גליון 2424 מתאריך 15 בפברואר 1984

אדר א׳ תשמיד 15.2.84 ,

מיסטר 2424

מדדיר

המכתב האנונימי
שגרלמ פו ל ת

סיגריות אירופה דלות ניקוטין בעישן ן.

אזהרה ־ משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות

מכחכים

כתבת השער הקדמי:

אוטובוסי, עננים רעילים,
תר־אביב
מה קורה למכשיר לגילוי זיהום־
אוויר בניכר דיזנגוף ן
התנועה אומנם זורמת מתחת לכיכר הבטון
האפרפר. אבל ענני עשן האוטובוסים מכסים את
עיניהם של תושבי הסביבה. והם אינם יכולים
לצפות בהצגות־המין של 3.00 לפנות בוקר.
המצב מידרדר מיום ליום.
בסביבות כיכר דיזנגוף, ובמיוחד ברחובות
פינסקר וטרומפלדור, שהם רחובות־מגורים,
עוברים במשך כעשרים שעות ביממה אלפי
אוטובוסים המרעילים את האוויר, בקווים,8,2,1 :
,90 ,66 ,64 ,62 ,61 ,23 ,21 ,20 ,18 ,11 כנוסף
למכוניות פרטיות ומוניות, העוברים גם הם
ברחובות אלה.
המצב קשה מאד. רבים מתושבי רחובות אלה
חלו וחולים במחלות־ריאה קשות, ישנם רבים
החולים כבר במחלות כרוניות בגלל זיהום
האוויר.
עיריית תל־אביב, דן והמוסדות האחראים
לבריאות הציבור לא מוטרדים כלל מהבעייה,
ומספרים על המיתקן לגילוי זיהום־אוויר, שמיום
שהוצב בכיכר דיזנגוף מראה במחוגו על אותה
הנקודה, ללא תזוזה...
ובינתיים: עוד אוטובוס ועוד ענן עשן רעיל,
ועוד אוטובוס, ועוד ענן עשן רעיל, ועוד
אוטובוס, ועוד...

הצילו!

שימעון לאומי, תל־אביב

קשי שי כל השלם -התאחדו!
אס לא הסכנות המאיימות על הדור
הבא -אולי הבעיות הגריאטריות
יגרמו לדטאנטו
לקשיש קונסטנטץ צ׳רננקו ( )72 ולישיש
רונלד רגן ( )73 לא איכפת אם נסבול בעוד 10 או
20 שנה בגלל שיגיונותיהם היום. בלי בעיות הם
יכולים להוביל את כולנו לעברי־פי־הפחת של
המילחמה הגרעינית.
יש רק דרו אחת לשכנע אותם לחדש את
הדטאנט: להציע פרוייקטים משותפים,
אמריקאיים־סובייטיים, בתחום מחלות־הזיקנה.
קאתי לוי, ירושלים

מדויו שימוש שר
המשונים בבושת רווינסוו
הוא דומה לגנרל דרונדאמריקאי -
שינאת הערבים הפכה מוקד אישיותו -
רפאל איתן בז לבני־אדם, למיפלגות
ולדמוקרטיה -פרקים
נבחרים בביוגרפיה של
האיש המסוכן ביותר.

קופה מיסתורית
בחרזוו

.רציתי לומר לך שהצבעתי עבורך, ולדעתי
את הנערה היפה ביותר בתחרות,״ אמרה
השחקנית הנודעת לנה טרנר לירדן לוינסון
(בתמונה) ,שנבחרה כסגנית שניה של
הנערה היפה ביותר בעולם. משחזרה
לארץ סיפרה ירדן להעולם

הזה על חוויותיה מן התה־רות
שהתקיימה בהונולולו.

עסקנים של תנועת החדות הקימו
.הברה להשקעות ונדלץ* ,שכתובתה
היא במישרדי המיסלגה -אנשי שרון
מכחישים כל קשר, ו מ מכ רו ת נבהלו
מחקירת.העולם הזה• -האם עברה
חרות על החוק ואימנה
§ ) 1מריקים בסיגנונה של
מסא^י ההיסטורית ז

קרינה נוסח פתח־תיקחה

שר־הבריאות לא התפטר, פקיד בכיר
במישרדו לא התאבד, הממשלה לא נפלה
בהצבעת אי־אמון. למה בכלל שתהיה התרגשות?
העולם הזה גילה קצת קרינה, אז מה? הרי לא
מדובר בקרינה רדיו״אקטיבית, נניח, בניו־יורק.
גם לא בפאריס. לא בלונדון. לא בתל־אביב.
המדובר בסל הכל במקום נידח, שרק
אנתרופולוגים חטטניים במיוחד מטריחים את
עצמם לפעמים לבקר בו.
אגב: איפה זה בדיוק פתח־תיקווה?
אבי סגל, פתח־תיקווה

תקלה לא רק במנוע
במדור. אנשים׳ (.העולם הזה׳
)8.2.84 שובש שמו של טגן ראש
עיריית תל־אביב.
הסיפור על המחזיק בתיק הנוער והספורט
בעיריית תל־אביב, שידע לאתר תקלה במנוע
מכונית, הוא חינוכי מאוד וספורטיבי.
חבל רק ששיבשתם את שם האיש. קוראים
לו: נתן ויליד, ולא כפי שכתבתם.
יוסי בן־עמי, תל-אביב
• הצדק עם הקורא -והסליחה עם סגן־
(המשך בעמוד :4
ראש־העייייה•

כתבת השער האחורי:

הנעוה הכי יפה

החומר הרדיו־אקטיבי שפוזר במיז־בלה
העירונית(.העולם הזה׳ )1.2.84
מרעיל רק את הגוף.
נכון, זו סכנה חמורה. בכל מדינה נורמאלית
היו סוגרים את בית־החולים ושולחים את
האחראים להרעלה לבית־הסוהר.
אבל אצלנו זה עבר בשקט, ולא במיקרה. מי
שדואג לבריאות הציבור, מודאג קודם כל
מהמתירנות הנוראה, האוכלת בנו בכל פה,
מההתרחקות מערכי הדת ומסורת ישראל,
מהשמאלנים יפי־הנפש המרעילים את נפש
הנוער.
הקרינה מרעילה רק את הגוף. אבל מי נזעק
להפסיק את הרעלת הנפש?
יוכבד גרינברג, אשדוד

וכן גילויים: וספים בפרשת לווינסון: מי כתב את המיכתב האנונימי למפקחת
על הבנקים, ששם קץ לתוכנית הוצאת אמפ״ל מידי בנק

ס ן [ הפועלים? מי עמד מאחורי קניות ומכירות המיליונים של מניות
אמפ״ל, ומה עושה יעקב לוינסון כפכרואר 1984 בניו־יורק?

הביתה!
הויון אוננתי
בהריון או לא היאבהריון חתיכה. הדוגמנית
פינציי מור יבולה
ללבוש בגדים אופ־
^ > 0נתייס וסבסייס גס כשהיא
בהריון, והיא מדגימה זאת 1 בסידרת תמונות מהממות.

ח״ עם משורו

בתו הצעירה של אלכסנדר פן מספרת
על היחסים בין אמה ואביה,
ילדות בצילו של אב נערץ
על נשים, על מחלתו ומותו^ £ 0 ^ .

אפילו המטכ״ל של צוד־ל הצטרף ללובי
הדורש הסתלקות מלבנון, כי ההרפתקה פוגעת
במוראל, ברמת הכוננות
ובאימונים. רוני שסיגל מנתח

את התופעות הדזדשות בצוד׳ל.

רבקה והרבנים
אלוהים בנה את המישרפות באושוויץ בעצמו,
והמדענים עוסקים בשטויות -דברים כגון אלה
והצהרות נוספות שמעה רבקה גרינבוים
מבחורי־הישיבה שאליה הצטרף בנה אלי.
י האם, המנסה להחזיר את הנן
אל חיק המישפחה, מכרי־זה.
:אני נלחמת בחומייניזסד
המסממת הבתול
הח*נ
הבלונדית

הוא בולט באחרונה במילחמתו בבנקים
ובחברות הגדולות. יש הרואים בו דון־
קישוט, פוליטיקאי בתול ונלהב. בראיון
מיוחד מספר ח־כ חיים דמון, צעיר
חברי־הכנסת, על ילדותו
בשטח הגדול ביפו ועל דר־כו
בפוליטיקה הישראלית.

שרה כלפץ נהגה לפתות גברים, להרדים

רשנוח את מצדה

המדזריס הקבועים:
מיבתבים קורא יקר תעמיד במדינה -דרה קרפ
הנדון -ג׳סי ג׳קסון תמרורים יומן איימי -לוי אשכול
וגולדה מאיר
אנשים בלונים שידור תמליץ שידורי הרדיו והטלוויזיה
בישראל ובירדן

חלץ ראווה תשכין הורוסקופ -מזל דלי

אנשים בעודם -גדרג־ פפרד,
,גדאן קולינס, תנ אלד רגן
נמר של נייד -תרגומים
מוסיקה ־ מ ן לנון
מה הם אומרים -מיכאל קירש,
תני מילוא, חיים שיף. יצחק לימי,
איציק בכר, גדעון בריקמן
קולנוע ־־ לוקינו ויסקונטי,
פדריקו פליני

זה וגם זה
עולם קטן -ארצות־הברית
ספורט -לו סילבר
רחל מרדזלת על בל העולם
אתה והשקל -יהיה אקשן? הווי לילות ישראל
זה היה העולם הזה שהיה

צוות ההסרטה של מצדה נשבע כי לא
ישוב לעבוד בארץ פרימיטיבית כמו ישראל,
כוכבי ויוצרי הסידרה מבקשים לשכוח כי
היו מעורבים בה. רק הכוכבת ברברה
קאררה (בתמונה) נהנתה משהותה בארץ,
ואומרת על הגברים הישרא־לים:״הם
שוביניסטים...אבל <
זה מה שאני אוהבת!־

ח׳־כ מקיר לקיר
מיפעל השטיחים של אברהם שפירא

מקיים למעשה, מונופול בתחום
השטיחים מקיר לקיר -טוען סוחר תל־אביבי.
.הח׳ב רוצה להרוס
אותגו ׳,התלונן עמוס
פלוריאן בבית־ המישפט.

מכחכים
רפנד סזפר־סטאר
גנראל נגד האקולוגיה.
שוב ושוב מראיינים אמצעי־התיקשורת את
רפאל איתן כמומחה לענייני ביטחון.
מדוע צריכים כלי־התיקשורת לספק במה
לאיש, שוועדת החקירה לעניין הטבח בצברה
ושאתילא לא המליצה לפטרו מתפקידו
כרמטכ״ל, רק משום שממילא תקופת כהונתו
עמדה להסתיים?
מדוע מעניקים פירסום־חינם לאיש המאיים
לזהם את האוויר הפוליטי (שגם כך אינו מן
הנקיים ביותר)?
שרון נחמיאס, כפר סב א

הקטנים והלוחצים של האזרח הקטן, משום שרוב
הח״כים מפנים שאילתותיהם לראש־הממשלה
ושר־הבטחוז, כדי לזכות בתיקשורת.
על נשיאות הכנסת למצוא דרך שילובית
נאותה של שתי השיטות, כדי שהנושאים

יום הולדת
בכלא
ב* 8בפברואר הגג הזי שוסטר *ז
יונדהולדתו וד .27 באותו יום וצא היה רחוק

קורא שליטא
הנושאים הלוקאליים
הלוקאליים יזכו בהארה כבעבר, ומכאן
להתייחסות אחראית יותר של השר בתשובתו.
תשובה בכתב שאינה עוברת את הדוכן, הינה
לרוב פחות מחייבת ופחות אחראית.
בני שליטא, הכנסת, ירושלים

על תלמידי המיכללה האיסלאמית בחברון, את
שורת הפיגועים בכנסיות ובמיסגדים בירושלים
ובשטחים.
מר אבנרי, עיתונכם (עיתוננו) דגל מאז
ומתמיד בשילטון החוק, ויצא נגד הנוטלים את
החוק לידיהם. אלה עקרונות שאני דוגל בהם בכל
ליבי, ובטוחני כי כמוכם כמוני עוד 98 אחוז
מהעם היושב בציון(סליחה אם הפרזתי באחוז או
שניים) .שילטון החוק הסמיך רשויות מסויימות
לדון ולקבוע אם עבר אדם מסויים (או קבוצה
מסויימת) עבירה כלשהי. אתה, מר אבנרי, נטלת
את החוק לידיך, בזאת שקבעת את האשמים,
בעוד שהנושא טרם לובן ברשויות החוק
המיועדות לכך.
מי כמונו יודע כי אף כאשר מתפארת
המישטרה בחשודים שבידיה, לא תמיד יש בידה
להוכיח את אשמתם. ואילו אתה הוכחת את
אשמתם מבלי שיהיו לך חשודים או מימצאים
כלשהם!
מר אבנרי, אני תומך במרבית המימצאים
המובאים בהעולם הזה (בעבר אף ראיתי עצמי
כמזדהה עימם) .אולם הפעם, חושב אני, לקיחת
החוק לידיים היתה מישגה חמור, אם לא למעלה
יחזקאל קידרון, הר־ברכה
מזה•

שדודה ער הכרמל
גם לאנדרה גרומיקו מגיע קידום.
שוב קורה שט משהו, מאחורי חומות
הקרמלין .״חילופי גברי״ ,כמו שאומרים. אז
בהזדמנות זו אני רוצה להתערב פה לטובתו של
עסקן ותיק, יש לו הרבה זכויות, שהקידום שלו
נעצר כבר כמה שנים: אנדרה גרומיקו.
מי זה צ׳רננקו, מי זה אוסטינוב, מי זה רומאנוב

שר־מישפטים ניסיס
התנהגות מוזרה
משמעות, כי הממשלה עושה שטות בפרסמה
אותו. מבחינה זו הוא אופוזיציונר, ד״ר נפלאות.
משה אדרת, תל־אביב

לזכר אמיד גרינצחייג
שיר בעיקבות מסיבת״עיתונאים.
אמיליגרינצווייג היה לסמל /
אך היו נשכחים שידעו הסבל/ .
היו נפגעים שעליהם אין מהברים /
אנשים צעירים שעריין חיים.
כולם נפגשו להביע דיעה /
כולם נשאו את רגל ההפגנה/ .
ייצגו בעוז את חופש־הריבור /
נתנו דרור לדעת הציבור.
היה מישהו שהפסיק־המסיבה /
השאיר נפגעים ובתווך גוויה /
עמד מהצר והשליך הרימון /
גרם להרג, גרם לפוגרום.

סרבן שיסטר
רתוק מהבית
מהבית — בכלא צבאי. שבו הוא יושב על
סירובו לשרת: לבנון.
יום־הולדת /זמח, חזי.
מחכה לך באהבה,

רותי שוסטר,

ירושלים

האמת והעיתונאית
על הראיון עס מישל ריי״גאבראס
(.העולם הזה׳ .)8.2.84
כשראיתי לפני כמה שבועות את הסרט
האמריקאי שכר האמת, שבו נראית עיתונאית
המסכנת את חייה במיסגרת עבודתה בסיקור
מילחמת־האזרחים בניקראגווה, חשבתי שאין זו
אלא עוד אגדה הוליוודית.
השבוע, כשקראתי אצלכם את הראיון המרתק
עם מישל ריי־גאבראם, הופתעתי לדעת שאכן יש
עיתונאיות כאלה.
פרשת שיבייה שלימישל ריי בידי הוויאט־קונג
מרתקת יותר מכל תסריט דמיוני.
חדווה שטראוס, הרצליה

דיפלומט גרומיקו(שחור שיער) ועמיתים למיקצוע (*)1945
איפה הם היו כשהקמנו מדינה!
בקיצור זהו נוסח המיכתב ששלח קורא לשני
הצהרונים:
בעיקבות הפירסומים בהעולם הזה על פרשת
לוינסון, ברצוני לשאול שאלה אחת קצרה:
האם עיתונכם היה מעורב בהסתרת הפרשה,
בגלל לחצים של חברת־העובדים ההסתררות?
ואם כן — האם זוהי עיתונות חופשית?
יצחק ארז, פתח־תיקווה

טעות לשלם צודקת
כותרת ב. ה ארך 6.2.1984

שמיר: ישראל נכנסה ״לשלג סופי״ במלחמת לבנון
איתן מזן, תל-אביב
הקוראים המגלים שגיאת־דפוס. בעלת-משמעות או משעשעת, מתבקשים לשלוח
את הקטע בציון המקור והתאריך למערכת. העולם הזה׳ ,תל־־אביב, ת׳ד .118

שליטא על שאירחה

החוק מחפש מחתרת

יו״ר הכנסת פגע במוסד השאילתה,
והח״כ הליברלי כותב לו על כך:
השאילתות בנושאים קטנים ולוקאליים הם
נישמת־אפה של הדמוקרטיה. להערכתי, מישרדי
הממשלה יתייחסו ביתר רצינות לתשובותיהם,
כשאלה ירשמו בדיברי הכנסת. מפאת
השאילתה הדחופה לוקים בחסר הנושאים

אורי אבנרי התייחס במדורו ״הנדון״
(״העולם הזה״ )25.1.84 למחתרות
יהודיות. הקורא המתנחל כועס.
מר אבנרי הנכבד,
מחתרות יהודיות־לאומניות קנאיות — כך
כתבת — ביצעו את ההתנקשות בחייהם של
שלושת ראשי־העיריות בגדה, את התקפת הרצח

וכל האחרים? מי שמע עליהם לפני ארבעים שנה,
איפה הם היו כשהקמנו את המדינה? איפה הם היו
כשגרומיקו נאם בלייק־סקסס?
אבא פוקס, חיפה
השינויים בצמרת הסובייטית הם הזדמנות
לציין נקודה עברית טהורה, הקשורה במרכז
השילטון של המעצמה השניה בגודלה. מקום
מושבה של הממשלה, בעיר העתיקה של
מוסקווה, נקרא בפינו קרמלין. שתי אותיות
אחרונות הן תוספת מערבית. הרוסים מבטאים
זאת קרמל .
כן, כמובן, על שמו של הר הכרמל שלנו.
יוסח ינקו, נתניה

מר גיסים וד״ו־ נפלאות
את מי הוא משרת -את האופוזיציה
או את הקואליציה!
אומרים כי משה ניסים צריך לייצג את
הממשלה בעניינים מישפטיים. אך ההתנהגות
המוזרה שלו בפרשת דוח־קרפ מעלה חשדות
חמורים.
מצד אחד, הוא אחראי על יהודית קרפ, והדוח
שלה יצא, אם כן, במובן מסויים מטעמו. מבחינה
זו הוא שר־המישפטים, מר ניסים.
מצד שני, הוא מיהר לפרסם איזו הורעה
מבולבלת על התנכלות של ערבים ליהודים,
הודעה שמשמעותה היא כי דוח־קרפ הוא חסר*
עם שר־החוץ הסובייטי, יי צסלאב
סולוטוב (מימין) וטר־החלץ האמריקאי
ד אז אדמאדד סטטיטזס. קי צ ת׳ משמאל:
אוורל הארימן.

קורא גולן
.שרימונים לא יהיו...־
שנה תמימה חיפשו הנעלם /
שנה שלמה לא נמצא־האדם/ .
עכשיו כינסו מסיבת־עיתונאים /
אמרו שמצאו. מצאו־האשמים.
ואנו כולנו תפילות ובקשות/ ,
שרימונים לא יהיו, לא יהיו בהפגנות.
אילן גולן, רמת־גן

רועת ומווראים
מיבתבי קוראים מתפרסמים
בקיצורים המתחייבים מתוכנם
ומשיקולי מקום• עדיפות תינתן
למיכתביס קצרים, מודפסים
במכונת־־בתיבד״ שצורפה אליהם מיבתבים הכותב. תמונת בעילובדשם לא יפורסמו. אין
המערבת מחזירה את המיבתבים
שנתקבלו בה.
העולם הזה 2424

עמדנו בכך בלי היסוס. כי מילחמתנו היתה חשובה לנו
יותר מאשר שיגשוג כלכלי. בנינו שבועון שלא היה ניתן
לאיים עליו או להפעיל נגדו סחיטה. לא
ספינת־שעשועים מרווחת, אלא ספינת״מילחמה יעילה.
אומץ־לב? העולם הזה ורק הו א יכול היה לחשוף
את פרשת לוינסון — מפני שזהו העיתון היחידי במרינה
שבכלל אינו שואל את עצמו, ברגע כזד״ אם זה כדאי או
לא, מה יהיה הנזק, היכן ייפגע. כאשר יש לצאת
למילחמה. אנחנו יוצאים בלי חשבון.
אני מעז לנחש שאחרת לא היתה הפרשה מתפרסמת
ע ד היום, למרות שלוינסון ״נחלש״ ,כביכול.

דדכי שוחד
וסחיטה
יש הרבה גיבורים אחרי־מעשה. אחרי שדויד
בן־ישי כרת את ראשו של גוליית הפלישתי, היו בוודאי
רבים במחנה ישראל שאמרו :״חוכמה גדולה! גוליית כבר
היה זקן! כל אחד היה יכול׳לעשות את זה!״
אלא שכל אותם גיבורים רטרו־אקטיביים לא התייצבו
מול גוליית כאשר עמד והשמיע את קריאת־התגר שלו.
זה עלה על דעתי כאשר קראתי בחותם, המוסף של
על המישמר, את דבריו של יוסי גנשר, איש קיבוץ עמיר,
מי שהיה עד לפני שנה מנהל קרן השומר הצעיר. גנשר
היה האיש החזק בתחום שלו, והוא התנגש לפני ארבע
שנים עם האיש החזק של כל המערכת, יעקוב לוינסון.
הוא לא פירסם את הדברים אז. בחדרי־חררים נערכה מעין
בוררות וגגשר הסתפק במסקנותיה, שהיו בחזקת תיקו.
השבוע אמר גנשר כמה דברים נכונים על עלייתו של
לוינסון. בפסוק אחד הוא נאות להזכיר גם אותנו .״לדעתי,
אין מה להתפעל מהאומץ של העולם הזה בחשיפת
הפרשה,״ אמר .״שמונה חודשים אחרי תחילת החקירה לא
היתה להם סיבה לחשוש, כבעבר, מתגובתו של לוינסון
שנחלש.״
קל מאוד להפוך את קערת הטענה הזאת על פיה. אכן,
עברו שמונה חודשים מאז ראשית החקירה ועד לרגע שבו
פיצץ העולם הזה את הפרשה. מדוע לא נמצא אף עיתון
אחד, ואף עיתונאי אחד, שהעז לפרסם אותה?
אם לוינסון ״נחלש״ ,כפי שטוען גנשר, מדוע לא נמצא
אף גורם אחד במדינת־ישראל כולה שיעז לפרסם את
האמת?
ומה לגבי גנשר עצמו? מדוע הוא לא הביא לפירסום

הדברים — למשל בעל המישמרי

״הוא שלט
^ בכלי־החיקשורת״

את הביכה לכך הסביר גנשר עצמו באותו הראיון
עם עודד ליפשיץ. אמנם, הוא ייחס אותה רק לתקופה
קורמת. אך ההיגיון הפשוט אומר שסיבה זו היתה קיימת
גם בתקופת החקירה.
.הוא (לוינסון) שלט שליטה מוחלטת בכל אמצעי־התיקשורת
— עיתונות, רדיו וטלוויזיה — בכל הקשור
בבנק הפועלים. היתה לו גם השפעה רבה עליהם
בתחומים נוספים. היה לו מגע הדוק עם כל מערכות
העיתונים, והוא השפיע עליהן באמצעות תקציבי־הפירסום
של הבנק. כל עוד שימש לוינסון בתפקידו —
אף עיתונאי אחד ואף עיתון אחד לא העז לתקוף או לבקר
את לוינסון או את הבנק.
״הוא היה איש מסוגר, אך כשרצה להביא את דעתו,
בחר את העיתון, הכתב וצורת־הפירסום. כשדרש
שיכחישו ידיעות שנגעו לו — לא זו בלבד שהעיתונים
נכנעו לו, הוא גם הכתיב את התוכן, ההיקף והמיקום של
ההכחשה בעיתון. תשאל את חבריך־למיקצוע, הם יודעים
היטב במה מדובה״
שימוש זה בכוח הכספי הטמון במודעות, הוא סכנה
לדמוקרטיה. כל העיתונים תלויים במודעות. כשלושת
ריבעי תקציבו של עיתון יומי ממומנים על־ידי הכנסות
ממודעות. כאשר גורם אחד — בנק הפועלים — נותן
כמות גדולה של מודעות והוא יכול להשתמש במכשיר זה
כדי לאיים על עיתון או להכניע אותו. המודעה אינה
משמשת עוד את מטרתה הלגיטימית — לפרסם את
סחורת המפרסם — אלא הופכת מכשיר לסחיטה, נשק
נגד העיתון.
אנחנו, אנשי העולם הזה, יודעים זאת היטב — אבל
אנחנו הוכחנו גם שניתן למרוד נגד דיקטטורה זו.
ולראייה — במשך קרוב ל־ 20 שנה לא הופיעה בהעולם
הזה אף מודעה אחת של בנק הפועלים.
זמן קצר אחרי שקיבלתי לידי את עריכת העולם הזה,
ב־ ,1950 הוטל על השבועון חרם טוטאלי מטעם השליטים
של ״משק העובדים״ — ראשי מפא״י של אז. מכיוון
שאלה שלטו גם במשק המדינה והסוכנות, היה זה חרם
טוטאלי של כל הסקטור הציבורי — מחלקות הממשלה
ומיפעליה, ההסתדרות והסוכנות.
החרם הוטל מפני שהעזנו למתוח ביקורת בוטה על
המישטר הבן־גוריוני בכל התחומים,עד שבן־גוריון ראה
בנו — לפי עדותו של ראש שרותי־הביטחון שלו, איסר
הראל — את ״האוייב מס׳ 1של המישטר״.
קשה לי להעריך כיום מה גודל הנזק הכלכלי שנגרם
כתוצאה מכך להעולם הזה. בתקופה המכרעת של
התפתחות שבועון זה, לא זה בלבד שלא עמד מאחורינו
שום כוח כלכלי, קונצרן או איל״הון, לפי השיטה שחדרה
לאחרונה לעיתונות, אלא שהיינו נתונים במצב של מצור
כלכלי מתמיד. בערכים של היום, נמנעו מאיתנו הכנסות
של מאות מיליוני שקלים, שהיו יכולים להפוך את
העולם הזה לאימפריה עיתונאית.

כפי שמספר גנשר עצמו, הכוח של לוינסון
להשפיע על כלי־התיקשורת לא נבע רק מעוצמת־המודעות.
כלי־התיקשורת
הממלכתיים אינם תלויים במודעות.
אך הנה מספר גנשר׳סיפור מעניין:
״אינני יודע כיצד השפיע ברדיו ובטלוויזיה, גם
בתקופת המעיר וגם בתקופת הליכוד. עובדה שהם
נשמעו לו.
״לפני כחמש שנים התקיים כנס איגוד־התעשייה־הקיבוצית
בשפיים. הרדיו לא בא. עשר דקות לפני נאומו
של לוינסון בא צוות־שידור, הקליט אותו והסתלק.
בשידור לא דיברו על הוועידה. שמעו רק את לוינסון.״
לזה יכול להיות הסבר פשוט: לוינסון היה מעניין. הוא
היה איש־מיסתורין, ולדיעותיו היה מישקל. הוועידה
עצמה יכלה להיות משעממת. אבל גנשר מוסיף פרט אחר:
״כשהיה בינינו (בין לוינסון וגנשח עימות, אמרו לי
בטלוויזיה שנגד לוינסון אפשר לדבר רק בשידור חי.
בעריכה זה ל א עובר!״
מדוע הפעילו האחראים על התיקשורת הממלכתית
דאז צנזורה, כדי להגן על לוינסון? במקום אחר רומז
גנשר :״היה לו(ללוינסון) כישרון מיוחד למצוא דרכים
להרתיע יריבים מלפעול נגדו. הוא מצא בכל אדם את
חולשותיו: היו לו, ככל הנראה, דרכים לאיסוף מידע
ויצירת מחוייבות, שגרמו לכך שכל העובדים הבכירים
בבנק נאלצו לשמור לו אמונים.״ שוחר? סחיטה?
את התוצאות מגדיר גנשר בצורה בוטה :״אם רוצים
להבין מה גרם ללוינסון להסתבך בנושאים כמו
יו־אס־אי ועיסקת סונול, צריר לזכור מתי זה קרה. הן
היו עבירות, הן נעשו כשלוינסון היה בשיא כוחו, כולל
הכוח לשלוט בתיקשורת ולמנוע פירסום ביקורת
והאשמות נגדו!״
קשה להעלות את הדעת כתב־אישום חמור יותר נגד
העיתונות — ותיאור נאמן יותר של התוצאות הכרוכות
במעילת העיתונות בתפקידה, בתחום זה ובכל תחום אחר.

^ ,איש לא
מ שר מתחמק משאלה אחת: מדוע לא הביא הוא
עצמו לפירסום הפרשה?
הוא מספר :״ב־ 1981 הבאתי לעיתונאים בכמה עיתונים
(גנשר מנה שמות מכובדים ומוכרים) את כל הסיפור של
אמפיל. הבאתי מיסמכים שפירטו את עסקות אמפ״ל,
וסימנתי בעיפרון אדום את העסקות שנראו לי חריגות,
וגם הסברתי מדוע. אף עיתון אחד לא העז לפרסם את זה.״
זה מעורר תמיהה. אני מניח שיוסי גנשר מכיר את
כתובתו של העולם הזה. אני מניח שגם היה ברור לו
שאם יש כלי־תיקשורת אחד במרינת־ישראל שאינו
נרתע מלפרסם פרשות של שחיתות ושרירות, ויהיו בעליו
כאשר יהיו — הרי זה העולם הזה. אבל הוא לא מצא את
הדרך אלינו.
אני משער שגם גנשר לא היה מוכן להסתכן במאבק
גלוי, חריף וללא־סייג — ועל כן נמנע מלבוא במגע עם
הגורם האחד בארץ שהיה השותף הטבעי במאבק כזה.
ואכן, עודד ליפשיץ אומר בהקדמה לראיון :״(גנשר)
הזהיר מפניו את הגורמים המתאימים. אז עשה זאת
בחשאי .״
להזהיר ״בחשאי״ ,הרי זה מזכיר את הטכסיסים של סר
האמפרי בסידרה כן, אדוני השר. כך הרגיע את מצפונו,
אך ידע מראש ששום תועלת לא תצמח מאזהרה כזאת.
כפי שאומר גנשר עצמו :״בחברת העובדים ובמערך
איש לא העז לקום נגד לוינסון. פרס ומשל היו נמושות
לידו.״
בהקשר זה כראי גם להזכיר כי יעקב חזן היה בין
מקבלי המיכתב האנונימי, שהזהיר את ראשי המערך לפני
קרוב לשנה מפני מעשיו של לוינסון.
גם גנשר עצמו חשש לפנות אלינו. עכשיו הוא מדבר
— אבל רק אחרישהעולםהזהפוצץ את
הפרשה.
את דבריו מסיים גנשר בהערה נכונה :״אני מעריך
שיש יסוד להאשמות שהועלו נגד לוינסון. הכל תלוי
בטיב וביסודיות של עבודת־החקירה. אך השאלה בדבר
אשמתו של לוינסון אינה כל־כך מרכזית. השאלה
החשובההיא איך, במשועשרשנים, איש
לא העזלקוםנגדו ! ״
יתכן שזה נושא מתאים לחקירה פנימית מטעם ציבור

מזול גוווב־־נולד לכם בן
מסיבות ברית וחתונות
המוצלחות ביותר

ב בי ת ה רו פ א
עם הגן היפה

תל״אביב, רחוב הפטמן 1
המשרד פתוח: בשעות 19-17 ;13-10
סלפמים 9223244 ,298772 ,722314 :

שבתאי לביא

הורוסקופ הבורסה לניירות
ערך בת״א
חיזוי אסטרולוגי לבורסה ינואר -דצמבר

שלח/י צ׳קלפ קוד ת האסטרולוג

שבתאי לביא

5 6 0ש.

לת.ד 5 7 .ו ו גבעתיים ווו 53

החוברת תגיע
למשרדך ע״י שליח;
הוצאה ל או ר * פ ר סו ם * •עוץ אסטרולוגי
שודדות אברהם 5ומת-גן ט**מ) 73* * 47
מנתבי ם ת.ד 1157 .גבעתיים 1זז 53

לדדי, צביקה ואיד
אתכם באבלכם על מו ת אמכם

טובה ב1ר1ביץ
שרית ומיה ישי(וזב)

חושפים את דרוקר

גריפל מודאג

עובדים בכירים בחברת הבנייה.דרוקר זכריה״
מקיימים, כמט מדי ערב, קשר טלפוני עם כמה
עיתונאים חיסאיים, ומסייעים להם באיסוף

חומר על החברה.
נראה כי בתוך כמה שבועות צפוי גל חדש של
גילויים אודות חברת־הבנייה, לרבות על אופן
דיווחיה לבורסה.

ממלא-מקום ראש עיריית תל־אביב, יגאל גריפל,
מודאג מאוד מהתפתחות החקירה נגדו ביחידה
לחקירות הונאה במטה הארצי.
החקירה היא אודות הפלייה לטובה, כביכול, של
קרובי־מישפחתו בפארק־הירקון.

שינויים ב״בלל־ת

בחירות בנובמבר
ראשי הליכוד יתמכו בהקדמת הבחירות לחודש נובמבר
הקרוב. יצחק שמיר מעוניין בבחירות מוקדמות כדי למנוע
התמודדות נוספת על הנהגת חרות, והוא מקווה שהמערך
יתמוך בהצעה.

בפגישה שהיתה בין שר בכיר ביותר
בקואליציה ובין שניים ממקורביו, הוא התייחס
לבעיית לבנון ולהקדמת הבחירות בדרך הבאה:
,.צה״ל יתפרם מחדש בגבול הבינלאומי חודש
לפני הבחירות, והליכוד יקטוף את סירות
הוצאת צה״ל מלבנון.״

וייצמרצי? :סוף
חיזורו של עזר וייצמן אחרי ראש עיריית
תל־אביב, שלמה(״צ׳יץ׳״) להט, הסתיים בלא
כלום. צ׳יץ׳ מסרב בכל־תוקף לפרוש מהמיפלגה
הליברלית ולהיות מם׳ 2ביוזמה זו או אחרת של
וייצמן.

צור ל״צים׳
לחצים כבדים מופעלים על צבי(״צ׳רה״) צור
להככים ליטול על עצמו את תפקיד יו שסרא ש
״החברה־לישראל״ .המטרה היא להציג אותו
כאחראי להבראתה של.,צים״ ,אשר לפי
הדיווחים מצבה הוא בכי־רע.
הלוחץ העיקרי הוא בנו גיטר — איש קבוצת דיסקונט,
שהיא שותפה בהחברה־לישראל. גיטר גם מייצג את
דיסקונט בכלל, והתנגד לפרישתו של צור מכלל.

מפ״ם בעד נסן
מקורביו של הנשיא לשעבר, יצחק נבון, טענו השבוע כי
ששת ח״כי מפ״ם יתמכו בו אם יתמודד על ראשות מיפלגת
העבודה, ושהסכמה זו ניתנה כבר באופן בלתי־רישמי. ח״ב
מפ׳׳ם אימרי רון יתמוך ביצחק רבץ.

בינתיים נורתה השבוע היריה הראשונה
במילחמת ההשמצות נגד נבון. עיתונאים
שונים קיבלו.,חומר״ נגד נבון ונגד אשתו,
אופירה. בדיקות הפריכו את המידע.

יועץ גרמני
לתדמית פרס
יועץ גרמני לענייני סחירות, הרי ולטר,
ביקר באחרונה בארץ וסל ה באשאי
במישרדי מיפלגת־העבודה. הוא נפגש
עם צמרת המיפלגה, וכמובן עם שימעון
פרס, והציג לפניהם תוכנית־פעולה
למערכת־בחירות, מבחינת יחסי־ציבור,
פירסום ויצירת־תדמית.
ולטר ניהל בעבר מערבות בחירות של
ברונו קרייסקי באוסטריה ושל וילי
בראנדט בגרמניה.

אבן יגביר מעורבותו
ח״ב העבודה אבא אבן מתנגד שתיק־החוץ
בממשלת מערך אפשרית יובטח למי שיוותר
על המירוץ לראשות המיפלגה. הוא ידרוש
התמודדות במרכז המיסלגה בעניין זה, והוא
רואה את עצמו בתפקיד־מפתח בממשלה כזו.

מרידור יחוייב לחזור
ראש־הממשלה, יצחק שמיר, בעצה אחת עם
שר־האוצר, יגאל בהן־אורגד, ידרוש משר־הכלכלה
יעקב מרידוד, לשוב לארץ ולהפסיק
מייד את פגישותיו בעניין הוועידה הכלכלית
שהוא יוזם.
אנשי המישלחת הכלכלית בניו־יורק הסבירו, שמרידור
גורם עתה נזקים חמורים למערכת היחסים בין ישראל
ומשקיעים אמריקאיים, בגלל דיברי ההבל שהוא מרעיף
עליהם.

,יחדיר מתכנס
חוג יחדיו במיפלגת העבודה מתכוון להגביר את פעילותו
בין חברי המרכז. החוג, בראשות הח״כים נפתלי בלומנטל,
רפי אדרי, אליהו שפייזר ומזכירת נעמת, מאשה לובלסקי,
התכנס ביום החמישי האחרון והכין תוכנית פעולה
מפורטת.

בשלב ראשון דורש החוג קיום ועידה של
המיפלגה עד סוף שנת . 1984

ממד למישרד־החוץ
הכתב לשעבר של ״קול־ישראל״ בארצות־הברית,
אריה מקל, שהיה אחר־כך מעורכי
העיתון הימני ליורדים בניו־יורק ״ישראל שלנו״,
יתמנה בקרוב לתפקיד עוזר בדרגת
מזכיר־ראשון במישרד־החוץ בירושלים.

קרא 1ס מחכה לבורג
במטה־הארצי ממתינים בדריכות להחלטתו
הקרובה של שר־הפנים, יוסף בורג, בדבר
שיבוצו מחדש של ניצב דויד קראום
לתפקיד־מפתח במישטרה.
קראום סייס ״גלותי׳ בת שנה כאב בית־הדין
המישמעתי של המישטרה, בגלל יחסים מתוחים
ביותר עם המפכ״ל הנוכחי, אריה איבצן. מזה
שלושה חודשים הוא ממתין לשיבוץ, ועתה
דורשים מקורביו לממש את ההבטחה שניתנה
לו אז.
החזרתו לתפקיד בביר בצמרת המישטרה
עשוייה לגרום לזעזוע חכר־תקדים
במטה־הארצי, ואיבצן לא יוותר במיקרה זה.

הקולנוע ללא תמיכה
מישרד־המיכחר־והתעשייה עומד להפסיק את
תמיכתו בתעשיות הכרטיס הישראליים באמצעות
העידוד שניתן לה, מזה שנים רבות, תחת
השם המוטעה ״החזר מם״.
המישרד, שדרש לעצמו אפוטרופסות על
הקולנוע כתעשייה, לא כלל את הסעיף הנוגע
להחזרי־מם בתקציבו לשנה הבאה, ובכך פגע
אנושות בענף המעורער ממילא.

אחיו של ורקד
חשף את הרצח
קצין הסטחון ברוך לרך, שמלא
תפקיד מרכזי בפיענוח רצח הילדה משכם,
עיישה אל־בחש, הוא אחיו של יצחק לקר,
חבר מרכז חרות ומועמד הליכוד לראשות
עיריית בת־ים בבחירות־האחרונות.

שכר־טירחה צמוד
כדי להקטין את מיספר המישפטים המיותרים, החליטו
השופטים להעלות את שכר־הטירחה הנפסק לצד הזוכה,
באופן ריאלי. בחודש האחרון פסקו בבית־המישפט העליון
שכר־טירחה הגדול פי עשרה יותר מאשר בעבר.
שופט השלום מרמת־גן יצחק ברא״ז הגדיל לעשות והטיל
השבוע שכר־טירחה של 50 אלף שקל על נאשם שהורשע
בדין פלילי.

פרשת יעקב לוינכון תשפיע ישירות ובעקיפין
על ״כלל״.
בחברת העובדים אין רואים בעין יפה את העובדה
שאפרים ריינר ימשיך לייצג את בנק־הפועלים בכלל, וכן
את העובדה שחיים ברנשטיין, שנאלץ להתפטר מבנק
הפועלים, התקבל בתפקיד בכיר בכלל.

לא תהיה זו הפתעה אם יחולו כאן שינויים
פרסונליים.

פנייה לאינטרפול
בפר שת לוינסון לפנות עומדת
מישטרת־ישראל
לאינטרסול כדי שיחקור בכמה נושאים
הקשורים בפרשת יעקב לוינסון, ואשר
המיסמכים הנוגעים לה נמצאים בארצות
אירופיות ואמריקאיות שונות. נושאי
עבירות מכ״הכנסה,
החקירה הם
מטבע־חוץ, נטילת-זכויות ונכסים.
לחקירות־הונאה, היחידה אנשי
בראשותו של תת־ניצב בנימין זיגל,
יבקשו את עזרת האינטרפול עוד לפני
שהחקירה בארץ נכנסת להילוך גסה.
סנ תיי ם גיים לוינסון שניים מבכירי
עורבי־הדין בארץ, שייצגו אותו. האחד
הוא הפרופסור דויד ליבאי, נשיא לישבת
עורבי-הדץ וחבר מרכז מיפלגת־העסדה.
נאמן, לע
השני הוא הפרופסור יעקב. זן, לשעבר מנכ״ל מישרד־האוצר, איש הפועל־המיזרחי,
מקורב למפד״ל וידיד קרוב של
אהרון מאיר, מנכ״ל ״בנק המזרחי
המאוחד״.

ברוכקה לעסקים
פעיל מרכז חרות, ברוך(״ברוכק׳ה״) אברמסון,
שהוחזר ארצה בבושת־פנים מתפקידו כמינהלן
במישלחת הכלכלית בניו-יורק, הפך מייצג
קבוצת־משקיעים.
הפרוייקט הראשון שבו הוא מטפל, הוא הקמת מלון חדש
לחוף ים־המלח.

אבו־נידאל
בארק ובאנסטריה
דודו של כרים יונס מכפר־ערה, שנדון למוות בבית־דין
צבאי על רצח חייל־מילואים, יושב בכלא באוסטריה.

השניים הם חברים באירגונו של אס־נידאל.
הדוד, שנאסר בגלל השתתפותו ברצח העסקן
היהודי הווינאי הנס ניטל, הוא שהכניס את
בן־אחיו לאירגון.

לפיד לשירות הח1ץ
לא מן הנמנע שאם מנכ״ל רשות־השידור, יוסף
(״טומי״) לפיד, לא יכהן תקופה נוספת בתפקידו,
יוצע לו כפיצוי תפקיד בכיר במישרד-החוץ.

נבו דורש עזרה
ראש עיריית הרצליה המובס, יוסף נבו, ידרוש מצמרת
מיפלגת העבודה, שתמכה בו ערב הבחירות, עזרה בהחלצות
מהחובות הכספיים הכבדים של המערך בהרצליה, בגלל
מערכת־הבחירות.

לע״ם מחוק לחר 1ת
תהליך הצטרפותה של סיעת לע״ם לחרות נקטע, ונראה
שאין סיכוי לממשו לפני הבחירות הבאות. רבים בחרות
אינם רוצים שח״כ אהוד אולמרט יתחרה ברוני מילוא
במצודת־ זאב.

במדינה העם קאטיושחז ער
אצבע הגריל

אחרי יותר מ־ 560 הרוגים
ישראליים, נהרות של דם
ודמעות, חזר הכל לקדמותו
קרפיח במים
עכורים

ביוני 1982 שלחה ממשלת־ישראל,
בהנהגת אריאל שרון ומנחם בגין(לפי
סדר זה) ,את צה״ל אל תוך לבנון.
המטרות האמיתיות היו שלוש:
• ״להרוס את תשתית המחבלים״
— כלומר, לחסל את הכוח המדיני
והצבאי של אש״ף, כדי לאפשר את
סיפוח הגדה והרצועה.
• לגרש את הסורים מלבנון,
ובמיוחד לחסל את הטילים הסוריים
שהיו מוצבים שם.
• להפוך את לבנון למדינת־חסות
ישראלית, תחת שילטונה של ממשלה
מארונית אשר תמונה על־ידי ישראל
ותהיה תלויה בה.
לשלוש מטרות אלה נוספה מטרה
קטנה, שהעניקה למילחמה את שמה
הרשמי:
• להבטיח את שלום־הגליל, על־ידי
יצירת מצב מצפון לגבול אשר
ימנע להבא חדירות ופיגועים.
כל ארבע המטרות האלה נראו
השבוע כחלומות באספמיה.
חזרה לביירות. השבוע פרצו
כוחות השיעים והדרוזים למערב
ביירות וכבשו את כולו. גם באופן
חזותי חזר המצב לקדמותו: ביירות
מחולקת עתה בדיוק על פי הקווים
שהיו קיימים לפני המילחמה.
אל מחנות הפליטים הפלסטיניים
חזרו הכוחות הפלסטיניים — אלא
שהפעם היו אלה אנשי אבו־מוסא,
הכפופים לסורים. משמע: התוצאה
העיקרית של המילחמה ההיא שבמקום
הכוחות של יאסר ערפאת, החותר
להסדר מדיני, באו הכוחות של
אבו־מוסא, הרואה בכל הידברות עם
ישראלים בגידה.
התשתית המדינית של אש״ף לא

־•איד אפשר לשמור על החוק
בגדה, כשכל המתנחלים חמושים
בנשק אוטומטי משובח?
עלינו גוזרים תקוסות־מאסר
ממושכות על החזקת הכרוזים
הלא־נבונים, ואילו הרוצח
ישראל לדרמן, אשר ירה למוות
בערבי שחיכה לתומו לאד
טובום, שוחרר אחרי שנה. גם
במשך שנת־מאסרו יצא כל
שבוע לחופשה. בעיניי ראיתי
אותו. דוח קרם לא ישנה את
המציאות הזאת!״

חוסלה, וגם לא נפגעה. כאשר יצא
ערפאת השבוע להלוויית יורי
אנדרופוב במוסקווה, הוא ייצג תנועה
הממשיכה למלא תפקיד מרכזי בכל

תהליכי המרחב.
והסורים ישנס. הסורים לא
גורשו מלבנון. להיפך: הם עכשיו הכוח
הדומיננטי במדינה זו, ועל פיהם יישק

ף גדה המערבית התייחסו
*1השבוע לדוח ועדת־קרפ בביטול־מה
.״עבורי כל הסיפורים האלה אינם
בבחינת חידוש,״ סיפר להעולם הזה
עיתונאי ערבי העובד בגדה ,״כל
פלסטיני החי בתנאי הכיבוש יכול
לספר עשרות סיפורים דומים.
אין ספק שדברים קשים אלה
מייצגים את התחושה בגדה. עבור
הישראלי הנאור־יחסית, עורכת־הדין
קרם ( )46 היא גיבורה, שנענתה
לדרישת עמיתיה המישפטנים, הקימה
ועדה לבדיקת האלימות היהודית בגדה
המערבית, פירסמה נתונים שהרגיזו את
הימין הקיצוני. עבור הפלסטינים זהו
ויכוח ישראלי־פנימי, שולי מבחינתם.

,גרוע
מתמיד״

^ ל זה אולי נכון, אבל אין ספק
^ שגם בדוח צימחוני כזה היה די
חומר־נפץ. אמות־הסיפים של המימסד
רעדו, ושומרי חוק וסדר, מסוגו של
ח״כ אמנון רובינשטיין, הקימו קול־זעקה
נוכח תגובתם של השרים
הנוגעים בדבר, שר־המישפטים משה
ניסים ושר־הפנים הד״ר יוסף בורג.
השניים התייחסו למיסמך, שהוקיע
את התנהגות המתנחלים במיספר לא
מבוטל של מיקרים מפורטים, ואת דרך
טיפול הרשויות־ המוסמכות ב״חריגות״,
כאילו היה כתב־פלסתר פוליטי,
שנכתב בהשראת עמדותיה הפוליטיות
של קרפ.
שאנשי־ציבור העובדה עצם
בכירים, מהדרג הפוליטי, יצאו
בהשמצות מכוערות נגד עובדת־מדינה
מהדרג המינהלי היא בלתי״נסבלת
במישטר תקין -ניסים עוד הגדיל
לעשות, הוסיף לדוח ״דף איזון״ ,שעסק
בפגיעות ביהודים עד סוף ,1983 בעוד
שמיסמך־קרפ המקורי הקיף רק את
השנה שבין אפריל 1981 ומאי .1982
עלבון זה לאינטליגנציה של
הציבור לווה בנאום צדקני, שאפילו
עיתונאים מהמרכז כינו אותו ״מגעיל״.
נסים הוכיח בפעם האלף שאיננו ראוי
לתפקידו הרם.
ח״כ בכיר מהמערך אמר להעולם
הזה שניסים הוא השר המיפלגתי,
צר״האופקים, הלאומני והאנטי־הומאני

מישסטנית קרם*
דבר לא נחשף, מלבד פרצופם של ניסים ובורג
קרם, שגם היא אינה מזוהה, כמובן, עם
שום גוף פוליטי.

פורים
^ הודית קרם העלתה את חמתם
של המתנחלים בעצם נכונותה לרכז
את הטיפול בנושא. רבים סבורים
שקיומה של ועדת־קרם, והעניין שהיא
גילתה במחדלי חקירת המישטרה
במעללי המתנחלים, זירזה את חקירת
רצח הילדה בשכם.

ראשי המתנחלים לא הוקיעו
מעולם את הרוצחים ואץ ספק
שהיו מעדיסיס להסתירם מעיני
החוק, כסי שעשו כמיקרים
קודמים.
יהודית קרפ מיקדה תשומת־לב
ציבורית על פישעיהם. לכן נזעקה
מועצת־הישובים בשטחים הכבושים,
ולכן נרתמו השרים, עושי דברם,
להכפשתה של אשה אמיצה וישרת־לב,
שביצעה את המוטל עליה כעובדת־מדינה,
כמיטב יכולתה המיקצועית.
יתכן ש״הפשע״ העיקרי של קרפ
היה טמון בהוראתה הפומבית, שהכלים
של הוועדה, שנשאה את שמה, לא
איפשרו חקירה מלאה של הפשעים
שבוצעו בגדה נגד האוכלוסיה
המקומית. היא הצהירה בגלוי
שהוועדה לא יכלה לטפל בכל
המיקרים, ושהיא היתה תלוייה
בשיתוף־פעולה ממשלתי ומישטרתי.
אף־על־פי־כן היו בדוח קטעים
חמורים, שכללו הוקעה מפורשת של
זרועות הממשלה בגדה. ועדת קרפ
קובעת, למשל, שמושל חברון ציווה
על תחנת־המישטרה המקומית שלא
לבדוק את תלונתו של בעל־החנות
בבית הדסה, שחנותו חובלה על־ידי
המתנחלים בלב חברון. המתנחלים
טענו שריצפת ״ביתם״ ,שהיא גם
תיקרת החנות, התמוטטה בשל
ריקודים סוערים לרגל חג־הפורים.

