גליון 2434 מתאריך 25 באפריל 1984

חרט מ״עלית״

עוגת לימון.

וימו* יעקבסון טמיר

עוגת לימון. קלה, אוורירית, טעימה ביותו
וכמו כל העוגות של עלית, אופים אותה בקלות
ובמהירות-וההצלחה בטוחה!
עכשיו את יכולה כבו לקבל מחמאות על 5עוגות:
עוגת שוקולד, עוגת שיש, עוגת צימוקים,
עוגה אנגלית ועוגת לימון.

בזכחכים

כתבת ה שער הקדמי:

התשוקה, הזעם והייאוש

ההוצאה להורג

העסקנים כבר יודעים בתוך ליבם
הם יפסידו את השילשין. לכן כולם נדחפים לכנסת.
כמעט 20 שנה הסתדרו ביניהם הליברלים
וחרות ולא רבו על המקומות בסיעה המשותפת
בכנסת. חרות הביאה את המצביעים, הליברלים
העניקו את ההכשר הבורגני, וכך הגיעו השתיים
לשילטון.
פיתאום הם רבים על מקומות. פיתאום חרות
רוצה לצמצם את מיכסת הליברלים, ובשתי
המיפלגות כל ג׳ובניק רוצה לכנסת.
ההסבר היחיד לתופעה הוא הרגשתם של
העסקנים, שחילקו ביניהם במשך שבע שנים
מישרות שילטוניות לרוב, כי ׳מי שילטונם
ספנרים. אחרי שיובסו בבחירות, יוכלו להתפרנס
מעסקנותם רק אותם שיידחקו לתוך הכנסת. לכן
פועלים המרפקים במרץ, לכן מחזות התשוקה,

שלומית

הזעם והייאוש•

שגי א,חדרה

מתי שרונסקי י צייר את ציונה?
במדורו ״נמר של נייר״ (״העולם
הזה״ )16.4.84 שיבח דן עומר
במילים חמות את אלבום־הציורים
של ראובן והוסיף גלופת ציור של...
ציונה תג ר.
הנאתו של עומר נפגמה, לפי דבריו, בשל אי
הכללתו של הפורטרט של אברהם שלונסקי,
^ מעשה ידיו של ראובן, והוא הוסיף והביא במדורו
.׳• את גלופתו של שלונסקי.י
ובכן, זהו ציור שנעשה בידיה של ציונה תג׳ר,
תבדל לחיים ארוכים, ולא בידי ראובן ז׳ל. עומר
איננו הראשון שהחליק בנושא הזה. שלונסקי
הצעיר, המופיע בציורה של תג׳ר, דומה להפליא
לראובן של אותן השנים. כבר ראיתי מקום שבו
הוצג הציור הזה כפורטרט של ראובן, שצוייר
בידיה של תג׳ר. השלב הבא במשולש הזה יהיה,
כנראה, מישהו שיטען ששלונסקי צייר את ציונה.
בראשית שנות הארבעים הובאה ארצה חבילה
של שיקופיות, שתיארה את גרניקה, הציור
המפורסם של פבלו פיקאסו. זהו ציור שצוייר
רובו ככולו בשחור־לבן. כאלה היו גם
השיקופיות. כשהתיישבו מיטב צייריה של
ארץ־ישראל לראות לאורו של פנס הקסם את
גרניקה של פיקאסו, גנחו בהנאה וגילגלו עיניים
מקנאות מול גאוניותו של פיקאסו. קם אחד מהם
ואמר (למי זה יוסיף אם נציין כאן את שמוי):
״תארו לכם כמה היתה מתעצמת הנאתנו אילו
שלחו לנו את השיקופיות הצבעוניות!׳
הנאתו נפגמה מפני שלא הראו לו את הצבעים
— שאינם מופיעים בציור המקורי. לדן עומר
חסר באלבומו של ראובן ציור שהוא לא צייר.

מני סאר, תל־אביב

מוכר את אבן לפני שלרש שנים הבטיח שימעון פרס
את תיק־הדזדץ לאבא אבן. עכשיו הוא
שוב נאלץ להתכחש להבטחותיו־ יצחק
נבון דר ש ממנו להודיע כי
אץ לו התחייבויות, מלבד
^ 0מסירת תיק־הביטחון ל*
יצחק רבץ -ופרם נכנע! .

ע>סק> העסקן
מדוע החליט דו דאפל -עסקן מר כזי
בתנועת החרות, שהתעשר
תוך שנים א חדו ת ב שו־

תפות עם שלו ם גניש -
לפרוש מעיסקי הבניה!
בלגאן ליברל
שגי שרים מתמודדים על הבכורה ועוד תשע
סיעות משתוקקות לשבץ את מועמדיהן
במקומות הריאליים ברשימת הליכוד בבחירות
לכנסת. מתוך כל המהומה מד
דקרת דמותו של עסקן קשיש,
009^ ,
* צבי רנר, העשוי להכריע בין

כל הליברלים הניצים ביניהם.

הבטחות, הבטחות

ע\רונה ע\ל המכות בטרם הספיקו להגליד פצעיה מנשיכת
הכלב, נפתחו התפרים מחדש, כשהוכתה
שרונה מארש על־ידי חברה. בשיחה בלע־
דית ל״העולם הוה״ מסבירה
הדוגמנית מדוע ביטלה את ה־תביעה
שהגישה נגד דני זיתוני.

הפרובוקציה
מי נתן את ההוראה לבצע את
ההתנקשות בחיי שג רי ר י שר אל
בלונדון? הגילוי ש ל אלכסנדר
הייג מוסיף את האבן החיונית
להשלמתה ש ל תמונת הפסיפס,
המלמדת מי גרם למילחמה
שהסתיימה בניצחון סורי מוחץ.
תוך כדי כך מגלה אורי אבנרי
שור השל סקופים. בין
השאר: אסר ו שרו!
נפגשו ער ב הפלישה1

.אשמח לר או ת את אשתי בבי תולא
עסוקה בקאריירה *,או מר
להעולם הזה עורך־ הדין ה־מצליח
צבי לידסקי, שנישא
בגיל 49 וחצי.
בשנית

וכך, למשל, התבשרנו כי ימי־המילואים
יופחתו בשנה הבאה ל־ 45 במקום .60 ומאחר שכל
העם צבא, הרי זו בשורה טובה ומשמחת.
ואם אחרי הבחירות׳ יחייב ״המצב הבטחוני׳
להוסיף ימי״מילואים, האם יעז מישהו למחות?
האם יתבע מישהו לעצמו את ההקלה שהובטחה
לפני הבחירות? אז אפשר להבטיח.

החנוה (לשעבר)

אייל גילעדי, חיפה

כתבת ה שער האחורי:

קישוטים לי ד שזק־הם־מל המדרגות לנוע.

הנעות

שאינן

אוהבות .

עיריית תל־אביב משקיעה בשנים האחרונות
הון־עתק בקישוט העיר בערוגות־נוי, בעציצי־בטון
מוזרים, בהנחת מידרכות ציבעוניות מפוס פסות.
מנוקדות או בעלות חברבורות. מדוע שלא
״ תפנה חלק מתקציב זה לרווחתם ונוחיותם של
י * הבאים לשוק־הכרמל והיוצאים ממנו?
בכיכר שבפתח השוק. בהצטלבות אלנבי־המלר־ג׳ורג׳־שינקין,
בנתה העירייה לפני שנים
•מעבר תת־קרקעי להולכי־הרגל. הבאים מהצד
המיזרחי של רחוב אלנבי יורדים למינהרה
שמתחת למיפלס הרחוב, עוברים אותה ובסיומה
יכולים להשתמש במדרגות נעות, המעלות אותם
לשוק. כל זה כשהסלים ריקים. כשחוזרים
מהשוק, בסלים מלאים, יורדים למינהרה, עוברים
מיזרחה ואז מתברר כי בצד הפונה לרחוב המלך
ג׳ורג׳ אין מדרגות נעות. למה? ככה.
אולי כי המדרגות הנעות נוערו רק לקישוט,
יי ולא לעזרתם — חס וחלילה — של עקרות־הבית,
הזקנים והזקנות, האמהות המטופלות
בילדים, החוזרים בסליהם המלאים מהשוק. אולי
זו גם הסיבה שאפילו המדרגות המערביות

(המשך בעמוד )4

על פעילותו במיפלגת העבודה, על מישפחתו
המיוחדת ועל אהבותיו -הקולנוע והכדורסל
מספר ח״כ מיפלגת העבודה עוזי ברעם.״אני מרגיש שי ש לי פוטנ־ציאל!״
אומר הח״ב, הרוצה
להיות שר העליה והקליטה
ישלה נושו!

לידסקי מתוודה

״המצב הבסחוגי״ אחרי הגחירות
אינו בהכרח כמו לפני הבחירות.

התמונות שבידי ״העול הוה* ועיתונים
אחרים סוכיחות: שניים מחוטפי האוטובוס.
שלא נהרגו ברנע ההסתערות. הוצאו
להורג וסן קצר אחר כך. האם יצחק
ש מיר ומשה ארנס. שנתנו
את ההוראה, חשבו באותו רגע
סה הם ם זסינים לשבויים
ישראליי ם?

17 בת בהיותה
התפרסמה אור לי כ הזמר של חברתו
האמריקאי
הפופולא רי
דון מקלין. מאז הספיקה
להיפרד ממנו ולהתחיל
בקאריירה משלה -והפעם
כמעצבת אופנה.

״הוא היה הראשון
והאחרון אצלי!״ או מרת
פיה זדורה על
בעלה הקשיש, משו לם
ריקליס, שהפך
אותה למלכת־המין התורנית של הוליווד.
^ ^ 0 9במיוחד לכבוד העולם הזה
היא מדגימה את תרגילי ה־התעמלות
להנאת בעלה.

ושד בגליו! זה:

מחתרות העבר
מציץ לבית הנשיא
כלב לדבר עבירה
הדוגמנית והבעל הקנאי

המחרים הקבועים:

חזה בשעו

בר איון מיו חד ל ה עו ל ם האת מספר הכימאי
בו ב סו סיי על הסרטת סטאר ,80 המגו לל
את סיפורה ש ל נער ת ה שער דו רו תי
תפקידה

ס טר א טן.

מגלמת מריאל המינגווי בנד שדי ה
* 1 ^ 0שניתחה את
יו חר ל צור ך צי לו מי הסרט.
מיבתבים קורא יקר
תשקיף!
במדינה
׳ הנדץ
אנשים בלונים
יו מן אי שי -פקודת הקומיסאריס
מה הם אומרים -מ עז אפלבאום,
אברהם שכטרמן, יוסי שריד.
לאה קריב, מרק שפס ו אילן דר
שידור תמליץ -שידורי הטלוויזיה
בישראל ובירדן

עולם ק טן-
גרמניה, בריטניה וחודו

אנשים בעולם -
חלון ראווה
נמר של נייר -סיפרות שואה -
מחקרים, עדויות וסיפורת

ת ש בץ
הורוסיץ ם -שור
קולנוע

תמרורים
זה וגם זה
זה היה העולם הזה שהיה

מכח כי ם
(המשך מעמוד )3
צובתות רוב הזמן. בגלל קילקולים או איזו
עייפות אחרת. אם הן נועדו לקישוט בלבד —
אין סיבה לבזבז בגללן אנרגיה יקרה.

אירים ם ו.ל, תל־אביב

השבי אינו אתר־בילויים
ב״העולם הזה 14.3.84 התפרסמה
כתבה שבה הוזכר שמו של אסף
יגורי. פרקליטו מגיב:
הריני מתכבד לפנות אליכם בשמו של מרשי,
מר אסף יגורי, ח״כ לשעבר. הנני מתייחס לכתבה
אשר נושאה חברת יד ירושלים:
בכתבה זו, אשר בעיקרה היא מדוייקת
בעובדותיה, נעשה כלפי מרשי שימוש במיספר
ביטויים עולבים ופוגעים, בלתי־רלבנטיים
לחלוטין לתוכן הכתבה,
אשר ייתכן שמוסיפים
נופך לכתבה, אולם
בשום פנים ואופן אינם
משרתים את ״רוחה״.
הכוונה היא לביטויים
— ״קצינים משומשים״
ו״בילה בשבי המצרי״.
קצין ״משומש״ הינו
ביטוי פוגע באופן כללי
בטעם הטוב ובאופן
בקצין בכיר מיוחד מסוגו של מרשי, אשר יונורי הקדיש לצה״ל את מיטב
שנותיו, ואין זה הולם לכנות קציני צבא־קבע
לשעבר במונח זה.
המונח השני ,״בילה בשבי״ ,צורם את האוזן אף
יותר מקודמו, כי אין חייל ״מבלה״ בשבי — אין
השבי אתר־ בילויים ואין מרשי מאחל לאף חייל
צה״ל להתנסות במאסר ובתנאי שבי כלשהם.

עורך־דין משה זינגל,

תל־אביב

הפערים, היומרזת והכיסא
הפראדוכסים של תמ״י.
אם נכשלה תמ״י בתפקידה להקטנתהפערים החברתיים־עדתיים, הרי שהיא תצליח
יותר בבחירות לכנסת, שכן יש יותר בוחרים
ממורמרים בשל אותם פערים;
אם הצליחה תמ״י בתפקידה והפערים קטנו,הרי שהצלחתה בבחירות תיקטן;
היות שיצר לב האדם רע מנעוריו והכיסא
חשוב׳יותר מהכל (כמעט) ,הרי שמנהיגי תמ״י
יעשו הכל שהפערים שאותם הם מתיימרים לבטל
לא יקטנו, כדי להבטיח את כיסאם.
זהו פרדוכס כפול, ולמיפלגה כזו אין, לדעתי,

זכות קיום•

יוסי זיו. תל-אייר

^וך־רו ח כמעט ש טני
הקורא מבקש לפגות, בפניה של
הרגע האחרון, אל חייב שולמית
אלוני, ולומר לה:
שולמית יקירתי, אני מוקיר את פועלך בכנסת
זו כבכנסות קודמות. אינני יודע אם תלכי
לבחירות הקרובות לבד או עם של״י, או עם
אלטרנטיבה. או עם לובה אליאב או עם רק״ח. כל
החלטה שלך ושל חבריך בר״צ תהיה מכובדת
בעיניי. אולם אני מבקשך בכל לשון של בקשה:
אל תספחי את רן כהן אל רשימתך. זו תהיה
דבשת שבוחרים פוטנציאליים רבים שלך לא

יוכלו •לעכל.
רן כהן הוא האחד והיחיד מאותם המזוהים עם
מחנה־השלום. שהלך למילחמה הנוראה בלבנון
ונתן לה את הלגיטימציה השמאלית. אחרי
שיחרורו משירות המילואים, רואיין כהן במעריב
( ,)23.7.82 וחשוב להזכיר שוב כמה מפניני אותו
ראיון. הוא הציג עצמו כמי שנלחם ״בקור־רוח
כמעט שטני״ .הוא סיפר למראיינת שלו כי
״יריתי אלפי פגזים על ביירות המערבית ובכך
הפך עצמו, על־פי עדותו, שותף לטבח אוכלוסיה
אזרחית חפה־מפשע. ואכן, בקטע אחר אמר רן
כהן :״מי שמוביל את המילחמה לביירות, צריך
להבין שמילחמה בתוך עיר מפילה קרבנות
אזרחיים.״ באותו ראיון הסביר כהן מדוע אין
להיכנס לביירות המערבית. האם כדי לחסוך בחיי
נשים וילדים חפים מפשע? הבה נשמע את רן כהן;
״נניח שאנחנו נכנסים למערב ביירות ונהרוג שם
אלפיים מחבלים, עדיין ישארו בידינו ששת
אלפים מחבלים, ואנחנו נצטרך למצוא מקום
לשכן אותם. זהו המילכוד״.
זהו הפרופיל המוסרי־פוליטי של מי שראה
עצמו מתאים לעמוד בראש של״י בבחירות
לכנסת בשנת ,1981 והוא רוצה להגיע לכנסת על
כתפיך, שולמית אלוני.
אני מקווה שלא תחסמי את הדרך לרבים
השוקלים בחיוב הצבעה עבורך.

גדעון ספירו,

ירושלים

נזיצוורו שיר
לכותל״ חוזר במאמר ..היורד
(..העולם הזה״ )7.3.84 הוזכר בנו של
הקורא -משום־מה, בשיבוש.
כתבתם :״שיא החגיגות היה בטקסי העליה
לתורה של שני הבנים שהגיעו לגיל מיצווה,
הארי ריקליס. נכדו של משולם ריקליס ודני
רוזוב, נכדם של הגוטליבים
דני הוא אומנם נכדם של הגוטליבים, אך נושא
בכבוד את שם מישפחתי שיר.
מנו שיר, ניו־יורק
0עם הקורא ובמיוחד עם בנר דגי

הסליחה.
חוצפה יהודית־אמריקאית
להחרים את סירטה של ברברה
סטרייסנד!
על בירה מסויימת אומרים שהיא חוצפה
ישראלית. על ברברה מסויימת אפשר לומר שהיא
חוצפה יהודית־ אמריקאית. הגברת החצופה אינה
אלא השחקנית הברוקלינאית ברברה סטרייסנד.
לא די שהעמידה את
המדינה כולה על ה רגליים
(ולגבי אנשים
מסויימים אין זה דימוי
בלבד) בביקורה ההיס טרי,
היא אף העזה
לדחוף את אפה הארוך
לתוך קונפליקט כאוב
וקשה שאיננה מבינה בו
דבר.
כנראה לצורך פיר־החדש, סירטה סום
דרשה
השחקנית שלא סטרייסנד להקרינו בליל־שבת ב קולנוע
היכל בפתח־תיקווה, לאות הזדהות עם
הדתיים במאבקם נגד ״חילול השבת״ .־

יש להניח שהצרקנית מברוקלין לא היתה
מעיזה לעשות כדבר הזה בארץ מולדתה, שם
הרגישות לזכויות וחרויות האדם גדולה יותר
ודרישה מעין זו היתה רק מזיקה לסירטה.
ובכן, גם בארץ־הקודש יש אנשים שהדמו קרטיה
חשובה להם, וכמחאה על התערבות גסה
וחוצפנית זו של ברברה סטרייסנד אני מחרימה
את סירטה. לא אראה את הסרט, על אף אהבתי
לסירטי קולנוע, ואני פונה בזה לכל מי שהדמוקרטיה
יקרה לליבו, שיחרים אף הוא את הסרט.

חמוטל בן־ישראל, פתח־תיקווה

יוקרה — מלה חדשה וקולעת זו הציעה
האקדמיה לל שון העברית ל עניין פרסט׳ז׳ה.
החידוש עשה לו מ פיי ס והכול משתמשים
בו. אך לא תמיד מדייקים כהגייתו: יוקרה
ב שורו ק(ל א בחולם) — לתשומת לב כולנו,
אפילו חיים יבין. יוקרה — על משקל יומרו־״
יוהרה. ועכשיו גם יומנה עדו מנו תג

ד׳ר ר,אופן סיוון, ירושלים

כיסא־מפרט רהטי
הקורא מציע -מי מוכן לגסות!
כאשר מטוס נפגע והטייס רוצה להיחלץ ממנו,
הוא מפעיל את כיסא־המפלט, הזורק אותו הרחק
מהמטוס, כדי שלא יסתבך בחלקיו. אולם הוא
עלול לנחות על הקרקע בשטח האוייב, על כל
הסכנות הכרוכות בכך.
לכן אני מציע לצרף מיכל של גאז חנקן דחוס,
בעל ארבע פיות — לארבעת הכיוונים. אחרי
שהטייס ייפלט מהמטוס — הגאז ייפלט לכיוון
שינחה אותו הטייס, והוא יוכל לנווט את עצמו
לכיוון השטח שבשליטת כוחותינו, או למקום
שבו ניתן יהיה לחלצו בעזרת מסוקים.
המיכל יכול להיות קשור למותני הטייס או
לכיסא־המפלט, שבכך יהפוך למיתקן רקטי,
ויניע אותו באיטיות, כדי שלא להזיק לטייס.

עמי ליבנה, עין־חרוד מאוחד

מיפרגה ש ל
מושלים צבאיים שמואל למפ׳ם.

טולדאנו

הצטרף

השבוע

מעניין איך היא׳ מצליחה לארגן לעצמה
תדמית כזו: מפ״ם ידועה בציבור מזה שנים
כמיפלגה מתונה, יונית וסימפאטית, השואפת
לדו־קיום יהודי־ערבי. תדמית מוצלחת זו
מסתירה את העובדה, כי במשך שנים שימשה
מפ״ם הרזרוואר האנושי של זרועות־השילטון
השונות, שרדו באזרחים
הערביים בישראל וב תושבי
השטחים. מתוך
שורותיה יצאו מועזלים
צבאיים ,״מומחים״ למי ניהם,
מפקחים וקומי־סרים.
בשנה
שעברה היא
היתה פעילה מאוד ב הענקת
נופך של מכו בדות
לכנופיות המימי
בגדה,
הצבאי של המכונות ״אגודות הכ טולדאנו
פרים״
.הצטיין בכך
המושל הצבאי לשעבר וה״מומחה״ של היום,
צבי אל־פלג.
השבוע התבשרנו על הרכישה הגדולה של
מפ״ם: היא הצליחה לגייס לשורותיה את שמואל
טולדאנו, יועץ ראש־הממשלה לעניינים ערביים
בממשלות גולדה ורבין, ולפני כן פקיד בכיר
באחד השירותים החשאיים. כל ערבי בישראל
מכיר את שמו, לאו דווקא מתוך אהדה. האם אלה
הפנים החדשות שמבקשת להציג מפ״ם לפני
הציבור הערבי בבחירות הקרובות?

עאטן 6ם׳,

נצרת

נטע בלי יוד
שמה של הדוגמנית (..העולם הזה״,
..לילות ישראל״ )11.4.84 מתחרז עם
מיצפה״רמון.
הראיתם לנו תצלום של שתי נשים צעירות,
באמת יפות. אין מה להגיד. אבל כשכתבתם
שבתמונה רואים את נטע רימון. ממש התפלאתי.
אני יודע שקוראים לה ו־מון (מתחרז עם
מיצפה־רמון) .היוד שהוספתסילשם מישפחתה גם
היא אומנם יפה ומ קשטת
את השם (לא
במיקרה משמשת האות
יוד בעברית לציון שם
האלוקים) ,אבל היא
פשוט מיותרת.
ובשולי העניין הזה:
רימון זו מילה פופו לארית
ורווחת בזמן
האחרון. אבל אולי לא
כולם זוכרים שאינה
משמשת רק לציון כלי־מוות.
הרימון הוא גס
רמו:
אחד מפירות המאכל
שנשתבחה נהם הארץ(״משיבעת המינים״) ,בעל
צבע הארגמן והגרגירים הרבים. כלי־הנשק
הידוע, שבזמן האחרון המישטרה מרבה לתפוס
כמוהו בסליקים של המחתרות השונות בארץ,
קרוי על שם הפרי. ולא להיפך. הרסיסים הרבים
צמתיז הרימון בעת התפוצצותו הזכירו ליוצריו
את הפרי המתוק.

אברהם הצבי,

ירושלים

הקוץ שבעליה
צל״ג לדן רביב על התרפסותו לפני
עולים־יורדים.
כמיסגרת מדורכם שידור ה־יתי מציעה לתת
צל״ג לדן רביב. על כותרת־הלילה שלו ב־18
כאפר־ל.
רביב (ישבדרך־כלל מגיש כותרות־לילה
מרתקות) .הביא ׳ לאולפן זוג עולים חדשים
מאנגליה. המאי־מים לחזור לארצם. מפני
שהסוכנות לא נותנת להם דירה בתל־אב״ב. קרוב
למקום עבודתה של הגברת.
אני מבינה את קשייהם של השניים וזכותם
להחליט מכל סיבה שהיא. לחזור לאנגליה. אבל ״*
לא כל סיבה טובה מספיק כדי להיות כותרת־לילה,
ואני מתפלאה על רביב. שניסה להציג את
כישלון העליה כאילו הוא נעוץ באי־מתן דירה
במקום הרצוי.
לטעמי. היה משהו מתרפס בפניה האישית•
שלו לבני־הזוג, שיישארו בארץ. למרות הכל.
לי נדמה, שהעליה נכשלת בגלל סיבות
עמוקות. עקרוניות וחמורות הרבה יותר ממיקום
הדירה שנותנת הסוכנות — בעיות חברתיות,
מדיניות וכלכליות — ובה^כדאי להתמקד.

רפול מסתער
עד ההיגיז!
הרמטכ״ל לשעבר הופיע במועדון
הימי והכלכלי בחיפה והצהיר, כי
״הערבים הם הרמאים הכי גדולים״.
באמירה כוללנית וגזענית זו יש גם איוולת
וגם רישעות. אין צורך להזכיר נשכחות ולצטט
מה נאמר על היהודים כקיבוץ אתני ו״גיזעי״,
על־ידי האנטישמים למיניהם. אך הסייפא היה לא
פחות פיקאנטי. בהמשך דבריו טען דמוסתנס
שלנו, הנגר מתל־עדשים, בהאי לישנא:
״אני לא יורד למה בגיו אמר בכנסת שמדובר
ב־ 40 קילומטר. בזמן שאמר זאת. כבר היינו
בשערי ביירות.״
האם זו ההוכחה לרמאותם של הערבים, או
אולי נהפוך הוא, לרמאותם של יהודים מסויימים
את הממשלה, את הכנסת ואת רוב העם?

דן יהב, תל־אביב

מקרה

נועה גיעעון, רמתיי ־<,

לידיעת הקוראים
מיבתבי קוראים מתפרסמים
בקיצורים המתחייבים מתוכנם
ומשיקולי מקום. עדיפות תינתן מודפסים קצרים, למיבתבים במבונת־כתיכד -שצורפה אליהם מיכתבים הפותג. תמונת כעילונדשם לא יפורם מו. אין
המערכת מחזירה את המיכתכים
שנתקבלו בד״

העולם הזה 2434

ב־ 13 באפריל ,1950 למחרת חג־הפסח, הופיע
גליון העולם הזה .651 היה זה הגליון הראשון בעריכת
המערכת החדשה, שעמדתי בראשה.
מאז עברו 34 שנים ו־ 1784 גליונות.
חצי שנה אחרי אותו מאורע פירסמתי במדור זה מאמר
שבא להסביר את מהות השינוי. הוא נשא את המלים ״כמה
מילים גלויות״ ,והיה מעין הצהרת־כוונות. יתכן שכדאי
להעתיק כאן את חלקיו העיקריים, כדי לעמוד על רוח
התקופה ועל טיב מטרותינו.

הנה כמה קטעים:
״בימים טרופים אלה ...אחרי אלפיים שנה ...ימים
הרי־גורל ...חרדת קודש ...אחריות כבירה ...נרעשים
ונרגשים״...
כך לא כתבה המערכת החדשה של ״העולם הזה״

שער ״העולם הזה״ 651
.כמה מילים גלויות״
כאשר הציגה את עצמה, לפני חצי שנה בדיוק, בפני
קוראיה. כבר בצעדה הראשון הפרה את המסורת
המכובדת: לא הבטיחה דבר, לא ניסחה הכרזה רבת
מליצות ורושם, לא קיבלה על עצמה את הצלת ישראל
וישועת העולם.
בקיצור — היתה זאת התחלה מאד לא־רצינית.
היין והקנקן .״מדוע אינכם מייסדים עיתון חדש?
מדוע שופכים אתם את היין החדש לתוך קנקן ישן?״ שאל
בשעתו אחד האוהדים.
קשה לענות. היו נימוקים בעד ונגד. בסופו של דבר
הכריעה נקודה סנטימנטלית. כרוב הצעירים שגדלו
בארץ — אהבו גם חברי המערכת החדשה, בסתר ליבם,
את העולם הזה. הם זכרו את השיעורים היפים
בבית־הספר העממי, כשהמורה נאם על ביאליק, טיבט
והקרן־הקיימת, והתלמידים היו שקועים בגליונות חבויים
של 9בערב (גלגולו הקודם של העולם הזה) .באותם
הימים היתה העיתונות היומית משעממת ביותר. את 9
בערב אפשר היה לקרוא.
אורי קיסרי, מייסד העיתון, בעל משקפיים, שערות
מסורקות לאחור ונימוסים צרפתיים מקסימים, חולל
בשעתו מהפכה בעיתונות העברית. יש האוהבים את
סיגנונו ושאינם אוהבים אותו — אולם איש לא יכחיש
את זכותו ההיסטורית. הוא היה הראשון שכתב עברית. לא
שפת התנ״ך, לא שפת ימי־הביניים — כי אם שפת אנשים
חיים. קשה היה להאמין שקריאת עתון עברי יכולה להיות
תענוג. אורי קיסרי שיכנע.
ועוד זכות עמדה לאורי קיסרי — נדירה ומהפכנית.
העולם הזה היה עיתון בלתי־תלוי. עיתון חפשי באמת
— שלא החליף שררה של מיפלגה בשררה של עורו־דיקטטור.
אם הוחרם אדם בעיתונות בשל דעותיו — היה
שער העולם הזה פתוח לפניו. לא רבים הם הכוכבים
הצעירים בעיתונות העברית. אך אלה שישנם צעדו כמעט
כולם את צעדיהם הראשונים על עמודי עיתון זה.
עם תום מילחמת־העצמאות היה אורי קיסרי נאלץ

למסור את עריכת העיתון בפועל לידיים אחרות. סיגנון
העיתון דהה במקצת. ובכל זאת החליטה המערכת
הנוכחית: הקנקן הישן מתאים ליין החדש. העיתון שחולל
את המהפכה הראשונה, מן הראוי שיחולל גם את המהפכה
השניה.
הצבעה בפרוטו ת ו 100 כשניגשו ב־1917
ללנין ואמרו לו שעל העם הרוסי להצביע בקלפי אם
רצונו להמשיך במילחמה נגד גרמניה או לאו, השיב: העם
הרוסי כבר הצביע ברגליים. מאות האלפים שערקו מן
החזית וחזרו לכפריהם — הם שהצביעו.
אפשר להתווכח אם גישתה העיתונאית של המערכת
החדשה היתה נכונה או פסולה. אולם ויכוח מה, ייתכן
מאד שהוא בלתי־מציאותי. כי הנה הצביע קהל הקוראים 1
בפרוטותיו. תפוצת העולם הזה עלתה תוך ארבעה
חדשים ב־^ססז. זה מספר שאין לו תקדים בארץ. מספר
שני, אף הוא ללא תקדים: המכתבים המגיעים למערכת,
שמנו פעם כמה עשרות, מגיעים עתה, לעתים, ל־2500
לשבוע.
מה היתה הגישה העיתונאית, שעוררה הד כה מפתיע
בקהל?
ישנם עיתונים המבקשים לבטא את המצפון הלאומי.
אנו צנועים יותר.
ישנם עיתונים המבקשים לשמש חצוצרה למיפלגה,
שופר למעמד, קול־קורא למהפיכה. אין לנו האמביציה
לבוא בקהלם.
לנו היתה רק אמביציה קטנה, פשוטה, אפורה: להוציא
עיתון שאפשר לקרוא אותו.
ציפור הנפש ואך עקום. מה רוצה הקורא לקרוא?
כל עיתון מנסה לנחש את התשובה (פרט לעיתונים
הסבורים שהקורא חייב לקרוא את אשר הוא, העתון,
מוצא למועיל, כשם שחולה חייב לבלוע את הגלולה
שהרופא קובע לו).
העולם הזה החדש ניחש אף הוא את רצון הקורא,
וקשר את גורלו לאמיתות ניחושו. הוא אמר: הקורא רוצה
לקרוא אינפורמציה. והוא קבע לעצמו מטרה: לגלות את
כל העובדות, ולפרסם את כל העובדות. לכתוב אותן
בקיצור נמרץ, לחסל כל מילה מיותרת, להימנע מכל
פולמוס, לא להביע כל דעה (פרט למאמרים חתומים
מעטים) ,להניח לקורא להסיק את המסקנה הנראית לו על
סמך האינפורמציה האובייקטיבית המוגשת לו.
היו קוראים שלא התרגלו בנקל לסיגנון זה. הם היו
רגילים ל״ציפור הנפש״ ול״אלפיים שנה״ ,למאמרים
קשי־עכול כלחם בן־חודש. כשראו רשימות קצרות,
ענייניות, כתובות בקלילות, עיקמו את האף. בליבם
כירסם חשד: אם אין המאמר משעמם, משמע שאינו
רציני, הם קנו את העיתון פעם, פעמיים ושלוש כדי
לעמוד על כל עומק ריקנותו. בפעם הרביעית נוכחו,
לתמהונם, לדעת שהתרגלו לסיגנון ה״קליל״.
הפה נ שאר פעור. המטרה היתה: לפרסם את כל
העובדות. וכאן נתקלה המערכת במכשול הראשון.
ישנן בעיות רבות בארץ המושתקות במזיד. קיימת
הסכמה כללית ש״אסור לציבור לדעת״ .משמע שמישהו,
באולימפוס, מחליט מה טוב ל״קהל הפשוט״ לראות
ולשמוע.
העולם הזה החדש הכריז מילחמה ללא־פשרה על
שחצנות זו. בעיניו אין אף עובדה אחת, אף נושא אחד,
אשר אסור לקהל לדעת אותו — מחוץ לענייני־ביטחון
חיוניים ביותר.
ישנם אנשים אצלנו שאינם אוהבים גילוי־לב כזה.
ישנם פקידים שאינם אוהבים ביקורת. הם טוענים(בצדק)
שזה פוגע במוראל. אין הם מזכירים שטישטוש האמת
גורם במישרים להמשכת הטיפשות, הבזבזנות וחוסר־היעילות
שטושטשו.
העולם הזה החדש-חשף, בחצי שנה זו, פצעים רבים.
הוא רכש לו הרבה אוייבים. מוסדות, גם מוסדות רציניים
החיים על חשבון הציבור, ניסו לסתום את פיו. הם נקטו
נגדו באמצעי־סחיטה ולחץ. הם גרמו לו נזקים, לפעמים
נזקים חמורים. אך הם נוכחו לדעת שמערכת זו אינה
נכנעת ללחץ.
לא עסק מי ס ח רי. אם אין אנו תובעים לעצמנו את
כתר המצפון הלאומי או את עטרת הסיפרות העברית,
הרי בכל זאת תובעים אנו לעצמנו זכות קטנה אחת:
באופן יחסי למספר המילים שהוא מפרסם מקיים
העולם הזה את המערכת הגדולה ביותר בארץ.
או, במלים אחרות: שום עיתון אחר בארץ אינו משקיע
כמות כה גדולה של שעות־עבודה בכל טור של חומר
מודפס.
עובדה זו היתה אפשרית הודות להחלטתם של
חברי״המערכת, עם רכישת העיתון, שלא לראות בו עסק
מיסחרי ושלא להוציא ממנו רווחים. העליה העצומה
בתפוצת העיתון לא הפכה אותו למכרהיזהב. כל פרוטה
של הכנסה הושקעה בשיפור העיתון: הגדלת המערכול,
תוספת מדורים, שיפור התמונות.
אין המערכת סבורה שהגיעה, לפיסגת ההצלחות.
להיפך — העיתון עוד רחוק מאוד מאותה רמה של איכות
שהמערכת קבעה אותה כמטרה. עוד ישנם שטחי־חיים
שלא הוקפו כראוי, מדורים שהיה כדאי להוסיפם,
מאורעות שכדאי היה לצלמם. אך דומה שהמערכת
רשאית לומר כי אין היא שוקטת על שמריה.

סרטון ״זברה״ לשלב
הגמר בתחרות
הבינלאומית בהוליווד
חברת ״עץ הזית״ נתבשרה שסרטון הפרסומת שלה למשחת
שיניים ״זברה״ זכה להיכנס לשלב הגמר בתחרות סרטוני
פרסומת לקולנוע וטלוויזיה בהוליווד מטעם 00)1׳*\ץ) 9011
(.ץ0161ס 8.3)110* 7 בתחרות השתתפו 500 סרטונים ב־9
קטגוריות, מ־ 53 ארצות. הסרטון הופק ע״י פרסום ״פלד״ ובוים
ע״י אורי פלד, שחזר זה לא מכבר מתקופת שהות ארוכה בה
שימש כבמאי ועוזר מפיק בחב׳ לורימאר, הוליווד.

״קפיטול אייר״ מפעילה
טיטות קבועות
ומחלות לארה״ב
החל מתאריך 1.5.84 תיוצג חברת התעופה האמריקאית
״קפיטול אייר״ על־ידי ״ארקיע נציגויות״ בע״מ אשר תשווק את
כרטיסי הטיסה בישראל .״קפיטול אייר״ תפעיל טיסות קבועות
וישירות מישראל לארה״ב דרך בריסל במחירים מוזלים:
לניו־יורק ,$699 לשיקגו ,$799 ללוס אנגילס .$899
כרטיסי הטיסה יהיו פתוחים לשנה שלמה עם אפשרות עצירה
בבריסל בדרך אל ומארה״ב ללא הגבלת זמן. הטיסה הראשונה
לניו־יורק תצא משדה התעופה לוד בתאריך 19.6.84 והטיסות
תצאנה פעמיים בשבוע בימים שלישי וחמישי בשעה 07.30
בבוקר.

לשרותך 24 שעות ביממה

622828 623311־03
לבטל׳ כרטיסי אשראי בלבד

היועץ המישפטי לממשלה, שהחליט לסוגרם
ולא לפתוח נגד הח״ס תיק פלילי. לטענת
שליטא, דחה ז מיר את הודעתו בעניין, עד אחרי
הבחירות הפנימיות במיפלגה, כדי שהודעתו לא
תשפיע על הבוחרים. שליטא זעם על דחייה זו
והבטיח שהוא לא ישתוק על כך.
במישרד־המישפטים לא ידוע על כך
שהפרופסור ז מיר אכן החליט כבר לסגור את
התיקים.

תי גי נן י ך
שביעיה בעבודה
בסוף השבוע הוחלט ששיבעה חברים יהוו את
צוו ת ההחלטות המרכזי של המערך בחודשים
הקרובים.
השיבעה הם יושב״ראש המיפלגה, שימעון פרס, המזכ״ל
חיים בר־לב, יצחק רבץ, הנשיא לשעבר יצחק נבון, ראש
מטה־הבחירות, מרדכי(״מוטה״) גור, מזכ״ל ההסתדרות,
ישראל קיסר, והמיועד למישרד־האוצר, גד יעקובי.

הצוות הורחב מארבעה לשיבעה, בעיקבות
תסיסה במיפלגה.

השבוע -
הכרעה באגודה
רא שי אגודת־ישראל ומועצת גדולי־התורה
מקווים לסיים עוד השבוע את המשא־ומתן
הממושך על הרכב רשימת אגודת־ישראל
לבחירות הקרובות.
דעת מיעוט בבני״ברק גורסת, שיש להמתין עוד מעט עד
שתתבהר תמונת־המצב במפד״ל. אך הרוב גורס, שאין כל
קשר בין מה שיקרה במפד״ל לבין הרכב רשימת האגודה
ושאלת מיקום ספרדי במקום ריאלי ברשימה.

בניגוד לרמזים, כאילו יוזז זדם אברהם שפירא
ממקומו או יצא אל מחוץ לרשימה, נראה
שהתעשיץ גדול־המימדים ימ שיך להוביל את
המיפלגה גם בבחירות הקרובות.

בזרג הב! לכנסת
במיפלגת־העבודה מזכירים ברצינו ת
את שמו של אברהם (.,אברום״) בורג, בנו
של שר־הפנים, במועמד למקומות — 50
55 בורג הצטרך למיפלגת־העבודה כפעיל
״שלום עכשיו״ ,ובמערך טוענים שמיקומו
על גבול הכיסא הריאלי חשובה מאוד
לתדמית המיסלגה.

נזזרלוד בעד
מו״נז עם אש״ף
איש ״שלום עכשיו״ ,מרדכי(״מורלה״) בראון,
לשעבר קצין־החינוך הראשי בצה״ל, יצא
בבירור למען הקמת מדינה פלסטינית וניהול
מו״מ עם אש״ך.
מורלה השמיע ריעות אלה בסידרת הופעות משותפות עם
איש־אש״ף, מוחמר מילחם, בארצות־הברית. בכמה מקומות
תבעו היהודים לבטל את הופעתו של מילחם, ראש־העיר
המגורש של חלחול. ואז הופיע מורלה לבדו ותקף
בחריפות את היהודים שתבעו זאת.
מאריחזאנה בבורסת היהדזמים
מעצרו של הצעיר שגידל מאריחואנה
ב איזור יוקרתי בתל־אביב ע שוי להביא
את חוקרי־המישטרה לבנייני הבורסה
ליהלומים, שעל גבול תל־אביב ורמת־גן.
המישטרה בודקת עתה את הקשר
שבין העצור ו בין יהלומנים שונים,
שאיתם הוא היה קשור בקישרי־מיסחר.

מישרד־המישפטים שהמדינה לא תשיב, מפני שהטיעונים
המישפטיים הם חלשים מאוד. באותם ישובים שראשיהם
פנו לעזרת בית״המישפט העליון לפני כמה חודשים,
מתנהלת תנועת האוטובוסים בשבת ובמוצאי־שבת כסידרה.

ה״איבצנית״ ער קביים
יוכי, א שתו של מסכ״ל המישטרה, אריה איבצן,
נקעה את רגלה ונאלצת להשתמש עתה בזוג
קביים. הרגל הפגועה שיב ש ה את תוכניות
החופשה השנתית של המפס״ל.

קרקא בדרך ל ארץ?
הקבלן נחום קלקא הגיע באחרונה
ל שווייץ, ואך נפג ש שם עם י שראלי אחר,
שבא במיוחד מישראל.
קלקא עזב את הארץ מ,.סיבות
רפואיות״ ,על־פי גירסת מקורביו, ז מן קצר
אחרי שנתפס מעביר הדולארים ישראל
זילברברג.
נראה שקלקא בדק ב שוויי ץ גם את
אפשרות שו בו לארץ. אחד הישראלים
שאיתם הוא נפג ש באחרונה היה אמור
להביא לו תשובה מסויימת משל טונו ת
המם ב ארץ.

המישרד למיסזי -
בלזן־סרק
שני חברי חרות אלמוניים עומדים מאחורי יוזמת סגן
שר־האוצר, חיים קופמן, להקים מישרד ממשלתי למיסוי.
השניים מנסים כבר זמן רב לעניין עיתונאי כלכלה שונים
בהצעתם. הם הגיעו גם לקופמן והצליחו לשכנעו, בקלות
יחסית, לתת פומבי לרעיון־הסרק.

שריד הזפיע עם
ראש לישבת ערפאת

ביקוש שיא לדולארים

בניגוד לגירסה שהופיעה בארץ, כאילו השתפו ח״כ יוסי
שריד, מרדכי וירשובסקי, אליעזר גרנות ואהרון הראל
בסימפוסיון בבוסטון עם ״פלסטינים מתונים״ שלא הזדהו,
מסתבר כי הפלסטינים הוצגו בבירור כאנשי אש״ף.

בשוקים השחורים למטבע־זר בתל־אביב,
בני־ברק וירושלים הסתמן השבוע ביקוש שיא
לדולארים, כפי שלא היה כדוגמ תו כמה
חודשים.

אחד החברים הבולטים במישלחת הפלסטינים
היה עפיך ספיה, ראש־לישכתו של יאסר י
ערפאת. המנחה הבליט עובדה זו בשעה שהציג
את המשתתפים ברא שית הדיון.

שילון יפיק למערך
דן שילון יהיה המפיק־הראשי של ת שדירי
תעמולת הבחירות בטלוויזיה של המערך
לכנסת דד. 11
שילון הוא מנכ״ל חברת רי מון תקשורת.

יתכן שהביקוש נובע מיציאתם של ישראלים רבים לחדל
בחופשת הפסח.

חרדי נגד חמיות־מין
מידע מודיעיני מי שטר תי מעלה חשש,
שאירגונים חרדים קיצוניים בגו ש־דן י שכרו
קבלני־פיצוצים כדי לפגוע בחנויות־מין
בתל־אביב ובסביבתה.
שיתוף־פעולה אפשרי זה בין חרדים ופושעים מדאיג מאוד
אנשי־מישטרה בכירים.

גאולה לליכוד

הסתה גזענית בחרות

טאיטו ישאר בפאריס

מתרבים הסיכויים שח״ב התחיה, גאולה כהן,
תצטרך כחטיבה עצמאית לרשימת הליכוד
ותיבלל במקום ריאלי.

חברים במרכז חרות תוקפים את אחד הרצים
לרשימת חרות לכנסת על רקע גז עני דווקא.
המדובר בישראל בן־אמיתי, אחיו של
שר־התיקשורת, מרדכי ציפורי. אמיתי הוא
מנב״ל אוניברסיטת באר־שבע ובתוקך תפקידו
אישר ב שע תו מגורים משותפים במעונות
הסטודנטים לסטודנטים ערביים וסטודנטיות
יהודיות.

ניסים טאיטו, ציר לענייני עי תונו ת ודובר
שגרירו ת ישראל בפאריס, י שאר שם לתקופת
כהונה נוספת, אחרי שהוא עומד להשלים בקרוב
תקופת כהונה ראשונה, בת שנתיים.

כהן כבר הודיעה שהסכם התחיה עם צומת של רפאל איתן,
שכבר אושר, אינו לרוחה ושהיא תסיק מסקנות.

בן־פורת לוחץ על פרס
מרדכי בן־פורת מפעיל לחץ כבד על רא שי
העבודה, ובמיוחד על שי מעון פרם, כדי שי תנו
לו מקום ריאלי ברשימתם לכנסת. הוא מזכיר
להם שוב ו שו ב את חלקו בהצלחת האופוזיציה
להביא להקדמת הבחירות.
בן־פורת הגיע למסקנה, שבאופן עצמאי הוא לא ישיג שום
מנדט. אם פרס לא יבטיח לו דבר, יפרוש בן־פורת מהחיים
הפוליטיים.

שליטא נגד זמיר
ב שבוע הבא צפוי להתלקח עימות הריך בין
היועץ המישפטי לממשלה, יצחק זמיר, ו בין ח״ב
הליברלים בני שליטא.
במסע הבחירות הפנימי במיפלגה הליברלית
גילה שליטא, שתיקי־החקירה נגדו הועברו לעיון

ברמן יצביע במרכז
ח״ב הליברלים, יצחק ברמן, יבוא למרכז
המיפלגה הליברלית וי ש ת תך ב ש תי ההצבעות
שיערכו ב״מרכז הקונגרסים״ .ברמן שב השבוע
מחדל, וזו תהיה פעילותו הפוליטית האחרונה.

בג״צים נגד קזרפז
צפויים בג״צים רבים נגד שר־התחבורה, חיים
קורפו, מצד עיריו ת ו מועצו ת מקומיות, בעניין
אילוץ ״אגד׳ לאחר את שעת יציאת־האוטובוסים
במוצאי־שבתות.
בכל הבג״צים הקודמים, שהוגשו על רקע הפעלת
האוטובוסים בשבתות, קבע הצוות הבכיר של

מינויו של טאיטו, איש תנועת החרות וכתב הצהרון ידיעות
אחרונות בנגב, עורר בזמנות התנגדות רבה במישרד־החוץ.
רק אחרי הפעלת לחץ של יצחק שמיר, שר־החוץ, הוא
נשלח לצרפת.

ב מ די נ ה העם אריאל המו־אי

פוס הבטיח את תיק־החוץ פעמיים: לאבן !לנבון. עכשיו
תובע נבון שפרס יצהיר פומבית שהוא יהיה שרהחוץ

אחרי ש הדין של
אריאל שרון ״צא מן הבקבוק,
אי־אפשר להחזירו לשם
איזו מערכת־בחירות צפויה ל־מדינת־ישראל
ב־ ,1984 שהיא תשמ״ד?
לכאורה, היתה זאת צריכה להיות
מערכת שקטה למדי. כל בר־דעת מבין
כי ההבדל בין הליכוד והמערך אינו
איכותי, אלא כמותי. כמעט בכל
השטחים, המערך מציע למתן את
המדיניות הנקוטה בידי הליכוד, בעוד
שהליכוד ממשיך בצורה קיצונית יותר
את המדיניות שהתחיל בה המערך.
בשום נושא חשוב — כלכלה,
מילחמת״הלבנון, השטחים הכבושים,
הפער החברתי, הכפיה הדתית — אין
המערך מציע שינוי דראסטי. ההבדל
הוא בשיטות, בסדר־העדיפויות ובטיב
המועמדים. ועל כך בוודאי אפשר
להתווכח בשקט.
יתר על כן, יש סיכוי רב מאוד
להקמת ממשלת־אחדות־לאומית אחרי
2הבחירות. ידוע כי שימעון פרס ויצחק
.שמיר חותרים לכך שניהם. אם כן,
הוויכוח האמיתי הוא על השאלה מי מן
השניים — שימעון פרס או יצחק
שמיר — יהיה ראש־הממשלה, ומי
מהם סגן־ראש־הממשלה.
על כך בוודאי אין טעם לשפוך דם.
אדם מפחיד. אולם לפי כל
הסימנים, צפוייה מערכת־בחירות
לוהטת, ואולי גם אלימה.
בדרך כלל, נוטה כל מיפלגה
להקצין את עמדותיה במערכת־הבחירות,
לפחות מבחינה מילולית. אין
זו תעמולה טובה לטעון כי אין הבדל
בינך ובין ירי בו העיקרי. הנטיה
הטיבעית היא לטעון את ההיפך: שיש
הבדל תהומי, שהברירה היא גורלית.
אולם עלייתו של אריאל שרון
בקרב תנועת־החרות, והביטחון שהוא
ימלא תפקיד מרכזי בממשלה הבאה
אם תוקם על־ידי הליכוד, מעניקים
למערכת צביון חדש לגמרי.
אריאל שרון הוא אדם מפחיד. עצם
הזכרת שמו מעוררת פלצות וחלחלה
בלב אזרחים נורמליים רבים. אחרי
ניצחונו במרכז חרות, נ׳שמעו מכל עבר
פסוקים כמו ״מתי נצטרך לרדת מן
הארץ?״ או ״הגיע הזמן לארוז את
המיזוודות!״
המערך לא יוכל לעמוד מול הפיתוי
לנצל פחדים עמוקים אלה כדי לנהל
מערכת־בחירות תקיפה, שתהיה מכוונת
בעיקרה נגד שרון. הדבר לגיטימי
בהחלט, כי הליכוד תחת אריאל שרון
יהיה בלי ספק גוף קיצוני לעין שיעור
יותר, אם לא מהות חדשה.
מכעי־צלב. יש להניח כי הברירה
ך־ילא תהיה בכלל בידי המערך, אלא
שהדבר ייכפה עליה על־ידי אריאל
שרון עצמו.
אחרי ששרון הגיע לאן שהגיע, הוא
יטביע את חותמו על המערכה. הג׳ין
יצא מהבקבוק, ואלף שמירים, ארנסים,
ולוויים לא יחזירוהו מתוכו.
הסיגנון של שרון ידוע, ואין הוא
ניתן לשינוי. אין לו סיגנון אחר. זהו
סימון של שילהוב היצרים העמוקים
ביותר של ציבור פרימיטיבי, יצירת
__ רגשות של חרדה ושינאה, הפשטת
הדברים והקצנתם. הברירה שתוצג
על־ידו לבוחר לא תהיה בין מדיניות א׳
ומדיניות ב׳ ,אלא בין אבדון טוטאלי
ובין הצלת האומה, כאשר הוא עצמו
מופיע בדמות האביר על הסוס הלבן,
אריק־מלך־ישראל, שיוציא את עמו
ממצריים ויביאנו אל הארץ המובטחת.י
כאשר צד אחד במערכת־בחירות
מנהל מסע־צלב כזה, לא יוכל הצד
השני לעמוד מנגד. גם המערך, שהוא
איסטניסי הרבה יותר, יצטרך לנקוט
שיטות דומות.
לפי כל הסימנים, יתגעגע עם־ יי ישראל ב־ 1984 למערכה המכוערת של
,1981 כאשר ההמונים בכיכרות ירקו
על מועמדי המערך, איימו עליהם
והציגו להם ״תנועות מיזרחיות״ ,בעוד
(המשך בעמוד ) 10

¥מן רב התהלך אבא אבן בהרגשה המערך בממשלת
( שתיק־החוץ
הבאה מונח בכיסו. הוא התבסס על
הבנה שהיתה בינו ובין שימעון פרס.
ערב הבחירות בישנת . 1981

עתה, ערב הבחירות הקרו בות
לכנסת ה־ 11 מתברר •מאין
כל אחיזה להבטחה זו. יו שב־ראש
המיפלגה, שי מעון פרס
מתכחש לה ובקרוב הוא אך
יודיע על כך ברביב.

