גליון 2446 מתאריך 18 ביולי 1984

חדש מ״עלית״

צוגת שוקולד
משפחתית

וימו־ יעקבסון טמיר

שלא תגמר גם אחרי שכל הילדים
יתנפלו עליה. עוגת שוקולד משפחתית
(גדולה) של עלית. זוהי עוגת שוקולד
נפלאה מ ״עלית״ שעושה את
השוקולד הטוב ביותר בארץ.
אפשר לגוון את העוגה עם
קצפת,קרם שוקולד וגלידה ־
מה שתרצי. לבחירתן עוד
עוגות טעימות לא פחות:
עוגת שיש, עוגת צימוקים,
עוגה אנגלית
ועוגת לימון. כולן עלית.

מכחכים סכנה: בית־חולים!

כתבת השער האחורי:

כתבת השער הקדמי:

שנהיה בריאים ושלא נגיע לבית-
החולים רוטשילד. כי מה שמצפה
לנו שם...
חברי האגודה למען בטיחות חולים, בעזרת
חולים בבית־החוליס רוטשילד בחיפה, אוספים
חתימות במחאה על החלטת מישרד־הבריאות
להפסיק כל תקציב לסיום בניית האגף המערבי
בבית־החולים. כתוצאה מהחלטה זו יהיו חיי
החולים בסכנה.
לדיברי יועץ בטיחות ובודק מוסמר, קיימים
י-בבית־חולים זה, בין היתר, הליקויים הבאים:
• חשמל — גנרטור אחד בלבד פועל, וכוחו
אינו מספיק בעת חירום. גם בגנרטור אחד זה חלו
תקלות, שתוקנו בשעות הלילה במאמץ מיוחד.
אוי להם, לחולים במקרה של הפסקת־חשמל.
שום מכשיר — ויהיה החיוני ביותר לא יפעל
ברגעים אלה. גם חדרי־הניתוח לא!
בד׳׳וח נאמר, שלוחות מתח גבוה ונמיר,
המספקים חשמל לבית־החולים כולו, נמצאים
בחדר שמי־הגשם דולפים דרך תיקרתו.
• כיבוי אש — רשת הספקת מי־הכיבוי היא
תת־תיקנית ואינה עונה על הצרכים, בלשון
המעטה(כדברי המהנדס!) .בעת שריפה המשאבות
לא תעמודנה בצריכה.
• תברואה — ריכוזי־האשפה נמצאים
בקירבת חדרי־הניתוח ועומדים בסתירה גמורה
לדרישות הגיהות האלמנטריות.
אגודתנו דורשת תיקון מיידי של מצב
בלתי־נסבל זה ומבקשת כל תמיכה ציבורית
לידיה לייטמן, חיפה
אפשרית.
0המען לתיקשורת של האגודה הוא: ת״ד
.4268 חיפה; טלפון.04-243663 :

בורי שיקום
בולים

מורה מצרפת מבקש
משומשים -לשיקום נכים.
אני מבקש לפרסם את השם והכתובת של אחד
מידידיי בצרפת, אשר מחפש בולים משומשים.
זהו מורה יהודי, אשר יחד עם שמונה מורים
אחרים מטפל במאה וחמישים צעירים נכים. חלק
) מן הטיפול הוא לעודד את הצעירים לאסוף בולים
׳מכל העולם. המורה, כתב לגירחלם פוסט
והתעורר מן התשובות הרבות שקיבל. כעת הוא
רוצה להגיע לישראלים נוספים, ררד העיתונות
העברית.
כתובתו של הידיד:

1יז £ 8 /\ 710ס £ £

10£יז^ ^ 11§£1 8ז 13004
שלמד! סיקול, קיבוץ גדות

הגברת והכפתור
האם תכהן אשה בתפקיד נשיאת
ארצות־הברית!
זה עדיין נראה רחוק׳ אף מסתמן צילו של
סיכוי שג׳ראלדין פרארו תכהן כנשיאת ארצות־הברית.
האשה החזקה ביותר בעולם.
כל הכבוד לוולטר מונרייל על המהלר
המבריק. כל הכבוד למיפלגה הדמוקרטית,
שהשתחררה מריעות קדומות. כל הברכות
לגברת.
אבל בשימחת המינוי הרם אין לשכוח עובדה
פשוטה אחת: מינה של הגברת פרארו אינו ערובה
לכר שהיא תהיה נשיא טוב יותר, רודף שלום
יותר ומתקדם יותר מקודמיה הגברים. ההערכה
האמיתית עליה תוכל להינתן רק אחרי שתהיה
לנו ההזדמנות לתהות על קנקנה הפוליטי.
בינתיים אין לדעת אם היא תהסס יותר מהגברים,
_כשיועציה הרעים ימליצו לה לפתוח במילחמה
^יניאלית כלשהי או ללחוץ על הכפתור
מריעות קדומות מחייב לא רק
המטופשת, שמנעה עד כה
החשובה ביותר בעולם,
^ כי בגלל מינה, עשויה
;ות מעמדותיהם של
ווה שחר, ירושלים

שהכנסת וועדת
׳>ל ׳ ׳0הזמן
המרכזית ינטשו את

צחיוות המרכזית
שיטות ימי״הביניים.
ד,נזזיח ׳£הנירר
ד״ן ליך המסלרנל
נישראל, הופך את עדין הדמוקרטיה לעסק קי
(המשך בעמוד )4
הבת האובדת
שעת הבוחרים
עורך ״העולם הזה״ מנתח את האפשרויות
העומדות לפני הבוחר ביום הקלפי, עומד על
מעלותיהן וחולשותיהן של הרשימות
המתנגדות לליכוד ומסביר
^ ^ 7את יתרונותיה של הרשימה
שהציבה אותו במקום ה־.120

כתבת השער האחורי:

מירי הרצוג היתה
בת־בית באוהלם של
הבדווים בדהב. .ה-
בדווים לא היו נוגעים
בה לרעה, כי הם
התייחסו אליה באל
בתם ושמרו על כבו דה
ועל חייה,־ אומרת
אמה עליזה, המצפה
בדאגה ובאהבה ל שוב
בתה האובדת.

ניצולת ]ושואה
נוצתה בהראביב
•היא ואני ניצלנו מזוועות הנאצים והנה כאן,
בארץ, בתל״אביב, חיכה לה הסוף הנורא,״
אמד גבריאל מוקד שעות אחדות אחרי
שהוצאה מן הדירה גופת אמו

טייכנר, מגדלנה הישישה,
שנרצחה כנראה בידי שודדים.

על הדשא
אצל פלאטו
הרבה סיבות היו ליוסי פאר לוותר על המקום
השלישי ברשימת פ״ש, אך מה שהכריע
את הכף היה מראה הפעיל הבדווי הישן על
הדשא, משום שפלאטו שרון
סירב לתת לו לישון בווילה,
כפי שעשו פעילים אחרים.

שידות

0ע₪נ

בתחרויות מלכת ה־מים
הן נחשפו לראשונה
לזוהר ולפירסום. עד מהרה עזבו את
הארץ ויצאו לחפש אושר ועושר בעולם
הגדול. את העושר מצאו עליזה גור, בתיה
בנדיקש (בתמונה) ואחרות.
^ 1 ) 7ואת האושר! עוד פרק
בסידרה מאת שולה יריב.

העולם הזה חוזה את התוצאות
האפשריות של הבחיתת, בונה את המסה

נץ גדול היה כה!
ההכרעה האמיתית של הבחירות נפלה כבר
לפני שבועות אחדים, במרכזי המיפלגות.
חיים ברעם מנתח את דיוקנם הפוליטי של
136 מועמדים בעלי סיכויים
כמעט בטוחים וקובע: על כל
יונה יהיו בכנסת שני ניצים!
צמרת המישטרה דרוכה וחרדה לקראת תוצאות
הבחירות. אלה יקבעו את פניה של המיש־טרה
ואת גורלם של מפקדיה. מי שכבר יורע
כמעט בבירור כי ייאלץ לפרוש הוא בנימין
זיבל. שהיחידה לחקירות־הו-
נאה, שבראשה הוא עומד, גרמה
כאבי-ראש לכל המיפלגות.

חוטנים ושותקים
מדוע הם שותקים? בלונדון עצורים שלושת
חוטפי השר הניגרי הגולה, אומרו דיקו,
וכארץ אין איש משמיע קול. מישפחות
העצורים שותקות, הממשלה איננה מגיבה.
הארץ
70 הארץ
ה מז
אף עורכי-דיז נשלחו במהרה
ובלונדון כבר נשכרו׳שירותיו
של הירך והטוב כעורכי־הדין.
מי עומד מאחורי השלושה?

האם יסלח המעיר לדן פתיר, שהיה יועצו של יצחק
רבץ על כר ששימש גם כיועצו של מנחם בגין? עד
שיידע את התשובה עסוק פתיר במחקר ומספר מעט
ס נשאת אומות רא ...מצבות מצו״חת

השופט חקל בעונשו של דויד אביגדורי שהורשע
בביצוע אונס, מפני שהשתכנע כי הנאשם אכן חשב
שהנאנסת תיהנה ממעשיו בה, וכי
התנגדותה היתה רק נדי שלא
יחשוב שהיא מתמסרת לו בקלות.

בבית״העלמין בחולון התפתחה אופנה
חדשה: מציבות מסוגננות, מעוטרות בפי־תוחים
ובדיוקני הנפטרים,
1המצויירים בטכניקה מיוה־דת
שהביא עולה מרוסיה.

המדורים הקבזעים:

נמו בנאויס

עודד פוזניזוו ערך תצונת־אופנה בבית
ערבי ביפו והאני מוראך מבית־לחם ערך
תצוגה במועדון בתל־אביב.
שניהם שואבים השראה
מבירת־האופנה, פאריס
מיכתביס בלונים
קורא יקר
זה היה העולם הזה שהיה תשקיף הנדון
עלי דפנה תמרורים יומן אישי שידור אנשים
מה הם אומדים -יונה שימשי,
בני ברבש. יהודית אוריין, עדנה
שבתאי. יהושע טל. שרה סלע

רחל מרחלת על כל העולם
זה ונם זה
לילית ישראל
חלון ראווה
קולנוע . -יום ראשון בכפר*.

רוברט רדפורד, נוסטאלגיה־אנשים
בעולם -ברברה בל־גאדס,
האריסון פורד, דסטין הופמן,
סם שפארד וגיסיקה לאנג

נמר של נייר תשבץ אתה והשקל
הורוסקופ -תחזית ליום הבחירות

בלו ניס

ממזכי

סאת דניאלה שם,

(המשך מעמוד )3
קשה ומפגר. האם המחוקק טרם שמע על חידושי
הטכנולוגיה של המאה ה־?20
הגיע הזמן שנצא מימי־הביניים, שהציוד
בקלפיות יהיה אלקטרוני, ושכל בוחר יוכל
להפעיל מתג־בחירה, כשהצבעתו תירשם מייד
במחשב מרכזי. כך נדע את התוצאות מייד אחרי•
סגירת הקלפיות, כך הספירה תהיה מדוייקת יותר
וכך תיחסך עבודת נמלים של יותר מ־30,000
חברי ועדות־קלפי אומללים.
יאיר שטיין, תל-אביב

טרמפיסטים על ג ס שר אריה

עד העימות הוא
היה קול צף. ,

אריה (״לונה״) אליאב מצא דרך
מקורית להשתלב נסיעת המערך
נכנסת. הקורא מצא נימוק מקורי
מדוע לא להצניע נעדו.
לובה הואאיש יקר, סימפאטי, מעורר אמון.
הסיגנון שלווהרגשנות שלו אינם נראים
מזוייפים. אבל הצבעה למען רשימתו יכולה
להסתיים בצורה מזיקה.
כיצד?
לובה מצא דרך
מקורית להשתלב בסיעת
המערך בכנסת
הבאה — להיבחר
ברשימה עצמאית ולבוא
למחרת הבחירות עם
המנדאט שלו למיפלגת־האם.
הנימוק שלו הוא
פשוט: עליו אפשר
לסמוך בעניין השלום
יותר מאשר על מועמד־אליאב
מערך
אלמוני, באחד
המקומות שבין 40ל־.50
אבל האם אפשר לסמוך גם על מס׳ 2או מס׳
3ברשימה של לובה? האם הם ניצים או יונים? מה
השקפתם החברתית? כל זה לא ברור. כל קול
ללובה הסימפאטי יכול לגרום לכניסתו לכנסת
של ח״ב בלתי־צפוי.
מוטב, לכן, שחסידי השלום יצביעו עבור
רשימות־של־שלום, ולא עבור אישיות בעלת
מוניטין — טובים ככל שיהיו — שמאחוריה
משתרך תור של טרמפיסטים.
יפה תמיר, חיפה
כמחנך, אני יודע עוד יותר ער כמה זקוקים
אנחנו לדמויות כמו לובה, שינהיגו ויראו דרך.
לפני כמה חודשים, כשהייתי שוב, כמו רבים
מאיתנו, במילואים בלבנון וסיירתי ושמרתי על
דרך־הים בואך צידון, נשבעתי כי נעשה הכל כדי
לצאת משם — ממילחמה לא לנו, מארץ זרה אל
ישראל שלנו, האחרת. ידעתי, כמו רבים אחרים,
כי לובה וחבריו, שהזהירו והתריעו, הם גם
שיעמדו בראש המחנה שיחזיר אותנו לשפיות
ולציונות של אמת.
תנו, איפוא, יד לתיקווה, תנו יד לחלום
שתמיד לווה בהגשמה, תנו יד ללובה ולחבריו.
יגאל יילסנד, עין־השופט

לי מד הכיפות

ולהצביע למיפלגה דתית; עדיין לא מאוחר
לקרוא לפוליטיקאים של המיפלגות הדתיות —
יוסף בורג, אברהם שפירא, חיים דרוקמן ואהרון
אבו־חצירא — לכרות ביניהם אמנה ולהבטיח
להקים אחרי הבחירות גוש פרלמנטרי מלוכד.
צבי רונן, רמת־גן

מדיניות דפנות ס קר
הקורא פורם את מפת המרחב
ורוקם אותה מחדש.
אילמלא היינו כאן, החלוקה הטיבעית של~
האיזור היתה כזו: כל שטח מדינת ישראל, מהצפון
ועד באר־שבע — סוריה הדרומית; הנגב וסיני
— מצריים; הגדה המערבית, ירושלים המזרחית
ונצרת (מקומות הולדת היהדות והנצרות
והמקומות הקדושים לאיסלאם) — איזורי
שליטה בין־לאומית; עבר הירדן — חור, איזור
ללא לאום.
אבל אנחנו כאן, וקיומנו מכתיב את המפה.
השטח שלנו הוא גבולות הקו הירוק. החזקת
הרמה הסורית היא פצצת־זמן, וסופה אסון גדול.
עלינו להחזירה מייד, ללא תנאי!
לפלסטינים אין זכות חוקית בארץ־ישראל.
הם נלחמו בניגוד להחלטת החלוקה של האו״ם,
הפסידו, סולקו וברחו. מדינות ערב אחראיות
לגורלם, וחובתן לדאוג להם.
בגדה המערבית יש להמשיך בהתיישבות! יש
לפתח תשתית ליישובם של מיליון פלסטינים —
להם תהיה שם אוטונומיה מישפטית בלבד.
הישובים היהודיים בגדה המערבית יהיו
רשת חיה של מדינת־ישראל, וימנעו הקמת
מדינה פלסטינית עצמאית, שהיא הצעד הראשון
דן וייס, חיפה
לחיסול ישראל.
0ה קו ר א וייס צ׳ץ,שחיבר א ת מיב ת בו בשעה
5לבנות בוקר.

התליין ומישרד־הבריאות
מינתבו של ברוך ג׳מילי (העולם
הזה )20.6.84 מעורר את השאלה:
אולי הוא זקוק לעזרה דחופה?
אני חושב שהיחידי הנהנה מפירסום רעיונותיו
ותמונותיו של ברוך ג׳מילי הוא ברוך ג׳מיליי*
עצמו. מפליא אותי שאדם בגילו מעז לכתוב
מיכתב מטופש כזה,
ומפליא אותי עוד יותר
שהמערכת מוכנה לפרסם
אותו.
כתב ג׳מילי, בעניין
חוטפי האוטובוס :״היו
צריכים להעמיד אותם
ליד האוטובוס ולהרוג
אותם במקום, בגלוי
וללא מישפט.״ אחר־כך
הוא כתב :״אני מוכן
להיות התליין או המוציא
להורג, בהתנדבות,
ג׳מילי
ללא שכר.״
מעניין איך היה
עושה זאת ג׳מילי הגדול — קודם היה הורג
אותם ליד האוטובוס ואחר כך תולה אותם? ועוד
שאלה: האם הוא מוכן לתלות (בהתנדבות או
בשכר) גם טרוריסטים יהודים?
במילון של ג׳מילי חסרות המילים צדק,
מישפט ודמוקרטיה, במשך השנים הרבות שעברו
מאז ,1948 כשנלחמנו לעצמאותנו, קרה לו משהו
וטימטם לו את השכל. כדאי שמישרד-הבריאות
וחבריו יעזרו לו בשנותיו האחרונות, אחרת לא
יעבור זמן רב והוא יציע להרוג (בהתנדבות,
כמובן) את האפיפיור או את נשיא ארצות־הברית.
מייק נבון, קלן, גרמניה

ההזמדנות האחרונה של הצינור
הדתי.
במערכת בחירות זו מסתמנת לראשונה הסכנה
שהמיפלגות הדתיות יאבדו את תפקידן המסורתי
והחיוני, כשומרות ערכי־היהדות בממשלות
החילוניות.
היום כבר ברור כמעט לחלוטין כי אחרי
הבחירות תוקם בישראל
ממשלת קואליציה של
המערך־ליכוד. ממשלה
כזו תהיה אולי יעילה
בתחומי כלכלה, חוץ
וביטחון. אך ענייני
המיטען הנגדי
ערכים יהיו לה זרים
מה מפיצה הרשימה המתקדמת!
לגמרי. מבחינה יהודית
מיטען החשדות, ההשמצות, האיוע
היא תהיה אסון. יצחק
השקרים והפחדים שהתגלה לעיני הציבור[
שמיר הוא פקיד חילוני
ועדת הבחירות המרכזית היה זהה
ושימעון פרס הוא עסקן
למטען הנגדי, זה אשר
חילוני. מתי לאחרונה
כנפי הרשימה היהודית־;
הם הניחו תפילין? מתי
עזה לשלום, אשר גם1 שפירא לאחרונה הזכירו את שם
עימו ולחיות בו.
השם?
פחד־השלום גורע
אם יוכלו השניים להסתדר ללא אחת

הסיפוח התקף־עוויתואי׳׳״
המיפלגות הדתיות, לא קשה לנחש את שיקרה

למחלתם הרוחנית, שבעקשנות
בעתיד הקרוב ביותר: בתי־הקולנוע יפעלו
בערבי־שבת לא רק בפתח־תיקווה, האוטובוסים

בה אמת ניצחית, שאינה ניתנת לש ,
יחללו שבת לא רק בחיפה, טריפת חזיר תימכר
והנה, כבר בצעדיה הראשונים שברה !״
לא רק מתחת לדלפקים, גויים ייקברו ב ק בר-
החדשה ביטחון מדומה זה, ב הצעה ד* 1
ישראל לא רק בראשודלציון והכפיה האנטי•
אלטרנטיבית נועזת. בכר חשיבותה ההיסטורית!
דתית תשתולל.
עדיין לא מאוחר לקרוא לכל מי שעניין יהורי
יקר לו לנטוש את שתי המיפלגות הגדולות
, 1967 דומה כי קיבל עתה אחיזה ותאוצה רבד,

יותר בציבור הרחב•

עדן רוזנברג״ רמלה

יי ״יי ־־״יי שהיה
*>(62529/
גיליון ״העולם הזה״ ,שראדדאור השבוע לפני 25 עתה, עסק בכתבת־השער
שלו בהמשך המהומות על רקע עדתי, שהתפשטו ברחבי המדמה אחרי סרוץ
המהומות בוודי־סאליב • מדור העורך,׳ ״הגדוד, התייחס, תחת הכותרת
״המימשל הצבועי ,-לניצול יוזידות המימשל הצבאי כמכשיר לכפיית הצבעה
בבחירות על הרוזוב הערבי למען מיפלגת השילטון, מפא-י • על סיפור־אהבה
בין בן הכפר טייבה, מעיד עומר, ובין בת מעברה, אהבה שהוליכה את הערבי
לבית־הסוהר ואת היהודיה לבית־החולים לחולי־רוח, פורסמה תחת הכותרת
״.איפרו אותי — התחננה תאהבת־ • בשער תליון: אסירי ואדי־סאליב.

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה:
תל־אביב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר 136
העורך הראשי: אורי אבגרי עורך־מישנה: דוב איתז עורך
תבנית: יוסי שנון עורכי ביתוב: ענת ישראלי וגיורא
נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר ענת סרגוסטי וציפי מנשה
עורך דפוס: יפתח שביט ראש המינהלה: אברהם סיטון
מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזה״ בע״מ
הדפסה :״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב הפצה :״גד׳ בע״מ

בל הבחירות שהתקיימו עד כה
בישראל נערכו ביום השלישי בשבוע.
הדבר העמיד אותנו תמיד במצב
קשה. לא היה טעם להופיע בשבוע של
בחירות מבלי לדווח על התוצאות
ולנתח אותן,.לכן דחינו תמיד את
הופעת הגליון ביום אחד.
השבוע אנחנו פטורים מצרה זו.
הבחירות נקבעו, משום־מה, ליום השני.
הגליון הבא של העולם הזה יופיע
כרגיל. נעבוד יום ולילה ויום, כדי
לכלול בו את ניתוח התוצאות.
אני מאחל לכולנו שתהיינה תוצאות
טובות — וכל קורא יוכל לפרש את
הפסוק בעצמו, בהתאם להשקפותיו.

׳;תשעמערפות מדתקות 1איטר נערכו הבחירות לכנסת
,הראשונה, בראשית ,1949 הייתי

גזענית מובהקת, בעלת מצע פאשיסטי
גלוי ובלתי־מוסווה, כמו זו של מאיר
כהנא? מי העלה על דעתו כי המחנה
הדתי, שהופיע פעם ברשימה מלוכדת
גדולה אחת, יתנפץ לרסיסים כה רבים?
־ בבחירות של 1965 הופיעה מיפלגה
חדשה, רפ״י, ובה רבים מן האלילים
התורניים של המימסד: בן־גוריון,
שימעון פרס, משה דיין, יצחק נבון
ועוד. כאשר קיבלה רק עשרה
מנדאטים, נדהמו רבים. הם נדהמו עוד
יותר כאשר שקעה מיפלגה זו ונעלמה
מן הבמה. איש לא יכול היה לנחש אז
כי אנשיה ישתלטו על המערך כולו,
וכי השפעתם עולה עתה לאין שיעור
על זו של יוצאי מפא״י הכל־יכולה.
למחרת הבחירות של 1927 התפעלו
הכל מן ההישג הפנטסטי של הרשימה
החדשה בהנהגת ייגאל ידין. איש מן
המתפעלים אז לא העלה על דעתו כי
כבר בתום אותה הקדנציה תיעלם ד״ש
כלא היתה, בהשאירה אחריה רק
זכרונות מרים ואכזבה תהומית.
ב־ 1965 השתתפו רבים מקוראי
שבועון זה במיבצע פוליטי שהיה אז•
חסר־תקדים: הקמתה של רשימת1
העולם הזה — כוח חדש. היא קמה יש
מאין, והצליחה לבצע דבר שנחשב עד .
אז בלתי אפשרי: לחדור לכנסת, קודש־הקדשים
של המיפלגות ההיסטוריות״.

אחרי
בחירות 1965

נוילחנוה קולוניאלית

היה זה כאילו חיכו עשרות חביות
של אבק־שריפה רק לגפרור הקטן
שידליק את הפתיל. ואדי־סאליב נתן
את האות — והשבוע פשטה הבערה מן
הגליל ועד לנגב.
בבת אחת התעורר הישוב הוותיק
מתרדמתו, ונוכח לדעת כי הוא עומד
בראשיתה של מילחמה קולוניאלית
מכוערת. אי־אפשר היה לטעות ביחס
למהותה של מילחמה זו — היא נשאה
את כל הסימנים האופייניים של התקוממות
מעמדות מקופחים וחלשים נגד
שיכבה שלטת ועשירה, התקוממות בה
נוספת מתיחות עדתית על המרירות.
הכלכלית.
.העיריה לא תרון במאורעות, כי אין
להם ערך כל עיקר,״ הצהיר ראש
עיריית באר־שבע בזילזול. היה זה
זילזול מסוכן מאוד. כי כדאי היה לו
לראש־העיריה, דויד טוביהו, לדון
ולחשוב על המאורעות בעירו. הם
מבשרים את ראשית הקץ לשילטון
השיכבה שהוא מייצגה.
טוביהו, איש רב־פעלים ונמרץ, הוא
נציג אופייני של הצמרת השולטת

71 ך דך
מגדל-הע מק
באר״ שבע״ ״ו

־ 111

71 וז ה ויין תהע דוו *ו ת הו לסת •וע ת 0 3פם ות

כאשר ראשי הישוב הוותיק, בעזרת
שיכבה קטנה־יחסית של גרוריהם,
מפקיעים לטובתם את מיטב חפירות
של ההון הזורם לארץ.

מיכתביס לחת׳
טיפעשרה בברכה
עוד דוגמה של צורת ההתבטאות
של צעירה ממחזור
,1959 כסי שהונצחה על־ידי
רותי:
למה את לא הולכת לים באמת.
תראי אותך. תראי אותי כמה שאני
שזופה יופי. אמא׳שלי אומרת שאני
נראית כמו מארוקאית, בחיי ...בואי
לבריכה, נו. אויש, באמת תעזבי
שטויות יופי שם נורא. אני עכשיו שם
המון. בבוקר זה לא מעניין אותי. זה
בשביל ילדים וכאלה שבאמת רוצים
לשחות. אני באה בשתיים. אז נורא
נחמד. יש כל מיני בחורים חבובים
נורא. הם דווקא מנסים להתחיל איתי.
אבל אני לא עונה להם. לא השתגעתי.
וכל הדיילות שם גם. וגם הדוגמניות.
שכה אחייה, שפעם, כשישבתי לי
למעלה, את יודעת איפה, ניגש אלי
מישהו ושאל אותי אם אני דוגמנית. אז

״העולם הזה״ 1138
תאריך 22.7.1959 :
המון. בריג׳יט בארדו התחתנה, שמעת?

אנשים
• במשך כל היום השני השבוע
היה בית־הקפה כסית בתל״אביב סגור
וריק. אולם לא היה זה בגלל אבל
כלשהו, כפי שחשבו רבים. חצקל איש־כסית
נעל את בית־הקפה למבקרים,
לרגל נישואי בתו, צסיה. החתונה,
שאליה הוזמנו 2500 איש, נערכה
בגן־החיות התל־אביבי דווקא. הסביר
חצקל את מיקום חגיגת הנישואין. :זה
המקום היחיד בעיר שאפשר לארח בו
כל־כך הרבה אנשים ״.אחד האורחים
העדיף להסביר את העובדה הזאת
אחרת. :זה פשוט יותר נוח. אוכלים את

מרדהמארוקא 1נגדה מי מסד
המפא״ 11 מי רוצה להתרח ץ בירקון
בארץ מאז ימי העליה השניה — צמרת
מיזרח־אירופית ששיגשגה כמנהיגת
המיפלגות הציוניות.
צמרת זו הביאה לארץ כמיליון
עולים חדשים ב־ 11 שנה, מהם כמחצית
! מבני ארצות האיסלאם, היתה לה
האמונה הנאיבית שאפשר לגרום לשינוי
מהפכני כזה בהרכב האוכלוסיה,
מבלי לשנות במאומה את מהות ה־שילטון
ואת הרכבו.
היתה זאת טעות פטאלית. מן הרגע
שישראל השניה התבססה בארץ, היה
זה טבעי כי תנסה להשתמש בגודלה
הכמותי כדי לתפוס בידיה את מושכות
השילטון. איש לא יכול היה לקוות כי
מאות אלפי עולים אלה, השיכבה
המקופחת ביותר בתהליך הכלכלי
הישראלי, ישתקו לאורך־ימים —

אמרתי לו, מה פיתאום. אז הוא שאל אם
אני דיילת. אז אמרתי לא. תראו עליו!
אז הוא אמר לי שבאמת חבל, מפני
שיש לי גוף, אז אמרתי לו שזה לא
עיסקו. אבל באמת כבר אמרו לי המון.
רק כשאגמור כבר את הגימנסיה הזאת
ואז תראי מה שיהיה. פעם הייתי עם
אחותי הנבלה, ואפילו שלא הייתי עם
הביקיני שלי, לא רציתי שהיא תדע
שיש לי. הסתכלו כל הזמן עליי, והיא
כל הזמן צעקה עלי תפסיקי. כאילו
שעשיתי משהו. בחיי, אפשר להשתגע
ממנה. אני לא יודעת מה הבנץ שלה
מוצא בה. אבל הוא כל הזמן נחמד אלי
ואומר שאני חתיכה וזה״.
יש לי עכשיו המון זמן אבל אני
מתפוצצת. אין לי אף פעם זמן לשום
רבר. אני הולכת המון לים וקוראת

הבשר, ואת העצמות נותנים תיכף
לחיות!״
• חרוז השבוע שחיבר אורי
סלע לתוכנית החדשה של התיאטרון
סמבטיון: קוזלוב ראה כיצד מתרחצים
/היהודים בדנייפר ובדון /הוא
לא ידע כי הם רוצים /לרחוץ אפילו
בירקון.

פסוק השבוע
• השופט המחוזי מקם קנת,
בפסק־דינו של סופר סת״ם, שנאשם
בגניבת סיפרי־תורה. :אם אתה עוסק
בסיפרי תורה, תכתוב אותם ואל תגנוב
אותם!״

פריצת־דרך ללא תקדים
עדיין חייל. כעבור שנה הייתי עורך
העולם הזה — ומאז סיקר העולם
הזה תשע מערכות בחירות, מ־1955
ועד . 1981
עיינתי השבוע בגליונות הישנים,

ד שהופיעו לפני ואחרי כל אחת מאותן
מערכות, ונוכחתי שוב לדעת עד כמה
התפתחה המדינה מאז ימי־הראשית,
לטובה ולרעה.
הדמויות, שהופיעו אז על השערים,
נעלמו מזמן. דור שלם של מנהיגים
הלך לעולמו — דויד בן־גוריון, משה
שרת, גולדה מאיר׳.אדם שהסעיר את
המדינה, כמו פינחס לבון, נשכח כמעט
לגמרי, ורבים ממצביעי 1984 יתקשו
לזכור, ולא כל שכן להבין, על מה סערוכל־כך הרוחות ב־. 1961
מנחם בגין, שהיה רמות דומיננטית
בכל מערכות־הבחירות האלה, נמוג
כרוח־רפאים.
מי העלה על רעתו לפני 25 שנים כי
ב־ 1984 תופיע בבחירות רשימה

אחרי בחירות 1977
ניצחון הליכוד
רבות מן הרשימות המשתתפות
עתה בבחירות יונקות למעשה את
השראתם מן ההישג ההוא, הן מבחינת
העזתו להתמודד, הן מבחינת תוכנן.
שינוי, ר״ץ, לובה אליאב, עזר וייצמן
(ולפני כן מוקד, ד״ש ושל״י) לא היו
מעלים על דעתם להתמודד, לולא
אותה פריצת־ דרך היסטורית. כל אחד
מהם אימץ לעצמו חלק מן המסר שהיה
בפינו אז.

1 \ 1ן 1י 11*11י 1ל 11ך | י ן | |1ן 71111 | 1נאשר הרתה נערת הרוק מרלין מכסוול (למעלה),
\ 11 111 #111 # 1 1 \ 11 111 #111 # 111 בסרט המטורף נעל אותו שם, אפשר היה לצ&ות
להפתעות. ואכן היתה הפתעה: מבטוול ילדה שלישיה והיא מיהרה לבקש מגיבור הטרט, הקומיקאי ג רי לואיט,
כי ירחם עליה ויטפל בשלישיה שלה, שאין לה אב. מה שקרה בהמשך הטרט, שמילא את אולם קולנוע חן הממוזג
(אז חידוש בתל־אביב) היה, שגירי לואיט הצליח כל״כך בתפקידו, עד שאשתו הרתה גם היא וילדה -חמישיה.

דוח־הכתות
אחרי הבחירות
דוח הוועדה שהתבקשה על־ידי סגנית
שר־החינוך, מריס גלזר־תעסה, לבחון את מעמד
הכתות המיסטיות בארץ כמעט מושלס.
ראשי המישרד לחצו שהדוח יופיע עוד לפני הבחירות, כדי
.לעזור ליחסי־הציבור של השר זבולון המר.
עיכוב בהגשת המסקנות המישפטיות, בשל עיסוקיה הרבים
של המישנה ליועץ המישפטי לממשלה, יהודית קרפ,
יגרום לפירסום הדוח רק אחרי הבחירות.

אחת ההמלצות של מחברי הדוח היא גביית
מס-הכנסה גבוה מקופתו העשירה של הכתות.

קיסר מתכונן
הוא כבר גיבש רעיונות ותוכניות לניהול מוצלח של
המערכת ההסתדרותית. גם מקורביו עשויים להיות
מופתעים מסדר העדיפויות שהוא קבע לעצמו בענייו זה.

שד פא שלה למערך
תחקירניס של הליכוד מכיניס חומר רב
לתשדיר-תעמולה על אחד המשתתפיס
בתשדירי־המערך ביוס הראשון השבוע.
המדובר בנהג אגד מירושלים, שלטענת הליכוד מסר
בתשדיר המערר מידע לא נכון על מצבו הכלכלי.
עדיין לא ברור אם החומר יוגש לאישור ועדת־הבחירות
המרכזית לשם שידור, או שהליכוד ימנע מלבזבז זמן
שידור יקר על כר.

שילזן משכנע
את לזינסון
דן שילון, ידיד מישפחת לוינסון, פנה
לנורית לוינפון כדי לשכנעה לדחות את
פניית הליכוד אליה, שתוסיע בתשדיר־תעמולה
מטעמו.
שיל.ץ, המפיק את תשדירי התעמולה
של המערך, שהיה מקורב מאוד ללוינסון,
ואך בא עס בנו של לוינסון בטיכה מניו
יורק להלווייה, מקווה שנורית לוינסון לא
תיענה בחיוב לבקשת הליבוד.
השמועות שרווחו בשבועייס האחרד
ניס על השפן של הליכוד כוונו, למעשר״
לתשדיר שבו היתה אמורה לככב נורית
לוינסון.

גרנית במעקב
חברת ״גרנית״ נמצאת במעקב של אנשי
מיקצוע פינאנסייס. הס צופיס הפתעות מכיוון

וייצמן ממלא מקום
בכירים בחרות מנסים עתה לחזר אחרי עזר וייצמן
ולהבטיח לו מישרת ממלא־מקום־דאש־הממשלה, אם
תעבור רשימתו את אחוז החסימה ותצטרף לקואליציה
בראשות הליכוד.

אנשי חרות שמפעילים על וייצמן לחצים שונים,
מבטיחים לו הבטחות מפתיעות:
. 1שאם וייצמן יכהן כממלא-מקום־ראש-
הממשלה, הוא יהפוך, בשלב הבא, ליורשו של
שמיר במנהיג תנועת התת.
.2שרשימת וייצמן תקבל מישרות שרים
כמיספר חברי־הכנסת שתצליח להכניס.

חוששים מהפח
עיסקת רכישת הפחם מקולומביה, שעליה חתם
שר־האנרגיה, יצחק מועעי, מעוררת דאגה
וחששות בארץ.
הפחם שבו מדובר מצוי בחצי־אי בצפון קולומביה ועדיין
לא נעשה בו שימוש. חברת־החשמל תהיה הראשונה בעולם
שתשתמש בסוג זה של פחם.

העצורים אינם מורשים להיפגש עם בני־מישפחותיהם או
עם כל גורם בינלאומי.

גיוס בקיבוץ הארצי
ראשי הקיבוץ הארצי עורבים גיום־מצביעים
ושיחות-שיכנוע בקיבוצים, במטרה למנוע
עריקת חברים מהמערך להצבעה עבור רשימות
המצויות שמאלה ממפ׳׳ם.
על קיבוצניקים הידועים בהתנגדות למערך מופעל לחץ
כבד לבל יתנו את קולם לרשימות אחרות.

הדבר גורם לתסיסה רבה בין הצעירים.

רבץ התעניין בתמ״י
מזכ״ל ההסתדרות, ישראל קיסר, כבר מתכונן
לבחירות להסתדרות, שיערכו קרוב לוודאי
בחודש אפריל הבא.

שנלקחו ממחנה אל־אנצאר לבני השיחרור
ההמוני, והמוחזקים כיוס במחנה־המעצר
בעתלית.

השבוע נחשפה זהותס של שלושת
הפוליטיקאים האשכנזיס הבביריס שפליר*
טטו עם תמ״י והסכימו להליכה משותפת
עימה. בתנאי שאשכנזי יועמד בראש הרשימה•

מייד אחרי החלטת הכנסת על הקדמת
הבחירות, ניהלו ראשי תמ׳־י שיחות רציניות
עם עזר וייצמן, זבולון המר וגם עם
יצחק רבין על שיתוף־פעולה ועל הופעה

משותפת.
כבר לפני חודש הודיע השר אהרון אתן
שהשיחות עם השלושה, מבלי שגילה מי
הם. עלו על שירטון, משוס שהשלושה לא
הסכימו שמיזרחי יעמוד בראש הרשימה.
הפגישה עם רבץ התקיימה במושב
גילת. שם מתגורר אתן, והיא אורגנה
על־ידי אוזן. רבץ הובא לשם בחשאי, כדי
לשוחח עם אבו־חצירא.

איחר סחר חופשי בנובמבר ההסכם בין ישראל וארצות־הברית על איזור
סחר חופשי יחתם בחודש נובמבר הקרוב, סמוך
למועד הבחירות שם.
הצד הישראלי מחפש דרך עקיפה לחמשיר בסיבסוד
מוצרי־יצוא ישראלים, מבלי לפגוע ברוח ההסכם, וזה נעשה
בידיעת האמריקאים.
בעיית הסיבסוד היא שגורמת להתארכות המשא־ומתן על
ההסכם.

מי מעורב ב״רוטשילד״
ישראל ג׳קומו, ראש מחלקת הבניה בעיריית
חיפה, שהיה מעורב בעבר באי-סדרים חמורים
שנחשפו בפרשת ״בית־הלוחם״ בעיר, מעורב
עתה גם באי־סדרים בפרוייקט הכושל של האגף
החדש בבית־החולים ״רוטשילד״ בחיפה.
בנוסף לג׳קומו מעורב בפרשה גם מהנדס העיר,
איתמר ינוביץ.
השניים מסרבים לאפשר לגורם מחוץ לעירייה לפקח על
סיום בנייתו של האגף.

ריצמן מימן
את הס־מס
רשימת הס־־מם של יעקב ברגר הצליחה
לחדשם בחדק בוועדת הבחירות המרכזית.
רק אחרי שעזר וייצמן תרם לרשימה את
חצי מיליץ השקל, שהיו דרדטים לה לצורך

לפני כן סוכם בץ הצדדים. שבדגר
יתרום את זמן שידורי־התעמולה שלו
ל״יחד־ ,ובתחילת כל שידור יוזכר ׳טהזמן
נתרם על-ידי הס-מם לביטול מנדהבנסה.
מכיוון שהשופט גבריאל בך אסר לקיים
עיסקות מסוג זה, נאלץ ברגר להסיק את
תשדיריו. תרומת וייצמן, כמובן, כבר
נתרמה.

נלאי־שקר בכנסת
עובדי ועדת הבחירות המרכזית בכנסת עוסקים
בימים אלה בחיפוש אחרי המדליסה שמסרה
למקומון ירושלמי מידע על אחת ממזכירות
הוועדה, שהשתזפה על הדשא שלפני המישכן,
כשרגליה חשופות.
המדובר במזכירה המשמשת בדרך־כלל כעוזרת
פרלמנטרית של ח״כים במפד״ל.
ההדלפה עוררה כעס רב בין עובדי הוועדה,
ומישהו אף הציע ברצינות שכל המזכירות
תעבורנה בדיקה בגלאי-שקר.

136 בעתרית
דוח של אירגון ״אמנסטי״ שפורסם בפאריס
מדווח על 136 עצירים לבנונים ופלסטינים,

אל־אגצאר
בשקופיות ובקסטות
אהד ממשוחדדי אחד ממשוחררי מחנה אל-אנצאר,
השוהה עתה באירופה, מחפש מממן
להוצאת ספר מצולם על מה שהתרחש
במחנה. הוא הצליח להוציא מהמחנה
כמות גדולה של שקופיות, שצולמו במצלמה
שנקנתה מחייל ישראלי ששמר
במחנה.
משוחררים אחרים, השוהים אף הם
ב חו > מחזיקים בידם קלטות (קסטות)
שהוקלטו בזמן השבי, והן ממחישות את
חיי היום־יום במחנה. הקלטות ישובפלו
ויופצו למכירה, בשלב דאשץ, באירופה.

מורה איים ער עיתונאי
מישטרת חיפה חושדת במורה חיפאי, שהוא
עומד מאחורי מסע-ההפחדה נגד דני שדה,
הכתב החיפאי של ״ידיעות אחרונות״.
בתחילת השבוע הונחו מתחת למכוניתו של שדה שני
כלבים שחוטים.

הפתעות באוויר
בחוגי התעופה בארץ ממתינים לכמה אירועים
בלתי-שיגרתיים בענף, שיתרחשו בקרוב מאוד.
חברת התעופה הלאומית עומדת לצאת בתוכנית מהפכנית,
במטרה למשוך נוסעים מחברות צ׳רטר מתחרות.
אחת מחברות הצ׳רטר, ששמה נקשר באחרונה בחובות
לאחד הבנקים הגדולים, בוחנת דרכים שונות כדי לצאת
מהמבוך שאליו נקלעה.
חילופים במוסף ״הארץ״
מאיר שניצר, עורך מוסף ״הארץ״ ,מסיים
השבוע את עבודתו. בעוד שבועיים יכנס
לתפקיד עוזי בנזימן, סופר ״הארץ״ בוושינגטון,
ששב ארצה.
בתקופת המעבר ישמש כעורך־בפועל גירעון לוי,
כתב־בכיר של המוסף.

במדינה העם ספורט שר צופים
מיל מקלט הטלוויזיה
3ח 3רת ם יצוהים וידידים,
עוקב האזרח אהדי
הבידור הגדול

״קשה לראות שיש אצלכם מערכת־בחירות,״
העיר תייר גרמני, שהזדמן
.־,שבוע לישראל. ואכן — זר אינו יכוללהבחין במערכה זו. הסימנים המוכרים
בעולם הדמוקרטי — שפע של כרזות
ברחובות, כתובות על הקירות,
רמקולים, מדבקות על המכוניות,
כפתורי־סיסמות על הבגדים — חסרים
כמעט לגמרי.
מבחינת האמצעים, אלה הן בחירות
מוזרות. המיפלגות מיעטו להשתמש
בכרזות, והכרזות המעטות שישנן הן
רעות. על אחת מהן מופיע דיוקנו של
שימעון פרס, שבו אין האיש ניתן
לזיהוי. הצייר הנציח פרס אחר, יפה
וחינני, הקיים רק בדמיונו. גם רוב שאר
הכרזות, המקשטות כמה צמתים,
חסרות השראה ואמונה. הן נעשו בידי
אנשי־מיקצוע תמורת כסף, ברגע של
עייפות.
העיתונות אף היא לא היתה מופת
במודעות ססגוניות, כמו במערכות
הקודמות. המודעות היו מעטות, דלות
וחסרות־עניין. מטר הכסף, שהעיתונות
ציפתה לו, לא התממש.
המכשיר העליון בבחירות 1984 היה
מקלט־הטלוויזיה.
תשדירומאניה. לא היה זה
מיפנה טכני בלבד. השתקף בו השינוי
העמוק שחל בציבור היהודי בישראל
לגבי התהליך הדמוקרטי העליון.
המוני ישראל התקבצו מדי ערב
לפני המכשיר, כדי לצפות בתשדירים.
יותר מכפי שהפרה רצתה להיניק, רצה
העגל לינוק. לא היה זה רק בילוי
*ושעשוע. העניין הפך להתמכרות,
הדומה לנרקומאניה. כאשר חסרוהתשדירים — בליל־שבת, למשל —
הרגישו רבים כי נלקח מהם משהו
חיוני.
עם־ישראל כולו הפך לציבור של

\ מבקרי־טלוויזיה. ויכוחים סוערים היו
נטושים ליד המקלט — לא על
השאלה איזה תשדיר פוליטי צודק
יותר, אלא איזה היה מוצלח יותר.
הגששים וספי ריבלין, אתי שילוני
ורותי ו שדי(ראה יומן אישי) ,לובה
אליאב ויגאל הורביץ — על כולם
נמתחה ביקורת מיקצועית, כאילו היו
שחקנים בדראמה גדולה, שהיתה
עלולה לגלוש בכל עת לקומדיה.
בוז, הידד, יאללה. קשה לדעת
אם הטלוויזיה השפיעה על גקצתו של
הציבור, או להיפך. אך עובדה היא:
הפוליטיקה הפכה בישראל לספורט
של צופים.
כשם שחובב־הכדורגל הישראלי
מסתפק בפעילות הספורטיבית הכרוכה
בפיצוח גרעינים מול מכשיר־הטלוויזיה,
אך מוכן בתיאוריה להרוג
ולהיהרג למען קבוצתו — כך
מעורבים עתה רוב אזרחי ישראל
בתהליכים הפוליטיים, הקובעים את
גורל המדינה ואת גורלם האישי, בררו
של ישיבה מול המקלט בחברת
•פיצוחים״ .אין הוא סוכן ללכת
לאסיפות, ובוודאי שאינו מוכן לעסוק
תנדבות בפעולה של ממש. מובן
מוכן לתרום כסף. פעילים רק ואנשים המיקצועיים

^ם כרוכה בניצחון מיפלגתם.
׳מעומעם מבין האזרח כי
?3חירות ״יקבעו את גורל הכסף
שבכיסו. גורל נזקום־העבודה שלו,
גורלו האישי לחיים ולמוות כחייל־מילואים.
כל זה נראה רחוק. הוא מוכן
לצעוק בוז, הידד ויאללה, כמו לבית״ר
^ ירושלים או להפועל תל־אביב,
י להתרגש עד דמעות, להתווכח בלהט
— וזהו.

•ישחקו הנערים לפנינו״.

הדבר בולט על רקע השוני הרב ביו
הציבור היהודי והציבור הערבי בארץ.
אצל הערבים — המהווים עתה
(המשך בעמוד )8

מבין 136 המועמדים1שיש להם סיסי להיבחר 46 ,
הם בצו המתה ווהיוני, מול 90 גיצים ולאומנים

אין מוקדם ומאוחר בפוליטיקה. רשימות המועמדים
לכנסת ה״ 11 כנר הוגשו ואושרו, שתיים מהן
כ־ך והרשימה המתקדמת לשלום -אחרי מאבקמישפטי בבית־המישפט העליון. כנר עתה אפשר
להגיש לקורא את מירב הנתונים החשובים על
הכנסת, שתיבחר בשבוע הנא. ייתכנו, כמובן,
טעויות לכאן או לכאן, כמה מהן חשובות לגורל
הקואליציה הבאה.
לצורך הכנת הדיוקן הקולקטיבי הזה, עברנו על
רשימות המועמדים. תאריכי״הלידה והמיקצועות
מצוטטים ישירות מהצהרות המועמדים. אם דויד
לוי, למשל, בחר להציג את עצמו כ.פועל בניין׳ ,יש
בכך משום מידע מעניין, ואולי אפילו משעשע.
ערכנו נמה השערות על תוצאות הנחירות. ליד
שם הרשימה יופיע מיטפר״המנדטים המשוער,
ונטוגריים האפשתיות האופטימיות והפסימיות
ביותר עבור הרשימה. לדוגמה: המערך 30 -
(52־ ;)48 הליכוד .)39-*3( *1 -מחוץ לנתונים
הרישמיים של גיל ועיסוק, יופיע גם איפיון פוליטי,
שיתייחס לגישתו של המועמד לסוגיית המילחמה
והשלום, שהיא המכרעת בארבע השנים הנאות.
הקטגוריות שבהן נשתמש במאמר זה הן:
• מחנה השלום — מועמדים המקבלים את רעיון
הקמתה של מדינה פלסטינית בשטחים הכבושים,
משא־ומתן עם אש״ף להשגת השלום, חלוקת
הריבונות בירושלים.
• יונים — מועמדים המוכנים ל״וויתורים״
מרחיקי־לכת תמורת שלום, למעט ירושלים.
• מתונים — מועמדים המדברים באורח מתון,
אך מבקשים להחזיק בשטחים נוספים, מחוץ
לירושלים.
• ניצים — סיפוחיסטים, כולל •יונצים״ ,אך לא
בהכרח •זוללי ערבים״.
• לאומנים — אנשי ארץ־ישראל השלמה,
סיפוחיסטים קיצוניים, בעלי גישה לערבים הגובלת
בגיזענות.
נתונים לגבי כל רשימה יהיו לפי מיספר
אופטימלי משוער של חברי־כנסת. כלומר, במיקרה
של המערך נביא נתונים על 50 מועמדים, במיקרה
של הליכוד על .41
• המערך (עבודה, מפי׳ם, ל־ע) 50 -ח״כים
()48-52
. 1שימעון פרס, יליד ,1923 לא הצהיר על
מיקצוע, גץ.
.2יצחק נבון, יליד ,1921 מורה, נץ.
.3יצחק רבין, יליד ,1922ח״כ, נץ.
.4חיים בר־לב, יליד ,1924 כלכלן, נץ.
.5אבא אבן, יליד ,1915 סופר, יונה.
.6ויקטור שם־טוב, יליד ,1916 עיתונאי, יונה.
.7ישראל קיסר, יליד ,1931 כלכלן, נץ.
.8גד יעקובי, יליד ,1935 כלכלן, מתון.
.9שושנה ארבלי־אלמוזלינו, ילידת ,1926 מורד״
לאומנית.
. 10 אליעזר גרנות, יליד ,1927 חקלאי, יונה.
. 11 מרדכי גור, יליד ,1930 לא הצהיר על
מיקצוע, נץ.