ביותר שידעה המדינה .״גרוע אפילו
משמואל תמיר!״ לידעה זאת שותפים
רוב חברי־הכנסת מהאופוזיציה.
בכנסת ה־ 9נהג ניסים, כשר־בלי־תיק,
להשיב תשובות קנטרניות
ובלתי־ענייניות להצעות לסדר״היום
ולשאילתות בנושאים שמנחם בגין
העדיף להתעלם מהם. מאז זכה ניסים
במישרה בכירה בקאבינט, אבל
התנהגותו נשארה קטנונית, חד־צדדית,
לא־מכובדת.
שר־המישפטים העדיף להתעלם
בכוונה תחילה מהעובדה שקרפ
התבקשה מראש לבדוק את התנהגות
היהודים בגדה, ולא היה שום מקום
להאשים אותה ב״חוסר־איזוך. ניסים
גם התייחס לדוח כאילו היה גחמה
אישית של קרפ.
כלי־התיקשורת נאלצו להזכיר
לשר המכובד שמלבד קרפ, שהיא
המישנה ליועץ המישפטי לממשלה,
כיהנו בוועדה גם פרקליט מחוז־ירושלים,
היועץ המישפטי למיפקדה
הצבאית בגדה המערבית, ראש מדור
התביעות במטה הארצי של המישטרה.
כל המשתתפים חתמו על הדוח, והם
אחראים לתוכנו ולסימונו, בדיוק כמו

כל ילד בחברון יודע שהחנות
חובלה במזיד, כדי לגרש משם
את בעליה הפלסטיני. מעשה־גזל
זה, שזכה בסירסום עולמי,
והחים וי עליו, מסמלים, יותר

דבר. גם הטילים הסוריים, שהושמדו
במילחמה, הוחלפו מזמן בטילים
חדשים, טובים יותר.
בלבנון אין ממשלה פררישראלית.
אין בה ממשלה בכלל.
.הנשיא אמין אל״ג׳מייל הוא,
במיקרה הטוב ביותר, סוכן אמריקאי.

הוא מתעלם כליל מדרישות ישראל,
וסירב אף לחתום על ההסכם הישראלי־לבנוני(ראה
להלן) .הוא עלול ליפול
בכל רגע. למרבה האירוניה, יש רק כוח
אחד המחזיק אותו עדיין בשילטון:
הסורים, המשחקים בו מישחק משלהם.
חלום מפוצץ. נותרה רק המטרה

מכל מעשה ״חריג״ אחר, את
מגמות הסולשים לחברון, ואת
דרך הטיפול של השילטונות
במעשיהם.
בכנסת אמרו השבוע שאף אם
דוח־קרפ לא חשף הרבה דברים
חדשים, הוא הבליט, לפחות, את
פרצופו האמיתי של יוסף בורג.
שר־הפנים נהג בעבר להעמיד פני
מתון, אפילו ליברל, וכלי־התיקשורת
השיטתיים נהגו לקבל תדמית זאת
ללא עירעור.

רק מעטים טרחו לשאול איך
איש. נאור״ במו בורג מחזיק
בגליל מושל־מחוז כמו ישראל
קניג, הרואה את עיקר תפקידו
בהתנכלות לערבים, אזרחי
ישראל. במילחמת-הלבנץ נתגלח
לרבים בורג האמיתי:
ציניקן ללא תקנה, עצלן מדושך
עונג, ששום דבר לא מזיז לו,
מסית מובהק ששילהב המונים
נגד תנועת־השלום, שאליה
משתייך בנו, אברהם.
תשובותיו המרושעות של בורג,
בכל פעם שעולה בכנסת נושא
הומאניטרי כלשהו, הפכו כבר לשם־
דבר בקרב הכתבים הפרלמנטריים.
אבל בפרשת דוח־קרם התעלה
שר־הפנים אפילו על השיאים שהשיג
בשנים האחרונות. בורג התקלס בקרם,
לעג לה לא רק על ״דיעותיה״ ,אלא גם
על עצם היותה אשה.
״לא נתנו לה תישעה קבין (של
חוכמה),״ הצהיר בורג. בכך הוריד את
עצמו לשפל המדרגה, הפך מבדחן־
צמרת בלתי־מזיק לראש המסיתים נגד
שילטון־החוק.
יתכן שבורג הגדיש הפעם את
הסאה. מה שסולחים לרב שילנסקי,
איש לא הכי״חכם שעדיין מתגאה
בעובדה שהביא פצצה למישרד־החוץ
(כמחאה על השילומים מגרמניה) ,קשה
לסלוח לבורג, שיש לו יומרה
ל״נאורות״ .ההתגרות של בורג בקרפ
הכעיסה רבים, גרמה לתגובה ציבורית
שאילצה אותו לחזור בו מחלק מדבריו.
חוסר־הצדק לא רק נעשה, אלא גם
חיים ברעם
נראה.
* לידה: קצץ־המישטרה שלמה גל.
הקטנה: להבטיח את שלום־הגליל.
השבוע נפלו הקאטיושות שוב על
אצבע־הגליל — ופוצצו גם חלום זה.
שום פיתרון לבנוני אינו מסוגל
להבטיח את שלום־הגליל, וכל
הדיבורים על כר הם סיסמות־הבל
(ראה להלו)( .המשך בעמוד )14

וידאו
בת שדומ
ח ״ ם טו ב־ ם
לל א
נד חן ט5ומים

ינתגיזס <0

רי בי ת.
היום,יותר מתמיד, יש לנו בעיה של
מזומנים. וכשאנחנו לחוצים באשראי
ודחוקים בכיס, אנו מאבדים הרבה
מה״כיף״ שבקניה.
בעצם, אנחנו מחליטים פשוט
לא לקנות.
אלא כשנתקלים בהצעה שאין לעמוד
בפניה: רכישה בת שלחויס ללא ריבית,
הענין שווה בדיקה.
הצעה

מקדמה במזומן

מספר תשלום
תשלומים חודשי

־20,000.
־30,000

17,710
22,500

ך 7ימים

£0.1.84

3\\11
ידידאו

־היכן?

מך קיעי השחקים׳ ק**0ך ח

.ל מיל ת תנאי

״ דייו

**0לישי*

עדיין

־דלד׳יתישעיי ^ 1ח
כדאילת•
:שן ק עסק אזת

תשאם לל אתקד ־ ם • ^

* ה אספק הבגמרהתש לו מלם.

שרם אחר

** המחירים כוללים ; 153מ.ע.מ.
*** המחיר לפי סער 1מ״ ג= 46.5סי ויותאמו בעת הקניה.
להשיג בחנויות החשמל המובחרות. לפרטים נוספים: בית מץ,מודיעין 9וב״ב,טל 03 799114.

סטודיו 8

ארלוזורוב ,82ת״ א
237026

הופיע
מחירון דירות
כל מחירי הדירות המוצעות
ל מכירה באר ץ -ב חובר תאחת
לה שיג בדוכני העתונים.
בהנהלת אבי פאנק
כושר גופני
וחיזוק שרירים
שמירה על גיזרה *ר״י
יציבה נכונה
גמישות

־ צייז ם

ולי מודי בוקר, אחת־צ
וערב בכל הרמות.
1מסגרת לימודים גמישה.
ו סדנ או ת ל הדפ סהבצבע.
1הסדרי תשלומים נוחים.
1פרטים נוספים וטפסי
הרשמה -כ ל יום
בין ה שעות _2000 סס 0ג

בסטודיו - 8

אולמות ממוזגים

מורים מוסמכים
ג׳אז, אירובי מתיחות
יוגה, סטפס, התעמלות

הפצהל דו כני ם: גד הפצה 337056 -־03
מנוי שנתי: סער פרסומאים 229353 -־03

ח>>ג ופרסם מודעתך
בכל עיתוני ישראל
לבעלי כרטיסי אשראי:
ויזה, ישראברט, דייגרט

טלפונים)03(296662 ,280666 :

או מ ר

?חוה אובסקווה
המרכז ללימודי צילום
ת ל אביב, אלנבי 298191,298291,57־03
ירו שלים,בצלאל 223573,233502,6־02
חיפה, הנביאים 662773,13־04

קסטה -או מרים

013X011

״מקסל״ ,הקסטות הנ מכרו ת ביותר בעולם -להשיג ב חנויו ת הסטריאו והוידאו המובחרות. יבו אנים: דגינו אדר בע״ם

האם עח־ק־החיים שלישר אל נ ת1ן בסכנ ה?

תתננה בע1ח 1ר ־ ״1

^ ד אי לשים לב לכומר ג׳סי ג׳קסון. עוד נשמע עליו הרבה.
ולא רק מפני שהוא אישיות ססגונית, מקורית ורבת־תושיה,
פוליטיקאי ממולח בעל כישרון רב ליחסי־ציבור.

אלא גם מפני שהוא מסמל תופעה חדשה
בארצות־הברית, שתשפיע בשנים הקרובות
השפעה רבה עלינו.

^ חד שהקדים להבין ואת הוא נשיא סוריה, חאפט׳ אל״אסד.
לא מכבר אשה מעשה מבריק: הוא הזמין אותו לדמשק ומסר
לו כמתנה, ללא כל תמורה, את הטייס האמריקאי השחור שהיה
שבוי בידו.
בטווח הקצר היה זה מעשה פיקחי. הוא הציג את סוריה באור
חיובי לעיני דעת״הקהל האמריקאית, והיווה מחווה של רצון טוב
כלפי הציבור השחור בארצות־הברית.

בטווח הארון• זה היה יותר מזה — מעשה חכם
מאוד, בעל השלכות מרחיקות־לכת.
גם על כך עוד נשמע הרבה.

ך ¥ל גבי הנייר יש י
בארצות־הברית כשישה מיליון אזרחים
יהודיים.
המיספר האמיתי הוא הרבה יותר קטן, אם כי איש אינו יודע
מהו. יתכן שאינו מגיע אלא לשלושה מיליון. כי יהודים רבים
פרשו, למעשה, מן הקהילה המאורגנת. הם התרחקו. הם אדישים
לדת היהודית ולאירגון הקהילתי, חיים בחברה האמריקאית
הבלתי־עדתית, התחתנו עם לא־יהודים ואינם מהווים עוד כוח־עזר
יהודי או ישראלי.

נשיא שחור? חלום באספמיה. סגן־נשיא שחור?
חזון רחוק, אולי למאה דד .21 וגם אז יקדמו לו
סגן־נשיא יהודי וסגנית־נשיא אשה.

גם רבים בקרב השחורים עצמם זעמו על מועמדותו של
ג׳קסון, שנראתה להם כמעשה״קונדס המעמיד את הציבור השחור
כולו באור מגוחך. הם רצו לפעול בקרב. המיסגרות הקיימות׳,
ולהתקדם לאט־לאט, כפי שיעצו המנהיגים הוותיקים והשמרניים,
שתיעבו את ג׳קסץ היוצא־דופן.

עד שחאפט׳ אל־אסד עשה מה שעשה.

מיבצע הדמשקאי הפך את הקערה על פיה.

והעולמית. הנשיא רונלד רגן, שלעג לו יום קודם לכן, נאלץ
לשבח אותו ולקבל את פניו בבית הלבן.

הפוליטיקאי הקטן והשולי, שעורר ציחקוק, היה
בן־יום למדינאי בעל שיעור־קומה ורב־עוצמה.

ובעיקר: ניצחונו מילא את מיליוני השחורים גאווה. בפעם
הראשונה הצליח איש משלהם לבצע מיבצע בינלאומי
עטור״הצלחה.

התוצאה: כרגע מופעל מלוא הכוח הפוליטי
היהודי נגד הכוח הגדל והולך של ג׳קסון — ושני
הכוחות נעים כמהיתת לקראת התנגשות חזיתית.

^ן ם תהליכים אלה אמנם יבשילו כפי שנראה עתה, הם
יאיימו על עורק־החיים של המישטר הישראלי הקיים: הקשר
עם ארצות־הברית.

לקולות אץ צבעים. בבחיתת שווה קולו של כושי,
שלא גמר בית־ספר יסודי, לקולו של פרופסור יהודי
לפיסיקה גרעינית.

הכוח היהודי המקובץ הזה עומד לרשות
ממשלת־ישראל, המפעילה את היהודים כרצונה. זהו
לגיון-הזרים הכל־יכול של ישראל.

היהודים במחוז מסויים, המהווים שניים־שלושה אחוזים של
קולות הבוחרים, יכולים להכריע בבחירות באותו מחוז. כי כאשר
עומדים זה מול זה שני מועמדים — רפובליקאי ודמוקרטי —
יכולים שני אחוזים לעיתים קרובות להוות את לשון־המאזניים,
כמו הדתיים בישראל. כאשר ליהודים אלה לא איכפת אלא דבר
אחד ויחידי — ישראל — הם יכולים להפעיל כוח־מחץ עצום,
ששום מועמד אינו יכול להתנגד לו. שני המועמדים יתחרו ביניהם
בחנופה לישראל, והמועמד שייבחר יהיה שבוי ישראלי לכל דבר,
במשך כל תקופת־כהונתו.

כתוצאה מכך נוצר מצב מיוחד־במינו:

בעוד שישראל היא למעשה מושבה של ארצות־הברית
ותלוייה בה בכל, נכון גם שארצות־הברית
היא במידה רבה מושבה של ישראל.
התלות בין שתי הממשלות היא הדדית, דרסיטרית.

ך עומת שלושה עד שישה מיליון היהודים, מגיע מיספר
/האזרחים השחורים של ארצות־הברית ל־ 20 מיליון.
ההבדל נעוץ בכושר־ההתגייסות.
היהודים הם כוח מגויים בכל ימות השנה. זה מעין צבא־קבע
פוליטי. הם מאורגנים באירגונים יעילים ורבי־ניסיון. עומד
לרשותם כוח־אדם אינטליגנטי ואינטלקטואלי, מכשירים בדוקים
לגיוס־כספים, בהתנדבות ובכפייה, תעמולה, יחסי־ציבור ולחץ
פוליטי. יש להם מישטרה פוליטית, בצורת הליגה נגד השמצה.
יש להם מוטיווציה גבוהה, תודעה של שותפות וכוח, חוש של
סולידאריות, פחד משותף מפני האנטי־שמיות ומחוייבות עמוקה
כלפי ישראל.

שום דבר ממה לזה לא היה קיים במחנה השחורים.

הם נמצאים בתחתית הסולם החברתי. הטראומה של העבדות
שיתקה אותם במשך דורות. עוד לפני שני דורות הם חיו בפחד
מתמיד מפני מישפט־ליגץ׳ ושאר דרכי אלימות ודיכוי. כוחם
הכלכלי קטן, יחסית, ורמת השכלתם מתחת לממוצע.

אין לשחורים מוקד אירגוני כמו המנהיגות
היהודית, וכמובן גם לא מיפקדה אירגונית כמו
שגרירות ישראל. אין להם גורם מלכד ומגייס, כמו
המחוייבות כלפי ישראל.
ובעיקר: חסרה להם תודעה פוליטית־חברתית, הדרושה
לציבור כדי להפוך כוח אלקטורלי פוטנציאלי לעוצמה פוליטית
מגוייסת.

זוהי משימתו של ג׳סי ג׳קסון ואנשים כמוהו.

ך* אשר הודיע ג׳קסון על כוונתו להציג את מועמדותו
^ לנשיאות, מטעם המיפלגה הדמוקרטית או כמועמד עצמאי,
הוא עורר גיחוך.

1תגו ב ה היהודית והישראלית על הצלחתו של ג׳קסון
1מגבירה את האיבה ההדדית.
ג׳קסון מתואר כאנטי־שמי, כשונא־ישראל(תרתי־משמע) ,כמי
שמפוצץ את. הברית המסורתית״ בין היהודים והכושים
בפוליטיקה האמריקאית.
ביקורו בדמשק גורם, כמובן, אוטומאטית לזיהויו עם אויביה
המושבעים של מדינת־ישראל.

אותם היהודים, המתפארים בפרהסיה בהצלחתם בהפעלת
הקרנות היהודיות להפלת פוליטיקאים שאינם עבדים נרצעים של
ישראל, מגדירים את ג׳קסון כסוכן זר, מפני שקיבל כסף מערבים.
דברים שאמר ג׳קסון על השפעת היהודים בעולם־התיקשורת,
על פיטורי המדינאי הכושי אנדרו יאנג אחרי שנפגש עם נציג
אש״ף באו״ם, על התנגדות היהודים לשיטות המפלות את הכושים
במתכוון לטובה במישרות המסויימות — כל אלה הובאו כהוכחה
להשקפת־עולם אנטי־שמית בסיסית.

היהודים מכריעים לא־פעם את לשון־המאזניים בבחירת חברי
הסינאט ובית־הנבחרים במחוזות חשובים. גם במחוזות רבים
אחרים הם יכולים להפעיל לחץ פוליטי עצום על חברי הקונגרס.
המוסדות היהודים התגאו פומבית בכך שהזרימו כספים
למסעי״הבחירות. כך הפילו מועמדים שלא היו רצויים
לממשלת־ישראל, והביאו לבחירת מועמדים שהתחייבו לתמוך
בממשלת־ישראל. הם שמו קץ לקאריירה של מי שנחשבו
כאויבים.
הכוח האלקטורלי והכלכלי של היהודים, יחד עם השפעתם
העצומה של היהודים בכלי״התיקשורת הכתובים והאלקטרוניים
באמריקה, מהווים גורמים ששום נשיא אמריקאי אינו יכול
להתעלם מהם, אם הוא רוצה לבצע את מדיניותו ולהיבחר מחדש.

כל אזרח אמריקאי עשירי הוא שחור.

כך הולד ומצטבר בשקט גוש אדיר של חומר־נפץ,
העלול להתפוצץ באחד הימים ברעש גדול —
ולקעקע את יסודות הכוח היהודי — והישראלי.

ביקורו בישראל בשעתו, ופגישותיו עם הפנתרים
השחותם כאן, בוודאי לא עז ת לו בעיני היהודים
האמריקאים, יוצאי תסיה ופולין, כשם שלא עז ת לו
בעיני המימסד הישראלי.

המיספר הממשי די בו כדי להפעיל כוח אדיר
בזירה הפוליטית בארצות־הברית.

אך כוחם של הכושים היה כמעט אפסי בהשוואה לעוצמת

המציאות האמריקאית עצמה. בגטאות השחורים (שהיו פעם
גטאות יהודיים) רבים מבעלי־הבתים ומבעלי־החנויות הם עדיין
יהודים, וכך גם רבים מן המורים, החוסמים את הדרך לפני
האינטליגנציה השחורה.
בעבר תמכו יהודים רבים בתנועה הליברלית למען
שיוויון־הזכויות לכושים. אז נראו היהודים בעיני הכושים
כיפי־נפש מתנשאים, בעלי גישה אבהית־משפילה. מאז הצטרפו
היהודים יותר ויותר למחנה הימני־גזעני של הלבנים, ככל
שישראל זזה ימינה.

הכומר ג׳קסון בארץ: לקול אין צבע
הרבה דברים שנראו בלתי־אפשריים יום לפני כן הפכו פיתאום
אפשריים. יתכן שעדיין מוקדם לדבר על סגן־נשיא שחור
ב־ ,1984 אך רבים צופים שהדבר יהיה ניתן ב״ .1988 ובינתיים
מפעיל ג׳קסון כוח רב במיפלגה הדמוקרטית, ונמנה שם עכשיו
עם מנהיגי השורה הראשונה. הוא יכול להשפיע על החלטותיה
והכרעותיה, וגם על בחירות מועמדיה.
הפער בין הכוח השחור ובין העוצמה היהודית הצטמצם. וזהו
רק אות לבאות.

באחד הימים עשוי כוחם של 20 מיליון השחורים
להדביר את כוחו של המחנה היהודי המצטמק.

ין זה מיקרה שג׳קסון זכה בחסדיו של שליט ערבי. ואין זה
מיקרה שהליגה הערבית עוזרת לממן את אירגונו הפוליטי,
כפי שהתגלה בימים האחרונים באורח סנסציוני.

השידוד בין הערבים וכץ המחנה האמריקאי
השחור הוא טיבעי. יש לו סיבות רבות.
ראשית: תודעת־הצבע ממלאה תפקיד חשוב בעולם הרוחני
של הכושים האמריקאיים. ה״שורשים״ שלהם באפריקה,
ובאפריקה שוכנות שמונה מדינות ערביות. אפריקה היא חלק של
.העולם השלישי׳ ,שגם הערבים שייכים אליו. הכושים, המורדים
במימסד הלבן, מרגישים קירבה אינסטינקטיבית למדינות
המורדות באימפריאליזם המערבי הלבן.

שנית: ישראל מצטיירת יותר ויותר כמדינה
קולוניאלית, אשכנזית־לבנה, בעוד שהפלסטינים
מצטיירים כאחים כהי־עוד, מדוכאים ונרדפים.
שלישית: יש חיכוכים רבים בין הכושים והיהודים על רקע

מה יהיה המצב אם באותו המחוז יופיעו מחר
הכושים כגוש מאוחד ומאורגן, הנשמע למיפקדה
מרכזית כמו היהודים, והמהווה עשרה אחוזים?
למי יתחנפו המועמדים? אחרי מי יחזרו? את מי ישרתו
בתקופת כהונתם?
כל עור אין איבה בין שני הגושים, אין בעייה. אפשר להתחנף
לשניהם, לשבח את ישראל ולהטיף נגד רחם־אפריקה.

אבל כאשר תיווצר חזית־מילחמה בץ שני
המחנות, וכל מועמד יצטרך לבחור בין השניים,
ישתנה המצכ.
במחוזות רבים יונח הקול היהודי והכסף היהודי על כף אחת
של המאזניים, והקול הכושי על הכף השניה. מכיוון שכל
פוליטיקאי רוצה להיבחר, עשוי הקול הכושי לנצח.
כאשר יבשיל התהליך, עלול הכוח היהודי באמריקה להיפגע
בצורה מכרעת, והמאזן העדין בין ארצות־הברית וישראל עשוי
להתערער.

ישראל תישאר תלוייה כל־בולה באמריקה, לשבט
ולחסד, ואילו אמריקה תשתחרר מן הכיבוש
הישראלי.
כאשר שטח כיבוש אחד ישתחרר, עשויים להשתחרר גם
השטחים הכבושים האחרים, הקרובים יותר מבחינה גיאוגרפית.
כאשר ארצות־הברית תחדל מלהיות מושבה ישראלית, עשויה
ישראל לאבד גם את שאר מושבותיה.

^ ילו הייתי שגריר ישראל בניו־יורק, הייתי חושב על נושא
> 1זה ברצינות — ועכשיו.

הייתי מייעץ לאדונים שלי בירושלים לעצור
ולחשוב — האם המילחמה הבלתי־מרוסנת בג׳סי
ג׳קסון כדאית?

אבנריי

ברשתיעקב דוינסון

הוא עבד בבנק 19,שעות ביום חצי שעה ניחר את הבנק
ו־פו שעות את המדינה והיום הוא עדיין עובד ער קו תל־אביב
ניו־יווק. ולמרות הודעותיו, הוא ממשיך בבעירותו ביו־אס־א״

באוויר ׳ ?3דגו

בחמשת הפרקים הראשונים — ועדת חקירה חשאית, איך קפצו המניות,
העוקץ, עסקות סיבוביות ושוד כספי הפועלים — חשף.העולם הזה״ את פרשת
לוינסון.
כדי להקל על הקורא ולסייע בידיו להתמצא בפרשה ובהשלכותיה, מביא
״העולם הזה״ בעמודים הבאים את חלקו הראשון של מדריך שימושי לפרשה:
אישים, כתובות, תאריכים, מושגים, מטבעות־לשון ומילות־מפתח, לפי סדר
האלפבית.

• אנניאוו, איתן
אחד מ־ 28 חברי מועצת־המנהלים
של בנק״הפועלים, לשעבר מנהל
חברת־הביטוח הסנה, אחיו של מנהל
פעילות חדל של הבנק, חיים
ברנשטיין, הודח מן הבנק אחר שנתגלו
הלוואות המיליונים שנתן לחברת
יו־אס־איי, שבראשה עמד יעקב
לוינסון.
אחרי שעומת אבניאון, חסיד
לוינסון, עם תיק אחיו, כמה דקות לפני
כינוס ישיבת מועצת־המנהלים של
הבנק. שעמדה להצביע בהדחתו של
יו׳ר ההנהלה, הנלחם בלוינסון, גיורא
גזית, לא הצביע אבניאון נגד גזית.

מי שהיה מלך חיפה ושר־תעבודה
בממשלת המערך, יוסף אלמוגי. הוא
הקים, יחד עם יוסף ורדי, את חברת
טכנולוגיות, שהחזיקה בשמינית
ממניות גרנית הכרמל השקעות,
החברה שרכשה את חברת הדלק
סונול.
משחסר לאלמוגי כסף לתשלום
השתתפותו בגרנית, הפקיד בשטר־העברה
פתוח את מחצית חלקו וחלק

אלמוגי,ורם
איש־עסקים חיפאי צעיר, בנו של

• ארפיסו וונסמנווג
חברת־בת של הבנק פיר גמיין־
וירטשפט לוכסמבורג, שאליה העביר
בנק זה חבילה נכבדה ממניותיו
באמפ״ל (יותר מ 10 מישרדי
אלפיסו שוכנים באותו בניין שבו
מצויים מישרדי בנק פיר גמיין־
לוכסמבורג, בבירת וירטשפט הנסיכות, ברי דה־פוסה . 17
לדעת יודעי־דבר, מעיד שם החברה
על עיסוקה והוא, כנראה, צירוף
ראשי־התיבות של המילים האנגליות
לוכסמבורגן פייננשיאל סרוויסס
(שירותי מימון לוכסמבורגיים).

> אמנייד

• אנומונתשוש
אשה שלא היתה ולא נבראה, אבל
בשמה השתמשו מחברי מיכתב אנונימי
(ראה מיסגרת ״גליה יקירתי!־)
למפקחת על הבנקים, גליה מאור, כדי
להתריע על כוונת לוינסון להוציא את
אמפ׳ל משליטת בנק־הפועלים, על־ידי
כינוס בעלי המניות שהיה אמור
להחליט על שינוי הרכב המניות של
אמפ״ל. רק התערבותה התקיפה של
המפקחת על הבנקים, שבאה בעיקבות
מיכתב זה, הצליחה לבטל את כינוס
האסיפה וביצוע המזימה.

ולשם פתיחה גם מה שכתב השבוע עיתונאי על שרשי ז הפרשה:
״הניצב בצמרת משתכר מכוחו והצלחתו, עד שאיו הכוח עצמו מספק אותו
עוד. הוא מאבד את היכולת להבדיל בינו לבין המיפעל שהוא עומד בראשו, חש
שהמיפעל חייב לו את שיגשוגו ומחפש, בנוסף לבוה, גם פיצוי חומרי יותר.
״הוא חש שפיצוי כזה מגיע לו בזכות מה שהשקיע, ואס אינו מקבל אותו דרך
השכר, שהוא, בסופו של דבר, מוגבל, הוא מחפש אותו בדרבים לא כשרות.
שיברון־הגבהים גורם לאובדן כושר־השיפוט.״

סגן ראש־ממשלה ארליך
קצה הקרחון
ורדי. בגרנית אצל חברת נאמנות
לונדונית של בנק־הפועלים, בנק־הפועלים
נומיניס, אשר העבירה את
השטר, בסופו של דבר, תמורת 18 אלף
דולר, לחברת יו״אס־איי, אשר
לוינסון עמד בראשה, ואשר ־מכרה
מניות אלה, תוך זמן קצר, תמורת
1,900,000 דולר.

חברת־השקעות שנוסדה באמצע
מילחמת־העולם השנייה, בשנת ,1941
על־ידי חברת־העובדים, כדי למשוך
משקיעים אמריקאיים להשקעות
בארדישראל. ועל כך מעיד שמה,
שהוא ראשי״התיבות של המלים
אמריקה־פלסתיץ. רוב מניות־ההצבעה
של אמפ״ל הן בידי בנק־הפועלים
ורוב המניות המזכות בחלוקת רווחים
הן בידי המשקיעים האמריקאיים.
מאז ,1977 כאשר הגיע לוינסון
לניו־יורק כדי לעמוד בראש אמפ׳ל,
צברה אמפ׳ל תנופה רבת במידה
ניכרת הודות להעברת נכסים מידי
בנק־הפועלים וחברות־הבנות שלה
בזיל־הזול.

הבנק שצעד עם אמפ״ל

ופנהיימר, בר, האחים להמן, לייב שטח, קון.
>* קדיגר, רוטשילד — אלה רק אחדים מן השמות
המקשטים את מישדדי הברוקרים הגדולים בשוק ההון
האמריקאי. אין הם מסתירים את מוצאם היהודי וגם אין
הם מסתירים את התעניינותם בכל הנוגע לישראל
והמתארע בשוק ניירות״הערך של ניו־יורק.
זה שנה וחתר שבץ ברוקרים אלה רוחשות שמועות
על עיסקות מעניינות שביצע בנק המזרחי המאוחד
בניריורק. אחד מפקידי הבנק גילת לתומו, שבמרוצת
שנת , 1982 למשל, רכש הבנק יותר פד 300 אלף מניות
אמפ״ל, אך מכר אותן עוד לפני שיצאה אותה שנת
כמות נוספת של מניות יותר מ־ 200 אלף, חלפה דרך
בנק המזרחי במהירות הבזק בימים האחרונים ממש
של שנת ( 1982 היה זה במועד שבנק־הפועלים נאלץ
לרכוש 220 אלף מניות אמפ״ל. במחיר ארבעה דולר
המנייה, כדי לא לאבד את השליטה באמפ״ל).
שני מיליון בעיסקוז אחת. הפעילות של בנק
המזרחי במניות אמפ׳ל נמשכה גם בתחילת . 1983
בחודש פברואר בוצעו, על־ידי המק, כמעט מדי יום
ביומו, עיסקות בסכומים קטנים יחסית אומנם, אבל גם
עיסקות אלה הניבו בעת מכירתן, אחרי המתנה של

חורש״חודשי־ם, רווח של כרבע מיליון חלת
עד כאן שמועות אולם לו יכלו הברוקרים לעיץ
בדוח ועדת־החקירה המימית והנצחת של
רוטמן־סיוון, חו מגלים עובדה מרחמת בעיסקה אתת
בראשית מארס ,1983 רכש בנק המזרחי מניות
אמפ׳ל בשווי כולל של שני מיליון דולר.
כאשר מדובר בסידח־גודל כאלה — גם
בארצות־הברית אלה הם סכומים של ממש — ככל
הנראה כקרוב ישאלו הממונים על כך, מטעם החוק
בארצות־הברית כמה ׳שאלות:
• האס הפעילות של בנק המזרחי במניות
אמפיל נעשתה למטרות השקעה וסחר סבירים, או
שמא עצם הפעילות תרמה לעלייה החריפה של מחירי
מניות אלה?
• ובשתי האפשחיות גם יתד, האם נרכשו המניות
על־סמך מידע פנימי או על־סמך עצתו של איש
אמפ״ל!
• ולבסוף, כמובן, האם נרכשו מניות אמפ״ל עבור
בנק המזרחי או עבור לקות שלה

בשלב מסויים ניסה לוינסון,
בהסברים מפוקפקים שכך יש לעשות
לפי דרישת הבורסה האמריקאית מצד
אחד, וכדי למשוך כביכול משקיעים
נוספים, מצד שני — להוציא את
השליטה על אמפ״ל מידי בנק־הפועלים.
רק התערבות תקיפה של
המפקחת על הבנקים, גליה מאור, על
סמך מיכתב אנונימי שהגיע לידה
(ראה מיסגרת ״גליה יקירתי!־)
מנעה את המזימה.

הרשות האמריקאית לניירות־ערך
ובורסה בוושינגטון, ראשי־התיבות של
המלים האנגליות סקיוריטיס (אנד)
אכסצינג׳ קומישיון המכונה, בפי
מיקצוענים, לשם הקיצור, סאיק.

המילים. זמנית לא ניתן להשגה׳,
ניסוח אלגנטי לעובדה כי התיק נלקח
לחקירה.
זר, בדרך כלל, השלב הראשון
בפרשות מעין זאת. לאחר מכן באה
הודעה על הכוונה לחקור(כדי להזהיר
בעלי עניין או רוכשי מניות
פוטנציאליים) ולבסוף באה חקירה
גלוייה.

אורז. שימחה
סגן ראש־הממשלה המנוח ושר־ ־
האוצר הראשון של הליכוד, שלפי

ירד בלומנטל
מעמד עדין

ראש־ממשלה בגין
אסיר־תודה
הרשות הוקמה על־ידי הנשיא פרנקלין
רוזוולט, שעלה לנשיאות אחרי
התמוטטות הבורסה של ,1929 כאשר
היה ברור כי העדר רשות מפקחת
מרכזית איפשרה את ההפקרות
בהנפקות, הרצת המניות, ניגודי
האינטרסים של מנהלי החברות שהיו
מגורמי ההתמוטטות הגדולה.
את החוק להקמת הרשות ניסח
המישפטן הניו־יורקי רוזנמן, שמישרדו
(רוזנמן, קולין, פרוינד, לויס וכהן)
נתבקש בימים אלה, על־ירי מועצת־המנהלים
של אמפ״ל, לחקור, כחוקרים
חיצוניים, בכל ההשלכות וההסתע־פויות
של פרשת לוינסון.
עיסוק היסוד של 2000 עובדי
הרשות הוא ״להגן על האינטרסים של
ציבור המשקיעים מפני נוהגים פסולים
בשוקי ניירות־הערך והכספים.״
הרשות כנראה, כבר חוקרת את פרשת
אמפ׳ל חקירה סודית. אחת ההוכחות
לכך היא שכאשר, עוד לפני כשנה,
ביקש חוקר ישראלי לעיץ בתיק
אמפ׳ל במישרדי הרשות בוושינגטון,
הופיעו על מסוף מחשב ארכיב הרשות

בקשתו הוכן המיסמך הנקרא דוח
ארליך, והוא קצה הקרחון של פרשת
לוינסון, כשהדגש בדוח הוא על
דילדול בנק־הפועלים מנכסיו ועל
מכירת מניות לגורמים זרים כבנק פיר
גמיין־וירטשפט הגרמני.
כאשר הביא ארליך את הדוח לידידו
הטוב, ראש״הממשלה של אותם ימים,
מנחם בגין, הורה לו בגין לגנוז את
הדוח, בהתחשב בעזרה שהגיש לוינסון
בחילוץ תנועת החירות מחרפת החובות
של קרן תל־חי ובקובעו. :הוא
(לוינסון) נהג בנו בג׳נטלמניות!״

נגיו. מנחם
ראש־הממשלה לשעבר, שסבל
נפשית קשות מבזיונות קרן תל־חי,
קרן המימון של תנועתו, אשר נטלה
כספים מאנשים קטנים ולא יכלה
לעמוד בהתחייבויותיה. בגין היה
אסיר־תודה ללוינסון, שכנראה חילץ
את הקרן מצרותיה על־ידי נכיון
שטרותיה חסרי־הערך בסניפי בנק
הפועלים או החברות־הבנות שלה
בחו׳ל.
כאשר מסר לו ירידו, סגן ראש־הממשלה
שימחה ארליך, את עיקרי
מימצאי דוח ארליך, ביקש בגץ להניח

לפרשה, באומרו, :הוא (לוינסון) נהג
בנו בג׳נטלמניותד

נלו8שר.ננתר׳
החליף את לוינסון, בשנת ,1977
כשזה עבר לאמפ״ל בניריורק,
בתפקיד ידר מועצת־המנהלים של
בנק הפועלים. בלומנטל, ח״כ המערך
וידו־ מועצת המנהלים של ענק
חברת־העובדים כור, היה מועמד
המערך בבחירות 1981 לתפקיד סגן
שר־האוצר. הוא רואה־וזשבון במיק־צועו,
קשור מאוד בלוינסון, ומעמדו
בפרשה עדין במיוחד.

ננס־המיזו־ח׳ המא1חד נחשב כבנק הרביעי בגודלו בארץ,
תקיף, נמרץ ויוזם. לדעת יודעי־דבר,

יו־אס־איי הדאלאוורית, שיעקב
לוינסון היה נשיאה. לעיתים אף ניתנו
ההלוואות האלה בריבית שעלתה אך
בשמינית האחוז על שער הריבית
הנמוך ביותר הנהוג בהלוואות בין
בנקים ובץ עצמם.

0בנס־הם עדם.
בומ־ניסקומפל
למעשה, חברת נאמנות של הבנק
בלונדון, שבה הופקד שטר־ההעברה
הפתוח של מחצית מניות חברת
טכנולוגיות (של יורם אלמוגי ויוסף
ורדי) ,תמורת הלוואה של 18 אלף
רולר. כאשר לא נפרע החוב, הועבר
השטר, תמורת תשלום החוב של 18
אלף דולר, לחברת יו־אס״איי של
לוינסון, שזכתה בכך (דרך הבעלות
ב־ 5096 בטכנולוגיות, שבבעלות היו
4.62596 ממניות חברת־ההשקעות
גרנית הכרמל) בעקיפין, בבעלות של
4.62596 בסונול. בעלות שאותה מיהרה
לממש, תוך זמן קצר, תמורת
1,900,000 דולר.

• ננסיהסעליס.
ק״מאו

מזכיר בקר
תיקווה מאוכזבת
היה זה הסניף הניו־יורקי של הבנק
(ראה מיסגרת הבנק שצעד עם
אמפ״ל) שדרכו בוצעו קניות מניות
אמפ״ל (בזול, וכנראה בעיקר על־ידי
מקורבי לוינסון ואמפ״ל) ונמכרו
(ביוקר, ובעיקר לבנק־הפועלים, אשר
עשה מאמץ נואש לא לאבד את
השליטה על אמפ״ל).

• ננס־המערים

הבנק השני בארץ(אחרי בנק לאומי
לישראל) והנחשב לאחד ממאה
הבנקים הגדולים בעולם. יש לו סניפים
וחברות־בנות ברחבי עולם והקונצפציה
היסודית של לוינסון בניהולו היתה כי
הבנק הוא מעין מדינה בתוך מדינה,
לפחות במשק־הענק של העובדים:
,אתם תייצרו (בתעשייה) ותגדלו
(בחקלאות) ואני אטפל בצד הכספי.״
על רקע זה הפך לא רק לשליטה
הבלתי־מעורער של אימפריית בנק־הפועלים,
אלא היה, למעשה, גם האיש
הקובע בכל מיפעלי וחברות חברת־העובדים
והמיגזר הקיבוצי.
לא זאת היתה כוונתו של ברל
כצנלסון כאשר יסד את הבנק לפני 62
שנה ואשר קיווה, כי בסופו של דבר,
יישארו רווחי בנק־הפועלים בידי
בעליו — הפועלים.

ננס־הם עדם,

לונרו

אחד הסניפים החוצלארציים
הנכבדים של הבנק, שנהג להלוות
בריבית זולה ביותר, ולעתים, כנגד
ביטחונות קלושים ביותר, לחברות
פרטיות, לא־ישראליות, כמו לחברת

ידאס־איי:
עסקים כרגיל!
נשמע עזענר ומקיימה בניו־יורק,
נסישרדיו של פרקליט מקומי. ישיבד,
של מועגת־המנהלים של החברה
האמריקאית יו־אס־איי.
נין הנוכחים: יעקב לוינסוז, הנשיא
לשעבר של ידאס־איי שהם ביר
נשמעות האיזדודם חזור והסבר ששוב
אין לו קשר נל שהוא ליו־אס־איי

4996 של הסניף הקאריבי של בנק־הפועלים
נמכרו ב־ 1978 לאמפ׳ל
תמורת 180 אלף דולר וכעבור 13 יום
בלבד כבר הופיע ערך הרכישה בסיפרי
הקונים ב־ 380 אלף דולר. המכירה של
כמחצית הבנק בסכום מגוחך זה בוצעה
בשנה שרווח הבנק באיי קיימאן,
שבהם יש פטור מוחלט ממסים, הגיע
ל־ 530 אלף דולר. כך, שלמעשה, לא
רק שהמניות נמכרו חינם־אין־כסף,
אלא, צורפה אליהן, מייד, מתנה של
כמה עשרות אלפי דולארים.

• בנק ביו
גמ״חיוטשנט
מגדולי הבנקים הגרמניים, מקורב
למיפלגה הסוציאל־דמוקראטית הגרמנית,
עם מחזור ונכסים של עשרות
מיליארדי מארקים. הבנק(פירוש שמו:
הבנק למשק השיתופי) מעסיק 7000
עובדים וחובק בסניפיו ובחברות־הבנות
שלו עולם מהונג־קונג (בנק
וירטשפט פיינאנס
פיר גמיין׳
איישיה בע־מ) עד באזל (אינטר־נשיונאל
קואופרטיב בנק) ומתל־אביב
(בנק קונטיננטל, בו יש לו
)49.996 עד לוכסמבורג (בנק פיר
גמיין־וירטשפט לוכסמבורג).
כאשר מכרו לבנק זה חבילה של
עשרות אחוזים ממניות אמפ״ל הוסבר
כי בכך נפתחות אפשרויות חשובות
ביותר למשק הישראלי, בין בפיתוח
קשרי־סחר ובין בפתיחת קווי־אשראי
בינלאומיים נוספים. למעשה, קרה
ההיפך. בשנת ,1979 למשל, הילווה
אמפ״ל לבנק הגרמני 30 מיליון דולר,
שעה שההלוואה הנגדית של הבנק
לאמפ״ל הסתפקה בחמישה מיליון
דולר בלבד.

• בנק ניר>3״ן•
ויוטשנט רונסמנווג
חברת״בת של הבנק הגרמני,
המחזיקה בכרבע מניות אמפ״ל. הבנק
נוסד רק בשנת ,1973 עוסק בעיקר
במתן הלוואות ובסחר בניירות־ערך
ובבעלותו ( )87.596 של בנק מקומי,
בנק דה ליאוניון דה קואפרטייר
לוכס מבורמ א (יו־אס־אל) המקיים
שמונה סניפים בבירת הנסיכות
ובעיירותיה.

ג לי ה
י קי ר תי ר
ך * דוח שהגישה אמפ׳ל ב־ 2בנובמבר 1982
1 1לרשות לניירוודהערן־ האמריקאית, האס־אי־סי,
היה אמנם דוח שיגרתי, דוח כספי תלת־חודשי ליום 30
בספטמבר ,1982 אולם המיספרים שהופיעו בו לא היו
שיגרתיים כלל. הדוח הציג חוח נאה ביותר, יותר כד 13
מיליון תלר, לתישעה החודשים הראשונים של שנת
( 1982 לעומת פחות נד 6מיליון דולר בתקופה
המקבילה ב*.)1981
שלושה ימים יותר מאוחר התכנסה מועצת המנהלים
של אמפ*ל והחליטה לכנס בעבור שיבעה שבועות,
ב־ 30 בדצמבר , 1982 אסיפה כללית של בעלי המניות,
שבה יוחלט על ביטול זכויות״ההצבעה המיוחדות של
המניות. שבאמצעותן שלט עד אז בנק״רזפועלים
באמפ״ל.
היה זה תאריד משוגה לפדי לכינוס אסיפה כללית.
יום שבו תהיה ניריורק לא רק נתונה, קרוב לוודאי,
בשלג עמוק ומקפיא, אלא יום שבי עשויים להופיע רק
מעטים מבעלי־המניות, בהתחשב בכך שמעייניהם יהיו
נתונים ב* 30 בדצמבר הרכה יותר לחינגת הסילווסטר
הקרבת
מה שהיה הרבה פחות בלתי־צפוי היה מה שיקרה
בעיקכות החלטה זאת למניות אמפ׳׳ל. היה ברור כי
הביקוש למניות יגדל, ובראש המבקשים יהיה
בנק״הפועליס עצמו. כי מרגע שיאבד את מניות
השליטו־״ הוא יצטו־ד לקנות מניות רגילות
בכמויות־ענק, כרי שלפחות בצורה זאת יחדד לעצמו
את השליטה על אימפריית ההשקעות
* 170 בשי־בעה שמיעות. ח ת אכן, בדיוק מה
שקרת בחוד ימים מן ההחלטה על כינוס האסיפה, החל
בנק־הפועלים רוכש מניות אמפ״ל על שמאל ועל
ימיו. כפי שאפשר לראות מדיווחי־החובה לרשות
לניירות -הערך האמריקאית, רכש בנק־הפועליס
בראשית נובמבר 300 אלף מניות. ואותן הוא עוד רכש
במחיר המציאה של דולר וחצי למנייה.
כעבור 50 יום בלבד, כאשר רכש ב־ 30 בדצמבר 220
אלף מניות, כבד שילם ארבעה דולר למניה(עלייה של
17096 תיד שבעה שבועות).
ואז בא המיפנת
הוא בא בצורת עשרה מישפטים קצרים, שהודפסו
על נייר חלק ללא תאריך וללא כתובת ואשר מוענו
אל ״גליה היקרה!״ .גליה היקרה היתה גליה מאור.
המפקחת על הבנקים כבנק־ישראל בירושלים.
כאשר נחת המיכתב הקצר על מיבתבה של הגברת
מאור בלישכתה בבניין בנק־ישראל החדיש, הוא משד
מייד את תשומת־ליבת
כותבת המיכתב, שהציגה את ׳עצמה כשוש
אברמוביץ, הזכירה למאור את לימודיהם המשותפים
בכית־הספר היסודי והתיכון. היא סיפרה במיבתבה
שבעוד היא שמחה לשמוע כי גליה עשתה חיל, היא
עצמה עדיין ממשיכה, בעצלתיים, בלימודי-ההמשך
שלה במינהל-עסקים.
וכאן באה ההפתעה הגדולה של המיכתב.
שוש כתבה כי לפני כמה ימים קיבלה מיכתב מחבר.
הלומד מינהל־עסקים אף וצא, אך בארצות-הברית הוא

יארגנו לו, אחרי סיום כהונתו כמזכיר
ההסתדרות, את תפקיד יו״ר מועצת־המנהלים
של בנק־הפועלים.

נדגענו״נח״ם
מנהל פעולות חרל של בנק־הפועלים
ובן־חסותו של לוינסון,

עשרה מישפטים קצרים על נייר חלק
סיפר לה במיכתבו, בח־ר אגב, על ההודעה של אמפ״ל
מראשית נובמבר, על השינוי המתוכנן במיבנה ההון של
החברה.
.אני, כפטריוטית ישראלית״ סיימה שוש את
מיכתבה לגלית. לא אוכל להשלים עם כד שבנק
ישראלי יפקיד את העניין העצום שהוא עצמו טיפה
באמפי ל ויאבד, מרצונו, את השלימה בקבוצת החברות
האדירה הזאת. אם את. גלית חברתי מנוע ,-והרשויות,
לא תמנעו מהבנק לעשות כן. אוציא את הדבר
לכלי־התיקשורת״.
לא חפרח, לא מבדח. כשהאיום הלא כל־כד
ידידותי מרצד לנגד עינית דיפדפה המפקחת על
הבנקים בקובץ ההיכרויות הגנוז בזיכרונת והגיעה מהר
מאור למסקנה חר־משמעית: אין לה ולא ודתה לת
מעולם, חברת מכרה, או ידידה בשם שוש אברמוביץ.
המהלך הבא של גליה מאור היה דיפז־וף בקובץ
חשודים אפשריים בפיברוק מיכתב מעין זה. פה כבד היו
האפשרויות רבות מדי מכדי שיהיה אפשר לאתר אח
המפברק, כדי להשפיע עליו, אולי, להימנע מהגשמת
איומו.
המפקחת על הבנקים החליטה שאין היא יכולה
להרשות לעצמה כי אלמוני, המחזיק מידע חמור מעין
זת יפיץ אותו ברבים מבלי שהיא תנקוט בצעד
המתבקש. היא פנתה ליו״ר הנהלת מק״הפועלים,
גיורא גזית. וליו׳׳ר מועצת המנהלים של אמפ״ל, יעקב
לוינסון, הגיחה לפני כל אחד מהם העתק של המיכתת
והודיעה לכל אחד מהם בלשון ברורה :״אני לא מכירה
את שוש, אבל אני מכירה את החוקר
גליה מאור, המפקחת על הבנקים, הוציאה בתוך
יומיים מיכתב־התראה לגיורא גזית: אסור
לבנק־הפועליס להסכים לכל צעד באמפ״ל. העשוי
להביא לאובדן השליטה או לפגיעה בכל עניין חיוני
אחר שהוא של הבנק בקבוצת אמפ״ל.

שהודח מן הבנק, בסתיו ,1983 מייד
אחרי שנתגלה כי אישר הלוואות של
מיליוני דולארים לחברת יו־אס־איי,
שלוינסון היה נשיאה. ברגשטיין הוא,
כנראה, גם האדם שאישר את מסירת
שטר־ההעברה הפתוח של טכנולוגיות
(שייצג, למעשה 4.62596 ,מבעלות
חברת הדלק סונול) ליו־אס־איי,
תמורת 18 אלף דולר, ואשר
יו־אס־איי מכרה, כעבור זמן קצר,
תמורת 1,900,000 דולר.

!זזו. ג־ווא

• נסו. אהווו
מזכיר ההסתדרות בשנות ה־׳,60־
האיש שקידם את לוינסון בן וד 34
מתפקיד בדרג ב׳ ,כמנהל המחלקה
הכלכלית של חברת־העובדים,
לעמדה הבכירה של אחד משיבעת
המנכ״לים של בנק־הפועלים. בקר
התאכזב בתיקוותו כי לוינסון וכמה
צעירים מוצנחים אחרים בהנהלת הבנק

מפקחת גליה מאור

ירד גזית
מילחמת־חורמה

יו״ר ההנהלה של בנק הפועלים
מאז שנת ,1981 כאשר יצא לוינסון,
בשנית, לארצות־הברית. גזית, המכונה
גזרי, היה החשב הכללי של ממשלת
ישראל, שבלשון המעטה לא התפעל
מן העובדות שגילה בשטח ושנשאו
עליהן את טביעת־האצבעות של
לוינסון. הוא יצא למילחמת־החורמה
רק כאשר גילה כי אמפ״ל מספקת
שירותי־מישרד ליו־אס־איי, מה
שהזכיר לו מייד את פרשת המועל

מיכאל צור, מנהל החברה לישראל,
שהשתמש, בשעתו, בשירותי־המישרד
של הבנקאי טיבור רוזנבאום בז׳נבה.

גבשו,וסי
איש קיבוץ עמיר, עד לפני שנה
האיש החזק של קיבוצי השומר הצעיר
ומנהל׳ קרן השומר הצעיר, אוהד
לוינסון שהפך ליריב, כאשר לויגסון
ביקש למנוע פעילות עצמאית של
הקרן. השבוע בראיון עיתונאי, תקף
גגשר את לוינסון :״אמרו עליו שהוא
עובד בבנק 19 וחצי שעות: חצי שעה
הוא מנהל את הבנק ו־ 19 שעות את
המדינה.״

• גתיתהנדוזל
השקעות נו1״מ
חברת־ההשקעות שהוקמה ב־1981
ושבין שמונה שותפיה מגדולי המשק
הישראלי (כאחים דגקגר, בעלי דור
(המשך בעמוד )65

מסו עבה שר מיסתוו! ,הערמות והנחשות
אופו את החנוה התמימה, שנשבתה היא -
במצודת־זאב -רשם מה היא הוקמה באמת?
לשעבר חבר המיפקדה הכללית של
האצ״ל, מי שהקים את קרן גח״ל, ועד
היום עובד בגיזברות חרות.
אמר טהורי., :שעל היא חברה
פרטית. אני לא מוכן לדבר על מעשיה.
התעסקתי איתה ב־ .1981 היום לא
אוכל למסור לר שום פרטים״.
העולם הזה :״אבל אתה עדיין
רשום כמנהל!״
טהורי :״אולי שכחו להעביר את
השם״.
לשאלה אם החברה היתה קשורה

לפעילות מיפלגתית, ענה הגיזבר:
״אתה חוקר אותי ואינני מוכן למסור
לך שום פרטים. אין לי זמן. עמדתי
לצאת״.

