גליון 2430 מתאריך 28 במרץ 1984

מ לני ק אלעז רפר סו מ אי ם

מכחכים

כתבת השער הקדמי:

יום ש מ לו אדמה
קרן

קיימת

לערבים

דרושה:
בישראל.
יום האדמה הראשון, ב־ 30 במרס .1976 היה
יום שכולו מחאה. אזרחי ישראל הערבים שבתו
והפגינו ״נגד יחסה העויין של מדינתם אליהם,
נגד ההפקעות המאסיביות, נגד האפליה, נגד
הדיכוי והנישול.
המחאה היתה אותנטית, נבעה מן הלב הזועק
והכואב. גם התגובה היתה בהתאם: אלוף פיקוד
הצפון, רפול, הורה לירות בשובתים ללא רחם, כי
הוא פשוט פחד מהם.
אבל מאז איבד כבר ה־ 30 במרס את אופיו
הלוחם, והפך לסתם יום של מועד, שמציינים
אותו כאילו היה איזה חג דתי: קצת נואמים, קצת
ו עורכים טקסים ואיש לא מתרגש.
מגדילים בכן אנשי רק״ח. להם כך נוח, כי הם
הכוהנים הגדולים של הטקסים האלה. אבל
| להמוני העם הערבי לא נוח בכך. במקום סתם
לנאום, מוטב היה שביום־האדמה התשיעי
יתגייסו כולם להקמת קרן־קיימת, קרן
פינאנסית, שכולה תהיה קודש להגנת האדמות.
ח׳ליל סמיר, חיפה

״נאד וייצמן
עזר ידין של הליכוד.
אנשי המעדר יכולים רק לשמוח: עזר וייצמן
מתחפש לייגאל ידין — אבל הפעם הוא יעשהאת זה לליכוד. איזו נקמה מתוקה!
ציפי לוין, תל־אביב

טוב שם טוב מ שמן ט 1ב
.פקידים במישרד-הפגים סירנו
לבקשת אזרחים ערביים לעברת את
שמם׳ -בעיתונים.
באמת צודקים. מה הם חושבים להם, האנשים
המוזרים האלה — שכל אחמד וכל פאטמה יהפכו
אחרי שינוי קטן בתעודה ליוסי חלמיש וליוכבד
דרור?
השמות העבריים שלנו, שטרחנו עבורם כה
הרבה, לא יהיו הפקר בפיו של כל ארחי פרחי!
אנחנו לחמנו למענם בתש׳׳ח, ייבשנו ביצות,
בנינו את ימית והרסנו אותה. וכל זאת כדי שנוכל
ף ילזקוף את גוונו עם איזה שם עברי רענן.
ככה אפשר להבדיל אותנו מכל סוחר יהודי
גלותי ומכל פועל ערבי מקומי.
אבי בלומנקרנץ, חיפה

דיגרמז וטוב לן

שנתיים הוא איים להפיל את
הממשלה -בסוף היא נפלה למרות
הצבעתו.
מארגנטינה הרחוקה הוא טילפן אל ידיד ואמר
(ידיד דיסקרטי, מן הסתם, שהדליף את הדברים
לסוכנויות־הידיעות). :יכולתי לעשות הון פוליטי
מההצבעה. אבל הבטחתי מזמן שאצביע נגד
הממשלה.״
אמר ...והצביע בעד הממשלה. הבטיחו לו
מקום בטוח ברשימה? מה פיתאום! הוא אינו סוחר
בקול שלו! הרי הוא חבר קואליציה ונבחר
ברשימת הליכוד.
ואנחנו חשדנו בו כל הזמן, על לא עוול בכפו.
.אפתי לוי, גבעתיים

מ של אעז מטל תרופות
הקורא, המציג עצמו בפועל, מתייצב
לימין שר־האוצר ונגד מזנ׳ל ההסתדרות.
בתגובה
לעיסקת־חבילה במשק, ששר־האוצר
(המשך בעמוד )4

1 113ה

הדיכאון מחמיר!

בשירותו
של גאו!

״מקורביו״ של מנחם בגין המשיכו לשטות בציבור גם
השבוע. הם הפיצו שמועות־כזב כי הוא יבוא להצבעה
בכנסת, כדי להציל את הממשלה המתפוררת, והבטי־הו
כי הוא בריא. האמת המרה היא:
7הדיכאון הפסיכוטי שלו החמיר, והוא
אינו מסוגל אפילו להתפטר מהכנסת:

החוטים שהפעילו את הבובות בקומדיה
של השבוע שעבר בעגיין מועד הבחירות
מוליכים לז׳נבה, אל המיליארדר
היהודי־סודאני-שווייצי ניסים גאון.
כיצד קנה לעצמו בישראל ידידים

כתבת השער האחורי:

הע!ח!ו
שר גיא
ניסו!

המניע

לאה לוין( ,בתמונה)
,גרושתו של רפי
נלסון, נישאה לכוריאוגרף אמריקאי מפורסם
שאימץ את בנה גיא. לא
מפריע לה שהוא כושי
(.האהבה פורחת״) וגם לא
שהוא גוי(״יש לו סבא יהודי־).

בתרועת״ניצחון ערכה המישטרה מסי־בת״עיתונאים,
הודיעה כי בידיה
חמישה ח שודים שמסרו הודאות כרצח
הנער דני כץ. בסח׳נין, כפרם של
שלושה מבין העצורים, מזהירים מפני
״פרשת דניאל חנוך״ חדשה, טוענים
שהמישטרה גורמת לאווירת לינץ׳ נגד

,אני אומו מאחרי הגדר
מהשאני מוגיש״

השילטונות זוממים לגרש לחו״ל את אבו־עלי
שאהין, הגולה בכפר קטן ליד כדם־שלום.
כמה מאות ישראלים ופלסטינים
הפגינו ליד גדר־התיל,
המקיפה את מקום גלותו.

עמוס קינן רוצה
לחזור לעיו״חרוד.
בינתיים הוא עשה
את. ה די ד לעין־
חרוד׳ בכתיבה. על
סיפרו החד ש ומשמעותו, על עברו בלח׳י
ועל יחסיו עם א רי א ל שרון
! ן ! 1הוא מספר בראיון מיוחד
שהעניק השבוע לשרית ישי.

יצחק זמיר, היועץ הטי שפסי לממשלה,
הוכיח השבוע שוב, כי אינו חושש
להחלים באומץ. .לפעמים אפילו צריך בתחום ליזום פעילות
0 1 ! 0שאינו מישפסי ׳,הוא אומר
ויוזם מבלי לחשוש מאיש.

מע שה בתיקווה ובח״ב

הצעתו של ח׳כ פנחס גולדשטיין
לגדר את ההימנון הלאומי בחוק״מגן
(.העולם הזה׳ ,)14.3.84 ,מעוררת
בקורא. בליל של הרגשת פלצות
וגיחוך׳.
אני מאבחן לפחות שתי מוטיבציות אפשריות
להצעה מיותרת זו:
• הח״כ הנכבד חי בעננים, בעולם ורוד שכל
)--בעיותיו נפתרו, פרט לבעיית הדגל וההימנון
הלאומי.
• הח״כ מודע לבעיותיו של העם הזה, אן
הוא נמלט אל סינרו של הדגל, לקול ההימנון
המסמם־המרגיע. נראה לי כי הוא זקוק לסממנים
חיצוניים כדי לחזק אהבת המולדת. אולם הוא
כנראה לא מבין שזו שטיפת־מוח, היפנוזה
המונית: הוא שוכח שאלה הן שיטות שעל גבול
הפאשיזם, אשר ניתן לנבא את תוצאותיהן.
סמי ארגון, רמת־פולג, נתניה

0* 1יןןן

מצב>ע>ם
ומצטל מי ם
ב כנ ס ת

האוהדים היהודיים של הקבוצות היריבות
מקללים אותו ״ערבי מלוכלך״ -חבריו
בשפרעם, אוהדי קבוצתו הקודמת, קוראים
לו ״בוגד״ -אבל זאהי ארמלי
* # 7 1הוכיח כי כדורגלן טוב יכול
להצליח יותר בקבוצה טובה.

ו>דו>>ם

הנזדורים הקבועים:

,סקס זה הדבר הכי־יפה שיש,״ אומר שלום דוק•
בן. כוכב הפועל יהוד, ולכן פתח
חנות למימכר בובות־מין, אבזרי־אוננות
וחוברות פורנוגרפיות.

כבר לפני חודש וחצי הקים אהרון אבו־חצירא,
בסודי־סודות, מטה־בחירות — כשיצא
מהמאסר ניסה להדיח מהממשלה את אהרון
אוזן — הצצה לתיר המיפ־לגה
שהקים גי&יס גאץ,
שבה כולם כפופים רק לבוס.

של 11הם

הח״כים גייסו א ת כל ה סעיפי ^
תקנון, ה תנצחו וגם נימ־נמו.
צלם המערכת, ציון צפ ריר,
עקב א ח רי הדר אמה.

האםא מנ ם רצח שימעון חרמון א ת
א הו ב תו כרמלה בלאס, ואם כן -
המי שפטנים
ני סו השבוע מדוע י
לענות על שאלה זו ב אמצעו ת אסתר,
א חו ת ה של כרמלה, שסיפ רה
לבית־המי שפט פר טי ם
אינ טי מיי ם מ חיי הנרצחת.

בית הבובות

מיפדגה בשירותו
שד מיליונר
מיכתבים קוראיקד
תשקין! כמדמה אתה והשקל אגשים בלונים
יומן אישי
מה הם אומרים -פינחס גולדשטיין,
יגאל כחן. אפרים פורן, אי ה
אורנשטיין, אריה סובר, יגאל בנאי
שידור תמליץ שידורי הרדיו
והטלוויזיה בישראל ובירדן
ארור בשמש קריבית אתי אלוף באה
להאיטי רק להשתזף,
ונשארה שם במשך
ארבע שנים. כמו
אחרים, היא מצאה
שזהו גן־עדן לישראלים.
ענת סרגוסטי, שביקרה באי
הקריבי, מסבירה מרוע זה כך.
ראווה -עצמות

ישראל ־

זה וגם זה
נגדי של נייר -חאופסימיסט
הווי אנשים בעולם -

הדומו של רומן פולנסקי
י, םקטן -מרכז אמריקה

הורוסקום -טלח ספורט תמרורים
תשבץ
זה ודה העולם הזה שהיה

כוכחבים
(המשך מעמוד )3
הציע לפני כמה ימים, ב־ ,14.3.84 אמר מזכ׳ל
ההסתדרות ירוחם
משל. :לא יעלה על
הדעת שההסתדרות
עשויה לתמוך במין
עיסקה מפוקפקת
כזו, כאשר משתוהתייקרות ללת שלוחת־רסן,
האבטלה
מעמיקה ועול
המיסוי הולך ומכביד
על העובדים
השכירים. עיסקוד
חבילה משמעותה משל המעשית היא הקפאת
שכר־ העובדים,
תוך ויתור מדעת על היעד של שמירת
השכר הריאלי ושל הפיצוי המגיע לעובדים.
ומשל מוסיף. :עצם הכוונה לרסן את המחירים
במשק כולו חיובית לגופה — אך ההסתדרות
תוכל להתייחס אליה, רק כאשר תבוצע הלכה
למעשה, ותבוא לידי ביטוי בירידה משמעותית
של המדד ׳.עד כאן דברי מזכ׳ל ההסתדרות.
העניין דומה לחולה, שאומר לרופאים שלו:
לא יעלה על דעתי לקחת אף תרופה שאתם
רושמים לי, לפני שהתרופות יוכיחו שהן הבריאו
אותי, ולפני שאני אהיה בריא, כל זה בגלל שאני
חולה במחלות קשות. והוא מוסיף: בעצם, תרופות
הן חיוביות ומועילות, אבל אני לא אתייחס אליהן
ולא אגע בהן, עד שלא אהיה בריא הלכה למעשה!
שיבק שמשון, בני-ברק

נחם 1נחמו -ואין 10 חם לבג!1
דיר־יאם ין רחוקה יותר מאשר דרום
אמריקה.
הפוליטיקה הישראלית עושה שמות גם

בגיאוגרפיה. כשיש הצבעה גורלית בכנסת,
עושות המיפלגות כל מאמץ לאסוף את נציגיהן
מכל כנפות־תבל ולהזעיק אותם למישכן. רק
לעיתים נדירות מסתתר הח׳כ במקום שכוח אל,
שאין כל גישה אליו, רחוק מאלוהים ומאדם.
מקום כזה, הרחוק אפילו מאמריקה הדרומית,
הוא ביתו של מנחם בגין.
ועכשיו ברצינות. מדוע נמוג מנחם בגין?
לאיש אין תשובה ודאית, מלבד אולי לבני
מישפחתו. אבל אפשר לנחש את הרגשתו, כשהוא
יושב לו, אדם זקן ובודד, מכורבל בשמיכה
ומהרהר כיצד מתפוררים כל חלומותיו.
אפשר בהחלט להבין מדוע סירב להופיע
להצבעה בכנסת, ביום החמישי השבוע. גם אילו
__ חשב לרגע לבוא, די
היה לו להדליק את
מכשיר־הטלוויזיה ד
לראות את הקירקם
הלאומי, שוק של
מקח־ומימכר, של
צעקות ללא כבוד,
התקוטטות של ללא והתגודדות הדר־כדילגרש מייד
מליבו מחשבה שכזו.
ואם
עלה לפניו
הרצון לשכוח לרגע
את הביזיון של
הכנסת ולהשיב את רוחו במראה הנוף הנשקף
מחלון ביתו — הוא ראה לפניו את גיא ההריגה,
מעשה פקודיו, דיר־יאסין.
אדם זקן שנולד בשבת נחמו — ואין לו נחמה.
משה קלמנוביץ, חדרה

מחוץ לתחום רשחזרים

שני בישופים ועיתונאי עוכבו בנמל־התעופה
בלוד, בגלל צבע עורם.

אסור לכ ם

1 טאו שנפל גגו בכורו, רז, לוחם
בשיירת גולגי, בקרב־בופור, בגיל 21
והבי, מנפה יעקב גוטדמן לנער את
עיבור ההורים מאדישותו.
קרוב לשש מאות ישראלים צעירים שילמו
בחייהם עבור הרפתקנותם הלאומנית של מנהיגי
הארץ הזאת.
אבות הטומאה הלאומנית הזאת סשתריינים
באטימותם הנוראה ואמם מודים ולוא במילה
אחת על אחריותם למעשה ידיהם נביא השקר
והכזב, מלהיט השווקים והכיכרות — מנחם בגין
־— ערק כמוג־לב מאחריותו הנוראה, שרון, רפול
ושמיר — מרעיו, ממחולליה העיקריים של כל
הזוועה הזאת, ומי שוועדח־כהן הטביעה במיצתם
אות־קלון לדכאידעולס — ליבם גס ואטום
ונוהגים כאילו לא אירע רבד.
אם שכולה שנאמה לאחרונה בהפגנה
בירושלים ואמרה בכאבה דברים קורעי-לב,
עוררה חבו״כנסת מן הליכוד לכנות אותה, ואת
האמהות המוחות עמה על האיוולת של
מילחמודהשולל הלבנונית, בשם. נשות רחביה
העליזות״.
מי ששלח רבבות צעירים ישראלים למילחמת
שולל זרת מי שליבו היה גס בדמם הניגר, ודיבר
על ״המחיר הנמוך יחסית״ ,לועג עתה לכאב
ולשכול שהוא גרם לוש.
מדי יום מודיעים לנו על פיגועים חדשים
בדרכי הקטל של לבנון. הולד ומתרחב מעגל
השכול והיתמות.
איני פונה עוד אל מנהיגי הארץ הזאת כי
ליבם ערל ומצפונם מאובן.
אני קורא אליכם האמהות והאבות בישראל,
בקריאה נרגשת: אסור לכם לשתוק!
אתם המאמצים את תינוקכם אל תיקכם
באהבה שאינה יודעת גבול: אתם הקמים בלילות
לגהור בחרדה על מיטת בנכם לכסותו, להאזין אל
נשימותיו כאל המופלאה במנגינות: אתם, הורי
החיילים המצפים לביקור הבן לאל פעמי״משיח.
אליכם פונה אני בקריאה מלב מלא כאב, זעם
ואהבת ואומר לכם אם חיי״בניכם יקרים לכם אם
חרדים אתם באמת לשלומם ולעתידם, יהיה זה
בבחינת מתן יד לפשע לשבת בחיבוק-ידיים
ולהחריש.
נצלו כל דדך שמדינה דמוקרטית מעמידה

ראיית ה חלד
קבוצת חברי־כנסת שביקרה בכלא רמלת
שמעה מהאסירים הרבה תלונות. הם הקשיבו
ברצינות לכל אסיר והבטיחו לעזור בכל
עניין.
משם המשיכו הח׳׳כים לאוניברסיטה. את
כל הבקשות ששמעו במוסד החינוכי הם דחו
בנימוק אחיד — אץ תקציב.
מדוע האפליה וחוסר־הצדק ביחסם של
הנבחרים לשני המוסדות? השיב אחד
הדרכים לאוניברסיטה כבר לא נגיע.
שלמה שטיין, ירושלים

על השמאל בישראל מקובל להתלונן הרבה
על היחס הרווח לערבים, על עוולות הנגרמות
ליהודים המיזרחיים, על התנשאות לאומנית
והלך מחשבה שיבטי. את הדברים שהשמאל
נלחם בהם ומגנה אותם הוא נוהג לכנות במילה:
גזענות.
השבוע נמצאה הוכחה חותכת לכך
ששילטונות ישראליים נגועים בגזענות קלאסית
— לא בשינאת ערבים סתם, לא בריגשי
עליונות על בני עדות מיזרחיות אלא גזענות על
בסיס של צבע עור, ככתוב בספרים.
שני אנשי כמורה מארצות־הברית ועיתונאי-
אחד, שנלווה אליהם, עוכבו בנמל־התעופה בן
גוריון. הסיבה: צבע עורם השחור. לא עזרה להם
העובדה שהם היו אורחי מישרד־התיירות
(ההזמנות נשלחו בדואר, והמזמינים בוודאי לא
ראו את פניהם של המוזמנים) .בעיני אנשי
מישטרת הגבולות הם היו אלמנט חשוד ומסוכן.
מי יודע — אולי הם מיסיונרים, אולי הם כושים
עבריים? מה שבטוח — שחור טוב הוא שחור
שלא נכנס לישראל.
לתשומת ליבם של כל האירגונים הדואגים
לזכויות האדם.
יפה פוקס, תל־אביב
גזענים בארצות־הברית מפלים לרעה גם
כושים וגם יהודים. ידועים לשימצה המועדונים
המסרבים לקבל לשורותיהם חברים משתי
העדות.
האם הפחד מפני כניסתם של השחורים
לישראל אינו מגוחך? הוא מזכיר את הבדיחה
הידועה: איני מוכן להיות חבר במועדון המסכים
לקבל חברים כמוני.
יוסי בארי, תל-אביב

הפרדת ענייני העורלה
מענייני המדינה

קורא גוטרמן
טומאה לאומנית
לפני אזרחיה, כדי למחות על מילחמודהשולל
הלאומנית המיותרת ולהפסיקה לאלתר.
?ציפו את חברי־הכנסת במיכתביכם כיתבו
לעיתונות, צאו למישמרות״מחאה ולהפגנות!
כאב שבנו בכורו הומת במילחמת״שווא זו. אני
קורא לכם להגן על חיי בניכם!
אין לכם זכות וחובה נעלים מאלה.
יזעזע נא קול זעקתכס את כורסאותיהס
המרופדות של כל ערלי הלב והמצפון,
ישובו הבנים מגיא ההרגה הלבנוני בעודם
בחיים!
יוצא מייד צה״ל מלבנון ותתפטר ממשלת
הכשל והשולל!
יעקב גוטרמן, קיבוץ העוגן

אורי זווזר אמר בהפגגת פתח״
תיקווה, שהוא חושש כי אם היום
נוותר על קדושת השבת -אז מחר
נוותר על ברית־מילה.
הוא צודק, כי אם הדתיים לא ירסנו את
החילוניים מבעוד מועד, כמו שעשו בהצלחה
לתיאטרץ חיפה —
יתחילו החילוניים
לפרוק את עול הדת
בקצב גובר והולך,
כולל הימנעות מחיתוך
העורלות, ר
לבסוף יפרידו לגמהדת
את רי מהמדינה,
כדרך הגויים
צמודי־ העורלות,
דבר כזה יעורר
את אפו הנוחר של
אלוהינו הישראלי, פוטסדם ככתוב. :ויחר אפר,
והוא עלול לעשות
בנו שפטים, ככתוב במזוזה. בתור אזהרה הוא כבר
נתן דוגמה של עונש, בצורת חורף יבש השנה.
אגב, טעות גסה היא לחשוב שאלוהים התכוון
שנחתור ממש את עורלותינו, חס ושלום. כוונתו
היתר רק לטקס סימלי של בריתנו איתו. משום
כך שומה עלינו בדחיפות לבצע רפורמה בעניץ
זה, ויפה שעה אחת קודם — לתשומת ליבם של
אורי זוהר, הרבי מלובוויץ׳ ופנינה רוזנבלום.
אל סוטסדם, חולון
ירחמיאל

כיצד הפר הדנב שרז?
מדור. תשקיף׳ (.העולם הזה׳
)21.3.84 שיבש את שמו של המישפ*

בידיעה על הברוקרית ששמה נאסר לפירסום
נאמר, שעורך-דינה, שייצג אותה נאמנה, היה

משה וייסגלם.
למיטב ידיעתי, שמו הוא רב (או, כמו
שהחברה קוראים לו דוכל׳ה) והוא עדיין לא
אילן מיכאלי, רחובות
שינה את שמו•

זהות ם יקרית
בגליון.העולם הזה 21.3.84 במדור
.דף־תשקיף׳ ,הוזכר שם שהקפיץ את
הקורא -היה זה שמו שלו.
תחת הכותרת מישפט לבעלי. יד -
ירושלים* נזכר אדם בשם שמואל ענב — לו
ולשותפו דב פיכמן יוחסו מעשים שונים.
לשמואל ענב הנזכר בכתבה הנ׳ל אין כל קשר־אליי,
לשמואל עינב תושב סביון. זהות השמות
שמואל ענב, סביון
היא מיקרית כלבד•

נוי שד קולנוע
איך להפעיל את בית־הקולנוע
הפתח״תיקוואי בשבת וגם לזכות
באישור הרבנות.
יש פתרון לבעיה. הרעיון בא לי כאשר חשבתי
על הפיתרון שה־רבנות
מצאה לגבי
החמץ במדינה ב־פסח:
אפשר
להשכיר
את בית־קולנוע בשבתות
ובחגים לגוי
(מוסלמי נוצרי או
דרוזי) .הרי הוא יכול
להפעיל את בית־הקולנוע
כרצונו,
ולפי ההלכה הכל
בסדר.
הלינגר
אם יהיו יהודים
שירצו לבוא לשם
בשבתות — זה עניינם הפרטי. יש במדינה אפילו
יהודים שאוכלים חמץ בפסח! ,
רלן 5הלינגר, תל־אביב

חובות אבודים
מישהו זוכר שהליכוד התחייב לשלם
את חובותיה של סיעת תל׳ם!
בצילם של החובות האבודים של ניסים גאון,
שעמדו במרכז האירועים הפרלמנטריים השבוע,
נשכח חוב פינאנסי אחר, לא פחות פוליטי:
חובותיה של תנועת תל״ם.
נדמה לי שאתם גיליתם כי הצטרפותו של
מרדכי בן־פורת לממשלה היתה תוצאה של
עיסקה כספית: הליכוד התחייב לשלם את חובות
סיעתו 200,000 ,דולר, הוסיף על כך מישרה של
שר בלי תיק, והופ — קנה לו שותף קואליציוני.
הליכוד, אם אני לא טועה, עוד לא גמר לפרוע
את החוב. אבל החייב השתחרר מעול הנאמנות
כבר מזמן, והשבוע האכיל את הליכוד במרור של
פסח. מי קנה את מרדכי בן־פורת הפעם ולאיזה
חובות הוא ערב לו?
בן־ציון שאולי, תל-אביב
0נכון. הסקי פ על קניי ת תלים על-יד>
הליכוד היה של העולס הזח (.)20.7.83

י שראל, ד א יעקב
בקשר לכתבה שודדים בגרבי ניילון
(.העולם הזה׳ .)14.3.84
אנחנו מכירות את האחים מלצר מנתניה, ואביו
של הבחור שזוכה במישפט זה הוא ישראל מלצר,
ולא כפי שנכתב בכתבה. השם שנזכר בכתבה הוא
של אח אחר במישפחה.
יעקב שערי, נתניה,
יידעת מייכתגי קוראים מתפרסמים
בקיצורים המתחייבים מתוכנם
ומשיקול׳ מקום. עדיפות תינתן
למיכתכיס קצרים, מודפסים
במכונודכתיבד״ שצורפד, אליהם מיכתבים הכותב. תמונת בעילדגדשם לא יפורסמו. אץ
המערכת מהזירה את המיבתכיס
שנתקבלו בד״

כותבת העורכת שלנו לענייני מישפט, עורכת-הדץ
אילנה אלון, בבואה לספר על מה שעשתה השבוע.

כותבת אילנה אלון:

בשבוע שעבר ביקשתי במדור זה את סליחתך על
ידיעה כוזבת, שהסתננה לעיתון בגלל שיבוש מערכתי.
ן עמדנו דום, שרנו את התיקווה והתנצלנו.
השבוע מגיעה לך התנצלות הפוכה: הגשנו לך סקופ
גדול, שהיה כל כולו נכון — אך לא הבלטנו אותו במידה
מספקת, כדי שתהיה מוכן לבאות.
לפני שבועיים הביא לי בני ציטרין, האחראי אצלנו
לענייני מיפלגות, ידיעה מרעישה. תוך שבוע, קבע,
תעשה תמ״י יד אחת עם המערך כדי לקבל חוק לפיזור
הכנסת.
הידיעה הובאה אלי, ואני התייחסתי אליה בספקנות.
המקורות היו מהימנים לגמרי, אך העניין לא נראה לי.
איזה עניין יש לתמ״י, שהיא במצב די מחורבן, להקדים
] את הבחירות? אין בזה היגיון — וכאשר יש סקופ שאין
בו היגיון, אני מתייחם אליו בספקנות. מובן שלא ידעתי
ך פרט, שאנחנו יודעים אותו עכשיו: פרשת ניסים גאון.
וכך, תחת להקדיש לידיעה את השער הקידמי
בהבלטה מירבית, הסתפקנו בפירסום הסקופ בראש
המדור דף תשקיף, כלהלן:

בגלל העיקרון של פומביות המישפט, נהוג לפרסם
כמעט תמיד את שמות הצדדים. החוק מונה רק מיספר
מועט ביותר של מיקרים שבהם רשאי שופט לאסור
פירסום שמו של אדם. בדיר כלל מדובר בעניינים של
ביטחון־המדינה, ביטחונו האישי של נאשם או עד,
בעניינים של פגיעה במוסר או בהגנה על קטינים. אולם
שופטים נוהגים מפעם לפעם לחרוג ממיסגרת רשימה זו
ולאשר איסור פירסום גם במיקרים נוספים. במו אוזני
שמעתי חשוד מבקש משופט לאסור את פירסום שמו,
מכיוון שאשתו היא בתו של חבר־כנסת. בית־המישפט לא
נעתר לו.
הזוכים בזכות״היתר של אי־פרסום שמם הם, בדרך
כלל, עורכי־דין או אנשי־מישטרה שסרחו. אלא, הקרובים
לצלחת, מצליחים להשיג את איסור פירסום שמם בדרך
כלשהי. גס אנשי־ציבור, בעלי מעמד והשפעה בחברה
ועתירי־ממון, זוכים בכך, לפעמים.

מתור זהירות הוספתי סימן־שאלה לכותרת.
זה היה סקופ לאומי ועולמי — והוא התגשם כולו,
מילה במילה, בדיוק בזמן שקבענו.
אבל זה לא היה הסקופ הראשון. השבוע התפרסם כי
יצחק שמיר בא כבר לפני כמה שבועות במגע עם ניסים
גאון ואמר לו שהוא מעוניין בקיום הבחירות בנובמבר
. 1984 גם זה פורסם בשעתו, כסקופ בילעדי של העולם
הזה.
לפני יותר מחודשיים פירסם העולם הזה ()15.2.84
בראש מדור דף תשקיף ידיעה, שגם היא באה באמצעות
בני ציטרין, כלהלן:

בחירות בנו ב מ בר
ראשי הליכוד יתמכו בהקדמת הבחירות לחודש נובמבר
הקרוב. יצחק שמיר מעוניין בבחירות מוקדמות כדי למנוע
התמודדות נוספת על הנהגת חרות, והוא מקווה שהמערך
יתמוך בהצעה.
בפגישה שהיתה בין שר בכיר ביותר
בקואליציה ובין שניים ממקורביו, הוא התייחס
לבעיית לבנון ולהקדמת הבחירות בדרך הבאה:
״צה״ל יתסרם מחדש בגבול הבינלאומי חודש
לפני הבחירות, והליכוד יקטוך את סירות
הוצאת צה״ל מלבנון.״

וכל זה נוסף על הסקופ הגדול שפורסם השבוע: ראשי
הליכוד מסרבים לכבד את ההתחייבות שלהם לשלם את
החובות של רשימת משה דיין(תל״ם) ,אחרי שהנציג
העיקרי של סיעה זו, מרדכי בן־פורת, הצביע גם הוא בעד
הקדמת הבחירות, ולמעשה הכריע את הכף.
רבים הזדעזעו: איך זה יתכן? איך זה קיבל הליכוד על
עצמו לפרוע את החובות של סיעה תמורת הצטרפותה
לקואליציה? איך זה קנה הליכוד, במלים פשוטות, סיעה
שלמה?
קוראי העולם הזה לא יכלו להזדעזע, כי כבר
הזדעזעו על כך לפני יותר מחצי שנה, כאשר פירסם
העולם הזה ( )20.7.83 את הסקופ הבילעדי שפירט את
כל העיסקה הזאת.

שמה
^ של הגברת

״כצופה קבועה בדראמות של בתי־המישפט, אני

יודעת מנסיוני כי פירסום שמו של חשוד או נאשם כואב
לו לפעמים יותר מהעונש עצמו. הרבה אנשים מסוגלים
לשאת בשקט עונש־מאסר וקנס כספי גדול, אולם כאשר
מדובר בפירסום קלונם בעיתונות — הם נחרדים,״ כר

הוק מ ה חבר ה חדשה
בשותפות בין ״טראנס
כלל״ (מקבוצת כלל)
לבין ״סטייט קופ־ראייג׳״
חבר ה א מריק אית
בעלת ותק של 35
שנה ב העברת ר הי טים
וציוד ביתי מארה״ב
לישראל. למנכ״ל ה חב רה
בי שראל מונה רב־חובל
רמי רוה (ה צילום).

חבר התע סו ק בהע בר
ת חפצי בית (יצוא ויבוא) לעולים, שליחים
ותושבים חוזרים בכל העולם בסגנון האמ רי ק אי
בשיטת ה־מדלת לדלת -אנשי ה חבר ה יעסקו
ב אריז ת החפצים, בטוחם, אכסונם, העבר תם
בקונ טינר ח תו ם ליעדם ופרי ק תם בבי ת הלקוח.
השילוב בין שני השמות ״טראנס כלל״ ו״סטייט
קופראייג׳״ מב טיח א ת הטיפול הנ או ת הן בארה״ב
והן בישראל.

חדש גרמח השרון

רז ב ד פי ח ר הכנסת?
סיעת המערן* מתכוונת להגיש בקרוב, ויתכן
שעוד השבוע, הצעת־חוק לסמור הכנסת
ולהקדמת הבחירות. התאייד לבחירות לכנסת
ה* 11 עדיין לא סוכם.
בחוק המוצע אמורים לתמוך גם שלושת ודכי
תכדי. ודכי הליברלים, דתר זייגרמן ויצחק
ברמן, וששת הודכים של חד־ש ושינוי: בסוד־כ

המשא־ומתן בין העבודה לחברי־הקואליציה״
האמורים לתמוך בחוק, מתנהל בסודיות
מוחלטת, ורק אם הוא יעלה בהצלחה תוגש
הצעת־החוק.

סטייט קופוא״ג׳ טראנס כדל -
שרות׳ אריזה והובלת חפצים אישיים

קטע משער ״העולם הזה״
לפני חצי שנה
כתבי בית־המישפט מכירים את כל המיקרים, את
המוצדקים ואת המרגיזים.
לפני שבוע נתקלנו באחד המרגיזים ביותר. הגברת,
מנהלת חברת־ברוקרים נכבדה, זכתה באיסור פירסום
שמה, למרות שאין לכך כל הצדקה בחוק. המישטרה לא
התנגדה, והשופט אישר זאת, מכיוון ששני הצדדים
הסכימו על כך.
שני עקרונות־יסוד — חופש״הדיבור וזכותו של
הציבור לדעת על דברים העלולים להזיק לו — והשוויון
לפני החוק של נאשמים וחשודים, נפגעו מאוד במקרה זה.
לכן החלטנו, כתבי שלושה עיתונים יומיים ואנוכי,
להגיש ערר על ההחלטה. היתה זו הפעם הראשונה שבה
החליטו כתבים שלא להסתפק בסיקור החדשות, אלא
לעשות אותן.
משה רונן, מידיעות אחרונות, צבי הראל מהארץ,
איה אורנשטיין ממעריב ואנכי התייצבנו בבוקר לפני
השופט אריה אבן־ארי, וטענו את טענותינו. נגדנו הופיע,
בשמה של הגברת, עורך־הדין רב וייסגלאס. ידענו כולנו
כי הנקודה החלשה ביותר בטיעון שלנו היא הבעייה של
״זכות העמידה״ שלנו בעניין זה. הליך המעצר התנהל בין
המדינה ובין הגברת, ולכן לכאורה אין אנחנו, כצד שלישי,
יכולים להגיש עליו ערר.
ואמנם, זו היתה טענתו הטרומית של וייסגלאס. אולם
השופט אבן־ארי שמע בסבלנות רבה את כל הטיעונים
ורשם את הפרוטוקול. כאשר סיימנו את דברינו ביקש
השופט להמציא לו תקדים שניתן לפני שנים אחדות
על־ידי השופט רב לוין, בבית־המשפט בתל־אביב.
בתקדים זה(ראה מדור מה הם אומרים 1קבע השופט
לוין כי אמנם לא היתה לעורר זכות־עמידה, אך הביע את
דעתו על עניין איסור הפירסום, בכך שלא אסר את
פירסום שמם של הצדדים בערר. בכך ביטל למעשה את
החלטתו של שופט־השלום( .העניין שנדון אז נגע
להתנקשות בחיי עורך העולם הזה).
עורך־הדין וייסגלאס טען כי העיתונאים הם צמאי־דם,
ורוצים בפירסום שמה של הגברת רק מכיוון שנחטף
מידיהם סקופ. אני רוצה להצהיר כאן שנית כי אין לי —
ולא היה לי — כל דבר אישי נגד הגברת. אינני מכירה
אותה, ואם יתברר כי כל החשדות נגדה הם מחוסרי־יסוד,
אשמח בשימחתה.
ביום שלישי, השבוע, החליט השופט כי לעיתונאים יש
זכות עמידה והוא גם קבע כי לא היתה כל סמכות לאסור
את פרסום שמה של הגברת. מאחר ונציג הגברת יערער
על החלטה זאת לבית המישפט העליון ומאחר
שהעיתונאים מעוניינים בהחלטה עקרונית, הסכימו
לדחות את הפרסום של השם ב־ 48 שעות, עד שיתברר
הערעור.

צ׳ינה דילג׳
נסה אותנו! תאהב אותנו!
הבא את חבריך, אורחך,
חבריך לעסקים, אלינו!
המטבח הסיני שלנו הוא
לאניני הטעם -מוכן ומוגש
ע״י טבחים ומלצרים סיניים,
הידועים בשרות אדיב ויעיל.
ארוחות צהריים עסקיות הן אחד
מתחומי התמחותנו, עם מבחר של
שש מנות עיקריות, במחיר
פרסום מיוחד 1 1 0 0 .שקל כל אחד
אנו גם מספקים מזון למסיבות,
וכן שרות מהיר של ״ק ח הביתה״.
פתוח 12.00 :־12.30*3.00 - 7.00

צ׳ינה דילג׳
דדך הרצליה , 199 תחנת דלק ״טופז״ רמח השרון,
ליד הכפר הידוק טל׳ 491873־03

נולד לכם בן

מ סי בו ת ב רי תוח תונו ת
ה מו צל חו ת ביו תר

בבית הרופא
עם הגן היפה
תל־אניב, רחוב הפטמן 1
המשרד פתוח: בשעות 19-17 ;13-10
טלפונים 9223244 ,298772 ,722314 :

ויחדל מלכהן כדובר מישרד־הדתות תוך
השבועיים הקרובים.
שירה, שהוא חילוני, החל בעבודתו עם הדד
בורג בסיעת למיפנה במפד״ל.

מחמוד דרוויש
רקה בהתקפי־לב
תי גוו ך ־ ך
רפור יפתיע
הפתעה גדולה צפויה בתוף שבועיים, כאשר
יודיע רפאל איתן מטעם מי הוא יתמודד
בבחירות לכנסת דד.11
רפול ממלא את פיו מים, אך גם הליכוד וגם
המערך משוחחים איתו על שיבוץ במקום
ריאלי. עד כה הוא לא דחה באופן סופי שום
פניה אלד.

פואד חיפש עבודה
זמן קצר לפני שנודע שבנימין(״פואד״)
בן־אליעזר יצורף למטדדהבחירות של עזר
וייצמן, הוא חיפש עבודה בשוק האזרחי.
מתאם־הפעולות־בשטחים גילה עניין בעבודה
בחברה קבלנית בינונית.
חששות במישרד־התיירות
צפויים גילויים לא מרנינים על פעולות שונות
של מישרד־התיירות והשר אברהם שריר,
שיגרמו לו בעיות קשות בשנת הבחירות, הן
במיפלגה והן בציבור.
יריביו של השר טוענים, שגולת־הכותרת בחשיפה תהיה
פרשייה שכבר זכתה לשם צופן :״ליברל־טורס״.

חוקרים סניף־בנק בלונדון גורמים ישראליים שונים מגלים
בשבועות האחרונים עניץ במיסמבים
שונים של שני סניפי בנקים ישראליים
בלונדון.
הבדיקה קשורה לחשדות בדבר
עבירות מטבע־זר והוצאת דולארים
מהארץ. אין המדובר בסניפים של הבנקים
הגדולים.
אחת הבדיקות קשורה בחשד במעורבות
של ישראלי בקניית אחוזי בעלות
בקאזינו באירופה.

ההפגנה צונזרה
מישטר־הפחד, שהשתרר בטלוויזיה ערב החלפת• המנכ״לים,
נתן את סימנו הראשון בשבת, כאשר נגנז דיווח שלם על
הפגנה, שצולמה על״ידה בהרחבה.

צוות בראשות הכתב מנחם(״מוקי״) הדר צילם
בכרם־שלום, ליד רפיח, את ההפגנה למען
שיחדור אבו־עלי שאהין. היתה זאת הפגנה
יחידה במינה, מפני שאורגנה ובוצעה במשותף
על־ידי אישים מהשטחים הכבושים ומישראל.
הכתבה נגנזה כולה.
הטלוויזיה נמנעה מכל איזכור של עצם קיום ההפגנה —
בניגוד לרדיו, שדיווח עליה בחדשות. גם כל העיתונות
העברית התעלמה לחלוטין מהאירוע.

יועצי של בורג פרש
איש יחסי-הציבור, בן־ציון שירה, הפסיק את
תפקידו כיועץ שר־הדתות לענייני-תיקשורת

מחמוד דרוויש, מגדולי המשוררים הפלסטיניים
בדור זה, לקה באחרונה בשלושה התקפי־לב,
בזה אחר זה. עתה הוא מחלים מהם.
דרוויש, בן הכפר פאסוטה בגליל, נמנה בעבר עם אנשי
רק׳׳ח, אך עזב את הארץ ועבר לאש״ף, ונמנה שם עם
נאמני יאסר ערפאת. הוא פופולארי ביותר באירופה, הן
בשל כישרונו, הן בשל אישיותו.
הוא לקה בליבו.בווינה, בדרכו להספיד משורר פלסטיני
אחר, מועין בסיסו, שנפטר לפני חודש וחצי בלונדון.

כך נקבע
מועד הרצח
אחת הראיות לקביעת מועד רציחתו
של הנער דני כץ ומיקומה היא שני
גרעיני־אפונה ירוקים, שנמצאו בקיבתו
בניתוח שלאחר-המוות.
בניתוח, שביצע הד״ר בצלאל בלוד,
התברר שהגרעינים עדיין לא עוקלו. כך
הוברר שהנער משכונת דניה בחיפה
נרצח זמן קצר אחרי שעזב את ביתו,
וכנראה נרצח כבר בתוך המכונית שאליה
נאסף.

שוסטק בצרות
שר־הבריאות, אליעזר שוסטק, התייעץ
באחרונה בידידים ותומכים של לע״ם, בתיקווה
למצוא מוצא שימנע חשיפת פרשיות שונות
ומשונות במישרד. אחד מידידיו לתנועה,
עורך־דץ, ניתח באריכות את מחדלי הדרג
המינהלי במישרד.
הכל מקווים שפרישתו של הד״ר ג׳רי וסטין מהמישרד
תעבור בשקט, ללא כאב־ראש תיקשורתי.

שמירה על שופטים
מישטרת תל־אביב הגבירה באחרונה את
סיוריה ליד בתיהם של מרבית השופטים
המתגוררים במחוז. בין השאר נבדקות
מכוניותיהם של השופטים לפני צאתם
לעבודתם, בדי לוודא שלא מולכדו.
פעילות זו היא תוצאה של מידע מודיעיני ואיומים גלויים,
שהושמעו כנגד שופטים שונים.

מודר־שיא לזיכיון
180 אלף דולר ישלם המיסעדן ציון לוי
עבור זיכיון לשנה לתיפעול מיתקן חוף•
בוגרשוב בתל־אביב. הזיכיון כולל הפעלת
מיסעדה, בית־קפה ושירות כיסאות בחוף.
מפיית שהמיתקן יהיה פתוח רק שמונה
חודשים בשנה, הרי שדמי השכירות
היומית יגיעו ל 50-ז דולר.
הצעתו של לוי היתה הגבוהה ביותר.
אחריו נמצא המיסעדן ג׳קי רונן, שהציע
120 אלף דולר לשנה.

הוכפלו מניות ב״אגד״
מניית.,ניצבא״(ניכסי־צאן־ברזל) ,חברת־הבת
של חברי ״אגד׳ ,תוכפל ב־ 1באפריל, ותעמוד
על 900 אלף שקל.
5000 חברי אגד יוכלו להכפיל עד אותז תאריו את
המניות שבידיהם.

דרזזים נגד צה״ד
סקר של ועד־היוזמה הדרוזי, שנערף בכפרים
שונים, העלה כי 53 אחוזים מהנשאלים
מתנגדים לגיוס צעירים בני־העדה לצה״ל.

עורכי הסקר טענו שאחת הסיבות לכך היא שהגיוס פוגע
ברמה האקדמית של הדרוזים בארץ.

מסר מחזץ
ד״10 רד־ב1נה״?
מרבית חברי הנהלת.,סולל־בונה״ בודקים דרכים
לשחרר את החברה ההסתדרותית מקשריה עם
עודד מסר, לשעבר המפקח על הבנקים, ועתה
עובד בכיר בחברה, ללא סמכויות מוגדרות
ותפקיד ממשי.
הטענה היא, שלמרות כישוריו הרבים וידענותו, אין הוא
מסתדר בחברת־הבנייה הגדולה.

לא רוצים ספורט!
חווייה בלתי־רגילה היתה לטלוויזיה ביום החמישי, בשעה
ששידרה מישחק־כדורגל.

מאות צופים נרגזים טילפנו לטלוויזיה ותבעו
במפגיע להפסיק מייד את שידור התחרות, כדי
לעבור לשידור חי ממישכן הכנסת, שם התנהל
באותה עת הוויכוח על הקדמת הבחירות.
צופים רבים נטשו את מכשיר־הטלוויזיה ועברו לרדיו,
שדיווח באותה שעה על המהלכים המרתקים בכנסת.

גם אריסו!
הפסיד בניגריה
מרדכי אליסוז נמצא אף הוא בקשיי•
נזילות, בגלל חילופי־המישטר בניגריה.
אליסון, לשעבר מבכירי עובדי ״סולל
בונה׳־ בחו״ל עזב את הארץ בשיאה של
פרשת אשר ידלין. הוא יושב עתה
בלונדון ומנהל עסקים במהומות שונים
על-פני כדור-הארץ.

מחקר פלסטיני
באוניברסיטה־העברית
״מכון טרומך שליד האוניברסיטה עברית שוקד
עתה על הכנת מחקר באנגלית, שבו ייכללו
ביוגרפיות של אישים פלסטיניים בגדה, בגולה
ובישראל, תוך התייחסות לפירסומים שלהם
ולהשקפת־עולמם.
עד עתה נכתבו כבר 40 ערכים, חלקם על
פעילים בכירים באש׳׳ף. מרבית הכותבים הס
סטודנטים יהודיים מארצות־הברית.

רשימה שחזרה
באגודת־העיתתאים
הסיכסוך בין הצהרון ״חדשות׳׳
ואגודת־העיתונאים יביא בקרוב לפירסום
רשימה שחורה של עיתונאים, שהם חברים
באגודה, שעברו על כללי האתיקה שלה.
מדובר בעיתונאים, ביניהם בכירים ביותר,
הכותבים בשמם או תחת שם בדוי עבור
חברות-ענק כלכליות, לא אחת ללא אישור
המעסיקים שלהם.
פירסום הרשימה עשוי להבהיר מדוע עיתונאים
מסויימים שתקו או חיבלו בחקירות עיתונאיות,
שהסעירו את המדינה בחודשים האחרונים.
סידחמות רשתות־השיחק
המילחמות בין רשתות־השיווק (שופרסל, קו־אופ,
הצרכניות ושקם) ,בינן לבין עצמן ובינן לבין היצרנים,
הולכות וגוברות.

בטענה של אי־הסכמה על תנאי־אשראי,
מחרימות רשתות מסויימות מוצרים שונים.
לא מן הנמנע שיצרן גדול יגיב באיום בהקמת
רשת־שיווק עצמאית.

במדינה

העם

ה ריחו ת של בחירות
עוגת הבחירות התחילה,
ורוח של שטות
אוחזת ברבים וטובים

הבחירות הן המשקה המשכר של
הדמוקרטיה. די בפתיחת הבקבוק
הראשון, כדי שתיכנס רוח־שטות
באנשים רבים. מצב־הרוח כולו משתנה
כמו במטה־קסמים, קצב החיים
הפוליטיים מוחש.
בשבוע הראשון אתרי שקיבלה
ך הכנסת העשירית את ההחלטה להתפזר
בטרם־עת (ואולי באיחור רב) ,כבר
1ניכרו כל הסימנים האלה בזירה
הציבורית.
״יש אקדח, מוכן הסימפטום
הראשון היה שעסקנים צצו כפיטריות
אחרי הגשם כדי להודיע כי הם
״שוקלים לרוץ״ .עסקנים בדימוס
שנשכחו מזמן; עסקנים חדשים, שאיש
לא חשב עליהם; טיפוסים חריגים;
נביאי אמת ושקר מכל הסוגים — הכל
הזדרזו כבר בימים הראשונים להודיע
__ כי הם נמצאים בשוק.
אישים מכובדים כמו עזר וייצמן
ואריה (״לובה״) אליאב הודיעו על
הקמת רשימות, שמואל פלאטו״שרון
בישר על שובו, טדי קולק השמיע
קולות מוזרים, רסיסי־מיפלגות כמו
שריד־של״י כינס כינוסים, שלושה לשלושה קראו
מאנשי־התחייה
מיבצעים שונים וסותרים. אנשים
נשכחים הופיעו לפתע בכלי־התיקשורת
והכריזו הכרזות מהכרזות
שונות, כדי להזכיר את קיומם.
כל ההכרזות האלה לא היו אלא
העתק ישראלי של המודעה במערב
הפרוע :״יש לי אקדח, מוכז לנסוע״.
מי יצדיע לדגל. ברגע
שמתחילה מערכת־בחירות, אסור
״ להתייחס ברצינות לשום הצהרה
פוליטית.
רוב רובן של הכרזות השבוע על
הקמת מיפלגות ורשימות חדשות לא
נועדו אלא להפעיל לחץ על מיפלגה זו
או אחרת. המסר היה :״אם לא תתנו לי
מקום ברשימה שלכם, אקים רשימה
חדשה שתגזול קולות מכם.״
הכרזות אחרות היו משולות
לבאלונים, המופרחים באוויר כדי
לבדוק את התגובות. גם לכך יש
אימרה אמריקאית קולעת; ״העלו את
הדגל לראש התן רן> ונראה מי יצדיע,״
הרושם שנוצר השבוע, כי בבחירות
1984 יתמודדו מאה רשימות, היה על
כן כוזב. רוב ההודעות היו חסרות־שחר.
ככל שיתקרב המועד האמיתי להגשת
הרשימות יצטמצם המיספר, ובסופו של
דבר יקרה מה שקורה תמיד: מילבד
המיפלגות הרציניות, הגדולות והק־יי*
טנות, יופיעו כמה רשימות מבדחות,
שיהיו בבחינת תעלולי־פירסומת. הדמוקרטיה
אינה ניזוקה מכר.
פריחת האביב. הצרה היחידה
היא שבינתיים מתמלאים העיתונים
בשטויות, כאשר כל הכרזה של
מאן־דהוא זוכה בכותרת גדולה, גם
כאשר העיתונאים עצמם יודעים
שאינה אלא בדיחה.
אבל כמו ריח הפריחה, הנישא על
גבי הרוחות הראשונות של האביב, כר
גם ריחות הבחירות הן חלק מן הטבע.
אפשר להריח, לחייר ולהמשיר בדרר.
בחירות תמונה מטו שט שת
בכל מקום יש
״התמודדות״ ,והמירוץ
עדין לא החל
התמונה הראשונה של בחירות
1984 היתה מטושטשת למדי.
בשני הגושים שררה אנדרלמוסיה,
שהתחבאה מאחורי המילה ״התמודדות׳.
המעיד:
פרס השתלט. המצב
המשעשע ביותר היה קיים במים־
לגת־העבודה. שימעון פרס, שעלול

ובאין ל א

ס יני יודע איר להתייחס אל
1 התנהגותו של בגין!״ הודה
בגילוי־לב שר בממשלת־הליכוד.
הוא לא היה השבוע היחיד. לרבים,
שלא רצו לראות את האמת
הגלויה־לעין, חסרה תשובה.
העובדות דיברו בעד עצמן. בישיבה
הגורלית, ביום החמישי, כאשר המדינה
כולה ציפתה לבואו של מנחם בגין
לכנסת, הוא נמנע מלהופיע. עצם
קיומה של ממשלת־הליכוד היה תלוי
מנגד.

