גליון 2438 מתאריך 23 במאי 1984

מספר 2438

089$.

וימו־ ייעקבסון ט מי ר

בתבת השננר הקדמי:
התפדחתי לישיבת מרס הליברלים

לעג רשמו־מדוע
אומרים דווקא ל״ג בעומר, ולא
ל״ג לעומרו
בספירה הרגילה אומרים: יוד לעומר, כף־גימל
לעומר וכו׳ .אבל במיקרה של ל״ג, צירוף כזה היה
מזכיר — אבוי — ,לעג לעומר״.

מנחם שסם,

ירושלים

מקפחים את
תל־אביב
מוותרים על הכבוד, אבל לא על
התרבות -רוצים פסטיבל בתל־אביב!
פעם
נהגו לקיים שני פסטיבלים גדולים —
האחד פסטיבל ישראל והשני פסטיבל תל־אביב.
הפסטיבל השני שבק חיים משום־מה,
ונותר רק פסטיבל ישראל־ירושלים. טוב
לירושלמים, אך מה עם שוחרי התרבות
התל־אביביים?
מדוע אנחנו צריכים לשלם בזמן, במאמץ
ובדמי־הנסיעה כדי ליהנות מן הפסטיבל?
כתושבת ותיקה של בירת השפלה, אני מוכנה
לוותר על הכנסת, על הכותל, ועל הכבוד. אבל
לא על פסטיבלים.
ציונה שמואלביץ, תל־אביב

ל שלב את
היושר בממ שלה

ערב הבחירות הוא ההזדמנות
להציע רעיונות חדשים ומפתיעים,
כמו הרעיון הבא:
כדאי להקים מישרד־ממשלתי ליושר
והגינות, שיאחד בתוכו כמה גופים נוספים, כמו
מישרד־המישפטים.
הפניות למישרד יהיו דומות לתוכנית
הטלוויזיה כולבוטק, והוא יבדוק ויחקור
בנושאים שהאזרח הקטן אינו מסוגל להתמודד
איתם: כמו נוהלים שאינם צודקים, כמו
השתוללות החברות הגדולות, כמו פיגעי הבנקים

־וכי•
מיכל אלון, רמת־גן

דברים בשם
אומרם

והפירושים מיותרים.
בראיון שהעניק ראש״ממשלת־ישראל, לגל־יונו
המיוחד של עיתון במחנה ליום העצמאות
תשמ״ד, אמר מר יצחק שמיר:
,ברור היה לנו מלכתחילה, כאשר נכנסנו
ללבנון ...שאנחנו הולכים כדי להרחיק את
המחבלים מהגבול, להרוס את כוחם הרב...
ולהביא לידי כך שהגבול עם לבנון יהיה גבול של
שלום ושל שקט.
״בגלל התיסבוכות ה פני מיו ת בלבנון,
התמהמהה השגת המטרות האלה״.
דברים בשם אומרם. הפירושים והמסקנות
מכך — ברורים ומובנים מאליהם.
אהוד שסיגל — אחיו של יואב דל,
שנפל לשווא במילחמת הלבנון -רמת־גן

לא סלחו
לו, כנראה
בראיון עימו אמר ויקטור שמטוב
על הילל אשכנזי (״העולם הזה״
:)9.5.84״אם הוא ייבחר, סימן
שסלחו לו״.
הו, לא! לא סלחו לו — ועל כך שימחתי.
יימי שסיר, ניר־עוז
• הילל אשכנזי, חבר ספים, תמך
בסילחמת הלבנון בשלביה הראשונים.
הוועדה הפרסונאלית של מפ״ם המליצה עליו
לפני שבועיים לתפקיד של שר, אולם
ההמלצה נדחתה בהצבעה במרכז מכיס.

הבית״רי
הלא־נכון
במדור הספורט (״העולם הזה״
)16.5.84 התחלפו תמונותיהם של
שני כדורגלנים.
שניהם בית״רים, שניהם כדורגלנים מצויינים,
שמות־המישפחה של שניהם מתחיאם באות אלף
(המשך בעמוד )4
למכירה אבא אבן ידוע כנואם מוכשר, היודע להגן על כל עניץ
שנוי במחלוקת. תמורת הלוואה דולארית למוסד שבו
הוא שולט, מוכן אבן לצאת למסע יחסי־ציבור לטובת
חברת אמפל, הנפגעת העיקרית בשערוריית בנק
הפועלים. מלבד הכספים שיתנו לו,
^ 7יתמכו אילי המשק ההסתדרותי באיל־המילים
במאבקו הנואש על תיק־החוץ.

היחידה מבין העיתונאים שהצליחה ״להתפלח״
לישיבת מרכז הליברלים היתה כתבת
העולם הזה. על ההתרחשויות
בישיבה שהיתה אמורה להיות
גורלית, מספרת דפנה ברק.

כתבת ה שער האחורי:

שוטו בצוות

היו ם
שאח רי

אילו העז ם פכ־ל הם ישטרה, אריה איבצן
(בתסונה) ,להתנגד לשינויים בצסרת
שכפה עליו יוסף בורג ולאיים בהתפטרות.
היתה התפטרותו מתקבלת מייד.
מעמדו התערער באום! חמור

בגלל שורה של פרשיות. ובעת
כר יריביו מכופפים את ידו.

הניצן שר
התיאטרון
״מגיל 9ידעתי שאהיה
בימאי,״ אומר
עומרי ניצן, מנהלו
האמנותי של תיאטרון חיפה, שבימים אלה
מעלה את ההצגה האי — הראשונה בתיאטרון
ישראלי ״מימסדי״ המשוחקת בערבית
על-ידי שחקנים ערבים. איד הצליח
התיאטרון להכיא אליו את הקהל הערכי,
מה יחסו לביקורת וכיצד
#771 עשה את דרכו בתיאטרון -
על כך מספר עומרי ניצן.

תוגיל רא אהוד

כדי לעבור על רוני מילוא, בתור לכנסת,
יז ם אהוד אולמרט תרגיל, שקורבנו היה
יגאל בהן. אולמרט ניסה כביכול להיפטר
מאליעזר שוסטק, בעזרת כהן, אך
מי שנדחק לבסוף למקום
הנמוך ברשימה לא היה
אלא יגאל כהן התמים.

עדות ב ש תיק ה

חנה נ בו לא מצלמת!
במשך שני דורות צילמה חנה לנדם את יפהפיות
ישראל, עד שנאלצה לפרוש בדמעות.
היא עצמה שונאת להצטלם,
אך בעבודת הצילום ראתה
מיקצוע יצירתי, שאותו אהבה.

המדוריס הקסשם: מיכתבים קורא יקד משקיף במדינה
הנדון -הצעות ערפאת
עלי דפנה
יומן אישי -חסן, מלן הישראלים אנשים בלונים
עולם קטן -פיליפינים, דרום־אפריקה
זה וגם זה
מה הם אומרים -חנוך סמית.
משה רון, עמירם ניר, הייזל אריאלי,
מיקי קאופמן, יואל בראנד

שידוד

ש״ו־ים
ממיטבחה

גיבוו מקוג׳
״אני קודם כל פלסטיני, אחר־כך־ פלסטיני
ולבסוף אני פלסטיני וכזה אהיה עד ש־תיפטר
הבעיה הפלסטינית,״
אומר צאלח כרנסי, יליד
טייבה שהפך גיבור כפרו.

גולדה

בגין רא גו כאן יותר
השופטים כמעט לא האמינו למישמע
אוזניהם כאשר הצהירו הסניגורים כי שני
הנאשמים -גיל בן־גל ורונן שני־שגיא לא
במישפטם ..ען
1 כך יעלו להעיד כעדי־הגנה
הסתיימה השבוע שמיעת
העדים במישפט רצח הברוקר
התל־אביבי יעקב אלטרוביץ.

ביוכ אחד עלו כאש 30 שגרירויות
אמריקאיות • שדות-הנכט של המיפרץ
הפכו לסיד בוער • הפיכה איכלאמית
התחוללה בעשרות מדינות • מנהיגי
המערב דנו באולטימאטוב לישראל:
כינאוב ירושליפ מייד • כל זה אינו
פיכור דימיוני. זהו תיאור יבש של מה
שעמד להתרחש אחרי
פיצוץ מיפגדי הר-הבית
על־ייי מחתרת הקנאיפ.

בדירה שגה התגורר מנחם בגין כשהיה
ראש המחתרת וחבר בכנסת, מתגוררות
היום שתי צעירות. על בני מישפחת בגין
כדיירים מ סג ר ת בעלת הדירה שלהם
ומגלה פי ערב הבחירות לכנסת העשירית
שיגצה עליזה בגין את הרי-
0 1רה, בתיקייה שבעלה לא
ייבחר עוד נראש־ממשלה.

מקאן לכאן

מפסטיבל הסרטים בקאן מדווחת עדנה
פיינרו: החתיכות החשופות כבר לא
עושות רושם על אף אחד, השמש פינתה
הקולנוע, וו׳^׳ז

סיר טו של
את מקומה לאולמות
או רי ברבש זכה בהצלחה,
וכמו בכל שנה יש הרבה הר בה
סרטים ומעט מדי זמן.

ממליץ -שידורי הטלוויזיה
בישראל ובירדן
ממרורים נמר של נייד -ויליאם גולדיג,
לובה אליאב. דיוויד תומסון,
מאיר ויזלטיר
הורוסקופ חלון ראווה הגוי מיבמבים לרומי משבץ אמה והשקל
רחל המרחלמ מפורט לילות ישראל
זה היה העולם הזה שהיה
-ביגדי שינה

מי שחשב כי מיפלגת העבודה נגמלה
מגולדה, קיבל את ההעתק: שימחה דיניץ,
נושא־כליה של גולדה מאיר, הוצב במקום מיפלגת ברשימת
ה־ 37
העבודה. חיים ברעם מספר
על האיש שמנחם בגין כי נה
או תו פעם ״פקידונצייק״.

מ רג מהבלב
>3ו־>וד7ן
חוקרי המישטרה חזרו השבוע למקום צמיחתו
של הפשע: הם נסעו לניו־יורק, כרי להתחקות
על קשר אפשרי בין ביריוני כהנא
ואנשי־המחתרת. בינתיים מזכיר העולם הז ה
כיצד נהרגה צעירה יהודיה
אמריקאית בהתקפת טרור של
בריוני ״הליגה להגנה יהודית*.

לישו!
עם - להרגיש במה ישנות נשים
אופנתיות! בבייבי־דול, בכותונת-משי.
בחולצה זרוקה או בכלל
בלי -האפשרויות מגוונות.

— 3יי

מכתבים
(המשך מעמוד )3
— אבל אלי אוחנה יש רק אחד. אז מדוע
הדפסתם תמונה של חנן אזולאי, וכתבתם שזהו
אלי?
משה פרסקי, ירושלים

שהריסת ימית הוא הבלתי־משמעותי ביותר.
ציפי אלפרט, כפר מעש

בין משיחי
למשיחיי
מה אמר ראש הממשלה: אל תגעו
במשיחי או במשיחיי:
לשון הכתוב בתהילים קה ובגירסה החמרת
בדברי הימים א, טז היא במשיחיי, אף כי בכתיב
המנוקד שם יש רק י׳ אחת בסוף. בכתיב הרשמי
הלא־מנוקד של ימינו כל איי שבסוף מלה צריכה
שתי יורים בסופה: חבריי, ידידיי, תלמידות״,
אוהביי, שונאיי, ספריי, פניי, ידיי ...וגם אחריי,
עליי, אליי ...זהו אחד הכללים היפים שבכתיב
המלא, המלמדנו להבדיל על פי קוצו של י׳ בין

שאותם גברים ימלאו חובותיהם כלפי גרונותיהם
וילדיהם.
אך יש גם צד שני למטבע זו. ישנו ציבור גדול
של גברים גרושים, הממלאים את חובותקם כלפי
הגרושות והילדים, מעל ומעבר לנדרש מהם ואף
נתונים ללחצן של הגרושות, המשתמשות
בילדים כבנשק ללחוץ על אותם גברים, לעיתים
לצורך השגת הטבות ולעיתים מסיבות רוגשיות.
החוק נוטה, משום מה, לצד הנשים וקתייחס
אל הגברים הגרושים כאל פושעים־ב^וח. כר,
למשל, יכולה כל גרושה (שבעלה חיי 4בדמי־מזונות
עבור ילדם המשותף) להוציא נגזן הגרוש
צו־עיכוב־יציאה מן הארץ, מחשש שמא לא
יעמוד בתשלום המזונות. זאת, גם אם במשר
תקופה ארוכה הוכיח הגרוש כי הוא ממלא את
חובותיו הכלכליות והאחרות בהתאם לנדרש.
האין בכך משום פגיעה בחרותו ובזכותו של

ה קונ סולי ה הכללית של
ישראל בלוס־אנג׳לס
, 00*150
0£ 150*50 1*1 £05 **10£0£5

הקונסולה כללי טל מדינת ישראל, האלוף ( מיל ) .יעקב אבו
מ ז מי ן אותך ואת בני מטפהתך לטכס אזכרה ל חללי מערכות

כדורגלן אוחנה
גם אזולאי מתחיל באלף

יוזראל במחתרות ובמלח מות המגן
הטכס יתקייםביוםהזכרוןהל או מי
ב בי ת הכנסת

ז׳&מג
אסצא&ס, ט 8ט*5540 1

פ שע בלתי־מ
שמ שתי
הקוראה חולקת על דעתו של אורי
אבנרי בעניין הריסת ימית ( העולם
הזה׳ .)9.5.84
ברשימתו פשע ושמו רצח עיר כתב העורר כי
אילולא נהרסה ימית, היו חיים מאות אלפי מצרים
סמוך לגבולות ישראל, ומעניקים את המירקם
החי הדרוש לקיום היום־יומי של השלום. ברצוני
להעיר:
דעתו של העורך כלל לא מחמיאה לשכנינו
החביבים בדרום, משום שמשתמע ממנה כי
המצרים מוכנים לבוא רק לבתים מוכנים,
שאחרים הקימו, והם עצמם לא ייזמו הקמה או
שיקום של עיר שנהרסה. האומנם?
אם אומנם נכונה ההנחה שהמצרים באים רק
לבתים מוכנים, האם אין כאן סכנה שהתיאבון
יבוא עם האכילה, כלומר — הם ייהנו מימית
ויחשבו הלאה, על אשדוד, אשקלון ובאר־שבע?
מניין לנו ששכנות קרובה עם אוכלוסיה
מצרית גדולה תתרום ליחסי־שלום דווקא, ולא
לחיכוכים, לשינאה, לקינאה, לחרדה ולהסתננות?
בקיצור, לא שוכנעתי שכאן בוצע רצח של
ממש. מתוך כלל מחדליו של שרון, דומה

91607 ססכמצ ^סא ומקסא
אורח הכבוד -סגו ראש ממשלת ישראל מר דודלוי

הזמנת הקונסול שקיבל שימעון שטאובר
הרב מצפצף על היהודים
יחיד לבין רבים. חבל שזונחים אותו(לא העולם
הזה, כפי שאני נוכח לאחרונה) ומרבים את
מבוכת הקורא. תנו נא דעתכם ודעתכן לכד,
קורא״ וקוראות״.
ד ד ראובן סיוון, ירושלים
0על פי בקשתו, מתפרסם מיכתבו של -
הקורא הבלשן בכתיב ה מלא המיוחד לו.

הגברים הגרושים
כפושעים בכוח
השבוע הובאה ב״כלבוטק״ כתבה
שתיארה את סבלותיהן של גרושות
אשר בעליהן־לשעבר אינם משל מים
את דמי״המזונות כפי ש-
חוייבו.
אין ספק שזוהי בעיה כאובה ושיש לפעול כדי

תחזקנה
:יפורי
שר-התיקשורת הפסיד את מיש-
רתו, אך זכה כמעריץ.
אין ספק ששר־התיקשורת, מרדכי ציפורי,
הוא תופעה חריגה בנוף
הפוליטי בכלל ובתנועת
החרות בפרט.
בימים טרופים אלה,
בודדים הם הפוליטיקאים
שערכים של יושר, וממלכתיות הגינות
עומדים אצלם מעל לכל
אינטרס אישי או מיפי
לגתי.
על רקע זה יש
לראות בתוצאות הבחירות
במרכז תנועת־הח־ציפורי
רות
בשבוע שעבר בבחינת
תעודת־כבוד לדרכו ואומץ־ליבו של
ציפורי, ותעודת־עניות לתנועת־החרות.
אראל אור, רמת־אביב

שר המדע
זהפצצזת

יוםא ׳ ,די באייר תטמ״ד ( 6במאי ) 1984 בשעה 11:00ל פנה״צ

0עם הקור א ברסקי, עם הכדורגלנים
אזולאי לאוחנה -הסליחה. התמונה הנכונה
מופיעה בעמוד זה.

ואילו ידע — בוודאי היה מסרב להופיע על בימה
כזאת.
שימעון שטאובר, לוס אנגילס
0בעת כ תיבת המיכתב, הקו ר א שטאזבר
ל א ידע כי דויד לוי ביטל א ת השתתפותו
בטקס, כשם שביטל א ת כל נסיעותיו לחדל,
מ אז שהוחלט על הקדמת הבחירות. הדבר
ל א מנע מהקונסולי ה בלוס-אנגלס להמשיך
ולהפיץ א ת ההזמנה חודש אחרי שהיה ברור
כי ס גן-ר אש הממשלה ל א יבוא.

הגבר, ונקיטת סנקציה כלפיו, גם אם לא הפר
כהוא־זה את התחייבויותיו?
דרורה שלם, גבעתיים
הזמנה לטמפל
הקונסול הכללי בלוס־אנגילס ערך
את הטקס בבית״כנסת מסויים.
הקורא מתרעם על כך.
קיבלתי לביתי הזמנה מהקונסוליה הישראלית
בלוס־אנג׳לס, להשתתף בטקס אזכרה
לחללי מילחמות־ישראל, שייערך ב״טמפל עדת
אריאל״ .לכמה מישפחות כאן, כולל מישפחתי,
היה נסיון מר עם מוסד זה, ורצוי שקוראי
השבועון יידעו על כך.
בערב יום־הכיפורים תשמ״ד הגעתי לשערי
ה״טמפל״ עם אורחים מישראל. ידוע היה לנו
שעבור מקומות ישיבה היה צורר לשלם תשלום
מלא מראש, אולם אנחנו חשבנו להסתפק בהאזנה
לחזן, באומרו את תפילת כל נידרי, ולכן נמנענו
מקניית כרטיסים. כשבאנו למקום, עקדו בפתח
השמש ורב הקהילה — צעיר בשנות וך 30 לחייו.
נתבקשנו להציג כרטיסים. הסברנו שרצוננו הוא
לעמוד בחדר־הכניסה — הלובי — ולא להיכנס
פנימה- .התשובה שקיבלנו מפי הרב היתה :״בלי
כרטיסים לא תכנסו בשום אופן, אפילו לא
ללובי!״ כאשר שאלתי כיצד לדעתו יקבל הציבור
בארץ את התנהגותו, הוא ענה :״אני מצפצף!״
רב זה סיים את לימודיו והוסמך לרבנות
בירושלים. אולי רב מושלם לא הצליחו לעשות
ממנו בישראל, אבל לדבר כמו צבר הוא בהחלט
למד בירושלים, ועוד איך.
בעניין אחר, על אותו המוסד: ה״טמפל״ מקיים
גן־ילדים ובית־ספר עממי לילדי הישראלים
והיהודים בעיר. אך אם אינך משלם מיסי־חבר
לבית־הכנסת, אין לך זכות לרשום את ילדיך. אם
זו אינה סחיטה, ספרו לי מהי סחיטה.
אינני מבין מדוע מכל המקומות בחרו דווקא
במוסר זה כדי לקיים את טקס ההתייחדות עם
החללים. אני משוכנע כי סגן־ראש־הממשלה,
דויד לוי, אינו מודע לרקע של ה״טמפל״ הזה,

יובל נאמן תומך במעשי־טרור.
במדינה מתוקנת תפקידה של הממשלה הוא
לתפוס ולהעניש פושעים. במדינה מתוקנת אין
זה מקובל כי שר בממשלה יביע בפומבי תמיכה
במעשי־פשע חמורים
ואחר־כד ימשיד לכהן .
בתפקידו כאילו לא קרה
דבר.
אך מדינת ישראל,
כידוע, אינה מדינה ככל
המדינות.
במדינת ישראל יכול
שר המדע, יובל נאמן,
להביע בפומבי תמיכה
בנסיון לרצוח שלושה
ראשי־עיריות ולהוסיף
ולכהן בתפקידו. במדינאמן

ישראל יכול שר,
יכולים רבנים וראשי קיריית ארבע להביע
תמיכה בכנופיה טרוריסטית מסוכנת, שתיכננה
לרצוח מאות אנשים חפים מפשע, להוסיף ולקבל
כספים ביד נדיבה מקופת המדינה הריקה, ואף
להתלונן על ״מסע שיסוי״ המנוהל, כביכול,
נגדם. לאזרחי ישראל לא נותר אלא לתהות אילו
הפתעות מכינה לנו ממשלת הליכוד־התחיה
בתחום של התנהגות ציבורית, וכמה זמן עוד
נצטרך לסבול ממשלה זו?
דליה בהר, תל-אביב
אדיק נגד דאומטיזם
המיכתג הבא, כלשונו ובצורתו,
הגיע למערכת על נייר־מיכתביס
רישמי. המשמש למירשמים של
רופא:

להצלחת הליכוד,
הדרך של אריק שרון
דרכו היא דרכי!
תמוך בי ונתמוך ביחד.
לביטחון המדינה, לשלמות הארץ,
לשלום יציב, לצמיתות כלכלית.
ולחיסול העוני והפער העדתי.
שלך

ר׳ר מרק קלדרון
• בראש ניירי המיר שמים מוצג
הקור א קלדרון כ מו מח ה למחלות
פנימיות וראומטיות.
העולם הזה 2438

..העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי
המערבת והמינהלה: תל־אביב, רחוב גורדון ,3
טל 232262/3/4 03 תא־דואר ,136 העורך
הראשי: אורי אבנרי עורד־מישנה: דוב איתן
עורך תבנית: יוסי שנון עורכי כיתוב: ענת
ישראלי וגיורא נוימן צלמי מערכת: ציון
צפריר ענת סרגוסטי וציפי מנשה עורכת
דפוס: אהובה קורן ראש המינהלה: אברהם
סיטון מחלקת המודעות: רפי זכרוני
המו״ל :״העולם הזה״ בע־־מ הדפסה,. :הדפוס
החדש״ בע״מ, תל־אביב הפצה.. :גד״ בע״מ

~~ אחת התעלומות המיסתוריות ביותר בתולדות
העולם הזה הגיעה השבוע לידי פיתרון — אולי.
זוהי פרשת ״מיסמך דיין״.
פרטי הפרשה הם, בקיצור, כך:
כמה ימים אחרי הבחירות של 1969 קיבלתי.בדואר
מפאריס מעטפה, שהכילה מיכתב ומיסמך. המעטפה
נשלחה אל ״מר אורי אבנרי, העולם הזה, תל־אביב,
ישראל״ — בצרפתית, ובלי כתובת מפורטת. היא גם לא
נשאה את כתובת המוען.
לפי תאריך המיכתב והחותמת על המעטפה, הוא נשלח
י ב־ 24 באוקטובר — 1969 ארבעה ימים לפני הבחירות
לכנסת השביעית. השולחים לא יכלו לקוות שפירסום
; הדברים בהעולם הזה יספיק להשפיע על הבחירות, אך
יתכן כי קיוו שישפיע על הרכב הממשלה אחריהן.
המיכתב היה חתום על־ידי ״ידידיך וקוראיך בצרפת״,
ונאמר בו :״אדוני העורך הראשי, אדם שאפשר לבטוח בו
העביר לנו, לפני זמן רב, תצלום של מיסמך סודי שעורר
בנו, באותה שעה, כמה ספקות לגבי מהימנותו. אולם...
(כאן באה השמצה שלא פירסמנו אותה).
״אנו מכירים היטב את השבועון האובייקטיבי שלך,
ומשום־כך משוכנעים אנו שאתה האיש העשוי להשתמש
בצורה הטובה ביותר במיסמך זה, שאנו שולחים לך
במצורף העתק ממנו.
״סלח לנו על כי אנו כותבים לך בצרפתית.

״מיסמך דייך
סודי! סודי!
״קבל־נא, אדוני העורך הראשי, את הבעת רגשותינו
הטובים ביותר.״

המיסמך היה תצלום של תצלום של מיכתב שנכתב על
נייר־המיכתבים של ״המיפקדה, מיניסטריון הצבא,
מישרד עוזר ראש־המטה למודיעין, וושינגטון.״ הוא נשא
את התאריך 27 במאי ( 1959 כשמשה ריין היה אזרח פרטי)
ונמען אל ״ניספח צבא ארצות־הברית, השגרירות האמריקאית,
תל־אביב, ישראל.״ בראש המיסמך התנוססה
החותמת ״סודי״ ,ואותה החותמת הופיעה גם בתחתית
המיכתב.
וזה נוסח המיסמך:
הנדון: מייג׳ר־ג׳נרל(אלוף) משה דיין.
.1אני מתייחס למיכתבך ס ,59/7/מתאריך 26 במארס
.י 1959 וכן (סימן־תיוק מתאריך 14 באפריל ,1959
בנושא הנ״ל.
.2בקשר עם שאלותיכם לגבי מייג׳ר־ג׳נרל משה דיין,
התייעצנו עם רשויות הסי־איי־אי. הם הודיעו לנו שדיין
היה ידוע היטב לעמיתיהם הבריטיים, מכיוון שהיה מעורב
במיבצעים עדינים מסויימים שניהלו במיזרח התיכון.
אס־איי־אס(הביון הבריטי) בא בדברים עם דיין ב־,1941
שעה שהיה כלוא בבית־סוהר בריטי, והשיג את שיחרורו
לפני תום תהופת־מאסרו• .

* ה כוונ ה להשתתפות דיין, בשליחות ההגנה,
במיבצע הבריטי לשיחרור סוריה מידי הצב א של
ממשלתיצרפת הפררגרמנית. במיבצע זה איבד דיין
א ת עינו.

מודעות בטלפיו
לכל ה ע תוני ם
^ בכרטיסיא שראי במחירי המערכתי

£)15 0106א01
* 1א 0וז*אז 8זאו

מזוייף או
מהימן?

עד כאן המיסמך. חשדתי במהימנותו, ועל כן לא
מיהרתי לפרסמו. לפי טיב העבודה היה ברור כי יש מקום
לחשד שהוא פרי עמלם של מומחים בשרות-מודיעין
מיזרחי.
ההמשך היה גם הוא מיסתורי:
לא גיליתי את דבר קיומו של המיסמך לאיש, מלבד
ראש־המערכת והיועץ המישפטי שלי, אמנון זיכרוני. גם
להם גיליתי את הדבר רק בחדר־הסיעה שלי בכנסת,
שהיה אמור להיות מחוסן מפני ציתות.
כעבור זמן פנה אליי עיתונאי בריטי, וסיפר כי שמע
שיש ברשותי מיסמך כזה. זה היה מוזר, כי הוא פשוט לא
יכול היה לדעת על כך מצידנו. משמע: הוא קיבל את
המידע משולחי המיכתב או משרות־ביון ישראלי, שפתח
את המיכתב בדרך ו/או צותת לשיחות שלי בכנסת.
הצעתי לו הצעה: העיתון שלו ישתמש באפשרויותיו
בוושינגטון כדי לברר את מהימנות המיסמך, וגם יקבל
את תגובת דיין. לאחר מכן נחליט במשותף על צורת
הפירסום. לא הראיתי לו את המיסמך עצמו.
תחת לנהוג כמוסכם, פירסם העיתונאי את העניין —
אף שלא ראה כלל את המיסמך. הוא גם פנה לדיין. דיין
פנה למאיר שמגר, שהיה אז היועץ המישפטי לממשלה
(כיום נשיא בית״המישפט העליון) ,וזה פנה אליי.
חשדתי כי העיתונאי הבריטי פועל בשם מוסד
ישראלי, וחששתי שמא מתבשלת כאן פרובוקציה. על כן
החלטתי לפרסם את כל העניין. העולם הזה ()11.11.70
הקדיש לכך את כתבת־השער שלו, תחת הכותרת :״מזימה
של הריגול האמריקאי או זיוף של הריגול הסובייטי?״
בהקדמה אמרתי :״הדרך שבה הגיע המיסמך לידי לא
איפשרה לי לעמוד על מהימנותו. הגחתי מראש שיש כאן
אפשרות סבירה שהמיסמך מזוייף על־ידי שרות־מודיעין
זר, כגון הביון הסובייטי. בגלל רגישותו הקיצונית של
הנושא, החלטתי(לפני שנה) לגנוז את המיסמך עד אשר
תינתן לי האפשרות לעמוד על טיבו ומהימנותו. ואכן, לא
עשיתי בו כל שימוש, לא בעיתון ולא בכנסת.״
יש להעיר כאן כי נהניתי אז מחסינות פרלמנטרית,
ויכולתי לנהוג בעניין זה ככל העולה על רוחי. בכל זאת
לא פירסמתי את העניין מטעמי הגינות.
בינתיים היכתה הפרשה גלים ברחבי העולם, ו״מיסמך
דייך הפך שם דבר. בארץ היו שטענו כי פעלתי בשליחות
יגאל אלון, כדי להזיק לדיין. זאת היתד״ כמובן, שטות.
חזרתי לעניין בגליון הבא של העולם הזה
( ,)18.11.70 וניתחתי בהרחבה את הצדדים המוזרים של
הפרשה. בין השאר: הימנעות האמריקאים מלהיכנס לדיון
על פרטי המיסמך, צורתו, השמות המוזכרים בו ושאר
פרטים שיכלו להעיד על כך שהוא מזוייף. האמריקנים
הסתפקו בהכחשה טוטאלית סתמית.
גם בניתוח זה קבעתי שיש סבירות רבה לכך
שהמיסמך מזוייף.
השבוע צפה פרשה נשכחת זאת במפתיע מחדש.
גרם לכך אורח בישראל: פרופסור לורנס מרטין,
אמריקאי ממוצא צ׳כי, הטוען ששמו האמיתי הוא
לאדיסלאב ביטמן ושהוא היה עד 1968 ראש מחלקת
הדיס־אינפורמציה(כיזוב) של שרות־הביון הצ׳כוסלובקי,
סט״ב, שהוא מעין שלוחה של הקג״ב. מרטין־ביטמן טוען,
כי המיסמך הנדון היה זיוף של מחלקה צ׳כית זו. למסקנה
זו הגיע על פי צורת החתימה, שיטת־המישלוח ועוד.
אותה המחלקה גם זייפה, לדבריו, את יומני היטלר
המפוברקים.
גם זאת אינה הוכחה, אלא רק השערה. אבל בהעדר
פיתרון אחר לתעלומה, יש לדבר סבירות רבה.

שרות ת.ד. ללא תש7יום -חניה חופשית במקום

.3הסי־איי־אי סבור כי אפשר למצוא צורה נאותה של
מגעים משותפים עם דיין, תוך שיתוף הסי־איי־אי, בהתאם
לנוהג במיקרים קודמים. הסי־איי־י יתן הוראה לשליחו
בתל־אביב, מר ו. לוקלינג, בעניין זה, והלה יבוא איתך
במגע. עליך לקיים מגע הדוק עימו, בתור מתווך.
.4הודע למישרד עוזר ראש״המטה למודיעין פרטים
מלאים על תוכניותיו לגבי דיין.
.5יש להשמיד מיכתב זה, בהתאם להוראות־הביטחון
המתאימות ותחת הפיקוח המתאים( .כאן בא מיספר
סידורי של ההוראות הנדונות).
חתום: בשם עוזר ראש־המטה למודיעין, צ׳אלרס י׳
דנהולם, אלוף־מישנה, המטה הכללי, ראש המחלקה
לאיסוף.

• שר אכר ט

אידיאל
פרסום
אבן גבירול סו ו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצון ס

£י 227117/8־03

בית־ספר ״ איילי ״
לספרות גברים ונשים
ת״א, ר חוב המלך גיורג׳ 89
טל־ )03 ( 284919 ,295318

מודיע

נפתחים קורסים
לספרות וקוסמטיקה
גברים ונשים לחודש ימים
מחירי הזדמנות ללקוחות:

* ת ס רו ק ת
700ש׳
* צבע
* ס ל סו ל
250ש׳
* ת ס פו ר ת
פ סי ם
2000ש׳
* ה חל ק ה
-המחירים לפי אורך השיער -

250ש׳
2000ש׳
2000ש׳

אורנן ראהנרטשו
אבן־גבירול ,50 תל״ אביב

פוחח קורסים חדשים מרוכזים
ביוני־יולי והם:

דוגמנות-מקצוע

מתאים לך באם הנך
תמירה -נאה מאד -
ופוטוגנית ליד האולפן
משרד להכוונת הבוגרות
וסיכויים גדולים
להצלחה בארץ ובחו׳ל.

הים. שיטה מיוחדת
להורדת מידות במקומות
הרצויים לך,
הרזיה מובטחת.

טינות החן
יקנה לך יציבה והליכה
נאה, יופי נימוסי, חברה
ובטחון עצמי.
מתקבלות בנות החל מגיל
16 ונשים בכל הגילים.

המקומות לכל בהקורסים
מוגבלים.
טלפני לקביעת ראיון
לא מחייב 267682 :
תל־אביב.
התעמרות ישפר גופך לקראת בגד

דירה
כמקום שקט

בגבעתיים

3חדרים -חזית על עמודים
חניה

טלפון 320704 :

הדגלים ברחבי איראן מגיעה לאלפי מטרים
רבועים בחודש.

מנדלבאום ינזוף
בבנקים־למשבנתאות
תיגינן ־ ך
הדתיים שינו הספירה
פעילי המיפלגות הדתיות שינו בימים האחרונים את מינהגי
הספירה שלהם. תחת לספור את ימי־העומר, הם סופרים את
הימים שנותרו עד לסוף החודש, מועד הגשת הרשימות
המתמודדות בבחירות.

גם באגודת־ישראל וגם במפד״ל, על פלגיה,
חוששים שהסיבסוכים יפגעו בהרככת
הרשימות לכנסת, וסמוך למועד האחרון יגדלו
הפלגים שירוצו בנפרד לכנסת.

פילזג בחרות בנגב
פעילי חרות בנגב מתכוונים להתמודד ברשימה נפרדת.
תוך התחייבות לבוחרים להתאחד שוב עם חרות מייד אחרי
הבחירות. הפעילים טוענים שהם קופחו בייצוג, למרות
שבבחירות האחרונות הם הביאו לליכוד יותר משלושה
מנדטים.

סיסמת הרשימה תהיה :״הנגב — חלק בלתי
נפרד מארץ־ישראל.״

נמן מחבר גינגלים
יצחק נבון חיבר תשדיר-בחירות סאטירי,
למיקרה שתועמלני הליכוד ישלבו
לשידור טלוויזיוני את מנחם בגין. נבוז
עשה זאת אחדי ששימעון פרם שאל,
ברצינות, מה יעשה המערך אם בגין יופיע
לפתע, סמוך ליום המתירות.
יריביו של נבוז קוראים לו מאחורי ג מ
״מר חומוס״ ,בשל אימרתו — אחרי שהודיע
שאינו מתמודד — שהוא הולך עם
מישפחתו לאכול ״חומוס טוב״.
הגרמנים דרשו פלסטיני

נגיד בנק־ישראל, משה מנדלבאום, ינזוף השבוע בראשי
הבנקים למשכנתאות, בפגישה דחופה שהוא יערוך עימם
בירושלים.
הסיבה: מאות מקבלי משכנתאות פנו לבנק־ישראל וטענו
שהם משלמים את דמי־השיריון למשכנתאות, בניגוד
להוראת הבנק, שהקבלנים הם שישלמו זאת.
סינמטק במיזרח־ירושלים
צעירים פלסטיניים במיזרח־ירושלים יפתחו
בקרוב סינמטק מקומי, שיקרין סירטי־איכות.
הסרט הראשון שיוקרן :״הקרב על אלג׳יר״.

הקומדיה של
איסור הפירסום
בעוד שירות הביטחון־הכללי וחלק כד
פרקליטיהם של עצורי המחתרת היהודית
מבקשים מבית-המישפט ששמות העצורים
ימשיכו להיות אסורים לפירסום,
פורסמו בעיתונים שונים בחו״ל השמות
המלאים.
אחד העיתונים האלה, המוסיע בניו־יורק
בשפה העברית, נמכר אך בארץ.
בלשים מטפלים ב״נזפים״
גורמים הקשורים למתנחלים, שרכשו קרקע
מהיזם דני ויינמן בפרוייקט ״נופים״ ,פנו
למישרד־חקירות פרטי וביקשו לבדוק בארץ
ובחו״ל כיצד שקעה חברת ״נופים״ בחובות-ענק.
בדיקה ראשונית הצביעה על מימצאים שיועברו לבדיקה
נוספת.
בינתיים ממשיך עובד מישרד־החקלאות, אבי צור, עתרו
של סגן שר־החקלאות מיכאל דקל, לשכנע מתנחלים
שיסכימו לבניית הפרוייקט על־ידי חברת יקיר יאיר של
הקבלן אברהם שמאי ואיש״העסקים מאיר מנוזזין. חברה זו
רוצה להשיג את תמיכת רוב המתנחלים, מול קבוצת
המשקיעים בראשות אבי תדאי.

הפגנה ליד הכלא

מישלחת של האיגודים המיהצועיים מחבל
צם ון־רייז־וסטפליה, שבאה למקור במועצת
פועלי־תל־אביב, במלאות עשור לברית ביניהן,
דרשה דרישה מפתיעה: האורחים רצו לשוחח
עם מנהיג פלסטיני בשטחים הכבושים.

יוזמי רשימת האסירים היהודית־ערבית לבחירות מתכוונים
להפגין ביום השישי הקרוב בפתח כלא רמלה, ולהחתים את
הבאים לביקור, כתומכים ברשימה החדשה.

המארחים התל־אביבים שינו את לוודהפגישות הצפוף,
ובסוף־השבוע יפגשו הגרמנים עם ראש־עיריית בית־לחם,
אליאס פרייג׳.

מישרד האנרגיה יחוסל

רבב בלבנו! ללא זיהוי

הנהלת חברת החשמל וועד עובדי הוזכרה
מתכוונים להגיש למיפלגת־העבודה
נייר-עבודה, שימליץ לבטל את
מישרד־האנרגיה, אם המערך ישוב לשלטון.

ישראלים הנוסעים בלבנון, באישור, ברכב
אזרחי, מסירים את שילטי־הזיהוי בעוברם
בראש־הניקרה את הגמל צפונה. הם עושים
זאת מחשש לחייהם, אך לא אחת במעט וגרמו
לתקריות, כאשר חילי צה׳׳ל או צד׳ל לא זיהו
אותם.

במיסמך יטענו הכותבים שהמישרד מיותר, וארבעה פקידים
בחברת־החשמל יכולים לבצע את כל העבודה הנעשית
במישרד.
מזה זמן רב מכין מיכה חריש שדולה לעצמו, שתתמוך
במתן התיק לו. עמדת חברת־החשמל עשוייה לפגוע
במהלכיו.

אמריקאים מוכרים
דגלים לשריפה

בית־כנסת
במישרד־האוצר

בקרב חוגי־הגולים האיראניים באירופה נפוצה הידיעה, כי
סוחרים אמריקאיים מוכרים לאיראן כמויות גדולות של
דגלים אמריקאיים.

מגיפת בתי-הכנסת במישרדי־הממש־לה
בירושלים הגיעה גם לאגף־המחשבים
במישרד־האוצר. חדר מיוחד הוקצה לבית־כנסת.

שריפת
דגל אמריקאי היא באיראן טקס מחייב
בכל אירוע רישמי, דתי וצימרי, וצריכת

שטח לחברת החשמל
הוועדדדהארצית״לבינוי תאשר, בסוף החודש, את עירעור
חברת־החשמל על שינוי יעד באדמה חקלאית
ברמת־השרון, כדי להקים שם תחנת־בת של חברת־החשמל.

ערכאות נמוכות יותר לא אישרו את בקשת
החברה.

כתבים בחופשה
לא ישדרו
עובדי הטלוויזיה, אליעזר יערי ודן סממה׳ ,
השוהים בחו״ל בחופשה מאושרת, לא יוכלו
להמשיך להעביר כתבות לארץ, בעיקבות
החלטה של הוועד־המנהל של רשות־השידור.

השופט היבה
את אשתו
סערה פרצה באחד מבתי-המישפט
בצפון הארץ, על רקע רומנטי. אשתו של
שופט גילתה התכתבות רומנטית בינו
ובץ מישפטנית. כאשר ביקשה מבעלה
הסברים, הוא חבט בה תוך כדי הוויכוח.

לזאיס אינז מתדרך
השגריר סם לואים הפסיק לתדרך עיתונאים
ישראליים. הסיבה: הסטייט דיפרטמנט הורה
לשגרירות ארצות־הברית בתל-אביב להוריד
פרופיל עד אחדי הבחירות.

לוי נאבק בשמיר
עמדתו התקיפה של דויד לוי במשא-ומתן עם
הליברלים היא חלק מכוונתו להשתלט על כל
עמדות-הבוח בחרות.
ערב הכינוס המכריע של הליברלים, החליטו
אנשי מחנה-שמיר לעשות כל מאמץ למנוע את
הפילוג הצפוי, והתחילו לפגוע במחנה לוי.

שמיר אינו
שזר למחתרת
נציגי מישפחות העצורים של המחתרת
היהודית פנו ליצחק שמיר וביקשו שידאג לכך
שמישפט חברי־המחתרת ייערך בדלתיים
סגורות. ראש-הממשלה הודיע לפונים שאינו
מתכוון להתערב בהליכי־מישפט, ודחה את
הפנייה על הסך.

המועצה הלאומית
הפלסטינית -
אחרי הבחירות
מושב המועצה הלאומית הפלסטינית, הפרלמנט של אש״ף,
לא יתכנס לפני הבחירות בישראל.

המושב, שנדחה כמה פעמים, נדחה עתה שוב
בגלל קירבת צום הרמדאן, המסתיים בחג הגדול
ב־ 3ביולי. לאחר מכן יתחילו התייעצויות,
והמושב לא יתכנס לפני ם ון 5יולי.

קשר ״מיל״ך -שריר
חברת ״מיל״ך, המעניקה את התואר ״בית־העסק
המובחר״ ,קשורה לקבוצת השר הליברלי
אברהם שריר.
החברה, שלא הצליחה למנוע באמצעות בית־המישפט את
שידור הכתבה בכולבוטק על מעלליה, מעניקה גם את
התואר העסק התיירותי המובחר. בשיתוף עם האגודה
לקידום התיירות, שבראשה עומד תנוך שגב, ממקורבי
שריר. שר״התיירות נתן את בירכתו למיבצע.
מאחורי החברה עומד אמנון מנדה, גיסו של שריר,
שעקב מקרוב, ובדאגה רבה, אחרי כישלון מילין
בבית־המישפט העליוז.

במדינה
הרחבה המרוצפת שלפני המתנ׳ס העם המתה אדם. חיילי מישמר־הגבול
מעגל הדמים
בכומתות ירוקות, שוטרים במדים
ובחורי־ישיבה צעירים בסנדלים
האס יצטרך השס תנ״כיים, חובשי כיפות סרוגות —
עין־דוילווה לשמות כולם הסתובבו כשנשק זה או אחר
תלוי על כתפם.
צברה ושתילא?
אמהות צעירות, חבושות שביסים
אם יש דבר אחד שישראל אינה ציבעוניים, הובילו ילדים מתולתלים
זקוקה לו בשעה זו הרי זה ידיעה על בכיפות גדולות על ראשיהם הקטנים.
הרג במחנה של פליטים פלסטיניים
מכוניות־מישטרה וג׳יפים צבאיים
בדרום־לבנון, באיזור הכבוש על־ידי נעו אנה ואנה לאורך הכביש הצר
צה״ל.
המוביל מאחת הישיבות אל השכונה
השמות הנוראים של צברה ושא־ הסמוכה.
תילא עדייו מהדהדים בעולם, ואץ
האווירה בקיריית־ארבע היתה
ויכוח על ישראל, שבו אץ הם צצים. כל חגיגית ביום הראשון השבוע. שר־מאורע
של הרג במחנה־פליטים מעורר הביטחון משה ארנס עלה לרגל
זיכרונות אלה מייד, ופותח את הפצע. לקיריה.
רישמית בא השר לכינוס של החוג
השבוע התנוססו ברוב עיתוני
העולם, בראש העמוד הראשון, ידיעות לחקר המיקרא, המתקיים בחסותו, אך
על הרג חדש. מיליציה מקומית, למעשה בא לשם מפני שראש־הפועלת
בחסות ישראל, הרגה נשים הממשלה יצחק שמיר ביקש באופן
מיוחד ששרי חירות יבקרו בהתנחוילדים
בעין־חילווה.
העולם הזדעק מייד. מועצת־ לויות ובקיריית־ארגע, כדי להרגיע
הביטחון של האו״ם כינסה ישיבת־ את הרוחות הסוערות בעיקבות המעחירום.
מכונות־התעמולה התחילו לפי צרים וגילוי המחתרת היהודית.

