גליון 2432 מתאריך 11 באפריל 1984

וי מי יעקבסון טמיר

מכח בי ם
שכירי חרב

לאחרונה שומעים הרבה על גוף

המכונה ״צד׳ל״ -או צבא דרום
לבנון, אשר ממשלת״ישראל מנסה
להקים בשיטחי״לבנון הנתונים לכי בוש
ישראלי ממין כוונה למסור
לידיהם את השטח.
לדעתי, במעשה זה מוסיפה הממשלה עוד
טעות אחת חמורה והרת־אסון על כל שרשרת
הטעויות שנעשו — החל מהטעות הראשונה,
שהיא עצם ההחלטה לצאת למילחמה. כפי
שפורסם בגלוי באמצעי־התיקשורת, חיילי צד״ל
מקבלים את משכורתם ממדינת־ישראל, וגודלו
של הכוח הזה תלוי בסכום המוקצב למשכורותיו
* בתקציב״הביטחון של ישראל. במילים אחרות,
זהו המוסד הידוע בהיסטוריה מאימפריות רבות
ושונות ושמו שכירי־חרב.
גם התנהגותם של אנשי כוח זה באותם כפרים
בלבנון — שעליהם הפקידה אותו ממשלת־ישראל
— מתאימה להתנהגותם של שכירי־חרב
בכל התקופות. מדי יום אנו שומעים על התנהגות
ברוטאלית ואף על הריגת אזרחים על־ידי כוח זד.
יש לזכור, כי למעשיהם של שכירי־חרב-
אחראי מבחינה חוקית ומוסרית כאחד זה המשלם
את משכורתם ומטיל עליהם משימות. בררו זאת,
ישראל רק קונה לעצמה אויבים ושונאים חדשים
בדרום־לבנון. לא רק שלא מוקם כוח אשר
״ כביכול ישמור על ביטחון־הגליל, אלא להיפך.
הכוח הזה גורם לשינאת תושבי דרום־לבנון.
דליה בקר, תל־אביב

כתבת השער הקדמי:

אריה בשר
של פיל
רק אריאל שרון מתעקש ״להתמודד״ .עסקני
חרות המבוהלים רואים בו איש מסוכן ביותר,
המוכן להקריב את הליכוד כולו על מיזבח
השאיפות הפרטיות שלו. מדוע
מתעקש האיש להשניא את עצמו
על חברי מיפלגתו?

מלכה במעצר
בשקט-בשקט, הרחק מעין העיתונות,
נעצרה אשת״החברה הזוהרת מלכה רוזנ־שטיין.
היה זה בשיאה של שרשרת מעצרים,
שהחלה בכמה טייסים, החשודים בהברחה.
״העולם הזה״ חושף לראשונה
/ | 1ץ 1א ת דבר מעצרה בפרשה
הסבוכה, ההולכת ומתרחבת.

כיפה דקי 1ב 1קיפוד
שינויים ברוח המסורת ב״רחוב
סומסום״.
היו״ר החדש של הוועד־המנהל של
רשות־לשידור, איש המפד״ל מיכה ינון, הבטיח
לערוך שינויים בלוחהמישדרים ולשים את הדגש
על מסורת ישראל.
הוא בוודאי ירחיב את פסוקו של יום
למתכונת של פרק שלם, יחייב את הקריינים
והקרייניות לחבוש מיגבעת או פיאה נוכרית,
ויכסה את ראשם של הגיבורים בתוכניות הילדים
בכיפה סרוגה קטנה.
מעניין יהיה לראות את קיפי מרחוב סומסום
בכיפה של ילד־טוב־ ירושלים, כשציציות קטנות
מציצות ממיכנסיו.
אורנה ירושלמי, תל-אביב

אב שכור אד אב שבול
אביו של סרן יצחק(״הובלה״) הופמן,
שנפל במילחמת יום־הכיפורים, פונה
אל אביו של רז גוטרמן, שנפל
במילחמת״לבנון:
כאב שכול, קשה לי להאמין כי מיכתבך
להעולם הזה 28.3.84 כמו יתר מיכתביך
וראיונותיך לעיתונות, הם ביטוי עמוק לכאבך
בנפול בנך, רז דל.
מאז שנפל בני, בקרב בעיר סואץ, עם שמונה יום מחבריו, בנגמ״ש המודיעין של חטיבה .
אחרי הכרזת הפסקת־האש במילחמת יום־
הכיפורים, ב־ 24 באוקטובר ,1973 בשעה 15:30
(הפסקת־האש הוכרזה ב־ 23 באוקטובר) — לא
שקטתי.
חקרתי ודרשתי היטב מי נתן את הפקודה
להכנס לעיר סואץ, יום אחרי הפסקת־האש. אולם
עד היום, למרות מאמצים בלתי״פוסקים בצבא
ומחוץ לו, אחרי התעניינות בכל רמות הפיקוד
— לא הצלחתי להגיע לתשובה לשאלתי: מי נתן
״ את הפקודה להכנס לעיר סואץ אחרי הפסקת־האש?
כידוע
לך, מפקד חזית־הררום באותה העת היה
רב־אלוף חיים בר־לב, מזכ״ל מיפלגת העבודה
כיום. מפקד הגייס היה האלוף אברהם אדן.
עד היום לא העזתי לכנות את האחראים:
(המשך בעמוד )4

נה אחד

אונס

רוני אליהו מנתניה הוא בן 20 בלבד, אבל
כבר הספיק להשתתף ב שני מיקרי שוד
וברצח חברו הטוב, כטובה
לחבר אחר. אחרי שקיבל
מעמד של עד־מדינה, ניסה גס
לרמות את ;־,מישטרה.

רודנסק
ער הגג

גידפה מורחבת של סיפור
ליידי צ׳טרלי התרחשה ב־הדרה:
אשת המתווך העשיר
ניהלה רומו ע גנן ביתה.
ההמשך חיה מזעזע: הבעל
הזועם החליט לג־קום
על״ ידי.״ אונס
אשת־הגנן.
של ברברה
בסערת פולחן־האישיות סביב ברברה
סטרייסנד, לא חשב איש להזמין
להקרנה החגיגית של יענטל את בנו
היחיד של יצחק בשביס זינגר, שעל פי
סיפורו נעשה הסרט. הבן ישראל זמיר
רצה להיפגש עם הכוכבת ,״אבל לא
היה עם מי לדבר.״ ״חבל,״
הוא אומר ,״היא הפסידה
טיול לבית־אלפא.״
הזמות והפצצה
בלה לוצייאנו חיבתה 12 שנים לבעל
האידיאלי. כאשר הופיע רוברט,
הסתבר לה בי הוא נאשם
# 1 * 1בפיצוץ מכוניתה, כדי
לזכות בכספי־הביטוח.

סוף המישנט

המדורים הרוכשים:

אסימונים באיי־הקוקוס

אנשים בלונים
יומן אישי
מה הם אומרים -עזר וייצמן.

׳טיהור
תמליץ ־־

לשידורי טלוויזיה בישראל ובירדן

דב! מכל 0לב

במסיבה תל־אבי־בית
השתוללה מכל
הלב, עד הבוקר,
הזמרת ליבי.

ניצה שפירה״ליבאי. יצחק רבין,
בצלאל בסך, אורנה לפידות
ושפרירה זכאי
קולנוע ־־ הצוות המובחר

60 אז
החוצה

סוף־סוף נסתיים מישפטם של שמעיה
אנג׳ל ואשתו שרה (״שמוליק״) .לפסק־הדין
קדמו דראמות בבית־המישסט,
יריקות בפניהם של השופטים,
רצח מאחורי
הסורגים ונסיון התאבדות.
מיכתבים קורא יקר תשקיף במדינה
הנדון -גוג ומגוג
אתה והשקל ־

ח״כים רבים ממיפלגת העבודה תלויים,
לשבט או לחסד, ב־ 60 האחוז של

בגיל 77 הוא
עדיין כוכב מבו קש
באירופה ו עובד
ללא הרף.
שמואל רודנסקי
מלא מרץ, אופטי מי
ושמח בחלקו, מספר
על הקאריירה שלו ועל
יחסיו עם התיאטרון.

ההפסד

אפשר היה להקיא מרוב נחמדות. אתמול
הם רצו לאכול זה את זה -עכשיו
מתקתק
הם היללו איש את רעהו
בחיוך 11ן ן ובלשון חלקלקה -העולם
הזה מדווח על ישיבת
מרכז מיפלגת העבודה.

וצח כטובה

התקפה זלא קרב .

בחקירה מיוחדת משחזר
העולם הזה את האמת על
המהלכים שהובילו להקדמת
הבחירות: אהרון אבו־חצירא
רצה להפיל את הממשלה בדי
לחזור לשולחן הממשלה הבאת
אך ניסים גאון הטיל על בך וטו.
רק בגלל ח״ב אל-

מוני כמעט התהפ־בה
הקערה על פיח.

כתבת השער האחורי:

שער ״העולם הזה 4.4.8לא מצא
חן בעיני הקורא.
בשערו הקידמי של השבועון מופיעה תמונה
מזעזעת של אחד מפצועי ההתקפה הנפשעת על
אזרחים ברחוב יפו בירושלים. הכותרת שנתתם
לתמונה: הקרב ברחוב יפו.
כותרת זו מוכיחה עד כמה כהו חושיכם: היתה
זו התקפה נפשעת, ולא קרב!
ג׳קי אסאלי, תל־אביב

כך נפלה
הממשלה
0 אנשים בעולם ־־ תברט ואמר
וסטפאני פאוורס, אורסולה
אנדרס, כריסטינה אונאסיס,
לוצ׳יאנו פאוורוטי ועוד

מוסיקה עולם קטן -דמוגרפיה עולמית,
בריטניה מיקראגווה
חלון ראווה -בגדי ים
נמר של נייר -סיפורי תל-אביב,
מרגריט יורסנר ובתך גיטליס

תשבץ
זה וגם זה וגם זה
לילות ישראל
הורוסקופ -מזל שלח
ספורט -האשכנזי האחרון
רחל מרדזלת על פל העולם תמרורים הווי
זה היה העולם הזה שהיה -
השבוע לפני 25 שנה

מכתבים
(המשך מעמוד )3
״רוצחים״ .הם השאירו אבות ואמהות, אלמנות
ויתומים — שמונה מישפחות הרוסות — ללא
מתן כל הסבר.
כאב־השכול הינו אותו כאב אצל כל מישפחות
החללים. ולכן, קשה לי להאמין כי רק הכאב הוא
המכריח אותך להתבטא בסיגנונן־ המוכר
ממיכתביד וראיונותיך.
כאבך וכאב כולנו אינו יכול לשמש כלי
במילחמה פוליטית.
חיים הוכמן, בני־ברק

חוצפה מידסטריאלית
סגן השר דב שילנסקי דורש ש־מישרד־החינוד
יסיר את ההכרה
מאונינרסיטות נחו׳ל(-העולם הזה׳
.)14.3.84 לקוראה, הלומדת באיטליה,
יש מה להשמיע באוזניו:
באיזו חוצפה אתה מרשה לעצמך לדרוש שלא
יכירו בתעודות מאוניברסיטות בחו״ל? האם
תפעיל את הרעיון המוזר
הזה רק אחרי שבנך
יחזור מלימודיו ויקבל
עבודה בישראל? האם
חשבת פעם עלינו,
הצעירים שגמרו לשרת
בצבא, ואחרי שתרמנו
את מה שהיינו צריכים,
אנו רוצים לבנות את
עתידנו, אבל ...בארץ
אי־אפשר, מפני שהאוני־ברסיטות
לא מקבלות
את כולם? מה, לדעתך, שילנסקי אנו צריכים לעשות —
להיות מנקי־רחובות, רק מפני שאין מקומות
באוניברסיטות, או לחכות עד שיתפנה מקום?
אילו הייתם מקבלים את הסטודנטים החוזרים
מחו״ל כמו שצריך, ונותנים להם את האפשרות
להוכיח את עצמם, לא היתה כל סכנת ירידה. אבל
במה שאתה עושה עכשיו אתה גורם לסכנה כזו.
אותם שכבר לומדים בחו״ל שבע שנים יהססו
לחזור, כי יחששו לשמוע שהתואר שלהם שווה
בארץ פחות, ושהם פשוט ביזבזו את השנים
החשובות בחייהם.
בגו, מר שילנסקי, נסע ללמוד באיטליה כי
בארץ אין פאקולטה ללימודים וטרינאריים.
אנחנו נסענו באיטליה כי ב שבילנו אין בארץ
פאקולטה לרפואה. אבל לבנך אין מה לחשוש:
אביו ידאג שהחוק בדבר אי־הכרה בתעודות זרות

ברצוני להודות לכם מקרב לב עבור הכתבה
המוצלחת אשר פרסמתם עליי.
אתכם הסליחה על שלא הודיתי מייד עם
פירסומה, אך הדבר נבצר ממני בגלל עומס
עבודה.
גם היום, בכותבי שורות אלה, אני יושב על
מיזוודות בדרכי לאירופה, ואשוב ארצה ב־11
פרדי דורה, נהריה
באפריל•

נשיאים משעווה
״כדי להיות נשיא טוב, אסור לאדם
להיות פוליטיקאי טוב ״,קבע אורי
אבנרי(״העולם הזה״ .)4.4.84
התמונה שצירפתם להנדון מקפלת בתוכה את
כל המסר כולו: בובת יצחק נבון במוסיאון
השעווה, ליד דגל המדינה. ברור שאדם העשוי
שעווה לא יסתכן להיכנס למיטבח הפוליטי החם,
כי שם מצפה לו הסכנה שיימס. כל הכבוד לעימוד
המוצלח!
רדתי בהן, חיפה
• תו ד ה. ציון ציפריס,צלם המערכת,קלט
השבוע בעדשתו א ת יצ חק נבון בתנוחה
דומה, בישיבת מרכז מיפלנת העבודה.
התמונות בעמוד זה.

מפתחות נן־העדן
ישראלים מתעקשים להעניק לאיראן
החומייניסטית כל עידוד
אפשרי, גם צבאי וגם מוסרי.
הידיעה שפורסמה בעיתון הצרפתי לא פואן
היא ממש מדהימה: מיפעל פלסטיק של התנועה
הקיבוצית מייצא לאיראן
אבזרי פלסטיק,
שאותם מחלקים כוהני
הדת לנערים היוצאים
לחזית .״אלה הם המפתחות
שבהם תפתחו את
שערי גן־העדן, אחרי
שתפלו בקרב,״ מסבירים
הציניקנים הדתיים לילדים
בני — 10 ושולחים
אותם לטבח.
פקידים בארצות־הברית
טוענים, שישראל כבר
הפסיקה לייצא לאיראן
חלקי־חילוף למטוסים ולטנקים, בגלל זעמו של

100 הימים

מה שאפשר לעשות עד לבחירות
-וטח שאי־אפשר לעשות.
ב־ססו הימים הקרמים, עד לבחירות
לכנסת 1ד ,11 הממשלה יכולה, כדי לקנות
את לב הבוחר, לחלק ממניות יפאניות
בחינם. היא יכולה לחלק לאזרחים מיגרשיט
ודנם בגדה(למה לא? האדמות שם ממלא לא
שייכות לה) .היא אפלו ימלה לחלק
לאזרחים היוצאים ל חול מס נסיעות
בדולארים — לחלק, לא לקחת. כי כל
תעלל הוא כשר, כל טריק הוא מועיל ל כל
מעשה נבלה ימצאו כבר היתר מדאורייתא.
רק את הדבר הפשוט, והגיוני, הצודק
והחכם הם אינם מוכנים לעשות — לצאת
מייד מלבנון.

משה זינגר, כפר״סבא

רכילות סימפאטית
״דבר הפועלת״ חגג יובל ,״העולם
הזה״ דיווח והדוברת מודה:
ברצוני להודות לכם על הקטע הסימפטי
שפרסמתם במדור רחל המרחלת על האירוע
שקיימנו לכבוד יובל ה־ 50 של דבר הפועלת —
ירחון נעמת.
למען הסדר הטוב, כמה תיקונים:
• דוד כהן, בעלה של צביה, עורכת ירחון
ישראל ונשיא
נעמת, הוא מנכ״ל חב׳
לישכת־המיסחר ישראל־אמריקה, אבל איננו
נשיא הסניף הישראלי והאירופי של החברה. אגב,
לא קיים כלל תפקיד כזה.
• אני דוברת נעמת, ואילו רות שרון היא
דוברת נעמת־תל־אביב.
אורנה ביבר, דוברת נעמת, תל־אביב

חיים חדשים לבתי־כנסת ישנים
בידיעה שהתפרסמה ב״העולם הזה״
( )28.3.84 נאמר כי עיריית תל־אביב
אינה משקמת בתי-כנסת נטושים
בנווה־צדק. לעוזרת דובר העירייה
יש מידע חדש:
במיסגרת אירועי 75 שנה לתל־אביב־יפו,
החליטה היחידה לתרבות תורנית בעירייה ליזום
מיבצע משותף עם המועצה הדתית, לאימוץ
בתי־כנסת נטושים בתל־אביב הקטנה.

ש״ס ובית־הכנסת חב״ד ברחוב עין־יעקב.
תלמידי בתי־הספר, המנקים את בתי־הכנסת,
יוציאו חוברת, שתכלול סקירה היסטורית עליהם.
החוברת תישמר במוסיאון ההיסטורי של
תל־אביב ובספריות העירוניות.
פרידה שטראום, תל־אביב
0הקור א ה שטראוס הי א עוזרת לדובר
עיריית תל-אביב.

מחת ברומא
להתאבדותה של ליוויה רוקח
(״העולם הזה״ )4.4.84 קדם עוד
ניסיון התאבדות. לשני בעליה
האיטלקיים קדם עוד בעל.
מכיריה של ליוויה רוקח הופתעו מן העיתוי [
ומהמיכתב שהשאירה אחריה. אך עצם עניין !
ההתאבדות לא היה זר
לה. היא היתה אשה
סגורה, נתונה למצבי־רוח
קודרים ובלתי־מוסברים.
היא ניסתה
להתאבד כבר לפני 30
שנה. בשנות העשרים
לחייה, כשאביה — שר־הפנים
בממשלת בן־
גוריון — היה עדיין

בשיא כוחו הפוליטי.
עוד פרט מעניין
בביוגרפיה שלה, ששכחתם
לציין: במשך שנתיים
היא היתה נשואה לעסקן הרוויזיוניסטי
שמואל כץ. הוא היה בעלה הראשון, והיא.ן7יתה
אשתו היחידה — אחרי גירושיו לא התחתן עוד,
עד היום.
אחרי שהיגרה לאיטליה, שם שימשה ככתבת
קול ישראל, היא התחתנה פעמיים — פעם אחת
עם סופר איטלקי ידוע, פעם אחת עם עסקן
סוציאליסטי מסיציליה. משניהם התגרשה. בעלה
האחרון עשה חיל בפוליטיקה, והוא מכהן היום
כסגן יו״ר הפרלמנט האיטלקי.
יוסף אבי-יצחק, תל־אביב

קדרת לבנן! ריד הקדש
״הורים נגד שתיקה״ מציעים
לבוחרים לבחון את הנבחרים.
עם פתיחת מערכת הבחירות אנו פונים לכל
הרשימות בקריאה — אל תטעו בעם הזה! בעיות
כלכלה וחברה, עם כל חריפותן, לא יקהו את
הזעם על מחיר־הדמים הנורא ששילמנו,
וממשיכים לשלם, במילחמה זרה ומיותרת, ולא
ידחקו הצידה את הדרישה ההולכת וגוברת
לשחרר את העם ובניו מקללת״לבנון.
אנו קוראים לכל המיפלגות לראות בהוצאת
צה״ל מלבנון משימה ראשונה במעלה.
אנחנו, אזרחי מדינת ישראל, העומדים לפני
מערכת־בחירות שתוצאותיה יקבעו את גורלנו
בשנים הבאות, יכולים להביא לידי החלטה
להחזיר סוף־סוף את צה״ל ליעודו האמיתי
והבלעדי — הגנה על גבולות מדינת ישראל.
אם כל אחד מאתנו יתבע בתוקף ובעקשנות
מנציגיו, יהיו אשר יהיו, לפעול בנחישות להוצאה
מיידית של צה״ל מלבנון, ויבהיר להם חד־משמעית
כי זה היה מיבחנם העיקרי — יש סיכוי
לחלץ את חיילי צה״ל מעמק הבכא הלבנוני.
אם נטיל את מישקלנו על כף־המאזניים, זה
יכול להכריע.

נעמי בן־צור, שושנה שמואלי
ומרים אברבוך, בשם
הורים נגד שתיקה, רמת־גן
0שלוש ה קור או ת נם צירפו כ תו ב ת
להתקשרות: ת״ד 1831 רמתיגן 52117,

יצחק נבון בשר ודם ודגל בישיבת מרכז מיפלית העבודה ובובת יצחק נבון ודגל ב״מוסיאון השעווה״
מי שעשוי משעווה לא ייכנס למיטבח הפוליטי החם, כי הו א יודע מה יקרה לו שם!
יעבור רק אחרי שהוא יקבל עבודה. אבל מה יעשו
אלה שיחזרו לארץ אחריו?
ענת קלטר, מונטרוני, איטליה

תודה ער מיזחדות
הבדרן הוותיק מנהריה מודה
למערכת ולשרית ישי, על פירסום
הראיון איתו(״העולם הזה״ .)22.2.84

רונלד רגך. אם זה נכון, פירוש הדבר שהפסקנו
להגיש סיוע צבאי לאוייב הגדול של האנושות
באיזורנו. אך מה עם הסיוע המוסרי? האם למען
רווח של כמה דולארים מותר לעשות הכל? חבל
שרבים בישראל אינם מבינים, שהביצות
הטובעניות ליד בגדאד הן המחסום האחרון בפני
המון האדם, שמפתחות פלסטיק קטנים לצווארם,
בדרך לנהר הירדן ולירושלים.
משה ליססקי, רמת־גן

פעולת האימוץ כוללת ניקיון בתי״הכנסת
ואיסוף סידורים וסיפרי־קודש המתגוללים בהם.
את פעולת־הניקיון יבצעו תלמידי בתי־הספר,
הישיבה העירונית בר־אילן, בית־הספר התיכון
ב־ג, בית־הספר התיכון ח׳ וישיבת תורה
ומלאכה.
עד כה אותרו ארבעה בתי־כנסת הזקוקים
לניקיון ולשיפוץ. מדובר בבית־הכנסת מראות
הסולם ברחוב רוקח, בית־הכנסת שערי תורה
ברחוב שמרלינג, בית־הכנסת חברת ש״ס ברחוב

לידיעה הקוראים
מיכתבי קוראים מתסרסמים
בקיצורים המתחייבים מתוכנם
ומשיקולי מקום. עדיפות תינתן
למיכתבים קצרים, מודפסים
במכונת־בתיבד״ שצורפה אליהם מיכתביס הכותב. תמונת בעילונדשם לא יפורסמו. אין
המערכת מחזירה את המיבתבים
שנתקבלו בה.

..העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב גורדון ,3
טל 232262/3/4 03 תא־דואר ,136 העורך
הראשי: אורי אבנרי עורך־מישנה: דוב איתן
עורך תבנית: יוסי שנון עורכי כיתוב: עגת
ישראלי וגיורא נוימן צלמי מערכת: ציון
צפריר ענת סרגוסטי וציפי מנשה עורכת
דפוס: אהובה קורן ראש המינהלה: אברהם
סיטון מחלקת המודעות: רפי זכרוני
המדל., :העולם הזה״ בע״מ הדפסה.. :הדפום
החדש״ בע״מ, תל־אביב הפצה :״גד״ בע״מ

השבוע נכנס אורי פורת לתפקידו כמנכ״ל רשות!
השידור, ורבים חוזים שחורות.
^ אחת ׳מהצהרותיו הראשונות של פורת אמרה, כי
ר הטלוויזיה הישראלית משדרת בשחור־לבן, ובעיקר
בשחור, בעוד שתחנות־הטלוויזיה באירופה משדרות
בצבעים. הוא, פורת, מתכוון להבטיח שגם הטלוויזיה
הישראלית תשדר בצבעים מלאים.
זה מפחיד.
הנסיון ההיסטורי מלמד, שמי שמרבים לדבר על
דמוקרטיה, חותרים להקמת דיקטטורה; ומי שמרבים
לדבר על חופש־המצפון, מתכוונים לכפייה דתית. כל
מיפלגה חדשה, הנולדת בעיקבות פילוג, מטיפה לאיחוד;
1ויש בעולם כמה מיפלגות הקרויות ״רדיקליות״ ואינן
אלא מיפלגות־מרכז פושרות.
על אותו מישקל, כאשר אדם יוצא לדרכו כראש

ביקור משפחת הנשיא
במיפעל ״סנפרוסט־אשדוד״
לאחר שסעד על שולחן מלכת בריטניה, סעד
נשיא המדינה חיים הרצוג בחדר האוכל של
עובדי מפעל ״סנפרוסט״.

ה־ ,׳50 כאשר הנהלת הרדיו היתה תת־מחלקה במישרד
ראש־הממשלה.
״...לדעת אותם החוגים, המועמד הטיבעי של הליכוד
לרשת את לפיד הוא יועץ ראש־הממשלה לענייני־תיקשורת,
אורי פורת, שהוא חברי במליאת רשות־השידור״.

מגכ״ל

קו מי סר!

יוסן! לפיד התמנה לתפקידו לפני חמש שנים. ערב
מינויו פירסם העולם הזה ( )31.1.79 כתבה עליו,
שעוררה אז תגובות חריפות בחוגים מסויימים. הסיבה:
נטען כי העולם הזה מתייחס אל לפיד בצורה סלחנית
מדי, ותחת לחרוץ עליו את הדין הוא מעניק לו אשראי
כלשהו.
כותרת המאמר היתה ״מנכ״ל או קומיסר?״ ועיקרו היה
תיאור תולדות־חייו של מי שהיה אז כותב־פיליטונים
במעריב. מכיוון שלפיד היה ידוע כבעל ריעות לאומניות
קיצוניות ביותר, בדומה לשני ה״הונגרים״ של מעריב —
אפרים קישון וקריאל (״דוש״) גרדוש —היה ברור לכל
מה יעשה ״טומי״ במוסר הממלכתי.
מה גם שלא היה כל סוד לגבי הכוונות של שולחיו.
טומי לפיד נבחר לתפקידו אך ורק כדי.לסתום את הפה
ל״מאפיה השמאלנית״ החולשת, כביכול, על כלי־התיקשורת
— כלומר, לשעבד את כלי־התיקשורת
הממלכתיים לדיעותיו ולמעשיו של הליכוד.

לאחר הארוחה בחנו הנשיא ורעייתו שקית
ירקות קפואים המיועדים ליצוא.

ז קו ק דחוף למודעה?
לשרותך 24 שעות ביממה

כתב אז ״העולם הזה״:

לדעת אותם לח׳וגים, המועמד הטיסעי
של הליכוד לרשת את לפיד הוא יועץ
ראש־הממשלה לענייגי־תיקשורת, אורי
פזרת, שהוא חבר במליאת רשוודהשידור׳,
בעל נסית עיתונאי עשיר, ובעל דיעות
נחרצות בדבר האופן שבו יש לנ הל את
רשות־השידור ואת הטלוויזיה בעיקר.
אלא שנסיון.הז־חה שקוף של ל&יד עשוי

,.העולם הזה״ 30.12.81
״בעל דיעות נחרצות״...

כלי״תיקשורת ממלכתי ומטיף לריבוי צבעים, חזקה עליו
שהוא מתכוון לצבע אחד ויחידי — הצבע של בעלי־השררה,
שהעניקו לו את המינוי היקר.
נחכה ונראה.

^ פורת: בפעם
הדא שוגה

מתי בישר העולם הזה לראשונה על מינויו של
אורי פורת לתפקיד זה — מינוי שנראה אז לרבים
בלתי־סביר ודימיוני לגמרי?
הרמז הראשון למינוי זה ניתן על־ידי העולם הזה
( )30.12.81 לפני כמעט שנתיים וחצי, בידיעה שהופיעה
תחת הכותרת ״פורת במקום לפיד?״ כתב אותה דן עומר.
היא נפתחה במילים :״שמועה עקשנית, הזוכה בסיוע
מכמה מקורות, טוענת שהליכוד החליט לקצר את תקופת
כהונתו של יוסף לפיד כמנכ״ל רשות־ השידור. שניים
ממקורות השמועה; לישכתו של שר־האוצר, יורם ארידור,
והחדרים השוכנים ליד מישרדו של ראש־הממשלה
בירושלים.
״הליכוד מחפש שליטה בכלי־תיקשורת שונים...
דעתם של כמה משרי־הליכוד על תפקידם של טלוויזיה
ורדיו ממלכתיים דומה להשקפה שרווחה במפא״י בשנות

ללפיד יש דוגמות רבות המסבירות מה יאשר ומה
יפסול כאשר יהיה מנכ״ל הרשות .״ההתנחלויות זה נושא
עיתונאי לגיטימי, אבל אני חושב שידידי קישון צודק
כאשר הוא אומר שהרשות הצמידה מצלמה לכל טרקטור.
את זה צריך להפסיק. צריך לשמור על הפרופורציות.״
הוויכוח סביב מינויו של טומי לפיד כעורך ראשי של
שני כלי־התיקשורת החשובים במדינת ישראל יימשך.
הוא יוכרע, בסופו של דבר, על־פי הדרך שבה ימלא את
תפקידו. אולם עובדה אחת ברורה הן לשוללים את המינוי
והן למי שמקבלים אותו בברכה: לפיד ידוע לפחות
כמינהלן מעולה בכל מה שקשור לאמצעי־תיקשורת.
מחצית מזמנו כראש מזכירות מערכת מעריב מוקדשת
לנושאים מינהליים, ואם הוא יחיל את נסיונו זה ברשות־השידור,
אולי ייפסק המצב הנורא שבו מופסקים
השידורים חדשות לבקרים, שבו לכל אדם ברשות יש
קבוצת־לחץ משלו, שבו מערכת־המינהל הרוסה, התקנים
לא מאויישים, המשכורות אינן משולמות ומעט הכספים
המצויים בידי הרשות מבוזבזים בחוסר־כישרון.
האם קיימת סכנה שלפיד יהיה קומיסר פוליטי? על כך
ניתן יהיה לשפוט על־פי מעשיו .״גם בגין נחשב לפני
בחירתו כנורא שבניצים,״ התנחמו השבוע אחדים מעובדי
רשות־השידור. אחרים, לעומתם, החלו כבר לארוז את

מיזוודותיהם.
עד כאן הכתבה מלפני חמש שנים. קטע אחרון זה,
שהיה כלול בו רמז שלפיד עשוי להיות פחות גרוע מכפי
שנראה, הוא שעורר את הזעם.
כיום ניתן לשפוט על הדברים בדיעבד. נראה כי לפיד
היה מינהלן פחות טוב מכפי שהיה נדמה — או שבכלל
אי־אפשר לתקן את רשות־השידור מבחינה מינהלית. אך
כעורך היה בוודאי פחות גרוע מכפי שחששו רבים.
בתקופתו הצטמצם חופש־הביטוי בכלי־התיקשורת
הממלכתיים, אך הוא נשאר הרבה יותר מוגן מכפי שניבאו
רואי־השחורות. ביסודו של דבר התגלה לפיד כעיתונאי,
ששמר על נורמות עיתונאיות מסויימות. כוח־ההתנגדות
של העיתונאים בטלוויזיה וברדיו עשה את שלו — אך
הוא לא יכול היה לשמור על מה ששמר אילו היה מנוי
וגמור עם המנכ״ל לשבור אותו.
ההוכחה הטובה ביותר היא בתוצאה: לפיד הודח
על־ידי הליכוד, מפני שלדעת הבוסים הנוכחיים הוא לא
הצליח — או לא רצה — לשעבד את כלי־התיקשורת
לממשלת־הליכוד ולדיעותיה.
עתה בא תורו של אורי פורת. הוא נשלח כדי לעשות
את אשר לא עשה לפיד. הוא נועד בפירוש להיות קומיסר,
והתבטאויותיו הראשונות בתפקיד מצביעות באותו כיוון.
אני מקווה שגם הפעם לא יתאמתו החששות של
רואי־השחורות.

6 2 2 8 28,623311־03
לבטל׳ כ ר טי סי אטראיבלבד

הגיעו:

תי קי א בי ב $4י!
ב מבח ר עצום
בשלל גוונים ודגמים!
מעור, סק אי, מקש צבעוני ורגיל
וקשת רחבה של תי קי בד והכל במחירים מפתיעים
מ ק בלי םאתהא בי ב עם א רנ ק /תי ק מבי ת

צנטנר
רח׳ פינ סקר 4ק״ב, ת ל ־ א בי ב

מודעות בטלפון

לכל ה ע תוני ם

־*#רבכר טי סי א שראי במחירי המערכתי

$ 01116א£א1ס
4* 1זסוז*או 0ז4וו

•עוראס־ט

סז>*£11ו$ו

שרות ת.ד. ללא ת שלום -חני ה חופ שי ת במקום

פרסום

אידיאל

אבן גבירול סוו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

03-227117/8

חזית נגד אדרי

.עימנואל, פינחס איירנרייך, והקבלן המבצע,
משיח אברהמי ובניו.

מישפטנים הקשורים במיפלגת־העבודה עומדים
לפנות לבית-הדין של המיפלגה ולדרוש שח״כ
רפי אדרי לא ייכלל ברשימה לכנסת ה־,11
משום שהוא אינו מציית מזה שנתיים להחלטות
מרכז-המיפלגה.

אברהמי, שאף הוא דתי, תובע מאיירנרייך סכום של
מיליוני דולארים עבור עבודת־בניה שביצע. עתה מונע
הקבלן את מתן המפתחות לדירות שסיים לבנות.
מממן ההתנחלות, שכבר מאוכלסת בחלקה, הוא המיליונר
הדתי חיים מרגוליס מלונדון.

אדרי, שהוא גם מנכ״ל שיכון־עובדים, היה אמור לוותר
על אחד התפקידים, בעיקבות ההחלטה על מניעת
כפל־תפקידים לנבחרי־המיפלגה.

תי!יון * ך
בגץ דבית־חודים?

זנבר לפעילות
משה זנבר ימונה, קרוב לוודאי, כראש
אגף־הכספים־והמינהלה במטה-הבחירות של
המערך. זנבר, נגיד ״בנק ישראל״ לשעבר, עשוי
להשתלב גם ב״כוורת״ הכלכלית של המיפלגה.
נראה שבראש מטה־ההסברה יעמוד שימחה דיניץ, שגם לו
סלולה הדרו לתפקיד בכיר אחרי הבחירות.

בקרב המכונים ״מקורבי מנחם בגיד מתהלכת
שמועה עקשנית, שראש־הממשלה לשעבר
יאושסז, לאו דווקא בגלל דיכאון.

מינוי פוליטי לשזפטים

השמועה מוכחשת בכל תוקף, והנשאלים רואים בעצם
השאלה פגיעה בפרטיות.

השר משה ניטים עושה מאמצים גדולים לאייש
את בל המישרות הפנויות בשפיטה עוד לפני
הבחירות הקרובות.
הוא לוחץ למנות במהירות שופטים מחוזיים
תחת אלה שפרשו לגימלאות, וגם תחת אלה
העומדים לפרוש בחודשים הקרובים, אך טרם
פרשו. את בית-הדין לעבודה הוא ממלא כרגע
בשופטים.

בלי שום קשר לכך, יש בחרות הגורסים שמן
הראוי לנצל את הימים הקרובים ולהקליט
טלפונית את המנהיג המתבודד, לצרכי
תעמולת־הבחירות.

מחס1ם ה־ 600/0יבוטל?
יתכן שינוי מפתיע, בלתי־צפוי, בבוקר ההצבעה
במרכז מיפלגת־העבודה על 16 החי׳כים הזקוקים
ל־ס/״ 60 מקולות חברי־המרכז כדי להיות גם
בכנסת ה־. 11
ההצבעה תיערך ביום החמישי בצהריים,
והתפנית היא שחברי-המרכז יצביעו ברוב של
ס/ס 60 שאין צורך בהצבעת 60 לח״כים שכיהנו
שתי קדנציות בכנסת.
יוזמי ההצעה יבקשו שבדרך זו ייבחרו כל ה־ 16 כדרר
הרגילה, אך מאחורי ההצעה מסתתר החשש שחלק גדול
מה־ 16 לא יעברו את מחסום ה־,מ<.6

ערב כינוס המרכז פתחו ותיקי מפא״י בפעולה,
כדי להבטיח שח״ב אבא אבן יעבור את
המחסום.

ערוץ שני ממלכתי
הפירסומאי דויד אדמון, שנבחר בשבוע
שעבר לתפקיד המישנה־ליושב־ראש
של הוועד-המגהל של רשות-השידור, הכין
דף־עבודה להקמת ערוץ ב׳ של הטלוויזיה,
שישדר בשעות אחר-הצהרים והערב, במקביל
לשידורים בערוץ הנוכחי.
התוכנית מתבססת על ניצול כוח־האדם
הקיים ברשות־השידור ובמיתקנים
הטכניים הנוכחיים. בבדיקה שנערכה התברר,
ש־ 80 אחוז מאזרחי המדינה יוכלו
לקלוט את השידורים ללא הקמת משדרים
חדשים.
אדמון פוסל את רעיון הערוץ המיס-
הרי. מחישוב שהוא עשה התברר, של•
הפעלת התוכנית ידרשו רק עשרה אחוז
מעבר לתקציב הנוכחי של הרשות. הסכום
יכוסה מתשדירי־שרות ומתוכניות
חסות.
על־פי התוכנית המפורטת, תוארך מהדורת
״מבט״ לשעה. בערוץ השני ישודרו
מהדורות חדשות באנגלית ובצרפתית.
אם תתקבל התוכנית, ניתן יהיה להפעיל
את הרשת השניה תוך 60 יום.

מאות מועמדים בליכוד
מרכיבי הליכוד מתקשים במציאת דרך נאותה
לבחירת הרשימה לכנסת ה־ ,11 משום שהתברר
שמאות חברים מתכוונים להתמודד על
מקומות ריאליים ברשימה.
בדיברלים חישבו ומצאו שלא פחות מ־146
איש, לא בולם חברי המרכז, מגלים עניין בהצגת
מועמדותם. בחרות נספרו עד עתה יותר מ־100
איש, שהביעו את רצונם להתמודד.
ריבוי המתחרים מקטין את סיכוייהם של ח״כים רבים
מהכנסת העשירית לשוב ולהיכלל ברשימה החדשה.

אין זה דבר חדש ששילטון החושש ממפלה מנסה למלא
י את בתי־המישפט באנשי־שלומו, שאותם לא יוכל שילטון
חדש להחליף.

הלשנה בבנק בחיפה
המורה החיפאי למתמטיקה, דויד לוי,
שבחשבונות שלו בבנקים שונים הוחזקו
מיליון וחצי דולר, נעצר בעיקבות הלשנה
של פקיד בכיר באחד הבנקים, שהוא מודיע
של מם־ההכנסה.
מאז שנחשפה הפרשה, חושש לוי
לחייו ולחיי מישפחתו. הוא קיבל איומים
גלויים ועקיפים שמישהו מבני-מישפחתו
ייחטף, ושהוא ידרש לשלם כופר גדול.
אנשי־עסקים חיפאיים מודאגים מכך
שהסודיות הבנקאית הופרה בצורה כה
חמורה. יתכן שהנהלת אותו בנק תצטרך
להתייחם לעניין קישרי המוסד הפיננסי
עם שילטונות-המם.

שינויים ב״חברת
השבדים״
החילופים הקרובים בצמרת ההסתדרות יגררו אחריהם
שינויים אישיים באגפים שונים בוועד׳ הפועל, אך בעיקר
בצמרת חברת־העובדים.

השינויים יבוצעו מייד אחרי הבחירות, ויהיו
תלויים הן בתוצאות והן בהרכב רשימת המערך
לכנסת. במרכזן — אירגון מחדש של
רישתות־השיווק.
על־פי הוראת מזכ״ל המיפלגה, חיים בר־לב, הוקפאו כל
המינויים והשינויים במנגנון ההסתדרותי, עד כניסת ישראל
קיסר לתפקידו.

ללא כל קשר לכך הורה מזכיר ״חברת העובדים״,
דני רוזוליו, לעדכן לעיתים תכופות את ניכסי
״חברת העובדים״.

שינת חגות במצריים
הזוגות הלא-נשואים, שייצאו לחופשת-חג
במצריים, ייתקלו בבעייה בלתי-צפוייה: על־פי
הנחייה ממשלתית, חל איסור על שינה בחדרים
משותפים במלון לתיירים שאינם נשואים.
כדי להתגבר על קושי זה יש צורך באילתור
ברישום אצל פקידי־הקבלה במלונות.

סיבסון־ בעימנואל
סיכסוד חמור פרץ בין יזם ההתנחלות החרדית
גיורים בגבעת־חביבר.
מכון לגיור, המשותף לשומר הצעיר ולתנועה
הקיבוצית המאוחדת, נפתח בגבעת-חביבה.
במכון מתנהלים קורסים ביהדות, המיועדים למתנדבים
שאינם יהודים, אשר נישאו לבני־קיבוצים וביקשו להצטרף
לקיבוצים כחברים.

ברוב הקיבוצים יש התנגדות עזה לקבלת
חברים שאינם יהודים, והפיתרון שנמצא הוא
גיור אורתודוכסי, על כל פרטיו ודיקדוקיו.

מחשב בגיידות
מישטרת־ישראל מתכוננת להכניס
מסופי־מחשב לניידות-מישטרה מיוחדות.
כך יובלו השוטרים ברכב לקבל מייד את
כל המידע הדרוש מהמסוף המישטרתי.
שיטה דומה מופעלת רק בגרמניה.

..הבינלאומי׳
יפתיע שוב
״הבנק הבינלאומי הראשון״ יפרסם בסוף החודש
מאזן רבע־שנתי דיווחי של שלושת החודשים
הראשונים לשנת . 1984
פירסום זה יהיה בסמיכות לפירסום מאזני הבנקים הגדולים
לשנת ,1983 שהתחזיות לגביהם הן עגומות למדי.
ערב פירסום מאזני הבנקים הם מנהלים משא־ומתן
אינטנסיבי עם מישרד״האוצר בנוגע לרישום המיקדמות
הגדולות ששילמו למס־ההכנסה בתחילת שנת־המס .1983
אותם תשלומים גרמו לבנקים להיכנס לגרעונות ולתשלום
קנסות כבדים על גרעונות־נזילות.

צפויה הבנה בין יגאל כהן־אורגד וראשי
הבנקים על שינוי ברישום גובה המיקדמות,
שיאפשר לבנקים לשפץ את המאזנים ערב
פירסומם.

חששות ב״כלל׳
ראשי חברת ״כלל״ מודאגים מאוד
מההתעניינות המישטרתית סביב חברת
הברוקרים ״בטוחה״ ,חברת בת של ״כלל״.
ביחידה לחקירות־הונאה במטה־הארצי נאסף חומר רב,
הקשור בעובדים מסויימים בחברה ובכמה מלקוחותיה
החשובים. עניין זה גורם לכאב־ראש בכלל.
המסיבה בפאריס תידחה
קבלת־הפנים בשגרירות ישראל בפאריס, לכבוד יום־
העצמאות ה־ ,36 תיערך ב־ 15 במאי, המועד הלועזי
שלמחרת היום שבו הוכרז על הקמת־המדינה.
הסיבה: ב־ 6במאי, התאריך שבו ייערכו החגיגות
הרישמיות, ייצאו הצרפתים לחופשת״חג שלהם.
אנשי השגרירות העדיפו לדחות את קיום המסיבה, שאליה
מוזמנים כל המי־ומי בפאריס, כדי שלא תיראה
דלת־משתתפים.

הגריון הבא של
3 1 3 0^1113
שהוא גליון פסח, יוקדם בשבוע הבא
ביומיים. הוא יהיה מצוי במקומות־המכי־דה
בתל־אביב כבר ביום א׳ ,דד 15 באפריל
בערב, ובקיוסקים ברחבי הארץ ביום בי,
ה 16-באפריל.

במדינה
העם

~ רוחות מלחמה
הזמירות בפי שמיר אינם
שירי מלחמה כי המלחמה
איגה פופולארית
בישראל של 1984

שוב נשבו רוחות המלחמה במרחב.
הסורים חששו מפני התקפה
ישראלית. הם נחפזו לתקן את יחסיהם
עם אויביהם המסורתיים, ירדן ועיראק.
הם אף שלחו שליח כדי לנסות
להת פיי ס עם יאסר ערפאת, אחרישנכשל הנסיון לחסלו. עולמות הרעישו העיראקים באזהרותיהם מפני התקפת־פתע
ישראלית על המיפעלים לייצור
אדי־רעל שהופעלו במלחמה נגד
איראן. הם היו משוכנעים שישראל
׳ תבצע התקפה אווירית בדומה
להתקפה על הכור הגרעיני ליד בגדאד
לפני שלוש שנים.
לכל האזעקות האלה היה מכנה
משותף אחד: הערבים האמינו
~־ שהקדמת הבחירות בישראל תדחוף את
ממשלת הליכוד לבצע הרפתקה
צבאית.
לדעתם היה לכך תקדים, ההתקפה
על הכור העיראקי בוצעה על־ידי
מנחם בגין ערב הבחירות של . 1981 אז
טענו גם ראשי האופוזיציה בישראל כי
ההתקפה — או, לפחות, העיתוי שלה
— באה מתוך צרכים אלקטוראליים.
אלא שהמצב ב־ 1984 אינו דומה

!גידעה בחדר המיטות
העידה על רצונה של המיפלגה להיכנס
למערכת־הבחירות כשהיא מאוחדת,
לפחות למראית־עין.

** זר וייצמן, אמן ההגדרות, מצא
^/השבוע הגדרה קולעת לאריאל
שרון :״הוא דומה לבית שלו בחווה. זהו
רצון זה באחדות, ולוא גם
בית גדול מאוד, יפה, מלא כל טוב,
מוקף סוסים וכבשים. אבל הוא בודד בדרך של טיוח והסתרת הבלגמרי.
הוא עומד לבד. בטווח של ־ קיעים, ביטא את הרגשת הציבור
של המערך. נבון נאלץ
קילומטרים אין לו שכן.״

כך נראה, השבוע, גם אריאל
שרון עצמו.
היתה לווייצמן גם הגדרה שניה,
פחות טובת־לב :״אתה רוצה לנוח
ולישון, ופיתאום אתה מגלה שיש
בחדר צירעה. לא חשוב מה גודל
הצירעה — היא יכולה לשגע אותר.״

להיכנע לרצון זה. הוא הבין
שאם יופיע כמי שמפר את
האחדות, הוא עלול להינזק
לאורך־זמן.

דבר דומה קרה בליכוד. דויד לוי
רצה להתמודד, אבל הוא הבין כי
הציבור הרחב של הליכוד רוצה
באחדות, וכל מי שיופיע כאוייב־האחדות
יפסיד את פופולריותו. גם
כמה מאנשיו שלו, שחשו במצב־הרוח
הכללי, יעצו לו להיכנע ולהסתדר
איכשהו עם שמיר. דויד לוי לא היה
עוד בטוח שכל אוהדיו יצביעו בעדו.
מצב־רוח של אחדות־בכל־מחיר
יכול להיות אי־רציונלי. יתכן שבדיעבד
יסתבר כי הזיק לבעליו. אך כאשר
נוצר מצב־רוח כזה, אין פוליטיקאי נבון
מנסה להתנגד לו.

אבל אריאל שרון אינו פוליטיקאי
נכון. הוא דחפור.
הוא החליט להלום בראשו בקיר.
ואם לא ישנה את דעתו וייכנע ברגע
האחרון, הוא גם יעשה כן.
לכאורה, יש לו לכך נימוקים רציונליים:

אין לו מה להפסיד. הוא מנודה,
פחות או יותר, על־ידי צמרת מיפלגתו.
ונותר בלי תפקיד בממשלה, שם הוא
מוחזק עתה כעושה־צרות וכמיטרד

המנהיגים, ועל כושרו לרכוש את
אהדתם, אלא על יכולתו למרר את
חייהם בשערוריות ובאיומים, להפעיל
עליהם לחצים, להתיש ואף לשבור
אותם. כך הקים ב־ 1973 את הליכוד,
שמנהיגי כל המרכיבים לא רצו בו. כך
חזר לחרות, אחרי הכישלון של
הרפתקת שלומציון. כך השיג, למרות
הכל, מקום בממשלת ,1977 וגם
דריסת־רגל בענייני־ביטחון. כך השיג
את תיק־הביטחון ב־ ,1981 למרות
התנגדותו הממושכת של מנחם בגין
(״הוא ישלח את הטנקים להקיף את
מישרד ראש־הממשלה

המסקנה: אין מה להפסיד.
אפשר רק להרוויח. זה כדאי
בכל מיקרה, תהיה התוצאה

נ!,שיתה״•

לרקוד
על הקבר

>^ולם יתכן מאוד כי חשבון זה,
המתאים כל־כך לאופיו של שרון,
אינו נכון הפעם.

במישחקיו של אריאל שרון
איום על קיומם .״אריק מלך
ישראל״ מצטייר, בעיניהם, כאיש
מסוכן, חסר־אחריות, אגו־מאניאק
הדואג רק לעצמו והמוכן
להקריב את הליכוד כולו
על מיזבח האמביציות האישיות
שלו.
יש המאמינים כי אריאל שרון
מעוניין בכישלונו של הליכוד
בבחירות אלה, כי כישלון כזה יכרה את
קיברם הפוליטי של שמיר וארנס,
ואולי גם של דויד לוי. כי כמיפלגת־אופוזיציה
תזדקק חרות שוב למנהיג
לוחם, קיצוני הרבה יותר ממנהיגיה
הנוכחיים, ויתכן כי אז תגיע שעתו
הגדולה של אריאל שרון.

מחשבה כזאת בוודאי לא
תחבם את שרון על ליבם של
העסקנים, החרדים לקן הנוח
שבנו לעצמם בשילטון.
אם יהיה לחץ זה די חזק, יתכן שגם

מדוע החריט אויאו שוון דשוו ער עצמו את
שינאתם שר עסקני חוות. החודים דמישוותיהם?

לזה שב־ . 1981 בינתיים קרה משהו:
מלחמת הלבנון.
רעת־הקהל הישראלית אינה נוטה
עכשיו למלחמות. תדמית מלחמתית
לא תעזור לליכוד לנצח בבחירות.
,להפך, על הליכוד להיפטר מתדמית זו.
:יצחק שמיר מודע לכך, ואכן השמיע
לאחרונה זמירות של שלום, קרא למלך
י חוסיין לבוא למשא ומתן ואף שיבח את
!** השלום עם מצריים, שהוא עצמו התנגד
לו בשעתו.
השלום, לא המלחמה, הוא באופנה
בישראל של . 1984
(המשך בעמוד )14

השבוע רצה הליכוד לנוח
בשקט. הצירעה ששמה אריק
שיגעה אותו.

