גליון 2419 מתאריך 11 בינואר 1984

ז׳ שבטתשמ״ד11.1.84 ,

מי ס סר 2419

ה מ חי ר 180 שקלים(כולל מע־מ)

שג ה 48

..העולם הזה״ תושו או
השערורייה הכלכלית הגדול
ביותר בתולדות חמדנו

ש לי טהכל כו לשד ״ בנקה פו ע לי ״ ה קי
ולעצ מו בחש אי אי מפדהשלעס קי פ ר טיי

״עד שהגיעו
תהיה עוגה:״
״אני כבר לא נבהלת מאורחים
המודיעים לי בערב שהם מגיען ם
בעוד חצי שעה ומצפים ממני לאירוח
מושלם.
הבעיה הזו, השבח לעלית, נפתרה.
איך שאני סוגרת את הטלפון אני
ניגשת לארון שם מחכות לי תמיד
העוגות של עלית: עוגת שיש, עוגת
צימוקים, עוגת שוקולד או עוגה
אנגלית. אני צריכה רק לבחור.

ההוראות פשוטות וכתובות על
הארתה. מערבבים עם כוס מים
ושתי ביצים(עוגה אנגלית) מכניסים
לתנור וכעבור כ 35-דקות יש עוגה
(ההצלחה שלה בטוחה) נפלאה!
מי אמר שמסובך לאפות עוגות
״סליחה רגע, האורחים כבר
מצלצלים בדלת...״

עוגהאנגלית כוללתבנית!

וימר יעקבסון טמיר

מכחכים
לשם שינוי: השבח למישטרה
החקירה נגד השוטרים שהתעללו
בקוקסינלים (.העולם הזה׳ ,)4.1.80
מעידה כי משהו השתנה במטה
הארצי.
על השוטרים האונסים, חלאת־אדם במלוא
מובן המילה, אין מה להרבות מילים. אבל העובדה
שבמטה הארצי של המישטרה התייחסו ברצינות
לתלונות והעמידו לדין את העבריינים
לובשי־המדים — מעידה שהריקבון לא הגיע
לצמרת.
תודה למפכ״ל ולעוזריו, שהוכיחו כי נשאר
עוד מוסד אחד שהאזרח יכול לסמור עליו.

שמואל כהן, כפר־סבא

בתבת השער הקרם:,

שוון מסתער

אריאל שרון מוכן לקבל כל תפקיד, אפילו
בסוכנות — העיקר שיוכל לגייס כוח, ליהנות
מחשבון־הוצאות ולשלוט במג־
£גנון. העסקונה הציונית מבוהלת,
.ומנסה להכשיל את המינוי.
המחבלים התוכניות של בת המטורפים הדתיים
כוללות פיצוץ מיסגדי הר־הבית, בניית
בית־המיקדש והרחבת נבולות הארץ
עד כוויית. כמה ישיבות
כבר מכשירות כוהנים
אשר יקריבו קורבנות.

למה לחיות בישראל?

כל סוטי המלן ופרשיו לא יחלצו
עגלת הכלכלה מהבוץ.
כולם חרדים לגורלה של הכלכלה בארץ,
ובעצם חרדים כולם לגורל כיסם. הכל טוענים
ש.יש לקצץ׳. ,יש להדק את החגורה׳. ,יש
להוריד את רמת־החיים׳ וכדומה. אבל איש אינו
מוכן שיקצצו ממנו, שיהדקו את החגורה שלו
ושיורידו את רמת חייושלו .
כיצד, אם כן, חושבים העם ומנהיגיו לצאת מן
הבוץ הכלכלי שאנחנו הולכים ושוקעים בו עד
יעקב משולם, ראשוו־לציון
צוואר?

כיצד הפכה חברה זעירה בארצות־הברית
למשאבת־ענק, שדרכה הועברו מיליארדים
מניכסי בנק הפועלים לידיים מיסתוריות?
ועדת־חקירה חשאית הוקמה בצמרת בנק
הפועלים כדי לחקור את מעלליו של מנכ״ל־הבנק
לשעבר יעקב לוינסון, אחרי התערבותו
של בנק ישראל .״העולם הזה״
קורע את קשר־השתיקה סביב
השערוריה הכלכלית החמורה
כיותר כתולדות מדינת ישראל.

.קאוה רוסו״ -מועדון סטריפטיו והצגות־מין חיות -היה אתר־התיירות
מס־ 1לישראלים באם סטרדאם. עבריין לשעבר. שהתקבל שם לעבודה
בגלל היותו ישראלי, שרף את העסק הענק מסיבה לא ברורה. יופ
דה־פו־יז, היהודי שהיה מלך האורות האדומים בעיר. נשאר
ללא ממלכה ומקונן :״למה עשה את וה דווקא ישראלי?״

נבו!
9 $ 4ו נכשל

זהבה לביא, הרצליה

החמרה שר השכן

לוינ סו?

כתבת השער האחורי:

המילחמה, המשבר הכלכלי והכפיה
הדתית -כולם מובילים לחו׳ל.
מכל פינה ובכל תחום תוקף הפסימיזם —
ולאו דווקא כתכונה אישית.
מבחינה כלכלית — מיתון ואולי בררו לצנע.
מבחינה ביטחונית — השהייה האינסופית
והמיותרת בלבנון.
מבחינה מוסרית — פריצתה של גזענות
ממיסגרת של קבוצת שוליים קיצונית לנורמה
ההופכת יותר ויותר מקובלת. ובמקביל הולכים
הדתיים ונוגסים עוד נתח ועוד נתח מהניסיון
הפאתטי לגבש כאן תרבות.
בקיצור, מדוע יבחר ישראלי לחיות דווקא
בישראל, שהקשר בינה ובץ. הציונות׳ הולר
ומצטמצם לכמה עובדות שרירותיות כמו —
מיקום גיאוגרפי, רוב של בעלי תעודות-זהות
שרשום בהן.יהודי׳ וכדומה?

ש ע רו ריי ת

גיבור
או בוגד?

מדוע אוהבים לפחוד
מ* 1984 ומדוע מצפים
כולם שיבוא קץ לעולם
— ת שובות מיקצו־עיות
מפי
הפסיכולוג

המארונים הכריזו עליו שהוא עריק,
המוסלמים ראו בו בוגד, והוא היה תלוי בכל
בישראל -רב־סרן טעד חדאד התנהג
בלבנון כמו כל בעלי־הזרוע
המקומיים, אלא שהוא
הרחיק לכת יותר מהאחרים.

0קרייטלר.

מכל תוכניותיו הפוליטיות של
יצחק נבון לא נשאר דבר. כי
שימעון פרס הממולח ״יכול
לאכול עשרה
כמוהו לארוחת־הבוקר,״
כפי שאומרים
במערך.

סדום באחר

ב בית מוזר ומיסתורי באזור התרחשו דברים
מסמרי־שיער: אברהם בן
מוחמד זיגל פיתה נערים
ועשה בהם מעשים מגונים.

השיחות היקרות ביותר
כמה משלם מנוי־טלפון חטכן ן
מנוי״טלפון צנוע, שאינו מבזבז עשרים שיחות
ביום, נענש על־ידי מישרד־התיקשורת. בסוף כל
חודש הוא מקבל חשבון מנופח, המורכב רובו
מסעיף של.דמי־שימוש קבועים״ .אם יחלק את
התשלום במיספר השיחות, יגלה כי כל שיחה
עלתה לו מאות שקלים.
מדוע הוא נענש? על צניעותו, על שאין הוא
גורם עומס בקווים, על שאין הוא מבזבז.
לעומתו, מי שמפטפט בטלפון ללא הרף, זוכה
בפרס — ככל שירבה בשיחות, כף הן יהיו זולות
יותר. הרי מגיע לו פרס.
יחי ההיגיון הממשלתי.
פנחם ברוש, תל־אביב

ז כו תבחירהל תיננקנ ת;
מדוע מחיר שכר״הלימוד בגנים
הפרטיים הוא גבוה בהרבה ממחיר
הלימוד באוניברטיטות! לקורא יש
תשובה, וגם הצעה בצידה.
המצב החמור הזה נובע משתי סיבות עיקריות.
• מפני שהפעוטים אינם מאורגנים באיגוד
מיקצועי ובהסתדרות;
• מפני שנבחרי העם אינם זקוקים לקולם
של הפעוטים בבחירות לכנסת.
לכן, צו־השעה הוא: פעוטי גני־הילדים חייבים
לדרוש את זכות הבחירה לכנסת ולהקים איגוד
מיקצועי בהסתדרות!
שימשון שיבק, בני-ברק

ה שו פ ט שהיה גםאבא
הראיון עם השופט הפורש בנימין
כהן(.העולם הזה׳ )21.12.83 העלה
דמעות בעיני הקוראה.
(המשך בעמוד )4

הכובש

בובות מספרות: אילנה
המפגרת, דינה
החרשת, רוני העיוור
ומוטי הנכה משתפים בבעיותיהם הקשות
ילדים רגילים. תיאטרי־דבובות,
0מסתבר, יכול ללמד ילדים ונד
בוגרים לחתם סובלני לחריגים.

מהקיבוץ למסלול
מתנדבת אמריקאית אלמונית, שבילתה בין
הפרות בקיבוץ, נתגלתה
כדוגמנית חושנית, והיא
מאיימת לשגע את המדינה.

המדורים הקבועים; מכתבים קורא יקר
תשקין* במדינה הנדון
יומן אישי אנשים בלונים הווי שידור
תמליץ שידורי
הרדיו והטלוויזיה
אנשים בעולם -קארולין ממונאקו
ואיב סאן לורן
לילות ישראל
זה וגם זה

נמר של נייר -קורט וונגוס,
דוד תדהר, אדוארד ח. קאר,
אברהם סוצקובר
קולנוע -שכר אמת
חלון ראווה -אביזרים
עולם קטן -ארצות״הברית

תשבצופן

מה הם אומרים -אסתר אלכסנדר,
רותי שיטרית. אברהם שריר.
גידעון שלוס, עליזה אמיר, 58 אילנה שרון

רחל מרחלת על כל העולם -
שלום חנוך תמרורים דדרוסקום -כמוה ארנס
זה היה העולם הזה שהיה

״טיפרתי שגנבתי את השעון במחטים, כי לא
רציתי שייראו אותי כמו אחד שמשלם
לערבים כטף, כדי לקבל
משהו ׳,העיד בבית-הדין
בלבנון. ששירת החייל

תמיד־תמיד יהי1

חנות
״אין כל טעם להפעיל חוקים נגד זנות ׳,קובע
אברהם ציון, שעשה עבודת
מחקר לתואר דוקטור, על ה־מיקצוע
העתיק ביותר בעולם.

א>ד לג מו ר
אתה חו ד עו
המשכורות הן אולי בטדר, אבל החודש הוא
ארוך מדי. לכם מייעץ מאיר תדמור לקנות
בראשית החודש, להשתמש בכרטיט-
אשראי, לטגור את כל שקל בבנק למועד
קצר ולתכנן את התקציב
המישפחתי. והעיקר: לא
* להתבייש לבקש הנחות בעת
קניית מיצרכים במזומן.

מכוזבים
(המשך מעמוד )3
כל מה שכתבתם הוא נכון. נשיא בית־המישפט
המחוזי בתל־אביב, הר״ר בנימין כהן, שפרש
לגימלאות, היטה אוזן קשבת לכל עבריין, לכל
רוצח וכל פושע, וגם לכל זונה -כמוני.
להישפט אצלו זו היווה חוויה, לפני שלוש
וחצי שנים היה לי עירעור לפני הרכב שבראשו
ישב הנשיא כהן. הוא היה סבלני, הקשיב
לנאשמים. לא צעק ולא הניח לתובע להרים קול
על הנאשמים ולקטוע את דבריהם. מאז התחלתי
לבוא לבית־המישפט, לשמוע מישפטים שניהל
כהן.
ראיתי שהוא חודר עמוק־עמוק לליבו של

זהירות: ע1ז־ ר ב הגי ח
18האלמ1וי 1ת
אילת נתנה את הטון, אחריה באו
נצרת עילית ויפו. כעת הרימה
הגזענות המכוערת את ראשה גס
בעכו.
הרב הראשי של עכו, יוסף ישר, קבע שיש
למנוע מערבים לגור בשכונה אחת עם יהודים.
הדברים נכתבו שחור על גבי לבן בפסק־הלכה
של כבוד הרב. משכונת וולפסון, שבה מדובר,
ושבה מתגוררות 137 מישפחות ערביות, פנו גם

גיבורי ט־נ־ט הלמו שוב. הפעם, במיבצע־גבורה
חסר־תקו־ים, הם פעלו בבית־הקברות
המוסלמי באברכביר. במבצע הנועז, שלא נודע
כמותו בהיסטוריה, ציירו בין השאר מבושי־גברים
על המצבות. המכושים היו, כמובן, נימולים.
הציור מעיד על מבצעיו, שהם יהודים כשרים
וגאים, שבעורקם וורם דם יהודי טהור, שהם
צאצאיו של יהושע בן־נון, החשמונאים והמקבים
עטורי התהילה.
הציור מעיד על פטריוטיזם ציוני ויהודי. אין
כמוהו לסמל את עם ישראל המתחדש בארצו.
שבתאי לוי, רמת גן
עכשיו נזכרים עסקנינו, שטרור נגד דתות
אחרות יכול להיות מסוכן גם לנו. כשהמאפיונרים

סניפים שלכם, המפוזרים למאות בכל ערי הארץ
— כדי להקל מעט על.מצוקתכם״.
נגה מאירי, תל־אביב

ב ל ־ ברד,ר 1בלאמת
על מישחק הסימולציה ב״כותרת
לילה 26.12.83
לאורי אבנרי שלום,
לפני שעה קלה שמעתיך בטלוויזיה, כשייצגת
את עמדתו של המנהיג הבלעדי של העם
הפלסטיני, האח יאסר ערפאת. אכן, עמדתך
ודבריך בדיון היו כל־כך קרובים לאמת, שאין לי
מה להעיר עליהם אלא לומר: כל הכבוד!
בהזדמנות זו אני מאחל לך ולכל מערכת
העולם חזה שנה טובה ופוריה.
וליד כאמל, עכו העתיקה

ישראלי באמריקה

קוראה וינדר

הטריפ האמריקאי של אלי ישראלי.
בדרך־כלל אני נהנית מאוד משידורי הבוקר
והצהריים של גלי־צה״ל. אבל מי שמצליח, כמעט
מדי יום, לקלקל לי את התענוג הוא אלי ישראלי.
ישראלי מרשה לעצמו לעשות בדקות־השידור
היקרות, העומדות לרשותו, כטוב בעיניו,
ומבזבז חלק ניי:ר מהן על ריווח מליגת הכדורסל
בארצות־הברית. זה אולי מעניין אותו ועוד כמה
עשרות מאזינים, אבל לי זה נראה מיותר
ומתנשא.

שופט כהן

דלי ה אבי חיל, רמת־השרון

לחדור עמוק לליבו של הנאשם
הנאשם, מבין את הסבל שלו ־את גורלו. הוא לא
היה רק שופט, הוא היה אבא. אבא של כל
הסובלים.
ההתרגשות שלי, כשאני נזכרת בו, מעלה
בעיניי דמעות. אני מנגבת אותן ומאחלת לבנימץ
כהן עד . 120
זלמן(.שושי׳׳) וינדר, תל״אביב

גם דזג מני ת,
גנחמדה
מדוע אין מפרסמים יותר את
תמונותיה של הדוגמנית היפה
ביותר!
אילנה שושן היא, לדעתי, הדוגמנית
הכי־מוצלחת בישראל. היא גם יפה מאוד, גם
פיקחית וגם בעלת חן אישי.
משום־מה, אין כותבים עליה בעיתונות כמו
שכותבים על דוגמניות הרבודפחות מוכשרות
והרבה פחות יפות. בטורי־הרכילות לא מזכירים
כמעט את שמה, במדורי־האופנה היא מככבת רק
לעיתים רחוקות. האם זה משום שהיא איננה
מעורבת בשערוריות, אינה עוסקת יום ולילה

לקאדי של עכו, מוחמר חוניישי, ושאלו לדעתו.
הוא סירב להוציא פסק־הלכה דומה למוסלמים,
ואף אמר כי הוא עצמו מתגורר בשכונה יהודית.
כלי־קודש למיניהם תמיד עוררו בי תיעוב
עמוק. אך אילו היה עליי לבחור במדריד רוחני
מבין השניים, אני סבורה כי הקאדי המוסלמי היה
אלונה לוי, תל־אביב
יותר קרוב לליבי•
אחת הדרכים לעמוד על התכנים התרבותיים
העמוקים של כל עם היא לבדוק את דיעותיהם
של הפסיכופאטים שלו. .הרב מעכו הוא פשוט
לא רציני,״ אומרים לי בני־סמכא בהלכה, .המטיף
-ייד. גת. המיאשם באחזקת

מקצ צי םבל שונ ם
קורא לוי נימולים הדתיים חיכו, שברו, שרפו והתנכלו לחברי כיתות
דתיות אחרות, כמו עדי־יהווה, יהודים משיחיים,
הרה־קרישנא ומיסיונרים נוצריים — שתק עם
ישראל.

עוד כתב בהחלטתו כי הזמנתו ; מסר את הדברים כבית המשפע.

פסק הלכה בעכו אוסר מגורים
של יהודים וערבים בשכנות
תושבי העיר משתי העדות הגיבו בצורה מאופקת
מאי• א ־י -מאי* ,כתב עזי ״ ם ן שעכו היתד, ע־ר ערנית ומקדמת ן בשכנות לערבי, כשם שערב• -ץ
פר -ום פ הלכה לשין לא [ דנא חיו בה ערבים ויהודים במי ] יתגייר ב גיי העובדה ששננו ל שותף
ובצורה המעוררת כבוד. הוא, די.

מיכתג לפוליטיקאים:
ח׳כ נכבד,
אני שמח לשמוע שיש כעת מס חדש, שרק
שר־האוצר וחברי־הכנסת משלמים אותו.
המדובר הוא במם שפתיים לגבי קיצוצים
וחיסכון במנגנון.
רלך ז הלינגר, תל־אביב

סליחה,
טעות בחרוז
בכתבה על ספיגת־ההימורים
(.העולם הזה׳ )7.12.83 ,הופיעה
תמונתה של הזמרת יעל לוי, כשהיא
משתזפת על סיפון האוניה.
תחת התמונה הופיעו המילים
.הזמרת והמהמרת״ ,דבר שעלול היה

כותרת בעיתון.הארץ״ ( 3בינואר )1984
פסיכופטים הם נביאים
מיפו, החושב כי מגורים בשכנות מובילים
ליחסי־מין, מדבר שטויות ״,הרגיע אותי חבר
בעבודה.
אבל אני לא נרגע. מין וגזע ושינאת זרים, הם
צירוף מסוכן, המהווה חומו״נפץ אידיאולוגי.
הדבר הוכח יותר מפעם. ומעל לכל:
הפסיכופאטים משמשים, בדרכם המעוותת, מעץ
נביאים. מה שהם אומרים היום — הופך מחר
משה רפאלי, חיפה.
לנחלת הכלל•

דוגמנית שושן
בלי שערוריות
ביחסי־ציבור ובעצם, מטיבעד״ היא מצניעת־לכת?
אבי ממלח, באר־שבע
0כדי לפייס א ת הקורא, הכועס על
העיתונווב מתפרסמת בעמוד זה תמונתה של
שושן.

למה כולם כועסים על הרב יוסף ישר מעכה
שנים הוא יישב סיכסוכי־שכנים, השכין
שלום־בית במישפחות רבות, התיר עגונות, דאג
לאלמנות וליתומים.
איש לא הזכיר אותו בעיתון, איש כמעט לא
ידע את שמו.
והנד, יום אחד הוא חרץ לשון, ומייד כל
המדינה שמעה, עליו. שמו יצא למרחוק
כפוסק־הלכה חשוב.
מי אמר שהגזענות אינה משתלמת?
יאיר גרינברג, תל־אביב

7 7מעמדהברים
מדוע סגגית־שר־החינוך אינה אומדת
על כך דבר!

מאז שנשרפה הכנסיה הבפטיסטית בירושלים,
לפני שנה, לא נעשה דבר למניעת רדיפות דתיות
בישראל. נו, אז עכשיו נתחיל לקצור בדימעה את
שזרענו ברינה כל־כך גדולה: נאכל טי־אן־טי
ונשלם את החשבון בחו׳ל, בצורת טרור נגדי גובר
נגד יהודים.
יהודי חדל יאכלו את החרא שאנו מייצרים
שירית שנקרי, יפו

כאן•

בנ קי ם13 .ל־,ים תרד 1ך
שימכרו טגיפים, תחת לגלגל את
ההפסדים על הציבור.
מניץ יש לבנקים החוצפה התהומית להמשיך
ולפרסם בכלי־התיקשורת תוכניות־חיסכון
לאזרחים? האם נדמה להם שהציבור הוא כל־כך
נאיבי או מטומטם, שאפשר להאכילו לוקשים
בעטיפות ציבעונעת?
פעם היה בשכונתנו סניף בנק אחד קטן ועלוב
למראה, ושרות הבנק ללקוחותיו היה נפלא. היום
— בכל פינת רחוב יש ארבעה בנקים, והיום
האזרח מיסכן וסובל, ואילו הבנקים עושים
לציבור הצגות של חוסר רווחים.
אנא מכם, תואילו בטובכם למכור כמה עשרות

זמרת לד
רק שיזוף
ליצור את הרושם כאילו גם היא
השתתפה בהימורים שבאוניה.
אץ לכך שחר. הזמרת בילתה על
חאוניה כרבים אחרים, שלא הש תתפו
בהימורים. מערכת. העולם
הזה״ מצטערת על הכותרת המטעה,
ומתנצלת לפני הזמרת.

העולם הזה 2419

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב גורדון ,3
טל 232262/3/4 03 תא־דואר ,136 העורך
הראשי: אורי אבנרי עורך־מישנ-ה: דוב איתן
עורך תבנית: יוכי שנון עורכי כיתוב: ענת
ישראלי וגיורא נוימן צלמי מערכת: ציון
צפריר ענת כדגוכטי וציפי מנשה עורכת
דפום: אהובה קורן ראש המינהלה: אברהם
סיטון מחלקת המודעות: רפי זכרוני
המו״ל :״העולם הזה״ בע״מ הדפכה :״הדפום
החדש״ בע׳־מ, תל־אביב הפצה :״גד״ בע״מ

בדרך כלל איני מרבה להתלונן על הצנזורה
הצבאית. אם מסכימים בכלל לצורך ולתועלת שבצנזורה
כזאת — דבר שאינו ברור כלל — מוכרחים לקבל את
החלטותיה בעניינים ביטחוניים.
אך לאחרונה קורים דברים מוזרים בשטח מסויים,
והגיעה השעה להניח את הדברים על שולחן הציבור.
הדברים נוגעים לנושא שהוא, בלי ספק, עדין ורגיש:
פרשת השבויים הישראליים שבידי האירגונים השונים
של אש׳׳ף, והשבויים הפלסטיניים שבידי ישראל.

ראש־אירגון ג׳יבריל
סוד -למיז

הגנב פרץ מהתריס כיצד למנוע זאת?

כידוע, התרים עשוי משלבי פלסטיק, שרי במשיכה כדי להוציאם.
הסונרון: השחלת מוטות פלרה, בתוך השלבים, ההופכים את התריס
לסורג נסתר ומהווים הפתעה לפורץ.
בנוסף לכך מורכבים על התרים מנעולים פרי פיתוח בלעדי מוגן
בפטנט, העמידים כנגר נסיון פריצה ושבירה. בנוסף: ציפוי דלתות
בפלדה.

״מגן מנעול״
וייצמן 17 תל־אביב, טל 244594 03 גם בערב
244594־03

אשתו של אחד הנעדרים, שי, רואיינה על־ידי
הטלוויזיה האוסטרית והשמיעה פניה ישירה לג׳יבריל.
דבריה הובאו על־ידי האוסטרים לאחמד ג׳יבריל, שמסר
להם תשובה חמקנית, שבה לא הכחיש ולא אישר, אך
העלה את שאלת הנעדרים של אירגונו. ניתן היה להבץ
את התשובה כהצעת עיסקה: תגלו לי מה קרה לאנשים
שלי, שנעלמו, ואני אגלה לכם מה קרה לנעדרים שלכם.
כך או כך, חילופי־דברים אלה היו בעלי חשיבות רבה
לציבור הישראלי, ולא היה בהם כל סוד ביטחוני, אשר
גילויו עלול היה לסייע לאוייב. למרות זאת, נגנז הסרט.
הטלוויזיה הישראלית לא הורשתה לשדר אותו. המוני
ישראל ראו אותו, לעומת זאת, בטלוויזיה הירדנית.
עורכי העיתונים בישראל הסכימו לגנוז כל ידיעה על
הסרט. לא הסכמנו לקשר־השתיקה. אך כאשר כתבנו על
כך, נאסר הפירסום על־ידי הצנזורה הצבאית. יכולנו רק
לפרסם במדור תשקיף (העולם הזה )28.12.83 כי
.צמרת רשות־השידור והנהלת הטלוויזיה זועמות על
פסילה שרירותית של כתבת־לוויין, שעסקה בבעייה
ישראלית וששודרה בליל־שבת ובמוצאי־שבת באירופה
וביררו.׳׳
יומיים אחרי שנפסלה הידיעה שלנו, הוצג הסרט
בטלוויזיה הישראלית, במיסגרת מבט לחדשות. מישהו
התחרט על הפסילה וביטל את האיסור.
כל זה משונה מאוד.
האם אך מיקרה הוא שכל זה קורה בשטח, המסור עתה
לטיפולו של שמואל תמיר — אדם שהפך אוייב מושבע
של חופש־העיתונות, ושפעולתו החשובה היחידה
כשר־המישפטים היתה לחוקק חוקים לסתימת פה
העיתונות?
בינתיים יש שערוריה נוספת. הצנזורה פסלה ידיעה על
פתיחתו מחדש של מחנה אל־אנצאר, שנסגר במיסגרת
חילופי־השבויים.
איזו סיבה ביטחונית יכולה להיות לפסילת ידיעה זו?
מהו הסוד הגדול? אנשי הצלב האדום מבקרים שוב
במחנה, ומוסרים על כך דוחות לממונים עליהם בז׳נבה.
כל העולם יודע על כך. אך לציבור הישראלי אסור לדעת!
למחרת יום הפסילה הותר החומר לפירסום — כי
בינתיים פורסם על־ידי סוכנויות־הידיעות בעולם כולו,
וגם משה ארנס דיבר עליו בכנסת.
מוזר!

אלוף
גה״א הידיעה

מי נאט בכינוס — אלוף אביגדור בן־גל או האלוף
אביגדור בן־גל? אלוף בה׳׳א הידיעה, או בלעדיה?
לנושא זה נדרש במעריב הבלשן עידו אבינרי(נא
לשים לב לירד שבשם. אין הוא קרוב־מישפחה שלי, ועל
כן אין כאן מיקרה של פרוטקציה) .תוך כדי כך הוא חולק
לנו מחמאה נאה, ודווקא בשטח שאנחנו רגישים לו מאוד.

ובך כותב אבינרי:

מותי דק
גירדו

לא הייתי מעלה את העניין שוב, לולא קרה בינתיים
משהו

ולעצם השאלה: אלוף אריה, למשל, במקום האלוף
אריה, לכאורה קיצור הוא, והעברית אוהבת את הקיצור...
ואולם כאן אין אלא תרגום מאנגלית (ולא מצרפתית,
למשל!) :א \ 7 0 /א? 1* £ 5 1 0 £ואילו אנו
אין אנו אומרים: נשיא רייגן, ראש־ממשלה שמיר, לבד
מהעולם הזה, המחזר אחרי עברית חדשה שכחדשה
(ודווקא מן הטובות) .אבל גם הוא יכתוב כך רק בכותרות
צילומים וכדומה: נשיא מיטראן וחבר, וכיו״ב. בטקסט
גופו לא מצאתי משפט מעין זה: שר ארנס אמר. יוצא,
איפוא, שבעלי החוש לעברית מרגישים שיש גבול. ואם
כך, למה נאמר אלוף פלוני, במקום האלוף פלוני? איד
מוצא לקיצור זה כל הצדקה בעברית.
ע ד כאן דבריו של אבינרי. אנו מסכימים עימו לגמרי.
מחוץ לכותרות, אנחנו כותבים על הפרופסור ראובן ירון,
על הדוקטור נחום גולדמן ז״ל ועל האלוף>מיל׳) אביגדור
בן־גל.

פרסום הודעות
נ סל טן

לבל העתוגים
0 3 *2 2 9 3 5 3

ארידור מכין מיתקפה
שר־האוצר לשעבר, יורם ארידור, החליט לצאת
מהשתיקה שגזר עליו.
בקרוב הוא מתכוון לצאת במיתקפה הסברתית על
תוכניותיו להבראת המשק שהוכשלו, ועל המדיניות
הכלכלית הנוכחית.

מדוע בא דיסקר
י 1ץוך
שמיר מכין הפתעה
יצחק שמיר יפתיע בקרוב את הציבור ואת
הקואליציה בהודעה דרמאתית, שתהיה לה
השפעה על חייו של כל ישראלי.
בתנועת החרות סבורים כי אם לא יבוצעו
המהלכים המתוכננים בקרוב, יאבד הליכוד את
השילטון.

ארנס יידרש להסביר
חיילי מילואים ששירתו באחרונה בלבנון
מתכוונים לדרוש פגישה עם שר־הביטחון, משה
ארנם, כדי לקבל ממנו הסברים על
התבטאויותיו, שאינן תואמות את המתרחש
בגבול הצפוני.
הפרשה היא סביב מעצרם של לבנונים
ופלסטינים בשבועות האחרונים, מקום מעצרם
ותנאי המעצר.
מידע על כך נמסר לח״כים מהאופוזיציה, החברים
בוועדת־החוץ־והביטחון.

פרס רוצה בארי הורביא
יושב־ראש מיפלגת העבודה, שימעון פרם, היה
רוצה להציג בציבור את צלנכ׳׳ל ״טבע״ ,אלי
הורביץ, כמועמדו לתפקיד שר־האוצר בממשלה
אלטרנטיבית.
בשבוע האחרון הגיע פרס למסקנה שגד יעקובי, חברו
מרפ״י, לא יתאים לתפקיד. לכל היותר הוא יוכל להיות
שר־המיסחר־והתעשייה לצידו של שר אוצר חזק. גם נפתלי
בלומנטל לא יוכל להבטיח לעצמו את המישרה.

הורביץ, שקיבל את ההצעה לפני זמן קצר,
מתלבט בינתיים אם להיענות בחיוב להצעות
גישוש שקיבל ממוסד פינאנסי גדול.

קימתי דרש התפטרות ברמאיר מנכ׳׳ל מישרד־החוץ, דויד קימחי, העמיד לפני
ראש־הממשלה ושר־החוץ תנאי: או שסגן־השר
יהודה בן־מאיר ילך, או שהוא יתפטר מתפקידו.
קימחי הסביר, שח״ב המפד״ל גרם נזקים חמורים
בשירות־החוץ, בגלל מדיניותו הכושלת.

חמישה ימי עבודה
הליכוד יוזם הצעת־חוק לחמישה ימי־עבודה
בשבוע.
ההצעה, שמאחוריה עומד ח״כ חרות מיכאל קליינר, נועדה
לצמצם את מימדי־האבטלה וגם להקל על הציבור החילוני.

הקואליציה תיאלץ בקרוב לממש עוד סעיפים
בהסכם הקואליציוני עם אגודת-ישראל,
שעניינם שמירת השבת.

יזמו! למחנה רזי
?* 7111ן

בעבר כבר דווח שחברה של ז׳יסקר־דסטן מנהלת מילחמת
זכיונות לכרייודיהלומים עם שמואל(״גורודיש״) גונן,
בשיטחי־כרייה ברפובליקה המרכז־אפריקאית.

שחלה לאדמוז ודבר1ו
תומכי הפירסומאי דויד אדמון והעיתונאי נתן
ברון מפעילים עתה בכנסת שדולה לבחירתם
לתפקיד יושב־ראש הועד־המנהל ולתפקיד
המנכ״ל של רשות־השידור.
ברון, אחיו של דובר חרות בכנסת, יוסי ברון, המפעיל את
קשריו עבור הבחירה, היה מאוד רוצה להיות מנכ״ל.

הליברלים מקווים שאדמון יזכה במינוי, משום
שבדרך זו תוכל חרות לפצות אותם על אובדן
תפקידים אחרים.

בליכוד מאמינים ששר־החינוד־והתרבות לא יטיל וטו
וידרוש למנות איש שלו, מיכה ינון, לתפקיד המתפנה ב־1
באפריל.

בעיות רבר־גרא
מנכ״ל מרכז־הירידים, יעקב בר־גרא, ייתקל
בהתנגת ת עזה למינוי שהוצע לו כמזכ״ל
המיפלגה הליברלית.
הסיבה: דוח ועדת־חקירה פנימית, שמינה ראש
עיריית תל־אביב, בעניין מרכז־הירידים, יסבך
אותו באופן חמור ביותר.

החקירה ״נתקעה״ -
הדובר יודח
כישלון צוות־־החקירד, שמונה לחקור
את רצח הנער דני כץ, יחולל סערה במרחב
הגליל.
ראש הצוות יוחלו! .חמישה חוקרים
מירושלים יישלחו לצפון לתגבר את
הצוות, שעליו פיקח אישית מפקד המחוז
הצפוני, יצחק ערן.
דובר מרחב־הגליל, דני קופלר, יועבר
מתפקידו בגלל חלקו בכישלון החקירה
ובציפיות שיצר בציבור בתחילתה.
מפכ״ל המישטרה, אריה איבצן, עקב
מקרוב אחרי כישלון החקירה, ודרש
שיבוצעו השינויים הנדרשים.

מגש הכסח לכנסת
מבירות בחרל לגדה
חברת ״גימבד הבונה ברמת־קידרון מעבר
לקדהירוק פתחה מישרדי־מכירות בלונדון
ובקרוב היא תפתח מישרד דומה בנידיורק.
החברה תציע תנאים מיוחדים לבעלי תארים במחשבים,
מכיוון שבהתנחלות יוקם מרכז־מחשבים.

מבריחי דולארים -
פעילי לי מ ד
מידע פודי, שהגיע באחרונה לשיל־טונות
מס־ההכנסה, מחשיד שלושה
פעילים בדברים בחרות ובליברלים
בהעברת מטבע זר בכמויות גדולות
לאירופה בשבועות האחרונים.
לא פרוד מדוע לא נתפסו המבריחים
בשעת ההברחה אם החשד היה נכון.

דרמת,האחים״ נמשכת
השמועות כי האחים שמואל(.סמי״) ומשה
יוחננוף, בעלי חברת ״גדות־ ,יתפשרו בסיכסוך
על רכוש המיליונים -נתבדו שוב.
המילחמה ביניהם מתנהלת במלוא־עוזה, ובינתיים חלו שתי
התפתחויות חשובות:
עווד־הדין אמנון גולדנברג עירער בבית־המישפט העליון
על פסילת הד״ר יהושע רוטנשטרייך כבורר.

האח סמי, אחד ממשקיעי ״דנות״ ,סוגר את
מישרת המפואר ב״בית אסיה־ ,בעיקבות
ההתפתחויות האחרונות.

הק 1הלב! ייסגר
השירות הטלפוני להומרסכסואלים במצוקה, הקו הלבן,
עלול להיסגר בגלל מיעוט מתנדבים שאמורים לאייש
אותו.
הקו הסגול, השירות הטלפוני ללסביות ומרכז
סול־האשה נסגרו סופית, בגלל מחסור בנשים מתנדבות
להפעלתו.

ה מכו של ס, רוי ד לד ,,

בוחנים אפשרות של הוצאת יומון בן
ארבעה עד שמונה עמודים. מאחוריו
יעמדו מדל וסירסומאי שהיו קשורים
לשבועון הליכוד שנסגר, קבלן המקורב
לאנשי לוי וחמים מחדל.
כוונת התוכנית — ליצור דעת־־קהל
אוהדת ללוי.

עם ביקורו הפרטי בארץ של נשיא צרפת
לשעבר, ולדי ז׳יסקר-דסטן, הוא כנראה נסיון
לסדר עניין אישי.

ניגוד־אינטרסים בינה ובין גופים אחרים שהוא עומד
בראשם.

בומה נשאר ב,,כנס״
תשקיף חברת ״כנם־ לבורסה גילה, שקשריו של
אברהם(״בומה״) שביט עם החברה חודשו.
שביט, שמופיע בתשקיף כיושב־ראש מועצת־המנהלים של
החברה, הודיע בעבר על מכירת חלקו בכנס ועל ניתוק
הקשרים עם החברה שהוא היה בין מייסדיה, כדי למנוע

סירטו החדש של יהודה(״ג׳אד״) נאמן, מגש הכסף, יהיה
נושא לשאילתות של ח׳כים מחרות והמפד׳ל, שיופנו
לשר־הפנים, הממונה על המועצה לביקורת סרטים ומחזות.
הסרט, העוסק ביחסי יהודים וערבים שמאליים, הוא
לטענתם סרט־תעמולה אש״פיסטי.

הדתות במישרד
ה ע סד ה
יובל רכלבסקי, מנהל האגף להכשרה ופיתוח
כוח-אדם במישרד־העבודה, עלול להיות מודח,
ובמקומו יכנס לתפקיד רפי כחלץ, מנאמניו של
המנכ׳׳ל, אשר אוחיון.
המנהל הנוכחי הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני
במינהל־עסקים. מישרד־העבודה פירסם מיכרז, שבו מבוקש
למישרה מהנדס בעל תואר שני. נציבות שירות־המדינה
החזירה את המיכרז וביקשה הסברים. ועד עובדי המישרד
של אהרון אוזן מתנגד אף הוא לשינויים בתפקיד, בעיקר
בתקופה שבה יש דרישה לאגף בלישכות העבודה.

חוק נגד ניסויי בחיות
ח־כ העבודה אליהו שפייזר יגיש הצעת־חוק״פרטית נגד
ניסויים בבעלי־חיים. יוזמתו באה אחרי כתבת תחקיר
שפורסמה בהעולם הזה (.)8.6.83

המישטרה צותתה לפרקליט במהלך מישפטם של גיל בדגל ורונן שני־שגיא,
המואשמים ברצח הברוקר יעקב אלטרוביץ, התברר כי
המישטרה הוציאה צו־ציתות לכל הטלפונים שאליהם היה
ברור שברגל יתקשר מהכלא.
בין מיספרי־הטלפון היה גם זה של סניגורו. המישטרה גם
הוציאה צו נוסף, על שמו הפרטי של עורך־הדין, מבלי
לציין את מיקצועו.

לישכת־עורכי הדין זועמת על כך
שמכשיר־טלפון של עורך־דין צותת, מבלי
שהשופט שהוציא את הצו ידע על כך.

הפקנלטה לאמננינת
ל״בית־צבי־צמרת
אוניברסיטת תל־אביב דנה בכובד־ראש
בהצעה להעתיק חלק מפעילויות החוג לאמנויות
ל״בית־צבי־ ברמת־גן, כדי להקטין את הגירעון
בתקציבם.

במדינה
העם
עם של כבשים?
הציבור הישראלי עוקב אחרי
הנעשה בזעם אילם ובתיסכול
הסר־אוגים. מדוע?
בתוניסיה העלתה הממשלה את
מחיר הלחם. תוך שעות יצאו ההמונים
לרחוב. המהומות התפשטו במהירות
בכל רחבי הארץ, הגיעו עד תוניס
הבירה. הצבא והמישטרה נאלצו
להשתמש בנשק. עשרות נהרגו. אך
המהומות נמשכו.
לבסוף יצא הנשיא הקשיש, חביב
בורגיבה, שמפאת מחלתו חדל מזמן
מלנהל את המדינה, ובקול רועד הודיע
בטלוויזיה כי כל הגזרות בוטלו.
ההמונים הריעו וחזרו הביתה.
לחיילים יש אמהות. בארצות־הברית
המתקדמת אין הדברים נעשים
כמו בתוניסיה המפגרת. שם זה נעשה
באורח דמוקרטי.
הנשיא רונלד רגן הכניס את
חיל־הנחתים לביירות. זה היה מעשה
פופולארי, כהפגנת־כוח של העוצמה
האמריקאית. הנחתים באו כדי לשאת
במשימה של השכנת״שלום, אך
חיש־מהר נספגו אל תוך הביצה
הלבנונית, הפכו צד במילחמה וסבלו
אבירות קשות.
אזרחי ארצות־הברית התחילו
לשאול, בקול גובר ורם: מה הנחתים
שלנו עושים שם? מדוע הם נהרגים?
מדוע אינם מוחזרים הביתה?
חברי־הקונגרס, שחזרו הביתה
לחופשת חג־המולד וראש־השנה,
קלטו היטב את הרחשושים האלה. מי
שרוצה להיבחר מחדש בארצות־הברית,
מוטב לו להקשיב היטב־היטב לרחשי
לב הציבור. וכל איש״קונגרס וסנאטור
בארצות־הברית מכיר את החרוז:

£88א 107ז \\8 0 ¥ 8 £1/
(.חיילים אמריקאיים אינם דומים
לאחרים, להם יש אמהות.״)
התוצאה: רבים מחברי־הקונגרס,
וביניהם ראשי המימסר הפרלמנטרי
והמועמדים לכס־הנשיאות, הודיעו כי
שינו את דעתם, וכי הם תובעים עתה
את הוצאת הנחתים מלבנון.
שום נשיא, הרוצה להיבחר מחדש,
אינו יכול לעמוד בפני לחץ כזה. הבית
הלבן עשה השבוע מאמצים נואשים
כדי לפברק תירוץ כלשהו — כגון
.הסכם־ביטחוף לבנוני — שיאפשר
לו להוציא את חייליו מלבנון מבלי
להודות בכישלון.
היכן האמהות? ישראל אינה
תוניסיה. אין היא גם ארצות־הברית.
ההמונים אינם יוצאים כאן לרחוב,
כאשר מחיר הלחם עולה, וכאשר אינם
יכולים עוד. לגמור את החודש׳ (ראה
הנדון).
אך התהליך הדמוקרטי הישראלי
גם אינו מסוגל לתרגם במהירות את
רצון־העם לשפת המעשה הפוליטי.
הציבור הוא נגד המשך השהייה
בלבנון, שם נשפך דם בניו במשימה
בלתי־אפשרית וחסרת־תוחלת. הוא
מתנגד עתה גם להתנחלויות. אבל
המילחמה וההתנחלות נמשכות, ומלבד
קומץ קטן אין איש מוחה ומפגין. נראה
כאילו אין האמהות הישראליות דומות
לאמהות האמריקאיות.
איזה מישטר שורר בישראל? אין זו
דיקטטורה, כמו בתוניסיה. אך אין זו גם
דמוקרטיה אמיתית, כמו בארצות•
הברית.
בישראל חסר ציבור החדור
בתחושה דמוקרטית אמיתית ופעילה,
כשם שאין בה ציבור המסוגל לצאת
לרחוב בהמוניו מול רובי חיילים.

יחסים מרחביים
האיש שלא חוסל
בפעם ה־ 1001 קברו דוברי
ישראל את יאמר ערפאת,
ושוב קפץ מן הקבר
זה נשמע כמו קומדיה, אבל זה היה
עצוב.

צחק נבון רא קוא תגו ודא העז והציג את מועמדותו
רואשות־הממשרה שימשו פוס התאושש ועבד רמיתספה
צחק וביו ניבנה מו המחדל הזה ונערו להתמודדות

** שרות העיתונאים והצלמים
מכל רחבי הארץ, וגם מחדל,
נדהמו לשמוע את נאומו העלוב של
־הנשיא לשעבר, צחק נבון, בכינוס
המישמרת הצעירה של תנועת העבודה
הציונית בתל־אביב.

נואם נבון ()1984
אין מה לעשות

נבון לא אמר דבר על
כוונותיו לעתיד כאיש פוליטי,
לא קרא תגר על מנהיגות מים-
לגת־העבודה, ובוודאי שלא
העז להציג את מועמדותו לרא־שות־הממשלה.

אחרי האסיפה המשיך נבון
בדרך נפסדת, שתעלה לו ביוקר רב.
בראיון עם כתב הטלוויזיה לענייני
מיפלגות, ניסים מישעל, סירב נבון
להתבטא בנושאים, שעמדו במרכז
תשומת־הלב התיקשורתית. מבעד
להילה הנשיאותית שלו השתקפה
עליבות, אפילו פחדנות, שמכיריו של
נבון מזהים כאותנטית עד לכאב. זה
האיש. אין מה לעשות.

אבל 24 שעות לפני האסיפה
היו אנשיו של פרם אחוזי
היסטריה. הם היו בטוחים
שנבון עומד להצהיר על עצם
קיומו כאיש פוליטי, ולדבר
בגלוי על כך, שהוא התשובה
לבעיותיה של מיפלגת העבודה
מבחינה אלקטוראלית ומנהי־גותית.
נבון אומנם עמד לומר
דברים בתרים בנושא הזה,
ומטהו של שימעון פרם החליט
להרתיעו בכל מחיר.
אנשי פרס, ובראשם דוברו יוסי

ביום השלישי שעבר, בשעה 8.00
בבוקר, הודיע קול ישראל בראש
מהדורת־החדשות ידיעה מחשמלת:
יאסר ערפאת חוסל.
בגוף הידיעה, ששודרה כבר מאוחר
בלילה לפני כן, נאמר כי עיתון כווייתי
הודיע שמנהיגותו של יאסר ערפאת
באש״ף ובפת״ח הגיעה לסופה. שלושה
אישים — מחמוד עבאס, ח׳אלד
אל־דזסן ופארוק קדומי. ,שנמנו בעבר
עם תומכיו של ערפאת״ — הציגו לו
אולטימטום: להתפטר מייד או להביע
פומבית חרטה על פגישתו עם נשיא
מצריים, חוסני מובארב.
בשעה 9.00 חזרה הקריינית על
ידיעה מרתקת זו, בקול ררמאתי לא
פחות. כך עשתה גם ב־.10.00

נואם אשכול ()1967
איבד עולמו ביום אחד

אמת, לא כוין נגד ממשלת יצחק שמיר.
היעד היה אך ורק להרתיע את יצחק
נבון.
שליחי פרס אמרו למקורביו של
נבון שהוא יירשם כמכשיל המהלך
ההיסטורי להדחת הליכוד מהשילטון.
הלחץ על אנשי נבון היה עצום. כמה
מהם נקראו לשיחות עם פרס עצמו,
וקיבלו.דיווח׳ על השיחות עם גורמים
בקואליציה. ,העומדים לערוק בכל
רגע,״ ולהקים ממשלה בהנהגת
המערך.
גם כמה ח״כים, שעוד לפני שבוע
השמיעו באוזני העולם הזה נימוקים
מצויינים נגד הפיכה בלי בחירות,
השתכרו ממש מריח השילטון הקרוב.
הם אומנם דבקים, כביכול, בדעתם
הקודמת, אבל עתה יש בפיהם סיפור
חדש. פרס יקים ממשלה, וילך תוך
שלושה חודשים לבחירות, כשהוא
נהנה מהיוקרה של ראש־ממשלה.

אותו בציבור. עד מתי הוא
יוכל לשחק את הנשיא•
לשעבר? כל חולשותיו הופגנו
בפומבי. זה היה פשוט אסון.״
אין ספק שכישלונו של נבון מהווה
מהלומה מכאיבה למועמדותו. פרס,
שלא העלה כלל על דעתו להילחם
בנבון עד הסוף, התאושש הפעיל את
העיתונאים המקורבים לו, והוכיח,
כדברי ח״כ מערכניק מצפון־הארץ,
ש״הוא יכול לאכול עשרה אישים כמו
נבון לארוחת־בוקר.״

עיתונאים הישוו את הופעת
נבון לנאום המפורסם של לוי
אשכול ב.קול ישראל״ ,ערב
מילחמת ששת־הימים. יש
המאבד עולמו ביום אחד. ייתכן
מאוד שזה קרה השבוע ליצחק
נבון.
בתחילת השבוע קצר נבון את הפרי
הראשון של חוסר נכונותו להציג את
מועמדותו נגד פרס. מחנה רבץ, שהיה
אחוז ייאוש בשבועות האחרונים,
התחיל להתגבש מחדש סביב מנהיגו.

ביילין, דאגו לטלפן לרוב הכתבים
המדיניים, וכן לכתבים לענייני
מיפלגות, ודיברו בביטחה על כך שתוך
עשרה ימים תקום ממשלה חליפית
בראשות פרס. הם הודיעו שהמפד״ל
מונחת בכיסם, שמתרקם הסכם סופי
עם תמ״י ועם קבוצת יצחק מודעי
במיפלגה הליבראלית. כל מסע
הדיסאינפורמאציה הזה, שכרגיל
בתרגילים כאלה, היה בו גם שמץ של

,כל הסיפור הזה, תערובת
קלאסית של מציאות ודמיון,
במינון שנרקח במיומנות רבה,
הרתיע את נבון. .הוא ממש
פחד מהצל של עצמו,״ התבטאה
פעילה מרכזית במישמרת
הצעירה, שהעדיפה להשאר
בעילום־שם. ,הוא שיחק עד
הסוף את מישחקו של פרם.
ההופעה הזאת כמעט גמרה

יצחק רבץ מייחל, כמובן,
למילחמה משולשת, שתמנע
את ריכוזם של כל מתנגדיו
במרכז ובוועידה. הוא יכול
להיבנות אך ורק ממחדלי
מתנגדיו, ואלה מספקים אותם

חיים ברעם •
בשפע.

ב־ 11.00 התחיל נוסח ההודעה
להשתנות. ספק של ספק התגנב אל
תוכה.
בשעה ,13.00 בתוכנית בחצי היום,
סיפר הכתב לעניינים ערביים, ארנון
ברנע, כי יש שתי גירסות הבאות
מתונים, שם מתכנסים מוסדות פת׳ח,
ואין לדעת בבירור מה התרחש.
לאחר־מכן השתלטה דממת־רדיו.
בהמשך לא נמסרה עוד בקול ישראל
שום ידיעה על מה שקרה בתוניס.
ברווז. ולא במיקרה. כי היריעה
המקורית, שנמסרה בוודאות ובקול
דרמאתי, היתה כולה ברווז.
אילו היו עורכי קול ישראל
טורחים לבדוק אותה לפני השידור,
היה מסתבר להם מייד דבר מוזר: מבין

שלושת האישים שהוזכרו, שניים
ידועים כתומכים עיקביים של הקו
המתון ביותר באש״ף. מחמוד עבאס,
המכונה אברמאזן, נוכח בפגישת
ערפאת עם אורי אבנרי, מתי פלד
ויעקב ארנק, ואף הצטלם בה, ואילו
ח׳אלד אל־חסן העניק פעמיים ראיונות
פומביים לעורך העולם הזה. היה זה
מגוחך להניח כי שניים אלה יעמדו
בראש התנועה להדחת ערפאת בשל
מעשה־השלום שלו.
ואכן, כאשר באו הידיעות
המוסמכות מתונים, הסתבר כי המצב
הפוך. הוועד המרכזי של פת״ח,
ואחר־כך הוועד־הפועל של אש״ף,
העניקו לערפאת ניצחון מוחלט. בין
השאר:

• אושרה מחדש מנהיגותו של
ערפאת.
• גורשו מאירגון־פת׳ח באופן
רישמי אבו־מוסא וחבריו, ונקבע כי
יועמדו לדין.
• דחו מוסדות פת׳ח ואש׳ף כל
דרישה לגנות את פגישת ערפאת עם
מובארב. אומנם צויין שהפגישה נערכה
על־ירי ערפאת מבלי להתייעץ קודם
לכן עם המוסרות — אך זהו רמז של
ביקורת על הפרת כללי הדמוקרטיה
הפנימית, המקובלים באש״ף, ולא
התנגדות למעשה המהפכני עצמו.
• אושר הקו של חיפוש הסדר עם
ירדן.
היה זה ניצחון ברור לערפאת ולקו
(המשך בעמוד )12

פרשתיעקב לוינסון

השלם הזה פותח את תיבת פנדורה -הפרשה
שהזשתקה על־ידי קומץ האנשים היודעים עליה

וסחו וחרת חשאית
נ:ר מעדנת חבדת השבדים משקשקוז -ועדת־חקירה סודית יושבה ו1ר המדונה
יעקב לוינסון, האיש הכל־ינול שוו,,בנק הפועלים״ ,שנערם בצודה מיסתודיתגנו הבימה. מסובך בשורה אדונה של עסקים פרטיים תוך ניצור מעמדו במערכת

שמייסדה ומנהלה, אברהם דיקנשטיין, מת באותה
שנה.
אמפ״ל (ראשי התיבות אמריקודפלשתינה)
נוסדה ב־ 1941 על־ידי חברת העובדים כדי
למשוך משקיעים אמריקאיים לארץ. רוב
מניוות־ההצבעה היו בידי בנק הפועלים, ורוב
המניות המזכות בחלוקת רווחים — בידי
המשקיעים האמריקאיים.
הואיל ולוינסון לא היה רק איש־מיסתורין,
אלא ג ת אדם תימהוני למדי, לא התפלא איש על
ההמלטה. אחרי הכל, מותר לאדם להתעייף גם
אם, טרם מלאו לו .50
אילמלא בנה לעצמו לוינסון תדמית של
איש־מיסתורין תימהוני, לא היה מעבר זה עובר
בלי גל של שמועות ותמיהות. לעבור מן המעמד
של יו״ר מועצת המנהלים של בנק הפועלים ,
להנהלת אמפ-ל, הרי זה כאילו התפטר ראש־הממשלה
ועבר לנהל את מינהל מקרקעי־ישראל.