בשלבים מסויימים היה
נדמה כי קול אחד יכריע לכאן
ולכאן• אך בגין לא בא.
מצב זה היה צפוי מראש. במשר
ימים ארוכים מנו מראש קולות בכנסת,
והגיעו למסקנה שקול אחד עשוי
להכריע. דרור זייגרמן הוזעק מחו״ל.
נעיר מאבק על נפשו(אם אכן היה זה
עניין של נפש) של מרדכי בן־פורת.

מנחם בגין לוקה בדיכאון
פכיכוטי — בעייה נפשית
שאין לה מרפא, ושהיא מטבע
מהותה הולכת ומחמירה.
הכימפטום של מחלה זו הם
אי־היכולת לתפקד, חוכר־חשק
כללי, אדישות למתרחש, אי־הרצון
לבצע פעולה כלשהי
ולקבל החלטה כלשהי.
אין פירוש הדבר שדעתו של בגין
משובשת. כאשר מטלפנים אליו, הוא
יכול בהחלט להרים את השפופרת
ולהגיד כמה מילים אדיבות, שעיקרן
הוא: עיזבו אותי במנוחה.
תיאור מובהק של אדם במצב כזה
ניתן על־ידי ילדה שכנה, שהביאה לו
שי בפורים ושסיפרה על כך. בגין שכב

חוות־דעתם של פסיכיאטרים אשר
יכלו לדון רק על פי סימני־מחלתו
מרחוק, מבלי לבדוק אותו אישית.
כאשר פורסמה לראשונה בשבועון זה,
היו רבים שהטילו בה ספק. השבוע לא
היה עוד איש רציני במדינה שלא
קיבל, בדיעבד, חוות־דעת זו.

לא נותר שמץ של ספק כי
מנחם בגין אכן חולה ברוחו, וכי
זוהי מחלה חמורה, המחמירה
והולכת.

#מתי זה התחל?
ך*בלת מסקנה זו מעוררת מחדש
׳ 1/כמה שאלות, שהוצגו על־ידי
העולם הזה עם פירסום חוות־הדעת.

ראשית:

דינם

היתה לו היכולת להיות אחראי להן?
האם ההחלטות לגבי פתיחת המילחמה
בלבנון, ההחלטות במהלך המילחמה,
ההחלטות בפרשת צברה ושאתילא, וכן
הלאה, התקבלו בממשלה שבראשה
עמד אדם שלא היה בכושר, שלא היה
מסוגל עוד להחליט כראוי, ושהניח
לאחרים — למשל, אריאל שרון
ורפאל איתן — לפעול במקומו?

שלישית: מה נובע מן המצב
לגבי שלומו של מנחם בגין
עצמו?

אדם הלוקה בדיכאון פסיכוטי
חמור מהווה קודם כל סכנה לעצמו.
הוא עלול לשים קץ לחייו, במעשה או
במחדל. האם ״מקורביו״ מסכנים את
חייו בנסיון הפאתטי שלהם להעלים מן

בכל אותה עת לא הודיע בגין
כי יבוא. הוא גם לא עשה את
אשר היה צריך לעשות מזמן:
להתפטר מן הכנכת.
״מקורביו״ המשיכו לשטות בציבור
כדי להגן על גיבורם. הם הפיצו
שמועות־כזב כאילו בגין עומד מוכן,
ויגיע לכנסת תור רקות אם קולו יהיה
דרוש. להבטחות אלה לא היה שחר. לא
היה להם על מה לסמור. פשוט
אי־אפשר היה לדבר על כר עם בגין.
גם השבוע נמשר ריקוד זה. ביום
הראשון הכריז הצהרון החדש, חדשות,
בביטחון גמור, כי בגין יתפטר עוד בו
ביום. אר היום עבר, ובגין לא התפטר.
גם ידיעה זאת, שהודלפה לעיתון, היתה
בגדר שקר. ואילו יצחק שמיר חייר את
חיוכו הכפוי ואמר שהתנהגותו של בגין
אינה ״טרגדיה״.
עסקני חרות התרוצצו אנה ואנה,
ולא מצאו תשובה. איש מהם לא העז
להציע שהתנועה תכריח את בגין
להתפטר, אף כי העדר קולו של מנחם
בגין עלול היה בכל רגע להמיט
אסונות נוספים על מיפלגתו.

אילו היה נכון — כפי שטענו
אותם ״מקורבים״ — בי מצבו
של בגין שפיר, וכי הוא מתפקד
כרגיל, כי אז לא היה מנום מן
המכקנה שהוא מתעלל במים־
לגתו בצורה מרושעת, שהוא
נותן בכוונה תחילה את ידו
להריכת הממשלה של יורשו.

#מחרה
מחמירה והולכת
סולם המצב לא היה, כמובן,
\ £כ ך. לפני ארבעה וחצי חודשים
גילה העולם הזה ( )16.11.83 את
האמת המרה:
מנחם בגין אינו מתפקד. הסיבה
אינה בעייה גופנית חולפת, כגון
הפריחה בפניו, שדובר עליה רבות.

היה להיפלט החוצה אילו נערכו
הבחירות בשנה הבאה, חיזק את אחיזתו
מייד. הוא הקדים את יריביו
האפשריים, והשתלט בזריזות על מרכז
המיגרש.
להלכה תיתכן קואליציה רבין־נבון,
כדי להדיח את פרס. אילו חיברו
יצחק־יצחק את כוחותיהם, יתכן כי
יצחק נבון היה יכול לזכות במקום
הראשון, תמורת מסירת המקום השני
לרבין.
אולם נבון לא קורץ מן החומר הזה.
אין הוא נדחף ואין הוא נאבק. סביר
להניח כי ישלים עם מעמד של מיספר
2תחת פרס. במיקרה זה יופיעו
פרס־נבון־רבין כמועמדים לראשות־הממשלה,
החוץ והביטחון. הקורבן:

במיטה, אמר תודה באדיבות, אך לא
הגיב בשום צורה משמעותית. הילדה
התבקשה לצאת מייד ולהניח למנהיג.

מנחם בגין מתקשה להתפטר
מן הכנכת, מפני שהוא מתקשה
לעשות כל מעשה ולקבל כל
החלטה שהיא. כדי להביאו
להתפטרות יהיה צורך במעשה
שיכריח אותו, מן הכתם תוך
שימוש בבני־ביתו.
יש שאינם מוכנים למעשה גס כזה
כלפי המנהיג הנערץ בעת דעיכתו. הם
הציעו להניח לו לנפשו ולאפשר לו
להישאר חבר הכנסת העשירית עד
לסיום כהונתה, כאשר חברותו בה תפוג
במילא.
כל זה מאשר לחלוטין את הדיאגנוזה
של העולם הזה, שהסתמכה על

אבא אבן, שיצטרך להסתפק בתפקיד
אחר.
מבחינת הסיכויים של המערך, זה
בוודאי בהרבה פחות טוב מאשר
רשימה שבראשה היה עומד יצחק נבון,
כשאחריו פרס ורבין. אבל אין סיכוי
מעשי שזה יקום.
ניצחון המערך רחוק מלהיות בטוח.
שימעון פרם כבר הוכיח שהוא מסוגל
להפסיד גם במאבק שבו נראה ניצחונו
בטוח.,והדבר יתכן בהחלט גם הפעם.
הליכוד: שמיר בראש. בליכוד
המצב פשוט יותר.
גם שם ביצר המנהיג הקיים את
מעמדו, ונראה כי דויד לוי יסתפק
במקומו כמס׳ .2תהיה זאת החלטה

״המקורבים״ ,ששיקרו לציבור
במשך חודשים, ואולי במשך
שנים?
הם העלימו מידע חיוני על
ראש־הממשלה, והמציאו כזבים ללא-
ספור כדי לטשטש את האמת על אי־תיפקוד
האיש הנושא באחריות
העליונה לגורל המדינה ולחייהם של
רבים וטובים. לקנוניה זו נגד הציבור
היו שותפים אנשים פוליטיים, פקידים
בכירים, רופאים ואחרים.

שנית: מתי התחילה מחלתו
של בגין?
דיכאון פסיכוטי אינו מתהווה
בן־לילה. זהו תהליר מתמשף, המחמיר
והולך בהדרגה.
האם התקבלו החלטות גורליות
על״ידי ראש־הממשלה, שכלל לא

נבונה: הוא יכול לנצח רק בעזרת
אריאל שרון, ומי שמאמין כי שרון
יסתפק במעמד של מס׳ 2תחת דויד
לוי, זקוק לפסיכיאטר.
שרון עצמו הקים שוב מהומות
קטנות, ואיים במהומה גדולה. אך
מטרתו היתה, מן הסתם, צנועה יחסית:
להבטיח לעצמו מקום כלשהו בצמרת,
באמצעות סחיטה ואיומים. אך מעמדו
חלש יחסית. קשה להניח שיצליח
להדיח את משה ארנס, שמעמדו איתן
גם בציבור.
וייצמן: דרדסים. הפצצה הגדולה
של עזר וייצמן לא עשתה, במציאות
זו, את הרושם המקווה. היא עוררה
סקרנות רבה, אך לא התלהבות
אמיתית, כפי שעשתה בשעתו ד״ש.

הציבור את מצבו האמיתי, אף כי הוא
ברור עתה לכל?

רביעית: האם יש צורך
לשנות את ״חוק יסוד: הכנסת״
כדי שאפשר יהיה לשלול את
חברותו בכנסת של אדם
שנמנע ממנו, בגלל נסיבות
מעציבות כאלה, לתפקד
כנציג־העם?
על שאלות כאלה קשה לענות גם
בימים כתיקונם. עתה, בהיכנס המדינה
למערכת־בחירות, בוודאי יעשו אנשי
חרות את הכל כדי להעלים לחלוטין
את מצבו האמיתי של גיבורם הנערץ,
ולוא רק כדי שניתן יהיה להשתמש
בשמו כבנכס אלקטורלי בעיירות
ובשווקים, שבהם כיהן בגין, כאשר היה
״במיטבו״ ,כמלך־ישראל.

האוייב הגדול של וייצמן הוא זכר
ד״ש. פשוט אי־אפשר לחזור על
תרגיל־ד״ש אחרי מה שקרה — ואילו
עזר, בטענו כי אינו מקים ד״ש ,2עושה
למעשה בדיוק זאת. ההרכב האישי
הצפוי של רשימתו נראה השבוע
כחזרה מדוייקת על תרגיל ד״ש.
היה לעזר עוד אוייב: עזר. כבר
בשבוע הראשון חזר על תעלוליו
החביבים. בשעה שצוות־טלוויזיה הכין
במישרדו מעין תשדיר־שרות למיפ־לגתו,
התקשר וייצמן עם יצחק שמיר
למען הצילום. לפני כן אמר למזכירתו:
״קשרי אותי עם דררסבא,״ ובסוף
השיחה עשה ״תנועה מיזרחית״ בעלת
אופי מיני. כל זה צולם, ורק עורך רחום
פסל את הקטעים האלה.

אחדי 12 שעות
בכנסתלקו הגמר
>\ילו היו מוכרים כרטיסים
\£לי שיבת הכנסת ביום חמישי
שעבר, הקופה היתה נסגרת עוד לפגי
פתיחת הישיבה ב־ 11 בבוקר.
יציע הקהל היה גדוש עד הכיסא
האחרון, ורבים אף ישבו על המדרגות
שלא כמקובל. בחוץ המתינו סקרנים
למקום פנוי, כדי לצפות ולו רק לכמה
דקות בהצגה.
יציע העיתונות כמעט קרס תחתיו
מעומס ציוד הצילום שהיה מונח בין
הכיסאות. זאבים פרלמנטריים ותיקים
התחככו בכתבים שאינם מסקרים
בדרו־כלל את דיוני בית־הנבחרים, אך
התעקשו שלא להחמיץ את היום
המיוחד.
במיזנוני הכנסת השתרכו תורים
ארוכים. רבים נאלצו להסתפק בשל־גונים
וגלידה, משום שהעדיפו לא
לעמוד בתור, אלא לקנות את מה
שהוצע ליד הקופות הרושמות.
סדרני הכנסת הוותיקים התקשו
לעקוב אחר העוברים והשבים ביו
מיזנון הח׳׳כים והמיזנון הכללי. בכניסה
ליציע העיתונאים ישבו ציוותי
טלוויזיה זרים והמתינו למרואיין הבא
שלהם. רוב הח״כים רואיינו כמו !
בסרט־נע לרשתות מכל העולם.

כך פעלההד מו ק ר טי ה. זה
היה מצחיק, זה היה מרגיז, זה
היה רציני, זה נגמר בהכרעה.
ציון צפריר הנציח את הרגעים

תנומהקומוניסטית?3 ,
זיאד, שאינו מרבה לבקר במישכן הכנסת, ניצל את

מנוחת הלוחם

אהרון אבו״חצירא מנסה להתרכז במושבו
אחרי שלושה ימי פעילות שבהם כמעט לא
ישו. לצידו משוחח יגאל הורביץ מהליכוד עם ח־כ העבודה, ז׳אק אמיר.

גיבוו לשעה

ח־כ הליברלים, דרור זיי־גרמן,
נח במושבו במליאה
אחרי שהתראיין לכל העיתונאים מהארץ ומחו־ל.

הדיון הארון למנוחה, כשהוא משעין את ראשו על
השולחן. כאשר החתים ח״כ אברהם כץ־עוז את
הח״כים, שהתנגדו להצבעה חשאית, נאלץ להעירו.

זעקת דאגה

שר־המדע, יובל נאמן, מנ סה
להסביר למערך מדוע
חיונית חשאיות ההצבעה על הקדמת הבחירות.

1־ 20 דקות
החייבים הנוכחים
שר העשירית
הערות מסויימות שנשמעו באולם,
בייחוד של מנחם סבידור, גרמו
גלי־צחוק בין העיתונאים, עד כדי כך
שסבידור איים, באחד המיקרים, להרחיק
את כל היושבים ביציע העיתונות
אל מחוץ לאולם.
סמוך לשעת ההצבעה הגורלית פנה
סבידור למוני הקולות. מהקואליציה
הוא ביקש את מיכה זייגר, אחר־כך
תיקן למיכה גרייזר, כשהוא מתכוון
למיכה רייסר. לא רק סבידור אינו יודע
את שמות כל חברי הבית בעל־פה.
רובם נכנסו לבית־הנבחרים כשהם
אלמונים וכך גם ייצאו ממנו. אפילו
עיתונאים שישבו ביציע שאלו מדי
פעם מה שמו הפרטי של ח״כ זה או
אחר, שנשכח מזכרונם.
לרבים מן הנוכחים במליאה היה זה
יומם האחרון בכנסת. הם ידעו שלכנסת
ה־ז 1הם כבר לא ייבחרו.
דווקא מי שלא נכח במליאה עורר
את מרבית ההתרגשות. בכל כמה דקות
רמז מישהו שמנחם בגין עומד להגיע
לכנסת. והעיתונאים יצאו מבוהלים
לפתחי דלתות המליאה, אך לשווא.
הוא לא בא. רק הוא היה חסר כרי
להשלים את תזדראמה, וסביב אי
הופעתו נפוצו בדיחות ואימרות״כנף
רבות.

*0ד 11י ! 1*1 | 1ןךי ך | ח־כ העבודה, עדנה סולודר, מחבקת את עוזי ברעם
111 1 1 #111 1^ 11 ששב מסיור הח״כים של ועדת הקליטה בארגנטינה.
ברעם ושני חבריו האחרים למישלחת, הגיעו למישכן סמוך לשעה 6בערב הישר מנתבי׳ג.

מבט זועם

אריאל שרון מביט ליציע העיתונאות.
שרון, שהיה לבוש במעיל, ניצל את
שעות הדיון כדי לחשב את מיספר תומכיו במרכז חרות.

ך ^ ן ף יי ראש״הממשלה יצחק שמיר פונה אל ספסלי המערך ומבקש מהם
להירגע. היה זה בשיאה של הדרמה שבה נוהל ויכוח סוער על דרך

ההצבעה לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות. יצחק שמיר היה רגוע ברוב שלבי הדיון.

1ד 1ל 1ד ז 1ח שר־החקלאות, פסח גרופר,
^ 11111 11 11 1#לא שלט ברוחו, קם על רגליו
ודרש מסגן יו״ר הכנסת משה שחל לקיים הצבעה חשאית.

1ע ך 11ך ח׳־כ תל״ם, מרדכי בן־פורת, מעיין בתקנון
1 1 1/1הכנסת. אחרי שהוא הודיע בשעות הבוקר
על החלטתו הסופית, הוא ישב רוב הזמן במליאה.

1ז 1ץ ך סבידור מתבונן לחת!
1111 ייסב על ביסאו, וסדרן
הבנסת מניח ברית בגב המוסב.

| 1י ךךף 1סבידור מנסה לו
ו ו 11 ^ 11 התרבו ולבחורבין
סעיפי התקנון הנוגעיס להצבעה.

,לא חצה לזוז!׳׳;

1יוסב-ראס הבנסת, מנחם סבידור, ממתין
ססגנו, ח׳ב העבודה מסה סחל,
יפנה את בסא היוסב-ראס ויתן לו להמסיך לנהל את יסיבת הבנסת

הדרמאתית סבה הוחלט להקדים את הבחירות. סחל הודיע סההצבעה
תהיה גלויה. נציגי הקואליציה מיהרו להזעיק את סבידור למליאה, בדי
סיציל את המצב׳ אד סחל לא מיהר לפנות לסבידור את מקומו.

¥1ה |־י| 11111ר * 1י י סגן־ראס-הממסלה, דויד לוי, מנהל סיחה ערה עם מיי-׳ל
: 11111111 # 117111 ההסתדרות ירוחם מסל, בעיצומו סל הדיון בסעות אחר-
הצהריים. מסל יסב בל הזמן במקומו הקבוע ולא זז ממנו. לוי, לעומתו בילה במיזנון.

ווו 1

¥1ח 1| 1יוסב-ראס הכנסת
11 # 1 1 /1מודיע על החלטתו
לקיים הצבעה גלויה, ולא חסאית.

*1 1 1 ! 11ע ן ח־כ חרות, מאיר סיסרית, מנסה לפני ההצבעה לסננע את חב-
\ | 1 1111 רי תמ׳י, בן״ציון רובין ואהרון אוזן, לסנות את דעתם וסיסבימו
#1 1 111
להצבעה חסאית. סיטרית ייצג את הליכוד במגעים עם תמ׳י, ורפי אדרי ייצג את המערך.

י.וי..יי

בעד!:

1בן־פורת מרים את ידו נגד הקואליציה כש־
! מתבונן בו ח׳כ התחיה הטרי, צבי שילוח,
שישב שעות באותה התנוחה כשאצבעו על רקתו.

בעד!:

1שר העבודה והרווחה, אהרון אוזן, מרים את
!ידו נגד הקואליציה, בהצבעה המכרעת.
מאחוריו יושב ח׳׳ב מיפלגת העבודה חיים בר״לב.

ההצבעה המכרעת

יצחק ברמן מצביע נגד הקואליצ־יה
מול מבט משתאה של דב
שילנסקי(מימין) והתעלמות מנוונת של ח׳ב אהוד אולמרט (מאחור).

ך ח 1ח שני מוני הקולות, אורי טבג מהעבודה ומיכה רייטר מחרות
1משמאל) סופרים את קולות התומכים והמתנגדים להצעה
להקדמת הבחירות. לצורך הספירה הרכיב סבג הבאר״שבעי מישקפיים.

ןיך |1ך 1ח ׳ נלע ׳ ם, אהוד אולמרט, אוחז
11111 1 11 בידו האחת בראשו ובשניה
בטיפרון תקנון הכנטת, אחרי שנואש מלשכנע את סגן

יושב־ראש־הכנטת משה שחל, שההצבעה על הצעות
החוק לביזור הננ טת תיערך בחשאיות. אולטרט בלט
בצעקנותו ולבן הוגש לו לפני״כן תה מהול בוויטקי.

ן רייטר וסבג, מדווחים למזניר־הכנטת שמואל יעקוב־
__ 1טון על תוצאות שלוש ההצבעות לפיזור הכנסת, שנדונו
באותו היום. הספירה היתה רגועה משום שהתוצאות כבר היו ידועות.
01 1 1

חורז
גסדיס
ן• אשר היתד! השבוע הכנסת
^ כמרקחה ואיש לא ידע אם
ההצבעה החשאית שתקבע את הקדמת
הבחירות היא חוקית, פנה יושב־ראש
הכנסת אל המציל הלאומי, אל יצחק
זמיר, היועץ־המישפטי לממשלה, כדי
שיתן לו הנחיות כיצד לפעול.
לא תמיד מופנים הזרקורים בצורה
דרמאטית כל־כן־ לאיש הצנוע הזה,
הנראה ומתנהג כפרופסור. בשקט
ובצינעה הוא יושב במישרדו אשר
בירושלים, ומשם הוא מושך בחוטים
המפעילים את המדינה. אין כמעט
שטח אחד מישטחי החיים במדינה,
שלא עבר תחת שבט ביקורתו וייעוצו.
״פעם אמרו עלי שאני מנכ״ל
המדינה, אבל מאז יש מנכ״ל חדש, כבד
ומכובד,״ אמר השבוע בחיוך מבוייש
יצחק זמיר בכינוס של המכון להשתלמות
עורכי־דין, טנערך בקיסריה.

קומתו הממוצעת, גיזרתו העריגה
ובעיקר החיוך המבוייש מעט המסתמן
תמיד על פניו, נתנו לו תדמית של ארם
חלש, אשר יאמר הן לכל דרישות
הממשלה.

לא יהססו
לידות
**ברו כבר יותר מחמש שנים
^ מאז מינויו של זמיר, והיום אפשר
לאמר, כי במיקרה של זמיר —
התפקיד עשה את האדם. המישפטן
ההססן התגלה בשנים האחרונות כאדם
שאינו חושש להחליט החלטות

אל המערכת המישפטית למצוא שם
את הפיתרון.״
יתכן כי זוהי אמנם אחת הסיבות, אך
ברור לחלוטין כי האדם המפעיל את
המערכת הזו חשוב לא פחות ממנה.
אילו היה יושב בתפקיד אדם חלש
והססן, היה יכול לדחות את מרבית
הפניות, בטענה כי אין הן שייכות
ישירות למישרדו. אולם זמיר איננו
נוקט עמדה כזו .״אני מקדם בברכה
פניות כאלה. לפעמים צריך אפילו
ליזום פעילות בתחום שאינו תחום
מישפטי מובהק, כדי להוציא את
האנשים מתוך סבך הלבטים, ולתת
להם בסיס וכיוון לפעולתם,״ אמר זמיר
השבוע.
זמיר הוא אכן האיש שיזם את ועדת
קרפ, שבדקה את מצב אכיפת החוק
בשטחים. הוא סיפר, כי מקריאה
בעיתונים ומתיקי מישטרה שהגיעו
למישרדו, ראה כי מרבית העבירות
בשיטחי הגדה ורצועת עזה לא נפתרו,
וכי איש לא הועמד עליהם לדין. על כן,
מיוזמתו, כונן ועדה והציג את
מסקנותיה לממשלה. הדוח העלה
תמונה מדאיגה של המצב, דברים
אחדים כבר תוקנו בעיקבות הדוח, אבל
הוא יודע שהפיתרון עדיין רחוק.
הוא מטפל בעניינים נוספים
בשטחים הכבושים. מאז נפתחה הדרל
לבג״ץ בפני תושבי השטחים, נוהגים
אנשי המימשל הצבאי להיוועץ בזמיר
על כל פעולה שהם עושים בשטח.
לפני סלילת כבישים או בניית
מחנות־צבא פונים לקבל את אישורו
של זמיר.
זמיר אינו מהסס להביע את דעתו
על אנשי ט־נ־ט .״קבוצה קטנה שיורה

היועץ המישפט וממשרה הכריע השבוע רגבי
ההצבעה במסת. הוא יזם את וו״ח קוב. יוזם
כעת ועדת־חקיוה רענ״ן מסרת מניות הבנקים
הוא יחליט אם להעמיד רדיו את אסו חפץ.
הוא ׳נול להשפיע על תוצאות הבחיוות
בחקירות נגד שוים, ח״כים ומוסדות

זמיר נפרד בנמל התעופה
לא ה ס סן

אולם גם זמיר עצמו יודע היטב שלא
הח״כ אברהם שפירא ולא כל אדם אחר
יכולים לדחוק את רגליו מתפקידו
כמנהל המדינה.
זמיר הוא היועץ־המישפטי הראשון
שמונה על־ידי הליכוד. הוא בא
במקומו של אהרון ברק, אשר התמנה
ב־ 1978 לבית־המישפט העליון. גם
זמיר וגם ברק באו למישרה מן
האקדמיה. שניהם לימדו ועדיין
ממשיכים להרצות באוניברסיטה
בירושלים. אולם למרות ששניהם
מישפטנים מבריקים יש הבדל עצום
ביניהם.
ברק אינו מהסס להחליט החלטות
כואבות. הוא נראה מנותק מהמציאות
ונדמה תמיד כיושב במיגדל שן. יש
אומרים כי הוא מרוחק ומורם מעם.
אהרון ברק הפך את תפקידו של
היועץ־המישפטי — תפקיד פקידותי
בעצם — לתפקיד החשוב ביותר
במדינה, אחרי זה של ראש־הממשלה.
אפילו בשיחות העלום בקמפ״דיוויד
התבלט ברק.
זמיר הוא בערך בן גילו של ברק,
בסוף שנות וד 40 של חייו. בקולו של
זמיר מתנגנת נימה של מיבטא זר,
נימוסיו ואדיבותו מסגירים את מוצאו
האירופי. בתחילה היה נדמה כי יהיה לו
קשה מאוד להיכנס לנעליו של ברק.

אמיצות ולהרגיז את הממשלה וגופים
חזקים אחרים במדינה.
מלבד תפקידו העיקרי, לדאוג לכך
שמוסדות השילטון יפעלו כחוק, הוא
שולח ידו בכל. הוא עסק בבעיות
ביטחון המדינה, בעיות כלכלה,
מיפלגות, דת ומדינה, בעיות חברה,
ועוד ידו נטויה.
יש לו הסבר מוכן לשאלה מדוע
מגיעים אליו כל העניינים הללו.
״המישפט הוא מערכת פחות או יותר
מוסדרת. יש בו חוקים, תקנות
ותקדימים, שלאורם אפשר לפתור
בעיות. על כן, כאשר באחת המערכות
האחרות במדינה מתעוררות שאלות
שאין להן פיתרון, פונים באופן טבעי

על פועלים הנוסעים באוטובוס
לעבודה — לא יהססו לירות גם
באוייבים שלהם בישראל. הם קיצוניים
ואינם פועלים בהיגיון. הקבוצה
המכונה ט־נ־ט לא תהסס לעשות
פיגועים גם בשטח ישראל,״ הוא אומר.

נזק לממשלה
ולאזרהיס
לאח רונ ה יזם זמיר גם פעולה
€בשטח הכלכלי. זמיר רואה את
התמוטטות מניות הבנקים כאסון
כלכלי, מהקשים ביותר שידעה
המדינה. ואם כי גם זה איננו שטח
הנשלט אך ורק בחוקים מישפטיים, לא

היסס זמיר לדרוש ועדת חקירה בעניין.
הוא טוען כי עד היום לא ברור מה
קרה לבנקים ומדוע זה קרה. ומכיוון
שהעניין כבר עלה עד כה לממשלה
סכומי עתק, עליה לבדוק זאת. המדינה
נתנה ערבות על סכום של כשבעה וחצי
מיליארד דולר עבור מניות הבנקים.
עד היום נאלצה כבר לרכוש מניות
בסכום של 500 מיליון דולר. .זהו נזק
גדול לממשלה. רבבות אזרחים ניזוקו
קשה, וגם אמינותה של ישראל בעולם
נפגעה ׳,הוא אומר.
פרשת תרזה אנגלוביץ משכה את
היועץ המישפטי גם לתחום העכור
והמסוכן של דת ומדינה. מזה כשנה,
תלוי ועומד הבג״ץ שהגישה בתה של
תרזה, בבית־המישפט העליון. .מחכים
שם, כי לא יודעים בדיוק מה לעשות.
זה איננו תחום שאפשר לפתור בו
דברים בעזרת המישפט, אז מחכים,
אולי הפריץ ימות ׳.אמר זמיר.
אך כאשר הוצאה הגופה מקיברה,

במדינה

לא היסס בית־המישפט הגבוה לצדק
להחליט כאשר החליט,
גם לבעיות של רת ומדינה אין הוא
רואה פתרון מהיר. .הם צדקו כאשר
בתקופת הקמת המדינה החליטו על
מצב של סטאטוס־קוו בעניין הזה. יש
לנו מספיק בעיות וצריך לחיות
באיפוק וסובלנות הדדית ׳,הוא אומר,
.גם בבית־המישפט העליון אין אחדות
רעים בעניינים אלה, גם שם חלוקות
הדעות כמו בעם׳.
הפגנות־השבת האחרונות בפתח־תיקווה
אולי היו יכולות להיפתר
בתביעה מישפטית, שכן הקולנוע,
בבעלות מועצת־הפועלים של פתח־תיקווה,
עובר על חוק־עזר עירוני
כאשר הוא פותח את דלתותיו בשבת.
.לא הוריתי לפרקליט להגיש
תביעה כזו כי אינני רואה הצדקה
להעניש את הקולנוע בעבירה
שמבצעים רבים אחרים. להעניש אותו
דווקא משום שהוא היה היחידי שהיה
הכנסת הציונות האכזרית
החוק הם לילי בכמה ממדינות
אירופה אוסר על התבטאויות
במו שלו — אך בכנסת קיבלו
אותו בשימחה ומינו אותו
לוועדת־ההינוד

מישנה־ליועץ קרם
תוצאות מדאיגות
הגון ופנה בשאלה לראש־העירייה אם
מותר לפתוח? משני ציריו של הקולנוע
פועלים שני עסקים אחרים, מועדון
ביליארד ואולם שמחות, הפתוחים
תמיד בשבתות, ואיש לא העמיד אותם
לדין,״ מגלה זמיר. הוא איננו רואה
בקנס שיוטל על הקולנוע פיתרון
לבעיה.
זמיר לא יזם את קבלת הטיפול
בציתותים לאסף חפץ, אבל הוא יהיה זה
שיכריע אם יוגש כתב־אישום נגד
השוטר או לא. הוא גם יחליט אם
להמשיך לחקור בפרשות השר אהרון
אוזן, ח״כ בני שליטא ופרשת לוינסון
גם בתקופת ההכנה לבחירות הקרובות.
בכך, יתכן מאוד, יוכל אפילו להשפיע
על מערכת הבחירות עצמה.
אולם זמיר הוא בסוף הדרך. ברור כי
לא זמן רב ימשיך עוד לכהן כיועץ־
מישפטי. דווקא כעת, כאשר צימחו
שיניו ואיש לא מעז יותר לכנות אותו
.הססן׳ ,הוא יעבור ל.בית־ הגימלאים׳
של היועצים המישפטיים, בית־המישפט
העליון. ושם, יחד עם קודמיו,
מאיר שמגר ואהרון ברק, ימשיך לנהל
את המדינה בצוות המוביל.

אילנה אלון

תרזה אנגלוביץ

ידו בכל!

השר אוזן

• על ״השאלה הדמוגר
פית״
:״כבר יצחק טבנקין אמר: צריך
כל מיני קונצים כדי לפתור את

• על השינאה בין ש

העמים :״הערבים שונאים יהוד
ולהיפך, וזה דבר בריא וטיבעי ...כ
במילחמת־השיחרור היהודים שם
לקרוא כותרות במעריב שביע
שאלפי ערבים נהרגו בקרבות, וכשו
ספטמבר השחור, וחוסיין הרג ערבי
אנשים באוטובוס אמרו: שיהיה ל
לבריאות! גם אנשים מהשומר הצע
שמחו״.
״המילחמה היא דבר אורגאני 7
חיינו...
״חוסן מוסרי שלנו? זו אגדה! <
זוכר הורים, פה בהרצליה, שבאו ואב^
לי, :הפלמ״חניק שלנו נעשה איש אד
אתה יודע במה מתחרים בפלט״
יורים בערבי! יורים באשה ערביה!
נעשה ספורט אצלם!׳ אמרתי להם! :
תבלבלו את המוח. הבחור נשאר כ
שהיה. ככה זה במילחמה.״
אולי ככה זה אצל אחרים. אבל ו
אצל שילוח .״אני מכיר שלומיסט
שלא הייתי יכול להפקיד בידי(
ערבי. בידי אתה יכול להפקיד ער!
אינני שונא ערבים. אני קיצוני ו
משום שאינני רואה־פיתרון אחר.״
• על לבנון :״ממתי דרום־לב
איננה ארץ־ישראל? גם שכם לא היו
פעם מדינת־ישראל. אז מה? צר
להודיע שאנו לא עוזבים, ולס:

זמיר התלוצץ,, :עד עכשיו אמדו שא] מ1כ״ר
המדינה. עכשיו יש מנכ״ל כבד ומכובד!״
הוא התנוון רח״ב אברהם שנירא, והוא טעה.

אסח חפץ

צבי שילוח ( )70 אינו פנים חדשות
בפוליטיקה הישראלית. במשך 50
היה עסקן במפא״י, השתתף בהק!,.ת
מיפלגות (רפ׳׳י והתחיה) ולובי ימני
ידוע (התנועה למען ארץ־ישראל־השלמה)
,היה חבר במיפלגת העבודה
ובליכוד.
לאור הביוגרפיה הפוליטית שלו,
אך מיקרה הוא שמעולם לא שימש
חבר־כנסת. פרט חסר זה התמלא לפני
שבועיים, כשחנן פורת התפטר
מהכנסת ושילוח, מועמד מס׳ 4
ברשימת התחיה, תפס את מקומו.
אחרי ההשבעה, כשירד מהדוכן,
ניגשו אליו ח״כים רבים ולחצו את ידו.
לפי עדותו, המברכים החמים ביותר היו
אנשי מיפלגת העבודה .״הם זוכרים
אותי מהתנועה עוד מהתקופה שבה היו
צוציקים,״ הסביר.
הטפותיו של שילוח, הממליץ מזה
שנים רבות על ״ציונות אכזרית״,
הכוללת גירוש הערבים מהארץ (הוא
משתמש בלשון נקיה :״העברת אוכלוסין״)
,אינן מרתיעות את עמיתיו
הפוליטיקאים. במדינות אירופה,
שלמדו את לקח הנאציזם, היתד,
תעמולה בסיגנון זה מובילה אותו אל
ספסל־הנאשמים. בכנסת ישראל הח־לטו
חבריו למנות אותו כחבר בווע־דת־החינוך.
השבוע,
בשני ראיונות נרחבים
בהארץ ובחותם, סיכם שילוח את
עיקרי הציונות האכזרית:

ולא יהיה להם נוח לחיות במדי
יהודית כאזרחים ממדרגה שניה, יכ
להיות שהם יבואו ויגידו: נעשה סירו
נקבל כסף ונחיה במדינה אחרח
אפשר לעשות צעדים. אתן לך דוגם
לוא, למשל, היו סוגרים את הגשר
על הירדן, אני בטוח שתהל
ההתרוקנות של הגדה היה מתגו
באופן יוצא מן הכלל״.
לא רק נגד תושבי השטחים זוג
שילוח את מזימותיו המחרידות, .
הערבים אזרחי ישראל נמצאים אצ
על הכוונת :״זו כבר בעיה יוו
מסובכת. אולי נותנים לתהליך הטיב
להתרחש כר, שהדברים יגיעו לה
נגשות כזו שלא יהיה כדאי לו
להשאר כאן.״

ח״ב שילוח

גם לנאצים היו קונצים כאלה
השאלה הדמוגרפית. מכיוון שאני הרמטית את השטח.״ ומה עם הקם
מאוד מחשיב את העובדה שיש כאן עם התנחלויות בלבנון? ״נכון שאין
ששונא אותנו, ואם נצטרך להכניסו הבדל בין יהודה ושומרון ון)
לכנסת ניהרס, חשבתי גם אני על דרום־לבנון, אלא שיש שאלה !7
קונצים. אני הטפתי לטראנספר.״

עיתוי.״ אוכלוסין טראנספר, העברת
• על השלום עם מצריינ
בעברית, היא קונץ תמים וטיבעי .״אובדן סיני חמור בעיניי מאובדן ל
״כשאני אומר טראנספר, זה אינו גירוש שטח אחר. זהו הבסיס הטריטוריא׳
ולא ברוטאליות, אלא השקפה שזו והגיאו־פוליטי לשליטה במיזר!
הדרך ההומאנית ביותר לפיתרון התיכון.״
הסיכסוך. זה יכול לקרות כתהליך
• על ״המאפיה השמי!
טיבעי, בתוך מילחמה, כמו שקורה
לנית״ :שילוח מתפאר כי היה הראש
עכשיו בלבנון״.
ויש לו גם דוגמה היסטורית, ממורו שהשתמש במטבעות־לשון כמו גיי
ורבו דויד בן־גוריון :״ב־48׳ בא ירשוב, חמישי .״אני השתמשתי ראשון במונ
שגריר ברית־המועצות, לבן־גוריון מאפיה שמאלנית. עכשיו כול
ואמר לו, :שחרר את שכם!׳ בן־גוריון משתמשים בזה. מאפיה מצטיינת ברב
קרא לדגאל) אלון ושאל אותו כמה אחד — רצח. כל הקבוצה השמאלניו
ערבים יש בשכם. באותה תקופה, כל אינטלקטואלית בארץ — סופרי!
שיחדור היה מלווה בבריחת ערבים, עיתונאים, כותבי־מחזות, טלוויזיה -
ואלון ענה לו, :יש בשכם כמה ערבים כולם רוצחי אופי של מתנגדיהם.״
הוא, ח״כ צבי שילוח, אינו רוצח א
שאתה רוצה׳.״
קונצים אחרים :״אם הערבים יידעו, אופיו של איש. הוא רק מטיף לרעיונו
שמדינת ישראל היא עובדה מוגמרת
(המשך בעמוד 4

כבר לפני חודש וחצי
הקים אבו־חצירא בסודי
סודות מטה־בחירות
כשיצא מהמאסר גיסה
להדיח את אוזן
מהממשלה, אך רא הצריח
מויאל, גיזבר התנועה) .המזכירות
מורכבת משלושת חברי־הכנסת,
מנכ״לים, דובר־התנועה (ויקי שירן
כבר אינה משמשת כדוברת, אך עדיין
משמשת כחברת־מזכירות) ,מזכיר-
התנועה ועוד.
מנחם אינו מסתיר את סלידתו
ממנהיג־תנועתו־לשעבר .״לאדם הזה
יש עור של פיל. עזות־מצח! חכם? רק
לטווחי־זמן קצרים, התיחכום שלו נובע
מכך שהיה תלמידו של בורג. מעבר
לזה — הוא דיקטטור! כל יפעם שהיה
אומר לי ״התייעצנו״ — הייתי שואל:
״עם מי התייעצתי הרי המזכירות לא
יודעת!״

התיזה שמפתחים כמה
מאנשי־תמ״י היא שאבו־חצירא
כלל אינו מעוניין
בקבלת יותר מארבעה מנדטים
לתמ״י בבחירות הקרובות,
מכיוון שלא יוכל לשלוט בה
בצורה יעילה אם היקפה יגדל
מעבר לכד.
מנהיג אבו־חצירא והרצל ביום החמישי בכנסת

^ איזהפסף!

>*הו הסוד השמור ביותר בתמ״י:
4לפני חודש וחצי הקים אהרון
אבו־חצירא, בסודי־סודות, מ
טה־בחירות.

לדבריהם, חמישה־שישה מנדטים
למיפלגתם, יענלד מי שיעמוד בראש
שתי המיפלגות הגדולות.
חדירה יותר יסודית לתוך תמ״י
(וצריו לציין שזוהי משימה קשה, עקב
קשר־שתיקה סמוי, המקויים על פי

אולי צעקה תמ״י ״זאב! זאב!״
לעיתים קרובות מדי. כאשר זה עמד
לקרות, לא האמין לה איש( .ראה
איגרת העורך בעמוד ).5
זוהי רק אחת ההוכחות לכך שהצעד
הפתאומי, כביכול, התבשל אצל
אבו־חצירא מהרגע שהישעה עצמו
מחברותו בממשלה והוחלף על־ידי
השר אהרון אוזן. אחרי מתן פסק־הדין
ששלח אותו לשלושה חודשי
עבודת־חוץ(״הוא לא עשה שם כלום,״
מנדבים מקורביו) — הופיע אוזן
בטלוויזיה ודרש את הקדמת הבחירות .
״זה היה ביוזמתו של אבו־חצירא.
אוזן מבטל עצמו לפני אבו־חצירא,״
אומרים מקורות בתמ״י.

שפני

באורח פלא, לא דלפה ידיעה זו
החוצה.

ך* שליטה האבסולוטית במים־
1 1לגה מקבלת גם ביטוי במנגנון
הכספי של תמ״י: מסתבר שכל נושא
הכספים מצוי באופן בלעדי בידי אבו־חצירא
וגיזבר־התנועה, חגי מויאל.
נחום מנחם מספר שמשכורתו השמנה

דרך קבלת ההחלטות הפיננסיות
בתמ״י הולידה גם את
סימן־השאלה בנוגע למכונית
המפוארת של אבו־חצירא
(אחד הדגמים החדישים של
פיז׳ו )504 ונהגו הצמוד.
זוהי המכונית שכמעט דרסה כמה
מנציגי התיקשורת, בהסתערותה לעבר
המיתקן המישטרתי בבית־דגן. מסתבר
שכאשר הישעה אבו־חצירא את עצמו
מכהונת שר, עקב הסתבכותו המיש־פטית,
קנתה לו התנועה, לפי עדות
מתנגדיו, מכונית, ואישרה את
משכורתו של נהגו.
מקורביו של אבו־חצירא טוענים
שהמכונית היא רכושו הפרטי של
מנהיגם. אחד מראשי תמ״י מסרב
להתייחס לוויכוח ואומה ״אין זה משנה
אם הועברה החלטה במזכירות בעניין
זה או לא — במילא המזכירות מורכבת
מאנשים שמונו על־ידו!״
ממה נובע כוחו של אבו־חצירא
בתנועתו?
נחום מנחם מסביר שהוא מנצל את
ההילה המשיחית סביב מישפחתו.
״לשם אבו־חצירא יש משמעות ליוצאי
צפון־אפריקה. אל נשכח מי היו אביו
וסבו, וצריך להזכיר גם את דודו,
הבאבא סאלי שנפטר לא מזמן!״
ממשיך האיש :״הבדיחה היא שאבו־חצירא
משתמש בשמו של באבא סאלי,
בעוד שהאחרון היה תומך של

הסודות שר תורי
כשגמר מנהיג תמ״י ״לעבוד
בחוץ״ ,הציע לו אוזן לפנות לו
את מקומו .״ולתדהמתו,״ מספר
אחד מפעילי תמ״י ,״לא סירב
אבו־חצירא להצעה, אלא
התחיל לגשש ולבדוק את
התגובות.״

מסתבר שהתגובות, בעיקר בקרב
צעירי תמ״י, היו שלן ליות, וחלקם אף
מצהירים כיום שהיו׳פורשים מתמ״י
אילו נעשה צעד זה.
אבו־חצירא לא שקט על שמריו
בפעילותו להחליף את אוזן ולחזור
לתפוס את כיסאו בממשלה. הוא הטיל
את הפצצה במבט, בשבוע_ שעבר,
ופיזר שיכור־ניצחון את הכנסת.
^ ל זה מעיד, לכאורה, ש״תמ״י היא
^על הסוס״ .ראשי״המיפלגה צופים,

הוראה מלמעלה) מבהירה
הדברים שונים לחלוטין.
רוב הדוברים בחרו לדבר בעילום־
שם, מכיוון שחששו לעתידם בתנועה
״שבראשה עומד דיקטטור ״,לפי
הגדרת אחד מהם.
נחום מנחם, בעל הספר מתחים
ואפלייה עדתית בישראל (״מרצה
מובטל,״ לדברי אבו־חצירא) ,שפרש או
הופרש מתמ״י לפני כמה חודשים, הוא
יוצא־דופן בכך שהוא מדבר בשמו.
״אין שום מוסד נבחר בתמ״י! כל
מוסדות־המרכז, ההנהלה והמזכירות
— ממונים על־ידי אבו־חצירא. הבסיס
הוא ואסליות מוחלטת! קבלת תכתיבים
ודאגה מתמדת שלא יתהווה גורם
מאיים!״
גירסה זו מקבלת חיזוק גם
ממרואיינים אחרים: מסתבר שהכי־נוסים
היחידים של מרכז תמ״י היו
בעטיו של מישפט מנהיג התנועה.

מי התכנס? ״חברים בתנועה״
.ומיהם החברים? גם זאת
בעיה, מכיוון שלא נערך שוס
מיפקד, ולא נערכה שום ועידה.
אין שום תפקיד נבחר בתנועה, גם
תפקירו של אבו־חצירא — יו״ר
התנועה — לא הועמד לבחירה, עובדה
המקנה לו הגמוניה מוחלטת בתנועה.
הוא מקיף עצמו באנשי־שלומו (דני
עזריאל, מנכ״ל הביטוח הלאומי; אשר
אוחיון, מנכ״ל מישרד־הרווחה; אלי
ארד; יוסף כנפו, שהוא — לגמרי
במיקרה — גיסו; יורם בן־שלום; חגי

של חגי מויאל היא ערובה ל״נאמנותו
המוחלטת״.

לפי דבריו, ודברי חברים
אחרים בתמ״י, הוגש פעם אחת
בילבד בשנות קיומה של תמ״י
דוח כספי, וגם הוא היה מגוחך
לחלוטין :״לא היתה בו אך

סיפרה אחת!״

למי הוגש הדוח? למזכירות הסיעה.
חברי המזכירות ממלאים פיהם מים,
וטוענים שהמקטרגים לא יכולים
לדעת את אשר מתרחש במזכירות.
לגופו של עניין — הם מסרבים להגיב.
לתמ״י יש, כמיטב המסורת הקואליציונית,
עמותות פיקטיביות. בראש
כולן עומד למעשה הצוות המוביל:
יוסף כנפו, חגי מויאל ויורם בן־שלום.
כנפו, גיסו של אבו־חצירא, הוא יו״ר
דורות, הגדולה שבעמותות. העמותות
רשומות ברחוב ריבל 18 בתל־אביב,
שם מצויים מישרדי תמ״י, כדי לחסוך
שכר דירה והוצאות מיותרות.
״יום אחד התעוררתי בבוקר וגיליתי,
להפתעתי, שאני יו״ר עמותת
לקט״ מספר נחום מנחם. הוא שולף
מיכתב; מאת חגי מויאל, הפונה אליו
כאל יו״ר העמותה. מנחם התפטר בכתב
מראשות העמותה, שנחתה עליו
במפתיע.
בתמ״י טוענים שמנחם היה,
למעשה, יו״ר עמותה שהיתה אמורה
לטפח סופרים ומשוררים, ודרש שזו
תממן גם את סיפרו, דרישה שלא יכלה
להתקבל לפי.חוות־דעת מישפטית.

אגודת־ישראל, והיה צריך לשכנעו
רבות כדי שיסכים ללחוץ את ידו של
אבו־חצירא לצורך תצלום. בנו של
הבאבא־סאלי, ברוך אבו־חצירא, נחשב
לשונאו הגדול של אבו־חצירא. הוא
נוטר לו טינה על כך שאבו־חצירא לא
חילצו, כשהסתבך בכלא, בזמן שאהרון
היה שר־הדתות!״

^ אם יש לתמ״י מצע? האם אין
1 1לתמ״י מצע? הדעות חלוקות
בעניין זה .״לפני הבחירות,״ מספר
נחום מנחם ,״לא היה זמן לכתוב מצע.
אחרי הבחירות — כבר לא היה טעם.
היתה גם קואליציה״.
מסתבר שלאחרונה גמרו לעבוד
בתמ״י על מצע. מי עבד בהכנת המצע?
״אנשי מיקצוע, בעיקר כלכלנים,״
אומרים הדוברים. לגבי השלב שבו
נמצא המצע (אושר? לא אושר?)
הריעות נחלקות אף יותר.
קשת התחזיות הפוליטית מבלבלת
אפילו יותר: ארבעה מנדטים? אולי
אפילו חמישה? מנהיגי הסיעה מגלים
אופטימיות.
״אנשים רבים פרשו מתמ״י. בקרב
הצעירים קיימת התנגדות לצורת
השילטון של אבו־חצירא במיפלגה,״
אומר אחד הפעילים.

״התנועה הזו נמצאת בשלב
התפוררות. אני צופה לה עתיד
קצר!״ קובע נחום מנחם.

במדינה
(המשך מעמוד )13
המזכירים את התעמולה הנאצית —
בשנותיה הראשונות.

דרכי חיים
הראשז!
נפגע תאונת-דרבים
שם קץ לחייו
בחג הפורים
מיבנים נישאים מועדים לפורענות
אחת, כמעט ודאית: הם משמשים
מקפצה למתאבדים. כזה הוא מיגדל
אייפל בפאריס: בניין אמפייר ס טיי ט
בניו־יורק: מיגדל־שלום בתל־אביב.
דיזנגוף סנטר, מרכז הקניות
המהודר בלב תל-אביב, על חמש
קומותיו, איננו מיבנה נישא במיוחד,
אולם נראה כי הניגוד בין המעקה
הנמשך לאינסוף, לאורך כל קומותיו,
לרחבה הפנימית הענקית, מסוגל
להכניס רעיונות לראש.
קפה וקרואסון. כאשר איש־הביטוח
אהרון גבעוני החליט לפני
שנה להיכנס גם לעיסקי האיפור, זה
בוודאי היה הרעיון האחרון בראשו. הוא
קיבל את הסוכנות המקומית של
החברה האמריקאית, סטייגי־לייט
(אורות־הבימה) ועד מהרה הצליחה
הסוכנות החדשה לתקוע יתד
בענף־התמרוקים בארץ.
עם תחילת ההצלחה שכר גבעוני
מישרד בדיזנגוף סנטר היוקרתי. מדי
פעם ישבו במישרד, נוסף לגבעוני
עצמו ולסגל הפקידותי, גם שותפו וגם
אביו.
האב, משה גבעוני בן ה־,59
סוחר־מכוניות, היה בשנה שעברה
קורבן לתאונת־דרכים קשה, שבה
נפגע באגן־הירכיים, ולאחריה אושפז
חודשים רבים בבית־החולים. משהשתחרר,
נטש את עסקיו הקודמים,
הסתפק בכמה שעות עבודה ביום
במישרד בנו.
בשבוע שעבר, בויג הפורים, כאשר
מלא המרכז המיסחרי הגדול על גדותיו
ומיסדרונותיו המו קונים־בכוח, הגיע
גבעוני־האב, כמינהגו יום יום, כשהוא
מסתייע בקביים להליכה, למישרד
סטייג׳־לייט. אחרי שהייה קצרה
במקום הוריע לפקידה כי הוא עולה
לקומת בתי־הקפה לשתיית קפה
ואכילת קרואסון של בוקר.
כך אומנם עשה משה גבעוני. הוא.
נכנס לבית־הקפה, הזמין קפה
וקרואסון. אולם תחת ללגום מן הקפה,
הוא קם מן הכיסא, ניגש למעקה
הקרוב, התרומם מעליו בשארית כוחו
וצנח אל מותו ברחבה הפנימית
המרוצפת.
היה זה המתאבד הראשון בדיזנגוף
סנטר.