.12 משה שחל, יליד ,1936 כלכלן ־ עו״ד, מתון.
. 13 רפאל אדרי, יליד , 1937 מנכ״ל חברות, מתון.
.14 שלמה הילל, יליד ,1923 עובד״ציבור, נץ.
. 15 אודה נמיר, ילידת ,1930 פקידה, מתונה.
. 16 אליהו שפייזר, יליד ,1930 מנהל, נץ.
. 17 עוזי ברעם, יליד ,1937ח״כ־יועץ־תעסוקה,
מתון.
.18 אריק נחמקין, יליד ,1925 חקלאי, נץ.
.19 יאיר צבן, יליד ,1930 עיתונאי־מורה, יונה.
.20 אברהם כץ־עוז, יליד ,1934 חקלאי, נץ.
.21 יעקב צור ,1937 ,מורה, נץ.
.22 יצחק פרץ, יליד ,1936 מורה, לאומן.
.23 מנחם הכהן, יליד ,1932 רב, מתון.
.24 נאווה ארד, ילידת , 1938 מורה־עובדת־סוציאלית,
מתונה.
.25 יוסי שריד, יליד ,1940 עיתונאי, יונה.
.26 אמירה סרטני, ילידת ,1931 מורה, יונה.
.27ז׳אק אמיר, יליד ,1931 מורה, נץ.
.28 מיכאל חריש, יליד ,1936 כלכלן, מתון.
.29 שבח וייס, יליד ,1935 פרופ׳ למדע־המדינה,
מתון.
.30 אמנון לין, יליד ,1924 עו״ד, לאומן.
.31 עדי אמוראי, יליד ,1934 כלכלן, מתון.
.32 דויד ליבאי, יליד ,1934 עו׳ד, מתון.
.33 מוחמר ותר, יליד ,1937 עיתונאי־סופר, יונה.
.34 רב בן־מאיר, יליד ,1927 כלכלן, לאומן.
.35 חיים רמת, יליד ,1950 עו״ד, יונה.
.36 אפריים שלום, יליד ,1934 חקלאי, נץ.
.37 גחמן רז, יליד ,1924 חקלאי־מורה, מתון.
.38עתה סולודר, ילידת ,1930 חקלאית,
פסנתרנית, מורה למוסיקה, נץ.
.39 יצחק ארצי, יליד ,1920 עו׳ד, מתון.
.40 חייקה גרוסמן, ילידת ,1919 לא הצהירה על
מיקצוע, יונה.
.41 אהרון הראל, יליד ,1932 כלכלן, יונה.
.42 דראושה עבד״אל-והאב, יליד ,1943 מפקח
מישרד־החיגוך, יונה.
.43 שימחה דיניץ, יליד ,1929 סגן נשיא
האוניברסיטה העברית, נץ.
.44 אהרון נחמיאס, יליד ,1932 חקלאי־מורה, נץ.
.45 יעקב גיל ,1931 ,עובד סוציאלי, מתון.
.46 גדי יציב, יליד ,1937 סוציולוג, יונה.
.47 אברהם שוחט, יליד ,1936 מהנדס, מתון.
.48 רפאל סויסד״ יליד ,1935 מינהלן, נץ.
.49 אורי סבג, יליד ,1931 מפקח־חינוך מיקצועי,
מתון.
.50 יחיאל לקט, יליד ,1941 מחנרעיתונאי,
מתון.
• .שחקני מילואים־:
.51 מיכאל בר־זוהר, יליד ,1938 סופר, נץ.
.52 יהודה חשאי, יליד ,1934 מיזרחן, נץ.
ם״כ 52 מועמדי המערך:
12 יונים 17 ,מתונים 19 .גצים 4 ,לאומנים.
• הליכוד(וזרות, ליבראלים, לעם) -
41ח״כים ()39-43

. 1יצחק שמיר, יליד ,1915 ראש־הממשלה,
לאומן.
.2דויד לוי, יליד ,1937 פועל בניין, לאומן.
.3יצחק מודעי, יליד ,1926ח׳כ, נץ.
.4משה ארנס ,1925 ,מהנדס, לאומן.
.5אריאל שרון, יליד ,1928 חקלאי, לאומן.
.6משה נסים, יליד ,1935 עו׳ד, לאומן.
.7יגאל כהן־אורגד, יליד ,1937 כלכלן, לאומן.
.8יורם ארידור, יליד ,1933 עו״ד, לאומן.
.9אברהם שריר, יליד ,1932 עו׳ד, נץ.
. 10 אליעזר שוסטק, יליד ,1911 מזכיר, לאומן.
.11 אליהו בן־אלישר, יליד ,1932 היסטוריון,
לאומן.
. 12 משה קצב, יליד , 1945 כלכלן ומחנך, נץ.
.13 פסח גרופר, יליד ,1924 חקלאי, לאומן.
. 14 דויד מגן, יליד ,1945 ראש עיריה, לאומן.
.15 רוני מילוא, יליד ,1949 עדר, לאומן.
.16 גדעת פת, יליד , 1933 כלכלן, נץ.
.17 מאיר שטרית, יליד ,1947 ראש מועצד״ נץ.
. 18 רב שילנסקי, יליד ,1924 עדר, לאומן.
. 19 יצחק זייגר, יליד ,1936 ערד, לאומן.
.20 מיכאל דקל, יליד ,1920 חקלאי, לאומן.
.21 מיכה רייסר, יליד ,1946 מנהל, לאומן.
.22 גירעון גדות, יליד , 1941 מנהל־חברות, נץ.
.23 אריאל ויינשטיין, יליד ,1932 עיתונאי, נץ.
.24 אהוד אולמרט, יליד ,1945 ערד, לאומן.
.25 חיים קורפו, יליד ,1921 ערד, נץ.
.26 שרה דורון, ילידת ,1922 שרה, נץ.
.27 מרים תעסה־גלזר, ילידת ,1929 מנהלת בי׳ם
תיכון, לאומנית.
.28 אמל נאצר־אל־דין ,1928 ,חקלאי, לאומן(!).
.29 פנחס גולדשטיין, יליד ,1939 מנהל־חברות,
לאומן.
.30 מאיר כהן אבידב, יליד ,1926 ערד, לאומן.
.31 חיים קאופמן, יליד ,1934 מנהל־חברות,
לאומן.
.32 יהושע מצא, יליד ,1931 מנהל־חברות,
לאומן.
.33 רן תיכון, יליד ,1937 כלכלן, נץ.
.34 עלי עובדיה, יליד ,1945 ראש־עיר, לאומן.
.35 דן מרידור, יליד ,1947 עו׳ד, לאומן.
.36 אוריאל לץ, יליד ,1935 ערד, נץ.
.37 עוזי לנדאו ,1943 ,מנתח מערכות, לאומן.
.38 מיכאל איתן, יליד ,1944 מנהל כללי, לאומן.
.39 בני שליטא, יליד ,1934 חקלאי, לאומן.
.40 יגאל כהן, יליד ,1928 חקלאי, לאומן.
.41 אליעזר קולס, יליד ,1944 משפטן, נץ.
• .שחקני מילואים־:
.42 יעקב שמאי, יליד ,1940 חקלאי, לאומן.
.43 דויד מור, יליד ,1946 מנהל חברות, נץ.
ם1דכ מועמדי הליכוד 13 :ניצים 30 ,לאומנים.
• התחייה-צומת 6 -ח״כים (7־)5
.1יובל נאמן, יליד ,1925 שו״וז״כ, לאומן.
.2רפאל איתן, יליד ,1929 חקלאי, לאומן.
(המשך בעמוד )8

קן של ניצים

(המשך מעמוד )7
.3גאולה כהן, ילידת ,1925ח״כ,
לאומנית.
.4אליעזר ולדמן, יליד ,1937 מורה,
לאומן.
.5גרשון שפט, יליד ,1927 מזכיר,
לאומן.
.6צבי שילוח, יליד ,1911 עיתונאי,
לאומן.
• .שחקן מילואים־
.7אפריים בן־חיים, יליד ,1916
חקלאי, לאומן.
• יחד (תנועת וייצמן) 3ח״כים

. 1עזר וייצמן, יליד ,1924 מנהל־עסקים,
מתון.
.2בנימין בן־אליעזר, יליד ,1935
מנהל, לאומן_ .
.3שלמה עמר, יליד ,1935 מנהל
קואופרטיב, נץ.
• .שחקן מילואים־:
.4מוטי הוד, יליד ,1926 מנהל־עסקים,

• מפד׳ל 3 -ח׳כים (4־)3

מרדכי בדאון, יליד ,1928 מחנך,
יונה.
אפשרות אלטרנטיבית במקום
מס׳ 2של ר״צ: לובה אליאב:
לובה אליאב, יליד ,1921 מורה,
יונה.
שינוי 2 -ח׳כים ( 3־):
אמנון רובינשטיין, יליד ,1931
משפטן־ח״ב, מתון.
מרדכי וירשובסקי, יליד ,1930
ערד, יונה.
.שחקן מילואים״:
זיידאן עטשי, יליד ,1940 פקיד,
יונה.
תמ״י 2 -ח׳ניס ( 2־)1
אהרון אבו־חצירא, יליד ,1938
מורה, מתון.
בן־ציון רובין, יליד ,1939 מורה
בתיכון, לאומן.
מור שה(מצ׳ד-פא >׳י)-ח׳נ 1

.1חיים דרוקמן, יליד ,1932 מורה,
לאומן.

במדינה
(המשך מעמוד )7
>ז 179 מאזרחי המדינה — המעורבות
הרבה יותר מיידית וחזקה. הערבים
יודעים היטב שכל הכרעה בקלפי
נוגעת להם, לחייהם, לסיכוייהם להיות
לאזרחים שווי־זכויות. לכן הם צופים
פחות בטלוויזיה, אך נזעקים לפעולה,
מקשיבים לנאומים אינסופיים, תורמים
כסף. ברחוב הערבי הבחירות הן הרבה
יותר ״חמות״.
יתכן שהציבור היהודי הוא שבע
מדי, מרוצה מדי, ועל כן אדיש מדי.
יתכן שאיבד את האמונה שהוא יכול
להשפיע. ייתכן שהוא רוצה שיניחו לו
לנפשו, ושהפוליטיקאים יריבו ביניהם.
ובעיקר: שיגישו לו בידור פוליטי
מעניין ומרתק, בבחינת. ישחקו
הנערים לפנינו״.

של הכוח האמיתי של אש״ף. אך
במוסדות האירגון הייצוג שלו קטן
הרבה יותר, בגלל השיטה שקבעה
ייצוג לכל האירגונים, וביניהם
אירגוני־רסיס זעירים. פת״ח דוגל
בפיתרון מדיני בדרך של משא־ומתן,
ושלום של דו־קיום בשתי מדינות.
• האופוזיציה של אנשי־הסירוב,
הכוללת את ״החזית העממית״
של ג׳ורג׳ חבש על פלגיה השונים:
״החזית הדמוקרטית״ של חוואתמה,

מיפלגות
רק״ח מזל אש״ף
לכאורה היתה ההתקפה
מכוונת נגד הרשימה
המתקדמת בישראל.
אך למעשה זוהי התקפה
סובייטית על יאסר ערפאת

יוסף בורג, יליד ,1909 מורה
בתיכון, נץ.
זבולון המר, יליד ,1936 מורה, נץ.
אבנר שאקי, יליד ,1926 מרצה
למישפטים, לאומן.
.שחקן מילואים״:
דויד תינו, יליד ,1924 פקיד, נץ.

• אגודת ישראל 3 -ח׳בים (4־)3
. 1אברהם שפירא ,1930 ,תעשיין,
מתון.

.2מנחם פרוש, יליד ,1916 עיתונאי,

.3שמעון סירוקה, יליד ,1918 מחנך,

• .שחקן מילואים״:
.4שמואל הלפרט, יליד ,1939 מחנך,

חד׳ש (רק׳ח ואחרים) 3 -
ח׳כים (4־)3
. 1מאיר וילנר, יליד ,1918 עיתונאי,
מחנה־השלום.
.2תופיק טובי, יליד ,1922 עיתונאי,
מחנה־ השלום.
.3צ׳ארליביטון,יליד, 1949 מסגר,
מחנה־השלום.
• .שחקן מילואים־?
.4תופיק זיאד, יליד ,1929 ראש־עיר,
מחנה־השלום.

הרשימה המתקדמת לשלום -
2ח׳נים ( 3־)2
מוחמר מיעארי, יליד ,1939 ערד,
מחנה־השלום.
מתיפלד, יליד ,1923 מרצה,מחנה־השלום.
.שחקן
מילואים״:
ריאח אבו־אל־עסל, יליד ,1937
כוהן־דת, מחגה־השלום.
התנועה לזכויות האזרח 2 -
ח׳כים ( 2־)1
שולמית אלוני, ילידת ,1928
משפטנית, יונה.

.שחקן מילואים״:
אברהם ורדיגר, יליד ,1921 עסקן
פאג״י, לאומן.
ש׳ס (ספרדים שומרי תורה) -
ח־כ 2( 1־)1
יצחק פרץ, יליד ,1938 רב, לאומן.

• .שחין מילואים״:

.2רפאל פינחסי, יליד ,1940 סגן
ראש־עיריית בגי־ברק, מתון־נץ.
• כ׳ך (תנועת בהנא) -ח׳נ 1

מאיר כהנא, יליד . ,1932 רב״,
לאומן־גיזען קיצוני.
סיכויים קלושים ל־ 2ראשי־רשימות
אישיות נוספים:
אומ׳ץ (רשימת יגאל הורוביץ)
( 1־ 0ח׳כים)
ייגאל הורוביץ, יליד ,1918
חקלאי, לאומן.
התחדשות ציונית (רשימת
מרדכי בן־פורת) ( 1־ 0ח׳כים)
מרדכי בן־פורת, יליד ,1923ח״כ,

יש להניח שהקורא קיבל כאן
נתונים על לפחות 116 מתוך 120
הח״כים העתידים, ואולי על כולם.
בסך הכל נכללו ברשימה זו 136
מועמדים, ובכללם שחקני־המילואים. ,
שיש להם סיכוי להיות בכנסת הבאה.
הם מתחלקים כלהלן:
• מחנה־השלום7 :

• יונים :

• מתונים:

• נצים:

• לאומנים:
או, בחלוקה גפה יותר:
• אנשי־שלום מובהקים,
ומתונים ביחד.6 :
• לאומנים ונצים ביחד.90 :

יונים

לכאורה, היתה זאת תופעה ישראלית
מובהקת: התקפה פרועה של רק״ח
על הרשימה המתקדמת לשלום,
שהתחרתה עימה ברחוב הערבי.
הקיצוניות של ההתקפה, שאין לה
תקדים בבחירות בישראל, הוסברה
על־ידי כך שרק״ח נכנסה לפאניקה,
בגלל הסיכוי שתאבד קולות ו־מנדאטים.

כאשר פירסם השבוע נאיף
חוואתמה, ראש ״החזית הדמוקרטית
לשיחרור פלסטין״ ,קריאה פומבית
לערבים בישראל להצביע בעד רק״ח
ונגד הרשימה המתקדמת, הסתבר כי
יש למאבק מימד אחר, החורג מגבולות
ישראל.
פסק־דין מוות. בתעמולה היומיומית
בכתב ובעל־פה ובעיקר ביומון
הערבי אל־איתיחאד, טוענת רק״ח כי
הרשימה המתקדמת לשלום הוקמה
על־ידי סוכנות־הביון המרכזית של
ארצות־הברית(סי־איי־אי) ״כדי להרוס
את ההשפעה של ברית־ המועצות
במיזרח התיכון.״
אנשי הרשימה, ובעיקר האלוף
(נדל׳) מתי פלד ואורי אמרי, מואשמים
בפישעי־מילחמה מחרידים, ובכללם
הרג המוני של ערבים בהזדמנויות
שונות. נאמר עליהם שהם סוכני
השב״כ, שהם פועלים בתיאום עם
שר־הביטחון משה ארנס, ועוד. לצורך
זה הופעל גם ישראל שחק, אדם
השולל פומבית את עצם קיומה של
ישראל. מאמר ארוך שלו פורסם
בעיתוני רק״ח בעברית ובערבית.
חלק מן ההאשמות היו מוכרות. ערב
רציחתו של עיצאם סרטאווי, גיבור־השלום
הפלסטיני מראשי אש״ף,
פירסם האירגון של אבו־נידאל,
המופעל על־ידי סוריה וברית־המועצות,
פסק־דין מוות על סרטאווי,
אבנרי ויאסר ערפאת. סרטאווי
וערפאת הואשמו כסוכני הביון האמריקאי,
ואילו אבנרי הואשם כאיש
המוסד הישראלי, שהוטל עליו לרכוש
השפעה באש״ף.
כל פלסטיני יודע כי יאסר ערפאת
נפגש לא־פעם ולא־פעמיים עם
החברים היהודיים של הרשימה
המתקדמת, ובראשם פלד, א מ רי.ויעקב
ארנון. בבואה לטעון כי אלה הם
פושעי־מילחמה, רוצחי־ערבים וסוכני
הביון הישראלי-אמריקאי, מטילה
רק״ח למעשה האשמה על ערפאת
עצמו, ואומרת שהוא שוטה או בוגד.
שלושה מחנות. הדבר משתלב
במאבק רחב יותר, המתנהל במחנה
הפלסטיני.
מחנה זה מחולק עתה לשלושה
פלגים עיקריים:
• אירגון פת״ח, בראשות
ערפאת, הוא אירגון הרוב. לפי הערכות
שונות, הוא מייצג כיום בין *־ 80ו־*״90

יו״ר־אש׳ץ* ערסאת
מי סוכן -

יו״ר־חזית חוותמה
של מיי
המיפלגה הקומוניסטית הפלסטינית
ועוד. אופוזיציה זו נשארה בתוך אש״ף
גם אחרי הקרע האחרון, אך מבקשת
להפיל את מנהיגותו של ערפאת
ולהשתלט על האירגון. מאחר
שנכשלה בכך, היא הסכימה לאחרונה
להתפשר, תמורת צימצום סמכויותיו
של ערפאת.
• הסוכנים הסוריים, הכוללים
את ״פורשי פת״ח״ של אבו־מוסא;
אירגונו של אחמד ג׳בריל (״החזית
העממית — המיפקדה כללית״)
אירגון־החסות הסורי אל״צעיקה,
אירגון־המרצחים של אבו נידאל
(״פת״ח — המיפקדה המהפכנית״)
ועוד.
סוכני מוסקווה. כאשר ניגשו
הסורים וסוכניהם לחסל את ערפאת
ואנשיו בטריפולי, עמדו הסובייטים
בצד והמתינו. אין ספק שאילו ניצחו
הסורים, היתה מוסקווה מעבירה
כשימחה את מלוא תמיכתה לצידם.
אולם ההתקפה נכשלה, ערפאת יצא
בלתי־מנוצח מן המערכה וברית־המועצות
חזרה לשלם מס־שפתיים
למנהיגותו.
אולם הסובייטים חושדים בערפאת
שהוא מוכן להיכנס בכל רגע
להידברות עם ארצות*הברית, כדי
לעלות על דרך של משא־ומתן עם
ישראל למען הקמת מדינה פלסטינית
בגדה וברצועה. זאת היתה טענת
אבו־נידאל, כאשר רצח את ראשי
מחנה־השלום באש״ף; וכך טענו
הסורים, כאשר פתחו בהתקפה על
ערפאת בטריפולי.

לכן מנסים עתה הסובייטים לרוקן
את מעמדו של ערפאת מתוכנו. לצורך
זה הם משתמשים בסוכנים שלהם
באש״ף, ובראשם חוואתמה. למיפלגה
הקומוניסטית הפלסטינית אין ייצוג
במוסדות אש״ף, והיא גוף זעיר
וחסר־השפעה.
עניין הדדי. על רקע זה מקבלות *
פעולות רק״ח, המשולבות לחלוטין
במהלכי מוסקווה, משמעות נוספת
ורחבה יותר.
היא מסתערת על הרשימה 1-
המתקדמת, הדוגלת במשא־ומתן בין י
ממשלת־ישראל ואש״ף על בסיס של
הכרה הדדית, מפני שהצעה זו מקבילה
לקו של ערפאת. השבוע הכריז מאיר
וילנר, באחד מנאומיו, שבעוד
שהרשימה המתקדמת דוגלת במשא־ומתן
ישיר בין ישראל ואש״ף, דוגלת
רק״ח בוועידה בינלאומית, בהשתתפות
ברית־המועצות ,״כדרך יחידה״ .היתה
זאת הודאה גלויה כי בעיני רק״ח
ושותפיה, האינטרס הסובייטי חשוב מן
האינטרס הישראלי והפלסטיני כאחד.
גם הפגישה האחרונה בין מישלחת
רק״ח וערפאת היתה חלק ממערכת זו.
על ערפאת הופעל לחץ כביר מצד
ברית־המועצות, גרמניה המיזרחית,
חוואתמה והקומוניסטים הפלסטיניים
כדי שייאות לקבל את ראשי רק״ח
ערב הבחירות. בפגישה השתתף נציג
אש״ף בפראג, הנחשב כסוכן העיקרי
של מוסקווה באירגון. אך וילנר וחבריו
נאלצו, בסופו של דבר, לסלף את
הודעת ערפאת. הם טענו כי ערפאת
״איחל להם הצלחה״ ,אך שכחו להוסיף
כי באותו מישפט הוסיף ערפאת :״כמו
לכל שאר הרשימות הישראליות,
המכירות בזכויות הלגיטימיות של
העם הפלסטיני.״
כמה שעות לפני כן, במסיבת־עיתונאים
פומבית, הסיר ערפאת את
כובעו ואמר שהוא ״מצדיע לכוחות
המתקדמים בישראל״ .הוא אישר
הודעה קודמת שלו, שפורסמה בעיתון יי
ניו־יורקי, על חשיבות הרשימה
המתקדמת לשלום.
אמר על כך אחד מראשי הרשימה
המתקדמת :״לא נקבל הוראות
מערפאת ולא מכל מקור אחר, מוסקווה
או וושינגטון. בוחרי ישראל, יהודים
וערבים, יצביעו לפי מצפונם והבנתם.
אבל כשם שאנחנו פעלנו בשנים
האחרונות כדי לעודד ולחזק את
כוחות־השלום באש״ף, כן מובן לנו
שכוחות־השלום באש״ף מגלים עניין
במה שמתרחש בישראל.״

אירגונים
דח״י קם לתחיה
ותיקי לח״י יצאו במחאה
6ומבית נגד המגצליס את
זבד האירגון למען תעמולה
לאדמגית וגזענית
הסופר עמוס קינן ירד במדרגות
אולם אוהל שם בתל־אביב, אחרי
שהשתתף בעצרת־מחאה נגד הניסיון
לפסול את הרשימה המתקדמת
לשלום, כאשר נתקל ביצחק חסון.
קינן, כמו חסון, היה לפני קום
המדינה חבר באירגון לח״י. אך בעוד
שקינן היה צעיר, והספיק להצטרף
ללח״י רק בשלב האחרון של המאבק,

הקיצוני משתמש בשם לח״י
רכושו, והדור הצעיר עליל לקב < ,י1£ו
מעוות לגמרי על לח׳׳יך
מחללי זכר יאיר. בו במקום ע7ד,
בליבו של קינן רעיון: לכנס כמה _
מוותיקי לח״י ולפרסם קריאה פומבית ~
נגר ניצול שם לח״י לרעה.
כעבור כמה ימים כינס בדירתו
התל־אביבית קבוצה של אנשי לח״י.
בין המתכנסים היו דמויות בולטות:
(המשך בעמוד )13

ניסיון לנתח את האופציות באופן הגיוני

^ יני מתכוון לייעץ לאיש בעד מי להצביע. ראשית,
>£תהיה זאת חוצפה מצירי. אני בטוח שקוראי השבועון הזה
יודעים להחליט בעצמם למי להצביע, ומדוע.
שנית, איני אובייקטיבי. אני תומך ברשימה שכיבדה אותי בכר
שהעניקה לי את המקום ה־ 120 בה.
מכיוון שקשה להניח שכל אזרחי ישראל, בלי יוצא מן הכלל,
יצביעו בעד הרשימה המסויימת הזאת, אין שום סיכוי לכר שאני
אהיה בכנסת הבאה. משום־כן־ אני פטור מלבקש את הקוראים
להצביע בעדי.

לכן, אס כי איני יכול לדבר על נושא זה
באובייקטיביות, אני יכול לדבר עליו בהגיון.

אנסה לעשות זאת.

^ ני מניח שכמעט כל הקוראים יסכימו עימיבנקודה אחת:
שאסור להשאיר בשילטון את הליכוד, הדוגל בסיפוח
השטחים הכבושים, אשר פירושו מילחמת־נצח, הפיכת ישראל
למעין מיני־אימפריה קולוניאלית לוונטינית והרס הכלכלה,
החברה והמדינה כולה.
אני מניח גם שהקוראים אינם מתכוונים להצביע בעד אחת
הרשימות הגזעניות־לאומניות־פאשיסטיות שמימין לליכוד,
שוחרות הטרור היהודי, המבטיחות ״לטפל״ במיסגדי הר־הבית
ובג׳וקים מסוממים. עליהן יש לומר רק דבר אחד: עצם הופעתן
מעידה על מחלה חמורה, חמורה מאוד, שדבקה בגוף הלאומי
שלנו. יתכן שישראל נמצאת בדרן־־המלן־ לפאשיזם, ספק־היטלראי
ספק־חומייניסטי, במהדורה יהודית־ישראלית מקורית.

רבים אחרים. לכן צר לי לכתוב את אשר אני עומד לכתוב עתה.

לדעתי, אסור בשום פנים ואופן להצביע בעד
רשימתו, בגלל סיבה אחת ויחידה: בבחירות 1984
אסור להצביע בעד רשימה שאינה מתחייבת מראש
שלא להצטרך לקואליציה בראשות הליכוד.
אם יזכה וייצמן בכמה מנדאטים, ואלה יהוו את
לשון־המאזניים בין שני הגושים, הוא עלול להנחיל לליכוד את
השילטון לארבע שנים הרות־אסון, ולגרום בכייה לדורות. כך
בדיוק עשה קודמו, ייגאל ידין, ב־.1977

הסכנה הזאת היא כה נוראה, עד כי היא מאפילה
על כל שיקול אחר. לא חיבה אישית, לא הערכה לאיש,
לא הסכמה לסיסמה זו או אחרת יכולות לשנות
קביעה יסודית זו.
אני מצטער על כל התרגיל של וייצמן. לדעתי, הוא ביזבז
הזדמנות גדולה שהיתה לו להקים דבר רציני, חדש, אותנטי. תחת
זאת הקים מין כיתת־קומנדו פוליטית מעופפת, שאיש אמו יודע
היכן היא נמצאת בדיוק, מה מטרתה ובאיזה צד היא לוחמת.
הגימיק, הכסף, האירגון באו על חשבון כל דבר אחר.

חבל.

^ פשר להצביע בעד שינוי.
יש כמה וכמה דברים טובים שאפשר לאמר על רשימה זו. היא
שמרה על רמה מסויימת של הגינות(יחסית) .יש לזכור לטובה כי

אני מניח גם שהקוראים אינם רוצים במדינה דתית־אורתודוכסית,
מעין מהדורה יהודית של סעודיה ופאקיסתאן. זה
מוציא מן החשבון את המיפלגות הדתיות.
אנסה לנתח את מהותן במציאות של . 1984
^ מערך טוען כי הוא, ורק הוא, מסוגל להוריד את הליכוד
1 1מהשילטון.
זה נכון, כמובן. ולדעתי זוהי גם הסיבה היחידה העשויה לשכנע
אדם אינטליגנטי להצביע בערו.

לפי כל הסימנים, עומד המערך להקים קואליציה
עם הליכוד.
משמע: הדבר היחידי הבטוח הוא שניצחון המערך בבחירות
אלה יבטיח כי המערך ופרם יעמדו בראש הקואליציה הזאת, ולא
הליכוד ושמיר.
מי שמסתפק בכך — יוכל להצביע בעד המערך. תהיה זאת
הצבעה הגיונית.

לעומת זאת, אלוני היא בלתי־רצינית לחלוטין
לגבי הנושא השני, המקשט עכשיו את רשימתה:
השלום.
בעניין זה אין היא שונה מכל היהודים הטובים, המדברים על
נושא זה דברים בעלמא, בלתי־רציניים ובלתי־מחייבים. זה גם לא
היה די חשוב לה כדי להצביע נגד מילחמת־הלבנון.
פעם בארבע שנים יוצאת הגברת אלוני למסע־קניות(שופינג
בלעז) ורוכשת סיסמות ומועמדים בבוטיקים האופנתיים. בעונת
1984 האופנה אומרת: שלום עכשיו. הלכה ורכשה בבוטיק הטוב
ביותר סיסמות־שלום ומועמדי־שלום (ו^ ,למרבה הצער, את
מפגיז מחנות הפליטים בביירות).
מי שסבור כי העניין היחידי החשוב במרינה כיום הוא עניין
הכפיה הדתית, יכול להצביע בעד ר״ץ. וגם מי שסבורה כי עצם
העובדה כי שולמית אלוני היא אשה מצדיקה את ההצבעה בעדה.

רק בוחרי־מערך מובהקים יכולים, על כן, להצביע
בעד לובה. האחרים פטורים מלחשוב על כך.

האמת הפשוטה היא שהמערך לא השתנה
במאומה מאז שסולק מן השילטון. אב רביב
מצטערים כיום על הצבעתס אז, וחוזריס אל המערך,
דדי זה רק בגלל סיבה אחת: הוכח כי הליכוד גרוע עוד
יותר. המערך ייסר אותם בטמבלים, והליכוד
בעקרבים.

לכן הייתי אומר שמי שמתנדנד בין השניים צריך היה להצביע
בעד המערך. לולא שיקול נכבד אחד:

מילחמתה במימסד הדתי היא עיקבית, ועל כך מגיע לה כל
הכבוד.

**ה אפשר לומר על לובה אליאב?
^ /אחת השיטות הנלוזות היא להגיד: רשימה זו לא תעבור את
אחוז־החסימה, אל תבזבז עליה את קולך. כך נוהגים אנשיה של
שולמית אלוני כלפי לובה, וזה מכוער. שהרי מי שמשמיע נבואה
כזאת, גורם בכך בעצמו למימושה.
מבחינה מסויימת, רשימת־לובה היא קוריוז. הוא אומר,
בגילוי־לב הראוי לציון: המערך לא רצה לקבל אותי לרשימתו. אז
אני הולך להוכיח לו שאני יכול להיבחר בכוחות עצמי, ואז אצטרף
למערך.

נותרו, איבוא, הרשימות המוגדרות במרכז-
שמאל, במרחב שבין המערך ורק״ח, וייצמן ואליאב.

למרות זאת, יש מקום לטענה כי בכל הנושאים
האלה, הליכוד גרוע מן המערך. ויש גם מקום להנחה
כי שיכבת־המנהלים של המערך מטומטמת קצת
פחות משיכבת־המנהלים של הליכוד.

התשובה היא ששולמית אלוני היא רצינית לגבי
נושא אחד: הכפיה הדתית.

מי שחשובים לו גם עניינים אחרים, כגון
השלום, שהוא עניין של חיים ומוות, אינו יכו
להסתפק בכך.

עצירת המחלה הקטלנית הזאת בחברה
הישראלית היא אחד הציווייס החיונייס, שעליהס
לעמוד לנגד עיני הבוחר הנאור.

התהליך המקווה של ״מודה ועוזב״ לא התקיים במערך. לא י
היתה תקופה של חשבון־הנפש, של ניתוח שגיאות, של הסקת
לקחים אישיים וקולקטיביים. במשך שבע שנים ארוכות לא נערך
במערך שום ויכוח פנימי על שום נושא רציני. כסיעת־אופוזיציה
היה מתחת לכל ביקורת(ולפחות בנושא זה יש לי מומחיות אישית
מסויימת).
בשבע שנותיו לא עשה הליכוד שום דבר שהמערך לא עשה
לפניו — החל בהתנחלויות (יגאל אלון בקריית־ארבע, שימעון
פרס בקרום) וכלה בכפיה הדתית: החל בהפעלת תקנות־החירום
המנדטוריות וכלה ב שילטון הבורסה. יתר על כן, כמערכת־הבחירות
הנוכחית הובהר מעל לכל ספק שאין הבדל משמעותי
בין שני הגושים בשום נושא חשוב — החל ביציאה מלבנון וכלה
בפתרונות הכלכליים.

כי למרות כל הנסיונות להלביש את הגברת באדרות חדשות
לקראת בחירות אלה, האמת הפשוטה היא שר״ץ נשארה כפי
שהיתה: רשימה אישית של אשה אחת. על כן היא צריכה להידון
על פי תכונותיה ומעשיה של אשה זו.
השאלה אינה אם שולמית אלוני היא סימפאטית או להיפך.
השאלה היא עניינית: במה היא עוסקת, מה מעניין אותה, על מה
היא נאבקת ברצינות?

לובה הוא איש חיובי וטוב. פעם שיכנעתי אותו לקבל לידיו
את הקמת של״י, ואיני מצטער על כך.

הבעיה של לובה היא שאין לו מצע. המצע היחידי
שלו הוא לובה אליאב. קשה להצביע בעד רשימה
שהיא כל־כולה אגו־טרים של העומד בראשה.
ף שארה רק״ח. המיפלגה
*כתפאורה של ״החזית״.
אפשר להשמיע נגדה אלף ואחת טענות, כולן נכונות. שזוהי
מיפלגה טוטאליטרית, המשתמשת בשקר כבמכשיר שיגרתי.
שמנהיגיה לא התחלפו במשך 40 שנה. שמאיר וילנר הוא החותם
היחידי על מגילת־העצמאות העומד עדיין בראש מיפלגתו.
שבפיה שתי שפות. אחת ליהודים ואחת לערבים. שהיא הידרדרה
בבחירות אלה לדרגה של פאניקה והיסטריה, הגובלת בשיגעון.
אך כל אלה אינם העיקר. העיקר הוא שרק״ח היא כישלון
טוטאלי. במשך 36 שנות קיום המדינה לא רכשה קורטוב של
השפעה על המתרחש בה. ב־ 11 מערכות־בחירות היא מתנדנדת
בין שלושה מנדאטים ושישה, מבלי שזה מעלה או מוריד. שהיא,
פשוטו כמשמעו, בחוץ.
הקומוניסטית

פרס ליד שמיר: מצא את ההבדלים
אמנון רובינשטיין לא מכר את עצמו ב־ 1977 תמורת כיסא ליד
שולחן־הממשלה, כפי שעשו חבריו, אחרי שגרמו לעליית הליכוד
לשילטון. שינוי נאבקה למען הרבה דברים קטנים וטובים.

מוחי הצרה. שינוי לא לחמה מעולם על שום דבר
גדול וטוב.

הייתי יכול לעבור בשתיקה על כך ששינוי. מתיימרת כיום
להיות הלוחמת בה׳א הידיעה נגד מילחמת־הלבנון, בעוד
שרובינשטיין הצביע בעדה, וחוזר גם כיום על אגדת 40
הקילומטרים.
העניין חמור יותר. שינוי ממשיכה לסמל את התכונה העיקרית
של ד׳ש: הטריוויאליות, הטיפול הכפייתי באלף ואחד דברים
קטנים, תוך התעלמות גמורה מן הבעיות העיקריות של המדינה.
אין לה מה לומר על כל שאלות־היסוד: הסיכסוך
הישראלי־פלסטיני, פער־העדות, הגורמים האמיתיים לחורבן
המדינה והמשק.

כל אלה הם, רחמנא ליצלן, נושאיס-השנויים-
במחלוקת -ושינוי בורחת מכל נושא כזה כמו ל ד
מאש.

מי שרוצה להיות בטוח שהליכוד לא יהיה
בשילטון, ולוא גם כשותף( מם׳ ,2אינו יכול להצביע
בעד המערך. עליו לבחור באפשרות אחרת.

מי שמוכן להסתפק בנושאים האלה יכול בהחלט להצביע בעד
שינוי. האחרים צריכים לחפש אופציה אחרת.

^ שנה הרשימה של עזר וייצמן, הקרויה יחד.
אני מחבב את עזר וייצמן, ואני גם מעריך אותו יותר מאשר

י שכנה הקרובה של שינוי היא ר״ץ.

\ כלומר: שולמית אלוני.

יי ^יי

הישראלית,

אפשר להתווכח על הסיבות לכך. אך הסיבה
הראשונה היא, בוודאי, חוסר־הבישרון המונומנטלי
של מנהיגיה.
ויש עוד סיבה: רק׳ח תלויה, בכל רמ׳ח אבריה, במוסקווה.
במשך 36 שנים לא סטתה אף במילימטר מן הקו האדוק ביותר של
פראבדה. לכן אין כל טעם לרון בעמדות רק״ח — צריכים לדון
בעמדות מוסקווה.
מי שתומך בברית״המועצות בכל ליבו ונפשו, יכול וצריך
להצביע בעד רק׳ח. על כל מצביע אחר אני תמה.

האם אפשר להצביע בעד זבויות־האדם בישראל
ובעד מיפלגה המצדיקה לחלוטין רמיסת כל זכר
לזכות־האדם ולכבוד-האדם בברית־המועצות, בפולין,
באפגניסתאן ובשאר ארצות האימפריה הסובייטית?
האם
אפשר להצביע בעד מיפלגה האומרת שמה שטוב לערבי
בישראל רע ליהודי בברית־המועצות?
הייפלא שמיפלגה זו לא רכשה מעולם יותר מאשר*,׳ 0.01 של
(המשך בעמוד )12
הציבור היהודי באר׳י?

אבנדי

על סמר תחזית משוערת של תוצאות הבחירות, מנתח צוות..השלם הזה״
בא ואליו יחזור.
השאלה היא: אם אכן תהיה הכנסת
הבאה מורכבת פחות או יותר לפי
תמונה זו, איזו קואליציה תקום אחרי
הבחירות? מה אפשרי? מה סביר?
להלן נעשה נסיון ראשון למנות
כמה מן האפשרויות המשוערות. מובן
שהן משתנות אם התוצאות תהיינה
שונות באופן מהותי.
ברע לפני הבחירות אין עדיין
כל אפשרות לנחש במידה כל־שהיא
של ביטחון את הרכב הכנסת
הבאה. אפשר רק לנחש — ולבסס על
ניחושים אלה את ההשערות הראשונות
לגבי הרכב הממשלה הבאה.
בעמודים אלה נעשה נסיון כזה.
ההרכב המשוער של הכנסת הבאה,

כפי שהוא מתבטא בדיאגרמה, אינו
מבוסס על סקרי דעת־קהל, שערכם
מפוקפק בכל שלבי המערכה, וגם
שבוע לפני יום־הקלפי. הסקרים
הכזיבו בעבר. אין הם נוגעים כלל ל־12
חברי־כנסת, הנבחרים על־ידי הציבור
הערבי. אין שום כלים לעריכת סקרים
בציבור זה, שגם לדעת עורכי־הסקרים

הוא עומר, כנראה, מחוץ למיסגרת. גם
בצד היהודי הכלים המדעיים־כביכול
לקויים למדי.
התמונה המצטיירת בדיאגרמה מבוססת
על הערכות גסות של מומחים
שונים, תוך שילובן. היא מניחה שאף
אחת מן הרשימות ה״פרטיות״ (לובה
אליאב, שמואל פלאטו־שרון, מאיר

כהנא, מרדכי בן־פורת, ייגאל הורביץ
ובו׳) לא תעבור את אחוז־החסימה, וגם
לא הרשימות התימהוניות למיניהן. אם
תתבדה הערכה זו לגבי אחת מהן, אין
זה משנה: אליאב יכול להיכנס לכנסת
רק על חשבון המערך או ר״ץ, ובכנסת
הוא יצטרף למערך. הורביץ יכול
לזכות רק על חשבון הליכוד, שממנו

ר ע1

ן , 1קואליציה ~
של הליכוד
^ שאלה הראשונה שתתעורר
1 1במוצאי יום־הבחירות היא: האם
מסוגל עדיין הליכוד להקים קואליציה
משלו?
התשובה על שאלה זו תקבע את כל
שאר המהלכים, גם אם ירצו הליכוד
והמערך להקים קואליציה גדולה
ומשותפת. גם אז השאלה היא: מי
יעמוד בראשה?
גם אם הליכוד יספוג מפלה ומיספר
המנדאטים שלו יירד, הוא יוכל להקים
ממשלה אם יספיקו לו הקולות של כל
המיפלגות הדתיות והלאומניות.

ברור כי לגבי שאלה זו אין
הבדל בין קולות המערך ,,שינוי,
ר׳ץ, הרשימה המתקדמת ו־רק״ח,
וגם לא חשובה החלוקה
ביניהן.

ס ני סן

אך המצב שונה לגמרי לגבי עזר
וייצמן(ראה הנדון) .הוא כבר הכריז
כי הוא מוכן להקים קואליציה עם
הליכוד או עם המערך. הוא לא התחייב
שלא לתת יד לליכוד, שממנו בא.

דלן־ח 3

אם יהווה וייצמן את
לשודהמאזניים, יכולה לקום
קואליציה של הליכוד.

הוא עלול לחזור על אותו תרגיל
הרה־אסון שבו העלתה ד״ש את הליכוד
לשילטון: לקחת קולות מהמערך
(ובכלל זה קולות של הליכוד שהיו
עוברים למערך, אלמלא היה ניצב
וייצמן באמצע) ולהקים ברית עם
הליכוד.

קואליציה כזאת תמנה, לסי
נתוני הדיאגרמה 62 ,מג-
דאטים.

. 2קואליציה
מעיד־ליכוד
^ ברגע זה נראה שהאפשרות
* הסבירה ביותר היא קואליציה של
המערר עם הליכוד.

למרות הזיקוקין די-נור בטלוויזיה,
ההבדל בין גישות
המעיד והליכוד לרוב הבעיות
הוא מינימלי, אם הוא קיים
בכלל.

בשטח הכלכלי מציעים שני
הגושים את אותם הפיתרונות עצמם,
במילים קצת שונות. לגבי השהות
בלבנון שני הגושים מנבאים בשפה
אחת. המערך התחייב שלא לפרק
התנחלויות, ויש הברל־מה רק לגבי
הכוונה להרחיב התנחלויות קיימות
ולהקים חדשות.
לגבי עתיד השטחים הכבושים,
ההבדל בין שני הגושים הוא תיאורטי
בלבד, מכיוון שגם ל״אופציה
הירדנית״ ,לפי גירסת המערך, אין
קונים. אין שום סיכוי לכך שהמלך
חוסיין ייכנס להרפתקה זו, כאשר
העמדה הרישמית של המערך היא ״לא
שיבה לגבולות ,1967 לא שינוי
מעמדה של ירושלים המיזרחית, לא
מדינה פלסטינית, לא משא־ומתן עם

לעומת זאת, יש סיבה חזקה מאוד
להקמת ״ממשלת אחדות לאומית״.

שני הגושים מאמינים שיש
צורך באמצעים דראסטיים ביותר
בדי למנוע שואה כלכלית.
אמצעים אלה יחייבו אבטלה
גדולה, מצוקה נרחבת בשכבות
החלשות והתמרמרות בכל
השכבות. מבחינה פוליטית, כל
ממשלה תירתע מפני ביצוע

את האפשרויות
ניתוח כזה אם תעמוד מולה
אופוזיציה גדולה וחזקה.
מזרעזה עבודה 41

משום־כך יש להניח כי כבר למחרת
הבחירות ייפתח משא־ומתן להקמת
קואליציה של המערך והליכוד,
שבראשה יעמוד מנהיג הסיעה היותר
גדולה. כלומר, לפי נתוני הדיאגרמה:
שימעון פרס, כשיצחק שמיר יהיה
סגנו.

שמיר יהיה זקוק לכך גם
מבחינה אחרת: אם יספוג
מפלה בבחירות, יודח במהרה
על־ידי דויד לוי ו/או אריאל
שרון. שמיר וארנם, שאין להם
עורף מיפלגתי אמיתי, יוכלו
להציל את עצמם רק על־ידי
הצטרפות לממשלה, שתבטיח
את מעמדם בצמרת המדינה
ובמרכז הזרקורים.

מתקדמת!

בשלב הראשון, זה יהיה גם פופולרי
בציבור — לפחות עד שיבין את
התוצאות.

לפי נתוני הדיאגרמה, יהיו
לקואליציה זו 92 מנדאטים.

,3ממשלת-
אחדות-
לאומית

^ קואליציה מערך־ליכוד יש,
/כמובן, כמה גונים.
היא יכולה לצרף אל עצמה מיפלגות
כמו המפד״ל, ואפילו את עזר וייצמן
— אם תרצה להיות נדיבה ולוותר על
תיקים בממשלה כדי להקטין עוד יותר
את האופוזיציה שתישאר.
מאידך, יכולה מפ״ס להחליט
שסבלנותה פקעה, סוף־סוף, ולפרוש מן
המערך. במיקרה זה היא תצטרף לשאר
מיפלגות־האופוזיציה שיהיו אז, כגון
התחיה מימין, הרשימה המתקדמת,
ר״ץ ורק״ח משמאל ואגודת־ישראל
באגף הרתי.

למרות כל הדיבורים, יש
סיכוי רב שמפ״ם תישאר בתוך
קואליציה בזאת, כדי ״להציל
את המדינה״ מפני הליכוד —
מה גם שפרישת מפ״ם היתה
גורמת לכך שהליכוד יהיה גדול
יותר מאשר סיעת מיפלגת־העבודה,
וששמיר יהיה ראש
הממשלה.
לפי נתוני הדיאגרמה, יהיו לקואליציה
כזאת 101 מנדאטים.

.4המעיד
והליברלים
ס פשרות שמדובר עליה הרבה
בחדרי״חדרים היא שלא תקום
קואליציה של המערך עם כל הליכוד
כולו, אלא עם הליברלים בלבד.
לליברלים נמאס הליכוד. רבים מהם
מבינים שהם נכנסו למלכודת, המי
חסלת אותם. כפי שגילה לראשונה
העולם הזה ( )27.6.84 נפגש יצחק

יום אחדי הבחיוות תחיו שימשו פוס לעבוד ער שת אופציות: קואליציה
עם הליכוד או שבירת הליכוד עדידי הוצאת הליברלים מתוכו
מודעי לדיון עם ראשי המערך לקראת
אפשרות כזאת.

לגבי המערך, זהו רעיון
מפתה ביותר. חשיבותו חורגת
מן הטווח הקצר, מכיוון שהריסת
הליכוד והחזרת חרות
לקצה הימני ישנו את המפה
הפוליטית מיסודה, ולטווח
ארוך.
> \ ש להניח שגם למפ״ם יהיה קל
יוותר־ד^לוע אפשרות זו, בעוד שר״ץ
ושינוי יחי״בו אותה מפני שתהפוך את
הממשלה בלתי־תלויה בדתיים. וייצמן
בוודאי ישמח להיכלל בה.

ממשלה כאת תצטרך עדיין להתמודד,
בשטח הכלכלי־חברתי, עם אופוזיציה
חזקה למדי, שתהיה אז
פופוליסטית ודמגוגית, בנוסח דויד
לוי.

לרשותה יעמדו, לפני נתוני
הדיאגרמה 68 ,מנדאטים.

, 5המעיד ושות הליכוד יישאר מאוחד, חד
\ 1מערך לא ירצה או לא יוכל להקים

קואליציה עימו או עם חלקים ממנו,
ועזר וייצמן לא יתמוך בליכוד, תעמוד
על הפרק קואליציה מצומצמת רגילה,
שבמרכזה יעמוד המערך.
לקואליציה זו מובטחים הקולות
של המערך, ר״ץ, שינוי. היא תצטרך
לבחור בין שתי אפשרויות.
הראשונה היא קואליציה מחודשת
עם הדתיים. מכיוון שהדתיים לא יישבו
עם שולמית אלוני, ויתכן שגם אלוני
לא איתם, יהיה לממשלה כזאת בסיס
צר מאוד.
לפי נתוני הדיאגרמה, יעמדו לרשותה
62 מנדאטים.

,6המעיד
בלי הדתיים
ך* אפשרות האלטרנטיבית ש!
1תעמוד במיקרה כזה לפני המערך
היא קואליציה מצומצמת בלי הדתיים,
תוך הסתמכות על וייצמן, ר״ץ, שינוי
ותמ׳׳י, ותוך הסתייעות ברשימה המתקדמת
לשלום.
מבחינה מסויימת זוהי האפשרות
החיובית ביותר מבחינת מי שחושב על
שלום ושיוויון. כי קואליציה שתהיה
תלויה בקולות וייצמן והרשימה ה
מתקדמת
תצטרך לפעול למען
השיוויון ליהודים ולערבים במדינה,
ולפחות לעשות צעדים ראשונים כדי
לעלות על דרד השלום.
מבחינה פסיכולוגית ופוליטית, אין
המערך מסוגל להקים קואליציה
שתהיה תלוייה בקולות רק״ח, בשל
תלותה של זו בברית־המועצות.

לקואליציה כזאת יהיו, לפי
נתוני הדיאגרמה 60 ,מנדאטים,
והיא תצטרך לפעול על סמך
ההנחה שרק״ח לא תצביע
נגדה.

הגרון

(המשך מעמוד )9

ומכיוון שבטוח לגמרי שזה
לא ישתנה גם בעתיד — מה
הטעם לתמוך בה?

¥ראה לי שהרשימה המתקדמת
ולש לו ם, שבה אני תומך, אינה
נגועה בליקויים אלה.
אין היא אדישה לשום בעיה
במדינה, ועל כן היא תומכת ב״שיוויון
בין כל האזרחים, יהודים וערבים,
אשכנזים ומיזרחיים, גברים ונשים,
דתיים וחילוניים״ .אולם היא שמה את
הדגש על הבעיה שהיא אכן עיקר־העיקרים:
בעיית השלום.

מבלי לעלות על דרך השלום,
שפירושה הידברות עם האוייב
ומציאת פשרה שבה יוכלו שני
העמים להגשים את מאווייהם
הלאומיים הצודקים, אין מרפא
למדינה.

עקרות, בבחינת מישחק בנדמה-לי,
בגלל הסירוב העקשני לשתף בהן את
האזרחים הערבים.

רק כוח יהודי־ערבי משולב
יכול באמת לפעול למען השלום,
מפני שהוא ממחיש בעצם
קיומו את סיכויי-השלום. ההידברות
מתחילה מבית. הצדק
מתחיל מבית. השיוויון מתחיל
מבית.
עד כה לקו כל תנועות־השלום
ומיפלגות־השלום בארץ בהעדרם של
הערבים, ועל כן לא צלחו. תנועות כמו
העולם הזה — כוח חדש, שהניף
לראשונה דגל זה, מוקד, של״י,
רשימת״השלום ועוד ועוד כשלו כולן
בסופו של דבר בגלל סיבה זו.
עכשיו חלה תפנית מכרעת. הציבור
הערבי, בהמוניו, מצטרף כשותף מלא
לתהליך הפוליטי של ישראל, תוך

בלי שלום, תשתולל האינפלציה,
ואין תקומה למשק. שום מדינה בגודל
רובינשטיין שבירה בעת משבר
וייצמן הימור גדול מדי

האולפן ללימוד
מקצועות הטלויויה
היום נפתחת ההרשמה לקורס ב׳
לקורס הכנה במקצועות הטלוויזיה בתחומים
כדלהלן:

וילנר

הפקה בימוי כתיבה
צילום תסריטאות איפור
הגשה טלוויזיונית
מתקבלים תלמידים בעלי השכלה תיכונית לפחות.
במסגרת הקורס יערכו התלמידים הפקות
לטלוויזיה במערכת במעגל סגור.
מ שן הלימודי ם:
6חודשים, פעמיים בשבוע בשעות. 21.00- 18.00 :
ההרשמח במשרדי האולפן ללימודי הטלוויזיה,
רה׳ בלוך 26 תל־אביב( ,קומת קרקע) ,בשעות
.19.00-16.00 ;13.00-10.00
טלפונים 221633 :־03*240660 ,03
• מספר המקומות מוגבל •

להע\נ:רה בבת־ים

דירת 2חדרי ם
עם טלפון

טל 849227.־03

נושא אחד בלבד
של ישראל אינה יכולה לקיים לאורך־
ימים עוצמה צבאית, המתאימה למדינה
בעלת ממדים גדולים פי עשרים.
בלי שלום אין תקומה לדמוקרטיה
הישראלית. המחתרת הטרוריסטית
היהודית ועליית הזרמים הגזעניים
העכורים הם סימנים למה שעומד
להתרחש כאן — תזוזה מזורזת
לקראת פאשיזם יהודי.
המילחמה מעוותת את המדינה, את
החברה, את הכלכלה. תחת להיות
מדינה מודרנית, דמוקרטית, מתקדמת,
המנצלת את כוח־האדם המעולה שלה
לשם יצירת כלכלה טכנולוגית משגשגת,
כמו יפאן, אנחנו שוקעים בבוץ
של ימי־הביניים, על פי הדגם של
חומייני בעל ציציות.