^ וא היה איש־מיסתורין. הוא כמעט לא
\ 1הופיע בציבור. הוא לא הצטלם. הוא לא
העניק ראיונות. כאשר כבר דיבר, היה זה סקופ
למי שהצליח לדובב אותו. כפי שהיה זה סקופ
כאשר פירסם העולם הזה בפעם הראשונה את
תצלומו.
כי הוא היה איש עסוק מאוד. איש״המיסתורין
בנה אימפריה. הוא בנה אותה כל־כן־ מהר וכל-כך
טוב, עד שרבים, ובתוכם המיפלגה הגדולה בארץ,
החלו לראות בו גם את מושיע המשק.
הוא היה האיש שרק היה צריך להגיד. כך,
כדי שיהיה שר־האוצר, ב־ ,1974 ומשם לראשות־הממשלה
היתה הדר!־ די קצרה.

עתה מתברר שלאיש־המיסתורין,
יעקב לרינסון, היה באמת מה להסתיר.
מישאלי דעודהקהל ערב־בחירות 1981 ראו
בו את שר-האוצר המבוקש, המערך כרע על
בירכיו וביקש אותו להיות מועמד מטעמו
לתפקיד. אבל ליעקב לוינסון לא היה עניין בכל
אלה.
למען האמת, כבר לא היה לו אז גם עניין בבנק
הפועלים, שאותו העלה, תוך שנים מעטות,
למקום השני בבנקאות הישראלית ובין מאה
הבנקים הגדולים בעולם. מתברר עכשיו שהיה לו
עניין הרבה יותר חשוב, ולגמרי לא מיסתורי.

לוינסון ידע מה שהוא עושה. הוא
השליס את שלב א׳ של התוכנית
הגדולה שלו לביצוע המהלך המושלם.

1וינסון נעלם מעיני הציבור הישראלי. ידעו
רק שהוא עושה משהו באמריקה.

היה לו עניין ביעקב לוינסון.

ך 111ק יוש 1ראש מועצת-המנהלים
11 של בנק הפועלים ויורשו בתפקיד
של לוינסון, גם בבנק וגם באמפ״ל.

בקול דממה דקה

צנל

מלמ-שלב>

^ שקט, בסבלנות, במשך השנים, תיכנן
** לוינסון את מהלכיו. אחרי שהוכיח את
כישוריו לבעלי בנק הפועלים -חברת
העובדים והסתדרות העובדים — ניתנה לו יד
חופשית, והוא עשה באימפריית־ המיליארדים
כטוב בעיניו. הוא הרחיב עסקים בארץ ומעבר
לים, שתל בכל מקום את נאמניו, הרחיק את
מתנגדיו.
הוא אכן בנה את בנק הפועלים, אבל באותה
שעה גם חשב על עתידו.

בעורמה, בדבקות במטרה, בנה טיל
תלת־שלבי, שבעזרתו יוכל להתנתק מן
המערכת המקומית, לנחות בחו׳׳ל

ולבנות שם את האימפרייה הפרטית
שלו.
בסידרה זו יסופר הסיפור המופלא כיצד תיכנן
וביצע מיבצע שאין לו אח ורע בתולדות־ישראל
— סיפור מדהים שכמעט לא־ייאמן.
כאשר הגיעה שעת הספירה לאחור, ולויגסון
היה מוכן להתחיל בשילוח הטילים, הוא קם —
האיש שאנשים רעדו מפניו, האיש שמיפלגת
העבודה רצתה ביקרו, האיש ששלט לחלוטין
באחת משלוש האימפריות הכלכליות הגדולות
של המדינה, הדיקטטור־בכוח של המשק
הישראלי, והודיע שהוא פורש מהכל. הוא עוזב
את ניהול בנק הפועלים, יוצא לארצות־הברית,
.למלא מצברים״.
כדי לא להינתק מן העשייה, הוא מוכן לנהל
בניו־יורק את אמפ״ל: חברת־השקעות קטנה,

| ״ ןץן 1מזכיר חברת־העובדים, אשר
1 7111 1מינה את ועדת״החקירה הח שאית
של שניים, החוקרת את השערוריה.

ודזנה באה מהלומה נוספת: לוינסון
עזב גם את ״אמפ״ל״ .זה קרה לפני
שבועיים, באחד בינואר . 1984

לכאורה, זה היה צריך להדהים את כל
המערכת, את ציבור אנשי־העסקים ואת הציבור
הרחב, הזוכרים כולם את לוינסון כאיש־המפתח
של הכלכלה הישראלית.

בי הנה קם לוינסון, כביבול, ועזב את
המערכת כולה. הוא נשאר דחלוטיו
בחוץ, בלי כל מישרה.
ולא ברעש גדול, לא תוך פיצויים אדירים, לא
כדי להתחיל בקריירה פוליטית מפוצצת — אלא
סתם כך, בקול דממה רקה.

העובדה שמהפכה זו התחוללה
בשקט, ששום כלי־תיקשורת בישראל
לא פירסם אותה בכותרות ראשיות,
שלא נשאלו בפומבי שום שאלות
מביכות — היא עדות לקיום
קשר־שתיקה שהארץ לא ראתה עדיץ
כמותו, מחוץ לתחומים ביטחוניים
כמוסים שבכמוסים.

פרשה כלכלית המעמידה בצל כל שערורייה
מישקית שנחשפה אי״פעם במדינת־ישראל.
העולם הזה מסיר את צעיף הסודיות מפרשת
יעקב לוינסון. השבוע מגלה העולם הזה כמה
טפחים מן הסוד הגדול, ובשבועות הבאים יגלה
עוד ועוד.
כאשר יעקב לוינסון כבר מדבר, הוא מתכוון
בדיוק למה שהוא אומר. הוא אכן נסע לארצות־הברית
כרי ״למלא מצברים״ .במלוא מובן המילה.
אלא שהוא התכוון למלא את המצברים החומריים
שלו.
יש להניח שכאשר יצא ב־ 1977 לניו־יורק,
היתה התוכנית כבר ברורה לגמרי לנגד עיניו.
הוא סיים בהצלחה רבה את בניית השלב הראשון
בטיל התלת־שלבי שלו. הצלחתו המסחררת
בעיסקי בנק הפועלים עשתה אותו לייצור־על
בעיני חברת העובדים. כאשר יצא

לגזית, מי בעל הבית האמיתי, לא נרתע
מהפגנת־שרירים קטנונית עד כדי גיחוך.
כאשר פינה את לישכתו בבניין המרכזי של
בנק הפועלים בשדרות רוטשילד בתל־אביב, לא
הזמין את ריינר, בעל התואר הגבוה יותר, אלא
דאג שגזית יעבור ללישכה זאת. את זה הוא עשה
על־ירי הוראה פשוטה לאנשי־המשק של הבנק:
להעביר את רהיטי גזית ללישכתו בשעה 6.00
בבוקר, בטרם יגיע ריינר לעבודה.
מגיות במהידיס גבוהים
^ וינסון לא עסק רק בקטנות, כגון אלה. הוא
€הלך על גדולות. על המניות של אמפ״ל.

לוינסון פשוט פרש, עזב, נעלם.
אבל לא בדיוק.

כי לפני כן קרה משהו, שהוא הסוד
הכמוס ביותר במדינת־ישראל- :חברת
העובדים״ הקימה ועדה לחקור את
פרשת יעקב לוינסון.

ועדה זו לא קמה בנקל. כאשר הצטברו
הפרטים, הבין יו׳ר ההנהלה של בנק הפועלים,
גיורא (״ג׳ורי״) גזית, שמתחת ליסודות המוסד
מתקתקת פצצת־זמן נוראה. הוא החליט לנתק
את הפתיל, לפני שיהיה מאוחר מדי.
בסודי״סודות, בצמרת המצומצמת ביותר של
הבנק, החלה סידרת־עימותים, שבה התייצבו
תומכי־לוינסון מול תובעי־החקירה. תומכי־לוינסון,
ובראשם אפריים ריינר, כמעט ניצחו —
כאשר המחנה היריב שם על השולחן ערימה כה
מדהימה של עובדות, עד כי אי־אפשר היה לעמוד
בפניהן.
לסוד העניין הוכנס מזכיר חברת העובדים,
דני רוזוליו. בלית ברירה, מינה ועדת־חקירה,

סי / .ד

שי/ז סז 0 .
61)035 ,\55£1׳5 4.568,450

• 11ה ך |״ 1י 1ח 1111111 | 1חתימתו הלועזית של יעקב לוינסון על אחד
1\ 1114 1 1 /4 1 1 - 1 | #11 המיסמכים שהוגשו לרשס־החברות במדינת
דלאווייר האמריקאית על״ידי חברת יו־אס־איי (ראשי״התיבות, באנגלית, של המילים
ארצות״הברית וישראל) ,שלוינסון משמש כנשיאה. זאת חברה המתחרה במישרין באמפ״ל.

קס משט 110ש
ס 250£ג 3ש7ז\!/ו 5
45,000

$1.00
$1.00

5ש?!\ 1,וצ ש 0
100,000
50,000

בלי לחשוד בכשרים, קל מאוד להניח שמי
שמקורב לאימפרייה בנקאית היה יכול לקבל
הלוואה בדולארים, לאו דווקא מהמרכז הישראלי,
אלא מסניף בארצות־הברית או באיי קיימאן
למשל, בראשית אותה שנה, לרכוש מניות
אמפ״ל במחירן הנמוך, וכאשר היה מוכר אותן
כעבור שנה היה עדיין נשאר, גם אחרי תשלום
ריבית בנקאית של, נאמר ,201 ,ברווח הנאה
מאוד של .25096
מובן שהיה גם צריך שיהיה מישהו המוכן
לקנות את המניות במחירים הגבוהים. גם זה היה
בתוכניתו של לוינסון. הוא לא השאיר שום דבר
למיקרה.
זוהי אחת הפרשיות המוזרות ביותר בפרשה
המוזרה כולה.
מכיוון שחברת אמפ״ל הוקמה מלכתחילה אך
ורק כדי לגייס באמריקה הון למען ישראל, היה
זה טיבעי שלבנק הפועלים, כגורם הישראלי,
תהיה בה השליטה, ואילו הרווחים יינתנו
למשקיעים האמריקאיים. לכן היו לבנק
00X1ד 3

פ?10 זש ח
3 2־ 9 / 2 0
82׳ 9 / 30

כס ! י!ש ח
8 2־ 6 / 1 6

של דולר אחד, כל אחת. אולם בעמודה המחייבת את פירוט הנכסים, מופיעים נכסים כשווי
הגדול פי מאה 4568450 -דולר. למטה: תעודת הרישום של חברת יו־אס־איי. האם נכסים
מדהימים אלו נצברו מתוך רווחי מניות שעלו במשך שנה אחת ב־ * 1320 הכל אפשרי.
הפועלים כשני־שלישים של מניות ההצבעה,
המקנות את השליטה בחברה, אך רק רבע
ממניות הבעלות, הקובעות את החלק ברווחים.
בתימרון נועז ניגש יעקב לוינסון, האיש שבא
כביכול לייצג את האינטרסים של בנק הפועלים
באמפ״ל, והציע להפוך את הקערה על פיה. הוא
הסביר כי מטעמי הבורסה האמריקאית רצוי
לבטל את השפעת־היתר של בנק הפועלים,
על־ידי שינוי הרכב המניות של אמפ׳ל.

העובדה שניתן היה למנות ועדת־חקירה
במקום הזה ולתפקיד הזה, מבלי
שאף מילה אחת תדלוף לכלי־התיקשורת,
מעידה אף היא על חומרת
הפרשה, שאין דומה לה בתולדות
המדינה. כל הנוגעים בדבר חששו
שפירסום העניר יגרום לרעידת־אדמה
פוליטית וכלכלית, שאת סופה מי
ישורנו.

*ץ תוך אחריות ציבורית, ואחרי שחזר, בדק
//ווידא את העובדות, החליט העולם הזה
לשבור את קשר־השתיקה בפרשת יעקב לוינסון,

ולזה בדיוק חתר לוינסון, כנראה.

תוך שנה עלה ערך המנייה של
״אמפ״ל״ בבורסה האמריקאית מ־95
סנט המנייה עד ארבעה דולר המנייה.
רווח של 320 לשנה, במונחים
דולאריים, זה באמת משהו.

וו 0ז.זו,ז! . 516ז ס 0 .
5ב\0:1 0 1 ,
הסז 1וחכ 0

בהרכב שני חברים של מועצת־המנהלים של
בנה־הפועלים.
טפחים מהטוד הגדול

כד מכר ״בנק הפועלים״ ל״אמפ״ל״
נכסים יקרי־ערך במחיר הרשום
בספרים, שהוא כמובן מחיר היסטורי
ואפסי, שנשחק על־ידי הפחת
והאינפלאציה, ויצר בכך רווחי־הון
עצומים לבעלי־המניות של ״אמפ״ל״.

ן 4וךןןןך ! ךןןי 1בדוח התקופתי שהגישה חברת יו־אס־איי, לרשם החברות
בדלאווייר, כמה חודשים אחרי תחילת פעילותה, כדרישת החוק
1ן 11/ . 11
האמריקאי, מצוייו, בפירוש, כי ביום רישום החברה היה הונה המונפק 45 אלף מניות רגילות

ועדת־החקירה הפנימית היתה מורכבת
משניים: מנכ״ל סולל־בונה, שרגא רוטמן, איש
חסר־פניות ונקי״כפיים, שהחלים זה עתה
מהתקף־לב, ועמירם סיוון, ירר מועצת־המנהלים
של חברת תיעוש ההסתדרותית, לשעבר מנכ״ל
מישרד־האוצר ומי שהיה מועמד לתפקיד נגיד
בנק ישראל.
הוועדה עדיין יושבת, וכאשר תסיים את
חקירותיה תגיש את מימצאיה למזכיר הטרי של
חברת העובדים, דני רוזוליו, איש קיבוץ כברי
בגליל המערבי. היה זה רוזוליו, רועה־צאן
במישקו, שהסביר פעם כי למד הרבה במיקצועו
החקלאי. למשל: שהרועה אסור לו לרוץ. הוא
צריך ללכת. והרועה גם חייב להיות שקט, לא
עצבני.
אלא שפרשת לוינסון קיבלה מימדים
המחייבים לרוץ. ואשר לעצבים, יצטרכו
האחראים, אשר נתנו לעניינים להידרדר, להיות
בעלי עצבים חזקים מאוד. הם יצטרכו להסביר
הרבה מאוד.

איש לא עמד בדרכו, אולי מפני שמי שידע מה
מתרחש ידע גם מאיזה צד הלחם מרוח.

המטרה: הורדת ההשפעה של ״בנק
הפועלים״ ב״אמפ״ל״ משני שלישים
לכדי רבע.

הדבר נעשה בצורה נועזת. היועץ המישפטי
של אמפ״ל, יהודי בשם לורגס לפקוביץ, הודיע
לרשות האמריקאית המוסמכת — ועדת־ניירות־הערך
— שנקבעה אסיפה מיוחדת של
בעלי־המניות של אמפ״ל, כדי לשנות את הרכב
המניות ברוח זו. להודעה צורפה תוכנית מפורטת
של החלוקה החדשה.

הדבר המדהים הוא שלפקוביץ, איש
״אמפ״ל״ ,שבה היה ל״בנק הפועלים״
שליטה מוחלטת, הודיע הודעה כזאת
מבלי שמנהלי ״בנק הפועלים״ בארץ
הסכימו לכך, וכנראה גם מבלי שיידעו
על כך. מי נתן לו את ההוראה?
לארצות־הברית והציע את נפתלי בלומנטל כיו׳׳ר
מועצת־המנהלים של בנס הפועלים ואת אפרים
ריינר לידר ההנהלה, לא היתה שום בעייה.
ההצעה נתקבלה.
כאשר החליט ב־ 1979 לעשות אתנחתא
ולשוב לארץ, שוב לא היתה שום בעייה.
בלומנטל זז עוד לפני כן, באבירות הצידה,
למנכ״לות כור, ולוינסון חזר ותפש את המקום
הישן שלו.
וכאשר החליט ב־ 1981 לצאת שנית
לארצות־הברית, גם אז לא היתה בעייה. הוא
העלה את ריינר למישרתו, והביא את גיורא גזית,
מי שהיה החשב הכללי של ממשלת־ישראל,
לתפקיד יו״ר ההנהלה. וכדי להראות לריינר, וגם

וזאת, ככל הנראה, הסיבה האמיתית לשהותו
האחת ולשהותו החוזרת בארצות־הברית.

היה זה השלב הראשון במילוי
המצברים שלו וההכנה לשילוח השלב
השני בטיל התלת־שלבי שלו. אחרי
השלב הראשון, שבו קבע את מעמדו
המובן מאליו, המקובל על הבל,
באימפריית ״בנק הפועלים״ ,בא השלב
השני — מעברו לחברת ״אמפ״ל״
הקטנה והפיכתה לבית־קיבול גדול של
ניכסי ״בנק הפועלים״.
לוינסון החליט שזה הקטן גדול יהיה. גדול
בזכותו, וגדול בשבילו. בתרגילים פשוטים למדי
החל מעביר נכסים מבנק הפועלים לאמפ״ל.

קרוב לוודאי ששערוריה זו היתה מתבצעת,
ושהשליטה בחברה, שאליה הועברו לאחרונה
נכסים עצומים מן הארץ, היתה יוצאת מידיים
ישראליות לידיים אחרות ומיסתוריות. אך בשלב
זה היתה, סוף־סוף, התערבות.

מישהו הזעיק את המפקחת על
הבנקים בארץ, גליה מאור, וזו התערבה
ברגע האחרון ותבעה לבטל את
האסיפה.

המפקחת התערבה מפני שראתה כי השליטה
בחברה, החולשת גם על כמה בנקים ישראליים,
יוצאת מידיים ישראליות.
האסיפה בוטלה, אר בזה לא הסתיים העניין.
בוצע שינוי אחר, מתון הרבה יותר. בנק
הפועלים נבהל בצורה מספקת כדי שיזנק לקנות

פרשתיעקב לוינסון
(המשך מעמוד )9
מניות נוספות של אמפ״ל, כדי להבטיח את
שליטתו בחברה. כך נמצא קונה למניות.

למעשה עמד ״בנק הפועלים״ לפני
ברירה אכזרית: או לקנות את המניות,

1״ז-נו 1

כמו שאמפ״ל נקבע בשעתו על־סמך ראשי
התיבות אמריקה־פלשתינה).

2 7 (0 0

בכך ביצע לוינבון מעשה מובהק של
ניגוד אינטרבים. זוהי עבירה חמורה
מאד על חוק ניירות־הערד האמריקאי,

*0£ 00* * 15510א*א £*0

הנפשות הפשלות בבושה

6־ :ק ־ 6 *1 0 1 6 6 1־ ! 1*1* 1נ * 1 6 * 1ח 1מ 6 1 1ס !

6ח * 1 5ו* 1 0ז

6ז 1$ 0 1 * 8 3 * 5 * 0 0 * 8 0 1 *1* 1 1 1 1 8ז ׳* 0 1 1 1 5 1 * 0 6 1ץ ח * קםזס 1 0 0 * 1 6 1 *16 0״ * 1* 1 86 6 ״ 001818011 5 1 0 0־1
נ<ו* 1 1 8 1ח \6ח 6ח 6יזז * 1 8ו* 1 0 1חס 6 1 1 1ח 6 - 0 0־!ק * )

• בלומנטל, נפתלי: בן ,62 יליד גרמניה. הוצע בבחירות 1981 כמועמד המערל
לתפקיד סגן שר־האוצר. ח״כ המערך, יו־ר מועצת המנהלים של כור, לשעבר יו״ר
מועצת המנהלים של בנק חפועלים. רואה-חשבון, שהחל את דרכו במחלקת
הביקורת של סולל־בונה.
• גזית, גיורא (״ג׳ורי״) :בן ,51 יליד הונגריה, אב לבת ושלושה בנים, יוי׳ר
ההנהלה של בנק הפועלים, לשעבר החשב הכללי של ממשלת ישראל. למד כלכלה
ומינהל עסקים.
• דיקנשטיין, אברהם: נפטר לפני שבע שנים, בגיל ,75 יליד פולין, האיש
שיסד את אמפ־ל בשנת 1941 ובנה אותה כמכשיר להשקעות אמריקאים בארץ. הוא
החל את דרכו בארץ כשומר פרדסים בגדרה וכמנהל מאפייה שיתופית בזכרון־יעקב,
היה איש בנק הפועלים. משנוי ,1925 כמעט מיום היווסדו (על״ידי ברל כצנלסון,
בשנת .1922 בהון יסוד של 30 אלף לירות מצריות, אז ההילך החוקי בארץ),
איש־אמונים של הצמרת הכלכלית של הסתדרות העובדים, אשר אחד מהישגיו
הפחות ידועים היה הקמת חברת האוטובוסים דן בתל-אביב, עת איחד את
הקבוצות השונות של נהגי אוטובוסים (המעביר, איחוד־רגב) לקואופרטיב גדול
אחד.
• לומגזון, יעקב: בן ,52 יליד הארץ, אב לארבעה בנים, לשעבר חבר קיבוץ
ראש״הגיקרה, שכוכבו דדך מייד עם מישרתו הראשונה, זאת של מנהל המחלקה
הכלכלית של חברת העובדים. למד כלכלה ומדעי״המדינה.
• משל, ירוחם: בן ,71 יליד פולין, מזכיר ההסתדרות ובתוקף תפקידו גם יו״ר
חברת העובדים. החל דרכו בארץ כפועל בניין.
< יליד הארץ, יו׳ר מועצת המנהלים של תיעוש אזורי
• סיוון, עמירם: בן 45
פיתוח בע־מ והיסתור לשעבר מנכ״ל מישרד האוצר, מנכ״ל הביטוח הלאומי ויו־ר
המועצה להסדר ההימורים בספורט (הטוטו) .למד כלכלה וסטטיסטיקה.
• רוזוליו, דני: בן ,56 יליד תל־אביב, מזכיר חברת העובדים, ח״כ המערך
לשעבר, חבר קיבוץ כברי, רועה״צאן, אחיו של מפכ״ל המישטרה לשעבר, שאול
רוזוליו ובנו של מי שהיה נציב שירות המדינה הראשון(והמבקר המוסיקאי של יומון
הארץ) דויד ורנר רוזוליו, גיסו של חיים ארלוזורוב. למד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
• רוסמן, שרגא: בן ,63 יליד רומניה, מנכ״ל סולל־בונה, שימש משך שנים רבות
כמנהל החשבונות הראשי של קונצרן־־הבנייה הענק.
• ריינר, אפרים: בן ,60 יליד ירושלים, אב לארבע בנות ובן, יו״ר מועצת
המנהלים של בנק הפועלים. לשעבר חבר קיבוץ גן־שמואל. שהחל את דרכו כמנכ״ל
תיעוש אזורי פיתוח בע־מ. היה. לאחר״מכן, מזכיר חברת העובדים ומישנה למנכ״ל
קונצרן כלל. למד כלכלה.

ובכך להעשיר את האנשים• המיסתו־רייס
שקנו אותן קודם לכן במחיר אפטי
בשוק האמריקאי, או להבתבן באיבוד
השליטה ב״אמפ״ל״ ,שהיתה אז עוברת
לידי אותם בעלי־מניות מיבתוריים.
מי שקנה את המניות עשה הון גדול.

ניגוד

אינטרסים מובהק
^ ך הושלמו שני שלבים בתוכנית.
^ שלב א׳ — הקמת האימפריה של בנק
הפועלים, ויצירת מצב שכמעט הכל, אנשי
המשק הישראלי והמימסד הפוליטי הישראלי
השתעבדו ללוינסון בצורה זו או אחרת.
שלב בי — המעבר לאמפ״ל והעברת נכסים
של בנק הפועלים אליה.

שלב ג׳ — הקמת חברה פרטית של
לוינבון וידידיו, שהיתה מעץ ״אמפ׳׳ל״

בעוד שהוא משמש בידר מועצת־המנהלים
של אמפ״ל, קם ורשם לוינסון ביוני ,1982
במדינת דלאווייר האמריקאית, חברה בשם
יו־אס־איי השקעות (בלשון פשוטה, חברה
המקבילה, בדיוק, גם בשם וגם במטרות,
לאמפ״ל, כי יו־אס־איי הם ראשי־ו־,תיבות,
באנגלית, של המילים ארצות־הברית־ישראל,

51131:65

:ח ט 10 זז 3

הודעה על המהפכה

לריינר, שהתמנה, בנוסף על תפקידו כיו׳׳ר בנק
הפועלים, גם כיו״ר אמפ׳ל. אלא שבינתיים
השאיר את לוינסון כיועץ בשכר לאמפ״ל.
מה היה לוינסון אמור לייעץ, כאשר היה מופיע
משקיע, או מזדמנת עיסקה? שיפנו לאמפ״ל, או
ליו־אס־אייז

זה לא היה יכול להימשך, ולוינסון
החליט להינתק סופית, החל מן האחד
בינואר .1984

נשאר רק פרט קטן: תנאי הפרישה. אבל מה,
ייתכן מאוד כי מסקנות ועדת רוטמן־סיוון יכריחו
את דני רוזוליו ואת ירוחם משל, שהוא בתוקף
תפקידו כמזכיר ההסתדרות גם ירד חברת
העובדים, לדבר עם לוינסון על תנאים אחרים
ובתנאים אחרים לגמרי.
מכידת סוף-העוגוז

* גיעה שעת־ההתנתקות הסופית של
\ הטיל. לוינסון פינה את מקומו באמפ״ל

ץ 6 5 1 0 1 3 1 1ח 0נ!

3 5 0 )1 2 2 0 , 0 0 0 5 0 3 0 0 5ר 1ססטק

חסג 5 3 0 :ח : 1 3 : 0 <3 : 1:3ס 3
51131:6 .

560111:1 ^ 1 6 5

5ח׳*י 0

יהיה צורך במתן הסבר להרבה
דברים שאירעו בשנים האחרונות, כי
גם מי שלא היה יכול להעלות על דעתו
את תוכניתו ארוכת־הטווח של לוינסון
למילוי המצברים הפרטיים שלו היה
צריך להתריע כאשר החלה ראשית
המכירה הכללית של נכסי ״בנק הפועלים״
במחירי סוף־העונה ל״אמפ׳׳ל״.
כל עוד היה כיוון זרם הכספים
מארצות־הברית לישראל — כלומר, המשקיעים
האמריקאיים השקיעו באמפ״ל וזאת השקיעה
בארץ, היה הגיון בחלוקה הראשונית, שבה היו
למשקיעים 75$מן המניות המחלקות רווחים.
השקעת — הרווחת!
אבל עתה התהפך הגלגל. זרם הדולארים הפך
כיוון, וזרם מישראל לארצות־הברית. מכירת
הנכסים הישראליים בזול לחברה האמריקאית
גרמה, ברוב המיקרים, למכירתם החוזרת על־ידה
בישראל ביוקר.

ההפרשים, רווחי ההון, זרמו
לארצות־הברית, ובמידה והרכישות
הזולות בארץ לא מומשו, ורק נשאו
סתם רווחים, הרי גם רווחים אלה(ליתר
דיוק 75 מהם) נשאבו חוצה.

דוגמות מסמרות־שיער

ך* יה איש אחד שהריח את הדבר, והריח לא
( 1מצא חן באפו. היה זה שימחה ארליך,
שר־האוצר הראשון של הליכוד, אשר ביקש

ץ <: 1ח 6 5 6־ 1ק

<(ח 8 3

וזז 1 £ 6

116־1׳

3 1 ,קזז5 1 : 0 0 (; 0 £ £1
01355.

)(ח 6 8 3ו ( 0606011361: 3 1 , 1 9 8 2 , :ח 0
ץ 0 1 3 : 6 1ק 3ח 3 1 1קוח 5 0 0 0 1< 0 £
6 0ק , 3 0 3 £ 0 1 0 6 0£ $ 4 . 0 0־ 5 6 1 1 6 1

גם זה קטע מדוח שיש להגיש לוועדה
לניירות-ערך, כאשר בעלי עניין
רוכשים מניות בחברה. המדובר ברכישה של 220 אלף מניות אמפ״ל

* 16 1ס

הניסיון לשינוי יחסי הכוחות באמפ״ל, לדעת
בנק הפועלים. בגלופה העליונה: הטופס הרישמי
של ועדת ניירות״הערך והבורסה האמריקאית, שעליו יש לדווח במיקרה של זימון בעלי
מניות. בגלופה האמצעית: הסבר מטרת הישיבה -שינוי חלוקה מחדש של המניות. בגלופה
התחתונה: חתימתו היועץ המישפטי של אמפ״ל, לורנץ לבקוביץ, יהודי תושב ניו־יורק.

אחרי הכל, ידר מועצת־־המנהלים
שלהם, יעקב לוינבון, היה גם נשיא
יו־אם־איי. אולי הם רצו להשקיע
בחברה החדשה, או לעשות עסקים
איתה, למרות ניגוד האינטרסים הברור.

( 1ח 60151

06 1.61 *0* 12ח6ז׳יי*<1
60* 1״ 1-1ח 65166ז? 106ע

מעניינת עוד יותר היא העובדה שברוח
לרשם־החברות של מדינת דלאווייר מודיעה
מזכירת חברת יו־אס־איי, אחת קארן צ׳ייקץ, כי
למרות שההון הנפרע של החברה מסתכם ב־45
אלף דולר, הרי שווי נכסיה מגיע ליותר מארבעה
וחצי מיליון דולר(בדיוק 4,568,450 :דולר).
מניין הנכסים האלה? אולי מתוך רווחי מניות
שעלו משך שנה ב־ ?320$הכל אפשרי. אחרי
הכל, גם הכתובת הרשומה של יו־אס־איי היא
זו של אמפ״ל -רוקפלר פלאזה מס׳ ,10 ניריורק.
איש באמפ״ל אינו מכחיש את זאת.
להיפך. הם הסכימו לתת שירותי מישרד
ליו־אס־איי.

3ח 0 1ח : 5 : 3ט 2 4 * 0 116 0

קניית המניות

שעליו מקפידה מאוד הוועדה בוושינגטון לניירות־עח* ובורבה
(אם־אי־בי).

־135061
1,998,976

בחשאי שיבדקו עבורו את הנושא, ויכינו לו דוח
סודי על־כך.
אין העולם הזה רוצה, בשלב זה, לגלות את
זהותם של המישפטן והבנקאי שערכו את הדוח
עבור שימחה ארליך. אך היה זה דוח חמור ביותר.
קבע הדוח בקטע המסכם שלו:

,אמפ״ל הפכה ...משאבת־ענר* שכל
מושגיס אמריקאיים
• דלאווייר בשיטחה (קצת
יותר מ־ 5.000 קילומטר מרובעים,
כשטח הגדה המערבית) המדינה
הכמעט־קטנה ביותר בין 50
המדינות של אדצות־הבדית (רק
רוד־איילנד קטנה ממנה) וגס מיספר
אוכלוסיה מועט (כ״ 700 אלף) .היא
משתרעת לחוף האוקיינוס האטלנטי,
דרומה מניו״יורק ומיזרחית
לוושינגטון הבירה.
ייחודה בא לה לא רק בגלל
משק״הלול שלה, עס מיספר העופות
הגדול ביותר למדינה בארצות-
הכרית, אלא בעיקר בגלל הקלות בה
אפשר לרשום בבירתה, דובר(עיירה
בת 20 אלף תושבים) ,חברות בע׳־מ.
מבחינה זאת דובר בדלאווייד היא
להקמת חברות מה שרנו בנוואדה
לגירושי־בזק.
ייתכן וזאת הסיבה שכינוי החיבה
של דלאווייר בפי האמריקאים הוא
מדינת היהלום. אבל גם סיסמתה
הרישמית, חירות ועצמאות. מדברת
בעד עצמה.
• א ס־ אי־ סי( הוו ע דה לניירות-
בלשון
סא״ק.
ובורסה) ערך המיקצוענים, היא, מה שהרשות
לניירות ערך בארץ מתיימרת להיות,
אבל עם שיניים. היא הוקמה ב״1934
על״ידי הנשיא פרנקלין דלני רוזוולט
(והיו״ר הראשון שלה היה ג׳וזף קנדי,
אביהם של ג׳ק בוב וטד קנדי).
תפקידם של חמשת חברי הוועדה.
הנעזרים בצוות של 2000 בעלי״
מיקצוע, הוא.להגן על האינטרסים של
הציבור והמשקיעים מפגי טהגים
פסולים בשוקי ניירות-הערך והכספים.

01355

01355 0חס

(אמריקה־פלסטיין) על-ידי בנק הפועלים כאשר, כנראה, הגיעו מים
עד נפש. העיסקה הזו בוצעה.דרך משא-ומתן פרטי׳ (זאת אומרת
לא בבורסה) ,כשמחיר המניה כבר המריא לארבעה דולר המניה.

תכליתה הוא ייצוא הון משליטת
מדינת־ישראל ואזרחיה והעברתו לידי
תושבי־חוץ ...נכסים בבעלות בנק־הפועלים
ובשליטתו הועברו בתמורה
חלקית לידי אמפ׳׳ל. בעת ובעונה אחת
ניתנה עדיפות לתושבי-החוץ בהנאה
מהסירות על הרווחים שהופקו על-ידי
אמפ״ל, כתוצאה מהנכסים שהועברו
אליה ...נמסרו לתושבי חוץ זכויות־

קניין רבות בנכסים רבים מידי תושבי
ישראל, ללא תמורה נאותה.״
דוח ארליך מספק דוגמות מסמרות־שיער
למכביר. שתיים מהן:
• ב־ 30 בדצמבר 1977 מכר בנק הפועלים
חלק מבנק אמריסה־ישראל שבבעלותו,
תמורת 760 אלף דולר. כעבור שנה הופיעה
רכישה זאת במאזן של אמפ״ל בערך של מיליון
ו־ 800 אלף דולר!
• ב־ 18 דצמבר 1978 מכר בנק הפועלים
חלק מבנק הפועלים קיימאן לאמפ״ל תמורת
180 אלף דולר. כעבור שבועיים(ב־ 31 בדצמבר
,1978 תאריך המאזן של אמפ״ל) הופיע ערך
הרכישה אצל אמפ״ל ב־ 380 אלף דולר!

נכסיהבר על ות בוק החועליט ובשליטתו הועברו בתמורה חלדיחלידיא מפ ״ל. בעת

ירעונה אהח ניתנהעריפות לת ושבי חוץ בהנאה מהפירוח על הרווחיט שהופקו ע ״ י אניפ״ל
!וצאר. מהננסיה שה וע ב רו אליה. גר,נע מסלול ח ר -סיטרי טל הזרמותרווחית לאניפ׳
נ אט ר
ר.׳ רך בחזרה ל יטר אל על יריתקבולידיוירנרוה וחסמה. אין זכר למשמעויות טל העברות
נמ סר ו
,יה מ ב חי נ ת בעלי המניוח טל בנק הפועליםבפרוספק טי חטפורסמובטניםהאחרונות .
ל חו טבי חוץ זכויותקניוננכטים רבים מידיחוטני יטראל, ללא חמ ורה נאותה .
קסע מסיכום הדוח הגנוז, אשר הוכן על-ידי
שניים מגבירי המישפטנים והבנקאים
בארץ, עבור שר-האוצר הראשון של הליכוד, מנהיג המיפלגה

הליברלית שימחה ארליך ואשר גילה את העובדות המדהימות על
מכירות סוף העונה של נכסי בנק הפועלים. מילות המפתח הן:
.בתמורה חלקית׳. ,עדיפות לתושבי חוץ׳. ,ללא תמורה ניאותה׳.

איד אומר המישסטן שניסח את
הדוח :״יש באן מתנה ללא תמורה לבעלי
המניות הזרים של אמס״ל״.

1| 1מנהל תיעוש אזורי פיתוח, החבו
| 11 13 השני (יחד עם רוסמן) בוועדו
החקירה, העומדת לפני סיום חקירתה
\ | 1ך 1יושב־ראש הנהלת בנק הפועלים,
11 111 שדרש לגרר את הפרשה, מחשש
לפגיעה בבנק שבראשו הוא עומד.

מי הם 4

הדבר ד&׳ייאמו, אבל דוח מרשיע זה, שהזב
על״ידי שר הליכוד על המוסד הכלכלי המרכז
של יריביו, נגנז — ולא פורסם מעולם עד רג

וזה רק אפס קצהו. בהמשך הסרת הלוט מע
פעילויותיו של איש־המיסתורץ־והמצברינ
יעקב לוינסון, ידווח העולם הזה, בית היתר, ע
עיסקי ניהול באיי־קיימאן, על שכירת בתי
בשיקאגו, על בנקים בלוכסמבורג ועל עיסק
המרצדסים.

בהמשכים אלה יסופר על השיטוו
בהן בוצעו עסקות, שכתוצאה מז
הועברו נכסים וכספים מיד ליד, מידיי
ישראליות לידיים זרות, וגם מידיו
ישראליות, בשיטות מיחזור מתוח5
מות, לידיים ישראליות אחרות. מי סיי
למי, מי העביר למי ומי נהנה באמת:.
אבל מעל לכל תהיה זאת שורו
גילויים מרעישה כיצד עשה יעק
לוינסון לעצמו, ולמען הדיוק גם למן
אחרים.

ך 1¥11*11 מנכ׳ל סולל־בונה ואחד משני
החברים בוועדת-החקירה ה1
חשאית
החוקרת כעת את פרשת לוינסון.

העולםר 1ד

תובע ת שובות

#מארבעת שרי*האוצד של הליבוד:
מדוע הם שתקי, וממשיכים לשתוק, באשר ידעי
כל העת על שאיבת מטבע-וזיץ בסכומי-עתק מן
הארץ 1מדוע מגז דוח ארליך, שהשר שערידיה זין

• מירוחם משל, מזכיר ההסתדרות:
מדוע שתק, כיו׳ר. חברת העובדים* (בתוקף
תפקידו) ,בשעה שרכושם של חברי ההסתדרות,
שהיא בעלת.חברת העובדים*(וממילא גם של.בנק
הפועלים*) מזלן

ע מהמפקהת על הבגקים:
מדוע התערבה רק ברגע האחרון ן מדוע שתק
קודמה, עודד מסר, איש המערך, כאשר התרוקן.בנק
הפועלים* מנכסים רבים, שהועברו לחו״לן

• מהישות לניידות׳הערך:
מדוע לא התריעה על ריקון ״בנק הפועלים*
מנכסים פה השובים, בשעה שמגיותיו בבורמה
מאבדות בכך את הבסיס לעדכם ו

ע מהמפקח על מטגע־התוץ:
ר 1ך ך *11 יו׳ר מועצת-המנהלים
של כור ולשעבר יו׳ר

מועצת־המנהלים של בנק הפועלים.

מדוע לא מנע את ביצוע ההעברות ההוניות, שהיו
כלתי־סבירות ובלתי-מוצדקות להלוסין ן

ע מדמ רוזוליו, מזכיר ,,חגרת העובדים״:
מדוע מינתה יעדת-ההקידה לבדיקת פרשה זי
בסידי־סודות, מבלי למסור על בך דבר וחצי-דבר
לציבור הכללי, ולציבור חברי־־ההטתדרות בפרטו

• מאפריס רימר, ושבדראש מועצת*
המגהליס של ״בנק הפועלים״:
מדוע עמד מן הצד בשעה שבוצעו כל המעשים
האלה, מדוע לא גילה אותם בפומבי באשר נודע על
כך, ומדוע הוא ממשיך לשתוקן

• מגיורא גזית, יו״ר ההגהלה של, גגק
הפועלים״:
מדוע שתק כאשר נודעו לו הדברים, מדוע הסתפק
בדרישה להקמת ועדת-חקירה פנימית וסודי ת
המורכבת משני הברי מועצת־-המנהלים של הבגקו

• מגל אגש* המערכת, שידעו על הדברים,
או שהיו צריפים לדעת:
מדוע קשרו קשר של השתקה׳ כדי למנוע את
פירסומה של פרשה זו ברבים עד עצם הרגע הזה! מהי
האחריות הפלילית הרובצת על בל אחד מהם
למעשים ולמחדלים בפרשה זון

איו לגמוו
את החודש
בלי אוברדראפט
לבקש הנחה על מזומן. לא צריך
להתבייש; בעיקר לא בימים אלה,
כאשר מזומנים שווים יותר.

המחיר אצד השכן
שר האוצר כהן־אורגד
המשכורת בסדר, אבל החודש ארוך מדי
ך * שה׳ אבל אפשרי. לפני כמה
\ /חודשים פגשתי במכר ש״גמר״ את
הקאריירה בתור יועץ־השקעות בבנק,
ועבר לעבוד בחברה פיננסית.
כששאלתי אותו: ני אי ח אמר לי:
המשכורת דווקא בסדר, אבל החודש
ארוך מדי. זה בדיוק מה שקרה לנו,
לכולנו — החודש נעשה גדו^*|ינו.
הסיבה המיידית, כ מובן^ ,הי א
שכוח־הקניה של השכר שאנו מקבלים
״התקצר,״ אנחנו מקבלים יותר
שקלים, אך אפשר לקנות בהם פחות
ופחות. זהו, בקיצור, מה שקוראים
שחיקת־שכר.
מה עושים כד־ להגן על כוח־הקניה
של השכר ולגמור את החודש בלי
אובר־דראפט? מי שיכול, קונה פחות
ומוציא פחות, אך כאלה יש מעטים. מה

בתחילת כל חודש הוא יעלה את
מחירי מוצרי או מיצרכי־היסוד — כמו
לחם, שמן, עוף, וכל היתר כולל חשמל
וכל היתר — בשיעור האינפלציה —
* .15 העיתוי של ההעלאה חשוב.
בדרך־כלל בראשיתו של החודש. זו
ההזדמנות. כל מה שאפשר לקנות
בסוף ינואר או ב־ 1בפברואר, מאותם
מיצרכים שמחירם יעלה, צריך לקנות
בתנאי, כמובן, שאפשר לשמור ולאחן$ן
אותם לאורך החודש. הנה חיסכון שד
* 15 מתוך הוצאה של 0ן סס 1עד 15
אלף שקל בחודש.
מי שמקבל את משכורתו ב־ 5או
ב־ 7בחודש, כדאי לו בהחלט להיכנס
לאובר־דראפט של 10 אלפים שקל
לכמה ימים. מכיוון שהבנקים גובים
מאיתנו ריבית של חצי אחוז ליום,

**יד עצה שהיא טובה לכל עת
ובמיוחד היום. צריך לעשות מה
שהאמריקאים עושים כבר מאות שנים.
הם מחפשים את החנות הזולה ביותר.
אם הם, שאין להם אינפלציה כמו שלנו,
מרשים לעצמם לעשות כך, אנחנו
בוודאי יכולים. צריך להתרגל לחפש
את החנות הזולה ביותר.
אם אתם קוראים עיתונים ולפעמים
רואים את כולבוטק אתם בוודאי
יודעים שההבדלים עצומים — אותו
מוצר במחיר כפול. אז בבקשה, למה לא
נשלם רק חצי?
גם במחיר הזול הם מרוויחים.
עובדה. אז צריך להתרגל לנסוע לשוק.
לקנות בדרום־העיר אם זה בתל־אביב,
להתמקח ולשלם במזומן כדי לשלם
פחות.
ברגע זה טילפן אלי מכר לשעת
מצוקה, ושאל אם זה יהיה נבון להוציא
את כל המשכורת מהבנק. אמרתי שלא,
וכדי למנוע ממנו שאלה נוספת׳,
הוספתי שאת המחצית(של המשכורת)
יכניס לפת״מ לשבועיים, ואם הוא נגד
הבנקים שיספר לכולם (על הנגד),

את הסכום הזה מוצע לחסוך בפת״ס
עו״ש (פיקדון תושב מקומי במט״ח),
בתנאי שיהיה מונח בבנק לפחות
חודש, לא פחות. הסיבה לכך היא
שהבנק משלם עבור הפת״מ, או ליתר
ריוק כאשר הפיקדון צמוד לדולר הוא
״עושה״ קצת פחות מהאינפלציה, אך
יותר מהפק״מ. אבל במיקרה של
הפק״ם אין עמלה, בפת״מ יש עמלה
ויש היטל על מט״ח של * 1ויש הפרשי
שער, בסך הכל כ־*.4
עכשיו מובן למה לא כדאי פת״מ
לשבועיים ואפילו שלושה, משום
שהעמלות ״יאכלו״ את החלק הטוב
בשבועות הראשונים. נשארו לנו 48
אלף שקלים ״להתחיל״ את החודש.
רבע מסכום זה נוציא על מיצרכי־היסוד
של תחילת החודש — ״הלכו״ עוד 12
אלף שקל. חלק מסכום זה נוכל לחסוך
אם נשתמש בכרטיס האשראי.
נשארו 36 אלף שקל. את אלה צריך
לחלק לשלושה, כעצת ד״ר גדעון
פישלזון מהחוג לכלכלה של אוניברסיטת
תל־אביב. שליש ועוד שליש
ועוד שליש: שליש ראשון נשאיר
בחשבון העו״ש; שליש שני ״לסגור״
בפק״מ לשבועיים ושליש שלישי, שגם
הוא מורכב מ־ 12 אלף שקל ,״לסגור״
בפק״ם לשלושה שבועות.
נכון, שקשה לעמוד בתיכנון
מדוייק, ולפעמים נהיה חייבים באחד
השבועות לגלוש לאובר״דראפט. לא

לקנות בואשית החודש. להשתמש בכוטיס־אשוא׳ ,רסגוו נר שסל
בבנק למועד קצו. לבקש הנחה על מזומן, ורתטו את התקציב
עושים, או ליתר דיוק צריכים לעשות,
אלה שכדי לגמור את החודש צריכים
״למתוח״ את המשכורת לאורך כל
החודש? הנה כמה עצות שעשויות
לעזור.
אך תחילה הערה: מי שיש לו
אלרגיה לבנקים, מוטב שלא יקרא. אין
ברירה, מוכרחים להשתמש בשירותים
היקרים שלהם, כדי. לגלגל״ את
המשכורת עד סוף החודש. העצות
טובות ויפות למי שאפשר להגדיר את
הכנסתו כבינונית, או ממוצעת, על פי
הכללים שקבעה הלישכה לסטאטיס־טיקה.
מצטער, אין דרך אחרת ועוד
מעט תבינו גם למה.

1בזאה במישרה חלקית
^ כלכלנים קוראים לזה תחזית,
1 1אנחנו נקרא לזה הימור נבואי. כדי
לדעת איך כדאי לי להתנהג בעתיד,
אני צריך לדעת מה יקרה בחודשים
הקרובים: האינפלציה תימשך וכל
״המבינים״ מסכימים שהיא תימשך
בקצב של 10 עד 15 אחוז בחודש. כדי
להיות בטוחים, בתוך כל מערבולת
אי־הוודאות, אנחנו רשאים להניח,
שהאינפלציה תהיה של חצי אחוז ליום.
את הנתון הזה רישמו לפניכם. הוא
חשוב מאוד.
הדבר השני שצריך לבדוק, הוא מה
תעשה הממשלה באינפלציה של חצי
אחוז ליום. היא תעשה בוודאי מה
שעשתה בחודשים האחרונים. ל8
משום שכך הודיע שר־האוצר יגאל
כהן־אורגד, אלא משום שאין לו ברירה.
— 1 2ו-ו

יעלה לנו האוברדראפט שניים שלושה
ואפילו ארבעה אחוזים, שהם 400 שקל,
ואז, במקום לחסוך על הקניה המרוכזת
* ,15 חסכנו * 11 או * .12 זה הרבה.

יש אשראי חינם
^ רטיסי האשראי הם המצאה
* ₪אמריקאית. ההמצאה טובה וגם
נוחה. היא מאפשרת לנו לשלם עבור
הקניות באיחור של חודש עד
לאחרונה, ועכשיו באיחור של
שבועיים. באינפלציה של * 15 לחודש,
שבועיים שווים * .7בקיצור, אפשר
לקנות ב־ 2בחודש ולשלם ב־16
בחודש. או לקנות בסוף החודש, מה
שיותר בטוח, ולשלם בתחילת החודש.
אם אתם מקבלים את משכורתכם
ב־ 1בחודש, כדאי לקנות את
מיצרכי־היסוד בסופרמרקט הקרוב
ולשלם בכרטיס האשראי. את הסכום
שחסכתם, תכניסו לבנק לפק״מ
(פיקדון קצר מועד) לשבועיים. עליו
תקבלו ריבית חופשית מעמלות וממס
של כ־* 8*( 4לחודש) .כך הרווחתם
כמה מאות שקלים על ההלוואה ללא
ריבית של חברת כרטיסי האשראי ולא
חשוב איזו, גם הן שייכות לבנקים.
ועוד עצה. ליצרנים, לסוחרים,
לחנוונים ולכל אלה ש״מוכרים לך״ יש
הרגל חדש, להעלות את המחירים
אחרי שהממשלה העלתה, ובדרך־כלל
באחוז גבוה יותר. גם זה קורה בחלקו
* הראשון של כל חודש. ואם זה כך, כראי
גם פה לרכז את ״המאמץ״ ולקנות
בכרטיס אשראי, או אם הם מסרבים,

ובינתיים ינצל את מה שהם מוכנים
לתת.
אני מציע לכל אלה שכספם הפך
לפתע יקר להם, לקחת את האינפלציה
ברצינות, וזה אומר, לא רק לקנות לפני
שהמחירים עולים, אלא גם לקנות
באותם מקומות שבהם המחירים עולים
יותר לאט.

