של הכנסת, לצד חברותו
בוועדת־העבודה של הכנסת.
משום שהוא יהיה בעל־ריעה
בתחום המוניציפלי. בן־מאיר,
לעומת זאת, אינו רוצה לוותר על

] 1ך י ך | 3*1י 3אשתו של המחזאי חנוך לווין נוטלת כוט מהמגש כדי להרים אותה ככבוד בעלה
11 / 1.1 11/ן (מימין) ,במסיבה שנערכה על בימת התיאטרון הקאמרי לרגל זכיית המחזאי בפרט
המועצה לתרבות ולאמנות על שם לאה פורת. המסיבה נערכה אחרי ירידת המסך על הצגה אחרת של לווין,
אורזי חמיזוו׳דווז, שהועלתה בתיאטרון באותו הערב, ושהשתתפו בה שחקנים שהופיעו במחזותיו. לצידו
שתו לחיים (מימין לשמאל) שלמה בר־שביט ואחיו של חנוך, דויד לווין, המנהל האמנותי של הבימה.

ואמר :״הבנתי את הכל, הבנתי
את הכל.״
רבין ומנכ״ל רשות
השידור לשעבר יצחק ליבני
החליפו ריעות על מצבי הנוכחי
של ראש־הממשלה הפורש. ליבוי
שאל אם אין זה נכון שככל
שעולים בדרגה גוברת בדידותם
של בעלי התפקידים. רבין העיר,
שראשי־ממשלה הם פחות
בודדים מכפי שניתן לחשוב,
הבעייה היא שמעבר לתפקיד
עצמו, דורשים שבעל התפקיד
בישראל יחוש אחריות היסטורית
כלפי כל עכדישראל, בהווה
ובעתיד, דבר שמעמיס על כתפי
מקבל־ההחלטות מעמסה בלתי־נסבלת.
במישפטם
של דן כרמון
ואשתו, יונה זמיר, הנאשמים
בעיסוק בפסיכולוגיה ללא
רשיון, הוזמן להעיד אחיו של
אדם שהתאבד, אחרי שהשתתף
במרתונים הפסיכולוגיים שערכו
בני־הזוג ב־ .1979 האח התבקש
על־ידי התובעת רות פרידמן
לספר על אחיו, אז קם הסניגור,
הד״ר יעקב ויינרוט, חובש
הכיפה, וטען לפני השופט, כי
מכיוון שהעד לא השתתף מעולם
במרתון — אין עדותו רלוונטית.
כשהתפתח ויכוח מישפטי בין
עורכי־הדין, ביקש השופט
יחושע בן־שלמה מהעד
לצאת מהאולם, והסביר לו:
״יחכה אדוני בחוץ, כאן עומדים
לברר בעיה שאינה נוגעת לך.
זהו דו־קרב בין הסניגור והתובעת.״
למוזמנים
לארוחת־הערב
שערך שגריר איטליה החדש
בישראל הורדו טיליאני
ואשתו אודליה, שהיא אנגליה
במוצאה, ציפתה הפתעה. בתחילה
נערכה קבלת־פנים, מלווה
בשמפניה ובפיצות זעירות. אחר־

נבון ואשתו אופירה, יושב:
ראש ועדת־החוץ־והביטחוו של
הכנסת אליהו בן־אלישר
ואשתו ניצה, המלחין דובי האופנאית ואשתו זלצר גרציאלד פונטנה ומנכ״ל
מישרד־החוץ דויד קימחי,
איש איש וטעמו. מח״
פוט׳ עבד־אל־על, הנספח
לענייני עיתונות בשגרירות מצריים
בישראל, גילה מיהם הזמר
והזמרת האהובים עליו. הוא נהנה
לשמוע את שימי תבורי ואח
עופרה חזה, ואף יודע לזמזם
חלק משיריהם בעל־פה. הנספח,
שבעבר היה קריין קול־קאהיר
בעברית, מספר שבארץ למד לאהוב
דווקא מאכל פולני: גפילטע
פיש.

מועצת־הפועלים.
דובר עיריית תל־אביב
דוגי רימון התקנא בנבחרי
העיר. הוא יצא עם אשתו
לחופשה ארוכה בארצות־הברית,
אחרי שנת עבודה מאומצת.
תעלומה בירושלים —
אשת־יחסי־הציבור ורד קולק
נכנסה למיסעדת פילדלפיה
בעיר ונשאלה על־ידי הבעלים
המופתעים :״אין־ זה שלא באת
לכאן עם ג׳יי-אר יואינג?״
קולק ניהלה את מסע יחסי־הציבור
של שחקני הסידרה
הטלוויזיונית דאלאס, שבאו

לארץ בחסות מישרר־התיירות
לפני שנתיים ובין השאר היא
אכלה עימם אז ארוחת־ערב
במיסעדה. להפתעתה נודע לה
שלארי הגמן, המגלם את
התפקיר המפורסם, היה במים־
עדה. ולא רק זאת: הוא חתם
בספר־האורחים שהוגש לו את
ראשי התיבות ג׳יי־אר. בעלי
המיסעדה שאלו אותו אם הוא
מכיר את קולק, והאורח ענה
שלא רצה להתקשר איתה, כי
הוא רוצה לשמור בביקור זה על
אלמוניותו. אשת יחסי־הציבור.
׳הצעירה שמעה את הסיפור
והחליטה למצוא את האיש. היא
עברה ממלון למלון, עד שהגיעה
לפלאזה. שם, התברר, שוהה
אורח ותיק, הבא לעיתים תכופות
לארץ, ג׳ו סילברמן שמו, הוא
דומה להפליא להגמן. סילברמן,
תושב פלורידה, נוהג לחתום
בספר־האורחים בשם ג׳יי־אר,
ומבקש שלא יאפשרו לסקרנים
להטריד אותו. לצערה של קולק,
הוא עזב את הארץ שעות ספורות
טרס בואה למלון, והיא לא
הצליחה לוודא אט הוא אכן לארי
הגמן האמיתי. קולק ביקשה
ממנהל המלון להודיע לה
כשסילברמן ישוב, כדי שתוכל
לפתור את התעלומה.
מה בין פסיכולוגיה וכלב״
לה? בישיבת ועדת־הכספים של
הכנסת הופיע יושב״ראש איגוד
הבנקים, הד״ר אשר הלפרין,
ויעץ שלא למתוח ביקורת על ההשפעה בגלל
הבנקים,
הפסיכולוגית המזיקה שיש לכך
על יחסו של הציבור למערכת
הבנקאות. העיר לו ח״כ
הליברלים יצחק(״זיגי״) זייגר,
חבר הוועדה :״אצל הכלכלנים, הנימוקים נגמרים כאשר הכלכליים, הם עוברים לפסיכולוגיה,
שבה הם לא מבינים״.
זיגי התייחס לגזירות
הכלכליות החדשות של מישרד־האוצר
:״זה הרמה מדי ומוקדם
מדי.״
במישפט־הרצח של מנהל
הכלא רוני ניצן, ביקש עורו־הדין
אוריאל עינב, סניגורו של
אחד הנאשמים, יעקב שמש,
כי תעשה גם עבורו הקלטה

למישפט, כפי שעושה המישטרה
עבור התובעת פנינה דבורין,
השופט יהושע גרום הציע
פשרה: שהסניגור והתובעת
יאזינו ביחד להקלטה. אמרה
דבורין :״מה, שהוא יבוא אלי
הביתה כדי להקשיב להקלטה?
מוטב שיבוא אלי לאירועים
הכרתיים!״
אחרי לחצים מרובים,
הצליה המראיין איתן דנציג
להביא לבימה אחת אב ובנו. האב
הוא דויד טבק, לשעבר אלוף
ישראל בריצת 100ו־ 200 מטר.
הבן הוא בני טבק, כוכב מכבי
תל־אביב. האב סיפר שהוא
מעולם לא ראה בתחרויות ריצה
את גבו של אצן אחד. אך לדעתו,
התנאים של הספורטאים כיוס הם
ללא יחס לתנאים שהיו לו בעבר.
לא אחת נאלץ לרוץ יחף. בזמנו
לא היו מסלולים תקינים
ונעלי־התעמלות. גם בתשלום
הוא לא זכה. טבק האב הוא כיום
מורה־לנהיגה. הבן סיפר שהוא
נהג לחזות בריצוו(יו של אביו,
ואהבתו לריצה הביאה אותו
לכדורגל.
11 הקאריקטוריסט הישראלי
דענן לוריא נמצא אומנם עתה
ביאפן, אך ציור דיוקן שלו מגיע
בימים אלה לישראל דווקא. בעת
שהתגורר בלונדון, הפתיע אותו
יום אחד השחקן הישראלי חיים
טופול, כשהביא לוי מתנה
מקורית: דיוקנו של לוריא,
פרי־מיכחולו של טופול. לוריא
תלה את הציור במקום מרכזי
בדירתו. אף כאשר התכונן
לנסיעתו ליפאן, העדיף להשאיר
את הציור בכספת, ולא לקחתו
איתו. הוא פנה לידידו משד
מירב, מנהל הסניף המקומי של
בנק דיסקונט, שאותו הוא מכיר
היטב, וביקש שישמור על
התמונה. חברו ביקש את רשותו .
לתלות את הציור בחדר•
האורחים, ונענה ברצון. לפני
שבועיים צילצל מירב ללוריא,
ובשיחה לטוקיו הסביר שהוא
חוזר לארץ. שאל אותו לוריא:
״נניח שפרצה, חלילה, שריפה
בביתך. מהו הדבר הראשון
שהיית מציל?״ מירב, שהבין אח
הרמז, יכלול בין דיברי־הערך
שהוא מעביר את דיוקן חברו.

במיסדרונות בניין עיריית
תל־אביב מדברים על ״החונטה
הצבאית״ של שלמה (״צ׳יץ״)
להט והכוונה היא לאנשי הצבא
שמקיפים את האלוף(מיל׳) .עתה
הוא מינה את תת־אלוף (מיל׳)
אלי עשת, לתפקיד מנכ״ל
העירייה. לצידו עובדים מנהל
שירותי העירייה, פינחס
(״פינייה״) להב, גם הוא
תת־אלוף לשעבר. הגיזבר,
יצחק אלרון הוא בעל דרגה
דומה. אלוף־מישנה(מיל׳) דויד
טלמור הוא היועץ המישפטי
של העירייה ואלוף מישנה(מיל׳)
שמואל רוביצ׳ק הוא המבקר
הפנימי,
בתחילת חודש רצמבר,
כאשר יתקיים כינוס חגיגי של
תל־אביב עיריית מועצת
החדשה, ובה ייבחרו ממלאי-
מקומו של צ׳יץ׳ ,תהיה בעיה
למועמד המערך לתפקיד, דב
בן־מאיר. באותו יום הוא
יצטרך להודיע על איזה תפקיד
משניים אחרים שהוא מכהן בהם
— ח״כ ומזכיר מועצת

כובב כנר על הגג נאלץ להוריד את זקנו ושפמו לכבוד הצגה חדשה, שבה הוא
לוקח חלק, בשם הללויה הוליווד -מחזמר של להיטים ישראלים ומתור גמים.
גורנשטיין(מימין: בזמן הגילוח, משמאל: בגמר המלאכה) הפקיד את פניו בידי הספר קצוץ־השיער.

גווושט״ו

העולם הזה 2412

צילה שוהם, אמם של
ח״כ העבודה תמר אשל
והמנכ״ל לשעבר של בנק כללי
דויד שוהם, התראיינה לירחון
נעמת. כשנשאלה מהו סוד
חיוניותה, השיבה :״אין לי זמן
לשבת במנוחה. אני הולכת
הרבה. עד היום אני עושה
התעמלות באמבטיה. אני נוסעת
פעמיים ושלוש. פעמים בשבוע
לחדרה, כדי לעבוד בפררס. אני
קמה ב־ 5בבוקר, כדי לא לאחר
לאוטובוס. אני נוסעת לישיבות.
איני מתפנקת, כלומר איני
מתלוננת שאני עייפה. יש לי
משהו בלב, אבל איני שמה לב
לכך. אני עוד רוצה להספיק
הרבה, וגם לכתוב זיכרונות. אני
קוראת הרבה, רוצה ללמוד
עכשיו משהו על מחשבים,
מקפידה להיות בעניינים. העצה
שלי? לא להפסיק לעבוד ולא
להפסיק לקרוא.״

צלי׳׳ל — צעירים למען
ישראל :״כשבגין תיפקד, הוא
היה גם שר־ההסברה. כעת אנחנו
מנסים להיות הלשון של בגין.״

• סגנית שר־החינוך
והתרבות, מרים תעסה־גלזר,
על המשוררת יונה וולך:
״היא פשוט מופרעת. בהמה
מיוחמת.״
• הנ״ל :״אני לא הולכת
לתיאטרון. זה ביזבוז והשחתת־זמן.
אני לא מאזוכיסטית.
מחלות־רוח אפשר לראות בבתי־חולים.״

דבורה גנני, הדוב־רת
המודחת של שר־האוצר,
על הרגע שבו קיבלה

את הודעת הפיטורין :״זה היה
זעזוע. מזל שליווה אותי ידיד
רופא, והוא תמך בי, גם הוא לא
האמץ למה שמתרחש.״

• העיתונאי

שלום

רוזנפלד :״מי יאמר שאין

הפרקליט בבי לידטקי. זמירה, המכונה זטי, קיבלה את אורחיה
בפאב הנושא גס את השם בודגה בטירה דווקא, ובין הופעה והופעה
ניגשה להתחבק עם מכריה ומוקיריה. בעיקבות הפתיחה היא
החליטה לקיים במועדון ערבי שירה בציבור פעמיים בשבוע, ביטים
שני ורביעי. לפתיחה באו רבים מחבריה, שנהגו לשיר עימה
במועדונים אחרים, שבחם נהגה להופיע מדי פעם כזמרת-אורחת.
מישפחתו של ח״כ אגודת־ישראל
אברהם שפירא
פתחה את דלת ביתה לפני כתבת
של על המישמר. טובה, אשת
הח״כ, הדוברת גרמנית על
בוריה, סיפרה על יחסיה עם
בעלה :״אצלנו אין בגידות.
הבעלים באים הביתה ואנחנו
צריכות להעניק להם את כל
הנוחיות של בית שליו וחם.״

פ סו ק, ה ש בו ע
• אורי פורת, יועצו
לענייני תיהשורת של
ראש־הממשלה הפורש,
מנחם בגין :״מצב בריאותו
הולך ומשתפר. מבחינה פיסית
הופעתו ממש השתפרה. לדעתי,
הוא נראה הרבה יותר טוב מאשר
בהופעותיו לפני פרישתו. קולו
המפורסם חזר אליו. כך מעידים
גם אנשים שדיברו עימו
בטלפון״.

• ישראל בץ, מנהיג

אצלנו הסקת מסקנות והענשת
אחראים? היתה מפולת כלכלית
— הדוברת של מישרד־האוצר
התפוטרה. היה אסון כבד בצור
— עורר במחנה הושעה.״

• יהושע סרבול ויעקב
לזר בחותם :״למה המדד

עלה? כי האינפלציה השתחררה.
למה? פרופיל ...21״
• יהושע פרץ, לשעבר
מנהיג פועלי נמל־אשרוד . :לו
ואלנסה עשו ממנו אלוהים,
ויהושע פרץ עשו ממנו סמרטוט.
המימסד עשה, כי הייתי סכנה
בשבילו. נלחמתי בו.״

• זיווה להט, אשתו
של ראש עיריית תל־אביב
על דאגותיה :״אני

בהחלט אישה קנאית. צ׳יץ׳ אומר
שהוא לא מעז, כי אני עושה לו
טרור. אני תמיד אומרת: גט לא
יהיה, אבל רצח יהיה.״

• שלמה בן־זאב, נהג
״אגד״ שמנע מצעיר ערבי
לדרדר את האוטובוס
למידרון, על מראהו החיצוני:
״הוא בטח לא בא מפולניה.״

האם ניצל המפקד אח מעמדו נדי לבצע מעשים מגונים בקצינים ל

:פקד התחנה:השופטהווה ושיחו לגלות בצפת
׳י— דעכידיז־יז׳:/

ס>10 */ד

מכאיב לך? אני משפיל אותך?
.היה לי ברור שאם אנסה לעשות
(משהו) הרי שהוא (וייסמן) ידאג
לפיטורי מן העבודה ואף אחד לא יאמין
לסיפור שלי. אם הייתי נישאר
מחוסר־עבודה (זה) היה לגבי קץ
העולם.

אותי עד כאב, לדקור אותי בסיכות,
לעקם לי את היד.
.וייסמן היה מבקש ממני שאתיר לו
לקיים אתי מישכב־זכר מלא. אבל
בקשה זו היתה מרתיחה אותי וזה היה
הקו האדום שהצבתי להשפלה שאני
מוכן לסבול, כדי שמקום עבודתי לא

את זה.
.כאשר ראיתי שאינני מסוגל
להלחם בווייסמן, הפתרון היחידי היה
להתרחק ממנו, ולהיקלט בעבודה
אחרת, מבלי שאיש יידע את אשר עבר
עלי׳
יוסף קארו פנה למפקד תחנת־הכיבוי
חולון, וביקש לצאת לחופשה
ללא תשלום. .תוכל לחזור לכאן בכל
עת,״ השיב לו וייסמן.
אחרי ארבעה חודשים נאלץ יוסף
קארו לחזור לתחנת־הכיבוי בחולון.
הוא לא הצליח להיקלט בעבודה
אחרת. וייסמן הזמין את קארו לפגישה
בארבע עיניים. .בפגישה שאל וייסמן
אם, כאשר אחזור לעבודה ,׳הכל יהיה
כמו בעברי׳ אני ידעתי למה הוא
מתכוון והשבתי לו בשלילה. הבהרתי
לווייסמן שלא אסכים יותר לעבור את
כל הסיוטים וההשפלות.
.כתוצאה מכך היתה תשובתו של
וייסמן, כי אין לי מקום בתחנה שלו,
הואיל ואני מבוגר מדי והוא מחפש
בחורים צעירים.
״חברי, יצחק כהן (קצין־כיבוי גם
הוא בתחנת חולון) ,ניסה לעזור לי
לשוב לעבודה והוא שוחח עם ווייסמן,
אך נתקל בהתנגדות עזה. בשלב זה
נשברתי. גיליתי ליצחק כהן את כל
אשר עבר עלי בשנים האחרונות. כהן
גילה לי, כי גם לו היו היתקלויות מן
הסוג הזה עם וייסמן ועוד גילה לי שפנו
אליו חברים אחרים מן התחנה, ואמרו
לו כבר על נטיותיו של ווייסמן.״
אשתו של קארו ביקשה לשוחח אם

0ו #גר

אני

י 510־ ׳ 6 0י—

צו־המעצו של אוו׳ וייסמן, :סחיטה באיומים ומעשים מגונים ...סחיטה מינית בדור סאדיסטית, תקיעת סיכות״.״

ף ייסמן הכניס אותי לחדרו...
; 1הורה לי להתפשט. הוא התפשט
עצמו. וייסמן שכב עלי, גיפף אותי,
יטף אותי והגיע לפורקן.״ אלה הם
כריו של קצין כבאי־אש יוסף קארו,
תצהיר שהוגש לבית־הדין לעבודה
זל־אביב. אורי וייסמן הוא מפקד
כאי־אש בחולון־בת־ים.
כתב יוסף קארו בן ה־ ,36 נשוי ואב
שלושה:
״וייסמן היה קורא לי לבוא איתו
מיקלט שבתחנת כיבוי־האש בחולון,
ם היה מחבק אותי ומלטף אותי.
אשר היה מגיע להתעוררות מינית,
יה אומר לי שהוא הולך לשירותים
־י להגיע לפורקן.״
״בהזדמנות אחרת לקח אותי וייסמן
תחנת ״ב״ ,שהיתה בה שביתה. התחנה
יתה סגורה. וייסמן הכניס אותי
זדר־השירותים ושם חזרה על עצמה
!צינה המתוארת לעיל.
קארו טען בתצהירו, שנסחט בצורה
משך שבע שנים על־ידי מפקדו,
:באי מיספר 1של תחנת חולון.
מדוע המשיך קארו להיות הקורבן
ל מפקדו במשך תקופה ארוכה
1:״כה מדוע לא התרחק ממנת האם
א היתה איזו הסכמה הדדית בין שני
:באים? ״אני נשוי ואב לשלושה
ידים,״ הסביר יוסף קארו ,״אם־אישתי
זגוררת איתנו בדירה וגם פרנסתה
לי. בעשר השנים האחרונות עברנו,
ישפחתי ואני, משברים מישפחתיים
:לכליים. מכרנו את דירתנו לפני
זמש שנים ובטרם הספקנו לרכוש
ירה אחרת, אירע מהפך ונותרנו ללא
ירה בבעלותנו. ועוד מכות נחתו עלי,
אחרי זו. במשך תקופת המשברים
:ה אלי מפקד התחנה אורי וייסמן
ומר לי שהוא יוציא אותי מכל צרותי
8הוא יעזור לי, ושבכל בעייה אפנה
לבגוד יצחק בהן
כאן .

הנדון: השעייחך סהעבודה.
בתוקף סמכותי כמפקד שי רו תי כבאוח אזורחולון וכאחראי
לקיום המשמעת, ולהפעלתןהיעילה של התחנות ,
הנני משעה אותךמהעבודהמרגע זה ועדלהודעה חדשה בגין
עבירות משמעת והח 06חעובדיהתחנה .
בכבוד רב,

אורי וי ס מן,
מ פק דשרוחיכבאות
אזור חולון בח-ים.

גינחב ההשע״ה שר יצחק בהן :״עניוות גישגעת, התססת שבדים..״
אליו בלבד. וייסמן היה מזמין אותי
לחדרו ואומר לי שטוענים שאין אני
מתפקד כראוי, שאינני שווה דבר
ושהוא יעיף אותי ...עוד היה וייסמן
ממשיך ומשפיל אותי, על־ידי זה שהיה
אומר לי שאני טיפש ושהוא זה שיעשה
ממני קצין ושהוא יכול לעשות בי
כרצונו.״ כאשר וייסמן היה רואה שאני
מושפל ומוכה, הוא היה עושה תפנית
— הוא היה שולח את ידו וצובט אותי
בפיטמותי ...אחרי שהיה דוקר אותי
בסיכות וצובט אותי, היה שואל: אני

״הנסיבות הפכו אותי שבוי בידיו
של וייסמן 1לא היה בי הכוח לצאת
למאבק נגדו. ככל שחלף זמן ומעשיו
של וייסמן היו יותר חמורים, כך נעשה
מצבי קשה יותר ורצוני לפרוץ מן
המעגל חייב קורבן גדול יותר.

קו אדוס
להשפלה

ל ה תנ הגו תו של וייסמן היה
גוון סאדיסטי. הוא נהג לצבוט

ייפגע וכדי שאוכל לפרנס בכבוד את
מישפחתי.
״כאשר מלאה סאת הייסורים
וההשפלה, הרגשתי שאין אני יכול
לעמוד בזה יותר וכבר עברו בי
הרהורים של פגיעה פיסית בווייסמן,
עד כדי רצח, ובכך לנקום את אשר עבר
עלי במשך השנים ...יחסים הומר
סכסואלים נכפו עלי כתוצאה
משליטתו המוחלטת של וייסמן בחיי...
ניסיתי להתחמק ממנו ...נגעלתי מכל
היחסים הסוטים הללו ואח הבהרתי לו

ווייסמן בנוכחות בעלה. היא שאלה
אותו, מדוע אינו רוצה לקבל בחזרה את
בעלה לעבודה .״זה בגלל שהוא לא
רוצה להמשיך ביחסים?״ שאלה האשה.
כאשר כלו כל הקיצין פנה יוסף
קארו אל עורך־הדין יעקב גולני.
הפרקליט שלח מייד מיכתב מפורט על
הפרשה אל רמי כחלון, מפקח כבאות
ראשי, וליעקב מרקוביץ, הממונה
לתפקידים מיוחדים במישרד־הפנים.
מרקוביץ השיב למיכתבו של גולני
אחרי חמשה ימים: הנושא הועבר
לטיפול המישטרה.

^ חיבוקים
במיקלט

ף* ינתיים הגיע קצין־כיבוי־שרי־
•1פות שני של תחנת־חולון אל
עורך־הדין גולני. היה זה אותו יצחק
כהן בן ה״ ,29 שכבר לפני תשע שנים
התחיל לעבוד בתחנת הכיבוי שבה
מפקד־התחנה הוא ווייסמן.
כתב יצחק כהן:
״כאשר עברתי קורס כבאים, היה
וייסמן נוהג לקחת אותי לשיחה
במכוניתו, כמעט מדי לילה והיה
משוחח איתי זמן רב מאוד. כאשר
הייתי אומר לו שאני עייף, הוא היה
מרים לי את החולצה, מלטף לי את הגב,
את הבטן ואת החזה, והיה ממלמל, :למה
אתה כל־כך רזה?׳ הוא היה נרגש
ומתנשף.
״אני הייתי חניך בקורס־כבאים,
בתחילת דרכי המיקצועית, והוא היה
המפקד, הכל־יכול, שבהבל פיו יכול
לקדם אותי או להפיל אותי.
״באחד הערבים הללו הרחיק וייסמן
לכת וכאשר ליטף את ביטני, הוא
החדיר את ידו מתחת למיכנסי ואחז
באבר־המין שלי. הייתי מאוד נבוך

תחש הכבאים בחולון: מה התוחש שם במיקלט ובמטרות ז
ונזעם. הבטתי בעיניו ואמרתי לו:
,המפקד, אני מרגיש לא בנוח.׳
״וייסמן סילק מייד את ידו, וכאילו
התעורר מחלום רע, אמר לי, :אני חייב
לחזור הביתה. לילה טוב!׳
״בתקופה אחרת היו לי ויכוחים עם
אחראי־המישמרת וביקשתי לשוחח
עם וייסמן. המפקד קבע איתי פגישה
סמוך לביתי בשעות הערב המוקדמות.
הוא אסף אותי במכוניתו ונסע לכיוון
יפו. שם החנה את המכונית. וייסמן
אפילו לא התחיל לשוחח עמי על
הבעיות שהיו לי. מייד התחיל ללטף
אותי בחזה ולפרום את כפתורי חולצתי.
לא ידעתי איך להגיב. לא רציתי להגיב
בחריפות, שמא יתרגז ויתנכל לי, אבל
אמרתי לו שאני מרגיש לא נוח. וייסמן
שאל אותי, :אתה חושב שאני שונא
אותך? אני משפיל אותך?׳
״לאחר זמן ביקש ממני וייסמן לרכזי׳
את נושא הכנסת מפות ברזי־השריפה1
בחולון־בת־ים ולעשות זאת במיקלט,
^ אשר נודע לוייסמן שאני
כי שם יש הרבה מקום ושקט. תוך כדי #//עוזר ליוסי קארו ושנשלחה
עבודתי במיקלט, היה וייסמן יורד תלונה למר יעקב מרקוביץ על כל
למיקלט, מחבק אותי מאחור, מכופף המיקרה בתחנה, הוא התחיל להסית את
את ידי האחת ותופס את ידי השנייה, עובדי התחנה נגדי.
והיה ניצמד אלי בחוזקה מאחור
״וייסמן סיפר לעובדי התחנה שאני
והרגשתי שהוא מתנשם ונדחק אל מספר על כולם שהם הומוסכסואלים

גופי. אחרי כל מיקרה כזה היה וייסמן
נכנס לשרותים...
״במשך התקופה שבה וייסמן נטפל
אלי באופן מיני, סיפרתי זאת לאחי
ולאישתי — שהבחינה בסימנים
הכחולים שנבעו מצביטותיו של אורי
וייסמן בחזי״.
כהן הצהיר שגם אחד הכבאים, הוא
קורא לו בשם בדוי, הסכים למסור
ערות במישטרה, בתנאי שיובטח לו
שלא יפוטר בעיקבות הגילויים שלו.
עובד נוסף בתחנה, שמסר עדות על
הפרשה, בסיגנון הדומה לזה של יוסף
קארו ויצחק כהן, נקלע למשבר נפשי
ונשלח לאישפוז, אחרי שהתלונן על
כך שרודפים אחריו.