מישפט מסורת חברזגית
אביו של מוחמר שאהין הגיע
בשבוע שעבר לבית־המישפט המחוזי
בתל־אביב ואיתו כבש. הגבר הערבי
הקשיש, תושב חברון, שמע כי בנו
נעצר באשמת ניסיון לאונס, מוחמר בן
ה־ 19 עבד בקטיף בפרדסים שליד
סביון כאשר הבחין בשתי ילדות ־־־
העוברות בכביש. משום מה חשב כי
אחת מהן היא פרוצה. הוא התפרץ אל
הכביש, תפס בידה וסחב אותה לפרדס.
הילדה צעקה ואחותה בת העשר
הזעיקה עזרה. מכונית שעברה במקום
עצרה ולקחה את הילדות למישטרה
(העולם הזה ,)29.2.84
כאשר שמע האב על המיקרה, הכין
את כל הדרוש על פי המסורת. הוא גייס
סכום כסף ולקח איתו, ליתר ביטחון, גם
כבש. הוא התכוון לפנות אל הורי
הילדה, לשלם להם את הסכום
שידרשו, לעשות סולחה ולהחזיר את
בנו הביתה.
מיסתורי בית־המישפט והצדק
הישראלי בילבלו את הערבי מחברון,
שחזר לביתו עם הכבש, אך בלי הבן.

פרשת גאו?:

חד הסקופים הגדולים ביותר
\£ה שבוע נבלע בהמולה של היום
החמישי הארוך. היה זה סקופ של
התוכנית ערב׳ חדש בטלוויזיה
הלימודית, בשעה 5אחרי־הצהריים.
לפני המצלמה הופיע ח״ב יגאל כהן
מהליכוד, שסיפר סיפור מדהים: כאשר
ישב באוטובוס שעמד להובילו לסיור
של ועדת־הכספים של הכנסת, נקרא
לפתע למכונית אחרת. היתה זאת
מכונית־השרד של השר אהרון אוזן,
בעלת רדיו־טלפון, ובה ישב יו״ר
הוועדה, שלמה לורינץ המזוקן.

לורינץ סיפר לו שהוא מצפה
בכל רגע להודעה שיש לאשר
ערבות של המדינה למיליארדר
השווייצי ניסיב גאון. כדי
לאפשר פעולה דחופה, הוא
ביקש מיגאל כהן להיכנס
למכונית זו, יחד עם עדי
אמוראי, איש המערך.

השלושה — לורינץ, כהן ואמוראי
— שייכים לוועדת־מישנה מיוחדת,
המאשרת ערבויות סודיות ביותר
הקשורות בענייני־ביטחון כמוסים.
יגאל כהן דחה את הרעיון על הסף.
הוא לא הבין מדוע ועדה זו דווקא
צריכה לאשר ערבות, שאין לה שום
קשר לביטחון. לערבויות רגילות
אחראית ועדת־הכספים כולה, הפועלת
בגלוי.

לדברי כהן, הגיב על כך אמוראי
בשימחה ואמר :״הצלת
אותי!״
אמוראי אמר לו שנקרא אל שימעון
פרס, שסיפר לו על עניין הערבות
לגאון והורה לו להצביע בעדה. אמוראי
לא יכול היה לסרב, אך שמח שיגאל
כהן שם לעניין קץ.
מי שמכיר את כהן יודע שהוא אדם
פשוט והגון, ולא היה עולה על דעתו
לשקר. היה ניכר על פניו שהוא דובר
אמת.
כשנקרא אמוראי אל המצלמה,
העידו עליו פניו שאין הוא אומר את
האמת המלאה. הוא נבוך, התלבט,

התפתל כדי למצוא לעובדות פירוש
קצת שונה. זה לא היה בדיוק כך, לא
הוא אמר מה שאמר אלא מישהו אמר,
וכד. אבל הוא לא הכחיש את כל העניין
— אולי מפני שהיה לשיחה עד:
שלמה לורינץ. אמוראי, שגם הוא איש
הגון, לא הסתכן בהכחשה גמורה,
שהיתה בבחינת שקר. הוא גימגם.
אין מנוס מקבלת סיפורו של כהן
כמו שהוא:

• שאכן היתה קנוניה
להעביר בסודי-סודות, בוועדה
ביטחונית כמוסה שאינה
מוסמכת לכך, ערבות כדי
להציל את עסקיו הפרטיים
לגמרי של ניסים גאון.
• ששימעון פרם, יו״ר
המערך, היה שותך לקנוניה זו.
• שהמזימה נסשלה.
מכאן יוזמתה הפיתאומית של תמ״י
להפיל את ממשלת־הליכוד ולהקדים
את הבחירות. היא יכלה להתפרש
באחת משתי דרכים, או בשתיהן:
• גאון רצה להתנקם בליכוד,
שלא העביר את עניין הערבות
בממשלה ובכנסת.

• גאון מצא סידור אחר
עם מיפלגת־העבודה, באמצהסלכלית המערכת עות
האדירה
הכסופה למרותה,
והמנוסה בעיסקות סיבוביות
מסובכות, כדי לסדר את העניין
תמורת ההצבעה של תמ״י.

ניסיס גאון
בכניסה הראשית

* * ע נ בי תשל

מנינים
ך*ך או כך, ברור כי ממשלת־הליכוד
^שהכניסה את ישראל לטרגדיה של
מילחמת־הלבנון, שהרסה את הכלכלה
למען המילחמה וההתנחלויות, שמכלה
את המדינה לדתיים — לא הופלה
בגלל אף אחת מן הסיבות האלה.
הבחירות הוקדמו מפני שאיש עשיר
אחד, אזרח זר היושב בחו״ל, החליט על
כך. מי האיש הזה?

המציל

ניסים גאון נולד במצריים בשנת
. 1921 אביו היה פקיד במימשל הבריטי,
שנשלח לחארטום, בירת סודאן,
שם מונה לפקח על ענייני המזון של
הממשלה הבריטית־מצרית המשותפת
ששלטה אז בסודאן.
במיסגרת תפקידו הרשמי טווה גאון
האב רשת של קשרים עם הסוחרים
המקומיים, וכאשר פרש מהשרות
הממשלתי הקים עסק צנוע של סחר

במזונות — בעיקר בגרעינים. הוא
טיפח גם שלוחה עיסקית, שבאמצעותה
התחיל למכור באירופה
ובארצות־הברית עורות של תנינים
שניצודו במקורות הנילוס.
עד מהרה הצטרף הבן, ניסים,
לעסקי אביו, וסייע לגידולם. הוא נשא
לאשה את שרה, אחותו של ליאון תמן,
ובמקביל לעסקיו טיפח סידרה של
עסקים משותפים עם גיסו, חלקם
בענייני הקומודיטיס (טובין של מזון,

המוצל

כגרעיני מזון, מיספוא, סוכר, בשר
קפוא).
כתוצאה ממילחמת־סיני (,)1956
כאשר עצמאותה של סודאן עמדה
להתממש, עקר גאון מחארטום וקבע
את מושבו בז׳נווה בשווייץ.
עד מהרה קיבל את האזרחות
השווייצית והמשיך בניהול עיסקי־הגרעינים
שלו, שהקיפו עולם. מז׳נווה
ניהל את מכירות הגרעינים (חיטה,
(המשך בעמוד )56

היועץ

יש חשודים. יש הודאות. רקדבר אחד חסר:

!1זו\ ממזמן
*ץ זה שלושה חודשים מהלכת
^/אווירת אימים על סח׳נין, הכפר
הערבי הגדול בגליל. בכל כמה ימים
עברה בכפר בלחש השמועה, כי עוד
מישהו נעצר לחקירה. נעצר, נחקר

רעשנית, כי יש בידה החשודים
העיקריים ברצח, וכי החשודים הודו
ואף שיחזרו את חטיפת הנער והריגתו.
שלושה מן החשודים הם תושבי
סח׳נין: עלי מוחמר גנאיים 20 סמיר

התדהמה. האורחים באים, ניגשים
בשקט לאבא, היושב בפינת החצר,
כופיה לבנה לראשו, מחרוזת־תפילה
צהובה בידו והוא אינו מוציא הגה מפיו.
הוא לוחץ את ידי האורחים בדומיה
ובוהה באוויר.
עלי עובד כמחלק־מישלוחים בשד
פרסל בשכונת דניה בחיפה כבר שלוש

שכונת דניה

מישפחתו של דני כץ בהלווייתו. הוריו של דני
עדיין המומים. הם עוד לא עיכלו את הא*
סיו גופתו של בנם נמצאה זרוקה במצב מזעזע, במערה שכוחת״אל.

שעובדים גם הם בשכונת דניה. עלי
שוחרר מחוסר־הוכחות.

טקס־אירוסין

כפו
סח׳נין

האווירה בכפר הפלסטיני
.סח׳נין היתה השבוע קשה.

נמשך שלושת החודשים האחרונים, מאז נרצח דני

ושוחרר מייד, במיקרה הטוב, או הוחזק
כמה ימים במעצר אי־שם בגליל, מבלי
שלאיש תהיה אפשרות לבקר אותו.
החשד: רצח הילד דני כץ.
השבוע הגיע המתח לשיאו, כאשר
המישטרה הודיעה, במסיבת־עיתונאים

חוסיין גנאמה ( )27 ופתחי מוחמר
גנאמה (.)19
בביתו של עלי ההמולה רבה.
אחיותיו ואמו עסוקות בהכנת קפה
לאורחים הרבים, הבאים להביע את
הזדעזעותם ולתמוך במישפחה מוכת

חדו החשוד נתחי

זהו החדר
שבו התגורר
פתחי מוחמד גנאמה, החשוד ברצח. הוא גר ביחד עם

כץ וגופרנו נמצאה במערה במרחק כמה עשרות
קילומטרים מן הכפר, נעצרו יותר מ״ 15 מבני המקום.
שלושה מחמשת החשודים ברצח הם תושבי הכפר.

שנים. בכל בוקר היה נוסע לעבודה
וחוזר בערב — סיפרו בני מישפחתו.
יומיים אחרי שהתגלתה גופתו של
דני כץ, נעצר עלי בפעם הראשונה. הוא
היה עצור אז במשך 15 יום, ביחד עם
תושבים אחרים מן הכפר סח׳נין,

אחיו, סובקי(בתמונה) ,ולדברי אחיו לא נהג לצאת
בערבים מן הבית. המישטרה, שערכה חיפוש בביתו,
לקחה את שתי התמונות היחידות של פתחי.

^ נחנו שמונה אחים במיש־
/ /ר 1פחה,״ סיפר השבוע אחיו של
עלי, ,הוא היחידי שלא מפותח. הוא לא
מבין כלום בכל הדברים האלה. אף פעם
לא עשה בעיות בבית ולא כלום.
כשהיה שומע על רצח או על מעשה
זוועה, היה משתגע. אני בטוח שהוא לא
עשה כלום. הוא ילד טוב, זה פשוט לא
ייתכן״.
עלי שוחרר בפעם הראשונה אחרי
שבועיים במעצר וחזר, באופן טיבעי

לגמרי, למקום עבודתו בשופרסל. הוא
היה בטוח שהעניין נגמר והוא יכול
להמשיך בחייו הנורמליים.
בתחילת מרס נעצר שוב, והפעם
עצרו גם את אחיו, חוסני מוחמר
גנאיים .״אמרו לי בחקירה,״ סיפר
חוסני, ששוחרר ממעצרו ביום החמישי,
״שאני חטפתי את הילד. חקרו אותי
כמה פעמים, ואני הסברתי להם שאין
לי שום קשר לעניין וגם לאחי הקטן,
עלי, אין קשר לעניין.
״באותו יום שנחטף דני כץ, אני
הייתי עם אחי. אנחנו נסענו יחד
במכונית אחרי־הצהריים. למחרת, ביום
שישי, היה אמור להיות טקס־האירוסין
שלי, ואני זוכר שעלי הלך בבוקר
לעשות קניות לכבוד המסיבה. הוא

חשוד סמיו

סמיר מאמה ( )27 הוא אחד החשודים נרצח
דני כץ. סמיר, כמו שני החשודים האחרים
מסח׳נין, עונד נשופרסל נשכונת דניה. הוא עונד שם כנר שנע שנים.

קנה דברים על חשבונו. הוא לא הלך
לעבודה במשך כמה ימים בגלל מסיבת
האירוסין וחזר לעבודה רק ביום השני
שאחר־כך.
״ביום שלישי באו שוטרים אליו
לעבודה ועצרו אותו.
״קשה לי להבין את כל העניין הזה.

עלי ילד טוב. מעולם לא הסתבך עם
המישטרה. אין לו שום עבר פלילי
ומעולם לא נעצר״.
בני מישפחתו של עלי לא יכולים
בשום אופן לעכל את העובדה שעלי
עצור וחשוד ברצח.
בני־מישפחתו של פתחי מוחמר

גנאמה המומים גם הם. להם לא נשארה
אפילו תמונה של פתחי. כשנעצר, באו
שוטרים לערוך חיפוש בבית. כל מה
שמצאו היו שתי תמונות שלו, והם
לקחו אותן. חדרו של פתחי נשאר
מיותם. חדר צנוע, שבו מיטה אחת
יחידה וארון קטן.
פתחי, שלו אח בכור וחמש אחיות,
מתגורר בבית עם אחיו .״פתחי לא
מסוגל לעשות דבר כזה,״ סיפר סובחי,
אחיו .״הוא בחור עדין. יש לו כאן חדר
בבית והוא אוכל ושותה איתנו. הוא גר
איתי וכל לילה יושב יחד איתי ואנחנו
צופים בטלוויזיה. הוא אפילו לא יוצא
בערבים מן הבית.
״מייד אחרי הרצח עצרו אותו
לחקירה, אבל שיחררו אותו כעבור זמן
קצר. זו פעם ראשונה שיש לו עניין עם
המישטרה. מעולם לא נעצר ולא נחקר
במישטרה. הוא כל־כך עדין, שאני
בטוח שאם יראה עכבר בכלא — הוא
יברח. הוא שקט וביישן. אפילו שהוא
גר איתנו, הוא לא מבקש אוכל, הוא
מחכה שאנחנו נציע לו.״
ביתו של בן־דודו, סמיר חוסיין
גנאמה, נמצא לא הרחק משם. גם בית
זה מלא מפה לפה בתושבי כפר סח׳נין,
שבאו להביע את הזדעזעותם ממעצרו
של סמיר. סמיר הוא הוותיק מכולם
בשופרסל ועובד שם כבר שבע שנים.
גם לסמיר אין עבר פלילי ומעולם לא
נעצר ולא נחקר במישטרה בקשר
לשום נושא.
סמיר נעצר בפעם הראשונה ביחד
עם עלי סמוך למציאת גופתו של דני
כץ, ושוחרר גם הוא מחוסר־הוכחות.
בפעם השניה נעצר בעבודה והשוטרים
באו הביתה לערוך חיפוש. הם לא מצאו
ולא לקחו דבר.

״שוב פרשת
עמוס ברנס׳
] מיו* הוא המבוגר מבין השלושה
27 הוא נשוי ואב לשלושה

חשוד ערי

עלי מוחמד גנאיים הוא החשוד השלישי מן הכפר
סח׳נין. מימין: מוחמד חסן, אביו של עלי, המום
מעצר בנו כחשוד ברצח הנער. משמאל: זכייה ח׳אלד, אמו של עלי.

מישפחת גנאמה

אמאל. אשתו הצעירה של סמיר,
שנעצרה גם היא במהלך חקירתו של
בעלה. לבני־הזוג שלושה ילדים. בתמונה מימין: אמו של סמיר גנאמה.

ילדים. אשתו, אמאל, נותרה בבית
מטופלת בילדה בת 3וחצי, בילד בן
שנה וחצי ובתינוקת בת שישה
חודשים.
״אנחנו, בני מישפחת גנאמה, מגנים
בתוקף כל מעשה רצח ופונים
למישטרה שתמצא את הפושע האמיתי
ותביא אותו לבית־מין צפט!״ אמר יאחד
מבני מישפחתו של סמיר .״אנחנו,
מגנים את מעצר החשודים, ומקווים
שהמישטרה לא תחזור על פרשת
דניאל חנוך מחיפה ועמוס ברנס מעכו.
״אנחנו מבקשים מהציבור היהודי
והערבי שלא ייגרר אחרי השמועות
וימתין עד שבית־המישפט יקבע מי
האשמים. לנו יש הוכחות ועדים
שמוכיחים כי בנינו חפים מפשע. אנחנו
גידלנו אותם על אהבת בני־אדם, ללא
הבדל דת גזע ולאום. אנחנו פונים

לעיתונות שתמתין עד פסק־הדין.,
ואנחנו בטוחים שבנינו חפים מפשע.״
הדברים נאמרו בהתרגשות. בכפר
ברור לכולם שזו עלילת־שווא, וכי
במהרה יתברר שאין אמת בחשדות
והבנים יחזרו הביתה. יש להם טענות
חמורות כלפי המישטרה על היחס
לחשודים בעת החקירה .״הם הוכו
בחקירה ואיימו עליהם בכל מיני
שיטות ״,אמרו השבוע בכעס בסח׳נין.
אמאל, אשתו הצעירה של סמיר,
נעצרה גם היא מייד אחרי מעצרו של
בעלה. היא הובאה, לדבריה, אל בעלה
ושם איימו על בעלה שאם לא ימסור*
להם הוראה ברצח, הם יכניסו את אשתו
לתא אחד עם זונות ופרוצות.
גם אמו המבוגרת של סמיר לא
נותרה מחוץ לחקירה. באחד הלילות,
כך סיפרה, באו שוטרים הביתה ולקחו
אותה אל המערה, שם נמצאה גופתו
של דני כץ הרצוח. הם איימו עליה,
לדבריה, שתאמר כי לשם זרק בנה את
גופתו של הנער.
סלים וקים, עורך־הדין של פתחי
וסמיר, ניסה ביום הראשון השבוע, זמן
קצר לפני מסיבת־העיתונאים, למנוע
אותה. הוא ביקש שידחו אותה כדי
שלא יהיה לינץ׳ על הערבים, אך לא
נענה.
המישטרה מצידה טוענת, כי
החשודים הודו במעשה וכי שיחזרו את
מהלך העניינים מר;ע שחטפו את דני
כץ עד שזרקו את גופתו המכותרת
במערה, במרחק כמה עשרות
קילומטרים מסח׳נין. ולמרות -זאת
לאיש עדיין לא ברור מהו המניע לרצח
אכזרי זה. המישטרה מנסה לרמוז, אס
כי לא בבירור, כי המניע לרצח הוא
לאומני, אך הדברים לא נאמרים
במפורש, ושום מניע אחר אינו מזדקר
לעין.
־ הצעירים מסח׳נין, כך טוענים בני
מישפחותיהם, לא הכירו את שני
הבדווים מוואדי אל־עין השוכן על
מורדות הכרמל, ולא ברור להם איך
קושרים ביחד את כל החמישה.
בינתיים מתקרב יום־האדמה, הרוחות
בסח׳נין סוערות, המישפט עוד לא
החל, לבני־המישפחה לא מתירים
לבקר את העצורים, ושאלת רצח דני
כץ נותרה פתוחה, עד אשר יכריע
בית־המישפט.

ו דו 7777ז 1168988 לו 117111

ה בו רסה

מאת מאיר תדמור

כלניתבחידות עושה
^ נחת יסוד: תהיה כלכלת בחירות. הנחת יסוד: לנו יהיה יותר טוב,
\ 1לממשלה עוד פחות. הנחת יסוד: אחרי הבחירות נקבל את מה
שמגיע לנו, ולא חשוב מי יהיה בשילטון. הנחת יסוד: כדאי לקנות היום,
מחר, יהיה מאוחר.
למה כלכלת בחירות כבושה? היא תכבוש את כולנו. הנה, להתחלה,
כבר היום הודיעו שההיטל על מכירת איגרות חוב יופחת ב־^ ,50 באחוז
אחד. זו רק ההתחלה.

מה לעשות? כל מה שאפשר חוץ מלהצטרף לכל מיני
תוכניות־חיסכון להמשך החיסכון.
אני יודע שאני נשמע מאוד לא ציוני, אבל זה מה שיש. מי שרוצה

מעילה באמזז
בר ש?!,
ס ני מבקש לומר כמה דברים חמורים על
מעילה באמון ברישיון וסתם גניבה במחשכים.
יום שישי: יוצאים להרוג ערב בצוותא.
הנושא: בחירות וכל מה שמסביב. ער שמגיעים
לבורסה. נו, מה אתה אומר? אני אומר את מה שיש
לי לומר מעל דפי העיתון. אבל, באמת, היום בטח
כדאי להיכנס, וכר.

ואז קם מישהו ואומר: תגיד לי, איך
זה ייתכן, שברוקר ידוע יגנוב את
הלקוחות שלו בצורה כזו, כמו שהיה
כתוב בעתונים. מה זה, שדדו את
הלקוחות ואך אחד לא התלונן.
קודם כל, אני אומר לו, הברוקר, זה בטח
ברוקרית, ודבר שני זה עוד לא הוכח. אבל נניח
שאכן קרה דבר כזה. המשקיעים הם מטומטמים.
ואלה שהיה להם יותר, הם פשוט מטומטמים
גדולים עוד יותר. חוץ מזה כתוב ״סוף גנב
לתליה.״ זה לקח כמה שנים טובות ותפסו אותם.
הוא שאמרתי גניבה במחשכים.
אין פלא. ויש דברים שנעשים ברישיון.
דוגמה: ב־ 11 בדצמבר ,1983 לפני שלושה וחצי
חודשים בלבד, יצאה חברת המחשבים משוב
בהנפקה. מניותיה הוצעו במחיר כולל של יותר
מארבעה מיליון דולר. החתם, בנק ידוע מאוד,
דאג להחתמה. משקיעים פרטיים לא קנו. גם
המקורבים כמעט לא קנו. קנו בעיקר מקורבי
הבנק, קרנות, קופות־גמל ועוד.

כתחילת שבוע זה היה ערכן של

להמשיך בדור השלישי של תוכניות־החיסכון ולסייע לממשלה לגלגל
הלאה את חובותיה המתרבים בקצב מואץ, על חשבונו, שלא יבוא
בעוד שנתיים לבכות.
אפשר גם לנסוע לחו״ל. את העצה הזאת מציע עמיתי אברהם טל
בהארץ. הוא צודק. אני מצטרף להמלצתו.

מי שרוצה לקנות משהו שחסר לו היום, מוטב יקנה כבר
מחר. א .מחרתיים זה יהיה הרבה יותר יקר. ב .בסוף השנה
לא תוכלו לקנות אותו וזה משני טעמים: לא יהיה לכם
כסף. או, שאי־אסשר יהיה לקנות את החסר, לא יהיו
מספיק דולרים לייבא אותו.

הבנק שלנו בזזר־ל
נחנו לא רק מעמידים לרשותך כסף,
אנחנו גורמים לו שיעבוד ״.תרגום
חופשי. ועוד משהו :״אנחנו מוציאים מן הכוח אל
הפועל.״ תרגום חופשי. ויש לכם עכשיו שבע
דקות לנסות לנחש מיהו הבנק שאלה סיסמותיו.
לא מבין בפרסום. ובכן, זו מודעה של בנק
הפועלים לונדון המופיעה כבר תקופה ארוכה
בעיתונות הכלכלית הבריטית ולאחרונה בגיליון

המניות פחות מחצי בערכים דולריים.
אין פלא. אם מוכרים לך חברה בפי כמה
מערכה ודואגים שתקנה, השוק עושה
את שלו. ומה שמרגיז בכל העניין
שקמה חברה קטנה המוכרת עצמה
במחיר הזהה כמעט לשוויה של חברה
אחרת בענף, הגדולה ממנה פי כמה.
איך קוראים לזה? מעילה באמון ברישיון. זה
עדיין לא מספיק שמוכרים לך, צריך גם, לא
הרבה הגינות. במקרה זה, גם זה לא היה.
אני בכוונה תחילה לא מזכיר את שם החתם.
הוא לא היחיד, לא הראשון ולא האחרון. אני יודע.

בבורסה יאמרו לי שהוא, המנפיק
עמד בכל תנאי ההנפקה. אותו דבר
ייאמר גם על־ידי אגף שוק ההון באוצר, האימפוטנטית הרשות וכמובן לניירות־ערך.

השבוע של האקונומיסט. אליו צורף מוסף
מיוחד על הבנקאות העולמית. אני לא מבין
בפירסום. במוסף יש מודעות של כמה עשרות
בנקים, כולל פקיסתאן, בחריין, תורכיה, וכל מיני
מדינות באפריקה, כמו ניגריה. הפחות רצינית
מכולן שייכת לישראל.

ג״ווססונ
דרח״ם
*ץ שהו באמת לא נורמלי. בעיקר לגברים
*/מגלח (על מישקל מגהץ) או מכונת־גילוח
ג׳ירוסקופית(שישית־פיסיקה) .מיובא לאמריקה,
לכלבו המפורסם, הישר מצרפת, שם מצוי גם
ממציאו והיצרן. הוא היחיד במינו בכל העולם
כולו(כך בפרוספקט).

ותאמינו לי שהתואר הזה הוא אות כבור
לרשות. זהו באשר למעילה באמון ברישיון.

אסטוונווסה ושנתאילוגיה
יכף תבינו מה כתוב בכותרת. קצת סבלנות והרבה מצב־רוח והכל מסתדר על הצד הטוב ביותר
* 1ובכן אסטרולוג, לא אסטרונאוט, בשם שבתאי לביא, השאיר לי הודעה במערכת בכתב־ידו
ובחתימתו האישית ביום ה־ 4במרס , 1984א׳ דראש חודש אדר ב׳ לאמור: הרי התחזית שהינך רשאי
לפרסם(בציון שמי, כמובן) :החל מה־ ,18.3.84 במשך תשעה ימי מסחר, תהיינה ירידות משמעותיות
בכל הענפים. תודה, וכאן באה החתימה.
ובכן? ה־ 18 במרס היה יום ראשון של השבוע שעבר שחל בו פורים בתל־אביב. הבורסה היתד,
סגורה, השמים לא כל־כך, אבל לעומת זה הכוכבים במסילותיהם התנהגו כרגיל, הם למרבית המזל
שכחו שבפורים הבורסה סגורה. בימים שני, שלישי ורביעי, היה דווקא נחמד בבורסה והעליות היו
משמעותיות; האסטרולוג לא הסתכל בכוכבים הנכונים, וראו מה קרה. ביום החמישי האחרון היתה

מפולת שערים ולא ירידות משמעותיות, אבל הכיוון היה נכון. היום, יום ראשון, שוב חגגה הבורסה
שלא לפי התחזית של שבתאי לביא, חבל.
עד סוף השבוע, כאשר ייתמו תישעה ימי־המסחר שבתחזית של האסטרולוג, אין סיכוי שהשוק
יורד, ואני שאינני איצטגנין עם דיפלומה ויומרות בורסאיות, אומר שהשוק אכן יהיה טוב, עם ״עליות
משמעותיות״.
מי יזכור? קשה, קשה מאוד לחזות מה יקרה בבורסה, בעיקר בבורסה של תל־אביב. גם המנוסים
שבין באיה ומשקיעיה והמוציאים לחמם ממנה מתקשים לחזות מה יהיה מחר ואולי מחרתיים. וכבר
הזכרתי פעם שהתחזית הטובה ביותר היא לעוד שישה חודשים. אם תתאמת מה טוב. ואם לא, מי יזכור.
ואם יזכרו תמיד אפשר להשיב: מה יש, אחרי שישה חודשים אי־אפשר לטעות.

מוסר השכל: מי שכספו חביב עליו ירחק מאסטרולוגים של בורסה ומי
שהאסטרולוגיה חביבה עליו ישקיע כספו בפת״ם, למשל. זה יותר בטוח.
1 8 4

לקנות בידידה,
וממר בעריה
ורחבות לבחירות
¥הו צו האופנה, כמו שאומר לי אחד מעמודי
( התווך של הבורסה. וכשאני מעיר לו שאת
אימרת־השפר החכמה הזו, אמר לפני כמה יובלות
יהודי חכם בשם מאיר רוטשילד: לקנות בירידה,
למכור בעליה והוא באמת עשה הרבה מיליונים,
ואילו אתה. שמתהדר בנוצות לא לך, בסך הכל
גומר את החודש ולפעמים בחריקה.
אני כמוכם לא יודע מתי תערכנה הבחירות
לכנסת. עד עכשיו חיינו בתוך אי־ודאות כלכלית
ובכלל. עכשיו יש כיוון באי־ודאות:

עד לבחירות לא תהיינה גזירות וגם
אלה שישנן יצאו לחופשת בחירות, או
אולי יעברו לחצי מישרה. זה אומר

ריגר
יש יורשים

שהבורסה יכולה לפעול במידה גדולה
של ודאות עד לבחירות. התאריך
המדוייק אינו משנה. אני מקבל את
התיאוריה שאם הזמן יהיה קצר, עוצמת
העליות בשערים תהיה גדולה יותר, כך
גם המימושים. אם התקופה שעד
הבחירות תהיה ארוכה יותר, נניח עד
ספטמבר, תהיה בורסה טובה עם עליות
מתונות יותר. התהליך כולו יהיה
במעגלים גדולים יותר- .
כאן צריכה לבוא לידי ביטוי חוכמתו של
רוטשילד הזקן. קנה, השוק יורד, אל תחכה שירד
עוד יותר. מכור, אל תחכה שהשוק יעלה עוד
יותר, מכור. אני מכיר את ההרגשה כשיושבים עם
הכסף בהמתנה. השערים יורדים ואנחנו מחכים
שירד עוד קצת ואז מתחיל לעלות ואז, חבל שלא
קנינו קודם.

הוא אינו זקוק לסוללות או חשמל.
הוא פועל בכל מקום, בטיול, בסירה,
במחנה ואפילו במשרד.
הג׳ירוסקופ שבמגלח, מצוייר בגלגל תנופה,
המחובר לגלגלת הנטענת על־ידי קפיץ. כאשר
מושכים בכבל, הגלגלת מסובבת את הסכינים
המסתובבים במהירות, לא תאמינו, של 15,000
סיבובים בדקה, מהירות גדולה פי שניים מאשר
במגלחום אחרים. כמה משיכות טוענות את
המכשיר ל־ 75 שניות של פעולה. תמיד תוכל(כך
כתוב) לחזור ולמשוך בכבל לשניות נוספות של
תיגלחת ג׳ירוסקופית.
בלמי לחץ עוצרים את הלהבים במקום.
הלהבים העשויים מפלדת אל־חלד מתחדדים
מעצמם (לא כתוב איך) .רשת מגן דקה במיוחד
עשויה מדריד ניקל מצופה כרום( .מה אפשר
לעשות, זה חשוב) .גוף המגלח עשוי מפלסטיק
נעים למגע ואחיזה. נמכר עם נרתיק מותאם.
הגודל 10x6x6 :סנטימטר. המישקל 325 גרם.
וכל המכשיר המתוחכם הזה במחיר הכמעט
מצחיק של 35 דולר, כולל אפילו את המישלוח
ברחבי ארצות־הברית.

ועדיין כדאי לרכישה במיסגרת 100
הדולר המותרים, שאולי לקראת הבחירות
יהפכו ל־ 150 דולר חופשיים ממם.

יש לכם כסף, יפה. לא צריך ולא נבון
להשקיע את כולו, אפילו הבורסה
חוגגת. תשאירו משהו, נניח בפת״ם,
חם וחלילה לא בתוכנית־חיסכון, חדשה
או ישנה. אגב, אני לא אומר שהפת״ם
זה הכי בטוח, אבל מותר להניח שעד
לבחירות לא יגעו בו. בימים טרופים
אלה, עד למועד הידוע, אתם רשאים גם
לנצל את חוכמתם היתרה של מנהלי
הקרנות המתמחות במניות. בשביל זה
הם קיימים. ובתנאים החדשים לא צריך
להחרים אותם, כפי שיעצתי בעבר.
עוד משהו: כשהבורסה טובה, תנסו להיזכר
מה קורה. נכון, המפעל המאוחד לשמועות
וסיפורים עובר לעבודת שלוש מישמרות. מישהם
מתחילים להריץ מניה, או שתיים, או שלוש. היא
עולה מדי יום בעשר, או עשרים או שלושים
נקודות. הכיוון ברור. השמועות גם כן. כולם
קונים. כולל בעלי ״הפרוייקט״ .בנקודה
מסויימת, הם, בעלי ״הפרוייקט״ ,רק מוכרים,
מיספר הקונים גדל, הפראיירים לא מתים, הם רק
מתחלפים. ולבסוף כרגיל ״מוכרים בלבד״
והאחרונים שקנו, אכלו אותה בגדול. אז לאט
לכם.

כדי שתהיו עוד יותר בתמונה, הריני
מוסמך להודיע לכם, שקמו יורשים
לריגר־פישמן, ינוחו על ממונם בשלווה.
ואלה, היורשים, אין להם כוונות יותר
טובות והם לא בל־כך נחמדים.

מ ר ענן מ עו ררוחזק

ח״כ אגודת־ישראל אברהם
שפירא היה באחרונה
אורח הקיבוץ, דליה, של השומר
הצעיר. רבריו עוררו רושם כה
רב, עד שמזכירות הקיבוץ פנתה
לח׳׳ב ר״צ שולמית אלוני
וביקשה שזו תבוא ותדבר על
יחסי דתיים וחילוניים, כדי
לעצור את סחף ההתעניינות
בדת. אך מסתבר ששפירא כבר
הצליח להפעיל את קסמיו
,בקיבוץ. אלוני הופיעה לפני
•י־ הקיבוצניקים בליל־שבת. כאשר
היא בקישה להצית סיגריה,
העירו את תשומת״ליבה, שבאחרונה
החליטו החברים להימנע
מעישון בחדר־האוכל בלילות-
שבת.
הכתב המדיני של קול

מה יעשה רפ אל איתן רשימשן שיפר
ואיך תיקרא מיפרגתו החרשה של עזר וייצמן

ח״כ מפ״ם ויקטור שם־
טוב אמר :״עתה הודיעו מביתו
של בגין שהוא יבוא רק אם
יובטח לו מקום בכנסת הבאהח״כ
שינוי מרדכי ויר־שובסקי
העיר שבשבוע האחרון
הוא שמע את השם זייגרמן
ברדיו כל־כו הרבה פעמים, עד
שהיה נרמה לו שמדובר בפיר״
סומת למקרר חדש.
שם חדש למיפלגתו של
עזר ויצמן: דרר׳ש.
יוסי שריד מסתובב באחרונה
מרוגז ביותר. הוא מבטיח
שהוא יתבע לדין כל עיתונאי
שיכנה את דרור זייגרמן ,״יוסי
שריד של הליכוד.״
בהפסקה שבין הדיונים

בשמות השרים שהבטיחו כבר
את השתתפותם באירוע. כאשר
הוזכר שמה של השרה ללא־תיק
שרה תרץ אמר אפל כי הוא
מקווה שהיא תבוא. העיר מנהל
כית־החולים, דן מיכאלי> :אם
היא לא תבוא אפשר להביא את
אחותי.״ הפרופסור הוא אחיה של
השדרנית ריבקה מיכאלי,
שהופיעה בבשעה טובה בחיקוי
מוצלח של השרה.
ערב ההחלטה על פיזור
הכנסת התקיים במליאה דיון על
התמהוניים הלאומניים. ח״כ
שינוי מרדכי וירשובסקי
סיפר שהוא מתקשה לתקוף את
שר־הפנים ידסן ז בורג משום
שהוא היה המורה שלו להיסטוריה
בבית־הספר התיכון.

יהודה

ח״כ המפד״ל
בן־מאיר שביקש את רשות־הדיבור
באותו דיון לא נכח
באולם כשהוזמן לדוכן. שאלה
ח״כ העבודה אורה נמיר
בדאגה :״הוא רצה להגן על
שר־הפנים?״ העיר ח״כ לע״ם
יגאל כהן :״לכן הוא לא נוכח״.
במלאות שלושים להתאבדותו
של יעקב לוינסון נזכר
חבת אברהם כץ־עוז, שלא
אחת דובר על התפקידים
המרכזיים שעשויים למלא
משה ו״מוסה״) חריף ולוינסון,
כאשר השילטון יהיה בירי
המערך .״תמיד היה ברור שחריף
יהיה ראש־הממשלה ולוינסון
שר״האוצר ״,אמר כץ־עוז על שני
חבריו שאינם עוד בין החיים.

מירון בנבנישתי הכיר
את לוינסון בקיבוץ ראש־הניקרה.
פעם הציע בנבנישתי
לנצל סכום כסף שנשאר כדי
לקנות שעון לכל חבר. לוינסון
החליט שהכסף יוכנס בחזרה
לקופת המשק ולא יבוזבז על
הרכישות שהציע בנבנישתי.
הפרשיות האתרונות ב־מישטרה
היו נושא הדיון ב־וועדת־הפנים
של הכנסת. הפרופסור
שבח וייס התעניין
לדעת כמה מחוזות יש במיש־טרה.
המפכ״ל אריה איבצן
נקב בארבעה: צפון, מרכז,
תל־אביב ודרום. העיר וייס:
״דומני שעתה יש להוסיף מחוז
חמישי, מחוז חפץ״.
גיבור המחזמר החדש זוו־

1\ 1ךךןןדך 1לוגמת כוטית־ייו(למעלה מימין) במסיבה שערכה נעמת ליובל
\ 111) 111 11 111ה״ 50 להופעת דבר הפועלת. לא רק רעיית הגשיא באה למיפגש,
שכלל ברכות, הרמת כוסית וכיבוד קל. את מזכ׳ל נעמת הנוכחית, מאשה לובלסקי, בירכה
תמר בר״לב, אשתו של מזכ׳ל מיפלגת העבודה(למעלה משמאל) שמיהרה לעזוב את הדיון.

ישראל שימעון שיפר פנה
לכמה מהמכובדים שהוא הזכיר
בסיפרו כדור של־ג, כדי לקבל
את תגובתם. מנחם בגין,
שקיבל ממנו עותק אחד
באמצעות שליח, התבקש להעיר
הערות. מסתבר שבגין קרא רק
! את הקטעים שפורסמו בידיעות
אחרונות, והודיע שבבוא היום
הוא יגיב על התוכן. הרמטכ״ל
לשעבר, רפאל (״רפול״) איתן
העיר לשיפר, בגסות האופיינית
לו, שבמדינה אחרת אדם שהיה
כותב ספר כזה, היה מושם מאחרי
סורג״ובריח. אריאל שרץ
נמנע מלהחליף איתו אפילו
מילות ברכה, ואילו יורשו בתפקיד,
משה (״מישה״< ארנם
שומר לו טינה בגלל כמות
המדליפים שמתדפקת על דלתו.
שיפר סיפר למראיין איתן
דנציג שראש־הממשלה לשעבר
צמוד למכשיר הטלפון.
כאשר מתקשרים אליו מרים
בגין את השפופרת, עוד בטרם
מסתיים הצילצול הראשון.
הנעדרים ממישכן הכנסת
ביום החמישי, היו מוקד
ההתעניינות. כל מי שחיפשו את
דרור זייגרמן פנו דווקא
ליצחק ברמן. הוא נשאל מתי
ך -ישוב חברו ואחר״כך היכן הוא
נמצא. ענה ברמן :״הוא נסע
למנחם בגין להתייעצות סיעתית׳.
העולם
הזה 2430

בכנסת ביום החמישי, נסע ח״כ
העבודה חיים רמץ לכינוס
צעירי המיפלגה, שהתקיים
בכפר־הירוק. כדי שלא להיות
מנותק מהמתרחש במישכן, שאל
רמון מחברו לסיעה נפתלי
בלומנטל, שהוא גם יושב
ראש־מועצת המנהלים של כור,
את מכוניתו המצויירת במכשיר
טלפון.
בהמולת יום החמישי בכנסת
נשכח שבדיוק באותו יום,
לפני שנה, נחלה הקואליציה
הפסד אחר. חיים הרצוג, אז
ח״כ העבודה, נבחר במפתיע
על־ידי רוב הח״כים לתפקיד
נשיא־המדינה, כאשר הוא גובר
על יריבו מנחם אילץ פרופסור
ושופט בית־המישפט העליון,
מועמדם המוסכם של סיעות
הקואליציה.
השבוע ייחנך בבית־ החולים
העירוני איכילוב בתל־אביב
מיבנה קטן לניסויים
בבעלי־חיים, על שם עסקן חרות
המנוח, יוסף (״יוסקה״) קר-
מרמן. עסקן חרות אחר
אברהם אפל בנו של הקבלן
דויד (״דודי״) אפל שעבר
בעצמו ניתוח לב בבית־החולים,
הודיע למועצה המארגנת, שהוא
ידאג אישית שכל גדולי המדינה
יהיו נוכחים בטקס. בפגישה
האחרונה בין הנהלת בית־החולים
ונציגי העיריה נקב אפל

מיכל מודעי, אשתו של שר-האנרגיה ומפעילות ויצ׳ו, התחבקה עם ח׳כ העבודה,
תמר אשל( .למסה) סוניה פרס הוזמנה, הבטיחה שתבוא אן הכיסא בשורה הראשונה
שהוכן לכבודה נותר מיותם. המין הגברי יוצג על־ידי המראיין דווקא, ירון לונדון.
דבר הפועלת שינה, לפני כמה שנים, את שמו לנעמת, אך זה לא שינה א ת התוכן.
עות חמודות הוא צמח טורף־
אדם, שמאיים להשמיד את כל מפיל בינתיים
האנושות.
המחזמר בעיבודו העיברי חללים
בין שחקני ההצגה. גדי יגיל
אינו מסוגל להזיז את צווארו.
סמדר ברנר לקתה בשפעת
ואיבדה את קולה. שימעץ
ישראלי סובל כבר כמה ימים
משילשולים ומכאבי־בטן ואילו
לאריה מוסקונה יש דלקת
בשקרים וחום גבוה. המפיק
אברהם י״פשנל״) דשא מקווה
שעד הבכורה, ביום השישי
הקרוב יחלימו כל השחקנים.
ביום הראשון שעבר הופיע
רימון בכותרת לילה. בניגוד
לשני המשתתפים האחרים
שישבו באולפן בתל־אביב, דן
רביב המראיין ואלי סיגרון
שהתעמת בענין אתר־החלקה
בחרמון, ישב רימון באולפן
בירושלים. רביב לבש מיקטורן,
סיגרון, מפעיל־האתר, לבש שני
סוודרים ואילו רימון לבש חולצה
כחולה קייצית, ורעד מקור.
הסיבה — דקות ספורות לפני
שהוא נכנס לשידור, ערכה
הבימאית מיבחן־צבע במעגל
סגור. התברר שמיקטרונו המשובץ
מסנוור. הוא התבקש
להורידו, ומכיוון שבכל בניין
הטלוויזיה לא נמצא מקטורן של
מישהו אחר, נאלץ רימון להופיע
כשחולצה בלבד לגופו.

מדוע הדפיס צבי רימוז שני מיבתבי התפטרות, מי רכש את כתב
ידו של יהושע סובוד ודמה התחפש עורר־הדין אברהם אזר!
העתונאי צבי רימון,
יועצו של שר־התיירות לענייני
תיקשורת אברהם (״אברש׳ה״)
שריר, נאלץ להדפיס שני
מיכתבי התפטרות. רימון הכין
את המכתב המודפס ליום
הראשון שעבר. אך שריר לא בא

השחקנים הערביים של
התיאטרון הכינו לבאים מיטב
המיטבח המיזרחי. יוסוך
אבו-ורדה בישל מג׳דרה
ומכרם ח׳ורי הכין חומוס
אמיתי.
חג הפורים הוא חג מיוחד

רשות־השידור לא הצליחו לכהן
קאדנציה שניה, הציע ליבני
לפורת לנהוג בליברליות מוחלטת,
ולהתעלם מכל הביקורות
שיוטחו בו בגלל מהלר שכזה.
היום שבו החל כתב הרדיו
מייק הולר לגדל זקן, קשור

ציירת ירושלמית שנמצאת בוושינגטון בשליחות עם נעלה,
ניצבת ליד ציור של בתה, לימור (למעלה מימין) .גיסתה
דניאלה ישורון, אשתו של במאי הקולנוע יצחק(.צפל*) ישורון, ניצבת ליד פורטרט שלה
שציירה בת המישפחה. ריינר ושתי ציירות אחרות, לינדה נרוקס ולסלי קליין, שיתפו

אהוונה ו״נו

ללישכתו בגלל חופשת פורים.
למחרת הדפיס רימון מיכתב
חדש עם תאריך מעודכן. אר בכל
אותו היום נעדר השר מלישכתו.
ביום שלישי השתבש סדר היום
של שריר בעיקכות הודעת
תמ״י, שהיא מגישה הצעה לסדר
להקרים את הבחירות. בכל זאת
הצליח רימון לתפוס את השר בין
פגישה מיפלגתית אחת לשניה,
ומסר לידו את המיכתב שנשא
תאריך של היום הקודם.
נסיעה ללא חגורת״בטיחות
בכביש בינעירוני סיבכה את ח״כ
חר׳ש צ׳רלי ביטון. שוטר
עצר אותו והחל בודק את
תקינות ריכבו. ביטון התרגז,
הציג בפניו תעודת ח״כ וביקש
שיאפשר לו להמשיך בדרכו.
השוטר טען שלמיטב הכרתו
התעורה מזוייפת והזמין קצין
מישטרה למקום .״אני מורה.
נסעתי בלי חגורה. תן לי רפורט
ותן לי לנסוע,״ אמר לו ביטון.
אחרי דין־ודברים איפשרו אנשי
המישטרה לח״כ להמשיך בדרכו.
כאשר בא ביטון למישכן הכנסת,
הוא החנה את ריכבו לצד ריכבו
של יצחק רבץ. זה שאל אותו:
״מה אתה עושה כאן? עכשיו
שמעתי ברדיו שנסעת במהירות
<מופרזת, שהשתוללת כשתפסו
אותך ושהפרעת לשוטר במילוי
תפקידו׳.
כמה שווה הטקסט המקורי
של המחזה נפש יהודי, כפי
שנכתב על־ידי יהושע סו*
בול? ראש עיריית חיפה זכה בו
תמורת חמשת אלפי שקל בלבד.
לנשף פורים מאוחר של התיאטרון
החיפאי העירוני בא
אריה גוראל עם אישתו
מרים ובתו החיילת, אי0י,
שהתחפשה למלכה. כאשר
הבחין גוראל שמתנהלת מכירה
של כתב־ידו של סובול, הוא
נכנס למישחק ונותר ללא
יריבים.
הנהלת התיאטרון השאילה
תחפושות וביגדי תיאטרון ישנים
לבאים לחגיגה. על השלט
שמעל הדוכן נכתב :״קונ־פקציית
משיח בע״מ. מדרדא
סבא ועד יצחק־שמיר*.

מאוד בביתו של היהלומן אל״
ברט סבזן ג, מסביון. השנה
בחג הפורים מלאו 25 שנה
לנישואיו עם אשתו רינה.
ילדיהם של בני הזוג החליטו
להפתיע את ההורים וערכו להם
מסיבת הפתעה. הם טרחו, בישלו,
הכינו והחביאו את כל הכיבוד
בביתם של שמואל ואנט
סלאטו־שרון, שהם ידידים
וגם שכנים.
סבאג היה אמור להגיע
מח״ול במוצאי־החג, ואשתו
נסעה לנמל־התעופה להביאו.
במשך השעה שבה נעדרו
השניים, סידרו ילדיהם את הבית
ומילאו אותו בקישוטים ובמט־עמים.
כאשר הגיעו ההורים
בחזרה היה הבית מלא ירידים
ובני מישפחה חוגגים וכוסיות
משקה בידיהם. ההפתעה היתה
מושלמת. תיזמורת מזרחיוז
ניגנה והרקידה את האורחים ואת
בעלת־הבית בריקודי־בטן מרטיטים.
בין האורחים היו כמובן גם
אנט פלאטו־שרון שהיתה זוהרת
כרגיל בשימלת קטיפה שחורה
ובעלה, שיצא זו הפעם הראשונה
מביתו, אחרי שנפצע בתאונת-
אופניים. על פניו נראו עדיין
כתמים כחולים וידו הימנית
היתה קשורה בתחבושת לצווארו
ונתמכה בג׳אקט עור י של
אופנוענים.
העיסוק הפוליטי האחרון
של עורך־הדין הפתודתיקוואי,
אברהם(״אבי״) אורן, השפיע
גם על חג־הפורים שלו. הוא
התחפש לח״כ שפירא ואילו
אשתו התחפשה לפנינה רוזג*
בלום. אורן הוא מראשי
הפעילים החילוניים בפתח־תיקווה,
הנאבקים נגד החוגים
החרדים הקיצוניים בעיר.
קריאה יוצאת־דופן למנ־כ״ל
רשות־השידור המיועד
אורי פורת, היפנה אחד
הקודמים בתפקיד, יצחק
לימי. בשידור בגלי־צה־ל
אמר ליבני לפורת, שפוליטיקאים
נוהגים להקדיש את רוב
עבודתם להישרדות. מכיוון
שעל־פי ניסיון העבר מנכ״לי

חשיפת

טכנאי

מישרד

התיקשורת, ישראל צוקרן,
שצולם כשהוא מקבל שוחד,
כביכול.
בנתוח שעשו העיתונאי
אריה אבנרי והפירסומאי יורם
ברנע לחדשות, נולדה

שגרירות ארצות״הברית בישראל,
רון קינזלי. אחד המקומות
שבהם ביקרו השניים היה
מיפעל לטכסטיל, שמייצר ציוד
ספורט לחדל. בתום הביקור
הוענקה לנספח חבילה ובה
שלוש מגבות. כשפתח אותה,

פעולה בתערוכה מעבר למחיצות, שלוש נשים מציירות שנפתחה בנית־האמנים בירושלים.
ניצה נן־אלישר, אשתו של ח׳כ חרות, באה לפתיחה, שנערכה ביום שני, כשהיא לבושה
במעיל עור שחור, ונמיכנסיים נצבע תואם. להפתעתה היא מצאה צעירה שלבשה
מעיל דומה. שני המעילים ניקנו בפאריס, אן אשת הח׳נ שילמה עבורו מחיר כפול.

במתיחה הראשונה שבה הוא
מעורב. הולר הגיע ביחד עם איש
רדיו אחר, משה (״מושיק״)
טימור, למיפגש של מחנכים.
מישהו שקיבל את פניו, אמר לו
״ברוך בואך׳ פרופסור יגאל
ידין ״.הולר שיחק את התפקיד
עד הסוף, ודיבר לפני הנוכחים
על בר־כוכבא. הוא טען שמוצאו
של הגיבור הארץ ישראלי
דווקא בפולין .״שמו האמיתי
הוא בר־ כוכביץ,״ אמר הולר.
לתדהמתו לא קם איש מהנוכחים
למחות על עיוותי ההיסטוריה,
שהוא משמיע. מאז החל מגדל
זקן הוא מוצא עניין רב
במתיחות.