ממוצע סטאטיסטי חי
סי הסטאטיסטיקה מישפחה
ל מ מו צעת מורכבת ממפרנס וחצי,
והכנסתה הממוצעת היא 60 אלף שקל
נטו. אני יודע שזה הרבה, לפחות בעיני
מי שמשתכר חצי מזה. אבל במיקרה זה
אני לא מוכן להתווכח.
אני מוכן להציע למישפחה כזו,
שהבסיס שלה הוא אולי סטאטיסטי,
אבל היא חיה ונושמת, איך לגמור את
החודש, למרות האינפלציה.
חוץ מכל הדברים ה״חכמים״ שכבר
הזכרתי, יש עוד משהו, שאס תרצו,
נכנה אותו תיכנון התקציב המישפחתי.
לא כמו הממשלה, שעושה אובר־דראפטים
בבנק ישראל בלי חשבון, לנו
אסור שזה יקרה, כי אנחנו, בניגוד
לממשלה, לא יכולים להדפיס כסף.
אם למישפחה שלנו יש הכנסה של
60 אלף שקלים, והיא מתחילה את
החודש בלי אובר״דראפט, דבר ראשון
היא חוסכת * ,20 שהם 12 אלף שקלים
המיועדים להוצאות מיוחדות במהלך
השנה; זה יכול להיות לרופא־שיניים,
רישוי וביטוח של המכונית ואפילו
לנסיעה לחו״ל.

נורא. יש לנו מהיכן לכסות את הריבית
על האובר־דראפט, אפילו נגלוש לכמה
ימים בכמה אלפי שקלים, העניין
משתלם.
אני יודע שזה קשה. וכי מי אמר
שהחיים קלים? הנה, לפני כשנה שאל
אותי אורח מחדל — איך אתם יכולים
לחיות באינפלציה של מאה אחוז?
אמרתי לו שאין בעיה. אצלנו הכל
צמוד, גם האינפלציה. אז, הוא אמר —
אם הכל צמוד, אז מה צריך אינפלציה?
היום אני יודע את התשובה. ובגלל
התשובה הזו אנחנו חייבים לתכנן את
הוצאותינו בכל חודש ובמשך החודש.
זה קשה בפעם הראשונה ואולי גם
בפעם השניה. אבל, אם נכונים דברי או
״נבואות״ הכלכלנים, שנכונו לנו עוד
כמה חודשים טובים של אינפלציה
דוהרת, כדאי שניכנס ל״שוונג״ של
תיכנון תקציב המישפחה.

עצה אחרונה
** י שנמאס לו מכל מיני השקעות
/#ובכל זאת רוצה להשקיע ויש לו
ממה, שירחיק מעבר לים. מסיכומים
שנערכו על ביצועי הבורסות הגדולות
בעולם כולו מסתבר, שבכולן היתה
עליה גבוהה של מדדי הבורסה במשך
. 1983 יותר מזה, רוב היועצים הפיננסיים
אומרים שב־ 1984 כדאי יהיה
להשקיע באותן בורסות. ושם אין אינפלציה
והדולר תמיד עולה ריאלית. גם
את השירות הזה יספקו לכם הבנקים.

מאיר תדמור

במדינה
(המשך מעמוד )7
שלו. בפעם ה־ 1001 קברו דוברי
ישראל את מנהיג אש״ף, ובפעם
ה־ 1001 הסתבר כי מישאלת־הלב
מובילה למעשי־איוולת.
הפחד מפני ערפאת המתון, המוכן
לנהל משא־ומתן על הקמת מדינה
פלסטינית בגדה וברצועה, שיבש גם
את שיקולי העורכים בקול ישראל.

הסתדרות

ח־כ ער הבחנת

מנכ״ל ״שיפון־עובדים״
יהיה מוקד לביקורת נוקבת
כשבועות הקרובים
כאשר המערך חלם להפיל את
שילטון הליכוד, אחרי תקופת כהונה
אחת בלבד, הוא בנה את המתחרה
לשר״השיכון דויד לוי מחרות. היה זה
רפי אדרי, מנכ״ל שיכון־עובדים, ומי
שיועד לתפקיד שר־השיכון בממשלת
המערך.
אז היה אדרי, יליד מארוקו, שעבר
מצפון־הארץ להרצליה, כוכב עדות־המיזרח
של מיפלגת־העבודה.
עתה חל כירסום חסר תקדים
במעמדו.
בעייתו של אדרי אינה בכנסת, שם
כמעט אינו נשמע. הבעיה שלו היא
בחברת העובדים.
אדרי, כמנכ״ל חברה הסתדרותית,
לוקח חלק במאבקי-הכוח המתנהלים
בחברת העובדים, שהשליטה בה
משמעה שליטה בהסתדרות. במיגרש
זה היריבים אינם מדרגת ח״כים.
סיכסוך כפול. בקרוב מאוד אדרי
יידרש להחליט על איזה תפקיד הוא
יוותר. על תפקידו בכנסת או בשיכון
עובדים. הוא ייאלץ לעשות זאת אחרי
שחבריו למיפלגה יזכירו לו את
החלטת המרכז, שמונעת כפל־תפקידים.
זוהי
החלטה שאינה קלה. כח״כ
קרוב אדרי למוקד הכוח המדיני, אך
כמנכ״ל שיכון־עובדים הוא יכול
להמשיך לשחות בענק ההסתדרותי.
המנכ״ל נמצא בסיכסוך קשה עם
חברת סולל בונה. תחילתו ברכישה
המפתיעה שביצעה סולל בונה -
רכישת מחצית מחברת הבנייה של
זכריה דרוקר. שיכון־עובדים מיהרה
לרכוש אז ביחד עם כלל חלק מאדמות
פרוייקט של שערי־צדק בירושלים.
לאדרי יש גם סיכם וך עם קונצרן
הענק כור. מהותו — תביעות כספיות
שיש לחברת יובל גד, שהיא חברת־בת
של כור, על עבודות שביצעה ושאדרי
מסרב לשלם לה את המגיע לה.
אם לא די לו בזה, שבים ומזכירים
לו, באמצעות פנייה למזכ״ל ההסתדרות,
ירוחם משל, את האמת
הישנה־נושנה ששיכון־עובדים הפסיקה
מזמן לבנות למען הפועלים ושהיא
משכנת את המעמד העשיר.
כאשר יותקף בעניין זה יתגונן אדרי
בעזרת רשימה של כל צמרת
ההסתדרות שמתגוררת בשיכוני־פאר
אלה, והם לא מעטים. אך עתה, בעידן
של משבר כלכלי רחב־היקף, הוא
יידרש להסביר מה הקשר בין חברתו
והפועלים, ומהי כדאיות החזקת החברה
במיבנה הנוכחי שלה.
בשטחים הכבושים. מזכיר
חברת העובדים החדש, דני רוזוליו,
יכנס לעובי הקורה בתוך זמן קצר.
יריביו של הגבר הנאה מבטיחים לו
חורף חם.
ובכל זאת נדמה שהסכסוך מכסה
על עניין חמור פי כמה של חברת
העובדים, והוא כניסתם המאסיווית
לבניה לפרוייקטים אחרים בשטחים
הכבושים.
אחת ההצעות שיועלו תהיה שסולל
בונה תבלע בתוכה את שיכון עובדים,
כדי לייעל את חברת העובדים. אדרי
יתגונן בכל כוחו נגד הרעיון. אך
המאבק על דמותה של חברת
העובדים לא יוכרע בחדרו של
רוזוליו, אלא מעבר לקו הירוק, שם
יוצרת ההסתדרות לעצמה מימד מוסרי
חדש.

1 1 7 1־ 1 1
הפוליטיקאי ם עודים עלה עג ל ה -סימן שד ע ת־ ה ק הל ה ש תנ ת ה

עובעוסת רוח
^ משל הקלאסי ניתן על־ידי אלטלינה, אוניית״הנשק של

\ 1אצ׳ל.

היא נשאה על סיפונה כ־ 900 איש, כאשר הפליגה לארץ. דויד
בן־גוריון הפעיל את *התותח הקדוש׳ ,והטביע אותה מול חוף
תל״אביב.
כשהליכוד עלה לשילטון, כעבור 29 שנים, החלו פיתאום
מבצבצים יותר ויותר אנשים, שזיהו את עצמם כמי שהיו באותה
עת על סיפון האוניה. תחילה היו אלפים, אחר־כך רבבות.

שהיתה אך אתמול נחלתם של קומץ יוצאי־דופן,
הפכה עתה דעת הרוב.

האוניה כאילו תפחה והלכה, עד שלבשה ממדים
של נושאת-מטוסים. שאם לא כן, איך היה בה מקום
לכל אלה?

ך* וא מן הדין לגבי ההתנחלויות בשטחים הכבושים.
1 1היו תמיד מי שהתנגדו להתנחלויות אלה, הן מטעמים
מוסריים, הן מפני שראו בהן מוקשים בדרך לשלום. אך הם ידעו
כי הם מייצגים דיעה בלתי־פופולרית. גרוע מזה: היתה להם
ההרגשה כי המחנה הקטן שלהם הולך ומצטמק, וכי גם רבים מן
המסתייגים נכנעו בהדרגה לדעת הרוב.

עכשיו החל התהליך ההפוך. יותר ויותר אנשים יורדים בדיעבד
מן האוניה. האלפים שוב מצטמקים למאות, ואם יימשך התהליך
׳•היו לעשרות. בסוף יתברר כי אלטלינה לא היתה אלא
ספינת־דיג קטנה, ובה תריסר הנאמנים האחרונים של.המישפחה
הלוחמת׳.

סיקרי דעת־הקהל מורים כי מיספר המתנגדים להתנחלות
גובר בהתמדה, והוא עולה עתה בהרבה על מיספר המחייבים.
המפגינים נגד ההתנחלות שוב אינם מרגישים כי שינאת־הרבים
מלווה אותם בדרכם, אלא להיפך.

והנה קורה משהו מוזר.

המבלך ים, היתה לי ההרגשה שדיברתי אל הקיר
שמאחורי.
הדבר פשוט לא נקלט. גרוע מזה: הוא נחשב כשיגעון פרטי
שלי, מץ סטייה נפשית הזקוקה לטיפולו של פסיכולוג.
כשעומד על סדר־היום עניין הכלכלה הישראלית — מה
פיתאום בא זה ומדבר על עניינים פוליטיים כמו מילחמה ושלום,
החזרת שטחים והתנחלות? וכשהנושא הוא ענייני מילחמה ושלום
— מה בא זה ומבלבל את המוח בבעיות הכלכלה?
היה ברור שאין קשר ואין גשר בין שני תחומים אלה. אפשר
לצעוק הידד עד כדי צרידות לכבוד המילחמה, הכיבוש,
ההתנחלות, ואפשר להזהיר מפני הידרדרות הכלכלה הישראלית.
אבל אסור לערבב את הדברים.
משה דיין אמר פעם שיש שני דגלים — דגל ה.ביטחון׳ (קרי:
המילחמה והכיבוש) ודגל הרווחה. הוא רמז שאי־אפשר להרים את
שני הדגלים בעת ובעונה אחת. אך גם דברים אלה של מי שהיה
אז האליל התורני של המדינה לא נקלטו.

דגל הסכימו שאפשר להרים את שני הדגלים גם
יחד.
כי אנחנו, כידוע, עם מיוחד־במינו, חוקי־הפיסיקה אינם חלים
עלינו, וחוקי־הכלכלה לא כל שכן.
כך זה היה עד לפני כמה שבועות.

לא עוד.

דבל משתנה. גם העבר. בעירך העבר.

ץ¥ה שאץ השכל עושה, עושה הזמן. ומי שאינו מוכן ללמוד
^ /מנ סיון הזולת, נאלץ ללמוד מהנסיון המר של עצמו.

¥¥כשיו זה קורה גם למילחמת־הלבנון.
ז^כאשר פרצה, התאחד העם בשימחה ובצהלה מאחורי גיבוריו,
*אריק״ ו״רפול׳ .התותחים רעמו, והמוזות שתקו. לא כן העסקנים,
העיתונאים, כל מי שהיו לו יד ופה. הם צעקו הידד.
עכשיו הסתבר שהיתה זאת טעות אופטית. מה שראינו
בטלוויזיה, מה ששמענו ברדיו, מה שקראנו בעיתונים לא היה ולא
נברא, אלא משל היה.

זה קורה עכשיו. המציאות מכה בכיסנו.

סר אוולין בארקר, מפקד הכוחות הבריטיים בארץ בימי המרי
העברי, אמר בפקודת־יום מפורסמת שאת היהודים צריכים להכות
בכיסם, כי איו הם מבעים שפה אחרת. זאת היתה הערה
אנטי־שמית, כי מבחינה זו אין שום הבדל בין יהודים ולא־יהודים.
זוהי תכונה כלל־אנושית, המעידה דווקא על שפיות־הדעת של
בעליה. זוהי תכונה סבירה בהחלט.
במשך שנים לא היכתה המציאות בכיסינו. גם זה היה אחד
הפלאים של ארץ מופלאה זו. רבים־העירו על כך במשך הזמן* .אם
המצב של כלכלת־המרינה הוא כל־כך רע, אז מדוע המצב הכלכלי
של אזרחי־המדינה הוא כל־כך טוב?״

הכל היו, בעצם, נגד המילחמה.

מסתבר שהארץ היתה מלאה מקצה עד קצה במתנגדי־המילחמה.
תחילה סיפרו שהתנגדו לעלייה על ביירות. אחר־כך
הסתבר להם שהתנגדו להתקדמות מעבר ל־ ,45 או ,40 או 35
קילומטרים.
עכשיו מסתבר, בדיעבד, שכולם־כולם היו נגד המילחמה מן
הקילומטר הראשון ממש.

ך ד יעקובי, למשל.
^ שמעתי אותו בטלוויזיה, ולא האמנתי למישמע אוזניי.
בתוכנית מוקד הכריז בפה מלא שהיה נגד המילחמה, מן הרגע
הראשון, מן הקילומטר הראשון.

אבל מאז ימי־התנ״ך אץ עוד ניטים בארץ זו. מה
שנראה כנם, אינו אלא אשליה.
מי שקופץ מהגג של מיגדל־שלום יכול לחשוב, בעברו על
פני הקומה ה־* :20 הנה, זהו נס! לא קרה לי שום־דבר! אני בריא
ושלם! אני מרגיש מצויין!״ אך מי שמסתכל בו מן הצד יודע שזהו
נס קצר־מועד. הוא יסתיים בהגיע האיש אל הקרקע.
המצב המצויין של אזרחי־המדינה (או רובם) ,למרות
ההידרדרות־הכלכלית, היא שלב־מעבר. ההידרדרות היתה
מוכרחה להביא להתרסקות.

ואני עומד ומשתאה. איך לא שמתי לב לכך?

עכשיו זה קורה. זהו פיתרץ התעלומה.

איך היה נדמה לי אז שאנחנו בסך־הכל חבורה קטנה ובודדה
של עוכרי־ישראל ובוגדים, שקמנו ביום הראשון והבחנו על
התנגדותנו למילחמה זו?
האם כלי־התיקשורת שיקרו לנו? הם סיפרו לנו, ביום השלישי
של המילחמה, שכל חברי־הכנסת הצביעו בעד המילחמה, אנשי
הליכוד והמערך גם יחד, ורק ארבעת אנשי־רק׳ח הצביעו נגד.
הם סיפרו שכל אנשי מיפלגת־העבודה, מלבד אחד, הצביעו
בעד המילחמה. גם גד יעקובי.

הנה תעלומה: האיש היה נגד המילחמה מן היום
הראשון, אך הצביע בעדה ביום השלישי. מוזר.

ך ם יוסי שריד מודיע שהיה נגד המילחמה, ושהשמיע את
קולו נגדה עוד ביום הראשון.
יוסי שריד לא הצביע בעד המילחמה, כמו יעקובי. אך הוא לא
הצביע נגדה. הוא אף לא נמנע מהצבעה. יחד עם תישעה.יונים׳
אחרות מן המערך הוא,לא השתתף בהצבעה׳ ,אף שנכחו באולם.
,אי־השתתפות בהצבעה׳ ,בנסיבות כאלה, היא פחות
מהימנעות רישמית (כשאתה מרים את ידך, ונרשם בפרוטוקול
שנמנעת) ,ובוודאי אין לה שום דמיון להצבעה נגד.

באותו רגע גורלי, היתה להצבעה חשיבות
עליונה.
אילו היתה סיעת־המערך מצביעה נגד המילחמה, או אף
נמנעת, לא היתה המילחמה פורצת כלל.

שום מנהיג, גם לא מנחם בגין, היה מעז לשלוח את
צזדל למערכה כזאת בלי רוב מכריע בכנסת. אין
פותחים במילחמה ברוב של שלושודארבעה קולות.
המערך, וכל מי שהצביע בעד המילחמה באותה הצבעה
היסטורית, וגם כל מי שלא הרים את ידו באומץ־לב והצביע נגד
— כולם שותפים לאחריות למילחמה, למות 560 צעירים
ישראליים ואלפים בלתי־ספורים של לבנונים ופלסטינים.

¥ה שייך לעבר. ברגע זה מעניין אותנו ההווה. השאלה
1האקטואלית אינה מדוע הצביע יעקובי בעד המילחמה, ומדוע
.לא השתתף׳ שריד בהצבעה, אלא מדוע מכריזים כיום
ראשי־המערך שהם היו נגד המילחמה למן הרגע הראשון.

הם לא היו מעלים על דעתם לומר זאת, לולא
השתנה משהו מהותי מאוד בדעת־הקהל.

הפוליטיקאי המצוי הוא שבשבת־רוח. הוא מסתובב יחד עם
הרוח הנושבת בציבור — בציבור כולו או בחלקו.

אם צועקי־ההידד של אתמול עולים עכשיו לרכבת
ההתנגדות למילחמה — משמע שהתנגדות זו,

^ מציאות מכה על פנינו ועל כיסינו.

\ 1מחיר המילחמה, מחיר ההתנחלות, מחיר
האימפריה — כל אלה מוגשים לנו כיום בשטרות
לפרעון.

גד יעקוגי: אחרי ההרוג ה־563
פוליטיקאים, שתמכו בהתנחלות, או שעטפו את עצמם
בשתיקה סמיכה, יוצאים לפתע בדברי־ביקורת קשה עליה.

השבשבת הסתובבה. התה השתנתה.

ה גרם לכך? האם יש מכנה משותף להתנגדות
למילחמת־הלבנון ולהתנגדות להתנחלות?

בוודאי שיש.

מכנה משותף. מונה משותף.
כסף.
ך פתע, כאילו בדלילה תפס הציבור מהו מחיר המילחמה,
) מהו מחיר ההתנחלות.
לכאורה נראה שזהו דבר פשוט. מה השתנה? האם לא היה תמיד
ברור שהמילחמה עולה כסף, שכל כביש וכל בית בשטחים
הכבושים עולים בממון?
התשובה יכולה להפתיע:

בהחלט לא!
במשך עשרות בשנים, מאז קום המרינה ועד לימינו אלה, הימה
זאת אחת התעלומות המיסתוריות ביותר בישראל: מדוע מסרב
הציבור להבץ דבר שצריך היה להיות ברור לכל ילד? מדוע הוא
מתקשה לתפוס שאם מוציאים כסף על סילחמה, יהיה פחות כסף
לשלום? שאם מוציאים יותר כסף בשטחים הכבושים, יהיה פחות
כסף לשימוש בגבולות ישראל עצמה?

אבל זוהי עובדה.
אני עצמי נאמתי בכנסת כמה מאות נאומים על נושא זה.
כמעט לא דיברתי על המילחמה ו/או ההתנחלות, מבלי להזכיר
את מחירן. ולא דיברתי על המצב הכלכלי, מבלי להזכיר את מחיר
המילחמה/ההתנחלות.

ואחרי כל נאום כזה, בהביטי בחברי־הבנסת
באולם, בעיתונאים ביציע שלהם ובאורחים ביציע

אין זו עוד תיאוריה של משוגעים־לדבר. אין זו עוד תורה
מופשטת. אין זה דבר שקוראים עליו במאמרים מלומדים
בעיתונים.

זה קורה לנו, פשוטו כמשמעו, בחיינו הפרטיים,
כאן ועכשיו.
התמוטטות המטבע של המדינה. האינפלציה השועטת. עליית
המחירים. התהום המתרחבת במאזדהתשלומים. הסכנה של
פשיטת־רגל לאומית.
ומכאן: אי־היכולת *לגמור את החודש׳ ,או אף את חציו. סכנת
האבטלה. הורדת רמת־המיחיה, שהיתה גם קודם לכן נמוכה
בהרבה מזו של עמיתינו — בכל מיקצוע! — במדינות
המתקדמות במערב. הפגיעה בחלשים, בזקנים, בנכים,
במוכי־הגורל.

איני יודע איך בדיוק זה קתז. אבל לפתע, כמו
שנופל האסימון במכשיר־טלפץ ציבורי בהיווצר
הקשר, תפס הציבור שי ש קשר בין מילחמה
והתנחלות ובין הבסף ז שבכיסו.
ולא רק אנשים מלומדים, פרופסורים וכאלה מין, אלא דווקא
אנשים פשוטים, בני השכונות. ,מוכר החמוצים׳ האגדתי בשוק
מחנודיהודה.
וככל שיחמיר המשבר, כן ייטיב האיש להבין את העניין.

הוא יכול להמשיך ולדבוק בליכוד ולתעב את
המעיד• אך הוא מתחיל למאום במילחמה,
בהתנחלות, בקבירת פרי־עמלו באדמה זרה.

¥הו ראשיתו של תהליך.
( אמנם, המשכו אינו בטוח. הוא יכול להשתנות. בגבור המצוקה,
היא יכולה לשמש ביצה ליתושים, המפיצים את קדחת הפאשיזם.
כל מיני פיררים עומדים בפינה וממתינים, כמו ציפורי־מוות ליד
אדם גוסס.

אבל זה יכול להתפתח כתהלץ* גדול של התפכחות,
של הבראה לאומית, של שיבה אל המציאות אחרי
שיכרון ארוך־ארוך.
הלוואי.

ובינתיים מסתובבות שבשבות־הרוח. הביטו
בהן!

וזזזיודעג
111טסס
ס יזה תפקיד מילא סעד בתולדות
היחסים בין ישראל ולבנון?

האם היה פטריוט או בוגד?
גיבור או קוויזלינג? אדם
שהסתבך והפך סוכן זר, או אדם
שעלה בעין פקוחה על
דרך־חתחתים?

•.,קחו מ״גיו מצוי״
ך* אשר עלה בפעם הראשונה על
פני השטח, היה נדמה שהתשובה
פשוטה למדי: הוא קוויזלינג. ישראלים
רבים לא התקשו לקבוע זאת, בייחוד
אחרי שקראו את יומני שרת.
ביומנים אלה רשום ויכוח, שהתנהל
בחשאי בצמרת המדינה בשנת .1955

ועמיתו של משה דיין, תלמידו
ואיש־חסותו של דויד בן־גוריון,
שנוא־נפשו של משה שרת:
שימעון פרם.

הערביות אמנם היתה אז לבנון הפחות
אנטי־ישראלית, והגבול הלבנוני־ישראלי
היה כמעט גבול״שלום, ללא
שום תקריות. אך איש לא יכול היה
להעלות על דעתו שלבנון תפרוש מן
העולם הערבי, דבר שהיה משול
להתאבדות פוליטית וכלכלית.
^ נסיבות שהביאו לכך נשכחו
בן־גוריון חלם. הוא הציע הצעה:
לעזור לנוצרים בלבנון להשתלט על ! 1בינתיים, או הושבחו. אך הן
המדינה, תחת חסות ישראל. ואס זה לא חשובות להבנת התפקיד שמילא
יצליח — להקים מדינה לבנונית. מייג׳ר חדאד״.
מילחמת־האזרחים הלבנונית פרצה
נפרדת, תוך חלוקת לבנון הנוכחית.
משה דיין נתן לדברים, ב־ ,1975 על רקע סירובו של המיעוט
כדרכו, נוסחה פשטנית: הבה הנוצרי במדינה לוותר על המונופול
ניקח מייג׳ר נוצרי, נעזור לו הגמור שהיה לו על כל עמדות־המפתח
במדינה. והכלכליות להשתלט על לבנון ונפתור את המדיניות
המישפחות המארוניות הגדולות —
הבעייה.
כמו מישפחות שמעון וג׳מייל — כרתו
ברית חשאית עם ישראל, וסמכו על
כוחה. הם ביקשו לגרש מלבנון את
הפלסטינים (שהפרו את המאזן
הדמוגראפי לטובת המוסלמים) ,לדכא
את המוסלמים, שהיו רוב באוכלוסיה.
אחרי כמה חודשים של מילחמה
עקובה־מדם, היה ברור כי הנוצרים
נחלו כישלון טוטאלי. הקואליציה
מוסלמית־דרוזית־
— הנגדית שמאלית־פלסטינית — ניצחה. כוחות
אש״ף חצו את כביש ביירות־דמשק
צפונה, ועמדו לכבוש את ההר,
ארץ־האם של המארונים.

• ״החתווהברתי־נראה׳,

ישראל, בהנהגת יצחק רבין,
לא היתה מוכנה להתערב
באופן צבאי. פלישה של צה״ל
ללבנון כלל לא עלתה אז על
הדעת. הימים היו ימי
טרם־שרון.

בצר להם קראו המארונים לגורם
היחיד שיכול היה להושיע: הסורים. על
פי הזמנתם פלשו הסורים ללבנון, תפסו
את מרבית שיטחה והפכו בה
לכוודשיטור, באישור כל העולם
הערבי. תוך כדי כך התנגשו עם אש״ף,
ואחרי סידרת־קרבות, שבו נחלו
הסורים כמה מפלות מידי קציני־אש״ף
(ביניהם אבו־מוסא, שהפך לימים סוכן
הסורים) ,הכתיבו הסעודים שביתת־נשק
סורית־פלסטינית.

כל זה נעשה בהסכמת
ממשלת־רבין.
חדאד מישראל: המדים, הנשק, הכסף והגיבוי המדיני
המשתתפים בו היו ראש״הממשלה
ושר־החוץ, משה שרת: שר־הביטחץ,
דויד בדגוריון: וראש־המטה־הכללי,
משה דיין. היו מעורבים בו גם שימעון
פרס, מנכ׳ל משרד־הביטחון, ופינחס
לבון, שר־הביטחון הקודם.

הויכוח הסתובב סביב הצעה
מהפכנית, שאותה העלה בן־
גוריון. עיקרה: סיפוח הלבנון
לשטח־ההשפעה הישראלי.

אז היה זה רעיון נועז ביותר. בין
ישראל והעולם הערבי כולו היתה
פעורה תהום. מבין כל המדינות

משה שרת נדהם, נבהל והתנגד
בתוקף בלתי־רגיל. בניגוד לכל
האחרים, הבין משהו בעניינים ערביים.
במיכתבים ארוכים נימק מדוע הרעיון
הזה מוכרח להוביל לכישלון מסוכן.
הרעיון בוטל. או נדחה, לפחות.
לכן, כאשר צץ לפתע. מייג׳ר
נוצרי״ בדרום־לבנון, וזכה בתמיכה
ישראלית, היה ברור לכל בר־דעת
שנמצא הסוכן, קוויזלינג, לפי הצעתו
המקורית של דיין.

מה גם שהדבר קרה כאשר
על בם שר־הביטחון ישב יורשו

רבין עצמו ראה ברכה רבה
בהתפרסות הסורים בלבנון. ראשית:
מפני שהוא קיווה שהסורים ירסנו את
הפלסטינים. שנית: התפרסות־יתר של
הצבא הסורי החליש את כוחו לאיים על
ישראל( .בגלל אותה הסיבה אמר
השבוע הרמטכ׳׳ל, משה לוי, כי אץ רע
בהישארות הסורים בלבנון).
אולם שיקוליו הקרים של רבץ לא
הזדהו עם הפחדים של הציבור
הישראלי, שהוסת על־ידי כלי־התיקשורת
הלאומניים־אוויליים. מתחרהו
של רבץ• ,החתרן הבלתי־ נלאה׳
שימעון פרס, ראה בכך הזדמנות
להנחית על רבץ מהלומה.
אנשי פרס, ובראשם גד יעקובי,
פתחו במסע היסטרי מפוברק נגד
״הסכנה הסורית׳ .אם הסורים יגיעו
לגבול ישראל, כך אמרו, תהיה צפוייה
סכנה נוראה למדינה. לכן יש לקבוע
.קו אדום׳.
רבץ ראה בכך שטות גמורה. הוא
דווקא רצה שהסורים יגיעו עד לגבול,
כדי שלא יישאר חלל ריק בץ צה׳ל
והצבא הסורי. כמו בגולן, סבר רבץ,
ישמרו הסורים גם בגבול הלבנוני על
שקט מוחלט.

אבל רבין לא. היה גיבור

מוובע־באו בב״וות למיקלט
בצובת ובאוצווז־הבוית, אב
חשו וב־סוו סעד חדאד את
*ץ עד חדאד בן דד 47 ביקש
^ לעשות את ימיו האחרונים
על אדמת לבנת. לכן הוטס
במסוק מבית־החולים. רמב׳׳ם׳׳
בחיפה, שבו אושפז, לביתו
אשר במרג׳־עיון, כשהוא
בשלבים הסופיים של מחלת
הסרטן.
על האיש שמאחרי המדים,
על חייו הפרטיים, על דיעותיו
ועל חייליו, מספרת שרית ישי,
אשר פגשה אותו לראשונה
בביתו, באביב . 1979
ך* * 1976 נשלח קצין צעיר,
* ₪בדרגת רב־סרן, על״ידי מיפקדת
הצבא הלבנוני בביירות, כדי לפקד על

במרג׳־עיון לפני 42 שנים. אני לא זוכר
בדיוק את התאריך. אינני חוגג את ימי
ההולדת שלי. זה נראה לי לא־חשוב.
אני גר היום מול הבית שבו נולדתי.
בבית זה מתגוררת אמי הזקנה.
אני חייל מיקצועי, בוגר בית־ספר
צבאי בלבנון ובוגר קורסים מיקצועיים
בבתי־ספר צבאיים בצרפת ובארצות־הברית,
לשם נשלחתי על־ידי הצבא
הלבנוני בזמן כהונתו של הנשיא
סוליימאן פרנג׳ייה.
רב־סרן חדאד מדבר אנגלית טובה.
למרות קשריו ההדוקים עם הישראלים
אין העברית שגורה בפיו. לדבריו, אין
כל צורך ללמוד עברית, מכיוון
שהאוכלוסיה הישראלית, שאיתה הוא
בא במגע, דוברת רובה ככולה אנגלית
או ערבית, או שתיהן.

בחברת רפאל איתן
•הסורים הם מקור כל הצרות!•
איזור דרום־לבנון. האיש, רב־סרן סעד
חדאד, קבע את ביתו בעיירה מרג׳־
עיון. המקום לא היה זר לו 42 .שנים
קודם לכן הוא נולד בעיירת־גבול זו,
שרק קילומטרים ספורים מפרידים
בינה לבין מטולה.
תוך חודשים ספורים הפסיק רב־סרן
חדאד לשרת את צבא לבנץ, והקים
צבא פרטי משלו — צבא המיליציות
הנוצריות. מאז זרמו מים רבים
בליטאני. צבא לבנון הכריז עליו כעל
בוגד, דרש ממנו לפשוט מייד את מדיו
ולשוב לביירות. חדאד סירב, יצר
קשרים הדוקים עם ממשלת־ישראל,
בתיווכו של העיתונאי יורם המיזרחי.
הוא יצר את הגדר הטובה והפך
ברברית למדינת־ישראל.

^ אבו-אל-בגאת7ז
^ ש לו דיעה טובה על עצמו. :אני
איש פשוט, איש רגיל. נולדתי

פוליטי, ולא עמד על דעתו. הוא
נכנע להיסטריה המפוברקת,
וקבע. קדאדוגד — נהר
הליטאני.
בץ הליטאני וגבול ישראל נוצר
החלל הריק, שרבץ חשש מפניו. בשטח
זה התבססו כוחות אש״ף, שהחלו
מבצעים פיגועים בישראל. הרעיץ של
דרשיח ישראלי־אש׳פי, שהוצע לרבץ
על־ידי אנשים שקיימו מגעים עם
אש׳ף, נדחה על־ידו בתוקף.
אז צץ מחדש הרעיון.לקחת מייג׳ר
נוצרי׳ — הפעם לא לכל לבנון, אלא
למובלעות הנוצריות הקטנות שלאורו
הגבול הישראלי. אלה יכלו להוות
איזורי־חיץ, כדי להגן על הגבול

ברגע הנכון נמצא גם
המייג׳ר המבוקש: אחד סעד
חדאד.

יחד עם זאת, נוצר בקרב חייליו
ואצלו מעין סלאנג חדש. הם מרבים
לשרבב לתוך שיחותיהם מילים
עבריות, כמו.ככה ככה׳. ,לבריאות׳,
.לא, תודה׳ ,ו.זהו זה׳.
חדאד הוא בעלה של תח, מורה
במיקצועה, ואב לחמש בנות. הוא אומר
בכאב ערבי אופייני. :מה לעשות? אני
אבראל־בנאת. כר קוראים לי במרג׳־
עיץ. יש לי חמש בנות. אבל אין דבר,
יום אחד יהיה לי גם בן. אני לא
מתייאש׳.
בנותיו של רב־סרן חדאד, שגילן בין
15ר ,3מתגוררות ביחד עם אמן
במיקלט ביתן. מאז הפך אביהן מפקד
צבא פרטי, חייהן בסכנה. ומכיוון
שרב־ם רן חדאד משוכנע כי ביתו מוכר
לפלסטינים, ירדה מישפחתו למיקלט
הבית, ותחת להתגורר בבית היפה,
הצופה אל העמק, היא מתגוררת בתנאי
מילחמה, כששקי חול אוטמים את

• מרמת סער ה־ן
^ עד חדאד נשלח על-ידי הצבא
הלבנוני דרומה, כדי לשמור על
הסדר באיזור־מולדתו.
עד אז היה קצין אלמוני. הוא היה
מקורב למישפחת כמיל שמעון, אך לא
מילא תפקיד חשוב.
לא ברור אם שמעון עמד מאחוריו,
כאשר נשלח דרומה. לא ברור גם מה
היו ההנחיות שקיבל מן הצבא הלבנוני,
שהיה — כמובן — בשליטת
המארונים.
השאר כבר הפך נחלת ההיסטוריה:
חדאד התקשר עם ישראל, ישראל
חימשה אותו מאחורי התפאורה של
.הגדר הטובה׳ .בחסות שימעון פרס
הקים חדאד ממלכה נוצרית קטנה
לאורך הגבול עם ישראל — תחילה

״ידיתיבזחל
ישראל

נמוג, עיוו, אחו׳ השתלמויות
לחמש בנות ובמר ראשה מווה
ח״ו הנוט״ם ואת דישתיו
המיקלט הנראה יותר כחדר מילחמה
״ שיננ׳ו׳

,ה ל בנוני

הטוב ביומי!״
בו״אל־בנאת מזמין את צוות
> 1העולם הזה אל ביתו. אשתו,
תרז, אשה נאה בשימלה ארוכה, ממהרת
לשפות קפה תורכי. הבנות בורחות
מהחדר בציחקוקים. רק לאחר שאביהן
משכנע אותן שהשד אינונורא־כל־כר,
הן מסכימות להיכנס אל המיטבח
ולהצטלם.
מיטבחה של מישפחת חדאד ממוקם ,
באחד מחדרי המיקלט, אר ככל מיטבח .
מודרני יש בו מקרר חשמלי גדול
ותנור״אפייה משוכלל. שתי הבנות
הגדולות, רולי וקתי, משננות את
השפה הצרפתית. קתי מבקשת מאביה
עזרה במישפט שבו היא מתקשה. בת
אחרת, זנה, לובשת חולצת טי שעליה
מודפסת תמונתו של אביה והכתובת

י ...דיי

אלא ספני שבשלוש השנים האחרונות
הפר הבית שלנו לבית ציבורי. באים
והולכים כל כך הרבה אנשים. אני
צריכה לארח ויש לי אחריות רבה מאד,
בתור אשתו של מייג׳ור חדאד.
פונים אלי הרבה מאנשי המקום עם
בעיות, ואני צריכה לעזור להם. חוץ
מזה, אני המזכירה הפרטית של בעלי.
כל היום אני עסוקה עם הטלפונים,
ועוד יש לי חמש ילדות על הראש,
שצריך לעזור להן בלימודים, למשל,
להאכיל, לדאוג, זוהי אחריות רבה
מאד.״

,לא אהבתי
את תל־אביב!״
^ ב־סוץ חדאד משתהה מעט עם
1מישפחתו. לאחר מכן הוא יוצא
מהמיקלט, לכיוון הג׳יפ החונה בחוץ.
מהגבעה יורדת אשה זקנה, בעלת
שיער לבן, מוקפת בעדת כבשים

בחברת אשתו וארבע מחמש בנותיו
״האם לא מגיע לנו לחיותי*

^ ב־סוץ חדאד טוען כי אין לו
1לעצמו, וכי הוא עסוק אך
בעבודתו הצבאית. בטלוויזיה
צופה, למרות שבמרג׳־עיון קוי
מצויין את ישראל, ירח ולבנון.
במקום היה בית־קולנוע, שו
ויצא מכלל פעולה. התושבים
יוצאים מבתיהם בלילות. ספרים
קורא. לעומת זאת הוא קורא עית
איזה עיתונים? .עיתונים מבי׳
המגיעים אלי, לא תמיד באותו יוג
באיחור של יום יומיים.״
את מי הוא שונא?.את הסורינ
מקור כל הצרות! הם גררו את המ
למילחמות בישראל. כעת הם גו
את הפלסטינים. הם ממזריו
הברברי, שפלש לארצם והתיר לח
לאנוס את נשותיהם. ואם את חו
שזה היה אפשרי רק בימיו של הבו
את טועה! אם חיילי סוריה יכבש
אדמותינו, הם יאנסו את נשינו! מ!
של הברברי ברבריים יותר מא
מולידם!״
האם כחייל בצבא לבנון נלחם ז
אי פעם נגד צבא״ההגנודליש
חדאד נבוך. השאלה אינה נוחו
והוא מנסה לעבור לנושא אחר וו
על הנוף הנפלא הנשקף מחי
הג׳יפ. .האם לא מגיע לנו לחיות,
אין לנו זכות להתקיים ו?

פה תהיה קבורתי!״
.מייג׳ור חדאד — הלבנוני הטוב
ביותר.״ חייליו של רב־סרן חדאד אינם
נכנסים אל הבית. הם מחכים בחוץ. ליד
הכניסה למיקלט יש חדר ובו מיטות
קומותיים צבאיות.
אומר חדאד. :יש לי בית יפה
המשקיף על נוף נהדר, אבל כעת אני
צריך לגור במיקלט, מתחת לאדמה. מי
שסובל מזה יותר מכל היא בתי הקטנה,
בת השלוש. היא לא אוהבת להיות
בתוך הבית, היא-אוהבת להיות בחוץ,
וזה מסוכן. כך שרוב הזמן היא מבלה
בבכי, כי אינה רוצה לרדת למיקלט.״
האם הוא מרבה לבלות עם
מישפחתו? .לצערי הרב, לא. אני
משתדל לקפוץ הביתה במשך היום,
כשיש לי זמן. בערב אני מגיע מאוחר
מאד והילדות כבר ישנות. אשתי תרז,
שנולדה בהר הלבנון, נושאת בעול
המישפחה. היא מגדלת את הבנות,
מריצה את הבית ויש לה חיים קשים
מאוד, ולא קל לה.״
אשתו תרז, מאירת־הפנים, ממהרת
לכבד את האורחים במאפה לבנוני
הדומה לפיצה איטלקית. עד לפני
כשלוש שנים עבדה כמורה. כעת היא
עקרת־בית. מדוע חדלה לעבוד?
.אין לי זמן לצאת לעבודה. לא כל
כך מפני שאני צריכה לטפל במישפחה

ועיזים. זוהי אמו הישישה של הרב־סרן.
היא מתגוררת באותו בית שבו נולד,
בית אבן ישן ומאד פרימיטיבי.
הישישה מתיישבת על הריצפה, בץ
העיזים והכבשים. ערביה כפרית
טיפוסית.
מישפחת חדאד לא בילתה את כל
חייה במרג׳־עיון. תקופה ממושכת
התגוררה המישפחה בביירות. כיאה
דרגת״קצונה, בעל לאיש־צבא
התגוררה המישפחה באחד מרובעיה
המפוארים של העיר. בעת שעבר
קורסים מיקצועיים בצרפת ובארצות־הברית,
נלוותה מישפחת חדאד אל
הרב־סרן.
הוא אומר כי בעת ביקורו בתל־אביב
נזכר בשהייתו בארצות־הברית:
.לא אהבתי את תל־אביב. זוהי עיר
מאד מודרנית, המזכירה לי עיר
אמריקאית. מאחר וחייתי בארצות־הברית
עם מישפחתי, אני מכיר אווירה
אמריקאית ומראה אמריקאי, וזה מה
שראיתי בתל־אביב.
.התגוררנו בג׳ורג׳יה, מדינתו של
ג׳ימי קארטר, ומאד לא נהנינו,
מישפחתי ואני. כל אותו זמן התגעגענו
ללבנון. לא אהבנו את האמריקאים ואת
המנטליות שלהם. כל מה שמעניין
אותם זה מחיר הדלק.

.אם מחיר־הדלק עלה בסנט אחד,
העיתונים יוצאים בכותרות־ענק,
והטלוויזיה עסוקה רק בזה. שלום
במיזרזדהתיכון? המילחמה בלבנון?
איפה! רק שמחיר הדלק לא יעלה. חוץ
מזה יכול כל העולם להישרף.״
חדאד טוען כי אינו שונא את
הפלסטינים. הוא שונא רק את
הפראיון. ולראיה, הוא מספר כי כשהיה
ילד, בשנת ,1948 היה בין אותם שאספו
מזק ובגדים למען הפליטים
הפלסטיניים, שברחו מארץ־ישראל.
כשכבש צה״ל את דרום לבנק והגיע
עד לליטאני, ידעו עדי־ראייה
ישראליים, ביניהם עיתונאים, לספר
על מעשי־זוועה, ביזה ושוד שביצעו
אנשי המליציות הנוצריות בתושבי
הכפרים השיעיים שצה״ל כבש. עדי
ראייה סיפרו גם על הלינץ׳ שעמדו
אנשי המיליציה לבצע במפקד
הלבנוני, מייג׳ור מוניר מאלי, קציך
הקישור לאו״ם מטעם צבא־לבנון,
שמסוקו נחת במיפקדת האו״ם
מקורה. קבוצת אנשי מיליציה
השתלטה על המסוק, ואספסוף זועם
צעק.אטבח!״ ועמד לקרוע לגזרים את
הקצין הלבנוני הכורדי, בעלה של בת
לאחת המישפחות העשירות ביותר
בלבנון. ברגע האחרון ממש הגיע

כמה מובלעות, ולאחר־מכן רצועה
רצופה.
כאשר פלשה ישראל ללבנון
ב־ ,1978 אחרי הפיגוע באוטובוס
בכביש־החוף, ונאלצה לחזור לגבול —
נמסר השטח הכבוש כולו לחדאד,
שהקים בו ממלכה גדולה יותר,
שהשתרעה עד הליטאני, תוך תקריות
בלתי־פוסקות עם כוודהאו״ם, שנשלח
לשם. הוא הטיל את מרותו בכוח גם על
השיעים באיזור.

והממשלה הרשמית הכריזו עליו כעל
עריק ושללו את דרגתו. המוסלמים
ראו בו בוגד. ישראלים רבים ראו בו
קוויזלינג, המקבל פקודות מישראל,
יחד עם המדים, הנשק, הכסף והגיבוי
המדיני.

מזורז בלימוד המצב באותה ארץ
שלא־תיאמן, ארץ יחידה־במינה. תוך
כדי כך היה גם צורך להעריך מחדש
את תפקידו ואישיותו של חדאד.
מושגים פשוטים כמו. בוגד״
ו״קוויזלינג״ נבעו מן הראייה שלבנון
היא ארץ אחת, ובה עם אחד, בעל
אמונות דתיות שונות. אילו זה היה כך,
היה חדאד יכול להיחשב בלי כל קושי
כבוגד מושלם, סוכן שכיר של.האוייב
הציוני״.

באשר ביקש הצבא הלבנוני
להוריד לאיזור בוזזות, כדי
להוריד את הראש לחדאד, הוא
הכריז למעשה מילחמה על
ממשלתו וצבאו, ומנע בכוח
את ירידת הכוח הלבנוני.
באותה תקופה היה חדאד מבודד
לגמרי בלבנון. המארונים בצפון

האיזור בדרום־לבנון שהיה
בשליטתו הסך שטח מסוסה
לכל דבר. התושבים עבדו
בישראל וחדאד היה תלוי
בישראל בכל דבר גדול וקטן.

• נמו מדם
בבית־משוגע
ף* ־ 1982 סלשה ישראל ללבנון,
כבשה כמעט את מחציתה ונספגה
אל תוך הבוץ הלבנוני. היא עברה קורס

אבל לבנון אינה כזאת. אין
מדינה לבנונית, ואין אומה
לבנונית. שתיהן לא היו אלא
אשליה.
הנאמנות העליונה (ואולי היחידה)
של כל אדם בלבנון היא לעדתו
הדתית. עדות אלה מהוות, למעשר.
;עמים״(לפחות כמו.העם היהודי״).

למקום סעד חדאד, שהציל את מאלי
מציפורני ההמון.
מייג׳ור חדאד מכחיש בכל תוקף
מעשי ביזה, התעללות או רצח. הוא
טוען כי יצר לב הנוצרים הלבנוניים
טוב מנעוריהם.
כיצד משלם הרב־סרן משכורת
לחייליה האם ממשלת־ ישראל מממנת
אותם?
חדאד. :בשום פנים ואופן לא! אני
משלם לחיילי סכום של 300 לירות
לבנוניות לחודש, שזה סכום מגוחן־.
נוסף על כן־ הם עובדים את
אדמותיהם׳.
ומהיכן לוקח הרב־סרן סכום של
שלוש מאות לירות לבנוניות לכל אחד
מתוך גדודי חייליו? מסתבר שלמרות
שטען קודם לכן כי אינו מטיל מיסים
על התושבים, בכל זאת מוטל עליהם
מס אחד.
חדאד. :אני מטיל על התושבים מס
בסך של חמישה אחוז על כל סחורה
המובאת מביירות, ועל כל קנייה,
ומהמס הזה אני משלם לחיילים.״
באלחוט נשמע קול אשה צעירה.
רב־סרן חדאד מספר כי בצבאו
משרתות כמה נשים, העובדות
כאלחוטאיות וכמרכזניות.
יש בלבנון עמים שונים — מארוני,
אורתודוכסי, סוני, שיעי, דרוזי ועוד.
המדינה הקודמת, הלבנונית, שבה
שלטו המארונים בשיתוף עם כמה
ראשי־חמולות אחרים, התמוטטה ואינה
ניתנת לתיקון. המארונים רואים
בשכניהם הדרוזיים אויבים שנואים
יותר מן הסורים והישראלים, וכך
מתייחסים הדרוזים למארונים, השיעים

לנוצרים, ולהיפך.

על רקע זה מובנת פעולתו
של חדאד קצת יותר. בלאומן
לבנוני היה בוגד. כלאומן
מארוני, המוכן ״להושיט את ידו
לשטן״ בדי לגבור על הדרוזים
ו/או השיעים ו/או הסונים, הוא
התאים בהחלט לדגם הכללי
בלבנה•
חדאד לא היה שונה מבאשיר

חופשיים בארצנת״
חדאד. :הייתי חייל, וכחייל ו
הוראות ועשיתי את המוטל
נשלחתי להגן על דרום־לבנון. זו
עבודתי.״
האם נתקל אי פעם בל
ישראליים, כאשר היה בצבא לס
חדאד. :בשנת 1970 נון
בחוליה ישראלית.
.הישראלים פתחו באש. השם
אני עצמי יריתי ופגעתי בזחל׳
הישראלים.״
.בא אלי, לפני שבוע,
אוסטרלי, אמר שהוא מאמץ
כוונותי ושהוא מוכן לשרת
פיקודי תמורת אלף דולר לחור
לא כסף. בלגיון־הזרים מקבלים
דולארים לחודש.
.אמרתי לו מצטער, אץ ל
לשלם לך. אני יכול לשלם ל
לירות לבנוניות. הלוואי והיה ל
העולם תמיד נוטה לצידו של זו
לו כסף. אילו היה לי כסף, הייה
לקנות חיילים, הייתי יכול לח
צבאי, הייתי מנצח.״
האמנם יבוא יום והוא ינצח?
.אני לא יודע. אלוהים יוד?
אני מאמין. אם לא אאמץ, פו
ש רי ת י
קבורתי.״
אל־ג׳מייל, שהזמין תחילה את ו
ללבנון, ואחר־כך תיכנן מ,
עקובה־מדם בעזרת ישראל,
לשמור על שילטון המארונים. ו
היה שונה מווליד ג׳ומבלאט,
בבעל־בריתו יאסר ערפאת כדי
בתמיכת הסורים. וגם לא מן ה?
הקוראים לעזרת האיית־אללה ה
באיראן כדי לגבור על שכניו
הכפר הנוצרי הסמוך.
חדאד היה הרפתקן, אך כך
כל האחרים. הוא היה סוכן -
בלבנון נמחק הגבול בץ סוכן ופי
הוא השתעבד לגמרי לישראל,
הפך שכיר־חרב — אך הוא ל
היחיד.

לבנון אינה מדינה,
בית־משוגעים. חדאד ל*
שונה משאר התושבים.