פרס התכווץ בכיסאו. אך נאלץ
להודות שהוא התחייב בפני סגן
יושב־ראש הכנסת. לתת לו את מטה
ההסברה.
רבץ נהנה מהמתיחות שנוצרה בין
השניים. אילו יכול, בוודאי היה
מוחא־כפיים בשקט.
נבון :״שימעון. אם התחייבת. ו א ני׳

נבון :״תגיד לי שימעון, ודווקא
בנוכחות שלושתנו. בשיחה שהיתה לנו
לפני ישיבת המרכז. דיברת איתי על
מה פנוי ומה איננו פנוי בזירה
הפוליטן ת. אתה אמרת לי מפורשות
שהדבר היחידי שהתחייבת לו. זה תיק
הביטחון לרבין. אמרת לי שאין לך שום

תיק־החוץ.
הפגישה בין ארבעת הגדולים
נערכה. ביום השישי בבוקר. שעות
מעטות אחרי שאריאל שרון חגג את
זכייתו ב־ 42 אחוז בהצבעה על ראשות
הליכוד. במרכז תנועת החרות. והנה
הראשית,
מתברר ...שהאופוזיציה

באופן די מוזר יצאה אמת זו לאור.
לפני חג־הפסח התכנסו ארבעת
הגדולים — שימעון פרס, יצחק רבין.
חיים בר־לב ויצחק נבון — לפגישה
בבניין המיפלגה ברחוב הירקון
בתל־אביב. הפגישה נערכה בלישכתו
של פרס, וכמוה מזומנות לארבעה עוד
פגישות עבודה.רבות עד ה־ 23 בחודש
יולי.

למעשה, הפכו הארבעה
הפורוס המוביל, ה״מיטבדד של
מיפלו״ת העבודה, ש בו מתבש־החשובות ההחלטות לות
ביו

בתחילת הפגישה ביקש פרס לאשר
את מינויו של ח״כ משה שחל כראש
מטה ההסברה. המיועד לראשות
הממשלה נותר לבדו ב״קרב התשה״
זה. נבון הביע התנגדות לרעיון וכך גם
מזכיר המיפלגה. לרבין היה מועמד
משלו, ח״כ יעקב צור. מקיבוץ נתיב
הל״ה.
במשך יותר מחצי שעה נלחם פרס
על מינוי של שחל. במהלך השיחה
התקפל בר־לב ועבר לצידו של יו״ר
המיפלגה.
נבון התגלה כאיש עיקש דווקא,

אבן

נבון

קיבל הבטחה

לא ביקש הבטחה
התחייבות בקשר למישרד־החוץ לגבי
אבא אבן. האם זה נכון?״
פרם :״נכון״:
הנשיא־לשעבר שלף את המרצע מן
השק•
נבון :״אם כך. אני רוצה ששני
החברים שיושבים אייתנו כאן פה, ידעו
על תוכן השיחה ושאתה תמצא את
הדרך הנאותה לתת פומבי לכך שאין
לך התחייבויות אחרות. מלבד תיק
הביטחון״.
פרס בלע הרבה רוק והינהן בראשו
לחיוב.
¥ ¥ר ב כינוס המרכז נפגש
פעמיים עם נבון. פעם אחת
שהנשיא־לשעבר החליט שהוא
מתמודד. ופעם שניה מייד
החלטתו.
פרס לפני אינו אחרי

באותם ימיט התהלך אבן
בתחושה שאולי נעשה משהו
מאחורי גבו. כדי להיות בטוח
שפרס לא יחזור בו מהבטחתו,
הוא פנה לאהרון הראל וביקש
ממנו שיבדוק את הדופק ב־לישכת
יושב־־ראש המיפלגה.
הבדיקה הוכיחה שפרס נאמן
להתחייבות; בלומר, תיק החוץ
ש מור לאבן, אם ובאשר ירכיב
המערך את הממשלה הבאה. פרס נתן הבטחה
ולא כוותרן ופשרן. על־פי תמצית
הדברים שנכתבו על־ידי אחד ממש תתפי
השיחה, ושהגיעו לידי כתב
העולם הזה, הצליח פרס להוציא את
הנשיא לשעבר משלוותו.
נבון :״תגיד לי, שימעון. אתה לוחם
כל־כך הרבה זמן למען שחל. מה קורה
פה? האם יש לך איזושהי התחייבות
כלפיו?״

מתפלא שלא אמרת לנו זאת מראש. אז
בוא ניתן לך עוד קצת זמן. תיפגש עם
שחל ותעשה מאמץ להוריד אותו״.
רבין לא התאפק וחייך. בר־לב שמר
על ארשת־פנים קפואה.
בסופו של דבר. כעבור ארבעה ימים.
הצליח פרס במהלכו ושחל אכן מונה
לתפקיד ראש מטה ההסברה.
אבל המשך הדיאלוג בין נבון ופרס.

_פחות_מעשרה עוים אחרי שנראה כי
יש הבנה כזו, ואחרי ההצגה באולם
אוהל שם. שבו שיבחו כולם את כולם.
החליט נבון לצאת להתקפה, לפני
שיהיה מאוחר.
נבון אינו מרוצה מהדימוי שהודבק
לו ,״הספרדי של העבודה״ ,כמישקל־נגד
לדויד לוי. גס הוא. כמו לוי. אינו
מעוניין בעבורה מיניסטריאלית בת חום
הרווחה. גס הוא, כמו לוי. חותר
לתפקיד ייצוגי רב־עוצמה. ומתנגד
בכל תוקף לדימוי העדתי שדבק בו.

שאמורה להחליף את השילטון. פותחת
את סידרת דיוניה דווקא בענייני
כיסאות.
אילו נשאל על כך נבון. הוא היה
מסביר שזהו הזמן המתאים, משום
שהוא אינו מאמין לפרס והוא מעדיף
שהעניינים ייחתכו כבר עתה ולא
בשיאה של מערכת הבחירות.

המהלך של נבון מובן. הוא
לא התמודד מול פרם על
רא שות המיפלגה, אבל הוא לא
רוצה לאפשר לו חיים קלים עד
הבחירות.
מאופן תזוזותיו של רבץ בכיסאו,
אפשר היה ללמוד שהוא רווה נחת ממה
שהתרחש לפניו.

אבל שאלת השאלות היא
מה יעשה אבן?
פרס כמובן לא דיווח לאבן על תוכן
השיחה שנערכה בלישכתו. הוא יכול
היה לנמק זאת בכך שהעדיף לעשות
זאת פנים־אל־פנים ולא טלפונית. על
אחת כמה וכמה כשאבן שוהה
בניו־יורק.

אבל כאשר תתברר לאבן
האמת המרה, אין להניח שהוא
^ סו ר *5ל כך לסדר היו#2
אבן. שלא מזמן חגג את יום הולדתו
ה־ .69 נמצא עתה בכושר מלא. רק
באחרונה הוא זכה בהכרה מחודשת
במעמדו הבולט כריפלומט, בעת ביקור
פרטי במצריים.
אחרי שנודע כי נבון לא מתמודד
עם פרם וכי לאיהבטיח לו תיק כלשהו,
על אחת כמה וכמה את תיק החוץ. נשם
אבן לרווחה. בשיחה עם מקורבים ועם
בני־מישפחה הסביר שלא היה מעלה
על דעתו שפרם יתכחש בצורה גסה
להבנה שהושגה ביניהם בעבר.
עתה טופחת המציאות האכזרית על

פניו•

^כן־ציון צי טדין

!511־11
וגרנו אינו דגר שחוו, בער גורגורת־מתים ועצמות צרובות

ח1וה למקש

תכי מאוד כי חטיפת האוטובוס בדרך לאשקלון, שאירעה
כמה ימים לפני חג־הפסח, היוותה מיפנה בתולדות המדינה.

אן! כי לא היה זה הפיגוע החמור ביו תר בשנים
האחרונות, ובווד אי לא הפיגוע היעיל ביותר, היו בו
תכונות שהעידו על שינוי מהותי ב ימ נ י הצדדים.
העזנו לרמוז על כך לפני שבוע, כאשר ההתרגשות עוד היתה
בעיצומה, וכאשר יד הצנזורה מנעה דיון חופשי. חובה היא על כל
בר־דעת לדון עתה באירוע זה בכובד־ראש, ולבחון את ההיבטים
המוסריים, המיבצעיים, המדיניים וההסברתיים של אירוע זה.

ך*ודפ־כל: הצד הפלסטיני.
1/הדבר הראשון הבולט לעין הוא הרמה החובבנית
שד החוטפים.

מאומנת ולא הוכנו למיבצע הזה באופן מיקצועי ושיטתי.

אין להניח כי חוליה זו אורגנה ותודרכה על־ידי גוף
מיקצועי לקראת המשימה.
אכן, מסופקני אם הארבעה היו בכלל שייכים לאחד מאירגוני
הפידאיון, ואס היו שייכים — ששייכות זו היתה לא יותר מאשר
פורמלית.
ההודעה של החזית העממית לשיחרור פלסטין, בראשות ג׳ורג׳
חבש, שקיבלה על עצמה את האחריות לפיגוע, אינה אמינה. היא
באה במהירות רבה מדי, כאשר בכלל לא היתה אפשרות לבעליה
בדמשק לדעת מה אירע כאן. מהירות דיווח ותגובה כזאת מתאימה
לצבא סדיר, בעל רשת־קשר משוכללת ביותר, ולא למחתרת
רופפת מסוג זה. על כן נראה שהיתה זאת התפארות־שווא.
כליזה יוצר תמונה מדאיגה ביותר, העלולה להעיד על מיפנה
בציבור הפלסטיני.

לא היתה זאת חוליית״פיגוע מאומנת היטב, הפועלת על פי
תוכנית מגובשת, והמצויירת בכלי־הלחימה המתאימים לביצוע
משימתה. אמנם, בשום פיגוע בעבר, ובכלל זה הפיגועים
הסנסציוניים, שהטביעו את רישומם על חיי ישראל, לא בלטה

יתכן מאוד שארבעת המבצעים של פיגוע זה לא
נשלחו על־ידי אי ש ולא נ שלטו על־ידי אי ש — אלא
שהיתה זאת התארגנות ספונטאנית של ארבעה
צעירים, שה שיגו איביטהו נשק כליטהו, וש הגו את

תמונה זו צולמה
דקות מעטות אח רי
ההשתלטות. בתמונה נראים ארבעה חיילים (מאחור)

מובילים את אחד החוטפים.
אחרי החייל השני מימין(בקבוצה
המובילה) נראית למטה רגלו של החוטף במיכנטיים כהים.

אחת המטרות המוצהרות של הרביעיה בגין־
שרון־שמיר־רפול, בצאתם להרפתקה הלבנונית,
היתה להרוס את ״תשתית־המחבלים״ הזאת, והדבר
אכן הושג. אש״ף המדיני לא נפגע, והוא ממיטיך
לפעול. אבל היכולת להטיל מרות על חוליות־פיגוע
אכן נהרסה.
לפני שש שנים אמר לי בקאהיר אחד מג חלי הוגי־הדיעות
המצריים, מוחמר סיד־אחמד :״תודו לאלוהים שקיים אש״ף! עם
אש״ף אפשר להידבר ולהגיע להסכם. אבל אם אש״ף ייעלם,
תתרסק ההתנגדות הפלסטינית לאלף רסיסים, וכל רסיס כזה
יפעל באופן עצמאי. זה יהיה בשבילכם גיהינום!״

האם מעידה חטיפת־האוטובום כי תהליך זה כבר
החל?

ך מן הצד
1שיטת־הפעולה של כוחותינו מעורר ת כמה
שאלות נוקבות. אסור להסתיר אותן, ואסור להשאיר
אותן בלי מענה.
הפלסטיני אל הצד שלנו.

מכיוון שזה נוגע לכולנו, לגורלנו, למוסר הלאומי שלנו,
לעתידנו בארץ הזאת, לתדמיתנו בעיני עצמנו ובעיני העולם,
אסור לטאטא את הדברים אל מתחת לשטיח של השתקה. זה גם
לא יצליח, ושום צנזורה בעולם לא תהיה מסוגלת לכך.

השאלה הראשונה היא: עד לאיזו מידה מו תר לסכן
את חייהם של בני־ערובה ישראליים, בנסיון להלין
אותם?
היכן הגבול ההגיוני? עד לאיזה גבול מותר לקבל סיכון?(וכל
מי שרוצה לחוות על כך דיעה, חייב לדמיין לעצמו שהוא עצמו,
או אשתו, או׳ילדיו, נמצאים בתוך האוטובוס!)

היכן הופך הסיכון לבלתי־קביל?
הדבר לא סוכם מעולם, ובוודאי לא בפורום לאומי רציני.
השאלה נשאלה אחרי שמשה דיין ציווה להסתער על בית־הספר
במעלות, שבו הוחזקו הילדים כבני־ערובה. היא נשאלה גם אחרי
פרשת הספורטאים הישראליים במינכן. עד היום גנוזים הדוחות
של הנתיחות־אחר־המוות שקבעו אם נהרגו הספורטאים על־ידי
הטרוריסטים או על־ירי השוטרים הגרמניים.

במיקרה הזה, ברור לחלוטין כי החיילת אירית
פור טוגז נהרגה, וכל הפצועים נפגעו, על־ידי אש
ישראלית. החוטפים פ שוט לא הפעילו שום נשק.

ארהשוההחשוך

רמה מיקצועית גבוהה של התוקפים. בשנים האחרונות לא חסרו
במחנה הפלסטיני צעירים המוכנים לצאת למשימות־התאבדות,
אן מבחינת כושר־הביצוע לא הגיעו לרמה של המחתרות
העבריות בשנות ה״ ,40 או המחתרת הקאתולית בצפון־אירלנד.
אולם חוטפי האוטובוס היו רחוקים אף מן הרמה הרגילה של
חוליות־הפיגוע. הדבר בלט בכל שלבי הפיגוע. בין השאר:

• לחוליה לא היה הנשק הדרוש למשימה כזאת,
כגון תת־מיקלעים, רובים ואקדחים.
• החוליה לא היתה נחושת־החלטה, ונראה שגם מטרותיה
היו מבולבלות.

• החוליה הניחה לאדם אחד לרדת מן האוטובום,
ולאחר מכן, אחרי שכבר חשפה את עצמה, הניחה
לאשה לרדת. בכך איבדה את מומנט־ההפתעה,
שהוא צורך חיוני להצלחת פיגוע, ואיפשרה את
הזעקת כוחות־הביטחון בעוד מועד.
• החוליה הניחה לכוחות־הביטחון למשוך את הדברים עד
הבוקר, על־ידי ניהול משא־ומתן בלתי־רציני, והכנסת מכשירים
רפואיים ואוכל לאוטובוס. הדבר הרדים את עירנותם של החוטפים
ונתן לכוחות־הביטחון את כל האפשרויות לתיסנון מדוקדק של
מיבצע־החילוץ.

• ברגע המכריע לא הפעילו החוטפים גם את
הנשק הדל שהיה להם. למעשה, הם לא הפעילו את
הנשק שלהם בכלל, בכל מהלך הפיגוע.
ן העובדות האלה נובעות כמה מסקנות.
ראשית: ארבעת הצעירים האלה לא היוו חוליית־פיגוע

הרעיון לבצע את הפיגוע הפשוט ביו תר שיכלו
להעלות על דעתם, תוך נכונות להקריב לשם כך את
חייהם.
אם כן, זהו אות המבשר רעות.
,והרי נשק
פרימיטיבי מצוי בארץ בשפע, בעיקר הודות לגנבים יהודיים.

חוליות מסוג זה אינן כפופות גם לשום שיקול
פוליטי. הן פועלות מתוך תיסכול, י או ש או שינאה,
ואינן ממתינות לפקודה מצד הנהגה כלשהי. שום
הנהגה, המודרכת על־ידי שיקול פוליטי, גם אינה
יכולה להפסיק את פעולותיהם.

כמה מן הפצועים נפצעו עוד בראשית הערב על־ידי אש
שנורתה על האוטובוס — לא על הגלגלים, אלא על גוף
האוטובוס הנוסע, שהיה מלא נוסעים ישראלים. מי שעשה זאת —
האם פעל על פי שיקול נבון? בהתאם להוראות?
שאר הפצועים, ואירית פורטוגז, נפגעו בשעת ההסתערות. גם

זה מעורר שאלות.
בניגוד למקובל, לא הציג צה״ל אחרי הפעולה את הנשק שהיה
בידי החוטפים. גם תוכן מזוודת־ג׳יימס־בונד שעליה רובר, לא
הוצג.
איני מתכוון לשבת בכורסה ולחרוץ דין על נושאים מיבצעיים
אלה. אבל אני מעלה את השאלות, ואני תובע תשובות עליהן.

מה מו תר? מה אסור? מי מחליט? היכן? אילו
שיקולים מיבצעיים ומוסריים קובעים?
אני יודע שיש שיקולים כבדי־מישקל לכאן ולכאן, שיש כאן
ברירה אכזרית בין אפשרויות רעות. אבל כאזרח המדינה הזאת אני
תובע תשובה שתשכנע אותי, לפחות, שאכן היה דיון ברמה
מתאימה, שכל ההיבטים המעשיים והמוסריים נלקחו בחשבון
כראוי, וכי ההחלטה לא התקבלה מתוך רגשנות, קנאות, שיקולי
יוקרה ו״מאצ׳ר, שלא לדבר על שיקולים פסולים יותר.

לגבי י
ך עומת ההיסוסים ישלי י
השאלה הקודמת אין לי שוס
/היסוס לגבי השאלה הבאה. היא נוגעת לסופם של החוטפים.
אלה הן העובדות, שאין עליהן שום ויכוח:

כל עוד היתה קיימת בלבנון ״תשתית־המחבלים״,
היתה ההנהגה מסוגלת לשלוט על אירגוני־הפידאיון
השונים.

אחרי גמר הפיגוע הודיע הרדיו סי שני מחבלים
נהרגו ו שניים נלסדו חיים.
כעבור כמה שעות, הודיע הרדיו כי סל ארבעת
המחבלים נהרגו בעת ההסתערות. לא נמסר שום
הסבר להודעה הקודמת.
כאשר התעוררו בכל העולם הספקות, באה גירסה
שלישית, הסותרת את הקודמות: ש שני מחבלים
נפצעו בעת ההסתערות, ולאחר מכן ״מתו מפיצ־עיהם״.

שליטה
זו הוכיחה את עצמה כאשר השיג פיליפ חביב בקיץ
1981 הסכם בלתי״ישיר להפסקת״אש בין ממשלת־ישראל ואש״ף.
להפתעת הכל, הצליחו יאסר ערפאת וההנהגה המרכזית של פת״ח
להטיל את מרותם על כל האירגונים ובמשך 11 חודשים לא נפגע
אף ישראלי אחד מפעילות עויינת בגבול הצפון. היתה זאת הפגנה
מרשימה של יכולת ״תשתית־המחבלים״ להטיל מישמעת על כל
האירגונים המסונפים לה.

הצלמים במקום, וביניהם צלמת העולם הזה ששהתה במקום
במשך כל הלילה והבוקר, ראו כיצד אחד החוטפים נלקח על־ידי
חיילי צה״ל מהמקום אחרי ההסתערות, כשהוא הולך על רגליו
ולא ניכרו בו שום סימנים של פציעה.
אף עד־ראייה אחד לא ראה במקום אחרי ההסתערות חוטף
פצוע, ולא הגשת עזרה ראשונה לחוטף פצוע.
שום חוטף פצוע לא הגיע לשום בית־חולים.

¥והי אחת מתוצאותיה של מילחמת־הלבנון, אשר יוזמיה
( והמברכים עליה בוודאי לא לקחו אותה בחשבון.

1 1 1 ¥ 1 1111ן ן 1ץ | 1 1ך ו | תצלום זה והתצלום המופיע נעמוד מימין נפסלו
11 1111 111 1141/11111 לפירסום על׳ידי הצנזורה הצנאית. התצלום צולם
דקות מעטות אחרי השתלטות החיילים על האוטובוס. נראית נו קבוצה של ארבעה

באותו יום בערב מסר יצחק שמיר הכרזה,
שבמרכזה עמדה הקביעה כי שום מחבל לא ייצא חי
מפיגוע.
למחרת היום, בשבת בבוקר, מסר משה ארנס ברדיו הודעה
רומה, שגם בה בלטה הקביעה כי שום מחבל לא יישאר חי אחרי
פיגוע.
בידי כמה צלמים, וגם בידי העולם הזה, יש צילומים המראים
כיצד מובילים חיילי צה״ל חוטף בריא, ההולר על רגליו,
כשמאחוריהם פוסע קצין המחזיק בידו אקדח שלוף. תצלומים
כאלה הועברו על־ידי סוכנויות־הידיעות לחו״ל. בידי צלמים
אחרים יש תצלומים נוספים ובהם נראה שבוי אחר.

פירסוס התמונות האלה נאסר על־ידי הצנזורה,
ומשום כך נשאר בגליון ״העולם הזה״ שטח ריק,
התופס כמעט עמוד שלם.

לאחר מכן הוריע דובר צה״ל כי האיש שנראה באחת התמונות,
כשהוא נגרר על־ידי החיילים, היה אחד מנוסעי־האוטובוס,
שנחשב בטעות למחבל. הודעה זו אינה מסבירה מדוע אסרה
הצנזורה את פירסום התמונה הזאת, והמשיכה גם אחרי ההודעה
לאסור את פירסומה. ההיגיון היה אומר שצריכים לפרסם את
התצלומים, כדי שכל אדם יוכל לזהות את הנוסע.
השילטונות פקרו מייד על הריסת בתיהם של מישפחות
ארבעת החוטפים. הדבר מעורר את הרושם כי פעלו בביטחון כזה,
מפני שקיבלו עדות בעל־פה על זהותם. ההודעה שנמסרה לאחר־מכן,
שהשמות הופיעו בתעודות־הזהות שנשאו הארבעה על גופם,

משכנעת פחות.

ן* תמונה המצטיירת

כאן, ושהתקבלה בעולם כולו היא

11 ברורה:

שניים מן החוטפים, שלא נהרגו בעת ההסתערות
עצמה, הוצאו להורג זמן קצר לאחר מכן.

הדבר לא נעשה באופן ספונטאני על־ידי מישהו, אלא על פי
החלטת האחראים, שכללו בלי ספק את ראש־הממשלה, יצחק
שמיר, ושר״הביטחון, משה ארנם.

אין שום הסבר סביר אחר להודעותיהם של שמיר
וארנס באו תו היום ולמחרתו.
ההחלטה על כך התקבלה, לפי כל הסימנים, עוד לפני הפיגוע

חיילים המובילים את החוטף, שהוא במרכז התמונה, ראשו כפוף כלפי מטה.
התמונה בעמוד מימין
מצידו הימני מוביל אותו קצין,
צולמה שניות מעטות אחרי צילום תמונה זו ושם נראית אותה הקבוצה מאחור.

— כנראה אחרי חילופי השבויים של ״פסטיבל־השישה׳.
רק חקירה פומבית ומוסמכת, שבה ייחקרו עדי־הראייה, ושבה
ינותחו התצלומים המצונזרים, עשוייה להפריך חשד זה. אני מעז
להינבא כי לא תיערך שום חקירה פומבית כזאת. בהעדרה, אין
מנוס מהסקת המסקנה כי התיאור הדל הוא נכון.

על כך אפשר רק לצטט את הפסוק שאמר המדינאי
מוללי דה־לה־מירת אחרי שנפוליון הוציא להורג את
דוכס אנגיאן :״זה גרוע מפשע, זה מישגה!״
אין צורך לאמר כי הוראה כזאת נוגדת את חוקי־ישראל ואת
החוק הבינלאומי.
לפי הגדרת השופט בנימין הלוי, בתפקידו כשופט צבאי
בפרשת כפר־קאסם, זוהי הוראה שעליה ״מתנוסס הדגל השחור
של אי־החוקיות״ — ועל כן חובה היא על כל חייל לסרב למלא
אותה.

לא זכות — חובה :
אין צורך להוסיף כי זהו פשע כלפי מדינת־החוק הישראלית.
הוצאה־להורג של בני־אדם, ויהיה פישעם גדול ונורא ככל שיהיה,
בלי פסק־דין של בית־מישפט מוסמך, היא חתירה מתחת לאושיות
מדינת־החוק, פגיעה שתמוטט בסופו של דבר את מערכת־החוק
הישראלית כולה.

חובה היא להוסיף בי זהו גם פשע כלפי צה״ל.
ההרפתקה האומללה בלבנון, שהרסה את הקונסנזוס הלאומי,
כבר פגעה בצה״ל קשה, ועוררה בלב חיילים רבים לבטים
מצפוניים חמורים ביותר. אם יסתבר כי מישהו הופך את צה״ל
למכשיר של הוצאה־להורג, בלי דין ובלי דיין, יתרחבו כל
הבקיעים האלה שיבעתיים.

בל הנזקים האלה — לחוק הישראלי, למער־כת־המישפט,
לצה״ל ולמי שטר הדמוקראטי של חיינו
— עולים פי אלף על כל נזק אשר החוטפים עצמם
יכלו להביא. אם אכן היה רצונם לקעקע את א שיות
המדינה — הנה, במותם, בעזר ת שמיר וארנס, הם
הצליחו בכך מעל לכל מה שיכלו לשער.
וייאמר הדבר בבירור: מי שמילא פקודה בלתי־חוקית זו ביצע
פשע. פשע זה אינו מתיישן. כל יועץ מישפטי יוכל בעתיד
לפתוח בחקירה נגד האיש ולהעמידו לדין בעוון רצח, ולא חשובה
דרגתו.

^ י־אפשר להשתיק את השאלות, גם אם צנזורים חרוצים
יצטוו לעשות זאת. הן נשאלות בעולם, והן תישאלנה בארץ.
הן נוגעות למהותה של מדינתנו.

אך כדיברי הפסוק, המישגה חמור אף מן הפשע.
אם אכן קבעו ש מיר וארנס, כדבריהם, כי..שום
מחבל לא ייצא חי מן הפיגוע״ — הם עלולים לגרום
לשפיכת נהרות של דם ישראלי.
עוד בקורס מם־כפים של צה״ל למדתי כי לעולם אץ להעמיד
את האוייב במצב שבו אין לו עוד שום תיקווה לחייו. כי אוייב כזה
יילחם בחירוף־נפש ,״ימכור את חייו ביוקר״ וייקח עימו לקבר
מיספר גדול ככל האפשר מאנשינו.

זה היה תמיד הנימוק המעשי החשוב ביו תר נגד
הנהגת עונ ש־מוות בישראל, ונגד הפעלתו.
רק קנאי מטורף יתעלם משיקול זה. ואם אנשי־הביטחון לא
יילחמו עליו, הם יקבלו על עצמם אחריות נוראה.

אילו ידעו החוטפים באוטובוס כי סיכוייהם לצאת
בחיים מכל העניין אינם ס/ס ,10 או 1או 0.1אלא
ס/ס ,0.0יתכן מאוד שהיו מתנהגים אחרת.
כל חוליית־פיגוע בעתיד, שתאמין כי חייה אבודים במילא,
יקרה אשר יקרה — עלולה לשפוך דם ללא היסוס, מתוך חישוב
פשוט כי זה אולי יעזור לה להינצל. וחוץ מזה: תמות נפשי עם
ישראלים.
אין שיעור לטימטום, לקנאות העיוורת ולחוסר־האחריות של
פוליטיקאים, שאינם מבינים שיקול פשוט זה, הברור לחלוטין
לכל חייל בשדה.

במצב הנוכחי של העם הפלסטיני, עונ ש־מוות —
גם בדרך של הוצאה־להורג בלי מישפט — לא
ירתיע. להיפך. הוא יגביר את השינאה והייאוש,
ובמילא יביא לריבוי נסיונות־הפיגוע הקטלניים.
הסכנה הכרוכה במצב כזה לכל ישראלי העלול ליפול בעתיד
בידי חוטפים או שובים פלסטינים במעשי־פיגוע או בשדה־הקרב,
בארץ או בחו״ל, ברורה.

השאלה האחרונה: מדיניות הפירסום וההעלמה.
במשך עשרות בשנים היתה האמינות של דוברי־צה״ל אחד

(המשך בעמוד )60

עסקן מרכזי בחרות, שהתעשר תוך כמה שנים
בשזתפות עם שלום גניש, סוגר את עסקיו
משניים־שלושה פרוייקטים פרטיים
שאני מסיים את בנייתם ״.הוא מתכוון
למיבני־תעשייה באור־יהודה ולפרו־ייקט
שהוא גולת הכותרת של אפל
וגניש, לב העיר במרכז־הרצליה.
עשה הרבה כסף בשנות
עבודתו לצידו של גניש. הוא
מסרב לנקוב בסכום, וטוען שזהו
עניינם הפרטי שלו, של מנהל־החשבונות
שלו ושל שילטונות מס־ההכנסה.
במצודת זאב מעריכים את
רכושו של אפל, הנוסע במכונית
אמריקאית מפוארת, במיליונים רבים,

* ¥סקן תנועת חרות, דויד(״דודי״)
^ אפל, נרגש מאוד לקראת הבחי רות
הקרבות. ה־ 23 ביולי יהיה עבורו
הרבה יותר מיום שבו יתברר אם
מאמציו במערכת הבחירות נשאו פרי.
יהיה זה גם יום שבו יפרוש מעולם
העסקים, שבו היה פעיל מאוד בשנים
האחרונות.
אפל הוא יושב־ראש סניף צפון
תל־אביב של תנועת חרות, הסניף
הגדול ביותר בארץ, שממנו יצאו
ח״כים לרוב וגס שרים. יתכן שלרבים
אין שמו אומר הרבה. אולי זה משום
שהם אינם יודעים שהוא בעליה של
חברת הבניה שלום גניש בע״מ.

רצח, טוביה אושרי ורחמים (״גומדי״)
אהרוני.
גניש מעולם לא התכחש לחבריו,
אפילו אם פשעו ואם היה צורך לעזור
להם.
על־פי אחת הגירסות נפגשו גניש
ואפל בדירתו של מיזרחי בצפון
תל־אביב, ובעיקבות הפגישה הוקמה
חברת הבניה שלום גניש בע־מ,
כשהשניים מתחלקים שווה בשווה
במניות ההנהלה של החברה.
גירסא אחרת סיפרה שהפגישה
נערכה בחסות מיכה רייסר, שהיה אז

מי ששומע את תלונותיו של אפל
מופתע, שכן אפל נחשב כמקורב לשר
הבינוי והשיכון, דויד לוי. ערב
ההתמודדות האחרונה בחרות הוא היה
בין הבודדים שהציעו לסגן־ראש־הממשלה
להתמודד על תפקיד מועמד
הליכוד לראשות הרשימה.
אפל הוא גם ידיד אישי של מנכ״ל
מישרד־השיכון, אשר וינר. האם
קשרים אלה לא עזרו לו גם בעסקיו?
״לא, בהחלט לא,״ מסביר אפל .״מעולם
לא ניסיתי לעשות הון אישי מקשריי
הפוליטיים. להיפך. דווקא העובדה
שאני חבר מיפלגה גרמה לי נזק רב
מאור. כל הזמן הייתי בקשר עם

קשרים עם פולי טיק אי ם

מי ש
קשרים עם פושעים
בתוך שלושה חודשים תפסיק
החברה לעסוק בבניה לזכאי מישרד־השיכון
וגם בניה פרטית. גניש כבר
אינו קשור לחברה הנושאת עדיין את
שמו כבר יותר משנה. הוא עוסק
במיגוון עסקים אחר, לאו דווקא בבניה.
אפל מתכוון לסגור את מישרדי החברה
ברחוב פינסקר בתל־אביב ולהמתין —
ברירתו שברמת־אביב, שנבנתה על־ידי
החברה ההסתדרותית, שיכון עובדים
להצעות מפתות.מדוע החליט אפל לנטוש את עסקי
הבניה? ״התעייפתי מלעשות עסקים
בישראל,״ הוא אומר .״בכל מדינה בזמן בהתחשב
בעולם, אחרת שהשקעתי, במרץ ובכוח, הייתי מגיע
לרווחים פי אלף ממה שיש לי כאן. כבר
שש שנים אני עובד שיבעה ימים
בשבוע 20 ,שעות ביום. אין לי כוח
להתמודד עם הבירוקרטים הקטנים
שחוסמים אותי כל הזמן״.

פקידים ולא עם אלה שממונים עליהם.
מאז שעסקתי בבניה ממשלתית
ניתקתי מגע עם כל מי שיכלו להחשיד
אותו בהערפה שלי. אלה שלא מזוהים
עם הליכוד ניסו לרפוק אותי, ואלה
שמזוהים על הליכוד ניסו גם הם
לדפוק אותי, מתוך צרות־עין״.
מזה שנה לא בונה חברת שלום
גניש בע״מ שום בניין־מגורים חדש.
לפני כן היא בנתה ברחבי הארץ
כאלפיים יחידות דיור לזכאי מישרד־השיכון.
בעזרת מסע־פירסום מוצלח
היו מישרדי החברה, ליד קולנוע תל־אביב,
מלאים בזוגות־צעירים שעטו על
תוכניות הריור הנוחות שהציעה להם
החברה. בתקופת השיא העסיקה
החברה 3500 פועלים. היום נותרו מהם
180 בלבד, ובתוך זמן קצר גם אלה
יפסיקו את עבודתם אצל אפל.
״מכל הבניה לזכאים לא הרווחתי,״
מתריס אפל .״רווחיי היום הם

לאו דווקא בשקלים.
איך הוא עשה זאת?
במקום שבו נמצאים היום מישרדי
המכירה של חברת הבניה, ברחוב
פינסקר, היה בעבר מרכז מכירה
ליחידים של ציוד לתינוק ולילד הרך.
החנות נקראה אצבעוני. ניהל אותו
אפל, שלפני־כן עבד כשכיר בחברת
פארק הירקון.
סיפור הצלחתו ועלייתו המטאורית
מעורר לא אחת פליאה. אביו, אברהם,
הוא עסקן חרות ותיק, מבאי ביתו של
מנחם בגין. הבן היה מקורב לצעירי
חרות, שהשתלטו על אגודת־הסטו־דנטים
של אוניברסיטת תל־אביב,
בתחילת שנות ה־ .70 במיוחד הוא קשר
קשרים עם מיכאל קליינר. שהפך
ברבות הימים בן בריתו־הפוליטי
במיפלגה.
אחר־כך הספיק אפל 37 להיפצע
קשה בתאונת־ררכים ולהיות שותף, עם
המיסעדן ציון לוי, בחברה שהובילה
מעזה את המשקה סוון־אפ. אחר־כך
הם הקימו חברה לבניין, פיקוח וייעוץ
לבניה, אפל את לוי. השותפות עלתה
על שירטון, אך הידידות בין לוי ואפל
לא נפגעה, אלא כמה שנים אחרי כן.
כיום מנסים שני הצהרים להגיע
לפשרה מחוץ לבית״המישפט.
על היכרותם של אפל וגניש כבר
סופרו גירסות רבות. גניש, קבלן גדול
— ולא ידוע עד שנפגש באפל — היה
חברם של הקבלן והמלונאי בצלאל
מיזרחי, הקבלן ששון חוגי, איש־העסקים
מוניה שפירא ואפילו של
שניים שמרצים עתה עונש מאסר על

מנהל מרכז הבניה הי שראלי מקורב
ללוי וכמובן ידיד קרוב של אפל.
כך או אחרת, היה זה אפל שגרם
להתקרבותו של גניש לתנועת חרות
ואפילו לקבוצת הכדורגל של בית״ר
תל־אביב. שגניש הפך לפטרונה.
לאט לאט השתלט מנהל החברה
ושותפה על שאר המניות, בעידורו של
גני ש. החשיפה שגניש זכה לה בשש
השנים האחרונות, מאז נקשר שמו
בחרות ובאפל, לא הוסיפה לו שנים. לא
אחת התפרסם בשנים האחרונות
שגניש נעצר על העלמות־מס ואי־תשלומי
מע״מ. מעצרים אלה והגשת
כיתבי־אישום בגינם לא היו קשורים
לחברת שלום גניש בע״מ. אפל וגניש
הקפידו שהחברה לא תסתבך ולו גם
בעבירה הקטנה ביותר.
מעמדו של אפל בסניף צפון־תל־אביב
של חרות התחזק( .העולם הזה
) 10.2.84 הוא הפך האיש החזק שבו.
אך הוא לא חשב להיכנס לכנסת, אם כי
יכול היה להגיע למקום גבוה
ב״שביעיות״ של חרות. הוא העדיף,
כאביו, את העבודה השחורה, אך
החשובה, מאחרי־הקלעים.
מה יעשה אפל עתה? הוא מדבר
הרבה על קבלנים ישראלים שהצליחו
במיאמי ובלוס־אנג׳לס. הוא גם מאוכזב
מהעליה בכוחו של אריאל שרון במרכז
תנועת חרות. אפל אינו נמנה עם
תומכיו. האם יירד אפל לארצות־הברית
וימשיך שם בעיסקי־בניה? אפל אינו
חושב על כך עתה, אבל מי שמכיר
אותו מניח שהכל פתוח.

בן־ציון ציטרין

ב מ דינ ה
(המשך מעמוד )7
שהמערך עצמו הגיב בפסוקים כמו זה
של מוטה גור (״נדפוק אתכם כפי
שדפקנו את הערבים!״) והמילה
המפורסמת של דודו טופז(צ׳חצ׳חיס

יחסי חוץ
הברית הבד תי־טיב ש ת
עדות חדשה על
קישרי ״חברת־העובדים״
ודרוס״אפריקה
בשנתיים האחרונות התפרסמו
בהעולם הזה מאמרים רבים, שדיווחו
על השותפות ההדוקה הקיימת בין
הקונצרן ההסתדרותי כור, ובין ה רפובליקה
הגזענית של דרום־אפריקה.
בינתיים גילה העולם הזה ששליח
כור, מנהל בכיר בחברה ועובד ותיק
ומוכשר שלה בשם משה ברזון, יושב
ביוהנסבורג, סוחר עם דרום־אפריקה,
משווק לה את מוצרי התעשיה הקיבו צית
ומוצרי חברת כור. גם את טיבה
של המתכת שכור מוכרת לדרום־
אפריקה לא היה צורך לפרט.
כתם כבד. ביום החמישי שעבר
הופיע בלונדון סיפרו של ג׳יימס
אדאמס, הברית הבלתי טיבעית,
העוסק בקשר שבין ישראל ובין
דרום־אפריקה. הספר מכיל עשרות
פרטים ומאזכר במפורש את פרשת
כור ודרום־אפריקה, באורח מרשיע
ביותר.
אדאמס, שהוא גם הכתב הצבאי של
השבועון הבריטי היוקרתי ס אנדיי
טיימס, מעגן את סיפרו בכמה ניתוחים
היסטוריים ואידיאולוגיים, שאפשר
בהחלט לחלוק עליהם, אבל העובדות
מדברות בעד עצמן:
• כור מסייעת לדרום־אפריקה
לחדור לשווקים אירופיים ואמרי־קאיים.
מוצרים ישראליים רבים מקב לים
תנאים מועדפים בשוק האירופי
ובארצות־הברית. פלדה מדרום־אפ־ריקה
(שתהליך כרייתה כרוך בניצול
קשה של פועלים שחורים) עוברת
תהליך של עיבוד במיפעלי כור ליד
תל־אביב ונמכרת בחוץ־לארץ. ה שירות
שכור מעניקה לגזענים לא
יסולא בפז. עקיפת החרם הרישמי
והבלתי־רישמי מהווה מטרה ראשונה
במעלה במדיניות החוץ הדרום־אפ־ריקאית.
השותף הנאמן לביצוע היא
חברת כור,
• חברת אי ל15ר, המעבדת ומשווקת
את הפלדה הדרום־אפריקאית,
היא משותפת להסתדרות ולחברת
הפלדה של דרום־אפריקה (סאות
אפריקה ס טיל קורפורישיין)51 .
אחוז ממניות החברה הן בבעלות כור,
ואילו חברת הפלדה של דרום־אפריקה
מחזיקה ב־ 49 אחוז. כאן כבר אין מדובר
בסיוע חשאי לדבר עבירה, אלא
בשיתוף פעולה עיסקי, הדוק מאין
כמוהו.
כפי שפורסם לפני שנתיים, עוסקת
אי סכור בגיוס עובדים בישראל,
ושולחת אותם לעבוד בדרום־אפריקה.
ניתן לומר, בלי צל של היסוס, שדרום־
אפריקה איננה שותף זוטר ומיקרי של
הקונצרן ההסתדרותי, אלא השותף הזר
העיקרי והבכיר של משל, רוזוליו,
מרדכי גור ונפתלי בלומנטל.
הפעם לא באו הכחשות. דובר
ההסתדרות, שמואל סולר, שהיה פעיל
מאוד במסע״הטיוח, שמר על שתיקה
רועמת. סיפרו של אדאמס מכה גלים
בבריטניה, זוכה במאמרי תגובה וב־דיווח־שרשרת
בכל כלי־התיקשורת.
למזלה של ישראל, עדיין רואים
בברית שלה עם דרום־אפריקה ברית
בלתי־טבעית, וכך אף בחר אדאמס
לקרוא לסיפרו. אלא שראשי חברת
העובדים מקווים, שהציבור בישראל
יתייחס לשותפות שלהם עם מישטר
האפליה הגיזעית ששאב (בגלוי) את
השראתו מהנאצים, דבר טיבעי בהחלט.
אין בכך כדי לטהר את השרץ הזה,
ואף לא את הכתם הכבד על מדינת
ניצולי השואה הנאצית, שהפכה
לשותף הקרוב ביותר של הגזענות
הדרום־אפריקאית.

חי כשזיברעם, בגם של תוברח סבוד־ה ו שו אשכנזי, מסבו על שני אחיו
אנש השמאל, על אחותו החוזות בתשובה, על כעילות! נ מ מריו מלכים במיכלגת
הענווה ועל ני שוו׳ שימשו נו ס לואשות־הממשלה, שבה הוא עצמו היה חצה והיות שו
..אס ו בן נוס ונסן
י!מ להוניב ](משוה,
זה יחייב אותם ישיב
בממשלה את בני הווו
שיסד

הוא נחשב אחד הח כים הפעילים
והבולטים במיפלגת העבודה., .ממליך
מלכים״ קוראים לו. הוא האיש שהביא את
יצחק נבון למישכן נשיאי ישראל, ואחר־כך
את חיים הרצוג. כששואלים אותו על הרצת,
הוא מספר, כי רצה ״לדפוק את בגין בכל
מחיר״ .יוקרתו של בגין עמדה על כף
המאזניים והוא, עוזי ברעם, החליט לפגוע
ביוקרת ראש־הממשלה. הוא הפך עולמות,
כדי שחיים הרצוג יועדף על פני מנחם אלון
ויבחר כנשיא מדינת ישראל. הפגיעה הזו
ביוקרתו של בגין, בזמנו, היתה אולי נדבך

ראש־

נוסף ביצירת מצבו הנוכחי של
הממשלה לשעבר.
לאחרונה עלה שמו לכותרות, כאשר עמד
ללא סייג מאחורי יצחק נבון ודחף אותו
להיות מועמד מיפלגת העבודה לתפקיד
ראש־הממשלה. בניגוד לפעמיים הקודמות,
שבהן הצליח ברעם יותר מן הצפוי, נכשל
הפעם יותר מן הצפוי. נבון החליט לא להרים
את הכפפה. ונשאר בבית.
ברעם מאמין כי היתה זו שגיאה שתעלה
למערך בכמה קולות שלא היו מזיקים לו
ובוודאי שהיו מועילים.

ברעם, יושב״ראש ועדת העליה והקליטה
של הכנסת, מצטיין בתפקיד הזה. אם
וכאשר תקום ממשלה בראשות המיפלגה
שלו, הוא לא מכחיש כי ירצה לעצמו את
חליפת שר העליה והקליטה. בעבר רצה
להיות מזכיר מיפלגת העבודה. כיום קצת
פחות.
הוא בא ממישפחה שנויה במחלוקת.
אביו, משה ברעם, מי שהיה שר בממשלת
ישראל, הוליד שלושה בנים ובת, וכל אחד
מהם סיפור בפני עצמו. אמו הספרדיה, לבית
מישפחת אלקיים, נחשבת בעיניו כזו

שהיקנתה את החינוך הפוליטי לילדיה
וכשהוא מדבר עליה ניכרת הערכה רבה
בקולו. האב נעדר, בדרך־כלל, מהבית. כעת
נעדר מביתו הבן עוזי, הנשוי לרותי. בת המישפחות אחת
בן־דור, למישפחת הספרדיות המיוחסות ביותר בירושלים
ואחותו של איש הקולנוע פיצ ו בן־צור. אחיו
של עוזי הם חיים -עיתונאי(,׳העולם הזה ).
בעל דיעות שמאליות קיצוניות -ומנחם -
כלכלן, המחזיק בדיעות זהות לאלה של
חיים. האחות, דרורה, שהיא עובדת
הטלוויזיה, חזרה לאחרונה בתשובה.

״אני מרגי ש שי ש לי פוטנציאל״
(המשך מעמוד )11
כששואלים את שלושת בניי של עוזי
שהגדול בהם בן 22 והקטן בן ,7הם אומרים
שהוא אבא טוב, למרות שרוב הזמן הוא
עסוק. על־פי עדותו, הוא מעורב בלימודיהם
ואינו מחסיר אף אסיפת־הורים.
הוא החל את הקאריירה שלו כעסקן
סטודנטים המשיך כשליח״עליה, הקים את
המישמרת הצעירה והיה המזכיר הראשון
שלה. הוא היה האיש שהעלה את הצעת
ה־־( 607 הדרושים למועמדות לקדנציה
שלישית) המפורסמת. כיום הוא מכהן
כמזכיר מחוז ירושלים של מיפלגת העבודה.
ירושלים, כידוע, נחשבת מעוז הליכוד.
אין ספק כי עוזי ברעם, הממלא כל־כך
הרבה תפקידים מאחרי הקלעים, ושיש לו
יותר מיד ורגל בכל מה שקורה במיפלגת
העבודה, ימלא תפקידים שמלפני הקלעים
אם, וכאשר, ירכיב המערך את הממשלה
הבאה.
אומרים כי שימעון פרס לא יסלח לאיש
שרצה בנכון במקומו, אומרים שגם תמיכתו
הבלתי־מסוייגת של ברעם בלוינסון, שהיה
ידידו, לא תועיל לו בבוא העת. אך מי
שמכיר את פרס מקרוב יודע כי שימעון פרס
אף פעם. לא חושב על האתמול, הוא חושב
רק על המחר. יכול אדם לעבוד עם פרס
שנים ארוכות, אם לא יביא לו תועלת -
יורחק, יכול אדם לעבוד נגד פרס שנים

בעד נבון לראשות הממשלה היתה הרבה יותר
קשה מהמערכה של נבון לנשיא המדינה. קודם
כל, היא התנהלה בתנאים שונים מכפי שתכננתי.
לא תיארתי לעצמי בדמיון הכי פרוע ששימעון
פרס יצליח להקדים את הבחירות.
הייתי בטוח שהבחירות יתקיימו או במועדן,
או בנובמבר. ולכן הערכתי שיהיה די זמן לארגן
דברים. ואז, מה קרה? פרס הקדים את הבחירות
ובפני נבון עמדה החלטה אקוטית: הוא צריך היה
להחליט. את יודעת מה. אני לא רוצה להתחיל
בחשבונות. אולי לא כדאי להיכנס לזה.

פרס, רבין, נבון הם בני אותו דור, שערכם
הסגולי כראשי־ממשלה זהה. צריך לבחור לראש
הרשימה את מי שיביא הכי הרבה קולות.

• קשה למצוא הצלחות מר שימות
בעברו של נבון כפוליטיקאי.

? בבל זאת אתה היית היחידי שיצא
בגלוי לטובת עניינו של נבון.

זה לא נכון. אל תשכחי שב־ 1977 נבון עבר
את מחסום 60 האחוז בהצלחה של 90 אחוזים. הוא
תמיד היה בשורה הראשונה של המיפלגה, עוד
לפני שהיה נשיא.

_ וזו הנקודה היחידה שבה היתה צפויה לי
אכזבה. לפחות 20 חברי־כנסת מהעבודה היו
מצטרפים אלי, אילו היה מודיע שהוא מתמודד.
הם אמרו לו את זה והוא מעולם לא גילה לי את
זה, עד אחרי שחזר מחו״ל. באתי אליהם ביום
רביעי, אמרתי להם תרימו טלפון לנבון, תעודדו
אותו. קיבלתי תשובה אחידה: לא! הוא צריך
ליצור מצב. אם יצור מצב שהוא מתמודד, נתייצב
לצידו. חלקם לא מוכן לחשוף את עצמו עד היום.
כולם חששו לעורם.

• הוא מעולם לא נשא בתפקיד
אככקוטיבי, שהעמיד אותו במיבחן.

• למה לא? מה נ שאר לך להפסיד?
אם נבון היה מחליט שהוא רוצה להיות
ראש־ממשלה, אין ספק שהוא היה נשאר המועמד
היחידי. או מפני שפרס היה מוותר לו או מפני
שהוא היה נבחר במרכז המיפלגה. אבל הוא לא
רצה לזרוק את כפפת ההתמודדות.

• הוא רצה שיגי שו לו את המוע מדות
על מגש של בכך. הוא לא רצה
להיאבק עליה.
הוא לא רצה להפר שלווה. אחרי שהושג
הסכם בין רבין ופרס. הוא לא רצה.

• ועכ שיו כולם מאושרים במים־
לגת העבודה?
את יכולה ללגלג על האושר בצמרת כמה
שאת רוצה, אבל אני מעדיף את הלגלוג הזה על
פני מה שקורה היום בליכוד. אני חושב
שהפרופיל שמיפלגת העבודה מציגה היום הוא
נכון. אני עדיין מאמין שעם נבון סכויינו לזכות
בבחירות היו בטוחים, אבל אני אשמח אם שימעון
פרס יוכיח לי שטעיתי.

ארוכות, אם יביא לו תועלת -יקורב. ועוזי
ברעם, יש להניח, יביא לו תועלת מרובה.

• אתה לא חושש כעת שפרם יזכור,
אם וכא שר יקים ממשרה, את העובדה
שאתה תמכת בגלוי וללא עוררין
במועמדות נבון כנגד מועמדותו שלו?

• אתה ידוע כמנזליך מלכים. קודם
המלכת עלינו את נכון כנשיא, אחר־כך
המלכת את הרצוג וכעת, כ שרצית
להמליך את נבון כ־אש־ממשלה,
נכשלת.