^ ,אין מה
להפסיד״

^ צחק נכון החליט, בדאבון־לב
בולט, לוותר על ה״התמודדות״.
יצחק רבין הסתדר כבר קודם לכן עם
שימעון פרס, וכך נערכה במערך
ההצגה הגדולה של שבת־אחים־גם־יחד
(ראה עמודים 11־ .)10 ההצגה היתה
קצת מבחילה במתקתקותה, אך היא

ציבורי. בדירוג המיפלגתי של חרות
הוא מופיע כיום אחרי יצחק שמיר,
דויד לוי, משה ארנס ויגאל כהן־אורגד
— מצב בלתי־נסבל בשבילו.
• אם יוכל ללכד במאבק־ההתמודדות
כוח רציני — נניח £׳20
מחברי המרכז — הוא יופיע להבא
כראש סיעה משלו, ויוכל להשתמש
בכוחה כדי להשיג עמדה בממשלה
הבאה, אם תהיה זאת ממשלת־ליכוד.
כך יוכל לקפוץ מן המקום השישי,
שיש לו כיום, למקום השני או
השלישי, לפחות.
• שרון מקווה שהוא נתמך על־ידי
המון־השווקים, שנהר בעבר אחרי
מנחם בגין. לאחרונה אף פנה אליו
במתכוון, בהשתמשו בכל הזדמנות
בשמו של מנחם בגין — אדם שהוא
רחש לו תמיד בוז עמוק. מאבק־ההתמודדות
יכול לאפשר לו לגייס את
רגשות־התיסכול של אנשי־השורה
בעיירות ובשכונות, ובצורה זו להפעיל
לחץ על חברי־המרכז, הבאים משם.
• בכל הקאריירה שלו למד שרון
שלא לסמוך על רצונם הטוב של

ההתנגדות להתמודדות היא,
הפעם, עמוקה ורחבה. הליכוד
משקשק. אנשי־הליכוד אינם
כטוחים כלל שהנם של ,1981
כאשר חזר הליכוד במפתיע
מתחתית הסקרים אל הניצחון
בקלפי, יחזור הפעם.
במשך השנים האלה פשטו אלפים
מאנשי־הליכוד על הגוף הלאומי
והתנחלו בו. לגביהם, מפלת הליכוד
אינה עוד בעייה פוליטית־אידיאולוגית
מופשטת, אלא עניין של קיום. מישרו־תיהם,
מעמדם הכלכלי, כיבודיהם,
גורלם האישי — כל אלה קשורים
עתה בהמשך קיומו של שילטון
הליכוד.
החל בעסקן זוטר, שסודר כשגריר
במדינה קטנה, וכלה באורי פורת,
ששובץ ברגע האחרון בתפקיד מנכ״ל•
רשות־השידור — פוחדים אלפי
העסקנים האלה שהליכוד יפסיד
בבחירות, וכי הם יסולקו מעמדותיהם
הנוחות על־ידי המוני המערך, שימהרו
לקבל בחזרה את העמדות האלה.

כל העסקנים האלה רואים

אריאל שרון, בעל עור״הפיל, ירגיש כי
המחיר יקר מדי. אם אי־הפופולריות
הכרוכה בהתמודדות תהיה כל־כך
גדולה שהיא עלולה לסכל את מהלכיו
הבאים, מסוגל גם אדם כמוהו לוותר,
אם כי בחריקת־שיניים.

^ דויד ליי
,הפחדן׳,
ף* ינתיים נדמה ששרון אינו מוכן
^ לכך. להיפך: לפחות למראית־עין
גבר יצר־הקרב שלו. את היצר הזה
מזינים פליטות־הפה של יריביו, המרגיזות
אותו, וגם חשבונות המבטיחים
לו, לדעתו, סיכוי להישג מכובד.
בחוגי מקורביו של יצחק שמיר
הביעו השבוע כעס רב על יו״ר
סיעת־הליכוד בכנסת, חבר־הכנסת רוני
מילוא .״הבחור הזה הוא ערמומי
ושחצן, אבל רחוק מלהיות חכם. מי
ביקש ממנו ומחבריו להפיץ, שאריאל
שרון יזכה רק בשלושה אחוזים
מהקולות במרכז־חרות?״
(המשך בעמוד )14

שיכור
מי שלא קונה יין
במחירי

ע?< הייך

כל המבחר של כרמל !
כל היינות כ שרים לפסח !

השוו מחירים!
עוד תרימו
כושית לחיינו!

ה מל אי מוגבל! הזדרזו!
אספקהמ הי ר ה עד דלת ביתך!
שלש כוסו ת יין במתנה!

גוז ר!

טלפן 224887־ 03 ובתוך שעות ספורות נביא לביתך 2ובקבוקי \
כרמל(או יותר) בהנחה גדולה, ו־ 3כוסות יין במתנה!

224887־03

הובלה חינם
הביתה!
רק בגוש דן.

אחרי השעה 17:00 קלפן ו 03-24812 מנוי 3044 ונתקשר אליך מיד
0יי
!!!#סכשפטש

אל אמר.,

0#ן זזז₪הזו^ו 6וז[

״ל״ ח ה

ג1ג

הניתוח הטוב ביותר. של הבחירות
הבאות שמעתי מפי ידיד.
-1או שהמערך יקבל 51 מנדאטים והליכוד ,49
או שהליכוד יקבל 51 מנדאטים והמערך .49
אחרי הבחירות הם יקימו ממשלת־אחדות־לאומית.
השאלה היחידה שתוכרע בבחירות היא
אם ראש־הממשלה הבא יהיה שימעון פרס,
כשסגנו יהיה יצחק שמיר. או שראש־הממשלה
יהיה יצחק שמיר, כשסגנו יהיה שימעון פרס.
״האם למען השאלה הזאת כדאי לערוך את כל
הקירקס הזה, ולהוציא את כל המיליארדים?

״שיכניסו את פרם ושמיר לתוך
זירת-איגרוף, יתנו להם כפפות ויגידו
להם להתאגרף. מי שינצח לפי נקודות
יהיה ראש־הממשלה.״

פעם כארבע שנים נערכת ההצגה הגדולה ש שמה

קצין בכיר של צה״ל למיפקדת הפלאנגות, שם
חזה ב־ 1976 בטבח תל־אל־זעתר, שקדם בשש
שנים לטבח צברה ושאתילא.
המערך הוא שפתח בהתערבות בלבנון,
ועל כן היה זה אך טיבעי שיצביע בעד מילחמת־הלבנון
ב־. 1982
את סעד חדאד וחבורת הסוכנים השכירים
שלו המציא שר־הביטחון של המערך, שימעון
פרס.
המערך• הוא שפתח בתנופת־ההתנחלות
בשטחים הכבושים, ולא רק לאורך הירדן. יגאל
אלון הקים את קריית־ארבע, בירת המטורפים
בדרום, ושימעון פרס את קדום, בירת גוש־

הוא הנציג החוקי של הפלסטינים.
הפער העדתי״כלכלי נוצר בימי המערך .
בימי המערך גדלה בארץ שיכבה טפילית של
פרוטקציונרים, ששדדו הון כביר מקופת הציבור.
אם אחדים מהם היו כפויי־טובה וטיפחו לאחר מכן
את הליכוד, אין זה משנה דבר.
ההון השחור, המהווה בין רבע לשליש מכל
המשק הישראלי, נוצר בימי המערך, האחראי
לשיטת־המיסוי הנפסדת, המשחררת את העשירים
מתשלום מס.
המערך הוא שהמציא את השיטה של
חלוקת כל המישרות הציבוריות, הפוליטיות
והכלכליות, בין עסקני המיפלגה השלטת.

י חלקתי על שיטה זו, המכניסה לפוליטיקה
יסוד של אלימות. הצעתי שתחת תחרות־איגרוף
תבוא הטלת־מטבע. עץ או פאלי. המנצח יהיה
ראש־הממשלה, המפסיד יהיה סגן־ראש־הממש־לה.

הבחירה
בין הליכוד למערך היא
כבחירה בין זאב יותר גדול ובין זאב
פחות גדול. אין זאת בחירה בין זאב
וגייראפה.

בראש כל אחת משתי השלישיות
עומד יהודי פולני, שהגיע לארץ בשנות
ה־30י. שימעון פרסקי-פרס יתחרה עם
יצחק יזרניצקי־שמיר.

ואל נטעה גם בהגדרות. המערך אינו ליכוד ב׳,
כפי שנטען. הליכוד הוא מערך ב׳ .כי זכות־היוצרים
על כל השיטות האלה מגיעה למערך.
בגילגוליו השונים.

מתחת לשני הוותיקים־יוצאי־פולין עומדים
שני מארוקאים נכנעים, שוויתרו על ה״התמו־דרות״
.יצחק נבון הוא מצאצאי המארוקאים
הוותיקים, בעוד שדויד לוי הוא איש העליה
המארוקאית החדשה. אך הם ממלאים תפקידים
דומים מאוד בשתי המיפלגות: קישוט של
פולקלור מיזרחי, אנשים האמורים לייצג את
״המצפון החברתי״ .אסקופות נדרסות. עבדים
כנעניים.
השלישי בשלישייה בכל אחד משני הגושים
הוא צבר אשכנזי מתוסכל, בעל עבר צבאי מפואר,
בן לעולי־רוסיה — יצחק רבין, שהתמודד בעבר,
ואריאל שרון, המתמודד הפעם ללא סיכוי.
סימטריה כזאת אינה יכולה להיות מיקרית.
היא נובעת, בלי כל ספק, ממקורות תת־קרקעיים
משותפים. היא משקפת את יחסי־הכוחות
המעמריים־חברתיים־פסיכולוגיים בחברה הישראלית
העכשווית.

ך י אפולוג טים השכירים אומרים: זה
1 1היה פעם. עכשיו יש מערך חדש. במשך
שבע שנים ארוכות שיקם שימעון פרס את
המיפלגה. השנים במידבר האופוזיציוני זיקקו
אותה. יש כוחות חדשים ורעננים. פרס ראוי
להוקרה על עמלו הסבלני והמפרך, הבלתי־נלאה.

חנטריש.
שוםדבר לא קרה במיפלגת־העבודהבשבע השנים הרזות, וגס לא במערך כולו.

אותן הפנים הישנות, העייפות,
עתירות־הכישלון, ניבטות מן הראי.
וגם הראי ישן ודהוי.

ויש בה עוד לקח: בין שני הגושים אין
י״הבדל מהותי. הם דומים זה לזה להפליא.

לפני שהגלים העכורים של תעמולת־המיליארדים
יציפו אותנו, וישתקו כליל את
יכולתנו להגות מחשבה כלשהי. כדאי לאמץ קצת
את.הזיכרון ולערוך רשימה.

חיש מהר נגלה כי בשום שטח לא
המציא הליכוד פאטנט חדש. הוא
פשוט פיתח את הפאטנטים של המערך,
אשר לו — ולו בלבד — מגיעה
הבכורה.
את הקשר בין ישראל והפלאנגות בלבנון יצר
המערך. ממשלת־המערך היא ששלחה

וקצרה הידיעה מלהמשיך.

^ פשר בהחלט לטעון כי בכל השטחים
האלה הגדיל הליכוד עשות אחרי שתפס את
השילטון. כאשר קיבל לידיו את השרביט
במירוץ־השליחים, הגביר הליכוד את הקצב.

אמנם, בחיים המדיניים קובעת לא רק האיכות,
אלא גם הכמות 100 .התנחלויות גרועות
מ־ ,80 מילחמה גדולה גרועה ממילחמה קטנה,
אלף עלוקות המוצצות את דמך גרועות מ־.999
בהחלט. זהו שיקול לגיטימי. ואל נשכח אותו.
אבל אל נרמה את עצמנו.

ף* בר הצבענו בשבוע שעבר על הסימטריה
^ המוזרה, שנוצרה כאילו מעצמה בצמרת שתי
המיפלגות.
נדמה כאילו יד אחת הקימה את שני
המשולשים, העומדים בראש שני הגושים
היריבים.

טווידל־דום וטווידל-די, שני השמנים
המצחיקים של ״עליסה בארץ הפלאות•׳,
(״מבעד למראה״) ,יהפכו גוג ומגוג.

אריאל שרון ורפאל איתן הם חניכי
המערך וכך גם משה שמיר וצבי
שילוח, המטיר לסילוק כל הערכים מן
הארץ, וכך גם יובל נאמן וחבורתו. ה מ
ערך טיפח ומימן את המוסדות
שבהם גדלו חיים דרוקמן וחנן פורת.
המערך המציא את אברהם שפירא
והפך אותו לגביר, ומסר ליוסך בורג את
המתכון לסלט־האפרסקים.

זה נכון. אפשר לציין זאת — בתנאי
שזוכרים כי הליכוד רץ באותו המסלול.

חוץ מזה, הסכמתי להערכת ידידי.

^ מען האמת, אין כלל צורך בסימטריה כה
) סימלית, כרי לעמוד על הדמיון שבין
הגושים. די בזיכרון נורמלי.
בשבועות הקרובים נשמע ברמקולים
הצרחניים על ההבדלים התהומיים בין השניים,
על ההכרעה הגורלית ביניהם, על הצלת המדינה
מידי הליכוד הנורא או מן המערך הבוגדני. הרבה
פירסומאים שכירים יאמצו את מוחם כדי לגלות
את ההבדלים המיקרוסקופיים ביניהם. כדי לנפח
אותם לממדים קוסמיים.

שהחזיק אותם במשך קרוב ל־ 20 שנה תחת
מישטר של מימשל צבאי, ושחקים — אחרי
ביטולו הפורמלי — מישטר סמוי של כפייה,
קיפוח, הפלייה והשפלה יומיומיים.
המערך הוא שמנע את חקיקתה של חוקה
כתובה, שתערוב לזכויות־האדם ולזכויות־האזרח.
המערך הוא שנתן במדינה תוקף מחורש
לתקנות־החירוס הבריטיות — אותן תקנות אשר
ראשי־המערך עצמם הגדירו אותן קודם לכן
כ״גרועות מחוקי הנאצים״.

הבחירה במרכז מיפלגת־העבודה: פולני, מארוקאי וגם צבר
אמונים בצפון. לא בלי צדק טוען שר־האוצר של
הליכוד כי שני שלישים של המיליארדים,
הנשפכים בגדה, מושקעים בהתנחלויות הקיימות
לפי תוכנית המערך .
היריות באוויר בגדה וברצועה, הריסת הבתים,
גירוש התושבים, הגליית המנהיגים, שיתוק
חופש־הביטוי וחופש־ההתארגנות — את כל
השיטות האלה המציא המערך .
למראית־עין יש הבדל בין ״הפשרה הטריטוריאלית״
ו״האופציה הירדנית״ של המערך
ו״ארץ־ישראל השלמה״ של הליכוד. אך במשך
עשר שנות שילטון המערך אחרי מילחמת
ששת־הימים לא נמצא אף מדינאי ערבי אחד
שיסכים לנהל משא־ומתן עם ממשלת־המערך על
סמך תוכנית־אלון, וגם כיום דוחה המלך חוסיין
את תוכנית המערך בשתי ידיו, בקבעו כי אש״ף

בימי המערך הפכה ההסתדרות שיפחה של
הממשלה. כאיגוד צהוב חסר־שיניים, מקיימת
ההסתדרות חברות כלכליות ענקיות, המתנהלות
על־פי עקרונות קפיטליסטיים טהורים, בלי כל
זיקה כלשהי לציבור חברי־ההסתדרות, בלי
ביקורת כלשהי. כמעסיקה ענקית מזדהה
ההסתדרות לחלוטין עם האינטרסים של
המעסיקים נגד העובדים.
המערך הוא שמכר את החינוך הישראלי
לידי הדתיים, כשם שמכר להם כל חלקה טובה
אחרת במדינה.
המערך שלל בשצף־קצף את הפרדת הדת
מן המדינה, והוא שגידל וטיפח בארץ מיפלגות
״דתיות״ טפיליות, הבולעות את משאבי האומה.
המערר הוא שהוציא את האזרחים הערביים
בישראל למעשה אל מחוץ למישטר הדמוקרטי,

בזירה היחידה שבה יכולה אופוזיציה לפעול
במלוא שיעור קומתה — הזירה הפרלמנטרית
— נחל המעיר כישלון חרוץ. סיעתו היתה
ונשארה סיעה עלובה, חסרת רעיונות, חסרת
כוח־לחימה.
את כהונת הכנסת הנוכחית קיצר המערך
באמצעות קנוניה עם מיליונר זר, שהיה זקוק
לכסף — ואכן, השטח היחידי שבו מצטיין
המערך של פרס מאז ומעולם הוא שטח
המאניפולציות.
אילו חזר המערך השנה לשילטון, היה זה אותו
המערך שסולק ממנו על־ידי המוני ישראל,
שמאסו בו. ההצגה היתה נמשכת בדיוק באותה
הנקודה שבה הופסקה ב־. 1977
אם כן, מדוע יש בכלל סיכוי כזה?

פשוט מאוד: בינתיים נמאס הליכוד.
הוא המשיך באותן השיטות הנפסדות,
אך ביתר מרץ וביתר דבקות־במשימה,
ועל כן גרם לאסונות גדולים יותר —
מילחמה גדולה יותר, אינפלציה גדולה
יותר, התנחלות גדולה יותר.
אם תקופת רבין נראית עתה יותר סימפאטית
מאשר תקופת בגין־שמיר, הרי אין זה מפני
שבדיעבד השתנתה ההיסטוריה. פשוט הוכח
שאין רע מוחלט. תמיד יש רע יותר.

המערך לא השתקם ולא השתפר. הוא
לא יצא מן הבוץ שלו. מה שקרה הוא
שהליכוד שקע בבוץ עמוק יותר.
(המשך בעמוד )16

¥ר, אילו נקלע בערבו של יום
( החמישי לאולם אוהל־שם בתל־אביב,
היה בטוח שהמדובר באירוע
מישפחתי גדול. מאות בני־אדם לחצו
זה את ידו של זה, חיבקו זה את זה,
חלקם אפילו התנשקו, כל־אחד בירך
את רעהו לשלום ואיחל לו בהצלחה.
הכל חייכו ונראו מדושני־עונג.
לא, זה לא נראה כמו כינוס
מיפלגתי. על אחת כמה וכמה לא כמו
ישיבת מרכז של מיפלגת העבודה,
שעד יום השישי היו בה מחנות,
מתמודדים, תיקים חסויים, ופיצעי
יריבויות, שאיש לא היה מעלה על
דעתו שאי־פעם הס יגלידו. יתר ען כן

— היתה זאת הישיבה בה נכחד מועמד
המיפלגה למירוץ על ראשות־הממ־שלה
בבחירות הקרובות.
ראשון המבורכים היה דווקא בועז
אפלבאוס, עוזרו הנמרץ של שימעון
פרס, שהקדים לבוא לאולם. מלבר
תפקידו כמזכיר המרכז הוא מונה, ערב
הכינוס, כראש לישכת יושב־ראש
המיפלגה. אפלבאום לחץ מאות ידיים.
מבורך אחר היה עוזי ברעם, הח״כ
הירושלמי, מי שהעמיד את עצמו
בראש מחנהו של יצחק נבון, מחנה
שמת עוד בטרם יצא לאוויר העולם.
ברעם הקדים לבוא, אולי משום שידע
שרבים ירצו ללחוץ את ידיו, אחרי
שנכון הודיע על פרישתו מהמירוץ,
וכניסתו לפעילות המיפלגה כחבר מן
השורה, ללא זכויות־יתר.
כך הם הגיעו לאולם ברחוב בלפור
בזה אחר זה — ח״כים, ראשי מחוזות,
עסקני ההסתדרות, נערי־פרס וותיקי
תנועת העבודה, כמו יושב ראש־ועדת
הכספים לשעבר, ישראל קרגמן (בן
ה־ ,)78 הנעור במקל הליכה, ויוסף
אלמוגי שמאז שנותח בגרונו נראה
צעיר מ־ 74 שנותיו .״עוד מעט הם
יביאו מהמוסד את ישראל גלילי ()73
יועץ הסתרים,״ סח עיתונאי אחד
לרעהו.
אחר־כך הגיח פרס. מול עשרות
מצלמות ומסרטות הוא לחץ כל יד
שהושטה לעברו, והחיוך לא מש מפניו.
קצת בהחבא הופיע יצחק רבץ, מי
שהיה מועמד להתמודדות עד כמה

ימים לפני הישיבה, הוא לחץ פחות
ידיים, בבואו, אך חלקו לא נגרע
כשעזב את הישיבה. באיחור הופיע
נבון. ומי שלא הספיק ללחוץ את ידיו
לפני הישיבה, עשה זאת בסוף ישיבת
ההכתרה, כשנבון יצא החוצה אל עבר
מכוניתו. האווירה הטובה, חסרת
התקדים, נתנה את ביטוייה בנאומי
המכובדים. משה שחל כבר דיבר על
הרכבת הממשלה הבאה, לא לפני
שהזכיר שהמערך התנגד למילחמת
הלבנון נבון, בחלקלקות, כהרגלו,
דיבר באופו כללי ביותר. רביו התגלה
כהומוריסט, כאשר בירך את נבון,
כמתמודד וותיק, על כך שלא התמודד
עם פרס• אך בעוד שנבון הסכים למסור
את נאומו שנקרא מהכתב לידי
הקצרנית שישבה בצר הבימה, העדיף
רבץ שנאומו המלוקק מלא השבחים
ליריבו מאתמול, שגם הוא הוקרא
מהכתב, יישאר בכיסו.

א נשר היה להקיא מדוב נחמדות. אתמול
הם רצו לאכול זה את ז ה -עכשיו
הם היללו איש את דעהו עד לב השמיים

לפרס לא היתה עדנה כזו מזה עשר
שנים .״הוא מזכיר לי את סיזיפוס. ולכן,
אני לא חותם שהפעם הוא עיע לראש
ההר,״ העיר פרשן מדיני שבא
מירושלים להצבעה בתל־אביב.
פרס, בנאום חוצב־להבות, מחוייך
כולו, מול קהל שכולו תומך בו, האריך
לדבר. כאילו שכח לרגע שאץ לו
באולם ולוא מצביע אחד שעדיין לא
שוכנע.
בשולי האולם התנהלה דראמה
אמיתית. ח״כים שונים שזקוקים ל־60
אחוז מקולות חברי המרכז, כדי לרוץ
לכהונה נוספת בכנסת, ניצלו את הזמן
לקיום שיחות־נפש אישיות לוחצות
ביותר.
מיכה חריש, שמתאבל על מות אמו,
הספיק להדפיס דפי־מידע לחברים על
פעילותו בכנסת ה־סז. כאשר לחץ
הח״כ מיכאל (״מיקי״) בר־זוהר ידיים
רבות כל־כך, הוא נשאל אם גם הוא
זקוק ל־ 60 אחוז .״לא,״ הוא אמר ,״אני
רק בקאדנציה הראשונה.״
ח״כ רענן נעים לא יכול היה
להתאפק, כאשר הכל דיברו בזכות
אי־ההתמודדות. הוא פנה בקול רם
מאוד לח״כ מוטה גור, שרמז שגם הוא

יתמודד, ואמר לו :״מוטה, אתה רואה
ממה ניצלת אילו התמודדת?״

כמו
ב מו ס קוו ה
ך* נשים היו פעלתניות במיוחד.
1 1מאשה לובלסקי, מזכ״ל נעמ״ת,
שמייחלת למקום בכנסת ה־ ,11 ניהלה
מגעים אישיים עם נשים רבות שבאו
לישיבה.
ממלא־מקום מזכ״ל ההסתדרות,
ישראל קיסר, נשאל בצורה חברית מתי
הוא ימונה סוף כל סוף לתפקיד
המיוחל. הוא חייך ולא השיב. לא הרחק

המדרגות, ניצל את הזמן לשיחות עם
תומכים אפשריים.
מפינה אחרת הופיע הפרופסור דויד
ליבאי, נשיא לישכת עורכי־הדין, ומי
ששמו מוזכר כמועמד לתפקיד שר־המישפטים
בממשלת המערך. שחל
היה מעדיף שלא יקרה כדבר הזה.
אברהם (״כצל׳ה״) כץ־עוז, שהיה
מוכן כחברו אהרון הראל, להצביע על
״הכנופיה״ שהביאה להתאבדותו של
יעקב לוינסון, היה שמח וטוב לב,
לפתות כמו הראל, בהחזיקו את
מקטרונו בידו.
אילו היה משקיף אובייקטיבי
מתבונן מהצד, היה מגלה שצמרת

| ל 1ץ 1 71 1ד 1ך | 1ך 1ישראל רזניק, חבר המיפלגה מחדרה, בא
/ 1 /1 ^ 11ן 1 1 1 1 1לישיבה למרות שאיננו חבר המרכז, וצעק
בזמן נאומו של פרס, שחייבים להצביע לנבון, ולא-המיפלגה תפסיד.
ממנו, בשורה הראשונה, תפס את
מקומו נחום פסה, ששמו מוזכר
כממלא־מקום מזכיר ההסתדרות אם
יבוצעו השינויים. המזכ״ל המסרב
לפרוש, ירוחם משל, העדיף להישאר
באילת, שם נכח בטקס חתימת הסכם
בין העובדים והנהלת מיכרות תימנע.
״בכך הוא מנע את העלאת גיל
הנוכחים כאן,״ העיר אחד מחברי
הוועדה המרכזת, שפניו נפלו, כשהבחין
בעיתונאי שעמד לידו.
״המאפיה החיפאית״ ,אנשי המיפ־לגה
מהעיר הצפונית, באו לאולם בין
הראשונים. אמנון לין לא מודאג,
מקומו מובטח בכנסת הבאה, ובוודאי
גם מקומו של שחל. אך הפרופסור
שבח וייס, שישב לאורך הישיבה על

המיפלגה לא השתנתה בעשור האחרון:
אותם אישים, אותם פרצופים בעלי
אותם רעיונות, רק מקומטים יותר
וכפופים יותר. שום בשורה חדשה לא
נישאה באולם. פרס הדגיש שבשום
פנים ואופן הוא לא ידבר עם אש״ף.
שורות שורות של פעילים רבים אחרי
גיל־העמידה, הרימו את ידיהם כשנדרשו,
וכרטיס חבר המרכז בידיהם.
לרגע היה נרמה שזוהי הצבעה בכינוס
מיפלגתי במוסקווה. אין נמנעים, אין
מתנגדים.
״אס אתם חושבים שתנצחו כך
בבחירות, שוב עם פרס ורבין אתם
טועים ״,קרא נהג אמבולנס שעבר
ברחוב ושאל את אלה שעמדו בכניסה
מה מתרחש באולם.

ה 1ג | 1י הנשיא לשעבר יצחק נבון מך\||

1 1 /1 1 \ 11 1111 ביט בחייס בר־לב, מזב־ל
המיפלגה, המדווח לחברי המרכז על הצטרפות נבון

למיפלגה כשווה בין שווים. בר״לב ביקש מהמרכז
שיאשר את בחירת נבון ללישכת מיפלגת העבודה
ולמרכז שלה ואחר״כן הזמין א ת נבון לנאום.

אחרי שעתיים ניתן האות. הנוכחים
שרו רק את התיקווה. האינטרנציונל
נשכח כלא היה. ואז שבו ולחצו הכל
ידיים ונפרדו בלבביות מתקתקה.
פרס, נבון ורבץ התבקשו לעמוד זה
לצד זה ולהצטלם. הם חייכו והסכימו,
אך סירבו להניח ידים זה על גבי ידו
של זה, כמו בצילום המפורסם של
חתימת ההסכם בקמפ-דייויד, שבו
צולמו ג׳ימי קארטר, מנחם בגין ואנוור
אל־סאדאת.
בדרכו החוצה עוד הספיק פרס לומר
מלה וחצי לג׳יי בושינסקי, הכתב בארץ

| \ 0 1111 שימעון פרס לוחץ את ידי
111 ^ 11111 11 תומכיו בטרם תפס את
מקומו באולם אוהל־שם. לחיצת היד לפני הישיבה

שבה נבחר פרס למועמד המיפלגה לראשות״הממשלה
נעשתה ליד צווארו של יריבו המושבע, רנין. משמאל:
פרס לוחץ ידיים לתומך לפני עוזבו את רחוב בלפור.

של רשת הטלוויזיה האמריקאית
בכבלים, סי־אן־אן. רבץ ונבון צעדו
ברגל לעבר הרכב של נבון, כשרבין
מנצל את האחווה שנוצרה ומזמין את
הח״כ החיפאי לשעבר, משה ורטמן,
ללחוץ את ידי מי שיכתוב את המבוא
למצע החברתי של המיפלגה.
״הם בטח הולכים לאכול חומוס
טוב ״,גיחך עובר־אורח צעיר שחצה את
הכביש וראה את נבון ורבץ צועדים.
״הם לא נראים כמי שהולכים לכבוש
אתהשילטץ.״ בן־ציון ציטרין

ח״נים ובים במיברגת־העבודה עמדו השבוע
בוחילו ובוחימו לפני מונז־המיכלגה, כשהם־
מתפללים דם 6האחוזים שיקבעו את גורלם
אבן מתינות

*ץ הר תגיע שעתם הגדולה של
* 10001 חברי מרכז־העבודה —
קבוצת־אנשים אנונימית בחלקה,
שתוכל לחרוץ את דינם של 17ח״כים
לשבט או לחסד. .
רוב חבדי־המרכז הם שכירים, ולפחות
שליש מהם עובדים במוסדות
הסתדרותיים או מיפלגתיים, בתפקידי
ניהול ופקידות. אבל יש בהם גם
אינטלקטואלים, חברי קיבוצים ומושבים,
עסקנים מיקצועיים רבים, ראשי
ועדי־עובדים והתאחדויות־עולים, ויש
הטוענים שגם כמה עובדי־כפיים.
17 חברי־הכנסת, שמערכת הבחירות
הפרטית שלהם עלתה דם, מרץ
ועצבים, זקוקים ל־ 60 אחוז מכלל
קולות החברים, כדי להבחר גם לכנסת
ה־.11
המשימה הזאת אינה פשוטה כלל
ועיקר. אישים ידועי־שם, כמו ישראל
גלילי וישראל ישעיהו, סיימו את
הקאריירה הפרלמנטרית שלהם אחרי
שנכשלו במרכז.

שני מאושרים, הפטורים מהחוויה הד־מוקראטית,
אבל הבלתי־נעימה הזאת:
יו״ר המיפלגה, שימעון פרס, המאייש
את המקום הראשון בתוקף אקט־הבחירות
החגיגי השבוע, וח״כ מנחם
הכהן, המייצג את ה״עובד הדתי״ .הכהן,
שהוא בעל תואר רב, מצא לו סידור
ממש אידיאלי. הוא אומנם איש־המיפלגה
לכל דבר, וחבר פעיל במוסדותיה,
אבל ״איזור הבחירה״ שלו הוא
קבוצה דתית אוטונומית, שבה הוא
שולט ללא־מצרים. כל האחרים, ובכללם
אישים כמו יצחק רביו ואבא אבן,
חייבים להתייצב לפני חברי המרכז,
ולקבל את אמונם ברוב גדול.

משקיפים

צופים

לכמה

לכנסת ה־ ,10 יו״ר ועדת־הפנים־ואי־כות־הסביבה.
ארבלי, חברה בכנסת מאז
,1956 ידועה בחריצותה הרבה וביחסה
הרציני לכנסת ולוועדותיה. היא נץ
קיצוני ביותר, שוחרת שלמות־הארץ
בנוסח טבנקין, קרובה יותר לתחייה
מאשר לליכוד. בנושא החברתי היא
רצינית ושקדנית, בעלת זיקה חזקה
למיגסד ההסתדרותי, שבו ממלא בעלה
תפקיד חשוב. תמכה בהתלהבות בהר־פתקת־הלבנון,
ותתמוך, ככל הנראה,
בקואליציה עם הליכוד בפעם הבאה
(ראה הנדון).
• אכא אכן: בן ,69 .יליד
דרום־אפריקה, שר־החוץ לשעבר ואיש
בעל שם עולמי. חבר־כנסת די גרוע,

} 111-4 41

411

• יצחק רכין: יליד ירושלים, בן
.63 ראש־הממשלה לשעבר, פופולרי
בציבור, אבל לא בקרב פעילי״המיפ־לגה.
נץ. פראגמטי״ .תומך בפשרה*
טריטוריאלית בלתי־קבילה, אדיש
לזכויות־האדם של הפלסטינים (ראש־הממשלה
ביום האדמה הראשון).
עמדותיו בנושא החברתי־כלכלי הן
שמרניות, די קרובות לריעות משה
ארנס, יצחק שמיר ויגאל כהן־אורגד.
תמך בהתלהבות בשלבים הראשונים
של מילחמת־הלבנון, והעניק גיבוי
חשוב לאריאל שרון. תומך נלהב
בניציות גלובלית גם בזירה הבע־

1ו 111ו1^ ( 1י1
רבין פופולריות

שעת הסכינים הארוכות הגיעה,
ועימה גם התככים, ההסדרים החשאיים,
ההפצרות, התחנונים, הניפנוף
בהישגים אמיתיים או מדומים. ח״כים
ניציים וזוללי־שטחים נוטים אז
להסתיר במיקצת את קיצוניותם
ולתקוף את הליכוד. חבריהם מהאגף
היוני מסתתרים מאחורי ידידים מיפי
לגתיים רבי־כוח, שומרים על שתיקה,
או אפילו תוקפים בכלי״התיקשורת את
״השמאל הקיצוני״.

בשבוע האחרון שרר במים־
לגת־העבודה עידן הבינוניות
והמתינות, שאינן אלא חתירה
נואשת למצוא את הקו האמצעי
של הקונסנזוס, ולהיצמד
אליו בסל מחיר .״אנחנו אפורים
כמו בולם, בעצם אנחנו אפורים
כמוכם:״ זהו המסר לחברי
המרכז .״תנו לנו עוד הזדמנות:״
בר־לב
הסתייגות

מכלל
הח״כים הזקוקים ל־ 60 האחוזים,
מכיוון שהציגו את מועמדותם
לקאדגציה שלישית או יותר, כבר יש

הפתעות. בעיקר יש הסכורים,
שאבא אבן, ואולי גם שלמה
הלל, לא יצליחו לעבור את
המשוכה הקשה הזאת.
כמו לפני כל מערכת־בחירות, יש
הימורים בסכומים גדולים על גורלו*
של יוסי שריד. תמר אשל נחשבת
כמועמדת בטוחה לכישלון. אך כל אלה
הם בבחינת ניחושים. ב־ 1981 הספידו
הכל את גד יעקובי, והוא עבר בהצלחה.
הגורם המרכזי בערפל־הקרב הקיים
עתה הוא בניכור הרב שבין חברי
המרכז ובין ״שליחי-התנועודבכגסת״.
פעילים ועסקנים רבים גם מעוניינים,
באורח אישי, בפינוי כמה מקומות
בכנסת, כדי שגם להם יהיה סיכוי
כלשהו להגיע למחוז־החפץ הנכסף
ביותר עבורם. דבר אחד ברור: משעמם
לא יהיה.
מי הם, איפוא ,״המתנדנדים״ ,הקור־בנות־בכוח
של ההליך הדמוקרטי?
באיזה עמדות נקטו בנושא החברתי,
המדיני, מילחמת־הלבנון? כיצד תיפקדו
בכנסת?

• שושנה ארבלי-אלמוזלי-
..בת ,58 ילידת עיראק, השניה
רשימת מיפלגת־העבודה בבחירות

נעדר קבוע, המבטא את הקונסנזוס
הלאומי באורח הניתן לשיווק ואפילו
לייצוא .״מתון״ בהשקפתו המדינית,
כלומר, אינו נץ נלהב להרפתקות, אבל
גם לא הציע אי־פעם פיתרון קביל
לסיכסוך הישראלי־פלסטיני. ממעט
להתבטא בנושאי־פנים. יש להניח
שהוא תומך בקו כלכלי־חברתי די
שמרני, עם שסתומי־ביטחון סוציאל־דמוקרטיים.
לא יצא בגלוי ובאומץ נגד
הרפתקת הלבנון, והשמיע ביקורת רק
בשלבים מאוחרים. עמדתו בנושא
״ממשלת אחדות לאומית״ ,אחרי
הבחירות, אינה ברורה. אינו ידוע
באומץ־לב ציבורי ויתכן שיסכים לכהן
בממשלה כזאת, אם אך יפנו לו בה את
מישרד־החוץ.
• תמר אשל: בת ,64 ילידת
לונדון, כיהנה בעבר בתפקידים
נעמ״ת. וכמזכירת דיפלומטיים
המייצגת הנאמנה ביותר של אסכולת
גולדה מאיר במיפלגה. נץ קיצוני
ביותר, שלא הסתייגה מהרפתקת־הלבנון.
פעילותה במליאה מוגבלת,
אבל עוסקת במרץ בנושאים חברתיים
המעניינים אותה. בנושאים אלה היא די
קרובה לעמדות סוציאל־דמוקרטיות.
אדישה לזכויות־האדם של הפלסטינים
בשטחים הכבושים. צדקנית. סיכוייה

לאומית, תמך כריצ׳ארד ניכסון וברד
נאלד רגן. ישתתף בממשלת־ אחדות־לאומית
ויתמוך בכינונה, בתנאי שיוצע
לו תיק״הביטחון או תיק־החוץ.
• חיים בר־לב: בן ,60 יליד י
וינה. מזכ״ל מיפלגת־העבודה, רמטכ״ל
לשעבר, איש נחמד, אבל לאו דווקא
מבריק. נחשב כיחיד בצמרת־מיפלגתו
המאמין ברצינות ב״פשרה טריטוריאלית״
,שפירושה חלוקת הגדה
המערבית עם ירדן. תמך בשלבים
הראשונים של המילחמה, אבל היה די
מסוייג, בין השאר גם בשל שינאתו
היוקדת לאריאל שרון. שמרן מובהק
בנושא החברתי־כלכלי. פרלמנטר
בינוני. אחרי הבחירות יצטרף לעמדת
הרוב בעניין ממשלת־אחדות.
• גד יעקובי: בן ,49 יליד
כפר־ויתקין, שר־התחבורה לשעבר,
יו״ר ועדת־הכלכלה. יעקובי רפ׳יסט
לשעבר, תומך נלהב בהקמת ימית
ובמצע גלילי־דיין, עבר תהליך של
התמתנות. מבקר חריף של הליכוד
בנושאים מדיניים, והתנגד למילחמ _3
בלבנון בשלבים מוקדמים. בנושאים
החברתיים יעקובי הוא שמרן, והקו
שלו אינו שונה באורח קוטבי מזה של

אמיר

נמיר

ברעם

חריש

ניציות

פעלתנות

התנגדות

ימיות

ארבלי־אלמוזלינו

אשל

רצינות

צדקנות

בכנסת, פרלמנטר די טוב. אין לו
רקורד מיוחד במאבק על זכויות־האדם,
אך הוא נוטה כיום להדגיש את הצורך
בפיתרון מדיני, אולי בנוסח קמפ־דיווייד
המקורי. אין להניח שיתנגד
לממשלת״אחדות־לאומית. אולי יסתייג,
אבל בוודאי שלא באורח אולטימטיבי.
בסר־הכל איש ציבור העובד על

עצמו, והמשתפר בשנים האחרונות.

לאומית (כמו כל אנשי רור־ההמשר,
שלא היו מוצאים מקום בממשלה
כזאת) ,אבל אין לדעת כיצד יתייחס
לנושא זה אחרי הבחירות. רואה את
עצמו כמועמד לתיק־ המישפטים, אם
יצליח פרס להקים ממשלה.
• ירוחם משל: בן ! ,7יליד

• שלמה הלל: בן ,61 יליד
עיראק, שר־המישטרה לשעבר. הלל
הוא נץ קיצוני, ממתנגדי קמפ־דיוויד,
איש הבז לליכוד בשל ״ותרנותו
וחוסר־נחישותו״ .פרלמנטר לא־רע
ואיש נעים הליכות. תמך, כמובן בכל
השלבים הראשונים של הרפתקת־הלבנון,
אדיש לזכויות־האדם בשטחים
הכבושים. בנושא החברתי־כלכלי ניתן
לראות בו פופוליסט מתון, בעל
רגישות חברתית־עדתית מסויימת. עם
זאת, הוא מזוהה מזה שנים רבות עם
המימסד -הדיפלומטי־ביטחוני־מיפלג־תי.
יתמוך ברצון בממשלת־אחדות־לאומית.

רוסיה,
מזכ״ל ההסתדרות, חבר־כנסת
בינוני. בעל תדמית ״מתונה״ בנושא
המדיני, אך לא יצא נגד המילחמה,
וגילה אדישות לזכויות־האדם בשטחים
הכבושים. אחראי לשיתוף־פעולה של
ההסתדרות עם דרום־אפריקה ומיש־טרים
פאשיסטיים ברחבי העולם, ובכך
מועל בהחלטות אינטרנציונל העובדים
החופשיים, שבו הוא מכהף כסגן־נשיא.
בנושאים חברתיים־כלכליים הוא מייצג
את עמדות ההסתדרות, כלומר שמרנות
פלוס נופך סוציאל־דמוקרטי. אין
לדעת איך יתייחס לממשלת־אחדות־לאומית.
הוא הסיק השבוע את
המסקנה ממצבו במיפלגה והודיע
שהוא מסיר את מועמדותו לכנסת,
לטובת ישראל קיסר.

• משה. שחל: בן ,50 יליד
עיראק, יו״ר סיעת־המערך בכנסת.
עורן־־דיו שהתעשר, פרלמנטר חרוץ .
מנהל לעיתים קרובות — אך לא תמיד
— את ענייני־הסיעה בכישרון. עמדותיו
בכל הנושאים הן בלתיברורות.
עבר תהליך של התמתנות, אבל לא
יצא בריש־גלי נגד המילחמה בלבנון
בשלבים הראשונים, המכריעים. עם
זאת, הוא מתעב בכל ליבו את הליכוד
ורואה בו אסון למדינה. היה בין
מכשילי המהלן־ לממשלת־אחדות־

• ז׳אק אמיר: בן ,51 יליד
מארוקו, ראש־עיריית דימונה לשעבר,
חניך אחדות-העבודה. אמיר הוא נץ
קיצוני ביותר, אדיש לזכויות־האדם,
פופוליסט. מקביל בכל השקפותיו
לרויר לוי או למשה קצב. איש נעים־
הליכות. תמך, כמובן, בהרפתקת־הלבנון.
רואה את עצמו כ״סוציאליסט״.
יתמוך בממשלה עם הליכוד, אבל
סיכוייו להיבחר מחדש אינם ברורים.
• אורה נמיר: בת ,54 ילידת
חדרה, יו״ר ועדת-החינוך. ח״כית

אמוראי

שריד

נחמדות

התבלטות

שמרנות

חרוצה ביותר, מתונה בהשקפה מדינית,
אך תומכת ביצחק רבץ, חרף התנהגותו
ועמדותיו. פעילה מאוד בנושאים
החברתיים־תרבותיים־חינוכיים בצד
ההומאני של המיתרס. ח״כים ועיתונאים
אינם אוהבים את סיגנונה, שהוא
באמת קצת מעצבן, בעל צביון של
גננת, אבל בסר־הכל היא אישיות
חיובית בהחלט. הסתייגה מהרפתקת
הלבנון, אחרי שלב ״ 45 הק״מ״ .תתנגד
לממשלת־אחדות־לאומית, אבל לא
תפרוש בעטייה. סיכוייה להיבחר
מחדש — שקולים.
• עוזי ברעם: בן ,47 יליד
ירושלים, יו״ר ועדת־העליה־והקליטה.
מתון בהשקפה מדינית, תומך בשלום
עכשיו. יצא נגד המילחמה בשלב
מוקדם יחסית, אבל לא מייד. התנגד
לסיפוח רמת־הגולן, אך תמך בחוק
ירושלים. סוציאל־דמוקרט בנושא ה־כלכלי״חבכתי.
כמו רוב חבריו בדור־ההמשך,
הוא מתעב את הליכוד בכל
ליבו. ברעם הוא מזכיר המחוז של
מיפלגת־העבודה בירושלים, תמך בנכון.
יתנגד לממשלת־אחדות־לאומית,
אבל ספק אס יתפלג מסיעתו בגללה.
• מיכה חריש: בן ,48 יליד
רומניה. בעל תדמית יונית, אבל מיעט
מאוד להתבטא. חבר־כנסת חיוור מאוד,
נעים־הליכות, אהוד על חבריו. פעיל
בסניף גבעתיים. סוציאל־דמוקרט עם
נטייה קלה לשמרנות בנושאים כל־כליים־חברתיים.
אין לדעת מה תהיה
עמדתו בנוגע לממשלת־אחדות. דור־ההמשך
מגייס עבורו תמיכה, אבל הוא
עשוי שלא לעבור את מחסום־60־
האחוזים.
• עדי אמוראי: בן ,50 יליד
רחובות, מרכז סיעת־המערך בוועדת־הכספים,
חברו ושותפו של חריש. בעל
תרמית מתונה, אבל עמדותיו בעניינים
מדיניים אינן ברורות. לא יצא בריש־גלי
נגד מילחמת הלבנון. מתעב את
הליכוד, אבל דיעותיו בנושאים כלכליים־
חברתיים הן שמרניות, ודי
דומות לריעות שר־האוצר, יגאל כהן־
אורגד. מנותק מבסיסי־עוצמה במיפ־לגה,
עלול שלא להיבחר, חרף העובדה

שהוא ח״כ מעולה, ואיש נחמד ואנושי
ביותר. יתנגד לממשלת• אחדות, אבל
לא יפרוש בעטייה, בעיקר אם הקמתה
תנומק במצב־חירום כלכלי.
• יוסי שריד: בן ,43 יליד רחובות.
חבר־כנסת בולט בכנסת ה־,10
בעיקר בשל הופעותיו הרהוטות במליאה
וכישרונו העילאי בניהול יחסי־ציבור
לעצמו, שבהם הוא משקיע את
עיקר מירצו וזמנו. יונה מובהקת.
התנגד להרפתקת־הלבנון מראשיתה,
אך לא הצביע נגדה כאשר העניין
הועלה להצבעה, במיסגרת הצעת
אי־האימון של סיעת חד״ש. ייצג
עמדות הומאניות ואנטי־קלריקאליות
בכנסת. סוציאל־דמוקרט בנושאים
כלכליים־חברתיים. מנהל מאבק קשה,
כדי להבטיח את בחירתו מחדש. יתנגד
לממשלת־אחדות־לאומית.
• יחזקאל זכאי: בן ,52 יליד
כורדיסתאן, פעיל בתנועת־המושבים,
חבר מושב אורה ליד ירושלים. נץ
קיצוני לשעבר, שחלו בו תהליכי
התמתנות משמעותיים, אבל עדיין אינו
יונה. פרלמנטר לא־רע, מתעב את
הליכוד, פופוליסט מתון בנושאי חב־רה־כלכלה.
ביקורתו על מילחמת־הלבנון
התעוררה בשלבים מאוחרים־
יחסית. לא יתמוך בממשלת־ אחדות,
אבל גם לא יפרוש אם תקום. סיכוייו
להיבחר מחרש — בספק.
• אליהו שפייזר: בן ,54 יליד
חיפה, מזכיר מחוז תל־אביב (הגדול
ביותר) במיפלגת־העבודה. שפייזר הוא
נץ פראגמטי, שלא השמיע את קולו
בנושא המילחמה. פרלמנטר די אדיש,
אבל איש משכיל ומוכשר, שופע קסם
אישי. סוציאל־דמוקראט שמרני בנושא
הכלכלי־חברתי, מטיף עיקבי
לפשרה עם הדתיים. קולו אינו נשמע
במאבקים על זכויות־האדם. עבר ברגע
האחרון למחנה־פרס, ובכך סייע לחרוץ
את גורלו של יצחק נבון. מסתייג
מרעיון ממשלת אחדות לאומית
מסיבות תנועתיות, אבל לא יפרוש אם
יפול הפור, וממשלה כזאת אומנם
תקום.

חיים ברעם
שחל חריצות
משל הסרת מועמדות

זכאי

שפיזר

התמתנות

פראגמטיות

צירעה בחדר המיטות —
(המשך מעמוד )7
ההדלפה המטופשת הזאת גרמה נזק
משולש. היא דירבנה את שרון להמשיך
במאבק, חרף הלחצים והשיקולים
שחייבו פרישה מהמירוץ למועמדות.
היא יצרה תחושה, שאפילו 10
אחוזים לשרון יהוו הישג נדיר. והיא
החריפה את הפאראנויה המפורסמת,
המפרנסת מזה שנים את הרוח האנטי־מימסדית
בתנועה. בחרות אהבו תמיד
את ה״אנדר־דוג״ .שרון הפך עתה
למקופח הראשי במיפלגה, המונעת
כולה על־ידי ריגשי-קיפוח, גם אחרי
שבע שנות שילטון.
״שרון לא יצליח במרכז, כמובן.
אבל הדיבורים על שניים או שלושה
אחוזים הם אסון. גם ח״ב דויד מגן, ראש
עיריית קיריית־גת ומרכז מטה שרון,
היה מקבל יותר, אילו רץ לראשות־הממשלה.
תמיד קיימים במרכז קבוצות
ויחידים, שהם מלאי התמרמרות
על ההנהגה.׳׳

כאן מופיעה שוב התיסמונת המובהקת
של המיזרחיים בחרות. מתוך
מחאה נגד אשכנזי אחד, או בעצם נגד
מימסד אשכנזי שלם, הם יצביעו עבור
אשכנזי אחר. כך פעלו ב״מאקרר כל
השנים נגד המערך, ובעד מנחם בגין.
כך עשוי חלק מהם לנהוג ב״מיקרו׳׳,
נגד שמיר ובעד שרוז.

.שרון פשוט שכח היכן הוא נמצא,״
סיפר להעולם הזה עוזר בכיר של
שמיר. .הוא הביא לחדר־הישיבות בקיריה
את האווירה והסיגנון שאיפיינו
בשבועות האחרונים את הופעותיו
בסניפי־חרות. ארנס הואשם כמעט
בגליו ב״פחדנות״ וברשלנות במילוי
חובותיו כשר־ביטחון. השרים (כולל
בגין), ,הפקירו׳ אותו ל,אספסוף׳ .הוא
היה מפחיד ופרוע. אי־אפשר היה שלא
להיזכר בדברי־האזהרה של שימחה
ארליך המנוח״.
שמיר הוכיח שוב את נוקשותו ואת
כישוריו כמנהל בממשלה (שאינם
זהים, בהכרח, לכישורי מנהיג בעם).
הוא סירב להענות לנסיונות הסחיטה
של שרון, ולהפקיר בידיו מיסמכים
חסויים של ועדת־כהן.

^ י ! לשכוח שסניפי חרות, וב־
\ 1כללם המאויישים יוצאי צפון־
אפריקה רבים, אינם בהכרח אחוזתו
הפרטית של דויד לוי. החריש העמוק

אין להניח ששמיר פעל אך
ורק מתוך איבה לשרון, אם כי
יש להניח שברגע זה הוא איננו
רוחש לו חיבה יתרה. ראש
הממשלה הוא ממש משוגע
לסודיות. מקורביו התלוצצו,
שהוא רואה אפילו בספר־הטלפונים.,מיסמך
חסוי״.