כתבת ,.העולם הזה״ התפיחה לישיבה
הסגורה של מרכז הליברלים ומדווחת משם
ה ! וו
11 1 11

עוי

^ יום שבת, סמוך לחצות בלילה,
*טילפן אלי אחד משרי הליברלים.
במיסגרת שיחה על מצב מיפלגתו,
הזמין אותי לבקר בישיבת המרכז.
״יהיה מעניין,״ הבטיח.
ישיבת מרכז הליברלים, שעמדה
להכריע בעתיד הסכם גח״ל, עוררה
עניין רב בקרב אמצעי־התיקשורת.
סגירת הישיבה בפני התיקשורת,
הגבירה כמובן את העניין.
המיפלגה הליברלית, שחבריה מעירים
עליה כעל ״עתירת נכסים״ שכרה
ביריונים שישמרו על חבריה מפני
העיתונות. התוצאה: צבא של עיתונאים
וצלמים התגודד סביב כל פתח
אפשרי של הבניין.
עברתי על פני ״כוחותינו״ כשאני
צמודה לחבר־כנסת מסויים, אשר
הגעתי בחברתו. לא רק שלא נעצרתי,
אלא הוכנסתי אחר כבוד לאולם שבו
נערכה הישיבה.
האולם היה עדיין ריק מאנשים. על
המושבים היו מונחים מאמרי עיתונות.
ליתר דיוק שני סוגי מאמרים שנועדו
לתגבר את הרוח הקרבית ששררה

נכתב באותיות אדומות ״חרר התייעצות״
.בחדר זה ישבו ״חמשת המופלאים״
(גדעון פת נעדר לטובת הוועידה
הכלכלית) ו ...התייעצו. אחד מהם
אישר באוזניי.כאן, בעצם, נקבעו הדברים.
למה שהתרחש באולם היה פחות
ערך.״
סוף, סוף, יצא עשן לבן, ובימת-
הנשיאות החלה מתמלאת. הישיבה
נוהלה בראשותו של סגן־יושב״הראש,
חבר־הכנסת דן תיכון, בעלה של לוד־מילה.
״אנחנו
צריכים קו טלפון,״ מודיעה
השרה דורון לאחראים על הדבר.
הטלפון, מסתבר, הוא מכשיר חיוני.
ראש־הממשלה, יצחק שמיר, עמד
בקשר טלפוני שוטף עם הצמרת הליברלית.
הוא גם היה האחראי לנסיגת
מודעי במהלך הערב.
ל מיי ש

יותררפושר
^ חזקאל סלומין, יצחק ברמן, סיגלית
פריאל וחברי מיפלגה אחרים

11ורוו ״
שנו!
הראש בפועל פורץ החוצה, כשחבר-
הכנסת, אריאל ויינשטיין, דולק בעקבותיו.
ויינשטיין מנסה לפייס את תיכון
שנעלב, מהסמכות שנטל לידיו צ׳יץ׳.
אשת היו״ר, לודמילה, מפקחת
בדאגה על הסיטואציה .״די, בואו
ניכנס,״ היא מחסלת בסמכותיות את
ה״מיני־משבר״.
בדיקת־ביניים של מיספר הנרשמים
לעלות לדוכן־הנאומים מראה שהוא
מתקרב למיספר חברי המרכז בכלל.
הפעילות מחוץ לאולם נמשכת: אנשים
שונים ספק נגררים (על פי גירסתם)
ספק מתדפקים(על פי גירסת השרים)
לחדר שבו יושבים השרים. בני שליטא
יוצא בניצחון גדול מהחדר ומדווח
שניסו להניאו מכוונתו לנאום בעד
,המשך הליכוד, אך הוא נותר דבק
בעמדתו. לשליטא, מס׳ 12 ברשימה יש
סיבה טובה להפגין עקביות ולתמוך
בהמשך הליכוד.
מ״חדר ההתייעצויות״ נמסרה לי
גירסה שונה לחלוטין — שליטא נכנם
על רעת עצמו, וסולק.
באולם משתוללת ה״נאמת״ .על

ארנם עם ואך בקריית־ארבע
חיוכים הדדיים
עול. העובדה שכלי־התיקשורת הישראליים
טיפלו בהרג זה כמו בכרוניקה
שיגרתית, מבלי לנסות כלל לחקור מה
אירע, אינה מוסיפה להם כבוד. זהו
שלב חדש בהידרדרות.
עבודה שחורה. ביסוד המאורעות
מונחת דילמה, הכרוכה בעצם
המשך הכיבוש הישראלי בלבנון.
המטרה העליונה של צה״ל, ושל
הממשלה, היא עתה לחסוך בחייהם של
חיילי צה״ל. כל אבירה נוספת לצה״ל,
מעבר ל־ 580 קורבנות־החינם של
מילחמת־הלבנון עד כה, אינה רק
טרגדיה בפני עצמה, אלא גם מכה
לממשלת־הליכוד, העומדת להתייצב
בבחירות כמי שיזמה את המילחמה
וניהלה אותה.
למעשה יש רק דרך אחת למנוע
אבירות: להעביר את העבודה השחורה
של הכיבוש מצה״ל לידי מיליציות
מקומיות.
מיליציות אלה מורכבות, בהכרח,
משכירי״חרב, וביניהם יסודות מפוקפקים
ביותר. הספורט הלאומי הלבנוני
׳ — עריכת טבח הדרי — טבוע
בנישמתם. כאשר ההתנגדות לכיבוש
1מוצאת את ביטוייה בפיגועים, מגיבות
המיליציות השכירות בעריכת טבח־זוטא.
האחריות לכל הרג כזה נופלת
— בצדק — על צה״ל, כפי שקרה
בצברה ושאתילא.
זהו מעגל־קסמים שאין לו סוף,
מלבר אחד: הסתלקות גמורה מן
האדמה המקוללת של לבנון.
הממשלה ליקוקים בקיריה
בכינוס החוג לחרך המיקרא
בקיריית-ארבע חיזר! שר
הביטחיז משה איכס את
ידי המתנחלים
דגלים בכחול ולבן היו תלויים על
בית־האבן הגדול, מן הגג אל הקרקע.
העולם הזה 2438

חלק מתושבי הקיריה ואנשים מהתנחלויות
אחרות בשטחים הכבושים —
אנשי ארץ־ישראל השלמה, דתיים
וקנאים — ישבו בתוך האולם, כשהם
מקשיבים רוב קשב להרצאות בנושא
המיקרא ובנושא זכות העם היהודי על
נחלת אבותיו.
מי שלא חיכה בתוך האולם, חיכה
מחוצה לו.
טירטור מנוע של מסוק בישר את
בואו של השר.
לבוש חגיגי. במורד הגיבעה,
בכביש המוליך אל המתנ״ס המקו3י,
נראה אדם צועד צעדים זריזים כשחיוך
גדול שפוך על פניו. כיפה שחורה
התנופפה על ראשו ברוח קלה של יום
חמסין. אלייקים העצני, מראשוני
מתנחלי הקיריה, אדם הידוע בדיעותיו
הקיצוניות, עורך־דין המייצג חלק
מעצורי המחתרת היהודית, צעד באון
למקום הכינוס.
מאי״שם, מכיוון אחר, הופיע שלום
ואך, יו״ר מועצת קיריית־ארבע. הוא
היה לבוש בבגדים חגיגיים —
מיכנסיים כהים וחולצה לבנה בוהקת
— כשהציציות מתבדרות ברוח,
והכיפה הסרוגה על ראשו.
הוא עמד והמתין לפני הרחבה
בכניסה לבניין המתנ״ס.
ואז הגיע שר־הביטחון, במכונית
שחיכתה לו במינחת המסוקים. הוא היה
לבוש כהרגלו בפשטות, במיכנסיים
ובחולצה בהירה (ללא מיקטורן
ועניבה) ,בא היישר מישיבת הממשלה.
ארנס יצא ממכוניתו, ובחיוך רחב
של אושר ניגש ללחוץ את ידו של
שלום ואך. זה חייך לעומתו בחזרה,
והשניים צעדו את תוך הבניין.
ארנם התקבל במחיאות־כפיים
סוערות, עלה על הבימה ונשא דיברי־ברכה
אל הנוכחים שישבו והקשיבו.
והוא אמר בדיוק את מה שהם קיוו
לשמוע, כשהוא מחזק את ידיהם
בהתנחלותם בעיר הערבית חברון. הוא
אמר בין השאר :״אני מאמין שמרבית
תושביה הערבים של חברון מעוניינים
(המשך בעמוד )18

מודעי

מנהיג נבחר ומנהיג ספונטני

במרכז( .״לפרק את הליכוד, העיקר
הכבוד!״ הכריז חבר מרכז ונענה
בהתלהבות) .אחד המאמרים פורסם
בהארץ, ודיבר(כמובן) בגנות חרות על
העזתה לדרוש את בחינת הסכם גח״ל.
השני — נכתב על־ידי ״מס׳ 1״ ,יצחק
מודעי.
במאמר שפירסם יומיים קורם לכן
במעריב פירט מודעי את פרטי ההסכם
שנחתם בינו ובין יצחק שמיר, עם
כניסתו לראשות הממשלה.
חברי המרכז התחילו למלא את
האולם ברעש. אלה שהכירו אותי
שיתפו פעולה והציגו אותי כ״אילנה,
החתיכה החדשה של דוק מאירוביץ״.
הוחלפו צעקות כגון :״דוד( ,ארמון)
אתה איתנו, נכון?״ הנטיה הכללית־קולנית
בעד הליכה ברשימה עצמאית
לכנסת ניכרה טרם תחילת הישיבה.
שלמה (״צ׳יץ׳״< להט מיקם עצמו
בשורה הקידמית ואסף סביבו תומכים
בפירוק ההסכם, או כפי שהוגדרו בפי
מתנגדיהם ״אלו שאין להם מה להפסיד״
(דרור זייגרמן, אריה דולצ׳ין וכן
הלאה).
פתיחת הישיבה נדחתה בשעה,
ומוקד ההתעניינות עבר להצגה האמיתית,
שהתנהלה בחדר סמור, שעליו

אירגנו פניה להוצאת צו־מגיעד, נגד
אפשרות המרכז להכריע בעד המשך
הליכוד בישיבה הנוכחית. השיקול היה
אי ביטחון בכך, שהמרכז אכן יצביע
בעד פירוק הליכוד.
״למה לקחת צ׳אנס?״ זורקת לעברי
סיגלית פריאל היפה, תוך כדי ריצות
והתייעצויות עם עורכת־הדין לאה
מדיאן, או כפי שהוצגה לפני ״היועצת
המישפטית של המיפלגה״.
״איזה יועצת. היא סתם עורכת־דין.
גם אני עורך־דין,״ אומר חבר מרכז
אחר. אין ספק, הליברלים — מיפלגה
אוהבת חבריה. היועצת(או לא?) הנ״ל
היוותה חידה לגבי: בתחילה — סייעה
בידי אנשי פלומין ההחלטיים. בשלב
מאוחר יותר, כשאיברו אלו את כוחם
והחלה מסתמנת מגמת פשרה, נראתה
מדיאן מסתודדת עם אלי קולאס, איש
שלומו של שריר .״אין בעיות,״ מרגיע
אותה קולאס ,״תגידי להם שזה על
דעתי ועל דעת אברשה.״
וחזרה לאולם: בתוך המהומה מקפץ
שלמה להט על בימת הנשיאות ומנסה
לחתוך דברים. הוא מבקש ממי שבעד
הצבעה על הצעתו של יצחק מודעי
(פירוק הליכוד) שירים את ידו. רוב
מוחץ של ידיים מונף אל על. יושב־

דוכן־הנואמים ניצב חבר־הכנסת לשעבר,
גוסטב בדיאן .״ 25 שנים בזבזתי
על המרכז הפרוגרסיבי הוא מבזבז
עוד כמה דקות יקרות, ומבריח חברים
רבים לפרוזדור, שם מפטרלים ״שמות
שהסעירו את הישוב׳ בעבר.
הפער בין השרים לחברי המרכז,
שכה בלט בתחילת הישיבה (״הם
מוכרים אותנו״ ,האשים חבר המרכז,
דוק מאירוביץ, את חמשת השרים, וזכה
לתרועות הסכמה) מתחיל להיעלם.
״היום הזה יכנס להסטוריה,״ נושא
חבר מרכז צעיר הקרוי אבי הספד,
״היום הגשנו לשימעון פרס את השיל־טון.״

הצעקות שנשמעו בתחילת הישיבה
בנושא איחוד הרכוש בין חרות
לליברלים, נמוגות. אחרי הצהרות
שחצניות בדבר עושרה של המיפלגה
הליברלית ואיזכור ״קרן תל־חי״ תוך
כדי קריצות־עיניים רבות־משמעות,
אומר איש קבוצת שריר :״את יודעת
מה, לא בטוח לאיזו מיפלגה מהשתיים
יש יותר רכוש ״.אמר ונשאר בחיים.
בתחילת הערב איש לא היה מסתכן
באמירה כזו.

דפנה ברק

אין זה סיטר בידיוני. זהו תיאור יבש שו מה שעוול היה וקרות נקיץ 1984
בעולם למדו בצורה זו, בפעם הראשונה, מהו
היקפו המדהים של העולם המוסלמי.
יתכן שעוצמת ההתקוממות ההמונית בשעות
אלה נעזרה בעובדה שהיה זה ביום השישי
בשבוע, יום התכנסות המוסלמים במיסגדים.
ההיסטוריונים גיסו לפענח, לאחר מכן, את סוד
העיתוי הזה. האם הבינה המחתרת היהודית את
משמעותו, או שהמועד נבחר במיקרה?

^ ו א לא שם לב להתפוצצויות.
1 1אומנם, היה נדמה לו שהן היו חזקות מן
הרגיל. אבל כשאתה גר בירושלים, אינך שם לב
לדברים כאלה. ביהוד כשאתה עסוק בכתיבת
מאמר חשוב לעיתונו על נושא כל־כר מרתק כמו
הסיכויים של אריאל שרון לעלות לגדולה.
בוב בנסון, כתב ניו־יורק טיימס בירושלים,
ניסה להתרכז, אבל משהו הפריע לו. בתת־ההכרה
הוא הרגיש במשהו. הוא תיקתק עוד כמה מילים
במכונה, כאשר משהו הטריד אותו שוב. האינטואיציה
העיתונאית שלו הדליקה אי־שם בראשו
נורה אדומה. לפתע הבחין בגורם: יללה של
צופרים רחוקים. מכוניות־מישטרה ואמבולנסים.
הוא נאנח, קם ממקומו וניגש אל חלון חדרו
במלון אינטרקונטיננטל על הר־הזיתים.
תחילה לא ראה דבר. הכל היה כרגיל.
שמש־קיץ ירושלמית שטפה את העיר. ואז,
לפתע, הוא פער את עיניו באי־אימון. משהו חסר
בנוף — הדבר שבלט מתוכו כמו יהלום בטבעת.
כיפת־הסלע נעלמה.
לא, היא לא נעלמה. כשריכז בוב את מבטו
במקום, הוא ראה שברים של כיפת־הזהב העתיקה
מפוזרים במישטח הר־הבית.

ך<* מצב הוא חמור״ אמר ג׳ורג׳ שולץ,
1 שר־החוץ, והשקיף בפני המסובים, חברי
המועצה הלאומית לביטחון, שנקראו באופן בהול
לבית הלבן. הנשיא רונלד רגן הינהן בראשו —
אם כי לא היה ברור אם היה זה אות להסכמה, או
שהנשיא הקשיש נימנם.
השעה היתה . 17.25
״עלינו להחליט אם זוהי סערה חולפת...״
״יהודונים ארורים!״ התפרץ בחצי־קול ארמי־ראל
סמוק־פנים. הדברים נשמעו היטב בחדר.
שולץ פנה לעבר הלוחש, כאשר נפתחה הדלת
והקצין התורן נכנס בהתרגשות בולטת. הוא הניח
פתק לפני ראש הסי־אייאי.

האיש קרא את הפתק פעמיים, הניח אותו
לפניו ואמר :״יש כאן ידיעה. התחוללה הפיכה
במצריים. מועצת־קצינים בהנהגת אה...אה...
אחמד משהו, תפסה את השילטון. הנשיא מובארב
ואנשיו נעצרו ויש ידיעות בלתי־מאושרות
שנהרגו. האיש שלנו מאמין שזהו מעשה של
האחים המוסלמים. אגב, האיש שלנו פועל
בתחנת״חירום, אחרי שהשגרירות נהרסה.״

עכשיו, כשסקר את השטח במבט עיתונאי
מאומן, ראה כי גם המיסגד הגדול, אל־אקצה,
נעלם. במקום היו מפוזרות הריסות. המוני בני
אדם התרוצצו מסביב, ומרחוק נשמעו במעומעם
צעקות.
ובכן, זה קרה! המטורפים פוצצו את המיסגדים!
בוב קפץ אל הטלפון .״שיחה לאמריקה!״ הוא
קרא, כמעט בצעקה ,״נידיורק, אתה שומע? מהר!
מהר!״
הוא הסתכל בשעון. השעה היתה ,10.15 ביום
השישי, ה־ 27 ביולי . 1984
^ חמד בשיר אל־טהרי שמע את הידיעה
בטלפון . 10.24 ,הדובר לא זיהה את עצמו.
הוא דיבר בזהירות, בקול נמוך .״יא אהמד ״.אמר,
״כרגע קיבלנו ידיעה בטלפרינטר. היהודים
פוצצו את אל־אקצה!״
היה זה יוסוף המרי, האיש שנשתל באל־אהראם.
אחמד
אל־טהרי הניח את השפופרת. פניו
הביעו שלווה גמורה. הוא היה סוס־קרב ותיק,
בוגר של שלוש מילחמות, אלוף־מישנה שמנמן
ומקריח, מפקד גדוד בחטיבה ה־ ,26 שהיתה
אחראית לביטחון קאהיר. הוא היה ירוע כחייל
מיקצועי שיגרתי, שאפשר לסמוך עליו. הוא היה
גם מפקד המחתרת הצבאית של האחים
המוסלמיים.
הוא הרים את השפופרת מחדש. קולו היה יבש
וקפדני כרגיל כשציווה על השליש :״קרא לחברי
המועדון. בעוד שעה, אצלי במישרד.״
ך* ההיסטוריונים נחלקו כעבור״זמן על
( 1ההתרחשויות ב״יום השישי האדום״.
היו שסברו כי באותו יום התגלתה קונספירציה
עולמית, מחתרת מוסלמית ענקית מבנגלה־דש
עד סנגאל ומהפיליפינים עד מארוקו. היו אף
שהאמינו כי בראש המחתרת עמדו סוכני מסקווה.
התנועה היתה, לדעתם, כבירה מדי מכדי שתהיה
ספונטאנית.

מאת אורי אסרי
אך האמת היתה הרבה יותר פשוטה. המאורעות
היו ספונטאניים, והפכו במהרה לגל אדיר,
שהתעצם ושטף את העולם המוסלמי כולו.
הגפרור שהצית את הלהבה נדלק דווקא
בבירה שאינה מרבה ״לעשות חדשות״ :קואלה־לאמפור,
בירת מאליזיה. המונים ששמעו את
הידיעה מירושלים בשעה שהיו מכונסים במיסגד
מקומי נהרו לעבר השגרירות האמריקאית, ולפני
שהמישטרה יכלה להתערב שרפו אותה על
יושביה. בתקרית זו נהרגו 23 אמריקאים ו־87
מבני ההמון.
בין השעות 11.00ו־ 17.00 באותו יום עלו
בלהבות כשלושים שגרירויות אמריקאיות ברחבי

אסיה ואפריקה. האמריקאים ריברו על ״ליל
ברתולומאוס עולמי״ •.מיספר ההרוגים בקרב
הדיפלומטים האמריקאיים הגיע למאות. איש לא
ספר את המפגינים שניספו.
״הלפידים הדיפלומטיים״ נדלקו באנקרה
ובאיסלאמאבד, במוגאדישו ובתוניס, בלאגוס
ובדאקאר, ובעשרות ערי־בירה אחרות. רבים
* בלילה שנקרא על שם הקדוש ברתולו־מאוס
ונר־תלמי, אחד מי 12 תלמידי 1של
ישוע) ,ב־ 24 באוגוסט ,1572 התנפלו ה־ק
א תולי ם על הפרוטסטנטים ברחבי העיר
פאריס וערבו בהם טב ח המוני.

ך* קריין של רדיו דמשק השתולל מרוב
\ 1שימחה .״הוי אחים ערבים,״ קרא ,״הגיע
יום־הדין של הבוגדים בקאהיר. אחינו הלאומיים
הפילו את הכנופייה המכורה, שהמשיכה בקו
הבוגדני של סאדאת, ימח שמו וזיכרו. המישטר
המהפכני של מיפלגת אל־בעת המפוארת, בשם
העם הסורי האציל, מושיט את ידו...״
באותו רגע נקטע הקול. חדי־שמיעה טענו
לאחר־מכן ששמעו בבירור קולות־יריה.
ב־ 90 הדקות הבאות השמיע רדיו דמשק
שירי־לכת שפינו את מקומם לשירים דתיים.
כאשר התחדש הדיבור, היה זה קול אחר. לא
קול של קריין מיקצועי, אלא קול מחוספס, צרוד.
״בשם אללה הרחמן והחסוד, זהו קול המהפכה,
קול ההתעוררות, קול נאמני הדת,״ הוא פתח.
״הוי אחים ערביים, נאמני אללה, שעת הגאולה
הגיעה. ההמונים עטורי־הכבוד חיסלו בזעמם את
הכלבים העלאווים, כנופיית אל־אסד, סוכן
האמריקאים והציונות: הכוחות המזויינים המהד
ללים קמו כאיש אחד והרגו את סוכני הבוגדים.
הוי המונים סוריים, הכוחות המזויינים קראו
לשייח׳ אל־אזהרי, מנהיג האחים המוסלמים,
גיבור המרד המפואר באל־חמא, לקבל לידיו את
השילטון. הכוחות המזויינים המהוללים מעמידים
את עצמם לרשות המהפכה המוסלמית, כדי
לנקום בכופרים הארורים, מהרסי המיקדשים,
מחללי קודשינו, שליחי השטן. השייח׳ אל־אזהרי
פונה אל האחים המצריים וקורא להם: הקץ
למריבות־האחים, שאורגנו על־ידי שליחי האימפריאליזם
והציונות! הקץ לקטטות, ששירתו את

,,הנוחות המזו״נים המהודרים קמו כאיש
אחד והוגו את 1310 הבוגדים. נטאטא
את המנדים מפלסטין השדודה!״
האויב והבוגדים! מול חורבות אל־אקצה הקדושה,
מול פני הכופרים הפושעניים, הבה נהיה אומה
ערבית אחת, אומה מוסלמית אחת! כמו בימי
צלאח־אל־דין אל־איובי, שעצמותיו קבורות
בדמשק, נקום כאיש אחד כדי לטאטא את
הכופרים מעל אדמתנו השדודה, אדמת פלסטין
הסורית הנאנסת״...
היה זה הסיגנון שהשתלט תוך שעות,
במהירות מסחררת על מאות תחנות־שידור
ברחבי המרחב, ממאראקש עד מוסול. המישטרים
הערביים ניסו באופן קדחתני להתאים עת עצמם
לרוח החדשה, לפני שיאחרו את המועד. אך
לרובם זה לא הועיל. הם נפלו בזה אחר זה, כמו
בתי־קלפים. בארץ אחרי ארץ חזרה על עצמה
התופעה, שנראתה תחילה ברחובות דמשק,
ושהזכירה את המהפכה האיראנית מלפני כמה
שנים: ההמונים יצאו להפגנות ספונטאניות
ברחוב, כוחות־הביטחון ירו בהמונים והפילו מאות
ואלפי קורבנות, ההמון הנזעם הסתער על
אנשי־הביטחון וקרע אותם לגזרים, השליטים
ברחו או נהרגו. בקרב הצבא קמה קבוצת־קצינים
שביצעה הפיכה. הם היו אנשי האחים המוסלמים
ופלגים אחרים של המחתרת המוסלמית,
שהתארגנו במשך שנים ושהמתינו להזדמנות.
כאשר ירד הלילה על יום־השישי האדום, לא
היתה ממשלה אחת במרחב השמי שלא שיקשקה.
השייח׳ אחמד זאקי אל־ימני, שר־הנפט הסעודי,
שהמריא במטוס פרטי מגמל־התעופה של
ריאד בשעה ,23.15 שלח מבט עצוב אחרון
׳באורות העיר, לפני שנבלעו בחשכת המידבר.
״זהו סופה של תקופה,״ מילמל לעצמו ,״האורות
כבים. אנחנו חוזרים לימי־הביניים״.

ילו טס מטוסו הפרטי של השייח׳ מיזרחה,
\ £תחת לפנות מערבה, היה חוזה במראה בלתי־רגיל,
מרהיב כשלעצמו: הלפיד הגדול ביותר של
יום־השישי האדום.
לפני חצות החלה המהומה הגדולה בשדות־הנפט
הסעודיים. לאחר־מכן טענו שהיתה זאת
ע ; ל ה מתוכננת, מוכנה מראש, של המחתרת
ן האיראנית. אבל מעולם לא נמצאו הוכחות לכך.
קציני־הביטחון האמריקאיים ריכזו עוד
במרוצת אחרי־הצהריים את עובדי־הנפט האמ
ריקאיים
ומישפחותיהם בריכוזים דמויי־מיבצרים,
שהוכנו בעוד מועד. אך הם לא יכלו
להציל את מיתקני-הנפט עצמם.
בלילה שבין ה־ 27 וה־ 28 ביולי פוצצו מרבית
בארות הנפט בסעודיה, בכוויית, בקטר, בבחריין
ובאמירויות המאוחדות. מאגרי־הנפט הוצתו
ובערו במשך ימים.
כאשר התעורר העולם התעשייתי ב־28
בבוקר, הוא נמצא במצב הרה־שואה. אמנם,
במערב היו די מאגרי־נפט כדי להבטיח את
הפעולה התקינה במשך חודשיים־שלושה, אך
מעבר לזה היה מצב נואש.
ברחבי חצי־האי ערב נעלמו מיתקני הנפט,
האיית־אללה חומייני הודיע ברדיו, בדרשה
שגרמה להשתוללות היסטרית ברחבי המדינה, כי
איראן מוכנה למות ברעב, תחת למכור עוד נפט
למערב הארור התומך בישראל .״כל עוד קיימת
מדינת הציונים הפושעים, מקוללי אללה והורסי
מיקדשיו, בל תימכר טיפה אחת של נפט מוסלמי
לבני־השטן המערביים, התומכים בהם!״
היה זה איום שחרג מגבולות איראן. כי כמה
שעות לפני כן הסתערו ההמונים השיעיים
בבגדאד על מיבצרי מישטרו של סדאם חוסיין
הסוני. הצבא, שרוב חייליו היו שיעים, סירב
להישמע לפקודות הקצינים הסוניים. סדאם
עצמו הצליח להימלט לאחד המעוזים של
המחתרת הכורדית בצפון, אך שילטונו נעלם
כלא־היה.
קבוצת קצינים זוטרים תפסה את השילטון
והכריזה על הקהילה האיסלאמית של עיראק.
תוך שעה כרתה הסכם של שביתת־נשק עם
איראן והזמינה את חומייני לבוא לבגדאד ולברך
על המוגמר. בהודעה מס׳ 1של המיפקדה
המהפכנית הוכרז על הפסקה גמורה של ייצוא
הנפט העיראקי למערב.
ך* אותו היום, יום השבת, בשעה 12.00 לפי
שעון וושינגטון, התכנסו בבית הלבן ראשי
המרינות המערביות המתועשות.
היו שם ראשי־הממשלות של בריטניה, צרפת,
גרמניה המערבית, איטליה ויפאן, יחד עם
יועציהם הצבאיים והכלכליים.
הנשיא קיבל את פניהם בחיוך אופטימי מלבב.

ציור של
שמואל ג ק

״או שהאיש הזה הוא מטומטם או שהוא שחקן
יותר טוב מכפי שחשבו בהוליווד,״ חשב
פראנסואה מיטראן. הוא לא אמר זאת בקול רם.
ראש הסי־איי־אי התבקש למסור תחילה
סקירה ממצה על המאורעות עד לאותו רגע.
ראשי שרותי־המודיעין המערביים הינהנו מדי
פעם בראשיהם, כשהבוסים שלהם שלחו בהם
מבטים שואלים. היו להם ידיעות דומות.
״ב־ 13 מדינות מוסלמיות התחוללו הפיכות
שהצליחו, ונראה כי המישטרים החדשים שולטים
במצב. כולם מוסלמיים אדוקים ״,דיווח רב־המרגלים
.״בשמונה מדינות המצב אינו ברור
עדיין, ויש קרבות. בשאר המדינות המוסלמיות
הצטרפו הממשלות הקודמות לגל החדש והבטיחו
לבוא לקונגרס המוסלמי העומד להתקיים מחר
כרי להחליט על ג׳יהאד. חוץ מאלבניה,״ ניסה
האיש להתלוצץ. איש לא צחק.
״יש לנו ידיעה אחת טובה,״ הוסיף ,״גם
בברית־המועצות, במחוזות המוסלמיים, יש אי־שקט
רב. הסוכנים שלנו עושים שם עבודה
טובה״.
״זה אידיוטי!״ אמר מיטראן, הפעם בקול רם.
אבל איש לא היה מוכן להיכנס לוויכוח על נקודה

הראשון שדיבר אחרי הדיווח היה הלמוט קול.
הוא שלח מבטים בלתי־מחמיאים באמריקאים.
״לא אכנס לניתוח הגורמים שהביאו למצב הזה,״
אמר ,״למרות שהזהרנו את ידידינו האמריקאיים
פעמים רבות שתמיכתם הבלתי־מסוייגת בממשלה
הניאו־פאשיסטית בישראל תגרום לאסון
עולמי. קולות היהודיים היו חשובים לכם יותר.
״עכשיו המצב הוא, לפי המומחים שלי, כך:
בעוד ארבעה חודשים יעמוד העולם המערבי כולו
במצב של מחסור חמור בדלק. לפי דעת המומחים
שלי, יהיו בגרמניה תישעה מיליון מחוסרי־עבודה,
ובמערב אירופה וביפאן כחמישים מיליון.
במיקרה כזה אפשר לצפות למהומות, שיביאו
לפירוק נאט״ו, ובכמה מקומות לנסיונות
הקומוניסטים להגיע לשילטון״.
איש לא התכווח עם הערכה זו.
״לעומת זאת, אם נודיע על פירוק נאט״ו
עכשיו, אולי תעזור לנו ברית״המועצות לקיים
את התעשיה שלנו בנפט ובגאז שלהם.״
מרגארט תאצ׳ר ניסתה להרגיע .״אני סבורה

שבדבריו המעניינים של העמית הגרמני שלנו יש
שמץ כלשהו של הגזמה,״ פתחה.
קול שיסע את דבריה בגסות .״לך יש נפט
משלך. וגם לאמריקאים. מה איתנו?״
״אני מציע שנבדוק את האופציות,״ התערב
שר־הביטחון האמריקאי, קספר ויינברגר .״יש
אצלנו תוכנית ישנה למישלוח כוח ישראלי;
מוצנח לשדות־הנפט הסעודים. הם יוכלו להחזיק
במקום במשך שבוע, עד שתגיע תיגבורת שלנו.
נוכל לתקן את השדות תוך כמה שבועות״.
מיטראן צחק בבוז .״נניח שכן. איך יגיע הנפט
לבתי־החרושת שלנו? דרך אוכלוסיה מוסלמית,
המוסתת על־ירי כוהני־הדת שלה? דרך מיצר-
הורמוז שנחסם הבוקר על־ידי האיראנים, בעזרת
העיראקים? נגד ממשלת־הקצינים החדשה
בריאד? ריבונו של עולם, האם אתם עיוורים? יש
מהפכה בעולם, ואתם מנפנפים בשטויות האינפנטיליות
של הגנרל שרון!״
בחדר הושלך הס .״אולי זהו הזמן לחדש את
הדטאנט ולהתפייס עם הסובייטים?״ שאל
היפאני, במיבטאו המתנגן ,״נצטרך כמובן לעשות
ויתורים, אבל חומרת המצב״...
״מדוע יסכימו לכך הסובייטים?״ התפרץ קול
בחוסר־סבלנות .״הם לא יודעים מה קורה? הם
צריכים רק לחכות, והעולם כולו יפול לחיקם!
רבותי, אנחנו עדים לנקודת״מיפנה גלובלית!
יתכן שזוהי שקיעת.המערב, כפי שניבא ההיסטוריון
הגרמני אוסוואלר שפנגלר...״
״התיאוריות הגרמניות הן בוודאי מעניינות
ביותר,״ אמרה תאצ׳ר בהומור דק ,״אבל אני
מציעה להתרכז כרגע בצעדים המעשיים
המתבקשים. אין ספק שנצטרך להגיש אולטימטום
לישראל. אולי...״
^ אשר התכנסה הכנסת בניגוד לנוהג ביום
הראשון, ה־ 29 ביולי, היה ברור לכל כי
המדינה עומדת לפני האיום החמור ביותר
לקיומה מאז מאי .1948
הישיבה נדחתה משעה לשעה, ובמיזנון
ובמיסדרונות דיברו הח״כים בקול נמוך, כאשר
כל אחד ביקש להוכיח שיש בידו הידיעות
המעודכנות ביותר. ח״כי הכנסת ה־ 11 עדייו לא
(המשך בעמוד )10

היום שבו פוצץ הנויסגדי

התומית הגדולה של ברע״ם:
איו אורגן התואיל המבחיל

יגאל כהן
הקורבן

כהן במו ידיו את מקומו השגי,
הבטוח, ברשימת לע״ם, נפל
קורבן לתרגיל מבריק, אך לא
הכי נקי, של אולמרט, בשיתוך
פעולה פעיל או סביל של
שוסטק.
ליגאל כהן יש רוב ברור
בהנהלת לע״ם, המורכבת
ברובה מאנשי ע־־מ לשעבר.
בבחירות 1981 הביס בקלות
את אהוד אולמרט בהצבעה על
המקום השני, שובץ במקום
ה־ 16 ברשימת הליכוד. אול־מרט
נאלץ להסתפק במקום
ה־.26

^ שעה שבלייהתיקשורת הישר^
אליים הפליגו שוב בסיפור הבא־גלי,
החוזר על עצמו מדי כמה שנים,
על אהוד אולמרט המורד שוב ברב
ובמורה תורן, ומדיח אותו מהרשימה
לכנסת, עסקו שר־הבריאות אליעזר
שוסטק ואולמרט עצמו בחלוקת

גם הפעם היה ברור, שלכהן יש רוב
גדול בהנהלה. אולמרט, הרואה בעצמו
את אחד האנשים הבולטים בסיעת
הליכוד בכנסת, החליט לקדם את
עצמו, ויהי־מה. בעיקר גברה נחישות
דעתו בנושא, כשמתחרהו הגדול, רוני
מילוא, נבחר למקום השני בשביעיה
השניה של חרות. אהוד רצה למצוא את

השלל, כשהם משאירים את קורבנם,
ח״כ יגאל כהן, חסר־אונים ומלא־זעם.

עצמו מעל מילוא ברשימת־הליכוד,
וכך אף נולדה המזימה הגדולה.

שני ותיקי ה,.מרכז העצמאי״,
זוג פוליטיקים משופשפים(יש
האומרים :״מסואבים״) עבדו
בעיניים על כהן התמים והסימפטי.
בבל הנוגע לתכבים,
^ כיוון שכהן הסכים לשמור על בגידה מזימות-חצר, מעשי
) ₪1המסורת, שהמקום הראשון והשוהיתממות,
הם יכולים לאכול לישי יהיו ביד יוצאי ״המרכז העצמאי״,
אנשים כמו כהן לארוחת-בוקר. ואילו הוא יתפוס את המקום השני,

^ גוררות
^ 67 גילעדית

הם באמת עשו כר, רקחו את אחד
ממעשי־התעלולים המוצלחים, אך
המחליאים, שידעה הפולטיקה הישראלית
בשנים האחרונות.
מעל למילוא!
ן ץ ״כ יג א ל כהן ( )56 צבר שנולד
1 1במושב של רפול, תל־ערשים, וחי
שם ער עצם היום הזה, הוא נץ קיצוני,
ליכודניק לכל דבר, חרף עברו כאיש
תנועת־העבודה. הוא גם שמרן
בנושאים כלכליים, הקרוב מאוד
לתפיסות הרווחות בצמרת העכשווית
של חרות, שמיר־ארנס־כהן־אורגד.
קצין לשעבר בצה״ל, שהדייר בהצלחה
רבה מטעם הגרנ״ע באירופה, ארצות־הברית
ואפריקה, פעיל בתנועת־המושבים
ומדריך במושבי־עולם בפרוזדור
ירושלים.
כהן היה איש רפ״י, שהתגלגל
לרשימה הממלכתית (ע״מ) ,והיה
משושביני־החתונה עם ״עקרבי המרכז
העצמאי״ ,שוסטק ואולמרט, שהתגרשו
מתאומיהם הרוחניים והפוליטיים,
שמואל תמיר ועקיבא נוף.
הוא מכהן בכנסת מאז ,1975 החליף
את אריאל שרון, שהתפטר כדי לקבל
מינוי כיועצו של יצחק רבץ. לאחרונה
נבחר יגאל כהן לתפקיד סגן יושב־ראש
הכנסת, אחרי שריכז בהצלחה את
סיעת־הליכוד בווערת־הכספים של
הכנסת.
כהן — הכל מכנים אותו בשמו
הפרטי, יגאל — הוא ח״כ אהוד על
חבריו ועל יריביו. עם זאת, הוא
פוליטיקאי קטן מאוד, נאיבי באופן
מדהים ממש.

בשבוע שעבר איבד יגאל

הצליח אולמרט לשכנעו, שהגיע הזמן
להחליף את שוסטק. האיש הוא כבר בן
,73 הוא בקושי מתפקד — נימוקים
שנועדו לסבר את אוזנו הרפ״יסטית
של כהן. השניים החליטו להוציא את
שוסטק בכלל מהרשימה, או, לחילופין,
להעניק לו את המקום השלישי, ואילו
המקום הראשון נועד לאולמרט.
הסכמת כהן וחבריו היתה הכרחית,
מכיוון שיש להם רוב ברור בהנהלת
לע״ם. בסוד העניינים הובא גם ח״כ
אברהם הירשזון, איש מנגנון בהסתדרות
העובדים הלאומית, שהתלות האישית
והכלכלית שלו באירגון זה היא
עצומה.
ההצגה שהתרחשה מאוחר יותר
מוכרת לציבור. שוסטק הגיע מז׳נבה,
תחילה ״הסכים״ ואחר־כך סירב לקבל
על עצמו את המקום השלישי, פרש
מהישיבה עם אנשיו (כולל הירשזון,
שהיה שותף לקשר נגד שוסטק, אבל

אולמרט

עורך־דין חלקלק

קיבל כמה תיזכורות חשובות על
מעמדו בהסתדרות הלאומית, ששיב־נעו
אותו לשנות את דעתו) ,״גנב״ את
החותמות והניירות הרישמיים, והכריז
על עצמו כעל הראשון ברשימה.
יגאל כהן ואולמרט המשיכו
בישיבה החוקית, שבה השתתפו רוב
חברי־ההנהלה. כהן לא ניצל את הרוב
המוחלט שלו, עמר בדיבורו. אולמרט
נבחר ראשון, כהן שני והד״ר אבי
אלנצווייג למקום השלישי.

למחרת הבחירה נוכח כהן
הנדהם לדעת, שאולמרט ושום־
טק הסכימו להביא את הנושא
לבוררות בלעדית של ראש־הממשלה
יצחק שמיר, בתפקידו
כמנהיג הליכוד.

השניים הנמיכו מאוד את הטון של
המריבה ביניהם, כביכול. קוראי הטור
של אולמרט במקומון הירושלמי, קול
ירושלים, נדהמו להיווכח, שאולמרט
הקדיש ל״אוייבו״ הגדול מישפט סתמי
אחר, וניצל את יריעת הטור להתחשבן

עם עקיבא נוף.

התמונה התחילה להתבהר.
אולמרט ושוסטק חותרים ״לפשרה
הוגנת״ :שוסטק במקום
הראשון, אולמרט בשני (בו
רצה, בעצם, מלכתחילה) ואילו
כהן יידחק כלפי מטה!
כר נהפכו הבחירות בלע״ם לבדיחה
עצובה. אולמרט ״ניסה״ אבל לא הצליח
להיפטר משוסטק, אחרי המריבה
באה התפייסות. שמיר, שכל הנושא
הזה מעורר בו גועל״נפש מובן בהחלט,
יחלק את הירושה בין שני הניצים.
אשר לשאר אנשי לע״ם, ספק אם
אפילו יקבלו את המקום הריאלי הנוסף
העומד לרשותם.

מ 2נב£
מריר

^ גאל כהן ואנשיו נותרו מנושלים
ונדהמים. כהן סיפר להעולם הזה
שרק בקושי־רב עלה בידו לשכנע את
חבריו לתמוך באולמרט. דווקא אנשי
סניף־ירושלים של לע״ם, המכירים את
הח״כ הירושלמי היטב, התעקשו
להצביע נגרו, ונענו לתחנוניו של כהן
מפני דרכי שלום. השכר לפעולתו של
כהן עבור ״חברו״ היה מיידי: הדחה
ממקומו ברשימת הליכוד.
חבריו של כהן בע״מ, המהווים את
הרוב בלע״ם, התארגנו. כהן עצמו פנה
לשמיר, ודרש למיצער, את צילום
המצב מ־ ,1981 כלומר שוסטק־כהן־
אולמרט־הירשזון. הוא בדק את הנושא
עס מומחים מישפטיים, והכל קבעו
שהבחירות שקיימה ההנהלה תקפות
בהחלט.
שמיר אמר לכהן שדי לו בביזיונות
של לע״ם, והוא מבקש להעניק לו
הזדמנות לפתור את הבעיה. לדברי כהן
אמר לו שמיר שהוא צודק, אבל הביע
התמרמרות רבה מהדרך בה התפתחו
העניינים.
אשר לאולמרט — הוא נהנה,
כדרכו, מכל העולמות. אם תאושר
החלטת ההנהלה — הוא יהיה הראשון.
אם יחליט שמיר, כצפוי, לחלק את
השלל בינו לבין שוסטק, הוא יהיה
השני. הקורבן יהיה יגאל כהן.

חיים ברעם

(המשך מעמוד )9
הספיקו להיכנס לתפקידם, והכנסת
ה־ 10 הוסיפה לתפקד
״מצריים, סוריה וירדן הודיעו לפני
שעה על איחור,״ אמר אהוד אולמרט. הערביות הממשלות
״ראשי
מתכנסות היום במלה ״,הודיע רפי
אדרי, שביקורו במארוקו הפך אותו
למומחה בעיני עצמו.
״לא ערביות, אלא מוסלמיות,״ תיקן
אותו יוסי שריד.
״מספרים
דיווח:
יודע־סוד
שמדינות״המערב עומדות להגיש לנו
אולטימטום — למסור את האשמים
לטריבונל בינלאומי, להעביר את
ירושלים מיד לשילטון של נאמנות
בינלאומית שתקבל על עצמה את
שיקום המיסגדים, להכניס לירושלים
כוח אמריקאי־בריטי־צרפתי, למסור
את הגדה ורצועת־עזה תוך חודש לכוח
של האו״ם, לבוא לוועידת-שלום
אש״ף. בהשתתפות בינלאומית
האמריקאים הטילו אמבארגו על
מישלוח נשק לישלאל והודיעו שאם
לא נקבל את האולטימטום, תיפסק תוך
24 שעות כל הז(זרה האמריקאית,
הכלכלית והביטחונית, וגם העברת
כספי המגבית.״
״הם משלים את עצמם שזה יעזור
להם ״,ליגלג יצחק רבין ,״הם בסירה
אחת איתנו. אמרתי להם תמיד: אם
אנחנו נשקע, גם הם ישקעו!״
״זוהי באמת נחמה ״,העירה שולמית
אלוני.
בקומה השניה, בחדרו של
ראש־הממשלה, נפגשו יצחק שמיר
ושימעון פרס. היתה ביניהם הסכמה
מלאה: המצב מחייב ממשלת־ליכוד־לאומי.
לאור תוצאות הבחירות, פרס
יהיה ראש־הממשלה, שמיר יהיה סגנו
ושר־החוץ.
״מי יהיה שר־הביטחון?״ שאל
שמיר.
״אולי שרון?״ התלוצץ פרס, השניים
צחקו, אך חזרו מייד למצב החמור. אין בינינו
שלפחות
״טוב
חילוקי־דיעות,״ העיר שמיר. פרס
ניענע בראשו.
הם החליטו לגייס ^ שקט את
המילואים.

י יי .

י י מרות שבכל העולם המתינו
/לתגובה סובייטית חריפה, נדהמו
הכל כאשר באה.
במשך יומיים ׳,התעטפה המעצמה
״הזקנים
בשתיקה. הסובייטית בקרמלין מטכסים עצה,״ אמרו
הקרמלינולוגים בהבעה של ידע,
שהסתירה את אי־יריעתם הגמורה.
ביום הראשון, בשעה ,15.45 הפסיקו
תחנות־השידור בארצות רבות את
שידוריהם כדי להודיע כי זה עתה
התקבלה ידיעה חשובה: הכוחות
הגרעיניים של ברית״המועצות הועמדו
במצב הכן.
כעבור כמה רקות מסרה סוכנות
מטעם חבר
טאס״ס הודעה
הפוליטבורו חייקר בן־עלי( .כך צוטט
השם בהודעה(7 .ד אז נהגה הסוכנות
לקרוא לאיש בשמו הרוסי, גיידר
עלאייב).
ההודעה נפתחה בקביעה כי
הקהיליות הסובייטיות המוסלמיות הן
חלק בלתי־נפרד של העולם המוסלמי,
שנפגע על־ידי הפשע הנתעב שביצעו
הציונים בירושלים. אחר־כך נאמר כי׳
ברית־המועצות כולה מעמידה את
עוצמתה לרשות העולם המוסלמי, אם
למילחמת־קודש לצאת יחליט סוכנת הציונית, בכנופייה האימפריאליזם האמריקאי.
״הגיע הזמן לבער את הסרטן הזה
מגוף המיזרח התיכון,״ אמר בן־עלי.
הכוחות הגרעינין ים הסובייטים הועמדו
במצב הכן, כדי לפרוש מעל לעולם
המוסלמי מטריה של הגנה גרעינית,
מול פני האיומים של ארצות־הברית
וישראל .״אם הפושעים הציוניים יעזו
להשתמש בנשק גרעיני נגד הג׳יהאד
המוסלמי הצודק, או אף לאיים
בשימוש בנשק זה, לא תהסס
ברית־המועצות להפעיל את נישקה.
תל־אביב תחדל מלהתקיים!״ הבטיח
המדינאי הסובייטי.
הוא הציע לכנס תוך 24 שעות
ועידה סובייטית־מוסלמית־אמריקאית.

כדי להחליט על גורל ישראל.
״האימפריאליסטים האמריקאיים
צריכים לדעת כי בשלושת הימים
האחרונים השתנו פני העולם,״ סיים
בן־עלי את הודעתו .״ארצות־ הברית
שוב אינה מעצמת־על. המערב הקאפי־טליסטי
עומד על סף פשיטת־הרגל.
בריתהמועצות, יחד עם בנות־בריתה
המוסלמיות, מהוות עכשיו את מוקד
הכוח הצבאי והכלכלי בעולם, ומנוי
וגמור עימן להשתמש בעוצמה זו כדי
לטהר את העולם מנגע האימפריאליזם
והציונות״. כי נודע
16.05 בשעה ארצות־הברית נתונה מזה שעה
בכוננות גרעינית מלאה. באותה השעה
הופיע הנשיא רגן בטלוויזיה, ופנה אל
מנהיגי הקרמלין בקריאה למנוע
שואה. הוא הודיע על נכונותו לטוס
מיד למוסקווה.
״יתכן שהיום, יום 29 ביולי ,1984
הוא היום האחרון של המין האנושי,״
אמר הקריין של הטלוויזיה הגרמנית
הראשונה, בפתחו את מהדורת־הערב.
בתל־אביב אמרו רבבות גברים
שלום למישפחותיהם. ביניהם היו גם
חברי־המחתרת.

ך* משך כמה שעות התנדנד
^ העולם בין חיים ומוות.
ביום השני בבוקר רווח לו במקצת:
הנשיא רונלד רגן טס למוסקווה.
בבואו לבירה הסובייטית, כבר היה
ברור לכל שחל שינוי במאזן־הכוחות
הגלובלי: נשיא ארצות־הברית לא היה
עוד מס׳ ,1אלא מס׳ .2צ׳רניינקו הזקן
התייחס אליו כאל שותף זוטר. החיוך
הנצחי של רגן נמחק מפניו, כאשר
הקשיב לדברים הבוטים של עמיתו
הסובייטי. אך גם המנהיג הסובייטי היה
מודאג מעוצמת ההתקוממות המוסלמית,
והשלכותיה האפשריות.
כאשר פורסמה ההודעה הסובייטית־אמריקאית
המסכמת, היא ירדה על
ישראל כמהלומת־אגרוף. שני הגדולים
החליטו שעל ישראל לחזור אל גבולות
ה־ 4ביוני 1967 תוך חודש ימים. את
מקום צה״ל יתפוס שם כוח מטעם
האו״ם, שיהיה מורכב מיחידות של
יוגוסלביה, צרפת וצ׳כוסלובקיה. ה־שילטון
בשטחים אלה יימסר לנציב
עליון מטעם האו״ם, גנרל הודי, שידאג
להעברה מסודרת של השטח לידי העם
הפלסטיני, לפי נוהל שיגובש על־ידי
האו״ם. ירושלים המיזרחית תימסר תוך
שלושה ימים לידי יחידה איטלקית.
ישראל נדרשה להודיע תוך 12
שעות על הסכמתה לקבל תנאים אלה.
אם לא תתקבל עד אז הודעה על
הסכמתה, יוטל עליה לאלתר אמבארגו
טוטאלי — איסור של כל מיסחר
עימה, הפסקת כל סיוע כלכלי
אמריקאי, הפסקת קשרי האוויר והים
והפסקת כל מישלוח של נשק.
כאשר הגיעה ידיעה זו, היתד, הישיבה
הראשונה של ממשלת־האחדות־הלאומית
בעיצומה. כשפניו חיוורות
כסיד, קרא שימעון פרס את הדברים.
״זוהי שערוריה!״ קרא שר־הביטחון
משה ארנס. הוא הציע לדחות את
האולטימטום על הסף ולפתוח בהת־קפת־מנע
על ירדן וסוריה, לפני
שהכוחות הערביים המאוחדים יוכלו
להתרכז להתקפה על ישראל .״נגיע
לדמשק ולעמאן תוך 48 שעות, ונהיה
מוכנים להתקפה מצרית,״ הבטיח.
״ומה אז?״ שאל יצחק נבון, שר־החוץ
.״נעמוד לבדנו מול כל העולם
המוסלמי, בלי כסף, בלי נשק נוסף?״
הוויכוח נמשך שש שעות וחצי, אך
איש מן הנוכחים לא הטיל אף לרגע
ספק בתוצאתו.
״דויד בן־גוריון נכנע ב־ 1956לאולטימטום
אמריקאי־סובייטי ״,הזכיר
פרס .״לא היתה לו ברירה. עכשיו
המצב הרבה יותר חמור. השאלה היא
אם נביא על עצמנו חורבן בית שלישי,
או נציל מה שניתן להציל״.
ביום השלישי בבוקר, דקות מעטות
לפי שפג האולטימטום, פירסמה
ממשלת־ישראל את הודעתה הריש־^

מית•
״בזעם ובאבל, מול פגי עולם עז״7
ומתנכר, בעיקבות מעשודטירוף של
קומץ בריונים שהמיטו אסון על
האומה, החליטה ממשלת ישראל.״״
העולם הזה 2438

השלום אינו סחורה. איז לו דרישה בשוק

^ תותחים רעמו בפקינג. הם ירו 19 מטחים
1 1לכבוד יושב־ראש הוועד־הפועל של אירגון
השיחרור הפלסטיני, יאסר ערפאת.
אותם התותחים ירו כמה ימים לפני כן 21
מטחים לכבוד נשיא ארצות־הברית, רונלד רגן.
מה טיבו של ההפרש הזה? מדוע קופח
הפלסטיני בשני מטחים?
פשוט מאוד 21 :מטחים מגיעים למלך או
לנשיא. רגן הוא נשיא.

19 מטחים מגיעים לראש-ממשלה.
ערפאת ידורג כראש־ממשלה של ה-
מדינח־בדיד הפלסטינית.

אותו הכבוד חולק כמה ימים לפני־כן לראש
ממשלת־יפאן, שביקר אף הוא בפקין. הוא זכה
ב־ 19 מטחים בלבד.
מבחינות אחרות, לא היתה הפליה בין ערפאת
לרגן. מנהיג אש״ף התארח באותו הארמון שבו
שכן רגן לפניו, ויתכן כי השניים ישנו באותה
המיטה.

זהו הצד הקל של הכיקור. היה לו צד
רציני הרכה יותר, והוא נוגע לנו.

ן• מים אחדים לפני ביקורו הממלכתי של
ערפאת בסין, פירסם השבועון הצרפתי
האינטלקטואלי, נובל אובסרבטור (״המשקיף
החדש״) ,ראיון עימו. שבועון סוציאליסטי
רב־יוקרה זה מקורב מאוד לנשיא צרפת,
פראנסואה מיטראן.
זהו ראיון בעל משמעות היסטורית, כי ראש
אש״ף הצהיר בו על נכונותו להכיר במדינת־ישראל.

סחה?

אירופי
המשותף, שדיברה על זכות־הקיום
של ישראל ועל מעמד אש״ף כנציג העם
הפלסטיני.

וסוכניהם האשימו את ערפאת ואת הנהגת אש״ף
בנכונות לכרות שלום עם ישראל, תוך בגידה
בעם הפלסטיני.

דנייב, שדיברה בפירוש על זכותה של ישראל
לשלום ולביטחון, ועל זכות הפלסטינים למדינה

משלהם.

התמיכה הסורית ברעיון של ועידת־שלום,
כהשתתפות ישראל ואש״ן? היא
נצחון גדול לקו המתון של ערפאת. היא
מעניקה להכרזות האחרונות של
ערפאת מימד נום!? .אין ספק שזהו
תהליך היסטורי.

• קבלת התוכנית של ליאוניד כר־

• קבלת תוכנית־פאם של הפיסגה
הערבית, שדיברה על זכות־הקיום של כל

המדינות במרחב, ובכללן מדינה פלסטינית.

ך• יקורו של ערפאת בסין היה המשך ישיר
*1של מסע מדיני זה. גם שם הציג את אותו
הרעיון עצמו: ועידה בינלאומית, בהשתתפות
ישראל ואש״ף, תחת חסות מועצת־הביטחון.