מה מחפש אריס שחו במחלקת העל״ה 1מוקו־כוח וממלכה עולמית, שובו
המדינה כלב הוות השלם, שדה וחב ובעירות הבולדוזר, שהיה חובו
את דו הסוננות, אויה דולצ״ו(למטה) לשור״ה שוו. אבו. בינתיים
ך* בים זקפו גבות בהשתוממות.
1מדוע הסכים השר ללא תיק,
אריאל שרון, להיות מועמד לראשות
מחלקת העלייה בהסתדרות הציונית
העולמית, כשהוא מוציא עצמו
פהמירוץ לתפקידים בכירים בתנועת
החרות ובממשלה?
מעטים יודעים ששרון יקבל לידיו,
אם מועמדותו תאושר, תפקיד רב
עוצמה, שיקפיץ אותו למרכז הבימה
הפוליטית.
כראש מחלקת העלייה הוא יעמוד
במשא־ומתן יום־יומי עם מנהיגי כל
הקהילות היהודיות בעולם, גם המנהיגים
הלא־ציוניים.
בסמכותו של ראש־המחלקה לכוון
את גלי־העלייה, הוא יכול להתרכז
בהבאת יהודים מסוריה, מברית־המועצות,
מארגנטינה ומאתיופיה. יריביו
של שרון טוענים, שמכיוון שקשה
לעקוב אחרי שיטות־העבודה של
ראש־המחלקה, איש לא יידע מה עשה
שרון כדי להביא לישראל יהודים
מאותן ארצות שהעלייה מהן היא
בעייתית. תומכיו טוענים, שדווקא
בנקודה זו דרושה גישה לא שיגרתית.
ראש מחלקת־העלייה קובע היכן
ייבנו מרכזי־הקליטה. כיום קיימים 21

לממשלה, יצחק זמיר, הביא חוות־דעת
מלפני 12 שנה, שבה ניתן לדולצ׳ין
עצמו להיות גיזבר הסוכנות וגם שר
ללא תיק.
מהם סיכוייו של שרון לזכות
באישור המוסדות למינוי (ראה גם
מיסגרת בעמוד?)17
עצרת־הסוכנות יכולה להאציל
מסמכויותיה לחבר־הנאמנים ולהעביר
אליו את ההחלטה. הנהלת ההסתדרות
הציונית, לעומת זאת, מתכנסת בכל
שבוע, ולכן אינה יכולה להתנער
מהחלטה. היא מורכבת באופן הבא:
שליש החברים הם נציגי מדינת
ישראל, שליש הם נציגי היהודים
בארצות־הברית, ושליש משאר העולם.
הישראלים נבחרים על פי יחסי־הכוחות
בכנסת, ומכאן שלקואליציה
יש רוב בהנהלה הציונית.
לליכוד יש שיבעה נציגים בהנהלה,
למערך יש שישה, לקונפדרציה
חמישה, למיזרחי .3לתמ״י, לרפורמים,
לויצ״ו, למכבי, לאורתודוכסים וקונסרבטיבים
יש נציג אחד לכל סיעה.
כל מיפלגה רשאית למנות את
נציגיה, ולכן תטען חרות שלא ייתכן
שהאחרים יתערבו במינוי של נציגי
חרות בהנהלה. שרון חושש שבהצבעה

;:רכזים, רק אחד מהם בשטחים. שרון
יוכל להעביר את כולם לגדה ולגולן.
כל מישרד של שליחים בחו״ל
׳הפור, למעשה, למוקד כוח שלו. שרון
ישלוט על 100 שליחי-עלייה הפרוסים
:רחבי העולם, ועל 3500 עובדים
:ארץ.
יריביו טוענים, שלמעשה יהפוך
שרון את 21 מרכזי הקליטה והעובדים
:מאיישים אותם לסניפי המחנה שלו.
כאשר ואם ייכנס שרון לתפקידו,
זהיה לו לישכה כפולה, בתל־אביב
•בירושלים. צוות־עובדים כפי שידרוש,
־ובר אישי, מישרדים, ציוד, טלפונים
׳מכשירי־טלפרינטר, כלי־רכב, חשבון־
זוצאות פתוח, נסיעות ללא סוף לחדל.
:ביקורת הציבורית על כל אלה תהיה
דזערית.
כראש מחלקת־העלייה, יהיה שרון,
זימעשה, השופר של מדינת־ישראל
:לפי יהודי העולם. בכל אירוע ציוני
לל־פני כדור־הארץ הוא יופיע כמ־יצגה
של מדינת ישראל. מכיוון
שבנושא העלייה יש קונסנזוס בין כל
:תנועות הציוניות, הרי שיריביו
:אידיאולוגיים לא יוכלו לבקר את
זופעותיו.
כדי שיוכל להיכנס רישמית לתפי
!:ידו, חייב מינויו של שרון לקבל את
דשור מוסדות ההסתדרות הציונית
:עולמית ומוסדות הסוכנות היהודית.
שרון נתקל בהתנגדות רבה ביותר
;צד גורמים שונים. בראשם עומד
ושב״ראש שני האירגונים, אריה
ולצ׳ין.

חשאית יצביעו נגדו הליברלים.
עתה מנסים מתנגדי שרון להביא
להצבעה נגד מינויו בוועד־הפועל
הציוני, המתכנס בימים אלה בירושלים.
אם לא תהיה הצבעה עתה, יצביע
בעניין חבר־הנאמנים ב־ 19 בפברואר.
כישלון של שרון פירושו יהיה
שדולצ׳ין יחזיק בתפקיד עוד שנה
נוספת.

המ״ר ימגע
פטור ממס
ף ולצ׳ץ מתנגד לשתן בגלל
1כמה סיבות. הראשונה, ולא
!:חשובה ביותר, היא על רקע היכרותם
1ה את זה בתקופה ששרון היה חבר

16 1

פיסא

צבוע בזהב
^ ין אם יזכה שרון בתפקיד ובין
*1אם ייאלץ לוותר עליו בבושת
פנים, בגלל התנגדות נרחבה במוסדות
הציוניים, הרי שהוא ניטרל את עצמו
לחודשים הקרובים ממישחק׳י הכיסאות
המוסיקאליים בחרות ובממשלה.
כדי להבין זאת, יש לבחון איך
התגלגלה ההצעה ששרון יהיה ראש
מחלקת העלייה.
תחילת הפרשה בדרישת האמריקאים
להדיח את ראש מחלקת־העלייה
מטעם חרות, רפאל קוטלוביץ.
הוא הודח למרות שנהנה מאמונו של
מנחם בגין.
האמריקאים תלו בקוטלוביץ את
האשם למיספרים העלובים של העלייה
המיפלגה הליברלית. לדעת דולצ׳ין,
שרון גרם אז למיפלגה נזקים עצומים.
דולצ׳ין משוכנע ששרון, אשר בכל
תפקידיו הציבוריים השאיר אחרי לכתו
אדמה חרוכה, יגרום נזקים גם בתפקיד

יש שתי סכנות נוספות המרירות
שינה מעיני יושב־ראש ההסתדרות
הציונית העולמית והסוכנות היהודית.
כאשר יופיע שרון בישיבות ההנהלה
הציונית, הוא לא יתחנף לדולצ׳ין, כמו
כל השאר. הוא יחולל מהומות, ידרוש
הסברים, הוא יהפוך את הישיבות

המתנהלות בכל יום ראשון בשבוע,
למוקד תיקשורתי רב־עוצמה. לפתע
הוא יהפוך את דולצ׳ין למס׳ 2
במוקד־הכוח שלו.
מעבר לכך חושש דולצ׳ין
מהאפשרות ששרון יקבל בממשלה,
בתוך זמן קצר, תיק לענייני העם
היהודי. אז הוא יהפוך את דולצ׳ין
לפקיד חסר סמכויות וכוח.
כדי למנוע אפשרות זו ניסה
דולצ׳ין, כמו מתנגדיו האחרים של
שרון מחרות — מתי דרובלס ממחלקת
ההתיישבות, למשל — להציב מיכשול

מישפטי, שבשלב הראשון ימנע משרון
להיכנס להסתדרות הציונית ובשלב
השני ימנע ממנו תפקיד של שר
לענייני העם היהודי.
הטענה המישפטית היתה, שהחוק
האמריקאי אוסר על אזרחי ארצות־הברית
לתרום כסף פטור ממס לגוף
שאחד מראשיו הוא חבר בממשלה זרה.
למעשה, נשלחו מארצות־הברית
שתי חוות־דעת. האחת קבעה, שאין כל
סיבה למנוע משרון את התפקיד.
השנייה קבעה שיש לאסור על שרון
לקבל את התפקיד. היועץ המישפטי

לישראל. מסיבה זו הם סבורים שדמותו
של,אריק״ תהווה גורם־משיכה לארץ.
אחרי ההדחה התמודדו על התפקיד
המיותם אנשים בלתי־מוכרים וחסרי
כריזמה. אך כאשר ההתמודדות על
התפקיד השולי הזה לא הוכרעה, הבינו
לפתע עסקני חרות כי הכיסא הפנוי
יכול לפתור בעיות אישיות חמורות
במיפלגה ובממשלה.
יצחק שמיר חייב לפתור את
הבעיות הבאות: איוש מחלקת העלייה,
איוש מישרת יושב־ראש מזכירות
חרות, ומתן תפקיד הולם לשרון, על פי

הבטחה שניתנה לו כשהודיע שיצביע
עבור שמיר בהתמודדות במרכז.
שמיר צריך לאייש את תיק החוץ,
לתת לדויד לד תיק חשוב וגם לנטרל
את איומו של יצחק מודעי לפרוש עם
קבוצתו מהממשלה, אם לוי יקבל את
תיק־החוץ.
עתר״ סבור שמיר, הוא פירק את
המוקש.
בתחילה תמכו אנשיו של שמיר
במועמדותו לתפקיד יו״ר מחלקת
העלייה של חיים אהרון, שגריר ישראל
בקולומביה. הוא זכה אפילו בבירכתו
האישית של שמיר. שליח עלייה
מארצות־הברית, משה שכטר, שייצג
באופן מאוד חלקי את אנשי לד,
התייצב מולו.
אחר־כן־ הוחלט בחוגי שמיר להציע
את התפקיד לשרון. זה לא היה קל.
בכל השבועות הארוכים, שבהם
כירכרו סביב שרון, הוא לא הראה
נכונות לקבל את התפקיד. כולם היללו
ושיבחו את המישרה השולית, צבעו את
כיסאו של קוטלוביץ, המיסכן שהודח,
בצבעים של זהב.

ש מיכשודים ובים בדונו שר שחו לואשות מחלקת
העליה, או הוא דוחו ב 3ל כוחו. ובינתיים ש לו

מינוס

^ פני חודש בדיוק נשא שגריר
/ארצות־הברית בישראל, סמואל
לואים, נאום חגיגי בוועידה ציונית
בבולטימור. לואיס קיבל בהזדמנות
זאת פרס על־שם השופט לואי
ברנדייס, והעלה על נם את ישראל
בנאום נלהב, שלקה בשיטתיות
מסויימת, חרף אורכו.
בין השאר שיבח לואיס שורה
ארוכה של אישים ישראליים, שתרמו
בשנים האחרונות לשלום בין ישראל
ושכנותיה.

במחלקה עצמה אין תולים בו
תיקוות יתרות. המנכ״ל, יהורה
דומיניץ, הוא איש מיקצוע ומפד׳לניק
מתון, שסבל דיו מהשתוללותו של
רפאל קוטלוביץ המודח.

רבים מאנשי המחלקה הם
חב ת מיפלגת-העבודה, כמו
המנהל הצעיר של האגן?
לתנועת העלייה, יוחנן(״דא]״)
סימון, ממנהיגי הנוער הציוני־סוציאליסטי
בצרפת, התאים
באיש כמו שתן חרפה לא רק
לואים לא פסח על א!ז אחד לישראל, אלא ליהדות.
מהאישים חמרבזיים בשנים
הדיבורים על הבולדוזר שיגרום
האלה, וברשימתו הארוכה ליהודי אמריקה או אירופה לעלות
נכללו גולדה מאיר, יגאל אלת, לישראל מעוררים חיוו של רחמים
משה דיין, עזר וייצמן, יצחק במחלקת״העלייה. שרון הוא האיש
רבין, שימעון פרם, אבא אבן, האחרון שיעלה יהודים. עצם נוכחותו
מנחם בגץ, ואפילו משה ארנס מהווה גורם מרתיע עבור רוב־חבם.
ויצחק שמיר. בלט בהעדרו —
כמו שכותבים עיתונאי הספורט
— שר-הביטחון לשעבר,
אריאל שרון.

נקודות

פברואר. בינתיים מבקש שרון להיבחר
כחבר ההנהלה הציונית במקום רפאל
קוטלוביץ, אף הוא איש חרות. גם
.מישאלה צנועה״ זאת נתקלת במיב־שולים
כבדים.
יחיאל לקט, יו״ר תנועת העבודה

שמיר

איש לא העלה בדעתו למחות. שמו
של שית באמת מוכפש בארצות־הברית.
הכתם שדבק בו אחרי צברה
ושאתילא וההחלטות(המקילות, אומנם!
של ועדת־כהן בנושא זה, הפכו
אותו למצורע פוליטי בעולם בכלל,
ובארצות־הברית בפרט.

בזעם רב

רק כמה תומכים גלויים
ומוסווים של הרב מאיר כהנא
בברוקלין וכמה אלפי יורדים
פטתוטיים תומכים ב שתן.

לפני חודשים אחדים ערך הוועד
היהודי האמריקאי סקר פופולאריות
של שישה אישים ישראליים בקרב
יהדות ארצות־הברית. בציבור הרחב
זכה אבא אבן ב־ 72 אחוזים, יצחק רבין
ב־ ,41 יצחק גבון ב־ ,36 שימעון פרס
ב־ ,31 מנחם בגין ב־ ,31 ואילו אריאל
שרון קיבל 5אחוזים בלבד.

מצבו של שתן בקרב המנהיגות
היהודית הרבה יותר
גרוע. המנהיגים העניקו לאבא
אבן 72 נקודות זכות, למנחם
בגין רק 6נקודות, ו אלו שתן
זבה ל־ 39 נקודות חובה —
מינוס שלושים ותשע!

מנהל-לשעבר קוטלוביץ
למרות מנחם בגין
התפנית בעמדתו של שרון התרחשה
כשהתברר לו, שבתפקיד זה יהיו
לו סמכויות של ממש וששמיר יתמוך
בו פומבית.
שרון רמז לאנשיו, שהוא מסכים
לקבל את התפקיד. ידידו רפי
(״המלוכלך״) איתן תיווך בינו ובין
ראש־הממשלה.
שרון זכה בתמיכה מפתיעה דווקא
מצד אלי תבין, ראש מחלקת החינוך
בסוכנות ומצד יצחק מיטלמן, מבעלי
יצהר, על רקע מאבקי־כוח בחרות־הצה״ר.
השניים רצו לפגוע בדרובלס,
שלא רצה בשרון ופעל מאחרי-הקלעים
לבחירת אהרון.
בשלב די מאוחר נכנס למירוץ
מיכאל קליינר, איש מחנהו של דויד
לוי. אנשי לוי התארגנו לפעול
לבחירתו. קליינר רמז שאם ייבחר הוא
יתפטר מהכנסת, וכך הניע את מועמד
הליכוד לכנסת דויד (״דודו״) מור,
שאמור להיכנס במקומו, לשנס את
מותניו ולעמוד בראש המטה למען

אין כל ספק באותנטיות של הסקר
הזה, וכל מי שביקר בשנים האחרונות
בארצות־הברית נוכח לדעת ששרון
הוא האדם האחרון בישראל כולה
המסוגל לשמש גשר בין המדינה
היהודית ו״הגולה״.

הייד
של רחמים
*** תן עצמו מבין יפה את מצבו,
ודווקא המיכשולים האלה מדרבנים
אותו לכפות את עצמו, ויהי־מה.
מחלקת העלייה מעניינת אותו
כקליפת השום. תפקידה בקליטה הוא
שולי, והסיכויים שלה.לעודד עלייה״
בתנאים הקיימים בישראל הם זעומים
מאוד.

בחירת קליינר.
אך ברגע שקליינר הבין כי שמיר
תומך בשרון, הוא החליט לוותר. מה
גם, שבמחשבה שנייה הוא העדיף את
הפעילות הפרלמנטרית על פני
עסקנות ציונית. ובעיקר חששו אנשי
לוי שאם שרון יפסיד בהצבעה, הוא
עלול לפרוש מהממשלה ולהתייצב
שחץ כקליפת השום
לואים בנאום נלהב

.אין לשתן שוס דרך לנקות
את עצמו מכתם לבנת,־
טוענים במחלקת העלייה,
.ונושא יחסי ישראל־תפוצות
אינו ציין• להיות קורבן לשאיפות
האישיות שלו.״
בסוכנות ובהסתדרות הציונית מתייחסים
למועמדות הזאת בבעתה של
ממש. יו״ר הסוכנות, אריה דולצ׳ין, חזר
בשיחה טלפונית עם העולם הזה על
עמדתו: שרון איננו מתאים, וחבר־הנאמנים
של הסוכנות לא יאשר את
מועמדותו.
אפילו נציגי חרות בהנהלה מבינים
ששרון יגרום רק נזק, גם להם אישית.
אבל הם חייבים, כמובן, לגלות סו־
פיצוי לייא ייות•
})-י בדיך הקלה

הציונית (מיפלגת העבודה בהסתדרות
הציונית) ,נחוש החלטה למנוע את
בחירתו של שרון להנהלה. הוא, מפ״ם
וארצנו(היהודים הרפורמיים) חולשים
על 32 צירים בוועד הפועל. די ב־20
מהם כדי לכפות בחירות חשאיות.
במיקרה כזה יצביעו כמעט כל צירי
הקונפדראציה הציונית המאוחדת —
גוף בלתי מיפלגתי, פיקטיבי בחלקו,
שבו יש להדסה יותר ממחצית הייצוג
— נגד שרון. המדובר ב־ 22 חברים
שאין להם מיפלגה־אחות בישראל
והנהנים, באורח רישמי, מחופש הצבעה.

בגוש הליכוד, המונה 36 חברים,
יהיו רבים שיצביעו נגד שרון, בתוכם
כמעט כל הליברלים (בהסתדרות
הציונית יש לקבוצת דרור זייגרמן
ויצחק ברמן יותר כוח מאשר בכנסת),
ואולי גם כמה חרותניקים העויינים את
המועמד — ויש הרבה כאלה.
חבר ההנהלה הציונית מטעם
מיפלגת העבודה אמר להעולם הזה,
שהכשלת שרון מהווה אתגר של ממש
לתנועה הציונית. להשקפה זאת
הצטרפו עסקנים רבים, המבקשים מזה
שנים רבות עדנה לגוף עייף זה,
שחשיבותו ירדה באורח דראסטי מאז
הקמת המדינה.

דדן בחבר הנאמנים של
הסוכנות יתקיים רק לקראת סוף

בל זה מבין• מאוד את צמרת
חרות. הם ביקשו לפצות את

בגוש עם התחייה.
עתה נפתחת הדרו לשינויים
שאותם מקווה להשיג שמיר.
המשימה הבוערת היא בחירת יו״ר
המזכירות, בסוף החודש. שרון יצא
מהמישחק. רוני מילוא יזכה, כנראה,
בתפקיד, ויחזק את מחנה שמיר. לוי,
לעומת זאת, יקבל תיק ממשלתי בכיר,

כדי לפייסו, ותימצא דרו להרגיע את
מודעי כדי שלא יפרוש. כל זאת, מבלי
לתת לשרון פיצוי של ממש ליד שולחן
הממשלה.
נשארה עדיין בעיה אחת: כיצד
יכריח שמיר את דולצ׳ין לקבל את
שתה בתחילת השבוע היו שסברו, כי
שמיר יפקיע את עניין העלייה

שרון בדרד הקלה, מבלי להעניי
לו תפקיד חשוב כלשהו בממשלת
יצחק שמיר. גם ירו[
*ת הליכוד בכנסת, ח״ב רוני
מבקש לסלק את שרו
מדרכו, ובכך להבטיח אה
ניצחונו בהתמודדות עם שר
התיקשורת, מרדכי ציפורי, עי
תפקיד ירד מזכירות תנוער
החרות.
ההתנגדות העזה לשרק הפכו
לעניין יוקרתי גם עבור שמיר. כמו רוו
החרותניקים, שמיר מרגיש כישראל
נרדף ומקופח, אפילו כשהוא בשילטון
התיעוב הגלוי, שבו מתייחסים ת
היהודים במערב להנהגת חרות, מוצר
את שמיר ואנשיו מכליהם.
מכאן הזעם הרב שהופנה נג
עמדתו האמיצה של רולצ׳ין בנוש
שרון. אנשי חרות מאיימים בפריש
חדשה מההסתדרות הציונית, מנסי
להפעיל לחץ על נציגי הוועד הפוע!
ואף מדברים על מישאל בקר
הפדראציות הציוניות בעולם כולו.
צמרת חרות מעיינת ביוזמה לדחו
בינתיים את הבחירות, כדי ששרון ל
ייכשל כבר במיבחן הראשון בתנה!
הציונית.
חשוב לזכור, שגם אם יצליח שר
להיבחר להנהלה, רשאי חבר־הנאמנ׳
של הסוכנות למנוע ממנו את תיי
העלייה, כפי שכבר עשו לקוטלובי׳ן
המערכה על תיק-העלייה תהיה* ,
כך, ארוכה וממושכת, וחלק ממו
עשוי להתנהל על רקע קשי1
קואליציוניים, שיכבידו מאוד 7
המועמדות.

שרון ישאר אומנם ככ
תרות, אבל ספק אם בדו
הרצוייה לו, לצייד. טיהן
ברעם!1

שמד.
מהסוכנות וימנה את שרון כ׳
העלייה, יפריד את המגבית לו
ישראל מהמגבית המאוחדת, כשהס
נות תקיים מגבית מיוחדת יש*
לישראל. באופן כזה יקוצצו נחלו)
של יושב־ראש הנהלת ההסתדו
הציונית.

בן-ציון ציטרין

איך אפ שר לה שוות

שמעתי ברדיו את דבריו של הרב הראשי ליהודי איטליה, ולא
האמנתי למשמע אוזניי.
ערב ראש־השנה החילוני נאם נשיא־איטליה באוזני בני עמו.
בין השאר חטא שני חטאים גדולים: הוא מתח ביקורת על ישראל,
מפני שלא סילקה מן הממשלה את השר האחראי לטבח צברה
ושאתילא, והוא הישווה את גורל הפלסטינים בדורנו לגורל
היהודים.
על החטא הראשון הגיב הרב הראשי באומרו שוועדת־החקירה
הישראלית בדקה את הפרשה והסיקה את מלוא המסקנות,
ושממשלת ישראל הגשימה מסקנות אלה.
האומנם?
הוועדה קבעה. :מצאנו שמוטלת אחריות אישית על שר־הביטחון(אריאל
שמן) ,כפי שפורט בדין־וחשבון זה. לדעתנו, מן
הראוי ששר־הביטווון יוציא מסקנות אישיות נאותות מהפגמים
שנתגלו במילוי תפקידו, ואם יהיה צורך בכר, שראש־הממשלה
ישקול האם עליו להשתמש בסמכותו לפי סעיף 21א(א) של חוק־יסוד
הממשלה, לפיו, ראש־הממשלה רשאי, לאחר שהודיע
לממשלה על כוונתו לעשות כן, להעביר שר מכהונתו׳.״
בלשון בני״אדם, מסקנה זו אומרת שיש לפטר את השר שרון.
מנחם בגין חשש לעשות זאת ומצא תחבולה פורמליסטית: לסלק
את שרון ממישרד־הביטחון, אר לא מן הממשלה.
הנשיא האיטלקי צדק, והרב האיטלקי טעה.
אך לא זה העיקר. הרב התמרמר במיוחד על ההשוואה בין
הפזורה הפלסטינית ובין הפזורה היהודית.
ואכן, איך אפשר להשוות? ליהודים יש היסטוריה של יסורים,
אמר הרב, לערבים אין. הערבים לא נשחטו על־ידי הצלבנים, ולא
סבלו ממוראות האינקוויזיציה.
קשה להאמין כי רב נכבד, מן הסתם גדול בתורה, יכול להיות
בור כזה לגבי גורלם של עמים אחרים.
הצלבנים ערכו שחיטות נוראות בערבים, כשם ששחטו את
היהודים. ביהודים נתקלו עוד בדרכם, בחבל־הריין, והם ערכו בהם
פוגרומים נוראים. במוסלמים נתקלו רק בבואם הנה. כאן שחטו
את המוסלמים ואת היהודים גם יחד, בלי אבחנה.
ב־ 5ז ביולי 1099 פרצו הצלבנים את חומות ירושלים.
המוסלמים ברחו אל תוף מיסגד אל־אקצה, ולמרות שנכנעו והניפו
את דיגלו של אחד הצלבנים, הם נשחטו עד האחרון שבהם —
גברים, נשים, זקנים וילדים. היהודים ברחו אל תוף בית־הכנסת
הגדול. הצלבנים הציתו את הבניין, וכל היהודים נשרפו.
אחד מרושמי דיברי־הימים, ריימון איש אגילר, הלר באותו יום
לראות את הר־הבית. לפי דבריו, היה עליו לטפס בין הגוויות,
והדם הגיע עד לברכיו.
האינקוויזיציה הספרדית רצחה בסיטונות מוסלמים ויהודים
כאחד. אלה גם אלה עונו ונשרפו על המוקד.
אפשר היה לצפות שרב ראשי יידע עובדות בסיסיות אלה. הן
לפי אמונתו, כל הקורבנות נבראו בצלם אלוהים!

שני חתולים נסיר צלבני
ועוד על הצלבנים:
הקשבתי לראיון שהעניק הפרופסור יהושע פראוור לד״ר
יעקב שביט בטלוויזיה. כאשר לא היה עסוק בהקשבה דרוכה
לדבריו של המראיין, שהשמיע
את דיעותיו בשקידה ובהרחבה,
השמיע גם פראוור כמה
הירהורים על אותו פרק מאלף
בדברי ימי הארץ.
אר החלק המעניין ביותר
של הראיון היה זה שלא היה.
כאשר מדברים שני ישראלים
אינטליגנטיים על הצלבנים,
השאלה האחת המזדקרת לעיניהם
היא: במה דומים הצלבנים
לציונים, ובמה לא?
שאלה זו אומנם ריחפה פה
ושם על הראיון, אף לא ניתנה
י סראוור
לה שום תשובה. המראיין
והמרואיין דמו לשני חתולים
חכמים המסתובבים מסביב לצלוחית של חלב רותח, והנזהרים
שלא ׳ להתקבב אליה יתר על המידה. עד כדי כך
שמבקרת־טלומיה אחת למדה לשימחתה, מן השיחה, כי אין שום
רמיון!
צריף אדם להיות בור גמור או כסיל בלתי־מצוי כדי להתעלם,
:שנת ,1984 מן הדמיון העצום שבין שתי התקופות. הוא זועק
מכל אבן. פראוור ושביט יודעים זאת, כמובן, היטב. פה ושם רמזו
ולל כף, מבלי לטפל בנושא זה ברצינות.
חוששני שהצופה הרגיל, שאינו מומחה להיסטוריה של
־צלבנים, לא למד הרבה משיחה זו. אותה מבקרת, למשל, למדה
:י 200 שנות השילטון הצלבני בארץ הסתיימו בקרב גדול אחד,
ליד קרני־חיטין. האמת היא, כמובן, שהקרב הגורלי בקרני־חיטץ,
ליד טבריה, שבו גבר צלאח־אל־דין הגדול על חילות ממלכת-
ירושלים, נערף ב־ 4ביולי ; 88 — 118 שנים בלבד אחרי
:יבוש־ירושלים בידי הצלבנים. ואילו ממלכת־הצלבגים הגיעה
;יקיצה כאשר כבשו המוסלמים את עכו, כעבור 104 שנים נוספות.
עובדות חשובות ביותר להבנת התקופה הצלבנית לא הוזכרו
נשיחה כלל. למשל: שערב בואם של ראשי־הצלבנים לארץ היוו
:ה הנוצרים המקומיים רוב. רוב נוצרי זה נשמר וגדל בימי שלוט
:צלבנים. אף כאשר סולקו הצלבנים התמוטט גם רוב זה, והארץ
זפכה רובה ככולה מוסלמית. יתכן שזאת היתה ההשפעה
:עיקרית של מסעי־הצלב על תולדות הארץ.

הנושא מרתק. יש דמיון רב בין שתי התקופות, וגם הבדלים
רבי-משמעות. גם זה וגם אלה ראויים לדיון ולמחשבה. חבל
שהשיחה החטיאה מטרה זו.

ה א מפ טי־ד א מפ ט , המיסכו כשביקרתי בפעם הראשונה בקפריסין, החזקתי בידי עיתון
עברי, כשהכותרת הגדולה בולטת ומאירה למרחוק.
מילחמת־השיחרור באי היתה בעיצומה, והאנגלים נהרגו ברחובות.
לא פעם נאמר לי שאני דומה לאנגלי, ולא הייתי מעוניץ להעמיד
את הדבר במיבחן דווקא בהזדמנות זו. האותיות העבריות הגדולות
שימשו כתחליף לשכפ״ץ.
נסעתי לקירניה, בחוף הצפוני, וראיתי לפני את עכו. אותם

אור׳ אסר

יומן
ן ןון ןן
הצלבנים, שבנו את העיר היפהפיה שבקצה הצפוני של מיפרץ
חיפה, בנו גם את קירניה, ולפי אותו הדגם.
במיסעדה בנמל של קירניה אכלתי את הקארי הראשון והטוב
ביותר שאכלתי מימיי. בעלת־המיסעדה ודתה בריטית, שברחה
מהודו ערב שיחרורה, ושעברה לקפריסין מפני שאי זה — בזאת
היא היתה בטוחה לגמרי — יישאר לעולמי־עד בידי בריטניה
הגדולה.
שורה של מלצרים הודיים עברו על פניי, וכל אחד מהם שם
שיכבה של משהו על הצלחת. הדברים נראו לי בלתי־סבירים
לגמרי. אך כשכל השכבות היו במקומן, כמו תל ארכיאולוגי, זה
היה מאכל נהדר.
כמו בארץ־ישראל, חיים בקפריסין שני עמים. אך בניגוד
ליהודים ולערבים, שהסיכסוך ביניהם הוא עדיין חדש וצעיר
(ארבעה דורות, בסך־הכל) ,השינאה בין היוונים והתורכים היא
עתיקה ועמוקה, בת חמש מאות שנים לפחות.
בארץ־ישראל קבע האדם שהפיתרון הוא חלוקה. בקפריסין,
לעומת זאת, הוחלט להקים מדינה אחת, שבה ישמור כל אחד
משני הלאומים על ייחודו הלאומי והתרבותי. הוסכם על חוקה
שנועדה להגשים את הרעיון הדדלאומי.
פיקפקתי בפיתרון זה עוד לפני שנולד. מעולם לא האמנתי
בפיתרונות דדלאומיים, גם כאשר השומר־הצעיר וברית־שלום
האמינו שזה הפיתרון לבעיות ארצנו. אני סבור שטבע האדם
בתקופתנו משתוקק למיסגרת־חיים לאומית, ושכל עם רוצה
לחיות במדינה לאומית משלו. אף הייתי מוכן להיווכח שאני
שוגה. משום־כך עקבתי אחרי הנסיון הקפריסאי מקרוב.
הוא עלה על שירטון כמעט מהרגע הראשון. הרוב היווני של
האי 80 מתוף אוכלוסיה של 650 אלף, בסך הכל — לא יכול
היה להתאפק מלהתעמר במיעוט התורכי. המיעוט התורכי, שסמך
על אחיו בתורכיה הסמוכה והחזקה, לא היה מוכן אף לרגע
להסתפק במעמד נחות.
כדי שאידיאל דו־לאומי יתגשם, דרושה מידה על־אנושית של
סבלנות וסובלנות הדדית, התאפקות עילאית, שפע של אהבה
ואחווה. יתכן שבאחד הימים אכן תקום חברה אנושית כזאת. אץ
היא קיימת בימינו בשום מקום, ובוודאי לא בקפריסין.
המצב הידרדר לאיטו, עד שהיה נדמה ליוונים שהגיע יומם.
כסיל הרפתקני, מין רפאל איתן קפריסאי, בעל קשרים עזים עם
ישראל, חולל הפיכה יוונית בקפריסין כדי לספח את האי ליוון
ולחסל אחת ולתמיד את זכויות התורכים. הצבא התורכי, שאך
המתין להזדמנות כזאת, פלש לאי ותפס את החלק הצפוני —
חלק גדול הרבה יותר מכפי שמגיע לתורכים על פי חלקם
באוכלוסיה. גם קירניה הפכה עיר תורכית.
היוונים והתורכים בקפריסין חיו עד כה בערבוביה ובשכנות
סמוכה. קרה שם כפי שקרה בהרי־השוף בלבנון: כל האוכלוסיה
הנוצרית סולקה מן השטח שנתפס בידי המוסלמים, תוך ביצוע
מעשי־טבח, ביזה וטרור.
כך, באיחור של שנים, קרה בקפריסין מה שקרה בארץ־ישראל
ב־ :1948 החלוקה בוצעה בכוח החרב, והגבול נקבע בשדה־הקרב.
הפליטים לא הוחזרו הביתה.
לפני כמה שבועות ניתנה גושפנקה רישמית למה שקרה

למעשה: החלק התורכי הכריז על עצמו כעל מרינה עצמאית לכל
דבר.
יש המדברים עדיין על איחוד האי מחדש. במוסדות־הבירבור
הבינלאומיים נשפכות מיליוני מילים חסודות וצדקניות. אך כפי
שנאמר על נפילתו של האמפטי-דאמפטי, דמוי-הביצה בעליסה
בארץ הפלאות(מבעד למראה). :כל סוסי המלך וכל פרשיו /
לא יצליחו לחבר את השברים יחדיו׳.
אילו בוצעה החלוקה מלכתחילה, על פי הסכם, היתה נמנעת
טרגדיה שהרסה את חייהם של רבבות. ומי שחולם כיום על
ארץ־ישראל השלמה, שתהיה בהכרח דו־לאומית, כדאי לו
להתבונן באי הסמור, שבו נולדה — לפי האגדה — אלת האהבה.

ד קוז אתה אגורה
רוצים לחסל את השפעת אגודת־ישראל ולחסוך למדינה
מיליארדים של כספי־שוחד, המשולמים כיום לסחטני סיעה זו?
לידידי אנדרי יש הצעה מדהימה בפשטותה. ממש ביצה של
קולומבוס.
בכנסת מקובל.לקזז״ .ח״כ פלוני מן המערך רוצה לבקר את
הסבתא שלו ברירדה־ז׳ניירו. נודע לו שח״כ שלמוני מן הליכוד
מרגיש דחף שאינו־ניתן־לכיבוש לערוך סיור־לימודים בקאזינו
של לאס־וגאס. הוא עושה עימו הסכם ג׳נטלמני — שנינו נעדר
מן הכנסת, שנינו ניהנה, שנינו נמשיך לקבל משכורת על־חשבון
משלם־המיסים. שנינו לא נשתתף בהצבעות. נתקזז.
בעיני — זהו נוהג נפסד. אבל לדעת אנדרי, אפשר להשתמש
בו באופן חיובי.
לדעתו, על המערך להציע לליכוד את העיסקה הבאה: אם
תסלקו את אגודת־ישראל מן הקואליציה, יתחייבו ארבעה חברי־כנסת
של המערך שלא להשתתף בשום הצבעה. הם יתקזזו עם
ארבעת הקולות של אגודת־ישראל. ואם אלה יצביעו נגד הליכוד,
ארבעת הח״כים של המערך יצביעו בעדו.
אולי אין זה נעים. אבל כמה מיליארדים ייחסכו לקופת־המדינה!
שלא לדבר על הפלות, ניתוחי־מתים, נסיעה בשבת
לשפת־הים ושעון־הקיץ!

הררניה. עפולה!
פעם, בימים הטובים של קליפורניה(המיסעדה של אייבי, לא
המדינה) ישבתי והתבוננתי מרחוק בשני אנשים ששוחחו ליד
שולחן מרוחק. לא יכולתי לשמוע מילה מדבריהם, אך תנועות־הידיים
שלהם ריתקו אותי.
.הם צרפתים,״ אמרתי לרחל.
.מה פיתאום?״ תמהה. .מניין אתה יודע?״
.לפי תנועה זו,״ עניתי, והדגמתי אותה.
התערבנו, ניגשתי וביררתי. הם היו צרפתים.
אותה תנועה — החזקתי שתי הידיים לפני החזה, והרמתן תוך
תנועה חדה החוצה — היא צרפתית. אין היא קיימת, כמדומני,
אצל שום עם אחר.
באחד מספריו אומר הסופר האיטלקי לואיג׳י ברזיני ששני
איטלקים, המשוחחים זה עם זה, משתמשים בפה שלהם רק
לתיפארת המליצה (תרתי משמע) .למעשה, די להם בתנועות־הידיים.
איטלקי שלישי, העוקב אחרי שיחתם, ממרחק של כמה
עשרות מטרים, יכול להבין כל דבר.
לא מכבר ראיתי בטלוויזיה צעירה שניצלה מתאונת־מטוס
בספרד, ושהסבירה בספרדית מה קרה לה. ידעתי מיד שהיא
צברית — על פי תנועות־הידיים והעוויות־הפנים שלה. זה היה
נכון.
הפאנטומימאי הוותיק סמי מולכו — סליחה, פרופסור סמי
מולכו, החי עתה במינכן — כתב שם ספר בשם שפת הגוף, שבו
ניסה לפענח את משמעותה של כל תנועה. כשביקר לא־מכבר
בארץ, שאלתיו אם הוא מסכים
עימי שיש לכל עם שפת־גוף
משלו, הקשורה במערכת
שלמה של תרבות, מסורת,
פולקלור וסיגנון לאומי. הוא
הסכים שקיים דבר כזה, נוסף
על שפת־הגוף האישית של כל
יחיד.
כל זה בא להסביר מדוע לא
נהניתי, כשראיתי בטלוויזיה
קטעים ממופע ישראלי של
קטעי־מחזמר הוליוודיים. יתכן
שזוהי הצגה טובה ומהנה. אבל
בעיניי היה בקטעים אלה
משהו מפריע, כמעט מביך. מולכד המחזמר האמריקאי הוא
תוצר ייחודי של התרבות האמריקאית. הוא מבוסס על שלמות של
ביצוע, על עושר של השקעה ועל התאמת כל פרט ופרט —
דברים שאינם ניתנים כיום להשגה בישראל.
אך לא זהו העיקר. המחזמר האמריקאי מבוסס על תנועות
אמריקאיות אופייניות, השייכות לתרבות ארצות־הברית כשם
שסיגנון הגשש החיוור שייך כיום לתרבות הישראלית. שום
נערה אמריקאית, נחמדה ככל שתהיה, לא תוכל לחקות את צורת
התנועה והדיבור של צברית, שעברה את תנועת־הנוער וצה״ל.
ושום צבר אינו מסוגל לנוע כמו אמריקאי, שספג מיום לידתו,
באלפי צורות, את שפת־הגוף של עמו.
כשם שאפשר להבחין בדולר מזוייף, אפשר להבחין בריקוד
מזוייף. מוטב להציג מחזמר ישראלי, המבוסס על שפת״הגוף
הישראלית. איני יודע אם זה יהיה טוב, אך לפחות זה יהיה אמיתי.

פ א ־ו

מ צי א ה:

ס־&חזסח 6־ $30ח11

כל א חד מנתוני ה־205
חינו מ ספר חז ק — חז ק מאד.

• מספר חזק בתצרוכת דלק ־ 21.3ק״מ
לליטר(לפי תקן ס^־דט במהירות של 90
קמ״ש-בדגם ה־.ח.)0 .
• מספר חזק בטווח הנסיעה ־ יותר
מ־ 1000ק״מ ללא תדלוק.
• מספר חזק במהירות 170 -קמ״ש
(בדגם וד.).6.7.

• מספר חזק ביציבות, באמינות
ובשליטה בדרך.
• מספר חזק בבטיחות והגנת הנוסעים.
• מספר חזק בעיצוב ובנוחות 5 -דלתות,
5מקומות ישיבה ותא מטען מרווח.
• מספר חזק בתאוצה מ־ס ל־ 100 קמ״ש ־
11.6שניות(בדגם ה־.ד.)0 .

• מספר חזק בשפע הדגמים ־ נפחי מנוע
של 954 סמ״ק 1124 ,סמ״ק
ו־ 1360ס מ״ק.

הנכם מוזמנים להכיר את המספרים החזקים של ה־ 205 ולנסיעת מבחן, בסוכנויות פיג׳ו.

להרגיש

סבון תמרוקים גוזר•

סבון ת מרוקי ם וסבון נוזלי מסדרת מוצרי היוקר ה -פליר ט, מבי ת

דויד ל 1ביטל את השתתבותו בתוכניתיהורו
^ ומודנ ויושובסק, הסביו מהו חייכ שסח

סגן שר־העבודה־והרווחה
בן־ציון רובין היה נרגש. מעל
בימת הכנסת הוא סיפר כי בחמש
השנים האחרונות הוקמו 110
מיפעלים חדשים בדרום־הארץ,
וכי עוד עשרה נמצאים בשלבי
הקמה. באולם התחוללה מהומה
וח״כ העבודה יחזקאל זכאי
ביקש מרובין שיגדיר מה זה
דרום־הארץ. התערב ח״כ מפ״ם,
יאיר צבן. :שיגדיר מה זה מיפעלד יושב־ראש הישיבה משה
שחל מיהר להתערב, כאשר
רבים כינו את סגן השר מתמ״י,
.שקרן״ .שחל הסביר ששקר היא
אומנם מילה פרלמנטרית, אך
אסור לומר שח״כ הוא שקרן. אם
כך, קבע ח״כ מרדכי ויר־שובסקי,
ח״כ שקרן הוא ח״כ
ישר, האומר דיברי שקר.
ח״כ העבודה יעקב גיל
הישווה את המדיניות הכלכלית
של הממשלה לתנור־נפט בחורף
ירושלמי. .מדליקים כדי לחמם,
החדר מסריח מאדי־הדלק, אז
פותחים את הדלת. נעשה קר
ושוב סוגרים. שוב מסריח ושוב
פותחים...״
במליאת הכנסת הגיעו
למסקנה, שהליכוד משלים,
למעשה, עם אובדן השילטון.
ח״כ העבודה עדי אמוראי
שאל בקול, מדוע הציבור נמנע
מלקנות מניות בנקאיות כהשקעה
לטווח־ארוך. העיר ח״כ
חרות רוני מילוא :״מפני
שאתם תהיו אז בשילטון.״ חברו
לליכוד אלי קולס מהליברלים
הוסיף :״לא הממשלה הזאת

מתוכננות. סגן ראש־הממשלה
דויד לוי הסכים להשתתף
בתוכנית, והתחנה הצבאית
מיהרה להודיע על כך בהודעה
לעיתונות. אן כאשר נודע ללוי
שהוא יצטרך לדבר על בעיית
העדות, הוא סירב להתראיין.
מרואיין אחר, הסאטיריקן
אפרים סידון אמור היה לדבר
על סובלנות בין דתיים וחילוניים.
אך דבריו נראו לעובדי
התחנה כלא־סובלניים, ולכן הם
החליטו שלא לשדר את השיחה
למרות שניתן לה פירסום מוקדם.
הפתעת
המישדר היתה
שיחתם של יועץ שר־התחבורה
לתיקשורת צחי הנגבי, בנה
של ח״כ גאולה כהן ואברהם
(״אברום״) בורג, בנו של
שר־הפנים, יומן! בורג. הם
הוזמנו לשיחה על אלימות
מילולית בין שמאל וימין. אך
המראיין מיכאל הנדלזלץ
הופתע לגלות שהשניים הם ושהשיחה טובים ידידים התנהלה ברוח־טובה. מסתבר,
שהם הפכו ידידים מרוב פגישות
והופעות משותפות.
ח״כ חרות, מיכאל קליי
נר, התבקש על־ידי עורכי תוכנית
הסאטירה של גלי־צרדל,
יתוש בראש, להגיש שאלה
לצוות המשיבים. הוא שאל. :מה
היו אומרים: אברהם הרצפלד
על ח״כי המערך, להוציא את
אימרי רון, בהצביעם נגד
הקיצוצים בשכרם; בנימין
זאב הרצל על נתן דטנר;
קרל מרכס על ישראל קיסר

תצטרך לשלם את זה ״,כשהוא
מתכוון להסדר המניות הבנקאיות.
מילוא
נשאל במליאת
הכנסת איך הוא יכול היה
להצביע, מאז שנת ,1977 עבור מטעם שרי־אוצר ארבעה הליכוד, שהיו בעלי תפיסות
מנוגדות, ולהיות שלם עם עצמו.
השיב מילוא :״צריך להגמיש את
המחשבה ולהתאים את עצמנו
לזמן.״
מיום ראשון הקרוב ישדרו
גלי״צודל סידרת תוכניות בשם
שבוע הסובלנות. הקלטת ה־מיבצע
לוותה בתקריות לא

וירוחם משל; ברל כצנלסון
על שימעון פרס?

העולם הזה 2419

בהצעה יוצאת־דופן זכה
השבוע חבר הוועד המנהל של
רשות־השיתר אהרון פאפו.
פעילים מתנועת החרות פנו אליו
וביקשו שיעמיד את עצמו
לתפקיד יושב־ראש הוועד
המנהל של רשות־השידור. פאפו
הסביר שזה בלתי-אפשרי מבחינה
חוקית, כי הוא כיהן בוועד
שתי כהונות רצופות. הוא הציע
להם שיחדשו את מועמדותו
לקראת הכהונה הבאה בעוד
שלוש שנים. אחד הפונים אמר
לו. :בשבילך אנחנו מוכנים

לשנות את החוקה.״ פאפו דחה
בשתי ידיים את ההצעה.
פאפו גרם שסיסמות האח
הגדול מ־ 1984 של ג׳ורג׳
אורוול יפות גם לטלוויזיה
הישראלית. .הסיסמה היא: שיע-
מום הוא בידור: פיטפוט הוא
שידור!״
בהתקפה חסרת תקדים

אורחי מיסעדה איטלקית
ידועה בלונדון מרבלה הופתעו
בסוף השנה האזרחית לשמוע
מאחד השולחנות, במקום שהיה
מלא, שירה עברית בציבור. סביב
שולחן זה ישבו איש הטלוויזיה
אלכס גילעדי, תעשיין השר
קולר דויד מושכיץ, תעשיין
הגבינות מיקי שטראוס,
השחקן חיים טוסול, איש ה
שישה?״
שאל השופט שדן
בענייני אישות. .חמישה,״ ענה
האיש ,״אדוני אל תוסיף לי עוד
ילד אחד.״ בהמשך ביקש פורת
ללמוד אם האיש שילם מזונות
לאשתו .״במעריב היה כתוב
שאני משלם מזונות, כולם ידעו
חוץ ממני, שאני קורא ידיעות־אחרונות,־
ענה המבקש להתגרש.

11ל ף| 1ך ך 1ך מפריח טבעות״עשן(למעלה) כשחברתו במפ״ם מביטה במיבצעו בחיוך
^ 1 111 11 1על שפתיה. יעקב חזן מעקם את אפו(למטה מימין) וח״ב מפ״ם לשעבר
אליעזר רונן מחזיק את הטיגר הניצחי שלו בזווית פיו. מרכז מפ״ם התכנט בתחילת השבוע באולם
אוהל־שם בתל-אביב, לדיון שבמרכזו בחירת מזכירי התנועה. בטופו של דבר, הם לא נבחרו, אלא הוחלט
באיזו דרך הם יבחרו. האולם היה מלא, וכרגיל בכינוסי מפ״ם גם האווירה היתה שובה.

זכה מפיק כלבוטק רפי גינת.
אמר עליו פאפו, :זה לא היגייני
כי סוחרים ויצרנים ישחרו
לפיתתו של גינת בהצעות
שירותים, והוא יפרסם אותם
בחינם. אינני מוכן שמפיק
כלבוטק יהי דומה לגימי הקטן
בסרט פינוקיו של דלט
דיסני. ייגע בשרביט״הקסם
במישהו ויהפוך אותו למיליונר,
ובמגע אחר ירושש אחרים.״
התערב מנהל מחלקת-החדשות
יאיר שטרן. :אז למה זה
חשוב?״ פאפו כהרגלו לא נשאר
חייב. :תקשיב ואני אסביר לך.
וכאשר תבץ, אולי תבין גם מה
לא בסדר במחלקה שלך׳.

טלוויזיה הישראלית בלונדון
שימעון טסלר, כתב מעריב
משה לרד, ואיש המיפלגה
הליברלית דויד אדמון. יחד
הם קיבלו את פני שנת 1984
בשירים עבריים ישנים.
השופט המחוזי חיים
פורת ניהל שיחה, באולם
בית-המישפט, עם בעל ערבי־נוצרי,
שאשתו תובעת ממנו
מזונות. .כמה ילדים יש לך,

מליאת הכנסת שבה לדון
על ענייני תיאטרון ביוזמת ח״כ
מצ״ד חיים דרוקמן. בתחילת
דבריו הוא ציטט קטע מרשימה
שהופיעה בעל המישמר, שבו
תואר :״האינקוויזיטור הגדול
בעל תפישת־עולם חשוכה, לאומני,
קנאי שערכי המוסר שלו
אינם רגישים לרצח ילדה פלסטינית.״
קרא לעברו ח״כ מפ״ם
דם זכין :״זה נכון!״

מיהם הישראלים ששר 1שירי מולדת במיסעדה הלונדונית
ומיהו המתמודד הרביעי על ראשות מיפלגת־העבודה
בתמיכה

מפתיעה

זכה

דרוקמן מח״כ העבודה אריק
נחמקין. אך כאשר הדובר
חבוש־הכיפה החל מגזים בדבריו
קרא לעברו נחמקין, :אל תעשה
מישגה. אל תעלה על הקו הזה,
כי אז תאבד את חבריך כאן״.
המתיחות בין ראש עיריית
ראשון־לציון הנבחר, מאיר
ניצן והמנוצח חנניה גיב־שטיין
לא הסתיימה גם עתה,
חודשיים וחצי אחרי הבחירות.
בישיבת מועצת״העיר נזף ניצן
בגיבשטיין שהפריע. :אתה צריך
להוכיח את עצמך. שמור על
לשונך. אמה עוד תזדקק לה
במיקרים אחרים!״
ניצן, תא״ל (מיל׳) אינו
שוכח את מי שעזרו לו לנצח.
איש יחסי־הציבור שלו צבי
וילדר שהתחיל לעבוד איתו,
כשניצן היה עדיין אלמוני, מונה
עתה איש יחסי־הציבור של ראש
עיריית ראשון־לציוו ויועץ־
התיקשורת של העיריה.
מיסדר הזיהוי שנערך
לאפרים סיגל מהתנחלות
אילון־מורה, החשוד במעורבות
ברצח הילדה משכם, נתקל
בקשיים. היה צורר בגיוס של
חרדים בעלי זקנים ש׳ .מו לו.
פרקליטו צבי לידסקי נאלץ
לנסוע לירושלים עג אנשי
מישרדו, כדי לאתר את שאר
העומדיס במיסדר.
איש העבודה נתן וולך,

הולדתו ה׳־ .47 וולך, שכינויו הוא
״נתוש״ ,הופתע לגלות שמנכ״ל
העיריה החדש אלי עשת,
תת־אלוף (מיל׳) ,קורא לעברו

שיכשך במים תוך כדי
מקרב את המיקרופון
למחרת טילפן אליו
חיל־הים ואמר לו שהוא
שהוא לשם. מפקד האזין

כהן שתתקיים בשבוע הבא
בירושלים. החתונה תיערך
במלון הילטון. האוכל יהיה
כמובן מבוסס על פירות, תרומת

ארוכות. באחרונה הוא שיחק מול
משה צ׳רניאק, אך הפסיד לו.
בצהרי יום־השישי שעבר
הודיעו במחלקודהחדשות ברדיו
תל־אביב שמסוק קול ישראל
בחסות חברת הביטוח מגדל יצא
לסיבוב מעל כבישי הארץ כדי
לשדר לתוכנית בחצי היום.
שלושת המאיישים הקבועים של
המסוק. רמי יצהר, צחי נגה
וכרמלה מנשה היו עסוקים
באותה השעה בכתבות אחרות.
ברדיו חיפשו מתנדבים ליציאה,
אף כאלה לא נמצאו. לבסוף,
כאשר המיבצע כמעט בוטל,
נמצא מי שהציל את הרדיו. היה
זה הטכנאי אמנון פאר. וכך
הוא הפך שדר־טכנאי באותה
מהדורת יומן־החדשות.
המשורר נתן זך זכה
בהכרה ובהוקרה בחו׳ל. ספר
שיריו תורגם לאנגלית וזכה
בביקורות אוהדות ביותר. עתה
הוא הוזמן לחודשיים לארצות״
הברית, כאורח העיתונים שכתבו
בשיבחו.

סופרת־הילדיט ימימה
אבידי טשרנוביץ׳ אינה
חושפת את פלג גופה העליון בפני גידי גוב (במרכז) ושמוליק קראוס
(משמאל) בסרט מגש הכסף. פראנק, שבעבר הופיעה בתפקיד הבתולה
בת-העשרה בסרט פיצעי בגרות, לא היססה להיחשף בסרטו של יהודה(.ג׳אד״) נאמן. אך צופי הסרט לא
יראו זאת לכשיוצג על המסכים בשבוע הבא. בעבודה על שולחן העריכה הוחלט להשמיט סצינה זו.