ושאני משמיץ אותם ופוגע בהם. ברור
שדבר זה קומם את העובדים והם נטו
לצידו של וייסמן.״
בינתיים הושעה כהן מהעבודה. כתב
וייסמן לכהן:
״בתוקף סמכותי כמפקד שירותי

מאחוריו. אנשיו של דוד צדוק, יו׳׳ר
איגוד ערים לשרותי כבאות חולון
ולשעבר סגן ראש עיריית חולון, הגישו
תצהיר שבו ציין בעל חברה לציוד
ושרותי־כיבוי שביולי 1982 המליץ
יוסף קארו על תוצרתה של חברה
מתחרה.
לא דוד צדוק, לא רמי כחלון ולא
יעקב מרקוביץ, מצאו לנכון לבטל את
השעייתו של העובד שהתלונן נגד
אורי וייסמן, לפחות עד שתסתיים
החקירה במישטרה, שעצרה בינתיים
את וייסמן.
חוקר המישטרה טען בבית־המישפט
בבקשה להארכת המעצר,
שמפקד־הכבאים חשוד בסחיטה, באיומים,
במעשים מגונים, בסחיטה מינית
בררו סאדיסטית.
וייסמן דחה את החשדות, אך נעצר
להמשך החקירה ובשלב הבא הוגלה
לצפת כדי שלא יוכל להשפיע על
העדים שהמישטרה ממשיכה לחקור.
בניגוד למתלונן, יצחק כהן, לא
הושעה אורי וייסמן מעבודתו ואפילו
מכונית האופל הצמודה (והממוזגת)
של מפקד התחנה, יצאה עימו לגלות,
לצפת.
בינתיים קרו עוד כמה דברים.
כבאי אחד ניסה להוציא, במירמה, את
תיקו הרפואי של המתלונן, יצחק כהן,
החי אבל, גם צריכים
לדעת לשחות
ך* תל־אביב הציע אזרח, במיכתב
ולמערכת, לשנות שוב את שם
המטבע הלאומי. והפעם — משקל
לשנורקל. וזה משתי סיבות . 1 :השם
החדש יבטא היטב את תלות המשק
בשנור; .2יחד עם זאת הוא גם יבטא
את התיקווה שהמשק ימשיך לנשום,
גם בשעה שהוא טובע.

צריכים לדעת מה לומר
ואיפה לומר את זר
^ תל־אביב נקלע איש־ציבור
^ יליד אוסטריה לשכונת־מגורים
של יוצאי תורכיה, פלט בהיסח הדעת,
בדברו על נושא מסויים, כשרצה
להדגיש את הצורך בפעילות מבוקרת:
״להרוג תורכי — ולנוח!״ הוא נתקל
בזעם הנוכחים, ביקש לתקן ושינה בו
במקום את הביטוי ל״להרוג אוסטרי
— ולנוח!״

שלושה אפסים
באפס־אפס
^ י רו ש לי ם הודיעה קבוצת חרדים
*קיצוניים כי תימנע מהשימוש
בשטר אלף השקל החדש, הנושא את
דיוקן הרמב״ם, מכיוון שעתה צורף
הרמב״ם הקדוש לסידרת שטרות הכסף
הנושאים את דיוקנות האפיקורסים
ז׳בוטינסקי, בן־גוריון והרצל, וזה על
שטר ש״בכלל, רק שווה שלושה
אפסים.״ קבוצת חרדים אחרת הודיעה
כי תימנע מהשימוש בשטר החדש
מהחשש שמי שנושא בארנקו שטר עם
דיוקן מורה ההלכה המקודש עוד עלול
לפגוע בכבודו כאשר ייכנס ׳,כשהשטר
בארנקו, לבית״השימוש.

מפונית צמודה
בגלות

בחברון אי! תיאבון
^ ת ל ־ א בי ב גילה הירחון טבע
^ וארץ כי צפרים, העוקבים אחרי
עופות למיניהם, צפו לאחרונה בלהקה
של 200 נשרים ליד פגר פרד בגולן;
בלהקה של 150 נשרים ליד פגר פרה
בגליל ובלהקה של 25 נשרים המנסים
לסעוד את ליבם בחגבים, בשדה־חיטה,
דרומית לחברון.

הוויסקי לא הספיק?
^ צה״ל הואשמו שני רס״רים כי
גנבו בשנה שעברה ממחנה
האמריקאים שבנו את שדה־התעופה
רמון בנגב 300 ,מיטות 300 ,מיזרנים,
מערכת כלי־אוכל מפלסטיק לשימוש
חד־פעמי, כמות של בשר חזיר, מיספר
בלתי־ידוע של פחיות קוקה קולה,
עשרה ארגזי יין 20 ,בקבוקי ויסקי
ומכונה אחת לסחיטת מיץ פרי־הדר.

קצין ניבו וסף קאדו :״הוא גיפף וליטף אותי.

קציו־ניבוייצחקכהן:הואפרם אתכפתוריחולצתי...״

כבאות אזור חולון וכאחראי לקיום
המישמעת, ולהפעלתן היעילה של
התחנות, הנני משעה אותך מהעבודה
מרגע זה ועד להודעה חדשה בגין
עבירת משמעת והתססת עובדי
התחנה.״
סעיף 5של תקנות שרותי הכבאות
1980 לא מציין שלמפקד יש סמכות
לפטר או להשעות עובד בגין עבירות

מישמעת.
ועל איזו עבירת מישמעת הושעה,
בעצם, יצחק כהן? זה התברר יומיים
אחרי שעורו־הדין יעקב גולני הגיש
לבית־הדין לעבודה תביעה נגד איגוד
ערים לשרותי כבאות איזור חולון,
וביקש צו־מניעה בדבר השעייתו של
כהן.
הממונים על וייסמן התייצבו

רב־פת״ם

מבית־החולים שבו אושפז אחרי מיל־חמת
יום־הכיפורים, עת קיבל טיפול
רפואי פסיכיאטרי בעיקבות המשבר
שפקד אותו במילחמה. אז היה בן ,19
ומהטראומה החלים אחרי שיחרורו.
אפשר רק לנחש מי שלח את
הכבאי הזה, כדי להכפיש את שמו של
יצחק כהן.
מאידך החלה המישטרה בודקת גם
מידע על כך שבתחנה בוצעו אוברולים
למכוניות פרטיות בתוך המוסך של
הכבאים, ווייסמן גם נחשד בקבלת
טובות־הנאה מיצרן מכשירי־כיבוי
מחו״ל שאצלו ביקר.
את האש שפרצה בתחנת
כיבוי־האש יהיה, כנראה, קצת קשה

לכבות.

מרסל זוהר

ת ל ־ א בי ב הביע את דעתו סוכן
רב־בריח, שהביקוש למוצריו בחודש
האחרון עלה בחמישים אחוזים עקב
הדרישה לשיריון דלתות דירות, כי
בעצם מה שקרה הוא שהציבור עבר
מפת״ס (פקדון תושב מקומי) בבנקים
לפת״ם(פקדון תחת מיזרן) בבתים.

ער דיאטפת, אטפח־ף*
ת ל ־ א בי ב נתגלה כי בקורס
האחרון לנהיגה זהירה, הנערך
מטעם אגף הרישוי במישרד־התחבורה
לנהגים אשר צברו שש נקודות
בעבירות תנועה, הזדמנו יחד, אחר
שאספו כל אחד את שש הנקודות
הקריטיות: מורה־נהיגה, בוחן־רכב
ושופט־תעבורה(שעבר באור אדום).

:תה במדליית זהב ב׳83 -ח 11/1011)16 361601!0
יקה של א 0וד 5£1£0שסאסו,*/המרכז הבינלאומי לבדיקת איכויות בבריסל זכתה 80ס 04ת 8במדליית זהב לשנת 1983 טל איכותה המטולה.
מוקד 617

אזהרה ־ משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות.

ז־ןרביב, שגרם לחידוש החשוב היחיד׳ בטלוויזיה הישראלית בזמן האחרון,
מסבר ער רדד הננת התוכנית, תקובת עבודתו ננתב בוושינגטון, החינוך
שר לדותיו באדצות־הבדית בהשוואה רישדאל וחוסר הניוגוו מצד עמיתיו

.אתו׳ הואיע עם
פינקלשט״ן, לולא היינו
מנננבים אנשים
מהאולם זה היה מניע
לאלימות !ופניה.״

.אחד הנתבים הבניר־ם
וחץ את ידי ואמו
שאדע שהתומית, לבי
נסיונו, תהיה כישלון
חוו׳ן.״

מאז שחזר מוושינגטון, לפני בחמישה
חודשים, הצליח דן רניג לחולל מהפן
בטלוויזיה הישראלית.
לאלה שחדלו לתלות תיקוות בטלוויזיה,
ושהתייאשו מן הציפיה למצוא בה חידוש
מרענן או חריגה מהשיגרה, הוכיח דן רביב
שבעזרת דמיון, תושייה, רצון־טוב וכישרון
עיתונאי, אפשר גם לנסוך רוח מרעננת
בטלוויזיה הישראלית, הקופאת לרוב על
שמריה.
תוכניתו של רביב ,״כותרת לילה׳ היא,
ללא ספק, הגולה שבכותרת מישדרי
הטלוויזיה. העימות, הנערך בנושאים

ראיינה עונ־ית יעו

אקטואליים בסיומו של יום־תוכניות, בין
שני אישים -חלקם בבחינת ״סקופים׳ -
מרתק ומחדש.
אם הצליח דן רביב להביא לידי בך,
שאנשים יאחרו ללכת לישון בגלל העי מותים
המובאים בתוכניתו, סימן שהצליח.
והוא הצליח. דומה בי העימות בין אותו
פאשיסט ישראלי, פינקלשטיין מנצרת-
עילית, ובין הפסיכולוג הערבי מנצרת-
הערבית, עשה לחברה הישראלית יותר
מאלף מאמרי מערבת.
דן רביב היה כתב הטלוויזיה בוושינגטון
במשך ארבע שנים. קודם לכן הספיק לעסוק

כמעט בבל תחום במיסגרת הטלוויזיה
הישראלית.
רביב ( )41 אבא לשרון ( )14 וקרן ()11
ונשוי לנורית, עורכת״דין למיסוי בינלאומי.
הוא נולד בירושלים והוא בוגר בית-הספר
תחכמוני. את הקאריירה העיתונאית שלו
החל ב״ידיעות אחרונות׳ ,שם החליט העורך,
דב יודקובסקי, להפוך אותו עיתונאי, לפי
הספר. הוא החל ככתבן המקבל הודעות
עבור הכתבים, אחר־בך ישב בארכיון וגזר
תצלומים לתיוק והיה גם נער-שליח בין
חדר״החדשות והדפוס. באשר הועלה
בדרגה, הפך כתב לענייני ביוב בפרובינציה,

״התיקשוות האמריקאית
מלאה יהודים צעירים.
המילה ישראל,
טתחת לו
את נל הדלתות.״

כתב בית־מישפט וכתב מוניציפאלי.
על רקע חילוקי״דיעות עזב את העיתו
לטובת הרדיו, שם אומץ על־ידי לאה פורו
והפיק את התוכנית ״בית אבי״ .מאוחר יותו
הצטרף ליעקב בן־הרצל, חיים יבין ואלימל
רם וביחד עשו את התוכנית ״יום ביישוב־הוא
היה הזוטר והפעלתן. כדבריו, עשה או
כל העבודה הקשה, כולל תחקיר, כד
ששלושת הגדולים יגיעו ורק יתרמו או
קולם לשידור עצמו.
הוא זכה במיכרז ככתב השעה העבריו
של ה״בי״בי״סי׳ ,עד שבהחלטת פרלמנו
בוטלה התוכנית בשנת .1968 אז ניג;

״עמיתי הבטיחו לי שאני אכשל ר
המישבצת הריקה של 11.30 בלילה. הצעתי
שנקח נושא אחד ונעלה אותו מכל הזוויות.
הפתרון העכשווי, של עימות, הונחת מלמעלה,
משום חשש של הטלוויזיה לטפל בנושאים
רגישים. העימות מאפשר ללכת בין הטיפות,
ומביא מייד את הצד שכנגד להגיב, כך שלא
יכולות להיות לאף אחד תלונות.

(המשך כיעמוד )25
לבחינת־כניסה לטלוויזיה. הוא עמד בפני
ועדה ונשאל שלוש שאלות: האם עבד
בטלוויזיה! תשובתו היתה: לא. האם הוא
יודע לראיין בטלוויזיה! תשובתו היתה: לא.
האם הוא יודע מה זו טלוויזיה! תשובתו
היתה, שוב: לא. כנראה ענה את שלוש
• אחרי ארבע שנים שבהן היית
התשובות הנבונות, שנן מייד קיבלו אותו
מעורב בזירת העיתונות הבינלאומית,
לעבודה.
נמו רבים וטובים אחרים התגלח על זקן כיצד נראית לך העיתונות הישראלית?
הצינור. נשטוביה סער התמנה מנהל
המיפגש המחודש עם התיקשורת הישראלית
הטלוויזיה בתל״אניב הוא היה סגנו והנתב חידד אצלי במכה אחת דברים שתמיד ידעתי.
היחיד נתל״אביב. בבוקר היה טס לאילת, התיקשורת הישראלית סגורה בתוך עצמה. יש 50
להנין נ תנ ה, נצהריים היה מנין נתבה מרואיינים שטובים לכל נושא ובכל זמן. אני
בירושלים ובערב בתל״אביב. לעיתים קורא להם הגולגלות הצפות של התיקשורת.
שלוש, ארבע ואף חמש כתנות ביום. הוא גולגולת לכל נושא, אבל רק אחת. השינויים
עשה סרט עם בן״גוריון, אפילו ביים את. היחידים הם בסוג העניבה או בצבע הז׳אקט
הזקן נשהוא מנריז מחדש על הקמת והחולצה. החד־מימדיות של הנושאים המטופלים
מדינת״היהודים. הסרט הלן לאיבוד ורק על״ידי העיתונות מזכירה לי כלב המסתובב אחרי
לאחרונה, אחרי 15 שנים נמצא מחדש.
זנבו.
רביב עבר נמעט נל סיפור עיתונאי ׳ הנושאים נלעסים, נטחנים ומעלים גירה.
אפשרי. הוא ראיין באופן בלעדי את לנסקי, עיתוני סופשבוע, הרדיו והטלוויזיה — ראית
כשחיפש מיקלט בארץ, היה נתב לעינייני אחד, ראית את כולם.
צרכנות, נתב מקומי, נתב לעינייני מיפלגות,
חוץ מזה, נדמה היה לי שהארץ הולכת
נתב נכנס ת וכתב בארצות״הברית. הוא ומאבדת את סבלנותה לדיעה אחרת. כלומר לא
שוחה היטב בים הטלוויזיוני. נשחזר ארצה היה יותר לגיטימי להשמיע דיעה אחרת. חוסר
רבים מעמיתיו לא פירגנו למיקצוען הוותיק. ידע, חוסר סבלנות לגבי מה שחושבים אחרים היו
היו שקברו את תוכניתו ״כותרת לילה״ עוד ממאפייני התקופה. לכן החלטתי שתוכנית כמו
לפני שנולדה, אך במיקרה זה דומה כותרת לילה מתאימה. והלכתי על כל הקופה.

הצדדים מציג עמדה מעומתת, מגיע לשידור,
מתיישר והופך ילד טוב ירושלים.
עד היום, בתקופה של ארבעה וחצי חודשים
היו אצלנו מאתיים מרואיינים, מיעוטם חברי־כנסת,
מיעוטם ידועים ורובם חדשים, שיש להם
מה להגיד בנושאים אקטואליים ודרו האמירה
שלהם רלוונטית מאוד לישראל של היום, החל
מגדי כהן, סבל בשוק הסיטונאי, דרך השייך
מתל־מלחתא ודרך גוגה רג׳ואן מעשירי ירושלים
נגד חיה מיזרחי משיכון מפונים יפו ג׳.
היה אצלנו אלכס פינקלשטיין מנצרת עילית
שנשבע להרוג ערבים ויועצים פוליטיים
אמריקאים שסיפרו על המשבר בארצות־הברית.
במקום להביא פרופסור, שידבר על המשבר,
הבאנו את האמריקאים עצמם. נושא המשבר
קובה ארצות־הברית לא הובא מספסלי האק־רמייה,
הבאנו לצורך העימות את מזכיר המיפלגה
הקומוניסטית הישראלית, שיש לו קשרים מצו״
יינים, כדי להסביר מה הולך.

• מהי שיטת העבודה שלך על התוכנית?
שיטת־העבודה
די פשוטה. את ישיבת־המערכת
אני עורך ביני ובין עצמי ואני גומר
אותה מוקדם בבוקס-ואז מצטרף אל שנינו, אל
אני ועצמי, עוד אחד: לבד. שלושתנו, אני, עצמי
ולבד, יושבים עם ליאורה לבקוביץ׳ ,שהיא
התחקירנית של התוכנית, ותפקידה לסייע לי
לסגור עניינים, ואז אנחנו, ארבעה חברי המערכת,
מלבנים את הנושאים. אף פעם אין ביטחון
שהנושא שהוא אקטואלי בבוקר יהיה אקטואלי
בשעות הלילה.

• אחרי ארבע שנים בחו״ל ובאיש־מערכת
יחיד כיצד אתה מגיע אל
האנשים, בעיקר הלא־ידועים, המופיעים
בתוכניתך?
אני כבר 20 שנה במיקצוע. במהלכן עבדתי
בכל סוג של עיתונות. גדלתי בידיעות אחרונות,
עבדתי בקול ישראל, בבי־בי־סי בלונדון,
ובטלוויזיה עשיתי כל כתבה אפשרית. לכן
צברתי לי מיטען של ידע וחוש לכותרות
ולאנשים. לא יכול להגדיר את החוש הזה, אבל
לכאורה זה מה שיש לך ואין לאחרים. אז אני
נפגש עם אנשים, מריח נושאים וזה שלא הייתי
פה ארבע שנים — אז מה? שום דבר לא נשתנה.

• היה לך קשה לחזור ולהתאקלם
מחדש?

מרואיין רביב מתאשר*
״הילדות שלי ממש פורחות כאן!״
שהתקיים הפיתגם ״קינאת סופרים תרנח
חכמה״.

• למה אתה מתכוון שהלכת על כל
הקופה?

• מהיכן שאבת את הרעיון ל״כותרת
לילה?״

בעלי חזקה שעשו בעבר והגישו חדשות גילו
עויינות רבה מאוד לפולש החדש שעתיד לעשות
משהו אחר. מרבית העמיתים שלי ניבאו לי
כישלון חרוץ בטענה שאין מספיק אנשים לראיין
במדינת־ישראל ובטענה שאין מספיק נושאים
לטיפול.
אחד מכתביה הבכירים של הטלוויזיה, שלא
אזכיר את שמו, כדי לעשות לי יותר קל ביום
הראשון של שידור התוכנית, לחץ את ידי ואמר
שאדע שהתוכנית היא בבחינת כישלון חרוץ ולפי
מיטב ידיעתו ונסיונו הוא לא מוכן להמר עליה.
הוא אמר שאין את מי לראיין ושאחרי שאגמור
לראיין את חברי־הכנסת אשרף מייד. .

הרעיון גנוב, אחרי שעבר שינוי, עידכון
ושיפוץ מתוכנית אמריקאית הנקראת נייט־ליין
והמשודרת ברשת אי־בי־סי. התוכנית הזו,
שהחלה לפני שנתיים, פרצה את המוסכמה
שהציבור האמריקאי לא מעוניין בתוכניות־מלל
רציניות בשעות הלילה. האיש שעליו קמה
התוכנית, טור קום, היה כתב בסטייט־דיפרטמנט׳
ושם הכרתי אותו ודיברנו לא פעם. הפריצה שלו
למסך היתה מטאורית, על רקע פרשת בני
הערובה באיראן. הוא העלה את הנושא מרי לילה
בשעה 11.30 והצליח להתחרות בהצלחה ולשבור
את המיתוס של ג׳וני קארסון, המעלה מזה 21
שנה תוכנית־מלל קלילה, הבנויה על קופים,
כוכבנים ואנקדוטות אנושיות.
וכך, בפעם הראשונה, האמריקאי, שנחשב
שיטחי הוכיח שהוא דווקא מעוניין בתוכנית
רצינית, וסיקרי דעת־הקהל הביאו לכך
שהתוכנית הוארכה לשעה מדי לילה, ונחשבת
אחת מפריצות־הדרך הגדולות בטלוויזיה האמריקאית.

נם ״כותרת לילה״ נחשבת בבר,
ובצדק, שריצת־דרך בטלוויזיה הישראלית.
האם, באשר חזרת ארצה, רצית
לעשות משהו שיזיז את התיקשורת?
בכלל לא. כשחזרתי ארצה הבטחתי לעצמי
שאני מעלה את עצמי לבית־הלורדים של
הטלוויזיה הישראלית. אחרי ארבע שנות עבודה
קשה, חשבתי שמגיעה לי מנוחה. תוך כדי שיחות
עם הממונים עלי, הסתבר שיש מה לדבר על

אם הייתי עובר ליוקנעם, היה קשה לי באותה
מידה. להיות כתב בארצות־הברית זה בית־ספר.
אתה עובד לבד, עובד במאטריה אחרת, עם מיטב
העיתונאים העולמיים. הייתי שליח, ולא אחד
שעשה טובה והואיל לחזור. גם המעבר לשם היה
קשה והחזרה, מבחינת הילדות, זה שיגעון.
הילדות שלי טולטלו בארצות־הברית מפאבליק־סקול
דרך ישיבה — כאן, בתל־אביב, הן
פורחות.

• היה לילדות קשה להסתגל לאורח־החיים
האמריקאי?
ההבדל בין מיבנה האישיות הישראלי
והאמריקאי הוא גדול יותר משנדמה סתם
משיחת־אקראי. היצור האמריקאי נבנה על־ידי
החברה ולפי צרכיה. אתה בא לארץ כזאת, בתור
כתב זר, יש לך אפשרות להיכנס לחברה
האמריקאית בלי לעבור את כל היסורים של
מישהו מבחוץ. ואז אתה רואה את המנטאליות
האמריקאית ברוטב חטיבעי שלה. הילדות שלך
הולכות לבית־הספר, אתה נפגש עם הורים, מדבר
על חינוך. הילדות שלי למדו בבית־ספר
בצ׳ביצ׳ייס. הילדה התחילה להתלונן שכל הזמן

הימים הראשונים היו די לחוצים. לכן ההימור
שלי היה על כל הקופה. לא רק עצם ההופעה על
המסר אחרי ארבע שנות העדרות ולא רק עצם
הקושי שבהליכה נגד תפיסת העמיתים, שכולם
אמרו לי — תיכשל. ידעתי שאם אני אוכל אותה
והעסק לא מתרומם, אני חוטף את הזאפטה שלי
ברשות־השידור וגמרתי עם הקאריירה, לא היו לי
נתונים להאמין שאצליח, אבל הרגשתי שהגישה
שלי נכונה.

• וכעת, אחרי שהצלחת?

* על-ידי המתאפרת בינ ה לוז.

מכיוון שאתה חי בוושינגטון, במרכז העוצמה ״
האמריקאית, בעיר שבה אנשים באים ונעלמים.
אם אתה מצליח, אתה מביא איתר צוות של
יועצים ועוזרים ומזכירות ונמצא על גג העולם,
אבל מהפך פוליטי אחד ואתה והחברה שלך ,
נעלמים כלעומת שבאתם. אתה עובר לעיר
אחרת, למדינה אחרת. וארם שהיה לו כה ועוצמה
נבלע באלמוניות. ואז הוא צריך להתחיל את חייו
מחדש, להחליף בית, להחליף חברים, להחליף
אפילו מישפחה. וכך מכינים את הילד כבר משחר
ילדותו, שאין שום דבר קבוע בחיים.
בוושינגטון ילדים לא באים לשחק אחד עם
השני במשך השבוע. ההישגיות של החברה
האמריקאית נכנסת למחשב. הילדים עושים
שיעורים עד שבע בערב ומבקרים חברים בתאום
מראש, רק אחת לשבוע. הכל מאוד מסודר ומאוד
מאורגן. כשאתה נפגש באמריקאי, במיוחד בחוף
המיזרחי האמביציוזי והקשוח, אתה די מתפעל
מהכביכול־פתיחות שלו, רק אחר־כך מסתבר לך ׳
שזה הכל העמדת־פנים.
כשבאתי לוושינגטון לא ידעתי איך לחדור
לבית הלבן, לקונגרס. אנחנו מגיעים לארצות־הברית
בלי להיות מודעים לכך שאנחנו מדינה
קטנה, החיה בצילה של תרבות אחרת. אז אתה בא
לראות את האנשים הגדולים האלה, שהסרטים
שלהם והספרים שלהם והשירים שלהם והמוסיקה
שלהם משפיעים על חייך, ואתה מגלה שיש להם
שיכבה דקה של גינונים, שהם לכאורה גילוי־לב
חברותי. ליבו יוצא להכרות החדשה ולחברות
שהזדמנה לך עם הסנטור שהיה כל־כך לבבי
ופתוח אליך, ואז אתה מגלה כי מתחת לשיכבה
הזו קיימת שיכבה קשוחה לא־תאמן־ממש, שהיא
תוצאה של לחץ אדיר, הרבה מאוד פחד מכישלון
או מסילוק הצידה.
וושינגטון היא עיר שבה המרוץ אדיר ואם
מישהו מועד בסיועה המאסיווי של התיקשורת
הוא מועף לצירי הדרך ומסולק סופית. וכשאתה
נכשל, המשמעות היא טוטאלית לגבי חייך וזה
כולל כמובן גם מהפך כספי.

• איך התמודדת עם התופעה?
אתה בא מישראל, חושב שיש לך משהו
שיכול להיקרא עוצמה, ומגלה שהעיתונות
הישראלית באמת לא חשובה ומה שחשוב
בוושינגטון זה העיתונות האמריקאית, הארצית
והמקומית, כי חברי בית־הנבחרים עומדים
לבחירות כל שנתיים והם אנשים עצבניים
החוששים לכיסא שלהם. אתה לומד מהר מאוד
לזהות את העמדות־הפנים ואת הפונקציה שאתה
ממלא לגבי האנשים האלה.

• וושינגטון היא מרכז עיתונות י
בינלאומי. אתה עצמך אומר כי לנבחר
האמריקאי חשובה יותר העיתונות
האמריקאית. איך מתפקדים במסגרת
כזו?
התחרות הקשה ביותר בעצם מתנהלת בתוך ״
התיקשורת האמריקאית, בעיקר בין רשתות
הטלוויזיה. אני לא יכול להמעיט מילים בתיאור
העוצמה של התיקשורת במדינה שהיא בריאה
ביחסים בין כלי התיקשורת והפוליטיקה. במדינה
שבה ניתן לעיתונות חופש מלא של מידע, שבה
הממשלה יוצאת מדרכה לספק אינפורמציה מתוך
אמונה שזכותו של הציבור, משלם המיסים,
לדעת. מדי יומיים נערכים תדריכים שבהם אתה
יכול לשאול כל שאלה, ורק לאחר מכן מתחילה
התחרות על הסיפורים יוצאי־הדופן ועל הסקופים.
זה מישחק הגדולים באמת, המצריך רמת
חדירה עצומה לממשלה, כוח־אדם גדול וקשרים,
שהם מעל ומעבר למה שיש לעיתונות הזרה. אני
קורא לאולם־העיתונות בסטייט־דיפרטמנט מיג־רש־המישחקים
של הליגה הלאומית.

• אם המישחק מתנהל בתוך
התיקשורת האמריקאית, מה בעצם ־
תפקידה של העיתונות הזרה בוושינגטון?

ואיך זה השפיע על ימיה הראשונים
של התוכנית?

עדיין קשה. עובדים מבוקר עד ערב וזוהי
עבודת־הכנה אפורה עם עשרות טלפונים. קשה
מאוד למצוא נושאים לעימות. ואם כבר יש נושא,
אחד משני הצדדים לא רוצה לבוא. וקורה שאחד

• מדוע?

מעבירים אותה כיתות. חשבתי לעצמי שאולי יש
בעיה, ילדה זרה, לא מתאקלמת, הלכתי לשוחח
עם המנהל. ואז הסתבר לי שזו השיטה. הם
מעבירים ילד מכיתה לכיתה, כדי שהילדים לא
יתקשרו, כדי שידעו מייד מההתחלה שצריך
ליצור יחסים רופפים ולא להתקשר לילדים
אחרים.