ועיהר-עיקרי-העיקרים: נכנסנו
להרפתקה הנוראה של
לבנון, והקזנו את דמנו ואת
דמם של אחרים, מפני שהממשלה
אינה רוצה לעלות על
דרך השלום. בגלל אותה הסיבה
עצמה, צפויה לנו עוד מילחמה,
ועוד מילחמה.
הרשימה החדשה מהווה מהפיכה
בחיי הארץ, לא רק מפני שהיא רשי־מת־שלום,
אלא מפני שהיא רשימה
יהודית־ערבית. אבסורד גמור הוא
לדבר על שלום עם העולם הערבי ועם
העם הפלסטיני, ולהתעלם מקיומם של
700 אלף ערבים־פלסטינים, אזרחי־ישראל.
כל הפגנות שלום עכשיו היו

תלות גמורה 1 הכרה מלאה בדמוקרטיה הישראלית.
לכך יש חשיבות החורגת בהרבה מעבר
לבחירות הקרובות. זוהי התחלה של
תהליך, שיטביע את חותמו על המדינה
במשך שנים רבות, לכן גם חשוב שבצד
התמיכה המאסיבית ברשימה ברחוב
הערבי תהיה הצבעה משמעותית בעדה
ברחוב היהודי.
אני יודע שקשה ליהודים רבים,
בעלי רצון טוב, לעכל את העובדה
שהעמדנו בראש הרשימה מועמד ערבי
דווקא. עשינו זאת במתכוון, כדי
להוכיח בצורה חותכת ודרמאתית של־גבינו
התיבה ״שיוויוף אינה מליצה
ריקד״ אנחנו מתכוונים לזה.

ף מחשבה אחרונה:
1מול פני המילחמה, מול פני
המוות, מתגמדות בל שאר הבעיות.
לפני
שלוש שנים הצביעו 600
צעירים, שאינם יכולים להצביע
בבחירות אלה. הם ניספו במיל־חמת־הלבנון
— מילחמה עכורה, מיותרת,
כושלת, בעלת מטרות אוויליות.
כאשר הלכו לקלפי, לא ידעו בער מה
הם מצביעים. מבלי לדעת זאת, הם
הצביעו בעד המילחמה שנפתחה
בתמיכת הליכוד והמערך, ושאף סיעה
אחת בכנסת, מילבד רק״ח, שאינה
נחשבת כמיפלגה ישראלית אמיתית,
לא הצביעה נגדה.
כאשר אתה הולך לקלפי הפעם,
חשוב על כך. חייך וחיי יקיריך תלויים
בכך.

גם הפעם אתה מצביע בעד
— או נגד — המילחמה הבאה.

* 9עיתונות האנגלית יצאה
\ 1מגידרה. סיפור כזה לא התרחש
באנגליה כבר שנים רבות — סיפור
המגלם בתוכו אלמנטים היכולים
לגרות כל דימיון. סיפור שכלל בתוכו
גם פשע, גם מיסתורין, גם קשרים
בינלאומיים חובקי־עולם, גם סיפור
שחיתות שהרבה כסף מעורב בו, סיפור
שכולל קשרים בין העולם המערבי,
היבשת השחורה והמיזרח־התיכון.
צירוף כל-כך צפוף של אלמנטים
לא יכול היה סופר מתח להגות ולתאר,
בלי שיאשימו אותו בהמצאה פרועה
ולא ריאלית.
זו היתה הסיבה שאולם בית־המישפט
בלונדון המה ביום הרביעי
שעבר מפה לפה.
שלושה הליקופטרים
¥מן רב לפני תחילת הדיון כבר היה
1המיסדרון עמוס אנשים, רובם
עיתונאים. הללו עמדו בשקט וחיכו
לשוטר הממונה שיפתח את הדלתות.
ישראלי, שנקלע למקום, שאל
בתמימות את השוטר מה יהיה
כשייפתחו הדלתות, הרי אין מקום לכל
העיתונאים הרבים שרוצים לסקר את
הדיון החשוב? השוטר השיב שיכנסו,
עד שלא יהיה יותר מקום והשאר
ישארו בחוץ.
״אבל,״ המשיך הישראלי והיקשה,
״כשתפתח את הדלתות, כולם יתפרצו
פנימה לא תהיה לך שליטה על
העניינים.״ השוטר חייך בנימוס ופתח
את הדלתות בשקט.
הישראלי נדהם: איש לא דחף ולא
נדחף.
בית־המישפט היה שמור באותו
הבוקר בצורה הרמטית. מעל הבניין
חגו במשך כל הדיון שלושה

במעט־נחטן! אומארו דיקו
נמצאו בארגזים
הליקופטרים של הסקוטלאנד יארד.
גם מכונית האסירים, שהביאה את
שלושת העצורים, נסעה כשמעליה
חגים הליקופטרים לשמירה.
שלושה ישראלים ישבו על
1 דוכן־הנאשמים: אלכסנדר ברק, לב
שפירא ופליקס אבוטבול. שלושה
ישראלים שנתפסו ימים אחדים קורם
לכן בתוך ארגזים בשדה־התעופה של
לונדון, כשהם מנסים להבריח משם את
השר הניגרי הגולה אומרו דיקו.
לכידת הישראלים גירתה את
דימיונם של האנגלים והשמועות
התחילו לרוץ. מכיוון שכל הפרשה
כוסתה במעטה של מיסתורין, ואיש לא
ידע פרטים מדוייקים על זהותו של
הגוף העומד מאחורי השלושה, היתה

ממקורות במישרד־החוץ, כדי לספק
שירותים קונסולריים. שירותים כאלה
ניתנים לכל ישראלי הנעצר במדינה
זרה, שבה יש נציגות ישראלית.
השירותים מסתכמים בעיתונים,

חומרי־קריאה אחרים, או יצירת קשר
עם מישפחות.
כשבא פרי, הקונסול, העובד, אגב,
בתוקף צו־ריתוק, בגלל השביתה
הארוכה במישרד־החוץ, כבר ידע
שישנו עצור נוסף — אלכסנדר ברק.
עוברה זו תמוהה במיוחד, מכיוון
שממשלת ישראל ניסתה לרמוז,
בעיקבות ידיעות שהתפשטו בעולם
כאילו המוסד עומד מאחורי שלישית
ישראלים זו, כי אין לה קשר לעניין.
עורכי־הרין שהגיעו מן הארץ, אורי

להגיע ל־ 20 שנות מאסר. השלושה שמסרו בהודעות במישטרה, הדגישו את האופי הפוליטי
של המעשה בניגוד לאופי פלילי. הם
אמרו כי השתכנעו שמדובר באדם

השמיעה כל מחאה ולו גם דיפלומטית
נגר אזרחים שלה, שביצעו פשע כל־כך
חמור על אדמת מדינה ידידותית.
ממשלת־ישראל שתקה.
הקונסול הישראלי, שידע באופן
תמוה על מעצרו של אזן־ח ישראל
שלישי, סיפק לשלושה מייד שירותים
קונסולריים. קשה להניח שסוחרי שנתפסים אזרחי־ישראל
סמים,
בגרמניה, מקבלים שירותים כאלה
במהירות כזאת.
עורכי״דין נשלחו מייד מן הארץ,
ובלונדון נשכרו שירותיו של עורך-
הדין היקר ביותר והטוב ביותר. לצורך
הגנה מישפטית כזאת, נדרשים סכומי
עתק, שספק אם מישפחה ישראלית
טיפוסית יכולה לגייס אותם בעצמה.
כל התמיהות האלה, בנוסף לעובדה
ששלושת הישראלים אינם אנשי־עולם
תחתון ואין להם עבר פלילי, עוררה את
כל מסכת השמועות סביב מעורבותו,
אם גם לא הישירה, של המוסד
הישראלי בפרשה.
כרגע רוב הפרטים עדיין חסויים.
המישטרה הבריטית מטפלת בעניין
בעזרת הלווייתנים שלה — היחידה
ללוחמה בטרור, שבראשה עומד ראש
היחידה, הקסלבי. הוא שחוקר בעצמו
את החשודים והוא שהופיע בעצמו
בעת הדיון להארכת מעצרם, דבר
שאינו מקובל בפשעים רגילים.
הבריטים מחפשים עדיין שותפים
נוספים לפרשה זו. מקורות בלונדון
רומזים כי ייתכן מאוד שגם הם בעלי
אזרחות ישראלית, אך ככל הנראה עזבו
את לונדון מייד אחרי התפיסה.
כל עוד לא יוודעו הפרטים ולא
יפתרו התמיהות, תמשיך מערכת
השמועות לפעול במרץ, לאו דווקא
לטובתה של מדינת״ישראל, שמעללי
המוסד שלה מגרים כל דמיון.

חרושת השמועות נרחבת ופעילה.
בתחילה נורע על שני ישראלים
שנתפסו ביחד עם השר הניגרי: שפירא,
רופא ישראלי, שטס ללונדון ימים
ספורים לפני החטיפה ונתפס בארגז
ביחד עם דיקו, ואבוטבול, בחור
נתנייתי בן ,30 שמוצאו מצפון־
אפריקה.
כבר באמצע השבוע נסעו ללונדון
שני עורכי־דין מן הארץ, שנשלחו, כך
נאמר, על־ידי המישפחות, כדי לראות
את העצורים. כשיצאו עורכי־הדין את

הארץ, לא ידע איש שבידי האנגלים
ישנו עצור נוסף ושגם הוא ישראלי.
ביום השלישי אחרי־הצהריים בא
לוורם ווד סקראבס(בית־הכלא השמור
ביותר בלונדון) יעקב פרי, קונסול
ישראל בבריטניה. הוא בא, כך נמסר

מיליארד שטרלינג
ך ין ר דייוויד נפלי, עורך־הדין
**שייצג בזמנו לקוחות שמנים
וחשובים באנגליה, התפנה מייד, באופן
תמוה ביותר, כדי לייצג את השלושה.
השלושה יואשמו בחטיפת אדם
ובשימוש בתרופות בדרך לא הומאנית.
העונש המירבי על עבירות אלה יכול

הכריזו החותמים*:

אנו, קבוצת חברי־לח״י לשעבר,
חלקנו מאלה שהקימו את התנועה
והלכו אחר יאיר עם הפילוג באצ״ל,
חלקנו מאלה שהצטרפו אל האירגון
לאחר מכן ולחמו בשורותיו, חלקנו
צעירי״לח׳׳י, מבקשים לקבוע את
הדברים הבאים:
היינו לוחמי־חרות, אבל לא היינו

איש־לח״י קינן
חרות אינה חרות לשלול חרות!
לוחמי־חרות כדי להפוך את חרותנו
שלנו לזכות לשעבד ולדכא עם אחר.
מילחמתנו היתה, לפי מיטב
הכרתנו, מילחמה אנטי־אימפריא־ליסטית.
כלוחמי־חרות,
אנו מאמינים שהזכות
לחרות היא זכותו של כל עם,
בתנאי שלא ישעבד עם אחר.
לא נסכים להיות משועבדים
לעולם, אך גם משיעבוד הזולת נוקעת
נפשנו.
אין לנו, אך אין גם לאיש זולתנו,
הזכות להשתמש בשמה של תנועת
לוחמי-חרות־ישראל, כדי לקדם מטרות
פוליטיות אלה או אחרות של גוף
זה או אחר, כיום.
על כן אנו מסתייגים מכל מי
שיאמר שמורשת־לח׳י פירושה הבלעדי
הוא מלכות־ישראל בנוסח הלאומני
הקיצוני.
על כן, לא בשם לח״י, אלא בשמנו
בלבד, אנו מצהירים על הסתייגותנו
מפרשנות זו. לח׳י איננה עוד, היא
נחלת ההיסטוריה. אנו, קבוצת חברי
לח״י לשעבר, אומרים היום:
חרותנו אינה החרות לשלול את
חרותו של עם אחר!

ש ותו מד תמיהות בבו שת החטיבה.
ממשדת־ישואר שותקת נמו דג -ונו גם 3ר
האחרים: המישטזות, הבדקליטים והמוסדות
סלונים(מי שייצג בשעתו בוודעת כהן
את תת־אלוף עמוס ירון) ,ועורך־הדין
אהרון בן־שחר, שכרו מייד עם הגיעם
את עורך״הדין הטוב ביותר, ובוודאי גם
היקר ביותר בלונדון כדי שיגן על
שלושת הישראלים.

(המשך מעמוד )8
פרידה ילין־מור, חברת לח״י בזכות
עצמה, אסירה־לשעבר ומי שהיתה
אשתו של מנהיג לח״י, נתז ילין־מור:
שלמה בן־שלמה, מראשוני ההולכים
אחרי יאיר, בן־בולגריה שנשלח על־ידי
האירגון לקורס קצינים בפולין, יצחק
חסון ואחרים.
בין הבאים בלטו גם כמה מבני הדור
הצעיר של לח״י דאז: העיתונאי בועז
עברון (שלקה בינתיים בהתקף־לב
ואושפז) :המשורר יונה בן־יהודה
(.יבי״) ועול.
בינתיים הצטרף מאיר כהנא לשורת
מחללי זכר לח״י, והשתמש בתצלומו
של יאיר בסרטיו, חרף מחאתה החריפה
של המישפחה.
השבוע ניגשה הקבוצה לפירסום
קול־קורא, בחתימת 20 מלוחמי־חרות־ישראל.

ענת
סרגוסטי

מושחת שגנב מיליארד לירות
שטרלינג, כשכיהן כשר בממשלת
ניגריה וגרם לפשיטת־רגל של ארצו.
הם הדגישו בפני חוקריהם את
העובדה שלא היו מזויינים בנשק
כלשהו, חם או קר, ושלא השתמשו
כמעט בכוח לצורך החטיפה. הם הסבו
את תשומת־הלב לכך שהיה בידיהם
ציוד רפואי ששמר על חייו של דיקו.
הפרשה המוזרה עשתה גלים
בעולם. עיתונים מכובדים כמו
הניו־יורק טיימס רמזו רמז עבה לכך

שממשלת־ישראל, המגנה כל״כך את
הטרור העולמי, עומדת כנראה מאחורי
שלושת הישראלים.
כל הפרשה תמוהה ביותר, וקשה
להסביר כמה מן העובדות סביבה:
לצורך החטיפה נשלח רופא מכובד,
שאינו קשור לעולם התחתון. ף וא גם
אינו מצטייר כשכיר־חרב, כמו שניסו
לומר בתחילה.
ישנה מסכת מוזרה של שתיקה של
כל הגורמים הקשורים לעניין. כאילו
מישהו נתן לכולם פקודה לא לדבר.
מישפחה נורמלית שבנה נאסר
בחו״ל, איננה שותקת בח־ך־כלל, כמו
שקרה הפעם, אלא מנסה לגייס את
אהדת הקהל בארץ ובעולם דרך
העיתונות וכלי־התיקשורת.
ממשלת־ישראל, גם היא מצידה, לא

במדינה

פרקליט בן־שחר
-לסניגור הבריטי!

* ביני ה ם: יעקב יצחקי, שלמה
בן־שלמה, אפרת ילין־מור, יצ חק
חסון, חי סי ה שפירא, חיי ם שבתאי,
שלמה אלקלעי שרה חסון, מיצקו,
יוסף הלוי,י חי אל עמית, לרשום לוי,
עמוס קינן, מרדכי סופר, יאירה
ננוסר, י״בי, יהויבין ברגר.

וק רבני חודש עמו יוסי באו (מימין) ריד בראטו־שהן והגיש את ושימחו
לוועדת הבחירות המרכזית -השבוע נרש ממם יחד עם 66 מבין 69 המועמדים

^ שיבת מטה־הבחירות של
שמואל פלאטו־שרון הסתיימה בשעה
2אחרי חצות. הנוכחים בחדר־הישיבות
בווילה של המיליונר מסביון
התחילו להתפזר. אחד מהם, מוסא
סולימן אל־סעיד, בדווי מהנגב, ידע
שתהיה לו בעיה. רכב לא היה לו, וגם
כסף לא היה בכיסו, כדי ללון במלון
בתל־אביב. גייסן־הקולות של פלאטו
שרון בררום, ראה שחברי מטה אחרים
שגם להם יש בעיית לינה נשארים
לישון בבית גדול הממדים. אבל מזלו
לא שפר עליו.
על מה שאירע לאל־סעיד באותו
הלילה, ביום רביעי לפני שלושה
שבועות, סיפר השבוע יוסי פאר, מס׳ 3
ברשימת פיתוח ושלום :״יצאתי
מהווילה כדי לשתות כוס קפה בווילה
סמוכה. כששבתי לחדר שפלאטו נתן
לי, הרגשתי שאני דורך על חבילה
בדשא. לא התייחסתי לזה. בבוקר
ראיתי את הבדווי שלנו, שישן בלילה
על הדשא, כשהוא עטוף בשמיכה
שפלאטו נתן לו. לידו נם גם אחד
הכלבים של פלאטו.׳׳
ביום החמישי השבוע קבע פאר
תקדים בפוליטיקה הישראלית. הוא
הודיע שבידו חתימות של 67 מתוך 69
מועמדי פ״ש לכנסת, המצהירים שהם
פורשים מרשימתו של פלאטו שרון.

היחס לפעיל הבדווי, שפלאטו סירב
לתת לו לישון במיטה בתוך הווילה.
פאר, רב־סרן (מיל׳) גרוש בן ,35
בעל שער מתולתל והופעה נעימת
הגיע לפלאטו לפני שלושה חודשים,
מייד אחרי שנודע על הקדמת
הבחירות. בשנים האחרונות הוא מארגן
ערבי־ראיונות תחת השם המיסחרי
פנורמה, שקצרו הצלחה במקומות

הג א דיז מ ה

עבדה
^ סאר היו סיבות רבות לפרוש
) מהשותפות עם פלאטו, אך לדבריו
מה שהכריע אצלו את הכף היה

14 —4

נשאר עמאר
האיש הבודד -

שונים בארץ. עתה הוא חיפש מועמד
פוליטי לכנסת, שיופיע בכל אירועי
פנורמה, ויתן לה את חסותו. הוא ניסה
אצל עזר וייצמן ונדחה בעדינות.
מישהו קישר בינו ובין פלאטו, וכך,
לראשונה בחייו, הוא הגיע לווילה של
הנמלט מצרפת כרחוב המגל בסביון.
״הוא הזמין אותי לפגישה בלובי
הכחול שלו,״ סיפר פאר .״הסברתי לו
במה העניין, הוא מזג לי ויסקי ואמר:
שתה ויסקי ולך הביתה. אני לא רוצה
פנורמה ולא רוצה שוחד בחירות.
״בבית הסתובבו כל מיני עוזרים.
מישהו קרא לי לצר ואמר לי שפלאטו
יהיה מוכן להופיע בפנורמה, אבל
בחינם. מבלי לשלם עבור החסות. יש
לו כאריזמה שעבדה עלי והסכמתי׳.
פאר לא הבין שכסף ופלאטו לא
הולכים ביחד. הוא התרשם מהווילה,
מהעוזרים, מהנהג, מהתמונות על
הקירות. היה נדמה לו שזה יהיה
לכבודו, אם פלאטו יופיע בערבים
שהוא מארגן, ולו גם חינם.
כעבור כמה ימים, טילפן אליו
שלמה אוחיון, שהוא מס׳ 2ברשימת
פ״ש לכנסת, ושנשאר עתה לבדו לצד
פלאטו, אחרי הנטישה ההמונית.
אוחיון היה בעל מלון פנורמה
בבת־ים. הוא גרוש וחי כיום לבדו.
במערכת הבחירות המוניציפלית האחרונה
הוא התמודד על ראשות עיריית
בת־ים. אפילו למועצת־העיר לא נבחר.
טוענים שהוא הפסיד במירוץ זה
עשרות אלפי דולארים.
פאר הגיע לבת־ים, ושם הסביר לו
אוחיון שיש על מה לדבר עם פלאטו.
״אוחיון אמר לי שפלאטו מוכן שאני
אהיה מנהיג תנועת הצעירים שתרוץ

עם פלאטו לכנסת, שכדאי לי לנצל את
פלאטו ואת הצעותיו, כי הוא מוכן
להשקיע במירוץ לכנסת שלושה
מיליון דולר, וביחד נוכל להיכנס
לכנסת.״
פאר השתכנע .״אני חובב הרפת־קות,
וירוק בפוליטיקה. לא האמנתי
שמישהו יכול לעבוד עלי כמו ש־פלאטו
עשה.״

הצעיר הנמרץ בא לווילה בסביון.
מייד הוא הפך את הקומה השנייה
לחדר מילחמה. הוא גייס חברים, הכין
לוחות־עבודה, מפות וסיכות המוצמדות
אליהן, והחל מארגן מטה בחירות
גדול ורציני .״אחרי יומיים שהייתי שם
ירד פלאטו לקומה עם בקבוק ויסקי
כיד, אמר לכולם :״יוסי פאר הוא מקום
שלוש ברשימה ומזכיר התנועה, והוא
אומר לכולם מה לעשות. חייכתי. בלב
התרגשתי״.
פאר זנח את מישרדו, את עיסקי
פנורמה, ועבר להתגורר בווילה בסביון
.״היום אני מבין למה הוא נתן לי
גם לישון שם. הוא רצה לנצל אותי גם
בשלוש השעות שהלכתי לישון,״ אומר
פאר במרירות .״הוא ידע שיש לי עבר
צבאי ושרק אני אוכל להקים לו מטה

מאורגזלתיפארת ׳ פושעים
^ לווילה!

נשאר צפריר
-שחברו ישן על הדשא

ך* מנזה אכן קם על רגליו. אורגנו
( 1חוגי־בית, כינוסים איזוריים. פאר
גייס פעילים לפי מחוזות, נפתחו
סניפים בכל רחבי הארץ, פאר עצמו
הפך ראש מטה־הבחירות בפועל,
מפקח, דובר, איש יחסי־הציבור והפיר־סומאי.
.לא ביקשתי כסף. ממילא״
ישנתי אצלו ואכלתי שם. זה היה לי י
כדאי, כדי ללמוד את רזי הפוליטיקה *
ולא להרוויח פרוטה. אחר־כך הבנתים
שהייתי פראייר״.
לא רק הוא תרם את חלקו. כולם
עבדו בהתנדבות. בינתיים אירגן פאר
את המועמדים לרשימה, שכולם היו
חבריו, ואנשים אחרים שהוא הביא
לפלאטו.

אבל היעדר כל תקציב החל מכביד
ברשימה, פלאטו התחייב לתת לו
על העבודה .״יותר ויותר אנשים
זמן־שידור בטלוויזיה במועדי שידור
שהבאנו בשכר ובהתנדבות עזבו אחרי
התעמולה של פ״ש, כדי שחוקיימה
זמן קצר. הם למדו מהר מאור שאי־יקרא
לאסירים לתמוך בפלאטו וגם
אפשר להסתדר עם פלאטו. המישרדים
כדי להציב את דרישות התנועה למען
האיזוריים שהעמדנו דרשו כסף,
האסיר. חוקיימה מצירו הבטיח להביא
לחצר הווילה של פלאטו אלפי אסירים
לפחות להוצאות טלפון,״ אומר פאר.
לשעבר ובני מישפחותיהם של אסירים
פאר החל שומע בווילה סיפורים על
טלקסים מחדל, המודיעים מתי יגיע, בבתי־הכלא, להאפלת תמיכה בו.
פלאטו הסכים לכך, כל עוד לא
כסף, על הפסדים בקאזינו, אוניות
נסגרה ההרשמה בוועדת הבחירות
מעוכלות. בסיכומו של דבר, התקציב
המרכזית. מייד אחרי־כן הוא חזר בו,
המיועד לא נראה באופק. הוא לחץ על
כהרגלו. ראשית, הוא לא הסכים
פלאטו שיתן משהו על חשבון שלושה
שחוקיימה יופיע בתשדירים .״אני יכול
מיליון הדולר שהוקצבו כביכול למע־לדבר
במקומך,״ אמר פלאטו, שלא היה
רבת הבחירות, אבל פלאטו התחמק
מוכן לחלק את המסך עם גיבור נוסף.
באלגנטיות הידועה שלו.
ואחר־כך הוא ביטל את המסיבה
״לפני שלושה שבועות פרץ השהתחייב
לערוך אצלו למען חבריו של
משבר הראשון הגדול סביב עניין
חוקיימה(העולם הזה .)27.6.84
התקציב,״ סיפר פאר .״בהתחלה דובר
על מה שהתרחש בווילה לפני
על שלושה מיליון דולר, אחר־כן־ זה
הביטול סיפר פאר :״הוא אמר ליז מה,
ירד לשני מיליון, אחר־כן־ למיליון
אני אכניס 2000 פושעים לביתי הם
אחד. אחר־כך כבר דובר על 200 אלף
יסתכלו על התמונות, מחר לא יהיו פה
דולר 100 ,אלף דולר 30 ,אלף דולר
תמונות.״
ובסוף הוא דיבר על 700 דולר לכל
פלאטו הבטיח לחוקיימה שמייד
מחוז, וגם את זה הוא עדייו לא נתן.
אחרי הבחירות הוא ייקח שלושה
אנשים הוציאו כסף מכיסם הפרטי והוא
עורכי־דין שיטפלו בבעיות של אסירים
לא היה מוכן לשלם להם.״
ובני מישפחותיהם. גם להבטחה זו
בינתיים כבר התבהרו לפאר כמה
ברור היום לחוקיימה, אין כל סיכוי
וכמה דברים. כמי שהתגורר בווילה
להתממש.
המפוארת במשך יותר מחודשיים, הוא

בעניין המינוי אחרי הבחירות, סירב
פלאטו לחתום .״הזכרתי לו,״ אמר פאר,
שהוא הודיע לא מזמן שאם הוא ייבחר
לכנסת, הוא יתרום את המשכורת שלו
כח״כ לעניים. הצעתי לו שבמקום להם,
יתן את זה למזכיר ודובר־הסיעה בכנסת.״
פלאטו
נתן אישור עקרוני שהוא
יפצה את מי שהוציאו כסף מכיסם,
בסכום כולל של עשרת אלפים דולר,
אבל כרגיל פאר לא ראה כסף.
בענייני כסף הסביר פלאטו שהוא
זהיר, אחרי שבית־המישפט העליון
פסק לו 18 חודשי־מאסר מהם 15 על־תנאי,
בגלל עבירות של שוחד־בחירות

הפעילים באו לפאר כדרישות
חד־משמעיות לקבל כסף. הוא רץ שוב
ושוב לפלאטו, אך שב בידיים ריקות.
גם כסף לאירגון מסיבות בווילה שלו
עצמו לא נתן פלאטו ובשתיים
שהתקיימו, הכיבוד היה רל ביותר.
ביום רביעי האחרון הוא בא אל
פלאטו והודיע. :או שאתה מסכים
לדרישות, או שאני לוקח את כל
הרשימה איתי.״ פלאטו אמר לו,
לדבריו :״אני הבוס, אני לא חותם, אני
מצפצף.״
פאר עזב את הווילה בטריקת־דלת.
הוא שב למישרדו הקטן ברחוב

פלאטו בביתו
הבלונים התפוצצו

פלאטו בתמונת פרסומת
לרוץ שוב לבד
כבר למד משהו על הנעשה שם. אם
בתחילה הוא הוזמן אחר כבוד לאכול
עם שאר עוזרי ועובדי הווילה של
פלאטו, הרי שלאט־לאט הבחין
שעושים לו טובה שמשאירים לו דבר
מה לאכול. הוא חש שהכסף אינו הצד
החזק בניהול משק־הבית של פלאטו.
צוות העובדים נוהג כלפי פלאטו
ובני־מישפחתו בכניעה .״הם ממש
שפוטים שלו,״ אומר פאר, שהבחין
שמעולם לא ראה כסף בכיסיו של
המיליונר מצרפת .״אכלנו איתו כמה
פעמים במיסעדות. לקח לי זמן עד
ששמתי לב, שתמיד כשגומרים לאכול,
הנהג שלו קורא לו החוצה, או שיש לו
טלפון, והוא אף פעם לא שילם. גם לא
!,על עצמו.״
^אחר־כך בא המשבר עם מועמד מס׳
^ברשימה, רמי חוקיימה, ראש
למען האסיר. חוקיימה
^ תנועה בכוונה לרוץ
שפלאטו יהיה
מותו ואם הוא
י£ר ם הוא ירוויח.
— י • -חוקיימה :״לי היו 20
ר שהובטחו לי על-ידי חברים
>נו}ניה, למסע הבחירות שלי. חשבתי
שזה לא יספיק לי. אמרו לי שפלאטו
יתן יותר. עכשיו אני מבין שעם סכום
כזה הייתי יכול לעשות הרבה יותר
ממה שפלאטו נתן לי.״
חוקיימה הוצב למקום השישי

חוקיימה פרש ראשון, לפני שבוע
וחצי.

^ דק בשביל
^ פירסומת
^ פגיש בו ע בא פאר לפלאטו
/והציג כמה דרישות אולטימטיביות.
ראשית הוא דרש שתוקם
עמותה כחוק, ובה יהיו חברים כל אנשי
הצוות המוביל של פ״ש. שנית, הוא
דרש לקבל בכתב מינוי לתפקיד מזכיר
כללי, גם אחרי הבחירות. ושלישית,
הוא דרש שפלאטו יפצה את כל אלה
שהוציאו עד עתה מכספם הפרטי
למסע־הבחירות של פ״ש.
פלאטו סירב לכל שלוש הדרישות.
בעניין העמותה הוא לקח לידיו את
רשימת המועמדים של פאר, מחק רבים
מהם וביניהם את מועמד מס׳ 4לכנסת,
מחמוד חלבי מדליית אל־כרמל.
כשפאר שאל אותו מדוע הוא מוחק את
הנציג הדרוזי, ענה פלאטו :״ערבי לא
יהיה בעמותה שלי״.
לבסוף הוא השאיר כחברי עמותה
את פאר ואת אוחיון ומצד שני הוסיף
את אשתו אנט ואת עוזריו זילבר עמר
ורוני צפריר. בסופו של דבר, העמיד
את הרכב העמותה על שיבער, מאנשיו
מול ארבעה של פאר. המזכיר הכללי
מחה בפני ראש הרשימה, אך פלאטו לא
ויתר :״אני בוס, אני רוצה רובי.״

ארלוזורוב בתל־אביב, הודיע טלפונית
לשאר הפעילים על הצעד שעשה,
ובתוך זמן קצר התברר לו שכולם,
להוציא את מס׳ 1ו־ 2ברשימה, נמצאים
איתו.
פאר עדיין לא התאושש ממה
שחווה אצל פלאטו. הוא חש מרומה
וכמי שנפל קורבן למעשי נוכלות.
באחד הימים ביקש ממנו פלאטו
שיבדוק כיצד אפשר לנהל מסע־בחירות
כלל ארצי ממסוק. פאר
התרוצץ ומצא חברה שהסכימה, תמורת
100 אלף דולר, להטיס את פלאטו
מחוג־בית אחד לשני, עד הבחירות.
פאר נתן לרעיון גם סיקור עיתונאי
מתאים, ובא לפלאטו כדי לסגור את
עניין התשלום לחברה. אמר לו פלאטו:
״זה בצחוק. מה אתה חושב לך 100 .
אלף דולר? זה בשביל הפירסומת״.
פלאטו נמנע מלרכוש לוחות
להדבקת המודעות שלו. בלילות היה
מסתובב עם נהגו וזה היה יורד מהרכב
ומדביק מודעות בחירות של פלאטו
על גבי לוחות של מיפלגות אחרות,
שנרכשו כחוק .״לילה אחד ״,מספר
פאר ,״הוא לקח אותי לסיבוב לילי.
כשראיתי מה הם עושים, אמרתי לו:
אתה ראש תנועה. איך אתה עושה דבר
כזה. מה יהיה אם יעצרו אותך? זה לא
מתאים לך. אני אפילו לא רוצה לדעת
על זה.״

לטענת פאר, אפילו את תשדירי
התעמולה בטלוויזיה הוא עשה במחירי
מינימום, משום שמישהו שעוסק בכך
היה חייב לפלאטו טובה.
בסוף־השבוע טיפל פאר מטעם
תנועת הצעירים שהוא עומד בראשה
במגעים עם מיפלגות אחרות, כדי
להצטרף כגוש. אחרי משא מתן מייגע,
שנערך בסוף־השבוע עם אנשי ליכוד,
יחד והמערך, הוא זכה לאוזן קשבת
דווקא בבניין מיפלגת העבודה ברחוב
הירקון בתל־אביב. דרישותיהם של
הקבוצה — שחיילים משוחררים יזכו
בהטבות דומות ׳ לאלה של עולים
חדשים, שטיפול־שיניים יוכר כטיפול
רפואי חינם לכל דבר ושיוחק חוק
לשיקום האסיר — התקבלו.
אבל פאר עדיין לא יכול להשתחרר
׳ מחוויית פלאטו. הוא המום מהפער
שמצטייר בין העושר הבולט כלפי חוץ
והקשיים הפיננסיים מבית. הוא הבחין
שפלאטו מבלה את מרבית יומו בבית.
עסקיו ביין פלאטו נכשלו, עסקים
אחרים כנראה שאין כלל לאיש. אבל
מה שמפתיע את פאר הוא הצלחת
פלאטו להוליך שולל אנשים .״אצלו
באמת פראיירים לא מתים, אלא
מתחלפים,״ הוא אומר ומבטיח לכתוב
ספר, שיצטרף לספרים אחרים שכבר
נכתבו, על עבודתו לצד פלאטו.

בן־ציון ציטרין

ן ףן 0שאחר
חסרת תקים של אגף המישטרה
במישרד־הפנים. ראש האגף, יעקב
מרקוביץ הפך למעשה למפכ״ל על.
הוא משתתף בישיבות סגל הפיקוד.
הבכיר של המישטרה, לוקח חלק
במאבקי הכוחות בין הניצבים השונים
ובעזרתו של מנכ״ל המישרד, חיים
קוברסקי, הפר את צמרת המישטרה
לגוף של אומרי הן.
אחוזתו המשולשת של בורג תתפרק,
קרוב לוודאי, אחרי הבחירות. יש
לכך כמה סיבות. ראשית, צפויה החלשות
ניכרת של המפד״ל וניתן יהיה
לקצץ בכנפיו של הד״ר לפילוסופיה
יהודית. שנית, אם יתפרק המישרד,
ניתן יהיה לספק יותר דורשי עמדות

המערך עצמו כבר הודיע בהזדמנויות
שונות, שהוא רוצה במישרד
מישטרה עצמאי, כדי שהשר שיעמוד
בראשו יוכל להתרכז בבעיות המיש־טרה
והשוטר.
הדימוי הציבורי של המישטרה ושל
השוטר נמצא כיום בשפל חסר־תקדים
— לא מעט, כך גורסים במערך, דווקא
בגלל שהמיניסטריון הפך לאגף.

אסף חפץ
האם הוא יתקפל ז
^ כל ממתינים בדריכות לתוצ־
( 1אות ההצבעה בבחירות לכנסת
ה־ . 11 אבל במישטרת ישראל ממתינים
בדריכות כפולה ומכופלת ליום שאחרי.

פי תוצאות הבחירות יעוצבו פני
המישטרה בשנים הקרובות. במטה
הארצי יודעים, שמה שהיה עד עתה
אינו בהכרח גם מה שיהיה.
דומה שמעולם לא היה מפכ״ל
מישטרה מוטרד, כפי שמוטרד עתה
רב־ניצב אריה איבצן. ברור לו, שה־23
ביולי יהווה נקודת־מיפנה גורלית גם
לעתידו האישי. תחושה דומה שוררת
גם באגף המישטרה במישרד־הפנים.
תעלומה אופפת את עניין מעמדו
של אגף זה. עד 1977 היה מישרד
המישטרה עצמאי. אחר־כך כונס תחת
כנפי מישרד־הפנים, ושר־הפנים הוותיק,
יוסף בורג, הועמד גם בדרג
המיניסטריאלי של המישטרה.
כיום ברור שהחלטה זו היתה הרת
אסון למישטרה,
השר הקדיש לבעיות המישטרה זמן
מועט ביותר. הוא טיפל הרבה יותר
בענייני מישרד הדתות שנפל בחלקו
ובבעיות פנימיות במפד״ל ומיעט
להתעניין במישטרה, להוציא תקופות
משבר קשות.
התוצאות בשטח מראות שהמיש־טרה
מתפרקת. חל גידול בפשיעה,
חקירות צווארון לבן רציניות לא
נפתחות כלל. שוטרים רומסים בגלוי
את זכויותיהם של אזרחים חפים
מפשע, שלא לדבר על עצירים. מכות
הפכו סימן היכר של השוטר העברי
בשנת 84׳.
אחרי שהוא סילק בפעולת בזק את
המפכ״ל הרצל שפיר, שהוא עצמו מינה
אותו ב־ 1בינואר ,1981 העמיד בורג

אם איבצן אינו יודע מה יהיה
גורלו שלו, הרי שלתת־ניצב בנימין
זיגל ברור כמעט כשמש, שהוא ייאלץ

בפרשת ידלין.
זיגל נמצא על הכוונת של הליכוד
כבר זמן רב. מס׳ 39 ברשימת הליכוד

בורג ואיבצן
לאן נעלם תיק אפרסק י
ללכת הביתה. היחידה לחקירות הונאה
לכנסת, בני שליטא, מתכוון להקדיש
במטה־הארצי, שהוא עומר בראשה,
את כל זמנו ומירצו בכנסת הבאה
גרמה כאבי־ראש לכל המיפלגות,
לחיסול היחידה ולעריפת ראשים
וכולם ישתפו פעולה כדי לחסלה
מאסיווית שם.
סופית.
שליטא נחקר לפני שלוש שנים על
במלאכת החיסול התחיל כבר איבצן מסירת פרטים כוזבים למישרד השיכון
עצמו. מאז מינויו רולדלה היחידה, לצורכי קבלת הלוואה ושוחד־מיני
חוקרים רבים עזבו ואלה שנשארו
שקיבל כביכול, תמורת הקלות ל־נאלצו
לטפל בעניינים שוליים. כל קבלן־תאורה שביצע עבודות במושבה
חקירה רצינית ועדינה התנהלה תחת מנחמיה בצפון, ששליטא עומד בעינם
הפקוחה של איבצן ושל ראש ראשה.
אגף־החקירות במישטרה, ניצב יחזקאל
לפני שלושה שבועות הודיע סוף
קרתי, הגימלאי.
כל סוף היועץ המישפטי לממשלה,
שהוא סוגר את התיקים נגד שליטא.
מבלי להיכנס לשאלה אם צדק או טעה
הפרופסור יצחק זמיר בשיקוליו, הרי
שעינוי־הדין שנגרם לשליטא, עד
ך* יחידה שהוקמה בדיוק לפני
שהתקבלה ההחלטה הפך אותו לאיש
( 1עשר שנים, כדי לטפל בעבירות
מר־נפש. לכל מי שפוגש אותו הוא
צווארון לבן, על״ידי מי שהיה אז
ואומר שהוא יעשה הכל
מפכ״ל, שאול רוזוליו, קצרה הצלחות
זיגל ואנשיו.
רבות. זה היה בעוכריה. ביחידה המערך, שכבר מצא מועמד משסמוי
בין
לו לשר המישטרה, הפרופסור דויד רואודחשבון ליבאי לא ישכח את אנשי זיגל. שוב חקירותיהם ערב בחירות 77׳ תרמו להעביר ללא ספק למהפך המפורסם. הטיפול אז
באשר ידלין המיועד לתפקיד נגיד
מוטט.
בנק־ישראל כמו היום בספיחי פרשת
אץ ספק
יעקב לוינסון, מדירים שינה מעיני
מאבק פנימי זה, כדי
רבים בבניין מיפלגת העבודה. אין ספק
את היחידה. הם גם
שהאינטרס של המערך יהיה חיסול
דגל ,61 ,כדי לדרוש שהוא
מיידי של היחידה החשובה, כדי למנוע
סוף לגימלאות.
שוב כדור־שלג כמו זה שהתגלגל
האלטרנטיבה המוצעת ליחידה

זמל על
הכוונת

דויד ליבאי
שר־המישטרה הב אי
תחתיו איש כלבבו. ואכן, איבצן היה
חביבו של בורג ודאג לאינטרסים של
השר הוותיק.
שפיר נזרק על רקע חקירת התיק
המפורסם תיק האפרסק שנעלם כלא
היה.
איבצן התאים את עצמו לשר שלו.
בורג לא רצה כאבי ראש מישטרתיים.
איבצן לא הפריע לו ולא הטריד אותו.
מצב זה גרם, כצפוי, להתחזקות

בין אם ימונה שר חדש שיטפל
באגף־המישטרה בתוך מישרד־הפנים,
ובין אם יוקם מישרד מישטרה עצמאי,
אין ספק שהשר החדש יידרש לבצע
שינויים, ראשית כל בצמרת המעורערת
והמסוכסכת.
מפכ׳׳לות מישטרה אינה מינוי
למיספר שנים קבוע. למעשה יכול
השר להעיף את המפכ׳׳ל בכל יום
שירצה. מכך חושש איבצן.

חיים קוברסקי

ימשיכו לאמר הן׳
הארצית לחקירות הונאה היא יחידות
מחוזיות או מרחביות לעבירות צווארון
לבן•
אין ספק שרעיון זה יגרום לשיתוק
מוחלט של כל חקירה רצינית, משום
שמרבית החקירות הגדולות והמוצ־לחות
של זיגל היו כלל ארציות. חלוקה
לאיזורים תקשה על התקדמות חקירה
ארצית מקיפה.
אחרי חיסול מחלקתו של זיגל,
* תעסוק למעשה המישטרה בחקירה
בענייני פריצות ופריצות.
אילו היתה זו הבעיה היחידה של
איבצן לא היו לו כל בעיות בחיים. אבל
יש לו בעיות חמורות פי כמה.
לא מכבר נאלץ איבצן לבצע בעל
כורחו שינויים בצמרת. ניצבים הוחלפו
אלה באלה. ושלום לא בא על המיש־
1טרה, אלא ההיפך.
בראש מחוז תל־אביב עומד ניצב
דויד קראום, יריבו בלב ובנפש של
איבצן, שאף אינו מדבר איתו. איבצן
נאלץ להיכנע לתכתיבי השר שלו
ולראות את חברו בעבר ויריבו הנוכחי,
כן ה־ ,56 מאיים על כיסאו שלו.
למחוז הצפוני הועבר ניצב רחמים
חדד, במקומו של יצחק ערן הוותיק
שפרש. חדד מכיר היטב את המחוז
הצפוני. הוא כבר היה סגן־מפקד־המחוז
והועבר למטה הארצי בתפקיד ראש
אגף אפסנאות, אחרי שטייח פרשיות
שחיתות שונות בצפון.
עובדת הטיוח כבר הוזכרה בעדות
שמסר סגן ראש אגף־החקירות, תת־ניצב
יורם גונן בבית המישפט המחוזי
בחיפה(העולם הזה .)23.5.84
בכל זאת הוחזר חדד לצפון, אבל
כבר מתרגשת ובאה צרה חדשה עליו
ועל המפכ״ל.
חדד, שנפגע מהפירסומים האחרונים
נגדו ומעדות גונן במיוחד, נפגש
עם עיתונאי צפוני והביא לפניו מיסמך
חסוי, שאמור היה להוכיח את חפותו.
הוא עמד על כך שהמיסמן־ ותגובתו
יופיעו ברבים, כשהוא מודע לכך
י שעבר עבירה כפולה: ראשית הדליף
,מיסמך סודי ושנית התראיין ללא
קבלת אישור.
איבצן לא הדיח את חדד. הוא נהג בו
לפנים משורת הדין, בו בזמן שעל
פחות מכך — שיחות עם עיתונאים
— הוא הישעה את סגן־ניצב אסף חפץ,
מפקד היחידה המרכזית בתל־אביב.

הדלפה
^ לעברימים
^ מ חו ז הדרומי נכנס ניצב
/אברהם (״תורגי״) תורגמן, שעזב

את מחוז תל־אביב. רק קיבל עליו את
הפיקוד, והשאלה הראשונה שהציג
בפניו הכתב לענייני מישטרה של
הטלוויזיה, היתה מה רעתו על
הפירסומים שהופיעו נגדו בימים אלה
בעיתונות.
תורגמן שבע־המאבקים נשם עמוק
ואמר :״תראה,״ ואחרי רגע הוסיף
מאולץ משהו :״אני לא מתכוון להגיב
על כר•״
מהם הפירסומים שרודפים אחרי
תורגמן זמן רב כל־כך?
בשיאה של פרשת השעיית חפץ,
בחודש מרס, הודיע ניצב קרתי שלא
מתנהלת שום חקירה נגד תורגמן. רק
לפני שבועיים נאלצה פרקליטות
המדינה להגיש לבג״צ חומר על בדיקה
שנערכת בעניין תורגמן. היה זה
במיסגרת תשובה לבקשה של חפץ,
שפנה לסעד מישפטי בבית המישפט
העלית•
החומר הנבדק עוסק בפרשת חיפוי,
כיבכול, שחיפה תורגמן על רס״ר
מודיעין במישטרת חיפה, מרדכי דואק,
כשתורגמן היה מפקד המרחב שם.
לתורגמן נודע בזמנו, שדואק
הדליף מידע לעבריינים על פשיטה
שהמישטרה עומדת׳ לערוך אצלם.
תורגמן, כך נטען, גנז את החומר,
הסתירו מיחידת חקירות־פנים של
המישטרה וגם לא העביר את דואק
מתפקידו.
כאשר הוא העיד בבית־המישפט
בחיפה בעניין הסתבכות חקירת
המישטרה סביב רצח הקשיש פינחס
חנוך, מסר תורגמן בבית־המישפט
שעל פרשת דואק נמסר לו רק שבוע
קודם לכן.
מי שהיה ראש היחידה המרכזית
בחיפה, אהרון יקים, שעתה הוא ראש
ענף מודיעין במחוז הצפון, ביקש
להעיד כנגד תורגמן בחקירת מישרד־הפנים
בעניין. משמבוקשו לא ניתן לו,
הוא חיבר תזכיר ארוך שנשלח לצמרת
המישטרה, ובו האשים את תורגמן
באי־אמירת אמת בבית־המישפט.
עניין זה התרחש בראשית . 1981 עד
היום רודף דוח יקים את תורגמן. פעמים
רבות הסביר תורגמן שיריביו, וכאלה
לא חסרים במישטרה לטענתו, מחפשים
אותו ומנסים לפגוע בסיכויו
להגיע לתפקיד הבכיר ביותר במטה
הארצי. אבל התנהגות צמרת המישטרה
בענייו אינה מובנת. אם תורגמן צודק,
והוא אומר זאת בכנות, הרי שיקים חייב
ללכת. למה מרמזת העובדה שיקים
עוד קודם בתפקיד?
ואם יקים צודק, מדוע לא ממצים

על גורל המישפט, ולכן מן הראוי
לפטור את הניצב מעונשו של דין
מישמעתי. דיעה אחרת במטה הארצי
גורסת, שאי אפשר יהיה להתחמק
מהעמדת תורגמן לדין מישמעתי.

להגמיד פריגיל

ם המישטרה מתייחסת בכובד
ראש לדברים שאמר, דווקא בעניין
זה, נשיא בית־המישפט העליון, השופט
מאיר שמגר, הרי שאין לה דרך
התחמקות. בעתירה לבג״צ של שוטר
מהשורה שקבל על כך שהועמד לדין
מישמעתי על עדות כוזבת שולית
שמסר בחקירה פנימית, קבע שמגר:
״דבריו שלי שוטר בכל׳ מישפט ובכל
חקירה חייבים להיות נאמנים לאמת
ומדוייקים בקפידה. השוטר מופקד על
אכיפת החוק ונאמנותו לתפקיד
מחייבת שלא יסטה לעולם בדבריו
במישפט ובחקירה מן האמת לאמיתה״.
ומעניין לעניין באותו ענייו: על־

הגרמני, גם הם לא ברורים. בעניין זה
מעורב גם מפקדו־לשעבר של גולן,
ארמונד לוי, ראש היחידה לחקירת
פשעים חמורים במטה הארצי, שעליו
נאמר ש״עזר״ ביחד עם קרתי, לעצור
את קידומו של גולן.
כשהתפוצצה באחרונה פרשה זו היה
המטה הארצי כמרקחה. הכל מצפים
לתוצאות חקירתה של קרפ. גם איבצן
מחכה לכך בדריכות.
עניין אחר שעתה מתברר בבג״צ
הוא עתירה שהגיש תת־ניצב מאיר
(״מייק״) קפלן, ראש המחלקה לזיהוי
פלילי (מז״פ) במטה הארצי, וראש
יחידת המחקר והפיתוח (מו״פ) .הוא
אולץ להתפטר במלאת לו ,60 משום
שסגנו, יוסף אלמוג, איים להתפטר אם
הוא לא ימונה כראש מז״פ. בג״צ
שיצטרך לדון בפניה זו, יידרש שוב
להיכנס למערכת השיקולים של
המפכ״ל, ליחסים בצמרת המישטרה
ובאגף המישטרה במישרד־הפנים.
גם זה לא מוסיף בריאות למפכ״ל.
אבל כל זה מחוויר לעומת פרשה

יעקב מרקוביץ
יישאר ראש־אגף?