הסינים קיבלו את הרעיון בשתי
ידיים. לגבי סין, זהו שינוי משמעותי.
עד כה לא הביעה סין תמיכה פומבית
כרעיון של שלום ישראלי־פלסטיני.

יש להניח כי הניסוח של ערפאת מצא חן
בעיני הסינים גם מבחינה אחרת .״חסות מועצת־הביטחון״
פירושה: חסותם של חמשת החברים
הקבועים במועצה, שיש להם זכות־וטו. החמישה
כוללים, מלבד ארצות־הברית וברית־המועצות,
גם את סין, בריטניה וצרפת. בדרף זו מבקש

סירובו של יאסר ערפאת לגנות את הזמנת
המישלחת הישראלית למארוקו הוא צעד קטן אף
רב־משמעות באותו הכיוון. על הנהגת אש״ף
הופעלו לחצים כבירים. לא רק הסורים וסוכניהם
תבעו מערפאת לגנות את האירוע, אלא גם הידידים
המסורתיים של הנהגת אש״ף בנסיכויות־הנפט
של המיפרץ הפרסי.

ערפאת לא גינה, למרות שההתנהגות
המטופשת של המישלחת הישראלית
(ראה יומן אישי) הגכירה את
הלחצים עליו.

**ד כאן הדיווח העובדתי היבש על מה
שאירע בשלושת השבועות האחרונים.
מכאן והלאה אני רוצה לזנוח את הסיגנון
היבש.

עי תונ אי אחד, שנאות להתייחס להתפתח
חות זו, פטר אותו בהערה שחל פיחות במעמדם
הבינלאומי של ערפאת וחוסיין, ועל כן אין
עניין בהודעותיהם.

שומו שמיים! אילו זה היה נכון —
האם לא היה זה הזמן כדי לנצל את
ההזדמנות ולקבוע עובדות של פשרה
ושלום?
אם אכן ישראל חזקה יחסית, בגלל עונת־הבחירות
באמריקה, בעוד שערפאת וחוסיין חלשים
יחסית, בגלל ניצחון הסורים בלבנון — האם
לא זוהי השעה לנקוט יוזמה ישראלית להשגת
שלום?
דיברתי השבוע עם עיתונאי אירופי, שחזר זה
עתה מביקור בתימן הצפונית והדרומית, שם
נפגש עם רבים מחברי האירגונים הפלסטיניים
שעברו לשם מביירות. הוא מצא בכל מקום
תמיכה נלהבת בקו־השלום של ערפאת, וכמיהה
עמוקה להשגת הסדר. אין ספק שהמדיניות של
ערפאת אינה טאקטיקה־לשעה, אלא ביטוי
לרחשים העמוקים ביותר של העם הפלסטיני
בשעה זו.

רק טיפש גמור יסמוך על ״חולשתם״
של הפלסטינים ואש״ף.
יש תנודות במצבם של כל עם וכל ממשלה.
אך ארבעה וחצי מיליון פלסטינים לא ייעלמו,
וכוחם הסגולי יבוא לידי ביטוי — כך או אחרת.
כוחו הסגולי של אש״ף נמצא עתה שוב בסימן
של עליה. בסוריה עשוי חאפט׳ אל־אסד, אוייב
אש״ף, לפנות את מקומו לאחיו, ריפעת, המקורב
לאירגון הפלסטיני. ועדת־פיוס אלג׳ירית־תימנית
עומדת להגיע לדמשק כדי לתווך בין דמשך
ואש״ף.

תרד שנה, עם חלוד הסחירות כאר־צות-הכרית,
עלולה ישראל להימצא
כמצם דיפלומטי נחות הרסה יותר.

עכשיו הזמן לפעול. ההזדמנות קיימת. אך
אין כמעט איש בישראל הרואה אותה. ומי שרואה
— מושך את כתפיו באדישות. למי זה איכפת?

לא כעקיפין, לא כמרומז, לא כהם־
— תייגות. אלא כנוסח כהיר, כרור וחד־משמעי
לחלוטין.

השלום אינו סחורה! אין לו דרישה
כשוק הישראלי.

הראיון הסתיים במילים אלה:
שאל ה: אינר זונח את המילחמה, ואתה אומר
שאתה רוצה בשלום, בלי מנצחים ובלי מנוצחים.
איד אתה מציע להשיג זאת?
ערפאת: בדרף של משא־ומתן ישיר: הישראלים
ואנחנו, בחסות האו״ם.
שאלה: אתה תהיה בעד הכרה הדדית בין
ישראל ואש״ף?
ערפאת: אני אהיה בעד הכרה הדדית בין
שתי מדינות.

ן * מדינה הזאת משתגעת בהדרגה, ואינה
1 1מבחינה בכך.
די להעיף מבט על מאורעות הימים האחרונים
בלבד, כדי להעלות בפי אדם שפוי את השאלה:
האם זוהי מדינת״היהודים? האם זוהי המדינה,
שעליה חלמו הרצל ואחר״העם, וייצמן וז׳בו־טינסקי?

כמחנה
עין־חילווה ליד צידון נערך
מעין שאתילא־זוטא: פלוגות של
שכירי־חרם, שגוייסו על-ידי ישראל,
עורכים שפטים כתושסים חסרי-המגן,
רוצחים והורסים.

מעולם לא נאמרו הדברים כצורה כה
פשוטה, כה קצרה וכה עניינית.

לפני כן שאל המראיין הצרפתי את ערפאת
לגבי היריות בלב ירושלים וההתקפה על
האוטובוס.
ערפאת: אחזור על מה שאמרתי לעיתים
תכופות: יש הבדל עמוק בין מיבצעים צבאיים,
המכוונים נגד יעדים צבאיים, ובין מיבצעים
צבאיים, המכוונים נגד יעדים אזרחיים. אני נגד
המיבצעים המכוונים נגד אזרחים. אמרתי זאת

אלף פעמים ^
הרי השמעת ההצהרה הזאת, המסיימת
פרק של שנים רבות והפותחת דף חדש
בתודעת העם הפלסטיני, ערך יאסר ערפאת
ביקור ביוון, כאורח ממשלתה הסוציאליסטית.

במסיבת־עיתונאים שם הודיע ער־פאת
על הצעתו לפיתרון הבעיה: כינוס
ועידת־שלום י בינלאומית בהשתתפות
כל הצדדים הנוגעים בדבר, תחת חסות
האו״ם, באמצעות מועצת־־הביטחון.

עיתונאי זריז שאל אותו בו במקום :״כשאתה

אומר,כל הצדדים׳ .האם זה כולל גם את ישראל?

תשובתו של ערפאת היתה מורכבת
משתי מילים :״גם ישראל!״
באותה מסיבה פירט ערפאת את הצעדים
שעשה אש״ף בעבר, במיסגרת נכונותו לשלום
ישראלי־פלסטיני. בין השאר:

• קבלת ההצעה הצרפתית־מצרית
במועצת־הביטחון, שדיברה על הכרה בו

זמנית
ומותנית־זו־בזו של ישראל ואש״ף( .הצעה
זו לא הובאה להצבעה, מכיוון שלפי דרישתה של
לת־ישראל הודיעה ממשלת ארצות־הברית
!ליא תטיל עליה וטו).

• קבלת ההצהרה של השוק ה־

ערפאת לשתף בעניין את אירופה המערבית וסין.
(בגלל אותה הסיבה אין הרעיון מוצא חן בעיני
ברית־המועצות. זו עומדת על כינוס ״ועידת-
ז׳נבה״ חדשה. בוועידת־ז׳נבה היו רק שני שותפים
בינלאומיים: ארצות״הברית וברית־המועצות,
לצד המזכיר הכללי של הארס).

הסינים התלהבו מן הרעיון עד כדי
כך, שהם פירסמו הודעה ממשלתית
בעיתון הרישמי ,״רמינג באו״ ,ובו
אימצו לעצמם את הנוסח הזה.

הרי שערפאת השמיע את ההצהרה הזאת,
קרו שני דברים. אחד היה צפוי איכשהו, אף
השני היה מפתיע למדי.
המלך חוסיין הודיע על תמיכתו ברעיון
ועידת־השלום הבינלאומית, בהשתתפות כל הצדדים
הנוגעים בדבר, וביניהם ישראל ואש״ף.
זה לא היה מפתיע. אך הדבר השני הדהים גם
את יאסר ערפאת עצמו.

בראיון שהעניק לעיתונאים אמריקאים,
הודיע נשיא סוריה, חאפט׳ אל
אסד, שהוא תומך ברעיון של ועידת־שלום
בינלאומית, בהשתתפות ישראל
והפלסטינים.
סוריה סירבה להשתתף בוועידת־ז׳נבה משנת
,1973 והמושב שלה נשאר אז ריק. מאז מעמידה
סוריה של אסר פנים קיצוניות. הניסיון הסורי
לחסל את ערפאת, שנכשל לחלוטין, התנהל תחת
דגל ההתנגדות הטוטאלית לישראל. הסורים

אני רוצה לזעוק.
האם קהו עינינו? האם גס ליבנו? האם איננו
מסוגלים עוד לראות, לשמוע, להרגיש, לחשוב?

אחרי מאה שנים של מילחמה, נפתחים
לפנינו שערי השלום.

הנציג המוסמך של העם־האוייב מציע הצעת-
שלום. משמעות הצעד הזה חשובה לאין שיעור
מביקורו של אנוור אל־סאדאת בארץ, כי מילחמת
ישראל־מצריים היתה מישנית וצדדית, ואילו
מילחמת ישראל־פלסטין היא לב-ליבו של דד
סיכסוך ההיסטורי.
ואילו אצלנו —

מרבית העובדות הנ״ל לא פורסמו
בישראל כלל, או שסוקרו בכמה פסוקים
סתמיים, בשולי הידיעות. במיקרה הטוב
כיותר הס גרמו לפיהוק.

חבורת־הקנאים, השולטת בישראל, פטרה את
הצעת־השלום בהודעה שיגרתית מעליבה, כאילו
היתה מיטרד של זבוב.
״הם הגיבו בגסות רוח,״ אמר על כך ערפאת.
ובמרחב השמי, השפלה ועלבון גרועים מפיגוע.
האופוזיציה בישראל לא הגיבה כלל. שלום
עכשיו היה עסוק בעניינים אחרים.

אנחנו רגילים לזעוק רק על קברים.
איננו זועקים כל עוד שוכני־הקבריס
חיים, כל עוד אפשר לשים קץ למילחמה,
להרג ולהרס.
זעקי ארץ אהובה — עכשיו!

יי א ת

ברחבי הגרה מתחנפים ראשי השילטון
לקיני־המחבלים הקרויים התנחלויות!£,שר מיטב
בניהם זממו לבצע הרג המוני ואסון בינלאומי.
ברור כי רק חלק קטן של מחתרת-הטרור נתפסה,
וכי שאר החלקים ממשיכים להתקיים ולגדול,
בחסות המתנחלים.
מנהיג ערבי מקומי, אזרח ישראל, נעצר
בחשאי עם שובו ארצה ונעלם במחשכי ״איסור
הפירסום״.
ועדת־החקירה המגוחכת .,שהתמנתה כדי
״לחקור״ את רצח שני השבויים, חוטפי־האוטו־בוס,
לא הגישה את מסקנותיה — חמישה
שבועות אחרי המאורע! עדי־הראיה העיקריים לא
נחקרו עד היום. מאז לא נתפס אף ״מחבל״ אחד
כשהוא חי.
אירגון אמנס טי הגדיר את ישראל כמדינה
שבה נהוגה שיטת־קבע של עינויים.
לגבי כל המאורעות האלה נוהגת העיתונות
הישראלית כמו העיתונות הסובייטית. הטלוויזיה
הממלכתית הפכה עתה מכשיר־תעמולה לאומני-
דתי גס.

מכלי להרגיש ככך, הופכת ישראל
מדינה קולוניאלית מן הסוג המרופש,
מדינה שכמעט כל ידיעה המגיעה
ממנה אל עיתונות העולם נוגעת להרג,
להרס, לדיכוי, למעצרים, לעינויים.
ובאותה שעה עסוקה ישראל בקירקס של
בחירות, שאין בהן זכר לוויכוח על גורל המרינה,
וכל־כולו אינו אלא התרוצצות של עסקנים, רובם
אפסים גמורים, מנופחים מחשיבות עצמית,
שעניינם היחידי הוא השגת כסא טוב באמצע.

א | 1י י

ב 1 1י

״פקידונצ׳יק״ ,פרוטקציונר של גולדה, נץ קיצול

0הדיניץ

דיניץ מאחורי גולדה מאיר
היא פתחה לו א ת הדלת
^ חורף 1980 הדהים ראש**
הממשלה. מנחם בגין, את הפוליטיקאים
והעיתונאים, שהתלקקו מסביבו
כדרכם. בגין, הסופר־ג׳נטלמן המי־תולוגי״כמעט,
כינה את שגריר ישראל
בוושינגטון בעבר הקרוב, עסקן מים־
לגת־העבודה בהווה, בתואר הבלתי־מחמיא
״פקידונצ׳יק״.
ביטוי כה חריף מפיו של בגין לא
הושמע מאז ימי יריבותו הגדולה עם
דויד בן־גריון.
עדי־ראייה־ושמיעה ידעו לספר שבגין
היה זועם כולו, וכעסו על שימחה
דיניץ לא •ידע גבולות.
דיניץ העז למתוח ביקורת על כמה
מצעדי ממשלת־בגין, שנגעו ביישומו
של הסכם קמפ־דייוויד. .איך הוא
מרשה לעצמו לדבר,״ רתח ראש־הממשלה
,״הרי הוא איננו פוליטיקאי
נבחר, אלא סיביל סרוונט (פקיד) .הוא
עצמו תמך בהתלהבות בכל הצעדים,
שעליהם הוא מותח ביקורת כל־כך
חריפה!״
אנשי לישכתו של בגין סיפרו
השבוע להעולם הזה. שדיניץ, בהיותו
שגריר בארצות־הברית, לא החמיץ
שום הזדמנות להחניף לאישיותו ולמדיניותו
של מנחם בגין .״בגין שיתף
אותו בכל המהלכים, ובכללם השיחות
בקמפ־דייוויד עצמו. דיניץ ייצג את
הקו הנוקשה בשיחות.

״הוא היה הנץ הקיצוני,
לעומת משה דיין, עזר וייצמן
והיועץ המישפטי, אהרון ברק,
שהיו הרבה יותר מתונים.
לעיתים קרובות התלוצצו
בחוגי המישלחת הישראלית,
שדווקא המפא״יניק עלול להכשיל
את הסכס השלום...״
היום י נשמעים הדברים כאילו
מובנים־מאליהם. כמעט שאין צורך
להסביר כיצד קורה, שעסקן בכיר
במיפלגת־העבודה, חבר־לישכה, איש
הצוות המדיני ויועץ בכיר של שימעון
פרס בכל מגעיו עם מדינאים זרים, הוא
גם נץ קיצוני ופשטני ביותר, כיאה

לתלמידה ובן־חסותה המובהק של
גולדה מאיר. דיניץ הוא כיום מועמדו
של פרס לתפקידים מדיניים בכירים
אם תעלה מיפלגת־העבודה לשילטון.

^ פשטן ליהודים
פשוטים
ף* אפריל ,1973 חודש לפני
₪1שהגיש את כתב־האמנתו בוושינגטון,
הופיע שימחה דיניץ לפני
פורום רחב ביותר של הפדרציה
הציונית הבריטית בלונדון. דיניץ היה
אז בן ,43 שזוף, רענן, שופע ביטחון
עצמי. המסר שלו ליהודים ״הגלותיים״
המודאגים היה פשוט, חד־משמעי:
לערבים אין אופציה צבאית.

כל מילחמה עם מצריים או סוריה,
הסביר דיניץ, תסתיים תוך יממה,
בתבוסה ערבית מוחצת. אין כל חשש
מצעדים כלכליים של הערבים נגד
המערב. הם ״אינם יכולים לשתות את
הנפט שלהם ״.ישראל זקוקה לרוב
סיני, לכל רמת־הגולן ולשטחים נרחבים
בגדה וברצועת־עזה. אין עם
פלסטיני ואין בעיה פלסטינית —
קיים רק רצונם של הערבים להשמיד
את ישראל. על היהודים בגולה
להעניק תמיכה בלתי־מסוייגת לממ־שלת־ישראל.
כל ביקורת פומבית
מסייעת לאוייב. יש חזית — ואתם
חלק ממנה.
קשה לומר שקהל שומעיו של
דיניץ, נואם רהוט ותקיף, המדבר
אנגלית סבירה בהחלט במיבטא צברי
נחמד, היה מורכב מהעילית האינטלקטואלית
של יהודי אנגליה. ההיפר
הוא הנכון. העסקנים הציוניים שם הם
ברובם נמושות, המקיימים בשארית
כוחותיהם את הפיקציה של ״דמוקרטיה
ציונית״ בשירות מיפלגות
בלתי־קיימות.
אבל רבים מהנוכחים יצאו מהפגישה
בזעזוע חמור. אחרי הכל, מדובר
במדינה אירופית, הניזונה במידע
ממיטב עיתונות העולם. המסר של
דיניץ היה פשטני ער לאימה. מש־הופרו
לחלוטין כעבור פחות מחצי
שנה, עם פרוץ מילחמת אוקטובר ,׳73
הוא נחשף במלוא ערוותו.
אחד המנהיגים, ציוני ותיק המכיר
היטב את יהדות ארצות־הברית, חייך
בעגמומיות ואמר לחבריו :״הדיניץ הזה
הוא אנטי־אינטלקטואל, סימפלטון.
הנאום שלו היה ממש מעליב. אין לי
ספק, שיהודי אמריקה ימותו עליו״.
הקאריירה ץ של דיניץ בארצות־הברית
הצדיקה את הציפיה הזאת.
האיש ,״שהקדיש 30 אחוז מזמנו
ליהודים ״,היה מסביר מעולה בסוגו.
מסר פשטני לקהל פשטני — זוהי
נוסחה אידיאלית להצלחה .,שגולדה
הפכה אותה לאמנות, ודיניץ למדע.
רוב אנשי הקהילה הישראלית
בוושינגטון, עיתונאים, עובדי־שגרי־רות,
פוליטיקאים, אמרו שדיניץ הוא
״איש־ביצוע מצויץ״ .לאיש יש כושר־עבודה
נדיר, מרץ בלתי־נלאה. יש לו
אפילו חוש־הומור.

לדיניץ אין שום יומרה לעצב
מדיניות. די לו בביצוע. הוא פיקח,
חד־תפיסה, מהיר בדיבור ובניסוח, ערמומי,
ועד גבול מסויים גט חסר־מע־צורים.
אין הוא בוחל בחנופה אישית
עד להתבטלות ע?מית. הוא פרגמטי
לגבי עצמו, די דוגמטי בתפיסה הפוליטית
שלו. קריא^ז ממושכת בקטעי־עיתונים
וספרים !,הדנים בפעילותו
בארצות־הברית, ,מובילים למסקנה
ברורה אחת: האיש ראה את עיקר
תפקידו בהכשלת כל יוזמה אמריקאית
שתוביל, חס וחלילה, להסכם־שלום
הכרוך, מטבע לדברים. בוויתורים.
דיניץ, שכיהן בוושינגטון בתקופה
שלושה נשיאים - 4ריצ׳ארד ניכסון,
ג׳ארלד פורר וג׳ימי קארטר — עשה
כמיטב יכולתו כדי לחסל כל אפשרות
של לחץ אמריקאי להידברות עם
מדינות־ערב בכלל, ועם הפלסטינים
במיוחד, זאת היא מסורת ארוכה, שבה
דבקו כל שגרירי ישראל בארצות־

הוא הטיף לאמריקאים להשתחרר
מהתלות בנפט הערבי, הרגיע מפעם
לפעם את הציבור הישראלי, שארצות־הברית
אינה עומדת לכפות הסדר על
ישראל. הוא הצדיק את כל פעולותיה
של ממשלת ניכסון בזירה הבינלאומית,
ניסה להכשיר את זוועות ויאט־נאם
וקאמבודיה לפני יהודי ארצות־הברית,
תמך בקו ניצי ביותר באפריקה
ובאמריקה הלאטינית.
כדי להכפיש את מנהיג אש״ף, יאסר
ערפאת, בעיני הציבור האמריקאי, הוא
הישווה אותו לפידל קאסטרו.

הוא היה הדובר התקין? ביותר
נגד כל פיתרון לבעייה
הפלסטינית, ובכך התחרה רק
בגולדה מאיר עצמה. הוא הדהים
את עיתונאי וושינגטון,
כשהצהיר בגילוי-לב גמור, שדרישותיה
של ישראל.לתיקו•
ני־גבול ניכרים״ בגיזרה המיז־רחית
נועדו בראש ובראשונה

שימחה דיניץ נולד בתל-אביב לפני 54 שגיס. הוא בן למישפחת
טוחרים קטנים, תוצר מובהק של הציבור האזרחי האשכנזי בעיר

בשנות ה־ 50 הראשונות למד בגיורג־טאון־ יוניברסיטי בוושינגטון,
עבד כשומר בשגרירות הישראלית והגיש עבודת-
מאטטר על ״ההיבטים הליגאליים של ההטגר המצרי בתעלת-
טואץ״.
הוא היה בלתי־מיפלגתי, וכל המשקיפים תמימי-דעים שהוא
היה מצטרף לכל מיפלגה שהיתה א? בשילטון.
עם שובו לישראל השתלב במרכז־־ההטברה, ומאוחר יותר היה
עוזרו של מנכ׳ל מישרד-החוץ, חיים יחיל. באמצעות יחיל -גם
הוא נץ קיצוני המקורב לגולדה -הכיר את שרת־החוץ, ועשה
מאמצים מוצלחים להתקרב אליה ולרכוש את אמונה.
בשנים -68פ 196 היה ציר ברומא וציר-הטברה בוושינגטון. אחרי
מותו של לח אשכול ובחירתה של גולדה לראשות״הממשלה, הוא
היה ראש״לישכתה, עושה-דברה. וצבר כוח פוליטי עצום.
עם מותו של יעקב הרצוג ב־ 972ג קיבל מינוי רישמי במנב׳ל
טישרד־ראש־הממשלה. גולדה מאיר מינתה אותו לתפקיד שגריר
ישראל בארצות-הבריוג חרף התנגדותו הנמרצת של שר־החוץ
שלה. אבא אבן (ראה מיסגרת).
מאז תום כהונתו בוושינגטון (ינואר ,<1979 מכהן דיניץ
כטגן־נשיא האוניברסיטה העברית, ופעיל במוטדות שומם של
מיפלגת-העבודה.
דיניץ נשוי לוויוויאן, אב לשלושה, נמרץ ואוהב־חיים, שאפתן,
על גבול הסנוביות.

דיניץ בפעולה*
נמרץ ואוהב־חיים
הברית. אבל שניים מהם — יצחק רבין
ושימחה דיניץ — עשו זאת בלהט
כמעט קנאי.
במשך שע 1שנות־כהונה לא חדל
דיניץ מלהטיח שלאמריקאים יש אינטרס
אסטרטגי בישראל חזקה; ש־מצריים.
ירדן, או סוריה מעמידים
תנאים בלתי אפשריים לשלום.
(דיניץ דוגל בעמדות אלה עד עצם
היום הזה. רק לפני חודשים אחדים
הצדיק בפה מלא את גולדה מאיר,
שהכשילה את יוזמות״השלום׳ של
נשיא־מצריים, אנוור אל־סאדאת, כבר
ב־ ,1971 ובכך גרמה ישירות למילחמת
יום־הכיפוריסו על מחירה הנורא בחיי־אדם
ובכסף).

לבלום את האפשרות, שתקום״
מולדת לפלסטינים.

^ שיעבוד
רוחני
^ לה היו, כמובן, העמדות חריש־ר
1מיות של ממשלות־המערך, ואחר־כך
גם הליכוד, שאותן שירת דיניץ.
מכל התבטאויותיו ברור, שהוא דוג ^
בהן גם עתה. ייחודו היה ככ 0 ^ 3ס
הצליח, יותר מכל שגריר י &ז־א^
* עם הדוגמניות רחלי חיים,
ק רייני ת הספורט לשעבר, וריקי.

!יצועיסט, פשטני
לפניו ואחריו, לרתום את האירגונים
היהודיים הממוסדים למדיניות הישראלית
ולרסן כל ביקורת, התנגדות או
אפילו הסתייגות.
בדרך כלל נוצלה עובדה זאת
לטובת האינטרס הרישמי של ממשלת־ישראל,
אבל למרבה האירוניה, היו לה
גם השלכות הפוכות. ההשלכות האלה
קשורות ליחסים המיוחדים בין דיניץ
לבין הנרי קיסינג׳ר.
״הנרי היקר״ ,הנחשב כיום בעיני כל

החוגים הליברליים בעולם כמרצה העם
הקאמבודי, וכאחראי לטבח אלפי בני־אדם
בכל רחבי העולם, כיהן כשר־חוץ
בארבע השנים הראשונות של דיניץ
בוושינגטון. השניים הפכו ידידים,
ויחסים אמיצים אלה קיימים ער היום,
דיניץ, כסגן־נשיא האוניברסיטה
העברית בירושלים וכחבר־עמית
במכון דייוויס ליחסים בינלאומיים,
מנצל כל הזדמנות כדי לארח את
קיסינג׳ר, להמטיר עליו תוארי־כבוד,
ולהציג אותו כידיד אמיץ של העם
היהודי ושל ישראל.

מערכת־יחסים זו היא שחות
תמימה כאשר בוחנים אותה
באורח יותר יסודי. לשרשנים
מנוסים ומעמיקים, הבקיאים
בנעשה בוושינגטון בתקושת
ניכם ון־קיסינג׳ר, אין בשק ש
שר־החוץ המשכיל והמבריק
שיעבד את שגריר ישראל,
הנחות ממנו מהרבה מבחינה
שסיכולוגית ואינטלקטואלית,
והסך אותו ל״וואבאל רוחני.״
קיסינג׳ר השתמש בדיניץ לא רק
כדי למכור לציבור הליברלי, שהוא
פרו־ישראלי באורח מסורתי, את
המסרים הניציים שלו. תחת בימויו
המבריק של קיסינג׳ר הציג דיניץ כמה
חזיונות, שלא נראו מעולם בתיאטרון
האבסורד.

קיבינג׳ר השכיל לשכנע את
י־ דיניץ, הנץ הקיצוני, למתן אתהתנגדות הקונגרס והשמלה
היהודית לכמה צעדים שנקט
נגד ישראל.
ידועה, למשל, פרשת הרכבת
האווירית. הארץ האשים בשעתו את
דיניץ, שתחת השפעת קיסינג׳ר הוא
השתיק את הביקורת על צעדי־ההשהייה
של שר־החוץ, שעיכבו את
מישלוח הרכבת האווירית של נשק
לישראל בשבועיים הראשונים, הקריטיים,
של מילחמת יום־הכיפורים. הוא
גם פעל בשליחות קיסינג׳ר כדי לבלום
את תיקון ג׳קסון(הצעה של הסנטור
הדמוקרטי הנרי ג׳קסון, שנועדה ללחוץ
על הסובייטים להעניק היתרי־יציאה
ליהודי ברית־המועצות) .דיניץ
הכחיש את הדברים בכל תוקף, ורתם
כתבים־ידידים לעזרתו. אך עובדת
צייתנותו המוזרה לקיסינג׳ר, והנזק

קיסינגד ודיניץ(ביניהם רבין, משמאל ויויאן דיניץ ולאה רבץ)
״ואסאל רוחני״ ל״הנרי היקר׳
שהיא גרמה לישראל, היתה ירועה
לכל.
כעבור שנה, בספטמבר ,1974 כיהן
כבר יצחק רבץ כראש״הממשלה.
גולדה, הפטרונית של דיניץ, נאלצה
להתפטר. בעיתונות העולמית הילכו
שמועות מבוססות, שרבין רצה לפטר
את דיניץ בשל יחסיו המוזרים עם
קיסינג׳ר. כתבה מפורטת על־כך
הופיעה גם בשבועון האמריקאי
ניוזוויק. רבין רצה, אומנם, לזרוק את
דיניץ, אבל הוא פחד, כדרכו, מגולדה.
דיניץ נשאר בוושינגטון שנה וחצי
אחרי שרבין עצמו הפך חבר־כנסת
מהאופוזיציה.

במקום
־גולדה
^ מען ההגינות יש לומר שדיניץ
) מילא תפקיד חשוב בעצם השגת
הנשק האמריקאי (בסכום של 2.2
מיליארד דולר) ,וגם בהסכמי־ההפרדה

עם מצריים. בשנה הראשונה לכהונתו
הוא סייע לשיפוץ היחסים עם
המיפלגה הדמוקרטית, שנפגעו בשל
פעילותו של השגריר הקודם, רבץ,
למען ניכסון.
אבל השנים הראשונות לכהונתו
של ג׳ימי קארטר היו קשות לדיניץ.
קארטר דיבר, פעמים •רבות, על
״מולדת לפלסטינים״ ,עוזריו ושריו
ניסו להידבר עם אש״ף.

אישים נאורים, במו שר־החוץ
סיירום ואנס או השגריר
השחור באו״ם, אנדרו יאנג, נראו
לדיניץ כמאיימים ועויינים.

באוקטובר ,1977 כמה חודשים
אחרי המהפך בישראל, נקט קארטר
ביוזמה אמריקאית־סובייטית לשלום
במרחב. דיניץ, כמו בגין ושריו
בירושלים, נתקפו בבהלה. רק יוזמת
סאדאת סיכלה את ״המזימה״ ,ומיקדה
את תשומת־ליבה של אמריקה במהלכים
הדרמאתיים לשלום ישראלי-
(המשך בעמוד )72

דיניץ עם בגין

אבן כמעט התפטר בגרל1
פרשת מינויו של דיניץ גרמה כמעט למשבר
ממשלתי, שנמנע רק בשל פחדנותו המסורתית של
שר״החוץ, אבא אבן.
בסוף 972ג הודיע אבן שהוא מתנגד בחריפות
לכך שאיש כמו דיגיץ, ש-אינו מסוגל לנסח מיסמך
מדיני״ .יישלח לוושינגטון כשגריר. הוא התלונן,
בראיון שהעניק למעריב ב״2.72ג.ג, ש״גולדה
מתעלמת מדעתי הנחרבת בנושא זה׳.
הוא גילה לכתב המדיני של הצהרון שהגיש
לגולדה הבעות אלטרנטיביות רבות. בין השאר
העלה את שמותיהם של חיים הרבוג, בבי
4דינשסיץ. יוסף תקוע. מרדכי גזית, חיים כהן,
אלעד פלד ואהוד אבריאל.
הוא טען ששגריר ישראל בארבות״הבדית חייב
להיות בעל איכות גבוהה, אינטלקט, מקור־השראה
ליהודים -תכונות שאץ בדיניץ.
גולדה התעקשה, היא ידעה שדיניץ ימשיך
במסורת הדיווח הישיר לראש־הממשלה, שבה
נקט גם קודמו, יבחק רבץ. היא אמרה לעיתונאים
במפורש שהיא. אוהבת א ת דיניך, סומכת עליו,
והוא יהיה בסדר.״
אבן נקט בבעד קיבתי. הוא אמר לדיניץ בגלויד).
שהוא ״איננו המועמד שלו״ .דיניך לא תפס, ככל
הנראה, שזוהי ההערה החריפה ביותר שיבאה מפי

אבן אי־פעם, והתעלם לחלוטין מהשר הזועם. כל
במרת המיפלגה, כולל פינחס ספיר ויעקב״שימשון
שפירא. ,ישבו׳ על אבן, לחבו עליו, וגולדה אפילו
איימה להתפטר. לבסוף הודיע אבן, באורח
אופייני, ש״דיניך אינו ראוי שאתפטר בגללו׳,
וקיבל על עבמו את דעת הרוב. דיניך ראה את
עבטו, כמובן, כנביגה של גולדה בוושינגטץ ו.ביפ־בף׳
על אבן, עד ששר־החוך הוחלף בברוטאליות
על־ידי דבין, ביתי 974ג.
לאיבתו של אבן כלפי דיניך יש שורשים עוד
בתקופת כהונתו של יבחק רבץ בארבות־הברית.
בסיפרו.פינקס שידות׳ מספר רבץ שהוא ביקר
בירושלים בתקופת הסכם הפסקת־האש עם
מבריים (אוגוסט ,<70 כדי לסכם כמה פרטים עם
הממשלה. ש*,־הביטחון, משה דיץ, אמר לרבין
ש״יש אבל ג.׳ זדה אשף אחד, דיניך שמו, נדבר
איתו ׳.כל הפרטים.נסגרו׳ עם הבמרת האמיתית
של גולדה -דיץ, ישראל גלילי, דיניך.
מסכם רבץ. :רגע, אני אומד, יש שר־חוך
במדינת״ישראל, ואני כפוף לו. הוא לא השתתף
איתנו בסיכום. מישהו יספר לו שישבנו וגמרנו
וחזרתי לוושינגטון! דיניך מרגיע אותי: אץ בעיה.
אני גומר עם אבן תוך חמש דקות ...יבאתי
בתחושה מוזרה: שאני, דווקא אני, אקפיד על
כבודו של אבן ד

״דווקא המפא״יניק עלול להכשיל א ת השלום!־

דיניץ עם רבין אצל הנשיא קארטר
״אני גומר עם אבן תוך חמש דקות!״

וחמתו של איבצן.
השר והמפכ״ל ניהלו שיחות קשות בעניין.
כפי שפורסם לראשונה בהעולם הזה)23.11.83( ,
הועלתה הצעה שבשלב הראשון יועבר קראוס
למחוז תל־אביב ואילו ניצב אברהם תורגמן יועבר
לתפקיד אחר, כחלק מרוטציה כללית במישטרה.
איבצן הודיע אז אולטימטיבית, שקראום לא
יקבל תפקיד פיקודי כל עוד הוא מפכ״ל. אחר־כך
הבהיר מה הוא מתכוון לעשות אם למישהו יש
כוונה להריחו.
התוצאה: דבר לא קרה. איבצן יכול היה לחייך
בסיפוק ולרשום נקודה לזכותו בתיק האישי שלו.

באחרונה, בהתנחלויות שמעבר לקו־הירוק.
ביום החמישי, ה־ 8במרס, נערך דיון בלישכתו
של אברהם תורגמן. הצוות דן בהיערכות לתפיסת
החשוד החמישי במחתרת ליפתא, שימעון בררה,
שהיה נדמה כי הוא מסתתר בגוש־דן. דרך אגב:
עד היום הוא לא נתפס. באותה ישיבה סיפר חפץ,
ששנה קודם לכן קיבלו חוקרי היחידה המרכזית
מידע מודיעיני שעסק בדתיים המוזרים בי^יפתא
— כפר ערבי נטוש לרגלי ירושלים המערבית.
המידע הועבר לירושלים, אך החקירה הופסקה

העיתונות שלא להרפות מהנושא.
׳בשיחה נוספת עם עיתונאי, שהוא גם חבר,
ועם חברים אחרים, צותתו הן חפץ והן הדוברים
האחרים כשהם מכנים את המפכ״ל בכינויי גנאי
ולעג, הקשורים כולם בקומתו הנמוכה.
איבצן פעל במהירות. למורת רוחם של עוזריו1,
הוא אילץ את השר להסכים להשעיה המפתיעה,
וגרם בכך לתחילת הטלטלה.
חפץ פנה לערכאות המקובלות, כדי שיורו
למפכ״ל להשיבו לתפקידו. בינתיים הוקמה

רג ־גי צ ב

בבול בשלשלת
^ ודו הוא מושג יחסי וזמני — מפכ״ל
המישטרה, אריה איבצן, יכול היה השבוע
לרשום סיסמה זו בפינקסו. בחורף האחרון, לקראת
סוף השנה האזרחית, בקעו מאגף־המישטרה
שבמישרד־הפנים, ומחדרי יריבים בבניין המטה־הארצי
כירושלים, זמירות משונות. השמועות
אמרו שהשר הממונה, יוסף בורג, שוקל את עצת
יועציו להדיח את איבצן ממישרתו, ב־ 1בינואר
,1984 אחרי תקופת כהונה של שלוש שנים,

ף* שבוע שעבר הוזעק איבצן למישרד־
^ הפנים. השר ויועציו הבהירו למפכ״ל
הנרגש, שקראום חוזר לתפקיד פיקודי בכיר. הם
כיוונו את השיחה כך, שהיה ברור לרב־ניצב
שקראום יהיה מפקד מחוז תל־אביב. את שאר
המינויים השאירו בידיו.
איבצן אפילו לא איים בהתפטרות. הוא הבין
שאם רק יאמר זאת — יאלץ לפשוט את מדיו
בחצות של אותו לילה.
כך הוא לא מסוגל אפילו לכפות על מפקד

בוגע שאיבצו חדל מלהיות מקוובו
שר בורא, התחיל הבלגאן הגדור
ולמנות רב־ניצב אחר תחתיו. יריביו הרבים של
איבצן הסבירו שהמועד קשור בהתחייבות שנתן
בורג, משום מה, בכתב, לניצב דויד קראוס, יריבו
משכבר הימים של איבצן.
על־פי גירסה זו, מונה קראוס לתפקיד לא־פיקודי
— לנשיא בית״הדין המישמעתי של
המישטרה — רק לתקופת־מה, שהסתיימה
בחודש נובמבר . 1983 עתה היה חייב בורג
להחזיר אותו לתפקיד פיקודי בכיר, על אפו

מחוז המרכז, גבי עמיר, שיפסיק להחרים את
הכתב הפלילי של דבר, ראובן שפירא, בגלל
סיכסוך של מה־בכך בין השניים — דבר שהוא
עושה מזה,שנה וחצי.
איך הפך המפכ״ל שלפני חודשים ספורים היה
כל־יכול, לשוטר במדים, עטור דרגות — אך
בעל ידיים כבולות?
אילו היה איבצן רושם בפינקסו דיברי־חוכמה,
הוא היה בוודאי מוסיף עוד שני מושגים בעלי־משמעות
מיוחדת לגביו: בומרנג ותיבת־ פנדורה.
בומרנג הינו נשק־קליעה המקובל בין
ה לידים באוסטרליה. זהו קנה־עץ שטוח, כפוף
ומעוקם בצורות שונות. בעלי ניסיון ומיומנות
מצליחים להטיל את הבורמנג כך, שהוא חוזר אל
ידי הקולע, אם לא פגע במטרה. צייד חסר ניסיון,
שהטיל בומרנג, יכול להיפגע בעצמו מהכלי.
בהשאלה, זוהי פגיעה החוזרת אל הפוגע.
תיבת־פנדורה היא מקור לפורענות. פנדורה
היא על־פי המיתולוגיה היוונית, האשה הראשונה,
שנשלחה על־ידי זאוס אל האנשים, כשבידה
תיבה שבה סוד החיים. כשפתחה אותה, מתוך
סקרנות, פרחו מתוכה כל מיני אסונות ורעות.
שני מושגים אלה, בומרנג ותיבת־פנדורה,
מתקשרים לאיש אחד: סגן ניצב אסף חפץ,
שהודח מתפקידו כראש היחידה המרכזית של
מישטרת תל־אביב. המדיח היה איבצן. ההדחה
היתה לפני קצת יותר מחודשיים, באמצע חודש
מרס.
הדחתו של חפץ פעלה נגד איבצן כבומרנג,
ופתחה בעיקבותיה תיבת־פנדורה. גם הבומרנג
וגם תיבת־המזיקים מאיימים עתה הן על איבצן,
הן על אגף־המישטרה במישרד־הפנים והן על
קצינים בכירים אחרים במישטרה.

לעג לקומה
הגמוכה
תורגמן הדחהי מה פיתאום!

**ץ מו של ד1ם ץ אינו יורד מהכותרות.
• /פ עי לי ם בוועד למען החזרת אסף חפץ
לשירות מחתימים בימים אלה על עצומות בכל
אירוע מיפלגתי חשוב, בשוקים וברחובות
הראשיים בערים הגדולות. אלפים כבר התמד על
גילוי״הדעת שיועבר לבורג.
איך התחילה פרשת חפץ?
למי שהספיק לשכוח, להלן תיאור מקוצר של
ההשתלשלות.
בתחילת חודש מרס תפסה המישטרה את
מחתרת הר־הבית, הלא היא קבוצת ה״תימהוניים״
מליפתא. המעשים המיוחסים לה מחווירים
בהשוואה למעשי המחתרת־היהודית שנתפסה
קראום בורג מצא הזדמנות למלא את הבטחותיו
על־פי, הוראת עוזר ראש־מחלקת מודיעין במטה־הארצי,
ניצב־מישנה זכריה בנאי.
באותו ערב פנה כתב מעריב לראשי־המישטרה
ומישרד־הפנים וביקש תגובה על
מידע שיש בידיו, ושתאם את דיברי חפץ באותו
הבוקר.
כבר באותו הלילה נתקף איבצן זעם. הוא בדק
מי הדליף. חפץ הכחיש, כמוהו גם תורגמן.
למחרת, ביום השישי, הופיע הפירסום במעריב,
וממש בו־זמנית נפלה ההחלטה של איבצן להורות
על האזנת סתר. אחר־כך גם הוחתם, כנדרש, נשיא
בית־המישפט המחוזי על בקשת הציתות. מסיבות
טכניות, התחילו לזיותת לחפץ רק <ן חרי האישור
שניתן על־יידי בית־המישפט.
חפץ המצותת אישר באוזני עיתונאים, שפנו
אליו טלפונית, את המידע שפורסק, הסביר את
חומרת אוזלת־ידה של המישטרה ואת חובת־

ועדת־חקירה של אגף־המישטרה, שהתבקשה
לחקור הן את פרשת חפץ והן את הקפאת !זקירה החקירה במישטרה סערו ז בעניין המידע המודיעיני החמור.
הרוחות. רבים ניצבו לצר חפץ. אחרים ה ־ ב ע
הוראה ישירה מלישכת המפכ״ל להו
פומבית לצידו של איבצן במאבק.
אך דקה אחרי שאיבצן הצליח לשכנע את
בורג בצידקת ההשעיה, החלה נפילתו המהירה
מטה־מטה. אומרים, שנפילתו עדיין לא הסתיימה
ושהוא טרם הגיע לדרגה הנמוכה ביותר.

לשמור על
¥4ד היום לא הצליח המפכ״ל לאכוף על
להק צין המצטיין המושעה, שיחזיר למישטרה
את רכב־המישטרה שבידו, את אקדחו ואת

אבן, ומכאן, שהסיכוי ש,אמ־פ׳׳ר״
תירתם להצלת המוסד היא
סבירה ביותר.
אפשרות זו פותחת לפני
אבן דרכים נוספות להשגת היעד
האמיתי שלו בזמן הקרוב:
קבלת תיק החוץ, במיקרה שהמעיד
ירכיב את הקואליציה
הבאה.

חזית מיכללת בית־ברל
פרדס בזול

היא ...מכירת טרדם.
כידוע, בית־ברל מוקף בפרדסים
השייכים לקרן ברל כצנלסון שהוקמה
בתחילת שנות וד ,40 ושהשתמשה
בכספי־התרומות שלה לקניית נכסי
רלא־ניידי.

אגן משתולל
מזעם
^ חרי חיפושים רבים נמצא קונה
לחלקה של 160 רונאם, חלקה

לטובה, אם יהיה מהפך ב־ 23 ביולי.
אלמוג סיפר, שחברת העובדים לא
היתה מוכנה לקנות את הפרדס, והיו
שאמרו שיש לעדכן את הנהגת
המיפלגה ואת ישראל קיסר בקשיים

החמורים שנוצרו.

הפרדס, אם־כן, לא ימכר
בקרוב. אין סיכוי שמישהו
ב,.חברת העובדים״ ימצא כיום
חצי מיליון דולר כדי לקנותו.
המיפלגה עסוקה כרגע בבעיות
אחרות, ובמידה מסויימת גם

כפי שפורסם לראשונה בהעולם
הזה 25.4.84 הודיע פרס לפני חודש,
בפורום ארבעת הגדולים של המיפלגה
— פרס, רבין, נבון ובר־לב —
שמילבד תיק־הביטחון, שהובטח ליצחק
רבין — שום הבטחה אחרת אינה
קיימת. דברים אלה תאמו שיחה
שהיתה לו עם יצחק נבון, לפני שזה
הודיע שאינו מתמודד על הנהגת
המיפלגה. דברים אלה בהחלט לא
תאמו את מה שאמר פרס לאבן כמה
פעמים, כשהבטיח לו את תיק־החוץ.
ערב הכנת רשימת העבודה, שעליה
שקדו ארבעת הגדולים, הודלפה
לעיתונות הגירסה שנכון אינו רוצה
לטפל בענייני רווחה, כי אם לקבל
לידיו את תיק־החוץ, שלא לרבר על
תואר של ממלא״מקום ראש־הממשלה
וסגן ראש־הממשלה, כפי שכבר פורסם
בהעולם הזה.
כלפי חוץ הכחיש נבון כל קשר
לפירסומים ולהשלכותיהם על הרכב
הממשלה העתידה. פרס הודיע שבשלב
זה הוא אינו מכין ממשלת־צללים, ולא
אישר שהבטיח דבר לנבון. אבן, לעומת
זאת, השתולל מכעס ומזעם.
ממש באותם הימים היה אבו צריד

ירד פרס
הבטחות סותרות

ביום השלישי האחרון, הציע
פרס לאבן להיות סגן ראש
הממשלה ושר-ההסברה.
אבן נוטה לדחות את ההצעה, משום
שתפקיד של שר־הסברה הוא ריק
מתוכן וסגן ראש־ממשלה — בניגוד
לממלא־מקום ראש־הממשלה — הוא
תפקיד נטול סמכויות. אבן טען לפני
פרס, שאם הוא יקבל תפקיד פחות
מאשר שר־חוץ, יתקבל הדבר בקרב
אוהדיו ומכריו בעולם כהדחה.

בשלב מסוייס, לקראת
סוף־השבוע, נטה אבן לומר
לפרס, שאם הוא לא יקבל את
תיק־החוץ — הוא יעדיף
לשבת בבית, מחוץ לממשלה,
ולא לקבל שום הצעת-פשרה,
כמו תיק־החינוך־והתרבות ושאר
תיקים אפשריים.

^ אבן מתעודד
אילי־המשק יארגנו לובי לאיל־המילים
מצויינת בררו לטייבה. על כדאיות
העיסקה אמר אלמוג :״הקונה הציע
מחיר שאני חייב מראש לומר, שהמחיר
נמוך בהרבה ממחירי־השוק. אבל
מחירי השוק מ תיאוריה. כי אף אחד לא
קונה פרדסים היום. בשביל פרדס
שיכולנו לקבל לפני שנתיים כ־750
אלף דולר — אני מכריז זאת פה כדי
שלא תהיינה טעויות ושאף חבר לא
יי־ יאמר שלא נאמרה כל האמת —
העיסקה לא טובה״.
ההצעה שקיבל אלמוג היא של 512
אלף דולר, שמהם יש לשלם 20 אחוז
מיסים.

לדון במציאת תמיכה כספית ענקית
לבית־ברל, לטפל בשאלת המחליף
לאלמוג, שהתחייב לפרוש, להדוף את
גל־הפירסומים שהיו סביב המוסד,
ולנסות להציל את תיק־החוץ, שהלך
ונשמט מידיו.

אבן הנרגז התראיין בכל
אמצעי־התיקשורת והודיע, למעשה
אולטימטיבית, שאם לא
יקבל את תיק־החוץ — גם נכון
לא יקבל אותו. ואילו הוא, אכן,
לא יהיה מוכן לקבל שום תיק
אחר.
בבניין מיפלגת העבודה חששו
מהתפוצצות של פרשה חדשה סביב
תיק־החוץ.

בסופו של דבר, כתום דדן
ארוך, לא הסכימו חברי מוע-
צת-המנהלים למכירת הפרדס.
התוצאה: משכורות חודש
אפריל לא שולמו ב־ 15 במאי.
בדיון שהתפתח הועלו נימוקים

ציוניים, תנועתיים ומוסריים — בעד
ונגד מכירת הפרדס. דובר על חובת
המיפלגה וחברת העובדים לתמוך
במוסד. על קשייו האובייקטיביים ערב
בחירות, ועל התיקווה שמצבו ישתנה

שליחי פרם אצו להרגיע את
אכן. להרגעה זו היתה גם סיבה
נוספת. פרם רוצה בכל מאודו
לסיים את העברת התפקידים
ב״בית ברל״ בהקדם, ולשם כך
הוא זקוק להבנה עם אבן.
מודח אלמוג
נימוקים ציוניים

אך בכל זאת, את תיק-החוץ לא
יכול היה פרס להבטיח לאבן.

בשיחה

שקיימו

השניים

ל היי ס

**תה חלה התפתחות מעניינת
/ביותר.

שיתוף־הפעולה הפורה, הצפוי
בץ אבן וראשי המשק
ההסתדרותי, שיביא לשיקום
מעמד ״אמפ״ל״ ,ובעיקבותיו
להצלת קופת ״בית ברל״ — לא
יסתיים בשלב זה.
בקרוב מאוד יופעלו לחצים חזקים
מאוד על פרס. הלובי יהיה של ותיקי
התנועה, מקורביו של אבן, אך בעיקר
של צמרת המשק ההסתדרותי. הם
ידרשו מפרס לממש את ההבטחה שנתן
בזמנו לאבן, ויעמדו גם על סגולותיו
וכישוריו, כהוכחה לכדאיות מתן התיק
המיוחל לאבן. מי שלא יקרא את
פרוטוקול ישיבת מועצת־המנהלים של
קרן בית־ברל, לא יבין מה יניע את
הלובי הזה.

