גליון 2447 מתאריך 25 ביולי 1984

מיספר 2447

כ״ה תמוז תשמ״ד25.7.1984 ,

•מנד 48

זדמחיר 450 שקלים (כולל מע־מ)

האם ידעת ט
מפחית אחת טל זיפ
אפטר להכין יותר מ 7-ליטר מטקה?

להככי
בתוססח1

מכחכים

כתבות השער הקדסי!האתרי:

מיחזור בחירות
לאסוף מייד את הפתקים!
ועדת־הבחירות המרכזית הדפיסה טונות רבות
של פיתקי־הצבעה, שהיום כבר אין בהם שימוש.
וגם לא יהיה עוד. שהרי ער לבחירות הבאות
המיפלגות בוודאי ישנו את שמן. או יתפלגו. ואז
ייעלמו — ובכלל. הנייר יצהיב מיושן.
הצעתי למישרד־האוצר היא לאסוף מייד את
כל פיתקי־ההצבעה, לשם מיחזור. ניתן להשתמש
בהם ביעילות לייצור השטרות האינפלאציוניים,
שהממשלה החדשה בוודאי תמשיך להדפיס.

גילה צרפתי, תל־אביב

הנדסה גנטית
בטכניון מפלים לרעה מועמדים
ערבים.
ועדת־הקבע של הטכניון החליטה, שחיילים
וחיילות משוחררים יקבלו עדיפות בבחינות
הקונקורס בכניסה למוסד. כל חייל יקבל שש
נקודות נוספות, מתוך המאה האפשריות.
האפליה הזו פוגעת בנכים, בנשים נשואות
ובעולים חדשים. אבל בעיקר בסטודנטים ערבים.
התוצאה הכמעט ודאית תהיה. שמחלקות
מסויימות, שהתחרות בהן קשה. יהיו סגורות
לחלוטין לפני ערבים.
התקנה המוזרה הזו יכולה לגרום לכך,
שמועמדים מסויימים יידחו לטובת מועמדים
פחות מוכשרים. מסיבות גנטיות ברורות.
לא ידעתי שכדי להיות מהנדס טוב יש צורך
בנתונים גנטיים נכונים.
ציפי שיראזי, רמת־גן

חדשות המחר

הקוראה הזריזה העבירה לידינו
ידיעה שתפורסם בעיתון ישראלי
באוקטובר :1984
סיסקיי 14 ,באוקטובר וסוכנות רויטרס).
לאחרונה חלה הרעה ביחסי ישראל־סיסקיי, עם
גילוי ניסיון־חטיפה של השר לשעבר יורם
ארידור, שהשתקע שם אחרי הבחירות. בראש
4צוות החוטפים עמדו שלושה שכירי־חרב ניגריים,
^ :ך יש חשד שגם נציגות ישראל בפרטוריה היתה
ן מעורבת.
ישראל הכחישה כל קשר לנסיון החטיפה, אך 1 טענה בהזדמנות זו כי מחדליו הכלכליים של
השר לשעבר המיטו אסון על כלכלת־ישראל.
לפי שמועה מבוססת, מומן המיבצע על־ידי
מוסדות פינאנסיים במערב, שישראל חייבת להם
סכומים ניכרים ומתקשה לעמוד בפירעון
חובותיה.
בישראל גברה האהדה לניגריה, ואווירה זו
נוחה לחידוש היחסים, מצידה של ישראל, כמובן.
המלביה״ד
צילה בירמן, פתח תיקווה