ראש־הממשלה ואנשיו מקווים
שדויד לוי עצמו יצא
בשצף־קצף נגד שרון, ובנד
יתעל לפחות חלק ניכר מאנשיו
למחנה שמיר. קשה לדעת אס
כך אומנם יקרה.

ססר־טלסוגיס
סו די

כאיש המוסד וכאיש־מחתרת
לשעבר, הוא מתייחס בתיעוב אמיתי
לכלי התיקשורת. הוא למד, אומנם,
לנצל את העיתונאים הקרובים לו,
ומזכיר הממשלה, דן מרידוד, עושה
זאת עבורו בהצלחה רבה. אבל כל
.הדלפה״ ,אמיתית או מדומה, עולה לו
בדמים.
במדינה ממשלה, לא שילטון. מיהו^

(המשך מעמוד 17

הכנסת נוסעים לם אן־ן3ו1
כולם מזמינים את
כולם למארוקו —
אך בינתיים לא ברור
אם יש הזמנה
ביום האחרון למושב הכנסת, הנושא
המדובר ביותר היה: נסיעות לחו״ל.
הכוונה לא היתה לנסיעות ההמוניות
של תושבי ישראל מדי קיץ, כי
אם לנסיעה למרוקו.
יש נסיעה? אין נסיעה?
על־פי גירסה אחת (גירסתו של
יצחק פרץ מהמערך) ,הוזמנה מישלחת
של חברי־כנסת, עיתונאים וכלכלנים
על״ידי הקהילה היהודית במארוקו,
לכבוד ״ 2000 שנות יהדות במארוקו״.
המישלחת היתה אמורה להיות מעורבת
מבחינה עדתית ופוליטית.

המתמודד השלישי, שצץ לפתע?
צ׳רטוק ( )43 הוא בית״רי מבטן
ומלידה. אביו היה מתלמידיו ומידידיו
של זאב ז׳בוטינסקי. צ׳רטוק הבן,
עורך־דיז במיקצועו, בוגר הגימנסיה
הרצליה בתל־אביב, הוא נשוי ואב
לשלושה בנים. את שירותו הצבאי סיים
בדרגת סרן, ובכיסו תעודת נכה־צה״ל.
הוא חבר תנועה מגיל צעיר, וכמובן
חבר מרכז. הוא מתגורר בצפון תל־אביב,
מרכיב מישקפיים ומתלבש
בהידור, כיאה לפרקליט.
כאשר נשאל מדוע צירף את שמו
לרשימת המתחרים, השיב ללא היסוס— :
״אני חושב שהגיע הזמן לעשות סדר
במדינה.״
כאשר מזכירים לו כי את הסדר היה
יכול לעשות הליכוד, שהוא כבר שבע
שנים בשילטון, הוא משיב מייד :״שבע
שנים בממשלה, לא בשילטון.״
לדעת צ׳רטוק היה הליכוד, כאשר
עלה לשילטון ב־ ,1977 בהלם. הוא לא
הבין מה יש לעשות. במקום לחסל את

ל א יגיע,
לא יזוע
^ ן מרידוד פעל השבוע בגלוי נגד
1שרון. הוא זנח את זהירותו הטיב־עית.
כמו בתקופת המאבק למניעת
מועמדותו של שרון לתפקיד ראש
מחלקת־העליה בסוכנות, מצליח
שר־הביטחון לשעבר להעיר בקרב
יריביו רגשות ורוח־לחימה, שהם עצמם
לא חשדו בעצם קיומם.

ל״העולם הזה״ נודע, ממקורות
מהימנים ביותר, שמרידור
עסק השבוע במרץ רב בגיוסו
של בנימין זאב בגין, בנו של
מנהיג־חרות החולה, למערכה
נגד שרון.

שרון נואם
אדם ניכר בביתו ובבדידותו
שרון מחפש עתה את הבלתי-
מרוצים בנרות. בתבונה רבה הוא נמנע
מלתקוף את דויד לוי. בשיחות פרטיות
בתוך המטה שלו, הוא שפך קיתונות
של בוז וקלם על סגן־ראש־הממשלה,
.הפחדן״ ,שלא שירת.אפילו יום אחד״
בצה״ל. דויד מגן סיפר לכל מי שהיה
מוכן לשמוע, שהוא תמיד גרס ש״לוי
הוא בלוף.״ עם זאת, הקפידו השניים
על כבודו של לוי בפומבי.

למשקיפים אין ספק ששרון
יקבל קולות, בשיעור שקשה
לאמוד אותו, מתומכיו של לוי.
במרכז חרות יש כמה עשרות
חברים, המשוכנעים בכל ליבם
שהמנגנון ״האשכנזי״ של
שמיר הצליח להרתיע את לוי
ולהשפיל אותו. לרבים מהם אין
ספק שההתנגדות לדויד לוי
נובעת ממניעים עדתיים.
גם סגן־ראש־הממשלה עצמו תרם
לליבוי רגשות כאלה, כשאמר במפורש
שעסקנים בכירים בחרות לא היו
מקבלים את פסק־דינו של המרכז, אילו
הוא נבחר כמועמד.

שעשה שרון בסניפים לא החל לקראת
מערכת הבחירות הזאת. עוד כשר־הביטחון
הקדיש שרון חודשים ארוכים
מזמנו, כדי לחזר אחרי חברי המרכז.
.החיזור״ הזה כלל גם, שיחות־נפש״
בלישכת שר־הביטחון, שהרשימו
מאוד את החרותניקים, שהיו תמיד
רחוקים, כמעט מנודים, ממרכז־העוצמה
האדיר הזה.
שרון גם לקח אותם לסיורים
בלבנון, ואפילו לאפריקה.
גם נימת ההסתה הפרועה שלו נגד
יריביו הפוליטיים מושכת אותם. בכך
הוא באמת יורש אמיתי של בגין, אם כי
הוא נוקט בסיגנון אחר, אלים, ובעיקר
מגושם יותר.

השבוע הוא הירבה לאיים על
המערך במערכת־בחירות אלימה.
עם זאת, הוא תקף כימעם
באותה חריפות את יריביו
הפנימיים, במיוחד את ראש־הממשלה
ואת יורשו במישרד־הביטחון,
משה ארנס.
השינאה בין השניים הגיעה השבוע
לשיאה בשורה של תקריות בממשלה.

במיקרה זה היתה למעורבותו כיסוי
של מעין לגיטימיות. אחרי הכל, הוא
פעל למען ראש־הממשלה, שאותו הוא
משרת בתפקיד, שיש לו גם היבטים
פוליטיים. עם זאת, זה היה באמת חיזיון
בלתי־שיגרתי.
גם כאן גרם רוני מילוא כמעט
לאסון כבד לבוס שלו. הניעו אותו
יחסי־האיבה שלו עם אנשיו של לוי,
הח״כים מיכה רייסר ומיכאל קליינר
(יש משהו אירוני בשינאה הזאת.
השלושה הם ממש זהים בכל הנוגע
לרקע שלהם ולהשקפתם הפוליטית.
קליינר, רייסר ומילוא הם ביריונים
פוליטיים מובהקים, שיום אחד עוד
ישרתו את שרון).
מילוא הביא להסלמה קשה ביחסים
בין המחנות, והיה אחד האחראים
הראשיים למסע־ההשמצות נגד לוי.
שמיר זקוק למילוא, בעל־ברית ותיק,
שרכש ניסיון חשוב בעבודתו בכנסת,
אבל גם מודע היטב לעובדה, שהאיש
הפזיז והבלתי־אחראי הזה גרם לו
נזקים לא־מעטים.

רבים בחרות מקווים שאריאל
שרון יירתע ברגע האחרון.
אחרים מייחלים למפלה
כבדה, שתביא לפרישה בטרי־קת־דלת,
ולניסיון של התחברות
עם ״הימין הקיצוני״ שמחוץ
לליכוד. אך קשה להאמין
ששרון, שלמד היטב את לקח
שלומציון, יחזור שוב על הטעות
הקשה שעשה בעבר.
דברי־האיום המפורסמים של אורי
דן הם עדיין בתוקף. כישלון באפריל
1984 אינו מבשר את סופו של שרון.
העיתונאים המספידים אותו עתה עוד
ייאלצו לכתוב עליו כתבות־שער.
אפשר להיזכר בבית האחרון של
שירו של אדגר אלן פו, העורב,
שתורגם לעברית מקסימה על־ידי זאב
ז׳בוטינסקי. :ונשאר, נשאר נטוע /לא
ינוע, לא יזוע /לא יסור מראש אתונה
/ולנצח לא ימור״...

מועמד צ׳רטוק
לעשות סדר במדינה
אלא מה? לא רי מעורבת לטעמו של
חבר־הכנסת צ׳רלי ביטון מחד״ש, שלא
נכלל בה.
וכך קמה לה מישלחת שניה,
המורכבת מצ׳רלי ביטון, חבר־הכנסת
רפי סוויסה, רענן נעים וז׳ק אמיר
מהמערך, שלמה בר מהברירה
הטבעית, שלמה אביטן, יושב־ראש 13
הוועדים בהסתדרות, ועוד.
מישלחת זו הוזמנה, לדברי ביטון
על־ידי מלך מארוקו בכבודו ובעצמו.
חבר־הכנסת רענן נעים הספיק
להכחיש את השתתפותו במישלחת
מס׳ ,2וכל מישלחת מכחישה את
קיומה של חברתה.
לחגיגה הצטרף סם בן־שטרית,
שניסה לגנוז את הידיעה והצהיר שאין
בכלל שום נסיעה מתוכננת למארוקו.
מיפלגות המועמד השלישי
ההתמודדות
לא תהיה רק
בין שרון ושמיר
צופי תוכנית הטלוויזיה ערב חדש
של יום ראשון לא ידעו מה קרה
לעורך־הדין אריה צ׳רטוק אחרי
השידור. צ׳רטוק, שהעמיד את עצמו
לבחירה לראשות תנועת החרות,
בבחירות שייערכו השבוע ביום
החמישי, סיפר בשידור לצופים מדוע
הוא חושב שהוא עדיף על־פני שני
המועמדים האחרים: ראש־הממשלה,
יצחק שמיר, והשר ללא־תיק, אריאל
שרון.
הוא רק שב למישרדו ובטלפון
התחילו להגיע אליו איומים, שיסיר
מייד את מועמדותו, אחרת יאונה רע לו
ולמישפחתו. אחר־כך שותק אחד
הקווים. אך צ׳רטוק לא מוותר. הוא
מתמודד.

המערכת הבירוקראטית, הוא הגן עליה
בטענה שזהו סיוויל סרוויס, שאין
לפגוע בו גם אם השילטון הבירר
קראטי, שבזמן המערך חבק את
זרועותיו סביב גרוגרתו של האזרח,
המשיך להתקיים. הליכוד הנציח את
הגישה של המערך, שהאזרח קיים
בשביל השילטון ולא שהשילטון קיים
בשביל האזרח.
צ׳רטוק מלא בדוגמאות על שרים,
שהפקידות הבכירה הכשילה את
כוונותיהם הטובות להיטיב עם העם.
יש לו גם תשובה לשאלה המתבקשת
אולי לא היה לליכוד את מי למנות
במקום הפקידות הבכירה המזוהה עם
המערך?
״אין טעות גדולה מזו,״ קבע
צ׳רטוק, ללא היסוס .״היו לנו כמה
מאות אלפי בוחרים, ביניהם משכילים
ואקדמאים. הנהגת הליכוד היא שלא
עשתה שימוש באקדמאים שתמכו
במהפך ״.הוא מבטיח שישתמש בכל
אדם כישרוני כדי לעשות סדר.
צ׳רטוק גורס, שהציבור הצביע
עבור הליכוד, לא משום שמול עיניו
עמדו בעיות חוץ וביטחון. :הם רצו
שהבעיות היום־יומיות שלהם ייפתרו״.
לעמוד מדל ילדיי. בחרות ראו
בעצם הצגת המועמדות של צ׳רטוק
פגיעה בראש־הממשלה. אמרו לו,
שהדפסת פיתקי ההצבעה עם שמו
תעלה כסף רב .״הצעתי להם שאגי
אממן זאת,״ אומר צ׳רטוק בחיוך.
הוא מתכוון להתמודד על ראשות
הרשימה בלבד. אין הוא מתכוון לעשות
שימוש במיספר הקולות שיקבל כדי
לנסות להגיע לכנסת או אולי, אפילו,
לממשלה הבאה, .אם אכשל, אשוב
הביתה, אך אוכל לעמוד מול ילדיי,
להביט בעיניהם ולומר להם שניסיתי.
אבל אני מאמין בריבונו־של־עולם,
ומקווה לטוב ביום חמישי״.

האייושטייך של יפן עושה ואת שוב
בחודש אפריל, ומאפשר לך, במבצע
׳ מיותר לרבוש את המכשירים המעולים
של סאויו •.גם ב־ 1ו תשלומים דולריים
וגם טיסה לתריל חיום, על כל קימה של
טלוויויות צבעוגיות, מכשירי וידאו,
מערבות סטריאו ותמרי מיקרו־גל
אתה יבול לבחור גם במקום טיסה
לתריל, וופש בחול לבך, באחד מבתי
המלוך בישראל, לפי רשימת בתיהמלוך
בתוויות.
בוא באפריל לאחת מהתוויות
המופיעות ברשימה, או לאתת מחוויות
רשת שקפהתפעל מאיכותם של
מכשירי סאויו וקת תלק במבצע ללא
תקדים סאויו יותר מכולם

יותרטוב, יותרכדאי,הרבהיותר.
יייייי * י

״גם 12 תשלומים חלדיים ₪נוסהלאירופה ודו
אונופשתגיבארץ׳
טבאזיזעיייא>זו\ד^ידירז לא גזוזיר מרץ

ן ,378ג*
תבודבוילרד־בליל1מנו
*990
גי 7יוו׳״י>יאיו#6ו*\.410 1

י^ידרד־י
וזמבצעבולועלוזשבוווו׳.
גזתירודוזל בזודגבאגזריל

מובט אתדבטבלתתגזתירים, יגבירולן ר
לצורו
בי או תצטוך לתוטע• סוט אתד
טוטאתדלצורך וזבזבצע.
*,וזמתווזרבית נולוזתעולוגזים
תאייועוטיזעוליבך

*990

*? 111י
יי• מיידית

ל תז מ ד

לחודש
מנ ״יי מ מ^ 0.
, ,ו^דסחן דזז״סשל 1100
סה״נ *1,375

סטי^ויאעז^״300 8^*253
מערכת תשלזס

11 ומואסים סול )92

סד״כ *1,265

״ ליי &ן

!1ומזאמים חודשיים ש׳
סה״ב $990

וימריעקבסון טמיר

סנין׳ ירושלים, לזנץ . 10 סניף ת א, פר״׳גמן

הא״נשגו! עול פו

הנדון

(המשך מעמוד )9
על כן נשמעת הקריאה: להציל את המדינה מן
הליכוד. כשם שלפני שבע שנים נשמעה הקריאה
להציל את המדינה מן המערך.

^ נה עלילה לסופר בדיוני מוכשר:
1 1אי־שם. הרחק מעיני התיקשורת, יושבת
חבורה נסתרת, מעין מועצה של זיקני־ציון,
המנהלת את הארץ מאחורי־הקלעים.

כדי למנוע את צמיחתה של אופוזיציה
אמיתית, מימין או משמאל או
מהאמצע, מביימת מועצה זו, אחת
לארבע שנים, מילחמה מדומה בין שתי
זרועותיה — הליכוד והמעיד.
את השילטון היא מוסרת, לחילופין, פעם
לזרוע זו ופעם לזרוע זו.
כאשר זרוע אחת נמאסת על ההמונים
התמימים, משמיעים הפירסומאים של המועצה
את הקריאה להציל את המדינה מידיה, והמוני־העם
בוחרים בהתלהבות בזרוע השניה. וכן חוזר
חלילה.

האם זיקני־ציון
מנעלים את המעון־
והלינוו 3שת הזוועות
של גוו אחו?
פעם עולה צד זה של הנדנדה ופעם
הצד השני — אך שני הצדדים אינם
אלא נדנדה אחת.
ב־ 1977 הבינה המועצה כי אי־אפשר להמשיך
בשילטון הקיים, שריחו עלה השמיימה, ואז
הופצה הקריאה :״הצילו את המדינה מידי
המערך!״ ב־ 981ו היה נדמה לרגע כי יש כבר
צורך להפיל את הליכוד, והופצה הקריאה ״רק לא
ליכוד!״ אך ברגע האחרון החליטה המועצה
שהליכוד עדיין טוב לכמה שנים. בינתיים נראה
שב־ 1984 אי־אפשר לסמוך עוד על הליכוד. ועל
כן מופצת הסיסמה :״הצילו את המדינה מידיו!״
אם יחזור המערך לשילטון, אפשר להניח כי
ב־ 1988 תישמע הקריאה :״הצילו את המדינה
מידי המערך!״ והליכוד יחזור בתהלוכה חגיגית.
ואולי זה יקרה רק ב־.1992

ובינתיים עושים חברי־המועצה את
שלהם, מרוויחים הון־עתק מן האינפלציה
ומן המילחמה, מן ההתנחלות ומן
הפער העדתי, מן הכיבוש ומניצול
העבודה הערבית הזולה.
על קיר חדר־הישיבות של המועצה פלוייה
תמונה הומוריסטית. יש לה שגי צדדים. בצד
האחד מחייך יצחק שמיר את חיוכו של דרדסבא.
ובצד השני נשקף פרצופו של האביר־בן־דמות־היגון,
שימעון לבית פרס.

פשוט הופכים מדי פעם את התמונה.
זה הכל. בארץ זה נקרא..מהסד.,

אבו־חצידא וצה דהפ,ר את הממשלה
נד לחזוו לשולחו הממשלה הבאה .־
גאון הטיל וטו. ואז התערב המיקוה העיוור בדמותו של יגאל
כהן (למטה) -האיש שהניל בטעות את הממשלה
ץ ^ משלת ״ ש מי ר הופלה על־ידי תמ״-י. זה
^/י דו ע.

השאלה הלוטה ערפל היא: מדוע?
האם היא הופלה על־ידי מיליונר שווייצי,
בעל קאזינו להימורים, שרצה לנקום בה?
האם נמכרה על־ידי המיליונר הזה למערך
תמורת כסף?
האם הופלה על־ידי אהרון אבו־חצירא, מפני
שרצה לחזור ולהיות לשר?
חקירת העולם הזה ניסתה לגלות את האמת
שמעבר לסיפורי־רכילות והשערות־כרס. להלן
התוצאות — אנאטומיה של קנוניה, העשויה
לשנות את קורות המדינה בשנים הקרובות.

#להדיח את אוזן
** וד לפני שנכנס אבו־חצירא לכלא, החלה
1כ תכונה מסויימת להקדמת הבחירות. מחליפו
שיד אבו־חצירא ליד שולחן־הממשלה, אהרון אוזן,
הופיע בתוכנית מוקד בטלוויזיה ודרש את
הקדמת הבחירות. היה ברור כי הוא עושה זאת
*לפי דרישתו של אבו־חצירא, אך איש לא האמין
כי אוזן עצמו מתכוון לזה ברצינות.
כל עוד היה אבו־חצירא במאסר הפתוח
(״עבודות חוץ״) ,לא יכול היה לטפל בעניין. אבל
מוחו הפורה עבד בלי הרף, והוא תיכנן את
מהלכיו.
חשבונו היה פשוט בתכלית:
אבו־חצירא רצה לחזור לשולחן־הממשלה
בהקדם האפשרי.
מכיוון שהוא המנהיג האמיתי — ולמעשה
הבלעדי — של תמ״י, מושך הקולות בבחירות,
לא ראה אבו־חצירא כל הגיון במצב שבו נתון

ורק הבוחר התמים, שיצביע בעד
המערך כדי להציל את המדינה מן
הליכוד, או בעד הליכוד כדי להציל את
המדינה מידי המערך, יהיה מרומה. כמו
תמיד.

שבוע לאחר מכן, ב־ 2במארס, נסעו
אהרון אבו־חצירא ואהרון אוזן לשווייץ,
כביכול לחתונה כלשהי, שנערכה ב־3
במארס. גאון היה שרוי ב,.שלושים״,
ולכן לא כא לחתונה. אבל יש להניח כי
השלושה נפגשו.

פשוט לא יתואר כי אבו־חצירא ואוזן ישהו
בשווייץ, ולא ייפגשו עם המממן של מיפלגתם,
גאון — גם לולא עמד על הפרק עניין כה בוער
כמו צרותיו הכלכליות של גאון. עצם העובדה ׳׳

גמזו 411x011 ן גו\
השלל העיקרי של המיפלגה — הכסא ליד
שולחן־הממשלה, עם כל הכבוד והכוח הכרוכים
בכך — בידי אוזן.
אבו־חצירא לא יכול היה להדיח את אוזן מן
הממשלה, מכיוון שאוזן לא היה מוכן להתפטר,
והדבר היה גורם לפילוג בלתי־נעים.

משום־כך, הדרך הנאותה לביצוע
הניתוח היתה הקדמת הבחירות והקמת
הממשלה החדשה כעיקבותיהן. תמ״י
תצטרך לממשלה זו, תהיה אשר תהיה,
ואבו־חצירא יהיה השר שלה.
לכן, מייד עם סיום תקופת־המעצר, ניגש
אבו־חצירא מייד ובמרץ לביצוע התוכנית שלו.

*^ך יכול להיות שהמועצה תגיע הפעם
\4להחלטה מסוג חדש. יתכן שתחליט כי המצב
הוא כזה שאי־אפשר לסמוך י על אחת משתי
הזרועות לבדה. שיש צורך כשתי הזרועות גם
יחד. אז תקום ממשלת־הליכוד־הלאומי.
אין שום גורם שימנע זאת. ראשי הליכוד
וראשי המערך כבר רמזו כי עיניהם נשואות
לממשלה כזאת. מי שהצביעו ביחד בעד מיל־חמת־הלבנון
הרת־האסון, ומי שיושבים ביחד
במאה ואחד מוסדות וועדות — החל בראשות־השידור
וכלה בסוכנות היהודית — אין להם
בעיה לשבת ביחד גם ליד שולחן הממשלה, כפי
שהם יושבים ביחד כל יום במיזנון הח״כים.
הם כבר ישבו ביחד בממשלת־האחדות־הלאומית
עד ,1970 הם חוקקו ביחד את חוק
באדר־עופר לחיסול המיפלגות הקטנות, והס
ישמחו לשבת ביחד בקואליציה גדולה, ממשלת
גוג ומגוג.

במחירי־הנפט. בהעדר הכנסות מתאימות, לא
יכלה ניגריה לפרוע את חובותיה, ונסים גאון
נשאר תקוע, כשבידו שטרות בסך 250 מי ליון ^
דולר — סכום גדול גם למיליארדר כמוהו.
לגאון יש נציגות בישראל: מיפלגת תמ״י,
שהוקמה על־ידו ובחסותו. אהרון אבו־חצירא הוא
הבוס של המיפלגה, אך נסים גאון הוא הבוס
בעל־המאה.
יש רק צורה אחת שבה יכול היה גאון להיעזר
בקשריו עם ממשלת־ישראל: באמצעות תמ״י.
הוא רצה להשיג הלוואה מהירה, בסך 20 עד 30
מיליון דולר, מבנק ישראלי. אך שום בנק לא היה
מסוגל לתת לו הלוואה כזאת, על סמך שטרות
בעלי ערך מפוקפק של ממשלת ניגריה. היתה
דרושה ערבות של ממשלת־ישראל. כלומר:
הנכונות של הממשלה לפרוע בבוא היום א ת _
ההלוואה, במקום גאון.
ב־ 24 בפברואר הגיע נסים גאון לישראל,
להלווייה של גיסו — אחי אשתו — שגופתו
הובאה ארצה ונקברה בחיפה. בהלווייה השתתף,
כמובן, גם אהרון אוזן — נציגו של גאון ליד
שולחן־הממשלה. גאון דיבר שם עם אוזן, וחזר |
מייד לשווייץ.

למעשה, לא נטש אבו־חצירא מעולם
את מישרד-העבודדדוהרווחה. עם פרישתו
הרישמית, לא פוזרה לישכתו, וגם
לא הועברה לידי אוזן.
בעוד שהשר החדש הקים לעצמו לישכה
חדשה בקומה התחתונה, המשיכה לישכת השר
הקודם, אבו־חצירא, לתפקד בקומה העליונה.
אבו־חצירא יכול בכל עת לחזור לשם ולהמשיך
בניהול המישרד, כאילו לא קרה דבר.

ברגע שהחליט אבו-חצירא להתניע
את מכונת־הבחירות, הקים מטה
בחירות סודי מטעם תמ״י. בראשו
הועמד רפאל בן־שושן.
זה היה חודש וחצי לפני שהחליט להגיש את
ההצעה לפיזור הכנסת בטרם־עת.

אך בשלב זה נתקע יתד לגלגליו של
אבו־חצירא. נסים גאון אמר לו: פטום!

#בגישות בהולות
יין שה לשחזר את המועד המדוייק שבו
| /החליט נסים גאון שהוא זקוק לעזרה כספית
בישראל.
גאון הסתבך בעבודות גדולות בניגריה, מדינה
הנתונה בקשיים חמורים בגלל הירידה העולמית

פשלה או פסילה?

ביום ג׳ ,ה־ 20 במארס , 1984 למחרת הודעתו של אהרון אבו־חצירא בטלוויזיה על הגשת
הצעתו לפזר את הכנסת, צילם כתב הטלוויזיה, עודד שחר, שני ראיונות: אחד עם יגאל כהן
(ליכוד) והשני עם עדי אמוראי(מערך) ,יושבי״ראש שתי הסיעות הגדולות בוועדת־הכספים של
הכנסת.
יגאל כהן שיחזר את ״הישיבה במכונית״ ,שבה נדונה הערבות לנסים גאון. הראיון כלל
הצהרות על הסכנה שבמתן שוחד לחברי־הוועדה ו״היגררות לנורמות של מדינות־ערב״.
עדי אמוראי, שהואשם בתמיכה במתן הערבות לגאון, טען שאינו חותמת־גומי של שימעון
פרס, ולכן לא קיבל ״הוראה״ מפרס לתמוך בערבות לגאון. אולם מעצם דבריו לא הוכחשה
בקשה או פניה ידידותית אחרת אליו מצד פרס.
הכתבה מעולם לא שודרה, על אף העובדה שבאותו יום ממש החל הסיפור מתגלגל
בעיתונות. וזאת למרות שיגאל כהן הבטיח בלעדיות לטלוויזיה, ונאלץ להשיב ריקם את פני
כתבי־הרדיו, שפנו אליו בעניין זה.
כשהוחלט לפסול את הראיונות, אף אחד לא טרח להודיע לו על־כך ולשחררו מהתחייבותו,
וכך לא הגיע סיפורו לידיעת הציבור.
למחרת, כשישב כהן באולפני הרדיו, והיה מוכן להתראיין אצל הכתב חיים זיסוביץ, הגיעה
הוראה ממנהל־הרדיו, גירעון לב־ארי, שלא להכניסו לשידור.
מדוע? מכיוון שפגע ברדיו, כביכול, בהעניקו עדיפות לטלוויזיה.
גם ליאיר שטרן יש הסבר ענייני לפסילת החומר לשידור. לדבריו, החומר כלל שני ראיונות
ללא דברי קריינות, ורפיק חלבי פנה אליו בהקשר זה( ,מיכאל קרפין, עורך מבט, שהה
בחופשה וטוביה סער, מנהל הטלוויזיה, ניהל אותה, כרגיל, מחדל).
שטרן החליט, לדבריו, לטפל בחומר בהמשך השבוע. הוא אינו זוכר בדיוק מדוע לא טופל.
צירוף־מיקרים זה, שמנע מיגאל כהן לתפוס טרמפ על פרשת גאון ולהגיע לתודעת הציבור,
מעוררת כמה סימני־שאלה. אחד: מדוע לא שוחרר מהתחייבותו לטלוויזיה, כדי שיוכל לפרסם
את המידע שבידיו ברדיו ובעיתונות? ניתן להסביר זאת במישגה, או, להבדיל, בהבשלה. שני:
יגאל כהן פנה למנכ״ל לשעבר של רשות־השידור, יוסף לפיד, פעמיים, כדי לקבל הסבר למה
שהתרחש, ולא נענה עד עצם היום הזה. לפיד, הכואב את ימיו הראשונים כמנכ״ל־לשעבר,
השיב ביום כניסתו של אורי פורת לנעליו :״אינני מדבר על ענייני רשות־השידור.״ על
התיאוריה שאולי לא היה מעוניין בשידור הכתבה, או שאולי שירת צר אחר שלא היה מעוניין
— באותו יום הודיע לפיד פומבית שאם יבקשו ממנו חברי־כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה
להמשיך בתפקידו עד לבחירות, ימשיך — הגיב בצורה נזעמת ביותר.
פשלה או פסילה? יגאל כהן הגיע לביטוי בטלוויזיה הלימודית רק ביום החמישי, ה־19
במארס, ונבלע בהמולת ההצבעה לפיזור הכנסת שנערכה באותו יום.

שלא דובר דבר על פגישה כזאת אומרת דרשני.

ככר למחרת החתונה מיהרו אהרון
אוזן ונסים נאון לנסוע לישראל.
אומנם בידי אוזן היה כרטיס־טיסה לפאריס,
י ״ אר הוא שינה כיוון ומיהר ארצה. לפאריס נסעה
אשתו לבדה. התירוץ: כעבור יום, ב־ 5במארס,
עמד שר־העבודה האמריקאי לבקר בישראל,
ואוזן היה צריו לקבלו• אר הדבר לא הפריע
לאוזן, קורם לכן, לתכנן את נסיעתו לצרפת.
אהרון אבו־חצירא נשאר בחרל.
קוריוז: כעבור יומיים, ב־ 7במארס, ביקרה
אשתו של ראש־הממשלה, שולמית שמיר,
במשרדו של אוזן, כחברת ״המועצה הציבורית
למען הקשיש״ .אם רצה אוזן למסור מסר כלשהו
לראש־הממשלה באופן אישי, למשל בעניין גאון,
היתה זאת הזדמנות־פז.
הימים הקריטיים היו בין ה־ 4במארס וה־8
במארס, ימי שהותו של נסים גאון בארץ. בימים אלה הגיעו לשיאם המאמצים להבטיח לו את
ערבות הממשלה.
גאון אינו עובד עם בנק דיסקונט ובליל.
הבנק הקבוע שלו הוא בנק המיזרחי. יחסיו עם
בנק הפועלים לוטים ערפל. בנק המיזרחי -
וממילא גם המפד׳ל — היה מעוניין לחלץ את
| הלקוח הגדול הזה מן הבוץ שבו נתקע.
עושה־רברו של גאון בתקופה זו היה אוזן.
במהלך ״חמשת הימים הקריטיים״ נפגש עם
שר־האוצר, יגאל כהן־אורגד. לאחר מכן נפגש
אוזן גם עם ראש־הממשלה. יצחק שמיר. היו אלה
שיחות שתדלנות למען הערבות לגאון.

בניגוד לרושם שניסו ליצור לאחר־מכן, כהן־אורגד ושמיר לא דחו את
בקשתו של גאון. הם הבינו היטב את
חשיבותו של גאון להמשך קיום
הממשלה.

הפוליטי הבלתי־מלבב שנקרא לע״ם, ואין כמעט
איש הזוכר מניין צץ ולשם מה הוא מכהן בכנסת.
יגאל כהן מתל־עדשים הוא מושבניק פשוט,
ישר, הגון ובלתי־מתוחכם.
הסיפור כבר ידוע: כהן ישב באוטובוס ועמד
להשתתף בטיול מאורגן של ועדת־הכספים.
לפתע הגיע לורינץ במכוניתו של אוזן, והוציא
את כהן מן האוטובוס. במכונית כבר ישב עדי
אמוראי. לורינץ אמר לכהן שבכל רגע הוא עשוי
להתבקש לאשר ערבות סודית לגאון, ועל כן
עליו להישאר במכונית של אוזן, שיש בה טלפון
אלחוטי.
באותו רגע כבר היה מובטח אישור המערך
להלוואה. בניגוד לכל הסיפורים, הסכים שימעון
פרס לתת את הערבות לגאון.

היו לו סיבות טובות לכך: גאון עזר
למערך בכסם ים, כשם שעזר לליכוד,
לתמ״י ולמפד״ל .״אם נפוצץ כיצד עזר
גאון לליכוד ולמערך הזהירו השבוע
בתמ״י.
פרס עצמו נתן הוראה לאמוראי לאשר את
הערבות החריגה לגאון, כפי שהודה אמוראי עצמו
בראיון מגומגם שלא שודר (ראה מיסגרת).
לורינץ, כיו״ר ועדת־הכספים, אמוראי ויגאל כהן,
כיושבי־ראש שתי הסיעות הגדולות בוועדת־הכספים,
מהווים ועדה מצומצמת לאישור
ערבויות סודיות בעניינים ביטחוניים —
ערבויות שהן כה סודיות עד כי גם מליאת
ועדת־הכספים אסור לה לדעת עליהן. בררו זו
עמדו לספק בסודי־סודות את צרכיו של גאון
על־חשבון משלס־המיסים, בררו של מירמה,
בהסכמת הליכוד והמערך.
יגאל כהן היה פשוט, הגון ובלתי־מתוחכם
מדי, מכדי לאשר זאת. הוא התנגד לשימוש בדרך
פסולה זו, תוך נשיאת שם הביטחון לשווא. הוא

חדשות. כי כל עוד קיווה גאון לערבות
מטעם ממשלת־ישראל, לא הניח לאבו־חצירא
להפיל ממשלה זו.

• חני רא הבין
** ם נסיעתו של גאון ושובו של אבו־חצירא
^ התפזר העשן. צו־המניעה החשאי של גאון
לגבי הפלת הממשלה בוטל.
מכאן והלאה התגלגלו הדברים כך שאפשר

להסיק אחת משתי המסקנות:

מייד במה העניין. ב־ 14 במארס החליט
המערך להעלות את הצעת־החוק לפיזור
הכנסת.
אך כעבור יום, ב־ 15 במארס, החליטה
מזכירות תמ״י שתי החלטות מבולבלות,
סותרות־לכאורה( :א) לדחות בכמה שבועות את
העלאת הצעת־החוק שלה לפיזור הכנסת ו(ב)
לייפות את כוחם של המנהיגים(קרי: אבו־חצירא)
להחליט על כך בכל עת.
החלטה סתומה זו הבהילה את המערך. במערך
נוצרה נטיה שלא להעלות את ההצעה לפיזור
הכנסת, מתוך הנחה שאין לה רוב( .כאשר נדחית
הצעה כזאת בהצבעה בכנסת, אין להעלותה שוב
במשך זמן ממושך, ועל כן אין שום מיפלגה מעלה
אותה אם אינה בטוחה ברוב).

• או שאבו־חצירא פעל על פי
האינטרסים שלו בלבד, אחרי שהתבטל

הווטו של גאון,
• או שגאון עצמו נתן יד לפיזור
הכנסת, במיסגרת עיסקה שבה הציל
אותו המערך מן הצרות הכספיות שלו,
באמצעות עיסקה סיבובית מסובכת
של האימפריה הכלכלית של המערך.

את הכף הכריע יצחק רבין, שקלט את
המסר של אבו־חצירא, ושהכריז :״אותי
לא מעניין מה תמ״י מחליטה, צריכים
להגיש!״

על כל פנים, המהלכים עצמם ברורים למדי:
אבו־חצירא החל במגעים קדחתניים, כדי

רבין לא חשף את נימוקיו, מכיוון ששיחותיו
עם אבו־חצירא היו סודיות, ואולי גם חשש שמא

שר אוזן
כדי להוריד אותו מ הכס א

מיליונר גאון
כדי להוציא אותו מהבוץ
כהן־אורגד התייחס לבקשה בחיוב זהיר, וגם
,שמיר לא דחה אותה על הסף. הכדור התגלגל אל
^־׳ יו״ר ועדת־הכספים, שלמה לורינץ, איש אגודת־ישראל.
גם הוא היה בעד. ללורינץ היה עניין
בהמשך קיום הקואליציה, המזרימה הון־עתק
לקופות הישיבות שלו. יש לו גם עניין חיוני
בקיום יחסים הדוקים עם שר״האוצר.

#הנ ר בגרר מסמר קטן
^ בל עמד להסתדר בכי טוב. גאון עמד
1 1להמשיך בעסקיו,הממשלה יכלה להמשיך
בקיומה, וגם המערך לא הבין כי יש לו כאן
הזדמנות־פז.

ואז התפרק הכל בגלל אדם אחד, שלא
היה בסוד העניינים: הכל בגלל מסמר
האיש שהפיל את ממשלת־הליכוד מבלי
להבין מה הוא עושה, היה יגאל כהן(לא אורגר),
איש־שוליים בקואליציה. כהן הוא חבר הקוריוז

התנגד, לשימחתו הכמוסה של אמוראי, שהתנגד
גם הוא לעניין בסתר־ליבו, אך לא העז להמרות
את פי מנהיגו.

זוהי האמת ההיסטורית: הערבות,
שבגללה נפלה הממשלה, לא סוכלה
על־ידי הליכוד או המערך, לא על־ידי
כהן־אורגד ולא על־ידי פרס, אלא על־ידי
איש אחד שלא הבין כלל מה הוא עושה:
יגאל כהן.
השיחה הגורלית במכונית היתה ביום ה־8
במארס. באותו היום הצטלבו שתי נסיעות. בבוקר
חזר נסים גאון לשווייץ. בערב חזר אהרון
אבו־חצירא ארצה. היה זה כאילו רצה אבו־חצירא
למנוע, על״ידי עצם היעדרו מן הארץ בימים
הקריטיים, את מעורבותו בענייני הערבות׳ של
גאון.

ובצדק: כל עוד נמשכו הדיונים על
הערבות לגאון, לא יכול היה אבו־חצירא
לבצע את התוכנית האישית
שלו: לפזר את הכנסת ולהביא לבחירות

להביא לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות. הוא
לא שלח איתותים רק לעבר המערך, אלא גם
לעבר הליכוד.
הדבר אינו כה מוזר כפי שנראה במבט
הראשון. אבו־חצירא, פוליטיקאי ממולח, ניחש כי
שמיר עשוי להיות מעוניין בהקדמה כזאת, כדי
למנוע התמודדות על ראשות הליכוד ולהחניק
בעודם באיבם את מאמציהם של דויד לוי ואריאל
שרון להדיחו משם.

אבו־חצירא ערך כמה שיחות עם
דויד לוי ורוני מילוא ורמז להם על
כוונותיו. מקורות בליכוד ובתמ״י
טוענים, שעם מילוא נערכו שתי
שיחות ,״מפני שבשיחה הראשונה לא
הבין רוני במה מדובר. גם בשניה לא.״
ב־ 11 במארס עמד אבו־חצירא לפוצץ את
הפצצה ולקרוא להקדת הבחירות בכינוס מרכז
תמ״י, שנערך באולם אוהל שם בתל־אביב.
באותו יום הגיעה הידיעה הסודית על כך
להעולם הזה, שפירסם בראש מדור תשקיף
(העולם הזה )14.3.84 כי תיתכן תמיכת תמ״י
בהקרמת הבחירות.

אולם ברגע האחרון החליט אבו־חצירא
לדחות את המהלך, כדי לוודא
שהמערך אכן מוכן לכך.
הוא ניחש נכונה כי שימעון פרס מעוניין
בהקדמת הבחירות ככל האפשר, כדי למנוע
התמודדות על מקומו בראשות המערך. לכן ניהל
אבו־חצירא פגישות־גישוש עם יריבו של פרס,
יצחק רבין, כדי לוודא גם את תמיכתו.

נראה כי רבין, בניגוד למילוא, תפס

מנהיג־תמ״י ישנה ברגע האחרון את עמדתו. אך
הוא צדק.

במשך במה ימים היה הבל מונח על
כפות־המאזניים — למראית־עין. רק
מעטים ידעו כי העניין כבר גמור, וכי
אבו־חצירא החליט את ההחלטה.
ביום ב׳ ,ה־ 19 במארס, פוצצה הטלוויזיה את
הידיעה על הקדמת הבחירות. המערך ותמ״י.
הודיעו שתיהן כי יצביעו בעד, כך שהובטח הרוב.

•רעזוו רחבו בצוה
^ ש לסיפור המשך קטן.
בדיווח על ההשתלשלות השמיע העולם הזה
( )28.3.84 רמז על כך, שאולי לא נמסרו קולות
תמ״י למערך בחינם, ושאולי לא רק האמביציות
האישיות של אבו־חצירא הכריעו את הכף.

יתכן, בך נרמז בכתבה, כי האימפריה
הכלכלית חובקת־העולם של המערך
מצאה דרך להבטיח לגאון את 30
המיליונים שהיו דרושים לו כדי לכלכל
את מעשיו במשך כמה שבועות.
ביום שישי האחרון הופיעה בצהרון חדשות
כתבה, שהפכה את הרמז הזה לידיעה. בעל
הידיעה, יגאל לביב, טען כי סולל בונה הוא
שלקח על עצמו את השטרות המפוקפקים של
גאון מניגריה, וחילץ אותו מן הצרה. כן טען
שגאון קיבל הלוואות חריגות מבנק הפועלים.
כך או אחרת, ניסים גאון התעטף השבוע
בשתיקה רועמת. נראה כי דאגותיו הכלכליות
דפנה ברק
המיידיות חלפו.

!זזזזז ח ח

ה בו רסה

מאת מאיר תדמור
גזרהח נחוץ

פת״ם, פת״ם, פת׳ ם

גם לי יש מה לומר על הבשורה של עדיאל אמוראי, חבר־הכנסת מטעם המערך ומרכז סיעתה
בוועדת־הכספים של הכנסת. כרי לא לבלבל אתכם, תחילה נסביר מה הוא אמר בסוף שבוע שעבר.
פשוט. המערך יטפל בפת״ם. איך? פת״ם! ,או: פה תקבור ממונך. פשוט. הוא לא יהיה צמוד לדולר.
יצמידו אותו למדד. והמדד יהיה חייב לפגר אחרי הדולר. אחרי הפיחות הגדול של השקל, מייד אחרי
הבחירות, או, אם תרצו. מייד אחרי הקמת הממשלה שהמערך סבור שהיא בכיס ימינו, ושבה יכהן ידידנו
אמוראי כיו״ר ועדת־הכספים. אני מבקש לא להיכנס להיבטים הפוליטיים של העניין. אבל, אני
משוכנע, שאת הדברים שאמר, עוד ילמדו שנים רבות בחוג למדעי המדינה באוניברסיטות. הכותרת:
איך אפשר לסייע ליריב הפוליטי ערב בחירות. המיקרה של . 1984

חוזרים לינואר. אנחנו כבר בדרך. עם הירידות
של יום החמישי ושל היום, יום הראשון, אנחנו
מתקרבים צעדי־ענק לרמה של תחילת ינואר.
עוד קצת ואנחנו שם. בינתיים תקחו בחשבון
שרק מקורבי הבורסה משחקים. בניגוד לתחזיות
של האיצטגנינים מתמחי־הבורסה, הבורסה
יורדת, ועכשיו הם אומרים שהיא שוב תעלה
ואחר כך שוב תרד. שיהיה.

נחזור לעניין הפת״ם. פיקדון תושב מקומי הסד בחודשים האחרונים לאחד, ואולי
האחד, מאפיקי ההשקעה הטובים והמעניינים, בלשון אנשי־הכסם ים. יש לו שני
יתרונות. יש לו ״ריצפה״ — הוא לא יכול לרדת, הוא תמיד עולה, צמוד לדולר
וכמעט צמוד למדד ובעיתות של פיחות יש לו יתרון. אז את היתרון הזה רוצה ח״ב
אמרואי למנוע מאיתנו, וחבל.

מה שבטוח, בינתיים, שמעגל העליות
והירידות מתקצר ככל שקרבות
הבחירות. פעם אפשר היה, לדוגמה,
להיכנס לקרן־נאמנות לחודש, אפילו
יותר. היום, יומיים זה הרבה, שבוע זה
טירוף.

אחרי הפיחות של אוקטובר 1983 הבטיח ראש־הממשלה, יצחק שמיר, שלא יגעו בפת״ם.
שר־האוצר הטרי, יגאל כהן־אורגד, אמר דברים דומים. המיתוס של הפת״ם הלך ותפח לממדים אדירים
והיום הוא כבר בעל היקף של ארבעה מיליארר רולר, שהם, רק כדי לסבר את העין 600 מיליארר
שקלים. הר של כסף, חסכונות של קשי־יום, של אלמנות, ואפילו של פועלים מאורגנים, המהווים את
רוב מניינה של ההסתדרות. אגב, אלה הס גם מצביעי מיפלגתו. מה ראה אמוראי להודיע כי יפגע בפת״ם
— קלות דעת? היסח הדעת? או סתם לתפוס כותרת? גם זה לא חשוב. מה שחשוב הוא, התרגיל על
רטוב.

לא חשוב מי יהיה בשילטון, המערך, הליכוד, או כל צירוף של השניים, הפת׳׳ם
ייפגע. אנחנו שוב במילכוד.
שאלתי את אחד מחכמי שוק־ההון: מה עושים? הוא השיב בקצרה :״ירוק
ורחוק׳
י. קצר וקולע וגם ראוי להיעשות. תודה על העצה.

ח״ב אמוראי
הפיתרון: ירוק ורחוק

גן־העדן האבוד של המגיפה של איי פסח קוקוס
^ יום השישי האחרון החליטו איי־קוקוס
^ להסתפח לאוסטרליה, ובכך סיימו תקופה בת
150 שנות שילטון של אזרח בריטי, שאבותיו
הקימו גן־עדן זה. מבין 161 בעלי זכות הבחירה
הצביעו 129 בער הצטרפות לאוסטרליה, נגד
הקמת מדינה עצמאית. פירושה המיידי של
ההצבעה הוא גירושה של מישפחת המייסדים
קלוניס־רוס, שהיתה עד לאחרונה בעליה של 27
איי־האלמוגים במרחק של כ־ 2700 קילומטר
מצפון־מערב לפרת במערב אוסטרליה. תושבי
האיים הגיעו לכאן ממלזיה ויאווה, כפועלים
בחוות־הענק של אדוני האי.

אסימונים מפלסטיק. וכאן אנחנו מגיעים
לחלק המעניין: תושבי האי שעבדו במטעי־הקוקוס
של מישפחת רוס, קיבלו עד שנת 1978
את שכרם ב ...תאמינו או לא, אסימונים מפלסטיק
שהיו טובים לקניית מיצרכים במחסן החווה.
מר ג׳ון רוס תבע עצמאות מלאה לאי, שהיתה
מאפשרת לו להישאר מדינה ללא מס. ואומנם,
כמה חברות שלו רשומות באיים. ועוד משהו.
ממשלת אוסטרליה קנתה מהאדון רוס את מטעיו
ב־ ,1978 תמורת כשישה מיליון דולר. כל
נסיונותיה(של ממשלת אוסטרליה) לקנות את 50
הרונמים האחרונים שברשותו ובית־החווה הגדול
שלו נכשלו. עכשיו הוא ממשיך לספר לעיתונאים
שעטו על האיים כיצד אבי־סבו הגיע לאי
ב־ 1825 והקיט גן־עדן פרטי. מעניין.
הפרדסים שנעקר! ומתו
על גחונם
**ץ ורות־שורות, על גחונם, שורשיהם
* /כ ל פי מעלה, עקורים במלוא תיפארתם,
לאורכם ולרוחבם של מאות ואלפי מטרים,
עשרות ומאות דונמים, שרועים.
הלב נצבט. הכלכלה הנכונה עדיין חוגגת.
הניהול הגרוע עריין מושל בכיפה.
כואב הלב. השבוע יצאתי לאחד ממושבי
השרון, ארץ הפרדסים. לא עוד. פרדסים שלמים
נעקרו, עמל של שנים נעלם .״לא כדאי, אין
ברירה ״,אומר לי המושבניק המלווה אותי.
״תראה ״,הוא אומר לי ,״בהתחלת העונה קיבלנו
מיקדמה על חשבון היצוא — 1.40 דולר לתיבה
( 18 קילוגרם בתיבה) .השבוע הודיעו לנו שאנחנו
חייבים להחזיר 25 סנט. חייבו את חשבוני.
בהתחלת העונה אמרו שישלמו 2.20 דולארים
לתיבה. זה בקושי מכסה את ההוצאות. אבל,
קיווינו שאם לא השנה, אולי־אולי בשנה הבאה.
אי־אפשר להמשיך.
״נאלצתי לעקור. כואב הלב, אבל אין ברירה.
אם זה מה שהמדינה רוצה״.

סח מתקשר אצלי גם עם ביעור חמץ,
/כיוון שאתם ממילא מנקים את הבית
ומבערים חמץ. בהזדמנות חגיגית זו אני מציע
לכם עיסוק צדדי נלווה, ששכרו יכול להיות
ב׳יידו. ועכשיו איזה אימרה שתרמוז לכם׳ על
הנושא :״נשים חמושות במניפות וגברים
בחרבות״.
מניפות היו באופנה עד לפני כמה עשרות

אם ננקוט את לשונם של הבנקים, ובעצם
למה לא, נוכל לומר, שאת הבורסה מאפיינת
חוסר־יציבות ושינויים תכופים וקיצוניים
במגמות המיסחר. השינויים החדים מבטאים את
עצבנות המשקיעים בעיקבות הקדמת הבחירות.
אתם רואים, אפילו בנק מכובד כבר יודע שיש
בחירות והן משפיעות על הבורסה.
ועוד למדתי, כי ההשקעה הטובה ביותר
מתחילת השנה, ולא במניות, היתה באג״ח מסוג
גלבוע הצמודות לדולר, שהניבו תשואה של 75.5
אחוזים. וזאת, כאשר השער היציג של הדולר עוד
לא הגיע לתשואה של .5051 לא נורא. גם זה יבוא.
עכשיו נעבור לפרק אחר של ענייני בורסה*.
כולו מפיו של אחד מחכמיה המובהקים של
הבורסה. נו, אני שואל, מה יהיה? ״לא יהיה שינוי,״
הוא אומר .״זה כמו חולה סרטן שהולך אל
רופא־אליל, אחרי שהיה כבר אצל מפא מומחה.
שום דבר לא ישנה, גזר״הדין נחרץ.״ ועוד הוא
אומר :״תראה, מכריחים אותנו להיות אנטי־ציונים.״
למה? אני שואל, ומקבל תשובה מוחצת:
״יש הרבה כסף, המון; אז תשאל אחד שיש לו, מה
הוא מעדיף: כסף שחור, או שבכלל לא יהיה לו?״
תחשבו. תחשבו, איזו חוכמת חיים טמונה
בדברים, ועוד ציונות.

ומי שבאמת מוכרח להשקיע
בבורסה, הנה כמה מניות שראוי
להשקיע בהן, אם בכלל. אלביט; דובק;
אלרון; יס-המלח; יש עוד, אבל להפעם
זה יספיק. שלא אשכח, הכוונה להשקעה
לטווח ארוד. אפילו ארוד מאוד.