בעיקר להיות ניזונה מהתיקשורת האמריקאית.
לוקחים את החומר מהם וכל אחד נותן
פרשנות משלו. למדתי את הלקח שלי כשנשלחתי
לסקר את הוועידה הרפובליקנית בדטרויט,
שבה נבחר רונאלד רגן כמועמד לנשיאות.
נסעתי לשם, נציג בודד של הטלוויזיה
הישראלית, ואיזה שוק זה היה בשבילי כשגיליתי
שאי־בי־סי לבדה שלחה לשם 2500 איש. זה לא
ייאמן מה שעבר עלי. כשהגעתי למקום, גיליתי .
אולמות אדירים, מיסעדות, בתי־קפה, חדרי־ י
איפור, מעבדות וכל זה לארבעה ימים בלבד
10000 אנשי טלוויזיה באו לסקר את האירוע,
ואתה בא כמו אידיוט, ומה נשאר לך לעשות?
אתה יוצר קשרים, מארגן לך חומר ונותן פרשנות.

• כלומר אתה, בעצם, בתב אפור בלי
הזוהר של עיתונאי חשוב?

מתי אתה הופך להיות חשוב? כשאתה חורג
4מגבולות וושינגטון ועושה עבודה במדינות
אחרות. אני, למשל, סיקרתי ביחד עם העיתונאי
האמריקאי, ג׳רי טומפסון מעיתון בטנסי, הנקרא
טני סי אן נושא שעניין את התיקשורת. הצלחנו
לחדור לשורות הקו־קלוס־קלאן בטנסי בעיקבות
פיצוץ בית־כנסת יהודי. אפילו קיבלתי ראיון
בלעדי באחת מתוכניות החרשות החשובות
ביותר. וישנו גורם נוסף, העובדה שאתה בא
מארץ אחרת הופכת אותך למשהו. אחד הדברים
שעוזרים לך כישראלי, היא העובדה שהתיק־שורת
האמריקאית מלאה יהודים צעירים. כמו
שהכדורסל האמריקאי הוא כושי, התיקשורת
האמריקאית היא יהודית, והמילה ישראל, אלא

לא יודע. יש מעין קשר של שתיקה בעניין
הזה, למרות שלאחרונה התחילו הדברים לדלוף
החוצה.

• שמחת לחזור ארצה?
כן, מפני שמאוד אהבתי את העבודה והרגשתי
שזמני קצוב, לא רציתי לעשות לעצמי את
הפרידה יותר קשה, אז החלטתי שמוטב לארוז את
החפצים. וישנו עור גורם: אם אתה רוצה להיות
שליח בארצות־הברית, אני ממליץ מאוד שיהיו
לך ילדים, כי בכל מיקרה אתה יודע שהילדים
צריכים לגדול בארץ ולא שם, וזה עוזר לך לחזור.

• מה לא מוצא חן בעיניך בתוכנית
״כותרת לילה״?
לא מוצא חן בעיני שקשה לעשות את
התוכנית ואני הולך לישון כל לילה בשתיים־
שלוש בבוקר, וזו קריעת־תחת. חוץ מזה אני לא
חושב שכותרת לילה היא סוף פסוק והדבר
האחרון שאני אעשה בטלוויזיה. בינתיים אני
מרוצה ממה שאני עושה.

• קרה לך שהממונים פסלו לך נושא?
לא קרה לי שפסלו לי נושא. כל פעם אני
שומע שיש תלונות על לחצים בטלוויזיה, עלי לא
לוחצים. בתור אחד שהיה שבע שנים כתב
מיפלגות ואוהב אמיתי של פוליטיקאים...

• אוהב פוליטיקאים?
אם אתה מפגיז את צברה ושאתילא, פותחת להם
את הלב ולך — את הדלתות.

• בוושינגטון ראיינת באופן בלעדי
את הנשיא קארטר, האב התרגשת לפני
הראיון?
הייתי נתון במתיחות קלה. הגבילו אותי
לעשר דקות וזהו.

• איך קיבלת את הראיון?
על־ידי פעילות מזורזת, שמטרתה היתה
לשכנע את יועציו, כי חשוב שישמעו בישראל
את דעתו של הנשיא קארטר באופן ישיר. אחד

כן, אוהב פוליטיקאים. עוד לא ראיתי קבוצת
אנשים שתשקיע כל־כך הרבה להשגת מטרה.
בתור אחד כזה, אני יודע שלחץ זה לגיטימי ואני
לא פוחד מעסקנים. יש קבוצות־לחץ החותרות
להגיע לשלהם. הוועד המנהל יושב שם, כדי ליצג
את שולחיו.

• מתי אם כך, לחץ אינו לגיטימי?
כאשר הוא מופעל עם סנקציה. הפעילו עלי
לחצים והפעלתי לחצים, כדי להשיג נושאים או
סיפורים. אז אם מישהו מטלפן אלי ומפעיל לחץ,
אני לא מתרגש. הלחץ הופך לא־לגיטימי, כשיש
בו עונש.
לחץ הוא דבר לגיטימי במערכת רגישה עם

רביב באולפן
,העיתונות בארץ דומה לכלב המסתובב אחר זנבו...״

• קרה לך שהזמנת מרואיין לאולפן
ובשניה האחרונה ממש הסתבר לך שזה
לא זה?
הזמנו פעם שייך דרוזי, קצין בצבא, שהיה
צריך לייצג את עמדת הדרוזים ולהסביר מה זה
להיות היום דרוזי ישראלי על רקע מילחמת
לבנון, והוא בקושי התבטא ופיתאום לא היו לו
טענות. והיה השייך הבדואי מתל־מלחתא, שהיה
צריך להסביר את טענות הבדואים לגבי נישול
קרקעות, וברגע שניתן האות לתחילת התוכנית,
האות והמורא האינסטינקטיביים של ההתגוננות,
שנרכשו בהרבה שנות היותו בדואי, עבדו עליו
והוא השתתק כמעט לחלוטין. ואז, אני עומד
במצב שבו אני צריך למשוך אותו בלשון, להיות
פרובוקטיבי, להציג את עמדתו כדי להשיג,
לפחות, הנהונים. ואז מה קורה? עם סיומה של
התוכנית אני מקבל 12 אלף טלפונים ואיומים
שאני יותר גרוע משונאי ישראל, לבדואי בכלל
אין טענות נגד מדינת ישראל ואילו אני מכניס לו
מילים לפה.

• מה קרה באולפן ׳״כותרת לילה״
אחרי העימות בין שונא־הערביס מנצ־רת־עילית
ובין הפסיכולוג מנצרת
הערבית?

רביב מראיין את הנשיא קארטר בבית הלבן*
.אני לא בתולה קדושה. גם אני מפעיל לחצים!״
עצבים פתוחים כמו המערכת הישראלית. לא
מופעל עלי שום לחץ. אני זוכה בתמיכה, בעידוד
ובהבנה מהממונים עלי.

הדברים שהדהימו אותי הוא השימוש שעשה
קארטר בטלפרומפטר שיש בכל אולפן־חדשות
ושממנו קוראים הקריינים את החדשות. לקארטר
היה אחד כזה קבוע משלו, והוא היה מכין לעיתים
• מדוע אתה זוכה בתמיכה, בעידוד
קרובות תשובות לשאלות שידע שיישאל, והיה ובהבנה ואילו אחרים בטלוויזיה, לא
קורא מתוכו את התשובה בלי היסוס, באופן פחות כישרוניים ולא פחות ידועים,
צביכול בטוח וחופשי, מפני שבראיונות מסוג זה טוענים כי הלחץ המופעל עליהם מפרס
אסור לגמגם וכל מילה חשובה. הם עמדו על כך אותם?
שהטלפרומפטר יעמוד מאחורי גבי, כך שייראה
אלה הם אנשים שנשבר להם ונוח להם
כאילו קארטר מסתכל עלי.
בעמדה הזו להגיד שזה בגלל לחצים: לא נותנים
הנשיא רגן, למשל, בדרך־כלל מרצד עלי לי, דופקים אותי, רודפים אותי פוליטית. אני
המסכים במהדורת החדשות כשבמשך דקה הוא מכיר את זה, אבל בניגוד לכמה מעמיתי,
אומר מישפט רהוט מלא עניין וגבורה. לא זה שהחליטו בתקופה של לחצים לעלות על תקן
המצב במסיבות העיתונאים. מסתבר שאת אותו של קדוש־מעוגה ונרדף פוליטי, החלטתי אני
מישפט הוא יודע על־פה, אבל כמות הטעויות .1להישאר בתוך הרשות, כדי להתמודד עם לחצים
והגימגומים וחוסר־הביטחון שהוא מפגין במשך או עם בעיות. אם לוחצים אני לוחץ חזרה. הייתי
שלושת רבעי שעה של מסיבת־עיתונאים, לא כתב פוליטי בתקופה הקשה של המהפך. הטלפון
לא חדל לצלצל.
תאמן ממש.

• מדוע אין התיקשודת האמריקאית
חושפת את זה לציבור?

* מתחתל כי ס א של רביב: בו ס מי ס על גבי

מפית. ה ה קד שהוהח תי מ ה נע שות במכונה.

מיליון טלפונים. מעניין, דווקא ניצולי שואה,
שעברו את טראומת השואה, שטענתם העיקרית
היא כי העולם שתק, דורשים מאיתנו לא לאפשר
לאנשים בעלי דיעה גזענית לדבר בטלוויזיה.
דווקא אלה דורשים מאיתנו לשתוק. ואז אני
אומר להם שאילו היה מדובר באיזה הוגה־דיעות
המשחק עם עצמו בהאלוסינאציות, ייתכן שלא
היינו צריכים לתת לו פתחון־פה.
אך מדובר כנציגה של קבוצת מנע, המונה
ארבעים חברים. להיפר, הטלוויזיה חייבת לחשוף
את התופעה עד השורש ועל אחת כמה וכמה
טלוויזיה ממלכתית. במיקרה של פינקלשטיין,
אם לא היינו מפזרים את האנשים, היתה הולכת
שם אלימות פיסית ממש.
בדרך־כלל, בשעה שבה משודרת התוכנית,
דע*וות הטכני רק מחכה לרגע שרביב הפראייר
יגמור ויסגור את העסק. מה שקרה באותו לילה,
זה שהאווירה באולפן הקר התחממה, וכשנגמרה
התוכנית, כולם — הצוות הטכני, מנהל האולפן,
המאפרת, הצלמים, הבמאי — התפרצו אל
האולפן והחל ויכוח סוער שכמעט גבל באלימות,
והטלפונים לא חדלו לצלצל והשוער מלמטה
צעק שיש הרבה טלפונים. לא ראיתי דבר כזה,
הצוות הטכני כמעט יצא מדעתו מרוב עצבים
וכעס.
בשבילי זה נורא משקף את דעת־הקהל, איך
שהצוות הטכני מרגיש ומגיב לעימות. אני חוזר
הביתה בשעות מאוד מאוחרות ואין לי עם מי
לפרוק את המתחים והדבר מאוד קשה בשעות
המשונות שאני עובד בהן. אתה עדיין מתוח ומלא
במה שעשית ואין עם מי לדבר. כשאני חוזר
הביתה, כולם ישנים, הילדות תפסו את הטריק
שאני עושה רעש בתקווה שמישהו יקום, והן כבר
לא קמות יותר. אף אחד לא מגיב לרעשים שלי
ואני יושב עם עצמי במיטבה, אוכל גלידה, תמיד
גלידה, ואין לי איך להוציא את זה החוצה.

• אחת ההרפתקות העיתונאיות
המעניינות ביותר שלך היא כניסתך
כעיתונאי זר, ישראלי, לקובה והסיקור
של שרידי היהודים החיים שם תחת
מישטר קומוניסטי.
כן, היה לי שבוע חלש בוושינגטון, הסתכלתי

על המפה ונפלתי על קובה. חיפשתי את הנציגות
הקובנית בוושינגטון, גיליתי את אדון ריגלדו
בשגרירות הצ׳כית. דפקתי בדלת, הראיתי דרכון
ישראלי, הכניסו אותי ובחנו אותי חצי שעה
במיסדרון. כל מיני אנשים באו לראות את
התופעה. נפגשתי עם אדון ריגלדו, אמרתי לו
שאני עיתונאי ישראלי ושאני רוצה לעשות סרט
על קובה. הוא הביט בי בהבעה משועשעת, ואמר
לי להתקשר איתו תוך שלושה ימים. אמרתי לו
— באתי אליך הביתה, לא פחדתי, ולכן אתה
צריך לכבד אותי. אני לא מטלפן אליך, הנה
הטלפון שלי, טלפן אתה אלי.
הייתי בטוח שזו הפעם האחרונה, שבה אראה
את אדון ריגלדו. אחרי יומיים קיבלתי טלפון,
שאושרה לי ויזה לחודשיים בלי צוות. רק
כשנחתי בהוואנה, הבנתי שאולי הכנסתי את
עצמי לצרה. המקום המה חיילים, עם סמל אדום
על הכובע. הושטת הדרכון שלי היתד, קירקס
מוחלט. רק ברגע האחרון הגיע נהג שאסף אותי.
הם נתנו לי צוות משלהם, שהייתי צריך לשלם
לו. צילמו לי גגות וים ושמיים. היו מגיעים
בצהריים, במקום בבוקר, ואני כבר ראיתי לאיזו
מלכודת־אימים הכנסתי את עצמי, איזה קירקס
אני עושה מעצמי. נמצא בקובה, מצלם גגות. ביום

החמישי נמאס לי. גיליתי את בית־הכנסת הישן
ולא אמרתי לצוות לאן נוסעים. הגענו לבית־הכנסת
שכאילו הזמן בו עמד מלכת, עליתי
למעלה וכשירדתי להעלות את הצוות, הסתבר לי
שהם נעלמו והשאירו אותי לבד שאצלם באצבעות
שלי.
הרגשתי שאכלתי אותה, ואז קרה משהו שלא
ייאמן. בעוד אני תוהה מאין יבוא עזרי, אני שומע
צעקה — ״דן, אתה צריך עזרה?״ והנה, למטה
עומד דן בלום, שהיה ראש משרד סי־בי־אס
בארץ, עם צוות טלוויזיה. הם באו לצלם את שדות
הטבק. שאלתי אותו מה הוא עושה שם, ואז הוא
סיפר לי שהם הסתבכו בסימטות, ותוך כדי נסיעה
מישהו מהצוות, הצלם, זיהה אותי ושאל מה דן
רביב עושה על המירפסת. הוא אמר שהבין
שסודרתי על־ידי הצוות הקובאי, והעמיד את
הצוות שלו לרשותי. עברנו בכמה בתי־כנסת.
היהודים בכו, הצוות בכה, דן בלום בכה.

• ודן רביב?
גם דן רביב היה מאוד נרגש. גמרנו לצלם,
חזרתי למלון, עשיתי הצגה של כועס על הצוות.
למחרת עליתי למטוס, הצוות הקובאי מסר לי
חומר שפותח בניו״יורק וגיליתי שכל החומר לא
רק שהיה לא חשוב, אלא שהם גם שרפו אותו
בכוונה. אבל לא הייתי מודאג, היו לי הקסטות
שצילם בשבילי הצוות של דן בלום. וכך צילמתי
את הדוקומנט היחידי שתיעד את שרידי הקהילה
היהודית בקובה תחת שילטון קומוניסטי. אם זו
לא עבודתו של עיתונאי, אז מה כן?

ווסז 188ז

אזשווש

המשחתות הבריטיות, ואולצה להפליג
לנמל־חיפה.
אייק אהרונוביץ נדרש שוב לפרשה
הזאת, בעיקבות ראיון עם יוסי

להתנגד בכוח לבריטים, ולא לעצור
את אוניות המעפילים פ אן יורק ופאן
קרשנט.
תשובתו של הראל היתה :״קיבלתי

אגדה שטה

זהו דף מארכיונו של אייק. אחד התצלומים הוא
של המשחתת הבריטית ״אג׳קס״ ,שלפני
שהשתתפה בקרבות נגד המעפילים, השתתפה בראשית מילחמת״העולם
השנייה בקרב נגד הסיירת הנאצית ״גראף שפיי״ ,מול חופי אורוגוואי.
הראל (המבורגר) ,מאנשי ה מו ס ד
לעליה ב של ההגנה (העולם הזה,
ה־ נ 3באוגוסט 83׳ ).אייק צוטט שם
כמי טען, אחרי שנים רבות, שהיה צריך

הוראה להביא ארצה מעפילים, לא
גוויות. מזלנו שאנשים שחשבו כמו
אייק לא קיבלו פיקוד, כי הם היו ;
מטביעים את האוניות. מי שחשב1

״א״ק״ אהרונוביץ קבוניטה שר אונית־הטעבירים המהודרת משיב טירחמה שעדה
אחו שיוסי הואר, המנקד מטעם,.המוסדי; האשים אותו בניס,וו והטביעה(״אייק׳׳ו
ך• קברניט יצחק
\ 1אהרונוביץ מצביע על התצלומים
ועל המיסמכים המכסים בעירבוביה את
שולחנו, בדירתו שבצפון תל־אביב.
בלוריתו הכסופה מתנופפת, כשהוא
מנסה להסביר שוב ושוב את המונחים
הטכניים לעכבר־יבשת אייק איננו
מאמין שמי שלא עמד במשן־ שנים על
גשר הפיקוד מסוגל להבין משהו.
״אנחנו ערכנו הרבה תרגילים
וחזרות עם יציאת־אירופה (היא
.אוניית־המעפילים א ק סו דו ס) וידעתי
בדיוק מה לעשות. התוכנית היתה
לשוט עם כל המנועים קדימה מול
תל־אביב. המשחתות הבריטיות היו
אמורות ללוות אותנו מכל הצדדים,
בקצב שלנו. ואז, מול תל־אביב, רציתי
להשבית בבת־אחת את המנועים,
ולעצור על המקום.
״המשחתות לא היו מספיקות
לעצור בשום־אופן, הבריטים היו
ממשיכים, ואז אני מפעיל שוב את
המנועים, ופונה אל החוף. גם אם
הבריטים היו מספיקים לעצור אחרי
כמה מיילים הם כבר לא היו יכולים
להגיע אחרינו לחוף.
״ליציאת־אירופה היה קוער גבוה,
לא כמו למשחתות, והיא יכלה
להתקרב לחוף הרבה יותר מהן. שם, על
החוף, יחכו לנו החבר׳ה מהפלמ׳׳ח עם
סירות, ונוריד את המעפילים.״
אך התוכנית השתבשה. יממה לפני
שהגיעה יציאת־אירופה אל חופי
תל־אביב, היא הותקפה על־ידי

\ 1ר 111 1| 1״1־ 118 לאייק אהרונוביץ יש ארכיון פרטי ענק, ובו
11 מיסמכים ותמונות רבות, המקיפות את תקופת
פעילותו כמפקדן של ספינות מעפילים, ואת פעילותו בצי הסוחר של

מדינת ישראל. הוא מבסס את דבריו על מה שהתרחש ב,.אקסודוס״ ,על
תצלומים ומיסמכים. אייק אהרונוביץ טוען שגם אילו ניבע חור בחלק
התחתון של האוניה, הסמוך לפני המים, היא עדיין לא היתה טובעת.

שצריך להתנגד לבריטים, לא הבין את
המילחמה ...אילו אק סודו ס היתה
טובעת, אייק היה מאושר? הוא לא היה
טובע. הוא ידע לשחות.״
בתשובה לשאלה אחרת, ציטט
הראל קצין בריטי שאמר לו :״אתה
דווקא בסדר, אבל על אחת.האוניות
האחרות שלכם היה מפקד אחד, סאן
אוף א ביץ׳ .הוא רצה להטביע את
האוניה. שאלתי אותו איזו אוניה, והוא
אמר לי אקסודוס. כמעט נפלתי.״
אייק מדבר בחמת־זעם על הפרשה
הזאת. הוא תוקף במילים חריפות את
הראל, שלדבריו לא הבין ואינו מבין עד
היום דבר־וחצי־דבר בענייני ספנות.
״אני לא בטוח אם הוא מסוגל להבדיל
בין חרטום וירכתיים,״ הוא אומר. אייק
טוען שאת אק סודוס אי־אפשר היה
להטביע, אפילו אם היה מישהו רוצה
בכך. הוא מצביע על התרשימים
ומסביר, שגם אילו ניבע חור בחלק
התחתון של האוניה, הסמוך למים, היא
עדיין לא היתה טובעת.
אך המשחתות הבריטיות כלל לא
יכלו לנגוח את החלק הזה, הנמוך.
חרטומי אוניות הקרב שלהם היו
גבוהים מדי. הם היו כה גבוהים, עד
שהיה עליהם להשתמש בסולמות-
חבלים, כדי לרדת אל הסיפון העליון

על ההתנגדות, היה המבורגר (הראל).
אני לא יודע למה הוא החליט לשים את
הגדרות 24 שעות לפני הזמן, כשהיינו
מול פורט־סעיד, אבל ברגע שהבריטים
ראו את הגדרות, הם החליטו להתקיף,
ובגלל שהם התקיפו שם, התוכנית
נכשלה. אני רציתי להטביע את
האוניה? איזה שטויות! אני קברניט. לי
היתה אחריות על החיים של הנוסעים שליד אייק אהרוגוביץ גם אינו חושש
להתייחם אל הרקע הפוליטי של
הפרשה. הוא היה איש הפלמ״ח. יוסי
הראל היה איש המוסד לעליה בי. בין
הפלמ״ח, שהונהג על־ידי אנשי
אחדות־העבודה, ובין המוסד, שהיה
כפוף להגנה וקיבל את הוראותיו
מבן־גוריון, היו חילוקי ריעות קשים
בנוגע למדיניות. בך־גוריון חשש
מעימותים עם הבריטים. אנשי הפלמ״ח
היו סבורים אז שהעימות בלתי־נמנע.

^ תיאורים
#ז דדמאתיים
ס הרונוביץ מספר שאנשי המו־סד
היו מקבלים, בררך־כלל, את
דעתם של אנשי הפלמ״ח, בגלל
המציאות שבשטח. הוא מזכיר את

אקסודוס: הסיפון הנמוך
על פי התרשים למעלה לא יכלו הבריטים להטביע
בנגיחות ספינות הקרב שלהם את ״אקסודוס׳.
.1זהו הסיפון העיקרי של ״אקסודוס״ .בדרד״כלל
סיפון זה הוא פתוח. אך ב״אוקסודוס״ ,בגלל יעודה
המיוחד לפני שהפכה ספינת־מעפילים, היה סיפון זה
סגור. בין הסיפון ובין קו״המים אפשר להבחין בצורה
המשופעת של קוער האוניה. כדי להטביע אותה, היו
המשחתות הבריטיות צריכות לנגח חלק זה של
האוניה. אן לזאת הן לא היו מסוגלות בשום אופן.
חרטומיהן היו גבוהים בהרבה אף מהסיפון העליון של
״אקסודוס״.
.2זהו הסיפון העליון, שדרכו פרצו החיילים
הבריטיים ל״אקסודוס׳ .לפי התוכנית, היו צריכים

של אק סודו ס כאשר הם התקיפו
אותה.

ס^ייק הוא ימאי בכל רמ״ח
\£אבריו. עוד לפני שהשיט את
אקסודו ס ניגש לבחינות לקבלת
תואר של קצין ראשון. הוא השיט
אוניות במשך 40 שנה, וזכה לסיים את
המגמה לתובלה בינלאומית באוניברסיטת
ג׳ורג׳טאון האמריקאית בציונים
הגבוהים ביותר בתולדותיה של אותה
מיכללה. לו יש גירסה משלו, מדוע
נכשלה תוכנית אקסודוס.
״היו לנו תוכניות מה לעשות אם
הבריטים יתקיפו. אחת התוכניות היתה
לשים ברגע האחרון, לפני הנחיתה
בתל־אביב, גדרות־מגן על הסיפון
העליון, כדי שהבריטים לא יוכלו
לפלוש בקלות אל האוניה.
״אני השטתי את האוניה ולא היה לי
זמן להתעסק בביצוע. מי שהיה אחראי

שאול אביגור, שהיה שליחו של
בן־גוריון, אך במקרים רבים מצא את
עצמו במצב ״שבו היה עליו לתכנן את
הפעולות שבשטח ולבצען בדרך
שתאמה את דעתם של הפלמ״חניקים
ותואמה עימם.
יוסי הראל, אומר אייק, לא היה אחד
מהם. הוא לא היה ימאי, ולא הבין דבר
בהילכות ספנות. הוא היה שליח
פולי,טי, ותו־לא. איק מלגלג על
תיאוריו הדרמאתיים של הראל, כיצד
השיט, מאוחר יותר, את אניית
המעפילים פאן יורק וחיפש מוקשים.
״הדרכים הימיות׳׳חאלה כבר היו
מסומנות, וידעו שאין בהן שום
מוקשים. אל תשכח שזה היה כבר
שנתיים אחרי מילחמת־העולם השניה.
וגם אם היו מוקשים, אז מה, האוניות
היו טובעות? ק ת מעט מיקרים, אם
בכלל, שאוניות כאלה טבעו ממוקש
ימי. אני לא אומר שלא צריך היה
להיזהר. אבל כל הסיפורים האלה הם
צ׳יזבאתים שרק יכולים להצחיק
ימאי.״

הוא נולד בלוח׳ שבפולין בתחילת
שנות ה־ ,׳20 ועלה לישראל בשנת
,1933 כשהיה בן .10 הוא למד בבית־הספר
למיסחר בתל־ אביב עם שימעון
פרם. בבית־הספר הוא היה חבר תנועת
מחנות העולים, והלך עם הגרעין של
התנועה להכשרה ביגור. חקלאות לא
אהב, והוא נשלח לעבוד במחצבה,
ואחר־כך בנמל חיפה. חלומו היה להצטרף
לצבא האדום במילחמתו בנאצים,
כאשר פרצה מילחמת־העולם השניה.
הוא ניסה כמה פעמים להגיע לברית־המועצות,
אך ללא הצלחה. עד שהחליט
לנסות את הדרך הימית, וכך
התחילה הקאריירה שלו על גלי-

למתוח גדרות־מגן שיסגרו סיפון זה. הדבר היה צ
להיעשות ברגע האחרון, כשתהיה ״אקסודוס׳ !
חופי תל־אביב. אן לפי דבריו של אייק אהרונו
החליט הראל למתוח את הגדרות האלה לפני המו
הבריטים, שהבינו כי מתכננים התנגדות פעי
הסתערו על האוניה והשתלטו עליה מול חופי פוו
סעיד שבמצרים, זמן רב לפני שהיא הגיעה לר
ארץ־ישראל.
מימין: ההסתערות הבריטית על האוניה, כא
עגנה בנמל. החיילים הבריטים פרצו אל הס׳
העיקרי של האוניה, מעל לקו המים שלה, וטיפסו
אל הסיפון העליון, הנראה בחלק העליון של התצל
למטה :״אקסודוס״ במבט׳מהצד.

הים.
אייק,השתתף בקורס הראשון של
הפלי״ם בתחילת שנת ,1942 ואחר־כך
חזר להפלגותיו. ב־ 1946 שיגר אותו
שאול אביגור לנמל בולטימור, כדי
שיכין את הפלגתה של יציאת-
אירופה.
האוניה, שנרכשה על־ידי המוסד
לעליה בי.ב־סז אלף דולר, שימשה
לפני מילחמת־העולם השניה כספינת־שעשועים,
שהפליגה בקו קבוע בין
בולטימור לנורפולק, כשהיא נושאת
על סיפוניה נוסעים עשירים. כשפרצה
מילחמת־העולם השניה, נמסרה האוניה
לבריטים במיסגרת הסכם החכר־

והשאל. היא שימשה כבית־ספו
לנחתים ולאנשי קומנדו, ואחר
בעת הפלישה של בעלות־הברית 7
מנדיה ב־ ,1944 היתה מיפקדתעוו
צפה. שמה, עד שנרכשהעל־ידי<
המוסד, היה פרזידנט וורפילד,
שמו של נשיא חברת הספנות שהא
היתה בבעלותה. אקסודו ס ז
בפירסום עולמי אחרי שהות
על־ידי הבריטים. הפרשה גרמה ס?
אנטי־בריטיות בארצות רבות, והת
בסיפרו הידוע של ליאון יוריס, ש
גם לסרט מצליח. לדברי אייק, י
כלל לא דיבר עימו לפני שכתב
סיפרו.