אם לפני זמן קצר היה נראה
לאבן שמצבו במיפלגה קשה
ביותר והוא היה מדוכדך מאוד,
הרי שעכשיו הוא מתעורר
בן־ציון ציטרין
לחיים•

מורה ולדן
אבא פרס עזר

מפי
הנבחרים

הכל א״־ות רייצ׳ל
״הוועידה הכי מדליקה שהיתה
למדינה הזאת 460 :מוזמנים — חלקם
גויים, ושתביני, מותק, כולם באים
לראות את כוח־השכל שלגו. תקשיבי,
דאל(קיצור של דרלינג) ,על הוועידה
הזו עובדים שנה וחצי, והיא לא תהיה
סתם, תהיה בה טכנולוגיה גבוהה ו
את מבול המילים הנ״ל הנחיתה עלי
בקצב מסחרר אחת המארגנות של
הוועידה הכלכלית שנפתחה השבוע.
(״אני אחראית על הנשים שתגענה
לוועידה — 190 במיספר״).
נא להכיר: רייצ׳ל שיפלי. הישר
מבימות ברודוויי(״אני יודעת הכל על
זה!״) היא משרבבת מדי שני מישפטים
על כל נושא שבעולם( .״אחרי הכל,
הרי כיכבתי בברודוויי ו כאן ניתך
עוד מטר מילים שלא הצלחתי לעקוב
אחריו ולהעשיר בו את השכלתכם.
אחת לשבוע היא מזדנגפת בכנסת,
במיזנון הח״כים. פרט לכך, היא
מרביצה הופעה שזופה בכל אירוע של
חרות. מהכניסות שהיא מבצעת קשה
להתעלם: שרשרת של חיבוקים ונשיקות עם גדולי־האומה(גם עם הקטנים),
תוך כדי זריקת מישפטים כמו ״אנחנו
כמו אחים.״ עם סידרת ״האחים״ נמנים:

יומה המשוגע, המורכב מ״זריקת
ארוחות״ ל־ 20 איש, כיכוב בסרט־טלוויזיה
ואירגון הוועידה.
״בשבילי לארגן 190 נשים — זה
שום דבר. אני מיקצועית!״ והיא
ממשיכה לפרט את החלום האמריקאי:
״התחלתי מאפס (אלא מה!) והגעתי
לזה! מה זאת אומרת למה? — להיות היהודיה הייתי
מארגנת־צמרת!

יחיאל קדישאי, דן מרידוד, בני־מין־זאב
בגין, מתיתיהו שמוא־לביץ
ועוד רבים וטובים, שפירוט

כולם יימשך יותר מהקונקורדנציה
שהוקרנה בזמנו בטלוויזיה בשם זה.
רייצ׳ל מפרטת בקצב־אש את סדר־

״אני ובגין כמו מישפחהר

בצה רי יו ם
בצהרי יום א׳ שעבר, נכנסו לקפה
אפרופו שני גברים. האחד: גבר
ממושקף בסביבות ה־ ,40ש״הרגיש
בבית״ במקום. ואילו השני, שחצה
מכבר את קו ה־ ,60 עבר קשיי־התבייתות
בולטים במקום.
השניים התיישבו, כשהצעיר מדבר
נמרצות, והמבוגר נראה מבולבל,
בלתי־מרוכז.
לפתע הגיעה תגבורת לצעיר,
בצורת גבר מסורבל, שנחת בכבדות
ליד הזוג המוזר ועזר לצעיר
בשטף־דיבורו. השניים דחקו בשלישי
להגיע ל״מוצא של כבוד״.

פחות) של חרות, הליברלים והמערך! .
בשורות הנ״ל מילאנו את חובתנו ן
ודיווחנו על ״הוועדה המסדרת׳ של
״לעם״ ,שהורכבה פרטיזנית מהשר
אליעזר שוסטק וחברי־הכנסת

יגאל כהן ואהוד אולמרט.

היחידה, והאשה היחידה בעסק!״
היא מספרת בערבוביה על חלקה
בוועידה(אירגון ארוחות ומפגשים עם
טדי קולק, שולמית שמיר, אורה הרצוג
ואופירה גבון) ,על חייה הפרטיים
(מיחסיה עם בעלה, שנשאר מעברו
השני של האוקיינוס, ועד לפירוט
שמות ה״מאצ׳ו״ הישראליים שניסו
להפעיל עליה את קסמיהם) .וכל זאת
תוך כדי ניפנוף באותיות בית״ר ׳
התלויות על צווארה.
״את חברת מרכז?״ אני שואלת את !
החרות׳ניקית המושבעת.
״א ...אני חברת־מרכז לא־פורמלית1.
צריך סבלנות. זה לוקח זמן. אני אהיה !
חברת־מרכז.״ תוך כדי שיחה, היא1
שולפת תמונה משותפת ״שלי ושל
בגין״ .בגין נראה עול־ימים, מחייך! .
״אנחנו כמו מישפחה,״ היא אומרת תוך ן
כדי סנגוריה מוחצת על הסתגרותו.
״תביני, לאב, הוא אדם פרטי.״ אני
מנסה, ללא הועיל, להסביר לה
שבשביל ליהפך לאדם פרטי הוא שכח
לעשות צעד אחד — להתפטר מה־ ;
כנסת.
״תאמיני לי, מותק, הוא אדם פרטי.
אני יודעת! אנחנו כמו מישפחה. אני
מדברת איתו בטלפון.״
אין טעם להתווכח עם מי ״שיודעת
הכל על הכל,״ ועוד שייכת למועדון
האכסכלוסיבי של ״המשוחחים טלפונית
עם בגין״ .על דבר אחד אני מוכנה
להמר: רייצ׳ל תהיה חברת־מרכז!

יושב־ראש ועדת־החוק־והמישפט, שם
התנהלו דיוני ״צמרת הליברלים״ על
עתיד הסכם גח״ל.
במיזנון־הכנסת הנטוש נראו כמה
מסממני המשבר, כמו הדו־קרב המילולי
הבא, שהתנהל בצעקות בין בני
שליטא מהליברלים, הנמצא בהמתנה
בת שנהו!) להחלטת היועץ המישפטי
בעניינו(שוחד מיני, להזכירכם) לבין

רוני מילוא:

שליטא :״נו, רוני, אני בפנים?״
מילוא( ,בחיוך הא רומ טי הנצחי)
:״אתה — בטח! אתה נמצא במקום
,12 ותקבלו 15 מקומות לפחות
שליטא :״אני מקווה. אחרת כולנו
נשב בצד שמאל.״
מילוא (בשביעות רצון עצמית):
״לחלק מכם יש תעודת־ביטוח לשבת
בכל ממשלה שהיא.״
רוני אמר את המילה האחרונה1:0 .
לטובתו.
חבר בית־הנבהרים יצחק זייגר אמר
לי פעם :״אני לא מבין למה מצפים
מאיתנו. חברי־כנסת אינם איזו קבוצה
נבחרת. הם צריכים לייצג את הרמה
של העם. הם בדיוק כמו כולם: לא יותר
אינטליגנטים, לא יותר בוגרים
אתה אמרת,זיגי.

ניח״ו!

כפי שדיווחתי לכם בשבוע שעבר,
תוכן דיוני ״הוועדה״ נתון לפירושים
מפירושים שונים. כזכור, הכחיש פעילות היקב נכנסה להילוך גבוה:
השר שוסטק את עצם ידיעת כוונותיו המילה האחרונה של היקב מאורגנת
של אהוד אולמרט. יגאל כהן, לעומת ן על־ידי ״הקרן למיפגשים בינלאומיים
זאת, טוען ״שוסטק ידע על כך עוד שליד מרכז הספורט של בית״ר׳׳ .השם
מהיום הששי, ומטרת הפגישה הבומבסטי הנ״ל מקפל בתוכו טורניר
באפרופו היתה לשכנעו לקבל את קט־רגל שיימשך שבועיים, ושייערן־
הצעתנו. אז איך הוא טוען שלא ידע?״ ב״כל מיני ערים ברחבי הארץ,״ לדברי
המארגנים. ומי עומד מאחורי הפעילות
האינטנסיבית הנ״ל אם לא חבר־הכנסת
מיכה רייסר, החוגג את התברגותו
בפאתי השביעיה השניה.
״מדוע רייסר?״ אני שואלת.
״כי הוא תמיד מחפש דברים
לעשות!״ אני נענית על־ידי אנשי־שלומו.
את השאלה הבאה הם פחות
אוהבים:
״האם הפעילות הספורטיבית הנ״ל
קשורה, חס וחלילה, למערכת־הבחי־רות?״
כאן
באה פאוזה ארוכה.
״א ...א ...זה בסך־הכל ישתלב
במערכת הבחירות.״ זה, להזכירכם,
הוא כדורגל.
ועכשיו לכל המעוניינים: הטורניר
נפתח בחשאיות מוחלטת באמצע
השבוע שעבר. בסוף הטורניר מבטיחים
לנו שני בתי״גמר, ובאורח ספורטיבי
שופטק ואולמרט
טהור מסדרים את שתי הפייבוריטיות
.המנוול הצעיר והמנוול הזקן!״
(בית״ר תל אביב ובית״ר ירושלים)
בבתים נפרדים ,״כי הן בטח תעלינה
יגאל כהן מכנה את הדמוקרטיה
המבוגר נראה שרוי במצוקה, נענע
לגמר.״ לכל החגיגה מצטרפים גם
בראשו, ומילמל אוסף מישפטים ב״לעם״ כ״מעשה גבלה! היתה לי כל
האנגלים, בראשות המאמנים בוב
בלתי־ברורים אני לא יודע ...תנו הקופה, והפסדתי אותה. אילו הייתי
פייזלי ורון אטקינסון.
לי לשקול.״ אני מוכן למקום מעמיד את עצמי למקום הראשון —
להשכלתן של המעריצות: האלילים
השלישי ...א ...מה אתם מציעים לי?״ לא היו כל בעיות. הייתי נבחר! אבל כך
הם המשיכו ״להציע לו״ במשך כמה שוויתרתי, הימלכתי מצד אחד את
מאנגליה יכבדו בנוכחותם את ארצנו
הקטנטונת מה־ 14 ביוני. מארגני האיהמנוול
הצעיר, ומצד שני את המנוול
דקות נוספות, ובכך נגמרה הישיבה.
למי שעדיין לא הבין: בשבועות הזקן.״
רוע מבטיחים גם ״שחקנים מפורסמים״
,ומכתיבים קבצי אותיות כגון:
שני ״המנוולים״ ,אגב, נראו יושבים
החולפים דווחו בהרחבה הליכי־קני
דלגליש, גרהם סונם, פט
הבחירות הדמוקרטיים (מי יותר ומי יחדיו במיזנון־הכנסת.

מוקד האירועים ביום ד׳ בכנסת היה

חדרו של חבר־הכנסת אלי קולאם,

רייסר
.תמיד מחפש דברים לעשות!׳
גי׳נינגם ואיאן ראש. השמות אינם
באחריותי המלאה, מכיוון שמדי כמה
אותיות נאמר לי ״משהו כזה״ או
״תראי, הם כנראה מפורסמים.״
על כל פנים ,״המפורסמים״ ישהו
בארץ במשך שבועיים ויטיילו ברחביה.
בעיות תקציב, כנראה, אינן מטרידות
את היקב, אם לשפוט על פי תוכנית
האירוח, הנשפיה(רק״כך אפשר לכנות
זאת) שנערכה בגני־התערוכה בחודש
שעבר, וחגיגות הניצחון שיתרחשו
בימים הקרובים.
בעיה תקציבית אחת נפתרה:
״הגביע נתרם על־ידי בנק המיזרחי
(אלא מה חשבתם? בנק הפועלים!)
ויוענק ב־ 16 ביוני למנצחת הטורניר
ביד־אליהו, בחסות נשיא-המדינה. אגב,
לתשומת־ליבם של מנהלי בנק
המזרחי: ה 16-ביוני הוא יום־שבת, אך
יש להניח ש״פיקוח בחירות דוחה
שבת.״

דפנה ברק

במדינה
(המשך מעמוד )7
לא פחות מאיתנו, שיקום יישוב יהודי
חדש בחברון, כמו שהיה לפני קום
המדינה. גם הם, כמו היהודים, סבלו
במאורעות ...1929 בחברון יקום יישוב,
שאני בטוח שיהיה גרול ופורח״.
מיפלגות מפא י 1ק1
הרשימה של מיפלגת־העגודה
לכגפת מסמנת את קבורתה
של מפא״י ההיסטורית יין
מבט ראשון על רשימת מועמדי
מיפלגת־העבודה לכנסת מראה רבר
אחד בבירור: מפא״י איננה עוד. נציגות
מפא״י בצמרת מיפלגת־העבודה נעלמה•
הן המועמד לתפקיד ראש־המט־שלה,
שימעון פרם, הן המועמד לתפקיד
שר־החוץ, יצחק נבון, והן המועמד
לתפקיד שר־האוצר, גד יעקובי הם
אנשי רפ״י לשעבר — תופעה חסרת-
תקדים בתולדות המיפלגה.
יחד עם אנשי רפ״י יושבים בהנהגה
אנשי אחדות־העבודה: יצחק רבין
וחיים בר־לב.
הישגו של רבין. יצחק רבץ ן ן
הצליח להכניס לרשימה את כל מי 1
שהבטיח לו שיכניס אותו.
אך רבין לא הכניס את כל אנשיו י
לרשימה. ב־ 1981 הצליח להכניס
שמונה מאנשיו למקומות הראשונים:
דני רוזוליו, אורה נמיר, ז׳ק אמיר,
יעקב צור, שבח וייס, אהרון נחמיאס,
עדנה סולודר והוא עצמו.
הפעם הצליח להכניס ל־43
המקומות הראשונים תישעה מאנשיו:
אותו עצמו, וכן אורה נמיר, יעקב צור,
ז׳ק אמיר, שבח וייס, עדנה סולודר,
אהרון נחמיאם, יחיאל לקט ואברהם
״בייגה״ שוחט, ראש עיריית ערר,
בעלה של עופרה, בתו של לוי אשכול.
ברור מהרכב הרשימה כי רבין
התעניין בעיקר בהכנסת אנשיו
למקומות ריאליים: הוא הצליח למקם ^
את אורה נמיר במקום גבוה מאוד,
והקפיץ אותה מהמקום ה־ 18 ברשימה י
הקודמת למקום ה־ 13 ברשימה הנוכחית.
הוא הכניס את אנשיו באותו סדר
של הרשימה הקודמת, להוציא שינוי
אחד: הוא הפקיר את יוסף נבו. למרות
שנבו היה משוכנע, משיחות עם רביו,
שהוא בפנים, מצא עצמו ראש עיריית
הרצליה לשעבר לא רק מחוץ לעיריה,
גם מחוץ לכנסת.
לעומת זאת הצליח רבין להקפיץ
את מזכיר תנועת־העבודה־הציונית,
יחיאל לקט, איש ״החוג לשילוב״,
שהיה בעבר ח״כ במשך חודשיים,
מהמקום ה־ 64 ברשימה הקודמת |
למקום ה־ 43 ברשימה הנוכחית.
אנשי סרס. ברשימה הקודמת
הובטח לשימחה דיניץ ולדויד ליבאי
כי הם בפנים. ברגע האחרון החליט מי
שהחליט כי ברשימה אין די ייצוג
לעדות־מיזרח. אהרון נחמיאס ורפי
סוויסה הוכנסו על חשבון דיניץ
וליבאי. הרכילות מספרת כי ליבו של [
פרס לא מלאו לבשר את הבשורה
לדיניץ, והוא הטיל את התפקיד על
אחד מעוזריו. ריניץ, כך מספרים, יצא
מאותה פגישה עם היועץ כשדמעות
בעיניו(ראה עמודים .)13— 12
אולם גם ברשימה הנוכחית הפתיע
פרם את דיניץ. הוא מיקם את ליבאי
במקום הרבה יותר גבוה, מעל לדיניץ
— אולי כדי שלא להרגיז את אבא
אבן, שממילא יצטרך לשלם מחיר גבוה -י
ולוותר על תיק-החוץ.
יש רק ערבי אחד ברשימה: עבד־אל־דאווישי,
איש הסתדרות המורים,
שהוא אלמוני למרבית חברי המרכז
וכנראה גם לפרס. את כל השמות קרא
פרס ללא מישקפיים, ורק כאשר הגיע
לשמו של ראווישי נאלץ להרכיב
מישקפיו. הוא מוסלמי יחיד ברשימת
מיפלגת־העבודה, כאשר קצין־המיש־טרה
לשעבר, חנא חדד הנוצרי, ממוקם ^
במקום לא־ריאלי, המקום ה־,52
ומתקשה להסתיר את אכזבתו. נציג
דרוזי אין בכלל ברשימה. לערבים,
המהווים 17$במדינה, יש 291,ברשימת
העבודה.

1/ /ן 6ה

שאיפה של טעם מיוחד.

סיגריה עשירה,תערובתצרסתית משובחת

אזהרה ־ משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות.

ספורט הגלישה
נכנס לאופנה.
גם מנהטן.
מכנסי הגלישה של מנהטן
עוצבו במיוחד לאנשים כמוך.
לא ג׳וני וייסמילר,
אבל בכל זאת.

אין סיבה שלא
ת אה אלגנטי בקייץ 1984
׳ים לב במיוחד לעניבה.
קיבלת אותה במתנה
כשי: ית את חולצת הדקרון
באריזה הקשיחה.
יא פ[א שהקטן מעריץ אותך.

האיש על גדר התיל

עדינזת של שח־
״איזה מין בני־ארם אתם?״ שאל אותי השבוע מדינאי ערבי,
בשעה שהמישלחת הישראלית שהתה במארוקו.
העמדתי פני־תם .״למה כוונתך?״ שאלתי.
״המלך חסן עשה מחווה נועזת והזמין למארוקו מישלחת
גדולה מישראל. זה היה תימרון עדין ביותר, המחייב הרבה־הרבה
טאקט. צריכים לדעת איך להתנהג, ממה להיזהר, כדי להקל על
המארח וכדי שלא להביך אותו. ומה עשו?״
״מה?״ שאלתי. וכי מה יכולתי להגיד?
״הם התנהגו בעדינות של עדר־שוורים בחנות חרסינה,״ אמר.
״היכן התיחכום הישראלי?״ שאל בתמיהה.
והיכן השלג בלב מידבר סהארה?
״הם באו, וכדבר הראשון הכריזו בחצוצרות שהם מזמינים את

אנכי, המיפדצת
פעם בארבע שנים קורה לי משהו מוזר.
בדרד כלל אני איש די נחמד. ארם רגיל, בעל מיגרעות
ומעלות.
אד פעם בארבע שנים (או פחות) אני מסתכל בראי ששמו
רק״ח, ואני רואה מיפלצת.

אודי אבנר

זוהי תופעה קבועה, ונואשתי מלשנות אותה. התרגלתי לשינוי
הזה.
איכשהו, זה קשור בבחירות.
בתקופה המתחילה יום אחרי הבחירות והמסתיימת עם התחלת
מערכת־הבחירות הבאה, אני די בסדר, יחסית. אני איש ״דמוקרטי
ומתקדם״ ,אם כי ״בורגני לאומי״ ואפילו, לא עלינו ,״ציוני״.
אפשר לבקש אותי להצטרף לכל מיני ועדים, לחתום על כל מיני
עצומות, אפשר אפילו להציע לי להשתתף בהקמת מערך של כל
״הכוחות הדמוקרטיים והחילוניים״.
ואז פורצות הבחירות, ובן־רגע אני משתנה.
אני פושט דמות ולובש דמות. לא עוד בורגני לאומי, מתקדם
ודמוקרטי, אלא פאשיסט, סיפוחיסט, מחרחר־מילחמה,
מגרש־ערבים, אולי אפילו פושע־מילחמה. כל שומר נפשו ירחק
ממני.
כך נאמר באל־איתיחאד, בלשון בוטה, ולאחר־מכן גם בזו
הדרך, בלשון יותר מנופה. לא תמיד נעים להגיד בעברית מה
שאומרים בערבית.
הצרה היא שאיני מרגיש בשינוי הדראסטי החל בי בצורה כה
פיתאומית. בערב אני הולך לישון ואני עדיין בורגני מתקדם
ודמוקרט לאומי(או להיפך) ,ובבוקר אני מסתכל בראי של רק״ח
ואני מיפלצת.
בוקר טוב.

פה אל פה
האם אפשר להתאהב בפה?
פה, פשוטו כמשמעו.
אפשר. עובדה: זה כמעט קרה לי השבוע.
ישבתי בקפה דה־פלור בשררת סן־ז׳רמיין בפאריס. הייתי
שקוע בקריאת עיתון, כאשר נכנסה בחורה בלונדית
ותכולת־עיניים, וישבה מולי בשולחן סמוך. היא הזמינה ג׳ין עם
מי־טוניק והמתינה למישהו.

גערה מתזניס
סוף־סוף זה קורה: ז׳יזל חלימי באה לארץ.
העולם שמע עליה לראשונה לפני 25 שנים. אז היתה
עורכת־הדין הצעירה, הלוהטת, שהגנה על ג׳מילה בופאשה.
ג׳מילה היתה לוחמת־שיחרור אלג׳ירית, חברת המחתרת,
שנלכדה בידי הצנחנים ועונתה קשות. בין השאר נאנסה
באמצעות בקבוק.
ז׳יזל לא יכלה להביא לזיכויה של ג׳מילה, אך היא הפכה אותה
לאגדה. תוך כדי כך הפכה גם היא לדמות שנואה ונערצת.
עורכת־הדין היפה, הלוחמת, ההופכת את בית־המישפט
לשדה־קרב פוליטי, הפכה שם־דבר.
מעטים ידעו אז שז׳יזל חלימי(הצרפתים מבטאים את השם
כ״אלימי״ן היא יהודיה תוניסאית מקרתגו, בת למישפחה טאייב.
באוטוביוגרפיה המרתקת שלה תיארה את ילדותה כנערה
מדוכאת ומקופחת במישפחה יהודית מיזרחית, שבזה לילדות,
ורצתה רק בילדים. למרות שהיתה תלמידה מזהירה, לא שם איש
לב אליה, ואילו אחיה, שנפל
ממנה בהרבה, היה הנסיך
במישפחה.
כשעברה לצרפת והפכה עד
רכת־דין, הרגישה בכל עומס
הקיפוח בבית־ המישפט, שהיה
עולמם של גברים. היא היתה
צריכה להיאבק כפליים, להצטיין
כפליים כרי להחזיק מעמד.
אבל היא החזיקה מעמד, ועזרה
לפרוץ את הדרך לפני דור של
מישפטניות.
כאשד שמאלית, ילידת
תוניס, ידידה ופרקליטה של וסימון סארטר
ז׳ן־פול
דה־בובואר. יצא ליבה אל לוחמי־השיחרור האלג׳יריים. היא הגנה
עליהם בבתי־המישפט ומחוצה להם. ונשארה עד היום מיודדת עם
ראשי המדינות בצפון־אפריקה.
מגבר נעוריה, שנכפה עליה כשהיתה נערה. התגרשה בשלב
מוקדם. נותר לה ממנו רק שם־המישפחה. לאחר מכן נישאה
לסופר צעיר, קלוד קו, עוזרו של סארטר. שהפך איש־עסקים.
הרגשת־הקיפוח המרדני של הילדה היהודיה בתוניס בשלה
והפכה פמיניזם לוהט. מראשית התנועה הפמיניסטית עמדה ז׳יזל
חלימי בראשה, וכיום היא הפמיניסטית מס׳ 1של צרפת. מי
שסבור שפמיניסטית צריכה להיות בלתי־נשית ובלתי־מושכת
צריך רק להעיף בה מבט. היא שוב הפכה את בית־המישפט
לשדה־קרב. כאשר הופיעה במישפט־אונס מפורסם והשתמשה בו
כדי למשוך את תשומת־לב הציבור לעוול שנעשה לנאנסת.
בבחירות האחרונות נבחרה ז׳יזל חלימי לפרלמנט הצרפתי,
כנציגה פמיניסטית בסיעה הסוציאליסטית. היא בולטת גם שם —
אך היא שונה מאוד מפליציה לנגר או שולמית אלוני. אישיותה
המיוחדת, בתוספת החן הצרפתי, גורמים להבדל.
עתה היא באה לארץ בשליחות מיוחדת של שר־החוץ הצרפתי,
כדי לטפל ביחסי יונסקו־ אמריקה־ישראל.
לפעמים אני שואל את עצמי מה היה קורה לנערה מתונים בשם
ז׳יזל חלימי אילו עלתה לישראל, ולא לצרפת.

לובה אליאב אהב לספי על השיטה שפותחה על־ידי הצבא
הבריטי במייחמת־העולם לשניה לכיבוש יער מבוצר.
באשר הסתערי אנשי ״יל־הרגלים על המוצב המוקף
בגרר־תיל. היה חייל אחל רץ
קרימר ימטיל את עצמי במלוא
גופו על ה״קונצרטינד״ —
מיתרס־התיל המגולגל. חבריו
של החייל השוכב היו דורכים על
גופו. וכד עוברים את המחסום.
תפקיד־ של החייל הלאשוד
אינו נעים. הוא מושר אליי את
כל האש של מגיני המוצב. חבריי
דורכים עליי ומועכים אותו
התיל הדוקרני פוצע את גופ!
אבל מישהו מוכרח לעשות זאת.
ותמיי נמצא מתנדב. שעבל בשבוע נזכרתי בתיאור ציורי זה, כשקראה
כשימחה עי 1כיקו־ רישלחת־ייענק לישראלית במארוקו הם נסע׳
בגלוי, השתתפו בטקסים, נאמו לשתזפי בזיקורי הפירסומת.
השמיעי נאומים יהיו מרכז תשומת־הלב.
המצב דיה שונה מאור לפני שליש וחצי שנים, כאשל נסעתי
לראשונה למארוקו בחברת מת־ פלי־ ייעקב ארנון- .
הנסיעה היתר סודית, והיתה מלויי בכל מיני הרפתקות. היתה
לנו חוויד גדולה, שהגיעה לשיאה בשיחה אריכד עם חסן המל אך
לא יכולנו לפרסם אותה. קל וחומר להתפאר בה. לא יכולנו
לדבר על כך אל עם האנשים הקרובים לנו,
המצב החוקי לא היה ברוי. ולא היינו בטוחים שלא ניאסר עם
שובנו ארצה. לא יכולנו להפיק מהפגישה שום הון פוליטי.
נסענו כדי לטכס עצה עם המלר כיצד ייכל להפעיל את כוחי
יהשפעתו למען השלום הישראלי־פלסטיני. כיצד יוכל לעזור
לקירוב העדה המארוקאית בארץ לעניין השלום ולשינוי
דעת־הקהל הישראלית. בין השאר דיברנו על האפשרות להזמין,
בבוא היום, מישלחות יישמיות של יוצאי־מארוקו מישראל. כדי
לעשות נפשות למען השלום.
יכולנו לפרסם את הבר הפגישה רק כעבור שנתיים ורבע —
אחרי שכבר נפגשתי עם יאסר ערפאת בביירות, אחרי הפגישה
הרשמית של ראשי אש״ף וראשי המועצה הישראלית למען
שלום ישראלי־פלסטיני ואחרי פגישה נוספת עם המלך
בניו־יורק. המלך עצמו נתן פומבי לפגישות, ובכך קבע עובדה
מוגמרת חדשה כלפי העולם הערבי. אך פרטים רבים של הפגישות
עימו אינם ניתנים לפירסום עד היום, כי המלך התבטא בנוכחותנו
בחופשיות רבה על גורמים ואישים רבים.
הייתי צריך לקנא בחברי המישלחת האחרונה, שהיו חופשיים
ממיגבלות אלה. אך איני מקנא בהם. נמנעה מהם
הרגשת־הראשוניות, ההרפתקה, ההעזה, שהיתה מנת־חלקנו, וגם
שכרנו.
הס לא יכלו, כמובן, לדבר עם המלך, כי הנושא האחד הקרוב
לליבו לגבי הסיכסוך שלנו הוא הצורך בהידברות בין
מרינת־ישראל ואש״ף. בשיחות שלנו עם המלך נכחו כמה מראשי
אש״ף. גם המישלחת של ח״ב אדרי וחבריו אורגנה בהסכמת אש״ף
ובשיתופו, אף שהאירגון נשאר באופן דיסקרטי ברקע.
חברי־המישלחות נהגו כבתולות חסודות. הם ידעו במה המדובר
אך העמידו פנים כאילו מחשבה כזאת כלל אינה עולה על דעתם.
מילא, גם זה יבוא.
חסן הוא אדם חכם. הוא עבר הרבה מאוד בחייו, ובכלל זה כמה
התנקשויות בחייו, שהוא ניצל מהן בנס. אם חברי־המישלחת
הביאו עימם הביתה כמה פירורים של חוכמתו, לפחות בעקיפין,
הרי היה טעם במיבצע זה.
אני מקווה שלמדו כי העולם הערבי הוא כביר ורחב, וכי אומה
הדוברת בשפה אחת מחוף האוקיינוס האטלנטי וער המיפרץ
הפרסי היא מציאות שיש להתחשב בה, שכדאי להיות חלק ממנה,
מבחינה מדינית וכלכלית. ומכיוון שחסו הוא גם נשיא הוועידה
האיסלאמית העולמית, המייצגת אלף מיליון מוסלמים, האופקים
רחבים עוד יותר.
אני מקווה שהחברים המארוקאיים במישלחת למדו להתגאות
במולדתם ולזקוף את גוום. ואני מקווה שהאשכנזים במישלחת
למדו כי עולי־ מארוקו לא היו ״שוכני־מערות בהרי־אטלס״ ,אלא
באו מארץ תרבותית, שהמעמד העליון בה עולה ברמתו
התרבותית על הצמרת החברתית הישראלית.
אם כל זה הושג, זהו השכר לחלקנו בהכשרת־ הקרקע
למישלחת זו. שכרו של החייל על גדר־התיל הוא כיבוש היעד —
גם אם איש אינו זוכר אותו, ולא כל שכן מודה לו.

המלה לישראל. אלוהים!״ הוא התפרץ ,״המלך היסווה את-הביקוי
כהזמנה מטעם הקהילה היהוי־־ת לייצאי־מארוקו. הוא מדר את
ההזמנה במאזניים של צורף. היא שקל בדיוק מה אפשר לעשות
ברגע זה ומה לא, היכן הגבול. הצעד הזה נמדד במילימטרים! ואתם
באים ייוצי־ים פצצד עולמית עי־ידי פירסום ההזמנה האידיוטית
הזאת! הצגתם את המלך כסוכי ״שראלי׳ בעולם הערבי פורסמי
גינויים. לא ׳־ק מטעם סוריה יהפלסטינים הכפופים לך — זה היר
צפוי. אבי גם בעיתונים שי• מלינות־הנפט במיפרץ הפרסי. זד
לחץ על סעודיה. שהיא בת־הבלית של המלך. זד יחץ אפילו על
הנהגה אש״ף. שתמכה ביוזמה
הזאת בשקט. למי קילקלתם?
קוים כל לעצמכם׳ מנעתם מז
המלך כי אפשיות לקבל את פני
המישלחר
אי -להסביי למיינאי ערב־מתיחכם
את השוייץ יישיאלי.
את דיצי החולני של פוליטיקאים
ישראליים ״לתפוס כות־
־ח״? איי אפשי להסביר לערבי
מדיע הפקידו את הנהגת המיש־לחת
העדינה הזאת ביד אדם
כמו רפאל אדרי, שאין לו שום
ניסיון בעניינים אלה, שיש לו
התיחכום של קיר והעדינות של שור?

היא היתה יפה. יפה מאוד. אד לא זה מה שציין אותה. פאריס
מושכת אייה יפהפיות מכל צרפת. מכי העירם. ילא די לד
לבחורה להיות יפהפיה כדי לבלוט בשדרת סן־ז׳רמיין,
ליפהפיה הזאת היה פה.
אני יודע — לכל אדם יש פה. פתח בחלק התחתון של הפנים,
המשמש, לאכילה, לשתיה, לדיבור ולכל שימוש אחר שבעליו
־וצה לייעד לו.
לא בזד המדובר
לצעירי -הזאת היה פה שהביע את אישייתה. שמתי אליו לב
כשנכנסה. יהסתכלתי בו כמרית ז.
הפה חייך צחק, הביע ביקורת. הסתייג, בירי היי לו מאד
הבעות, יכל הבעה שלו שינתה את כל הפנים. מעילם -א האיר־פה
נייד ורב־הבעה כזה.
גבר קשיש. בעל חזות מעניינת. נכנס וישב מולה. הפה צדי
לקראתו האיש הוציא מתיק־ קרטון והוי כתב־יי עבה. מוי־פס
במכונת־כתיבה והראה לה. הפה התעניין, ביקי הביע לבסוי
הסכמה. האיש ייבר צרפתית בלהט רב.
בדמיוני יאיתי אותם כפרופסור וסטודנטית. הוא סופר, אורי
מחזאי. היא מאוהבת בו, מעריצה אותו ושוכבת איתי־ אבל יכל
להיות תריסי הסברים אחרים ליחסים ביניהם.
כשיצאתי מהקפה, הם ישבי עדייו שקועים בשיחה מפה אלפה| ,
כשהפה של־ מבטא בלהב מילים, והפה שלה מגיב בהבעות ,
המתחלפות במהירות.
למחרת י־ום חזרתי לקפה לקרוא את העיתון. והשניים ישבי
שם עדייי — כלומר, שוב — ודיברו.
בחורה יידעת בדרך כלל כשמסתכלים בה, וגם הצעירה הזאת
ידעה. מבלי להביט בי. זד ירא הפריע לפה שלה לשדר את
ריגשותיה.
אני יודע: כאן המקום לספר שניגשתי אליה. הקסמתי אותה
בחיוך מלבב, ביקשתי סליחה מן הפרופסור וערכתי היכרות איתה| .
כמו בסרט.
אבל לא. פשוט הנחתי 12 פראנקים על השולחן, קיפלתי את
העיתון ויצאתי לפגישה עם מישהו. השניים ישבו במקומם, ואולי
הם יושבים שם עדיין .׳

חוקוי־המישטוה,
אשו הגיעו
לאוצות־הבוית,
מתחקים על הקשו
בין המחתות
היהודית והליגה
להגנה של הרב
מאיו נהנא

כהנא במחנה־אימונים של הליגה ()1968
פטריוט אמריקאי

היה גם משהו רענן במעקב שערכו
צעירים אלה אחרי נשות דיפלומטים
סובייטים שקנו בסופרמרקטים, ובכך
שהביכו אותן במילים ובצעקות.
אמריקה גיחכה כאשר מילאו אנשי
הליגה מים במיכל־הדלק של מכוניות
אנשי־השגרירות הסובייטית, גילגלו

בקבוקים מלאים אמוניה באולם
הקונצרטים קרנגי, כאשר ניגן שם
סוליסט רוסי. גם כאשר הפגינו ליד
השגרירות העיראקית ושפכו צבע
אדום על נציגים סובייטים, עוד סלחו
להם.

,,משהו

ך ידיורק היא עיר מלאה יהודים,
!והסיסמה לעולם לא עוד, שבה
דגלו אנשי כהנא, שהתייחסה להיטלר
ולשואה, מצאו להם אוהדים בקרב
יהודים ובקרב אמריקאים אחרים. הרב
כהנא עצמו קנה לו אוהדים בגלל
הופעתו המסודרת והמרשימה. הוא היה
לבוש תמיד בחליפות תפורות היטב אר
בלתי־צעקניות, שיערו היה מסופר
קצר, והוא מצא חן בעיני אמריקאים
כאשר הכריז על עצמו כעל פטריוט
אמריקאי ואנטי־קומוניסט מושבע.
״אינני יודע מדוע הוא לא מצא חן
בעיניי מן ההתחלה,״ סיפר מי שהיה
מפקח על הבלשים במישטרת ניו־יורק
בשנים האלה, אלברט סידמן, יהודי
המבקר לעיתים בישראל .״כבר
מהתחלה היו לי הסתייגויות מכהנא,
ובאותו זמן הליגה עוד לא עשתה שום
דברים מסוכנים. אז הם רק רגלו בכך
שיהודים, שהיו תמיד עם־הספר וחסרי־הגנה,
ייהפכו ללוחמים.

מריקה צחקה מכל לב, כאשר
פיזרו כמה צעירים יהודיים
עכברים וצפרדעים במישרדה המהודר
של מישלחת־הסחר הסובייטית בניו־יורק.
האמריקאים, האוהבים בדיחות

נערים חובשי־נינוח
של הליגה להגנה
תניחו מיזוודת־תונת,
יה בוובה־צלנים
לחדר־שינה של
ילדים והוגו צעירה
יהודית חפה מפשע

ושונאים רוסים, אימצו את הנערים
הללו לליבם.
הצעירים. בחורים בגיל העשרה, היו
חברים בליגה להגנה יהודית. שייסדו
הרב מאיר כהנא ועורד־הדין ברט
צו*בון, בשנת . 1968 האמריקאים
העריכו את חוש־ההומור. הדימיון,
וכושר־ההמצאה של הצעירים היהודים.
היה משהו חביב בשיחזורה של אחת
ממכות מצריים תור דרישה מהסוב־ייטים
״לשלח את עמי״.

כהנא בשירות מילואים ברמאללה 1981 ,
חוסר־הגיון

געימיס,

״הסתייגתי ממנו לא בגלל משהו
— שאמר או עשה ״,סיפר סידמן .״היה
משהו בעיניים שלו. אני יודע שזה יכול
להישמע מלודרמאתי, אבל בלש לומד
לסמוך על תגובות כאלה. משהו בעיניו
גרם לי לאי־שקט, היה בהן חוסר־הגיון״.
בסיפרו,
צייף, הקדיש סידמן פרק
שלם ל״קשר היהודי״ ,והוא מייחד לו
מקום כבוד, בין עלילות המאפיה
האיטלקית ופיענוח רצח קיטי ג׳נובזה.
כל זמן שהצעירים של הליגה הסתפקה בשטויות, השתעשעו מישטרת ניו־יורק בכך שצילמה את
ההפגנות והכינה אלבומי־תמונות של
החברים. מפעם לפעם, כאשר
הפגנותיהם היו צעקניות יותר מדי, היו
כמה בחורים נעצרים ומשוחררים
למחרת. אולם בחודש אפריל ,1971
שבועיים. אחרי תעלול הצפרדעים,
הגיעה אזהרה טלפונית אל מישרד
מישלחת־הסחר הסובייטית כי המקום
ממולכד, וכי יש לפנות את הבניין
בתוך רבע שעה .״שחררו את יהודי
רוסיה!״ צעק המטלפן לתוך השפופרת.
עיתוי השיחה הטריד את סידמן. זו
לא נראתה שיחת מטורף רגילה, מכיוון
שהשעה היתר. חמש וחצי אחרי־הצהריים,
שעה שכמעט כל הפקידים
עזבו את הבניין. המטורפים נוהגים
לטלפן בשעות העבודה, כדי ליהנות
ממראה האנשים המפוחדים הנמלטים
מהבניין. אזהרה בשעה כזאת נשמעה
אמיתית ומסוכנת.
סידמן עזב את המסיבה, שבה בילה
באותה שעה, ויחד עם כמה ממפקדי
־ המישטרה הגיע לבניין בלב מנהטן. הם
היו במעלית כאשר נשמעה התפוצצות.
קומה אחת מעליהם, בקומה ה־,19
התפוצצה מיזוודת גייימס־בונד

בלשות של כמה שבועות, גילתה
המישטרה את המקום שבו נקנו שעוני־הזמן
שהורכבו בפצצות והגיעו אל
הקונים. היו אלה סטיוארט כהן בן ה־18
ושלדון סיגל.25 ,

מבוגר מרוב חברי הליגה והשוטרים
חשדו כי הוא אשר הרכיב את הפצצות.
בעבודת־נמלים, תוך שימוש באיומים,
בפיתוי ובהפחדה, הצליחו שני בלשים
להתיידד עם סיגל, ולשכנע אותו
למסור להם ידיעות על פיגועים
צפויים של הליגה. הוא זכה בשם־
הצופן ״אנג׳לו״ ,והועמד לרשותו
קו־טלפון, מיוחד רק לו, במישטרת
ניו־יורק. הוא הפך להיות ״הקשר
היהודי״ ,שאותו חיפש סידמן.
יומיים אחרי שהותקן עבורו קו־הטלפון
הישיר, הודיע סיגל למפעיליו
כי יש לו עבורם מידע חשוב. בפגישה
סודית סיפר סיגל, כי הליגה עומדת
לפוצץ את האחוזה של השגרירות
הסובייטית בגלן־קוב .״שמעתי שכמה
אנשים החליטו לשתול אצבעות
דינמיט מתחת לגדר,״ אמר .״אבל אתם
לא צריכים לדאוג, הפצצה הזאת לא
תתפוצץ, כי התקינו אותה באופן
גרוע,״ התגאה סיגל.
חומר־הנפץ שהתגלה היה אומנם
מחובר בצורה בלתי־יעילה, ולא היה
בר־פיצוץ.
הקיץ של 1971 היה קיץ שקט עבור
מישטרת ניו־יורק, מכיוון שרבים
מחברי הליגה נסעו לישראל לעבוד
בחופשת־הקיץ. סיגל עבד בבית־מלון
בחגורת־הבורשט• בהרי קטסקילס,
ואנשי המישטרה שמרו על קשר קבוע
איתו.
סיגל השתכנע לגלות מי האנשים
שהיו איתו כאשר ייצר את הפצצה,
שהתפוצצה במישרדי משלחת־הסחר
הסובייטית. הוא גם ניחש מי הרכיב את
הפצצה, שלא התפוצצה ליד גלן־קוב.
המישטרה עצרה את כל החבורה, וכדי
שלא יחשדו בו, עצרה המישטרה גם
את סיגל. עורכי־הדין של הליגה
שיחררו את הצעירים מייד בערבות.
באוקטובר הוזעק סידמן לבניין־
מגוריה של המישלחת הסובייטית
לארם. מישהו ירה ארבע יריות לחדר־שינה,
שבו ישנו באותו זמן ארבעת
ילדיהם של דיפלומטים סובייטיים.
בנס לא נפגע איש. היורה עמד על גג
בניין האנטר־קולג׳ ,ממול, והרובה
נמצא שם.
(המשך בעמוד )58

] יגל היה סטודנט לארכיטקטורה
י ועבד לפרנסתו כצלם. הוא היה

* על שם בתייהמלון שבהם נופשים
יהודי ני ריו ר ק וסועדים מאכלים
יהודיי ם מו ב הקי ם כמו מרק־הסלק
בורשש.

כה:א במעצר מינהלי 1980 ,
פצצות מאותה קומה
ממולכדת. איש לא נפגע, אבל הנזק
היה גדול.
בקומה העשרים מצאו חבלני־המישטרה
עוד מיזוודה דומה, הם
הצליחו לפרק אותה, שניה בטרם עמדה
להתפוצץ.
מאותו הרגע החליט סידמן כי אין
זה יותר מישחק־ילדים. הוא החליט
להשתמש בשיטה המישטרתית
הבדוקה, ולשכנע את אחד מאנשי
הליגה להיות סוכן כפול. בעבודת
ידיות להדדי ילדים

כהנא בפינוי ימית 1982 ,
הכחשה וגינוי

כהנא בהפגנה 1982 ,
הופעה מסודרת ומרשימה

ראש טוב אי אפשר
לתפוס סתם בכל מקום.

על האוכל

צריך אוכל טוב, אדרה
טובה וכמובן יין אמיתי.
כרמל. בקיצור * כל מה
שיש ב״על היין״.

על העוגות

על היין

ב״על היין״ תמצא אוכל.
הרבה וטוב משמונה בבוקר(ארוחות בוקר של
עשירים) דרך הצהריים(אוכל ביתי על הכיפק)
ועד אחת אחר חצות.

בשביל יין, זה באמת המקום.
ישר מכרמל. המ
?מחירים שיכורים 500 :שקל
לבקבוק(כן, בקבוק גדול) יין לבן,
יין אדום או חזה. ב״על היין״ אין אפליה.

חוץ מיין ואוכל תמצא
אצלנו את העוגות הכי טובות. אפיה ביתית •
משהו משהו.

אז אם אתה חצה
לתפוס ראש טוב,
תן לחותנת של ופי לבשל
ולנרמל למזוג.

על המיקום

דיזנגוף סוו. מיקום
מעולה. מה יכול לעשות לך ראש טוב יותר
מחתיכות של דיזנגוף פינת פרישמן?

״על היין״ בית יין ומאכאם אחרים. דיזמוף סוו.
אל א מר!.

מרוע ל א חגג שימעוז פרס את בר־המיצווה
של 1והיבז בחר דרר ל1י ללקק גלידה

בין פעילות מיפלגתית
אחת ושנייה, ערב הבחירות, מצא
יושב־ראש מיפלגת העבודה
שימעון סרס זמן לספר את
סיפור קשריו עם הנוער־העובד־והלומד
למוסף מיוחד, במלאות
60 שנה להיווסדו׳ .פרס הרחיק
לכת בסיפור נעוריו. בין השאר
סיפר כי לא חגג את חגיגת בר־המיצווה
שלו :״סירבתי לחגוג
אותה, כפי שנמנעתי לחגוג דבר
אחר בחיי. לא חשתי בנוח לעמוד
במרכז העניין שהוא אני עצמי.״
איך הוא הגיע דווקא לנוער
העובד? ״לא הייתי מעולם רקדן
מעולה, וכל ניסיונות, לנגן
במפוחית עלו בתוהו, ובזה הירבו
לעסוק בתנועת הצופים.״ בנוער
העובד, לעומת זאת, היו קיבוצים,
חקלאות, החולצה הכחולה
והפגישה עם נוער תימני, שהקסימו
את פרס הצעיר .״עד היום
אני סבור שהבושם המשובח
רריחוח הוא זד דלזוריה ממייחסוו

הגרוע שלה .״המיפלגה נמצאת
במצב קשה. רק אתה יכול
להושיע את הליברלים,״ אמרו
הסועדים לסבידור. סבידור לקח
על עצמו להכין טיוטת הצעה
לסמכויות שאותן ביקש. כאשר
הבין סבידור שהשרים עבדו
עליו, התברר לו גם שחבריו
בכנופיית הארבעה נטשו אותו.
בית־הקפה הגלידריה,
ברחוב אבן־גבירול בתל־אביב,
ידוע כמעוז של תומכי יצחק
שמיר, מבעלי המקום, דרך
רוני מילוא, המרבה לשבת
שם, ועד צעירי חרות אחרים,
הפוקדים את המקום. לכן רבה
היתה ביום החמישי שעבר
ההתרגשות, כאשר למקום הגיע
סגן ראש־הממשלה דויד לוי,
שאחרי יום דיונים מפרך בעניין
ליכוד הליכוד, או התפרקותו,
הוא בא ללקק גלידה דווקא שם.

צעיר וטרי, באותו רגע קריטי
שהוא נקטף מעליו,״ מתאר פרס
את עבודתו בכפר הנוער בן־שמן.
על לימודיו שם סיפר פרס:
״הצטיינתי בשיעורי הספרות וה־תנ״ך,
וברחתי משיעורי הכימיה
והפיסיקה. היתה לי הסתייגות,
או אפילו התנגדות, למדע ה־מרוייק.״
על דרכו לפוליטיקה
סיפר פרס, שההתחלה היתה בכתיבת
חומר פובליציסטה״אחדות
מרשימות אלה הגיעו גם לבדל
כצנלסון, והוא הזמינני לשיחה.
ברל העלה אותי לדרך חדשה, בה
אני נודד ומתייסר, מקווה ופועל,
מאז ועד היום.״
מדוע נדחק מנחם סבי־דור
אל שולי המיפלגה הליברלית?
לפירסומאי דויד ארמון
היה הסבר מרתק, שבמרכזו
ארוחת־צהריים אחת גדולה.
ארמון סיפר לחבריו בסניף
המיפלגה הליברלית בתל־אביב•,
שהכל החל בכנופיית הארבעה,
שאת הקמתה יזם סבידור.
השתתפו בה שלושה ליברלים
נוספים: דרור זייגרמן, דן
תיכון ויצחק ברמן. הם
החליטו לבקש מראש־הממשלה
שמיר, שיכיר בהם
עצמאית בליכוד.
את יושב־ראש
הסף, וזה הבין,
התקבלה.
לקראת
אז הזמינו
את סבידור
בירושלים. בין
שטחו לפניו את
גה והדימוי הציבורי

יצחק ו״איציק״ו לוינסון, תבע
לפני זמן לא רב את שבועון
הליכוד יומן השבוע, על הלנת
שכר. הוא תבע את ח״ב מילוא,
עורך העיתון, אך משום מה כל
ההודעות מבית־המישפט שנשלחו
למילוא, חזרו. הדוור כתב
עליהן שהכתובת לא ידועה.
לוינסון החליט להביא בעצמו את
הודעת בית־המישפט למילוא.
הוא ניצל את אחד מכינוסי
המרכז האחרונים למטרה זו.
מילוא ניסה להתחמק, וביקש
מלוינסון שישלח לו את ההזמנה
דרך מזכירות הכנסת, אך לוינסון
לא ויתר, נתן למילוא את
ההזמנה לבית־המישפט בבאר־שבע
והחתים אותו על קבלת
ההודעה.
המישפחה הגדולה של
מזכ״ל ההסתדרות החדש ישראל
קיסר היתה לצידו לאורך
כל יום בחירתו לתפקיד. בבוקר,
סמוך לעלייתו לקומה השביעית
לישיבת הוועד הפועל, הובאה
לחדרו עוגת־ענק מעשה ידי
דודו זכריה עמיר, בעל רשת
קונדיטוריות. את סמל ההסתדרות
ציירה נאווה, בתו של
עמיר ואת הברכות כתב בנו.

שהוזמן, ואשר לא היה מבני
המישפחה, הוא המראיין איתן
דנציג, מקורבו של קיסר.
מנהיג צומת, רפאל
(״רפול״) איתן, מנצל באחרונה
כל הזדמנות להופעה לפני קהל.
בשבת־תרבות הוא הסביר את

בלי

חוכמות

אליו
תחליט לגשת.״
הפרופסור החיפאי שבח
וייס מנצל את ימי ערב־הבחירות
להכין את פירקי סיפרו
הבא על מערכת הבחירות
הנוכחית. וייס, שנבחר למקום

ה־ 11 יהיה כמו זה של הראשונה
— — 47 ולדעתו, אין הצדקה
לצעקות של הצעירים על
קיפוח. הנתון, המעציב מבחינתו,
הוא שבכנסת הבאה יגדל מיספר
הניצים על חשבון היונים.