מניפה מהמאה ה־19
אולי 4000 דולר
בשנים. בזמנו הן היו סמל למעמד ולעושר, כן.
להשכלתכם* :מניפות עשויות עץ ואפילו ברזל
היו נהוגות כבר במצרים העתיקה. הנה, זה עתה
נערכת תצוגה מרהיבה של מניפות של אסכולות
ותקופות שונות, החל מתקופת הרוקוקו, הברוק
^ שבוע שעבר סיפרתי לכם על התקדים
הפסוודו־סיני, שיוצרו באלפים בצרפת במאה
**האיטלקי. שם החליטו לנתק קצת את
ה־ ,18 ועד המניפות הניאו־קלאסיות, שהיו
מועדפות וחביבות בימי המלכה ויקטוריה הצמדת השכר למרר והשימחה רבה.
קול זעקה. השבוע יש לי חדשות מקצה אחר
(בריטניה, מי ששכח) .היתה גם התקופה
הנפוליאונית ו ...מי ששואל מה.אני מבלבל לכם של אירופה, מבלגיה. שם חוקקו חוק על
את המוח עם המניפות המה ...האלה יז ...אמצעי־צנע כלכליים, ואלה כוללים שחיקה
בשכר הריאלי, של שני אחוזים לשנה, בכל אחת
בסבלנות. ואפילו יש מניפות בסיגנון גוטי.
יש כתובת. זהו, אם בשעת ביעור החמץ משלוש השנים הבאות.
האיגודים המיקצועיים הרימו קול זעקה. שני
תמצאו בדרך מיקרה מניפה ישנה, יכול להיות
שהיא שווה 4000 דולר, ויש מי שמוכן לשלם אחוז שחיקה לשנה ועוד בחוק! ולכן הם הכריזו,
סכום זה. אני מוכן אפילו לספק את הכתובת, למי קודם כל, על שביתה כללית של 24 שעות.
להזכירכם: בחודשיס׳האחרונים היתה שחיקת
שמעוניין: מר לנור גרשוני (לא, זו לא טעות)
השכר בארץ גם כן שני אחוזים. אבל שני אחוזים
הגלריה על־שם ראנוויק, ליד המוסיאון
לשבוע.
הסמיתסוני, וושינגטון, ארצות־הברית.

השחיקה הבלגית

שר־חקלאות גרופר
אי־אפשר להמשיך

סיגריות אירופה ד לו ת ניקוטין בעי שון.
אזהרה-משרד הבריאות קובע 5י העישון מזיק לבריאות

מרענן מעורר וחזק

ני חםמער כו ת תד רזי ח

מה ביסש בנו של דויד וו מסגן ואש־הממשלה
ומדוע דאג העיתונאי גדשו סאמט
פרם ויצחק נבון ביתר דאגה
מאשר כתב הארץ, נידעון
סאמט. בבוקר התפרסם המ
שיחת־טלפון
מרגשת קי

סגן ראש־הממשלה דויד לוי
לאולפן מוקד, לפני תחילת
הראיון עימו ביום הרביעי. היה
זה בנו שימעון, המשרת בלבנון.
הוא אמר לשר־הבינוי־והשיכון
:״אבא אתה חייב להתמודד.
כי רק אתה תוכל להוציא
אותנו מפה!״
נשיא המדינה חיים הר־צוג
רגיש לשירי־מולדת. בביקורו
בבריטניה הוא התקבל על־ידי
נציגי הקהילה היהודית
בשירת־מקהלה של ילדים ששרו
שירי מולדת. הרצוג העביר פתק
למארגן שלמה קטקו והסביר
שהוא כבר אינו זקוק לציונות
מסוג זה. להפתעת האורחים
הופסקה מייד שירת המקהלה.
אופירה, אשת הנשיא
הקודם יצחק נבון, מתכתבת
עם המלכה אליזבת. כאשר
ביקרו היא ובעלה בלונדון, הן
היו אמורות לדבר ביניהן שתי
דקות. הכימיה שנוצרה ביניהן
גרמה להארכת השיחה לרבע
שעה. כעבור זמן, כשאופירה
נסעה לביקור פרטי ללונדון, היא
שוב נפגשה עם המלכה והפעם
לשיחה ארוכה של שעה וחצי.
הידידות שנקשרה ביניהן היתה
כה עמוקה, שהן ממשיכות
בחליפת־מיכתבים.
איש לא עקב אחרי
ה״התמודדות״ בין שימעון

אמר שלו, שבו ניבא כי נבון לא
יתמודד, וניתח את הסיבות לכך.
אחרי הופעת הגיליון נפוצו
לפתע שמועות, כי נבון החליט
להתמודד, וסאמט פירפר. רק
בערב נרגע, כאשר נודע כי נבון
אכן החליט סופית שלא להיאבק.
במיפלגת העבודה הגיעו
למסקנה שהאות א׳ מסוכנת
לחברים• .הסיבה — חמישה
ששם מישפחתם מתחיל באות זו,
עלולים שלא לעבור את מחסום
60 האחוזים הנדרשים מהם
במרכז, כדי להיות חברים בכנסת
זדו . 1החמישה הם תמר אשל,

ז׳ק אמיר, שושנה ארבלי
אלמוזלינו, עדי אמודאי
ואבא אבן.

11111

811

איש המפד׳ל, היושב״ראש החדש של הועד
המנהל של רשות־השידור, מוזג לעצמו מים
מקנקן שהיה מונח על שולחנו, גישיבת״המליאה החגיגית של
רשות־השידור, שהתקיימה בבניין כלל בירושלים ביום הרביעי.

מינה ינון

מנהל הטלוויזיה ניצל רגע של פנאי בישיבה לשיחת טלפון. וזדף
היה פתוח באות פ׳ והופיעו בו מיטפרי הטלפון של שימעון פרט,
אורי פורת, דן פתיר, מני פאר, צביקה פיק, אברהם (״פשנל״) דשא ואהרון פאפו.

טוביה סעו
העולם הזה 2432

בבנין המפלגה מתלוצצים
שאם אבן לא יעבור את המחסום,
יפחת מיספר האישים שפרס
הציע להם את תיק־החוץ
מחמישה לארבעה.
ח״כ העבודה אליהו
שפייזר זוכה בהערכה רבה.
אמר עליו אחד מיריביו :״המניות
שלו עלו. הוא יהיה שר ולא
סגן־שר, כי סגן־שר חייב להיות

חבר מפ״ם אליעזר רונן
ניצב שוב בפני אותה בעיה. ערב

הבחירות הקודמות הוא העדיף
להיבחר כמועמד התנועה לשר,
ומסיבה זו הוא לא נכלל ברשימת
מפ״ם לכנסת. עתה פנו אליו
חבריו והציעו למנהל חברת
קרתא הירושלמית, שיוותר על
תפקיד שר פוטנציאלי ויתמודד
על כהונת ח״כ.
במשך השבת שחלפה,
חבש הפירסומאי דויד אדמון
שלושה כובעים לראשו. ביום
רביעי הוא נבחר לממלא־מקום
יושב־ראש רשות־השידור. בצח־רי
יום־שישי טילפן אליו עורו־הדין
מיכה ינון, יושב־הראש
החדש ומינה אותו הן למנכ״ל
רשות־השידור והן ליושב־ראש
הרשות, עד למוצאי־שבת. ינון,
שהוא חובש כיפה, לא יכול להאזין
לשידורים בשבת. המנכ״ל
החדש אורי פורת ייכנס
לתפקידו רק השבוע, וינון מילא
למעשה את מקומו, אך הוא מנוע
מלעשות זאת במשך השבת.
ארמון קיבל בסיפוק את המינוי,
אך ציין בחיוך :״יצאתי מבית
דתי כדי להיהפך לגוי של שבת
בטלוויזיה.״
אביטל מוסינזון, המנהל
האמנותי של פסטיבל־ישראל
מביט כבר קדימה. הוא
מתכנן לשנת ,1988 שנת ה־40
למדינה, אורטוריה באורך מלא
על דויד בן־גוריון.

1ך 1רי 71 שר״החינוך־והתרבות בא לישיבת מליאת הרשות משום היותו
11111 | 1 #1 ^ 1השר הממונה. באשר הבחין שמצלמים אותו, ביקש שהות קצרה
כדי ליישר את שערותיו. המר היה זה שפעל לכך שינון, ידידו במפד׳ל, ימונה לתפקיד.

למה זקוקה רעיה נזבידור, מה יעשה מרדכי בן־פורת אם לא
ייכנס לכנסת ומה יוהיה אחרי הבחירות אליבא דיגאל הורוביץ
השחקנית האמריקאית
ברברה סטרייסנד היתה
אורחת האוניברסיטה העברית
בירושלים. באמצע הארוחה
שנערכה לכבודה, היא קמה
ויצאה לשירותים, כשהיא מלווה
במחיאות־כף. סגן נשיא־האוני־ברסיטה
שימחה דיניץ שאל
בחיוך :״למה כשאני הולך לשירותים
לא מוחאים לי כפיים?״
ביום השישי התקיים
במזכרת־בתיה כינוס מחזור
גרעין ווטבת, לציון 25 שנה
להיווסדו. בימאי הטלוויזיה דן
בירון שהיה חבר בגרעין, הופיע
במקום מצוייר כאקורדיון ואירגן

בהסתדרות, ניסה למנוע בכל
מחיר את הופעתו של פאפו
בתירוצים שונים, כשחששו
העיקרי הוא שפאפו יגנוב ממנו
את ההצגה. חברו מסיעת תכלת
לבן יעקב שמאי, שהוא חבר
חרות, וכל אנשי לע״ם בראשות
יצחק כספית, עמדו בכל
תוקף על כך שפאפו. ינאם,
כששמאי אף מעיר, שפאפו עשוי
להאדיר את שם הליכוד
בהסתדרות.
כאשר התחיל פאפו לדבר
נשמעו קריאות קצובות מספסלי
השמאל .״האם פאפו הוא בכלל
חבר כאן?״ חזר מישהו ושאל.

כאשר הוא נטל את
המיקרופון, שיבח הורביץ את
פלומין, רואה־חשבון בהווה
ולשעבר סגן שר־האוצר .״הוא
היה ח״כ מצויץ, ובגלל זה
הליברלים הרחיקו אותו.״
לפני ההרצאה סעדו
המוזמנים את ליבם, ובין
האוכלים נראה גם ח״כ חרות
רוני מילוא. הסיבה — הוא
ידיד־נעורים של בעלת המועדון,
כרמלה זילברמן ושל אחיה,
משה ביטר, ובנוסף על כך,
מישרד עורכי״הדין שלו, מילוא-
יעקב לרר נותן את הייעוץ
המישפטי למועדון היוקרתי.

שלי ואני מוכן להודות בכך
ולהתגאות בזה.״
מאז נכנס ינון לתפקיד,
הוא הביא עימו כעוזר את יצחק
רט, חובש כיפה ומזוקן, שהיה
עוזר מזכ״ל המפד״ל וכתב זוטר
בהצופה.
רעיה, אשתו של יושב־ראש
הכנסת מנחם כבידור
נשאלה מהו הדבר החשוב ביותר
שראוי שיהיה לאשת פוליטיקאי
.״עצבים של ברזל,״ ענתה
סבידור.
עורך ומגיש השבוע יו מך
אירועים, מיכה לימור, מקובל
מאוד בשוק מחנה־יהודה.
כאשר הוא עובר בין הדוכנים
ועורך את קניות השבת של
המישפחה, הוא זוכה בטפיחות
על השכם והמוכרים מתחרים
ביניהם מי יתן לו הנחה גדולה
יותר.
לרגע היה נדמה לבאים
לטקס חלוקת פרסי בית־העסק
והשירות המומלץ, שהמדובר
באירוע של׳ תנועת החרות. אך
הסתבר שמנכ״ל מישרד ראש־הממשלה
מתי שמואלביץ
וסגן שר־הבינוי־והשיכון, משה
קצב מלווים את המבצע זו
השנה החמישית. עד עתה הוא
נערך על-ידי יהודית שתיל
רק בבאר־שבע, והשנה ערכה
אשתו של העיתונאי הוותיק,

הזכיה מטעם החברה הממשלתית
שיכון ופיתוח שהוא יושב־ראש
הדירקטוריון שלה. שר־האוצר,
יגאל כהן־אורגד הוזמן כ־אורח־כבוד
לשאת נאום על
צרכנות והרגלי־צריכה, דווקא,
במצב כלכלי אינפלציוני.
כל הנואמים פתחו את
דבריהם במילים ״כבוד השר,
גברתי המארגנת ״.רק קצב בירך
תחילה את שתיל ואחר־כך את
כהן־אורגד. שר־האוצר אמר
לסגן־השר :״נהגת בהדר בית״רי
כשהזכרת ראשונה את האשה
לפני כל אחד אחר״.
בכבוד מיוחד זוכה המחזאי
יהושע סובול. דמות זמיר
הגטו במחזה החדש שלו הגטו
תגולם על־ידי אסתר עופרים,
אך לא בתיאטרון־חיפה,
אלא בברלין. בחיפה תמלא את
התפקיד הזמרת ריקי גל
ובחודש יוני הקרוב יעלה
הבימאי פיטר צאדיק בתיאט־רונו
הפולקסבינה את המחזה
המתורגם בהשתתפות עופרים.
ניידות של מישטרת תל-
אביב נקראו בשבוע שעבר פעם
אחרי פעם לבית חד־קומתי
בשיכון־דן שבצפון־העיר. הסיבה
— למקום עבר להתגורר הקבלן
דויד רג׳ואן, פושט־רגל בן
למישפחת רג׳ואן הירושלמית.

| 1ך 1ךןץךךון ^ ן אחת מבנותיו של שאול אייזננרג גאה לתערוכה שפתח הצייר משה רוזנטליס
1 / 1 1 1 1 1בסטודיו שלו ביפו. עדי היא תלמידה של הצייר שהוא גס המורה במישרדי 111 אביה שבבית־אסיה בתל־אביב, שם תלויים ציורים רבים שלו. התערוכה תהיה פתוחה חודש אחד בלבד.
לכל הנוכחים שירה בציבור.

בירון, שבא עם אשתו שרי רז
גילה כי ניחן בזיכרון טוב כששר
במלואן את מילות השירים
העבריים משנות ה־.50
הסופרת והעיתונאית אלה
ברקת אף היא חברה בגרעין,
נקראה אז אלה גרינברג.
מסיבה זו רבים לא קישרו בינה
ובין מעשיה אחרי־כן. היא הביאה
למיפגש ספרים שכתבה, והשלישי
שביניהם תנו לי להיכנס
שאף יופיע בקרוב במהדורה
שניה, מתקשר לגרעין. ברקת,
שבמשך שנים רבות לא ראתה
רבים מחבריה, הזכירה לנוכחים
שהיא ואחד הבנים בגרעין, רצו
להתגורר במגורים משותפים.
אחרי שהדבר עורר כמה זאבים
מריבצם, הם בחרו בהצעה
שהוצעה להם להשאיר את
ההחלטה למצפונם. ואכן, ברקת
וחברה גרו בחדר אחד, אך במשך
שישה חודשים הם לא קיימו
יחסים מיניים.
הופעתו של עורך-הדין
אהרון פאפו, ביום החמישי
בוועד״הפועל של ההסתדרות
בדיון על יחסי־העבודה במשק,
כמעט שהוכשלה על״ידי הליכוד
דווקא. פאפו הוא חבר מטעם
סיעת לע״ם. דניאל נחמני,
נציג איגוד העובדים הליברלים

ישראל קיסר שהחליף לדקות
ספורות את ירוהט משל
בראשות הישיבה, הינהן לאות
שכן, אך ליתר ביטחון עילעל
בניירות שהיו מונחים לפניו.
קרא אליו פאפו :״אם בודקים פה
כל־אחד, נא בדוק מהו הדרכון
של חבר רק״ח שצעק עלי.״
כאשר רבו ההפרעות פנה
פאפו לספסלי השמאל :״למה
לכם להפריע לי? אם תפריעו לי
אפריע לכם בחזרה והאמינו לי
— אני מומחה גדול להפרעות,
הבאתי איתי מרשות־השידור
מוניטין טובים ואני לא אתן לכם
לפגוע בהם״.
יגאל הורכיץ היה נינוח
ביותר כאשר הירצה לפני באי
המועדון־הכלכלי של קלאב
בתל־אביב. המארח יחזקאל
פלומין אמר על הורביץ, לפני
שנתן לו את המיקרופון :״הוא
ח״כ, בעבר שר־אוצר ולגבי
העתיד אינני רוצה לרמוז.״
התערב הורביץ :״למשל ראש־ממשלה״.
כאשר
הוזכר המצב הכלכלי
הצפוי אחרי הבחירות, אמר
הורביץ :״תהיה פריחה ״.כל
המבטים הופנו אליו ואז הוא
מיהר לתקן את הרושם :״תהיה
פריחה על הגוף.״

ח״כ מרדכי בן־סורת,
שהוא צימחוני, חישב ומצא שאם
יצביעו עבורו רוב הצימחונים
בארץ, המונים כ־ 150 אלף איש,
הוא יוכל להכניס שני ח״כים
ברשימתו העצמאית לכנסת
ה־ .11 אך גם אם לא ייכנס, יש
לבן־פורת מה לעשות .״יש לי
חמישה נכדים. כל יום אקדיש
לנכד אחר. ואת שישי־שבת
אקדיש לבתי, שחזרה בתשובה.״
בן־פורת טוען שהוא אינו
מאמין לשום פוליטיקאי .״כאשר
נפגשתי הן עם פרס והן עם
יצחק שמיר, הם הבטיחו בעל-
פה שיפעלו להקמת ממשלת
ליכוד לאומי אחרי הבחירות. לא
ביקשתי התחייבות בכתב, כי
אינני מאמין שמממשים הבטחות,
גם אם חותמים על כך״.
בפגישתו עם פרס נכח גם ח׳׳כ
רפי אדרי. בן־פורת הציע
שאדרי יישאר נוכח, כדי
שאחר־כך יוכל להעיד על טיב
השיחה אם תהיינה אי־הבנות.
כאשר דיבר במליאת רשות
השידור הד״ר פלג נגד מינוי
פורת הוא אמר :״הוא אומנם לא
חבר שלי, אבל יש לי חברים של
חברים שהם חברים שלי״...
כשדיבר ניר הוא אמר :״להבדיל
מעמיתי, פורת הוא חבר אישי

\ 1ךיךי 1ף 11 לשעבר סגן שר־האוצר וסגן שר־הבי-
111111 1 1 1ן טחון לומד עתה ציור אצל רוזנטליס.
הוא נ א לתערוכה שבה הציג הצייר ציורים שהבריח מרוסיה, אחרי
ששיחד את המובסים. גם התעשיין ישראל פולק לומד ציור אצל
אותו הצייר, שהוא גם מורה במידרשה לאמנות ברמת־השרון.
יצחק שתיל, את המיבצע בכל
הארץ. אלי לנדאו בא לאירוע
משום שהוא ראש־העירייה של
העיר המארחת הרצליה, והטקס
התקיים במלון דן אכדיה בעיר.
יהושע מצא בא לקבל את

עד לאחרונה הוא התגורר בווילה.
בהרצליה־פיתוח. נושיו גילו
חיש מהר להיכן הוא עבר, והם
מטרידים אותו מבוקר עד לילה,
אך מצליחים להתחמק ממש
לפני בוא הניידת.
העולם הזה 2432

נרגש מכך הילך סובול על
בימת התיאטרון החיפאי ולא
הבחין שהוא הגיע לקצה הבימה.
סובול נפל, נחבט קלות ונשרט
מעל עינו. אך הוא לא התרגש,
מיהר לבית־המרקחת שממול
לתיאטרון וחבש את פיצעו

בעצמו.

פסוקי השבוע

יונתן (.יוני״!
התגורר ער לאחרונה בדירה
שכורה ברמת־השרון לצד פצוע מיכה המפורסם
צה״ל
שולדינר, שאיבד את עינו.
עתה עקר יוני לדירה אחרת
ברמת־השרון, שבה הוא יתגורר
בגפו. בשעת היום הוא ימשיך
לעסוק בגננות.

• ח״ם התחיה, צבי
שילוח :״איך אנחנו יכולים

לאסטרולוגית מרים תמיר.

לקרוא לבוחרים שלנו להצביע
עבור ממשלה ימנית, שיש לה
שתי ידיים שמאליות״.

הכוכבים

היא החליטה לבדוק מה מחירו
ובאותה שנייה ממש נשמע רעש
נורא בחוץ .״אני לא חושבת
שאלה הם הכוכבים. אני חושבת
שזהו הגורל,״ אמרה אחרי־כן
תמיר, שהיא גם קוראת בקלפים,
בכף־היד ובכתב־היד.

|״ 1י ד 1ך ו 17 שולף אך אינו יורה, משום שבידו אין
1 / 11 1#11 אקדח, רק אצבעו נראית כקנה1

אקדח אמיתי. אמדורסקי רקד במסיבה שאליה הוזמן. כשראה
שמצלמים אותו עם בת־זוגו לריקוד, קרא :״הי רגע, לא כל הזמן!״

פרס

מאת דניאלה שמי

האירו פניהם

אשתו הראשונה של מפקד
תל־אביב, מחוז מישטרת
אברהם (,תורגי״< תורגמן,
שהתה בירושלים ביום שבו נורו
היריות במרכז העיר. מדי יום
שני היא מקבלת לקוחות בבירה,
ומכיוון שהיא הקדימה לבוא שם;
היא נכנסה לחנות תמרוקים
בקרן הרחובות יפו והמלך־ ג׳ורג.
כאשר כבר עמדה לצאת עמוסת
חבילות הבחינה בשפתון חדש.
העולם הזה 2432

• ח״ב העבודה יצחק
רבין ליצחק נבון, אהרי שוויתר
על ההתמודדות :״אני כמתמודד
מיקצועי אומר לך, חסכת לא
מעט עוגמת־נפש״.

• הרב מנחם הכהן:
״בישראל, כמו בארצות־הברית, הגדולות המיפלגות שתי נאבקות על הקול היהודי.״

• הזמר צביקה פיק:
״לדעתי, בני עדות־המיזרח לא
מקופחים. אם כבר מישהו מקופח
במדינה הזו, אלה הפולנים. אני
חושב שמקפחים את האשכנזים.
אנחנו מיעוט בארץ הזו״.

ניצב אברהם תורגמן, מפקד מישסרת תל״אביב, בשיחה.

האם האסטרולוגיההיא איתי
קרא ושקול בעצסך:
הנוסח המלא של החומר המערכתי שפורסם בשבועון
.,העולם הזה׳ מס ,2426 .שראה אור ב 4 .29.2עמ׳ )19
למרות שהשנה ה אזר חי ת החל ה לפני חודשיים,
סיפר השבוע ה אס טרולוג שבתאי לביא מה צופ נים
הכוכבים לדמויות המרכזיות במפה הפוליטית
הקרובה.
בישראל בשנה
לדעתו יצחק רבץ יצא
מהמשחק. יצחק נבון ל א
יכנס השנה במלו א המרץ
לפעילות, יתכן שמסיבות
בריאותיות יעדיף להיות מס.2 .
א ם יצחק שמיר ייצג א ת
הליכוד בבחירות, הוא יפסיד
מול שמעון פרס ואם דויד
לוי יתמודד בראשות הליכוד
מול המערך -הוא ינצח.
אריאל שרון ישוב ל מרכז
הבימה הפוליטית סמוך לשנת
,1988 ובאו תה תקופה חוזה למישטר סכנ ה לביא דיקטטורי.
לשר האוצר הנוכחי יגאל כהן
אורגד ל א צפוי עתיד רב
ומכובד בשנים הקרובות.
אגב עיניני אוצר: שבתאי
לביא מציע לכל המתרג שים האסטרולוג מהמתרח ש בבורסה לצאת
לחופש עד חודש יוני. לדעתו, רקא חרי הקיץ יהיה
כדאי לקחת חל ק במ שחק.

כתבו ת של שבתאי לביא בנושא האסטרולוגיה של
הבורסה, אך אםאתה קצר־רוח, הודפס ה למענך
ה מהדורה השניה של הספר חיזוי העתיד בעזרת
האסטרולוגיה לאלה שאינם
מאמינים לאסטרולוגים, שבו
תמצא מידע מהימן גם על
ה אס טרולוגי ה הסינית, הויבר ציות
של כוכב־הלכת, בתי ההו רוסקופ,
הזויות החיוביות
והשליליות, הימורים ואסט רו לוגיה,
תחזי ת לכל המזלות
ל־ ,1984 קבוצות גורל, לידות, תורת הצלחות,
תאונות,
המספרים, זיווגים והתאמות,
ועוד ועוד. כאשר הכל בשפה
קלה, מבוד ח ת וברורה לכל.
מחירו של הספר בכריכה קשה,
כולל דמי משלוח ומע״מ 1500
שקל. רכישת 3ספרים, מזכה
א ת הקונ הבספר רביעי חינם.

שלח צ׳ק ע״ס 1500 שקל לעותק
ל״הי עיף בע״מ״ -ת.ד1157 .
גבעתיים,

.53111 שישלחו אליך
שבתאי לביא
בדואר — .עותקים ״חיזוי
העתיד בעזרת האסטרולוגיה לאלה שאינם
מאמינים לאסטרולוגים״

בשלב זה, כדאי רק להמר על מניות־נפט.

שבתאי לביא

דברים אלה השמיע ה אס טרולוג
שבוע קו ד ם לכן, ב״בית״לסין״ התל־אביבי, בערב
ראיונות בהנחיית יעקב אגמון.

בינתיים התגשמה תחזיתו במלואה.
בדו־שבועון

אסטרוסקופ

מתפרסמת

סדרת

הכתובת למשלוח
רצ״ב שיק מס משוך על בנ ק
תאריך ...ח תי מ ה...

הוצאה לאור* פרסום * י עוץ אסטרולוגי
שדרות אברהם 5רמת־גן טלפון 734047
מנתבים ת.ד 1157 .גבעת׳׳ם ווו 53

אשה בחלל החיצון
עקבתי במשך 30 שנים ויותר אחרי הטראגדיה האנושית
והפוליטית של ליוויה רוקח, מאז שפגשתי אותה לראשונה בבית
אביה, והיא עדיין נערה.
תיארתי פעם במדור זה את היחסים בינינו. היא שנאה אותי
שינאה טהורה וזכה, שמעולם לא עמדתי על מקורה. לשווא ניסו
ידידים לעשות ״שולם״ בינינו. כמה פעמים, כאשר נפגשנו
בוועידות בינלאומיות באיטליה, התרככה והחליפה עימי כמה
מילים, ופעם אף הזמינה אותי לביתה, לשם קבלת חומר מסויים,
אך תמיר חזר המצב לקדמותו.
אני דווקא חיבבתי אותה.
בשבוע שעבר כבר ניסה
העולם הזה לנתח את הסיבות
להתאבדותה: הדיכאון שליווה
אותה מאז ילדותה, בעיותיה
האישיות והמישפחתיות, בידודה
הגובר.
אפשר להוסיף לכך מימד
נוסף, עמוק יותר.
בשלב הנוכחי של התפתחות
המין האנושי, האדם חי במיסגרת
לאומית. יתכן שהדבר ישתנה
בעוד מאה, אלף או מיליון שנה,
אך כיום זהו המצב: ההשתייכות
הלאומית קובעת את זהותו של האדם, מבחינה פנימית וחיצונית
כאחת.
יכול אדם להיות בעל הכרה בלתי־לאומית או אנטי־לאומית,
קוסמופוליטית או בינלאומית — הוא שומר על זיקתו ללאום
שלו. הוא יכול לדגול ביחסים חדשים בין הלאומים, בהתאחדויות
רב־לאומיות, באדם ואפילו במשלה כלל־אנושית — אך הוא
דוגל באידיאלים אלה כאדם השייך ללאום מסויים.
אדם ישראלי, למשל, יכול לדגול באוריינטציה על ארצות־הברית,
ברית־המועצות, העולם השלישי, העולם הערבי, אש״ף או
הקדוש־ברוך־הוא — כל זה בסדר, כל עוד הוא עושה זאת
כישראלי, המאמין שדרכו תועיל לעמו ולמדינתו.
הצרה מתחילה כאשר הוא מאבד את הזיקה הזאת, כי אז הוא
דומה לגוף בלתי־מונחה המשתחרר מכוח־המשיכה של כדור-
הארץ, והנפלט אל החלל החיצון — חלל ריק מאוד, חלל של
בדידות נוראה.
זהו מה שקרה לליוויה רוקח. אם מתור סיבות אישיות, שהביאו
אותה לדחיית מישפחתה, עמה ומדינתה, אם מתוך רגישות לעוול
שנגרם לפלסטינים — היא שיגרה את עצמה אל מחוץ למיסגרת
הלאומית. היא דחתהי כל דבר ישראלי. היא הגדירה את עצמה
כ״איטלקיה ממוצא פלסטיני״ .ומכיוון שכמעט כל הפלסטינים
מבינים כיום שלא יוכלו להגשים את מאווייהם הלאומיים מבלי
לעשות שלום עם ישראל, היתה ליוויה רוקח קיצונית מדי גם
עבורם.
בסופו של דבר נשארה בחלל, כשאינה ישראלית, אינה
פלסטינית ואינה איטלקיה, בחלל החיצון הקר והריק — טיל
אנושי שאיבד את הזיקה לכדור־הארץ ושאין לו עוד דרך בחזרה.

ב1ר יח־ים בב1ד
שוטרים ופוליטיקאים בירכו את האזרחים שפתחו באש בעת
הפיגוע בירושלים. הם עודדו את האזרחים להצטייד בנשק
ולפעול כר גם להבא, אם חלילה יקרה שוב מיקרה כזה.
תמהני על חוסר־האחריות הנורא הטמון בעצות אלה.
פירוש הדבר שהארץ כולה תהיה למהדורה חדשה של המערב
הפרוע. אנשים יסתובבו ברחובות כאשר אקדחים בחגורותיהם,
כשהם מוכנים בכל עת לשלוף ולירות.
לירות במי? כאשר מתחיל פיגוע, איך יידע האזרח החמוש מיהו
אוייב ומיהו ידיד?
מבצעי״הפיגועים אינם לובשים מדים. סביר להניח שתהיה
להם חזות מיזרחית — אך זוהי גם חזותם של רוב אזרחי ישראל,
בני המיזרח, שלא לדבר על האזרחים הערביים.
מחר תשמע פיצוצים, תרוץ לרחוב כשאקדחך בידך, תראה
לפניד אנשים חמושים היורים באקדחיהם, ותהיה בטוח שאלה הם
מבצעי־הפיגוע, אבל הם יכולים להיות אזרחים כמוך, היורים כמוך
במי שנראים להם כ״מחבלים״.
מי יודע אם כמה מן האזרחים, שנפצעו בירושלים, לא נפגעו
מכדוריהם של אזרחים אחרים?
כדאי בימים אלה להיות אשכנזי, בלונדי ובעל עיניים כחולות
— אך גם אלה אינם בטוחים לגמרי, כי תמיד יש שמועה
ש״גרמנים״ עוזרים ל״מחבלים״ ,וגם בבלונדים אפשר לירות.
גורלם של המיזרחיים קשה יותר. שמעתי שמומחי השב״כ
יודעים להבחין בין חזותו של יהודי יוצא־מארוקו ובין חזותו של
תושב רמאללה. אבל האזרח הרגיל בוודאי אינו מבחין, ואם יראה
בחור שחרחר, בעל עיניים חומות ושפם — יהיה בטוח שהנה
המחבל, שמיצווה היא להרגו.
ואילו האזרחים הערביים, או סתם ערבים מן הגדה והרצועה
העובדים במיגזר היהודי — חייהם יהיו עתה נתונים בסכנה
מתמדת. בכל שעה שמתרחש פיגוע, הם יוכלו ליפול קורבן
לאזרח להוט בעל תת־מיקלע — שלא לדבר כלל על סצינות של
לינץ׳ ,כפי שקרו בשבוע שעבר בירושלים, כאשר אזרחים ערכו
מצוד על כל מי שנראו להם כערבים, היכו אותם מכות־רצח והיו
עלולים להרגם, אלמלא התערבו שוטרים ואנשי מישמר־הגבול.
אין ספק שמתכנני הפיגועים רוצים לשבש את החיים הסדירים

בארץ, לקיים אוירה מתמדת של פחד ובהלה. בין השאר הם
מעוניינים להכריח את הערבים להפסיק לעבוד במיגזר היהודי.
עצות מטופשות של קציני־משטרה ופוליטיקאים, כמו משה
ארנס, יסייעו להם בכך. בעליהן יכולים להגיש את מועמדותם
לקבלת פרס אבו־גידאל.

אקדח צמוד לראש
בעת הפיגוע הרצחני ברחוב המלך ג׳ורג׳ בירושלים, בשבוע
שעבר, היה מומנט אנושי מוזר.
אחד מאנשי חוליית־הפיגוע הצמיד את אקדחו לראשו של
צעיר בחנות, וכעבור רגע פרץ לרחוב ופתח באש על עוברים-
ושבים.

אוד אבנר׳

במדינה מגמות העלולות להוביל לכיוון זה. הוויכוח היה על
השאלה: מה כוחן של המגמות האלה, ומה כוחם של הנוגדנים
הדמוקרטיים, הקיימים בחברה הישראלית?
הוזכרו כמה וכמה גורמים, העלולים לחזק את המגמה
השלילית: גידול תקציב״הביטחון בלי כל פרופורציה לצורכי-
הביטחון האמיתיים של המדינה; מעבר קצינים ישר ממיפקדת
האלוף ללישכת השר; הופעת קצינים בכלי־התיקשורת
כמסבירים של המדיניות הממשלתית; השתתתפותם של קצינים
בישיבות הממשלה כשהם מטיפים למדיניות זו או אחרת: ריכוז
העוצמה בידי שר־הביטחון, שהוא מפקד הצבא, ראש האימפריה
העצומה של התעשייה הביטחונית וסולטאן השטחים הכבושים;
השחתת צה״ל כצבא כיבוש בשטחים הכבושים: ועוד ועוד.
לעומת זאת, הזכיר בעיקר רב תמרי את הכוחות הנגדיים,
הצבא מורכב מאזרחים מגוייסים, ואינו מהווה ציבור המופרד מן
החברה; חוץ מחריגים בודדים, לא ביצע צה״ל מעולם מיבצעים
שלא על פי פקודת השילטון האזרחי, ושום נטייה כזאת אינה
ניכרת כיום; המישקל הסגולי של הצבא בחברה הישראלית אינו
בסימן עליה, אלא להיפר; במילחמות האחרונות בוצעו פחות
פישעי־מילחמה מאשר במילחמות הראשונות; מיטב הקצינים
אינם הולכים לשירות בשטחים הכבושים.
נראה לי שיש הרבה מן האמת בתיאור זה. אם נאסוף את 120
חברי־הכנסת באולם אחד, ו־ 120 קצינים של צה״ל באולם שני,
נמצא כי הקצינים הם — בסך הכל — יותר שפויים, פחות
קנאיים, יותר מציאותיים ואף יותר ליברליים מן הפוליטיקאים.
למרות חריגים כמו רפאל איתן, המימסד הצבאי הוא פחות
לאומני־קנאי מאשר המימסד הפוליטי.
במהלך הדיון נזכרתי בעוד בדיחה מימי לוי אשכול:
הצבא עולה לירושלים כדי לתפוס את השילטון. אבל לא מוצא
אותו.

האחות הקטנה
שד אנני
מכיוון שמטרת הפיגוע היתה בלי ספק להרוג מיספר מירבי
של ישראלים — מדוע לא הרג את הצעיר הישראלי, שאליו כיוון
את אקדחו?
יתכן שאין לכך הסבר מלבד אחד: במילחמה(וזה כולל פיגועים
חבלניים) נקרא אדם להרוג אלמונים. הרובאי והשיריונאי יורים
לעב ר״האוייב״ ,שהוא אלמוני. התותחן והטייס אף אינם רואים את
האנשים הנקטלים על־ידי נישקם. האוייב מצטייר כמאסה
אלמונית, בלתי״אנושית, שאין לה זהות, שאפשר לשנוא אותה
באופן מופשט.
במיקרים המעטים במילחמה שבהם יש קרב פנים־אל״פנים
הוא מתנהל בלהט של הסתערות, ואין זמן להסתכל באוייב.
הברירה היא להרוג או להיהרג.
המצב שונה לגמרי כאשר אתה אמור להרוג מישהו שאתה
רואה אותו מקרוב, שאתה מחליף עימו מבטים, המקבל לפתע
זהות מוגדרת כפרט, כאדם. רוב האנשים אינם מסוגלים לכך.
נראה לי כי דבר כזה קרה גם הפעם. האיש לא היה מסוגל
להרוג את הצעיר בחנות, שאותו ראה מקרוב, אך היה מסוגל
בהחלט לפרוץ לרחוב ולהרוג שם עוברי־אורח אלמוניים.
בסידרה ריילי היה מומנט כזה, כאשר עמדה הצעירה להרוג את
לנין. ידידתה, מארגנת ההתנקשות, אמרה לה :״אל תדברי איתו!
גשי אליו מאחור ויירי!״ המתנקשת לא שעתה לעצה זו, קראה
ללנין, וכאשר זה פנה אליה ודיבר עימה, לא היתה מסוגלת לירות
בו. רק כאשר אמר דבר שהרגיז אותה, פתחה באש.
הרה־הומאניזציה של האוייב, שלילת זהותו האנושית, היא
תנאי מוקדם לכל מילחמה. כאשר האוייב לובש דמות אנושית,
המילחמה בצרות.

הפיכה צבאית
בישראל?
באחד הימים מכנס הרמטכ״ל את האלופים והתת־אלופים
ואומר להם :״זהו, חברה! מחר עם שחר אנחנו עולים על ירושלים
ותופסים את השילטון!״
לרגע משתררת בחדר דממה. ואז פורצים כל הקצינים בצחוק
רועם.
נזכרתי בסיפור זה כאשר הקשבתי השבוע לדיון מרתק על
הנושא ״האם תיתכן הפיכה צבאית בישראל?״ שנערך על־ידי
״במת אלטרנטיבה״ ,לרגל צאת סיפרו של עמוס קינן, הדרך
לעין־חרוד. עלילת הספר מתרחשת בארץ, אחרי שהוקמה בה
דיקטטורה רצחנית, ואחרי שאלוף פיקוד־הצפון חולל בה הפיכה
שניה.
שלושה קצינים בכירים במילואים — האלוף מתי פלד,
תת־אלוף רב תמרי ואלוף־מישנה מאיר פעיל — היו תמימי־דעים
כי אפשרות כזאת רחוקה מאוד מהמציאות שלנו כיום׳ אך שיש

פעם שאלה אותי אנני אוחיון אם אני יכול למצוא עבודה עבור
אחותה הקטנה, שהיא סטודנטית, וחייבת לפרנס את עצמה.
מכיוון שאנני אוחיון לא היתה רק יפהפיה שחרחורת
ומארוקאית גיזעית, אלא גם פקידה בכירה ויעילה מאוד
בלישכת־העיתונות הממשלתית, לקחתי את אחותה לעבודה
מישרדית. סברתי שאחות של אנני אינה יכולה להיות אלא
רצינית ואחראית. ואכן, כפקידה במערכת שלנו מצאה חן בעיני
כולנו. שמה מישל.
כעבור זמן שאלה אותי מישל אם אני מכיר מישהו המוכן
להשקיע כסף בייצור סרט על נושא יהודי־ערכי. אני מכיר הרבה
משוגעים — רוב ידידיי הטובים ביותר הם כאלה — אך איני
מכיר אף משוגע אחד שישקיע כסף בסרטים, על אחת כמה וכמה
בסרט של סטודנטית צעירה בחוג לקולנוע. נאלצתי להשיב
בשלילה.
כאשר קיבלתי השבוע הזמנה לחזות בסרט חדש בשם לחץ,
שנכתב, הופק ובויים על־ידי מישל אוחיון, חייכתי לעצמי.
התכוננתי ללכת, לחזות ביצירה
בסבלנות, ולבסוף לברך את
התסריטאית־מפיקה־במאית בחיוך
סלחני.
ראיתי את הסרט והופתעתי
לחלוטין. מישל אוחיון יצרה במו
ידיה סרט טוב, רגיש ועדין, על
אהבת נערה ישראלית לערבי,
הנחשד (לשווא) כ״מחבל״ .אין
ברוטאליות של השב״ב, אין
קיטש, אין סנטימנטליות זולה.
מעניין שהנושא הזה —
נערה יהודיה וערבי החשוד
כ״מחבל״ — חוזר ומופיע
כמוטיב מרכזי בכמה וכמה
סרטים שנעשו לאחרונה. בסירטו של קוסטה גאבראס ומישל ריי,
חנה ק׳ ,מתאהבת פרקליטה יהודית־אמריקאית בערבי שחצה את
הקווים, והחשוד כמי שביצע פיגוע. בסירטם של יהודה נאמן
ורוחמה מרטון, מגש הכסף, מתאהבת נערה יהודיה בצעיר יהודי
שהסתבך בחבורה מהפכנית יהודית-ערבית, העומדת לבצע
פיגועים. בסרט של מישל אוחיון מתאהבת סטודנטית יהודיה
בסטודנט ערבי, החשוד בהשתייכות למחתרת חבלנית.
זה נושא מעניין ומעורר למחשבה, אך יש בכך גם השתמטות
מסויימת. קל לנערה ישראלית לעמוד לצד אדם המואשם לשווא
בביצוע פיגועים. אך הבעיה האמיתית, שיש בה עומק דרמאתי,
היתה מתעוררת אילו התאהבה הבחורה היהודיה בערבי שהוא אכן
מבצע פיגועים, מתוך הכרה לאומנית. ביחסים כאלה היה
הקונפליקט האנושי והלאומי מקבל את ממדיו האמיתיים.
כרגע עדיין אין איש מעז ליצור סרט כזה. האתגר גדול מדי,
ויתכן כי איש אינו מוכן עדיין להתמודד עם נושא כזה. אני מוכן
לחכות בסבלנות עד שיעלה סרט כזה על הבד.
סירטה של מישל אוחיון מגיע לשיא ההעזה האפשרית ברגע
זה. עד כדי כך שאיני מצפה להקרנתו מעל למירקע הטלוויזיה
הישראלית. אך אני בטוח שיימצאו תחנות־טלוויזיה בעולם
שיציגו אותו בשימחה ובהערכה.

; הם אומרים...מה הן אומרות ...מה הם אומרים ...מה הן אוחרות...חה ה

עזר !ייצמן:

ניצה שפירא־ליבאי:

יצחק רבין:

.,אם שיטוית בוא וסניף מקומי אסור. צ ו ׳ ולאחד את
יש על מה לדבר!״ להיות מעורב בארצו!״ הסוכנות ומישודהקליטה!״ .
לפני כשבוע וחצי נשלח למערכות העיתונים מיכתב
מאת הסניף, הישראלי של ״אמנסטי״ ,המודיע על פירסום
הדוח השנתי של ״אמנסטי אינטרנשיונל״ ,בדבר עינויים
בשנות ה־ .80 שבוע לאחר מכן פורסם הדוח עצמו בכל
העולם וצוטט בכל כלי־התיקשורת. בין הארצות שהואשמו
בעינויי אסירים נכללת גם מדינת ישראל. שאלתי את יו״ ר
הסניף הישראלי של ״אמנסטי״ ,ניצה שפירא״ליבאי, מדוע
במיכתב למערכות העיתונים לא הוזכרה כלל העובדה
שישראל כלולה בארצות שמענות אסירים.
ההודעה שהפצנו לכלי־התיקשורת היתד, תרגום של ההודעה
שנשלחה אלינו ואל כל שאר הסניפים בעולם עליידי המרכז
בלונדון, ובהודעה זו לא נאמרה מלה על ישראל.

• לא ידעת כלל, שישראל תהיה מוזכרת בעניין
העינויים?
כשקראתי את הדוח ידעתי, כמו כל שאר האזרחים קוראי
העיתונים.

• אם כן, מהו תפקידו של הסניף הישראלי?
הסניף שלנו הוא אחד מ־ 50 סניפים לאומיים. כל הרעיון של
אמנסטי הוא להפעיל לחץ על דעת הקהל בעולם, אבל לכל סניף
אסור להיות קשור באיסוף חומר על ארצו. אנחנו אפילו מנועים
מלהגיב על הפירסומים לגבי הארץ שלנו.

• מדוע?
הרכילות אומרת שעזר וייצמן אינו מציג את רשימת
מועמדיו, כי פשוט אין לו רשימה כזאת, ואין לו מספיק
אנשים. שאלתי אותו, אם יש משהו ברכילות הזאת.
קודם כל, אני רוצה להרגיע אותך. תהיינה עוד הרבה רכילויות.
ולעצם העניין — מי הגיש כבר את רשימת המועמדים שלו?
המפד״ל הגיש? התחיה הגישה? לכולם יש זמן עד ל־ 30 במאי וכל
אחד יכול להתעסק ברשימה שלו. מובן שגם לי יש בעיות של
סידור־עבודה. יתכן שיהיו עוד שינויים. אני מנסה לעשות משהו
שונה. זה לא פשוט להרכיב רשימה, כל אחד שעשה את זה יודע.
יש הרבה קופצים וצריך להחליט את מי לקחת. אנחנו עוסקים בזה
רק שבועיים.

• ההודעה שלך, שאתה לא לוקח חברי ליכוד
שהשתתפו בממשלה האחרונה, אינה בעוכריך
עכשיו, זו הודעה סופית?
קרו הרבה דברים בזמן האחרון. גם הציטוט בענייו הזה לא היה
מדוייק. אני מוכן לשקול כל אחד לגופו.

• רבים חשבו שתיקח אליך את ח״ב מאיר
שיטרית, אבל אחרי הודעתך בדבר אי־שיתופם של
חברי הליכוד, אפסו סיכוייו. האם תיקח אותו עכשיו?
מאיר בחור טוב ואני בטוח שיש לו לעשות אצלי יותר מאשר
יש לו לעשות בליכוד. אם מאיר יבוא — יש על מה לדבר.

החוק הזה נוצר בגלל סיבות שונות. אם יהיה מותר לכל סניף
להתערב בארצו, יהיו סניפים שייעשו בובות של המישטרים
בארצותיהם, או מצד שני, שסניפים יהפכו אופוזיציה לארצם ויזינו
את המרכז באינפורמציה לא נכונה. לכל אחד, לגבי ארצו שלו,
יותר קשה להיות אובייקטיבי.

• אם כן, מהו תפקידכם?
אנחנו עוסקים באיסוף מידע על אסירי מצפון ואסירים
פוליטיים בארצות אחרות, בהפצת המידע הזה בעולם ובהפעלת
לחץ על ממשלות ועל אישים ואירגונים גדולים כדי שישמיעו את
קולם.

• אם אתם לא אוספים את החומר על ישראל, מי
עושה את העבודה הזאת?
המרכז, המונה 90 איש והיושב בלונדון, עושה את המחקרים.
הם בודקים מידע, שולחים חוקרים לארצות שונות ומביאים את
התוצאות למרכז.

• אני מבינה שדעת־קהל יכולה להשפיע על
ממשלות אירופיות, אבל מה כוחה במישטרים כמו
של חומייני, למשל?
זה דבר שהובא בחשבון, ובכל זאת אנחנו מאמינים שיש
השפעה מסויימת. עובדה שהם מקבלים אותנו, מדברים איתנו
ומתרצים תרוצים. אנחנו עושים מה שאפשר לעשות.

לא סוד הוא שהעליה ארצה נימצאת במצב של קיפאון
עמוק. הסוכנות עובדת, שליחים נוסעים בעולם ועולים
אין. אין ספק שכל רעיון טוב, כיצד להביא עולים ארצה,
יתקבל בברכה. שמעתי כי בשעתו פנה ראש־הממשלה דאז,
לוי אשכול, לרמטכ״ל דאז יצחק רביו והציע לו שצה״ל יקבל
על עצמו את אירגון העליה. שאלתי את ח״כ יצחק רבין
מדוע סירב אז להענות להצעתו של לוי אשכול.
מה שאת אומרת איננו מדוייק. אחרי מילחמת ששת־הימים באו
ארצה הרבה מאוד מתנדבים מחו״ל שהופנו בעיקר לקיבוצים.
אשכול פנה אלי בקשר אליהם. לא זכור לי שאי־פעם הוא פנה
וביקש ממני שהצבא יארגן ממש את עניין העליה.

• ואולי זה רעיון טוב?
אני לא חושב שזה רעיון טוב. הקליטה של העולים צריכה
להיות קליטה של אזרחים במערכת אזרחית. בעית העליה איננה
הובלתם ארצה. זה קודם כל מיבצע של שיכנוע ושל חיפוש אחר
אפשרויות קליטה עבורם ומציאת מקומות עבודה. את כל זה
יכולה לעשות מערכת אזרחית.

• אכל כמצם הנוכחי אין הצלחות גדולות, אז
אולי כדאי לחפש דרכים אחרות.
ההצלחות הגדולות בזמן האחרון היו של מיפעלים גדולים, כמו
התעשיה האווירית והתעשיה הצבאית, שיש להם נציגויות בחו״ל.
הם ניסו והצליחו להביא ארצה עולים, כי הם הצליחו לעניין אותם
וגם להבטיח להם מקומות עבודה. לדעתי, הפוטנציאל הטוב
ביותר לעליה הוא גילאי 30— 35 ואלה הם אנשים בעלי
מישפחות, שמייד אחרי שיכנועם העקרוני בדבר העליה, צריך
להבטיח להם מקום עבודה במיקצועם.

• ואת זה הסוכנות לא עושה?
הבעיה, לפי דעתי, היא שהסוכנות מטפלת בעליה
ומישרד־הקליטה מטפל בקליטה. אני מאמין שאם יאחדו את שני
אלה, זה יקצר את הדרר.

ם אומרים...מה הן אומרות...מה הם <יווחריבו...נזה הן אומרות...מה הם )

אורנה רפידות:

שפרירה זכאי:

אם מגרדים טוב טוב מתחת למצבנו, אפשר למצוא גם
קצת תרבות. פסטיבל ישראל״ירושלים עומד להיפתח
בחודש הבא והוא יביא לירושלים כמות של תרבות שעוד
לא נראתה בה במרוכז, מעולם. ביקשתי מרכזת
יחסי־הציבור של הפסטיבל אורנה לפידות, שתספר קצת
על הצפוי לנו.
יהיו 68 מופעים, שבהם ישתתפו כאלף אמנים וקבוצות
מאירופה, ארצות־הברית, קנדה, יפאן וכמובן ישראל. במשך
ארבעה שבועות תהפוך ירושלים כולה לפסטיבל ענק. מלבד
ההופעות על הבימה, ייערכו עשרות מופעי רחוב, מופעים
בבתי־קפה ובמיסעדות, סנדאות־אמנות חינם לקהל הרחב, ועוד
הרבה הרבה דברים.