כל עניין נבון לא קשור ליחסיי עם פרס. כבר
שנתים אני מדבר.איתו על נבון. שנתיים אני
אומר לו שיש צורך לאפשר לנבון לעמוד בראש
הרשימה. היו תקופות שהוא לא רצה לשמוע על
זה והיו תקופות שדווקא נטה לקבל את דעתי.
היום הוא מאמין שבלי בגין ומול שמיר, כאשר
הליכוד נכשל בלבנון. אפשר לנצח אותם. גם
כשהוא עומד בראש הרשימה.

אני לא מקבל את עניין ממליך המלכים. אחד
שממליך מלכים זה רק מי שהחליט •מהתפקיד
־מלו הוא להמליך אחרים, ואני בהחלט לא
החלטתי את זה. אני בהחלט מתכוון להמליך
מתיימהו גם את עצמי.
בעניין הכישלון ־מל מה ־מאת קוראת המלכת
נבון כראש־ממימלה.
להמליך את נבון כנ׳מיא זה היה סיפור לגמרי
ימונה. אחרי הכל. נ־מיא ורא־מ־ממימלה אלה הם
תפקידים ׳מונים. הפעם, המערכה •מלא התקיימה

היה שר־ביטחון. כמעט שאין מנהיג
בעולם, החל בקנדי וכלה ברגן, שפרם
לא פג ש בהם. פרם מ שופ שף יו תר.

• הם לא יאמינו וגם אני לא.
לא הערכתי שתמיכתי בנבון מורידה אותי
מהמפה, כמו שלא חשבתי שמעמדי, במידה
שיהיה ראש־ממשלה, יהיה טוב יותר. צריך להכיר
פוליטיקאים, כדי לדעת שלא תמיר הם מקרבים
את האיש שלהם.

זה נכון. אבל התחושה שלי היתה שהוא יכול
לחולל מיפנה. הוא חשב שהוא יכול להיות
ראש־ממשלה. הוא יכול היה לפעול בנושא
החברתי. לא רק כפותר־בעיות, אלא׳כמגשר על
פערים, במיוחד בין בני עדות־המיזרח והאש כנזים.
הוא גם יכול היה להיות גשר חזק מאוד בין
חוגי ערות־המיזרח ובין מיפלגת העבודה. אבל
מה לעשות, לא היה די זמן לעבוד על כך.
באותו יום שישי נבון הודיע שלא ירוץ
ושבועיים קורם נפגשנו בבואנוס־איירס ואפילו
לא דיברנו על אפשרות שירוץ או לא ירוץ. מי
ידע שזה יהיה כל־כך אקטואלי. דיברנו על כל
דבר, רק לא על זה.

• מדוע, ליעתך, בחר לוותר. האם
מתוך רוחב־לב או, אולי, מפני שלא היה
מפוגל לקבל החלטה.
פרס ורבין העמידו אותו בפני עובדה. הם
סיכמו ביניהם שלא תהיה התמודגות ודרשו ממנו
תשובה מהירה. הוא עמד באילוצים קשים.
תוסיפי את רגישותו המיוחדת ליחסיו עם פרס
ותקבלי תשבץ.

• קיימת גירכח כאילו פחד שחיי־המישפחה
שלו ייהפכו לנחלת הכלל,
כאילו נרתע מכיוון שנודע לו כי הליכוד
מכין את תיק אופירה.
שטויות, דיברנו על זה. זה לא הזיז לו בכלל.
מה כבר יכלו לפרסם? הליכוד לא היה יורד
למדרגה שכזו ואיזה עיתונים היו מפרסמים דברי
נאצה וליכלוך? מכסימום היו מפרסמים בכרוזים
ומי היה מאמין לזה? זה לא היה שיקול כלל וכלל.

• מדוע לא ניכית ללחוץ על נבון
יו תר?
לא לחצתי עליו בכלל. רק ניסיתי להציג
לפניו פריסמה של תמיכה ציבורית, של אנשים

.בשגאל הישראלי יש
מאגר אדיר של נניח
אינטלקטואליים. שאיו
לו נוח להעביר מסד
• גם אתה חששת לעורך בימים
שלפני הצבעת 60 האחוז במיפלגה. לא
היית בטוח כלל וכלל ש תעבור את
המחפום.
כן, בהחלט כן. זה לא רק בגלל עניין נבון, זה
גם בגלל עניין לוינסון. אני לא צריך לספר לך
שכל אחד מהנושאים קומם חלק גדול במיפלגה
נגדי. אחד המתנגדים הגדולים שלי היה רענן
נעים, המקורב לפרס. אני תמיד התנגדתי
לקידומו של האיש בתוך הסיעה. חברים קראו
אותי אליו לשיחה. אמרתי לו — אני יודע
שתצביע נגדי. הוא אמר — השאלה היא אם
אצביע או גם אעבוד לשכנע אחרים שיצביעו
נגדך. אמרתי לו — יש לי בקשה אליך. תעבוד,
תעשה כל מה שאתה יכול הדי שלא אבחר.

• האם לדעתך נבון יכול היה להיות
ראיש־ממשלה טוב יו תר משימעון
פרס?
לא. אבל הוא יכול היה להיות ראש־ממשלה
וטוב. אני מוכן לומר בריש גלי, גם אם יש הפריט
בניקוד כראש־ממשלה לטובת פרס, המיפלגה
היתה צריכה בכל זאת, להעמיד את נבון.

• בנתוני־התחלה, פרם הוא, בכל
דאת, מועמד טוב יו תר מנכון. אחרי
הכל, הוא שי מ ש בתפקידים ממלכתיים,

ברעם וח־־כ אליהו שפייזר
,.לגבי חברים אחרים זה היה קשה מאוד!״
מהמיפלגה ומחוצה לה. ניסיתי להביא לידיעתו
את כל גלי הטלפונים שקיבלנו החל ברחל לוי
מהתיקווה וכלה במג״ד בלבנון, שאמר לי שאם
נבון עומד בראש הרשימה כל הגדוד שלו
מאחוריו וניסיתי להבהיר לו תוך 24 שעות, שהוא
עומד בפני הכרעה קשה. מצד אחד יואשם
בפלגנות ומצד שני יקח את כל הקופה, אבל לא
לחצתי עליו.

• מתי היה ברור לך שנבון יגיד לא?
ביום רביעי בערב באתי לדבר איתו וראיתי
שזהו זה — שהוא לא ירוץ. אחרי פגישת פרס
רבין ביום חמישי, התנהלה מילחמת־מאסף.
לקראת הערב הוא היה קצר־רוח, הוא כבר החליט.
היה ברור לי, שהוא לא מחפש חיזוקים להחלטה
כן לרוץ, אלא מחפש החלטה לחיזוקים לא לרוץ.

• עם יד על הלב, אינך חושש כיום
שפרם ינ טור וינקום ולא י שתף אותך
אם, וכאשר, ירכיב ממשלה?
שר־העבודה ברעם(משמאל) ויצחק רבין
..אבא היה מדריך ואמא היתה חניכה!׳

הקוראים של העולם הזה יאמינו לי שלא
חשבתי על זה בכלל.

היה ברור לי שיהיו אנשים רבים שבגלל
תמיכתי בלוינסון, לא יתמכו בי. כשאתה שנוי
במחלוקת אתה נתון ליחסי תמיכה והתנגדות,
ואני לא יכולתי לדעת מה יגבור על מה.

• בוא נדבר על הדור שלך, מה
שמכונה צעירי מיפלגת העבודה. סך־
הכל, אתם כבר לא כל־כך צעירים, לא
אתה, לא יופי שריד, לא מיכה חריש, לא
נאווה ארד ולא מנחם הכהן. בליכוד י ש
רוני מילוא, שיטרית, רייכר, קליינר.
כולם צעירים מכם בע שר שנים לפחות.
למרות שחלקכם נמצאים כבר 15־10
שנים בפוליטיקה, אתם עדיין מאיישים ״ן
פפפלים אחוריים. זה לא מתסכל?
אני נכנסתי לכנסת ב־ . 1977 נכון שיוסי
ומיכה נכנסו קדנציה אחת לפני. מה שקרה לנו
הוא שבזמן שאנשים כמונו הגיעו לכנסת,

המיפלגה היתה באופוזיציה וקשה להגיע לרמה
של מנהיגות לאומית כאשר אתה באופוזיציה,
אלא אם אתה נוקט עמדות כמו יוסי שריד.
אגשים כמו ארידור ולוי, שהתחילו כתף עם כתף
איתנו ב־ ,1977 התמנו כשרים.
המעבר לאופוזיציה הוא מעבר מתסכל. לגבי
זה לא היה נורא, כי כך התחלתי בכנסת, אבל לגבי
חברים אחרים זה היה קשה מאוד. וסך הכל, הדור
שלנו במיפלגת העבודה הרבה יותר חכם מבני
אותו דור בליכוד. קחי את משה שחל, נאווה ארד,
אליהו שפייזר. יש לנו מנהיגים טיבעיים והמיבחן
האמיתי יתחיל רק בעמדת שילטון. אם רבין, פרס
ונבון יזכו להרכיב ממשלה, זה יחייב אותם לשלב
בממשלה את בני הדור שלנו.

• אתה היית האיש שהציע בזמנו
את שיטת 60 האחוז. אתה עדיין חושב
שזו השיטה הנכונה?
ניתן למיפלגה מכשיר־פז לעשות דילול והיא
כמעט לא משתמשת בו. ההצעה הזאת היא מאוד
מתקדמת לעומת מה שקרה במפא״י לפני כן. גם
עכשיו אני בעד ה־ 60 אחוזים, שהמרכז יבחר חלק
מהח״כים. מה רע בזה? למה שרק ועדות המנויים

תבחרנה?

• עובדה, שהשיטה לא עובדת.
נכון?
ב־ 1981 באו פרס ורבץ ואמרו, תעבירו את
כולם, שיהיה שקט.׳ אבל, ב* 1977 הוצאו חברים
כמו גלילי וישעיהו. זה היה כואב אבל זה איפשר
לחברים אחרים להיכנס. פרס ורבין התחייבו

משונה שי ש לו דיעו ת שונו ת מאוד
מהשני. אתה יכול לספר לי על הבית?
גדלנו בשכונה מעורבת, נחלת אחים,
שלושה ילדים, בתחילה בשני חדרים קטנים. אבא
היה איש הגנה, איש ציבור. למדנו בבית־חינוך,
הלכנו לתנועה המאוחדת, קיבלנו את מה שנקרא
״החינוך הנכון״ .בית מאוד פתוח, לא דוקטרינרי.
אמא שלי ספרדיה, ממישפחה מוגרבית, מישפחת
אלקיים, ומצד אמה —מישפחת דוויק. היתה לי
סבתא, שמתה לפני שנה, ולא ידעה מלה עברית.
הייתי מדבר אתה ערבית.

• אמך ספרדיה, אביך א שכנזי. זה
לא היה מקובל בימים ההם.
הם הכירו בבחרות הסוציאליסטית. אבא היה
מדריך ואמא חניכה,

• גם זה לא רגיל שנערה מבית
ספרדי תגיע לתנועת־נוער סוציאליס טית.
אמא
שלי בהחלט בחורה לא ר?ילה. היא היתה
תופרת, וכשאבי שהכיר אותה, הכניס אותה
לעניינים. הבית היה רי פתוח. אחותי דרורה
נולדה בשנות ה־ ,50 כשגרנו כבר ברחוב המלך
ג׳ורג׳(בירושלים) .אני חושב שהבדלי הדעות בין
האחים הפכו קיצוניים רק ב־ 15 ,10 השנים
האחרונות.
אחי, חיים, שהוא כתב העולם הזה, נסע
ב־ 1962 ללונדון, שם היה חמש שנים. בשנים
האלה קרא הרבה, התעניין בבעיה הפלסטינית
בפריסמה של חוץ. ב־ 1967 הצטרף למיפלגת־

בהעולם הזה כשלא הסכים לדעתי בנושא
הפלישה הרוסית לאפגניסתאן, אך נקמתי
המתוקה בו, היא שמעולם לא דיברתי איתו על
המאמר הזה.
מנחם אחינו הוא אינטלקטואל, שעושה היום
דוקטורט על ז׳בוטינסקי בלונדון סקול אוף
אקונומיקס וקרוב מאוד בדיעותיו לחיים.
דרורה, אחותנו הצעירה, התפרסמה מאוד
לאחרונה מפני שחזרה בתשובה. דרורה היא
בחורה מוכשרת, עוברת שנים בטלוויזיה. נולדה
לה ילדה עם שיתוק־מוחין, ילדה יפהפיה שהפגם
המוחי לא פגם בצורתה החיצונית. יום אחד דרורה
נזדמנה לשכונת כרם־אברהם וסיפרה לבעלת
החנות שאצלה ערכה קניות, על הבת שלה. בעלת
החנות אמרה לה, :יש לי שתי בנות, אשלח אותן
לעזור לך לטפל בילדה!׳ דרורה נמשכה מאוד
למישפחה החרדית הזאת, התחילה לבקר אצלה
בחגים ובמועדים. היא היתה אז בתקופה קשה
מאוד, זה לא היה פשוט לטפל בילדה
חסרת־אונים.
מות הילדה זרק אותה בהינף אל החוגים
החרדיים והיא הפכה חרדית מן המניין. היא עברה
לגור בשכונה חרדית. היינו אצלה בחנוכת הבית,
והיו שם עוד חוזרים בתשובה מפורסמים כמו
אורנה, זו שהיתה נשואה לגברי בנאי, ודי הדהים
אותי לראות בחורות כמו דרורה ואורנה מקבלות

..אני יחש קולנוע. וחוץ
מזה 01 פיוסמת׳ זתו
מני אחד אחר בארץ
מאמרים על הנרודסו
האמריקאי!-

ח״ב ברעם
״יש מקום לממשלת צללים!״

ברעם וראש־ממשלה שמיר
״עם נבון סיכויינו לזכות בבחירות היו בטוחים!״

דברים בשם שמים, דברים שקודם היו מתווכחות
עליהם. אבל זה עושה לאחותי מאוד טוב. היא
עברה תקופה מאוד קשה. אישית, אני לא אוהב
את אופנת החזרה בתשובה, זוהי שטיפת־מוח
שלא תיאמן. החוזר בתשובה פותח את עצמו
לקבלה בלתי ביקורתית, טוטאליטרית ממש של
הדת, ואני לא מקבל את זה.
מה שמאפיין את כולנו, כל האחים לבית
ברעם, היא מידת העצמאות שלנו. תמיד היינו
יותר קרובים לאמא. אבא היה עסוק. אמא היתה
גם חזקה וגם רכה. אני זוכר את עצמי, ילד בן 3
ואמא חוזרת מהפגנה נגד הספר הלבן (של
ממשלת המנדט ב־ 1939 שהגביל מכירת
קרקעות ליהודים) ,כולה רטובה מקילוחי־המים
ומסבירה לי, לתינוק, מדוע הספר הלבן — רע
ליהודים. היא, למעשה, היתה מופקדת על החינוך
הפוליטי שלנו, יותר מאבא.

ב־81׳ שלא כל מי שעבר את וד 60 אחוז יהיה
באופן אוטומטי בפנים. זה הוכח כלא נכון. מי
שעובר, יכול לראות את עצמו בפנים.

• כלומר, כמעט שאין סיכוי שנראה
פנים חדשות בכנסת הבאה מטעם
מיפלגת העבודה?
לא כל מי שעבר את ה־ 60 אחוז, צריך להיות
בפנים. אם ח״כ הוכיח בקדנציה אחת שהוא לא
טוב, לא צריך לחכות שתי קדנציות כדי להעיף
אותו החוצה.

• אל תשכח את המחוייבות של
המערך לפרץ, ללין. את ההבטחה של
פרם 7־3־ 2ערבים ואת ל״ע. איפה, אם
כך, אתה רואה סיכוי לחבר־בנסת חדש
להשתלב בסיעה בכנסת?

העבודה והתנתק ב־ .1973 אני זוכר שהזמנו את
גלילי להופיע במיפלגה והוא הסביר שהמילחמה
היא מחדל־צבאי, לא מדיני, וחיים עלה עליו
בצורה ובסיגנון בוטים ביותר. גלילי היה המום.
אחר־כך הוא הלך אחרי לובה אליאב לשל״י
והיום, לדעתי, הוא הלך הרבה יותר רחוק מכפי
שצריך ללכת.
לדעתי, כשאתה מצליח לשמור על האיזון
שבין גישה יונית קיצונית, אפילו המחייבת
הקמת מדינה פלסטינית, ואתה נשאר סוציאליסט
ציוני, אתה יצור סופר־לגיטימי מבחינה פוליטית.
אמרתי לחיים שהוא לא מתנגד לממשלה, הוא
רואה בכל מה שקורה את הרע ביותר, כי הוא

בינתיים, המועמד הוא גד יעקובי. מוטה(גור)
הודיע שהוא לא מועמד.
אני חושב שלגד יש כישורים ציבוריים להיות
שר־אוצר. המיפלגה לא צריכה לחפש בכוח
מועמד אחר. לעומת זאת, למוטה יש כושר
מנהיגות. אני רק מפחד שאם יתחיל כעת ויכוח
בין מוטה וגד, הציבור לא ירצה לא את גד ולא את
מוטה.

• שימחה דיניץ יהיה אולי ח״ב חדש,
אך הוא לא דמות חדשה. הוא היה ראש־לישכתה
של גולדה ו שגריר־י שראל
בארצות־הברית. אני מדברת על
הברי-כנסת צעירים, מסוגו של חיים
רמון, למשל.

• יוסי ביילין למשל?
כן. יוסי ביילין, למשל.

• נעבור לנושא אחר. אתה באת
מבית מאוד מיוחד. אביך, משה ברעם,
היה שר בממשלת ישראל. י ש לך שני
אחים ואחות וכל אחד מכם הוא עור

מתנגד בכל תוקף שהמערך יעסוק בזה.
למרות שבעיקרון אני חושב שיש מקום
לממשלת־צללים. אבל במיקרה של המערך,
הציבור לא אוהב את זה שהמערך רק מריח
שילטון, כבר מרליף מי שלא יהיה, לעיתונאי
החביב עליו, איזה שר הוא רוצה להיות. לרעתי
לא צריך לקבוע מי יהיה שר ומי לא. לא צריך
ליצור מתח במערכת. להיפר, צריך לנהוג בצניעות.
אם רוצים לשמוע ממני עצה, אני מציע
להתרחק כמטחווי־קשת מכל נושא תפירת
החליפות.

• מי לדעתך יהיה שר־האוצר של
המערך?

אני מעריך ששימחה דיניץ יהיה בפנים
ועדיין קיים סיכוי שתהיה הצבעה חשאית במרכז,
ואז הכל פתוח וייתכנו הפתעות.

הניסיון של חיים רמון, שהוא ניסיון מוצלח
וטוב, מחייב את המיפלגה להכניס למקומות
הריאליים לפחות עוד איש צעיר אחד מהסוג
שלו. אני מקווה שאכן ייכנס איש כזה.

• מה דעתך על תפירת החליפות
במיפלגת־העבודה?

רוצה לשנות משרון לחיים ברעם. הוא לא מסתפק
בכך שאפשר לשנות גם משרון לנבון או לרבץ,
שינהלו מדיניות של שפיות.
הסברתי לו שלשינוי שהוא רוצה אין סיכוי וזו
הסיבה שבשמאל הישראלי יש מאגר אדיר של
כוחות אינטלקטואלים שאין לו כוח להעביר מסר
לציבור הרחב, כי השמאל הישראלי איבד את
הלגיטימיזציה שלו בציבור הרחב.
זה חיים, אחי, אבל מעבר לזה אנחנו חברים
טובים מאוד וביום שהיתה הצבעה של ה־60
אחוזים הוא טילפן פעמיים מלונדון לשאול מה
קורה ויחד עם זאת תקף אותי מעל גבי הטור שלו

• בל חייך אתה, בעצם, פוליטיקאי,
אם במיפלגת העבודה, אם כעסקן סטו דנטים.
חשבת פעם לעסוק כמיקצוע
אחר?
אני מוכן להתחרות בכל אדם בארץ, חוץ
ממנחם אחי, בתחום הקולנוע. אני יתוש קולנוע.
חוץ מזה פירסמתי יותר מכל אחד אחר בארץ
מאמרים בנושא כדורסל אמריקאי. את רואה, יש
נושאים המנתקים אותי מהפוליטיקה. המון
פעמים חשבתי — נגיד, שלא אקבל 60 אחוז, אז,
או שהייתי הולך על מסלול דוקטורט במדע־מדינה
או שבכף הייתי מוכן להיות אחראי על
העליה מאמריקה. יש לי הרבה ניסיון בנושא הזה•.

חוץ מזה דיברתי עם חנה זמר(עורכת דבר) ,היא
הבטיחה לי להעסיק אותי כעיתונאי ואני, תאמיני
לי, יורע לכתוב. אבל אני מודה כי בראש סולם
העדיפויות שלי — הפוליטיקה. השקעתי הרבה
זמן בנושא ואני מרגיש שיש לי פוטנציאל,
שיתגלה רק ברמה הל־אומית ובתפקיד קובע.
הצהרת הקודמות
• בבחירות
•טאתה רוצה את תפקיד מזכיר
המיפלגה או תפקיד של שר־העליה
והקליטה. משהו השתנה מאז?
כן. שאני באופן טוטאלי מעדיף את תפקיד
שר העליה והקליטה. יחד עם זאת איש לא הבטיח
לי אותו.

• אתה נחשב יונה. מה ההבדל,
בעצם, בינך ובין יוסי שריד?
יוסי שריד בנושא הפלסטיני הלך רחוק ממני.
ההבדל בינינו הוא לא כל כך בריעות, כמו
בהדגשים. אני אמנם יונה, אכל אני גם מנהיג
המערך בירושלים ואני לא יכול לנהוג כמו יוסי
שריד. עובדה שהצבעתי נגד החלת החוק
הישראלי על הגולן.

• האם אתה חושב שנבון יסכים
לכהן כ שר־ חוץ?
אין סיכום על תפקיד מוגדר ולא חסרות לו
אלטרנטיבות. אני מאמין שהוא ימלא תפקיד
חברתי כמו שר־על לענייני רווחה וסגן ראש־ממשלה.
אולי גם שר־חוץ.
את מוכנה לשאול אותי שאלה על שרון?

• אני מוכנה לשאול אותך שאלה על
שרון:
בבוקר יום חמישי, כשנסעתי לתל־אביב, אני
מוכרח להודות שלא חשבתי על שרון, חשבתי על
ה־ 60 אחוז שלי. הבן הקטן שלי אמר לי: אבא
שלא תחזור הביתה בלי עבודה.
בדרך החלטתי לכתוב מאמר ובו לדרוש שכל
המיפלגות הציוניות יחתמו על אמנה שלא יתנו
לאריק שרון תפקיד ביצועי. זה שהוא קיבל 42
אחוז, זה הישג עצום לאריק שרון. זה חמור ביותר.
יש הבדל עצום בינו ובין בגין. לבגין היו
מעצורים. כאן אנו עומדים מול דיקטטור
וטוטליטאר, אחד שבא למחנה־יהודה ואומר שם
לאנשים שהם הכי טובים בארץ ובונה רק על
הציבור הזה! רק עכשיו הייתי בארגנטינה,
נפגשתי עם אנשי אלפונסין והם סיפרו לי איך
פיתאום, בוקר אחד, ארץ שידעה שנים של
דמוקרטיה, בגלל הסתה ופופוליזם התפרקו לה
כל המיסגרות והתחילה להאמין באיש אחר.
והאיש הזה ריבר כמו אריק שרון. אני רואה
באריק שרון לא סכנה אלקטוראלית, אלא סכנה
לריוקנה של ישראל. הפופוליזם של שרון הוא
הסכנה הגדולה ביותר לריוקנה של מדינת
ישראל, כי בניגוד •לבגין, זהו פופוליזם בלי
מעצורים.

? 131111111>1
כדי להניא אותו מפתיחת המילחמה.
שרון הודיע לו כי ישראל עומדת
לפלוש ללבנון בימים ׳הקרובים. הייג
טוען כי הסביר לשרון ״בשפה הפשוטה
ביותר ש בלי פרובוקציה המוכרת
בעולם תהיה לפלישה כזאת השפעה
הרסנית על היחסים עם ארצות־׳
הברית״.
בשפה דיפלומטית, ה״כן״ נובע לא
פעם מן ה״לאו״ ,וה״לאו״ מן היכן״.
מקובל להחליף ניסוח חיובי בניסוח
שלילי, ולהיפך.
כאשר הייג אומר לשרון כי אסור
לפתוח במילחמה ״בלי פרובוקציה
המוכרת בעולם,״ הוא אומר לו למע שה:
מותר לפתוח במילחמה אם תהיה
פרובוקציה כזאת.

ובמילים עוד יו תר פ שוטו ת:
אם אתה רו צהלפ תו ח נ ־
מילחמה, תוך הסכמת ארצות-
הברית, אתה זקוק לפרובוקציה
שהעולם יכיר בה.
היה זה אישור מותנה: פרובוקציה־מילחמה.
מי שרוצה במילחמה, חייב
לדאוג לפרובוקציה.

מי שיספק את הפרובוקציה,
יביא למילחמה.
מכאן השאלה הגורלית, שהוזנחה
בכל הספרים שפורסמו עד כה על
המילחמה:

קורבן־התנקשות ארגוב
פרובוקציה אמינה

ה הור א ה
מי נ תן את
לבצע את ה ה תנ ק שו ת?
אין כל ספק לגבי זהות המתנקשים.
הם שייכים לקבוצת־הטרור של צברי

.האחריות של אבו־נידאל לבל
הפיגועים האלה הוכחה על־ידי
המעבדו ת לזי הוי פלילי של
ה מי ש טרו ת באירופ ה, המח ליפות
ביניהן מידע.
הדבר לא הפריע מעולם לממשלת־ישראל
לייחס פעולות אלה ל״אירגון
המרצחים המכונה אש״ף״ ולהזכיר
בהקשר זה את פת״ח — כאילו לא
ידעה שהמדובר באירגון הפוך, שנטל
לעצמו את אותו השם.
כך זה היה גם לגבי הפיגוע בלונדון.
מישטרת לונדון פעלה במרץ ולכדה
את כל חברי חוליית־הפיגוע. היא
כללה את בן־אחיו של אבו־ניראל
עצמו, דבר שסילק כל ספק.

ביודעה את חשיבות העניין,
מיהרה מ מ של ת־ברי טני ה ל פרסם
הודעה, שיי חסה את
הפיגוע בפירו ש לאירגונו של
אבו־נידאל.
הדבר לא הפריע לבגין לטעון,
בישיבת־הממשלה שכונסה למחרת
היום, היום השישי, כי הפיגוע בוצע
על־ידי אש״ף. באותה ישיבה מסר ראש
השב״ב כי הפעולה בוצעה, כנראה,
על־ידי האירגון של אבו־נידאל, והוא
הציע כי גי ר עון מחניימי, היועץ
למילחמה בטרור, שנכח בישיבה,
יסביר לשרים את טיבו של אירגון זה.
כפי שמספרים זאב שיף ואהוד יערי
בסיפרם, מילחמת שולל, קטע בגין את
דבריו ואמר :״אין צורך, כולם אש״ף״.
ואילו רפאל איתן הרמטכ״ל, אמר

מובא בעזרת הדואר הדיפלומטי של
מדינה־סייענית, חוליית־הפיגוע עצמה
מובאת מחו״ל, דרכי־הנסיגה ואמצעי־החילוץ
מוכנים, והחוליה יוצאת מייד
מן הארץ.

נעורה מוזמנת ליום
מסו״ם
ך*דבר הבולט בפיגוע הלונדוני
( )הוא שכל זה לא נעשה.

היה זה פיגוע חובבני מאין
כ מו הו. כל מבצ עיו נ תפ סו
מייד.
בחירתו של קרוב־מישפחה לביצוע
הפיגוע מוזרה שיבעתיים. אין ראש־אירגון
שולח את קרובו לפעולה, כי
תפיסתו עלולה לזהות את ראש־האירגון.
במיקרה זה מדובר בצעיר
שלא היה טרוריסט מיקצועי, אלא
תלמיד שנשלח על־ירי אבו־נידאל
ללמוד בלונדון, על־חשבון האירגון
וכהסוואה של טרוריסט. כלומר: לא
היה זה טרוריסט בהסוואה של סטודנט,
אלא להיפך.

כל זה מעיד על כך ש בניגוד
לשאר הפעולות של אבו־נידאל,
פעול ה זו בו צעהב חי פזון
מי ר בי. לא היה ז מן ל הביא
אנ שי־ מי קצוע מחדל ול ארגן
את הפעולה כראוי.
משמע: מישהו הורה לאבו-
נידאל לא רק לבצע את הפיגוע,

שרר ,.הע1לם הזה״ מגרה סודות מדהימים: איר
דחפו הסורים את בגי? 1ש ר1ז למירחנזה שהפסדנו
ך ץ מונת פסיפס מורכבת מאבנים
1לקטנות רבות. לפעמים חסרה רק
אבן אחת כדי להשלימה.

כזאת היא התמונה של ערב־מילחמת-הלבנון.
רק השלמת
התמונה הזאת יכולה לתת את
התשובה על אחת השאלות
החשובות ביו תר: מי נתן את
הדחיפה האחרונה למילחמה?
הסדר הכרונולוגי ידוע היטב:
ביום החמישי, ה־ 3ביוני .1982
נערך הנסיון להתנקש בחייו של
השגריר שלמה ארגוב בלונדון.
ביום השישי, אחרי שממשלת־ישראל
התכנסה והחליטה על כר. ערר
חיל־האוויר הישראלי את הפצצת־המחץ
על ביירות, שבה נהרגו כ־500
איש ואשה. הפצצה זו הוסברה כתגמול
על הפיגוע בלונדון.
ביום השבת הגיבו כוחות אש״ף,
כצפוי, בהפגות יישובי הגליל. בהפגזה
זו נהרג אדם אחד, חייל שנסע בכביש.
במוצאי־שבת התכנסה ממשלת־ישראל
והחליטה על המילחמה.
ביום הראשון פלש צה״ל ללבנון
כדי להבטיח את שלום הגליל, וכר
החלה המילחמה שלא הסתיימה עד
עצם היום הזה.

ברוד לחלוטין כי כל המ אורעות
האלה קשורים זה בזה
קשר בל־ינתק. מי שלחץ על
ההדק בפתח מלון ״גרובנר״
שפתח
— הוא בלונדון במילחמה.
זה היה ברור לי מהרגע הראשון,
ועל כר כתבתי עוד בשבוע הראשון
של המילחמה.

השאלה היא: מי לחץ על
ההדק? ליתר דיוק: מי נתן את
ההוראה לבצע את ההתנקשות
בלונדון?

במשר 22 החודשים שעברו מאז
התגבשה בראשי בהדרגה תיאוריה,
שיש לה חשיבות רבה לגבי המתרחש
כיום. היא חייבה שיבוץ סבלני של
אבנים רבות — קטעי־מידע שהשגתי
מהצדדים השונים, ובעיקר ממקורות

ישראליים וממקורות אש״ף
בתמונת פסיפס. אד חסרה לי אבן אחת.

האבן הזאת סופקה עתה
על-ידי אחד מגיבורי הפרשה:
אלכסנדר הייג, מי שהיה אז
שר־החוץ האמריקאי.

#וחשה: פרובוקציה
^ ייג כתב ספר על כהונתו, ש !
!הסתיימה בחטף בעיקבות מיל־חמת־הלבנון.
מטרתו העיקרית היא
לטהר את עצמו מן החשד שהוא נתן
לאריאל שרון ״אור ירוק״ לפתיחת
המילחמה, כאשר ביקר שרון בוושינג טון
בחודש מאי . 1982׳
הדבר הוא כמעט מובן מאליו. לא
יעלה על הדעת כי מממשלת־ישראל
תצא למילחמה כזאת מבלי לקבל
אישור מוקדם מממשלת ארצות־•
הברית, כשם שקיבלה אישור מראש
לפתיחת המילחמה ב־( 1967 באמצעות
ראש המוסד דאז, מאיר עמית) .וכפי
שחשבה בטעות שקיבלה אי שור
אמריקאי לפתיחת המילחמה של 1956
(האנגלים טענו אז כי שר־החוץ
האמריקאי, ג׳ון פוסטר דאלס, נתן אור
ירוק למיבצע הבריטי־צרפתי־ישרא־

אר הגיון לחוד והוכחה לחוד.

עכ שיו בא הייג, ו תוך כדי
הכ חשה הו אמביאאת
האישור.
לפי תיאורו של הייג בסיפרו, הוא
ניהל ״ויכוח חריף״ עם אריאל שרון,

בנא, המכונה אבו־נידאל — שפרש
לפני עשר שנים ויותר מפת״ח, והמנהל
מילחמת״חורמה ביאסר ערפאת וב־אנשיו.

אבו ניו או -א בו
שמידאר
*^בו-נידאל היה נציג אש״ף
\1בבגדאד, ושם מכר את עצמו
לעיראקים, בתקופה שבה היתה עיראק
אחת המדינות הערביות הקיצוניות
ביותר. הוא קרא לאירגונו ״פתח —
המיפקדה המהפכנית״ ,אד בדיר כלל
הופיע סתם בשם פת״ח, ופירסם ביטאון
שנשא אף הוא את שם הביטאון של
פת״ח האמיתי — פל ס טין אל־ת׳ורה
(״פלסטין המהפכה״).
בין הפיגועים הרבים שבוצעו על-
ידי אבו־נידאל: רצח ידידי סעיד
חמאמי, נציג אש״ף בלונדון, בינואר
: 1978 רצח נציג פת״ח בכוויית, עלי
נאצר יאסין, ביוני :1978 רצח עז־אל־דין
קלק, נציג אש״ף בפאריס,
באוגוסט : 1978 רצח נ ציג אש״ף
בבריסל, נעים חארר, ביוני : 1981 רצח
עיצאם סרטאווי בפורטוגל באפריל
.1983 כל אלה נחשדו על־ידי אבו־נידאל
בקיום קשרים עם כוחות־השלום
הישראליים ובפעולה למען
שלום ישראלי־פלסטיני.
חוץ מזה ביצע אבו־נידאל שורה
ארוכה של פיגועים נגד יהודים ב אירופה.
אנשיו הם שביצעו את כל
הפעולות נגד בתי־כנסת ברומא,
בפאריס, בווינה ובמקומות אחרים,
בית־היתומים היהודי באנטוורפן, רצח
העסקן היהודי היינץ ניטל בווינה,
הפיגוע במיסעדה היהודית בפאריס,
ועוד.

בכניסתו לישיבה, כאשר מסרו לו כי
הפיגוע בוצע על־ידי אבו־נידאל :״אבו־נידאל
— אבו־שמידאל. צריד לדפוק
את אש״ף!״

ברור, איפוא, כי היה מנוי
וג מור עם בגין, ש מיר, רפול
ו ש רון( שנ עדר באותה ישיבה)
לנצל את הפרובוקציה שסופקה
להם לשם פתיחת המילחמה
באש״ך — למרות שכולם ידעו
כי הפרובו קצי ה לא בוצ ע ה
על-ידי א ש״ך, אלא על-ידי
האויבים הקיצוניים ביו תר של
אש״ף.
אירגונו של אבו־נידאל הוא גוף
טרוריסטי מיקצועי. הוא מומחה
לביצוע פיגועים. כל פיגועיו מבוצעים
בקפדנות — היעד נבחר מראש, הוא
נבחן באמצעות עיקוב ותצפית, הנשק

אלא גם קבע לו גבול של זמן: על
א בו -ניד אל היה לבצע את
הפעולה באותו יום, ה־ 3ביוני
. 1982
כר מצטרפים הדברים:
באמצע מאי אמר הייג לשרון כי
יוכל לפעול, באישור אמריקאי, רק אם
המילחמה תוסווה כתגובה על פרו בוקציה
חד־משמעית, שהעולם כולו
יכיר בה.
תיד שבועיים בוצע בלונדון הפיגוע,
שהיווה בלי ספק פרובוקציה
כזאת.
ב־ 4ביוני התכנסה הממשלה והחליטה
על ההפצצה, בתיקווה כי אש״ף
יגיב נגד ישובי הגליל, וכי תגובה זו
תצדיק את המילחמה בעיני הציבור
היהודי והעולמי.

נו תר ה השאלה המכרעת:

מ י הורה לאבו־נידאל לבצע
את הפיגוע במועד זה דווקא,
כדי לאפשר את פתיחת המיל־חמה?

#עיראק
והמוסד
ך* עליתי שאלה זו כבר בימים
1 1הראשונים של המילחמה.
שיטות־הפעולה של אבו־נידאל.
מהותן והיקפן היו ידועים לי גם אז.
בחודשים שלפני המילחמה ערכתי
כמה מחקרים בעניין זה. בין השאר
ביליתי שעות רבות בדיון עם עיצאם
סרטאווי, שחקר את העניין מטעם
_ פת׳׳ח׳ ,ושר־הפנים האוסטרי דאז,
ארווין לאנץ (כיום שר־החוץ) ,שהיה
ממונה על חקירת הפיגועים באוס טריה.
ראשית
המילחמה היתה

] השאלה: מי יזם את הפיגוע המסויים
בלונדון?

תיאוריה אחת, שעליה שמ תי
את הדגש בימי־הראשית
של המילחמה, הצביעה לעבד
עיראק.

לדעת סרטאווי החליטו הייג
ו שרון לסכל את המהלך הזה
על־ידי פתיחת המילחמה לפני

כ וי
תאריך חשוב נוסף: בלבנון עמדו
להיערך הבחירות לנשיאות, ומנוי
וגמור היה עם שרון, וכנראה גם עם
הייג, להשליט שם את בשיר אל־ג׳מייל
בכוח הנשק הישראלי.
משום כך החליט שרון, לדעת
סרטאווי, ליצור את הפרובוקציה
בראשית יוני, ולפתוח במילחמה מייד
לאחר מכן. אבו־נידאל פעל על פי
הוראותיהם.

כאשר השמיע סרטאווי טע נה
זו בנוכחותי ובנוכחות מתי
פלד במסיבת־עיתונאיס בלונ דון,
נשאלתי על־כך על־ידי
העיתונאים. עני תי :״איני מא מין
בכך ו איני רוצה להאמין
בכך ״.היתה זאת תשובה כנה.
גם עכשיו איני מסוגל להאמין כי
שר ישראלי יתן הוראה לרצוח שגריר
ישראלי, וכי זרועות־הביטחון של

לעבר ארצות־הברית. כנופיית אבו־נידאל
היתה לה למיטרד. האיש
ואירגונו עברו לדמשק, ומשם הוא
פעל.
כאן התעוררה שאלה: היתכן כי אדם
הפועל מדמשק, תחת חסות זרועות־הביטחון
של הדיקטטורה הסורית, יעז
לבצע פעולה בעלת השלכות כה
מרחיקות־לכת, כמו הפיגוע בשגריר
ארגוב, בלי הסכמת הסורים?

מכאן היה רק צעד הגיוני
אחד לעבר המסקנה המת בקשת:
שאבו נידאל ביצע את
הפיגוע ביוזמתם ועל פי הו ראתם
של הכורים.
ברגע הראשון נראתה מחשבה זו
כמופרכת מעיקרה. היתכן?
מי שיזם את הפיגוע, רצה במילחמה.
מילחמה זו היתה מופנית גם נגד סוריה,
והיתה עלולה לסכן את הצבא הסורי,
את דמשק, את שילטון חאפט׳
אל־אסד. היכן ההגיון?
ואז עלתה במוחי השאלה: האומנם?
האומנם ידעו הסורים מראש שזה יהיה

הסורים יכלו להניח, בהגיון רב, כי
ישראל תהיה מעוניינת בחלוקת לבנון
בינה ובין סוריה. אין זה סוד שיש
בצמרת ישראל הדוגלים בכך גם היום.

למעשה לא היה הגיון רב
בהתקפת שרון על הצבא
הסורי. אסד, אדם פיקח והגיוני,
לא יכול היה להאמין כי
ממשלת-ישראל תרצה בה.
אומנם, אילו קרא אסר את העולם
הזה בעיון, היה יורע לפחות מאז
ספטמבר 1981 כי גירוש הסורים
מלבנון הוא אחת משלוש המטרות
העיקריות של אריאל שרון, נוסף על
הריסת תשתית אש״ף והקמת ממשלת־בובות
לבנונית.

+ערמונים מן האש
**ץ רון רצה לגרש את הסורים,
מפני שרצה להפוך את לבנון
למדינת־חסות ישראלית. הוא רצה
לחסל את הטילים הסוריים שהוצבו
בלבנון, בעיקבות ההחלטה המטופשת

לפי תפיסת אסד, היתה ישראל
צריכה להתקיף את כוחות אש״ף,
להגיע לביירות־המערבית, להשמיד
את ״תשתית אש׳׳ף״ ,ללכוד או להרוג
את יאסר ערפאת ושאר ראשי אש״ף.

בדמשק היתה מוכנה מראש
הנהגה חלופית של אש״ף,
שהיתה מורכבת כולה מעושי־דברה
של סוריה.
(אכן, הנהגת חלופית כזו הוכנה גם
על־ידי אש״ף עצמו, לקראת האפשרות
שהבסיס שלו בביירות ייפגע במילחמה
הצפויה).

אילו התגלגלו הדברים כך,
היה חלומו של אסד מתגשם.
ההנהגה העצמאית של אש״ף,
החותרת להכדר-שלום עם
ישראל ולהקמת מדינה פלס טינית
עצמאית בגדה ו בר צו עה,
היתה מו שמדת. במקומה
היו באים סוכני סוריה, שהיו
משעבדים את העניין הפלס טיני
כולו לאינטרס הסורי.
לסורים אין אינטרס בהקמת מרינה

היה בה הרבה הגיון. אבו־נידאל היה
המצאה עיראקית. מרכזו היה בעבר
בעיראק. לעיראק היה באותו מועד
דווקא עניין רב בפלישה ישראלית
ללבנון.
המילחמה בין עיראק ואיראן הגיעה
לשיא, והצבא האיראני איים לפלוש
לעיראק. עיראק חיפשה באופן נואש
אמתלה להפסקת המילחמה. היא יכלה
לקוות כי התקפה ישראלית על לבנון
תביא לקריאת כל־ערבית להפסקת
המילחמה, ותשכנע את האיית־אללה
תומייני להיענות לקריאה זו.
התיאוריה היתה הגיונית, אר לא היו
לה שום תימוכין.

עיצאם סרטאווי היה מ שו כנע
כי אבו־נידאל מופעל על־ידי
המוסד הישראלי.
הוא האמין בכך בכל לב. הוא הצביע
על הפיגועים האנטי־שמיים הרבים
שבוצעו על־ידי אבו־נידאל באירופה
ושאל: מי מעוניין בהם? הרי זוהי
הישראלית, לתעמולה תחמושת
הטוענת כי אש״ף הוא גוף אנטי־שמי.
הפיגועים עוזרים לישראל ללכד את
העם היהודי בעולם סביב מדיניות
—ההתנחלות וההתפשטות. ומכאן: אבו
ניראל הוא סוכן ישראלי, או שאנשי־לחרור
לאירגון
המוסד הצליחו
ולהשפיע על פעילותו מבפנים. היו
בידיו הרבה פרטים, שבאו לסייע
להנחה זו.
מכאן הסיק סרטאווי מסקנה פשוטה
נוספת: גם הפיגוע בשגריר ארגוב
בוצע על פי הוראתו של אריאל שרון,
כדי לספק את האמתלה למילתמה.
(אילו חי סרטאווי כיום, היה גילוייו של
הייג בוודאי מחזקים אותו באמונה זו).
אשר למועד הפעולה, היה לסרטאווי
הסבר לדחיפות העניין בעיני שרון
והייג. במשך כמה חודשים ניהל אש״ף
משא־ומתן עקיף עם ארצות־הברית
בכמה דרכים, כדי לסכם את התנאים
שבהם תסכים ווישנגטון לנהל עימו
משא־ומתן רשמי. הידברות זאת
התנהלה באמצעות ג׳ון אדווין מרוז,
המומחה האמריקאי לביטחון, שישב
עם ערפאת במשך יותר מ־ 400 שעות,
בהשראת מישרר־החוץ של הייג.
הידברות אחרת התנהלה על־ידי
סרטאווי עצמו, באמצעות ראש־ממ־שלת
תוניסיה, וגם זה הגיע לסיכום עם
הייג על ההצהרה שימסור אש״ף כתנאי
לפתיחת המשא־והמתן עימו. הצהרת זו
היתה צריכה להימסר על־ידי סרטאווי.
בשם אש״ף, ב־ 14 ביוני .1982

אבו-נידאל(מימין) והפיגוע בבית-הכנסת בווינה ב־1981
אתי מי הוא שיר תי
ישראל יבצעו הוראה כזאת. לדעתי,
הדבר הוא בלתי־אפשרי.

אם כן, מי נו תר?

#הוראה מדמשק
ף * משך הזמן התחלתי להגות ברגע שנראתה
באפשרות.
הראשון בלתי סבירה לחלוטין. אך כמו
ברומאן־בלשים, ככל שנודעו לי
פרטים נוספים, קרמה תיאוריה זו עור
וגידים. מה שהיה בלתי־סביר, קיבל
מימד של סבירות רבה, ככל שנפלו
שיבעת הצעיפים של המזימה, בזו אחר

הדחיפה הראשונה בכיוון זה
באה כאשר נודע לי כי לפני
המילחמה העביר אבו-נידאל
את מרכז־הפעולה שלו מבג דאד
לדמשק.
במשך זמן־מה עשה אבו־נידאל
דבר בלתי־אפשרי. הוא פעל גם
בבגדאד וגם בדמשק. שתי בירות אלה,
הטוענות שתיהן לכתר מיפלגת־הבעת׳
,הן אויבות בנפש, ואבו־נידאל
היה הדבר היחידי שהיה משותף להן.
אך. בעיקבות מילחמת עיראק־איראן
זזה עיראק יותר ויותר לעבר
המחנה הערבי המתון, וממילא גם

כיוון הדברים? האם לא עשיתי את
השגיאה הקלאסית של חקירה: ייחוס
המאוחר למוקדם? כלומר: האם איני
מייחס לסורים ידיעה על מה שעמד
לקרות, תחת לבדוק מה ידעו וחשבו
במועד הקובע?

• מדוע נגד סוריה?
הצבא הסורי לא התכונן
להתקפה של צה״ל עליו. גם כשהיה
ברור לכל בר־דעת שצה״ל עומר
להלום בלבנון, לא היו הסורים
מודאגים. אחרי שכבר פרצה המילחמה,
ניתנה לכוחות הסוריים ההוראה שלא
לפתוח באש על צה״ל, אלא רק להשיב
אש — וגם אז רק ליחידה שעליה
נפתחה אש בפועל.

משמע: גם כאשר כבר ידעו
הכורים כי צה״ל עומד לתקוף,
הם היו משוכנעים כי ההתקפה
תהיה מכוונת רק לעבר כוחות
אש״ף, ולא לעבר הצבא הסורי.
הנחה זו לא היתה בלתי־סבירה.
מאז ,1967 כאשר נכנס הצבא הסורי
ללבנון בהסכמתה המפורשת של
ממשלת יצחק רבין, היה קיים למעשה
שיתוף־פעולה בין סוריה וישראל.

של ממשלת״ישראל להפיל את המסו קים
הסוריים בעת הקרבות סביב זחלה
באפריל . 1981 שרון קיווה שבהזדמנות
זו יהיה ניתן לחסל גם את הטילים.
הסוריים בסוריה עצמה (דבר שנמנע
ברית־מפאת
האיום הסובייטי.
המועצות מחוייבת על פי חוזה בכתב
להגן על השטח הסורי, אך לא על
המערך הסורי בלבנון).
יתר על כן, היו בצמרת צה״ל
שהאמינו כי המערך הסורי בלבנון,
ההולך ומתקשה, מהווה איום על
ישראל. לפי גירסה זו יכלה סוריה,
אחרי סיום ההתבצרות, לשלוח כוחות
פלסטינים להטרדת ישראל, מתוך
תיקווה כי צה״ל יתקיף בתגובה את
המערך הסורי המבוצר ויובס. לכן היו
אנשי־ביטחון בכירים שהטיפו להת קפה
על הצבא הסורי בלבנון לפני סיום
התבצרותו.

חאפט׳ אל־אסד, ברוב חוב־מתו,
ידע שכל הטענות האלה
הן שטו תיו ת. הוא לא העלה על
דעתו כי שטויו ת אלה מקובלות
בצמרת ישראל, וכי כתוצאה
מכך עומד צה״ל לנהל מילחמה
ב ש תי חזיתות — במיזרח נגד
המערך הסורי, וב מערב נגד
המערך של כוחות אש״ף.

פלסטינית עצמאית באמת, אלא-לכל
היותר במדינה פלסטינית שתהיה אז,
כמו לבנון ויררן. מרינת־חסות סורית.

במילים אחרות: ישראל
היתה עושה את העבודה
השחורה למען סוריה ומוציאה
למענה את הערמונים הפלס טיניים
מן האש. היא היתה
מחסלת את אש״ף העצמאי
ומ שעבד ת את לבנון לסוריה
הבלתי־מנוצחת.
מתוך קריאה נכונה של העמדה
— אולי על סמך האמריקאית ידיעות־מודיעין מוסמכות על מה
שהייג אמר לשרון — פעלה סוריה
לפי ולגיון זה.

היא הורתה לאבו־נידאל
לבצע במהירות רבה את
הפיגוע בלונדון, וכך סיפקה את
האמתלה הדרושה לפלישה
הישראלית ללבנון.

•הכקוה בשוה־הקוב
ף• ך מצטייר שיתוף־פעולה בין
וושינגטון, ירושלים ודמשק נגד
שיתוף־פעולה
אותו

אש״ף
שבעיקבותיו נכנס הצבא הסורי ללבנון
ב־ — 1967 וגם אז כדי לחסל את
(המשך בעמוד )65
כוחות אש״ף.

במרכז וגם במועצה — בהתמודדות
על ראשות המיפלגה מול השרים משה
ניסים ויצחק מודעי. כרגיל, וגם זה היה
צפוי, התברר שוב שמנהיגו הקשיש
של איגוד העובדים, צבי רנר בן ה־,75
עדיין לא אמר את המילה האחרונה
במיפלגה.
רנר וחבריו עשויים להכריע
בהצבעה הראשונה מי יהיה מס׳ , 1והם
גם עשויים להכריע בהצבעה השניה מי
יהיו המאושרים שיכללו ברשימת
הליברלים לכנסת.
והעיקר: ההכרעה בין מורעי וניסים

שנבחרו אחרי הוועירה הגדולה בשנת
,1980 על־פי חוקת המיפלגה. מכיוון
שהשנה היא שנת בחירות, אי־אפשר
היה לכנס ועירה חדשה, שבעיקבותיה
אולי היה מתגבש מרכז אחר,
שיחסי־הכוחות בו היו שונים. מאז
1980 נפטרו שמונה חברי מרכז
ותישעה אחרים אינם לוקחים חלק
במישחק. ההנחה היא, שבהצבעה
ישתתפו 230 איש, השייכים כמעט
כולם לסיעות גדולות.
• סיעת נימים — יש בה, כך
מעריכים 24 ,חברי־מרכז: ביניהם

באופן בלתי־מחייב.