שידור
צר־ג
תשדיר, שרות
• למאיר שלו, על ראיון שהיה תשדיר־שרות
למרדכי בן־ם ורת. בתשדיר זה,
במיסגרת שעה טובה, רואיין יוסך תגר,
אסיר־עיראק לשעבר, בצורה שהעלימה לחלוטין
את רקע מעצת ואופן שיחרורו, וכמובן גם את
חלקו התמוה של בן־פורת עצמו בפרשה (ראה
כתבה בעמוד .)13 - 12 הראיון שעיר שלו
באותו מישדר לחיים ולענת מוסול הצטיין
בעיקר ברדידותו.
• ליעקוב אחימאיר, שכתבתו על
רפאל איתן בהשבוע -יומו אירועים לא
היתה אלא תשדיר־שרות פשוט לרפול. האיש לא
נשאל אף שאלה רלוונטית אחת, ניתן לו לברבר
באין מפריע ובלי סייג, והדבר היה תעמולה
גלוייה ללאומנות הפרימיטיבית של קבוצתו
החדשה, בשעת־השיא של הצפייה השבועית. כל
זה זמן קצר אחרי שניתן לרפול להופיע ולנהל
את תעמולתו בליל־שבת בתוכנית שעה טובה,
ובו בזמן שמחלקת־החדשות לא דיווחה כלל על
הקמת מיפלגת־האלטרנטיבה, בקצה השני של
הבימה.
• לאיתן אורן, על כתבה מגמתית ומוזרה
על המתרחש בשטחים הכבושים בהשבוע־יומן
אירועים. בעוד שכל המרואיינים הערביים על
המירקע, ללא יוצא־מן־הכלל, התייצבו חד־משמעית
מאחורי יאמר ערסאת, ניסה
התמליל המלווה ליצור את הרושם ההפוך, כאילו

אי1ם של
הארוף־ם יד
תוכנית כו לבו ט ק של השבוע שעבר עסקה, בחלקת בדיווח על
המתרחש בשוק המונים האלקטרוניים שהותקנו במוניות, על״פי חוק.
שמועות עקשניות, המהלכות במיסח־ונות בניידהמלוויזיה, טוענות
שמאחורי הדיווח של כו ל בו ט ק מסתתרת צנזורה כפוייה, שמקורה
בלחצים מחוץ לרשות־השידור.
השסועות טוענות כי לחצים אלה הופעלו בידי מפקד חיל־האוויד
לשעבר, האלוף (מיל׳) מי מין( ״ ב ניי ״) סלד, ממנהליה של חברת־האלקטרוניקה
אלבי ט, הנמנית עם יצרניות המונים האלקטרונים בארץ.
השומעות אומרות שפלד איים על מגיש ומפיק התוכנית, רפיגינת, ועל
התחקירנית רונית מירדן, ואמר :״אם תשרדו בכולבו טק על המתים
של א ל בי ט אתם תעופו. וכל אנשי הטלוויזיה יעופו!״
אותה שמועה אף מספרת שפלד נפגש עם מנכ״ל רשות־השידור, מומי
לסיד, ושיכנעו לעדן את הטיפול במתי אלבי ט.
בתגובה על שאלת העול ם הז ה הודיעה דוברת רשות־השידור,
א רי אלהרבדל. :נכון, נעשה למישדר זה טיפול כלשהו. אך לא בידי
האלוף־במילואים פלד, אלא בידי נתן כהן, היועץ המישפטי של הרשות.
לא ידוע לי על פגישה בין פלד ללפיד!״
הצופים עשוי ליהנות ממישדר זה, מעורר הדבר
ספקות. פרט תמוה באלגרו: מתן פרסים לעובד
רשות־השידור (דני אור־סתיו) ,על הצלחתו
במישדר.

דברים בגז

מי פלד
יעופו מהטלוויזיה?

מאחורי המירקע
מוקצה מחמת סזצא
האבסורד של המשך קיומו של רפיק חלבי,
בן העדה הדרוזית, בחטיבת־החדשות של
הטלוויזיה, ממשיך להעסיק את מנהליו, ולא
תמיד באופן חיובי.
לקראת מהדורת השבוע -יומן האירועים
הציע עורך מהדורת יום־השישי מיבח לימור,
שרפיק חלבי ייצא להכין כתבה על המתרחש
בשטחים הכבושים, במהלך המצור על ערפאת
בלבנון.
מנהליו של לימור הבהירו לו שחלבי מנוע
מלצאת להכנת כתבה זו, בשל העובדה שאינו
״אובייקטיבי״ .רק שבועיים קודם לכן, היה חלבי
״אובייקטיבי״ די הצורך, כדי לדווח במירקע על
לוויות בני עדתו הדרוזים, אחרי אסון צור.
לכן מסר לימור את הכנת הכתבה לכתב
השבוע -יומן אירועים, איתן אורן (ראה
לעיל).

• למפיק חנינא אמוץ על תוכניתו
דברי ם בגו, המוקדשת לחשיפתה של שארית
העילית התרבותית בארץ. התוכנית האחרונה
הביאה ראיון עם חתן פרס ישראל (לשנת
,)1973 הסוציולוג פרופסור שמואל נוח
איזנשטט, שניתח, תוך התבססות על עובדות
מדעיות, מערכת של הסברים למשבר־העדות
הפוקד את החברה הישראלית בעשור האחרון.
שני פגמים בדברים בגו: המנחה ד״ר יעקוב
שביט, שהוא אינטליגנטי, אך שאינו מתאים
למדיום הטלוויזיוני, וההוצאה הכספית הרבה
הכרוכה בהפעלת ניידת־שידור וצוות של 20
עובדים, הכול כדי להראות את ספרייתו של
הפרופסור איזנשטט. באותו הכסף היתה
הטלוויזיה יכולה לרכוש סיפרייה קבועה,
לתוכניות דב רי ם בגו בעתיד, ולשדרן מן
האולפן.

משהו זז באולפן

רחיצת־ידיים היסטורית
• לעורך ומגיש כו תר ת לילה, דן רביב,
על התוכנית שבה הפגיש את נכדיהם של דויד

מהפך הדרגתי עובר באחרונה על המירקע,
כאשר במקומם של תוכניות־דראמה מקורית,
סירטי תעודה ותעודרמה — באות תוכניות־מלל
אולפניות.

אמינות רבה

צל״ש
לעילית בדבר?
• למנהל הטלוויזיה לשעבר, ולמפיק
בהווה, יצחק שמעוני, על תוכניתו אלגרו.
תוכנית זו מבוססת על ״החידון המוסיקלי״,
תוכנית־רדיו פופולרית בשנות ה־50׳ שקידמה
בהרבה את הקאריירה של שימעוני(ביחד עם
שותפו, אלון שמוקלד, שירד מהארץ) .היתה
זאת תוכנית מצויינת אילו היו בארץ שתי
רשתות, אחת פופולרית ואחת לעילית תרבותית.
אך כיום, כאשר רק אחוז קטן מאוכלוסיית־

יורש(ת) לו־בדל

הסכמתה של דוברת רשות־השידור אריאלה
רבדל ליטול לידיה את תפקידה של דבורה
גנני, דוברת שר־האוצר שפוטרה, יצר בעייה
למנכ״ל רשות־השידור יוסף (״טומי״) לפיד.
כאשר פנה שר־האוצר, יגאל כחן־אורגד,
ללפיד, וביקשו לשחרר את רבדל, נעתר זה בו
במקום לבקשת השר (שהוא אחד מבעלי־הבית
של רשות־השידור, הנתונה לחסדיו הכספיים).
לפיד, שתקופת־הכהונה הראשונה שלו
כמנכ״ל הרשות עומדת להסתיים בסוף מרם
, 1984 יהיה חשוף בחודשים הקרובים למאבקים
קשים, מאחר שבכוונתו להיבחר לקדנציה שניה
(בת חמש שנים) .רבדל, הבקיאה במבוכי
רשות־השידור, ובעיקר בטלוויזיה ובמיפלגת
חרות, סייעה רבות ללפיד. היא תחסר לו עד
מאוד.
ספק רב אם לפיד יפרסם מיכרז פתוח
למישרת דובר רשות־השידור, מאחד שמיכרז
יחייב גם את יורשו(במיקרה שלפיד לא ייבחר
לקדנציה שניה) בשירותי הדובר שייבחר.
יחד עם זאת, איש מאנשי לישכתה של
הדוברת לא היה נכון ליטול על עצמו את
התפקיד, גם לא באורח זמני.
מועמד אחר למילוי התפקיד עשוי להיות ־
יועץ המנכ״ל ונציב תלונות־הציבור ברשות־השידור,
ארי אבנר, ששימש בעבר הרחוק
כדובר הרשות. אלא שאבנר יצטרך לצורך זה
להשתחרר מתפקידו כנציב תלוגות־הציבור,
מכיוון שקיים ניגוד־אינטרסים בין שני
התפקידים.

תפקיד הדובר תובע לויאליות למנכ״ל. ספק
אם בשלב זה של חילופי־מישמרות אפשריים
בתפקיד המנכ״ל יאות מישהו מכתבי הרדיו או
הטלוויזיה ליטול על עצמו תפקיד זה.

נכד בן־אליעזר וילדיו
יש איזשהו ממש בבירבוריו של המושל הישן־
חרש, בנימין (״פואד״) בן־אליעזר, איש
תמ״י, על התרחקות הגדה מאש״ף.
• לכתב מב ט בני ליס, על כתבתו
שעסקה בפרשת ביקורם של שני הרבנים
הראשיים (ספרדי ואשכנזי) בארצות־הברית.
בכתבה העניק ליס פיתחון־פה לשני הרבנים,
שהטיחו האשמות כבדות בקונסול ישראל בניו־יורק,
נפתלי לביא, שהואשם באי־טיפול הולם
בשני הרבנים. כתבה זו שימשה כתשדיר־שירות
של שני הרבנים נגד היהדות הריפורמית
בארצות־הברית. למרות האשמות הרבנים נגד
הקונסול לביא, לא פנה ליס לקבל את תגובתו,
או את תגובת דובר־מישרד־החוץ, בניגוד
להוראות־הקבע של כתבי רשות־השידור,
המחייבות אותם להביא את תגובת המותקף.

כנראה בחודש ינואר, תוכנית נוספת, שתשלב
עיסוק בתרבות ובסאטירה, במידת הניתן.

כך נותרת האפשרות האחרונה: עד לחודש
מרם ישמש לפיד כדובר של עצמו.

פסקול

נכד ז׳בוטינסקי, אשתו ענת ובתו הדר
בלא הי סו ס
פן־גוריון וזאב ז׳בוטינסקי, לראשונה
בחייהם. המיפגש בין יריב בן־אליעזר (ד״ר
לתיקשורת) לזאב ז׳בוטינבקי הנכד (מומחה
לאלקטרוניקה) ,המחיש כי מחלוקות העבר טרם
הגלידו, למרות תרבות־הדיבור העניינית של שני
הנכדים (ובעיקר ז׳בוטינסקי הנכד) .גם לכאב,
שאיחד את שני הנכדים, לגבי מצבה העכשווי
של ישראל, היתה אמינות רבה. הקטע המרגש
מכל בא בתום העימות בין שני הנכדים, כאשר
ביקשם רביב ללחוץ ידיים, כדי לגשר על העבר
של סביהם. השניים לחצו ידיים בלא כל היסוס.

מהפך זה הוא תוצאה של ההידלדלות הכספית
של קופת רשות־השידור. אין בכוחה להפיק
תוכניות־איכות מצולמות.
אלא שתוכניות־האולפן החדשות —-
מעגלים, דברים בגו ומה שבא (שמגישיה
עומרים להתחלף) ,המופקות ביוזמתם של מנהל
מחלקת־ התוכניות, צבי(״צביקה״) שפירא,
ודויד(״דודו״) גילבוע — יוצרים בהדרגה
נורמות חדשות של טלוויזיה.
לשלוש תוכניות אלה עתידה להצטרף,

חירוש אלקטרוני נוסף, שבו הקדימה
הטלוויזיה הירדנית את אחותה המפגרת מישראל,
הוא חידוש בנושא שבו התמחתה הטלוויזיה
הישראלית. מכשיר אלקטרוני משוכלל הופך את
שיקופיות־הנושא, במהדורת־החדשות הירדנית,
ומעניק להן אפקט של תנועה, כנדרש בטלוויזיה.
בטלוויזיה הישראלית, השיקופיות הן סטאטיות
• • שאלה הנשאלת במיסדרונות הטלוויזיה י
היא: לאילו תפקידים ב מב ט ישובו שני הכתבים,
אלי ניסן, ואבי אנג׳ל, העומדים לשוב
מחופשה־ללא־תשלום בחינמוני ר חוב ראשי
• • סידרת־טלוויזיה נוספת, בלשון הגרמנית,
עומדת להיות משודרת בטלווויזיה בקרוב. אחרי
התקדים של הסידרה המצוינת, מי שפחת
אופרמן, שהתבססה על אחד מהרומנים של ליין
פויכטוונגר, תוקרן הסידרה הנני, אבי,
המבוססת על סיפרו של הסופר היהודי־אוסטרי
פרידריך טורברג. שושבין הקרנתה של
סידרה זו בטלוויזיה הוא יו״ר רשות־השידור,
פרופסור ראובן ירון אחרי סגירת
פרוייקט קסטות־הוידיאו של ארנון צוקרמן,
דן שילון הד ארצי ומעריב, עומד לשוב
לעבודתו בטלוויזיה המראיין ירון לונדון.
חזרתו רחוקה מלהבטיח שהוא ייראה במסר. על
הופעתו במסך קיים וטו.

העולם הזה 2412

שידורי ם מו ע ד פי ם
יו רביעי
23.11

• טלוויזיה: הברנשים
הטובים והנבלים הרעים
— מערבון 10.05

.,מנהאטן טראנספר״ בהד
פעה חיה (— 9.15
אנגלית) .תוכגית חיה, המציגה
את הלהקה בהופעה חיה,
שנערכה בשיקגו ב־ . 1981 בתוכנית
גם על דרך עבודתה של
הלהקה באולפן ההקלטה עם
הפסנתרן הישראלי ירון גרשו־

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
יום שב ח 26.11.83

י1ם רבי עי 23.11.83

• סידרה מישפחתית: שמונה זה מספיק
• סידרה מרתקת: זה לא ייאמן 6.30
ערוץ 50 — 3דקות — מדבר אנגלית) .תכנית 6.30 ערוץ 50 — 3דקות — מדבר
המצולמת בפגי קהל באולפן טלוויזיה אמריקאי, המציגה אנגלית) .סידרה זו מוקרנת אצליגו תחת הש 3על
להטוטים עוצרי נשימה ותופעות מדהימות או מוזרות
ביותר, בחלקן אף אינן מתקבלות על הדעת, אך התרחשו
במציאות ויש הוכחות על כך. התוכנית גם מזמינה אנשים
שאירעו להם מיקרים ״מעניינים״ ,לכתוב אל מפיקי
התוכנית והם יוזמנו לאולפן על מנת להציג את סיפורם.

• תוכנית סטירית: שכונת אבו עוואד
( — 9.40 ערוץ 40 — 3דקות — מדבר
ערבית) .סידרה קומית־סטירית, המתארת הווי־חיים

של מישפחה עירונית ממוצעת בירדן, הכוללת אב בגיל
העמידה, אם ושני ילדים בוגרים. בכל פרק מתרחש אירוע
מחיי היום־יום.

יום חמי שי 24.11.83
• סידרה קומית: מישהו מטפל בך? (8.30
— ערוך 25 — 6דקות — מדבר אנגלית).
סידרת טלוויזיה אנגלית שעלילותיה מתרחשות בכולבו
גדול באנגליה, ומתמקדות ביחסים שבין מוכרים
ולקוחות, ויחסים בין עובדים ומנהלים.

יום רביעי, שעה 10.05
סרט מדבר אנגלית).
הומוריסטי על שריף שעזר
.להשליט חוק וסדר במערב
הפרוע, ולאחר שהשלים את
משימתו לא היה בו עוד צורך. כל
אזהרותיו כי כנופיה מסוכנת
עומדת לפשוט נפלו על אוזניים
ערלות. בתפקיד השריף מככב
רוברט מיצ׳אם (רוחות מילח־מה)
ובתפקיד ראש הכנופיה
ג׳ורג׳ קנרי.

ום חמיש
24911
• טלוויזיה: החבר׳ה
מ״תהילוד 5.30 מדבר
ומזמר אנגלית) .תוכנית
מיוחדת בהשתתפותם של כוכבי
תהילה, שצולמה בעת מסעם
באנגליה. התוכנית כוללת
ראיונות שנערכו עם חברי
הלהקה באולם רויאל אלבר ט
הול בלונדון. מנחה: הקומיקאי
ג׳ורג׳ ברנס.

בסקי, שהוא מנהלה המוסיקאלי.
שבת 26911
• רדיו — רשת ב׳:
כאן קולנוע (— 7.05
שבועון רדיו) .שבועון רדיו
לענייני קולנוע בעריכת דן
פיינרו ובהשתתפות כמה מבכירי
מבקרי הקולנוע בארץ. בתוכנית
סקירת סרטים וסיפורים מעולם
הקולנוע.

• רדיו — רשת ב׳:
מאחרי הכותרות (11.05
— שבועון תיקשורת).

תויתם של משה מרון ומשה
נסטלבאום, העוסקת באחרי
הקלעים של עולם התיקשורת
הישראלי.

יום שיש•
25911
• רדיו — רשת א׳:
״אני מיפו 4.00
מישדר תיעודי) .חלק שני
של תוכניתה של ענת פולג,
התוכנית חושפת את חייהם,
מצוקתם, תחושותיהם, השקפותיהם
ותקוותיהם של ערביי יפו.
התוכנית מעלה תמונת־מצב של
הקרע בין המציאות הישראלית
והתקווה הפלסטינית, בעיר
המכונה ״כלתה של פלסטין״.

• טלוויזיה:

להקת

מקרינה הטלוויזיה של הוד מלכותו, בשני ערוציה, סירטי
קולנוע בעת ובעונה אחת. דוברי השפה הערבית יוכלו
לבחור בסרט המיצרי בערוץ ,3ואילו מביני האנגלית
יבחרו בסרט האמריקאי בערוץ .6

יום ר א שון 27.11.83

• מלאכת־יד — 7.10( :ערוץ 15 — 3
דקות — מדבר ערבית) .תוכנית המיועדת
לצעירים ומבוגרים ומלמדת מלאכת־יד תוך שימוש
בחומרים פשוטים המצויים בכל בית.

ערוץ — 3מדבר ערבית) .הצגת־תיאטרון מיצרית,
קומית לרוב, המצולמת לטלוויזיה בשעת הופעה חיה
בפני קהל. בידור מהנה ליודעי ערבית.

• סידרה בלשית: תאקר ואשתו (— 2.10
שני הערוצים — 50 דקות — מדבר אנגלית).

יזם שני 28.11.83

יזם ש שי 25.11.83

סידרת־מתח משעשעת עם השחקן תים מטסון וזוגתו
.ושותפתו לסידרה, השחקנית קתרין היקס — בתור שני
בלשים הנענים לפניותיהם של אנשים שונים לפתרון
תעלומות מוזרות. עוזרים לבני־הזוג תאקר במשימותיהם:
אם האשה(ברברה ברי) וחתולתם הסיאמית.
• סידרת הרפתקות: שוגון 5.00 ערוץ
— 3מדבר אנגלית) .לצופים שאין באפשרותם
לצפות ברבי־המכר המוקרנים בערוץ הלועזי בימי ראשון
בערב, ניתנת ההזדמנות לצפות בהם בימי שישי
אחר־הצהריים בשידור חוזר. והפעם סיפוח של ג׳יימס
קליוו״ל — שוגון. עלילת הסידרה מתרחשת ביפאן במאה
ה־ . 17 אוניית פיראטים נקלעת לחופי יפאן, נשבית
ואנשיה עוברים עינויי־תופת, הרפתקות מסמרי״שיער,
ומאבק על כוח והשפעה. בתפקיד הראשי: ריצ׳רד
צ׳מברליין,
• סרט אינפורמטיבי: מגזין — 9.00 ( 01
ערוץ 10 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סרט
מדעי, המציג חידושים והמצאות בטכנולוגיה ובמרע.

• סידרת טבע: מן ההתחלה 6.15
ערוץ 25 — 3דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
מדעית המסבירה לילדים, על דרו הניסוי, פעולות בטבע
כגון: אנרגיה, לחץ אוויר, כוח־משיכה ועוד. מפיקי
הסידרה הסתייעו ברובוט, כמנחה קבוצת ילדים בעריכת
הניסויים, ובכו הם מצליחים לעורר את סקרנותם של
הצופים הצעירים לצפות בסיורה לימווית זו.

• בידור: משירי המזרח 10.15 ערוץ 3

— 50 דקות — מזמר ערבית) .תוכנית בידור
בהשתתפות זמרים ידועי-שם בעולם הערבי.

יזם ש לי שי 29.11.83

דוקומנטרי: לקראת שנות אלפיים (— 8:55

ערוץ 15 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
דוקומנטרית קצרה המתארת בוורוד את עולם המחר על
שיכלוליו, המצאותיו והישגיו.

• פולקלור: זרקור 9.35 ערוץ 30 — 3
דקות — מדבר ערבית).

סיגנונות חיים ומינהגים,

רדיו זרוקה) .מישדר יומי בן
שעה, בהנחיית ארז טל. אחת
מתוכניות הרדיו הרדיופוניות
והזרוקות ביותר על גלי האתר.

מישדר מיוחד:
״יורדים עליך״
שבוע מישדרים מיוחד של

הקיטשית המבוססת על סיפרו
של הרמן ווק. מישחק מעולה
של רוברט מיטשאם, המצליח

קול ישראל (רשת ב׳) בנושא
הירידה ־מן׳ הארץ ואפשרויות
החזרתם של היורדים. במרכז
מיבצע השידורים, התחקיר
יורדים עליך ובו תמונת מצב
של היורדים בצפון־אמריקה.

• טלוויזיה: רוחות מי־לחמה
10.10 מדבר
אנגלית) .פרק תשיעי בסיררה

• טלוויזיה: החבובות
( — 8.30 מדבר ומזמר
אנגלית) .החבובות מארחות
את הקומיקאית
האמריקאית קיי באלארד.
• טלוויזיה: שותפים
לפשע 10.20 מדבר
אנגלית) .פרק אחרון בסיררה,
המבוססת על סיפוריה של
אגאתה כריסטי, והפעם תחת הגברת פרשת הכותרת הנעלמת. חוקר קוטב מפורסם
מבקש מטומי ומטאפנס לעזור
לו באיתור ארוסתו, אחרי
שנעלמה מביתה של הליידי
קלונריי בלונדון. בעיקבות
החקירה מגלים שני הבלשים
התרחשויות מוזרות בבית קודר,
המנוהל בקליניקה של רופא
מפחיד.

• סרט קולנוע 10.15 ערוץ — 6/3
מדבר ערבית/אנגלית) .בכל מוצאי־שבת בשעה 11

• רנדמכר: ציפורי הנקיקים 10.15
ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
דרמתית המתרחשת בערבות אוסטרליה, בתחילת המאה.
הסידרה מבוססת על סיפרו של קולין מקולו, ומוצגים בה
אהבה עזה, מאבקי כוח ושליטה, דבר היוצר קונפליקטים
בין אשה עשירה בעלת חווה גדולה, סביבתה והכומר
המכהן שם. בתפקיד הכומר מופיע השחקן: ריצ׳רד
צ׳מברליין.

• תיאטרון: המחזה השבועי (— 9.40

מיציאם +קנדי — הברנשים הטובים והנבלים הרעים

הורי ם וילדים, בימי ראשון אחרי־הצהרים, אולם בהבדל
אחד: הטלוויזיה הירדנית מקרינה פרקים יותר מאוחרים
וחדישים של הסידרה, כאשר האב מתאלמן ונושא לו אשה
צעירה, שגילה קרוב לגיל בנותיו הבוגרות.

מיום ראשון ( )27.11 עד יום
חמישי 1.12 ישודר התחקיר,
חמישה ימים רצופים בשעות 6
עד .7את התחקיר יורדי ם עליך,

״להקת ״מנהאטן טראנספר׳
יום שישי, שעה 9.15

שיו?4ו1ווווו
27.11
• טלוויזיה: לפני עמוד
האש 9.40 מדבר עברית)
.פרק שני בתת־סידרה,
העוסק בתיאודור הרצל שהיה קיומה ושאלת
מתבולל,
התרבותי של היהדות עניינה
אותו כקליפת השום. כל שביקש
היה לכונן מיקלט ליהודים
נרדפים. אם כן, מדוע לא ראה
את הפיתרון בהגירה לאמריקה?
על שאלה זו ישיב הסופר
והעיתונאי עמוס אילון, מחבר
הביוגרפיה על הרצל. מנחה:
יגאל לוסין. בתוכנית, קטעי

אורך מתוך סידרת עמוד האש.

יום שני
289 11
• רדיו — רשת ב׳:
יומון לבלבלה 5.05
׳סקירון כלכלי) .תוכנית יומית
מעולה, המנתחת את היממה
החולפת בכלכלה, בנקאות
ובורסה.

יום שליש•
299 1 1
• רדיו — גלי-צה״ל:
מה יש 3.05 תוכנית

לפני ״עמוד האש״

ר!1־׳ ס

להתגבר על מיגבלות התסריט
של ווק.

• רדיו — גלי־צה״ל:
ציפורי ערב קלאסיות
( — 11.05 מוסיקה קלאסית)
.תוכנית בעריכת והנחיית
רם עברון, המביאה פרשנויות
לביצועים מוסיקאליים ישנים,
בשילוב סיפורים פיקנטיים על
מלחינים ומבצעים.

גלי צה״ל: עברון
יום שלישי, שעה 11.05

ערך אברהם בנמלך. בכל אחר
מימי השבוע ייערך דיון־לילי
באולפן, שבו ישתתפו מומחים
ואנשי ציבור.

הנסיו אדואוו: הנסיו הקטן מוניץ מנות
אילולא היתה אליזבת השנייה מלכת אנגליה, היתה יכולה לומר שיש לה נחת
זן הילדים שלה. בנים כארזים. אבל מאחר שהיא בכל זאת מלכה המצב נוח פחות.
1ך זה הצליחה להתרגל לרעיון שבנה האמצעי, אנדריו, מתהולל בלי התחשבות
:מעמדו הרם, והנה גם אחיו הקטן, אדוארד מצטרף לחינגה. מסתבר שהנסיך הקטן,
בתמונה למעלה) .שהתקבל זה עתה לאוניברסיטת קמברידג׳ ,ניחן במזג סוער.
:מישחק רוגבי שהתנהל בקולג׳ ,העז אחד היריבים לאחוז בחולצתו. בלי להניד
לפעף שלח בו הנסיך מהלומת אגרוף, והנפגע ההמום, שחשש לפגוע פיסית כנצר
;לכותי, התלונן אצל השופט ובלם את המכה החוזרת.

נאנס׳ תן: הרזון רא נוגע נכוה התוו
מזה כמה חודשים טובים עוקבת האומה האמריקאית
בדאגה אחר גיזרתה של הגברת הראשונה, שהצטמקה יתר
על המידה, ואחר מצב בריאותה, שעל פי השמועות אינו מן
המזהירים. היו גם כאלה שחשדו כי מאז ההתנקשות בנשיא
רגן, דואגת רעייתו כל־כך לשלום בעלה, עד שהדבר פוגע
במצבה שלה. בשל דאגה זו אולי גם תפעל כדי למנוע את
מועמדותו המחודשת למישרת נשיא, בבחירות הבאות. כדי
להרגיע את הדואגים, קמה נאנסי השכם בבוקר, בשעה

חמש וחצי, ויצאה להתראיין בתוכנית הטלוויזיה
הפופולארית בוקר טוב אמריקה. שם סיפרה כי בעלה
אכן ירוץ בבחירות הבאות, עד כמה שהדבר נוגע לה. חוץ
מזה, תיארה את אורח־החיים הפשוט והבריא שהזוג האוהב
(בתמונה למעלה) מנהל באחוזתם שבקליפורניה. הרחק
ממיספרות; בלי איפורים. רוכבים על סוסים ומתמזגים עם
הטבע. רזון מרצון או לא מרצון — העיקר להיות בריא
ונשיא.