מפיק ומגיש רפי גינת,
מרוצה מאוד באחרונה. לכל מי
ששואל אותו לפשר העניין הוא
מבטיח שבתוך חודש ימים
תשודר בכלבוטק חשיפה
שתעלה פי כמה וכמה בחומרתה

הסיסמא המשקפת, לדעת
השניים, את סיגנונו של העיתון:
חדשות־לאוהבים לגמור מהר.
הוויכוח בין אגודת־העיתונאים
ומנהלי העיתוו
החדש הגיע עד לאוניברסיטה.
בחוג לעיתונאות, שבראשו עומד
העיתונאי הוותיק שלום רוזנפלד,
נערך עימות בין לוי

יצחק הירושלמי ועמום

שוקן. בעל חדשות כינה את
אגודת העיתונאים בשם ״מאפיה
״,להפתעת הנוכחים. שוקן,
אגב, לא בא לבניין גילמן
באוניברסיטת תל־אביב לבדו.
הצטרפו אליו אשתו, אירית,
ומנכ״ל הארץ החרש, עודד
פלדמן, לשעבר עורך במחנה.
שוקן אומנם הוא ממוצא גרמני,
אך למרות זאת איחר.
חבר הוועדה המרכזת
גידעון שגיא ביקר בדימונה
בלוויית נספח העבודה של

גילה לתדהמתו שעליהן רקום
שמה של קבוצת הבייסבול,
היריבה לזו שאותה אוהדים בניו. .

עורך־הדין הירושלמי אברהם
ברדוגו שב מחדל, ונשאל
אם חזר בתשובה. ענה בר־גורו
:״לא, חזרתי באווירון. ״.

המלונאי הוותיק, מורים
קאסוטו, שהוא נשיא התאח־דות־המלונאים
בישראל ויועץ
שר־התיירות בקאהיר, מספר
שבכל ביקור שלו במצריים בא
למלונו, מלון הילטון כיל.
לארוחת־בוקר, שגריר מצריים
בישראל לשעבר, סעד מור־תדה.
השגריר סיפור לקאסוטו
שהוא מתגעגע לתקופת כהונתו
בתל־אביב, ובעיקר לקומץ ידידים
שרכש בתקופת שתתו
בארץ. בפגישה האחרונה שקיים
עימו קאסוטו, ביקש מורתדה

1ך 1הופיע למסיבת הסרט הרימו עוגן בלוויית ידידתו דוגמנית-העירום, המכונה
1 111 | 11111 111״אושי״ .נער־השעשועים מברלין, שמראהו הצעיר אינו מסגיר את גילו האמיתי, בא
לשבוע שאותו ינצל לשיזוף. לפני שנה חברתו עזבה אותו ( ה עו ל ם חזה )2.2.83 ועתה היא סוב איתו.
העול ם הז ה 2430

שיודיע לאותם חברים שישלחו
לו מיכתבים למצריים.

פסוקי השבוע
• עזר וייצמן, לפני
שטילפן לראש־הממשלה, יצחק
שמיר :״עכשו אני מתקשר
לדרדם הזה.״

• ח״כ העבודה יופי
שריד, על וייצמן :״בן־גוריון
לעניים. דה־גול למשרתות.״

• שמואל סלאטו שרון
:״כשאני רואה את השוק
בכנסת ובממשלה, אני חושב
שאני חייב לחזור לפוליטיקה״.

• העיתונאי

אמנון

ב ל תי ם

• ח״ב אבא אבן :״זיגר־מן
התמודד עם מצפונו וניצח
אותו.״

התחיה

צבי

שילוח״״״הייתי מעדיף ממשלה
על טהרת מפ״ם. הם לא היו
מחזירים אל כל סיני. הם אנשים
שיודעים מה זה התיישבות,
אדמה, הגנה״.
• המשורר יב״י :״כשחיים
מאון להון מועם האור.״
• הנ״ל :״כנסת ישראל
משולה לכונסת נכסים. היא
מספסרת בעקרונות ואינה
נקנסת.״

• השר לשעבר מאיר
עמית :״תרמתי ארבע וחצי

! ! 1! 1*11\ 1ן שחקנית הפרק החדש בסידרת הקולגוע אסקי־
#מו־לימון, שייקרא הרי מו ע מן, ה שתחררה

באחרונה משירות צבאי ועדיין לא מלאו לה . 20 עקב סגולותיה, כפי
שיבואו לידי ביטוי בסרט, היא זכתה בכינוי.החזה של המדינה״.
אברמוביץ, על הודעת וייצמן
שיתמודד בבחירות :״שלוש
שנים עבד על פיילוט וזה מה
שיצא?״

• יהושע סובול ויעקב
לזר, בחותם, על הסיבה
להקדמת הבחירות :״יושב
׳(ניסים) גאון בשווייצריה, מפסיד
כסף בניגריה, וישראל הולכת
לבחירות שאולי יוציאו אותה
מלבנון.״
• הרב מנחם הכהן: על
ההמתנה להגעתו של ח״ב
הליברלים דרור זייגרמן :״גורלה
של כנסת ישראל מרחף באוויר״.
• הנ״ל .״חרות אינה חופש
וחופש אינו דרור״.
העולם הזה 2430

מאת דניאלה שמי

שנים מחיי לכנסת, ועשרה
טרקטורים לא יחזירו אותי
לשם״.

• ח״ב העבודה, משה
שחל, על מינהגו הקבוע לשבש
את שם מישפחתו של אהוד
אולמרט :״במקום שממנו אני בא
(עיראק) ,אין שמות כאלה.״

הטניס

יום,־8

בורג, על נאומיו הארוכים:
״לפעמים אני מדבר ואיני מרגיש
בזמן שעובר. אני מקווה שזה
נכון גם לגבי המקשיבים.״
• הנ״ל, על הנ״ל :״יש
אנשים שאוהבים את סיגנוני,
וביניהם אני, ויש שאינם אוהבים״.

שר-החיניד
זבולון המר
09110^00000

גיבור ושמו סבידור

מי לא צחק על מנחם סבידור, כאשר נבחר? על נאומיו
הבומבסטיים, על זימרתו, על התיאוריות הפוליטיות שלו.
אמרו שהוא לא הכי חכם, ולא הכי פיקח, ולא הכי מוכשר.
השבוע הוכח שהוא משהו חשוב יותר ונדיר יותר: הוא הגון.
כיהנתי בשלוש כנסות תחת שרביט־הניצוח של כמה
יושבי־ראש: קדיש לוז, ראובן
ברקת, ישראל ישעיהו, יצחק
שמיר, יצחק ברמן.
אני מעז לומר, שרק אחד
מהם — קדיש לוז — היה
מתנהג כפי שהתנהג מנחם
סבידור ביום החמישי.
כל האחרים היו שליחי־מיפלגות,
ובכל משבר חמור
קפצו לדום ומילאו את פקודת
המיפלגה. לפעמים התנצלו על
כך בשיחות פרטיות, ולפעמים

מנחם סבידור גדל עם
התפקיד. ראיתי אותו ביום
החמישי כשהוא מתחבט,
מתלבט, ומגיע בסופו של דבר, בתהליך מכאיב, אל המסקנה
האחת שהיתה נכונה והגונה: לקיים את ההצבעה הגלויה, שהביאה
להחלטה לפיזור הכנסת.
על כל הפיקפוקים שהיו לי כאשר נבחר, הריני מתנצל בזאת.

הכנסת: מוכרים בלבד
למרות התוצאה המשמחת, זאת היתה חווייה עגומה מאוד.
כאשר עברה הקולקציה הזאת של חברי־הכנסת לפני המצלמה,
לא היה לצופים מנוס מן השאלה: האמנם זהו המיבחר הטוב ביותר
שעם־ישראל מסוגל לגייס מתוכו כדי לחוקק את חוקיו ולהחליט
על חייו? האם זוהי הנבחרת הלאומית?
עם־ישראל בחר באנשים אלה, ועם־ישראל צריך לשאול את
עצמו איך זה קרה, ומה לעשות כדי שזה לא יקרה שנית, בעוד
כמה חודשים.
איזה אוסף מדכא! אחדים מהם הם נוכלים פשוטים, והדבר
בולט על פניהם. על כל אחד מאלה אפשר היה לשאול את
השאלה, שנשאלה פעם לגבי ריצ׳ארד ניכסון :״האם היית קונה
מכונית משומשת מאיש זה?״ השבוע עשו כמה מהם מעשים שהיו
מביאים אותם לכלא, אילו עסקו בכל מיקצוע אחר.
אחרים הם כסילים סתם, והדבר מתבטא בכל מילה היוצאת
מפיהם. שניים־שלושה הם מוקיונים.
קבוצה גדולה של חברי־כנסת התרוצצה בין המיפלגות,
במאמץ נואש למכור את קולם ברגע האחרון למי שיבטיח להם
כסא בכנסת הבאה. אפשר רק לנחש מי שוחר על־ידי מי, ובכמה.
זה בוודאי עלה בכמה מיליונים טובים.
ב־ ,1977 שבועות אחדים אחרי המהפך, שוחחתי עם מיליונר
יהודי ידוע באירופה, והסברתי לו את המצב החרש. כאשר הוא
תפס כי ממשלת מנחם בגין תלויה כולה בקולותיהם של ארבעת
חברי אגודת־ישראל, קרא :״ריבונו של עולם, כמה זה יכול לעלות
לקנות ארבעה עסקנים דתיים? ארבעה מיליון פראנקים
שווייציים? שמונה מיליון? יהיה הסכום כאשר יהיה, הוא פעוט
לעומת עצם קיומה של מדינת־ישראל!״
היתה זאת הלצה(אני מקווה) .אבל כיום אין זאת עוד בדיחה.
סיעות שלמות ויחידים הונחו על שולחן המכירה הכללית, לכל
המרבה במחיר. כמה מיליונים למיליונר פלוני, כסא לח״כ אלמוני,
שלמונים לח״כ שלמוני. הכל הלך.
תחילה היה זה שוק של ״קונים בלבד״ .ככל שהתקדם היום,
הוא הפך ״מוכרים בלבד״.
מישפטפטנים תמהני עם רבים מן הצופים והמאזינים לוויכוח הארוך ככנסת
הבינו את ההתנצחות על סעיפי התקנון. המתווכחים זרקו סביבם
מיספרי־סעיפים, ובכל פעם שנזרק לחלל מיספר של סעיף חדש,
געשה הסערה ורעדו אמות־הסיפים.
לרחל אשתי זה הזכיר את ההלצה על שני הסקוטים הזקנים,
שמיספרו את כל הבדיחות. תחת לספר את הבדיחות עצמן, רק
אמרו את המיספרים.
למשל:
גיון: עשרים־וחמש!
צחוק פרוע.
גיים: שמונים ושניים!
השניים צוחקים עד דמעות.
מן: מאה ארבעים ותשע!
השניים מתגלגלים על הארץ מרוב צחוק.
כך זה היה בכנסת. לאזרח הרגיל, שרצה לעקוב אחרי הוויכוח,
כל זה היה סתום. הוא רק הבין שעוסקים בתחבולות, כאשר מדובר
בגורל המרינה.
היה לי יתרון על פני רוב האזרחים, כי אני התווכחתי בכנסת
עד בוש על כל אחד מן הסעיפים האלה. לכן אני זוכר היטב כיצד
השתמש המערך באותו סעיף נתעב, המקנה לוועדת־הכנסת את
הזכות להפר את כל סעיפי התקנון. השבוע זעם המערך על
השימוש בסעיף מאה־ארבעים־ומשהו, ואנשיו צעקו נגדו ברגש
ובלהט מוסרי. אולם כמה מאותם האנשים עצמם אמרו עליו את
ההיפר, כאשר ועדת־הכנסת השתמשה בו, בימי שילטון המערך,
למשל בעת הוויכוח על חוק בדר־עופר לגזילת הקולות של
הרשימות הקטנות.

זה׳לא הפליא אותי. כל סיעה מנסה לנצל את סעיפי התקנון,
הטובים והרעים, למען האינטרסים שלה. זה רי לגיטימי, עד
לגבול מסויים.
לכן אפשר לסלוח לח״כים הקמים לדבר על סעיפי התקנון
והמסלפים אותם במזיד. ביודעם היטב שהם משקרים. הרי זה
מיקצועם, אך קשה לסלוח לאותם חברי־כנסת, הקמים לדבר
ואינם יודעים כלל מה הם שחים. השתתפו בוויכוח כמה וכמה
ח״כים, שמדבריהם ומהבעת־פניהם היה ברור בעליל שאין להם
מושג על משמעות הסעיפים, שעליהם נאמו בפאתוס מהדהד. זוהי
תופעה מדאיגה, שהרי אנשים אלה אמורים לחוקק את חוקי
המדינה. אם אינם מסוגלים להבין סעיף של תקנון, זה מסוכן.
בשעתו המצאתי את המילה.מישפטפטן״ .ביום החמישי קרמה
המילה הזאת עור וגידים.

הבחירזת הבי חשאיות
ואשר להצבעה החשאית:
כל הוויכוח הזה הצחיק אותי. מפני שהוא הזכיר לי בדיחה
(אנטי־) סובייטית.
החבר איבאנוב בא לקלפי כדי לבחור במועמד שלו לסובייט
העליון. ועדת־הקלפי בודקת את תעודותיו, מגלה את שמו

*ודי *בנדי

״אסור לסגת לקו הזהראני או האוולי, ובוודאי שאין לוותר על
הרי־ברוך הסטראטגיים. השאלה היא רק אם לתחום את קו־הגבול
בצידה הצפוני של צידון או בצידה הדרומי.
״אין להכחיש שלמיבצע כזה יידרש כוח־אדם מעולה, שיעשה
זאת בזמן קצר ככל האפשר, ומיבצע כזה יעלה אף בכסף רב —
אולם היתרונות שלו הם כה עצומים ...שביצועם בוודאי משתלם
יותר.
״זוהי ההזדמנות האחרונה של הממשלה להחליט על צעד נכון
בעניין לבנון ...זוהי גם שעתה של האופוזיציה להתעלות על
עצמה ולהטות שכם לחיסול המצב של חוסר־אונים, שבו שרוי
צה״ל בלבנון.״
ולשם כך, קבע המאמר, דרושה ״עמידה מלוכדת של כל העם
בישראל״.
הקורא ישאל: מה מיוחד בזה? דיברי־הבל כאלה אפשר לקרוא
כמעט בכל עיתון ישראלי.
אה, יש בכל זאת שונה. כי המאמר הזה הופיע, כמאמר־המערכת,
בעיתון הקרוי ישראל שלנו, המופיע בארצות־הברית
למען היורדים.
כמה טוב לדבר על כוח־אדם מעולה, אשר יחרף את נפשו
בלבנון — כאשר מדברים על כך בטרקלין נוח בברוקלין!
כמה טוב לקבוע שמדינת״ישראל צריכה להוציא ״כסף רב״
למען המשך הישיבה בלבנון — כאשר הקובע זאת יושב בברונכס
ומשלם מס־הכנסה ליונייטד סטייטם!
בקיצור, כמה טוב להיות ישראלי גא, זקוף־גו, פטריוטי ומלא
רוח־לחימה — בין מנהאטן ובוורלי־הילס!
מה הפלא שבחורים כה רבים, המרגישים כי הפטריוטיזם שלהם
מתקפל בין צור וצידון, רוצים גם הם להגיע בהקדם האפשרי
למנהאטן, כדי שהפטריוטיזם שלהם יוכל להזדקף מחדש!
איטריזת בירח־הדבש

ברשימת״הבוחרים, מוסרת לו מעטפה סגורה ואומרת לו :״חבר,
שים את זה בתיבה!״
״מה, אסור לי לדעת בעד מי אני מצביע?״ תמה איבאנוב.
הוועדה מזדעזעת .״חבר, אצלנו בברית־המועצות הבחירות הן
חשאיות!״

הטלוויזיה הקרינה לפני שבועיים סרט אמריקאי על צעיר
יהודי, הנושא אשה יהודיה בניו־יורק ונוסע עימה לירודדבש
בפלורידה. שם קורים לו שני דברים: אשתו הטריח נמאסת
עליו, והוא מתאהב בצעירה אחרת, שהיא, כמובן, שיקסע בלונדית.
זה מעורר מחדש את השאלה: איך זה מתחתנים בני־זוג מבלי
לנסות קודם לכן לחיות ביחד תקופת־זמן מסויימת? ההזדווגות־לחיים
היא אקט חשוב, אולי החשוב ביותר בחיי אדם. איך אפשר
לצאת לדרך זו בעיניים עצומות, כמו להרפתקה?
כשהבעל אינו יודע איך נראית אשתו בבוקר, והאשה אינה
יודעת איך אוכל הבעל איטריות, שלא לדבר על יחסי־המין —
איך אפשר להתחתן?
נדמה לי שיש לחייב זוג צעיר לחיות ביחד לפחות במשך שנה,
לפני שיבוא בברית״נשואין או יעמידו צאצאים.
וכדי שלא יחשבו שנאה מטיף אך לא נאה מקיים: אני חייתי עם
אשתי ״בחטא״ במשך חמש שנים, לפני שנישאנו רשמית. אבל
אני מודה שאי״הרצון לעבור טקס דתי מילא תפקיד חשוב
בהחלטה זו.

צוות בצוות עשוי

המכירה הגדולה

מה דרוש למיפלגה ישראלית מודרנית?
מצע? שטויות. זה מיושן.
פיתרונות לבעיות המדינה? נו, באמת!
הוכח מזמן שמצע, מיסגרת רעיונית, פיתרונות וכל השאר אינם
עוזרים בבחירות. להיפר, זהו מיטען מסוכן, שכל שומר כיסאו
ירחק ממנו.
אם כן, מה דרוש? צוותות!
שמתי לב לכך כאשר שמעתי את אהרון אבו־חצירא מסביר
בטלוויזיה מדוע הוא רוצה בבחירות מוקדמות. האס יש לו
פיתרונות? מהי המדיניות החדשה, שאותה הוא מבקש להפעיל?
אבו־חצירא לא עיוות את פני־הפוקר שלו ואמר שלתמ״י יש
צוותות. והצוותות האלה כבר פועלים במרץ, ובבוא העת יביאו את
הפיתרונות.
למחרת היום הוטרח שימעון פרס לטלוויזיה. הוא הכריז
בגאווה שיש לו צוות. שום דבר אחר אין — אבל צוות יש!
אחר־כך בא עזר וייצמן, ועלה על כולם. לו יש צוות חדש
לגמרי, רענן, מבריק, לא־משומש. צוות זה, כך אמר, מבלי לגלות
את הרכבו, יספק את כל הצרכים.
וגם סמי פלאטו־שרון יש לו צוות. ועוד איזה!
אילו היה אבו־חצירא אומר שיש בתמ״י וערות, היו הצופים
מפהקים ופונים לעיסוקים אחרים. אילו אמר פרס שיש במיפלגתו
מוסדות, ואילו אמר וייצמן שהוא מחפש קבוצה של עסקנים
פושטי־מדים, מי היה שם לב אליהם?
אבל צוותות — זה משהו אחר לגמרי! מי שיש לו צוות, מוכרח
להיות רציני!
גתה אמר בפאוסט: כאשר חסרים מושגים, נמצאת תמיד ברגע
הנכון מילה שימושית. בישראל של ,1984 שבה נמכרו מזמן כל
האידיאלים והתייבשו כל הערכים, ואיש אינו מעז להציע פיתרון
כלשהו לבעייה כלשהי — המילה הגואלת היא צוות.
האלו! יש למישהו צוות חדש? גם אני רוצה שיהיה לי!

לא רק אצלנו יש בחירות. גם באמריקה. ולא רק אצלנו יש
מכירה כללית. גם באמריקה.
זה הולך, בערך, כך:
״גבירותי ורבותי, אני מנהל את המכירה הכללית. האדונים רגן,
מונדייל, הארט וג׳קסון, נא
מקומות בשורה לתפוס הראשונה. אני עומד להתחיל.
״ובכן, הנה האובייקט
הראשון העומד למכירה.
אובייקט יפה מאוד. סיוע
כלכלי לישראל. אני פותח את
המכירה בשניים וחצי מיליארד
דולר. האם אני שומע
הצעות? אה, מר הארט, שני
מיליארד ושש מאות מיליון.
יפה, שני מיליארד ..אה, מר
מונדייל. שני מיליארד ושבע
מאות .״יפה. שני מיליארד
ושבע מאות. שני מיליארד מונדייל ושבע מאות. שני ...מר רגן,
שלושה מיליארד. שלושה ...מר הארט, שלושה מיליארד וחצי.
שלושה מיליארד וחצי. האם אני שומע הצעה אחרת? שלושה
מיליארד וחצי. הלך למר הארט.
״האובייל!ט הבא. שגרירות בירושלים. האם אני שומע הצעות?
מר מונרייל, שגרירות כירושלים במועד המתאים. הצעה אחרת?
מר רגן, שגרירות בירושלים תוך שנתיים. כן מר ג׳קסון? שגרירות
בירושלים המערבית. טוב. יש עוד? אה, מר הארט, שגרירות
בירושלים מייר אחרי הבחירות, אם הנסיבות תאפשרנה זאת. האם
זה ...לא, מר מונדייל. שגרירות בירושלים המיזרחית. מצויין, הלך
למר מונדייל.
״האובייקט הבא. התנחלויות. כן מר רגן? ההתנחלויות הם
חוקיות. אבל אינן מסייעות לשלום. זוהי התחלה. כן, מר מונדייל?
ההתנחלויות חוקיות ורצויות. טוב. מר הארט? ההתנחלויות הן
תרומה לשלום ...מר ג׳קסון? אתה שותק? מר רגן, ההתנחלויות
ימומנו על־ידי האוצר האמריקאי. כן, מר מונרייל...״

הזיקפה הלאומית
הכותרת שאלה: כיצד ניתן לפתור את הדילמה בלבנון?
מתחתיה הופיע מאמר ארוך, שהסתיים במסקנות ברורות:

בעקבות ת קנ ה חד שה של ה אוצר, המצ מי דהאתת שלומי ה בי טו ח
למדד ה מ חי רי ם או לשער הדולר יכנס בי מי םהק רו בי ם לתוקפו
הסדר חדש בת שלומי ה בי טו ח הכללי .
לפי הסדר ז ה תע מודנ הלב חי רתהמ בו ט ח, כאשר הו א מחדש בי טו ח קיי ם
או עו שה בי טו ח חדש,שלוש אפ שרויות לת שלום ד מי ה בי טו ח:
* ב מזו מני ם — תוך 21 יו םמת חי לתה בי טו ח.
עד שמונה ת שלו מי ם חוד שיי ם רצופים ,
* ב ת שלו מים צ מו די ם ל מדד
צ מו די ם למדד הי דו ע ביו ם הת שלום.
* ב ת שלו מים צ מו די ם לשער הדולר — עד שמונה ת שלו מי ם כני׳ל,
צ מו די ם לשער הי ציג של הדולר ביו ם הת שלום.

(פרטים נוספים אצל סוכני הביטוח או במשרדי חברות הביטוח).
עם כני סתה סד רהת שלו מים החד ש ל תוקפו מ תב טל ה ה סד ר ה קו ד ם, אשר חיי באת
ה מ בו ט חי ם בדמי-א שראי גבוהים שעלו מפ ע ם-לפ עם בדי להד בי קאתה אינפל צי ה,

הצמדת תשלומי הביטוח מתחייבת ממצב המשק והיא נועדה לסייע לציבור המבוטחים
ולחברות הביטוח כאחד :
מבחינת המבוטח פרוש הדבר תשלומים ראליים שווים והקצאת חלק יציב מן ההכנסה
החודשית להוצאות ביטוח ; בתנאים מסוימים במשק— אף הוזלה ראליתשלדמי-הביטוח
בהשוואה להסדר הקודם.
מבחינת חברות הביטוח משמעות ההסדר החדש היא חיזוק היציבות הפיננסית ויכולת
העמידה בהתחייבויות— דבר שגם הוא אינטרס חשוב של ציבור המבוטחים.
למעשה,ההסדר החדש מאזן את המשוואה:עד כה, מזה קרוב לשלוש שנים, קיבל המבוטח
את המגיעלו מחברת הביטוח בהצמדה מלאה— מכאן ולהבא תחול הצמדה מקבילה גם על
תשלומיו של המבוטח לחברתהביטוח.

בעקבות ה הסדר החדש י הי ה ה בי טו ח מ אוזן יו ת ר, נו ח יותר וי צי ב יותר —
ל טו בתהמ בו ט חי םוהמבט חי ם גם יחד .

חברות הביטוח
בישראל

או.קי.

הסדוחד ש
בתשלומי הביטוח

הם אומרים...מה הן אומרות...מה ה אומר...הה הן אוחרות...חה

פינחס גולדשטיין:

יגאל כהן:

אפריים פורן:

,.אורי מנחם בגין חזיר את, לא מתבייש אם אומתי, מה עוד נשאו דנו
המנדט לכנסת השבוע!״ להקדמת הבחירות!״ כאן מלבד התיקווהי״

בתחילת חודש פברואר, אחרי׳ הצבעת אי־האמון
לממשלה, דיברתי עם מצליף סיעת הליכוד מר פינחס
גולדשטיין ושאלתי אותו כיצד הם מתגברים על הבעיה
שקול אחד, קולו של מנחם בגין, חסר להם בכל הצבעה. חייב
גולדשטיין אמר אז (לפני חודש וחצי) שאם ייווצר מצב
שקולו של מר בגין יחסר, הוא לא יהסס להתקשר איתו
ואין לו ספק שבגין יגיע להצבעה. השבוע, אחרי ההצבעה
על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות, שאלתי שוב את ח׳ כ
גולדשטיין, אם הוא עדיין חושב שבגין יבוא, או שהיום
אבדה התיקווה.
בגין לא הגיע, כי גם הפעם לא נוצר מצב שהקול שלו יכול היה
להכריע לטובתנו.

• לפני שידעתם איך יצביע ח״ב בן־פורת ולפני
שדיה ברור שדרור זייגרמז יחזור, המצב אכן עמד על
קוצו של קול. האם אז קיבלתם הבטחה מבגין שיגיע
להצבעה?
כבר בשלב מוקדם נודע לנו שח״ב בן־פורת יצביע עם
האופוזיציה ועל כן ידענו שבגין לא יציל אותנו. כל הזמן עמדנו
איתו בקשר טלפוני למיקרה שמשהו ישתנה.

מדוע מר בגר אינו מחזיר את המנדט שלו. ומדוע ח״ב
דוד מור לא לוקח את מקומו? הרי אם ייעשה כף, אז
לא תהיה לכם בעיה של קשר טלפוני מתמיד ויהיה
לכם הקול החסר.
שמעתי לא פעם שראש־הממשלה לשעבר רצה לוותר על
מקומו, אבל כמה מחבריו הניאו אותו מהמעשה. הם חושבים שלא
כדאי שיחזיר את המנדט שלו, כי הם מאמינים שיש סיכוי סביר
שמר בגין יחזור לפעילות פוליטית.

• סיכוי סביר? זה נשמע אבסורדי.
אני יודע. אבל זה מה ששמעתי.

• מה דעתך האישית?
אם נצטרך את קולו של מר בגין בעתיד הקרוב ואם הוא לא
ירצה או לא יוכל לבוא, לא אתפלא אם מר בגין יחזיר את המנדט
שלו כבר השבוע, לאור האיום של תמ״י שהיא תצביע נגד הצעת
התקציב.

לבקשת הערכות בסד 30 מיליון דולר, שביקש גיסים
גאון מממשלת־ישראל, היו תומכים והיו מתנגדים. חבר
ועדת״הכספים לתקציבים חסויים, שהיתה צריכה לאשר
או לא לאשר את הבקשה, ח׳כ יגאל כהן, התנגד לאישור
חריפות. מכאן ועד להצעת תמ״י להקדמת הבחירות היתה
הדרן קצרה ויש אומרים גם ברורה(ראה עמוד .)1$שאלתי
את יגאל בהן מדוע התנגד לבקשת גיסים גאון.
חשבתי שזה לא חוקי, חשבתי שתפקידה של הוועדה הזאת
לאשר רק דברים חסויים ועם כל הכבוד לניסים גאון, הוא לא
בקטגוריה הזאת. וגם חשבתי שלישראל יש צרכים דחופים יותר
מאשר לתת ערבות לאיש הזה.

• אנשים אומרים שבגלל ההתנגדות שלך,
באמצעות הכעס של תמ״י, גרמת להקדמת הבחירות,
דבר שהמיפלגה שלך לא היתה מעוניינת בו. איך
אתה מרגיש עם זה היום?
אני לא יודע אם אני גרמתי לכר. היתה התנגדות של
שר־האוצר, כך שהבקשה לא הגיעה כלל ולא היה צריך לאשר או
לא לאשר אותה. אבל אם אנשים אומרים שאני גרמתי לפיזור
הכנסת ולהקדמת הבחירות — גם בזה אני לא מתבייש.

בשבוע שעבר מלאו חמש שנים לביקורו ההיסטורי של
הנשיא אנואר אל״סאדאת בירושלים, ביקור שממנו צמח
הסכם השלום עם מצריים. האסזה ההסכם שעליו חלמנו:
זה ההסכם שחשבנו כי יהיה ראשון להסכמים אחרים עם
שכנינו: את שאלתי זו הפניתי לתא״ל(מיל ) אפרים פורן, מי
שהיה באותה עת מזכירו הצבאי של ראש־הממשלה מנחם
בגין ושותף לכל שיחות השלום.
לא, זה לא בדיוק ההסכם שלו קיווינו. קיווינו שהידידות בין
שני העמים תפרח בהדרגה. קיווינו שאמנם זה יהיה הסכם ראשון
בין הסכמים. זה לא קרה, אבל גם כך, הסכם־השלום הקיים עם
מצריים הוא דבר אדיר, ואני מאוד מאושר שהוא קיים.

• יש לך טענות למישהו על הקפאת ההסכם?
יש לי טענות למצרים שאינם עוזרים לפתח אותו ויש לי
טענות אל ישראל, שאנחנו לא מקילים על המצרים בעניין זה.
נעשינו יותר מדי רגישים לכל מילה שהמצרים אומרים. צריך
לזכור שמותר להם לבוא אלינו בטענות ומותר להם לדבר. אנחנו
זכאים, כמובן, להשיב לטענות שלהם, אבל לא צריך כל פעם
לקום ולצעוק ״הנה הם מפירים את הסכם השלום.״
אנ מאוד מצטער שיש כל־כך מעט מיפגשים ביננו ובין
המצרים, בדרג הממשלתי והציבורי. מיפגשים רבים, הן פרטיים
והן ציבוריים סוללים את הדרך לשלום.

• לאור ההצלחה היחסית של קמם־דיוויד, האם
אתה חושב שיש מקום לעוד קמם־דיווידים עם
שכנינו האחרים?
לא מוכרחים לנסוע בשביל זה לארצות־הברית. אני בעד
שיעשו אותם בדמשק, בירושלים או ברבת־עמון.

• ואתה חושב שזה יקרה?
מה נשאר לנו מלבד התיקווהי

£אומרים...מה הן אומרו ת...מ ה הם אומרים ...מה הן אומרות...ח1ז הם<

איה אזרנשטיין:

אריה סובר:

יגאל בנאי:

,.יש תקדים שאורי מ ברק מזמר הוא ״לא ידעתי מהחיים
יבשו את הבעיה! ,,הצגה בזעיו־אנכין!,,

פורים כבר מאחורינו, אבל יש אנשים ששימחה, צחוק
וליצנים הם אורח חייהם ואפילו מיקצועם. מצאתי אפילו
אחד שהוא ד׳ר לצחוק, בוגר אוניברסיטת וו״טנט בפאריס.
שאלתי את הד״ר אריה סובר, אם הוא הד״ר היחידי
לצחוק.
בארץ אני יחידי. בעולם יש עוד כמה.

• אנחנו נוהגים לחשוב שצחוק הוא עניין של
תרבות ושל גיאוגרפיה, ושלא כל מה שמצחיק
קיבוצניק יצחיק לורד אנגלי. האם כזה עוסק
הדוקטורט שלך?

ארבעה עיתונאים המסקרים את בתי־המישפט עבור
עיתוניהם, הגישו ערר לבית״המישפט המחוזי, נגד החלטת
שופט״שלום לאיסור פירסום שם של חשודה בעבירות
פליליות. מאחר ששופטים אוסרים פירסום שמם של
חשודים, חדשות לבקרים, שאלתי את איה אורנשטיץ
^ כתבת ״מעריב״ ,שהיא אחת החתומות על הערר, מה כל־כך
״הרגיז אותם הפעם, עד שהחליטו להתערב בהליכי
המישפט.
אנחנו בדרן־־כלל מתנגדים לצווי איסור פירסום. אבל לפעמים
אנחנו מבינים מדוע הם ניתנים. הפעם לא ראינו כל הצדקה
לעניין. אין לזה כל בסיס חוקי. העניין בהחלט יכול לפגוע
בלקוחות של החברה הזאת ואפלו בלקוחות פוטנציאליים, אשר
בזמן שנערך הדיון על עבירות, עשויים לפנות לאותו מישרר
לקבלת יעוץ. כמובן הרגיזה אותנו מאוד הדרך שבה הושג הצו,
כלומר בהתחמקות מכוונת מהשופט יורם גלין שהיה באותו זמן
שופט המעצרים.

• הוזכרה זכות העמידה שלכם בעניין. מה
^•ד ע תד?
ידענו שעניין זכות העמידה שלנו הוא לא פשוט. הבאנו
לשופט תקדים, שהוא אמנם כאילו לרעתנו, אבל אולי בסופו של
רבד יפתור את הבעיה. יש תקדים שהגיש אורי אבנרי, כאשר ניסו
להתנקש בחייו ובית־המישפט אסר את פירסום שמו של
המתנקש. עורך־הדין אלי זהר הגיש ערר בשם אבנרי, והשופט רב
לוין פסק שאמנם אין לו זכות עמידה, אבל לא הטיל איסור פירסום
שמות בעלי הדין בערר. בכך, כעצם, נפתרה הבעיה, על אף הקושי
של זכות העמידה.

• מלבד המיקרה המסוייב הזה, אתם מקווים
שהערר שלכם ישפיע בעתיד?
אנחנו מאוד מקווים ששופטי השלום אשר ידונו בעתיד

^ 3במיקרים מסוג זה, יקחו את העניין לתשומת ליבם ויפסקו צו
לאיסור פירסום, רק במיקרים שעליהם מדבר החוק, כמו ביטחון
המדינה, קטינים וכדומה.

הדוקטורט שלי פרוס על 370 עמודי מכונת־כתיבה. קשה לי
לספר לך על כל הדברים הכתובים בו, אבל אומר שבאופן בסיסי,
כלומר הגגים הבסיסיים מצחיקים גם את הקיבוצניק וגם את
הלורד. אחר־כך מתחילות ההסתעפויות, גגים שמצחיקים בחברה
מסויימת, בעיר מסויימת וכך הלאה. אבל כמו שאמרתי יש דברים
מוסכמים. כשאת מחליקה על בננה כל העולם צוחק.

• איד מתפרנסים מדוקטורט בצחוק?
אני כותב קומדיות. דברים שמוצגים בקאברטים, אני יוצר
אירועים סביבתיים עם אלמנטים מצחיקים, ועכשיו ייבאתי ארצה
ושיפרתי את המיברק המזמר. נכון שבשביל להתפרנס מדברים
כאלה לא צריך דוקטורט, אבל הידע התיאורטי שיש לי עוזר
לדעת יותר טוב מה מצחיק, למה האנשים צוחקים ואיך לבנות
דבר יותר מצחיק.

• מהו המייברק המזמר?
המיכרק המזמר קיים בארצות־הברית כבר שנים רבות. במקום
לשלוח מיברק בדואר ליום־ההולדת של חברך, אתה שולח לו איש
שיבוא אליו אישית, יברך אותו וישיר לו שיר. אצלנו המיברק הוא
בדרך־כלל היתולי והזמר הוא ליצן. זה כנראה בגלל נטייתי
האישית לצחוק.

• מתי התחלת עם זה?
לפני שבוע. כבר בשבוע הראשון היו לנו 30 הזמנות ורוב
המזמינים טילפנו אחר־כך כדי לספר על ההתרגשות שהמיברק
המזמר גרם לאיש שאליו נשלח.

• כמה זה עולה?

פרק ב׳ של מישפחת בנאי פורץ לבימותינו. מאיר בנאי
כבר מופיע בערב ״חופים־ ואת בן דודו יובל בנאי, בנו של
יוסי, נראה בקרוב על האקרנים בטירטו החדש של יקי
יושע ״מכת שמש״ .הסרט הוא טיפור״אהבה בין גבר ואשה
מבוגרת ממנו, אשר נלקח מחייו של הבימאי שניהל רומאן
עם אורנה בנאי, דודתו של יובל. שאלתי את יובל בנאי אם
זה מפריע לו שאחת הדמויות המרכזיות בסרט היא בעצם
דודתו, המנהלת רומאן עם ילד צעיר.
זה דווקא משעשע אותי. זה נחמד. יקי הוא בחור טוב. לא
איכפת לי עם מי התעסק כשהיה צעיר. אני מפרגן לו.

• גם אתה עשוי להתאהב באשה מבוגרת ממך?
הלוואי שזה יקרה לי. לבחורה מבוגרת יש ניסיון־חיים ולא
שטויות ופינוקים של הילדות הקטנות. נשים מבוגרות מבינות
עניץ•

• איך הגעת לסרטים?
ממש במיקרה. ניגנתי במועדון פינגווין עם הלהקה שלי. יום
אחד הגיע לשם יקי יושע לשמוע קצת מוסיקה. הוא ראה אותי
והחליט שאני מתאים לו בדיוק לתפקיד מסויים. הוא הציע לי את
התפקיד ואני, מפני שלא ידעתי מהחיים שלי — הסכמתי.

• אתה רואה את עצמך כמוסיקאי. עכשיו אחרי
הניסיון הקולנועי הראשון אתה רואה את עצמך גם
כשחקן?
עוד לא חשבתי על זה. מה שאני יודע זה, שבוער לי לעשות
עוד מוסיקה. אם יציעו לי עוד סרטים, אדרוש הרבה מאוד כסף
תמורת עשייתם. נראה מה יהיה.

• השם בנאי עוזר ל ח

21 דולר, ותאמיני לי שאני מכיר בונבוניירות ופרחים יותר
יקרים מזה. והרי אץ מה להשוות בין בונבוניירה ובין מיברק מזמר.

לא יודע. זה השם שיש לי. לפעמים הוא בטח עוזר ולפעמים,
בגלל השם יש ממר ציפיות גדולות יותר. דבר אחד בטוח לגמרי
— לאף אחד אחר לא אומרים בסוף כל שיחה ״מה שלום אבא,
תמסור לו דרישת שלום.״

לא נכון. המיברק המזמר הוא דבר חי ובדבר חי יש אלמנטים
משתנים. בפעם השניה זה יהיה ליצן אחר עם בגדים אחרים, ועם
ברכה אחרת ושיר אחר. כל העסק הוא הצגה בזעיר־אנפין והצגה
היא דבר חדש כל פעם.

• הנה עולה על הבימות דור שני של הבנאים,
כשהדור הראשון עוד לא יורד מהן. אתם לא חוששים
מהשוואות של הקהל?

• מפני שזה חדש. אחר־כד יתרגלו גס לזה.

• תספר לי משהובמיוחד מצחיק.
אני לא בדחן. צחוק זה דבר רציני.

גם מאיר וגם אני מתעסקים במוסיקה בעוד שההורים שלנו
התעסקו בעיקר במישחק ובתיאטרון. לכן אני מקווה שלא יהיו
השוואות ושכל אחד מאיתנו יקבל את היחס המגיע לו.

דניאלה שמי

זיוה תל ם -א בי! 1984
הינך מוזמנת
לתצוגת מכירה לעונת האביב והקיץ

אופנה אביבית,
מרעננת ומקורית
• חליפות, חצאיות, מכנסיים, מקטורנים,
אוברולים במבחר מרהיב, בגוונים
אופנתיים.
• בדי פשתן, כותנה, משי.
• בגדי עור במחירים מיוחדים.
תצוגת מיטב מעצבי האופנה בישראל:

גי פולופ, תמרה יובל, רזיאלה, רפי
יעקובסון, אורנה מרבק, א ,\ 1/
מריק ונילי, בגדי יבוא
אלתח מי צי אתמ כי רתהאביב
המכירה תתקיים ביום
שישי 30.3.84

שבת 31.3.84

14-10

20-16

בבית זיוה תלם -רח׳ דוד המלך ,10 הרצליה־פיתוח
106 01״7,ז 6$1)16ז 1116
616011 81.תז <1 9 3ד\ 10 03
2113-?1111311, 161. 052-72976ז 6ת

זקוק דחוף למודעה!
הזזהדזז לשרותך 24 שעות ביממה

62282$ ,62331 :־03
לנטל׳ כרטיסי אשראי בלבד

מודעות בטלפון
לכל ה ע תוני ם
בכרטיסיאשר אי במחיריהמערכתי

£6$ 0106א01
41א 0וז4,א68 זאו
0ז1$1(*£11

למבצע שלנו לא היה תקדים
בארץ, בחו״ל או על המאדים
חייגו ,734847 בין עשר לעשרים
ובמהרה תהיו יותר עשירים,
חכמים מאושרים,
ואת האסטרולוגיה אוהדים!

•עוראכרט

שרות ת.ר. ללא תשלום -חני ה חופשית במקום

פרסום

אידיאל

אבן גבירול סור ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

227117/8־ 03

הוצאה ל או ר* פ ר סו ם* •עוץ אסטרולוגי
שדרות אברהם 5רמתגן טלפון 734847
מנתבים תן 1157 .גבעת״ס 53111
העולם הז ה 2430

ענוווס קינן מספר על הד ר ך שבה כתבאת ״ ה די ר לעיר
חרוד״ ,על יוריסיו עם הסופרת כריסטיאן רושפור, יוזסי 1עם
א שתו נוריר 1ג. עברו בלח״י ויחסי 1עם אריאל שרון
.אנא שלי היה מעל
מיין ואמא עבדה
נם ערתזק־ן שטפה
רצפות במ״ן
שם ג תו

.לא גענ״ן אשי
מלל א? אני
נראה מאי. איכפת
ד עוקרה
פה עשהו

״יש ד דבר אחד
שעריו אני נהה בחינוך
הירדים שד: אצו׳
בבית רא היה שנש
דא פיסי ולא ר1חני״

אני דאא חו
* 03 ונו עו אוווי!*
הלכתי לראיין את עמוס קינן בחשש״מה.
שיחת״הטלפון שניהלתי איתו בטרם בואי
היתה מנוכרת. בבל הראיונות שלו, שקראתי
עד עכשיו, מצאתי ניכור. מעולם לא הצלחתי
לעמוד ממש על טיבו של האיש, מהדברים
שקראתי עליו, אולם הצלחתי לעמוד היטב
על טיבו מדברים שהוא עצמו כתב, וזה
בעצם מה שעורר את סקרנותי אליו. הסיבה
השניה שממנה חששתי היתה תדמית
האינטלקטואל, המתייחס בבוז לאחרים,
שהוא חושב אותם לפחות אינטלקטואלים
ממנו, ואז נזכרתי בחברות המופלאה
הקיימת בין קינן ובין המיסעדן גזי חקק.

במעלית הייתי עדיין מתוחה במקצת וכך גם
בשלב הראשון של השיחה, על אף האווירה
המאוד נינוחה ששררה בבית, שילדים
התרוצצו בו הלוך ושוב. בחדר״המגורים,
שעל קירותיו תלויים רישומיו של
בעל־הבית, פגשתי בדואי צעיר מרהט, שבא
אל קינן לתנות את צתת הישוב. קינן מציג
אותנו זה בפני זו ואנו ניגשים לעצם הראיון.
אני שואלת על הספר בדרך לעין חרוד,
ספר שקראתי בנשימה עצורה, ספר שגרם לי
תחושת חרדה -האם זה אפשרי! האם
מהיום למחר ניתן לשלול חרותו של אדסו
האם קיים מצב שבו לא נוכל לעבור ללא

היתר מעבר את גשר־הירקון, האם יכול
להיות מצב שבו נעמוד על הגלבוע
ולמרגלותינו יהיה העמק מחוק מישובים,
האם יתכן שעין־החורש ימחק מעל האדמה:
בשלב הראשון של הראיון שמר קינן על
תדמית המתנכר. לאט לאט הוא התרכך.
שאלתי מה דעתה של בתו שלומציון -נערה
יפהפיה שחורת שיער, בת 14 וחצי -על
הספר. שלומציון אומרת שקראה את הספר
כמו שקוראים ספר מתח. נורית גרץ, אשתו
של קינן, אומרת. :בסוף יקרה לך מה שקרה
למחבר רובינזון קרוזו. אתה כותב ספד
למבוגרים וילדים יקראן אותו כמו ספר

ילדים ׳.אחר״כך מסבירה נורית שילד
בדרך־כלל מדחיקים את הפחד, לכן רוא
שלומציון בספר סיפור מתח.
שלומציון, שאביה מעיד עליה כי ניחו
בכישרון ספרותי, אינה חושבת כי סיפרו 1/
אביה הוא ספר מתח בלבד. היא אומר
שהפיכה צבאית מהסוג המתואר בסו
אפשרית בכל רגע והיא משווה את הסו
ל־. 1984
עמוס קינן כתב, לדעתי, את אר
הספרים החשובים שנכתבו בשני
האחרונות. אני אומרת לו שעכשיו בווד!
יפרוץ גל אופנתי של ספרים, מחזות וסרטי

— ,אני רא אתן לגר ש או תי ר -
יהיה, עד לקפיצה הבאה. זה כל הזמן שיש לו
לדבר. הוא לא גיבור החוזר ממסעותיו כמו
אודיסיאוס.

המנויה השניה שלי היתה הסופרת כריסטיאן
רושפור. גם היא סיפרה לי שלא ישנה בלילה
בגלל התת־אלוף. בכלל, המנויים שלי היו
עסוקים כל הזמן בשאלה אם התת־אלוף חי או
מת, הרגתי או לא הרגתי אותו.
המנוי השלישי היה הצייר פייר אלשינסקי,
שהוא מגדולי הציירים בצרפת ואם יש בעולם ,10
15 ציירים חשובים, הוא אחד מהם, והוא חבר שלי,
וגם הוא קרא את הספר והיה מגוי.
הרביעי היה בימאי צרפתי צעיר, שפאקו הביא
ושכחתי מה שמו, והוא נדלק על הספר. והחמישי
היה שלמה זלינגר, פסל ישראלי, שחי הרבה שנים
בפאריס. אלה היו חמשת המנויים. הם קראו
ושמעו והעירו הערות.

(המשך מעמוד )29
על הפיכה צבאית אפשרית. הוא מטיל ספק
בכך.
הוא עושה חשבון עם אלו שקוראים לו
חבר של אריק שרון. מסרב לדבר בעקשנות
על הפעולות של לח׳׳י, שבהן השתתף. מדבר
באהבה גדולה על אשתו נורית ועל בנותיו
שלומציון ורונה. עמוס קינן אומר שקל לו
יותר לחיות בפאריס, בסאן־פרנסיסקו, או
בניו־יורק. אין לו בעיות שפה, אין לו בעיות
פרנסה, אבל הוא מכאן ויעשה בל מה שהוא
יבול בדי לשנות את הדברים כאן, .מה
שקורה פה עבשיו, זה לא מה שחלמנו עליו׳,
הוא אומר ללא שמץ של ציניות. הוא רואה
בעבודתו העיתונאית דרך להגיע אל במה
שיותר אנשים, הוא מוכן לדבר עם בל מי
שירצה על הספר שלו. חשוב לו שהספר יגיע
לכמה שיותר אנשים ובהחלט לא לעשירון
העליון. הוא היה רוצה שאת הספר הזה
יקראו גם באלו שלא קוראים בדרך־כלל
ספרים של אינטלקטואלים, מפני שאת
הספר הזה הוא כתב בזחילה תחת אש, ולא
בתוך הבורסה.

הוא חושב, רק מהר ואין לו זמן להגיד מה
שהוא חושב. אסור לכתוב ספר שנכתב בזחילה
תחת אש, כאילו נכתב בתוך כורסה.
הנה, אשתי וילדי הלכו כעת לסופרמרקט. זה
מה שקרה לגיבור. הילדים נסעו לטיול, האשה
הלכה למסיבת לביבות, ולפתע התהפך עולמו
והוא נהפך לחיה. אז איך לספר סיפור כזה? רק
כמו שחיה נרדפת היתה מספרת. זו נאמנות
לסיטואציה וזה נדבק אליך. אילו הייתי כותב את
הספר הזה מתוך הכורסה, לא היית קוראת אותו
משימה עצורה. היית מפסיקה באמצע, כדי לפצח
גרעינים.

• מדוע רוב המנויים שלך הם
אנשים שאינם חיים בארץ ושהסיפור
בעצם אינו נוגע להם?

• מדוע לגיבורי ״הדרך לעין חרוד״
אין רקע, מדוע אין אנחנו יודעים עליהם

• אני קראתי את הספר בנשימה
אחת. אתה כתבת אותו בנשימה אחת?

הסיפור נוגע לכל אחד. ויש לי חדשות
בשבילד, פה לא יכולים להיות לי מנויים אף
פעם! בארץ אין אווירה של פיד־בק! פה כל אחד
לבד במידבר. כל אחד הוא המידבר של השני.

• אולי אין לו זמן לדבר, אבל יש לו
זמן לחשוב.
רק על הקפיצה הבאה. אני רוצה לראות אותך
במצב של בריחה, כשאת צריכה לקפוץ מעל
הגדר, חושבת על ביאליק.

• הוא לא חושב גם כשרוצים
להרוג את הילדים שלו.

• ומה אומרת בתך שלומציון על
הספר?
תשאלי אותה. אני לא בטוח שהיא תגיד לד,
אבל תשאלי אותה.

• שלומציון, קראת את הספר של
אבא?
במעט שום דבר, מלבד מה שמתרחש
במהלך הסיפור?
אה, אז זה מה שחסר לך בספר, העבר שלהם?
זה מה שחסר לך?

• מדוע גיבור הסיפור נרדף?
בכל מישטר מהמין שמתואר בספר, אין צורך
בסיבה בשביל לרדוף מישהו. את חושבת
שבקמבודיה היתה סיבה להרוג שלושה מיליון
איש? היה קריטריון אחד: מי שגמר תיכון, הרגו
אותו. ארץ מעניינת מאוד קמבודיה, ארץ
שנהרסה על־ידי עצמה, נשחטה על־ידי עצמה.
קם שם אדם, בלי שמץ של אידיאולוגיה, בשם
פול פוט, והחליט לרוקן את פנום־פן, להרוס את
המיסגרת הישנמ_שעמדה על המנהיגות הכפרית.
איך הורסים מיסגרת כזו? קודם כל הורגים את
המנהיגים הכפריים, אחר־כך הורגים את כל אלה
שיודעים קרוא וכתוב, כדי שלא יקראו על מה
שקורה. את רואה, לא צייר סיבה מיוחדת
במישטר כזה, כדי להרוג. הורגים את מי שלא
מתיישר עם הקו.