• סיעת

שריר־פת

מעריכים כי היא כוללת 41 חברי־מרכז.
מלבד שר־התיירות, אברהם
ושר־המיסחר־שריר,

והתעשייה,
גירעון פת, כלולים בה
השרה ללא תיק שרה דורון והח״כים
אלי קולאס, יושב־ראש וערת החוקה
של הכנסת, והח״כ מסביון, יצחק
(״זיגי״< זייגר. עם קבוצה זו נמנים גם
מנכ״ל
פורר,
(״שוקי״) יהושע שהציג
מישרד־המיסחר־והתעשייה,
את מועמדותו לכנסת: סמי טווייג,

שרים מודעי ופת
על חודו של קול
ך * ברי מרכז המיפלגה הליברלית
! !יצביעו, ביום רביעי השבוע,
פעמיים. בהצבעה הראשונה הם יבחרו
במועמד מס׳ 1שינהיג את המיפלגה.שלוש שעות אחר־כך, בהצבעה השניה,
הם יקבעו את זהותם של 18 המאושרים
שייכללו במקומות אולי־ריאליים
ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת
ה־.11
מזה כמה שבועות שורר מתח רב
בבניין המיפלגה, ברחוב איבן־גבירול
בתל״אביב. ביטוי מוחשי לכך ניתן
שישה ימים לפני ההצבעות הגורליות.
ביום החמישי האחרון, באולם צררי
ב מר ס הקונגרסים בתל־אביב, שבו

ייערכו השבוע גם ההצבעות החשובות,
התפוצצה למעשה ישיבת המועצה,
שהתכנסה כדי להכריע בשלושה
עניינים מרכזיים: ביטול מחסום 60
האחוזים למי שמעוניין להתמנות
לתקופת כהונה שלישית בכנסת,
שיריון שניים מבין 18 המקומות
הבטוחים לחברי איגוד העובדים
הליברליים, הצעתו של יושב״ראש
הכנסת, מנחם סבידור, שהמועצה תבחר
את מנהיג המיפלגה.
תישעה לא משחקים. תוצאות
אותו הערב לא הפתיעו את מי שעוקב
מקרוב אחרי המיפלגה המרתקת הזאת.
סבידור הבין, שאין לו כל סיכוי — גם

במאבק על ואשוח המיפלגה הליברלית
ועבי המקומות לכנסת, המנתח הוא בידי
איש ,,איגוד וועובדים״ צבי רנר (למעלה)
עשויה ליפול על חודו של קול אחד.
כדי להבין מה מתרחש במרכיב
השני בגודלו בליכוד, יש לשוב ולפרק
אותו לגורמיו, כלומר, לסיעותיו. בדרך
זן ניתן לבדוק מי דוחף לרשימת ה־18
הבטוחים ומי תומך במי במאבק על
המחנות
— הרשימה ראשות
המתגבשים.
במרכז רשומים 247 חברים,

ותיקי התנועה, שהתגוררו סביב השר
המנוח שימחה ארליך: ח״כ אריאל
ויינשטיין, שבאחרונה גייס לשורות
הסיעה את חברי־המרכז יוצאי גרוזיה
עורן־הדין
מאשדוד; הסובייטית הירושלמי יצחק ננר; סגן ראש עיריית
תל־אביב, יצחק כספי; נציב־המים, צמח לשעבר החיפאי
הח״כ
ישי.
גוסטב־אלייקים בדיאן קשור בסיעה

מנכ״ל נאות־מרפא, הלוטש גם הוא
עין לעבר כיסא בכנסת, מנכ״ל
מישרד־התיירות, רפי פרבר, שלא
יתמודד בבחירות לכנסת; יצחק
קטעבי, שניצח על ההצבעות בישיבת
המועצה בשבוע שעבר; מיכאל
(״מיקי״) אלבין, יונה פלד ומנחם
עצמון, מאנשי המיליארדר יוצא יפאן
אייזנברג _,שלא היו השבוע בארץ.

שר נסים
ותיקי התנועה וגרוזיני ם מאשדוד

סיעת שריר קרוייה סיעת כוח,
אולי בגלל החיזוק היפאני שלה.
• סיעת תיכון — מעריכים
את כוחה ב־ 15 איש. הח״ב הירושלמי
דן תיכון הצליח לגבש קבוצה רצינית
של תומכים, רובם חברי־מרכז ערבים
מצפון הארץ. כיצד הצליח היועץ
הכלכלי תיכון לרכוש את ליבם? על
כך חלוקות הריעות. אבל עובדה היא
שחבריו, שעזרו לו ערב -הבחירות
הקודמות, מתייצבים שוב מאחוריו.
מולם מתייצבים יצחק מודעי,
אנשיו ותומכיו.
— היא
• סיעת מודעי
כוללת גוש של 70 איש. שמה של
הסיעה הוא הגוש לתמורה, והיא עברה
מהפכים רבים בכהונה הנוכחית של
הכנסת. מי שעזר בהקמתה ובנצחונה
בשנת ,1980 ניסן מימן, קבלן
ואיש־עסקים, נטש את מודעי בזעם רב,
לפני יותר משנתיים.
לפני שנה היה נדמה שסיעת מודעי
מתפרקת לרסיסים, אן־ עתה שבים
הביתה כל הבנים האובדים.
עם קבוצה זו נמנה שר נוסף, פסח
(״פייס גרופר, ושלושה ח״כים:
פינחס(״פיני״) גולדשטיין, יהודה פרח,
הד״ר לחינוך מנתניה, שהיסס זמן רב
עד שהחליט להצטרף לסיעה, ובני
שליטא, ראש המועצה המקומית
מנחמיה, שפעם היה קרוב ל איגוד
העובדים.

• סיעת זייגרמן־דולצין —
מעריכים את כוחה בשיבעה איש. דרור
זייגרמן אינו רוצה לתמוך בניסים,
שהוא בנו של מי שהיה בעבר הרב
הראשי הספרדי (״הראשון לציון״), המיפלגה הנהגת על במאבק
הליברלית. אריה דולצין ממילא תומך
במודעי.

• סיעת הוויריליסטים —
לא ברור במי הם יתמכו. נמנים עימה

סגן שר־האוצר לשעבר, יחזקאל
פלומין, מהרשימה המרכזית, שלמה
(״צ׳יץ׳״) להט, ראש עיריית תל־אביב,
שבשבוע שעבר אירגן שדולה לסבי־דור.
דווקא
במצב דברים זה, ואם לוק חים
בחשבון נדידת־קולות אפשרית
מצד לצד, יקבלו מודעי וניסים כל
אחד 90 עד 100 קולות. מכאן שהכל
(המשך בעמוד ) 56

שרים פת ודורון
לפחות עוד ארבעה
בין הבולטים בקבוצה זו המתמו דדים
על מקום ברשימה לכנסת:
מנכ״ל מישרד־האנרגיה, אוריאל לין,
העסקן רפאל הצבי, אריה זייף, עוזרו
של גרופר, יחזקאל הרמלך, שהוא
ראש־עיריית רחובות, והפירסומאי
דויד ארמון, מראשי קבוצת דו ר
ההמשך, בעל עמדת־כוח עצמאית
במיפלגה.

• סיעת סכידור־מרון —
כוחה מוערך ב־ 15 אנשי־מרכז, תישעה
מהם אנשי מרון. עורך־הדין משה מרון
היה סגן יושב־ראש הכנסת בכנסת
התשיעית, אחרי בחירות המהפך,
ואחר־כך נדחק למקום לא ריאלי
בבחירות 81׳ .הוא נחשב כיום תומך
מודעי מובהק, אך לא ברור אם היה
מצביע עבור מודעי, אילו התמודד על
ראשות הרשימה גם.מנחם סבידור.

ח׳־כ זייגר מן(ואש תו, דפי)
לא תומך בבן הרב

• סיעת סלד — מוערכת
בשישה איש. הסניף הרמת־גני הגדול
מפוצל בין מרון ויריבו המושבע, הד״ר
ישראל פלד, ראש־העירייה המובס של
רמת־גן. בשבוע שעבר הודיע פלד
שהוא מתמודד על מקום ברשימה
לכנסת. היה מקובל להניח שבמאבק
על הנהגת המיפלגה הוא יתמוך
במודעי. אך בסוף השבוע הוא רמז
שיתמוך רק במי שיעזור לו לחזור
לכנסת הבאה, האחת־עשרה במניין.

שר גרופר
הבנים האובדים שבים הביתה

תכניתחסכון לדירה

לראשונה בישראל מופעלת תכנית חסכון לדירה ע״י אחת מחברות הבניה המובילות.
אפשרות ל־ 96 תשלומים חודשיים במשך 8שנים. לקונה מובטחת דירה מסויימת
עפ״י בחירתו. ערבות בנקאית צמודה לכל דור ש.
ההצהרות ש ל גור מי ם

גור מי ם לא תר מו ל הרגעת

השקעה ב טו חוממ שי. כ

שבועיי ם האחרונים יו תר

רו תיר דו רי אלי ת ב־0׳209

מגבלו תי השל התכנית

פו ת לצ אתבת טי ת דו מ ה?

פוליטיי ם בנו ש א שינוי הצם

ציבור המשקיעים. הנזק כבר

שלו שהש בו עו ת ל פני ה
דירו
תמא שר ב כל שלו ש ת

וכ ש קיי מתמ מיל א ה תעור
הנן
ב כך שהיא מוג בל ת ל

ל א. מ שו ם ש מב חינ ה

דתם של פ קדונו ת הפת״ם

נעשה. למע ש ה הציבור ב
הצהרות
הנ״ל היינו ערים

רות ב שו ק הדירו ת) ב ח טי ת

ד ב רי אברהם גי נ די ל ־25

כל כ לי ת

מדו לר ל מדד, גר מו לעצב

שר אל לא המ תין להצה
לרכי
ש ת די רו ת מ סיבי ת

הקבלן ו אי ש העסקים

חסכון מהפכנית המבטיחה

נו ת רבה ב שו ק הכספים.

רו ת אלה כדי ל הגיע למס־

ביותר. אחת מ חברות ה מי ה

אברהם גינ די החליט לצאת

ל מצ טרף דיר הבע תיד ב
דירו
ת בל בד.
ש. האם לדע תך תכנית

כדאי ת ביו תר, ו ל כן אף הוג
הצהרות
הנגד ש ל אותם

קנה ש ע ליו ל מצו א אפיק

הגדולו ת הודיע ה שמכרה

דוקא עכ שיו(כשמ חירי ה ד־

מחיר ש ל היום.

החודשים האחרונים.

אברה גיגדי
מציעחסמן לדירה

זו ת עודד חברו ת מי ה נוס

תכני ת

איננ ה

בלה ל מ ספר מצו מצ םשל
דירו ת.

אברהם גינדי בתכנית חסכון מהפכנית לרכישת דירה ב־ 96 תשלומים ל־ 8שנים.
התכנית מוגבלת ל־ 25 דירו ת בלבד. אתה בוחר היום את הדירה וחותם על חוזה
רכישה כמקובל. בעתיד תוכל להחליפה בשיטת הטרייד־אין בדירה אחרת שבונה
אברהם גינדי ברחבי הארץ.

אברהם גינדי
ש. במה שונ ה ת מי ת
חסכון זומת טיו תהס טן

צטדת ^ ענד.

לדיר ה ש הו פ ע לו ע ״יהמ
ערבות
בנקאית צמודה לפל דור שי

קי ם?
ברא שי ת, החוסך טהר
מר א ש את הדיר ה בה הוא
מ שקיע את ח ס טנו תיו. כל

140 שקל= $1

צמרת נתניה הפרוייקט
היוקרתי ביו תר שנבנה עד היום
בנתניה .״צמרת נתניה״ קרובה
לים ונמצאת במקום הטוב ביו תר
בנתניה -בקרן הרחובות
אנדריו ס הרב קוק ושלמה המלך -
ממש במרכז העניינים!

כל 140 שקלים בתשלום בפועל יהיו שווים $1

דיר ת חלום דירו ת 4
ו־ 5חדרים, דו־מפלסיות עם
3כיווני אוויר מלאים, פרטיות
מו חלטת(אין קירו ת משותפים עם
השכנים) ,סלון ענק, פינת אוכל
1יפהפיה ומוארת, מטבח רחב
ידיי ם, חדר טלויזי ה משפחתי, חדר
ארונות 2 ,חדרי רחצה ועוד
שכלולים רבים -כפוף לתכנית הדירה.

מם׳ חדרים

בניני פאר דגש מיוחד הושם על
החזות החיצונית של הבנינים.
המקום משופע במרחבי דשא
ולילדים ייבנו מתקני משחקים.
בכל בנין לובי מפואר, טלויזי ה
במעגל סגור לזי הוי הנכנסים,
תאורה ד קורטיבי ת בחצר ועוד.

י תר ת טיו ת ה חסכון לדיר ה
ל א הו כי חו אתעצ מן. מ חירי
הדירות ה א מיוז מעל ו מ עבר
ל מדדי ם ה שוני םומס תבר
משרדינו פתוחים במוצאי שבת

ש חוסכים ש ח סכו שני םרמ
ת במסגרת ה ס טן לדיר ה,
י ט לי ם היו לקנו ת בתום
החסכון ב קו שי חדר א חד.

מחיר מחירון
מ 0 $ס>$80
^ 7 5 9 5 ,0 0 0

מחיר מבצע
מ־$49,500
מ־$65,000
מ־$77,000
ש. האם תכני תזו נולד ה
בג ל ל ההאטה ש קיי מתב ענף
ה מי ה?
ו 2דווקא ב חוד שי ם האח רוני
ם חל ב ח בר תי גי דו ל

משר די ה מ כי רו ת:

— רח׳ הרצל .18
נתניה
— ככר המדינה, רחי ה׳ באייר 10
תל־ אביב
פתו? תקוח — רח׳ חיים עוזר 28
— דחי רוגוזץ .28
א שדוד
ר א שון ל ציון -רח׳ הרצל 62
( -בצ מוד לתחנת ״ ס מול״)

מ שרדנו בלונדון
ז $זו? 0ם101156 3 2 0 80־ 1ץ 10ז ס ^
0-5 * 8 1 0 1 .6 3 6 1 7 4 8ו\/\/ח<10ח 1_0

!312 0 0 2

משמ עו תי ב מ כיר ת די רו ת.

יגוהסג־ס-ו

המ הירי ם אינ ם בוללי ם 0ע״מ. המבצע בהתאם ל ת קנון

אברהם

ש -ס כלז א תל מהע מדו?
ת. היום יו תר מ ת מיד
ה צי מרמ חפ ש אפיק ה ש קעה
ב טו ח. ב חוד שי ם אלה
מ שת חררים כספים רבי ם
ו ה צי מ ר תוהה איפה להש קיע.
אני ב טו חשת טי תוו
היא התשובה הנכונה.

עיי המכין למחקר
של מודיעין אזרחי
ועתי! ׳׳מבט ,׳.

ע״י ״ מילן״
המכון הישראלי
למוצר ולעסק הנבחר.

ע״י״ קלע״
שבפקוח המעבדה
לסט טי ס טי ק ה
בפקולטה להנדסת
תעשיה וניהול
של הטכניון.

בחסות
שר התיירות
והאגודה לקידום
התיירות בישראל.

ע״י ש.מ.ב.
וחברת י. שתיל.בע״מ

ע ״י ״ מי לן ״
המכון הי שראלי
למוצר ולעסק הנבחר.

ע״י ש.מ.ב.
וחברת י. שתיל. בעי מ

אברהםג*נז־ בונו ת ד־יו־וו־נעואנעויםאוהבים

ש. מה מיד ת ההצלחה
שאתה צופ ה ל תכני ת?
ת. נראה לי ש ת מי תזו
תז כיר ל צי מ ר את ת מי ת
החס מן הדו לרי תשלהמק
ה בינל או מי. מ כו ר נסגרה
ה ת טי ת תוך יו מיי ם.

דובר תנועת החרות, יוסי
ברון, החליט להתמודד על
מקום ריאלי ברשימת־חרות
בבחירות לכנסת הבאה. אילו היה
עליו להכין חוברת שבה היה
מציג את עצמו, אחד התצלומים
החשובים שהיה כולל בה היה של
נשיא המדינה, חיים הרצוג,
מאחל לו הצלחה בהתמודדות.
ברון ואשתו היו בטיול פרטי
בלונדון, כאשר הרצוג ואשתו,
אורה, היו שם בביקור ממלכתי.
באחד הבקרים טיילו בני־הזוג
ברון סמון־.למעונה של מאר־כדגי
ת א צד והתעניינו לדעת
מדוע מתגוררים שם שוטרים
כל־כך רבים. בעודם שואלים
יצאו מבית ראש־ הממשלה
הנשיא הרצוג ופמלייתו, נכנסו
למכונית־השרד ונסעו באיטיות.
כאשר הבחין הרצוג בברון,
שאותו הוא זוכר מתקופת
כהונתו כח״כ, הוא ביקש מהנהג
להאט את מהירות־הנסיעה ונופף
ניפנוף־יד
לשלום. לברון ידידותי זה צולם על־ידי ברון
הנרגש.
דוברות היא עסק מיש־

פחתי אצל מישפחת ברון. נתן,
אחיו של יוסי, הוא בעל טור
בידיעות אחרונות, בעל בית־ספר
לעיתונות ודובר כעצמו. אך
הבדל בכל זאת יש בין השניים:
בעוד שנתן הוא גבוה ובעל
גיזרה, יוסי הוא נמוך־קומה
וכרסו הולכת לפניו.

נשיא המדינה ח״ם החנוג בידו את דובו חוות, וס בווו, שוץ
לכנסת, והוצל וינ שיץ מבטיח ששניים יזנו בואשות־הממשלה

ליפשיץ לא יתקיימו הבחירות
בתאריך המוסכם. בזמן הקרוב
תתרחש הסלמה בגבול עם
הסורים, היא תגלוש למילחמה
גדולה וקשה בקיץ, שבמהלכה
אף יופצצו מן האוויר איזורים
מאוכלסים בישראל. הבחירות
יידחו לחודש נובמבר, הליכוד
ינצח ואז ירכיב את הממשלה
הבאה, בראשות יצחק ש מיר.
לקראת שנת 1985 יתחזק מאוד
גם מעמדו של אריאל שרון.
ליפשיץ נשאל מה מגלים
הכוכבים על עתידו של שר־הפנים־והדתות.
ענה ליפשיץ:
״הכוכבים אינם חלים על יוסח

בורג.״
בפגישה בין הנהלת עי ריית
תל־אביב וצמרת מישרד־הפנים
הזכיר מנכ״ל המישרד,
חיים קוברסקי, שתל־אביב
היא בת .75 הפליט בורג :״ 75 זה
גיל יפה מאוד.״
באי מרכז חרות, שהתכנסו
במרכז הקונגרסים כדי לבחור
במועמדם לראשות־הממשלה,
הבחינו בחסרונו הבולט של
מנכ״ל מרכז־הירידים, יעקב
בר־גרא, איש המיפלגה הלי ברלית.
בר־גרא לא הצביע
ברגליו נגד חרות. להיפך, הוא
אוהב להיות באירועים כאלה.
הוא נעדר כי היה באותו היום
בסיור מיקצועי בבאר־שבע וב אילת.

אבו
וווו וווו *ו/ן

(מימין) ,וטגנו של מפקד מישטרת מחוז תל־אביב, תת־ניצב שלמה
חרון. ראשי מישטרת המחוז ערכו קבלת־פנים, ערב חג הפטח, באולם היחידה המרכזית בתחנת דיזנגוף.
בזמן השקת״הכוסית נכנטה לאולם יושבת-ראש אירגון נשות השוטרים, נורית שפירא (למטה) וביקשה
להרים כוט לחיי מפקד היחידה המרכזית המושעה, אסף חפץ. את הצעתה השמיעה באוזנם של מפקד
מרחב הירקון, יעקב חביב ואחרים שעמדו בסביבה. מחוץ לאולם נערכה הפגנה-ברישיון של הוועד למען
החזרת אסף חפץ לשורות המישטרה. למרות שהדלתות והחלונות היו סגורים באולם שבו נערכה
קבלת־הפנים, נשמעו היטב הקריאות שהושמעו ברחוב. באולם היה חם מאוד, ואולי בגלל זה הזיע תורגמן.

רחית, מתוך הזדהות עם הצד
הפלסטיני בסיכסוך הישראלי־ערבי.
אחרי מותה ציוותה
להוריש את ארכיונה ומיסמכיה
לאוניבר סי ט ת ביר־זית.
היריבות, בין

שני ח״כי

העבודה החיפאיים שבח וייס
ומשה שחל היא כה חריפה,

מחברי הדוכנה המדינית גמחלקת הח דשות
בטלוויזיה, מתלבש בהתאם
למעמד. לכל אירוע שהוא מגיע אליו הוא מצוייד במיקטורן, בחולצה
לבנה ובעניבה. כאשר עוברת אליו המצלמה, ל שידור ישיר, הוא
מחליף את החלק העליון של לבושו, כדי להיראות מהודר על המסד.

ישראל סגר

מי יהיה ראש־הממשלה
הבא של ישראל? לאסטרולוג
הרצל ליפ שיץ יש שתי
תשובות. אם הבחירות יתקיימו
במועדן ב־ 23 ביולי, יהיה זה ח״כ
העבודה שי מעון פרם שירכיב
את הממשלה הבאה. אד לדעת

העולם הזה 2434

העיתונאית ליוויה רו קח,
בתו של מנהיג הציונים
הכללים המנוח ישראל רוקח,
שהתאבדה לפני חודש ברומא, האחרונות בשנים פירסמה מאמרים בעיתון הפלסטיני אל
פיגר, המופיע בירושלים המיד

שהיא באה לידי ביטוי גם
בענייני יום־יום. בבוקר הישיבה
האחרונה של הכנסת, לפני
פיזורה, טילפן הפרופסור וייס
לביתו של שחל וביקש להצטרף
כנוסע נוסף במכוניתו ל ירושלים.
וייס חש ברע ולא רצה
לנהוג בעצמו. שחל סירב, הסביר
שמכוניתו עמוסה טרמפיסטים.
וייס נסע בתחבורה ציבורית
לירושלים, והופתע לגלות שבן נסע לסיעה וחברו עירו
במרצדס הירוקה שלו כשהוא
לבדו. אפילו נוסע אחד לא היה
בה מלבדו.

ח״כ העבודה מיכאל בר*
זוהר ידוע ככותב מותחנים
מצליח בחו״ל. מדי פעם הוא
חותם על ספריו בפסבדונים

מיכאל ברק, אך באחרונה
הודבק לו שם חדש. בר־זוהר
סיים לכתוב את המותחן מרגל
בחורף, רומן־ריגול שעלילתו
מתרחשת באנגליה. המו״ל התרשם
כל־כך מהתוכן ומסיגנון
הכתיבה, שהציע להעניק למ}ובר
שם אנגלי טיפוסי, ולהגדיל בכך
את היקף־המכירות. השם שהוצע:
מייקל הייסטינגם. בר-
זוהר הסכים ללא היסוס. הוא
נשאל, אגב כך, אילו ספרים הוא
מעדיף לקרוא, ותשובתו היתה
חד־משמעית :״ספריו של ברק
הם טובים, ספריו של הייסטיגגס
טובים יותר, אך ספריו של בר־זוהר
הם הטובים ביותר.״
הד״ר דק אשרוב, רופא
בבית־החולים וולפסון, הוא גם
רופא קבוצת הכדורגל של מכבי
יפו, אך יותר מכך הוא מומחה
לחולים היפוכונדרים. באחרונה
מלאו ידיו עבודה. אפילו ח״כים
ממיפלגת העבודה, שקיוו לדלג
מעל משוכת 60 האחוזים, הגיעו
אליו בפיק־בירכיים ובפריחה על
פניהם. לדבריו, מחלה אופיינית

לפוליטיקאים היא פריחה על
עור הפנים, ומקורה בהתרגשות.
אשרוב נשאל מה דעתו על
רופאי־אליל למיניהם, והוא ענה:
״אילו הייתי צריך לבחור, לא
היית מאמין בהם, כי אם בישוע.״
האמרגן יצחק (״זיטו״)
בן־ניסים אינו דובר יידיש, אך
זה לא מפריע לו להריץ את
ההצגה החדשה של שלושת
השמואליקים, סיפורי שלום
עליכם, שבה משתתפים השח קנים
שמואל רודנסקי,

שמואל עצ מון ושמוליק
סגל. זיטו הריץ לפני גלגל
מסתובב גם את אנשים
קטנים, ואף יצא עם השלישיה
לארצות־הברית, וקצר שם הצ לחה
רבה. אך לא כל הפקותיו
מצליחות. השחקנית מרים
גבריאלי פנתה אליו והביעה
את רוגזה על כך שהצגת היחיד
שלה — שש שעה רקובה,

סיפורים של חנוך לוין —
כמעט שלא עלתה על קרשי
הבימות השונות בארץ.

מיהו ודב העבודה מ״קל ה״סטינגס, בזד1ע נמנע מ״ק הולר
מלהריח קירות ולאיזו מיפלגה השתייכה בעבר מזל קיס
השחקן ניסים עזיקרי
התראיין בשבתרבות. שם הצגה
שבה נקב, הארכי טקט והקי סר,
גרמה להברקות לא מעטות.
באולם נכח ישראל קיסר,
המזכ״ל הבא של ההסתדרות,
שהתראיין אחר־כר. כאשר עזיק־רי
הבחין בו, הוא אמר :״מה אני
יכול לעשות? זה השם של
ההצגה ״.מישהו בקהל צעק :״רק
ארכיטקט יכול להוריד את
ירוחם משל!״ בהמשך סיפר

לה לשינוי ריעות קוטבי. כיום
היא משמשת כפעילה בוועד־הנאמנים
לאיסוף תרומות לבית
החולים וולפסון בחולון.
עזיקרי סיפר בראיון, שב צעירותו
הוא נהג להסתופף
בקירבת ענקי־התיאטרון ואף
להעניק להם שירותים שוני׳ם.
פעם אחת פנתה אליו השחקנית
חנה רובינא וביקשה שיביא
לחדרה כוס קוניאק, שאותה
ביקשה ללגום לפני כל הצגת

חיים בדלב

צולם על־ידי צלם חובב במצלמת פולו־רואיד
(למעלה) ומיד אחר־כן הציץ
מסוקרן בתוצאות (למטה) .מזכ״ל מיפלגת העבודה צולם בפתח
אולם אוהל״שם שבו נערכה הצבעת 60 האחוזים המפורסמת. הצלם,
חבוש כובע בסיגנון דאלאס, צילם בזה אחר זה מכובדים אח רים
שהמתינו בדאגה באולם, כדי לשמוע את תוצאות ההצבעה.

לקינמון ואיחל לו חג פסח כשר.
ומשפירא לעזפירא. ראש
עיריית פתח־תיקווה דב תבו־רי
דחה הצעה של ח״כ
אגודת־ישראל אברהם שפי־

וראש־העיריה אליהו נ אווי
שהתמודד עם אורי בבג.
מיכה ברעם, המציג
עכשיו תערוכת צילומים ב־קאמרה־אובסקורה
ברחוב־

וראש המועצה מבואות־חרמון
שלום רובין. אחרי, ברכות
וחלוקת שי, הסכים דגן סוף כל
סוף לדבר, אך גם אז גילה רק
טפח והסתיר טפחיים.

מציץ בגיליון האחרון של כתב״העת אל מגלה, שמופיע בפאריס בשפה

הערבית וממומן על-ידי בית־המלוכה הסעודי. באותו גיליון הופיעו קטעים
1^ 111 111 מתורגמים מסיפרו הפופולארי של שיפר, כדור של״ג. העיתונאית סמדר פרי, ששהתה במצריים, ראתה את
הגיליון והביאה אותו לשיפר. כשהחזיק הכתב המדיני של קול־י שראל בעיתון הערבי התעניינו בתוכנו
שני צלמים, דוי ד רובינגר מטיי ם (מימין) ושלום ברטל מידיעות־אחרוכות. סיפרו של שיפד זוכה
בהצלחה רבה. הוצאת־ספרים מכובדת בצרפת חתמה איתו על חוזה לתירגום הספר לצרפתית ולהפצתו
שם. גם אניס מנסור, עורך השבועון המצרי אוקטובר, יפרסם בקרוב בעיתונו קטעים מתורגמים מהספר.
אך הצלחה וקוץ בה. השבוע התבקש שפר לשלם מס 45 ,אחוז, מהתמלוגים שבהם זכה כדין.
ר א לסגור את אולם הקולנוע
היכל בלילות־שבת, תמורת הב טחה
של האגודה לבנות ב־פתח־תיקווה
אולם־ספורט .״עני תי
לו,״ גילה תבורי ,״שאני מוכן
לבנות להם מיקווה, ושרק יעזבו
אותי בשקט״.

המראיין ירון לונדון
בפתח־בשבתרבות ראיין תיקווה
את הכתבת הצבאית של
דבר, טלי זלינגר, בתו של
עזריה רפפורט. הוא שאל אם
אינה פוחדת לסקר אירועים
בלבנון והיא ענתה בהחלטיות
שלא. השיב לה לונדון :״אילו
אני הייתי במקומך, לא הייתי
נוסע לשם. אומרים שלכל כרור
יש כתובת ולי נדמה שעל כל
הכדורים ששורקים שם רשום
השם שלי״.

אלנבי בתל־אביב, סיפר כי
באותו המקום, מאותו הבניין,
צילם את הצילום העיתונאי
הראשון שלו, לפני יותר מ־20
שנה. ברעם, שהיה אז חבר
קיבוץ, נקלע במיקרה להפגנה
וצילם אותה. אז עדיין לא חשב
על עיתונות, אך התצלום הת פרסם.
עיתונאי
הצפון לא יכלו,
במשך תקופה ארוכה, לסחוט
ראיון מתת־אלוף מאיר דנן,
מפקד איזור דרום־לבנון. הם זכו
לשמוע את מוצא פיו דווקא ביום
המסיבה לרגל שיחרורו. בחדרו
של ראש מועצת מטולה יוסי
גולדברג התכנסו העיתונאים,
דגן, מחליפו, תת־אלוף שלמה
איליה, ראש המועצה האיזורית
גליל עליון אברהם ברו שי

אחד מעיתונאי הצפון
שעיה בגל כתב מעריב ואשתו
שרה חבקו בת. למסיבה
שנערכה במלון פלאזה בטבריה
לא הגיע ידידו רפאל (״רפול״)
איתן שהיה אותה עת בהרצאה,
אך לעומת זאת, באו דויד לוי
ואשתו רחל. בנם השתובב עם
בנו הגדול של סגל מנישואיו
הקודמים. אשתו של סגל היא
פעילת צומ״ת בטבריה.

רני, בנו בן ה־ 16 של גדי
יגיל, הכריז קבל־עם־וערה ש הוא
לא יילך בדרכי אביו ולא
יופיע על בימות. אך הוא אינו
אדון לגורלו. עתה הוא מככב
בהצגה עוץ לי גוץ לי, המועלית
על־ידי תלמידי החוג לדראמה שיגיל בגימנסיה הרצליה,
נמנה עם תלמידיה.

חבר מרכז חרות מאשדוד
יוסף ז (״ז׳וז׳ו) אביטן חובב
קריאת עיתונים. אך כמות עמודי
עיתוני השבת מחייבת אותו שונה קריאה לאסטרטגיית מאשר בכל יום. הוא נוהג
להשכים בשעה 5לפנות בוקר,
מוזג לעצמו כוס־קפה ויורד
למרתף שבווילה שלו. שם הוא
קורא בשקיקה את כל עיתוני
השבת עד שעות הבוקר המאוחרות.

עזיקרי,
שערב בכורת ההצגה
התנפחה בירכו. הגיב קיסר :״אני
מקווה שזה לא בגללי.״ סיכם את
הנושא המראיין איתן מ ציג:
״אם קיסר הגיע לאן שהגיע, זהו
סימן שהוא ארכיטקט טוב״.
פרט לא ידוע על מיש־פחתו
של קיסר הוא שאשתו,
מזל, היתה בעבר תומכת נאמנה
של תנועת חרות, ונישואיה גרמו

בכורה. מכיוון שלא רצתה כי לוגמת יידעו שהיא הכל אלכוהול, היא ביקשה מעזיקרי
לנשוף לתוך הכוס, כאילו הוא
מחזיק בידו כוס תה חם.
הידידות בין ראש עיריית
בת״ים אחוד קינמון ובין הרב
הראשי האשכנזי אברהם ש פירא
באה לידי ביטוי אמיץ
בערב חג־הפסח. הרב טילפן

ערב חג־הפסח קיבל העי הוותיק
הבאר־שבעי תונאי יצחק
שתיל מתנה מוזרה
לביתו. שליח הביא לדירה
חבילת מצות שמורות שנאפו
בירושלים. השולח היה בנימין
בן־שושן, שהוא חבר מועצת־העיר
מטעם אגודת־ישראל. מה
לשתיל החילוני, חבר תנועת
החרות ולנציג האגודה? ערב
הסיבוב השני של הבחירות
המוניציפליות האחרונות עזר
שתיל לקירוב בין אגודת־ישראל

הוא חובב צילום מושבע. כאשר הבחין

11ך| | 1
בצלמים שבאו למרכז הקונגרסים, כדי
1 11\ . 1 | 1 1 11
לתעד את בחירת מועמד חרות להנהגת הליכוד, הוא התעניין
בעבודתם, בסוג המצלמות שבהן השתמשו והבטיח שלאחד
המרכזים הבאים של התנועה הוא יביא עימו את מצלמתו האישית.
באדר נשאל מתי יסכים לפרסם את הצילומים שצילם בתוך
בניין־הכנסת, אך הוא נמנע מלתת על כך תשובה חד״משמעית.
העולם הזה 2434

בלתים

כתב־הרדיו לענייני פלילים
מייל! הולד מייעץ לא להריח
קירות, ויש לו גם סיבה טובה
לכך. אחרי מילחמת לבנון עלה
עד מאוד גל הברחת הסמים
מלבנון. המישטרה הפעילה
מכונה מיוחדת להשמדת החומר
שנתפס. בוקר אחד התקלקלה
המכונה ובמחסני המישטרה
הצטברו 18 טון סמים. הוחלט
לשלוח את הסמים להשמדה
בבית־חרושת למלט. הסמים
עורבבו במערבלי הבטון, ולפי
הולר הם בוודאי טמונים בקירות
בניינים שונים שנבנו מאז.

פסוק, השבוע
• יו שב־רא ש מיסלגת
העבודה, שי מעון פרס, על
עצמו :״אני
תקנה.״

ביישן

שאין

• השר זבולון המר:
״כשחליתי, התפללתי בכוונה
רבה והאמנתי שתפילתי ותפי־

מאת דניאלה שמי

מהטעיית הממשלה שהוא חבר
בה, או מהפתעת הכנסת, שלקיום
החלטותיה הצהיר אמונים״.

• הנ״ל, על השאלה מדוע
לא הצביע עבור שרון :״יש לי
600 סיבות טובות לכר״.

העבודה יוסי

שריד ביחס למותם המיסתורי
של שני חוטפי האוטובוס :״אני ״
מאוד מקווה כי מישהו במערכות
העיתונים טועה בזיהוי, שאם לא
כן, מישהו אחר טעה טעות
חמורה״.
• ח״ב בני שליטא, על
ריבוי המתחרים במיפלגתו ב־מירוץ
לכנסת :״זוהי ד״ש ב מהדורה
מחודשת וזה בעוכרינו״.
• הנ״ל :״לא יתכן, שמיפ־לגה
תלך לבחירות, כשהיא
הורסת את כל הנהגתה, על־מנת
לפנות מקום למועמדים להוטים
מכל קצות הארץ, המבקשים
להיבחר לכנסת.״

מי שרוצה
פסא -

בנו בן ה־ 16 של גדי יגיל(מימין) ורבו הצעיר שי
ךןן | 11ל
בן ה־ג 1נפגשו עם האב מאחורי הקלעים בתום
#11 11 הצגת ההרצה של המחזה זוועות חמודות שבו מגלם יגיל את התפ קיד
המרכזי. רני כבר הודיע שהוא אינו רוצה ללכת בדרכי אביו
ולשחק על בימת התיאטרון, אבל הוא אינו יכול להשתחרר
מהדימוי. עתה הוא משחק בהצגה ״עוץ לי גוץ לי׳ שמועלית על־ידי
תלמידי החוג לדראמה בבית״הספר התיכון ״הרצליה׳ שבתל־אביב.
לתם של רבים בישראל למעני,
יעלו יפה לפני הקדוש־ברוך־
הוא. אני בפירוש מאמין שהח למתי
הטובה והמלאה באה משום

• ח״כהתחיה,צבישי לוח
:״האמת היא ש טי־ אן־ טי
היה קיים, אבל רק במוחם של
שמאלנינו״.

• העיתונאי אהרון ג בע,
על הישגו של אריאל שרון

• ראש-הממשלה, י צ חק
שמיר, בראיון לחג:
״מעולם לא רצינו להישאר
בלבנון לזמן־רב. רצינו להיכנס,
לחסל את בסיסי אש״ף ולהס תלק״.

משה

שר־הביטחון
(״מישה״) ארנם, על השאלה

מתי יחזרו חיילי צה״ל מלבנון:
״זו לא רק תשובה שהממשלה
חייבת לעם, זו תשובה שהעם
חייב לעצמו״.

במרכז חרות :״שימו את נעלי-
הבית בארון והוציאו את הנע ליים
הצבאיות״.

• מזכ״ל ההסתדרות
המיועד, ישראל קיסר :״אם

שעבר, אריה נאור :״שרון
כבר הוכיח שהוא אינו מתנזר

מישהו חושב שההסתדרות היא
סניף מיפלגתי, הוא טועה טעות
חמורה״.

• מזכיר הממשלה ל
העולם
הזה 2434

צרין לבוא
מוקדם!

מזכיר מיפלגת העבודה חיים בר־לב, בכינים המרכז באולם אוהל״שם, בתל״אביב.

1 21

]יאו

נאשיזם בישראל (113

גל המחתרות החדשות המציפות את המדינה
הוא הגל השני. קדם לו הגר ש ל מחתרות הימי!
הקיצוני, שקמו בשנים הראשונות של מדינת י שר אל

^ יום השישי, ה־ 17 בספטמבר
>18׳ .1ב־ 5אחרי־הצהריים, נחסמה
דרכה של שיירת מתווך האו״ם, הרוזן
השוודי פולקה ברנדוט, בעיקול רחוב
(כיום) הפלמ״ח, בירושלים, על־ידי
צעירים לבושי־חאקי. אחד מהם הרג
את ברנרוט ואת הקולונל הצרפתי.
אנררה סארו, שישב לירו. גוף בשם
״חזית המולדת״ הודה באחריותו
למעשה. אנשיו היו משורות לח״י.
נעצרו עשרות חברי לח״י. הממשלה
הזמנית. בראשותו של דויד בן־גוריון,
פירסמה את הפקודה למניעת טרור.
ויחידות אצ״ל ולח״י בירושלים פורקו.

שני מנהיגי לח״י, נתן ילין־
מור ומתתיהו שמולביץ, נידונו
לשמונה ולחמש שנות־מאסר,
במישפט שנערך בעכו.
בפברואר .1949 אחרי שעמדו
בראש רשימת לח״לי״רשימת הלוח מים״
.שהביאה לכניסתו לכנסת, שוח רר
ילין־מור יחד עם שמולביץ.
במארס 1949 התכנסו בקולנוע
רמה ברמת־גן כ־ 120 מוותיקי לח״י,
כדי לגבש את דרכם הפוליטית. חלק
מבאי־הוועידה ריברו על כך שבכוחם
לחולל את המהפיכה שעליה חלמו —
להשתלט על צה״ל ועל הנהגת
המדינה. דיברי הנואמים נעו בין
קומוניזם לפאשיזם. בראש העמדות

הימניות ניצב חבר מרכז־לח״י־לשעבר,
ישראל אלדד(שייב).
הקיטוב האידיאולוגי היה חריף.
חבר־הכנסת ילין־מור צידד בעמדות.
השמאליות, בעוד שיצחק שמיר ניצב
במרכז.
עד מהרה התפרשו אנשי לח״י־לשעבר
על כל גווני הקשת הפוליטית
בישראל. הד״ר אלדד היווה את הסמן
הימני.
עד מהרה ניגש אלדד לבסס את
התשתית האידיאולוגית לימין הקיצוני
בישראל וייסד את העיתון סולם,
שהתחיל להטיף לכינונה של ״מלכות
ישראל״ .בעמודי סולם פירסמו את
יצירותיהם המשורר אורי צבי גרינברג.
קריינית תחנת־השידור של לח״י,
גאולה כהן, ובוגרים אחרים של הלח״י.
במקביל לפירסום סולם הוחל בערים סולם מועדוני בהקמת
הגדולות. כדי לבסס את איריאולוגיית
״מלכות ישראל״.

אידיאולוגיה זו שבתה את
ליבם של שני סוגי בני־אדם:
חניכי לח״י שסירבו להסתגל
למציאות היומיומית של מדי נה
עצמאית ושלא מצאו ביומ יום
הישראלי את העצמאות
שלמענה לחמו, וחוגים חרדיים,
שרעיון ,.מלכות ישראל״ קסם

להם והתאים למאוויהם הד תיים.

#הטרוריסט,הראשון
לציון׳

פעולות האלימות הראשונות
1 1של חניכי י ״מלכות ישראל״.
הופעלו תחילה נגר אנשי־לח״י אחרים,
שסירבו לקבל את רעיונותיהם. אחת
הפעולות הראשונות היתה הצתת
דירתו של חבר מרכז־לח״י לשעבר, נתן
ילין־מור, כמחאה על נטישתו את
דרך־הטרור. היה גם סיכסוך על
הירושה הכספית של לח״י. שנולדה הראשונה המחתרת במדינת ישראל החלה דרכה באכיב
.1950 מייסדיה היו חמישה צעירים,
שנמנו בעבר עם קבוצה דתית־קיצונית
בלח״י. מטרתה המוצהרת של הקבוצה
היתה להשליט. במדינה מישטר
המבוסס על עקרונות הדת היהודית
ורין־תורה. להגשמת מישטר זה, נראו
בעיני הקבוצה כל האמצעים כשרים.
מחתרת זו כינתה עצמה ״המחנה״,
או ״ברית הקנאים״ .היא פעלה שנה
בקירוב. מיספר חבריה הגיע ל־,35
כולם מקרב ישיבות חרדיות במאה־שערים.
המחתרת כללה גם תא של
בנות, שכינויו היה ״יהודית״ .תא זה

מנה 14 חברות, שתפקידן העיקרי היה
בליקוט מידע.

במהלך שנת פעילותה קיי מה
,.ברית הקנאים״ 13 פיגועים,
הצתות, ובעיקר שריפ ת מכו ניות,
שבעליהן נסעו בשבת,
ואיטליזים, שמכרו ב שר טרי פה.
את המכוניות שנסעו ב ש בת
היו חברי המחתרת זוכרים
בעזרת סימון מיספרי-העמו-
דים בסידוריהם. הם התנכלו גם
לחנות-הספרים הקומוניסטית
כירושלים, ולחנות-ספרים נוס פת
שמכרה, לטענתם ,״סיפרות
פיגולים״.
ב־ 14 במאי 1951 עמד לעלות
לדיון במליאת־הכנסת נושא גיוס
הבנות הדתיות לצה״ל. קבוצה של
חברי ״ברית הקנאים״ ,תיכננו לנתק
במהלך הדיון את החשמל באולם־
המליאה, ולהטיל מעל ליציע־הקהל
פצצת־הפחדה לתוך האולם.
שירותי־הביטחון. שהשתילו מודיע
בתוך הקבוצה, ידעו על תוכנית זו.
הדבר נמסר לידיעתו של יושב־ראש
הכנסת, יוסף שפרינצק, אשר בניגוד
לעצת ראש השין־בית, מיהר לנעול את
ישיבת הכנסת. כך נמנע מהשין־בית
לתפוס את חברי ברית־הקנאים ״על

למרות זאת נתפסו במהלר הלילה

חברי ואוהדי ברית־הקנאים. נחשף גם
מחסן־הנשק שלהם. בבניין מידרשת־הנוער
של אגודת־ישראל בהר־ציון.
במחסן־הנשק נתפסו שלושה אקדחים,
שני סטנים, שישה רימוני־יד, כאלפיים
כדורים וארבעה בקבוקי־מולוטוב.
תוך הפעלה של חוקי־החירום,
ששימשו בעבר למעצר לוחמי המחת רות
בזמן המנדט בריטי. נעצרו כארב עים
חרדים, חברי ברית־הקנאים,
שהובאו למחנה־המעצר ג׳למי, ליד
יגור. במחנה זה התעללו השוטרים
והקצינים בעצירים באופן פיסי, בין
השאר בעזרת כלבים. כאשר נודע
הדבר קמה שערוריה, שהאפילה על
מעשי־הטרור שחברי ברית־הקנאים
עשו או אמרו לעשות.

אחד העצירים, שניצל את
פרשת העינויים בג׳למי לקידו מו
המהיר, מחוגי־הצעירים של
אגודת־ישראל אל צמרת הת נועה,
היה חבר־הכנסת שלמה
לורינץ.
ועדת־הכנסת. שבדקה את תנאי
מעצרם של חברי ברית־הקנאים
במחנה־ג׳למי, היא שהעניקה להם את
הכינוי ״מחתרת ג׳למי״.

רק ארבעה מבין עצירי
ברית־הקנאים הועמדו לדין
וביניהם אחד מרדכי אליהו,
כרם־ראשי
המשמש כיום
ספרדי ו,.הראשון לציון״ .שני
נאשמים נוספים, שנידונו ביחד
איתו, היו אליהו ריידר ואליהו
רפאל.
הם נידונו לעשרה חודשי מאסר
בפועל.
שנה מאוחר יותר הגיעה לכותרות
מחתרת אחרת, פלג של ברית־הקנאים.
ליד בניין הכנסיה הרומנית בירושלים
לכד מארב מישטרתי. שאף הוא ניזון
ממידע פנימי, את האברכים דויד בלוי.
ומרדכי פרוינד, שהחזיקו ברשותם
פצצה מתוצרת־בית. שאותה ניסו
להטמין במישרד־החינוך־והתרבות. על
רקע חקיקת החוק לחינוך ממלכתי.
בלוי. נכדו של הרב עמרם בלוי.
ופרוינד. תלמיד ישיבה שבא לירושלים
מתל־אביב. ושנחשד שנה קורם לכן
בניסיון להצתת איצטדיון הכרורגל
ברמת־גן — שניהם היוו חוליה
ראשונה בשרשרת מעצרים מסועפת
בקרב צעירי אגודת־ישראל, בירושלים
ובתל־אביב.

גם קבוצה זו של ברית-
הקנאים הודרכה בידי כמה
מבוגרי הלח״י. בין פעולותיה,
בפי שהתברר שנים מאוחר
יותר, ממקורות השין־בית:
הצתת איטליזים, הטלת פצצות
על מועדוני המיפלגה הקומו ניסטית
ומערכת ״העולם הזה״.
נאשם שלישי שצורף למישפטם של
בלוי ופרוינד, היה דוב פרשן. בראשית
מישפטם ניסה להלום בצלם העולם
הזה (.)11.6.53

,.#מחתות צויפין״
ד״ר אלדד(עם אורי צבי גרינברג) והמפה שהופצה על־ידו
בגין אמר :״מחתרת זו מביישת את שם המחתרות בישראל...

ך ין יו מ ה של מחתרת נוספת התבהר של סידרה
| /בהדרגה, אחרי
פעולות־חבלה בשלהי 1952 ובמהלך
. 1953

נגד העצורים, הפעילה הממשלה שוב
את הצו המנדטורי. ב־ 8במאי 1953
הוכרז על עצירי ״מלכות ישראל״ כעל
אירגון טירוריסטי.
מישפטם של חברי מחתרת זו
במחנה הצבא בצריפין העניק לה את
הכינוי ״מחתרת צריפין״.
מנהיג המחתרת היה יוסף מנקס,
אופה בן 35 מגבעתיים, לשעבר מפקד
יחידת הג׳יפים של לח״י. לצידו של
מנקס עמד עורך־הדין יעקב חרותי
ושמואל הלוי, בן ,40 לשעבר אחד
ממפקדי תיכנון המיבצעים של לח״י.
נאשמים נוספים בהשתייכות למחתרת:
שמעון בכר, יפה דרומי, מזרחי, זאב
באדיאן, מלכה פאפושארו ואחרים.

במהלך מישפטם של חברי
מחתרת־צריפין התברר, שאבן
אנשי מחתרת זו פעלו ברוח
הרעיונות של עי תונו של הדד
אלדד ״סולם״ ומ ש ת תפיו: המ שורר
אורי צבי גרינברג,
גאולה כהן ואחרים. יעדם
הסופי היה כינון מלבות־ישראל
עד לנהר פרת.

גאולה כהן במי שפט מחתרת צריפין
פיצוץ ב בניין הצירות הסובייטי ת

את חברי, מחתרת צריפין׳ איפיין
יעקב חרותי, שהעולם הזה שירטט
במהלך אותו מישפט את דיוקנו.
יעקב חרותי היה ילד ונער יוצא־דופן
בנוף של תל־אביב הקטנה. משחר
ילדותו היה קורבן לטרגדיה מיש־פחתית,
שהטביעה חותמה בנפשו
הרכה. האב, עורך־הדין מרדכי חרותי,
נפרד מאשתו כשיעקב היה בן שנתיים.
הילד המשיך להתגורר עם אמו עד גיל
,8אז עברה האם להתגורר באנגליה.
•יעקב שב להתגורר עם אביו, בדירתו
ברחוב השחר בתל־אביב.
האב, מרדכי חרותי, שבשנות־המדינה
הראשונות כיהן כסגן נשיא

יעקב חרותי על ספסל-הנאשמים
נער בן 14 נותר לבדו
בדיבורים. סביבתו היתה משוכנעת
שהוא בחר באחת המחתרות. אולם
דרכו מהדיבור אל המעשה היתה
ארוכה. היתה זו אילנה ששיכנעה אותו
להצטרף ללח״י.
במיסגרת פעילותו בלח״י התמחה
בהכנת מוקשים ופצצות לפעולות
השונות, ביניהן ההתקפה על בתי־הזיקוק
במיפרץ־חיפה. גם אילנה
הצטרפה ללח״י, וכינוייהם במחתרת

בחתונה. יעקב המשיך לשרת בצה״ל,
וביחד עם אילנה שכר חרר ברחוב
ברזילי בתל־אביב. באפריל 1950 נולד
בכורם, אמיר.
אחרי שיחרורו מהצבא עבד יעקב
כעוזר אצל עורך־דין. והתחיל ללמוד
מישפטים. מאוחר יותר שכר חדר ליד
מישרדו של אביו ופתח מישרד
לתרגומים אולם המישרד נכשל,
ובני־הזוג התפרנסו ממשכורתה של

הפעולות התמקדו בהצתת
חנויות־ספרים שמכרו פיר־סומים
סוביטיים, התנפלויות
על מועדוני המיפלגה הקומו ניסטית,
פצצת־הפחדה בחצר
השגרירות של צ׳כוסלובקיה,
ניסיון להעלות באש את
מכוניתו של הציר הסובייטי
בישראל, והשיא: פי צוץ בבניין
הצירות הסובייטית בשדרות-
רוט שילד בתל-אביב.