שבה הוקמה התקופה החברה, היתה ערב הבחירות
לכנסת ה־ . 10 המנהל השני של
החברה, הלסת, מצא דרך לקשר
בץ שתי העובדות.
ך• לפח, מוותיקי צעירי חרות,
\ 1בן־ברית של ח״כ רוני מילוא, כבר

עוז תנועת החרות, בית
זיבוטינסקי בתל־אביב, הוא
בניין רב־תכליתי. מרוכזים בו
מישרדי״המיפלגה, בית״ר, חרות
הצה״ר העולקי, אירגון־קניות של
משקי חרות, סיפריה עשירה, אולם
להרצאות ואפילו אולם־חתונות.

מעטים יודעיס ש״מצודת־זאב״
משמשת גם אכסניה
לחברה להשקעות ולנכסי
דלא־ניידי.
נשמע מוזר? העובדות מדברות
בעד עצמן.

אולי שכהו
למחוק!

^ חודש מרס 1981 הקימו שני
₪1עורכי־דין תל־אביביים, אליהו
שטרן ואיתן הברמן, חברה בשם
שיקמה, לעיסוק בהשקעות ובנדל״ן.
רשם־הוזברות סירב לאשר את השם,
הסביר שקיימת כבר חברה בעלת שם
דומה. בתחילת חודש אפריל של אותה
השנה נמצא שם חדש: שעל השקעות
בע״מ.
שעל אושרה, במזל טוב, ב־22
באפריל.

היו לחברה 50 :אלף מניות רגילות,
בנות עשר אגורות חדשות. כל אחד
מעוכי־הדין החזיק בעשר מניות בלבד.
לשם מה הוקמה החברה?
הברמן, יועץ מישפטי של תנועת
החרות, גם קשור בקישרי מישפחה עם
עסקן של התנועה. אך האם היה קשר
בין הדברים? אולי כן.
ב־ 3במאי, עשרה ימים אחרי
האישור הפורמאלי של החברה, נשלח
מיכתב לרשם־החברות. במיכתב נאמר,
שכונסה אסיפה כללית ובה הוחלט
שחברי מועצת־המנהלים יהיו שני
מנהלים.

השניים — דויד טהורי, שנבחר
יושב־ראש, ועדי הלפרז.
הלפוץ וטהורי הם שני פעילי
חרות. טהורי הוא איש גיזברות
ותיק, והלפרן היה באותה
תקופה מנהל האגף המוניציפאלי.
הכתובת
שמסרו שניהם
היתה זהה: בית ז׳בוטינסקי,
רחוב המלך ג׳ורג׳ .38
מה בין בניין־המישרדים של
המיפלגה הגדולה בליכוד ובין חברה
להשקעות ונדל״ן?
העולם הזה פנה אל טהורי —

זכה בפירסום גדול ערב הבחירות
המוניציפאליות בתל־אביב. בראיון
עיתונאי, לפני ארבעה חודשים, אמר
הלפרן, שהיה מיועד לארגן את מטהו
של שלמה(״צ׳יץ׳״) להט, דברים בוטים
ביותר כנגד הערבים בישראל. אחר־כן־
הסתבך בהסברים לדברים שצוטטו
מפיו, ואחרי שיחה קשה עם צ׳יץ׳ נפרד
מהמטה.

^ תשלומים
על המפה
לפני כן פרש הלפרן מהמטה
המוניציפאלי במצודה ופתח מישרד
עצמאי ליחסי־ציבור ולפירסום. הוא
הספיק לתת שירותים למועמדי חרות
או הליכוד במקומות אחרים בארץ,
בבחירות המוניציפאליות האחרונות,
ולטענתו, גם הוא עדייו לא קיבל את
מה שחייבים לו.
בפגישה עם העולם הזה
בגלידריה ברחוב איבן־גבירול בתל־אביב,
מעוז אנשי מילוא ומקורביהם,
נתן הלפרן גירסה מאלפת לעניין שעל
-השקעות בע״מ.

לדבריו, חברה זו שימשה
לקבלת כספים והוצאתם ב-

1־1* 1־ 1111ך ך -ךיוךךן טופס מינוי מנהלים ראשונים לשעל השקעות, כפי שהועבר
1 1 ^ 11 לרשם החברות בתהילת חודש מאי .1981 שגי המנהלים,

שהם גם בעלי מניות, ושהיו אז עובדי תנועת החרות, הם עדי הלפרן, ראש האגף המוניציפלי,

ון 1ק 1ך עדי הלפרן, אחד משני מנהלי שעל -חברה להשקעות
111111 #1ולנדלץ. בתקופת הקמת החברה היה הלפוץ מנהל האגף
המוניציפלי של חרות, ועתה הוא בעל מישרד פרמי ליחסי־ציבור.

מיסגרת המיבצע ״אנחנו על
המפה״ ,שאירגנו אנשיו של
שר-החקלאות דאז, אריאל
שרון.

אושרו, שעל הכי התאימה לנו. לא
רצינו להתעסק עם חברה ביסוד,
שעדיץ לא אושרה ברשם החברות,״
הסביר הלפרן.

במיבצע זה, שנמשך חמישה
חודשים, עד הבחירות בסוף יוני ,1981
הוסעו 250 אלף ישראלים לטיולים
בהתנחלויות בגדה־המערבית.
הלפרן טוען, שהוא היה מנהל פעיל
בחברה בחודשים אפריל־יולי ,1981
והכסף שזרם אליה היה מהתשלום
ששילמו המטיילים שנסעו באוטובוסים,
מהפקות שונות ומפירסומים.

^ הכסף שלא
תגיע

טענה זו היא בלתי־סבירה.

גם אם מניחים שדבריו של הלפרן
מדוייקים, מדוע יש צורך בחברה
פרטית בע״מ להשקעות ולנדל״ן?
להלפרן שני הסברים. אחד, לחברה
הפרטית, שבה היו שותפים הוא וטהורי,
היו גם מטרות נוספות, כמו הוצאת
עיתון ועיסקי־מחשבים. ובכלל, הם לא
רצו להגביל את החברה מראש לנושא
ספציפי אחד.
אחר־כך הוא הוסיף הסבר שני. הוא
סיפר שהשם ותחום עיסוקה של החברה
היה מיקרי. הוא בא להברמן, שאותו
הוא מכיר, וביקש באופן מיידי חברה
בע״מ .״להברמן היו כמה חברות שכבר

טלץ אלת השאלות היא. איר ייתכן
ז שהחברה הוקמה בסוף חודש
אפריל למטרת איסוף כסף לאנחנו על י *
המפה, כאשר שרון ואנשיו הסיעו
מטיילים ברחבי הגדה מחודש פברואר?
איך אורגן העניין הכספי של המיבצע
לפני שהלפרן וטהורי נכנסו בעובי־הקורה
של מיבצעי שרון? ואם.ההסבר
ביסודו הוא נכון — מדוע החברה
עדיין קיימת?
כדי להבהיר נקודה זו, ערך העולם
הזה בירור טלפוני בין שלושה מעוזריו
הקרובים ביותר של שרון, שהיו
קשורים לאירגון המיבצע בשנת .1981

איש מאנשי שרון לא שמע ־־׳
על ״שעל השקעות בע״מ״ ,י
וממילא איש מהם לא שמע על
כך שחברה זו אספה את כפסי
המטיילים והשתמשה בהם
להוצאות ולפעולות אחרות.

ודויד טהורי מגיזברי התנועה. כתובת המנהלים נרשמה בבית ז׳בוטינטקי, המלד ג׳ורג׳ 38
תל־אביב, ולא בבתובתם הפרטית. בתחילה נכתב מצודת זאב, ואחר״כד תוקנה הטעות.
טהורי טען שהמדובר בחברה פרטית, אך טירב להבהיר. מדוע נתך את כתובת המצודה!

או שהאמינו כי במישפחה הלוחמת לא
יילחמו זה בזה, אנשי המצודה חשפו,
למעשה, את המטרה האמיתית של
החברה הלא־מוכרת כבר בשלב
הראשון של מסירת כתובתה אצל
רשם־החברות, ואפילו לא התאמצו
להסתיר פרט זה על־ידי מתן כתובת
פיקטיבית.

ייתכן שאיש לא היה שם לב
לפעולותיה של ״שעל־השקעות
בע׳־מ׳׳ מאז אפריל ,1981 עת
הוקמה, אילמלא פרישתו
המפתיעה של מנחם בגץ
מראשות־הממשלה.

חבוה תמימה

העתק טופס רישום
חגרת שעל השקעות
בע־מ, שמטרתה העיקרית היא עיסוק בהשקעות

אגב: גם טהורי, שנשאל על כך,
סירב לענות ולהתייחם לקשר בין שעל
ומיבצע אנחנו על המפה.
יתרה מזאת, לדיברי אנשי שרון,
הכסף שאותו שילמו המטיילים הועבר
למדריכי הסיור של כל אוטובוס.
המדריך נתן שובר מיוחד לנוסעים, ורק
כאשר הוא הביא למצודה פינקס
ותשלום עבור הכרטיסים שנמכרו, הוא
קיבל אוטובוס לסיור.

לאנשיו של שרון, הם ביקשו
להדגיש — על אחת כמה וכמה
לשתן עצמו — לא היה כל מגע
ממשי עם הכסח שעליו מדבר
הלפת.
הלסת מודה שנאם!? כסף.
אנשי שתן מכחישים שהכסח
תעבר אליהם. לאן הלך, אם כן,
הכם ף?

בהמשך השיחה טען הלפרן שזו
היתה חברה פרטית, שהוא וטהורי היו
שותפים בה חצי בחצי, ושהוא מנהל
עוד כמה חברות בע״מ. אם תשובה זו
נכונה, כיצד ייתכן שהשניים מסרו את

ונדל׳ן. היועץ המישפטי של תנועת החרות, איתן
הברמן, הקים אותה ערב הבחירות האחרונות והוא
ושותפו למישרד, אליהו שטרן, הם בעלי מניות בה.

שני הצדדים, מחנה יצחק שמיר
ומחנה דויד לוי, התארגנו בתוך ימים
לקרב המכריע על ראשות־הממשלה,
וכרגיל בימים שכאלה, הם החלו
אוספים חומר זה על זה. וכידוע, כאשר
אוספים חומר ומתייקים אותו, קשה
מאוד לגנוז אותו.

למעשה המשך ישיר של
פרוייקט -סמינר על גלגלים״,
שבו הסיעו אוהדים לסיורים
והרצאות, אשר מומנו על־ידי
ל ח הנס זיידל הגרמנית- .

כאשר הוחלט לנתק את הקשר בין
התורמים מגרמניה ותנועת החרות,
הוחלט להקים חברה חדשה, בשם
כלשהו, שתמשיך באותן הפעולות
תחת שם חדש. כלומר: מימון
למיבצעים שונים של תנועת־החרות,
מתרומות של ישראלים.
לחברה זו היו צריכים עשירי
המיפלגה לתרום כספים לשם מימוש
רעיונותיה. אך הלפרן מכחיש שבעלי־הממון
הם שטיפחו את החברה.

תמרורים
נחוגו בטוקיו נישואי
היהלום ( 60 שנות נישואין) של קיסר
יפאן הירוהיטו ( )82 ואשתו,
הקיסרית נאגאקו 80 שיא אחר של
הקיסר: משך מלכותו 58 שנים.
נחוג יום־הולדתו ה־ 73 של
רונאלד רגן, הנשיא ה־ 40 של
ארצות־הברית, שבוע ימים אחרי
שהודיע על מועמדותו לבחירות
הקרובות לנשיאות. רגן היה שחקן־
קולנוע, קריין־ספורט ברדיו ואיש
המיפלגה הדמוקטית(במשך 30 שנה),
לפני שנבחר לשתי קדנציות כמושל
מדינת קליפורניה, מישרה ששימשה
לו, כעבור שש שנים, קרש־קפיצה
לנשיאות.
נ חוג בלונדון יום־הולדתו ה״90
של הארולד מק־מילן, מי שהיה
שר־האוצר וראש־הממשלה השמרני
של בריטניה, בשנות ה״ 50 וה־.60
מק־מילן, אחד היורשים של הוצאת
היוקרה מקמילן (המתמחה בעיקר
בסיפרי״לימוד ושנוסדה על״ידי סב סבו
הסקוטי, לפני 140 שנה ואשר
רב־המכר הראשון שלה היה ימי
בית־הספר של תום בראון) ,עדיין
מרבה בנסיעות ברחבי העולם ואף כי
ראייתו פגומה במיקצת, שמח להתקבל
על״ידי המלכה, אליזבת השניה,
שהעניקה לו תואר ארל(רוזן).
אושפז בבית־לווינשטיין ברעננה,
כשהוא סובל משבץ מוחי,
ישראל גלילי 74 איש קיבוץ נען
ושר ללא־תיק בממשלת גולדה מאיר,
שלה שימש כיועץ־סתרים קרוב.
גלילי, יליד אוקראינה ובנו של רוקח,
עלה ארצה בגיל ,4היה פועל־בניין
וסדר־דפום לפני שהגיע לדרגת
הרמ״א(ראש המטה הארצי) של אירגון
ההגנה ולתפקיד סגן שר־הביטחון
הראשון במדינת ישראל (במילחמת
העצמאות) ,שממנו הודח על־ידי דויד
בן־גוריון, בגלל דיעותיו של גלילי על
מהותו העתידית של צה״ל.

^ אוספים
הומר
^ עול ם הזה״ פנה לגיזבר
( 1/ /חרות, איתן ליבני — הח״כ
שהכל מודים בהגינותו. ליבני טעו

נפ טר במוסקבה אחרי
מחלת־כליות ממושכת, בגיל ,69 יורי
אנדרופוב, המנהיג הששי של
ברית־המועצות מאז מהפכת אוקטובר
(אחרי לנין, סטלין, מלנקוב, חרושצ׳וב
וברז׳נייב) .אנדרופוב, יליד קווקז, היה
פועל בדואר, מילא תפקידים במנגנון
המיפלגה בצפון־מערב ברית־המועצות
ושמו החל הולך לפניו, כאשר היה
שגריר בהונגריה, בעת ההתקוממות
של . 1956 לאחר מכן שימש במשך 15
שנים כראש מישטרת הביטחון
הפנימית (הק־ג־ב־) ו־ 15 חודשים
כמנהיג ברית־המועצות.
ך 1י 1גיזבר חרות, איתן ליבני, יוצא מביתו של שר־האוצר
11 11 1\ /י הפורש. ליבני טען שהוא לא ידע על חברת שעל
ושהיא לא קשורה כלל בגיזברות התנועה. מאחוריו -אבי שטיינברג.
הזה בעניין נתקפו באי־שקט.
אם כך, מהי באמת שעל השקעות

בע״מז

במעוז חרות כבוד הוא לומר:
אך שעל!״ לעומת זאת, המילהשעל״ מביכה את כולם ומסביבה נוצר קשר של שתיקה.
הסיבה היא פשוטה :״שעל
השקעות בע״כד היא למעשה,
קופה ב׳ של התנועה. היא
משמשת צינור לקבלת תרומות
והכנסות שונות מפרוייקטים
ואנשים עלומי-שם.
היא מוציאה צ׳קים למטרות
ומיבצעים שונים של התנועה.
ישאל התמים: מה רע בכח

העובדה היא שזוהי עבירה
על חוק מימון־מיפלגות.

הכחשה טוטאלית

צינור קבלת והוצאת הבטפים למיבצע אנחנו על המפה, שאירגן שמן.

כתובת המישרד הפרטי במצודת זאבי
במצודת זאב אפשר לשמוע הסבר
אחר.

.,שעל-השקעות בע״מ״ היא

שמעולם לא שמע על החברה שעל
השקעות בע־מ, על עסקיה או קשריה
עם שרון. לעומת זאת, דווקא אנשי
הגיזברות ששמעו על בדיקת העולם

תחת הסעיף הגבלת הכנסות
אומר החוק :״לא תקבל סיעה, במישרין
או בעקיפץ, כל תרומה מתאגיד, בין
בארץ ובין בחוץ־לארץ.״ לעניין הוראה
זו, תאגיד — לרבות שותפות רשומה.
מכיוון שבתנועת החרות שכחו
בוודאי לקרוא את הסעיף הנ׳׳ל בחוק,

אך ליריביו של מחנה שמיר היה
קשה להתנחם בחשיפת החברה
הסודית, משום שהבוץ מעסקיה
המוזרים היה ניתז גם עליהם.
איך, אם כן, יוצאים מזה? כלומר:
איך מכפישים את שמם של חלק
מאנשי־שמיר וגם מונעים פגיעה
באחרים?
קשה למצוא לכך תשובה
חד־משמעית. מה שברור עתה הוא,
שגילוי החברה המיסתורית פוגע,
למעשה, בשני המחנות.
אך את הנעשה כבר אין להשיב.

מישהו, שאמך את תיק -שעל
השקעות״ על חשבונות הבנק
שלה, גילה את אוזנו של פקיד
בכיר במישרד-האוצר על
פירטי העניין. פקיד זה, שזהותו
הפוליטית אינה סוד, התרגז
מאוד והבטיח טיפול-שורש
בתיק.
עתה ממתינים רבים במצודד״ בחיל
וברעדה, להתפתחויות הבאות בפרשת
שעל־השקעות בע־מ.

בך־ציון ציטרין

נפטר בנצרת, בגיל ,79
אחמד כאמל אל-דאהר, מי שהיה
חבר־כנסת מטעם סיעת הקידמה
והפיתוח הערבית (שהיתה מקורבת
למפא״י) ואשר בנו, עורך־הדין כאמל
אל־דאהר, איש התנועה הפרוגרסיבית,
אשר פרשה מרק״ח ונלחמת עימה
לחיים ולמוות, הוא חבר מועצת העיר
נצרת וראש האופוזיציה בה.
נפטרה בתל־אביב, בגיל ,80
טובה (טניה) בורוביץ, אלמנתו
של אלכסנדר בורוביץ, מראשוני
תל־אביב ובעל חברת הגמלים
הראשונה שהובילה חול משפת־הים
לבניית בתי העיר, ושהקימה, יחד עימו,
את מיפעל התקליטים הד ארצי. היא
השאירה אחריה בת, אראלה פרבר,
ושלושה בנים: צבי בורוביץ, איש אוניברסיטת פרופסור
עסקים:
תל־אביב (למינהל עסקים) ישראל
בורוביץ ואחד מבעלי חברת התעופה
ארקיע, דרי בורוביץ.
נתפרסם בוושינגטון, סיכום
חללי מיבצע האמריקאים, שבו
כבשו את מדינת האי הקאריבי גרנאדה
בחודש אוקטובר האחרון 18 :חיילים
אמריקאיים 24 ,קובאנים ו־45
גרנאדיים (כולל 21 אזרחים שנהרגו
בהפצצה על בית־החולים לחולי־נפש). .

במדינה
(המשך מעמוד )7
כעבור 20 חודשים, יותר מ־560
הרוגים ישראליים, רבבות הרוגים
לבנונים ופלסטיניים, נהרות של דם
ודמעות, חזר הכל לקדמותו.
המילחמה בוץ מהוד בדם

זוהי פיסת־גייר
שמקומה במוסיאון
הטיפשות המדיגית

דדם שפירא גגית־המישפט
.בתנאים שלו אף אחד לא יקבל...־

עצם נוכחותם של חיילי צה״ל במבואות
ביירות. היה זה תכתיב קלאסי של
מנצח על מדינה אומללה, חסרת־ישע
וחסרת־אונים.
הוא לא נכנס מעולם לתוקפו כחוק,
כי נשיא־לבנון, אמין אל־ג׳מייל,
שנבחר בעזרת הכידונים הישראליים,
לא העז לחתום עליו. גם מבחינה
מעשית אין ההסכם בתוקפו, מאחר
שהותנה בכר שגם הסורים ינהגו על
פיו. זאת היתה שטות מלכתחילה.
כיום זוהי פיסת־נייר, שמקומה
במוסיאון של הטיפשות המדינית
בעולם. ערכה נופל מזה של קליפת־השום.

כל הסכם מדיני חל העיקרון של

האמריקאים בורחים מלבנון, כל
עוד נפשם בם. הם מעדיפים את בושת־הפנים
של מעצמה גדולה על פני
הישארות בלב התופת, שם הם מהווים
בני־ערובה לאויביהם.
האנגלים כבר הסתלקו. האיטלקים
ילכו אחריהם. גם הצרפתים, שזו היתה
להם הזדמנות להשלות את עצמם שהם
עדיין מעצמה גדולה ב״לבאנט׳׳,
מהרהרים הירהורי־יציאה.
ורק ישראל תקועה בבוץ המהול
בדם.
בדיחה של חוזה. כדי להצדיק
זאת, מנפנפת ממשלתו של יצחק שמיר
בחוזה הישראלי־לבנוני מחודש מאי
.1983 היא תובעת לקיימו.
זוהי בדיחה.
אותו הסכם נכפה על לבנון על־ידי

(.כל עוד לא השתנו התנאים׳),
שפירושו: ההסכם תקף רק כל עוד
קיימות הנסיבות שעליהן הוא מושתת.
לגבי הסכם מסויים זה, הנסיבות כבר
לא היו קיימות למחרת־היום. המצב
בלבנון משתנה מדי שבוע. הסכם כזה
יכול לחול במשך 24 שעות — אם
בכלל.
בתוך הגבולות. עכשיו טוענת
הממשלה — כמו המערך — שאי־אפשר
לצאת בלי ערובות ביטחון
לגבול ישראל.
גם זוהי בדיחה.
בלבנון לא קיים שום גורם המסוגל
לתת ערובות כאלה, גם אילו רצה בכך.

כמה וכמה אירועים קרו בין חתימת
ההסכם ובין הספקת הסחורה. בתחילה
ביקש פלוריאן להחליף את הצ׳קים
הדחויים שמסר בצ׳קים דחויים עוד
יותר. אחר כך שינה שניים מהדגמים
שבחר. אז התברר כי צ׳קים מסויימים
שלו לא כובדו — לדבריו, מכיוון
שהסחורה לא סופקה בזמן. לבסוף,
כאשר סופקה הסחורה למחסניו,
התברר לפלוריאן כי קיבל שטיחים
מאיכות ירודה ומדגמים השונים
מאותם שהזמין. הוא ביקש שלא יפרקו
כלל את השטיחים, אלא יחזירו אותם
ישר למיפעל בקיסריה. אף למרות
הכל, נפרקו השטיחים, וחלק מהם אף

ברירה רק להזמין אצל שפירא או בחוץ
לארץ.
.אבל מכיוון שהם משכו אותי
כל־כך הרבה זמן, כבר היה מאוחר
להזמין סחורה מחוץ־לארץ, והפסדתי
את כל העונה. וזאת השיטה שהם
נוקטים לגבי כל החנויות, כדי להרוס
אותן,״ אמר פלוריאן במרירות. .הנזק
שנגרם לי הוא כ־ 200 אלף דולר׳,
התלונן.
פלוריאן ניהל שיחות ממושכות עם
מנהלי החברה ודרש מהם לקחת את
הסחורה בחזרה. הוא אף הקליט שיחות
עם שני מנהלים, שלדבריו הבטיחו לו
לקחת בחזרה את השטיחים שלא עמדו

718178

^ 87ס8 81ז 8£87

שניוא, מלו השטיחים
ך* מותו העגלגלה של חברו
הכנסת אברהם שפירא העלתה
חיוכים רבים על שיפתיהם של באי
בית״המישפט, שראו אותו ביום
הראשון השבוע מהלך במיסדרונות. רק
על שפתיו של עמוס פלוריאן, סוחר־שטיחים
תל־אביבי, לא עלה חיוך.
פלוריאן רעד מזעם. הוא הגיש
בשנת 1980 תביעה על סך 2,657,240
לירות נגד מיפעל השטיחים שבבעלות
הח״כ.
.אתם יכולים לכתוב שזוהי שיטה
אצלם. תשאלו את כל סוחרי־השטיחים,
כולם יודעים שמיפעל
השטיחים של שפירא רוצה להרוס את
כל הסוחרים הגדולים. הוא חושש
מתחרות בחנויות המיפעל שלו. לכן
הוא מקבל הזמנות של סוחרים, ואחר
כך מושן־ אותם ולא מספק את הסחורה,
עד שהעונה נגמרת והם מפסידים
הכל,״ סיפר פלוריאן להעולם הזה.
הסוחר הוא גבר צעיר, מהודר
בלבושו, אשר מייד אחרי עדותו של
שפירא במישפט יצא החוצה, כיוון
שלדבריו לא יכול היה לסבול את
השקרים שסיפרו עובדי־המיפעל בבית

המישפט

־ מונופול
בשוק

* 4ד שנת 1978 עבד פלוריאן עם
אביו בעיסקי שטיחים. בסוף אותה
שנה רצה לפתוח עסק עצמאי משלו,
ולכן פנה למיפעל השטיחים בקיסריה

במיפרט ההזמנה שלו. אך איש לא בא,
והעניין נמשך זמן רב, עד שלא היתה
לו ברירה אלא לפנות לערכאות.

תובע פלוריאן
הצ׳קים חזרו, ואלה החיים
והזמין אצלו 6000 מטר שטיחים מקיר
לקיר. הזמנה זו היתה כה גדולה,
שהמיפעל נתן למזמין מחיר מועדף
ותנאי תשלום מיוחדים.
פלוריאן בחר את הדגמים, קבע את
מועד ההספקה של המישלוח הראשון
לחודש פברואר ,1979 ומסר לידי
המפעל צ׳קים דחויים על סך של
מיליון ושבע מאות אלף לירות של אז.

נמכר לאחר מכן.
פלוריאן הסביר להעולם הזה כי
בסוג השטיחים המסויים, שטיחים
מקיר לקיר, מיפעלו של שפירא הוא
בעצם מונופוליסט בשוק. .כמות כזו
לא יכולתי להזמין אצל אף תעשיין
ישראלי. יש עוד כמה תעשיינים
קטנים, אבל אף אחד מהם לא היה עומד
בהזמנה כה גדולה, ולכן היתה לי

,ד ק כשיש

צרות׳

יניתי אצלם רק עוד פעם
| אחת בלבד, וגם זה אחרי
שבאת* למיפעל וראיתי בדיוק את שבאתי הסחורה שאני מזמין. בררתי שיש להם
כל הכמות, ושילמתי רק כאשר
קיבלתי את הסחורה,״ אמר פלוריאן.
.אתם גם יכולים לכתוב כי אחרי
העניין הזה חשבתי להקים בעצמי
מיפעל לשטיחים. רציתי להקים
מיפעל בדיוק בתנאים שקיבל שפירא.
דיברתי על כך עם אנשים במישרד
התעשיה והמסחר, והם אמרו לי לשכוח
מזה. מיפעל מאושר כמו זה שיש
לשפירא, בתנאים שלו, אף אחד לא
יכול לקבל,״ אמר הסוחר.
עורך־דינו של פלוריאן, בנימין
טלמון, הזמין את ח״כ שפירא כדי לברר
מפיו, מה ידע הוא על ההזמנה של
פלוריאן. אולם הח״כ העיד לפני
השופט יוסף חאג׳־יחיא, כי הוא אינו
עוסק בפועל במיפעל ולא היה לו שום
מושג על העיסקה.
.אליי באים רק כשיש צרות,״ חייך
הח״כ ואמר כי נודע לו על הפרשה
כאשר חזרו צ׳קים בסכומים גדולים.
.זה דבר עצוב,״ ציין הח״כ. ,אבל אלה
אילנה אלון
החיים!׳

אין שילטון במדינה זו. גם בדרום, שבו
יושב עתה צה״ל, אין שום סמכות— ,
שניתן לומר עליה בביטחון כלשהו
שתהיה קיימת בעוד חודש. הנוצרים
של סעד חדאד המנוח הם גורם מבוטל,
ואיש אינו יודע מי ישלוט מחר
בשיעים. מדינת־לבנון וצבאה אינם
קיימים.
יש רק ברירה אחת: להישאר בלבנון
לצמיתות, במצב של מילחמת־גרילה
גוברת והולכת, תוך השנאת ישראל על
כל האוכלוסיה, או יציאה מלבנון
לאלתר, בלי שום ערובות.
במיקרה כזה תצטרך ישראל
לעשות מה שעשתה בכל השנים, ומה — י
שעושה כל מדינה בעולם: להגן על
עצמה בתוך גבולותיה.

ערובות ביטחון

זוהי האמת הפשוטה; 1
בלגגון אין עוד מי שיכול
לתת ערוכות־כינזחון לישראל
לשימעון פרס יצא שם של מי שכל
תחדותיו מתבדות תמיד. השבוע הוא
שמר על שיא זה.

בדברו בניריורק הכריז כי כוחם של
השיעים בלבנון עולה, וכי הדבר יביא
לכך שסוריה תשלוט בלבנון.
באותו הזמן עצמו ישבו השליטים
בדמשק וטיכסו עצה כדי למנוע את
השתלטות השיעים, שבה הם רואים
סכנה גדולה חדשה למעמדה של סוריה
בלבנון.
הנחותים ביותר. השיעים
מהווים כיום כשליש האוכלוסיה
בלבנון. יחד עם הסונים — שגם הם
מוסלמים — הם מהווים בה רוב.
במשך דורות היו השיעים העדה
המדוכאת ביותר בלבנון. הם היו
הפרולטריון העני, חסר-הזכויות.
באמנה הלאומית הלבנונית, שבה
חולקו עמדות־המפתח בין העדות, הם ־ י
הועמדו בתחתית הסולם. העמדות
העיקריות ניתנו למיעוט המארוני
השליט. נתחים נזרקו לסונים ולדרום.
לשיעים לא ניתנה אלא המישרה
הריקה־מתוכן של יו״ר הפרלמנט.
השיעים ישבו בשקט, והשלימו עם
מעמדם הנחות. הם התייחסו בשיוויוך
נפש לישראל, ועל כן היה הגבול
הלבנוני־ישראלי עד 1970 הגבול
השקט ביותר במרחב כולי.
כאשר פלש צה״ל ללבנון, קיבלו
אותו השיעים בברכה, המטירו עליו
אורז ושמחו על כי נפטרו מן המימשל
המקומי, שהיה למעשה בידי אש״ף.
בין החורבות. מאז הצליחה
ישראל לחולל שינוי גדול. התוצאה
העיקרית של מילחמת־הלבנון היתה
כפולה: להקפיץ את השיעים קדימה,
ולהפוך אותם בו־זמנית לאוייבי

ישראל.
המילחמה, שעירערה את המוסכמות
בלבנון, הזכירה לשיעים שהם עתה
העדה הגדולה ביותר בלבנון. אירגונם,
אל־אמל (.התיקווה״) ,בהנהגת מנהיג
מוכשר ודינאמי, נביה ברי, הפך הכוח
המרכזי בלבנון. מאיראן באו שליחי
רוזדאללה חומייני, והתסיסו חלק מן
הנוער השיעי, שנדבק בקנאות
האיית־אללה הגדול. בדרום הביאה
נוכחותו של צבא-הכיבוש הישראלי
לתסיסה, שהזינה את הגרילה, .
מילחמת־הגרילה, ההולכת וגוברת,
הכריחה את שילטונות־הכיבוש לנקוט
אמצעי־דיכוי, ואלה מגבירים את
השינאה והתסיסה.
אין עוד שמץ של סיכוי שתקום
בדרום־לבנון הנהגה שיעית, שתהיה
בלתי-תלוייה במנהיגות השיעית
בצפון, ושתרצה ו/או תוכל לשמש
כמישטרה מטעם ישראל כדי להגן על
גבולה.
בין כל עיי המפולת של מילחמת
ישראל בלבנון מצויות גם החורבות של
הירידות הישראלית־שיעית. היא נפלה
קורבן למילחמתו של אריאל שרון,
שעבורה הצביעו שימעון פרס ויצחק י
רבץ בהתלהבות.

ניאו

נאשיזם בישראל ()7

שינאת הוא דומה לגורל דרום־אמדיקאי
הערבי הפכה למוקד אישיותו -הוא בז לבני־אדם, למיפלגווז
ולדמוקרטיה, והוא אחראי לגדול פישעי־המילחמה בתולדות המדינה

של רפול. הוא תיאר אותה כך. :אני נפצעתי.
ראיתי את הערבי שיורה בי. ממש שוכב על סלע
כזה שטוח.״ דדו(דויד אלעזח משך אותי, לא
חזרה למחלקה, אלא פנימה, דרך הפישפש שמצד
שני, ואז חבשו אותי״.־היו לנו הרבה מאוד
נפגעים.״ יותר ממחצית האנשים היו פגועים,
פצועים או הרוגים.״ חילקו לפצועים רימונים,
כדי שיתאבדו, מי שיכול היה לעשות זאת.״׳

רק נסיגת האוייב עצרה את רסול
וחבריו מלבצע התאבדות נוסח מצדה
בסן־סיטון.
במילחמת־תש׳וז פיתח רפול מעין אוטיזם
ריגשי, המלווה אותו מאז ועד היום. אוטיזם זה
התפתח כאשר מנע עצמו מלהגיע ללוויות
חברירלנשק.

הוא סיטר על־כך. :אני לא הייתי
הולך. נדרתי שלא אלד לשום לווייה.
ביום של לוויות הייתי מנצל את הזמן
לשינה. נכנם לי בשק־שינה שלי,
באוהל־סיירים, במעלודהחמישה...״

.נקודות המסכ״ו
נזנצוות נשער המחנה״

׳ רסול בכינוס ״צומת״
גופים מושחתים וציניים, המובילים את ישראל לאבדון
ך* תשתית לתנועה ניאו־פאשיסטית
1 1ייחודית ובעלת פוטנציאל אלקטורלי גדול
הולכת ונוצרת עתה תחת הכותרת צומת(ציונות
מתחדשת).
בראש תנועה זו עומד הרמטכ״ל־לשעבר,
רב־אלוף (מיל׳) רפאל (.רפול״) איתן, שאותו
הגדיר רק לפני כמה חודשים שר־הפנים, הד״ר
יוסף בורג, כאדם בעל ריעות שהן. ימינה מן
הימין׳.
רפול, מצביא שנוי־במחלוקת, הפך במשך
חמש שנות רמטכ״לותו את צה׳ל לצבא בעל
עמדות פוליטיות ועשייה פוליטית. הוא פעל
למען מסירת נשק בלא כל הגבלה, להתנחלויות
בשטחים הכבושים. הוא שהורה להעביר
חיילי־מילואים מיחידות מובחרות של צה״ל
לשירות ביחידות ההגנודהמרחבית (הגמ״ח
בשטחים הכבושים, ובהחדרת שיטות־אלימות
לשטחים המוחזקים בידי צה׳ל.

רטול ידוע בבוז שהוא רוחש לכל
המיטלגות הטוליטיות הקיימות בישראל.
הוא רואה בהן גוסים מושחתים
וציניים, המוליכים את ישראל לאבדון.
זוהי גם העילה להקמת.צומת״.

טראומת סן־סימן
^ טאל איתן אינו מסתיר את שינאתו
1לערבים. שינאה זו עוברת כחוט־השני
בקאריירה הביטחונית הארוכה שלו.
היא החלה כשהיה בן 6וחצי, אז נהרג בדרודו,
דויד נישרי (בנו של מורה־ההתעמלות הנודע)
במאורעות . 1936 מותו יצר בליבו את המישקע
הראשון.
את ילדותו בעמק־יזרעאל העביר רפול בעוני

ך* ודם לשיחרורו מצה״ל, בסופה של
|//מילחמת־תש״ח, שאף רפול להתקבל ל־קורס־טיס,
והוא נידחה. כעבור שנים סיפר. :איזה
אנגלו־סכסי במטה חיל־האוויר ביפו, אמר לי:
,תחזור הביתה, לא צריכים אותר׳.״׳
רפול *שב לתל־עדשים. ביגואר 1954 חזר
והתגייס לצה׳ל, ומונה עד מהרה כמ׳פ של פלוגה
ה׳ בחטיבת־הצנחנים. במיסגרת זו יצר את הקשר
עם מפקד־החטיבה, אריאל שרק, והשתתף
בסידרה של פעולות־.תגמול׳ :קלקיליה, חוסאן,
כונתילה ומוצבי־הקורסי שבצפון הכינרת.

שאיפיין את שנות וד 20 וה־. :30 אני לא חושב
שהיו לי נעליים או מגפיים( .אלה) היו עוברים
מילד לילד בכפר, מגדול לקטן. תמיד לגדולים
היו הדברים החדשים״ .סוכריה היינו מוצצים
כשהיו מאכילים אותנו שמך דג, לפצות על
הגועל־נפש״׳.

מילדות היתה לרטול משיכה לנושא
הצבאי. אחד מחבריו לילדות בכטר
הולדתו, תל־עדשים, סיטר עליו:
.כשהנוטרות נוסדה, היה בא לבאן קצץ
אנגלי ועושה מיטקד. רטול היה עומד
בצד. ילד. כל מה שהיינו עושים ברובים
הוא היה עושה על־ידנו במקל...״

כבר בנערותו נודע רפול כאדם ללא־חת. אחרי
שיחרורו מהצבא השיב רפול בראיון לשאלה
.האם אי־פעם פחדת ממשהת׳ במילים. :בטח, מן
המורה. עד היום אני מפחד ממנה. כן. אבל תן לי
להיזכר. הנה, פעם, כשהיינו ילדים ועבדנו
בשדות, אולי פעם ראשונה שיצאתי לבד, עם עוד
ילד,לעבוד בלילה בטרקטור. היתי אז בן 12 או
,13 ועבדנו בתור. אחד עבד, אחד ישן, וחרשנו,
וכשהיה תורי לישון, התעטפתי בשקים ונרדמתי.
פתאום התעוררתי ואיזו שהיא חיה עמדה מעלי
והרגשתי את הנשימה שלה על הפנים. זה היה תן
או משהו כזה. היה חושך ולא יכולתי לזוז. רציתי
לעשות משהו. קפאתי, והחיה הזאת עמדה
והריחה אותי, את הפנים, ואחר־כך הסתלקה ואני
קמתי׳.
ב־ 1946 התגייס רפול לפלמ׳ח. בקרבות
פריצת־הדרר לירושלים שירת בגדוד הרביעי של
הפלמ׳ח. בגיל 19 השתתף בקרב על מינזר
סך סימון, בשכונת קטמון ירושלים. בדומה
לקרבות אחרים, שבהם השתתפו אריאל שרון
ויובל נאמן, הביא קרב זה לטראומה המילחמתית

רטול עם שתן
מי שיקר יותרז

י — הפריסיטיב הנורא — ו 1
(המשך מעמוד )15
בפעולה זו נפצע רפול משלושה כדורים. בפעולת
כונתילה הסתער יחיד על עמדה מבוצרת, וזכה
על־כך בציון־לשבח מטעם הרמטכ״ל, משה דיין.
הוא מונה כמפקד גדוד־הצנחים שצנח, ראשון,
במיצרי־המיתלה, בפתיחת מיבצע־קדש. בקרב
על המיתלה לחם רפול לצד ידידו, עובד
לידז׳נסקי, שנפל בקרב זה. הוא סיפר. :אני אפילו
יכול לשמוע את הקול שלו, כשהוא מדבר.״׳

אחרי מיבצע־קדש היה רפול סמח׳ט הצנחנים,
השתלם בארצות־הברית, ובשובו שימש כראש
ענף־המיבצעים במטכ׳ל. הוא למד במיכללה־לביטחון־לאומי,
ומונה כמפקד חטיבת־הצנחנים,
שביצעה את רוב פעולות־.התגמול׳ ,ערב
מילחמת־ששת־הימים.

רפול בהלוויית לסקוב

רפול

״נדרתי שלא אלך לשום לווייה. ביום של לוויות נכנסתי לשק״השינה.

למחנה אחרי שנודע׳ לו כי העזו לקנות
חלב מערבים.

• נזיבה אאהוון נדק

הפול הוגה
ריתוק לחיילות שקנו חלב מערבים
במיכתב־פרידה שפירסם אלוף (מיל׳) עוזי
נרקיס עם פרישת רפול מהרמטכ׳לות, הוא סיפר
בץ השאר. :כאשר התמניתי לתפקיד אלוף
פיקוד־המרכז, ערכתי את ביקורי הראשון אצלך
בחטיבת״הצנחנים ; שהיית מפקדה. ביקשתי
לבקר בגדודים, והתמונה שהתגלתה לעיני היתה
מדאיגה: מחנה הגדוד לא דמה למחנודצבא
מבחינת הסדר והניקיון. רובים, מקלעים ובזוקות
שימשו בערבוביה בחדר־הנשק. מגורי החיילים
נראו כנטושים. תחמושת ופגזים, קליפות
ובדלי־סיגריות היו זרוקים במקומות רבים בחצר
המחנה. איימתי כי סגן־אלוף דן שומרון, שהיה
סמג׳ד. ומ׳מ מפקד־הגדוד, יודח אם לא ישנה
דרכיו ויטרח לא רק על פיתוח הפוטנציאל
הקרבי, אלא גם ישים את ליבו ל,קטנות׳ ,כגון
סדר, מישמעת וניקיון.
.התקוסמת: בעד זה להדיח את דן שומרון?
טענת, כאלה אנחנו, הצנחנים, כאלה כולנו,
,משוגעים זה אופיינו, ולא תשנה אותו. ביקשתיו
! לפרט, והסברת לי את אופי הצנחנים כפי שראית
אותו: ללא חת. נכונות בכל תנאי לכל פעולה,
ששכרה — הפעולה עצמה. לחץ לביצוע
הפעולה(פעולת־תגמול) וראייתה כתכלית בפני
עצמה. התחשבות מינימלית בהוראות ביטחון
האימונים(הרגשתי בכך בביקורי בתרגילי־האש
של החטיבה) .זילזול ב-מינהלות׳ ובאפסנאיס
ה,מושתנים׳ ,והעיקר, שפקודות המטכ׳ל נעצרות
בשער המחנה״׳
מעט קודם לקבלת הפיקוד על חטיבת
הצנחנים, כאשר שימש סגן־אלוף רפול כראש
ענף המיבצעים במטכ׳ל, הוא התערב התערבות
פוליטית ראשונה במיסגרות הצבאיות, כאשר
שיגר לראש אג״ם, יצחק רבץ, תזכירים ובהם
פיתרונות־הגירה לערביי־ישראל. את הרעיון הזה,
פירט מאוחר יותר באחת מעבודותיו כחניך
המיכללה־לביטחודלאומי.

כאשר היה מפקד פיקוד־הצפון, הוא
ריתק יום אחד את פקידות הלישכה שלו

עודו לא טרח להסתיר במיסגרות הצבאיות
^ /א ת עמדותיו הפוליטיות, עמדות שהתמקדו,
לרוב, בנושא הערבי והמילחמתי.
במיפגש־קצינים בתקופת ימי־ההמתגה, ערב
מילחמת־ששת־הימים, הסיר מח׳ט הצנחנים,
אל׳מ רפאל איתן, לרגע את דרגותיו ויצא באוזני
הקצינים במיתקפה חריפה על ראש־הממשלה,
לוי אשכול, והססנותו־כביכול.
11 שנה אחרי הצניחה במיתלה הגיע
,סדידאדום׳ וקרבות מילחמת־ששת־הימים.
כמח׳ט הצנחנים הוליד רפול את חייליו בקרבות
מרים ברפיח, בעזה ובחאדיונס. כאשר ניצב
בראש חייליו בצומת־רפיח, בישרו לו שבן־אחיו,
גיורא, נהרג. באדישות המשיך רפול בלחימה, עד
יומה הרביעי, כאשר נפצע מפגיעה קשה בראשו
באחור רומני.
בנובמבר ,1967 כאשר החלים מפציעתו,
התחיל סיפור מילחמתו של רפול בפלסטינים.
הוא נשלח לביקעת״הירדן, לארץ־המירדפים, כדי
לעמוד בראש חטיבודהביקעה. על תקופה זו
סיפר עוזי נרקיס:
.אתה זוכר בוודאי את ימיה הראשונים של
חטיבת־הביקעה, שהיית מפקדה. את הניסיונות
לבלימת המחבלים(במיעוט־אמצעים משווע) ,את

המירדפים הראשונים ואת ההתנגשויות עם הצבא
הירדני, שבגלל כל אלה נאלצנו לתפוס מוצבים
לאורך הירדן.
.התפלאתי, באחד מביקורי התכופים בביקעה,
למצוא דגל־ישראל מונף על התוה, במשך כל
שעות היום, במוצב. הערתי לך על כך, שדגל
מונף מגלה לאוייב את מיקומו של המוצב, מושך
אליו אש ומסכן את חיי החיילים, ולרשות
הירדנים היתה ארטילריה בשפע, שקל היה להם
לכוון את אישה אל המוצב דרך הדגל. השבת כי
הדגל המונף מסמל את ריבונותנו על הירדן, ואין
חשוב מכך לחינוך החיילים לאהבת־המולדת
ולזקיפות־קומתם, .
.ב־ 29 באפריל 1983 צוטטו דבריך בפגישה
עם מחנכים ופרופסורים, :באמריקה, בגדהילדים
כמעט כל בוקר מניפים דגל׳ ~.ואומנם, לפי מה
שאנו רואים בסרטים אמריקאיים מתקופת־ההתנחלות
שלהם, הניפו הם את דיגלם הלאומי
לצלילי תיזמורת, בכל מצודה, בכל בוקר, בכל
המילחמות, הן באינדיאנים והן בינם לבין עצמם.
ניתן אולי ללמוד מהם לגבי חיי היום־יום, בגן או
בבית־הספר, אך בהחלט לא לגבי המוצבים על
הירח וחיי־חיילים שם.״׳
בשנת 1969 מונה רפול כקצין צנחנים
וחיל־רגלים ראשי (קצח׳ר) ,תפקיד שבו היה
ממתכנני המיבצעים המיוחדים בימי מילחמת־ההתשה.
ששיאם היה פיצוץ המטוסים בנמל־התעופה
של ביירות.

הרמטכ׳׳ל, חיים בר־לב, לפרוש מצה׳׳ל.
בראיון, שנים מאוחר יותר, התייחס
רפול בזילזול להצעה זו של בר־לב. :הוא
אמר לי: תלד הביתה ותקבל פנסיה של

מילחמת־יום־הכיפורים תפסה את רפול
כמפקד אוגדה ברמת״הגולן. במהלך קרבות
בעמק־הבכא ניסח רפול לחייליו את מטרת
לחימתם במילים. :אם עכשיו אנחנו לא בולמים
— הכל אבוד. כי מאחורינו ועד לחיפה אין שום
דבר״ ׳.זאת היתה טעות גמורה. בתום המילחמה
מונה כאלוף.
בראיון לעיתון פנימי של תנועת־החרות
באנגליה אמר רפול אחרי שיחרורו מצה׳ל על
מילחמת־יום־הכיפורים. :אפשר לומר כי הקורבנות
במילחמת־יום־הכיפורים היו לשווא. משום
שאם היינו פועלים אז אחרת, לא היתה פורצת
מילחמת־יום־הכיפורים״׳.
ב־ 1974 מעה כמפקד פיקוד־הצפון, תפקיד
שבעיקבותיו עבר לעמדת ראש־אג׳ם.
לקראת סוף ,1977 אחרי יוזמת אנוור אל־סאדאת,
הציג רפול בפורומים צבאיים את דעתו
הספקנית בעניץ השלום האפשרי עם מצריים.

כאשר נודע הדבר ליועץ־המישפטי
לממשלה, אהרון ברק, היתרה בו שלא
יחרוג מהתחום הצבאי — אחרת
יעמידו לדין.

לקראת תום תפקידו. זה, הציע לו

•ננ ״ ץ ״ ש מ גי ץ

ותצהיר אפרד...
רב״אלוף רפאל איתן, שנכנס לתפקידו כרמטכ׳ל בנאום בן 19 מילים, למד בחמש
שנות רמסב׳לותו לדבר, ולקראת שיחרורו מצה־ל, ובחודשים שעברו מאז, אינו חדל
מלהפגיז את כלי״התיקשורת בפכים מתוך השקפת״עולמו, הרואה בכל מי שאינם
מזדהים עם דעותיו.בוגדים*.
בין שאר אימרותיו:
• על ערבים מתונים . -השמדת מדינת ישראל -זוהי בדיוק המסרה שלהם.
אין ערבים מתונים. הם לא רובים שתהיה מדינת״ישראל ...כאשר תיקוותם, יכולתם,
להשמיד אותנו תאבד, אז ישלימו עם קיומנו. אין ערבים מתונים -כולם אותו דבר.
הם לא רוצים שתהיה מדינת־ישראל״׳
• על המילחמה הבאה בסוריה . -ארץ שמכריעה את אחת הארצות
שהכריזו עליה מילחמה וכובשת את עיר הבירה שלה, אז היו צריכים לתת לה את
עיר הבירה בחזרה, כדי שאותה מדינה לא תלך שוב למילחמה׳...
• על גבולות ישראל . -אני עומד בקו ההתחלה של ארץ״ישראל השלמה
בגבולות המנדט וברמת־הגולן ...לאף אחד אין זכות לתת מארץ־ישראל לאף אחד
שאיננו שייך לעם היהודי׳...
• על נפילתו־כביכול של יאסר ערפאת . -בקשר ליפי״הנפש, המתלקקים
והמתחנפים למיניהם, עכשיו יש להם בעייה -אין להם למי ללכת׳...
• על. שלום עכשיו מה זה. שלום עכשירז הם הביאו את השלוסז זאת
סיסמה מזוייפת וריקה מתוכן ...אינני חושב שהם מבטאים כמיהה לשלום. הם
קבוצת״תעמולה רעשנית ...יש ביניהם גם קומוניסטים, ואולי הם לא בצבא, אבל הם

^ תפקיד הרמטב־׳ל מעה איתן בידי שר־ץ
הביטחון הראשון של ממשלת הליכוד, עזר
וייצמן. בסיפרו הקרב על השלום תירץ וייצמן
מעוי זה, :הכרתי גם את חסרונותיו. לא הקלתי
בהם ראש. תפיסתו המדעית מחוספסת. נדמה לי
שהפוליטיקה הצטיירה בעיניו בשחור־לבן. אבל
הבאתי בחשבון שיהיה עליו לעבוד איתי, ושאני
אוכל להשלים את החסר בתחום הערכות־המצב
המדעיות, ושהוא מתאים להיות רמטכ׳ל תחתי
כשר־ביטחץ׳.
בהזדמנות אחרת הגדיר וייצמן את שיתוף־
הפעולה בינו לרפול במילים, :האינטליגנציה
שלי מספיקה ל שנינו״׳

היתה זאת טעות נוראה, ואולי
קטלנית.