• אתה מעלה בדעתך אפשרות
שקמבודיה אפשרית בישראל?
לא אמרתי שקמבודיה אפשרית בישראל.
אמרתי רק שכאשר מישטר מחליט ליישר את
הקו, הוא מחסל את כל מי שלא מתיישר, זה הכל.

• זה עדיין לא מסביר מדוע אין
לגיבורי סיפרך עבר. אתה לא יודע מה
המיקצוע של הגיבור, אתה לא יודע
מניין ולאן הולך הערבי, הסיפור
מתרחש רק הווה.
השאלה שלך היא סיפרותית או פוליטית? אני
חושב שזו שאלה סיפרותית, אז תקבלי תשובה
סיפרותית. כל כתיבה צריכה להיות נאמנה
לאווירה ולקצב. הגיבור של הספר מדבר אר ורק
בזמן הווה, ולא בשום זמן אחר. הוא מדבר באותו
רגע, ובסר־הכל, יש לו טווח זמן קצר של מה

חייתי שנה כמו בלי חיים. קמתי בבוקר
והלכתי לישון בלילה. בשנה הזו לא הייתי בבית,
הייתי בחו״ל.
• אי פהבחדל?
שלושה חודשים בניריורק, חמישה חודשים
בפאריס ושלושה חודשים פה. לא באתי לפה כדי
לעבוד, באתי לראות את הבית. חזרתי לחודש
וחצי לפאריס וגמרתי את הספר. שנה שלמה לקח
לי לכתוב אותו. נסעתי לניו־יורק ושכרתי דירה.
לא יצאתי מהבית, כל הזמן כתבתי. לא ראיתי את
ניו־יורק. בחמשת החודשים שהייתי בפאריס לא
יצאתי מהחדר שגרתי בו, רק לרחוב לחצי שעה
בכל יום, כדי לערוך קניות .־

כן, בטח.

• מה דעתך על הספר?
קראתי אותו כמו ספר בלשי, כמו תסריט מתח.
ניסיתי בעבר לקרוא ספרים של מבוגרים, שאמא
שלי המליצה עליהם, אבל הספר הזה היה שונה
מהספרים של המבוגרים שקראתי בעבר. הדרך
לעין חרוד היה בשבילי כמו ,1984 רק בעברית.

• וזה הפחיד אותך?
ראיתי כבר דברים כאלה בסרטים, אבל שאבא
שלי כותב את זה ושזה מתרחש פה בארץ, זה
מפחיד ועוד איך.

• שיתסת מישהו במה שעבר
עליך?
בפאריס היו לי, מה שאני קורא חמישה
מנויים. הראשון היה המוסיקאי פאקו איבנז,
שהיה שכן. גרתי מאה מטר ממנו במרכז פומפידו.
לפעמים, כשהם רוצים, הם נותנים לאמן לגור
במרכז פומפידו בשכר־דירה. בדרך־כלל לציירים,
לחוקרי אמנות ולמנהלי מוסיאונים. קיבלתי חדר
עם מיטבחון, נוחי, ת וכל זה, ופאקו, חבר שלי
משנים רבות, שאל אותי — מה אתה עושה.
אמרתי לו — ספר, אמר — טוב, תקרא לי פרק.
קראתי לו ישר בצרפתית מהכתוב. הוא סיפר לי
שלא ישן בלילה. למחרת בא ואמר — נו, איפה
ההמשך? וכך בא כל בוקר ושאל אותי מה שלום
מחמוד היום?

• דווקא מחמוד עניין אותו?
כן. דווקא מחמוד. אבל קרה משהו מעניין עם
התת־אלוף. בגירסה הראשונה של הספר הרגתי
אותו. בא פאקו ואמר — אני לא יכול לישון, זה
לא טוב, אני מצטער נורא שהרגת אותו. אז
החייתי אותו. אחר־כך הרגתי אותו בעוד ארבע
גירסות, עד שבגירסה החמישית, זו שקראת, הוא
מת איפה שמת.

פה היה לי יותר קשה להתרכז בכתיבה.
נקלעתי אל היום יום ולא יכולתי לכתוב.
בפאריס, כשאני לא בתוך, אז אני לא כמו שאני ~~׳
בתור, ואני לא אותו דבר.

• שלומציול אומרת שהיא פסי

היו לי קהל שחי את הסיפור, והם לא
ישראלים. אלשינסקי והבימאי לא היו מימיהם
בארץ. הם היו סקרניים ומלאי מתח.

עוד איר! היא היתה מעל לכל המנויים. כל דף
מתוקתק היתה מקבלת אקספרס ולפעמים
בשיחת טלפון ארוכה שעלתה לי הון. כל השנים
הארוכות שאנחנו חיים יחד אני נדחף על ידה
מהבית עם ויזה ביד — תלך, תכתוב ואל תמהר
לחזור לפי שגמרת לכתוב. אין עלי לחץ של
לחזור בגלל שקשה לה עם הילדים.
די חשוב לנורית שאני אכתוב. ברור שהיא
המנוייה הראשונה. אני מקבל את ההערות שלה
על הטקסט. אני די עובד איתה. לא אגיד שאני
מקבל כל עצה, אבל אני בהחלט קורא את
ההערות. ויש לי מזל גדול ואני מאחל לכל סופר
את המזל שיש לי. יש לי כריסטיאן רושפור שהיא
סופרת, ויש לי נורית שהיא חוקרת ספרות. סופר,
בין שתיהן, יכול לנחות בליינד, כמו שנווט
במכשירים לא יכול לפספס. בין ההערות של
כריסטיאן וההערות של נורית יכולתי לנווט את
עצמי.

סופר קינן במיטבה

• המנויים היו חשובים לך לצורך
כתיבת הספר?

• ואשתך, חוקרת הספרות נורית
גרץ, לא היתה מנוייה?

,חייתי שנה בלי חיים. קמתי בבוקר, הלכתי לישון בלילה.

עצבני ומר־נפש. אנשים שפגשו בך
בפאריס סיפרו ששם היית אדם אחר.

מית. האם ברוח זו אתה מחנך את
בנותיך?
לא לפסימיות. הפסימיות באה לה מראיה של
עצמה. בכל מה שנוגע לחינור, אני לא פדגוג ואין
לי אפילו תיאוריה על חינוך.
יש לי רק דבר אחד, שעליו אני נהרג בעניין
חינוך: אצלי בבית לא היה עונש משום סוג שהוא,
לא פיסי ולא רוחני. ומשום שאצלי בבית לא היה
מעולם עונש על אמירת אמת, שלומי לא הוציאה
דבר שקר מפיה בחיים שלה. לא יודע כמה זה
טוב. היו לנו בעיות עם הכיתה ועם החברה, היו
משברים קשים. כי שלומי לא משקרת בשום
מיקרה, ובכל מיקרה היא אומרת אמת, וזה
העיקרון היחידי שיש לי. אני לא יודע אם אני
צודק או לא.

• איזה חינוך קיבלת אתה?
בזמננו לא היה זמן להורים לחנך. עבדו כמו
חמורים וכשחזרו הביתה היו הרוגים. אבא שלי
היה פועל בניין ואמא שלי עקרת־בית, שגידלה
שלושה בנים וגם עבדה מהצד. אני זוכר תקופה
שהיא היתה מכינה בבית ארוחת־צהריים לפועלי
בניין, שעבדו בסביבה. תקופה שהיא היתה
אחראית על נקיון הבית בן שלוש הקומות, שגרנו
בו והיתה שוטפת רצפות. אחר־כך, כשאבי לא
עבד עקב תאונה, היא לקחה את מקומו ועברה
כפקידה. גדלתי באיזור שליד הבימה, שדרות
בן־ציון.

• איך השפיע עליך הבית?
כמו כל הבתים בתקופה ההיא. הרבה תודעה
סוציאליסטית אינטלקטואלית. אני זוכר שאמא
שלי לקחה אותי ביד, בגיל ,11 לקן פיירברג של
השומר הצעיר.

• ואיך הגעת מ״השומר הצעיר״
ללח״י?
קראתי עיתונות וקראתי את כל עיתונות
הקיר של ההגנה, אצ״ל ולח״י. שמתי לב לפער
שיש בהשומר הצעיר בין הדיבור והמעשה.
הדיבור בהשומר הצעיר היה אנטי־ אימפריאליסטי,
אבל מי שפעל נגד האימפריה היה
לח״י. הפער הזה התחיל להציק לי. היה לי חבר
טוב שלמד איתי בתיכון־חדש, שהיה התיכון של
השמאל. בדרך הביתה מפעולה בהשומר הצעיר,
קראנו את הכרוזים וראינו שאנחנו מגיבים באותה
צורה והחלטנו שאולי צריך למצוא קשר ללח׳י.
אני מצאתי את הקשר ראשון. קודם לכן ניסינו
לגשת בלילה למדביקי הכרוזים, טוב שלא הרגו
אותנו. זה היה מעשה נועז מאוד בהתחשב בזה
שבסביבתנו לא היה אף בית׳׳רי. כולם היו אנשי
שמאל.

איך יצרת את הקשר עם לח״י?

• את באמת חושבת שזה יבול
לקרות פה?
אני חושבת שזה יכול לקרות בכל רגע.

• גם חברים שלך קראו את הספר?
כן. חברות שלי קראו. נכון שהן קרובות
לדיעותי, אבל הן בכל זאת יותר אופטימיות. אני
לעומתן תמיד הייתי יותר פסימית בכל מה שנוגע
למתרחש בארץ ולמה שאפשרי שיתרחש. בעניין
הזה אני דומה לאבא שלי.

• עמום, בתקופה הקצרה שבה
שהית בארץ, בזמן כתיבת הספר, היית

היה לי חבר מהתנועה, מקס פוגל. עם מקס לא
חששתי לדבר על מה שעובר לי בראש. יום אחד
מקס אמר — תשמע, אני יכול לשלוח אליך
מישהו מלח״י. ומקס לא היה בלח״י. אני הכנסתי
אותו בשלב יותר מאוחר ונתתי לו את הכינוי שלו
קיין. אמרתי לו, אני זוכר -י אם נכנסת קיין, לא
נכנסת זיין. הכינוי שלי באותם ימים היה יוחנן.
וכך מצאנו את עצמנו בלח״י. יום אחד, אחרי
שתלו את אבשלום חביב בעכו, בא החבר הזה
ואמר לי — תמסור שאני לא בא יותר. החלטתי
שהצוואר שלי יפה יותר מדי.

• אפשר היה לעזוב, ככה סתם, את
הלחי׳י?
בולשיט! בוודאי שאפשר היה. הודעתי
לאחראי עליו, פתחיה סלובנסקי, שכינויו היה
יועד, והוא אמר לי — תגיד לו רק שלא ידבר.
לעג הגורל הוא שהחבר שלי נהרג על כביש עכו

מכדור תועה שפגע בו במצח. והוא רצה לשמור
על הצוואר היפה שלו.

• מהעשיתבלח״י?
כל רבר. בתחילה הכניסו אותנו לקורס

אידיאולוגיה וזה היה יותר גרוע מהשומר
הצעיר. לקראת הסוף עברתי קורס אצל ד״ר
שייב, ואז רבתי איתו בפעם הראשונה. אמרתי לו
— אני לא משיחי ואצ״ג לא מעניין אותי. אני פה
כי אני אנטי־אימפריאליסט. הקורס התקיים בבית
בודד בלב פרדסים, וד״ר שייב אמר לי — אתה
גוי, אבל אין רבר, עוד תהיה יהודי.

• הכרת את גאולה כהן?

מעולם לא פגשתי אותה. במחתרת לא היכרת
אנשים, רק את אלה שהיו קרובים אליך. בתחילה
נשלחתי להדביק כרוזים ואחר־כך הפכתי גייס.
גייס הוא בן־אדם שחושף את עצמו. נותנים לו
1־־ רשימות ואומרים לו — לך תדבר עם זה ועם זה,
על פי דוח הוא בשל. ולא תמיד הבן־אדם שבאתי
אליו היה בשל.
פעם יצאתי בנם מטבח רציני שהכינו לי
בחדר־מדרגות. הייתי צריך לבוא לבן־אדם
ולהגיד לו — שלום, באתי מלוחמי־חירות־ישראל
ואני רוצה לשוחח איתך. בכל יום נתקלתי
לפחות בשני אנשים שהדם אזל מגופם. לוחמי־חירות־ישראל
זה היה מפחיד מאוד.

• השתתפת בפעולות של לדדי?
באיקס פעולות.

• איזה?
קינן ובתו שלומציון

לא רוצה לדבר. זו פעילות שעשיתי כשהייתי
במחתרת. אין לי עניין להיזכר בזה.

• מתוף חרטה?

אין לי עניין ואני לא מדבר על זה עם אף אחד,
אף פעם!

• בסיפרך בולטת מאוד החרטה
שלד על העובדה שהיית שותף לכיבוש
כפרים ערביים ומחיקתם מעל פני
האדמה.
את לא הבנת את הספר!

• באמת?
אם בשביל מה שקורה פה היום נעשו הדברים,
אז יש חרטה. זה היה כדאי אם הדברים פה היו
אחרים, לא כפי שהם היום. יש פה דבר שלא
הוגשם. החרטה היא לא על מה שנעשה. החרטה
היא שהדברים נעשו ושהדברים שצריכים היו
לקרות פה לא הוגשמו, וזה כתוב בפירוש! אם יש
חרטה, זה על דבר שלא הוגשם, אם זה נעשה
בשביל מה שיש היום, אז לא!

אריק שרון גנב א ת השם שלומציון. לא אני נתתי לו אותו!למה הוא הולך לעין־חרוד? כדי להתחיל
מההתחלה, ואחרת למה בכזו דבקות ובכאלה
געגועים הוא הולד לעין־חרוד?

• למה דוקא עין־חרוד?
כי עץ־חרוד היא הנשמה של העסק. עין־חרוד
היא כל הסיפור שלנו פה. זה כל מה שרצינו
להיות. זו יכלה להיות גם דגניה, אבל בעין־חרוד
יש את המילה מעין, מים. ובעין־חרוד יש עוד סוד
ואת הסוד הזה לא כתבתי. עין־חרוד בערבית זה
עין ג׳יליית, עין גוליית, ואצל הערבים זה סמל
מיתי.
לנו יש עין־חרוד עם גדעון והמלקקים
מהקיבוץ המאוחד. להם יש עין ג׳ליית, שבה
התקיים ב־ 1260 הקרב שבו נהדפו המונגולים
שאיימו על השילטון הערבי. ולכן קיימת בפת״ח
חטיבה בשם עין ג׳ליית, שהיא חטיבה מהוללת.
בעין־ג׳ליית התקיים הקרב האחרון עד 1917 נגד
פולש זר. ולכן, בעצם, גם הישראלי וגם הערבי
הולכים שניהם לאותו מקום, למרות שמחמוד לא
אומר לאן הוא הולך, כי הוא לא מספיק פטפטן
כדי לספר, והוא לא צריך להגיד. זה לא משנה
שהוא לא אומר, אני לא ספר היסטוריה.
מפליא אותי שאנשים נתפסים לעניין של
ההפיכה הצבאית. ההפיכה הצבאית היא רק תירוץ
בשביל מה שיש לי להגיד ובשביל החשבון שיש
לי להתחשבן!

• איך אתה יכול לחיות בתחושה
כזאת?

את רואה! בגלל זה, אלה שיש להם את
החשבון הזה פעילים בשטח. אלה שאין להם את
החשבון, פעילים בבורסה. אני יכול לחיות עם זה
על־ידי כך שכל הזמן אני אומר את זה. מה אנחנו
עושים שלושים וכמה שנים?
מה את חושבת שאני עושה בידיעות
אחרונותז אני רוצה להגיע לשיכבה רחבה של
ציבור. אני מחריין על טור במדור הספרותי!
חשו.ב לי להגיד את הדברים. אבל אין דבר, בסוף
רק אותנו ישמעו, למרות שהיינו לצנינים בעיני
האחרים. אנשים כמונו קשוחים מאלה שנגדנו וזה
לא עניין של רוב או של מיעוט, אנחנו יותר
עמידים. מי שישרוד לבסוף זה אנחנו!

• אולי יותר עמידים, אבל לא
מלוכדים. .

זה חשוב פחות. מה שחשוב הוא להגיד כל
הזמן׳ עד. שייקלט. להגיד לבאים אחרינו.
שישמעו הבאים אחרינו.

• חשוב לד להגיד, כדי שהבאים
אחריך ידעו שעמום קינן לא היה בעסק?
לא מעניין אותי בכלל איר אני נראה בראי
ואיך אני אראה בראי. על זה אני מצפצף. איכפת
לי שיקרה משהו. כל העסק בארץ תלוי רק בדבר
אחד: אם נלך לעין־חרוד או לא! בשביל זה
כתבתי את הספר. אם לא הולכים לעילחרוד, אין
מה לעשות יותר!
• עם יד על הלב, לא נוח לד יותר

לחיות מחוץ לארץ?

נורית גרץ ובתה רונה
,אני מקבל א ת ההערות של נורית,...

נוח, בטח נוח. אין לי מיגבלות של שפה, אין לי
מיגבלות של פרנסה. אני מרגיש יוצא מהכלל
בשלושה מקומות בעולם: בפאריס, בניו־יורק
ובסן־פרנציסקו. מרגיש שם יופי, טוב מאוד.

• למה אתה לא חי שם?
מפני שאני מכאן, ואני לא אתן להם לגרש
אותי!

• מה שמביא אותי למערכת־היחסים
שהיתה לך בעבר עם אריק
שרון.
בשביל זה באת, מה? יושבת פה ושואלת את
כל השאלות האלה על הספר וכל השאר, רק
בשביל השאלה הזאת, מה? את יודעת מה — אני
לא יודע אם אני רוצה לדבר על זה. את יודעת מה
— בסדר, אני אדבר על זה. כתבתי, אני לא זוכר
תאריך, מאמר בעיתון, בסוף 75׳ או בתחילת 76׳.
כתבתי ששילטון המערך נגמר, ושזו הפעם
אחרונה שיש לנו מערך בשילטון. זה הרגיז
הרבה אנשים שלא הבינו מה פיתאום אני כותב
דבר כזה. אבל אני ידעתי אז שהליכוד יעלה
לשילטון. הם לא ידעו, אבל אני ידעתי.
את אריק שרון הכרתי מפה ומשם. הייתי פוגש
אותו בקפה קליפורניה בימי שישי. היתה תקופה
שכל האלופים נהגו לשבת בבתי־קפה ובפאבים.
יצא לנו לפעמים לחטוף מילה על הפלסטינים.
קשר מאוד רופף, לא משהו מיוחד.
ב־ 76׳ ידעתי, כמו שכל ילד ידע, שאריק הקים
את הליכוד ושהוא לא פעיל ויושב בבית, ואני
חשבתי שאם אפשר להטות אדם כמוהו מהקצה
אל המרכז, זה דבר שיכולות להיות לו תוצאות לא
מבוטלות מבחינה לאומית.
בשיחות באקראי הוא גילה התלהבות רבה
ויותר ללכת לקראת השמאל. זו היתה התלהבות

אמיתית. הוא רצה לשמוע. במשך חצי שנה הייתי
נפגש איתו יום יום, והוא היה חוקר ודורש ושואל
על הפלסטינים. אני אדם זהיר מאור. לא רציתי
לפעול על דעת עצמי ונועצתי עם חבריי במועצה
הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני.
אמרו לי: אדרבא, אם זה יעזור בטח
כדאי לך להתרועע איתו. אם תצליח להרחיק
אותו מהצד שבו הוא נמצא, כבר טוב.
בא רגע שהוא ביוזמתו רצה להיפגש עם יאסר
ערפאת, ואז הגיע הרגע שבין לילה, ממש בין
לילה, נותקו בינינו היחסים.
במשך חצי שנה היתה תלויה בינינו שאלה.
טילפנתי אליו וביקשתי תשובה. הוא ביקש זמן
להרהר. בתשובה היה תלוי אם נשתף פעולה. עד
אז היינו על תקן של משוחחים. החלטתי שצריך
להיות דד־ליין ונדברנו על מועד.
הגיע המועד והוא לא נתן תשובה. זו היתה
שבת. טילפנתי אליו בבוקר. הוא אמר — צלצל
ב־ .2צילצלתי ב־ .2אמר — תצלצל בערב. בערב

כבר לא צילצלתי. זה קרה באוקטובר 1976 ומאז
ועד היום הזה אנחנו לא מדברים.

• מה היתה השאלה שעמדה
ביניכם?
אם הוא כן או לא בעד מדינה פלסטינית.

• זה נכון שאתה נתת לו את השם
שלומציון למיסלגה שלו?
הוא גנב את השם. הבת שלי שלומציון היתה
אז בת .8אריק שרון ואני לא דיברנו מאוקטובר
׳ 76 ועד היום הזה מטוב ועד רע.

• באותה חצי־שנה לא רק
שוחחתם. שרון גם אירגן תערוכה שלך
בביתו ברחובות.

היינו קרובים מאוד. נפגשנו כמעט כל יום.

• ובמשך חצי שנה לא עמדת על
טיבו?

בוודאי שעמדתי על טיבו. ביג דיל! זו לא
חוכמה גדולה לעמוד על טיבו, אפילו לא צריך
להכיר אותו מקרוב. ידעתי כמה כוח יש לו ומה
הוא יכול לעשות, ועד היום אני חושב שאם הוא
היה במרכז, הוא יכול היה לנצל את הכוח הזה
לדברים אחרים. ואפשר היה להזיז אותו למרכז,
כי שרון הוא איש בלי השקפות. הוא ניסה
להצטרף לד׳׳ש ודחו אותו בלהעליב. הוא שלח
אותי לדבר עם מאיר עמית ועם יצחק רבין, כי
רצה להצטרף למערך. רבין לא דחה את ההצעה,
הוא פשוט לא ענה. הוא החזיק אותי שעתיים
בבית שלו ולא היה מוכן לדבר, אלא על מזג־האוויר.
רבץ הוא ככה. אפילו לעצמו הוא לא
אומר מה השעה ומה מזג־האוויר. הוא גם נקט
אמצעי־זהירות. הוא שלח מהבית את אשתו ואת
העוזרת. הוא לא קונקרטי ולא קומוניקטיבי.
רבינולוגים אמרו לי שהוא ככה תמיד, איש מאוד
ביזנטיני. מופנם, סגור, חשדן ואינו מגלה את
מחשבותיו. וכך גם הניסיון של אריק, להיכנס
למערך דרך רבין, הלך קאקן.
ואז הוא ניסה ליצור קשר עם השמאל
הישראלי, דרך יוסי שריד ולובה אליאב ויענקלה
אגמון ואשתו גילה אלמגור. עם כולם נפגש עד
לאותו תאריך בערך — אוקטובר 76׳ .אולי
הישלה את עצמו שיקבל קצת יותר כוח אם יזוז
שמאלה, ואז הבין שזו לא דרכו. וגם אני הבנתי
שאין תכלית ביחסים איתו, כי כידיד אישי הוא
לא עניין אותי.
קורה בחיים שאתה מנסה משהו וזה לא הולך.
יש דברים בחיים שאין טעם להחיות אותם, אם הם
מתים.
אתה יכול לדבר חצי שנה עם ארם כמו אריק
שרון. אתה בשלך והוא בשלו. אלא שיש אנשים
שנוח להם מטעמים שלהם להגיד שהייתי חבר
של אריק שרון.

• ואיך אתה מסביר שהאנשים
האלה באים מהשמאל דווקא?
כי בשמאל כל אחד צריך להיות טיפה יותר
שמאלי מאחרים. השאיפה של כל שמאלן היא
להיות יותר שמאלן מאחרים. האוייב של כל
שמאלן הוא השמאלן השני. אז יש שמאלנים
שאני מפריע להם ואני לא מספיק מטומטם
בשביל לרוץ אחריהם ולהכחיש את מה שהם
אומרים.

שי ח ר
צויש

עידן אי־החדאות

המרתו! הגדוד
• למרדכי (״מוטי׳) קירשנבוים, על
רעיון מרענן לכתבה על הנושא שנדון ושצולם
השבוע מכל הזוויות. קירשנבוים הצליח להעביר
את המסר בצורה מקורית, בכתבה כמעט ללא
מילים. חבל שלא הושקעה יותר תשומת״לב
בעריכה, כך שתתאים לקצב ולמוסיקה
המצויינים.

מהפכת האי־אן־ג״ בשער
בכל תחנות־הטלוויזיה האיכותיות בעולם
המערבי פתרו כבר את הבעייה של קליטת הציוד
הטכנולוגי החדיש — מערכות אי־אן־ג׳י,
המאפשרות גמישות־יתר בשידורים־חיים בטלוויזיה,
ובעריכת תוכניות מהירה.
בידי הטלוויזיה הישראלית מצוי חלק מציוד
אי־אן־ג׳י כבר קרוב לשנתיים. הוא מאופסן
במחסני בניין הטלוויזיה, בעוד שמנהל הט־ _
לוויזיה, טוביה סער, אינו מצליח ליצור עם
הטכנאים בסיס מיקצועי להפעלתו.
באחרונה הופקע המשא־ומתן בין הנהלת
רשות־השידור לטכנאים מידיו של סער, ונמסר
לידיו של יאיר אלוני, המצמצם זה חודשיים
ימים את פער הדרישות שבין הצדדים במשא־ומתן
ענייני, שבו נבחנים ההיבטים המיקצועיים
השונים.
סביר להניח שעם מינויו של חיים יבין
כמנהל הטלוויזיה יזורז תהליך יצירת ההבנה בין
ההנהלה והטכנאים, ושזו תוליך לשיפור
טכנולוגי עצום בפוטנציאל השידור הישיר של
הטלוויזיה ושאר שימושי אי־אן־ג׳י. עוצמת __
המהפכה הזאת עשויה להיות גדולה מעוצמת
מהפכת־הצבע.

בחזרה ד״סקופים״
• למערכת־החדשות של הטלוויזיה, על
ששבה והיתה למערכת־חדשות, והרעישה במהלך
השבוע את מדינת־ישראל. סיפור הסקופים של
החדשות החל כאשר כתב השבוע -יומן
אירועים, איתן אורן, הביא אל מול המצלמות
את סגן־ניצב אסף חפץ ואת ניצב צבי בר,
שהגיע לביתו של חפץ כדי לחזק את ידיו. סקופ
זה פתח את תיבת־הפנדורה של מישטרת־ישראל.
המשך גל הסקופים שייך לכתב לענייני־מיפלגות
של הטלוויזיה, גיסים מישעל,
שפוצץ ערב אחר ערב סקופים, שהרעישו את
הפוליטיקה הישראלית. תחילה היה זה הסקופ על
החלטת תמ׳י להצטרף להצעת־החוק של המערך

פסקול

מועמד יבין

יש להם סימפאטיה

משולחן האופוזיציה לניהול?
כבניין הטלוויזיה שולם זה יותר מחודש ימים.עידן אי־הוודאות, לדגל חילופי־הגברי של

יוסף לפיד באורי סירת.

כתב קירשנבוים
מזווית אחרת

יש סבירות גבוהה לכך שפורת יעביר מתפקידיהם את מנהלי־זזטלוויזיה בעברית ובערבית
(טוביה סער ויוסף בראל< ,שאירגנו לפני חודש את פניית מנהלי-המדיה לשר־החינור־והתרבות
זבולון המר, בבקשה להשאיר את לפיד בתפקידו.
האפשרות שעורך במבט שני חיים יבין, ימונה על־ידי פורח למישרת מנהל הטלוויזיה
(אס ייכשל פורת בניסיונו, השבוע, לשכנע בלונדון אז אלכם גלעדי ליטול על עצמו את
ניהול הטלוויזיה) ,מוסיף לאווירת אי־הוודאות, השוררת זה זמן־מה בוזטיבודהוזדשות.
במשך עשרת החודשים, שבוס מכהן מיכאל קרפין כעורו מבט, והתקופה שבה משמש
יאיר שטרן כמנהל חטיבת״החדשות. נהג חייט יכין, מנהלה המיועד של הטלוויזיה, להגיע
מדי בוקר לישיבת־הבוקר של חטיבת־החרשות, ולשבת בכיסאות ר״אופחיציה׳(פינת השולחן,
שבה התרכזו הכתבים הוותיקים. שהמתרחש בחדשות לא נראה להם כלל) ,תוך שהוא
פולט ביקורות מיקצועיות למכביר על המתרחש בחמיבת-התדשות•
במיסדרונות הטלוויזיה מתסרטים כבד את השינויים שיחולו בחטיבודהתדשות, עם כניסתו
האפשרית של יבץ לניהול הטלוויזיה. ההערכות קובעות שיבץ יציב בראש חטיבת־החדשות
את יעקוב אחימאיר, ואת שימעון טסלד(ששב באחרונה מלונדון) במישרת עורך מבס.
מישחק הכיסאות המוסיקאליים עשוי להתחיל בחטיבת־החדשות בעוד חודש וחצי, כאשר
יפוג המינוי הזמני של קרפיו כעורך מבט.
תפקיד נוסף שלגביו שוררת אי־וודאות הוא תפקיד מנהל חמיבת־התוכניות, המאייש בידי
צבי(״צביקה״) שפירא, העשוי לעבור לטלוויזיה הלימודית, כמנהל, לרגל מינוח של מנהל
הטלוויזיה הלימודים יעק־ב לורברבויס, לתפקיד מנכ׳׳ל צווודההקמה של הערוץ השני.
כמנכ״ל רשות־השידור בבחירות הבאות, אם
תתקיימנה במועדן ואם תוקדמנה.

מ״נז ם גב״ל

כתב מישעל
סקופ כפול
לפיזור הכנסת. למחרת, המשיך מישעל והביא

את הסקופ על שיבתו של עזר וייצמן
לפוליטיקה, בראש מיפלגה חדשה שהוא עומד
להקים.
שבוע הסקופים של חטיבת־החדשות שב
ומוכיח שכאשר יש סיפור טוב, אין כמדיום
הטלוויזיוני כדי לפוצץ אותו.

מאחורי המירקע
פורום פאתטי
פורוס-החדשות האחרון היה, לדברי כמה
ממשתתפיו, הפורום הפאתטי ביותר שנערך
בעידן־לפיד ברשות־השידור.
יוסף לפיד, העומד לסיים את תפקידו, הציג
בדיון קצר, עם הסתמן האפשרות לפתיחת
מערכת־בחירות, את מיגבלותיה של רשות-
השידור (רדיו +טלוויזיה) באופן הדיווח על
המערכה, תוך איזכור הנספח שהכין נקדימון
רוגל בקשר לתיפקוד הכתבים במערכת־הבחירות.
לנוכחים
בפורום היה ברור שלפיד לא יכהן

המנהל, כאשר הליכוד יקבל שלושה מקומות,
המערך שני מקומות, נציג העיתונאים מקום אחד
]כנראה קריאל (״דוש״) גרדוש, המקורב
בדיעותיו לאגף הימני בליכוד[ והמקום השביעי,
חצי בחצי, בין התחיה לתמ״י.

הגיב על חלוקת כוחות לא־צודקת זו אחד
מבכירי העובדים בטלוויזיה, שאמר. :זה לא
וועד־מנהל, אלא ועד מ שכלל׳

בין פרישתו של יוסף לסיד ממישרת
המנכ״ל וכניסתו לתפקיד של אורי פורת לא
תהיה כל תקופת־חפיפה, כנדרש במיקרים דומים.
החלטת המערכת הממשלתית להביא לבחירת
המנכ״ל החדש (פורת) על־ידי מליאת רשות־השידור
החדשה תיצור חלל של כמה ימים בין
תום מועד כהונת המליאה היוצאת והכניסה
לתפקיד של המליאה החדשה.
כדי שרשות־השידור לא תיוותר באותה
תקופה בלי מנכ״ל בפועל, ימונה לקראת ה־1
באפריל מ״מ מנכ״ל עד לבחירתו של פורת
לתפקיד.

הליכוד במליאת רשות־השירור שיבעה מקומות,
בעוד שהמערך ייקבל רק שישה מושבים, מתוך
.31 המפד״ל תקבל שני מושבים, תמ׳י מושב אחד
וכן תנועת־התחיה. שאר המושבים: שני נציגי
הסתדרות המורים, חמישה נציגי אוניברסיטות,
שני עיתונאים, שתי נציגות אירגוני־נשים, שני
נציגי מיעוטים ונציג אחד של הסוכנות היהודית.
אותו שיוויון מערר־ליכוד יופר גם בוועד־

אירוע מדהים, המעיד על״כך שאין יד מנהלת
בטלוויזיה הישראלית, התרחש על המירקע
בשבוע הפורים. שיר מצולם של המלחין־זמר
שלמה גרוניך שודר ערב אחר ערב, באותה
השעה, בשתי תוכניות טלוויזיה נפרדות. השיר
— ״יש לי סימפטיה׳ — שודר תחילה
בתוכנית־הצרכנות כולבוטק ולמחרת במיס־גרת
התוכנית עוד להיט המפיקה והמנהלת
הוותיקה, אסתר סופר, שפרשה מהפקת
התוכנית מה שבא, עומדת להתחיל בקרוב (-
בהפקתה של סידרת־טלוויזיה העוסקת בפזורה
היהודית, בסיוע הסוכנות היהודית • •
למהדורות מיבזקי החדשות של גלי צה׳ל, בימי
החמישי, שב הכתב-הדתי יצחק הילדסהיימר,
הנוהג לדווח בהם על ה״סקופים׳ של הצופה,
המודיע ויום השישי, תוך התעלמות מהסקופים
האמיתייתם של העיתונות החילונית
משדר־היוקרה של הטלוויזיה ביום העצמאות
יוגש בידי ירון לונדון. מפיקת המשדר היא
ורד ברמן. לונדון וברמן עשויים להמשיך
ולשתף פעולה גם בתוכנית מה שבא, אם זו
תשוב למסר ישראל וינר, מי שהביא
בעבר למסך את התוכנית שיחה בשניים, שב
באחרונה משליחות בחו״ל, והוא עסוק בהפקת
משדר חדש, במתכונת של התוכנית חפש את
המטמון ז׳ל. המתכונת החדשה של התוכנית
מאמצת גירסה בריטית. כאשר החיפוש אחרי
המטמון ייעשה באמצעות הליקופטר אחד
המפיקים המבכירים בטלוויזיה הגדיר את בעיית
המחסור של עוזרות ההפקה במילים :״או שהן —
יולדות או שהן לא עובדות״.

המועמדים לכהונה הם מנהל קול ישראל,

גידעון לב־ארי, והמישנה למנכ׳ל, רון
נחמן.
גם לגבי אותה תקופת־ביניים אין הגורמים
הממשלתיים מעוניינים להפקיד את הרשות
בידיו של מנהל־הטלוויזיה, טוביה סער,
העשוי להיות ראשון המועברים מתפקידם עם
כניסתו לתפקיד של אורי פורת.

הוועד המשכדר
למרות שהוראת החוק מבהירה את
הפרופורציות בגופים המנהלים את רשות־השידור
(מליאה וועד־מנהל) ,אין ההרכבים
החדשים של המליאה והוועד המנהל מייצגים את
הפרופורציות הפוליטיות האמיתיות.
למרות השיוויון שבין גודל סיעות המערך
והליכוד למחרת הבחירות האחרונות, יקבל

מנכ״ל־יוצא לפיד
לא ינהל בחירות
העולם הז ה 2430

תוכניות מועדפות
יום רביעי
2 8 *3

• רדיו: קול המוסיקה
— מוסיקה לבלטים
ולמחזות 10.5בתוכנית:
הדובשנית מאת ברנוביץ׳,
הבדרנים מאת קבלבסקי,
החלילן המופלא מאת פיסטון
והאהבה הקוסמת מאת פליה.

• טלוויזיה: בידור —
עד פוס 8.02 מזמר
עברית ולועזית) .הפעם
בתוכנית קטעים מסירטה החדש
של ברברה סטרייסנד ינטל.
יתארח בתוכנית: הזמר אריק
סיני.

• טלוויזיה: סרט קולנוע
— יד טובה לגברת
קטנה 10.05 מדבר
אנגלית) .מישחק הפוקר
השנתי, הגדול ביותר במערב
הפרוע, עומד להיערך במלון
בעיר ספר. חבורה של קלפנים
מושבעים נאספת למקום. כאשר
המישחק ביומו השני, מגיעה
למקום מישפחה הנמצאת בדרכה
למשק קטן בטקסס. האב מרדית
(הנרי פונדה) הוא מהמר כפייתי.
אשתו מרי(ג׳ואן וודוורד) ,יודעת

בתוכנית פתיחת פסטיבל
אמריקאית לוויליאם שומאן, 1 מסי סימפוניה לסטראווינסקי, קונצ׳רטו מסי 1 בהרי אביב
לברטוק,
האפאלציים לאהרון קופלנד.

• טלוויזיה: סרט טבע
— כאן שולטים הבא•
בונים 8.30 מדבר
אנגלית) .מסידרת הסרטים
חיים בטבע בהפקת בי־בי־סי.
הסרט מתאר את שיגרת־חייה
של להקת באבונים באיזור כף
התיקווה הטובה בדרום־אפריקה.
על־פי המיבנה החברתי שלה, יש
הנהגה לזכרים והנהגה לנקבות,
ושיגרת־תייהם היא החיפוש אחר
מזון, מישחקים, שחיה והתגו־ששויות.
את הסרט מגיש דייוויד
אטגבורו.

• טלוויזיה: מותחן —
רב־מרגלים ריילי (9.55
— מדבר אנגלית) .פרק
תשיעי בסידרה בשם אחרי
מוסקבה.

יום שי שי
3 0 *3

• טלוויזיה: סרט קולנוע
— קשר זלצבורג

תוכניות מומלצות בטלוויזיה היוונית
יום רביעי 18.3.84
• סידרה לילדים: הדרדסים 6.05 ערוץ
25 — 3דקות — מדבר ערסית) .למי שיודע במה

• סרט קולנוע 10.15 ערוצים — 6/3
מדבר ערבית/אנגלית) .בכל מוצאי שבת בשעה זו

• בידור: משירי המיזרח 10.30 עיו ץ 3
— 40 דקות — מזמר ערבית) .תוכנית בידור

מקרינה הטלוויזיה הירדנית בשני ערוציה שני סירטי
קולנוע בעת ובעוגה אחת. דוברי השפה הערבית יוכלו
לבחור בסרט המצרי בערוץ ,3ואילו מביני האנגלית
יבחרו בסרט האמריקאי בערוץ .6

מרובד. אץ צורך להסביר. למי שטרם יודע — אי־אפשר.
בהשתתפות זמרים ידועי־שם בעולם הערבי.

יום חמי שי 29.3.84
• סידרה לילדים: ילדות 6.00 ערוץ 3
— 50 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה המביאה
את סיפוריהם של ילדים אשר אירוע טראומטי כלשהו
השפיע על חייהם. הסידרה מתארת את יחסה של
המישפחה והסביבה לילד הנפגע, וחשיבותה של האהבה,
החיבה והחום בהחלמתו של הילד.

• דוקומנטרי: לקראת שנות אלסייס (8.55
— ערוץ 15 — 6דקות — מדבר אנגלית).

סידרה דוקומנטרית קצרה, המתארת בוורוד את עולם
המחר על שיכלוליו, המצאותיו והישגיו.

יזם שי שי 30.3.84
• אנימציה: מן קישוט ופגשו סאנפה
( — 11.00 שני הערוצים — 30 דקות —
מדבר ערבית) .סידרת אנימציה המספרת את העלילה
הידועה של דון קישוט ומשרתו, אשר הופקה בארץ
המוצא של השניים — ספרד.

• מישסט: מישסטי הכתר 8.55 ערוץ 6

— 60 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה אנגלית
המשחזרת מישפטים מפורסמים באנגליה במאה העשרים.
בתחילתה של כל אפיזודה מוצג כתב־אישום, העדים
והנאשמים מוזמנים כל אחד בתורו אל הדוכן, ועדותם
נשמעת בקשב רב, וכל זאת לפני חבר מושבעים. בתום
העדויות מחליטים המושבעים אם להרשיע או לזכות את
הנאשם. במיקרה של הרשעה, נקבע גזר־הדין על־ידי
השופט.

• בידור: שבועון הטלוויזיה (— 10.10

ערוץ 50 — 3דקות — מדבר ערבית) .מגזין
בשידור ישיר, המארח, מפיקים, בימאים, אנשי-טלוויזיה,
קולנוע ותיאטרון, המספרים על עבודתם ואף מציגים
קטעים מתור התוכניות המתבשלות באולפנים. לפי
בקשת הצופים, מושמעים שירים של זמרים אהודים.

יום שבת 31.3.84
• סידרה קומית: שרות חדרים (— 8.30
ערוץ 25 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
קומית המתנהלת בחדרים האחוריים של בית־מלון.
בסידרה אנו מתוודעים למר ספונר(בריאן פרינקל) —
האחראי על צוות המלצרים ועובדי השרותים במלון,
לומדים על יחסו אל העובדים שברובם מהגרים זרים,

האישי של בת המליונר מונח — גבר שאפתן שהקדיש
את כל חייו לצבירת כסף וכוח. העלילה מתרחשת
במונטריאול שבקנדה, בסוף שנות השלושים של המאה,
כאשר היה שיגשוג כלכלי, בעקבות המשבר הכלכלי של
. 1929

• דראמה: נשים מרושעות (— 10.15

עתץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
אנגלית מרתקת, המביאה בכל פרק סיפור חדש של
ניקמת אשה בגבר הקשור אליה. כל פרק מתחיל
בקורותיהם של האשה והגבר, חייהם המשותפים, הסיבות
שבגללן מרגישה האשה מקופחת, ולאחר מכן את נקמתה
הממושכת והסופית בגבר.

יום שני 1.4.84
• מדע בדיוני: גלקטיקה 6.30 ערוץ 3

— 50 דקות — מדבר אנגלית) .פרק נוסף
במסעותיה של ספינת־החלל הענקית — גלקטיקה,
התרה במרחכי״החלל אחרי כדור־הארץ האבוד. במהלך
חיפושיהם מסתבכים אנשי גלקטיקוז במאבקים עם
כוחות שונים, המנסים לפגוע בהם או לרכוש את השליטה
עליהם. הסידרה מלאה במירדפי־חלליות ובאפקטים
טכניים מתוחכמים. אר בסיום כל פרק מצליחים אנשי
גלקטיקה להתגבר על אוייביהם ולהמשיך בחיפושיהם
אחרי כדור־הארץ.

• ספורט: ספורט היום 7.15 ערוץ — 6
15 דקות — מדבר צרפתית) .תוכנית המגישה

לצופה לקט מאירועי הספורט בשבוע החולף בצרפת
ובעולם.

יזם שלי שי 3.4.84
• אמנות: מאה צדדים מפורסמים (— 8.55
ערוץ 10 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
הסוקרת את יצירותיהם של גדולי הציירים בתולדות
האנושות, עם הסבר מקיף על היצירה עצמה וכן על האיש
שצייר אותה.

• תיאטרץ: הצגת השבוע 10.15 ערוץ
50 — 6דקות — מדבר אנגלית).

לעניין מחלץ יורשת טקסנית
מנישואים כפויים לרוצחו של
אביה. חניבעל וצוותו נזעקים
לעזרתה של אשת־חברה, מיליד

ביל הפרא ובוטסי מתהוללים
בלילות ומפריעים את שנתם של
מרשל, קרלוטה וקתלין. קתלין
אינה מוכנה לסבול את הפרעת
שנת־היופי שלה לילה אחד נוסף.

31*3
• טלוויזיה: מותחן —
צוות לעניין (— 10.30
מדבר אנגלית) .הצוות

זאת וחוששת לעתידה ולעתיד
בנם. בהיוודע למרדית רבר
המישחק, הוא אינו עומד בפיתוי,
ונוטל את 4000 הדולר שחסכו
לשם רכישת המשק ומצטרף
למישחק. הוא מפסיד את כל
כספו, חש בליבו ונלקח מהשולחן.
אז נוטלת אשתו את הקלפים
וזוכה בקופה כולה. הסרט הופק
ב־. 1966

• רדיו: רשת ב׳ —
צילצול שלישי ()11.05
תוכניתו של יובל מסקין,
המביאה ידיעות וראיונות מעולם
התיאטרון והתרבות.

• 1שני

• טלוויזיה: קומדיה
— עשירים ומושחתים
( — 11.20 מדבר אנגלית).

• טלוויזיה: דראמה
ישראלית — מתבן במנ
האטן 9.30 מדבר
עברית) .דראמה ישראלית,
העוסקת ביחסים בין חתן פרס
נובל לספרות יצחק בשווים־
זינגר ובנו הישראלי, ישראל
זמיר — על פי סיפור גרוע
שכתב הבו על אביו.

׳ 1ר א שון

• טלוויזיה: מותחן —
מטרה 11.00 מדבר
אנגלית) .פרק נוסף בסידרת

המותחנים הבריטית המזכירה
את סידרת סטארסקי והאץ׳.

• רדיו: קול המוסיקה
— שחרית מוסיקלית

יום שלי שי

( .)7.30 יצירות מאת רוסיני,
שוברט, פאייה, טורובה, צ׳ייקוב־סקי.

רדיו: קול המוסיקה
— האמן בחדר עבודתו
11.00 תוכניתו של גדעון
רוזנגרטן, שכותרתה הפעם:
- 1668 קופרין ובני תקופתו.

• טלוויזיה: דראמה
— המלך גוסטאב השלישי
10.30 מדבר
שוודית) .פנטסיה מוסיקאלית

יום חמישי
2 9 *3
״• רדיו: קול המוסיקה
— קונצרט בוקר (.)9.30

• סידרה עלילתית: אימפריה (— 9.10
ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סיפורה

( — 10.15 מדבר אנגלית).

שב ת

יום רביעי, שעה 10.05

יום ראשון 1.4.84

נרית ויפהפיה, ג׳קי טיילור,
המוחזקת בניגוד לרצונה בידי
ארוסה, איש־עסקים עשיר. ביום
החתונה מתחפשים אנשי הצוות
לספקי־מזון, כדי לחדור לאחוזה
הטקסנית השמורה היטב ומחלצים
את ג׳קי, בבריחה נועזת,
כאשר מרדוק (הטייס המטורף)
נשאר להחליף את ג׳ק בטקס
החתונה.

עורך־דין אמריקאי בחופשה, ביל
מתיסון (בארי ניומן) ,מסתבך
בעל־כורחו בתעלומה מוזרה.

פונדה: יד טובה לגברת קטנה

חסרי אישור־עבודה, על יחם העובדים האחד לשני ועל
התחרות הקיימת בעיהם.

ניומן: קשר זלצבורג
יום שישי, שעה 10.15

ציורית על מלך שוודיה, גוסטאב
השלישי. המוסיקה ברקע לקוחה
מהאופרה אוריפיאוס וארו־דיקי
לגלוק, המוקדשת לסיפור
יומו האחרון של המלך, קודם
לקטילתו בבית האופרה.

• טלוויזיה: זימרה —
אדית פיאף (— 11.00
מדבר ומזמר צרפתית).
סרט תעודי על זמרת השנסונים
הצרפתית הנודעת, שהיתה
לאחד מסמליה התרבותיים של
צרפת, בעת הכיבוש הנאצי,
כאשר ריתקה בזימרתה במרתפי
פאריס את לוחמי הרזיסטאנס.

התח״נה העצמות היבשות
הוולה?
במוחו: הוא סיים למצוץ את מוח העצם,
שטף את העצם והניח אותה במירפסת
למיספר ימים. כשהעצם התייבשה
כליל, התישב במירפסת ושיחק עם
העצם. הוא שייף, ליטש וחרט בה
והעצם נענתה. הוא יצר טבעת גלילית,
שבה ניתן להשחיל מפית־אוכל.
הרעיון מצא חן בעיניו. הוא התאהב
בחומר והתחיל לעשות ממנו.תכשיטים
לנעמי. כדי להשיג את העצמות הם
התחילו לאכול מרקים בלי סוף, הזמינו
חברים והאכילו אותם במרק־עצמות.
רק כדי שיהיה לו חומר־גלם. אילן יצר
טבעות ועגילים לנעמי וגם התחיל
למכור חלק מעבודותיו לסטודנטיות
שלמדו איתו,
לאט לאט גילה כי בעצם גלומות
אפשרויות חיתוך שונות ורעיונות
נוספים החלו מתפתחים. חבריו צחקו
ממנו ואמרו לו מה אתה מתעסק עם

עצמות שכולם זורקים:
אבל הוא התעקש ועמד על שלו. זה
לא היה קל (״אני תולדה של חינוך —
האומר, קודם תשיג תואר ותעודות,
ורק אחר־כך תעשה מה שאתה רוצה״).
אבל בעידודה של נעמי ולמרות הפחד
הכלכלי הוא הפסיק את לימודיו ופנה
ליצירת תכשיטים מעצמות, כשהוא
מפתח מנסיונו כלי־עבודה שונים כדי
לעבוד בעצם. הוא גם גילה חומרים
כימיים מסויימים שבעזרתם אפשר
לשמרי את העצם מבלי לפגוע
בתכונותיה הטבעיות. כלומר —
שהעצם לא תתפוצץ ולא תאבד
מגמישותה.
האדם הקדמון הפך מלוקט״מזון
לצייד. כשגילה את העצם, הפך אותה
לכלי־נשק בעזרת אבני־צור חדות. הוא
עיבד אותה לצרכיו ועשה ממנה -ץ
כלי״עבודה, מחט לתפירה, ראשי־חץ,

^ ש אנשים הקונים, אצל הקצב,
עצמות למרק, אחרים מפנקים בהן
את כלביהם, ויש אחד הקונה עצמות
לשם מלאכתו. זהו אילן בן־יוסף, ההופך
עצמות לעדיים, תליונים, צמידים,
טבעות וחגורות מרהיבים כיופים ו־

! * ח ך ! ך 1ךךנ מחזיק אילן בידו הימנית. אותה הלסת, אחרי
! 11 1^ 1111 הליטוש, הוספת לאבזס מהודר ומקורי לחגורת״עור,
בידו השמאלית. את סודות המיקצוע אין אילן מוכן לגלות לאיש.

במקוריותם, המזכירים בצורתם מיר־קמים
ובציבעם את השנהב.
מרק בלי סוף. הרומן של אילן
עם העצמות התחיל לפני 17 שנה,
כשהיה סטודנט לפסיכולוגיה וחינוך
באוניברסיטת בר־אילן. תמיד היתה לו
נטייה לעסוק במלאכת־יד. באחד
הערבים, כשאכלו, הוא ונעמי אשתו,
מרק שכלל גם עצמות מוח, צץ רעיון

עצמות גמל

שאילן מצא בסיני ומהן הוא מתכונו לעשות
תכשיטים מאוד מיוחדים. למעלה מימין:
אורלה זוהר, בת ה״ ,16 במחרוזת שיני־־פרה ועגילים תואמים עשויים עצם.

שיני חזיר.8גז3
תר על ראשה עשוי מעצמות־פרה.