בערב ראיונות שערר מני

יצחק ובין

היה עייף מאוד אחרי ארבעה ימי דיונים אינטנסיוויים כחבר בוועדה המסדרת של
מיפלנת העבודה, שדנה בשיבוץ ובהרכב הרשימה לכנסת. בישיבת מרכז המיפלגה,
שנערכה ביום הרביעי אחרי״הצהריים באולם אוהל־שם בתל־אביב, הוא ניצל את השולחן, שלפניו ישב על
הבימה, והניח עליו את ראשו(למטה) .יושב״ראש המיפלגה, שימעון פרס, היה זה שהקריא את רשימת
המועמדים, וכשסיים את דבריו מיהר לצאת מהאולם, ונכנס לריכבו(מימין) .עד שנהגו הצליח לפלס את
דרכו ברחוב בלפור הצר שמלא ביוצאים מהאולם, הוא לחץ ידי חברי מרכז שניגשו לריכבו לביד אותו.

קיסר ביקש מעיתונאים
שלא יפקדו את ביתו באותו
הערב, משום שהוא רוצה להיות
עם מישפחתו. לביתו הצנוע
בחולון באו רק בני מישפחה
קרובים, אך הבת ראומה, בת
ה־ ,21 העדיפה ללכת לסרט עם
חברה, ושבה לביתה בשעה
מאוחרת יותר. האשכנזי היחיד

פרטי תוכנית־החירזם הכלכלית
שלו :״שיפסיקו להביא נייר
טואלט מארצות־הברית ותחתונים
מאנגליה.״ כאשר הוא
נשאל על קשיחותו, הוא הסביר
שמגיל צעיר׳ הכין אותו אביו
לאפשרות שהוא יישאר יום אחד
לבדו במידבר, וביקש ממנו
להתמודד עם אפשרות זו. כאשר
התבקש להבהיר את שתקנותו
הסביר, כי מאז ומתמיד ידעו
שהוא מדבר כשצריך לדבר. ועל
השאלה מדוע הוא מתקבל
על־ידי חלק מן הציבור כפשטני ציטוט ופרימיטיבי, הביא
ממישלי קרילוב :״כל דבר פשוט

ריאלי ברשימת המערך לכנסת
הבאה, ניסה השבוע לצייר •
קלסתרון חברתי של פני הכנסת
הבאה. להערכתו, יהיו בה בין 12
ל־ 15ח״כים חדשים, כאשר
בנוכחית היו 30 אחוז חדשים.
מיספר הנשים לא ישתנה.
המיזרחיים ייוצגו רק ב־ 22 אחוז,
שהם 26ח״כים, אך הם יתבלטו
בתפקידי מפתח, הן בעבודה והן
בליכוד. במערך הוא מצא שבין
13 הראשונים ברשימה לכנסת,
יש שיבעה מיזרחיים, כשהוא
מחשיב את ויקטור שם־טוב הבולגרי
ממפ״ם כמיזרחי. להערכתו,
ממוצע־הגיל של הכנסת

פאר במועדון, סיפר מפיק
ומגיש כלבוטק, רפי גינת על
תוכנית כלבוטק, שנאסרה
לשידור בצו־ביניים של בית־המישפט־העליון.
גינת סיפר
שהם השתמשו בשם חברת ש׳ ל׳
עסקים, במיסגרת חלוקת פירסי
העסק המובחר. ראשי־התיבות
של החברה היו שיווק לוקשים.
פאר טען שסיכויי גינת
לנצח בבית־ המישפט־העליון הם
קלושים. בו במקום הם התערבו
וגינת התחייב שאם הוא יזכה,
הוא ינחה ארבעה ערבי ראיונות
במועדון ללא תשלום.

מדוע אריאל שרוז הוא אורח מבוקש 1רצזי במועדה
היוקרתי ומה 1עשה רפי גינת אם 1צליח במאבקו המישפטי
היושב־ראש הקודם של
הוועד המנהל של רשות־השי־דור,
ראובן ירון, אינו יורד
מסדר יומו של הוועד הנוכחי.
בישיבה האחרונה הציע דויד
אדמון, המישנה ליושב־ראש,
להגדיל את מיספר עורכי מבט,
נוסף על העורך היחידי כיום,
מיכאל קרפיל וטען שיש לו
נימוק עקרוני לכך. חבר הוועד,
ישראל (״ודליק״) פלג, נציג
המערך, הגיב :״בתקופה הרומית

בעל הגלריה, התל־אביבי
לשעבר, איציק תוראל, שיושב
כבר כמה שנים בניו־ יורק,
הוציא לאור ירחון מיוחד
בעברית לישראלים שבאים
לטיול בעיר הגדולה. שם הירחון
לאן הערב ותוראל כותב את
כולו.
חברו של תוראל בעיר
הגדולה, ארים סאן, שהוא בעל
מועדון־לילה, לקה בהתקף־לב
ואושפז.

ישראל קיסר

משול בעיניו למטוס מהיר ואילו
יונה למטוס איטי. הנץ יכול
להאט, בעוד שהיונה אינה יכולה
להגביר מהירות .״לכן אני נץ
חכם. אם יש הכרח אני מתמרן.״
בעכו סייר וייצמן לאורך
רחוב בן־עמי, המוביל מהתחנה
המרכזית עד לחוף־ים. הוא נכנס
לכל סניף בנק, גם כדי להתרענן
מהחום ששרר בחוץ וגם כדי
לדבר עם הנהלת הבנק והלקוחות
על בעיות שכר ומשק.

המזכ׳׳ל החדש של ההסתדרות מביט בשעונו לפני שהוא נפרד
מכיסאו הקודם, בקומה הרביעית בוועד הפועל(למעלה מימין)
ועולה לקומה השביעית לישיבת הוועד הפועל, שדנה בחילופי המזכ׳לים. בישיבה הוא
התיישב לעידו של גיזבר־ההסתדרות נתן אלמוזלינו, במרחק־מה מירוחם משל (למעלה

בשיא החזיק שוב בנק־הפועלים,
הפעם בבית־שאן. מנהל הסניף
אמר לוייצמן ש־ 70 אחוז
מלקוחותיו הם בחריגה בגובה
של משכורת וחצי עד שניים.
בפגישה עם 50 עיתונאים,
חברי איגוד הכתבים הזרים
בישראל, נשאל וייצמן על־ידי
אחד הכתבים, מי הם הכוכבים
הפוליטיים שהוא מצרף למיפ־לגתו.
וייצמן הציע לו להציץ
בשמיים .״הם מלאים בכוכבים.

באמצע ומשמאל) והמתין בסבלנות לסיום נאומו האייד של המזכ״ל היוצא, עד שניתנה
לו האפשרות לשאת את דברו. לפני פתיחת הישיבה, ואחריה, הצטלמו משל וקיסר
מיספר פעמים על״פי בקשת הצלמים הרבים שהיו שם. קיסר נראה כשהוא סותם
את אפו, בצילום משותף עם משל, המזכ״ל היוצא (למטה) ,כמי שחש בצחנה גדולה.
הד״ר אברהם סוחמי, שאמר לו
שדווקא ההדיוט הוא בעל
הנתונים הטובים ביותר להמצאות
חדשות.
כיום התרגלו לכך, אך
כאשר צפו השחקן שמואל
עצמון ואשתו לראשונה בבתם
ענת, כשהיא עירומה על המסך,
באחד מסירטי אסקי מו לימון,
הם התרגשו מאוד. אחיה של ענת
יופיע אף הוא בסידרה בפרק
השישי. מרים האסטרולוגית
תמיר שהתה שלושה שבועות
בארצות־הברית ובין השאר התראיינה
לתחנת־הרדיו בעברית
בניו־יורק ולעיתון היורדים,
ישראל שלנו. אחרי שהיא
סיפרה שהיא הצליחה למצוא
קשר בין הדת ומיקצועה, היא
זכתה בביקורים של דתיים,
חובשי־כיפות ואפילו שטריימלים.

הוועד המנהל קראו לזה אד־פרסונם.
הוא התכוון לתקופתו
של ירון, פרופסור למישפט רומי,
שהירבה להשתמש בביטויים
בלטינית. פירוש הפסוק הוא
שמדברים בגופו של אדם ולא
לגופו של עניין .״עתה,״ המשיר
פלג ,״קוראים לזה דיון עקרוני,
כשהכוונה היא איך פוגעים
בקרפין.״
ממלא־מקום ראש עיריית
תל־אביב, יגאל גריפל, נשאל
אם במיקרה שדב בן מאיר
יפרוש מתפקידו כסגן, כדי לרוץ
לכנסת, יתמנה במקומו אירה
קרמר, או שיהיה זה איש מערך.
ענה גריפל חד־משמעית :״זה לא
יהיה קרמר, ולא איש מערך. זה
יהיה רק אדם אחד, רב בן מאיר.״
המראיין יעקב אגמון
שאל את מנהלת מועדון קלאב
איך היא בוררת את קהל
לקוחותיה. משלא נתנה תשובה
חר־משמעית התריס: את אריאל
שרון היית מקבלת? ״ודאי,״
ענתה זילברמן ,״הוא קליינט
מצויין, אתה יודע כמה הוא
אוכל?״

איש־העסקים מנפרד כץ
מרחיב את עסקיו. בקרוב הוא
יפתח בטיילת קפה־גלידה ענק,
בלון שמו. כץ הביא מומחה
מדרום־אפריקה, שמסוגל להכין
גלידה במאה טעמים שונים.

חרות לכנסת, ביצע חריש עמוק
לפני כן בין חברי מרכז חרות.
.הוא נפגש עם יותר מ־ 600 מהם.
אחרי ההצלחה אמר, שכל
הדאודורנטים בכל בתי־המרקחת
לא יספיקו לו כדי להתגבר על
ריח החנופה שהעדיף על
שומעיו.
הסופר יגאל(״חסמבה״)
מוסינזון הוא גם ממציא.
באחרונה זכה בתמיכה במיפעלו
הלא־סיפרותי ממנכ״ל אלסינט,

עברו של עזר וייצמו
בחיל־האוויר משפיע מאוד על
עולם הדימויים שלו. במסע־בחירות
בצפון הארץ הוא נשאל
על־ידי אשה בעכו, אם הוא נץ או
יונה. השיב וייצמן :״אני נץ
חכם.״ אחר־כך הסביר שנץ

מנהל סניף גנק־הפועלים המקומי,
ששמע כי וייצמן ופמלייתו
מלווים בצלם, עומדים להיכנס
לסניף הבנק, נעלם כאילו
בלעה אותו האדמה.
וייצמן גילה עניין בחריגות
בחשבונות עובר־ושב בכל בנק.

אבל שים לב — כל כמה רקות
נופל כוכב.״
יושב־ראש מועצת המנהלים
של מיפעל הפיס, גירעון
שהצליח להתברג
גדות,
בשביעיה השניה בין . 21
המקומות הריאליים ברשימת

16 שנה עבדה שוש;

קרת בהבימה. אחרי שב 7ו|
היהלומן, אלי, העתיק
עסקיו מישראל לב
הצטרפה אליו, זן
העולם התרק
שקועה זמן
באחרונה, באנטווד
תרבות־ישראל־בלגיה^
משת כיושב־ראש הקרן/
היא באה לארץ, כדי ל ^״׳
אמנים ישראלים שיציגו את,
עבודותיהם בבלגיה.
ה עול ם הז ה 2438

מאת דניאלה שמי

אלי מסר הוא מנכ״ל
נתיבי־אוויר אוסטריים בישראל,
ושמו שימש אילוסטרציה
למתנה שקיבל מהחברה על
השני הסניף הישראלי. מכיוון
ששמו בגרמנית הוא סכין, קיבל
מסר סכין ענק, אות־הוקרה
שעליו נרשמו הישגי המישרד
בארץ.
י׳ במסיבה לכבוד יום הולדתה
ה־ 27 של השחקנית־זמרת
רחלי חיים, נראה הגיטריסט
חיים רומנו כשהוא לבוש
במעיל־עור מהמם. רומנו היה
אמור לצאת באותו הבוקר להופעות
באירופה ביחד עם הזמר
אריק סיני. בעליה למטוס,
התברר לרומנו שיש נגדו צו
עיכוב יציאה מהארץ. רומנו עוד
הספיק לרכוש מוצהים בחנויות
ללא מכס וחזר לתל־אביב.

במסיבה שנערכה במועדון
תל־אביב שלנו נזכר הפסנתרן,
מלחין ומעבד רוני וייס באחת
הפארודיות שהכינו הוא ולהקת
איזולירבנד לשידורי הטלוויזיה
ביום־העצמאות. הקטע
עסק בתוכנית־חסות לתוכנית־טבע
על מקקים. יושב־ראש
אמ״י -איגוד אמני ישראל.
מוסקו אלקלעי, טילפן לאחד
מחברי הלהקה, מוטי דיכנה,
והשאיר הודעה במזכירה האוטומטית
:״אני רק רוצה שתדעו,
אחרי ששמעתי שאתם עושים
תוכניות־חסות, שעבוד תוכניות
חסות מקבלים כיפליים מאשר
עבור חלטורה.״
השחקן היהודי־אמריקאי
אליוט נולד, תרם באחרונה את
קולו לפס־קול סרט־תעודה על
— מכון וייצמן, במלאות למכון יובל
.50 הבמאי אילן אלדד, שביים
את הסרט, הצליח לגייס את גולד
כקריין. באוזני אלדד הספיק
הכוכב האמריקאי להשמיץ
ישראלים אחרים שאיתם היה
בקישרי עבודה באחרונה, והיתה
לו ביקורת חריפה על רמתם
המיקצועית ואיכות עבודתם.
בחדרו של נתן וולוך,
סגן ראש עיריית תל־אביב
והממונה על אגף תרבות־נוער־וספורט,
התקיימה ישיבה בנושא
חגיגות תל־אביב. איש גלי־צה״ל
מולי שפירא תיאר עד כמה
הוא אוהב את תל־אביב .״בלי
העשן של רירינג אני לא יכול
לחיות.״ העיר וולוך :״לא רואים
את זה על השיער שלך ״.בשפירא
לא דבק הפיח השחור של
תחנת־הכוח, ושערו בהיר ביותר.
בקרקעית הכנרת מצוי
עתה שעון־זהב יקר־ערך, השייך
לעיתונאי מעריב בצפון ש עי ה
סגל. השעון הגיע לקרקעית
בדרך מאוד לא־צפויה. בעלי חוף
גולן, שבמיזרח הכינרת, ערכו
מסיבת־עיתונאים בחוף, לרגל
הפתיחה הקרובה של המקום.
העיתונאים התכבדו בהתנסות
בשעשועי־המים ׳שיונהגו בחוף
החדש. בין השאר הם הסיעו
י־ לטיול ׳קאייקים. מהחוף ועד
לגשר אריק הם נגררו על־ירי
סירת מנוע, כשהקאייקים קשורים
זה לזה, ומגשר אריק הם היו
אמורים לחתור בעצמם. באחד
הקאייקים ישבו העיתונאים
חיים פיקו׳ש מהצופה וסגל.
בדרכם לגשר הופיעה מולם
סירת־מנוע, שגררה אחריה
גולש, אשר ריחף בעזרת מצנח.
^ סגל, שהוא גם צלם, מיהר
להנציח במצלמתו את האירוע,
אך מכיוון שהסתובב במקומו
במהירות, הוא גרם להפיכתה של
העולם חזה 2438

הסירה הקטנה, נפל למים יחד
עם פיקרש. מצלמותיו היקרות
של סגל התחילו לשקוע, כמו
שעונו היקר. אך את המצלמות,
שנרטבו כהוגן, הוא הצליח
להציל. השעון צלל.
• ערב כינוס מרכז המיפ־לגה
הליברלית בא ח״כ יצחק
ברמן לפגישת־חירום, שנערכה
בלישכתו של ראש עיריית
תל־אביב שלמה להט. בכניסה
הוא פגש בדובר העיריה, רוני
רימון, ובעודו שואל אותו היכן
נערכת הפגישה, פנה לכיוון
ההפוך. אמר לו רימון :״אתה
הולך בכיוון הלא נכון.״ ענה
ברמן :״זו לא הפעם הראשונה
שאני עושה זאת.״

פסוקי השבוע
• הכתב הפוליטי של
הטלוויזיה, ישראל סגל,
אחרי תבוסת השר מרדכי ציפורי
בבחירות במרכז חרות :״מעולם
לא שילם שר־תיקשורת מחיר
יקר כל־כך עבור שיחת טלפון
אחת״.

לע״ם,

אהוד

(״אודי״) אולמרט :״אני מניח
שארצה להיות שר, אבל אינני
יכול לומר שזו אמביציה שבוערת
בעצמות .,״

• דדב הליברלים, יהודה
פרח, על דרישת חרות

לפירוק הליכוד :״התנהגותם דומה
למי ששוחט תרנגולת המטילה
ביצי זהב״.
• עזר וייצמן, על ההצעה
שהליברלים יצטרפו אליו:
״המיפלגה שלי איננה מיפלגת
פליטים.״
• הדד יוחנן בדר, על
הנ״ל :״הוא נחמד, טייס, שיטחי,
אין לו מה לחפש בחרות. הוא היה
הורס את המיפלגה.״
• הנ״ל, על הליכוד :״שבע
שנים הם היו בממשלה. בשילטון
אף לא יום אחד. הם עדיין חיים
במחתרת.״

• הרבנית מרים לוויני

גר :״הערבים נעים בחופשיות
והיהודים חיים באימה.״

• יהושע סובול ויעקב

לזר, בחותם :״תפילת המחתרת:
אל מלא רחמים השוכן במר־עומים״.

אברהם

(״אברום״)

בורג :״הבוסר המחליא של
פירות המחתרת טוב וטעים
לחיכם של רבים.״
• יהודה דרורי, ראש
מחלקת ההסברה של תנועת
צומת, בתדריך לפעילים :״לא
צריך להתבייש וליצור הקבלות
בין שיטות המאבק של הקומוניזם
הבינלאומי בארצות־הברית
ובארצות אחרות, לבין השיטות
המנוהלות עכשיו על-ידי כל
האירגונים המפוברקים כשלום
עכשיו, לא לאות או יש גבול.״

• הסופר

והעיתונאי

עמוס קינן :״דרכה של ישראל
מובילה לפאשיזם ובבוא היום
נשב כולנו במחנות־הסגר.״
• הרב שן־ על ח״כ אגודת
ישראל. שלמה לורנץ :״המאור
הגדול.״

• פנתר שחור, מוני
יקים :״אנחנו צריכים לקבל
פיצויים כמו היהודים שסבלו
מגרמניה, על הניצול הכלכלי
שניצלו אותנו האשכנזים כל
השנים.״

• ח״ב שינוי, אמנון רובינשטיין
:״הקואליציה היא

לא מקיר לקיר, אלא מכיס
לכיס״.

ראש״הממשלה יצחק שמיר במרכז חרות

1 2 9

סגן־אלוף הוא מנהו חברה
ההישגים המרשימים של מועמדי האופוזיציה בבחירות
לאסיפה הלאומית הפיליפינית עדיין לא מבטיחים חילופי־שילטון
במדינה ידועת־סבל זאת.
ייתכן שההיפן־ הוא הנכון. העיתונים המכורים, בצורה זאת או
אחרת, למימסד הקיים, צפו כישלון קשה לאופוזיציה. המושג
כישלון הוא יחסי בתנאים אלה. עד כה היו למתנגדי המישטר רק
12 נציגים, בפרלמנט המונה .183 אפילו אנשי הנשיא פרריננד
מארכוס שיערו, שמתנגדיו ישיגו לפחות 30 מנדטים. אלא
שהתוצאות היו מדהימות. בערים הגדולות, ובעיקר בבירה
מאנילה, מובילים תומכי הדמוקרטיה ברוב גדול.
הנשיא מארכוס הוא עריץ שופך־דמים ומושחת, שהנהיג
בארצו מישטר של דיקטטורה צבאית, דיכוי כלכלי קשה, בחיפוי
של חוקי־חירום אינסופיים. אלא שרצח מנהיג האופוזיציה הצעיר
והפופולארי, בנינו אקינו, בנמל־התעופה במאנילה, עם שובו
מגלות בארצות־הברית, ולעיני כלי־התיקשורת העולמיים, הגדיש
את הסאה.
כיום אין חולקים על העובדה המוכחת, שאנשי המישטר של
הנשיא ביצעו את הרצח, ותוך כדי מעשה אף רצחו אדם נוסף, בעל
עבר שמאלני, כדי להטיל עליו את האשמה. כל המיבצע הזה
נעשה בררו מגושמת ובלתי־יעילה.
למרבה האירוניה, היתה גם התוצאה הרת־אסון לנשיא. מארכוס
ביקש לחסל את מתנגדו החשוב, האהוד והמוכשר ביותר, ובכך
להבטיח את השילטון המישפחתי שלו בפיליפינים(רעייתו ובתו
של הנשיא נושאות במישרות שילטוניות, ואילו גיסו, בנג׳מין
רומולדז, הוא שגריר ארצו בוושינגטון, התפקיד החשוב׳ביותר
במדינה, אחרי הנשיא).
200 משכורות לקצין. מארכוס שלח 300 אלף אנשי צבא
ומישטרה כדי לפקח את הבחירות, שנערכו בשל לחץ רצוף מצד
הקונגרס האמריקאי. הפיקוח הזה לא היה אלא מסע־הפחדה
בקנה־מידה גדול, שהניב קציר־דמים של 30 הרוגים, מתוכם שני
מועמדים של האופוזיציה. תוך כדי מהלך הבחירות נהרגו 49
בני־אדם, ב־ 12 תקריות, בעיקר במאנילה. במיקרים רבים פרצו
חייליו של מארכוס לתוך תחנות־הקלפי והחליפו את תיבות־ההצבעה
בתיבות אחרות, שהוכנו מראש. כמה מורים, שישבו
בוועדות־הקלפי מטעם האופוזיציה, הוכו על־ידי החיילים באורח
אכזרי, וקיימת סכנה לחייהם.
האינטרס של הצבא, ובעיקר של הקצונה הבכירה, בהמשך
שילטונו של מארכוס הוא ברור ופרוזאי למדי. כל קצין בכיר
בצבא הפיליפינים, מדרגת סגן־אלוף ומעלה, מקבל מישרה של
חבר בכיר במועצת־המנהלים של אחת החברות העל״לאומיות,
שממש שורצות בפיליפינים, בגין כוח־העבודה הזול שמספקת
האוכלוסיה העניה, המורעבת למחצה.
התירוץ הרישמי הוא, כמובן, לאומני. הקצינים משרתים

במועצות־המנהלים ״כדי להגן את האינטרס הלאומי הפיליפיני,
נגד הזרים רודפי־הבצע.״ תמורת ההגנה הזאת הם מקבלים
משכורת עצומה בדולארים (פי מאתיים מהמשכורת הממוצעת
במדינה) ,מנהלים רמת־חיים גבוהה ומדכאים כל נסיון לשינוי
מיבני כלשהו, כלכלי־חברתי, העלול לשים קץ לזכויות־היתר
שלהם.
גם עובדי מדינה בכירים, שופטים ואפילו עיתונאים, מקבלים
שוחד בסכומים גבוהים מהחברות העל־לאומיות, המממנות מסעי־תעמולה
בארצות־הברית למען מארכוס ,״הלוחם בקומוניזם״.
הנשיא עצמו לא רק מודע למכת השוחד העצומה. הוא מעודד
אותה וממסד אותה. מתוך הכרה לא בלתי״מבוססת, שבלעדיה אין
לו כל סיכוי להמשיך ולהחזיק בשילטון.
כך הצליח מארכוס ליצור שיכבה רחבה של בעלי פריווילגיות,
העושים כמיטב יכולתם כדי להחזיק אותו בשילטון.
אוסטימיזם מובן ומוקדם. מיספר בעלי זכות הבחירה
מתקרב ל־ 25 מיליון, וההצבעה היא חובה. משתמטים מהצבעה
צפויים לשישה חורשי־מאסר ולאובדן כל זכויות־האזרח
שלהם.בבחירות לנשיאות, ביוני ,1981 נטלו חלק 82 אחוז מבעלי
זכות־ההצבעה.
כבר עתה ברור, שמתנגדיו של הנשיא, דמוקרטים וליברלים,
זכו בהצלחה כבירה. אחדים מהם הצהירו בגלוי על כוונתם להביא
לפרלמנט החרש הצעת־חוק להדחת הנשיא, בעוון מעשי־שחיתות,
רצח, נפוטיזם(העדפת בני־מישפחה בחלוקת מישרות),
והפקרת האינטרס הלאומי בידי זרים תמורת בצע כסף.
משקיפים מפוכחים, המכירים היטב את הנסיבות הפוליטיות
בפיליפינים, סבורים שהאופטימיזם בחוגי האופוזיציה הוא מובן
ואנושי, אבל מוקדם מדי. גם נצחון מלא בבחירות לאסיפה
הלאומית עדיין לא מבטיח חילופי״שילטון. מארכוס הוא מומחה
מאין כמוהו להפעלת הצבא והמישטרה באמצעות חוקי־חירום,
ברצח מתנגדיו. אם יהיה צורך, הוא עלול אף לפזר את הפרלמנט.
האופוזיציה מנסה לרתום את דעת־הקהל בארצות־הברית,
ובעיקר את הקונגרס, כדי שאלה יאלצו את הנשיא לכבד את
החוק ואת תוצאות הבחירות. נסיונם הקולקטיבי של כל שוחרי
הדמוקרטיה בחלק זה של העולם מלמד אותם, שהאינטרס של
החברות הגדולות עלול לשכנע את הבית הלבן לראות באופוזיציה
קומוניסטים, ולתמוך שוב בעריצות של מארכוס. אבל רבים
אחרים שואבים עידוד דווקא מארגנטינה הרחוקה, ומאמינים
שבשנת בחירות לא יעז הנשיא רונאלד רגן להתנכל להם.
שילטונו של מארכוס מתנדנד. האופוזיציה וציבור הבוחרים
הנאור של הפיליפינים, בערים הגדולות, הוכיחו את חיוניותם

נשק לאיראן:
החשמן שד שרון

שר־ביטחון מודח שרון.
אחרי ה־ 23 ביולי 1984

הודאת אריאל שרון, במסע ההרצאות שלו בארצות־הברית
(שהוא שחיתות בפני עצמה) ,שישראל מספקת נשק לאיראנים,
הביכה במיוחד את מארחיו האמריקאיים.
במלחמה הממושכת בין איראן ועיראק חלו תהפוכות רבות.

עיראק היתה ידועה, בעבר, כמיבצר הפרדסובייטי במרחב, הרבה
יותר מאשר סוריה שמנהיגה, חאפט׳ אל־אסד, תמיד פזל למערב.
שליט עיראק, סאראם הוסייז, בגד בסובייטים ופלש לאיראן.
בעידוד אמריקאי גלוי. ארצות־ הברית היתה מעוניינת בהבטחת
המיפרץ הפרסי עבור ממלכות ונסיכויות הנפט השמרניות, ויחסיה
עם איראן היו בשפל המדרגה. תמיכתה בעיראק — גם באמצעות
המלך חוסיין — נועדה גם לנשל את הסובייטים ממאחזם החזק
ולהנחיל להם תבוסה נוספת, אחרי הטראומה שלהם ממצריים של
הנשיא אנוור אל־סאדאת.
עיראק יצאה למילחמה, מעודדת מהטיהור המזוויע שערך
חומייני בצבאו. בינתיים עברו שלוש שנים, עשרות אלפי בני־אדם
נהרגו, כלכלות שתי המדינות נהרסו, והצבאות נמצאים, פחות או
יותר, בנקודת־הזינוק שלהם, בטרם החלו מעשי־האיבה.
הסכמה שבשתיקה. בינתיים מכרה ישראל כמויות
אדירות של נשק לאיראן. הכחשת לישכת ראש־הממשלה היא
מגוחכת. אם שר־הביטחון לשעבר לא יודע על אספקת הנשק —
הוא ויתר בוודאי על כמויות מסויימות למען האיראנים — מי
יודעי ישראל פעלה בכך נגד האינטרס המוצהר של
ארצות־הברית. עם זאת, גורמים בוושינגטון הבינו היטב, שצפוי
סיכסוך בין הסובייטים ובין המישטר האיסלאמי באיראן, והעניקו
למוכרי הנשק הישראליים הסכמה שבשתיקה.
בינתיים העמיק הקרע בין הסובייטים ובין חומייני. האיראנים
מסייעים למורדים המוסלמיים באפגאניסתאן לטבוח בחיילי
הצבא האדום, מדכאים את המיפלגה הפרו־סובייטית טודה
ורוצחים את מנהיגיה, ומסיתים את המוסלמים במרכז־אסיה
הסובייטית נגד המיפלגה הקומוניסטית. הסובייטים הסיקו את
המסקנה המתבקשת, חזרו לתמוך בעיראקים, ואילו האמריקאים
הסירו את התנגדותם להמשך אספקת הנשק הישראלי
לחומייניסטים.
לכן אין שחר לדברי יועץ ראש־הממשלה לתיקשורת, אבי
פזנר, שגיילויי שרון יזיקו ליחסים עם ארצות־הברית. הם פשוט
מביכים את וושינגטון, שאיננה מעוניינת להתפרסם
בשנת־בחירות ככוח פרו־חומייניסטי.
שרון, כרגיל, אינו עושה חשבון לאף אחד, וחושב רק על עצמו,
או איך להכשיל את מיפלגתו בבחירות, כדי,שיוכל להנהיג אותה
אחרי ה־ 23 ביולי . 1984

ואומץ־ליבם. עתה מחכים הכל לתגובה בוושינגטון, שתקבע את
עתיד הדמוקרטיה בפיליפינים.

דרום־אפריקה:
טילים מד בתי־זיקוק
ממשלת דרום־אפריקה חגגה בחודש האחרון את נצחונה
הדיפלומטי הגדול, אחרי שהצליחה לרסן לזמן מה את שתי
אויבותיה הגדולות, מוזאמביק ואנגולה, ולחתום איתן על הסכם

ונוי

שימנע למעשה את פעולות לוחמי־החופש של הקונגרס
האפריקאי הלאומי. כלי־התיקשורת הפרו־דרום־אפריקאיים
במערב צהלו וראו בכך הישג עצום ל״עולם החופשי״ במילחמתו
נגד הקומוניזם.
אנגולה ומוזאמביק הוצאו זמנית ממעגל העימות, בחריקת־שיניים.
הרעב שבא בעיקבות הבצורת הגדולה, פעולות הגמול של
דרום־אפריקה ומעשי־החבלה של אנשי המחתרות הימניות,
שמומנו על־ידי ארצות־הברית ודרום־אפריקה, החלישו זמנית את
המדינות המארכסיסטיות.
משקיפים סבורים, שההסכמים שלהן עם דרום־אפריקה הם
זמניים, הרבה יותר אפילו מהשלום הישראלי־מצרי. האידיאולוגיה
השלטת במדינות העימות, הלחץ הפוליטי של הצעירים,
שהתחנכו על תורה אנטי־גזענית מבוססת, ומעל הכל, המצב
הבלתי־נסבל השורר בדרום־אפריקה עצמה — יסלימו את
המאבק כבר בעתיד הנראה לעין.
פיגוע פוליטי ופסיכולוגי. איי־אנ־סי (אפריקן
נאשיונל קונגרס ,״האיגוד האפריקאי הלאומי״) החליט להוכיח
.לשילטונות הגזעניים שהמאבק ממשיך. סידרה של פיגועים נגד
מטרות אסטראטגיות, בעיקר בעיר הנמל ך רבן(שבה דווקא קיים
מימסר ליברלי) החרידה את הלבנים משלוותם. השבוע נהרגו
ארבעה לוחמי־חופש שחורים, תוך כדי תקיפת בתי־הזיקוק של
דרבן בטילים. נזק כבד נגרם למיתקנים החיוניים. תוך כדי
המירדף אחרי הלוחמים הרגה מישטרת ררום־אפריקה שלושה
פועלים חפים־מפשע, שחורים כמובן, שישנו בחנות־הצבעים של
מעבידם, כדי לחסוך את דמי־הנסיעה לתחום המושב שלהם
בזולולאנד. הפועלים נשרפו חיים, מכיוון שהמעביד נהג לנעול
אותם בלילות, מפחד המישטרה. איז להם זכות ללון בעיר הלבנה,
ארבעה שוטרים נפצעו, שניים מהם קשה.
עיקר חשיבותו של הפיגוע הוא פוליטי יפסיכולוגי. לוחמי
הקונגרס, שפירסמו הודעה על המיבצע מהמטה בלוסאקה, בירת
זאמביה, ביקשו לעודד את 20 מיליון השחורים חסרי־הזכויות,
ולאותת להם, ששליטי פרטוריה לא יזכו למנוחה — עד
השיחרור.

מכסיקו: אוברי־האש
באור אדום
כשהרמזור עובר לאדום, הם מנתרים בין המכוניות העוצרות
ומציעים את מרכולתם. אלא הם המובטלים של מכסיקו, שנואשו
מלמצוא עבודה. הם באים מכפריהם לעיר הבירה, קונים בזול
ומנסים למכור, לקהל הצרכנים שלהם השבוי במכוניות, במעט
יותר ממה שקנו.
בבירה, על 17 מיליוני תושביה, יש רי נוהגים במכוניות
החייבים לעצור מדי פעם, כאשר האור מתחלף לאדום ואז מציעים
להם עיתונים, מפות עירוניות, ורדים, גומי־לעיסה, שרשרות של
שום יבש, ואפילו שילטי אין חנייה! לבעלי חניונים פרטיים.
לאחרונה, כאשר היה מחסור בביצים והן נמכרו בסופרמרקטים
בהגבלה ובמחירי פיקוח, הוצעו בהצטלבויות הבירה גם ביצים.
ללא הגבלה — לא של הכמות ולא של המחיר.
יש בעיה אחת. מוכרי־הרחובות לנוכח האור האדום
אומרים, שביום טוב הם עושים כ־ 700 שקל. די בזה כדי להחזיק
מעמד.
יש כאלה הרוצים להרוויח יותר, ואז הופכים לטראגאפוארוס
(אוכלי״אש) ,אלה הם בדרך־כלל צעירים הממלאים את פיותיהם
בדיזל גולמי ונושפים אותו, תוך שהוא מתלקח, לאוויר.
הנהג הממוצע מתרשם מספיק כדי לנדב כמה פזות. ולכן
אוכלי־האש עושים לא רע, במושגים מכסיקאיים לפחות 1200 :
עד 1900 שקל ליום, פי שתיים־שלוש משכר המינימום החוקי.
יש להם רק בעיה אחת, כפי שהסביר זאת השבוע חואן קרלוס
מנדוזה רוסאנו, בן ה־ ,22 המפיח אש מפיו זה תשע שנים :״מקבלים
מזה סרטן!״

ח יי ברעם

השמות הנחלים עכשיו באתא

ב ג די הי םוה חו ף עו לאתאי בי או או ת ך
ל רי ביי רההספר די ת

ושת חנויות ״אתא״ :ת״ א • אלנבי .8 5דיזנגוף 3 6ן • .הרצל ( 6חוות המפעל בוטיק מנהטן -אלנבי .42י כל בו שלום -בוטיק מוהטן ירושלים: לונץ .7בן־הלל 1חיפה: דרך העצמאות /61 הרצל 5 0־הדר.
באר־שבע: קק״ל 39ו פיות החלוץ. ומת־נן: ביאליק .29קוית אתא: העצמאות ( 48 חוות המפעל) .בת־ים שדי העצמאות - 67 מגדל וחום. בפר־סנא: ויצמן •72 הרצליה: סוקולוב .33 נתניה: הרצל •9חדרה: הושיא .63
ראשון־לציון: הרצל .68 אילת: מרכז מסחרי. צפת: ירושלים .40 נהריה: ככר העיריה. קוית שמונה: מרבו מסחרי. קרי ת מוצקין: השופטים . 76 עכו: בן עמי.

וימר יעקב סון טמיר

ושחבמיהוסטההנחלה בזנוואו

לתואר נו

אופל חווסה
״חגה הזהב״

לקחה את התואר ויצאה ל״הרצה״ בת שנה באירופה. עכשיו
היא בארץ.

קורסה״ היא ׳פהפיה אמיתית:קומפקטית -אך מרווחת
להפליא ונושאת בנוחיות מירבית חמישה נוסעים ומטען רב.
ה״קורסה״ אמינה ומשוכללת, כמו שרק ״אופל״ יכולה להיות.
תמצא בה אביזרים שחסרים במכוניות קומפקטיות אחרות.

בנוגע לחסכון, ה״קורסה״ האירודינמית מציגה נתונים
מרשימים: היא גומעת .2ו 2ק״מ בליטר דלק* ! אך חסכון
ב״אופל״ לעולם לא בא על חשבון הנוחות וההידור .״אופל־

קורסה חז -לרא שונה, מכונית
קו מפ ק טי ת בעיצוב סלוני

פאר ההנדסה הגרמנית

מידי שנה מעניקים מומחי התחבורה של העיתון הגרמני ״בילד
אמ זונטאג״ את התואר :״הגה הזהב״ .הגה הזהב של שנת 82
ש״ך ל״אופל קורסה״ .חבר השופטים הילל את ביצוע׳ המנוע,
*ת השילדה הבטוחה ואת אמצעי הבטיחות שלה, שכמותם
תמצא רק במכוניות יוקרתיות וגדולות ממנה .״אופל קורסה״

ס 1ך ץם!ד0
•ותר אופל לליטר

ליאו גולדברג בעייכז

המניע להצלחת אופל בישראל

דגם ה־.מ.ז של ״קורסה״ הוא חידוש עולמי בתחום מכוניות
סמ״ק. זו הפעם הראשונה שמכונית בנפח
ה 1200 - 1000
מנוע כה קטן מופיעה בעיצוב המרשים, המאפיין מכוניות
גדולות ויוקרתיות. לבחירתך ״אופל קורסה״ עם מנוע 1000 או
200ו סמ״ק ועם 2או 3דלתות. אל תחמיץ את הבכורה!
* ב־ 90 קמ״ש בתנאי ניסוי של ביהח״ר.

*[11481? 1 * 7 0 7 71(71(6[.
מ שרד רא שי: ת ״ א ד רן פ ״ ת ; 65ד רן פ ״ ת , 86 טל.03-251374 .
ירו שלים: שלומציון ה מל ב ה , 15 טל.02-234536,231798 .
חיפ ה: ד רן יפו , 132 טל 04-530281-5 .
סוכן: בי ת ה מכוני ת, יפו , 19 טל 04-512251 .

החניה היא הפרס

מה עוד אני חייבת לכם מההבטחות שלי בתחילת המרור? אה, צרות חניה. הצרות האלה
מתחלקות באופן שווה בין כל בני־ישראל החיים בציון, וכמובן נופלות בכמויות גדולות על
תושבי הערים הגדולות. אבל יש לכם מושג למשל, מה זה למצוא מקום חניה במשך חודשי הקיץ,
כשאתה גר בערך 100 מטר משפת־הים? זה לא קשה. זה פשוט בלתי־אפשרי. כי במשר כל שעות
היום מגיעים מתרחצינו לים ומשאירים את מכוניותיהם בדיוק מול הבית שלי. ככה במשך ששה
חודשים.
אני מתלוננת על זה כבר שנים וכולם מנידים את הראש בצער ואומרים לי ״באמת מיסכנה!״
מניסיון אני יודעת שבבעיות שאין להן פיתרון, צריך לפנות לחברתי אלונה פרנקל, שיש לה
הראש הכי משונה בעולם והרעיונות שלה שווים זהב משובץ ביהלומים.
אלונה אמרה לי שאם יש לי אוטו חדש לגמרי, אז נגמרו לי בעיות החניה בישראל. כל מה
שאני צריכה לעשות זה להחזיק בתוך האוטו כמה דגלים ציבעוניים ושלט גדול שעליו כתוב
״פרס ראשון — ההגרלה ביוני״.
ברגע שאתה מגיע עם האוטו שלך למקום שאין בו טיפת חניה. אתה מטפס באלגנטיות על
המידרכה, שולף את הדגלים מהאוטו ותולה אותם בצורה סימטרית משני ציריו. את השלט עם
ההודעה על ההגרלה אתה שם כך שיראו אותו מייד מבחוץ. עכשיו אתה משאיר את האוטו על
המדרכה והולך לדרכך. כולם בטוחים(כולל הפקחים) שהאוטו הוא הפרס בתחרות מאור חשובה.
את כל זה אני מספרת לכם כי לי יש אוטו שבור ומלוכלך וישן משנת 1976 ואין לי אפשרות
להשתמש ברעיון הגאוני שלה. אז תיקחו אתם, שיהיה לכם לבריאות.

אלה חיי

ב דו ל ר
אי־אפשר לנסוע לחדל מבלי להיות ער
לבעיית הבעיות של הנסיעה. מתנות. איזה מתנות
להביא לקרובים ולחברים שגרים בחו׳׳ל וכמובן,
מה שיותר גרוע, איזה מתנות להביא לקרובים
ולידידים בארץ, כשחוזרים מהטיול.
כאן אספר לכם על הפטנט שהמצאתי במשך
הזמן. פעם נסעתי המון לחו׳׳ל, כי עבדתי

אתם חושבים בטח שהעבודה שלי קלה.
תשכחו מזה! אתם חושבים — מה הן עושות כל
בעלות המדורים האלה בעיתונים? מתלבשות
יפה, הולכות למסיבות עיתונאים, אוכלות
ארוחת־בוקר עם האופנאי הזה, ארוחת־צהריים
עם השחקן ההוא וקוקטייל בערב, כשמייד אחריו
כל האירועים הנוצצים של המדינה. ובין כל
הדברים הנפלאים הן תופסות להן 10 דקות על
מירפסת של מלון־פאר, שולפות נייר ועט פרקר,
וכותבות את השטויות שיש להן בראש. נשמע
שיגעון. מרתק, מהנה, אבל מה — כל קשר בין
האמור לעיל ובין המציאות — לא קיים בכלל.
הנה, למשל עכשיו. לא קוקטייל ולא
מסיבת־עיתונאים ולא פגישה עם אנשים
מעניינים וחשובים. אני יושבת סתם, במיטבח
שלי, די קרוב לערימה עצומה של כלים
מלוכלכים שאף אחד לא ירחץ אותה. הרדיו פתוח
על איזה שירים מטומטמים שמפריעים לי
להתרכז בעבודה ולהמציא מה לכתוב לכם. מצד
שני, אי־אפשר לכבות את הרדיו, כי אז בטח אני
אפסיד את החדשות וזה אסור, כי חדשות אני
מוכרחה לשמוע, כדי לעשות את המדור השני
שלי בעיתון. לעומת זאת, הבחור מהסופרמרקט
היה צריך להגיע עם כל הקניות שערכתי, כבר
ב״ .11.30 אבל עכשיו כבר 12 והוא עוד לא הגיע.
זו בעיה חמורה, כי ב־ 12.30 אני צריכה לצאת
מהבית כדי לאסוף את הילדים, מבית־הספר
ומהגן. ואם אני לא אהיה בבית, אז איפה הוא יניח
את כל המיצרכים היקרים שקניתי?
זאת אומרת, אם עוד 10 דקות הוא לא בא,
הלכו פארש כל הגלידות, הבשר הקפוא ושאר
דברים שהקור יאה להם. אתם רואים? ממש
עצבים.
ומתוך העצבים האלה אני צריכה להודיע לכם
כי הפעם אני כותבת על נסיעות לחו׳׳ל, מתנות
מחו״ל, טיפול בשיער, מקומות חניה למכוניות.
בשבוע הבא, אביא מתכוני קיץ קרים.

באל־על והפטנטים של המתנות היו כורח
המציאות. אחרי שקונים מתנה אישית לבעל
ולילדים הפרטיים, נשאר לקנות ״רק״ מתנה לכל
אחת מ־ 14 החברות, לאמא, למטפלת של הילדים
ולשכנה שהשאילה לך את המיזוודה. זאת אומרת,
מה שחסר זה 17 מתנות. תשמעו לי וככה תעשו:
הסתובבו לכם בחנויות ובשוקיס(שזה חלק חשוב
של הטיול) וברגע שתמצאו משהו יפה ולא יקר,
מייד תיקנו 17 חתיכות ממנו. במילא כל אחת
מהמתנות הולכת לבן־ארם אחר.
הנה כמה הצעות, לפי ארצות מוצאן, כשכל
אחת מהמתנות לא עולה יותר מאשר 1דולר
אמריקאי:

אם אתם נוסעים, למשל, לפולין —

תיכנסו לחנויות שמוכרות מכשירי־כתיבה
ותבקשו מיגזרות־נייר. יש להם מיגזרות־נייר
צבעוניות פשוט מטרפות, שאחרי מיסגורן
יכולות להיות תלויות אחר כבוד בכל חדר מפואר

ולפאר אותו עוד יותר. מיגזרות־הנייר הן בגדלים
שונים, וגודל בינוני גדול עולה כדולר אחד.
אבל אם לא לפולין אתם נוסעים, אלא דווקא
ליוגוסלוויה, תדעו לכם שאת אחד הנקניקים
הכי נפלאים בעולם עושים רווקא שם. קוראים לו
״גברילוביץ״ והוא נמכר בכל חנות־בשר טובה
ולא כשרה.
לעומת זאת, בלונדון המחירים כבר לא מה
שהיו פעם, והדבר היחידי שהוא עדיין זול מאוד,
אבל גם מקורי ומכובד כמתנה, הוא הבשמים
הטיבעיים שהם עושים. תבקשו בושם של י
? $?10׳ \ ס 8 0הנמכר בבקבוקי פלסטיק
פשוטים. יש ריחות של כל הפרחים בעולם. אני
ממליצה חמות על ריח שושנים, שאצלם נקרא
.? 0$£כל העסק עולה בערך דולר.
אבל אם החלטתם -לנסוע השנה דווקא
לארצות־הברית, אל תחשבו שאין לי רעיון
בשבילכם. שם המציאו לא מזמן מין מגש
פלסטיק מחורר המשמש לעשיית העלה העליון
של הבצק בעוגות מסורגות. כל עקרת־בית הגונה
תאהב את המתנה השימושית הזאת 99 .סנט
אמריקאים.
הכל סודר? אפשר להמריא? נסיעה טובה.
ותזכרו — 17 מתנות בדיוק אותו הדבר.

גוונים בשירות עצמי

סוף סוף גמרנו את עניין הטיולים ואפשר
להתפנות לטיפול בעצמנו בשיטת עשה זאת
בעצמך. זה רעיון שצלמת המערכת, ציפי, הביאה
לי באופן בלעדי, כדי שלכל קוראות העולם הזה
יהיו גוונים בשיער מבלי לוותר על 5.000 שקל
לטובת מיספרה כלשהי. וזה המירשם לעשיית
גוונים:
לובשים ביקיני, לוקחים מגבת גדולה, בקבוק
מלא שמן שיזוף, שני לימונים ועם כל הכבודה
הזאת הולכים לים ביום שמש. מורחים שיכבה
עבה של שמן שיזוף על הגוף. ואת מיץ הלימונים

מורחים על השיער. ניכנסים לים, מרטיבים את
הגוף ואת השיער ונשכבים על המגבת הגדולה.
הכי טוב זה לשכב על הבטן למען ישתזפו
שערותיך כראוי. אחרי שלוש שעות הולכים
הביתה, שזופים ויפים ועם המון גווני זהב
בשערות.
רציתי לשאול את ציפי אם הלימון והשמש
במשך שלוש שעות לא מזיקים לשיער, אבל
חשבתי שאם מישהו יכול להישאר בחיים אחרי
שלוש שעות בחוף, כבר שום דבר לא יכול להזיק

הערה: אני אישית לא ניסיתי את עניין
הגוונים כי יש לי פטור מלא מכל מה שנוגע
לשהיה של יותר מעשר דקות בחופי הים־התיכון.
אבל ציפי וחברותיה ניסו ואמרו ״יופי!״

גם אני כמו כולנו, נוסעת לחו״ל, כדי למלא
את המצברים. כרי לא לשמוע חדשות ולא לראות
עיתון עברי ולא לדעת כמה האינפלציה וכמה
נהרגו או נפצעו בלבנון. שבועיים אני לא אדע מה
זה המחתרת היהודית ולא אתעניין בפילוג
בלע״ם, ואני לא אדע מה אמר רפול לאלי גבע
ומה אלי גבע ענה לו. שבועיים אני לא אראה את
הפרצוף המשגע של הרב לווינגר בעיתון ואף
אחד לא יספר לי בסוד שבסקר האחרון הסתבר
שהליכוד שוב ינצח.
הסברתי לכם למה אני נוסעת? יופי! עכשיו גם
אספר לכם איך הרווחתי המון כסף בנסיעה הזאת.
קורם כל, החלטתי שהפעם אני נוסעת
ליוגוסלוויה ולאיטליה, זאת אומרת, אני החלטתי
לטוס מכאן ליוגוסלוויה ואחר־כך, בכוחות עצמי,
לעבור את הגבול לאיטליה, לבלות שם שבוע
נוסף ולחזור ארצה בטיסה מאיטליה. כשהחלטתי
בדיוק מה אני רוצה, יצאתי לרחוב בן־יהודה
שהוא רחוב מלא מישרדי־נסיעות ונכנסתי פחות
או יותר לכל אחד מהם(כאן המקום לבקש סליחה
מכל 20 המישררים שבילבלתי להם את המוח
ולא קניתי אצלם את הכרטיס).
במישרד הראשון אמרו לי שזו בעיה מאוד
קשה לנסוע ליוגוסלוויה ולחזור מאיטליה, אבל

אחרי מאמצים גדולים הם הצליחו לסדר לי משהו
תמורת הסכום הסימלי של .$780
מרחק 10 מטר משם. במישרד־נסיעות אחר הם
עשו לי עיסקה קצת אחרת, לאותם היעדים
והמחיר ירד ל־.$650
ראיתי כי טוב, והמשכתי בטיולי. לא אלאה !
אתכם בכל קורותי, רק אומר שבסוף היום המייגע
קיבלתי הצעה (בדיוק כמו שרציתי) ב־.$360
אחרי שנוכחתי שאין גבול לגמישותם של
מישרדי־נסיעות התחלתי לברר בכמה תשלומים
הם רוצים שאני אשלם את וד .$360 וגם כאן
ההצעות היו החל מהכל במזומן ועד ל־ס!
תשלומים דולאריים. אתם כבר מתארים לעצמכם
מה בחרתי.
כל זה בא להגיד לכם, שלעולם לעולם לא
תיכנסו למישרד־נסיעות, תגידו מה אתם רוצים,
תשמעו את המחיר ותשלמו. סיור אחד ברחוב
בן־יהודה בתל־אביב עשוי לחסוך לכס מאות
דולארים טובים.
אז נסיעה טובה לכולנו, ואני מאוד מבקשת
לחזור כמה ימים לפני הבחירות או לצאת לחו״ל
אחריהן. אל תשאירו אותי כאן לבד, כי עם כל
הרצון שלי אין לי אפשרות להחליף את הממשלה
בעצמי.