בעוד שכל כלי־התקשורת גינו
פיגוע זה והפיגועים שקרמו לו. בירך
כתב־העת הקטן של הד״ר אלדד.
סולם, חבלות אלה, והוליך עד מהרה
את חוקרי־הביטחון לעבר חוגי ״מלכות
ישראל״ ,שראו במבצעי הפיגועים את
״שומרי הכבוד העברי״ והדואגים
״להכות באוייבי ישראל״.
המישטרה והשין־בית לא הצליחו
לחדור לחוגי־המחתרת. רק חמישה
חודשים אחרי הפיגוע בצירות הסוביי טית,
ב־ 26 במאי .1953 נתפסו שני
אברכים, שניסו לפגוע במישרד־החינוך־והתרבות.
בחיפוש שנערך
בבתיהם התגלו מיסמכים. שסייעו
לעצירת אנשי מחתרת ״מלכות
ישראל״ .עם ראשיה נמנו חברי לח״י
לשעבר ׳,ביניהם עורך־הדין יעקב
חרותי ויוסף מנקס.
בהיעדר הוכחות וראיות מישפטיות

מחתרת צרי פין: הכניסה לאיזור בית־המישפט הצבאי ומצבור־הנשק
הממונה על שרותי־הביטחון הציע חנינה
בית־הדין הצבאי העליון היה ידוע
כאדם קשה, מסוגר בתוך עצמו. כאשר
היה יעקב בן ,14 התגייס אביו לצבא
הבריטי כסרג׳נט, ויעקב נותר לבדו
בדירה, כשבידיו קיצבת כסף לאכול
במיסעדה ולשלם את שכר־הלימוד.

הילד, שגדל בתנאים אלה,
הפך עד מהרה לפרא־אדם.
ציוניו בגימנסיה הרצליה היו
גרועים. הוא התעניין יותר במיקצועות
מעשיים: כימיה, רדיו וחשמל. בהיותו
בכיתה השמינית הכיר את אילנה, אז
תלמידת כיתה ח׳ ,וטיפח עימה קשר.
שכעבור השנים הפך לקשר־נישואין.
אחרי הגימנסיה התגייס חרותי
בנוטר ושירת בקיבוץ אשדות־יעקב.
כאשר שב לתל־אביב, למרה אילנה
כבר בבית״הספר החקלאי עיינות, והוא
קיים עימה קשר מיכתבים. ובמקביל
אנגלית,
לבחינת־בגרות התכונן במטרה להמשיך את לימודיו באנגליה.
בינתיים גברה בארץ מילחמת־המחתרות.
השנה היתה .1946 יעקב
— מובהק כלוחם־חרות
בלט

היו ״דרורי״ ו״נילי״.
מעט לפני פרוץ מילחמת־העצמאות
יצא יעקב חרותי ללמוד בלונדון. הוא
שב ארצה אחרי פרוץ המילחמה, ונטל
חלק פעיל בסידרת פעולות של לח״י.
עד מהרה הפך למפקד כיתת־חבלנים
של לח״י בירושלים. באחת הפעולות
פיקד על 30 לוחמים בפעולה ליר
חומת העיר־העתיקה, שם ראה כיצד
אחד מאנשי הגנה, יהודה לוי, נפגע
פגיעה קשה. חרותי נחלץ להצילו.

אחרי רצח הרוזן ברנדוט
היה חרותי בין אנ שי לח״י
שנעצרו. הוא הובא למעצר
ביפו. כאשר ביקרה אותו שם
אילנה הצליח להימלט. הוא
ניג ש לעורך־הדין אהרון חוטר־י
שי, אז הפרקליט הצבאי ה ראשי,
שהציע לו להסגיר את
עצמו. כעבור עשרה ימים
הסגיר חרותי את עצמו
והתגייס לצה״ל.
במרס 1949 נשא יעקב חרותי
לאשה את אילנה. אביו לא הופיע

כפקידה

בידיעות

אילנה שעבדה
אחרונות.
באותה תקופה החל המיפנה
בעמדותיו האידיאולוגיות של יעקב
חרותי. הוא היה לאחד הפעילים
המרכזיים בתל־אביב של חוגי ״מלכות
ישראל״ והעיתון סולם של ד״ר אלדד.
וזה הביא בהדרגה למשבר בינו ובין
אילנה. זו הופתעה כמו מרעם ביום
בהיר, כאשר התפוצצה פרשת מחתרת
״מלכות ישראל״ ,שבעלה היה אחד
מראשיה.

#חנינה מוזוה
ן * אשר התפרסם ברבים דבר
^ לכידתה של מחתרת ״מלכות
ישראל״ והעמדתה לדין, היה זה מנהיג
בגין, שאמר:
האופוזיציה מנחם
״מחתרת זו מביישת את שים המחתרת
בישראל!״
בבוקר של פתיחת המישפט בבית־הדין
הצבאי בצריפין, שישב על־פי>
סעיף 111 של תקנות־ההגנה מימי

— 23ז

המחתרות הקודמות —
(המשך מעמוד ) 23
המנרט הבריטי, פרצו,חברי המחתרת
בשירת ״עלי באריקדות ניפגש אחד
מאנשי לח״י ביניהם אמר :״אוי. זה שיר
אצ״לניקי!״ הגיב על כך אחד הכתבים.
שנכח באולם המישיפט :״הסניגוריה לא
הכינה את השירים כראוי״:
בין העיתונאים ישבה גם שליחת
סולם ולשעבר קריינית קול לח״י.
גאולה כהן.
בפתיחת מישפטם חזרו חברי
המחתרת על טענת חברי־המחתרות
בימי המנדט הבריטי. שאינם מכירים
לא בבית־המישפט הישראלי ולא במם־
שלת־ישראל, שאותה כינו ״קבוצת
האנשים המכנה עצמה ממשלת יש ראל״(
...העולם הזה .)16.7.53

נוסף על הפיגועים שביצעו
חברי המחתרת, הם הואשמו
בהחזקת מצבורי־גשק ובבי־לוש*
אחר מיתקניו ו מכוניו תיו
של שירו ת הביטחון. מקין
שנים, אחרי שחלה התיישנות
על עבירותיהם, הודה יעקב
חרותי בבילו ש שהפעיל בלפי
שירות־הביטחון, ואילו שותפו,
יוסף מנקס, הודה בהטלת
הפצצה בצירו ת הסובייטית.
המתח בדיוני בית־המישפט עלה
כאשר אחד מחברי־המחתרת, שימעון
בכר, לשעבר איש מרכזי בלח״י ואחד
מאנשי־המפתח של ״מחתרת צריפין״
(העולם הזה .)30.7.53 נמלט. במשך
שבוע ימים התנוססו תמונותיו בעמודי־החדשות
של העיתונים היומיים, תחת
הכותרת ״מבוקש״.
מאוחר יותר נלכד בכר במרתף קטן
בצפון תל־אביב. אחרי שבמשך ימים
רבים שינה מזמן לזמן את מקום
מחבואו. ואף צבע את שערותיו
הג׳ינגייות.
חברי מחתרת צריפין נידונו
לתקופות־מעצר שונות, אך לא ריצו
אותן בפועל. העונש הכבד ביותר הוטל
על יעקב חרותי 1,2 :שנות מאסר.

פנייה מוזרה של הממונה על
שירותי־הביטחון, איפר הראל,
אל ראש־הממשלה, דויד בן־
גוריון, הביאה לחנינה, ערב
יום־העצמאות . 1955

האיש שירה בר״ר קסטנר היה צעיר
תל־אביבי בשם זאב אקשטיין, חבר
במחתרת המכונה ״מחתרת קסטנר״.
המרכיב הבסיסי של מחתרת זו
היה זהה עם המרכיב האיריאולוגי־אירגוני
של ״מחתרת צריפין״ .אלא
שבמחתרת זו לא כל החברים דגלו
במלוא האידיאולוגיה של סולם והד״ר
שייב־אלדד. המרכיב ההרפתקני תפס
כאן מקום נכבד יותר.

האידיאולוגיה של ״מחתרת
קסטנר״ כללה תערובת מבול בלת
של דיברי ישעיהו הנביא,
המשורר אורי צבי גרינברג,
גאולה כהן, הדיר ישראל אלדד
ואחרים.
בסיסה של מחתרת זו היה בחוגי
סולם. שהתכנסו בירושלים ובתל־אביב
וטיפחו את רעיון מלכות־ישראל,
מנהר פרת ועד ליאור, תוך הזיות על
״י הקמת ״מעצמה״ עברית במיזרח
התיכון.
מקום הריכוז התל־אביבי של חברי־המחתרת
היה במועדון סול ם ששכן
בשדרות־רוטשילד. במועדון זה נהג
להעביר את זמנו זאב אקשטיין
בשיחות עם יהושע מרקל, שבמהלכן
הסבירו זה לזה את הצורך בהקמת
מחתרת כנגד השילטון. שניהם אף
תיכננו פעולה מעבר לגבול הירדני
(הקו הירוק) ,כרי להרוג כמה כפריים.
מיפגשי־סתר נערכו במצודת ז אב
עם שימעון בכר, ממנהיגי ״מחתרת
צריפין״.
במקביל לחותרים ותיקים כיעקב
חרותי ויוסף מנקס. רחשו במחתרת
קסטנר חצי תריסר פרובוקטורים.
המעוררים גם כיום, קרוב ל־ 30 שנה
מאוחר יותר. סידרה של סימני־שאלה
על חלקו של שירות־הביטחון במחתרת

בנוסף לחוג ״מלבות ישראל״
קשורה מחתרת זו ב״מחתרת
פתח־תיקווה להפלת השילטוך,
היא ״מחתרת דזירה״ ,מחתרת
אישית של הפרובוקטור אריאל
אליאשווילי, שתיכננה לשלוח
לשר־החוץ משה שרת עותק
של הספר ״דזירה״ כשהוא
ממולכד בחומר-נפין.

שמר ואקשטיין במי שפט רצח־קסטנר
״הייתי באוויר ה של הרג...״
ראש השב״ב, שהפעיל את כל השרות
ולכד י את הרוצחים בבתיהם עוד
בליל־הרצח.
לכידת המתנקשים חשפה לעיני
הציבור שוב חלק מהגלריה של
הדמויות הידועות ממחתרת־צריפין,
ונוסף עליהם את זאב אקשטיין —
ספק־מבולבל,
ספק־אידיאליסט
פרובוקטור,
שהיה בעבר סוכן השב״כ;
עד־המלך אריאל אליאשווילי, שמכר
מינהג של יומיום נערים מבולבלים
לידי שירות־הביטחון; ודמותו המנוונת
של פרובוקטור בשם דניאל זרניצקי.
במקביל לחברי־המחתרת לכד
שרות־הביטחון בביתו של ישראל טייג,
תושב כפר־סבא, מיצבור־נשק במחבוא
תת־קרקעי, ובו 61 תת־מיקלעים,
רובים ושני להביורים.
אחרי השלמת החקירות הואשם
יוסף מנקס בתיכנון הרצח ״על־ידי כך
שסיפק את הנשק והיה הרוח החיה
ברצח זה לטענת המישטרה. יעקב
חרותי הואשם במנהיגות של אירגון
טירוריסטי ובהפצת כרוזי־השמצה נגד
שופט־השלום הראשי בירושלים, הד״ר
משה פרץ, מי שזיכה בשעתו את הד״ר
קסטנר מאשמה בעדות־שקר.
לא היו ראיות מוצקות לטענה על
היות חרותי מנהיג האירגון. אך על
ההאשמה האחרת היתה עדות בחיסיון,
שבמהלכה אמר הער העלום:
״באחד הימים פגשתי את חרותי,
והסכמתי להיעתר לבקשתו להדביק
עימו ברחובות תל־אביב כרוזים נגד
השופט פרץ. נסעתי עם חרותי
למצודת זאב, ברחוב המלך ג׳ורג׳,

קיבלתי ממנו פחית של דבק במרתף
הבניין, ויצאתי להדביק את הכרוזים
ברחובות״...

רא שי הקת״ם והמטה הארצי
של המישטרה לא הסתירו
במהלך המישפט את ני סיונו תיהם
להביא לעיסקה בינם ובין
חרותי, כדי שזה יגלה את
הגורמים האמיתיים שעמדו
מאחורי מחתרת קסטנר.

•.ידינו מ ם וברירה
בערבים ובכרביס
ך* מישטרה לא הצליחה לשרבב
1 1את שמו של יעקב חרותי אל
המישפט, ונאלצה לשופטו לחוד. כך
שמנהיג־המחתרת במהלך המישפט
היה יוסף מנקס, חניך בית״ר־פולין,
שעלה ארצה ב־ .1935 מנקס התגים
בימי מילחמת־העולם השניה לצבא
הבריטי, אחרי המילחמה הצטרף
ללח״י, והיה אחד ממפקדיו בירושלים.
מנקס שהתגורר בשכונת סלאמה,
ישב לראשונה בכלא ג׳למי עם אנשי
לח״י שנעצרו אחרי רצח הרוזן ברנדוט.
הוא היה אחת הדמויות המרכזיות
ב״מחתרת צריפין״ ,יותר מאוחר
התברר שהיה מטיל הפצצה בצירות
הסובייטית בתל״אביב.

את האופי האחר של מחתרת
קסטנר מייצג זאב אקשטיין,
הצעיר שירה בדד קסטנר והר גו.
אקשטיין שפג ש לראשונה
את יוסף מנקם ב מועדון ״סולם״

פצצה במישרד־החינוך
עוד מישפט־זוטא לחברי מחתרת
״מלכות ישראל״ התקיים מעט אתרי
תום המישפט הגדול. במישפט זה
נשפט זאב ייבין. בנו של ד״ר י״ה ייבין,
נושא־כליו של אורי צבי גרינברג
בשנות ה־ ׳ 20 וה־ ,׳30 ביחד עם נאשם
שני. ראובן פרץ.

• מחתות
הפרובוקטור
עט אחרי חצות־לילה של ה־3
^ /ב מר ס 1957 נורה הד״ר רורולף
ישראל קסטנר בידי מתנקש, אשר ירה
בו בפתח ביתו. בשעה שחזך מעבודתו
במערכת היומון ההונגרי אוי־קלט.
ב־ 15 במרס מת הד״ר קסטנר מפצעיו.

מי היה זאב אקשטיין?
הוא נולד להורים ילידי״רוסיה.
בגיל שנתיים נחשב כפלא רפואי. אחרי
שלקה בשיתוק־ילדים, יצא מהמחלה
בלא פגם. הוא למד בתל־אביב
בבית־הספר לבנים אחד־העם, ולא
הצטיין בלימודיו, אך גילה נטייה
למוסיקה ולספורט. בתום הכיתה
החמישית נטש את התיכון והתחיל
לעבוד בבית־הדפוס, השייך לאביו.
בהיותו בן ,16 כאשר פרצה
מילחמת־העצמאות, זייף את גילו
והתנדב לחיל־הים, שם שירת שמונה
חודשים. רק אחרי שהתברר גילו
האמיתי הוצא מהצבא. במלאת לו 18
התגייס שוב לצבא, והפעם ליחידת־הצנחנים.
ביחידת
הצנחנים פגש את דן שמר.
אחרי שיחרורו מהצבא רכש לו אביו
של אקשטיין אופנוע. הוא שב לעבוד
בבית־הדפוס, וגם בהדרכת בני־נוער,
במיסגרת ״ישראל הצעירה״ ,תנועת־הנוער
של הציונים הכללים(הליברלים
כיום).
בתקופה שקדמה לרצח קסטנר עבר
אקשטיין מהלך של הפנמה. הוא
התחיל להתמסר לדת היהודית. הוא גם
השלים את חיבורו של רומן, תחת
הכותרת ספסלים בגינות, שפרק
מתוכו — ״מסיבה גועלית״ — פורסם
אחרי הרצח בהעולם הזה (.)1033
גיבור הרומן הוא אמנון גרץ, המשמש
ככפיל מושלם לאקשטיין. גיבורו של
הרומן, אמנון, מחזיק בספרייתו ספרים
על פרידריך ניטשה ועל ניקולו
מקיאוולי.
זאב אקשטיין עבר, כנראה, הלם
במיבצע־קדש, שהותיר בו רישום
עמוק. הוא תיאר אותו במישפטו:

בהיותי בקו השני, ב מיבצע
סיני, הרגתי חיילים מהאוייב
לא מעט. היתה אווירה כללית
של פנטזיה. לולא היתה אווירה
כזאת, לא הייתי הורג (שלא

נאשם פר שן מנסה לתקוף את צלם ״העולם הזה״
מחתרת נוספת, קבוצת בית״ר־דתי
בירושלים, היתה גם היא קשורה בה.
היה גם קשר עם חביבי שיבר, ראש
״הליגה האנטי־קומוניסטית״ ,שסיפקה
לכמה מחברי־המחתרת כספים, ממקו רות
לא־ברורים בארצות־הברית.
כאשר הוקמה מחתרת־קסטנר, עוד
בשלבי־האירגון הראשונים שלה, עברו
חבריה טיקסי־השבעה למחתרת, בנוסח
טיקסי ההשבעה של לח״י, כאשר
הידיים מונחות על התנ״ך. האקדח
והדגל.
הקשר ההדוק של הפרובוקטורים
למהלכיה של מחתרת זו מסביר לא
במעט דברים שאותם אמר, בסרט־טלוויזיה
על מישפט ורצח קסטנר,
גיסו של הקורבן. הוא התקשר מייד
אחרי ההתנקשות בגיסו עם עמוס מנור.

בתל־אביב, טיפח עי מו יחסים,
שאותם הגדיר במהלך המיש•
פט :״הפכתי למכשיר עיוור
בידי אדם שלא טוב תי עמדה
לנגד עיניו. הייתי קורבן!״

לצורר).

ההרג בקו השני לא היה
תמיד צורך צב אי מובהק, אך זה
היה צורך שלי. הייתי בדיעה
שצריך להרוג, וכל מי שנפל
לידי, הרגתי אותו. לא יכולתי
שלא לעשות את זאת. הייתי
באווירה של הרג כל הזמן...
הרגשתי הרגשת, שיקאגר,
ירינו כל הזמן ביום ובלילה
בערבים ובכלבים...

ממונה על שרותי־הביטחון הראל
פרובו ק טורי ם של השביב

עדות זו מבהירה לא במעט את
פיתולי נשמתו של אקשטיין ואת
מניעיו של יוסף מנקס, שגייס אותו
למילוי התפקיד של הקטלן. בכישוריו
(המשך בעמוד )46

17£23ב ם
מאת

מ אי ר

תדמ 1ר

הבורסה

להיט חדש: קצי ם
אין לי מה לומר על מה שקרה בשבוע שעבר
בבורסה. לא קרה שום דבר מיוחד. המקורבים
המשיכו לשחק, או בלשון נקייה, לסחור.

אכל, שוב, אזכיר לכולנו את הדבר
החשוב ביו תר שצריך לדעת בנו שא זה:
חייב לרדת. אמת
מה שעולה
אוניברסלית זו מוצאת את ביטויה
בקריקטורה של זאב שו ר ץ (ראה
גלופה).

מי שמ תכונן להיות מנהל בחברה
טובה וגדולה, אט בחכדי קשריכ
מתאימים, חברתיים, מיכלגתיים, או
אחרים — הכישורים לא חשובים —
הנה לפניו רשימה כמעט מלאה של מה
צריך לדרוש, כתנאי להעסקה.

אני מבקש גם להזכיר לכל אלה שעדיין לא
קצו בבורסה, ויש רבים כאלה, שרווח, או תשואה,
הפרי על ההשקעה, הם כאלה כשמורדים אותם
בדולאריס.

בארץ ,,כבכל מדינה שבה שורר ת
אינפלציה של מאות אחוזים, מה
שעומד — נסוג, מה שמתקדם לאט —
מפגר, ורק מה שר ץ היטב — מסוגל
להביא תשואה לבעליו.
בקרוב־בקרוב תהיה הופעת הב כורה
של איגרות-חוב מסוג חדש:
איגרות־חוב קיצרות מועד, או, בקיצור,
קצ״ם. זה יהיה, בפי הנראה, הלהיט
התורן, על אפם של הבנקים. וכידוע, מה
שמרגיז את הבנקים טוב לעם ישראל,
ולהיפך.

בהזדמנות זו תרשו לי להודות לחברה בשם
מנהלים, שאספה פרטים על משכורות של
פקידים בכירים וסתם בכירים בחברות ומוסדות
גדולים. ליתר דיוק, רכיבי ההכנסה של הבכיר,
בצירוף רכיבי ההנאה, וההטבות למיניהן. הנה
פירוט.

קודם כל צריך לדרו ש משכורת —
מ שכורת יסוד, זה מה שקוראים בלשון
נקיה ..סיפתה״ .ובכן, מ שכורת יסוד.
רגע, העיקר שהיסוד הזה יהיה נקוב
בערכים דולאריים.

אחרי הקצ״ם יגיע עידן העו״ש.

תתפלאו, הבנקים יתחילו לשלם לנו
ריבית על י תרו ת עד ש. יתחילו מלמטה
ועד מהרה יגי עו למעלה.

וגה נדא׳ לקחתהלוואה בבנקאמריקאי
* ¥ו ד משהו השכלתי מאוד. חמשת
הבנקים הגדולים ביותר בארצות־הברית הס.
על פי הסדר והיקף המאזן, ל־ 1983 אלה:
סיטי קורפ ( 134655 מיליוני דולארים); בנק
אמריקה 121176צ׳ייז מנוזטן של רוקפלר
( ;)81921 מניופקטשררס הנובר ()64332
והאחרון — מורגן ( 58023 מיליוני דולארים).
ברשימה המכובדת הזו נמצא בנק דיס קונט
ארצות־הברית במקום ה־ )3378( 102 ובנק
לאומי במקום ה־.)3028( 114
ועוד משהו מעניין. הבנקים האמריקאיים
הילוו סכומי־עתק למדינות באמריקה הלטינית.
כמו לכל בנק מכובד, לחמשת הבנקים הנ״ל יש
הון עצמי. מתברר שהסכומים שבנקים אלה הילוו
למדינות בדרום־אמריקה הם יותר גדולים מההון
העצמי שלהם. לבנק הראשון ברשימה חייבים
יותר מפעם וחצי מהונו. לבנק השני והחמישי
חייבים מדינות אלה חוב בגודל הונם העצמי.
לבנק השלישי, של רוקפלר, חייבים בשליש יותר
מכל הונו, והגדיל לעשות הבנק הרביעי, שלו
חייבות מדינות באמריקה הלטינית סכום כפול
מהונו.
נכסי קוץ־הצבי. עכשיו תשאלו: אז מה זה
חשוב? זה היה כאילו שאלתם את ניסים גאון: אז
מה זה חשוב שניגריה חייבת לך מאות מיליונים?
הניגרים אולי יחזירו. מדינות דרום־אמריקה אולי,
וכמעט בטוח שלא.
ועוד משהו. הלוואות אלה מופיעות במאזני
הבנקים כנכסים. זה לא חשוב שהם ברובם נכס׳
קרן־הצבי. וכל כך למה? על פי חוק הבנקאות של
ארצות־הברית, כל עוד הלווה משלם ריבית על
ההלוואה, הקרן היא נכס. אבל מה קורה, כאשר׳
למדינה כזו, חייבת, אין כסף לשלם את הריבית?
מודיעים לבנק שאין ממה לשלם. ואז, הפלא
ופלא, מוכן הבנק להלוות למדינה זו הלוואה
נוספת, כדי שתוכל לשלם את הריבית על
ההלוואה המקורית, ובספרים של הבנק יופיע
החוב הישן ואחר כך גם החוב החדש, כנכס.
מה שאני מנסה להסביר הוא, ש״ייפוי־מאזנים״
על־ירי בנקים הוא לא רק פטנט
ישראלי.

המשכורת:
מדוין וקצר גהריבקש ומה7יקבל

תנור סטריאופוני
* ¥ארחים הרוצים לבדר את עצמם ואת
אורחיהם, ראוי שיתחילו לתור אחרי המצאה
חדישה בתחום ציוד המיטבח. אחת מחברות־הבת
של רשת סיר ס־רוב ק האמריקאית הוציאה
לשוק תנור־פלאים על בסיס מיקרו־גל שהוא
לכשעצמו מהווה שיכלול טכנולוגי, אך הוא
מציע יותר, הרבה יותר. זהו התנור הרב־שימושי
שבתוכו בנויה טלוויזיה זעירה וגם — שימו לב
— כדי שלא ישעמם לעקרת־הבית: מערכת
סטראופונית עם רשמקול (טייפ).
ועוד: את מכשיר הטלוויזיה ( 5אינטש) אפשר
לחבר למכשיר וידיאו, כדי שזה יקלוט את
המתרחש בתוך התנור וישמש אחר־כך אמצעי
להוכיח לשכנה איזה כישרון אפייה יש
לבעלת־הבית. הווידיאו יכול גס לשמש, יחד עם
מצלמות במעגל סגור, כדי למנוע תריכת

טלפון בצור ת אווז
במקום צליל רגיל ,״קוואק, קוואק׳
התבשיל או העוגה.
בקיצור, משהו לא נורמלי ותתפלאו גם לא
יקר. בסך הכל איזה 1400 דולר.
גם בבד וגם יקר. לקינוח, אני מציע לכם
אווז. אבל לא לאכילה, אלא לדיבור. כן, גם כזה
יש. אתם לא חייבים לשוחח איתו, אבל אפשר.
הנה, הנה ההמצאה הגדולה של השבוע האחרון,
המשגעת רק את חצי אמריקה ונמכרת, כמובן,
האמאכר־בכולבו
המפורסם של ניו־יורק:
שליימר. הנה הטלפון האלקטרוני בצורת אווז
המקרקר קוואק, קוואק במקום צליל רגיל.
ניתן להשיגו בגירסת חוגה או בגירסת
לחיצים, כשהוא צבוע בצבעים מרהיבים, על
בסיס עץ. בגופו של האווז מתחבא לו חוט־טלפון

בוגע\>ם את
ספרד ומגרע\>ם
את >ע\ראל
¥כור לכם בווד אי שאני נוהג לעיין
(בעיתונות זרה. ועכשיו גם תבינו למה זה
חשוב. השבוע התחלתי להבין למה מתקשה ספרד
ביחסיה עם ישראל.
הנה הסיפור: הערבים שוב כובשים את ספרד.
אך הפעם הם חמושים בפינקסי־צ׳קים, לא
בחרבות. ההשקעה הישירה של מדינות ערביות
בספרד — שהיתה נתונה לשילטון המאורים
700 שנה לפני שגורשו מאנדלוסיה ב־— 1492
החלה מאפס, לפני שמונה שנים, והגיע ל־45
מיליון דולר. מעט? למעשה הרבה יותר. סכום זה
הוא כלום לעומת הסכומים שהגיעו בדרך עקיפה.
באמצעות חלרות בבעלות ערבית מלוכסמבורג
ושווייץ. רובן השקיעו במלונות ו ...בנקים.
סימלו של הכיבוש החדש הוא מיסגד חדש
במאואבלה — הראשון שנבנה בספרד מאז
שגורשו משם הערבים. לפני כמעט 500 שנה.
מסביב מצויים כמה ארמונות שרכשו בני
משפחת־המלוכה הסעודית, וכמה מלונות שבהם
השקיעו ממונם. בנקאים מעריכים, שההשקעה
הכוללת הערבית באזור של מאואבלה מגיע
לשש־מאות מיליוני דולר.
לדעת מה להשיב. הספרדים זקוקים
לכסף החדש כדי לשלם את חשבונות הדלק
שלהם. ספרד מייבאת היום 9591 מצריכת הנפט
שלה מסעודיה ומכוויית. בשנה האחרונה היה לה
גירעון מיסהרי עם מדינות אלה של 4מיליארד
דולר. ספרד מקיימת יחסים טובים עם המדינות
הערביות. עובדה: היא המדינה היחידה מבין
המדינות הנמנות עם אירגון המדינות לשיתוף־
פעולה כלכלי ופיתוח( ,או־אי־סי־די) ,שאינה
מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל. בשנה
האחרונה ביקרו בספרד 2.5מיליון תיירים
ערבים. בנקים ערביים קנו בנקים מקומיים,
בעיקר בנק בשם בנקו ערב־אספניול. בינתיים
בונים מיסגד נוסף בגרנדה.
מי שיאמר לכם, שיש סיכוי לישראל בספרד,
ושספרד לא תפגע בנו בהיכנסה לשוק האירופי,
איננו יודע על מה הוא מדבר.

באורך 3מטרים, המספיק כדי להוציאו — את
האווז — לכל פינות החדר, בתנאי שהחדר
מספיק קטן.
זה עסק כבד: המישקל 3.5קילו. זה עסק יקר:
המחיר הוא 259 דולר. אך מה כל אלה לעומת
הטלפון עצמו:

אפשר גם לדרוש, למה לא, תשלום
השכר מראש: עוד לא התחלת לעבוד,
אבל כבר גילית ר צון טוב להתחיל! הרי
לך מ שכור ת ראשונה, ואם־אפשר אפילו
שלו ש מ שכורו ת. מה יש, רק בנו ש אי
יבוא ודוחות כספיים י ש ריבעוני ם?
שתהיה גם מ שכורת רבעוני ת, עד בסיס
חודשי. ובבן, מ שכורת כפול שלו ש.
את הכסף אפשר להפקיד בפת״ם, אבל לא רק
שם. עד כאן הבסיס.

עכ שיו י ש מה שקרוי תנאים מובניס
מאליהם, כגון: רכב החברה, ביטוח
מנהלים, הבראה. מה שיו תר גדול
(רבב) ,מה שיו תר הרבה (ביטוח) ומה
שיו תר ארוך(הבראה).
עכשיו אנחנו מגיעים לפרק החשוב ביותר.
החזקת טלפון(השיטה לא חשובה — גילום, או
תשלום החשבון במישרין) :כוננות־על, כשמה כן
היא. כמנהל אחראי אתה בכוננות של 24 שעות
ביממה. כל שבוע, כל החודש, בימי חופשה, חג
ומועד, בקיצור 365 יום בשנה, כיאה למעמדך.
מגיע לך? מגיע. דמי ייצוג גלובליים. וכדי
שתייצג נאמנה את החברה שאתה כה עמל
למענה. מגיעים לך גם ביגוד ואביזריו.

אומנם, בשנה י ש 12 חודש, אולם
לצורכי שכר י ש בבר מזמן ( 13 מש כורות
חודשיות) .את המשכורת ה־13
אפשר גם לדרו ש בתחילתה של כל-שנה
(באינפלציה כמו שלנו י ש לזה
משמעות גדולה).
מי שמטעמים שונים נוח לו יותר לוותר על
מכונית החברה, ידרוש גילום רכב: במלים אחרות
— המכונית שלך והחברה משלמת עבורה ולא
רק את ההוצאות. גם את הפחת וכל מה שמתלווה
אליו. הדלק חופשי.

ועוד הערה: מי שמתקשה להגיע
להסדר של הצמדת השכר לדולר, יכול
בלית ברירה להצמידו למדד. זה עדיין
הרבה יו תר טוב מהצמדה לתוספת
היוקר — שהיא — המצאה לפקידים
בדרגו ת הנמוכות.
י ש עוד סעיף שני תן לעגן אותו
בחוזה, והוא כולו הנאה ומסיר דאגה
וכ שר מבחינת מס־הכנסה: נסיעות
לחו״ל בתפקיד. י
לא נוכל לסיים פרק זה בהילכות משכורת
מבלי לבדוק את גובהן(של המשכורות) ,או מה
באמת מקבל המנהל.

ניקח, לדוגמה, מנהל כספים: טווח
המשכורות של מנהלי הכספים נע בין
1000 דולר ל־ 5000 דולר. הממוצע הוא
2500 דולר.
ההטבות נעות בין 300־ל־3000
דולר, כשהממוצע הוא 750 דולר.
אחוז ההטבות מהמשכורת מגיע בממוצע
ל־ ז״ .30 השכר כולו, משכורת פלוס הטבות,
מגיעים בממוצע ל־ 3300 דולר. זהו.
ואולי עוד הערה: כל מה שכתוב בפרק זה אינו
חל על הבנקים. הם אינם במיסגרת הממוצע.
המיסגרת קטנה עליהם.

בין אם תשובה
חיובית היא משמחת
ובין אם היא מדאיגה,
את מעוניינת לדעת
זאת מהר
ובדיסקרטיות.
פרדיקטור הוא מתקן
קטן, פשוט וחכם
שפותח לאחרונה
במעבדות שפארו
אינטרנשיונל בהולנד

והפך למוצר הנמכר ביותר מסוגו
בארה״ב,צרפת
אעליה ויפך הוא
היחידי המשיב לך
כבר לאחר 24 שעות
מיום אחור הווסת
באם את בהריון או ־

השימוש בפרדיקטור

קל ופשוט. אמינותו מאד(מעל
ועיצובו ייחודי.
בודקת בעצמך,
והדיסקרטיות חשובה
לך, הלא כן?
המחיר? ־ פרדיקטור
עולה רק מעט יותר
מכרטיס קולנוע.
כדאי לך להחזיק

אחד בבית. מי יודע,
אולי תזדקקי לו.
להשיג בכל
בתי־המרקחת.

הפצה חכמי בע־־מ. אלנבי 103ת׳

פרדיקטור נותן לן־ תשובה מהירה

פקודת הקומיסארים
ההיסטוריונים הצבאיים תמימי־דיעים לגבי המיפנה שחל
בצבא הגרמני במארס . 1941 אז חדל מלהיות צבא הגון והפך
אירגון פושע. כמה מראשיו נדונו למוות והוצאו להורג בנירנברג.
עד לאותו מועד שמר הוורמאכט (״עוצמת־ההגנה״) על
מסורתו. ראשיו לא אהבו את המישטר הנאצי, אם כי שירתו אותו.
הם תירצו זאת כלפי עצמם בעובדה שממשלת אדולף היטלר
נבחרה בבחירות דמוקרטיות, וכי
נשבעו לשרת את הממשלה
החוקית. אך כבר בשנים הרא שונות
של הרייך השלישי היו
קיימים במטכ״ל הגרמני תאים
של קצינים שתיכננו הפיכה
צבאית, וכמעט כל ראשי הצבא
ידעו וחיפו עליהם.
במילחמה נהג הצבא הגרמני
עצמו בהתאם לחוקי־המילחמה
ולמישפט הבינלאומי. את העבו דה
השחורה של ביצוע מעשי־זוועה,
בעיקר נגד היהודים,
השאיר לס״ס, שהיה אירגון
מיפלגתי.
המיפנה, אשר יירבץ לדראון־עולם על הצבא הגרמני, מכונה
בשם ״פקורת הקומיסארים״.
שלושה חודשים לפני הפלישה לברית־המועצות כינס היטלר
את אלופי הצבא. לפי רישומי רמטכ״ל הצבא, הגנרל פראנץ
האלדר, אמר להם :״המילחמה נגד־ רוסיה לא תוכל להתנהל בצורה
אבירית. זאת תהיה המילחמה בין אידיאולוגיות והבדלים גיזעיים,
ויש צורך לערוך אותה בצורה חסרת־תקדים, חסרת־רחמים
וחסרת־מעצורים. הקומיסארים הם נושאי האידיאולוגיה הנוגדת
במישרין את הנאציונל־סוציאליזם. לכן יחוסלו הקומיסארים.
חיילים גרמניים המפירים את החוק הבינלאומי יהיו חסויים...״
״הקומיסארים הפוליטיים״ בצבא האדום היו קצינים לכל דבר.
מעין קציני־הדרכה ברוח המישטר הקומוניסטי. הס לבשו מדים
והיו בעלי סמכויות פיקודיות. על פי פקודתו של היטלר, אסור
היה לקחת אותם בשבי. חובה היתה להוציאם להורג בו במקום עם
לכידתם.
פקודה זו היתה הפרה מוחלטת של החוק הבינלאומי, והיוותה
פשע־מילחמה. אלופי הצבא הגרמני, שהיו כולם חיילים
מיקצועיים. משרתי־קבע, ידעו זאת היטב. אחדים מהם הביעו את
התנגדותם בהתייעצויות פנימיות. מפקד צבא־היבשה הבטיח
למחות על הפקודה בכתב. כמה גנרלים טענו לאחר מכן שהורו
לאנשיהם שלא לבצע את הפקודה. אחד המצביאים המזהירים של
הוורמאכט, הפלד־מרשאל פריץ אריך פון־מאנשטיין, העיד
בנירגברג כי ״בפעם הראשונה מצאתי את עצמי מעורב בסיכסוך
בין תפיסותי החייליות ובין חובתי לציית. אמרתי לעצמי שכחייל
איני יכול בשום פנים לשתף פעולה בדבר כזה...״
אך אחרי המילחמה לא נמצא אף מיסמך אחד שהעיד על סירוב
של ממש של גנרל גרמני לבצע את הפקודה הפושעגית, והיא אכן
בוצעה במלואה.
הפקודה היתה פרי הטירוף של קנאי, ונראה שהיטלר לא היה
אז שפוי. לא היה שום צורך צבאי או אחר בפשע זה. אם פחדו מפני
השפעתם, אפשר היה לבודד את הקומיסארים ולכלוא אותם
במחנה נפרד.
ברגע שהצבא הגרמני קיבל פקודה זו וביצע אותה — הוא הפך
כולו שותף למישטר הפושעני. אף גנרל אחד לא יכול היה לטעון
בדיעבד כי ידיו נקיות. רבים רבים התחרטו ברבות הימים על כי
לא היה להם אומץ־הלב ועוז־הרוח לקום באותו רגע ולהתנגד
בקומה זקופה לפקודה. אף כי ידעו כי תשחית ותהרוס את צבאם
ללא תקנה.
אם כיום שונא מיטב הנוער הגרמני את הצבא, וחרץ עליו
פסק־דין מוסרי שאין עליו עירעור, הרי זה בגלל הכניעה הגורלית
ל״פקודת הקומיסארים״ ,שהפכה את החיילים לתליינים.

טיר בחירות
חששם של הסורים והעיראקים, שמא תבצע ממשלת־ישראל
בשבועות הקרובים התקפת־פתע עליהם, מסתמך על הנסיון של
.1981 ערב הבחירות שלח מנחם בגין את חיל־האוויר להפציץ את
הכור הגרעיני תמוז ליד בגדאד. בארץ טענה האופוזיציה
שההתקפה, או לפחות העיתוי שלה, בא משיקולי בחירות.
ההסברים שניתנו אז על־ידי בגין עצמו לגבי העיתוי היו
מפוקפקים ביותר.
אך מבט קצר על ההיסטוריה של מדינת־ישראל ומילחמותיה
מוכיח כי הקשר ההדוק בין הבחירות והמילחמות אינו עומד
במיבחן המציאות.
מילחמת 1948 לא נפתחה ביוזמת היישוב העברי, ולא היתה
קשורה בבחירות, שנערכו בינואר . 1949
מילחמת 1956 נפתחה שנה אחת א חרי הבחירות לכנסת
השלישית. בחירות אלה החזירו את דויד בן־גוריון לכס ראש־הממשלה,
אחרי שהתפטר בסוף .1953 הוא חזר כבר למישרד־הביטחון
בראשית . 1955
מילחמת 1967 פרצה פחות משנתיים א חרי הבחירות לכנסת
השישית.
מילחמת 1973 היתה היחידה שפרצה ממש במהלר מילחמת־בחירות
— אך זוהי גם המילחמה היחידה(מאז ) 1949 שלא אנחנו
פתחנו בה, אלא הצד השני.
מילחמת 1978 נפתחה כשנה א ח רי בחירות־המהפרשל ,1977
ומילחמת־הלבנון נפתחה כשנה א ח רי הבחירות של .1981

הדגם המתגבש הוא שמילחמה ביוזמת־ישראל נפתחת בדרך
כלל, כשנה אח ר י בחירות, כאשר הממשלה החדשה נכנסה
לתפקידה, התרגלה והספיקה לתכנן מילחמה.
יתכן שיש קשר חזק יותר דווקא בין מילחמות־ישראל ובין
הבחירות שנערכות בארצות־הברית.
מילחמת 1948 נערכה במהלכה של שנת־בחירות אמריקאית,
שבה נבחר מחדש הרי טרומן.
מילחמת 1956 פרצה בעיצומה של מערכת־הבחירות לנשיאות
ארצות־הברית, שבה נבחר מחדש דווייט אייזננהואר.
מילחמת 1967 פרצה כשנה לפני הבחירות האמריקאיות, שבהן
נבחר ריצ׳ארד ניכסון.
קשר זה אינו מיקרי. מי שמתכנן מילחמה היזומה על־ידינו,
לוקח בחשבון את התגובה האמריקאית האפשרית. כשאמריקה
עסוקה בבחירות, וכאשר הפוליטיקאים האמריקאיים מחזרים
אחרי הקול היהודי, נוח לפתוח בהרפתקה.

*111׳ *ובנדי

מילחמות אינן פורצות ערב הבחירות בישראל. אבל
תעלולי־בחירות צבאיים אפשריים במועד כזה. מלבד הפצצת
הכור העיראקי, המיקרה הבולט ביותר היה תעלול־הפירסומת של
שימעון פרס ביולי ,1961 ערב הבחירות לכנסת החמישית, כאשר
נחשף לציבור באופן סנסציוני כי מערכת״הביטחון ייצרה בחשאי
טיל ישראלי, דבר שהיה אז בגדר חידוש דרמאתי. בן־גוריון
הצטלם ליד הטיל, בחברת שימעון פרס והרמטכ״ל׳ .

הוד מלכותו הגיע
ברגע ששמעתי על ניצחונו של אריק־מלך־ישראל במרכז
תנועת־החרות עלה בראשי שם אחד: אלבה.
אלבה הוא אי קטן בים־התיכון. לשם הוגלה נפוליון בונפארט,
אחרי ששילטונו מוגר בעיקבות הפלישה לרוסיה, שהיתה כושלת.
באלבה היה נפוליון כאריה בכלוב. כל מעייניו היו נתונים
לתוכניות לפרוץ החוצה, לחזור לצרפת, לכבוש את השילטון
ולחדש את ימיו כקדם.
הוא ביצע את זממו ב־ . 1815 תוך כמה שבועות הפר ההרפתקן
המוכה לשליט צרפת, נפוליון־קיסר־הצרפתים. ברגע שהתחיל
לצבור כוח, נהרו אליו כל שואפי־הנקם, מחרחרי־המילחמה,
מחפשי־המזל, הקארייריסטים ותאווי־הבצע, והשילטון המלוכני
הרקוב התמוטט מבלי שנורתה אף יריה אחת.
היו דרושים לנפוליון 20 ימים בדי להגיע מן החוף הים־תיכוני
אל פאריס. ההיסטוריה הנציחה את כותרות העיתונים, שהופיעו
ב־ 20 הימים האלה. הנה כמה מהם, לפי הסדר הכרונולוגי:
בן־הבליעל ברח ממקום־גלותו:
הזאב הטורף מקורסיקה נחת בחוף קאן:
הנמר נראה בעיר גאפ, כוחות־צבא נשלחו כדי לעצרו, בין
ההרים הוא מצא את סופו כהרפתקן עלוב:
תודות למעשי־בגידה, הצליחה המיפלצת להגיע לעיר גרנובל:
העריץ נמצא בליאון, הבהלה שיתקה את הכל:
האיש המנסה לתפוס את השילטון העז להתקרב לעיר־הבירה
ונמצא במרחק של 60 שעות:
בונאפארט מתקרב בצעדים מהירים. אך לעולם לא יגיע
לפאריס:
נפוליון יהיה מחר למרגלות חומותינו:
הוד מלכותו נמצא בפונטנבלו:

לא נעים. דא נורא
״זה נורא!״ אמר לי מכר, שחזה בתשריר־השרות שערך חיים
יבין לוועדת־החוקה־חוק־ומישפט של הכנסת, במיסגרת התוכנית
מבט שני.
שאלתיו מה נורא כל־כר•
״איזה מין ויכוח היה שם: לא נתנו לרבר! הפריעו אחד לשני! זה
היה מחריד:״
ליבי לא הניח לי לקלקל לאיש את אשליותיו. מה שהוא ראה
לא היה ישיבה רגילה של הוועדה, אלא הצגה מבויימת, שפיארה
וקישטה את המציאות עד ללא הכר.
לפני כמה שבועות הוזמנתי לוועדה אחרת של הכנסת, כדי

למסור חוות־דעת על נושא מסויים. הטרחתי את עצמי אל היכל
הדמוקרטיה הישראלית, לבשתי מקטורן וענדתי עניבה כמיצוות
מנחם סבידור, דייקתי עד לשניה. בשעה היעודה היה החדר ריק
מאדם. והייתי לברי עם המזכירה הנחמדה.
כעבור כמה דקות הופיעו יו״ר הוועדה וחבריה — בסך־הכל
ארבעה איש ואשה, מתוך .19 אמרתי את דברי במשך כעשרים
דקות, ובמהלכן התחלף הקהל שלי כמה פעמים, כי גם הארבעה•
חמישה שהיו נוכחים, בשעת השיא, נכנסו ויצאו במהלך הדברים.
זה לא הפתיע אותי, כמובן. במשך עשר שנותי בכנסת הייתי די
והותר בישיבות של ועדות כדי לדעת מה קורה שם.
מה שנראה על המירקע היה מחזה סוריאליסטי. השידור נערך
לפני בקשת אלי קולאס, יו״ר הוועדה, שיש לו בעיה לחזור לכנסת
הבאה. כל חברי הוועדה ידעו על השידור מראש, ועל כן הופיעו
כולם, וישבו בפוזות מרשימות.
אז אם מישהו חשב שזה היה נורא, הוא יכול להירגע. המציאות
נוראה הרבה יותר.

פחשגן של הנשיא
כבוד הנשיא!
אני חייב להתנצל לפניך על כי לא יכולתי להשתתף בקבלת־הפנים
שנערכה במישכן־הנשיא לכבוד העורך הראשי של
השבועון. טייס, מר הנרי גרינוולד, וחברי המערכת שלו.
הייתי שמח להיענות להזמנתך האדיבה, הן בשל הכבוד שאני
רוחש למישרה הרמה של המארח, והן כדי להחליף דברים עם
עמיתים מכובדים. למרבה הצער הדבר נמנע ממני.
ההזמנה. הנושאת את חותמת־הדואר הירושלמית של ה־20
במארס ,1984 ושהזמינה אותי לקבלת־הפנים ב־ 26 במארס, הגיעה
אלי ב־ 11 באפריל, אף שהכתובת על המעטפה היתה נכונה
וברורה.
אם דרושים לדואר־ישראל 21 ימים ולילות כדי להעביר
איגרת מלישכת־הנשיא למישרדי, מרחק של 71 קילומטרים,
אולי כדאי לחזור לשיטות של קיסרות״כורש. שם היה פתשגן של
מלך המלכים עובר מרחק כזה ביומיים, באמצעות פרשים ושיטה
של חילופי־סוסים.

כי דיגדי דגל קדיינר ורייסר נעים לחשוב שבכנסת הבאה לא נראה כמה מן הפרצופים,
ששיגעו אותנו בכנסת הנוכחית.
מיכאל קליינר, למשל:
באותה הצגה מצולמת של ועדת־החוקה־חוק־ומישפט לא
נעדר גם הוא. כאשר נחה עליו עין המצלמה, הוא זעק לעבר
אנשי־המערך :״אני שייך לתנועה המגשימה את דבריו של זאב
ז׳בוטינסקי שאמר ...אה ...אה ...אה ...שם ירווח משפע, עושר ונחת
בן־ערב בן־נצרת ובני״...
קליינר הוא סקנדליסט סטודנטיאלי בדימוס. איש־חרות,
ואולי גם בית״רי לשעבר. לאיש כזה דרושה תערובת מוגזמת של
בורות וחוצפה כדי לסלף באוזני עם־ישראל כולו את השורות
המפורסמות ביותר של ״ראש בית״ר״.
בשירו על שתי־גדות־לירדן כתב ז׳בוטינסקי :״שם ירווה לו
משפע ועושר / ,בן־ערב בן־נצרת ובני / ,כי דיגלי דגל טוהר
ויושר /יטהר שתי גדות ירדני״.
לא די בכך שקליינר ושות׳ אינם מגשימים תורה זו, ורומסים
אותה במעשי״דיכוי בכל שעה משעות היום והלילה, אלא שגם
אינם מסוגלים לצטט אותה כראוי!

הכד בגלל כסא קטן
נעים לראות שגם בקרב אנשי־הימין, האמורים להיות קנאים
חסרי־תשבון, קיימים כל אותם חשבונות קטנים של כסאות,
אינטריגות, ציניות ומגאלומניה
האופייניות לפוליטיקאים בשאר
המחנות.
הגה גאולה כהן — דבורה
הנביאה בימינו. כאשר ביקשו
ליטול ממנה את המקום השני
ברשימת התחיה — מה. לא
עשתה? איימה לחזור לתנועת־החרות,
תבעה להקים גוש עם אידיאולוגיה יצרה
הליכוד,
שלמה סביב תוכנית זו, התריעה,
נאמה, שפכה אש וגופרית.
גאולה היא פוליטיקאית, פורת וכבר התרגלה למושבה בכנסת.
קשה לה להיפרד ממנו. אך מה דינו של חנן פורת, יורשו של
אליעזר בן־יאיר, האיש המגלגל עיניים לוהטות כלפי שמיים,
המוכן בכל עת לעלות על באריקדות ולהשליך את חייו מנגד כדי
לעצור נסיגות, להקים התנחלויות ומה עוד?
כאשר כיסאי בתחייה היה נתון בסכנה, הוא פרש ממנה. הוא
הקים מין קיקיון פוליטי, יצור־נפל שכל מטרתו היתה להפעיל
סחיטה כלפי המפד״ל. הוא היה מוכן לחזור למיפלגה רקובה זו
תמורת כסא, אך כאשר הרב הראשי היקצה לו מקום לא־כל־כך
ריאלי ברשימה, זעק חמס ואיים לפוצץ את כל העסק.
כל זה מרגיע מאוד. מי שמוכן לזחול על ארבע למען כסא, אינו
מסוכן.

י הם אומרים...מה הן אומרות ...מה הם אומרים ...מה הן אוחרות...חה

בועז אפלבאום:

אברהם שכטרמן:

יוסי שריד:

,.הליכוד תנסח בברוטאליות
ש או ת ה יכתיב אריק!״

. .בווד אי תהיינה עוד
התמודדויות בתנועה!״

.,אין שוםדבוששהו
מאמין בו ממש ! ״

לי, באופן אישי, קשה מאוד להבין אנשים שנמנעים
בהצבעה. נמנע, בעיני, הוא אדם שאין לו דעה מוגדרת.
מתוך היכרות אישית עם יו״ר תנועת החרות, ח״כ אברהם
שכטרמן, קשה היה לי להאמין שאין לו דעה ושלכן הוא
נמנע בהצבעה על המועמד שלהם לראשות הממשלה.
שאלתי את ח״כ שכטרמן האם נכון שלא היתה לו דעה
הפעם.
בשום אופן לא. יש לי דעה ברורה מאור מי צריך לעמוד בראש
הליכוד.

• אם כך מדוע נימנע ת?
לפי רעתי, כיו״ר עלי להיות לגמרי ניטראלי.

עם היוודע הישגו המפתיע של אריאל שרון במרכז
תנועת החרות, ביקשתי לדעת, מהמזכיר החדש של מרכז
מיפלגת העבודה, בועז אפלבאום, איך רואים במערך את
מילחמת הבחירות, עם אריק בעמדה כה קידמית.
תוצאת הבחירות בחרות היא לגמרי לא רעה בשבילנו. כעת
ילך הליכור כל הזמן בשני ראשים. שיתכסחו בעיהם באופן
פרמאננטי, ובוודאי בברוטאליות שאותה יכתיב אריק.

• מה שקרה אצלכם ב־.ד. 197
בגלל זה הפסדנו אז את הבחירות. מסתבר שהליכוד — בניגוד
לבורבונים שעליהם נאמר כי לא למדו שום דבר ולא שכחו שום
דבר — הליכוד שכח הכל ולא למד כלום.

• אתה נשמע שאנן לאפשרות שאריאל שרון
יכתיב גם את אופי הבחירות.