קרס לדוג דגים, כלי־נגינה כמו חליל,
ופסלים ששימשו בפולחן הפוריות.
כאשר האדם גילה את המתכות הוא
זנח את העצם.
עקב של עצם. נעמי התמירה
והיפה, רעייתו של אילן, היתה בתחילת
דרכו האומנותית של בעלה, דוגמנית־צילום
ומסלול מאוד מבוקשת. בשבוע־האופנה
שנעיר באותה תקופה במלון
הילטון, לקניינים מחדל, השתתפה
נעמי עבור מעצבת־האופנה פיני לייד־סדורף.
מישהו גילה לנעמי שפיני
אוהבת לעבוד עם חומרים טבעיים.
נעמי לא התעצלה, לקחה קופסה עם
תכשיטים מעשה ידי בעלה והראתה
לפיני.

\ | ר 1ך | האבזם של החגורה עשוי עצם ומושחלת
> 4 1 1 111 111111 לתוכו חגורת״עור נסה. המחיר הוא 8,000
שקל. אבל היא שווה את הכסף, כי החגורה המקורית הזאת עושה את כל
אבל היה קשה לגלות אותם. יחסו של
אילן אל העצם הוא כמו לאבן־חן. הוא
מלטש את העצם בצורה חלקה ומשבץ
אותה בתוך בתי־כסף או נחושת מצופה
זהב.
הצבע המקורי של העצם הוא לבן
שנהבי. אילן מסוגל לתת לעצם גוון
שונה, כדי שתיראה עתיקה. לעיתים
הוא צובע אותה בצבעי־אדמה, הנוטים
לגוונים הטבעיים כמו חום ואפור.
התכשיטים, שאינם שבירים,
נמכרים בגלריות לאמנות במחירים

הבגד, גם אם הבגד הוא פשוט או, אפילו, אם הוא עתיק. ובדיוק כך
נראית נעמי בתצוגות האופנה הפרסיות שנעמי ואילן עורכים: בגד״גוף
שחור ותכשיטים לרוב, העשויים מעצמות ושיניים של כל מיני חיות.
סבירים: מחרוזת־עצמות, תליון, או
סיכה מצופה זהב במחיר 3,000 שקל,
טבעת — 4,500 שקל, חגורת־עור עם
אבזם־עצם — 8,000 שקל.
כולה עור ועצמות. מה עושים
שני הכלבים של אילנעמי, האסופיים
ג׳ורג׳ וזיסי, כשהם רואים כל־כך הרבה
עצמות מגרות מונחות לפניהם? ״שום
דבר,״ אומר אילן ,״חינכנו אותם לא
לגעת במוצרי־העצם שבבית, אבל אין
צורך לרחם עליהם, הם מקבלים
עצמות בשפע.״

מדי פעם עורכים אילנעמי תצוגת־אופנה
קטנה של דגמיהם, אותה מנחה
שרה רונן, המנחה הוותיקה.
נעמי לובשת בגד־גוף שחור, אוספת
את שיערה הבהיר והארוך, שפס כסף
מקשט אותו, מאפרת את עיניה
הכחולות ועם עוד שתי נערות צעירות
מדגימה בפני הקהל את התכשיטים
מעשה ידי אילנעמי.
״נעמי מייצגת אותנו היטב,״ אומר
אילן ,״היא כל־כך רזה. כולה עור
ועצמות״.

נעמי וסיוון מתקשטות במחרוזות צבעוניות בגוונים
של צבעי אדמה, העשויות מעצמות של בעלי־־חיים
מתים. נעמי חורזת את המחרוזות והיא גם האחראית להתאמת הצבעים.
המעצבת כל־כך התלהבה והתפעלה
עד שעיצבה בד מיוחד לסט של
תכשיטים שכלל תליון לצוואר, חגורה
ועקבים עשויים עצם לנעליים
שהזמינה במיוחד. כך הופיעה נעמי,
לפני 17 שנה, בתצוגת־הפתיחה המפוארת
של שבוע־האופנה.כשתכשיטי־העצם
זוכים למחיאות־כפיים נלהבות.
עם לידת בתה סיוון, כשנעמי היתה
בת ,27 היא פרשה מהמסלול ומתחום
האופנה וגם לא רצתה לחזור למיקצוע
הגראפיקה שאותו למדה בשעתו. היא
החליטה להצטרף לאילן ומאז הם
מכנים את עצמם ״אילנעמי״.
השניים יושבים יום יום, שעות על
גבי שעות, במירפסת הסגורה המשמשת
פינת־עבודה בדירתם הצנועה,
ועובדים על העצמות.
אילן קונה כל חודש בין 50ל״ססו
קילו עצמות מקצבים שונים, בעיקר
עצמות גפיים. אורך העצם, כשהיא
שלמה, הוא בערך 40 סנטימטר. יותר
משני שליש העצם נזרק מפני שאין בה

מספיק עובי לשיוף, השאר מנוסר לפי
הצרכים והעצם עוברת תהליך שימור.
ציונות סתח־תיקוואית. ב-
1970 החליטו אילנעמי שהם זקוקים
לחופשה ארוכה ובחרו בארצות־הברית.
הם לקחו את הילדים, שק מלא עצמות
משוייפות ומוכנות להרכבה, והגיעו
ללוס־אנג׳לס עם תיק דוגמות של
תכשיטים. הם הסתובבו מחנות לחנות
וקיבלו הזמנות. כתבו עליהם בעיתונים
ובמשך ארבעה חודשי שהותם
בלוס־אנג׳לס אפילו הגיעו לתוכנית
הטלוויזיה מחוף אל חוף של דייאנה
שור. ההצלחה האירה להם פנים והם
היו צריכים להחליט אם לבנות
בית־מלאכה ולהישאר. או לחזור
ולשלוח את ההזמנות הרבות מישראל.
הציונות הפתח־תיקוואית ניצחה והם
חזרו לארץ.
בארץ פנו אל אילן שילמד את
העבודה, אבל הוא אינו מוכן לגלות את
סודות המיקצוע שהגיע אליהם בכוחות
עצמו. תהליכי העיבוד הם פשוטים,

ואשיח הדרו2מ״&ד&ו
כאשר היתה דוגמנית־צילום מבוקשת. היום נעמי

היא אם לבן, סער בן ה־ ,16 ולבת, סיוון בת .10 נעמי
פרשה כליל מעולם־הזוהר והיום היא נהנית בביתה
עם זוהרן של העצמות היבשות ובני המישפחה.

הכרה האמריקאית שר ווסוט
הישואר׳ המתפשטת הגרמניה שר
האסקימו השחקניות משחקות בבוטיק אוננת

1ה 1ך ן | 111י ך | 1השחקן יהודה אפרתי מלטף
11 11 11 1111 את השחקנית האמריקאית,
ליזה הרטמן. משמאל: יענקלה בן־סירא משעין ראשו על
כתפיה של השחקנית המיובאת. ליזה עוזבת השבוע את

תיקווה מוו

התפרסמה בשעתו בסרט
טוביה ושבע בנותיו. היום
חזרה תיקווה להיות שחקנית, והיא תכבב בסיד-
רת אסקימו לימון, בסרט החדש הרימו עוגן.

היא הגיעה היישר
מאוסטריה, מפני ש נערות
ישראליות אינן מסכימות להתפשט בסר טים.
משדה״התעופה הגיעה ישר למסיבה בהמזח.

1*111 41111 משמאל: הבת של מנחם גולן,
| #111 #1111 המפיק הגדול. נעמי באה יחד
עם אמה למסיבה שנערכה לכבוד תחילת הצילומים
של אסקימו לימון. מימין: האם רחל גולן. נעמי קצת

התבלבלה מהבזקי המצלמות שנחתו עליה, היא
ניסתה להסתתר מאחורי אמה, אבל ללא הצלחה.
רחל ונעמי הגיעו כדי לברך את הבימאי החדש
של הסרט, דני וולמן, שמחליף את בועז דווידזון.

נטוה קוגרניק

ן י* יישר מאוסטריה הובאה אליו
1נו סטרה נ!וגלניק, נערה בשנות
ה־ 20 של חייה, והי!* תככב בתפקיד
ראשי בסרט הרימו עוגן.
מנמל־התעופה הביא/אותה ביום
שישי בימאי הסרט דני וזלמן. עור
לא הספיקה להבין שהיא בארץ וכבר
נחתה במסיבה לכבוד תחילת הצילומים.
בסרט
היא תהיה בתו של השחקן
יהודה אפרוני. לכן, כשהציגו. את
״אביה״ ,היא הביטה בו בחיבה. אפרוני
הביט עוד יותר בחיבה ונתן לה נשיקה
אבהית.
השחקנית השניה היא הרמות
השמנה של הסרט. זוהי אלכסנדרה
קטטר, שהגיעה לסרט באמצעות
מודעה בעיתון. היא ניגשה לראיון
והתקבלה מייד. לאלכסנדרה היתה
בעייה בהיותה תיירת. אבל, זה סודר.

36 — 1
לשחק בשיינקץ
^ רחוב שיינקין בתל־אביב נוסף
) בכל יום גוון חרש. עוד לא נרגע
הרחוב מן הקרנבל הפורימי וכבר
התרחשה שם חגיגה נוספת והסיבה —
פתיחת בוטיק חדש ועסגוני. שתי
השחקניות עירית פראנק ואביבה
פז, שפתחו את הבוטיק, העניקו לו את
השם השחקנים. בערב הפתיחה הזמינו
השתיים את חברותיהן כדי שידגמנו.

עירית פואנק

הארץ. היא
מככבת בתו
היא היתה נ
שבימים *א?

^ כלה בסרט שביים הכימאי ה״
1בת ה־ ,27 ילידת טקסס. ואין לה?
בתפקיד הראשי. הרטמן נבחרה לתג
ומישראל. אחד התנאים של המשקיע׳
הזרים בסרט שמביים לויתן, כוללת
אורנה פורת היא בין הישראלים היה׳
הסרט מתאר את תקופת השואה ב
שם. ליזה (הכלה) היא בת 30 ועז
למחנה־עבודה, מכיוון שהיא רווקה, ו
לה חתן.
את הסיפור כתב לידסלב גיוסן
הסרט דובר אנגלית וגם זה אח?*
שהסרט יימכר טוב בחו״ל.

השחקנית ובעלת החנות ברחוב
שיינקין. פראנק הציגה בגד-ים
ביקיני וזכתה בביצה שנזרקה עליה מאחד הבתים שבשכנות.
פראנק לא נרתעה והמשיכה לדגמן את בגד-הים הזעיר.
תהיה נות א

יךךךי| יךן 1בימאי הסרט, נדב לויתן בא למסיבת סיום צילומי
| 1 1 1 / 1 11הסרט,י חדעם חברתו המאוד־צמודה, הזמרת חווה
אלברשטיין. חווה היתה השחקנית הראשית בסירטו הקודם של לויתן,
סיפור אינטימי. סירטו השני, הכלה, מספר על תקופת השואה בצ׳כיה.

שלימה את הצילומים לסרט הכלה שבו היא
ן יד הראשי. ליזה נקראת בשם זה גם בסרט.
זוד נרגשת לקראת הנסיעה לניו־יורק, מכיוון
״צריכה להיות פרמיירה לסרט אחר שלה.

באמ רי ק ה

אלי נדב לויתן, היא ליזה הרטמן, השח־נית
ם קשר לנושא הסרט, מלבד העובדה שהיא מככבת
;יד מכיוון שבסרט השקיעו משקיעים מאמריקה
1היה בחירת השחקנים לסרט. לכן שורת השחקנים
מישה. מלבדם יופיעו תשעה שחקנים ישראליים.
ים שלנו בתפקיר חשוב ומרכזי בסרט.
׳כיה, כשחוקים נוקשים מאיימים על חיי היהודים
ין לא נשואה. מישפחתה רואגת שמא תישלח
כן מתאחרות המישפחות היהודיות בעיירה לחפש

׳-מחברו של הספר החנות ברחוב ראשי.
3אים של המשקיעים האמריקאים, שרצו כמובן

אותה נוות

אורנה מגלמת בסרט דמות של בעלת חנות
טבק, נוצריה שתומכת לאורך כל הדרד בכלה
היהודיה. בצילום מנסה אורנה לשחד את ליזה בעוגיה. ליזה מסרבת
מכיוון שהיא מקצועית. היא איננה רוצה להשמין ולא אוכלת ממתקים.

| 1היא השותפה של פראנק. אביבה ועירית

יתחלקו באופן שווה באבודה. כשהאחת
11.1
במישחק, השניה תהיה פעילה בחנות. בח*
להשיג בגדים כמו בחנויות של רחוב דיזנגוף.

ך: ך י | 1ן ״ וו ן אשתו של אסי דיין, קרולין, נרתמה
#1 1| /ן 1ן לעזור לחברותיה השחקניות. היא
הציגה את הבגדים שהחנות תמכור, והפגינה זריזות של
דוגמנית בהחלפת הבגדים. קרולץ באה לארוע עם בעלה.

1ההך 1היא כוכבת הסרט הכלה. היא מטקסס, בת 27
| #1 111 111 #ומלאת מרץ. על הצוות הישראלי היא אמרה:
נהניתי מהעבודה, אבל מישמעת העבודה כאן היא לא מן הראויותלפרס ׳.ליזה כבר שיחקה בכמה הפקות גדולות, וגם הקליטה שירים.

ענת טונול

לענת זהו התפקיד הראשון בסרט. היא אהבה או
התפקיד. היא גם כלה בסרט, אחת מיני רבוו
שנאלצות להתחתן בתקופת השואה, כדי לא להגיע למחנה־עבודר
בערב סיום הצילומים בא חברה הלונדוני, אדריאן דנבר, לבקר אותר

ציפי מנשה

קני לכלב
מישקנ״ם

הקדמות

זוג שפתיה שני חן
רק לנשיכות נוצרו הן...

באוניברסיטה בתל־אביב קיבלו הודעה
שברברד! סטרייסנד תגיע בשבוע הבא ארצה
כמובטח, כדי לכבד בנוכחותה את הצגת־הבכורה
של• סירטה ינטל ולארוחה חגיגית שהכנסותיה,
ביחד עם הכנסות ההקרנה, יוקדשו להקמת קרן
באוניברסיטה על שם אביה של ברברה.
עוד נאמר בהודעה שקיבלו שלזמרת יתלווה
אחד בשם הרנון מולצ׳ון, או משהו דומה. גם אילו

לכלב של מרים אופז, מארגנת תצו־גות־האופנה,
יש בעיה עם הקריאה, משהו
בעיניים. כשקרא את השיר ״יד ענוגה היתה לה״,
השתבשה לו אחת האותיות, ובמקום לקרוא ״רק
לנשיקות נוצרו הן״ ,קרא ״רק לנשיכות נוצרו
הן״ .בס״ה טעות קטנה של כלב בלי מישקפיים.
ביום הרביעי, שעה קלה אחרי שסגר את
הספר, הגיעה שרונד! מארש, כדי לצאת עם
מרים לתצוגת־אופנה בכפר המכביה. כשראתה

ארנון מילצ׳ן עם אשתו בריג׳יט
תינוק נולד

ברברה סטרייסנד
כוכב נולד
קראו נכונה את שמו של המלווה, ספק אם הוא

מוכר באוניברסיטה. בהוליווד מכירים את ארנון
מילצ׳ן יותר טוב, וכן גם באילת.
ארנון מילצ׳ן וברברה סטרייסנד? מה, הוא
בחופשה? חיפש טרמפ ארצה?
טמבלים כולכם! לפני ארבע שנים, כשאתם

הייתם עסוקים בשטויות, ואני לקחתי חופשה
קלה, התנהל רומן סוער בין הסטרייסנד וארנון,
שהוא אחד ממפיקי־הסרטים החשובים והגדולים
בעולם. הרומן נמשך כחצי שנה.
הרומן של ברברה עם סטיוון שסילברג,
הבמאי המפרוסם, הסתיים (שוב סנסציה שלי),
וברברה חיפשה מישענת להישען עליה בביקור
המרגש בשבילה, בארץ אבות אבותיה.
ארנון עומד לערוך ארוחת־ערב אינטימית
לאורחת ולכמה מוזמנים, בביתו שעל הגיבעה
בהרצליה ג׳ ,ולאחר תום שבוע הביקור יחזור
לחו״ל כרגיל.
את הדירה בהרצליה רכש ארנון עוד בתקופת
ם ריז׳יט אשתו. אינני זוכרת נשים רבות
שהכרתי שזכו ביופי כזה כמו שלה, ובעיקר
שערותיה, פסים־פסים לבן וכסף.
כשהתגרשו, חזרה בריז׳יט לפאריס ונישאה
שם מחדש, הפעם למנתח פלסטי שהוא, כפי
שטוענים יודעי־דבר, יפה יותר מכל שחקני־

אהבתיההה?

יתכן מאוד שאמנם הוא אוהב ואהב אותה מאז
ומתמיד, את אשתו מילכה, כמובן, אר את
ההשראה לשיריו המרובים, חיפש לא תמיד
בתחום הבית דווקא.
אחרי שהצליח והתחיל לעשות קאריירה עם
השיר אהבתיה, משהו בסיגנון סן־רמו, התחיל

זמרת ותיקה מאוד, שלמרות גילה יכולה
לרתק קהל שומעים ערב שלם בקולה המיוחד.
אחריה מצא השראה בדרום החצי־רחוק,
באיזור תיאטרון באר־שבע, וזו היתה השראה
מעייפת, המון נסיעות מכאן לשם, ומשם לכאן.
גם המוזה הזאת היתה בוגרת מהמשורר והזמר.

מילכה ושלמה ארצי המוזות השנים עושות את שלהם, וכשמחירי הדלק
שלמה ארצי לשורר ולשיר בנימה יותר
מרקיעים שחקים, מחפשים מוזה יותר קרובה,
פילוסופית, דברים שברוח יותר מאשר דברים
ומה יותר קרוב לצהלה מגלי־צה״לי הפעם המוזה
שבחומר. כזמר צעיר ומצליח מצא השראה אצל

38 ~ 1

הקולנוע הצרפתיים. בריז׳יט מגדלת את שלושת
ילדי מילצ׳ן — בן ( )15 בת ( )13 ועוד בת 12
ועתה גם את בנו של המנתח.
בריז׳יט היא אשה מקסימה. יופיה לא עלה לה
אף פעם לראש. תמיד העדיפה את הבית על
הזרקורים. אוהבת לבשל, לנקות ולסרוג, בקיצור
אשה אידיאלית למנהליבנק, לא למפיק סרטים
ופלייבוי בינלאומי.
ארנון מת על ילדיו, ולפיכן הוא מחזיק, בין
השאר, גם בית בפאריס, כדי להרבות ולראות
אותם. בשנים האחרונות אין ארנון מרבה
בביקורי־מולדת, אך כשהוא מגיע, הוא נוחת
בלוד, ומיד תופס טיסה לאילת, כדי לחטוף שם
שיזוף לא־נורמלי אצל נלסין ידידו.
רוצים לצחוק? בואו לראות אותי מחופשת
כחסה או כצנונית בערב שבו יערוך ארנון את
הארוחה לברברה. אינני יודעת דרך אחרת לחדור
למקום כדי לדווח לכם על הקורה שם.
להתראות, ואל תידחפו׳ .

מ מו

בעננים

שיונה מארש
10 תפרים
את הקוקר־ספניאל של המארחת, וכמה הוא דומה
לסאנדי שלה, אף הוא קוקר־ספניאל, החלה
שרונה עושה לו כמו לסנדי ״פוצ׳י מוצ׳י״,
כשהתגובה הרגילה שהיא מצפה לה ליקוק־חיבה
מהכלב, ונשיקה באפו כתודה.
הספניאל של אופו ראה את שרונה, ראה את
השפתיים וזכר נשיכה.
כשהגיעה שותתת דם לחדר מיון, נאלצו
לתפור עשרה תפרים בשפתיה ובחניכיה,
ולהזריק לה חמש זריקות.
כשתראו כלב חובב־שירה בעתיד, עשו איתו
סיבוב אצל רופא־העיניים או בעטו באחוריו.
״שום דבר מיוחד! היה באילת, פגש בה,
התיידדו, רוצה להיות בתל־אביב. אולסי נחמד,
מנסה לעזור.״
״זו עזרה? הרי הולך פה רומן!״
״מה פיתאום! לאולסי יש עכשיו הרבה נערות,
לא חסר לו שום דבר. הוא יוצא עם המון בנות.״
״ומה איתך? רואה אותו?״
״בוודאי, הוא בא המון, אוכלים יחד. חברים
וידידים כמו תמיד.״

כל העיר מספרת שאולסי סרי מצא נערה
כלבבו, אחרי שאת המקום החשוב הזה מילאה
במשך שבע שנים תמי בן־עמי.
הסיפור הולך בערך כך: אולסי נסע לאילת
להינפש, פגש שם נערה הולנדית, ששימשה
כמלצרית במיסערה שבה אכל. הבלונדית
התמירה גם התקרבה יותר לספירות שבהן
מסתובב אולסי. גובהה 194ס״מ, לעומת תמי,
שהיא רק 177ס״מ.
עתה׳ רואים את השניים מסתובבים בעיר,
וכולם בטוחים שהעניין נעול.
״תמי, שמעתי על החברה החדשה של אולסי.
מה הולך?״
רוקדת, ולשם שינוי היא צעירה בהרבה משלמה.
רמז לדמות שמצא בגלי־צה״ל תמצאו בשירו
לרקוד, הנמצא בראש מיצעד־הפיזמונים.
לאחרונה משנה ארצי שוב את כיוון הבחירה
של שיריו, ומשירה פילוסופית ורוחנית במהותה
ונושאיה, הוא מגיע סוף־סוף לרומנטיקה הפשוטה
והארצית. כדי להנחות אותו ולכוונו לאותה
ארציות בחר עתה במפיק חדש — לואי להב,
שהפיק עד כה את שיריו של דייוויד בתזה.
ומה אומרת מילכה על המוזות? תשאלו אותה.
אינני יודעת, אך נדמה שהשלימה מזמן עם
העובדה שאמן הוא אמן, זמר הוא זמר, ומוזה היא
חתיכה...

אולסי פרי
לאכול בחוץ

״גילי ויורם
או ם ל1י בלונדון עוד לא יבשה הדיו על הידיעה שהבאתי לכם
על גרושיהם של רמי אילין וגילי אשתו, סיפור
שבו כללתי קצת פרטים המרחיבים את אופקו
של כל רחילאי ורחילאית, והנה אני מביאה ידיעה
משלימה. הוציאו את הכרטסת, חפשו באות פ׳
וכשתמצאו סולני חפשו יורם. זהו, מצאתם.
עיינו בכרטיס והעלו נשכחות על הפליי־בוי,
שנטש אותנו לטובת לונדון ועיסקי דלא־ניידי.
קחו עט ורישמו תוספת לכרטיס. עדכנו אותו
לחודש מארס :1984 רומן עם גילי אילין. ואפשר
להוסיף לרומן את התיאור ״מעופף״ ,שכן איך
אפשר לנהל רומן בינלאומי ללא עפיפה?
החזירו את הכרטיס למקומו, החביאו את
הכרטסת עד לשבוע הבא, ושבו לראות את
הדרדסים.
הנפש הטובה
מסצזאז
אם יחליטו בתיאטרון הקאמרי להעלות
מחדש את המחזה של ברטולט ברכט הנפש
הטובה מסציואן, יש לי מועמדת טבעית
לתפקיד הראשי.

ווו!1חוחותעו נ01111!11 בואו וותסדבו

אספר לכם סיפור קטן, קצת משעשע, קצת
עצוב, ועוד קצת עצוב.
אני מחנה את המטאטא ליד המערכת, מטפסת
שלוש קומות, תופ&ת דיכאון נוכח הפרצופים
העויינים שאפגוש שם. אילו יכלו להטביע אותי
במרק־ירקות, לא היו מהססים לרגע, ואפילו
מחממים את המרק על להבה גדולה. הקינאה,
ירידי, היא אם כל מרקי־הירקות הלוהטים.
חולפת ליד תיבת־ההודעות ושולפת את כל
השטויות שנצברו ביממה האחרונה, זורקת את
כולם לסל. אך הפתק העליון צד את מבטי —
ורד שמלוק ביקשה שאתקשר.
לא הלכתי לגן עם ורד שמלוק, ולא גרנו
באותה שכונה. מי זאת ורד שמלוק?
התאים השחורים מתחילים לעבוד. ורדי ורדי
אולי אשתו של שמואל (״שמלוק״ו מדד
רובסקי ממכבי תל־אביב? בודקת את המיספר
בפינקס הטלפונים. שיגעון, איך שהראש עובד
אצלי, רק קצת מאמץ, וכמו בימים הטובים.
בבוקר״שאחרי אני מתקשרת. מישהו לחש לי
שוורד רוצה לספר לי שהיא מתגרשת משמלוק.
לצילצול עונה קול גבר. אהה, חולף הירהור
בראשי, שמלוק עוד לא יצא, וקול גבר עונה
בבוקר.
״את ורד!״
״האלו?״
״בוקר טוב, ורד, מדברת רחל.״
״איזה רחלי״
״המרחלת. לא יכולתי לצלצל קודם.״
״צילצלת והשארת הודעה במערכת בשבילי.
אך אם לא נעים לך עכשיו, ומישהו מאזין לשיחה,
אולי אצלצל אחר־כך?״
״אינני יודעת על מה את מדברת, ולא ביקשתי
שתצלצלי.״
״או־קיי. סליחה על ההטרדה״.
סגרתי את הטלפון, והירהרתי. קול הגבר
נשמע מוכר, אולי זה ...לא, זה ...לעזאזל, זה הקול
של שמלוק. מי המניאק שהשאיר הודעה בשמה
במערכת על גירושיו וכשאני מצלצלת אני
מעירה את ורד ושמלוק. לאן היגענו? איזה

שמואל(״שמלוק״) מחרובסקי
בפעם האחרונה
אנשים! אולי מישהו מהפועל רמת־גן!
מכניסה את הראש ללחץ, שיחשוב קצת, או
שיהיה לו עסק איתי. כשהראש עובד בלחץ
השיניים טוחנות, עוד פרוסה, ועוד פרוסה, עוד
קצת מאמץ ו...
ואולי ורד באמת צילצלה, והיות ושמלוק בא
במיקרה לבקר, הכחישה שצילצלה, לא נעים...
אני יודעת מה אני הולכת לעשות. אצלצל
אליה שנית! עושה כמה דרינג״דרינגים, מגלה
בגיל מאוחר יחסית, שכן היה נשוי תחילה, כזכור
לכולכם, לאילנה רובינא, ורק אחרי
שהתגרשו, ונשא לאשה את אליה, החלו צאצאיו
להגיע לעולם.
מכירים נערה צנועה וחסודה? העבירו אלי את
הפרטים, ואני אדאג להביאם למעוניינים. אולי

שלוורד מישרד ליחסי־ציבור עם חברתה יעל
צסיר (של טוביה) ,לוקחת נשימה עמוקה ו...
״האלו, את ורד?״
״מדברת.״
״זאת שוב המרחלת. נדמה לי שבכל זאת יש
לך מה לומר לי, גם אם לא את צילצלת
למערכת.״
״אני לא צילצלתי, אך במיקרה היום אני
ושמלוק נפרדים, ומתחילים בהליכי־גרושין.״
אחטוף שיחה על ימים טובים ורחוקים תוך כדי
הביקור.
לפנינה רוזנבלום אין סיכויים.

ל אגו ד
אירים קנר האחרון בתנאי, כמובן, שכוונתו של ברכט לנפש
הטובה, תואמת לשימוש שלנו ב״נשמה טובה״.
כך או אחרת, נפש או נשמה, טוב או טובה,
איריס קנו* ראוייה וצריכה לקבל את התפקיד.
בחייה הפרטיים היא עושה זאת מזמן.
לפני קרוב לשנה סיפרנו לבם על הידידות
בינה ובין יוסי גרבר, שחקן הקאמרי. הרבה
לא נמשכה הידידות. כשהתחזק מעמדה
בתיאטרון, ולא היתה עוד זקוקה לידידים, סוף
סיפור.
אחר״כן־ ניהלה רומן חשאי־למחצה עם אבי
נשר, בימאי הסרטים, וכדי להיות פייר, ישרה
והגונה, ולא להיות מואשמת בהסתרת האמת,
חשה לשרון הראל, חברתו של אבי, וסיפרה לה

בחוגים המתאימים התחילו בחיפושים בימים
אלה. היא צריכה לענות על כל מיני דרישות, אך
החשובה בהן — שתהיה חרדית, שומרת מצוות.
לאפריים זוהר מלאו עתה , 18 ולאברך בגיל
מתקדם יש לדאוג מייד. אפריים הוא בנו־בכורו
של אורי זוהר ואליה אשתו, אחינועם בת
ה־ 16 היא בתם היחידה של. הזוהרים, אבשלום
בן ה־ 15 נולד אחריה, ולאחר תקופה ארוכה,
כשחזרו בני־הזוג בתשובה שהיתה מלכת
התשובות, נולדו הבנים איתמר 6אהרון ()5

ובצלאל

בנובמבר ימלאו לאורי .50 ילדיו נולדו לו
על הרומן שלה איתו, ועל רומנים רבים אחרים
שניהל מאחרי גבה של שרון. שרון לקחה את
הדברים ללב ונסעה לניו־יורק, כדי להשכיח את
יגונה ודיכאונה. היום דואגת איריס לסרנק
בריקובסקי, שחקן הכדורסל של מכבי
תל־אביב. הבחור לא נקלט כל־כך בקבוצה
ובארץ, ואיריס, הנשמה הטובה מתל־אביב, עוזרת
לבחור להתאושש.
רגע, שכחתי: לפני שעזרה לכל אלה שמניתי,
עזרה פעם גם לדודו טופז. אהלאן דודו, מה
נשמע?

אורי זוהר

אליה זוהר

אבא

אמא

..וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה ...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה1...גם זה

לא הכל צריך לבדוק
לפני כמה חודשים הייתי אצל חברים
בירושלים. ישבו שם מסביב לשולחן כל מיני
ירושלמים והסתכלו עלי כעל יצור מהחלל. גם
היו לי גרביים שחורים (ואני לא דתית) ,גם
סיפרתי בדיחות גסות וגם אני מכירה אישית את
שלמה ניצן. שלוש תכונות כאלה באשה אחת,
לפי דעת הירושלמים, מהוות יצור חריג. אגב,
ירושלמים, כשהם פוגשים מישהו מתל־אביב,
מייד מפסיקים את השיחה שהם ניהלו בזמן
שהתל״אביבי נכנס, ותיכף מרעיפים על היצור
מהשפלה מטר של שאלות אינטליגנטיות מהסוג
של ״את מכירה את עמוס קינן, אישית?״ או ״מה
קורה שם עם שמוליק קראוס?״ או אפילו ״תגידי,
איך הנישואין של ירדנה ארזי?״ וגם ״איך
הסטריפטיז במועדון נובמבר עכשיו?״
לך תגיד להם, שעד לרגע זה לא ידעתי שיש
בכלל מועדון נובמבר והפעם האחרונה שראיתי
סטריפטיז היתה לפני 15 שנה.
אחרי 300 השאלות שהופנו אליי(כאל נציגת
תל־אביב) שמתוכם על 296 לא ידעתי לענות,
עזבו אותי הירושלמים והתחילו לשוחח בינם
לבין עצמם, בעניין תל־אביב. הם סיפרו אחד
לשני על החיים המשוגעים שמתנהלים בעיר
הזאת, על הבגדים המטורפים של הבחורות, ועל
המתירנות שלהן(בניגוד לירושלמיות) ,על זה
שתל־אביבי ממוצע יכול ללכת בערב לאחד
מתוך 30 מופעים שנערכים שם מדי לילה,
ובעיקר על זה שהחיים בתל־אביב מתחילים ב־12
בלילה ודיזנגוף נסגר כל יום ב־ 8בבוקר, אחרי
לילה סוער. דווקא היה מאוד מעניין. הרבה שנים
אני כבר גרה בתל־אביב ולא ידעתי את כל
הדברים האלה.
אחר־כך חזרתי הביתה (לתל־אביבס. בערב
הלכנו לסרט בקולנוע בן־יהודה. הסרט נגמר
ברבע ל־ 12 ובגלל שהירושלמים אמרו לי
שדיזנגוף הומה עד 8בבוקר, החלטנו ללכת
ולקרוע את העיר (במושגים שלנו זה ללכת
ולשתות כוס קפה בבית־קפה) .צעדנו מלאי
עבודת אחרי המגים(גם פורים זה חג) תמיד יש אנשים
שנשארים עם כמה סלסלות קש ריקות בבית.
אלה הסלסלות שהגיעו בערב־החג מלאות ביין
ובשוקולדים, מהאנשים שחייבים לכם, או מאלה
שרוצים להיות חייבים לכם. אתם רוצים לזרוק
את הסלסלות הריקות לזבל? בבקשה. זה גם מה
שאני הייתי עושה. אבל אדם לא צריך לשפוט את
כולם לפי עצמו. אני יודעת שיש אנשים שליבם
לא נותן להם לזרוק לזבל, אפילו זבל. יש כאלה.
ולהם אני הולכת לעזור הפעם.
כל אחד יורע שאפשר לקשור סלסלה כזאת

שמחה לקראת ההרפתקה הגדולה, אבל בפינת
גורדון ראינו שהכל סגור. עברנו את דיזנגוף
פעמיים, בקטע הקובע שבין גורדון לכיכר, ולא
היה כלום. בכסית ישב בן־אדם חלש אחד
ומסביבו הרבה כיסאות על הרבה שולחנות, שאר
בתי־הקפה היו סגורים. מישהו מקומי ראה את

׳׳את תל־אביביתו

עינינו תרות אחר מקום עם קפה, והוא אמר לנו
שקפה רוול פתוח. נכנסנו, שתינו קפה ואכלנו
עוגת גבינה.
ב־ 12.20 גמרנו לשתות והלכנו הביתה דרך
רחוב שומם וריק.
זה מה שקורה לבן־אדם שלא מאמין
לירושלמים והולך לבדוק את המצב בעצמו.

מינג שים מן הסוג החילוני
כמעט כל ערב אני רואה טלוויזיה. לפעמים אבל להגיד שיש דברים מרגשים, זו הגזמה. אלא
טוב, לפעמים לא, לפעמים מעניין, לפעמים לא. מה? בערך שלוש פעמים בשנה אני יוצאת לבלות

טעות אני יודעת שלכם זה אף פעם לא קורה. אבל
לחברים שלכם זה קורה הרבה פעמים. נכון?
מזמינים לארוחת־ערב, מבשלים כל היום ובסוף
הם מגישים לכם איזו חתיכת בשר או חתיכת דג
חסרת טעם וחסרת ריח ומשעממת לגמרי.
מה עושים? קודם כל אומרים לחבר או לחברה
(למי שבישל את העונש הזה) זה לגמרי לא
באשמתם, אלא באשמת הקצב האידיוט הגנב
שמכר להם את חתיכת הבשר. אחרי ליטוף־האגו
הקטן ניגשים להצלת הארוחה ומכינים תוך חמש
דקות משהו, שאם לא יציל את המולדת, בטח
יציל את הארוחה. הנה שני רעיונות מצויינים
לתיקון טעות בטעם.

רוטב בצל טמיד
(ממאיס במיוחד לבשרים)
לא ראית אתמול טלוויזיה! חפסדת!

לתיקרה ולשים בתוכה עציץ עם איזה צמח
שיורד למטה. מאוד יפה. אם הסלסלה לא גדולה
מדי, אפשר לשים בתוכה כלי־זכוכית ובתוכו
לשים את הפרחים שקונים בשבת, כך שהפרחים
ייראו שהם מתוך הסלסלה עצמה. אפשר כמובן
להשתמש בה כדי שתאחסן את כדורי־הצמר
והמסרגות ושתעמוד על יד הספה.
אם היא קטנה אפשר לתלות אותה במיטבה
ולשים בתוכה את כל צינצנות התבלינים. אפשר,
כמובן,לקשור לסלסלה חבל ארור ואם אתם גרים

בקומה גבוהה ללא מעלית, אפשר לשלשל
הסלסלה למטה בשביל שהבעל ישים בפנים
הלחם והחלב ולא יצטרך לעלות שוב את
המדרגות. את כל זה אתם הרי ידעתם, ואני
הזכרתי לכם, אבל הנה אחד שלא ידעתם.
אמנם זה מיועד רק לאנשים שיש להם בנות
קטנות, זאת אומרת הפרוטקציונרים. אבל
לפעמים גם להם מגיע. החומרים הדרושים הם
ארבעה גלגלים ישנים או אפילו ארבעה עיגולי
עץ. שני מוטות ברזל או עץ או אפילו פלסטיק
חזק, ברוחב הסלסלה. חתיכת מתכת גמישה
בשביל גג וקצת בד פירחוני. במקום הוראות
הביצוע, אני מראה לכם צילום של המוצר
המוגמר שקוראים לו עגלה לבובה. ומי שלא יכול
לעשות את זה לבד, אחרי שהוא ראה את התמונה,
שיילך לחנות ויקנה עגלה לבובה בכסף טוב.

| בערב. ואחרי כל פעם כזאת, כלומר למחרת,
תופסים אותי החברים והמכרים ואומרים ״נו, מה
את אומרת על התוכנית אתמול?״ אני מסבירה
1שבמיקרה לא ראיתי את התוכניות אתמול ואז הם
עושים פרצוף איום ואומרים ״ממש הפסדת.
הייתה חוויה״.
השבוע דיברו כולם על תוכנית מיפגשים ועל
י נתיבה בן־יהודה שנתנה לעם ישראל (לא כולל
י אותי) חוויה מרטיטה.
אולי הטלוויזיה מוכנה, באופן יוצא מן הכלל
< וחד־פעמי, לשדר שוב את תוכנית מיפגשים
י לאלה שלא הצליחו לראות אותה. לדתיים כבר
:עשו את זה עם תוכניות ששודרו בליל־שבת. גם
| אנחנו החילוניים רוצים קצת התחשבות. בתורה
!שלנו כתוב שלפעמים צריך לצאת מהבית
ולבלות. ואחר־כך אנחנו משלמים על זה ביוקר.
נו, מה אתם אומרים?

מטגנים על חמאה שני בצלים גדולים פרוסים
לפרוסות, עד שיקבלו צבע בז׳ כהה. מכינים כוס
חלב שתעמוד קרוב ליד שלכם, ואז זורקים על
הבצל המטוגן כף גדושה של קמח. תוך כדי
עירבוב^הקמח, מוסיפים לאט לאט את החלב וכל
הזמן בוחשים. ממליחים, מפלפלים ואם רוצים
ממש פואזיה, שמים קצת אגוז מוסקט טחון.
מורידים מהאש ושופכים כמות אדירה מהמעדן
על חתיכת הבשר חסרת הטעם. מרגישים גאונים.
אגב, כשרות זה לא עניין שלי.

הדבר השני שמו פיצ׳ה והוא לקוח ממאגר
מאכלי צפת, שכבר הזכרתי פעמים רבות במדור
זה. שמים בסיר קטן ביצה שלמה ועליה שופכים
מים בכמות של חצי קליפת ביצה. מוסיפים מלח,
שן שום כתושה ומיץ לימון(כמה שאתם רוצים).
בוחשים כל הזמן על אש בינונית עד שכל העסק
נהיה כמו רוטב סמיך מאוד. בערך 3־ 2דקות.
אפשר להגיש חם או קר. טוב במיוחד לדגים,
אבל אפשר לשפוך את הרוטב הזה גם על ביצים
קשות או אפילו לאכול אותו על פרוסת לחם.
יופי!

דניאלה שמי

במדינה
עסקים

על טעם ועד ריח

הגמר מנחה־צדק

היורד המיליונר
השליט סדרים חדשים
כחגרת-היוקרה שרכש
למשולם ריקליס יש נכד ולו הוא
עומד לערוך בימים אלה חגיגת

לחילוני — אי 3ם ת
לרבנים — לא איכסת
לפני כמעט 70 שנה הרעישו
אוניות־מילחמה בריטיות את יפו. אחת
המטרות שלהן: מיפעל־המכונות הקטן

הפלגות קו
לנוסעים ולמכוניות

מ ס לו ל א׳ :חיפה— קפריסין— כרתים— אתונה
מ ס לו ל ב׳ :חיפה— קפריסין— רודוס— טינוס— אתונה

שייט חופים
החל

מ$ 3 11 -

7ימים, כולל ארוחות

לתקופת הפסח

7ימי חופשה על הים עם ביקורים בנמלים.

אמן יצקוביץ בין קירעי סיסרי־קודש

העולם הז ה 2430

דרגת סיווג בטיחותית א״א
״גולדן ורגינה״ שנת בניה 1967
דרגת סיווג בטיחותית א׳

ססרס

בר־מיצווה מפוארת ליד הכותל
(העולם הזה .)7.3.84 אבל למשולם
ריקליס יש גם, זה חודשיים,
חברה־נכדה וגם לה הוא עורך, בימים
אלה, חגיגה.
הצנע לכת. חברה־נכדה היא,
בעולם העסקים הגדולים של היורד
ריקליס, חברת־בת של חברת־בת.
תמורת 168 מיליון דולר רכשה, בינואר
השנה, חברת־בת של ריקליס, מק־גרגור
(שרוב מניותיה בידי חברת־הגג
של ריקליס, ראפיד אמריקן) את
חברת־התמרוקים הנודעת פאברזיה.
דבר ראשון, החליט ריקליס לעשות
קצת קוסמטיקה לפאברזה. הוא
הוציא את יצרנית־התמרוקים היוקרתית
מעסק המיכשור לגילוי־סרטן,
שבו השקיעה כספים רבים, ללא
תמורה מספקת. אחר־כך גם החליט
לשוות לחברה תדמית שמרנית יותר.
אפשר היה לחשוב שריקליס נזכר
בגירסת־הנעורים שלו, של ארץ־
ישראל של שנות ה־ ,40 שבה היה
למושג ״הצנע״לכת״ שימוש של ממש.
ריקליס הורה להחליף את מערכת־התאורה
הססגונית במישרדים המרכזיים
של פאברזיה בניו־יורק ברגועה
יותר, וגם ביקש לצבוע את קירות
המישרדים בצבע שכיח יותר מאשר
צבע הפלדה הבוהקת, שבו הם היו
צבועים עד כה.
אמר האיש של ריקליס למבקרים
הראשונים בחברה החדשה שבבעלותו:
״אפשר היה לחשוב שזה דיסקוטק!״
וכדי למנוע כל אי־הבנות הודיעה גם
פאברזיה כי מעתה שוב לא תיתן את
חסותה למירוצי־מכוניות, מירוצי־סירות
ואפילו לא למירוצי־סוסים.
הבעלים החדשים נקטו עוד צעד
אחד: הם גם מוציאים את פאפרזיה
מעיסקי־הסרטים, שגם בהם השקיעה
כעבר. אבל אולי כדי לא לנכר, בכל
זאת, את קוני התמרוקים שהם גם
אוהבי קולנוע, נזדרז ריקליס להודיע
כי, מובן מאליו, ששחקן־הקולנוע
הוותיק קארי גראנט ימשיך להיות
אחד מ־ 12 החברים במועצת־המנהלים
החדשה של פאברזיה.

מ מכאן׳...
של וגנר במושבה הגרמנית (רחוב
אילת של היום) .הבריטים לא פגעו
במיפעל, אבל הם פגעו בבית־הכנסת
מראות הסולם, המצוי כמה מאות
מטרים צפונה, בשכונת נווה־צדק.
קשה לומר שמצבו של בית־הכנסת
הזה היום הרבה יותר טוב. אמנם דאגה
עיריית תל־אביב לשקם את חזית
הבניין ולסייד את קירותיו, אך את
הדלתות נעלה על סוגר ובריח ואת
החלונות אטמה. ומוטב שכך, כי מי
שמצליח להציץ לתוך הבניין, יראה
הרס בלבד — גג מתמוטט, תיקרה
כורעת וק ארבע מילים (עז כנמר...
גיבור כארי) עדיין בולטות מקישוטי־העץ
המכוסים שיכבת אבק וזוהמה.
אלה הן מילות השינוס מפסוק המישנה,
המציע ליהודי מאמין :״הווה עז כנמר,
וקל כנשר, ורץ כצבי, וגיבור כארי
לעשות רצון אביך שבשמים!״
לעוג עוגה. בנווה־צדק מצוי אדם
שתיאורים אלה הולמים אותו. אין הוא
יהודי דתי, אבל הוא אמן(ציור, צילום.
סרטים) וליבו דואב על הרס בנייני־הציבור
בשכונת־הולדתו. זהו חוני
המעגל יצקוביץ, ג׳ינג׳י מגודל־שיער
בן .30
הוא בוודאי לא היחיד בין 1500
תושבי השכונה, הסבורים כי אם היה
מקום לשפץ בניין לתיאטרון בנווה־צדק
או ללהקת הריקוד עינבל, מן
הראוי היה גם לטפל בבתי״הכנסת
שבמקום.
אך הוא הלוחם היחידי. הוא דואג לא
רק למראות הסולם. גם שערי
התפילה השכן לא במצב יותר טוב. גם
בית־הכנסת של חברת ש־ס (שישה
סידרי מישנה) ,אשר אותו בנה סבו של
יצקוביץ, שבנה גם את הבית שבו נולד
הוני המעגל עצמו.
בפנייתו למוסדות, בבקשה לשקם
את בתי־הכנסת של הראשונה בשכונות
היהודיות מצפון ליפו (שנוסדה לפני
96 שנה 21 ,שנה לפני תל־אביב) החל
יצקוביץ עוד לפני שנים אחדות עם
תערוכת תיעוד־צילום. אותה עת עוד
עמדו על תילם כמה בתי־כנסת אחרים.
(המשך בעמוד )47

סוכנים בישראל: מנו קוי נוסעים בע׳׳מ
חיפה: רח׳ המגינים ,39 קומה ב׳ ,טל 531631 ,522624 .־04
תל־אביב: רח׳ הירקון ,114 קומה ג׳ ,טל 244086 ,246601 .־03
אשדוד. עורף הנמל ביתן 4א׳ ,טל 24011 ,24886 .־ 055 ובכל משרדי הנסיעות

איתןעב דו ־ו

הדברת מזיקים
ב ק״ ם

מוסחים בהדברת תיקנים
סדוקים) ,תובקי בץ, חי קי
ספרים ובגדים.
דמת־גן. רוזו מודי1/ין .18ת.ד2272 .

טל7 8 0 1 1 4 -5 - 6 .

רש׳מס׳21

סמירח קב בריאותך ורבו

׳ספן.

מוצאים, חולם סעיד חלומות מילדותו: ומני אז
טרף אני לאותו חלום — שאזכר בהיסטותה
של העולם אגב הזכרת האסטתגומים הערבים
הקתמים. וחלום זה ליווני עד אשר הפלו את
אבי מתבוסס בדמו וקמה מדינת ישראל. ואותו
מורה — להכעיס ת ה תז ר ומדגיש כי הערבים
תו ראשונים להשתמש באפם לשם אותה
מטרה שאנו משתמשים בו כיום, והם חילקו את
האחד באפם והוכיחו לנו בי חלל זה ת א
אינסופי...

הדרך לעץ־גאלחז
בימים אלה ראה־אור הרומן הארצישראלי
החשוב ביותר, תחת הכותרת האופטימיסט:
הכרוניקה המופלאה של היעלמות סעיד אבו
אל־נחס אל־מותשאאל מאת אמיל חביבי,
בתרגומו של אנטון שמאס י.
רומן פיקרסקי זה עשוי להחשב, ובצדק,
למקבילה הפלסטינית להדרן לעין חרוד של
עמוס קינן, מה עוד, שנקודת־המיפנה בסיפרו
של חביבי, היא בעין־ג׳אלות, עין־חרוד בשמה
הערבי.
האופטימיסט הוא פיקרסקה, המזכירה
סיפרי־הרפתקות מימי־הביניים. שמו של הגיבור
המספר: סעיד אבו אל־נחם אל־מות־שאאל,
הוא רב־משמעויות: סעיד = שם פרטי
שמשמעותו אדם שמח, נחס ־ בערבית וגם בעגה
ישראלית, מאורע מבשר רעות או פורענות. ושם
המישפחה, מותשאאל — מורכב משתי מילים
ערביות מנוגדות, מותסאאיל (אופטימיסט)
ומותשאאים (פסימיסט).
סיפורו של האופסימיסט ניחן בכל קשת
השימושים הספרותיים, דרך הרפתקות מופלאות,
סיטואציות מגוחכות, לשון רב־רובדית ושיקוף
החוויה הישראלית עד תומה, כפי שזו נראית
במראה עקומה.
גיבור הרומז, סעיד, נשלט בידי שני אנשים:
האיש הגדול מהש־ב ויעקב, מנהלו במחלקה
הערבית של ההסתדרות. מאחר שאהובתו גורשה
אל מעבר לגבול, אחרי ,1948 משתמשים אלה
בתיקוותו לשובה, על־מנת לנצלו עד תום.
בספר נוצקו כל אותם יסודות, המאפיינים את
חוכמת הגלות של שלוב עליבס, במתכונת של
העם השותף לארץ זו. סיפרו של אמיל חביבי,
שישב 19 שנה בכנסת, הוא ממיטב הכתיבה
הישראלית. למרות הפלסטיניות שבו, רואה כותב
שורות אלה בחביבי סופר ישראלי, לא פחות
מאשר עמוס עוז, יצחק בן־נר, ולהאופ־סימיסט
מוקדש מדור זה כולו.

״סעיז־ מכריז שח״ז בי שראל
היו בז מ תו של חמור״
סעיד, גיבור ה אופ סי מי ס ט מתחיל את
ראשית סיפור עלילותיו ב־ ,1948 כאשר נמלט
ביחד עם אביו מהישראלים, והוא מספר על לידתו
השניה:
ההתחלה היתה גיוס שנולדתי בשניה
בזכותו של חמור. הימים היו ימי המאורעות.
ארבו לנו ופתחו עלינו באש. אבי נהרג, יהי
זיכרו ברון־ .אשר לי, חמור מותר חצץ ביני
לביגם. הפילוהו מתבוסס בדמו. התפגר תחתי.
כיוון שכך זוקף אני את חיי בישראל שלאחר
מכן לזכותה של בהמה אומללח זו...
בתיאור תמונת־המצב המישפחתית ממשיך
סעיד־חביבי ומספר: לאחר הביש־גדא הראשון,
בשנת ,1948 נתפרדה חבילת מישפחתנו
ורגליה פוזרו בבל ארצות ערב שטרם נכבשו
ויש מי מקרובי שהתמחה בהדלקת סיגריות
למלך אחר, ואחר שהוא קולונל בסוריה, ושלישי
— גנראל בעירק, ורביעי — השתבץ בחברה
הגבוהה של לבנון, עד שמת משבץ בפשיטת
הרגל של בנק אינטרא. ולא עוד, אלא שהערבי
הראשון אשר מונה על־ידי ממשלת ישראל
לידר האיגוד לשיווק החוביזה בגליל העליון,
הוא מבני מישפחתנו, אף כי אמו, על־פי
השמועה, היא צדקסית גרושה...
ומרוח הסאטירה, מביא סעיד, את בשורת אביו
קודם למותו נזכרתי במילותיו האחרונות של
אבי אלי, טרם נפה את נשמתו על אם הדרך.
הוא אמר: לך לאדון ברוקר ואמור לו: אבי לפני
שנפל מסר לך דרישת שלום ואמר תדאג לי!
והוא דאג לי...
האב, שפעל קודם ל* 1948 כמלשן בשירות
היהודים, היפנה את הבן לקצין־המישטרה
לשעבר ברוקר, והבן, סעיד, מחליט להסתנן
לישראל, והוא עושה זאת דרך תרשיחא: שכרו
* אמיל חביבי -האופטימיסט; הברתיקה
המופלאה עול היעלמות טעיר אבו אל-נחט
אל-מותשאאל; עברית: אנסון שמאס; הוצאת
מיפרש; 111 עמודים(בריבה רבה).