עירית פראנק

לכתבה, ושהיא היתה אותנטית
ונהדרת.
ח״כ העבודה יהודה
חשאי יודע שההתמודדות הבאה
על ראשות מיפלגתו תהיה
מרובעת. בשיחה עם המראיין
איתן ת ציג הוא הציג את
הצלע הרביעית שלו. אחרי

שימעון פרם, יצחק רבין,
ויצחק נבון, המועמד שלו יהיה
מרדכי (,מוטה״) גור, שאיתו
עבד בשיתוף־פעולה הדוק בחודשים
האחרונים באגף המוניציפלי
של העבודה.
רבים נרתמו והם לוקחים
חלק בחתונתם של חיים (,אל;
ברט פרות״) בנאי ואביגיל

מועצת־הפירות. חבר ילדות של
בנאי צבי סגל מבעלי יינות
אשקלון יתרום את היין. שימלת
החופה שתלבש הכלה היא מתנת
איריס גילת, בעלת סאלון
כלות בירושלים, שהיא אלמנתו
של חבר ילדות אחר של בנאי.
ההזמנות לחתונה גם הם על
בסיס פירות. על גב ההזמנה
מצויירת בננה בלבוש כלה.

ח״כ העבודה אליהו
שפייזר נאלץ להישאר השבוע
בביתו, בגלל דלקת בגרונו. אך
את זמנו הוא בילה במישחקי
שודמת עם ידידי שבאו לבקרו.
שפייזר הוא חובב שח״מת ונוהג
לשחק עם יריבים בתום ישיבות

מחסירות התנועה הפמיניסטית.
בראיון לחותם היא עשתה
הקבלה בין תפקידיו של בעלה
יוסך ובץ חייה. הוא היה מפקד
בכיר בהגנה, אלוף בצה׳׳ל,
ואחר״כן־ בשירות־החוץ, הוא היה
שגריר־ישראל בברית־המועצות
ובארגנטינה. אמרה הסופרת:
.הבית היה תמיד בהתאם
לתפקיד שמילא יוסף. סדר העדיפויות
שלי: אשת־איש, אם,
עקרת־בית, סופרת. מכאן הביקורת
שלי על האימהות הצעירות
הרוצות לחבוק עולם, וזה
בלי ספק על חשבון הילדים.״
כאשר היא שהתה לצד
בעלה בברית־המועצות היא
כתבה רשימות למעריב ולדבר.
מכיוון שהיה אסור עליה לכתוב
כאשת־שגריר היא חתמה בפס־בדונים
דורית. היו אלה ראשי
תיבות של דנה ורמה, בנותיה
וימימה טשרנוביץ׳ ,כשהאות ט׳
מתחלפת בת׳.

נמעט מנשקת את השחקן אלברט כהן בטקס
חלוקת מילגות על״שם השחקן אברהם בן-
יוסף, שנערך בתיאטרון הקאמרי. כהן היה נין הזוכים בפרס כספי
של חצי מיליון לירות, והוא אף קיבל נשיקה מאשת הח׳׳ב.

אה ובין

שהתמנה לא מכבר סגן ראש
עיריית תל־אביב וראש אגף
תרבות־נוער־וספורט בעיריה,
מכיר את המקום מלפני
ומלפנים. וולך, שהיה ראש
לישכתו של יהושע רבי־נוביץ׳
המנוח, כשזה היה ראש
העיריה, היה לפני־כן מפקח
פדאגוגי באגף שהיום הוא
מנהלו. וולך נזכר שכבר אז אמר:
,יבוא יום ואני אנהל את האגף
הזהכשנכנס
וולך לתפקידו
החדש, היתה זו עבורו מתנת
יום־הולדת. הוא חגג את יום

במיסדרון, :טוראי וולך, בוא
הנה!״ מסתבר שעשת היה מפקדו
של וולך בטירונות, והוא לא
שכח אותו למרות שוולך לא
הכירו.
כתב־הרדיו הוותיק מייק
הולר נזכר באחד האילתורים
שנאלץ לבצע במיסגרת עבודות
הרדיופונית. הוא היה אמור
לסקר טכס השקת־צוללת, אך
הוא איחר ולא הספיק להקליט
את הדקות הראשונות של הטכס.
כשחזר לאולפן הרדיו הוא ביקש
מהטכנאי שיביא אליו דלי מלא
מים. הוא הכניס את ידו פנימה,

111| >1 1בא להופעה במועדון־תק גתל״אניב שם נערכה מסיבת יום־הולדת של חבת.
\ 111ו | #1 <£ 1 #1את לוח״המופעים של המקום קולנוע־דן הוא לקח לידו וקיפל אותו לצורת
מטוס. שאול מכיר את כלי״הטייס מהבית, שכן, הוא בנו של עזר וייצמן, שבעבר היה מפקד חיל״האוויר.
העולם חזה 2419

ב א ני ם
1 למרות שהשחקנית
מרים גבריאלי קיבלה ביקורות
טובות אחרי בכורת שש
שעה רקובה, הצגת־יחיד שבה
היא קוראת מסיפוריו של חנוף
לוין, היא נמצאת בחופשה
מאונס. אולם צוותא, שבו היא
רצתה להופיע, תפוס כמעט עד
סוף החודש. כשגבריאלי נשאלה
מתי יוצג בפעם הבאה המחזה,
היא ענתה. :יש הצגה, אבל היא
לא מוצגת. אני מקווה שעד

מאת דני אלהש מי

מוקדם להחליט״.

• עורך־הדין אורי הוסרט.
:ישראל מתש״ח לתשמ׳ד
— מיודנשטאדט
יהודים) ליודנראט
יהודים)״.

(מדינת
(מועצת

• דדם מס״ם, אימרי רון:
.אני מרגיש מולדת ביהודה
ושומרון. זו לא אדמת ניכר
עבורי. שאגיד שהמקום שבו
התקיימו הקרבות של יהודה

ך 111 11 | 1ך 11ך 1המופיע בסרט מאחורי הסורגים המצו־
^ ^ 11 1111 1111 לס נימיס אלה, חש באחד מימי
הצילומים בראשו. הוא ניצל את הפטקת־האונל כדי לנוח פרקדן על
הספסל, אן מזווית הצילום הוא נראה כמתכופף אחורנית. שרעבי
מגלם בסרט דמותו של אסיר ששיר שחיבר נשלח לפססיבל״הזמר.
למועד הבא אני אזכור שיש לי
הצגה, ולא אשכח להופיע״.

הצייר

הישראלי

משה מישען, המתמחה
בציורי קאזינו והימורים, זכה
בהזמנה בלתי־צמודה. נציג של
נסיכות הנפט באחריין רכש ממנו
סידרת ציורים בנושאי־הימורים,באמצעות נציג מצרי בניו־יורק.
המחיר ששולם במזומן: שמונת
אלפים דולר.
שר־הביטחון, משה (.מי
שה״) ארנם, מבלה את שבתותיו
בבריכה. הוא שוחה בבריכה
המחוממת של סביון, שם הוא
מתגורר ו״עושה״ בין 30ל־40
.בריכות״.
הציירים משה גת
ר־ ומשה רוזנטליס נכנסים
לכלא. ליתר דיוק לא הם, אלא
יצירותיהם. גת יציג בכלא רמלה
ורוזנטליס בנווה תירצה.
היוזמה לכד היתה של נעמי
שדמי, לשעבר מפקדת יחידת
השוטרות במישטרה ועתה מד
כ׳לית עם יפה עם אחד.

פ סו קי ה ש בו ע
• הנשיא הפורש, יצחק

נבין. :יש לי נטייה לחזור
לחיים הפוליטיים, אך צריך
להמתין לגבי העיתוי, וקצת
העולם הזה 2419

המכבי אינו המולדת שלה אם
אתה מתכחש לקבר יוסף, אתה
עלול להתחכש גם לגליל״.
• הנ״ל על אריאל שרון:
.כשאריק מונה לשר־הביטחון
לא שללתי אותו על הסף״ .אני
תמכתי באריק בעניין האגודות
הכפריות״.

• העיתונאי שלום רוזנ
פלד.
:לפעמים יש הרושם
שבשיבתנו על האוולי בלבנון,
אנו סוגרים ׳גשרים אל הצפון
ושורפים גשרים אל הדרום״.

• שר-האוצר יגאל כהף

אורגד. :ממשלת ישראל תנהג
כלפי אזרחיה בעניין המדיניות
הכלכלית על־פי הכלל התלמודי
האומר: כופים אותו עד שיאמר
רוצה אני״.

• הרב

מנחם הכהן:

.אחרי שהיא אינה מצליחה
לקצץ את התקציב, עומדת
הממשלה להחליט לקצץ את
החודש״.

• ח״כ העבודה, דב בן
מאיר, על מניעיו להצטרף
לקואליציה בעיריית תל־אביב:
.שימעון פרס אמר לי: תצטרף
ללהט. הוא לא ירוץ לקאדנציה
רביעית ובעוד חמש שנים אתה
תהיה ראש עיריית תל־אביב״.
• המשורר יב״י. :המתעורר
מאוחר מוטב שלא ישכים״.

אכו״חצירא נישא על כתפי מעריצים ליד הכותל המערני

נאשי!ם בישראל
זה 1הטירוף הגדול מכד: ה מזי מ ה להקים א ת בי ת־ה מי קד ש
אחרי החרב ת המיסגדי ם המקור שים ע ל מי לי ארד מוסד מי ם י שיבו ת
מבינות כוהנים ודוויים להקרבת קורבנות רב קורא ל מי סג ד אל־ א קצ ה
״מקום פריצים מ שוקץ ומתועב״ הרב הרא שי, שנדון כטרוריסט, אוסר
כניס ת מוסלמי ם להר־הבי ת גופים
א מ רי ק אי ם מזרימים הון־עתק
לקבוצות מטורפות בי ש ר אל

הר־הבית, בשל קדושתו: וסידרה של איומים על
אנשי הוואקף (ההקדש) המוסלמי, המשמשים
כאחראים למתרחש על הר־הבית.

בראשית ,1982 התפרצו כמה תל-
מידי־ישיבה קנאיים לשער־המוגרבים
שבהר־הבית, מחקו וקיעקעו את שילטי
הרבנות הראשית, המזהירים.אסור לפי
דץ־תורה להיכנס לשטח הר-הבית מפני
קדושתד. הרב הראשי־לישראל דאז,
שלמה גורן, צידה שלא לחדש את
השלטים במקום. זהו סיגנון מקורי
לביטול פסק־הלכה.

ב״ 3במרס , 1983 ליד שער המג׳לס, גילה
שוטר ערבי מיטען־חבלה בתוך שקית־ניילון.
המיטען, שהכיל חצי קילוגרם של חומר־נפץ
צה׳לי, התגלה שעה לפני שמאות מתפללים
מוסלמיים עברו את השערים בדרך לתפילת
יום־השישי. אילו התפוצץ המיטען במקום, היה
גורם למאות אבירות.
בלילה שבין ה־ 10ל־ 11 במרס 1983 פשטה
מישטרת־ירושלים, ביחד עם זרועות־ביטחון
אחרים, על ביתו של הרב ישראל אריאל,
ברובע־היהודי שבעיר״העתיקה. המישטרה לכדה
כמה עשרות תלמידי־ישיבה מקריית־ארבע, שהיו
קשר.
אם קיים במערת־המכפלה ספק לגבי הגבול
היהודי־מוסלמי, הרי שבהר־הבית אין שום ספק
כזה, וברור שכל התנכלות יהודית לקודשי
הר־הבית עשויים להפוך את עולם האיסלאם
ללבה רותחת. בראיון עיתונאי אמר השייח׳ סעד
א־דין אל־עלמי, הממונה על הוואקף. :תאר לך
שהעולם המוסלמי יבוא עכשיו אל ממשלת ספרד
וידרוש את מאות המיסגדים שנבנו שם
בימי־הביניים. הרי מאות. ואולי אלפי מיסגדים
נבנו שם, ובהם מן היפים והגדולים שבעולם כולו.
האם יהיה זה הגיוני וצודק שנדרוש את כל
המקומות האלה היום? האם מישהו בעולם יקבל
טיעון כזה?״

באותו ראיון סיפר השייח׳ על מאות
מיבתבי־איום המגיעים אליו. באחד
מהם נכתב, בין השאר. :פנה את
אל־אקצה ונשלם לך מיליון דינארים
ירדניים. אם לא תפנו את הר־הבית —
נהרוג אתכם:״

ך מישחק־סימולאציה שהתקיים לפני הארווארד באוניברסיטת
^ שנתיים
בארצות־הברית הניחו המדענים, שהשתתפו
במישחק, כי מילחמת־העולם השלישית תפרוץ
בעיקבות פיצוץ המיסגדים המוסלמיים בהר הבית
בידי קנאים יהודיים.

סידרה של מהלכים והתארגנויות
בשלוש השנים האחרונות, מעידה
על־כך שמארגני מישחק זה לא הד
רחוקים מהמציאות. בחוגי הימץ
הקיצוני בישראל נרקם קשר, שניתן
לכנותו.קשר בית־המיקדש״.
קשר זה מונחה על־ידי מה שמכונה בפי האגף
הדתי״קנאי. תקדים מערת־המכפלה״ .זהו
תקדימו של הרב משה לווינגר, שפתח בתהליך
ההשתלטות היהודית על המיסגד המוסלמי הניצב
— כביכול — מעל למערת־המכפלה בחברון.
בראשית תהליך זה, ב־ ,1968 כאשר סירבה
הממשלה לאפשר ליהודים להתפלל במערת־המכפלה,
בא הרב לווינגר בראש קבוצת

פורקי־חוק ושכר את מלון פארק בחברון, בטענה
שבא לכמה ימים כדי לחגוג את הפסח. הם
התנחלו שם.
מהמלון הם הועברו מטעמי ביטחון לבית
המימשל הצבאי, ומשם הלאה, הקימו את
קריית־ארבע. במשך 5ז השנים שחלפו מאז,
בשיטת ״דונאם אחר דונאם״ ,ביסס הרב לווינגר
את המאחז היהודי במערת־המכפלה.
תקדים זה מכתיב בשנים האחרונות את פעלם
של הקיצוניים, כאשר המטרה היא השתלטות
מוחלטת על הר־הבית, תוך סילוק החזקה
המוסלמית עליו.
במיסגרת המהלכים, האירגונים והאישים
שחברו יחדיו למיבצע ההשתלטות על הר־הבית,
נוצרה דייסה משיחית של סיפרי־תלמוד
ורובי־סער גליל. יש בה חוגים חילוניים של
תנועת־התחיה, רבנים־ברמות שונות של חשיבות,
תלמידי־ישיבות, שהחלו לתרגל את הילכות־הכוהנים
בבית־המיקדש, באמונה שעוד בימינו
יוקם המיקדש השלישי.

מובן שזה אפשרי רק אם ייהרסו
המקדשים האיסלאמיים וביניהם כיפת־הסלע
ומיסגד אל־אקצה, המקודשים
למיליארד מוסלמים בעולם כמו קודשי
מכה ומדינה.
חוגים קיצוניים אלה מטיפים באופן גלוי
לסילוקם של התושבים המוסלמיים והנוצריים
מארץ־ישראל בכלל, ומירושלים בפרט. הם
מתעלמים מעיקרון־העל בתורה היהודית, עיקרון
.חוקה אחת תהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ״
(במידבר).

#״הבלסטינים יהבנו
רגעף־חומ״נ׳,,.
** ערכת ההשתלטות על הר־הבית החלה
* 1בכמה מישורים: לחץ ציבורי על השילטונות
להתיר תפילת יהודים על הר־הבית: ביטול
האיסור ההילכתי המונע מיהודים לעמוד על

כעבור כמה ימים נמצא ליד הכניסה
לאל־אקצה מיטען־דמה. למחרת הגיע מיכתב
שאיים. :בפעם הבאה זה יהיה מיטען אמיתי!״
אי־כוונתם של המוסלמים לעבור בשתיקה על
האיומים התכופים למקומות הקדושים להם
מתבטאת בהתארגנותם הגוברת להגנה על
מיסגדי הר־הבית, הכוללת גם אגירת נשק קר.
אין זה סוד שהמוסלמים מתבצרים מבפנים. הם
חוסמים כניסות ומינהרות מתחת להר־הבית
בבטון ובלבנים, וחוסמים שערים. באחרונה
הגדיל הוואקף המוסלמי את מיספר השומרים
הקבועים על הר־הבית, וצייד את השומרים
במערכת משוכללת של מכשירי־קשר. על
הר״הבית מצוייה כיום גם. כיתת־כוננות״ בדרך
של קבע.
המיזרחנים הישראליים טוענים בלא היסוס,
שהר־הבית מהווה את המוקד הדתי של הערבים
בפלסטין. הם משוכנעים, שהם נכונים לשפוך
דמם על הגנת מקום קודשם. המיזרחנים מזכירים
שבשנת 1929 הגיחו אלפי כפריים ומיהרו להגן
על רחבת־המיסגדים, שנשקפה לה, לדעתם,
סכנה מצד הציונים. בכך החלו מאורעות תרפ״ט.
כאשר הוצת מיסגד ״אל־אקצה״ ב־ 1968 בידי
המטורף האוסטרלי מייקל רוהאן, נדרשו מצד
שילטונות־ישראל מאמצים בלתי־נלאים כדי
לבלום התפרצות איסלאמית אלימה במקום. את
ההערכות המיקצועיות הרבות בדבר הניצוץ
העשוי להדליק תבערה גדולה על הר־הבית ניסח

סופר דבר בשטחים הכבושים, דני רובינשטיין:
.זה העניין שיהפוך את הפלסטינים לנערי־חומייני
— על זה הם יקפצו לתוך האשד

#שיבה והכשות
מקויבי־סוובנות
^ שילטונות הישראליים הקפידו במשך
17 ) 1שנות הכיבוש, לכבד את כל המקומות
הקדושים לשלוש הדתות.
הנחת־יסוד היתה שהר־הבית הוא מקום קדוש
למוסלמים.
ההתייחסות הראשונה של ממשלה ישראלית
להר־הבית, היתה ביולי ,1948 כאשר נרמה היה
לממשלה שצה״ל עשוי לכבוש את
העיר־העתיקה. ראש הממשלה הזמנית, דויד
ם־גוריון, שיגר מיברק למפקד ירושלים דאז,
יה!אלוף דויד שאלתיאל. הוא פקד עליו להכין
.כוח מיוחד, נאמן וממושמע, שישתמש בלא־רחמים
במכונות־יריה נגר כל יהודי שינסה
לשדוד או לחלל מקום קדוש, נוצרי או מוסלמי׳.
במילחמת ששת־הימים הניפו חיילים דתיים
את דגל־המדינה על מיסגדי הר־הבית. כאשר
הגיע למקום שר־הביטחון משה דיין, הורה
לחיילים להסיר מייד את הדגלים.
בשנים הראשונות אחרי מילחמת ששת הימים,
חזרו רבנים ופסקו על האיסור ההלכתי האוסר על
יהודים לדרוך על אדמת הר־הבית. פורץ־מיסגרת
ופרקליט־השטן בשאלת־הלכה זו היה שוב הרב
..שלמה גורן, מי שהיה אז רב־ראשי של צה״ל
בדרגת אלוף, ומאוחר יותר הרב־הראשי האשכנזי
לישראל.

גורן פרץ לרחבת המיסגח־ם שעל
הר-הבית ותקע בשוסרו. תקיעה זו
הביאה דתי אחר, שפוי, הפרופסור
ישעיהו ליבוביץ, לכנותו.המוקיון עם
השופר״ .מאז ועד עצם היום הזה רואה
עצמו הרב גורן כמי שנבחר על־ידי
ההשגחה העליונה לבנות ולהקים את
המיקדש השלישי. הוא אן ז חיבר ספר
— שאותו טרם פירסם — שקטעים
מתוכו, בעיקר מפות ושירטוטים,
נמסרים מיד ליד בין קושרי קשר
בית־־המיקדש.

מאז הדחתו ממישרת הרב־הראשי, מקצין הרב
גורן בהדרגה את עמדותיו, והוא נחשב כאישיות
העשוייה, בשעת־פקודה, להתייצב בראש קשר
בית־המיקדש. ביום־הכיפורים האחרון התחולל
עימות בין גורן והרמטכ״ל, משה לוי, בכניסה
לשער הר־הבית, לשם הגיע גורן כדי לתקוע
בשופרו על ההר. הדבר נמנע ממנו בידי חיילי
צה׳ל.
ישיבת גליציא מופעלת בידי אגודה
וולונטארית ששמה סיורי ציון. אחד מפעיליה,
זאב אנסבך, מגדיר את מטרותיה כניסיון
.להעמיק את תודעת בית־המיקדש וירושלים
התנ׳כית והמישנאית בקרב הציבור הרחב בכלל,
ובקרב חיילי־צה׳׳ל בפרט. האגודה מארגנת
טיולים השראתיים בעיר־העתיקה ומסביב
לחומות ירושלים. מטרתנו להעביר את העם
היהודי מהכותל — יש עוד מקומות קדושים
בעיר.״

ישיבה נוספת, המכשירה כוח
עבודה לבית־המיקדש היא. עטרת.
כוהנים״ .גם היא שוכנת ברובע
המוסלמי שבעיר־העתיקה, ומוכשרים
בה כוהנים, לוויים וחוזריס־בתשובה
לעבודת ה׳ ולהעלאת זבחים, ואולי גם
קורבנות.
בישיבת עטרת כוהנים התקיים במרס 1983
כינוס ארצי רב־משתתפים לעיון בהילכות קודש,
תחת הכותרת.הבית השלישי — מעלתו, צורתו
וחובת בניינו״ .בכינוס השתתפו יותר מ־700
משתתפים. אחד הבולטים בהם היה הרב ישראל
אריאל, ששוחרר כמה ימים קודם לכן ממאסרו,
כעומד בראש הניסיון החרדי־קיצוני להשתלט
על הר־הבית. נושא הרצאתו של הרב אריאל,
שאת ראשי־הפרקים הכין בבית־הכלא, היה:
.הבית השלישי — תכלית בריאת העולם״.
הרב קורן, המנוע הרוחני המפעיל את קשר
בית־המיקדש, הוא רבם ומדריכם הרוחני של חלק
מהצעירים שנעצרו עם הרב אריאל, ושהואשמו
בניסיון לפרוץ להר־הבית. כאשר נשאל הרב קורן
על תלמידיו שנעצרו, הגיב. :אני מודע לאחריות
שאני נוטל על עצמי ...אינני חושב שאדם רשאי
לכבוש את יצרו בעניין תורני״.״ קביעה זו
מאפיינת רבים מקושרי קשר בית־המיקדש,
הכופרים בשילטון־החוק של מדינת־ישראל, ורואים
עצמם כחייבים לדין־תורה בלבד.

הרב אריאל בהפגנה נגד פינוי סיני
.עלינו מוטלת המיצווה למחוק א ת עמלק ...להרוג א ת שונאי״ישראלד

אליהו כנאשם בבית המישפט ()1951
.הזר הקרב בו מות יומת.״׳

במקביל להכנות, ברמות השונות, להשתלטות
על הר־הבית, פועל גוף נוסף להשתלטות יהודית
על הרובע המוסלמי בעיר־העתיקה. הגוף הנושא
את השם התמים, למראית־עין, החזרת עטרה
ליושנה, מנוהל בידי ישראל פויכטוונגר, המפעיל
קבוצה אלימה של צעירים קנאיים, המשתלטים
על בתים ובניינים שהיו שייכים פעם ליהודים.
אחרי שהצעירים משתלטים על הבניינים
ומסלקים את דייריהם הערביים, דואג פויכטוונגר
להסדיר את הצד החוקי של הבעלות על הבתים.
יותר ויותר מבני הפריפריה הרחבה של הימין
הלאומני־דתי מצטרפים לתמיכה בהשתלטות על
הר־הבית. בראשית 1983 תבעה ועידת
בני־עקיבא להתיר תפילת יהודים על הר־הבית.
גם חוגים נרחבים בפריפריה של גוש־אמונים
מתייחסים ברצינות להשבת היהודים להר־הבית.
בין בוני הבית השלישי אין תמיד הרמוניה.
לעיתים יש התפלגויות ועימותים. הידוע שבין
העימותים הוא סיפור התפלגותה של ישיבת
עטרת כוהנים מישיבת תורת כוהנים, שתיהן
ברובע״המוסלמי. ראש עטרת כוהנים, הרב
מתתיהו כהן, מהקיצוניים שבין קושרי קשר
בית״המיקדש, פרש מישיבת תורת כוהנים עם
תלמידיו, מאחר וסירבו לקבל על עצמם את מרות
הרב. נערכה בוררות של דין־תורה. הבורר היה
הרב האשכנזי הראשי, אברהם שפירא. מתתיהו
כהן סירב לקבל את פסק־הבוררות של
הרב־הראשי.

#מחתות! שרהוב־סוו

אליהו כרב ראשי ()1984
.חובה קדושה למנוע מצב עגום זה.״׳

^ לילה שבין ה־ 10ל־ 11 במרס 83 עצרה
₪1מישטרת ירושלים, בסיוע זרועות־הביטחון,
45 צעירים דתיים־לאומיים, שעמדו להתפרץ עם
נישקם להר־הבית ולהתנחל במקום. רבים מחברי
הקבוצה נשאו עם מעצרם נשק צה״לי. וד 45
נעצרו במקום־המיפגש שלהם, ביתו של הרב
ישראל אריאל.

ה־ 45 כונו בפי כלי־התיקשורת.מחתרת הרב
אריאל״ ,או.מחתרת הר־הבית״ .את עמדתם של
אלה, הנמנים עם קשר בית־המיקדש, תיאר אחד
מהם, עם שיחרורו מהכלא. :ההלכה אומרת
שגויים, המקיימים שבע מצוות בני־נוח,
מתייחסים אליהם כאל בני־אדם. גוי, לא דורשים
ממנו הרבד* רק התנהגות אנושית. אם הוא מקבל
את מרות ישראל בארץ־ישראל, זכותו לגור בה,
במעמד של גר־תושב.״

.אנחנו עם מיוחד, עלינו מוטלת
המיצווה למחות את זכר עמלק. אנחנו
מצווים להרוג את שונאי ישראל...״
הלכה זו מהווה חלק מהבסים האידיאולוגי,
פרי סדנתו של הרב אריאל, המהווה תשתית
רעיונית למשתתפי קשר בית־המיקדש.
מיהו הרב ישראל אריאל, הנחשב מורה־הדרך
המיליטאנטי של קושרי קשר בית״המיקדש?
הוא נולד לפני 44 שנה בחיפה, לאביו שהחזיק
מתפרת־קונפקציה קטנה. בהיותו ילד עברה
מישפחתו להתגורר בירושלים, שם עבר את ימי
המצור. חוויית־המצור הותירה רישומה בנער,
ודחקה בו לנצורות ולגדולות. את לימודו
התיכוני עשה אריאל בישיבת כפר־חסידים, מבלי
שהתגלה כעילוי בתורה. לדיברי חבריו מאותה
התקופה, הוא התבלט יותר. בתחום החברתי
מאשר הרוחני׳ ,כשהיה פעיל כזרם המרכזי של
בני־עקיבא. כבר בשלב זה בלט בנטייתו להצגת
דברים ומצבים באופן דרמאתי.
תחנתו הבאה של אריאל היתה בישיבה
הגבוהה כרם דיבנה. אחד ממוריו שם הגדירו:
.כבר אז התגלה כנער תוסס, מאופיין בתקיפות
מובילה. אדם רגשני ובעל מזג חם, במובן החיובי.
לא, הוא לא נראה קיצוני מחבריו״.
בתקופת לימודים זו אף התפקר מעט ומרד
במימסד הדתי. ביחד עם כמה מחבריו היה יוצא
לגיחות בערים הגדולות, ואפילו ביקר במחתרת
במוסיאונים, להתבונן ב.לא תעשה לך פסל
ומסיכה״.
בהגיע זמנו לשרת בצה״ל, התגייס ישראל

קשר בית־המיקדש
(המשך מעמוד )25
אריאל ליחידה קרבית, למרות שבאותה תקופה
כמעט שלא שירתו הדתיים ביחידות קרביות.
כאיש חטיבת־הצנחנים של מוטה גור השתתף
בכיבוש העיר העתיקה במילחמת־ששת־הימיס.
אחד מחבריו־לקרב שנערך למרגלות
מוסיאון רוקפלר תיארו. :בבוקר שלפני
הפריצה לעיר העתיקה חנינו בחצר מוסיאון
רוקפלר. לפתע ניתחה עלינו הפגזה קשה.
שמונה נהרגו ועשרות נפצעו. כולנו נקלענו
להלם. נעשינו כמעט משותקים. בהיותנו צמודים
לאדמה, ראינו לפתע את אריאל מתרומם ראשון
מלוא קומתו. שמענו את קריאותיו, :חברה, צאו
מן ההלם. אי־אפשר ככה ...מוכרחים לעזור! זוזו,
קומו, הביאו תחבושות!׳ אפשר לומר שבזכותו
התרוממנו, והוא שזירז את הגשת העזרה
לפצועים
אריאל נפצע פעמיים במהלך שירותו הצבאי. נוספת ופעם
בצניחת־אימונים פעם בביקעת־הירדן, כאשר לוחמים פלסטיניים
השליכו רימון־יד לתוך מוצב שבו שהה. אחרי
החלמתו מפציעה זו עבר ללמוד בישיבת מרכז
הרב, אותה אוניברסיטה למתנחלים ולחסידים
פאנטיים של ארץ־ישראל השלמה שבהנהגת הרב
צבי יהודה קוק. אחרי הסמכתו לרב, נעשה אריאל
לרב של מושב שדה־אליהו.
כאשר מונה מפקדו במילחמת־ששת־הימים,
מוטה גור, לאלוף פיקוד־צפון, מינה את הרב

אחת׳׳ וכסמל לתחושתו שחבל־התלייה מונח על
צווארם של אנשי ימית.
הפגנה נוספת, שזכתה בכיסוי תיקשורתי
נרחב, היתה הפגנתו של הרב אריאל ליד בית
ראש־הממשלה, מנחם בגין. הוא הביא לבגין מפה
קרועה לגזרים של חבל ימית, ביטוי למחאתו על
.בגידתו׳׳ של ראש־הממשלה. שקרע מן הארץ
חלקים חשובים
שיא פעילותו של הרב אריאל בקרב־הסרק על
ימית ופיתחת־רפיח היה מעצרו בחצר־אדר. הוא
נעצר לשבועיים בעוון פגיעה גופנית בחיילי

אריאל קדם ל״סרבני השירות׳׳ של
מילחמת־הלבנון. כאשר החלו חיילי צה׳׳ל בפינוי
חבל ימית וחצר־אדר, זעק לעומתם הרב אריאל:
.בושה! סרבו פקודה זו פקודה אכזרית ...לא
חוקית! עדיף שתשבו במעצר 28 יום מאשר לבצע
פקודה הנוגדת את חוקי־התורה! אם תבצעו...
אתם עלולים לעמוד (לדין) בפני ריבונו של
עולם!״ כאשר נידון בפני בית־רין צבאי על
הטפותיו לסירוב־פקודה, טען בניסיון־התחמקות
כי ניסה רק.לייעץ״ לחיילים לסרב פקודה. הוא
נידון לחצי שנת מאסר על״תנאי.
מאותה דייסה מפוברקת סנטימנטאלית של
פינוי חבל־ימית זכורה פגישתו הטלוויזיונית של
הרב אריאל עם אלוף הפיקוד דאז, האלוף חיים
ארז. במהלכה ביקש האלוף מכל הנוכחים
בבית־אריאל לעזוב את הבית. בתום הפגישה

חיילי צה״ל עם דיגלי ישראל והאיסלאם אחרי כיבוש הר־הבית
משה דיין אסר

הרב גורן תוקע בשופר עם כיבוש הר־הבית
.המוקיון עם השופר־

התוודה האלוף במילים, שלא הוסיפו לכבודו
ולכבוד מדיו. :כולם בכו שם ...ואני לא מתבייש
לומר, שגם עיניי מלאו דמעות...״
בתקופת. הקרב״ על ימית השתדך אריאל
לימינן אחר, הרב מאיר כהנא, בחינת.לא חינם בא
הזרזיר אצל העורב׳ ,כמאמר חז״ל. כתוצאה
מהשתדכות זו הוצב הרב אריאל במקום השני
ברשימת.כך״ בבחירות לכנסת העשירית (.)1981
את השתדכותו לרב כהנא הסביר ונימק
אריאל. :לא היתה לי ברירה. הלכתי עימו, כי זו
היתה המיפלגה.היחידה שהיתה מוכנה להילחם
נגד הנסיגה. כל היתר הסכימו לנסיגה הרשימה
זכתב ב־ 5128 קולות.
עם תום פינוי ימית, העביר הרב אריאל את
ישיבתו לחבל קטיף, וכעבור זמן קצר פרש ממנה.
את דמי־הפיצויים שלו השקיע ברכישת דירה
רחבת־ידיים ברובע־היהודי בעיר־העתיקה —
אותה הדירה, שבה נתפסו תלמידיו, קודם לניסיון
השתלטותם על הר־הבית.
עם תום השבוע הראשון למילחמת־הלבנון
העניק הרב אריאל סידרת־ראיונות לעיתונות.
הוא טען שיש להכיר בלבנון כבחלק

אריאל לתפקיד הרב־הפיקודי, בדרגת רב־סרן.
במשך שבע שנים הוא שימש בתפקיד זה. הוא
התבלט בהנחייתו לחיילי הפיקוד שלא למלא
פקודות כלשהן, אם הן כרוכות בחילול שבת או

הוא כולל בתחומי הארץ חלק
מהלבנון, עד לנמל טריפולי, את רוב
סוריה, חלק מעיראק, כל ירדן, חלק
מכוויית וכמובן את חצי־האי סיני.
כאשר מדובר כגבולות ארץ־ישראל,
נחשב הרב אריאל לסמן הימני הקיצוני
ביותר של גבולות הארץ.

.הקרב״ על ימית הפך את הרב אריאל, שלא
זכה בהערכת״יתר בקביעותיו ההלכתיות, לנערץ
על דור שלם של בני־נוער וחיילים דתיים,
הרואים בו בועז ויכין של הקמת בית־המיקדש.

#הובהואש הטרוריסט

ך• דבך נוסף בקשר בית־המיקדש הוא הרב *
^ מרדכי אליהו, שנבחר בשנה האחרונה
כ״ראשון־לציון״ ,בעזרת קולותיהם של אנשי
המערך בוועדת־הבחירות.
זמן קצר קודם לבחירתו למישרת הרב
הספרדי הראשי פירסם אליהו.חוות־דעת״ ,שבה
הטיף לגירוש הזרים ושאר עובדי־כוכבים־ומזלות
מהר־הבית.

בץ השאר בתב ב״חוות־הדעת״ שלו:
״אנו רואים בעץ כיצד שועלים הלכו בו
ובמקום שנאמר בו הזר הקרב בו יומת,
והולכים בו זרים ומחללים אותו. וכבר
חז״ל גז ת על כל העכו״ס ואסורה להם ״
הכניסה למקום הקדוש. חובה קדושה
מוטלת על מי שבית למנוע מצב עגום
זה ואין לחשוש ממה שיאמרו...״

מילחמת יום־הכיפורים זיעזעה סופית
את אישיותו של הרב אריאל. בתוקף
תפקידו היה עליו לטפל בקרוב לאלף
הרוגי הקרבות ברמת־הגולן, איסופם
והבאתם לקבר־ישראל. יתכן שהדבר
עירער את שיווי-מישקלו הנפשי.

אחר הלם יום־הכיפורים החליט הרב אריאל
לפרוש מצבא־הקבע. הוא ליקט תלמידים מבני
ההתיישבות הדתית, שעימם עשה כשנה
בכפר־דרום, בהמתנה להשלמת בניין הישיבה
בימית, שהוא נועד להיות לרבה.
באותה התקופה עדיין לא בלט אריאל
בקיצוניותו. אש קנאותו החד־ממדית פרצה עם
היוודע תוכן הסכמי קאמפ־דייוויד, שחרצו את
גורל ימית.
בעיר זו נוספו לו, לאשתו נעמי ולשיבעת
ילדיהם, עוד שני ילדים. עד מהרה הפך אריאל
אחד ממייסדי האירגון מעוז, הפלג הקיצוני של
התנועה לעצירת הנסיגה מסמי. לאחת
מהפגנות אירגון זה הביא הרב אריאל חבל, שאותו
הציג כסמל לכך ״שכל חבלי הארץ הם נחלה

מארץ־ישראל — .חלק יפה מארץ־ישראל 1
וכינה אותה. נחלת אשר וזבולון״ .הרב אריאל
ידוע כמכסימליסט בהערכת גבולותיה של
ישראל. בעיניו נראית המפה של תנועת־התחיה
כמפה צימחונית. הוא מתקין באחרונה ספר
העוסק בגבולות ארץ־ישראל.

קשריו של הרב־הספרדי הראשי עם האגף
הימני־קיצוני הולכים ומתהדקים. בביקור שערר
בדצמבר 83׳ בהתנחלות שילה, אף קרא אליהו
למתנחלים. :צריכים להיות חזקים כאריה
וכלביא, אנו נמצאים כאן, ושום מלכות לא יכולה
להזיז אותנו מכאן״...
עמדות אלה של אליהו אינן מפתיעות כלל.
ז^וא נולד בעיר־העתיקה בירושלים, לפני 53

שנה.

את פירסומו הראשון עשה כחבר
ב״ברית הקנאים״.

גודמן נעצר אחרי שביצע רצח המוני בהר־הבית
״אינני חושב שאדם רשאי לכבוש את יצרו...־

במאי 1951 הובא מרדכי אליהו, ביחד עם
שלושה חברים אחרים של ברית הקנאים, לפני

בית־המישפט המחוזי בירושלים. ההאשמות נגד
חברי הברית היו חמורות ביותר, וביניהן: בגידה,
קשירת־קשר לאסור מילחמה על המדינה, ניסיון
למניעת דיון בכנסת על־ידי הטלת פצצה
לאולם־המליאה, קשר להכשיל גיוסן של בנות
־־ דתיות לצה״ל על־ידי התפרצות למישרד־הביטחון
והשמדת חומר המצוי במישרד, החזקת
נשק, אימון אנשים בנשק וקשירת קשר להצתת
בניינים, מכוניות ועוד.
ממלא־מקום ראש־הממשלה דאז, שר־החוץ
משה שרת, אמר על מחתרת זו בנאום
בקונספירציה
״נתקלנו
במליאת־הכנסת:
מחתרתית״.

סלומון מאשים את ממשלות־הליכוד, שבגין
עמד בראשן, בכך שהן לא פתחו את הר־הבית
לפני יהודים. לטענתו, הסיבה אינה נעוצה בחשש
מלחצים של המעצמות הגדולות, אלא בלחציה
של אגודת־ישראל, אשר תפיסתה לגבי
ביאת־המשיח היא פאסיבית, ולא משיחית־מיליטאנטית.
למרות
חילוניותו של סלומון, הוא נוטל חלק
בקשר בית־המיקדש. הראייה לכך היא קשריו עם
הגוף המכונה ״השגרירות הנוצרית הבינלאומית
בירושלים״ ,שהוא גוף נוצרי פרוטסטנטי משיחי,
שחבריו יושבים במדינות־הדרום של ארצות־הברית.
גוף זה מייצג תאגיד של כנסיות,
התובעות להקים כנסיה בצל המיקדש השלישי.
מאז ״חוק ירושלים״ מחזיקים נוצרים אלה
״שגרירות״ בירושלים, המממנת חלק מפעילויות
נאמני הר־הבית.
לשיא חסר־תקדים הגיעו נציגי ״השגרירות״
הנוצרית כאשר מימנו, באמצעות נאמני
הר־הבית, חלק מתקציב המערכה המישפטית
לזיכוי 45 נאשמי מחתרת הרב אריאל.
גוף פרוטסטנטי אמריקאי מיסתורי, הקשור
עם כמה מן הדמויות האפלות בימין הקיצוני
בישראל מזרים הון־עתק לישראל למימון
קבוצות קיצוניות כאן. אין איש יורע לאן הולכים
כספים אלה, שמטרתם המוצהרת היא להביא
להקמת הבית השלישי.

ביו הסרטים השונים שהתבררו
במהלך המישסט היה כינוי־המחתרת
של הרב אליהו :״מאיר״ .לבם וך דן
בית־המישסט את הרב אליהו לעשרה
^ חודשי־מאסר.
הרב אליהו לא חזר בו מהעמדות שייצג
בברית הקנאים. הוא לא שירת בצה״ל, ויחד עם
זאת נוטל חלק בקשר בית־המיקדש.

#סלומון והבהטסטנטים
ך* מות בולטת הבוחשת מאחורי הקלעים
( של קשר הר־הבית היא דמותו של גרשון
סלומון, לאומן־קיצוני חילוני, מייסדו של הגוף
המיתקרא נאמני הר־הבית, גוף שלכאורה נראה
תמים. המישטרה חושדת בו במעורבות־יתר
בהכנות ההשתלטות של מחתרת הר־הבית בשנה
שעברה.
סלומון, יליד ירושלים, דור שביעי בארץ, הוא
בן למישפחה שהיתה מחלוצות יציאת יהודי
העיר־העתיקה אל מחוץ לחומות במאה שעברה.
כנער הצטרף לאירגון־הצבאי־הלאומי, ואף נעצר
פעם בידי מישטרת־המנדט בעוון הדבקת כרוזים
של המחתרת על קירות־בתים בירושלים.
הוא שירת בצה״ל ביחידת הנדסה־קרבית־מוצנחת,
והגיע לדרגת מפקד־פלוגה. ב־1958
נפצע בקרב עם הצבא הסורי באיזור נהר הבניאס,
במהלך פשיטה של צה״ל. הוא נכה, ומסתייע
במקל־הליכה.
בתחילת שנות ה״60׳ הצטרף לתנועת־החרות.
ב־ 1969 נבחר מטעמה למועצת עיריית ירושלים.

#קשוביתהמיקדש

דגם בית־המיקדש השני
״להעלאת זבחים, ואולי גם קורבנות״
ב־ 1979 פרש, ביחד עם סיעת גאולה כהן,
מתנועת־החרות והליכוד, ונמנה עם מייסדי
תנועת״התחיה, וראשי הסניף הירושלמי שלה.

כנציגה בעיריית ירושלים.
רעיונותיו של גרשון סלומון ותוכניותיו
להר־הבית הינן חילוניות, ואינן עולות בקנה־אחד

** זיגד! מסוכנת זו של להט משיחי־דתי׳עם
^/מיליטנטיו ת, העושה כל שביכולתה כדי
לסלק מהר־הבית את המוסלמים על מיסגדיהם,
במטרה להקים בימינו בית־מיקדש שלישי,
עשויה להביא לקרע בלתי־ניתן לאיחוי בין
יהודים לערבים בארץ הזאת, ובין ישראל והעולם
המוסלמי כולו, מאינדונסיה עד מארוקו
ומברית״המועצות עד זאנזיבאר.
קשר בית־המיקדש מתעלם לחלוטין מגורמים
מדיניים חיצוניים, ואף מאדישותה של מרבית
האוכלוסיה הישראלית. לטעם הדתי שבייסוד
בית־מיקדש שלישי, הנראה לרוב הישראלים
כבדיחה טפלה. היסודות הדתיים מתעלמים
מהחוק והדמוקרטיה בישראל, ומאמינים
בדין־תורה בלבד. הם מחזיקים בידיהם כלי־נשק

*התוכנית החילונית רהר־הבית: לשכן בו את בית־המישפט העדין;,
להשביע בו את נשיא־המדינה ולפתוח בו את מושב הכנסת
במיסגרת זו החל במאבק נגד מדיניותו
הדו־לאומית של ראש־העיריה טדי קולק, מאבק
שאליו צירף את הרצון להשיב את ״זכויות

כאשר שב ראש־הממשלה דאז, מנחם בגין.
מטקס חתימת הסכמי קאמפ־דייוויד, ועיריית
ירושלים ערכה לו קבלת־פנים חגיגית בשערי

עם התוכניות של הרב אריאל ושאר הרבנים,
השואפים להחזיר אליו את הכוהנים והלוויים.
סלומון שואף לשכן בהר־הבית את בית־המישפט־

צה״ליים, וזוכים בטיפול בכפפות־משי מצד
השילטון, העוצם כמעט תמיד עיניים מול
מעשיהם.

אנשי מישמר־הגבול ליד כיפת הסלע אחרי השתוללות־הרצח של גודמן ()1982

הפגנה מוסלמית ליד מיסגד אל־אקצה אחרי ההצתה של רוהאן ()1969

״בפעם הבאה יהיה זה מיטען אמיתי!״

..להפוך א ת עולם ה איסל א ם ללבה רותחת...״

40 היהודים בהר־הבית״ .תחילה ראה בו טדי קולק
מיטרד לא־מזיק. אחרי התקפתו הרצחנית של
אלן גודמן על הר־הבית הצהיר קולק, שקבוצות
כמו נאמני הר־הבית יוצרות אווירה מתאימה
לתקריות שכאלה.

העיר, הפגין נגדו סלומון, כאשר בידו האחת
מיטריה שחורה (רמז לנוויל צ׳מברליין, שחתם
על הסכם־מינכן) ובידו השנייה שלט שאמה
״בגין ־ צ׳מברלין!״ מאוחר יותר פרש סלומון
מתנועת־התחיה ושב אליה, כמועמדה ואחר־כך

העליון, ולהשביע בו את נשיא־המדינה. תפקיד
נוסף שהוא מועיד להר״הבית, הוא פתיחת
מושב־הכנסת, אחת לארבע שנים. ברחבה הגדולה
של הר־הבית חולם סלומון לראות מיסדרים של
צה״ל.

קשריהם עם גופים אמריקאיים קיצוניים
ואמונתם הדתית, הגובלת בחומייניזם יהודי,
הופכים אותם לאחד מזרעי־הפורענות המסוכנים
ביותר של הניאו־פאשיזם הישראלי.

ה עו מ ר
27י

צילום הוא ביטוי אישי, תחביב או
מקצוע. חווית יצירה ואלונות.
צילום פותח בפניך אפשרויות ביטוי
חדשות. צילום הוא כיף לשעות
הפנאי או מקצוע לעתיד.
צילום זה דרך -
כוון אחר.

קמרה אובסקורה, בית הספר לצילום
הגדול בישראל, פועל בשלושה
מרכזים: תל-אביב, ירושלים וחיפה.
במרכזים צוות של 30 מורים מנוסים
וציוד מקצועי משוכלל ביותר, כיתות
לימוד, מעבדות לפתוח שחור-לבן,
מעבדות לפתוח והדפסה בצבע,
סטודיו לצילום, גלריה וחנות לצרכי
צילום.
שיחוש בהעברות

תוכנית הליחודים
שיטת הלימוד מאפשרת גמישות בבחירת
הקורסים בהתאם לרמתו של התלמיד.
ניתן ללמוד בקצב של שעור אחד ועד ארבעה
שעורים בשבוע(בוקר, אחה״צ או ערב).
לאלו אשר יכולים להקדיש רק ערב או בוקר
אחד בשבוע מוצע קורס בסיסי למתחילים
למשך ארבעה חודשים, ובהמשך קורסים
מתקדמים יותר. לאלו אשר יכולים ללמוד
מספר שעורים בשבוע מוצעת מסגרת
הלימודים המלאה ובה מספר קורסים
הנלמדים במקביל. ביניהם: הנחיה וביקורת
עבודות, פיתוח והדפסה, טכנולוגיה של
הצילום, צילום מעשי, סטודיו,
צבע, תולדות הצילום, ועוד.

מעבר לשעות הלימוד מחייבת
תוכנית הלימודים להשקיע זמן
נוסף בצילום ובעבודה במעבדה
לשם כך ניתן לכל הלומדים
שימוש חופשי במעבדות בית
הספר בליווי עזרה והדרכה.

פעילויות עססות
הרצאות, ימי עיון, פגישות עם אמנים,
סרטים, תערוכות, ועוד.
כל הפעילויות ללא תשלום או בתשלום
סמלי בלבד להרחבה והעשרה של תכנית
הלימודים והידע הכללי.

סדנאות קיץ
במשך הקיץ(יולי-ספטמבח מקיים בית
הספר מגוון של סדנאות. כל סדנא נמשכת
שבוע עד שבועיים ועוסקת בנושא מוגדר,
טכני או חזותי: סדנאות לביקורת עבודות
עם צלמים אורחים מחו״ל ומהארץ, סדנאות
לצילום עתונות; אופנה; הדפסה בצבע;
טכניקות מעבדות מיוחדות ועוד.

פועים וחו שחח
חוצים אורחים
בית הספר מזמין מחו״ל מידי שנה צלם
מרצה אורח להשתלמויות מורים ולסדנאות.
יוני - 82 ארתור פריד -ראש המחלקה
לצילום<1ז0ץ־6¥¥א מ3זק^.ד\/1ו,
אוגוסט - 82 חוליו מיטשל -ראש
המחלקה לצילום<1ז 0ץ־^\ 6א ח10ר!ט ז6קסס ,0
פברואר - 82 רוברט פרנק -מחשובי
הצלמים במאה ה .20-והשנה מנחה את
תלמידי השנה השלישית פיל פרקיס -ראש וזוכה המחלקה לצילום<ו־ו0ד6\^-א מ!-3ק
פרס

החלה ההרשמה למסגרות הלימודים הבאות:
קורסים בסיסיים א׳ ו-ב׳ ,תחילת הלימודים
ינואו/פברואר.84
סמסטר א׳ ו-ב׳(שנה א׳) תחילת הלימודים
פברואר .84
סמסטר מיוחד(לבוגרי קורס א׳) תחילת
הלימודים פברואר .84
שנות הלימודים 84/5תחילת הלימודים
.4.11.84
סדנאות קיץ ( 84 הרשמה החל מ־.)15.2.84
בקשה למלגות ניתן להגיש לא יאוחר
מ.10.2.84-
פרטים נוספים וטפסי הרשמה ניתן לקבל כל
יום בין השעות .10.00-20.00
המרכז ללימודי
צילום
תל-אביב: אלנבי ,57 טלפון .03-298291,298191 :ירושלים: בצלאל ,6טלפון .02-223573,233502 :ך יפה: הנביאים , 13 טלפון.04-662773 :

ד ״ ראברהם צי ה עשה עבודת דוקטוראט ער נושא הזנות
והחוק. הוא גירה שלושה סוג חוקים בעורם וממריץ ער החוק
האנגר ,,התומך באי־התעובות מוחלטת בעבודתה של הזונה
.גנו שהולך לזונה
איה חצה בהתחייבות.
הוא משלם נסך,
משחחוו, ולא נותן
דין־וחשנון־

״אס אצל׳ בג־וו
תגור זונת ותשמור
על רסקוטי1ו,1
לא אתנגד
לנו־

״יש לאמץ את
השיש! הקיימת
באנגליה, שנח אין
להתערב במעשה
הזנות עצמו

״אס זעה עוסקת
במזה מנות, ואין
הדבר מפויע לשסיס,
א? צורו להתערב
בעמדתזד

ד״ר אברהם ציון הוא מרצה לעבירות-
מוסר בפקולטה למישפטים באוניברסיטת
תל״אביב ובעל מישרד עורכי-דין המטפל
בעיקר במישפט האזרחי ציבורי.
באחרונה יצא לאור ספר שכתב בשפה
האנגלית ונקרא (בתרגום חופשי) הזכות
והחוק. בספר זה ריכז הד׳ר ציון את עבודת
הדוקטורט שעשה במשך חמש שנים באוני ברסיטת
קיימברידג׳ באנגליה. את הספר
הוציאה לאור החברה האנגלית פייבר

ופייבר.