רפול נכנס לתפקידו כרמטכ׳ל בנאום בן 19
מילים, וסיים את שירותו בנאומים בלתי־פוסקים
של מפקד חונטה צבאית לאטינראמריקאית.
עוד בתקופת כהעתו של וייצמן כשר־הביטחץ
ניהל רפול מאבק במדיניות השר
בשטחים הכבושים, כשהוא מקבל סיוע
רב־משמעות משר־החקלאות דאז, אריאל שרץ,
ובוגר אחר של חטיבת הצנחנים, האלוף דני מט,

ששימש כמתאנדהפעולות בשטחים הכבושים,
שגם אותו מינה עזר וייצמן.

בכינוס המימשל ב־ ,1980 כאשר
ציין אחד מקציני־המטה שיש הישגים
רבים לגבי רווחת התושבים בשטחים,
חזר רסול על השקפתו הוותיקה ואמר כי
אינו מעוניין בהישגים — אלא בהגירת
הערבים.
שלב נוסף ביצירת מדעיות עצמאית בשטחים
הכבושים בא אחרי רצח מתפללי בית־הדסה
בחברון. רפול כינס את כל קציני־המימשל,
מדרגת סגן־אלוף ומעלה, והורה להם לבצע
בשטח מדעיות־ענישה על־פי תפישתו של רפול,
ולא על־פי הנחיות שר־הביטחון וייצמן.
פרק נוסף של רפול, כמקדם הפוליטיזציה של
צה״ל, בא במהלך המאבק המישפטי על אדמות

רוג׳ייב והתנחלות אילולמורה

דסול, שהוזהר בידי יועציו המישם־
פזיים מפני האפשרות שבית־ המיש־פט־־הגבודדלצדק
יפסוק לטובת העותרים
הערביים, הגיב בזילזול בן־ גוריוני:

רפול היה הרמטכ׳׳ל הראשון שהגיש תצהיר
לבג׳ץ בנושא פוליטי־צבאי. הוא כתב בין השאר:
.הגעתי לכלל דיעה כי אילולמורה נחוץ
מטעמים ביטחוניים.״ יישובים ביהודה ושומרון
שמיקומם על צירי־תנועה ושטחים שולטים...
מהווים ערובה נוספת ליכולתה של ישראל.״*
אלא שמ׳מ נשיא בית״המישפט העליון, הד״ר
משה לנדוי, לא קיבל את טענותיו של רפול. הוא
קבע שיש לפנות את מתנחלי גוש־אמונים תוך
30 יום. הוא ציין בפסק־דינו• :שוכנעתי
שאילמלא הלחץ של גוש־אמונים, והטעמים
המדיניים והאידיאולוגיים שהיו לעיני הדרג
המדיני — לא היתה מתקבלת ההחלטה להקים
את אילון־מורה
כישלון תצהירו של רפול בבג״ץ אילודמורה
אך ביצר אותו בעמדות הקיצוניות. תוך כדי כך
הדביק תוויות של בוגדים ועוכרי־ישראל לכל
הפוליטיקאים והעיתונאים שעמדותיהם לא נראו

המדתיס־הראומ,

ך* פול לא גימד רק את מערכת
1השיפוט האזרחית. בחמש שנות רמטכ׳׳לותו
היה גם אחראי לחורבן מערכת־השיפוט הצבאית
ותדמיתה הציבורית.
שורשי החורבן נעוצים כמיבצע־ליטאני,
וסידרת האירועים שהכפישו את •טוהר־הנשק״
של חיילי צה׳׳ל, במיבצע זה.
עוד קודם ליציאת חיילי צה׳ל למיבצע,
בעיקבות הפיגוע בכביש־החוף, פלט רפול באוזני
החיילים את האימרה.ניקמת ילד קטן לא ברא
השטן!׳ (מבלי שקלט, נכונה, את המשמעות של
מחבר הפסוק, המשורר חיים־נחמן ביאליק).
אימרה זו חילחלה לאורך שדרות־הפיקוד של

צה״ל, כהוראה מלמעלה. :לא לקחת שבויים״
במהלך המיבצע.

היתה זאת קריאה כמעט־גלוייה
לביצוע פישעי־מילחמה.
התוצאה: סידרת מישפטים לקצינים וחיילים,
שזיהמו נישקם בטבח תמימים.
אחת מפרשיות הזיהום היתה זו של פלוגת
הנדדל־המוצנח בנחל-ארמיס. בראש יחידה זו
ניצב מג״ד, בן קיבוץ הזורע של השומר הצעיר,
שטוהר מאוחר יותר. החיילים שביצעו את הרצח
בדם קר הורשעו במישפטם. הסמ״פ נידון ל־15
חודשי־מאסר והורדה בדרגה, המ״מ ל־ 2ו
תודשי״מאסר והורדה בדרגה, והסמל לשלושה
חודשי־מאסר.
רפול דאג שאיש מהם לא יישב בכלא הצבאי.
פסק־הדין וביצועו נידחו מנימוק של לימודים(!).
אחרי זיכוי המג״ד המיר רפול את עונשם של
הנאשמים ממאסר־בפועל למאסר־עליתנאי,
והחזיר להם את דרגותיהם.
הפרשה הנודעת ביותר ב.חנינות רפול׳ היתה
פרשת סגן דניאל פינטו, ששירת באותה היחידה.
לפי קביעת בית־הדידהצבאי ביצע דניאל פינטו
מעשה של רצח־אזרחים, שהיה מלווה בהתנהגות
סאדיסטית נוראה. אחרי מתן פסק־הו־ץ המתיק
רפול את תקופת כליאתו, בטענות שהוסיפו
להרס מערכת־השיפוט הצבאית. פעטו נישא
אחרי שיחרורו לבתו של האלוף דני מט, חברו של
רפול מהצנחנים, שמונה בידי רפול כנשיא
בית־הדיו־לעירעורים של צה״ל.
אחרי שחבר־הכנסת אורי אבנרי פוצץ את
הפרשה וגרם לזעזוע לאומי, הגן רפול בראיון
עיתונאי על החנינות הרבות שהעניק:
.בבקשה, נלך לעובדות. ניקח דוגמה כמו
לדרמן (שרצח בדם קר אזרח ערבי חף־מפשע
בירושלים) .לדרמן קיבל 20 שנה. בית־הדין־
לעירעורים הפחית לו לעשר שנים. למה לי אסור
להפחית לו ביחס דומה? בית־הדין הפחית לו
מ־ 20ל־ ,10 אני הפחתתי לו מ־ 10ל־ .3אז מה?
הכמות קובעת כאן? עכשיו אני לא רוצה לדבר
על המישפטנים, הם פועלים לפי מיטב הבנתם.
מיכאל צור קיבל 15 שנה, נכון? על מה? — הוא
גנב. גנב כסף. פינטו רצח, ככה אמרו, לא
המישפטנים, אלא התיקשורת וכל התעמולה
שמסביב. הוא רצח ב,אכזריות נוראה׳ .אבל, עד
היום לא מצאו אפילו גוויה אחת שלו, שהוא

הפול עם שר־הביטחון וייצמן
.האינטליגנציה שלי הספיקה לשנינו...

• ״במו דיוקים
מסוממים בתוך בקבוק״
ך זיווג הלאומני והמסוכן של רפול כן
1רמטכ״ל ושרון כשר־ביטחון, היה סיוט
לאומי. הוא הוליך את צה״ל למילחמת־הלבנון.
מבחינה צבאית הביא הזיווג לביזיון נורא. היו
דרושים לרפול־שרון שישה ימים כדי להגיע

רפול עם אשתו(משמאל) ודצי מט
,לא מצאו אפילו גווייה אחת׳...

וז עוו ב

לפרברי ביירות — מרחק של שעתיים נסיעה
במכונית. ליעדים בחזית הסורית לא הגיעו בכלל.
רפול היתמם לאורך חלק מהשלבים הצבאיים
של מילחמת־הלבנון. :אני קיבלתי פקודות, ואני
ביצעתי אותן במדוייק״.
הביזיונות הצבאיים של מילחמת־הלבנון לא
מנעו מרפול להביע את דיעותיו הפוליטיות. בין
השאר. :המילחמה בלבנון אומנם היתה המילחמה
על ארץ־ישראל — על ירושלים, על באר־שבע,
על בית־שאן ועל עכו, על הגליל ועל כל מקום
בארץ־ישראל שהוא שלנו...״
ההיתממות מן הצדדים המדיניים לא הצילה
את עורו של רפול ממסקנותיה החמורות של
הוועדה שחקרה את הטבח בצברה ושאתילא.
ועדת כהן קבעה שאלמלא היה רפול על סף
פרישה מצה״ל, היתה ממליצה את פיטוריו
מתפקידו.

נום!ת על כך, קבע דדה הוועדה
מפורשות, שרפול שיקר לפניה בעדותו
על שיחתו הטלפונית עם שרת. :אנו
סבורים שגירסת שר־הביטחון על אותה
שיחה מדוייקת יותר מגירסת
הרמטכ״ל לעמוד כ שי ח ליד שרון
— זהו שיא התובע אופי מיוחד ויוצא־דופן.

הפול
תורם דם
,אצל ערבים זה עובד טוב מאוד_י

ועדת־כהן גם התייחסה בליגלוג לשיקוליו
של רפול. :דרך מחשבתו מהווה התעלמות
משיקולים חשובים ...אמונה תמימה״ .צפייה
בלתי־ מציאותית.״״
יומיים אחרי מתן דו״ח ועדת כהן, קודם
לפרישתו מצה׳ל, העניק רפול עוד אחד
משיעוריו כממתיק לאומי, וכממרר חייהם של
התושבים בשטחים הכבושים. בעדות מבדרת,
במישפטו של רב־סרן רדד מופז, שנאשם
בהתעללות ושפעל, לדבריו, לאור ההנחיות
שהינחה רפול את המשרתים בשטחים.
בין פניני עדותו של רפול במישפט זה יש
(המשך בעמוד )30

ביק 1ר אצר גברת

הסיפור היפה ביותר על לוי אשכול הוא זה:
כאשר נבחר כראש־הממשלה, ניגש אליו ראש השב״ב ואמר לו,
באדיבות. :אדוני ראש־הממשלד״ מעתה נצטרך לשמור עליך
יומם ולילה. נפקיד עליך שומרי־ראש, שילוו אותך לכל מקום״.
איש־הביטחון הימהם, והוסיף. :תראה, הרי שנינו גברים. אתה
איש בודד(אשכול היה אז אלמן) ואולי תרצה לבקר אצל איזושהי
גברת. הבחורים שלי יצטרכו ללוות אותך גם לשם. אבל דע לך
שאפשר לסמוך אליהם. הם לא יספרו לעולם אף מילה אחת.״
לוי אשכול חייך. .להיפך! שיספרו! שיספרו!״
אומרים שזהו סיפור נכון.
סיפורים מסוג זה קבעו את היחס לאשכול בחוג מכריו. אבל
הציבור הרחב קבע את יחסו לאיש בעיקבות סיפור אחר, שלגבי
אמיתותו אין שום ספק. זהו הסיפור על הגימגום המפורסם.
בסוף מאי ,1967 כאשר החרדה מול פני הסכנה המצרית הגיעה
לשיאה, החליט ראש־הממשלה
ושר״הביטחון לפנות אל
האומה ברדיו, כדי להרגיעה.
הטלוויזיה לא היתה עדיין
קיימת.
אנשי־הרדיו, שהכירו היטב
את אי־הכישרון הריתורי של
אשכול, הציעו לו להקליט את
מאום מראש. אך הוא בטח
בעצמו, כדרכו, וסירב. עד
הרגע האחרון תוקן נוסח
הנאום. המתקן היה, כרגיל,
ישראל גלילי. במקום מסויים
בנאום החליף גלילי מילה. הוא
רשם את המילה החדשה, אך
שכח למחוק את המילה
הקודמת.
כאשר נאם אשכול באוזני האומה המודאגת, שבניה היו
מגוייסים, הגיע לנקודה הזאת בנאום והתחיל לגמגם. הוא ראה
שיש מילה מיותרת, לא תפס איך מתקשרים הדברים, והיסס.
זה היה היסום היסטורי. הציבור, שלא ידע מה קרה באמת, קיבל
את הרושם כי בשעה גורלית זו עומד בראשו ראש־ממשלה
ושר־ביטחון מהסס, מגמגם, שאינו יודע להחליט. אז קמה התנועה
הגדולה להחלפת אשכול, לפחות בתפקיד שר־הביטחון. אי־אפשר
היה לעמוד בפניה. משה דיין זכה מן ההפקר בתיק־הביטחון, קצר
את קציר־התהילה של המילחמה (שחלקו בה היה קרוב לאפס).
הבלון הזה התנפח עד שהתפוצץ ביום־הכיפורים.
מה היה קורה אילו הקליט אשכול את הנאום מראש? יתכן כי
לא היה צריך לוותר על תיק־הביטחון, הניצחון הגדול של
ששת״הימים היה נרשם לזכותו — ובצדק, שהרי הוא ניצח על
צה׳ל בתקופת״הזוהר שלו, שלא היה כמוה לפני ואחרי כן. בימיו
חומש הצבא כראוי, בחסכנות וביעילות. תקציב הביטחון היה קטן.
ואז גם פעל המטכ״ל הטוב ביותר שידע צה״ל מימיו.
נדמה לי שההיסטוריה עשתה לאיש עוול רב. הוא היה שונה
מאוד מתדמיתו הציבורית.
קודם כל, הוא היה רחוק מאוד מלהיות חלש, מתון, פחדן.
אמנם, הוא היה פשרן ביחסים אישיים וציבוריים. אך בעניינים
לאומיים היה קשוח.
לטוב או לרע(זה תלוי בהשקפת הפוסק) היה זה לוי אשכול,
שקבע אחרי מילחמת ששת־הימים את הקו שהוביל להקמת
האימפריה העברית. בלב־ליבו היה סיפוחיסט ונחלן. לא בהצהרות
ובדיבורים, אלא במעשים. גולדה מאיר, שהיתה אישיות הרבה
יותר דומיננטית, אך שלא הגיעה לקרסוליו מבחינת התבונה
והשכל, רק המשיכה בדרכו, בצורה פרימיטיבית יותר.
ממשלת־הליכוד המשיכה ברעש ובתרועות־חצוצרות את אשר
עשה הוא בשקט, בערמומיות, בקול דממה דקה. הוא היה
איש־התיישבות בכל רמ׳ח אבריו, ולא היתה לו שום הבנה
בעניינים ערביים.
ההבדל בין אשכול ובין יורשיו היה בתמחיר. הוא ידע בכמה
עולים הדברים. הוא בדק בכל שלב מה ניתן ומה לא. הוא ידע את
הכיוון, אך היה מוכן ללכת סחור־סחור, כמו נחל השואף אל הים.
כאשר נתקל במחסום, ניסה לעקפו, או נעצר, או הלך אחורה כדי
לחפש ררך אחרת.
מבחינה זו היה אשכול ציוני קלאסי, הגשר האמיתי בין דויד
בו־גוריון ומנחם בגץ.

עניין שד כיסיה
אולי זה היה עניין של •כימיה׳ ,אבל כץ אשכול וביני היו
קיימים תמיד יחסים שאני מתקשה להגדירם. כמעט ואמרתי:
יחסים של חיבה.
הכרתי אותו לפני קום המדינה, כאשר עבדתי זמן־מה
במחלקת־העבודה של התאחדות בעלי־התעשייה. כאשר היה
פורץ סיכם ון־־עבודה, היו באים לשם מזכירי האגודות׳
המיקצועיות — וביניהם ירוחם משל — כדי להתריע,
להתפלמס, להציג טענות נוקשות, לדפוק על השולחן. זה יכול
היה להים שך ימים, שבועות וגם חודשים.
באחד הימים היתה הטלפוניסטית של בית־ברנר מודיעה לנו:
•החבר לוי שקולניק רוצה לקבוע פגישה ״.באותו רגע ידענו
שסיכסוך מסויים זה הגיע לקיצו. כששקולניק היה יושב ליד
השולחן, ואומר• :נו, חברה, תגידו מה אתם רוצים באמת היתה
מושגת פשרה תוך שעה.
כשבאתי לכנסת כבר היה ראש־הממשלה. לפני כן התקפתי
אותו קשות, על רקע חקיקת חוק־לשון־הרע ביוזמת ממשלתו.

בין השאר ליגלגתי על •פולחן־חוסר־האישיות״ .אבל זה לא
הפריע לו במאומה. הוא התייחס אלי בצורה ידידותית, ובכך קבע
את הטון גם אצל חברי סיעתו, שלא ידעו תחילה איך להתייחס
לתופעה מוזרה זו שהגיעה באורח־פלא לכנסת, שהיתה עד אז
מועדון סגור( .בצד השני עשה זאת מנחם בגין, שהנהיג יחס
קורקטי ואף ידידותי כלפיי).
ניצלתי יחס זה, ובינינו התפתח מעין מישחק. מקומי היה אז
לרגלי דוכן־הנואמים. אשכול היה עולה לנאום. הוא לא קרא
נאומים מן הכתב. הוא גם לא ידע לבנות מישפט. הוא היה פותח
במישפט, סוטה ימינה, סוטה שמאלה, הולך אחורה — וגרם
לייאוש גמור בקרב הקצרניות.
הייתי ממתין לרגע מתאים, ואז הייתי קורא לו קריאת־ביניים.
אשכול היה פונה אלי ומתחיל לענות, ושוכח מה בא להגיד. הוא
היה מסוגל להתווכח איתי במשך חצי שעה ושעה, תוך התעלמות
גמורה משאר יושבי־הבית, למורת־רוחם המופלגת של חבריו־לסיעה,
שהוכיחו אותו על כך לא־פעם בנוסח •אתה נותן לו
חשיבות!׳
אך מבחינתי היו חשובות יותר השיחות הפרטיות שלי עימו —
ואלה השאירו בי מישקע עגום.
לפני מילחמת ששת־הימים, כאשר חדירות הפידאיון משטח
סוריה הגיעו לשיאן והרמטכ׳ל יצחק רבץ איים בגלוי בפלישה
לסוריה, ביקשתיו לקבלני לשיחה. הבאתי לו שתי הצעות.
ראשית: להקים מחסום אלקטרוני לאורך הגבול הסורי (מה
שנקרא כיום •גדר המערכת״) ,כדי למנוע מילחמה. שנית: להקים
מטה מיקצועי לטיפול בענייני העולם הערבי ולפיתוח
יוזמות־שלום מעשיות. להצעה הראשונה קראתי •קו מגו־דויד״,
וכתבתי עליה אז גם בשבועון זה. את ההצעה השניה פירסמתי עוד
ערב מילחמת־סיני, תחת הכותרת •מטכ׳ל לבן״ (להבדיל
ממטכ״ל־החאקי של צה״ל, האמון על המילחמה).
אשכול הקשיב בסבלנות ובאדיבות. על ההצעה הראשונה ענה
שזה יעלה ביוקר רב מדי — תשובה אבסורדית, לאור הוצאות
המילחמה שפרצה לאחר־מכן. כאשר נקט צה׳ל אחרי המילחמה
באמצעים כאלה לאטימת הגבול, הוכח שהם יעילים מאוד. אין
מנוס מן המסקנה שראשי צה׳ל לא ביקשו אז למנוע מילחמה,
אלא דווקא שמחו לקראת מעשיהם של שליטי קאהיר ודמשק,
שסללו את הדרך אליה.
תגובת אשכול על ההצעה השניה היתה מעניינת עוד יותר. היא
פשוט לא היתה. דיברתי אל הקיר. הרעיון של ריכוז המידע על
העולם הערבי במישרד ממשלתי מיוחד והפקדתו על היחסים
החשאיים עם גורמים ערביים, על תיכנון וביצוע מיבצעי־שלום
— פשוט לא עניין אותו.

אורי אבוד

אחרי המילחמה ביקשתיו שוב לקבלני, ושוב הזמין אותי מייד
לחדרו בכנסת. הרציתי לפניו על הרעיץ לפיתוח יוזמת־שלום
ררמאתית כלפי העם הפלסטיני(את עיקרי הרעיץ הזה פירסמתי
עוד ביום החמישי של מילחמת ששת־הימים בצורת מיכתב גלוי
אליו ).ההצעה: שהוא יפנה באופן דרמאתי אל העם הפלסטיני,
ויקרא לו להקים נציגות זמנית שתיכנס למשאדמתן עם ישראל
לשם הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, תוך שלום וקיום
יחסים הדדיים הדוקים.
•מה יהיו גבולות המדינה הזאת?״ שאל. עניתי שהגבולות
היחידים הבאים בחשבץ הם הגבולות שמלפני המילחמה.
•ואתה רוצה שאכריז על כך?״ היקשה שוב.
עניתי בחיוב.
ואז התגלה אופיו של אשכול, על מעלותיו ומיגרעותיו• .איזה
מץ סוחר הוא זה שמודיע מראש מה הוא מוכן לשלם? סוחר טוב
מציע בהתחלת המשא־ומתן את המינימום, ובמהלך המשא־והמתן
הוא מנסה להגיע לפשרה על המחיר תמוך ביותר שאפשר״.
ניסיתי להסביר לו שעקרונות של מיסוזר ומקודומימכר אינם
חלים במיקרה זר״ כאשר יש לחולל מיפנה היסטורי באמצעות
מיבצע דרמאתי. לא יכולתי להזיזו אף במילימטר אחד. דיברנו
בשתי שפות שונות.
אני משוכנע שדעתו האמיתית של אשכול היתה אז כך:
להחזיק בכל השטחים, אם זה ניתך לוותר על חלק כלשהו, כשזה
דרוש: ולוותר על כולם, אם הלחץ יהיה בלתי־נסבל. מכיוון שלא

הופעל שום לחץ על ממשלת־ישראל, התפתחו הדברים כפי
שהתפתחו. אשכול היה מודע מאוד למחירים קצרי־טווח, אך לא
היו לו הכלים להבנת המחיר ארוך-הטווח, בפנים ובחוץ.
בנובמבר 1968 היה לי בכנסת ויכוח חריף עם שר־הביטחון
משה דיין. אמרתי שערכתי בדיקה אישית אצל ראשי הציבור
בגדה, ושכל האישים החשובים שם רוצים במדינה פלסטינית
ומוכנים להגיע לשלום,על בסיס זה. דיין הכחיש זאת בתוקף.
אשכול נכנם לוויכוח ותמך בשר־הביטחון שלו.
למחרת היום הופתעתי, כאשר התקשר איתי יועצו לענייני
השטחים הכבושים, משה
ששון• .ראש הממשלה הטיל
עלי להיפגש איתר,״ אמר.
•אתה טענת שערכת בדיקה
אישית אצל ראש הציבור
בגדה. מר אשכול ביקש
שאבדוק את הדברים יחד
איתך״.
נפגשנו במיזנון הכנסת,
השווינו את שיחותינו עם
ראשי הגרה וערכנו פרוטוקול.
נאמר בו כי ששון מסכים לכל
ההערכות שלי. אולם, הוסיף,
מכיוון שגם אני קובע שמדינה
פלסטינית אינה יכולה לקום
מבלי שבירתה תהיה בירושלים
(המיזרחית) ,ומכיוון שממשלת־ישראל החליטה שאין
לשנות את הסטאטוס של ירושלים, התוכנית כולה אינה מעשית.
היה זה מעשה אופייני מצד אשכול: תחילה הכחיש את דבריי
מעל רוכך־הכנסת, אחר״כך שלח אליי את יועצו, כדי לברר את
הדברים בכל זאת, ולבסוף נקברו התוצאות בתיק כלשהו.
הצטערתי על מותו הפיתאומי לפני 15 שנה. הוא היה אדם
מעניין, בעל איכות גבוהה.
התווסף על כך הצער על מינוי יורשתו. יחסי עם גולדה מאיר
היו הפוכים בריוק: היא שנאה אותי שינאה אישית, כמעט גופנית,
ואילו אני תיעבתי אותה כראש־הממשלה וכבן־אדם. זה היה
מיקרה של כימיה הפוכה.

מחדות כל השר
•הסוף יהיה שאנחנו נרגיש כולנו יותר טוב, והם יילכו הביתה
מדוכאים!״ אמר האירי.
האירי הוא נציג השין־פיין, המיפלגה האירית הלאומנית־שמאלית
התומכת במילחמת •הצבא האירי הרפובליקאי״,
המחתרת של לוחמי״השיחרור(או •הטרוריסטים״) בצפון האי. כמו
כל האירים שהיכרתי, הוא דברן מבריק, בעל כושר־דיבור
וכושר־שתייה בלתי־מוגבלים.
ישבנו בלילה בחדר בבית־מלון ברומא, וחיסלנו בקבוק של
ויסקי אירי שהביא עימו אחרי שחיסלנו בקבוק של וודקה פינית
שהבאתי איתי.
האירי ואני היינו השבוע אורחים של המיפלגה הדמוקרטית
הפרולטרית, מיפלגת־שמאל איטלקית צעירה, נייטרליסטית,
התומכת בשלום ישראלי־פלסטיני. יחד עימנו הוזמנו עוד תריסר
נציגים של מאבקים פוליטיים ברחבי־העולם.
ביום שיועד לכך בוועידת המיפלגה, הופיעו על הבימה, בזה
אחר זה, לוחמי שלום ושיחרור מכל העולם וסיפרו על מאבקיהם
ובעיותיהם. רשימה מרשימה ועגומה.
האיש מניקאראגואה דיבר על המזימות האמריקאיות נגד
ארצו והקזת־הדם בגבול הונדורס(.אנחנו נתנו נשק בידי העם כדי
להגן על המהפכה שלנו. כמה ממשלות יש בעולם המסוגלות
להרשות לעצמן להפקיד את הנשק בידי העם?״).
אחריו הופיעה זידנה תומיס המפורסמת, לשעבר דוברת
אמנה 77 בצ׳כוסלובקיה, שדיברה על הדיכוי הסובייטי בארצה.
(סרט על ז׳דנה הוצג גם בטלוויזיה הישראלית).
איש •הירוקים״ מגרמניה דיבר על מלחמתם של שני הגושים,
האיש מצ׳ילה דיבר על הרודנות העקובה־מדם של הגנרל פינושה,
חביב האמריקאים, והפיליפיני אמר כמעט את אותו הדבר על
הגנרל מרקוס. וכך הם הופיעו — איש סולידריות מפולין
ואינדיאני מארצות־הברית, האיש מחזית־השיחרור של אריתריאה,
המוחרמת על-ידי שני הגושים, איש המחתרת הבאסקית מספרד
ואיש המחתרת השמאלית בגואטמלה. וכמובן — אני, בשם
האלטרנטיבה בישראל, ונציג אש׳ף בשם העם הפלסטיני(וגם
לאה צמל, הפרקליטה המגינה על העצירים הערביים: רעיה רותם,
אלמנת־המילחמה החיננית שהיא פעילה נגד המילחמוע
ובני־הכפר מאום־אל־פאחם ).התקבלנו במחיאות כפיים סוערות,
בים של נשיקות על הלחי ובהצדעה בקימה.
בסך־הכל זה היה מיצעד של מחלות האנושות, מץ מירפאה
לפאציינטים בינלאומיים, סמינר מיוחד־במינו של מאבקים.
מתוך כל הסיפורים האלה עלתה תמונה חדשה: סולידריות
עולמית בץ אנשי שלום ושיחרור, המואסים בשתי האימפריות
המדכאות, החותרים לעולם חדש, שלישי.
פעם, לפני הרבה שנים, היינו כולנו בעלי חזון בידלאומי,
אינטרנציונלי. האמנו במאבק עולמי לשיחרור העמים ולשיחרור
האדם. אחר־כך בא המישטר הסובייטי, המדכא והרודני, הפקיע
את המאבק הזה לצרכיו וזיהם את החלום. דור שלם נשבר
בעיקבות הבגידה הזאת, הפך ציני ומתוסכל.
יתכן שהחלום הזה קם עתה לתחיה, בידי דור חדש, המשתחרר
מן התלות הנפשית בשני הגושים הדורסניים גם יחד.

השאלה המרחפת במצודת

זאב היא אם אכן ישוב מנחם
בגין לפעילות. התשובה:
.בחודש מרס הקרוב הוא יבצע מאחורי חשובה פעילות הקלעים, ובחודש מאי ישוב
ויתפוס מקום חשוב בפוליטיקה
הישראלית.״ המשיב הוא עמוס
שיאץ, עורן־־דיו באר״שבעי
העוסק באסטרולוגיה כתחביב.
את הדברים הוא אמר בחודש
הזה
(העולם
ספטמבר
.)14.9.83 השבוע תלה מישהו
בקומת הכניסה של בית־זיבוטינסקי
את הדברים, שפורסמו
ערב־ראש־השנה בידיעות
באר־שבע, כדי להוכיח לכל
באי־הבית שבגין אכן חוזר.
חסיד נלהב של ממשלת
הליכוד התגלה השבוע דווקא
על ספסלי המערך. ח״כ אמנון
לץ אמר במליאת הכנסת,
שהמפגינים נגד המילחמה
.צריכים לזכור שהגליל היה
בן־ערובה.״ קרא לעברו ח״כ
חר״ש תוסיק טובי. :תגיד יחי
(אריאל) שרון! זה יותר מתאים.״
בדיון על חוק רשות
שדות־התעופה סיפר טובי על
מיקרה שאירע לו באחרונה,
בכניסה לנמל־התעופה על־שם
בן־גוריון בלוד. שוטר עיכב
אותו בכניסה לנמל ונהג בו
בגסות רבה. טובי דרש מהשוטר
להודיע לממונים עליו שהמדובר

מ דו עלא נתנו לתזפיקטובילהיכנס
רגתב״ג 1למי יש ״דפקטים״ ברשות־השידנר

בדיון אחר, על הצעתו של
ח״כ העבודה שבח וייס, שדרש
את הסגרת הנאצי המתגורר
בצ׳ילה קולונל הס״ס ואלטר
ראוף, היה אולם־המליאה ריק
כמעט־לחלוטין. באותו הזמן
נכחו בבניין 67ח״כים. וייס
הנרגש, ניצול־שואה, התריס,
ש.קשה להעלות נושא כזה מול
אדישותו של בית־נבחרים לאה,
טרוד בעיסקי פרוזדור ומיזנון״.
ערב בירה ומצב רוח של
יעקב אגמון, שנערך בחולון
באולם מועצת־הפועלים, החל
ברגל שמאל. על הבימה התקבצו
העיתונאים לוי יצחק הי
ודשלמי ממעריב, אלי תבור
מידיעות אחרונות, נתן ברץ,
בעל טור בידיעות אחרונות,
ועורו־הדין אהרון סאסו, חבר
הוועד המנהל של רשות־השידור.
מאחוריהם, על בד
שחור, נתלו גליונות של ידיעות
אחרונות, דבר וקול תל־אביב
— מוסף ידיעות אחרונות
לגוש דן. הירושלמי התמרמר על
כך שעותק מהצהרון שלו אינו
מצוי על הבימה. מארגני הערב
חיפשו לשווא עותק אחד
לרפואת אך לא מצאו.
בתחילת המופע התלונן
פאפו לפני אגמון :״שמע,
יענקל׳ה, אני לא רגיל לדבר
בתנאים כאלה. צופפת אותנו ליד
שולחן אחד, זרקורים מול

בטרם עלו המשתתפים
לבימה העיר ברון — הרואה
עצמו מועמד לתפקיד מנכ״ל
רשות־השידור או יושב־ראש
הוועד־המנהל — בראותו את
פאפו. :אני רואה שהזמנתם אותי
כדי שיהיה אחד יותר מתון
מפאפו.״ ומייד הבזיק עורר־הדין
:״עוד לא קיבלת שום
תפקיד — וכבר התחלת
להסתייג ממני.״
פאפו נשאל בעקשנות על־ידי
אגמון אם הוא בעד או נגד
המשך כהונת יוסף (.טומי״)
לסיד כמנכ״ל. פאפו הסכים,
אחרי מאמצי שיכנוע לא מעטים,
לומר מה היו הדפקטים, לדבריו,
בתיפקודו של לפיד בתחומי
תיכנון לטווודארוך. אגמון. :אז
לפיד הוא כישלון.״ פאפו. :אני

הרצליה, הוא הגיש לו חבילת־שי
עטופה, ועמד על כך ששריר
יפתח אותה בנוכחות המלונאים.
שריר, איש תפיסת העולם
הליברלית, ניצל את המעמד
לנאום נאום בענייני עבודה,
דווקא. .טוריה ישראלית,
שנשכחה במרוצת״השנים, היא
שבנתה את הארץ והיא סמל
וגאווה לעבודה עברית. אנו באים
בהזדמנות זו לתבוע את עלבונה
של הטוריה הישראלית ...אם
כולנו היינו מפשילים שרוולים
ולא רודפים אחרי טלוויזיה
ציבעונית, וידיאו, מכונית
מפוארת או דירה, אלא חוזרים
לערכים היסטוריים שבנו את
המדינה הזאת, היינו הרבה יותר
מאושרים כמו שהלכנו בחאקי״.
האירוע כולו צולם על־ידי

וזקוקה לכספו, אך עמוק בנפשה
היא מתעבת אותו.״
ריבקה מיכאלי הסבירה
בערב־ראיונות שכאשר נפצע
יצחק שמיר בתאונת־דרכים,
ליד נמל התעופה בן־גוריון,
הסיבה לכך היתה שהוא היה
הנהג. .הוא פשוט לא הגיע
לדוושה ולא היה יכול לעצור״,
אמרה הקריינית־בדרנית. ,וכשהוא
הובא לבית־החולים תל־השומר
הוא אושפז במחלקת־פגים״.

הליברלים סינחם
(.פיני״) גולדשטיץ חוגג מאז
מינויו כמצליף הקואליציה. .אם
קהמחיר של להיות מצליף זה
לקבל חשיפה גדולה באמצעי־התיקשורת,
אני מוכן לשאת

1*11*1 ממתינה לתא־טלפון פנוי בלובי של מלון הילטון בתל־אביב ביום החמישי. שרון
| 1 1111 הניחה על הדלפק את תיק־הנסיעות הגדול שלה, והירהרה במה שאמר בעלה כמה

שעות קודם לכן באוניברסיטת בר״אילן, על כך שהוא יתמודד על הנהגת תנועת החרות וראשות״הממשלה.
היא לבשה מיכנסים כהים וסוודר סרוג ביד, ומעטים זיהו אותה. לרגליה היו קבקבי-עץ סגורים.

יצחק טוניק:

! מבקר״המדינה חבש את הכיפה לראשו בבר
[ בכניסה ל״בית־המהנדס׳ בתל״אביב, שם
נערכה ברית־המילה לחן-יונתן, נכדם הראשון של רשם בית״מישפש
השלום בתל״אביב, חיים ליטוינסקי, ואשתו מיא, הפעילה במיפלגה
הליברלית בליכוד. טוניק בא לטכס הברית עם אשתו מרים־מניה.

בח״כ. השוטר הודיע, קיבל׳
הוראה להניח לטובי, ואז אמר
.תיכנס,
החיפאי:
לח״כ
המפקדים שלי נתנו לי הוראה
להכניס אותך, ולא איכפת לי אם
תכניס פצצה ותפוצץ את
שדה־התעופה!׳
העולם הזה 2424

העיניים,לא רואים את הקהל
ואני גם לא רגיל לדבר בעמידה.״
השיב אגמון בצחוק. :אל תשכח,
עכשיו זו חקירה!״ פאפו לא
נשאר חייב. :חקירה בק־ג־ב.
אהה, אהה, רואים שבאת
מהשומר הצעיר!״

אמרתי דפקטים. אתה אמרת לעבר ובהביטו
כישלון.״
העיתונאים שישבו על הבימה,
אמר. :אני כבר רואה את הכותרת
בעיתון. פאפו: דפקטים אצל
לפיד. אגמון: לפיד כישלון״.
משתתתפי בירה ומצב
רוח התבקשו לחוות דיעה על
תפיסת עובד מישרד־התיק־בתוכנית שצולם שורת,
כלבוטק
כשהוא מקבל שוחד
קו־טלפון. התקנת עבור
הירושלמי העיר, שהפריעה לו
העובדה שעורכי התוכנית, שהם
עיתונאים, מסרו את המידע
למישטרה. פאפו, כדרכו, חזר
לעולם הסיפרות ומצא ברב־המכר
1984 של ג־ורג׳ אורוול
דימיון לכלבוטק. רסי גינת
הצטייר בעיניו כנציג.מישטרת
המחשבות״ של. האח הגדול״.
.מישטר של מיקרופונים זעירים
וחשיפת סודות עלול להפוך את
חיינו לגיהינום,״ סיים פאפו.
שר התיירות אברהם
(.אברש׳ה״) שריר קיבל מתנה
יוצאת־דופן מראש עיריית
הרצליה אלי• לנדאו. בכינוס
מלונאים שערך לנדאו לכבודו
במלון השרון, בחוף ימה של

צוות טלוויזיה של האולפנים
המאוחדים בהרצליה. הם
מפיקים סרט על עיריית הרצליה
וראשה. המפיקה היא אשתו של
לנדאו, ליאורה.
כוכבי סידרת אסקי מו
לימון, השחקנים יפתח קצור
ויהונתן סגל, סירבו לקחת
חלק בהסרטת הפרק השישי
בסידרה, מרימים עוגן, על רקע
סיכסוך כספי. אך המפיקים
יורם גלובוס ומנחם גולן לא
אמרו נואש, ובתסריט החדש
נמצאים שני הגיבורים בארצות־הברית,
ושולחים משם מיכתבים על סיפורי־גבורה מלאי מעלליהם.
ניטים אלמוג, חבר
הוועד המנהל של רשות־השידור,
העומד לסיים את
תפקידו בחודש אפריל תיאר את
מערכת היחסים שבין הפוליטיקאים
ובין רשות־השידור
בעזרת משל מהתחום האינטימי:
.זו אינה אהבה בין גבר סולידי
ואשה מהוגנת. זה דומה יותר
ליחסים שבין גבר ויצאנית. הוא
רוצה בה ובשירותיה, ומוכן
לסבול אותה כל עוד שירותיה
מספקים אותו. היא מעוניינת

בעונג את העונש הזה,״ אמר
השבוע גולדשטיין, כשהסבו את
תשומת־ליבו לכך שקיטעי
העיתונות שבהם מוזכר שמו
תופחים עתה מיום ליום.
לעומתו, העוזרת הפרלמנטרית,
שלו, ורד, שבעבר הסתובבה
במישכן הכנסת בלבוש נועז,
התחילה להופיע בביגוד צנוע,
כיאה למעמדה בקואליציה
שהידר שלה הוא אברהם

שפירא.

חוק העישון החדש הגיע
לחדר־הישיבות של הנהלת
עיריית תל־אביב. נציג המערך
הקשיש שרגא קנטור תבע
במפגיע בתחילת הישיבה
שהנוכחים ימנעו מעישון
ויצייתו לחוק־החדש. הנוכחים
המופתעים ביקשו את עצתו
המישפטית של היועץ־המישפטי
של העירייה, דויד טלמור,
שאישר כי אכן, על־פי החוק
החרש, אסור לעשן בחדר. מנכ״ל
שירותי העירייה פינחס
(.פינייה״) להב התערב ואמר:
.קחו דוגמה ממני. אני מתאפק.״
דובר העירייה רוני רימון
שאל. :כמה זמן?״ השיב להב,
תא״ל(מיל שישים שנה״.

אשת ראש־העירייה מנציחה את בעלה בסרט
וידיאו ובמחלקת הפגים אושפז פוליטיקאי בוגר
האופנאי גידי מליץ אירח
בליל־שבת שעברה את אילנה
רובינא וחבריה, למסיבת יום
הולדתה וד .50 רובינא קיבלה
ממליץ מתנה: חולצה שאותה
לבשה באירוע. למקום־המסיבה,
במיגדלי־פינקס, באו ידידיה
הקרובים וביניהם יעל דייד

הבחור שצילם אותי חוזרת מן
המוות.׳׳ קסטלנץ התכוונה
לסירטו של דישי הסוף, שבו
היא כיכבה לצידו של רפאל
הלצ׳קין. דישי בא כדי להזמינה
לבכורה של סירטו ק.א.ט. צר,
שפירושו קולנוע אמנותי טהור
קצר, בן 14 דקות וצר, שיוקרן

שהבאים עימו במגע נזהרים
בלשונם ושוקלים כל אימרה
פעמיים, כדי שבפינקס שלו הס
ישורבבו באופן חיובי.
הד״ר טוביה לרר,
מבכירי מישרד־הבריאות, מוכר
בציבור כיושב־ראש האגודה
למניעת עישון. הוא התבקש
על־ידי המישרד להסביר את
משמעות החוק החדש למניעת
עישון, שהתקבל לא מכבר
בכנסת. ביום הרביעי שעבר הוא
הרצה על כך בכפר־עזה
שבדרום־הארץ, ובדרכו לביתו נפצע הוא שבירושלים בתאונת־דרכים והובהל לבית־החולים.
בצילום רנטגן שנעשה
לו גילו הרופאים שריאותיו
אומנם נקיות, אך מצאו שתי
צלעות שבורות. אשתו רות,
שראתה כי אינו מגיע לביתו,
החלה מחפשת אחריו טלפונית.
רק בשעה 6בבוקר גילתה שהוא
מאושפז בבית־החולים ברזילי
באשקלון.

מפציעה לפציעה: השחקן
שלמה (.שלימל׳ה׳׳)
שביט קרע גיד ברגלו. במשך
ארבע הצגות הוא הופיע בהמלט
בהבימה, כשהוא נעזר במקל,
והקהל היה בטוח שזהו חלק
מהמחזה. עתה הוא מרותק
למיטתו ואינו יכול לזוז.
באי שבת־תרבות שנערך
השבוע בתיאטרון הקאמרי
בתל־אביב, הופתעו לגלות
שבדיון על חופש היצירה
בישראל. אגב פרשת הצגת
המשיח בתיאטרון החיפאי,
נעדר נציג התיאטרון הצפוני.
מנכ׳׳ל התיאטרון, נועם סמל
לא הגיע, והסביר את היעדרותו
בסיבות שונות ומשונות .״כבר
חודש אני עוסק בעניינים אלה.
נשבר לי ואני רוצה שבת אחת
בבית,״ אחר־כך גילה שבשבת
הקרובה יערכו בתיאטרון
החיפאי דיון דומה .״אנחנו
שומרים את הבליסטראות
לאירוע שיתקיים אצלנו״

איך יוצאים מלבנון?
בתוכנית האחרונה של יתוש
בראש, תוכנית הסאטירה של
גלי־צה׳׳ל, הסביר מני פאר,
שהבעייה של חוגים ביטחוניים
היא, שהם חשים כי עוד לא
גמרנו, ולדעתו יש לנקוט
בשיטת המישגל הנסוג .״אפשר
לצאת גם אם לא גמרנו,״ אמר
פאר ,״אבל אני יודע שלא ישדרו
את זה בגלי־צה־ל ״.המנחה
שלמד ניצן שאל :״למה אתה
חושב שלא ישדרו מישגל נסוג?״
ענה פאר :״כי בצה״ל אסור לדבר
על נסיגה!״ ללא שום קשר
לדיאלוג הזה, לא שודר הקטע
אחרי העריכה.
אחת השחקניות בתיאטרון
החיפאי הורעלה השבוע ברעל
נגד עכברים שפוזר במין —
ומתה. השחקנית היא מונה,
כלבתם של השחקנים שוש

מרציאנו ועמי ויינברג.

היא השתתפה בהצגה העוזר
ובחזרות של נעורי אדם.

ח ך 1ך פורצת בבכי לאחר שנאנסה על״ידי שלמה
1 11ך י
ע §# 1 1.1 11 1תרשיש. השנייס מככבים בסרט החדש
עדות מאונס׳ .בסוף הסצינה מקיאה פרנק על תרשיש, השניים התרגשו בחסרסת קסע״האונס, ורק הצלם והכימאי נכחו בצילומים.

שיאון ובעלה דב, ואמה רות
דיץ, אנשי־הטלוויזיה דליה
גוטמן וירון לונדון, שבא עם
אשתו נירה. יוכדהולדתה של
רובינא־הבת חל ביום שבו
נפטרה אמה, השחקנית חנה
רובינא, לפני ארבע שנים. יום
הולדתה של אמה היה נחוג
בכל־שנה ביום־כיפור.
רב־סרן (מיל׳) עודד
פלדמן, שהודח מתפקידו
כעורך במחנה, מצא אכסניה
חדשה. הוא יעבוד בעיתון הארץ
ויהיה אחראי על הפקת מיבצעים
מיוחדים של העיתון וקשר בין
המערכת וההנהלה. פלדמן,
בעבר קצין החינוך של חיל־האוויר,
כבר הספיק לרשום את
שמו כתמלילן כאשר חיבר את
מילות השיר של צוות הווי
חיל־האוויר א ת המנגינה הזאת
אי־אפשר להפסיק
כאשר בא הבימאי־תס־ריטאי־מפיק
שאול דישי
לבקר את השחקנית דבורה
קסטלנץ, בבית־האבות ברמת-
אביב, היא קראה לעברו, :הנה

ב־ 16מ״מ. לדבריו ,״זהו סרט
המתחיל היכן שסרטים אחרים
נגמרים״.
ראש עיריית תל־אביב
שלמה (״צ׳יץ׳״) להט התרגש
מאוד השבוע כאשר קיבל לידיו
את עלון בית״הספר ישגב,
שהופיע ערב־הבחירות המוניציפליות
האחרונות, ובו פורסם
שיר של תלמיד כיתה ג׳ שחר
פריש. בשיר, שקרא להצביע
בעד צ׳יץ׳ ,נאמר :״אני רוצה
לשכנע את המבוגרים שמסביב/
שיבחרו בשלמה להט ראש־עיר/
כי הוא בנה לנו שני מיגרשי
משחקנים ואת המידרכות /והוא
בכלל דואג לעיר. להט לא
דיקדק בעניין כישלון החריזה
ומיהר לשלוח לנער מיכתב
תודה.
סגנו׳ החדש של צ׳יץ׳ ,ח״כ
העבודה דב בדמאיר, טוען
שכניסתו לעירייה יצרה מצב
הדש, והכל בזכות פינקסו.
בן־מאיר דואג לנהל רישום
מדוקדק של אירועים, פגישות
ודברים שהוא שומע. הוא טוען

?1111ך ר | יהך \ 1ך אחד המועמדים לתפקיד מנכ׳ל רשות־השידור זיכוי בחיבוק מאשתו
# 4 111 | 4 <!1/14 הזמרת נירה גל, העוספת אותו בשיכמית״הצמר שלה. בן־התנל, איש רדיו
ותיק, בילה השבוע עם אשתו במסיבה בתל״אביב, והשניים לא עזבו אף לרגע את בימת״הריקודים.
העולם הזה 2424

בלננים

פאר מציע תשובה של
מוזנודהשלום לאירגון טי־אן־
טי. המדובר בתנועה רחבה מלבנון ביציאה שתתמוך ותיקרא אקס־לקס־קן. סיסמתה
תהיה.. :יציאה עכשיו.׳
הבמאי אילן אלדד שהה
בניו־יורק וצפה במחזמר חדש
שבו מככבת ליזה מינלי.
במסיבה למוזמנים שנערכה
אחרי ההצגה שאל אלדד את
הכוכבת מדוע אין הפסקה
במחזמר :״לא מקובל בברודווי
לעשן בהפסקות? גם מינלי
השיבה לו שהבימאי והמפיקים
חששו שאם תהיה הפסקה, הקהל
לא ישוב לחלק השני של
ההופעה.
במושב רישפון מתנהלות
חזרות למחזה מוסיקאלי חדש
של ניסים אלוני, שימחת
הקבצנים, בכיכובו של שייקה
אופיר. הפעם אלוני אינו רק
מחזאי ובימאי, אלא גם התפאורן
והתאורן של המחזה.
עלייתה של קבוצת
הכדוריד של מכבי ראשון־לציון
לשלב חצי־גמר גביע־אירופה
בכדוריד תשפר את אוצר המלים
הלועזיות שבפי אבי־הקבוצה,
שמואל (״סם״< אולפינר,
קבלן מקומי. מישחק העלייה
לחצי־הגמר נערך נגד קבוצה
מאיסלנד. אולפינר, למד את
שפת־המקום, ובבואו לשם הוא
היה מסוגל לפטפט מעט עם
מארחיו. המישחק הבא יערך
בברצלונה, ואולפינר כבר לומד
מילים בסיסיות בספרדית.
בראשון־לציון מתבדחים שסם
יתחיל ללמוד בקרוב הונגרית כי
אם מכבי תעלה לגמר היא
תתמודד כנראה נגד קבוצה

מהונגריה.
ארבע ערים תאומות יש
לבת־ים: אחת בצרפת, שתיים
בגרמניה ואחת באיטליה.
ליבורנו האיטלקית חתמה על
ברית עם בת־ים כבר לפני 22
שנה, אך באחרונה חל ניתוק בין
הערים. הסיבה: ראש־העירייה
האיטלקי הנוכחי הוא מהמיפלגה
הקומוניסטית והוא הקפיא את
היחסים מסיבות פוליטיות. ראש
עיריית בת־ים, אהוד קינמון,
החליט עתה לשים דגש על
חידוש היחסים עם האיטלקים.
מנהיג מפ״ם הקשיש
מאיר יערי עבר באחרונה
ניתוח מוצלח בעין. יערי בן ה־87
שהתקשה בראייה, שב לראות
בעין אחת.
לתעשיין דויד קוליץ,
לשעבר שותפו לעסקים של
עזר וייצמן, יש מערכת־יחסים
מרתקת עם בגין. בצעירותו,
כאשר התגוררה מישפחתו מול
בניין־הכנסת הישן, היה בגין
פוקד את ביתם בהפסקות שבין
הישיבות, וקוליץ הקטן היה
יושב על בירכיו. אחר־כך,
כשהיה חייל ושירת ליד תל־אביב,
הוא היה ישן בלילות
בבית־מישפחת בגין, ברחוב
רוזנבאום ,1במיטתו של

בנימין־זאב בגין.

הקשר בין קוליץ ווייצמן
החל במיפגש בין שתי דקות.
וייצמן, כשר־תחבורה, חיפש
עוזר. קוליץ בא אליו למישכן־
הכנסת, ומייד הודיע לו השר
שהוא מקבל אותו לעבודה.
קולץ המופתע ביקש לדעת
כיצד הצליח וייצמן להחליט
בזמן קצר כל״כך. וייצמן הסביר
לו, שהוא היה הראשון מבין כל
המועמדים לתפקיד שהביט
ישירות בעיניו.

מאת דניאלה שמי

מייד אחרי השריפה בדפוס
הארץ מיהר עיתון־הבוקר
להודות לצהרון ידיעות אחרונות,
שעזר בהדפסת העיתון.
דויד(.דורי״) מרגלית, מגיש
כל ציבעי הרשת, ניצל את
ההזדמנות והעלה לשידור, בר
זמנית את עמוס שוקן, מנכ״ל
הארץ ואת ארנון (״נוני״)
מוזס מידיעות אחרונות.
שוקן הודה לצהרון והסביר שיש
דברים שהם מעבר לתחרות.
מוזס ענה, שאין זו הפעם
הראשונה שהם נחלצים לעזרת
עיתון־הבוקר. מרגלית ניצל,
כמובן, את ההזדמנות לשאול את
שוקן מתי יופיע עיתון הערב
החדש, חדשות, אך שוקן טען
שהוא עצמו אינו יודע את
התאריך המדוייק.