נסיעות לחדל

דניאלה שם

ץ ה נדיר מאור שנאשם ברצח,
( הטוען הוא חף־מפשע, מוותר על
זכותו להכריז על כך בקול רם מעל
דוכן־העדים. לכן הופתעו כל־כר
השופטים אורי שטרוזמן, מאיר צבי־הכהן
וחיים אדר. הם כמעט לא האמינו
למשמע אוזניהם, כאשר שמעו את

של הנאשם השני בתיק, רונן שני־שגיא,
קם גם הוא על רגליו והכריז כי
גם לקוחו לא יעיד. אולם בניגוד
לפרופסור ליבאי, לא הסכים פלדמן
לדיר בה בחר לקוחו. הוא הסביר
לבית־המישפט כי איננו שלם עם
החלטה זו של הנאשם ואף שקל

שגיא, ישב לצירה ברוב הישיבות
וניחם אותה.
חסידה, אמו של גיל בן־גל, היא
אשה שונה לגמרי מליזיקה. אמנם גם
שערה צבוע אדום אף היא לבושה
תמיד בגדים אופנתיים יקרים ושקטים.
היא איננה בולטת בשטח כמו ליזיקה.
אולם במישפט התגלתה כאשת־סודו
של בנה, אשר שיתפה איתו פעולה,
ניסתה לשחד שוטר על־מנת שיעביר
הודעות מהכלא ואליו, וכן מסרה על־פי
הוראות גיל, בשעה שהיה במעצר,
סכום כסף גדול, בדולארים, לרונן,
על־מנת שיעזוב את הארץ. אחרי
מסירת הכסף היתה חסידה בן־גל
צריכה לדווח על כר לבנה במילת קוד
מסויימת, שהוסכמה בין השניים.
בעקבות שיחותיה אלה של האם,
הגיעה המישטרה אל רונן, דרד טלפון
שהיתה עליו האזנה. רונן נעצר
בנמל־התעופה, כשבידו כרטיס־טיסה
ושארית הכסף.
ראש צוות־החקירה של רצח
הברוקר, הקצין צבי וולף, עשה בתיק
עבודה בלתי־שיגרתית והתגלה גם הוא
כדמות ציורית. הוא תיחבל תחבולות
רבות, כדי ליצור לחץ פסיכולוגי על
העצירים כדי שיודו באשמתם. במיקרה
אחד טען רונן כי וולף החביא נחש
בתאו, כדי להפחידו. בחקירה נגרית
סיפר וולף, כי בעבר התפרנס בניו־יורק
ממכירת חפצי־כישוף ומישחקי־שח
על מדרכות.

השבוע הסתיימו העוויות במישנם
וצח הבווקו יעקב אלטווביץ. שבו
נאשמים שני בני־הטובים(למעלה)
הסניגורים במישפט הרצח מצהירים כי
שני הנאשמים, גיל בן־גל ורונן
שני־שגיא, לא יעלו להעיד כעדי־הגנה
במישפטם. אולם רק השופטים היו
מופתעים. במסדרונות בית־המישפט
הפר נושא זה לשיחת היום כבר לפני
שבועות אחרים. השמועות עפו באוויר,
״רונן לא יעיד, זה בטוח,״ לחשו
מישפטנים במיזנון בית־המישפט
ואחרים הימרו על האפשרות שגם
בן־גל לא יעלה להעיד• ״איר הם
יכולים לקחת על עצמם סיכון כזה?״
שאלו מישפטנים אחרים, היודעים עד
כמה מסוכן הדבר לנאשם לא לתת את
גירסתו שלו מעל דוכן־ העדים.
בשבוע שעבר, אחרי שהסתיימה
פרשת התביעה הארוכה, שבמהלכה
עלו על דוכן־העדים עשרות אנשי־מישטרה,
חברים של הנאשמים ועדים
מומחים, הגיע מועד פרשת ההגנה. אז
קם עורן־־הדין דויד ליבאי, המייצג את
בן־גל, והצהיר כי הנאשם לא יעלה
למסור עדות .״הנאשם יודע את
זכויותיו והוא בחר שלא להעיד
במישפט, אחרי שהבהרנו לו כי שתיקת
נאשם עלולה להתפרש כסיוע לראיות
התביעה,״ אמר. השופטים העבירו את
מבטם מהסניגור אל הנאשם ואב
בית״הדין שאל אותו אישית :״הבנת את
דברי הסניגור?״ גיל בן־גל אישר כי
הבין, וכי הוא מסכים עם סניגורו.
עורד־הדין אביגדור פלדמן, סניגורו

להתפטר, אר החליט כי, כסניגור, עליו
להתמודד גם עם בעיה זו.
קהל הצופים באולם היה מתוסכל.
כולם חיכו לרגע זה שבו יעלו, סוף סוף,
על דוכן־העדים שני הנאשמים
המסקרנים ביותר של השנה, ויתנו את
גירסתם לרצח הברוקר יעקב
אלטרוביץ. בין כל מישפטי־הרצח
הרבים הנידונים בבית״המישפט המחוזי
בתל־אביב בלט מישפטם של בן־גל
ורונן בייחוד. היה זה אולי מישפט־הרצח
היחיד שבו לא היה מישמר־שוטרים
על דלת האולם. הנאשמים
טיילו באולם באופן חופשי, ללא
אזיקים או כבלים, ונהנו לשבת
בהפסקה עם בני־מישפחתם ללא
פיקוח וללא שמירה מיוחדת.

להעיד

נגד החבר

^ ליצור לחץ
^ פסיכולוגי
^ ת הצבע למישפט נתנו
מישפחות הנאשמים. ליזיקה
שגיא, אמו של רונן, היא קוסמטיקאית
ואשת־חברה ידוע בתל־אביב. היא
נהגה לבוא לכל ישיבה של בית־המישפט
לבושה בגדים ססגוניים
כאשר אחריה נשרכות תמיד שתיים,
שלוש חברות ומעריצות. גם אביה
הקשיש, סבו של רונן, לא החמיץ אף
ישיבה. בעלה השני של ליזיקה, עמי

ה ד 71ך של רצח הברוקר, רג״פקד צגי וולף, שכלפיו טען רונן
1| #11 שהחביא נחש בתאו, כדי להפחידו, סיפר כי בעבר שחה
בארצות-הברית והתפרנס ממכירת חפצי״כישוף על מידרכות ניו״יורק.

^ בר חמור שהתגלה במישפט היה
1הדרו, שבה נוהגת המישטרה להשיג
צווי־ציתות. סגן־ניצב עמוס עזאני
ביקש צו מהשופט יצחק שילה
להאזנות־סתר לכל טלפון בארץ
שאליו יתקשרו ממכשיר טלפון
מסויים. השופט נענה והוציא צו כזה.
מכוח צו זה עלו אנשי המישטרה גם על
הטלפון של סניגורו של בן־גל וצותתו
לו לפחות יום שלם, בטרם הסירו את
ההאזנה. עזאני הודה כי גם טופס־

הבקשה להאזנה מולא בשגיאות ונכתב
בו תאריר לא נכון.
אולם את מירב העניין משכו
שני הנאשמים, צעירים תל״אביביים
רגילים, ממעמד כלכלי גבוה, מה
שנקרא ״ילדים טובים״ ,שהתגלו
במהלך המישפט כמעורבים בשימוש
בסמים, פריצות, גניבות, החזקת־נשק
ואולי גם רצח.
רונן, גדול־הממדים וגבה־הקומה,
היה הראשון שנשבר. אחרי טיפול של
כמה אנשי מישטרה פתח את פיו וסיפר
דברים על עצמו ועל חברו, גיל בן־גל.
הוא הודה כי השתתף ברצח הברוקר,
שאותו הכיר לו בן־גל אולם הוא חזר
ומסר עוד הודאה שבה טען כי לא הוא
אשר ירה, אלא רק סיפק את האקדח
לרוצח. בהודאה נוספת סיפר, כי גל היה
לידו בשעת הרצח. ואחר־כך הגדיל
לעשות ושיחזר את הרצח לעיני
מצלמת וידיאו. השיחזור לא עלה בקנה
אחד עם המימצאים בשטח ועם עדויותיהם
של עדי־הראיה.
אולם רונן המציא לתביעה את
הראיות החשובות ביותר, הוא מסר
לשוטרים את אקדח הרצח, שנמצא
בחצר ביתו, עטוף בחולצה, ואת
המשתיקול, השייד לאותו אקדח,
שנמצא בחצר־ביתו של בן־גל. את
האקדח גנב רונן מבית אביו בחולון.
למרות ידידותו הגדולה עם גיל,
שאותו הוא מכנה ״גילי״ ,מסר רונן
בכמה מעדויותיו פרטים רבים
המפלילים אותו. עדותו של רונו היתה

אפילו כי הכיר את הנרצח.
היה ברור כי גם התביעה מחכה
לרגע שבו יעלו שני הנאשמים על
דוכן־העדים והיא תוכל לחקור אותם
על עדויותיהם במישטרה. על פי החוק,
עדות שנתן נאשם מחוץ לבית־המישפט,
למשל במישטרה, יכולה
לשמש ראיה נגדו בלבד. אין אפשרות
להשתמש בעדות זו נגד נאשם אחר.
החריג היחיד לכלל זה, נוצר לא מזמן,
כאשר נחקק סעיף 10א׳ לחוק הפרוצדורה
הפלילית, המאפשר, בנסיבות
מיוחדות, להכניס למישפט גם עדויות
שניתנו מחוץ לכותלי בית־המישפט.
בפסק־דין בעניינו של ברוך אבו־

מוכשרת, היתה מצליחה להרוס את
גירסתו על דוכן־העדים ולעשותה עפר
ואפר. זה היה סיכון סביר מאוד לפי
אישיותו של רונן. בכל זאת ייעץ לו
הסניגור בכל תוקף לעלות להעיד, ורק
מניעים אישיים של רונן גרמו לו
לסרב.
מצבו של בן־גל שונה. עדותו שלו
בלבד איננה מספיקה כנראה כדי
להרשיעו ברצח. הוא לא הודה מעולם.
אם כי משתיקול אקדח־הרצח נמצא
בחצר ביתו ועדים אחדים טענו כי הודה
בפניהם בשותפות לרצח (אן־ הם חזרו
בהם על רוכן־העדים) ואמו מסרה, על
פי הוראתו, סכום כסף גדול לרונו,

ךןך 11ך 1ז מרים רוזנטל, העמידה את שני הנאשמים ברצח
1111.111111 אלטרוביץ לדין במישפט אחד, בעיקר מכיוון שמישפט
בזה יקר מאוד וכפל־מישפט היה דורש כי עדים רבים יעידו פעמיים.
בשווייץ, לשם העביר כספים רבים
עבור עצמו ועבור הברוקר.
סיפוריו אלה פתחו פתח לחקירה
נוספת שעומד לסיים בנימין זיגל, נגד
חברת מוריץ את טוכלר ונגד הגברת
יעל מוריץ, מבעלות החברה. אולם,
בעבירת־הרצח שבה נאשם, סירב גיל
להודות. כאשר הרגיש כי הוא נלחץ
מאוד, ביקש להביא אליו את סניגורו.
למרות השעה המאוחרת נענה לו
הקצין וולף, והזמין את עורך־הדין דני
שיינמן שהיה אז הסניגור. אחרי
התייעצות עם שיינמן, נערכה שיחה
טלפונית אל פרופסור דויד ליבאי, ואז
הוחלט לדחות את מתן העדות. יותר
לא פתח גיל את פיו.
לאגמצא מגיע
ך* אשר שקלה התובעת מרים
^ רוזנטל את הראיות שבפניה,
החליטה להעמיד את שני הנאשמים
לדין באותו מישפט עצמו. היתה זו
החלטה הגיונית, מכיוון שזה מישפט
יקר מאוד, וכפל־מישפט היה דורש כי
עדים רבים יעידו פעמיים על אותם
דברים. בשלבים הראשונים של
המישפט נראה היה גם כי שיקולה של
התובעת מצדיק את עצמו. למרות
התנגדותם של הנאשמים וסניגוריהם
לקבלת ההודאות במישטרה, שבהן

אמו של גיל

חסידה בן־גל התגלתה כאשת־סודו של בנה
ומסרה, על״פי הוראותיו, סכום כסף גדול
לרונן, בדולארים, על־מנת שיעזוב את הארץ, אך הוא נעצר ננמל״התעופה.

חצירא, נקבעה הלכה חשובה בעניין.
שם נקבע, כי כאשר נאשם עולה על
דוכן־העדים ונחקר, יכולה התביעה
להשתמש בעדותו שניתנה מחוץ
לכותלי בית־המישפט גם נגד נאשם
אחר. אפילו מכחיש האיש את דבריו
במישטרה ומספר סיפור אחר לגמרי
על דוכן־העדים, עדיין קבילה עדותו
במישטרה נגד שותפו למישפט.
מכיוון שבתחילת המישפט לא היה
לאיש ספק כי שני הנאשמים יהיו
חייבים לעלות על דוכן־העדים ולתת
הסברים, יכלה התובעת להיות שקטה,
בהיותה משוכנעת כי תכניס אז את

נראה, כי הסניגור הימר על כך שבלי
עדותו של רונן יהיה על בית־המישפט
לזכות את גיל מחמת הספק. אם היה
גיל עולה על דוכן־העדים היה יכול
להסביר אומנם דברים בלתי־ברורים
ולתת גירסה המרחיקה אותו מהרצח
באופן הגיוני אך נראה כי החקירה
הנגדית הפחידה גם אותו.
וכך חישבו כנראה שני הנאשמים,
כי אם לא תוכל התביעה להשתמש
בעדויות שמסרו השניים במישטרה
אחד נגד השני, יהיה לפחות לגיל,
סיכוי לצאת זכאי.
כאן התגלתה הטעות של התביעה.

האחו 1ואהנו שני־ שגיא: גדור 11 חרש
השני הוא גיר בויגר: חזק וחכם 1גאוד
*1111 1ך ן | 1הקוטמטיקאית ואשת־החברה ליזיקה שגיא,
11 1 #111 | #לא החמיוגה אף ישיבה של בית-המישסט, ופן
אביה הקשיש, סבו של רונן. גם נעלה השני, עמי שגיא, הירבה להופיע.
הקלף העיקרי של התניעה נגד בן־גל.
לעומת רונן הגדול והחלש, התגלה
גיל כחזק וחכם. למרות שהוא נראה
שברירי ועדין, עמד בפני כל פיתויי
ולחצי המישטרה ולא הודה באשמה.
התביעה טוענת כי הוא עמד להישבר
באותו ערב שבו נתפס רונן בנמל־התעופה,
וגיל ראה אותו עובר
במסדרון. גיל היה בטוח בשלב זה כי
רונן עזב את הארץ, אולם כאשר ראה
אותו, שינה כנראה את תוכניותיו

וביקש מהחוקרים להפוך לעד־מדינה
נגד רונן. הוא אמנם לא ציין כי הוא
רוצה להיות עד־מדינה בעניין רצח
הברוקר, אך על עבירה זו בלבד נחקר
כל הזמן. בעורו נחקר על רצח, העדיף
בן־גל לספר למישטרה פרטים על
עסקיו בבורסה ועל המיליונים שגילגל
יחד עם הנרצח אלטרוביץ. הוא סיפר
על חשבונות ללא שם אצל חברת
מוריץ את טוכלר, שבה עבד
אלטרוביץ, ועל חשבונות ממוספרים

הפלילו איש את עצמו ואיש את רעהו,
החליט בית־המישפט לקבלן. עדים
רבים עלו על דוכן־העדים ותמכו
בראיות התביעה. פסיפס של עדים
סיפר על אופיו של רונן, על כר שנראה
כמה פעמים צופה לעבר מקום הרצח
ועל כן שביום הרצח היה נרגש מאוד
וחיכה בכליון־נפש למהדורת החדשות.
גם האקדח קשר אותו באופן הדוק אל
הרצח עצמו, ונראה היה כי התביעה
סוגרת עליו.
לגבי גיל הביאה התביעה ראיות על
עסקיו הכלכליים, על החשבונות שהיו
לו ולאלטרוביץ בשווייץ ורמזה כי נפל
ביניהם סכסוך. על פי החוק, אומנם אין
התביעה צריכה להוכיח מניע לרצח,
אולם נהוג לעשות זאת, מכיוון
שבאורח אנושי קל יותר לשכנע
שאדם רצח אחר, כאשר יש מניע סביר
לרצח. לרונן אין כל מניע, לא הוכח

העדויות הרצויות לה של רונן נגד גיל
ושל גיל נגד רונן.

^ החקירה
^ הפחידה
ף אז באה ההפתעה. מייד אחרי
1שהתובעת קמה על רגליה ואמרה
את המילים ״אלה עדי״ ,המסיימות את
פרשת התביעה, הודיעו שני הסניגורים
כי הנאשמים לא יעידו. פרוש הדבר, כי
התביעה.לא תוכל להשתמש בעדויות
שמסרו השניים איש נגד רעהו.
אפשר לנחש כי ההחלטה לא להעיד
היתה החלטה קשה לסניגורים. רונן
אומנם מסר במישטרה מספיק עדויות
המפלילות אותו, אולם ייתכן שהיה
יכול לתרץ דברים ולהגיש גירסה טובה
יותר עבורו מעל דוכן־העדים. מצד
שני, ייתכן מאוד כי התובעת ה־

אילו היתד, אפשרות זו נחזית מראש,
אפשר היה לפצל את המישפט. צריך
היה להאשים קודם את רונן, ולהביא
נגדו את כל הראיות ואת הוראותיו שלו
במישטרה. אחרי שרונן היה מזוכה או
מורשע, אפשר היה להתחיל. את
מישפטו של בן־גל ולהזמין את רונן
כעד־תביעה. כאשר מישפטו שלו
הסתיים, שוב אין בידי נאשם לסרב
להעיד. הוא אנמנם יכול לאמר כי איננו
רוצה להעיד, ואז בית״המישפט ידון
אותו על בזיון בית־מישפט, אך הוא
חייב לבוא ולעלות על דוכן־העדים.
מרגע זה יכולה התביעה להשתמש
בעדות שמסר במישטרה נגד הנאשם
השני. רק כך היתה התובעת יכולה
להיות בטוחה כי תכניס את הראיות
הדרושות לה כל כד מעדותו של.רונן

נגד בדגל.

אילנה אלו!ז י 9

*״י״־י ם ...מ ה הן אומרות...מה הם אוהרים...הה הן אומדות...כזה ה

עמיר ניר:
משה רון:
חנזך סמית:
,.המבלג 1ת חושבות, התאכזבת שהמערך לא ..צוין־ להגיד לזקנים תודה!
שתעמולה משפיעה!״ לקח את צלי ד שו !יי עכשיו תבנו את המקום!״

היו רבים שחשבו שכאשר יוחלט על בחירות, תוריד
מעצמה תנועת ,.שלום עכשיו״ את אדרת הבלתי־מיפלגתיות
ותצטרף למירוץ. אבל נראה כי ״שלום עכשיו״
כבר עברה את השיא שלה ואנשים מתפזרים, בעיקר
כמצביעים, בין המיפלגות השונות. שאלתי את ד״ר משה
(״מוקי״) רון, אם היתה החלטה לא להתמודד בבחירות או
שהיה חוסר״החלטה.
שלום עכשיו מעולם לא היתה מיפלגה. היו אומנם קולות,
מפעם לפעם, שצריך ליהפך למיפלגה ולנסות להתמודד בבחירות,
אבל הרוב המכריע של החברים היה נגד.

• לאן נעלמתם בזמן האחרון, האם כל הבעיות
בארץ כבר נפתרו?

בשבוע שעבר התחילו מיליוני הדולארים לעבור מקופות
המיפלגות לקופות מישרדי״הפירסום. על איזה אחוז
מציבור הבוחרים תשפיע תעמולת״הבחירות, או במילים
אחרות, כמה עולה לכל מיפלגה כל קול צף! שאלתי את
הסטטיסטיקאי חניד סמית כמה קולות צפים יש היום
בציבור הבוחרים הישראלי.

לא הצלחנו להתארגן בצורה ׳טובה לפעילות שוטפת. כמו
שהמצב עכשיו, ולמעשה היה תמיד, אנחנו מסוגלים להראות את
כוחנו ולהשפיע ברגע שצפויה החלטה מדינית חשובה, או כשיש
נושא קונקרטי, העומד על הפרק.

_ קשה לדעת באופן מדוייק. אומרים שיש שיבעה אחוז שלא
החליטו לגמרי בעד מי יבחרו. ועוד עשרה אחוז שיש להם נטייה
מסויימת. והם יחליטו בין שתי מיפלגות.

• אם החלטתם לא להיות מיפלגה, מדוע לא
ניסיתם להיכנס למיפלגות קיימות, כדי להשפיע
מבפנים?

• זאת אומרת, שאולי אפשר יהיה להשפיע על >70/
של ציבור הבוחרים. האם כדאי להשקיע בהם
בכומי־כבף ענקיים כאלה, במיוחד כששיבעת
האחוזים האלה בוודאי יתפזרו על פני כל המיפלגות?

אני לא יודע אם לא ניסינו. הנה, מורלה בר־און נמצא במקום
השני אצל שולמית אלוני, דדי צוקר היה שם כבר קודם. אני,
באופן אישי, מאוד מאוכזב מזה שהמערך לא לקח את צלי רשף
ולא נתן לו מקום ריאלי אצלם, דבר שהיה מביא הרבה מאוהדינו
לסלוח למיפלגת העכורה על תמיכתה החלקית במילחמה.

71 זה מעט. מסתבר שאנחנו עם בעל מודעות פוליטית גבוהה
מאוד. לרוב האנשים יש דעות מגובשות. אבל מלבד ה־*,7
המיפלגות ינסו לשנות את דעתם של אלה שכן החליטו, וכמובן
יש ה־&׳ס! ,הפוסחים על שתי הסעיפים. אפשר, כמובן, להתייחס
לכל ההוצאה על תעמולת הבחירות כאל ביזבוז, אבל אני לא
חושב ככה. בדמוקרטיה זה לגיטימי לנסות ולהשפיע על הבוחר,
כמו שלגיטימי להשקיע כסף בפירסום של סבון מסויים.

• מה היה קורה אילו כל המיפלגות ביחד היד
מחליטות לוותר על התעמולה ולחסוך את כל הכס!?
— האם לדעתך זה היה משפיע על התוצאות?
קשה לדעת. אני מניח שהמיפלגות חושבות שהתעמולה
משפיעה, ולכן הן משקיעות את הסכומים הענקיים. כל אחד חושב
שהתעמולה שלו תביא קולות שיכריעו את הכף- .

• היית רוצה לראות את חברי ״שלום עכשיו״
מצטרפים כולם למיפלגה אחת, או בוחרים כולם
במיפלגה אחת?
הייתי רוצה לראות מניפה של אנשי שלום עכשיו במקומות
ריאליים במיפלגות השונות, החל מהרשימה של עזר וייצמן, דרך
המערך, ר״צ ולובה(אם יתמודד).

• יש לכם תוכניות לתקופה שאחרי הבחירות?
בוודאי. ברור שאחרי הבחירות, כאן ובארצות־הברית תהיה
יוזמה אמריקאית חדשה, ובטח יהיה בעיקבותיה גם ויכוח ציבורי,
כמו שהיה אחרי תוכנית־רוג׳רס. ואז, בלי קשר למי שיהיה
בשילטון, תטיל שלום עכשיו את מלוא כוחה ואת מלוא מישקלה
למאבק.

לפני שבועיים הוא כתב מאמר ב״ידיעות אחרונות׳ ,שבו
הציע לצעירים להצטרף לחיים הפוליטיים. אחרי פירסום
רשימת מועמדי המערך לכנסת, שאלתי את עמירם ניר
האם פנייתו לצעירים לא היתה מוקדמת מדי, בעיקר מפני
שהמיפלגות בארץ לא ערוכות או לא מוכנות לקלוט
צעירים.
בדיוק בשביל זה הצעתי לצעירים להיכנס לפוליטיקה, כדי
לשנות את המצב הקיים במיפלגות. אבל להיכנס לפוליטיקה זה
לא בהכרח להיכנס לרשימת המועמדים לכנסת, יש כמה, רבדים
לפני הכנסת.

• אחרי ששובצת במקום ה־ד 9ברשימת המערך,
והברך יוסי ביילין — שכולם חשבו שיקבל מקום
ריאלי — קיבל את המקום ה־ ,54 האם לא הת־אכזבתם?
מיקומם
של הצעירים, למעט מקומו של חיים רמון, הוא
אכזבה גדולה. אני, אישית, ויתרתי על מקומי ברשימה כאשר
נודעה תמונת השיבוץ של הצעירים, כלומר למקומות לא
ריאליים, אבל, על פי בקשת יו״ר המיפלגה, הסכמתי להיות
משובץ ב־אחד מ־ 20 המקומות הנועלים.

• האם נכון יהיה להגיד שמעכשיו ועד לבחירות
הבאות לא יהיה שינוי בעניין הצעירים?
אני לא מסכים לדעה, שאפשר לתפוש משהו רק לפני
הבחירות. אני מאמין שנחזור לימי בן־גוריון, מבחינת ההזדמנויות
שניתנו לצעירים מוכשרים להשתלב בתפקידי־מפתח.

• נגיד שכולנו מסכימים שצריך להכניס צעירים
לפוליטיקה. אבל ידוע שבשביל להכניס צעיר, צריך
לסלק לא־צעיר. איך עושים את זה — פשוט אומרים
להם תודה ושלום?
כן, צריך בהחלט להגיד להם :״חברים יקרים, תרמתם כמה
עשרות שנים את תרומתכם, עכשיו תפנו את המקום ותנו
הזדמנות לצעירים לעשות את אותו הדבר!״

• אפילו אם אתה יודע את כושרו ויכולתו של הזקן
ועדיין לא יודע את כושרו של הצעיר?
כן, גם להם נתנו צ׳אנסים כשעוד לא ידעו מה כוחם ומה
תרומתם.

הייזר אריאלי:
מיק, קאופמן:
י 1אל בראנד:
..מ׳ שחצה רשמת סדוים ״הביוסוס הוא וק מרכיב, שיטת. ימאהה׳ נועדה
חברתיים אינו אהוד!״ אחד של המכירה!״ ללמד מוסיקה והמונים!״
בסוף השבוע האחרון התקיים בתל־אביב כינוס בנושא
בריאות האשה. את הכינוס אירגנו נשים פמיניסטיות. ועם
אחת מהן, היזל אריאלי, דיברתי.

• מה זה כינוס לבריאות האשה?
נשמעו הרצאות בנושאים רבים הקשורים בבריאות האשה,
כמו אמצעי־מניעה, עיבור, בעיות גיל־המעבר, חינוך מיני, ניצול
האשה העובדת והפגיעה בבריאותה עקב כך.

• ממה שאת אומרת, זה פשוט כינוס בענייני
גינקולוגיה, אז מדוע לקשור אותו דווקא לפמיניסטיות?
אלה הן בעיות של כלל הנשים בעולס.
זה לא כינוס רפואי, זה כינוס פמיניסטי. אבל כל שנה אנחנו
מטפלות בנושא מסויים, והשנה טיפלנו בבעיות הבריאות של
נשים, שהן, כידוע, צרכניות גדולות יותר של המוסדות הרפואיים,
שעדיין מנוהלים על־ידי הגברים. כל עוד אין לנו אוטונומיה לגבי
גופנו, אין לנו אוטונומיה לגבי חיינו.

• מה פתרתן בדיונים שלכן?
המטרה היא לא לפתור בעיות כבמטה־קסם. המטרה היא
בעיקר להגיע ליותר נשים ולהביא אותן ליתר מודעות ל־בעיותיהן.

במישסט אחד: מה אתן רוצות?
אם צריך להצטמצם למישפט אחד, אז אומר שאנחנו רוצות
שיוויון.

• והנשים הלא־פמיניסטיות אינן רוצית שיוויון?
חלק מהן אינן רוצות וחלק מהן חושבות שזה בלתי־אפשרי.

• בואי נדבר על אותן שלא רוצות. למה להפריע
להן?
אולי גם השחורים לא רצו להשתחרר מעבדות, אז למה
הפריעו להם?

• את רואה את מעמד האשה היום בעולם כמעמדו
של העבד השחור באמריקה?
לא בדיוק, אבל ברור שבלי מאבק אף אחד לא יוכל לשנות
דברים.

במה פמיניסטיות יש היום בישראל?
לדעת בדיוק. יש קבוצות רבות, המפוזרות בכל מיני
\ז בארץ, אבל עדיין איננו מאורגנות תחת גג אחד.

מיבצע־הפירסום של ״אלברט פירות״ זכה השבוע בפרס
״אותות״ לפירסוס הטוב ביותר שנעשה בארץ נשנה
האחרונה. מיקי קאופמן, מפירסום ״או״קיי״ ,שייצר את
״אלברט פירות״ ,סיפר לי כיצד בוחרים ואיך מחליטים
לתת את הפרס.
ישנה ועדה בת תישעה חברים, שלפניה מובאות כל
עבודות־הפירסום הנעשות בארץ במשר שנה, והיא בוחרת את
העבודה הטובה ביותר, לפי 13 קטגוריות שונות.

• ועדה כזאת יכולה לבחור את העבודה היפה
ביותר, המעניינת ביותר והזכורה ביותר על־ידי
הלקוחות, אבל רק חקר־שוקים מקיף יכול לקבוע אם
העבודה עשתה את תפקידה, כלומר מכרה יותר
מהמוצר שפורסם. הרי פירסום נועד להגברת
המכירה, ולא לציון אמנותי.
אני מבין מה שאת אומרת, אבל זה מסובך מאוד לעסוק
בחקר־שוקים כזה. הפירסום הוא רק אחד המרכיבים של המכירה.
אפילו באמריקה התחקירים האלה לא מושלמים.

• אני זוכרת, שלפני כמה שנים זכה בפרס הראשון
מסע־הפירסום של המשקה ״קווינס״ .יבול להיות שזה
היה יפה, אבל פירסום טוב הוא בוודאי לא היה, בי
המשקה נעלם לגמרי מהשוקים בארץ.
זה נכון, ובמיקרה הזה גם הפירסום כנראה לא עזר, כי המוצר
לא היה טוב בעיני הקונה.

• יש לבם נתונים בקשר להגברת צריכת הסירות
אחרי ״אלברט״?
כן. בדקנו, והסתבר שהיתה עליה של ) 89 בצריכה. ובארץ,
שבה צריכת פירות וירקות היא מהגדולות בעולם 8זו עליה
עצומה.

• במה סרטי ״אלברט״ עשיתם וכמה זה עלה?
עשינו 32 סרטים שונים, שרובם הוצגו כמה וכמה פעמים. כל
העסק עלה בערך 70 אלף דולר. בהשוואה למחיר עשיית סרט־פירסומת
באמריקה, זה פחות מחינם.

אני חייבת לשאול את השאלה הבלתי־נמנעת:
ע יש לכן שם של נשים ממורמרות, שלא הצליחו
י־המישפחה שלהן ושאינן אהודות אפילו על
ים בארץ, שלא לדבר על גברים?

• אחרי הצלחה כזאת וקבלת הפרם, האם נמשיך
לראות את אלברט גם בשנה הבאה?

אני באמת לא יודעת מי אחראי לשם הזה. אבל ברור לגמרי,
שמי שרוצה להילחם ולשנות סדרים חברתיים, איננו אהוד. לפחות
לא בהתחלה.

נראה את אלברט, אבל לא באותם הסרטים. בארץ, שבה ערוץ
טלוויזיה אחד, צריך להתחדש כל הזמן, כדי שלא ליפול מהשיא
שהשגת.

שיטת ״ימאהה״ ללימודי מוסיקה, אשר פותחה ביפאן
לפני 20 שנה, והפועלת כבר ב־ 35 ארצות, הגיעה גם אלינו.
שאלתי את מר יואל בראנד, מננ׳ל ״בלי זמר׳ ,ומי שייבא
את השיטה ארצה, מה המיוחד בשיטה החדשה ללימוד
המוסיקה.
קודם כל, השיטה זולה בשני־שליש מאשר לימודי נגינה
אינדיווידואליים. אבל זה לא ההבדל הכי־חשוב. ההבדל העיקרי
הוא למעשה בצורת הלימוד. מאחר שהלימוד הוא רק בקבוצות,
מושב הדגש על ההנאה, הרבה יותר מאשר על הלימוד, ולגבי
ילדים קטנים זה הבדל מהותי, היכול להשפיע מאוד על רצונם
להמשיך בלימודי מוסיקה. ידוע שהרבה מאוד תלמידים־מתחילים
נושרים משיעורי־המוסיקה כי בהתחלה זה לא מעניין מספיק.
בשיטת י מאהה התלמיד נמצא בקבוצה, ולמעשה, בתוך
תיזמורת. הוא לא שומע רק את הצליל שהוא מוציא מכלי הנגינה,
אלא מייד הוא שומע כלים של כל המשתתפים ביחד. כלומר, כבר
בהתחלה הוא שומע מוסיקה הבוקעת מ־ 20 כלים בו־זמנית.

• בוודאי יש גם חסרונות בשיטת־לימוד שבה
המורה מקדיש זמן קצר מאוד לכל תלמיד בנפרד.
חשוב לציין ששיטת ימאהה(לפחות בשנים הראשונות של
הלימוד) ,לא נועדה לגלות גאון אחד בשנה, אלא ללמד מוסיקה
להמונים. כלומר, אנחנו מתחילים את הפירמידה מלמטה. אם
במשך הזמן מישהו מתבלט במיוחד, אין בעייה לקדם אותו יותר
מאשר את האחרים.

• לפני כמה שנים הגיעה לכאן, גם כן מיפאן,
שיטת ״סוזוקי״ .האם זו שיטה קרובה לשלבם או
מתחרה?
שיטת סוזוקי היא ללימודי כינור ומוסיקה קלאסית. שיטת
ימאהה היא בעיקר ללימודי כלי־מיקלדת ולמוסיקה יותר קלה,
כך שאין קשר בין שתי השיטות, כל אחת מיועדת לסוג אחר של
תלמידים.

• אתה אומר שהשיטה זולה בהרבה משיטת
הלימוד אצל מורה. במה זה עולה?
ללמוד פעמיים בשבוע אצל מורה פרטי עולה כיום 50 דולר
ליחיד. לעומת זאת, ללמוד בקבוצות ימאהה, גם כן פעמיים
בשבוע, יעלה לתלמיד 15 דולר.

• מה תפקידך במערכת הלימודים הזאת?
בגלל העובדה שאני סוכן של החברה בארץ, אני עשיתי את
הקשר הראשוני בין המומחים ביפאן ובין קבוצה של מורי מוסיקה
ישראלים, אשר יפיצו כאן את התורה. הפיקוח הוא של המומחים
היפאניים, וכבר השבוע באה הנה קבוצה גדולה של יפאנים כדי
להעביר קורסים למורים.
אני את תפקידי גמרתי, אבל בגלל היותי איש־מוסיקה —
גמרתי את לימודי־המוסיקה שלי במילאנו לפני שנים — אני
שמח להיות קרוב ללימודי־מוסיקה ולעשייתה.

דניאלה שמי

שידזר
המחלקות הבכירים של הטלוויזיה (דויד
גלבוע, שרה גינור, אילון גוייטין ומרדכי
מרימן) ,וחזרתם בהם מהתפטרותם, היא תוצאה

צל״ג
כפיה מתחסדת
• למגיש מישדר הכפיה הדתית, הכלכלן
עמוס מר־חיים, המארח מדי יום שישי, לפני
השבוע -יומן אירועים, בתוכניתו ליל שבת,
דמויות מפולקלור העדות השונות. מר־חיים, עם
השין השמאלית שלו, שואף לשווא למלא את
מקומו של הרב שמואל אבידור הכהן, המנחה
הקודם של התוכנית. זוהי תוכנית״דת שהצופים
הדתיים של הטלוויזיה מנועים מלראות בשל
קדושת־השבת — אבסורד תיקשורתי, שעליו
מוציאה הטלוויזיה ממון רב, בלא שיביא תועלת
כלשהי לצופים.

צל״ש
בכי עד השתיקה, ישראל!
• לעורך ומגיש מבט שני, חיי ם יבין, על
המישדר בכי על הנעדרים, ארגנטינה, שעסק
בשאלת הנעדרים בארגנטינה בימי מישטר־הגנרלים,
ובעיקר הנעדרים היהודיים. בעזרת
יעקובו טימרמן היה זה מישדר מהמם, שבו

של תרגיל שבישל מנהל חטיבת־התוכניות של
הטלוויזיה, צבי(״צביקה׳׳) שפירא.
לפני תרגיל־ההתפטרות שיכנע שפירא את
ארבעת מנהלי־המחלקות להודיע למנכ״ל
ולוועד־המנהל על הסרת אחריותם מהנעשה
במחלקותיהם. כאשר זומנו שפירא ומנהלי
המחלקות לפני הוועד־המנהל, הגיעו הארבעה.
צביקה שפירא בלט בהיעדרו, בטענה שהוא
חולה.
אין זו הפעם הראשונה ששפירא נעדר
מבירורים בטענת מחלה. הגדיר את מחלותיו של
שפירא אחד העובדים הבכירים בטלוויזיה,
שאמר, על מישקל של מחלה דיפלומטית,
״לשפירא יש מחלה טלוויזיונית״.
טיפולו של אורי סירת באיום ההתפטרות
של הארבעה הביא אותם במהירות לזחול בחזרה
לתפקידיהם, בניגוד למצבים דומים שהיו בעבר,
בתקופת ניהולו של יוסף לפיד, שנהג ביד רכה
באיומים של מנהלי־המחלקות.
משבר ארבעת מנהלי־המחלקות היה מיבחנו
הראשון של פורת כמנכ״ל הרשות, מיבחן שבו

לחיי הבחירות שבדרך
בחודש הקרוב לא ישרור בבניין ובמשק הטלוויזיה שקט תעשייתי. ישנה סבירות גבוהה
לסידרת שביתות חוקיות(עם אתראה כמתבקש בחוקו. שמטרתו לשפר את מצבם הכלכלי של
עוברי הרשות.
במיין־ו־,טלוויזיה מצויים יותר מעשרה ועדי־עובדים שונים, שבל אחד מהם מתעתד להודיע
על סיכסוו״עבודה עם הנהלת־הרשות.
הוועדים מייעדים את מועדי ההשבתה של בניין הטלוויזיה ליום שבו מתכוונים להתחיל
בשידור תשדירי־הבחידות של המיפלגות.
מאחר שהמיפלגות אינן יכולות להרשות לעצמן לאבד את זמגי״השידור המוקצים להם בידי

איש־־ועד חלבי
השבתת תשדירי־בחירות
וערתיהבחירות המרכזית, עשוי להיווצר קונסנזוס שיחזיר את שכרם של עובדי הטלוויזיה
למצב שהיה לפני ראשית תהליך שחיקת שכרם של העובדים.
התביעות של עובדי הטלוויזיה אינן חורגות, ולראייה: ועד הכתבים, שבראשו ניצב יפיק
חלבי, תובע השוואת־שכר בין כחבי־הטלוויזיה לשבר המקובל בעיתונות המודפסת.

חצי ין ר
היו״ר החדש של רשות־השידור, עורך־הדין
מיכה ינון, משמש בתפקיד בכיר בלישכת
עורכי־הדין, שממנו לא פרש עם התמנותו כיו״ר
הרשות. קודמו של ינון, הפרום׳ ראובן ירון,
ששימש עד להיכגסו לתפקיד היו״ר כמנהל
בית־הספרים הלאומי, התפטר עם כניסתו
לתפקיד היו״ר ממישרתו זו.
כתוצאה מתפקידו בלישכת עורכי־הדין, נעדר
ינון בימי שלישי מרשות־השידור, ואת מקומו
ממלא המישנה־ליו״ר, דויד ארמון. ארמון
ממלא את תפקיד היו״ר בפועל בסופי־שבוע,
שבהם נבצר מינון לתפקד כיו״ר הרשות, בשל
היותו דתי.
הגיב על־כך אחד מבכירי העובדים ברשות־השידור
:״לרשות אין כיום יו״ר במישרה מלאה,
כפי שהיה בימי ירון. יש לנו יו״ר בחצי מישרה.״

הידור תחר

חבר הוועד־המנהל ברון
לסלק את סיירת־המנכ׳ל
רואיינו כמה מבני מישפחות הנעדרים, ואנשים
שהיו בכלא הארגנטיני ועונו שם. מישדרו של
יבין, התייחס רק לקראת הסיום לשאלת צביעותה
של ממשלת בגין, שסיפקה במשך שנים נשק
•ותחמושת למישטר הגנרלים, בציניות רבה. אם
תנועת־החרות האשימה במשך שנים אחרי
השואה את מפא״י, בפרשת כישלון המשא־ומתן
של ״משאיות תמורת יהודים״ ,הרי שכאן התגלה
אחד ממחדלי שילטון הליכוד, שעניינו במכירת־נשק
גבר על הצלת היהודים מגיא־ההריגה
הארגנטיני. תוכנית זו היתה צריכה להיקרא ״בכי
על השתיקה, ישראל!״

מאחרי המירקע
זחילה טלוויזיונית
פרשת ההתפטרות של ארבעת מנהלי־

עמד בכבוד. הוא הבהיר לעובדי רשות־השידור
שפורת אינו מתכוון לנהל את הרשות תחת
איומים ברמות השונות.

סחף צופים
בקרב חברי הוועד־המנהל של רשות־השידור
קיימת אי־שביעות רצון מוחלטת מרמת מישדרי
הטלוויזיה.
כמה מחברי הוועד־המנהל אינם מסתירים את
העובדה שתחנות־הטלוויזיה של ירדן(ערוץ + 6
)3והלבנונית(ערוץ )12 נוגסות ממיספרי הצופים
של הטלוויזיה הישראלית.
חברי הוועד־המנהל עומדים ללחוץ על מנהל־הטלוויזיה,
טוביה סער, ועל מנהל חטיבת־התוכניות,
לפעול לשינוי מהותי של לוח־המישדרים,
שיפורו ושיבוצו בתוכניות מעולות
מהתוכניות המשודרות כיום.

הוכחה מדהימה לניהול הכושל של הטלוויזיה
בימים אלה נתן מנהל חטיבת־התוכניות, צבי
ו״צביקה״) שפירא, לחברי הוועד־המנהל.
שפירא, שהגיש לחברי הוועד־המנהל לפני
כשבועיים את לוח תישבוץ־המישדרים למחצית
השנה הקרובה, נשאל לגבי התוכנית הילוך
חוזר. תוכנית זו עוסקת בתוכנית־טלוויזיה
מלפני 15 שנה, וגיבוריה, שהיו אז צעירים
מבטיחים, מפוזרים בימים אלה על פני הקשת
הפוליטית( .דוגמה: ח״כ עוזי ברעם) .אם תשודר
במהלך מערכת״הבחירות, האם שידורה אינו
עשוי לפגוע בחוק השידור בתקופת בחירות?
שפירא הגיב שאין מניעה לשידור התוכנית.
כאשר הזכירו לשפירא שמות כמה מגיבורי
התוכנית, המשתתפים במערכת הבחירות לכנסת
ה־ ,11 הוא התנצל ואמר כי לא ידע על כך, וכי יש
בכוונתו לבדוק את הנושא. זו גם הסיבה לכך
שבשבועיים האחרונים לא שודרה התוכנית,
ובמקומה שודרו מילויים(פילרים).

גלי צה ל
התערב אן לא
במהלך פגישה שערכה צמרת גלי צה״ל
ומחלקת ־החדשות שלה עם השופט גבריאל בך,
ראש ועדת הבחירות לכנסת ה־ ,11 עורר אחד
הכתבים שאלה, שעניינה היה ביצחק ולבר
מהסתדרות המורים, שיעקוב אגמון ראייין אותו.
המישיר עמד להיות משודר בשבת הקרובה.
הכתב שאל אם אין פגם בכר שגל״צ מתערב

בעידוד אחד המשתתפים בבחירות להסתדרות
המורים.
מפקד גל״צ רון בן־ישי, הורה מיד לבטל את
השידור, למרות שביום שישי פירסם ולבר מודעה
בעיתונים, בנוסח של ״האזינו...״
אלא שבמהלך סוף־השבוע ניסה חבר־הכנסת
מיכה רייסר לעשות רווח פוליטי מכך. הוא
התקשר לכתבת אחר הצהרונים והודיע לה :״אני
אישית מנעתי, בהתערבות אצל שר־הביטחון, את
שידור תוכניתו של יעקב אגמון, שאלות אישיות
ליצחק ולבר״.
כאשר נשאל על כר בן־ישי, השיב :״לא
קיבלתי טלפון או מיכתב מלישכת שר־הביטחון
או מהרמטכ״ל בעניינו של ולבר. יתר כל כן, ביום
הראשון ביררתי בלישכת הרמטכ״ל אם היתה
פנייה כלשהי של רייסר, והתברר שלא ידוע להם
על־כך דבר״.
השאלה: האם התערב או לא התערב רייסר
בעניינו של ולבר — או שסתם שמח לאידו של
יעקוב אגמון, שעימו הוא מחושבן זה זמן רב?

פסקול
ז שבי העיר
עימות בין חברי הוועד־המנהל של רשות־השידור
ובין מנכ״ל הרשות, אורי סירת,
התרחש בישיבה האחרונה, כאשר נתן ברון
הבהיר לפורת ״אתה מנכ״ל, ואנחנו מגבים
(מלשון גיבוי) אותך. עליך לייצג אותנו ולא את
העובדים. אינך יכול לרקוד על שתי חתונות״.
חברים נוספים בוועד־המנהל הצטרפו לעמדתו
של ברון באותה הישיבה, כאשר הזכיר דויד
אדמון את שינוי העורכים היומי הנהוג בצהרון
חדשות, אמר פורת :״אני מדבר על עיתונות
רצינית יו״ר הרשות, עו״ד מיכה ינון,
כינה את שבעת חברי הוועד״המנהל ״ז׳ טובי
העיר במיסגרת המהפכה העוברת על
השקפת הטלוויזיה בדבר דיווחי חטיבת־הספוהד
הורה המנכ״ל, אורי מורת, למנהל מ
הספורט בחטיבת החדשות, יהואש
לשדר את מישחקי־הגמר לנשים
בווימבלדון פורום החדשות״ של
השידור, שבו מצויים ראשי הרריו והטלוויז
הועבר מימי רביעי לימי ראשון אחד
מספיחי ישיבת הוועד״המנהל האחרונה, היה
תביעתו של נתן ברון להוציא מהישיבה את
״סיירת מנכ״ל״ (נקדימון רוגל, ארי אבנר
ועורך־הדין נתן כהן) ,אחרי שאלה תמכו
בעמדתו של המנכ״ל, פורת, בענייו אישורו של
מיכאל קרסין כעורך מבט.
העולם הזה 2438

תוכניות מועדפות

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
יום רביעי 23.5.84

יום רביעי

שבת

23.5

26.5

• סרטבע: המיבצע
להצלת הקרנף! הלבן (8.02
— מדבר אנגלית) .עוד

• קומדיה: שלושה
בדירה אחת (— 8.00
מדבר אנגלית) .בפרק מן

סרט־טבע מסידרת הסרטים
חיים בטבע בהפקת בי־בי־סי.

הפח אל הפחת מתפתחת
קומדיה של טעויות,

יו שבת 26.5.84

• אמנות: אמנות הצילום 7.30 ערוץ 3

— 50 דקות — מדבר אנגלית) .השחקן ליאונרד
נימוי, הזכור מן הסידרה מסע בין כוכבים, משמש
כמארח בסידרה זו, המציגה את סודות אמנות הצילום
וההסרטה בסירטי טלוויזיה וקולנוע. כל תוכנית בסידרה
זו מוקדשת לנושא ספציפי, כמו אפקטים מיוחדים, שילוב
כפילים בתפקידים מסוכנים בסרטים, איפור מיוחד,
אנימציה ועור.

• סידרה קומית: קאובוי 9.30 ערוץ 6

— 25 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה קומית
בהפקת חברת תמז האנגלית, העוסקת במאבק
עתיק-היומין בין פועלים ומעבידים. חברת ג׳ונס לבניה
משפצת בנייני מגורים, מנהלה הקשיש אינו יכול לעמוד
בהתחייבויותיו כלפי הלקוחות, מכיוון שהפועלים
מסדרים אותו ומעמידים אותו במצבים מביכים.

יום חמישי 24.5.84
• סידרה בלשית: מרלו 10.10 ערוץ 6
— 50 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה המבוססת

האטון וגראנט: לך, אל תרוץ
יום רביעי, שעה 9.30

• סרט קולנוע: לך, אל
תרוץ 9.30 מדבר
אנגלית) .עלילה משעשעת

• דראמה: התאל־מנותח
של הגברת הול־רויד
י— חלק ראשון
( — 10.30 מדבר אנג־לית).

המתרחשת
בטוקיו, במהלד ה־מישחקים
האולימפיים(שנערכו
שם ב־.)1964

יום ראשון

• 1חמישי

27.5

24.5

• תעמולה: פסטיבל
ישראל 8.15 מדבר
עברית) .עוד אחד מתשדירי

• תעודה: עולם הולך
ונעלם 9.30 מדבר
אנגלית) .הפרק האחרון בסיד-

הפירסום לפסטיבל הישראלי,
הנעיר בירושלים.