• האם י ש נוהג כזה?
יש נוהג כזה מאז שאני הנהגתי אותו, ולפי דעתי צריך היה
להנהיג אותו קורם. בפרלמנטים בעולם נוהגים ככה בנושא הנתון
לוויכוח והנתון לשיקול דעתו של כל אחד. אז היו״ר נוהג לא
להשתתף בהצבעה.

• אבל ההצבעה היתה חשאית. במילא אך אחד
לא היה יודע עבור מי הצבעת.
לפי רעתי חשוב שכולם ידעו שאינני נוטה לשום צד וזאת
יכולתי לעשות רק על־ידי הימנעות מהצבעה.

• כחבר ותיק מאוד בתנועת החרות, האם זוהי
חרות האמיתית, כשאריק שרון הוא מם׳ .2אותו
אריק שהיה מוכן ללכת עם יוסי שריד לפני לא כך־כך
הרבה שנים.

אף אחד לא שאנן. פשוט יצחק שמיר ואריאל שרון יתמודדו
ביניהם מי יהיה ראש האופוזיציה בכנסת ה־.11

כשתעמוד בפני התנועה בעיה קונקרטית, אפשר יהיה לדעת
את עמדתה. שרון קיבל מספר קולות גדול. בודאי תהיינה עוד
התמודדויות בעתיד ובהתאם לתוצאות יתברר המצב למי שירצה
לרעת מהו דירוג האהדה בקרב אנשי מרכז תנועת החרות.

מה פיתאום חליפות? אם כבר, אז צריך לתפור בגדי עבורה,
אוברולים. יש הרבה עבודה לעשות.

• נשמעות אצלכם טענות שאריק הוא אי ש שבא
מבחוץ ועלה למעלה לפני אחרים הנמצאים בתנועה
כל חייהם.

להערכתי, כבר עכשיו מובטחים לנו כ־ 40 מנדטים ועל עוד
ב־ 15 נצטרך לעבוד כמו משוגעים.

אז מה? עכשיו הוא איש תנועת החרות. הוא מקובל בתור שכזה
והוא מכריז על עצמו -ככזה. כרגע אין שום סיבה לפקפק בזה.

• אני מבינה שאתה תופר חליפות.

• אתה נ שמע מאוד בטוח בהצלחתכם.

אחרי הצלחתו של אריאל שרון בבחירות כמרכז חרות,
אנחנו אומרים לחרותניקים ״יופי! בחרתם באריק שכמעט
הלך עם יוסי שריד״ .מי מאיתנו זוכר מתי כמעט הלך אריק
עם יוסי שריד ואיך זה היה בדיוק! יוסי שריד זוכר.
זה היה ב־ 1977 אחרי שהוא הקים את שלומציון. יומיים אחרי
זה הוא טילפן אלי והזמין אותי למישרדו. זו היתה תקופה שהיו
לאריק הרבה מאוד חברים בשמאל.

• איך זה שהיו לו הרבה חברים בשמאל?
הוא היה חסר השקפה. כמו שהוא הפך להיות מנהיג מחנה
הימין. באותה מידה הוא יכול היה להיות מנהיג מחנה השמאל.
אצל אריק זה לא משנה מנהיג של מי הוא היה. אין שום דבר שהוא
ממש מאמין בו.

• בוא נחזור לפגישה ביניכם.
הוא אמר לי :״מה דעתך שנרוץ יחד ואתה תהיה מס׳ .2״ למרות
שאריק של 77 זה לא האריק של היום, אמרתי לו שיש הבדלי
השקפות ביננו. והוא ענה לי ״יש שני תחומים עיקריים, חוץ
וביטחון ופנים. בחוץ וביטחון במילא לא קורה שום דבר עכשיו(זה
היה ב־ ,)77 אז לא משגה אם פה ושם יש קצת חילוקי דעות ״.אז
הבעיה הזאת נפתרה. אחר־כך פנינו ליישב את עניין הפנים. אריק
אמר לי ״אתה רוצה שיהיה טוב למדינה?״ הזדרזתי ואמרתי כן.
״אתה מאמין שגם אני רוצה שיהיה טוב?״ אמרתי שוב כן .״אז מה
ההבדל בינינו?״ סיכם אריק את העניין. וככה השלמנו את
הפרוגרמה שלנו.

• בכל זאת לא הצטרפת אליו. כיצד הסברת לו
את אי־הצטרפותך?
הרמה של השיחה לא חייבה הסברים מאלפים וגם מהר מאוד
התברר שאת הסחורה שהוא ניסה למכור לי, הוא ניסה למכור
לליבראלים, לשולמית אלוני, לפנתרים השחורים ומי יודע למי
עוד•

• מאז אתם לא מדברים?
לא. אי־הדיבור נעשה בהדרגה. קודם דיבורים, אחר־כך רק
שלום, יותר מאוחר ניענוע ראש ואחרי מילחמת לבנון שום דבר.

מרק שפס:

דאה קריב:
. ,הווי

אידן דר:

עבו

מרוקאי והווה ישראלי ! ״

השבוע חוגגים אלפי יוצאי מארוקו את חגיגות המימונה.
הסתבר שהמימונה עליה יודעים כולם, זו הנערכת מדי
שנה ב״גן סאקר״ בירושלים, היא רק אחת מעשרות חגיגות
מימונה שנערכות בארץ ביום האחרון של פסח. אחת מהן
תערך ביער חולדה ותארגן אותה מזכירת הוועדה לשילוב
אזורי בהסתדרות, הגברת לאה קריב. שאלתי אותה מה
המיוחד במימונה ביער חולדה.
באזור הזה יש הרבה מושבים וקיבוצים, ואנחנו מנסים לעשות
מימונה ופסטיבל־אביב גם יחר. נשלב ריקודי־עם ישראליים עם
ריקודים מרוקאיים, אוכל ישראלי עם מטעמים מרוקאיים. באזור
הזה גרים הדור השני של המרוקאים. ההורים הם מיעוט. וכדור
שני הם רוצים הווי של עבר מרוקאי עם הווה ישראלי.

• ואין להם טענות שאתם מנסים לאשכנז את
המימונה?
להיפך. כמושבניקים וכקיבוצניקים ממוצא מרוקאי, הם מנסים
לשמור על שני ההווים. לא תמיד הם רוצים את ההסתגרות הזאת.

• ומדוע הארגון נפל דווקא על לא־מרוקאית
כמור. חסר מרוקאים בהסתדרות?
בהתחלה רפי סוויסה אירגן את זה במזכרת־בתיה. אבל אשתקד
היה המקום צר מלהכיל את כולם, והוא פנה להסתדרות לעזור
להם לקיים את האירוע ביער חולדה. ובהסתדרות פנו אלי
כמזכירת הוועדה לשילוב אזורי עמק לוד, כי זה האזור שאני
מטפלת בו.

• לעובדה שההסתדרות עוזר ת כקיום המימונה
י ש קשר עם הבחירות המתקרבות?
עשינו את זה גם בשנה שעברה וכידוע לא היה אז בחירות.

שיא ..אנשים באים לתיאסוון
. .עובדה היא
פיטרתיאףאחד לראות את הסכנה!״

מוסיאון הוא לא רק אמנות. מוסיאון הוא גם אנשים
שמנהלים אותו ולפעמים תככים ולחצים וסקנדלים. לפני
כחודשיים עמד מרק שפס, מנהל מוסיאון תל״אביב, לפטר
את שרה ברייטברג שהיא אוצרת המוסיאון, לאמנות
ישראלית. הדבר נודע לאמנים ולבעלי גלריות ואלה שלחו
מיכתב לשלמה להט, המשמש כיו״ר מועצת־המנהלים של
המוסיאון, ודר שו ממנו להחזיר את שרה ברייטברג
לעבודתה, מפני שהיא, לדבריהם, האדם הכי רציני והכי
הגון במקום. נערכה פגישה בין שלמה להט, מרק שפס ושרה
ברייטברג והיא הוחזרה לעבודתה. שאלתי את מנהל
המוסיאון, מרק שפסי איד הוא מרגיש שאמנים ובעלי
גלריות מנהלים לו את המוסיאון.
לפי מיטב ידיעתי, אף אחד מלבד המנהל ומועצת־המנהלים לא
מנהל את מוסיאון תל־אביב. כמה אמנים ובעלי גלריות כתבו
מיכתב לראש־העיריה וביקשו ממנו שלא לפגוע במעמדה של
שרה ברייטברג.

• האם עמדת לפטר אותה?
אני לא יודע אם עמדתי. עובדה היא שלא פיטרתי אף אחד.

• אולי כגלל הלחץ של האמנים?
אין שום קשר. ואגב, שיהיה ברור שבמיכתבס לראש־העיריה
הם ביקשו לזמן פגישה בנוכחותי ובפגישה שוחחנו באופן ידידותי
על נושאי המוסיאון.

במשך חודשים רבים הופיע אילן דר בהצגת ,,הקאמרי״
״הבגידה״ מאת הארולד פינטר. אתמול הוא ראה בקולנוע
את הסרט ואת השחקן האנגלי בן קינגסלי משחק את
התפקיד ששיחק הוא עצמו ב״קאמרי״ .איך הסרט -
שאלתי את אילן דר.
כמו ההצגה. שניהם טובים מאוד. רק אני מקנא בהם שגם
צילמו את הסרט בוונציה ולא ברחוב פרישמן בתל־אביב.

• איך משחק בן קינגסלי את התפקיד שאתה
שיחקת, מי יו תר טוב?
את רוצה אובייקטיבית או סובייקטיבית?

• שניהם.
אז אני הייתי יותר טוב. הוא שיחק את זה קצת משוגע. קצת
מניאקי.

• ועם זה, ברור לד שהרבה יו תר אנשים יר או
אותו מאשר אותך בתפקיד הזה.
בטח שזה ברור לי. הקהל ירוץ לסרט. יש שם שמות של
שחקנים מפורסמים. ואם את רוצה לדעת מה זה עושה לי — זה
עושה לי לקנא קצת.

• ובכל זאת אתה בחרת להיות שחקן תיאטרון.
אני אוהב תיאטרון הרבה יותר. תיאטרון משתנה כל הזמן.
בסרט מוכן אין שינויים. אני גם יודע שאנשים באים לתיאטרון
כדי לראות את הסכנה, את המעידות של השחקנים. אם לקהל יש
מזל, ממש, הם אפילו יכולים לראות איך השחקן מקבל שבץ־לב
על הבימה. זו ההתרגשות של תיאטרון.

דניאלה שמי

ב מ דינ ה

שידור

היסטוריה

צל ג

המ ח תר תהא לגי רי ת
כיצד השתלטו 350 יהודים
על בירה ערבית
למושל הכללי (הצרפתי) של אלג׳יריה היה
עניין חשוב לעסוק בו בסתיו . 1942 הוא פנה
למתפרה מקומית, הזמין כמה עשרות אלפי
סירטי־זרוע צהובים שעליהם ציור מגן־דויר,
מתוך מחשבה לחייב, בבוא היום, את 120 אלף
יהודי אלג׳יריה לענוד סרטים אלה כסימן־היכר.
כך ביקש המושל, איש וישי־ ,לסייע בידי
אדוניו הגרמניים, כאשר יורו על איתור יהודי
אלג׳יריה ושילוחם למחנות־ההשמדה באירופה.
בתוך כמה ימים הפכו כמה מאות יהודים
צעירים, שלא ענדו סירטי־זרוע צהובים, אלא
סירטי־זרוע צבאיים, בצבע חאקי דווקא, את
הקערה על פיה. היו אלה 350 אנשי מחתרת
שהשתלטו על מרכזי העצבים הצבאיים
והאזרחיים (מיפקדות־הצבא, תחנות־המישטרה,
מישרדי־התיקשורת) של הבירה אלג׳יר, החזיקו
בהם במשך 15 שעות ואיפשרו בכך לגייסות
האמריקאיים, שפלשו לצפון־אפריקה, להשתלט
על הבירה כמעט לא קרב.
״ויבקי — בודה!״ הכל ־התחיל עם שובם
של חיילים יהודים בקיץ 1940 מהחזית באירופה,
שבה הובסו הצרפתים על־ידי הגרמנים. הצעירים
האלה החליטו שלא לשקוט על שמריהם, הקימו
אירגון מחתרת במסווה של מועדון ספורט
(בניהולו של ג׳יאו גרה הלא־יהודי, באותם הימים
אלוף צרפת באיגרוף במישקל בינוני).
הם נאלצו לעקוב בחוסר־אונים ובחריקת־שיניים
אחרי חוקי ההפליה שהוחקו והופעלו נגד
היהודים. בין השאר נאסר על יהודים העיסוק
ברשימה ארוכה של מיקצועות, מסחר־תבואות
ועד לניהול אולמות־קולנוע, הוצאו תקנות
קנטרניות מן הסוג שאסרו על עיתונאים יהודיים
להשתמש בשם־עט או בכינוי סיפרותי (״כדי
שלא להטעות את הציבור!״)
במשך השנתיים הבאות היתה פעילותם
העיקרית השחתת סחורות שהמתינו בנמל
למישלוח לצרפת, לשם העברתם לגרמנים.
ואז בא יומם הגדול. אחרי פגישה עם שליחו
של דווייט אייזנהואר, מפקד מיבצע לפיד
(פלישת כוחות בנות־הברית לאפריקה) ,נקבעה
תוכנית ההשתלטות על הבירה. כולל סיסמת
הזיהוי בין אנשי המחתרת היהודית לנוחתים:
ויסקי -סודה!
תת־גונדר מהמחתרת. היהודים הצעי רים
עשו מלאכה טובה, וכל מה שנשאר היה
להמתין עד שמישהו יעלה את הפרשה העלומה
על הכתב. את זה עשתה לפני זמן־מה דיפלומטית
ישראלית. ניטה עמיפז־זילבר, שהקדישה
למשימה זאת כמה משנות חייה. וכך יוכלו עתה
כמה מעשרות אנשי המחתרת האלג׳ירית החיים
כיום בארץ, להצביע לילדיהם על עלילות
גבורתם, שחור על גבי לבן.
תוך כדי איסוף החומר גילתה החוקרת עמיפד
זילבר הרבה עובדות מעניינות. כמה מהן:
• אחד מחברי המחתרת הוא כיום רב
בישראל. זהו הרב אברהם חזן, תת־גונדר בשירות
בתי־הסוהר ורבם של האסירים.
• הממונה על העניינים היהודיים בממשלת
וישי, קסבייה ואלא, פטר מהחקיקה האנטי-
יהודית סוג אחד של יהודים: נכי־מילחמה.
ההסבר: ואלא היה בעצמו נכה־מילחמה (ויו״ר
איגוד נכי־המילחמה הצרפתיים).
הבנת שלו ש הדתות. עובדה חשובה
הרבה יותר, שאותה חשפה עמיפז־זילבר: עמדתם
האוהדת בכל עת של האלג׳ירים המוסלמים לבני
ארצם היהודיים. היו אלה המתיישבים הצרפתיים
שדחפו לביצוע הגזרות נגד היהודים, בשעה
שהמוסלמים השתדלו לסייע לנרדפים ככל
יכולתם.
יחסים אלה החלו עוד לפני המילחמה. כמה
שנים קודם לכן, כאשר בקיץ 1934 הופצה
על־ידי המתיישבים
שמועת־זדון (כנראה
הצרפתיים, שביקשו ללבות את השינאה בין
העדות) ,כי היהודים חיללו מיסגד מוסלמי,
השתולל המון מוסלמי מוסת ורצח 25 יהודים. אך
המנהיגות המוסלמית התכנסה מייד, גינתה את
מעשי־הרצח בכל פה וכדי להבטיח יחסים יותר
תקינים לעתיד יסדה בו במקום את איחוד
המאמינים המונותיאיסטיים :״לקירוב והבנה
בין בני שלוש הדתות, המאמינים באל אחד!״

״ על שם עיר מעיינות המרפא וישי, שבה
הוקמה ביתי 1940 ממשלת המרשל אגרי
פיליפ פטן, ששיתפה פעולה עם הנאצים,
אחרי שאלה הביסו את הצרפתים.

שו א ה טרוויזי תי ת
• למנהל הטלויזיה טוביה בער, על
אפסות מישדרי הטלוויזיה מערב חג הפסח ועד
ליום־השואה. תיכנון ותישבוץ המישדרים,
שעיקרם הוא סידרה של שידורים חוזרים(עמוד
האש, מישפט דיבה, הגן של פינצי קונטיני)
מעידים על פשיטת־הרגל המיקצועית, המאפ יינת
את סוף עידן סער בניהול הטלוויזיה. בצד
השידורים החוזרים מובאים גזישדרים קנויים
ישנים, בדרגה השלישית של איכות ההפקות
בחוצלארץ (ולכן נקנו בזיל-הזול).

צל״ש
סורי ה אמה רחוקה
• למגיש כותרת לילה דן רביב, על
הפגשת חברת־הכנסת שולמית אלוני עם סגן

האמיתית
~ ה שאלוי משאלת מזה שבועיים ימים
בקרב מרבית עובדי הטלוויזיה אינה
מתייחסת לתוספת־שכר ייחודית זו או אחרת.
השאלה היא: האם יחזור אלכ םגלעדי
להציל את הטלוויזיה?
נעת ביקורו האחרון של אורי פורת
בלונדון וצא• פגש בגלעדי (כפי שהתנבא
מקור זזק, ניסה לשדלו לחזור ולקבל לידיו
בהקדם האפשרי את ניהול הטלוויזיה, כדי.
לשקמה.
גלעדי, המשתכר כיום יותר פ־0ז< 1אלף
דולר בשנה כסגן־נשיא של חברת הטלוויזיה
האמריקאית אן־בי-סי, טרם השיב נאפית
לפורת.
בשבוע שפודת נבחר כמנכ׳׳ל רשות־השידור,
הגיע גלעדי לביקוד־מולדת
והשתתף ביחד עם פורת. בסיור הראשון שלו
ב מי ץ הטלוויזיה כך היתה לו הזדמנות
לראות מקרוב את ההידרדרות, שחלה בנניץ
מאז שנטש את מישרת מנהל מחלקת־הספורט.

גלעדי יסכים ליטול על עצמו את
ניהול הטלוויזיה, ברור שיהיה זה מינוי
מהפטי, העשוי לשנות את מגפת התחנה
מכיוון של שקיעה לדרך של פריחה
מחודשת. מינוי אפשרי של גלעדי לתפקיד
יציב מול הידר המפד״לי החדש של הרשות

מו ע מד־י ל מנ הל גילע די

פגש, ביקר. סייר
מנכ״ל ומנהל טלוויזיה, שתבונתס העיקרית
היא עצמאותם ואי־תלותם בו.
גם אם יסרב גלעדי, בסוסו של דבר, ליטול
על עצמו את ניהול הטלוויזיה, ברור לכל
העוגדים בה ׳שעידן טוביה סער עומד
להסתיים בקרוב מאוד. מועמדים אחרים
לתפקיד המנהל הם מנהל קול ישראל.
גדעת לב־־ארי ו חיי ם י בי ן.
אבל התיקווה האמיתית של הטלוויזיה,
כך בטוחים רוב העובדים, טמונה בשובו של
אלכם גלעדי.

בנוכחותו של מנכ״ל רשות־השידור החדש,
הוחלט להפיק מהדורת־חדשות מיוחדת לסיקור
אירועי האוטובוס. המהדורה המיוחדת נועדה
להיות משודרת בשעה .3
כתוצאה מהחלטה זו שובשו הליכי ההפקה של
השבוע. למרות כתבת השיחזור המעולה של
רמי וייץ, שנסע במסלול החטיפה עם אילן
הלוי, נהג האוטובוס, הרי שמהדורת הערב לא
היווותה הישג תיקשורתי.

כ מז כרז ת־ חו צו ת

מנהל סער

דויד אדמון נבחר חבר מליאת רשות־השידור,
חבר הוועד המנהל שלה והמישנה ליו״ר
כרי לייצג, ככתוב בחוק, את האינטרסים של
תושבי ישראל.
אך ארמון, שהוא חבר מרכז המיפלגה
הליברלית, אינו מסתיר שהוא ממזג את
האינטרסים של כלל הציבור עם האינטרסים של
ציבור מסויים: הפירסומאים.
בימים אלה עומד ארמון להעלות לפני הוועד
המנהל של רשות־השידור תוכנית להתקנת גל ב׳
בטלוויזיה, במתכונת רשת ב׳ של הרדיו. את
תקציבו של הגל החרש מציע ארמון לממן בעזרת
פירסומת, תחילה במיסגרת המוסווית הנוכחית
של מישדרי־חסות ובשלב השני על־ידי פירסומת
ישירה.
כך שאין פלא בעובדה, שהפירסומת
במישדרי־החסות היא גלויה, מוגזמת ואפקטיבית
(בעוד שמישדרי־החסות בטלוויזיה הישראלית
נראים במסך ככרזת־חוצות, הרי שבעולם הרחב
מקובל לציין את שם החברה נותנת החסות
באותיות קטנות).

קנויים, ישנים וזולי ם

כהן־אבידוב,

יו״ר הכנסת, ח״ב מאיר
בכותרת לילה, על רקע תביעתו הפראית של
כהן־אבידוב להוציא להורג פושעים ערביים. רמת
טיעוניו של ח״ב כהן־אבידוב (״לנקר את
עיניהם ...להוציא את מעיהם מעידה על כך
שסוריה, שבה נתלו השבוע שני פושעים
בכיכר־העיר אינה רחוקה מהדגם שאליו
משתוקק הח״ב הנכבד. כהן־אבירוב, שהוא
מישפטן, הוכיח כושר־שיפוט ילוד ביותר כאשר
תבע לערוך הפגנות ליר אולמות בתי־המישפט
בכוונה להשפיע על פסיקת השופטים.

״מבטי חדש?
לקובץ ההוראות של מנד־ל רשות־השידור,
שהופץ בקרב עובדי הרשות לקראת
הנחירות, הוכנס סעיף חדש. בעגיץ
התנהגותם של עובדי הרשות במהלך מערכת
הנחירות.
בסעיף 4של החוזר, שהופץ בקרב עוברי-
הרשות, נכתב:

״על עובדי הרשות חל איסור מוחלט
להשתתף >בין תמורת תשלום ובין
תוכניות של
בהתנדבות) בהכנת
תעמולת בחירות המופקות על־ידי
המיפלנות השונות לקראת הבחירות
לכנסת האחת-עשרה. כן חל איסור
מוחלט להשתתף אישית. בעורה כלשהי,
בתוכניות תעמולת״הבחירות עצמן.
איסורים אלה חלים, כאמור. על כל
עובדי רשות-השידור, ללא יוצא מן

מישנה לירד אדמון*
גלוייה, מוגזמת ואפק טיבית

מאחרי המירקע
סי קור ת פי סתה או טובו ס
מילחמת מב ט בהשבוע יו מן אירועי ם היא
מילחמה רבת־ימים. בסיבוב הנוסף, שנערך בערב
פסח, ביום השישי, היכה מבט במהדורה מיוחדת
את השבוע.
הסיבה היתה חטיפת האוטובוס בקו .300
למחרת שיחרור האוטובוס, בשעה 8וחצי,
בפתיחת ישיבת־הבוקר של מערכת מבט,

* מאחוריו מנב״ל מישרד ראשיהממשלה
מתיתיהו שמואלביץ.

בימים אלה בוחן המנכ״ל החדש של רשות־השידור,
אורי פורת, תוכנית לשינוי מהפכני
במדיניות השידורים של הטלוויזיה.
השינוי המוצע בידי פורת הוא בהכפלת זמן
השידור של החדשות במהדורה יומית, שתשודר
בין השעות 8.30ל־.9.30
לכאורה נראית תוכנית זו כבעלת כוונות
טובות, לשיפור ולהעמקת הדיווחים. למעשה
מסתתרת מאחוריה מזימה של כפיה־דתית,
המוכתבת בידי הידר המפד״לי של רשות־השידור,
עורך־הדין מיכה ינון.
באמצעות מהדורת מבט מורחבת ינון שואף
לבטל את שידור השבוע יומן אירועי ם
בערבי־שבת, וכך לצמצם את חילול־השבת
(על־ידי אנשי הטלוויזיה ועל־ידי הצופים).
שינויים אלה עשויים להתבצע עוד לפני ה־20
במאי, כדי לעקוף את מינויו הסופי של מיכאל
קרפין כעורך מבט. מתוכננים גם שינויים
דראסטיים במיבנה חטיבת־החדשות ובחירת
קבוצה של עורכי־מישנה למנהל החטיבה יאיר

שטרן.
העולם הזה 2434

תוכניות מועדפות
׳ 1רביעי
25.4
• תעודה: עמוד האש
( — 8.05 מדבר עברית).
בפרק ,17 מישפט האומות,
סיפור החלטת האומות״המאו־חדות
על הקמת שתי מדינות
בארץ־ישראל, מדינה יהודית
ומדינה ערבית.

• סרט קולנוע: שר־לוטה
10.05 מדבר
אנגלית) .סרט עטור פרסים,
המבוסס על קורותיה של
הצעירה שרלוטה סלומון, בת
לאחת המישפחות היהודיות
הבולטות בגרמניה, מישפחה
משכילה. שרלוטה ובני מיש־פחתה
ניספו במהלך השואה.
הסרט מתאר את השנתיים
האחרונות בחייה של שרלוטה.
בסרט מככבים דרק ג׳קובי( אני
קלאודיוס) ואליזבט טריסנאר,
מהמפורסמות שבשחקניות גר מניה.
הסרט הופק ב־ ,1980 בידי
הבימאי היהודי הולנדי פרנץ
וייס.

מדבר אנגלית) .שעשועון
טלוויזיוני המציג להטים וקס מים
בהנחייתו של הקוסם הנודע

דאג האנינג.

• סרט קולנוע: הגן של
פינצי קונטיני (— 10.05
מדבר אנגלית בדיבוב).
בפעם המי יודע כמה, מקרינה
הטלוויזיה הישראלית, הפעם
לרגל יום־השואה, את סירטו של
הכימאי ויטוריו רה־סיקה, המ בוסס
על סיפרו של ג׳ורג׳יו
באסאני.

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
יזם רביעי 25.4.84

יום שב ת 28.4.84

• לילדים: סרטים מצויירים 5.45 ערוץ
20 — 3דקות) .מיבחר סרטים מצויירים חדשים,

• לילדים: הנערים המחוננים 6.30
ערוץ 50 — 3דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
אמריקאית העוסקת ב״שיגעון החרש״ של הנוער היום
— המחשב. גיבור הסידרה הוא נער ממושקף, החי בבית
טיפוסי בארצות־הברית, ובבית זה חדר המוקדש כולו
למחשב וציוד עזר אלקטרוני מגוון. הנער יחד עם שלושה
מחבריו מחפשים פשעים שבוצעו בכל התחומים, וזאת הן
בעזרת המחשב, והן בעזרת מפקד תחנת המישטרה
המקומית.

תוצרת ארצות־הברית, להנאתם של קטנים וגדולים.

• סרט תיעודי — 9.10( :ערוץ 50 — 6
דקות — מדבר אנגלית) .מדי שבוע מקרינה
הטלוויזיה הירדנית בשעה זו סרט תיעודי, בדרך־כלל
אנגלי, המטפל בנושאים מעניינים בתחום הרפואה,
החברה והכלכלה.

• אתרים: אהלץ 9.50 ערוץ 25 — 3
דקות — מדבר ערבי ת) .לאלה המעוניינים לראות
באמצעות המסך הקטן אתרים מעניינים בירדן, מוזמנים
לצפות בתוכנית זו שלוקחת אותנו בכל שבוע לאתר אחר.

יום חמישי 26.4.84

שב ת

• לילדים: צ׳רלם דיקנם 6.30 ערוץ — 3
50 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה אנגלית

28.4
• הטפה דתית: הדור
השלישי 8.00 מדבר
אנגלית) .תוכנית של שאלות
על השואה בפרספקטיבה של 40
שנה, כפי שזו משתקפת אצל
תלמידי ישיבות.

• שידור י שיר: פתיחת
יום השואה (— 8.30
מדבר עברית) .שידור־ישיר

המספרת את תולדות חייו של הסופר צ׳רלס דיקנס, שחי
בין השנים 1812־ 1870 באנגליה ונחשב אחד מגדולי
סופרי הילדים בתקופתו וגם לאחריה. ספריו שהשפיעו
רבות גם על מבוגרים הכילו סאטירה חברתית חריפה תוך
שילוב נימת הומור ושימחת חיים, ושרטוט חד של דמויות
ואופי. על סמר איפיוני דמויות אלה ועל סמך האופי
האוטוביוגרפי של ספרים רבים מיצירותיו הופקה סידרה
זו, המנסה להראות באמצעות סקירת אורח חייו, את
השפעת אורחות התקופה והאנשים הקרובים לו על סגנון
סיפוריו וכתיבתם.

• קולנוע — 10.15( :ערוץ — 6מדבר
אנגלית) .סירטי קולנוע בעלי איכות גבוהה וחדישים
יחסית, שהופקו באולפנים
מוקרנים מדי שבוע בשעה זו.

בריטיים

ואמריקאייס,

• תעודה: דיוקן של כוח 9.00 ערוץ 6
— 30 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה על חייהם
ופועלם של מנהיגים פוליטיים שעיצבו את ההיסטוריה
של המאה ה־ .20 בכל פרק אנו מתוודעים למנהיג אחר,
מאורעות וגורמים שהשפיעו על מעשיו, אישיותו וכו׳.

יזם ר א שון 29.4.84
• רב מכר: חזרה לעדן 10.15 ערוץ 6
— 50 דקות — מדבר אנגלית) .סיני־סידרה
בהפקה אוסטרלית של רב־המכר המפורסם. סטפני הרפר,
בת העשירים היפהפיה, נישאה לשחקן טניס צעיר, הזומם
מזימות מאחורי גבה ביחד עם חברתה הטובה ביותר,
בניסיון לנשלח מרכושה ובסופו של דבר מנסה לרוצחה
באגם של קרוקודילים רצחניים בעיצומו של ירח־הדבש.
בעוד שהבעל חושב שזממו עלה בידו, מצליחה סטפני
להישאר בחיים, עוברת ניתוח פלסטי והופכת דוגמנית
צמרת. כעת, בלתי ניתנת לזיהוי לכל מיודעיה הקודמים,
היא מתכננת את נקמתה האכזרית בבעלה באותו מקום
שבו ניסה הוא להורגה — בעדן.

יום ש ד 30.4.84
• סידרה לילדים: בפר מעל לעננים (— 6.00

מם שי שי 27.4.84
• לילדים: פלאש גורדון ( 10.40 בבוקר —
שני הערוצים) .סידרת ילדים פופולארית זו הוקרנה
בזמנו בישראל וזכתה להצלחה רבה, הוזרת אלינו והפעם
מעל מסך הטלוויזיה הירדנית. הצופים מוזמנים לצפות
בהרפתקותיהם של פלאש גורדון, ידידו ד״ר זארקוב
ודייל היפהפיה, הנוחתים בכוכב לכת עויין.

• תעודה: עולם פרי מי טיבי 12.20 שני
הערוצים — 25 דקות) .סידרה דוקומנטרית
המתארת מקומות על פני כדור־הארץ, שהקידמה לא
הגיעה אליהם. ברוב המקרים, מדובר באזורים בלתי״
מיושבים בעיקר באפריקה, אסיה ואוסטרליה.

• סידרת מתח: מאגנום 10.15 ערוץ 6
— 50 דקות — מדבר אנגלית) .סידרת מתח
אמריקאית השופעת הומור ואלימות, וכל זאת בכיכובו
של השחקן תום סלק האתלטי שהפך הודות לסידרה
לאחד השחקנים הפופולאריים בעולם כולו.

ערוץ 20 — 6דקות — מדבר צרפתית) .סידרה
לילדים בגיל הרך, בהפקת הטלוויזיה הצרפתית ששח־קניה
הם בובות.

• קומדיה: רופא בגדול תו 9.30 ערוץ 6
— 25 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה קומית זו
שהופקה באנגליה וזכתה לסידרות המשך רבות עקב
פופולאריותח הגואה, זוכה לשידור חוזר בטלוויזיה
הירדנית. הסידרה עוקבת אחרי הרפתקותיהם של חבורת
רופאים צעירים שזה עתה עזבו את בית־הספר לרפואה,
כשבראשם עומד מיכאל אפטון. בתפקיד הראשי מככב
השחקן ברי אוונס .״

יזם ש לי שי 1.5.84
• ספורט: השבוע בספורט 7.10 ערוץ
50 — 3דקות — מדבר ערבית) .סקירה של
אירועי הספורט החשובים במישור המקומי והבינלאומי
תוך דגש על תחרויות כדורגל.

מביא עוד אחת מעלילות
מישפחת יואינג, יריביה ותככיה,
דרך ג׳יי־אר, סו־אלן, בובי ושאר
הדמויות, שהפכו חלק מדימוי,
הרכילות של העולם וישראל.

ג׳קובי* :שרלוטה
יום רביעי. שעה 10.05

• 1חמישי
26.4
• סרט תעודה: אפיקים
לעץ אחד 9.30 מדבר
עברית) .סרט תיעודי המביא
את עולמם של ילודי נישואים
בינעדתיים — אשכנזים וספר —
ההופכים בהדרגה דיים להיות הערה הגדולה ביותר
בחברה הישראלית. הפקה ובי מוי:
ריבקה פרידמן.

• סידרה: מי שפט דיבה
( — 10.20 מדבר אנ גלית)
.פרק חמישי בסידרה.
• מלל: דברים בגו
( — 11.20 מדבר עברית).

מרחבת י ד ושם והכרזת יום
השואה.

• תעודרמה: ילדי וילה
אמה 10.00 מדבר
עברית) .סיפוריהן של שתי

• תעודה: ילדי טרזיינ־שטאט
10.55 ציכית
וגרמני ת) .סרט קנוי על ני צולים
ממחנה הריכוז טרזיינ־

30.4
• תעודה: עמוד האש
( 8.03 מדבר עברית) .פרק
לפני אחרון בסידרתו של יגאל
לוסין, פרק המביא את ראשיתה
של מילחמת .48

• קומדיה: מישהו מט פל
בך 9.30 מדבר
אנגלית) .הפרק קדימה מר

לוסין: עמוד האש
יום שני ורבי עי שעה 8.02
שטאט, ובעיקר על הפעילות
התרבותית שהתקיימה במחנה
זה. בין הישראלים המשתתפים
במישדר:

׳ 1ראשון

׳ 1שיש•

29.4
• שואה: המסע לפולין
( — 8.03 מדבר עברית).

27 .4
• בידור: עולם הקסמים
של דאג האנינג 9.15
* בדרמה ההיסטלריוג ..אכי
קלאודיוס׳ ששודרה
מיזי ה הישראלית.

• 1שני

קבוצות ילדים יהודיים מגרמניה
ומיוגוסלביה, וגילגוליהן במהלך
השואה ובמילחמת־העולם־הש־ניה.
כל אלה משוחזרים בעזרת
ראיונות וקיטעי מישחק. ה כימאי
הוא ניסים דיין (מישל
עזר א ספרא ובניו).

,והפעם עם ההיסטוריון פרופסור
שמואל אטינגר, היסטוריון ש התמחה
בתולדות היהודים בזמן
החדש, בעיקר בנושא הציונות.

בטל-

• סידרה: לא יאמן כי
יסופר 11.00 מדבר
אנגלית).

דיין: ילדי וילה אמה
מוצאי־שבת, שעה 10.00

גרינגיר מביא מסיפורי מחלקת
ההלבשה בחנות כולבו גדולה
בלונדון.

׳ 1שלישי

• סידרה מקורית: קרו
בים־קרובים (— 8.02
מדבר עברית) .פרק נוסף
בסידרה של הטלוויזיה הלימו דית
המביאה מסיפורו של בית
מישפחה בתל־אביב.

סרט של מישלחת שיצאה
לפולין מטעם הטלוויזיה הלי ,
מודית.

סידרה: מישסט דיבה
( — 10.20 מדבר אנג דאלאס סידרה:

— 10.10 מדבר אנגלית)
.הפרק המישתה הגדול

לי ת) .פרק אחרון בסידרה, המ ספרת
על מישפט דיבה שבו
רופא נאצי תובע סופר יהודי.

אביו היה מגדול השחקנים
בגומניה, הוא עצמו בנסיונו
המתגווו עם החולין ער הגא מור
מישבן הנשיא ונעלב נשהחמן
עדיו׳ הנשיא שהתעלם מנוכחותו

חצשח לביח ותעו•*

אלכסנדר גראנך, קיצוני
מימין, השחקן הגרמני,
אביו של גד גראנך, עם גרטה גארבו בסרט נינוציקה.

גוטה ג אונו

^ שהוא הופיע בתוכנית הטל־
*וויזיה שעה טובה בפעם הראשונה
וסיפר כיצד הוא מציץ לחדר־המיטות
של נשיא מדינת ישראל, הוא השכיב
את עם ישראל על הריצפה. כשהוא
הופיע בשעה טובה בפעם השניה
וסיפר בדיחות ייקיות, הוא כמעט גזל
את פרנסתו של הבדחן המיקצוען אבנר
דוגר
גראנך, פנסיונר בן ,60 הפך
בן־לילה כוכב טלוויזיה. בירושלים
עירו הוא מוכר וידוע בזכות מכונית
האם־גיי האנתיקה שלו, אבל כעת,
אחרי ההופעות בטלוויזיה, הוא בקושי
יכול לעבור במשולש הנצחי —
בן־יהודה קינג ג׳ורג׳ רחוב יפו — כל
ילד צועק לו ״מאיר שליו: מאיר שליו:״
גראנך, מי שהיה מנהל״המשק של
ההיברו יוניון קולג׳ הוא, ללא ספק,
דמות מיוחדת במינה בנוף הירושלמי.
הוא מתגורר בדירת־גג בת שני חדרים
ביחד עם ארבעה חתולים, שאותם הוא
אוהב אהבת־נפש, וצמוד למישקפת.

גרגאן נאלץ לברוח מגרמניה, כשעלו הנאצים
לשילטון נ־ .1933 גראנן האב ברח בבוקר ובצהריים
באו לחפש אותו בבית גרושתו, העובדת הסוציאלית.

אבא

התיאטרון הלאומי

גד גראנן, ששמו המקורי היה גרס, בזרועות אביו,
השחקן הגאון אלכסנדר גראנן. האב היה כוכב
גרמניה וגילם את מיטב התפקידים, עד שברח.

שבאמצעותה הוא צופה לכיוון מישכן
נשיאי ישראל. אחרי שהופיע בתוכנית
הטלוויזיה, שבה סיפר על בית הנשיא,
חשב מישהו שם למעלה, אולי כדאי
להזמין את גד גראנר אל תוך הבית
ושכך אולי יפסיק להציץ.

כמו ילד
עני

אןך אלכסנדר גר אנן( מי מין) ע ס מישל מורנן בסרט
ן ען ןוווי
| 1\ 11/1זיאן מפאריס. גדאנך דינ ר רק גרמנית ובסר טים
זרים לא הוציא הגה מפיו, ועל כך שיבחו אותו הביקורות.

1111 11

* * ל הו־פתקותיו של גראנך בבית
^ הנשיא אפשר לכתוב מערכון, אך
לתאר • את
ייטיב לא איש
סיפור־המעשה טוב יותר ומצחיק יותר
מגראנן־ עצמו :״זו היתה פשלה אחת
גדול*״ הוא אומר במיבטאו הייקי
הכבד ,״נו, הם מטלפנים לי ואומרים לי:
גראנך, בא אל הנשיא השגריר של
טאהיטי, אז בוא ותראה את הצרמוניה
מבפנים.

״עשיתי מיקלחת, החלפתי תח תונים,
לבשתי חולצה חדשה, עניבה.
שעה לפני זה, כמו חייל של הצבא
הפרוסי, אני מוכן ומזומן ובגלל שאני
לא סומר על שום הבר במרינה הזאת,
צילצלתי לשאול אם ההזמנה שלי עוד
אקטואלית.
״עונה לי בחורה בטלפון: מה, מה,
מה? בגלל זה, מרגל זר אף פעם לא
יצליח בארץ הזאת, כל מה שאתה
שומע בטלפון זה מה, מה, מה. נו, פה
תמיד שואלים מה. שאלתי אותה: זה
אקטואלי? אמרה: כן. מה ללבוש?
אמרה: לא חשוב, חולצה. כבר נעשיתי
חשדן. כי אני בדרך־כלל הולר עם
חולצה. מה הם חשבו. שאבוא עם
בגד־ים? מעניין מה היו אומרים אם
באמת הייתי בא רק עם חולצה שמכסה
את כלי־החתונה שלי, או אולי קצת
יותר קצרה, יש לי מאלה ויש לי כאלה.

של אישיות

מנהיגה קלי
העניין ל א פשוט
וגרמה לשמועות שלא התאמתו, שהיא תעזוב את המיפלגה.
פרשני הטלוויזיה הגרמנית, שליוו את כל שלבי הדיון. אף חזו
שהדחת קלי תביא לשינויים רבים במנטאליות של הירוקים.
״העניין פשוט ״,גרסו הפרשנים ,״העם הגרמני אינו בנוי לקבל
נשים בראש תנועה פוליטית״.
״כנופיית השש״ .התחזית הזאת, לפחות, נופצה על־יזגי
סיעת הירוקים בבונדסטאג. הסיעה בחרה שלושה מנהיגים לדבר
בשם הסיעה, כולם ממין נקבה. גם שלושת הנבחרים האחרים,
שיעסקו בניהול האדמיניסטראטיבי של הירוקים, הם נשים! כך
הפכה מיפלגה זאת לגוף הפוליטי המעורב היחיד בעולם, המונהג
כולו על־ידי נשים.
ואלטראוד שופה, אנטייה פולמר ואנהמארי בורגמן-ייצגו את
הירוקים בדיונים המרכזיים בפרלמנט. כריסטה ניקלס, היידי ראן
ואירקה היקל, ירכזו את הנושאים המינהליים. משקיפים חוזים
של״כנופיית ה־שש״ צפויים חודשים קשים.מאוד של מאבקים,
חלקם אלימים. נגד המשך הצבת הטילים. הם יצטרכו גם למנוע
מגמות של התפרקות ופיצול במיפלגה, שמבחינה זאת היא פועלת
כגוף שמאלי לכל דבר. פרשנים סבורים שההנהגה החדשה שופעת
כישורים והתלהבות, אבל העדר ניסיון פוליטי עשיר עלול להיות
בעוכריה.

בריטניה: א בהילי
אחזה השלהבת...
ך* ו בר מיפלגת הלייבור לענייני־חוץ, דנים הילי. מי שהיה
שר בכיר בממשלות הלייבור, אינטלקטואל מבריק, מומחה

ידוע ברחבי העולם המערבי לנושאי חוץ והגנה, ובעיקר, מנהיג
בולט דווקא של האגף הימני בסוציאל־דמוקראטיה האירופית,
גינה בשפה חריפה את מדיניותה של וושינגטון במרכז־אמריקה.
את המצור הימי. ובמיוחד את מעשי המיקוש בנמלי
ניקראגואה הגדיר הילי כ״אקט ברור של טרור״ .הילי הוקיע את
פגיעתה של ארצות־הברית בחוק הבינלאומי, ואף טען שהמעשה
עלול לשמש תקדים לפעולות תוקפניות דומות של מדינות,
שלהן מישטר בלתי־אחראי. כמו איראן,
דברי הילי נתקבלו בוושינגטון בתדהמה. הילי תמך, מאז
ומעולם, בנאט״ו, והיה ידוע כ״נץ מתון״ בכל הפורומים האירופיים
הרבים, שבהם השתתף. הוא מהווה מטרה קבועה להתקפות

וג׳יימס קאלאהן ניהלו ממשלות הלייבור מדיניות פרו־אמריקאית
מובהקת. וילסון אף טבע את המונח ״מערכת יחסים מיוחדת״ ,כדי
להבדיל בין יחסיה של בריטניה עם ארצות־הברית, ובין קשריה
עם מדינות ידידותיות אחרות. הסכמים צבאיים וסטראטגיים
רבים, שנגדם יוצאת עתה מיפלגת הלייבור בחמת־זעם. נחתמו
בעת שילטונה של מיפלגה זאת.
אמת בשכת־בחיו־ות. מתאם פעולות התנועה הסאנדי־ניסטית,
מנהיג ניקראגואה דניאל אורטגה, קידם את הצהרות הילי
בהתלהבות רבה. הוא הוסיף פרטים רבים על התוקפנות
האמריקאית נגד ארצו, וקרא לגייס את דעת־הקהל האירופית
להגנה על ניקראגואה.
אבל בוושינגטון נטו לנתח את ההתפתחויות הרבה מעבר
להקשרן המרכז־אמריקאי. מאז תום מילחמת־העולם השניה היתה
האוריינטציה האמריקאית אירופית מעיקרה. המיליארדים שזרמו
לאירופה באמצעות תוכנית מ אר של נועדו לא רק ״לשיקום
הדמוקראטיות שלחמו נגד היטלר״ .אלא גם לרתימת היבשת. על
משאביה האנושיים והטכנולוגיים. ליעדיה של מדיניות־החוץ של
ארצות־הברית.
התנועות ההמוניות נגד הצבת הטילים הגרעיניים, ההשפעות
המארכסיסטיות בקרב הנוער הסוציאליסטי האירופי והקשר
העצמאי שנוצר בין השמאל האירופי ובין העולם השלישי(דוגמה
לכך הן ההחלטות האנטי־אמריקאיות המתקבלות באינטרנציונל
הסוציאליסטי. שרוב מנהיגיו היו בעבר בעלי־ברית של ארצות״
הברית) מדאיגים מאוד את מעצבי.המדיניות בוושינגטון. לפתות
בשנת־בחירות הם מנועים מלומר לציבור האמריקאי את האמת
בנושא זה.

,ראש ממשלת הודו, שולטת במצב
בהודו? פרשנים מתקשים להשיב על כך באורח חד־משמעי.
אין ספק, שגאנדי היא אשד, מוכשרת ונוקשה, שלא היססה, בעבר
הלא־רחוק, להפעיל חוקי־חירום נגד מתנגדי מישטרה, ולהשליך
לכלא עיתונאים, אנשי־רוח ואנשי־ציבור, שמתחו עליה ביקורת
חריפה. אין חולקים גם על מעמדה היזקרתי בזירה הבינלאומית.
גאנדי מנצלת היטב את תפקידה כיו״ר אירגון המדינות
הבלתי־מזדהות, מבקרת ברחבי העולם, ומדברת לא רק בשם
ארצה הגדולה, אלא גם עבור כל המדינות החברות באירגון. אפילו
ביקורה אצל שליט לוב מועמר קאדאפי, שעורר מחלוקת רבה
והרגיז את אוייביו הרבים של המארח, הוגדר על־ידי העיתונות
המערבית כ״מוצלח באורח ־ממש מפתיע״.
כל העובדות החשובות האלה, אין בהן כדי לרסן את הביקורת
הרבה נגד גאנדי, בהודו עצמה. המשימה הבלתי־אפשרית —
לגשר על הפערים התרבותיים והכלכליים האדירים, בקרב ציבור

עיתונזת:
הראמז שלא היה
ך• ב תג הלונדוני של העיתון הסובייטי ט רו ד
( €עבודה) .יש בעיה. הוא שלח לעיתונו ״ראיוך עם
מנהיג הכורים הבריטיים. ארתור,סקארגיל. העיתונאי,
שסקארגיל,
ל טרוד דיווח ויסאריון סיסיאנוב,
מנהיג־פועלים אמיתי השנוא על העיתונות הצהובה
בבריטניה, אמר לו שהכורים מתייצבים ב״ראש חזית
מילחמת המעמדות נגר הבורגנות.״
העיתונות הצהובה, בעיקר ס אן ו דיי ל׳ אקספרס,
הנמכרים במיליוני עותקים, עשו מטעמים מ״ההצהרה
של סקארגיל בעיתון אדום״ .משקיפים האמינו לדברים.
סקארגיל מסוגל בהחלט להצהרה כזאת. לרוע המזל
התברר. שהעיתונאי הסובייטי פשוט פיברק את כל
הסיפור, נוכח הכחשותיו הניזעמות של סקארגיל, הוא
נאלץ להודות. שהראיון המפורסם לא נערך כלל.
סיסיאנוב פשוט העתיק מאמר של סקאדגיל, שהופיע
ביומון הקומוניסטי הבריטי, מורנינג ס טאר. אבל סיפר
ל טרוד שהוא רי איץ את המנהיג במשך שלוש שעות1,
אולי בהנחה שבבריטניה לא קוראים את העיתון
הסובייטי הזה.
אין משקד! לעמית. סיסיאנוב שרוי עתה במבוכה
רבה ומסרב להגיב על הנושא. בשיחה עם כתב טיי מ ס
הוא הגיב בנוסח רוסי קלזן סי :״אני מקווה -שלא תיעלב,
אבל איני יכול לומר דבר. בנסיבות אחרות הייתי מזמין
אותך למשקה כעמית למיקצוע.״
פרשנים הביעו את הביטחון שסיסיאנוב המיסכן יוחזר
בקרוב למוסקווה, וייאלץ, כנראה. לעבור לעבודה
בייצור.

ראש־ממשלה גאנדי
רק מס־שפתיי
מגוון ומפולג המונה 730 מיליון בני־אדם — היא מעבר לכוחה
של גאנרי, או של כל אישיות פוליטית אחרת. פשוט אין אפשרות
לפתור את בעיותיה של מדינה כמו הודו, במיסגרת דמוקראטית־רכושנית.
לגאנדי
יש, אומנם. נטיות סמכותיות, אבל אין באפשרותה
לחזור לשיטות של שנות ה־ ,70 שהביאו לנפילתה מכס השילטון.
גם הסוציאליזם שלה אינו אלא מם־שפתיים, שנועד לכסות על
מישטר שורץ שחיתות ופרוטקציוניזם. ומעורר התעשרות וניצול.
אינדירה גם איננה מסוגלת להתגבר על הקנאות הדתית,
המתעוררת בהודו חדשות לבקרים. התחיה האיסלמית אינה
פוסחת על שכנותיה של הודו, והיא גוררת תגובת שרשרת של
מטורפי דת אחרים, בעיקר בקרב הסיקים.
בשנתיים האחרונות רצחו קיצונים סיקים יותר מ־ 400 בני־אדם
בפונג׳אב 25 .מהם נרצחו באכזריות רבה בחודש האחרון. מסע
הרציחות הביא להתארגנות של מוסלמים והינדים. לשביתה
רחבת־ממדים בבירה דלהי. שסיסמתה העיקרית היתה לפטר את
ראש־הממשלה ולקרוא לבחירות חדשות.
תיקווה אמריקאית. משקיפים זרים סבורים. שיש סיכויים
רבים למיפלגת האופוזיציה גינאטה. ששוקמה לאחרונה, לזכות
שוב בבחירות. הציבור ההודי כבר שכה את מחדלי המיפלגה
הזאת, והוא מקווה שוב. גם לגינאטה אין תשובה אמיתית
לבעיותיה הכרוניות של הודו. עם זאת. לעובדה שמעמדה של
אינרירה בתוך הודו התערער, יש חשיבות רבה, מה גם
שהאמריקאים מקווים שמנהיגי הגינאטה ישנו כמה עקרונות
במדיניות־החוץ של גאנדי, ובעיקר האוריינטציה שנחשבת
1בוושינגטון פרו־סובייטית.