צבי בר ואשתו
האם ינצח בקרבי
פי בקשתו של איבצן חוקרת עתה
ד,מישנה ליועץ־המישפטי, יהודית
קרפ, את פרשת סגן־ניצב איתן גולן,
היום מפקד מיחלק המירמה במישטרת
תל־אביב.
גולן היה בעבר חוקר בכיר ביחידה
לחקירת פשעים חמורים במטה הארצי.
הוא הצליח לשכנע אחד, שרגא גרד,
קרוב מישפחתו של שר־התיירות,

אחרת שאיבצן לא מצליח להיחלץ
ממנה, פרשת חפץ.
ראשית, שבה ועולה השאלה: אם
חפץ לא הדליף לעיתונאים את המידע
סביב מחרל לכידת כנופיית ליפתא,
שהתכוונה לפוצץ את הר־הבית, וה־מישטרה
מקבלת את הגירסה שחפץ
לא הדליף, מי הדליף?
מדוע נושא זה אינו נחקר?
ודבר נוסף באותו הק&זר: איזה לקח
למדה המישטרה מהמחדל?
וזה עוד לא הכל. חפץ אומנם הפסיד
בבג״צ נגד איבצן שהישעה אותו, אבל
עדיין מתקיים סיבוב שני בין חפץ
לאיבצן בבית־הדין המישמעתי של
המישטרה, בפתח״תקווה, שבו עומד
חפץ לדין.
השבוע נשמעו רמזים שחפץ ועורו־דינו,
דן כהן, יחזרו בהם מכוונתם
להפוך את המישפט למישפט ראווה.
חפץ, שמועמד לדין על כך ששוחח
טלפונית עם עיתונאים שפנו אליו
ואישר בפניהם מידע שפורסם קודם
לכן בעניין אנשי ליפתא, רוצה
להישאר במישטרה. הוא חושש

יתכן שבשלב זה, עד אחרי שיתבהרו
השמים בעיקבות הבחירות, תהיה
שביתת נשק בקרב חפץ־איבצן.
כרגע שני הצדדים אינם יודעים איך
אפשר לסיים את הפרשה כך שכל צד
יהיה מרוצה.
החקירה נגד מחליפו של חפץ
ביחידה המרכזית בתל־אביב משה
פרידמן, עדיין לא הסתיימה. יחידת
חקירות פנים, בראשה של בלה
ויינשטוק, עדיין נמצאת בעיצומה של
החקירה.
גם על סגן־ניצב אלכס איש־שלום,
קובלים במטה הארצי שהוא מסובך
במתן עדות לא מדוייקת בבית ה־מישפט
בעניין פרשת הסמים המפורסמת
בטבריה של בני משפחת אוחנה.
גם במיקרה זה יש הדורשים מאיבצן
להעביר לדיון מישמעתי את עדותו של
איש שלום.
מעמדו של איבצן התערער מאור
לאחרונה. בורג אף נטל ממנו את הזכות
להתראיין לעיתונאים או לתת רשות
לניצבים להתראיין לכלי התיקשורת.
לשם קבלת אישור לראיון, הוא חייב
לפנות לאגף המישטרה.
אירגון נשות השוטרים מתחזק
ונושף בעורפו. ולצידם פורשי־ המיש־טרה
שפשטו את מדיהם, אבל עדיין
רוצים להילחם על מעמד השוטר
ומקומו בחברה.
מה יקרה ביום שאחרי הבחירות?
יריביו של איבצן טוענים שאם הוא יצא
מהמישחק הרי שחלק ניכר מבעיות
המישטרה ייעלמו כלא היו.
זה נכון בחלקו. אבל עריפת ראשים
לא תפתור את כל הבעיות, כשם

וק גוור היחידה לחקירות הונאה
במסה האו־צ נבר נמעט בווו:
כל המיפלגות מעוניינות בחיסולה
יאכל אותה!
את הדין עם תורגמן?
במטה הארצי מעלים רעיון
שתורגמן יועמד לדין מישמעתי, אם
אכן ימצא פרקליט המדינה, יוגה
בלטמן, לנכון, שיש למצות איתו את
הדין בגלל דואק.
מקורביו של תורגמן מסבירים לעומת
זאת שגם אם בלטמן, יתייחס
לעניין בחומרה, הרי שעדותו של
תורגמן בבית־המישפט לא השפיעה

אברהם (״אברש׳ה״) שריר להיות עד־מדינה
נגד הקמצ״ר לשעבר, ברוך
ארבל. על פי החשד ניסה שריר להיטיב
עם הקצין המצטיין, איש ארץ־ישראל
השלמה ומתומכי גוש אמונים, באמצעות
הצעות לשלוח אותו לסופי
שבוע על חשבון קרן הנס זיידל
הגרמנית.
באותו הקשר נאמר, שיחסיהם
כביכול של איבצן ושריר סביב הכסף

שאיבצן יוכל עתה לפטרו, אחרי
שעניינו בבג״צ הסתיים.
חפץ שואף לשוב לתפקיד בכיר
ולעמוד לצד חברו לנשק, ניצב צבי בר,
ראש אג״ם, הממתין בפינה לקרב על
המפכ״לות. לכן הוא מוכן להנמיך
פרופיל.
איבצן חושש, לעומת זאת, לפטר
את חפץ, משום שהוא מודע לרעש
שיקים במערכת המישטרתית ומחוצה

שהקמת מישרד מישטרה עצמאי לא
מהווה תרופת פלא.
איבצן כבר הבין את הרמז. הוא מכין
גב תיקשורתי למאבקו. הוא לא יוותר.
הוא ירצה לעמוד בראשות המישטרה
גם בשלב הבא שלה.
כך נוהגים גם מתחריו במטה הארצי
ובאגף־המישטרה.
הכללים, אם כן, עשויים להשתנות.
אך המישחק יישאר דומה.

בן־ציון ציטרין

נשים:
נשים

פירוט ״מה הרס המערך״ .אפילו
מודעי איבד את סבלנותו, וברח על
נפשו ל״חוג־בית אחר״.
אחריו;(לתה סגנית״השר ,״אסתר
תעסה־גלזר״ ,כפי שאמרה לי
אחת המארגנות. קוראים לה דווקא
מרים, אבל לא נדקדק בקטנות.
גם סגנית־השר אינה חזקה
בשמות :״אמר על זה יצחק ...נו ...
יצחק ניסתה להיזכר בשמו של
ראש־הממשלה.
תעסה־גלזר הבטיחה לקצר
בדבריה. אחרי 20 דקות מקוצרות
ומבולבלות, התחילו נשים לצירי
לזוז באי־נחת ולסקור אחת את
הופעתה של השניה. הנאום נקטע
בשלב בלתי־ברור, והמנחה הציגה
בכישרון רב את ״שרתנו, האשה
שעם מינויה לשרה בממשלת־ישראל
הרגישה כל אשה במדינה
כאילו היא מונתה כשרה תגובות

קפה פילץ בתל־אביב, יום רביעי
בשעות בין הערביים. הקפה גדוש
בנשות־צמרת. הלבושות באופנת־צמרת.

הבימה — נשות־צמרת,
שרה וסגנית־שר. שר־האנרגיה,
יצחק מודעי, שנחת לביקור־פתע
בישראל אחרי שהייה בת
שבועיים ומחצה בקולומביה (״את
יכולה לקרוא לזה, בשקט גמור,
חופשה! שלא ינסה למכור לך
לוקשים שזו היתה נסיעת־עסקים!״
התרגז עמיתו לליברלים, שר החוצה
גם הוא את גבולות המדינה לעיתים
מזומנות) השמיע את הגיגיו
.בנושאים רבים, בעיקר כלכליים,
כיאה למועמד (בעיני עצמו)
למישרת שר־האוצר.
מודעי, לבוש בחליפת״ספארי
תכולה, הירצה על צורך בהידוק
החגורה. נשות הליכוד, שהוזמנו
להקשיב לדבריו, זללו עוגות־קרם
על־חשבון הבית (או המיפלגה?)
וקינחו בקפה.
את האידיליה והסטייל הפירה
סופיסטיקייטד, פחות אשה
שהיקשתה שאלות אינסופיות כגון:
״מה רוצים מהליכוד? איך אפשר
לתקן בשבע שנים את כל מה
שהמערך הרס ב־ 29 שנים?״ וכאן בא

לא ״זה

שרה דורון
הנשים עוסקות בתיוק

לפני כשבועיים הוצפה מערכת
העולם הזה בהודעות טלפוניות.
שם המצלצל הנאמן היה צבי

וילדר.

מאוחר יותר התבהר המיסתורין
שמאחרי התקפת־פתע זו: וילדר,
הסתבר .,הוא איש יחסי־הציבור של
מנהיג תנועת ״זה״ ,מרדכי
בן־סורת. לא ברור לי כמה ציבור
יביאו לבן־פורת היחסים הללו —
מה שבטוח הוא שביחסים
אינטנסיביים כאלה עד היסטריה
טרם נתקלתי.

איר נעשים
דירקטור?
בצהרי יום שני לפני שבוע ישב לו מתוח האדון
יונתן(״יוני״) צכרי במישרד־האוצר. יוני צברי,
למי שלא נפלה בחלקו הזכות הגדולה להכירו, הוא
סגן מנהל כללי של חברת דלק כלשהי — גלילות,
כמדומני. העיקר: ם־מ־נ־כ״־ל!
אבל מה? מסתבר שהתואר המכובד הזה בצירוף
טלפון צמוד במכונית והרבה מאוד רעש לא הספיקו
לו, ולכן, שבועיים לפני ה־ 23 ביולי, נחת האדון
הסמנכ״ל עצבני במישרד־האוצר, דיפדף בהיסטריה
ברשימת החברות הממשלתיות, ובדק וסימן באילו
חברות ברצונו לכהן כדירקטור.
הסמנכ״ל מגדיר את עצמו כ״מקורב מאוד
לשר־האוצר,״ וטוען שאף עבד בשבילו בבחירות
הפנימיות ־במרכז חרות. הוא עבד גם בשביל עצמו,
כשניסה להיבחר לפאנל ו״כמעט, כמעט, נבחרתי!״
טען באוזניו של אחד מחברי־המרכז. ה״כמעט״ הזה
שווה בדיוק שיבעה קולות, שעליהם אולי ״עבד״
בעניינו של יגאל כחן־אורגד.
צברי, אגב, הוא מינוי של שר־האוצר הקודם,
יורם ארידור, יריבו של כהן־אורגד כיום. שר
הולך ושר בא -י -יוני צברי נשאר ״מקורב״.
ובכן, ישב מקורבנו (מקורבים אחרים לשר־האוצר,
אגב, מכחישים בתוקף שקירבה יקרה־מפז
זו היא הדדית, אך שדה הפוליטיקה מלא בפשרות
יקרות) ופשוט בתו־ לו, כמו בסופרמרקט, את
החברות שנראו לו.

מרדכי בן־סזדת
תלוי למעלה

הנשים באולם היו
ושיקשוקי ספלים וצלחות.
שרתנו קמה, והתחילה לנאום
בקולה הצורמני, שהפך ככר לסימלה
המיסחרי. תגידו מה שתגידו על
שרה דורון: היא בהחלט לא
טיפשה! ליוויתי אותה בשתי הופעות
בערב אחד: בקפה פילץ ובחוג־וילה
מפוארת ברעננה. דורון מסוגלת
לזרוק סיסמות שדופות במשך שעה
ארוכה, אך לתבלן בהומור עצמי
(המובן לעיתים רק לה) ,לטייח
(המצב פרובלמטיים נושאים
הכלכלי, המונופול המוזר שרכשה
על בעיות האשה בישראל) ,להלך
על ביצים בלי הרבה מעידות.
מדי פעם הופיע החיוך המיסתורי
בתוספת ״אנחנו הנשים״.
הנוסח הזה לא תמיד עבר בשלום.
״למה היא מתכוונת?״ רחשו הנשים
סביבי, כשדורון התבדחה :״אנחנו
הנשים אחראיות על החסכונות
בבית ״.השרה שלפה סיגריה
אמריקאית והמשיכה לדבר על
אינפלציה מזווית־ראייה נשית.
זה הקרדיט שנותנים הלאומיים
לנשותיהם: בקפה פילץ, בעת חגיגת
הפמיניזם, חולק טופס מפורט ״אם
ברצונך ליטול חלק בפעילות
ההתנדבותית לקראת הבחירות —
התקשרי איתנו.״
התקשרתי. הפעילות ההתנדבותית
שמציע הליכוד לנשותיו היא:
הדפסה, תיוק, הרמת טלפונים.
״את הגברים מפנים לעבודות
אחרות,״ נאמר לי.

ך*עשל

הלוחם

גיחוכים

בשעות בין הערביים של יום
שישי ניגש אלי אופטומטריסט
ידוע, התיישב, וטיפטף תוך כרי
פיטפוט קולח :״ראיתי את(מנחם)
מיל לפני כחודש. באיזה עניין?
•פלתי
טיפלתי1בו! בכלל, אני מדבר עימו
קבוע בטלפון .״לא,״ הוא לובש
ארשת חשיבות ,״אני לא יכול לאמר
לך כיצד הוא נראה. כללית הוא
מרגיש טוב״.
אז עכשיו אני מבינת־ אם אני
שולה מזיכרוני רק נבחרת מבין המון
האנשים שטרחו להודיע לי באחרונה
על ביקוריהם ו/או יחסיהם הראש-הממשלה עם טלפוניים
לשעבר
(נהגו לשעבר. שהוא כיום
נהגו של ראש״הממשלה הנוכחי,
יצחק שמיר, שימש כנהגי לפגי
שבועות אחדים :״אני היחידי שנכנס
חופשי למנחם הביתה. תשאלי את
כולם!״ שאלתי וגיליתי יחידי־סגולה
נוספים, שלא לדבר על מיספר
המטלפנים בקביעות אל האישיות
המיסתורית ביותר במרינה).
אז באמת, איר יש לו זמן לצאת
לאומה? לפי החשבון הפשוט שלי
הוא עסוק שעות על גבי שעות
בשיחות טלפוניות ובקבלת אורחים.

רשימת־החברות בכתב־ידו של יונתן צברי
מי רוצה ביקרו של מיי
את הבחירה הסופית אני מביאה לכם במו
כתב־יד הסמנכ״ל (אס לא די השתמשתי בתואר
המכובד — זה רק מקוצר היריעה, ובהחלט לא
במזיד) — מיגוון של תחומים ממישרד־השיכון־
והבינוי, דרך מישרד־האנרגיה, מישרד־התחבורה,
מישרד־המיסחר־והתעשיה, מישרד התקשורת ועד

מיגדל״העמק קיבלה פירסוס חסר־תקדים
לאחרונה כאחד מהישגי
הליכוד. ביום ראשון העניק ראש־הממשלה,
יצחק שמיר, גושפנקא
לתוארה זה, כשביקר במקום ברוב עם
( 5000 איש — זו הפשרה שהושגה
לבסוף בינו ובין מנכ״ל מישרדו,
מתיתיהו שמואלביץ) ופחות הדר.
גולת־הכותרת של הביקור, שכלל
הרצאה לפני הפעילים המקומיים
ועצרת המונית, היתה דווקא מנוחתו
הפרטית של שמיר בארמון פרטי,
רב־מיפלסי, השייך לבעל איטליז
מקומי( .״את רואה?״ הכריז לפני,
בנימת־נצחון, אחד ממלוויו של שמיר,
״ואחר־כך אומרים שהליכוד לא הביא
רווחה למדינה
״מנוחה״ זו היתה סגורה לעיתונאים,
ומכאן ההתעניינות חסרת־הפרופור־ציות

אז לכל עמיתיי, שתיחקרו אותי
לאורך, לרוחב ולעומק ,״מה הוא אכל?

ושד;2417

השבוע סיפר לי חבר-כנסת
מסוייס סיפור המומלץ מאוד
ל״מועדון החברים האכסלוסיבי״
(של בגין) ולסתם עמך, מאחזים
בנוסטלגיה בשברירי-זיכרו של
אחרון המנהיגים, ומדגישים את
תרומתו לחיסול הפער הערתי
והריעות הקדומות בנושא זה:
לפני שנתיים נאם חבר־הכנסת
משה שחל ומערך) מעל דוכן־
הכנסת, והאשים את חברי־הליכוד
בכך שהם עושים רעש כמו ההי־רואיקה
(סימפוניה של בטהובן).
״ישבתי,״ סיפר לי חבר־־הכנסת.
״בדיוק מאחרי מנחם בגין ושימחה
ארליך, זיכרונו לברכה ושאגב,
מבין כל חבריו ומוקיריו בחרות, רק
יגאל כזזן־יאדרגד טרח השבוע
לעלות לקברו ולברך את זיברו),
ושמעתי את בגין לוחש ביידיש
לארליך — ממתי שתל !שהוא בן
עדוודהמיזרח) מבין בבטהובן?״

בן־פורת, מנהיג (שמעולם לא
נבחר) הטיבעונים בישראל, התייצב
לפקודת אמרגניו (וילדת) אצל
אלברט בראשון־לציון בערבו של
יום רביעי. המיסעדה הקטנה היתה
גדושה ער אפס מקום .״ 100 אנשים
באולם!״ הודיע לי וילדר.
אני נוטשת, כשווילדר דולק
אחרי ומצביע על אחד הבניינים
בסיפוק :״את רואה? הנה — תלו את
מרדכי!״ אני מרימה את הראש
למעלה, למעלה, עוד למעלה ...הופ!
במרומי הקומה הרביעית תלוי המן,
סליחה — מרדכי .״זה״ (התנועה
להתחדשות ציונית חברתית) מיועד
לכל האנשים המתהלכים עם הראש י
בעננים.

ממד /ת

בכלל. אלה החברות שצברי חפץ ביקרן. הבעיה,
מדווחות לי הלשונות הרעות באוצר, היא שהחברות
ביקרו של הסמנכ״ל־דירקטור :״ולדמן
ינו זחפצות
אינו

(אליעזר ולדמן! לא יאשר!״
השאלה היא אם לא יופעל עליו לחץ פוליטי
מלמעלה. מלמטה — בטוח יהיה!

מתי שמואלביץ
מתי תענה?
מה הוא שתה״ ,הנה דיווח בלעדי
משדה־המנוחה:
עוד לא הספקנו לנחות על הספות
הנוחות, אחרי שירדנו אינספור
מדרגות, וכבר החלו הבזקי המצלמות.
עברה התקפת הצלולויד, והחלה
התקפת השאלות. לפתע פיתאום, יש
מאין, צץ דף ״שאלות לראש־הממשלה״.
״מתי.
תענה עליהן!״ התבדח שמיר
(שלא נראה מבודח במיוחד) עם מנכ״ל
מישרדו.
שמיר השתתף באופן סביל(וסובל)
בשיחה, הצטלם בצייתנות עם בעלת־הבית
ונכדתה, קיבל פרחים מהנכדה
וחילק את המחמאות (הצפויות ממנו)
לטף מגיל 10 ומטה.
סוף: ראש־הממשלה לבש שוב את
מקטורנו, יצא לחיק־הציבור, ובזאת
הסתיימה שעתו הפרטית.
עוסדות נוספות
״התנחלויות נוספות פירושן
תאים נוספים!״ מסביר׳לי איש גוש־אמונים
.״תאים״ — הכוונה, למי
שאינו מבין, היא לתאי־מחתרת.
מסתבר שביהודה ובשומרון
נחשבים נאשמי־המחתרת ל״טפ־שים״.

שום מה? על מה שעשו?
חס־וחלילה .״על כך שדיברו. הם
התגאו והתפארו במעלליהם. רק
הטפשים נתפסו!״
החכמים ממשיכים, כפי הנראה,
לתפקד בשטח .״כמעט בכל התנחלות
יש תא, מסיבות של הגנה
עצמית״.
כלומר: מרבה התנחלויות —
מרבה מחתרות.

דפנה ברק

תמרורים
זכה בפרס הגדול של
מיפעל־הפיס, במדינת מסאצ׳וסטס
שבצפון־מיזרח ארצות־הברית, בסך
7,110,540 דולר, ז׳אן גואריי, מהגר
מהאיטי שהגיע לארצות־הברית לפני
12 שנה. לתדהמת הכל עיכב גואריי
את פדיון הזכיה במשך תישעה ימים,
מכיוון, כפי שהסביר לאחר מכן,
חותנתו היתה בתהליד החלמה אחרי
ניתוח־כליות, שתי בנותיו היו חולות
והוא עצמו סבל מכאבים בגב והיה
חשוב לו ״שכולם יהיו בבריאות שלמה
כדי ליהנות מהזכיה!״
נחוג יום־הולדתו ה־ 65 של

בנימין תמוז, פסל וסופר (חיי
אליקום, רקוויאם לנעמן) ,מראשוני
הכנענים, שלמד אמנות בפאריס,
ולמרות היותו איש פלמ״ח היה גם
קצין־קשר בין הסוכנות היהודית
והצבא הבריטי של מילחמת־העולם
וגם צנזור בשנות המנדט האחרונות.
לאחר מכן היה במשך 13 שנים העורך
הסיפרותי של הארץ, נספח התרבות
של ישראל בלונדון וגם מחבר סיפרי
ילדים פורה(המלך ישן ארבע פעמים
ביום).
נ חו ג בחיפה, יום־הולדתו
ה־ 70 של יעקב אורלנד, משורר,
מחזאי, מתרגם(המרובעים של עומר
כייאם) ,ואביה של שימרית אור,
התמלילנית ומעצבת־האופנה(במיוחד:
שימלות־כלה) .אורלנד הוא בנו של
שומר־יערות באוקראינה, שעלה ארצה
והיה לבעל רפת בתל־אביב הקטנה
(באיזור תיאטרון הבימה של היום).

נשיא לשעבר טורד*
מיליון דולר לשנה
הוא פירסם את שירו לראשון(מגדל
השרירים) בגיל 19 ותוך שנה היה
למשורר שירי־העם של ארץ־ישראל
עם סובבוני להט אש בוערת. יותר
מאוחר, אחר לימודי דראמה בלונדון,
שירות בנוטרות ובחטיבה היהודית
הלוחמת, לה חיבר את הימנונה (עלי
נא, עלי, שלהבת שלי) התפרסם
באינסוף שלאגרים מלילה משתרע,
אש מן ההרים עד עץ הרימון נתן
ריחו, בין ים־המלח ליריחו.
׳ נחוג יום־הולדתו ה־ 71 של
ג׳ראלד רודולך טורד, מי שהיה
במשך 895 ימים הנשיא ה־ 38 של
ארצות־הברית. פורר, שנולד כלסלי
לינץ׳ קינג, בנו של סוחר צמר, קיבל
את שמו הסופי בגיל שנתיים, כאשר
אמו התגרשה מאביו ונישאה לזבן
בחנות־צבעים, ג׳ראלד רודולף פורר,
שאימץ את הילד ונתן לו את שמו.
פורר, ספורטאי מצטיין (כדורגל
ואיגרוף) באוניברסיטה שבה למד
מישפטים, היה סגן־אלוף בחיל־הים
(על נושאת־מטוסים) וחבר קונגרס
בגיל .35 אחרי 24 שנים בקונגרס בחר
בו ריצ׳ארד ניכסון לסגן־נשיא, כאשר
סגנו הנבחר, ספירו אגניו, נאלץ
להתפטר בעוון נטילת שוחד 243 .יום
מאוחר יותר, כאשר ניקסון נאלץ
להתפטר אף הוא, בגלל פרשת
ווטרגייט, היה פורר לנשיא ארצות*
עם לאה רבין, במסיבה רשמית.

החתונה הפוליטית של
דן בהן(מימין) ושולמית
אלוני(משמאל) לא
עלתה יפה. ביו השאר
לא שילם החתן אח
המוהר שהבטיח לכלה
רד לטבי שנודעו תוצאות הבחי־רות
לכנסת ה־ ,11 כבר סוערות
הרוחות ברשימת ר״צ ״המורחבת״.
העילה לרוח העכורה היא כספית.
אנשי רן כהן, שהצטרפו לרשימה,
הבטיחו להביא עימם נדוניה של 50
אלף דולר. המקור לסכום הזה אינו
ברור. כנראה מדובר בתרומות מחו״ל,
בתוספת מימון סיעת־של״י בהסתדרות.

דנטים קמפרס, התחבר ללאומנים
מסוגו של מיכה מיימון, שהצטרף
בשבוע שעבר לליכוד (העולם הזול
)11.7.84 וגילה איבה גלוייה למגעי־השלום
בין ראשי־התנועה ובין אש״ף.
הרקורד שלו בשל״י היה פלגני,
והאוריינטציה היתד, תמיד לכיוון
המערך. הכל ידעו שהוא נושא את פניו
לכנסת בכל מחיר, חרף העובדה

אש״ף, יאסר עראפת. הוא ביקר שם,
אומנם, כעיתונאי, אך איש לא הטיל
ספק במשמעות הפוליטית של הביקור.
מחנה־השלום הישראלי הסלים באותו
היום את צעדיו נגד המילחמה, הפגין
את שאט־נפשו מהמצור על ביירות.
הוא התבדל לחלוטין מ״תנועת
העבודה״ ומסוגרי־מים־לנצורים, מסוגו
של יצחק רבין. המחווה הזאת היתה

כנ ט ב ₪

אלא שאנשי כהן אינם עומדים
בהתחייבות זו. הסכום המובטח הצטמק
מיום ליום, ואחרי נסיגה משמעותית
של 100 אחוזים, ירד עד ל־ 9000 דולר
בילבד.
כהן היה מוכן להשיג הלוואה של
13,000 אלף דולר נוספים, אבל דרש
מתנועת ר״צ לחתום שטר־ערבות
לסכום הזה. שולמית אלוני וחבריה דחו
את ההצעה בבוז גלוי. בלאו הכי ירדה הברורה שאין לו כישורים כלשהם,
בעיניהם אמינותם של אנשי כהן. כל למעט כושר־דיבור דמגוגי, ברמה
השידוך הזה איכזב .״ויקו לענבים נמוכה במיוחד.
ויעש ביאושים״.
של״י היתה משופעת בכוח־אדם
אחד מבכירי פעיליה של אלוני מעולה, ומטבע־הדברים היה היחס
סיפר בתחילת השבוע להעולם הזה לכהן זלזלני במיקצת. הוא ריכז סביבו
שבקרב חברי־התנועה שוררת התמר חבורה מצומצמת של קיבוצניקים
מרות רבה על שיבוצו של רן כהן וקומוניסטים לשעבר מאנשי מקי,
במקום השלישי ברשימת ר״צ .״ההפסד חוזרים־בתשובה מובהקים שהצטיינו
שלנו הוא נקי,״ אמר הפעיל ,״הבור בעמדות לאומניות. הוא חתר בהתמדה
גנים תומכי אלוני, שהיוו מאז ומתמיד למעמד של מנהיג התנועה. הוא הצליח
את עמוד־השידרה של התנועה, רואים בכך רק אחרי שכל מייסדי של״י נטשו
בכהן שמאלן קיצוני, ,אדום׳ .אנשי־ אותה, והשאירו לו מיסגרת אירגונית
השמאל, מתנגדי המילחמה בלבנון, ריקה, שם וסמל. התוכן הפוליטי נדד
אנשי יש גבול, תומכי פיתרון ישראלי־ למקומות אחרים.
פלסטיני, רואים בכהן קרנף, אדם
נקודת־השבירה האמיתית של רן
שכשל במילחמה, שהעניש סרבני־ כהן היתה במילחמת הלבנון. האיש לא
שירות בלבנון, שהתפאר בחלקו הצטרף למחאה המיידית נגד המילוד
במילחמה. הרמה האינטלקטואלית מה. הוא החרים, כדרכו, את הוועד נגד
שלו היא פחות מאפס. לא יצא לנו ממנו המילחמה בלבנון, את העצומות
שום דבר, חוץ מאשר 9000 דולר ופעולות־המרי נגד מעשי־הזוועה במאומללים,
שעליהם נשלם בריבית הלך הפלישה של שרון לארץ זאת.
דריבית, מכיוון שבגלל רן כהן נאבד תחת זאת הופיע במהדורת־חדשות
בטלוויזיה, עמוק בשטח לבנון, והכריז
מנדט אחד לפחות״.
קבל המדינה כולה שהוא ״מבולבל״.
לא מזועזע, לא מוחה, לא מסרב
(כשסביבו זוועות השבועות הראשונים
לפלישה, מחנות הפליטים המופצצים,
ך* שה להטיל ספק בקביעה זו. כהן ביירות הבוערת) אלא ״מבולבל״ .כבר
היה מנהיג פלג ימני בשל״י, ולחם אז איבד כהן את מניותיו במחנה־שם
בהתמדה באנשי־השלום העיק־ השלום הישראלי, אבל ידו היתה
ביים. בכל תקופת פעילותה של של״י נטוייה.
ב־ 3ביולי 1982 ביקר אורי אבנרי
התייחס בעויינות רבה לשיתוף פעולה
יהודי־ערבי, התנכל לאירגון הסטו־ בביירות הנצורה ונפגש עם ראש

איש
״מבולבל״
בהיסטוריה הראשון
הברית,
האמריקאית שהגיע למישרתו בלי
שייבחר בבחירות הכלליות ולוא
למישרת סגן־נשיא. כיום פורר הוא
מיליונר (שווי מוערך: יותר משישה
מיליון דולר) ,בעל הכנסה שנתית של
כמיליון דולר, הנובעת בעיקר מהיותו

מנהל בחברות ענק (כמו אמריקן
אכספרס, של המחאות־הנוסעים ופוכס
ה מאה ה־ 20 של הקולנוע); מ־30
ההרצאות שהוא נושא מדי שנה
(תמורת 10 עד 15 אלף דולר להרצאה)
וגימלת־נשיא שנתית של 106 אלף
דולר.

צעד נוסף במסע המוצלח של מחנה־השלום
נגד המילחמה.
זה היה אות לרן כהן להפסיק להיות
״מבולבל״ .הוא הופיע בכל הבמות של
העיתונות הלאומנית בארץ (שאימצה
אותו מאז אל ליבה) ,גינה נמרצות את
אבנרי ואת חבריו. הם היו, בעיניו,
״לבלרים של עך פאת״ .מסע־ההשמצות
שלו נגד מחנה־השלום עורר הדים
עצומים.
כהן לא הצטרף לאלי גבע במסע
נגד הפריצה לביירות. הוא הפך קרנף
מובהק, לפחות מנקודת־ראותם של
הלוחמים לשלום .״
בשל״י היתה התמרמרות רבה נגד
כהן. הנהלת־התנועה התלכדה ברוב
עצום נגד כהן, ובעד הפגישה עם
ערפאת. למרבה הצער מנע אבנרי את
קבלת הצעת הגינוי נגד כהן, שהיתה
מוציאה אותו למעשה משל״י. אבנרי
רצה להציל את אחדות מחנה של״י,
אבל המחיר היה יקר. כהן נשאר
בשל״י, והמשיך להכפיש את אנשי־השלום
לא רק בהתנהגותו בנושאים
פנימיים של התנועה, אלא גם
בהצהרותיו הפומביות.

לשיא הגיע רן כהן בהצהרה
בראיון ארוך ג״מעריב״ ,שבה
התטאר על חלקו בהטגזת
הטלסטינים בלבנון .״יריתי אל־טי
טגזים על ביירות,״ התלהב
כהן. הוא הטליג בתיאור מעשי
הגבורה שלו, ביעילותו הרבה
נחוג

בגיבעת־חיים, יום־

הולדתו ה־ 78 של יצחק בן־אהרון,
יליד בוקובינה, איש השומר הצעיר
וממייסדי קיבוצו, אשר שירת כלוטננט
(סגן) בחיל-החפרים הבריטי ביוון, שבה
נפל בשבי הגרמנים (בין חבריו לשבי
היו יוסף אלמוגי, איש חיפה, וגם אביו

כלוחם, בהקשר של מילחמה
תוקטנית וטושעת זאת.
כל אנשי השלום שקראו את
הראיון הזה פשוט סתמו עליו את
הגולל .״רן גמר אצלי,״ אמר איש־
״מוקד״ מסור בעבר ,״ואפילו טילפנתי
אליו לגן־שמואל ואמרתי לו מה דעתי
עליו ועל מעשיו.״
נטל אלקטוראלי

^ הן הצליח לשמור על חבורתי
• פעילים קטנה, שבה כלולים גם
כמה אנשי־שמאל טובים, הקשורים
עמו בחברות רבת־שנים. כל הנדוניה
האלקטוראלית שלו, שהביא לר״צ,
אינה מגיעה ל־ 300 קולות. תחת זאת
איבדה אלוני את הסיכוי לקולותיהם

של יונים, אנשי־שלום, חברי תנועת־המחאה
ואוהדי סרבני המצפון.

העובדה שרן כהן לחץ, רק
לטני שלושה חודשים, על שני
סרבני־שירות בלבנון ללכת
לשם בניגוד למצטונס, ואך
הענישם בריתוק של 28 ימים
(עונש קל יחסית) ״גמרה״ אותו
בקרב השמאל הישראלי. כהן
איננו נכס, אלא נטל אלקטוראלי.

כהן שילם במטבע אידיאולוגי
עבור הכללתו ברשימה. הוא הסכים
למצע סיפוחיסטי, הכולל את 120 אלף
הפלסטינים באיזור ירושלים בריבונות
ישראל. בכר הוציא את עצמו, ואת כל
חבורתו הקטנה. ,מכלל מהנה־השלום
העיקבי.
חבר־לשעבר, מאיר פעיל •,הטעים
פעמים רבות, שבלי פיתרון שיבטיח
ריבונות פלסטינית במיזרח־ירושלים,
אין כיסוי לשום דיבור על שלום.
ירושלים היא המיכשול הקשה ביותר
לשלום במרחב. הצטרפותו של רן כהן
לעמדה כזאת ביטלה מראש כל
אפשרות, שהוא ישיג עבור ר״צ קולות
מימיגזר ציבורי, שהיה קרוב לשל״י.
״העיסקה עם כהן היא אסון,״ קונן
באוזני העולם הזה איש ר״צ, שדיווח
על העיסקה הכספית הכושלת ,״תמורת
300 קולות הפסדנו לפחות .9000 לא
רק מורלה בר־און, אלא אפילו שולמית
אלוני בעצמה, עלולים לשלם את
חיים ברעם
המחיר•״
של שימעון פרס) .כאשר שב ארצה,
אחרי ארבע שנות שבי, דרך כוכבו
כאיש מפ״ם ואחדות־העבודה, הוא היה
שר־תחבורה, המטיף־בשער של המערך
(עוז לתמורה) ,ולבסוף מזכיר
ההסתדרות.

פוחלצים מאופרים

איני יודע מה חשבו אחרים, כשחזו ב״עימות״ ההיסטורי בין
יצחק שמיר ושימעון פרס.
בראשי שלי ניקרה המחשבה: אל אלוהים! האם אלה הם שני
בחירי־העם, הדגולים מרבבה? האם זהו השיא שהדמוקרטיה
הישראלית מסוגלת להגיע אליו? האם אחרי כל תהליכי הבירור
והמאבק והבחירה, אלה הם שני האנשים הטובים ביותר שנמצאים
בישראל כולה?
אינני נאיבי. אני יודע, כמובן, מדוע זה קורה. כתבתי לא פעם
על התהליך המוזר, הטמון במהותה של הדמוקרטיה שלגו,
והמבטיח שתמיד יצופו למעלה אגשים בינוניים, באנאליים,
בלתי־אינטלקטואליים, חסרי תכונות אישיות בולטות.
בסדר. אבל עד כדי כך? כל־כך בינוניים? כל־כך באנאליים?
איני דן אותם על פי דיבריהם באותו אירוע מפוקפק. לא היתה
להם ברירה. הם היו נאלצים לשבת שם כפוחלצים, מכוסים באיפור
מיפלצתי(של פרס היה גרוע יותר, כי פניו חלקות יותר, ואין לו
אבזרים טיבעיים כמו שפם וגבות) .הם היו נאלצים לקשקש
בקומקום, לדקלם מליצות ריקות שלמדו בעל־פה, מפני שהם
הוזהרו על־ידי יועציהם הכל־יכולים שמילה אחת מיותרת, ו...
ובכל זאת.
בכל זאת, העימות הזה — גם בתנאים האלה׳ — היה נראה
ן אחרת, לגמרי אחרת, אילו ישבו זה מול זה דויד בן־גוריון ומנחם
בגין, ואפילו גולדה מאיר ובגין.
כשיש אישיות, היא מזדקרת גם מתחת לשיכבה של איפור.
שני אנשים קטנים, באנאליים, אפורים, ללא מחשבה מקורית
כלשהי, ללא ניצוץ של כריזמה, של אישיות אמיתית.
איני בא לומר שאין הברל ביניהם. זוהי טעות. יש ויש.
שמיר הוא קנאי שרוף, שהשקפת־עולמו עוצבה סופית בפולין
של פילסודסקי ובמחתרת לח״י, ושום כוח בעולם לא יזיז אותו
ממנה. אין הוא מסוגל ללמוד ואין הוא מסוגל לשכוח. מתחת
לחיוך חסר־ההומור, מתחת להתנהגות האדיבה של שמיר, מסתתר
יצחק יזרניצקי, קשוח, מוכן לכל מעשה־אלימות כדי להשיג מה
שנראה לו כמטרה לאומית.
ואילו פרס הוא ההיפך הגמור. איש ללא עקרונות אמיתיים,
ללא השקפת־עולם של ממש, מלבד הדייסה של רפ״י מן המיטבח
של בן־גוריון. מכיוון שאין לו עקרונות ואין לו אמונות נוקשות,
הוא יכול לעשות כל דבר שבעולם. זה נקרא, בשפה עדינה,
פרגמטיזם. אפשר לקרוא לזה גם בשם אחר, פחות מחמיא.
רבים יסיקו שאם הברירה היא בין אדם בעל עקרונות,
שעקרונותיו מובילים לאסון, ובין אדם חסר־עקרונות, שיילך
תמיד בדרך ההתנגדות הקלה ביותר, עדיף השני. כר אומר ההגיון.
אד אוי למצב הזה! ואוי לדמוקרטיה, שזוהי הבחירה העומדת
׳ לפניה!

שייקר וספי
ואתי ורותי
ברוך־השם שהבחירה בין שמיר ופרס אינה היחידה העומדת
לפני הבוחר. יש עוד כל מיני עימותים.
למשל: ספי ריבלין והגשש החיוור.
אני מצביע בעד הגששים. נכון, הפעם לא היה בפיהם תמליל
של יוסי בנאי. רוב הדברים שהושמו בפיהם היו מתחת לרמתם,
טכסטים תפלים, פואנטות מבוזבזות. אבל ספי ריבלין גורם לי
לעור־אווז. הוא כל־כך מצליח להמחיש את טיבו של הליכוד, עם
סיגנון־האספסוף שלו, את הדמגוגיה הפרימיטיבית שלו, את
ארסיותו וחוסר האנושיות שלו, עד כי זה מרתיע ממש.
אבל המצב שונה בהתמודדות בין שתי הקרייניות. לדעתי,
שתיהן איומות. שתיהן מתחנחנות עד להחליא. שתיהן מדברות
בסיגנון סאכאריני מגעיל. שתיהן בלתי־משכנעות לחלוטין. ברור
כי מישהו שם בפיהן טכסט, שהוא זר להן. ושתיהן מיותרות
לגמרי. אבל צריכים להיות פר: אתי שילוני איומה אף מרותי
פרמינגר. כשאני שומע את קולה המתחנחן, בעל הניגון הלקוח
מגן־ילדים, או מפעוטון, רע לי.
אך עכשיו יש עימות נוסף, התמודדות איתנים: סעדיה מרציאנו
נגד מיכה מיימון.
כבר כתבתי במדור זה על עווית־הצחוק שתקפה אותי
כשקראתי שסעדיה מרציאנו הצטרף למערך, בראש ״אלף
פעילי־שכונות״ .כאשר בא מרציאנו ב־ 1977 לשל״י, הוא עמד
בראש חמישה פעילי־שכונות, שהיו פחות או יותר בני מישפחתו.
אחד האנשים שנלוו אז אל מרציאנו היה מיכה מיימון. אומנם,
היתה חסרה לו שפת־הדיבור של הקטמונים, שבה הצטיין
מרציאנו. הוא קצת מאושכנז. אבל בשאר העניינים לא היה הבדל
ביניהם: כשמרציאנו דרש כסף, גם הוא דרש. כשמרציאנו דרש
כיסא, גם הוא ררש. אבל כשמרציאנו פרש משל״י, יחד עם הכיסא
בכנסת שמאיר פעיל מסר לו, נשאר מיימון בשל״י.
הוא נשאר בשל״י כמיזרחי־מיקצועי יחידי, וקיווה לעשות שם
חיל. הוא הצטרף לפלג של רן כהן, שדגל בסוציאליזם־מעל־לכל.
אבל במהרה נוכח לדעת כי לא תצמח לו מזה שום תועלת. השריד
העלוב של של״י, שנותר עם רן כהן, לא יכול היה להעניק לו דבר.
לכן הלך לתמ״י, וקיבל שם מישרה ותקציב. ועכשיו עבר
לליכוד. מול ״אלף־פעילי־השכונות״ של מרציאנו במערך, עומדת
״קבוצה־של־פעילי־שכונות״ בהנהגת מיימון, שהתקבלה על־ידי
יצחק שמיר לעיני המצלמות. שמיר הרעיף על מיימון
דיברי־שבח, כאילו עמד בראש מישלחת של תושבי המאדים
שבאה להצטרף לליכוד.
ובכן, בעימות שבין מרציאנו ומיימון, אני ניטרלי. אבל אילו
הייתי בן המיזרח הייתי מתחלחל, והייתי נשבע לעצמי לעשות

2 0 -1

שמירפרם במיבחן לעימות
כל כך!
בבחירות הבאות מה שעשו האזרחים הערביים בבחירות אלה:
להקים כוח אותנטי, חזק ואמיתי, ולהושיט יד לכוחות־הקידמה
האשכנזיים לשינוי פני המדינה.
ואולי כדאי להזכיר גם את השלישי בחבורה: צ׳רלי ביטון.
יש תופעה ברחוב הערבי: כשהאווירה מתחממת באסיפת־בחירות(כפי
שזה קורה עכשיו בכל אסיפה, בגלל תוקפנותם של
אנשי רק״ח) יש תרופת־פלא להרגעת הרוחות. די להגיד ״צ׳רלי
ביטון״ ,והקהל פורץ בצחוק טוב־לב. בעיניו, צ׳רלי הוא דמות
קומית, האיש שהביא לרק״ח בין מאה למאתיים קולות, ומייצג
אותה בכנסת.
אבל צ׳רלי, בניגוד למרציאנו ומיימון, זכה בכיסא בכנסת, והוא
יושב עליו חזק. כל הנסיונות הנואשים של רק״ח להזיז אותו משם
עלו בתוהו. אם תזכה עכשיו רק״ח בשלושה מנדאטים, כפי
שסבורים רבים, תהיה זאת שואה לרק״ח. הבוחרים הערביים שלה
יווכחו לדעת כי בקולותיהם הכניסו לכנסת יהודי, ערבי־נוצרי
ועוד יהודי ששמו צ׳רלי. אז יעבור להם הצחוק. זוהי אחת הסיבות
לפאניקה של רק״ח בימים אלה.
ואילו צ׳רלי עצמו יכול לצחוק מכולם. למחרת הבחירות יעמוד
לפניו מיגוון רחב של אופציות.

האיש על הס 1ס
באחד הימים, בשנים הראשונות של המדינה, חצה גבר רכוב על
סוס את הגבול לישראל בחשכת־לילה. הוא הזדהה בשם מוחמר
נימר אל־הווארי, וביקש להיכנס לישראל. מבוקשו ניתן לו.
השם נימר הווארי היה ידוע אז לכל ותיק המצוי בעניינים. הוא

ככל שהמאבק היהודי־ערבי בארץ התקרב לשיאו, כך גבר
הלחץ על אל־הווארי למזג את תנועתו עם תנועת־הנוער היריבה
שקמה בינתיים, אל־פתווה (״הנעורים״) ,שסרה למרות המופתי.
לקראת המילחמה התמזגו שתי התנועות, ואל־הווארי התמנה
כסגן־המפקד. בראשית מילחמת־העצמאות התמנה מטעם הוועד
הערבי העליון כממונה על הביטחון באיזור יפו. כאשר נכנעה
העיר לגדודי ההגנה, עבר אל־הווארי לירדן.
הפרק המרתק ביותר בקאריירה של איש זה — ועל כך עוד
יכתבו ההיסטוריונים רבות — בא אחרי המילחמה. האו״ם מינה
ועדת־פיוס בינלאומית, שהורכבה מנציגי אר^ת־הברית, צרפת
ותורכיה, שהיתה אמורה להשכין שלום בין ישראל והעולם
הערבי. הוא קיימה את דיוניה בקיץ 1949 בעיר השוויצית
היפהפיה לוזאן.
לפני ועדה זו הופיעו מישלחות של ישראל והמדינות
הערביות. הופיעה גם מישלחת שהיתה אמורה לייצג את הפליטים
הפלסטיניים, אך שראתה את עצמה למעשה כמישלחת העם
הפלסטיני. היו בה שלושה חברים מרכזיים: עזיז שחאדה, עורך־דין
מרמאללה, יחיא חמודה, מי שהיה אחר־כך יורשו של אחמד
שוקיירי כיו״ר אש״ף, ומוחמד נימר אל־הווארי.
המישלחת באה במגע עם אליהו ששון, חבר המישלחת
הישראלית, והציעה לו הצעה היסטורית: לכרות שלום ישיר בין
הפלסטינים המובסים ובין ישראל. ששון ביקש מהם שהות
להתייעץ עם הממונים עליו, דויד בן־גוריון ומשה שרת. תשובתו
היתה: אין אנו מנהלים משא־ומתן עם אנשים פרטיים, אלא רק עם
ממשלות. הממשלה האחראית לענייני הגדה היא הממשלה
הירדנית.
שמעתי את הסיפור לראשונה מפי הווארי עצמו, כאשר נפגשנו
בנצרת אחרי שובו. לא הייתי בטוח בנכונותו, עד שהיתה לי
ההזדמנות להיפגש גם עם שחאדה, אחרי מילחמת ששת־הימים.
הוא אישר אותו במלואו, ואף הוסיף על כך: אילו היתה באה
תשובה חיובית מישראל, היו הפלסטינים פורקים מעליהם את
עולו של עבדאללה, מכריזים על עצמאותם ומקימים את המדינה
הפלסטינית בגדה וברצועה תוך שותפות עם ישראל.
שאלתי גם את אליהו ששון על פרשה זו. ישבנו אז יחד בכנסת,
ונפגשנו לעיתים קרובות במיזנון ובמיסדרונות. חזרתי שוב ושוב
לנושא מרתק זה. הוא אישר למעשה את גירסת הערבים.
מבחינה פוליטית היתה גישתם של הפלסטינים תמימה.
בן־גוריון הישלה את עצמו כי העם הפלסטיני נמחק מן המפה, ואין
צורך להתחשב בו. הוא ניהל את המילחמה תוך שיתוף־פעולה
הדוק עם עבראללה, וסמך על המלך ההאשמי שישחרר את
ישראל מן המיטרד הפלסטיני. את הגישה הזאת הוריש למנהיגיה
הנוכחיים של מיפלגת־העבודה, שימעון פרס, יצחק רבין ויצחק
נבון.
היסטוריונים יעסקו, מן הסתם, בשאלות המרתקות של ״אילו״.
מה היה קורה אילו נהגה ישראל אחרת(כפי שקומץ אנשים, ואני
ביניהם, יעצנו אז)? אך השילטון הישראלי לא חלם על כך. אחרי
שבן־גוריון הצליח לגרש מן המדינה היהודית החדשה כמעט את
כל תושביה הערביים, לא חלם על הסדר עם הפלסטינים, שהיה
מכריח אותו להחזיר לפחות חלק מהם לשטח המדינה.
הווארי עצמו נמק כמה שנים בנכר, ואז חזר לארץ באותה
צורה־רומנטית. הוא התיישב בנצרת. תחילה היה בטוח כי ישראל
תשמח לשובו של מנהיג פלסטיני אותנטי, בעל שיעור־קומה. אך
במהרה נוכח לדעת שההיפך נכון: נאמר לו שאם הוא רוצה לחיות
במדינה, מוטב לו להרכין ראש ולהיכנע. בן־גוריון ושירות־הביטחון
שלו לא עמדו לכבול כל גילוי של קוממיות פוליטית
מצד הנתינים הערבים בישראל.
הווארי קיבל את הרין והשלים עם המציאות. תמורת זאת
התמנה כשופט־שלום, ואחר־כך כשופט מחוזי. אילו היתה צמרת
ישראל מסוגלת לעכל את הרעיון שצריך להיות שופט ערבי
בבית־המישפט העליון(כמו שיש שופט ספרדי־מיקצועי, שופט
דתי־מיקצועי ושופטת־אשה) היה הווארי בוודאי מקבל תפקיד זה.
אך בישראל אין אפשרות כזאת, והווארי יצא לגימלאות. כאשר
נפטר השבוע, התפלאו רבים שהוא חי עד עכשיו.

רגע של חג

היה מורה, ואחר־כך עורך־דין ביפו. במילחמת־העולם השניה עשה
מעשה נועז מאוד: הוא הקים תנועת־נוער ערבית שלא היתה
כפופה לאנשיו של חג׳ אמין אל־חוסייני, המופתי של ירושלים.
הוא קרא לה אל״נג׳אדה(״הסיוע״).
היתה זאת תנועת־נוער לאומית, לובשת־מדים, אך היא לא
קיבלה על עצמה את מרות החוסיינים, שערכו בימי המרד
הפלסטיני של 1939 — 1936 טבח במתנגדיהם. היו שסברו שהיא
נתמכת על־ידי המלך עבדאללה מעבר־הירדן, יריבו של המופתי.

יש כל מיני חגים בחייו של אדם. לי היה השבוע רגע־של־חג.
זה היה כאשר שמעתי ברדיו כי שימעון פרס האמריקאי, וולטר
מונדייל, בחר באשה כבמועמדת לתפקיד סגן־הנשיא.
אם ייבחר מונדייל — וזה אפשרי רק אם אחוזים רבים של
נשות ארצות־הברית יעברו לצידו — תהיה ג׳ראלדין פרארו
סגנית הנשיא. ואם ימות מונדייל או יודח, היא תהיה נשיא
ארצות־הברית, השליטה הכל־יכולה של אחת משתי מעצמות־העל.
זהו
צעד גדול קדימה בדרכה של המהפכה הפמיניסטית, ואני
שמח על כך כמו כל אדם, זכר או נקבה, השואף באמת לשיוויון
בין כל יצורי־אנוש.
היו הרבה מהפכות במאה ה־ :20 מהפכת־השיחרור של עמי
אסיה ואפריקה, המהפכה הבולשביקית, המהפכה הפאשיסטית,
המהפכה הסינית, המהפכה הציונית המהפכה הטכנולוגית ועוד
ועוד. אך אני משוכנע כי על כל אלה מאפילה המהפכה
הפמיניסטית. אין היא נוגעת רק לשילטון, לכלכלה, ליחסים בין
הגזעים. היא נוגעת לשורשי ההווייה האנושית, ליחסי שנקבעו
בקידמת־דנא, ואולי עוד לפני היות האדם.
חבל שאנחנו נמצאים בחיל־המאסף של המהפכה הזאת.

^.ו\/ו 0 .בחרה ב״רס־קאר״
רס־קאר רכב בע־מ, השייכת לקבוצת
רסקו, הינה היבואן החדש והבלעדי של
6 .)91.99 בישראל.
חידוש המאפשר לך:
* ליהנות מהרכב היוקרתי ביותר בעולם.
* לרכוש המם את דגמי ; 85
* ״לסגור מ חי ר במרקים גרמניים, .

אתה יכול
אל תדחה למחר את 85 8 99׳ שאתה
יכול לרכוש היום. המושג ץ ח3ווזו 66ח3)(61 וזז,
הוא שהפך את הרכב הבא שלך לאיכותי
במיוחד. הטפולוגיה המתקדמת של 8.191.99

מעמידה לרשותך רכב מתוחכם,
שלא לדבר על היוקרה.
פס הייצור של 8.191.99 נחשב לאחד
מהיוקרתיים ביותר בעולם. אבל...

אתה תופתע
כן, אתה תופתע לגלות שמחיה הרכב
המתקדם ביותר בעולם -נמצאים
בתחום אפשרויותיך הכספיות.
תופתע לגלות מערך שיווק אחראי,
המעניק לך שירות ״צמוד״ ,משופר ואמין
לאורך זמן. ככה זה כשאתה נהנה משירותי
יבואן השייך לתשלובת ענק.

וזאת רק ההתחלה...
אתה תיהנה מן הטכנולוגיה הסופר־חדישה,
שהגתה, ייצרה והרכיבה כל
חלק וחלק ברכבך.
* מן הדיוק, הנוחות והבטחון המירבי
האופיניים לכל רכב שיצא מפס הייצור
היוקרתי של 8.191.99 בגרמניה.

עד אז, אתה מוזמן לקבל פרטים
על דגמי ; 85 8.191.99
במשרדנו הזמני בת־א מגדל שלום, קומה ד׳
(דרך מעליות 8־7־ )6טלי 661727/8־.03
• אם לא יחולו שינויים בשיטת המיסוי

רס־קאר רכב בע״מ
מקבוצת: רסקו, ערד, ישרס.

ואם בבר דיברנו על התחלה...
רס־קאר רכב בע״ט, היבואן החדש והבלעדי
של ^.99ו 6 .מגרמניה, עומד לפתוח בשבועות
הקרובים, את אולם התצוגה המרכזי
בבית הדר, דרך פ־ת 9ו, ודא.

רס־קאר
יבואן ומפיץ של
אי.א 8 .בישראל

שידור
צל״ג
שלושה גברים באפור
• לעימות שנערך במיסגרת מישדרי־הבחי־

רות לכנסת ה 11-בין ראש־הממשלה יצחק
שמיר לבין מנהיג האופוזיציה, שימעון פרם.
מישדר זה הציג שני מנהיגים אפורים, חסרי ברק,
אישיות או נקודה חיובית כלשהי, העשויה לרגש
את הבוחרים. העימות כולו היה סטרילי לחלוטין.
הקלישאות המייגעות, שהציבור התרגל אליהן
במהלך מערכת־הבחירות, קלחו מפי המתמודדים
לתוך חלל מערכת־הבחירות. שני המתמודדים
נראו לצופים כתלמידים של בית־רבן, שלמדו
בעל־פה את ״בשורתם״ ,שבסך הכל אמרה את
אותו הדבר — דבר המעיד על כך שבין שניהם
אין ניגודי־השקפות של ממש.