פסוח׳ השבוע
• שר־העבודה והרוו

אהרון אוזן :״במצב
הנוכחי ניתן לומר, שמילחמה זו
אינה אלא פיספוס אחד גדול.״

שר־התיקשורת,

מרדכי(״מוטקה״) ציפורי,
באותו עניין :״אפשר לומר
שאכלנו אותה.״

• השר

ללא

תיק

אריאל שרון :״כשתהיה
התמודדות במרכז תנועת החרות
על ראשות־התנועה אתמודד על
כהונת יושב־ראש התנועה וראש
ממשלת־ישראל.״
• הנ״ל :״לצייר אותי
כאמביציונר בלתי נדלה זו אחת
הטעויות הגדולות שעושים
בקשר אליי.״

• שר־הבריאות, אליעזר
שוסטק :״ישמרני אלוהים
מעיתונאי עד ליום מותו״.

• הני׳ל, על הדלפות:
״מה אתה חושב, שאני נזיר?
מדברים, אבל לא על חדרי-
חדרים אלא על דברים שעומדים
לקרות.״

• ח״כ חד״ש צדלי

ביטון :״הממשלה הזאת עור
תיתן את הדין על פשעיה, כולל
ראש־הממשלה לשעבר, מנחם
בגין, אשר הפך עוד בחייו לפרה
קדושה.״

• ח״ב הליברלים בני
שליטא, במליאת הכנסת:
״אני לא נואם כל־כך מעולה
שיכול להמשיך בדבריו גם
כאשר מפריעים לו.״

• הפרופסור לפילוסופיה
יוסף אגסי :״היריב
הפוליטי האמיתי להשקפת
העולם שלי הוא השקרן. זאת
אומרת, ח״ב ישראלי מצוי.״
• הנ״ל :״אני לא יודע מה
זה ערבים, ואני לא יודע מה זה
(יאסח ערפאת, חוץ מזה שהוא
סוכן סובייטי עלוב.״

• הרב מנחם הכהן:
״חוק חדש — אסור לעשן
בציבור, אבל מותר לקטר.״
• המשורר יב״י :״הארץ
נשחקת וזרע השררה פורע
שטרו.״

• הצייר יאיר גרבוז,
על השאלה מדוע התפטר מרדכי
בן־פורת מהממשלה :״הוא ירד
מהפסים.״

• דובר צה״ל לשעבר,
יצחק (״איצ׳ה׳ס גולן, על
השאלה מדוע נפלו הצמודים:
״בלי תמיכה מאסיווית גם
הצמודים של פנינה רוזנבלום היו
נופלים.״
רתלד רע על פו ס

העולם הזה 2424

כתבו הצבאי של ״העולם הזה ,,מנתח את הנגיעות במוואל ובומת־הנוננות
והאימונים של צה״ל השוקע בבוץ הלבנוני. המסקנה החד־משמעית:

ן * נוכחות המתמשכת של
1 1צה׳׳ל בלבנון מעלה שלוש בעיות
צה׳׳ליות עיקריות: צורת פריסת
הכוחות; ירידת רמת המוכנות של
הצבא; שחיקת המוראל.
שלוש הבעיות האלה כרוכות גם
בנטל המילואים.

• נויסה מגעת

באימונים
ך• יערכות

לאורך

הקווים

\ 1בלבנון, בצמידות לצבא הסורי
במיזרח הגיזרה ובקירבה יחסית
במערבה, מחייבת החזקת כוחות־שדה
גדולים כדי להגן על הקווים ולמנוע
הפתעות.
הצורך בהחזקת
לאורך הקווים, מציב בפני צה׳׳ל בעייה
באיזה כוחות להחזיקם. אם יוחזקו
על־ידי כוחות סדירים, ללא גיוס
כוחות־מילואים, יגרום הדבר לחשיפת

חזיתות אחרות. אף כי ניתן להסתכן
בכך לפירקי־זמן קצרים, אין זה בריא
להשאיר חזיתות אחרות חשופות
לאורך זמן.
לפיכך יש צורך לגייס מילואים,
כדי שצה״ל יוכל להציב כוחות
מספיקים הן בלבנון והן בחזיתות
האחרות, דבר המגדיל את נטל
המילואים.
נוסף על כך, כפי שכבר פורסם
בעיתונות, פוגעת הפריסה בלבנון
באימוני צה׳׳ל ושוחקת ציוד, דבר
המוביל לירידה ברמת המוכנות של
הצבא למילחמה. הצורך להחזיק את
הקווים על־ידי הצבא הסדיר
והמילואים מצמצם את הזמן המוקדש
לאימונים ביחידות הסדירות ובא,
לעיתים, על חשבונם של האימונים
ביחידות־המילואים, אם אין רוצים
להגדיל עוד יותר את הנטל המוטל
עליהן.
הצורך להחזיק כוחות בעורף
למשימות ביטחון שוטף תורם גם הוא
את חלקו, והזמן שגוזל הטיפול בבעיות

לבנון מן המטכ״ל ומפיקוד הצפון בא
על חשבון טיפול בנושאי־תיכנון
והכנת הצבא למילחמה.

ך* כל שימשכו השהות בלבנון
^ והעימות המתחולל שם עם
הגרילה, יש לצפות לשחיקה של
כוח־האדם המשרת בלבנון או חלקו.
כבר כיום ניתן לעמוד על כמה
תופעות, שהבולטת שבהן — אם כי
לא הנפוצה ביותר — היא הסרבנות
לשרת בלבנון.
תופעה נפוצה יותר היא ההשתמטות
מן השירות בלבנון.

חיילי צה״ל בעיר לבנונית
גם יחידות קרביות אינן חסינות

חיילי־מילואים
רבים, העומדים לפני שירות בלבנון,
מנסים להתחמק באמצעות אישורים
רפואיים, נסיעות לחדל ועוד כהנה
וכהנה.
ניתן לטעון כי צה״ל עמד כבר
במצבים קשים יותר. הדוגמה הבולטת

במדינה

ביותר היא מילחמת־ההתשה לאורך
התעלה שארכה שנה וחצי, ושעוצמתה
עלתה בהרבה על זו של המילחמה
המתנהלת כיום בלבנון.
אולם ליקחי־העבר מורים בבירור,
כי אין קשר בין העוצמה הקרבית ובין
כושר עמידתו של הצבא. הצבא
הבריטי במילחמת־העולם הראשונה
ספג יותר אבירות במערכת איפר
השלישית ב־(1917 הידועה יותר כקרב
פשנדייל) ,אך למרות זאת לא התמוטט.
שנה קודם לכן, ביומה הראשון של
מערכת ס1ם ב־ ,1916 ספג 60.000
אבירות, ועד תום המערכה נמנו כ־420
אלף נפגעים.
במילחמת־העולם הראשונה עמד
צבא־היבשה הגרמני בקרבות קשים
ורבי־אבידות ולא התפורר. לעומת
זאת, דווקא הצי שהסתגר בנמלים
וכמעט שלא נלחם, התמרד והתפורר.
בוויאט־נאם עמד צבא ארצות־הברית
בפני קרבות בעוצמה פחותה
בהרבה ואבירות קטנות בהשוואה
למערכות אלה, ולמרות זאת חל בו
תהליך של שחיקה, שגבל בהתפוררות.
במילחמה זו התברר שאין קשר בין
מיספר הנפגעים ובין תופעות
ההתפוררות בצבא. שכן, בשנים שאחרי
,1968 בעוד מיספר האבירות קטן
המשק הלחמנייה שד אנג ל

מי הוא מי
בין עשירי הארץ

חיילי צה״ל בהמתנה בלבנון
ידיעות הצריכות להדליק נורה אדומה

הסורים בלבנון
כל סיכוי שהסורים ייצאו
מלבנון בעתיד הנראה לעץ. רומה
שגם יצחק שמיר ומשה ארנס הגיעו
למסקנה זאת. אולי אפילו כבר הגיעו
למסקנה, שאליה הגיע בשעתו יצחק
רבץ, כי מוכחות הסורית בלבנון אינה
בדיוק פוגעת בישראל, אלה להיפך, יש
לנוכחות י הסורית בלבנון גם כמה
יתרונות בלתי־מבוטלים מנקודת־ראות

פיזור
י׳״יאלית•
הצפא הסודי

ך• צדדל מודאגים ממה שמכונה
״שדה הקרב הרווי׳ ,מצב שבו
עלול צה׳׳ל למצוא את עצמו במילחמה
עתידית, בשדודקרב דחוס וגרוש
כוחות ערביים גדולים, אשר ימנעו
מצה׳ל להשיג הכרעה.
בחזית הסורית בעייה זו חריפה
במיוחד. משום שגודלה של דרת
הלחימה, רמודהגולן, לא השתנת אולם
בצבא הסורי חל גידול ניכר: מסדר
גודל של חמש דיוויזיות במילחמת
יום־הכיפודים לשמונה דיווידות כיום.
אם יתרכזו כולן מול צה׳ל ברמת־הגולן.
פירוש הדבר יותר כוחות
ליחידת שטח נתונה.
מעורבות הסורים בלבנון חייבה
אותם לפזר את צבאם. ובכד הן להרהיב
את החדת והן להקטין את צפיפות־
,הכוחות.
לפני מילחמת־לבנון היה כוח בסדר
גודל של שתי דיוויזיות מרותק
ללבנת. כאשר בביירות לבדה היה מ ח
שווה־ערד לריוויזית חי״ר, בעוד כוחות
אתרים פרוסים בבקאע ובאיזור
טריפולי, וכוחות קומנדו מאבטחים את
עירע 1ר
ציר ביירות־דמשק•

המישטר

,ך* נוכחית הסורית בלבנת יצרה
1 1בעץ ת*פנים חמורות למישטרו
והולך, רבו תופעות השחיקה
וההתפוררות, שהתבטאו בעריקה,
באלימות כלפי מפקדים, בסירובי־פקודה
ובשימוש בסמים.

• חוסן,,הקבוצה
הבסיסית״
גס כמה הבדלים בין 4 מילחמת־ההתשה של 70־ 1969 ובין
לבנון. מילחמת־ההתשה ארכה שנה
וחצי, בעוד השהייה בלבנון מתארכת
ונמשכת כבר תקופה ארוכה יותר.
מילחמת־ההתשה התנהלה לאורך חזית

-לישראל יתרון

של חאפט׳ אל־אסד, אשר הגיעו לשיאן
בהתקוממות שהיתה בחמאת בפברואר
. 1982
הפלישה הסורית ללבנון גרמה
לתסיסה שהלכה והתרחבה וגס הקלת
ככל הנראת על פעילות ה א חי ם
המוסלמים נגד המישטר, באמצעות
הברחת נשק ואמצעי־לחימה מלבנון
לצפת סוריה. פעילות האחים
המוסלמים, וביחוד ההתקוממויות
ב־ 1980 וב־ ,1982 ריתקה כוחות צבא

המישטר, הן מבית והן מחוץ, בשל
הצורך ללבד את השורות כנגד האויב
הציוני.
נסיגה ישראלית מלבנון. כאשר
הסורים נשארים שת תשלול מן
המישטר את היכולת לנפנף באתם
הישראלי, ודבר זח בנימי אע ם על
תמיכת אל־אסד באיראן. בסילחמתה
נגד עיראק, עשוי להביא למערכה
מחודשת של פיגועי-פנים והתקוממויות
ב מדיח שיביאו לריתוק
אמצעים לצפת המדינה ואולי אף
לעירעוד המישטר.

נשיא אל־אפד
גם הוא שקוע עמוק
ניכרים, והצויר לשמירה על הביטחת
השוטף ריתק גם חלק מן הכוחות
המיוחדים, מו מי לאלה שפעלו נ ל מון
(אם כי מאז מילחמת־יונדהביפורים
גדלו הכוחות המיוחדים הסוריים
ב־,ד.)500
בנוסף לבעיות־הפגית גרמה
הנוכחות הסורית בלננון לבידודה
בעולם הערבי. אך הפלישה הישראלית
ללבנת סייעה לשיפור מצבו של
והיחידות החשופות ביותר ללחימה היו
יחידות קרביות בקו־החזית. בלבנון אין
חזית ויחידות השירותים והסיוע
חשופות לפגיעות במידה דומה לזאת
של יחידות קרביות.
מאחר שרמת כוח־האדם והפיקוד
בהן נמוכה יותר מאשר ביחידות
קרביות, יש להניח שגם כושר־העמידה
והחוסן הנפשי בהן נמוכים יותר.
מחקרים שנעשו בתחומים אלה
מייחסים את כושר־העמידה של הצבא
למה שמכונה ״הקבוצה הבסיסית״
(כיתה, מחלקה, פלוגה) ,כאשר
הגורמים הקובעים את חוסנה של

שקיעה פפוץ
הלגגמי

ך• ניגוד לדיעח הרווחת, לא רק
* ישראל שקועה בנ ח של למת,
אלא גם מריה שקועה בו עמוק,
והצורר לתמרן בת הכוחות השונים שם
הביא בעבר. ואף גודם כתת לסורים
צרות צרורות. מנקודת־דאות ישראלית
עדיף לכן לאפשר לסוריס להישאר
בלבנון ולהסתבך במאבקי-הפנים שלה
ללא יכולת לצאת.
מאידך שימשה סוריה, מאז פלישתה
ללמון, גורם מרסן בארץ ץ ומנעה כה
התפתחויות שליליות מבחינתה של
ישראל.
ואש־ לטיעון שיציאת הסורים
מלבנת תקשה על פעילות אש׳ף —
אץ נטיעת זה ממש. פעילותו של
אעיף בלבנון החלה זמן רב לפני
הפלישה הסורית, ומה שאיפשר אותה
חוא הפיצול העדתי בלבנת וחולשת
השילטת המרכזי כה.
גם אס יפתו כוחות אש״ף שנותרו
בלבנת, יחד עם הסורים• הרי שהם כנד
הוכיחו כושר לחזור ולד,מען לשטחים
שמהם פונו בלמון, כוחות אש׳׳ף
נמצאים היום בביירות על אף הפינוי,
לפני יותר משנה, נחלק מאנשי ערפאת
חזרו לצפון הבקאע בתת־ שבוע
לפתחים מטריפולי.
הקבוצה הם מידת הגיבוש הפנימי בה
ורמת המנהיגות של מפקדה. מטבע
הדברים, מידת הגיבוש הפנימי
ביחידות־השירותים נמוכה ביחס
ליחידות הקרביות, וכך גם רמת־הקצונה
בהן, לכן הן גם פחות חסינות
ללחצים.
הבדל שלישי בין מילחמת־ההתשה
למצב הנוכחי נובע מגידולו של
סגל־הקצונה בצה״ל. מאז מילחמת־יום־הכיפורים
תפח סגל הקצונה
הזוטרה והבינונית

#סיווב־בקודות וסמים

״אתם קמים בבוקר, שותים את
הקפה של מושביץ, עם לחמניה של
אנג׳ל ונוסעים לעבודה במכונית
שייבא קרסו. במישרד אתם מסירים את
המיקטורן שייצר פולק, מטלפנים
לבנק של רקנטי ונותנים הוראה
לקנות מנייה של אייזנברג.
בארוחת־הצהרים אתם אוכלים פסטה
של פרופר עם בשר שייבא גיטר,
שותים משקה קל של בורנשטיין
ומקנחים בגלידה של שטראוס. כשאתם
חוזרים לבית שבנה רובינשטיין,
אתם נזכרים ששכחתם, לעזאזל, להזמין
סוף־שבוע במלון של שיף.
ארוחת־הערב שלכם מורכבת מהדגים
של מרידוד. אחריה אתם
מפעילים את הטלוויזיה של ברנשטיץ
וגורודצקי ולא שוכחים לבלוע את
התרופה של הורביץ. עיניכם נעצמות
לאיטן, ובחלומכם אתם רואים ערימות
של רוטשילדים״.
ללא כחל וסרק. זהו התקציר
האומר־כל על עטיפת ספר חדש,

^ ניסיון מורה כי אם באה שחיקה
1 1או התפוררות, היא בדרך כלל באה
כעבור שלוש או ארבע שנים מפריצת
המילחמה (המרידות בצבא הצרפתי
ב־ ,1917 תופעות של שחיקה בצבא
הצרפתי באלג׳יר, תחילת ההתפוררות
בוויאט־נאם ב־.)1967
שהות בלבנון לתקופה של שנה או
שנתיים נוספות, תור התמשכות
הגרילה וללא שייראה פיתרון סביר
באופק, עשויה לגרום לתופעות של
שחיקה בקרב חלק מן היחידות בלבנון,
ובעיקר ביחידות־השירותים.
המדדים לבדיקת מידת־השחיקה
הם בין השאר שיעור העריקות/
נפקדויות בקרב הכוחות, שיעור
האלימות כלפי מפקדים, סירובי־פקודות,
ואחוז השימוש בסמים.
בתחום הסמים התפרסמו לאחרונה
כמה ידיעות, הצריכות להדליק נורה
אדומה.
אך בעוד
שאז התנהלה המילחמה בסביבה ריקד,
ברובה מאוכלוסיה, הרי שלבנון היא
ארץ צפופת־אוכלוסין ורוויית־סמים,
ועל אף הפקודות לחיילי צה״ל להימנע
ממגע עם תושבים מקומיים, קשה
להימנע מחיבור באוכלוסיה האזרחית

בתנאים של לחץ נפשי מצד אחד
וזמינות של סמים מצד שני, עשויים
חיילים לנסות לברוח באמצעות
שימוש בסמים. שוב יש להדגיש, כי
סכנה זו קיימת בעיקר ביחידות־השירותים,
שרמת הגיבוש והפיקוד
בהן נמוכות(אם כי המיקרה של פלוגת
צנחנים, שפשה בה נגע עישון הסמים,
מורה שגם יחידות קרביות אינן חסינות
לחלוטין).
מבחינה זו רצוי היה לצמצם את
נוכחותן של יחידות־השירותים בלבנון,
אולם כל עוד צה״ל מחזיק שם
יהיה צורך לקיים שם מערך לוגיסטי
כדי לתספק ולתחזק אותן.

• הצהוות רא־מיקהת
* ¥ל רקע זה אין פלא שצה״ל פועל
? כעת להביא ליציאה מלבנון
בהקדם האפשרי. ההודעות לעיתונות
על הפגיעה באימונים ובמוכנות
למילחמה עקב השהייה בלבנון, וגם
הצהרת הרמטכ״ל, רב־אלוף משה לוי,
בדבר היתרונות לצה״ל משהיית
הסורים בלבנון, שנסיגתם נחשבה פעם
תנאי הכרחי (ראה מיסגרת) -כל
אלה אינם מיקריים. הפועלות קבוצות־הלחץ אל להוצאת צה״ל מלבנון הצטרף גם
המטה הכללי של צה״ל.

רוני שסיגל

מחבר פרנקל
בחלום: ערימות של רוטשילדים
המיוחסים, סיפורן של המישפחות
העשירות בישראל, פרי עטם של
שלמה פרנקל ושימעון ביכלר. השניים
בני 36 ולשניהם פירקי־חיים מעניינים
ביותה פרנקל היה סבל בנמל, פועל־ייצור,
פקיד, מוזג בבאר, עורך עיתון־
סטודנטים באוניברסיטת־חיפה, מזכיר
פרלמנטרי של של״י, רכז מערכת
העולם הזה, ולאחרונה העורך הכלכלי
של עיתון הערב חדשות, הנמצא
בשלבי־הרצה.
ביכלר הספיק להיות פועל־בניין,
סוחר־ירקות, סטודנט־מובטל, סוחר־אמנות,
בעל מיסעדה ופקיד־ממשלה
ועתה הוא כלכלן־חוקר.
פרנקל וביכלר עבדו על הספר יותר
משנה, כשהם מסתייעים בארכיון
המפורט שלהם, שנאסף בקפדנות
במשך שנים, והכולל גיזרי־עיתונים,
מידע חסוי, צילומי קטעים רלוונטיים
מספרים, ובמאות׳ שיחות רקע, ראיונות
ופגישות שלא לציטוט ולייחוס.
לדעת השניים, העשירים בישראל
הם כמעט כולם בני דור שני או שלישי
לעושר גדול. הם עשירים בעלי מסורת,
התרגלו למעמדם, והם מבוססים בכספים
ובזכויות־היתר שלהם היטב היטב.
יוצאי־דופן הם חיים שיף ואיש הביטוח
שלמה אליהו, נובו רישים שעדיין לא
נקלטו בין המיוחסים,

אטקונה.
ספורטיביות ואמינות
שרק אופל יכולה להעניק לן.
אופל אסקונה נבחרה
כ״מכונית השנה״ על
ידי עתונאי
התחבורה —
ואין זה פלא.
מגוון דגמי
אסקונה מציע לך מבחר ללא
תחרות עם או בלי דלת חמישית מאחור,
מבחר של מנועים עם גל זיזים עילי
ואפשרות להילוכים אוטומטיים או
הילוכים ידניים. מתלי ״מק פרסון״
מבטיחים לך נסיעה בטוחה ונוחה
יותר.
הביצועים הספורטיביים של
אסקונה הם תוצאה של
מנוע אמין וחזק.

אסקונה, כמו כל דגמי אופל, עוברת
מבדקי אמינות וסיבולת בתנאים בהם
אתה נוהג.
בוא והתרשם בעצמך מאופל אסקונה
הנדסה גרמנית במיטבה .

אתה תגלה באסקונה רמות גימור שאינן
ניתנות לחיקוי במכונית אחרת מסוגה, שפע
מקום לחמישה נוסעים ולמטען —
הרבה יותר מאשר במכוניות גדולות יותר
בנוסף, יש אפשרות למיזוג אויר.

0!31׳4 .ח 65 3$ $*3מזס 0ץ1:1ו313ו 61א

במדינה
מישפט

*־* דא תינוק זרא חייל

העציר התעקש לתת את
טביעת האצבע שלו רק על
גייר רגיל ולא על
ה8זו 08 המקובל

״אני רוצה להראות לר מיסמכים
סודיים!׳ אמר העציר משה בדיצחק
לשופט .״אבל אינני דן במישפטך,׳׳
הסביר לו השופט בסבלנות ,״אני רק
צריך לראות אם יש מספיק חומר כדי
— לעצור אותר, את המישפט תנהל
אחר־כר׳.
אבל העציר לא השתכנע. הוא שלף
מכיסו חבילת מיסמכים ונופף בהם
בפני השופט .״והם גם רוצים שאתן
להם טביעת־אצבעות על טופס של
נאשם, אתה יודע מה זה נאשם?׳ שאל
העציר את השופט.
בסבלנות רבה עוד יותר, הסביר
השופט לעציר כי־על פי החוק עציר
חייב לתת את טביעת־אצבעותיו על־פי
בקשת המישטרה, וכי יש לעשות זאת
על הטופס שנקבע לכך .״היום גם
י— בבתי־זזולים לוקחים טביעת־אצבע של
תינוקות שנולדים, ובצבא לוקחים את
טביעות־האצבע של החיילים ׳,אמר
השופט.
״מה הקשר ביני ובץ בתי־חולים,
תינוקות וחיילים ׳,אמר העציר בקול
ן זועף ,״אני לא מטומטם, אני מוכן לתת
להם טביעות״אצבע על טופס המיועד
לטובתי ולא לטובתם. לא על טפסים
שיפילו אותי בפח׳.
עקשנותו הנוספת של העציר
עוררה בשופט חששות מסוג אחר.
״יותר טוב שתשב ׳,סיים השופט, ועצר
את העקשן לשלושה ימים נוספים, או
עד שיסכים לתת טביעת־אצבעות
למישטרה על הטופס הרישמי.

הצעת הבילוי של הצעירה
כחולת־העינ״ם הביאה לנטילת
מנתחות המכונית מהמיכנס״ם
הברוונדית המשגמת
ך בר המסמם בחורה, מרדים
^ אותה, ואחר־כך מבצע בה את זממו
כבר איננו עושה חדשות, אבל צעירה
בלונדית, המסממת את גבריה, מרדימה
אותם, ומבצעת בהם את זממה, היא
בהחלט בגדר חדשות.
שרה כלפון ( )20 היא ציפור נדירה
בנוף הפלילי שלנו. במשך חודש
ספטמבר ,1983 במהלך שבוע אחד,
הכירה חמישה או ששה גברים זרים.
אחרי היכרות קלה, שבמהלכה רמזה
להם על בילויים משותפים, נהגה
לפתות אותם לשתות איתה קפה. ברגע
מסויים היתה מכניסה לכוס־הקפה של
הגבר כדורי־שינה מסוג היפנודורם,
ומחכה שיירדם. אז היתה גונבת ממנו
כסף מזומן, חפצי־ערך ולפעמים
כלי־בית שונים, והולכת לדרכה.

גשואה
^ ב>יל 15

חי קוקאי? נגד דיכאו?

יש הבדל בין
מביר ובין מוכר

״הסם נתפס על הצלחת, לא היה כל
ניסיון להסתיר אותו,״ אמר הסניגור
מאיר שפצירר לשופט. מעצב־הפנים
דויד קסטן, הובא לבית־המישפט כדי
להאריך את מעצרו על שבביתו נמצא
0.38 גרם קוקאין.
״יש לו בעייה אישית. הוא היה
בדיכאון עקב המצב הכלכלי. זה
שלושה חדשים שלא עבי׳ ול ח נזקק
לקוקאין. אבל לאחרונה קיבל עבודה.
הוא קיבל דירה שלמה לרהט ולעצב,
ובידי הצ׳ק הראשון של דמי־קדימה,
על סך מיליון לירות ׳,הצהיר עורך
הדין ונופף בפני השופט בצ׳ק שבידיו.
״עד כמה שאני יודע, הדיכאון
— 1שאליו נופלים בעקבות נטילת הסם,
הוא גדול עוד יותר ׳,אמר השופט.
חוקר המישטרה ביקש להאריך את
מעצרו של העציר, מכיוון שהוא מסרב
לומר מי האיש שמכר לו את הסם .״אם
יעצרו אותו אפילו שנד״ הוא לא יאמר
זאת. הוא חושש מפני הסוחר ׳,הסביר
הסניגור, וביקש מבית־המישפט
לשחרר את העציר.
״אין כל ביטחון שייעצר עד תום
ההליכים, מכיוון שדומה כי מדובר על
סם לצריכה עצמית. והגישה שונה אל
י— המכור לסמים ואל הסוחר. לכן אני

^ שרד! אץ עבר פלילי, זוהי
/הסתבכותה הראשונה עם החוק.
הצעירה היפה היא ילידת גרמניה, בת
למישפחה נוצרית. עוד בילדותה עברה
מישפחתה לדנמרק, ושם התגיירו בני
המישפחה. הם עלו לישראל, כאשר
שרה היתה בת ,13 והתגוררו
בירושלים.
שרה ודתה ילדה עגלגלה, בלונדית
ובעלת עיניים־כחולות. כבר מגיל
צעיר משכה את עיני הגברים
בירושלים. בהיותה בת 15 התאהבה
בצעיר ירושלמי, והרתה לו. השניים
קיבלו מבית־המישפט היתר־נישואין,
וכאשר היתה בת 15 שצי ודתה כבר
שרה אשה נשואה ואם לבת.
בעלה קנה דירה בבית־שמש והזוג
עבר להתגורר שם. זמן קצר אחרי לידת
בתה החלו מתגלים בשרה סימנים של
מחלת־נפש. היא לא הצלשה לטפל
בילדה, שיתה עוזבת את הבית
ומסתובבת במקומות שונים.
כאשר גברו סימני המחלה, אושפזה
האשה הצעירה במוסדות לחולי־נפש.
האישפוז האחרון, במוסד איתנים
שבהרי ירושלים, הסתיים זמן קצר
לפני העבירה הראשונה.
כתבשאישום ייחס לשרה כלפון
עבירה ראשונה ב־ 9בספטמבר 83׳.

לדברי כתבשאישום, פגשה באותו יום
צעיר ערבי בליטל־באר בירושלים.
הם המשיכו את הערב במלון הילטון,
שם שיכנעה שרה את הגבר שיזמין
קפה לחדר. היא הכניסה לקפה
כדורי־שינה, והגבר העירום נרדם לירה
על המיטה. אז גנבה ממנו את שעונו,
כספו ומחשב־כים. בעבירה זו לא
השתה שרה, וזוכתה ממנה. אולם כמה
ימים אחר־כך החלה שרה במסע
פיתוי־גברים.
הבלונדית כחולת־העיניים לא
התקשתה לעצור טרמפים וגיבשה מהר
מאוד שיטה יעילה להכיר גברים,
להרדימם ולגנוב את רכושם. הקורבן
הראשון הש פרי אריאנפה מירושלים.
שרה עלתה למכונית הסוברו שלו
ונסעה איתו ועם עוד אדם. כאשר הציע
פרי לעלות לדירתו ולשתות שם קפה
הסכימה הצעירה. אחרי שהביא פרי את

הקפה, שלחה אותו שרה בחזרה
למיטבח, להביא עוד סוכר, ואז הכניסה
את כדוריששינה לספלו.
שרה, כנראה, היתה מקבלת את
כדורי־השינה הללו בבתי־חולים וידעה
היטב את המינון. היא ידעה להכניס
שני כדורים לכוס שיועדה לגבר צנום
ונמוך, בעוד שלגבר גדל־גוף הכניסה
ארבעה או אפילו חמישה כדורים.
כך היתה מוצאת את עצמה מהר
מאוד בחברת גבר רדום, שלא התעורר
גם כאשר חיטטה בכליו, הסירה את
שעונו ששירה שרשרת־זהב מצווארו
או טבעת יקרה מאצבעו.
בערב הראשון בחברתו של פרי
מחליט השופט.

לשחררו

בערובה׳,

קבע

השופט והגיבקה

השומם גילה עגיץ במבשיד
הסשמש למריצות
ולאיגסטלציה

ג׳בקה במעולה
ציאנס לצאת מן המעגל

״מכיוון שאתה אינסטלטור, אני
רוצה לנצל את ההזדמנות, ולשאול
אותך שאלה שמציקה לי כבר הרבה
זמן ׳,אמר השופט עמירם פיאלקוב
לעציר אלי גרמי, שעמד בפניו.
גרמי נעצר על־ידי המישטרה
בחשד כי החזיק ברשותו מכשירי־

שמוטה כלמון
לגבר צנום: שני כדורים; לגבר כבד־גוף: ארבעה כדורים
העלתה שרה בחכתה 4700 שקלים
ויותר ממאה דולר. היא גם נטלה
מהגבר הרחם את המפתחות הנוספים
של מכוניתו. אז פתחה את דלת הדירה
ונעלמה מחייו של הגבר המסומם.

^ ללא ביטוח,
^ ללא רשיון
ן * שהשיטה קבועה בראשה,
^ המשיכה בכך כבר למחרת. הפעם
הכירה בטרמפ לתל־אביב את לוי
ניסים. הם בילו את אחר־הצהריים יחד,
והסכימה לבוא איתו למלון סיני.
בחדר, חזרה על תרגיל ההיפנודרום,
והגבר נרדם מייד. ממנו גנבה טבעת וכרטיס שקלים 9000 זהב,
ישראכארט.
לא עברו יומיים, והיא עמדה ליד
מחנשיהודה ועצרה את מכוניתו של
יוסף גביש. היא נעתרה לבקשתו לבוא
לדירתו בבת־ים, ושם הכינה לו קפה.
מכיוון שגביש היה בעל־גוף, הכניסה
לקפה חמישה כדורי היפנודרום
להבטיח את שנתו. ממנו לקחה את
שעונו 3200 ,שקל, מגהץ וחולצה.
הקורבן האחרון הסיע את שרה
מתחנת־הדלק של שועפט ב־19
בספטמבר . 1983 אחרי נסיעה קצרה
הציעה לנהג המונית, מרדכי מור,
לעלות לדירתו. כאשר נרדם לקחה
ממנו את שעונו, סכום קטן של
דולארים 5000 ,שקל ומישקפי־שמש.
אז נזכרה שרה במפתחות הסובארו
שגנבה במיבצעה הראשון, וחזרה
לקחת את המכונית. היא נתפסה
ברחובות ירושלים, כאשר היא נוהגת
במכונית ללא ביטוח וללא רישיון
נהיגה.
במישטרה השתה שרה כלפון
כמעט בכל האשמות. היא נעצרה,

פריצה בנסיבות חשודות. הוא נעצר
כאשר ברשותו ג׳בקה ומברג.
״אני רוצה לדעת מה זה בדיוק
ג׳בקה. אני זוכר כי פעם נהגו לקרוא
ג׳בקה למפתשצינורות קטן ׳,אמר
השופט והדהים את שומעיו בבקיאותו
במכשירי אינסטלציה. .לאחרונה
הועבר השם ג׳בקה, למכשיר פלאייר־פטנט,
אבל זה הועבר רק בעולם
מסויים, בעולם האינסטלציה זה לא
נקרא כך ׳,סיים השופט.
העציר הסביר לשופט בפרוטרוט
את פעולתו של הפלאייר־פטנט, ואת
הסיבה שנשא מכשיר זה באותו ערב.
אולם למרות בקיאותו של העציר
במכשירי אינסטלציה, לא שיכנע את

וביתשמישפט האריך את מעצרה עד
תום ההליכים. הסעיף שבו נאשמה היה
מיוחד במינו. הפרקליטות האשימה
אותה בכך שבמעשיה גרמה לשלילת
כודדההתנגדות לעבירה, מהגברים
שאיתם בילתה. כמו כן נאשמה בגניבת
החפצים השונים, ובנהיגה ללא רשיון
וללא ביטוח.
ביתשמישפט הדגיש במיוחד את
העבירה של שלילת כושההתנגדות
לעבירה. זהו סעיף חמור במיוחד,
שעונשו המכסימלי הוא 20 שנות
מאסר, והשימוש בו נדיר ביותר.
טיפול אינטנסיבי
^ ילו היה מדובר בנאשמת
רגילה ונורמלית, אץ ספק
שהיינו מחמירים מאוד בדינה ׳,אמר
בית״המישפט. אבל השופטים קיבלו
את העדויות הרפואיות שהביא הסניגור
אהרון ברוכין, והבינו כי מדובר בצעירה
אומללד״ הזקוקה לטיפול אינטנסיבי
וממושך.
״אין להתעלם מאישיותה, ומכך
שכל העבירות נעשו תוך התקף אחד
שנבע מהמופרעות הנפשית שלה,
הבאה מפעם לפעם בגלים ׳,קבע
ביתשמישפט והטיל עליה עונש מאסר
של 15 חודש. כמו כן הטיל עליה
ביתשמישפט מאסר על־תנאי של
שנתיים.
כדי לעזור לה להתגבר על־בעיותש
הנפשיות אחרי שיחרורה מביתשסוהר,
קבע ביתשמישפט כי היא תעמוד
למיבחן, שנה תמימה מיום שיחרורה
מהמאסר. ש ש עליה להתמש בקבלת
טיפול רפואי פסיכיאטרי.

אלנהאל ץ
השופט, .אני עוצר אותך לשבעה ימים,
כי אדם עם עבר פלילי, המסתובב
בנסיבות חשודות עם מכשיר כמו
ג׳בקה, יש לחקור בעניין ׳,הסביר לו
השופט.
אולם גרמי לא נרגע .״אז איך יתנו
לנו פעם צ׳אנס לצאת מהמעגל הזש׳
שאל את השופט .״אני כבר משוחרר
מביתשסשר עשרה חדשים ואני עובד
במיקצוע שלי ולא נעצרתי אף פעם׳.
השופט לא התרשם מטיעון זה,
וגרמי המשיך :״איזו מין מדינה
דמוקרטית זו, שבן־אדם יכול לקנות
ג׳בקה בכל חנות־כלים, אבל אם
שוטרים יתפסו אותו ברחוב עם
המכשיר הזה, הוא ייעצר?״

לועד׳ טובדיס-מבצעים מיוחדים

קיי פרסומאים א

אתה רוצה לצאת לנופ ש בישראל? חייג ל מרכז ה הז מנו ת של ״קופל -נופ ש י שראלי״ והז מן
לך חופשה בכל מלון או בי ת הבראה בו הנך בוחר.
מסור את שמך ואת מספר ברטים הא שראי שלך ...ואתה בדרך לחופ ש.
שרות ״טלנופ ש״ של ״ קופל״ יזמין לך את החופ שה בה בחר ת וי שריין לך מקום -
ח שבונך בחברת הא שראי י חוייב בהתאם.
זהו, ב שיחת טלפון אחת תקבל את כל הפר טים על כל ה מלונות, על מבצעי ה הנ חו ת הנ ע רכי ם
בתקופה זו ותסדיר את חופשתך!

1דכ חיים ר מח, צעיר חברי־ותכנסת, הבולט לאחרונה במילחמתו
בבנקים ובחברות הגדולות, מספד על ילדותו בשטח הגדול ביבו,
לצידם של גדולי עולם הפשע, ועלייתו 1כסולם העסקנות ואומר:
״בל מננ״ל ב,חברת
העובדים׳ מתנהג
באילו הוא
מנהל את
אחוזתו הפרטית׳׳

״החברים
שחדהכספיס אומרים
שאני עוד צעיר, שאני
לא מניר את
ש ב דו ת־ ה חיי ס ״

הוא יכול היה להיות חבר כנופיית
בת״ים. הוא יכול היה לרצות עונשי מאסר
ממושכים בכלא, כמו ניסים לביא, למשל.
הוא יכול היה לחפון בקלות לעבריין. אחרי
ככלות הכל, הוא גדל על אותה קרקע
שהצמיחה כמה מגדולי העבריינים בארץ,
הוא נולד וצמח בשטח הגדול של יפו.
חיים דמון, צעיר חברי״הכנסת, האיש
שגזל מיוסי שריד את התואר צעיר
י״הכנסת של המערך -תואר שבו
*יד במשך עשר שנים -הוכיח
־הונתו הקצרה, כי הוא אחד
ינים המאיישים את

בית־הנבחרים.
הוא נבחר לכנסת בנסיבות טרגיות,
בעיקבות מותו של מוסה חריף בתאונת״
דרבים. הוא אומר בהומור, כי נוסף
לכישורים טבעיים, זקוק אדם לכן שמישהו
ייהרג בתאוגת״דרבים, כדי להגיע בגיל כה
צעיר לכנסת.
הוא מעיד על עצמו שהוא היוצא מהכלל
המעיד על הכלל. בשכונת מגוריו בבית
הערבי הנטוש, שמול מאפיית אבולעפייה
ביפו, הוא היה הולך מכות עם ילדים ערבים
והיה חבר בכנופיית גנבים קטנים כבר
בהיות בן .6

הרבה מזל והרבה תשומת״לב של
ההורים, שהבינו את חשיבותו של החינוך,
הביאו אותו למקום שבו הוא נמצא היום.
אילו היה ספרדי היה לבטח נציג שכונות
המצוקה בכנסת. אבל הוא אשכנזי, בן
להורים יוצאי פולין, זבנית ופועל־יצור,
שגידלו אותו ואת אחיו בלחם צר ומים לחץ.
חיים רמון אינו שוכח היכן נולד.
הוא מתגורר עם רעייתו הנאה, פנינה,
בדירה ברמת״השרון .״הבית הכי ישן
ברחוב,״ הוא אומר. לרמת״השרון הגיעו בני
הזוג מבת־ים .״התקדמנו בחיים״.
הוא נולד כחיים וישנייא. כשהלך

לפוליטיקה החליף את שמו לרמון -שם
יותר אטרקטיבי. כשנבחר לכנסת, חשב על
אביו שהלך לעולמו עשר שנים קודם לכן.
״אם הוא רק היה פה כדי לראות אותי ״,חשב
לעצמו והביט בגאווה אל אמו ורעייתו
שביציע האורחים.
פנינה רמון עובדת כנציגת חברה
דרום־אמריקאית בארץ, היא מספרת כי
כרעייתו הצעירה של חבר־בנסת צעיר
ואמביציוזי, חייה אינם קלים. היא נשארת
לילות ארוכים לבדה בבית, כשבעלה עסוק
במתן הרצאות, בפגישות עבודה ובקידום

ענייניו.

י יכולתי כמו כלום להיות עבריין!1
(המשך מעמוד )27
לבושה במיכנסי ג׳ינס וסוודר אדום הולם
אותה להפליא, היא על הכורסה וקוראת את
״קיץ והבל* .מדי פעם היא מתערבת
בשיחה. אין היא מסוג הגשים החיות בצל
בעליהן. גם זה סוג חדש של גשות
פוליטיקאים. לא עוד האשה החיוורת
המלווה את בעלה לאורן כל הדרן ומוכנה
לשרתו, כי אם אשה צעירה ומטופחת,
המתערבת לא אחת בדבריו של בעלה ויש
לה מה להגיד על מעשיו.
אומרים על חיים רמון שהוא לא פחות
יונה מיוסי שריד, אומרים עליו שהוא בחור
פיקח, שהחליט לעשות לו שם במקום שאיש
עוד לא עשה לו שם -בוועדת חוקה חוק
ומישפט ובוועדת״הכספים. והוא אכן עושה
לו שם. הח־כ הצעיר מתבלט בצורה
בלתי-רגילה בעבודת הכנסת. הוא פועל
למען שינוי חוקים המעוותים את צרכיו של
האזרח, הוא נלחם בבנקים, אשר לטענתו
גונבים את האזרח ואת קופת־המדינה. הוא
נלחם ב״חברת העובדים׳ ,שאינה מייצגת,
לדעתו, יותר את העובדים והפכה,
כהגדרתו, לחברת״מעבידים.
יש לו מה להגיד בכל תחום והוא אינו
מהסס להביע את דעתו. יוסי שריד אמר
עליו בזמנו, שהוא הח׳כ היחידי שהוא יכול

היחידי, אבל אני כמעט הח׳כ היחידי של
העבודה, שצמח ממש מלמטה. דרו תא
הסטודנטים, דרו תפקיד של רכז במישמרת
הצעירה, דרד מזכירות המישמרת הצעירה, ואת
כל הדרו הזאת עשיתי בלי פטרונים, בלי להיות
צמוד לאישיות שעזרה לקדם אותי, ובלי שום
ייחוס מהבית. בפירוש בעבודה קשה. ותאמיני לי
שבעסק הזה של הפוליטיקה, לא מספיק שיש לד
נתונים בסיסיים. צריך הרבה מזל.

• במו למשל
בתאונת״דרכים?

שמישהו

אין דרד אחרת, אלא אם אתה עושה לו שם
של אלוף בצבא, למשל, או בונה לו שם אחר
כפרופסור או כמדען, ואז אתה מוצנח לתוך
המערכת. אני צמחתי בתוך המיפלגה והדרו
האחת והיחידה היא לצמוח כעסקן.
פנינה: השם הזה ״עסקך נשמע כל־כך נורא.
אין איזה שם אחר?

ייהרג

כמו, למשל, שמישהו, שהיה אדם יקר מאוד,
ייהרג בתאונת־דרכים כמו, למשל, שמישהו
ייבחר לתפקיד מזכיר חברת־העובדים.
פנינה: וכמו למשל שמישהו ייבחר לנשיא.
חיים: נכון וכמו למשל שמישהו ייבחר כנשיא.

• מתי הצבת לעצמן־ מטרה
להיות חבר כנסת?

יש אנשים שאומרים לי שכבר בגיל צעיר
מאוד, בתיכון, אמרתי להם שאהיה חבר־כנסת.
אבל בוודאות אני יכול להגיד, שבשנת 1975
אמרתי לעצמי שב־ 1981 אהיה חבר־כנסת. אז
נכנסתי לעניין הזה באופן אינטנסיבי, כשאני
מוותר על שליחות קוסמת בארצות־הברית
שבצידה שכר־עתק של 1800 דולר לחודש. הרבה
כסף לבחור בן .25 הרבה כסף גם לבחור בן .34
פנינה: כסף אף פעם לא היה השאיפה של

חיים: אני לא רואה כל רע בשם עסקן.
חקלאי עוסק בחקלאות, עסקן עוסק בענייני
ציבור, אני לא בורח מההגדרה.
פנינה: עסקן עוסק גם בפוליטיקה. אז למה
לא פוליטיקאי?
חיים: למה לייפות? עסקנות זה לא עסק יפה,
וזה מה שעשיתי. הייתי עסקן.

זה השם — לא טוב ולא רע. עסקן הוא אדם
העוסק גם באידיאולוגיה, אבל את מי זה מעניין?
מה שמעניין הוא שעסקן עוסק בצבירת כוח ובכל
מנגנון כוחני יש מאבקים על צבירת כוח. בבנקים
אין תככים על רקע צבירת כוח? בצבא אין תככים
על הרקע הזה? באוניברסיטאות אין מאבקי כוח?
הבעיה היא, שכשבאים לאוניברסיטה,
מצלמים טקס של מתן תואר דוקטור־כבוד. מי
שרוצה ללמוד משהו על התככים באוניברסיטה,
שאינם מביישים את התככים בפוליטיקה, שילמד
את תולדות מינוי נשיא אוניברסיטת תל־אביב
האחרון.
ובכלל, אם יבואו אלייך הביתה ויצלמו כל
הזמן את בית־השימוש, הבית לא יצא כל־כך טוב,
אבל אם יצלמו גם את חדר־המגורים ואת
חדר״הילדים, הפרופורציה תשתנה. ככה זה
בפוליטיקה. מצלמים רק את בית־השימוש, כי זה
מעניין מאוד לראות את האנשים הגדולים
בקטנותם.

• איך הסתדרת כעסקן, איך שיחקת
את המישחק הפוליטי?
״גרנו בחדר בבית ערבי נטוש׳...
להגיד מה צבע העיניים שלו, כי הוא מעז
להסתכל לד בעיניים, כשהוא מדבר איתן.
יש כאלה שרואים בו דון קישוט, הלוחם
בסחנות־הרוח. אחרים יגידו לך, כי הוא
חבר״הכנסת החרוץ והרציני ביותר מבין
חברי־הכנסת של המערד• יש האומרים, כי
הוא בתול ולכן נלהב ותמים כל־כך. אחרים
יגידו כי הוא קורץ מחומר אחר, חומר טוב
ועמיד;*
חיים רמון, חבר״כנסת צעיר, חדש, מצליח
לזעזע את אמות הטיפים. הבנקים פוחדים
ממנו, לחברת הביטוח. אבנר׳ הוא הכניס
באבי אביה, כשהחזיר אותה למקומה
הטבעי. גם חברת ״הסנה׳ לא יצאה מקופחת
תחת ידיו, בלשונו החדה ירד על איתן
אבניאון מנכ״ל -הסנה׳ ,שלקח 120 אלף
דולר פיצויים כשהלך הביתה. בלשונו
המושחזת ירד על מנכ׳לה החדש של
״הסנה״ ,כשיחד עם יוסי חכמי, נציג החברה
הפרטית ״פניקס׳ ,עשה יד אחת נציג
האגודה להגנת הצרכן.
האזרח הקטן יכול ללכת לישון בשקט, כל
זמן שחיים רמון יושב בוועדת חוק חוקה
ומישפט ובוועדת-הכספים. יש מי שמגן על
האינטרסים שלו.

• אתה בן ...33
באפריל ימלאו לי .34

• באפריל ימלאו לך ,34 אתה מחזיק
בתואר צעיר חברי־הכנסת. איך הגעת
בגיל כל־כן־ צעיר לכנסת?
עבדתי קשה בפוליטיקה. אני עדיין עובד
קשה. יותר מעשר שנים אני חי חיים פוליטיים.

חיים, אצל חיים הכסף או איך לעשות כסף, לא
משחקים תפקיד.
חיים: לא רק על הכסף ויתרתי, על אמריקה
ויתרתי. הייתי אז רווק, יכולתי לעשות חיים
משוגעים, לחיות חיים משוחררים. אבל הצבתי
לעצמי מטרה והלכתי צמוד אליה. הפכתי מזכיר
המישמרת הצעירה והוצבתי במקום ה־ 50 לכנסת,
וזה לא מעט.

• על מה היית צריך לוותר באיש
צעיר?
קודם כל על קאריירה אקדמית. הייתי
סטודנט למישפטים ובהחלט יכולתי לעשות
דוקטורט. אילו הייתי מתמסר לדוקטורט, במקום
לפוליטיקה, יכולתי להיות היום דוקטור בסגל
האקדמי. אני לא מדבר על זה שכעורן־״דין
יכולתי לעשות כסף ולהתבסס מבחינה כלכלית.
אני יכול לבטיח לך שמצבי הכלכלי היה הרבה
יותר טוב ממצבי הכלכלי היום.
בכלל, ויתרתי על הרבה מאור מהנאות החיים.
אני לא אומר שהייתי אומלל, אבל כאיש צעיר,
לבלות שלושה לילות בשבוע בחרת אל־תאנק
באיזו הרצאה מזורגגת, או לנסוע עד זרנוגה
ובדרו חזרה לקלל את יומי, זו עבודה מאוד מאוד
קשה. לחיות כשאתה לא תמיד שלם עם עצמך,
כשלא תמיד אתה אוהב את האנשים שאתה עובד
איתם, לעשות ויתורים אינסוף.
הרבה יותר קל לשבת בחוץ ולכתוב מאמרים,
אלא שהוכח כבר שהעיתונות לא משפיעה על אף
אחד. ראי את הבחירות האחרונות. ואני הרי רוצה
להשפיע אז החלטתי שאני הולך על פוליטיקה
ורואה בה אתגר ובהחלט מקריב קורבן, כדי
להצליח. הייתי משוכנע שלמרות הכל, זה מה
שאני רוצה באמת לעשות.

• להיות עסקן?

באתי למנגנון המיפלגה כנבחר.

• זה די מוזר בשביל איש צעיר
להיות עסקן פוליטי. בדור שלד אנשים
הלכו על דברים אחרים.

• ובבל זאת צמחת בתוך המיפלגה
כעסקן.

זה רק מוכיח שוויתרתי על דברים אחרים
והלכתי בדרך הקשה. אני לא רוצה להגיד שאני

* אמו בינה, אחיו ירמי לאמי המנוח אשר
וישנייא.

• אילו היית ספרדי, היית יכול
להיות נציג שכונות המצוקה בכנסת~ .

זה מה שמוזר. מצד אחד אני אשכנזי, ומי שלא
מכיר אותי חושב שבטח נולדתי בצפון תל־אביב
עם כפית של זהב, אך האמת היא שאני דומה לדור
ילדי המעברות, ילדי העלייה החדשה, ורק במזל
הגעתי למה שהגעתי. יש גם אשכנזים שצמחו
מתוך מצוקה.
פנינה: אתה יכול להתנחם בזה שיש לך אשה
חצי ספרדיה.
חיים: פנינה מצילה את כבוד המישפחה. אבא
שלה פולני ואמא שלה מרוקאית.

• האם אתה עדיין בקשר עם חברין־
מה שטחאועם החבר׳המכנוסיית בתים?

המילה ״עסקך מעוררת אסוציאציות
של אדם העסוק בתככים, סידורים
מתחת לשולחן. זה לא איכפת לך?

חיים רמון(מימין) עם מישפחתו*

ב־ 1948 מפולין. כשהערבים ברחו מיפו, החלה
שיטת ה״תפוס כפי יכולתך׳ .כל מישפחה תפסה
חדר בבית ערבי, עם מיטבח משותף. לכל השכנים
ובית־שימוש משותף. כך גדלתי.