אברהם ציון למד אצל פרופסור גלאנוויל
וויליאמס, שהוא אולי המישפטן מס׳ ג
בעולם ואחד המומחים הגדולים בעולם
למישפט האנגלו״סכסי. באשר הגיע לקיים-
ברידג׳ החליט לעשות דוקטורט במישפט
פלילי, אך אז גילה הד׳ר ציון, כי מישהו אחר
בחר בנושא.
באותה תקופה, שנת ,1966 התעוררה
באנגליה מודעות עצומה לבעיות חברתיות
כמו הפלות מלאכותיות, זנות, הומוסכסו אליות,
רצח מתוך רחמים וכדומה. נושאים

אלה נדונו שוב ושוב בעיתונים, ברדיו
ובטלוויזיה ואז הציע הפרופסור וויליאמס
לאברהם ציון הישראלי, יליד עיראק, לכתוב
עבודת־דוקטור בנושא הזנות והחוק.
הד׳ר ציון ישב, לדבריו, בסיפריות במשך
18 יום ,״עד שיצא עשן לבן׳ ,והחליט לעשות
את העבודה שנמשכה חמש שנים. במשך
השנים חזר ובדק את השיטות המישפטיות
לטיפול בבעיית הזנות. הוא גילה, לתד המתו,
כי בסל״הכל קיימות שלוש שיטות
לטיפול בבעייה זו: שיטת הרגולציה, ה
מקבלת
את הזנות כתופעה חברתית שאין
להימנע ממנה, שיטת אי-ההתערבות,
והשיטה האוסרנית.
הד׳ר ציון קרא עשרות ספרים ועשרות
מחקרים, והגיע למסקנה כי הזנות אינה
ניתנת להכחדה, שכן היא מהווה צורך הגובע
מדחף מיני אצל הגבר, וכי יש לאפשר את
הזנות כל עוד אינה מהווה מיטרד.
אין ספק כי בעיית המיקצוע העתיק
ביותר בעולם העסיקה, מעסיקה ותעסיק
עשרות רבות של חוקרים.

הזנות אינה ניתנת להכחדה —
(המשך מעמוד )29
אף מחקר לא הוכיח געצם עד היום הזה
מה מביא אשה לעסוק בזנות. ג ד רן
מסויימת טוען הד׳ר ציון, כי למעשה כל
הנשים הן זונות, שכן הן נענות תמורת הנאה
חומרית כלשהי -ארוחת״צהריים או כסף -
לדחף המיני של הגבר.
התנועה הפמיניסטית לא תאהב את
התאוריה הזו, גם אני לא אוהבת אותה.
משום־מה מתעלם הד׳ר ציון לחלוטין
מדחפיה המיניים של האשה. ומן האפשרות
שאם אמנם קיימים דחפים מיניים אצל
אשה הרי צריכים להיות גם זונות״גבריסו
ואכן, לא קשה למצוא גברים צעירים
המקיימים יחסי״מין עם נשים מבוגרות
מהם, תמורת הנאה חומרית -מכונית. כסף
או ארוחת־צהרים. הזנות נעשית בכל מיני
דרגות ובכל מיני אופנים. מה שחשוב
בעבודתו של הד״ר ציון הוא המסקנה כי
זונה, כל עוד אינה מהווה מיטרד זכאית
להתקים בכבוד ממיקצועה.
בצדק טוען הד׳ר ציון, כי שיטת הפיקוח
על הזנות אינה נכונה, קודם כל מכיוון שהיא
בלתי־אפשרית, אך בעיקר מפני ששיטה זו,
המצריכה רישום, מכתימה את הנרשמת
בסטיגמה לכל ימי חייה.

לקחת את הילדים שלהן לבית־הספר או
לגן?
אסור היה להן להחזיק ילד. כי החזקת ילד
בבית־זוגות נחשבת עבירה חמורה מאוד. כתוצאה
מכל ההגבלות האלה, היו הזונות נרשמות אמנם,
אך כעבור שבוע היו נעלמות והיה ברור שהשיטה
אינה יכולה לעבוד. ואז זה חזר חלילה. היו
עוצרים אשה שאינה רשומה כשהיא עוסקת
בזנות, היו מאשימים אותה ורושמים אותה.
הרישום שהיה נעשה בבית־דין מקוצר, ללא כל
אפשרות להתנגד לו, היה מכתים אותן בסטיגמה
לכל ימי חייהן. הן היו רשומות כזונות גם אם היו
מחליטות לפרוש מהמיקצוע. השיטה לא הלכה.
אי־אפשר היה להחזיק את הזונות תחת פיקוח.
בנוסף לכך התמקדה הזנות בשיטה זו באיזור
אחד, כמו למשל באיזור ״האורות האדומים״
באמסטרדאם.

• מה רע בכד שזנות מתמקדת
באזור אחד?
זה רע, כי זה יוצר שני דברים מאוד
דומיננטים: קודם כל התפתח סחר בנערות
צעירות, כי אין בית־בושת היכול להתקיים על
זונות ותיקות או זקנות. כל בית־בושת כזה רצה
לחדש את המלאי שלו, כדי שהלקוחות יהיו
מרוצים וימשיכו לבוא, וזה נתן עידוד לסרסורים

ומתוך 10 מיליון תושבים נעצרים 100 עד 150
תושבים על ניאוף. כלומר אם אתה רוצה לנקום
במישהו, אתה פשוט מלשין למישטרה כי הוא או
היא נואפים, ואז הם עוברים על החוק ונותנים על
כך את הדין.

• למה מתכוון החוק הניר־יורקי
כשהוא אומר ניאוף?
למגע מיני שלא במיסגרת הנישואין.

• מה ההבדל, אם כך, בין ניאוף ובין
מה שמבונה
זה כאשר אחד מבני־הזוג נשוי.

• מה קובעת השיטה האוסרנית?
שהזנות אסורה.
השיטה של הבילוש אחר הזנות היא
בלתי־מוסרית כשלעצמה.

• מדוע?

מה שעומד בבסיס השיטה הוא, כי אנו כחברה,
לא מתעניינים בזנות עצמה, אלא מטפלים

בית־בושת משנות ה־30׳ בסרט איטלקי
עבודתו של הד׳ר הנכבד מרתקת. ועדת
בן־עתו המפורסמת הסתמכה לא במעט על
עבודה זו. אין ספק כי המסקנות שאליהן
הגיע הד׳ר ציון חשובות להבנת המיקצוע
העתיק ביותר בעולם, שככל הנראה יוסיף
להתקיים כל עוד קיימים בני״אדם זכר
ונקבה.

• כמה שיטות קיימות בחוק ביחס
לזנות?
קיימות שלוש שיטות: שיטת הרגולציה
המקבלת את הזנות כתוצאה חברתית שאין
אפשרות להרחיק או להימנע ממנה, אך יש צורך
לטפל בה. שיטה זו קובעת כי כל אשה העוסקת
בזנות תירשם במישטרת המוסר, ואז תהיה חייבת
לעבוד תחת פיקוח. על־ פי שיטה זו כל אשה
אחרת שתעבוד בזנות, תעבור על החוק.

להשיג בשר טרי, ויצר את מה שנקרא 11£מ
ס 18 1£סחר בנערות לבנות.
בנוסף התפתח עולם תחתון שקיבל את משאביו
מכספי הזנות.
ואז עברו באירופה לשיטת ה־ ^ 80£1
א ,110 שהיא שיטת אי־ההתערבות.
בארצות״הברית, לעומת זאת, הנהיגו את
השיטה האוסרנית, שאסרה לא רק את הזנות, אלא
גם את תופעות הלוואי שלה, ובעיקבות זאת
חוקקה ־ ד ס ^ ראז שמשמעותו שאסור
לקחת אשה ממדינה אחת ולהעבירה למדינה
אחרת למטרות בלתי־מוסריות. חוק זה פירושו כי
זוג צעיר שאינו נשוי, המטייל מנבדה לטקסס
וישן במוטל, עובר על החוק.

• זו נשמעת שיטה טובה מאוד.

• מדוע השיטה לא עבדה?
הפיקוח היה כל־כך חזק, שאף אחת מהזונות
לא היתה מוכנה לעבוד תחתיו. הן חוייבו
בבדיקות רפואיות פעמיים בשבוע, כאשר
הבדיקות נעשו בשיטת הסרט־הנע והיו די
משפילות. היה בא בודק מטעם מישרד־הבריאות
ובודק אחת אחרי השניה. והרי זונה גם היא
בן־אדם.
השיטה אסרה עליהן ללכת לכנסיות,
לבתי־ספר, לגני־ילדים ולגנים ציבוריים.

• ומה הן עשו כאשר היו צריכות

.בעיקבוח ח(1ן־העונשין
חשדז ושדיטת הזונות
לעמד בחצרות
ובחרבו*־ ,ני שם
תעניש, אם חעצרנה,
מקסימום חצי שש,
בעוד שאם תעמדנה
מנון מת, תקבלש
חמש עמס, והעברה
תיחשב לנשע הרבה
יותר חמור
בתופעות הלוואי השליליות שלה. חברה לא
פוגעת במגע המיני תמורת כסף, בתנאי שאינו
נעשה במקומות ציבוריים.

• גם בית־בושת אסור על־פי השיטה
הזו. מדוע?
מכיוון שבית־בושת מהווה מיטרד.

• למה קורא החוק בית-בושת?
למקום שבו שתי נשים, או יותר, עוסקות
בזנות.

• ומה מעמת של מקום שבו עוסקת
רק אשה אחת בזנות?

לכאורה כן. אך השיטה לא עבדה, למרות
שהיתה קיימת למעשה בכל מדינות אירופה,
במאה ה־ ,19 והיא מקובלת כיום בגרמניה ובאיזור
״האורות האדומים״ באמסטרדאם.

• את החוק הזה הפעילו במדינות
הדרום בעיקר כלפי היפים.
בדיוק. הפעילו את החוק מתי שרצו. במדינת
ניריורק, למשל, הניאוף הוא עברה על החוק,

ההוראה בסעיף חמש ביטלה, למעשה, את
הסעיף שנגע לבתי־בושת בפקודת החוק הפלילי.
הסעיף הועתק לחוק עונשין תשל״ז 1977 והוא
הסעיף המחייב היום. ואז הסתבר שבלי משים
ושלא במתכוון, פגעו כאן בעצם זכותה של הזונה
לעסוק בזנות.
כמה שנים אחרי שהחוק נכנס לתוקפו, הובאה
לדין אשה בטענה כי החזיקה מקום לשם עיסוק
בזנות, ואז ניתן פסק־דין תורג׳מן המפורסם. בדין
ישבו חמישה שופטים ופסק־הדין השתרע על
עשרות עמודים ובעיקבותיו הורשעה אותה זונה
באחזקת מקום לשם עיסוק בזנות ונדונה למאסר,
למרות שטענה כי עבדה בבית לבדה.

מפני שכדי לבלוש אחרי הזונה ולגלות את
העבירה, מתחפש השוטר כלקוח, בא לזונה, גומר
איתה על מחיר, עולה לחדרה, מקיים איתה
יחסי־מין ומשלם את הכסף. ואז פורצים שוטרים
אחרים לחדר ואותו שוטר מעיד כי קיים מגע מיני
עם הזונה ושילם כסף. אז מעמידים את הזונה לדין
על עצם מעשה הזנות. שלא לדבר על כך, שכל
אדם שקשור, אפילו באופן עקיף, למעשה הזנות,
עובר עבירה וזה כולל את נהג־המונית, את
השוער במלון או את הלקוח עצמו. השיטה הזו,
שמטרתה להכחיד את הזנות, לא פתרה כידוע את
בעיית הזנות. מי שמחפש זונה, יכול למצוא אותה
בנקל.

• מהי שיטת אי־ההתערבות בזנות?

בשבט
פרימיטיבי מסויים כל רגע מיני מלווה במתנה

• ומה קרה לאותו סעיף בחוק
הפלילי ,1936 שאמר כי אשה העוסקת
בזנות לבדה בביתה אינה בבחינת
מחזיקת בית-בושת?

אז למד בית־המישפט לדעת, שהשיטה
שהיתה קיימת עד לאותו זמן, השתנתה, לא
במתכוון, משיטת אי־ההתערבות לשיטה האוס־רנית
הקיימת בארצות־הברית. באחד המיקרים
אמר השופט זוסמן, שישב כשופט בדין, שהוא
במיקרה שוחח עם חברי־הכנסת שחוקקו את
החוק ושאל אותם אם היתה להם כוונה להעניש
את הזונה העוסקת בעבודתה בביתה שלה, בעונש
כה חמור. הסתבר לו שחברי־הכנסת לא חשבו על
כך כלל.

• מדוע, אם כך, אין איש טורח לתקן
את המעוות?
אף אחד לא טורח וזו עובדה. מה שיוצא מזה,
הוא שזונות מעדיפות לעבוד בחצרות ובתל־ברוך
מכיוון שמקסימום העונש שתקבלנה אם תעצרנה
במקומות אלה, הוא חצי שנה והן תישפטנה
בבית־מישפט שלום. בעוד שאם תעצרנה כשהן
עובדות בבית, העונש שתקבלנה הוא עד חמש
שנים, כשהסמכות השיפוטית הרבה יותר חמורה
— בית־מישפט מחוזי.
התוצאה הישירה היא שהזונות מעדיפות
לעבוד ברחוב לעיני העוברים והשבים.

• האם במיסגרת עבודת הדוקטורט
שלך הצלחת להגדיר מי היא בעצם
זונה?
מסתבר כי אין הגדרה ממצה למעשה זנות או
לזונה. האם אשה בתולה יכולה להיות זונה?
מסתבר שכן. הדבר הובא לפני הכרה בבית*
מישפט אנגלי ב־ ,1918 כאשר נטען לגבי נערה
בת ,14 שעסקה בזנות. פסק־הדין נקרא ״המלך
נגד מונק״ .אם־הילדה טענה כי הילדה לא זונה,
והביאה פתק מהרופא, כי הילדה בתולה. בית־המישפט
קבע כי זנות יכולה להיות גם שלא
כדרכה של אשה — דרך פי־הטבעת או הפה —
כל זמן שהמעשה נעשה בשכר.
אחר־כך ודתה בעייה עם מסז׳יסטיות. האם
מסז׳יסטית, שתפקידה לאונן גברים היא זונה?
בית־המישפט האנגלי קבע שכן, ואדם המחזיק
מכון להרפייה, הוא בחזקת מחזיק בית־בושת.
שני פיסקי־הדין האלה הועתקו ארצה, וניתנו פה
באותה רוח.

אם אשה לבדה עוסקת בזנות, אפילו נמצאות
בבית נשים אחרות שאינן עוסקות בזנות, לא
תיחשב האשה כמחזיקת בית־בושת. שיטה זו,
אגב, הועתקה לארץ בפקודת החוק הפלילי
המנדטורי ,1936 והיתה מקובלת אצלנו ע שנת
,1977 שאז חוקק חוק העונשין.

אני מציע לאמץ את השיטה הקיימת
באנגליה, בה לא מתערבים במעשה הזנות עצמו,
אלא פוגעים בתופעות הלוואי.

• כיצד שינה חוק העונשין 1977
את החוק הפלילי המנדטורי?1936

• מדוע החברה מוקיעה את הזנות
ולא מקבלת אותה כתופעה חברתית?

בשנת 1962 הציע ח״כ בשם רפלקס ניר,
אביה של השופטת חנה אבן־אור, להכביד
בעונשם של הסרסורים באופן משמעותי. תוך כדי
כך שהצעתו נכנסה לוועדת חוקה־חוק־ומישפט,
החלה רביזייה בנושא הזנות, ואז נחקק מה
שקוראים: תיקון דיני עונשין, עבירות זנות
תשכ״ב . 1962
בחוק זה נקבעה בסעיף 5ההוראה הבאה :״מי
שמחזיק מקום לשם עיסוק בזנות דינו חמש
שנות מאסר.״

• האם בעבודתו אתה מציע
פתרונות לבעיית החוק והזנות?

התרבות היא שלא מאפשרת לגו לקבל את
הזנות כתופעה חברתית מקובלת. חונכנו על
בסיס הדת המונותיאיסטית, שבה הזנות אסורה.
בדת היהודית מותר לעסוק בזנות רק לקדשה
זרה. הנצרות העתיקה את התרבות מאתנו וגם
אצלם הזנות היא בחזקת רע הכרחי.
העובדה שאנו נרתעים וסולדים מהזנות, היא
תולדה של תרבות יהודית מונותיאיסטית. נסי
להוציא מהתמונה את העניין המוסרי, ואז מסתבר
לר כי הזנות היא שום דבר בעצם. עקב כד נוצר

החי

רע נוסף, שהוא מאוד קשור לרע הראשון והוא
המיטרד.
הזנות גורמת מיטרד כפול ומכופל, כי היא

ך* ירושלים הציעה חנות, המדפיסה איורים
^ צבעוניים על חולצות־טריקו, מיבחר חיות
להדפסה, שכלל אריות, נמרים, בנות־יענה,
פרפרים, צבים, צפרדעים וגם פנתר ורוד, היושב
על טנק מרכבה נושא דגל ישראל והצועק
קדימה!

״גברים בעלי סטיות
מיניות אינם יסלים
לסא או האשה
שלהם ולק״נ איתה
את השיה. אז הם
הולכים לזונה, ואתרנו
1מה שהיה״

כלב מי ש מסוזפו־
^ רמת־גן קבע ספר־כלבים כי מחיר תספורת
• 4כלב (הכוללת גם אבמטיה, ייבוש,
סידור־ציפורניים וניקוי־שיניים) הוא 1500 שקל
לכלב קטן; 1700 שקל לכלב פודל 2200 ,שקל
לכלב אפגאני ו״ 3000 שקל לכלב סאן־ברנארד.

זנות. אם אני גר בבית משותף ובדירה לידי יש
קליניקה של רופא ואנשים זרים עולים ויורדים
במשך כל היום זה מיטרד, אבל לא נורא. אבל אם
בדירה לידי היתה זונה מקבלת את לקוחותיה,
היה המיטרד כפול ומכופל, והעוצמה היתה
בחזקת כפל בריבוע רק מפני שמדובר בזנות.

• אם כך, אתה מציע שזונות
תעבורנה בבתים?
בתנאי שאינן מפריעות לאחרים.

• מדוע שלא תרומנה באזור אחד?
בשום פנים ואופן לא. זה יגרום לסחר בנשים,
לסמים ולסרסורים.

• היית מוכן שאצלך בבית תגור
זונה ותקבל בו את לקוחותיה?
בתנאי שהיא תנהל את ענייניה בדיסקרטיות.
אז לא אתנגד, אבל אם תעשה את עבודתה בצורה
שאינה דיסקרטית, זה יפריע.

פרוצה בכביש
,אף זונה אחת לא הסכימה לפיקוח שחייב בדיקה רפואית!״
• למה אתה מתכוון בצורה
דיסקרטית?
שלקוחותיה לא ירכסו את מיכנסיהם בחדר־המדרגות
ולא ישליכו אמצעי מניעה לחצר, כי אז
זה ישפיע לרעה על ילדיי.

• האם ניתן להכחיד את הזנות?
זנות אינה ניתנת להכחדה. זה בלתי־אפשרי.

• למי אתה קורא זונה?
גם אשה שאוכלת בכל יום ארוחת־צהריים עם
גבר אחר ואחר־כך מקיימת איתו יחסי־מין,
תמורת הארוחה, היא זונה. אם אשה הופכת את זה
לדבר קבוע, היא בוודאי זונה.

• לפי התיאוריה הזו, כאשר אתה
רואה אשה וגבר אוכלים ביחד צהריים,
אתה יכול מראש לחשוד באשה שהיא
זונה.
את זה לא אמרתי. כוונתי היא שאם האשה
מקיימת יחסי־מין תמורת ארוחת-הצהריים, היא
זונה. אין הבדל, לדעתי, גם בין אשה מוחזקת ובין
זונה. אשה מוחזקת היא סוג של זונה. מכיוון שאם
היא מקיימת יחסי־מין עם גבר, עבור תמורה
חומרית, זה מה שהופך אותה לזונה לכל דיכפין.

• מה גורם לך להאמין בוודאות
שכזו, שהזנות אינה ניתנת להכחדה?
הרי אנו חיים בעידן מתירני שבו במעט
הכל מקיימים יחסי־מין גם ללא חופה
וקידושין.
בדקתי את הבעייה גם אצל בעלי־חיים.
רציתי לבדוק אם זה עניין ביולוגי. קראתי
עשרות ספרים אנתרופולוגיים והסתבר לי, כי
זנות קיימת בחברות הפרימיטיביות ביותר. באיים
הטרובריאנדים שבדרום־מיזרח אסיה התגורר
חוקר בשם ברוניסלב מלינובסקי. מהמחקר שלו
הסתבר כי הזנות קיימת בשבטים הפרימיטיביים.
כיצד? יחסי־מין מתפתחים שם מגיל 13— 12 וכל
מגע מיני מלווה בכך שהזכר מציע לנקבה מתנה.
אם לא הביא לה מתנה, לא זכה במגע מיני.

• שוב אתה מנסה להוכיח כי כל
הנשים זונות, אך האם לא היה זה הזכר
שהציע מראש מתנה לנקבה?
ברור כי זה התפתח מפני שלגבר היתה דרישה
מינית׳ אר עובדה היא כי הנקבה דרשה מתנה.

• מפני שלא רצתה ביחסי־מין?
אצל גבר קיים לחץ מיני. אצל האשה אין
לחץ, אבל היא נהנית מיחסי־מין. כך התפתח
המינהג.

• האם חקרת גם אצל בעלי־חיים?
חוקר בשם אולי צוקרמן ערך מחקר אצל
פילים ושימפנזים, הסתבר כי אצל שימפנזים,
הזכר זוכה במגע־מיני תמורת הגנה ומזון שהוא
מספק לנקבה. הוא לא יתן לאף אחד להתקרב
אליה, ואם יתקרב הוא יהרוג אותו.

• זה לא מלמד על זנות אצל
שימפנזים, זה מלמד על יחסים של
קביעות כמו בין בעל ואשה.
לא מדובר פה על רמה אינטלקטואלית של
בני־אדם. נסי לחשוב על הזנות בצורה מופשטת.
אם לא מדובר בתשלום כסף, אז מה זו זנות? מתן
הנאה מינית תמורת הנאה חומרית.

• מה קורה אצל הפיליס?
פרוצה בכביש היסה
״הזנות מותרת רק לקדשה זרהר

דבר דומה מאוד. צוקרמן מצא כי פיל חזק
אוסף לעצמו שמונה נקבות בערך, והן שלו. אף

אחד לא יכול להתחלק בהן. הוא דואג להן שומר
עליהן. הן מעניקות לו הנאה מינית והוא דורש
מהן נאמנות. כשפיל נחלש, בא פיל חזק יותר,
גובר עליו ולוקח לעצמו את הנקבות.

• מהו מקוד הזנות?
הזנות נוצרה בגלל הדחף המיני של הגבר.
בחברה מתורבתת כמו שלנו אין אפשרות לכל
גבר לספק את הדחף המיני שלו אצל נשים באותו
מעמד שלו. יש כאלה הסובלים מסטיה מינית, יש
כאלה הנמצאים בנסיעות, ישנם חיילים
המשרתים במדינה זרה ואין להם אפשרות ליצור
יחסים של קביעות עם אשה אחת, וישנם מלחים,
וכך נוצרת דרישה לזנות. ברגע שקיימת דרישה,
קיים גם היצע. וזהו השוק הרגיל של היצע
וביקוש.

• האס המתירנות לא הפחיתה את
הדרישה לזנות?
לא. מפני שאדם לא. יכול לבוא לאשתו
ולהגיד לה — יש לי סטיה מינית. הוא הולך
לזונה, משלם כסף, מספק את צרכיו ושוכח. זונה
גם עולה פחות מאשה. לא צריך להוציא אותה
לארוחת־ערב, לא צריך לבנות סיפור שלם סביב
הבילוי.

• גברים נורמליים, החיים בחברה
מתירנית, שבה מותר קיום יחסי־מין
אקראיים, הולכים לזונות?
בוודאי. הרי אצל זונה אץ בעיות. אתה משלם
כסף ומקבל תמורה. אתה הולך לזונה, גומר את
העסק, משתחרר ולא צריך לתת דידוחשבון
ולסבך עניינים. מובן שיש זונות בדרגות שונות

.אצל פילים !ונו! הזנו
במגע מיו;י תמורת
הגנה ומזון שהוא נותן
ונקבה. פיל חזק אוסף
נקבות, הן שלב אף
אחו לא כוו לגעת
בהן. רק כשהוא נחלש,
גובו עליו פיל צעיר
יוחו ולוקח את הנקבות
לעצמו״
בהתאם לרבדי החברה. יש זונות ברמה אינטלקטואלית
גבוהה ויש זונות־רחוב. אדם יכול לבחור
לו זונה בהתאם למעמדו החברתי.
באנגליה פגשתי במועדון אקסקלוסיבי, זונה
נוסעת, שתפקידה לנסוע עם אנשי־עסקים.
איש־עסקים צריך לחתום על חוזה במאלטה, הוא
לוקח איתו זונה, היא בדרך־כלל יפה מאוד,
אינטליגנטית מאוד, ברמה אינטלקטואלית
גבוהה מאוד. היא משמשת לו גם כבת־לוויה וגם
מספקת את צרכיו המיניים.
קיים גם המונח ״אסקורט־גירלס״ ,בנות לוויה
לערב אחד בלבד, שתפקידן הוא ללכת עם
הלקוח לארוחת־ערב, לתיאטרון, לבילוי וגם
לספק את צרכיו המיניים.

שלם ־ הי חי ד ה
^ ירושלים אספה סטודנטית חייל שחיכה
לטרמפ, גילתה, אחרי שהורידה אותו ביערו,
כי נטל עימו את ארנקה, שהכיל 4000 שקלים;
את רשיון־הנהיגה שלה; את תעודת־הזהות שלה;
את תעודת־הסטודנט שלה וגם את מחשב״הכיס
שלה.

ב מ קו ם
^ תל־אביב התלוננה אשה, בעת שהגישה
^ תביעה לגירושין מבעלה, שהוא לא רק
מתעלל בה, מאיים עליה ומתקיף אותה, אלא
שגם, החל מהחודש השלישי לנישואיהם, הוא
משכיב דרך קבע את כלבו ביניהם, במיטה, ונרדם
כשהוא מחבק את הכלב.

הסנדלר הו לריחך
^ עפולה ניתחו מארגני הסוסיאדה את
*1מוצאם של המשתתפים במירוצי־הסוסים
הערביים של חג־הסוכות שעבר, גילו כי 52 מן
המשתתפים היו חברי קיבוצים; — 24 בני עיר;
— 19 יוצאי מושבים ו־ — 16 ערבים.

סוביני חבציר 141
^ מריש גילו ארכיאולוגים שחפרו במקום,
^ ואשר זיהו אותו עם הישוב הגלילי מרות
מתקופת החשמונאים, בית־כנסת, שמשקופו
עוטר במנורת שבעת־הקנים, ביצורים,
מיקווהיטהרה, אמת־מים וגת לדריכת ענבי־יין,
אשר היתה מוקפת עמודים שהוצבו בגומות
חצובות, כדי לאפשר את סגירת הגת ולהבטיח
בכך את טהרת היין המיוצר.

חבלעלכל לי ל ה
^ חיפה דחה בית־דין רבני בקשת אשה
^ נוצרייה בת 34 לגיור, כדי שתינשא כדת
וכדין ליהודי בן ,77 לו היא נשואה מזה שבע
שנים בנישואין אזרחיים, וזה מאחר שהאשה
הודתה שהיא מקיימת חיי־אישות עם הגבר,
למרות האיסור הרבני שהורה לגבר ״לקיים את
עקרון היהדות, לפיו אסורים חיי״אישות עם
נוכרייה.״

מי ב צו! של״גלבן
^ טפריה אישר הצפר הראשי של רשות
^ שמורות הטבע, כי שעה שבחורף 1981
ניצפו בדרום־הכינרת שני ברבורים בלבד, שבאו
לחרוף לתקופת־מה מאירופה הקרה, ניצפו בחורף
131982 ברבורים ובחורף הנוכחי ניצפו, עד כה,
כבר .20 הוא הביע את דעתו כי ריבוי הברבורים
נובע מתחושת־הביטחון ומתנאי־המזון שיש
לברבורים בצפון הארץ.

טו ה ר מי דו ת
^ בני־ברק, כאשר נודע לראש־העיר כי
המיקוואות בעיר עלולים להיות מושבתים
מכיוון שהעיריה לא שילמה את חובותיה
לספקי־הסולר, שבו מחממים את המיקוואות, הוא
כתב צ׳ק אישי על חצי.מיליון שקל, לפירעון
החוב, הודיע כי הכסף הוא הלוואה לעיריה,
שתשיב לו אותו לכש״ירחיב.״

שידור
צל״ש
ניסר הסחז־רנדוי
• לעורך־החדשות ולנתב רפיק חלבי,
על הדיוקן הטלוויזיוני של המישנה־למזכ״ל
ההסתדרות, ישראל קיפר, ששודר במיסגרת
המישדר במבט שני. הסרט של חלבי שירטט את
דיוקנו חסר־הכריזמה של קיסר כמות שהוא,
ובמקביל הביא תמונת־מצב מהמתרחש בהסתדרות,
ובעיקר הניכור התהומי שבין פועלים
חברי־הסתדרות ובין העסקונה של הוועד־הפועל.
הדמויות האותנטיות של פועלים, המשתכרים
בגבול משכורות המינימום, ומנהיג סוורי אשדוד
לשעבר, יהושע פרץ, חשפו את מתח

״כאשר חרות הופך להפקרות״.״

להתפרצות מילולית במיסדרון חטיבת־החדשות
של הטלוויזיה. חלבי התפרץ לעבר עורך מבט
מיכאל קרפין, בשאלה :״אני צריך לקרוא על
דבר כזה בעיתון?״
הסיבה להתפרצותו של מלבי טמונה בכוונה
שעזרן יחליפו בתפקיד עורך־המישנה של מבט.
קרפין, שהביא את חלבי לתפקיד עורר־המישנה
עם כניסתו לתקופת־ניסיון כעורך מבט,
הגיע באחרונה לסידרה בלתי־חדלה של עימותים
עם חלבי על רקע חדשותי־מיקצועי. בהדרגה
הפכו עימותים אלה לסידרה בלתי־פוסקת של
עקיצות הדדיות בין השנים. העקיצות הביאו
בסופו של דבר לתהליך ההדחודהלוחשת של
חלבי מתפקידו כעורך־המישנה.

גניזה ננס חסער
מזה כמה שבועות מסעיר את חטיבת״החדשות
של הטלוויזיה סיפור גניבת נורת־פנס ממכונית־שרות
של הטלוויזיה. גניבת הכתב־הגנב הוכחה
באמצעות עדות־ראייה. תלונה על״כך הוגשה
לידי מנהל־הטלוויזיה, טוביה סער, שכפה על
אותו כתב לרכוש נורה חדשה למכונית.
מתוך מניעים לא־מוסברים כלפי חוץ, גנז
מנהל־הטלוויזיה את התלונה. במגירתו, ולא
העבירה לדרג האחראי עליו: מנכ״ל רשות־השידור,
יוסף(״טומי״) לפיד.
כאשר נשאל המנכ״ל על כך, התחמק:
״העניין לא הגיע לשולחני. איני יודע במה
מדובר.״

ההרבהאח רון שלפא פז
את שלושת החודשים האחרונים שלו

4!4 4444^ 4

1 4 ^44* 44 444 4444

4^ 4^ ^ 444״

ירושלים, י׳ג בטבת תשמ״ד 19 ,בצדמבר .1983

רשות השידור
המנהל הכללי
אל: עובדי הרשות
בוטן האחרון רבו המיקרים שבהם נתנו עובדי רשות־השידור ראיוגות, פירסמו
רשימות, או השתתפו במופעים פומביים, שלא לפי הטדר הטוב, הנוהל והחוק.
היו עובדים שניצלו מידע, שעבת בזכות עבודתם ברשות־השידור, ומכרו אותו
לגורמים פרטיים. הם פירטמו אינפורמציה וחיוו דיעה בנושאים שבתחום טיפולם
ברשות, ובכך נתנו לגורם־חוץ שירות על׳חשבון רשות השידור.
היו עובדים שהופיעו בתור מנחים או משתתפים במופעים מיפלגתיים או
פוליטיים, או, להבדיל, במופעים שרמתם או אופיים אינם לפי כבוד המוטד שהם
נמנים עם עובדיו.
בכמה ראיונות, רשימות ומופעים, מתחו עובדי הרשווד ביקורת על הממונים
עליהם ועל מוטדות הרשות, ובמישור אחר, על הממשלה, מדיניותה ומעשיה. דברים
אלה לא זו בלבד שנוגדים את הטדר הטוב, אלא נם את חוק־המדינה בנדון, החל
גם על עובדי הרשות.
אני חייב להתרות ולהזהיר, כי הדבר לא יוכל להימשך, וכי מנוי וגמור עם הנוזלת
רשות׳־השידור לדאוג לכך שהעובדים יכבדו את החוק והנוהל.
מיכתבי זה בא, איפוא, להדגיש ולהבהיר, אף בלי קשר עם שאלת העבודות
הפרטיות, כי רשות השידור תנקוט אמצעי משמעת נגד עובד אשר:
(א) מפרטם, או גודם לפירטום דבר בנושא הקשור לתחום עבודתו ברשות, אלא
אם קיבל אישור מראש מהמנכ׳׳ל, באמצעות דוברת הרשות.
(ב) מופיע בתור מנחה או משתתף במופע ציבור הנושא אופי מיפלגתי או פוליטי,
או שנוטל חלק במופע שרמתו או אופיו עלול שלא להיות לפי כבודה של הרשות.
(ג) מתח ביקורת פומבית, בכתב או בעל־פה, על הנחלת רשות״השידור או
המוטדות הציבוריים שלה, ובמישור אחר, על הממשלה, מדיניותה ומעשיה( .נראה
לי, כי חבר-ועד המבטא בפומבי עמדה לגיטימית של הוועד, בטיגנון שכולנו
מחוייבים בו, לא יבוא במיטגרת איטור זה).
אני מקווה שיבינו העובדים את מאמצי ההנהלה לשמור על מיטגרות המכבדות
את רשות״השידור, על כל עובדיה. כאשר חירות הופכת להפקדות, הדבר פוגע,
לבטוף, לא רק בשמו הטוב של המוטד ובאמינותו, אלא גם בכל אחד מאיתנו.
חתום: יוטף לפיד.
שונות בידי פרי־לאנסרים (עובדים עצמאיים).
חלק מהעובדים העצמאיים מאוגדים באירגונים
מיקצועיים, המנהלים עם רשות־השידור מערכות
של משא־ומתן על קביעת שכר־העבודה.
עם קבוצות אלה נימנים הבימאים, הצלמים,
המקליטים, הנגנים (המצויים מזה כמה חודשים
בסיכסוך־עבודה עם הנהלת הרשות).
קבוצה אחת החסרה אירגון מיקצועי היא
הגדולה מכולם: קבוצת המשתתפים בתוכניות

מגיש עזת
במקום חלבי!
האבסורדים שבו פועלת ההסתדרות. שיא־האבסורדים
הושג בביקורו של המישנה למזכ״ל
במיפעל חרסה, שהוא בבעלות חברת
העובדים, ביקור שנראה כביקור ראש
מועצת־מנהלים של מיפעל, ולאו דווקא של
מנהיג־פועלים.
חלבי הוכיח בסירטו שאינו רק כתב מעולה
לענייני השטחים־הכבושים, אלה אישיות טלוויזיונית
יוצרת, אף שמוטב היה לו לוותר על כמה
פעלולים אמנותיים־כביכול שהיו מיותרים
לגמרי.

גגבי ם בינ ם
• למפיק מישדר־הצרכנות של הרדיו,
יורם אלפרט, על יום־המישדרים המרתק
שנערך ברשת ב׳ שעבר, שהתמקד במיכלול
נושאי הצרכנות בישראל. מישדר זה היה מעין
מהדורה בעלת עוצמה כפולה ומכופלת למישדרי
כולבוטק. הוא התפזר על עשרות ראיונות
ומוקדי־שידור במרכזי״קניות ומיפעלים, הוליך
את המאזינים לתדהמה רדיופונית, שמסקנתה
העיקרית היא שהגנבים בישראל אינם פועלים
בחשכת הליל, אלא לאור־היום, ושהגניבות —
פערי־התיווך המקובלים — מגיעים לכדי מאות
אחוזים, ואיש אינו פוצה פה, בעיקר המחלקות
המופקדות על הפקעת־המחירים במישרד
התמ״ת.

מאחרי המירקע
המס לו לשל עז ר!
התחזית של מדור זה מלפני חודשיים ימים,
בדבר מסלול קידומו של כתב מבט, חנן עזרן,
לעמדת עורך, הולכת ומתגשמת בימים אלה.
אמנם, עזרן טרם עבר קורס־עורכים של רשות־השידור,
אך פרט זה אינו מפריע לממונים עליו
לקדמו לעמדה זו.
ידיעה שהסתננה לעיתונות הביאה את
עורך־המישנה של מבט, רפיק חלבי,

חבר־ועד פאפו
פרידה מהזוג המוזר?
במוסדות הנבחרים של רשות השידור ובוועד־המנהל
שלה פתח אהרון פאפו בישיבת
הוועד־המנהל במיתקפה רבתי.
אחרי שהציע עצמו כמועמד למישרת המנחה
בתוכנית מה שבא, גינה פאפו את הקרנת קטע
מהסרט הקרב על אלגייר, שהוקרן במיסגרת
התוכנית שעה טובה. פאפו הגדיר הקרנה זו
כ״שטיפת־מוח פוליטית״ ,וכן את הראיון שניהל
מנחה־התוכנית, מאיר שליו, עם קצין־בדימוס
של לגיון־הזרים הצרפתי, כניסיון לעריכת
הקבלה בין צה״ל ו״הצבא הקולוניאליסטי
הצרפתי״.
את מסורת ״הזוג המוזר״ של הוועד־המנהל
הפרה שותפתו של פאפו למאבק בוועד־המנהל,
אהובה מרון, שצידדה בנושאיו ובמרואיניו
של מאיר שליו, ואף הוסיפה כי ״אין צורך לחשוש
מחוש־הומור בתוכניות בידור״.
את מקומה של מחן, כבן־זוג לעמדותיו של
פאפו, מילא יו״ר־הרשות, הפרופסור ראובן
י ירון, שתמך בדעתו של פאפו על הסרט ועל
הראיון עם הקצין.
להערכת עובדים בכירים בטלוויזיה, עשוי
פאפו בחודשיים־וחצי, שנותרו לו בתפקידו,
לתקוף כל מופע־מלל במירקע. לראייה מביאים
את התנגדותו העקשנית לכניסתו של ירון
לונדון כמנחה למישדר מה שבא, והתנכלויות
שהוא מתנכל למנהל חטיבת־התוכניות של
הטלוויזיה, צבי(״צביקה״) שפירא.
אבל חודשיים וחצי זה לא הרבה זמן.

״ הכלכלה הובונה״
של ר שו ת־ ה שי דו ר
ברשות-השידור קיים מחירון לביצוע עבודות

״.44״44

44444

לפני שבועיים הופץ ברשות־השידור חוזר פנימי של המנכדל. תרכנו
מדבר בעד עצמי.
הנהו כלשונו:

מגוחכים, ונוסף על כך יש המתנה של כחודשיים
בין ביצוע העבודה וקבלת שכרה.

מאחרי המיקרופון
הקרבעל שעה 3
קרב רדיופוני סמוי מתנהל מדי יום ביומו,
חמישה ימים בשבוע, בין תחנות קול י שראל,
וגלי־צודל.
הקרב מתנהל בין השעה 3עד לשעה 4אחה׳צ.
מצד אחד של המיתרס, ברשת ב׳ של קול
ישראל, מצוייה תוכניתו של גבי גזית יש
עניין, שהיכתה במהלך השנה החולפת את
התוכנית המקבילה בגלי צה־ל, התוכנית בין 2
ל־ .4זו תוכנית מרתקת הנחשבת באחרונה
כ״אופוזיציה רדיופונית״ למתרחש במדינה
ובשילטון.
אלא, שמול תוכנית זו הציב מפקד גלי צה״ל,
רול בן־ישי, שדר אלמוני ולא ידוע, בשם ארז
טל, עם תוכנית תחת הכותרת מה יש? תוכנית זו
מביאה בסיגנון ״זרוק״ של דיסק־ג׳וקי צעיר
הברקות פוליטיות ובדיחות (למשל, ביום שבו
החזיר השר מרדכי ציפורי את הוולבו שלו, החזיר
שר פיקטיבי במה יש בית־מלון שקיבל
מהממשלה לימים שבהם הוא אינו לן בביתו).
אין ספק, שהתחרות הנערכת בין 3ל־4
משפרת את איכות השידורים בשתי התחנות.

פסקול
ב רי ח ־ מי ל ה בלונז־ו!
תעלומת חזרתו של אלכם גילעדי, שהפך
שי ח גזית
הוא או ארז טלי
הטלוויזיה והרדיו. בקבוצה זו מצויים כותבי־טכסטים,
בעלי־פינות, תחקירנים, מחברים
ברמות שונות,
התוצאה לאי־קיומו של איגוד מיקצועי של
כותבים ומשתתפים הביא לכך שאלה הפכו
לקורבנות הישיחם של מדיניות ״הכלכלה
הנכונה״ ,נוסח רשות־השידור. סעיפי הכותבים
והמשתתפים ברדיו ובטלוויזיה, במחירון רשות־השידור,
עברו בשנתיים האחרונות שחיקה,
שהביאה לפיחות ריאלי של קרוב למחצית השכר.
אם רשות־השידור יכולה להתקיים בלא נגנים
(כפי שהטלוויזיה מתקיימת מזה זמן מה) ,ספק אם
היא תוכל לתפקד בלא כותבי־הטכסטים, בעלי־פינות,
תחקירנים ושאר מחברים.
הסכומים המשולמים בידי רשות־השידור הם

בינתיים סגן נשיא חברת אן־בי־סי, לעבודתו
בטלוויזיה הישראלית טרם נפתרה. גילעדי,
שהנהלת רשות־השידור תבעה ממנו להתייצב
בעבודתו בבניין הטלוויזיה ב״ 1בינואר, טרם שב
ארצה התוכנית שחק אותה בהנחיית הבדרן
תדר טופז יורדת שוב מעל המירקע. את
מקומה של התוכנית תמלאנה, במשך שבועיים- ,
הבובות של החבובות. בשבוע השלישי תמולא ,
מישבצת זו בסידרת־ההמשך של קרובים,
קרובים את הסידרה בת 18 הפרקים רוחות |
מילחמה, העומדת להסתיים בעוד כשבועיים,
עומדת לתפוס הסידרה מצדה עריכת
השבוע -יומן אירועים ביום השישי האחרון,
בידי הכתב הוותיק אורי גולדשטיין, אין
פירושה החלפת העורך הקבוע של היומן, מיכה
לימור. לימור יצא לכמה ימים ללונדון. הסיבה:
הוא הבטיח לכתב״הצבאי לשעבר של הטלוויזיה,
דן סממה, המשמש כשליח המגבית היהודית
בלונדון, להגיע אליו לברית־המילה של בנו^ ,
לכשייוולד. לסממה נולדה בת, ולמרות זאת קיי ם *
לימור את הבטחתו.
העולם הזה 2419

תוכניות מועדפות
יום רביעי
1 1 .1

• מדע: מחשבים (6.45
ערבית). מדבר במיסגרת התוכנית חידושים
והמצאות יובא סיפורה של
מהפכה חדשה בעולם המחשבים:
מחשבים מהדור החמישי, המשוכללים
יותר מכל המחשבים
שידענו, ובעת ובעונה אחת
פשוטים בהרבה לתיכנות ולהפעלה.

בידור: עוד להיט
( — 8.02 מזמר באנגלית).
בתוכנית מיבחר להיטים
לועזיים וסירטי וידיאו, בביצוע
להקות האבנים המתגלגלות
ויוריתמיקס.

רווקים. כל אחד משלושת
הגברים מנסה לכבוש את ליבה.
הזוכה בה הוא נור. אלא שמחלת־השחפת
שבה לקה מעיבה על
האושר.

• סרט קולנוע: התנהגות
בלתי־הולמת (10.15
— מדבר אנגלית) .עלילתו

של הסרט מתרחשת בהודו,
בשנת . 1870

14.1
• סידרה קומית: שלושה
בדירה אחת (— 8.30
מדבר אנגלית) .בפרק על
גיאנט אפשר לסמוך נשארת
ג׳אנט בבית כדי לחכות לטכנאי

11.1.84 מומלצות בטלוויזיה היוונית תוכניות יום רביעי
— 66.30 ערוץ 3
תוכנית לנוער: אנו נעים ( .
25 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה לנוער
המוגשת על־ידי השחקן סקוט באין, הכוללת נושאים
רבים ומגוונים בספורט, במוסיקה, ובעבודה. בכל פרק
מוצגים אלופים בענפי־ספורט מיוחדים, מאורעות חריגים
ותופעות מוזרות ועל־אנושיות שאירעו לאנשים. המניע
בכל התופעות האלה הוא כוח״ההתמדה והסקרנות
המלווים את האדם.

• ריגול: ריילי 9.10 ערוץ 50 — 6דקות
— מדבר אנגלית) .סידרת־ריגול חדשה, שנושאה

הוא סיפורו של אחד מגדולי המרגלים, סידני ריילי, שאת
האגדה על דמותו ניסו הבריטים להחיות יותר מדור אחרי
מותו, על-ידי הסוכן הנגדי ז׳רז׳ינסקי. במאבק נגד
הבולשביזם עובר הסיפור מחצרותיה הזוהרות של אירופה
אל בין חומות הקרמלץ.

יום חמישי 12.1.84
• תוכנית לילדים: צריף! הסיפורים 5.30
ערוץ 25 — 3דקות — מדבר ערבית) .סידרת
תוכניות לילדים בהפקה של הטלוויזיה הירדנית,
שמגישיה הן חמש בובות. בכל תוכנית מסופר סיפור בעל
תוכן ומוסר־השכל, ועל סמך הסיפור מתבקשים הצופים
הצעירים לכתוב חיבור באותו עניין ולשלוח אותו
למערכת. לכותב החיבור הטוב ביותר יינתן פרס.

• סידרה דרמאתית: בית־חולים (— 9.10
ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרת

שהופקה אחרי ההצלחה הגדולה שנחל מישחק הטלוויזיה
הנושא שם זה. בדומה למישחק, גם בסידרה מצליח פאק
מן לגבור על השדים הרוצים לחסל אותו — בעזרת
עורמתו הרבה וגלולות-הכוח שהוא זולל.

יום ראשון 15.1.84
• קירקם: עולם הקירקס 6.30 ערוץ — 3
50 דקות — מדבר אנגלית) .בידור לגדולים
ולקטנים, שאינו מצריו ידיעת שפה כלשהי. לוליינים,
מאלפי־חיות וליצנים — בתור הקירקם ומחוצה לו.

• סידרה קומית: ביקורי־בית ( 8.30 ערוץ 6
— 25 דקות — מדבר אנגלית ).סידרה קומית
המתרחשת על רקע בית־חולים. יחסי קירבה נוצרים בץ
המנהלת האדמיניסטרטיבית, אן אנדרסון(השחקנית לץ
רדגרייב) ,ובץ המנתח צ׳רלי מיכאלס (השחקן ויץ
רוג׳רס).

יום שני 16.1.84
• קולנוע: קולנוע — 10.20( 84 ערוץ — 3
45 דקות — מדבר ערבית) .סידרת תוכניות
בהפקה עצמית. הסוקרת סרטים חדשים במערב ובמיזרח,
ועוקבת אחרי סיגנונם ודרו עבודתם של בימאים
והתייחסותם לנושאים שונים, כגון האשה בקולנוע, מץ,
אלימית וכו׳,

יום ששי 13.1.84

יזם שלישי 17.1.84

מכבי-אש, הנעה לכל קריאת עזרה. הדגש הוא על
מאבקים באיתני-הטבע ובדליקות.

• מישם ט:מישפטי הכתר 8.30 ערוץ 6

— 90 דקות — מדבר.אנגלית) .סידרה אנגלית
המשחזרת מישפטים מפורסמים באנגליה במאה ה־ ,20 או
מישפטים פרי הדימיון אך הקרובים מאוד למיקרים
התרחשו במציאות. בתחילתה של כל אפיזודה מוצג

יום רביעי, שעה 10.05

יזם שבת 14.1.84
• סרט מצוייר: סאק-מן 5.45 ערוץ 3
— 25 דקות — מדבר אנגלית) .סידרת אנימציה,

דראמה רפואית בת שעה, המתרחשת בסנט אליג׳רס -
בית־חולים ותיק בבוסטון, העוסק בהכשרת צוותים
רפואיים חדשים. ושידרה מציגה את המאפיינים
ההומוריסטיים בדמויותיהם של רופאים, אחיות ושאר
אנשי הצוות הרפואי, ואיר משפיעה מחוייבותם ואחריותם
המיקצועית על חייהם הפרטיים.

• סידרה לילדים: מיקרי-חרום (2.30
בצהרים — בשני הערוצים — 25 דקות —
מדבר אנגלית) .סידרה אמריקאית אשר במרמה צוות

ליזי וסינאטרה: התקפה על המלכה

כתב״אישום, העדים והנאשמים מוזמנים כל אחד בתורו
אל הדוכן, ועדותם נשמעת בקשב רב. בתום העדויות
והסיכומים של הסניגור והקטיגור יוצאים המושבעים
להתייעצות, ומודיעים עם שובם לאולם בית־המישפט את
החלטתם: אם להרשיע או לזכות את הנאשם. במיקרה של
הרשעה נקבע גזר הדין על־ידי השופט.

• דראמה: מחזה השבוע 10.15 ערוץ 6

— 50 דקות — מדבר אנגלית) .הטלוויזיה
הירדנית מגישה מדי שבוע בשעה זו מחזה ממיטב
המחזאות הבריטית, בהשתתפות שחקנים מעולים, לרוב
מתיאטרון הכורסה, המוכר גם לצופי הטלוויזיה
הישראלית.

• בידור: ערב חופשי 10.20 ערוץ — 3
40 דקות — מדבר ומזמר ערבית) .אמנים
ואמניות ידועים מכל ארצות־ערב מגישים שירים, סקצ׳ים
ובדיחות, להנאת הצופים.

• סרט קולנוע: התקפה
על המלכה (— 10.05
מדבר אנגלית) .סיפור שור

חלק ב 10.30
מדבר אנגלית) .פרק שני
ואחרון, המבוסס על סיפרה
הנודע של המחברת הבריטית
וירג׳יניה וולף.

ים מודרני על-ידי קבוצת
הרפתקנים, המעלים צוללת
גרמנית טבועה מקרקעית הים
ורוקמים תוכנית לשדוד את
אוניית־הפאר קווין מרי. מרק
בריטיין(פרנק סינאטרה) ,קצץ־
צוללת לשעבר, ולינק לאנגלי,
שותפו לסירת״דיג להשכרה,
שקועים בחובות.

16.1
• תיעוד: עמוד האש
— שידור חוזר (— 08.05
מדבר עברית) .פרק שלישי

יום חמיש

בסידרה על הציונות, תחת
הכותרת עם ישראל איכה?
עורך ומחבר: יגאל לוסין.

12.1
• סידרת י טלוויזיה:
אוויטה פרון (— 10.10
מדבר אנגלית) .פרק שלישי

מתוך׳ארבעה פרקים בסיררה
המבוססת על חייה של רעיית
רודן ארגנטינה לשעבר, אוויטה
פרון. בפרק זה אוויטה פרון
מתחילה ליהנות מהכוח שבידיה,
בהיותה אשת־נשיא. הנשיא חואן
פרון ממנה אותה לעמוד בראש
שירותי הרווחה והצדקה של
ארגנטינה. כלפי כלי־התיקשורת
והעם משחקת אוויטה תפקיד
של אשה חסודה וצדקנית, אך
מאחורי הקלעים אין היא מהססת
לנהוג באמצעי לחץ ובאלימות.
את תפקיר אוויטה פרון מגלמת
השחקנית פיי דאנוויי.