,כיצד היה סעיד למנהיג
בברית פועלי ארץ־ישראל״

בשבילי עייר, ועל גבו עשיתי את דרכי
לכפר־יסיף. ובתוך שאני על גב העייר חגגתי
את יום הולדתי העשרים וארבעה. והימים ימי
הקיץ של ...1948
׳ .סעיד מגיע ליעדו, על העייר, כשהוא צועק
מול בניין המושל־הצבאי.ברולך! ברוקר!.״־
ואז: חייל שמן פרץ לעברי והחזיר לי צעקה:
אני המושל הצבאי ואתה רד מחמורך! אמרתי:

במילחמת־העצמאות, מגיעים הוא והמושל לעכו,
אותה מתאר סעיד:
ועכו, אשר עמדה בפני הצלבנים זמן רב
יותר משאר העתם, והעזיבה תקם את פני
נפוליאון, והטאטארים לא באו בשעתה, עכו זו
שמרה על כבודה גם לאחר שהפליגה בימים
ובאה בשנים, וחומתה הפכה למחששה,
ומגדלור אשר בנמלה דמה לפנסו של ג׳וחא...

סעיד נכנס בשעה 7בבוקר לתחנת־ המישטרה
בעכו, שם מגיש לו חייל צעיר כוס תה, ומספר
באנגלית: הנני מתנדב שהגיע כדי לתלחם
בפיאודליזם, אמר, ותא אוהב ערבים. ובטרם
יעזוב את תחנת המישטדה שב לחץ את ידי
בחום והבטיח לי שכאשר תסתיים המילחמה
יקימו קיבוצים עבור הצעירים המשוחררים
כמוני, ששפה אנושית שגורה בפיהם...
מאוחר יותר לוקח חייל אחר את סעיד לעבר
חיפה, וכאשר נכנסים השניים בשערי חיפה, אומר
החייל: ברוך בואך למדינת ישראל! ,ותגובת
סעיד היא: ואני לתומי חשבתי ששינו את שמה
של עירי האתבה* ,על כן תיקרא מעתה,מדינת
ישראל׳.״ ואותו חייל מסר את סעיד, לידי הוועד
הערבי הזמני.
בבית־הוועד, מגלה סעיד את ראשית התדמית
החדשה שלו: ואני רציתי להוכיח להם את
ערביותי על־מנת לזכות באמונם, על כן
הצטערתי על כי שינו את שמה של חיפה
למדינת ישראל׳ .הביט האיש בחבריו ואמר:
.גם אהבל, בנוסף לכל הצרות־על
פגישתו של סעיד עם האדון ברוקר, הוא
כותב:
בבוקר יום המחרת ירדתי לרחוב המלכים,
לימים רחוב העצמאות, שם קיבל האדון ברוקר
את פני על מיפתן מישרת, לבוש במדי צבא.
ת א נתן בידי שטר של עשר ליתת שלמות
ואמר. :אביך שידת אותנו, קח את זח ואכול
משודד ואני, עד שלא מצא אחד מחברי הוועד
בית נטוש בשבילי, מבתיהם של ערביי תפח,

האופטימיסט אני פלוני ח אלמוני ולא ארד אלא ליד מיפתגו
של החוואג׳ה ברוקר״.

״ סט[1־ נ 1טל לרא שוגה
חלק במילחמת העצמאות״
אחרי שהמושל־הצבאי המקומי מטלפן לאן
שמטלפן, ומגלה את הקשר שבין מישפחות
אל־נחס וברוקר, הוא פונה אל סעיד: אני
אבו־יצחק, אמר, בוא אחרי. הלכתי אחריו
לכיוון הג׳ים שעמד ליד חשער, וחמורי כה וכה
סביבו טופף. בוא ניסע, אמר.״
והקצין עם סעיד נוסעים: עד שלא עברו כמח
דקות חוא עצר לפתע את חג׳ים ונפלט ממושבו
כחץ ואקדחו שלוף בידו. הוא פילם לו דרך
בכרסו בינות לקני השומשום, והנה אשה
כפריה ישובה בישיבה מזרחית על האדמה,
ובנה נתון בחיקה, ועיניו יוצאות מחוריהן״.
והקצין שואל לכפרה (אל־ ברווה) והאשה
דוממת: הוא ביוון את אקדחו לרקת הילד וצרח:
אס לא תעני אני מתקן את האקדח.־ולאחר שהאשה מודה שבכוונתה לשוב
לכפרה, זועם הקצין:
,האם לא איימתי עליכם שכל החוזר שמה
אחת דתו למות! אינכם מבינים סדר מהו?
ברדאק אתם חושבים! קומי מהר ו ת צי מול
העיניים שלי בחזרה למקום כלשהו מיזרחה...
והאשה ועוללה נמלטו סיזרחה כל עוד נפשם.
לאחר השתתפות קצרה זו של סעיד

המושל מחליט להביא את סעיד ללינת לילה
במיסגד אל־ג׳זאר, שם פוגש סעיד במנהל
בית־סיפרו, מימי ילדותו. כאשר המורה ושאר
הפליטים מבהירים לו, שהוא יגורש בלילה
ללבנון, אומר סעיד: ידיד היה לאבי והוא
נמנה על מכובתהם, האחץ ברוקר שמו. והלאה
מספרים שאר הפליטים את שמות כל הכפרים
החרבים וההרוסים שמהם באו, רשימה אותה
מסיים בציניות סעיד, הטוען: ואל־נא יצפה
כבודו לאחר שנים כה רבות שאזכר בכל
הכפרים החרבים, אשר אליהם השתייכו הקולות
ברחבת מסגד אל־גיזאר. הוסף לבך את העובדה
שאנו, ילת־חיפה, ידענו יותר על כפ ת סקוטלנד
משידענו על כפרי הגלל...
מורהו של סעיד, אומר לו במהלך הלילה, על
היהודים אליבא דאמת, בני, אץ הם גרועים יותר
מהאחרים בהיסטוריה ...ומעמיד אותו בדבר
השוני בין היהודים לכובשים אחרים, שעברו
בארץ: אץ אלה ממלוכים, ואץ חם צלבנים, כי
אם אנשים השבים למולדתם לאחר היעדתת
של אלפיים שנה...
וכאן סעיד מעיר בשנינותו: מח חזק ת א
זכרונם. ואז הוא מקשה ושואל: והאם ייכנסו
למיסגד אל־גיזאר כפי שנכנסו הצלבנים למיסגד
עומר? והמורה עונה: חם וחללה, בני. הם ידפקו
בדלת ואנחנו נצא אליהם. אין הם מחללים את
קדושת בתי־התפלה; יש לרשותם שטחים
נרחבים לשם כך מחוצה להם.״
בלילה, אחרי שהפליטים, למעט סעיד והמורה

נהגתי לאכול במיסעדתו של קיוורק. משבאו
החיילים וגירשוני מהבית קיבלתי מישרה של
מנהיג בברית פועלי א־י...

.שי שר ראשון
ב שפה העברית״
כך החל סעיד משמש כמנהיג בברית פועלי
א״י, ויום אחד יצא לבדוק את בית אביו מזיעת
אפו של א ת אשר ניגזר על־ידי המנוף לגזרים
במבואות חיפה המערביים.
בדרכו הוא מתייעץ בדודה זקנה, ומחליט
לראות את הדיירים החדשים, עד שהוא
:נמלט מהמקום עם חשיכה כל עוד נפשו בו:
פועלים יהודים עברו שם מפעם לפעם.
ידעתי זאת מבגדי העבודה שלגופם. כולם היו
בגיל העמידה, כי הצעירים והצעירות היד
בצבא. שעון לא ת ה לי, ומאוד רציתי לדעת מה
השעה, שמא מתקרב מועד בואו של האוטובוס
לשכונה ניחתת זו. באמה שפה אשאל את
האנשים הללו על אודות השעה?
אם אשאלם בערבית יגלו את סודי, ואם
באנגלית — אעורר את חשדם. על כן התחלתי
מעלה בזכרוני את כל המילים הי חעות לי
בעבתת, עד אשר נדמה ת ה לי כי השאלה
אמורה לתות. מה השעה?״ אותה שאלה
ששאלתי פעם צעירה ליד קולנוע -ארמוך והיא
־ מדינה, בערבים פירושה עיר.

קללה את עתות אמי, בערבית פישרותית.
משהתקרב אחד הפועלים הללו לעברי
פלטתי בנגדו.מה השעה?״ והוא האט צעדיו,
והסביר פנים, וחשף את פרק ית, ואמר.אבט־.
ואני בתות לא אמרתי נואש ונזכרתי כי.אכט״
זו אץ ת א אלא -שמונה־ בגרמנית ושבתי
רגוע ושקט לוואת אל־נסנאם ברגל, ובלבי
תלכת וגומלת ההחלטה ללמוד את השפה
העברית...
סעיד מחליט לבקר אצל עודן־־הדץ עסאם
אל־באדיג׳אני במעודהתבודתת שממנו
פלט אש וגופתת על מתנתו של האחץ ברוקר.
למוחרת בבוקר, הזמינו מנהלו בברית פועלי א״י,
יעקב, לחדרו, שם מאחות שולחנו, ישב איש
מוצק שחבש משקפי־שמש שחותם. תוילונות
תו מוגפים. אמרתי בלבי: בטח עיוור...
ואז: בעוד הדלת ניסגרת עלינו זינק האיש
הבכיר מבטאו ועמד על רגליו, וכדי זרת נתווסף
לגובהו- .אנחנו יודעים איפה תי ת שלשום,־
והמשיך לחוקרו, ולהבהיר לו, שהוא נתון תחת
מעקב כל הזמן, תוך שהוא מבהיר לו את יעדיו
השונים.

״האם היה סעיד
,ראש היוטה?״

לילה אחד, כאשר סעיד בהזיותיו ובמיטתו,
מגיעות לביתו, אהובתו יעואו* ואחותה, ויעואד
אומרת לסעיד כולם אומרים בך. אתה ת א ראש
תוטה כלומר מלשן) ,בעוד היא ממשיכה
ומתארת:
״הצבא בעת הכיתור, הפרת ואסף בצד את
כל מי ש,ראש תוטה׳ הצביע עליו, ולאחר מכן
תעברו כולם לבית־הפוהר באל־גלמה באפית
מילחמה. אבי יעואד ת ה ביניהם ושאלה:
.מדוע עשית זאת, סעיד?־
וסעיד מגיב על כך ומספר- :עלה בית לשכנע
את יעואד ואת אתתה כי לא אני ת א, ראש
תוטה׳ .ברם, מאז אותו לילה הפכתי לתות
סחבת־יוטה...
מדוע? בגלל יעואד שהגיעה מנצרת לחיפה
בלי רישיון של המושל־הצבאי, ואנשי הצבא
פורצים לביתו של סעיד ועוצרים את יעואד,
הצועקת מהמכונית הלוקחת אותה: סעיד, תי
סעיד, אל תדאג, אני חחרת!.
פתק מטעם יעואד, המספר על סבלה, כאשר
הושלכה כעמק ג׳נין ונאלצה לעבור את הגבול
לירדן, החתום באשתך יעואד נראה לסעיד
ככתובה, והוא מתחיל לפעול לאיחוד־המישפחה.
הוא מוכר את נשמתו ליעקוב ולאיש הש־ב,
המבטיחים לו להשיב לו את יעואד, אלא:
אך העניין לקח את כל הזמן.
עם סיום מניין הקולות, בתום כל בחירות
שנערכו במתנה, ת ה יעקב נוסך בלבי את
ההרגשה שעוד מעט קט נתה שנינו בשער
מנדלבאוס כדי לקבל את יעואד.
.תעשה מאמץ אם־כן!״
על בן לא נמתי ולא ישנתי ולא שקטתי —
רדפתי את הקומוניסטים, והפתי נגדם,
ואירגנתי התנפלויות עליהם, והעדתי נגדם,
והתגנבתי לתוך שורותיהם בהפגנות והפכתי
פ ת זבל בדרכה של התהלוכה, ויראתי סיסמאות
נגד המדינה על־מנת להצדיק את
התנפלות המישטרה עליהם אשר לשאר
ידידי בפעילות זו, הם עלו בסולם התפקידים
המיועדים לגו. אל־שלפ׳וואי הפך לחבר־כנסת...

.באק״ה -שהיה איש־סזדה
בטרם הי 1ת 1איש־חיקה״
בראשית שנות ה־ ,50 מתחיל סעיד לטפח

תחביב של דיג דגים בשפך נחל אל־זרקא,
שלפנים חיו בו תנינים על כן יירא שמו אצל
אחינו חיהודים על שמם לאמור נחל תנינים, אף
שלא תמצא בו כיום זולת דגי השיבוטא ונחשי
המים.״
ובהדרגה הוא מתאהב בצעירה, המכונה
הטנטוראית באקיה, תוך שהוא תוהה כלום
תאבד הטנטוראית מידי כפי שאבדה יעואד
לפניה?
אחרי הבחירות לכנסת השניה, כאשר הקומוניסטים
זכו ב־ 16 קולות בג׳סר אל־זרקא, מחליט
האיש הגדול לשלוח את סעיד לשם ולהשיא לו
את באקיה הטנטוראית.
ובאקיה מספרת לסעיד במערה בתוך סלע
מתחת לפניו ישנה תיבת ברזל מלאה זהב —
תכשיטי סבוני ואמי ואחיותי ותכשיטי שלי
וממך אני רוצה, בן־דודי, שתסדיר לנו דרך
לשוב לחוף טנטורה בהיחבא, או שתסדיר לך
דרך לשוב לשם יחידי ולשלות את התיבה...
וכאן אומר סעיד־חביבי, את אמת האמיתות של
הפלסטינים: לכל אחד מכם, אם כן, תיבת ברזל
בטנטורה שלו...
אז נולד בנם וולא׳ ,ועד מהרה מתחיל סעיד
לקחת את וולא׳ לחוף טנטורה, שם היה הבן דג
עם חכה, בעוד סעיד צולל, ומחפש אחר התיבה.
וולא׳ היה ממטיר אותי בשאלותיו- :מה אתה
מחפש אבא?־
את דג הזהב,־ הייתי עונה ועד מהרה גילהסעיד, שהאם גילתה את סוד התיבה־ לולא׳.
וכאן בא אחד מהמופלאים שבפירקי הספר,
תחת הכותרת דיון מופלא בדימיון המיזרחי
ובמעלותיו התרומיות, המספר בין השאר על
סגולת הקיומיות של ערביי ישראל:
ואלמלא דמיון זה כלום יכולים היו הערבים
שלך, מורי ורבי, לחיות במדינה הזו אפילו ץ ם
אחת: שהנה אתה רואה בכל שנה, מדי התקרב
חג-העצמאות, ערבים המניפים את דגלי הלאום
בשימחה ורינה.,שבוע לפני החג ושבוע אחריו.
ונצרת מתקשטת במיספר רב של דגלים
מתנופפים ממה שתוכל לראות בתל־אביב.
ובוואדי אל-נסנאס בחיפה, העיר שבה הפכו
עניי הערבים והיהודים לאחים, אין הבדל בץ
בתי הערבים לבתי היהודים זולת דגלי הלאום
המנופפים מעל ביתו של הערבי לבדו. אשר
לביתו של היהודי, הרי מסתפק הוא בעובדת
היותו יהודי. הוא הדין במכוניות בחג•
העצמאות, שרגליהן המתנופפים מעידים על
לאומיות בעליהן. מששאלתי אחד מבני עמי
מהו סוד הדבר, ענה הלה. :דמיון, יא אחי, דמיץ:
דמיונם של האירופים רופס, על כן נרים את
דגלינו שיראו במו עיניהם ידוע להם
שדמיוננו המזרחי תדר תא, ובעזרתו תאים
אנו את הבלתי נראה. משום כך תאים אנו את
הדגלים המקופלים, הספונים בתוך החזה...

..״סיפור הדנים
השזרטים בכר השפות״
קותת הערב הסתווי ההוא לחוף טנטורה
השומם נותרו סוד כמום מסודות המדינה עד
עצם תום תה ...פותח סעיד בסיפור סוף הפרק
הטראגי בחייו. קודם לכן, הקיפו חיילים את
מישרדו, ובראשם האיש הבכיר, המספר
לסעיד:
וולא׳ ,בני יחידי, העלם המבוייש דק הגיזרה,
שהתולה תגנוב מבין ידיו את אתחודהערב
שלו — הפך לאחד הפידאיון והתם את דגל
המאבק המזמין נגד המדינה:
ואני אחראי לכך. וגם ההיא, הנחש
הטנטוראי המנומר, שמוטב אילו נדדה עם
מישפחתה, אחראית אף תא, וגם מנהלי יעקב

סיפרות, פוליטיקה, סבוטד ועקרות
לפני כשלושה שבועות, הייתי עד באולם הסינאט, בהר־הצופים, לסימפוזיון שנקרא :1984
סיפרות פוליטיקה, פוליטיקה ספרות ושעסק בניסיון להוביל שרוב הסופרים הישראליים
(יהודים) הינם סופרים, שכתיבתס עוסקת ב,ס0רות׳ וב,פוליטיקה׳,
הנחה אקדמית מוטעית זו הועלתה שוב ושוב בידי הפרופסור גרשון שקד, שפרש רשת
בלתי־נגמרת, להוכחת העיסוק הפוליטי של הסיפורת הישראלית, וכל זאת מבלי שישמע. לנידו
של פתפסור שקד. היו הסופרים עמרם קינן ומשה שמיר, באשד הראשון אכן מפר פוליטי
מעולת והשני מנותק, סיפרותית, מהחוויה הישראלית, מאז ימי מלך בשר ודם (41958
הסימפוזיון הזה היה בחינת הסוואה, סבוטז׳ ,תרגיל של ומחוות הסיפורת הישראלית לסיפורת
שעניינה הוא בפוליטיקה, בעוד שעניינה הוא בכזב הפוליטי, וכעקרות. המאפיינת את מרבית
סופרי ישראל, שלשונם ונתינתם כוזבות, כמאמר עמוס קינן, באותו סימפוזיון.
האופ טימיסט של אמיל חביבי הוא בבחינת פצצת־זמן תרבותית החושפת את ערוות הסיפורת
הישראלית ספר שעוצמתו היא כישראליות שבו, עוצמה ההופכת אותו יצידת-מופת ישראלית
אחד משיאי עוצמת ה אופ סימיס ט היא בביקורודהעצפית שמותח אמיל חביבי על ערביי
ישראל, כיקורת שאם ודוגרים הישראליים הכותבים עברית היו מאמצים אותת היה פרצופה של
ישראל שתה וסימפאטי עשרת מונית

שלום עליכם פלסטיני
לאורך קריאת האופסימיסט חשתי
תחושה מוזרה, והיא שאני איישם נגלות
היהודית במיזחדאירופה, וקורא על עולמי,
בסיפוריו של שלום עליכם, עם ההומור
המבריק שלו, הביקורת־העצמית המהממת,
החושפת את העי רה על כל תחלואיה ופגעיה.
ברגע מסויים תפסתי את עצמי במסקנת
שעצם פירסום ה אופ סימיס ט מעיד על
המהפך הפלסטיני, על התבגרותו התרבותית
של העם השותף, שאימץ לעצמו(בייסורים) את
אותו הומור ציני גרוטסקי ומהמם של דימדומי
גלותו.,בעוד אנחנו(יהודי ישראל) משתקפים מטופשים גויים
פריצים. כאותם והסרי־־ערמומיות שבסיפורי שלום־עליכס•
גויים, שאינם עומדים אל מול הנצח.
אם זדה במדינת־ישראל של היום
שר*חיגוד 1תרנות סשיכמו ומעלה, לא א-זה
פעיל״מיפלגה דתית שטיפס לכיסא רם זה,
הייתי מצפה ממנו, שמישרדו ירכוש אלפי
סופר שלום עליכם
עותקים של האופסימיסט, על-מנת ללמדו
הומור מבריק, ביקורת מהממת
בנתי-הספר היהודיים בארץ, כשיעור המאלף
ביותר על מצוקתו, עולמו, תרבותו, אמיתו
וצחוקו של העם השני־ החי בישראל ובשטחים הכבושים•
אילו לא הייתי אופסימיסט מהצד היהודי, לא הייתי מציע לשר־החיגוך, את ההצעה שהוצעה
כאן. וכל אלת אשר אינם סומכים על זבולון המר, מומלץ להם לרכוש כמה עותקים
מהאופסימיסט לע-צמם ולחנריהם, שהרי ספר מהמם שכזה טרם ראודאור בעברית
אחראי; חמור זה שגרגרנותו המזרחית
ולהיטותו אחר מאכלי המזרחיים סימאו את
עיניו והקהו עת עידנותו״.
והאיש הבכיר מספר לסעיד: הוא ייסד, בסיוע
שניים מידידיו, תא מחתרתי. ומתוך מערה
חבוייה בץ שוניות הסלעים שלחוף טנטורה
משו תיבה שהותקנה וננעלה מעשה אומן,
חפינת מיס וחסינת רטיבות, ובתוכה נשק וזהב
דת ..והאיש הבכיר מבקש מסעיר שישנם את
מותניו, ויסייע לעצרו, במקום שהתבצר בו, בחוף
טנטורה.
סעיד ואשתו הטנטוראית מובלים לחוף
טנטורה, והבן צועק לעבר אמו: אני לא מסתתר
אמא. אחזתי בנשק כי מאסתי בהסתתרותפם...
והאם מצטרפת בים אל הבן, ולאחר מהומה רבת
זרקורים וצוללנים, מגלה יעקב לסעיד כי נראו
נכנסים לים, האם ובנח, חיא כרוכה סביבו והוא
תומך בה, עד אשר נעלמו בים...
ואחרי האסון, כאשר סעיד יודע שאשתו ובנו
מתו במערת שבה היתה תיבת האוצר, החל פוקד
את חוף טנטורה. יום אחד מתיישב לידו ילד
יהודי, ושואלו.באיזה שפה את מדבר, דוד?־
.ערבית.״
.עם מי?־
.עם הדגים.־
.האם הדגים מבינים רק ערבית?־
.הדגים הגדולים, הזקנים, אלה שהיו כאן
כאשר היו כאן הערבים.־
.והדגים הקטנים, מבינים עברית?־
.עברית וערבית וכל השפות״.־

.כיצד הפר הדגל
הרב! במרומי
מקל־מטאטא. לדגל
המרד נגד המדינה?״
כאשר מגיע ה־ 5ביוני, יום פרוץ מילחמת
ששת הימים, מתחיל פרק חדש בחייו של סעיד,
סיפור הנפתח במעשה שכך היה:
באחד מן הלילות השטניים השישה הסבתי
אל הרדיו מאזץ לשידורים הערביים של
קול־ישראל, מטעמי זהירות, והנה מגיע לאוזני
קול ה שיח והוא קורא לערבים המובסים להרים
מעל גגות בתיהם תלים לבנים על-מנת שיצילו
את בתיהם מפני החיילים המשתלחים
בקירבתם בהשתלה החיצים, ויזכו בשינה
רגועה בצל קורותיהם. נתבלבלה עלי דעתי:
לאלו ערבים מתבוץ השיח? מובפי המילחמה
הנוכחית או מובסי דודם? אמרתי בנפשי: היה
מובס על כל צרה שלא תבוא. ושיכנעתי את
עצמי שאם יתגלה שגיוני ודאי להם שייחסוהו
לתום לבבי ולצחורות חבדנותץ.
על בן התקנתי דגל לבן מסדין מיטתי והדקתי
אותו למקל המטאטא, ואת זה הרמתי על גג
ביתי, ברחוב ההר בחיפה — דגל ההפלגה
בנאמנות למדינה.״
ואז מגיע הממונה עליו, יעקב ב.הורד אותו יא
חמור:־ המוביל אותו אל האיש הבכיר והוא
נשלח לכלא שאטה תוך שבדרך הוא מתאר:

...הביאה אותנו המכונית למבואות עין ג־אלות
ההיסטורית, שלימים הושבה למקורה התנכי
— עץ חרוד ...והלאה, בלעג פוליטי ציני, אומר
סעיד לסוהרים המוליכים אותו לכלא. :הנה
עברנו את הקו הירוק ונכנסנו לקו האפרורי של
הערבים אשר הותירו את אדמותיהם
מאחוריהם כעץ האנטיקה.־
בכלא שאטה אומר המפקד לסעיד בץ השאר,
עם כניסתו- :בהמלצתו של ידידי היקר, האיש
הבכיר, תזבח אצלי ביחס מיוחד. אני למד
מדבריו כי עבדך נקי ללא רבב והוא טלית
שכולה תכלת זולת אותו כתם שחור של הדגל
הלבן הצחור״-.

.מעיד שר את
שיר האושר״
מתחת לכותרת הפרק הזה, פותח ומספר סעיד
וזאת לדעת: מי שנכנס לכלא, במדינתט, הופך
לכעץ בוכייר ביד האורג: יוצא ונכנס. אשר
לאורג שלי — הוא האיש הבכיר. עברי הצחור
לא עזר לי לעת צרה, ולא בי, אלא חפן־ את
ההווה שלי לשחור משחור...
האיש הבכיר הוציא צו־ריתוק לסעיד, לאחר
שהשתחרר מהכלא, שעליו להיות מרותק לביתו.
למרות הצו יצא למכור אבטיחים בשוק והוכנס
שוב לכלא. ולאחר ששוב שוחרר סעיד, הוא תלה
את צו־הריתוק על באסטה האבטיחים שלו בשוק,
ואז: כעבור יומיים הגיעה המישטרה והודיעה לי
כי נכמרו רחמיו של המושל וביטל את
צו-הריתוק. וכי מדינתנו דמוקרטית היא. ואחר
תלשו את הצו מעל העץ והחזירו אותי לכלא
באומרם כי ביזיתי את הניירות הרישמיים של
המדינה...
וכאשר יצא סעיד בשלישית מכלא שאטה,
עוצרת מכונית משכם, לוקחת אותו טרמפ, ועד
מהרה מתברר לו, שנוסעיה באו לבקרו, ונין
נוסעיה יעואד, אהובתו הראשונה.
עד מהרה, נאלץ נהג המכונית לעוזבם לפי
שאינו רשאי לעשות את דללה בישראל
כשריכבו איתו.
יעואד מספרת לסעיד את הפתעתה, והיא, כי
אינה יעואד: אני היא בתה של יעואד
המיוחלת ...בעוד סעיד משיב לה לאחר ההלם,
באליגוריה, ואומר:
העלומים הם אותם עלומים, ל א השתנו.
אלא שאני נובח לדעת כי הזמן אשר הובס
על־ידי עלומייך התנקם בזברונך, למגינת לבי״.
ובכניסתם לביתו של סעיד, הוא מבשר: הנה
אנו שבים כמנצחים!
כאן שוב מגיעים חיילי צה׳׳ל ונוטלים את
יעואז* השניה, כאשר אחד מהפרקים האחרונים
של הרומן כותרתו היא בציפיה ליעואד
השלישית.
לסיכום, סיפרו של אמיל חביבי, הוא
בבחינת הלם תרבותי.
גם תרגומו של המשורר אנטון שמאס, הוא
בבחינת פנינה ספרותית בפני עצמה, שהרי עד
היום טרם תורגם ספר ערבי כלשהו תרגום מעולה
שכזה.

את אדור באה
לחופשה בהאיטי-
ונשאוה במשה
אונו! שנים. נמו
אחדים, מצאה
שזהו גרעו!
דישדאלים.
ענת סוגוסט׳
מסבירה מדוע
שהמדובר במטוס שהיה קשור לעיסקת
סמים גדולה ולא היתה לו שום מטרה
פוליטית בהאיטי.
סיפורים כאלה הם חלק מהווי
החיים באי. המישטר מושחת, העם
סובל, וקובה השכנה, שהיתה במצב
רומה, מהווה דוגמה מאיימת לגבי
הנשיא וחבר מרעיו.
אבל אתי ושרונה לא מתרגשות
מהדברים האלה. הן חיות להן בשקט
את חייהן הנוחים באי, עושות עסקים,

^ ת י הודיעה שלא נחכה לה
למחרת, היא צריכה לנסוע לצפון,
לקלאב מדיטרנה (מועדון הים־התי־

כוו) .למחרת בצהריים הגיעה אתי
בכל־זאת, כולה נסערת ונרגשת. האמת
היא שאתי תמיד נסערת ונרגשת. היא

מתנהגת כאילו יש בפיה הודעה
מפוצצת, או שקרה לה משהו מרגש
במיוחד. הפעם היה בפיה סיפור מוזר.
״אל תשאלו מה קרה!׳ היא צעקה
בהתרגשות, בעודה יוצאת בסערה מן
האוטו ורצה לכיוון המדרגות ,״סגרו
את כל כבישי הצפון, היה נסיון פלישה
לאי!״ זו באמת היתה חדשה מרעישה.
בגלל מישטר האימים של פפה דוק
בהאיטי, ומישטרו הממשיך של בנו,
ז׳אן־קלוד־דובלייה, חוששים השיל־

טונות מפני מהפכות ומרידות באי. לכן
ישנם, חדשות לבקרים, סיפורים על
קבוצת מורדים שנתפסה, על אנשים
שנוסו לתקוף את ארמון הנשיא, על
התארגנויות שסוכלו.
הפעם הסיפור היה על מטוס
דו־מושבי שהגיע לצפון, עשה שני
סיבובים מעל מועדון הים־התיכון ונפל
לים. כוחות גדולים של מישטרה
הוזעקו מייד לאיזור והכבישים נסגרו
לתנועה. אחרי כמה ימים התברר

בית בפורט־או־פרינס״״״:

חורה ישראלית, מצאה את ביתה בפורט״או״פרמס,

מבלות בים, נפגשות הרבה. הן נהנות
מן היתרונות של המקום ומנסות
להתעלם מן החסרונות.
אתי אלוף באה להאיטי במיקרה .״זו
פעם ראשונה בחיים ׳,היא נזכרת,
״שקניתי כרטיס הלוך וחזור לשלושה
שבועות לחופש.״ אתי גרה אז
בניו־יורק ותימנה וייצרה חגורות
ותיקים מעור. בשלב מסויים החליטה
שמגיע לה חופש. היא סגרה את הדירה
בניריורק ונסעה לחופשה בקאריביים.

עיר הבירה של האיטי. אתי מעצבת סוודרים מכותנה
ואף מדגמנת אותם (בתמונה: על רקע הנוף של עיר־הבירה)
.בתמונה למעלה, מימיו: חוף־ים בהאיטי.

לא היה לה ספק שהיא חוזרת לניו־יורק
בתום שלושת השבועות.
זה היה בחורף של .1980 כשהגיע
זמן החופשה להיגמר, התברר לה
4־־ ששבועיים אחרי־כן מתקיים הקרנבל
בהאיטי. שרונה ורוזי, אמה, שיכנעו את
אתי להישאר לקרנבל. :רק עוד
שבועיים!׳ אמרו לה, ואתי נשארה.
.הקרנבל נפל עלי בפצצה!׳ היא
אומרת, ומחייכת חיוך רחב של אושר,
כשהיא נזכרת במוסיקה הקיצבית,
בריקודים ברחובות ובאווירה המחשמלת.

איץ

קדה ל מאוד״

תי היא בחורה מלאת אנרגיה.
היא לא יכולה להיות יותר מאשר
כמה רגעים במקום אחד, היא זזה כל
הזמן. כשנמצאים איתה קשה לעקוב
אחרי הקצב שלה. .הבנתי שהטנד
פרמנט שלי מתאים למקום הזה
והחלטתי לתת לו צ׳אנס להוכיח את
עצמו אחרי הקרנבל הפנטסטי.׳
אתי נשארה לגור אצל שרונה
בדירה במשך כמה חודשים. היא הריחה
את האווירה באי ותוך זמן קצר התחילה
לעבוד לפרנסתה. היא פיתחה דגם של
אוברול מיוחד, שהתאים בצורתו ובבד
שממנו היה עשוי, לאקלים של הארץ
החמה. .זה נמכר פה כמו גרעינים,״
נזכרת אתי. ,התקיימתי אז מצויץ מן
המכירות וכך יכולתי לשכור דירה
ואפילו קניתי אוטו.״
כשבאה אתי לביקור בארץ, באותה
תקופה, ואמרה שהיא גרה בהאיטי, לא
ידעו בדיוק איפה זה ורבים בילבלו את
האיטי עם טאהיטי ועם הוואי, למרות
שאלה נמצאים באוקיאנוס השקט
והאיטי נמצאת באוקיאנוס האטלנטי.
שנה אחרי־כן נסעה אתי לניו־יורק
לסגור שם את הדירה ולחסל את
עסקיה. אז כבר היה ברור לה שהיא
מעדיפה להישאר באי. .זו לא היתה
החלטה חד־משמעית להישאר פה. זה
היה תהליך טבעי של התקשרות
למקום. השמש כאן זרחה והכל היה
טוב. בדרך־כלל קשה לי מאוד
להתקשר למקומות. זה קורה רק
לתקופה מסויימת, כל זמן שטוב לי
ואחרי־כן, אחרי שמיציתי את המקום,
אני זזה למקום אחר׳
כבר כמה שנים שאתי עוברת
ממקום למקום, מארץ לארץ. היא
בחורה פתוחה מאוד ומלאת חיים. קל
לה להתחבר עם אנשים. וקל לי
להיפרד.׳
על הארץ היא חושבת הרבה
ומתגעגעת. :הארץ יקרה לי מאוד, זה

נירוואנה בהודו־המעובית 3

מזג־האוויר באי חם במשך כל השנה. האי שוכן בים הקאריבי באיזור

ך *1ח 11ך האיטית עם סל
1111 מכירות, של מיטב
הפירות הטרופיים הגדלים באי.

לא עניין לוויכוח בכלל. זה בעמקי
הנשמה. ובכל מיקרה יש לי בית קטן
ביפו. אני יושבת פה, כי טוב לי פה. זה
לא עניין של כסף. זה שילוב של
איכות־חיים שנוחה לי, כי אני מקדישה
את זמני לעבודה ולדברים שמעניינים
אותי.׳
אתי מדברת צרפתית ואנגלית
חופשי, אין לה בעיות עם השפה
בהאיטי. יש לה המץ חברים במקום
עצמו, שחורים ולבנים, היא נוסעת
במכונית הקטנה שלה בסימטאות
הצרות של פורט־או־פרינס, קונה
ומוכרת סחורות במיקצועיות בקריאול

(שפת המקום) ,כל זה כאילו גולדה
וחיתה שם מיאז ומתמיד.
ובכל זאת, באחד הערבים כשישבנו
על המירפסת של שחנה, שתינו
להנאתינו רום וקולה, אכלנו ממאכלי־הים
המקומיים ודיברנו עברית, זרקה
פיתאום אתי מישפט באוויר. :אוי, איזה
כיף לדבר עברית!׳

,יום אהד
קמת ועזבתי״
ס תי גרד! לבד. היא אינה נשואה
ר 1ואינה חיה עם גבר. ובחברה של

המכונה הודו־המערבית. כשקולומבוס הגיע לשם בסוף המאה ה״ ,15 היה
בטוח שהגיע להודו וכך נקרא המקום הודו־המערבית ותושביו נקראו
אינדיאנים (ומאוחר יותר אינדיאנים אדומים, להבדיל מתושבי הודו).
האיטי זהו רבר יוצא־דופן. זוהי חברה
שוביניסטית גברית, שבה רוב הנשים
הן רק. אשתו של וכמעט אין להן
קיום עצמאי משלהן. .המילחמה,
במיוחד לאשה לבד, בחברה הזו מאוד
קשה,״ היא אומרת, אבל מתגברת. היא
לא נותנת ש.יעלו עליה״ בגלל
העובדה שהיא אשד, לבד. :אף פעם לא
גנבו ממני ולא עשו לי כלום מפני
שאני אשה.״
במשך כל השנים עסקה אתי
בתיכנוני אופנה. כשהיתה בארץ
התעסקה בשילובים של ריקמות
ערביות מיוחדות, בניו־יורק עשתה

תיקים וחגורות מעור. כשבאה להאיטי
התחילה להתעסק בכותנה המקומית.
היא סרגה סוודרים ושילבה את הסריגה
בריקמות מקומיות. השילוב והקונטרסט
מצא חן בעיניה, ומסתבר
שלא רק בעיניה. בחורה אמריקאית
שהגיעה לאי קנתה ממנה סוודר. ימים
ספורים אחרי כן צילצלה לאתי
בהתרגשות וסיפרה לה כי קניינים
רבים בניו־יורק ראו את הסוודר ומאוד
התלהבו ממנו. אתי נסעה לניו־יורק
ושם הוחלט להקים מיפעל לייצור 1 הסוודרים בהאיטי.
המיפעל נפתח ואתי, ביחד עם ^

הייתי בהאיטי
למשרתת שבאה יום יום ולחצרן
שעובד בחוץ״.

קול ישראל
בגלים קצדיס

1״ \ 1ך \ 1ך ^ 1ח 1אתי אלוף הישראלית
1 11\ ! 11 \ 1 1מסבירה לפועלות השחו רות
שלה איד לסרוג את הסוודרים שהיא תיכננה.
(המשך מעמוד )45
הבחורה האמריקאית, ניהלו אותו. אתי
עמלה שעות רבות כדי ללמד את
הבחורות המקומיות לסרוג ביד, בשתי
מסרגות. העסק גדל, התרחב והצליח
אבל אתי לא היתה מרוצה :״הייתי
צריכה לפקח על 50 איש ופיתאום
מצאתי את עצמי עסוקה רק בעבודה,
וזה לא היה הסיפור שלי לתכנן
לבית־חרושת. בקיצור, יום אחד קמתי
ועזבתי את בית־החרושת. לא הודעתי
כלום לבנות (לפועלות) ,מכיוון שלא
רציתי שום עימות.
״לא חלפו שלושה ימים ואחת
הפועלות הגיעה אלי הביתה. היא אמרה
לי, :מאדאם אתי, אמרו לנו שאת חולה.׳
הסברתי לה שאני לא חולה ושאני
פשוט לא חוזרת לעבודה. היא אמרה לי
שאם אני לא באה, גם היא לא רוצה
לעבוד יותר. ואחרי יומיים הגיעו אלי
ארבע בנות נוספות ושוב ביקשו ממני
לחזור לעבודה. תוך כדי שיחה איתן,
החלטתי למה לא לעשות את הסוודרים
האלה לבד בבית. הודעתי לבנות שאני
מוכנה לקבל אותן לעבודה אצלי,
בשכר קצת יותר נמוך. הן אמרו שלא
אכפת להן השכר, העיקר לעבוד אצלי.
וכך פתחתי את העסק הזד״ שהוא קטן
בינתיים. אבל הולך וגדל עם הזמן.״
כשמתקרבים לבית של אתי, אפשר
לשמוע שיחה ערה בקריאול וציוד
קוקים. כשנכנסים אפשר לראות את
שמונה הפועלות של אתי יושבות סביב
השולחן הגדול במיטבח, כל אחת עם
זוג מסרגות בידיה והן סורגות, תוך כדי
סיפורי רכילות ובדיחות. האווירה
נעימה, הרדיו פועל ומתנגנת בו
מוסיקה של לפני קרנבאל. בכל פעם
שיש שיר קיצבי, אפשר למצוא את
מאדאם אתי מחוללת יחד עם הבנות.
״אני מתייחסת אליהן כמו אל
בני־ארם ״.מסבירה אתי כשהיא מעיפה
מבט מלא חיבה לעבר השולחן.
״הקומוניקציה איתן לא אינטלקטואלית,
אבל בהחלט יש שיחות.
כשאני צריכה לנסוע לחופש או
לעסקים, אני משאירה את הבית פתוח.
הן באות בבוקר לעבודה וכשהן גומרות
הן הולכות. אני יוצאת מתוך הנחה
שאנשים הם בסדר. העמדתי אותן
במיבחן והן עמדו בו. אני סומכת עליהן
מאוד ועד עכשיו לא נעלם לי שום
פריט מהבית׳.

1ל ך 1ך *1גם בהאיטי יש קרנבל. אולם במשך
1 ^ 1 1|#כחודשיים לפני הקרנבל עצמו, אפשר
למצוא את התושבים ברחובות כשהם חק די ם וחוגגים.

שהמעביד ויחסו אל העובד, תלוי בו
עצמו. לכן תופעה כמו אתי או כמו
שרונה, הם רברים יוצאי־דופן באי. הן
מתייחסות אל העובדים שלהן
באנושיות שאינה נפוצה בארץ זו. הבוס
הוא מעין אפוטרופוס של העובד. אליו
הוא בא כשיש לו בעיות בבית, ממנו
הוא מבקש עזרר״ כאשר הוא צריך
לקנות תרופות. והכל תלוי בטוב ליבו
של המעביד.
אץ שם בתי־חולים ציבוריים, אץ
שם חקלאות מאורגנת, מיספר
הכבישים בארץ זו קטן ביותר, וחוקי
תנועה אינם קיימים. כל נסיעה בעיר,
או מחוץ לעיר, היא נסיון התאבדות.
הכבישים צרים מאוד, ללא שוליים
ועמוסים מאוד. הכבישים נהרסים
במהירות רבה בגלל תנאי מזג־האוויר,
אך איש אינו טורח לתקן אותם.
״כאן לא מתקנים כביש עד שהוא
לא נהרס לחלוטין וצריך לבנות אותו
מחרש,״ הסביר לנו מישהו בלחש,
כשחזרנו יום אחד מטיול לעיר
הנמצאת בדרום, שבה אץ בכלל
כבישים .״כשצריך לבנות כביש, צריך
להשקיע הרבה כסף ואז כל הפקידים
בדיר יכולים לקחת נתח לעצמם. אם
יתקנו, מדובר בכסף קטן וזה לא

משתלם למקבלי השוחד.״ ואז פיתאום
חולפת מחשבה בראש, שגם אם החוק
אינו שומר על הצדק האבסולוטי, כיוץ
שזה אינו קיים, הוא בכל זאת דבר רצוי
והכרחי.
כך הרבר בכל נושא הקשור
בהאיטי. מבחינה זו, לזרים, ובעיקר
לישראלים, מאוד נוח בארץ זו.
הישראלים הם נושא להערצה. בכל
פעם שנתקלנו עם השילטונות, אם
בשדה-התעופה ואם בדרך, כאשר בכל
כמה קילומטרים עצרו אותנו
מישמרות הביטחץ ובדקו את המכונית
לוודא שאנחנו לא מובילים נשק
למורדים — כשראו את הדרכון
הישראלי, מייד התחלף המבט החשדני
במבט של הערצה. ישראל זה כוח, וכוח
הוא כמעט האידיאל של המקום.
כך יכולה אתי, כישראלית, לחיות
נוח מאוד בהאיטי. השילטונות אינם
מפריעים לה בעבודתה .״נוח מאוד
להיות זרה,״ היא אומרת ,״זו פריבילגיה.
המעורבות במה שקורה היא
מאוד סלקטיבית. אני לא מתעסקת
בעניינים פוליטיים ואני גם לא יכולה
לשנות אל כל העולם. אני רק יכולה
לדאוג שהסביבה שלי תהיה בסדר. וכך
אני נותנת יחס אנושי לפועלות שלי,

^ ת י, שרונה ורוזי, אמה של
שהונה, מתנהגות כמו מישפחה. הן
נפגשות לעיתים קרובות מאוד, הן
מבלות ביחד, נוסעות ביחד לים,
הולכות יחד לקניות. ובעיקר: מדברות
עברית.
אתי קמה בכל יום בשש בבוקר,
ולפעמים אפילו קודם. ישנם ימים
שכבר בשבע היא מתייצבת אצל
שרונה לקפה של בוקר. אז הן יושבות
ביחד ומעבירות חוויות על השעות
האחרונות מאז נפרדו. כל מיכתב או
אות״חיים שמגיע מן הארץ, עובר מייד
דיווח. הגולה של האיטי היא דבר רחוק
ושונה מכל מקום אחר.
״כשפרצה מילחמת לבנון,״ נזכרה
אתי ,״גרתי אז ליד שרונה ופיתאום,
באמצע הלילה שיחקנו ברדיו ומצאנו
את קול ישראל בגלים קצרים.
הרגשנו כאילו אנחנו שם, ונורא
התרגשנו. אבל תוך זמן קצר נרגענו מן
העניין ופשוט שמחנו שאנחנו כאן
בהאיטי ולא שם בישראל, בתור כל
הבלאגאן״.
הן יודעות שהמצב בארץ קשה והן
נמצאות בהאיטי, מפני ששם נוח. שם
הן לא צריכות לבשל, לא לנקות, לא
לכבס. הן פשוט צריכות לתת הוראה
למשרתת והיא עושה הכל בזריזות.
יום אחד ישבנו כרגיל אצל שרונה
על המירפסת. שרונה העיפה מבט
למטה אל הגינה וגילתה כי לא
הושקתה באותו יום. אז נזכרה, שדני
(המשרת הגבר) בחופש באותו היום.
היא החליטה שהיא תרד בעצמה
להשקות את הגינה. סתם בשביל הכיף.
שרונה ירדה למטה והתחילה לסחוב
את הצינור הארוך ולהשקות את
הדשא. שתי המשרתות, אניטה
ואנטואנט, שמעו רעשים בחצר ויצאו
לראות מה קרה. כשראו את גבירתן
עומדת ועוסקת במלאכה של משרתים,
פרצו שתיהן בצחוק פרוע וקשה היה
להפסיק אותן. זו היתה פעם ראשונה
שראו גברת של בית עושה עבודה של
משרת וזה שיעשע אותן מאוד. ובמשך
כל אותו היום, בכל פעם שראו את
שחנה או נזכרו בהשקייה, פרצו שוב
בצחוק היסטרי.
אץ ספק ששתי בחורות ישראליות,
שבאו מרקע סוציאליסטי, הן תופעה
מאוד לא שיגרתית בארץ כל־כן־ לא
סוציאליסטית כמו האיטי. ואין ספק
שלאנשים בארץ קשה מאוד להבץ איך
זה לחיות בארץ כזו, שמשרת זה עניין
רווח ומציל את התושבים שם מחרפת

רעב•

ענת סרגוספד

כרו כל הקצין
^ ירושלים נתגלה, בעת הדיון על
* 1תקציב הכנסת, כי מקבל המשכורת
הגבוהה ביותר בכנסת הוא.
קצין־הכנסת, המקבל 338,199 שקל
לחודש, שעה שמשכורתו של מזכיר־הכנסת
היא 191,543 שקל ומשכורתו
של חבר־כנסת — 221,000 שקל.

בטעם של תמ״י
לוד הודיעה חברת־תעופה מעוף,
^ 1כ י מעתה יוכל הנוסע במטוסיה
לבחור בין מנות־בשר שונות, הנושאות
את השמות הבאים: בשר־בקר בנוסח
מאראכש: כתף־בקר בנוסח רוסי
וחזה־עוף בנוסח סיני.

חתזנת־הזהב
^ באר ־ שבע ביקשה צעירה בת
^ ,23 אשר נישאה לפני חודשים
אחדים לרופא בן ,40 גט מבעלה הטרי
מכיוון שלטענתה, היא גילתה, כי הוא
אינו בן ,40 אלא בן :52 הוא איננו רווק,
כי אם גרוש ונוסף לכל הוא גם מרבה
להשתמש בתמרוקי־נשים וגם מרבה
לענוד תכשיטים.

חמזץ־מתזק
ן * נ ם־ ציונ ה הודיע כוורן מקומי,
^ אשר כוורותיו מפוזרות ברחבי
הארץ, כי דבוריו מפיקות בעין־גדי
דבש מפרי המנגו; בנגב — דבש
מפרחי עצי האשל והאקליפטוס;
הבצל;
— מפרחי בדרום מפרחי־בר

בהרי־ירושלים
ובנס״ציונה — מפרחי עץ הלימון.

הדור ה1לן־ ופוחת
^ י רו ש לי ם פירסמו ארכיאולוגים
• 4כי שלדים של בני־אדם שנתגלו
בהר־הכרמל והשייכים כנראה לאנשים
שחיו במקום לפני 50 אלף שנה,
מוכיחים כי הגובה הממוצע של גבר
באותם ימים היה 1.73 מטר ושל אשה
— 1.56 מטר ושלדים שנתגלו בעמק
בית־נטופה והמתייחסים לתקופה
שלפני 10 אלפים שנה בלבד, מוכיחים
כי הגובה הממוצע לגבר היה, באותם
ימים 1.58 ,מטר ולאשה — 1.50 מטר.

ברירת־מירה
^ ב ת ־ י ם חירף רב, אשר נוכח בטקס
*ברית־מילה שנערך ביום השבת,
את דורו של הרך הנמול, שחילל את
השבת בצלמו את הטקס, בקללה ״שלא
תיזכה להישאר בחיים!״ ,נאלץ להתנצל
בו במקום, מאחר שהנוכחים בטקס
הבטיחו־לו שאם לא יעשה כן הוא, הרב,
״לא יזכה לצאת מן האולם בחיים

נסיח זה לא הכר
ף* תל־אכים גילה מנהל ער״ן
^ (המוסד לעזרה ראשונה נפשית),
כי מיספר הנשים בארץ, המנסות
להתאבד, גדול פי שלושה ממיספר
הגברים המנסים להתאבד; אך בין
המצליחים להתאבד — מיספר הגברים
גדול פי שניים ממיספר הנשים.

ם ין דייג שכזה
מעריציס ישראלים

ריך להבין שבהאיטי החוק
הוא דבר יחסי מאוד. אין שם
חוקים סוציאליים והשירותים שנותנת
המדינה לאזרחים שואפים לאפס. כך

החי

|\ן ווייךךן 1ך אתי אלוף משתזפת על
\ ן 18111 913 1החוף בצפון האי. אתי
נוהגת לנסוע לפחות פעם בשבוע לים, בדרך־כלל

בימי ראשון, אז אינה עובדת. מזג־האוויר המיוחד
מאפשר לעשות זאת במשך כל השנה -חורף וקיץ.
אתי נוסעת עם שחנה, ושתיהן משחקות במטקות.

^ חי פהה צי עו שני מומחים של
מישרד-החקלאות לפתח ענף־
יצוא חדש, זה של דיג כרישונים. אלה
הם כרישים באורך 70 סנטימטר עד
מטר אחד, המצויים בעומק הים בין
חופיה הצפוניים של הארץ לקפריסין
ואשר בשרם מבוקש מאד למאכל
בצפון אירופה: מכבדיהם ניתן להפיק
חומר הנררש בתעשיות התרופות
והתמרוקים ולסנפיריהם קיימת דרישה
במזרח־הרחוק, שם הם נחשבים כמג־בירי
אונות מינית.