מאחורי המירקע
תרגיל ברון
לאווירת־החשדות, השוררת במיסדרונות
רשות־השידור באחרונה, הצטרף בתקופה הראשונה
שלאחר בחירת המנכ״ל החדש גורם נוסף,
שהרשות מעודה לא ידעה כמותו.
מקורו בעיתונאי ונפירסומאי נתן ברון, נציג
הליכוד בוועד־המנהל של רשות־השידור, מי
שהיה בעבר הלא־רחוק אחד ממועמדי הליכוד
למישרת המנכ״ל.
שמועה עקשנית טוענת, שנתן ברון חותר
בשיטתיות במיסדרונות הליכוד לכך, שאם ינצח
הליכוד בבחירות, יועבר מתפקידו המנכ״ל
החדש, אורי פורת, ובמקומו ימונה ברון. ברון
מבהיר לראשי הליכוד שפורת אינו מייצג,
כמצופה, את האינטרסים של הליכוד ברשות־השידור,
אלא מאפשר לעובדי הרשות להכפיש
דמויות מרכזיות של הליכוד, כמו בפרשת העמלה
על מכירת רסקו, שבה מעורב מנכ״ל
מישרד־האוצר, ניסים ברוך.
התבטאויות שננות של ברון בישיבות הוועד
המנהל, המכוונות בעיקר נגד המנכ״ל פורת,
נראות תמוהות ביותר בעיני החברים האחרים

ו א מי
בערוץ 6
ביום השלישי האחרון החלה הטלוויזיה הירדנית לשדר בערוץ 6
את סידרת הטלוויזיה הנודעת ואמר. בכיכובם קול ריציארד

בדטון, ואנסה רדגרייב, לודנם אוליביה, ראלן־ז ריצ׳ארד־פון
ועוד עשרות כוכבים בעלי־שם.
סידרה זו, שהופקה על-ידי בי־בי־סי בשותפות עם הטלוויזיה
הממלכתית ההונגרית. נחשבת כאחת ססידרות-הטלוויזיה המעולות
שצולמו אי־פעם. למרות מחירה הגבוה, הוקרנה בשנתיים האחרונות
כתב תחנות הטלוויזיה בעולם, במערב ובמיזרח.
סידרה זו לא תוקרן. כנראה״ בטלוויזיה הישראלית, בגלל -חרם
ואגנר״ ,שעליו החליט הוועד המנהל הקודם של רשות״השיתר.
המנכ״ל הקורם, יי סך לפיד, הביא טענה נוספת לאי־הקרנתה של
הסידרה: משחקת בה השחקנית ואנסה רדגרייב, שהתפרסמה
בהצהרותיה בזכות אש״ף.
בתשובה לשאלת העולם חזה נדבר הקרנת הסידרה בטלוויזיה
הישראלית, אמר יו״ר הרשות. מיכה ינון :״לפי החלטה קורמת
של הוועד המנהל, אין לשדר את ואגנו־ לפני שתהיה החלטה אחרת.״
המצב האבסורדי הזד״ שנו יוכלו כל שוחרי ואגנר בישראל
להעביר בשבועות הקרובים את מירקעיהם לערוץ .6מדי יום שלישי
בשעה 11.15 בלילד״ הופך את החלטת הוועד המנהל למגוחכת.
כתבת ״אני מאשים״ קטלנית, שעוררה את חמתו
של פורת.
בכתבה כיכבו, מלבד עמלתו של ברוך, נציב
שרות־המדינה לשעבר, אברהם פרידמן, ועורו־הדין
יהודה רסלר. בעזרת סירטי־ארכיון ופרשנותם
הוצג מעשהו של בריר כעניין פסול.
אחרי הצפיה בכתבה התלונן ברוך אצל פורת.
שהציע לו להגיב בשידור מבט למחרת היום על
האשמותיו של רסלר. ברוך קיבל את ההצעה,
אלא ששביתת עובדי־הטלוויזיה בלמה את שידור
מבט.

שמו של ח״כ יוסי שריד כמי שיש בכוונתו
לגרום להדחה מזורזת של טוביה סער
ממישרת מנהל הטלוויזיה.
עובדי הטלוויזיה מזכירים ראיון שהעניק ח״כ
שריד להעולם הזה, שבו סיפר על תהליך
הניתוק בינו ובין סער. שהיה בעבר מיודד איתו.
בראיון זה הבהיר שריד כי ניתוק יחסיהם חל בשל
חששו של סער, שמא יראו אנשי הליכוד את
שריד באורחו במסיבת בר־המיצווה של בנו.

חזרת שידון?
אם המערך ינצח בבחירות, עשוי דן שילון,
מפיק מישדרי־המערך במערכת־הבחירות הנוכחית,
ובעבר מנהל חטיבת־החדשות של הטלוויזיה,
להיות מועמד המערך למישרת מנכ״ל
רשות־השידור, במיסגרת של רה־אירגון, שיש
בכוונת המערך לערוך ברשות־השידור, תוך
שינויו של חוק רשות־השידור.
אם יעתר שילון להצעות המערך, הוא עשוי
לערוך שינויים מרחיקי־לכת בצמרת רשות־השידור
וחטיבת־החדשות של הטלוויזיה, תוך
הדחתם של חצי תריסר בכירים מתפקידיהם
(ביניהם מנהל הטלוויזיה טוביה סער, מנהל
חטיבת־החדשות יאיר שטרן, עורך מבט
מיכאל קרסין, המישנה-למנכ״ל נחמן רון
ואחרים).
מרכיב נוסף של תוכניות המערך, אם ינצח
בבחירות, הוא הדחתו של יו״ר הרשות המפד״לי,
עורך־הדין מיכה ינון. בכוונת המערך להעמיד
במקומו איש־ליכוד שקול. הכוונה היא ליצור
בעתיד איזון בין המעיד והליכוד במישרות
המנכ״ל והיו״ר.

החלטה מגוחכת
מועמד אפשרי למישרת היו״ר מטעם הליכוד

עשוי להיות עורו־הדין ראובן(״רובי״) ריבלין,
שהיה בעבר אחד ממועמדי הליכוד למישרת
המנכ״ל, שהציע את תפקיד מנהל הטלוויזיה לדן
שילון.

עקב אכילס שד פ 1רת
מנכ״ל רשות-השידור, אורי פורת, לא
האמין במשך יותר מעשר שנים, שבהם שימש
נציגם של עובדי ידיעות אחרונות נמשא־ומתן
עם הנהלת העיתון, שאי־פעם ייאלץ לעמוד
מהצד האחר של המיתרס.
סידרת השבתות הטלוויזיה והרדיו בידי ועדי־עובדים
שונים חשפו את עקב״אכילס שלו: יחסי
עובדים־מנהלים.
בו־זמנית נאלץ פורת לנהל מאבקים בשני
חזיתות: מחד עם העובדים ומהצד האחר עם חברי
הוועד־המנהל ופקידי האוצר ומישרד־החינוך,
שתבעו ממנו שלא להיכנע לתביעותיהם של
העובדים. פורת קבע בכל מיסגרת של התדיינות
את תמיכתו בתביעותיהם של עובדי־הרשות, ולא
ויתר על עקרונותיו מהתקופה שבה ייצג,
במיפגשים דומים, את עיתונאי ידיעות אחרונות.
בנושא
תעסוקתי אחר — ״הענשת״ עובדים
על־ידי הורדת שעות נוספות ושאר הטבות,
.כמקובל על מנהל חטיבת־החרשות, יאיר
שטרן — הורה פורת לבטל נוהג נפסד זה
בטענה :״גם אם עובד סרח, אין סיבה להעניש את
אשתו ואת ילדיו.״

פסקול
״שפן באי־השפדם״
במיסגרת יומן־הצהריים של קול־ישראל

אמר מנכ״ל מישרד־האוצר, ניסים ברוך,
בתשובה לשאלת מנחה המישדר, עודד בן־
עמי, כי הוא מאמין שמגיע לכל אדם כסף בערך

חבר־ועד ברון
לתפוס א ת מקומו של פורת
בוועד המנהל. נוצר מצב שהאופוזיציה העיקרית
לניהול הרשות בידי פורת אינה נציגי המערך,
ישראל פלג ועמירם ניר, אלא ברון.

פרשיית בו־ח־־ו־סדר
הפרשיה החמה ביותר בעימות הישיר שבין
מנכ״ל הרשות, אורי פורת, לבין עורך מבט,
מיכאל קרפין, היא זו המכונה, פרשת ברוך־
רסלר.
ראשיתה של פרשיה זו בפרשת דמי־העמלה
הראשונים ( 15 אלף דולר) ,שקיבל מנכ״ל
מישרד־האוצר, ניסים ברוך, מהסוכנות היהודית
עבור חלקו במכירת רסקו, שהוא כיהן כמנהלה.
במהדורת מבט, שדיווחה על כך, הובאה

פורת, שרתח למראה הכתבה, הבהיר לקרפין,
בישיבת־הבוקר שלמחרת שידור הכתבה, שיש
בכוונתו להגביר את הפיקוח שלו על ה׳ליין־אפ׳
של מהדורות מבט.
פורת לקרפין :״אתם רוצים ממני גיבוי על
מבט — אז תנו לי לקרוא קודם לשידורו את
ה׳ליין־אפ׳ המלא שלו. איני מוכן להסתפק עוד
בשיחת־טלפון, שבה תבשר לי את ראשי־הפרקים
של המהדורה!״

ניקמת שריד
עם התקרב הבחירות, ולאור יציבותם של
הסקרים המעידים על חזרת המערך לשילטון,
מחככים עובדי הטלוויזיה כפיים ומזכירים את

מנכ״ל ברוך
להגברת הפיקוח

מתאים על שירותיו. ברעמי רמז לשביתת
עיתונאי רשות־השידור, שבמהלכה התנגד ברוך
לתביעותיהם הכספיות. הוא הודה לכתב גדי
סוקניק, שתיחקר את פרשיות העמלות לברוך
במילים :״אני מקווה, גדי סוקניק, שגם בעתיד
נזדקק לשירותיך במסיבה שערך הקבלן
אברהם גינדי בראשון־לציון למנכ״ל רשות־השידור,
אורי פורת, לרגל מלאת 100 ימים
לכהונתו בתפקידו, אמר פורת :״עילת המסיבה
היתה תום 100 ימי־החסד המקובלת, ולי לא נתנו
אפילו 100 שעות של הסד ״.במסיבה נכחו, בין
השאר, שר־האוצר לשעבר, יורם ארידור,
ח״ב־המערך עדי אמוראי, בעלי ידיעות
אחרונות ועוד כתבי חטיבת־החדשות של
הטלוויזיה החליטו לזווג סיפור חדשותי למציאות
הקיימת בבניין הטלוויזיה. אחר־הפצצת אי־השפנים
על־ידי מטוסי חיל־האוויר הישראלי
החלו מכנים את חדרו של מנהל הטלוויזיה,
טוביה סער ,״אי השפנים״ .אחד מכתבי־החדשות
הבכירים אמר, לאור התנהגותו של סער
במהלך מאבקם המיקצועי של העיתונאי :״שפן
באי־השפנים״.
העולם הזה 2446

/לבדילנא ! ג׳ ט ׳
בגר מניי׳
מוצדס £״ 9נ
$279
לשמע.

ג ב מיי רז ד
מ טייו ה ך

ב דו ק
ה שווה

ותגלה שבאדג׳ט הינה החברה השלישית בגודלה בתבל.
כך יעמוד לשרותך כל אחד מ־ 2000 סניפיה, ב־ 85 מדינות
העולם, ב־ 19 ממדינות אירופה וב־ 450 שדות תעופה!

יעד

דגם

* מחיר

תקופ ה

פיאסטה או שווה ערך 139/145.בלבד שבוע שוויץ בלבד
$ 110.אוסטריה
בלבד
$ 98.גרמניה בלבד אעליה
$ 115.בלבד
$ 135.איטליה

גס א תה השנה לחוי׳ל עם באדגיט.
הז מן אצל סו כן הנ סי עו ת שלך א ת תכני ת ״סופר אפקט״
של ב אדג׳ ט או בכל אחדמ סני פי ב אדג׳ ט בארץ.

ב אדגיט דרך פתח־ ת קו ה 336126 ,74 תל־אביב .

^ כילד ^
! יטיח גז ק ^ים 0יקימי׳
י״אעיגס
ייי ל ל

הקונים בקו־אופ ברמת־אביב
כבר רגילים לראות ליד
דוכן־הבשר עופות שחוטים,
מרוטי־נוצות, המוצעים למכירה.
איש אינו קונה עופות אלה, והכל
מעדיפים לרכוש עופות קפואים,
ארוזים בשקיות ניילון. אם
המערד ינצח בבחירות ו שי ט־עון
סרס ירכיב את הממשלה
הבאה, סביר להניח שהעופות
יעלמו מהחנות. מה הקשר?
למעשה, רק קונה אחת

מה י גיז־ מנחם בגין 1יום א חד לפני הבחירות
ומי נ:עלב יחזר שקוראי ם לעבר! ״נ: גידבגיו ר

הופיעה ביומון חדשות צילום
בלעדי של השניים, כשהם
מתאפרים בתור האולפן. שלא
כנהוג בחדשות, לא הופיע שמו
של הצלם שצילם את התצלום.
מאחורי תצלום זה מסתתרת
תודה שחייב לעיתון דויד
רובינגר, הצלם הישראלי של
השבועון טיים. לפני שלושה
חודשים התחייבו אנשי חדשות
לספק לשבועון האמריקאי
ניוזוויק צילום של הצלם אלכם

ח 11ך 1ה ך 1 1נשיא המדינה, עומד להעניק את הגביע
1^ 111 11 לאלוף ישראל בגולף, בתום תחרות שנערכה
ביום השישי האחרון במיגרשי הגולף בקיסריה. הנשיא הרצוג,
הנופש במקום עם אשתו, אורה, החל ללמוד את מישחק הגולף.
המדריך שלו טוען, שהנשיא יודע לאחוז במוט באופן מיקצועי, אף
הסביר לו שאם לא יתמיד בלימודיו הוא לא יוכל לשחק היטב.
ליבק, שצילם את אחד מחברי
מתעניינת בעופות הטריים. זוהי
חוליית־הפיגוע, אשר נתפסו
סוניה סרס, אשתו של ידר
חיים בסיום מיבצע שיחרור
מיפלגת העבודה. אם היא תעבור
אוטובוס קו 300 ברצועת־עזה,
לירושלים, בעיקבות בעלה, היא
והומתו אחר־כך. אנשי ניוזוויק
לא תשתמש יותר בשירותי
הסכימו לשלם עבור הצילום
הצרכניה שליד ביתה.
5000 דולר. כאשר הותר
גם במערכת הבחירות
התצלום לפירסום, התברר שגם
הנוכחית נמנעה סוניה מלהופיע
רובינגר קיבל את התצלום,
לצד בעלה באירועים פומביים.
למרות שהוא היה פעם במערכת
בלישכתו של פרס נזכרו השבוע,
ונדחה. השבוע הצליח רובינגר, תוצאות שמייד אחרי שהתבררו
אחרי שלחץ על אהוד(״אודי״) לפני העשירית,
הבחירות לכנסת
אולמרט, להיכנס לאולפן
שלוש שנים, היא חשה שאילו
ולהשיב טובה לחדשות.
היתה שוהה יותר לצד בעלה,
המפיק יצחק (״איציק״)
ייתכן שהיתה עוזרת לו לנצח.
קול נזכר בעימות קודם, בין פרס
בסופו של דבר, גם במערכת
ובגין. פרם חשש מהיריב שמולו,
בחירות זו היא החליטה להישאר
ולכן הוחלט לתת לו כל הזמן
בצל.
חיזוקים. המאפרת שנכנסה אליו להתרפק נוהגת פרס סוניה

אמרה לו בכל פעם :״אתה ממש
על עברה, לדבריה, התקופה
נראה יוצא מן הכלל!״
הטובה בחייה היתה בצעירותה,
המראיין איתן דנציג,
כשהיתה נהגת־אמבולנס.
שאירח את פרס באחד האירועים בין העימות למחרת שהוא מארגן, שאל את יו״ר
יצחק שמיר ושימעון פרס
מיפלגת העבודה, אם לא נפגע

מכך שססי ריבלין מחקה את
קולו בתשדירי־התעמולה של
הליכוד. תשובתו של פרס,
באותה נימת־קול כמו של
ריבלין :״כן ולא. לא — כי לא
נפגעתי אישית: כן — כי
משלמים לבררן הזה 300 אלף
דולרצלם
העיתונות עוזי קרן
יודע מהו סודו של מנחם בגין.
לדבריו, לא במיקרה סירב
ראש־הממשלה לשעבר לחתום
את רשימת הליכוד: הוא רצה
שיתאפשר לו להופיע בטלוויזיה
ערב הבחירות. לדיברי קרן,
יאמר בגין לעם כך :״אתם רואים
איך שאני נראה? אם אתם רוצים
להיראות כך, הצביעו ליכוד!״
בדיחה שנשמעה השבוע:
הסיכויים שיגאל כהן־אורגד
יתקן את הכלכלה החולה דומים
לסיכוייו של יצחק שמיר
להחליף את דיר ג׳יי (שחקן
הכדורסל המיקצועני בארצות־הברית)
.בדיחה אחרת: סוף־סוף
סיכויים למדליה ישראלית באולימפיאדה
— כהן־אורגד יוצא
ללוס־אנג׳לס עם האינפלציה.
הפסלת אילנה גור,
הבונה בית חדש, הציעה למכירה
את ביתה היפהפה ביפו העתיקה.
על־פי מיגבלות הרכישה של
החברה לפיתוח יפו העתיקה, רק
בעל מיקצוע חופשי יכול לרכוש
את הבית, שהוצע במחיר של
150 אלף דולר. גור הצליחה
לעניין את אחת מבנות מישפחת
הברון אדמונד דה־ רוטשילד
בצרפת. אבל החברה לא
הסכימה לעיסקת המכירה,
בטענה שהקונה אינה בעלת
מיקצוע חופשי. העניין הובא

שבא לערב ראיונות בהנחייתו.
מישהו מהמאזינים צעק לעברו:
״בטח שמיר, אבל זה עובר
מעליו!״
מרואיין אחר של פאר
במועדון החמאם היה אמנון
אברמוביץ, עיתונאי מעריב.
הוא העלה רעיון, שאם הליכוד
יטיל פצצת־אטום מעל עיראק.
על־פי הצעתו של אריאל
שרון, יש לצפות לעלייה בכוחו
של הליכוד בסקרים. .אבל זה
יחזיק מעמד בדיוק עד שוע־שורת
הרדיו־אקטיבית תגיע
אלינו,״ סיים אברמוביץ.
אבא אבן אינו מתרגש
מרצונו של עזר וייצמן להיות
שר־האוצר הבא. .הוא רוצה
בתיק זה או משום שיש לו
יצר־התאבדות או משום שאינו
מבין בזה.״
יצחק רבץ נשאל מה
דעתו על השימוש שעושה
הליכוד בתעמולת־הבחירות שלו
בדברים שאמר על פרס, בסיפרו
פינקס שירות .״בצבא למדתי
שבכדור אי-אפשר לירות פעמיים,״
ענה רבץ, שכינה את פרס
בספר ״חתרן בלתי־נלאה.״
הסופר־ממציא יגאל
מוסינזון כתב כבר 60 ספרים.
כשנשאל כמה זמן בממוצע הוא
כותב ספר, ענה מחבר הסידרה
חסמבה :״בין עשרה ימים ל־20
שנה.״
הגרפיקאי אבנר כץ
הציע למטה אמנים סופרים
ואנשי־רוח של המערך להקים
פרוייקט פיסולי של עגל־הזהב
על חוף־הים, כאקט של תעמולת
בחירות. לבקי סריישטטט,

* 1 \ 1 \ 1ךןך 1ראש עיריית טבריה, מחלל בפתיחת פסטיבל
. 1הכנרת, שנערך בעירו. ביבי הדתי, מאנשי

סיעתו של הד״ר יוטף בורג במפד״ל, לא הצליח לזנות במקום ריאלי
ברשימה לננטת, אבל למרות זאת שמר על מצב־רוח מרומם.
מארגנת הקבוצה, היתה הצעה
לטיפולו של ראש עיריית
טובה יותר. היא הציעה להביא
תל־אביב, שלמה (.ציץ׳״)
לחוף־הים עגל־זהב מוכן. הנולהט,
אבל בינתיים חזרה בה
כחים ינתצו אותו ואז ייצא מתוכו
הקונה מצרפת. עתה מחפשת גור
עכבר קטן.
קונה אחר.
המראיין מני פאר
בנימין (״פואר״ו בזאליעזר,
מסי 2ברשימת יחד
התלבט מי נעלב יותר כשלכנסת,
מתרוצץ באחרונה
קוראים לעברו בגידבגץ —
מחוג־בית אחד לשני, ממש כמו
יצחק שמיר או שימעון פרס. הוא
בסרט־נע. באחד מחוגי״הבית
שיתף בהתלבטות את הקהל

הוא ראה את מס׳ 3ברשימתו,
שלמה עמר, יושב־ראש
מזכירות אגד. פואד, בעל
חוש־ההומור סיפר שהוא ניסה
לשכנע גם את עמר שיצביע
עבור וייצמן .״אני מוכרח לומר
שהוא גילה גישה חיובית
לרעיון ״,סייספואד.
גיזבר יחד, אריה שומר,
לשעבר איש יחסי־הציבור של
חיל־האוויר וראש לישכתו של
הרב הצבאי הראשי לשעבר,
שלמה גורן, שהוא סגן אלוף
(מיל׳) ,מרכז עתה בידיו טפסים
שונים. אלה הן מעטפות סגורות
שמוסרים לו פעילי מטה־התנועה,
במיסגרת טוטו־בחירות
שהוכרז ביחד. כל משתתף
מכניס למעטפה את הניחוש שלו
וסכום של 100 שקל. מי
שהניחוש שלו יהיה הקרוב
ביותר לתוצאות הבחירות, יקבל
את כספי כל מי שהשתתפו
בטוטו.
ככל שמתקרב מועד
הבחירות, גדל ביקוש לראיונות
עם וייצמן מצד כתבים ורשתות
טלוויזיה זרות. הם מתלווים
למסע הבחירות שלו, מראיינים
אותו וכבר הזמינו מקומות
לאולם־הכניסה בבניין הפירמידה
ברחוב המסגר, שבו ישהו
ראשי יחד במוצאי יום־הבחירות.
אבל הראיון המרגש ביותר
שווייצמן התבקש לתת עתה
לצוות זר היה לכתבי השבועון
המצרי אוקטובר.
יצחק ליבני, לשעבר
מנכ״ל רשות השידור, נפגש
בזמנו עם יגאל ידין, אחרי
שבלון ד״ש התפוצץ. ליכני ניסה
אז להרגיע את ידין ולומר לו,
שבינגוד לפוליטיקאי הישראלי
המצוי, הוא יכול להתרפק על
עברו הצבאי וגם על מיומנותו
המיקצועית. ידין, רמטכ״ל
לשעבר ופרופסור לארכיאולוגיה,
סיפר לליבני שהעבר
לא תמיד מאיר פנים. הוא נסע
פעם במונית ומאחוריו ישבו שתי
חיילות, שניסו לשחזר את שמות
כל הרמטכ״לים של צה״ל. את
שמו של ידין, כמו שמות אחרים,
הן לא זכרו. בסוף העירה אחת
לשניה :״רמטכ״לים מתחלפים
כמו מים.״
הצייר אנדרי קלצ׳י־נ־סקי,
חבר מרכז חרות, פגש
בשולמית אלוני. הוא לא התאפק
ושאל אותה, אם היא עצמה
עשתה הפלה. אלוני לא
התבלבלה, וכמי שתומכת
בהפלה חופשית גילתה, שהיא
עברה כבר הפלה בעבר, אבל עוד
לפני שחוקק חוק בכנסת בנושא.
מיהם העמלקים? מסתבר
שזהו כינויים של קציני צבא
בכירים לשעבר. את הכינוי
המציא חיי ם ל סקי ב המנוח, על
מישקל הביטוי היידישי א־מו־ליקה(לשעבר)
.בשבת האחרונה
התכנסו העמלקים בסמינר
אפעל, כדי לשמוע את רבין,
שסיפר להם על תוכניותיו
הביטחוניות, אם הוא יהיה שר־הביטחון
הבא.
העיתונאי אילן שאול,
דובר תמ״י, ניצל סיור בחירות
של תנועתו בקריית־שמונה
וקפץ לביקור בקיבוצו, אפיקים,
שאותו עזב לפני כמה שנים. הוא
פגש שם בצבי ברנד, מוותיקי
הקיבוץ, שביקש לדעת מה
סיכויי רשימתו של אהרון
אבו־חצירא בבחירות. שאול
הסביר את הקשיים, אבל סיפר
בסיפוק, שבשלוש השנים
העולם הזה 2446

14 11 711*1111ך ראש הממשלה, ושימעון פרס, יושב״ראש מיפלגת העבודה, צולמו
1 #1111 1 1 1על־ידי הצלמים הרבים שבאו לסקר את הקלטת העימות
הטלוויזיוני ביניהם בזוויות שונות ומשונות. כן למשל הם צולמו מלמטה ומקרוב, בצורה
האחרונות הם הצליחו להקים
120 סניפים ברחבי הארץ. ענה
לו ברנה ״אני פירקתי 120
סניפים״ .ברנר היה ממקימי
וממפרקי רפ״י בשנות ה־.60
ההודעה שהתקבלה
במישטרת־עפולה הדליקה שם
אורות אדומים. נהג סיפר
שהבחין ברכב חונה בצורה
תמוהה בצד הכביש, כשפנסיו
דולקים. השוטרים שמיהרו
למקום מצאו את ח״כ הליברלים
פינחס גולדשטיין מנמנם
בריכבו. גולדשטיין השתתף
באותו ערב באסיפת־בחירות
במטולה. ליד עפולה חש שהוא
ירדם תוך כדי נסיעה, ולכן ירר
לשולי הכביש, כדי לנוח. אחרי
שהמישטרה העירה אותו הוא
המשיך בדרכו לביתו בכפר־סבא,
לשם הגיע בשעה 4לפנות בוקר.
סגן ראש עיריית תל־אביב,
דב בן־מאיר, שהוא גם
ח״כ מיפלגת העבודה, היה
מבוהל מאוד. הוא השתתף בשני

טקסים עירוניים והתפלא לראות
צוות טלוויזיה בלתי־מוכר. הוא
ביקש לדעת עבור מי הם
עובדים, ועוזרו של ראש־העירייה,
יוסי מילשטיין,
אמר לו שהמדובר בצוות צילום
של תשדירי־הליכוד לתעמולת־הבחירות.
בן־מאיר היה נפחד
ביותר כשנאמר לו, שעוד באותו
הערב הוא יופיע בתשדירי־הליכוד
בטלוויזיה. הוא התחמק
מצלמי הטלוויזיה וכמעט
שנמלט מהטכסים עצמם. עד
שמילשטיין, שחשש לבריאותו
של סגן ראש־העיריה, מיהר
להסביר לו שהמדובר בצוות של
הטלוויזיה הערבית.
רוני רימון, דובר
העיריה, אחראי למיבצע חדש
של חיים (״אלברט פירות״)
בנאי, שלא ישודר כתשדיר־שירות
בטלוויזיה. הוא יעץ
החברה
או־קי, לפירסום העומדת מאחורי הפרוייקט,
שבנאי יגיש פירות לספורטאים
הישראלים שיצאו ביום הראשון

שגרמה לעיוות חריג בפניהם ובממדי גופם. העיתונאים והצלמים שבאו לאולפנים
בכפר־המכביה ישבו מחוץ לאולפן ועסקו כל הזמן בשאלה מי שיכנע יותר. פרם פנה, דרן
קבע לעבר שמיר (ראה תצלום) נ די לשוות לעימות הטלוויזיוני הזה אופי תקיף יותר.

בלוס־אנג׳לס, לאולימפיאדה ממש לפני עלותם למטוס בנמל־התעופה
בן־גוריון.
שביתת המצילים בחוף
תל־אביב בילבלה את רעתו של
השופט העירוני זאב המר.
בהכרעת־דין שהוא נתן השבוע,
הוא רשם ליד שמו של אחד
מעדי־התביעה: עד טביעה.
גנבים ניצלו את היעדרו

של הפירסומאי דויד אדמון,
השוהה בחו״ל לצורכי איסוף
תרומות לליכוד, ופרצו למכוניתו.
אבל הם הספיקו לגנוב רק
חמש קלטות (קסטות) ,שכולן
מכילות ג׳ינגלים של תשדירי-
הליכוד.

הזמרת רותי נבון־
זמורה תופיע השבוע בבנייני-
האומה בירושלים, אך לא
בשירה אלא בהרצאה לפני
חוזרות בתשובה. את הכינוס
מארגנת ישיבת ישראל, ובאולם
יהיו נוכחות חוזרות בתשובה
לבד. נבון עצמה היא דתיה
חדשה, והיא תספר לנוכחות על
דרכה ליהדות. על בימה אחת
איתה תופיע אלונה איינ*
שטיין, דתיה חדשה נוספת,
גרושתו של הזמר אריק

הולכות והמדינה לעולם נשארת.״

העיתונאי

אמנון

אברמוביץ
:״שמיר הוא
ההוכחה שכל אדם בישראל יכול
להיות ראש־ממשלה.״

• מועמד המערך לתפקיד
שר־הביטחון, יצחק
רבין :״לא ניתן אף פרוטה
שחוקה לקרנפי־שומרון.״

• מנ היג אגודת ישראל,
אברהם שפירא :״רק בשמיים
יודעים אם אנו צריכים
לשבת בקואליציה או באופוזיציה״.

הרב יצחק פרץ, ראש
רשימת ש״ס :״אם ליטאי לא
יכול לייצג חסיד גור וחסיד גור
לא יכול לייצג ויז׳ניצאי, אז איך
שני אלה יוכלו לייצג תימני או
מרוקאי?״

העיתונאי

אמנון

דנקנר, בפרפראזה על קארל

מארכס :״הווייתם של בני־אדם
ומצב חשבון־הבנק שלהם
קובעים את תודעתם.״

• הד״ר יוסי ביילין,
האחראי על סיקרי דעת־הקהל
במיפלגת־העבודה :״עניין הסקרים
זה כמו רופאים. אצל אחר
אתה מקבל תוצאה כזו ואצל
השני תוצאה אחרת.״

• המיליונר היהודי
ניטים גאון, על שירבוב שמו

• רפאל(״רפול״) איתן,

בפרשת ניסיון חטיפת השר
הניגרי לשעבר בלונדון :״הממשלה
בישראל היא ממשלת
הולכי־בטל וקבצנים. מה הם
רוצים לעשות ליי הם יצאו
מדעתם?״

מס׳ 2ברשימת התחיה־צומת
לכנסת :״טובת העם והמדינה
עומדת מעל לכל דבר אחר.
כשיש ניגוד בין רצונות הפרט
לרצון הכלל, הפרט צריך
לוותר.״

איינשטיין.

לא שיחק לה המזל
למרים (״מיקי״) מזר, חברת
מועצת עיריית תל־אביב מטעם
המיפלגה הליברלית. היא ניצבה
השבוע בדוכן־תעמולה של
הליכוד מול חנות השקם ברחוב
איבן־גבירול בתל־אביב. מישהו
ניגש אליה ושאל אותה אם היא
רושמת _ילדים לקייטנה.
יגאל גריסל, ממלא
מקום ראש עיריית תל־אביב,
נוהג להתבדח שהוא וראש
העיריה, צ׳יץ׳ ,עובדים ביחד 24
שעות ביממה .״אני עובד ארבע
שעות וצ׳יץ׳ עובד ״.20

פסוקי ה שבוע
• שר־המדע, יובל
נאמן, על מנהיג אירגון
הטירור היהודי :״אם אהיה
שר הבינוי והשיכון בממשלה
הבאה, הייתי רוצה שמנחם ליבני
יהיה המנכ״ל שלי. הוא מכיר את
השטח והוא אדם כישרוני
ביותר.״
1111י 11״ היח נעזר בשתי ידיו כשהוא יורד מבימת־נוא־
# 11 1111ן \1מים. נרקיס, חבר הנהלת הסוכנות נאם
בכינוס מיפלגתי של ההסתדרות, שבהמשכו הוקרן סרט על המדען
הרוסי אנדרי סחארוב. נרקיס אינו רגיל למדרגות מהסוג הזה.
העולם הזה 2446

• הנ״ל על הנ״ל :״הם לא
אירגון טירור, אלא התארגנות
לא־מוסמכת לפעולות־הגנה.״

• ראש הממשלה, יצחק

שמיר :״בחירות באות ובחירות

ך 71ן!! אישתו של יצרן ביגדי״העור גי פולופ, נמצאת
1 # 111111 בחודשי הריון מתקדמים, שלא ניכרים בה בלל.
בתצוגת־אופגה של האופנאי עודד פרוביזור, שנערכה ביפו, היא
פגשה בזמרת הישראלית עדנה לב, המתגוררת בארצות״הברית.

ה הם אומר מה הן אומרות...מה ה *ומר ...הן אומרות...מה ו

י1נה שימשי:

בני ברבש:

יהודית אוריין:

.,דו ב תיו כבואה רא ״לפי הסקו־ם האחוונים ״היום ה צנזוו ה היתה
מזוהה עם שום מיפלגה!״ לובה אליאב לא יעבור!״ פוסלת ׳ציווה ביאליק!׳׳

בסוף החודש ימלאו 50 שנה למותו של חיים נחמן ביאליק.
מוספי הסיפרות בעתונים בוודאי יהיו מלאים בתולדות
חייו ובביקורת יצירתו.
אותי עניינו כמה שאלות־יסוד, העוסקות בהפיכתו של
ביאליק למשורר הלאומי של ישראל. את שאלותיי הפניתי
למבקרת הסיפרות יהודית אוריין.

• למה דווקא ביאליק הפך למשורר הלאומי
שלנו?

גם אני, כמו כל עם ישראל, צפיתי בעימות בין שמעון פרס
ויצחק שמיר, שקדם לו מתח רב וחיפוש אריד אחרי מראיין.
שאלתי את מזכ״ל אגודת העיתונאים של תל״אביב, יונה
שימשי, אם זה לא קצת בושה לעיתונאי ישראל שהיו צריכים
להביא מחוי ל את דן פתיר, כדי לראיין את השניים. אי״אפשר
היה למצוא עיתונאי אחר מוכשר הנמצא בארץ!
אני משוכנע שאפשר היה למצוא כמה וכמה מועמדים טובים.
אבל אני לא רואה שום פסול בדן פתיר.

• גם אני לא רואה פסול בדן פתיר, אבל נדמה
כאילו הודבק התואר ״פסול״ לכל השאר!

אני מתאר לעצמי, שדן פתיר נבחר כי הוא היה מקובל על שני
הצדדים.

• זו בדיוק השאלה שלי: איך אתם מקבלים את זה
שבכל הארץ לא מצאו עוד עיתונאי שיהיה מקובל על
שני הצדדים?
הם בחרו אותו. זאת עובדה. הוא כנראה לא מזוהה עם שום
מיפלגה.

• ומה עם אותם שכן מזוהים עם מיפלגה או עם
השקפת-עורם — האם היושר המיקצועי שלהם לא
עומד להם?
על השאלה הזאת צריכות לענות לר שתי המיפלגות הגדולות.

מודעה אחת של ר״צ הצליחה לעשות לי השבוע מה שלא
הצליחו כל תשדירי״הבחירות ביחד. היא הצליחה להרתיח
אותי ולגרום לי לצעוק. במודעה, האומרת ״אסור לתת לקולות
יוניים לרדת לטמיון!״ מסבירים לי שדרושים 21,000 קולות
כדי לעבור את אחוז־החסימה, ואומרים לי שאם ללובה
אליאב יהיה חסר קול אחד מתוך ה״ 21 אלף -כל הקולות ירדו
לטימיון.
עובדה זאת, כמובן, ידועה לכולנו. מה שלא הצלחתי להיזכר,
האם בפעם הראשונה שר״צ התמודדה בבחירות ולא היה ברור
כמה קולות תקבל, האם גם אז היה חשש שקולות יוניים ירדו
לטימיון, ומה הם עשו כדי שלא ירדו!
שאלתי את בני ברבש, אחד החותמים על המודעה: מאין לו
הביטחון שלובה אליאב לא יעבור את אחוז החסימה!
אין לי ביטחון כזה, אנחנו פשוט מסתמכים על הסקרים,
הנותנים לו מינוס . 1לעומת זאת, אם הייתי בטוח שלובה כן יעבור,
אז בוודאי לא הייתי מתגייס לקריאה כזאת, שאולי נראית
קנטרנית ושאני רואה שהיא גורמת כעס אדיר אצל אנשים.

• אם יסתבר בסון? שלובה קיבל 20,980 קולות לא
תעבור לך מחשבה בראש ש־ 20 הקולות החסרים
ברחו בגלל המודעה שלכם, ואולי בגלל זה ירדו בל
שאר הקולות לטימיון?

זה יעבור לי בראש. אבל עם זאת, אני מוכרח להודות שאיבוד
של 15־ 16 אלף קולות ממש מסעיר אותי. וגם מסעירה אותי
העובדה שכל הכוחות היוניים לא מצאו דרו להתאחד.

• מדוע שולמית אלוני לא חתמה על המודעה?

חתמו עליה האנשים שעמדו מאחורי היוזמה של האיחוד, ולא
אישים חברי ר״ץ,

קודם כל, מפני שהוא באמת ענק. אבל בנוסף לכך, ביאליק הוא
אולי היחידי שיש עליו קונסנזוס לאורך השנים. יש תהליכים
בסיפרות שמישמרות מתחלפות ושוללות את קודמותיהן. אין
כמעט משורר שלא קם לו איזה דור שבעט בו. מי לנו גדול
משקספיר, שבתקופות מסויימות נחשבה כתיבתו לברברית
ולבלתי־תרבותית?
לביאליק זה לא קרה. עדיין עוסקים ביצירתו באותה רעננות,
שעסקו בה בימי חייו. היה טבעי להניח, שחוקרי הסיפרות
הצעירים של היום, שבנעוריהם ״האכילו אותם״ בכמות גדולה של
ביאליק, ירצו לנפץ את יצירתו בבגרותם, אבל גם זה לא קרה.
אולי פשוט מפני שאי־אפשר לנפץ יצירה כמו זו שלו.

• האם התואר ״משורר לאומי״ ניתן לנצח, או
שמשורר לאומי יבול להתחלן??
בשנים שעברו מאז מותו אני לא רואה שקם לו מתחרה, על כן
אין לדבר בינתיים על חילופי־תוארים.

• אילו היה ביאליק חי ויוצר היום, האם היה זוכה
באותה הערכה שבה זבה בחייו?
לא. אבל לא בגללו אלא בגללנו, שנעשינו הרבה פחות
סובלניים להשקפות־עולם. היום לא היו סובלים את התקפותיו על
אלוהים, על הדת ועל העם היהודי. אני מאמינה שהיום הצנזורה
היתה פוסלת חלק מיצירתו. ברור גם שהמחנה הלאומי — אילו
היה קורא אותו — היה פוסל אותו מייד מלהיות משורר לאומי
וגם מדביק לו שמות כמו ״עוכר ישראל״ ,״מרעיל בארות״ ־־
ו״אש״פיסט״ ,מבלי להתחשב בכלל בחשיבות יצירתו.

• האם אצדק אס אומר שלא קמו לביאליק \
מחקים? ומדוע?
פשוט, כי קשה מאור לחקות אותו. לביאליק לא היו מאניירות.

אוחוים...מה הן אומרות...הה הם אומדים ...מה הן אוחרות...חה הם

שרה סלע:

״וצית לפגוש אנשים,
אבל לא היה איפה!״

תביעתו של הסופר המנוח יעקב (״יענקלח״ ) שבתאי להסיר
את תמונתו מעל כרזת התחיה הסתיימה בשבוע שעבר,
שנתיים אחרי מותו, לשביעות רצון אשתו עדנה -כך דווח
בעיתונים.
כמה ימים אחרי הדיווח ראיתי שוב את הכרזה של התחיה,
והיא לא השתנתה כלל. טילפנתי לעדנה שבתאי ושאלתי
אותה: מה קרה עם הסיכום בינה ובין גאולה כהן!

כל כמה חודשים יוצאת איזו מישלחת לברית־המועצות:
מישלחת אמנים, מישלחת סופרים, מישלחת מדענים.
המוזמנים משתתפים בימי״עיון ובקונגרסים. מה. עושות
הנשים הנלוות אל הכעליסז מה בכלל יש לעשות במוסקווה,
למשל, אם אתה מלווה של מוזמן ז
שרה סלע, רעייתו של הפרופסור מיכאל סלע, נשיא ״מכון
וייצמן׳ ,נלוותה אל בעלה לכינוס האחרון וחזרה ארצה בימים
אלה. שאלתי אותה מה עשתה בשעות ובימים שבעלה היה
עסוק בענייניו.

סיכום לא נערך עם גאולה כהן, אלא עם רובר התחיה. נפגשנו
לשיחה ארוכה. הוא הסביר לי שאין להם אפשרות לשנות את כל
הכרזה, והחלט רק להוציא את דיוקנו של יענקלה ולשים דיוקן
אחר. זו הסיבה שאת ורבים אחרים חשבתם שהכרזה היא אותה

זה נכון שקשה לעשות ברוסיה שופינג או לשבת בבתי־קפה,
וזאת כי פשוט אין שם מה לקנות ואין בתי־קפה. לעומת זאת, אני
מוכרחה לציין שבאף סיור אחר שלי בעולם לא ראיתי דאגה כזאת
ואירגון כזה, דווקא לגבי המלווים. הם לקחו אותנו לסיורים
מעניינים, לטיולים, לביקורים במוסיאונים, שבעבר היו אחוזות
של מישפחות־האצולה, נסענו לראות מיפעלים ואפילו ראיתי
שתי תצוגות־אופנה.

הכרזה.

הבנתי את הסברם שהם אינם יכולים לסגת מהמיתאר הכללי
— כלומר — הדגל והפוזיציה שבה הוצג הדיוקן — ולא
התעקשתי לחינם. לי היה חשוב שפניו של יענקלה לא יופיעו שם,
ואכן הן לא מופיעות יותר.

• למה זה לקח להם כל־כך הרבה זמן? אני זוכרת
שבעלך טיפל בעניין עוד בחייו.
נכון, הוא התחיל לטפל בזה, אבל אחרי שהתברר שזו תהיה
מילחמה קשה, אני ביקשתי ממנו שיחדל מכך, כי ידעתי שהוא
חולזדלב ושחייו בסכנה.
היום הם התנצלו על הכל והעניין נגמר.

• ואיך נערכה הבולחה הגדולה בינך ובין גאולה
בהן?
זו לא היתה סולחה — אלא פגישה שנועדה לסיים את המאבק.
האיש שהייתי איתו בקשר, דובר התחיה, שאל אותי אם אני מוכנה
שגאולה כהן תבוא לביתי. אמרתי שאשמח לקבל אותה, כרי לא
לסיים את הפרשה במרירות ובאיבה. היא הגיעה והביאה את
סיפרה.
מעבר למיתרס האידיאולוגי והפוליטי, זו היתה פגישה
מרגשת.

• ובבל זאת, כשרואים את הסמל החדש של
התחיה, נראה כאילו ויתרו לך רק קצת.

חשוב להעמיד דברים על דיוקם. עכשיו, אחרי שאני מסבירה
את העניין, כל מי שאיכפת לו ושיביט בכרזה יידע, שפניו של
יענקלה כבר לא מתנוססות עליה.

• זה דווקא מעניין מאוד. איזה אופנה יש
ברוסיה?

על אלפי המתרחצים בים לא עושה שביתת המצילים כל
רושם. חלק גדול מהם אפילו לא שמעו עליה. את יהושע טל
ושני בניו פגשתי בתוך המים.

• הילדים שלך יודעים לשחות?

•למה?

כי קורס השחיה הכי זול עולה 17,000 שקל.

• לא מפחיד אותך לבוא לים עם הילדים הקטנים,
כשאתה יודע שאין מצילים וכבר כמה אנשים טבעו
בשבוע שעבר?
ממילא אני סומך על עצמי יותר מאשר על המצילים. חוץ מזה,
אני גר בירושלים ותיכננו את הטיול הזה כבר מזמן.
אני לא יכול להתחשב בכל השביתות הפורצות בארץ, כאשר
אני עושה תוכניות לחופש הגדול.
הים בשביתה, הטלוויזיה בשביתה — מה את רוצה שאני
אעשה עם הילדים, שאחזיק אותם סגורים בחדר?

ראיתי תצוגה אחת במוסקווה ואחת בקאזחסטאן. מה שראיתי
במוסקווה היה אולי דומה למה שלבשו כאן בארץ בשנות ה־.20
לעומת זאת, בקאזחסטאן היתה אופנה יותר יפה וקצת יותר
מודרנית. בכלל, במוסקווה הכל נראה יותר עגום, עצוב ועני.

• קנית איזה בגד?
לא, ודווקא היה משהו פולקלוריסטי שמאוד מצא חן בעיניי,
אבל הסתבר שמה שמוצג בתצוגות לא ניתן לקניה. ניסיתי לברר
למי, אם כן, מיועדת האופנה — אבל לא הצלחתי לקבל תשובה.

• איך בכלל נראות ולבושות הנשים הרוסיות?
הן לבושות נורא — גם עלוב וגם חסר״סעם.

• פגשת אנשים מעניינים?
פגשתי מעט. הבעיה הכי־קשה היא איפה לפגוש אותם.
לאזרחים רוסיים אסור להיכנס למלון, ובתי־קפה ומיסעדות פשוט
אין. כך נוצר מצב שגם אם אתה רוצה להיפגש עם אזרח רוסי והוא
רוצה להיפגש איתך, הפגישה מתבטלת, כי אין מקום שבו אפשר
לערוך אותה.

דניאלה שמי

אהבה
מי אמר שאפסו רומנסים מן הארץ? כל עוד
ליאור ורשבסקי מהלך בתוכנו, העניין אינו
אבוד. הצעירצ׳יק הולם את הטיפוס, או הטיפוס
הולם את הבחורצ׳יק.
עיניים כחולות למניות במיקצת. ביישנות.
הצטנעות. שעו ת מתולתלות בלונדיות. תנו
לליאור אהבה גדולה ורחוקה, ואיזה סוס לבן וחרב
ביד, ותראו מה קורה. או, לחילופין, אספר על מה
שכבר קרה.
לפני כמה חודשים טובים בא לליאור לברוח
קצת מהעבודה. בשבילו עבודה זה לבוא בבוקר
ולעבוד עד הערב כמנהל מישרדם ועיסקיהם של
האחים שאולי, טדי וי פי. לאן בורחים? רחוק
ככל האפשר, קורפו, האי המקסים שבצידה
המערבי של יוון.
במטוס נפגש ליאור עם חתיכתו הצמודה של
הבום, ירדן לדינסון, שללא ידיעתו בחרה אף
היא בחופשה בקורפו בלוויית אמה, כבריחה
מחייה הסוערים בארץ.
אחרי שנרגעה, והסתבר שלא נשלח לרגל
אחריה בשליחות הבוס, נהנו כולם מהמסע הקצר
לנירוונה הקסומה.
מכירים את החיוך של ירדן? יש לה חיוך
שנמרח על פניה בקלות מפתיעה, והיא משתמשת
בחיוך על ימין ושמאל, ועוד לא פגשתי אחד
שלא נכבש. גם הנערה היווניה, כריסטינה,
שישבה לידה בבית־הקפה ההומה בקורפו, לא
עמדה בפניו. תוך דקות ספורות הפכו לידידות.

כשהגיע ליאור לקפה, הוצג לפני הנערה
כידיד מישראל, ומכאן עשו עיניו ושפתיו את
שאר העבודה. רומן רומנטי בנוסח אתם־יודעים־
מה התחיל להתפתח. יום־יום נפגשו, נשיקות,
חיבוקים, וכמובן כל השאר, וכך שבוע שלם, עד
׳שעול העבודה והמשמעת העצמית העלו את
״המאוהב למטוס חוזר, ואותה השאירו עם דמעות
בעיניים.
שלוש פעמים ביום עפו טלפונים מכאן לשם,
וכמיספר הזה משם לכאן, ואינכם יודעים באיזה
קושי כרוכה כל שיחה טלפונית מכאן לשם ומשם
לכאן, ממש שעות של חיוגים מעצבנים.
טרי שאולי ראה שהנער הולך. ורועו, ושאם
יימשכו כך הדברים יצטרך לחפש מנהל־עסקים
אחר ולבכות על הנוכחי. לפיכך אישר לו חופשה
נוספת לצרכים חיוניים — צרכי האהבה.
ליאור תפס מטוס וחש לקורפו, אחרי שהודיע
לה שהוא מגיע. אך בשדה־התעופה המתינה לו
הפתעה בצורת חברתה של אהובתו כריסטין.
מסתבר שזו שלחה אותה כדי שתודיע לו שהוריה
מונעים ממנה את הפגישה איתו, אחרי שנודע
להם שצעיר ישראלי מחזר אחריה.
ליאור לא נואש, והחל מחפש דרך להגיע
לנערה. עד מהרה הוברר לו שהיא הוברחה
מקורפו בחשאי לציריך, וכשהביע תמיהה על
האמצעים היקרים, הוברר לו שהכסף לא משחק
כאן, הרי זו בריסטינה ניארבום. מי זאת
כריסטין ניארכוס? שאל, בתו של ניארכוס.

ליאור ורשבסקי וכריסטינה
פגישה במטוס
אז מה אם קוראים לה ניארכוס? מה, אתה לא
יודע? שאלו. הרוד שלה הוא בעל הצי הפרטי
הגדול ביותר בעולם. היה פעם גיס של אונאסיס,
והרבה־הרבה יותר עשיר ממנו. ואילו האבא של
כריסטין הוא אחיו של ניארכום הגדול, אך גם הוא
לא קטנטן, גם לו יש אוניות פה ואוניות שם,
ואוניות בכל מקום,
אז איפה כריסטין? שישמרו את האוניות
לעצמם! כריסטין, המתיקו סוד יודעי־דבר,
הוברחה לציריך שבשווייץ. אולי ינסה לפגוש
אותה שם...
עלה האביר על סוס אווירי לבן, דהר לציריך,
וחקר ודרש וחיפש ובלש, עד שמצא את

נערת־חלומותיו. נו, ואל תשאלו מה הלך שם
בציריך, השלג ברחובות נמס מהחום.
אך ליאור הוא אדם אחראי, וטדי נשאר לבד,
ומה בוער, כשהוא יודע היכן מחביאים אותה.
אולי טרי יוותר עליו בעוד שבועיים, ואולי
כריסטין תצליח להגיע, בקיצור בלב לא כל־כך
כבד חזר ארצה.
ומאז? מאז נותק הקשר. ליאור מנסה ללא הרף
להתקשר, בקורפו משיבים שאיננה, בציריך לא
ראו אותה, וכדור־הארץ עגול וגרול, ומי יודע
היכן הוחבאה?
זהו. סיפור אהבה עם סיום עצוב (איפה
המטפחת?)