חיי ברע

? חרד

רב־להב

מוסטאז׳ ,והנה הם מתקרבים זד. אל זו
והם צריכים להיות תיקוות האנושות.
כי הם שני בני־האדם האחרונים
ששרדו מכדור־הארץ. והם מתקרבים
זה אל זו מתקרבים ו ...הופ חולפים זה
על פני זו מבלי להעצר. למה? בגלל
שלא היה מי שיציג אותם וה לזו.
״נו. כד אני. אף אחר לא מציג אותי.
אומרים לי, תעמור בפינה, תוכל לראות
מרחוק את הנשיא, אתה יכול לשתות
שמפניה, אחר־כך הנשיא יוצא והאורח
הולך. אז גם אתה יכול ללכת. הבנתי
שיש פה אי־הבנה. חשבתי אולי הנשיא
רוצה להכיר אותי, בגלל זה הזמינו
אותי. הרגשתי כמו ילד עני שעומר
בפתח של ארמון ומרשים לו לראות רק
פעם אחת איך חיים העשירים. הבנתי
שכמה שיותר מהר אני יוצא מהעניין,
יותר טוב, וככה ברחתי כל עוד נפשי
בי, ואני מהיום והלאה ממשיך להציץ
במישקפת שלי. זה הרבה יותר נעים״.
למכירה הוצעו
^ תל־אביב
מיספריים המסוגלים לבצע 12
פעולות נוספות לפעולת הגזירה
היסודית, ביניהן: ניקוי קשקשי־דגים:
פיצוח אגוזים: קילוף תפוחי־אדמה;
חיתוך תיל: פתיחת קופסות: חליצת
פקקים ושימוש כמגנט.

על דאטפת,
^ אום אל־פחם גנבו שני נערים
^ כלב, שחטו אותו, הוציאו את
כבדו, מכרו את הכבד לדורתם
ככבד־עגל, התוודו על מעשה־המירמה
שלהם כאשר הוזמנו, למחרת, לארוחה
חגיגית בבית הדודה, שבה הוגש, כמנה
עיקרית, כבד מטוגן.

לצד גרטה
גארבו

דע את עצמך!

י ד גראנך מנהל חיי רווק עליז.
הוא לא נשוי. הוא אומר, מפני
שקשה לו להחליט..״אני אוהב להיות
רווק, בעיקר אחרי שאני מבקר אצל
חברים נשואים. מה ההבדל בין רווק
לנשוי? רווק יכול ללכת. נשוי מוכרח
להישאר״.
הוא מתרגז כשמבקשים ממנו לספר
בריחות. הוא עובד על אסוסיאציות:
״אני פוגש נודניקים: נו. ספר בדיחה,
ספר בדיחה. כוסאמו. מה אני אספר
בדיחה? מה אני עובד בזה?״
מאחורי האיש הסימפטי הזה, גד
גראנך, חבוי סיפור־תיים מעניין ביותר.
גראנך הוא בנו של אחד השחקנים
הידועים ביותר בגרמניה של שנות
ה־ .30 אביו. אלכסנרר גראנר, שיחק
את אהד משלושת הקומיסארים בסרט

נינוציקה לצידה של גרטה גארבו. הוא
שיחק בפעמון בשביל אדנו ביחד עם
פרדריק מארץ׳ ובז אן. מפאריס
לצידה של מישל מורגן.
גד גראנך מחזיק בביתו אוצר —
ספר הכתבוילוהביקורות של אביו. את
הספר קיבל לפני חצי שנה מבן־דודו
שהחזיק בספר מאז מות האב לפני
שנים רבות בארצות־הברית. בספר
שזורה עלילת־חיים מרתקת של שחקן
והרפתקן. שברח מהנאצים, אחרי שהיה
כוכב בגרמניה, השחקן הראשי של
התיאטרון הלאומי. הוא הגיע בחוסר־כל
לארצות־הברית ושם. מבלי שירע
אף מילה אחת אנגלית, שיחק לצידם
של גרולי הכוכבים כשהוא אינו מוציא

הוואוד יוז המיסתווי * 55

שלישי משמאל, בחברתו של הווארד יוז (רא שון

מילה אחת מפיו מפני שלא ידע את
השפה.

^ חצא!
הצגות
* ד זוכר את אביו בהערצד :״נולדתי
^בברלין. אבא היה שחקן. אמא —
עובדת סוציאלית. כשהייתי בן .6
התגרשו. גרתי עם אמא, ואבא גר חמש
דקות מאיתנו.
״הוא שיחק עד מאי ׳ 33 בהצגות
לאומיות בשטאטס־תיאטר, התיאט רון
הלאומי. הוא שיחק תפקידים כמו
שיילוק ומפיסטו ובשתי הצגות מאור
לאומניות, על דם ואדמה. תמיד הלכתי

משמאל) ,המיליונר המיסתורי בעת טיסת הבכורה
של אחד ממטוסי אמריקן איירליינס, חברת״התעופה
של יוז, שהיה גם אחד מגדולי המפיקים ב הוליווד.

להצגות שלו. ישבתי בשורה הראשונה
וראיתי חצאי הצגות. מפני שאחרי
שהיה גומר את התפקיד שלו היה שולח
זמשרת, להוציא אותי. כך ראיתי חצי
וילהלם טל וחצי פיאסקו של שילר.
״אחרי שאבא ברח, חיפשתי הרך הפעיל אבא
מגרמניה. לצאת פרוטקציה אצל אנצו סירני והוא דאג
לי להכשרה בהמבורג. את אמא
הצלחתי להוציא ב־ 1937 והיא חייה
בארץ -עד שנפטרה. העולם שלנו
השתנה ביום אחד. לא ידענו מאיפה זה
התחיל. אמא עברה בלישכת־העבורה
בברלין. במאי 33׳ פוטרה מפני שהיתה
יהוריה ומפני שליהודים היה אסור
להעסיק עוזרות־בית לא יהוריות, היא
החלה לעבור כעוזרת־בית.
״אמא שלי גם הבינה לאן זה הולך.
כבר ב־ ׳ 32 היא אמרה שאנחנו הולכים
לקראת משהו איום ונורא. רוב היהודים
הגרמנים לא הבינו. הם חיו בחממה. הם
חשבו, כשעלו לארץ. שזה זמני.
גד גראנך התאקלם בארץ. ויש לו
סוד.
ולמה הוא לא עוזב? בדיוק מאותה
סיבה שהוא לא מתחתן :״אני עצלן״.
הוא גם שונא את הייקים. פעם
החליט להצטרף לאיגוד הייקים. כמו
שהוא קורא לזה, אך הניסיון הזה נכשל
כישלון חרוץ. במיוחד הוא שונא ייקים
רתיים :״זה קשה לסבול את הייקס,
אבל כשהם גם רתיים, זה בלתי־נסבל
ואני לא רוצה להזכיר את השם של
דוקטור בורג.
״רוצה לרעת מה זה ייקה דתי? פעם
פולני בא מוורשה ונפל על יום־
כיפורים בברלין, חיפש בית־כנסת.
מצא ושם זה לא כמו בפולניה,
שמדברים ומסתובבים, בגרמניה זה
שורות. שורות, שורות והחזן. מה
שקוראים קנטור. קרימה ומקהלה בצד
אחד ועל הקיד שלט: החברים

מתבקשים להתפלל בשקט.
״אז בא הפוילישע הזה, לוקח כוח
שיהיה לו אוויר, ומתחיל להתפלל, כמו
שמתפללים בקול רם ומתוך כוונה: אוי:
ווי: ווי: והוא מכה על חזהו בכוח ובוכה
אוי: ווי: ווי .:בא אליו אחד מהסררנים
ואומר לו בשקט, :בכוח לא תשיג שום
שרי ת י שי
דבר׳:

ף* שדה־בוקר הזים חבר ותיק של
* תנועת המחתרת לח״י (שבראשה
עמד, בשעתו, ראש־הממשלה ושר־החוץ)
את השמועה כי הוצעה לו
מישרת שגריר באחת המדינות, בנימוק
כי לא סיים אפילו בית־ספר יסודי, לא
השתלם מעולם בחוג ללימורי־נימוסין
וגם איננו יודע שפה זרה כלשהי.

קוסנוופזריטי
^ תל־אביב טבעה עיתונאית
* מושג חדש להגדרת אורח־החיים
בשכונות היוקרה בצפון־העיר: תרבות
האדידאס, כאשר הילדים רוכבים על
אופני ראלי, הנשים לובשות ג׳ינס נעלי נועלים
פרארי והגברים

אדיד א ס.

קרב! הקבר
^ קריית־שמונה ביקש תושב
^ מקומי להביא לקבורה את אמו,
שנפטרה מחוץ לעיר, גילה כי מכונית
החברה קדישא המקומית יצאה מכלל
שימוש מכיוון שמצברה התרוקן, אחרי
שמנורות המכונית הושארו דלוקים
משך לילה שלם, לא הצליח לאתר את
הנהג, אחרי שהמצבר הוחלף, גייס
לבסוף מתנדב לנהיגה, נדהם לראות,
בשובו עם המכונית וגופת אמו
לבית־הקברות המקומי, כי האיש
היחיד שנשאר במקום היה השומר,
שכוחו לא עמד לו לחפור את !־!בר
לבדו, יצא למקום עבודתו, חברת.נייה
ציבורית, שיכנע את חבריו לבוא איתו
ולסייע לו בחפירת הקבר.

יפה שעה אחת
קודם
^ ירושלים נזכרו חברי־הכנסת כי
^ חוק חסינות הח״כים מאפשר
מישלוח דברי־דואר חינם, ללא הגבלת
הכמות, רק עד היום ה־ 75 לפני קיום
הבחירות לכנסת הבאה, הגדילו בימים
שלאחר ההחלטה על עריכת הבחירות
בקרוב את נפח הדואר היוצא ממישרד־הדואר
בבניין הכנסת פי שישה מאשר
בהשוואה לימים רגילים.

גלאקסי תדי
עוד מקדד עם
5שנות פיתוח בהשקעה
של 17 מליון דולר
הוא עשוי כולו פלדה משובחת סביב-סביב. גם הדלת. גם הדופן
האחורית. הוא נצבע בתנור על ידי רובוטים. הוא תוכנן במשך 5
שנים בהשקעה של 17 מיליון דולר. לכבודו בנתה תדיראן מפעל
חדש לגמרי עם הציוד והמכונות החדשים והמשוכללים בעולם.
תכנונו נעשה בשיתוף עם מדענים אמריקניים. הוא מיועד למטבח
שלך. זהו גלאקסי תדיראן. המקרר הטוב ביותר שיוצר אי פעם
בארץ.

אין עוד מקרר
עם תכנון פנימי כזה
פתחי את גלאקסי. יש לו מרחב פנימי שתוכנן עד הפרט האחרון.
כל סנטימטר מנוצל. אף פעם לא חסר לך מקום. המדפים ניתנים
לכוונון גובה לפי צרכייך. גם בדלת. המדפים עטויים זכוכית
מחוסמת. כדי שתראי מה יש למטה. זה גם יותר אלגנטי. הקירור
יבש לחלוטין 051 :זז 0 -[:אזז£קט ,5אויר קר ויבש זורם בתוך
המקרר. אין קרח בתא ההקפאה. אין רטיבות בתא הקירור. יש לו
4גלגלים או-ז1וו 81 כדי שתוכלי לנקות מאחור בקלות. יש לו לוח
פיקוד נפרד למקרר ולפריזר, כדי שתוכלי לקבוע דרגת קור נפרדת
לכל אחד מהם. יש לו שני גדלים, ומבחר דגמים. יש לו מגוון
צבעים לבחירתך כדי שיתאים למטבחך. יש לו, אם תרצי, קיוסק
בדלת. יש לו אחריות שאין לאף מקרר אחר.

אין עוד מקרר עם בידוד כזה
הסתכלי על עובי הדלת ותביני איזה שכבת בידוד עבה יש
לגלאקסי. חומר הבידוד הוא פוליאוריטן מוקצף דחוס ־ החדיש
ביותר בעולם. יש לו אפילו שכבת בידוד בין תא הקירור לתא
ההקפאה. אין בריחת קור. יש חסכון בחשמל. לא רק הגוף עשוי
פלדה ; לא רק הדלת עשויה פלדה ; אפילו הדופן האחורית עשויה
פלדה. וכל החלק הפנימי עשוי מקשה אחת יצוקה. אין חיבורים
ו״תפירות״ .אין בריחת קור. מדענים אמריקניים עזרו בפיתוחו של
גלא לז סי

המרזררהסוד ריויז י . -טיי^י-

ראן
א ח ריו תנזאת.

• 10 שנות אחריות למדחס המקרר
• 10 שנות אחריות ליובש הדפנות החיצוניות
(לפי תקן מכון התקנים האמריקאי)
י ש רק מקרר אחד שיכול
לתת לך אחריות כזאת: גלאקסי תדיראן.
המקרר הטוב ביותר שיוצר אי פעם בארץ.

שעע־

מסלולים מרתקים
כשאנו אומרים אירופה הקלאסית או אמריקה
מחוף אל חוף, איננו מתכוונים רק למגדל אייפל
או הקוליסאום, ולא רק לפסל החרות ובניין
הקפיטול. אנו מתכוונים למקומות, נופים, הווי
אווירה ותרבות, שבלעדיהם(לדעתנו לפחות) ,לא
יכול המטייל לומר הייתי ב ...לבחירתך
מסלולים שונים המקיפים את אירופה וארה״ב,
ומאפשרים לך לראותם כראוי, ללא החיפזון
המאפיין טיולים מאורגנים אחרים. תבקר גם
באתרים שמחוץ למפת התיירות הקלאסית,
ומלבד דיסנילאנד ושער הנצחון, תבקר גם
בעיירות טיפוסיות, טירות, פסגות מושלגות
וחופי רחצה מפורסמים. תאכל מאכלים
מקומיים ותבקר במופעי בידור ופולקלור. תבלה בשווקים קניות ותערוך בדיסקוטקים
מפורסמים ובירידים עממיים.

סקר מגלה: חברים ממליצים
על קמפינגטורס
סקר מקיף שנערך בין מטיילי קמפינגטורס מגלה
כי 850/0מקרב הצעירים הצטרפו לטיולינו בגלל 2
סיבות עיקריות :
א. המלצת חברים או בני משפחה.
ב. האופי והאווירה המיוחדים של טיולי
קמפינגטורס.

הרבה יותר בהרבה פחות מזומנים
במקום להשקיע במלון, במלצרים, בטיפים ובכל
השאר, אתה משקיע בעצמך. מחירי טיולינו
כוללים הכל: דמי הכניסה לאתרים (אין
הפתעות בלתי צפויות) ,לינות בקמפינג (וגם
בבתי מלון) 2 ,ארוחות מלאות -חגיגה אמיתית
(ולפעמים גם במסעדות) ,חסוך עשרות רבות של
דולרים, תוכל לבזבז אותם על עצמך בלבד!!!
יויוקמפ לחרוש את אירופה בחמישה מסלולים נהדרים
לדוגמא 25 :יום אירופה הגדולה: לוצרן, ונציה,
רומא, פירנצה, הרביירה הצרפתית, פריז,
אמסטרדם, לונדון.

טיול שעושה חברים
קמפינג -כך מטיילים צעירים בעולם. לא עוד
תיירות מרובעת אלא אווירה חופשית ״בלתי
מכופתרת״ .אתה פוגש צעירים מכל רחבי תבל
הבאים לבלות בקמפינגים מן השורה הראשונה :
בדיסקוטק או בבריכה (כן, יש בקמפינג),
במינימרקט או באמבט (כן, יש בקמפינג) ,ליד
מכונות הכביסה והייבוש האוטומטיות (כן, יש
בקמפינג) עם גיטרה ביד באוהל המרווח
והמודרני, או בתחרות תחפושות משגעת(כן, יש
בקמפינג) .בלי מחיצות, בלי מסגרות, כמו
שצעירים אוהבים.

בכל קמפינג ימתין לך טבח עם ארוחה טובה,
ונציג החברה יעמוד לרשותך בכל נושא.

המחיר $1539

כולל טיסה
אמריקמפ המחיר

$1290

ללא טיסה

ביצוע מעולה המעולה הארגון
הגמיש, הזמנים לוח
והמסלולים המגוונים נותנים לך ״תפריט חו״ל״
שלא תמצא באף מקום אחר.
צוות מומחי הקמפינג של קמפינגטורס ידריך
וילווה אותך לאורך הטיול.
נסיוננו רב השנים בביצוע טיולי קמפינג מנוצל
כולו לטובתך, הנוסע.
מטיילים צעירים
בעולם.

ק ח פי נ ג טו ר ס.
.קמסינגטור
*8וטס 91 ווו ק 1וו 0 3

הניבים היו אהבת־ח״ו שר וסי
שרעבי. הוא השתמש נהם
בפריצות שביצע. כיום, נאשר הוא
מנסה רחזוו למוטב, עוזרם רו
הכלבים להשתקם ולמצוא פרנסה

ך* א שר נהג יוסי שרעבי לפרוץ
ולדירות, בשיכון פואבלו אספניול,
היה משתמש ככלביו. הוא גידל שגי
כלבים, רוטויילר וכלבת דוברמן.
כשיצא לפריצות היה מתלבש כמי
שעושה ג׳וגינג ויוצא לריצה עם שני
הכלבים. הוא היה בוחן את השטח
ומתכנן לו די ר נסיגה מהדירה.
את הכלבה היה משאיר במרחק של
כ־ 200 מטרים מהדירה, כדי שתשמור
על דרך הנסיגה שלו. את הכלב היה
לוקח איתו עד חדר־המדרגות .״לא
כדאי להכניס את הכלב לבניין, כי
אפשר לזהות אותך אחר־כך בעזרת
הכלב,״ הסביר יוסי.
״הכלבים היו העיניים שלי למרחקים,״
אמר יוסי. כאשר היה מישהו
מתקרב למקום, היו הכלבים נוהמים
ומזהירים את יוסי, הוא היה בורח, אוסף
את הכלבים, ואם מישהו היה רודף
אחריו, הכלבים היו מבריחים אותו.
תקיפת בגי המישפחה
* ץ אז ומתמיד היו הכלבים אהבת
* /חייו של יוסי. מילדות גידל כלבים
ולמד לאלף אותם ולטפל בהם. בגלל
סיבות שונות התגלגל לדרך הפשע.
כבר בצבא הסתבך בקטטה עם שוטר
צבאי ונידון למאסר. אחר־כך תקף את
בני־מישפחתה של חברתו בנשק,
ונידון לשבע שנות מאסר.
הוא השתחרר בשנת 1982 כאסיר
ברשיון וניסה לשקם את חייו. הוא
חיפש עבודה ומצא מקום בבית־חולים
בירושלים, שם עבד כסניטר. אחר־כך
ניסה לעבוד בכמה חוות המגדלות
ומאלפות כלבים, אולם שם ניצלו אותו
ושילמו לו משכורת־רעב. באחת
הפעמים ניסה את כוחו כשומר עצמאי,
ונשכר לשמור על המוסך של פי א ט
באיזור התעשיה בשיכון־דן, ליד
תל־אביב. יוסי בא לשם עם שני כלביו,
הרוטוויילר והדוברמן, ועבד כחדשיים.
באותה תקופה הכיר את פיקו, אחת
הדמויות הבולטות בין הכלבנים
בישראל. פיקו הוא גם מאמן־כלבים
וגם שופט בתחרויות־כלבים. בזמנו היה
כלבן ראשי בחיל־המודיעין. הוא עובד
כיום כשומר בעזרת הכלבים בבית־החרושת
סברינה בשיכון־דן. השניים
נפגשו לפני כשנתיים והתיידדו. אהבת
הכלבים קירבה אותם ויצרה ביניהם
קשר.
אולם אז נפרדו, ויוסי חזר לעיר
מולדתו ראשון־לציוז והסתבך שוב
בעבירות. בגלל מחסור בכסף חזר
לפרוץ ונעצר בדירה כאשר השלל

בכיסיו. הוא החזיר את השלל וביקש
מהמישטרה לתת לו הזדמנות לחזור
למוטב. עורך־דינו, יהושע רווה, ניסה
למצוא דרך להצילו מתקופת המאסר
הארוכה שהיתה תלויה עליו מפסק־דין

קודם•

^ שיקום
באילוף
ך* מוצא מן הכלא היה קשור ל ו
1כלבים. יום אחד ביקשה המישטרה
מפיקו, ידידו הוותיק של יוסי, לאסוף
שני כלבים מסוכנים שבעליהם נעצר.
כאשר בא פיקו לתחנת־המישטרה
גילה כי הכלבים שייכים לחברו יוסי,
שנמצא במעצר. השניים חידשו את
הקשר ביניהם ויוסי כתב לפיקו מיכתב
וסיפר לו את בעיותיו.
יחד עם עורך־הדין רווה, החליט
פיקו על צעד נועז. בעבר יצא לו כבר
לשקם נערים שלא נקלטו בצבא
על־ידי העסקתם באילוף כלבים, הדבר
הצליח והם חזרו למוטב. הוא חשב כי
יוכל להתמודד גם בבעייתו של יוסי
ולעזור לו לחזור, בעזרת הכלבים, אל
דרך הישר.
בתחילת חודש מרס השנה, אחרי
שיוסי הורשע בבית־מישפט השלום
ברחובות על־ידי השופט אדמונד לוי,
בא פיקו לתת עדות־אופי ולהציע
׳לשופט הצעה מקורית .״תן לי את יוסי,
ואני מבטיח למצוא לו מקום עבודה,
לעזור לו להשתקם ולהחזיק אותו תחת

עבריין־משוקם שרעבי, כלבן פיקו והכלב קינג
הצעה מקורית
חסותי,״ אמר לשופט.
התובעת, שבתחילה עמרה בתוקף
על הפעלת המאסר על־תנאי שהיה
תלוי ועומד נגד יוסי ועל תוספת של
מאסר משמעותי, השתכנעה גם היא
שיש סיכוי הצלחה לשיקומו של יוסי.

היא השאירה את ההחלטה לשיקול
רעתו של בית־המישפט.
״קח אותו כפקדון,״ אמר השופט
לפיקו ,״אבל דע שזה הסיכוי האחרון
שלו. אם הוא חוזר אלי ומתברר לי
שלא הצליח לחזור למוטב, הוא ילך

להרבה שנות מאסר, אבל אם יצליו
הניסיון, הוא ילך הביתה״ אמר השופט
גזר־הדין נדחה לחודש יוני, אם יעיז
פיקו כי הניסיון הצליח — ייצא יוס
בעונש על־תנאי, אולם אם ייכ ש
הניסיון — יוטלו עליו כמה שנוו
מאסר בפועל.
״אתה חושב שכדאי לי לחשוף אז
עצמי? זה לא יזיק לי?״ שאל יוסי אז
פיקו בדאגה כאשר התראיין .״אנ
חושב שאתה יכול לדבר כי אני בטח
שאתה תעמוד בניסיון ותצליח!״ אמו
לו פיקו בביטחון רב.

הכלבי!
מבינים אות

פרקליט רווה עם שרעבי
סיכוי א חרון

ן י וסי מ תגורר היום בביקת
השומר במפעל סברינה, אחו
שמנהל המיפעל, אברהם לימור, נו
את הסכמתו לכך. הוא מטפל בכלבי
התוקפניים השומרים על המיפע
ומצליח להשתלט עליהם בקלוו
כאשר הציג את הכלבים בפני המז
למות נהמו וחשפו שיניים לטושו
ונראו מאיימים מאוד, אבל פיקו ויו!
התגברו עליהם בקלות.
״אני אוהב כלבים, אבל אני אוהב ג
אנשים,״ אמר יוסי.הבעיה היא שבג
אדם לא מבינים אותי, הכלבי

מבינים י

אילנה אלון 1

כויטופו ויב וואנסה ודגוייב: סופרמן נוחת על קושי הבימה
אחרי שעשה קאריירה בסרטים ולימד את העולם כולו

שאין דבר אשר אינו יכול לעשות, החליט כריסטופר
ריב, הלא הוא סופרמן לשוב אל אהבתו הראשונה, אל
בימות לונדון, שם חונך ושם עשה את צעדיו הראשונים
כשחקן. אלא שהפעם הוא חוזר ככוכב, להופיע בגירסה
בימתית לרומן של הנרי גייימם בשם מיסמכי
אספרן, סיפור על עיתונאי המתגנב בטענות־שווא לתור

ביתה של אשה מסתגפת ובודדה, כדי להניח ידיו על
מיסמכים חשובים שנמצאים ברשותה ושאותם אינה
מוכנה למסור לאיש. לצד ריב, במחזה, מופיעה ואנסה
רדגרייב, והכל שואלים את עצמם עתה, אם אינו חושש
שיוכנס לרשימה השחורה של הציונים, אחרי שהסכים
לשתף פעולה עם שחקנית שהיא בחזקת עוכרת־ישראל
ושאינה מוכנה בשום מחיר לשנות את דרכיה ודעותיה.

מ ל: יורש העצרשר הקיסרות הגדולה בעולם
הישיש הממושקף שבתמונה למעלה הוא פי ג׳י, אחיו של אחרון
קיסרי סין. בתור שכזה הוא בעל חזקה על כס־המלוכה של אומה בת
מיליארד תושבים ויותר. לא שהוא מתכונן לדרוש זכות זו לעצמו. כיום.
בגיל ,76 הוא מרוצה מאוד מכר שאינו צייר לשבת עוד בכלא, או
במחנה־עבודה, ואינו צייר עור להתפרנס כמשגיח בגן ציבורי, כפי
שעשה במשר 15 שנים. לעת זיקנה הוא זכה אפילו ברווחה מסויימת:
יש לו דירה קטנה משלו, מכונית ואפילו טלפון. מה עוד צייר קיסר?

הב ויינו: ואש־נווב ניצל גן האש והחליט דהיות בימאי
אצל רוב ריינר (בתמונה למעלה) הכל באמת נשאר
במישפחה. לא רק משום שהופיע במשר זמן רב כל כר כחתנו של
ארציי באנקר(בתמונה הקטנה) ,עד אשר הפר חלק בלתי נפרד מן
הסידרה הזאת, שהלכה לעולמה בשנת .1979 אלא גם משום שהוא
בנו של קארל ריינר, שהיה פעם כותב בדיחות לאחרים יחד עם
מל ברוקם, וודי אלן וניל סיימון, ואחר־כר החל מגיש את
בדיחותיו בעצמו, יחד עם מל ברוקס, ובסופו של דבר הפר
תסריטאי ובימאי קומדיות קולנועיות מצליחות כמו הו אלוהים.
ריינר הבן הולד היום באותו המסלול. הוא סיים כבר את סירטו
הראשון, שנושאו בימאי של סירטי תעודה המכין רפורטז׳ה
ארוכה על להקות רוק. הדבר המסעיר ביותר שקרה
לריינר מאז עזב את מישפחת באנקר, היה 6רק שהוא מכנה
בהיתוליות ,״ראש כרוב נמלט מן הלהבות״ .אכן, ביתו המפואר עלה
באש, הנזקים היו בשיעור של רבע מיליון רולר, והחלק העגום
ביותר, לדבריו, היתה העובדה ש״דווקא באותו לילה ישנתי
בתחתונים קרועים ונאלצתי להימלט בלבוש בלתי־צנוע זה אל בית
השכן.״ על סירטו הראשון, שהוא למעשה סאטירה על כל אותם
סירטי תעודה המנסים לנתח ברצינות תהומית את עולם הרוק, הוא
אומר :״אחרי דור שלם של סירטי תעודה כאלה, חשתי שהגיע הזמן להכניס לתמונה קצת הומור. לדעתי, הסרט מיועד לבני 25 עד ,40
שגדלו על המוסיקה הזאת ואשר יבינו למה בדיוק אני מתכוון.״

בואד ד״וויס: המבריח יהפוך לפרקליט המדינה
להיות שחקן פירושו לעתים, לשגע בני־ארם. קחו למשל את בראו־דייוויס,
בחור צעיר שנמצא עדיין בתחילת הדרד שלו. בפעם הראשונה
הוא הותיר רושם רב על צופי הקולנוע ברחבי העולם, כאשר גילם את
הסטודנט האמריקאי התמים, שנלכד על־ידי המישטרה התורכית כשעל
גופו מוסתרים שני קילוגרם חשיש, בסרט אכ ספר ס של חצות, שתיאר
בקווים שחורים ביותר את מערכת המישפט התורכית. עוד לא חלפה
תהילת התפקיד הזה, והוא הוזמן על־ידי הילד הנורא של הקולנוע
הגרמני, ריינר ורנר פאסבינדר המנוח, לגלם את דמות קרל, המלח
שקיסמו האירוטי משגע גברים ונשים גם יחד, בסרט בשם קרל המבוסס
על רומן של ז׳אן דנה, שהיכה גלים בגלל הסצינות השערורייתיות
שבו. והנה עכשיו, אחרי שני תפקידים שהם כל־כך רחוקים מגבולות
החוק והסדר, הוא מתחבק עם המפיק ריק רוזנברג, שבחר בו כדי
לגלם את רובר ט קנדי, אחיו. של נשיא ארצות־הברית ומי שהיה
פרקליט המדינה באותו הזמן באמריקה, ובתור שכזה אחד האנשים
שלחצו על תורכיה להקטין את יצוא הסמים וגרמו להקשחת
,השילטונות שם ביחסם לעברייני סמים. כלומר, דייוויס יגלם כיום את
תפקיד האיש שאחראי לסיבלותיו של האיש שגילם לפני שלוש שנים.

העולם הזה 2434

אובוט ממונאקו: בת־הזוג נשארה אלמונית
יורש־העצר של מונאקו אלבו־ט נהנה לא מעט מן הזוהר והחדשות שפורחים
סביב שתי אחיותיו, אבל אסור לשכוח שהוא בעצמו נמנה עם הרווקים המבוקשים
ביותר היום ביבשת אירופה. אמנם הוא קצת צעיר לחתונה, אבל כל נסיכות אירופה
כבר תופרות שמלות למענו. לאחרונה יצא אלברט לחזות בתחרות רכיבה על
סוסים שנערכה באיצטדיון החדש שברובע ברסי בפאריס והכל התעניינו לאו
דווקא בו, אלא בבת זוגו, אבל כל הרכילאים העלו חרס: איש לא יכול היה לזהותה.

פראנק סינאטוה צייו חובב
וינדה וונדסטאדט שרה דגיווג׳ ווקאס
•* -מי חנונס מן האולימפיאדה?

רורולף נורא״ב: הגיע הזמן לרקוד את תפקיר האב
רודולף נוראייב, הראשון והמפורסם שבין כל
עריקי הבאלט הרוסי אשר התאזרחו במערב, הפך במשך
השנים לא רק כוכב על הבימה. אלא גם אטרקציה של
טורי הרכילות ולמי שהרפתקות האהבים שלו מעניינות
את הציבור לא פחות מתפקיריו הראשיים. עתה, כשעבר
כבר מזמן את גיל האוהבים הצעירים — הן על הבימה
והן בחייו הפרטיים — הגיע נוראייב לפאריס, כדי
להופיע בתפקיר הראשי על בימת האופרה שם. היתה זו
גירסה חדשה לבאלט בן 131 שנים בשם מ ארקו

ספאדה. המוכר גם כבתו של השודד. נוראייב שהיה
אמון בזמנו רק על תפקידי ״המאהב של הבת״ מסתפק
הפעם בתפקיד האב, שהוא כמובן גם התפקיד הראשי, כי
זה הרי השודד, שעליו כתב בזמנו הסופר הצרפתי יוג׳ן
סקריב ועבורו הלחין דניאל אובר את המוסיקה.
דרך־אגב, לרכילאים יש עניין לענות בו: מדוע סירב
נוראייב להסיר את כובע הקסקט, במסיבה המפוארת
שנערכה במקסים אחרי הצגת הבכורה, מסיבה שבה חגג
עם בת זוגו למחול, הרקדנית גיסל* תסמאר.

מייקר גיקסון:
הנו נשאו במישנחה מבשרות האחרונות היריעות שמייקל ג׳קסון, הזמר המצליח
ביותר בכל הזמנים, עומד להיכנס
לבית־ חולים בלוס־אנג׳לס, כדי לעבור
ניתוח להשתלת שיער, אחרי שנכווה
כוויות קשות תוך כדי צילום סירטון
פירסומת. מי שהיה פעם האח הצעיר
והחמוד, הילד שבחמישיית גיקסון,
הוא כיום כוכב־על בכל המובנים, אבל
משום מה, אין התרגשות כל כך גדולה
מעצם העובדה שיצטרך לעבור טיפול
כירורגי. וזאת משום שלמרות גילו
הצעיר, עבר מייקל סידרה ארוכה של
טיפולים קודמים, לא בגלל כוויות,
אלא מתוך הרצון של המישפחה
להפוך אותו למוצר המיסחרי המושלם.
אפו שופץ, כדי שלא ייראה אפריקאי
מדי, שפתו התחתונה תוקנה, שערותיו
עברו החלקה. אם כך, מבלי לזלזל
בזוועה של התאונה, אין בהשתלת
השערות משהו חדש לגבי מייקל.

העולם הזה 2434

דורו תי האמיל, מחליקה על קרח אגדתית שזכתה בכל התארים
האפשריים בתחרויות לפני שהפכה כוכבת שמופעים שלמים בנויים
סביבה, התרחקה לאחרונה מבעלה החוקי דין פול מארטין (בנו של די*
מארטין) לטובת שחקן־זמר אחר בשם רקם סמית, אשר הופיע לצידה
בתוכנית טלוויזיה ׳מיוחדת, שבה כוכבי־העבר מצדיעים לנבחרת
האולימפית של ארצות־הברית המתכוננת למישחקי לוס״אנג׳לס. אבל,
אומרים ידידי המישפחה, לא צריך לדאוג. אמנם דורותי נסעה ליפאן
אחרי המופע, אבל דין פול עדיין קרוב ללבה ויתכן מאוד, שבאחד הימים,
יחזרו השניים להיות זוג. כאשר יפשיר הקרח באמצע שנות ה־.50
כאשר היתה הקאריירה של פראנק סינטו־ה במשבר חמור, והכל דיברו
עליו כעל ״בעלה של אווה גארדנר״ ולא זכרו את חסד ״עיני התכלת״,
הוא ניסה את כוחו, במשך תקופה קצרה, בציור. בימים אלה הוציאה
גלריה ניו־יורקית למכירה אחד מהציורים שהוא עשה באותה התקופה.
״אולי אין זאת יצירת אמנות, אבל זה הישג מצויץ לצייר חובב ״.טוען
בעל הגלריה שנוקב, כמחיר התחלתי לקליינטים המעוניינים, סכום של
; 000 דולר. סינטרה שלח אחד מעוזריו כדי לבדוק את מצב השוק. האם
הוא רוצה לרכוש את היצירה כהשקעה לעתיד לבוא ממילחמות
הכוכבים לזיווג הכוכבים. ג־ורג׳ לוקאם, האיש שסרטיו גרפו יותר הון
מכל אדם אחר. עוד בטרם הגיע לגיל — 40 האב הרוחני של
מילחמות־הכוכבים למיניהן והאיש שפיתח את תעלולי אחיזת העיניים
המושלמים ביותר בקולנוע — נפרד כידוע מרעייתו מארשה, לפני
כמה חודשים, אחרי שהשניים היו נשואים במשך 14 שנים. עתה הוא
מצא לעצמו נחמה בדמות כוכבת בסרר הגורל שלו: הזמרת לינדה
רונסטאדט. כצפוי, מתגוררים השניים רחוק מהוליווד, בביתו הגדול
והמפואר מן המאה ה־ , 19 שליד סן־פראנציסקו האולימפיאדה
המתקרבת מספקת פרנסה רבה לא רק לספורטאים בהווה, אלא גם
לספורטאי העבר. ברום גינו* ,שזכה במדליית זהב בקרב עשר, לפני
שמונה שנים, עומד להנחות סידרה של שש תוכניות על מישחקים
אולימפיים ועל אלופים מהוללים. הוא מכין, בו־זמנית, גם תקליט כפול
על תולדות המישחקים האולימפיים, כאשר הוא י בחר לעזר כנגדו את
ביב מתיאס, ספורטאי מהולל לא פחות ממנו. מי שזכה בקרב עשר
באולימפיאדות של 1948 ושל 1952 האופנאית דיאז פוי
פירסטנברג מצאה לעצמה שדות ציד חדשים לניצול כשרונותיה. לא
די לה בדברים שנשים לובשות, ואף לא בדברים שבהם הן מורחות את
גופן. לאחרונה היא מתעסקת בכלי־אוכל, או ליתר דיוק בעיצוב צלחות,
ספלים ומפיות מקרטון, כאלה המיועדים לפיקניקים. היא מקשטת אותם
בגווני הוורוד, בציורים אכזוטיים, בפרחים ולהבדיל מן המודלים שלה
באופנת לבוש וקוסמטיקה, אפשר לרכוש את יצירותיה החדשות של פון
פירסטנברג בזיל הזול: שלושה דולר בלבד למערכת שלמה של צלחות
מייקל רגן, בנו הצעיר של נשיא ארצות־הברית, כועס קצת על
אביו. לפני תשעה חודשים הביא לעילם את נכדתו הראשונה של סבא
רגן, והסבא עדיין לא מצא פנאי לבוא לראותה. ואם שואלים את הבן
מדוע לא לקח את הנצר החדש של המישפחה לבקר את הסב המפורסם,
הוא משיב שגם הוא עצמו היה עסוק מאוד בתקופה הזאת, אלא
שהלשונות הרעות טוענות שההסבר פשוט יותר: הבית הלבז שכח להזמין
את מייקל. אך הוא בכל זאת שמח שאבא רץ שוב המפיק דינו
דה־לורנטים התעניין תמיד במזון, הרי אסור לשכוח שאחד הסרטים
המפורסמים הראשונים שלו היה ה אורז המר. אבל את פרנסתו הוא מצא
בסרטים, שלאחרונה הפכו גדולים יותר מדי שנה(הוא הפיק בין היתר את
הגירסה השניה של קינג קונג) .למרות זאת, מצא זמן להשקיע ברשת של
מיסעדות, וכאשר נכח בפתיחה החגיגית של החדשה בהם, הסביר ש״אוכל
הוא הדבר החשוב ביותר בחיים, כי בלי אוכל אי־אפשר לעשות אהבה״.

11117 ומסיק מכך את

כל סוגי השיער מתקבלים בברכה
באביב, קיץ ׳ 84 כשהתיסרוקת האופנ תית
ביותר היא הקארה המסוגנן
והנקי, אשר נראה אחרת בכל סוג
שיער. השיער הארוך יצא מהאופנה
והתיספורת הקצרה תפסה את מקומו,
כשהצללית של הקארה יכולה להיות
שונה מאשה לאשה, לא רק בהתאם
לסוג שערה, אלא גם בהתאם
לתיספורת עצמה, כלומר למיספריו
של מעצב־השיער. ישנו קארה עד

הכתפיים, או קארה באורך העורף או
קארה קצר עד אמצע האוזן.
הפוני יכול להשתנות למין כרבולת
הנצבעת בצבע אחד יותר בהיר מכל
השיער, כדי להדגישו ולתת חיים
ותנועה לשיער.
מרחק אופטי. שלושת מעצבי־השיער
מביוטי פלאס. חיים. שלום
ומריוס, ידועים בלהיטז־האופנה שהם
מעצבים, ומריוס מדווח מהיכן מגיעים
לארץ.
חידושי־האופנה האחרונים

נופלות השערות
המסקנות.
במושגי תיספורות לא קיים נושא
גיל האשה. ספר חייב להתאים את
התיספורת קודם כל לתווי הפנים, לסוג
השיער ולאישיות של הלקוחה ולאו
דווקא לגילה.
אם היא אשה קלאסית, אומר
מאריוס, לא לעשות אותה פאנקית. אך
אם היא בחורה נועזת, תיספורתה יכולה
להיות אכסטרווגנטית.
נכון שהמחירים שנגבים היום
במיספרות הם גבוהים, מסכים מריוס.
אבל זוהי הבעיה של כלכלת המדינה
כולה, הכל יקר, הכל עולה וגם אנחנו
מעלים את המחירים בהתאם. אבל אשה
צריכה לדעת ולהיות מודעת לכך

ה \ 1ך ה 1111111 עדות לכך שהיפאנים משתלטים לא רק על
^ \ 11 אופנת״הנגדים, אלא גם על התיסרוקות: נשות

פאריס, רומא, וגם תל״אביב זהות כולן, קצוצות שיער בתסרוקת הקארה.
^ ופנת־הבגדים מתחלפת פע־
\ * מיי ם בשנה וכמוה גם אופנת
השיער והתיסרוקות. האקלים משתנה
וגם ההופעה משתנה. אביב וקיץ הם
זמן מתאים להתחרשות, זאת העת
בתיספורת. חדש ראש לתפוס תיסרוקת קלה ומהירה, המשווה מראה
ספורטיבי ואלגנטי, הכל בהתאם
לאופנת־ התיסרוקות של קיץ ,׳84
כולנו יודעות כי ביקור במיספרה
הוא. בדרה־כלל, חווייה נעימה. חופפים
את ראשך, מקציפים את שערך, מעסים
את קרקפתך, עוטפים את גולגלתן־
ומטפלים בך באהבה, ואת מתייעצת עם

מעצב־השיער, שפעם נקרא ספר,
המשמש לעיתים איש סודך או
הפסיכולוג האישי שלך.
אני רוצה שינוי. מה אתה ממליץ לי
לעשות בשערי? מה אופנתי, והעיקר
— איך אוכל להיראות צעירה יותר,
מושכת יותר ואם אפשר, גם יפה יותר.
עד אמצע האוזן. היום. בשנות
ה־ ,80 חוזרים לשנות ה־ ,50 אל המראה
הטיבעי. כל אחת ושערה הטבעי. מי
ששערה גלי תשאיר אותו גלי. מי
ששערה מסולסל מן הטבע, נא לא
ליישרו. ומי ששערה נופל כמו מקלות,
נא לא לסלסלו.

ף \ 1ך 1ח בתצלום למעלה מימין: דוגמנית
! \ 11 11 צרפתיה בשיער שאסני באורך בינוני,
שקצותיו בלונדיני ם. הפוני לא מסודר והוא פתנפנף

וווו 1

\ י 1״1למרוח על בל אורך וסוג של שיער, ולעצב
# 11 במו ידיך. תיסרוקת אופנתית וזריזה.
מימין: ספי דבני ומשמאל: סימונה בלומנפלד

מעס. משמאל: מעצבת״האופנה אביבה פיבקו, אשר
קיצצה את שערותיה בפאריס, אצל מעצבת־שיער
מדופלמת וידוע ה. מחיר התענוג היה 100 דולר.

בעיצוב־שיער של אלי עלמני. חזרת מהים, ואת
ממהרת: חיפפי את השיער ועל השיער הרסוב מירחי
את הג לי. סרקי בהתאם לרצונך וצאי אל הדרך.

קיימים מרכזים בינלאומיים בפאריס
ובלונדון, שם נפגשים מעצבי־האופנה
ומעצבי־השיער פעמיים בשנה. ואז
מעבדים את התחזיות והרעיונות לגבי
הלבוש ובהתאם לכך מתאימים את גוון
השיער האופנתי ואת התיסרוקת,
כשהספרות המיקצועית של העבר
משמשת כבסיס לתחזיות ולמראה הידע הטכניקות, עם העכשווי
וההתפתחות המיקצועית שנרכשה
במשך השנים.
מקובל, אומר מריוס. שתיספורת
הקאררז עושה עוול ולא מתאימה
לבעלות פנים עגולות. אבל היום. ספר
טוב יכול להתאים את תיסרוקת
הקארה לכל תווי הפנים וזאת על־ידי
חיתוך נכון של השיער מעל האוזן
ויצירת מרחקים אופטיים, היוצרים
אשליה של גולגולת ופנים מוארכות
יותר. זה נושא טכני־גיאומטרי הדן
בבעיה של עיוות ויזואלי ואת זה לומד
כל ספר טוב בבית־הספר.

שדווקא בימים שכאלה, שרבים
מאיתנו מדוכאים ורואים שחורות, כרי
שאשה תרגיש טוב עליה להיראות
טוב. אסור לה להזניח את עצמה. היא
צריכה להשקיע לפחות את המינימום
בעצמה וזה מתבטא בהופעה מסודרת
ואופנתית. כי עטרת ראשה של האשה
היא כרטיס הביקור שלה.

כרטים־הביקור. אם התיספורת
טובה, יכולה כל אשה לטפל בשערה
בביתה על־ידי ייבוש בפאן והברשה
קלה. כדי לשמור היטב על תיספורו!
קצרה, רצוי להסתפר כל ארבעה־ששה
שבועות. וככלל דוגלים מעצבי־השיער
בכך שאשה צריכה להתביית
על ספר אחר, כדי להשיג תוצאות
טובות. כי בפעם הראשונה לומד
מעצב־השיער את סוג שערה ובפעם
השנייה, כשהיא באה אליו, הוא רואה
כיצד נראית עבודתו הקודמת, איך

הברילאנטין של פעם. אלי
עלמני. מעצב־השיער שעבד כמה
שנים בהולנד ובניו־יורק והיה אחראי
על טיפוח ראשן• של דוגמניות עילית,
מחלק את זמנו בארץ בין עיצוב־שיער
לדוגמניות ובין עיצוב שיערן של שאר
הנשים: עד לא מזמן היו הנשים היש ראליות
די שמרניות בכל מה שנוגע
לתיספורתן. בשנתיים האחרונות חל
שינוי. הנשים רוצות להיות ולהיראות
אפ״טדדייט. הן לא פוחדות יותר
משינוי המראה.

הדבר תקף גם לגבי שינוי צבע יהיה הקרוב שבאביב השיער,
אופנתיים הבלונר הבהיר, גווני החציל
והחומים למיניהם. רוב ציבעי־השיער
עשוים היום על בסיס טיבעי וצימחי
ויוצרים מראה טבעי.
אלי אוהב פטנטים ושינויים בשיער.
לדוגמה, הוא אומר, הלהיט האמריקאי
שהתחיל את דרכו לפני שנתיים עדיין
אופנתי ובשימוש וזה הג׳לי לשיער,
בעזרתו אפשר להפוך כל תסרוקת
לאחרת. את הגילי מורחים על כל
השיער. זה מזכיר את הברילאנטין של
פעם, אך הגילי אינו שומני. מסרקים
את השיער בצורה שרוצים, מרימים
אותו או מורידים עם שביל או בלעדיו,
קדימה או אחורנית והתיסרוקת
נשארת לשעות רבות והמראה אחר
וזוהר לערב חגיגי ומהודר. והעיקר: לא
זקוקים לחסדיו של ספר. לביזבוז זמן
וממון. הגילי הוא אידיאלי לימות
הקיץ, ליצירת מראה רטוב, הנראה
נהדר על עור שזוף.
כאשר חופפים את השיער, ממליץ

ך 1ן ןי י ן מעצבי האופנה באירופה מכתיבים למעצבי השיער את
^ # 111 התיטרוקות: קצר זה אופנתי, נוח וגם מצעיר בכמה שנים
טובות (תצלום מי מין) .באמצע: צרפתיה צעירה בשיער מקורזל וקצר,

ה \ 1ד 111 ^ 1ל ד 1ל לטיגנון צעיר ונערי. מימין: למי שרוצה
# 1 1 # 1 1 1#11 להיות אופנתית, אן להיזכר שפעם היו לה

תלתלים ארוכים שנשפכו מאחור והיום הם מלפנים. באמצע: שיער גלי,

שאינו דור ש טיפוח־יתר. חפיפה, ניעור קל ואת מוכנה. יעיל מ אוד לאשה
העטוקה ש ת מיד ממהרת. משמאל: החזרה אל הטבע. שיער בצבע טבעי,
אותו מטרקים קלות בעזרת האצבעות, לקבלת המראה הטבעי.

קצת פרוע ו שובב, קשור בטרטי טאטן צבעוניים. משמאל: שיער שחור עם
דוגמא של פט בלונדיני בקידמת התיטרוקת. מיועד למי שרצתה להיות
בלונדיני ת אבל פחדה לנטות: עכשיו כבר אפשר לעשות רק פט קטן.
בקרם להשתמש
עלמני, אלי הקונדישונר המרכך והמגן על השיער
מהמלח ומהשמש ונותן ברק וחיים
לשיער. בקרקפת עצמה יש בלוטות
שומן טבעיות, ולכן שמים את
הקונדישונר בקצה השיער ומעסים
קלות.
לאחרונה ייובאו לארץ גלגיליות,
רולים, ספוגיות המיועדות לאלה
הרוצות להיראות מתולתלות יותר. על
שיער רטוב או לח מגלגלים קווצות־שיער
בעובי התלתלים הרצויים,
מייבשים את השיער ואז מתקבלת
תוצאה של שיער רך וגלי. הידוש נוסף
ונועז הבא אלינו ישיר מארץ ההמצאות
אמריקה הוא הרימל. לשיער. כן.
רימל־מסקרה, כמו לעיניים, המיועד
לשיער הראש ובא בגוונים שונים כמו
כחול, אדום, לבן, ורוד. צהוב, כסף וזהב.
אופן השימוש: לוקחים קווצת
שיער, מעבירים את הרימל בצבע
הרצוי ומתקבל מראה שובב ואופנתי.
הצבע נשאר עד החפיפה הבאה. מומלץ
לערב חגיגי או לפורים.
אחת שהעזה לתפוס ראש קיצי כבר
בחורף היא מעצבת־האופנה אביבה
פיבקו: הייתי בפאריס באוקטובר 83׳
לחזות בתצוגות־אופנה, עיינתי בירחו־ני־אופנה
וראיתי שרוב הדוגמניות
מסופרות קצר ומאוד יפה.
הזדהיתי עם תיסרוקתה של אחת
הדוגמניות. חיפשתי ומצאתי את
הספרית, שסיפרה את אותה הדוגמנית.
טלפנתי אליה והיא הזמינה אותי אליה
קודם לשיחה ולהתבוננות ואמרה לי
שהיא לא ספרית, אלא ויזאגייסטית,
מהמילה ויזאג־ (פנים) .כלומר, היא
מתאימה את התיסרוקת לצורת־הפנים.

דךך 1ל 1ן שיער חלק, קצר, מתוח היטב ו מייב ש בפאן, כשמלפנים
! 1 1 1 1 ^ 1 1כרבולת המזכירה תרנגול גאה. השיער שומר על צורתו
בעזרת טפריי ריחני. כשהרוח נושבת, י ש בעיה לתיטרוקת וגם לבעליה.

איך הפך.י ד ושם״
האיש שכתב בשבת צ׳בית גוי עקרונות ש ל חוקר־שואה מיובש
למקום קדוש
שהציל יהודים אנרכיסט במלכודת פאשיסטית גיבור ..מחניים׳

פתיח

שואה עכשיו
בראשית השבוע הבא, שוב יינעלו בתי־האוכל
הבילוי והשעשועים, והמדינה תעניק יום אחד
מתוך 365 ימים, כמס־ערך־צבוע לזכר השואה׳
שהתחוללה על יהדות אירופה.
כמה מהפירסומיס שראו־אור בשנה האחרונה
בישראל בנושא השואח נסקרים בטורים אלה.