רה, תחת הכותרת נשי השוק של
שבט אשאנטה. מסופר בו על
השוק המרכזי של קומאזי
שבגאנה, ההומה נשים סוחרות
וזוהר בציבעיהן. הנשים הן השליטות
בשוק זה, בעוד שבתוך
ביתן הן נשלטות בידי הגברים.
הסרט מגולל גם את מאבקן של
הנשים ליתר עצמאות, אל מול
דרכי החשיבה הגברית.

• סידרה: דאלאס (9.40
— מדבר אנגלית).
• מותחן: לא יאומן כי
יסופר 11.10 מדבר
אנגלית).

על עלילותיו של פילים מרלו, אחד מגדולי הבלשים,
המשלב בהופעתו הומור, תיחכום ושנינות רבה. מרלו
מפענח תעלומות מרתקות. הנוכלים שלו הם
פוליטיקאים, מיליונרים, ביריונים ואקדוחים. בסוף כל
אפיזודה הוא חושף את התעלומה ואת הנוכלים
שמאחוריה. בתפקיד מרלו מככב השחקן פאורס בות.
• מחזה השבוע — 10.40 ( :ערוץ — 3
מדבר ערבית) .מדי שבוע בשעה זו מקרינה
הטלוויזיה הירדנית הצגת־תיאטרון, שצולמה בעת הופעה
חיה בקאהיר. בידור מהנה ליודעי ערבית.

יום שישי 25.5.84
• סידרת מתח: הפרש 4.15 שני
הערוצים — 50 דקות — מדבר אנגלית).
סידרת־מתח, שבמרכזה עומדת מכונית משוכללת מאוד,
המסוגלת לחשוב ולפעול באופן עצמאי. המכונית והאביר
האמיץ, המשמש כנהגה, יוצאים למילחמה בפושעים
ובנוכלים שונים.
• מישפט: מישפטי-הכתר 9.50 ערוץ
70 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה אנגלית
מרתקת המביאה אל המסך הקטן מישפטים מפורסמים
שהתנהלו באנגליה בשנים האחרונות, או מישפטים
פרי־הדימיון, אך העשויים להתרחש במציאות. העלילה
נפרשת אט-אט, בעזרת כתב־אישום, נאשמים, עדים,
קטיגור, סניגור וחבר־מושבעים, ומסתיימת עם הקראת
פסק״הדין.

• בידור: משירי המיזרח 11.30 ערוץ 3
— 30 דקות — מזמר ערבית) .תוכנית בידור

• תוכנית ילדים: מלאכת-יד 7.15 ערוץ
15 — 3דקות — מדבר ערבית) .תוכנית
המיוערת לילדים הצעירים, ומטרתה להקנות לילדים ידע
בעשיית מישחקים חינוכיים מחומרים ואבזרים פשוטים,
המצויים בכל בית, כגון: קרטון, צמר־גפן, מיספריים,
גביעי־לבן ריקים וכו׳.
• סרט קולנוע — 11.15 ( :ערוץ — 6 /3
מדבר ערבית או אנגלית) .בכל מוצאי שבת בשעה
זו מקרינה הטלוויזיה הירדנית בשני ערוציה שני סירטי
קולנוע בעת ובעונה אחת. דוברי השפה הערבית יוכלו
לבחור בסרט המצרי, בערוץ ,3ואילו מביני האנגלית
יבחרו בסרט האמריקאי, בערוץ .6

יום ראשון 27,5.84
• דראמה: נפוליון והאהבה (— 10.10
ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .נפוליון
בונפרטה היה המצביא המפורסם ביותר בהיסטוריה. אד
הוא היה מנוסה באהבה כמו שהיה מנוסה במילחמה. בעוד
שפעולותיו הצבאיות והפוליטיות של נפוליון זכו לסיקור
נרחב, ידוע הרבה פחות על חייו הפרטיים. חברת תמז
האנגלית חושפת חלק מחייו הפרטיים ואת הנשים
המרכזיות בחייו: ג׳וזפין, חידה, פאולין וג׳ורג׳ינה.

יום שני 28.5.84
• ספורט: מגזין ספורט 8.15 ערוץ 6
— 15 דקות — מדבר צרפתית) .תוכנית
המגישה לצופה לקט מאירועי הספורט בשבוע החולף
בצרפת ובעולם.
• סידרה דרמאתית: כחול ואפור 9.30
ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
המגוללת את סיפור מילחמת האזרחים האמריקאית, דרו
כתבותיו והתרשמויותיו של העתונאי ג׳ון גנזר, שדיווח
בתוקף תפקידו על רבים מהקרבות העיקריים והמאורעות
ההיסטוריים. הסיקור מתמקד במישפחה עניפה, הפזורה
גם בצפון וגם בדרום.

יום שלי שי 29.5.84
• סרט דוקומנטרי: צרפת היום 8.15
ערוץ 15 — 6דקות — מדבר צרפתית) .מבט
על חיי הרוח, הכלכלה, התעשיה והמדע בצרפת של ימינו.

• סידרת-מתח: הארט ואשתו (— 10.10
ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית).
סידרת־מתח משעשעת, קצת דבילית, עם רוברט ואגנר
וסטפני פאורס בתפקידים הראשיים. גיבורי הסידרה הם
זוג יפה ועשיר מחוג־הסילון, בעלי חוש בלשי נדיר,
המצליחים לפתור תעלומות רצח ושוד, אשר המישטרה
אינה מצליחה לפענח.
אחד ישובצו במוזלו ערב־המישדרים.
כל המערכונים המוקרנים
לרגל יום ירושלים,
מוקרנים בינות למישדרי הערב,
ומבוססים על סיפורים קצרים
של יוסל בירשטיין.

•מותחן: מטרה (10.50

— מדבר אנגלית) .הפרק
שחיתות בצמרת.

• סידרה: שוגון (10.20

יום שליש•

— מדבר אנגלית) .הפרק
הרביעי בסידרה, המתארת את
יפאן הפיאודלית במאה ה־ ,17 על

• תעודה: ירושלים,
הווה עבר (— 10.20
מדבר עברית) .סרט־תע־

29.5

• קומדיה: עשירים
ומושחתים (— 11.10
מדבר אנגלית דרומית).

• דראמות של יוטל

מולה בהפקת מיגהל הסרטים,

הפרק אהוב את המלאכה
עוסק בניסיונותיהם של קרלוטה
ומרשל להסתיר את עיסוקיה
הבזויים של בוטסי.

׳ 1שי ש׳
25.5
• סרט קולנוע: המחפשים
10.15 מדבר
אנגלית) .מערבון של הכימאי
הנודע ג׳ון פורר, המספר על
קצין השב לביתו אחרי מיל־חמת־האזרחים
בארצות־הברית,
עייף וממורמר, ומגלה שמיש־פחתו
כולה נהרגה בידי אינדיאנים.

נשי
השוק של שבט אשאנטה
יום חמישי, שעה 9.30

תחנת המיזוח הסינון(למס
ונניות לימים א-ה (אחרי הצהר״ם)
4.00 מערבון
7.00 סידרה
סידרה

יום שני
28.5
• בידור: תהילה (8.02
— מדבר ומזמר אנגלית).
הפרק הידד למנהיג.

• קומדיה: מישהו
מטפל בך 9.30 מדבר
אנגלית) .האם המאו
שרת
הוא עוד פרק משעשע

האנטר וויין: המחפשים
יום שישי שעה 10.15

בירשטיין (במהלך הערב

— מדבר עברית) .חמישה
מערכונים, בני חמש דקות כל

המספר על החפירות הארכי־אולוגיות
שנערכו בירושלים
בשנים האחרונות.

קים ממרכז־העצבים המסורתי של
הטיילת, בית״המלון קרלטון המפורסם,
מעוזם של האנשים היפים ושל
הכוכבים האופנתיים.
לא היה בכך רק בכי של נוסטלגיה,
לימים שבהם נערות חמודות זכו
בתהילת עולם ברגע שהפשילו ולו אך
כתפייה צנועה של שימלה אביבית
וירדו אל החוף, כשבעקבותיהן צבא
של צלמים. היום איש לא מפנה את
ראשו כשהחוף מרוצף בנערות שכבר
הורידו כל מה שאפשר להוריד ולא
השאירו, אלא טפח מכוסה אחד
להפעלת הדמיון.
בשנה שעברה התגברה והלכה
ההרגשה שככל שהפסטיבל מתבסס
ומזדקן, מפנה הזוהר את מקומו
לעבודה השחורה. כורסות האולמות
החשוכים גנבו את הלקוחות מכסאות־הנוח
של החוף המרהיב, הבימאים גנבו
את ההצגה מן הכוכבים וסוכני-

חךי | וזך | ה 11ך | טרט דני האלמנט של
1ו 1\ 1 1 1 4הפשע, מנתח את הקיר*
בה בין הפושע לציידו השוטר. הסרט מתבטא

במראות חריפים ובשפה חריפה. ברגע של מגע מיני
(למעלה) בין היצאנית (ממה לאי) לשוטר (מייקל
אלפיק) ,הוא מבטיח להחזיר אותה לתקופת־האבן.
ן * ל שנה וסימן־ההיכר שלה. בשנה
^ שעברה נרשם פסטיבל קאן ה־36
לגנאי, כפסטיבל הראשון שהתקיים
בבוקר. היתה זו השנה שבה נחנך
ארמון־הפסטיבלים החדש — מיפלץ
של בטון, הלוקה בכל חסרונות האר
מדווחת
מסאו:
בנסטיבר הסוטים
ה בוי ח המבול
מנבניות מופשטות
1ץןךןןד 1ך ן דירק בוגארד ואיזבל הופרט באו
| # 1 11 4הסעס לקאן לא נשחקני״סרטים,
אלא כשופטי״טרטים. למטה: תצוגת״איפור של סטודנטים לאמנות.

כיטקטורה המודרנית, בלי שיהיה בו
היופי או התיחכום השימושי שארכי־טקטורה
טובה ומתקדמת יכולה
להביא.
כולנו — הקניינים, הסוכנים,
המפרסמים והמפיקים בכינו על
הארמון הישן. מצאנו את עצמנו רחו־

הפירסום לא הסתפקו במסיבות
שטופות־שמפניה על יאכטות מפוארות,
כי אם החלו מחפשים לעצמם
תחבולות חדשות, שונות ומסובכות
כדי למשוך אליהם את תשומת־ליבם
של העיתונאים שבעי־המראות והשע־דוריות.
וככל
שהפסטיבל הלך ותפח בגודל
המיבחר, בריבוי האולמות, בגיוון
התוצרת, היה ברור כי כדי להתבלט
בסוג זה של פסטיבל, כשנקודת־הזינוק
נכנסת מן החוף לתוך הארמון החדש
— שם קבורים העיתונאים והאורחים
מ־ 8וחצי בבוקר ועד כמעט אותה שעה
למחרת — צריך להמציא תחבולות
שטניות.
ואם אכן ליוותה שערוריה את
פתיחת הפסטיבל השנה, היתה זו, בלי
ספק, שערוריית האשה הציבורית.
הכל התחיל מזה שמסיבות שונות —
ישנם אומרם שבגלל יותר מדי

סרט־השעווויה: קנויסק׳ וו־לסו! ב״האשה הציבורית
פורנוגרפיה וסאדומאזוכיזם — סירב
מנהל הפסטיבל דיל ז׳אקוב לכלול
את סירטו החדש של הבימאי הפולני
אנדריי דולאבסקי, בתחרות הריש־מית.
לעומת זאת, לקחה את הסרט
תחת חסותה אחת המיסגרות האחרות
של הפסטיבל, הנקראת פרספקטיב.
כדי לא לריב עם כל צד שהוא, נאותו
להקרין את הסרט בהצגת־גאלה
מיוחדת בארמון הגדול והחדש, באולם
הגד1ל ביותר. אבל, שלא כנהוג בשאר
ההקרנות, על העיתונאים היה להצטייד
בהזמנות מיוחדות לאירוע, בלי
שתיוחד להם הקרנה, לפי לוח־הזמנים
המקובל.
השמועות על אופיו של הסרט
והצורך בהזמנות מיוחדות, יצרו את
התגובה המבוקשת: קרוב לאלפיים

נשיקה בשעוות

הבימאי הצרפתי ברטראנד טאברנייה
מעניק נשיקה אבהית לטאבין אזמה,
כוכבת סירטו יו ם ראשון בכפר, שידה שלובה גידי של לואיט דקרו.
41י

קא! :פסטיבל רישב!
החדשים של מארקו בלוקיו וידי
סקולימובם קי, סירטו של ג׳ון
יוסטון מתחת לוולקנו או סרט־ההפתעה
המסורתי, שכולם מנסים
להתחרות בנבואות מה זה יהיה, אבל
העיקר — כמו שנאמר — אין רגע
משעמם.

.הצלחה לפודגיס
ן -הישראליים

הלחיהרןך | 1ל זהו תצלומה של המכונה,
| ! 1 11 1 1| / 11 המשעבדת את תושבי
מטרופוליס בסרט בעל אותו שם. זהו סירסו של פריץ
(המשך מעמוד )41
חמש מאות עיתונאים החלו רצים,
כאחוזי־תזזית, אחרי האשה שהיתה
אמורה לחלק את ההזמנות, כשהסתבר
שהאומללים רצים אחרי פאנטום.
באותו יום הפכה החובה העיתונאית
לסיוט, כשחשיבות הסרט עולה
והולכת יחד עם השמועות השונות
שהריצו את העיתונאים ממקום למקום,

לנג, הנחשב לקלאסיקה קולנועית, משנת ,1926
המוצג עתה בקאן בגירסה חדשה, עם עותק צבוע
ובליווי מוסיקת״רוק חדשנית של סטינן מירודר.

במישרד־ההפצה של הסרט, אמרה שוב
שתהיה רק הקרנה אחת, לא לעיתונות,
כי אם הצגת גאלה, במחיר ״הסימלי״
של 400 פרנק לכרטיס, כלומר כמאה
דולר לזוג. בגלל חילוקי־דיעות בין
מפיצי־הסרט בארצות השונות, שכל
אחד מהם רוצה לקצץ בו חלק אחר
לצרכיו המיסחריים, העריפו שלא
להראותו לעיתונאים ולהציג רק הצגה

בהקרנת הסרט הזה, תצטרך ההנהלה
לחשוב על פסטיבל חרש בלי
עיתונאים. ומאחר שידוע שאין לשום
פסטיבל זכות־קיום אם לא כותבים
עליו, עשה האיום את פעולותו ונקבעה
הקרנה מיוחדת לעיתונאים, לפי
התקנות המקובלות והתופסות לגבי כל
הסרטים שמוקרנים כאן. הכניסה
להקרנה התאפשרה בכרטיס העיתונאי

ף אם לא די בזעם העיתונאים, הרי
1אחר מסניגוריו הגדולים של פסטיבל
קאן בכל הזמנים, הכימאי־ מפיק
מנחם גולן, יצא באחד מן העיתונים
המיקצועיים בהתקפה מוחצת על
הנהלת הפסטיבל. מנהל קנון, שהפכה
החברה האמריקאית המפתיעה ביותר.
טען שמנהל פסטיבל קאן, דיל
זאקוב, מתנהג כמו נפוליאון קטן,
בוחר סרטים להצגה בפסטיבל לפי
שרירות ליבו ובלי להתחשב בוועדת
הקבלה הקיימת לשם כך, וכך גם דחה
שניים מסרטיה החדשים והיוקרתיים
של קנון, שזכו להתקבל לפסטיבלים
אחרים וקרא להחרים את הפסטיבל.
קנון, מצידה, החליטה לקיים
פסטיבל משלה בתוך הפסטיבל, והיא
מציגה את כל סרטיה החדשים, בזה
אחר זה, כולל חייל הלילה שהושלם
על־ידי דן וולמן על סף הפתיחה
ממש, ועדות מאונס, סירטו החדש של

רפאל רביבו.

לעומת זאת, חדשה משמחת
המבשרת עידן חדש בהפצת הסרט
הישראלי בחו״ל: חברת וורנר קנתה
להפצה את סירטו החדש של אורי
בדבש, מאחורי הסורגים, שגם הוא
הושלם רק שבוע לפני האירוע, ומשום
מה לא התקבל לאף מיסגרת בפסטיבל

קשה לדעת מה מצאו ומה לא מצאו
בו האחראים על המיסגרות השונות,
אבל כידוע, האיכות אינה המדד

הנדון אין שום ספק שבחירתה של
חברת וורנר, שהיא חברה אמריקאית
מבוססת, מן הוותיקות והגדולות,
להפיץ תחת דיגלה סרט ישראלי, הוא
אירוע יוצא־דופן לקולנוע הישראלי
וסביר להניח, שסירטו של ברבש ייצא
למסע בקרב הפסטיבלים הבאים של
אירופה, נוסף לחסות המיסחרית
הבטוחה שניתנה לו בעיסקה הזו.

מיפגש תרבויות
נוסח הרצוג

ף כמד! מילים על החגיגה כולה:
1השבוע הראשון לא האיר פנים
ושמש לאורחי חוף־התכלת המפורסם.
גשם־זלעפות ירד כאן במשך יומיים
תמימים ומישהו הציע להוסיף
לרשימת הפרסים את פרס ״הפסטיבל
הקר ביותר,״ שיוענק לשנה זו. למי
שהשמש מפתה אותו לצאת מן האולם
החשוך ומצפונו מייסרו על כך, תהיה זו
שנה אידיאלית — שכן מה יש לעשות
כשהשמיים בוכים? לקפל את השכד
שיות ולהבריח את כולם לאולם־
הקולנוע.
אולי גם זאת סיבה לכך שהשנה
יקבלו הסרטים המוצגים כאן תשו־מת״לב
רבה יותר. אולי לא מעמיקה
יותר, אבל לפחות כמות האנשים
הזורמת לתוך האולמות היא עצומה
והמשימה להיכנס פנימה הופכת להיות
משאת־נפשו של כל אחד.
האם המאמץ כדאי? עדיין קשה
לקבוע — בהלם זמן שכזה ובמיבחר
אדיר שכזה נדמה תמיד שהשנה
הקודמת היתה טובה יותר. אבל
התהליך חוזר על עצמו בכל שנה,
כשהפסטיבל מתקרב לסיומו. פתאום
מסתבר, שלמעשה היו כאן כמה
עשרות סרטים מענייינים ביותר,
יוצאי־דופן, שישאירו חותמם על
האמנות השביעית.
ואכן, גם אם טרם חזיתי ביצירות־מופת
חדשות, אציין כמה סרטים שיש

עשוות סוטים חדשים, מעניינים ויוצאי־דופן בקאן: סוט שר בימאי כול]׳ וסרט שר
בימאי גרמני, סרט דני וסרט ישראלי, שנרכש להפצה על־ידי חברת־ענק אמריקאית
מחלקת־ההזמנות

בחיפושים אחרי
המיסתורית.
גם השעה שנקבעה להצגת הגאלה
היתה מוזרה ועשתה את שלה — ב־ז1
בלילה ניצבו כוחות מישטרה מוגברים
על מדרגות ארמון־הפסטיבלים ושומרים
חמושים הופקדו על הדלתות.
הקהל שצבא על המעברים חסם את

אחת עם הכוכבים, וכך לזכות גם
בחסות הפסטיבל וגם בפירסומת
ובצילומי־הפתיחה המפורסמים.
הפעם החלטנו לא לחכות לרגע
שבו יהיה מאוחר מדי, והרצים יצאו
בהולים להודיע להנהלת הפסטיבל
שאם יימנע מן העיתונות לחזות

שמעניק הפסטיבל לכל אחד מן
העיתונאים שהוזמנו על ידו.
מובן שאיש לא יודע אילו
התפתחויות ואילו הרפתקות עדיין
מזומנות לקראת עוד כמה ענקים
שיבואו לכאן, ביניהם סירטו האחרון
של ודדי אלן דני רה, סירטיהם

הראשון לקבלת סרט לפסטיבל וישנם
מישחקי כוחות שונים ושיקולים
פסיכולוגיים שקשה לצפותם בדיוק.
מספיק, למשל, שבמיסגרת מסויימת
יהיה כבר סרט אחד על אסירים, כדי
שמנהלה יחליט שסרט אחד על
בית־סוהר מספיק לו. אבל במיקרה

הדרך בפני הכוכבנית, ואליי
קפרים קי 1בת זוגו של ריצ׳ארד
גיר בכלות הנשמה) ,ותושבי קאן,
שמכירים את הכוכבת מילדותה, שכן
היא נולדה בקאן, כמעט מעכו אותה
למוות.
העיתונאים, שברובם נשארו בחוץ,
זעמו ואיימו להחרים את הפסטיבל
כולו. נשיא הפסטיבל, פאכרה לה
ברה, שתפקידו מתבטא בשנים
האחרונות בכיבוי שריפות, מיהר
להמציא פתרון של הרגע האחרון,
וכמחצית השעה אחרי תחילת
הקרנת־הבכורה פתח הקרנה נוספת
באולם השכן. אבל התחבולה כבר
פעלה יפה — איש לא הרצין ראשו
ולא ריבר על איכויותיו של הסרט —
כולם דיברו על ה״סקנדל״ ,כולם
הזכירו את השמות וכולם חיפשו דרך
להיכנס.

עדיין מחפים
לענקים
^ א עברו כמה שעות והעיתונאים
< הבינו שנכונה להם מילחמה
חדשה ושצריך להשחיז את הנשק
מבעוד מועד. מה שנועד להיות האירוע
הבולט ביותר של הפסטיבל. הצגת
סירטו של הכימאי סרג׳יו ליאונה
ושל המפיק הישראלי ארנון מילצ׳ן,
בגירסתו המלאה, יותר מארבע שעות.
השמועה, שנמצא לה ביסוס מלא

]מרים ירוקות

של אוסטרליה צופים
בדחפור של חברה אמריקאית העוסקת במחקרים

גיאולוגיים והמאיימת להרוס את ארצם. ,הארץ שבה
חולמות הנמלים הירוקות״ .זה גם השם שאותו נתן
הבימאי הגרמני המרתק ורנד הרצוג לסירטו זה.

בהם עניין לא מבוטל — האל מנ ט של
הפשע היה סרט דני מפתיע, של בימאי
צעיר בשם לארם סרן טריירם,
שניתח בצורה קולנועית מדהימה את
הקירבה שבין הפושע ובין הצייד שלו.
הוא מתבטא במראות חריפים ובשפה
חריפה לא פחות כשאחד המישפטים
שאומר הגיבור־השוטר לאהובתו
היצאנית, ברגע של אקט מיני על גבו
של פולקסוואגן הוא משהו כמו :״אני
הולך להחזיר אותר לתקופת האבן
מרוב דפיקות!״
סרט אחר, המעלה את הבעייתיות
של התרבות המערבית מול המסורת
והתרבויות העתיקות של ילידי עולם
אחר, במיקרה זה הילידים האבורג׳ינים
של אוסטרליה, הוא הארץ שבה
חולמות הנמלים הירוקות של
הכימאי הגרמני ורנד הרצוג.
הרצוג הוא בימאי מרתק, העוסק זה
שנים רבות בנושא מיפגש־התרבויות
ונסיון האדם המערבי להתמודד, בלי
הצלחה, עם מסורות שאינן ידועות לו
ולהביא בכך נזק ועוול לאנשים
שהפרימיטיביות שלהם היא בעיני
הרצוג לא חיסרון, אלא דווקא מעלה.
סרט אחר, שהיה מחווה יפה
ומרגשת לצייר ז׳אן רנואר, היה
סירטו של ברטראנד טאברנייה,
יום ראשון בכפר, כשאחת הדמויות
המובילות בו היא שחקנית יפהפיה
וכישרונית בשם סאבין אזמה,
העומדת לתפוס יותר ויותר מקום על
הבד הצרפתי(היא הופיעה בסירטו של
אלן רנה, החיים הם כמו רומן,
ותופיע גם בסירטו הבא, המוסרט עתה
בפאריס).
עד כאן, סיכום הביניים, דיווח על
קצה־העט, אבל מה לעשות ומכבים את
האורות, ההצגה הבאה עומדת להתחיל.
עדנהפיינרו העולם הזה 2438

תמרורים
ני ש או בנוישאטל, שווייץ,
סרידריך דירנמאט 63 אחד
המחזאים המוצגים ביותר בעולם
(ביקור הגברת הזקנה, נישואיו של
האדון מיסיסיפי) ו שרלדטה קר
( )57 שאותה הכיר דירנמאט כאשר היא
הפיקה, בחורף שעבר עבור הטלוויזיה
הגרמנית, מישדר־תעודה אודותיו, שנה
אחרי מות אשתו הראשונה, אם שלושת
ילדיו.
נ חוג בבאר־שבע, יום הולדתו
ה־ 53 של ד״ר רם ישי, יו״ר
ההסתדרות הרפואית ומנהיג שביתת־הרופאים
הגדולה של השנה שעברה.
ד״ר ישי, יליד תוניסיה, היה חבר מושב
גילת, משמש כרופא קיבוצים בנגב וגר
בבית״הספר החקלאי אשל הנשיא,
שאותו מנהלת אשתו, רחל, נינתו של
הרופא היהודי הראשון בירושלים של
המאה ה־ .19 ישי המזוקן איננו שוכח
את מוצאו העדתי :״בצרפת,״ שם למד,
״אמרו לי,אינך נראה כל־כך כיהודי׳,
ובארץ אומרים לי,אינך נראה כל־כך
כבן עדות המיזרח׳ד

הגמרא שגמרה
את האליבי
^ דאי לך להיכנס לאולם של
^ //ה שו פ ט קווארט. ישבתי שם רק
כמה דקות, אבל ראיתי איך הסניגור
הכין את התיק, ואני אומר לך, בלי
לדעת מה הראיות, שזה כבר חצי זיכוי,״
סיפר לי עורך־דין, המתמחה בפלילים,
במיזנון בית־המישפט.
עורכי־דין המפרגנים איש לרעהו,
מועטים אפילו מן העיתונאים המפר־גנים,
ולכן עליתי בסקרנות רבה לאולם
שבו ישב הרכב, שבראשו השופט
שמואל קווארט. על ספסלי הסניגוריה
ישבו שניים — עורך־הדין גדול-

פלסטיק ציבעוניים שאיפשרו למצוא
כל דבר כהרף־עין.
כמו סרט טלוויזיה. כאשר
ראיתי, כי המדובר באורי וגמן הבנתי
הכל. לפעמים שואלים אנשים אם
אמנם עורכי־הדין הם חיוניים, ואולי
אפשר להסתדר במישפט בלעדיהם.
נוהגים לציין מיקרים רבים, שבהם
למרות סניגור בעל שיעור־קומה
הורשע נאשם ונידון לשנים רבות של
מאסר. אולם, כאשר רואים סניגור
אמיתי בפעולה, אין יותר מקום לשאלה

נ חוג במבשרת״ציון, פרבר־הווילות
הירושלמי, יום־הולדתו ה־55
של ד״ר עימנואל שרון, איש חקר־ביצועים
ומדעי־המחשב, וכיום מנכ״ל
האוצר, המקפיד, בניגוד לקודמו בתפקיד,
עזרא סדן, להימנע מהופעות
פומביות (״הכוכב בטלוויזיה צריך
להיות השר, לא המנכ״ל״) .שרון,
שעלה בגיל שנה מפולין, גדל
בירושלים ובחיפה, עלה תוך שש שנים
מדרגת נוטר במישטרת היישובים
העבריים של ימי המנדט למג״ד

שופט קווארט (משמאל)*
אנחנו נמצאים -

בעקבות הסניגור הנודע יצחק אדרת
המנוח. היה ידוע, כי אדרת היה לוקח
לא יותר מעשרה תיקים לשנה. אבל
בכל תיק היה משקיע את מירב
המאמצים ולא חסד כסף או עמל, עד
שמיצה את כל האפשרויות העובדתיות
והמישפטיות שהיו גלומות בתיק למען
ההגנה.
הקשבתי כמה דקות לער שעמד על
דוכן־העדים וחשבתי כי אני רואה סרט
טלוויזיה. המישפט היה מישפט־רצח,
שבו נאשמים האחים שימחוני וציון
עוזר, כי רצחו את יאיר ישעיה. חלק
חשוב מקו־ההגנה של האחים הוא
האליבי שלהם. מוסכם, כי בערב
המיקרה למדו האחים שעור גמרא
בכפר חב״ד. הרצח בוצע במרחק כמעט
20 קילומטר משם, בתל-אביב. התביעה
הסתפקה בכך שהזמינה שוטר,
אשר נסע במכוניתו באותה דרו. הוא
עלה על דוכן־העדים וסיפר כי עבר את
הדרך ב־ 5ז דקות, ולכן היה לנאשמים
סיפק להגיע מכפר חב״ד למקום הרצח
בזמן.
כמו מדע מתייק. הסניגור הפך
את השאלה העובדתית הזאת למדע
מדוייק. הוא שכר את שירותיו של
חוקר פרטי וביקש ממנו לערוך סקר
מדעי על קטע הדרך הרלוונטי.
החוקר עלה על דוכן־העדים והגיש
לשופטים תרשימים וטבלות. הוא
סיפר, כי נטל את המכונית שבה נסעו
האחים בליל־הרצח, ואשר המישפחה
העמידה אותה לרשותו. הוא עשה כמה
וכמה נסיעות מכפר חב״ד למקום־
הרצח וערך רישומים של כל גורם
אפשרי. נסיעה אחת ביצע, כאשר הוא
נוסע ללא התחשבות בחוקי־התנועה

פרקליט וגמן
בשנת 1989 את המרחק בין רמזור לרמזור ואת
משך הזמן הדרוש כדי לעבור כל קטע
כזה בנפרד. והרישום האחרון היה של
מיספר הרמזורים ומשך הזמן שהיה
עליו לחכות בכל אחד מהם. את
הטבלות שניסח, כתוצאה מחישובים
אלה, הגיש המומחה לבית״המישפט.
אפשר היה לראות כי גם בית־המישפט
התרשם מהדייקנות והעומק
אליהם הגיע העד. לשופט קווארט
היתה שאלה אחת :״האם עצרת לפני
כל רמזור ורשמת את הנתונים בפנקס?״
והעד השיב :״לא. אני דיברתי
אל תוך מכשיר־הקלטה קטן, ואחר־ כך

כמה ומן דרו ש כדי להגיע מכפר חב״ד לתל־אביב? זה
היה נושא חשוב במי שפט הרצח -שבו הוכיח הסניגור
ששרן־־דץ טוב יסדר שמת את פ ד המי שפט וגנרל לקוחזתיו
עורך־דין העצני
ממפא״י לגוש־אמונים

בגולני, בגיל .23 שרון, אב לארבעה
בנים, הנשוי לפסיכולוגית, היה ב־11
השנים האחרונות מנכ״ל חברת״הבת
הישראלית של ד אט ה קונטרול,
חברת־המחשבים השלישית בגודלה
בעולם.
נחוג בקיריית־ארבע, יום
הולדתו ה־ 58 של אליקים העצני,
עורן־־דין יליד גרמניה(שבה נולד תחת
השם כומבק) ,שנפצע בהפגזת
ירושלים במילחמת־העצמאות ועבר
את כל הקשת, מפעילות במישמרת
הצעירה של מפא״י והקמת שורת
המתנדבים (הלוחמת בשחיתויות
בשנות ה־ <50 עד לפעילות בגוש־אמונים.
נחוג
בתל־אביב, יום־הולדתו
ה־ 61 של אהרון אמיר, סופר (ולא
תהי למוות ממשלה) ,משורר (יתד),
מתרגם ועורך, אמיר, יליד ירושלים
ובנו של מו״ל (עם הספר) ,הספיק
להיות בצעירותו איש אצ״ל ולח״י,
פועל־בניין בביירות ומראשי הכנענים
על קבוצותיהם (אלף, מרכז העברים
הצעירים) והוא פועל, בשנים האחרונות,
להתקרבות קיצונית לנוצרים

המימדים אורי וגמן, וחברו, עורך־הדין
אהוד דגן. לפניהם, על השולחן, היו
ערוכים התיקים של חומר המישפט.
אפשר היה להבין ממה התרשם אותו
עורך־דין. כל פיסת־נייר השייכת
למישפט תויקה, מוספרה, והוצמדה
לסדרן. המוצגים היו מופרדים בצגי־המארונים
בלבנון. אולם ייחודו האמיתי
היה בהוצאת ועריכת הריבעון
הספרותי קשת, במשך 18 שנים
רצופות, שבו פורסמו לראשונה כמה מן
הגילויים הנכבדים של הספרות והשירה
העברית מאז קום המדינה.
נחוג יום־הולדתו ה־ 75 של
גייימם סטיוארט, שחקן־הקולנוע
האמריקאי(חלון אחורי) ,שסיים את
לימודי האדריכלות לפני שחזר לאה־בת־נעוריו
הבימה. סטיוארט, שבשנות
העשרה שלו הופיע כקוסם וכאקורדיו־ניסט,
עשה חיל בקולנוע, קאריירה
שנטש, זמנית, במילחמת־ העולם, כדי
לשרת בחיל־האוויר האמריקאי כטייס־מפציצים
מעל גרמניה. הוא השתחרר
מן השירות הצבאי בדרגת תת־אלוף.
נ חוג בניו־יורק יום־הולדתו
ה־ 80 של יעקב יעבץ, נכדו של
יהודי צפתי, ומי שהיה במשך 24 שנים
סנטור רפובליקאי רב־השפעה, כאחד

אורי וגמן היה שנים רבות אחד
מעמודי-התווך של פרקליטות תל־אביב.
כאשר יצא משם ועבר לשוק
האזרחי, מצא את מקומו כסניגור של
עברייני צווארון לבן. הוא הולך

ומשתדל להגיע כמה שיותר מהר,
בתוואי הדרך. הנסיעה בוצעה, כמובן,
בשעה דומה לזו בה נסעו האחים.
הוא ביצע נסיעה נוספת, כאשר הוא
שומר על כללי־התנועה, עוצר בכל
רמזור ובכל תמרור עצור, ומדד גם
הפעם את הזמן. בנסיעה נוספת מדד

הדפיסו את הדברים.״ ״טוב, אנחנו
נמצאים בשנת ,1984״ ציין השופט
יעקב קדמי.
אין כל אפשרות לדעת כיצד
יסתיים המישפט, על פי עדות קצרה זו.
אולם היה זה שעור מאלף בתורת
המישפט והכנת תיק,אילנה אלון

משני נציגי מדינת ניו־יורק בסנאט.
עתה הוא רתוק לכיסא־גלגלים.
בצינורות למשאיות שהוחדרו ממנועיהן, אחרי המילחמה נמלט ראוף
לאיטליה, נעצר, הצליח להתחמק מידי
שוביו, עבר לסוריה, שבה שימש במשך
שלוש שנים כיועץ צבאי. משם עבר
לאקוואדור וצ׳ילה, שממנה לא הוסגר,
למרות בקשות אין־ספור להסגרתו
לשם העמדתו לדין מצד ממשלות
ישראל ומערב־גרמניה.

חודש ביותר מ־ 20 מיליון טפסים,
איפשר לזוג וואלאס, שלא היו לו
ילדים, לתרום יותר מ־ 50 מיליון דולר
להרבה מטרות טובות, משיקום חוותו
של הצייר הצרפתי קלוד מונה עד
שיפוץ הגנים הבוטאניים של העיר
ניו־יורק.

* מימין, השופטת חנה אנגלר

נפטר בדאבוס, שווייץ, מנד
חלת־לב בגיל ,71 אירווין שו, הסופר
היהודי-האמריקאי, שחי בעשרים שנותיו
האחרונות באתר הסקי השווייצי,
קלוסטרס. שו, ששמו יצא עם פירסום
ספר אחר־המילחמה שלו, האריות
הצעירים, עשהי חיל גם בטלוויזיה
(איש עני, איש עשיר) וגם בתיאטרון
(לוטי קראון).
נפטר בסנטיאגו, צ׳ילה, מסר־טן־הריאות,
בגיל ,76 ולטר דאון),
פושע־מילחמה נאצי מבוקש. ראוף,
שטנדרטן־פירר (תת־אלוף) באס־אס,
היה אחראי לביצוע מיבצע העורב
השחור, שבו הושמדו לפחות 97 אלף
יהודים, תוך כדי הובלתם במשאיות,
בקבוצות של 60 ,50 איש למשאית.
הרצח התבצע באמצעות גאזים

נפטרה במאונט קיסקו, ניו־יורק,
מכשל־לב, בגיל ,94 ליילה
אצ׳יסון דואלאם, אלמנתו של דה־ויט
וואלאס, שנפטר לפני שלוש שנים,
בגיל .91 יחר עימו ייסדה, בשנת ,1922
נישואיהם, אחרי קצר זמן בקומת־קרקע בגריניץ׳ וילג׳ את
הירחון רידרס דייגיסט, שעיקרו
תימצות כתבות מעניינות מן העיתונות
והבאת זוטות משעשעות. הירחון הפך
את בני הזוג, תוך שנים מעטות,
למיליונרים. הדייגיסט, המופיע כיום
ביותר מתריסר לשונות ונמכר מדי

נפטרה בתל־אביב, בגיל ,96
שושנה רסקין, האחרונה בין מייסדי
תל־אביב שהיתה בחיים כאשר נחוג,
החודש, יום־הולדתה ה־ 75 של העיר.
רסקין, ילידת יפו ובת רב, נישאה בגיל
18 ובגיל 21 היו היא ובעלה, הבורסקאי
וסוחר־העורות משה רסקין, אחת מ־66
המישפחות שהתאספו בחולות צפונה
ליפו, כדי להגריל ביניהן את החלקות
הראשונות של אחוזת־בית. רסקץ
גרה, עד שאושפזה לפני חודשים
אחדים, בבית שבנו בני הזוג על
המיגרש שבו זכו באותה הגרלה, ברחוב
לילינבלום של דרום־מערב תל־אביב
של היום.

ל אבד את החרות הרוחנית. מה ש שים ילדי סופרים
בסיפריות הוריהם קצט ,,ר(קצין טימטום־ראשי) שד צה״ל
דמות מעולם אחר אירופה מאז נפוליאון שירה טובה מ שוקולד
תרגום

גולדינג

סמיואל מאונטג׳וי, צייר בריטי נודע,
יוצא למסע לפרברי ילדותו, התבגרותו ואל ימי
שהותו במחנה־שבויים נאצי, כשבוי־מילחמה.
הוא מנסה לאתר את הרגע שבו איבד את חירותו
הרוחנית, זו עלילת סיפרו של חתן פרס נובל
לשנת ,1983 ויליאם גולדינג, שראה־אור
בתרגום לעברית, תחת הכותרת נפילה
חופשית*.
אין ספק, שכתיבתו של גולדינג חודרת היטב
לניבכי גיבורו, כמייצג את התקופה, ובמיקרה זה
את המחצית הראשונה של המאה־העשרים.
סמיואל מאונטג׳יו, יליד פרבר העוני, מבהיר את
בעייתו. ביצר איבדתי את חירותי? עלי לחזור
לאחור ולספר את הסיפור בולו...
על הרקע שלו הוא מספר: מעולם לא חכרתי
את אבי ואני חושב שגם אמי לא הכירה אותו...
ב־ 1917 היו ניצחונות ותבוסות, היתה מהפיכה.
נוכח כל זה, מחו ממזר אחד פחות או יותר? והוא
ממשיך ומתאר את ריקעו, את פרבר העוני של
ילדותו אנחנו אמבה, המחכה אולי כדי להתפתח
— ואולי לא.
בנוף ילדותו זה עבר סמיואל מאונטג׳וי את

סופר גולדינג
אין בשורות טובו ת

חוויות הילדות שלו, בחלקן מול המטוסים
הממריאים ונוחתים בשדה־התעופה הקרוב. הוא
ממיין ומפרט כמה מהמרכיבים של יצירתו
הצינית, יצירה שאינה מעניקה אשראי עודף
לטבע האנושי, שלדעת גולדינג הוא רע מנעוריו.
את אחד מחבריו לילדות הוא מתאר כאחד
שהאסון היה האורגזמה שלו, בהדרגה מתפתחת
זו לראיית־העולם של המחבר־מספר.
מפרבר ילדווינו מגיע סמיואל מאונטג׳וי
* ויליאם גולדינג -נפילה חופשית; עברית: א.
נימרוד; הוצאת אלישר; 223 עמודים (בריבה
קשה)

.י 4 4וו ויו וווי

ללונדון כסטודנט לאמנות, כשהוא עובר את
חוויית ההתאהבות הראשונה עם בת פרברו, שאף
היא לומדת בלונדון, ביאטריס אייפור. ועל
כך הוא מספר: רכבתי הביתה, לבי מותך מרוב
שימחה, טוב ורחשי־תודה היינו זכר ונקבה,
ואנחנו נתחתן, אם כי הוא עוד לא ידעה זאת.
מהלך החיזור של סמיואל אחר ביאטריס חושף
את כל קצוות הנאיביות של גיל הנעורים, נוסח
שנות ה־.30
במקביל לנאיביות האירוטית, עוכר סמיואל
את שלבי הנאיביות האידיאולוגית, מתחת לכנפי
המיפלגה הקומוניסטית הבריטית. בצד ההתבגרות
האידיאולוגית שלו הוא מגלה גם את
הטיפה המרה, שאותה הוא מסתיר מביאטריס
משום שהיתה בדיעה כי המיסבאות נתעבות
רק בדרגה אחת פחות מן הכנסיה.
ביאטריס מתפתה לסמיואל אף־על־פי־כן
הכנסתי עכשיו את ביאטרים למסלול המיני.
אפילו היא חייבת לדעת שנישואין והאקט
המיני אינם בלתי־קשורים. ירכיי חלשו, ריאותי
מעדו על־גבי נשימה מלוהטת בחושבי על כך.
עד מהרה ממיין סמיואל את חשש אוברן־החירות
הראשון שלו למן הרגע הראשון שבו
הרשתה לי ליטול את בתוליה החל בינינו
השינוי. אינותה המוחלטת נטפתה פנימה
לעברי, נשענה עלי, ניצמדה. כאילו חיכתה לזה
מאז הורתה, עכשיו היא נרכנה לעומתי. היא
התבוננה בי בעיני בלבלב, היא נתנה בידי את
הרצועה...
במיפלגה הקומוניסטית פוגש סמיואל את
טפי. היא באה אל חדרי הספארטני והתעלסנו,
בפראות ובאופן הדדי. אחרי הכל היינו
קומוניסטים וחיינו הפרטיים היו עסקנו אנו...
הזדווגות זו מוליכה את סמיואל לדילמה
הקיומית הראשונה שלו: אבל האם עלי לחיות
עכשיו את שארית חיי עם ביאטריס, כשאני
יודע כל הזמן שאני מאוהב בטסי? והוא קובע כי
ביאטריס היא היתה התגלמות דמותה של
האשה הנבגדת. התגלמות חתומה הרמוסה
וחסרת-הישע ...בין מישחקי המוסר והחירות
הרוחנית שלו מטייל סמיואל יום אחד לים, בדרך
כפרית, כשהוא עובר חוויה טראומטית בשומעו
יללות חתול: מכונית מחצה חתול ונטלה בערך
חמש מתשע נשמותיו.
נתיב חייו של סמיואל נוטה לטפי ושניהם
עוברים לחיות ביחד. אתה רק שים עין על אשה
אחרת ואני אעשה ממך קציצות. ובהדרגה,
ביאטריס נמוגה ממני, כמו המיפלגה. סיפרתי
לטפי על־אודותיה והצלב הקטן עשה זאת. טפי
היתה בהריון...
הציניות של גולדינג חוגגת כאשר, באמצעות
גיבורו הוא מתאר את העולם הסובב אותו

במילים: קיבלתי בברכה את ההרס שמלחמה
מביאה בעקבותיה, את המיתות והאימה.
שהעולם יפול. היתה אנארכיה בנשמה שבה
שכנתי ואנארכיה בעולם בכללותו, שני מצבים
כה דומים עד שאולי האחד חולל את משנהו.
הבתים המנותצים, הפליטים, המיתות
והעינויים — קיבל אותם כדגם מייצג של
העולם, והתנהגותו של הפרט עצמו דינה חולי
קטן למדי. למה לטרוח לרצוח באורח פרטי
כאשר אתה יכול לירות באנשים בפומבי ולקבל
על בך ברכות פומביות ...הציניות של הנודע
בסיפרי גולדינג בעל זבוב.
סמיואל הופך צייר מפורסם, המתגייס לצבא
כצייר צבאי. הוא נופל בשבי ופותח בסידרה של
עימותים עם מפקד מחנה־השבויים ועד מהרה
נחקר בדבר מידע על ניסיון־בריחה מתוך המחנה.
החקירה מסירה מעליו את הגלד האחרון של
חרויותיו הנפשיות.
ושוב, בניסיונו של סמיואל לאתר את שורשי
אובדן חירותו, הוא מסביר: היכנשהו, בזמן מן
הזמנים, בחרתי מתוך חירות ואיבדתי את
חירותי. לא איבדתי דבר לפני שהשמש הפילנו
ארצה; או אולי אותה מהלומה היתה כמו מוות
וסילקה את כל החובות. בין המקום ההוא, הזמן
ההוא, ובין הילד על האופניים, הבחור — זו
היתה התקופה של בית־הפפר האחר...
לסיכום, לוויליאם גולדינג אין בשורות טובות
למין האנושי, או תשובית בנושא החירות, שהרי
זו אינה קיימת. יחד עם זאת נפילה חופשית הוא
ספר מאפיין ביותר לפסימיזם של גולדינג, ספר
המבהיר לא במעט, את הסיבות שהביאו את
האקדמיה השוודית להעניק את פרס נונל בעידן
פסימי שכזה, דווקא למחבר נפילה חופשית.
תרגומו של א. נימרוד הוא מהמוזרים
שראו־אור בשנים האחרונות. ידיעת האנגלית
שלו. ברורה, ידיעת העברית פחות ברורה,
והטרגדיה היא בחוסר כישרון הסינכרוניזציה, או
במילים אחרות: האנגלית של גולדינג בעברית
של נמרוד, נאנסת וזועקת ומשלחת בסקרנות את
הקורא למקור האנגלי. וחבל, שהרי הקורא
הישראלי ראוי לנוסח עברי מוכשר ואמין יותר
של סיפרי ויליאם גולדינג.

מק 1ר

אליאב

כאשר ראיתי, בתקופה האחרונה, מודעות
בעיתונים -של תומכים במועמדותו של ח״כ
לשעבר אריה לובה אליאב לכנסת ה־,11
במיסגרת רשימת המערך, או מחוצה לה, היה

ברור לי שאם אליאב ישוב לתוך הקלחת
הפוליטית, היומיומית והאפורה, ייאבד בישראל
סופר מוכשר.
באחרונה ראה אור סיפרו של אריה לובה
אליאב טבעות שחר* ,שהוא המעולה והסיפרותי
מבין כל ספריו.
טבעות שחר הוא ספר־זיכרונות אישי,
שבמהלכו מגולל לובה אליאב אוטוביוגרפיה

מחבר אליאב
טבעת נישזרת בטבעת

מרגשת של אדם ישר, אוטוביוגרפיה, המקפלת
בתוכה את החוויה האישית של אליאב מאז סוף
שנות ה־ 20 בתל־אביב, בלשון ובכישרון
סיפרותיים, העשויים לעורר קינאה אצל רבים
מהמובילים בסיפורת העברית כיום.
אומנם בטבעות שחר נחשפת אישיותו של
אליאב כאנטי־תיזה של הפוליטיקאי הישראל
בן־זמננו, כייצור נאיבי במקצת, המאמין בעשיה,
אמונה שהוליכה את אליאב לא פעם למקומות
שפוליטיקאים מקומם לא יכירם שם.
טבעות שחר מביא חתך־עומק של דור שלם,
* אריה לובה אליאב -טבעות שחר; הוצאת
עם עובד; 323 עמודים (כריכה רכה).

החחיה הישראלית

ביאליק־סרלא: פרק אחרון

כותרת קטע זה עשוייה להטעות —
להביא את הקורא לחשוב שהמדובר הוא
באותה שמועה זדונית, המהלכת זה למעלה
משנות דור ברחוב הישראלי, שמועה י על
דברים שאמר המשורר דדים גחמן ביאליק,
בהקשר לסופר יהודה בירלא, דברים על
אי־אהבתו לערבים, משוט שהם מזכירים לו
את בני עדות־המיזרח.
כיום ברור למעלה ומעבר לכל ספק
שביאליק לא אמר דברים כאלת ולא חשב
אותם. יתרה מזאת — הוא אמר על כתיבתו
של הסופר יהודה בורלא, שאם יהודה הלוי
היה כותב פדחת במקום שירת היתה כתיבתו
זהה לכתיבת בורלא.
כיום גם ידוע שדברים אלה אמד בבדיחות-
הדעת ובהקשר הומוריסטי סמיאטצקי, אחד
מידידיו של ביאליק.
לפני כחודשיים, בחנות ספרים ישנים
מצאתי עותק של ספר, המעורר שאלה חמורה

האומרת; למד יהודה כודלא מגדולי
המספרים שלנו וידיד יקר, גחוקרה נאמנה,
מרדכי עובדיהו, תל־אביב, יום הניצחון,
תש״דג
בעמוד הבא, מעל לשם הספר (ראה
גלופה) מצויה חתימה של חותמודגומי
כחולזדסגולת שבה כתוב: מסיפרי מריס
ויהודה בורלא.
רכשתי את הספר ב־ 70 שקל, למרות
שהייתי מוכן לשלם עבורו גם 700 שקל.
כמה עצוב לראות שסיפריית סופר עברי
מפוזרת בידי ילדיו (ושנים מילדי בורלא
עוסקים, כביכול, בספרות) לכל רוח ולחנויות
ספרים ישנים, ועוד תמורת סכומים שכאלה.
זוהי תעודת־עניות לא רק לילדיו של
יהודה בורלא. אלא למדינת ישראל, למישרד*
החינוך־והתרבות ולמועצה־לתרבות־ולאמגות,
על שלא מצאו לנחוץ לרכוש את סיפריית
הסופר ולהעמידה במוסר כולשהו.

למדי: מה עושים ילדי סופרים בסיפריות
הוריהם?

הספר שמצאתי היה מפי ביאליק. מאת
מרדכי, עובדיהו, ובו הקדשת המחבר,

מיכל מודעי

אשתו של השר יצחק מודעי,
היתה אחת ממלכות היופי
הראשונות. כאשר נישאה, צילמה לנדס את חתונתה.