אולי זה לא נראה נושא רציני, אבל בהחלט אי־אפשר
להתעלם מהתופעה. הדרדסים כבשו את ישראל. אחת
האשמות העיקרות לכיבוש היא השחקנית שפרירה זכאי
שעשתה את הדאבינג (דיבוב) הישראלי לסידרת
הטלוויזיה ועל־ידי כך חיבבה אותה גם על הקטנים, שאינם
מבינים אנגלית ואינם יודעים לקרוא תרגום. שפרירה
חזרה השבוע מאירופה, שם ביקרה בעניין הדרדסים.
שאלתי אותה מה קורה בשטח הכיבוש האירופי.
גם באירופה ובאמריקה זו הצלחה ענקית וגם שם נמכרים
מוצרים מדורדסים באלפים רבים של דולארים, אבל זו כבר לא
היסטריה כמו כאן וזה לא אירוע לאומי כמו בישראל. קודם כל
לאירופה הגיעו הדרדסים לפני שהגיעו אלינו. מלבד זאת, אצלנו
יש רשת טלוויזיה אחת ולכן ההצלחה כאן היא מיידית ומגיעה
לשיא מהר מאוד. שיא כזה יכול להחזיק רק תקופה מסויימת.
לעומת זאת, בארצות שבהן יש רשתות טלוויזיה רבות,
ההצלחה נבנית יותר לאט, ואולי לכן גם מחזיקה יותר זמן.
לצרפת, למשל, הגיעה הסידרה כבר לפני שנתיים־שלוש והיא
עדיין מחזיקה שם. השבוע התחיל הסרט של הדרדסים לרוץ
ב־ססז בתי״קולנוע ברחבי צרפת. בהולנד יצאו כבר עשרות
תקליטים, כאשר אצלנו התקליט הראשון יצא אתמול.

בצלאל בלוך:
״בעתיד יווצו נ עו ..אובעה שנועות תהיה, הדרדסים יהיו להיט
לרעת הרופא הישראלי!״ ירושלים כולה פסטיבל!״ לנחות עד ספטמבר!״

השבוע פורסם שיש מחסור חמור בגופות למחקר רפואי
וללימודי רפואה בגלל חוק האנטומיה והפאתולוגיה.
פורסם גם כי בעבר סטודנט לרפואה היה מנתח כ״500
גופות עד תום לימודיו, ועכשיו שואף מיספר זה לאפס.
שאלתי את הפאתולוג הראשי, ד״ר בצלאל בלוף, עד כמה
חוסר בגופות לנתיחה וללימוד, יכול להשפיע על לימודיו
של סטודנט לרפואה.
ללא ספק, חוסר בגופות לנתיחה הוא משמעותי בלימודי
הסטודנט לרפואה, בעיקר בשנותיו האחרונות כסטודנט, כאשר
יש לו כבר הידע התיאורטי ועכשו הוא צריו לבדוק בעצמו אם
הידע הזה תואם את המציאות. אבל זה לא מזיק רק לסטודנט, אלא
ן— גם לרופא.
נתיחת גופה היא המאשרת את הדיאגנוזה שנקבעה לחולה
בזמן מחלתו ועל פי הנתיחה יכול רופא ללמוד הרבה מאור דברים
חשובים למיקרים הבאים שלו. בלי נתיחת גופה כל הדיאגנוזות
נשארות בבחינת ״אולי כן ואולי לא״.
ויש עוד גורם. באמצעות נתיחת גופות כל רופא יודע
שהטיפול שלו יעמוד לביקורת. זה דבר המשמש הרתעה
לרופאים, ובכלל הידיעה שיש ביקורת על הרופאים היא חשובה
׳ מאוד.

• אם אין גופות לנתיחה, במה אפשר להשתמש
כתחליף?

אין שום דבר שיכול להחליף את הנתיחה ואת מה שהיא

מלמדת את הסטודנט והרופא. משתמשים בצילומים, בדיאגרמות,
י בסרטים, אבל שום דבר לא דומה לעבודה עצמה.

• האם יהיה נכון להגיד שבמצב הנוכחי
הסטודנט הישראלי מקבל פחות פרקטיקה מרעהו
הלומד בארץ שאין בה חוק האנטומיה והפאתולוגיה?
בהחלט כן. ובסופו של דבר, אני חושב שייווצר פער לרעתם
של הסטודנט הישראלי והרופא הישראלי.

• איד נבחרו האמנים והמופעים שיובאו הנה?
המנהל האמנותי של הפסטיבל, אביטל מוסינזון, נסע בעולם,
ראה ובחר את הטוב ביותר, לפי דעתו ולפי דעת מביני־דבר
נוספים.

• למי עולה הפסטיבל?
התקציב השנה מתחלק בין מישרד־החוץ, מישרד־התיירות,
מישרד־החינוך־והתרבות, עיריית ירושלים, קרן־ירושלים ואנחנו
מקווים למכירת כרטיסים, כמובן.

• אני מבינה שאתם לא בונים רק על ירושלים.
אנחנו בונים על כולם, כולל תיירים מאירופה ומארצות־הברית
שלהם מוצעת עיסקת חבילה, הכוללת טיסה ארצה, שהות
בארץ, וכרטיסים למופעים נבחרים.

• כמה יעלה ברטים ממוצע למופע?
כ־ 1500 שקל. אבל מעכשיו ועד סוף החודש, כל מי שיקנה
כרטיסים למופעים יקבל הנחה של 25 אחוז. יש גם הסדר
תשלומים ויש גם סידור שעל כל שלושה כרטיסים מקבלים אחד
חינם. אנחנו רוצים שכל אחד יוכל להרשות לעצמו לראות את
המופע שבחר.

• כיצד זה ישפיע על המיקצוע שלך, כרופא
מישפטי החוקר פשעים חמורים? האם בעקיפין זה
ישפיע גם על המישפט הפלילי בארץ?

• זה לא הפסטיכל הראשון מסוגו שנערך בארץ.
בעבר היו גרעונות. איך תתגברו על זה השנה?

זה ישפיע באופן שלילי כמובן. קביעת סיבת המוות אינה

מספקת לוויכוח מישפטי. יש חשיבות רבה למאות פרטים קטנים.
חוסר הלימוד על האובייקט עצמו, כלומר על גופות, ישפיע לרעה
על מומחיותו של המומחה הישראלי.

בפעמים קודמות התפזר הפסטיבל על פני כל הארץ. הפעם
הכל נערך בירושלים, יש מימון עצום של מופעים מהמשובחים
ביותר ויש אירגון שיביא לעיר אנשים מכל מקום בארץ ובעולם.
הפעם זה יצליח.

• כמה זמן לפי הערכתך תימשך הדרדסומאניה
כארץ?
קשה לענות על זה. הכל תלוי בהחלטה של הטלוויזיה כמה
פרקים להציג. עד עתה הוצגו בארץ 26 פרקים. יוצר הסידרה יצר
כבר 140 ועדיין ממשיך לעבוד. אני לא מניחה שאצלנו יציגו את
כל הקטעים, אבל ידוע לי שעד ספטמבר לפחות, זה ימשיך לרוץ
בטלוויזיה ועד אז בוודאי זה יהיה להיט גדול.

• אני מכינה שזה שהדרדסים מדכרים עכרית
עשה את הסידרה מאוד פופולארית כעיני ילדים כגיל
הרך. כיצד מחליטים לאיזו סידרה יעשו דיבוב
בעברית ולאיזו לא?
יש שני שיקולים. גיל הילדים שהסידרה מיוערת להם, וכמובן
השיקול הכספי. לעשות דיבוב זה דבר יקר. באירופה, כידוע,
עושים דיבוב גם לסרטים עלילתיים רגילים. אצלנו זה לא נהוג.
אבל אין ספק שלילדים קטנים הדיבוב עוזר מאוד. הוא משחרר
אותם מ״עבודה״ בזמן הסרט ועל כן גורם להם יותר הנאה.

• האם הטקסטים ממש מתורגמים או שהם
עוברים עיבוד?
בדיבוב אי־אפשר לעשות תרגום רגיל, בגלל תנועות הפה של
הדמויות. לכן צריך לעבד את הטקסט וכמובן להשתדל להשאיר
אותו קרוב כמה שיותר למקור.

דניאלה שמי

במחיר החל מ-

$ 3ליום!

לבעלי כרטיסי אשראי

״ויזה״ ״ישראכרס״ ״דיינרס קלוב״

תנאי אשראי מיוחדים

10 תשלומים דולריים
^ 10 עם רכישת הטיול לפני היציאה ויתרת התשלום בתשעה תשלומים שווים וצמודים לדולר החל מה -ו לחודש שלאחר רכישת הטיול, ללא ריבית.

פרטים מלאים על תמית המבצע המהפכנית״טוס-סע; בכל סניפי וסוכני״קופל״ ברחבי הארץ.

לעולם הגדול טוס-סע עם הגדולים־קופל !סיעות
קיי פרסומאים א

במדינה
דרכי־חיי
רק לא בקיץ
נסיונות-התאגדדת ,
בריחה מן הארץ,
לא נותנים לחיות
לילי חייק היא כבר בת .48 בליל
הסדר תיאלץ להסתפק בחברתו של
הטרנזיסטור הקטן בחדרה העלוב
בירושלים.
בגיל שבו נשים אחרות יושבות
לבטח עם מישפחתן, עסוקה האסירה
לשעבר בניסיונות נואשים למצוא
עבודה, אפילו כמנקה בחדרי־מדרגות.
שכר־דירה היא איננה משלמת. בעל־הבית
בשכונת הכורדים, שבו היא גרה,
הירשה לה ברחמיו לגור בחדר, ובתמורה
היא מנקה את ביתו מפעם לפעם
ומסדרת את מיטתו ואת חפציו.
בינתיים, לפרנסתה, היא מוכרת
ברחובות ירושלים חפצי־נחושת, שאותם
היא קונה בעיר העתיקה. אם אין
פקחי־העירייה מגרשים אותה, היא
מצליחה להרויח די כסף כדי לקנות
לעצמה את ארוחתה היומית. אם לא,
היא אוכלת אצל בעל־הבית.
״לומינל״ דרך החלון. למרות
שמצבה הכלכלי הקשה, לילי חייק היא
אשה בעלת כבוד עצמי. לבושה בפשטות
אך מסודרת. שערותיה הכסופות
עשויות בחן. בידיה תיק פלסטיק קטן,
שמתוכו היא מוציאה מרי פעם סיגריה.
רק כשהיא מפשילה את שרווליה
אפשר לראות עת עיקבות חייה
הקשים. זרועותיה מכוסות לכל אורכן
בצלקות מזעזעות. הצלקות העמוקות
שציבען לבן וכחול, הן זכר לניסיונות
התאבדות שעשתה בעבר.
לפני שבוע היא החליטה שכדאי
ואפשר להילחם. היא זרקה דרך החלון,
החוצה, עשרים כדורי לומינל ועוד
כמה גלולות ואליום, שהכינה לעצמה
כדי להתאבד. היום, היא כבר לא כל־כך
בטוחה שכדאי לחיות :״יש מקום אחד
שלא יזרקו אותי משם,״ היא אומרת
ופוכרת את ידיה בעצבנות ,״זה בית־הקברות.״
בריחה
ללבנון. לפני שנתיים
נראה העתיד בעיני לילי ורוד יותר.

השכנים של
שילנסקי
^ מ דנו הרבה מהמישפט הזה!״
אמר שפיר שילנסקי. שפיר(על
שם סבתו שנקראת ביילה) הוא בנו של
סגן־השר רב שילנסקי. הוא בחור צעיר
וחביב שגומת־חן מקשטת את לחיו.
במשך שנים עבד כדייל באל-על
וכעת, אחרי סיום לימודי המישפטים,
הוא מתמחה בפרקליטות תל־אביב.
בחודשים האחרונים היה שפיר
עסוק בעניינים המישפטיים של
המישפחה. הוא ייצג את אמו, רחל,
במישפט שהגישה נגד מישרד־השיכון
וחברת שיכון ופיתוח. בשנת 1969
נרשמה הגברת שילנסקי לתוכנית
חיסכון ממשלתית לדירה. הובטח כי
בכספי ההשקעה יירכש מיגרש
בגבעתיים, ושעליו ייבנו במשך הזמן
הדירות המובטחות.
שנים עברו, החוסכים השקיעו את
כספם והמדינה לא בנתה. בשנת 1979
החלה בוררות בין המדינה וחלק מן
המשתכנים, כדי לסכם את הפרשה.
מכס קנת שהיה הבורר, פסק את אשר
פסק, נערכה הגרלה בין המשתתפים
בבוררות והדירות חולקו למשתכנים.

כאשר רצתה גם הגברת שילנסקי
לקפוץ על העגלה, התברר לה כי
איחרה את המועד. בנה, שפיר, הגיש
בשמה תביעה לבטל את הבוררות,
לבטל את ההגרלה ולהתחיל את הכל
מחדש בהשתתפות מישפחת שילנסקי.
ועד המשתכנים הקים קול צעקה. רוני
יחזקאל, אחד מזכאי ההגרלה וראש
הוועד, החליט להזעיק לעזרתו את
העיתונות, וזה היה הדבר שהכריע
במישפט.
״אמי סבלה נורא מכל העניין. היא
לא אשת־ציבור ולא רגילה לכל
הפירסומים האלה. כותרת אחת באחד
הצהרונים היא שגרמה לה את הסבל
העיקרי, היה כתוב שם כאילו השופט
קבע שאמי שיקרה בתצהיר. אמא לא
יכלה לישון בגלל זה. השכנים,
הידידים וכולם — אילו היינו יודעים
מראש למה זה יגרום, אולי בכלל לא
היינו מגישים את התביעה״ אמר שפיר.
ואמנם, התביעה, שרבות כמוה
נידונות מידי יום בבית״המישפט, לא
היתה זוכה לכל תשומת־לב לולא היו
שמו של סגן־השר ומישפחתו משתר־

מתמחה שילנסקי
כמו ותיק
חות פרטיות שהוא לא מתכוון להזיק
לנו, אלא רק להפעיל לחץ על מישרד־השיכון
להקים בניין נוסף, אבל אנחנו
לא יכולנו להסתכן. בתביעות שהגיש
לבית-המישפט הוא ביקש את ביטול
הבוררות וההגרלה וזה היה עלול להזיק
מאור. לכן נאלצנו להתגונן ככל
יכולתנו,״ אמר רוני יחזקאל. המשתכנים
חששו גם פן יפעיל שילנסקי
לחץ והשפעה על מישרדי־ הממשלה.

בבים לעניין. אבל המשתכנים האחרים,
שחיכו שנים לסיום הפרשה, ואשר זכו
סוף סוף בהגרלה בדירה לא היו מוכנים
להסתכן .״שפיר אמנם אמר לנו בשי־

שפיר ייצג את אמו בפני השופט
יוסף חריש בכישרון רב. בביטחון
עצמי, כוותיק ומנוסה, עמד בפני
שאלות השופט וחקירות עורכי״הדין
המכובדים שנשלחו נגדו על־ידי
מישרד־השיכון, חברת שיכון־ופיתוח
והמשתכנים הזועמים.
״אילו היה אדם רגיל, ולא שילנסקי,

מגיש את התביעה הזאת, היתה אהדת
הכל נתונה לו. הרי מישרד־השיכון
עשק אותנו, וכל מה שביקשנו היה
סעד מישפטי. אילו היה לנו עסק עם 1
קבלן פרטי, כבר מזמן היינו מצליחים [
להשיג ביצוע בעין בעזרת בית־המישפט,
אבל נגד המדינה ומישרד־השיכון
אי־אפשר לדרוש ביצוע בעין,
ולכן הייתי צריך לפעול כפי שפעלתי.״
הסביר שפיר.
השבוע, אחרי מערכה מישפטית
נוקבת הושגה פשרה. חברת שיכון
ופיתוח התחייבה לבנות בניין נוסף
באותו אתר ולערוך הגרלה שבה
תשתתף גם הגברת שילנסקי. אמנם
הבניין הנוסף יהיה מוכן רק בעוד שש
שנים, ולא בעוד שלוש שנים כמו
הבניין של רוני יחזקאל וחבריו, אבל
מישפחת שילנסקי עייפה ממישפטים.

באמצע השירות הכרתי אחד דויד.
הוא היה כזה בחור טוב ועדין, ואני,
שלא ידעתי בחיים שלי מה זה אהבה,
התאהבתי בו מייד. כל הזמן רק חיכיתי
לראות אותו, לא יכולתי בלעדיו.
נכנסתי להריון וסיפרתי לו. אז הוא
הראה לי פנים אחרות. הוא התחיל
להרביץ לי ורצה שאני ארד לעבוד
בכביש בשבילו. הוא היה חוזר הביתה
שיכור ומסטול והורג אותי ממכות,
ואני בסך־הכל הייתי ילדה, שלא ידעה
כלום מהחיים שלה.
היתה לי עוד חברה, שסבלה גם היא
מהבחור שלה, וביחד ניסינו לברוח
ללבנון. המישטרה שם תפסה אותנו
והחזירה אותנו לארץ. כשהביאו אותי
לבית־המישפט, בפעם הראשונה בחיים
שלי, השופט ריחם עליי והוציא אותי
עם אזהרה.
גניבות מקיוסק. החיים שלי
השתנו. לא ידעתי מיקצוע וגם הייתי
תמימה. התחלתי להתגלגל בין עבריינים.
מאז שדויד נכנס לכלא, אני
נכנסתי לדיכאון. הייתי פותחת את
היידים שלי עם כל מיני דברים חדים

וגם מזיקה לאנשים. כשהייתי בחודש
השמיני, הרבצתי לאשה אחת כדי
להכנם לבית־הסוהר. לא היה לי מה
לאכול, רק מנדבות שהחברים היו
מביאים לי מהפריצות שהם עשו.
בכלא ילדתי את הבן שלי. לא
רציתי שיגדל בבית־הסוהר, ונתתי
אותו. למוסד. הוא גדל שם בלי אמא
ובלי אבא.
אחר־כך דויד מת מהסמים שהיה
לוקח.
הלכתי לעבוד במיפעל לנעליים.
הייתי עושה פיניש לנעליים ומבריקה
אותם לפני ששלחו אותם לחנות. אחר־כך
פתחתי קיוסק.
בקיוסק הרגשתי כמו מלכה. הייתי
מוכרת סנדוויצ׳ים וחביתות לפועלים,
והם כולם הכירו אותי. אבל, כמעט כל
ערב היו פורצים לי את הקיוסק וגונבים
את מה שהיה שם.
בגלל הגניבות בקיוסק הסתבכתי
עם צ׳קים. לא היה לי מאיפה לשלם את
הציקים שחזרו.
נסיעה לצרפת. נסעתי להורים
שלי, שבינתיים עברו מתוניסיה

לצרפת. ההורים שלי הם מיליונרים.
אבא שלי היה מנהל בגאלרי לא־פאייט
(כל־בו פאריסאי ידוע) .כשבאתי
אל הוריי הביתה, לראות אותם,
אחרי עשרים וארבע שנים, הס לא
שמחו לראות אותי. אבא שלי אמר לי
שאני יכולה לשבת אצלם כמה ימים,
לאכול ולשתות, ואחר-כך ללכת.
התחננתי לפני אמא שלי שתתן לי
קצת כסף, כדי שלא אכנס לבית־סוהר
בגלל הצ׳קים, או שיסדרו לי ניירות,
שאני אשאר בצרפת ואתחיל חיים
חדשים. אבל אני לא הייתי בראש
שלהם.
חזרתי לארץ והכניסו אותי שנה
לכלא בגלל הצ׳קים. גם בכלא הייתי
חותכת את עצמי.
כשיצאתי, לא יכולתי להשיג עבודה
בקיץ. רק בחורף. אם הייתי באה
לעבודה בשרוולים ארוכים, היו מקבלים
אותי. אבל כשהיה מגיע הקיץ, היו
רואים את כל הצלקות שיש לי על
הידיים וזורקים אותי. ככה התגלגלתי
ממקום למקום והתחלתי להיכנס
לדיכאונות.

יחזקאל ונציגי ועד המשתכנים
לא להסתכן
משום מה לא היתה מישפחת
שילנסקי בין המשתתפים בבוררות הזו,
ועל כן לא השתתפו בהגרלה ולא זכו
להקצאת דירה בבניין.
ואז, יום אחר, חרב הכל. אחרי
חודשיים של עבודה קרא לה קצין־
הביטחון, ולפני עשרות מחברותיה אמר
לה מה שכבר שמעה עשרות פעמים
בחייה :״תעזבי מיד את העבודה ותלכי
הביתה. אנחנו לא רוצים פה פושעים
לשעבר!״
כיצד הגיעה לילי חייק לחיים
שכאלה? הדרך היתה מרה, ארוכה
ופתלתלה.

סיפרה לילי חייק:
לילי חייק
,לא יזרקו מבית־הקברות!״
היא קיבלה עבודה כמנקה מיקלחות
בשדה־התעופה עובדה בנגב. לראשונה
בחייה היה לה מקום־מגורים מסודר,
שניתן לה על־ירי לישכת הרווחה.
משכורתה הנמוכה הספיקה לה לקניית
אוכל ולתשלומי הביטוח הלאומי.
״הסתובבתי עם גאווה בלב,״ היא
מספרת ,״היה לי בית, היתה לי עבודה
והרבה חברות, שעברו בתור מנקות
וחדרניות בבסיס.״

בגיל עשר, בתוניסיה, אמא שלי
קראה לי ואמרה לי :״אני לא אמא
שלך. ההורים שלך לא רצו אותך, כי
באו להם יותר מדי ילדים. עכשיו
ההורים שלך הלכו לבית־מישפט והם
רוצים אותך בחזרה.״
הייתי בשוק. התברר לי שהדודה
שלי היתה, בעצם, האמא האמיתית
שלי! והאמא שלי, כביכול, היתה הדודה
שלי!
התחלתי להתגלגל בין האמא
והדודה ובסוף עליתי לארץ, לקיבוץ
גיבעת־השלושה. בגיל 18 התגייסתי
לצה״ל, כמו כל קיבוצניקית.

דוו גבו
בשנוי*
,ה צוו ח המובחר׳י,
הסיט שנועד לקדם
את ג ו! \רן במיווץ
לנשיאות, צא
להתחלות על חאוסקו
עם גיבורם גבוהים,
חזקים

שחקנית ברברה הארשי בתסקיר גלנים הזוהרת רעייתו של צ׳אק ייגר
אשת הטייס
מוזר, אבל סרטו החדש של פיליפ קאופמן,
הצוות המובחר, הוא לדעת רבים האמריקאי
ביותר מכל הסרטיסי• שנעשו בשנה האחרונה
באמריקה, ומזכיר דווקא סרט כבן 20 שנה,
שנשכח כמעט לחלוטין, בשם קו אדום 7000
(בעברית המציאו לו, בזמנו, שם אחר) ,של האוורד
הוקס. וזאת מדוע? משום שהוקם — האיש שכל
חייו עיצב על הבד את גיבורי המיתוס הגברי
האמריקאי, כפי שהשתקף החל בתקופת המערב
הפרוע ועד לימי מילחמות העולם־התחתון

בשנות ה־ 20 וה־ — 30 ניסה באותו הסרט
להתמודד עם בעיותיו של דור המוצא את עצמו
חסר אתגרים ונעדר הזדמנויות להוכיח את החומר
המיוחד שממנו קורץ הגבר האמריקאי.
בסוף שנות ה־ 70 פירסם העיתונאי־הכוכב טום
וולף, מומחה למיתוסים אמריקאיים מודרניים,
את סיפרו החומר הנכון, שעסק באותו הנושא•.
מהות הגבריות באמריקה. מעניין שבשני
המיקרים — גם אצל הוקס וגם אצל וולף —
האתגר הוא המכונה.

ואלגנטיים

האחווה הגברית. אצל הוקס היה מדובר
בקבוצה של נהגי־מירוצים צעירים, הנודדים
ממקום למקום ומתמודדים זה עם זה, בתחרות
עליהם להוכיח לא רק מי הוא הטוב ביותר, אלא
גם מי הוא האיש שיודע לנצל את המכונה
שברשותו, עד קצה גבול יכולתה ולעצור בדיוק
ברגע הנכון ( 7000 סיבובים בדקה, זו מהירות
הסיבוב המאכסימלית המותרת למנוע של
מכונית).
אצל וולף אמנם מדובר במטוסים ובטיסה
לחלל, אבל האתגר זהה — לפרוץ, בעזרת נתונים
קיימים, אל תוך אזורים שלא חדרו אליהם עדיין.

בימאי פילים קאופמן

גנרל צ׳אק ייגר עם סם שסארד המגלם בסרט את דמותו
הגנרל היה יועץ בסרט

מאציו או שוביניסט גבריי
.באחווה הגברית, שבה מדובר, גם כשהיא
התקיימה בתוך מיסגרת צבאית, לא דורגו
האנשים לפי דרגותיהם הצבאיות. כאן הם
התחלקו בין אלה שיש להם ואלה שאין להם.
ואיש לא מצא לנכון להגדיר, במדוייק, מה היא
אותה האיכות המיוחדת, שקיומה או היעדרה,
חשובים כל־כך:
״מה זה היה, בכל זאת? אין ספק שלמושג
גבורה יש קשר לעניין. אבל לא מדובר כאן
בגבורה במונחים הפשוטים של נכונות לסכן את
החיים, כי הרי כל שוטה מסוגל לעשות זאת.

אד האריס בתפקיד ג׳ון גלן
נאום קולנועי
הרעיון הבסיסי היה שחבר בתוך ברית האחווה
הגברית הזאת יהיה מסוגל לטפס אל על, בתוך
מכונה שחלק מתכונותיה הן עדיין חידה, לסכן
את עורו ולהיות מצוייר במידה הנכונה של
חוצפה, תגובות מדוייקות, קור־רוח וניסיון, כדי
להביא את המכונה עד קצה גבול הסיבולת שלה
ואז לעצור, כדי לחזור על כך ביום שלמחרת, ויום
אחרי זה, וכן הלאה״.
כך מתאר טוס וולף בסיפרו, את האיכות
המיוחדת של טייסי המיבחן, ששברו שיאי מהירות
בתקופה שאחרי מילחמת־העולם השנייה,
ובמיוחד אחר מהם, צ׳ארלס ייגר, האיש הראשון
שעבר את מהירות־הקול והיה לאגדה בימיו.
בקנה־מידה מצומצם יותר אפשר היה לומר בדיוק
אותם הדברים על גיבוריו של הוקס בסרט הישן.
שוביניסט גברי. סיפרו של,גולף והסרט
של קאופמן, שיוקרן החל בשבוע הבא ברחבי
הארץ, מחזירים לאופנה מושג שב־ 20 השנים
האחרונות יצא ממנה. הסיפרות והקולנוע
האמריקאים דחו את מושג ה״מאצ׳ו״ בשאט־נפש
ואימצו לעצמם את הסיסמה ש״מאצ׳ד —
פירושו שוביניסט גברי.
וולף רצה להחזיר לגבר האמריקאי את הילתו
המיוחדת, להשיב לו את הכבוד שנגזל ממנו מאז
פסק לפרוץ מערבה, והפך ביורוקרט העסוק
במירוץ עכברים משולחן המזכירה לשולחן
המנהל.
לשם כך, תיעד וולף את הימים הראשונים של
תוכנית החלל האמריקאית.
הוא התחיל בימי טיסות המיבחן של סוף שנות
ה־ ,40 כאשר טייסים ללא תואר אקדמאי נלחמו
בשדים של החלל, בערך כמו שהבוקרים נלחמו
פעם נגד האינדיאנים.
הוא מסיים, כאשר חלליות סובבות כבר את
כדור־הארץ, וכאשר צוות אנשי־חלל שאומנו
תחילה לעשות מלאכות אשר גם שימפנזה יכול
להתגבר עליהן (ואכן, קופים קדמו לאנשים
בחלל) ,מצליחים על אפם ועל חמתם של
המדענים על הקרקע, להכניס את הגורם האנושי
כחלק חיוני במיבצע לכיבוש החלל החיצון.
פיליפ קאופמן, בימאי כמעט אלמוני,
שהוחתם על־ידי צוות המפיקים אירווין וינקלר

אד האריס

לנם הנריקסן

ורוברט צ׳ארטוף(אבות רוקי) לביים את הסרט,
הבין היטב במה רצה וולף לעסוק ואולי משום כך
דחה את הגירסה הראשונה לתסריט, שהוצעה לו
על־ידי ויליאם גולדמן, מחבר קיד וק אסידי
ולהיטים קולנועיים רבים אחרים) ,גירסה שבה
בוטל לחלוטין החלק הראשון של הספר אשר
עסק בטייסי המיבחן.
אחרי שהסתבר לו כי וולף עצמו אינו מעוניין
להכין בעצמו את התסריט, נטל קאופמן את
המשימה על עצמו, והתוצאה היא תימצות מרשים
של ספר עב־כרס (יותר מ־ 400 עמודים) לסרט
שנמשך שלוש שעות ועשר דקות, אבל קובע
כבר מן התמונות הראשונות שלו את הנושא ואת
הגישה של הבימאי.
סייח הפרא. ואמנם, כאשר רואים את
המחזאי־בימאי־שחקן סם שפארד, המגלם בסרט
את צ׳אק(שם החיבה הניגזר מצ׳ארלס) ייגר, רכוב
על סוס, באמצע המידבר, מתקרב אל ציפור פלרה
אדומה, יורקת אש מישבנה ורועמת בקול עמום
על מסלול־המראה, ברור כבר במה המדובר בסרט:
הפרש הבודד, התגלמות מאוחרת של גארי קופר
או ג׳ון ויין (פניו המסותתים של שפארד
מתאימים במיוחד לתפקיד) נפגש עם סייח הפרא
החדש שאותו הוא יצטרך לרסן, והשניים בוחנים

טייסי מרקורי רואים לראשונה את תא החללית בסרט ״הצוות המובחר״
המכונה המשוכללת ביותר
המדענים, כאשר דווקא נ׳ון גלן, שנראה תחילה
כממוסר שביניהם, הוא בין הנחושים בעמדתם,
הוא סממן לאימון שיש הן לוולף והן לקאופמן,
כחלק מאותה האיכות שבמקור קרא לה ״החומר
הנכון״ .בתרגום לעברית, מחשש לאי־הבנות,
נקרא הסרט, במקום החומר הנכון -הצוות
המובחר.
הקריקטורה האכזרית ביותר בסרט מוקדשת
ללינדון ג׳ונסון, המוצג משתולל בתוך לימוזינה,
מחוץ לביתו של גלן, כאשר רעייתו של הטייס,
הסובלת מפגם בדיבור, מסרבת להופיע יחד עימו
מול מצלמות הטלוויזיה ולספק לו את הפירסום
שהוא משתוקק לו כל־כך.
נשר מן המירוץ. הנרי לוס, בעל־הבית של
סיים ולייף הדורש מעובדיו לפברק עבורו
סלייטון גרן גלן במירוץ לנשיאות
נאום מציאותי
כאילו זה את זה לפני המיבחן הגדול.
ההמשך, מיפגש טייסי הניסוי וההווי המיוחד
שלהם, בתוך ביקתה רעועה באמצע המידבר,
מזכיר במידה שווה מיסבאה של המערב הפרוע
וסרט אחר של הוארד הוקס על חלוצי דואר
האוויר, שנקרא רק למלאכים יש כנפיים.
י וכאשר ייגר עולה לטיסה, שבה הוא עתיד לשבור
את מהיחת־הקול בפעם הראשונה, כששתיים
מצלעותיו שבורות, והוא צריך להיעזר במקל של
מטאטא כדי לסגור את דלת המטוס — אין זה רק
שיחזור של עובדות, זו קביעת סוג מסויים של
הרפתקנות שהיתה אידיאל בעיני אמריקה, מאז
דייווי קרוקט ועד ארנסט המינגווי.
שפני נסיון. קאופמן נשאר צמוד לספר של
וולף, וגולש לקריקטורות רק כשהוא מתייחס
לדרג המנהיג באמריקה או לאמצעי־התיקשורת
המנסים לפרוץ את הערך המקודש ביותר של
גיבור אמריקאי — את פרטיותו.
הוא עוקב אחרי גורלם של שיבעת הנבחרים,
אשר יוצאים לצוד את התהילה ומוצאים את
עצמם בתוך מסלול אינסופי של בדיקות
ומיבחנים ומתחילים להביו שהם שפני־נסיון יותר
משהם גיבורים של עידן חדש.
המרר שלהם נגד המישטר האבסולוטי של

קופד

דמויות אידיאליות של אנשי החלל, מתקבל באור
שאינו מחמיא ביותר. המדענים מדברים כולם
במיבטא גרמני כבד, ובשלב מסויים, כאשר
מדובר על המירוץ בין ברית־המועצות וארצות־הברית
בחלל, מזכירים את ״הגרמנים שלהם
והגרמנים שלנו״ .כמעט כמו האמריקאים
בכדורסל הישראלי.
מעניין, שכאשר יצא הסרט למסכים בארצות־הברית,
בחודש אוקטובר ,1983 תהו אמצעי־התיקשורת
כיצד הוא ישפיע על אחת מן הדמויות
המרכזיות בו, ג׳ון גלן, שהיה באותו הזמן בין
המועמדים במירוץ לנשיאות. בדיעבד, מסתבר
שחששות יריביו כי הסרט שימש לו אמצעי
פירסום התבדו לחלוטין. בגלל או למרות הסרט,
גלן נשר מן המירוץ.

שירא

קארפנטר

מאחרי המסיבות. הצוות המובחר מחזיר
לתמונה מרכיב אחר, שבדרך־כלל נושר
בסיפורים מסוג זה — נשות הגיבורים. טרודי
קופר שנישואיה עומדים לפני משבר והיא
מחזיקה מעמד רק למראית־עין(מאוחר יותר הזוג
קופר אכן התגרש) ,אני גלן המתביישת בגימגום
שלה(השחקנית מארי ג׳ו דשאנל היא רעיית צלם
הסרט, כלב דשאנל) או בטי גריסום שאינה יכולה
להסתיר את אכזבתה, אחרי שבעלה אינו זוכה
לכבוד ויקר בעמיתיו, משום שטיסתו לא
הושלמה באותה המידה של הצלחה. בין כולן רק
אחת ניראית כבת הלוויה הקלאסית של גיבור
קלונוע אמריקאי, וכצפוי, זו רעייתו של ייגר,
גלניס(ברברה הרשי).
אשר לשחקנים, הם נבחרו הן בשל הרימיון
החיצוני שלהם לאנשים האמיתיים, שהם מגלמים
והן בשל קירבת רבים מהם לנושא הטייס. סם
שפארד הכיר אמנם את צ׳אק ייגר רק במהלך
הסרט עצמו (ייגר היה יועץ טכני ואף גילם
תפקיד קטן, כמלצר במיסבאת טייסי המיבחן,
שבלב המידבר) ,אבל בין השניים נוצרה ירידות
עמוקה רווקא כאשר גילו כמה קווי אופי
ואורחות חיים דומים.
בין שיבעת השחקנים המגלמים את האסטרונאוטים,
רק שניים פגשו את האנשים שהם
מגלמים. צ׳ארלס פראנק הכיר במיקרה את סקוט
קארפנטר עוד לפני שנבחר לתפקיד בסרט, ואילו
דניס קואייד גר בשכנות לגוררון קופר.
מבין השיבעה, לשניים יש רישיון טייס, דניס
קואייד ולאנס הנריקסן (המגלם את ואלתר
שירא) .לאחרים היו קשרים עם טיסה, חלקם בנים
או אחים של טייסים, אחרים בוגרי חיל־האוויר
האמריקאי.
מעניין שבין כל הגיבורים האמיתיים של
הסרט, רקייגר גילה עניין בתוצאה המצולמת ואף
הביע את שביעות רצונו, למרות שינויים קלים
שערכו בעובדות פה ושם(״לא כך בדיוק הופקדה
בידי הטיסה שבה עברתי את מהירות הקול״) .הוא
אף נרתם למסע הפירסום לסרט ומסתובב בימים
אלה בבירות אירופה, מתראיין ומסביר.

עדנהפיינרו

בריסון

שפארד

מה הם ששים היום

צ׳אק ייגר ( )60 הוא גנרל בדימוס, המרבה להופיע בסירטי פירסומת ומכין ספר אוטוביוגראפי.
הוא היה יועץ טכני בהפקת הסרט והוא ממשיך להטיס מטוסים נסיוניים. חי עם רעייתו גלניס,
שבצעירותה היתה העתק של ברברה הרשי המגלמת אותה בסרט, בקליפורניה.
ג׳ון גלן הוא המפורסם בחבורה. כבר בהיותו טייס צחקו חבריו וטענו שעתידו בפוליטיקה. משנת
1974 הוא סגאטור במדינת אוהיו, ובשנה שעברה נחשב במשך כמה חודשים למועמד מס׳ 1של
המיפלגה הדמוקרטית לנשיאות. נשוי עד היום לאשתו הראשונה, אני.
אלן שפארד ( )59 האמריקאי הראשון בחלל, זכה להלך על הירח 10 שנים מאוחר יותר. כיום
עוסק בעסקי דלא־ניידיי ובעל זכות הפצה של חברת בירה במקום. נשוי מזה 38 שנים לרעייתו, לואיזה.
באם בריסוס נהרג יחד עם שני אסטרונאוטים אחרים, כאשר חלליתם עלתה באש, על הקרקע,
בטיסת אפולו הראשונה. רעייתו בטי זכתה לפיצויים בגובה של 350,000 דולר מן החברה שבנתה את
טיל אפולו. שני בניה טייסים.
סקוט קארפנטר ( )58 ניסה להיכנס לעולם העסקים אחרי פרישתו מתוכנית החלל, אבל העלה
חרס בידיו. היום הוא מתפרנס מהרצאות ומעבודות ייעוץ, אבל מתייחס אל עצמו כאל ״מובטל״ .הוא
נשוי בפעם השניה ויש לו שני ילדים קטנים, בני 3ו־.5
ואלתר שירא ( )60 איש־עסקים מצליח, היושב במועצת המנהלים של חברות ענק, מפעיל חברת
תיאום ממוחשבת לטיסות צ׳ארטר ובזמנו הפנוי אף מופיע בסירטוני פירסומת. נשוי עדיין לרעייתו,

בורדון קופר ( )56 הצעיר שבחבורה, עדיין מספר נפלאות על הידידות האיתנה בין השיבעה וטוען
שנטש את תוכנית החלל כאשר ״הפכה לאימפריה וזה הפסיק לשעשע״ .הוא נישא מחדש, יש לו שתי
בנות בגיל 2ו־ 4והוא עומד להתחיל בשיווק דלק לא־מזהם למטוסים.
דונאלד סלייטון ( )59 היה המבוגר בין האסטרונאוטים כאשר יצא לחלל. עד שנת 1975 הוחזק
על הקרקע, בשל הפרעות בפעולת הלב, ורק אז, בגיל ,51 הורשה להשתתף בטיסה ההיסטורית, שבה
חללית אמריקאית התחברה לחללית סובייטית. כיום הוא מנהל חברת שירותי טיסה ביוסטון.

טייסי מרקורי הקולנועיים
שיבעת המופלאים

שידור
צל׳ג
בשוויס־פרי
• לבימאי־הטלוויזיה עמק פרי על סירטו
מתבן במנהטן, ששורר אחרי בצורת ארוכה
במחלקת־הדראמה של הטלוויזיה. סרט זה,
המבוסס על סיפור של הסופר האידישי יצחק
בשוויס־זינגר ובנו ישראל זמיר על
פגישתם הראשונה בניו־יורק, פרש שעטנז יומרני
ומייגע. היה זה עוד ניסיון חסר־תוחלת של
הטלוויזיה הכללית. שהוכיח שאינה מסוגלת
להפיק דראמת־טלוויזיה פשוטה. מתבן במנהטן
מצטרף לרשימה הארוכה של כישלונות
הטלוויזיה הישראלית בדראמה.
בעבר הרחוק הופקה דראמה אחרת של

המו מתנגד דמות בישיבת הפתיחה של מליאת רשות־השידו
ד החדשה חרג שר־הוזי טד־וחתרגות
ממסורת שהתבססה בשנות קיומה של
הרשות,
לא ודה זה השר זבולון המר, שבתוי&י
תפקידו, כשר־הממונה של רשוודהשידוד,
המליץ על בחירתו של אורי פרדת
לכדשרת מננדל רשות־השידוד.
כאשר סיים שר־החינוך את נאומו, תוך
התעלמות מוחלטת מהצגת מועמדותו של
פורת, שהיה עליה לדדות מאושרת בישי־בת־הממשלד״
קם הידר החדש של הרשות,
מיכה ינון, והודיע לנוכחים שיש בידו
חתימות של יותר ממחצית חנרי־המליאה
למען מינויו של פורת למישרת מגכ׳ל־הרשות.

פרנקל,
מישגב־עם, שימעון אביהן ועוד כהנה
וכהנה) .היא חשפה שר־אוצר שאינו משכמו
ומעלה, המתגעגע לימים שבהם שילם משכנתא
עם רעייתו שרה(אך מתעלם מן העובדה שהיתה
זו משכנתא של ימי־המערך, שלא היתה צמודה
למדד־יוקר־המחייה) .גם הגיגיו של שר־האוצר
על ארץ־ישראל־השלימה (״לא חמש דקות
מכפר־סבא״) לא חרגו מהגיגי העסקונה מן הדרגה
השניה.

מאחרי הנזירקע
דסק בחירות

בימאי פרי
כישלון בימוי
בשוויס־זינגר בטלוויזיה הישראלית — שושה
— אותה ביים בימאי־חוץ, דני וולמן. יתכן
שבעיית־היסוד של הדראמות שבהפקת הטלוויזיה
הישראלית היא במסירתן לידי כתבים
דוגמת עמק פרי, העוברים הסבה לבימוי, אף
שמעודו לא הוכיח,את עצמו בשוק החופשי של
הקולנוע הישראלי/.התוצאה על המירקע אינה
מחמיאה לחתן פרס נובל.

שר כדוגמן

• ליעקוב אחימאיר על כתבתו. שניסתה
לשרטט את דיוקנו של שר־האוצר הנוכחי, יגאל
בהן־אורגד, במיסגרת התוכנית במבט שני.
כתבה זו, שגבלה בתשדיר־בחירות של שר־האוצר,
דמתה לסידרת־הכתבות של אחימאיר
בהשבוע יומן אירועים, השואפת להסיט את
צופי־הטלוויזיה לעבר הימין (כתבות על נעמי

יש עניין

שיחג זי ת
לשון רעה. עין צרח ואף לא־וזדש
מדור זוז מתנצל לבני גבי גזית על
הידיעה שפורסמה באן, תחת
הכותרת •יש עניין באף הדש־
(.העולס הזה* .)2*31 ידיעה בוזבת,
שמקורה בלשונות־הרע ב״קול ישר-
איד, שעינם צרה בהצלחת התוכנית
.יש עניין עם גבי גזית*.

השבתת־האונס של חטיבת־החרשות בידי
צלמי הטלוויזיה העניקה למנהלי החטיבה בשבוע
שעבר זמן להתמקד בהקמת דוכנת־בחירות.
בראש הדוכנה עומד הכתב לענייני־מיפלגות,
ניסים מישעל, ולצידו מערכת שבה חברים
עורך מבט, מיכאל קרפין ושני סגניו, רפיק

חלבי ואבי ברזילי.
״ בין כתבי חכנת־הבחירות מצויים גם

ישראל סגל, מנשה רז, רמי גוברניק,
איתן אורן, בני לים ויורם רונן.

ירד ינון פותח את המליאה(לידו: השד המר)

האש? האם זו שיטת־הניהול שאתה מציע למנכ״ל
החדש?״
סער לא השיב.

״הבוחרים
זוכרים את סידרת הנבחרים, שביים והפיק
חיים יבין במערכת־הבחירות לכנסת העשירית?
הבחירות לכנסת ה־ 11 יפרשו לפני צופי־הטלוויזיה
את הצד השני של המיתרס, את
הבוחרים.
בימים אלה החל שימעון טסלר בצילום
סידרת סרטים תחת הכותרת הבוחרים —
סידרה שתושלם עד ליום־הבחירות, ותוקרן
אחריו.

באקראי על־ידי מנהל הטלוויזיה, טוביה סער,
והייתי שם בכמה מיפגשים. איני שייך לשום
מועדון, ואין לי כל חלק ונחלה במועדון זה או

תקציב האחד לאפריל
במהלך ישיבה של וועדת־הכספים של הכנסת,
שעסקה באישור תקציב רשות־השידור לשלושת
החודשים השוטפים, הציע חבר־הכנסת חיים המון
מהמערך לאשר את תקצוב הרשות רק מה־2
באפריל, ולהשאיר את ה־ 1באפריל בלי תקציב.

פסקול

ועד מיליטנטי

אקדח בבניז,.כלל״

בבחירות שנערכו בקרב כתבי־הטלוויזיה,
נבחר ועד־הכתבים המיליטנטי ביותר שנבחר
אי־פעם בתולדות חטיבת־החדשות.
את מיספר הקולות הרב ביותר בבחירות גרף
עורך־המישנה של מבט. רפיק חלבי (34
קולות) ,כאשר אליו מצטרפים אורי

למיסדרונות הטלוויזיה שב מחופשה־ללא־תשלום
הכתב הוותיק אלי ניסן, שערך
בחופשתו את חינמוני רחוב ראשי. מנהלי
חטיבת־החדשות של הטלוויזיה אינם ששים
לאייש את אחת מעמדות־הכתבים באלי ניסן,
ואינם יודעים מה לעשות בו. מה עוד שהם
טוענים שניסן שייך מהבחינה התקנית
למחלקת־ההפקה, ולא לחדשות אחד מכתבי

גולדשטיין וניסים מישעל.
הסיבה לתוצאות הללו נעוצה בהתלכדותם

,בשלב הראשון יפעל הדסק במיסגרת פינה
יומית, שיצורף לה אות פתיחה.

מגביר ל,.ידיעות אחרונות
הצגת מועמדותו של אורי פורת בישיבת־הפתיחה
של המליאה החדשה של רשות־השידור,
כנתבע בחוק, נעשתה באווירת־בית של עיתונו,
ידיעות אחרונות.
את מועמדותו של פורת הציג כתב ידיעות
אחרונות אריה צימוקי, שהוא נציג
ההסתדרות הציונית במליאת רשות־השידור. הוא
פירט בשבחיו של פורת.
את עמדת הקואליציה (״ליכוד״) פרש כתב
ידיעות אחרונות נתן ברון, שהוכנס ברגע
האחרון למליאת רשות־השידור במקומו של נציג
תמ״י (כפעולת־ענישה על שסייעו בהקדמת
הבחירות) .את עמדת האופוזיציה הביא ד״ר
ישראל פלג, שהתנגד למינוי מנכ״ל בטרם
בחירות.
מאחר שהוסכם בין הכל על הצגת מועמדותו
של פורת בישיבת־הממשלה, היה זה הנציג השני
של המערך בוועד־המנהל, עמירם ניר, בעל
בתו של בעל ידיעות אחרונות נוח מוזס —
ששב וציין שהתנגדות המערך אינה אישית נגד
פורת.
כאשר קם הידר החדש, מיכה ינון לסכם את
הנושא, הוא פתח ב״כאן לא בוחרים מנכ״ל
לידיעות אחרונות בסחטו פרץ של צחוק
מחברי המליאה.

יועץ רוגל
אקדח ביד
של הכתבים לקראת אפשרות של פגיעה בחופש־הדיווח
של החדשות, ובצורך בוועד שלא יהסס
מלהשבית את החטיבה בשעת הצורך.

..בר אתה מנהר טלוויזיה?״

אזרח ב״מועדון יום השישי״

בישיבה הראשונה של הוועד־המנהל החדש
של רשות־השידור הבהיר מנהל־הטלוויזיה
טוביה סער, שעמדתו במשבר החדשות־הצלמים
היא להשאיר את מהדורות מבט
המקוצרות עד לכניסתו לתפקיד של מנכ״ל
רשות־השידור החדש, אורי פורת.
עמדה זו של מנהל־טלוויזיה, שאינו מסוגל
לפתור בעיית יחסי־עבודה בטלוויזיה, לא נראתה
לנציג המערך בוועד־המנהל, ישראל פלו,.
ששאל את סער :״תגיד, כך אתה מנהל טלוויזיה?
מחכה שאורי פורת יוציא לך את הערמונים מתוך

רון נחמן, המישנה למנכ״ל רשות־השידור,
הוא במעמד של שר־האוצר של הרשות ובעל
התפקיד הביצועי הבכיר ביותר ברשות.
באחרונה נפוצו שמועות שרון נחמן מגיע
בקביעות בימי שישי לתל־אביב, למיפגשי
״מועדון יום השישי״ ,הנערכים באחת ממיס־ערות־היוקרה,
בהשתתפות מנהל־הטלוויזיה,
טוביה סער. מפיק כולבוטק רפי גינת,
הצלם איתן הדר והאמרגן חיים סלוצקי.
כשנשאל על כך אמר :״לראשונה שמעתי על
המושג ״מועדון יום השישי״ ממך. הוזמנתי׳

השבוע -יומן אירועים עוסק בימים אלה
בעבודת־חוץ, שעניינה הפקת סרט פרטי • •
במהלך קרב־היריות שהתחולל בפינת רחובות
המלך ג׳ורג׳ ויפו בירושלים נפוצה שמועה
שבבניין כלל בו מצוייה מינהלת רשות־השידור,
מצוי ״מחבל״ .כתוצאה מכך הוטל מצור על בניין
כלל וכיכר הדווידקה. בשעת מצור זה נכנס יועץ
•המנכ״ל, נקדימון (״נקדי״) דוגל, לחדרו של
המישנה־למנכ״ל, רון נחמן, פתח את תיקו,
הוציא מתוכו את האקדח והסתובב חמוש
בקומת־הרשות, עד חלוף הסכנה דוגמה
לסובלנות הדתית הצפויה בימי היו״ר הדתי
החדש של רשות־השידור, מיכה ינון, יש בעצם
השמעת ה״רקוויאם הגרמני״ של יוהאנם
בראהמס, יצירה שבין מרכיביה מצויים קטעים
רבים מתוך הברית החדשה.
העולם הזה 2432

תוכניות מועדפות
׳ 1רביעי
11.4

ריילי. בפרק הנסיעה הא חרונה
נושא ריילי את אשתו
השלישית, פפיטה, ומבקש
לנקום את מות חברו הטוב
ביותר, סאוויינקוב.

• סרט טבע: העטלף!
שלמד צפרדעת (— 8.02
מדבר אנגלית) .מסידרת

• סרט-תעודה: בהלת
הזמן 10.20 מדבר
עברית) .סרט־תעודה על פס
הסרטים
חיים בטבע, שבהגשת
דייוויד אטנבורו. בלילה הג׳ונגל
בפאנאמה הוא מקום מסוכן
לצפרדעים. יש בו 800 סוגי
עטלפים בעלי הרגלי־אכילה

טיבל אמנויות־הבימה, שנערך
בספטמבר 1983 בעכו, ועל
להקת״התיאטרון הירושלמית
שזכתה בו במקום הראשון.
במרכז הסרט סיפורה של

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
יום שבת 14.4.84

יום רביעי 11.4.84
• לילדים: מישחקי ילדים 6.10 ערוץ 3
— 25 דקות — מדבר ערבית) .תוכנית לילדים
בגיל הרך, בהפקה ירדנית, המוגשת על־ידי צמד שחקנים
המסתייעים בבובות, כדי לחבבה על הילדים הרכים.
בתוכנית משולבים אמצעי־המחשה רבים: שירה, ריקוד,
מישחק, סרטים ועוד.