ה שקעה בטוחה צלם הטלוויזיה אבישי דקל וציפי שביט הם זוג אהוב מאוד ומבוקש על־ידי כל התל־אביבים.
שניהם צנועים, ללא פרפרים בראש. ציפי היא עקרת־בית מצויינת, אימא נהדרת לשני ילדיה והיא
מטפחת באהבה את דירת־הגג שלהם בתוכנית ל׳.
את עולם הבירור והמישחק היא מכירה מקרוב, ויודעים שהדבר הכי בטוח בעולם השעשועים הוא
חוסר־הביטחון. היום אתה מצליח, ומחר נשכח שמך. היום אתה כוכב, ומחר יושב בבית.
לא שהיא צריכה לחשוש. התעסוקה רודפת אחריה. אך מה שבטוח בטוח. לאחרונה רכשו בני הזוג
מונית ומיספר ירוק, ונהג שכיר מפעיל אותה. שתהיה.

גלי זיסמן
נופך רומנטי
...וציפי לוין בילתה כמה ימים בלונדון אצל
חבריה ובקניות לבוטיק שלה בככר המדינה.
רדתן ביטי אמנם צילצל פעם או פעמיים, אך
נראה היה שהרומן הלוהט־כביכול הולך ודועך,
והרומן שלו עם השחקנית הצרפתיה אליזבט
אג׳ני נמשך באותו הלהט כמו לפני שיצא בדרכו
לישראל.
ובפריס ממתין רפי רפאלי, ממושב עולש,
לאהבת חייו, ציפי, שתבוא. סוף טוב הכל טוב,
וציפי נוחתת בפריס ישר לזרועותיו של
המושבניק. ושוקי בן־פורת?
השארנו אותו שומר על הילד שלו ושל ציפי.
טוב, עכשיו נוסיף לו נופך רומנטי. אצל שוקי זה
חיוני.
כדי שלא יתייבש, ניהל רומנון(רומן קטן ולא
מחייב) עם גלי זיסמן 23 שם חדש? לא למי
שמכיר אותה. אביה הוא בעל מיסעדות
בארצות־הברית, ואמה מדענית בבאר־שבע.
במשך שנים היתה אצל אבא ועזרה לו בניהול
מיסעדותיו, עד שחזרה לפני שלוש שנים ארצה׳,
והתחילה בעת ובעונה אחת לנהל רומן עם
אופיר שפם, בנו של מנהל מוסיאון ישראל,

ולעבוד כדיילת באל״על, וכשזה נמאס הם
שימשו ככרמנים במקומות שונים. עד שהתחילה
לעבוד במועדון פינגווין.
ומה קורה ל צ בי ק ה רופא־השיניים של ציפי?
זוכרים? אל תזכירו לצביקה את שמה. הוא רותח
מכעס. איך העזה לנהל מאחורי גבו רומן עם וורן
ביטי?
וענת זמיר? ענת זמיר חבוקה עדיין
בזרועותיו של עמי ויז׳נסקי רופא־השיניים
החדש בחייה. אגב כמה רופאי־שיניים כבר
ספרתם בסיפור שלי?
שוקי בן־פורת? עזבנו אותו עם גלי כשהוא
שומר על הילד. אחרי הרומנון זה מה שהוא עושה.
וציפי? ורפי? חזרו ארצה, הוא למושב והיא
לבוטיק. והרומן? אין בעיות, כמקודם.
ושוקי בן־פורת? מה אתם רוצים מחייו, הוא
חזר למושב, שציפי תדאג קצת לילד.
ומה קורה לי? אני בורחת ללונדון. נשבר לי
מכולכם עד להודעה חדשה. שם אוכל להתגנב
לארמון ולראות עם איזה משרתת מתעסק הנסיך,
ומה קרה לאשתו הראשונה של פול מק־קרטני.
להתראות.

אבישי דקל, ציפי שביט ובתם
מיספר ירוק

(1111(11111(01ע 0111111
אילח
מה עושים בתל־אביב כל היום? בבוקר

הולכים לשוק עם חברה טובה ומרכלים על דודו י
טופז. אחרי־הצהריים הולכים לדיזנגוף־סנטר,

מילה בסלע, שתיקה בתרי ] שכר טירחח עוד לא חלף חודש מאז שסיפרתי על
אברשה טמיר (אלוף מיל׳) ,וציינתי את
יכולתו האסטרטגית, ואולי גם הטאקטית, ועל
הרומן היפה והמתמשך בינו לבין דיילת אל־על
השחומה, ורתיעתו מחיי נשואים. והנה...

סיפור בלי שמות, אך עם הרבה עניין!
אחד מטובי עורכי־הדין בתל״אביב — רגע,
נאמר בעיר גדולה במרכז הארץ, ובמקום
עורן״דין נאמר אין מה לומר, עורך־דין הוא
עורך־דיו, ואין שום דימיון בין עורכי־הדין ליתר
היצורים בעולם. זה גזע מיוחד במינו. ראיתם כבר
שני עורכי״דין יושבים בחברת אנשים אחרים,
ולא מתחילים להתפאר בהצלחותיהם בבתי־המישפט,
וכיצד סידרו את הצד השני? על
חוכמתם כי רבה? על טימטומו של המתחרה? אם
יאיתם, שילחו אותו אליי, ואדביק אותו באלבום.

שותים קפה ואוכלים עוגה, ומרכלים על דודו1
טופז. ובערב, כשהולכים לישון, חולמים על דודו
מצביא טוב אינו חושף לעולם את כל הקלפים,
טופז.
תמיד ישמור עתודה, ואם אפשר יסווה אותה
לספר לכם על אחד מחלומותיי לא כדאי, כי היטב. כך אמנם נוהג האסטרטג הזה. בעוד
בסוף הסיפור אני נועצת סיכה, ומה נשאר מדודו 1שלעיניים הבולשות הוא מציג לראווה חתיכה
טופז? הבנתם?
משגעת מאל־על, אי־שם בפינה חשוכה הוא
טוב, לא חשוב. אך בימים האחרונים עושה 1מסתיר רומן גדול עוד יותר, אך הפעם עם
שמועה כנפיים שהאילתים דפקו אותנו
בהירת־עור וירוקת־עיניים.
הצפוניים, וחטפו• את דודו. אילתית הצליחה
במקום שהתל־אביביות נכשלו. סנסציה כזאת!
לעתודה ירוקת־העיניים יש תעודות המעידות
מוכרחה לדרנגרנג.
על כל מיני צדדים באישיותה, החל מיופיה
הנדיר, וכלה בתואר שני מאוניברסיטת־על
דרינג, דרינג.
״האלו!׳
אמריקאית.
״שלום דודו מחמל־נפשי, זו המרחלת״.
הרומן הזה מתנהל בחשיכה גמורה כמעט, מזה
חמש שנים ורק בודדים יודעים עליו. אך כמו
במיקרה הקודם עם הדיילת, נראה שגם זה לא
יוליך את הגנרל הגרוש אל מתחת לחופה.

עם קשרים כאלה מוכרחים להצליח, וגם דירה
זוכרים את ברכה של אלברט סירות?
נמצאה, אם כי לשלושה חודשים בלבד, דירתה
איר אפשר לשכוח? ביצוע כה נפלא של של סריטה אברג׳יל, הספרית שלנו בלוס־
< תפקיד! מי שאינם זוכרים אותה כסונו כאן הם אנג׳לס, שנסעה ארצה לביקור של שלושה
כעלה וילדיה, אי־שם בערבות פרו הרחוקה.
1חודשים.

נחזור לעורך־דין הזה, אחד הטובים, כבר
אמרתי, בעיקר בתחום אחד, שנושאו גירושין
ועניינים שבינו לבינה.
רוב עורכי־הדין, העוסקים בתחום זה, מזכירים
לי תנינים. ראיתם תנין בוכה? רק כשהוא בולע
את טרפו, מרוב מאמץ. אבל מתוך צער או
הזדהות? לא ולא. שום טרגדיה של לקוח לא
תוציא אותם משלוותם. גישתם היא מיקצועית,
לא ריגשית. הם מטפלים בקייז, לא באנשים.
אבל עורך־הדין הזה נבדל מהם לטובה. בחור
סימפטי עם לב של זהב. שומע על הטרגדיות
הפוקדות את לקוחותיו, והוא מתענה ממש יחד
איתם. צערם — צערו, כאבם — כאבו. בקיצור
— נשמה טובה.
לאחרונה הגיעה למשרדו לקוחה, ובקשה
בפיה: שיטפל בעניין גירושיה. ושוב, כמו בעבר,
הטרגדיה שנגולה זיעזעה את האיש עד עומק
נפשו, וכדי לסייע בידה, ולשקם את חייה בדרך
הקצרה ביותר, הוא בחר בדרך הקצרה ביותר...
הבעל האכזר, שונא עורכי־דין סימפטיים,
וללא התחשבות, פרץ לדירה שבה נמצאו אשתו
ועורך־הדין. והיתר? על היתר תשמעו בבית־המישפט,
כנראה, אלא ששם, תחת לראות בכך
גילוי של סימפטיה וחום אנושי, יציגו זאת בוודאי
בדרך צינית וזולה, כסתם עלילת־אהבים בין
עורך־דין, החי בנפרד מאשתו, ובין לקוחה
צמאה־לאהבה, ואולי גם למען הנחה במחיר.

עיסקה נחתמה, איפוא. סריטה נסעה, וברכה
נשארה. אך אחרי פחות משלושה חודשים נאלצה
סריטה לחזור לשם. דירתה טרם פונתה. לקצר
סיפור ארוך, אחרי מאמצים פינתה ברכה את
הדירה, ועברה להתגורר אצל קרובים.
והקאריירה? חכו, גם בקליפורניה יש עודפי־פירות.
עוד יגלו אותה ואת אלברט האמריקאי.
ובינתיים? כמו שאמרנו, הם, בעלה והילדים

בפרו, והיא בהוליווד. רומנים עם הכוכבים? זה לא
כל־כך בראש שלה. עם גברים היא מסתדרת
מצויץ, אך רק אחרי הפסקות ארוכות, כמה
חודשים כל אחת. אשה משוחררת היא, אחרי הכל,
אשה משוחררת!

תהרגו אותי עם אני מבינה מה סוד הקסם הזה,
איך הוא מצליח לצוד אותן ולהחזיק בהן לאורך
זמן רב כל־כך על אש קטנה כל־כך בהמלחה רבה
כל־כך.
אסטרטגיה?

אברשה טמיר
אסטרטגיה

נאמן 1נאמנ 1ת
זה שנים שברכה מחפשת את עצמה, ואין
כמעט מקום שלא ניסתה בדרך זו או אחרת
ן לגלות את עצמה. יותר מכל ניסתה בארצות־הברית,
ושם, כולכם יודעים, יש גורו לכל עניין.
ן ן ויותר מאשר לכל העניינים האחרים, גורוס
•לגילויים עצמיים, ובעיקר לנשים שאיברו את
ן העניין בחיי־מישפחה רגילים ומשעממים, כגון
טיפוח בעל וגידול ילדים.
והיכן בארצות־הברית יש המון גורוס לנשים
משועממות בשלב חיפושים? נכון, בסד
:פרנציסקו, ואולי בברקלי, שלידה.

דודו טופז
חטיפה אילתית
״איזה יום שחור!״
״חכה עד הערב!״
״מה אני יכול לעזור לך?״
״להתוודות. הולך פה בעיר סיפור שאתה מנהל
רומן עם אילתית חמודה, שהעלית אותה אפילו
פעמיים לסופי־שבוע לתל־אביב.״
״נכווווון.״
״זה עוד לא וידוי ונכווווון לא ממלא טור.״
״טוב, קוראים לה אסתר כהן. אני מכיר
אותה כבר הרבה שנים. היתה נשואה לדייג
שנפטר, ויש לה בן.״
״איך הכרת אותה?״
״הכרתי אותה בתל״אביב. היא חיפאית
במקורה, קראו לה אסתר רכניץ, גמרה את
הריאלי שם.״

״כשנסעתי להופיע באילת לפני חמישה
חודשים חידשתי את הקשר אתה, וזהו״.
״רציני?״
״רומן יפה, אך זה עוד לא רציני.״
״יופי דורו, בהצלחה.״
זהו, נגמר הדרינגרונג, ועכשיו עושה חושבים
לרגע.

בסן־פרנציסקו גם ביתם של ברכה ובעלה
׳ הקבוע, דויד לוי. דויד הוא מהנדס נמלי־תעופה,
היוצא מדי פעם לגיחות ארוכות להקים
נמלי־תעופה ברחבי״תבל, אך תמיד חוזר לבסיס
בסן־פרנציסקו. בדרך־כלל מתלווה המישפחה
למסעותיו הארוכים, היכולים להתמשך על פני
שנים. אך בכמה מיקרים תפסה ברכה צורך עז
לעשות עם עצמה דברים, לקחת קורס
באמנציפציה של האשה, למשל, או דברים
חשובים כגון זה. במקרים אלה היא אורזת את
הפקל, משאירה את הבעל והילדים, והיידה.
כך עשתה גם לאחרונה, כשהגיע בעלה
| לביצוע עבודה גדולה בפרו. הוא והילדים שם,
אחרי שהיו בארץ, ואילו ברכה, ניסתה קצת את
| כוחה במישחק כאן, אך הצליחה רק עם אלברט
פיחת.
ההצלחה של תשרירי־הפירסום הגבירו את
< הרצון להצליח בעולם הסרטים והמישחק, ולכך
ויש כתובת מצויינת אחת — הוליווד. מה גם
,ששם אפשר לחטוף שיחה עם מנחם גולן, או
! יורם גלובוס, וזה יכול לעזור, והיא גם מכירה
ן את אמנון מפקין, ואמנון מסקין יושב היום על
! תפקיד מכובד מאד בהוליווד. הוא מנהל שם את
,השלוחה של בית־הספר למישחק של השטרס־
׳!ברגים, ואשתו נעמי היא מורה להתעמלות
,מיוחדת לקראת לירה־ללא־כאבים.

דויד לוי, ברכה נאמן וילדיהם
חיפוש עצמי

זז ה..וג ם זה1...גם זה...וגם זה...וגם זה ...וגם זדי 1...גם זה

*זד! ע׳זגע; תשדירי שירות לחופש הגדול

אח, איזה עימות ! נפלא ! מרגש ! ניצוצות עפו
באוויר ! אף פעם אתה לא יודע איזו הפתעה מצפה
לך. מי היה מאמין ששימעון פרס יגיד את מה
שהוא אמר, ושיצחק שמיר ישמיע את הדברים
שהשמיע? פשוט לא ייאמן!
ישבתי מול הטלוויזיה ושמעתי את העימות
ופיתאום התבהרה לי כל המפה הפוליטית שלנו.
מרתק ! מפתיע ! אדיר !
העניין הוא שהוגי רעיון העימות לא חשבו
כנראה על ההשפעה העצמוה שתהיה לו על
דעת־הקהל. כל מי שחשב להצביע מערך, יצביע
לליכוד ומי שתמך כל חייו בליכוד, עבר באופן
מיידי ומוחלט למערך. מטאמורפוזיס של העם
היושב בציון.
אבל לאן הגענו עם זהי עכשיו צריך להתחיל
הכל מהתחלה, תשדירי הבחירות, הספי־ריבלינים
והגששים. זה פשוט כי בעקבות העימות נוצרו
שני גושים גדולים, אחד מערך ואחד ליכוד
וביניהם כמה וכמה מיפלגות קטנות. בלגן אדיר
שקשה מאוד יהיה לפתור אותו וצריך להתחיל
לחשוב מייד מה לעשות וכולנו יודעים היטב
שיום־הדין קרב. אח, איזה עימות חמוד.

ביק 1ר
מולדת

מם1׳ 20.7

הנה, תיראו שאני לא מתביישת להודות בטעויות שלי. בשבוע שעבר
נתתי לכם הוראות שימוש לילדים בשעות אחרי־הצהריים וכל־כך רציתי
להיות בסדר, שעשיתי מחקר גדול ומקיף והצעתי לכם אירוע חגיגי כמעט
לכל יום.
מה אגיד לכם, שמעתי בקול עצמי וממש נפלתי מהרגליים. השבוע,
בגלל החוק הישן ־חסוך את אימך כי אולי תצטרך אותה״ ,נאיט קצת את
הקצב ונשתף גם את האבות בצרות.
השבוע הנוכחי מתחיל ב — יום רביעי .18.7
נכריז עליו כעל יום האבא. כלומר, נשאיר את כל הילדים עם האבות
ונברח מהבית. שהם כבר ידאגו איך לשעשע את צאצאיהם.

אחרי הקייטנה ארוחת־צהריים ומייד להתיישב על יד הטלוויזיה. אחרי,
הטלוויזיה יש עוד שעתיים של שמש וחום, ואם נזדרז נוכל להגיע לים
ולבלות שם קצת. אחרי הים הם
עייפים ורעבים ומוכנים לאכול
וללכת לישון. ברוו.

יום שבת 21.7
כמו בשבת שעברה, בכל עיר
מתקבלת על הדעת יש כמה וכמה
לילדים. המיועדים מופעים
אחרי־הצהריים אפשר לסחוב אותם
איתנו לביקור אצל החברים שלנו,
ובדרך להסביר להם שילדים הם לא
יצורים שווי־זכויות ואחת החובות
שלהם זה להיסחב אחרי ההורים.

יום ה 19.7
זה היום שבו נישבר סופית תחת הלחץ ההולך וגובר של ילדינו ונלך

מם ראשון 22.7
ביומיים האחרונים לא הוצאתם
כסף וגם מנעתם מילדיכם בידור
ברמתם, אז תתחילו לשלם עכשיו.
יום ראשון הוא יום יוצא מן הכלל
ללכת לדולפינריום (גם אלה שלא גרים בתל־אביב יכולים לנסוע,
תל־אביב זה לא רחוק) .בדולפינריום מוצגת עכשיו הצעקה האחרונה של
הילדים ושמה בארץ הקטקטים. עוד לא ראיתי את זה, אבל ברור לי
שהקטקטנים הם ממלאי מקומם של הדרדסים שהתעייפו נורא, כי הם
קטנים. כרטיס למחזמר הזה עולה 1.200 ובשביל הכסף הזה יוכלו הילדים
שלכם לצחוק ולבכות ולשמוע שירים ולראות שחקנים מקפצים.

יום ב 23.7
מבקשים מהאבא שייקח את הילדים למיגרש ספורט, יוציא להם הכי
הרבה מרץ שאפשר, ויקנה להם ארטיק.

יום ג 24.7

איתם לצפות ב״סופרגרל׳ (הגברת הסופרמאנית) .אני מכירה את הסרטים
מהסוג הזה, כבר ראיתי את כולם ויש לי פטנט נפלא איך לעשות שהילדים
יראו את הסרט וההורים לא יסבלו. אני פשוט ממציאה לי איזה בעיה
בחיים, כמה שעות לפני הצגת הסרט ובזמן ההקרנה, כשהילדים יושבים
מתוחים ופעורי־פה מול המסך, אני מניחה את ראשי אחורה, עוצמת את
העיניים ומנסה לפתור את הבעיה הנוראית שהמצאתי במיוחד למטרה זו.
תנסו את זה.

כתבתי לכם לפני חודש שגם אני, כמו כולם,
נסעתי לחפש את שורשיי, או יותר נכון, לראות
את מקום הולדתי שהוא עיירה קטנה ויפהפיה
בצפון־איטליה, שבה לא הייתי מאז עזבתי אותה
ואני בת כמה חודשים.
הגעתי לשם בלוויית אחי וגיסתי, ביום שמש,
לפני כשלושה שבועות. החנינו את המכונית
בכיכר המרכזית של העיירה וטיילנו בסביבה
שעה ארוכה. בתים בני מאות שנים, טירות

ומצאנו אותו ואותה. אמרתי לה ששמי דניאלה
ושאני בתם של השכנים שלה, שהיום גרים
בישראל ומוסרים לה שלום. הגברת נפלה על
צווארי בהתרגשות עצומה, מייד קראה לבנה
ולכלתה ולנכדיה שיבואו מהר לראות את הפלא
שהגיע מארץ־ישראל.

גדולות ויפות. מיזרקות־מים בכל פינה, פרחים
מכל מירפסת ועל כל חלון, שתיים שלוש טברנות
עם ריחות אוכל איטלקי ובית־חולים אחד ישן,
שבחצרו פסלים מרהיבי עין(שם אני נולדתי).
היתה הרגשה קצת מוזרה. אני בתוך מקום
הולדתי ואף אחד לא מכיר אותי. נכנסתי לחנות
מזכרות, קניתי כמה גלויות־נוף וספר שמספר את
תולדות המקום. נכנסנו לבית־קפה ושתינו שם
משקה מנטה קר. בחוסר־רצון בולט נכנסנו
למכונית כדי לנסוע משם לוונציה. ואז נזכרנו
שהורי ביקשו למסור דרישת־שלום לגברת אחת,
שהיתה שכנה שלהם כשאני הייתי תינוקת.
יש לי בעיה חמורה בלעמוד מול אדם זר
לגמרי ולהגיד דרישות־שלום, אבל אחי לחץ
עליי והסכמתי. חיפשנו את ביתה של הגברת

הם לא נתנו לנו ללכת משם. במקום זה
התארגנה המישפחה לארח אותנו. נסענו לסיור
ניצחון בתוך העיר, כשבנה של הגברת סוחב אותי
ביד ומכניס אותי לכל בית־קפה ולכל חנות
ובהתרגשות מספר לכולם מי אני, איפה נולדתי
והנה חזרתי. אנשים זרים לגמרי לחצו לי את היד,
במוסיאון חיבק אותי איש זקן ואמר שהוא היה
נוכח בזמן הלידה שלי, מישהו אחר הוציא מייד
תמונת ענק של העיירה ונתן לי מתנה, בחנות
מזכרות מכרו לי דברים בחצי מחיר.
הלכתי לבית שבו גרו הוריי כשנולדתי,
והמלווה שלי צילצל בפעמון והסביר לאשה
שפתחה את הדלת מה העניין. ברוב כבוד הוכנסנו
לבית וסיירנו בו. אחרי מסע הניצחון בן השעתיים
חזרנו לבית שלהם. בחצר כבר היה ערוד שולחז

אני אקח את הילדים שלי לבית ביאליק אראה להם את הבית ואת
הספרים שלו. אספר להם מי היה ביאליק ואולי גם אקנה להם את שירים
ום זמונים לילדים של ביאליק. אחרי בילוי תרבותי כזה בהחלט מגיע להם
פיצה וגלידה(שהם כיבוד מבטל ארוחת־ערב) .הנה עבר עוד שבוע ואנחנו
בדרך הנכונה.
להתראות בשבוע הבא.

בעיות גרורות, ריררות קטנות
וכל מטעמי איטליה ויינותיה עמדו עליו. כל
קרובי המישפחה הוזמנו לסעודה. בין עצי
הדובדבן שבגן, להתרגשות ולשמחת כולנו נפתח
בקבוק שמפניה יקר, שנשמר למאורע מיוחד.
ישבנו שם עד אחת בלילה וניהלנו שיחה בארבע
שפות דמויות איטלקית. אחר־כך פרשנו לחדרים
שנתנו לנו.
עד הבוקר לא הצלחתי להירדם. אין ספק
שכאן, בישראל, המת שלי. אבל באיזו פינה
קטנה בלב יש לי אהבה גדולה למקום הולדתי,
איזו הרגשה של מולדת שניה שנולדה פתאום,
ושלמחרת ביום תיעזב על ידי שוב. מול החלון
הפתוח המשקיף על נוף נפלא, נזכרתי בשירה של
לאה גולדברג ״רק ציפורי נדוד יודעות את
השמחה והכאב של שתי המולדות( ״.אולי זה לא
ציטוט מדוייק, אבל זה לא חשוב).
למחרת נסענו לוונציה בעלת 160 התעלות
ו־ 370 הגשרים. אבל איפה ונציה.ואיפה אסולו,
מקום הולדתי?

פגשתי אשה אחת שהיא אם לבת קטנה והיא
התלוננה בפני שאני כותבת רק על בעיות של
ילדים ממין זכר וזה לא כל־כך בסדר מצירי וגם
לא פמיניסטי.
אמרתי לה שאם אלוהים היה רוצה שאני
אכתוב על ילרות קטנות, אז הוא בטח היה מסדר
לי איזה ילדה פרטית משלי, אבל הוא כנראה, לא
רצה. כאן, בטוב־ליבה, הציעה לי החברה הזאת את
עזרתה ואמרה שמדי פעם תיתן לי איזה טיפ נשי.
בבקשה.
מסתבר שאחת הבעיות הגדולות של ילדות
קטנות, זה שהן רוצות שיער ארוך ובגלל זה תמיד
יש להן קשרים, במיוחד אחרי שחופפים להן את
השיער. ואז האמא מתעצבנת והילדה בוכה
והאבא אומר ששיער ארוך זה לא מודרני ושצריך
להסתפר וככה יש משבר במישפחות של הילדות
הקטנות כל פעם בזמן חפיפת השיער.
עכשיו הפתרון: חברת ג׳ונסון ג׳ונסוז
שמתמחה בתכשירי יופי לילדים, המציאה נוזל
מיוחד נגד קשרים בשיער, שקוראים לו ס א •
• 0 8א * 1011£ 7׳א
שאני לא אעזור לילדות קטנות?

דני אלה

ש מי

בוא גם אתה לטעם טל מרלבורו הטעם של אמריקה

הסיגריה המבוקשת
ביותר בעולם
1 1 .3 .4 .חו 1\/13<16

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי־ העישון מזיק לבריאות

מגיע לך שקה כמו ב לובו־״ ,כ
...לפני שאתה 0

דור כמו ב״לידו״ ומשם זגרפתי
;יע לפריז

ד / 7,ס/ג ! 7/7א 110/־

׳ ^ 7 /י_ומ 7 1י _ו ם

נסיון של 36 שנות טיסה, צי מטוסים חדיש, דיוק מבצעי מהטובים בעולם ושרות מעולה.
אל על -כי לך מגיע להיות מאושר.

גדנג-קדר״ צילם:

חדש בארץ — אך לא בארה״ב!
״קינג קויל״ ,מערכות השינה
ש״עושות א ת היום״ למליוני
אמריקאים — עכשיו בישראל!
מזרוני ״קינג קויל״ ,עם המבנה
המיוחד והמרכז הבריאותי, הם
השילוב המוצלח ביותר של
יתרונות אורטופדיים עם נוחות
מכסימלית. ה ם הותאמו במיוחד
לקצב החיים המודרני ומבטיחים

שינה עריבה בלילה וערנות בלתי
פוסקת בכל שעות היום.
עכשיו גם א ת יכולה להנות
ממערכות השינה, שתוכננו על ידי
מהנדסי ״ קי ע קויל״ בשיתוף עם
אגודת הכירופרקטורים
העולמית, ולקום רעננה ונמרצת
— בכל בוקר מחדש.
אל תוותרי על שינה טסח
אמריקה! נסי כבר היו םאת

מערכות השינה של ״קינג קויל״
הכוללות: מזרון, בסיסי -מיטה
אמריקניים ורא שי-מיטה
מרהיבים כיופים.
מיוצר בארץ, ברשיון מיוחד, ע״י
עמינח ניר-צבי.

עהמר כז הבריאותי.

0 1) 011ח ו <1
מזרון קינג-קויר שינה נוסח אמריקה.

דובר

שינה מסח אמריקה.

15 שנות אחריות!

אפשרות רכישה בתשלומים
באמצעות כרטיס האשראי ויזה
ברשת חנויות עמינח בלבד.

את חדרי ה שינה תוכלו להשיג ברשת חצויות עמינח. המנ׳על: מושב ניר צבי, פתוח רצוף 09.00-19.00 טל 054-220777-8-9 .תל-אביב: דיז, סנטר, המלך ג׳ורג׳ ת״א, פ תוח רצוף 09.00-19.00 רמת-גן:
זיבוטינסקי .55 ירושלים: רח׳ יפו, מרכז כלל ; 226 חנות חד שה: בנין ה א חי ם ישראל, שלומציון ה מלכ ה 18 מפרץ חיפה: שדי הה ס תד רו ת, ליד משרד הרישוי, פ תוח רצוף .09.00-19.00 חיפה: הרצל
.78 נהריה: שדי הנעתו! .46 נתניה: הרצל .45 באר-שבע: רח׳ ק ק״ ל .101 פתח־תקוה:רחי בר-כוכבא ,38 פתוח רצון ף 09.00-19.00 עפולה: רחוב שפרינצק. פינת המגן .2
רשימת חנויות מורשות תל-אביב: כל בו שלום ; ר היטי ורד מיכה — הרצל ; 154ר היטי מוני טין -נחלת בנימין ; 122ר היטי מוני טין בוגרשוב ; 72 דיו ריט — פרישמן .38 גבעתיים: א לי הו גלילי —
סי רקין . 13 בני-ברק: פול ר הי ט — ז׳ בו טינ ס קי .9פתח-תקוה: בלו שטיין — הברון הירש .26 בית שמש: רהיטי רויאל -מרכז מסחרי. קרית מלאכי: מ קו רהר הי טי ם צלאח -מרכז מ סח רי.
רחובות: בית ר היטי חי — א חד העם .6ראשון לציון: רהיטי שטבי — הרצל .2חולון: דיו ריט -איל ת . 18ר היטי צח — רח׳ סו קו לוב .86 אשדוד: ר הי טי כ.נ.ר — .אזו ר התע שיה ה קלה. כפר-סבא:
רהיטי תל חי — ויצ מן .141 הרצליה: ב.פ. נתן — סוקולוב .67 רמת השרון: בית וגן — או סי ש קין .41 צפריר — סו קולוב .66 נתניה: סגל — שער העמק .6אשקלון: כ ל בו לנגר.
ערד: ר הי טי מירנדה — מרכז מסחרי. שדרות: ר היטי קופל — אזו ר התע שיה. קרית גת: ר היטי חיי ם — מרכז מסח רי חדש. טבעון: אפרון — ככר בן גוריון. טבריה: קובי נפתלי —
כיכר העצמ אות. ירושלים: רהיטי בורנשטיין — יפו .72 חיפ ה: מרכז ה מז רוני ם — הרצל .93 חדרה: ת ר בו ת הדיור — הגיבורים .78

^ דרך־כלל דן בית־המישפט את
^ האנסים המורשעים, לשנות מאסר
רבות. אך דויד אביגדור ,,אשר הורשע
לפני ימים אחדים באונס, יצא מבית־המישפט
היישר לביתו. בפסק־הדין
קבעו השופטים, כי למרות שבעל את
המתלוננת בניגוד לרצונה, הוא עשה
זאת לא כבריון המבצע אונס אכזרי תוך
שימוש בכוח גס והטלת אלימות.
בית־המישפט האמין לאביגדורי, כי
חשב בכנות, שבסופו של דבר תהנה
הבחורה מהיחסים איתו.
סוזאן(שם בדוי, השם האמיתי נאסר
לפירסום) היא תיירת מקנדה, צעירה
עדינה ורגשנית. לראשונה ביקרה
בישראל לפני ארבע שנים ואהבה את
הארץ. היא חזרה לפני כשנתיים ופגשה
בארץ בחור ישראלי, שעמדה להינשא

דיר חברה, הכירה סוזאן את
אביגדור ,,וכך נודע לה כי יש לו דירה
להשכרה. סוזאן וחברה שכרו את דירתו
של אביגדורי והתגוררו בה כשנה.
אולם בתום השנה, נפרדו דרכיהם של
סוזאן וחברה.הישראלי, והיא עברה
להתגורר זמנית, עד שתמצא מקום
מגורים, אצל חברתה דליה, שהיא
קרובתו של אביגדור.,
כאן נפגשו השניים שנית. אביגדורי
שמע, כי סחאן נותרה ללא דירה והציע
לה לחזור ולשכור את דירתו. היא
התייחסה להצעה ברצינות, והשניים
קבעו להיפגש יחד ברירה ולבדוק את
מצבה.
ב־ 10 באוקטובר ,1983 נפגשו
השניים בדירה. אביגדורי סיפר לסוזאן,
כי קשה לו בישראל, וכי הוא רוצה
לעזוב את הארץ ולהגר לדרום־
אפריקה. לשם כך הוא רוצה ללמוד
אנגלית, והוא ביקש מסוזאן שתלמד
אותו. הם בדקו את הדירה, הזיזו כמה
רהיטים והחליטו להיפגש שנית
למחרת, כדי לנקות את הדירה יחד.
כשיצאו מן הדירה, הזמין אביגדור ,
את סוזאן לאכול איתו ארוחת־ערב. הם
נסעו למיסעדה בשוק״הכרמל. סוזאן
סיפרה לו על תוכניותיה. היא אמרה כי
אביה עומד לבוא לארץ, ואז יעזור לה
לפתוח חנות בתל־אביב. הגבר נחרד
מתוכניתה זו. הוא אמר לה כי היתה זו
שטות מצידה שבאה לארץ. ואז, לפתע,
אמר לה כי נדמה לו שהוא מתאהב בה.
סוזאן איננה בקיאה כל־כך. בשפה
העברית, והמילה ״התאהב״ לא היתה
נהירה לה. היא הסמיקה מלוא פניה.
רק אז הבינה, כי אולי בעצם מעוניין
הגבר לקיים איתה יחסים שבין גבר
לאשה והיא דחתה אותו מייד .״אל
תדבר שטויות,״ אמרה לו וביקשה
לחזור לביתה.
כאשר ירדה סוזאן מן המכונית,
ביקש ממנה הגבר שלא תגלה לאיש כי
בילתה את הערב איתו, כדי שהדבר לא
יוודע לאשתו. הוא ניסה לנשקה על
פיה, אך היא דחתה אותו בהחלטיות

והתיישב על רגליה. הוא תלש את
השימלה מגופה והסיר את החזיה
מעליה. אז שם את ידיו סביב צווארה
ואמר לה :״אני יכול לדפוק אותך בלי
הכרה וגם להרוג אותר׳״
סוזאן היתה כל־כו נדהמת
ומזועזעת, שכמעט לא הבינה מה קורה.
היא הצמידה את רגליה זו לזו, כדי שלא
יוכל להסיר את תחתוניה וניסתה
להתיישב. אולם הוא דחף אותה על
ביטנה ונישק אותה על ישבנה .״אני
אוהב אותר!״ אמר לה.
הוא החל מספר לה כי התאהב בה
וכי כוונותיו כלפיה רציניות. הוא אמר
כי הוא מוכן לעזוב את אשתו למענה,
וכי הוא רוצה שהיא תצטרף אליו

כל הזמן. אז קם ממקומו ואמר לה :״אני
עשיתי לד טוב, עכשיו תעשי לי טוב:״
אביגדור, הסיר את מיכנסיו ומשר
את ראשה לאיבר מינו .״תעשי לי!״
ציווה עליה. סוזאן לא יכלה לפתוח את
פיה׳ אר מרוב פחד נגעה בו. אחר־כר
העמיד אותה אביגדור, על ארבע והחל
בועל אותה. בכל אותו זמן שאל אותה:
״כעת את כבר אוהבת אותי?״ סוזאן
הצליחה רק להנהן בראשה ואמרה לו
כי גמרה, כרי שיפסיק.
אחרי שהתלבשה, רצתה ללכת, אר
הוא לא נתן לה. הוא ביקש ממנה למלא
עבורו טופס ולתרגם לו אותו .״אני
רציתי למות, הוא הגעיל אותי!״ אמרה
סוזאן. אבל הגבר לא הבחין כלל
ברתיעתה של האשה, הוא נתן לה

אינטימיים, הרגיש כיצד נמסה
התנגדותה והיא משתפת איתו פעולה.

^ מיפתב
^ מן הפלא
ך* ניגודו של אביגדורי, עורר־הדץ
^ אריה שרעבי, טען כי ללקוחו
היתה טעות בעובדה. טעות כנה
והגיונית, לפי דרישות החוק. הוא היה
בטוח כי הנערה מסרבת רק מן הפה
ולחוץ וכי במהלר המישגל התגבר על
התנגדותה והיא משתפת פעולה. על כן
ביקש ־הסניגור לזכות את מרשו
מאשמת אונס.
בית״המישפט לא האמין לאביגדור,,

לפני גזר־הדין. הוא הביע את עצמו
בצורה כנה. וכר כתב אביגדור:
״כבודכם, אינני עבריין ואין אני
נוטה להסתבר. דיר הפשע אינה דרכי!
במעצר ראיתי זוועות ואימה. הייתי עב
טיפוסים ׳שליליים ומזיקי ציבור וצרכנים ספקי־סמים פגשתי הנמצאים בשפע בבית־המעצר ...אני
סולד ממעשיהם ולא הייתי רוצו
לפגשם, כאשר אני הולד עם ילדי.
״כבודכם, שמי כבר הוכפש בקת
מכריי לקוחותיי ושכניי. ושנים רבוו
עוד ארכין ראשי בפני כל.
״כבודכם, אני מבקש בתחינה, רצוני
לסיים פרק עגום׳ זה בחיי, אנא אפשר
לי לחזור לתיפקוד מלא ...אינס
שוביניסט גברי ולא התיימרת

״אינני שוביניסט גבוי!״ אמו הנאשם .״הייתי בטוח שהיא
חיהנה, ושתסלח ר׳ ער נו שרחצתי עדיה בהתחלה...״
ואמרה לו :״תפסיק! אין בינינו שום
דבר, ואל תלד בדיר זו!״

״נשים
אוהבות בפות״
ך* גלל קורות אותו ערב, החליטה
סוזאן שלא לשכור את הדירה
מאביגדור .,אבל למרות זאת, באה
למיפגש בצהריים ונכנסה לדירה.
בחרר היה ריח נפט, מכיוון שאביגדור ,
ריסס את הריצפה נגד נמלים. השניים
ישבו על הספה וביניהם הארנק של
סוזאן. לפתע משד הגבר את הארנק
ותפס בחזה. סוזאן נדהמה. היא ניסתה
להשתחרר ממנו. אר הוא החזיק בה
בחוזקה. היא בעטה וצעקה באנגלית:
מ״ אר הוא דחף אותה על הספה

לדרום־אפריקה. כדי להוכיח את
רצינות דבריו ביקש ממנה ללכת
למחרת לשגרירות דרום־אפריקה
ולברר אם קנדים זקוקים לוויזה. הוא
אמר לה כי אילו רצה רק מין, יכול היה
לקחת זונה, אבל הוא רוצה זאת עם
רגש, ולכן הוא רוצה אותה.
סוזאן שאלה אותו כיצד הוא יכול
לאהוב אותה, כאשר הם כמעט אינם
מכירים. אבל הוא הבטיח לה כי היא
עוד תאהב אותו .״גם לאשתי עשיתי
את זה כשהיתה בת ,16 ולכן היא אהבה
אותי. נשים אוהבות בכוח!״ ציין הגבר.
סוזאן ניסתה שוב לקום, אבל הוא
לפת אותה בכוח, ליטף אותה וביקש
ממנה לשבת על פניו. היא אמרה לו
שיש לה מחזור, כדי לדחות אותו, אף
הוא אמר שלא איכפת לו ומשר אותה
אליו. הוא החל מלקק אותה והיא בכתה

מפתח לדירה ואמר לה לחזור למחרת.
סוזאן מיהרה אל חברתה וסיפרה לה. מה
שקרה לה. היתה זו החברה שהפנתה
אותה למרכז סיוע לקורבנות אונס
ומשם פנתה גם למישטרה.
אביגדורי לא הבין כלל מה קרה.
הוא היה בטוח כי סוזאן עשתה בתחילה
רק גינונים של סירוב, מכיוון שלא היה
לה נעים להיכנס למיטה כבר בפעם
הראשונה. הוא היה בטוח כי בהמשר
היחסים ביניהם גם היא תיהנה. הוא
הודה כי בתחילה לא נענתה לו
בהתלהבות, אר מאייר, גם לא הבהירה
לו, לדעתו, בצורה חד־משמעית כי
איננה רוצה בקירבה זו. לדעתו, היתה
התנגדותה הראשונית רק בבחינת :״לא
נעים לי להתמסר, תכניע אותי!״ ואחרי
שהתחיל לקיים איתה יחסים

כי חשב בכנות שסוזאן מסכימה,
למרות בכיה המתמיד. אבל האמין לו,
כי רצה לנהל איתה פרשיית־אהבים וכי
לא נהג בה כבריון. הוא היה כל־כר
בטוח בקסמיו כגבר, שהאמין כי אחרי
שתטעם יחסי־מין איתו תהנה מכר
מאוד, ואז תמחל לו על הלחץ שהיה
צריר להפעיל בתחילה.
בית־המישפט לא התעלם בגזר־דינו
מכד שהמעשה היה מכוער, משפיל
ופוגע. בית־המישפט גזר על אביגדור ,
18 חודשי מאסר, מתוכם רק חמישה
בפועל. ומכיוון שהוא כבר ישב במעצר
את התקופה הזאת, שוחרר מייד.
בית־המישפט הטיל עליו גם 50 אלף
שקל קנס, והתחשב בכר, כי סבל נזק
כלכלי גדול בגלל מעצרו.
ייתכן שהשפיע על השופטים גם
מיכתב שכתב הנאשם מבית־המעצר

להישמע ולהראות כזה. צר לי ע
הסתבכותי ומידת הסיכוי להראו
שנית כנאשם בבית־מישפט קלושי
ביותר.״
״אבקש מכבודכם לראות זא
כמעידה חד־פעמית. עברי הנקי מז
שנים רבות עומד היום לזכותי ...עברו
תקופה קשה ביותר עד כה ומבקש אנ
אנא מינעו ממני מאסר נוסף ומתחי
נפשיים נוספים.
״כבודכם, אני מרכין את ראע
בפניכם ומבקש״ :אנא תנו בי א!
אמונכם׳.״
בית־המישפט נעתר לו והק
בעונשו. סוזאן הוחזרה לקנדה בין
אביה, והיא תישא בנפשה את זב
האונס עוד ימים רבים.

אילנה אלץ 1

הנ ע רו ת הי פו ת ביו ת ר

חיוודות

בתיה בנדיקט בביקורה

כובעים ומופיעה, כשהיא באה לארץ, בכל אירוע כשלראשה כובע אחר.

1 1ןךי * ן ך 1עומדת ראשונה מימין בתיה
111 1 11 בנדיקט, שנבחרה לסגנית שניה
ב־ .1959 בתיה היתה שמנמונת עם חיוך משגע.
לתחרות מלכת־המים הרא-
/שונה, ב״ ,1958 הגיעה נערה בת 13
וחצי או . 14 אני זוכרת שהיה לה יופי
מושלם. הגוף והפרצוף ביחד היוו
שלמות לא רגילה. היתה לה עדינות
טבעית, היא ידעה איך לדבר, ידעה איך
לזוז. היו לה אינסטינקטים טבעיים,
בלי לעבור שום קורם.
היא באה עם אמא שלה והציגה את
עצמה: יהודית מיזרחי. היה לה שיער
בלונדי ארון ועיניים ירוקות משגעות,
גם אמא שלה היתה יפהפיה.
יהודית היתה ילדה טובה של אמא.
היא לא עשתה שום צעד בלי לשאול
קודם את אמא. אבל היו לה אמביציות
לא נורמליות.
חלומן של נערות בשנים ההן, היה
להתחתן עם מיליונר ולשחק אותה
בגדול. יהודית מיזרחי, שינתה אחר־כך
את שמה ליהודית מזור, זכתה להיות
מלכת־המים הראשונה של העולם
הזה. כעבור שנתיים זכתה בתואר
מלכת־היופי של ישראל.
רק במטוס פרטי. הדבר הזה היה
כמעט מסורת. אני הייתי מגלה את
הבחורות, מלמדת אותן ללכת
ולהתלבש, מכתירה אותן בתארים של
מלכת־המים ואחרי שנתיים או שלוש
הן היו נבחרות למלכות־היופי.
יהודית היתה הראשונה בסידרה
הזאת. אחרי שנבחרה למלכת־היופי,

אחריה, משמאלה, זיווה בינדר שנבחרה למלכה
באותה השנה. עומדת ראשוגה משמאל עליזה גור,
שנבחרה לסגנית ראשונה. כל השלוש ירדו מן הארץ.

עלוחד \ 1ך בתמונה מאחד הסרטים ש־
\ י #״ י 1111 1בהם הופיעה בהוליווד. היא
ניסתה את כוחה בתפקידים אקסוטיים, בין השאר

נסעה לתחרות מיס־תבל במיאמי.
כולם ניבאו שם שהיא תזכה בתואר
הבינלאומי. היא היתה הכי יפה
בתחרות. אבל היא לא נבחרה. לימים
נודע לי הסיפור שמאחורי התחרות

הופיעה גם בסרט טרזן. לבסוף הסתיימו חלומות
הכוכבות שלה בנישואין למנהל בית״החולים ארזי
הלבנון, המטפל בכל הכוכבים והכוכבות בהוליווד.

הזאת: יהודית התיידדה עם השופט
הראשי של התחרות ויצאה איתו
לבילויים. היה מי שהדליף לעיתונאים
את הסיפור, וכד נבחרה רק לסגנית
ראשונה של מיס־תבל.
בשבילה זה היה, אז, אסון גרול, אבל
לטווח הרחוק דווקא הסתדרו לה החיים
כמו שחלמה.
בעיקבות הזכייה היא הוצפה
באמריקה בהצעות־נישואין. היא בחרה,
בסוף, בגבר אמריקאי עשיר, שהיה
בעל מיפעלי טקסטיל, התחתנה איתו
ונשארה שם. נולדו לה שני ילדים —
בן ובת. היא המשיכה להיות אשה יפה
ומטופחת, לארץ היתה מגיעה רק
לעיתים רחוקות, לבקר את אמא שלה.
לימים היה משבר בענף הטקסטיל
ועימו בא המשבר בנישואיה של
יהודית. היא התגרשה מבעלה ונשארה
עם שני הילדים.
תוך זמן קצר התחילה לעבוד
בגלריה של סות׳בי, שהיא המקום
היוקרתי ליצירות אמנות ולעתיקות.
גם אחרי גירושיה המשיכה יהודית
להסתובב בחברה הגבוהה. היא היתה
תמיד נוכחת באירועים הכי חשובים
ובמסיבות הכי יוקרתיות. תמיד
מטופחת. לבושה טוב ויודעת איך
להתנהג.
כעבור זמן הכירה לה חברתה הטובה
את אלפרד טאובמן, עשיר אדיר, אחד
מ־ 300 האנשים הכי עשירים באמריקה,
גם הוא גרוש עם ילדים.
השניים התחתנו ויהודית עברה
לחיות ברמה גבוהה פי כמה. היא גרה
בבית מפואר ונוסעת ממקום למקום
רק במטוסים פרטיים.

במשך השנים קנה טאובמן את
סותיבי, ולאחרונה נודע כי הוא מקיים
משא ומתן לרכישת טיפניס ואף הציע
לקנות את הארודס, חנות הכלבו
הענקית בלונדון.
יהודית, שבאה ממישפחה ישראלית
ממוצעת ביותר, הגיעה רחוק. החוליה
היחידה המקשרת אותה עם הארץ היא
אמא שלה, שנשארה לגור באותה דירה
קטנה בצפון תל־אביב.

גם הקשר והאינפורמציה שלי על
יהודית היו כל השנים ריר אמה. חבל
שאין לה קשר לישראל, למרות
שהשמועות מספרות שבעלה תורם לא
מעט כסף למדינה.
תינוק עם דגל. ב״ 1959 התקיימה
תחרות מעניינת במיוחד.
אני זוכרת שהתרוצצתי כדי לחפש
ולמצוא את הבחורות היפות. אז היו
כולן עגלגלות. המלה דיאטה לא היתה

מקובלת כלל. טוסיק שמנמן נחשב אז
רבר יפה.
אם הייתי רואה בחורות שמנות מדי,
הייתי אומרת להן לעשות דיאטה. היו
בחורות שהורידו ארבעה־חמישה קילו
והגיעו מעולפות לגמרי לערב
התחרות.
איר הייתי מפתה אותן לעשות
דיאטה? אחרי שהתחרות נגמרה, הייתי
לוקחת את כל הבנות לקונדיטוריה
הרלי, מול מישרדי המערכת ברחוב
קרליבר, הייתי שמה ערימה ענקית של
עוגות על השולחן וכל אחת יכלה
לאכול כמה שרצתה. ואחרי המישמעת
והעילפון של הדיאטה, הן פשוט היו
טורפות את העוגות.
בתחרות של 1959 נבחרה זיווה
כינדר למלכת־המים. היא היתה בת של
צייר והיתה טיפוס צברי אמיתי. לימים
נסעה זיווה לאמריקה, התחתנה עם
אחד רודולף, ונעלמה בניו־יורק. אני
שומעת שהיא מגיעה מפעם לפעם
לביקורים בארץ.

1ך ן 1ן ״ 1ך 9 | 11| 1ך ך | 1למעלה, בחתונתה עם המיליונר טאובמן.
1 1 1 1 #1 11 1111 בתמונה הימנית (ראשונה משמאל) באשר
הופיעה בגיל 14 לתחרות מלכת״המים. למטה: על שער העולם־הזה.

11ח ה ¥1י 111ח 11ה בתיה בנדיקט עם שגי ילדיה בתצלום
1111 ^ 111/ #111 111 /פירסומת. את כל מאווייה לפירסומת
השקיעה בילדיה שהפכו לדוגמנים. לילדים ישנה מלתחה ענקית.

מלכת המים ב־ ,1963 ששינתה את שמה
לאביבה פאר, נשנבחרה למלכת היופי.
לידה בתמונה אורי זוהר, שהנחה באותה השנה את התחרות.

וויאן דדביאנקו

הסגנית הראשונה שלה היתה עליזה
נור, שנבחרה שנתיים אחר־כף למלכת־
־ויופי של ישראל.
בתקופה ההיא היה לעליזה רומן עם
הזמר צדוק סביר, אבל זה, כנראה, לא
סיפק את השאיפות שלה. היא נסעה
ללונדון והתחתנה עם מיליונר. החתונה
שלה לא עשתה כל־כך הרבה רעש,
אבל הגירושין שלה מהמיליונר ההוא
היו מאוד סנסציוניים. היא טענה בזמנו
שבעלה לא גבר.
אחרי שהתגרשה בלונדון, החליטה
שהיא רוצה להיות שחקנית ונסעה
לאמריקה, ללוס־אנג׳לס. שם החליפה
את שמה לאליסה גור והופיעה לצידו
של טרזן באחד הסרטים.
כוכבה כשחקנית לא דרך, והיא
התחתנה לבסוף עם שולמן, מנהל
בית־החולים המפורסם ארזי הלבנון,
שהוא בית־החולים של כל היפים
והיפות ובעיקר של כל השחקנים
בלוס־אנג׳לס. כעבור זמן נולד לזוג בן,
מיכאל.
הקשר היחידי של עליזה גור עם
ישראל היה. כאשר צילמה את בנה
התינוק עם ;ל ישראל ביד.
היא היתה אקסוטית, שחורה, עם
צמה ארוכה. אומרים שנשארה יפה עד
היום.
עם רגליים ישרות. והסגנית
השניה שנבחרה באותה שנה, היא
סיפור. בתיה בנדיקט. כשהיא באה
לתחרות, ממש נבהלתי. היא היתד,
בחורה שמנה ממש. היום לא היו נותנים

לה לעלות על הבימה בכלל. אבל היה
לה חיון־ נחמד והקהל אהב אותה.
בימים ההם לא היו שופטים, הקהל
היה בוחר את מלכת־המים. אני הייתי
מסתובבת במשף חודשים בחופים, אצל
צלמי פירסומת ואצל לאה פלטשר
ומחפשת בחורות יפות. דאגתי שהן
תהיינה בכל מיני צבעים — שחורות,
בלונדיות, חומות שיהיה גיוון. אני
זוכרת שתמיד לקחתי בחורות
שמנמנות. היום אני רואה על הבימה
רק מקלות. תמיד לקחתי בחורות
שרואים אצלן ישבן ושהן יודעות להזיז
אותו.
ואז, אחרי שאספתי קבוצה, הייתי
מביאה אותן אלי הביתה, מעמידה אותן
בביגדי־ים ומבקשת שיסגרו את
הרגליים, כדי לראות אם יש להן
רגליים ישרות.
הייתי גם צריכה ללמד את הבנות
להשתמש בדיאודורנט, ואפילו הייתי
צריכה לריב איתן, כדי שיורידו שערות
מהרגליים ומבית־השחי. אני זוכרת
שהיו לי ויכוחים איומים איתן בעניין
השערות. היו כאלה שאמרו לי פשוט:
(המשך בעמוד )60

\ 1ך 1ן ך ויויאן דל־ביאנקו
\ ו ^ 11 11 ירדה לארצות״ה־ברית
ושם היא נעלמה לחלוטין.