זיאקלין אונאסיס ובויז״ט באווו בביתזזמשפט * החקדהלב שלא היה ויי ללנה טרנר מי הצית את בית
0 0 0ז׳אקלין אונאסיס פנתה לבית־המישפט וביקשה להפסיק
הופעת מורעת־פירסומת הפוגעת בה אישית. המודעה היא של
סוכנות בית־האופנה הפריסאי הידוע דיור בארצות־הברית, והיא
מראה את מבקר הקולנוע ג׳ין שליט, את השחקנית רות גורדון
ואת הדוגמנית שרי בלאפונטה (בתו של הזמר) כשיחד איתם
מופיעה דמות הדומה להפליא לז׳אקלין. המודעה אמנם אינה
מציינת שמות, אבל, טוענת התובעת, מאחר ששלוש הדמויות
האחרות במודעה הן אמיתיות, עלול הקהל להתרשם שגם דמותה
שלה היא כזאת, ולהסיק את המסקנה שהיא, ז׳אקלץ אונאסיס,
מצטלמת צילומי פירסומת. וזה הרי פוגע קשה ביוקרתה. בין
הנתבעים, מלבד דיור, גם צלנדהצמרת המפורסם ריצ׳ארד אבדון
והדוגמנית ברברה ריינולדס, שהיא הכפילה שנמצאה על־ידי
חברת הפירסום, כדי למלא את תפקידה של ז׳אקלין במודעה.
ועוד תביעה מישפטית. בריג׳יט בארדו תבעה את ירחון
השערוריות הפריסאי חרה־קירי לדין על פירסום תמונת
פוטו״מונטאז׳ מעליבה. בתמונה רואים את ראשה של הכוכבת

לשעבר, מתנשא מעל גוף עירום של אשה בריאת־בשר
וכיבדת־אברים. מאחר שגילה של בריג׳יט אינו סוד 49 טוענים
פרקליטיה שהתמונה מתכוונת לרמוז! רמז שיקרי כמובן, שבארדו
אינו שומרת על גיזרתה כיאות. כפיצוי על כך, היא דורשת סכום
של 6250 דולר ליבה של לנה טרנר ( )63 חדל לפעום
לרגע, כשהאזינה למנחה של תוכנית בידור, שהודיע על הופעתה
לפני זמר הרוק ג׳ק מק ולהקתו, הנקראת התקף הלב. היא קראה
בדחיפות למתאם המופע וגערה בו. :נפגעתי קשות, איך העזתם
להודיע בתוכנית שלנה טרנר זה עתה חזרה מהתקף־לב?״ מסתבר
שחיים ומוות ביד הלשון ביתה המפואר של סוראיה
חאשוגשי, גרושתו המהוללת של סוחר־הנשק הסעודי המפורסם,
עלה באש ונשרף כולו. זה היה שיא אחת המסיבות המפוארת מאוד
של הגברת, אשר קיבלה את דמי המזונות הגבוהים ביותר
בהיסטוריה. הבית שנמצא במרחק שמונים קילומטר מלונדון, הפך
לפיד בוער באמצעה המסיבה, והאורחים נמלטו ממנו כל עוד
נפשם בם. מכבי־האש, החוקרים בפרשה, טוענים שהדליקה החלה

בארובה, אבל אינם מסוגלים לקבוע אם היה מי שעזר לה להתחיל.
כל מי שנסע לבירות־המערב, כדי לחזות באוצרות האמנות
הנצורים שם, יכול לשנות כיוון ולפנות אל המיזרח. היפאנים
רוכשים לאחרונה ציורים מפורסמים במחירי שיא ואין מי שיתחרה
בהם. הקניה המפוצצת האחרונה נערכה בניו־יורק, שם רכש
שיגאי קאמיאמה, שהוא בעל חברה בשם צב ההרים בטוקיו, ציור
אחד של מארק רותקו בסכום של מיליון ו־ 815 אלף דולר, ציור
שני של פראנץ קליין בסכום של 506 אלף דולר, והוסיף אותם
לציור אחר, של מונדריאן, שקנה בחודש יוני. עבור מונדריאן הוא
שילם 2.34 מיליון דולר. בקרוב המונה ליזה 000 .לבעל־הבית
של פלייבוי יו הפנר, האיש שהמציא את מהפיכת המין באמריקה,
או לפחות עזר לה להיות אופנתית, נולד בן חדש. הבן הוא בגיל
.26 איש אינו יודע היכן הוסתר עד עכשיו, מי אמו או מה הרקע
שלו. הפנר מאושר מן האירוע, מאמץ את הבן אל ליבו ומציג אותו
בפני כל מכריו בגאווה. בכך הולכת מישפחתו ומתרחבת. בתו
הבכורה כריסטי ( )29 היא כיום נשיאת מיפעלי פלייבוי.

; אריזנת סן־טווו:
שרת־החוץ מחבת
הגברת אליזבט פון־טורו. נשבעה
אמונים לאירי אמין(תמונה למעלה)
ומונתה שרת־החוץ של אוגנרה
בתחילת שנות השבעים. בשנת 1974
הרורן
על־ירי משם גורשה
בבושת־פנים, משום שלרבריו, בילתה
עם חיוור־פנים, בשירותים של
שרה״התעופה באורלי. מאז היתה
רוגמנית לירחון אבוני (תמונה
משמאל) שהוא ה״פלייבוי״ של
הכושים בארצות־הברית, נישאה
לטייס מובטל בשם וילבור ניאבונגו,
ועתה היא לומרת בקיימברירג׳
וכותבת ספר, שבו היא מספרת את כל
האמת על עברה האפריקאי. שם הספר:
נושאת הלפיד של אפריקה.

המלכה אליזבת: שמונת המופלאים(/1או ח ,,הכלב של מישמד המלנ

אליזבת מלכת בריטניה שצריכה לעתים קרובות כל־כך
להתמודד עם בעיות מישפחתה המרדנית (ראה הנסיך אהוארה
בעמוד ממול) מוצאת לה נחמה, בחברת שמונה כלבי ״קורגי׳׳
העולם הזה 2412

גזעיים, המלווים אותה בכל אשר תלך. הכל מדברים בשיבחם של
שמונת המופלאים הללו, שהם פיקחיים, עירניים ומתורגלים
למלא את תפקידם כראוי. יש להם, כמובן, צבא קטן של מטפלים

ומטפלות, שמעלים אותם למטוסים, מורידים אותם מן המטוסים,
מלווים אותם אל הרולס־רויס ודואגים שיהיה להם נוח, כי
כשלהם טוב גם למלכה טוב. אבל להודו, השבוע, לא ליוו אותה.

ניצחון ישראלי במישחק השוקולד מישחק
משעם בהצגת המודט גילוי רוצחים בהצגת תאומי

מח״ט בעוימה שר שחת
ך* שחקנים האמיתיים עמדו
1 1בכניסה לאולם צוותא בתל־אביב
וקיבלו את האורחים, שבאו לחזות
בהצגה שיעור מולדת.

השחקן הראשי היה המח״ט
שהתנגד לפלישה לביירות, ועורר
סערה ציבורית — אלי גבע. השחקן
השני, היה הדובר הראשי של המח״ט

שהמצלמה כוונה לעברו. לעומתו, הבן(משמאל) אלי

בתקופת הסערה, הוא אביו של אלי,

יוסך גבע.

שחקני־המישנה היו מבקרי־תיאטרון
ואורחים, שהוזמנו לחזות

אמר האב .״היה עליך להמשיך ולשכנע.״ את מיז

בחזיון אלי גבע. ביניהם היו ח״כי
המערך יוסי שריד ועדנה סולודר,
ואנשי־מילואים המשמשים בתפקידים
בכירים במילואים.
השחקנים הראשיים ושחקני־המישנה
לחצו ידיים וחייכו לעבר
המצלמות, נכנסו לאולם, ישבו במתח
כדי לראות מה בישל עבורם המחזאי
והבמאי דני הורביץ בעזרת חבורת
ליצני בימת הקיבוץ.
בתחילה הורגש המתח באולם, אבל
אחרי כמה דקות התחילו התזוזות.
המחזה לא הצליח לרתק את הקהל.
הדמויות ששיחקו על הבימה לא היו
בשר.ודם, אלא פלקטים חד־מימדיים,
והשחקנים חזרו פעם אחרי פעם על
מישפטים לעוסים ובנאליים. המישחק
משעמם. במחזה אין תשובה מדוע אלי
גבע הגיב כפי שהגיב, מעבר לתשובות
קצרות שנאמרו מפיו אחרי שפשט את
המדים.
דני הורביץ, הכימאי, שמע על
התפטרות המח״ט כשהיה בטיול
באירופה. כשחזר לישראל הוא ניסה
את מזלו, התקשר לגבע, שהסכים
להיפגש איתו. היו להם הרבה שיחות.
גבע סיפר לו על עברו, על השתלשלות
האירועים עד שהחליט להתפטר. גבע
גם נכח בחזרות, שנערכו ברמת־הכובש.
לכן חבל כל״כן שבמחזה אין
כמעט אינפורמציה חדשה, חבל
שההצגה היא חסרת צבע ואפרורית,
והיא מזכירה הצגות של תלמידי
בית־ספר יסודי.

״לא היה מתח

יצחק רבין כי אין מתח במישחק, וכי ר
אבל בסיום המישחק נראה רביו מרו

הזיות, חלומות ועתידות

הבימאית נולה צ׳לטון, הסתובבה לפני
ההצגה בכניסה לאולם. מעטים זיהו אותה.

יה ידועה כמי שאינה מחבבת צלמים. למטה

וף על פי כן

השחקנית הוותיקה אורנה פורת צוחקת עוד לפני
שהספיקה לראות את ההצגה. אחרי ההצגה לא
נראתה פורת צוחקת, אך קשה לדעת מה היתה תגובתה על ההצגה.

צחוק בצו

תה זה, שישב קודם בשולחן
,131 ועבר לשולחן 14 ופוחד
ממזל־ביש, תן לי בבקשה איזה חפץ״.
הבחור נותן את שעון ידו, השחקן
עודד תאומי מלטף את השעון
ושואל :״יש לך קשר כלשהו ל רו ^
שיינקין?״ ״כן״ ,עונה הבחור ,״ההורים
שלי גרים ברחוב שיינקין בתל־אביב.״
זוהי רק דוגמה לניחושים של
השחקן עודד תאומי המופיע בהצגת־יחיד.
באותו ערב הופיע בפעם ה־750
בהצגה שבה הוא מספר על חלומות
ילדות שלו, בהם היה מופיע אביו, על
הזיות ועל מיקרים שבהם גילה חפצים
שאבדו לחבריו.
בתום ההצגה, מדגים תאומי את
כוחו. אחד מן הצופים צריך לשחק את
הרוצח, לקחת סכין, לדקור צופה אחר
ולהחביא את הסכין. באותו זמן יוצא
עודר תאומי את האולם עם שני צופים
נוספים ששומרים עליו_ .
תרגיל זה הוא שיגרתי אצל תאומי.
אחד מן הצופים, חייל מילואים, סיפר
שעודד עשה את התרגיל בהופעתו
באחד מהבסיסים הצבאיים בחדר־האוכל
.״הוא עלה על השולחנות,״
סיפר החייל ,״צעק והשתולל, ובסוף
גילה את הנרצח ואת הרוצח. זה לקח לו
30 דקות.״
השבוע באו לחגוג עם תאומי מוזמנים״
חברים לעבודה בתיאטרון וחברים אישיים,
וכולם התכנסו בחמאם ביפו. עורר
התקשה לבצע את התרגיל הזה לפני
החברים. הוא התנצל לפניהם, והזהירם
שלא יכירו אותו מפני שהוא יזיע ויתנהג

הוויכוח הנוקב בסיום המישחק
111 1כשהתוצאה היתה תיקו. הספרדים
לא רצו להמשיך. מימין מסביר עו״ד שמעון מזרחי

שאחרי המח•
>שונה הכריז
ולן איננו מרגש,
התוצאה. רבין

הגיע למישחק עם אשתו לאה. הם ישבו ביציע הכבוד
בשורה ארוכה של מכובדים, אוהבי מתח מהסוג שנוצר
במישחקי הספורט. לאה באה בלבוש ספורטיבי -חליפה
בצבע שחור, מבד קטיפה שמתאים למתעמלי בוקר.

^ זיז את היד! אל תגע בו,
* 1/ /אידיוט! תזוז הצידה! סל, נו, סל!
איזה פיספוס, כדאי שתלמדו מהם איך
להכניס לסל!״ הקולות שנשמעו
השבוע, במישחק־הידידות בין ריאל
מדריד ובין מכבי תל־אביב, היו רמים
מאוד.
בשער מס׳ 4ישבו כל המוזמנים,
שהוזמנו על־ידי חברת השוקולדה
עלית, החוגגת את יובל ה־ .50 החברה
תומכת בקבוצת הכדורסל מזה 13
שנים, ובתמורה זוכה בפירסומת הגונה:
שחקני מכבי תל־אביב נושאים על
חולצותיהם את שמה של החברה.
ליובל החגיגי הזמינו מרק

למרק מושביץ ולדויד הבן את נימוקי הספרדים. גם
לנשיא התאחדות התעשיינים, אלי הורביץ, יש מה
להגיד. לבסוף הסכימו הספרדים להארכת המישחק.

מושגיץ ובנו, דויד מושביץ, את
האלופים האירופיים למישחק ידידות.
אבל המישחק לא נראה ידידותי כלל.
לשתי הקבוצות היה חשוב לנצח.
בדקות הראשונות הובילה הקבוצה
האורחת. לפתע הבינו שחקני מכבי
שהם הולכים לפספס, התעשתו
והתחילו להפליא בקליעות לסל. .
גם לקראת הסוף הובילה הקבוצה
האורחת. ואז, כשכמה מוזמנים החליטו
שמכבי מפסידה, הם נטשו את היכל־הספורט

לוח התוצאות היה כתוב:
אורחים — ;98 מקומים — .96 זה היה
שלוש דקות לסיום המשחק. לפתע

המכבים הכניסו סל, האורחים השיבו
להם בסל, המכבים הכניסו סל נוסף,
ועל הלוח נרשמה התוצאה —
.100:100 אז נשמעה שריקת־הסיום.
כאן עלתה בעיה: מה עושים כשיש
תיקו? משה מיזרחי הלך
להתייעצות עם מרק מושביץ והוחלט
על הארכת המשחק. הספרדים לא
הסכימו. שוב התייעצות ושידולים.
הפעם הספרדים הסכימו, בתנאי
שהתוצאה תירשם כפי שהיתה בסיום
הזמן הרישמי. המשחק חודש, המכבים
ניצחו בהפרש של שתי נקודות, קיבלו
את הגביע שהכינה לכבוד האירוע
חברת עלית, והלכו ללקק שוקולד.

דוש דוש ודורשיו

המכשף עודד תאומי, בפי שהם מכנים אותו. למטה:אתי ויצחק לבני

ישפחת התאומים מגצג

א התקבל בחיבוקים ובנשיקות על־ידי שתי בנותיו.
,באופן שונה מכפי שהם מכירים אותו. כולם
סלחו לו, כמובן.
עודד יצא החוצה עם שני אנשים, אחד
מן המוזמנים קם, דקר את אחת המוזמנות
והחביא את הסכין. תאומי נכנס למקום
אחוז אקסטזה. הוא ביקש מישהי מן

מימין: אמירה בת ה״ 16 ומשמאל הבת עינת, בת ה״,20
המשרתת בצבא. עודד תאומי המאושר חגג את ההעלאה
של ההצגה ה־ 750 שלו, שהיתה לה הצלחה גדולה.

הצופות שתעזור לו, והחזיק בידה. היא
היתה המדיום,שדרכו יעברו השדרים.
עודד התרוצץ באולם הקטן של
החמאם והתקשה למצוא את הרוצח
ואת הנרצחת. הוא החליט להחליף את
המדיום. ואכן, משליטף את היד האחרת

מצא את הנרצחת. שוב התחיל לרוץ
בין השולחנות ולפתע החל מלטף את
ראש הרוצח. הוא קבע את זהות הרוצח
וגילה את הסכין המוחבא בנעלו של
הרוצח.
אחרי הגילוי נראה עודד תשוש.

ציפי מנו

קריסטל מקפיאה את המחירים!
אנו ממשיכי למכור במהירי א 1קט 1בר
מוצרי קריסטל טובים יותר מדולרים

עכשיו,כשהחורף מתחיל, קח א ת האישה(אפשר גם את הילדים)
לחופשת חורף מיוחדת כמלון הסלע האדום באילת.
מחכה לך שם קכלת פנים חמה: שמ ש זורחת,
צוות חייכני, ארוחות טעימות ושפע של בידור והנאה.
עם התחלה כזאת-יהיה לכם חורף שגעון.

11:113

הסלט

ה א דו ם •

אילת

מרכז ההזמנות בתל־אביכ . 3-455241:
מלון הסלע האדום אילת־.059-73171 .

העול הזה 2412

גם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה ...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה1...גם זה.

לא ם1טב
מאוחר
יש אנשים שאלוהים עוזר להם ואוהב אותם ומסדר להם להתפרנס
מהתחביבים שלהם. ככה קרה שפנו אלי מגלי־צה״ל וביקשו ממני שאבוא .
אליהם פעם בשבוע ואספר לעם ישראל ממה אני מתעצבנת. רק אמא שלי,
שכל החיים שלי מתעצבנת ואף אחד לא מקשיב לה ואף אחד לא משלם
לה גרוש בשביל זה, יכולה להביו כמה אני הצלחתי בחיים.
כמובן, לא אלאה אתכם כל שבוע בעיצבונים שלי, כי צריך להפריד בין
עיתונות כתובה ורדיו, וגם יגידו עלי שגמרתי את הקריירה שלי, כי נגמרו
לי הנושאים והתחלתי להעתיק מעצמי. אבל אם במיקרה לא שמעתם את
ההתעצבנות שלי בשבוע שעבר, אספר לכם עליה, כי היא פשוט
ההתעצבנות הכי גדולה של החיים של ובגללה אני עוד צעירה ונמרצת.
אגב, שורות אלו מוקדשות בעצבנות גדולה לחברתי אילנה, שאם
הייתי נשואה לה, היינו כבר שתינו גרושות.
זה בענייו האיחורים, כמובן. ארץ־ישראל היא איחור אחד גדול. כולם
מאחרים בה לכל מקום, אירועים חגיגיים נפתחים באיחור, הצגות
מתחילות באיחור, אנשים מאחרים לפגישה, עובדים מאחרים לעבודה,
אהובות מחכות לאהוביהן שעות. בעצם, מי לא מאחר?
אני, אגב מאמינה שאם היינו חוזרים מהגולה לארץ אבותינו לפני 1000
שנה, למשל, לא היו לנו כל הצרות שיש לנו עכשיו. אבל אנחנו, כמובן,
איחרנו. אני יודעת שלרוב האנשים כל העניין הזה לא מזיז. אז מחכים 10
דקות, ביג־דיל. זה מפני שאתם לא חושבים על אנשים מיסכנים כמוני,
שבאים לכל מקום חמש דקות לפני הזמן, ואז יוצא להם לחכות 20 דקות
לכל אחד מהאנשים שהם פוגשים במשך היום.
אני כבר מכירה את כל התירוצים, וזה שבמיקרה הטוב, כשהם
(המאחרים) מרגישים צורך להתנצל. שמעתי על פקקים בתנועה, על
בעיות חנייה, על טלפון שהגיע ברגע האחרון לפני היציאה מהבית.
שמעתי על בייבי־סיטר שלא באה בזמן, שמעתי על הסבתא שפיתאום
קפצה לבקר ולקח זמן להיפטר ממנה, שמעתי על הילד שפיתאום, חמש
דקות לפני הפגישה איתי, נהיה חולה. מה לא שמעתי?
גם אני, רבותי, יש לי בעיות חנייה ובעיות פקקים וטלפונים
תענוגות הנה הגיע החורף. ייאוש זה לא מילה. זה
שאצלנו החורף זה צחוק״ילדים לעומת קנדה,
למשל, לא עושה לי כלום. מה איכפת לי קנדה?

לא נעים

איחור ראשון
בלתי־צפויים וילדים עם כאב־אוזניים, אבל אני מביאה את כל זה בחשבון
ומגיעה בזמן.
מה שהכי מרגיז אותי בעולם, זה שכל המאחרים המיקצועיים האלה,
ובראשם חברתי אילנה, שבמשך שנות הכרותנו ביליתי קרוב ל־ 400 שעות
בלחכות לה, כשהיא הולכת לבנק לבקש הלוואה — היא לא מאחרת. אז
בבקשה, תתחילו להתייחס אלי כאל הלוואה, ואני אתחיל להתייחס אליכם
כאל בני־אדם תרבותיים.
להתראות בדיוק ב־.8

הילדים שלי, לא יפלו כל הבגדים החוצה. אולי
אני אסרוג כמה דברים נהדרים בלילות החורף
הארוכים, אולי אני אקרא יותר ואולי אבשל
דברים יותר מסובכים.
הנה מה שאני הולכת לעשות עכשיו. קונה
כמה צינצנות זכוכית יפות(מה פיתאום קונה, יש
לי בבית) וקונה גם גלון של שמן־זית. נכנסת עם
שניהם למיטבח ועושה כמה דברים משגעים
שיתנו טעם טוב לאוכל וכבוד גדול לאישיות.
סתם תיזכורת
תשימו לב שכבר יש בשוקים המוני בטטות
׳שאפשר לשים אותן בתוך צינצנות עם מים ותוך
יחודש מתמלא לכם הבית באלפי עלים ירוקים. זה
בשביל אלה שלא קראו את המדור שלי שעסק
בבטטות (בעונה שעברה) ,שבו נתתי כמה
!מתכונים למטעמים משגעים מתפוח־האדמה
;מתוק הזה.
יו* אגב, אצל חברים שלי שגרים בשפלה
הפנימית, ושאצלם הלילות כבר קרים נורא,
׳ :דליקו השבוע בפעם הראשונה את האח וזרקו

אני מתה על תוכניות טלוויזיה שבהן
עמידים לוויכוח אדם מול אדם או קבוצת
:נשים מול קבוצת אנשים אחרת. בדרך־כלל, יש
:עקות ואף אחד לא משכנע את השני וכל אחד
ביא דוגמות חשובות להצדקת עמדתו ולפעמים
:פילו מעליבים אחד את השני. אבל לי כל זה לא
;יכפת. מה שכיף בשבילי זה שתיכף אני תופסת
ד. וכשאני תופסת צד, זה כאילו שגם אני נמצאת
:אופן פיסי שם.
אני מסבירה דברים בקול רם. צועקת,
תווכחת, מסבירה, והם המיסכנים לא שומעים
:לום, ואין להם אפשרות להיווכח בצידקת
:מדתי. בעלי, שבדרך־כלל יושב על ידי, מנסה
]להרגיע אותי ולהסביר לי בעדינות שהאלה שם
:קופסה לא מקשיבים לי, אבל אני בשלי, יש לי

ככה קרה לי גם היום כשראיתי את מיפגשים
בטלוויזיה. אנשי תל־אביב מול אנשי מעלות.
כמה דקות הייתי נייטראלית, ואז הראו סירטון
קצר על בועז תורג׳מן והתחיל הוויכוח עליו.
מייד הצטרפה נישמתי המודרנית לקבוצת אנשי
תל־אביב. בלהט הגנתי על זכותו של בועז
תורג׳מן להיות אזרח שווה־זכויות בארץ־ישראל.
ובכוונה אני אומרת ארץ־ישראל ולא
מדינת־ישראל. ברור לי שארץ, כל ארץ, צריכה
כמה תורג׳מנים כאלה, כדי להיות ארץ נאורה,
תרבותית, פתוחה, ציבעונית, מעניינת ומודרנית.
את כל זה אמרתי לאנשים שישבו בקופסה.
צעקתי על איש אחד ממעלות, תיקנתי את
העמדה של אשה אחת מתל־אביב והשתכנעתי
לגמרי שאני צודקת.
אחר־כך הלכתי לישון ולא הצלחתי להירדם,
תופעה די נדירה בחיי הלילה שלי. הסתבר לי
שאני לא מצליחה להירדם, כי יש לי שני בנים
קטנים שאף אחד לא יודע מה יצא מהם כשיגדלו.
ביקשתי מאלוהים (שיש לי איתו תמיד בעיות
קומוניקציה) ,שהילדים שלי לא יהיו בועזים
כאלה וביקשתי ממנו גם שלא יספר לאף אחר על
]השיחה בינינו. אם זו לא צביעות מצדי — אז מה

לתוכו כמה בטטות עטופות בנייר כסף. אחר כך,
מול האש, אכלנו אותם מרוחים בחמאה וליקקנו

זכוכית עם פתח רחב. שופכים שמן־זית עד שהוא
מכסה את כל הכדורים ועל השמן־זית שמים קצת
עלי רוזמרין, כמה גרגרי פילפל שחור, כמה
שיני־שום חתוכות לשניים4 ,־ 3עלי דפנה
שלמים וחצי כפית אורגנו. סוגרים את הצינצנת
ומחכים 4ימים. לגבינה יש טעם גן־עדן ובשמן
אפשר כמובן להשתמש לכל סלט״ירקות רגיל.
בעזרת השמן המתובל הופך הסלט לקלסיקה של
הסלטים.

שיגעון ב׳
לימונים וציפורן בשמן־זית.
קחי כמה לימונים טריים ומוצקים, שיטפי
אותם היטב ונגבי. הכניסי לתוך כל לימון כמה
מסמרי ציפורן שלמים. הכניסי את הלימונים
לצינצנת ושפכי עליהם שמן זית. אחרי חודש
ימים יש לך שמן סלט בטעם נריר. את הלימונים,
לעומת זאת, את פשוט חותכת לפרוסות ואופה
אותם בתנור יחד עם עוף ותפוחי אדמה. היה לי
העונג לטעום את זה ואם לא הייתי בן־אדם עם
אישיות כל־כך חזקה, הייתי מתה מהנאה.
לא, אני לא יודעת כמה עולה ליטר שמן זית.
הפסקתי להתעניין במחירים.

שיגעון ג
הם מתחלקים איתי באינפלציה, שאני אתחלק
איתם בחורף? הסכמתי לעלות לארץ־ישראל, כי
אמרו לי שכאן כל הזמן חם ויש המון גמלים
ותפוזים. אתם חושבים שחודשיים של חמסין
מספיקים לי? אני רוצה !12
מצד שני, אומרים לי כל מיני אנשים, יהיה לי
הרבה יותר זמן פנוי. אז אולי הבית יראה קצת
יותר מסודר, אולי כשיפתחו את הארון של

שיגעו! אי
כדורי גבינה בשמן־זית מתובל.
1חבילה גבינה שמנה (פרה ירוקה) ,קוביה
קטנה של גבינה בולגרית 2 ,שיני שום מרוסק.
מערבבים את הכל ביחד ומכניסים למקרר לשעה.
מרטיבים את הידיים ויוצרים מהתערובת כדורים
קטנים. כל כדור שמים בזהירות לתוך צינצנת

זה רעיון שיאפשר לכם לבטא את עצמכם. כדי
לשפר טעם של שמן רגיל או שמן־זית, כל מה
שצריך לעשות זה להכניס לתוך הבקבוק כמה
עלי רוזמרין, או כמה עלי דפנה, או כמה שיני שום
(לא מרוסק אלא מעוך) ,או אפילו סתם קליפת
לימון מגורדת וקצת מלח גס. אם אתם לא
מאמינים, תעשו ניסיון על בקבוק קטן ותיראו
שאני לא משקרת לכם אף פעם.