אני הלכתי עם הרוליפלקס שלי
לגני־ילדים וצילמתי, בלי לשאול אם
ההורים מעוניינים. אוזר״כן־ ביקשתי
את הכתובות, והלכתי לבתים עם
התמונות. הרוב רצו, וגם הזמינו
עותקים נוספים. ככה הכרתי אנשים,
ורכשתי את הקליינטים הראשונים.
גרנו בשכר חודשי בדירה בת שני
חדרים ברחוב מאפו. חצי מיטבה היה
חדר־החושד שלי, ובחצי השני בישלתי.
חדר אחד שימש כסטודיו, עם
פרוז׳קטור וקיר לבן כרקע. בכניסה

זיוה שניו

בשימלת כלה, בטקס חתונתה עם
בעלה הראשון. זיוה, נערת״הזוהר הראשו נה
של ישראל, ניסתה את מזלה בהוליווד, ללא הצלחה מיוחדת.

לבית סידרתי חלון־ראווה.
עשיתי פירסומת לעצמי, לא
בעיתונים, כי זה לא שווה, לדעתי,
כאשר אי־אפשר להציג את העבודה
שלי. במקום זה, ביקשתי מבעלי
חנויות בעיר להכניס תמונות לחלונות־הראווה
שלהם, והם הסכימו, כי זה
קישט להם את החלון. פיזרתי הרבה
תמונות גם במיספרות, בסלוני־יופי
ובסלוני־כלות. בסלון אחד היתה לי
ממש גלריה. חיילים וקצינים אנגלים
ואוסטרלים שעברו ברחוב נכנסו

מוים יוון

היתה הראשונה בשורה ארוכה של
מלכות-יופי שצילמה לנדס, המעדיפה
את היופי הטיבעי של פעם, על זה של היום.
ומיפעלים, וצילמתי הרבה, בבית
ובחוץ. אלה היו הלימודים שלי.
לפעמים הייתי מזמינה נשים יפות
שפגשתי, והייתי מצלמת אותן, כרי
לקשט את חלון־הראווה. נשים שרצו
להיות דוגמניות באו להצטלם, כדי
לראות אם הן פוטוגניות.
כאשר קראתי בעיתון שמרלן
דיטריך הגיעה לארץ, התקשרתי לבעל
המלון, שבו התאכסנה, ושאלתי אם
אפשר לבוא לצלם אותה. היא הסכימה,
והזמינה אותי לחדר שלה. היה קל
לצלם אותה, כי היא היתה רגילה,
וידעה בדיוק מה היא צריכה לעשות.
תמונה אחת שמתי בחלון, אחדות
שלחתי לכתובת שנתנה לי בפאריס,
והיא שלחה לי מיכתב תודה.

להצטלם, ושלחו חברים שלהם. באו גם
אחיות־חיילות. פיתאום היתה לי הרבה
עבודה. צילמתי גס חתונות. נעשיתי
מפורסמת בתל־אביב.

גשיס יפות
ומרלו דיטדיך
סץ לם־קולגה, חבר טוב, המליץ עלי
ו י בפני מארגני תחרות מלכת־היופי.
צילמתי את המלכות הראשונות. פעם
הייתי בין השופטים בתחרות, ואחר״כך
קיבלתי על הראש מהרבה אנשים, למה
לא הצבעתי עבור זו או אחרת.
ההתמחות שלי היתה צילומי
פורטרטים, אבל כאשר הידיד שלי אמר
שהגיע הזמן להתחיל בצילומי־אופנה,
למדתי את הנושא החחש באופן
אוטו־דידקטי. לא היה אז בארץ אף
צלם־אופנה. היו שתי דוגמניות, חנה
ולילי — אני לא זוכרת את שמות
המישפחה — ואותן הזמנתי לסטודיו.
לקחתי בהשאלה בגדים מחנויות

חיים של
אהבה ויצירה

קוץת לגדס ידעה את סודות-
המיקצוע, כמו הטבעת
דוגמנית-פירסומת באמבט-קצף.

פני חמש שנים פרשתי מה־מיקצוע.
לקח לי הרבה זמן

*;8000

יוי ״ויי ־

** 4י*ימ• 0

191׳ ,

8 8 8

זוזי־

* 108 * •88 0

ר יייי

58י

^*0 *83

אביבה כאו

אחת ממלכות-היופי הראשונות של ישראל,
בשימלת-ערב מפוארת ונושאת את נזר המלכה,
כפי שצולמה על״ידי חנה לנדס בטקס הבחירה, כאותה שנה רחוקה.

מישחת שיניים

הדוגמנית בתצלום-
פירסומת ידוע זה,
היתה תיירת בריטית יפהפיה, שהגיעה לארץ ועשתה

111! * 1י ״ 8 £י11

כאן רעש כנודיסטית. תצלום־פירסומת אחר של
לנדס חולל סנסציה, כאשר מיליונר אמריקאי התאהב
בצעירה המצולמת, ובא לארץ כדי לחפש אותה.

*880$

בת־דודתה של זיוה שפיר, אז נערת־הזוהר, הסכימה להצטלם אצל לנדס.

וייצית

חנה לנדס הוזמנה לצילומי אופנה
ג ם בחו״ל. כאן ניצבה מול עדשות
מצלמתה דוגמנית שווייצית, המדגימה בגד-ים של

חברת גוטקס הישראלית. התצלום נעשה בגדה
המערבית של אגם לימן, צפונית ללוזאן, ארץ
התיירות והכרמים (מה שמסביר את הענבים בסל).
(המשך מעמוד )47
להחליט. הרבה התלבטתי עד
ששלחתי, בדואר רשום, מיכתב למס־הכנסה,
שבו אני מודיעה על הפסקת
־־ עבודה מתאריך זה וזה. זה לא היה קל.
קצת בכיתי. אבל ככה צריך להיות. יש
צלמים צעירים, וככה זה העולם. ככה
היה כאשר פתחתי את הסטודיו שלי
בפראג — הרבה קליינטים של צלמת
אחת, מבוגרת, עברו אלי ואל השותפה
שלי.

עד כאן סיפורה של חנה.
בהיותה בת 40 התגרשה חנה לנדס
מבעלה. היא לא אוהבת לדבר על זה.
״זה אישי מדי,״ היא אומרת ,״אני
יורעת שאנשים אוהבים לקרוא דברים
כאלה בעיתון, אבל אני מצטערת, עלי
לא יקראו.״ היא נישאה שנית
והתאלמנה.
יותר מכל אהבה חנה לנדס לצלם
ילדים. היא יצרה קשר מיידי איתם,
ונהגה לתת להם לשחק בצעצועים
יפים. כשהגיע הזמן ללכת, היה
לאמהות קשה לגרור אותם מהסטודיו.
מקום אחרון ברשימת העדיפויות שלה
היו צילומי חתונד ותמונות פספורט.

ך11ן? |11ך 1היא עוד אחת מהשורה הארוכה של מלכות״היופי
בתחילת שנות ה״ ,60 שאותן צילמה חנה לנדס. וייס
1 111 1
נקראת כיום רינה יעקובסון, והיא נשואה לאיש״עסקים רחובותי.

במבט לאחור היא מרגישה שלא
ביזבזה את חייה. היה לה מיקצוע
יצירתי, שאותו אהבה .״היום ״,היא
אומרת ,״צילום נחשב אמנות. אז זה
היה פשוט עוד מיקצוע״.

נעמי רון

ח \ 1 ״*1ך 1ך ־ ה ו שימשיות, כי שתי הדוגמניות

1 1 1 1 1 111 111 #1התל״אביביות המדגמנות בגדי״ים
מחזיקות כל אחת בשימשיה העשויה מבד התואם לבגד־הים שלגופה.

מ!ע/״ ,ן! י|ן׳>3וו־ין? 11/י*17
/ן ן:1

מזרע על האש ...יותר טוב מזה אין. למזרע מגוון גדול גם של מעדני בשר קפואים. עם קצת עבודה
נעימה תהיה כאן חגיגה ...מעדני מזרע: שיטות ייצור חדישות, רמה היגיינית גבוהה, בשר שנבחר
בקפידה, פיקוח וטרינרי צמוד( שימו לב לתווית) ,מוצרים טריים באריזות ח תו מו ת בלבד.
סבלנות ...עוד רגע הסטייק מוכן. חפש את מעדני מזרע במעדניות המובחרות ברחבי הארץ.
מעדני מזרע, חרושת נקניק ומוצרי בשר, קיבוץ מזרע . 19312 טל 065-99733 .טלקס .46231

יותר נקי,יותוטרי ויותר״טעים!

הורוסהוס מרים בוימי]י

מזל החודש:

חרדות, עצבנות והרגשה של חוסר שלישה -
מצבים מעין אלה הניאו את בני תאומים
לחוסר שקש וחיפוש אחר דרך חדשה. ושוב
נזכיר, שאלה שנולדו בתחילת המזל ירגישו
כעת יותר משוחררים ויותר שקטים. כוכב
אוראנוס שגרם להם לאי-היציבות מתקדם
וישפיע על אלה שנולדו יותר מאוחר.

סטורן יגביל ויעצור אותם ולא ייתן להם
לעוף ולרחף כפי שהם אוהבים. הם יצטרכו
ללמוד להתמודד עם הבעיות ולא לברוח
מהן. השינויים שיעברו בני תאומים בעבודה
לא ייעשו בדרך הרצויה להם. השינוי ממש
ייכפה עליהם. זה לא יהיה ״הכף״ שאליו הם
רגילים. יתכן שירצו לקחת על עצמם דברים
תאומים חדוות, עצבנות
וחוסרשליטה

זיר-

כספים בנושא זה יוכלו בני המזל לעשות חיל.
למרות שהמצב הכללי אינו קל -יחסית
לאחרים -מצבם של בני תאומים יהיה טוב.
עבודות נוספות או חדשות שיקחו על עצמם
ישפרו את מצבם. נראה שכספים שבאים
מקרובי מישפחה יכנסו אף הם לחשבון. על
כל פנים לא נראה שהשנה תהיה קשה
מבחינה זו ובל פעולה, יוזמה ואפילו מעש
סיכון עשויים לעזור ולהגדיל את ההכנסות.

מזל תאומים לא שייך למזלות שרע להם
בתקופה זו. ובכל זאת, לומר שתקופה זו
נוחה עבורם יהיה מאוד לא מדוייק. מזה
כשנתיים נמצאים בני המזל במצב די מבולבל,
לא ברור וקשה להגדרה.
כוכב אוראנוס ש״התיישב־ בסוף 1981
במזל קשת משפיע לא מעט על המזל
הקוטבי -תאומים. אלה מבני תאומים
שנולדו בתחילת המזל יוכלו להסכים עם
הדברים. כל אחד בתחומו־הוא חש,
שהחיים אינם מתנהלים נצורה שיגרתית
ומוכרת.
מאחר שאוראנוס נמצא בבית השביעי
(נישואים ושותפויות) של מזל תאומים,
סביר להניח שהתחום העיקרי שבו חלים
השינויים קשור ביחסים של בני המזל עם
הסביבה הקרובה. חלק מבני תאומים עברו
פרידות כואבות, אחרים ניתקו קשרים
מרצון. אך מעטים הצליחו להמשיך בשיגרת
החיים ללא שינויים דרסטיים. כאן מדובר
בעיקר באלה שנולדו בתחילת המזל -
האחרים עדיין לא טעמו את השפעותיו
הלא-צפויות של כוכב אוראנוס.
ובבל זאת, לא כל אחד שנולד בתחילת
מזל תאומים נפרד או התקשר מחדש,
לפעמים ההשפעה היתה בכיווו שונה.

בתחום זה יוכלו בני מזל תאומים לצפות
לשינויים גדולים ומשמעותיים. אין ספק
שבני המזל ירגישו את עצמם לחוצים.
שלושה כוכבים נמצאים בבית השישי
האחראי על העבודה. סטורן, פלוטו ומרס.
שניים מביניהם -פלוטו וסטורן -ישהו שם
זמן ממושך. זה בהחלט יגרום לבני תאומים
לשנות את גישתם לעבודה.

מאחר שהבית השישי מתקשר לא רק

ה־ 23 וה־ 24 בחודש לא יהיו קלים. וגייסות
וחוסר־מרץ ישנו את מצב־הרוח ונכלל, הבל
יראה לבם עייף ואפילו
משעמם. ב־ 25 וב״26
תרגישו בשינוי עצום.
לפתע הבל יראה יותר
ורוד ויותר מלהיב. ב ששה
הרומנטי תוכלו
להגות מפופולריות, בני
המין השני ינסו ליצור
* 8 0 2 1 3 1קשרים חדשים או מחודשים.
גסיעות, טיו לים
והכרויות מיקריות
יביאו לשינוי של התקופה הקרובה. בשטח
העבודה שוב עלולות להיווצר אי-הבנות.

ה־ 23 וה־ 24 בחודש י היו די נעימים, יתכן
שתתבשרו על בואם של אורחים מחו״ל
שיבואו להתארח אצל כם
הקיץ. אל תדאיגו
את עצמכם בקשר לכך,
זה עשוי להיות ביקור
מאוד מהנה. מה־ 25 או
ה־ 26 בחודש תרגישו
עייפות עצומה. ר צוי
שלא תתחילו במיב־צעים
חדשים. טוב לארגן
תקופה שקטה. אתם
נוטים לחלות בתקופה
זו וכל דבר דורש מכם להשקיע יותר אנרגיה
מתמיד. זה לא הזמן להתמודד עם יריבי ם.

השבוע יהיה הרבה יותר קל ונעים מהשבועות
שקדמו לו. תוכניות חדשות יוצעו
לכם ורצוי להחליט במהירות
על שינוי. ה25-
וה־ 26 בחודש יהיו ימים
מאוד רומנטיים.
פגישות, הכרויות והפ תעות
צפויות באותם
ימים. מה שחשוב זה
לחרוג מעט מהמוס כמות
ולנסות לצאת
מהשיגרה. מעט העזה
לא תזיק. מה שעלול
לקלקל לכם, זה הטפות״מוסר, ויכוחים
והתנצחייויז עם בני הזוג. אל תקחו ללבו

השבוע תהיו עסוקים מאוד בכל מה שקשור
לתחום העבודה, כנראה שיציעו לכם תפ קידים
נוספים או שתיאלצו
לקחת על עצ מכם
עבודות של מישהו
אחר. על כל פנים, נראה
שלא יישאר לכם זמן רב
לעצמכם, מבחינה בריאותית
אינכם חזקים
במיוחד ו ר צוי להרבות
21בדצמבר ־
19 בינו אר
במנוחה בזמן שיישאר
לכם. יו תר מדי עומס
עלול להביא אתכם לאפיסת
כוחות. נסיעה בענייני עבודה תהיה
מאוד מוצלחת ביחוד ב־ 23 וב־ 24 בחודש.

לקשיים הכספיים ניתן יהיה למצוא פתרון.
ידידי ם עשויים להציע הצעות מעניינות
וחשובות. כדאי להק שיב
למה שיש להם
לומר, בעיקר בתארי־כים
ה־23ורד 24 בחודש.
ה־ 25 וה־ 26י חיו בפירוש
י מי ם לא נוחים
ומדכאים, אתם נו טי ם
להסתכסך עם אנשים
שעימם אתם חיים.
נראה שלא תסכימו
לוותר על רצונותיבם.
וז ה עלול להביא לקרע. טוב יהי ה אם
תארגנו לכם בזמן קצר תוכנית עצמאית.

ה 23-וה 24-לא יהיו קלים. לחץ של בגי
מישפחה קרובים יגרום לכם רוגז והרגשה
שאתם מאבדים את
השליטה על המצב. הכל
יראה הרבה יותר טוב
ב 25-וב 26-בחודש.
מיכתבים או שיחות-
טלפון מחו־ל יגרמו 1 שימחה, ובעיקר יעודדו
אתכם ויוסיפו לביטחון
;£1ביולי ־
העצמי שהתערער ב 21
באוגו ס ט
אחרונה. ידידים ייחלצו
לעזרתכם בקרוב. אל
תסרבו לחעזר בהם, שכן זהו פתח ההצלה
עבורכם. ה 27-וה 28-לא יחיו קלים.

ה־ 23 וח־ 24 בחודש י היו י מי ם נעימים, אולם
גם החודש הקרוב לא עומד לפנק אתכם.
קשיים מסוג חדש עלולים
לצוף ולעלות מעל
פני השטח. בעיות שקשורות
לבני מישפחה
אחרים י טרידו אתכם
ולא יהי ה קל למצוא
דרך לפתור את הבעיות
המציקות. במקום העשתהיו כדאי בודה
מאוד
עירניי ם וז הי רי ם
ואל תמהרו לבטוח
באיש. כדאי לברר מה מסתירים מכם ולמה.
חוסר־עירנות יכול לסכן את מקום העבודה.

הפתעות צפויות ב־ 23 או ב 24-בחודש
בתחום הכספי. סכומי כסף יגיעו אליכם
ממקור לא צפוי וזה
בהחלט ישפר את מצב-
הרוח. הימים המתקרבים
מבטיחים לכם
תקופה יותר רגועה
ופחות לוחצת. בשטח
הרומנטי תוכלו להגות
20 בינו אר -
מהצלחות. יהיה עליכם
$ו בפברואר
לצאת מהבית לבקר
ידידים שזמן רב לא
יצרתם עימם קשרים.
ב 27-וב 28-בחודש אתם עלולים להתאכזב,
בגלל בעיות שקשורות למקום המגורים.

השבוע תתחילו להדגיש שיפור נמצב-הרוח
ובמצב הכללי. מבחינה בריאותית אתם
מתחזקים. המרץ חוזר
אליכם ושוב אפשר
יהיה לארגן נסיעות,
פגישות, טיולים ויציאה
מן השיגרה.ה־ 23 וה״24
בחודש יהיו חשובים
בכל מה שקשור לתחום
המיקצועי. הצעות לשינויים
בעבודה כדאי
לשקול ברצינות. תפקי דים
חדשים שמוצעים
לצס עשויים לקדם אתכם יותר מכפי

התחום המיקצועי יעסיק אתכם רבות בי מים
הקרובים, הצעות מעניינות יוצ עו לכם.
יתכן שיהיה עליכם
להסתיר ולשמור בסוד
את התוכניות המתבשלות.
חשוב שלא תקחו
על עצמכם יותר ממה
שאתם מסוגלים לבצע.
ה״ 24 וה־ 25 בחודש י היו 1111 ימים נעימים בכל מה
22באוגוסט -
שקשור לתחום הרו22ב
ספטמבר
מנטי. אך גם אם לא. זה
מה שחשוב לבם כעת.
אין ספק שאנשים י היו יותר אדיבים, יו תר
ידידו תיי ם ונחמדים אליכם באותם ימים.

היחסים במקום שבו אתם עובדים יהיו
נעימים ונוחים, נראה כי אדם חדש ישפיע
על המקום וישפר את
האווירה. בתחום הכס פי
נראה שתוכלו לקדם
עניינים, בעיקר עקב
רעיונות חדשים שיציעו
לכם ידידים. נסיעות
שאתם מבצעים השבוע 1 תהיינה מאוד מוצלחות
} 2בנו במבר ־
20בדצמבר
ומבטיחות. בתחום ה רומנטי
תהיו מאוד מבוקשים,
בעיקר ב־ 25ו*
ב־ 26 בחודש. בקרוב תיפגשו עם מכרים חדשים
וזו ההזדמנות לפתח קשרים יציבים.

בתקופה הקרובה תיאלצו להשאר בבית
יותר מכפי שאתם מתכננים. כמו כן יהיה
עליכם לדאוג ולטפל
בעניינים הקשורים לדירה
שבה אתם גרים.
יתכן שזה הזמן לשנות
מעט את סדר הרהיטים
או לרכוש לכם איז שהו
רהיט או קישוט חדש
לבית. אורחים עשויים
19בפב רו א ר
להגיע במפתיע. כדאי
20במרס
לדאוג שהבית לא יהיה
ריק. ה־ 23 וה־ 24 בחודש
י היו מוזרי ם. התוכניות שתכננתם לאותם
ימי ם ישתנו, והכל יקרה אחרת מהמתוכנן.

האוחיס

שאתם חושבים. התחום הרומנטי מבטיח.

לעבודה, אלא גם לבריאות וכבר למדנו
ששני כוכבים בעלי השפעה מכבידה מאכ לסים
אותו כעת, הרי שגם נושא הבריאות
רגיש ביותר השנה. בעיות בריאותיות ישנות
שהוזנחו, נשכחו ולא טופלו, עלולות להזכיר
את עצמן השנה. בני תאומים שיהיו עסוקים
מאוד עלולים להזניח תחום זה, אך הבעיות
תצוצנה מעל לפני השטח ואי-אפשר יהיה
להתעלם מהן.
הרגישויות של בני תאומים קשורות ב־דרך-כלל
לדרכי הנשימה, אלרגיות שונות
ומשונות ובן עצבים רגישים. חלק מבני
המזל יחושו עצמם עצבניים וחסרי מנוחה
מתמיד, אלא שדבר זה ניתן לטיפול. פעילות
ספורטיבית ותזונה נבונה יכולים להקל
לעזור ואולי אף למנוע. אזורים נוספים
שעלולים להיות פגיעים השנה קשורים
באברי־המין או בבעיות גינקולוגיות לנשים.

ומה שבינו לבינה
נמשיך לצפות בסקרנות על תוצאות
המהפכות שלהן הוא גורם. בינתיים, ננסה
לראות איך תראה שנת 1989 לבני מזל
תאומיסן

עבודה וקריירה

אויה

אפשרות נוספת היא שהשינוי שהם כה
מצפים לו, דווקא לא יגיע. הם עצמם יצטרכו
להשתנות ולהתגבר. ברור שהם יצטרכו
ללמוד להיות יותר סבלנים ולהאיט את
הקצב. פלוטו יכריח אותם להתייחס לכל מה
שהם עושים בצורה יותר עמוקה ורצינית.
פעילות רוחנית תתן להם יותר שקט וסיפוק
נפשי. הם ייקלעו למצבים שבהם יהיה
עליהם ללמוד לעזור לזולת ולתת. בפי שיהיו
מצבים שהם ילמדו להזדקק למישהו אחר.
הם לא רגילים שמישהו אחר עושה עבורם

בריאות

מאזניים

|6813!22963

כאמור, בנושא זה ימשיכו בני המזל
לעבור שינויים מפתיעים. אלה שעדיין לא
מצאו לעצמם בן זוג -כדאי שלא יתייאשו,
שכן יום יום עשויה להתרחש פגישה
מפתיעה מוזרה ומבטיחה. זו עשויה להביא
לקשר עם אדם מעניין ומיוחד. זוגות נשואים
עלולים לעבור זעזועים ואלה שחייהם
אינם יציבים, עלולים להגיע למסקנה
שעדיף להם לשנות את צורת חייהם.
רבים מבני המזל יחפשו דרך שבה יהיו
יותר עצמאיים ויותר חופשיים. פרידות
לאלה שאינם חיים טוב עם בני זוגם. מאידך
אלה שעד היום לא העזו לחשוב על נישואים
או על קשר לטווח ארוך יעזו ואף יהיו
מעוניינים לנסות צורת חיים יותר מחייבת.

ולי

מישטזת בגין קיבלה דמי־מבתח ומסוה את הדיוה שבה גו מנחם בגין
בשנים החשובות ביותו בחייו, נואש המחתות וכחבו כנסת שואל

סלץ ני הכלבים הענקיים, שרבצו
על מחצלת״הקש, צפו בנימנום
בתמונות הציבעוניות שריצדו על מסך
הטלוויזיה. לאסקה, כלבת־הרועים
ההונגרית השחורה, וטימוטי, כלב־הצייד
הלבן מגזע גולדן־רטריבר, הם
הדיירים -החדשים בביתם התל־אביבי
הישן של ראש־הממשלה לשעבר מנחם
בגין, ורעייתו המנוחה עליזה. בדירת
רמי־המפתח הזאת, בטבורה של העיר,
העבירו בני־זאב, חסיה ולאה, שלושת
ילדיו של בגין את ילדותם, מאז שנת
947ז, שנה לפני מילחמת־העצמאות.

המיטבח שי בגין

זה היה אידיאלי בשבילו: למצוא
דירה שקטה, בסיגנון כפרי, עם דשא
וגינה, בלב ליבו של הכרך הסואן.
טימוטי, בן ,4ולאסקה, בת השנתיים,
חוגגים מאז במרווח, ביחד עם שתי
כנריות ודג״זהב שובב באקווריום.
״זה היה הדייר הקודם כאן,״ הצביעה
תירזה בס, בעלת הדירה, לעבר תמונה
שעמדה על כוננית בדירה שהציגה
לשתי האחיות התמירות, הנעולות
נעלי־התעמלות ולבושות במיכנסי־ג׳ינס
משופשפים. הן הביטו בתמונתו
של בגין וחייכו. הדייר הקודם וכמה

תירזה בס, בע־לת
הדירה של
מנחם בגין, עומדת ומחייכת מול החרסינה המשופצת

עד לפני כחודש היתה הדירה רשומה
על שמם של הבגינים.

תמונה של
מדייר הקודם

וברכה ( )25 וייסברד
שכרו את הדירה לפני חודש. שתי

במיטבחה לשעבר של עליזה בגין המנוחה. בס קנתה,
לפני כחודש, את הדירה. בחוזה הופיע במקום
השם של בגין, שהיה אז במחתרת, השם רוזנצווייג.

שהיה חשוב, לא עניין אותן במיוחד.
כל מעייניהן באותו הרגע הופנו
לשאלה כיצד לשוות אווירה רעננה
וחדשה לדירה שהיתה, לפי דבריה של
בעלת־ הבית, נעולה על סוגר ובריח
משך שבע השנים האחרונות. על אף
השיפוץ הבולט שנעשה בדירה, ריח
ישן עמד באוויר, כמעט טחוב. הדיירות

בדיוה, שבה גו מנחם בגין נשהיה
מחופש בימי מייחמת אצ״ל בשילטוו
הבריטי גדים בחורות וכלבים
האחיות ענו על מודעה קטנה שהופיעה
בעיתון, בלוח בין עשרות מודעות
אחרות. דירת־הקרקע שהוצעה להן לא
היתה מקום שיגרתי נוסף שמצאו.
המירפסות הענקיות, הפונות לחצר
פרטית ירוקה ומגודרת בגדר חיה
וגבוהה, היו מעל ומעבר לדרישותיהן
של שתי האחיות.

בתקיפות שאינה משתמעת לשתי
פנים. הן מבקשות לא להפוך את הבית
ברחוב רוזנבאום, מרחק מיספר צעדים
מהקריה והיכל התרבות, שהתפרסם
בזכות דיירו הקודם, למוקד ועניין
ציבורי .״אנחנו קנאיות לפרטיות שלנו
ולא ניתן שיבואו סקרנים להציץ
ולהפריע לחיינו,״ אומרות השתיים
במקהלה ומסרבות להצטלם או להחשף
באיזו שהיא צורה :״אז מה אם אנחנו
גרות בבית של בגין? זאת לא סיבה
לחשוף את עצמנו בעיתון, לכל
העולם.״

ביקשו לסלק את מעט הריהוט שנותר
מחפציהם של הדיירים הקודמים. גם
ארון־הבגדים שעמד בכניסה לבית
הפריע לצעירות וסולק.
האחיות ילידות תל־אביב אינן
ששות לספר על עצמן ועל חייהן
בביתו של ראש־הממשלה לשעבר.
״אין לנו כל עניין בזה,״ הסבירו

לאחיות וייסברד, סדריות־צילום
בהוצאת הספרים זמורה־ביתן, אין
חשש מטרדנים: הסורגים, הסוגרים על
חלונות הבית מכל עבר ושער־הברזל
הכבד הנעול בכניסה אל הגן, הן רק
תוספת לשני שומריהן המקסימים,
בעלי ארבע הרגליים והמראה האימתני.
לאסקה וטימוטי משתובבים
ומחפשים תשומת־לב ברוב שעות
היום, אך כל רחש או זעזוע זר, המתגנב
לאוזניהם, מקפיץ אותם אל־על בנביחות
קולניות מצמררות.
עליזה רצתה לחזור
ך* דיירות החדשות לא היו
\ 1היחידות ששבעו נחת מהעיסקה.
גם בעלת־הבית, תירזה בס בת ה־,60
וגם שכניה לבניין רוו נחת .״סוף סוף
נכנס מישהו,״ הן הודו בחיוכים גדולים
לשכנות החדשות. השיפוצים, שערכה
עליזה בגין חצי שנה לפני הבחירות
לקדנציה השנייה של בעלה, הוכיחו
לכל באי הבניין על כוונותיה של
שכנתם המפורסמת .״ידענו שעליזה
רצתה כל הזמן לחזור ״,סיפרה תירזה,
הבלונדית המטופחת, שגרה מעל
הדירה השכורה.
״עליזה הגיעה בוקר אחד עם
האדריכל כרמי ושאלה אם אני מרשה
להם לעשות שינויים. הסכמתי לשינויים
פנימיים בלבד. האדריכל ביקש
לעשות שינויים אפילו בגדר ולבנות.
מעליה חומת״ביטחון מבטון. לזה
התנגדתי.״
כעבור זמן הגיעו פועלים, שהחליפו
את החרסינה הישנה באמבטיה,
בשירותים ובמיטבח לחרסינה חדשה.
״אפילו את המירצפות הם חידשו.
עליזה קיוותה שהוא לא ייבחר ושהם
יחזרו, אחרת בטח לא היתה עושה את

״עליזה היתה אשה נבונה ועשתה
מה שעשתה בתיקווה שהוא לא יחזור
לכהן כראש־ממשלה. היא ידעה שהיא
לא בריאה, ושגם הוא לא כל־כך בריא.
היא ידעה על מצבו. היום אנחנו יודעים
עד כמה שהיא צדקה. אולי היתה
היחידה שצפתה את הנולד.״

את הבית ברחוב רוזנבאום שנחשב
מפואר מאוד בזמנו, בנה
אביה של תירזה בשנת . 1939 על אף
גילו המופלג של הבניין לא ניכר הדבר
במראהו, אלא בסגנונו העתיק־משהו
בלבד. הבניין, בעל השער המסוגנן
וחדר מדרגות־השיש הרחב ומעקה״
העץ היה טיפוסי לאיזור שבו גרו
בעיקר סוחרים, חסידי הציונים
הכלליים והפרוגרסיביים.

לא כל-כך
צגועה
ן* ק חמש שנים אחרי השלמת
1בניית הבית, החליט אביה של
תירזה, יעקב זנפטמן, לנצל את השטח
:המרווח שבין העמודים בקומת־הקר־יקע.
הדירה שהוסיף היתד, היחידה
ובקומת־הקרקע בבניין. לכן אולי קל
ולהבין כיום את מרחבי־הגינה המפוא־ורים
שהוצמדו לה. מה שלא כל־כך קל
ולמצוא בבית־דירות בתל־אביב רבתי.
הסיפורים שהתגלגלו ברבות הימים
סביב בגין, מספרים בין השאר שדירת־הקרקע
היתה מיועדת, בזמנו, לגנן או
לאיש־התחזוקה של הבית. תירזה
מכחישה זאת מכל וכל .״אלה היו רק
סיפורים, כי תמיד רצו לתת תמונה
מאוד צנועה לדרך חיי מישפחת בגין״.
לדבריה היתה זו הגזמה .״אני הרי
גרתי בדירה, כשהתחתנתי, לפני שבגין
הגיע אליה, אז מה, הייתי גנן?״ לפי
דעתה של תירזה הדירה לא היתה
צנועה כלל: אומנם יש בה רק שני
חדרים גדולים, אך שיטחה הכולל
משתרע על פני שטח השווה לארבעה
חדרים הנבנים היום.

הדד אורחים
וילדים
ך ץ דר־המגורים של הדיירות הפך
( 1צורה ושינה סיגנון במשך התקופה
הקצרה לשהותן בו. וילונות קצרים
בצבע חרדל בוהק לצירי החלונות,
וסיפריית־קיר גבוהה המקיפה את
הדלת הרחבה הפונה לדשא בחוץ וקיר
הטאפטים הם השרידים היחידים לעירן
הקודם של החדר. לפי דבריה של
תירזה, שימש חרר זה במשך היום
כחדר־אורחים של מישפחת בגין ואילו
לקראת הלילה הפך להיות חדר
שלושת הילדים.
הדיירות החדשות העדיפו למלא
את החדר ברהיטים מזדמנים, שעברו
שיפוץ וצביעה בידיהן החרוצות. רוב
הרהיטים נצבעו לבן. קרחת שנותרה
אילמת בקיר הטאפטים בסלון, זכר
לספת־קיר הנפתחת לשינת־לילה,
רופדה על־ידי הדיירות החדשות
במדפים עמוסי־צימחייה.
למרות שהדירה נמכרה לפני
כחודש בסכום של 24 אלף דולר
(כרמי״מפתח) ,הרי לא נקנתה למעשה
מעולם. חוק הגנת״הדייר, שחל בזמנו
(בשנות ה־ ,)50 הוא שהעניק במתנה את
הדירה למישפחה, כמו שהעניק לאלפי
דיירים בני־מזל אחרים באותה תקופה,
אשר שכרו דירות, שהפכו אוטומטית
כמעט שייכות להם.

^ עליזה מחלה
^ את הקופה
ף ץוזה־הדירד! של מישפחת בגין
1 1נחתם בשם רוזנצוויג. חבר של

בדיוה הנאת נעשתה היסטוריה. נאן גו בגין המחופש(למטה) נ א שו השלם נורו חיפש אותו
בגין הוא אשר שכר את הדירה עבורו.
לבעל־הבית הסביר השוכר, שהדירה
מיועדת לחבר עולה חדש, העומד
להגיע ארצה עם מישפחתו. בגין היה
אז במחתרת והבריטים תרו אחריו
בשבע עיניים. לכן נאלץ לנדוד ממקום
למקום ודאג לא לחשוף את שמו
והשתמש בשם בדוי.
אף לא דייר אחד בבניין ירע על
זהותו של איש־המחתרת שגר בשכנותם.
אבי־המישפחה בקומת־הקרקע
הצטייר לשכניו בתחילה כאיש תימ־הוני,
הרואה אור־יום רק לעיתים רחוקות.
עליזה, ששם נעוריה היה אלה, לא
דיברה מעולם עם שכניה, וכאשר
נקלעה לשיחה מיקרית, סיפרה כי
בעלה הוא רואה־חשבון. חייה המיס־תוריים
של המישפחה עוררו סקרנות
ועל כך מספרת תירזה:
״הורי סיפרו שהם שומעים כל לילה
תיקתוקים מוזרים, ולא ידעו מה זה״.
הוריה המנומסים של תירזה לא העזו
לשאול לפשר התיקתוקים התכופים.

מנחם בגין חוש לעסקים. היתה זו
עליזה שניהלה את הקופה בבית. היא
שילמה את שכר־הדירה. היא עמדה על
המקח איתנו על כל מיני נושאים של
הוצאות ועד־הבית. זה לא פלא. היה לה
תקציב קטן.״

^ בגין היה
מאשר זאת
ץ^ייד עם התפטרותו של בגין
*/מראשות״הממשלה פנתה תירזה,
יורשת הבניין מאביה, למזכירו של
בגין, יחיאל קדישאי, שאיתו היה לה
קשר כל הזמן :״היה לי צורך להעלות
את שכר־הדירה. הצעתי להם לקנות
את הדירה על־פי החוק של דמי־מפתח.
היתה לי בעיה לתת את כל הסכום
בבת־אחת ולכן נתתי בכמה תשלומים.
לפני התשלום האחרון ביקשתי את
המפתח, כדי לאפשר להשכיר את
הדירה ולהשתמש בכסף שיילקח

תירזה בטוחה שאילו היה בגין צריך
להחליט הוא היה מאשר זאת. לדבריה,
לא ניתן לה לדבר איתו .״רק אחרי
שהיצעתי צ׳קים דחויים, בערבות
בנקאית, הסכים הבן, ותור שבוע
נחטפה הדירה ב־ 300 דולר לחודש.
קודם הם שילמו לי 1160 שקל
לחודש.״
למעשה, עוד לפני שלוש שנים
פנתה תירזה אל יעקב מרידור, אחרי
שהתברר לה שבגין לא יחזור לדירה,
ושאלה אותו אם המיפלגה מעוניינת
לקנות את הדירה כדי להפוך אותה
למוסיאון, בעקבות המאורעות ההיסטוריים
שהתרחשו בה .״מרידור ענה לי
מייד: לא!״
״לא שאלתי שאלות. למה פניתי
למרידור? כי אמרו לי בלישכה של
בגין שהוא הכתובת לעסקות מסוג כזה.
זה לא היה הפסד שלנו, למרות
שבוודאי היה נותן לבניין יוקרה
מסויימת.
״ידענו תמיד שהמישפחה היתה

ערב הבחירות לכנסת העשירית, שיפצה עליזה
בגין ן את 1ודירה הקטנה בתדאבי נ, בתיקווה
שבעלה לא י יבחר מהדש בואש־הממשלה
״רק עם פרוץ מילחמת־העצמאות
ידענו שזה היה בגין. אימי התחילה
להתיידד בעיקר עם עליזה. שתיהן היו
פולניות והיתה להן שפה משותפת
ורקע משותף. רק אז גילתה עליזה
שהתיקתוקים היו מכונת־הדפסה, שהדפיסה
כל הלילה עלונים וכרוזים.
״כבר אז,״ אומרת תירזה ,״לא גילה

מראש מהדיירות ולשלם את יתרת
החוב. עורך־הדין לוסטיגמן הסכים, אך
הבן בני־זאב התעקש וסירב, .ככה
הסכמנו וככה יהיה.׳
״מבחינה חוקית היה הצדק איתו,
מבחינה אישית זה צרם לי. אחרי כל־כו
הרבה שנים של ידידות, לקבל התנהגות
כזאת״.

קשורה מאוד לדירה הזאת. בתקופה
הראשונה להיבחרותו של בגין הם היו
באים מדי שבת לסוף־שבוע. עם הזמן
הלכו והתמעטו הביקורים. גם העובדה
שהם באו לכאן לעשות שיפוצים לפני
הבחירות מראה שהם היו קשורים מאוד
לדירה. לכן חשבתי שירצו לעשות
דינה ינון
ממנה משהו.״

5 3<1

ן* איזה לבוש ישנות נערותה
הזוהר, התעניינו, פעם, כמה גברים
לדעת. ובכן, לבעלי יצר־הסקרנות: אין
כללים. ישי כאלה, המעריפות כותנות־מלמלה
עשויות סאטן, אחרות בוחרות
בקומביניזון־ניילון שקוף. יש המאמינות
בבד טיבעי, באורך הקרסול.
השפנפנות אוהבות לראות את
עצמן בבייבי־דול, ואוהבות־הנוחיות
מתפשרות על פיג׳מה של מיכנסיים
וחולצה, בפרט כשהן ישנות לבר.

עד הגי ד
ך* זרוקות עושות חסד עם חולצת
( 1הטריקו והשובבות חושבות כסכסי
יותר לישון עם חולצה גברית
חצי־פרומה, המגיעה להן עד איזור
האגן. אלה שתמיד חם להן, מעדיפות
לישון בסיגנון מרילין מונרו, עם שאנל
חמש, כלומר עם כסותן הטבעית. ערום
ועריה היא סיסמתן של אלה, באביב

ובקיץ, כאשר החמסין מתחיל להסתמן
באוויר.
מהי התדירות שבה קונה אשה
בגר־שינה? יש כאלה שקונות פעם
בשנה, אחרות פעם בשנתיים ואף יותר.
מיבחר ביגדי־השינה והבית בארץ
הוא עשיר ואופנתי. רובו תוצרת״חוץ
ומיעוטו כחול־לבן. היצרנית היש

1ך | 1י קייצי, החושף את הרגל ומאוורר את הגוף, גם בשעת־השינה,
#111ן בעיצובו של חגי שמעוני (בורדו) .משמאל: גופיה ותחתונים
של סברינה, עשויים מכותנה רכה ותחרה. אפשר לנצלם גם כבייבי״דול.

ראלית המובילה היא בורדו, המתמקדת
בלבני־נשים והבונה את
הקולקציה שלה על אריגי כותנה
מבאטיסט שוויצי מעולה, סריגי כותנה
עדינים ומיוחדים, המשולבים בתחרות
ובמוטיווים רומנטיים וברקמות שונות.
בד־הכותנד. מתאים מאוד לקיץ
הישראלי. הוא אוורירי, רך ונעים
למגע. חסרונו בכך שהוא מתקמט
ומאבד את צורתו מייד אחרי השינה.
אבל אם דואגים לתלותו על קולב,
מתיישר הבגד במטך היום ומוכן יותר
ללינת־הלילה.
יתרונו של סריג הכותנה לעומת בד
הכותנה: הוא יפה, נוח ואינו מתקמט.
בד נוסף, ממנו מייצרים כותנות
וחלוקים תואמים בבורדו, הוא
בד־כותנה מנוקד בציבעי לבן, תכלת
וורוד או כל גוון אופנתי אחר. הבד הזה
שקוף במקצת ומאוד מחמיא ללובשת.

סט תוצרת-חוץ של כותנה וחלוק עשוי משי טהור

111 1 11111 #ותחרה. משי מתקמט, אבל נחשב יוקרתי. מתאים
לאלו שיש להן כבר כל מה שאפשר לקנות בכסף. המחיר 800 :דולר.

להרניע! בכי
גם בד המשי הסינתטי לא היפנה את
גבו לשעות הלילה ומייצרים ממנו
כותנות וחלוקים, המרהיבים כיופים
ובמחירם.
והאורכים, גם הם משתנים עם
השנים. פעם היה הבייבי רול, בסגנון
ההוליוודי הלהיט, היום הוא קצת שבק
חיים והאורך החדש הוא עד הברך או
מתחתיה.

המחיר -
^ זועק ה מס
ימה וצילה, מחנות ללבני־נשים
בכיכר־המדינה בתל־אביב,
אומרות, כי רוב הנשים הבאות אליהן
מחפשות סטים של כותנות וחלוקים.
הנשים מעדיפות להיראות במיטבן גם
כשהן בבית והן אינן מחפשות חלוק,

אשר יתאים אולי, במקרה, לכותנות
הנמצאות כבר.
הנשים המבוגרות יותר מעדיפות
את כותנות הכותנה, שמחירן נע בין 35
ל־ 80 דולר. הצעירות עדיין מחפשות
את הבייבי־דול הקצרצר, העשוי,
בעיקר, מבד סינתטי. הן טוענות
שהבייבי־דול צעיר יותר והן מוכנות
לשלם את המחיר, מ־ 70 דולר ויותר,
תלוי בסוג הבד.
סטים של כותנות וחלוקי משי
סינתטי עולים 185 דולר, אבל בעלות
האמצעים מעדיפות להתהדר בכותונת־משי
אמיתית, העולה בין 250-150
דולר, כשמחיר חלוק תואם הוא 300
דולר.
חלוק המשי הוא תוצרת חוץ,
אלגנטי, יפה ונראה כמו שימלת־ערב
עשירה. המחיר זועק חמס, ומי

שתחשבן תמצא שבמחיר כזה אפשר
להזמין שימלת־ערב מפוארת אצל
מעצב אופנת עילית.
ואיך נראית כותונת־משי, אחרי
שלובשים אותה פעם אחת? מקומטת!
נוסף לכך צריך להתנהג עם הסט
בעדינות מירבית ולמסור אותו לניקוי
יבש.

גס ליום,

וגם ללילה
ך• מחירים יקרים, הנשים מתו
\ לוננות, אבל קונות. יש המעדיפות
חלוק־מגבת מהודר בצבע שחור עם
ריקמת זהב או כסף, או לבן או ורוד, עם
גימור תחרה עדינה.
חלוק־מגבת תוצרת־חוץ קל מאוד
במישקלו, ועבור התענוג משלמים בין

1 |? 1ך \ 1ך חולצונת ומיכנסי״שורטס מכותנה
1>£ 1 לבנה. הגימור הוא של תחרה בוורוד
וצהוב .״הצעירות אוהבות את הסגנון הזה ״,אומרת

סימה מכיכר המדינה בתל״אביב. השאלה היא האם
אותן הצעירות אוהבות גם לשלם את המחיר: מ״35
דולר ומעלה, וזה מגיע כבר כמעט ל״ 7000 שקלים.

יש גם כאלה המעדיפות שני חלקים,
כמו בתצלום למעלה, חולצה רחבה
ומכנסיים עשויות סריג ותחרה. הצירוף הזה הוא יפה,

הוא לא מתקמט ומאוד נוח לישון איתו. אלו הרוצות
להיראות סכסיות יכולות להוריד את המכנסיים.
להשלמת התמונה אפשר לרכוש גם כרית־תחרה.

*111111 ושקוף: בד כותנה מנוקד, בציבעי ורוד, צהוב, לבן או תכלת,
1עם כתפיות דקיקות ואפליקציות של פירחי״תחרה. אולי לא
נעים לצאת עם זה למירפסת, אבל ליד הילדים אפשר להסתובב חופשי.
100ל־ 140 דולר. חלוק שכזה, אינו
מתבלה שנים רבות ויתרונו הוא שהוא
תמיד אופנתי. אז אם מחלקים 100
דולר לחמש שנים, זה לא כל־כך נורא.
הרי זוג נעליים, שמחירן 60 דולר,
מתבלה אחרי עונה אחת.
בסברינה מעצבים מערכות הלבשה
תחתונה עשויות מכותנה רכה
ותחרה המעניקה מראה נשי ביותר. יש
בחורות המשתמשות בגופיה כזו בתור
חולצה קיצית ליום ויש המשתמשות
בחולצת פיג׳מה, כאשר התחתונים
התואמים משלימים את הסט ללילה.
המחיר: יותר זול מאשר פיג׳מה
קצרצרה לקיץ.
במארכה, שלה הבלעדיות הישראלית
על דגמי פייר קרדין, מעצבים
מערכות־שינה של חולצה ומכנסיים,
בעיקר מבדי טריקו, קטיפה ופוטר.
הרבה נשים העדיפו בחורף סטים נוחים
שכאלה, של מכנסיים וחולצה, מספר
יוסי, בעל מארכה, ומי שמעוניינת,

יכולה להתאים לכך גם חלוק־קטיפה

בצבע תואם.

שפופרת־צבע
וחור מרובע
ף עכשיו, כמה פטנטים לאלה
1שאין בידיהן תקציב קייצי לקניית
כותנות חדשות והן רוצות לרענן,
לחדש ולגוון את הכותנות מהשנים
הקודמות.
ראשית, אפשר לחדש כל כותונת
על-ידי הוספת תחרה עדינה, בעיקר
באזור האימרה, אבל גם בצווארון,
בשרוולים או במכפלת.
שנית, אם כותנתך היא ארוכה ומעט
מאוסה, קצרי אותה, גיזרי באורך של
מעל הברך ועטרי בסרט אלכסון
מסאטן. את אותו סרט סאטן אפשר
להפוך למוטיב עיקרי בכותנת על־ידי
תפירתו כקישוט בצורת שני כיסים.
שלישית, כותנות באורך הברך
ייהפכו לבייבי־דול כאשר תגזרי אותן

במדינה
דרכי־חיים
חיה נרדפת
האס כלאו הצעירים
את הזונה־הקטיגה
כדי ליהגות מרווחיה
או למען כבוד המישסחה
השוטרים, שעצרו את מכונית
האוטוביאנקי שנסעה בצורה חשודה
ברחובות תל־אביב, היו מופתעים
מאוד. על ריצפת המכונית הקטנה
שכבה צעירה חבולה ומוכה, מוקפת
בשלושה צעירים.
כאשר יצאה הנערה מן המכונית ראו
השוטרים כי פניה נפוחות ממכות וגבה
וזרועותיה מלאים חבורות שותתות־דם,
אולם הדבר שהרשים אותם ביותר היו
עיניה של הנערה, עיניים מפוחדות,
כעיניה של חיה נרדפת.
חקירה קצרה העלתה כי הנערה בת
ה־ 16 היא ערביה ילידת עזה, אשר
ברחה מביתה ועובדת כעת בחוף
תל־ברוך בתל־אביב כזונה.
איכה הבת הסוררת. לא קלים
הם חייה של קטינה היורדת לזנות.
אולם חייה של צעירה ערביה שבחרה
לעסוק במיקצוע העתיק בישראל,
מלאים סכנות של פגיעה גופנית ואולי
אפילו מוות.
המישטרה חקרה את שלושת
הגברים, עדנן עאשור, אחמד נאסר
והאשם סכני, והתברר לה כי גם הם
תושבי עזה. על פי גירסתם, אחד מהם
מכיר את הורי הנערה, והם אשר ביקשו
ממנו למצוא את הקטינה בישראל,
ולהחזירה.הביתה .״עשיתי זאת למען
כבוד המישפחה,״ הסביר עדנאן
עאשור.

לליבה של הנערה פחד־מוות, והיא לא
היתה מוכנה לפגוש עוד פעם את מכיה,
אפילו בבית־המישפט. היא גם חששה
מאוד מפני הוריה, אשר הופיעו בכל
ישיבה לבית־המישפט בתיקווה למצוא
את בתם הסוררת ולהחזירה לביתם.
שוב ושוב נדחה המישפט בגלל
אי־הופעתה של העדה הראשית, וכיוון
שהשלושה היו עצורים עד תום
ההליכים, הפך המצב קשה.
השבוע הסכימו השלושה לעיסקת־טיעון
עם הפרקליטות. הם הודו בכל
האשמות נגדם, מלבד האשמה על
חטיפה לשם חבלה. הם עמדו על
גירסתם, כי לא חטפו את הנערה כדי
להכותה או לחבול בה, אלא כדי
להצילה מחיי זנות וחרפה, ולהחזירה
לחיק־מישפחתה.
השלושה זוכו מחטיפה והורשעו
בכל יתר האשמות נגדם. הצעירה טרם
נמצאה, והיא ממשיכה בוודאי את חייה
בתל־אביב כחיה נרדפת.

דרכי־אד
רעיה מקורי
העציר יסה-התואר טען,
כי החורך ת־השוטרת
גיסתה להתחיל איתו