קודם כל, מתחילת פעילותי, היה לי צבע
פוליטי ובכן־ כבר הייתי שונה מדמות העסקן
שאין לו צבע, פרט לעסקנותו. ב־ 1973 חתמתי
על המצע של לובה אליאב. ראיתי בו אדם בעל
השקפות יוניות, הנאבק על עמדותיו. חוץ מזה,
ידעתי שכדי להגיע לעמדות השפעה שבהן אוכל
לומר מה שיש לי בוועידת המיפלגה ובלישכה,
עלי לשלם מחיר, והעסקנות היתה חלק מהמחיר.
בשביל לאכול את הדובדבן הפוליטי, צריך
לאכול הרבה לחם מעופש.

• האם זה נכח כי בילדותך
ובנערותך הברת באופן אישי את
חבריה של כנופיית ברדים הנודעת?
נולדתי בשטח הגדול ביפו, בבית שממול
למאפיית אבולעפייה. בשלב מאוחר, התחילו

הקשר הלך והתרופף עם השנים. את יודעת
איך זה, אני עברתי למקום אחר, הם הפכו להיות
חברה ״רציניים׳ בשטח שלהם.

• אם כך, מהשכונה שלכם יצאו
עבריינים גדולים וחבר־כנסת אחד?

היה לי מזל. ניסים לביא, אם רק היה צומח
במקום אחר, הרי יש לו אופי של מנהיג טיבעי.
הוא חכם. אם לא היה צומח בשטח הגדול ביפו,
היה יכול להיות חברכנסת, היה לבטח נמנה עם
העילית החברתית,

• והנה אתה, למרות שצמחת
בשטח הגדול הפכת לחבר־כנסת? _
אני היוצא מהכלל, שמעיד על הכלל. איזה
מאמץ צריך היה להשקיע, כדי שאגיע לאן
שהגעתי, איזה נסיבות מיוחדות מאוד. בשכונת
התיקווה מסתובבים עשרות ילדים עם פוטנציאל
עצום. אילו רק היו נותנים להם את התנאים של
צפון תל־אביב, היית רואה איך היחסיות של
ההצלחה היתה משתנית.

• מה אתה היית צריך להשקיע כדי
להגיע לאן שהגעת?
קודם כל, הורי היו צריכים לייחס חשיבות
עילאית לחינוך — לפני האוכל, לפני הביגוד,
לפני הכל. אמי היתה זבנית בחנות־נעליים, אבי
היה מובטל שנים רבות ואחר־כך היה פועל,
פרולטר.
אז יצא ילד אחד, אני, מתוך מאה, שהצליח. אז
אני הוא סיפור מוכר״העיתונאים ששיחק אותר.
יצא כך במזל, ומה עם האחרים? אלה שלמדו איר
בעממי וייצמן־ ביפו, איפה הם היום? למזלי,
המשכתי אחראחרכך בתיכון עירוני ז׳ ביפו,
אבל כמה לא המשיכו?
ואחר־כך הייתי קצין בחיל־אוויר וחתמתי שנה
קבע, והלכתי לאוניברסיטה, ותוך כדי כך עבדתי
בנוער לנוער והתחלתי בפעילות פוליטית. ולאן
הגיעו החברים שלי מהילדות? הם אומנם הצליחו
להגיע לכותרות העיתונים, אבל בגלל נסיבות׳
שונות לגמרי.
לכן אני רואה בזה שאני הפכתי לחבר־כנסת
מזל, כי יכולתי להגיע לאותו מקום שהם הגיעו
אליו, ולו רק בגלל התנאים והנסיבות שבהם
גדלנו.

• מה היה האקט הפוליטי הראשון
שלד?
כשקראתי את סיפרו של לובה אליאב יעדים
חדשים למדינת ישראל. חיפשתי את הספר הזה
בנרות ומישהו שמכיר את לובה הביא לי אודי
הספר. התקשרתי ללובה ואמרתי לו — אני תומך
בעמדות שלך ורוצה לעבוד יחד איתך. הייתי
קרוב אליו. באתי אליו הביתה. האמנתי בו.

• ובמשך כל השנים שלך במיפלגת
העבודה למי היית מקורב, פרט ללובה
אליאב שפרש?

עד שלא הגעתי לרמה גבוהה של פוליטיקה,
לא הייתי מקורב לאף אחד.

• מי היה האיש שלך?
אף פעם לא הייתי שפוט או עוזר של אף אחד.
בריתות היו לי, אבל קשר אמיץ לא היה לי עם
איש במיוחד.

• ובכל זאת, היו פה ושם אנשים
שתמכו בך, שהביאו לבחירתך כמזכיר
המישמרת הצעירה?
נכון. היו שניים־שלושה אנשים, כמו ניסים
זווילי שעומד להחליף בקרוב את רענן וויץ.

• היית בתקופה מסויימת איש
מחנה רבץ. מתי עברת למחנה פרם?

לשקם את השטח, עברנו לבית אחר ביפו. גרתי
בסלאם אופייני של פליטים, המתגוררים
שישה־שבעה ילדים בחדר. נמניתי עם חבורות
הילדים בני ה־6־ ,7שזרקו אבנים ועסקו בגניבות
קטנות.
החברה, שהתפרסמו אחר־כך ככנופיית
בת־ים, היו גדולים ממני, הם היו אז בני . 10 היה
לנו הווי של ללכת מכות עם ילדים ערבים,
לשוטט ברחובות, ככה זה היה אז. הורי הגיעו ליפו

ב־ 1974 תמכתי ברבין, ב* 77 וב־ 81 תמכתי
בפרס. גם היום אני תומך בפרס ולא ברבין.

• ואם יבוא איש שלישי ויעמוד
בראש מיפלגת העבודה?
אז נצטרך להתייחס לנסיבות,

• זוהי התשובה האהובה
הכנסת וחברי מיפלגת
כים בפרס, אד
שיביא את

השאלה אם יבוא איש שלישי אינה רלוונטית.
אם את שואלת אם הייתי הולך ביוזמתי ומציע
לנבון לעמיד את עצמו בראש המיפלגה, התשובה
שלי היא לא! למדתי דבר אחד מפוליטיקה: אף
פעם אל תתמוך במועמד, יותר משהמועמד תומך
בעצמו.

• ובכל זאת, אם היית בטוח שפרם
הוא האיש המתאים, לא היית מעלה
אפשרות של אדם שלישי, היית עונה לי
שבכל מיקרה, היית תומך בפרס גם אם
אדם שלישי היה מוצע או מציע את
עצמו.
הבעייה עם פרס היא שאף אחד איננו אומר
שהאיש איננו מוכשר ושהאיש לא יהיה
ראש־ממשלה טוב. הבעייה היחידה עם פרס היא
הבעייה האלקטוראלית. אלה מבין תומכי פרס,
שעדיין מהססים, לא מהססים בגלל שנבון טוב
מפרס, אלא מתוך מודעות לבעייה
האלקטוראלית. השאלה היא, האם זה נכון

,מהרגע הראשון
שנכנסו׳ לוועדה־הכספים
נחקרת•
בעובדה שהממשלה
לא מגינה על האוחז
7 0הגבים שתום במעמד שהבעייה הזו נובעת רק מפני שפרס מרכז את
האש, או בגלל פרס עצמו. ב־ 77 תמכתי בפרס, רק
מפני שהיה נכס אלקטורלי.

• אומרים על פרם שהוא אולי ראש
מיפלגה טוב, אך בראש־ממשלה הוא
ייכשל מפני שחשוב לו להיות בסדר עם
כולם.
יש בזה משהו. כשאתה רוצה להיות בסדר עם
כולם, אתה לא הסדר עם אף אחד. אבל לדעתי,
פרס כראש־ממשלה יהיה טוב מאשר פרס כיו״ר
מיפלגה. אני לא מקנא בו לרגע. יש לו עסק עם
מיפלגה המורכבת מאלף ואחת בעיות. כל אחר
רואה את הקטע הצר שלו. הוא נמצא כל הזמן

בסכנת התמודדות. הוא הרי לא מנהיג בלתי־מעורער.

אם הוא לא מנהיג בלתי־מעורער
׳בעיני חברי מיפלגתו׳ איד אתה רוצה
שהוא יהיה מנהיג בלתי־מעורער בעיני
הציבור?
גם ב.ג. לא היה מנהיג בלתי־מעורער. תמיד
היו בעיות ותמיד היו אנשים שלא הסכימו איתו
במיפלגה.

• הוא נחשב משיכמו ומעלה. איש
לא אומר זאת על ברם.
פרס הוא לא משיכמו ומעלה, אבל הוא אחד
הטובים ביותר שיש למיפלגה, מבחינת כישוריו.
אני מכיר אותו מקרוב, הדימוי הצבורי שלו עושה
לו עוול משווע. לא שאין לו חסרונות. היו לי
איתו מריבות ואי־הסכמות גם על בסיס אישי וגם
על בסיס אחר. אבל הוא איש מוכשר מאוד,
הממלא תפקיד קשה מאוד תחת איום מתמיד של
התמודדות. אין לי ספק, שאם הוא יהיה ראש־ממשלה,
הוא יהיה ראש״ממשלה טוב. השאלה
היא, האם הוא יביא את המיפלגה לניצחון
בבחירות. זו השאלה?

• אתה נחשב היום איש של מוטה
גור. בזמנו הנהגת את המישמרת
הצעירה נגד הצנחתו של גור לתפקיד
יושב־ ראש מטה הצעירים במיפלגה.
איד חל המהסד ביחסן־ לגור?
ניהלתי נגדו מאבק ממש. אבל אז התחלנו
לעבוד. וכאדם הוא אדם מקסים. הוא בן־אדם
בדברים הקטנים ולא כפוזה. יש אנשים גדולים
שמחקים פוזה. מוטה הוא אמיתי, וזה נעים,
ואפשר לדבר איתו. הדרך שבה הוא פועל מוצאת
חן בעיני. יש לו אומץ־לב להגיד את מה שהוא
חושב. כל מי שעובד עם מוטה, אוהב אותו. יהודה
חשאי, למשל, שכל־כך התנגד לו בעבר, התחיל
לעבוד ביחד איתו והוא כל־כך אוהב את האיש,
שאפילו התבטא שמוטה מתאים להיות ראש־ממשלה.

מוטה גור עצמו מעולם לא ניסה
להסתיר את שאיפתו להיות ראש־ממשלה.
באופן
עקרוני, יש בו פוטנציאל להיות ראש־ממשלה.

מתי הפוטנציאל זה יתממש?
כשהוא יחליט.

• היית מחליד את מוטה גור
בשימעון פרם?
אולי לא עכשיו. צריו לתת לפרס הזדמנות.
כאשר מדברים על מי שיכול להיות מועמד
להנהגת המיפלגה, מוטה הוא אחד המועמדים
הרציניים.

חיים ופנינה רמון
.הוא אף פעם לא בבית*...

• אתה נחשב ליונה כמו יוסי שריד.
איך קרה שבימיה הראשונים של
מילחמת לבנון תמכת בה?
עד ל־ 40 הקילומטר הראשונים תמכתי. אני
זוכר שאפילו אמרתי למוטה, בחצי חיוך, שאני
מקווה שלא יגיעו לביירות. מהימים הראשונים
של המילחמה היינו צמודים. הוא היה בדיכאון.
מהרגע הראשון ידע מה צפוי. הוא אמר שהוא
מכיר את האנשים חסרי האחריות.

• הוא לא הביע הסתייגות בימים
הראשונים.

הוא הזהיר שנה שלמה מפני המילחמה.
הבעייה היא שהוא לא פועל כמו יוסי. הוא ידע
מההתחלה שזה לא יהיה 40ק״מ.

• איך זה שאתה לא הבנת שלא
מדובר ב־ 40 קילומטר בלבד?

אומרים לך 40 קילומטר, ראש־הממשלה
אומר לך 40 קילומטר. האמנתי. היום אני יודע
שעשיתי טעות. המילחמה הזו מעולם לא היתה
אמורה להיות מיבצע של 40 קילומטר. אם הייתי
יודע את זה, הייתי מסתייג מהתחלה.

• יוסי שריד הסתייג.

הוא טען מההתחלה שזו מילחמה כוללת. אם
זה היה מסתיים ב־ 40 קילומטר, הוא היה טועה.
אבל אני טעיתי. אני מודה. בהתחלה חשבתי שזה
יהיה עוד מיבצע ליטאני. בסן־־הכל היה מיספר
אבירות יחסית לא גדול. נראה לי שבסך־הכל
מנקים את השטח. היום אני מסתייג כמובן.

• יותר מדי חברי־בנסת ממיסלגת
העבודה שלא הסתייגו אז, מסתייגים
היום.

זו בעייה. הולכנו שולל. בא ראש־הממשלה
לפרס, לרבין ולבר־לב, ולמרות שלהם היה מידע
שיכול*להיות אחרת, ראש ממשלת־ישראל חזר
ואמר להם, כי מדובר במיבצע של 40 קילומטר,
שיסתיים תוך ,48 מקסימום 72 שעות. למי הם היו
צריכים להאמין?

• מתי התחלת להביע בקול רם
הסתייגות מהמילחמה?

בהזדמנות הראשונה. מהרגע שבו התמוטטה
הפסקת״האש, שללתי מכל וכל את המילחמה.
אני לא מכחיש שביום הראשון חשבתי שצריך
־ במילחמה ולו רק בגלל שהיא לא עסק
של שרון. חשבתי, שגם אם אני מסוייג וגם
שלא צריך לצאת למילחמה וגם אם

היו שואלים אותי, הייתי שולל את המיבצע מכל
וכל, הרי אם כבר יוצאים צריך לתת גיבוי. ברגע
שחלפו 72 השעות והתברר שהכוונות הן לחבור
עם הנוצרים ולהמליך את בשיר ג׳מאייל ושאין
לזה דבר וחצי דבר עם שלום ישובי הגליל, אלא
מדובר במילחמה מדינית, שללתי את המילחמה
מכל וכל.

• מה היתה דעתך על התנהגותו של
חבר־הכנסת אמרי רון, שבא משדה־הקרב
לבוש במדי־קרב ובינם מסיבת
עיתונאים בכנסת, כדי להצדיק את
המילחמה?

בלשון המעטה לא התלהבתי מהעניין הזה.
היה בזה איזושהי מידה לא הגונה. אתה בא
מהחזית מאובק, אי־אפשר לשפוט את דבריך
שלא באופן ריגשי. אם היה בא כפוליטיקאי,
כחבר־כנסת, מתרחץ, מסיר את המדים ואומר מה
שאמר, אז זה בהחלט לגיטימי.

.אם יושבים עם
אונסט יפת בארוחת*
צהו״ס, שהוא משלם
אותה, השה מאוד
לצעוק עדו
סעדח־הכספים״
אני לא אוהב את החברה האלה שאומרים
שמפני שהם מקיריית־שמונה דעתם בענייני
ביטחון חשובה משלך.

• מיפלגת העבודה אינה משופעת
בכוחות צעירים. איד אתה מסביר את
זה ששלום־עכשיו מושכת אליה כל־כך
הרבה אנשים צעירים ומיפלגת
העבודה לא?

החברה משלום־עכשיו לא רוצים לעבור
(המשך בעמוד )62

הפריבזיטיב הנוראי1

שיחר

(המשך מעמוד )17
קביעות הרחוקות מלהוסיף כבוד כלשהו לצה׳׳ל,
והאסורות על־פי אמנת־ג׳נבה בשטחים־כבושים.
כה אמר רפול במישפט מופז:

צריך להבין שלמוכתרים ישאחריות אישית לגבי מה שקורה
בכפריהם ...הם יודעים מה נעשה
בסביבה. לכן עוצרים אותם לצורכי-
חקירה ...יש לסגור את בתי־הססר,
להעלות את התלמידים על אוטובוס.
ולשלוח אותם מערבה עד שיאזל
הדלק ...הוריתי לטפל בהורים. הם
יענישו את הילדים, ואצל הערבים זה
עובד טוב מאוד...״
לשיא של ניסוח גזעני־פוליטי, המעיד על
כיווני דרכו של רפול, הגיע הרמטכ״ל לשעבר
בעת השתתפותו האחרונה כרמטכ״ל בישיבה של
ועדת־החוץ־והביטחון. באותה ישיבה הבהיר רפול
את השקפת־עולמו הבסיסית והגזענית:

.הערבים לעולם לא ינצחו אותנו
על־ידי זריקת אבנים. ת שובתנו היא
תשובה לאומית ציונית. על כל זריקת
אבן — נקים עשרה ישובים. אם יהיו
—ויהיו — מאה ישובים בין שבם לבר
ירושלים, לא ייזרקו אבנים. אם זה יהיה
המצב, הערבים יוכלו רק להתרוצץ כמו
ג׳וקים בבקבוק, כמו ג׳וקים מסוממים
בתוך בקבוק...״

ענש־ו, לעשות
סרו בבוליס־קה
ומיכנסי
^ שהוא לבוש בחולצת־טריקו
*קורדרוי הכריז רפול במחצית נובמבר 1983
על הקמת תנועתו הפוליטית, בשם צומת
(.ציונות מתחדשת״) .בשבועת־הייסוד של
התנועה הגדיר את מטרותיה כך. :להסיר את
איום־ההשמדה, להיות כוח־משיכה ליהודים
בתפוצות: לשים דגש על ציונות, חלוציות
ואידיאולוגיה: להקטין את התלות בגורמי חוץ;
לדאוג לאחדות העם: לחתור להכרה בגבולות
ארץ־ישראל, כולל רמת־הגולן...״

עוד קודם לכינום־היסוד של.צומת״,
קיבלה התנועה סכום־עתק של תרומה
מגוך־אלמוני בחוץ־לארץ.

בין מייסדי צומת בולטים רבים מחברי.חוג
עין־ורד״ ,שהוא המרכיב הלאומני בתנועת־המושבים
והתנועה הקיבוצית. חבריו נימנו בעבר
על מייסדי תנועת ארץ־ישראל־השלמה
ומייסדי תנועת־התחיה.
רכז הפעילויות בתנועה, המטיפה לחלוציות״
,הוא אליעזר (.צ׳יטה״) כוהן, מי שהיה
מנהל נמל־התעופה לוד, ובו בזמן למד לטוס
במטוסי אל־על על חשבון הציבור, ששילם לו
את משכורתו. דמות נוספת בצמרת צומת היא
עורך־הדין יעקוב חרותי, מגיבורי. מחתרת־צריפיף
בשנות ה־ ,50 שנגזרו עליו אז עשר שנות
מאסר, שמתוכן ריצה רק שנה וחצי בכלא. בין
השאר נטען אז כי חרותי וחבריו שמו במערכת
העולם הזה פצצה שפצעה את הקאריקטוריסט
דוש.
בתו של חרותי, עדנה, משמשת כאמרגנית
להופעותיו־הציבוריות של רפול.
,הופעותיו של רפול לפני תלמידי בתי־ספר
מקורה בהנחה שהפעילה את תנועת־החרות
והליכוד במערכות־הבחירות האחרונות, לגבי
הנטייה הלאומנית של תלמידי בתי־הספר.
הופעותיו של רפול לפני מאגר אלקטוראלי טרי
זה נועדו לבסס את מעמדו, ברגע שבו יחליט
להציג את צומת בבחירות.
רפול הזמין במיסגרת צומת מחקר על
גורמי־הכישלון של ד״ש. מסקנתו. :לד״ש חסר
מנהיג של ממש.״

רפול אינו מסתיר בהופעותיו
הפומביות שכוונת צומת היא לעשות
.סדר״ בפוליטיקה הישראלית.
במיסגרת מסעו לביסוס תנועת צומת ביקר
רפול במערכת ידיעות אחרונות הלאומנית, שם
אמר בין השאר :״בארץ־ישראל חי רק עם אחדי—
העם היהודי, והאחרים הם מיעוטים. אם יש בעייה
ערבית, לא רק אנחנו צריכים לפתור אותה. גם
הערבים לא דאגו לבעייה היהודית׳ .יש להם 22
ארצות, כסף רב, שפה משותפת ומינהגים זהים.
הארצות הערביות יכולות לפתור את בעיותיהן
טוב יותר מאיתנו. גם הסכנה הדמוגרפית־כביכול
אינה מתייקת, מפני שהישוב היהודי גדל באחוז
וחצי לעומת הערבים ומאז ,1967 יש גם הגירה
של ערבים החוצה, בסדר גודל של 60 עד 70 אלף
איש בשנה״.״

רפול אינו הגנרל הראשון בהיסטוריה
החפץ.לעשות סדר״ בפוליטיקה.
אבל, הוא הגנרל הראשון המאיים כך על
הדמוקרטיה הישראלית.
ה עו מר

צל״ש
המלך עירום
• לעורך מוקד יעקב אחימאיר, על
התוכנית שבה רואיין השר־ללא־תיק אריאל
שרון. בתוכנית זו עמד אחימאיר כנשיא של
בית־מישפט, שהחזיר בכל הזדמנות אפשרית את
השר שרון למקומו, קרא לו לסדר, ואף עורר
סידרה של שאלות עקרוניות.
אחימאיר ניצב במהלך הראיון איתן מול
ניסיונות־ההתחמקות של שרון, שהסתתר מאחרי
הפרוטוקולים של ישיבות־הממשלה, כרוצח
האוחז בקרנות־המיזבח. אחימאיר גם ביטל
בארשת־פנים מזלזלת את ניסיונותיו של שרון
להטיל את האשמה במצב הנוכחי של המדינה על
כלי־התיקשורת.

.מתרח דירה״ צעירה

• לעורך המישדר כותרת לילה, ה רביב,
על סידרת דיוניו הליליים, שהביאו שני סוגים
של בני־נוער, ערב אחר ערב. בערב הראשון:
חשיפתם של שני קוקסינליס/יות, קטינים/ות,
על תקן של זונות להומוסכסואלים זקנים.
בתוכנית זו הצליח רביב להציג את אחד מפניה
של החברה הישראלית, חברה המתאנה לחלשים
ולאומללים שבה.
בתוכנית השניה עימת רביב שני תלמידי־שמינית.
אחד מקיבוץ של השומר־הצעיר והאחר
תלמיד תיכון חדש בתל־אביב, חבר
תנועת־הנוער של התודה. בהבדלי רמות־הטיעון
של שני מתעמתים אלה בלטה התהום
האלקטורלית בין שתי ארץ־ישראל.
בשני ראיונות קצרים, בעזרת ארבעה
מרואיינים, הצליח רביב להעמיד את מחלקת
סירטי״התעודה של הטלוויזיה כאביון בשער.
התמונה שהציג רביב בכותרת הלילה היא
התמונה שהיה על סירטי־התעודה של הטלוויזיה
להציג.

מאחרי המירקע
גיבוי גבוה
לפני שידור הקטע המצולם בכולבוטק, שבו
נראה אחד מעובדי מישרד־התיקשורת מקבל
.שוחד״ מידיו של סוכלביטוח עבור התקנת
טלפון, נערך מאבק חריף.
מנהל הטלוויזיה, טוביה סער, שהוא ידידו
האישי של עורך כולבוטק, רפי גינת, עשה כל
מה שביכולתו כדי שלא לשדר את הקטע, שבו
מצולם תהליך מסירת דמי־השוחד.
כאשר השתכנע גינת שלא יעלה בידו לשכנע
את מנהל־הטלוויזיה וידידו, פנה ישירות אל
מנכ״ל רשות־השידור, יוסך לפיד ושיכנעו. זה
הורה לסער לאפשר את הקרנת הקטע, בהעניקו
גיבוי מלא לגינת.

יבין ראה
הכתבה ששודרה בערב מותה של ה״שוועסטר
זלמה״ ,אחות בית־החולים שערי צדק בירושלים,
עסקה בהרס ובהזנחה שבהם מוחזק בניין
בית־החולים הזה, אחד מאתרי־היסוד של
ירושלים החדשה.
אלא שכתבה זו לא צולמה ביוזמתם של כתבי
מבט.
היא צולמה אחרי שבישיבת יום הראשון
בבוקר של מערכת מבט סיפר עורך מבט שני,
חיים יבץ, שטייל במקום ונדהם למראה העזובה
השוררת במקום.
מערכת מבט זיווגה את הדברים שראה יבין
עם מותה של זלמה.

״רחתור ...לחתור...״
החשש של מערכת מבט לטפל בהיבטים
השונים של פרשת רצח גרינצווייג הגיע לכמה
שיאים מדהימים, המעידים על דרך עבודתה. זה
קרה במהלך תהלוכת־האזכרה לזיכרו.
בשלב הראשון נפסלה כתבה מצולמת,
שתיארה את התהלוכה. ההוראות מחדר־החדשות
היו להקרין אך ורק את העצרת, למרות
שבתהלוכת־הזיכרון השתתפו 40 אלף איש
ואשה.
במהלך מהדורת מבט של אותו ערב, היו
מנכ״ל רשות־השידור, יוסך לפיד, ומנהל
חטיבת־החדשות של הטלוויזיה, יאיר שטרן,
על קו־הטלפון, והינחו את העריכה מבתיהם.
אחרי ששודר חלק מדבריו של
בן־אהרון, קראו שניהם בטלפונים
לחתוך ומנעו את השידור המתו2
נוסף בשידור־חי מרחבת
בניין ראש־הממשלה.

מועמד בן־הרצל
קרוב מישפחה

להחביא התנצרות
בשבוע האחרון זעמו הרוחות בקרב חלק מכתבי
מבט הוותיקים. הסיבה לזעמם: גזר־עיתונות,
שהביא אחד מהם.
גזר־עיתונות זה פורסם בהארץ ב־ 30 בינואר,
בין מצבת־המניות ובין מודעה של ועדת־המישנה
לתיכנון ולבנייה.
המודעה פורסמה תחת הכותרת. התנצלות״,
והיה חתום עליה חבר הוועד־המנהל של
רשות־השידור, ח״כ מאיר שיטרית.
על מודעה זו (ראה: גלופה) הגיב אחד
מבכירי חטיבת־החדשות בטלוויזיה. :במערכת־הבחירות
עשה שיטרית לעצמו כותרות בעמוד
ראשון כשהסית המונים כנגד הטלוויזיה והציגה
כרודפת־הליכוד. עכשיו הוא מתנצל במודעה
קטנה, שאיש אינו רואה אותה. קשה לומר
ששיטרית, שערך סידרה על ;אזרחות טובה׳
בטלוויזיה הלימודית, תוך ניצול מעמדו, העניק
בפירסום מודעה זו שיעור מכובד של אזרחות
טובה. הוא גם לא הוסיף כבוד לוועד־המנהל של
רשות־השידור, שהוא חבר בו...״

דיברור ודוברת

פרישתה הפיתאומית של אריאלה רבדל
ממישרת

חברת

רשות־השידור,

ומינוייה
התנצלות בישיבת הועד המנהל של רשות
השידור ב־ ,22.6.81 הזכרתי הו פעה
בטלויזיה של הילדה רו תם
עיאש בתו של עיאש ממז־כרת־בתיה.
באותו שידור סיפ ר
׳ הילדה כי הותקפה בעת מע רכת
הבחירות כשחילקה הומר
תעמולה של אמת. אני טענתי
כי הדברים לא קרו וכי הילדה
הודרכה ע״י אביה לפני השידור.
אמרתי כך בתום לב וב מסגרת
תפקידי והיום אני חוזר
בי מהדברים ומתנצל בפני של מר
עיאש ובפני כתו על כל
עוגמת נפש או נזק שנגרם ל הם
כתוצאה מהדברים שאמררי

ומפרסומם בעיתון.

ה״כ מאיר ^
התנצלותו של1
בין מודעות ק טנון
למישרת דוברת מישרד־האוצר,־^
בדוברות הרשות.
את מקומה של רבדל תפסה^,
ירדנה הראל, ראש לישכתנו
הפרופ׳ ראובן יי
הבטיח להז־צל:-
היא

הודיעה שהוועד־המנהל החליט פה־אחד על גינוי
מחלקת־החדשות של הטלוויזיה, שהקרינה את
הקטע ה״מצונזר״.
הראל. דיבררה״ את דבריו של נציג המערך
בוועד־המנהל, הד״ר ישראל פלג.
אחרי שהד״ר פלג האזין לנוסח ה.מדוברר״ על
ההחלטה פה־אחד בטלוויזיה, הוא פנה לדוברת
ותבע ממנה לתקן את הדבר ולהפיץ לעיתונאים
את ההודעה הנכונה.

סוס שחור במירוץ
במיסדרונות של הנהלת רשות־השידור שררה
בימים האחרונים היסטריה, לקראת המינוי הצפוי
של המנכ״ל הבא של רשות־השידור.
לפיד, שהיה עד השבוע האחרון המועמד
המועדף לתפקיד, כאשר בעיקבותיו צועד
היועץ־לשעבר לענייני־תיקשורת, אורי פורת,
לא ציפה לכך שייכנס למירוץ סוס שחור, בעל
סיכויים מירביים לנצח.
הסוס הזה הוא השדר הוותיק יעקב
בן־הרצל. כאשר החל שמו של בן־הרצל
להילחש במיסדרונות, הוא לווה תחילה בגיחוך.
בן־הרצל, בעבר מעובדיה הבכירים של
רשות־השידור, איש הרדיו, ואחר״כך הטלוויזיה,
אינו עובד מזה כמה שנים ברשות, אך הוא בקיא
בכל מיכמניה וסודותיה.
הגיחוך הסתלק עד מהרה מהפנים
במיסדרונות הרשות. הסיבה: בן־הרצל הוא
קרוב־מישפחה של ראש־הממשלה, יצחק שמיר,
דבר שהפך אותו לבעל הסיכויים המירביים
לתפקיד.
אם ייבחר לתפקיד, יהיה אחד הקורבנות
הראשונים טוביה סער, מנהל הטלוויזיה,
הרחוק מלהימנות על חביביו של בן־הרצל.
זה היווה את אחת הסיבות לניסיונו של סער,
להקים שדולה של ראשי הרדיו והטלוויזיה,
שתיפגש עם שר־החינוך־והתרבות, זבולון המר,
ותפציר בו להשאיר את לפיד בתפקידו.

מאחרי המיקרופון
פאר ד״סיירת לב־ארי״
העיקור ההדרגתי של

תפקיד מנהלת

מחלקת־התוכנית בגלי־צה״ל, עדנה פאר,
והרחקתה מתפקידה בגל״ץ, הנראית כסופית,
עשוייה להחזיר אותה למקום־עבודתה ך יזודח_
בקול ישראל. פאר היא עובדת־רש־ת
בחופשה.

תוכניות מועדפות
׳ 1רביע
15.2
• רדיו: קול המוסיקה
— מאולמי הקונצרטים
בעולם 4.30 התיזמורת ה־קמרית
של שטוטגארט מבצעת
את סימפוניה מס׳ 8של מנדלסון,
קונצרטו לאבוב ולכלי־קשת של
היידן ודיברמנטו מס׳ 15 למו־צארט.

ראשית הזמר הישראלי,
וישולבו בה הקלטות מקוריות.

• טלוויזיה: בידור —
מנהאטן טראנבסר (9.15
— מזמר אנגלית) .להקת
מנהאטן טראנספר הוקמה בשנת
,1975 והיא נמנית עם
הלהקות הקוליות המובילות
בזמר האנגלי־אמריקאי. התוכנית
צולמה במהלך הופעה חיה
של הלהקה בשיקאגו, בשנת
. 1981 בין השירים שיובאו .
בתוכנית: איזור הדימדומים,

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
• סידרה לילדים: הדרדסים 6.05 ערוץ
25 — 3דקות — מדבר ערבית) .מיפגש מחודש

ופועלם של מנהיגים פוליטיים שעיצבו את ההיסטוריה
של המאה ה־ .20 בץ הדמויות הבולטות בסידרה זו:
וינסטון צ׳רצ׳יל, הרי טרומן, מארצה־טונג, פרנסיסקו
פראנקו, וגמאל עבד־אל־נאצר.

עם היצורים הקטנים שהתחבבו כל־כך על מיליוני ילדים
בארץ ובעולם.

יום ראשון 19.2.84

יום רביעי 15.2.84

• רפואה: עזרה ראשונה 7.45 ערוץ 6
— 15 דקות — מדבר אנגלית) .תוכנית המסבירה

לצופים כיצד לטפל בנפגעי עבודה ותאונות־דרכים
בכוויות, בפצעים, הנשמה מפה לפה וכל העזרה הדרושה
מרגע ההזדקקות לסיוע ועד הגיעו של הפצוע לבית־החולים.

יום
חמישי 16.2.84

• בידור: מצרפת באהבה 5.30 ערוץ 6

— 90 דקות — מזמר צרפתית) .מופע הבידור
המרכזי של השידור הצרפתי בטלוויזיה הירדנית.
התוכנית מציגה זמרים וקומיקאים צרפתים בהופעה לפני
קהל, עם מיבחר שירים חדשים וגם ישנים.

• קולנוע: סרט-עלילה 10.15 ערוץ 6

— מדבר אנגלית) .מדי שבוע בשעה זו מקרינה
הטלוויזיה הירדנית סרט עלילתי באורך מלא, אמריקאי
לרוב, בהשתתפות שחקנים ידועי־שם.

יום שי שי 17.2.84

• אנימציה: י ה קישוט וסנשו פאנסה
( — 11.00 שני הערוצים — מדבר אנגלית).
סידרת אנימציה המספרת את העלילה הידועה של י ת
קישוט ומשרתו, אשר הופקה בארץ מוצאם של השניים
— ספרד.

דונהאיו, סלאשט: תרועות רחוקות
טלוויזיה, יום רביעי, שעה 10.05

• טלוויזיה: מערבון —
תרועות רחוקות (10.05
— מדבר אנגלית) .סירטו
של הבימאי הוותיק ראול וואלש
שעלילתו מתרחשת באריזונה.
השנה היא ,1883 כאשר קצין
אמריקאי צעיר נשלח למיבצר
החולש על שמורת״אינדיאנים,
ומוצא את עצמו ער מהרה בלב
מילחמה בין הצבא ובין שבטי
האפאשים. על הקצין הצעיר
להתמודד בשמירת המישמעת
בקרב חייליו, ובשיכנוע מפקדיו
לפעול בהתאם לאתיקה ראוייה
— כל אלה בעוד הוא מתאהב
ברעייתו של קצין אחר ביחידה.
בתפקידים הראשיים: טרוי
דונהאיו, סוזן פלאשט. שנת
ההפקה.1964 :

ום חחי ש׳
16.2
• טלוויזיה: סרטבע —
פארק יאלובטון מתחת
לאפם 8.30 מדבר אנגלית)
.סרט נוסף מסידרת
הסרטים חיים בטבע שבהפקת
בי־בי־סי. הסרט מתאר את
פארק יאלוסטון בחורף, כשהוא
סגור בפני מטיילים, אך מלא
בפעילויות של בעלי־החיים —
פעילויות האופייניות לימי החו־

• טלוויזיה: מותחן —
רב־מרגלים ריילי (10.05
— מדבר אנגלית) .פרק
רביעי בסידרה, המספרת על
סוכן הריגול הבריטי־יהודי סידני
ריילי. בפרק אנה נשלח ריילי
לצרפת, במשימה לשכנע מהנדס
מיכרות אוסטראלי לעבוד בשירות
הבריטים. בצרפת פוגש
ריילי בדרך מיקרה את אחותו
החורגת, אנה.

יום שיש

17.2
• רדיו: קול המוסיקה
— ברוח עממית (.)1.05
תוכנית מיוחדת המוקדשת ל־
״זמרת־העבר כרכה צפירה, הידר
עה גם כאמו של אריאל זילבר.
?התוכנית פורשת מעט מהימים

• בידור: לילות עמאן ( 1.50־־־ שני
הערוצים — 40 דקות — מדבר ערבית).

תוכנית־בידור יוקרתית של הטלוויזיה הירדנית —
זמרים, מערכונים, סאטירה וחיקוי זמרים מפורסמים.
• תעודה: עולם פרימיטיבי 5.15 ערוץ
25 — 3דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
דוקומנטרית, המתארת מקומות על־פני כדור הארץ
שהקידמה לא הגיעה אליהם. ברוב המיקרים המדובר
באיזורים בלתי־מיושבים, בעיקר באפריקה, באסיה,
ובאוסטרליה.

• לילדים: עולם הקירקס 6.30 ערוץ 3
— 50 דקות — מדבר אנגלית) .מיטב אמני
הקירקס ולהטוטניו, במופעים מרתקים ועוצרי־נשימה.
תכנית שגדולים וקטנים אוהבים לצפות בה.

• רב־מכר: סקארלט סמסרנל (— 9.10
ערוץ 5 0 — 6דקות — מדבר אנגלית) .העלילה
מתרחשת בצרפת ובאנגליה לסיוזגץ, בעת המהפכה
הצרפתית, תחת שילטונו של רובספייר, כאשר
הגיליוטינה פעלה במלוא המרץ והתיזה את ראשיהם של
בני־האצולה. בתפקיד סקארלט פמפרנל מופיע אנטוני
אנררוז, ואילו את התפקיד הנשי הראשי ממלאת
השחקנית הידועה ג׳יין סימור.

יום שני 20.2.84

• סטירה: בפלדביל 8.30 ערוץ — 6
25 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה סטירית
המלגלגת על מנחים ומרואיינים בתוכניות-ראיונות
בטלוויזיה. הסידרה מציגה לפנינו תחנודטלוויזיה
פרובינציאלית, בבפלו שליו־ מפלי הניאגרה האמריקאיים,
ואת המתרחש מאחורי הקלעים. בסידרה מופיעים
שני שחקנים שזכו בפרס גלובוס הזהב לשנת :1983
ג׳ואנה קסידי ורבני קולמן.
• קומדיה: בית-ספר לאנלסביתים 9.35
ערוץ 40 — 3דקות — מדבר ערבית) .סידרה
ירדנית המציגה דמויות עממיות שונות, שנקבצו ובאו
לבית־ספר לביעור הבערות: בתוכם כפריים, בדורם
ופלסטינים, וכל אחד מהם מדבר בניב המיוחד שלו, דבר
היוצר סיטואציות מצחיקות.

יזם שרי שי 21.2.84

• ספורט: השבוע בספורט 7.10 ערוץ
50 — 3דקות — מדבר ערבית) .סקירה של
אירועי הספורט החשובים במישור המקומי והבינלאומי,
תוך דגש על תחרויות כדורגל.

• תיאטרון: למען האהבה 10.15 ערוץ

יום שבת 18.2.84

• תעודה: דיוקן של כוח 9.00 עתץ 6
— 30 דקות —

מדבר אנגלית) .סידרה על חייהם

50 — 6דקות) .מחזה בריטי אשר במרכזו
סיפור־אהבה רומנטי, המצולם על בימת־התיאטרון, לפני
קהל.

1רא שון
דיץ: הבטחה עם שחר
זמיר שר בבארקלי סקוור, גוף
ונשמה ועוד.

שבת
18.2
• רדיו: רשת א׳ —
ההגדה לבית לוי (.)6.00
פרק שלישי בסידרה המבוססת
על סיפרו של רומן פריסטר,
בהשתתפות ניסים עזיקרי, ארית
אסטרוק, מוסקו אלקלעי ואחרים.

טלוויזיה: בידור —
שלושה בדירה אחת (8.30
— מדבר אנגלית) .הפרק

• רדיו: רשת ב׳ — יש
עניץ עם גבי גזית (.)2.10

• רדיו: רשת ב׳ —
היום הזה 7.05 מישדר

• טלוויזיה: תעודה-
פוליטי — יצחקבדאהחץ

• טלוויזיה: סרט קולנוע
— הבטחה עב שחר
( — 10.15 מדבר צרפתית)
.סרט המבוסס על הרומן
האוטוביוגרפי שחיבר הסופר
היהודי צרפתי רומאן גארי
(הידוע גם בשם העט שלו: אמיל
אז׳אר) .הסרט מספר על ילדותו
ונעוריו, ומתרכז בעיקר בדמותה
יוצאת הדופן של אמו. גארי,
שנולד ברוסיה, עבר ביחד עם
אמו, אחרי המהפכה הרוסית
מסלול ארוך של נדודים, עד
שהשניים הגיעו לריבריירה
הצרפתית. שם נאבקה האם
לפרנס את עצמה. בתפקיד האם
מככבת השחקנית מלינה מרקורי,
המשמשת כיום כשרת־התרבות
של יוון. בדמותו של
גארי הצעיר מככב אסי דיץ.

19.2

20.2

מישדר יומי מאת גבי גזית, שבו
פינות, ראיונות והתייחסויות
לענייני דיומא.

טלוויזיה, יום שישי, שעה 10.15

׳ 1שני
חדשות יומי, ההופך את מהדורת
מבט — שעתיים אחריו —
למיושנת.

• טלוויזיה: תיעוד —
עמוד האש (— 8.05
מדבר עברית) .הפרק השמיני
בסידרת הטלוויזיה של יגאל
לוסין, המגוללת את סיפור
הציונות שעימות שבינה לבץ
העולם הערבי.

• טלוויזיה: מותחן —
זרים 10.50 מדבר
אנגלית) .הפרק יום הולדת

צפירה: ברוח עממית
רדיו, יום שישי, שעה 1.05

לאחיו של צ׳ארלי מביא הלאה
את סיפורה המרתק של
יחידת־החוץ של הסקוטלאנד
יארד.

הפגישה עם הלן, שבו רופר רב
עם ידידו הטוב של ג׳רי, וכדי
לפייס ביניהם מזמינה הגברת
רופר את ג׳רי לדירת השלושה.

• טלוויזיה: מותחן —
צוות לעניץ (— 10.30
מדבר אנגלית) .הפרק יום

רע בבאד רוק מספר כיצד
פועלים חניבעל וחבורתו להצלת
השריף של באד רוק ועוזרו
מידיה של חבורת רוכבי־אופנועים
מסוכנת.

• הטלוויזיה: סאטירה
— כן, אתני השר (11.15
— מדבר אנגלית) .בפרק
קופה של שרצים מתעקש
מזכיר השר, סיר האמפרי, שיהיה
סדר בדיווח, בעוד השר מוכן
לוותר במיקרה מסויים.

• רדיו: רשת ב׳ -מאחת
הכותרות (.)11.00

תוכנית סקירה על ענייני
עיתונות, רדיו וטלוויזיה,
בעריכת אברהם מרון ומשה
נסטלכאום.

יום שלי שי
21.2
גזית: יש עניץ
רדיו, כל יום, שעה 2.10

( — 9.40 מדבר עברית).
ניסיון ליצירת דיוקן של ח״כ
לשעבר יצחק בך אהרון כדמות
פוליטית על לאומית, באמצעות
צוות טלוויזיה מהמעלה השלישית.

טלוויזיה: דראמה —
בגלל אי-שפיות הדעת
( — 10.30 מדבר אנגלית)
.הפקה של שירות
השידור הקנדי, הבשנת את
נושא האי־שפיות מבחינה מיש־פטית.

•רדיו:
רשת ב׳ — סעו

לשלום 4.10 מישדר־יומי
המביא מידע שוטף, מתצפיות
וממסוק, על המתרחש בפקקי־התנועה
בשעות העומס בתש
בורה העירונית שבינעירונית
— בניסיון לנווט את התנועה
כהלכה.

• טלוויזיה: סידרה
קיצ׳ית — מצדה (10.10
— מדבר אנגלית) .פרק
שלישי בסשרה המבוססת על
הפרק האחרון של הבית־השני,
ומוקרנת לתושבי הבית־הש־לישי,
בלא מוסר־השכל היסטורי
ראוי לשמו.

סינילגוו היא
בת האשה
האחרונה בה״
אלכסנדר פן -
היא גסנוח
על ה ״ ה 011
המשורר האגרה׳
ך שני 11 שנה נקבר המשורר
) אלכסנדר פן. יחד עמו נקברה גם
האגדה על האיש המופלא הזה: משורר,
קומוניסט, הולל, שתיין, רודף־נשים,
נון־קונפורמיסט, גבר יפודתואר.
ליד הקבר הפתוח, אז, לפני 11 שנה,
בץ מאות המלווים, עמדו שתי נשים,
תומכות האחת בשניה, מבכות את
אהובן. חנה רובינא, שילדה לפן את
אילנה, אחרי אהבה קצרה שהרטיטה
את תל־אביב של אותם הימים, ורחל
לופטגלם־פן, שהיתה אשתו במשך 38
שנה, עד יום מותו, וילדה לו את בתו
סינילגה.

^ שבע שנים
בדיד הביתה

ך ישרי חייו של אלכסנדר פן
נשמע כמו אגדה. אלא שהאיש
הזה לא יכול היה לחיות חיים אחרים,
סיפור אגדה התאים לו מאוד. הוא נולד
בסיביר, לאם נוצרית ממוצא שוודי
ולאביו היהודי, יוסף פן. הוא גדל
בסיביר אצל סבו, שהיה צייד־דובים.
כשהיה אלכסנדר פן בן שבע, נהרג

סבו על־ידי דוב פראי והילד נשאר
לבד. הוא יצא מבית סבו כדי לל־ת
למוסקבה ולמצוא את הוריו. שבע
שנים הלך הילד בדרכים המושלגות
של רוסיה, התחבר עם חבורות ילדים
מופקרים, בילה איתם זמנים קרים
ולמד מהם לשתות. שבע שנים בדרך
הביתה!
כשהגיע למוסקווה, גילה שאמו
כבר מתה. לא הספיק להכיר אותה
כלל. הוא הצטרף לאביו, שמל אותו
בגיל ,14 ועשה אותו יהודי. כשהתבגר
קצת, התחבר עם כמה משוררים
צעירים, התחיל לכתוב בעצמו, נגע
בעולם הזה של המילים ונכבש.
ביום בהיר אחד נודע לו שרוצים
לאסור אותו, והוא ברח לפלסטינה. אז
עוד לא ידע שהוא בורח אל ארץ
אהבתו, אל הארץ שלה יכתוב את
שירי־האהבה היפים ביותר שלו אדמה
אדמתי, רחומה עד מותי, או לאדמה
הזאת אני מסור עד נצח, אפילו
אצטרך א ת כל בכיה לבכות.

~ הגילויים
^ שבוע הלכתי לבקר את בתו
1 1של פן, סינילגה אייזנשרייבר־פן,
כדי להעלות קצת זיכרונות ולשפון־
אור אישי על האגדה — אורה של בת,
שהיתה לצד אביה ברגעיו היפים
וברגעיו הקשים.
הבית של סינילגה, בעלה ארתור
ושני ילדיה — אלכסנררה בת
החמש־עשרה וחצי ועומרי בן השמונה
וחצי — נראה כמו כל בית בצפון
תל־אביב. חדרים מרווחים, כורסות
נוחות, מכשיר טלוויזיה צבעונית
והרבה צעצועים אלקטרוניים על
הריצפה.
רק כשמרימים את הראש ומביטים
על הקירות, רואים שזה גם מוזיאון
בזעיר־אנפין. קטן, אישי, אוהב.
תצלומיו של פן בכל מקום. פורטרטים
שלו, שצויירו בידי חשובי הציירים

ח1ת חשרשית שד

1ו , 11¥11ח 1מן בשנות החמישים לחייו. לתואר
/ 11|#ו 1117 1התווספו במשך השנים תואריס
משורר, קומוניסט, אלכוהוליסט, מנודה, אגואיסט והולל,

71 ^ 111ך *1ך | 111 אשתו רחל (משמאל),
11 1 1 /1 1 1שמיתה אחות במיק־צועה,
הקדישה את חייה לחולה הפרסי שלה, ובתם,
בארץ, פסל של ראשו היפה, ציורים
שהוא צייר בעצמו.
אמרתי לה שבאתי לדבר על אבא
שלה. היא מנידה ראשה, ספק משימחה,
ספק בעצב. .שוב כתבות פיקנטריה?
שוב סיפור חייו וסיפור חיי? זה יפה
שאת רוצה לכתוב עליו כדי שלא
ישכחו אותו, אבל למה את לא כותבת
על שירתו, הרי האיש היה קודם כל
משורר?׳
אני מנסה להרגיע אותה. כבר כתבו
על שירתו הרבה פעמים. הוא כבר
קיבל את ההכרה שהיה ראוי לה.
בשנתיים האחרונות כבר נלמדים

סינילגה, עזרה לה ולמדה לטפל באבא החולה בגיל
צעיר. תצלום נדיר של כל המישפחה, שצולם בחדרו
של אלכסנדר פן בדירתו ברחוב דיזנגוף בתל״אביב.

שיריו בבית־הספר. נגמרה התקופה
שבה היה מוחרם על־ידי אגודת־הסופרים.
בואי נדבר על פן, אני
מבקשת ממנה.
.על איזה מהם?׳ היא שואלת. ,על
האיש היפה ששיגע את הנשים של
תל־אביב הקטנה, על המשורר, על האב

.הילדות שלי לא היתה דומה בכלום
לילדות של הילדים שלי, ואני חושבת
שאפילו לא לילדות של בנות אחרות
בגילי. לא צעצועים, לא מתנות, לא
פינוקים, לא טיולים עם ההורים.
.מאז שאני זוכרת את עצמי, היו לי
חובות לטפל באבא. לחמם לו את
האוכל בצהריים, להגיש לו למיטה,
לשמור על שקט כשאבא עובד. נולדתי
לאבא משורר, ומשורר זה דבר שגר
בבית וכולם סובבים סביבו ודואגים
לצרכיו.
.אם היו פינוקים בבית הם היו
בשביל אבא, אם היתה תשומת־לב היא
היתה בשביל אבא, ואם היתה רק ביצה
אחת בבית — היא היתה בשביל אבא.
אבל עם כל זה, עכשיו אני יודעתשמה שהוצאתי מאבא שלי שקול כנגד
כל הדברים שלא היו לו כדי לתת לי.
הוא לא היה אב במובן המקובל של
המילה, וגם בעל הוא לא ידע להיות.
לא היתה לו שום מחוייבות, לא אל
(המשך בעמוד )36

| ת ך 11 בנים לא היו לפן ולכן גס נכד לא יכול היה להמשיך את שמו.
כשנולדה לבתו סינילגה בתה הבכורה, החליטה לקרוא לה
אלכסנדרה, כדי לשמח אותו.במותו השאיר חמישה נכדים ושלוש בנות.

71ף 1111ך 1ך 111ן בשנתיים האחרונות לחייו בילה פן בבית
11 / 11 1ובבית״החולים לסירוגין. כשקסעו את רגליו
בגלל מחלת הסוכרת, החל דועך. לידו: נכדתו אלכסנדרה, שאליה נקשר.

הקפדן, על האיש החולה שנגמר
ביסורים קשים, על מלך־הבילויים, על
אוהב החיים שעד יום מותו לא הכיר
אותם? כל־כך הרבה צדדים היו לו —
ועוד הוסיפו לו צדדים, אוהביו ושונאיו
גם יחד׳.
אז בואי נדבר על הבית שבו גדלת.

^ לא אב,
*ר לא בעל

| 1ןךן 111 פן במקומו הקבוע ב-
11111ן כסית. על שולחנו: כוס
תה וכוס קוניאק מדיצינאל.

ך* בית היה קודם כל אבא,
1 1/ /ואחר־כן־ אני ואמא. בית, שאף
פעם לא היה בו מספיק כסף. בית,
שממנו אמא יצאה לעבודה עם חושך
וחזרה אליו עם חושך. בית, שהיה בו
אבא חולה מהיום שאני זוכרת אותו.
בית, שהיה בו עוני, צער ומחלות וגם
שימחת־חיים.
.בערבים החברים היו קופצים,
עשרות חברים, משוררים, סופרים,
ציירים. באים, יושבים על הארץ,
אוכלים חתיכת דג מלוח, כמה זיתים
ובקבוק קוניאק מדיצינאל.
.אני לא השתתפתי בשמחות האלה,
אבל יכולתי להרגיש אותן.