דניאלה שמי

ברור לי שאני הולכת ומזדקנת. כי בימים
הטובים שלי, כשהיו מסתובבים בארץ זוג
שחקנים כמו רוק הדסון ורוברט מיצ׳אם,
י הפופולריים כיום בעולם למרות ששניהם עברו
ניתוחי לב־פתוח, והיכולים להיות בגיל של אבי,
הייתי כבר מתהלכת על בימת הצילומים של
הסרט.
אבל בגלל עצלותי, אספר לכם הפעם על מה
שליקטתי במסדרונות הילטון.
ובכן: רוק הדסון הגיע, כמובן, בלי אשה וגם

מי זאת
השכנה
• לדן בן־אמוץ יש הרבה חברים בארץ, וגם מעריצים. אבל כולם
יכולים להפסיק לדאוג ל״תכשיט״ ,שמתקרב לגיל .60 לפחות כלפי חוץ
עושה רושם שהוא שולט במצב. ביתו מוצף בחתיכות, כמו תמיד. אני
מקווה שהפעם הוא בודק קצת יותר את תאריכי יום־הולדתן?זל הנכנסות.
מילא 16 15 אבל לא !12 בימים אלה הוא נוסע לארצות:הברית ל״סו
ימים. כדי להופיע בערבי ראיונות.
כמו שנודע לי, עומדת עורכת־הדין שלו, נירה לידסקי, שייצגה אותו
כבר בשתי הופעות בבתי״המישפט בקשר לתלונה של הילדה בת ודג,1
הטוענת שנעשה בה מעשה מגונה, להביא עדה מעניינת מאוד: השכנה של
דן, כנראה, שהיתה עדת־ראייה לכמה מן הדברים. אני מתה כבר לדעת
מיהי השכנה.

מתחת לגלימה

עולם־האופנה אינו פחות דרמתי וציורי מאשר עולם
התיאטרון. אפשר למצוא שם דמויות ציוריות, כמו מארגן
תצוגות־אוסנה שהחליט שהסמל המיסחרי שלו הוא גלימות.
קיץ וחורף הוא מופיע בגלימות. גלימות מקטיפה, מבד, ממשי
ומכותנה. בעזרת הגלימות הוא גם נראה כמו סופר־מן. מה גם שהן
עוזרות לו להסתיר כמה קילוגרמים מיותרים.
עם השנים פיתח גם הסופר־מן את הטעם. הוא הפך לחובב
מאפרות ועציצים, המפארים את ביתו.
המוזר באספנות זו הוא העובדה שאחרי כל תצוגת־אופנה,
מאפרותיו של בית״המלון שאירח את התצוגה משום־מה מפארות
את ביתו של הסופר־מן. שלא לדבר על כן־ שיום־הכיפורים
מאפשר לו לצבור עציצים משכניו, המצויים בתענית ובתפילה.
על כגת זה נאמר: זכו צדיקים, ואת עציציהם קונים אחרים.
מטוס לילדים

דן בן־אמוץ
מבוגרות יותר

הסיפור האמיתי
בעיתונות הישראלית התפרסם סיפור מזעזע על בתיה דגני ( )46 מרעננה, שהיתה מורה לחינוך
מיוחד בבית־הספר הממלכתי שם שהתאבדה תקופה קצרה אחרי שקמה מהשיכעה על מות בנה אמיר,

פרודטיס בחיל־האוויר, שנהרג לפני כמה שבועות יחד עם חברו, בנפול מטוס אזרחי שהטיסו בקירבת
קיבוץ יקום.
בסופה של הידיעה סופר שבתיה הותירה אחריה בעל ושני ילדים.
אני רואה את עצמי חייבת לספר את הסיפור האמיתי. היא הותירה אחריה שני ילדים, אבל לא בעל. בלי גבר. הוא מבלה לבדו את שעות החופשה שלו
מישפחת דגני היתה מישפחה נאה, מאושרת, שגרה ברעננה. האב, פרופסור אבי דגני, היה ראש מהצילומים. הוא מרבה לבקר בסאונה של המלון,
החוג לגיאוגראפיה באוניברסיטת תל־אביב וכיום הוא מבכירי המרצים בחוג. האם היתה מורה מצטיינת. כשהוא מסתובב עירום בין החברים של המועדון,
כל זה התמוטט לפני חצי שנה. אז עזב הפרופסור את אשתו, אחרי שהתאהב באחרת. בתיה נכנסה, כאחד העם.
לדיכאון קשה. כבר אז היו שמועות שהיא ניסתה להתאבד.
מה הוא עושה כשהוא לבדו בחדר? לא תאמינו:
זאת היתה המכה הראשונה, ואז נחתה עליה המכה השניה — מותו של בנה הבכור.
הוא רוקם גובלנים! אז מי שחי במלון, שלא
היא נשארה בודדה. המורות בבית־הספר, וידידי־המישפחה ניסו לדאוג לה. אבל כל זה לא עזר. היא יתפלא כשתפתח הדלת וגבר יבקש ממנו חוט
לא יכלה לעמוד במכות שנחתו עליה בזו אחרי זו. היא תלתה את עצמה.
צהוב.
זהו, בינתיים. אני מקווה שבשבוע הבא אטפל
בהם ביתר יסודיות.
אבא אוהב נותן לילדו כל דבר. בקיץ הוא בונה
לו, בדרן־״כלל, בניינים ומיגדלים בחול, קונה לו
מכוניות מפלסטיק ליום־הולדתו, ולפעמים גם
מטוס מבדיל, כשהוא לא מבלבל את המוח. למה
שלא יהיה לילד כל דבר שהוא רוצה? הרי בשביל
זה כולנו עובדים!
זאת דרכו של אבא טוב בארץ ובעולם. אבל יש
יש נשות חברה שאינן מבחינות בין ציור
יוצא מן הכלל.
סוריאליסטי וציור אבסטרקטי. אצלן כל הציור
אחד כזה הוא אליהו בסקטור. אליהו הוא
המודרני הוא הפוף.
מגדולי מייבאי־הכלים לארץ. יש לו מחסנים
לכן אף אשה לא העזה להעיר לעדה מכנס,
גדולים בנמל יפו.
כאשר הגיעה בשבת לפתיחת תערוכתה של
אחרי שהתאלמן ועבר בין השאר ניתוח לב
הציירת היפה לאה לוין, שהשימלה האדומה
פתוח (את הצלקת הוא מציג בגאווה רבה
שלבשה היא הפוכה.
בחולצות פתוחות, שאותן הוא אוהב ללבוש) ,הוא
כשהעזתי להעיר לה, טענה :״זה המודה
בנה לעצמו שתי וילות באפקה, זו ליד זו. הוא
האחרונה. ככה הולכים הצעירים היום. אבל
הו&יף להן בריכת־שחייה מחוממת. בווילה אחת
התבלבלתי, ואת החגורה באמת לבשתי הפוך.״
הוא מתגורר עם בן־הזקונים שלו, איציק,
שבימים אלה מלאו לו ,23 ואת השניה נתן לאחת
מבנותיו, ליאורה, שנישאה לבני טוכטרמן
אחרי שזה התגרש מציונה, שהתחתנה עם
סאדני מהתכשיטים.
יגאל כהן־אורגד מכין אותנו הכנה נפשית,
בווילות האלה לא חסר כלום. וכל המצאה
שיהיו לנו אלפי ורבבות מובטלים, ושרבים מהם
שאך יוצאת לשוק מובאת על־ידי האבא המסור
יצטרכו להכין את עצמם להסבה מיקצועית.
לבית.
אבל על הסבה מהסוג שאני עומדת לספר לכם
היתד, בעיה אחת: מזן קונים לבן, שלא חסר לו
עכשיו עוד לא שמעתי עד היום:
כלום, ליום־ההולדת? אליהו מצא: הוא קנה לו
מירי סביאן, כוכבת הסרט זוג נשוי, המועעדה
מכנם
מטוס גדול על אמת. למה שלא יהיה לבן מה שלא
מד השנה לפרס אוסקר, התחילה השבוע לעבוד
להיות צעירה
היה לו?
בחנות ליריק בתל־אביב, כמוכרת־ספרים.

עול ם
הפוד

^ ק צו עי ת

אליהו ואווה בסקטור
פטנטים

רוק הדבון

עירום בסאונה

בונות אחרונות

בשבוע שעבר נודע לי שעמי שגיא, בעלה של למיקה ואביו בעל המיסעדה קזה דל
סול נסעו לאירופה וניסו להיכנס למארוקו, כרי לבקר את האבא־סבא. המיליונר בן ה־ .90 הם
חזרו מבלי שהצליחו להיכנס למארוקו.
יחד עם הסיפור הזה התפרסם בעיתונים הסיפור על מכירת עמי שגיא תורס בתל־אביב.
העסק נמכר כדי לשלם חלק מחובות חברת הנופש האון, שנקלע לקשיים כספיים, עקב נפילת
מניות הבנקים.
חיברתי אחד לאחד וצילצלתי לליזיקה:
•אני מבינה שהצרות של השנה עוד לא נגמרו. קודם הבן ועכשיו הבעל?״

ליזיקה שגיא
ממה לאכול!

״אל תראגי, יש לי ממה לאכול. עוד לא נכנסתי לדיאטה, הבית מלא אורחים שלא מפסיקים
לאכול, עכשיו אנחנו בדיוק במנות האחרונות. אז תגידי לירידים שאין מה לדאוג. אני עוד
שולטת במצב״.
לבריאות!

היום על החשבונות של העירייה ומבקר אותם.
או לבקר את בתי אירית שהפכה אותי לסבא
לנכד בן 8ולנכדה בת .2זאת היתה ותישאר
מלתחתה שלבת
״ויהי בימי אחשורוש, בשנת שלוש למולכו
עשה מישתה לכל שריו ועבדיו, חיל פרס ומדי,
הפרתמים ושרי המדינות לפניו ...ובמלאת הימים
האלה עשה המלו לכל העם הנמצאים בשושן
הבירה מגדול ועד קטון מישתה שיבעה ימים״...
אני יודעת שכולכם חכמים וקוראים לפחות
פעם בשנה את מגילת אסתר, אך אני דווקא לא
מתכוונת למלך אחשוורוש, שעליו מדובר בקטע
הנ״ל, אלא למלך אחר, הרי הוא המלך שפירא
הראשון, ראש זראשון לשרי הפוליטיקה
והכלכלה בישראל, שבימים אלה של גזירות
כלכליות ומיתון וצו לאומי להידוק החגורה
מתכוון להכניס בשעה טובה ומוצלחת את בתו
מתחת לחופה במלון הילטון התל־אביבי.
בחיר־העם שפירא אינו רק נאה דורש בתחום
הצימצום וההסתפקות במועט, אלא גם נאה
מקיים.
מאז חודש אוגוסט, בית־האופנה של גידעוו
אוברזין תופר באופן בלעדי את מלתחתה1של ותה
הכלה הבתולה, הצנועה והחסודה. הנערה כל־כן־
התלהבה מהשמלות שנתפרו לה, שמחודש
לחודש הלכה ורזתה.
הוויכוח בין יודעי־דבר הוא רק על הכמות
ומיספר השמלות שהוזמנו. אלה אומרים ,64
ואלה אומרים לא פחות מ־ 86 תלבושות. האמינו
לי שניסיתי לגלות את המיספר המדוייק, ופשוט
נכשלתי.
אך מה זה חשוב, כשזוכרים שכל שימלה של
אוברזון עולה סכום עגול ונאה מאוד בדולארים,
1000— 800 דולר, אז לא קשה לדמיין כמה
עולות עשרות •שמלות שלה.
אינני רוצה שתאשימו אותי ברשעות, ולכן
חייבת אני לספר לכם שהיתה סיבה טובה
להזמנה הגדולה. את הכלה צריך היה להפגיש
מיספר פעמים עם החתן? צריך! כל פגישה

המישפחה היחידה שלי. ככה זה. בלי חוכמות.
״אני גם ביחסים משגעים עם גרושתי,
שנישאה בשלישית. קניתי דירה, והיא עברה

״אני יודע שאני מתנהג ונחשב לילד שלא
התבגר, במילים אחרות — אינפנטיל. כך אני
מצטייר לגבי אנשים רבים״.
כך התחיל הראיון שלי עם הפליי־בוי
הישראלי שימעון עדן, שפגשתיו בשבוע
שעבר, כשהגיע לביקור בארץ. בימים אלה
אפשר למצוא עליו כתבה, המשתרעת על
חמישה עמודים בעיתון גרמני בסיגנון
הפליי־בוי. שימעון מוצג ומצולם בו, כשלצידו
בחורות עירומות מכל המינים והגדלים.
״בארץ כולם יודעים את גילי 53 אבל
בחו״ל אני מוכר כבן .43 אף אחד לא מכיר אותי
שם ממילחמת־העצמאות, כמו בארץ. לכן זה בא
לי באופן טיבעי ובקלות, שאני יוצא עם בנות
.25— 18 בארץ זה פשוט לא הולך. מקסימום אני
מצליח לצאת עם בנות .40— 30 אבל אני לא
מתלונן. בכל פעם שעוברת יפהפיה ברחוב,
צעירונת, אני מפסיד פעימה מהלב. מזה אני
כנראה לא אגמל לעולם.
״זה ההובי שלי, והספורט היחידי שאני עושה.
אני מקיים יחסים עם נשים ארבע פעמים ביום,
ואם לא, אני לא בכושר. אני גם מאחל לעצמי
למות על אשה.
״עם אורזולה בוכפנר, הידידה שלי מזה
ארבע שנים, הגעתי, כנראה, לקו האדום.
״זה תמיד אותו הדבר. אני מכיר אותן כשהן
בנות ,18 יוצא איתן עד גיל .25— 22 אז מתחיל
הסיפור שלהן על חתונה, ואז אני תופס רגליים.
די היה לי כשהתחתנתי פעם בגיל . 17 הייתי אבא
בגיל ,18 והתגרשתי בגיל ,19 כדי להיגמל מכל
זה. ואם אני רוצה להרגיש קצת מישפוחה, די לי
לבקר את אחי, פקיד בעיריית חיפה, שיושב כל

שימעון עדן בפעולה
אר בע פעמים ביו ם

אברהם שפירא
שבע ברכו ת

מחייבת יצירת״פאר אוברזונית חדשה? מחייבה
בחתונה כדת משה וישראל יש שבע ברכות? יש
בכל ברכה רצוי ונחוץ לכלה שתלבש יצירו
חדשה? נחוץ! נו ולכלה יש, ברון־־השם, גם אמו
טובה, וגם היא אינה יכולה להופיע עירום ועריו
— אז גם אותה צריך להלביש. כך שבעצו
מישפחת שפירא די הצטמצמה בהוצאותיה.
תארו לעצמכם את היום הגדול, ביום הרביע
הבא, שבו ייאספו 1500 יקירי״הארץ וטובי בניו
באולמות מלון הילטון, יאכלו בכל פה מטעמיב
ילגמו ממיטב היינות, ובין לעיסה לבליעו
ייאנחו על מצבה הקשה של המדינה, ויתלוננ
על העם שאינו מבין שעליו לוותר על רמת־חיי
ולהדק את החגורה, שמא הקופה הציבוריו
המדולדלת תידלדל עור יותר.

לגור בה עם בעלה. בימי שישי יש שם קירוש
לבת, לי ולנכדים. חינכתי אותם לקרוא לי
שימעון. את לא חושבת שסבא זה קצת מוגזם?״

פיודנר דוססוייבסקי
שד1ת יהודים וחורשים ערבים שדש מרד, בור !קרייריסט
__ הנמנה״
שדם הזרס עצמו
המאהב הכנעני
ער כידונים ^-ן האיש מ״אדושם״
מקור
וילקנסקי אחד מסופרי דור הראשית של הסיפורת
הארצישראלית היה הסופר מאיר וילקנסקי,
שבאחרונה ראה־אור במהדורה חדשה, סיפרו
בימי העליה(*).
וילקנסקי, סופר נשכח לא במעט, מאפיין
וילקנסקי התחיינה שנית העצמות!
בכתיבתו את סיפורת ההתחלה בארץ, תוך שהוא
ממזג תיאורים אידיליים־רומנטיים של הנוף
והטבע הארצישראלים בראשית המאה, עם פגמיה
וכיעורה של המציאות. גיבורי סיפוריו של
וילקנסקי הם פועלים שעבודת־יומם אינה
מובטחת להם, שהעליבות והאכזבה הן
מנת־חלקם. גיבוריו חיים באווירה של חולשה,
ריפיון, זרות ולעיתים אף גיחוך. סיפורים אלה של
• מאיר וילקנטקי -בימי העלית; הוצאת
תרמיל; עורך: ישראל הר; 136 עסי(בריבה
רבה).

ציטוטו!

וילקנסקי חושפים את הניכור והניתוק שבין
הפועלים היהודים ובין תושבי הארץ הערביים.
בימי העליה הוא מהדורה מצולמת מן
המהדורה הראשונה, שראתה־אור בסידרת עלומים
בספריית אמנות, והם מנוקדים.
מאיר וילקנסקי נודע באר׳דישראל בעשור
הראשון של המאה כדמות תימהונית, מעץ
.ביטניק״ קודם זמנו, תלמיו״ישיבה מליטא
שעלה ארצה, שהיה סובב במושכות ושיער ארוך
לראשו.
סיפורי בימי עליה ראו־אור בהעומר,
בהמעורר ובהפועל הצעיר בשנים 1906 עד
.1911 בהקדמה שואל וילקנסקי. :היפוזרו שנית
לעצמות על פני הביקעה? והתחיינה שנית
העצמות? ובסולם הניצב עולים מחנות מחנות.׳
או, במילים אחרות, סימן־שאלה גדול: האם
יביאו החלוצים בארץ להקמת חברה חדשה?
שאלה שהתשובה לה אינה ברורה אפילו היום.
הסיפור הראשון, יום עבודתי הראשון, מתאר
את יום־העבודה הראשון של וילקנסקי במושבה.
הוא מגיע לשדות המושבה, שם הוא מגלה:
״השדות של ישראל הם. אבל החורשים
ערביאים הם.״־ על העבודה ממשיך ומספר
וילקנסקי :״ושוב העבודה. האצבעות כבר
צרובות מן הסיד ומזמן לזמן יש למשחן בשמן.
הגב כואב קצת. אולם מצב הנפש הוא
מרומם תוך שהוא מדמיין עצמו וחבריו
ל״מודיק רוסי איכר רוסי).
תחת הכותרת שינוי־ערכין ממפה וילקנסקי
את נושאי דגל האידיאולוגיות -או שמא אותם
שקוראים לעצמם.צעירים• רפועלי־ציון• פועלים
הם? הלא צחוק הוא הוא מתאר את העסקונה
הסוציאליסטית, שכבר בשנות הראשית ניזונה
מדמם של מגשימי החלום הציוני־סוציאליסטי.
בסיפור בימי אוקטובר מתאר וילקנסקי
תחושותיו כאן בארץ, בימי אוקטובר ,1905 בעת
הפרעות ביהודי רוסיה, כאשר הנפגעים הינם
קרוביהם של החלוצים.
הסיפור בחר (כינוי לתעלה בה עומדים
הפועלים המכשירים קרקע לנטיעה) מתאר
התארגנותם של הפועלים לעבודה קבלנית, כדי
שהאיכר לא יפסיד מכספו בשל חוסר מיומנותם.
זה סיפור של צמיחת. רוח יחידה״ של פועלים,
שבמהלך בנייתה ניתן לבחון את ערכי ה.עבודה
היהודית׳ בארץ, ומאבק הפועלים החלוצים
במעבידים בני־המושבות, המתחרים הערביים
וועד־המושבה. סיפור זה, בדומה לסיפוריו
האחרים של וילקנסקי, צמח מקרקע הריאליזם
של חלוצי הארץ.
הסיפור האחרון, מימי העליה, הוא סיפור של
פלאש־בק לגלות ולמסעו של המספר לארץ־

תרגום
״לאן עכשיו? מתי עכשיו? מי עכשיו? בלי
לשאול. לומר אני. בלי לחשוב. לקרוא לזה
שאלות, השערות. ללכת הלאה, לקרוא לזה
ללכת, לקרוא לזה הלאה כך פותח הסופר
האירי הכותב צרפתית סמייאל בקט את סיפרו
אלושם(*) שתרגומו לעברית ראה־אור באחרונה,
בנוסח נקי מרבב של הלית ישורון.
אלושם הוא הספר הסוגר בטרילוגיה
הבקטית של חתן פרס־נובל, שתחילתה במולוי,
ובמות מאלון. אלושם נכתב בשנת ,1949
ובדומה לשאר עבודותיו הספרותיות של בקט, זו
יצירה של מילים, תחבירים וסיטואציה, מונולוג
של כושר־דיבור ולא של יישות, שבו מוליד בקט
את הקורא עד לאופקי־הלשון, האופקים שמהם
לא ניתן לראות את האופק — כמאפיין של
האבסורד הכתיבתי״של בקט.
בעוד שהביקורת בעיתונות־היומית בארץ לא
קלטה את דקויות משמעות־התרגום של כותרת
הרומן(במקור: דבר שאי־אפשר לתת לו שם) ,הרי
שהכותרת אלושם נראית לי הולמת ביותר
(הערה: לדעתי שגו המתרגמים כאשר תירגמו את
מחזהו המפורסם של בקט מחכים לגודו
לעברית, במקום עד שיבוא אליהו -כמשמעות
אותו מצב־אבסורדי יהודי מן המקורות).
אלושם הוא גיבור(?) חסר שם וזהות, המעיד
על עצמו ״אני בדור גדול מדברר־ המתפצל
תחילה למהוד, והלאה לוורם, תוך מישחק
המרת״זהויות, שהוא יותר חידון לחוקרי סמיואל
בקט: אלושם הוא הסוף, הפסימיות, מות
הסנטימנטליות, על מיפלסיה הנמוכים ביותר.
אלושם הוא סיוט המועלה במילים, קומדיה
אנושית של התפוררות המין-האנושי על ערכיו
במאה העשרים, שחיקתה של התרבות וכל
מאפייניה.

בקט עורך מסע אל תוך התרבות המערביתן
באמצעות סמלים, איזכורים, מיתוסים ומינהגים
בלוגיקה המוליכה את כתיבתו לפישוטים כמו
״בגילי, להתחיל שוב לאונן, זה לא יהיה צנוע
וחוץ מזה לא יצא מזה כלום. אחרי הכול, מה אבי
יודע? בהרבה סחיבות קצובות, כשאני ב ם
הכוח מתרכז באיזה תחת של סוס, בשנייזן
שהזנב שלו למעלה, מי יודע, אולי אז לא היית!
יוצא בידיים ריקות. אלוהים, נדמה לי שמשה)

* טמיואל בקט -אלושס; עברית: הלית
ישורון; הוצאת סימן קריאה -הקיבוץ
המאוחד; 124 עס(בריבה רבה).

.מעשים מוזרים מתרחשים בארצנו

העיסוק־המתמיד בביקורח־ספרים מייגע לא
במעט. הקריאה האינטנסיבית של ספרים אשר
ראו־אור זה מקרוב מתישה את המבקר, ועשוייה
לעיתים לנתקו מגזעיה האמיתיים של הסיפודת.
לכן, מעת־לעת, עורך כותב שורות אלה
הפסקה בקריאה השוטפת, וצולל למיס העמוקים
של הקלסיקה הספרותית. באחרונה ערכתי
צלילה שכזאת לכתבי סיודור דוסטוייבסקי,
וביניהם להאידיוט(*) הרומן רחב-היריעה, שלא
כאן המקום לעסוק בו.
אלא שלספרות יש כוח. מעבר לזמן ולמקום.
בתיאורם של מצבים חברתיים מסויימים. כעמוד
276 של האידיוט מצאתי כמה תיאורים
ההולמים עד כדי להחריד את ההווה בישראל, את
הווה של •הכלכלה הנכונה׳ ,של שחיקת ערר
הכסף, של דילדול משאביה הכלכליים של
המדינה ובריחתם לחוצלארץ,
כך תיאר זאת דוסטוייכסקי בהאידיוט:
.מעשים מוזרים מתרחשים בארצנו, בדומיה
• פיודור מ. דוטטוייבטקי -אידיוט;
עברית: ש .הר בר ג; הוצאת עם עובד; 659 עס
(בריבה קשה).

40 1

ישראל כחלוץ, כחולם וכהוזה בארץ־ישראל
לנוכח הפרעות ביהודי מיזרח־אירופה, ואהבתו
לנערתו שנותרה עדיין בגולה. והלאה, העימות
היומיומי עם המציאות הארצישראלית.
אין ספק שסיפורי וילקנסקי הינם מיסודות
הסיפורת החלוצית בארץ־ישראל. בכושר הבחנתו,
רגישותו, ולעיתים אף הנאיביות שלו
הופכים סיפורים אלה לרבי־חשיבות ספרותית
והיסטורית. מומלץ לאוהבי תולדות אר׳ו־ישראל.

זה סיפור נטול עלילה משמעותית, כאשר כ?
מישפט הוא גילגול של סיפור ו/או סיטואציו
אבסורדיים, שבהם מוזכרים גיבוריו הקודמים שן
בקט מאותה קומדיה אנושית. :דימיתי שטו:
אני עושה כשאני מספח אלי שעירים לעזאז?
שכאלה. טעיתי. ביסוריי הם לא נשאו או
אני, שעל עצמי לא ידוע לי כלום, יוד;שהעיניים שלי פקוחות, בגלל הדמעוו)
שנשפכות מהן בלי סוף. יודע שאני יושב> ידיי.
על הבירביים, בגלל הלחץ על האחוריים, על
סוליות הרגליים, על כפות הידיים, ע?
הבירכיים...־

סופר דוסטוייבסקי
דור לאומיות -והוצאת מיליונים

המפונה קדושת בדורנו, דוו תיקונים ויוזמה
והוצאת
של חברות פרטיות, דור לאומיות
מיליונים שנודשנה לארצות חוץ, עידוד
התעשייה — ושיתוק ידי ומועל וכ. ד -וב. ד-
(וכהנה ובחנה — ד.ע ).ל מו ר הכל אץ אנו
מספיקים רבותי, ועל בן ניגש מייד אל עצם
העניץ. מעשה מוזר קדה את אהד הצאצאים
של אדוני־האחוזות לשעבר (!)06 ? 1-0)00)115
את אחד מאותם הצאצאים שאבות־אבותיהם
כבר הפסידו במישהק הדוליטה את כל רכושם,
עד הסרוטה האהדונה.״־
כאן ממשיו דוסטוייבסקי ומתאר את מהלכי
מיוון האחרונים של •גזע האדונים״ הרוסי, תור
הבאת הערות כמו. :טיבעי הוא, שאוכל עמל
זרים ובעל-הון ישער בנפשו, כי בכסף אפשר
לקנות הבל בשית אפילו שכל, ובשווייץ —
מבל שכן...״
בתיאור קצר זד״ ובתיאורים רבים בחאידיוט.
מתאר דוסטוייבסקי את ניתנה של החברה
הדוסית, ניתן המזכיר לקורא יותר מדי את הניוון
והשאננות של החברה הסובבת בישראל. מומלץ
לקורא הישראלי לחזור ולהציץ בספר זה
וכשדים, על שורשי האנארכיה והגיהיליזם שלו,
ובשאר כתבי דוסטוייבסקי.