מרק בנוסח ניגריה
מה ההבדל בין שלומיאל ושלי״ מאזלן השלומיאליות — הפכה כבר קו־אופי קבוע
ביחסינו עם העולם. בכל כמה ימים פורצת
שערוריה חדשה, המכפישה את שמנו עוד יותר,
המדרדרת עוד יותר את מעמדנו בין העמים.
אך פרשת־הקשר הניגרי היא שלומיאלית
יותר מהרגיל. בעניין זה נהגה ישראל ממש
כשלימאזל( .השלומיאל כידוע. בצבר בריא
ושורשי. שופך תמיד את המרק על מיכנסיך,
השלימאזל שופך אותו על מיכנסיו שלו).
אחרי שהזדרזה ישראל להתנער מכל קשר
לפרשת החטיפה הכושלת, הכריזה ברבים כי
החוטפים לא פעלו בשום צורה בשירות
מוסדותיה, התברר שהעניין כולו עורר גל־אהדה
חסר תקדים לישראל בניגריה.
עכשיו ייהנו מאהדה זו רק הישראלים
בלונדון. אפילו את הסיכוי הנדיר הזה
אהדה החמיצה ממשלת־ישראל.
!שר לאסוף את המרק בזהירות
?להחזיר אותו לצלחת?

׳אלל \

יעקב סבינו, חיפה

השם יתברך,
בעיית השטחים ושימשן פרס
^ ^ 1למה לסגת מהשטחים הכבושים
מרצון! אפשר לחכות שילחצו עלינו!
כדי למסור את יהודה ושומרון ואו חלק גדול
מהשטחים האלה) לערבים, מנפנפים שימעון פרס
והמערך גם בבעיה הדמוגרפית, כ־ 1,3מיליון
(המשך בעמוד )4
הערבים.

הלילה הארוך שר תוצאות
הבחירות. שהביא בסופו של דבר,
כסעט לתוצאת תיקו סבתינת
הרכבת הנונושלה. צוותות הסיקור
של.העולם הזה׳ לפני וסאוע־רי
קלעי מרכזי המפלגות שעה
שחנוך ממית. .ה־משנע
הלאומי׳, מספרים נידב
עולים ויורדים.

העולים בתשובה פוליטיקה ופיצוחים

״תחזרו הביתה!״ קו ראת לחבריה
מרים לוגאשי, ששבה לארץ אחרי
10 שנים בארצות־הברית, ו מספר ת
כמה רע שם, כמה טוב פה וכמה
כסף בדיוק קיבל ה
£ 7 1ממי שרד־הקליטה.כת־בה
ראשונה בסידרה.

ן ןך וק
נאנק במיקצב

היא לא אוהבת את ההיים הפוליטיים,
אבל את אריק — בן- .אני שמחה להיות
לילי •טל אריק,״ אומרת לילי שרון .״אילו
יכולתי לבחור את חיי מן
ההתחלה, הייתי בוחרת
אחריו.
ללפת
•טוב

זיכוי מחוסר זיהוי
לא די היה במניע לרצח. זיהויו של הר צל
אביטן, שהיה מוטל בספק. הוא שהביא
לבסוף לזיכויו מהאשמה ברצח רוני ניצן,
מנהל בית־המעצר של רמלה.
} £י £ל עו מ ת זאת, הורשע אביטן ב־שור
וברצח השומר בקרן אור.

אונס במקום סם

ריטה גתה* 17 ביקשה מהנערים נני לה שישיגו
ה״18
חאשיש -אבל הם
הבחינו שהיא טרף קל
והחליטו לאנוס אותה.

עוב
הן נעשות על פי
המנה ומחירו הו א
ב מ או ת דול ארי ם
אך הנשים הרוצות
מוכנות
ל הר אות
לשלם א ת המחיר
עבור שימלת הערב.

החיילת אדל ת מרי,
פ קיד ת קצין אג״ם
ברמת־הגולן, אינה מוו תר תעל הקרחת
הפ אנקיסטי ת שלה גם כשהיא לבו שה במדי
צה״ל .״אי־אפשר להגיר לי

כלום,״ היא מתפארת ,״אני
לא עוברת ע ל שום חוק.״

הפעם ישבו הבוחרים בבורסה וצפו,
אגב פיצוחים, בתחרות תשדירי
התעמולה של המיפלגות. הבוחר הישראלי
קלט — אין בעצם הבדל מהותי
בין שני הגושים הגדולים
ולכן לא היה טעם לצאת
מן הכורסה ומן השלווה.