במדינה
החודש, כאשר ראה שאיש איננו
מתעניין בנושא, פנה למישרד לענייני
דתות בירושלים, ביקש את התערבותו
של הרב שמעון אורנשטיין, האחראי
על בתי־הכנסת בארץ. תשובתו של
הרב היתה מתחמקת למדי. הוא אמנם
שמע על הבעיה, אבל ״אינו בקי״
בעניין. הוא הציע לפנות למפקח
המחוזי בתל־אביב, הרב גוטמן. רב זה
בכלל לא ידע על העניין ובינתיים גם
לא עשה דבר בנושא.
המוצא היחיד שנשאר, אולי, לחוני
המעגל הוא, שאם לרבנים לא איכפת
יוכיח הוא, החילוני, שכן איכפת לו.
אולי יעשה כפי שעשה פעם האיש
שעל שמו נקרא, שחי בארץ לפני
אלפיים שנה וכאשר נתבקש בשנת
בצורת להתפלל על ירידת־גשמים,
נקט צעד קיצוני :״עג עוגה ועמד
בתוכה ...אמר: ריבונו של עולם!...
נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן
עד שתרחם על בניך!״
ועובדה. זה עזר :״התחילו גשמים
מנטפים!״

דרכי־אדם
חיים שכאלה
מניו־נ-רסי לתל־אביב
יבב מדריד וושינגטון
ביום קיץ אחד, לפני שמונה שנים,
ביקש הצ׳יליאני אורלנדו לטלייה —
מי שהיה שר־הביטחון (:ממשלתו
המרכסיסטית של סלבדור איינדה וגלה
אותה עת בוושינגטון — ממכרתו,
הד״ר רוברטה סלפר, חוקרת במכון־
מחקר מקומי, להתלוות אליו, למחרת,
לפגישה חשובה.
ר״ר סלפר התנצלה, הסבירה כי
עליה לטפל באותו יום בתינוקת שלה,

הצעירה היהודיה, שגדלה בעיירה
קטנה בניו־ג׳רסי ועשתה את
הדוקטורט שלה באוניברסיטת־היוקרה
הרווארד, נטתה מאז ומתמיד לנושאים
שלא לפי הטעם של האף־בי־איי. את
עבודת־הדוקטור שלה בשפות רומניות
(ספרדית ופורטוגזית) עשתה על רמון
דל־ואלה־אינקלן, סופר ספרדי של
ראשית המאה, שהחל את דרכו
כמונרכיסט וסיים אותה כאנרכיסט.
אחר־כך באו הביקורים של ר״ר
סלפר בקובה של פידל קאסטרו (אז
עבירה על החוק האמריקאי) ,השתתפות
בפעילות־המחאה נגד מילחמת
ויאט־נאם, העניין בעצמאותם של
האיים הקאריביים ופורטו־ריקו(שהיא,
למעשה, מושבה אמריקאית).
עץ או נרות. כיאה לדוקטור
לשפות וסיפרות ספרדית השתלמה
במדריד. שם הכירה את בעלה
(״אינטלקטואל אירופי״) ונישאה לו
בגיברלטר דווקא. וזה מכיוון שבספרד
אין נישואים אזרחיים. מודה ר״ר סלפה
״לא רציתי להינשא בכנסיה קאתו־לית!״

לא מנע ממנה לפרוש מנישואים
אלה כעבור שנים אחדות. היא רצתה
בקאריירה משלה וגם בנתה כזאת:
סגנית־הדיקן באוניברסיטת פיטסבורג;
מנהלת חוג הלימודים הפמיניסטיים
באוניברסיטת סן־דייגו, חוקרת במכון
בוושינגטון.
באותה עת גם נכנס גבר חדש לחייה
של ר״ר סלפה זה היה רופא דומי־ניקאני,
אבי בתה, אן־סימון (על שם
סימון דה־בובואר, הוגת־הדיעות
הצרפתית־פמיניסטית וסימון סניורה,
כוכת־הקולנוע הנערצת על-ידי ר״ר
סלפר, גם יחד).
היתה זאת אן־סימון, בסופו של דבר,
שנתנה לאמה את הכיוון החדש בחייה:
כשהגיע לגיל 5החליטה ר״ר סלפר
לתת לבתה את זכות הבחירה. כראוי
לבת לאם יהודיה ואב נוצרי רכשה

וק הסכין השב ביותו
מצריונחתקן והויעצתי
״ שיק-פיבוט״,
ה ס כינ סו ב ב
המח לי ק ב של מו ת
על עור פניך ו מגל ח
או תן מכל זוית,
מציע לך עוד יתרון
ח שוב ובלעדי :

מתקן ניקוי עצמי.
ל חי צהקלה על
הכפ תור הלבן
מסלקתאת כל
שיירי הזי פי ם
והקצףמ בין
הל ה בי ם.

רק ל ה בי ם נ קיי ם מ עני קי ם לך
גילוח מו שלם לאורך זמן...
אז בוא, עבור ל״ שי ק-פי בו ט״.

שיקפיבוט-הסכינסובב
עם מתקן הניקוי העצמי.
י בו א: י .רוזנ הויז. בע־־מ. טל 621775־ 0 3
הפצה ברק מ פיצי בע־־מ טל 9 22 2855־ 0 3
שיק דיר סלפר בפעולה*
הבת נתנה את הכיוון לאם
בת 15 החודשים, וכי לכן לא תוכל
לבוא עם לטלייה.
היתה זאת שיחתם האחרונה של
השניים. כאשר יצא לטלייה, למחרת,
לפגישה, התפוצצה מכוניתו בלב
וושינגטון על־ידי הפעלה־מרחוק של
מיטען חומר־נפץ, שקטל את לטלייה
ואת מזכירתו. היה זה מעשה־ידיהם של
שליחי הגנרל אוגוסטו פינושה, רודן
צ׳ילה.
מונרכיסט־אנרכיסט. זה רק
אחד האירועים המסעירים בחייה של
המרצה הצעירה (אז ,)34 דקת־הגיזרה
ואדומת־השיער, ששמה הלך לפניה
בארצות־הברית גם בתנועה הפמיניסטית
וגם בתנועות־המחאה נגד מיש־באמריקה־ דיקטטוריים טרים
הדרומית
והמשמשת זה שנה כמרצה
בחוגים להיסטוריה וסיפרות ספרדית
באוניברסיטות ירושלים ותל־אביב.
אין פלא שכאשר האף־בי־איי
(לישכת החקירות הפדראלית, למעשה
הבולשת האמריקאית) נאלץ לחשוף
את תיקיו — לפי החוק של חופש
המידע — הודיע כי בארכיב שלו
מצויים 376 דפים על פעילויותיה של
ר״ר סלפר.
העולם הז ה 2430

למענה את התנ׳׳ך ואת הברית־החדשה
(שניהם במהדורה מיוחדת לילדים).
אחרי עיון מעמיק הודיעה אן־סימון:
אני רוצה להיות יהודיה.
ר״ר סלפר לא הסתפקה במיבחן
אחד. לקראת סוף השנה שוב העמידה
את בתה לפני ברירה: עץ־אשוח
(לחג־המולד) או נרות־חנוכה. אן־סימון
העדיפה את הנרות.
נרות לאמא. עם הנחיות כאלה
מבתה־יחידתה לא נשארו לד׳ר סלפר
הרבה אפשרויות. היא המשיכה לעבוד
בוושינגטון עוד שנתיים ואז, בקיץ
,1982 עלתה לארץ, כדי לחיות,
כדבריה ,״חיים יהודיים אותנטיים״,
אותם היא מגדירה כך: ציונות שפוייה,
ללא דת.
עד מהרה היא השתלבה באוניברסיטות
תל־אביב וירושלים ואפילו
הצליחה לגרום נחת לאמה, מורת־תיכון
בגימלאות, החיה בפלורידה. אמרה
אמא־סלפר, כאשר הודיעה לה בתה על
עלייתה לישראל: זה הדבר הראשון
שאת עושה ב־ 20 השנים האחרונות,
שאותו אני יכולה להבין.
* עם שגרירת ארצותיהברית
בארם, גיין קירקפטריק(מ שמאל).

מאחה הי

תקהה

גם דקורטיבי עם מנורה -״הוואנה פאנס״ -גורדון 45ת״א, טל 426011 .
דמיול מחיצות גבס
מבצע לבתים פרטיים
$ 22 בל ב ד למ״ר
טלפון 24( 052-84218 :שעות)

הנסיכה קאהרין:
בחיפוש אחו
בגדי הריון

עוד לא שככו הדי החתונה
המלכותית ששימחה את לב תושבי
נסיכות מונאקו, והנה מסתבר שהכלה
הטריה מחפשת כבר בגרי הריון. אכן,
הנסיכה קארולין, שנישאה לאיש־העסקים
האיטלקי סטסאנו קא־זירגי,
מצפה לתינוק וההימורים עתה
בעיצומם: בן או בת? הנסיכה ובעלה
כבר הבטיחו את עצמם ובחרו שמות
לשתי האפשרויות. אם יהיה זה בן,
יקראו לו אנדריאה, אם תהיה זאת בת,
יקראו לה כמובן גרייס. העיתונות
האמריקאית שעקבה בעירנות רבה
אחרי ביקור מישפחת גרימאלרי,
בדמות הנסיך רנייד! ובתו קארולין,
בארצות־הברית, אף סברה, במשך זמן
קצר, שיתכן כי הנסיכה תחליט ללדת! ,
כמו שדורשת המסורת, בתוך הארמון ;
המישפחתי, כפי שהיא עצמה נולדה! .
אולם קארולין כבר הבהירה כמה
פעמים שהיא מעדיפה את בית־החולים
של העיר מונטה קארלו, כנאה לאשה
צעירה ומודרנית. לעומת זאת, היא לא !
תוותר על שירותיו של הגינקולוג ׳
אשר הביא אותה לעולם, ולכן כבר
עתה הובטחו שירותיו של הרופא
הפריסאי אמיל הרווה, אשר יהיה
לידה ביום המאושר. כל מה שנותר
עתה, הוא לרכוש מלתחה לתקופת 1
ההריון, ועם זה קארולין תסתדר.

פולנסקי(למעלה) עם שרון טייט וסטיב מקווין ומשמאל
עם נאטטטיה קינטקי

קאט׳ ואנט:
אהבתו החדשה
שר הנסיו אנדדיו
הבן השני של המלכה א ליז ב ת
ממשיך להעסיק את טורי הרכילות.
אחרי שנעתר לדרישות הטקס והסכים
להיפרד, לפחות רישמית, מידידתו
הקרובה מאוד, כוכבת הפורנו קו

עם מיה פארו כוכבת ״תינוקה של רוזמרי״ .בגללו התגרש
ממנה פראנק טינאטרה

סמארק, מצא לעצמו הנסיך אנדריו
עניין חדש בחיים. שמו של העניין הזה
הוא קאטי ראבט, דוגמנית צעירה
בת ,23 בלונדית חטובה שבביתה הוא
בילה סוף־שבוע שהפך מייד לכותרת
בכל העיתונות הבריטית כבמטה קסם,
היא זכתה בחוזה דוגמנות אצל רשת
בתי הכל־בו של מארכס וספנסר,
זאת אחרי שהתנסתה כבר קודם לכן
בהופעה מול מצלמות הטלוויזיה,
במיסגרת כמה סדרות, ואף הופיעה
בסרט בשם ״החיים האמיתיים״ שיוצג
בפסטיבל הסרטים בקאן. ואם לא די
בכך שהיא תהיה כל הזמן חשופה
לעיני הציבור, בסירטוני הפירסומת
שמתכוננת רשת הכל־בו לשדר
בטלוויזיה, הנה מסתבר שהיא מופיעה
גם בפוטו־רומן שמפרסם היומון
השערורייתי סאן.

רומן פולנסקי כילד בקראקוב ובתמונה משמאל -עם
ידידות בקרנבל כריו
העולם הז ה 2430

נווא״ב נדבוש ערה תאנת מזהב
הבער הוביע׳ שר נויסטינח אונאסיס

הילד הנורא רוגן פורזסק׳ :הרוגן של רוגן שמלו רוגנים סוערים
חובבי הרכילות בארצות־הברית מלקקים לאחרונה את השפתיים.
האוטוביוגרפיה של רומן פולנסקי יצאה לאור, תחת השם רומן מאת
פולנסקי, ויש בה כל מה שציפו שייכתב. בעצם לא הכל, כי נרמה שספר
אחד לא יוכל להכיל את כל האירועים וההרפתקות הפרטיות של הילה
הנורא ביותר שיש היום בקולנוע. הספר מתחיל מנעוריו. הוא מתובל
במעשיות על קאתרין דנב, וכיצד שוכנעה על ידו להצטלם בסידרת
צילומי עירום עבור פלייבוי(באותה הזדמנות נישאה לצלם שבא להנציח
אותה, דייויד ביילי) ,על יחסיו עם מיה פארו כשעשה את תינוקה
של רוזמארי(אז היתה נשואה עדיין לפרנק סינאטרה) ,על נטייתו
לנערות צעירות ובתוליות, נטיה שבגללה לא מצא אף פעם תפקיד
מתאים לידידתו, רומי שניידר, באף אחד מסרטיו.

רודולף נוראייב, כיום המנהל האמנותי של בלט האופרה בפאריס,
טס במיוחד לניו־יורק, כדי להופיע שם באורח חד־פעמי. זאת, בתפקיד
הראשי, בבאלט של הכוריאוגראפית הוותיקה מארתה גרהם, בשם
חלומה של פדרה, מחול בעל מוטיבים הומוסכסואליים רבים. נוראייב
בן ה־ ,45 עשה רושם עז בהצגת הגאלה המיוחדת, שכל הכנסותיה היו
קודש לקידום להקתה של גרהם, כשהוא מקושט בתילבושת שהסתכמה
בעלה תאנה אחד מזהב. בין המברכים בסעודה החגיגית שלאחר ההופעה,
היו מארתה גרהם עצמה, שהיא כבר בת ,89 יוקו אונו, ורדי אלן, מיה
פארו, סוזאן סונטאג, ואחותה של ז׳אקלין אונאסים, לי
ראדזיוויל אחרי מבול התוארים שנחתו על מייקל ג׳קסון
בטקס חלוקת הגראמי (האוסקר של עולם התקליטים האמריקאי),
התכבד הזמר הכושי הצעיר במנה נוספת, כאשר נבחר ל״בדרן השנה״
על־ידי מישאל דעת־קהל שאורגן על־ידי חברת גאלופ המפורסמת.
סירטון הווידאו שלו, מותחן, נבחר לטוב ביותר של השנה(מה הפלא, הוא
עלה יותר ממיליון דולר ונמשך 14 דקות) .בין הזוכים האחרים: ברברה
סטרייסנד וברברה מאנדרל הן בדרניות השגה, ברט ריינולדם
חילק את תוארו השמיני, כשחקן הפופולארי ביותר בקולנוע, עם קלינט
איסטווד, שזכה בתואר בפעם שניה. מריל סטרים היא שחקנית
הקולנוע של השנה, טוב סלק (גיבור סידרת מאגנום שאינה משודרת
בישראל) הוא כוכב הטלוויזיה הגברי של השנה ולינדה אוואנם,
כוכבת דיינאסטי (עוד סידרה שאינה משודרת אצלנו למרות
שבאמריקה היא היכתה את ד אל א ס שוק על ירך) היא שחקנית
הטלוויזיה של השנה. ועוד: קני רוג׳רם נבחר לזמר הקאנטרי וברוק
שילדם לשחקנית הצעירה של השנה חילופי־גברי בצלילים
צורמים בבית האופרה הלאומית של וינה — תחת לורין מאזל, מנהלה
עד עתה, יבוא קלאום הלמוט דרס, שמונה לתפקיד זה לשנת .87— 86
מאזל הודיע על פרישתו מווינה בעקבות ביטויים בלתי־מחמיאים
שהשמיעו חברי ממשלה ביחס לצורה שבה הוא ממלא את תפקידו.
שר־החינוך האוסטרי הלמוט זילק הביע את תיקוותו כי למרות זאת
ייאות מאזל מעת לעת לנצח על האופרה, בניהולו החדש של דרס, שהוא
היום מנהל בית האופרה בציריך טונים גבוהים גם ביוון: המלחין
הידוע מאנוס (.רק בימי חול״) האדג׳ידאקים נשפט באתונה
לחמישה חודשי־מאסר על שכינה מבקרי מוסיקה בשם. חזירים״ .דובר
בית־המישפט באתונה ציין גם, שעירעורו של האדג׳ידאקיס, שהוגש לפני
שנתיים נדחה משום שהמוסיקאי לא הצליח להגיע לשמיעת עירעורו
בבית־המישפט. הסיבה לתביעה: האדג׳ידאקיס עלב בשלושה מבקרי־מוסיקה
בתוכנית רדיו, שבה גם האשים את העיתונות כ״דיקטאטורית״
לוצ׳יאני סאווארוטי יהיה המוסיקאי הקלאסי הראשון שייתן
קונצרט באולם מדיסון סקווייר גארדן הידוע בניו־יורק, המכיל 19,968
מקומות ומיועד למופעי רוק ומופעים ענקיים אחרים. הוא ילווה
בתיזמורת וייעזר באמצעי־הגברה אלקטרוניים. בתוכנית יהיו אריות
ושירים איטלקיים מועדון החוקרים היוקרתי, שבסיסו
בארצות־הברית והנסיך פילים האנגלי משמש בו כחבר־כבוד מאז ,1978
הודיע, שיוותר על החבר היקר אך לא יוותר על התענוגות הגאסטרונומיים
של חבריו, שלפעמים אינם לטעמו של הנסיך. כאשר בסעודה השנתית של
הקלוב התברר לנסיך כי הוגשו מתאבנים מבשר אריות ומטעמי היפופוטם,
הודיע על פרישתו.

קגיזדאן ופאצ״נו: גיפג ש הגיזום עם הג עו ב
קשה להעלות על הדעת שחקן המזוהה יותר עם ניו־יורק ותרבות החוף המזרחי
של ארצות־הברית, מאל פאצ׳ינו, מי שגילם בעבר בהצלחה גדולה כל־כך את
יורש הסנדקות, ותפקידים רבים אחרים, גר בניו־יורק, ונוהג אפילו להשתתף שם
בהצגות תמורת מחיר סימלי, רק מתוך אהבתו לתיאטרון. לעומתו, קתלין
קווינלאן היא בת טיפוסית של השמש הקליפורנית, יציר הכפיים של הוליווד,
ובזאת יכלו להיווכח גם אלה שהכירו אותה, כאשר עשתה לפני שנה בישראל את
החורף האחרון. פאצ׳ינו הנמוך, שהעדיף בעבר גברות הגדולות עליו לפחות
במיספר אחד — כמו מארתה קלר או ג׳יל קלייבורג — מצא הפעם אחת לפי
מידתו. השניים נפגשו בבית ידידים משותפים, השחקן סטיבן באואוי, שמופיע
לצד פאצ׳ינו בסירטו החדש בעל הצלקת ורעייתו מלאני גריפית (שגם היא
היתה פעם בישראל כדי לשחקן בהגן) .אל פאצ׳ינו הוא חבר של הבעל, קאתלין
קווינלאן היא חברתה של האשה, והמיפגש ביניהם, שהחל כתרגיל שידוכין, נושא
פירות. מזה כמה חודשים, הם זוג קבוע.
העולם הז ה 2430

״ם 3דקות של הפלייה!״ כו מגדיר זאהי ארמלי,הכוכב
התורן של הכדורגל הישראלי, את הופעתו במיגרש

ה״בוגד״
ש ה צלי ח
¥אהי ארמלי, הלהיט התורן של
( הכדורגל הישראלי, עונה נמדוייק
על צורכי עיתונות־הספורט הפורחת
בארץ. אמצעי־התיקשורת עטו עליו
בחורשים האחרונים וזאהי בן ה־26
נחשב בן־טיפוחיהם.
ארמלי הוא לא רק כדורגלן
כישרוני ומבריק, אלא גם סיפור אנושי
חריג. הוא ערבי נוצרי, בן העיירה
הצפונית שפרעם, שקבוצתו, מכבי
שפרעם, מהליגה השלישית, שבה גדל
והתפתח, סירבה, בכל תוקף, לשחרר
אותו לקבוצה מהליגה הבכירה.
בקריאות ״בוגד׳״ גייסו בני שפרעם
נגדו את כל בני העיירה, כולל הוריו
מולידיו, אחיו ודודיו, שכניו וחבריו.
כולם התנגדו לעזיבתו, לקאריירה
המבטיחה שציפתה לו. הם אפילו ניסו
לחבל בחתונה עם עאליה.
אף אחד בשפרעם לא חשב על זאהי.
כולם חשבו על יוקרת המקום .״אם
זאהי לא ישחק בשפרעם, הוא לא
ישחק כשום מקום אחר!״ הכריזו.
לבסוף נשבר זאהי. גם הגוף החסון,
המתנשא לגובה של 1.85 מטר, לא
עמד בלחץ הכבד שהופעל עליו.
במשך חודשים ארוכים הוא לא היה
מסוגל לישון בלילה. הכאב והדאגה
אכלו אותו. לא היה לו כוח להתמודד
נגד כל העולם סביבו. בסן־־הכל רצה
להיות כדורגלן מהשורה. החלום שלו,
להיות כוכב בקנה־מידה רציני, כמעט
התנפץ לו מול העיניים, בגיל שנחשב
בעיניו ״לאמצע הדרך בקאריירה של

1 \ 1־ \ 1ך 1ך 1 1ך 1י י| אביו של זאהי(למעלה, במעיל הלבן,
! ליד בגו) ,גכנע ללחצים שהפעילו

אנשי שפרעם, כדי לא לשחרר את כוכבם זאהי לקבוצה בליגה הלאומית.

״אשתי היתה בעד״!

מפסיקה לפגקו. היא היתה היחידה שדחפה אותו לעזוב את שפועם.

״לא מספיק
להצטיין!׳,

הייתי בן 22־ ,21 הייתי
; 1> /תובע אותם. לא הייתי מפחד
מהם. אך לא רציתי להיכנס להסגר של
שנתיים. זה היה מחסל לי את
הקאריירה שבקושי התחלתי. העדפתי
שיעשו מה שהם רוצים. הם רצו
להרוויח עלי, נתתי להם, למרות שלא
הגיע להם, כי שיחקתי אצלם תמורת
גרושים. זה הרגיז אותי שלא היו
הוגנים כלפי ולא נתנו לי את הכבוד
שהגיע לי. הם לא קיימו הבטחות.״

למזלו של ארמלי, לא הפסיקו
לדוש בסיפורו, לבחוש ולציין כל
התפתחות סביבו. גם זאהי בעצמו מודה
שהעיתונות עשתה בשבילו את רוב
העבודה. זאהי נשאר בכותרות גם
כשהמשיך לשחק בקבוצת התחתית

של מכבי שפרעם, וזאת בין השאר,
בזכותו של יוסלה מירמוביץ, המאמן
הלאומי ,״שהאמין ביכולת שלי לתת
הרבה.״
מיבצעיו של זאהי בנבחרת
האולימפית לא ביישו את שמו והזכירו
לכל חובב־כדורגל, שזאהי ארמלי בן
שפרעם קיים על המפה הספורטיבית.
בשביל שחקן, שהיה עד אז כמעט
אלמוני, זה היה משהו. מסביר ארמלי
ועיניו הירקרקות מנצנצות :״לא
מספיק להצטיין, חשוב שיכירו אותך.״
כדורגל טוב הוא משחק כבר הרבה
שנים, אבל זה לא מספיק, כנראה.
עכשיו הוא רגוע. קבוצתו החדשה,
מכבי חיפה, המריאה, מאז הצטרף
לשורותיה, למקום השני בטבלת
הליגה הלאומית, כשפניה אל
האליפות. זה נחשב מכובד. במושגי
הספורט זה נחשב מהפך מושלם.
אך הגולים שהבקיע וסיפור הפרידה ממכבי ומורט־העצבים העצוב שפרעם, לא היו הקטעים הפיקאנטיים

11X1 | 1ך ך| 1יי אומר זאהי ומעשן בניחותה מהנרגילה שבביתו
! בשפרעם-.אז משתמשים בזה בדי לקלל אותי׳.

י י \ 11
זאהי לא מוכן לעזוב את שפרעם תמורת כל סכום שיציעו לו.

היחידים שהתוספו לכדורגל מדמותו
של זאהי ארמלי. כולם חיפשו כותרות
נוספות, עם אקשן, ומצאו אותן אצל
יריבו, ריפעאת (״גיימי״) טורק,
הכדורגלן הערבי של הפועל
תל״אביב .״מי הוא הכדורגלן הערבי
הטוב בארץ?״ שאלו את זאהי, שהתחיל
להבין שכותרות יכולות להיות גם
אכזריות וקשות.
היריבות הפוטנציאלית בין השניים
נופחה, לדבריו של זאהי :״אני לא יורע
מי אשם ביריבות שלנו בעבר.
לכלי־התיקשורת היה חלק לא קטן
בזה. הם ניסו לסכסך בינינו. שנינו
טובים. לכל אחד יש הכישורים

המיוחדים שלו. שנינו מייצגים את
המיגזר הערבי בצורה יפה.״
,אני ל א

כאסחן!״
¥אהי למד את השיטה כיצד להת־
(נהג עם שאלות פרובוקטיביות
והיום הוא אומר :״אין ספק שטורק

הוכיח מזמן את יכולתו במיגרש. אני
מאוד מעריך ומכבר אותו, יכולתו של
טורק זה לא נושא לוויכוח. טורק עשה
בשבילי עבורה. הוא הכין און, השטח
והביא לי את הדרך הנכונה להיכנס
לעולם הפתוח של הליגה הלאומית.

אני רואה בו, ובעצמי, נציגים יפים של
הספורט הערבי בארץ.״
זאהי נמלט ממכבי שפרעם. אך כל
90 הדקות שהוא עובר מדי שבת בין
שחקני הליגה הבכירה — לא תמיד
קלות או נעימות. גם זאהי עובר את
סידרת ההשפלות והקללות שהיו
מנת־חלקו של טורק בתחילת
הקאריירה שלו. אלה השפלות שהן
לחם־חוקו של כדורגלן מצטיין, ההופך
לאוייב מס׳ 1של שחקני הקבוצה
היריבה. ציבור הכדורגלנים אינו ידוע
בנימוסיו, ובטח לא על המיגרש, בשעת
מאבק.
את הקללה ״יא חתיכת ערבי
מסריח, תחזור לכפר־קאסם!״ הוא נאלץ
לבלוע ועל כך הוא מעיר, בקולו
השקט והבוטח :״לכל שחקן יש
כינויים על המיגרש. אני למשל, ערבי,
אז בטח שישתמשו בזה כדי לקלל
אותי. גם לעודד מכנס יש כינויים
המיוחדים רק לו. לדעתי שחקן רגוע,
שאוהב לשחק כדורגל, אינו מקשיב
לקללות. לי זה נכנס מאוזן אחת ויוצא
מהשניה. אם שחקן ילך לריב עם
הקהל, או עם השחקנים, הוא יצא
מתמונת המישחק. זה עניין של 90
דקות, אחר־כך זה נגמר.״
זאהי נחשב שחקן רגוע על
המיגרש. למרות שתפקידו כחלוץ
מאלץ אותו להתקיף ולא תמיד אפשר
לעשות זאת בעדינות. מקטרגיו
אומרים שמישחקו המתון עצור
ומלאכותי, מפני שהוא פוחד שיריביו
יתמקדו בו בקללות.
זאהי מחייך לשמע הטענה ואומר:
״אני לא כאסחן ואני רגוע. זה הטבע
שלי, גם בשפרעם לא הייתי כאסחן.״
כשמכירים את זאהי ותופסים עד כמה
הוא אוהב את מישחק הכדורגל, מבינים
שהוא מוכן לבלוע ולאכול הכל, רק
שיתנו לו לשחק.
מה הוא אוהב בכדורגל? ״את רעש
הקהל, את הרגשת הניצחון. אני מרגיש
שאני שייך למישפחה אחת גדולה,
מישפחת הכדורגל. אני מוכן להיות
שם כל הזמן.״

€ 3אוהגיס אומיד
^ ישתו הטריה, עאליה בת ה־,21
התרגלה לכך שבעלה נעדר שעות
רבות מהבית. למרות שמאז שהוא שייך
לקומץ הנבחרים של הסגל הלאומי,
הוא מרוויח יפה מהכדורגל, לא מוכן
ארמלי לעזוב את מישרתו הישנה
בסוכנות לחלקי־חילוף שבחיפה,
מישרה שהוא החזיק בה שנים רבות,
לפני שמישהו ידע מיהו.
הבוס שלו בסוכנות, עודד, מעיד
עליו שזאהי הוא בר־סמכא הכי גדול
בארץ לחלקי־חילוף של סובארו.

71 ! 111ל ל 1ע 1ך| 11י י למרות שמישחקו של זאהי ארמלי על
1 111\ 1 1( 1המיגרש נחשב מתון ואינו כאסח, זוכה
החלוץ צוללות והשפלות. על הקריאות בנוסח. ערבי מלוכלד, תחזור
עודד לא חושש שזאהי יעזוב את
המישרה לטובת הכדורגל :״כמו שזאהי
לא מסוגל לעזוב את שפרעם לטובת

.הרב שרי בשנועם!״
אחרי ריב
אייר וקשה, עזב זאהי את קבוצת נעוריו לטובת

קבוצה בכירה בתל־אביב, כך הוא לא
מסוגל לעזוב את המישרה בסוכנות. כי
זאהי, מטבעו, אוהב לעבוד ואוהב

קבוצה בכירה יותר. הוא הותיר בגלל צעד זה חרבה
שונאים בשפרעם, אן גם הרבה אוהדים הצוהלים
לשמיים, כשהוא מצליח להבקיע שער ב״מנבי חיפה/

לנפר־קאסם״ אומר זאהי. :מי שאוהב לשחק כדורגל, לא שומע את
הקללות. לי זה נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה.־ בתצלום: זאהי
(בחולצת״הפסים) מול שחקני.מכבי תל-אביב׳ במישחק שמינית הגמר.
להיות עסוק. זאהי רגיל לאמא שלו,
לשכנים, למינהגים בשפרעם.״
עודד היה הראשון שניסה לשדך את
ארמלי למכבי חיפה, עוד בשנת . 1978
אז ענו לו בחיפה :״לא, אנחנו לא
זקוקים לחלוץ. אנחנו צריכים בלם
אחורי ״.מכבי היתה זקוקה לפירסומים
בעיתונים, כדי להבין שאחד כמו
ארמלי חיוני בשורותיה. רק כעבור
שלוש שנים החל המירוץ המשוגע של
מכבי אחר ארמלי.
מכבי קיבלה לא רק את ארמלי,
היא זכתה מן ההפקר גם במאות אוהדים
חדשים שהתוספו ליציעיה. אוהדים
שהביא ארמלי משפרעם .״בשפרעם,״
אומר זאהי ,״יש כאלה שאוהבים אותי
ויש כאלה ששונאים אותי ומקנאים בי.
אבל נשאר לי משהו משפרעם. האהבה
של האוהדים. למרות שעזבתי אותם,
הם אוהבים אותי. מה זאת אומרת? הם
יכולים לשבת במישחק בשפרעם
ולהקשיב לשירים ושערים ברדיו
ואפילו ששפרעם מובילה, הם לא
שמחים כמו כשאני מבקיע גול במכבי
חיפה.״
זאהי מעריך שכ־ 1200 אוהדים
מגיעים לכל מישחק בחיפה, וכמה
מאות מלווים אותו לכל מקום אחר
בארץ שם נערך מישחק בנוכחותו.
בעיקר מלהיב את אוהדיו הווידוי
שלו ״הרגליים שלי בחיפה, והלב
בשפרעם.״
מאז שנישא לעאליה, יש לו גם
תפנוקים. האשה הצעירה, שאינה
עובדת מחוץ לבית, מותירה את כל
שעותיה הפנויות לבעלה .״היא עושה

לי את החיים קלים יותר,״ מודה זאהי
ומביט באישתו המתעגלת לקראת
(המשך בעמוד )62

.לא אסרה!׳׳ 3:

את דעתה באמצעי״התיקשורת.

מוכראמריקה :׳שואל מייצאת מוות
ך י*שה להניח שהקורא הישראלי הממוצע, אפילו זה
\ /המתעניין במיוחד בנושאי־חוץ, שמע אי־פעם על עיתון בשם
נואבו דיאריו(יומן חדש) ,היוצא במנגואה, בירת ניקראגואה,
ומייצג בנאמנות את הקו הפוליטי של התנועה הסאנדיניסטית
השלטת. גם משקיפים הבקיאים בנעשה במרכז־אמריקה, נוטים
לפטור מידע ממקור כזה במשיכת־כתף .״ביטאון אנטי־ישראלי,״
יאמרו, ובכן־ יראו עצמם משוחררים לחלוטין מהתמודדות קשה
עם המון מידע חד־משמעי, המהווה גם כתב־אשמה חמור ביותר
נגד השתתפותה של ממשלת ישראל בחימוש החונטות הפא־שיסטיות
במרכז־אמריקה. המידע כולל גם פרטים על חלקם
הפעיל של אנשי המוסד וטכנאים ישראליים אחרים, כולל אנשי

אקשיון, הגיעו עתה לכיסוי־שטח טוטאלי, ניצלו את הנסיון
במילחמה נגד הפלסטינים, וסייעו באורח ישיר לכיתות־המוות
לקבל שמות של מועמדים לרצח. סיוע דומה הגישה ישראל גם
לרוצחים הימניים באל־סאלבדור שאותם מגנה, באורח רישמי,
אפילו ממשלת ארצות־הברית.
ישראל סיפקה לגוואטמלה גם נגמשי״ם, טנקים קלים,
מיטבחי־שדה וכתריסר מטוסי ערבה 300 .מומחים מישראל
פועלים כיום במדינה זאת, כולל יועצים למודיעין צבאי, הפועלים
ליד צבא גוואטמלה, ומסייעים בפועל ללוחמה בלוחמי־החופש
המקומיים ובשיבטי האינדיאנים שנועדו להשמדה פיסית, ממש.
כל זאת, לפי נואבו דיאריו. עיתון זה מדווח, שהמיפעל

הראשון, ובנתה גם את מתקני הראדאר בשדה־התעופה המקומי,
לה־אורורה.
שם צברי למוות .״יועצים״ ישראליים מסייעים למרצחים
מגוואטמלה להקים באיזורים הגובלים באינדיאנים מעין ישובים
1 וווי חוו

אריק שרון

בארי הארט

להאיץ פעילות ישראלית

להגביל יצוא נשק אמריקאי

התעשייה הצבאית והאווירית ושליחי חברת האלקטרוניקה
תדיראן, בפעילות כיתות״המוות הידועות לשימצה, שבעזרתן
משמידות הממשלות הימניות אוייבים פוליטיים, סטודנטים,
פועלים, מרצים באוניברסיטה, עיתונאים ליבראליים ושמאליים,
ואף שיבטי אינדיאנים שנבחרו לפיתרון סופי במשמעותו הנאצית.
המידע העשיר והמנותח היטב, שהופיע לפני שבועות אחדים
בעיתון הניקראגווי, אושר פעמים רבות על־ידי מקורות
אמריקאיים, ובעיקר בכתבות מפורטות בירחון קוברט אקשיון,
הידוע במהימנותו.
שירותים מזוהמים. הנושא כולו, במונחים כלליים, ידוע
למיליוני בני־ארם בכל רחבי־העולם. גם הציבור הישראלי מודע
למעורבות ישראלית עם מישטרים מדכאים באסיה ובאמריקה.
ומגלה אדישות כמעט מוחלטת לעובדה שמאות מיליוני בני־אדם
בצ׳ילה, באורוגוואי, בניקראגואה, בגוואטמלה, באל־סאלבדור,
בפיליפינים, באינדונסיה ובכל הארצות הגובלות במדינות אלה,
מזהים את ישראל עם מישטרי־האימים הנהוגים שם. ישראל היא
שם נרדף לגנראלים, לקציני המישטרה החשאית, לכלי הנשק
וכלי־העינויים המופעלים על־ידי אנשים אלה נגד בני עמם.
השיקול הכלכלי — הרווח במטבע זר מייצוא נשק, יועצים
וטכנולוגיה למדינות שהוזכרו; והשיקול המדיני — מתן
שירותים ״מזוהמים״ לארצות־הברית, וסיוע למימשל לעקוף את
הקונגרס האמריקאי — מהווים את המניע. הריסת שם ישראל
לדורות וחיסול כל סיכוי לפעילות ישראלית כלשהי בארצות אלה
לאחר שיחרורן הבלתי״נמנע, מהווים את המחיר.
לפני שנה החליטו שרי־הביטחון של הונדוראס, גוואטמלה
ואל־סאלבדור להגיע במשותף לאחידות הנשק ומערכות
התיקשורת שלהן. הבסיס היה הנשק הישראלי. נואבו דיאריו
מדווח שגוואטמלה, המנהלת מילחמת השמד נגד האינדיאנים
משבט המאיה, ונגד אינטלקטואלים סוטים, קיבלה, מאז 15,1977
אלף רובי גליל.
התעשייה הצבאית מקימה במדינה זאת מיפעל לייצור נשק,
בפיקוח ובניהול ישראלי. המיפעל יחפור למרכז שיווק של נשק
ישראלי למדינות האיזור, ולמחתרות הימניות החותרות תחת
הסאנדיניסטים בניקראגואה. הסדר מתוחכם זה יחסוך הוצאות
תחבורה, ויגביר את התלות של המישטרים האלה בישראל. כל
הפעולה הזאת ממומנת, למעשה, על־ידי האמריקאים, הרואים
בפעילות הישראלית דרך אידיאלית לעקוף את ועדות הקונגרס,
המאויישות בליברלים רבים, בנוסח גארי הארט, המנסים להגביל
יצוא נשק אמריקאי למדינות, שהרקורד שלהן בכל הקשור
לזכויות״האדם מעורר דאגה מיוחדת — כלומר, כל המישטרים
הימניים במרכז־אמריקה.
ב־ 1981 חנך שגריר ישראל בגוואטמלה, משה דיין, איש חרות
לשעבר מארגנטינה, מרכז קשר ומחשבים מתוחכם, הראשון
מסוגו באמריקה המרכזית. בעזרת המחשבים הישראליים, אליהם
הוצמדו מומחים מישראל, הצליחה ממשלת גוואטמלה, כבר בשלב
הראשון, להעלות על המחשב המרכזי 80 אחוז מתושבי המדינה,
ולעקוב אחרי פעולות שונות שלהם, כולל צריכת חשמל בלילות
על־ידי מפעילי בתי־דפוס חשאיים.
מומחים מישראל נגד טירור, לפי נואבו דיאריו וקוברט

לתיקשורת ולאלקטרוניקה, המשמש באורח ישיר לפעולות דיכוי
פנימי, ללא כל קשר לביטחון המדינה, הוקם על־ידי חברת
תדיראן. החברה השקיעה בגוואטמלה כ־ 12 מיליון דולר, בשלב

־ ברי טני ה:

הברווזון המכוער
בשבוע שעבר ניסה חבר הפרלמנט השמרני דייוויד
אמאס להגן על כבודה של ראש־הממשלה שלו, מארגרט
תאצ׳ר. מסתבר שבמחזה שיועלה בקיץ הקרוב בעיר
הולדתו של ויליאם שיקספיר, סטרטפורד, תופיע
שחקנית שתגלם את דמותה של תאצ׳ר, ואף תבצע הצגת

הפוסטר של תאצ׳ר
רעם אחיד של צחוק היסטרי
סטריפטיז עסיסית. המפיקים פירסמו פוסטר, בדמותה
החצי־עירומה של תאצ׳ר, כברווזה לא הכי יפה בעולם.
אמאס, שהעלה את הנושא בפרלמנט, הביא עימו את
הפוסטר כהוכחה למוסר הירוד של המפיקים, העניק
לנושא כולו פירסומת אדירה, וזכה בפרלמנט לקבלת־פנים,
שהוגדרה בעיתוני לונדון כ״רעם אחיד של צחוק
היסטרי מכל פינות הבית״.
תאצ׳ר לא הגיבה, אבל פרשנים דיווחו שהיא
מלאת־זעם על חברה לסיעה ביש־המזל.

חקלאיים־צבאיים, חמושים וערוכים לפעולות שיטור ולוחמה
בסביבה העויינת. הפעילות הזאת גרמה, באורח ישיר, להשמדת
אלפי בני־אדם, לגירושם של עשרות אלפים, שנותרו ללא
אפשרויות מחייה. דעת הקהל באמריקה המרכזית רואה בישראל
את האחראית הישירה להצלחת האמצעים האכזריים שהופעלו
על־ידי הצבא והמתנחלים — דיראון לדורות רבים.
התקופתון האמריקאי קוברט אקשיון מדווח, שפעילותה של
ישראל באיזור הואצה עד מאוד אחרי ביקורו של שר הביטחון
לשעבר, אריאל שרון, בהונדוראס, בסתיו .1982 שרון הבטיח
למארחיו 12 מטוסי כפיר, ציוד ראדאר, נשק קל (בעיקר עבור
סוכני הסי־איי־אי הלוחמים בניקראגואה והמכונים קונטראס),
חלקי־חילוף ו־ 50 יועצים.
עוד לפני הביקור, שזכה לפירסום עצום בכל רחבי אמריקה
המרכזית והדרומית, סיפקה ישראל להונרוראם 12 מטוסי מיסטר
משופרים 4 ,מטוסי תובלה ערבה, מטוס־ריגול מתוצרת
ארצות־הברית 14 ,נגמשי״ם, מרגמות ורובים בכמויות לא ידועות.
העיתון מציין שקיים מידע בלתי־מאושר, ששרון סיפק
להונדוראס גם חמישה סטי״לים. הערה זאת מאפיינת את מידת
הזהירות, בה מצטיין העיתון גם בנושאים אחרים.
אל־סאלבדור היא דוגמה קלאסית ל״שירותים המזוהמים״
שממשלת ישראל מספקת לרונאלד רגן, נגד בית המחוקקים
והנבחרים שלו עצמו. ב־ ,1981 בעיצומו של מסע הרצח של
כיתות המוות באל־סאלבדור, העניקה ישראל 21 מיליון דולר
למדינה זאת לצרכי חימוש. זה היה כסף אמריקאי שעבר טיפול
הלבנה ב״מכבסה״ של ישראל, כדי לעקוף איסור מפורש של
הקונגרס לסייע לרוצחים. רק בשנים האחרונות הפכה
ארצות־הברית לספק גלוי, עיקרי, של נשק לאל־סאלבדור.
בשנות ה־ 70 סיפקה ישראל 80 אחוז מכלל הנשק של מדינה זאת,
ומאה טכנאים הכשירו את הצבא והמישטרה המקומית ללוחמה
נגד טירור. כלומר, ישראל סייעה ישירות לרצח אלפי אזרחים,
זקנים, נשים, ילדים, אינטלקטואלים ומתנגדי השילטון באל־סאלבדור.
בעשור
זה סיפקה ישראל — לפי קוברט אקשיון(יצויין
שלא מדובר רק בממשלות הליכוד 17 מטוסי ערבה 6 ,מטוסי
פוגה־מגיסטר 18 ,מטוסי מיסטר או מיראז׳(אין על כך אישור
ודאי) וכן משגרי־טילים ומאות תת־מיקלעים מטיפוס עוזי. העוזי,
בעל השם הצברי, וכמוהו גם הגליל, הפכו ממש לשם נרדף
לפעולות כיתות־המוות בכל אמריקה המרכזית.
זהו, אם כן, המידע. אולי רק חלק ממנו. זה לא יהיה סלע
מחלוקת במערכת הבחירות הקרובה, מכיוון ששתי המיפלגות
הגדולות תומכות במדיניות יצוא־המוות לאמריקה המרכזית. אבל
העיתונאי הישראלי שיסרב לצטט או להתייחס, והאזרח הפשוט
שיגלה אדישות, לא יוכל להגיד שנעשו דברים בשמם — והם לא
ידעו.
וכדאי לזכור. לא מדובר כאן בהטפת־מוסר בלבד. בנינו
ובני־בנינו עוד יסבלו מהכתם, מהסטיגמה של המצורע הבינלאומי
בעיניהם של עשרות מיליוני בני״אדם. יתכן שאפילו לפי
קני־המידה הרגילים של קומון־סנס — זהו מחיר גבוה מדי.

הודו: כותרת ראשית
ההינדים בהודו חוגגים בסוף כל חורש מארס את חג ההולי, חג
האביב. הם מבעירים מדורות, עורכים נשפיות, מתיזים מים
ציבעוניים ואבקות ציבעוניות איש על רעייתו, בדיוק כפי, שלפי
האגדה, נהג האל קרישנה, בימי קדם, עם נשותיו.
בשנים האחרונות הפכו הסטודנטים ההודים את הולי לחג ממין
אחר. הם החלו לנצל את יום ההולי להיטפלות לנשים צעירות
(כולל ליטופים ונסיונות הפשטה) .אך בשבוע שעבר הם עברו את
הגבול: אחד האיסורים המוחלטים בהודו(כולל על מסכי הקולנוע)
הוא הנשיקה בציבור 17 .הסטודנטים שנסעו באוטובוס בניו־דלהי
הבירה ביום ההולי התעלמו מן האיסור. הם תפשו סטודנטית אחת
ונשקו לה, כל ה־ ,17 אחד אחרי השני. למחרת היתה הידיעה
כותרת ראשית של כל עיתון בניו־דלהי.

חיי בר ע

תפוז: אנחנו מכירים?

ליקר סברה: הממ ...נדמה לי שנפגשנו במסיבה
של דליה.

אשכולית: מה פתאום, זה היה אצל שוש!

ליקר סברה: אתם לא מפסידים אף מסיבה, הא?

לימון: כן, אנחנו ההדרים אוהבים להשתולל
עם כל המיץ, ואת?
ליקר סברה: נסו אותי.

משקאות אוהבים כעברה. ואתה?

לקבלת חוברת מתכוני סברה פנה למשווק. החב׳ ה ס קו טי ת 622891־03

הננ

שויות
¥ 0 0 3

ש ל נו רדחנדה
חסנוו

מבדק

זרזירי ם
יו תנזדירז.

• ברכות לבביות לפתיחת בית־אמקור • נקודה •
• מאשרים מבצע הנחות על הציבעוניות שלנו •
--נקודה בהצלחה וחג שמח • נקודה •נורדמנדה־ברמן.

* המבצע יימשך שבועייס/עד גמר המלאי.

1 £ 1 1 0 £ש 1401?0
בצילום -בית אמקור, דיזנגוף , 1 2 8 ,פינת גורדין.

״מ! אחפאאלקטרוניקה

בנו שר וב נדסוו
(מימי!) אומץ
על־ידי הבעל
המשי שר אמו

שהוא נוויאוגואו
בעל שם עולמ
ונקרא עכשיו

אבא: רפי נלסון
ביקר שלוש פעמים
^ הרי 19 שנה של נישואין
איתו את שואלת אותי איך זה
להיות אשתו של כושי? אענה לך: לי
אין בעיה ולא היתה מעולם בעיה עם
זה. יש אנשים שזה אולי מפריע להם,
אז זאת נשארת, ותשאר, רק הבעיה
שלהם.״
כך הכריזה באוזני לאה לוין
מק־קייל, אשתו הישראלית של
דונאלד מק־קייל, אחד הבימאים
המפורסמים בניו״יורק ולוס־אנג׳לס,
שהיתה בעבר אשתו של רפי נלסון.
לאה באה לישראל כדי להיות
לצידו של בעלה, המביים כאן מופע
של ברייק״דנס — הרוק המתקדם.

הייתי תלמידה של מיא ארברטובה
ורנה שחם.
סיימתי את תיכון גאולה בגיל
צעיר יחסית 17 ,וחצי, והתגייסתי
לצבא. שרתתי כמזכירתו של הדובר
נחמיה ברוש.
אחרי שנה נישאתי לרפי נלסון.
גרנו באילת והייתי נוגעת להופעות
בתל־אביב. מרפי התגרשתי כשבננו,
גיא, היהבן שנה.
חזרתי לתל־אביב. לא היו לי בעיות
של חזרה לריקוך, כי רקדתי עד
לחודש השמיני, ואף אחד לא הרגיש,
כי היה לי תמיד גוף מיניאטורי.
עברו שנתיים, שבהן המשכתי
להופיע. ב־ 1963 הרקדנית מרתה גרהם
באה לארץ כדי לעזור, ולערוך את
המיבחנים לרקדנים שמתוכם עמדו
לבחור את חברי הלהקה החדשה של
הברונית דה־רוטשילד, להקת בת
שבע. את המיבחנים, ידעתי, עמד

אמא לאה עם בעלה השני דונאלד מק־־קייל
״בכל שנה אנחנו עורכים סדר־פסח, ודונאלד יושב בראש השולחן...־

110710117X11
מספר על הפגישה דונאלד
מק־קייל:
למוסיאון נכנסה נערה מיוחדת
מאוד, לבושה בחולצת שיפון ירוקה.

^ שהוצגתי לפני מישפחתה,
^ הדאגה העיקרית שלהם היתה
שאינני יהודי. למזלי, יש בי דם יהודי.
סבי, שיה לבן שמו, היה כהן. הוא הגיע
לג׳מייקה ונשא את סבתי הכושית. זה
עזר.
השארנו את בנה, גיא, בארץ ונסענו
לארצות־הברית, כדי לראות איך
נסתדר שם.
אחרי חצי שנה נישאנו בקונטיקט,
אצל שופט, ולאה שלחה להביא אלינו
את הילד, שהיה כבר בן .4מאז הוא הפך
לחלק ממני, ממש בני. כשהוא גדל,
התרגשתי מאוד כשהוא פנה ביוזמתו

אלי וביקש את רשותי לשאת את שמי.
אני חולם כבר הרבה זמן לשאת את
לאה גם בטקס רתי• אך כנראה
שנצטרך להתאמץ מאוד ולחפש הרבה
עד שנמצא רב שיהיה מוכן לערוך טקס
כזה. אני גם לא בדיוק יהודי, ואני גם
כהן שעומד להתחתן עם גרושה.
גם אני גרוש. בעבר הייתי נשוי
לרקדנית לבנה, שממנה יש לי שתי
בנות.

ממשיכה לאה:
אחרי שלוש שנים בניו־יורק,
עברנו ללוס־אנג׳לס. בשבילי, הרגע
(המשך בעמוד )60

לאה לוין־אילון־מק־קייל אז ועכשיו
״לי אין בעיה לחיות עם כושי!״
לקראת המופע נאספו נערים ונערות
בני 14־ 15 מרחובות ברונקס בניו־יורק,
ונערכו להם מיבחנים. הנערים לא
הופיעו מעולם על בימה. אך תחת
הדרכתו של מק־קייל הם הפכו את
אוסף תעלולי־הרחוב שלהם למופע.