סופר־מחזאי בקט
•בגילי, להתחיל שוב לאונן...־
מתנועע: האם זה אומר שלא חתכו לי? דווקא
היה לי רושם שכן חתכו...
אלושס, בדומה לשאר יצירתו של בקט, הוא
תופעה ספרותית שהממה את עולם הספרות כבר
לפני שלושים שנה, אחרי הצגת עד שיבוא
אליהו (מחכים לגודו -בנוסח מגן־העברית
משה שמיר) .כתיבתו של בקט השפיעה כבר
על דורות של מחברים(סירסה את רובם, ובעיקר
את מעיינות היצירה שלהם) ,ודומה, שאין כקטע
הסיום, להבהרת הייחוד הבקטי באלושם אני

לא יודע, אלה מילים, לא לעורר, אלה מיליס, אין
מישהו אחר, צריך להמשיך, זה כל מה שידוע לי,
הן קרובות לחדול, אני מביר את זה, אני מרגיש
איך הן מרפות ממני, זה יהיה השקט, רגע קצר,
רגע ארוך, או שזה יהיה שלי, זה שנמשך, שלא ;
נמשך, שיימשך תמיד, זה יהיה אני, צריך
להמשיך, אני לא יכול להמשיך, צריך להמשיך,
אני אם כן אמשיך, צריך לומר מילים, כל עוד
שיש, צריך לומר אותן, עד שימצאו אותי, עד
שיאמרו לי, עונש מוזר, חטא מוזר, צריך
להמשיך, אולי זה כבר נעשה, הן אולי ככר אמרו
לי, אולי ח הביאו אותי אל כף הכיפור שלי, לפני
הדלת הנפתחת של הכיפור שלי, זה יפליא אותי,
שהיא תיפתח, זה יהיה אני, זה יהיה השקט,
במקום שהנני, אני לא יודע, לא אדע לעולם,
בשקט לא יודעים, צריך להמשיך, אני אמשיך.״
ספר נוסף של סמיואל נקט, שראה־אור
באחרונה בתרגום לעברית, הוא אהבה ראשונה
קובץ של ארבע נובלות, העמוסות באותה
תערובת פאטתית וגרוטסקית של לשון בקט,
מהולה בעגת־הרחוב, במצבים שונים ואבסורדיים
של גיבוריו בנובלת״הכותרת אהבה ראשונה
פותח בקט בעליה של המספר לקבר אביו, דרך
שאלות כמו :״אחרת איך אפשר להכביר את
והנוראות האלה
הישיבות הארוכות
בבית־הכיסא?׳ בעיות הטחורים והעצירויות,
התחברותו עם האשה לולו, שהוא מתמקם בביתה
ואחר־כך נוטשו מבלי שיגורש מתוכו.
בנובלה הבאה, המגורש, מביא בקט סיפור
שאותו הוא מסכם במילים :״איני יודע מדוע
סיפרתי את הכיפור הזה. יכולתי בדיוק באותה
מידה לספר כיפור אחר. אולי פעם אחרת אוכל
לכפר כיפור אחר. בני אנוש, ראה תראו
שהדברים דומים.״ ניסוח זה הוא ללא־ספק ה״אני
מאמיר של בקט.
בסיפור סם הרגעה עוסק בקט כבר בפתיחה
במוות :״אני כבר לא יודע מתי נפטרתי. תמיד
נראה לי כי הייתי זקן במותי, בערך בן תישעיס

הסוף הוא הנובלה האחרונה בקובץ, דומה
לקודמיה (למרות שכנראה קדמה להם במועד
כתיבתה) .בקט מסיים אותה בנוסח בקטי מדי,

הרך הזה /אשר היה /עפר תחת כפות
/רגלייך ־ /אשר צדה לנפשך /ולא
מצא כי אם את /יצועייך ־ /נאסף
עתה אל /עולמו / -לעשות מילחמה /
ושלום /לכדו ניתן לגלות שוב ושוב
את יפעת שירת רטוש, את אותה מזיגה של ישן
בחדש, על שובבותו הלא מבוטלת. בשיר
אפיריון ניתן למצוא אחד מדימוייו ה״גסים״ של
רטוש ״ופתן כרוך באכעת /חומה כנחש

וקדמון...״

רטוש, הוא רומנטיקן, משורר רומנטי עברי
במסווה של כנענות, כאשר הוא כותב :״יוד־חת

שושנים לבת היוד־חת /ואל יחשבה
אלוהי לי לחטא מתגלה רטוש האוהב.
בשיר אחר, בוקר, הוא מתמצת סיפור־אהבה
תנ״כי, כמיטב המסורת הרטושית בנוסח:

״ולבוקר / -והנה היא לאה שבע
השנים הארורות האלה /אשר עבדתי
בך /לאדר-״ .כמאמר מי שאמר: מיטב השיר

בצימצומו.
דימויי השיר של רטוש אינם מורכבים, ואפילו
פשוטים: נחש, נדן, באר. הוא מקסים ומרגש
בשימוש בהם, בעולמו עולם הסות, גביעי היין.
שירי־האהבה של רטוש חושפים בריכוזם עולם
חווייתי מרגש, ולא תוך מחיקת הכנעניות.
למשל: השיר קדשה, שבו הוא כותב :״לא א ם

ולא /אחות 7 -רק אחת כזאת /פילגש
רחומה /כל כולה אשר אין עמה /
כי אם אשר עמה /כל אשר עמה /תיתן
בנפש הפצר /באהבה /טובה /באשר
היא /בכול אשר תהי /לכל /אשר

עבורי שירת רטוש היא אחת מהחוויות
הנהדרות של השירה העברית. כאשר גיליתי
שירה זו בשנות החמישים היא הפעימה בתוכי
נימים, אשר משוררים אחרים מעטים זכו
להפעים. יש לי ידיעה משוחדת לטובת שירת
רטוש, ואני משוחד עשרת־מונים למען שירי
האהבה שלו. כאשר הוא כותב בשירו סף שורות
כמו :״כי יש שעת קרוא הגוף /ויש שעת

קרוא הנפש /ויש שעה אשר אבוא
שיגע על ברכך /הבת /ויש שאט

סטיריקון מפקד ״כוחות
למיקרא הכותרת בידיעות אחרונות ( 18 אוקטובר) :״מנהיג של״י׳ ח כהן, עשוי להתגייס
לצה״ל — הוא כא״ל במילואים בצנהגיב מקודש מראה, בדרגה ובתפקיד ־.-אך ייאלץ
לפרוש זמנית מהחיים הפוליטיים־ פרצתי בצחוק מטורף.
בהזיותיי הפרועות ראיתי את ח כהן, מפקד על כוחוודזזשלוס הישראליים, כובש את
סוריה הגדולה, את עיראק ומנחית את מהלומת־השלוס הסופית גם על איראן.
אשרי כוחות־השלום שזה מפקדם בקרב.

שבו הוא כותב :״הירהרתי בריפיון וללא חרטה
על הכיפור שכמעט חיברתי, כיפור בדמות חיי,
כלומר בלי האומץ לכיים ובלי הכוח להמשיך.״
לסיכום: שני ספרים אלה, שראו־אור באחרונה
בנוסח עברי, ממשיכים את מסורת תרגום כתבי
בקט לעברית — אם כי באיחור של יותר
מעשרים שנה, על כל הכרוך בכך, בהשפעה
הספרותית הקשוחה שיצירות בקט משפיעות על י
סופרים צעירים (כבר שמעתי כמה משוררים
צעירים, שתרגומים אלה שינו את עולמם ועיצבו
אותו מחדש).
תרגומה של הלית ישורון הוא ספרותי
ורגיש יותר, בעוד תרגומו של מולי מלצר!
קפדני יותר, אך בעל יובש־מה. שני הספרים
מומלצים לאותם שטעמו כבר מההרפתקה
הבקטית, ולאותם המוכנים להסתכן בהרפתקה
קשה שכזאת.

שירה

רטוש

אין ספק שיונתן רטוש המנוח היה תופעה
יוצאת־דופן בשירה הישראלית ובתרבות
העברית. החודש ראה־אור, תחת הכותרת שירי
אהבה במהדורה מפוארת על נייר מיוחד עם
רישומים של הצייר יופל ברגנר, ספר שיריו
האחרון.
כבר מהשיר הראשון, אביר, הנפתח ב״העלם
-אהבה רא שונה;

* סמיואל בקט
עברית: מולי מלצר; הוצאת אדם; 96 עמי
(בריבה רבה).
* * יונתן רטוש -שירי אהבה, איורים: יוסף
ברננר; הוצאת הדר; 76 עמי(בריבה קשה).

מי מריבה

משב״רוח רענן בגוף ההתייחסות העיתונאית לסיפורת העברית ועולמה מגוי ברשימותיו של
הסופר חיים באר, המתפרסמות בדבר השבוע.
ברשימותיו מביא באר תמונוודתמונות על ספרים, סופרים יושאר מרכיבי עולם־הספר.
באחת מרשימותיו האחרונות סיפר באר את הסיפור הבא על הוצאת עם עובד:
״הדבר היה בראשית שנות ה־סד. ראשי הפשק ההסתדרותי ביקשו להעניק צביון חדש
להוצאת הספדים הוותיקה •עם עובד ולטשטש
את הדימוי הירחמיאלי שדבק בה מאז ימי בדל
(כצנלכון — ד.ע ,).והעמידו בראשה מנב־ל
צעיר ונמו״; .הוא נתאפיץ, אם לחטוא
בדישעות קטנונית, בדקטי עור מהודרים
ובחולצות ורודות ותכולות ...ומנ״בלנו (באר
נמנה עם צוות עובדי עם עובד) היה מכין עצמו
בוקר־בוקר ליום שידובר בו וייקרא להופיע מול
המצלמות ...זאת ועוד, הוא התקין וילונות
מודרניים לחדרו, קנה רהיטי טיק והקיף עצמו
בגרפיקאים, מעצבים ומומחים ליחסי ציבור.
השעות המעטות שהקדיש מיודענו לקריאה
בילה בדיפדוף מפבלישרס ויקלי׳ ,התנ־ך שכול
המדלים נשבעים בו, ישהזמין בדואר״אוויר
מאט,־יקה. ספרים לא קרא. גם לא פיפדי
הדדצאה שהוא עמד כראשה. דומה שאפילו
בקטלוגים לא עיץ.
.באחד הימים צדה את עינו, בחוברת
המוציאים לאור שמעבר לים רשימה שרוממה
את ספריו של אנגלי אחד, גולדינג שמו(חתן
פרס־נובל לשנה זו) ,ובייחוד מפר בעל שם
משונה כלשהו <1 0 ) 1110 )110$..ז>^1־,
כסום־קרבות מיוחם הריה מנ״בלנו ריח של
בסט־סלר חדש, ומיהר לשלוח תזכיר פנימי(על
מדל אוריאלי
נייר ורוח לעובדת, שהיתה ממונה על הקשרים
לרכוש את אלוהי הזבובים
עם המדלים הזרים. בסעלתנות־יתר, נוסח
עסקני רש(שהוא היה ממקימיה, אבל באותם ימים עדיין היתה מצועפת בצעיפי העתיד) דומן
בה למהר ולרכוש את הזכויות של הספד.אלוהי הזבובים או משהו כזה ולמסור אות• לתרגום

ללא מחיי.

״העובדת שיסשסה את עיניה בתדהמה. שנים אחדות קודס־לכן. ב־ 1965 למען חדוות הדיוק
יצא הספר לאור בספרייה לעם׳ של עם עובד. המתרגמת אסתר בססי אף טבעה מסר שם עברי
מקרי, שרימז לאהד מאלילי פלישתיב אלוהי עקרון המוזכר במלכים ט. הספר הודפס
במהדורות אחדות הבה בתשבחות •טל הביקרת המקומית.
״העובדת ירדה למחסן. אספה עותק מכל מהדורת כרכה את העותקם בגומייה וצירפה לוע
תזכיר פנימי: על־פי בקשתו של המנכ״ל נרכשו הזכרות, הנסר נמסר לתרגום והנד, הוא, פה
לפניו, אחרי שכבר הספיק אפילו לאזול מן השוק..־
רק פרט אחד שכח חיים באד לציין ברשימתו: שמו של המו״ל. המדל־מנכ״ל, שעליו סיפר, הוא
נחמן אוריאלי — שהתרבות הישראלית הפכה מאז קטנה למידותיו, ומזה שנים הוא מתגודד
בארצוודהברית.

אקולוגיה

איזור רב אוכלוסין. כאן משמידים כל אתר
אפשרי, ממלאים מרחבים בפסולת, איזורים
שלמים נגועים בערפיח (מיפרץ חיפה) ,והעם
ההולכי בחושך טוב לו, כל עוד ניגעי
האקולוגיה אינם מגיעים לכורסתו ולכיסו.
באחרונה ראה־אור, בסידרת ספריית תוכנה
הנהדרת של הוצאת מסדה, נוסח עברי לסיפורו
של ד״פ אראן האקולוגיה מהי! ס. זהו ספר
מבוא, העשוי להבקיע מעט את האטימות
הישראלית לנושא זה, ולהציג מעט מהסכנות
האקולוגיות האורבות לבני הדור הזה והדור הבא
בישראל.
האקולוגיה מהיי נפתח בפירוט ענייני של
המערכות הסביבתיות. של הטבע, דרך בחינת
המרכיבים השונים של מדע האקולוגיה, העוסק
באיזון שבין בעלי״החיים (ובני־האדם הם עדיין
בעלי־חיים) והטבע הסובב אותם.
אואן מקדם בסיפרו, פרק אחר פרק, את
המרכיבים השונים של דיאלוג מתמשך זה, בין
בני־האדם, בעלי־החיים ובין הטבע הסובב אותם,
עד שהוא מגיע לגולת־הכותרת של סיפרו:
למצבים של הפרת־האיזון כין האדם וסביבתו,
בפרק השישי, שכותרתו היא ברירה טיבעית
והסתגלות. בתת־הפרק המהמם על כמה
תוצאות גנטיות של הזיהום, הוא מפרט את
כמויות המזהמים הנפלטים מארובות התעשייה,
עומד על תהליך ההשחרה של ריאות־הירק
באיזורי מגורים, ומטפל אפילו ביצירת מוטאציות
גנטיות.
בפרק כיצד משפיעה עלינו האקולוגיה!
עוסק אואן במעט אידיאולוגיות אקולוגיות, תוך
פירוט ניכור העולם המערבי לעומת
העולם־השלישי ותהליכי הפרת האיזון
האקולוגי על־ידי האדם, ככותרת תת־הפוקים.
סיפורו של אואן מגיע לאותם מיפרטים
מפחידים של תוצאות הזיהום הסביבתי, ואפילו
מציע הצעות כלכליות פוליטיות למניעתה של
שואה אקולוגית כלכלית.

שירי אהבה של יונתן רטוש הם שירת
האהבה העברית במיטבה, וכל חקייני
שירת־האהבה העכשווית, לרמותיהם השונות,

אם יש מדינה אחת בתרבות המערבית שלא
קיימת בה לחלוטין תשומת״לב לעניין
האקולוגיה, זו ישראל. בארץ מקימים תחנת־כוח
גרעינית בדרום, תחנה העשוייה להשפיע על חיי

* דיפ אואן -ה אקולוגי ה מהי /עברית: דיר
מנהם גורן; סיפריית תובנה, מסדה; 237 עמי
(בריבה רבה).

שיעלה /מעומק גוף ועומק נפש /עם
החמה שתסתמר טרפה /כי יש חמת
כרוע גוף /ויש חמת כרוע נפש /ויש
הימה שתחלחל כשם הארס הסמר /אני
קורא אל כל אשר מאסתי /אני קורע על
שנחמם /אני קורא אליך /אהוכה / /כי
יש שעט קרוע גוף /ויש שאט קרוע
נפש /ויש שעה אשר תקרא בקול גדל
ולא יסף /והשעה טשה כפרם /והשעה
תשרע כקרם /והשעה /לשכר חרם /
כערש עזובה -״ הרי שכל שירי־האהבה
העכשווית נראים ליד שירת האהבה של רטוש
כחגבים ליד גוליבר.
.ושוב למעט השובבות שבשירי־האהבה של
רטוש, כמו :״אשה, באשר היא אשה,

צריכה /בעצם שלושה / :אחד במיטה
/אחד בלב/ ,־ואחד למשוך עמו בעול
חיי היומיום או, תיאור עצמו
המשורר־המאהב :״והנה כן / ,אני הכלב
המת והחופשי /עבדם ־ /יצוא מכל
הכלים /וידי על ראשי /רואה סוף סוף
כעין /טושטושית / -ככל המישיר
להביט /לתומו וכלה ב :״שימי יד אל
תחת ירכי /והישבעי לי אהבת אמת /
והישבעי /שכין למדיחיך /והישבעי /
שכין לצווארך /כי רק בדם תרחץ /
חלאת אהבתך / /נפשי יוצאת /אל
עכסייך בת /נפשי יוצאת ואל מימושה
של האהבה :״כי אש עשן תיקדח /מוסדי
אדם תיקדח /עד רתוקות תיקדח /ולהב
מיתאבך /נחשול עשן /הבת /על כל
גדות /הבת /נחשול בילע /מראש ועד
ירך /עד צווארך /הבת /עם לשונות
האש /חיטת ביטנך /עם רהבי

נחמן בעל־זבוב

משורר רטוש
שימי יד אל תחת ירכי
הופכים לאפסים שיריים בצל שירה זו של רטוש.
טוב עשה המרל שלו, שפירסם קובץ זה בנפרד
מיתר שיריו של רטוש, שאינם נופלים במעלה
משירה נהדרת ומרגשת זו.
קובץ שירה מומלץ ביותר לאוהבים, לאותם
שטרם גילו את האהבה ואפילו לשונאים.

א&ג* ל/* /אד

מאביה בדוגמנות? 2ו זג

הדוגמנות בארץ. למרות שהצליחה לרתק אליה את
מיטב הצלמים בארץ, ידעה מוריאל בת ה״ ,36 שמגיע
שלב בו הדוגמנית צריכה לפרוש, וכך עשתה. מוריאל,
שנולדה במארוקו אן גדלה בפאריס, לא אהבה את

השיטה הישראלית, שלפיה נאחזות הדוגמניות
במיקצוען בכוח, כשהן עסוקות אך ורק ביופי שלהן.
״בדרך כלל זה על־חשבון החיים הפרטיים ״.לדעתה,
תקועים בארץ על דוגמנית אחת וסטייל אחד במשן
שנים, כמו מאפיה. פרישתה עזרה לדור חדש של
דוגמניות להיכנס למחזור :״כן זה בעולם כיליד
*ץ פאריס הזניעה לארץ, לפגי ! 2
/#שנה, מוריאל צוויג 36 הישר
לתוך מצלמתו של בן־לם. הצלם,
שנחשב אז למיספר 1בצילום־האופנה
והפירסומת בארץ, אימץ את פניה ואת
חיוכיה הצרפתיים של הפאריסית
ילידת מארוקו, ושיבצם בעבודותיו.
תוך חודשים הפכה העולה החדשה
לדוגמנית מבוקשת.
מוריאל נולדה בכפר קטן בשם
אושרה שבמרוקו, למישפחת בן־הרוש,
אך גדלה והתחנכה בפאריס, לשם עברו
הוריה. בגיל 17 נישאה לסוחר־עתיקות
וילדה בת. חמש שנים מאוחר יותר
נישאה בשנית, לרוז׳ה צוויג. אך אז כבר
הפכה לעולה חדשה מן המניין.
תוך זמן קצר מאור הסתגלה
השחרחורת לסיגנון העבודה המפרך
של דוגמנית. מדי בוקר התייצבה
בסטודיו לצילום בפוזות האופנתיות
למיניהן, שנמשכו לעיתים קרובות אל
תוך הלילה. מוריאל נמנתה אז בין
הדוגמניות הבודדות שהסתובבו עם
יומן־עבודה עמוס בשוק הכמעט
בלתי״אפשרי של אותה תקופה.

,יופי

זה לא הפלד
מרות ההצלחה המטאורית,
/היא נזכרת ומספרת במיבטאה
הצרפתי הבולט :״הכל היה אז ריק. לא
גיליתי ולא למדתי באותה תקופה שום
דבר. הייתי כמו בובה. לא היו לי שיחות
עם אנשים ובלי זה, לדעתי, הבן־ארם
מתרוקן. הרגשתי אז כמו רובוט.
עבדתי קשה ולא היה לי זמן לשום דבר
אחר, לא לבית ולא לבעלי או לחברי או
לילדה שלי.
״זה היה ביזבוז,״ מסכמת הדוגמנית
את חוויותיה ממיקצועה לשעבר. לא
כל מה שסבב את מיקצועה הזוהר תאם
למצפונה, ריגשותיה ודיעותיה. הרבה

.מוו־יאר, הדוגמנית לידת מאווקו,
מסבות ער מיקצועה, גיוושיה,
ער נסו, אהבה ואלוהים
דברים היא לא אהבה שם, והיום היא
קובעת :״אני יכולה להגיד שיש מאפיה
בדוגמנות בארץ.״

כמו רובוט -כן
חשה מוריאל בתקופת
עבודתה הארוכה כדוגמנית.
מנטליות האנשים שאתם
עבדה לא היתה עשירה .״לא היה
עם מי לדבר, וכך הבן-אדם מתרוקן.
לא למדתי שם שום־דבר״.

״יש דוגמניות, בעיקר הוותיקות,
שלא רוצות לתת לדור החדש והרענן
להיכנס לשוק.״ לדעתה, צריך לתת
מקום, אפילו לוותר .״זה חשוב גם
בשביל איכות המיקצוע שזקוק
לשינויים וריענון בלתי־פוסקים.
עושים את זה באמריקה, באנגליה
ובצרפת. רק בארץ שלנו תקועים על
דוגמנית אחת ועל סטייל אחד, לדעתי
צריך לצאת מזה ״.היא אמרה וגם
עשתה. כבר שלוש שנים נמצאת
מוריאל מחוץ למסלול וטווח המצלמה.
״הרבה בחורות פנו אלי ושאלו איפה
אפשר לעבוד. נתתי להן כתובות של
הצלמים הכי טובים, וגם עודדתי אותן.
אני יודעת שרוב הדוגמניות בארץ לא
רוצות לתת כתובות ולעזור. אני לא
חושבת שזה מקינאה דווקא. אולי הן
צודקות. אבל אני בטוחה שזה
מחוסר־ביטחון בתחומים אחרים. לאשה
אמיתית יש הרבה דברים אחרים מלבד
עבודה. יש גיל שצריך להתחשב
בדברים אחרים ואסור להתיישב רק על
היופי. דוגמנית צריכה להיות רעננה
ובעלת אישיות. דוגמנית שנאחזת רק
ביופי שלה, מפסידה לדעתי, דברים
על חשבון החיים הפרטיים. הן רק
עוברות ליד הדברים הכי חשובים
בחיים.״
מוריאל גילתה שהעבודה המפרכת
ששלטה בחייה לא עוזרת לה ולא
מסייעת בידיה לפתור את הבעיות
שהיו לה עם עצמה ועם מישפחתה
הסובבת אותה. קצת באיחור היא לקחה
צ׳אנס נוסף ורתמה את עצמה לדברים
חשובים אחרים כמו שתי בנותיה,
ביתה, חברים טובים, ואפילו סרטים
ובושול .״אולי בגלל זה אני כל־כך
מאושרת כיום,״ היא מחייכת וחושפת
טור שיניים בוהקות בלובנן.
;,הדת

גותגת כוח!״
^ ענייני תורה וגמרא שתפסו
^ אצלה מקום מאז שעזבה את עולם
הזוהר דבקה בעיקבות בן־אחותה בן
ה־ .22 הבחור, שלמד בישיבה בירושלים,
הביא לה בביקוריו את עולם
הדת. שם מצאה מישכן חרש לנפשה.
״תמיד כשהגיע לביקור, קיבלתי אותו
כאורח, אף פעם לא היה לי זמן לשוחח
איתו. חשבתי עליו אז כעל בחור
משונה ובטלן, שבמקום ללכת לעבוד
ולחזר אחרי בחורות הוא מסתגר לו
בישיבה. החלטתי שבטח יש לו איזה
קומפלקס .״
רק אחרי שהפסיקה לדגמן
והקדישה את עצמה לבית, היה לה גם
זמן לשמוע את דיעותיו של האחיין
מהישיבה. היא גילתה שאין לו שום
קומפלקס. הכל אצלו עובד מצויץ,׳
והוא אפילו אוהב, לא רק בחורות, אלא
גם מוסיקה טובה. האחיין הצעיר ישב
אצלה משך שעות וסיפר לה על התורה
ועל הגמרא ועל פרקי־אבות. דברים
שמעולם לא היה לה קשר עימם
(״למרות הבסיס הדתי המישפחתי״).
שם, בין דפי התורה והגמרא, מצאה
הדוגמנית משמעות חדשה לחייה
החדשים.
״היום אני יודעת שנוח לי להרגיש
את אלוהים, בגלל שטוב לי. זו טעות
לחשוב שרק אנשים שלא טוב להם
מחפשים את אלוהים, להיפך. כשלא
טוב אז הדבר האחרון שאפשר לחשוב
עליו זה אלוהים. אני לא חושבת
שאלוהם יושב למעלה עם זקן ועיניים
גדולות והרבה ידיים. אבל גיליתי את
השלווה שבנפש. אף פעם לא חיפשתי
שיטה להביא לי את השלווה. היום אני
יודעת שאפשר להגיע אליה רק דרך
החוכמה ומצאתי שרת זה הדבר הכי
חכם בעולם, למרות שאני עדיין לא
דתיה.

גמרא ופירק׳ אבות

של הדוגמנית. רק מאז שפרשה ממיקצועה הזוהר

זכתה בזמן להכיר דברים חדשים. מוריאל לא הפכת
לדתית, אלא לחסידה נלהבת של ספרי״הקודש. מאז
היא קוראת ומעיינת בהם בקביעות ובהנאה רבה.

״התחלתי לבד לקרוא ספרים של
בן־אחותי על התורה ופרקים במישנה.
סתם. זה נורא מעניין. אני מכבדת את
הדת וזה מפני שאני ממישפחה
סופר־דתית. גיליתי שאני יותר שקטה
בפנים. זה משהו לא רגיל, אולי זה
פסיכולוגי, אבל זה השפיע עלי ואני
מרגישה מצויין. כבר כשלושה חודשים
אני קוראת והראש שלי התחיל לעבוד.
רוב האנשים חיים בשביל להילחם בכל
מיני דברים בחייהם. דרך הדת גיליתי
שצריך להילחם בשביל לחיות טוב,
ואני עכשיו נילחמת בשביל לחיות טוב
יותר את חיי.
״מצאתי בדת פתח חדש שנותן לי
כוח להתמודד עם החיים: כי החיים זה
לא תחרות ביני ובינו, אלא תחרות ביני
ובין החיים. והחוכמה הכי חשובה בכל
זה זה לחיות עם מה שאלוהים נתן.״

^ >;הראש
׳״*ך זההכל!״
סקנותיד! של הדוגמנית בעלת
המראה האכזוטי שגופה ופניה
אינם מעידים על 36 שנותיה, הצעידו
אותה אל תוך הגירושין בפעם השנייה.
מוריאל הבינה שהיא לא חייבת לחיות
עם אף אחד בעולם שהיא לא רוצה
אותו במאה אחוז .״גיליתי כל־כך הרבה
דברים, בעיקר גיליתי את החופש. גם
(המשך בעמוד )53

1י 11י ה [ 11191X1פעמיים כבר הספיקה מוריאל
| 1 1 1 4 /1 1 1 111 להינשא, ופעמיים הסכימה להתיר

את החוזה. לדעתה של מוריאל, קשה מאוד להיות נשוי. האידיאל שלה
זה להינשא ולשמור על חופש. לדעתה, נישואין הם עולם סגור. מאז
שהתגרשה, לפני שלוש שנים, החלה לחיות את חייה באושר. :לא חייבים
להשאר עם אדם שלא רובים אותו במאה אחוז ׳,היא אומרת.

הז מינ האתכם

ל מ כי ר ת בג די ס תיו /חו ר ף 8 4 - 8 3
יבוא: אופנת ג׳אק ואר
גי פולופ -קולקציה חדשה לחורף 84׳
א 1\/1/שיכמיות, מכנסיים, חצאיות בכל הגדלים

ש אורנה מרבק -בגרי אופנה מקוריים,
מבוצעים גם לפי הזמנה מיוחדת.