מתעלפת בהלוויה 22
נפרדות ממנו הנשים אשר אהב. רובינא ורחל החזיקו

מעמד. סינילגה התעלפה ליד קבר אביה, המשורר
שאותו למדה להכיר ולאהוב רק כאשר התבגרה.
תומך בסינילגה: בעלה, היבואן ארתור אייזנשרייבר.

ן * ת מו נהמ או ד מוכרת: אשה
\ 1עומדת מול ארון־הבגדים הפתוח
והעמום, מביטה, מפשפשת ואומרת
ברחמים עצמיים: אוי, אין לי מה
ללבוש. אותה אולי קשה להבין, אבל
כאשר רעותה עומדת בחדר־הארונות,
כשכרסה בין שיניה, ואומרת אין לי מה
ללבוש, אפשר להאמין לה. אשה

איו ללבוש
בגדים אוננת״ם
ולא להראות

אשתי סקסית גיעמיגזג

איד שהיא מתלבשת ויש על מה להלביש׳ אומר עמי

מור על אשתו. בקשר לחזרתה לעבודה. :אם תרצה,
שתחזור בכיף. הקהל אוהב אותה וגם האופנאים׳.
וגם עמי מור, בעלה ואבי שני ילדיה, טל ( )7ודן (.)9

בהריון, שמנמנה ועגלגלה, לא מצליחה
להיכנס לכל בגד.
פינצ׳י מור, הדוגמנית הידועה,
נמצאת היום כמעט באותו מצב. אבל
היא, בחודש השביעי להריונה, אינה
עושה עניין מהבגדים: פשוט מאוד.
צריר לדעת לתמרן בחיים, גם בענייני
בגדים.
פינצ׳י בת ה־ ,33 אם לשני ילדים, דן

1הבגד האידיאלי לכל

111 11111 אשה בהריון כשהוא
מאוד באופנה וגם לא פ ל׳י ד יקר.

המעצב גרשון ברם -מיכנסיים, חולצה עליונית ושיפמיה. את
החלקים אפשר לשלב אחד בשני, מסבירה פינצ׳י מור, הלובשת
אותם בהנאה. מימין: פינצ׳י עם שני בניה, המחפים לשלישי.
—!11*383 ויו!333 1^11* 11 1

בן 9וטל בן ,7לא נולדה דוגמנית. עד
גיל 23 היא הספיקה ללמוד באוניברסיטה
סיפרות • צרפתית ולהיות
דיילת באל־על ואז נישאה לעמי מור,
כלכל באל־על, וילדה לו את שני
הבנים.
דוגמנות ואופנה היו רחוקים ממנה.
כשהיתה פינצ׳י בהריון עם בנה השני,
פגשה אותה יהודית גוטפריד מגוטקס,

באיזה אירוע, הביטה בה ואמרה לה,
חבל שאת בהריון, אנחנו מחפשים
דוגמנית ואת היית יכולה להתאים לנו.
פינצ׳י ראתה זאת כמחמאה והיא לא
שכחה אותה.

הדיון זאת
לא מחלה

ספורטיבית2.55:

¥ה היה לפני שבע שנים. כששני
1בניה גדלו והלכו לגן, נזכרה
במחמאה ובהצעה, ניגשה לגוטקס
ונתקבלה מייד לעבודה, וכן התחיל
כוכבה לדרור.

ך \ ן \ 1ח אני יודעת שצריך העזה ללבוש
^ | 111 111 אומו, גם כשלא נמצאים בהריון,
היא אומרת. היום אני לובשת מעליו חולצת פוטר או

ביעי להריונה: עליתי 7קילו בלבד.

פינצ׳י נראתה מטופפת על המסלול
בקלילות ובאלגנטיות, גופה החטוב
(המשך בעמוד )56

שמלת מיני. בבית אני מרשה לעצמי להסתובב בנה.
למטה: פינצ׳י בבגד״ים טטרץ׳ ,הנמתח לפי גודל הבטן.
היא משכימה קום בכל בוקר, וממהרת לשחות בבריכה.

ןןןו 0ךיךן | 1ן ך זמש בגיזרה ישרה, שקנתה פינצ׳י אצל המעצב
1111 11 7 / 1 11/גי פולופ, משמשת אותה גם בהריונה. מתחת
לבטן חגורה או בלעדיה. בתצלום: עמי משקה את פינצ׳י בפנטהאוז.

2885

תשבץ

.הבת השלישית של פן.
(המשך מעמוד )33
אמא ולא אליי. הוא פשוט לא ידע מה
זה, לא היה לו מאיפה ללמוד. הרי גם לו
לא היתה ילדות.
״הוא גר עם אמא שלי כי יום אחד
הוא התחתן איתהי. אני לא יודעת כמה
הוא אהב אותה ביום נישואיהם, אבל
אני יודעת שכל יום הוא התאהב בה
יותר ויותר. אי־אפשר היה לא להתאהב
באשה הזאת. היא לא היתה בן־אדם
רגיל, עם חסרונות ויתרונות. היא היתה
מלאך שהקדיש את חייו לדבר
הכי־יקר בעולם, לבעלה, ואם נשאר
משהו, אז גם לי.
״הם אף פעם לא רבו. מה שאבא
אמר זה מה שאמא עשתה. הוויכוחים
היחידים ביניהם היו על פוליטיקה.
בתקופה שהוא היה קומוניסט והיא
מפ״מניקית. זה הזיכרונות מהילדות
שלי. עוני, מחלות, הקרבה בלתי־אנושית
מצד אמא שלי והרבה מאוד
איסורים, כי אבא היה קפדן. הייתי
ילדה קטנה־זקנה.
״היום, ממרחק של שנים, כאילו
הייתי צריכה לשכוח את כל הדברים
הקשים ולזכור רק את הדברים הטובים,
אבל זה לא כך. אני יודעת שמה שאני
מרגישה היום הוא נכון, דווקא מפני
שלא שכחתי כלום. והיום אני יודעת
שבתוך החיים הקשים האלה, איכשהו
בגלל האווירה, קיבלתי עושר מסוים.
קשה לי להסביר את זה, אבל הצדדים
היפים באישיות שלי — התגבשו אז׳.

מאת
אביגיל ינאי
מאוזן:
)1המקום השלישי בחשיבותו
בעולם המוסלמי; )5בחור חמד
שכזה, המוותר על המשרה
הכבודה; )10 זז ממקומו; )11
צאצא; )13 זריז, פעיל; )14 כבל:
)15 בסולם התווים; )16 בתר; )18
נוזל החיים; )20 תופעה בלתי
משתנה בטבע; )21 אילפס
לטגון; )22 רוח רעה ומדקה; )24
מגזע שם; )25 מספר העיקרים
שקבע הרמב׳ם; )26 ניחא, לו יהי
כן!; )28 אחת מערי המקלט
בישראל כתחום שבט אפרים;
)30 נחיצות רבה )31 :יק שרוף;
)32 בהשאלה — גמול, שכר על
מאמץ; (34 ענן שמים; )35 מה
שהיה לביאליק בגנו; )38 שעור
טוב; )39 בת־קול; )41 חומה; )42
הנח! )43 אלוהים; )45 חתיכה;
)47 שביל; )48 כיח, ריר; )50 צמח
בראשית צמיחתו; )51 אדמת
טיט; )52 בעליו הראשון של
מערת המכפלה )54 :תר ובדק;
)57 נתק; )61 אות החבור; )62
מצוקה )64 ,אחי קין והבל; )65
מקל הכביסה )66 ,איבר בגופנו;
)67 דורון; )69 הגה רעיון חדש;
)70 ודאי; )72 שאינו נושא פרי;
)74 בסיס, יסוד; )75 פחד; )77
חבל ארץ במצרים 78 גמגם,
התבלבל )81 :יחידה צבאית
המצליחה ״מעל למצופה׳; )83
מפתן; )85 נהר באיטליה; )86
צמח בר בעל פקעת, עליו
גדולים ודמויי חץ; )88 הוראה;
)89 קציצת בשר; )91 מכיון)93 :
הבנה, ידיעה; )95 שמש; )96
צעיר עזים; )98 נחלש; )100 מזק
משמים; )102 נקי מעוון; )103
מילת ברירה; )104 ההר שעליו
שכנו אפולו והמוזות; )105 אשת
אודיסיאוס הנאמנה.
מאתך:
)1הרמה, טלטול; )2אל מצרי;
)3תבנית של אדם או בעל חיים;
)4מטבע מן המזרח הרחוק; )6
צדיק תמים בדורותיו; )7אסון; )8
סוד; )9נורמה, סטנדרד; <12 זרם;
)15 חוג צמחים שגידולם אטי,
הפוכם — בכיר; )16 בירה
באירופה; )17 חלק מלבושו של
הכהן הגדול; )19 מחזה חדש
הנתון במחלוקת; )20 אבי הבעל;
)21 אמנות ההבעה של רגשות,

הביתה
^ בבל לילה

ע׳י תנועה; )23 די לו ברמז
(ר׳ת); )24 הביע, סיפר; )26 אחד
ממיני הבהמה הטהורה (שמואל
ב׳ ז׳ י׳ג<; )27 ירחון לנשים; )29
שמה העברי (ר״ת) של חברת
אליאנס להשכלת יהודים; )30
כברה גדולה לניפוי גרגרים; )33
גז אלמתכת מקבוצת ההלוגנים;
)34 צרעת; )36 שגור בפה; )37
מקום החבור של חלקי אברים
בגוף; )40 משבטי ישראל; )41
טבעת לסימון בהמות )44 :בכיה;
)46 סימון על בגד; )47 משענת;
)49 צמח המשמש גם כתחליף
לקפה; )50 נעקר, נתלש; )53
אספקלריה; )54 אחד משמותיו
של יתרו; )55 רב ספרותי; )56

תואר לנכבד מוסלמי; )58 אביון;
)59 מי שיש לו מה שיש, בכמות
מרובה; )60 כח רב; )62 נצח; )63
סופר יהודי(ש׳מ); )66 יין האסור
בהנאה ( )68 ;)3,3שעור ההשג המאמץ לעומת בעבודה שהושקע בה; )71 קנה; )73 כלי
זין עתיק; )76 בן־אדם; )78 מי
שקומתו הקטנה; )79 החלק
בתלמוד העוסק בדינים וחוקים;
)80 ילדים; )82 סיום; )84 כניסה;־
)85 גורל; )87 קריאת צער; )90
אל הבית וההגנה לרומאים; )92
שודד, ליסטים; )94 נטל; )96
מקום נמיר מאד; )97 אם כל חי;
)99 מיניסטר; )101 מילת זרוז;
)102 חיל בצה׳ל; )103 חרון.

המכון הישראלי לספרות
נשים קוסמטיקה ופדיקור

דיאכוז
קורסים ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
תוצאת שיעד בחשמל לצמיתות (אפילציה)
סלון ומכון יופי
תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה
הכנת כלות
מחירים עממיים * שרות מעולה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 ;226066 )4

חן טרמפ לחייל

^ ני היכרתי את סינילגה
\ £כשהיתה כבר נערה צעירה, ויחד
איתה הייתי באה לבקר את פן ואת
רחל. גם בגיל מבוגר, שבע־מחלות, היה
יפה־תואר. בתקופה ההיא סינילגה
ואבא שלה כבר היו חברים.
החברות הזאת התפתחה לאט־לאט.
הם היו יוצאים ביחד להצגות בכורה,
לבתי־קפה, כי רחל תמיד היתה עייפה
מעבודתה הקשר״ ובלב־ליבה הודתה
לבת על שהיא יוצאת עם אביה
ומשאירה אותה לבדה בבית. כמו שאני
ראיתי את זה, כבן״אדם מהצד, זו היתה
התקופה היפה ביותר של המישפחה.
״אבא ואני התחלנו להתחבר, כשיום
אחד בבוקר הוא קם וגילה שהילדה
הקטנה שגרה איתו בבית נעלמה,
ובמקומה הגיעה נערה צעירה. מאוד
דומה לו, בצורה, בעקשנות, ברצון
הוויכוח׳.
הם התחילו לנהל שיחות ארוכות
ביניהם, התקרבו מאוד האחד לשני
וכשהכל היה כל־כך יפה, התחילו
להגיע אליה הרכילויות על הרומאנים
של אביה. רכילויות שהילכו בתל־אביב
שנים רבות, אבל היא, כילדה, לא
שמעה אותם.
״זה היה סבל להיות בבית ולחשוב
עם איזה אשה הוא מבלה עכשיו.״ היא
לא דיברה על זה עם אמה, אבל ידעה
שגם היא סובלת. היו ימים שהיא שנאה
אותו ממש.
ואז, יום אחד, סיפרו לה שראו את
אביה ביום מסויים הולך מחובק עם
אשה צעירה, והוסיפו רכילות כהנה
וכהנה. סינילגה ידעה שבאותו ערב
מסויים היא היתה עם אביה ושכל
הסיפור מצוץ מן האצבע. רק אז הבינה,
שלפחות חלק מהסיפורים אינו אמת.
הבינה פיתאום שבזמן ההוא, אשה
שהיתה מספרת שהיה לה רומאן עם פן
— המניות שלה עלו. אז הן סיפרו, אם
זה היה או לא היה. היא אפילו אינה
זוכרת אם שיתפה את אמה בגילוי הזה.
רחל כאבה את הכאב של כל
הבגידות, אותן שהיו ואותן שלא היו,
והמשיכה לאהוב אותו בלהט ובעוצמה
שאינם קיימים אצל בני אדם רגילים.
היא.היתה היחידה שידעה שכל לילה
פו חוזר הביתה.

איו שיפוצים
^ אהרי המוות

**ל התקופה שבה היה מוחרם
? על־ידי אגודת הסופרים, בגלל
* לפני בן היה פן נשה לבלה,שילדה
לו א ת בתו הבכורה, זרובבלה.

היותו קומוניסט, לא אוהבת סינילגה
לדבר ,״זו היתה אחת התקופות הקשות
ביותר בחיינו.״ היא גם אינה מבינה
בדיוק איזה מן קומוניסט הוא היה— ,
כשכל־כך שנא את סטלין.
פעם, כשהלכו פן וסינילגה
ברחובות מוסקווה(הזמינו אותם לשם),
אחז בידה ואמר לה :״כאן לא הייתי
מגיע לגיל .25 היו הורגים אותי׳.
אבל התקופה ההיא עברה. באו אליו
וביקשו ממנו לחזור לאגודת־הסופרים.
״אולי הם הבינו סוף־סוף שקודם־כל
הוא היה ציוני גדול׳.
את שנותיו האחרונות בילה במיטה
בבית, או במיטה בבית״חולים. עייף,
חולה, שבור. קטוע שתי רגליו. למרות

הכל, לא רצה למות. רצה לגמור לכתוב
דברים שהתחיל. קיווה ששוב יצא מזה.
ביום שהבין כי אין לו דרך חזרד״ קרא •
לסינילגה, אחז בידה ואמר לה :״יש לי
בקשה אחת גדולה ממך. כולם זוכרים
אותי גבוה כזה ויפה, ואני חושב שככה
האנשים שאוהבים אותי היו רוצים
לזכור. עכשיו אין לי שתי רגליים.
התקצרתי. תעשי משהו שבזמן הלווייה
שלי יורידו אותי אל הקבר מלוא
קומתי.״ סינילגה לא יכלה למלא את
בקשתו. אין שיפוצים אחרי המוות.
״כשאבא מת, כבה האור בעיני אמא
שלי, ועד יומה האחרון לא שב שאליה
היא התגעגעה אליו וחיכתה כמעט
בקוצר״רוח להצטרף אליו. כמו
בחייהם, הם קבורים עכשיו זה לצד זה,
אבל עכשיו בשקט, בלי סקנדלים, בלי

הבת סינילגה
השמש זורחת כל יום מחדש
רכילויות, בלי עוני וצער. על אבן
הבזלת שמכסה את אבא שלי כתוב
״אדמה, אדמתי, רחומה עד מותי׳ ועל
האבן הירושלמית שמכסה על אמא
שלי כתוב ״הרחומה מכל והתמימה
מכל׳ (שורה משיר־אהבה שכתב לה פן,
ושתיאר אותה יותר מכל התאורים
שבעולם).
״באזכרה האחרונה עמדתי בין שתי
המצבות ונזכרתי במאות האנשים
שבאו, להלוויה וכבר לא באים
לאזכרות. אבל, במחשבה שניה, זה
בסדר. החיים נמשכים, אנשים נולדים,
השמש זורחת כל יום מחדש. וממילא
האנשים שאבא ממש אהב ושהיה רוצה
שיבואו לאזכרה שלו, הרי שוכבים
כולם על ידו — שלונסקי, אלתרמן,
חלפי, מסקין, מרגלית, אריכא ועוד
חברים׳.
אבא של סינילגה מת. המשורר
אלכסנדר פן לא מת. הדברים שהוא
כתב ישנם בספרים, אפשר לקרוא בהם
ולשמוע אותם מושרים ברדיו. פן
השאיר חותם על ארץ־ישראל, השאיר
שירים, השאיר ביקורת תיאטרון,
השאיר זיכרונות להרבה אנשים,
השאיר חמישה נכדים ושלוש בנות.

דניאלה שמי

הורוסהוס מרים בנימיני

מזל החודש:

ה דל י ים הם
בערי כושר
אבחנה מעולה, מסתגלים ואוהבי־אדם
בבית ה־11 ממוקם מזל דלי
בגלגל״המזלות. בית זה מתייחס בעיקר
לעניין ידידויות וההתייחסות של האדם
לחברה. מזל דלי הוא החברתי מכולם. בני
מזל זה זקוקים לחברה כאוויר לנשימה. לא
לכל המזלות נחוצים חיי״החברה במידה
שווה.
כאן ננסה לראות מהו יחסם של שאר
המזלות לעניין זה.
דלי כאמור החברה והחברים זה ס ם החיים
עבורם. בגי מזל זה מסתגלים לכל מקום

רעיונות חדשים מתחילים להעסיק את
* מחשבותיכם. אלה קשורים בעיקר לתחום

המיקעועי והכסכי. לגד

רות שבקרוב תוכלו

להתחיל לממש אותם,

כרגע כדאי להמתין

ימים אחדים. רק מה-

18 בחודש כדאי לכם

להתחיל לפעול. עד אז

יעכבו אתכם מחלות או

בעיות אחרות. כאמור,

קיימת הדגשה מיוחדת

על כל מה שקשור
** לכספים; אפשר להתחיל מחדש, מסתמן
* כיוון שוגה לחלוטין. אל תיצמדו אל העבד.

* מבחינה מיקצועית נראה שעומד לחול שיפור

* מה במצבכם, אולם עליכם לחיות מאוד
* זהירים, כדאי שתשימו
לכמה גורמים:

* ראשית, י חסי ם שבין
* אדם לחברו הם נקודה
רגישה מאוד בימים
אלה, ו אתם נוטים
** לחזור ולשגות באותה
תאבדו

* טעות.
* סבלנות, רצוי להסתיר
יחס עויין לעובדים 8 1 3 3 $ 3 1
אחרים. ובכלל, כל מי
* שבא איתכם במגע. נסו להתייחס אליו

באדיבות. כי זה עלול לעכב התקדמותכם.

דפוסי מחשבה חדשים יעזרו לקדם ענייני
קאריירה או עיסוקים של שעות הפנאי.
אינכם חייבים לשנות
מקום עבודה, אך יש
מקום לשנות את סדר
השעות או את הימים.
ברגע זה כדאי לשפר
את התנאים. המין
השני יעסיק אתכם
במיוחד בימים אלה,
שכן אתם יותר מושכים
מתמיד בתקופה זו.
נשים בנות תאומים,
תוכלו להרשות לעצמכן לקנות בגד חדש
בסגנון בלתי״רגיל, זה עשוי לחולל פלאים.

ומסתדרים כמעט בכל התנאים בזכות
התכונה הבולטת שלהם -אהבת האדם.
לכל מקום שאליו הם מגיעים הם מתיידדים
עם מספר רב של אנשים מטיפוסים שונים
ומשונים, בדרך כלל בנסיבות מוזרות ובלתי
מקובלות. לבני דלי כושר אבחנה מעולה.
הם מכירים גם את הצד הפחות נעים בכל
אדם, אולם זה לא גורם להם להתרחק ממנו.
הם מקבלים כל אחד כפי שהוא ויודעים
להוציא את הטוב מכל אחד.
דגים להתיידד עמם זה קל -הם כל כך
סימפטיים, חביבים, חייכנים, חולמניים
ומקסימים. אך לשמור על ידידות ממושכת
ויציבה זה כמעט בלתי אפשרי. הדואליות
שבמזל זה מקשה על ידידיהם להבין אותם.
לעולם אי אפשר לדעת איך הם מתכוונים
להגיב. לזכותם יאמר שגם הם אינם יודעים
זאת. הם משאירים את ההחלטה למצב
הרוח השולט בהם באותו רגע. רגע אחד הם
יאזינו לך, ישתתפו בצערך ויהיו מוכנים
להקריב את נוחותם, כספם ואפילו את
עצמם למענך. רגע לאחר מכן -יתכן שיתנו
לך מכה מתחת לחגורה. אם תרצה להתיידד
עמם עליך לקחת את הסיכון ולקבל את
הדבש עם העוקץ.

טלה
הם מתיידדים על נקלה, הם אינם
מסובכים או מורכבים. כפי שהם מתנהגים
כך הם מרגישים. ילדותיים, משתוללים
ומתלהבים. החברה אוהבת אותם וסולחת
להם. אם מישהו מתכנן טיול, שייט,קייס או
כל דבר שיש בו טעם הרפתקה, הם יהיו בין הם להצטרף. שיסכימו הראשונים
משעשעים אולם האימפולסיביות שלהם
עלולה גם לפגוע. הם לא תמיד שומרים על
טקס, ואומרים מה שבא להם. זה מסבך
אותם לא פעם במריבות שכלל לא התכוונו
לפתוח בהן. אולם סוף מעשה במחשבה
תחילה ואת זה קשה ללמדם.

בני מזל דל
זקוקים לחבוה
כאוויר לנשימה
וחברים עבורם
זה סם החיים
גם אינו שייך לאותם העוזבים את הבית כדי
לחפש להם חברה. מי שמעוניין בחברתם
יודע שהם מעדיפים שיבואו אליהם.
השוורים קושרים קשרים קבועים ויציבים,
ואינם ממהרים להתקשר. אותם האנשים
יבקרו בביתם שנים על שנים ויהנו
ממיטבחם וממיזגם הנוח.
השוורים מקבלים את ידידיהם, אינם
ביקורתיים כלפיהם, נמנעים מלהסתבך
ומעדיפים להיות המאזינים ולא הדברנים.
כשאין להם נושא מיוחד שיש טעם לדון בו
הם יסתפקו בכירסום דיברי״מתיקה, תוך
כדי האזנה לדיברי ידידיהם הקבועים.

תאומים

מובנות לכולם, הם ימצאו מספר מילים בכל
שפה ויפתרו את הבעיה.

החברים של בני מזל סרטן הם אותם
החברים הישנים מהגן, העממי, התיכון,
הצבא והאוניברסיטה. לאלה מצטרפים בני
משפחתם ולפעמים אף השכנים או ידידי
המשפחה הקרובים ביותר. הסרטנים
מעדיפים לארח את כולם בביתם. שם תמיד
תמצא דודים, שכנים, בני דודים ואנשים
מבוגרים וקשישים שמשפחתם המקורית
שכחה אודות קיומם. אגב, לכולם יש די
מקום במטבח. נוח להמצא אצל הסרטנים.
הם חמים, סימפטיים ואיכפת להם. הם לא
כופים עליך דבר ולא דורשים ממך כלום.
שב, תאכל, תהנה, תשמין מעט ותחזור
הביתה נינוח ומדושן עונג.

השור אינו מחליף חברים במהירות, הוא

הם כשאר אחיהם ממזלות האויר,
מרגישים נוח בחברה. הם משתלבים בה
ללא כל בעייה כשהם מציגים דמות זו או
אחרת. הכל מותאם לחברה שבה הם מבלים
באותה העת. הם נותנים הרגשה שהם
מבינים את כולם אולם הם נשארים
מרוחקים כשהם זורקים בדיחות והערות
מהצד. הם אינם המנהיגים בחברה אלא
.ליצני החצר״ .הם חקיינים מעולים ודואגים
שלא יהיו רגעים מתים או שתיקות מביכות.
הם מסייחים בין כל האנשים ואם יש בעייה
של חוסר תיקשורת בגלל ריבוי שפות שאינן

(המשך בעמוד )62

בעיות כספיות יטרידו אתכם במיוחד ב־15
וב־ 16 בחודש. אל תחתמו על חוזים. או על
מיסמכים חשובי באו ת
ם ימים. פתרונות שיימצאו
אז אינם יכולים
להיות טובים. מה־18
בחודש הדברים ייראו
אחרת. יתכן שתיאלצו
לבצע נסיעה קצרה, כדי
להפגש ע אדם שיש
בידיו הצעה מעניינת.
רצוי לצרף א ת בת או בן
הזוג לפגישה זו. כדאי
לייחס חשיבות מיוחדת לצורה שבה ה ם
רואים א ת העניין. בשטח הרומנטי: סיכוי,

נראה שבתקופה זו תוכלו לפעול רבות כדי
לשפד א ת מצבכם הפיננסי. ידידים יעזרו
לכם בכך. רעיונות
בלתי שיגרתיים ולגמרי
לא מקובלים עשויים
להוציא אתכם מתוך
אתם
ה״בוץ״ שבו
שקועים ברגע זה. שימו
לב במיוחד לבני מזל
דלי. אלה אמורים
לעזור לכם ולקדם
אתכם לקראת תקופה
יותר טובח. פגישה
חשובה עם מישהו או מישהי שנקבעה לסוף
השבוע, עלולה כעת להידחות. אל יאוש.

אי־הבנה ביניכם ובין ידידי עלולה
להראות חרבה יותר גרועה מכפי שהיא
אמורה להיות. אל
תגיבו בקיצוניות תנו
לעניינים להתבהר ורצוי
שלא ת אמרו דבר. מיום
ראשון אתם אמורים
ממש להנות. כעת תוכלו
לחציע רעיונות ותוכ ניות
לאנשים שאליה
את ם קשורים. חיי־החברה
יהיו הרבה יותר
מהנים ופוריים. נסיעות
שאתם מ ת מני ם תחיינה מוצלחות ומהנות.
בסך הכל, העניינים עולים על פסים חיוביים.

לקראת סוף־השבוע תרגישו את עצמכם
לחוצים וכבדים. מצב־הרוח לא יהיה מן
הטובים. שום דבר לא
ילך בצורה פשוטה. חכו
כמה ימים, זה יעבור
ותרגישו שוב יותר טוב.
מבחינה בריאותית אתם
רגישים מאוד
ומטים לחלות במהי רות.
בני מישפחה,
הורים, אחים או אפילו
שכנים מבקשים את ומעכבים עזרתכם,
אתכם. עליכם ללמוד לסרב. אתם חייבים
לעשות לעצמכם את חשבון הכדאיות.

ימים קשים במיוחד צפויים ל קר א ת סוף
חשבוע. עליכם להתחשב יותר בבני
המישפחה ובכלל עם
האנשים שעימם את
חיים, ברגע זח הכל
קשה. אנשים אינם ס לחניים
כלפיכם ואתם
לא עושים דבר כדי
להצדיק את עצמכם.
מיום ראשון, ה־ 8ג
בחודש. תרגישו הקלה.
22ב או ק טו ב ר
תהיו יותר חופשיים
לפעול ולבצע את מה
שתוכנן ולא יצא לפועל. במקו העבודה
מסתמנת תוכנית חדשה, אל תחששו ממנה.

בימים רביעי וחמישי קיימת נסיה
להסתכסך עם כל טי שבא איתכס במגע. אל
תגיבו בקיצוניות, זה
עלול להזיק לכם. נטיה
לפתח כאבי-ראש או
מיגרנות נראית בימים
אלה. אל תעמיסו על
עצמכם יותר מדי
עבודה. רצוי לתכנן
סדר־יום שקט ולצאת
לחופשה קצרה של יום
או יומיים. עיכובים
בתוכניות עלולים לצוץ
לפתע במקום העבודה. אל תתרגזו, המתינו
ימים אחדים והכל שוב יסתדר לפי רצונכם.

ש 1ר

נסיעות שתבמתם להשבוע עלולות שלא
לצאת לפועל. אל תתעקשו לצאת, א ם נוצר סיבה בגלל עיכוב כלשהי. לכאן מתאימה
האימו־ה: כל עיכוב
לטובה. אותם שכן
נוסעים, חייבים להיות
זהירים ועירניים
נהגים אחרים עלולים
לסכן אותם. יש נטייה
מיוחדת להפצע. א ם כי
לא בצורה קשה, א ן
אפשר למנוע זאת. אתם
חייבים להרבות במנוחה בימים אלה. שכן

ביקור של ידידים או קרובים מחדל עלול
להתעכב, אך לא להתבטל. נסיעה שתכננתם
עלולה לא לצאת לפועל
כעת, אך זה יצא מאוחר
יותר. בשטח הכספי
מתגבשים רעיונות חד שים,
כדאי לחשוב על
שינוי בשטח המיקצועי.
זה יעזור לכם לשפר את
המצב. אנשים שבהם התקדמותכם תלויה
יהיו יותר גלויים ויותר
ברורים בתקופה זו.
כדאי לנצל זאת ו״לתפוס־ אותם לשיחה
בארבע עיניים. הדברים חייבים להאמר.

עליכם להחזיק מעמד עוד השבוע, שכן
מהשבוע הב א מצבכם יהיה לל א ס פק יותר
קל. אך ברגע זה נראה
שהכל פועל נגדכם.
החשוב לכ ם מכל הוא
מצב בריאותכם. שימו
לב למה שקורה אתכם,
גשו לרופא ורצוי למלא
אחר הוראותיו. אל
תזלזלו בדברים. בני
ן מישפחה נוטים ג ם הם
| 3 3לחלות ויתכן שיחיה י עליכם לבלות בבתי־חולים
או בבתים של קרובים או הורים
מבוגרים. ה־ 18 בחודש ישמח א ת הרווקים.

ווו סטיואוט מתגרש ג׳
האשת הרומנטית ביותו בעול
המלו חוסייו לבויקות
ג׳ול כויסטי לבית הלבן

השחקנית לים אול מן פתחה תערוכה בת 1226 ציורי־ילדים
בסראייבו שביוגוסלביה. הפעם לא היה זה מעמד מוסרט כי אם מעמר
חגיגי יוצא״דופן, שהתרחש במציאות. אולמן משמשת כשגרירה של רצון
טוב מטעם ימסקו, ובתפקידה זה חנכה את התערוכה שנושאה: ספורט
בציורי ילדים גירושין כשמי־הנישואין של הזמר רוד
ס טיו ארט: רעייתו אלנה, שנישאה לו ב־ ,1979 מבקשת להתגרש
ממנו. לזוג שני ילדים — קימברלי ( )4ושון 3מישאל שערכה
קואנטרו — החברה הצרפתית לייצור ליקר ואפריטיף — לא התייחס
לטעם במשקה כי אם לטעם בכוכבים. החברה שאלה 500 עורכי
מאגאזינים שונים בארצות״הברית מי היו הדמויות הרומנטיות ביותר
בעולם עד כה. התשובה הנשית זיכתה את קתרץתם במקום הראשון.
היא היתה התגלמות הרומנטיקה, בהפרש נקודות עצום לפני קנדים
ב רגן וסוסיה לורן. מי כ אי לבא רי שני קו ב, הרקדן המהולל, נמצא
הגבר הרומנטי ביותר, ואילו מעוררים אחרים הם רי צ׳ א רד גי ר וסול
ניו מן. טוב שיש החלטה חד־משמעית הזמרת ש ר החליטה
לאמץ לעצמה קריירה חדשה ככוכבת־סרטים, אחרי שהעניין נשא חן
בעיניה (סילקווד); היא מועמדת לתפקיד נשי ראשי בסירטו הבא של
הכימאי סי ט ר (.הצגת הקולנוע האחרונה״) בו ג תו בי ץ׳ ,החוזר
לפרשת. איש־הפיל׳ ,אם כי בגירסה שבה איש־הפיל הוא נער מתגבר
שפניו הופכים, בתנאים מסויימים, למסיבה גרוטסקית. שם הסרט,
כמצופה המסיבה. אבל בוגדנוביץ׳ ומפיקו, מארטין סטראגר, מתלבטים
עדיין בבחירת הגיבור הראשי. בגירסה המוסרטת של איש הפיל הופיע
ג׳ון הרט. ובין מי שעיצבו אותו התפקיד על הבימה היה גם דיידויד
בדאי מירפאת קליבלנד מתמחה בנושאי־כתרים. אחרי המלך
דדאלד מסעודיה ונשיא ברזיל דואר באס טי סטה סיגואורחי,
קיבלה המרפאה את המלך חו סיין לסידרה של בדיקות הכוללות את
תקינות הפעולה של ליבו ותיפקודה של מערכת העיכול. אם כי חוסיין
הצהיר שאלה הן בדיקות שיגרתיות בלבד, הצהיר הארמון הירדני על
מחלת המלר בראשית החודש כעל •אולקוס מדמם אפשר ללכת
לאוניברסיטה ואפשר גם לעבוד כשחקן קולנוע ולהשתלם בשטחים
משטחים שונים. הנה, למשל, מל (.שנה בצל הסכנה״) גי ב סון —
השחקן האוסטרלי, יצטרך לא רק להשתלם במיבטא אמריקאי דרומי,
לקראת סרטו הבא הנהר עם סיסי ספייסק, הוא יצטרך ללמוד לשחק
בייסבול שוטרי הגבול בניצה, עיירת הנופש של חוף הריביירה
הצרפתית, נדהמו כשזמר הפופ האנגלי בוי ג׳ורג׳ הציג את דרכונו
וגילה את זהותו. הוא היה לבוש בשלמות באשה לכל דבר ומאופר
בקפידה. השוטרים לא הניחו לו לעבור בדרכו להופעה בסן־רמו, עד שלא
ביררו את הדברים עם מישטרת פאריס — שכן, לא די בכך שבוי נראה
כנערה לכל דבר, שמו האמיתי בדרכון הוא ג׳ורג׳ א ר דו א ד
למרות שקלאום סון בולו, הנאשם בניסיון כפול לרצוח את אשתו,
עריץ מסתובב חופשי, ללא מישפט, הוא נאלץ לוותר על כרטיס־החבר
שלו במועדון חברים אכסלוסיבי מפורסם ששמו חדר הקריאה של
ניו־פורט. הקבוצה המיוחסת מרוד־איילנד פירסמה זה עתה את
ספר־היוחסין שלה, ומי מופיע כחבר חדש במועדון אם לא הנסיך
אלכ סנד ר סון או רסב רג, שחשף את פון בולו וניהל את חקירתו וגם
העיד נגדה דרך רצינית ומכובדת לפנות לך מקום במועדון חברים

רונאלד דגו: תרגיל לקראח וניפגש היסטורי
ההצהרה המשותפת ניתנה. :ארצות־הברית וסין
מצהירות בזה על כוונתן לקחת על עצמן את האחריות
לשלום בעולם ״.כן־ אמר דאו ז׳אנג, ראש־הממשלה של
הארץ המאוכלסת ביותר בעולם, כשעמד ליד נשיא המדינה
בעלת העוצמה הגדולה ביותר בעולם. אמר יפה, ומצלמות
הטלוויזיה הנציחו את המעמד, שנראה בינתיים בכל רחבי
העולם. רק צלם אחד החליט שהתמונה המעניינת ביותר

נלקחה דווקא לפני הגיעו של האורח הסיני רם המעלה
לבית הלבן, אי־שם בערבות פארקווי, בין ויליאמסבורג
ליורק״טאון. לשם הגיע ז׳או ז׳אנג כדי להכין את עצמו
להצגה הגדולה בוושינגטון. הוא שהה שלושה ימים
לשיחות בלתי־רישמיות ולהתרשמויות אישיות בחברת
הנשיא רונלד רגן, והשניים שוחחו יותר על סוסים מאשר
על פוליטיקה. לא פלא שהם נראו שם עליזים ומרוצים..

גיואן קורינס:
הוום שר תנשיט

קלווין אחיה: נישואין מגנט ראשון
במשך 18 שנה.חיתה בחטא״ עם הכימאי דאן דראיי ולא הסכימה להתחתן.
ולפתע פתאום הודיעה השחקנית קלודין אחיה — אחת מנערותיו הראשונות
של ג׳יימס בונד ושחקנית קולנוע פופולארית בצרפת — שהיא נישאת לגבר
שאותו הכירה במיסעדת מאקסים, ושאינו פתוח להתלבטויות. סיטר ברנט
( )52 הוא תעשיין פלדה אנגלי, המנהל את עסקיו בארצות־הברית ובפאריס,
חליפות .״איתו זה היה כן או לא -ולא פחות מזה. לכן החלטתי כן ״.חתונת
השחקנית ואיש־העסקים תתקיים במקום הפשע, כלומר במיסעדת מקסים.

הרבה יותר קל לחיות בתוך
סידרת־טלוויזיה מאשר בצל אחת כזו.
הנה, לדוגמה, ג׳ואן קולינס,
המגלמת את דמותה של אלכסיס
קולבי בדינאסטי, נכנסה להיסטוריה
של להיטי אי־בי־סי עם התפקיד הזה.
ולא זו בלבד. ליפהפיה בת ה־ 52 היה
גם יהלום פרטי, בן ,36 בהיר שיער
משוודיה בשם סיטר הולם, שעסק
בעסקים בינלאומיים, ביניהם הברחת
יהלומים. בתחביב זה התפרסם עתה.
מה יקרה עכשיו, כשהאחראים לדמד
תה הציבורית של אי־בי״סי יעמדו
על יחסיהם של קולינם והולם, שאינם
לטובת צופי־הסידרה ובעיקר לא
לטובת דירוג הפופולאריות שלה? ומה
תעשה הכוכבת הזוהרת אם יסתבר לה
שהיא לא רק מפרסמת את בושם
הפירחח של רבלון־ — אלא גם חיה
עם אחד כזה?
העולם הזה 2424

גיורי וולטרס: הנר ההר מאמביציה אחח קטנה
זוהי גזלי וולטים. נראית טוב, לא כן? אבל העלמה
הצעירה איננה דוגמנית כי אם שחקנית, פנים חדשות על
הבד -ולא רק ירוקה, כי אם מוזהבת. כבר עם סירטה
הראשון, לחנך א ת ריטה, קיבלה את גלובוס הזהב,
כאילו לאחר יד, אבל יד־ביד עם השחקן מייקל קיץ.
האמת היא, שבתמונה זו נראית ג׳ולי חשופה הרבה יותר
משהיא נראית בסרט. הסרט מספר על ליזה דוליטל

בשנות השמונים׳,שבמקום למכור פרחים היא קוטפת
שיערם של אנשים הזקוקים לתיספורת מיקצועית.
הספרית ריטה, שהיא, כמובן, ג׳ולי וולטרס, ניצבת מול
מרצה שתוי לשירת שהוא, כמובן, מייקל קיץ. הסצינה
הגסה והאינטימית ביותר בסרט היא כאשר הספרית
הסכסית מורידה את הסוודר, ולא נגלה מה עוד, ונר
טלת בידה זוג מיספריים. לא לגלות מה היא עושה בהם!

וויפוטו: לא הנד רמש הנונסח
מישפחתו של השוטר לשעבר רוי פוטר אינה מישפחה מרובת־ילדים -
חמישה בלבד. היא מישפחה מרובת״נשים. שכן, רוי פוטר המורמוני נשוי לשלה
נשים, שמהן יש לו חמישה ילדים נחמדים. מי בדיוק נראה בתמונה? פוטר, ומימי
לשמאל: אשתו גזאן, אשתו מרי, ואשתו דנים; ילדיהם — ג׳רמי בן ודי
ואלרי בת ה־ ,6שרד! — בת השנתיים ותמי בת השלוש, שנץ בן השמונו
פוטר בן השלושים לא חשב שצריך להיות אחרת. הוא מורמוני כמו רבים מתושנ
יוטה, ולפיכך רק טיבעי הוא לשאת כמה נשים ולגדל בחסד ובשלווה את כ
הילדים.
הצרה היא שלא כולם חושבים כמוהו. .אנשים נוהגים לערבב צורת־חיים שלוו
זו עם צורת החיים הנהוגה בבית־הבושת במרכדהעיר,׳׳ אומר פוטר, ומתכוון לכ
שמרגע שבו גילתה מישטרת יוטה, בשנת ,1982 את נישואיו הרב־נשיים -
החליטה לפטרו. .מה שאנו עושים איננו מזיק לאיש ׳,טוען פוטר. .כל האנשי
במיסגרת מישפחתית זו הביעו את הסכמתם לכך, והעניין כולו מושתת על אמונ
ומסורת דתית מסויימת.״ פוטר אינו מסכים לכך שאנשים יערערו על חו?
אלוהים, ולרעתו לא הוא ולא עשרים אלף מורמונים אחרים מתושבי יוטה יסכיכ
לשנות את אורודחייהם, .קל לנו הרבה יותר לשנות את מקור הפרנסה ׳,הוא סבון

גיון מקנח: המבונית שבאה לשחק ונשאלה על המיגוש
ג׳ץ מקנ ת אינו מצטיין במזג סבלן וסלחני, בעיקר
לא כשמפריעים לו במישחק. פמישחק כפול שערך
במדיסון־סקוויר־גארוץ עם הפארטנר שלו, סיטר
סלמינג, הגיעה לפתע מכוגית־מישחק מכוונת על־ידי
שלט רחוק, ומי שהחזיק בכוונת היה בנו בן ה־ 4של

האלוף המוכתר ג׳ימי קונורס, ברט. ג׳ימי, שחיכה
בחוץ לתורו לעלות על המיגרש, התנצל, תה עזר
למקנרו לשמור על מצב רודדטוב לכל אורך המישחק,
שכן הוא ובן־זוגו זכו ב־ 34 אלף דולר בסיבוב התחרויות
מטעם וולוו, ועוד 100 אלף דולר בתחרות ליחידים.

ג־ורג־ 133־:1
צוות רענ״ן
ג׳ץ (,חניבעל׳) סמית, או בשמו
האמיתי ג׳ורג׳ ספרד — מי שכבש
לו מקום בצמרת עם צוות לעניין —
אינו ממהר לעשות בפעם הרביעית מה
שעשה כבר שלוש פעמים בחייו. אחרי
שלושה גירושין הוא מנהל רומן בלי
סוף עם השחקנית־הציירת אלכסים
אדאמם, הצעירה ממנו רק ב־18
ים. בעוד השמועות רוחשות על
על בימת־הצילומים, נראים
בני השנתיים של פפרד
מתבשלים על אש קטנה.
מעדיף פפרד לא להביאם
רתיחה בטבעת־הנישואין?
ולם הזה 2424

רוכס ו״וו־ד לעלי: עצמאי ומרוצה
לא קשה לראות מי הוא בנו של מי — החייכן הצעיר אינו אלא דוכס לינל
דייוייד, בנו של לורד סנאדץ, בעלה לשעבר של הנסיכה מארגרט. האע
היא רעייתו הנוכחית של האב. רק לפני שנתיים עורר סקאנדל גדול כשהופי
למיסערת תיאטרון במעיל שהסתיר תחתונים בלבד. היום מעריכים אותו כאד
המועמדים הרציניים ביותר לנישואין וכאחד הנסיכים העצמאיים ביותר בממלס
יחד עם שלושה חברים נוספים הוא מנהל גלריה בלונדון(כתוספת לפרנסו

תופעה
תופעה סיפרותית רבת־עניין, החלה מתרחשת
בשנתיים האחרונות. סידרה שלמה של ספרים
שתורגמו לעברית, בשנות ה־ 30 וה־ 40 תורגמה
מחדש לעברית.
הספרים האלה עוסקים בנושאים פוליטיים־
אידיאולוגיים. ספרים אלה הם השרירים
האחרונים של הלבה האידיאולוגית, שאיפיינה
את התקופה שבין שתי מילחמות העולם.
אל מדפי הספרים של 1983ו־ ,1984 חוזרים
שמות כפרשת מאוריציוס; העולם של אתמול;
אוניית המתים; היהודי זיס והמלך פחם —
שמות שהשפיעו מאוד על דור הקוראים של
שנות ה־ ,30ה־ 40 וה־.50
סופרים נשכחים בחלקם, כמו: יעקוב

וסרמן, ליון סויכטוונגר, ב .טראוון, אם־
טון סינקלר, מרגשים גם את הדור החדש של

הקוראים.
מאחרי גל זה של תרגומים־חוזרים לעברית,
ניצבת, בעיקר, הוצאת זמורה ביתן.
על כמה מסיפרי העולם של אתמול, שראו־אור
באחרונה, מדווח נמר של נייר.

צוויג

סיפרו של סטיסן צוויג העולם של
אתמול() הוא ספר אוטוביוגרפי, המשמש
בתיעוד של תקופה, המספרת על עולם שהיה
ואיננו עוד.
בפרקים הראשונים של העולם של אתמול
מתאר צוויג את וינה, בירת הקיסרות האוסטרר
הונגרית שאיננה עוד, עיר שבה חיו בעירבוביה,
דמויות כתיאודור הרצל וקארל קראום.
צוויג, פותח בתיאור עולמו כתלמיד, וממשיך
בחיבור רשימותיו הראשונות, ומיפגשו בתיאודור
הרצל, שהוא בפרק הציוני הראשץ שלו, ומאמץ
עריץ באפשרות להביא להתנצרות פומבית של
כל יהודי אירופה, כדי לסלק את העוקץ היהודי.

(•)סטיפן צמיג -תעולסשל אתמול,-עברית:
צבי ארד; הוצאת זמורה ביתן; 317 עטודיס
(בריבה קשה).

העולם של אתמול הוא הספד ציני לאירופה
השוקעת, שדרכה מוליכה לעבר מילחמת־העולם־השניר*
אירופה שהלאומנות החולנית
מאפיינת אותה, אירופה, שלעולם לא תהיה עוד
מרכז לנאורות תרבותית.
צוויג, בדומה ליהודים רבים בקיסרות
האוסטררהונגרית ובגרמניה, ראה את עצמו
כאזרח העולם, ולא כיצור הכבול בכבלי
הלאומנות, תהיה אשר תהיה. בהדרגה, מוליך
העולם של אתמול את הקורא לעבר
ההתמוטטות הראשונה, הלא היא מילחמת־העולם־הראשונה,
המחריבה את עולם הביטחון
והתבונה היוצרת — הרס המוליך את צוויג
הבוגר לעמדותיו כפאציפיסט והומאניסט.
עמדות, שהן בבחינת עמדות מיעוט במרכז
אירופה של הלאומנות הגואה.
לקראת תום מילחמת־העולם־הראשונה,
פירסם צוויג את סיפרו ירמיהו, שהוא ספר
פאציפיסטי, הכורך את ערכי השלום של היהדות
(השפויה) לעמדות מעשיות פאציפיסטיות. ביחד
עם ידידו, הסופר הצרפתי רומן דולן, מנהל
צוויג, מציריך, מאבק בינלאומי למען השלום,
למרות שדות־הקרב עקובי הדם שבין צרפת
לגרמניה. תארו לעצמכם את עמום עוז
הישראלי, יושב עם מחמוד דרויש הפ־לסטינאי
בקפריסין, ויחד הם נאבקים כנגד
העימות הישראלי־פלסטיני.
אחרי מילחמת־העולם, התיישב צוויג בטירה
קטנה על הר הקפוצינים בזלצבורג, טירה
שכינויה בשנות וד 20 היה וילה אירופה, מכיוון
שמיטב אנשי־הרוח האירופים, למן ג׳יימס
גזים דרד תומם מאן, ארטורו טוסקאניני
ובלה בארטוק התארחו בה. ספריו של צוויג,
שהיה אז בשיא־תהילתו, נמכרו במיליוני
עותקים, ספריו הביוגרפיים נלמדו בבתי־הספר.
צוויג המצליח היה ציניקן פאסימי. כפי שלא
האמין בסוף ,1917 בשלום מתמשו שיבוא
לעולם, כן לא האמץ בשלום אפשרי בשנת .1933
לא היה פלא בדבר, שד״ר גבלם, שר־התעמולה
הנאצי, קרא את סיפרו של צוויג פושה, קודם
שהורה על שריפתו ושריפת שאר ספריו של
צוויג.
פושה, הוא התגלמות הציניות הפוליטית,
גירסה נפוליאונית של שר־מישטרה נוסח הדד
יוסף בורג, השורד בכל המישטרים האפשריים,

של הקצתה המיקצועית — מבעד למישקפיים
יהודיים קוסמופוליטיים ופעם היו יהודים בני גזע
נדיר זה) ,ולעיתים אך פציפיסטיים.

אריך מאריה רימאק.

השיגעון הגדול מביא את סיפור הגיוס ל מ לחמת
הטירונות. החזית הפציעה, בית־הספר
לקצינים, השיבה לחזית פציעת חזרה לחזית
ומפלה בשבי הרוסית לצידו של הגיבור,
מצויים שני גיבורי־מישנה יהודיים ובץ השלושה
נירקמת ידידות המעמידה אותם מול הנימות
האנטישמיות שנושאי הדגל שלהן הם הלויטננט
׳טטובינאק, קצץ פחדן שסורס והגפרייטר
(טר־ש) מאדי ,,מתעב היהודית שרק קודם
למותו מתברר שהוא עצמו יהודי־מוסר.
בסיפרו עוסק אביגדור המאירי בבדידות של
היהודי הקוסמופוליטי מול גיאות הרגשות
הלאומיים. המאירי חושף בסיפרו את מיכלל
זוועות המלחמה, המוות, הרעב ההמוני, היהירות

פאציפיסט, הומאניסט, פסימיסט
עד שהוא מוכר את צרפת לידיה של גרמניה.
צחוק הגורל הוא, שביום שבו שרפו את בניץ
הרייכסטאג בברלץ, הוקרן במרחק של כמה
רחובות משם, סירסו הסוד הבוער. בימים
שאחרי השריפה עברו במקום עוברי־אורח, שהיו
נעצרים ליד לוח־המודעות של בית־הקולנוע
ומגחכים, עד שהד׳ר גבלס הורה לאסור את
הקרנת הסרט.
בשנת 1934 התנבא צוויג פומבית על
מילחמת־עולם חדשה העומדת לפרוץ. הוא מכר

בסיפרותנו

החוויה הישראלית
בדומה לתופעות־תרבותיות אחרות, יוצא גם
שכד הסיפורת העברית המקורית של שנות ה־20
וה* 30 מקופח, במהלך הנוסטלגיה־הם יפרותית,
שהחלה כובשת לה אחיזה על מדפי הספרים של
( 1984 ראה: תופעה).
בימים אלה, של מילחמת יש־ברירה, בולט
מדף־הספרים הישראלי בחסרון מהדורה חדשה
של סיפרי־מילחמת־העולס־הראשונה של אביגדור
המאירי השיגעון הגדול ובגיהינום
של מטה, המספרים את חוויותיו של קצץ יהודי
במילחמה ובשבי.
שגי הספרים, המתארים את זוועות המלחמה
מ״נקודת ראותו של קצץ עברי ובים ברותם
האגטי־מלחמתית לבמערב אין כל חדש של

לוטה וסטיפן צוויג לפני התאבדותם בברזיל

בדידות היהודי הקוסמופוליטי

בבגיחינום של מטה מנמר המאירי סיפור*
נדודים של שני יהודים ושני גויים שנסתפחו
אליהם בעטיו של השבי הרוסי. הארבעה נודדים
על־פגי רוסיה הגדולת ומגיעים למחנות־השבדים
בסיביר. המספר מוליד את גיבורו
המאוד אוטוביוגרפי, בץ ביצות האנטישמיות
החשוכה ברוסית אנטישמיות המביאה את
הרוסים להאמץ שהיהודים אשמים בכל צרותיהם:
פשוט מאוד, אבא שולח מ ת נו לטבח לעזאזל,
היהודים מקבלים מיליונים בעד נעליים לחיילים
ומשאירים את חלינו יזמים בקוד. כדי
שיתפגדו מאליהם. בלי תותחי הגרמנים...
בשני ספריו יצק אביגדור המאידי סיגנון של
רומן מלחמתי עברי, סיגנץ שלא נמצאו לו
יורשים בסיפורת הישראלית החדשה, שבתיאורי
המילחמה שלא היא הומוגנית, חסרת תחר
שות־אמת, מגייסת את עצמה לשירות אלה
השולחים את החיילים ליהרג במלחמה.
בעידן זה, שבו מתחילים מדפי הספרים
להתמלא באותם מאיים גדושי אידיאולוגית
ומאבק למען עולם טוב יותר, המתורגמים
מלשונות אירופה, שוב חחרת וגישנית הדוגמה
המכאיבה של אץ נביא בסיפרותגו, דוגמת
הממשיכה ומשכיחה את ספריו של אביגדור
המאירי, שהיה המייצג הבולט ביותר בתרבות
הענדית, של דוחות האנטי־פלחמה הללו.
תיקוותי, כי המילים או לפחות אחד מחת
ימצאו לנכון לפרסם מהדורות חדשות ועממיות
של סיפרי־המלחמה של המאידי.