יום שישי

• סידרה קומית: מישהו
מטפל בד 9.30 מדבר
אנגלית) .עוד אחד מפרקי
סידרת אינפנטילונים זו. שם
הפרק: יד הגורל.

• מותחן: זרים (11.00

ברטיש, בקסטר וגארד: אל המיגדלור(חלק ב׳)
יום ראשון, שעה 10.30
הטלפון, בעוד שותפיה יוצאים
לאוכל. גם גברת רופר נישארת
בודדה, אחרי שבעלה יוצא
לחזות בהפגנה על חוף־הים. שתי
הנשים חשות מקופחות.

13.1

• צוות לעניץ (10.30
— מדבר אנגלית) .ארבעת

• סרט ערבי: הקץ
לייסורים ( 5.32 מדבר
ערבית) .לילה מגיעה לעיר

ההרפתקנים, גיבורים בעלי
אומץ־לב בלתי־רגיל שלחמו
בצוותא בווייטנאם, מציעים לכל שירותי־חרב-להשכיר
המרבה במחיה.

הגדולה כשהיא חסרת כל
אמצעים. היא שוכרת דירה
בבניין שבו מתגוררים שלושה

• סאטירה: במבט הפון•

ומזמר

מדבר אנגלית) .בפרק חייו
הסודיים של ברל סמית ממשיכים
את המסע הבנאלי בים
הקאריבי. הדבר המרתק בסידרה
הוא הצילומים מנמלים שונים.

(11.15

מדבר

יום ראשון

אסיר המצפון שמיקרהו מתואר
בפרק זה הוא ויליאם בחיר —
לוחם-חופש צ׳ילי שעונה בידי
אנשי מישטרו של הרודן
פינושה.

באנגלית) .הפרק האחרון
בסידרה הבריטית, המביאה
קטעי סאטירה מהסוג האסור
להפקה על הטלוויזיה הישראלית.

15.1

סידרה בידורית: ספינת
האהבה (— 8:15

• תיעוד: אסירי מצפון
( — 9.40 מדבר אנגלית).

• דראמה: אל המיגדלור

— מדבר אנגלית) .בפרק
מלכודת ענוגה מוצאים עצמם
שני קציני היחידה המיוחדת של
הסקוטלאנד-יארד, בולמן ווי־ליס,
עומדים פנים אל פנים מול
רובה־ציד כפול־קנה, כשהם
פורצים לבית אחוזה ג׳ורג׳יאני,
בחיפוש אחר ראיות במיסגרת
חקירת שחיתות במימשל
המקומי.

יום שלישי
17.1
• סידרה נוסטאלגית:
רוחות מילחמה (— 10.10
מדבר אנגלית) .פרק 16
בסיררה המייגעת והמתארכת,
המספרת באורח קיצ׳י על
מילחמת העולם השנייה, כפי
שזו השתקפה בעיניו של המחבר
היהודי אמריקאי הרמן ווק.

ניחוח של אניוים ו ו וארנסה ש־ יוחנן
פאורום מעצוה ושיחוווה של גיור סססו
הסוד השמוו ביוחו של 1נסשו ציוצ״ו
האם חל פיחות בערכם של תוארי אבירות מטעם הממלכה
הבריטית המאוחדת? כך, על כל פגים, זה נראה לפי מיספר המעוטרים
על סף . 1984 למלכה אליזבת השנייה היתה עבודה רבה — להכתיר
900 מתושביה המכובדים של בריטניה — רובם בהמלצת ראש־הממשלה,
מארגרט תאצ׳ר — כאבירי הכתר. דרגות האבירות שונות ומשונות
והרמה שבהן, תואר. אביר הצלב הגדול של המיסדר הרם ביותר שליד
הכתר* ,הוענק לרוברט מאלתן, ראש ממשלת ניו־זילנד. גם בקרב
אמצעי התיקשורת, ישנם כמה אבירים חדשים, והבולט שבהם הוא שדרן
החדשות בטלוויזיה, אלסטר כרנט. גם פראנק סינליי שחקן
התיאטרון הלאומי יהיה עתה. סיר׳ ,לצד אוליבייה, גילגוד,
ריצ׳ארדסון, רדגרייב ומילם. אבירים נוספים — הם המשורר ג׳ון
וין, זמר האופרה רוברט טיר והסופרים סאצ׳בריל סיטוול ותק
פראנסים השחקנית כריסטי מק־ניקול, שביקרה לא מזמן
בישראל, חזרה להסרטה שהופסקה בצורה דרמאתית לפני שנה. היא שבה
לאירופה להסרטת לא ארקוד, סרט המספר סיפורה של חלילנית
משותקת היוצאת לסיור קונצרטים באירופה. לפני שנה הופסקו
הצילומים עקב מה שכונה על ידי אנשי יחסי־הציבור של הסרט כ.חוסר
איזון כימי אורגני׳׳ ,שעה שאחרים הגדירו זאת פשוט כ״התמוטטות
עצבים׳׳ .מק־ניקול גרסה, :זה הרי אידיוטי להאמין שנשברתי מכשלונם
של שני הסרטים שעשיתי קודם לכן.׳׳ שני הסרטים היו הסרט
הפיראטי וכלב לבן. הראשון היה כישלון קופתי והשני נגנז ולא ראה
אור מעולם בהפצה מיסחרית בארצות־ הברית סיר לורנם
אוליבייה מחלים מניתוח כליות שעבר בבית־חולים לונדוני ומתכנן את
עתידו. השחקן, בן ה־ ,76 מתכונן לקראת כתיבת ספר — אוליבייה על
מישחק שבועון החדשות הצרפתי פארי מאץ׳ בחר בדאנדטה
ובלך ואלנסד! כ.אנשי השנה׳ ,לפי מישאל שערך בין קוראיו. בכך הביס
המנהיג הפולני מנהיג פולני אחר — האפיפיור יוחנן פאולוס השני.
ואלנסה זכה ב־ 32$מקולות הקוראים והאב הקדוש רק ב 15
ג׳ודי פוסטר ממשיכה למשוך אליה צרות. השחקנית, שבשעתו
שימשה כנושא אהבתו הנכזבת של המתנקש בנשיא רונלד רגן,
השלימה הסרטה בצרפת וחזרה הביתה, לארצות־הברית. בהגיעה
לנמל־התעופה הבינלאומי של בוסטון נעצרה על־ידי המישטרה באשמת
אחזקת כמות קטנה של קוקאין. מאחר שלדברי דובר מישטרת
מאסאצ׳וסטס היתה זו ג׳ודי שהסבירה לשוטרים מהי אותה אבקה לבנה
שהיא נושאת איתה, הסתפקה המישטרה בהטלת 100 דולר קנם ושיחררה
את השחקנית, אבל אילו היתה מועמדת למישפט, היתה עלולה לבלות
במשך שנה בכלא סיפור הצלה עוצר נשימה סיפר טוני מינק,
שמטוסו התרסק על פיסגה מושלגת של הר בנירמכסיקו. אחרי שאשתו
נהרגה בהתרסקות והוא ובנם בן ה־ 14 נפצעו, הצליח טוני לגבב סביבם
איגלו משלג שאסף, וזה הגן על השניים במשך חמישה ימים,
כשהטמפראטורה היתה מתחת לאפם, ער שהגיעה חוליית ההצלה
הסוד השמור ביותר בחייו של וינסטוץ צ׳רצ׳יל היה אולי זה: בעת
כהונתו כראש־ממשלד״ ב־ ,1953 לקה בהתקף־לב, אך שניים משריו שמרו
על כך בסוד כמוס מפני הציבור ואפילו מפגי חבריו בקאביגט. מיסמכים
ממשלתיים שנחשפו רק עתה מגלים כי צ׳רצ׳יל, אז בן ,78 לקה
בהתקף־לב בקיץ 53׳ .רופאיו החליטו להגדיר זאת בשפה מפורשת, בעוד
ששני השרים, ראלף גאטלר ולורד סאליסברי תימצתו את ההודעה
כך שהתפרשה כאילו אחרי תקופה ארוכה של עבודה בלי הפסקה, היה
ראש־הממשלה עייף וזקוק למנוחה שלמה.

)0 1 1 1 1 0 . 0*11111
קאוווין ממונאקו:
הגברת הואשעה
ובית קאזיואג׳
עיתוני אירופה הכריזו
באנחה עמוקה :״שלום לנסיכה
קארולין, ברוכה הבאה, גברת
קאזיראגי.״ כך הם בישרו
לקוראיהם על האירוע החברתי
המסעיר של העונה, נישואיה
השניים של הנסיכה קארולין
לבית גרימאלדי ממוגאקו,
לבחיר לבה, איש־עסקים צעיר
בשם סטפאנו קאזיראגי,
העוסק יחד עם אביו בעסקי
קבלנות ואספקת חדרי־קירור.
כבר שנים שהנסיכה אינה
יכולה לנשום או להתעטש
מבלי שהדבר ידווח בהרחבה
בכל כלי־התיקשורת בעולם,
והיתה תקופה שבה האשימה את
העיתונות שהיא נושאת בחלק
מן האחריות לגירושיה מבעלה
הראשון פילים ז׳ונו.
מאז פקד אותה ואת מיש־פחתה,
האסון הכבד — מות
אמה גריים קלי ובחודשים
שלאחר מכן, היא נטלה על עצמה
בכל האחריות את התפקידים
של הגברת הראשונה
לנסיכות מונאקו.
באותה עת הכירה את
איש־העסקים האיטלקי, כשהת־ארחו
שניהם על יאכטה של
ידידים משותפים. ההתקרבות
היתה איטית והדרגתית, ולו רק
משום שקארולין למודת הסבל
לא רצתה לקפוץ שוב אל המים
מבלי לבדוק היטב קודם לכן
את טיבם. אבל עד מהרה החלו
הצילומים המשותפים שלהם.
הראשון שקיבל הודעה חצי
רישמית שאכן העניין מסודר
היה מארק בוהאן, מעצב־האופנה
של בית דיור, המלביש
הקבוע של קארולין. נאמר לו:
.תכין משהו יפה, אבל מאופק
ולא רעשני, החתונה בדרך, אבל
אין עוד תאריך ׳.גם תעלומה זו
באה עד מהרה על פיתרוגה,
כאשר הסתבר שכל הנוגעים
בדבר, בית גרימאלדי מצד אחד,
ומישפחת קאזיראגי מצד שני,
מרוצים מאד מביגדי החופה.

איב סאן דורו: האופנה חדרה רמוסיאוו
האופנאי איב סאן־לדרן,

ניעה גילן: גם הבת הקשה בעקבות האב
פיונה ג׳לן ובתמונה למעלה עם איזבל הופר ומיאו־מיאי) היא בתו של
שחקן הקולנוע הוותיק דניאל ג׳לן, שחנך שושלת שלמה של אנשי קולנוע. בנו
הבכור, כסאוויה, התחיל כשחקן והוא כיום אחד המפיקים המצליחים בצרפת,
בתו מאריה שניידר היתה לסנסציה בטנגו האחרון בפאריס ומאז, בכל פעם
שהיא מצליחה לא להסתבך עם ההפקות שבהן היא מופיעה, נותנים לה תפקידים
שמנים. עתה מצטרפת גם פיונה למסורת.
כבר בסירטה הראשון הקרנבל הגדול, שבו היא מופיעה לצידו של רוג׳ה
האנן ובהדרכת אלכסנדר ארקאדי(השניים שיתפו פעולה בהקשר היהודי)
מספרים שהיא משגעת את כולם. וזאת רק ההתחלה. עם שם כשלה, היא ודאי תגיע
רחוק.

המחבק בתמונה מימין את
הרקדנית זיזי ז׳אנמר בטכס
חנוכת תערוכה משלו במוסיאון
מטרופוליטן בניו־יורק _ ,הוא
הצרפתי הראשון שזכה בכבוד
הזה. במיסגרת מכון הלבוש של
המוסיאון, שהקדיש עד היום לנושאים תערוכותיו את כלליים, הוחלט הפעם לחרוג מן
השיגרה ולהציג 210 דגמים של
אופנאי אחד, המשקפים לדעת דיאנה המכון, מנהלת ורילאנד ועורכת ווג לשעבר),
את כל הלכי הרות אשר
השפיעו על לבוש הנשים
השנים
ב־20 האירופיות האחרונות.
כך, למשל, אפשר יהיה להבחין
בהשפעת הצייר מונדריאן
על אופנת 66־ ,1965 ברוח
הפופ״ארט של 67 66 הבאלט
הרוסי שהותיר רשמיו ב־1976
או פיקאסו, בשנים 80־. 1979
העולם הזה 2419

ליידי וי: אנא חידדו לפנק את בני!
יש צרות ויש צרות, ומה שנראה לאחדים כמו ברכה, יכול להתקבל
אצל אחרים כקללה. למשל עניין הצעצועים, שרוב הילדים משתוקקים
לקבל לקראת החגים. מסתבר שהנסיך ויליאם, בנה של ליידי די פשוט
טובע בים הצעצועים ששולחים לו כל אזרחי אנגליה באהבה רבה .״אנא,
חידלו מכך ״,פנתה האם המיואשת אל מעריציה, משום שאינה יודעת עוד
היכן לאכסן את כל המתנות, ומצד שני חוששת לתרום אותם הלאה, כדי
שלא להעליב את אלה שטרחו ויגעו לשלוח לבנה מתנה.
המקורבים לחצר המלוכה מתנחמים בעובדה אחת: הנסיך הקטן ניחן
בכשרון בלתי־רגיל להרוס כל מה שנופל לידיו. כך שאם לא תהיה שום
ברירה אחרת. פשוט יניחו לו לנגוע בכל מה שנשלח אליו, ואז יש סיכוי
סביר שתוך תקופה קצרה תיפתר הבעיה מאליה.

טאניה רוברטס, הגברת הצעירה הנראית בתמונה
למעלה, התפרסמה לראשונה כאשר הוזמנה בבהילות
להצטרף לצוות הגוסס של המלאכיות של צ׳ארלי
בגילגולן האחרון לפני שירדו מן המסך. זה הספיק כדי
להפוך אותה לאישיות מוכרת בבתים האמריקאיים ולכן,
כאשר החליטה חברת קולומביה ללכת בדרך כל
האולפנים האחרים ולהתמודד גם היא עם עולם הקופים
ובני־האדם השולטים בהם, נבחרה טאניה לתפקיד הראשי.
היא תגלם בסרט חדש את שינה, מלכת הג׳ונגל, מי

שהיתה גיבורה של סידרה מצויירת בשנות ה־ 30 ועתה
תופסת את מקומה על הבד.
אחרי שבו דרק עשתה ריגשי־נחיתות לטרזן, בסרט
שהפיק בעלה, ואחרי שיו האדסון (מרכבות האש)
החליט לספק גירסה אוריגינלית שלו לחיי לור
גרייסטוק (הלא זה שמו האמיתי של טרזן) ,באה הגברת
רוברטס, בהדרכת הכימאי ג׳ון (קינג קרנג) גילרמין,
להציל את שוכני הג׳ונגל בקניה, חיות ובני־אדם, מגורל
גרוע ממוות. מפיק הסרט הוא הישראלי יורם בן־עמי.

גיונתו דאסו:
התטח רא נובל
וחוק מן העץ

׳אלפדד הא״נקן: לא סתם מיליארדר
כל ידידיו אומרים עליו שהוא ״אמן החיים״ ,אבל המיליארדר אלפרד
האיינקן הצליח להוכיח שהוא יודע לא רק לחיות טוב, כי אס גם
להישאר כחיים, תרתי משמע. אחרי שצוות־חקירה מיוחד שמנה 50
שוטרים הולאנדיים, שיחרר את התעשיין בן ה־ 60 מידי חוטפיו — שהיו
חובבניים עד כדי כך שאפילו לא זכו בכופר — אמר למשחרריו. :טוב
שאתם פה, קצת פחדנו.״ אחרי רגע התאושש האיינקן, שנחטף יחד עם
נהגו, ומיהר לתקן את תדמיתו באמרו :״עכשיו צריך אמבטיה טובה
וארוחה טובה.״
לא בכדי בחרו חוטפיו של האיינקן באיש הזה דווקא. הוא ידוע כאחד
האנשים העשירים בהולאנד, בעל חמישה מיפעליס לייצור בירה, מעסיק
21 אלף עובדים, מוכר את תוצרתו ל־ 145 ארצות שונות ואף על פי כן,
ידוע בקרב עובדיו -כאדיב ולא נדיב. חוץ ממחווה שנתית אחת: פרס
של 80,000 דולר לביוכימיה (אביו היה כימאי).
העולם הזה 2419

שלוש שנים אחרי שמת מהתקף־
לב, גיו דאסן הוא עדיין שם־דבר
בצרפת, ומישפחתו ממשיכה להעסיק
את מעריציו. כך, למשל, התפרסמו
לאחרונה תמונות בגו הבכור, ג׳ונתן
(בתמונה משמאל) ,כשהוא פורט על
פסנתר ומחייך כפי שהאב היה נוהג
פעם לעשות. ג׳ונתן ואחיו ז׳וליין,
נמצאים ברשות האם, קריסטין, אחרי
מילחמות מישפטיות סוערות שהחלו
עם מות ג׳ו, בינה ובין הסב, שאינו אלא
בימאי הקולנוע הוותיק ז׳ול דאסן.
תקופה ארוכה ניטשה בין השניים
מילחמה על הזכות לגדל את הילדים,
אבל בסופו של דבר יושב הכל על הצד
הטוב ביותר. הילדים אצל קריסטין,
אבל הם מבקרים לעתים קרובות אצל
סבם, שהוא בעלה של שרת התרבות
היוונית מלינה מרקורי, ומתגורר
עימה ביוון. מדי שבוע ממשיכים
להגיע מיכתבי מעריצים רבים
למישפחה, ומדי שנה, ב־ 5בנובמבר,
מניח אלמוני (או אלמונית) שושנה
אדומה בודדת על סף ביתם.

היין הפריסאי שימח את התל־אביב 1
המצדיעים לה1לי 11ד הצדיע! בשיסחה גם לרמטכ״ל

בוז־ולה ישמח
לב אמש

| | ו \ 1ך 1דךךך 11ך הדוגמנית חווה לוי והספרית עליזה זלצר,
1 1 1 ^ 11ב >1111 1עצרו את המכונית שבה נסעו, ולגמו מיין
הבוז׳ולה. עליזה הגיעה ארצה לביקור מארצות־הברית, יחד עס ילדיה.

ך ץ גיגות הבוז׳ולה הם מסורת
( ובעיר פאריס. בוזיולה הוא יין,
שהבציר שלו נעשה בחודשי הקיץ,
ואפשר לשתות אותו רק בין אמצע
חודש נובמבר וסוף חודש ינואר. אחרי
חודש ינואר טעמו של היין הוא כטעם
מיץ פטל.
בפאריס מתהלכים בחודשים אלה
תושבי העיר כשהם שמחים וצוהלים,
שכן הבוזיולה ידוע כמשמח לבב
אנוש.
בעיר האורות נערכות מסיבות
מיוחדות לכבוד היין, שהרי השתיה
אצל הצרפתים היא מרכיב חשוב

בתרבות האכילה והבילוי. אין צרפתי
שלא יידע טעמו של הבוזיולה מהו.
וכל צרפתי המכבד את עצמו ישמח
להתבסם מעט מן היין, כשאת חיכו
מענגים גם כמה גבינות טובות ולחם
כפרי אמיתי.

תוו־ג׳י
המזמר

ך יי מות תל־אביבית יוצאת־דופן
( היא דמותו של בועז תורגימן.

חלי
1 1ך הדוגמנית
11#1 1 1 1גולדברג. עברה ב־מיקרה
ברחוב והתבקשה ללגום
מהיין ולחוות את דעתה עליו.

יין האדום־היבש, על׳

תה בעלת העסק איריס זהבי על הדלפק, הרימה רגל
אחת, ביד אחת החזיקה את הבקבוק ושתתה טמנו
בעוד שביד השניה היא החזיקה בכוס שיש בה

יין לעוד שני אנשיס. מאחור יהודה שופל,
השותף לעסק. יהודה עצר את התנועה ברחוב ובכך
יצר פקק״תנועה. הוא עבר ממכונית אחת לשניה
ובידו כוס שתיה, וחילק יין לכל מי שהיה מעוניין
לסעום. .כדי לקבל את השבת יותר בשיטחה ׳,אמר.

בישראל של ,1984 האנשים חרדים
לפרנסתם ומצב־הרוח אינו מן השמחים
ביותר. הכל עסוקים בניחושים — מתי
ובכמה יעלה מחיר הלחם ולאן ירקיעו
מחירי הדלק, ועד כמה תצטמק
המשכורת.
אך בכל זאת היו מי שהחליטו
לשמח את הציבור. ומה ישמח לבב
ישראלי? יין בהולה.
ביום שישי באו לבאר מטמון כל
אוהבי היין, לטעום את היין המיוחד
שהגיע מפאריס. היין זרם כמים
והטועמים לגמו ממנו בהנאה ומצאו כי
אין טעמו נפגם גם בצד גבינות
ישראליות ואפילו טחינה שהזכירה
לכל כי אנו נמצאים בצד המזרחי של
הים־התיכון.
מצב־הרוח היה מרומם, ובעל המקום
יהודה שופל עצר את תנועת
המכוניות שנעו מכיוון דרום לצפון־
העיר תל־אביב, וכיבד כל בעל מכונית,
שעצר את מכוניתו, בלגימה מהיין
היבש האדום.
בסקירה קצרה שעשה יהודה שופל,
הוא העלה כי כל האנשים ששתו כמה׳
כוסות מן היין יצאו את הבאר כשהם
מתנדנדים מצד לצד. אחדים מהם הודו
כי אכן התנדנדו, אבל ישר למיטה.
למחרת סיפרו בעיר כי.קורבנות׳
הבוז׳ולה לא פקחו עין לפני שעות
הצהריים המאוחרות של שבת.
כך שמי שרוצה להבטיח לעצמו
שבת־מנוחה, ילגום מן הבוז׳ולה וית־נדנד
למיטתו בערב־שבת.

הוא לא צריך לעשות הרבה כדי שכל
עובר ושב יעצור ויביט בו. מי שרוצה
להיות יוצא־דופן כמו בועז, צריך
להיוולד עם זה.
ראש מגולח ושיער צבוע בקצה,
נמוך־קומה, יפה, בועז תורג׳מן.
הוא גם מוכשר ורב־גוני: מעצב־בגדים,
מאפר, מציג מיצגי תנועה והיום
הוא גם שר.
את יכולת השירה שלו הוא מפגין
במועדון ליקוויד, אחרי 2בלילה.

שש עיניים
שהעליבה מורה. יחד איתה הושעו
וחברה, שתי דמויות יוצאות־דופן

מנחם מבידור ואשתו; קצין חינוך
ראשי יום אלדר, שישב ליד מזכירתר
לשעבר של ראש־הממשלה לשעבר

מנחם בגין, יונה קלימוביצקי.

יונה הקפידה לחייך בכל פעם
שמצלמה זו או אחרת הבזיקה, אבל את
הצלמים עניין דווקא קצין החינוך,
שבא בלבוש אזרחי יחד עם אשתו.
גם אנשי גלי צודל היו שם,
ובראשם מפקד התחנה הצבאית, רון

בן־ישי.

את אנשי הקולנוע הושיבו בשורה
אחת, כשבאמצע ישבו מנחם גולן
ואשתו רחל. מנחם גולן ניהל במשא־ומתן
כדי לקנות את קולנוע
תל״אביב, אבל בינתיים הוא ויורם
גלובוס באו ליהנות מן המחזמר
המהלל את הוליווד ולתרום קצת לקרן
לביטחון ישראל.
בין עשרות המכובדים שבאו לא היה
האיש שהכריז כי הוא תורם מיליון
שקל, הלא הוא ח״כ הליכוד רוני
מילוא. הח׳כ אמנם היה עסוק באותו
ערב בבחירות במרכז חירות, אבל
הבחירות הסתיימו בשעה סו וחצי, כך
שלא עיסוק זה הוא שמנע את הופעתו
של מילוא בערב התרמה זה.
מילוא פשוט לא היה שם, כך שלא

יכול היה לממש את הבטחתו בערב
שנועד לכך.
בין אם תרם מילוא לקרן ליב־י ובין
אם לא — ההצגה חייבת להימשך
וקולנוע תל־אביב שהיה גדוש
מוזמנים שימש כולו בימה לתורמים.
מי תרם וכמה — זאת אפשר לברר
אצל מנהלי החשבונות של הקרן.
אחרי שהסתיימה הצגת המחזמר,
הזמינו כל משתתפי ויוצרי ההצגה את
המכובדים למלון רמדה בתל־אביבי.
במלון חיכתה להם עוגת מרציפן,
שהיתה מעוצבת בצורת לב, כסמל
הקרן. אך מרבית המוזמנים לא באו
למלון ולא טעמו מן העוגה.
הרמטכ״ל, שנענה להזמנה ובא
למסיבה, התקבל על־ידי אורחי המלון
במחיאות־כפיים וזכה בכבוד לנעוץ את
הסכין בלב עוגת ליב״י.
משסיימו כל אנשי צוות ההפקה,
השחקנים והרקדנים, לחתוך את עוגת
הלב ולפזר חיוכים לעבר הצלמים
הרבים שהתגודדו מסביבם, והגיע
הקפה, חולקה העוגה בין החוגגים.
אולי הצליח המרציפן להמתיק את
הגלולה עבור אלה שהתקשו להיפרד
מן הסכום שתרמו לליב־י, ומי שלא
תרם זכה מן ההפקר ונהנה ממופע־חינם
וממרציפן־וזינם.

עה רמטכ״לית
בועז תורג׳מן עטף את גופו לפני
ההופעה, וחבש על הראש פיאה
לו מראה של איש מכוכב אחר.

וזרמטכ׳׳ל יודה

ראש המסה־הכללי של צה׳ל, המוקף
בשחקני ההצגה, שולף בהיסח-הדעת יד

דיאטה שר מוציפאן

הזמרת מירי אלוני נוגסת
בשושנה העשויה מרציפאן,
שהיתה קישוט לעוגה. מירי נגסה רק נגיסה אחת, מפני שלא רצתה להפר
את הדיאטה שהיא עוברת, ושבעיקבותיה הפחיתה 15ק׳ג ממשקלה.

**,ו של תורג׳מן, אילת, שלומדת קולנוע
:ימים אלה הושעתה מהלימודים בטענה
עוד ארבעה תלמידים. מימין: סיגל קארו
:תילבושותיהן בחיי הלילה של תל״אביב.

ס הרי הנאום של הנשיא־לשעבר
\4יצחק נבון במישמרת הצעירה
של תנועת־העבודה, ואחרי שנבחר
אריאל שרון, מטעם מרכז חרות
בבחירות חשאיות, וניצח על חודה של
נקודה, כמועמד לראש מחלקת העליה
והקליטה של הסוכנות היהודית
וההסתדרות הציונות העולמית, באו כל
הנוכחים לקולנוע תל־אביב, שם הוצג
המחזמר הללויה הוליווד.

הם לא באו לשם סתם לשם הבילוי,
אלא משום שהיה זה ערב התרמה לקרן
ליב״י.
במחזמר צפו הרמטכ׳׳ל־לשעבר,
מוטה גור ואשתו, שעזבו את המקום
בהפסקה, הרמטכ׳׳ל־לשעבר חיים
בר־־לב ואשתו, שישבו בשקט בשורה
הרביעית, והרמטכ״ל בהווה משה
(״משה וחצי׳) לוי ואשתו.
עוד היו בין המוזמנים: יו׳ר הכנסת

1־וךי רעיה מי, אשתו של הרמסכ״ל משה לוי
11 #התלוותה אל בעלה למסיבה שנערכה אחר
ההצגה. השניים התקבלו בתשואות רמות על״ידי אורחי המלון

חחלמך

ציפי מנ ש ה

גם זה ...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה ...וגם זה...וגם זה...וגם זה...

וואמן? שבדה!

פגשתי אותה יושבת בבית־קפה עם חברה שלי. נעצרתי כדי לברך את
החברה, ומעייפות התיישבתי על ידן לשתות איזה אספרסו קטן .״תכירו׳,
אמרה החברה שלי .״נעים מאוד ״,אמרנו שתינו.
היא — במה את עוסקת?
אני — כותבת בעיתון.
היא — אה, עיתונאית כזאת?
אני — בדיוק. עיתונאית כזאת.
היא — לי ברוך־השם, יש בעל מספיק עשיר כדי שלא אצטרך לצאת
לעבודה.
אני — יופי לך.
היא — אפשר ממש להשתגע מקור בעיר הזאת. אני ממש לא מבינה,
הרצליה־פיתוח כל־כו קרובה לתל־אביב ובכל זאת מזג־האוויר אצלנו
הרבה יותר נעים.
אני — אז למה את באה לתל־אביב?
היא — הייתי צריכה להיות בכיכר־המדינה, לבחור לי כמה פריטים.
את יודעת, מחרוזות, חגורות, חזרנו עכשיו מפאריס. קניתי לי כמה דברים
טובים. פאריס זה בשביל קניות, אבל את החופשה בילינו בעמק הלואר.
תשמעי, משהו — משהו. הייתן כבר שם?
אני — לא.
חברתי — לא.
היא — טוב. זה ממש חובה. אין מקום כזה בעולם, אני אומרת לכן.
פשוט תארוזנה ותיסענה.
אני — אני מבינה שהיית כבר בכל העולם?
היא — כן, כמעט. אנחנו נוסעים לפחות פעם בשנה. בשנה שעברה
היינו באנגליה, שהיא ממש כלום ליד סקוטלנד.
עברו חמש הדקות של התדהמה שלי והתחלתי ליהנות מהמיקרה
היושב ממולי. הסתכלתי על החברה שלי שהרגישה מאוד לא בנוח וקרצתי
לה, מעין ״חברות יש לך׳.
אני — תגידי, מה דעתך על ארצות־הברית?
היא — תיראי, אמריקה זה לא הסטייל שלי. כל־כך המוני. אני מודיעה
לך שבפאריס מכרו בחנויות לפני חמש שנים את מה שמוכרים עכשיו
אמריקה בבית

באמריקה. הבנתי את זה ממש אחרי יומיים ומאזי פשוט כל הזמן היינו
בתיאטרון. אנחנו, בעלי ואני, משתגעים על תיאטרון.
אני — מה ראיתם?
היא — אני לא זוכרת את השמות.
החברה שלי הרביצה שניים־שלושה שמות של הצגות וההיא התפרצה
לדלת פתוחה וצעקה ״כן, כן, זה היה נהדר ׳.קיבלנו את האספרסו שלנו.
המיקרה ביקשה סוכרזית, כי היא צריכה לשמור על המישקל.
אני — למה לך לשמור על המישקל. אם תאבדי איזה עשרה קילוגרם
לא יזיק לך דווקא.
היא — מה זאת אומרת?
תוך כדי הכנסת הסוכר לקפה שלי ראתה המיקרה את הידיים שלי ואת
הטבעת שעל אחת מהן. היא זינקה בהתלהבות על היד שלי, אבל עצרה את
השימחה ובהבעה של זילזול גדול. אמרה — זה לא אמיתי. נכון?
אני — בטח לא אמיתי.
היא — תיארתי לעצמי. את לא נראית כמו אחת שיש לה יהלומים.
אני — איך אני נראית?
היא — תראי, אני קצת מבינה בפסיכולוגיה. יש לי עין לאנשים. אותי
אי־אפשר לסדר. אני אשתו של איש״עסקים, בעל מיפעל מצליח.
אני — יופי, אז תגידי איך אני נראית לך?
היא — טוב. את נראית כזה טיפוס רציני. גרושה בלי ילדים. אני
חושבת שאת די חכמה, אבל אין לך חוש״הומור ויש לך הרבה דיכאונות.
נולדת בקיבוץ או במושב, וההורים שלך הם מרוסיה או מפולניה. את
חרוצה ודייקנית, ואני חושבת שאת פקידה בכירה באיזה מקום.
חברה שלי — הרי אמרנו לך שהיא עיתונאית.
היא — מה? עיתונאית? תגידי, איך הגעת לעיתונות?
אני — כמו כולם, פרוטקציה.
היא — תגידי, את יכולה להמליץ עלי בעיתון שלך? יש לי הרבה מה
להגיד.
רבותי עורכי העיתונים! אם מה שיש לה להגיד מעניץ אתכם —
כתובתה שמורה במערכת שלנו.

שימוש חוזר

כל הזמן אני מחפשת לכם רעיונות לימים
הנוראים, כשכל בגד חדש עולה משכורת, כולל
החזקת טלפון, הוצאות רכב וספרות מיקצועית.
פעם, לפני שנים, לפני שידענו בכלל שיש

כלכלה נכונה, דווקא כל אחת קנתה לעצמה כמה
וכמה סוודרים כל עונה. אלא מה, עכשיו הב1
ישנים וכל החברים כבר ראו אותם ואולי אפילו)
איזה שרוול נאכל על־ידי העש. ומה חשבתם
טובה בליל הסילווסטר היינו מוזמנים לשלוש
מסיבות שונות. כל השבוע התלבטנו לאיזו מהן
ללכת ואיך להסביר לבעלי המסיבות האחרות
למה לא באנו אליהם.
זה נכון שלמסיבה א׳ הזמינו אותנו כבר לפני
חודש, אבל מסיבה ב׳ נערכת במקום ששם תמיד
המסיבות נורא מצליחות וגם רוב האנשים שם
שונאים לרקוד (דבר חשוב מאוד במסיבות).
לעומת זאת, מסיבה ג׳ היתה צריכה להתקיים
אצל זוג שכבר הזמין אותנו ארבע פעמים ואף
פעם לא באנו מכל מיני סיבות שלא היו תלויות
בנו, ועכשיו כבר ממש לא נעים.
ככה היה לנו נושא מאוד מרתק לדון בו
במשך שבוע, ואפילו קצת רבנו(בעלי ואני) ,כי
הוא טען שמי שנעלב כי לא באו למסיבה שלו,
זה בטח מגיע לו ואני טענתי שיש כל מיני
חוקים בציביליזציה ולפחות חלק מהם צריך
לכבד. אחר־כך הוא אמר ככה, ואני אמרתי אחרת
ועד יומיים לפני המועד לא הצלחנו להחליט לאן
נלך, ולכל מי שצילצל אלינו כדי לברר אם נבוא
אמרנו — כן.
יומיים לפני הסילווסטר נגמרו לנו כל
הבעיות. הבייבי־סיטר טילפנה ואמרה שהיא לא
יכולה לבוא, כי גם לה יש איזו מסיבה נורא
חשובה והיא לא רוצה להפסיד אותה. נשמנו
לרווחה ושוב השתכנענו שהטבע כל הזמן פועל
לטובתנו. הלך פארש הסילווסטר הזה, שיהיה
בריא.
החלטנו לבלות ערב שקט בבית. עד חצות
לראות טלוויזיה ובדיוק בחצות לשתות איזו
כוסית ליקר, להתנשק וללכת לישון. הטלוויזיה
כנראה להכעיס, גמרה את שידוריה ב־11.20
ובעלי החליט שאין לו כוח לחכות 40 דקות
בשביל להתנשק עם אשתו החוקית. בשבילי זו
שעה מוקדמת, אז הלכתי למיטבח לכתוב לכם
את השטויות שלי. בדרך לחדרדזשינה צעק לי
בעלי :״תעירי אותי מחר מוקדם מאוד בבוקר,
שנהיה הראשונים בתור לשנה החדשה׳.

אני יודעת שכולכם מכירים פום־קורן, ל:
גיליתי לכם את אמריקה. תיכף כולכם תגידו ל׳
שפופ״קורן זה הדבר הזה שהילדים תמיר
מבקשים בקולנוע. נכון, עד פה כולם יודעים.
עכשיו תגידו לי מה עושה הפה שלכם במשך
ארבע שעות, כל ערב, מול הטלוויזיה? אוכל

בוטנים וסוכריות, וסנדוויצ׳ים ופירות,
ושוקולדים וצ׳יפס ובייגעלך, וגרעינים לבנים
ושקדים קלויים. אתם יודעים בכלל כמה כל זה
עולה? אתם יודעים, למשל, שזוג ממוצע מחסל
כל ערב מול הטלוויזיה קרוב ל* 500 שקל. לא,
זה לא סקר מינה צמח, זה סקר דניאלה שמי.
טוב, אל תתעצבנו. הגעתי לפואנטה. שקית
אחת של גרעיני תירס לעשיית פופ״קורן עולה
52 שקלים והיא מספיקה לשש פעמים, כאשר
כל פעם זה סיר ענקי מלא ביופי הזה. אם מישהו
עכשיו לוחש לעצמו בשקט, שהוא לא סובל
פופ־קורן, זה פשוט סימן שבחיים שלו הוא עוד
לא אכל את זה עם הרבה מלח ועם חמאה.
מאז שגיליתי את התגלית, כל ערב קצת לפני
מבט, אחרי שמשכיבים את הילדים, כמובן, אני
הולכת למיטבח, שמה כף שמן בתוך סיר פיירקס,
שופכת על השמן החם שיכבה דקה של גרעיני
תירס וסוגרת את המיכסה של הפיירקס. בזמן
שאני גומרת לשטוף את הכלים של

ארוחת־הערב, אני שומעת את הבומים של
ההתפוצצויות ודרך הזכוכית של הפיירקס אני
מביטה בפלא. כשהסיר מתמלא לגמרי ונגמרים ׳
הבומים, שמים כפית־מלח ושתי כפיות חמאה*
ומנערים טוב טוב את הסיר הסגור. אחר־כך, עם
הסיר ביד, עוברים לחדר־המגורים, כדי שכולנו
ביחד — בעלי, אני והפופ-קורן — נוכל לעמוד
ביתר קלות במישפט הפתיחה של מבט, שהוא
בדרך־כלל :״ממשלת ישראל החליטה היום
תנסו את זה. לא כל מה שילדים אוהבים זה

טיפשי.

לעשות בסוודרים האלה השנה? לזרוק אותם?
לתת לעניים?
אתם עניים רבותי.
תיראו מה עשתה הבחורה שבתמונות האלה
ותעשו גם. זה יופי של רעיון למשהו חדש
ממשהו ישן. הבחורה לקחה שלושה סוודרים
ישנים (אבל גם שניים מספיקים ).אחד קרוע
קצת, אחד ישן ואחד שהיא סתם לא סובלת.
פרשה כל סוודר על שולחן וגזרה כל סוודר להבי
הרבה ריבועים שיצא לה. כשהיו לה המון
ריבועים, היא התיישבה עם מחט וחוט וסגרה את

העיניים הפתוחות שנוצרו מהגזירה במיספריינ
כשכל הריבועים היו מוכנים, היא התאימה או
הצבעים וסידרה אותם על השולחן לפי הסד
שבחרה. אחר־כך היא לקחה רצועות ארוכות ש
בד בצבע מתאים, ותפרה אותן על הריבועינ
הכל ישר וחלק, אין שום הסתבכויות ע
שרוולים או צאוורון. כל מה שצריך לעשות ז
להסתכל טוב טוב על הצילומים ולעשות לבו
תאמינו לי, אם אני יכולה, גם אתם יכולים. אגו
אם במיקרה נשארו לכם ריבועים עודפים, למ
לא תעשו איזה תיק יפה? איך אומר שלמה ניצי
״נו ...מה אתם אומרים?׳

דניאלה שמי

.,קא זה רוסו,,,
מקום שר
סטו־נ־טיז
והצגות מין
חיות, קאזינו
ומועדוו־רירה,
היה אתר־התיירות
מסי 1רישוארים באמסטרדאם. עד
שנשוו ער־יד הישואר יוסף רן, שהתקבל
שם לעבודה בגלל היותו ישראלי

^ שאתה נוסע לאמסטרדאם,
אתה מבקר בשלושה מקומות,
במוסיאון ואן־גוך, בבית אנה פרנק
ובקאזה רוסו. זאת אמסטרדאם
בשביל כל תייר ממוצע,״ אומר מוישה
נוי, מנהיג להקת הדולפינים, כשהוא
נמצא עדיין תחת רישומו הכבד של
האסון שפקד את בית־השעשועים
האמסטרדאמי ק אזה רוסו.
הבית נמצא ברובע האורות האדומים
של אמסטרדאס, והעברית היתה כמעט
השפה השנייה בקאזה רוסו.
ישראלים שהגיעו לאמסטרדאם נהגו
לפקוד את המקום, ותמורת סכום של
50 גילח הגשימו את חלומותיהם
האפלים ביותר: לחזות במו עיניהם
בהצגת־מץ חיה.
אך הקאזה רוסו לא היה רק מין, הוא
היה גם קאזינו, מועדון־בריאות
אכסקלוסיבי ומועדון־חברים, שכלל
גם מועדון־לילה, קלאב ,26 ומועדון
אימוני־ג׳ודו, שבו התאמנה נבחרת
ישראל בג׳ודו ובקראטה חינם אין כסף.
אך מעל לכל היה ק אזה רוסו אדם
אחד שנקרא יום ואן דה־פריז.
דפינלסון בפול מאה
^ חודש שעבר שרף ישראלי
^ כשם יוסף לן את הבית 16 .איש
נספו בשריפה, ומהמקום לא נותרה אבן
על אבן.
מוישה נוי שמע על השריפה עוד
באותו הלילה. אידית דה־פריז, בתו בת
ה־ 21 של בעל־הבית, שהיתה מנהלת
מועיודהבריאות, טילפנה אליו וסיפרה
לו על האסון. נוי ארז מיזוודה ומייד
יצא לאמסטרדאם, כדי להימצא לצד
ידידו, יופ דודפריז, בשעה קשה זו.
כיום, שבועיים אחרי האסון, מנסה
דה־פריז לשקם מחדש את המקום
שנשרף.

על האיש יום דדדסריז, מלך
חיי-הלילה של אמסטרדאם ועל
״קאזה רוסד, מספר נוי:
המועדון היה ממוקם ברובע
האורות האדומים ובגלל המועדון הפך
הרובע למקום הכי־בטוח באמסטרדאם.
יופ הקפיד שלא יהיו שם לא סמים ולא
סרסורים, ותיירים יכלו ללכת שם
כשקט.
יום הקים את המועדון לפני 12

שנים. כל חייו הוא היה בעיסקי־לילה.
הוא היה נהג־מונית, בעל־פאבים,
באמסטרדאם מכנים אותו ״שוורץ יופי,
כלומר יום השחור. יום הוא ענק בן ,48
נשוי לווילי ואב לשתי בנות, אידית בת
21 המנהלת את מועחדהבריאות,
ומרגרט בת ,19 תלמידת־תיכון.
כשבנה את ק אז ה רוסו, כך סיפר לי,
לא תיאר לעצמו שהמקום יהפוך
לשלאגר של חיי־הלילה באמסטרדאם.
הכרתי אותו דרך אשתו. לילה אחד
הייתי שיכור והחלטתי להשקות את
כל באי מועדוך הלילה של מלון קיסר
באילת. שלחתי שמפניה גם לשולחן
שבו ישבה גברת דה־פריז עם בתה.
הגברת סירבה לקבל את השמפניה,
אלא אם אצטרף לשולחנה. הצטרפנו
לשולחן.
היה נחמד מאוד. היא שיגעון של כתובת השאירה היא אשה.
באמסטרדאם, סיפרה שיש לה ולבעלה
מועדון, ובקרוב הם פותחים מועדון
חדש ואנו מוזמנים לפתיחה.
כעבור זמן הזדמנתי לאמסטרדאם.
טילפנתי, ענה לי בעלה, אמר ששמע
עליי מאשתו והזמין אותי לבוא לבקר.
•תשאל על יופ,״ אמר לי.
עדיין לא ידעתי באיזה מץ מועדון
מדובר.
הם מתגוררים בפנטהאוז של קאזה
רוסו. הובילו.אותי לפנטהאוז. וילי
פתחה את הדלת. היו׳שם כמה אנשים
והיא אמרה. :תכיר את יופ, בעלי.״
פיתאום עמדתי לפני בן־אדם שנראה
כמו רפי נלסון כפול מאה. מייד ראיתי
שיש לי עניין עם אחד לא רגיל. הוא
ענק. מה זה ענק! יש לו זקן והוא כמעט
קרח. הוא חובש כובע־טמבל שלא
רחצו אותו איזה עשרים שנה. כל פעם
שהייתי בא, אחר־כך, לבקר אותו
מהארץ ונותן לו במתנה כובעי־טמבל,
לא עזר לי. הוא היה תולה אותם בארון
וחובש את אותו הכובע.
הוא לובש טרנינג, גם כן בן עשרים
שנה. יום אחד קניתי לו בציריך טרנינג
חדש של אדידס. הוא לבש את
הטרנינג. לא הספקתי לזוז — חזר
לטרנינג המהוה שלו.

באונייה
של קולומבוס

^ ח ד הסיסורים עליו, זה שיום
\ * אחד הבת הצעירה שלו באה

—י*י^ו19י*יו<—313— 1

להקה ישראלית

הישראלית שהופיעה באופן קבוע במועדון־הלילה של
קאזה רוסו, לעד אמגים אירופיים ידועים נמו דמיס

מבית־הספר עם חברה וראתה אותו
בתעלה. היא ניגשה אליו והחברה שלה
אמרה לד. תזהרי ממנו, הוא נראה
דלפון, פושט־יד, והבת אמרה, זה אבא
שלי. הוא מיליונר. כל הבתים ברובע
האורות האדומים שייכים לו, ולא
רואים עליו.
איך שהיכרתי אותו, במישפט
הראשון, נוצר בינינו קליק בלתי רגיל.
הוא ..אוהב מאוד מוסיקה. יש לו נפש
של אמן. הוא אספן־עתיקות. היה לו
בקאזה רוסו חדר שקרא לו.הפראק״.
היו שם אוצרות־אמנות יקרים מאוד.
הכל הלך בשריפה.
היתה לו ספרית־הווידיאו הגדולה
ביותר שראיתי בימי חיי. אין סרט שלא
היה לו.
הוא היה חולה על אוניות ומכוניות
ספורט. היו לו ספינות־מירוץ ומכונית
מכל סוג ומכל דגם הכי חריש, אבל
לצורכי יום־יום הוא נסע בג׳יפ מודל
,1942 שכל פעם שהייתי יעולה עליו,
הייתי נחנק מהריח של הבנזין.
הפנטהאוז היה עשוי בסיגנון מאופק
בצורה של אוניה. הרבה עץ וחבלים,
פנסים ומדרגות. תמיר היתה לי הרגשה
שאני מפליג באונייה של קולומבוס.
הייתי נכנס לדירה, הייתי שוכח
בכלל מהמועדון. זה היה משהו אחר.
היתה הפרדה מוחלטת בין העסקים
למטה ובין החיים הפרטיים.

רוסוס, גייס אנד דולס ואחרים. הלהקה הגיעה האדומים לקאזה רוסו שברובע האורות
באמסשרדאם, נימה להנאתה ואז החליט יופ
דה־פריז לחתום על חוזה עם הלהקה הפופולארית.

הוא אהב לקרוא לי מוישה, וסיפר
לי שגם שמו העברי הוא מוישה, וכך
נהגנו לכנות זה את זה מוישה ומוישה.
בלילה הראשון שהיכרנו אחד את השני
עלינו על הג׳יפ ב־ 7בערב ועד הבוקר
דיברנו על יהדות. הוא היה יהודי
חם־חם־חם. לפני עשרים שנה הגיע
ארצה עם אונייה, שהשאיר אחר־כך
מול חופי אשקלון. הוא ניסה לעלות

היה זוז בניין בן ארבע קומות. בקומה
הראשונה התקיימו ריקודי סטריפיטיז.
שמונה עד עשר סטרים־טיזאיות
התחלפו ביניהן, כשבר־משקאות
משרת את האורחים, שישבו בבורסות
נוחות. ברגע שגמרו הסטריפ־טיזאיות
להופיע, היה הקהל מפנה את האולם
לנגלה הבאה, ועולה לקומה השנייה.
בקומה השנייה הוקרנו באולם־

על מה שהתרחש ב״קאזה
רוסו׳׳ לטבי השריטה ובליל
השריטה מסר מוישה נוי:
ק אזה רוסו הפך לבית שלנו
באמסטרדאם. הופעתי שם עם הלהקה
שלי. זה התחיל עם זה שהתחלנו סתם
כר בכיף לנגן ושיתקנו את הקאזינו.
כולם באו לשמוע אותנו. ואז יופ
החליט לשלוח את הבת שלו לארץ,

!*1111^ 1ך | 1המוסיקאי הישראלי ומנהיג להקת הדולפינים, שה
11 1111111 חברו של יופ דה־פריז, מיהר, עם היוודע לו האס
לטוס לאמסטרדאם. הוא הכיר את הישראלי ששרף את חמקו

פריז, שכונה באמסטרדאם ״שוורץ יופ״ ,הוא יהודי
ארצה, אבל לא התאקלם. הוא אהב את
הארץ בצורה לא־רגילה, היה תורם
המון כספים ואהב ישראלים שהיו
ממלאים את המועדון שלו. כל אותו
הלילה לא ידעתי בכלל שיש לו
מועדון של לייף־שואו.
תוך כדי שיחה אמר שאין טעם
שיסביר לי במה הוא עוסק, כי זה שולי.
זו פרנסה ,״אתה תראה במשך הזמן,״
אמר לי. כל הזמן היתה לי הרגשה
שהוא לא רוצה להרשים אותי בכסף
שלו. ב־ 7בבוקר לקח אותי לסיור
בבניין והראה לי את הקאזינו והמועדון
שהוא עומד לפתוח.
הבניין היה מורכב משמונה בניינים
מחוברים יחד.
הקאזינו היה אחד מהיפים שראיתי
אי־פעם בחיים. היה שם תיאטרון, שלא
היה מבייש את לאס־וגאם. בהולנד
הקאזינו מותר רק מחוץ לאמסטרדאם,
ובכל זאת קיימים כ־ 40 מועדוני
הימורים חוקיים שאסור להפעיל בהם
רולטה. התפעלתי מהמועדון. הושקעו
בו מיליונים של דולארים.
הוא הראה לי את מועדון־הבריאות
הכי־יפה בעולם, והכיימשוכלל, הוא
היה מיועד רק לנשים, והיו בו 2000
חברות. היו שם סאונות ומיתקני שיזוף
וספורט. מה זה קלאסה? דבר כזה לא
רואים! היה שם מועדון של כל
בג׳ודו ובהיאבקות.
אלופי־העולם
אלוף ישראל, יונה מלניק, היה מתאמן
שם קבוע.
אלופי העולם וים רוסקה וכרים
דולמן היו מאמנים שם, ויום בחיים שלו
לא לקח תשלום מהספורטאים
הישראליים. הוא היה מלך רובע
האורות האדומים. כל הבניינים ברחוב
שלו.
לעומת זאת, לא היה לו שום מגע
עם זונות, עם סמים או עם כל דבר אחר
הקשור בפשע. מעולם לא ישב
בבית־סוהר. אם יש לו בעיות, זה רק עם
מס־ההכנסה ההולנדי.

אוהב ישראל, והוא הבעליס של קאזה רוסו ורוב
הבתים ברובע האורות האדומים. יופ המיליונר אוהב
לשוט על ספינותיו הרבות, חובש כובע טמבל וטרנינג.