• סאטירה: בפלו-ביל 8.30 ערוץ — 6
25 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה סאטירית

המלגלגת על מנחים ומרואיינים בתוכניות־ראיונות
בטלוויזיה. הסידרה מציגה לפנינו תחנת־טלוויזיה פרובינציאלית,
בבפלו שליד מפלי-הניאגרה האמריקאיים,
ואת המתרחש מאחורי הקלעים. מופיעים שני שחקנים
שזכו בפרס גלובוס הזהב לשנת :1983ג׳ואנה קסידי
ורבני קולמן.

יום חמישי 12.4.84
• בידור: מצרפת באהבה 6.00 ערוץ 6

— 60 דקות — מזמר צרפתית) .מופע הבידור
המרכזי של השידור הצרפתי בטלוויזיה הירדנית.
התוכנית מציגה זמרים וקומיקאים צרפתיים בהופעה
לפני קהל, עם מיבחר שירים חדשים וגם ישנים.

• סידרה בלשית: מרלו 8.30 ערוץ 6
— 50 דקות — מדבר אנגלית) .סידרת־מתח
חרשה, שהדמות המרכזית בה היא פיליפ מרלו, אחד
מגדולי הבלשים בשנות השלושים והארבעים, המשלב
בהופעתו הומור, תיחכום רב ושנינות. הסידרה מבוססת
על עלילותיו בפיענוח תעלומות מיסתוריות ומרתקות,
כאשר הנוכלים הם פוליטיקאים ומיליונרים מצד אחד
וביריוניס ואקדוחנים מצד שני. מרלו חושף בסוף כל פרק
את התעלומה המיסתורית ואת הנוכלים שמאחוריה.

יזם שישי 13.4.84

גולד: רציחות קטנות
יום רביעי, שעה 10.05

מגוונים. מזונם החביב הוא
צפרדע־הביצה. בעוגת הרבייה 2000 העטלפים טורפים צפרדעים בלילה. הסרט מתאר
את השיטות שפיתחו העטלפים
לנווט עצמם לפי ההד ולפי
קירקור הצפרדעים, כדי לאתר
ולצוד אותם.

• סרט קולנוע: רציחות
קטנות 10.05 מדבר
אנגלית) .סאטירה חריפה ב
נושא
האלימות בחברה האמריקאית
בת״זמננו. המחזאי ווד־תסריטן
ז׳יל פיפר משרטט,
בעיבוד קולנועי למחזהו הנודע,
דיוקן מזעזע של חברה המקבלת
את האלימות כחלק מחייה, ואף
מטפחת אותה. המחזאי הוא מגדולי
הקריקטוריסטים של אמריקה
ואחת הדמויות הבולטות
של הבוהמה בניו־יורק. אחרי
ההצלחה של ציוריו, החל פיפר
כותב גם רומנים ומחזות. בכל
יצירתו התרכז פיפר באספקטים
המיוחדים של חיי הכרך הגדול
ובחרדה הכרוכה בהם, ואת
החרדה הזאת הוא מציג בהומור
— אם המדובר בחששות
פיסיים, אם בחששות רוחניים.
במרכז הסרט מישפחד, ניו־יורקית
ממוצעת ובתם הבכירה,
המתאהבת בצלם. האימה מפני
האלימות החיצונית השרויה
ברחובות ניו־יורק, האימה שבה
חיה המישפחה, בנוסף על
המעצורים והבעיות הפסיכולוגיות
של כל אחד מבני המיש־פחה
— כל אלה נהפכים בידי
פיפר לקומדיה שחורה, שבה
קשה לדעת אם יש לצחוק או
לבכות. את הסרט ביים השחקן
הנודע אלן ארקין (הרוסים
באים, הרוסים באים) .בסרט
מככבים אליוט גולד, בתפקיד
הצלם, מארשה רוד, כאהובתו,
דונאלד סאתרלנד ועוד שחקנים.

הלהקה, בהדרכת נאפי ומשה
סאלח, הלהקה שהעלתה את
בהלת הזמן. המחזה מבוסס על
הסיפור מסע הערב של יתיר
מאת אברהם (.בולי״) יהושע,
ועוסק בפער העדתי. צוות
הטלוויזיה הישראלית ליווה את
הלהקה בחזרות שלפני ההופעה
ובשעת העלאת המחזה על
הבימה.

• מוסיקה: ג׳אז בעונת
הבציר 11.10 קונצרט
ג׳אז, שבו מופיע נגן הסקסופון
דקסטר גורדון, שנולד בלוס־אנג׳לס
בשנת ,1923 ובגיל 17
הצטרף ללהקתו של ליונל המם־
טון.

• 1שיש•
13.4
• סרט ערבי: אהבה
מעל הר-געש 5.35
מדבר ערבית).
• סרט קולנוע: אהבה
וכדורים 10.15 מדבר
אנגלית) .סירטו של הבימאי
סטיוארט רוזנברג, משנת . 1978

• קולנוע: סרט קולנוע צרפתי (— 5.30
ערוץ — 6מדבר צרפתית) .מדי יום שישי בשעה
זו מקרינה הטלוויזיה הירדנית סרט־קולגוע צרפתי באורך
מלא.

• קומדיה: אימפריה 8.30 ערוץ 6־—

25 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה קומית חדשה,
העוסקת במנהל-מחקר בחברת־ענק, שמונה זה מקרוב
לתפקידו. המנהל, ביל קריסצן, הוא בעל ערכים שונים
מכל שאר המקבילים אליו: ישר, כן ועובד קשה. אד עקב
כך הוא מסתבך פעמים רבות במחלוקות עם היושב־ראש
ושאר מנהלי־החברה. ההתרחשויות השונות והתגברותו
של ביל על יריביו מספקות את המיסגרת הקומית ל־סידרה.

סידרת מתח: מאגנום 10.15 ערוץ 6
— 50 דקות — מדבר אנגלית) .סידרת מתח
אמריקאית, בכיכובו של תום סלק.

שבת
14.4
• סידרה קומית: שלושה
בדירה אחת 8.30
מדבר אנגלית) .בפרק החגי

בידור: המוסע של מוצאי שבת 9.30
ערוץ 30 — 6דקות — מז מר אנגלית) .תוכנית
הבידור השבועית של הטלוויזיה הירדנית: שירה, זימרה
וריקודים, בהשתתפותם של אמנים ידועי־שם.
• תוכנית חברתית: מאסם החיים 9.30
ערוץ 40 — 3דקות — מדבר ערבית) .המחזה
של בעיה חברתית־אנושית, כפי שהיא מוצאת את ביטוייה
במיכתבי־הצופים. באולפן נערך דיון בהשתתפות פסיכולוגים,
סוציולוגים ואנשי־חינוד, במטרה לסייע כפית־רון
הבעיה.

יזם ראשה 15.4.84
• סידרה לילדים: מקרוני 6.00 ערוץ 3
— 25 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה העוסקת
בהרפתקות אמיתיות, הלוקחות ילדי בית־הספר למקומות
מרתקים, שם הם מתנסים בחוויות ובהרפתקות מעניינות,
כדי לחוות סיגנונות חיים רבים ומיקצועות שונים.
• ספורט: היאבקות 9.30 ערוץ — 3
40 דקות — מדבר אנגלית) .תחרויות היאבקות
בשיטת ״תפוס כפי יכולתך״ ,לפני קהל משולהב וצמא
לדם אדם. התחרויות נערכות בין גדולי המתאבקים
בעולם המערבי.

יום שני 16.4.84
• סידרה דרמאתית: כחול ואפור (— 8.30
ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
בת שמונה פרקים, המגוללת את סיפור מילחמת־האזרחים
האמריקאית, דרך כתבותיו והתרשמויותיו של העיתונאי
ג׳ון גנזר, שסיקר בתוקף תפקידו רבים מהקרבות
העיקריים והמאורעות ההיסטוריים. הסיקור מתמקד
במישפחה עניפה, הפזורה בין הצפון והדרום, ובקורות
אותה מילחמת־האזרחים.

• מוסיקה: ורדי 10.15 ערוץ 50 — 6
דקות — מדבר אנגלית) .המלחין המפורסם ג׳וזיפה
ורדי חי באיטליה בתקופה מלאת התרחשויות היסטוריות
מסעירות. הוא נולד בשנת ,1830 כשאיטליה היתד,
מפוצלת לעשרות נסיכויות קטנות, ומת בשנת ,1901
כאשר איטליה היתה מדינה מאוחדת וחזקה. הסידרה
מתארת לנו את התקופה דרך חייו ויצירותיו של המלחין.

יום שלישי 17.4.84
• ספורט: השבוע בספורט 7.10 ערוץ
50 — 3דקות — מדבר ערבית) .סקירה של
אירועי הספורט החשובים במישור המקומי והבינלאומי,
תוך דגש על תחרויות כדורגל.

• דראמה: סיפורי שיקאגו 8.30 ערוץ 6
— 90 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה דרמאתית
חדשה, המציגה דראמות שונות,

יוהאנס בראהמס לתיזמורת,
מקהלה ולשני סולנים. ברהאמס
הלחין את רקוויאם גרמני לא
לפי הטאכסט הלאטיני־׳קתולי
של תפילת האשכבה, אלא ללקט
מכיתבי־הקודש, הברית הישנה

צוואתו של ג׳וק. בובי וג׳י־אר
מסכימים שהגיע הזמן שאמם
תצא ותפגוש ידידים ותיקים,
והיא מחליטה להשתתף בנשף
אילי־הנפט. ירח־הדבש הדחוי
של דונה וריי נדחה שוב ושוב,

גה נגמרה מפסיק חפר,
בעל־הבית, את החגיגה של
שלושת הדיירים. לאות מחאה
נוטשת אותו אשתו, ורק אז הוא
מגלה עד כמה הוא אוהב אותה.

• מוסיקה: רקוויאם גרמני
10.30 יצירתו של

יהושע: ארבעה חדרים
יום ראשון, שעה 10.30
מפני שעליהם לנסוע לקאנזס־והברית
החדשה. הביצוע: תיז־סיטי,
להלוויתו של עמוס
מורת ירושלים רשות־השידור.
קראבס, אביו של ריי. בינתיים
מנצל ג׳י־אר את ג׳ון־רום כדי
לזכות שוב בסו־אלן, השומרת
בהצלחה מרשימה על גיזרתה,
בעוד שקליף ׳ נעתר בזהירות
• סידרה רומנטית:
להצעתה של מרילי סטון.
דאלאס 9.40 מדבר
• תעודה: א״ב יהושע
— ארבעה חדרים (10.30
אנגלית) .ג׳י־אר הבלתי־נלאה
— מדבר עברית) .דיוקנו
מנסה לדחוף את אמו הנצחית
של העסקן והסופר אברהם
ואת בובי המסרב להתבגר,
להחלטה שתביא לידי פתיחת
(.בולי״) יהושע.

יום ראשון

• 1חמישי

15.4

12.4
• מותחן: רב־המרגלים
ריילי 9.30 מדבר אנגלית)
.פרק אחד־עשר בסידרה
אירלנד: אהבה וכדורים

המבוססת על סיפור חייו של
סוכן הריגול הבריטי סידני

יום שישי, שעה 10.15

מאת; חאציד עוזב אח אמא
תביעות מס מיוהן סבאסטיאן
באר המיליונרים הצעירים
מארק תאציר, בנה של מארגרט תאצד, ראש־ממשלת
בריטניה, הודיע על שינוי מקום מגוריו. הוא עובר ממקום מושבו ברחוב
דאונינג, ליד בית אמו, לארצות־הברית, וזאת משום שעסקיו גרמו,
לרעתו, עוגמת־נפש לאמו. תאצ׳ר הצעיר ( )31 הודיע כי הוא מוותר גם
על חוזהו לעבוד במיפעל בינלאומי למלט, שזכה בחוזה שערורייתי בן
450 מיליון דולר לבניית מרכז אוניברסיטאי בעומן, אחרי שנמתחה
עליו ביקורת כי השתמש במוניטין של אמו כדי להשיג חוזה זה. תאצ׳ר
טען כי העדיף חוזה צנוע יותר, של 67 מיליון דולר, עם חברת מכוניות
בריטית וקירבה יתרה לרעייתו לעתיד, קארן סורפטול, בת
מיליארדרים מטכסאס לורה ברניאן זכתה בפרס הגדול ובסך
של 13 אלף דולר בפסטיבל המוסיקה ה־ 13 שנערך בטוקיו, כשזימרה
את בת המזל. הפרס השני נפל בחלקה של פיה זאדורה, בת טיפוחיו
של המיליונר הישראלי היורד משולם ריקלים, ששרה חלומות
פרועים, ואילו מארק הילת זכה בפרס השלישי על למענך
המנצחים ממשיכים לנדוד. קלאודיו אבאדו קיבל את מישרת המנצח
הקבוע של בית האופרה בווינה, תחת לורין מאזל החבר הכושי
הראשון באקדמיה הצרפתית הוא המשורר ליאוסולד סדאר־סנגור,
שהיה נשיא סנגל. סנגור שימש בתפקיד נשיא עד ,1981 מאז שארץ
זו קיבלה את עצמאותה מצרפת ב־ .1960 מאז שפרש הוא מחלק את זמנו
בין מולדתו ונורמנדיה. הוא מרצה על תרבות אפריקאית. ספר שיריו
הראשון, שירי צללים, ראה אור כבר ב־ . 1948 היום הוא בן 77 ועדיין
כותב שירה בצרפתית, באנגלית ובשפת שיבטו פקיד מישרד
מס־הכנסה בהונג־קונג שלח מיכתב־תביעה לחברה הפילהרמונית
בהונג־קונג, שבו הוא תובע מיסיס על קונצרטים שכללו יצירות מאת
באך וסן־סאנס, בהנחה שהקומפוזיטורים חייבים במס. הוא שכח לבדוק
אם הנישומים עדיין חיים בחיפוש אחרי מיליונרים צעירים מצא
העיתון פורצ׳ן (״אוצר״) את ששת הגדולים הצעירים ביותר: ברט
ג׳ינסון 30 כלכלן מהארווארד, קנה שיכמיות־כותנה במחיר של
דולר כל אחת, הדפיס עליהן את האות הראשונה שבשם האוניברסיטה,
ומכר אותן במחיר של 2וחצי דולר כל אחת, במישחק הכדורגל בין
אוניברסיטות ייל והארווארד. הוא לווה מסבתו 1500 דולר כרי לייסד
את המיפעל הראשון לייצור שיכמיות מסוג זה, והשנה הגיעו הכנסותיו
משיכמיות ל־ 15 מיליון דולר; דייוויד שלזינגר ( )29 פתח בשנת
1973 בפילדלפיה חנות למכירת ספרים משומשים בהנחה, והיום הרווח
השנתי שלו מרשת־חנויות כאלה מגיע ל־ 10 מיליון דולר בשנה; שרון
קור ( )27 ובעלה רזברט המציאו משקה־בריאות בשם בהלת הגיינס
(על שם שורש״הנעורים) ,והיום הם משווקים את אותו המשקה יחד עם
עוד תישעה משקאות דומים ברווח של 20 מיליון דולר בשנה.

אווסורה אנדוס:
(1ישווקי
ילדים נמקום
!(ישחק נדים
קשה להאשים את אורסולה
אנדרם בכך שהחמיצה קאריירה
שקספירית והפכה לעקרת־בית ולאם
בטרם עת. היום, בגיל ,47 היא נראית
שלווה וזוהרת יותר מאי־פעם. לדעתה,
טמון הסוד בעובדה שהחליפה את
חיי־המישחק המפרכים במישחקים
מסוג אחר — מישחקים עם בנה
דימטרי, ילד בהיר־שיער הדומה
כשתי טיפות -מים להוריו: לאורסולה
מצד אחד ולהארי המלין מצד שני.
גברת אנדרס הכניסה שינויים
חשובים בחייה מאז שנולד דימטרי,
לפני שלוש שנים. ראשית, היא נעלמה
לחלוטין מן הבד, ולבד מאפיזודה אחת
קטנה בספינת האהבה בטלוויזיה,
היא לא הופיעה לפני המצלמה במשך
כל שלוש השנים האחרונות. על כל
פניה שפנו אליה עם תסריטים מפתים
ובימאים מבוקשים ענתה, שהיא
אוהבת מאוד את הקולנוע ועוד יותר
את הקאריירה שלה — אבל את
דימטרי היא אוהבת יותר. הודעה דומה
מסרה גם לאבי בנה וידידה בעשור
האחרון, הארי המלין, שממנו נפרדה
בלי שערוריה ובלי צער. האם העובדה
שחזרה להתגורר בהוליווד מעידה על
געגועים לריצפת־האולפנים? ״לא
לעת עתה,״ אומרת אורסולה .״אולי
כשדימטרי יהיה יותר גדול.״

חבוט ואגנו
וסטבאנ באוווס:
אחו׳ תקוכת הניחומיס
תבוא טבעת נישואיו?
זו תהיה סצינה נהדרת לכל אוהבי
הסדרות הרומנטיות של המסך הקטן:
שני אלמנים יפהפיים, הנשואים לפי
התסריט, יבואו בברית־הנישואין גם
במציאות. היש דבר מרגש מזה? מדובר

בסטפאני פאוורם ( )44 ורוברט

כריסטינהאונאסיס וח״ו׳ ווסל:חששוחואהאושו
תחת מטר של גרגירי־פטל, שושנים ואורז אמרו בריסטינה אונאסיס
ותיירי רוסל זה לזה: כן: היה זה בטקס־נישואין דתי, שנערך בקאתדרלה
היוונית־אורתודוכסית בפאריס. כל הנוכחים העידו כי המעמד היה נוגע ללב אם
כי היה זה הטקס השלישי מסוגו בתולדות חייה של היורשת העשירה.
הזיכרונות הרומנטיים ריחפו בכל מקום. כאן נישאה ארית פיאף לתיאו
סאראפו באחד מטיקסי־הנישואין הפאתטיים ביותר שירעה עיר־האורות. גם
מטקס זה לא נעדרו הדמעות, כשכריסטינה אחזה היטב ביד בעלה החרש, באין לה
שושבינים מישפחתיים — גם אביה אריסטיטל וגם אחיה כבר אינם בין החיים.
כל אורח שבא לחתונה קיבל שי: קופסת־כסף שעליה חרוטים שמות החתן והכלה.
סעודת החתונה נערכה במיסעדה מקסימיס, שם נהגה כריסטינה לבלות עם
אביה לעתים מזומנות, ושם גם פגשה לראשונה את בעלה, לפני עשר שנים לפחות.
בשימלת הכלה היו שזורים 15000 יהלומים 4000 ,פנינים ו־ 20ק״ם של חוט־כסף.
אבל הזוג הצעיר לא התייחס לעניין הכספי, והודיע כי העושר האמיתי הוא באושר.

ואגנר 53 הארט ואשתו (בתמונה
למעלה) ,שכל אחד מהם איבד לפני
שנתיים את יקירו. ואגנר — את
אשתו נאטלי ווד (בתמונה למטה),
בתאונת טביעה מוזרה, וסטפאני,
שאיבדה את ויליאם הולדן, שגווע
בסרטן. מאז, למעשה, מצפים כולם
לכך ששני האלמנים יתאחדו, אבל עד
עתה נשארו השניים בגדר ידידים
ושותפים לעבודה, שאת פינותיהם
הפרטיות הם מחלקים עם אחרים.
המצב המישפחתי של השניים שונה
במיקצת — לוואגנר יש שלוש בנות
מנישואיו לנאטלי, קייט ()19
נאטאשה ( )13 וקדרטני ,)91 ואילו
סטפאני, שאין לה ילדים, הפכה באופן
טיבעי למטפלת של השלוש, לכומר
מוודה, למבשלת, לסוכנת־בית ומי
יודע מה עוד. נשאר איפוא רק הליך
אחד, כרי לסיים סיפור עצוב בהפיאנד.
העולם הזה 2432

מי היה מאמין? רק לפני שמונה
חודשים היה אדוארד, כנה הצעיר
של אליזבת (.המלכה אליזבת השניה״)
וינדזור, שובב גדול ומקור
דאגה להוריו ולחצרו, כשבכל קטטה
שנקרתה בחצר אוניברסיטת קמב־רידג׳
השתתף הנסין־־הסטודנט. היום
הוא נראה רוכב על אופניו, נע ונד
בשבילי האוניברסיטה, כשמבט
מצועף בעיניו ופניו חולמניים. לא
עוד מכות בחצר, לא עוד פנסים בעין
— הבחור פשוט מאוהב. בתמונה
מימין נראית נערת חלומותיו, עלמה
צעירה וחייכנית בשם רומי אר־לינגטון.
אולי זה מישפחתי —
מיקצועה של נערה זו, לפי מיטב
המסורת של ידידותיהם של אנדריו
וצ׳ארלס (אותן שקדמו לליידי די)
הוא דוגמנות. בדרך־כלל היא מתגוררת
בלונדון, ומחלקת את דירתה
עם שתי חברות למיקצוע. לפי שעה,
הכנסתה עולה על דמי־הכיס המלכותיים
של הנסיך 650 :דולר ליום-
צילום. אך שלא כמו שאר הידידות־הדוגמניות
של נסיכי אלביון, זו
יודעת את סוד ההישרדות. זה מכבר
יצאה אמה בכמה הכרזות, כגון* :בתי
מעולם לא הצטלמה ולא תצטלם
בלבוש בלתי־הגון!״
הצעירים הכירו זה את זה בקיץ
האחרון. שניהם מחלקים זמנם בין
שיט וטיולים, ונזהרים מצעדים נועזים
או מעוררי תשומת־לב. אדוארד צעיר
עדיין, אבל ניחן בתבונה מספקת.

שניים אלה הם היום השחקנים המאושרים ביותר בצרפת: היא, איזאבל
אדג׳ני, זוכת פרס סזאר -האוסקר הצרפתי — כשחקנית הטובה ביותר
בעיני הצרפתים בשנת 84׳.
לעומתה, היפהפיה והמוכשרת, קילוש אינו בדיוק גבר־החלומות של
צופת־הקולנוע הממוצעת. הוא נמוך, עגלגל, אך בעל קסם בלתי־רגיל בעיני
הצרפתים, שהעניקו לו את הפרס על צ׳או פאנטין, אחרי שורה ארוכה של
תפקידים קומיים על המסך הגדול והקטן גם יחד.

הם כל־כך שונים וכל־כך דומים: לוצ׳יאנו
פאווארוטי, אחד הגדולים שבזמרי הטנור בעולם, ויש
אומרים הגדול שבהם, ופראנק סינאטרה, אחד הגדולים
שבזמרי הסטאנדרדס בעולם, ויש האומרים הגדול שבהם.
שניהם מוסיקליים ער קצות האצבעות, שניהם שחקנים
מחוננים, שניהם בשלנים מחוננים ושניהם זללנים
מושבעים. ואחרון חביב: שניהם צאצאיה של ארץ

המוסיקה, האהבה והפאסטה — איטליה.
רק טיבעי היה שהשניים ישירו יחד בקונצרט, שכל
הכנסותיו קודש למילחמה בסרטן, שנערך למטרה זו.
השניים נהנו כל־כך מן המיבצע המשותף, שהחליטו להפוך
את העניין לקבע. אך אין סכנה כזו — לוח־הזמנים של
השניים כל־כך עמוס, שערב פנוי אחד במשותף יהיה
כנראה רק בעוד שנה, אם זה יהיה בכלל.

שלמה ארצי
הארצית למוסיקה.
אלבום זה מציג מילים ומוסיקה. שלמה ארצי
מדלג בין הפשוט למורכב. בין האיכותי מאוד ונין.
הריקני מאוד. לחן מוצלח דוגמת לא לזמן
ממושך מבוזבז על תמליל דוגמת לא לזמן
ממושך אדם עוצם את עיניו. הכרת את פניי.
נשקתי בזה. תחיה עוד שנים למרגלות החצב..״.
מילים אלה הן חלק משיר שכותב מי שאין לו על
מה לחשוב. ארצי אינו כזה. הוא מרשים
בסישפטים כמו.הכל יהיה שתה, המים הקפואים,
הסלפוז לא יענה. רק צילצוליס תועים,־ מתוך
וביחד נזדקן. אתת ההצלחות המרשימות של
תרקוד אינו שיר־הנושא, אלא צריך להתקדם.
שבו תמליל. לחן ועיבור משתלבים להפליא.
איכות האלבום, הכישרון והמאמץ שהושקעו
בו — גרמו לי סיפוק. שני מישפטים גרמו לי
אכזבה. שאול־ תיעלם בהקלטות עתידיות של
שלמה ארצי. מדובר ב רצוי לא לפחד ממיל־

חמה או מאשה עוזבת. רצוי לנוע, כי אנחנו פה בין
כה וכה מתוך צריך להתקדם) ו. האהבה היא
משהו, לפעמים היא עוד טעות. על המילחמה אני
לא רוצה לרבר.״(מתוך מה רצינו להגיד).
אני רוצה לשאול אותך, שלמה ארצי: האס
אינך מפחד מאשה עוזבת? האם זה כל מה שרצית
להגיד. בעצם?

אחו׳
מאוח פעמים

מדובר בשניים: ג׳ורג׳ ווינסטון, נגן פסנתר,
וווינדהאם היל, חברת תקליטים. פשוט יותר
להתחיל מחברת התקליטים. בדרך־כלל לא
מקדישים תשומת־לב לחברות. הן נוסדות כדי
להקליט, להטביע, להפיץ ולהרוויח. מעט מהן
נוקטות קו מיוחד בבחירת אמניהן. ווינדהאם
היל היא אחת מחברות אלה: היא נוסדה בראשית
שנות ה־ 70 על־ירי הגיטריסט ויליאם אקרמן
ותוך 10 שנים יצרה לעצמה מעמד של כבוד
אקוסטי בעושר החשמלי המציף חנויות
תקליטים.
ווינדהאם היל משמשת מעין תרופה תמיכה לרוקיסטים לשעבר, המוצאים
מוסיקאלית ואף נפשית ביצירות אמני החברה.

א41י 115י{*14

1*1/1*>1*01,1,1X1

הקונצדטו לפסנתר ותיזמורת
ריספר 1בדו מז׳ור מאת לידודיג ואד
בטהובן; מאוריציו פוליני, פסנתר +
יוג׳ן יוכום מנצח על הפילהרמונית
הווינאית; הקלטה דיגיטלית, יבוא.
דויטשה גראמוסון.
פסנתרן מעולה זה הקלים יצירה זו ככר
פעמים רבות. הוא בוודאי ניגן אותה מאות
פעמים. בכל זאת הוא נשמע רענן ונמרץ גם
הפעם. קונצ׳רטו זה. עדיין בהשפעה וב־יראת
כבוד למוצרט. זוכה ־כאן כאהד מביצוע־ו
המתאימים והאיכותיים ביותר. אם עוד אין לך
דייר פונוקול.

סטרייטס

יצירה וו בבית, זו ההקלטה המומלצת.

שען 1ה:ץ1־ 310€1

נגן ווינסטון
זקן מלפנים, פוני מאחור

מדובר בשני תקליטים המרכיבים אלבום
כפול 10 .שירים. עם קטעי סולו ארוכים של מרק
קנופלר. שירה וגיטרה נפלאה. אם אריק קלפטין
הוא אלוהי הגיטרה — הרי שקנופלר הוא אחד
המלאכים הבכירים לצירו. ההקלטות חיות
לחלוטין. ולא ניקו אותו מרעשי בימה. ציפצופים
וכדומה. מכאן גם שאיבות ההקלטה לא תמיר
מעולה. אך האווירה נשמרת.

וי וןן ין ין ן
5ס מ * 1ג 4 ? 1 £ג 51

מוחות פשוטים — בוהק בגשם;
החברה הארצית למוסיקה.
אלבום זה דומה לשני דברים: לשלולית בוץ
מסריחה עם מטבע־זהב נוצץ בקרקעיתה
ולבית־שהי מזיע של,אתלט ה3וף אימון מפרך.
המפיק המעולה מטיב ליליווייט הוא מטבע־הזהב.
הבוץ והסירחון הם כל השאר: הלחנים,
התוכן .״רעננות״ השירה, וכן הלאה. זו דוגמה
מושלמת ליצירת יש־מאין. מפיק מוסיקלי מוביל
תוכן אפסי ומצליח למלא שני צירי תקליט
אריר־נגן במישחקי אולפן וניפוח של אפקטים.
הסיפור של סימפל מיינדס התחיל ב־ 977ו
ונראה כי צריך היה להסתיים. אחרי הרבה הופעות
חיות וכמה להיטים במועדוני ריקודים. אחרי

פיוזין הוא סיגנון מוסיקלי המשלב ג׳אז עם
רית׳ם־אנד־בלוז ופאנקי. גיטרה באס חשמלית
— כשמה כן היא. זיווג של השניים מוליד את
ג׳אקו פאסטוריום. פאסטוריוס, לשעבר חבר
בתחזית מזג־אוויר, הוא נגן מטורף (בחיי
היום־יום) וגאון (בעיבודים, רעיונות וביצועים
מוסיקליים).
אחרי פרישה מתחזית מזג־אוויר ונגינה עם
מוסיקאים רבים, ביניהם פאט מאתני, שלו עזר
באלבומו הראשון, הקליט שני אלבומי־סולו,
אשר היוו שיעורי־אמן לנגני באס בכל העולם.
האלבום השני מילת־פה נמצא בחנויות מובחרות
בארץ. הסוכריה האחרונה של, פאסטוריום היא
אלבום בהופעה חיה בשם הזמנה.
הוא עומד במרכז בימה, כשלצידו ביג בנד
מובחר, שלו כתב עיבודים. ארסקין בראון בתופים
מהממים וראנדי ברקר בחצוצרה, הם רק שניים
מהקליברים המלווים אותו. אם להשתמש
בקלישאה שחוקה, נגינתו של פאסטוריוס הפעם,
כמלווה, תומך, מניע וסוליסט ״פורצת גבולות״.
תענוג.

העמדת־פגים ואטימות

אלכימיה;

ואוו!
מרא בוץ

הסוכריה של פאסטוריזס

צלילימודרניים

עד כמה שידוע לי, נמצא בארץ היום תקליט
אחד בלבד של חברת ווינדהאם היל, וזהו
תקליטו השלישי והאחרון של ג׳ורג׳ ווינסטון,
דצמבר. שני הקודמים נקראים סתיו וחורף
לתוך אביב. המוטיב ברור, והתקליטים מציגים
אילתורים מקוריים וכאלה המבוססים על נעימות
עם וקלאסיקה, דוגמת הקנון של פאכלבל
ומיזמור הפעמונים, המבוסס על מיזמור
אוקראיני מן המאה ה־. 19
דצמבר יובא על־ידי בית התקליט
_בתל־אביב, לצד מישלוח מודרני וג׳אז חדש
ומעניין. אם תגשו לשם ותלחצו, יגיעו עוד
מהתקליטים של ווינדהאם היל לארצנו.

1411 * 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1
שנתייס־שלוש. היום הם מעייפים. מנדנדים.
ילדים מזדקנים ומיותרים.
פנו דרך למוחות מורכנים מעט יותר.

המדור מעניק לתקליטים חמישה ציונים, לפי הדירוג הבא: תו אחד — רע; שני תורים
— הלש; שלושה תווים — ככה; ארבעה תווים — טוב; חמישה תווים — מצויין.

ההקלטות מיוחדות: חלילן הג׳אז פול הורן מנגן
בפירמידה הגדולה בגיזה ובטאג׳־מאהאל,
דואטים(נגינה בשניים) לסקסופון וליויתן או זאב
מאת פול ווינטר, אילתורים לפסנתר חשמלי
רודס מאת סטיב הלפרן, סידרת אמביינט של
בריאן אנו, יצירות סולו לנכל משל ג׳יורג׳יה קלי,
יצירות סינתיסייזר מיסטיות מאת קיטארו
והימנונים על חליל־עץ מאת לרקין.
למרות ההבדלים הסיגנוניים הרבים של
אמנים אלה, כולם שותפים לאהבת המירקמים
העדינים וריווחי הדממה. הם שותפים לנטיה
לסטאטיות — ללא תחושת התנועה לעבר
פיתרונות מלודיים, קאדנצות, או פעולה
במיסגרות הרגילות שבהן בית מוביל לפיזמון,
וחוזר חלילה. הכותרת הכללית של כיוון זה, למי
שאוהב כותרות, היא ״מוסיקת דור חדש״.
כמי שריד היפי. הלהיט של ווינדהאם
היל הוא ג׳ורג׳ ווינסטון. בלי להיכנס להשוואות
עם קית׳ ג׳ארט, הפסנתרן המצליח של
אי־סי־אמ, חוקר ווינסטון שבילים מרתקים
בנגינת הפסנתר שלו. הוא מקליט אותו בפשטות
איכותית, עם הרבה עבודה טכנית מורכבת, שלא
תמיד מורגשת, אך חיונית לעושר המירקמים.
צלילים עיליים, מוחזקים, יציאה וחזרה ליצירות
מוכרות, אילתורים המובילים למדיטציה — כל
אלה היומרות.
מה מכל זה עובר, תלוי כמובן במאזין. פעמים
רבות מרשים אותי ווינסטון כפשטני מדי. אך
בפעמים רבות לא פחות האילתור וההמצאה שלו
מרשימים וכובשים. החיוב דוחה את השלילה,
ותקליטיו מעניינים ביותר.
במבט ראשון הוא נראה כשריד מתקופת
ההיפים. הוא יכול היה לצאת, יחף, משנות ה־.60
יש לו זקן מלא ושיערו אסוף מאחור. המוסיקה
שלו בנויה מרצף השפעות אינסופי: אחורנית
לסיגנונות הסטרייד והרגטיים. בפסנתר הג׳אז
וקדימה למינימליסטים המרחפים של זמננו.
נדמה כי הוא מדלג על הרוק של שנות ה־ ,60 ללא
השפעה.

בשבועון מסויים הסתיימה ביקורת על
קונצרט מוסיקה מודרנית שנערך לאחרונה,
בפיסקה הבאה :״בתום הקונצרט שאל אותי אחד
מחבריי אם נהניתי, ,בוודאי שלא נהניתי,׳ השבתי

איש אינו בא לקונצרט של מוסיקה מודרנית
כדי ליהנות מחדוות המוסיקה. קשה לאדם
ליהנות ממוסיקה בת־זמננו, המציגה לפנינו עולם
קקופוני, סוריאליסטי ומנוכר. הערב היה מעניין,
והיווה אתגר אינטלקטואלי, אך מבחינה
אמוציונלית לא היה זה ערב מהנה.״
פיסקה כנה זו הממה אותי: במישור הראשון
מציגה הפיסקה שלוש הנחות של הכותב: הכותב
מסוגל להעריך אתגר אינטלקטואלי, ויוצא מכך
שהוא אינטליגנטי .2 .הכותב מצפה מקונצרט
טוב להעניק הנאה, חדוות מוסיקה .3 .איש אינו
בא לקונצרט של מוסיקה מודרנית כדי ליהנות.
חוויה, לא חדווה. לא כל מוסיקולוג או
נגן מוכשר להיות מבקר, או מונח העדיף בעיני
— מסקר מוסיקה. גם קריאת סיפרו של ג׳ורג׳
ברנרד שאו, כיצד להפוך מבקר מוסיקלי
(הוצאת היל ווונג, ניו־יורק ,)1961 לא תהפוך
אותו לכזה.
בשנת 1954 כתב המלחין והמנצח ליאונרד
ברנשטיין ספר הנקרא חדוות המוסיקה
(בכריכה רכה, ספרי סיגנט, ניו־יורק, הדפסה
ראשונה .)1967 הביטוי מצא חן באוזני רבים. לא
תמיד מעמיקים וחושבים לאיזה היבטים התכוון
ברנשטיין בכותרת שלו: האם לחדווה שבביצוע?
האם לחדווה שבניתוח הבנייה המוסיקלית של
מלחינים גאונים?
מוסיקה אינה בהכרח גורמת חדווה. מוסיקה
גורמת חוויה. קנטטה של באך, רביעיית־מיתרים
של בטהובן או קטעים תיזמורתיים של אנטון
ודברן — כולם מכוונים לגרום למאזין חוויה
כלשהי. אופיה של אותה חוויה תלויה במאזין,
במידת הריכוז שלו והפתיחות. הוא לא-ירגיש
דבר, אם אינו רוצה להרגיש. באותו אופן לא ניתן
להפנט אדם, אלא אם כן הוא מסכים, אף
בתת־ההכרה, להיות מהופנט.
הטעות החמורה ביותר של אותו מבקר היא
במישפט ״איש אינו בא לקונצרט של מוסיקה
מודרנית כדי ליהנות ממוסיקה בת־זמננו.״ רבים
המאזינים השותפים לתפיסת חדוות־המוסיקה
של המבקר. לצר ^ 10 מבאי קונצרט מודרני,
המרגישים צורך להיראות, קיימים עוד כ־*15
הבאים ליהנות מהמוסיקה. הרוב הגדול בא לחוות
אותה, עם ציפיות גדולות יותר או פחות, אך
למטרת חוויה.
העולם הזה 2432

היופרה

מוצרי היוכרה
מבית בור בדגמי - 1984
כולם ״כחול לבן״.
מירב החידושים ה טכנולוגיי ם
בעיצובים אופנתיים, במגוון
צבעים וב ת קני ם בינל או מיים.
ברזים מ שוכללים,
מערכות שרותים ואריחים
מחומרים מעולים, קלים לני קוי
ועמידים מפני שחיקה.
יופי ונו חו ת המשרים הרגשה
של ר עננו ת ונקיון.
ה מפי צי ם

ו חברה לשווק וקניות בעם
אולמי תצוגה ״ סול כו ר 99״ -
ת״א: ה מלך ג׳ו רג׳ , 1*9טל׳ 299313/4־ 03
י־ס: שלו מציון המלכה , 3טל׳ 233366/7־ 02

הדברים הטובים של סברינה, לבחירתכם.
סברינה, יצרנית אופנה תחתונה וגרביים לגברים, נשים וילדים,
מעמידה את המבחר שלה במבחן הטעם האישי שלכם.
אתם צריכים רק לבחור.
קחו עיפרון וסמנו את הדברים שמוצאים חן בעיניכם.
העבירו את זכות הבחירה גם לבן הזוג ולילדים.
סיימתם? בואו עם המודעה לחנויות המובחרות לאופנה
תחתונה. תוכלו למצוא שם את כל הדברים
הטובים שבחרתם. סברינה, כמובן.

חו לצת פסים

פיג׳מה בנו ת עם

קחו עיפרון.

*י לו ץ

אפולו מודפס

סברינה ספורט.
סט תחרה — גופיה ותחתתים

ם הרקולס פרוטה

סברינה ספורט -גרביים ארומת ללא עקב

רוני

חולצת בניס ר

חולצת טריקולור

סבדינה וינבר

העולם: ילדים 1ה לא בונה
ך* מדינה, שבה השתלט המימסד הדתי על כל נושא הפרייה
והרבייה בצורה כמעט טוטאליטארית, עד כדי כך ששר־הבריאות
שלה מנפיק הוראות למישטרה בכפוף לציווי
האורתודוכסיה, קצת קשה לדון ברצינות בבעיית התפוצצות
האוכלוסין. זאת היא, לדעת רוב המומחים, אחת הבעיות החמורות
והדחופות ביותר העומדות לפני הקהיליה הבינלאומית.
בדרו־כלל מזהים את הנושא הזה עם סין העממית .״אה, ילודה?
כן, זאת היא באמת בעיה חמורה. הסינים האלה פורים ורבים, ואין
עוצר.״ ובכן, לא בדיוק, דווקא הסינים הוגדרו על־ידי האו״ם,
ואפילו על־ידי הבנק העולמי, כסיפור הצלחה בכל הקשור לריסון
הריבוי הטיבעי.
בעשור האחרון, בין 1970ו־ ,1980 ירדה הילודה בסין מ־34
לכל אלח תושבים. לכ־ 20 לכל אלף. זהו מיבצע מרשים ביותר של
המישטר הסיני, שהצליח לקרב את קצב גידול האוכלוסין לקצב
הצמיחה הכלכלית — שיא של ממש לגבי מדינה ענקית וקשה
לשליטה. ההישג הסיני מתחרה בזה של מעצמה אסייאתית אחרת,
יפאן, שהשכילה להוריד את הילודה באותו שיעור ממש אחרי
מילחמת־העולם השניה.
שיעור צמיחה אפס. כמה פרקים מרכזיים בסיפרו של

ב־ 1983 גדלה אוכלוסיית העולם ב־ 79 מיליון בני־אדם, לעומת
ממוצע של 70 מיליון לאורך שנות ה־ .70 די במיספר צנוע זה כדי
ליצור בעיות כלכליות כלל־עולמיות, שאינן ניתנות לפיתרון בלי
תיכנון מרכזי, שאנו עדיין רחוקים ממנו.
רצוי רחוק ממצרי. די בכמה מיספרים פשוטים, אבל

־ הכל מצפים שהיא תתייצב על שיעור ילודה אפס בעוד 15 שנה
— לכישלון המוחלט במדינות כמו בנגלהדש, הודו, ניגריה,
מכסיקו ובעיקר מצריים. מגמות שליליות צפויות גם ביתר ארצות
האיסלאם, שבהן תיגבר ידם של קנאי־הדת. בינתיים נרשמה
הצלחה רק באינדונסיה, שרוב תושביה מוסלמיים. במדינה ענקית
זאת ( 115 מיליון תושבים) נערך מסע־הסברה, שכלל חלוקת
אמצעי־מניעה ועידוד ממשלתי של תיכנון המישפחה. מאז 1970
ירד שיעור הילודה בשליש, ומומחים קבעו שמגמת הירידה
נמשכת גם בשנות ה־.80
כאמור, חריפה הבעיה במיוחד במצריים. שיעור־הילודה שם
הוא מהגבוהים בעולם, בכל שנה נוספים מיליון בני־אדם
לאוכלוסיה. הנשיא חוסני מובארב הכריז פעמים רבות שהוא רואה

0 * 111

ח !11

בילודה אסון טוטאלי לארצו. עם זאת, יכולתו להילחם בתופעה
היא מוגבלת, בשל כוחם האדיר של חכמי־הדת המוסלמיים, דווקא
בקרב הציבור הנחשל, המרבה להביא ילדים לעולם. המוסלמים
האדוקים מתייחסים בהסתייגות רבה למישטר הפרו־מערבי
במצריים, וכל נסיון לטפל בבעיית הילודה בכלים ממלכתיים
נתקל בהתנגדות עזה.
התפוצצות האוכלוסיה איננה רק בעיה כלכלית־חברתית. יש
לה השלכות דתיות, מוסריות ופוליטיות רבות. דבר אחד ברור
לכל המומחים: הילודה הענקית, על רקע צמיחה כלכלית מוגבלת,
איננה ברכה, אלא קללה. רגז מישפט ציבורי
מובארס אסון טוטאלי

לסטר בראון, מצב העולם ,1984 -דנים בסוגיית הריבוי הטיבעי
לעומת הצמיחה הכלכלית באורח רציני ויסודי, ואף מספקים
נתונים מרתקים, שרובם טרם פורסמו בצורה כל־כן־ מרוכזת,
בהירה והשוואתית. הנושא מוגדר באורח בלתי־משתמע לשתי
פנים: בין השנים 1950ו־ 1973 היה שיעור הצמיחה הכלכלית
בעולם כולו 5אחוז לשנה, ואילו האוכלוסייה גדלה בשיעור של
קצת פחות מ־ 2אחוז לשנה.
מצב דברים מעודד זה השתנה אחרי מילחמת יום־הכיפורים
ומשבר הדלק, שנילווה אליו. מאז המילחמה הזאת, שהשלכותיה
חבקו את העולם כולו, ירד מאוד שיעור הצמיחה. הוא עומד עתה
על 1.7אחוז. בדיוק כמו אחוז הריבוי הטיבעי! מכאן שהעולם
בכללו מסוגל פחות ופחות לספק את צורכי האוכלוסיה, המתרבה
והולכת. הירידה הקלה בריבוי הטיבעי היא חשובה, ומשקפת
מאמצים אדירים שנעשו להסברת הנושא — לעיתים אף
לאכיפתו — על מיליוני בני־אדם בכל רחבי״העולם. אך לרוע
המזל, חל בעת ובעונה אחת תהליך מקביל, השם לאל את ההישג
החשוב הזה — ירידה דראסטית בשיעור הצמיחה הכלכלית.
אין צורך לציין, שהתהליכים האלה אינם אחידים. במדינות כמו
הונגריה או גרמניה המערבית אין כלל ריבוי אוכלוסין(שיעור
צמיחה אפס) .במיקרה כזה די בגידול כלכלי של 2אחוז כדי
להבטיח עליה ממשית ברמת־החיים במדינות אלה, והיא אומנם
הושגה, חרף השוני הרב במיבנה הכלכלי בין הונגריה
הקומוניסטית ומערב־גרמניה הרכושנית. לען מת זאת, במדינות
מרוחקות זו מזו, כמו פאקיסתאן ואקוואדור, חל תהליך זהה, מנוגד
באורח קוטבי למה שהתרחש במדינות האירופיות: שיעור גידול
של 3אחוז, צמיחה כלכלית של 2אחוז בלבד. מגמה כזאת
מבטיחה ירידה ברמת־החיים של רוב התושבים, אך לא של עלם,
בשל המיבנה הכלכלי האי־שיוויוני. במדינות רבות בעולם המצב
גרוע בהרבה.

מהממים, כדי להמחיש את חומרת המצב. מומחי הבנק העולמי
סבורים, שתוך 30 שנה יחיו בהודו 1700 מיליון בני־אדם
(מיליארד ו־ 700 מיליון) ,לפני שהמצב יתייצב על אוכלוסיה
שתתקרב ל־ 2מיליארד נפש 84 .מיליון הניגרים יגיעו למיספר
המדהים של 623 מיליון בני־אדם. מיספר זה עולה על כל מה
ששיערו לפני כמה שנים — יותר מכל תושבי אפריקה כיום!
אוכלוסיית מכסיקו תגדל גם היא, אבל בשיעור קצת יותר מתון,
76 מיליון המכסיקאים יגיעו ל־ 215 מיליון בני־אדם, שהוא גודלה
של אוכלוסיית ארצות־הברית כיום.
לעומת מדינות רבות בעולם השלישי, שאוכלוסייתן תפחה פי
19 במאה הנוכחית — ברוב המדינות האלה עולה שיעור הילודה
על 3אחוז — הגיעו 12 מדינות באירופה לשיעור צמיחה אפס,
כלומר, שיוויון בין לידות ופטירות. הראשונה שבהן הייתה דווקא
י מיזרח־גרמניה, שהגיעה להישג זה ב־ ,1969 שנתיים לפני
מערב־גרמניה. בכל 12 המדינות האלה גרים 224 מיליון בני־אדם,
הנהנים מצמיחה כלכלית יציבה של 2אחוז בממוצע. הם מהווים
רק 5אחוז מכלל אוכלוסיית העולם, ומייצגים מצב רצוי, הרחוק
מאוד מהמצוי.
לסטר בראון משווה את המאמץ המרוכז והמוצלח שנעשה בסין

ניקארגזאה:
מישפט במנגואה
ף* וכנות הידיעות של ניקארגואה מסרה השבוע, שחברי
^ תנועת הנוער של הסאנדיניסטים יערכו השנה בבירה
מאנגואה מישפט ציבורי לנשיא ארצות־הברית רונאלד רגן, על
״פשעיו נגד עמי אמריקה המרכזית״ .בין השאר ידון בית־המישפט
גם במשרתי האימפריאליזם ובעיקר בסיוע שהגישה ישראל
למישטרו של אנאסטסיו סומוסה עד ,1979 ולגוואטמלה ולאל־סלוודור
כיום.
הצעירים מניקארגואה מקווים להביא למנאגואה כמה
אנשי־רוח בולטים מאירופה, שיכהנו כשופטים.
נם יועץ הנשיא. משקיפים הביעו את הסברה, שאישים
ידועי־שם אומנם יאותו להשתתף באירוע כזה, כדי למחות בכך
על מעורבותה הגוברת של ארצות־הברית באמריקה המרכזית. בין
השאר מתכוונים המארגנים לפנות ליועצו המדיני של נשיא
צרפת, רג׳יס דבריי, שיש לו עבר מהפכני בחלק זה של העולם.
פנייה כזאת עלולה להביך את פרנסוא מיטראן, ואף לסכן את
מישרתו של דבריי.

בריטניה: השמאל החכם
ך י יומון ״נדימם״ של לונדון פירסם השבוע תוצאות
1 1מחקר על תושבי בריטניה שהם איסרי יד ימץ. מסתבר
שהשמאלגים האלה שתים מכלל הציבור הבריטי לא רק
בעובדה שהם כותבים, או עובדים, ביד שמאל.
המחקר כ תג שסיכויי האיטרים להימנות עם בעלי
ההשכלה ורמת ההכנסה הגבוהה הס כפולים מאלה של
הימניים. הם גם נוטים לקרוא עיתונות ברמה גבוהה יותר
(הטיימס, בצניעות אופיינית, לא נקב כשם עצמו דווקא,
אלא הסתפק בשם הכללי״עיתוני־איכות״ — מושג הכולל
גם את גארדיין, ס אנדיי טייטס, אובזרוור, אקונומיסש .
וניו״סטייטסמן) ,להיבחר למישרות ציבוריות ולמלא
תפקיד פוליטי־חברתי בולט ופעיל מהממוצע.
גם אדומי־שיער. חרף האכסניה המכובדת, נראים
מימצאי־הפחקר קצת השורים, אפילו תמוהים. בעיקר

מזדקרת מוזרותו של הנתק, הגורס שאיטרי יד ימין גוסיס
יותר מאחרים לדרוש מהממשלה לטפל במיפגעים סביבתיים,
ולנקוט במדיניות אקולוגית תקיפה ומתוכננת יותר.
גס קוראי טיי ט ס סירבו לקבל את המחקר ברצינות יתרה.
סוציולוג מאוניברסיטת לונדון כתב השבוע מכתב הריף
ולגלגני, וטען שכל התמקדות בקבוצת אוכלוסיה מסויימת
תביא לתוצאות חסות .״אפשר לעשות מחקר כזה גם על
אדומי׳־שיער. פשוט תבל על הכסף,״ קבע הקורא.
מומחים לענייני בריטניה בטוחים, שעתה ניתן לצפות
להתכתבות עגיפה בטייטס בנושא זוב בעיקר צפויים
סיכתבים של קצינים בכירים לשעבר בצבא הבריטי. בעלי
נסיות שמרניות, שידרשו להפסיק את התקציבים למחקרים, .
גל כזה מופיע בעיתונות הבריטית בכל מיקרה שהאקדמיה
נתונה לביקורת ציבורית.