שימשו בוס נאם על המהנס־ הדוסית
נהקונת הבסוה שד הסוט.סחאווב״

מיסחר בטחארוב
מירי צוקומן

לידה ארנון בעלה, מי שהיה מנהל הטלוויזיה
בעבר, ושניהל עם דן שילון את רימון תיקשורת.
החבילה התפרקה. היום ארנון הוא יושב־ראש המפיקים בישראל,
ומנכ״ל מוניטין תיקשורת. לבני־הזוג צוקרמן יש תינוקת בת חצי שנה.

אשתו של יושב־ראש הסונ-
נות היהודית. לידה דולצין.
השניים היו בין הראשונים שהגיעו לסרט טחארוב,
שבו מסופר על המדען שקיבל שני פרסי נובל, אחד על

אנט דולצין

פיתוח פצצת המימן והשני על השלום. סחארוב
מגולם על־ידי השחקן האמריקאי ג׳ייסון דובדרס,
ואת אשתו הלנה מגלמת השחקנית הבריטית גלנדה
ג׳קטון. הערב היה בחטות יוצאי ברית״המועצות• .

האופנאי התל־אביבי יוצא לחפ ש אח מזלו באמריקה

11ך י 1ל * 11ך 1בתו של שמעון פרט, ראש המערך. היא דוקטור
11ו /ו | ללשון ומרצה במכללת בית־ברל לחינוך. היא
נשואה לרופא בתל־השומר, והשניים עם ארבעת ילדיהם גרים בכפר אזר.
היא התנגדה להצטלם והתנפלה בגסות על צלמת השבועון עולם האשה.

^ ״ 111ך ו 1ת | 1מעצב האופנה, הת־
| 11* • 1חיל את דרכו בעי* 11 צוב התלבושות להצגת ברנשים וחלומות,
והפך לאופנאי הפופולארי של הבוהמה.

ך 81 הדוגמנית דיגמנה מסביב לבריכה של מלון
| 1#1 1דן בתל״אביב את דגמיו של כטפין, ואחר־כך
היא בחרה לה דגם לקנות, במיטגרת המכירה שערך המעצב
אחרי התצוגה. הוא עבד במשך חודשים לאיסוף שלל הדגמים.

נטע

י י אשתו של אורי דן, עיתונאי ויועצו ללא שכר של אריק
1 11 1 11ן שרון, שמקבל את הפרח באהדה. אשתו לא כל־כך
שמחה לקבל את הפרח שהגישו שני מתנדבים, שהצמידו על דש כל מוזמן
ורד. ורדה דחתה את הפרח שרצה לשים לה המתנדב והוא קצת נבהל.

ו 1יןד מזכירתו של מזכ׳ל ההסתדרות ישראל קיסר. קיסר היה
\ | 1 1 1 1במגדל העמק, לכן ייצגה אותו מזכירתו. הערב היה
שיין להסתדרות הכללית, וגם המזכ׳ל לשעבר ירוחם משל הוזמן.
הוא היה ציין לשבת ליד קיסר, אבל הכסאות נשארו מיותמים.

ה מו סי ק ה הי חני ת מ פנ האת
מר! 1מה לסגנון הצפון תר־אביבי

ימיה האחרונים
של אריאנה
\ 1לךח 11ח ח רקדנית״בסן מראשון־לציון.
11111 4 1 1 / 1 1היא בת להורים יוונים, אם
לילדה בת .8מועדון אריאנה הזמין בפעם האחרונה
זמרים מיוון ומתורכיה. אלה התמונות האחרונות

שצולמו. המועדון שיוקם יהיה בסגנון צפון תל״
אביבי. הוא יהיה בעל שלוש קומות, דיסקוסק, פאב,
קפיטריה ומיסעדה. תהיה לו בימה מסתובבת וכל
היופי הזה יופנה לכיוון אפשרי אחד בלבד -הים.

עודד פרוביזור היהודי ערך תצוגה בבית ערבי ־

פ אוי ס הגא! שנ אן

1 | 1 11 1111ךחח | חליפה בסגנון פאריסאי בעיצובו של עודד
1 1 -1 1 1 1111 - 1פרוביזור. הצבע הוא בז׳ האורן הוא עד
הקרסול. החליפה הזאת ניתנת גם לפירוק ואת חלקיה אפשר לשלב.

1111י:

כובע לבל שימלה

לדוגמניות־ה־צמרת
המגיעות לבל תצוגה עם תיק אביזרים כבד

וי *11ך 1הדוגמנית שלומית אמיר בחליפה שלושה חלקים
!1 #1 1שהם חצאית קפלים פלוס ז׳קט בסגנון קימונו פלוס
אפשר, כמובן, ללבוש את החליפה הזאת גם ללא חולצה.

יפות. מטופחות ואמידוו— /
ירידותיו ולקוחותיו של מעצב־האופנה
עודד פרוביזור — התארחו באחד מימי
השבוע בביתו, בשעות אחר״הצהריים.
הסיבה: תצוגת דגמי־הקיץ של אופנאי־העילית.
זוהי
הפעם הראשונה שהוא מציג
אותם בביתו היפואי, המרוהט בטוב־טעם.
לא מפליא אם כן, שבין האורחות
היו אשת השגריר הצרפתי, לילי שרון,
דניאל פרידמן, אשתו החדשה והצעירה
של בעל תחנת הרדיו אירופה 1גילה
בוכמן, שושנה שיף, חנה פולופ. והזמרת
עדנה לב.
הבגד המתפרק. אחרי כמה
מילות־הסבר של הדוגמנית לשעבר
והמנחה בהווה, ליאורה לפידות, הופיעו
שלומית אמיר וקארין דונסקי
בשמלות־כותנה לבנות שכפתורים
גדולים מעטרים אותן מלפנים או
מאחור וברברה ומימונה הציגו חליפות־פשתן
באורך האופנתי, עד למטה
מהברך.
הצבעים, הבולטים בקולקציית

.,118

ועשיר בכובעים. בתצלום למעלה: הדוגמנית קארין
דתסקי עם מעצב״האופנה עודד פררביזור בחדר־השינה,
ששימש בתצוגה כחדר״הלבשה לדוגמניות.

הקיץ של עודד פרוביזור הם כחול,
לבן, צהוב ובז׳ בבדים חלקים, מנוקדים
ומפוספסים. חל גם שינוי־מה בעונה זו
בסגנונו של פרוביזור: הדגמים

המרהיבים של הקולקציה העשירה הם
צעירים יותר מתמיד.
לא שהוא זנח את בגדיו הקלאסיים
הטובים, העשויים בדי משי ובדים
יקרים אחרים. זוהי אופנה טובה,
מדגיש פרוביזור. מאוד אירופית. אלה

לא בגדים שלובשים פעם אחת (״כמו
ציור טוב שהוא תמיד באופנה!״) אלה
בגדים בסיסיים, עם סממני האופנה.
אופנה עילית, אומנם בגדים בהזמנה,
אבל לא לעשירות בלבד. בגדים לאשה
המעדיפה בגד אחד וטוב על עשר
מציאות ומה עוד, שאת הבגד הטוב
׳תוכל לשלב עם בגדים אחרים אשר
בארונה.
מחיר שימלת״קוקטייל ממשי 400 :
דולר, שמלות לינן לבנות 350 :דולר.
במחיר הזה גם ממליץ פרוביזור על בגד
הניתן לפירוק ולא על שימלה שלמה.
כך שאפשר ללבוש אותו בווריאציות
שונות.
לחמניות חמות. תצוגה נוספת
היתה של מעצב חדש בשטח שקטף
מייד מחמאות: הבגדים ממש יפים,
קלאסיים, עם סממן אופנתי ומאוד
מסחריים. מקבל המחמאות היה
מעצב־האופנה הערבי, האני מוראד
הצעיר 30 בתצוגת־האופנה שערך
בתל־אביב בקלאב איי לפני שזה עלה
בלהבות.

והאני מוואוהעובי הצעיו
מבית־לחם ערר
תצוגה במועדון
הוד׳ בתדאביב
מוראד, שנולד ומתגורר בבית־לחם,
נשוי לשוודית ואב לבת קטנה, אמילי.
אחרי שסיים את בית־הספר הצרפתי
בירושלים, למד מוסיקה, דרמה
והיסטוריה באוניברסיטת ביר־זית,
ובו־זמנית גם עבד בגלריה לאמנות
וניגן בתיזמורת רוקנרול.
אבל: תמיד רצה ללמוד עיצוב־אופנה
ולכן נסע בגיל 20 לפאריס,
בירת־האופנה.
הוא למד שם שלוש שנים ונהנה
מכל רגע, ראה אופנה כל שעות היום
והלילה (״בחלונות־הראווה ועל נשים
ברחוב ביקר בתצוגות־האופנה של
גדולי אופנאי־העילית.
אחרי סיום לימודיו עבד בפאריס
בבית־חרושת למעילי״גשם (״רציתי
לקבל מושג איר זה לעבוד
בבית־חרושת׳׳).
אחרי כמה חרשים החליט שמקומו
הוא בבית־לחם. הוא חזר ארצה והכין
קולקציה קטנה של עשר דוגמות.
חברים באו, התפעלו והזמינו.
אביו, אליאס, חייט ותיק, עזר לו
מאוד בתחילת דרכו. לאביו חנות
בירושלים המזרחית, במקום טוב,
ברחוב סולטן סולימן ,5וכך התחיל
מורד להכניס את דגמיו לחנות והם
החלו נמכרים כמו לחמניות טריות.
היום הוא כבר מוכר לכמה חנויות
בתל־אביב.
המלביש הקבוע. מוראד הדובר
אנגלית רהוטה מדבר גם קצת עברית
(״מספיק טובה כדי לקנות כפתורים״)
ודגמיו מדברים בסגנון הבגד המוכן,
הפרט־אה־פורטה, עשויים מכותנה,
לינן ומשי.

הוא אינו אלא כותנה בגוון בז׳ וירוק. הבד הזה
_ הוא אחד הבדים האהובים על האני מוראד.
הבחירה המוצעת ללקוחות, בנוסף לז׳קט הניטים, היא חצאית או

ציינם בוהק

מוראד גבה־הקומה לבוש בצורה
אופנתית, ומעדיף לנשים את מראה
הספורט האלגנטי.
את הרעיונות הוא שואב מהתצוגות
בפאריס (פעמיים בשנה) .את הבדים
— מצרפת, גרמניה, איטליה ושוודיה.
הוא לא תופר יתר מחמישים יחידות
מדגם. והמחירים? 85 דולר לשמלות־כותנה
150 — 120 :דולר לחליפות עם

מיכנסיים, הכל לפי רצון הלקוחה. הבגד עצמו הוא מוכן ולכן אין צורף
בהזמנה. מספיק לבוא, לראות, למדוד ולקנות. מוראד מוכר בחנות אביו
בירושלים, ומי שאינה עולה לשם, יכולה להשיג את הבגד גם בשפלה.

חצאית או מיכנסיים.
הצבעים השולטים בדגמיו: ירוק,
חום, אפור, שחור, אדום, לבן וצבעי־אדמה.
הבדים חלקים, פרחוניים
ומפוספסים.
מוראד שם דגש רב על הגימור.
סיומת הבגד מאוד חשובה בעיניו של
האני מורד. אחרי הכל הוא גם המלביש
הקבוע של אשתו.

ם הבן האני מוראד, המעצב. משו
נוליו 11 111מ ^ב י ות ־ו ־ו לו 1ח ^
הב?האממ*ראד!המעצב^.ש־מאל:
אחותו הינד. למטה: מוראד ושתי דוגמניות המציגות את דגמיו.

ך 1ה ך אלה בפסים ובהדפטים
^ 1| / 1הציגו הדוגמניות קארץ
ותמי בן־עמי (מימין) בקלאב אי (לפני

שנשרף) .בגדיו של האני מוראד מנית־לחם מתאימים
לכל שעות היום והערב. התפירה היא משובחת
והדגש הוא על הגימור המושלם והמראה האלגנטי.

יה־סגד באומו אומנות־

מציבה אחת, משנת ,1977 כתובים
תאריך הלידה והפטירה של המת
על־פי הלוח הכללי. גם הטקסטים
שעל המציבות הם שיגרתיים מאוד.
בצידם של קברים אחדים ניצב מיבנה
קטן לנר־תמיד, ועל אחדות מן
המציבות מצוייר מגן־דויד או זוג
אריות שואגים.

מתן מודה
ושושנים

ך בית־קברות שמרני זה מת־בלטת
המציבה היפה והמיוחדת
של הראלה מודעי. גוש אבן טיבעי,
בעל צורה מיוחדת, המונח בצד השביל
הראשי של בית־הקברות. בצירו
העליון של גוש־האבן מוצנעת שושנה
כחולה מאמייל, ולידה כתובות שתי
שורות של שיר החתומות ״אני״ .בצידה
של המציבה כתוב רק שמה של
הנפטרת.
אם מציבה זו של הראלה מודעי
בולטת כל־כך בבית־הקברות של
הרצליה, הרי שבחולון היתה בקושי
מעוררת תשומת־לב.

מרדני גורדונסק, עולה מנרית־המועצות,
שינה אח ם יהס של בתי־הקברות בארץ
ערירי ציורי הדיוקנים האמנותיים של
הננטריס, בשיטה טננית שהביא מרוסיה

רים ושבים. זהו אחד הדיוקנים הראשונים שצייר
האמן גולדובסקי בשנת .1977 אביגיל לוישוילי מתה
כשהיא בגיל צעיר מאוד, בת 25 היתה במותה.

מציבה צנועה, המביעה את כאב חמישפחח,
מוצבת על קיברה של הילדה שנרצחה
בצורה כה אכזרית, ואשר רוצחה לא נתפס עד היום. המציבה עשויה שיש.

נאווה אלימלך

11 7111 1ץ ןה דיוקנה של אביגיל (״בלה״)
\ 11 -^ 1 11111 לוישווילי ניצב במקום בולט ב־בית״הקברות
בחולון ומושך את תשומת-לב העובי
שמכיר את בתי״הקברות הי־ בתו של השר יצחק מודעי, אשר נהרגה
^ /הודיי ם, הצנועים והחדגוניים, בתאונת־דרכים.
יתקל בהפתעה גדולה כאשר יבקר
בכל בית־הקברות של הרצליה אין
בבית״הקברות בחולון. במקום בית־ אפילו אות לועזית אחת, ורק על
קברות מלא שורות של מציבות־אבן
הדומות זו לזו, יפגוש בחולון את מיטב
הארכיטקטורה המודרנית וכמה יצירות
אמנות נדירות.
בגלל האיסור התנכ״י לעשות כל
פסל וכל תמונה, נהגו יהודים לקבור
את מתיהם בצניעות מירבית. החיקוי
היה בוודאי גם הוא גורם חשוב
לאחירותם של בתי־הקברות היהודיים.
כל מי שהיה זקוק למציבה ליקירו,
הלך לבית־קברות, הציץ במציבות
הקיימות, פנה לעושה מציבות וציין
שהוא רוצה מציבה ״כמו זאת בשורה
החמישית.״
כך התמלאו בתי־הקברות בלוחות־שיש
בהירים, שכולם דומים בצורתם
וגובהם. רק לעיתים היה לוח־שיש
שחור קוטע את החדגוניות.
בבתי־קברות רבים בארץ נאסר
אפילו לכתוב את שמות הנפטרים על
המציבה באותיות אחרות זולת
העבריות, וגם תאריכי הלידה והפטירה
שצוינו על המציבה היו תמיד על־פי
הלוח העברי בלבד.
בית־קברות מן הסוג השמרני הזה
הוא בית־הקברות הקטן והשליו של
הרצליה. בין הפרדסים והשרות מגודר
בית־הקברות, שלידו עובר כביש.
המציבות כמעט כולן בצל עצים
עבותים ואין ביניהן מציבות יוצאות
דופן. חוץ מהמציבה של הראלה מודעי,

כאשר עוברים בשביל הראשי של
בית־הקברות בחולון, מבחינים מייד
בתמונה גדולה, מצויירת על לוח שיש
שחור, בטכניקה מיוחדת. זוהי דמותה

של אביגיל (״בלה״) לוישווילי. כל
שערה בראשה וכל חוליה בשרשרת*
הזהב שעל צווארה של האשה בתמונה
בולטים ומדוייקים. עיניה מביעות עצב
ומביטות אל מקום רחוק מאוד.
בתחתית התמונה חתימה, כנראה בכתב

קירילי (רוסי) ,ועל בסיס המציבה,
הבנויה כולה משיש שחור ומבריק,
כמה אותיות בשפה בלתי־מוכרת, אולי
גרוזית. על האבן הנצבת של המציבה
מצוייר באותה הטכניקה זוג שושנים.
אביגיל היפה נולדה בשנת 1952

בתו של מודעי

קרניים זורחות. על מציבת־השיש השחורה ניצב בית קטן לנר״גשמה.

הקבורה בבית־הקברות בהרצליה. המציבה עשויה
ומתה בשנת ;. 197
מי שמכיר את מיגבלות הדת
היהודית נדהם כאשר הוא רואה את
תמונתה הגדולה של אביגיל בבית־הקברות.
אבל סיור קצר מגלה כי אין
זה מיקרה יחיד. מציבות רבות
מקושטות בציורי פרחים ושושנים
באותה הטכניקה עצמה. בכמה מיקרים
מצויירות על המציבה סצינות של
קבלת התורה על הר־סיני או מעמדים
דומים, ובעוד כעשר מציבות מצוי
דיוקנו המלא של הנפטר.
מרשים במיוחד הוא קיברן המשותף
של האם והבת לבית נחמד, אשר נהרגו
בתאונת־דרכים בארצות־הברית. הגופות
הובאו לישראל ונקברו תחת
מיבנה בצורת בית, העומד על עמודים
העשויים שיש לבן. על קיר המיבנה

גוש אבן גולמי. על המציבה חרוט שיר, שכתבה
הראלה, שנהרגה בתאונת דרכים :״ואח״ב הבאתי את
החושך אל החדר /ובכיתי את כל המילים שנגמרו״.

מ* יי

7 | 1 1 11 על קיברו של יואב אליהו, שנהרג בתאונת־דרכים, דיוקנו
11111x11 שצוייר בידי האמן. מעל הציור מיבנה בצורת עץ גדוע.
האותיות הראשונות שבכל שורה אשרבשיר הקצר יוצרות את השם יואב.

גבו צעיר

דיוקן נפלא של יהודה ארכיב,
שצוייר בידי מרדכי גולדוב־סקי.
מצוי על גבי מציבה משיש שחור בחולון. על

המציבה מצוייר גם גזע־עץ שבור ושושנה בודדה. לצד
הדיוקן ניצב נר״נשמה, בתוך מיבנה קטן מנחו
שת. בסיסה של המציבה עשוי שיש לבן.

נמצאים דיוקני האם והבת, זו לצד זו.
על קיברו של יואב אליהו בן ה־24
נמצא דיוקנו. יואב נהרג גם הוא לא ומשפחתו
בתאונת־דרכים,
הסתפקה בתמונה, אלא כתבה שיר קצר
שאותיותיו הראשונות מצטרפות לשם
יואב:
יום שחור היום בו נסעת
ואותנו כואבים לעד עזבת

את זוהר דמותו השארת
בלבנו פצע עמוק פתחת
גם על דיוקן זה חתום האמן, והפעם
באותיות לטיניות. שמו הוא מ.
גולדובסקי. בירור העלה כי גולדובסקי
הוא היחיד בישראל היודע את
הטכניקה של ציור דיוקנים כאלה על
אבן, ומי שרוצה ציור כזה מופנה
(המשך בעמוד )60

קולנוע סרטי מחוור, דשני רנוארים
הסרט הצרפתי היפה ביותר שהוצג השנה
בפסטיבל קאן לא היה חדשני, לא מהפכני, לא
פוליטי ולא נועז. בעצם, יום ראשון בכפר הוא
דווקא סרט די שמרני בצורתו, קלאסי, מאופק,
קצת איטי. ואף על פי כן, חוויה לראותו.
קשה לדעת אם הקביעה שהסרט מיועד
לקהל אינטליגנטי, כלומר כזה המוכן גם קצת
לחשוב וקצת להציץ מאחורי הפרגוד, היא
מחמאה או עלבון, אבל אין ספק שהיא נכונה.
יום ראשון בכפר הוא מחווה של בימאי
צרפתי בשנות השמונים לבימאי הקולנוע
הצרפתי שהיה אולי הגדול בכל הזמנים, ז׳אן
רנואר, ולאביו של הכימאי הזה, הצייר
האימפרסיוניסטי אוגוסט רנואר.
אבל, שלא כרוב המחוות, אשר הופכות
לחיקוי, הפעם מדובר במחווה של ממש, מלאה
הבנה, ופיקחות. אולי משום שהאיש אשר עשה
את הסרט הזה, ברטראן טאוורניה, היה בעבר
אחד השותפים למהפכת הגל החדש, שחלה
בצרפת לפני כמעט 30 שנה, כאשר כתב
מאמרים חוצבי־להבות נגד ״קולנוע של אבא״
ונגד הסתיידות־העורקים הנרמזת במושג זה.
כשאר בני דורו, היה טאוורניה אחר מאותם
המטורפים לקולנוע, אשר בלעו סרטים במקום
ארוחות בוקר, צהריים וערב.
גם כאשר חרל מכתיבה עיתונאית הוא לא
נטש את הקולנוע. הוא הפך לסוכן־פירסום,
ובמיקצועו החדש עזר להחדיר לצרפת הרבה
מאוד סרטים שאחרת לא היו זוכים לתשומת־לב
מספקת.
טאוורניה היה אחר מסוכני־פירסום נדירים,
שהסכימו לקדם סרט כלשהו רק בתנאי
שהסרט מצא חן בעיניהם — סוג של מצפון,
אשר אינו שכיח כידוע במיקצוע הפירסום.

לואי דיקרה ופאבין אזמה ב״יום ראשון בכפר

רישום של אוגוסט רנואר

מחווה לאב הצייר ולבן הבימאי

עד שהחליט, בשבוע שעבר. לערוק למערב.
נחשב אנדרי טארקובסק־ לבכיר קולנועני
ברית־המועצות. סרטיו. שחזותם קודרת
וחמורה, מלאים וגדושים בסמלים מכל הסוגים,
סרטים הנמשכים כולם, יותר משעתיים
ומצטיינים ביכולת יצירה ויזואלית בלתי־רגילה.
היו מאז ומתמיד מוקד משיכה
בפסטיבלים, והוכתרו בררך כלל בפרסים.
כל זאת. כמובן. כאשר מוסקווה הירשתה

געגועים לעולם שנעלם. החלטתו של
טארקובסקי, דווקא לאור המאבקים הללו.
להתיישב באיטליה, אינה מהווה הפתעה.
ראשית, משום שהוא אוהב מאוד ארץ זו. שגית.
משום שהירבה לבקר בה קורם לכן לעיתים
קרובות, ואף לימד בה תקופה מסויימת:
שלישית. משום שעשה שם את סירטו האחרון,
נוסטאלגיה. סרט אשר כהגדרתו של הבימאי
הוא תיאור תחושותיו של אמן סובייטי מחוץ

חרדת הקץ. מזה עשר שנים הוא עושה
סרטים, סרטים אינטליגנטיים ומלוטשים,
הזוכים בביקורות טובות מאוד, בדרו־כלל
בצרפת. אף אחד מסרטיו לא הוצג בישראל,
כנראה משום שמפיצי הסרטים בארץ אינם
סומכים על האינטליגנציה של הצופים.
יום ראשון בכפר יהיה יוצא־דופן מבחינה
זו, משום שמוסיאון תל־אביב הסכים להציגו.

כימאי אנדרי טארקדבפק׳

התמונה טתדך פרטו של טארקובפקי,. :כוסטאלגיזיד
רוסי בניכר
להוציא את סרטיו אל מחוץ לגבולות המולדת.
לעיתים היה דרוש לשם כר הרבה מאוד זמן, כי
טארקובסקי ניהל מאבקים קבועים ובלתי־פוסקים
עם הצנזורים בבית. שסברו כי המסר
שהוא מביא בסרטיו אינו כשר די הצורר. וכי
הביקורת, המסתתרת אומנם עמוק מאחורי
שכבות עבות של פסיכולוגיה ועיצוב אמנותי.
היא בכל זאת ביקורת נוקבת ומרגיזה.

... 44י

לבית, סרט הכרון־בנוסטאלגיה לא רק למה
שנשאר שם, ברוסיה, אלא גס לתקופה אחרת,
שפסה מן העולם.
טארקובסקי, בנו של משורר ידוע, נולד
לפגי 52 שנה ועושה סרטים מזה 20 שגה. עד
היום הספיק להשלים שישה בלבד — כל אחד
מהם מיבצע אדיר בפני עצמו, וכל אחד מהם
אירוע קולנועי שראוי להתכבד בו. אפשר היה

עריק באיטליה
בעצם לקרוא לכולם בשמו של הסרט האחרון.
נוסטאלגיה. ולוא רק משום שבכולם, גס אס
אין זה הנושא המרכזי. יש מבט מלא געגועים
לעולם שנעלם, עילם העבר. אשר נראה
משוסימה מסודר ומפתה הרבה יותר מן העולם
של ההווה.
היחידי מבין סרטיו הנמצא בישראל הוא
סירסו הראשון. ילדותו של איוון. זה סיפור על
נער בן 2ו, המופעל במילחמת העולם הראשונה
כמרגל נגר הגרמנים, על הנוסטאלגיה של
הנער לימים ׳שלפני המילחמה. לימי ילדותו
שנמחקה לעד נשל המילחמה.
המפורסם בין סרטיו הוא אנדרי רובליוב.
סירטו השני. זהו אפוס היסטורי על צייר
איקונות במאה וד ,15 על רקע רוסיה השסועה
מילחמות פנימיות׳ .לא זו בלבד שהמראה
החיצוני של הסרט הזה מדהים בעושרו, אלא
שיש בו גם כמה רמזים בדודיכמאור לאירועים
אקטואליים יותר מאשר ציור איקונות.
בדדים כמו בפרט. רמזים אלה חוזרים
שוב ושוב גם בסרטיו האחרים. שניים מהם
עוסקים במדע בדיוני וסולאריס וסטוקרז,
אחד מכיל זיכרונות. כנראה אישיים. מימי
המילחמה, והאחרון, כאמור, הוא התמודדות של
אישירוח סובייטי עם חצר הקודר של
אוצרוודחתרבות באיטליה ועם המרחק המפריד
בינו לבין ביתו.
עתה יוכל להתנסות בחיים במח שתיאר
בהצלחה כד. גדולה על הבד.

כמו בציורים
מקום מתאים בהחלט, בהתחשב בעובדה
שגיבור הסרט הוא צייר מזדקן, ורוח הסרט היא
רוח תחילת המאה בצרפת, סוף ימי
האימפרסיוניזם, דבר הבא לידי ביטוי בכל
הגישה של טאוורניה לסרט.
העלילה כולה מתרחשת בכפר שליד פאריס,
שם מתגורר צייר מצליח. למדי, בשם
לאדמיראל. הוא בן ,76 מאוהב במקום שבו הוא
חי, שאותו הוא מצייר שוב ושוב, מכל הזוויות
האפשריות (ברגע של הירהור הוא אומר
לעצמו, שאילו חרג למרחבים גדולים יותר
אולי גם הצלחתו היתה גדלה.בהתאם),
כל הסרט כולו מתרחש ביום ראשון אחד, מן
הבוקר עד הערב, יום ראשון שבו מגיעיסלבקרו
ילדיו של הצייר — בן נשוי, המלווה ברעייתו
העולם הזה 2446

ובשלושת ילדיו, ובתו הרווקה.
מבחינה חזותית, הצילום אינו מזכיר דווקא
את האימפרסיוניסטים, ולא רק משום שהוא חד
וחריף, אינו מנסה למרוח צבעים או צורות
בעזרת מסננות אור למיניהן, אלא להיפר. אולם
האימפרסיוניזם ישנו, ועוד אין, בדרך שבה

תטג דליל ותפל זרוקים ברוטב ולימור. תל־אביב.
ארצות־הברית - 1קומדיה עממית
סוג גימל, המנסה בכל מאודה
להגיע לרוח האנארכיה הפרועה של
סירסי ג ון לאנדיס, אבל החסרה את ההשראה ואת המבצעים
כדי לעמוד במשימה.
מעשה בארבעה סטודנטים רשלנים ובטלנים באוניברסיטת
לסטומאן(בעברית היו קוראים לה -המפליצה״) .הם נשלחים
להשתתף בתחרות שיט על נהר סוער, תיד איום שעליהם
לזכות במקום הראשון -או שקלונם יתגלה. עד באן, זה מזכיר
גירסה של צעירים. פרועים ושובבים -לעניים, כמובן.
כאשר מגיעים לנהר אפשר לחשוד. ולוא רק לרגע קט.
שהשראת גברים במלכודת עשויה לעזור במיקצת לצוות. אבל
איפה! מן הסרט של ג ון בורמן נותרו רק נחשולי־נהר, וגם אלה
חיוורים ביותר בהשוואה למקור.
מה יש בכל זאת! יש בלונדית אחת, הרוצה מאוד לנקום
בחבר שבגד בה, ומשוס בך היא מפגינה את חיבתה למנהיג
רביעיית המלוכלכים. יש עוד רביעיה אחת, זז הנראית נקיה
לעין, אבל היא כמובן המלוכלכת באמת -בתכסיסים שבהם
היא משתמשת כדי לזכות בתחרות. ויש עוד צוות אחד, של
פנימיה צבאית, והוא צריך לספק לסרט את הסאטירה
האנטי״מיליטאריסטית.

טים מאתסון וסנדי הלברג: זרוקים בכוס מים
כל זה איני חורג מן המיסגרת של ״כבר ראינו״ או.נמאס
ודי״ .לפי ההגדרה, זה בפירוש סרט לקיץ, כזה שערכו התזונתי
שווה לכוס מים. אלא מה! יש כאלה הצמאים כל־כך בימי
החום הלוהטים חללו, שגם כוס מים עשייה לגרום להם הנאה
רבה. אז מדוע שיבוא מבקר ויקלקל את הכל! מי שרוצה,
שישתה לרוויה, זה לא מסובן. אבל זה גם לא מועיל.

בימאי ברטראן טאוורניה
מביקורת לעשיה
מתוארת מערכת היחסים בין הדמויות השונות
בסרט, שלכל אחת מהן יש מישקל נכבד בפני
עצמו.
הדמות הראשונה היא כמובן, הצייר,
המרגיש את נטל השנים על כתפיו, הממתין
בכליון עיניים לביקורי צאצאיו אבל אינו מגלה
זאת יותר מדי, כדי שלא להקשות עליהם את

מדביק את כל הסובבים אותם. היא נוהגת
במכונית בתקופה שבה מכוניות הן עדיין מראה
נדיר בדרכי־אירופה, היא היחידה שיש בה
שריד לרוח״האמן של האב, בתוספת החינניות
הנשית של האם, אשר הלכה לעולמה לפני
שנים.
הדמות האחרונה היא העוזרת של הצייר,
אותו סוג של אשה שהיא ספק משרת נאמן,

יכולים שלא להזכיר את הציורים של אותה
התקופה, שבהם הצורות קפצו לתוך העיניים
גם אם הקונטור לא הודגש, ולעיתים אף
טושטש בכוונה. זו מלאכה קשה מאד בציור,
ומלאכה לא פחות קשה בקולנוע, שם עשויים
צופים חסרי־סבלנות, הרגילים למזון מעוכל עד
הסוף, להתרעם על כך שעליהם להשקיע
מאמץ כלשהו.
טאוורניה מתגבר על המיכשול בעזרת צוות
שחקנים המוכר בארץ, אך מעט, וגם בצרפת אין
להם מעמד של כוכבים.
לואי דיקרה ( )73 זכה כאן לתפקיד הראשי
שלו בקולנוע, אבל מי שיתרשם מן המישחק
המדוד והמופנם שלו ויתפעל מן היכולת שלו
לשלוט בתפקיד, מוטב שיידע כי מדובר באיש

אשר מאז גיל 20 ניהל להקת־תיאטרון
מפורסמת, כתב מחזות ואף הלחין מוסיקה.
דברים דומים אפשר לומר על מישל אומון
(הבן) ,מזה 25 שנים שחקן הקומדי פראנסז,
ושחקן־מישנה נצחי בקולנוע — בדרך־כלל
כשוטר או איש־מימסד — הזוכה כאן
להזדמנות להפגין את כישרונותיו. משתתפת
גם סאבין אזמה, שלפני עשר שנים כבר כבשה ׳
את ליבו של המחזאי זאן אנואי, אבל רק לפני
שנה זכתה, הודות לאלן רנה, בתפקיד ראשי.
כל הדמויות הללו והנוף שבתוכו הן נעות,
מזכירים לא רק את הציורים של רנואר־האב,
אלא גם את סירטי רנואר־הבן, במיוחד אחד
מהם, מסיבה בחיק הטבע, שהיה למעשה גם
הוא מחווה לאותה התקופה.

האם ודפודד
>1זד3ו?
זיאק ברוניוס דואלנטין טסייה ב״מסיבה בחיק הטבע״

כך זה נראה
העזיבה בסוף יום השבתון, העושה לעצמו
חשבון־נפש של קאריירה שהיתה פוריה ואולי
היתה יכולה להיות פוריה עוד יותר, אילו בשלב
כלשהו נהג אחרת. זיכרונות־עבר תוקפים
בשעת מנוחת אחרי־הצהריים יחד עם חרדת־הסוף
מצד אחד, ודאגה לבת הרווקה, שהיא
ככספית חיה לצד הבן המתברגן והמסודר, בת
שהוא תמיד העדיף בסתר ליבו, על אף כל
מאמציו להסתיר זאת.
הבן הוא כבד תנועה ומגושם במקצת,
איש־מישפחה בכל רמ״ח אבריו, קצת משעמם
וקצת שיגרתי, מתקשה להביע את עצמו ואת
רחשי־ליבו. רעייתו היא אם מסורה ועקרת־בית
למופת, שאינה מרגישה כל־כך בנוח, היודעת
בדיוק מה החובות המוטלים עליה ותמלא אותם
אם מתחשק לה ואם לאו.
שלושת ילדיהם — שני בנים שובבים ובת
קטנה, מין מלאך בלונדי קטן ושברירי אשר
יצא כאילו הישר מציור של אותה התקופה —
הם כמה פעמים נושא לשיחה בסרט.
לעומת התא המישפחתי המסודר הזה, הבת
הרווקה היא מלאת מרץ וחיות, יצור הדוגל
בחופש, הסובלת לא מעט בשל רצונה לשמור
על החופש הזה. היא מסוג אותם האנשים
הממהרים להתלהב וממהרים להפגע, שצחוקם
העולם הזה 2446

אצל רנואר
ספק מעריץ בסתר, אשה קשישה שכל חייה הם
הטיפול וההשגחה באיש הישיש, אשר מסתירה
את דאגתה ואף את עייפותה מאחורי החזות
החסונה של בת כפר, המסוגלת להתמודד עם
כל דבר שבעולם.
רמזים דקים. מילת־המפתח בכל הסרט
הזה היא ״להסתיר״ — כי מה שהצופה רואה על
המסד זו מישפחה חביבה המבלה ביחד סוף״
שבוע, מישפחה שבה שוררת אהבה וחיבה
עמוקה, גם אם פה ושם פורצים ויכוחים קטנים
או מריבות של מה־בכך, אותן לא ניתן למנוע
אף פעם, כשהמדובר בפער״דורות או בהבדלים
של אורחות־חיים.
אולם מאחורי החביבות הזאת, מאחורי
החינניות המתוגברת שיבעתיים על־ידי המראה
הפאסטורלי של הטבע אשר סביב בית הצייר,
כאשר אלומות־האור המתגנבות מבעד לענפי
הברושים או דיר הווילונות המוגפים למחצה
שבתוך הבית, אי־אפשר שלא לחוש בכל מה
שטאוורניה מנסה להעביר לצופה: הרבה עצב,
הרבה תוגה ואפילו רמז לעולם שקרב לקיצו
ולא יתחדש עוד.
כל השיטה הזאת של רמזים דקים ודברים
שמתחת לפני השטח, שאינם נאמרים אף פעם
מפורשות, אבל בכל זאת ברורים לגמרי, אינם

אם רוברט רדפורד אכן מזדקן, כפי
שטוענים, הרי שהוא עושה זאת יפה מאד. די
להביט בצילום האחרון הזה של השחקן
האמריקאי המפורסם, בן ה־ ,46 כדי לקבוע
שהוא נראה במיטבו כשהוא מגלם שחקן
בייסבול שירד מגדולתו בגיל ,36 בסרט
האחרון שנעשה לפי ספרו של ברנארד
מלמוד הטבעי.
מאז סירטו האחרון כשחקן, ברובייקר,
האשימו אותו המבקרים שהוא מזדקן, שאינו
בוחר לעצמו יותר תפקידים בעלי אתגר,
תפקידים של דמויות השנויות במחלוקת או
של גיבורים אנטיפאטיים. הם טענו שהוא
מנסה להיות הגיבור החיובי, האידיאליסט
והטוב, אביר הצדק והנושא את דגל
הליברליזם.
ואומנם, בשנים האחרונות, יותר משעסק
במישחק, בחר להתרחק מן הזרקורים ושקד
על פיתוח המרכז שבנה ביוטה, מוסד
סאנדס, שנועד לקדם פרוייקטים של
בימאים צעירים. אחד מאותם בימאים הוא
בארי לבינסון, מי שביים את הסרט דיינר ואת
הסרט הנוכחי.
לדעתו של רדפורד, יש כמה קווים
מקבילים בינו לבין דמותו של רוי הובס,
שחקן הבייסבול, גיבור סיפרו של מלמוד•.
שניהם למשל, עצמאיים ומרדניים. .כשניסו
לשחד את הובס, ולקנות את המישחק׳,
סיפר רדפורד ״הוא שלח את המנסים לשחדו
לכל הרשות.״ כך עשה גם רדפורד לכמה
מפיקים שהציעו לו תפקידים מפוקפקים,
שנועדו להיבנות מפירסומו שלו ככוכב.
כשהובס רצה לשחק בייסבול בסיגנונו
שלו הוא השיע :״באתי לכאן כדי לשחק׳,
ולא קיבל את התנאים שהציעו לא עסקנים
שונים. רדפורד ששיחק בעצמו בייסבול
כשהיה בקולג׳ ,מאס בעניין שודיע ביום
בהיר אחד שהוא עוזב. ,משום שנמאס לו

שחקן רוברט רדסורד
העקשנות משתלמת

לשחק כל הזמן בצד אחד״.
אב ואם ומחווה. מה שלמעשה מקביל
בץ השניים הס העקשנות שמסירות
הטוטאלית לעניין אחד. רדפורד, שבתקופה
האחרונה מקדיש את כל מירצו לפעילות
פוליטית למען אנרגיה חלופית, להפקת
אנרגיה מהשמש ולמען שמירה על איכות
הסביבה ושימור הטבע, מודה שהדבר שמשך
אותו ביותר לעשות הסרט הוא היותו מחוש
לאביו צ׳ארלס, החי בסן־פראנסיסקו, שהיה
לו אם ואב כאחד, מאז מותה של אמו כשהש
נער צעיר.
ואם מחווה, הרי אין טוב מסיפור על אדם
שאינו מוכן לוותר על חלומו. מבחינה זו,
קובעת גלן קלוס, בת זוגו של ודפורד בסרט:
.רדפורד הוא הבחירה הטיבעית׳

.א1שיס ב שלם

דאסטין הופמן:כו מכינים שיעורי־בית
דאסטין ( טו ט סי) הופמן, השחקן האמריקאי המחונן, עומד־ במכוניתו של
מנהל טור דה פראנס. מירוץ האופניים הגדול ביותר בעולם, המקדימה את
שיירת המתחרים. כך לומד השחקן להכיר מקרוב את המירוץ, לקראת סרט שיצלם
במירוץ של השנה הבאה עם הבימאי מייקל(שערי שמיים) צ׳ימינו. שם הסרט:
״החולצה הצהובה״ ,שהיא החולצה שאותה לובש המוביל במירוץ הזה.

ושרה זוגות של תאומים* * פייר אליוט טווח -
1:לווה של נ סו * הנסיך קלאוס שנד שוב
מריה גונזאלם מורידה, עוזרת־בית בת ,42 היא כנראה מלכת־התאומים
עולם כולו: זו הפעם העשירית שהביאה לעולם זוג תאומים. לדעתה, כל מה
!!נחוץ לעשות כדי ללדת שניים־שניים הוא להגיף את התריסים ולהחשיך את
ובית כשנכנסים למיטה. אחר־כך הם באים בזוגות. הגברת בעלת הניסיון התאומי
;יא בעצמה מחצית מצמד תאומים, ואת זוג התאומים הראשון שלה ילדה בגיל . 13
;יא טוענת, כי במישפחתה הונהגה מסורת של תאומים, וכי בנותיה הלכו
:עיקבותיה — לשתיים מהן יש כבר תאומים ואילו אמה ילדה גם היא עשרה זוגות
:אלה כפי שדווח במדור זה, הופיעו נערי־החוף קורבנותיו של גיימם
יט, לשעבר מזכיר־המדינה לענייני פנים בארצות־הברית — ביום העצמאות של
ורצות־הברית בבית הלבן, אחרי שסולקו משם על־ידו בעבר. גם הפעם סחפו
:התלהבותם כמה מאות אלפי אוהדי־רוק, כשלעזרתם בא גם רינגו סטאר,
׳שעבר מתופף הביטלס, וכדי להרגיע ולרפד את האוזניים — גם חוליו
*יגלסיאם באותו הזמן, בטכסאס, התקבצו עשרות אלפי המעריצים של
ילי נלסון, גיבור לאומי מוסיקלי מסוג אחר ,״קאנטרי אנד וסטרן״ ,המצוייר
:זנב־סוס אדמוני וארוך, שהופיע בליווי זיקוקין די־נור, כשלצידו כוכב
והר, מלהיב לא פחות כרים כריסטופרם ון בקליפורניה צעדו ב־4
:יולי. יום־העצמאות של ארצות־הברית 25 ,אלף היפיס מזדקנים, במיצעד־מחאה
׳מען שלום־העולם — ובניו־יורק חגגה בריגיט פלד; ,נערה בת 17
וקוני־איילנד, את ניצחונה בתחרות אכילת נקניקיות. היא היתה האשה השניה
!!ניצחה אי־פעם בתחרות זו, בעלת 28 שנות הוותק, ושסיימה לבלוע תשע וחצי
׳חמניות ענקיות, הממולאות במאכל הלאומי האמריקאי, שהיה מתובל היטב
:חרדל, הודיעה לאומה :״הייתי רעבה יותר משחשבתי בתחילה!״ היא בלעה את
;נקנקיות והלחמניות בתוך עשר דקות בצורה אחרת חגגו זוג אמנים את
ום העצמאות של ארה״ב: לינדה מונטאנו וטשינג חשאי חתכו את החבל
!!קשר אותם זה לזה מאז ה־ 4ביולי בשנה שעברה, וטענו כי החבל זה סימל את
־,אתגרים שבחיים. למרות שבמשך השנה הם אכלו ביחד, ישנו ביחד ואפילו
;תקלחו ביחד — הם אסרו על עצמם מלבוא במגע גופני פייר אליוט
!זרודו, לשעבר ראש ממשלת קנדה, זכה בתואר של כבוד מידי המלכה אליזבת
?שנייה, התואר הגבוה ביותר שהמלכה יכולה להעניק לידידה :״בן־לוויה של
:בור״ .היא העניקה לו את התואר בהמלצת ראש־הממשלה, מארגרט תאציר
ויספרם של בני הלוויה האלה אינו יכול לעלות על 65 מיפגן הספינות
;גדול ביותר שנראה בחופי קליפורניה מאז ימי בהלת־הזהב נערך לאחרונה,
:שמשט של 26 ספינות מכל הסוגים — ובראשן הספינה שזכתה במדליית זהב
זולימפית בשנת — 1932 הונהג בידי הזמר ג׳ון דנבר, יחד עם השחקנית
•אתרין באך אחרי שתי שנות הינזרות מתפקידים רישמיים חזר הנסיך
;;לאום, בעלה של ביאטרים, מלכת־הולנד, לפעילות ציבורית מלאה. הנסיך בן
ז־ 57 סבל משרשרת ארוכה של התקפי דיכאון ואושפז בסנטוריום בשווייץ
׳תקופות של כמה חודשים. היום, אחרי שהתאושש, חזר למלא את תפקידו כיועץ
ויוחד של הקרן לפיתוח. כידוע, התמחותו של הנסיך היא במיוחד בשטח פיתוח
זקלאי אחד האירועים המוסיקליים החגיגיים והגדולים ביותר באירופה
דה קונצרט שעליו ניצח לדרין מאזל, בארמון הנשיאות האיטלקי, הוא ניצח על
:יצוע הסימפוניה התשיעית של בטהובן, בביצוע התיזמורת והמקהלה של סנטה
י׳יצ׳יליה, לפני הנשיא סאנדרו פרטיני ו־ 150 אורחים. מיספר המנגנים עלה
גל הקהל — 200 מבצעים בירנדרה, מלך נפאל, בירך את חואן
ן אדלום, מלך ספרד, באמצעות שני דובי פאנדה נדירים. הדובים, מגזע נדיר
!:צבעו אדום, מוצאם ממרגלות ההימאליד״ והם קטנים מהדובים הסינים, שציבעם
!:חור־לבן. המלך ומלכתו, אישוואריה, ביקרו בספרד לפני שנה, ומאז הם
וקיימים יחסי״ידידות הדוקים עם המישפחה המלכותית הספרדית.

הפעם הוא לא נסע מרחק גדול בקילומטרים, כי אם
מרחק גדול בתפיסה: המסע ה־ 22 של קררל(״יוחנן פאולוס
השני״) ווייטילדז, האפיפיור המעופף ביותר בעולם, הביאו
לשווייץ, ארץ הקלוויניסטים. קבלת־הפנים היתה צוננת,
יחסית לחום ולהתלהבות שבהן התקבל בדרום אמריקה,
שהיתה האחרונה בתור, במיסגרת ההשלמה של שלוש
מאות אלף הקילומטרים שאותם עשה יוחנן פאולוס השני

מאז עלה לכס הקדוש. הפעם, אחרי שיחות ארוכות עם
צמרת הכמורה בז׳נווה, תפס רגע של פאסטורלה בפריבור.
אחרי בקבוק של מי־אגם צוננים וטעימת נקניק מהרי
ז׳ירה, ישב לו האפיפיור בכיסאו לפני מאזיניו החביבים
ביותר — שנים־עשר אלף צעירים שבאו להאזין לו. לרגע
נעצמו עיניו: אולי מתוך ריכוז-או אולי בעיקבות בילבול
קטן בשעון הביולוגי — מה שמכנים בתעופה גיט לאג.

סם שבאה־וגיסיקה
ראנגי :
יוצאים מן המחתות
היה זה רק אתמול כשסם
שפארד, הסופר־מחזאי־שחקן, קפץ
על צלם־עיתונות וניסה למנוע ממנו
לצלם אותו ואת אהובתו, השחקנית
ג׳סיקה לאנג׳ .זה היה כשהרומן בין
השניים נשמר בסוד (כך לפחות חשב
שפארד) ,ואשתו טרם הגישה את
בקשת הגירושין שלה.
בינתיים סיימו השניים סרט
משותף, בשם קאנטרי, והחליטו
להופיע יחד, קבל עם ועדה בהזדמנות
החגיגית של הקרנתו בלוס־אנג׳לס. גם
עתה לא גילו בפומבי את כל הסודות,
כי יש המאמינים שג׳סיקה מצפה
בקרוב לתינוקו של שפארד.
העולם הזה 2446

נדנדה נל גאדס: שחקנית נאה, שחקניה חולבת -
אבל אלי ואינג לשלם נשארת
חאויסון סוד: אינדיאנה *ונס
בורח מפילדלפיה
רחוק מן הקרעים הזוהרים של אינדיאנה ג׳ונס ומילחמתו
בקאניבאלים, מכופתר, מגולח ומסופר, מתכונן האריסון טורד לסירטו
החדש. הפעם הוא מגלם שוטר הבורח מפילדלפיה ומסתתר בחווה
מרוחקת. את הסרט מביים פיטר ( שנה בצל הסכנה) ויר, ושמו העד.
לצד פורר מופיע הרקדן אלכסנדר גודוניב.

המלכה סופי: חגיגה על 1בי סוסים
כמו מיליוני ספרדים, כך גם המלכה סופי לבשה את הבגד האנדלוסי
הלאומי ויצאה רכובה על סוס בדרך אל הכפר הקטן אלמונטה, שליד
סביליה, לחגוג את חגה של הבתולה בלאנקה פאלומה, שפיסלה
המפורסם ניצב שם. המשתתפים נוהגים לבוא רכובים על סוסים או
בכרכרות ולקיים חגיגות של ריקודים וזמר עממי.
העולם הזה 2446

בארברה בל גאדס, השחקנים המגלמת את דמותה
של אלי יואינג, האם המסורה והצדקנית של שבט
הדאלאסים, נאלצת להפרד בלב כבד מן הסידרה, שכן
היא עומדת לעבור ניתוח־לב־פתוח, ואיננה מוכנה לסכן
את הסידרה באי־ודאות באשר לגורלה. בשנה שעברה
כבר עברה ניתוח אחד, שהשאיר בה סימני עייפות
נכרים. היום, בגיל ,60 היא מעדיפה לנוח בחוותה י

הכפרית שבמדינת ניו״יורק בחברת אווזיה וציפוריה,
בתיקווה שהניתוח יעבור בשלום.
השחקנית שנבחרה להחליף אותה היא דונה ריד,
כוכבת שהיתה מפורסמת ביותר בשנות החמישים. היא
הרבתה להופיע בסרטים של ג׳ון טורד, ובין
הפארטנרים שלה היו שחקנים כמו גיון ויין, דנה

אנדריום וראנדולף סקוט.

נושא לאשה את אינה מארץ חטולינים
אנרי ז׳יסקאר־דאסטן, בנו הבכור של ואלרי
זייסקאר־דאסטן, לשעבר נשיא צרפת, נשא לו אשה
הולנדית, אינה סיסקנגה, בשני טקסים. האחד, טכס
דתי שנערך באטון, צרפת, ואחריו הצטלמו בני הזוג

הצעיר בתמונה המסורתית, כשמצד הכלה עומד אבי
החתן, הנשיא לשעבר, כשידו משולבת בידה של אם
הכלה. למען הצדק והשיוויון, את החגיגה האזרחית ערכו
בני הזוג בעיר הולדתה של הכלה, נארדן שבהולנד.

המפלגות הגדולות כבר יודעות
הסקרים מראים להן. ההתלהבות של האנשים מוכיחה להן.
יש כת חדש. הכת השלישי. כת שיכול להתמודד איתן. כת
שיוליך את המדינה בדרך חדשה. כן, המפלגות הגדולות
יודעות. הממשלה הבאה לא תקום בלי ויצמן.