את טירתו ועבר להתגורר באנגליה. הוא הקדים
את היטלר בכל צעדיו. כשדרכונו הבריטי בידיו
נסע לארצות־הברית, ומשם המשיך לפטרופוליס
שבברזיל.
חודשים אחדים אחרי יום הולדתו ה־60
התאבד סטיפן צוויג ביחד עם לוטה, אשתו
הצעירה.
בהעולם של אתמול כלולה פרספקטיבה
מלאה למהלכי ההתבהמות של התרבות־המערבית,
מהלכים שהוליכו לאותה שואה איומה,
שהביאה לקמילתה של התרבות האירופית.
סינקלר ספריו של אפטון סינקלר היו עבורי, כבר
בימי נערותי, מתכונת סיפרותית נגדית לרומן
האמריקאי המתקתק. תיאורי בית־המיטבחיים
בשיקאגו בסיפרו הגיונגל(*) פתחו צוהר לעולם
הפרולטריון של ארצות־הברית, עולם מזעזע עד
אימה.
באחרונה ראתה־אור מהדורה עברית חדשה
של סיפרו המלך פחם מהדורה שהחזירה
אותי לחוויה שחוויתי בקריאת הגירסה העברית
הראשונה של הספר
בהמלך פחם, שפורסם בשנת 1917 בארצות־הברית,
תיאר סיגקלר שביתה במיכרה־פחם
במדינת קולורדו. הרומאן, בעל המגמה
הסוציאליסטית, הביא לשיפור מצב הכורים
בארצות־הברית של אותם ימים.
המלך פחם הוא סיפורו של האל, בן
המעמד־העליון האמריקאי, המבקש להתקבל
לעבודה במחנה־כורים, במטרה ללמוד את ס
ולהושיט להם עזרה. עד מהרה מזדעזע
ממצבם של הכורים, החיים בתנאי כפייה1
מחפיר. למשל: המאזניים השוקלות את כ

(•) אפסון סינקלר -הג׳וגגל; ע
ראובני; הוצאת מצפה(בריבה 7
אפסון סינקלר -תסלך
חיים גליקשסיין; הוצאת
עמודים(בריבה קשה).
אפסון סינקלר -
אפריים ברויידא; הוצאת מצפה.

הפחם שהם כורים, מזוייפות, והם מקבלים פחות
שכר מהמגיע להם.
כאשר מתרחשת מפולת במיכרה, מגלה האל
את המחסור באמצעי בטיחות מינימאליים,
שבעלי המיכרה חוסכים מכיסם ומפועליהם.
עולם של צמיתי פחם, שגורלם אבוד מראש.
האל, שבעבר הרחוק למד על המתרחש
במיכרות־הפחם מקריאה בעיתון, מטיף למרים
את הצורך בהקמת איגוד ובשביתה. הוא נימנה,
כמובן, עם מארגניה של השביתה: האל קרא
לפניהם את המיסמך שהוכן אמש. הם דרשו את
הזכות להתאגד בלי שיפוטרו על כך. הם דרשו
בודק־מישקל שייבחר על־ידי העובדים עצמם.
הם דרשו שהמיכרות יחלפו למנוע ד תפד
צצויות והתחקו כיאות בקורות למנוע
התמוטטויות...
האל מגיע לעימות קשיח עם אביו ואחיו, שהם
מבעלי המיכרה, וממשיך ועומד על הצורך
בשיפור מצבם של הפועלים.
המלך פחם של סינקלר הוא ספר־מהפכני,
מהעולם של אתמול.
טראוון הוא לא שאל לתעודת־ימאי, לפינקס־תשלומים,
לדרכון או לכל תעודה אחרת. הוא
ידע שאץ לשאול שאלות כאלה ימאי העולה על
תיוריקוד. הם יענו.אץ לי תעודות• ,ואז לא יוכל
לרשום אותם, וליוריקה׳ לא יהיה צוות.
הרשימה זקוקה לאישור של הקונסול הקרוב.
לאחר שהאיש נשכר וכבר שט, לא יוכל
הקונסול לסרב או לאשר את שכירתו. אין
הקונסול מכיר רישמית אגיות״מתיט ולא
רישמית אץ הוא מאמץ שהן קיימות ...אץ
הקונסולים מאמינים בלידתו של אדם, אם אץ
תעודה מאשרת זאת שחור על גבי לבן. מה
נותר ממני לאחר שהפסדתי את שמי ואת
מולדתי? כודדהעבודה בלבד. ורק הוא חשוב.

מי מריבה

מגרמניה, וזמן קצר לאחר מכן החלו מגיעים
לעורכים ומו׳׳לים בגרמניה מיכתבים בחתימת ב.
טראוון.
טראוון, שכל יצירותיו הן המחשה של עולם
משוסע ואכזר, חיבר את ספריו במכסיקו. הנודע
בהם הוא אוצר הסייארח מאדרה שעובד
לסרט שבו כיכב השחקן האמם רי בוגארט.
אגדה הוליוודית טוענת, שכאשר הסריט הכימאי
ג׳ון יוסטון את הסרט במכסיקו, הוא שכר זקן
איום בתור יועץ־טכני. האיש, האל קרובס, הציג
את עצמו כשליחו של טראוון. יוסטון שילם לו
100 דולר לשבוע, שתמורתם העליב את הזקן
כאוות נפשו.
סיפור זה נשמע אמץ, בשל אותו סיפור של
אומץ־זהות, העובר כחוט השני בכל סיפורי
טראוון, וכדברים שאומר הקונסול האמריקאי
בפאריס למלח האמריקאי, גיבור אוניית
המתים: העובדה שאתה יושם מולי — אינה
מוכיחה שאכן נולדת...
כאשר קראתי לראשונה את אוניית המתים
הייתי בהלם. זה ספר המזלזל בערך קיומן של
מדינות ושל גבולות. ספר המולד את הקורא עד
לכדי אבסורד שבאבסורדים, באי־זכות קיומם של
גבולות. זה ספר הנפתח כסאטירה עוקצנית על
המיבנים הביורוקראטיים שהאנשים הקימו
במיסגרת המדינות, והופך עד מהרה סיפור ימי
מרתק, החושף עולמם־של בני־בלי־שם, השטים
על פני שבעת הימים.
אוניית המתים הוא מעין נבואה סיפרותית,
שקדמה ב־ 10 שנים לבריחה ההמונית מפני
הנאצים, בץ גבולות אירופה.
אוניית המתים היא גיהינום צף.
הספר כתוב בלשון פשוטה, בלא יומרות
סיגנוניות, אך באמינות, המחזיקה מעמד זה יותר
מ״ 60 שנה.
ספר מומלץ ביותר.
פוכטווער דומה שסיפרו של הסופר היהודי־גרמני ליון

רשימת הספרים, שתורגמו באחרונה בתרגום חוזר לעברית, עריץ אינה מייצגת את המיבחר
העצום של סיפרי העולם של אתמול. מצויים עוד ספרים רבים, הראויים לתרגום חוזר לעברית.
אחד הבולטים שבספרים אלת הוא סיפרו של ליאדנרד פראנק שלושה מתוך שלושה
מיליונים שהוא תיאור מדהים של התהליך
שעובר על החברה הגרמנית החל מהמשבר
שבא בעיקבות מילחמת־העולם חראשונד* דרך
המשבר הכלכלי ועד לעליית הנאציזם. ספר זה
עשוי להעניק חומר־חשיבה מדהים לישראלי
של עכשיו, לנוכח תוצאות מילחמות יום־
הכיפורים והלבנון, המשבו־הבלכלי העכשווי,
והתוצאות הפאשיסטיות המתדפקות בשערי־המדינה•
ספר
אחר, בעל איכויות לא פחותות, הוא
הספר למבוגרים של סופר־הילדים הנודע
אריך קסטנד פביאן שכיתרת־המישנה
שלו היא קורותיו של בעל מוסר. ספר זה
מביא באורח ציני ומלגלג, את עולמו הקרוע
והתמוה של בעל־מוסר גרמני, לנוכח המהלכים
העובדים על החכדודהגרמנית, במהלך התקופה
האבסורדית, שבץ שתי מילחמות־העולם•
פביאן זהו מסוג אותם ספרים, המומלצים לכל
אלת הניצבים לנוכח כל מה שעובר על החברה
הישראלית וחסרים את העח להתמודד בעוולות ספר נוסף. שהגיעה העת לתרגמו מהדש
לעברית, הוא סיפרו של הסופר ארטילד
צודיג הריב על אודות חסרמט
גרישאד ספר המזכיר את הייעודים
סדסדים קסטנר וצדקמאייר
הסיפחתיים של השיגעון הגדול מאת
עולם קרוע של בעל־מוסר
אביגדור המאירי (ראה: החוויה חיש־ראלית).
אתולד
צודג חי בארץ־ישדאל בין השנים 1933ר . 1948 בארץ כתב להבימח את מחזהו
בונאפרטה ביפו ואת הרומן האנטי־גאצי ואנטי־גזעגי הקרדום של ואנדסבקד הוא שב
לגרמניה(המזרחית) ושימש כת עד מותו, כנשיא האקדמיה לאמנויות
ספרים אלה הם רק קצהו של קרחון, מאותה סיפרות ממארת, המאפיינת את הסיפרות
האירופית, בתקופה שבץ שתי מילחמות העולם.

(י)ליא1נארד פראנק -שלושה מתוך שלושה סיליונינד,עבריות יצחק למדן;הוצאתשטיבל.
אריך קסטנר -סביאן קורותיו של בעל מוסר; עברית: אפריים ברוידא; הוצאת

ארדומניה

שטי בל.

את הכוונות הטונות של הוצאת זמורה ביתן בתרגום סיפרי העולם של אתמול, מעכיר פגם
המור אחד.
הפגם הוא בבחירת המתורגמן צבי אח* ,כמתרגם יצירות העולם של אתמול. בעט
המתורגמנים של ארד יוצאות יצירותיהם של •פרים כאחך מאחה רימאחת סטיסן צוויג,
ב. טראוון וליון סויבטוונגר, כיצירות חסרות ייחוד. יצירות, העשויות?יעורר דולק אצל
הקורא, שלכל המחברים הללו — היתה אותה לשון כתיבה, שבנוסח ארד, היא שטוחה וחסרת כל
השראה.
תיקוותי, שבתרגום ספרים נוספים כסידרת סיפדי העולם של אתמול. שיראדאוד כהוצאה זו,
יוקפד על איכות המתרגמים.
ורק תמורתו משלמים לך. לא לפי הערך המלא.
משלמיס קצת, כדי שלא תקלקל חולשתך את כל
המישחק...
למצב זה נקלע ימאי אמריקאי צעיר, שנותר
בחוסר־כל בנמל אנטוורפן, ללא דרכון וכסף. הוא
נודד בין גבולות הולנד, צרפת וספרד, כשהוא
מגורש ממדינה למדינה, בשל חוסר הדרכון וזהות
רשומה.
סיפור זה הוא הסיפור המרכזי של הספר
אוניית המתים(*).
את הגירסה העברית הראשונה של אוניית
המתים קראתי בנעורי, ודיוקנו של המחבר
האלמוני ב. טראוון, כמו התקזז עם גיבור
אוניית המתים. טראוון, מחבר אוצר הסיירה
מאדרה והשושנה הלבנה, נחשב עד עצם היום
אחת התעלומות הגדולות של הסיפרות
העולמית.
במשך כ־ 50 שנה נמכרו ספריו ביותר מ־25
מיליון עותקים. טענו בין־השאר שהוא מכסיקאי,
שוודי, נורווגי, גרמני, לאטבי, אמריקאי ואנגלי.
היו שחשבו אותו לנשיא מכסיקו, ואחרים
שהאמינו, ששמו הוא פסבדונים של ג׳ק לונדון.
רק אחרי מותו של אדם בשם האל קרובם
במכסיקו, בשנת ,1969 הודתה אלמנתו חסה
אלאנה לוחאן, כי בעלה אכן היה ב. טראוון.
אלא שוידוי האלמנה לא עזר בפיענוח
החידה־הסיפרותית. סבירות רבה קובעת שהאל
קרובס היה השחקן והסופר הגרמני ראט
מארוט, שנמנה עם ראשי הסובייט של מינכן
ב־ ,1919 ומי שערך את כתב־העת האנארכיסטי
דאר ציגאלבראנאר. בשנת 1921 נעלם מארוט
(•) נ. טראוון -אוניית המתיני עברית: צבי

שלושה מתוך שלושה מיליונים

פויכטוונגר היהודי זיס() תואם בפרטיו
(•) לילן פזיכטזזנגר -היהודי זיס; עברית;

צבי ארד; 338 עמודים(בריבה קשה).

ארנזלז־ צמיג -הריב על אודות הסרנינס נרישא,עברית:דו ב קימתי; 2ברבים;הוצאת
מצפה, תרצ׳א.
ארטלד צזזיג -הקרדוס של ואנדיזבק• ,תירמס סגתב־תיד אביגדור המאירי; 2
ברבים, הוצאת טיפריית פועלים.
השונים את הדמות ההיסטורית של היהודי יוסח
זיס אוסנהיימר, יהודי־חצר בן המאה ה־,18
ששירת בחצר דוכס נסיכות וירטמברג, שהואשם
בשיעבוד הנסיך לרצונו במעשי כשפים, נאסר
ונתבע להמיר את דתו, אך השיב אני רוצה למות
כיהודי והועלה לגרדום ב־ 2באפריל .1738
דמותו של היהודי זיס של פויכטוונגר,
שראה־אור לראשונה בגרמניה ב־ ,1925 שימשה
השראה שלילית לאחד מסירטי־התעמולה של

ארד; הוצאת ומורה ביתך; 207 עמודים(בריבה

קשה).
ב. טראוון -אוניית ד,מתים; עברית;

יצחק שנברג; הוצאת שטיבל(בריבה קשה).

יזיוזיק

היהודי זיס אוסנהיימר מובל לתלייה ()1738
האם קיים מגע־מיני עם נוצריות!

שר־התעמולה הנאצי יוזן* נבלם, תחת הכותרת
היהודי זיס.
בתרפ׳׳ט, ראתה אור מהדורה עברית ראשונה
של היהודי זיס בתרגומו של המשורר
מרדכי אבי־שאול, תרגום העולה עשרת
מונים על תרגומו העכשווי של צבי ארד.
סיפרו של פויכטוונגר הוא מסע לעתיד
הגרמני, באמצעות סיפור מן העבר. את סימניו
של המסע אפשר לאתר באחד מקיטעי
בית־הכלא, שם הוא כותב: כשנשאל אם קיים
מגע מיני עם נוצריות, הסתכל בשופטים
בתמיהה. החוק האוסר מגע זה לא היה זכור לו,
שכן לא תופעל.״
היהודי זיס זו סאטירה צינית בגרמנית,
שקדמה לזמנה וקדמה לאירועים ההיסטוריים,
שאותם הביאה לאוויר העולם תורת הגזע
הגרמנית.
פויכטוונגר, שהיה סופר בעל חושים מחודדים,
ידע כי באמצעות סיפור־היסטורי הוא עשוי
להציג את הגיחוך שבראיית־העולם הגרמנית את
היהודים.
בהיהודי זיס מצוי עוקץ גרמני נוסף, הלא
הוא דמותו של ולטי רטנאו, שר־החוץ הגרמני
ממוצא יהודי, שנרצח בידי לאומנים גרמניים
בשנת . 1922
פויכטוונגר, בלשונו העוקצנית, מעמת את
ההומור־השחור היהודי עם האטימות הגרמנית,
אחרי מתן גזר־דינו של זיס: כשהוציאו אותו
מהאולם ההומה, שמע זים בעורפו את דיברי
הלעג של מלוג. :הוא אמר, היהודי, כי לא נוכל
לתלות אותו גבוה מעמוד התלייה. אנחנו נראה
לו כי כן נוכל!״.
סיפרו של פויכטוונגר הוא משל היסטורי
ואבן־מצבה לתרבות ולחוכמה יהודית של מרכז
אירופה, חוכמה, שמן הסתם נזקקה לגלותיות,
כדי להתקיים (במישפטו מתגרה היהודי זיס
בשופטיו, כאשר הוא מספר להם על כלבו,
הנימול, שקיים מגע עם נשים נוצריות).

ליון פויבטוונגר -היהודי ויש• ,עברית
טזבה; מרדכי אבי-שאול; הוצאת שטיבל,
תרפ״ט.

זיוה תרם

ו21¥4 7£1_£1\/

מאמינה א תכ ם

6ו *1סז ו01ץ 6ח 63 10 1ו51ו״\
למכירת סוף עונת חורף 84׳
הצחות משמעותיות
־ 307 עד ־ 607 על כל בגדי החורף,
סריגים, בגדי צמר ובגדי־עור
״ לקמה דגמים מקוריים של תמרה יובל

איפור ויעוץ קוסמטי
ללא תשלום
המכירה תתקיים ביום
שישי 14.2.84
- 10.00
- 16.00

שבת 18.2.84
14.00
19.00

10.00-14.00
16.00-19.00

בבית זיוה תלם -רח׳ דוד המלך ,10 הרצליה־פיתוח
4 ,ז 0$1<101100 01״2 1 7 ז 1116
10 0 3 ^ 1)111301016011 81.
101. 052-72976־ 311,ג 2113-? 111ז£10

מודעות בטלפון

לכל ה ע תוני ם
״ ^ בכרטי סי א שראי במחירי המערכתי
£8$ 01116א01
ם ז 58^ £11ו

*1אסוז*אז0זאו

ויזה

1שראכרט

שרות ת.ד. ללא תשלום ־ חני ה חופ שית במקום

פרסום

אידיאל

אבן גבירול ס וו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

227117/ 8 0־ 03

פנינה רוזנבלום
וסדין חימום ז 7ן״ש
בסרט הפרסומת החם
של ה שנה...
בבתי הקולנוע״ ת־א -גת, קלאס, דקל, פאר, סטודיו.
ר״ג -אואזיס. חיפה -או רלי. ירושלים -מיטשל, אוריון

סוסוס חוזשת בטלפון לכל העתוויס ־* 0322935312216671231345 שווה הדש ויעל(מהזיק• כרטיסי אשוא•
העולם הזה 2424

מוסיקה
בהופעה חיה
תקליטים צלילימודרניים

הזיעה המתוקה

סג1ו 1מינימליסטי

של אלוהים בירושלים

רבים אומרים כי עיקר חשיבותו של המלחין
המודרני ג׳יורגי ליגטי היא בהשפעתו על יוצרים
אחרים, לכיוונים שאינם מתבססים על סוריא־ליזם־שאחרי־וובוץ.
הם מפחיתים מחשיבות
יצירותיו בזכות עצמן, ורואים אותן רק
כמורות־דרך.
לצד יצירתו המפורסמת ביותר, אטמוספרות,
הציג ליגטי, שהוא כיום בן ,59 מיגוון מרתק של
צבעי צליל שונים. הוא השתמש בכלי־תיזמורת
רבים, בקולות אדם, ובכלי סולו(דוגמת הצ׳מבלו
בקונטינואום או האורגן בוולומינה) וחקר את
הצפיפות והדלילות ברבדים מוסיקליים וצביעה
באמצעות קולות וכלים.
בשנים האחרונות התקרב ליגטי, ממניעים
שונים, ביתר עוצמה לסיגנון המינימליסטי
(דוגמת שלושה קטעים לשני פסנתרים)
וממשיך להרחיב את מיגוון סיגנונותיו.
הרצאה כדאית. בימים אלה שוהה ליגטי
בביקור בארץ. עם אפשרות לשינויים ברגע
האחרון, מתוכננים שלושה קונצרטים פומביים,
לפחות, שיוקדשו רובם ככולם ליצירותיו.
שני הראשונים, עם תוכנית שכולה מיצירותיו,
יוגשו על־ידי תיזמורת־ירושלים בתיאטרון־
ירושלים ( )22.2ובמוסיאון־תל־אביב (.)23.2
ב־ 27.2יוגש במוסיאון קונצרט נוסף, על־ידי
חבורת אקוסטיקה, אשר מחציתו יציג יצירות
להרכבים קטנים של המלחין.

הוא חייך פעמים ספורות לנגניו, ורק פעמיים
לעבר הקהל. כמעט בכל הסולואים שלו לא זזה
הגיטרה קדימה או אחורה בץ שתי ידיו: אם מתון־
הרגל ואם כדי שלא להפיל על הבימה את אפר
הסיגריה התקועה בקצה צוואר כלי־הנגינה.
ההופעה שלו, בחליפת־קטיפה דקה. שחורה
ויפה, היתה מרשימה והורדת הז׳אקט, לשני
הקטעים המסיימים, היתה אירוע.
אין נגן גיטרה חשמלית ברוק ובלוז השווה לו,
בעבר או היום, ועל כיפופי המיתרים שלו אפשר
רק לומה אין דבר כזה.
אתמול בלונדון
היום בביתך
הפריטנדרס (מעמידי הנמים) —
לומדת לזחול; הד ארצי.
מי שלומדת לזחול היא בתה של זמרת חהרכק
כריסי היינד. גם היינד לומדת שוב ללכת, אחרי
מות שני חברי ההרכב המקורי. אם רואים את
היינד מעבידה הופעה חיה בלונדון, בבגד עור
שחור, עם קהל היוצא מעשתוגותיו. כבר לא צריך
לכתוב עליה כלום. התרמית הוו, שאיתר, הגיעה
לפני שנים לעסק הזז־* הנקרא תמיד. רוק׳,
איכשהו יושבת עם סקירה של רחוב צפוף בתבע
סוהו, מתחת לדירתה, ומישפט כפו* :איזה עולם
חולת• מתי כבר יאסרו פורנוגראפיה? בה לי
להקיא עליהם *.בעיני הקהל, מעמידי הפנים הם
המייסדת היינד. בעיניה הקהל היה זמן רב

מאהבו* ריי דייזויס מלקחת הקינקס. זה בטח לא
הזיק לנגינת הגיטרה שלה. הקול שלה היה
מצויץ באלבומים הקודמים וממשיך הפעם. עם
גיטרות ותופים בלבד ברקע, לצעוק, לומר.

ק1>3ת בטופמדקט חאונט ביים י מוגש את אוסקר
סיטרסון — משמרי הזמן; איפטרו־גיקס.
הספיק
המוצלח, הממולח והמצליח נורסן
גראנץ מפגיש שוב בין שני ענק* הפסנתר האלה.
מלווים אותם הפעם לואי נלסון בתופים וג׳ון הרד
בבאס. דרר שיבעה קטעים ואיכות הטבעה סוכה
נראים זוג הענקים עייפים ועצלנים. הם אפילו לא
מגיעים למה שמצפים מהם. כמעט בכל שיתוף
פעולה מ ה בעבר מייד בלט המתח בין המשיכה
אחורה של נגינת בייסי והנטייה קדימה של
אצבעותיו המהממות של פיטרמון. כאן מוצגת
מיז סייסטת צהריים על בקבוק משקד* אליה

הוזמנו כמאזינים. התקליט מצויץ לשעות
הצהדיים החמות של הקיץ המתקרב.

דרד־אגג
דוקטור,

ג׳ון לנון ויוקר אונו
שנינות, חוכמה, כישרון
בקושי מזיע, שותה לאורך כל ההופעה רק חצי
כוס יין אדום — אחד הרומנטיקאים האחרונים
של הבלוז הלבן. הקול שלו צלול או צרוד, ברגש
מיקצועי וברגש אמיתי, לחילופין.
הנוכחות הבימתית שלו כובשת מייד והופכת
כל מי שמנגן לצידו למלווה זוטר. בפעמים
שניסה להסיט את המוקד לנגן אחר, נאלץ
להפנות גבו לקהל, ולפרוש לצד הבימה.
בבאזל יסדו את מדינת היהודים ובבנייני
האומה, בירושלים, העניק אלוהי הגיטרה
החשמלית שיעור־אמן לכל הקהל, אתאיסטים
כמאמינים.
אריק קלפטון — ענק.
זרקנל הזרנוננים של לנון
להאזין לתקליט החדש של ג׳ון לנון ויוקו
אונו חלב ודבש, זה גם להאזין אחרי ובין לכל
תקליטיו הקודמים; זה לחזור ולהיכנס לטריפ
שמנסים כל הזמן לברוח ממנו, כדי להתקיים
כדמות עצמאית, כדי להימנע מחילופי האקורדים
החזקים של ג׳ון לנון.
בכל שיר שלו מונצחת השנינות, החוכמה,
הכישרון.
אותו הכישרון עמד מעל לכל דבר אחר אשר
הופיע בעולם המוסיקה הפופולרית בשנות
השישים והשיבעים. התמלילים והלחנים
והציניות של לנון הובילו או זירזו את עליית
החיפושיות, וההבנה שלו זירזה את סוף רעיונות
שנות השישים והפיכתם לפארסה של עצמם.
גיבור מעמד הפועלים, אשר חי חיי־מותרות,
הצליח להימלט בזכות תמימותו והאגואיסטיות
שלו מחיי צביעות.
גם את המוסיקה שיוקו אונו עושה בשנים
האחרונות אני אוהב, ולא משום שהיא אשתו. אם
ררך לנון רואים את פני מישפחתו ורחובות
ניריורק, דרך יוקו אונו רואים את מחשבותיה
וחולשותיה.
הזיונים התרבותיים של ג׳ון לנון היפרו את כל
מי שיצר בזמנו ויצרו את כל מה שבא אחריו.
ההיפוכונדרמת טדייסי אולמן — שגרת את ליבי
ב*ז 1מקומות; ס־בי־אס.
נוסטלגיה טהורד* המבוססת על חיקוי, היא
משעממת. נוסטלגיה טהורה, המוסיפה שכבות
של שיכלולי טכניקד* אש* לא היו קיימים באותן
שנות ארבעים וחמישים אופטימיות ופשוטות —
דוחד* האצבעות של אולמן קצרות הקורקבן
שלה זהה לעוד מיליוני פופיקים וגם קולה אינו
מיוחד. מה שמזשן־ את תשומודלב האמריקאים
והאנגלים היא התיסחקת הגבוהה שלד* אחת
מיני רבות שבהן היא מתפארת. ההפקה
המוסיקלית של פיטר קולינס עמוסה בקולות

נגן קלסטון
חצי כוס יין אדום
נראה שבאותו יוק יום ב׳ ,בשעות הצהריים,
ירצה ליגטי במסגרת מיפגשי הקולוקוויום של
האקדמיה למוסיקה בתל־אביב. ליגטי ידוע
כמרצה מרתק, וכדאי לנסות להגיע להרצאה
מתוכננת זו.

מה נשמע
600 אלך

עותקים

בשסע

• דייוויד בואי סיים מסע הופעות עולמי בן
שמונה חודשים. שני הקונצרטים האחרונים של
מסע אור ירח רציני של בואי היו בהונג־קונג.
במקור תוכננה רק הופעה אחת, אך חולשתו של
בואי למיזרח הביאה אותו להיכנע ללחץ
האמרגנים, ולהוסיף תאריך נוסף. לא נראה כי
מאזן ההפסד הכללי של 120,000 דולר מהד
פעותיו בדרום־מיזרח אסיה, יפחיתו במידת נכרת
מהרווחים העצומים שסיבוב אחך זה הכניס
לחשבון הבנק של דייוויד בואי המצליח.
• סינכרוניסטי של להקת פוליס מאיים
להאפיל בכמות מכירותיו בקנדה על מותחן של
מייקל ג׳קסון. לעומת זאת, בארצות־הברית, חזר
האלבום לראש מיצעדי המכירות בחג־המולד
ונמכר בקצב לא נורמלי של 600,000 עותקים
מדי שבוע. רק ביום ב׳ ,וד 12 בדצמבר, דווח על
מכירות של 225,000 עותקים.

ובשומנים עודפים. זהו תקליט מלחיץ, ריקני
ומביא במהירות באב־ראש.
הרזזוב והאולפן
צמד הזמרים הנודדים מקמברידג׳
— לא בהוסעה היה מנידיורק; סונוקול.
מוסיקת־רחוב הפכה מזמן חלק בלתי־נפרד
מכל רחובות הכרכים הגדולים באירופה או
ארצות־הברית. השימחה שנמיפגש עם נגן או
הרכבים משונים. המבצעים. בדרך־כלל במיומנות
טכנית מרשימד* עיבודים קלילים למיני
סיגגוגות, תמיד מהנה בקרנוודדחובות מנחמן או
פאריס. בזמן שקל להכין את מקום הקלטות
האולפן או הקונצרטים החיים על מדפי
התקליטים, קצת מוזר להאזץ בבית לעיבודים
לאקורדיץ וחלילים אשר מקומם הטיבעי. ואולי
היחיד, הוא. באמת, בכיכרות ערים. היה לי קל
יותר לוא הוקלטו מוטעים בהופעה חיה שמו, אם
שאון תנועה ומוזיאות־כפייס של עוברים ושנים
מרוצים. בכיצזע נקי של הצמד החביב הזח

מציגים הקטעים המעובדים של שוברט, בדהמס
מוצרס ואחדים רק זכר קלוש ליצירות המקוריות
המרשימות. הגישה להפקה מפוספסת.

המדור מעניק לתקליטים ושישה ציונים, לסי הדירוג הבא: ותו אדור — רע; שני תידיג
— חלש; שלושה תווים — ככה; ארבעה תווים — מום ; חמישה תווים — מצויין.

;ם אומרים...מה הן אומרות...מה הם אוהדים ...הה הן *ומרות...חה1

יון

רוני מילוא:

מיבאל קירש:

,,דוח

ועדת

חיים שיך:

קו ב ,,שידמה את הכסף. לעומת המריטיקה
ת״וות זה מיקצוע!״

דוח ועדת קרס עושה גלים בארץ. עורכת״הדין יהודית
קרפ מותקפת על־ידי נציגי הליכוד ואפילו על״ידי
שר־הפנים. נוטים לשכוח שבהבנת הדוח -שנקרא אמנם
על שם הגברת קרפ, שהיתה היו׳ר -השתתפו עוד חברים,
שקולם לא נשמע עכשיו. שאלתי את עורד״הדץ מיכאל
קירש, מי שהיה פרקליט מחוז״ירושלים וחבר בוועדת קרפ,
אם הוא וחבריו לא ייצאו להגן על יהודית קרפ אישית ועל
הדוח עצמו.
הדוח מגן על עצמו ואיש״ מחברי הוועדה אינו צריך להגן, לא
על עצמו ולא על חבריו יותר מאשר בתוכן הדברים האמורים
בדוח. אני גם לא חושב שיהודית קרפ צריכה הגנה שלי. מי
שתוקף אותה אישית, צרין־ לבדוק טוב טוב מדוע הוא עושה את
זה. בדח־־כלל התקפה אישית מלמדת, שאין אפשרות להתווכח
עניינית. ועם כל זה, אם התשובות שלי כאן מסייעות להפרדת
האלמנט האישי מץ הביקורת, אני שמח על כך.

• בוועדת קרם השתתפו מלבד הגברת קרם
ומלבדך, גם עווץ-הדין הולנדר והגברת כוכבא־שבתאי.
האם אתם עדיין עומדים מאחרי הדברים
שניסחתם?
המילה.עדיין׳ מיותרת. אינני רוצה לדבר בשם האחרים. הדוח
משקף את הדעה שלי אז והיום. על העובדות שבו אי־אפשר
להתווכח.

• חלק מהביקורת שהוטחה היא בגלל עובדות
שאינן בו.
הבעיה שהופנתה ליועץ המישפטי לממשלה על־ידי מיכתב
הפרופסורים היתה, שחקירת עברות של מתיישבים ביהודה
ושומרון נגד תושבים מקומיים אינה נמרצת די. הוועדה התמנתה
לקבוע נוחלים בנושא ולעקוב אחר ביצועם. כך שההאשמות שאין
בדוח דברים אחרים אינן שייכות לעניין. אגב, מאז פירסום הדוח
ונספחיו, אני תוהה מה הקשר בץ פיגועים בלתי־מפוענחים ובין
הפניה של המרצים ליועץ המישפטי.

• מאשימים אתכם שדעות פוליטיות פרטיות
של חברי הוועדה השפיעו על דרך העבודה ועל
כתיבת הדוח. מה דעתך?
לא! באלף רבתי. עד היום אין לי כל מושג מה הן הדעות
הפוליטיות של חבריי לוועדת קרפ.

חודשים ארוכים הזכרתי לח׳כ רוני מילוא, מעל דפי
עיתון זה, שישלם את חובו כן מיליון הלירות לליב׳י. עכשיו
שמעתי שהוא שילם וחשבתי שיהיה הוגן מצידי לברד אותו
על כן ולברר פרטים אחדים.

• מתי שילמת את הבסך?
בינואר.

• במה בדיוק?
כמו שהבטחתי — 100 אלף שקל.

• מכסף פרטי שלך?
כן, מכסף פרטי שלי.

• יש לך קבלות?
מה, זאת חקירת מישטרה?

• לא, אבל אני חייבת לדווח לקוראים שלי
שהעניין חוסל.
העניץ חוסל. שולם הכל. יש לי קבלות.

• למדת מזה לפחות לא להתערב יותר?
לא יכולתי ללמוד לא להתערב יותר, כי גם זו לא היתה
התערבות. אני הבטחתי לתרום לליב׳י אם ייבחר הרצוג לנשיא.
אחר־כך בעיתונים כל הסיפור גדל מאוד, שינה עובדות וגם
הסכומים גדלו. ועכשיו זה נגמר. ליב״י קיבלו את הכסף.

בעלי בתי-המלון הכריזו מרד על שר״התיירות. חוליות
של מישרד התיירות עברו בין בתי״המלון ורשמו דוח לא
מחמיא במיוחד, אשר הגיע איכשהו לגורמים בחו׳ל וגרם
ירידה בכמות ההזמנות בארץ. שאלתי את המלונאי חיים
שיף, איזה מן מרד הם מתכננים.
לא מעניין אותי בכלל, כי אני לא הכרזתי שום מרד. אני לא
נלחם על שטויות וכל העניין הזה הוא שטות. זה לא אומר שלפי
דעתי, אין מקום לשיפורים בבתי־המלון. אני יודע שיש מקום
וצריר כל הזמן לשפר.
אבל אנשי מישרד״התיירות הם בכלל לא בעלי מיקצוע
בנושא, אז איר הם יודעים. אם הם היו מיקצועים, הם היו באים עם
הדוח שלהם קודם כל לבעלי בתי־המלון ובמאמץ משותף, עובדים
לתיקון הדורש תיקון ולא היו רצים ישר לכל העיתונים.

• ידוע כבר לבולט שהלחץ הטוב ביותר לשיפור
דברים הוא באמצעות העיתונות.
מי מדבר על לחץ? אני מדבר על זה שמוצאים מלץ אחד
מלוכלר או מלון אחר עם פגם אחר, רצים ישר לעיתונים ואז יש
כתם על כל הענף. אם את שואלת אותי, כל העניין הזה הוא יותר
פוליטי מאשר מיקצועי. האנשים במישרר־התיירות עוסקים כל
הזמן בפוליטיקה. כדאי שיזכרו שתיירות זה מיקצוע שצריר
ללמוד אותו, לעומת פוליטיקה.

• אם כל עניץ הדוח הזה הוא שטות, במו שאתה
אומר, איזה נזק יכול להיגרם לכם?
הנזק היחידי שנגרם לנו לא קשור בכלל לדוח הזה. יש כרגע
בעיה רצעית של תיירות אירופית, שאנחנו הולכים להפסיד את
כולה בגלל בעיות השער. סוכני־הנסיעות באירופה לא רוצים
לשמוע על ישראל, שכל העסקות בה נעשות בדולארים, לעומת
ארצות אירופה שעושות את עסקותיהם במטבע מקומי. אני מציע
שיטפלו בזה, במקום להתעסק בשטויות.

ם אומרים...מה הן אומרות...מה הם אוחרים...חה הן אוחרות...חה הם

יצחק ליבני:

איציק בכר:

גדשן בריקמן:

,,הממשלה שומות ״דלת מישוד־החוץ ״מצב לא־סימפט
-שליטה דור הכסף!׳׳ לא נפתחה לפניי!״ במישרדי־הפירסום!״

הטלוויזיה מבקשת לקבל חסות של חברות מיסחריות
לסדרות חדשות שיופקו בארץ למענה. האם אין זו כניסת
פירסומת לטלוויזיה, דרך הדלת האחורית ו את שאלתי
הפניתי ליצחק לבני, מי שהיה מנכ׳ל רשות־השידור.
לפי דעתי זו לא פירסומת. יש הבדל מהותי בין פירסומת, שבה
משבחים מוצר בצורה ספציפית, ובין איזכור שמה של חברה
שתרמת כדי ליצור׳לעצמה יחסי־ציבור ולפעמים גם מפני שהיא
חושבת שיש לה תפקיד ציבורי. למעשה, אפשר להשוות את זה
ל״מיפעלות״ של בנק דיסקונט, התומכת במיפעלי תרבות
שונים. גם תוכניות טלוויזיה יכולות להיות בעלות ערך פרשני,
אינפורמטיבי ותרבותי.

• החידוש הזה נובע מקומה ריקה?
בוודאי. מי שחושב עדיין שאפשר לבסס טלוויזיה רק על כספי
משלם האגרה והמיסים, מגלה אי־הבנה בנושא. מקורות הכסף
האלה מוצו, ואם רוצים להגדיל את אחוז התוכניות מתוצרת הארץ,
חייבים לגוון את מקורות המימון.

• אס זה כל־כך טוב, מדוע לא הנהגת
תוכניות־חסות בתקופת כהונתן* כמנב׳׳ל הרשות?
רציתי. וגם אלה שבאו אחרי רצו. אבל הממשלה התנגדה לכך
כל השנים ולא במיקרה. הממשלה אינה מעוניינת בעצמאות רבה
מדי של רשות־השידור. עצמאות היא פונקציה של מקורות מימון
והתנגדות הממשלה נובעת מרצון לשמור על שליטה באמצעות
הכסף.

• אז מה קרה עכשיו, מוכנים לוותר על שליטה?
הקופה הריקה החליטה בשביל הממשלה ואולי גם הלחץ
שמופעל עליה במשך שנים.

• אני מבינה שאתה מרוצה מהעניין.
אני מאוד מרוצה. מצב כמו היום, שבו משדרים בעיקר
תוכניות תוצרת־חוץ והתרבות שמעבירים לצופים היא תרבותם
של מליונרים מדאלס או נסיכים מאנגליה, הוא מצב שבו
הטלווידה מועלת בתפקידה.

עד היום חשבתי שזמר הוא איש בעל קול יפה ובלי
מיקצוע ממשי. היום שיניתי את דעתי בעיקבות פגישתי
מאוניברסיטת ניו־יורק,
עם איציק בכר, בעל תואר
בתיקשורת־המונים ובתעמולה פוליטית, שעושה צעדים
מחודשים בקארייה של זמר. שאלתי אותו אם המצב
במוסדות האקדמיים כל״כך גרוע, שהוא צריך להתחיל
לשוטט עם הגיטרה שלו ולשיר.
החזרה לזימרה התחילה כבר בארצות־הברית, כשהייתי
סטודנט (ההתחלה היתה בלהקה צבאית, כמובן) .כשעבדתי על
התואר שלי, פגשתי בחור שזכר אותי מהלהקה הצבאית וביקש
ממני לבוא ולשיר באיזה ערב־זיכרון שנערך בניו־יורק. שרתי
חמישה שירים והלכתי הביתה להמשיך ללמוד. אז התחילו להגיע
הזמנות להופעות וכמעט כל סוף־שבוע הייתי נוסע למקום אחר
בארצות־הברית לשיר שירי מולדת.
כשחזרתי ארצה, החלטתי לעסוק בשני המיקצועות שלי גם
יחד. אבל מוסדות אקדמיים לא שמחו לתת צ׳אנם לבחור שרק
גמר לכתוב את העבודה שלו ועוד לא הספיק להתעסק בחומר
ממש. ההתמחות שלי היא בתעמולה הערבית בארצות־הברית,
וחשבתי שמקום כמו מישרד־החוץ יתעניץ בי. אבל שום דלת לא
נפתחה בכיוון הזה. ואז, איכשהו הגעתי לעיתונות, וזה מצא חן
בעיניי. כן־ שאני כותב ועורך במשך היום, ושר בלילה.

• מה אתה שר?
שירים ישנים ומוכרים והרבה חומר חדש לגמרי. בעיקר
שירים ליריים שיושבים עלי טוב. הכל תוצרת הארץ. הוצאתי
עכשיו תקליט לשדרים, אני עומד לחתום על חוזה לתקליט חדש
ואני כל הזמן עובד על שירים.

• כמומחה לתעמולה, יש לד יתרון על אחרים
במיקצוע?
לפני שמתעסקים בתעמולה צריך לעבוד קשה. אז בינתיים,
אני חורש חריש עמוק ועובד עבודה שחורה. עובד ושר.

המצב הכלכלי הקשה משנה סדרים ומחוקק חוקי ייעול
וחיסכון משלו. עד לשבוע שעבר ניהלו את מישרד*
הפירסום -טל ארויו׳ -אחד מחמשת המישרדים הגדולים
במדינה -ארבעה מנהלים. השבוע הם בחרו פה אחד
בגדעון בריקמן להיות מנכ׳׳ל יחיד לחברה. שאלתי את
גדעון בריקמן מדוע הוחלט לפתע על מנהל אחד, ולמה
דווקא הוא, שמבין ארבעתם הוא הפחות מיקצועי בענייני
פירסום.
זו תקופה די קשה לכולם ולמישרדי־הפירסום בפרט. הוחלט
שמבחינה כלכלית טוב יהיה לרכז את כל ההחלטות מתחת
למטריה אחת. בקשר לבחירה שלי דווקא, אני מניח כי העובדה
שאני הוא איש־הכספים עזרה לעניין.

• מה מצב חברות־הפירסום כיום?
מצב לא כל־כך סימפטי, אם להתבטא בעדינות. מאוקטובר יש
ירידה של כ* 40$וגם עובדה זו מחייבת את המישרדים להערכות
מחדש.

• אני מבינה שחלק מהלקוחות עזבו או צימצמו
את התקציבים המיועדים לפירסום. פונים גם לקוחות
חדשים?
הלקוחות החדשים הם בעיקר כאלה שעוברים ממישרד
למישרד. למשל, לפני שנה וחצי נפרדנו מהלקוח הגדול ביותר
בנק לאומי שעבר למישרד אחר, ועכשיו קיבלנו את בנק
המיזרחי שעבר אלינו ממישרד אחר.

• אם המצב אינו מזהיר, מדוע צירפתם אליכם
כשותף ב־* 25 את אליעזר ז-ורבין, שיש לו
חברת־פירסום מתחרה?
דווקא בתקופה כזאת קשר בץ שני מישרדי פירסום גדולים,
טוב לשניהם. אני צופה בעתיד עוד התקשרויות בין חברות
גדולות. היום זה מחוייב המציאות.

• אינך חושש לקבל על עצמך את תפקיד
המנב׳׳ל בתקופה כה קשת אם לא תצליח לא יאשימו
את התקופה, אלא אותך.
אני צופה שיפור בעתיד הקרוב. כבר עכשיו המצב הולד
ומתייצב ואני בטוח שהעקומה כבר התחילה שוב לעלות.

דניאלה שמי

קולנוע ויסקונטי רדוי שד גאון
אם הכל יתנהל כשורה, ולמנהל קולנוע
קלאס בתל־אביב לא יציעו במשך השבוע שום
סרט מפתה יותר, הוא עתיד להציג, החל בשבת
הבאה את סירטו הלפני־אחרון של לוקינו
ויסקונטי, תמונה מישפחתית. הסרט מגיע אלינו
באיחור של 10 שנים בלבד, ואם יתמזל מזלו,
אולי יקרה לו מה שקרה לסרט אחר שהפחיד
כל־כך את ענף הקולנוע בארץ דודסקאדן של
אקירה קורוסאווה.
בעצם, קשה להחליט אם תמונה מישפחתית
הוא סרט מופת או פיספוס אדיר. קשה להחליט,

ברט לאנקסטר והלמוט ברגר ב־תמונה מישפחתית־׳
להתמודד פנים אל פנים עם העולם -

ברט לאנקסטר
כמו הברדלס
משום שמדובר בסרט האישי ביותר שעשה
הבימאי האיטלקי הגדול אי־פעם, סרט שיש לו
כל המעלות וגם כל החסרונות של וידוי אינטימי,
שבו מתערבבים זה בזה ראיית עולם חריפה, עם
עיוותים חריפים לא פחות; תוצאה בלתי־נמנעת
מן התהליך של אדם המדבר, בעצם, לא על
הזולת, אלא על עצמו.
להתמודד עם העולם. גיבור הסרט הוא
מומחה וחוקר־אמנות מזדקן, החי בדירה רומאית
מן הסוג הישן. יום אחד נפרצת הבדידות המזהרת
שלו, המורכבת מציורי מופת, מוסיקה קלאסית
וסיפרות משובחת, על״ידי מישפחת עשירים
מוזרה, הכופה את עצמה עליו ומצליחה לשכנע
אותו שישכיר להם, לתקופה של שנה אחת, את
הדירה בקומה שמעליו, שאותה הוא ייעד להיות
ביום מן הימים, ארכיון של כל אוצר המיסמכים
שברשותו.
חדירה זו לתור אורודחיים שליו ומסודר

לאנקסטר כפרופסור המזדקן(מול הדיירת הצעירה)
-בלי אפשרות של נסיגה

סילבאנה מאנגנו(קיצונית משמאל) ומישפחת הדיירים המוזרה פולשת לדירת הסרוססור
תשוקות עזות ובלתי ניתנות לריסון

להפליא, שאין בו הפתעות, הופכת את חייו של
האיש על פיהם, ומחייבת אותו להתמודד פנים אל
פנים עם העולם של שנות וד ,70 כפי שהוא
באמת.
גדולים מן החיים. הסרט מזכיר בסיגנונו
את העובדה שוויסקונטי היה לא רק בימאי
סרטים, אלא גם בימאי אופרות, אולי הגדול
ביותר של דורנו.
העלילה כולה מתנהלת בתוך שתי דירות
בלבד. הקלאסטרופוביה מזכירה בימה סגורה.
הכניסות, היציאות, המונולוגים והדיאלוגים, הכל
ניראה כאילו בנוי בכוונה תחילה לסצינות
אופראיות.
יתרה מזאת, התחושות והמעשים, כולם
גדולים מן החיים, כאילו נטל מישהו זכוכית
מגדלת והתבונן דרכה בבני התקופה שלנו.
אשר לתיפאורה, צבעי החום האפל והחם של
דירת הפרופסור, הניגודים החריפים שבהם
מתקשטת הדירה השכורה, מראות העיר רומא
הנשקפים ממנה, הפסלים המקשטים את המרפסת
— כל אלה כאילו מעגנים את הסיפור כולו בתוך
העולם הדמיוני, הפיקטיבי, שאליו מעוניין
ויסקונטי להעביר את הצופה.
לוקינו ויסקונטי, נצר למישפחת אצולה
ששלטה במשך תקופה ארוכה במילאנו
וסביבותיה, אריסטוקרט שהכריז על כוונותיו
הליברליות השמאלניות עוד בצעירותו (ראה
סרטים כמו האדמ ה רועדת) ,הסתבך במשך
הזמן, ככל שהתבגר, בקרע נפשי פנימי בין
דיעותיו הנובעות מן ההיגיון, ובין נטיותיו,
הנובעות מן הרקע, החינוך והתרבות שבתוכם
גדל.
צללים של עבר. חוקר האמנות המזדקן
אינו אלא המשך לדמויות קודמות בסרטים של
ויסקונטי, כמו הנסיך בברדלס (מה עוד שאותו
שחקן, ברט לאנקסטר, מגלם את שתי הדמויות),
זהו נציג של עולם נעלם והולך, השתקפות של
ויסקונטי עצמו.
הוא חי בתוך צללים של עבר אישי(יש כאן
שתי הופעות־אורח קצרצרות, אחת של דומיניק
סאנדה כאמו, השני של קלאודיה קארדינלה,
כרעייתו־לשעבר) ,בתוך ערכים נשגבים ואבסו־לוטיים,
בתוך נימוסים ומערכת יחסי־אנוש,
שאבד עליה הכלח.
הסערה החודרת לתוך חייו, חושפת בפניו את
כל מה שלא רצה לראות וכל מה שאינו מסוגל
להבין. לפתע הוא מתמודד עם תשוקות עזות
ובלתי ניתנות לריסון, שסילבאנה מאנגנו בתור
רעיית מיליונר המטפחת מאהב צעיר, נותנת להם
ביטוי עז.
דור מהפכנים צעירים של ,1968 ששקע כבר
לקראת אמצע שנות ה־ 70 בתוך עולם שבו
הסמים, הטרור והמאטריאליזם מתערבבים זה
בזה; ומן הצד, רדיפת התענוגות לשמה, שאינה
צריכה להצדיק את עצמה בשום מיקרה, פשוט
משום שאין לרודפים שום דבר שראוי יותר
לעסוק בו.
הקסט החדש. כמו ויסקונטי עצמו, כך גם
גיבורו עומד משתהה, מנסה להבין, מבולבל, חש
על בשרו את הקסם שבעידן החדש הזה, אבל גם
את האימה שהוא משרה, מבוהל ומתקומם גם
יחד.
אין לו שום דבר חדש לומר על כל הנושא הזה,
אין זה ניתוח או הסבר שיכול לספק תשובות
העולם הזה 2424