חיים ברע

וגם המכונית הנבחרת

\ כל מישאל׳ דעת־הקהל בחרו במכונית המפוארת והחסכונית סובארו לתואר
הקנייה הטובה ביותר, המוצר המובחר וכן בית־העסק הנבחר״ .אכן, אמת לאמיתה

1904 1904
בית העסק הגנ תו

סובארו״ מכונית השנה המעניקה כה הרבה במחיר כה סביר!

סוטים מראים 1סוננויוח הסוושות וכנצינוס
ריניטויח רישואר

ח״א, וח־ •צחק־ שדה 28 טל 33 88 61 .

המוצר הננו

יפנאוטו בגדנז

*יי ק

הרסוניר. שי
שיאים סונאוו

כאשר פרצו למלטשה והחלו
אוספים את השלל, הצליח בעל
המלטשה לחטוף את האקדח מידיו של
ניסים. ניסים צעק לעזרה, ובורמד
התנפל על בעל המלטשה ודקר אותו.
בכך הציל את חייו של ניסים.
מאז המיקרה היה בורמד מקנטר את
ניסים על כישלונו בשוד. הוא סיפר כי
בכלא הצבאי, שבו ישב, היה נהוג
לקרוא לאסיר שחטפו ממנו את
הדוקרן שלו ״מניאק״ ,וכינוי זה היה
זורק מפעם לפעם לעברו של ניסים.
,״בשביל סיבות טיפשיות כאלה אני
לא הייתי רוצח ״,הצהיר רוני בעדותו
בבית־המישפט. אך השינאה בין
השניים גברה והלכה. מדי פעם היה
אחד מהם מתבטא כי נשבר לו מהשני,
ובא לו להרוג אותו. רוני היה, בין
השניים.
יום לפני הרצח נערכה סולחה בין
ניסים ובורמד. הם נכנסו למיסעדה,
הרימו כוסית, שתו לחיים וביקשו
סליחה איש מרעהו. בזה אמור היה
העניין להסתיים. אולם למחרת בלילה
בא ניסים לבית חברו רוני. השעה היתה
כבר מאוחרת וכל בני המישפחה ישנו.
ניסים נקש על חלונו של רוני וקרא לו
לצאת.
זה היה ערב שבת. הם נסעו לעיר
לחפש את בורמה ״זו עיר קטנה, יש
כמה בתי־קפה,״ הסביר רוני, הם מצאו
את בורמד מאחד מבתי־הקפה האהובים
עליו. אחרי הסולחה לא חשד כנראה
בורמד בחבריו, ונסע איתם ללא חשש
לתל־אביב.

אולי בא>לת,
עם בחודה

לשלל זהיהלומים ששדדו קנה
1גיסים מכונית סובארו אדומה,
והחבורה נהגה לצאת לבלות בה. יחד
הגיעו השלושה לאגם, ושם אירע
הרצח. האגם הוא מקום פסטוראלי,
המושר אליו ביום ילדים ומטיילים
ובלילה זוגות נאהבים מהסביבה. קשה
להאמין כי מישהו בחר לרצות ולהטמין

| ד 1ך 1למרות שהוא רק בן עשרים, הספיק רוני להיות שותף בבניו
1 1111#| /פשעים: שני מיקרי שוד־יהלומים בנתניה ורצח חברו הטוב
את שירותו הצבאי יזיים רוני הקשוח בד בבד עם מעצרו בגלל הרצח
המישפחה לבית־כנסת, התפלל והדליק
נרות.
״רוני היה מאוד מדוכא שאין להב
מקום קבר. הוא לא היה יכול לישון
בגלל זה,״ סיפר אחיו של רוני .״זו
היתה הסיבה העיקרית שהפר עד
מדינה. הוא אהב את בורמד, ניסע
היה סתם חבר לפשע,״ הגדיר האח. בני
מישפחתו של רוני חושבים, כי הוא
נקלע לחברה רעה ולכן עשה את אשר
עשה .״הייתי הורג אותו במו ידיי!״ אמו
אביו של רוני, משה ,״לו ידעתי שהוא
מסתובב עם פושעים כאלה, הייתי•הורג
אותו,״ הכריז בזעם.
האם רוני בן ה־ 20 הוא ציניקן
חסר־רגשות, או בחור שעשה טעוו
ואחר כן התחרט?
(המשך בעמוד 48

ך 1וךףלןדך אמו של רוני, נעימה, שגידלה עשרה
1x 11 1 \ 1 1 11. 1 1 1\ 1ילדים ודאגה שילמדו וילכו בדרך
הישר, אומרת כי מאז מעצרו של בנה קנתה עבורו הרבה ספרים.
סני אביא גם את אלוהים
1 למאסר־עולם, כדי שאני אצא
חף־מפשע,״ אמר רוני אליהו מעל
דוכן־העדים. הבחור בן ה־ 20 נשמע
כציניקן בא־בימים, וסיפור מעשה
הרצח, שבו היה שותף, מעורר חלחלה.
״אמרנו לבורמד שאנחנו נוסעים
לתל־אביב, אבל לא התכוננו לנסוע
לשם. נסענו לאגם, וניסים אמר שהוא
הולך להביא לבן. הוא הלך וחזר עם
אקדח זלטוף במגבת. הוא ירה בבורמד
דרך החלון, בורמד קיבל כדור בראש
ונפל. מהיריות נבהלתי, יצאתי החוצה
מהמכונית.
״ניסים פתח את הדלת וירה עליו
עוד שבע יריות. אז נתן לי את האקדח.
אמר לח, תירה גם כן.׳ לא יריתי.
לקחתי את האקדח ופרקתי ממנו את
הכדורים. אולי פחדתי שהוא יקח את
האקדח ויירה בי.

״לא היינו בטוחים שבורמד מת.
פתחנו את הדלת וגררנו אותו החוצה
וניסים עלה עליו עם האוטו.״ כך רצחו
שני הצעירים מנתניה את חברם בן
ה־ .20 הם קברו את הגוויה ליד האגם,
זרקו את המושב האחורי של המכונית,
שהיה מגואל בדם, למזבלה, והשמידו
כל זכר לרצח.

^ מילה קטגה

פ מו, מני א ק ״

^ שלושה, רוני, ניסים(״נרקוזה״)
( 1כהן ומחלוף בורמד היו חלק
מחבורת עבריינים שהתמחו בשוד
מלטשות־יהלומים בנתניה. במשך
השנתיים האחרונות שדדו שתי
מלטשות, ובאחד המיקרים אירע משהו
שגרם לשינאה בין בורמד וניסים.

את הגופה באיזור הכפרי, מוקף
האקליפטוסים, שלצד האגם.
כאשר לא חזר בורמד לביתו, החלו
בני מישפחתו מחפשים אחריו. אחותו
של הקורבן טילפנה ל חני וביקשה
ממנו שיעזור בחיפושים אחרי אחיה
שנעלם .״עשרים מתור עשרים וארבע
שעות ביממה הייתי מבלה איתם,״
סיפר רוני בבית־המישפט .״אחותו
התקשרה אליי ביום שני בבוקר ואמרה
שלא חזר. הלכנו אליו הביתה, להראות
נוכחות, שלא יחשדו מהכיוון שלנו. כל
שעתיים היו מתקשרים אלי הביתה.״
כאשר שאלו בני־המישפחה המודאגים
את רוני וניסים אם כדאי
להתקשר למישטרה, הרגיעו אותם
השניים ואמרו שאולי נסע בורמד
לאילת עם בחורה, או יצא לטיול עם
חברים .״אמא שלו לא היתה מדברת,
היתה בוכה. אמרנו שלא כדאי להודיע

למישטרה, כי אולי הוא יחזור ויהיה
בלגאן.״

,לפחות

^ שיגיע לקבר״
^ ש בו ר מד לא חזר אחרי יומיים
לנו ס פי ם, הוזעקו אחיו מטבריה כדי
לעזור בחיפושים .״נסעתי איתם לחפש
בבתי־מלון, בתי־חולים ואצל חברים,״
העיד רוני. הוא ידע כי המישפחה פנתה
לרבנים ומכשפות, שיעזרו להם למצוא
את הבן, ולכן נתן רוני ספר־תורה קטן,
שהיה במכונית, לחסיבה, אחותו של
הנרצח .״היא ראתה את זה באוטו
ושאלה מה זה, אמרתי לה שזה שלי:
תקחי אותו, אמרתי, אולי יצליחו
החיפושים ותמצאו אותו,״ אמר לה
האיש שעזר להרוג את אחיה.
הוא גם חלף עם הגברים של

ךיןלך 1האב זועם על רוו
! 111 111 /״הייתי הורג אוו
לוא ידעתי עם מי הוא הולן

סח בא, אביב מגיע וכבר אנחנו
ם שולפות את בגד״הים מהשנה
שעברה ומעוותות את פנינו. די. נמאס.
רוצות בגד־ים חדש. אמנם לבשנו אותו
רק עונה אחת, אבל הקיץ ארוך ונמשך
לפחות חצי שנה.
בגד״הים אמנם אינו מתבלה בצורה
ממשית וגם לא מאבר את צורתו
ואופנתיותו באופן קיצוני, אבל אין זה
מונע מאיתנו לרצות אחר חדש.

הכל נראה יפה ומושלם, אבל מה שמתאים
י לה לא בהכרח יתאים לנו.
הפתרון הוא פשוט: לנסות, למדוד
ולראות במו עיניך, מול המראה בחנות,
מתאים או לא. לא לשמוע לעצותיה
של המוכרת, כי המראה היא היחידה
שאיננה משקרת.
פסים ונקודות. ומה התחרש
הקיץ בקולקציית בגדי־הים של
החברות הרבות הדואגות למראינו?
באופנת ליז מחולקת הקולקציה
לארבעה סיגנונות: המראה הצבעוניהגיאומטרי,
המאופיין בצבעים זרחניים
עזים כמו ורוד, ירוק וכחול. המראה
המנומר שליחו אינו נס כבר כמה שנים
וחביב במיוחד על הנערות. השנה הוא
משולב עם בגד שחור חלק מלייקרה.
גם המראה האמריקאי של הפסים
והנקודות חזר לאופנה. ללמדכן שמה
שהיה פעם טאבו השתנה והיום שילוב
שני המוטיבים האלה מאוד אופנתי וכך

ד * ליי

כובע לבן וגם להרגיש כמלחית על
שפת־הים.
אופנתי ומאוורר. בגיזרות
בגדי־הים לא חל שינוי רב. הביקיני
נשאר קטן ומיניאטורי כפי שהיה,
הטנגה ממשיכה להאריך את הרגליים,
הסטרפלס משזף ללא סימנים, והחידוש
העיקרי הם ״פיתחי־החלונות״ הנמ־

השנה יעלו בגדי־הים בכסף רב
פי ס ת־ ב ד עולה 15 אלף שקלהבעייה היא תמידית ואינה משתנה:
איזה בגד־ים, ביקיני או שלם, ואיזה
צבע? אנחנו מביטות בשבועונים
ובירחוניס, מזינות את עינינו בתצוגת-
אופנה זו או אחרת, אך, כפי שכל
אחת יודעת, על הדוגמניות הצעי־ירות,
הגבוהות והצנומות האלה

הם חלק בלתי״נפרד מבגד־הים ובעזרתם נחסך
כאב״הראש של מה ללבוש לים או לבריכה מעל
בגד-הים. חולצות״החוף של גדעון־מתאימות גם ליציאה כמו בתצלום האמצעי: חולצה

אוברזון: ביגדי חוף

ניראה על חוף־הים בפסים סגולים עם
נקודות לבנות, בוורוד עז עם שחור,
בטורקיז זוהר עם כחול וכמובן, שילוב
שני הצבעים הקלאסיים, הלבן והשחור,
שאותם עיצב עבור ליז רנן בדרור.
ומי שתקנה הקיץ בגד־ים כחול
תוכל להוסיף לו חגורת־בד אדומה או

השלמים.

צאים בצירי בגדי־הים
אופנתי ומאוורר גם יחד. .
בחברת מואה מעצבים דגמים
בסיגנון צרפתי, המתאימים לאשה
הישראלית. מיבחר בגדי־הים הוא
עשיר וצבעוני, מצי׳בעי פסטל וער
ציבעי אדמה, כשהחידוש העיקרי

אדומה, מעוטרת בהדפסים בצבעי ירוק וצהוב. מימין: בגד־חוף משובץ בשחור־לבן ומעוטר
בפסים צהוב, אדום, בחול וירוק (מעל ביקיני משבצות שחור-לבן, מעוטר בפס אדום).
משמאל: בגד־ים שחור. גם השנה נשאל את עצמנו: איזה בגד־ים ללבושו באיזה צבען

מספיקה, חושב המעצב רנן בן־דוד. דגם זה מתאים למי
שהחזה שלה עדיין צעיר, קטן וזקוף. לאלו, כידוע, אין בעיה
למצוא בגדי״ים הולמים. משמאל: בגד־ים בצבעי שחור ואדום, בסימון המעטפה, עם

ליז: כתף אחת

קשירת״על כשהמחשוף עמוק ונדיב. מימין: ביקיני גיאומטרי בשחור וורוד ולידו לובשת
הדוגמנית עם מישקפי־השמש בגד-ים סטרפלס שלם, בעל מחשוף בסימון ספרדי, מנוקד
בוורוד ושחור. גם בתצלום בראש העמוד הימני, בגד־ים סטרפלס שלם, מקווקו(של מואה).

בבגדי־הים של מואה הוא בגד־הים
השלם בסיגנון הבלוזון, חלק עליון
רפוי ומתחתיו חגורה או כיווץ, היוצרים
מין חולצה. זהו בגר־ים המתאים לנשים
עגלגלות ויפה גם לנשים בחודשי
ההריון הראשונים.
חידוש אחר הוא בגד־הים בסיגנון

המעטפה, המשווה לפלג הגוף העליון
מראה חטוב וסקסי. לכל בגדי־הים של
מואה ניתן להשיג יריעות־בד תואמות
בסגנון הפראו וטוניקות המשלימות
את בגד־הים ויוצרות מערכות־לבוש
על ועם בגד־הים.
קשירות ורצועות. גדעון

אוברזון הימם את קהל הצופים
והצופות בתצוגת הקולקציה שלו
במיבחר האינסופי של בגדי־הים. אלה
הם בגדי־ים נועזים, שחתכים עמוקים
וגבוהים עוברים לאורך החזה והירכיים.
גם בגדי־הים השלמים של אוברזון
(המשך בעמוד )66

לה ביקיני שחור עם הדפס צבעוני של דגים
ולו מיני״ביקיני תואם, מתאים ביותר למי
שמעוניינת שבחוף־הים יזהו מייד את בן זוגה וידעו שהוא שיין לה.

מואה: יוניסקס

שחור*ג
משובץ 5ג
השלם בדז
בגד־הים ת:
גוטליב).ח־ מ
גוטקס: ש
(עיצבה לאה

הגוף 1
לבן בגיזרת סטרפלס, מטשטש את מיבנה קווי נוף בש והמודאגת מכך שאין לה מותניים, זהו
שאין1 .
בגד״הים ש
בילה, כי הפס באלכסון יוצר קו מותניים למי

רבע המאה הראשון של העיר תל־אביב תירוץ
גזעני לחוסר־כישרון המתורגמן טשרני כמתורג כדמי
יורסנר בעברית ירד המרת על הסיפריות נאציזם בקולנוע _
שורשים

עיר־החול
אחד הסיפורים המופלאים של ההתיישבות
היהודית בארץ־ישראל הוא סיפורה של העיר

החוברת נפתחת בכיצד נוסדה•אחוזת־בית׳
מאת עקיבא אריה וייס (סנדקו של כותב
שורות אלה) .ברשימה זו, מתאר וייס, שקדם
לדיזנגוך בניהול שלבי ההקמה של העיר
העברית הראשונה, את הכרונולוגיה הראשונית,
שהביאה להקמת עיר־החול. מרדכי נאור
ועמית לוינסון ממיינים ברשימתם מי היו 66
מייסדי תל־אבים, את האבות־המייסדים־

דיזנגוף, יצחק חיותמן, דויד ברגר, דויד
אידמודיק והאחרים, תוך פירוט הרקע של כל
אחר מהם. מצורפת לרשימה זו מפת חלוקת
המיגרשים באחוזת־בית. כמו כן מדווחים נאור
ולוינסון על המרכיבים השונים, אשר איפיינו את
מייסדיה.
תחת הכותרת המגילות הגנוזות של
תל־אביב מובאים קטעים נבחרים מתור

אברבנאל מתחייב לבנות על חמיגרש של
הוועד ברחוב לילינבלום בניין המכיל בקירבו
אולם גדול וכל יתר החדרים שישתמשו
לסינימטוגרף, וכן בשביל נשפים וצורכי הבימה
העברית וכדומה...־
הגיאוגרף גדעון ביגר סוקר את התפתחות
השטח הבנוי של תל־אביב בשנים
1909־ ,1934 תוך תיאור התפתחותה של העיר

תל־אביב הקטנה של נחום גוטמן, עם ד״ר חיסין, הרוכב על חמורו
מבתי־חלומות לבתי־קופסות
תל־אביב, עיר שקמה מתוך החולות, והפכה עד
מהרה למיתוס בה׳א״הידיעה של הארץ.
בימים אלה חוגגת תל־אביב מלאת 75 שנה
להיווסדה. את סיפור ראשיתו של מיתוס תל־אביב
מביאה חוברת מס׳ 3של עידן *,בעריכת
מרדכי נאור, שראתה״אור ביד יצחק בו־צבי.

והמתיישבים

של תל־אביב, דרך דמויות

כיחזקאל דנין, דויד סמילנסקי, מאיר
• עידן - 3תליאביב בראשיתה•1909 ,
;1934 עורך מרדכי נאור; הוצאת יד
בן־צבי; 216עמו די ם ( כ רי כ ה רכה).

יצחק

הפרוטוקולים של תל־אביב, בימי הראשית שלה,
כהחלטה על הקמת הקיוסק הראשון, ב־א׳ סיוון
תר״ע: הוחלט לעשות קיוסק בתיד הבולבאר
במידה 2x2מטר ולהשכירו למכירת משקאות
קרים אך לא חריפים ...או ההחלטה על הקמת
הראינוע הראשון, מיום ט׳ טבת תרע׳׳ד: מר

החוויה הי שרא לי ת מנפת וינקרו(שם אמיתי) חדוערבים^שמאלנינד
העליות הגדולות והקטנות הביאו לישראל דמויות שונות, הניזונות
בשולי התרבות הישראלית. אחת מדמויות אלה היא דמותו של הספק
,מתורגמן, ספק גרפומן מנפרד דינקלד, שעליו אמר משורר חשוב;
; הוא נראה במו משודד גדול. חבל רק שאי־אסשד לכתוב במראה פנים
את השירים...
וינקלר הנ׳ל(שהסיר את לשונו הרומנית בעברית, אך שכח להמיר
את שמח פירסס שנים את יצירותיו העקדות והמשוללות כל ניצוץ של
השראה ו/או כישרון בירחון אגודת־הסופרים המיושן מאזניים. כאשר
הגיעה המהפכה למאזניים, והדימיון שב לעריכתו, חדלו שיריו
המתוחים והמייגעים של וינקלד לאכלס את עמודי מאזניים. אלה
שגרפומן כוינקלר, לא יעבור בשתיקה על דבד שכור-
בחוברת החדשה של מאזניים, המוקדשת ליצירותיהם של יוצרים
יהודים גרמניים, מופיע במדור מיכתבים למאזניים מיכתבו של
וינקלר מיל, המוצא טעם לפגם בפירסוס שירה של דליה דביקוביץ
תינוק לא הורגים פעמיים, שיר שבו רואה וינקלר ניסיון לדמות את
החייל הישראלי שצפה בצברה ובשאתילא ל.דמות חייל הם־ם הידוע
לשימצזד.
וינקלר לא הסתפק בניסיונו ורדוד ללכלך את שירה של רביקוביץ,

ויצא חוצץ כנגד חוברת מאזניים שהוקדשה לסיפרות הפלסטינית. תוך
שהוא מאשים בעקיפין את מאזניים בתבדעח אש־סי, וכנוסף לכך
ביטאונה של אגודת־הסופרים העבריים במדינת ישראל הינו מעין
ביטאון המשרת, מתיך תמימות אני משער, או אינני יודע מת את
אויבינו המושבעים.
עורכי מאזניים. אשר רייך וחיים פסח חמזים בתגובתם
למניעיו של וינקלר להאשמתם בהאשמות האמורות. כחשבון שאינו
אידיאולוגי טהור, אלא אישי־ספתתי בעיקרו.״ רמז דק. בעובי
על כך שעורכי מאזניים מסרבים לפרסם את חריזתו של וינקלר ת׳
מתוך סיבות של תודרמה ועליבות איכותית
ואשד להאשמות הפוליטיות של וינקלר הנ׳׳ל, מוסיפים רייך ופסת
שהן בבחינת הסתה.
הצעה לעורכי מאזניים, ירחון החסר מדור סאטירי, להעניק לוינקלר
בכל גיליון, שטח במדור המיכתכים למערכת כמדור קבוע, העשר
להשיג פונקציה של שני מדוחת הראשון — סאטירי, והשני — כיצד
לכתוב מיכתבים למערכת בעברית גרועה, בעטו של חבר באגודת
הסופרים.

בתקופה האמורה, בליווי מפות ותמונות. ארנון
גולן סוקר את תל־אביב במילחמת־העולם

הראשונה, דרך ימי ־שילטונו ההפכפכים של
גימאל פחה, הארבה, הרעב והמחלות, גיוס
תלמידי גימנסיה הרצליה לצבא התורכי וגירוש
תושבי תל־אביב בפסח תרע״ז.
את תיאור התנופה הגדולה ביותר
להתפתחותה של תל־אביב מביא דן גלעדי
בתל־אביב בעלייה הרביעית, תוך שהוא
מדגיש את חלקם של הסוחרים היהודיים שהגיעו
מפולין, מפאת הגזירות הכלכליות בה, סוחרים
שהעניקו לתל״אביב את אופייה הסופי, ולאו
דווקא מייסדיה החלוצים. תחת הכותרת יהודים
וערבים בימי ראשית תל־אביב מובאים־־*
קטעים, המתארים את היחסים והמתחים בין !
מייסדי תל־אביב ובין תושביה הערביים של
העיר־האם, יפו.
נתן הרמז בוחן את המהפך האדריכל, של
שנות ה־ 30 בתל־אביב, תחת הכותרת מ ב תי
חלומות׳ ל.בתי קופסאות; בסקירת סיפורם של
בתים כבתי פיינגולד (רחוב לילינבלום) ,פסג׳
פנסק, בית מוזס (שדרות רוטשילד) ,בית
אופלטקה, בית הפגודה (רחוב נחמני) ובתים
אחרים של שנות ה־ ,20 והמהלכים שהביאו לבניה
פונקציונאלית יותר, המאפיינת מאז שנות ה־30
ועד עצם היום הזה את תל־אביב, בניית הבתים -ף
המשותפים.
שלמה שבא סוקר תחת הכותרת תל־אביב
המצויירת את גלריית ציירי תל־אביב, שהתמחו
ברישום תולדותיה של העיר — נחום גוטמן

(ראה: גלופה) ,ראובן רובין, ציונה תגיר,
לובין, סלדי ואחרים — ציור שעד היום הוא
קשה לעיכול למומחי האמנות של המוסיאונים
בישראל, המתעלמים ממנו בשיטתיות לא מובנת.
^ העיתונאי אהוד בן־עזר מדווח על תל־אביב
בראשיתה בראי הסיפרות, תוך שהוא שוזר את
יצירותיהם של ש״י עגנון, אשר ברש,
דבורה ברון, י״ח ברנר ואחרים, שהיפרו איש
את רעהו בימי הראשית של עיר־החול.
בשנת 1924 הגיע המשורר הלאומי חיים
נחמן ביאליק והקים את ביתו בתל״אביב,
בהשפיעו לא במעט על אופייה התרבותי. הוא
ייסד את עונג שבת ועודד את הקמת אוהל־שם
ואת קליטת תיאטרון הבימה ושאר מוסדות
תרבות ראשוניים של העיר העברית הראשונה.
תחת הכותרת ביאליק בתל־אביב מובאים
קטעים מתוך סיפרו של הצייר חיים
גליקסברג ביאליק יום־יום. 1 משורר אחר, שנערותו עברה עליו בתל־אביב, יי הוא המשורר נתז אלתרמן, ששש סקיצות
תל־אביביות שלו מובאות (וזבנייגיס אשר
הקים /ילדו קומה ועוד קומה)...
תחת הכותרת תל־אביב בת עשרים וחמש
מובאת סקירתו של ראש־העירייה הראשון
מאיר דיזנגוף, רשימה שאחד מהתצלומים
הנלווים לה, הוא אוטובוס הקומותיים הראשון של
העיר, שכה הלהיב את דימיונם של ילידי
תל־אביב.

העיתונאי פנחס יורמן מביא תחת הכותרת
־ תל־אביב :1934 תמונת מצב, אותה דלה מתוך
עיתוני התקופה. הסופר יעקוב חורגין, יליד
יפו, מביא צרור זיכרונות ואהבה לעיר,
שבנערותו בוסס ברגליו בחולותיה. אחד מילדי

גדיה יוונית, מככבות בה שלוש דמויות, הכבולות
במערכת־יחסים סבוכה במישחק־נשמות בין
אריק, גיכור הסיפור, סופי וקונרד. הסיפור
שמתחיל בספרד, כשמתנדב גרמני (פאשיסט
ואיש ס־ס) פצוע, שב בזיכרונותיו לחוויית
הנערות וההתבגרות שלו באיזודים המיזרחיים
(פולניים) של גרמניה, בטירה, שבה נרקם משולש
מורכב זה, הבודק בעיניים בוחנות, כמה משורשי
הגרמניות.
אריק, המתבגר לתוך המילחמה, אחרי שאביו
נפל בקרב ווארדן(וירושתו היא: צלב־הברזל),
עובר גם את החניכה המינית שלו עם סופי, תוך
פרישת השיממון שכל המילחמות מביאות על
המין־האנושי. שיממון, שבמיקרה של אריק מביא
לגוויעת רגשותיו.
תוך פרישת עולם זה, נחשף פרק ההתמודדות
של אירופה, במהלך המילחמה, בין מעמדותיה
השליטים ובין הבולשביקים המאיימים ממיזרח,
כאשר לקראת סופו של הסיפור, מגיע אריק
לעימות גלוי עם סופי, הקושרת גורלה בצד האחר
של המאבק, שבסופו הוא המוציא־להורג את
סופי:
בתנועה מהורהרת החלה להתיר את כפתורי
מקטרונה העליונים. כאילו עמדתי לנעוץ את
האקדח בלבד. אני מוכרח לומר שמחשכותי
המעטות היו נתונות לגוף הזה, החי, החם,
המוכר לי כמו ידיד, שעל כן חיינו בקירבה רבה
זה לצד זו; חשתי לפות כמץ צער אבסורדי על
הילדים שאשה זו יכלה להביא לעולם ושהיו
יורשים ממנה את אומץ לבה ואת עיניה
היא נשמה קצת מהר מדי ואני נתליתי
במחשבה שרציתי לחסל את קונרד, ושזה
היינו־הך. יריתי בראש מוסב, כמעט כמו ילד
מסוחר שמפעיל אקדדדנפץ בליל חג־המולד.
הירייה הראשונה לרעה חלקת־סנים ועד עולם
לא אדע מה חזות לבשה סוסי אל מול המוות...
הסיפור השני, אלכסי, נפתח בהמיבתב הזה,
ידידה יקרה, יהיה אתך מאוד. הכתיבה אינה
חביבה עלי במיוחד. ספרים שקראתי אומרים
שהמילים בוגדות במחשבה, ומילים כתובות,
כמדומה לי, על אחת כמה וכמה...
אלכסי הוא סיפור, המביא מיכתב אחד וארוך
של הומוסכסואל שהיה נעול בארון והחליט
לצאת מתוכו, תוך שהוא מסביר את כל שעבר
עליו, מאז לידתו, לאשתו.
אלכסי הוא אנאטומיה סיפרותית כנה
ומשכנעת, של גבר, המנסה לשחזר את שורשי
חייו, ואת הבחירה המינית שלו: מיכתב זה הוא
ההסבר. לא הייתי רוצה שיהיה כתב־הגנה. איני

מי מריבה

קוטג׳ העסקנות הסיפחתיוו

אץ רגע של דממה במדמנה־הסיפרותית־תרבותית בישראל. המדמנה רוחשת רחש רב, כתחליף
לכתיבת וליצירת יצירות גדולות. דוח קצר מאדודת המדמנה בחורש האחרון מובא בזה
• ישנם עיתונאים המפרסמים קומניקטים של דוברים. עיתונאית מהסוג הזד, היא ניצזי!
אבירם שפירסמה ידיעה תחת הכותרת -עם הספר־ קורא פחות ספרים, ובה היא מסתמכת
על סקר סיפריות שנעשה בסיפריות הציבוריות.
אילו היתה אבירם טורחת לבדוק,
היתד, מגלה עד מהרה, שבמיסגרת קיצוצי־־
התקציב של השר זבולון המר ירד הכורת
על הסיסריות הציבוריות, שכמעט חדלו
לרכוש ספרים חדשים. מה שמרחיק מהן את
הקוראים.
• משורר ישראלי נודע, שבעת ביקורו
בניו־יורק ביקר בדירתו של הסופר האמריקאי
נורמן מיילר, תיאר באוזניי את הפנטהאוז־קוטג׳
של מחבר רבי־מכר אמריקאי זה. נזכרתי
בסיפורו של המשורר הזר* כאשר קראתי
מיהרון על ״הסופר *?־ביון תומר ודבקה *וגל
תובעים 6.4מיליוני שקלים מחברת -דיים
ליפשיץ דמות• לבגייץ׳׳ בע־מ. הקבלנים
התחייבו להקים לתומר ולפוגל שני קומדים
בהרצליה. העבודה נגמרה באיחור של 18
חודים. אז מי אמר שסופרים חיים בישראל
נרמודחייס נמוכה? טוג אבל לא כולם מוכרים רבי־מכר הדומים לאלה של בדציון תימר.
• טשארני כ ר מי, יליד ארצות־הברית,
,1925 .המתגורר בירושלים ומפרסם חרוזים
סומר תומר
תביעה של 6.4מיליוני שקלים
תחת השם ט. כרמי ומתרגם לעיתים מחזות
לעברית, מפרסם כעולם האנגלדסכסי יותר
קבצי־שירה מאשר בעברית, שהיא לשון הכתיבה שלו. מוסף־סיפרותי מדווח על שני קבצי שירים
של טשארני כדמי, שפורסמו באחרונה בארגות״הברית ובאנגליה. את <מרי צבי גרינברג,
אלכסנדר סן ואחרים טרם תירגמו לאנגלית, את ט. כרמי מתרגמים כל הזמן. את נתן זן* כמעט
לא תירגמו, אבל את ט. כרמי מתרגמים. מעניין מרוע?
חשיבות רבה גם לבשר...
אלכסי מתאר את ייסורי הנפש והבשר שלו,
את מאבקיו והתמודדויותיו, כפי שנראו בתקופה
שחריגים הומוסכסואליים נרדפו על־ידי החברה
הסובבת אותם. עלילת המיכתב פורשת את
נישואיהם ולידת דניאל שלא קירבה אותנו זדו
לזה ...תוך שהוא נעזר בפסנתר (אלכסי הוא
פסנתרן) ,כדי להתרחק מאשתו.
שני סיפוריה של מרגריט יורסנר עדינים,
רגישים ונדירים בכתיבתם בידי אשה, המצליחה
להיכנס ולחדור לנבכים הגבריים. גם תרגומה של

סופרת יורסנר
חרב האקדמיה ומיכנסי מנס
שמביא זיכרונותיו תחת הכותרת להיות ילד
בתל־אביב הקטנה.
בסופה של החוברת מצוי מידרכון,
מדריך־סיורים בין שרידיה האחרונים של
תל־אביב הקטנה, שגורדי־השחקים מוחקים
אותה בהדרגה.

תרגום

מכת־חסד
כאשר הצטרפה בינואר ,1981 מרגריט
יורסנר, בת ה־ ,78 כאשה הראשונה לבני
האלמוות של האקדמיה הצרפתית, סירבו
חברי האקדמיה להופיע בתילבושתם המסורתית:
מעיל כבד ושחור מעוטר בעלים ירוקים, כובע
נוצה וחגורה למותניים, והופיעו לאות־מחאה
במיכנסי ג׳ינס ובסוודרי גולף.
באחרונה ראה אור, בתרגום לעברית, סיפרה
מכת החסד /אלכסיי* .קדם לספר זה, בשנות
ה־ ,50 תרגום של סיפרה הנודע ביותר, זיכרונות
הדריאנוס.
מכת החסד /אלכסי הוא ספר רגיש, מעולה
ובו שני סיפורים, המבהירים לא־במעט את ייחודה
של יורסנר בסיפרות המאה־העשרים.
עלילת מכת החסד נפתחת אומנם בימי
מילחמת־האזרחים בספרד, אך היא שבה אחורנית,
לימי מילחמת־העולם־הראשונה, ובדומה לטר־
* מרגריט יזרסנר -ספת החסד /אלכסי;

עברית: אביבה ברק; הוצאתומורה ביתן;144
עמודים (בריבה קשה).

״היהודי זיס״ מתחנן על נפשו בבלוב־התלייה
תוצאה מזיווג בין האוריינטאל־אסיאתי והכושי
מתיימר חלילה לבקש לי גושפנקאות; אפילו
אביבה ברק, מהמעולים שבתרגומים, שראו אור
איני מבקש שיצדיקוני; זו תהיה דרישה
באחרונה בעברית. ספר מומלץ ביותר.
מופלגת. כל תשוקתי היא שיבינו לרעי...
וכך מוליך אלכסי את עלילת חייו מנשים
גידלו אותי. הייתי בן־זקוניס כמישפחה
ברוכת־ילדים*•; טבע חולני היה לי; אמי
ואחיותי לא ידעו אושר רב ...והלאה לפנימיה
שבה למד: אני רואה לנגד עיניי קיר גמל ואפור,
שורה קודרת של מיטות, יקיצה עם בורך בצינה
של ראשית היום, כשהבשר חש בעליבותו...
אין כמעט סיפרי קולנוע בעברית ואלה
ואל: ייחסתי חשיבות חולנית כמעט לטוהר
הקיימים מתורגמים גרוע, או חסרי״עניין ממשי,
הגוף. כנראה מפני שבבלי דעת ייחסתי
בהקשר לעוצמות המצויות באמצעי־תיקשורת

** לא ברור, מדוע השתמשה המתרגמת
בימים אלה ראה אור ספר עיוני מדהים, תחת
ובשלה בשימוש במטבעיהלשון המפד״לי
הכותרת קולנוע ותעמולה . -הסרט הנאצי
,ברובת-ילדים״.

עיון

קולנוע ותעמולה

האנטישמי* מאת ברוך גיטליס, מרצה בחוג
לקולנוע באוניברסיטת תל״אביב.
קולנוע ותעמולה מדגים את עוצמות
האמצעי הזה, כפי שנוצל בידי הנאצים, תוך
ניסיון לבחינת הקשר שבין ההיסטוריה הגרמנית
והקולנוע הנאצי, כמשקף החזותי של הנאציזם.
החלק השני בספר הסרט הנאצי האנטישמי
מביא את קטלוג הסרטים הנאצים האנטישמיים,
החל ברוברט וברטראם, דרך לבנים מאירלנד
(בסרט זח מופיעה לראשונה דמותו של היהודי
לא רק כגרוטבקי, אלא אף כמסוכן
בתת־פרק היהודי הניצחי -המיין קאמפף
של הקולנוע הנאצי האנטישמי, מובא סיפורו
של סרט, הנחשב מודל־אב של סירטי־התעודה
הנאציים, סרט שכונה סרט השינאח של כל
הזמנים, סרט שתמונותיו צולמו מייד אחרי
פלישת הנאצים לפולין ( )1939 בגטאות של
לורד, וארשה, קראקוב ולובלין, בידי פריץ
היפלר, ראש לישכת־הסרטים של הרייך
השלישי, סרט עמוס בתצלומי יהודים, עם
הגדרות בנוסח כתוצאה מזיווג בץ
חאוריינטאלי־אסיאתי וחבושי, נוצר יהודי זח...
הסרט עמוס בתצלומי קלוזאפ (תקריב) של
יהודים בפרצופים מעוותים, בהופעה קומית,
גרוטסקית, אשר בפס־הקול של הסרט, הם
מדברים בבליל לשוני של יידיש וגרמנית
מעוותת וחיים בזוהמה ובחוסר־היגיינה.
שיא הקולנוע הנאצי התעמולתי הוא היהודי
זיס, שהוא סיפור מהמאה ה־ ,18 שהסופר היהודי
ליון פויכטוונגר העניק לו מיסגרת של רומן
מעולה, החושף את הטרגדיה של היהודים,
במובנה האנושי. סמוך למילחמת העולם השניה,
הופק סרט בריטי, אנטי־נאצי, על־פי סיפרו של
פויכטוונגר, ולכן בחר יוזף גבלס בנושא זה, כדי
להשיב מכה אחת אפיים.
היהודי זיס, בגירסה הנאצית, מגולם על־ירי
השחקן פרדיננד מריאן, שהתמחה בגילום
תפקידי נבלים. בימאי הסרט, הארק, נשפט
אחרי המילחמה במישפטי־נירנברג, שבהם
סיפר, כי גבלם הישווה את הסרט לשטירמר
דרמטי ...והתחייב להשמיד את כל תשלילי
הסרט, מה שהוא לא עשה.
לסיכום, זה ספר מדהים, החייב להיות בכל
מדף של אזרח ישראלי, החושש מתהליך
ההתבהמות, הוולגאריות ואובדן ערכי־האנוש
הייסורים בחברה הישראלית, ובנוסף לכך, זה ספר
תמציתי על תולדות התעמולה בכלל,
והקולנועית בפרט, אם כי רצוי להתעלם מאחד
מפירקי הסיום, שבהם המחבר מנסה להוכיח,
בחוסר הצלחה, על הנאציות השוררת כיום
בתרבות הגרמנית.
* ברוך גיטליס -קולנוע ותעמולה -תסרס
הנאצי האנטישמי; הוצאת רביבים; 270
עמודים(בריבה קשה ותצלומים רבים).

בדם קר

(המשך מעמוד )43
רוני טיפח את תדמיתו כקשוח
וגבר. אולם לכמה שניות לא הצליח
לכסות על רגש הזעזוע שעבר עליו.
כשיחזור שנעשה איתו רואים כיצד
הוא קופא על עומדו, כאשר השוטרים
מגלים את גופתו של בורמד בחולות
שבהם נקברה .״ראיתי את הפנים שלך
בשתי סצינות כשיחזור, אתה היית
בשוק,״ אמר סניגורו של ניסים ל חני
בבית־המישפט.
גם אנשי צוות־החקירה, שפיענחו
את הרצח, עברו על רוני באותה שיטה.
הם אמרו לו ״בורמד נעלם, לפחות
שיגיע לקבר,״ ורוני שוכנע. הוא הפך
עד־מדינה נגד חברו לפשע, ניסים.
״רוני הוא בחור חיובי, בסך־הכל הוא
בחור חכם שקורא ולומד, וצריך לתת
לו עוד צ׳אנס ״,אמר גיסו של רוני.
כאשר הפך רוני עד־מדינה, זכה
להרבה טובות־הגאה. הוא אומנם חייב
היה להעיד נגד חבריו לשוד־היהלומים
ולרצח, אבל השוטרים ששמרו עליו
בתחנת־המישטרה איפשרו לו ללכת
כל שבת לביתו ולבלות אותה עם
בני־המישפחה .״הוא פחד,״ אומרים
בני־המישפחה.
לביתו של אחד מהמעורבים בשוד,
המתגורר באותה שכונה בדרום־נתניה,
ינאי מאוזן:
)1חידה; )5עומד לעד (:)4,2
)10 מרושע; )11 דפנות הפעמון:
)13 התהלך אנה ואנה; )14
קליפות של גרגרים טחונים; )15
בית מרזח; )16 חיבר בקרם; )18
עונה; .)20 גוף; )21 פסנתרנית
ישראלית ידועה(ש״פ<; )22 קרס;
)24 עצם בלתי מזוהה; )25 רזה,
כחוש; )26 עיר קדומה בבבל; )28
מטבע דרום אמריקאי; )30 קבוץ
במרכז העמק; )31 שרוולית; )32
יין פשוט; )34 קמצן(כ״ח<; )35
מחבר הסימפוניה הספרדית; )38
משחק ילדים; )39 התנשאות
טבעית של אדמה; )41 בבקשה;
)42 מחנך, אומן; )45 ;3.14 )43
מפלגה בישראל; )47 שד; )48
נדבך, שכבה; )50 רעב; )51 מרכז
חשיבה; )52 מגש; )54 צייר
אימפרסיוניסטי צרפתי; )57 עיר
בסוריה; )61 שמח; )62 טנא
לפירות; )64 ראשי־תיבות; )65
צוללת ישראלית; )66 אריג; )67
מילת ברירה )69 :בא עם התאבון;
)70 ריבע; )72 מנגינה; )74
תעלה; )75 נשיא צ׳כיה אחרי
מסריק; )77 מאין־יושב; )78 הרג;
)81 עליונות; )83 דבר של ממש;
)85 גל של מפולת; )86 ראדאר;
)88 בזבז; )89 אל הים; )91 שתיים
מנשיו של הנרי השמיני; )93
תרגול צבאי; )95 אביו של
עתניאל; )96 גבוה; )98 משענת
לראש; )100 מירב כדור הארץ;
)102 קריה קדושה; )103 שיש
כעין הצדף; )104 קליע קונבנציונלי;
)105 מייסד התזמורת
הפילהרמונית הישראלית;

מאונך:
)1סופר ומתרגם עברי(ר״ת);
)2קיר; )3ישוב עתיק בארץ
(נתגלה בו לוח חקלאי); )4
מכשף; )6אביון; )7קטוע אבר; )8
תשלום; )9כנף; )12 היגויה של
מלה כתובה; )15 אותיות הא׳׳ב
שמוצאן מן השפתיים; )16 גם זו
אופנה; )17 קרן זוית; )19 שאול;
)20 חור בסלע; )21 חיקוי לעג
ליצירות ספרותיות; )23 האות
המהפכת זמנים; )24 נצח; )26

מצב בכדורגל; )27 גדול בערכו;
)29 לך (ארמית); )30 מצודה
עתיקה בגליל; )33 שם שיר של
רחל; )34 מקצוע בבנקאות; )36
עיר בצרפת; )37 גברת במסכה
בספרות היהודית; )41ר״ת
בוספת לשמו של אדם חי; )44
עיר מבצר על אי בנילוס; )46
מלת יחס; )47 קרש; )49 זבל; )60
גזם; )53 גת! )54 ממאן לציית;
)55 מין; )56 ממציא הטלפון; )58
טיפה; )59 נטול חוש ריח; )60
נבל; )62 משתחווה; )63 חדרון
צר; )66 אמו מתה בלדתה אותו;

)68 הקדוש של האוהבים
הנוצרים; )71 גיס, אחי הבעל; )73
עורך המשכורות; )76 נחלש; )77
זרם חזק; )79 בית מרחץ תורכי;
)80 שלמות; )82 אינו מוצק ואינו
נוזל; )84 סיפוק רב; )85 אחד
מעיטורי ישראל; )87 אמיתי; )90
חומר נפץ(ר״ת<; )92 אבן מאבני
הריחיים; )94 צפור המבקרת
אותנו באביב; )96 מחלה
בצמחים; )97 מכונת יריה מטפוס
בריטי; )99 האל יצילנו (ר׳־ת
ארמית); )101 נופל; )102 חוט
מתוח למדידה; )103 שתוק.

המכון הישראלי לספרות
1שים קוסמטיקה ופדיקוד
* קורסים
ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות (אפילציה)
סלון ומכון יופי
תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה
הכנת כלות
* מחיתם עממיים * שרות מעולה

ת ״ א, דיזנגוף ( 190 יודפ ת 229388 ;226066 )4

תטרפד את העדות. בכך היה יוצא נקי
מהרצח והשוד, בגלל ההסכם שעשה
עם המדינה, ומאידך היה מצליח להציל
את חבריו, שנגדם העיד, על־ידי הספק
שהיתה הקלטת מעוררת בליבם של *•יס
השופטים. רוני היה זוכה בשני
העולמות. למרות הסטיגמה של
עד״מדינה, דבר נתעב בעולם־התחתון,
היה רוני יכול להתגאות לפני חבריו
המזוכים כיצד עבד על המישטרה
בחוכמה כזו.
אנשי הפרקליטות השתכנעו כי
רוני הפר את ההסכם שלו כעד־מדינה,
ולכן ביטלו את ההסכם ואת החסינות
שהיתה לחני. בכתב־האישום שהוגש
נגדו, נאשם רוני בשני מעשי־שוד
יהלומים, ברצח בורמד ובשיבוש
הליכי־המישפט. האם תוכל הפרקלי־טות
להשתמש במישפטו של רוני
בעדויות שאותן נתן במישפטים
הקודמים, כעד־מדינה? זוהי שאלה
מישפטית נכבדה, שטרם עלתה
בישראל.
כאשר העיד רוני כעד־מדינה, היתה
לו חסינות מהפללה עצמית, על־פי
ההסכם עם המדינה. אפילו אם הפר
רוני הסכם זה, האם יכולה המדינה
להשתמש כעת בעדויות האלה נגדו?
סניגורו של רוני, עורך־הדיז צבי

נאשם אליהו
שאלה מישפטית ניכבדה
נזרק רימון לפני כמה חודשים. הכל
ראו בכך אות אזהרה, והמישפחה
חושבת כי הדבר הפחיד את רוני.

^ קלטת
5*7המזימה
ף בית־המישסט חיכתה לרוני
הפתעה. סניגורו של ניסים, עורן״
הדין אהרון בן־שחר, הביא לבית־המישפט
קלטת שקיבל מקרוב
מישפחה של ניסים. כאשר השמיע את
הקלטת כבית״המישפט נשמע קולו
של רוני, האומר :״בוא נגיד שאני רוצה
לשנות את העדות שלי, לספר את
האמת, אז אני לא יכול כי אני הולך
למאסר־עולם.״ אחרי שהשמיע זאת,
שאל הסניגור את רוני :״מה האמת?״
התובעת, קלרה רג׳יניאנו, שמעה
בהפתעה את מילות הכפירה של
עד־המדינה. היה ברור, לפי תגובות
השופטים, כי הדברים שאמר רוני לתוך
מכשיר־ההקלטה עוררו בהם ספק
באמינות עדותו של רוני בבית־המישפט.
התובעת ביקשה דחיית־המישפט.
החומר
הועבר למישטרה, והאדם
שהקליט את עד־המדינה נחקר ונעצר.
גם רוני עצמו נחקר, והמישטרה גילתה
דבר מפתיע עוד יותר מהקלטת עצמה.
לא היתה זו שיחה אקראית, שבה שפך
רוני את ליבו באופן ספונטאני. הדו־שיח
שבקלטת תוכנן בקפדנות ונרשם
על נייר. רוני היה שותף להקלטה
המערערת את עדותו!
אנשי המישטרה והפרקליטות
שוכנעו כי רוני, אולי ביחד עם אנשים
אחרים, תיכנן להעיד כעד־מדינה
בבית־המישפט, ולאפשר את קבלת
הקלטת לחומר הראיות, כדי שזו

לידסקי, כבר בודק את השאלות
המסובכות האלה.

,,עולם תחמון,
5 7טמים, חרא״
^ ני־מישסחתו של רוני המומים
^ מתהפוכות הגורל המהירות.
העולם־הזה ביקר את מישפחת
אליהו בשיכון דורה בנתניה. המישפחה
מתגוררת בבית דו־מישפחתי, מוקף
עצי־פרי ופרחים. האם, נעימה, עמדה
לסיים את שטיפת המירפסת המקיפה
את הבית. בת־הזקונים של המישפחה,
מאיה, בעלת הקוקיות הארוכות, אמרה
שלום ביישני. האב ויתר האחים
והגיסים חיכו בחדר־האורחים.
אחרי טקס שתיית־הקפר״ סיפרו
ההורים על המישפחה .״יש לנו עשרה
ילדים, שיהיו בריאים, היו יותר, אבל
כמה מתו קטנים,״ סיפר האב, שיצא
לגימלאות לפני זמן קצר.
״כולם ילדים טובים, למדו ועובדים
ויש להם מישפחות,״ אמרה האם,
נעימה. ואומנם, אחד האחים הוא קצין
בצבא־הקבע, אחר לומד באוניברסיטה
ואחת הבנות היא אחות בבית״חולים.
גם רוני עצמו למד בבית־ספר טכני,
עד גיוסו לצה״ל .״כעת קנינו לו הרבה
ספרים, הוא אוהב לקרוא,״ אומרת האם.
ההורים אינם מכירים את חבריו של
רוני .״הם היו בורחים כשאני הייתי
באה הביתה,״ סיפרה האם ,״שמעתי
שהם בחורים לא טובים, עולם תחתון,
סמים, חרא. ביקשתי מרוני שלא ילך
איתם. מה אני יודעת? אני כל היום
עסוקה בכביסה ובישול.״
גם האב מטיל את כל האשמה על
החברים הרעים :״אם הייתי יודע שהוא
הולך איתם, הייתי הורג אותו באקדח
שיש לי ברישיון!״ הוא אומר.
העולם הזה 2432

ן * שהתגרשתי, לפני 12 שנה,
* //הייתי בטוחה שתיכף יחטפו
אותי. לא הייתי אף פעם יפהפיה, אבל
הייתי חיננית נורא, הייתי עליזה
׳ומלאת הומור וכל הזמן שרתי ורקדתי.
,אבל זה לא קרה 12 .שנה נשארתי
גרושה.
״כאשר פגשתי את רוברט, בעלי,
חשבתי שתפסתי את אלוהים בזקן.
רוברט הוא גבר מקסים, אינטליגנטי,
משכיל ואוהב אותי עד שיגעון.
החלטתי לעשות חתונה מפוארת, הרי
סוף סוף חיכיתי לה 12 שנה! השקעתי
חלק גדול מחסכונות, בחתונה. אילו
ידעתי שכר יתגלגלו הדברים, הייתי
חוסכת את הכסף הזה.״
האשה שאמרה דברים אלה לא
היתה ממורמרת או שבורה, למרות
שהיו לה כל הסיבות לכך. עיניה נצצו

המכונית. מכיוון שהיה עולה חדש
מרומניה וזכויותיו למכונית ללא מסים
עמדו לפקוע, החליט לשרוף את
המכונית כדי לקבל את דמי־הביטוח
ולהשתמש בהם לקניית מכונית חדשה.
מדוע לא מכר את המכונית? על כך אין
תשובה.
בזמן שנשרפה המכונית, בילתה
בלה עם חברותיה, במישחק הקלפים
השבועי הקבוע שלה. למזלה ולמזלם
של עוברי אורח לא התפוצצו הרימונים.
המכונית
היתה יקרה מאוד לבלה•.
,כשהייתי נכנסת לתוכה בליל־חורף
קר, הייתי מדברת אליה, קוראת לה
,מותק׳ ,נורא אהבתי אותה, היא היתה
חמודה כזאת,״ אומרת בלה. כספה לא
בא לה בקלות. היא לא נולדת בבית
עשיר, בגיל 16 עלתה ארצה מרומניה

ובאשו בא הוא נאשם בנסיון לנוצץ

את מנוניתה נוי לזנות בביטוח
בצחוק שובבי, פניה היו מאופרות
בקפידה והיא היתה לבושה היטב.
12 שנה חיכתה בלה לוצ׳יאנו לגבר
חלומותיה, וכאשר פגשה אותו, נהרס
עולמה. שנתיים אחרי נישואיהם, עצרה
המישטרה את בעלה, רוברט אבן,
(העולם הזה )8.2.84 באשמה כי הצית
בחודש ינואר השנה את מכוניתה של
בלה ברחוב ארלוזרוב בתל־אביב.
לדיברי כתב־האישום, מילכד אבן את
המכונית ברימונים, שפך עליה נפט
והצית אותה. המכונית, פיאט 127
נשרפה כמעט כליל, ובלה נותרה בלי
מכונית ועם בעל שהפך בין־לילה
מעורך־דין לנאשם.
המישטרה הציעה לבית־המישפט,
כי המניע למעשה המוזר היה רצונו של
רוברט לזכות בדמי־הביטוח של

עם אמה. היא למדה בקונסרווטוריום
נגינה וזימרה, וכאשר הגיעה ארצה
נחטפה מייד על־ידי תיאטרוני־היידיש,
שהיו זקוקים לילדה יפה המדברת
יידיש, ויודעת לשיר ולרקוד. וכר, עוד
בנעוריה הספיקה בלה לשחק
בתיאטרון עם גדולי שחקני היידיש
בארץ.
בערבים שרה בלה במועדון־לילה
בנתניה. מישהו שמע אותה שם וכאשר
התגייסה לצה״ל, חיכה לה תפקיד
הזמרת בתיזמורת חיל־האוויר.
קל מאוד להבין מדוע הצליחה בלה
על הבימה. יש לה אישיות כובשת לב.
היא נאה מאוד, סכסית ועליזה. אין בה
כל תיאטרליות, היא טיבעית כילדה
קטנה, ותוססת כבקבוק שמפניה.
״הייתי כל הזמן שרה ורוקדת, לפעמים

רקדתי ריקודי־בטן על השולחנות והיה
לי פה מלוכלך, אבל בעצם אני
ביישנית,״ היא מגלה.