החידוש היחידי בכנסת ה־ ו ו יהיה הכת השלישי.
במערך אין כל חדש. רשימת המערך לכנסת מורכבת מאותם
עסקנים שהביאו לעליית הליכוד ולא ידעו לרסן אותו גם
כשהיו באופחיציה. גם הליכוד מציג את אותם אנשים, עם
פנים מחייכות ועם עבר של כשלמות.

ברגע שהחלטת להצביע ״יחד״
קיבלת כת. הכה השלישי.

בממשלה הגאה יהיה לך ויצמן.

״יחד׳ עם עזר ויצמן היא הכת השלישי שלא יתן לממשלת
הליכוד או המערך לבגוד שוב באמונך. הכת השלישי יכריח
אותם לקיים מחר, את מה שהם מבטיחים היום.

הגח

א ני מ א מי ! בנ אננו !!

ד? פתיר, מנחה העימות שמיו־ט־ס, מסבו ער מנחם בגין, ובין,
קיסינגו, סאדאת, קאוטו, מובאו־נ, מונד״ר, חזר! ועליזה, וכר יתו
האנשים הגדורים שעימם נפגש כיועצם שר שני ואשי־ממשלווז

דן פתיר חגג את יום הולדתו ה״ 53 גיום
הראיון. בדירתו, שברחוב האוניברסיטה
ברמת״אביב, נשבה בריזה מהים והעיפה את
הווילונות, אף שהיה זה יום חמסין. בנותיו,
שרון וגילי, ורעייתו יעל, מרצה ללימודים
קלאסיים באוניברסיטת תל־אביב עסקו
בשלהן. גילי חזרה מהצבא ושרון זה עתה
התעוררה.
דן פתיר הוזעק ארצה, כדי להנחות את
העימות בין שמיר ופרס. האיש הזה, שהיה
יועצם של שני ראשי״ממשלות, רבין ובגין,

היה שותף לתהליך השלום והוא מלא
זכרונות וסיפורים מתקופה זו. אפשר לשבת
איתו שעות ולהקשיב לסיפוריו מויקופת
קמפ־דיוויד. הדברים שהוא יודע על •אשי
מדינות ומעצמות ועל אמצעי״התקשורת
ועיתונאים שהכיר מקרוב במשך שנות
עבודתו, הן בשגרירות ישראל בוושינגטון
והן בלישכת ראש־הממשלה הם בבחינת
נכס.
פתיר החל את דרכו כדן פחטר, כתב
ספורט ב״דבר״ .מי זוכר היום שפעם הוא

היה עיתונאי.
תקצר היריעה מלהביא את כל הדברים
שסיפר פתיר בראיון -על סאדאת, בגין,
מובארכ, קארטר, מונדייל ואחרים. בכאב־לב
נאלצתי לחתוך דברים רבים וגם כך
הראיון יהיה ארוך למדי.
רק סיפור קצר על וולסר מונדייל המועמד
לנשיאות ארצות־הברית. מונדייל, כך סיפר
לי פתיר, מרגיש כי משה דיין, בזכרונותיו,
עשה לו עוול. המיפלגה הרפובליקנית קונה
כעת במאות את סיפרו של דיין על קמפ־

דיוויד, מצלמת את הקטע על מונדייל ועומ דת
להפיץ אותו קצת לפני מועד הבחירות.
מונדייל מוצג שם כנוקשה וכאנסי־ישראלי.
הרפובליקנים מקווים להשפיע כך על הקול
היהודי. למעשה, סיפר מונדייל לדן פתיר,
כי בפגישה עם דיין, שבה הציג את עמדת
ארצות-הברית, נכח גם קארסר, אלא שהוא
התבקש על-ידי קארטר להציג את עמדתו
במקומו וכך התרשם דיין כאילו מונדייל
עצמו הוא אדם נוקשה. מונדייל התחנן לפני
פתיר, שיוציא את סיפרו על תהליך השלום

אני רא שכיד־חרבו
(המשך מעמוד )49
עוד לפני הבחירות בארצות״הברית.
זהו רק סיפור קטן על היחסים שהצליח
פתיר לרקום במשך השנים עם ראשי
הממשל האמריקאי. כעת הוא עסוק במחקר
ובאיסוף חומר על תהליך השלום, בדי
להוציאו בספר.
את המחקר מממן המכון ללימודים
אסטרטגיים שליד אוניברסיטת ג׳ורג׳טאון,
והוא יעסוק בזיקת הגומלין שבין שלוש
המדינות שהיו מעורבות בתהליך השלום.
כיצד פעלו בגין, סאדאת וקארטר ומה
השפיע על החלטתם. מכיוון שהמיסמבים
בנושא זה עדיין חסויים, מסתובב דן
בשלוש הארצות וגובה עדויות מפי האנשים
שהיו מעורבים בכתיבת המיסמכים.
יש לו מכשיר״הקלטה זעיר ואיתו הוא
הולך ממקום למקום, אחרי שבנה שלוש
פירמידות המורכבות מסאדאת, בגין,
קארטר, יועציהם, עוזריהם מעצבי
דעת־הקהל וקרובי״המישפחה שלהם. אחרי
ששוחח פתיר עם סאדאת וזה הלך לעולמו,
שוחח שעתיים עם אלמנתו ג׳יהאן סאדאת
ועם סאעד מרעי, שבנו היה נשוי לבתו של
סאדאת, ושהיה מקורב אליו מאוד. אחרי
שדיין הלך לעולמו שוחח פתיר עם אלמנתו
רחל ועם יועציו, אלי רובינשטיין ונפתלי
לביא.
הוא שוחח עם מעצבי דעת״קהל במו
וולטר קרונקייט, עם ברברה וולטרס וכמובן
עם ג׳ון צ נסלור. כולם, ללא יוצא מן הכלל,
שיתפו איתו פעולה. כולם רוצים להיות חלק

ייסלח לו הדבר, ואז יחזור אל מיקצועו
הראשון, אל העיתונות.

אותו. עברתי משבר קשה מאוד. אהבתי מאוד את
הכפר, עד היום אני מתגעגע לכפר.

• אתה עסוק כעת כמחקר ובאיסוף
חומר לספר על תהליך השלוב בין
מצרייס וישראל, עד כה ראיינת 168
אנשים, שהיו קשורים בתהליך, האם
היה מישהו בצד הישראלי, המצרי או
האמריקאי, שסירב להתראיין.

הייתי בשמינית המקוצרת של . 1948 למדנו
רק שלושה חודשים. לא הספקתי להילחם. זה
כבר היה סוף המילחמה. מכל מקום 17 ,שנותי

• מה עשית במילחמת העצמאות?

אחד. איבראהים חסן כאמל, מי שהיה
שר־החוץ המצרי והתפטר בקמפ־דיוויד. אני זוכר
את היום שסאדאת בא ואמר: התפטר לי
שר־החוץ. מכל מקום, אני לא חושב שזו אבירה
גדולה, כי למעשה הוא לא היה אישיות חשובה
בתהליך השלום.

• מה היה הנימוק שנתן לסירובו?

• איזה בכירים?

• עוד נחזור למחהרד, ובינתיים

בכפר היו השנים היפות ביותר בחיי. זה לא ייאמן.
כשאני מספר את כל זה, אני נשמע נורא זקן.
אחרי המילחמה הייתי במחזור הראשון של
הסטודנטים בירושלים. היינו 3000 סטודנטים.
היתה אווירה יוצאת מן הכלל, אבל הלימודים היו
מפוצלים בין טרה סנטה והבניינים האחרים.
למדתי מדע־המדינה והיסטוריה. היינו הדור של
אחרי מילחמת השיחרור, ואני לא אזכיר שמות,
כדי שלא אפגע באלה ששכחתי להזכיר אותם.
אבל מספיק שאזכיר אנשים הנמצאים בימים אלו
בחדשות, כמו גבי בך, חיים גורי, משה דור, ניסים
ברוך, מנכ״ל האוצר. אני זוכר פה ושם שמות.

• איך הגעת לעיתונות?

פתיר במסיבה בוושינגטון*
קיסינגיר אחד בדורו!״מההיסטוריה. ההכרות האישית עמדה
כמובן לצידו, הוא אפילו לא שלח מיכתבים
רישמיים כשרצה לפגוש בראשי המדינות,
הספיק לו טלפון. כך נסע לראות את צ או־צ׳סקו
ברומניה, כך פגש בוינה בקרייסקי, כך
נפגש בלונדון עם קאלאהן, שתרם את חלקו
לתהליך כיושב״ראש מועצת״השרים של
השוק המשותף, כשמנע את השוק מלהתערב
בתהליך השלום.
הוא הגיע למקורות ערביים לאו דווקא
מצריים, שאותם אינו רוצה בשלב זה לחשוף,
בדי שלא יישרפו. הוא ראיין עד עכשיו 168
איש ויש עוד 12 שעליו לראיין כדי לסגור
את מעגל 180 המרואיינים שקבע לעצמו
מראש. יש בידיו עשרות סירטי הקלטה ו״15
כרכים של עדויות, שגבה.
יש להניח שסיפרו של דן פתיר יזכה
לתהודה בינלאומית. ובינתיים נשאלת
השאלה מה יעשה האיש שאחרי המהפך
ב־ 1977 הלך לעבוד עם בגין, אם וכאשר
יעלה המערך לשילטון. האם יזכרו לו שם
את חסד נעוריו, או שמא לא ידעו לסלוח לו
על שהלך לרעות בשדות זרים.
דומה שמכל השאלות ששאלתי את דן,
השאלה האחת, המאוד לא נוחה עבורו,
היתה מה יעשה כשיסיים את כתיבת סיפרו.
דן פתיר, ככל הנראה, אינו יודע בעצמו את
התשובה, הוא אינו יודע אם יובן הצעד
שעשה כשהחליט להישאר עם בגין ולהיות
שותף לעשיית היסטוריה, או שמא לא

בוא נתחיל מההתחלה. היכן נולדת?
במקום ששמו תל־מונד, עוד לפני שהיו שם
מישטרה ובית־סוהר, ועוד לפני שהיתה שם
הווילה של לורד זיו. יש לי הרבה נוסטלגיה
למקום הזה

יש לך שם עדיין מישפחה?

מישפחה כבר לא, אבל פרדס שאבי המנוח
נטע במו ידיו. הייתי הבן העברי הראשון שנולד
בתל־מונד, שאבי נמנה על מקימיו. אספר לך
סיפור: השם שלי, דן, כמעט שלא ניתן לי. אדמות
תל־מונד נרכשו על־ידי לורד מלצ׳ט, שלפני
שנעשה לורד, היה שמו אלפרד מונד. מובן,
שכאשר נולדתי, היה אירוע גדול והלורד מלצ׳ט
ואשתו באו לטקס ברית־המילה והאנגלים
הטובים הציעו להורי לקרוא לי בשם, אחרי ראש
השושלת של האצולה הבריטית, אלפרד. הורי
כמובן לא הסכימו, וקראו לי דן. האנגלים הטובים
שלחו מאנגליה מתנה, כלב אנגלי גזעי, שגדל
יחד איתי ושמר עלי ער גיל .7
תל־מונד היתה אז איזור כפרי מעורב. הייתי
רוכב על הסוס של אבא לכפרים הערביים, שהיינו
איתם בשכנות טובה. היו לנו מכרים ערבים
בטירה ובקלאנסווה, והכלב תמיד היה איתי. הוא
היה שומר עלי מכל מישמר, וכל מי שהיה נכנס
הביתה — הדוור או החלבן — היה מתנפל עליו.
שמו היה ויסקי, הוא היה כלב נפלא, אבל היו
תלונות על דבקותו במטרה וממשלת פלסטינה,
ששלטה אז בארץ, שלחה קצין בריטי שהרעיל
* מימין: הגרי קיסיגג׳ר, נ־תיר, סיירוס ואגס
וזניגגייב בז׳ז׳יגסקי.

• זה מקובל?

לא, אבל אלה היו התנאים. אני מציין את זה, כי
קרה לי כמה פעמים בחיים, שמצאתי את עצמי
עוזב את העיתונות לטובת תפקיד ממלכתי.
במשך חמש וחצי שנים הייתי יועץ לענייני
הסברה. אחר־כך גם יועץ לענייני הסברה
ותיקשורת למשלחת שלנו באו״ם. אשתי היתה
בהריון עם הבת השניה, גילי, ואני הייתי על הקו
ניו־יורק וושינגטון פעמיים בשבוע.

• ואז באה מילחמת ששת-הימים
וביועץ לענייני תיקשורת בשגרירות
ישראל בוושינגטון, ראו אותך הרבה
פעמים בטלוויזיה.

לי הוא אמר שהוא לא רוצה לעסוק יותר
בקמפ״דיוויד, שכל העניין הוא טראומה בשבילו.
אנשים בכירים במצריים, ששוחתתי איתם, אמרו
לי: עזוב אותו היתה לו התמוטטות־עצבים.
בכירים מאוד, ואני לא רוצה להגיד שמות. אני
רק יכול לספר, כי אנשים מקורבים מאוד
למובארב המליצו לו להתראיין, והוא לא רצה.
העניין הוא רק, שגיליתי שהוא לא איש ישר. לי
הוא סיפר שקמם־דיוויד היא טראומה בשבילו,
לכן לא רוצה לדבר על זה. וכעבור כקה ימים
נודע לי, כי מכר את זיכרונותיו על קמפ״דיוויד
לשרק אל־אאוסט, עיתון סעודי, בכסף סעודי
טוב.

השיחות איתה אמרה — צא לשנת שבתון, מה יש
לך להפסיד. התניתי את זה בחוזה משולש בין
דבר, ביני ובין מישרד־החוץ, כשבחוזה יש סעיף
שכל צד יכול להפר את החוזה תוך 30 יום, וכי
זכויותי בדבר יישמרו.

היה בי תמיד חיידק ספורט, לצורך הנאה. יום
אחד מצאתי את עצמי כתב ספורט. אני לא
מתבייש בזה ולא אומר את זה חלילה בנימה של
התנצלות. אני לא צריך להגיד שכמה מגדולי
העיתונאים בעולם התחילו ככתבי־ספורט, כך
למשל סקוטי רסטון, או הנשיא בנש מצ׳כו־סלובקיה.
אהבתי ועשיתי את זה במקביל
ללימודי באוניברסיטה. למען האמת, זה קיים
אותי יפה מאוד, וגם התחלתי לראות את העולם
דרך כתבות הספורט.
ביום בהיר אחד, בשיא כתבות הספורט, נסעתי
לסקר את שיא״השיאים, אליפות־העולם בכדור־רגל
בשווייץ. השנה היתה . 1954 אני זוכר את
ההפתעה הגדולה, כשגרמניה המערבית ניצחה
את הונגריה הגדולה, ואז אמרתי לעצמי — הגעת
לשיא המצוי בספורט. עכשיו מספיק. ומעניין
איך שהרולטות משחקות בחיים. עוד לא הודעתי
לעיתון דבר, נסעתי לפאריס ושם הופיע תיאטרון
הבימה באולם שרה ברנרד. באתי לראות, איך
אומרים, עולם אחר. ואז במיקרה, המחזאי שכתב
את בן כושים, ריצ׳ארד דה רייט, ישב לידי.
מצאתי את עצמי מתרגם לו סימולטנית את
המחזה. אמרתי לעצמי, מה אתה עושה בספורט?
ושוב, במקרה, אמרתי — אני בפאריס, צריך
להגיע לפייר מנדס פראנס. תוך כמה ימים, דרך
אשתו המנוחה שהיתה מאוד מעורה בחיי התרבות
והאמנות, הגעתי לביתם. היתה שיחה קצרה,
מישפט שניים, אבל היה לי, במושג סטריאוטיפי,
סקופ עיתונאי צעיר. ואני זוכר את התמונה שלי
עם מנדס פראנס, מרוחה על שלושה טורים
בדבר.
חזרתי ארצה, אמרתי לעורך שאני רוצה לעזוב
את הספורט. אמרו לי — תמצא מחליף. נתתי את
הג׳וב לארל׳ה להב, שעושה את זה עד היום.
סיקרתי נושאים כללים, ובשנת 1956 לבי־בי־סי
היתה שעה עברית, והוא איפש קריין, מגיש
ועורך. הגשתי מועמדות וקיבלתי את העבודה. זה
היה שנה אחרי שנישאתי ליעל.
יצאנו ללונדון, שם נולדה בתנו הראשונה
שי־לי, שהפכה אותנו לפני חצי שנה לסבא
וסבתא. היינו שלוש שנים בבי״בי־סי, שהוא
בית־ספר יוצא מן הכלל. אני זוכר שהייתי בא אל
ריצ׳ארד קרוסמן, שהיה לימים שר בממשלת
הלייבור של וילסון. היה לו טור קבוע בעיתון.
הייתי בא, לוקח ממנו את הטור, מתרגם ומשדר.
תארי לעצמך, עיתונאי צעיר פוגש אדם כמו
קרוסמן, זה בית־ספר. אחרי שלוש שנים הציע לי
דבר להיות כתב העיתון בלונדון. נשארתי עוד
שנתיים וב־ 1967 חזרתי ארצה. הייתי כתב צבאי
ואחר־כך כתב מדיני.

• איך הגעת אל הממסד הממשלתי?

במרס
1964 נסעתי עם גולדה, שהיתה שרוד
החוץ לביקור בארצות השוק המשותף. בחזרה,
במטוס, היא קראה לי והציעה לי להרים כוסית.
שאלתי לכבוד מה, והיא ענתה — לכבוד זה
שאתה יוצא לוושינגטון כנספח עיתונות והסברה.
היססתי מאוד. עבדתי עבודה עיתונאית מספקת,
והיא רצתה שאצא תוך שלושה חודשים. בהמשד

הצטערתי שלא הייתי אז בארץ, אבל לא
הצטערתי על מה שעשיתי שם. הוטל עלי לנהל
את כל נושא ההסברה והעיתונות בארצות־הברית
וזה היה אדיר, ואין דבר מצליח כהצלחה, וזה
מאוד נוח למכור סיפור״הצלחה. הייתי צעיר, וכל
השמות הגדולים של העיתונות האמריקאית
יושבים על המדרגות של השגרירות, ומחכים
למוצא פי. אני הייתי זה שהם פנו אליו, וכך יצרתי
קשרים יוצאים מן הכלל. ואז, כשרבין מונה
כשגריר, הוא ביקש ממני שאשאר שם עוד שנה
ועוד שנה. עבדנו בשיתוף פעולה מלא.

• זה נכון שאתה ורבין הייתם
מיודדים מאוד ושגם המישפחות היו
מיודדות ביניהן?

כן, זה נכון. זה היה נוח. מהצד המיקצועי
יצרתי מערכת קשרים טובה מאוד, פרושה לאורך
ולרוחב, כך שעשיתי לו קל את הכניסה לתפקיד.

• זה נכון שאחרי שהלכת לעבוד
עם בגין, הידידות ביניכם הפכה ליחסים
קרים מאוד?
בהחלט לא. אנחנו עדיין בידידות. לא נפגשים
כל יום, אבל מדי פעם, כשצריכים זה את זה. הוא
התראיין אצלי לצורך המחקר. בהחלט לא נכון
שיש בינינו יחסים קרים.

• אחרי שסיימת את תפקידך
חזרת לעיתונות?

כן. חזרתי להיות כתב לענייני מיפלגות
בדבר. במילחמת יום־הכיפורים מצאתי את עצמי
נותן פרשנות מדינית באולפן המשותף של
גלי־צה״ל וקול ישראל, ביחד עם רם עברון.
אני זוכר שבסוף 1973 היתה ועדה של שרי־חוץ
בז׳נבה, בהשתתפות גרומיקו, קיסינג׳ר,
פאהמי ואבן. זה היה מיפגש ראשון עם ערבים
אחרי המילחמה.
שגריר מצריים דהיום, באוטאווה, תחסין
בשיר, היה אז דוברו של סאדאת. אני זוכר
שדחפתי לו מיקרופון של גלי־צה״ל והוא ענה
לשאלות. אני חושב שזו היתה הפעם הראשונה
שפקיד רישמי מצרי התראיין לרדיו ישראלי.
אחר־כך נפגשנו בוושינגטון, והיום אנחנו ידידים
טובים. לא מזמן ישבתי אצלו באוטאווה, ונזכרנו
באפיזודה ההיא. הוא סיפר לי כי התראיין במודע
ובמתכוון.

• כיצד הגעת לתפקידך כיועץ
לענייני תיקשורת של ראש-הממשלה
יצחק רבץ?
הייתי במסע הרצאות באטלנטה. הכרתי אז את
אנדי יאנג, ואז יעל מצלצלת לי — תבוא מייד,

״קאדטו הביא איתו
פסיכיאטר, שיכתוב
פרופילים על בגין
וסאדאת. הפסיכיאטר
התחוה כרופאו האישי
של ואנס, כדי לעקוב
מקרוב אחרי בגיר
ניכסון מגיע ארצה. הייתי אז יו״ר האיגוד הארצי
של עיתונאי ישראל, והייתי צריך לייצג את
העיתונאים בארוחת־ערב עם ניכסון. אני זוכר
שיעל חיכתה לי עם חליפה בשדה־התעופה,
ומשם עפתי לארוחה. למחרת קיבלתי טלפון
מרבץ, שביקש שאהיה יועצו לענייני תיקשורת.
היססתי. מבחינה עיתונאית הייתי שבעח־צון
מעבודתי, הייתי יו״ר איגוד העיתונאים, ניתקתי
את עצמי פעם אחת בשיא הקאריירה העיתונאית.

ואז קיבלתי טלפון מקדישאי — קח מטוס
ראשון, חזור הביתה. סאדאת מגיע בעוד יומיים.
ואז הכדור התגלגל. אחרי ביקור סאדאת חשתי
שזה מישחק חדש מבחינת הממדים ההיסטוריים.
קיבלתי פניה מחודשת מבגין לשקול את
ההתפטרות שלי, ואמרתי לעצמי — רשות־השידור
זה טוב ויפה, אבל בחטיבת החדשות
נעבוד כמו חמורים, ופה בלישכת ראש־הממשלה
תיעשה היסטוריה, ולהחמיץ את זה, זה למעלה
מבינתי. אני נשאר.

אלית לקמפ״דיוויד, ועמד על כך ששמי יופיע
ברשימה. לכן אני מעריך בהחלט את היחס האישי
והיחס של בגין לעבודה, ואם היו חילוקי־דיעות
בינינו, הם היו בנושאי מהות ואידיאולוגיה.

• התייעצת עם מישהו?

עם אשתי.

• ועסרבין?

חוץ ממנה, עם אף אחד.

• כיצד הגיבו החברים ממיפלגת
העבודה על החלטתך לעבוד עבור
בגין?

פתיר בעימות שמיר-סרם
.עימות משעמם ולא עשוי נכון ד
לא ידעתי אם אני רוצה לעשות את זה שוב.
חוץ מזה, אני לא נאמן עיוור. כשאני עושה
עבודה, אני אוהב להיות שלם איתה, ולא הייתי
בטוח. המשא־ומתן נמשך די הרבה חודשים,
ועדיין לא הייתי בטוח.

• מה הביא אותן־ להגיד כן לרבין?
רבץ צילצל ואמר לי — קיסינג׳ר מגיע
לדילוגים. היה רצוי שתיכנס לתפקיד לפני
שיגיע. רבין הכיר את קיסינג׳ר היטב, יש מעטים
המכירים כך את הנרי. הוא הכיר את חסרונותיו

הוא יצא מכליו ואומר שהרסת לו את כל
התהליך,״ הוא אומר. עניתי לרבץ :״יצחק,
עשיתי כמו שסיכמנו. אתה רוצה, אקריא לך את
התדריך.״ רבין ענה לי :״אם כך, תמשיך.״

• רבין לאזכראתמה שסיכמתם?

זכר מאוד. רק רצה לוודא שמא סטיתי, או
אולי נגררתי. כי קיסינג׳ר השתולל. הוא אמר
לעיתונאיו שעוד מעט תצא הודעה שהדובר
הישראלי או שיתפטר או שיפוטר. פגשתי חברים
במסדרון והם אמרו לי נו, פוטרת כבר? אמרתי —
לא יודע מי פוטר, אבל נדבר בשבוע הבא. ביום
שישי בערב היתהיארוחה לא רישמית אצל רבץ.
בדרך״כלל קיסינג׳ר מאחר. יצר ההתבלטות אצלו
חזק מאוד. הלכנו, יעל ואני. הוא היה שם, ניגש
אלי, איים עלי באצבע, ואמר :״אתה יודע מה
עשית, הרסת הכל.״ הוא היה מחומם, ציפה שרבץ
יוציא הודעת פיטורין, וזו לא יצאה. היינו מוקפים
בכמה שרים. אמרתי הוא מתנפל עלי, כך שמה יש
לי להפסיד, ממילא יש לי חוזה עם דבר, ואמרתי
לו בשקט :״אדוני המזכיר, לי, הקטן, נאמר, כי מה
שעשיתי היום הוא אחד המעשים הטובים
שעשיתי בחיי״.

• ומה ענה קיסינגד?

ומעלותיו ואת דרו עבודתו. הוא ידע שאחת
מעוצמותיו של קיסינג׳ר, היא הדרו שבה הוא
מפעיל את העיתונות. את זוכרת את ההדלפות
בנוסח ״פקיד בכיר במטוסו של קיסינג׳ר׳ הוא
היה אשף בדברים האלה, וזה מה ששיכנע אותי
— קיסינג׳ר. היה לי איתו אינסידנט אדיר.

• עסקיסינגד?

כן. הוא היה מתאם נחיתה בירושלים, כך
שלעיתונאים האמריקאים לא יהיה די זמן לצלוב
את התידרוך שנתן להם במטוס עם החומר
הישראלי. הוא היה נותן להם תידרוך אמריקאי
מגמתי, והם ידעו את זה, אבל מחוסר זמן נאלצו
להעביר את החומר שלו. עד היום לא אשכח את
מה שהיה לי איתו.
נכנסתי לתפקיד, ובאחד הדילוגים הראשונים,
היה יום שישי, קיסינג׳ר הגיע מאסואן, שם פגש
את סאדאת. ולי יש ידידים רבים בין העיתונאים
האמריקאים עוד מזמן שירותי בוושינגטון. הם
לא באו חלילה להלשין, אבל ביקשו את תגובתי
על דברי קיסינג׳ר. וכך נודע לי מה קיסינג׳ר
מבשל. הוא-ידע שאין לו ביד שום דבר, אבל רצה
ליצור מומנטום ולחץ, אז התידרוך שמסר לעיתונאים
היה שעם סאדאת אין בעיות, ו־ 80 אחוז
העניין סגור. הוא יישאר לסוף־השבוע, ביום
ראשון יש ישיבת־ממשלה, והוא ׳מצפה לכן
ישראלי. כך בנה לחץ על ישראל. איזה חכם הוא
היה. הוא היה אדיר מהבחינה הזו.
באתי לשלושת הגדולים — רבץ, אלון ופרס
— ודיווחתי. אמרתי להם שלדעתי, הדרך
היחידה להילחם בקיסינג׳ר, היא בנשק שלו.
ידעתי שקיסינג׳ר מתדרך את עיתונאיו בחמש
וחצי אחר הצהריים בסוויטה שלו בקינג־דיוויד.
קיבלתי אישור, וזימנתי את העיתונאים הישראלים
והאמריקאים לתידרוך בארבע וחצי. היתה
התרגשות גדולה ומסרתי, כי מה שקיסינג׳ר הביא
מסאדאת לא מספק את הצד הישראלי. ביקשתי
שייחסו את דברי למקור ישראלי בכיר. לא עברה
רבע שעה, ומחפשים אותי ברמקול. רבין על הקו.
מה עשית — הוא שואל אותי. מה שסיכמנו —
אני עונה לו .״קיסינג׳ר רוצה לאכול אותך חי.

הוא רצה לענות, אבל רבץ שעמד לידי, הקדים
אותו ואמר :״אכן.״ ברגע ששמע את הגיבוי של
רבץ הוא לא ענה, הסתובב והלך.
מאז יש בינינו ידידות בלתי־רגילה. לפני שנה
פגשתי אותו בניו־יורק בקונצרט משותף של
הפילהרמונית הישראלית והניו־יורקית. אני
עומד עם מאכס פרנקל מניו־יורק טיימס,
פיתאום בא מישהו-וטופח לי על הכתף, החבר
הנרי. איזה איש, מהמר פוליטי המסוגל להתמודד
עם כמה בעיות. אחד בדורו.

היו חברים טובים, ששללו את החלטתי, והיו
חברים אחרים שהבינו אותי, ואמרו שבמקומי היו
עושים אותו דבר. לא שאני חושב שאני יודע
הכל, אבל אדם עובד לפי תחושות. העמדתי תנאי,
שאני לא עוסק בנושאים פוליטיים פנימיים, רק
ממלכתיים.

• כיצד זה מתאפשר?

אפשר. עוסקים בתהליך השלום ולא עוסקים
בנושא ממשלה ופנים.

• כיצד קיבלו אותך אנשי הליכוד?

לא ניסיתי למצוא חן בעיני איש מהם. אני
מתאר לי שחלק מאנשי הליכוד הסתכלו בעין לא
טובה עלי ועל שני האחרים שנותרו מתקופת
רבין, אבל אף פעם לא אמרו לי שום דבר בפנים.
אני מתאר לעצמי, שהיו כאלה שחשבו שאני
תופס את מקומם.

• מה היחס שלך לבגין, אתה אוהב
אותו?

• רוזלין קארטר כותבת בזכרו־נותיה
כי לעליזה בגין היתה השפעה
עצומה על בעלה במהלך קמם־דיוויד?
קרובים ודאי היו. לי לא נראה, מתוך ההכרות
שלי איתה, שהיא התערבה או השפיעה בנושאים
מדיניים. מובן שאנשים הקרובים זה לזו מתחלקים
ברשמים, אבל שהיא ניסתה להשפיע עליו,
אני כמעט בטוח שלא. ובכלל, מניין לרוזלין
קארטר? אומרים שהיא ישבה בישיבות קבינט,
עד שאמרו לקארטר שיפסיק עם זה. הגברת
קארטר, עם כל הכבוד הראוי, מאיפה היא יודעת
שהגברת בגין השפיעה, מה היא סיפרה לה. אני
חושב שזו היתה כתיבה של זכרונות מתוך
השלכה עצמית.

• זה נכון שבגין נהג להתייעץ עם
בנו, בטלפון, בזמן קמם־דיוויד?

אני אדם ששופט אנשים לפי תכונותיהם. יכול
להיות לי עם אדם ויכוח עקרוני קוטבי בנושא
אידיאולוגי, ויכול להיות לי יחם בהחלט חיובי
כלפיו, כשאני רואה את התנהגותו ודרך חייו. היו
לי ולבגין הרבה מאוד ויכוחים אידיאולוגיים,
אבל הערכתי אצלו את היחס האישי, את
שיתוף־הפעולה בעבודה, ואת הגיבוי שנתן לי.

בלי ספק היו להם כמה שיחות טלפון. בני סיים
אז את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת
דנבר. בגין היה משוחח איתו טלפונית ומתחלק
איתו ברשמים, אנשי הביטחון שלנו היו קופצים
ואומרים לבגין שהקו פתוח. הוא היה עושה להם
סימן שיירגעו. אני משוכנע שהוא היה מודע לכך,
ושתוך כדי השיחות עם בני, העביר מסרים
לאמריקאים. מצאתי לכך תימוכין תוך כדי
עריכת המחקר שלי.

זה צריך להיות כך. אצל בגין זה היה כך.
לימים, אנשי ממשל הליכוד ראו בנו ״הזרים״ ,
צינור להעביר דברים לבגין. בגין בהחלט שמע
לנו. אני יכול להגיד את זה גם בשם פרויקה. היה
לנו קל מאוד להגיע לבגין ולהשמיע לו דברים
בלי עטיפה. הוא תמיד נתן לנו גיבוי מלא.
פרוייקה ואני הקדמנו שבוע לקמם־דיוויה
המגמה של הבית הלבן היתה לבודד את תהליך
השלום, ולכן קיימו אותו בקמפ-דיוויד, שם אץ
בא ואץ יוצא. הם לא רצו שלמישלחות יהיו
דוברים, אלא שהדובר היחידי יהיה אמריקאי.

לא הבחנתי בזה. לכל ארם יש מצבי־רוח, אפס
אנד דאונם. אבל הסתגרות כזו? נדמה לי, שאני
האדם האחרון שפגש בו במישרדו. זה היה בערב
ראש־השנה אשתקד. אספתי עדויות למחקר
ובאתי למישרד להגיד לו חג שמח. שוחחנו
בנושא שלי.

• זה לא צריך להיות כך?

• האם במשך השנים שעבדת עם
בגין, נראו סימנים למה שקורה איתו
הדם?

• הוא נראה לך מוזר?

אני לא רופא. הוא היה במצב סביר. ניהלנו

• ב־דז ,19 עם המהפך, התבקשת
על־ידי בגין להישאר במישרד ראש־הממשלה
מטעם הליכוד?
התבקשתי על־ידי רבץ לא להשאיר אדמה
חרוכה. הוא ביקש ממני להעביר תפקיד לפי
הצורך. לא תכננתי לעבוד עבור בגין. זו היתה
מציאות של התפתחויות. אמרתי לבגץ שאני
מוכן להישאר, עד שיימצא לי מחליף. התבקשתי
על ידו לצאת עם פרוייקה פורן לארצות-הברית
ולהכין את ביקורו הראשון בוושינגטון.

• המהפך היה הלם לאנשים רבים,
שאינם אנשי ליכוד. האם אתה לא
סבלת מההלם ומהתדהמה. היית מחוסן
מפני זה?

בהחלט לא הייתי מחוסן. המהפך השפיע עלי,
כמו שהשפיע על האחרים. עשיתי תפקיד. לא
הייתי שכיר־חרב. אף פעם לא הייתי ואף פעם לא
אהיה. לא הלכתי אחרי התפקיד כעיוור. זהו
תפקיד שיצרתי. הוא לא היה קיים קודם. רבין
ביקש שאעביר תפקיד. החלטתי להישאר, עד
שיימצא מחליף. כדאי גם לזכור, שלא ידעו עד אז
איך מעבירים שילטון, הוסכם ביני ובין בגין,
שעבודתי זמנית, ושלא תהיה לי מעורבות
פוליטית. הוסכם שאסע להכין את הביקור
בארצות־הברית. אחרי שחזרתי, לא מצאו עדיין
מחליף, ואז באה נסיעת בגין לרומניה. לא ידעתי
מה יצא מזה, אבל ידעתי שזה ביקור חשוב.
כשחזרנו מהביקור אצל צ׳אוצ׳סקו, הגשתי
התפטרות והלכתי למכרז על תפקיד ראש חטיבת
החדשות ברדיו, וזכיתי. אמרתי לבגין — ב־1
בדצמבר אני פורש. אבל אז בא סאדאת, ששינה
לי את כל התוכניות. ב־ 15 בנובמבר אירגנתי את
הראיון של בגין עם קרונקרייט, ואז סאדאת נתן
תאריך לבואו לירושלים. נסעתי לסדר ביקור של
בגין אצל קאלאהן, ישבתי בדאונינג סטריט ,10

דן ויעל פתיר
.אני מתייעץ רק עם האשה
קיבלתי הנחיה ברורה מבגין, שאסור לנו להשמיט .
את כלי המישחק מידינו. הצגתי את העמדה בבית
הלבן למחרת קיבלתי שפריץ בניו-יולק טיימס.
עד היום אני שומר על הידיעה ש״דן פתיר מנסה
להכשיל את קמם־דיוויד״ .האמריקאים התעק&ו
על כך שהדובר יהיה אמריקאי. העברתי לבגין
דיווח שהאמריקאים לא רוצים דוברים. הוא אמר
לי :״הם לא יכתיבו לנר והעביר לשימחה דיניץ
רשימה של שמות המשתתפים במישלחת הישר־

שיחה קולחת. כבימים רגילים לא יצאתי ואמרתי
— משהו קרה לבגין. הוא אומנם רזה, אבל מכאן
להסיק שבערב החג ילך הביתה ואחר־כך לא
ישוב עוד ללישכה, את זה לא יכולתי להעלות על
הדעת.

• כיצד התרשמת מגיימיקארטר?
(המשך בעמוד )58

״לא ייאמן כי יסופר ננסח פורסיית חג־ספרות1
מפוברק היום הראשון של אברג ילדה בכלא ירושלים
קריאת־קיץ

אין חזרה
סרדריק פורסיית נחשב בשנים האחרונות
כאחד מסופרי העילית בעולם בנושא המתח.
ספריו, תיק אודסה, נשיא על הכוונת וכלבי
המילחמה, נמכרו במיליוני עותקים ותורגמו
ללשונות רבות.
בימים אלה ראה אור, בתרגום לעברית, סיפרו
אין חזרה* ,קובץ של סיפורי־מתח קצרים, כולם
מאופיינים בסיומות מדהימות.
סיפוריו הקצרים של פורסיית מזכירים במידה
רבה את סיפוריו הקצרים של הסופר רואלד
דאל, שהוקרנו בארץ, בטלוויזיה, בסידרה לא
ייאמן כי יסופר ופורסמו בעברית, בספר, תחת ;
הכותרת סיפורי הפתעה**.
בסיפרו של פורסיית עשרה סיפורים. סיפור

,ישיבה ,*,סיפרון שהוא בבחינת יצירת סיפרות ;
בעלת ערך יוצאת־דופן.
אב״א אחימאיר, מייסד ברית הביריונים
ואחד הנאשמים העיקריים במישפט רצח־ארלוזורוב,
מתגלה בספר זה כמחבר בעל עט
רגיש ובעל איכויות ספרותיות מהמעלה
הראשונה.
סיפרו של אחימאיר עוסק בימי שהותו בכלא
הירושלמי, והוא בבחינת יומן, מהמעולים
שראו־אור בארץ.
אחימאיר מתאר בעט רגיש פרק מעולם שלא
תואר בכישרון שכזה, תוך שהוא פורש תמונה
רחבה של ארץ־ישראל המנדטורית, ארץ שבה
התנהלו החיים במשולש היהודי־ערבי־בריטי.
הישיבה בכותרת סיפרו של אחימאיר
מתייחסת לכינוי שרווח באותה־עת לישיבה
בבית־הכלא.
סיפרו של אב״א אחימאיר מעניק לקורא את
מימד העומק של החיים בתור בית־הכלא
הארצישראלי, נכון לשנות ה־ ,30 כשהוא מתאר
* פרדריק פורסיית -אין חזרה; עברית:
אריה חשביה; תוצאת שלקן (שישיש); 201
עמודים(בריבה רבה).
** רואלד דאל -סיפורי הסתער; הוצאת
ז מורה ביתן; 253 עמודים(בריבה קשה).

המיה הישראלית

גלריה נרחבת של נידונים למוות, גינוניהם, נוהגי
בית־הכלא וכל שאר מצוקות האדם, הכלוא בין
דל״ת כתלים.
אחד מגיבורי סיפורו של אחימאיר הוא
הרובין־הוד של ארץ־ישראל המנדטורית, השודד
אבו־ג׳ילדה, שאותו מתאר המחבר:
הבוקר ראיתי את אבו-ג-ילדה, השודד
המפורסם מהרי שכם, כשהוא לבוש כבר ביגדי
אסירים רגילים ועומד בין אסירים סתם. מ ך
מתחיל לדקלם, במידה שהדבר נחרט בזברונך,
את השיר של בודלר. האלבאטרום* .עוף זה
חוצה אלפי מילין על פני הים, אבל הנה הצליחו
המלחים לשבות את האלבטרוס, והוא מוטל
עכשיו על הפיסח. מה דל מראהו, כשהוא מנסה
לצעוד, ואותן הכנפיים, שהיו חוצות את תכלת
השמים, מצליחות עתה בקושי רב לשמור על
שיווי־המשקל.
תיאור נוסף של אבו־ג׳ילדה מביא אחימאיר:
בשעת ההקורזל בבוקר נשמעה שירת אבו
ג׳ילדה מתא הזינזאנה׳ שלו. שיר של שודד
ערבי. כשם שיש טיפוס של שירי אהבה, בך יש
מחזור של שירי שודדים. גדלותה של האופרה

,כרמן, בשילוב האהבה עם השוד. השירים
הפופולריים ביותר ברוסיה היו שירי השודדים.
מי לא שר את השיר,סטינהה ראזיל?** תוד כדי
שירה שבח אבו־ג-ילדה, שהוא נמצא בשבי
ו שנ שאת לו רק ימים ספורים. שירתו היא
שירה של שודד היושב בקריסה בצהרי חמסין
על צוק סלע וצופה פני ישימון...

• אביא אחימאיר -רסורטזיח של בחור
,ישיבה׳ ; הוצאת תרמיל; 164 עמודים (בריבה
רבה).

מאנס בהד רא חיה כאן

בגירסה עבר*ת חדשה למחזה החייל האמיץ שוויק, מאת המחבר הצ׳כי ייארוסלב האשק,

מחבר־מותחרנים פורסיית
אין נחשים באירלנד
הכותרת אין חזרה מביא את סיפורו של איל־הון
צעיר, החושק באשה האוהבת את בעלה. הוא
שולח רוצח־שכיר לרצוח את הבעל, אך אשת
הנרצח מגלה אותו בשעת־מעשה והוא רוצח אותה
מייד, בלא להניד עפעף.
הסיפור השני, אין נחשים באירלנד, מביא
סיפור על רצח בעזרת נחש, בידי סטודנט הודי
לרפואה, היוצא לעבודת־כפיים בחופשתו.
הקיסר מביא נתח מעולמו של פקיד בנק, הנרמס
בידי אשתו, ששיט לילי במיימי מדגאסקר מביאו
לניתוק ממנה.
יש ימים ...הוא ספיח סיפרותי למרד האירי,

־ י סיפור שעניינו הגדחת ג יתשק לאירינד,

ושחבל לקלקל לקורא את סיומו המפתיע.
הסיפור סחטנות הוא סיפורו של גבר, שאשתו
מעודה לא הירוותה אותו מדוריה, והוא מתפתה
לפרוצה המתגלה כחלק מחבורת סחטנים. האיש,
שמתברר, כי בימי מילחמת־העולם, היה סמל
חבלה, דואג לרצוח אותה, באמצעות מיטען
מאולתר.
הסיפור חומר ראיות הופך את המישטרה
לקריקטורה של עצמו. בין קירות בניין שנהרס,
נמצאת גוויה של אשה. בעל הדירה הופך חשוד
מיידי ברציחת אשתו שנעלמה לפני שנים.
בסיפור זה, שבו מלגלג פורסיית על חוקרי
המישטרה, המגבשים דיעה בדבר זהותו של רוצח,
עושים כל שביכולתם על־מנת שעדותו תהלום
את דעתם. גם לסיפור זה יש סוף מפתיע.

מקור

אב׳ א אחימאיר
באחרונה ראה־אור בסיפריית תרמיל,
שבעריכת המשורר ישראל הר סיפרו״ של
ראשון מנהיגי הימין־הישראלי, אב״א
א חי מ אי ר, תחת הכותרת רפורטז׳ה של בחור

מביא המעבד, ע מו ם קינן, בקטע פתיחת דו־שיח. שבמהלכו אומר ל א די ס לג: שלום אדון
קאפקא: גמרת כבד את המישפטז* וקאפקא משיב לוז.בן. גמרתי ומסרתי אותו למאבם־*.
בשבועות האחרונים שב ועלה ציטוט זה מנוסח עמוס קינן להחייל האמיץ שוויק שוב ושוב.
הסיבה סידרת מאמר־ס בעיתונות העברית לדמותו של מאפם כדוד, לרגל 100 שנה להולדתו.
מאכם, שקינן זילזל בו בגירסתו. הוא כמובן מאכס ברוד. מעבד הגירסה הקודמת של החייל
האמיץ שוויק. מי ׳שניזון במשך שנות־דור
מחברותו עם סרכין קאפקא וסי שהציל חלק
מכתבי קאפקא מכיליון (מיגור לתביעת
קאפקא בצוואתו!.
מאכס ברוד היה איש־תרבות. בשנות ה־30
הגיע ארצה. ובמשך שנים, אף עבד בתיאטרון
הבימה כחבר בווערת־הרפרמואר.
חגיגות 100 שנה להולדתו של מאכס ברוד
— עם כל הכבוד לאינטלקט הלא־מבוטל שלו
— בעיתונות המודפסת, הן מעל ומעבר
לקומתו התרבותית־הספרותית האמיתית.
את ההילולה הז׳ורנליסטית של חגיגות
סאכס ברוד, חנך העיתונאי הישדאלי־גרמני
שיום בן־חורץ ברשימה בהארץ, תחת
הכותרת בין פראג לתל־אביב. רשימה
שמתוכה ניתן להבין, שאם היתה אי־פעם
•״ון דך ז מי־בישדאיוידדי״מזן גס ״גרוד׳
מה שאינו עומד, כמובן. במיבחן המציאות. את איך עצרו
תחת הכותרת
האוריינט־אקספרס הביאה העיתונאית
ייאלה הר־שם׳ ,תיאור ממסיבת יום־ההולדת
היסס! של ברוד שנערכה בתל־אביב,
בהתמקדה בעיתון ישראלי־גרמגי בשם
פו סר ק אפ ק א
אוריינט אקספרס שראה־אור בביירות,
סוס ספרותי
וכשהיא מגבבת אי־ריוקים מחרידים אודות
עיתון זה (אם הגברת הרישפי. תרצה לראות גיליונות מתוך עיתון זה, וללמוד על הסיבות
האמיתיות שהניאו להוצאתו לאור בביירות — אוכל להמחיש לה זאת מתוך אוסף העיתונות
הפרטי שלי).
הגדילה כתוב גברת בשם מרגריטה פזי, ששירטטה קווים לדמותו של מ אכ ס ברוד בעל
המשמר. רשימה חסרת כל פרופורציות, שבה קבעה דיברי איוולת. כמו כנכונותו המתמדת
לסייע לכישרוגות צעירים בעצה ובמעשה, בניסיונותיו להציג רעיונות חדשים, כמיסגדת
האפשרויות הקיימות בארץ. ובדאש־וראשונה בהתלהבותו הסועדת — לבני־אדס לרעיונות
ולניסויים ...כל. קישר בץ הגדרה זו ובץ המציאות הסיפרותית של מאכס ברוד והתרבות
הישראלית הסרת כל שחר.
מאכס ברוד היה סופר בשפה הגרמנית, שכל המוניטין שבא לו בא רק בגלל דבר אחד, קירבתו
לפראנץ קאפקא והצלת חלק מכתביו.
מאכס ברוד, שאומנם חיבר ספר בינוני בשם ראובני שר־היהודים. אכן חי בארץ־ישראל
פיסית. אך המציאות שלו היתה במשך כל שנותיו בארץ. איישם בשולי התרבות הגרמנית.
מבחינת התרבות הישראלית, מאכס ברוד לא חי בארץ.
•עמוס קינן -החייל האמיץ שוויק; קומדיה על פי יארוסלב ר,אשק; הוצאת עמיקם; 71
עמודים(בריבה רבה).

סופר אחימאיר
ספרותי לא אידיאולוגי
אלא שבית־כלא הוא ביודכלא, ואחימאיר שב
ומבהיר זאת כמעט בכל עמוד ועמוד בסיפרו.
והוא כותב, במעט סארקזם: יש לשכוח בהחלט,
לבער מן המוח בברזל מלובן, את המחשבה על
החיים הרחבים, עם שפע השמש, שמעבד
לכתלים האלה. ג׳ שופמן מעיר, בקצרה בדרכו,
כי בעזרת הספתס שיצאו לאור בהוצאת
.שטיבל, אפשר לבלות שנים בסוהר. גי שופמן
לא היה בסוהר זמן רב. אילולא זאת היה יודע,
שעדיץ לא נכתב אותו הספר, אשר הקריאה בו
תוכל להשכיח מלב האסיר את דבר שלילת־החופש.
אב׳׳א
אחימאיר, מי ששנים מאוחר יותר, חיבר,
בין ערכים רבים, את הערך דוסטויבסקי
באנציקכופדיה העברית, משרטט לקראת סיום
סיפרו, פרק תחת הכותרת ראסקולניקוב
ב,מרכזיה; (כינוי לכלא המרכזי, בירושלים) פרק
שיש בו מעט ממימר הפרשנות המקורית לראם־
קולניקוב, גיבור החטא ועונשו.
למיקרא סיפרו של אחימאיר מצטיירת תמונה
מעציבה למדי, תמונה העוסקת בכישרונו
הספרותי של אב״א אחימאיר, שהעדיף להקדיש
את מיטב שנותיו לדיברי־הבל נוסח ברית
הביריונים, במקום לעסוק ביצירה סיפרותית,
שהיתה מקנה לו, מן הסתם• ,מקום נכבד בצמרת
הסיפרות העברית, מה גם, שבסגנון ספר זה,
שנכתב בשנות ה־ ,30 קיימת חיוניות שלא היתה
קיימת בכתיבתם של סופרים אחרים באותה עת.
רפורטזיה של בחור, ישיבה, הוא תעודה
וספר בעל ערכים ספרותיים, המעיד לא במעט על
הרמה האינטלקטואלית הגבוהה אשר איפיינה
בעבר את הימין הישראלי, שנותר כיום, כמעט
בלא איש־רוח ראוי לשמו, לתרופה. איכויות
הכתיבה של אחימאיר הופכות ספר זה למומלץ
ביותר, מהבחינה הספרותית ולא אידיאולוגית.

** שודד רוסי נודע.

דן עומר

באיכה! ואתם טיסה הלוך ושזב ימים במלון

״$ 132
חדש! לרגל הביקוש בואינג ארקיע לאילת י
עכשיו תוכלו ל סו ס ל איל ת גם ב מ טו ס בואינג מרוו ח הממריא משדה ה ת עופ ה
בן־גוריון -ולאחר 30 דקות בלבד אתם בעולם אחר.
אילת קורצת לכם עם שלל מסעדות, פאבים, דיסקוטקים, חופים משגעים, תיירים מכל
העולם וחוויות בלי סוף. קחו לעצמכם פסק זמן -וטוסוארקיע לחופשה באילת.

באיזה מלון אתם בוחרים ז
החבילה כוללת 2לינות וארוחות בוקר עשירות במלון וטיסה הלוך ושוב מתל־אביב,
ירושלים או חיפה*

כוכבים החל מ 3 2 -ו $

מלון 3
אמריקנה, בקעת הירח, אלמוג ים, אדומית .

מלון

כוכבים

החלמ־ $ 1 4 8

נפטון, מוריה, קיסר, לרום, הסלע האדום, לגונה, גלי אילת, גני שולמית, מלכת שבא,
המלך שלמה.

מ אן 5כוכבים ה חל מ־ 91ו

אביה סונסטה.
ה מ חיר ב תו ק ף עד 5.9.84ו
* מ חי פהב תו ספת 6ו $
אפ שרות להארכתהש הו תבמ חירי ם מוזלי ם, הנ חו ת לילדים. ה מ חיר ליחיד ב ח דר זוגי
וכולל מ סי ם ומ.ע.מ.
ה ת שלו ם ב שקלי ם לפי שער הדולר היציג ביום ה ת שלו ם.

קו•תעוסר•.שראר״ם נט־ת

א חז >\

פנה עוד היום לסוכן הנסיעות שלך או למשרדי״ארקיע׳:
תל״אביב: מ ר כז הז מנו ת, ס ל 3222 .ו ,03-4רח׳פרי שמן וו
טל .03-233285 .ירושלים: מרכז כלל, טל 225888 .־.02
חיפה: רח׳ העצמ או ת ,84 טל. ו ,04-64337 נתניה: כיכר
העצמאו תוו, טל .053-40734 .קרית שמונה: פסג׳ מלון הצפון
,20 טל .067-40245,44234 .אריאל: אשל השומרון,
טל. ו.03-96684