סוודרים יבוא

• תכשיטי זהב מקוריים

המכירה תתקיים ביום

שישי 25.11.83

שבת 26.11.83

14.00- 10.00
19.00- 16.00

10.00 —14.00
16.00-19.00

בבית זיוה תל ם -רח׳ דוד המלך ,10 הרצליה־פיתוח
? 6810161166 0־1116 1
1<1 9301616011 81.׳\ 7 £ 1 1 , 10 £( 3
72976־ £113311, 761 . 052־9612113

״ה מדינה וה עני

(וימר יעקבסון טמיר)

— תמי פינץ

בן־י הוד ה 192ת ל־ א בי ב

דברים יפים,
חפצי א מנו ת ו מתנות

בשסע חנוכה
מחירים מיוחדים מא 1ד

להשיג בכל בת המרקחת
העולם הזה 2412

מוסיקה
צלילימודרני

נשם ומזג־אחיר נאה

קית ג׳ארט הוא פסנתרן, נגן סקסופון סופרן,
מלחין, מעבד ומפיק מוסיקה. תהיה זו טעות לומר
כי עיסוקו מוגבל לתחום הג׳אז. כיום, עם גבולות
רקים למדי בין סיגנונות המוסיקה המודרנית
הפופולארית, ג׳ארט יוצר בכמה תחומים יחדיו.
בגיל 38 הוא נמצא כבר כמה שנים ברובד העליון
של אהדת קהל הקונצרטים וקוני התקליטים
העולמי.
כאמריקאי, אשר התאכזב במהירות משיטות
העבודה במולדתו, מבלה, מקליט ומופיע ג׳ארט
וב ימות־השנה באירופה. חברת £ 0 \ 1הגרמנית,
שאיתה הוא חתום, מקליטה אותו כמה שיותר.
(והי זכות אשר אמנים ידועים רבים חפצים בה. כל
הופעותיו, אם כסולן, אם בלווית שלישיה או
־ביעיה, תיזמורת, או ביצוע יצירות תיזמורתיות
שהלחין — כל ההופעות נמכרות מראש
•הדרישה היא עצומה. באווירה מחמיאה ונוחה
כל-כך, מצליח קית׳ ג׳ארט להפיק מוסיקה
מרשימה.
המנהל צעק: החוצה: ג׳ארט נולד
בפנסילבניה והחל מנגן בפסנתר בגיל .3בגיל 7
כבר החל מלחץ, מאלתר ומופיע ברסיטלי־סולו.
.כל אחד מוסיקלי. איני זוכר איזה מיטען
פיתאומי אשר הפך אותי למוסיקלי,״ הוא מספר.
.אני חושב שהייתי מודע לזה מיום היוולדי.
ניגנתי כמה קונצרטים קלאסיים בילדותי,
־סיטלים מיקצועיים במקומות קטנים. היתה לי
שמיעה אבסולוטית (היכולת להכיר צלילים
:שמיעה בלבד) ,כך שהוריי עשו את המעשה
־הגיוני, וסידרו לי שיעורי־פסנתר בגיל המוקדם
של 3שנים׳.
את לימודיו הסדירים בהלחנה החל בגיל ,15
׳מאוחר יותר זכה במילגה לבית־הספר למוסיקה
ברקלי. :באותם ימים זו היתה המיסגרת
המסודרת היחידה אשר פנתה לכיוון ג׳אז מודרני.
הם לימדו אנשים להיות מיקצוענים. למדתי שם
ק שנה. זרקו אותי, כי הרכבתי שלישיה עם שני
:גנים אשר פרשו מהמיסגרת הזו.
.בניתי לעצמי שם גדול בברקלי. אנשים
הששו כי אני מתחיל מץ תנועת־נגד לבית־הספר.
פעם אילתרתי עם כמה סטודנטים וניגנתי בתוך
הפסנתר, במקום על הקלידים. אחד המנהלים

תקליטים

ג׳ארט הוא מהמגינים הגדולים, אם לא הגדול
מכולם, של הפסנתר הרגיל האקוסטי. הוא ממעט
לגעת בכלים אלקטרוניים. אמונתו היא כי עושר
ההבעה הנחוץ לו אפשרי רק מהכלי האקוסטי.
.לחוות משהו זה עצום בהרבה מאשר להעביר
אותה חוויה ררך נגינה. אני מנגן רק מפני שאיני
מסוגל להעביר את החוויות שלי בדרך אחרת של
שתיקה או מחשבה. אני יודע שבני, גבריאל, אינו
מנגן בפסנתר, אך הוא דוגמה מצויינת ליכולת
העברת חוויות בלאו־הכי, ללא עזרה חיצונית.
״מוסיקה היא המדיום הטוב ביותר להקרנת
הרמוניה עם עצמך. איני מתכוון למוסיקאים
העוסקים בזה. הם האחרונים אשר מרגישים את
זה. האנשים הראשונים אשר מבינים זאת הם אלה
האומרים ׳אני לא מבין בזה כלום, אך זה מוצא חן
בעיניי׳ או׳זה יותר מדי בשבילי׳ .הם אלה אשר
יודעים זאת. אם תצליח לזעזע אותם ברגעים
הנכונים, הם ירגישו. למוסיקאים יש יותר מדי
בולמי זעזועים״.
לג׳ארט תקליטים רבים, כולם בחברת 4וז .£ 0
את רובם מייבאים ארצה התקליט חיפה
ובית־התקליט, תל־אביב. האחרון, אשר הוקלט
בינואר ,1983 מציג חמישה.סטנדרטים׳ של ג׳אז
המבוצעים בגירסות מעולות בידי ג׳ארט,
הבאסיסט גארי פיקוק והמתופף ג׳אק דהג׳ונט.
דיווחים טריים מאירופה קובעים, כי התקליט
הפך במהירות לרב־מכר אדיר המבוקש באותה
מידה כמו פס־הקול מהסרט פלאשדנס.
לשימחתנו, קיים סיכוי סביר כי קית׳ ג׳ארט
יגיע, בראשית ,198 להופעה בודדת בהיכל־התרבות,
תל־אביב.
,כשאני אומר ׳מוסיקה׳ ,לעולם איני מדבר על
מוסיקה המנוגנת על־ידי מוסיקאים,״ אומר
ג׳ארט. .אני מדבר על מוסיקה דוגמת שיווי־המישקל
בין גשם ומזג־אוויר נאה״.

מה נשמע
רמזים מיניים אלימים
• תקליט חדש יצא בקרוב ללהקת האבנים
המתגלגלות הוותיקה. החומר לתקליט הוקלט
עוד בשנה שעברה, בפאריס ורק עתה משלימים
חברי הלהקה את עריכתו. מיק ג׳אגר, זמר ומנהיג
האבנים, ממשיך את עיסוקיו החוץ־מוסיקלים,
למרות כישלון הסרט בואי נבלה א ת הלילה

מחזיק מעמד

מיילס דייודים — אנשי כוכבים;
יבוא; סי־בי-אס.
נבון, מיילס דייוויס חולה כבר זמן רב. לפני
שנם כשהופיע בניו־יוויק בפסטיבל ג׳אז אשר
נערך על רציף הנמל במיזרודהעיר, רצו אנשים
לצפות בו. בפעם האחרונה״ .אותה נהירה
המשיכה באירופה, בסיבוב הופעות ארוך. אך
דייוויס ממשיך בשלו: מאז חזר לאולפני־ההקלטות,
אחרי שש שנות שתיקת במרס
, !981 הקליט בבר שלושה אלבומים אם הפלא
חוזרים על ההלם אשר הפיק בעבר הדי הם
עדיין שומרים על רמת נגינה נדירה.
מיילס דייווים כמו רוב היוצרים האמיתיים
אינו עניו. ת א מאמץ כי הוא טוב .״איש אינו
מסוגל לנגן קלידים כמו שאני ניגנתי באלבום
זז־״׳ ת א אומר. .אני מנגן רק את ההכרחי, לא
יותר ״.פעמים רבות הפיק א קור דים רק ביד
ימץ, בעוד היד השמאלית שולטת מזצוצדד״
בנגינה משותפת.

הקטעים המיוחדים ביותר לטעמי הם אנשי
כוכבים. המציג פנינת־אילתור בסי גנון הבלה
הקלאסי־מודרני ואז משתפר. בכותרת קטע זה
יתכן כי מיילס דייוויס ומכוון לנגינת להקתו
(מארקוס מילר בבאס, אל פוסטר בתופים ועוד
נגנים מעולים) ,לנגינתו שלו, לבריאותו, או
לחייו באופן כללי. בכל מיקדה מתקבלים
מסריו באוזן קשובה.
ורוד סועד
בחלדי אולייר — מראות הם ד*
מנקר, גד־רזץ.
המפיק גיורא נאור והגיטריסט באלדי
אולייר ממשיכים לשלב נוסף ונעים של הצגת
מוסיקת הפלמנקו, האהובה עליהם לקהל
הישראלי. אחרי הופעות רבות מגיע אולייר
להקלטת לחני גיטרה משלו, בסיגגון הוויר־טואוזי
הזה.
איני מכיר אותו דיו כדי לקבוע *ז מקוריות
הלחנים אד רמת הנגינה מרשימה ביותר. אץ
ספק שאולייר שוחה בסיגנון היפה הזה בנוחות
מידבית. הכתב האנגלי על עטיפת האלבום
מוכיח שההפקה מכוונת גם לייצוא. האיכות
הבינונית של ההטבעה פוגמת בסיכו״־ם לכד

אך הקהל המקומי יוצא נשכר בינתיים
בלאדהכי.
*ז אולייר מלווים בכישרץ אנדרה• צודיג
בגיטרת קצב ושייקה ברק בגיטרה באם.
לבוש לאירוע
ג׳יימם גולאודי — נוקטדרן; ג׳יימס
גולאווי בחליל בלווית התיזמורת הפי*
לחרממית הלאומית בניצוח דייוויד
מישאם; איסטרמיקס.

מוסיקאי ג׳ארם
אושר מהכלי הא קוס טי

זינק דרך הדלת וצעק ׳החוצה!׳ אמרתי ׳תודה
רבה׳ והלכתי.
י ״כמה שנים מאוחר יותר הוא ניסה להתנצל.
הופעתי בפסטיבל־ניופורט עם גארי ברטון, והוא
ניגש אלי וממש ביקש סליחה על הטעות שעשו.
ביקשתי ממנו להפסיק, כי חלק גדול מהתדמית
שלי היתה בנויה על אותו אירוע״.
המוסיקאי לא הבין. ב־ 1965 עבר לניד
יורק מבוסטון. הוא ניגן עם ענקים דוגמת ארט
בלייקי וצ׳ארלס לויד (שעימו סייר באירופה
ובמוסקווה) .ב־ 1969 הקים שלישיה משלו, הרכב
אשר ממשיך להופיע עימו, בשינויים קלים, עד
היום.
שנות השיבעים הראו את ג׳ארט מופיע
ומקליט עם מיילס דייוויס (״לא כל־כך אהבתי
חלק מהנגנים, אך ידעתי כי זו הדרך היחידה לנגן
עם מיילס. הרגשתי שהפסנתר החשמלי הוא שלב
זמני. היה לו חשוב אז שכל הכלים יהיו
חשמליים מרחיב ומצמצם את הרכב המלווים
שלו ורוכש לעצמו פופולאריות עצומה, בעיקר
באירופה, בתחום רחב של מאזינים.
העולם הזה 2411

יחדיו, אשר תיאר אתי סיבוב ההופעות האחרון
של הלהקה, ניסה להמשיך לעסוק בקולנוע: הוא
ניגש ונכשל בבחינות הליהוק לסרט אמדיאוס,
אשר יביים מילוש פורמן.
עתה החליט כי הדרך הבטוחה ביותר להופיע
בסרט היא לכתוב את התסריט שלו. וזאת הוא
עושה, בשיתוף תסריטאי מיקצועי. שם הסרט
יהיה חייל הבדיל, והוא יספר על ילד אשר נולד
מחוץ למיסגרת הנישואין ומופיע אצל אביו
האמיתי, שחקן מפורסם. גם לג׳אגר בן אשר נולד
בתנאים דומים, מהשחקנית וזמרת הרקע מארשה
האנט.
• שם אלבומו החדש של קליף ריצ׳ארד הוא
כסף. הזמר, אשר מאז שנות החמישים(!) אינו
מראה קמט חדש בפניו, הקליט עד היום 36
אלבומים. זוהי כמות עצומה. נראה כי הוא מתקרב
במהירות לחגיגות יובל החמישים.
• הרמזים המיניים בכותרות אלבומים
ושירים הופכים אלימים יותר ויותר. שם תקליטה
החדש של להקת נחש לבן הוא החלק זאת
פנימה.

אחת לכמה עשרות ניסיונות, יוצא תקליט
אוסף קלאסי מוצלח. זהו אחד מאותן הצלחות
נדידות. איסוף שיכרי־יצירות היא ערובה
לכישלון. בסיקרה זה מצליח החלילן המעולה
לבחור ולהגיש חומר מגוון, הכולל רק מלחינים
מסאה השנים שעברו. גולאווי והמפיק, ראלף
מיים ניסו לשמור על ״אווירת הלילה״ של
הנוקטורנים של שופן. אנו מוצאים 12 קטעים,
מהם מקוריים לחליל, ומהם עיבודים רגישים
לכלי זה. המלחינים כוללים את ליסס, שופן,
פורה. גריג. רביוסי. מאסז. סטרווינסקי. ג׳ול

מוקם ג׳ץ פילד ולילי בולאנג׳ר (אחותה של
נאדיה בולאנג׳ר, המורה המהוללת) .ההקלטות,
אשר נעשו בארבעה ימי פברואר בשנה זו,
מציגות איכות האזנה סבירה, המאפשרת הנאה
מביצועי ג׳יימס גולאווי.
היא מצליחה
סטיבי ניקם — הלב הסראיי, הד
ארצי.
ניקס היא חברת להקת פליטווד מק.
ללהקה יש צליל מיוחד. את אותו הגוון מנסה
סטיבי ניקם לשחזר באלבום־סולו זה. היא
מצליחה להיכשל״ בכל ניסיון: אס בגלל נגנים
פחות מוכשרים ואם בגלל רדידות יצירתית —
הקטעים נשמעים ברצף משעמם אחד.

המדוד מעניק לתקליטים חמישה ציונים, לסי הדירוג הגא: תו אחד — רע;
בכה; אארבעה תומם — טוב; חמישה

שני תווים — חלש; שלושה תווים —
תווים — מצויץ.

ארי פרנקל

קולנוע
דוקאס רוצה מנוחה
ג׳ורג׳ לוקאם החליט ליטול פסק־זמן. קשה
לומר שזה לא מגיע לו. הוא המפיק המצליח
ביותר שיש היום בעולם הקולנוע, שלושת פרקי
מילחמת הכוכבים בלבד כבר עברו מזמן את
גבול מיליארד הדולארים בהכנסותיהם. לפנים
נהנה מהצלחתו של אמריקן גראפיטי, שביים
ומשודדי התיבה האבודה. שהיה מעורב
בעשייתו.
כיום, בגיל ,39 הוא נמצא בתקופת מעבר
הדורשת מנוחה, נשימה עמוקה וחשיבה מחודשת
על העתיד. ראשית, הוא סיים את שלושת
הפרקים במה שצריך להיות האפוס הגדול ביותר
שהקדיש הקולנוע למרחבי היקום. שנית, התגרש
מרעייתו מרשיה, שלה היה נשוי כ־גו שנים. אין
זה מיקרה שהאירועים נרשמו בסדר זה, כי אחת
הסיבות לגט, לדברי בת זוגו, היתה דווקא
העובדה שלוקאס התקשה לצאת מן העולם
הפרטי והדימיוני שהוא בנה לעצמו, ולנחות
מפעם לפעם, גם אל המציאות של חיי הנישואין.
כמו האחים גרים. כך מספרת האשה
שהיתה למעשה שותפתו המלאה בכל התלאות
המיקצועיות שלו, מתחילת דרכו. מארשיה היא
עורכת־סרטים, לדעת רבים אחת העורכות
הטובות ביותר בהוליווד(קרי בעולם כולו) ,ובתור
שכזאת היא עבדה כמעט על כל סרטיו. אלא
שהיא תבעה לעצמה את הזכות להינתק, מזמן
לזמן, משולחן־העריכה. לא פעם נוצר הרושם
שבעלה לא הבין בדיוק למה היא מתכוונת.
אין זה אלא טבעי, לגבי האיש אשר רבים
רואים בו את ההקבלה המודרנית למספרי

ג׳ורג׳ לוקאם(מזוקן) עם הבימאי ריצ׳ארד מארקנד בהסרטת ״שובו של הגדי״
יש אלוהים בשמיים

האריסון סורר, מארק האמיל וצ׳יובאקה ב״מילחמת הכוכבים״
מוטב לחיות בעולם של הטובים -
האגדות כמו האחים גרים. בביוגראפיה
שהתפרסמה לאחרונה בארצות־הברית, בשם
גיורג׳ לוקאס, אבי מילחמת הכוכבים,
מצטיירת דמות של בן התקופה, במלוא מובן
המילה, והאיש המשתקף מן הספר הזה מתאים
בהחלט להיות החבר של סטיבן שפילברג
(נער־הפלא האחר של הקולנוע האמריקאי)
ותומכו הרוחני פה ושם.
ג׳ורג׳ לוקאס הוא יליד עיירת־שדה
בקליפורניה, בן לבעל של מיפעלי נייר, איש
חמור־סבר שחינו את צאצאיו(ללוקאס שלוש
אחיות) ביד רמה.
הוא לא פסל בידור, בתנאי שיש בו
מוסר־השכל, והתיר שעשועים, אם הם קרבו את
הילדים, בדרך זו או אחרת, לאמונה דתית
אמיתית. והנה מה שיצא מן החינוך הזה.
מילחמת הכוכבים הוא סרט המיועדלילדים,״ אומר לוקאס. .אני משוכנע
שבאמצעותו הם יבינו כמה מן העקרונות
הבסיסיים של החיים: יש אלוהים בשמיים, אנו
עומדים תמיד בפני הפיתוי של כוחות הרשע
בעולם, מוטב לחיות בעולם הנשלט על־ידי
הטובים מאשר להיכנע לשילטון הרעים.״
תלמיד בינוני. נדמה כאילו ההשקפה
הדתית הזאת, באה ללוקאס לאו־דווקא מתוך עיון
בספר התנ״ך, אלא מקריאה מרוכזת ומאומצת של
כל סיפרי הסדרות המצויירות שהתפרסמו
באמריקה, ואחר־כר במעקב אחר הנפשתם על

מסך הטלוויזיה. סופרמן, פלאש גורדון. דיק
טרייסי ואחיהם המאויירים, היו גיבורי ילדותו.
בבית־הספר היה תלמיד בינוני מאוד, ואחת
מאחיותיו מספרת שהיתה קמה לא פעם, השכם
בבוקר, כדי לתקן את שיעורי־הבית שלו ולהצילו
מציון מבזה.
לכשהתגבר במידה מספקת, הצטרף ככל בני
גילו, באותה התקופה, לעבודת הפולחן של
ג׳יימס רץ, לנדודים ברחובות, במכוניות ישנות,
לדהירות מטורפות בשעות הלילה, בקיצור —
כל מה שהנציח שנים לאחר מכן בלהיטו
הקולנועי הראשון, אמריקן גראפיטי.
אל הקולנוע הגיע, כך מספרים, אחרי
תאונת־דרכים כמעט קטלנית, שבעיקבותיה
רותק למיטה במשך ארבעה חודשים. כאשר קם,
שינס את מותניו, לקח את המצלמה שקיבל פעם
במתנה מאביו, והלך להירשם לבית־הספר
לקולנוע של אוניברסיטת דרום־קליפורניה,
שהפכה מאז שנות הששים לבית־חרושת מבטיח
של אשפי קולנוע.
אחד מחבריו לספסל הלימודים (דרכיהם
הצטלבו מאז לא פעם) ,התסריטאי־בימאי ג׳ון
מיליום, טוען שהברנש השתקן והמופנם הזה היה
הכוכב של הכיתה. .הוא לא ראה את עצמו כפוף
לשום חוק ולשום מוסכמה. הוא טען שמותר
לעשות הכל ואפשר להשליך לפח את כל החוקים
הישנים ״.חוץ מזה, הוא היה חסיד נלהב של הגל
החדש הצרפתי, בתקופה שבה אנשי המיקצוע
באמריקה, או אלה שרצו להיות אנשי מיקצוע,
התביישו אפילו להודות שהם שמעו על התועבה

הזאת. בקיצור, אדם שניחן בכל התכונות
הדרושות כדי לא להצליח.
מה זה קולנוע. את צעדיו הראשונים
בעשייה קולנועית עשה לוקאס הודות למי
שמכונה בחיבה מעורבת בקינאה, על־ידי רבים,
.הסנדק של הדור החדש״ ,הלא הוא פראנסיס
פורר קופולה. קופולה, בוגר מלוקאס בשש שנים
בלבד — גם הוא מוצר של תרבות־הקולנוע
האוניברסיטאית של קליפורניה — הבחין בצעיר
המזוקן ובפוטנציאל הטמון בו. הוא עזר לו
לעשות את סירטו הראשון, סרט מדע בדיוני בשם
לוקאס חרק שיניים לא פעם בזמן 1138 ההפקה, הן משום שהתקשה להתרגל למינהגי
הנדודים של קופולה, שלא היה תמיד במקום
כשהיה צורך בו, והן משום שקופולה התערב לו
בתסריט. חוץ מזה, תלוש השכר של לוקאס היה
קטן מכפי שהובטח תחילה(אמן, אבל עם תודעה
כלכלית כבר מן הרגע הראשון) והיחסים היו
מתוחים. אבל קופולה הרגיע אותו, :הבט היטב

מיפלצת הבמה -יודה
להציל מפשיטת רגל

קארי פישר עם הרובוט ם י 3פי־או ב.מילחמת הכוכבים״
-מאשר להיכנע לשילטון הרעים

במה שאני עושה, כך תלמד מה זה קולנוע,״ אמר
קופולה, ולוקאם נכנע.
הוא נכנע במיוחד משום שהסרט היה כישלון
קופתי, ולקראת הסרט הבא נזקק שוב לעזרת
קופולה, שהשקיע סכום לא מבוטל בהפקה.
בינתיים הלכה וגדלה אמונתו בלוקאס, שעזר לו
בבימוי כמה סצינות בתוך הסנדק. כאשר מנהלי
חברת יוניברסל הזדעזעו מן המוצר הסופי
שהוצג בפניהם, הגירסה המקורית של אמריקן
גראפיטי, השיב להם קופולה, :הסרט הזה ישבור
שיאים בקופה ואתם עוד תזחלו לרגלי הנער הזה
אשר עומד להציל את החברה שלכם
מפשיטת־רגל.״
כפוי טובד!? וזה בדיוק מה שקרה.
במונחים כלכליים, אמריקן גראפיטי הוא עדיין
הסרט המשתלם ביותר בכל הזמנים. הפקתו
העולם הזה 2412

עלתה פחות ממיליון דולר, והוא הכניס עד היום,
יותר מ־ 45ז מיליון. כדי לעשות אותו, נאלץ
לוקאס להשלים עם הפחתת שכרו, עם קיצוץ
סצינות שצילם, ועם הקטנת האחוז שהיה אמור
לקבל מן הרווחים.
גם כך, בסופו של דבר, היה זה הסרט אשר נתן
לו את הדחיפה. הגדולה, מיקצועית וכלכלית
קדימה. בעיקבות ההצלחה, ניתק את עצמו
מקופולה, שכינה אותו כפוי־טובה, למרות שהוא
עצמו גרף הון תועפות מן החלק שלו בסרט של
לוקאס.
בעצם, הניתוק לא היה מיידי. היתה עדיין
תקופה שבה דובר על אפשרות שלוקאס יביים
את אפוקליפסה עכשיו, לפי התסריט שכתב בין
השאר, גם חברו מן האוניברסיטה, ג׳ון מיליוס.
אבל עוד לפני שנכנסה התוכנית לשלב המעשי,
.פרש לוקאס, נטל עימו צוות לתוניסיה, כדי
׳להתחיל בצילומי מילחמת הכוכבים, שעה
שקופולה יצא בעצמו לביים את האפוס רצוף
האסונות שלו, באיי הפיליפינים.
לא שבתוניסה היו החיים קלים. בעצם, איש
מלבד לוקאס לא ידע בדיוק מה צריך לצאת מן
הדבר המשונה הזה שביים שם. אחרי חודשים של
חום מידברי כבד, נשם הצוות לרווחה, בהגיעו
לאולפנים בלונדון, מצא תפאורה נוצצת
ומרהיבה, המפוזרת על שטחים עצומים. אולם
הדבר הראשון שלוקאס דרש, כשהצטרף לצוות,
זה ללכלך את התפאורה, לבעוט בה ולהוציא
ממנה כל סממן של,חדש״ .אחר־כך, כשהסתיימו
הצילומים, הלך לוקאס להתבודד עם החומר
בחדרי־העריכה, יחד עם צוות ענק של מומחים
לאפקטים מיוחדים, ומה שיצא בסופו של דבר
הוא סרט שבו האפקטים הם הכוכבים האמיתיים,

רוטב?גרפה*
זה לא הכל!
מבחר הנשק (לימור, תל־אביזג
צרפת) -אפוס אפריקאי ברוטב
צרפתי הוא מוצר מקובל מאוד
בשנים האחרונות; אבל נס המוני־טין
שיש לצרפתים בענייני בישול אינו מבטיח שהרוטב שלהם
יכול להשביח בל דבר, ואת האומצה האמריקאית המקורית
הזאת מוטב היה להשאיר בטעמה העז והאמיתי, בלי
התייפייפות־נפש מיותרת.
התסריט, שנכתב על־ידי הבימאי אלו(פוליס פיתון האיום)
קומו ומישל גריזוליה, מעמת גאנגסטר מן האסכולה הישנה,
שיצא בינתיים לגימלאות, עם גאנגסטר צעיר, מן האסכולה
הפרועה החדשה, שזה עתה נמלט מן הכלא. העימות נושא את
כל הסממנים הקלאסיים: הוותיק שקול. מדוד, מכובד
ומבוסס. הצעיר חמום־מוח, אלים, פזיז ומתפרע. כמקובל
בקולנוע, שניהם גברים מקסימים (איב מונטאן ודראר־דפארדייה)
.שניהם לוקים גרגישות־יתר לנושא אחד* .לגבי
המבוגר, זו רעייתו הבלתדית והיפהפיה (קתרין דנב) ולגבי
הצעיר, זז בתו הבלתי־חוקית.
כדי להיות נאמן למסורת של ז׳ אן פייר טלוויל המנוח,
מיוצגת במקביל גס המישטרה -שוטר אחד מבוגר ושקול,
ומולו צעיר עצבני. אבל השוטרים פחות מקסימים וחמודים,
כדי לא לקלקל את התמונה של קו מו.
מכאן והלאה אפשר היה למצוא את כל הפגמים שבהם לוקה
הסרט, החל מן העובדה שהוא אינו מצליח ליצור נסיבות

דפארדייהומונטאן: איפהדנטון!
משכנעות די הצורך המסבירות את התנהגותן של הדמויות.
וכלה ברגישות שגובלת ברגשנות כמעט מגוחכת, בכל פעם
שמונטאן מתבונן בפני דנב, או כשדפארדייח מתקרב לבתו.
הצד החזק בסרט הוא דווקא החזותי, הניגוד הגמור שבין
שלתת הטבע לאליטות האדם. לא מונטאן, לא דפארדייה ולא
דנב מנוצלים כאן כראוי. הקצב מתחבט בין היעילות של
המותחן האמריקאי לסימליות של האפלה נוסח מלוויל, ונותר
אי־שם באמצע. כלומר בשום מקום.

לפחות. זה דורש מחשבה, ולשם כך יוצא לוקאס
לנוח, בחווה שבנה לעצמו ליד לוס־אנגילס,
הנושאת כמובן את השם חוות סקייווקר. זו חווה
שלא מגדלים בה סוסים או בקר, אלא סיפריות
קולנוע, אולמות״הקרנה ואולפני־הקלטה.

מאביז טסט :,הארכיטקט
האיטלקי מ מד דהיזת איש אש־ף

לב, כוח

ולדמויות יש עומק פסיכולוגי של רובוטים.
הרובוטים הגיבורים. בעצם, הרובוטים
מעניינים יותר. אר־טו די־טו וסי״פי־טרי־או הם
הגיבורים האמיתיים של הסרט, ואליהם מצטרפים
1בזה אחר זה, צ׳יובאקה השעיר והענק, יודה הקטן
בעל האוזניים הגדולות או האיווקס מכוסי
הפרווה. עשרות יצורים מוזרים ומשונים צצו
בשלושת מערבוני החלל של לוקאס ובעיצוב כל
אחד מהם הושקעה הרבה יותר מחשבה מאשר
במיבנה הנפשי של הגיבורים העוברים כחוט
השני מסרט לסרט.
מקורביו של לוקאס טוענים שאין זו אלא
השתקפות של אישיותו. הוא מרגיש בחברת
היצורים האגדיים שהוא ממציא, טוב ונוח יותר
מאשר בכל חברה אנושית. משום כך הוא חי
מנותק מן האנשים היפים של הוליווד, מבלה
שעות אין ספור בחברת איי־אל־אם(מפעלי אור
.וקסם) ,כיום הספקית מיספר 1של עולם הסרטים
באפקטים מיוחדים, ובין חבריו המעטים, כאלה
שצצו ועלו באותה דרך כמוהו. ושייכים לאותה
התקופה. אחד מהם הוא סטיבן שפילברג, שעימו
מחליף לוקאס רעיונות ומשתף פעולה(השמועה
אומרת שכל אחד מהם משקיע סכום קטן בסרטי
רעהו, כאות לאמונה שהם רוחשים זה לזה) .ידיד
אחר הוא לורנס קאסדן, התסריטאי האלמוני