בי ת יפה
בנאפולי

^ יום בלה היא בסוף שנות ה־30
של חייה. שיערה המתולתל שזור
חוטי כסף פה ושם, אבל עיניה הגדולות
והחומות והחיוך התמידי עדיין
מאפיינים אותה, .הצבא היה תקופה
נהדרת, היו איתי אז גדי יגיל, יהודה
ברקן, חדווה ודויד ועמי פרנקל החמוד.
שרתי עם דויד קריבושי והיה כיף.
עזבתי בכלל את החברה של עולים
חדשים והתרחקתי מהם, היו לי המון
חברים ישראלים״.

אחרי שיחרורה מצה״ל, עבדה
ממרת על הספינה שלום. שם,
בנסיבות רומנטיות מאוד, הכירה את
בעלה הראשון. הוא היה יהודי איטלקי,
ועסק גם הוא במוסיקה. הוא ניגן
בתופים ושר, ויחד עם אחיו ניגן
בתזמורת באיטליה. בלה נישאה לו
ברומא והם עברו להתגורר בנאפולי,
עיר מולדתו.
החיים באיטליה היו נפלאים.
התיזמורת הצליחה מאוד ובלה היתה
שרה עם התיזמורת במועדוני־לילה
בנאפולי. הזוג התגורר בבית יפה ובו
רהיטים עתיקים ונברשות קריסטל.
אולם הגעגועים לישראל הציקו לבלה.
למרות שלא נולדה בארץ נקשרה אליה
עד מאוד.
כאשר נולד בנה, החליטה כי היא
רוצה לגדלו בישראל ולא באיטליה.
בעלה עשה נסיונות אחדים לחיות
בארץ, אך הוא לא הסתגל. יום אחד
לקחה בלה את בנה בן ה־ ,4השאירה את
כל רכושה בבית היפה בנאפולי וחזרה
ארצה. רק את שם מישפחתו של בעלה,
לוצ׳יאנו, שמרה לעצמה כשם בימה.
״כשחזרתי ארצה, גם יעקב בורו וגם
מייק בורשטיין חיפשו בחורות נמוכות
שיודעות יידיש, כדי להופיע איתם.
קיבלתי מייד עבודה ״.היא החלה
מופיעה בסידרה ארוכה של מחזות
ביידיש. היא הופיעה לצידם של דז׳יגן,
בודו ובורשטיין וגם עם הזמר ארקדי
קרוצ׳ינין. מילחמת יום־הכיפורים
גרמה משבר בתיאטרון היידי. ההצגות
נפסקו ולבלה לא היה מקום עבודה.
,היו לי אז זמנים נורא קשים, ממש
לא היה לי מה לאכול,״ ואז מצאה
עבודה אחרת, היא החלה עובדת
כמוכרת בחנות הבגדים איווניר ברחוב
דיזנגוף בתל־אביב. היא הצליחה גם
במיקצועה החדשה, ובעל החנות היה
משבח אותה, כי כיוון שהיא יודעת
להתלבש, היא גם מצליחה למכור.
אולם המשבר הגיע גם לשם, ושוב
מצאה את עצמה בלה בלי עבודה.

בלה בחיילת
תקופה נהדרת

,הו א נראה לי
בזה ס בי ר

תפקידים ראשיים

לתפוס את אלוהים בזקן

*ץ כיוון שהיה עליה לפרנס ילד,
^ /ל א יכלה לשבת מובטלת. היא
ענתה למודעה בעיתון שחיפשה
קופאית לבית־מלון, .כל החיים אהבתי
(המשך בעמוד )50

בלה כזמרת
קאריירה בנאפולי

דנן הסנץ השבביותו
טצוייובחתבן ניקועצמי
״שילז-פיבוט״, הסכינסובב המחליק בשלמות
על עור פניך ומגלח
אותן מכל זוית,
מציע לך עוד יתרון
חשוב ובלעדי :

מתקן ניקוי עצמי
לחיצה קלה על
הכפתור הלבן
מ סל קתאת כל
שיירי הזיפים
והקצף מבין
הלהבים

רק להבים נקיים מעניקים לך
גילוח מושלם לאורך זמן...
אז בוא, עבור ל״שיק-פיבוט״.

פצצה של זמרת
(המשך מעמוד )49
חשבונות והייתי חזקה בזה. אהבתי גם
את המגע המתמיד עם בני־אדם. במלון
יש תמיד אקשן ומזה נהניתי מאוד.״
אחרי שעבדה זמן מה כקופאית,
החליטו להעלותה בדרגה ולמנותה
למנהלת על הקופאיות. העבודה
החדשה היתה במישרד, רחוק מציבור
הלקוחות .״בהתחלה בכיתי נורא,
אמרתי שאני רוצה לראות אנשים ושם
יש רק ארבעה קירות. גם פחדתי, לא
ידעתי אפילו מה זה מכונת״חישוב.
אבל התחלתי ללמוד ברצינות, לקחתי
הביתה חומר ולמדתי כל לילה, בסוף
נעשיתי מומחית בזה. הבנתי כל
נקודה.״
ההסבה המיקצועית היתה הפעם
מושלמת, אך בלה לא הצטערה על
שעזבה את המישחק .״נורא נהניתי
מהתיאטרון, תמיד היו לי תפקידים
ראשיים וזה היה יופי. אבל לא אהבתי
את האווירה ואת כל מה שכרוך
בתיאטרון. ראשית, כולם היו מבוגרים
בתיאטרון היידי, וכל לילה היתי צריכה
לנסוע למקום אחר וזה היה קשה. אבל
לשיר אהבתי מאוד, ועל זה לא ויתרתי.
כל קיץ הייתי עושה חלטורות, הייתי
מופיעה בנהריה או בצפת עונה שלמה.״
מחזרים לא חסרו לבלה מעולם.
אבל ״אף אחד לא היה רציני. כולם רצו
רק הרפתקות ובילויים, ואני רציתי

שנה לחתונה, היא תערוך חתונה
מפוארת. לרוברט לא היתה אגורה. את
רשיון עורך־הדין טרם השיג בישראל,
ובינתיים עבד בכל מיני עבודות
מזדמנות כשומר ומחסנאי. בלה
הוציאה חלק ניכר מחסכונותיה ועשתה
חתונה כמו בסרטים. היא לבשה
שימלת כלולות לבנה ארוכה והזמינה
מאות אנשים, אלבום תמונות החתונה
שלה עבה באנציקלופדיה.

הרומגים דודפים או תו
^ א עבר זמן רב ובלה מצאה את
) עצמה בהריון. היא לא האמינה
שיהיה לה עוד ילד, אבל היתה
מאושרת. כאשר נולדה בתה. בינתיים
נאבק רוברט בשילטונות רומניה והביא
משם את בנו מנישואיו הקודמים. וכך,
תוך שנה, הפכה בלה מגרושה לאשה
בעלת מישפחה גדולה. היא המשיכה
לעבוד במלון, כרי לפרנס את כל
המישפחה. נוסף על כך ערכה קניות,
׳בישלה, ניקתה את הדירה וטיפלה
בילדים.
״בהתחלה לא יכולתי להתרגל שיש
עוד אדם בבית 12 .שנים חייתי לבדי
ופתאום מישהו מסתובב, מפריע לי
כאשר אני מסתכלת בטלוויזיה. אמרתי

שיקפיבוט-הסכינסובב
עם מתקן הניקוי העצמי.
י בו א י. רוזנהויז. בעי־מ
הפצה

621775־ 0 3

ברקמפיצים בע־־מטל 9 2 2 2 8 5 5 .־ 0 3

בלה כזמרת באוניה ״שלום׳
פגישה עם הבעל הראשון

אי תן ענ ר ח

הדבר ת מזיקים
מד״ם

מוסחים לוודבדת תיקנים
(ג׳וקים) ,תוליד קץ, חי קי
ספרים ובגדים.
דמת־גן. דוז* מודיטץ .18ת.ד2272 .

7 9 0 1 1 4 - 5 *6.70 רש׳ מס וג /מ 1ק ^4§1/75י״י* י |

שמירה קל בריאותך ורכוסך

להתחתן. לכן, בשנים האחרונות הייתי
חוזרת מהעבודה ישר לכותונת הלילה.
ידעתי בעל־פה את כל תוכניות
הטלוויזיה. רק על הקלפים לא ויתרתי.
היתה לנו חבורה של בחורות, ידידות
ותיקות, ששיחקנו יחד רמי. כל פעם
היינו משחקות אצל מישהי אחרת,
והיא היתה מכינה כיבוד ומשקאות.
היינו מבלות נהדר. זו היתה הבריחה
שלי מהמציאות. על זה לא הייתי
מוכנה לוותר, גם אחרי שהיכרתי את
רוברט.״
את רוברט הכירה, כאשר חברה
הביאה אותו אליה, כרי שתעזור לו
למצוא עבודה בשטח המלונאות.
״רוברט הוא גם מישפטן וגם כלכלן,
אבל מכיוון שהיה עולה חדש, היה לו
קשה למצוא עבודה, והחברה חשבה
שאני יכולה לעזור לו. במבט ראשון
הוא לא עשה כל רושם. אבל הוא נורא
התפעל ממני. אחר־כך סיפרו לי שהוא
חזר לביתו ואמר,עם האשה הזאת אני
מתחתן!׳״
למרות שכל־כך רצתה להתחתן, לא
התייחסה בלה לרוברט ברצינות
בתחילה .״תמיד הייתי נגד עולים
חדשים, במיוחד רומנים. יצאתי מהחוג
הזה והוא נראה לי כזה סבון, וחשבתי
לעצמי, מה אני צריכה עולה חדש
מרומניה,״ אבל רוברט לא הירפה .״הוא
אמר לי, :אני אוהב אותך ואני אתחתן
איתך! את לא מכירה אותי, כל מה שאני
רוצה אני משיג,׳ אמרתי לו שהוא
משוגע״.
רוברט החל מחכה לה ליד המלון עם
סיום עבודתה, מלווה אותה לביתה,
מלווה אותה למסיבות הקלפים ולא
עזב אותה אפילו לרגע. אחרי חודש
ימים התארסו.
בלה החליטה שאחרי שחיכתה 12

לרוברט בהתחלה שהוא חונק אותי,
שקשה לי כך,״ אבל בלה התרגלה גם
לחיים בצוותא והיתה מאושרת.
בחודש ינואר השנה נשרפה
מכוניתה של בלה. היא,ובעלה נלקחו
לחקירה. כאשר עמדו לעצור את בלה
בחשד כי היא שרפה את המכונית,
הודה בעלה באשמה .״הם רצו לעצור
את הקטנה,״ אמר רוברט, וידע כי הוא
קשוח יותר ממנה, הוא כבר ישב שנים
רבות בבית־כלא ברומניה, והוא יעמוד

גם במעצר ישראלי.
בבית־המישפט הכחיש רוברט, כי
הוא שהצית את המכונית ומילכר
אותה. הוא טען כי שירותי־הביטחון
הסמויים של רומניה רודפים אותו וכי
הם אשר עשו זאת. בית״המישפט שלח
אותו להסתכלות בבית־חולים לחולי־נפש.
הוא נמצא כשר לעמוד לדין, והוא
מחכה למישפטו.
בלה נותרה לבדה, ועליה להתמודד
עם פרנסת המישפחה ועם מימון
עורך־דין לרוברט. הכסף שהיא
מרוויחה לא הספיק לכל זה .״מכרתי
את כל התכשיטים שלי, את הבשמים
שהבאתי מחוץ־לארץ וכמה דברים
מהבית. אפילו את המיטה שלי מכרתי
ואני ישנה כעת על קרש״ אמרה וחיוך
על פניה.
בבוקר היא שולחת את הילד
לבית־הספר, לוקחת את הילדה
למטפלת ומנסה להגיע לעבודה בזמן
בלי מכונית. בימי הביקור היא נוסעת
לבית־הכלא והולכת להתייעץ עם
עורך־הדין, רוני פרלמוטר, המייצג את
בעלה .״פעם, כאשר רציתי כל־כך *
פירסומת, לא הלך לי, וכעת כאשר
ניסיתי להתרחק ממנה, היא רודפת
אחרי,״ סיכמה בלה.את חייה.
העולם הזה 2432

במדינה

בזנבנון חלם בגבעתיים
חתימה אחת חסרה
והעיריה מבקשת
לפגוע באשה גבה
השופט ארי זיו־אב שאל מדוע לא
באה הנאשמת לבית־המשפט במועד
הקבוע. אולם כתב״האישום עצמו
השיב, בעצם, על השאלה: עיריית
גבעתיים הגישה תביעה פלילית נגד
אסתר פרוסק, על שבנתה בלי רשיון
מישטח־הרמה לדירתה.

הברית, לא הסכימה לחתום, ועל כן לא
נתנה העירייה את הרשיון.
מכיוון שהמיתקן, שנבנה בכספי-
ציבור, לא זכה ברשיון, תבעה העיריה
את החולה לדין פלילי, והיא דורשת
לענוש אותה ולהרוס את המיתקן.
הבעיה שעלתה לפני השופט היתה
כיצד לערוך את הדיון. שכן החוק
הפלילי איננו מאפשר לדון אדם
בהעדרו, ואילו הגברת פרוסק איננה
יכולה להופיע בבית־המישפט. הרופאים
אישרו כי מצבה איננו מאפשר זאת
כרגע, וקיימים כל הסיכויים שמצבה
לא יאפשר זאת לעולם.
ייתכן כי הפיתרון לסבך הוא זה
שהוצע על־ידי סניגורה של אסתר
פרוסק, פנייה ליועץ המישפטי לשם
עיכוב ההליכים, ובינתיים עריכת דיון
נוסף בוועדת בניין־ערים.

סמים הזדמנות אחרונה
לעזור לנאשם
שנגמל מסמים
רון׳ זיונץ היה כל-כך מכור לסמים,
עד שברגליו החלו מתפתחים מוקדי־נמק.
כאשר נעצר על-ידי המישטרה
וברשותו כמות קטנה של הרואין,
שהוחזק בקופסת גפרורים, החליט
סניגורו של זיונץ, עורן־הדין אלי כהן,
כי זוהי הזדמנות אחרונה למרשהו
להיגמל מסמים.
הסניגור אמר לשופט ראובן זיו, כי

מישטח־ההרמה בבית פרוסי)
השכנה האמריקאית -

מישטח־הרמה הוא מיתקן חשמלי,
הפועל כמו מעלית חיצונית. הוא נדרש
לאסתר פרוסק מכיוון שלפני שנים
אחדות חלתה במחלה נדירה וקשה,
מחלת לופוס. המחלה פוגעת במערכת
העצבים המרכזית והיא גרמה לאסתר
פרוסק שיתוק מוחלט וחוסר־אפשרות
לכל תנועה.

מזה שנתיים מרותקת האשה
לכיסא־גלגלים. היא איננה מסוגלת

לעשות דבר. בעלה, זכריה, פרש
מעבודתו והוא מטפל בה כל העת. יש
בבית עשרות מכשירים מיוחדים:
־* -לרחצה, לשירותים ועוד. אולם האשד,
נזקקת גם לטיפולים קבועים בבתי־חולים,
ולפעמים היא נתקפת בהתקפות
המצריכות אישפוז מיידי. מכיוון
שגם הבעל כבר איננו צעיר, לא יכול
היה להוריד ולהעלות לבדו את כיסא־הגלגלים
שבתוכו האשה החולה, במדרגות
לקומה השניה.
לחיצה על הכפתור. אסתר
הוכרה כנכה במאה אחוזים והיא
מקבלת קיצבת־נכות. מומחים של
__ מישרד הבריאות קבעו כי הדרו
היחידה לעזור לה היא לבנות מישטח־הרמה
בצירו של הבניין.
לפני שנה אושר מענק ממשלתי
ומילווה לשם בניית המיתקן, ומיש־טח־ההרמה
נבנה אל תוך הדירה. מאז,
כאשר נזקקת החולה לטיפול בבית־חו־לים,
לוחץ בעלה על הכפתור החשמלי
ומגלגל את כיסא־הגלגלים לתוך המעלית.
אלא
שבניית מיתקן כזה דורשת
רשיון מהעיריה, והעיריה התנתה את
מתן הרשיון בכך שכל דיירי הבית
י־ המשותף יביעו את הסכמתם בכתב.כל הדיירים, המכירים את סבל
המישפחה, חתמו ברצון. רק שכנה
אחת, המתגוררת רוב הזמן בארצות־העולם
הזה 2432

נכה פרוסק ובעלה*
לא הסכימההנאשם סובל מדחף לסמים מסוכנים
ואיננו יכול להתגבר על עצמו. הוא
ביקש כי השופט ישלח את הנאשם
לתקופת הסתכלות בבית־חולים ל־חולי־נפש,
כרי לברר את מידת
התמכרותו ואולי לגמול אותוו.
השופט גוזר ומברן־ .מכיוון
שמצבו של זיונץ היה חמור, הסכים
השופט לשלחו לבדיקה מיידית.
תוצאות הבדיקה הראו כי הצעיר
הצליח להיגמל.
התובע, בהגינותו, לא דרש עונש
מאסר־בפועל, והסניגור תיאר ברגש רב
את תולדות חייו של הנאשם, אשר
אחרי הטיפול נרפא והתחיל לחיות
מחדש. הסניגור ביקש כי בית־המישפט
יתן לנאשם הזדמנות לחזור לחברה
כאזרח מועיל.
השופט כתב בפסק־הדין, כי התרשם
מדבריו החמים של הסניגור ומאומץ־
ליבו של הנאשם, אשר נלחם בסמים
ויכול להם. לכן ראוי הוא לעזרת
בית־המישפט להחזירו לדרך הישר.
השופט פסק לו עונש של חמישה
חודשי־מאסר על־תנאי, ושלח אותו
לחפשי בבירכות־הצלחה.

פרטים בטיולי הגליל:
ת״א, הירקון . 142 טל 220819,03-221372 :־03
ירושלים. טל 246858 :־ 02 טבריה, הירדן , 10 טל 20330 :־067
ואצל כל סוכני הנסיעות

ביציאה >00 שטח~החר0ה לתוך

דירת־הממריס.

פוינט

בין א ם תשובה
חיובית היא משמחת
ובין א ם היא מדאיגה,
את מעוניינת לדעת
זאת מהר
ובדיסקרטיות.
פרדיקטור הוא מתקן
קטן, פשוט וחכם
שפותח לאחרונה
במעבדות שפארו
אינטרנשיונל בהולנד

והפך למוצר הנמכר ביותר מסוגו
בארה״ב,צרפת;
אנגליה ויפך הוא
היחידי המשיב לך
כבר לאחר 24 שעות
מיום אחור הווסת
באם את בהריון או

השימוש בפרדיקטור

קל ופשוט. אמינותו גבוהה מאד(מעל
)990/0ועיצובו ייחודי.
את בודקת בעצמך,
והדיסקרטיות חשובה
לך, הלא כן?
המחיר? -פרדיקטור
עולה רק מעט יותר
מכרטיס קולנוע.
כדאי לך להחזיק

אחד בבית. מי יודע,
אולי תזדק קי לו.
להשיג בכל
בתי־המרקחת.

ה פצ החכ מי בעי ימ. אלנ בי 103ת־־א

פדד־קטוד נותן דר תשובה מהירה

ה מצאה
חד שנית

תיזכורת

ידידי יאיר גרבוז סיפר לי השבוע שהוא הלך
לבקר את אמא שלו. מרחוק הוא ראה את אמו
(אשה לא צעירה) תלויה על התריס, מחוץ לבניין,
בפוזה של טרזן. מייד הוא הבין, באינטואיציה
שפסח מתקרב.
תורה לך, יאיר, שהזכרת לי. חזרתי הביתה
וחשבתי מה בן־אדם שיש לו מדור בעיתון, צריך
לכתוב לקוראיו לכבוד חג החרות. עוד לא מצאתי
תשובות. אז בינתיים תסתפקו במה שנקרא
״לקראת שידור״.
פסח זה אביב ותחילת הקיץ. פסח זה ניקיון
וצביעת הבית. פסח זה חופש באילת. ועוד ועוד.
אם גם אתם, כמוני, שכחתם שהנה זה או־טו־טומגיע, הנה הזכרתי לכם. תתחילו לשפשף את
^ הבית. ושיהיה נקי!

ער ת רת
היחסות

יש ימים שאני בטוחה שכל העולם נגרי
(בשביל לא להגזים, אפשר לומר כל תל־אביב).
אני קמה לי בבוקר שמחה וטובת לב ויוצאת
לרחובות העיר עם תיקוות ליום שמח. שלושה
מטר מהבית עומדת לה הראשונה ממכרותי
שאומרת לי ״אוי, השמנת נורא״ או(באותו יום
ממש) ״מה קרה לך, נורא רזית?״ אני עונה איזו
תשובה בלתי־מחייבת וממשיכה בדרכי, עדיין
מקווה לטוב.
בפינה השניה עומדת עוד אחת מהן ותיכף יש
לה משהו חשוב להגיד על מיבנה גופי. פעם לטוב
ופעם לרע. אני עושה פרצוף אידיוטי, לא עונה,
וממשיכה למערכת, מתוך הרגשה שמשהו נורא
קורה לגוף שלי. עובדה. כולם מדברים עליו.
במערכת יש לי הרי חברים. הם בטח יעודדו אותי.
חברת המערכת הראשונה שעליה אני נופלת,
במיקרה, שומעת מפי את כל סיפור תלאותי
ותלונותי. היא מסתכלת עלי, החברה, במבט ארוך
ואומרת לי שבעצם כולן צודקות. גם אלה שאמרו
לי ששמנתי גגם אלה שאמרו לי שרזיתי. היא
מודיעה לי(זו, שעליה בניתי הבנה וידידות) שאם
לפחות פעמיים בשבוע אני לא מתעמלת, אז
פשוט רואים את זה על הגוף. היא מזכירה לי את
הגיל שלי (אני עושה את עצמי לא שומעת)
ומסבירה שבלי פעילות גופנית (מילה מגעילה)
הגוף משתנה מעצמו.
ואני אומרת לכם שדווקא ניסיתי. והמיקרה
שהיה כך היה.
אחרי שגמרתי ללדת את ילדי, כלומר,
שבועיים אחרי לידת ילד ב׳ ,עברתי על יד הראי
בבית, ומה שראיתי שם היה משהו שאני לא

מכירה 60 .ק״ג של שומן הציצו אלי מתוך הראי
והוציאו לי לשון. ואל תגידו לי ש־ 60ק״ג זה
כלום. בשביל בן־אדם שכמעט לא התקבל לצבא
בגלל חוסר מישקל 60 ,ק״ג זה יותר מאסון
לאומי.
מול הראי גמלה בליבי ההחלטה המרה
והגורלית להירשם לקורס התעמלות. חודש ימים

״אני רואה שבקרוב יהיה פסח!

גם אילת
היא על
המפה

התעניינתי בקורסים שונים, מתוך תיקווה שתוך
כדי ההתעניינות ירדו כמה קילוגרמים. גמרתי
להתעניין ולא ירד גרם. ואז הוחלט לקיים את
ההחלטה. בגלל הכרותי את הסחורה (את עצמי)
שיכנעתי חברה שלי שגם היא זקוקה באופן דחוף
לפעילות גופנית פעמיים בשבוע.
הלכנו להירשם ומייד שילמנו, שתינו, עבור
שישה חדשים, שלא יהיה לנו לב להפסיק
באמצע. אני זוכרת את הימים שלפני השיעור
הראשון. רק על זה דיברתי. הודעתי לכולם.
קניתי בגד שחור, הלכתי לקוסמטיקאית
ונפרדתי מכל חבריי.
הגיע היום הגורלי, נפגשתי עם חברתי לגורל
נכון שאתם נוסעים בפסח לאילת? איך ידעתי?
ובקצב מזורז ולב פועם צעדנו למקום השיעור.
אם לא הייתם נוסעים, איך היו שם פיתאום 200
ברגע שנכנסנו לאולם, נוכחנו שאת חצי הכסף
אלף איש? רק היגיון צריך.
עבור ששת החודשים, כבר הרווחנו בחזרה.
ונכון שלא הייתם באילת כבר חמש שנים?
האולם נראה כאולם חזרות על מחזהו של יונסקו
בטח, נכון. מה אתם פראיירים לנסוע כל שנה 500
הקרנפים. כ־ 20 נשים בגודל של הר בינוני
ק״מ בשביל לפגוש שם את כל החברה מרמת־גן?
הסתובבו שם לבושות מיכנסי־התעמלות עשויות
אז מפני שלא הייתם באילת חמש שנים, תדעו
מארבעה מטר בד.
לכם שפשוט לא תכירו את המקום. העיר הזאת
חברתי 58ק״ג ואני 60ק״ג זכינו שם למבטי
התפרצה לכל הכיוונים ולכל הצדדים. ואיך תדעו
ההערצה הכי לוהטים שזכינו בהם מעולם. כל
איפה בדיוק המיסעדה של אלי? ואיך תדעו איפה
מיצבורי השומן שמצאנו על עצמנו, מול הראי,
החברים של הבן־דוד שלכם גרים? ואיך תדעו
באותו בוקר, נעלמו כאילו לא היו, הבנו,
איפה מלון לגונה, למשל, או מיסעדה מסויימת,
בהרף־עין, שאנחנו פשוט חתיכות משגעות. למשל. נו? תישאלו אנשים? באמת. ל־300
ושהכל בעולם הזה יחסי. בראוו אינשטיין. היית
האילתים יש זמן לענות ל־ 200 אלף התל״אביבים
גאון, מה יש לדבר.
על כל השאלות שלהם? אל תצחיקו אותי.
עור אנחנו עומדות זקופות גו, משתזפות
טוב, אל תיכנסו לפאניקה. יש לי פתרון. אתם
פשוט תשיגו לכם את המפה הכי טובה בעולם.
הכי טובה זה מפני שהיא המפה היחידה בעולם
שגם אני יכולה לקרוא ולהבין.
קוראים לה המפה של פוינטאוט, והיא מראה
את כל העיר מנקודת־מבט של ציפור או אווירון
שטס נמוך. אפשר למצוא בה כל רחוב וכל שביל
וכל בית באילת. הכל מצוייר בידי איש אחד
ששמו שלמה כהן (שעיצב שיטות גראפיות
חדישות למיפוי ערים) .למי שעד היום זילזל
• במוח היהודי — שיפסיק מייד!
הבעיה היחידה עם המפה הזאת היא שאין לי
מושג איפה משיגים אותה. תנסו בבתי־המלון, או
כחברות להשכרת רכב או בלישכת התיירות של
אילת, אם יש דבר כזה. בהצלחה.

ממבטי ההערצה של השמנות, הגיעה המורה.
פרשה 20 מיזרונים על הריצפה ואמרה לכולנו
לשכב עליהם. תרגיל מאוד אהוב עלי. אנחנו
שכבנו על המיזרונים והיא החלה להרצות על
חלוקת הגוף לשלושה אזורים. אזור האגן, אזור
החזה, והגפיים. כל חלק זכה ל־ 10 דקות של
פרשנות מאוד מדוייקת, אבל אני שמעתי רק

מה אתם עושים כשפורץ הקיץ?(אגב, אביב
יוצא השנה ביום חמישי, אחרי־הצהריים).
אתם הולכים לים? תלכו, מצדי. אני לא
הולכת. אני, דבר ראשון מתחילה לצבוע את הבית
וכל השאר. זאת אומרת, אני מתחילה לצבוע את
הכל, בפרץ אדיר של חריצות. ככה, תמיד בסוף
הקיץ חצי בית צבוע. ואל תגידו שזה לא אחראי.
רק אם חצי בית לא צבוע, אפשר לראות שהחצי
השני דווקא כן. זו המצאה של עצלנים.
אין בעצם שום בעיה לצבוע דירה בעלת
תיקרה נמוכה. זה אפילו לא קשה. הדבר היחידי
שמעצבן, זה שכל יום מיברשת צביעה אחת
הולכת פייפן. שמים אותה בלילה בטרפנטין,
ובבוקר היא שמנונית ומגעילה ומדללת את
הצבע. לא שמים אותה בלילה בטרפנטין, היא
קשה כמו החיים.
אדון סיטון מהמערכת שלי, אמר לי כבר לפני
כמה חודשים(בסוף עונת הצביעה) ,שאם מכניסים
מיברשת עם צבע לתוך הפריזר, למחרת היא
ניראית כמו סנפרוסט, ז״א, טרי יותר מטרי.
לא האמנתי לו, כי אני לא מאמינה לדברים לא
הגיוניים. אז הוא התעקש ודחף מיברשת עם צבע
לתוך שקית פלסטיק ואחר־כך לפריזר. למחרת
הוא הביא אותי, אחר כבור, לעמוד מול המקרר
ובעצמו שלף את המיברשת והראה לי אותה.
הסתבר שהוא צודק. מזל שלא התערבנו.

בענייו זוגות
זה בדיוק הזמן שכל גרבי הצמר של הילדים
כבר נראים כמו גבינה שווייצרית. צריך לזרוק
את כולם לזבל ולקנות ערימה חדשה של גרביים.
בגלל האלגנטיות המדהימה של הילדים
שלכם, אתם רוצים לקנות להם שוב זוג אחד ירוק
וזוג אחד כחול וזוג אחד לבן ועוד כל מיני זוגות
בשלל צבעים ודוגמאות. זה בשביל שהגרביים
יתאימו להם לכל הקומפלטים המדהימים שהם
לובשים יום יום.
סטופ! לפני שקונים, חושבים! כמה גרביים
בודדים זרקתם כבר לאשפה, כי גרב אחד נקרע,
או הלך לאיבוד, או אלוהים יודע מה קרה לו? למה
צריך גרביים מכל הצבעים והסוגים?
תנסו את השיטה שלי ותספרו לי אחר־כך איך
זה עבד.
השיטה היא לקנות 10 זוגות גרביים מאותו
מין, צבע ודת. תוך כדי כך אתם, פשוט, משמידים
את גורם איבוד הבן־זוג, במו ידיכם. לא צריך
לתלות כל זוג בנפרד על החבל. לא צריך לקפל
כל זוג בנפרד. סתם שמים את כל 20 הגרביים
בתיפזורת בתוך המגירה, וכשצריך, שולפים שתי
חתיכות. נו, מה אתם אומרים על זה?
מיכתבי קווראוים

הצטברו אצלי כמה וכמה מיכתבי קוראים בלי
כתובת על גב המעטפה ובלי מיספר טלפון.
•לאלה, אין ברירה, אלא לענות במיסגרת המדור
עצמו.
חלק מזה. צריך לזכור שהמיקרה אירע כשבועיים
דפנה כהן מתל־אביב כתבה לי מיכתב נחמד
אחרי לידת בני ואני הייתי מאור עייפה מהטיפול
שבו היא ממליצה מאוד על מיסעדה ברחוב
בתינוק. באמצע ההסבר על אזור החזה נעצמו
עיני ושקעתי בתרדמה מתוקה.
גורדון בתל־אביב. דפנה כותבת שיש שם אוכל
ביתי כמו בבית של אמא שלה והגפילטע־פיש
התעוררתי לקול צעקותיה ובעיטותיה של
חברתי, שאמרה לי שהיא לא הולכת איתי יותר
מזכיר לה בדיוק את הגפילטע־פיש של סבתא
לשום מקום בגלל הבושות שאני עושה לה.
שלה ז״ל.
המורה אמרה שאני כנראה מאוד עייפה ואולי •
דפנה יקירתי. אני שמחה שנהנית. העניין הוא
כדאי שאלך הביתה לנוח. בטח הלכתי. אלא מה?
שאוכל כזה כמו גפילטע־פיש, כבד קצוץ
אחרי עלבון כזה אתם רוצים שאני אחזור
וקרפלך, לא מזכיר לי לא את אמא שלי ולא את
להתעמל?
סבתא שלי. ומרוב שהוא לא מזכיר לי כלום,
אזהרה: כל מי שתחזור בפני על המילה
קטונתי מלהביע עליו את דעתי.
פעילות גופנית או התעמלות, תישמע את כל
כידוע, אני כותבת רק על דברים שאני באמת
הסיפור הזה, אבל עם הרבה יותר פרטים.
מאוד אוהבת וזה ממש לא המיקרה.
תודה על תשומת הלב.
אז סליחה ותודה.

אמנים ודוגמניות התנדבו למסע החומה למען לימוו *
מכבים חדשים ותגליות מבטיחות בלהיט החדש של בני־הנשרים

הקל למען ה עד

^ ״ 71111191 71 *191 באה לעודד את האמנים שהופיעו בגב־
^ 111111/1 11 1עתייס. אחרי שדיווחה ברדיו על שבימת
מחלקי הגז, באה כרמלה לראות כיצד עוזרים תושבי גבעתיים באיסוף
כספים ללימור, ששוכבת חולה באמריקה, שם בוצעה בגופה השתלת כבד.

\ 1ך 1ן 17ך 1מכסה את פניו במעילו. הוא לא
| 11| /אוהב במיוחד להצטלם וניסה

להתחמק מהמצלמה. אשתו, הזמרת שולה חן,
מחייכת לעברו ומנסה לשדל אותו שיצטלם. שולה

הופיעה באותו ערב בהתנדבות והיא חברתה הקרובה
של מארגנת הערב. תושבי גבעתיים וחבריה לכיתה
של לימור, באו עם הוריהם. הם תלו את הפלקטים
בעיר, מכרו את הכרטיסים, ועברו מבית לבית.

תורה מסיני
* | 1\ 1111ך ו 1\ 1מופיע בתוכנית של נחום היימן, חופים. הוא שיין
! 1\ /למישפחת הבנאים. בנו של השופט יצחק בנאי
1 1\ #1
מבאר־שבע. מאיר בא להופעתו של אריק סיני בבית־החייל, ואחר־כן בא

התנדבה לתצוגת־האופנה שנערכה בקולנוע הדר.
נסע תמיד נזעקת לעזרה כשמדובר בהתנדבות.זה
אולי הדבר היחידי שנשאר מכד שאני קיבוצניקית ׳.למרות שכל היום
היתה על הרגליים, הדגימה דגמים של החברה שבה היא עובדת.

נטע רימון

1*1111 חברתו של הזמר אריק
# 0סיני, פתחה את התוכנית
בריקוד באלט. חברה הזמר הופיע
בתוכנית יחיד וסחט מחמאות.

מכה קשה מאוד

| | 7 1 0 1 1משחקת בסרט את תפקיד הדוגמנית העזובה,
שמתמכרת לסמים ומתאהבת בבחור הצעיר. ענת
1141/
לא מגלה משהו חדשני במישחקה. קודם שיחקה את הזונה ועכשיו את
הנרקומנית. לידה: חברתה שחקנית־הקולנע והתיאטרון אורלי זילברשץ.

! * ידיך | 7| 1הזמרת מופיעה ערב ערב ב־
1 ^ 1פינגווין, לפן לקח אותה הבימאי
יקי יושע להשתתף בטירטו פזמרת המועדונים. ליפי
שרה שיר, שהיא מרבה לשיר אותו. ליפי היא הרוח

החיה בטרט, וכפי שהיא מקפיצה את
במועדון־הלילה, היא מקפיצה גם את הצופים
המטפר על אהבת הנעורים של הכימאי
הטרט יופץ ב* 12 בתי״קולנוע בפל רחבי
הנוער בטרט,
עצמו.
הארץ.

ן ןן ךין | ל \ 1ן ד 1^ 11 היא התגלית החדשה של הקולנוע הישראלי.
גילה אותה הבימאי יקי יושע שעומד לצידה. גם
1 11
אביה של טלי, העומדת להתגייט לצה׳ל, משתתף בטרט ומשחק את
אביה. טלי מגלמת בטרט את אורית, שהיא ילדה טובה מצפון תל״אביב.

וידךךוו הואטשארעמיתי,שמנבאים לו
להיות כופב״קולנוע ישראלי
7 .1 1
מבוקש. הוא מרשים מאוד על המטך. מימין: אמו,
אילנה בנאי, גרושתו של הזמר״שחקן יוטי בנאי.

משמאל: ריבקה מיפאלי, שמשחקת את אמו בטרט.
אל ריבקה הוא התיייחט ממש כמו אל אמא •שאני
מכיר אותה מהיום שנולדתי. היא הפרטנר הניצחי של
אבי על הבימה ׳.בתמונה מימין: יובל בנאי ודודו.

ציפי מנשה

הדי
1בנימיני

מזר טרה, הראשון בגל\דהמזלות,
מסמל את ראשיתם שר החיים
ונשלט ]11ל־ידי הכוכב מום

מוס חיובי מסמל
יוזמה, ווחב־רב
ווחב־יד וגילוי־לב

מארס בהורוסקופ האישי שלו.
מבחינה פסיכולוגית מסמל מרס את כל
התכונות האקשיביות והגבריות שבאדם.
עצמאות, אימפולסיביות, חלוציות וראשו ניות.
מבחינה פיסיולוגית מסמל מרס את
הגולגולת, את אבר־המין ואת השרירים.
מרס, כשהוא חיובי במפת הלידה, מראה
שאדם מסוגל לפעילות קונסשרוקשיבית,
יוזמה, רוחב-לב, רוחב-יד, גילוי-לב.
כשהוא מופיע בצורה שלילית הוא מצביע
על אדם אגרסיבי, אימפולסיבי, גס-רוח,
אנוכי, שתלשן, אכזר וחייתי. האינסשינק־שים
החייתיים מבושאים על-ידי כוכב מרס
וכך משייכים את חמשת החושים לכוכב זה.
כדי שניתן יהיה להפריד בין החושים נהוג

מרס שלילי מסמל

תוקפנות, אנוכיות,
אכזריות, גסות־רוח
שתלטנות וחייתיות

כל מזל בגלגל המזלות מתקשר לכוכב
כלשהו, שנהוג לקרוא לו ״שליש המזל׳,
המקנה את האיפיונים של בני המזל. מזל
שלה נשלש על־ידי כוכב מרש, אופיו של
הכוכב אכן מזכיר את אופיים של בני מזל
שלה.
מזל שלה הוא הראשון בגלגל״המזלות
ומסמל את ראשיתם של החיים. מרש משמל
את החיוניות שבאדם. הוא קשור לתחילת
החיים ולסופם. למעשה, עד שגילו את כוכב
פלושו שלש כוכב מרש בשני מזלות -שלה
ועקרב. כאשר, ב״ 1930 התגלה כוכב פלושו,
הוא נהפך השליש העיקרי של מזל עקרב,
כשהשליש השני נשאר כוכב מרש.
מרש של שלה קשור בחיים, ואילו מרש
העקרבי קשור במוות. שכן, הבית השמיני או
מזל עקרב קשורים במין, לידה ומוות. כוכב
מרש, כשהוא קשור בשלה, הוא כוכב זכר
ומסמל מילחמות קרבות וכיבוש. אותו מרס,
כשהוא צמוד לעקרב, מתגלה ככוכב ״נשי׳
ויותר משהוא מסמל קרבות ומילחמות הוא
מסמל את הצד המיני שבאדם.
כוכב מרש מסמל מרץ ושאיפה לכוח. הוא
כוכב הגבריות וכוח החיים. מבחינה

פיסיולוגית -אבר״המין הגברי, המסמל
אקשיביות, פעולה וכיבוש.
מרס הוא אל המילחמה במיתולוגיה ואכן
הסמל של הכוכב מראה מגן וכידון בשעת
התקפה. בבבל הוא נחשב אל״המוות.
ציבעו האדום של הכוכב מרמז על
האנרגיה והאש המקיימים את יי החיים
הגשמיים בשבע, אך מצד שני הוא מרמז על
התפרצות היצר, שפיכות דמים, חורבן
והרס. אלה הם שני הקשבים של אותו
עיקרון. הקושב הבונה והקושב ההורס.
מכיוון שבני-אדם מנצלים את המרץ והכוח
האקשיבי לשימושים אגרסיביים, הרי סביב
מרס נוצרו יותר ויותר אסוציאציות
שליליות. אש מכלה, שפיכות-דמים, מיל־

חמות, מוות, כאב, הרג, אכזריות וכלי־הרג.
כל אלה הם תוצאה של עיקרון המרץ החיוני,
כשהוא מיושם בצורה שלילית. יתכן כי
למילה. מרץ׳ זיקה למלה -מרס׳ -בעיקרון
זה בא לבישוי הדחף לפעילות מן הפנים אל
החוץ.
למרס זיקה למילחמת-הקיום בשבע,
צורת חיים אחת ניזונה על חברתה. חיים
יוצאים מתוך חיים, לכן מסמל מרס מין
ומוות. המילה.מזיין׳ בסלנג מקורה למעשה
בכלי זין -כלומר בכלי מילחמה. באופן
תת-הכרתי אדם מקשר בין שני עקרונות
אלה. בהורוסקופ ניתן להסיק על מידת
המרץ של האדם, על עיסוקיו ועל הצורה
שבה הוא משקיע את מירצו לפי המצב של

להתייחס למצב של צמידות בין מרס
לכוכבים אחרים. צמידות זו מלמדת על
חשיבות חוש זה או אחר במפה.
מרס מבשא את חוש־השעם, אך כשהוא
מופיע בצמידות לכוכב ונוס -חוש המישוש
מפותח במיוחד. חוש״הריח יהיה חזק
כשמרס ויופישר יהיו צמודים זה לזה.
צמידות בין סשורן למרס מלמדת על
חוש״שמיעה חד, יכולת מוסיקלית ואינ-
שואיציה מפותחת (שמיעה פנימית) אך
במצב שונה, זה יבול להראות על ליקויים
בשמיעה.
שונה המצב כשמרקורי ומרס צמודים.
כוכב מרס מבשא את החומר ומרקורי את
המחשבה. כשמרקורי מופיע יחד עם מרס
אפשר לומר שהמחשבה קודמת לרצון
ובצורה זו יופיע מרס מעודן ונעלה יותר.

בתקופה זו יתכן שאתם מרגישים די
מבולבלים, כל יום עוברות עליכם כל כך
הרבה חוויות, שלפע מים
בערב אינכם יוד עים
אם זה היה ל-
שובתכם או לא. מה
שברור זה שאתם חשים

צורך עז לבצע שינוי
בחייכם. בעבודה מצי11111
עים
לכם הצעות די
מושכות, ואלה שלא
מקבלים הצעות נתפסים
לרעיונות חדשים.
אך למרות שזח נראה שוב, כרגע זה לא הזמן
לבצע שינויים ולהגיע להחלשה בקשר לכך.

ה* 11 בחודש הו א יוס מתוח במיוחד, נסו
לנוח ולא להרבות בפעילות באותו יום. כל
התקופה אינה קלה
לכם ועדיין אינכם מוצאים
א ת הדרך הבטוחה
והיציבה. יש הרגשה
שטוב לכם להימצא
בחברת עצמכם או בחברת
האנשים הקרובים
אליכם ביותר. אל
תתכננו בילויים משותפים
עם ידידים או
בחברה גדולה. טיולים
עם בני־הזוג עלולים להיגמר בסיכסוכים
ועצבנות. בשטח ה ת מנ טי צפויות הפתעות.

למרות שאתם נהנים במקומות שבהם אתם
עובדים, שימו לב למה שקורה מתחת לפני
הששח. אנשים מאוד
חביבים אליכם ואתם
בהחלש מקובלים. או לם
קינאה של אחד
העובדים עלולה לגרום
נזק לא קשן. השגיחו על
מה שאתם מספדים, מה 1 שפחות לדבר זח שתר
ו 2ב מ אי ־
שוב. בששח הבריאות
20ב״וגי
המצב אינו שוב במיו חד,
כל הזמן אתם קשו רים
איכשהו למחלות, אם לא המחלות
שלכם, אז בגי־המישפחה אינם חשים בשוב.

התחום המיקצועי עדיין מעסיק אתכם יותר
מכל דבר אחר. כעת זה לא הזמן להתחיל
בעיסקות חדשות, הכל
מתנהל יותר לאט, יחסים
עם אנשים בסבי־בתכם
מאוד עדינים
ורגישים. אל תסמכו על
הבטחות, קרוב לוודאי
שזה יוביל לאכזבה. 1 לסמוך אתם יכולים רק
;21 ביוני -
על עצמכם. חתימה על

כ) 2ביולי
מיסמכים או חוזים טוב
לדחות בשלושה שבועות,
אך א ם אין אפשרות בזו רצוי שתקפידו
על האותיות הקטנות. חיי האהב ה מפתיעים.

ב 11-באפריל אתם נושים להחליש החלשות
חפוזות ומה שגרוע יותר, אינכם שמים לב
לדברים שמסכנים את כם.
נסו לא לנהוג
באותו יום. יתכן גם
כאב-ראש חזק. ב12-
בחודש המצב הרבה
יותר נעים, כששח ה כספי
תוכלו להנות
מסכום בסף שתקבלו,
וסוף סוף תוכלו להר שות
לעצמכם לבזבז
בפי שאתם אוהבים.
להורים יש דרישות ואתם נקרעים בין
המצפון ובין מה שאתם באמת רוצים.

אתם עובדים קשה מדי בזמן האחרון. וזה
בהחלט לא הזמן להוסיף מאמצים. אינכם
עומדים בכל הדרישות
שלכם מעצמכם. מצב
הבריאות אינו טוב
ביותר, ואתם מנסים
להתעלם מכך. קרובי
מישפחה מבוגרים באים
אליכם בתביעות. ולא
פעם -העניין קשור
בכספים. אי־אפשר למצוא
פתרון לבעיות. נסו
לדחות את המשא־ומתן
לשבועיים או שלושה. מיכתב מחדל או שיחת
טלפון עלולים להתעכב, זו לא סיבה לדאגה.

ה״ 2ג וה־ 13 בחודש יהיו מאוד מעייפים,
מצב-הרוח יהיה בבד ואתם תרגישו את
עצמכם חסרי מרץ.
מה־ 14 תרגישו יותר
שוב, אלא שהבעיה
הכספית תציק לכם ולא
קל יהיה למצוא מוצא.
אל תתפתו לבקש הל וואה,
לא מהבנק ולא
מחברים. רצוי שתחזירו
את מה שאתם חייבים.
119111:
אם אין לכם ברירה דחו
את הבקשה בשלושה
שבועות. בני המין השני מעוניינים ביצירת
קשרים. נסו לא להישאר לבד בבית.

בזמן האחרון אתם מתרגשים במהירות. כל
דבר ק טן מכעיס אתכם ומוציא אתכם
מהבלים. אין יכולת
לשוחח עם בן־הזוג. בל
הזמן משהו מפריע, זה
די מתסכל ומעצבן.
אולם יתכן שיהיה
עליכם לחבות כשבועיים
עד שתימצא
הזדמנות לשוחח ולומר
כל מה שיש לכם על
הלב. בשטח העבודה
מוטלות עליכם המון
התחייבויות. אין ברירה איש לא יעזור, שימו
לב לא לעבוד במהירות ולא לשכוח פרטים.

אתם נהנים מתקופה נעימה. כעת אתם
יכולים לתכנן לכם שיולים, נסיעות ובילויים
מכל סוג שהוא. זו
תקופה שתזכר עוד
הרבה זמן מבחינה
חברתית, אתם מקו בלים
ואהובים. כדאי
בכל זאת שתתחשבו
יותר באנשים שעמם
אתם משוחחים. חוסר
> 2בנו במבר ־
הסקס שאתם מגלים
20בדצמבר
לעתים פוגע באנשים,
גס אם א מם מראים
זאת. קשרי חיבה מעניינים וידידותיים
נוצרים בתקופה זו, אל תהיו תמימים מדי.

111

ב־ 11 בחודש א תם עלולים להסתכסך בגלל *
עניינים כספיים או בגלל עבודה מסויימת *

שהכנתם. אל תתמרמרו

ואל תתרגשו, מאוחר
יותר יתגלה שצדקתם* .
ב״ 12 בחודש והלאה

תהיו עסוקים בעניינים

שקשורים לנסיעה לחול,
כדאי לחשוב על *
כך ברצינות. אורחים מ • *
ארץ אחרת עשויים

להגיע בקרוב. בתחום ווו
הבית א תם לא כל־כך *

מסתדרים. עליכם להקדיש יותר זמן למקום *
המגורים, אבזרים שונים מתקלקלים.

נסיעות שאתם מתכננים להשבוע עלולות *
שלא לצאת לפועל, עיכובים שונים עלולים *

לשנות הכל. אם בכל

זאת יוצא לכם לקיים

את הנסיעה או הסיול,

שימו לב למה שקורה

בסביבה. בל דבר• קטן

יכול לגרום לקושי, 11 לסיבוך או לעיכוב.

בשיחות עם עמיתים 11 לעבודה או עם הבוסים,
.111
כדאי שתבהירו את