יומן

חיים כאילו
בראשית שנת ,1967 בעליית־גג של אחד
הבתים בטרזין (טרזיינשטאט בשמה הגרמני),
נמצא יומנו של אגון רדליך.
בימים אלה ראה־אור היומן תחת הכותרת
חיים כאילו*.
רדלין־ היה מנהל מחלקת הנוער בטרזיינ־שטאט,
מאז הקמת הגטו בחורף 1941 ועד
לאוקטובר ,1944 כאשר נשלח ביחד עם אשתו
ובנו הפעוט הישר לתאי־הגאזים של מחנה
בירקנאו.
יומנו של רדליך, מצטרף לרשימת יומנים
מימי השואה. שעוצמתם היא מעל ומעבר לכל
מיסמך סיפרותי. אין סופר. ויהא מוכשר כ־פיודור
דופטוייבסקי, המסוגל לכתוב במח צית
השניה של המאה העשרים בעוצמה כזו.
רדליך כתב את יומנו בעברית. רק בשבת, כדי
להקטין את חילולה, נהג גונדה — כפי שכונה
אגון רדליף בפי כולם — לכתוב בצ׳כית.
מחנה טרזיינשטאט היה מחנה־ראווה שהקימו
הנאצים. אליו הובאו לביקור עיתונאים ואנשי
הצלב־האדוס-הבינלאומי, כדי להוכיח, שה
שמועות
בדבר השמדת יהדות אירופה במחנות־הריכוז
הן בדיה.
אגון רדליך סוקר ביומנו את חיי הגטו
בטרזיינשטאט, כמעט יום ביומו. מאחר שהיומן
כתוב בעברית, הרי מוזכר בו אדוק: אייבנזן
תחת השם. איש אלון״ .ביומן מובא מעט מהווי
החיים התרבותיים בתוככי מחנה/גטו זה, כמו:
״חוג עברי מעניין: הרצאה על הנושא. עמון
וכתביו׳ .תובן סיסרו. מעלות וירידות׳ דומה
למחשבה היסודית בספר איוב: גורל האדם
לסבול ולהיות מאושר לסירוגין...״
רדליך מתייחס ביומנו גם להתייחדויות שבין
גברים לנשים. בעיית אובדן הווסת אצל נשות
המחנה, בשל תזונה לקויה, גרמה לעיתים קרובות
לנשים חששות בדבר כניסתן להריון. לא נעלם
ביומנו של רדלין־ גם תיאור התנהגותה של
המישטרה היהורית במחנה., ,שהולכת וצועדת
בהרמת רגלייס במילים אחרות: בנוסח
החיילים הגרמניים.
ביום 17.3.1943 כתב רדליך ביומנו את
השורה הבאה., :מתה בתו של הרצל. רוצים אנו
לסדר בית־דין לנוער.״
בסוף הספר מצוי מיני־יומן, תחת הכותרת יומן
לדן, המוקדש לבנו של המחבר, דן, שנולד
במחנה ושנספה ביחד עם הוריו.
המונוטוניות של רישום סבל החיים בגטו זה,
סבל שכמוהו גן־עדן לעומת המחנות האחרים.
הוא סיפור אקדמה לשואה, למהדיר לא פחות
מהמזוויעים שבמחנות־ההשמדה. מתוך יומנו של
רי ליך ניתן ללמוד על מתיחת החבל ההדרגתית
של שוכני מחנה זה, הגדלת סאת־הסבל שלהם —
עד למישלוחים אל מחנות־ההשמרה.
אולי אני משוחד^התייחסותי לכל שהתרחש
במחנה טרזיינשטאט. הרגשה זו מקורה בעובדה,
שלסבתי, לדודתי ולאחרים ממישפחתי שימש
מחנה זה תחנת־ביניים של סבל, קודם שנשלחו
למחנות־ההשמדה, שבהם הושמדו.

* אמן רדליך -חייס כאילו. יומן
.1944-1942 הוצאת בית לוחמי הגטאות
והקיבוץ המאוחד ; 231 עמודים (בריבה רבה).

החוויה הישראלית
לפני כמה שנים ערכתי ראיון ארוך
ומרתוני עם הצייר שמואל כק. במהלך,,
הראיון ביקשתיו להתייחס לנושא המונו־מנטיזציה
של השואה בישראל. שעיקרה
מתמקד במוסד יד ושם. בק הביע את סלידתו
מהתופעה, והגדיר חלק ממוסדות יד ושם -
בעיקר האמנותיים — כ״דיסנילנד של ה־יבואר״.
תחושה
דומה עולה בי מדי יום־שואד״
כאשר הטלווידה מקרינה את הטקס הדתי, והרמים המדינה צמרת בהשתתפות
הראשיים — לפתיחת אירועי יום־השואד״
במדינת ישראל. במיסגרת של תהליך
מתוכנן ומחושב לטישטוש אמיתות של
היסטוריה, מוסדה הדתיות של זכר השואה,
תוך התעלמות מהאמת האתיאיסטית,
שהיהודים במחנות־הריכוז מאסו באלוהי
ומע רי * ואף שרו שיר שמילותיו היו;
אלוהיס, היכן אתה נמצא בשעה שאנחנו
מיתמרים לעבדך בעשף
אחרים ש ח שיר שבו אימרתו של ישוע
הנוצרי אלי אלי למה עזבתני. ועוד כהנה
וכהנה. המעידים על יחכם החילוני של טבוחי
השואה לסיבלם.

מחקר

טרבלינקה

יצחק(..טולקה״) ארד,

קצין שיריון שעד

1972 שימש בצה״ל כקצין־חינוך־ראשי, בדרגת
תת־אלוף, הוצנח בתום שירותו הצבא למישרת
מנהל רשוודהזיכרון י ד ושם, שם השלים עד
מהרה את עבודת הדוקטוראט שלו.
באחרונה פירסם יצחק ארד, שעבר את השואה
כפרטיזן, מחקר תחת הכותרת טרבלינקה -

תיעודים ופרטי מידע שונים, בקפדנות מירבית,
אלא שהמעיין במחקר מאבד, מרוב פרטים, את
הקטל של טרבלינקה.
גם סקירת הפתיחה של ארד, לתולדות הקמת
בתי־החרושת למוות, היא לאקונית ומהווה חזרה
על סקירות מוצלחות יותר. כך גם שירטוט
דיוקנו של פרנץ שטנגל, מפקדו של מח־נה־הריכוז
טרבלינקה.
כל עוד היה מחקרו של ארד מחקר יבש, אולי ,
היה קיים בו טעם כלשהו. אלא שטרבלינ ק ה של
ארד הוא ספר מחקרי גרוע, ועל־מנת לאמוד ער
כמה הוא גרוע, מן הראוי לבחון את סיפרו של
דאן־פרנסואה ש טיינר טרבלינקה, שהוא
רומן־תיעודי, שראה־אור בשנת , 1966 ונחשב
אחד מהמעולים שבסיפרי־השואה, בכל הזמנים
(בהתאם לקביעות של סימון דה־בובואר,
ג׳ורג׳ ש טיינר ואחרים) ,רומן, שבניגוד לרוב
הספרים התיעודיים של חוקרי השואה, השואנים
המיקצועיי* מציג את היומיום במחנה טרב־לינקה,
בלא כחל ושרק, בלא גיסיון לגלו־ריפיקציה
בלתי״מאוזנת.
אחת מתגליותיו של שטיינר, שאינה מוצאת
לה התייחסות בסיפרו של ארד, היא באתיאיזם
של מורדי מחנודהריכוז טרבלינקה, טענה

שם עברי לאייכמן
או ב דן ומרי* ,מחקר שהוא בחינת כישלון
תיאורי של מחנודהשמדה, אחד מהנוראים.
למרות,ן זכיסוי המדעי, אין העיון בטרבלינקה
של ארד מעורר בקורא ריגשה כלשהי. אמנם,
מחברו, בזכות מעמדו הבכיר כבעל־הבית ביד
ושם, מעמיס במחקרו רשימה בלתי מסתיימת של

• גלעד -מאסף לתולדות יהדות פולין ו׳,
עורך: משה מישקינסקי; תוצאת בית הספר
למדעי היהדות; אוניברסיטת תל-אבי ב; 354
עמודים(בריבה קשה).

דיסנילנד של השנאה
פרק אחר, המוסיף נימוק לצורך גירושו
המיידי של אלוהים מיד ושם, הוא פרק
העוסק בחלקם של רבני פולין ושאר ארצות

סיזרח־איחפה. שקודם לפרוץ המילחמה באו
אליהם חסידיה* שאלו אם להסתלק קודם
׳שיגיעו הנאצי* הרבנים השיבו בנוסח
המוכר: טרם הגיעו ימות המשיח וגורלנו ׳•
נקבע במרומים.
עד אשר יקומו מנהלי יד ושם. ובראשם

גדעון דזאוזנר, יצחק ארד (יאה:

מנה׳ ל ה או מ ד

היכן אתה, אלווזים

מחמר) ואחרים. ויאמרו את האמת, עד אשר
יחדלו להחזיק מוסד זה כדיסנילנד של
שואה, שאליו מביאים ראשי מדינות זרו *
כדי שיחבשו כיפר* יזילו דימעה ויאמרו .
אנחנו מזועזעים״ — לא יהיה כל עררמחנך, מרתיע, ובעל משמעויות מוסריות
למושג שואת
ניוון זה, המאפיין את יד ושם. הגיע לשיאו
כאשר מעט אחרי פרוץ מילחמת לבנון הגיע
אחד ההורים השכולים, ניצול שואה. להפגין
בשערי יד ושם, כאות מתאה על שתיקת
מוסד זה. בימות אובדן מוסר מישראל פנו
ראשי י ד ושם למישטרה וביקשו לסלק את
האב השכול המפגין.
אחר המהפכים שלהם זקוקה ישראל של
היום הוא בתחום הסברת השואה וכן
במשמעות ובתפקידים של יד ושם.

רג־טבחים פרנץ
הומוסקסואליות מצונזרת
מוכחת, שהשואנים וחוקרי־השואה מתעלמים
ממנה.
דוגמה נוספת לפיברוק ההיסטוריה נוסח מנהל
יד ושם ארד, מצויה בהתייחסות לדמותו של
סגן־מפקד מחנה טרבלינקה קורט פרנץ, דמות
ששטייגר חשף אותה, על סמך עדויות של ניצולי
המחנה, עד תום.
קורט פרנץ ביסס מסביבו עולם הומוסכסואלי
שלם, ששימש אמצעי להצלתם של יהודים רבים.
אלא שארד, במיסגרת הפיברוק ההיסטורי שלו,
מאזכר זאת, אך בהסתייגויות ובאי־הבהרה, תוך
שהוא כותב: הוא היה נאה, פניו היו עגולים
ובעלי הבעה ילדותית במקצת. צעיר בהשוואה
לאנשי אם־אם אחרים. לכן כינוהו האסירים
לאלקע׳(בובה ביידיש) .רושם חיצוני זד, שי מ ש
כמסווה לדמותו האמיתית, דמות רוצח
וסאדיסט, שהפך סיוט לאסירים. בסיודיו
במחנה, לעתים תוך כדי רדיפה על סוס, היה
מתלווה אליו כלב גדול ומפחיד מגזע ברנרדיני
שכינויו היה, ברי. בלב זה אומן לציית להו־

* יצחק ארד -טרבליגקה -אובדן ומרי•,
הוצאת עם עובד; 287 עמודים(בריבה רבת).

44 -1

שאניח סינווחיח בפשרה

מנהל ארד(מ שמאל) עם רוזלין וגיימי קארטר
כישלון תי אורי

ראותיו של קורט סרנץ, לתקון: את קורבנותיו
היהודים, לנשוך בגופם ובמיוחד — לסי רמז או
הגה שלו — באברי המין...
ארד מאבד, בתיאור קורט פרנץ ובתיאורים
אחרים, את אמינותו כחוקר וגם כמנהל מוסד י ד
ושם, שהרי אין סיבה להעלים, את פרשת להקת
ההומוסכסואלים של פרנץ, כפי שמתארה
שטיינר, באותה מידה שהוא מחליק את המרכיב
האתיאיסטי של מחוללי המרידה.
הניסיון של ארד, להסביר את הכינוי של פרנץ
לאלקע בשל חזות פניו, הוא ביזיון, המצטרף
לעקביות של ארד החוקר, שלא התייחס לעדויות
המובאות בסיפרו של ז׳אן־פרנסואה שטיינר
טרבלינקה.

עדות

אגדת שינדלר
אוסקר שינדלר, גרמני קתולי, בעל מיפעל
לייצור נשק בגרמניה בימי מילחמת־העולם־

סטיריקון

דמותו של שינדלר היא דמות של חסיד
אומות־עולם מהרמה הגבוהה ביותר, לא אחד
שהציל מעט יהודים(אם כי הכבוד לאלה גם הוא
אינו מבוטל) ,אלא דמותו של אדם שפעל
במיספרים תעשייתיים, הקים עבור יהודים
מחנות־עבודה, עם מיפעלים, יזם בהתאם לתקנות
השונות של הריין השלישי כל מיני מיפעלות,
שנועדו לסייע לרייך, אך מעבר לכך, הצילו
אלפים רבים של יהודים ויהודיות.
סיפור על חתונה שנערכה באחת מהמיכלאות
ליד מיפעליו של שינדלר, מתואר בספר כך:

לזוג הוענק הדרגש העליון בטור. למען
הפרטיות, הוא הוקף בשמיכות תלויות. יוסף
ורבקה טיפסו ועלו אליו בעלטה, וסביבם זרמו
כמים כל ההלצות המפולפלות המקובלות.
מינהג היה בחתונות בפולין, ליטול פסק זמן
מאווירת החגיגיות והנימוסים הטובים ולתת
הזדמנות לאהבת־בשרים לפצות פיה ולומר
דברה...
אלא שאהבת־הבשרים של בני הזוג הופסקה,
על־ידי קצין אס־אס שגילה את העדרו של החתן,
בצריף הזכרים, ומהומה שלמה קמה בעיקבות
זאת.

עובי ׳שואל׳ נואש הגטו

בגדהחיות של התרבות מצויים שואנים
נוסח אלי־ ויזל ואחרים, ומצויים גם טפילים.
אשר ניזונים מבשרם של השואגים.
בשנים האחרונות מפרסמת גברת בשם חנה
יעוז, בביתבי־ער שונים, שואולוגיות
ח&רות־קץ, שבה! היא פורשת, מנתחת,
מפרשת, מבהירה את השואה ביצירות סיפרות.
שניים מתוך פידסומיה האחרונים של יעוז
מציגים את האבסורד, שבשואון סיפרותי.
בכתב* העת ביקורת ופרשנות מס׳ ,17
שבהוצאת אוניברסיטת כר־אילן, תחת הכותרת
פרשנות אמפאתית בהוראה הספרות -
והשתקפותה ביצירות על נושא השואה. היא
מנתחת שיר גראפומני, מאת איתמר
יעודקפט(ז ה נשמע נפוטיסטי במעט) ,שיר
של בבר התפוררו הספרות שעל זרועה...
שיר של נושא שירי טוב, שנשחק באיכויותיו
של פיזמונאי זר* כספרות הנשחקות על ידה של
גיבורת השיר. ד עוז חוקרת ומעלה חרס
במחקרו״ שהרי אין מחקר גרוע יכול לשפר
שיר גרוע. יעח מטפלת בשאול ויוהאנה של
משורר׳־שואה קו טני
נעמי פרנקל, ספר, שאיכויותיו הסיפמתיות
גטואיזצי ה ללא היסטוריזציה
ברמת שירו של איתמר יעודקסט.
בבחינתה את סלמנדרה של ק. צטניק
מוכיחה יעוז לקוראי רשימתה, שנולי היא מנינה נשואה, אך המתה בסיפרות שואפת לאפס, וכד
גם עיסוקה בעשן לאהרון אפלפלד.
בכתנ״עת אחר, עיתון 77 חוברת ,49*50 תות הכותרת היומרנית הפואמות של אבא קו מו־כמערכת
מיתית, היא משאגת תיאורים, פרי עיונד״ כמו: בפואמה.המפתה צלל יוצר א. קובנר
דגם של גטואיזציה ללא היפטוריזציה ...או ועמיה היא ליצירת ארביטים של גטואיזציה
וכיתור ...ועוד כהנה וכהנה נעיסקי שואה, עד שנושא זה הופך מאום ולעוס.
השואה ותיאורה בסיפרות הם נושאים רציניים מדי, מכדי להפקידם בידי חוקרת סיפרות, החסרה
את היכולת להתמודד עם נושא זר״ המועד את כתפיה העיוניות.

ראייתו הגאיבית־ילדותית, דרך מיכלול סימלי
הילדות של עולם קודר זה. מתיאור של חיים
רגילים עובר הסיפור בהדרגה לעולם הגטו,
וילדה הלומדת לחיות בתוך עולם זה: לקחה את
תרמיל הגב הגדול והחישה את צעדיה בכיוון
המיגרש, ש תור גדול הזדנב לידו, כרגיל...
הילדה־נערה, גיבורת הסיפור, מתארת את
סבה ואת הוריה ואת הסבל ההולך וגובר בין
חומות הגטו. ישנם בסיפור פלאש־בקים לימים
שקדמו למילחמה, ימים שבהם קראה הגיבורה
את מחניים לפרנץ מולנר, והזילה הדמעות
על מותו של נמציק הקטן, מוות של ילד אחד,

לעיתונאי־מחזאי יהו שע סובול יש נטיה לשרוף נושאים בתיאטרון. אחרי ששרף אח מתניה.
מ רד הימאי ם ועוד חצי תריסר נושאים ישראליים, הוא שרף באחרונה את השואה. במחזהו החדש
גטו.
אבל באן, בגטו. יש הברקה אחת: השתתפותו של השחקן הערבי יוסוף אבו־ירדה בתפקיד
יעקוב גנז, ראש הגטו ואיש התנועה הרוויזיוניסטית בגטו וילנה.
הרושם שלי, שיוסוף אבו־ורדה ממשיך לשחק את התפקיד שגילם בסירטו של יהודה ג־אד
נאמן, בסרט מגש הכסף.
הקהל עוד יקבל את ג טו כמחזה־מוסיקאלי.

השניה, הוא אחת מהדמויות יוצאות־הדופן שהעם
הגרמני גידל במהלך השואה. שינדלר הצליח
בעזרת הונו, עמדתו ואישיותו להקים בצד
מחנות־השמדה, מחנות־עבודה, שאוכלסו ביהו־דים,
שבאמצעותם הציל המוני יהודים מהשמדה.
באחרונה ראתה אור הגירסה העברית לאגדת
שינדלר, תחת הכותרת העברית רשימת
שינדלר* .מאת הסופר האוסטרלי תומס קינלי,
ספר שזכה בפרס הבריטי היוקרתי בו קר בשנת
. 1982
תומס קינלי, שריאיין יותר מ־ 50 מניצולי
שינדלר, העדיף להעניק למידע שליקט מתכונת
של רומן, וזו הצלחתו של ספר זה, המספר את
סיפור השואה מזווית שונה מן התיאורים ה מקובלים
שלה.
תקצר היריעה מלתאר מעלותיו של ספר זה,
ואולי יעיד עליו סיפור קצר, שבמהלכו נעצר
אוסקר שינדלר, הואשם כמנשק יהודים, והוכנס
לתא־כלא ביחד עם וואפן־ס״ם סטנאט
פיהרר פילים. השיחה ביניהם היתה בנוסח זה:

בסיפרו של קינלי מובא לא רק סיפורו של
שינדלר, אלא תיאור רב־מימדים של אורח־החיים
במחנות, אורח־חיים שהחזיק את כל מרכיבי
החיים, למרות שהמוות ניבט בחלונות.
ספר מומלץ ביותר.

נוער

מיליון שאינם בשואה ילדים הובאו ממיליון יותר
למישרפות, ועוד רבים אחרים מתו ברעב, בקור
ובחוסר־כול. עולמם של הילדים במהלך השואה,
בא לידי ביטוי עד היום באמצעות יומנים של
ילדים, שהנודעים בהם, אלה יומנה של אנה
פראנק, ויומנו של נער מגטו וארשה.
מעט מאוד יצירות, בעלות ערך סיפרותי,
המנסות לתאר מעט מהווי הילדים בשואה, ראו
אור עד כה. ליצירות אלה מצטרף סיפרה של
אירנה ליבמן מ אין את, נערה* שראה אור
באחרונה, מלווה ברישומיו של יעקדב גו־

אבל בוא נעזוב את זה לרגע, מה עולל הר
אוסקר?
,אני נישקתי בחורה יהודיה,׳ אמר אוסקר.
,עובדת שלי. בך אומרים.׳
פילים החל צוהל למשמע הדבר הזה. .הוזזו!
והזרג שלך נשר בגלל זה?...

ספר זה פורש את חוויית הילד בשואה, על

• תומס קיניצי -רשימת שינדלר; עברית.
עמשי לווין; הוצאת דומינו; 340 עמידים(כריכה
קשה).

*.אירנה ליבמן -מאין את, נערה! ציורי ם:
יעקב גוטרסן; הוצאת הקיבוץ המאוחד; 73
עמודי ם(בריב ה רבה).

טרמן.

אנה פרנק
יו תר ממיליון ילדי ם
ליד קרפיף בבודפשט. אז אמרו שלא צריך לבכות
על מותו של ילד קטן מסיפור דמיוני.
מ אין את, נערה! הוא סיפור פשוט, בלא
התחכמויות ובלא ניסיון לבניית מיתולוגיה של
סבל או צער, סיפור המצליח לתאר, ולו רק
קטעים מעולמם של יהודי מיזרח־אירופה, קודם
למילחמה, עולם כפי שהשתקף בעיניה של נערה,
לנוכח איימי המילחמה־העולמית.
מ אין את, נערה! הוא ספר מינורי על תקופה
מחרידה, ספר המעיד על כך, שעל־מנת שייכתבו
בארץ ספרים בעלי ערך על השואה, קיים צורך
בתשתית של ספרים מינוריים כאלה. ספר זה
מצייר תמונות מעולם שאינו עוד, עולם שבו
גדלו יותר ממיליון ילדים, שלא זכו להתבגר.

מאסף

עולם שנמוג
קודם לפרוץ מילחמת״העולם השניה התגוררו
בפולין יותר משלושה וחצי מיליון יהודים. כיום
מתגוררים בארץ זו כמה עשרות אלפי יהודים,
רובם קשישים הממשיכים לחיות שם רק כדי
לקבל את קיצבת הזיקנה שמעניקה פולין.
הכרך השישי של גלעד -מאסף לתולדות
יהדות פולין* ,ממשיך ומביא פרקים מחקריים
מאותו עולם שאינו עוד, עולם שהיה צירו ועיקרו
של העולם היהודי, עד לפרוץ המילחמה.
גלעד פורש רשימות ומחקרים, שהם בחינת
מיפוי תולדות יהדות פולין, מראשיתה ועד
להכחדתה, המאסף נפתח במחקר של ישראל
קלויזנר על הגזירה על תלבושת היהודים,
1844־ ,1850 ומחקרה של סאבינה לווין
אודות התפתחותם של בתי־המחסה לילדים
יהודים בווארשה. בינה גארנצארסקה־קדרי
מתארת את בעיות שוק העבודה היהודי
בפולין בין שתי מילחמות העולם.
מחקרים נוספים ממשיכים בתיאור אותו עולם
יהודי יוצא דופן, כמו מחקרו של זלמן קראטקו
על האיגודים המיקצועיים היהודיים בפולין עד
לפרוץ מילחמת העולם.
מעט מתרבותם של יהודי פולין מובא ברשימה
היסטוריה ב ר אי הסיפרות, שבה בוחן יחיאל
שיינ טוך את הפואמה על שלמה ז׳ליכובסקי
מאת. יצחק קצנלסון, שירת גבורה, שחיבר
קצנלסון תחת המגף הנאצי.
במדור ספרים, מאמרי ם וסקירות שעניינם
ביהדות פולין, מובאות סקירות על ספרים
ומחקרים חדשים שעניינם ביהדות פולין, ביניהם
ספרים של אדולף ברמן, בנימין טנא ורבים
נוספים.
גלעד הוא מיסמך מדכא, שהרי, כיצד יכולות
אותיות להיות לגלעד, לקהילה היהודית שהיתה
הגדולה והחשובה בעולם? מה גם שמדינת
ישראל, נכון לעכשיו, היא פחות יהודית ופחות
אנושית מיהדות פולין שבין שתי מילחמות־העולם.
דלותה התרבותית של ישראל ורדידותה,
בולטות לעומת העוצמות התרבותיות שבהן
נתאפיינה יהדות פולין שבין שתי מילחמות־העולם.

גלעד -מאסף לתולדות יהדות פולין וי,
עורך: משה מישקינסקי; הוצאת בית הספר
למדעי היהדות; אוניברסיטת תל-אבי נ; 354
עמודים (בריבה קשה).

¥112111

2434

— המח תרי חו ה קוד מו ת

(המשך מעמוד 1, )24
אלה מזכיר אקשטיין סירטי״טלוויזיה
רבים, שטזברהופכים לוחמי וייטנאם,
שהגיעו במילחמה לעומס־קטל, לרוצ־
.,מים שכירים.

#מקסטנור״צומת״

ינאי

ישפנו רוצ חיו של הד״ר
^י/קסטנר היה מישפט מסובך ביותר,
בשל מיכלול הבעיות האידיאולוגיות
שבו, כמות הפרובוקטורים של שירו־תי־הביטחון,
וסידרה של שאלות תמוהות,
שהעלו ספק בקשר לניקיון־כפיו
של שרות־הביטחון.
אחת מאותן נקודות היא העובדה
ששרות־הביטחון ידע על קיומה של
המחתרת ועל מחסני־הנשק שלה. מה
הביא את שרות־הביטחון להמתין עד
להתרחשותה של פעולת ההתנקשות?

מאוזן:
) 1שוטר ( )5 ;)3,3שיניים
טוחנות של חיות טרף; ) 10 בכורו
של נח; ) 11 נחלש; ) 13 שקר
היופי והבל ה ) 14 ...מלחין
ה״טוקטה ופוגה 15 לא דק;
) 16 לא העיקר; ) 18 הורתנו; )20
מורה דרדקים; )21 מקום בהתרפסות נודע
באיטליה,
שלטון ממלכתי בפני דתי במאה
ה־ )22 ; 11 צריך היה; )24 גולה,
סביבה של זרים; )25 אות בא״ב;
)26 ניצוץ; )28 בנו התם של אדם;
)30 סימן; )31 מעוף, טיסה; )32
מחבר מילון עברי (ש״מ); )34
ראש מלה לציון שייכות לחיים;
)35 רפואה; )38 שבט נכבד
בישראל; )39 זורם; )41 מזמר;
)42 שם כולל לזוחלים; )43
בעל־חיים המילל נוגות; )45
קבוץ במישור החוף; )47 מאס;
תולעה; )50 העקרה

שהתפללה בשילה; )51 אמונה;
)52 פורה(הו׳ בשורוק); )54 חוזק,
עצמה; )57 נשא דברים; )61 זהר,
אור (לפי ספר איוב); )62 חובר
הפרי אל הענף; )64 אות
מוסיקלית; )65 עורר את חמתו
של משה רבנו ברדתו מסיני; )66
בעל־חיים מימי — סמל לפריון;
)67 שומן־העצם; )69 הספר
העיקרי בספרות הקבלה; )70
קריאה טלפונית; )72 חרק החי
כטפיל; )74 לשון רעה; )75
דמות; )77 כינוי לאל עליון; )78
בנה של מריה מנצרת; )81 עתיד
קרוב; )83 האדים המתעבים
לטפות בקר; )85 הורד נעליך;;
)86 גוף קטן בפרי שממנו
מתפתח הצמח החדש; )88 דורון;
)89 מקומי(לועזית); )91 מטבע
במזרח הרחוק; )93 שכן במקום;
)95 קרבן בהמה; )96 נכרי; )98
פרוסת״לחם; ) 100 תשלום חובה;
) 102 לאום; ) 103 עצם, זיז; ) 104
קסם אישי; ) 105 תיכון, אמצעי.

מאונך:
) 1סוג של עץ; )2מקווה מים
רחב־ידים; )3שומן המצוי בגופם
של בעלי החיים; )4לא כל ההון;
)6לא יבש ולא רטב; )7מן
החכמים יוצרי התורה שבע״פ; )8
סופו של כל טוב; )9עוף שנהן
בכשרון חקוי; ) 12 הוסיפו
(ישעיהו כ״ט א 15 זעם; ) 16
למדו רבותינו; ) 17 סוציאליסט
גרמני, אבי רעיון הקואופרטיבים

הרושם הוא ש שרו ת הביט־חץ
ארב לחוטים שיוליכו אותו
הלאה, אל הגורמים הפוליטיים,
בימין הקיצוני, אל הד״ר אלדד.

(ש״מ 19 אלפס; )20 פנוק; )21
צורת ההתארגנות החקלאית
העיקרית בבריה״מ; )24 מבושל
למחצה; )26 כינוי לארגון
מחתרת בזמן המנדט; )27 קול
גברי עמוק; )29 אינו מוטל
בספק; )30 יונק קטן ממש׳
העכברים; )33 חבל בצרפת
המזרחית; )34 עיר קדומה בתחום
שבט יהודה, מבצר עוז בימי
בר־כוכבא; )36 כך נהגו לעשות
למכונית חרשה; )37 שפופרת
שפיה האחד צר והשני רחב; )40
מנת מזון; )41 אריג יקר; )44 ישן
את שנתו; )46 מועד אחרון; )47
בית; )49 דחיפה, זעזוע; )50
בעלה של הבת; )53 מעט; )54
גבורת ספור של ש״י עגנון; )57

לא קשה; )56 לבוש אבלים בימי
קדם; )58 כלי לעבודת הגנה; )59
ההשראה ליצירה אמנותית; )60
קלחת לחמום; )62 יוצר עגול;
)63 מסתגף; )66 רופא החיות
המפורסם בספרות; )68 אדמדם;
)71 חומר עשוזימצמר ושיער —
משמש לבטנה; )73 בהרת קיץ;
)76 עוד, נוסף על; )77 ענף הגפן;
)79 שר עליון במדינת ערבים;
)80 בירכתי הפה; )82 מרגיש; )85
נשק לקרב פנים אל פנים; )87
מזמר; )90 מאסף ספרותי; )92
מוצאות הנהר; )94 אחד מפרד״ס;
)96 סימסטר )97 :ידען; )99
מסייר; ) 101 מרקחת לתרופות;
) 102 מן הערים שכבש יהושע;
) 103 אריג אבלים.

המכון הישראלי ל ספרו ת
נשים קוסמטיקה פדיקור
* קורסי ם
ספרותנשים -קו סמטיקה -פדיקורמניקור
הו צאת שי ע .־ בחשמללצמיתות ( אפילציה )

* סלון ומכון יו פי
תסח קו ת, ת ס פו רו ת, החל קו ת, ס ל סו ל, צ בי עו ת, פ סי ם, טיפול
פני ם, א י פו ר, הו צאתשיערלצמיתות ( אפילציה ) ובש עו ה

* הכנת כלות
* מחיריםעממיים * שרותמ עו ל ה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 ;226066)4

תן טרמפ לחייל

חלקו של הד״ר אלדד ברצח
קסטנר הוא במאמר שפורסם בסולם,
שבו קבע כי הד״ר קסטנר נמצא
על־ידי בית״מישפט ישראלי בחזקת מי
שדינו מוות. אבל בפרשנות שנתן
למאמרו מאוחר יותר הוסיף, שכוונתו
היתה שלא ״גוף לוחם״ יוציא את
קסטנר להורג אלא ״העם יוציאו
להורג״. במישפט מעדי־המפתח אחד מחתרת־קסטנר היה הממונה על
שרותי־הביטחון איסר הראל, שהופיע
במישפט, תוך שמירה על סודיות,
מפאת תפקידו. איסר הראל האשים
בגלוי את חרותי כמנהיג המחתרת, ואף
אמר:
״הנאשם מחזיק בידיו את האור-
גיניזציה לביצוע מעשי־טרור, כגון
נשק, שידרי־קשר, הכרת אנשים באופן
אישי, מגע עם אנשי־ביניים.״״
אל הרוצח הישיר של הד״ר קסטנר
התייחס איסר הראל, כעדות מאוחרת,
שהביא לפני כשלוש שנים בסרט•
הטלוויזיה על פרשת קסטנר. בסרט
אמר הראל כי זאב אקשטיין נכנס
למחתרת זו ביוזמתו. ביוזמתו פנה ,
למישטרה, שהיפנתה אותו לשב״כ,
שאכן השתמש בו במשך זמדמה, כדי
לדעת מה מתרחש באותה מחתרת.

המחשה לאווירה שהישרו הפרובו קטורים
של שרות-הביטחון בין חברי
המחתרת ניתן למצוא בקטע עדותו של
זאב אקשטיין, המתייחס לדניאל
זרניצקי:
״זרניצקי הרבה להתמרמר על מה
שנעשה בארץ. הסברתי לו שהוא
טועה. ניגשתי לביתו. הוא היה גר
בשכונת־שפירא על גג, שאליו היה
צריך להגיע בסולם, כמו רובינזון
קרוזו. על הדלת היה שלט :״סתם
בן־אדם״ .היו בדירה סיפורי־ילדים
ומחקרים פסיכולוגיים. דיברנו כל
הלילה. הוא סיפר לי על כל מיני דברים
שהולכים מתחת לאדמה. אמרתי לו
שאני בקיא בנשק, והוא אמר לי שיש
לו אקדח בבית. ביקשתי לראותו.
״מעל לחדרו היה עוד חדר קטן. הוא
טיפס והביא כל מיני חפצים בתוך
גרביים. פתח את דלת חדרו. החדר
נראה כמו מחסן־נשק. התפעלתי מזה.
היו שם אקדח ורימונים וחלקי
מוקשים. בדקתי את האקדח. הוא היה
משומן ובמצב טוב.
״הגענו לידי הבנה שכל אחד יספר
לשני את כל הידוע לו. היום היו
קוראים להסכם הזה: מחתרת.״ זה
(זרניצקי וסיפוריו) נראה לי לא״נורמלי
ומסוכן. הוא דיבר נגד המדינה ונגד
המיפלגה בצורה ארסית. הוא נתן לי
לקרוא כל מיני הדפסות וסטנסילים״...

אין כיוס ספק ש שני שו תפיו
של מנקם פעלו במחתרת בפרו
בוקטורים ומשתפי־פעולה עם
שרות־הביטחון.
במהלך המישפט היו סיפוריהם של
אקשטיין ודן שמר זהים מדי, והשלימו
אחד את השני, תוך הדגשה מתמדת של
קשריהם עם שרות הביטחון, בעוד
שיוסף מנקם היה בגיתוק־מגע מוחלט
מהם.
דוגמה לחפיפה בעדויותיהם של
אקשטיין ושמר היא בעדויות שהם
נתנו איש על רעהו.
אקשטיין על שמר. :את דן שמר
הכרתי מזמן שרותי בחיל־הצנחנים,
מקום שם היינו באותה המחלקה בשנת
.1951 לאחר מכן לא ראיתי אותו
מיספר שנים, ולפני זמן לא רב יחסית
פגשתיו ושוחחנו רבות על העבר, וכן
סיפרתי לו על מעשיי. הוא היה אז
במישמר־הגבול...״
שמר על אקשטיין :״לפני כחודשיים
ביקר אצלי זאב אקשטיין בביתי.
הכרתיו בעת שרותי בצבא״ההגנה•
לישראל ביחידת־הצנחנים, שם שירתנו
יחדיו. אחרי שהוא עבר מן
היחידה, פגשתיו לראשונה לפני כשנה.
הוא סיפר לי כי דיעותיו השתנו ושאל
על דעותיי. בביקוריו האחרונים התחיל
לרמוז ולהסביר לי כי קיים חוג שאינו
מרוצה מן המישטר, והמתכוון לעשות
מעשים. אחר כך אמר לי שכדי לממן
את פעולות החוג, יש צורך לבצע

על ההוראה לחיסולו של
הדד קסטנר הוסיף שמר
בעדותו :״בעבור זמן מה נודע
לי כי המועמד לרצח הוא ד״ר
ישראל קסטנר. זאב אקשטיין
אמר לי רק כי הוא ואני נבצע,
ואדם שלישי, העומד מאחורי
זה, יסדר הכל...״

קורבן־רצח ד ד קסטנר
.,העם יוצי או להורג...״
אחרי קרוב לשנה וישיבות אינ סופיות
של בית־המישפט, שלפניו
עברה גלריה של פרובוקטורים מטעם
שרות־הביטחון שפעלו בקרב קבוצות
הימין־הקיצוני, ניתן בינואר 1958
פסק־הדין במישפט מחתרת־קסטנר.

השופטים קבעו כי הדיר
ז אב בידי קסטנר נרצח
אקשטיין, שנסתייע בדן שמר,
אחרי ש שודל לכך על־ידי יוסף
מנקס. שלושתם הור שעו ברצח
בכוונה תחילה, ונידונו לעונ ש
היחיד שנקבע בחוק על פ שע
זה: מאסר־עולם.
ראשון המשוחררים כעבור שנים
היה דן שמר, ואחריו זאב אקשטיין.
שמר עבד כמה שנים ב תי א טרון
ה קאמרי כעובד־בימה. אקשטיין
מתגורר בי רו ש ל * באלמוניות, ויוסף
מנקס שוחרר בחודש פברואר . 1967

הדמות המרכזית בפר שת
מחתרות־לח״י, מאז ימי רא שית
המדינה ולאורך שנו ת ה־,50
עורך־הדין יעקב חרותי, חזר
באחרונה לחדשות — והפעם
כמזכיר תנועת.,צומת״ ,שבר אשה
ני צ ב הרמטכ״ל לשעבר,
רפאל איתן.
דן עומר
העולם הזה 2434

! ־11.־ 01301
ית השביעי -היינו, בית הנישואים
והש״^ן פויו ת. אולם בבדיקה של מפה אי שי ת
י תנר ף /שכמעט כל שטח עלול להיפגע עקב
כוכב סטורן מול מזל שור.
י שיב תו
די להם בשבתאי המעכב, כאילו המקפיא והג בי ל, ב חוד ש אוקטובר הצטרף
אליו כוכב נוסף־נד פלוטו. כוכב זה נכנס למזל
עקרב ויימצא שם 10,-שנים. פלוטו הוא כוכב
איטי מאוד, ומזה #אתיים וחמישים שנה
כוכב זה לא נמצא ב מז ל שבו הוא שוהה
כעת. כן שבדור שלנו י>א היכרנו את
הברכות והמכות שאותן הוא מסוגל להביא.
אולם מאופיו של הכוכב נוכל לל מוד על
מה שעלול או עשוי לקרות. כוכב זה נמצא גם
הוא בבית השביעי של מזל שור. כאמור, בי ת
זה מתייחס לשותפים מכל סוג שהוא. זה
מתייחס לבן־הזוג, לי די ד קרוב או לאנשים
שעימם יש מגע יו מיו מי.
פלוטו מביא את השינויים בצורה
י סודי ת. הוא אוהב להתחיל מן השורש.
לעתים כוכב זה מסמל סיום דר מא תי ולידה
מחודשת. זה הזמן שבו משליכים את כל
המיותר, הלא-מתאים והמפריע. לפתע
נוכחים שהחיים לא עומדים במקום אחד,
תחזית שגתית לבני מזל
שור
זו לא השנה שבה יכולים בני מזל שור
להתפנק. אפילו אם י קדי שו מחשבה רבה
וינסו לתמרן את עצמם לדרכי ם יו תר קלות
זה פשוט לא ילך. מצב הכוכבים אינומאפשר להם לחיות את חייהם ״מיצוות
אנשים מלומדה״ .״מן השמים״ דו אגי ם שהם
יצטרכו להיאבק ולמסור לעצמם דין וחשבון
יו מי על מה שמתרחש סביב ם ובתוכם.
שלושה כוכבים גורמים למצב זה. הראשון
שבהם הוא סטורן, שהתמקם במזל הקוטבי
להם -עקרב. מזה שנה וחצי שהוא מזכיר
את עצמו כשהוא נע בין תחילת מזל עקרב
לקצה מזל מאזניי ם. באוגוסט 1983 נכנס
סופית למזל עקרב.
מאותו הזמן החלו לחוש אותם שנולדו
בתחילת מזל שור, שהחיים זה לא מה שהיה
פעם. הקשיים מתבטאים בעיקר בשטח

השורים בשיניים, בציפורנים ובקרניים
בקשרים שאינם מביאים להם ברכה. בסופו
של עניין ימצאו את עצמם עושים את מה
ששנוא עליהם כל-כך, כלומר -שינוי.
יתכן שכל זה לטובה. שכן יחסים קשים
ייבנו מחדש, ובמקומם יתחילו יחסים
חדשים עם אד ם מתאים יו תר.
הכוכב השלישי שאותו הזכרנו הוא מרס.
גם הוא נמצא בתקופה זו במזל עקרב ו אינו
מקל על חייהם של השורים. למרס יש
השפעה מזרז ת. בכל מצב הוא מוסיף אנרגיה
פיסית ונפשית, הוא מסמל פעולה, העזה
ואומץ. טיבעו של כוכב זה אימפולסיבי
ותוקפני. כך שמצד אחד רוצים לעשות
ולפעול, אלא שסטורן -הנמצא אף הוא
בסביבה -אינו נותן. שכן הוא מכריח את
האדם לבדוק פעם נוספת.
סטורן הוא מגביל ומעכב, כן שהצירוף של
שני כוכבים אלה אינו קל לבני מזל שור.
מאחר שמרס נמצא בבית השביעי, הוא עלול
להביא למריבות קשות בין בני״הזוג או
שותפים.
השורים מאבדי ם את הסבלנות. גישתם
השלווה והשקטה הופכת לא פעם לעקשנות

בני מזל שוו צטוכו להיאבק
ולמסור לעצמם דיו וחשבון ומי
על מה שמתרחש סביבם ובתוכם
חסרת״היגיון. אולם השינוי המתבקש ממצב
זה לא קל לביצוע. באוגוסט 1984 יעזוב
כוכב מרס את מזל עקרב, וזה יקל במידה
מסויימת על השורים.
אם כך, אין תיראה שנת 11984

ומי שמנסה להידבק לעבר או להווה, יכול
למצוא את חייו הרוסים מבלי שהתכוון ל כן.
זה שיוכל להתגבר על הפחדים, החששות
והמעצורים יזכה לפיצוי הבלתי״צפוי. שכן
פלוטו לא רק הורס ומכלה, הוא גם בונה
ומחדש.
קשרים מכל סוג שהוא, שאינם מתאימים,
עלולים ליהרס עד היסוד, גם אם י א חזו

נראה שבשיגרה השוטפת של העבודה,

ידידי ם מעוניינים לבו א לעזרתכם ומציעים
לכם הצעות שונות. עליכם להיות זהירים
ולא למהר להשיב, עדיף
לדחות כל החלטה חשו בה
לפחות בשבועיים.
בשלב מאוחר יותר הם
ינסו לחזור בהם או
להתכחש למה שהציעו, 1 לכן אל תבנו מיגדלים
על קרקע שאינה בטו ;{
1ביוני -
חה. קשרים עם אנשים
< 2ביו לי נ השוהים בחו־ל עשויים
להיות ב־ 25 או ב־26
בחודש. אתם אמורים להיות מופתעים
לטובה. בשטח הרומנטי ייתכנו אי־הבנות.

התחום המיקצועי יעסיק אתכם רבו ת
בתקופה זו. מיכתב מחו״ל ע שוי להביא לכם
רעיונות חדשים. לא
טוב להחליט בתקופה
זו ורצוי להשהות כל
החלטה -גם אם
לוחצים עליכם, ד חו את
מתן התשובה. ב־ 29 או
בחודש אתם
ב״30
אמורים לקבל תשובה
על בקשה שלכם, הקש ורה
לתחום המיקצועי.
גם אם זה נראה כך,
התשובה הזז עדיין אינה סופית. סטודנטי ם
היו זהירים. אין לסמוך עתה על המזל. *

בתקופה זו אתם נוטים להסיק מסקנות
מהירות מדי בקשר לאחרים, אל תשפטו
אותם לפני שי סבירו
לכם את בעיותיהם.
אחרי שמיעת הדברים
יחסכם ישתנה. בשטח
הרומנטי צפויה הצלחה
~ קשרים עם אנשים
השוחים או הקשורים

בארצות אחרות יעמדו
על הפרק בימים אלה.
33502X 9
בשטח הכספי עליכם
להיות זהירי ם במיוחד
בתאריכים ה־ 27 וה־ 28 בחודש. אל תציעו
להלוות מכספכם ו אל תנסו ללוות מאחרים.

מצב-הרוח אינו מן המשובחים בתקופה זו,
לא קל לכם בתחום העבודה, הדרי שו ת מכם
גבוהות וקשה לכם
לעמוד בקצב. ה2$-
וה־ 26 יהיו במיו חד
מאמצים, אולם עליכם
לשים לב למצב הברי אות.
אינכם חשים טוב
ובעיה ישנה שוב עלולה
להציק לכם. רצוי לגשת
לרופא ולהקפיד לקחת
את התרופות. השטח
הרומנטי מבטיח יותר,
וזה עשוי לפצות אתכם על קשיים אחרים.
כבני מאזניים, זח הדבר החשוב לכם ביו תר.

הקשיים והלחצים שמהם סבלתם לאחרונה
מתחילים להיעלם. אנשים מוכנים להיות
סלחניים ויו תר מבינים.
אל תתנהגו ו אל תגיבו
בקיצוניות, כי זה גורם
לאנשים להתרחק מכם.
חשוב שתסבירו את
עצמכם בתקופה זו.
אנשים מעוניינים להת קרב,
אז אם אפשר תח־ביאו
את העוקץ עמוק
ונסו להיות יותר חיי כניים.
בתחום הרומנטי
תוכלו ליהנות מהפתעות נעימות, בעיקר
ב־ 25 וב־ 26 בחודש. בעבודה אתם רצויים.

את הימים רביעי וחמישי תיאלצו להקדיש
לענייני הבית והמישפחה, גם אם לא
תיכננתם זא ת מראש.
חפצים עלולים ללכת
לאיבוד, אביזרי ם שו נים
בבי ת עלולים להת קלקל,
ומישהו מבני*
המישפחה עלול שלא
להרגיש בטוב. בתחום
הרומנטי אתם עדיין
} 2בנוב מ בר ־
בולטים בשטח. בגי
20 בד צמבר
חמין השגי מעוניינים
להתקרב אליכם ולפתח
אתכם קשרים. המתאימים לכם ביו תר
בתקופה זו: בני ובנות מזל טלה ותאומים.

עבודה

השורים אינם סובלים עיכובים ומעצורים.
למעשה, הם יכולים להמשיך כרגיל, אבל
בכל זא ת משהו מפריע -ההתקדמות כאילו
נעצרת.
כעת אי־אפשר להתקדם בקריירה כפי
שזה היה קודם. מי שחושב על עליה וקידום,
נתקל בבעיות שאינן מאפשרות לו להגשים
את התוכניות ללא מאבקים ומיכשולים.
כעת לא טוב להסתניד על יחסים אישיים,
וצריכים לטפל בעדינות בכל דמות
סמכותית.
קיצורי״דרך לא באים בחשבון, וכל צעד
קטן קדימה דור ש השקעה רבה.
בספים בתחום זה מורגשת אי־יציבו ת. אי־אפשר
לומר שאיו -אן כשהכסף מגיע, הוא נעלם
בתוך ז מן קצר ביותר. השורים, הרגילים
לתכנן את הוצאותיהם, מוצאים את עצמם
מוציאים יו תר מכפי שהתכוונו. הם מאבדי ם
בקלות את כספם, אן באותה מידה הם
זוכי ם בסכומי־כסף ממקורות בלתי־צפויים
ובז מן הנכון.
מצב זה גורם להם לאי״שקט ולדאגה.
שכן, כידוע, שור אוהב יציבו ת וביט חון.
צורה זו שבה מתנהלים העניינים הכספיים
אינה מתאימה לאופי השורי. כל מה שאפשר
(המשך בעמוד )64

*־ ה 23-וה 26-ב חודש י היו מעייפים, רצו* לא

* לתכנן דברי ם הדור שי ם מאמץ. אתם

עלולים לסבול מכאב-

ראש או מבעיה אחרת,

ועדיף להשאיר ז מן פנוי

למנוחה. אנשים יו תר

סלחניים אליכם בתקו $1

זו -תוכלו לחדש
קשרים שנפסקו בגלל
אי-הבנה. קשרים חד שים
מתפתחים בימים
אלה, אולם חשוב קודם
לסיים סופית קשרים
מסובכים, המקשים עליכם. ב־ 29 וב 30-
בחודש עלול להיות מישגה בעניין כספים.

ידידי ם ינסו לעזור לכם להתקדם בתחום
המיקצועי. הפעם חשוב שתשקיעו מאמצים
כדי להתגבר על חוסר-
המרץ. המאפיין אתכם
בתקופה האחרונה, בק רוב
תוכלו להשתחרר
מההרגשה המכבידה.
אתם נתונים להתלב טויות
קשות בתקופה זו
בכל מה ששייך לשטח

הרומנטי. כדי להמשיך
ולהחזיק בקשרים. עליכם
לוותר על דבר־מה
חשוב או לבצע שינוי כלשהו. טוב שהתייעצו
עם אד ם מבוגר יותר, שעליו אתם סומכים.

בתקופה זו אתם זקוקים ליו תר מנוחה. אל
תיבהלו אם הדברים אינם מתנחלים בקצב
הרגיל. כל עיכוב הוא
לטובה, כל מה שלא
נעשה או הוחלט במהי רות
יהיה רווח נקי
עבורכם. השיפוט שלכם
אינו טוב בימים אלה,
ונוסף לכך אינכם מצלי חים
להבהיר את עצ ו
2ב מ אי -
מכם לסביבה. אגשים
20ב״וני
מפרשים את דיבריכ ם
בצורה לא-נכונה, וזה
עלול לגרום לבעיות. מצב הבריאות אינו
טוב ביותר, יהיה עליכם לד אוג לנושא זה.

דידיי דד ד דז

סוסו

השבוע תוכלו ליהנות מאוד או לסבול מאוד
הכל תלוי בגישתכם לעניין מסויים המעסיק אמכם ז מן רב.
האמת נראית בצורה
ברורה ובהירה, אך
אינכם מוכנים להכיר
בה. זח גורם לכם
למצב־רוח רע ולהרגשת
בדידות. רצוי להשתחרר
מכל מה שכובל ומציק
21בדצמבר
ולהסתכל מסביב. ממש
19 בינו אר
לידכם יש פיתרון לבע יה,
ההצעות שאתם
מקבלים בימים אלה עשויות להביא לשינוי
דרא סטי בחייכם בתקופה מאוחרת יותר.

המצב הכספי דור ש תשומת לב מיו חד ת
ב־ 25 וב* 26 בחודש, אל תתפתו להוציא
כספים אם זח לא
הכרחי. עיסקזת חד שות
טוב לד חות לפחות
בשבועיים. בבית עלו לה
להיווצר מתיחות
ביניכם ו בין בני-הזוג.
טוב להתרחק מעט
ולבלות יו תר במחיצתם
של י די די ם. נסיעה
שאתם עומדי ם לבצע
ב־ 29 או ב ־ 30ב חוד ש
רצוי לדחות, שכן צפויים לכם עיכובים,
מיכשולים ובעיות נוספות בלתי-צפויות.

בתקופה זו אתם מרגישים את עצמכם די
מבולבלים. בשטח״העבודה אתם מצליחים
וזוכי ם בשבחים, אולם
כל זה אי ט מתבטא
בתחום הכספי. מבחינה
כספית קשה לכם, כל
מה שאתם מתכננים
אינו עוזר לבם לשפר
את המצב. עדיף לדחות לפחות פיתרון

19 בפ ברו אר
בשבועיים. כל רעיון
20ב מר ס
שיעלה בראשכם כעת
ייראה נפלא, אך מאוחר
יותר יתברר שלא פתר דבר. ב־ 25 וב*26
בחודש רצוי לצאת קצת ולפגוש ידידי ם.

ז^ זץז״י*דדיי׳ת ז * וייץ 1 ^ 1ד? י ו

ד י * ז ״ ייזיד־