קולנוע סרטים פורנוגרפיים וכשהיה
האולם מתפנה היה הקהל עובר לקומה
השלישית, שם התקיים האקט של
הופעת־המין החייה. בהופעה היה
משולב מין בין שתי נשים, בין גבר
ואשה, לעיתים בין שתי נשים וגבר
ולחילופין.
ההופעה היתה עשויה היטב, עם
בימאי, תפאורה ותאורה נכונה. בין
המשתתפים היתה גם ישראלית
מחיפה. הבחורות שמשתתפות במופע
כזה הן בהחלט לא זונות. הן נותנות
עשר הופעות בלילה. החיפאית הופיעה
עם החבר שלה, שלא היה ישראלי.
אני אהבתי להסתכל דווקא על
הקהל הישראלי שבא לצפות בהופעה.
היו שם תגובות היסטריות. לא אחת
זיהיתי בין הקהל חברים. זה היה מצחיק
מאוד.
בקומה הרביעית היה הפנטהאוז,
שבו התגוררו יופ דה־פריז עם רעייתו
וילי ושתי בנותיהם.
מדריכי הטיולים הישראליים היו
נוהגים לקחת את קבוצות המטיילים
לקאזה רוסו. מחוץ למיבנה התנהלו
תמיד ויכוחים קולניים בין בעלים
ונשים — לא אחת היו נשים שסברו
שחמישים גולדן כדי לראות מופע־תועבה
זה יותר מדי, אך בסוף, כמובן,
לא היה איש שנותר בחוץ.

כזה היה!?.אזה רוסו׳׳ ,מועדון
של הצגת־מין חיה ו״הלאב 26״,
מועדון אבסקלוסיבי לחברים.

במועדון 26 זה, התקיימו הופעות
של מיטב האמנים האירופיים, כמו
דמיס רוסוס, הפלטרס, גייס־אנד־דולאס,
לי ט או ארס ופטריק פיי.
במועדון התקיימה גם תחרות
מיס־הולנד. ישראל יוצגה במועדון
על־ידי להקת מוישה נוי והדולפינים,
שהופיעו שם. במופעים מיוחדים וזכו

^לחהרבה גקיוובדובע
חיפאית חר חאודות האדומים
ך* כל נגמר. ישראלי בעל עבר
בהופעת־מין
1 1פלילי, יוסף לן, שרף את המועדון.

^ אזה רופד הפך למושג
בחיי־הלילה של אמסטרדאם.

בכלל, הוא היה בן־אדם שרצה
לעשות רק טוב לאנשים. גם במיקרה
של יוסף לן רצה לעשות לו טוב.
יוסף לן הזה הגיע יום אחד. אף אחד
לא יודע מאיפה. הוא שמע שבעל
המקום הוא יהודי, ובא לבקש עבודה.

ידע שהוא עבריין שישב בבתי־סוז
גם אני לא ידעתי, למרות שיצא
לפגוש את האיש.
בתקופה שלן עבד בקאזה רו
הוא הכיר את פקידת־הקבלה >
הקאזינו, בחורה בשם רייה. הם גרו יי

בעיקבות הקאזינו נשרף גם ק אז ה
רוסו,

1־ | 1 ץ מוישה נוי ואשתו, זהבה, כמועדון
״26״ | 1 1 1 1 1 /1 .1של ק אז ה רוסו. הוא הכיר את
דה״פריז כאשר שלח שמפניה לאשתו, וילי, שביקרה
לשמוע אותנו בהופעה. היא באה
והחתימה אותנו להופעות.
מאז אנחנו מצליחים בהולנד. אנחנו
גם הוצאנו תקליט של שירים
בהולנדית, והכל בזכות ההופעה
בקאזה רוסו, שפירסמה אותנו.
צריך להבין: יום הוא בן־אדם זרוק,
שאוהב את החיים. הוא בנה ברובע
האורות האדומים גן־ילדים, שיש בו כל
החלומות שיש לילד. היה לו
שירות־ניקיון פרטי, וכשהיתה שביתת
עובדי־ניקיון באמסטרדאם, המקום
היחיד שהיה נקי, היה רובע האורות
האדומים.

באילת. היא הזמינה אותו לאמסטרדאם, הציגה א
לפני בעלה והוא הפד ידידם. בעיקבות נוי הג
לקאזה רוסו אמנים ישראלים מהשורה הראשו

יופ אמר לו שהוא לא צריך כעת אף
אחד ולא יכול להעסיק אותו. ואז יוסף
לן פרט על המיתר הכי־רגיש של יום.
הוא אמר לו :״אני יהודי וגם אתה יהודי,
ויהודי צריך לעזור ליהודי.״
יופ שמע ״יהודי״ ,ליבו נמס. סידר
לו לעבוד בניקיון ובתחזוקה. עבדו
במקום 500 איש, אז הוא אמר לעצמו:
שיעבוד עוד יהודי אחד.
אחרי תקופה קצרה נוכח יופ שלן
לא מתאקלם בעבודה. יהודי־יהודי,
אבל עבודה זה עבודה. הוא החליט
לפטר אותו. מטבע הדברים, יום לא היה
חטטן ולא חיטט בעברו של לן. הוא לא

אחרי שיופ פיטר את לן, נשבר לו
מלן והיא רצתה להיפרד. לן הח
שיום לא נותן לרייה לחיות איתו ו
התחיל לעשות את המוות.
היתה הוראה מפורשת לא לא;
לו להיכנס למועדון, שהיה מוע
חברים. הוא ממש נכנס לאמוק.
לפני השריפה היה עומד מהעבר ה
של השומרים. הוא לא פחד 0
מהשומרים והיה צועק שישרוף
המועדון ויזיק ליום.
היתה שם שמירה חזקה ביו
לעשות נזק היה כמעט בלתי־אפז
(המשך בעמוד

ה סי ר נו תשד טי ט אן +ע רי טהא: קו ר בן ר א שו !
סטאדץ
ש ל 1984.״ +הבלשהעבריח 1זרלמדף
רו מסאתהמהפכהה רו סי ת הכבודהאבודשלשירתה ״ דיש
תרגום

ציניות קוסמית
אין ספק שספריו של קורט וונגוט נחשבים
מיטב הספרות הצינית העולמית. אחרי בית
מיטבחיים חמש, אמא לילה, יברך אותך
אלוהים אדון רוזווטר, ציפור כלא, ארוחת־

סופר וונגוט
לא בין חיפה לביירות
בוקר של אלופים ועריסת החתול, ראה אור
בתרגום לעברית ספר נוסף פרי עטו של וונגוט,
בשם הסירנות של טיטאן(*).
* קורט זוכגזט -הסיראנות של טי ט אן;
עברית: יותם ר או בגי; הוצאת ומורה ביוק;
209 עמודים(בריבה קשה).

צנזורה

וונגוט, שבהיותו שבוי־מילחמה עבר את
חוויית הפצצת העיר הגרמנית דרזדן, עיר
שהעניקה לו את שם הקוד הסיפרותי־הזייתי
.טראלפאמאדור״ ,חוזר למדף־הספרים עם חוויה
עתידית, הכרוכה באותה טראלפאמאדור.
בהסירנות של טי ט אן חוברים כל מרכיבי
ספריו האחרים של וונגוט, החל באיש העשיר
עלי־אדמות, דרך מהילה קשוחה של הווה ועתיד,
פלישה של בני מאדים לכוכב־הארץ וביקורת
לגלגנית, המעניקה פרופורציות׳אחרות למימד
ההיסטורי.
בניסוחי פתיחה כמו האנושות שיגרה את
סוכני־הקידמה שלה החוצה, כל הזמן החוצה..״
דרך מלאכי קונסטנט מהוליווד, קליפורניה״
האמריקאי העשיר ביותר — והולל ידוע אל
רומפורד, האדם הראשון שרכש ספינודחלל,
אחרי ששילם תמורתה חמישים ושמונה מיליון
דולר מכיסו הפרטי נוצרת התישלובת
ההיסטורית, המוליכה את פירקי־הספר למסקנה,
.שכל תולדות המין־האנושי על פני כדור־הארץ
נועדו לספק חלק חילופי לספינת־חלל של סוכן
בינחללי, שהגיע מטראלפאמאדור.
הנחת־העולם המנחה ספר זה של וונגוט,
בדומה לקודמיו, היא שכוחות עליונים מדריכים
את מהלכי־אנוש. השוני בין וונגוט לדתות
למיניהן הוא בכך, שהנחות־היסוד שלו אינן
דתיות וגם אינן חוסכות לעג ציני מהמאמינים.
רומפורד, איש האינפונדיבולה הכרונו־סינקלסטית,
משדך בין מלאכי קונסטאנט
וביאטרים רומפורד לזיווג במאדים, שם יוולד
בנך ובנה של ביאטרים.
בהסירנות של טי ט אן שב אחד ממאפייני
כתיבתו של וונגוט — זריקות מתוחכמת. הפעם
הן משמשות גיוס הלוחמים לצבא המאדים,
המוקם כדי להילחם בכוכב־הלכת ארץ, כדי
לאחדו. וונגוט מביא את סיפור הקמת האימפריה
הכלכלית המטורפת של נואל קונסטנט, אביו
של מלאכי, המכה את הבורסה באמצעות
ראשי־תיבות מתוך התנ״ך והברית־החדשה.
כאשר מגויים מלאכי, הפושט״רגל, לצבא
המאדים, כתחליף לבית־כלא, הוא מקבל דרגת
סגן־אלוף בצבא זה, דרגה שאינה מאריכה ימים.
עד מהרה הוא הופך חייל מן השורה, בצבא
המיושן והמטורף של המאדים, המתמרן את
הנחיתה לכדור־הארץ. כאחד משטופי־המוח של
צבא המאדים עובר מלאכי טיפול, המשכיח ממנו
את עברו. שמו החדש הוא אונק.

כאשר ניתן האות ופורצת מילחמת־העולמות,
עורק אונק ויוצא לחפש את אשתו ואת בגו
ואת ידידו הטוב ביותר• .
לבנו אומר אונק: אני אגנוב ספינת־חלל,
אתה, אמך ואני נעלה עליה ונטוס מכאן: כדי
להגשים את נבואת רומפורד.
מסתבר כי המילחמה בין כדור־הארץ ומאדים
נסתיימה במפלת המאדים: אף נפש אחת לא
נותרה על מאדים. אף מיבנה שהיה על מאדים
לא נותר על תילו. זו היתה: ההתאבדות
המתוכננת של מאמם שמומנה על־ידי רווחים
שהתקבלו מהשקעות בקרקעות, ביטחונות,
הצגות ברודוויי והמצאות שונות. הואיל
ודומפודד יכול היה לראות את העתיד לבוא, לא
היה דבר קל ע בות מאשר עשיית כסף...
אלא שתוכניותיו של אונק, שהלכו בתלם
הרומפורדי, הביאו לנחיתתו ביחד עם סמל מצבא
מאדים, בשם בו עז, על הצד האפל של מרקורי
מרחק של שבעים ותשעה ימים ארצניים
ממאדים. במרקורי היה אונק לכוד בניסיון
לפיתתן חידה, שהטריפה את דעתו, בעוד בועז
עסק בהאזנה למוסיקה קלאסית ובעצמו.
כאשר בעזרת רמזים, עם חלוף זמן רב, נפתרה
החידה, נחת אונק בחלליתו על־פני כדור־הארץ,
בעיירה יוסט ברנסטייבל, קייפ קוד,
מאסאצ׳וסטס, ליד כנסיה, ששמה כנסיית
נוור־החלל העייף, וכאן, אחרי פרשיית התגלות,
מתערב רומפורד, המפגיש את אונק עם בני
מישפחתו, אשתו ובנו, ומשלחם לטיטאן, אחד
מירחיו של שבתאי.
בטיטאן הם פוגשים את הג׳נטלמן
מטרלפאמאדורה: לסאלו לא היו זתעות. היו לו
שלוש עיניים ועיניו יכלו לקלוט לא רק את מה
שמכונה הספקטרום הנראה, אלא גם קרני
אינפרה־אדום, אולטרה־סגול ורנטגן. סאלו
מפענח בטיטאן את סוד קיומם האנושי ואת המסר
שהוא נושא לגלקסיה, שבה מצוי כדור־הארץ,
כאשר המסר הסופי בדבר קיומו של כדור־הארץ
הוא: הם שלטו בנו כך שכיוונו את כל חיינו לזה
שנחזיר חלק־חילוף לאחד מהם, שליח
טרלפאמאדורי שנתקע כאן בטיטאן. וחלק־החילוף,
הוא הקמע שנושא כחנו, בנו של אונק.
הסירנות של טי ט אן הוא מסע מרתק של
ציניות קוסמית, לעיתים מהמם בדימיונו ובערכיו
הארציים, בעידן שבו, במקומות נידחים
בפלאנטה שלנו, בין חיפה וביירות, עדיין יורים
אנשי צבא אלה באלה. ספר מומלץ ביותר.

.ןךי 1

1 !.1 1ו* . 1 14*11 1

שר־המישטרה־והפנים הנוכחי, ד״ר יום!?
מדג, מי שכיהן בתפקידים מיניסטריאליים
כמעט בכל ממשלות ישראל השונות זה יותר
מ־ 30 שנד״ מאפיין את הפתיח של שנת 1984
בזכויות הפרט במדינת ישראל.
הדיר בורק רברבדבדתן ברמה של ועיסו
המיזחדאידופי, פולט אימרי״שפר על דמוק־רטיד״
ברמה של חבר פעיל בחונטה דרום־
אמריקאית של קולונלים, שנשאו אל־על את דגל
הדיקטאטורה בארצם.
כשר הממונה על מישטרת־ישראל, ניצב
הד׳ד בודג בעמדת מחלל הדמוקרטיה וחופש
ההבעה בישראל. כמי שמבדיל היום ביו וכויות
הרוב היהודי ובץ חוסר הזכויות של המיעוט
הערבי — הוא עשוי מחר לסתום, בהסכם־
קואליציוני זה או אחר !עם ודם שפירא
ובלעדיו) .את פיות הרוב החילוני במדינד״ למען
המיעוט הדתי והפרזיטי שלד״
נזעקתי להביא הקדמה זו בשל ידיעה
עיתונאית קצרה. שראתה אור בהארץ, תחת
הכותרת; >הסופר הערבי ישראלי טאהא יועמד
לדץ על פירסוס סיפוריו*.
בגוף הידיעה נאמר; הסו*־ מוחמד עלי

עיגיו של שרתזמישטרה והסניב בורג
מחלל הדמוקרטיה והזכות לכתוב ולקרוא

מקור

תידהר ושות׳
תחושה של חגיגה לעיניים באה לי למראה
הקובץ הבלש העברי חוזר -מיבחר הסיפור
הבלשי מפלשתינה (א־י) ,שראה אור בימים

בל שתידהר
שרלוק הולמס ארצישראלי
ספר זה הוא עוד מסע לארץ שאינה עוד
בנמצא, ארץ שטוב עשו בני־הזוג הדוקטותם
זודור ויעקב שביט, שהביאו את עדנתה
הבלשית בקובץ זה.
* זוהר ויעקב שביט -הבלש העברי חוזר -
מי בחר הסיפור הבלשי מפלשתינה (א״י);
הוצאת סיפרי מוניטין; 228 עמודים(בריבה
קשה).

!1 11 111.1 1
טאהא מהכפר באבול בגליל המערבי וחבר
רקח יועמד לדין על קובץ סיפורים קצרים,
שזמסרסם לאחרונה בשם,פרח לעיני חדיגדד.
שבו הוא מתאר בסימון ריאליסטי את
המאורעות בגדה המערבית ובדדוס־לבנון.
עלי טאהא נחיך בידי מישטדת חיפה״
הואשם ושוחרר בערבות עצמית. בן חקרה
המישטרה את בעל הדפוס אבררחטוך מעכו,
שהדפיס את הספר.
עד כאן לשון הידיעה בהארץ.
•ספר אסור׳ מזכיר לי תמיד את סיפח של
ג׳ורג׳ אורוול ,1984 על עולם שתושביו בשר־תותחים
למילהמה לא־ברורד״ תושבים שעלית:
לחשוב אחת. באורח מחשבתו של האח הגדול.
מאחר שאנו חיים עדיין בעידן של אחריות
מיניסטריאלית, הרי שברורה אחריותו של
שר־המישטרה בורג למעצר סופר זהי כתיבת ספר
.ולחקירת בעל בית־דסוס על הדפסתו.
• מה שלא גדורים הם כישוריו הספרותיים של
שר־המישטרד״ שלמעט חזרות קלושות על ספר
הבדיחה והחידוד של אלתר דרויאנוב, לא
ברור הקש* שלו ל מ רו ת כלשהי, למעט הדימוי
העולה למיקדא מעצר זה: הבורג הגדול — עינו
פקחו־״

11 מראשוני סיפורי הבלשים של ארץ־ישראל
(הרצח המיסתורי, המילחמה המיסתורית
בתערוכת \ 1 ,1929י או השפע בקרנבל
תרצ״ב, בסוד הגלים, המת החי, הכוכב שרצח,
הבלש הקטן, קורות יעקב מילנר, היד
השחורה, חיידקי הפרופסור קוך ואני חף
מפשע) מובאים בקונץ זה, המאפיין פרק נשכח
בספרות הארצישראלית.
תחת הכותרת ארץ ישראל תחתית -
עלייתו ונפילתו של הבלש העברי מביאים בני
הזוג שביט את סיפור תולדותיו של הז׳אנר
הנשכח, תוך שיחזור מרכיביו החברתיים־
כלכליים, והצגת היוצרים שנתנו יד לז׳אנר זה.
החל בזאב ז׳בוטינסקי, דרך אביגדור
המאירי (שנתן את מערכת ההנמקות
המבוססת והמפורטת ביותר לספרות
הלא־קאנונית למבוגרים מובא סיפור
ראשיתו של ז׳אנר זה, אשר החל בסיפריית
הבלש, שפירסם שלמה גלסר(בן־ישראל).
בני־הזוג שביט מביאים את ההנמקות בעד ונגד
תוך התייחסות לראשיתה של תרבות העיר
בארץ־ישראל.
מאחר שדויד תידהר היה באותן שנים
הבלש הפרטי של הישוב, הוא העניק את שמו, את
תמונתו ואת תמצית המיקרים שקרו לו בתקופת
שירותו במישטרת המנדט לחוברות ספריית
הבלש. בסיפרוני הסידרה הראשונים מככבים
הבלש תידהר ועוזרו אלמוג, כגירסה
ארצישראלית לשרלוק הולמם וד׳ר ווטסון.
כאשר תידהר משך ידו מהסידרה, הפך שמו של
הבלש לירמיהו אלמוג, אשר המשיך להלהיב
את דמיונם של ילדי תל־אביב הגדלה.
הדור השני של מחברי הבלשים בארץ היו
דויד קרסיק ואליעזר כרמי, שייסדו את
הוצאת המאה העשרים כמוצר נוסף בספרות
ההמונים הארצישראלית.
ההקדמה של בני־הזוג שביט היא סקירה
ממצה, המשלימה עוד פרק אחד בפאזל הספרות
הארצישראלית.
הקריאה החוזרת במיבחר הסיפורים מגלה
ארץ־ישראל אחרת, פעלתנית ולא חלוצית,
ארץ־ישראל אנושית, המאופיינת לא פחות
מאשר ביצירות ה״ספרותיות״ של אותה עת
בארץ.
גם לשון הכתיבה התמציתית והחסכונית של
סיפריית הבלש מרתקת בפשטותה ובחוסר
ה״שומף האידיאולוגי: אתמול לפנות בוקר
בשעה 4בערך, כשהערבים חלבו מהבפרים
הסמוכים תל״אביבה, מצאו בין בני־ברר!

מי מריבה

ההצמדד למדד י 1קר־הספר1ת

מי מקוראי מתר זה זוכר את שמו של
שר־האוצר של ממשלת ישראל בשנת ,1953 או
את שמו של מזביר־ההסתדרות באותה שנד,ז
בשנת 1953 התחילו לפרסם משיריהם
משוררים כמו: יהודה עמיחי, נתן זך ואחרים,
שחוללו מהפיכה בשירה העברית.
משוררים אלה ידועים כיום והם מהווים את
אחד מאבני־הנדבך של קיומנו התרבותי.
במהלך 30 השנה שחלפו מאז 1953 חלה
שחיקה של יותר מאשר פי שניים וחצי בשכר־הסופרים
במדינת״ישראל.
בשנות המתנה הראשונות היה לסופרים
מעמד מכובד בתי המדינה מעמד שהושג, אולי,
בזכות קירבתם לבמה מרבי־השילסון.
כיום אין לסופר מעמד כלשהו במדינה את
המעמד של שנות המדינה הראשונות הוא המיר
כיום במעמד של קבצן, החי מן ת ד אל הפה,
מנוצל בידי המו׳׳לים, המו׳סים, רשות־השידור
ועת גופים ממלכתיים.
לשונם של שני שרי־אוצר הקודמים במתנה,
יגאל (.אץ לי*) הורוביץ ויורם (.קח וידיאו׳)
ספרות העלולה להשחית את נפשו של הנוער
העברי, ואילו אחרים ראו בהם כלי מחנך של
נוער נועז ופיקח...
הבלש העברי חוזר הוא טריפ ספרותי,
מהמרתקים שבתולדות הספרות הארצישראלית.
מומלץ ביותר.

״מניין״ מחוסל
אחת מבדיחות ספר הבדיחה והחידוד של
אלתר דרויאנוב מספרת את הסיפור הבא,
מימי ראשית המהפיכה־הרוסית:
מעשה ונתכנסו פרנסי הבולשביקים לישיבה
בסמולני• וקס טרוצקי להרצות. לחש לו
קאמינייב: ליב׳ל, אל תאריך בדרוש. חייב
יאהרצייט אני חיום וחוששני, שמא לא אמצא
מניין־עשרח לקדיש. חזר ולחש לו טרוצקי: אל

ל ך לעזה!

משה שמיר, אהרון מגד, חנוך ברטוב

ואחרים, העדיפו לקרוא בילדותם את הספרות
הרוסית הקשה, ולכן חסרה ביצירותיהם פשטות
לשונית זו.
פתיחה אחרת ואמינה לא פחות היא של
או הפשע בקרנבל תרצ״ב, עם הסיפור התיאור: חוצות תל־אביב ריקים היו עדיין
מאדם, כשיצא מר ורדימון מנהל הקולנוע
.אוסרה מוגרבי־ מביתו וסנה אל מישרד־הקולנוע.
השמש שסעה אור למכביר ואוויר
הסייר היה צח וקריר. אי־שם עבר אוטובוס
בודד, שהוביל אנשים ססורים. מדי סעם בסעם
עבר בחיפזון פועל רוכב אופניים, כשצדור
האוכל שלו קשור אל ההגה וקורי השינה —
בעפעפי עיניו...
ועד לסיום, שבו מעורבים יוסלי הפיסח,
סעיד עבו־חשיש והארוך, המובא בידי
תידהר לתחנת־המישטרה.
מיבחר זה עומד בהבטחות הכתובות על
עטיפת הקובץ: המיבחר מחזיר לקורא העברי
דמות ספרותית נשכחת משנות דד 30־ :בלש
ציוני, חלוץ, עשוי לבלי־חת ובעל מוח אנאליטי,
שעלילותיו וקורותיו הזינו את דימיוגם של בני
הדור ההוא ונירא בגניבה ובהחבא. בעיני
מחנכים נחשבו הסיפורים הבלשיים האלה

הצבאות הלבנים, שאותם מכה טרוצקי בעזרת
הרכבת המפורסמת שלו.
בפרק הקומוניזם המילחמתי מובא ראשון
פירקי הסתאבות המהפכה, כאשר מול הטרור
הלבן הוצב הטרור האדום, או, במילים אחרות,
כפיית המרינה הקומוניסטית על מדינת
הסובייטים.

היסטוריה

במילון עולמי לעברית מדוברת של נתיבה בן־יהודה ידן בף אמדן רשום מתחת
לערך לך לעזה: לך לעזאזל(קיצור המילה,לעזאזל
בלקסיקון המציאות הישראלית קיבל הערך לך לעזה משמעות חדשה.
כאשר שבתו הרופאים, סיננה דוברת מישרד־הבריאות דאז לכלי־התיקשורת את השמועה,
שיש בכוונת מישרדה לשלוח את החולים בבתי־החוליס לעזר-
בחודש שעבר, כאשר התקיימה שביתה בנמל אשדוד, הפיצו דוברי הממשלה שיש בכוונתם
לשלוח את מישלוחי פרי־ההדר, שנתקעו בגמל אשרוד, לנמל עזה.
אולי הגיע הזמן לשלוח אח הממשלה לעזה.
לעיר־גנים. על־יד הוואדי, גוויית אדם מת; הם
הבהילו מייד את חמישטרה שבאה למקום
והתחילה לחקור ...חבל שכמה מילדי הארץ
באותה העת, שהפכו ברבות הימים סופרים, כמו

ארידוד, העידה על דלות התרבות שלהם, ועל
כך, שהם רחוקים מלהיות בניו של.עם הספר׳.
לשונו של שר־האוצר הנוכחי יגאל(עדיין אץ
כינוי) כהן־׳אורגד עשירה ותרבותית יותר מזו
של קודמיו.
תהיינה דיעותיו של כהן־אתגד אשד תותנ ה
אני מקווה שיחרוג לפחות מו שא מעמדו של
הסופר העברי, ניצולו ושכר־הרעב שלו —
ממיגבלות הרתחת של קודמץ, ויצמיד את מדד
יוקתהספחת אל המציאות הכלכלית.
לפני שיגאל כהדאורגד יגשים את העלאות
שכתהמותם, הסוואדים, השוטרים, אנשי
צבא־הקבע ואתרים, הוא עשוי לזכות
ביוקרת־מעט, אם יציץ בשכר־הסופריס בישראל,
דגלה שסופר מקבל עבור גיליון־דפוס (24,000
סימני״דפוס) 8,346.שקלים, במקום 19336
שקלים, יחסית לשכר־הסופתם שהיה לפני 30 שנה איני יודע כמה זמן ישמש כהן־אורגד
בתפקידו, אבל שינד בפרק שכתהסופתם עשד
להביא לכך, שבעת 30 שנה יהיה מי שתמר את
שמו של שד־האוצר כראשית שנת . 1984

תהיה נבהל ללכת. יסתלק הגוי(ולאדימיר לנין)
מבתינו תתפלל כאן תפילה בציבור...
בדיחה זו עלתה בי למיקרא סיפרו של
אדוארד ה. קאר המהפכה הרוסית -מלנין
עד סטאלין 1917 1929 שראה אור
באחרונה בתרגום לעברית.
ספר היסטוריה מעולה זה, פרי־עטו של מחבר
תולדות המהפכה הרוסית, מביא תמונת־מצב
היסטורית של ימי הגישוש של מהפכה מופלאה
זו, שהיתה לנקודת־מיפנה בהיסטוריה האירופית
והעולמית. הספר נפתח באוקטובר ,1917 מעט
אחרי שיבתו הדרמאתית של לנין לפטרוגראד,
הטלת הסיסמה כל השילטון לסובייטים
וקיעקוע ממשלתו הרעועה של קרנסקי. בשלב
זה בולטים בצמרת המהפכה מהפכניה היהודיים
של רוסיה הצארית, טרוצקי, זינובייב,
המינייב, כגנוביץ ואחרים, שהעניקו
למהפכה זו את המימד המעמדי והקוסמופוליטי,
!מאופיים המהפיכה מאופי כמתבקש הקוסמופוליטי של יהודייה.
כאן בא אחד מהפרקים המפוארים של
המהפכה, כאשר ב־ 23 בפברואר 1918 יסד ליאון
טרוצקי את הצבא האדום של הפועלים
והאיכרים ככלי הנשק העיקרי של המהפכה נגד
* אדוארד ה. קאר -המהפכה הרוסית -
מלבין עד סטאלין ,1929-1917 ,עברית: אלי
שאלתיאל; הוצאת עם עובד; ספריית
אופקים; 216 עמודים(כריכה רבה).

סוצקובר, בכיר משוררי היידיש, החי בישראל.
בדומה לתערוכות שקדמו לתערוכה זו, פורסם
במקביל קטלוג מרהיב־עץ, המקיף את חייו
ויצירותיו של סוצקוברס.
בערב פתיחת התערוכה היה זה מראה מעציב
לראות את שרידי תרבות היידיש, שהיתה בין
שתי מילחמות־העולס האחות הבכורה לתרבות
העברית. בערב הפתיחה כמעט לא ניראה שיער
שחור בין ראשי השיבה.
הקטלוג מביא, בעזרת תצלומים וגלופות, את
עלילת חייו ויצירתו של סוצקובר, דרך קבוצת
יונגע־וילנע(וילנה הצעירה) ,אל משורר הגיטו,
ההופך מנהיג פרטיזנים, נדודיו על־פני אירופה
אחרי מילחמת־העולם, עדותו במישפט פושעי־המילחמה
הנאציים בנירנברג, פגישתו עם
ארץ־ישראל, ייסוד כתב־העת די גאלדענע
קייט, יצירתו בארץ ויחסיו עם סופרים ואמנים
ישראליים.
התערוכה והקטלוג רצופים במהדורות
ראשונות וביבליופיליות של ספריו, במיכתבים
שנשלחו אליו(ש״י עגנון כתב לסוצקובר
ומאחר שאוהב אני שירים טובים, ועל אחת
כמה וכמה שירים כשלך, אשר כל שיר מראח

מהפכן טרוצקי
המימד המעמדי הקוסמופוליטי
אדוארד קאר מביא את השתלשלות העובדות
ההיסטוריות, פרק אחר פרק, בהוליכו בהדרגה את
הקורא לימיו האחרונים של לנין ולעלייתו של
יוסף ז סטאלין, שהיא גם ראשית שקיעתו של
טרוצקי כיורשו של לנין, והלאה לחיסול
הראשוני של ה״מנייך — אותה הנהגה יהודית
של המך פכה הסובייטית.
קאר בוחן את מערכות־היחסים שפיתח
סטאלין בימי הראשית של שילטונו עם מעצמות
המערב והמיזרח וניסיונותיו בתיכגון המשק
הסובייטי, דרך הדילמה של החקלאות ומהלכי
התיעוש השונים של ברית־המועצות. הוא מתאר
את הפרק הראשון שלהם שהחל בתוכנית
החומש הראשונה, את הניסיון הכושל של
הקולקטיביזציה של האיכר ואת יציקתם של
דפוסי דיקטאטורה, המאפיינים את ברית־המועצות
עד עצם היום הזה.
ספר מומלץ ביותר, לאו דווקא להיסטוריונים.

שירה

סוצקובר

מינהג מכובד אימץ לעצמו בית הספרים
הלאומי בירושלים — עריכת תערוכות
לבולטים שבסופרי ומשוררי ישראל.
אחרי תערוכות ש״י עגנון ואורי צבי
גרינברג, הגיע תורד, של תערוכת אברהם

משורר סוצקובר
בלי שיער שחור
באותות ובמום תים שהוא באמת שיר וכאמת
שיר חשוב
לדור אשר לא ידע דבר על תרבות היידיש,
עשוי הביקור באולם התצוגות של הסיפריה־הלאומית
לשמש שיעור, שאותו לא מעניקה
תוכנית־הלימודית של מישרד־החינוך.
באשר לתערוכות בעתיד בבית־הספרים
הלאומי דומה שהגיע זמנם של משוררים כנתן
זך, יהודה עמיחי וסופרים כסינחס שדה
ובני דורו, שיוצגו במקום מכובד זה, שהוא
בית־הנצח של התרבות היהודית/עברית/אידית.
* אברהם סוצקובר -במלאת לו שבעים;
ערך וכתב אברהם נוברשטרן; הוצאת בית
הספרים הלאומי; 206 עמודים(כריכה רכה,
פורמאט אלבומי).

ס שו ל חג השל

חדר -אמבטיהיפהופונקציונאליהואמר כי ב עי ק רי
בשיפוץ ה די ר ה מו צ רי ־ ה עי לי ת של ״ג׳קוב דלפון״
0 ^008מבטיחיםיחידותמושלמותמאותו
מפעל, מלאי של חלקי -חילוףו שי רו תנאמןללקוח
הםמותאמים לכ לחדראמבטיה, ומחירםכד אי
היו ם יו תר מ ת מי ד
! 1דר־אמבטיה יפה ונוח כבר לא נחשב
למותרות. הכל מכירים בחשיבות הרבה
של כלים סניטריים לאמבטיה מאיכות
מעולה, וכולם חשים את המראה המהנה
של חדר־אמבטיה יפה ומפתה.
כאשר מחליטים לשפץ את הדירה
הנוכחית כדי לשפר את איכות־החיים
בד — חידוש חדר האמבטיה הוא
אחד הסעיפים הראשונים בסדר
העדיפויות. סקר מוקדם בין ידידים
שהתנסו בנושא זה ובין אנשי־מקצוע
מוביל למסקנה חד־משסעית: בשעת קניית
הכלים הסניטריים והאמבטיות, חשוב
להקפיד כי הללו יהיו יחידות מושלמות
ופונקציונאליות, המיוצרות באותו
בית־חרושת.
מסקנה זו נובעת מהשיקול הצרכני
כיצד ייראו הכלים לאחר מיספר שנים.
האם יישמר זוהרם הראשוני,
או שמא יקבלו מראה ישן ועייף י
שיקול זה וניסיונם של אחרים מצביע
על מוצרי היוקרה של ״נ׳קוב דלפון״.
היבואנים של מזצרי־עילית אלו
מקפידים לייבא חלקי חילוף לכל הכלים,
ושמם הולך לפניהם בשירות הניתן
לצרכן גם שנים לאחר הקנייה.
״ג׳קוב דלפון״ הוא מיפעל משוכלל
ומודרני — מהגדולים ביותר בצרפת
ובאירופה, לכלים סניטריים.

שיטת־הייצור הממוחשבת מבטיחה
שלמות ודיוק, שיד אדם לא תגיע אליהם.
עוד עובדה מעניינת וחשובה:
להעדפה של ״ג׳קוב דלפון״ בישראל,
בזכות האיכות והעיצוב המושלמים,
נוסף עתה שיקול כלכלי. מחיר
המוצרים הצטמצם באורח משמעותי,
לאור ירידת ערך הפרנק• הצרפתי.
מיבחר הכלים הסניטריים ב״ג׳קוב
דלפון״ משתרע מהצבעים הקלאסיים
הבהירים ועד לצבעים הכהים־מודרניים
(הצבע המיוחד ביותר — צבע הפנינה
בגימור סאטין־משי).
האמבטיות והכלים הסניטריים בנויים
בקווים מודרניים וחלקים, ללא פיתולים
הגורמים להצטברות משקעי לכלוך
בפינות. האמבטיה עשויה יציקה
בלבד — החומר המומלץ ביותר
לאמבטיות. קרקעית האמבטיה משובצת
בכוכבים, המונעים החלקה של
ילדים.
העיצובים השונים מותאמים לחדר
אמבטיה צנוע במימדיו ובתקציבו,
לחדר אמבטיה ממוצע ולחדרי־רחצה
מפוארים ביותר. מפתה מאד היא גם
אמבטיית ה״ג׳אקוזי״ המפוארת.
העיצוב האורתופדי ומסג׳ המים מהווים
תשובה לכל החלומות הכמוסים של
התרגעות ופינוק.

ברכישה של מוצרי ״ג׳קוב דלפוך
כדאי לחשוב על כיור שמתחתיו ארון —
אופציה של נוחות וניצול מירביים
של חדר האמבטיה. הברזים המקסימים
מתוצרת זו הם אוטומטיים.
ויסות חום המים מתבצע בפעולה

חד־פעמית. שילוב של יופי, נוחות
וחיסכון.
מוצרי ״ג׳קוב דלפון״ ניתנים לרכישה
בחנויות המובחרות בכל רחבי הארץ.
היבואנים :״חרסית״ כע״ם,
תל־אביב, קיבוץ גלויות ( 24 במרתף).
נזלפון.)03(833172 :

יש לך אופל
קרא מודעה זו

מעתה חלפים למכוניות אופל
^ בתנאים טובים יותר.
£שרות מהיר ויעיל.
#אורגינל מהיצרן.

ט1מפ לחייל

777777777777777777777777
7 7 נולד לכם בן

7 7 מסיבות ברית וחתונות
7 7 המוצלחות ביותר

7 7 בבית הרופא

עם הגן היפה

תל־אביב, רחוב הפטמן 1
7 7 טלפונים 9223240 ,298772 ,722314 :
7 7 777777777777777777777777

דיפלומט <
חלפים בע״מ^

יבוא ו שיווק
חלפי ם ואביזרים מ קו ריי ם
רח׳ ה מ סג ר 56ת ״ א,
טלפון. 335604,335613 :
העולם הזה 2419

במדינה משפט בית שד רחק
כמה משקאות
וכמה כלי־בית צריד בדאדם?
ממנאי״רכב נעצר בחשד כי החזיק
בביתו רכוש רב החשוד כגנוב. .היו שם
טלוויזיה, וידיאו, כלי־בית, כוסות
ומערכות של צלחות,״ אמר קצין.
המישטרה, וביקש מהשופט, אהרון
פרוינד, להאריך את מעצרו של החשוד
לשם המשך החקירה.
.אבל אדוני,״ טען הסניגור אריה
שרעבי. ,החשוד טוען כי יש לו קבלות
עבור המכשירים החשמליים מהחנות
שבה קנה אותם, וכי את הכוסות
והצלחות קנה בתחנה המרכזית ״.חוקר
המישטרה פנה אל השופט ואמר:
.אדוני, זה לא ייתכן, בבית של רווק לא
נמצאים כלי־בית בכמות כזאת. זה אולי
מתאים למיני־מרקט או לחנות, אבל
לא לבית פרטי.״
החוקר המשיך והצביע על כמות
גדולה של משקאות חריפים שנמצאה
בדירה. הוא הציג לשופט מיסמך ובו
מפורטת כמות הבקבוקים. השופט
העיף בו מבט ושאל את הסניגור. :אדון
שרעבי, גם לך יש בבית כמות כזאת
של משקאות בבת״ הסניגור הודה כי
אומנם אץ לו כמות כה גדולה של
משקאות חריפים בביתו.

מזימת״ השופט והתובעת
^ פרקליטות ייחסו חומרה רבה
{לנסיונו של ארנון דגני לסיים את
המישפט באופן פרטיזני. מאז בקשת
סניגוריו של השר אהרון אבו־חצירא
לפסול את השופטת ויקטוריה
אוסטרובסקי־כהן בגלל המילים

בעבירות שונות של גניבה ממעביד,
זיוף ומירמות. מישפטו מתנהל כבר
כמעט שנה לפני השופט שמואל
קווארט. עדים רבים כבר העידו בתיק, וההגנה ראיות־התביעה ופרשת הסתיימה. בשבוע שעבר אמורים היו

.בשעה שהיינו בדירה נתקבלה
שיחת טלפון,״ הצהיר החוקר. ,ומישהו
הציע לשוטר שהתחזה לחשוד לקנות
ארגז שלם של וויסקי״.
גם זה לא נראה למישטרה כעסק
לגיטימי של מכונאי־רכב רווק.
החשוד נעצר לשישה ימים.

שופט קווארט
דיבורים בלישכה

ארבע שגים אסרי קטטה שבה
גשבר אבו, הואשם הוא עצמו
באותה קטמה
איטו שמילוביץ לא האמין למראה
עיניו. הוא חשב כי איבד את השליטה
על השפה העברית שעדיין אינה .
שגורה טוב בפיו. ארבע שנים אחרי
שהותקף בידי ביריונים, נפצע באפו
ושיניו התותבות הועפו לרחוב, הוגש
נגדו כתב־אישום על תקיפתם של
הביריונים.

נסיעה איטית. עורך־הדין כהן מצא
את תיק בית־המישפט שבו הורשע
יעקובי ומצא בו שהשופט קבע כי אינו
מאמין לגירסתו של יעקובי, שלפיה
נפגע שמילוביץ כאשר נתקל במשקוף
מכוניתו, אלא כי יעקובי הוא שתקף
את הסב, שבר את אפו והעיף את שיניו
התותבות אל הכביש.
כל העניין התחיל מנסיעה איטית
של שמילוביץ. הוא היה בדרכו הביתה
אחרי יום עבודה, ויעקובי שנסע אחריו
ניסה לעקוף אותו. בגלל התנועה
הסואנת בכביש יבנה, לא הצליח הצעיר
לעבור. וכאשר האיט הסב ליד ביתו,

בתל־אביב שבו עמדו שלוש נשים.
מפעם לפעם היו גברים ניגשים
ומשוחחים עם הבחורות ואז ודתה
התנועה ברחוב משתבשת. מכוניות היו
נעצרות ואנשים היו נאלצים לרדת מן
המדרכה אל הכביש. כאשר אחת
הבחורות ירדה לחצר עם אחד הגברים
ניגשו השוטרים, עצרו את לקוחתו של
ריכטמן ואת שתי הבחורות האחרות
והוגש נגדן כתב־אישום על פי הסעיף
דלעיל.
דוגמה מהדוח. היה ברור כי
הנאשמת היתה בעת המיקרה בחודש
השביעי להריונה, שמנה וכבדה. היא
טענה כי לא היתה במקום לשם עיסוק
בזנות, אלא אכלה במיסעדה בסביבה
ואחר־כך פגשה את שתי חברותיה
העוסקות בזנות, ועמדה לשוחח איתן.

בית־מישפט השלום לא קיבל אח
גירסתה. היא הורשעה ונדונה לשלושה
חדשי מאסר על־תנאי וקנס. ריכטמן
עירער על ההרשעה והסביר לשופטת
בן־עיתו, כי כאשר קרא את הדוח של
הוועדה לחקר הזנות, מצא שחלק מן
המראיינות נהגו לבקר את הזונוח
במקום עבודתן, ולראיין אותן שם .״אב
היו עוצרים אחת מהן תוך כדי עבודתו
ומאשימים אותה שהיא מהווה מיטרו הצדקד היתה האם לציבור,
להרשעתהז״ שאל הסניגור, אולב
השופטת בן־עיתו סרבה להתייחג
לדוגמה זו ואמרה כי מראיינת כזו ל<
היתה נעצרת.
העירעור על ההרשעה נדחה, אולב
גזר־הדין נדחה לתסקיר שירותי
המיבחן.

של הנאשם. הוא ביקש כי השופט
קווארט יפסול את עצמו ויפסיק את
הדיון בתיק.
בתצהירו סיפר דגני, כי בשבת
שלפני המישפט טייל עם אשתו ברחוב
דיזנגוף בתל־אביב ופגש את התובעת
זהבה נקדימון. הוא בירך אותה לשלום.
כאשר שוחחו, אמרה לו שאין כל ספק
כי יורשע בדין, מאחר שהיא דיברה עם
השופט בלישכתו וגילתה לו את כל
עברו הפלילי של דגני.
הנאשם הסכים לאשר בשבועה את
תצהירו, עלה על דוכן־העדים ונחקר
על דבריו. הוא חזר וסיפר את סיפור
הפגישה ואת דיברי התובעת.

הסב הזכה פעמיים

שמילוביץ היוד בטוח גם מבחינה
אובייקטיבית, כי שני הגברים הצעירים
שתקפו אותו אשמים, מכיוון שבית־מישפט
כבר הרשיע את אחד מהם
בשנת 1980 בתקיפה הגורמת חבלה
גופנית, על אותו מיקרה עצמו.
שמילוביץ הוזמן, אז כעד לבית־המישפט,
סיפר את גירסתו, ובית־המישפט
קבע בפסק־דינו כי הוא
מאמין לו ודוחה את גירסתם של
השניים האחרים. אחד מהם, יוסף
יעקובי, הורשע על ידי בית־המישפט
ונענש.
מי הוא זה שטרח, והחליט אחרי
ארבע שנים, כי יש מקום להאשים גם
את שמילוביץ בעבירה זוז לכך לא היה
לו תשובה, והוא פנה לעורך־הדין אלי
כהן מתל־אביב, וביקש ממנו לבדוק
את התיק.

ץ 8התובעת זהבה נקדימון
^ עלתה על דוכן־העדים וסיפרה כי
לא היו דברים מעולם. ומכיוון שהיה
מדובר ביום השבת שעבר, זכרה עדיין
היטב היכן היתה באותן שעות, וגילתה
לבית־המישפט כי לא היתה כלל
בתל־אביב, אלא בבית חברים ברעננה.
היא העידה כי מעולם לא נפגשה עם
השופט בלישכתו לצורך המישפט, ולא
גילתה לו את עברו הפלילי של
הנאשם.
השופט פסק שאין עליו לפסול את

עצמו, מכיוון שהוא מקבל את גירסתה
של התובעת, וידוע לו שמעולם לא
סיפרה לו דברים כלשהם על הנאשם
בלישכתו. הוא החליט להמשיך
במישפט.
מכיוון שפרקליט מחוז תל־אביב,
אהרון שדר, ראה במעשה זה נסיון לפגוע
באשיות המישפט, מעשה הפוגע
בשופט ובתובעת, ביקש כי המישטרה
תחקור בעניין. המישטרה חקרה את
הנאשם, את התובעת וגם את זוג
החברים שאצלם בילתה בשבת.
בעיקבות העדויות האלה הוחלט
להגיש כתב־אישום נוסף נגד דגני על
עדות־שקר, מסירת תצהיר־שקר,
ושיבוש הליכי־מישפט.
כדי להדגיש את חומרת המעשה
בעיניה, ביקשה הפרקליטות, עם
הגעת כתב־האישום החרש, כי דגני
ייעצר ער תום ההליכים במישפטו.
אולם השופט דויד ולך לא מצא מקום
לעשות זאת ושיחרר את הנאשם.
אם אומנם חשב דגני כי יצליח
לשפר את מצבו המישפטי על־ידי
הסיפור על הפגישה עם התובעת, נראה
כי טעה מאוד. מישפטו הראשון נותר
בידיו של השופט קווארט, והוא נמשך
שם כרגיל. את התובעת במישפטו
הצליח להרגיז ולהקניט, וזכה גם
בכתב־אישום חמור נוסף, שהוגש
לבית־המישפט המחוזי בתל־אביב.

^ איו שיפור,
יש טעות

תובעת נקדימון
פגישה בדיזנגוף
״הטיפוס הזה״ ,רגישים בפרקליטות
לגסיונות כאלה.
בכתב־האישום נאשם דגני, על־ידי
התובעת הוותיקה זהבה נקדימון,

הצדדים להתחיל בסיכומיהם בתיק.
אולם בבוקר המישפט, להפתעת
הכל, קם על רגליו הסניגור, משה
רימל, והגיש לבית־המישפט תצהיר

יצאו שני נוסעי המכונית, התנפלו עליו
והיכוהו.
שני הצדדים התלוננו מייד
במישטרה וסיפרו את גירסותיהם.
המישטרה קיבלה גם תעודת רופא,
שאישרה כי אפו של שמילוביץ נשבר,
ונגרמו לו חבלות נוספות. על כן
החליטה המישטרה להעמיד לדין את
הצעיר. ואמנם, בית־המישפט הרשיע
אותו.
עורך־הדין כהן פנה ליועץ
המישפטי, כשהוא מצטט את כל
עובדות המיקרה, וביקש עיכוב
ההליכים נגד שמילוביץ, ואכן,
היועץ־המישפטי השתכנע מסיפור
המעשה, שלח לבית־המישפט הודעה
על עיכוב ההליכים, והשבוע ביטל,
בית־המישפט את התביעה.

זומת על הבחנת
האס המישטרה מסוגלת
לעצור גס חוקרות המראיינות
זונות?
מאחר שבראש ההרכב ישבה
השופטת הדסה בן־עיתו, שכיהנה
בשעתו כראש ועדה לחקר הזנות
בישראל, חשב הסניגור אברהם
ריכטמן, כי ימצא אצלה אוזן־קשבת
לטענותיו.
ריכטמן ייצג אשה שהורשעה
בבית־מישפט השלום בעבירה של
מיטרד לציבור תוך כדי עיסוק בזנות,
אישום לפי סעיף ( 215ג) לחוק
העונשין. שוטרים העידו כי הם צפו
כחצי שעה לעבר המקום ברחוב הירקון

14 5

במינגש מיוחד במים בין בובות נמת וילדים בריאים,

מסגר זה
הזדהות

ך ין סלח לי, אולי אתה יודע מה
# 1השעה?
— רק רגע. עכשיו שתיים וחצי.
— רוני, איך אתה יכול לרעת מה
השעה, אם אתה אפילו לא מסתכל
בשעת?
— יש לי שעון ברייל, ואני יכול
לדעת מה השעה כשאני ממשש את
השעון. רוצה לראות?
— יה יש מין בולקלו כאלה על
השעון. נורא משונה!
— את יודעת דבי, יש לי גם ספרים
שכתובים בכתב ברייל. את יודעת מי
המציא את כתב ברייל?

— אז אני אספר לד. המציא את זה
ילד בשם לואי ברייל, שחי בצרפת
לפני מאה שנה. גם הוא היה עיוור.

בובות ם
שר חצי מטו
בתפקידי נכים

ה ת רג שו ת

אין־ נהיית עיוות
— כשנולדתי, שמו אותי
באינקובטור, והיה שם יותר מדי חמצן,
אז התעוורתי.
— זה בטח משגע אותך, כי אתה לא
יכול לעשות כלום.
— מה פיתאום? אני יכול לעשות
המת דברים. אני קורא, אני משחק
כדורגל עם כדור כזה שמצפצף, יש לי
דמקה ושח ברייל.
רוני, ילד עיוור, לבוש ברטרנינג
כחול ונעזר במקל לבן להליכה. דבי
היא ילרה רואה, בלונדית מגונדרת,
שסרט ורוד בשיערה.
דבי אינה מבינה איך אפשר להיות
עיוור ולהמשיד לחיות כרגיל. רוני
מסביר לה. הוא מספר לה שהוא יכול
ללכת לסרטים, ואפילו אוהב את זה
מאוד. הוא מספר לה שהוא יכול לדעת
איזה צבע של בגדים הוא לובש, מכיוון
שאמא שלו הצמידה תוויות ריח לכל י
צבע וכר הוא יודע שלחולצה הכתומה
יש ריח של תפחים, ולמיכנסיים
החומים של ריח של לימון. הוא גם
מסביר לדבי שזה לא כל״כר נורא
להיות עיוור, מכיוון שעיוורים שומעים
למשל, יותר טוב מאשר הפיקחים.
רוני ודבי הן שתי־בובות־תיאטרון.
כמוהן גם אילנה, שהיא מפגרת, מוטי,
שהוא פגוע שיתוק־מוחץ, דינר״ שהיא
חרשת ומדברת בשפת־הסימנים,
ואורה, שהיא ילדה בריאה אבל יש לה
מישקפיים וזה קצת מציק לה.
כל הבובות האלה משתתפות
במינה, מיוחדת בהצגת״ילדים
המפגישה ילדים בריאים בגיל
בית־הספר היסודי, עם בעיות של
ילדים נכים.
מלים תקועות. ההצגה ילדי־השכונה
נולדה בארצות״הברית. היא
תורגמה לעברית ובישראל ביים אותה
הכימאי יעקב רז. ההצגה מורכבת
מקטעים קצרים, שבהם מוצגת הנכות
לפני הילדים. בחלק השני של כל קטע
יכולים הילדים־הצופים לשאול את
הבובה הנכה שאלות, ובצורה זו הם
מקבלים אינפורמציה על חיי היום־יום
של הנכה.
הילדים, וגם המבוגרים, שחוזים
בהצגה, מרותקים למה שקורה על

11 \ 1יךןל | ל ך \ 1ך ך 1הבובה מדברת כמו שמדברת ילדה
\ 11 111^ / 111 114 / 1מפגרת -לאט. היא מסבירה לילדים
שהיא ב סן הכל מבינה לאט. היא מספרת שהיא יכולה ללכת לבד למכולת.

1 1 | ¥1ן 1ך ך על כיסא״גלגלים. הוא לוקה בשיתוק־מוחין. לכן
1 !1411 141/4הוא גם חובש קסדה לראשו, מכיוון שאינו שולט
על שריריו וראשו עלול להיפגע. מוטי אומר כי מחלתו אינה מדבקת.