מסיבת המהפיכה
במסיבה שנערכה ביום ראשון במלון
דיפלומט״ לרגל יום המהפיכה המצרי
הופיעו נציגי המיפלגות
היריבות כשחיוכים על
השלישיה

^ פניהם.
הפותחת של הליכוד נעדרה.

8תוח
70 עירום ב מי רפ סוז 7/70* 7

ה שו פטתע דנ ה ב קנ ש טיין גזר ה על
הנ אשם קנס של שקל א חד וכ עסה על כ ך
שגזלו אתז מנו היקר של
בי ת־ ה מי שסט בגלל ע בי ר ה
שאין ב ה עניין ל צי בו ר —
הופ עהב עי רו ם ב מי רפסת.

עבורן היתה תחרות מלכת״המים רק ההתחלה
לקאריירה מזהירה בדוגמנות — שרית דמיר
ותמי ברע מי דוגמניות מצליחות ומבוקשות
בארץ וחני פרי(בתמונה) אחת
מחמש הדוגמניות המבוקשות
ביותר כיום בארצות־הברית.

הסדורים הקבועים: מיבתבים בלונים
קורא ירך תשקיף במדינה הנדון עלי דפנה
יומן אישי
אנשים
מה הם אומרים -שימעון פינקל.
נתיבה בן־יהודה, פריץ נשיץ, איתמר
בורוביץ. שולמית לפיד, גדי יולוס

זה וגם זה

קולנוע -בעיקבות האוצר
לילות ישראל -בימאי אנגלי
כסף כווייתי ושחקנית פולניה

אנשים פעולם
חלון ראווה -שמלות ערב
נמר של נייר -דוסשוייבסקי
מפתה קטינות
הווי הורוסקום -מזל אריה
תמרורים שידור
אתה והשקל

ב ל תי ם

סאת דניאלה שם,

מכחכים
(המשך מעמוד )3
במיקרה הגרוע ביותר נמסור
לערבים את השטחים כשלא תהיה לנו
ברירה אחת. אני סבור שהערבים תמיד
יקבלו את השטחים ברצון.
הרי לגרוע ביותר יש תמיד זמן!
שימשון שיבל! ,בני־ברק

״מצעו הפוליטי של ג׳קסון ...קרוב לזה
של מחנה־השלום הישראלי״.
למה, איפוא ,״פיספס״? מסתבר
שחולשתו היא טאקטית. מדוע סירב
להסתייג מדיברי לואיס פרחאן,
ששיבח את היטלר? מסתבר כי ״את
הטקטיקה והאידיאולוגיה הזאת הוא
לא למד מסארטאווי, שהקפיד לגנות ן
בכל תוקף כל ביטוי שנדף ממנו ריח
אנטי יהודי.״ במילים אחרות, הוא לא
למד לנקוט בטקטיקה של מתינות,
שאיפיינה את סרטאווי. בתמימותו הוא

פשוט אומר את אשר הוא חושב!
הצעתי למר חיים ברעם: אם אכן
אתה חושב כפי שחושב ג׳קסון, כראי
לו לא רק לעזוב את המדינה הציונית
אלא גם לחשוב על צעדים נוספים.
למשל — להתאסלם או להתנצר.
אל תערבב כאן את מחנה־השלום

במכונית יכול להנהיג גם את המדינה),
חובש כובע אופנתי(כיסוי הראש מעיד
על יחס עמוק לערכי מסורת) ומרכיב
מישקפי־שמש (המעניקים לו הבעה
של נחרצות, המהולה בשיקול־דעת
ובביטחון עצמי).
חבל שהוא (הכלב) לא הציג את
מועמדותו בבחירות. אני הייתי
מצביעה עבורו.
מי יודע? אולי יצא מן האלמוניות
שלו ומהמידבר הפוליטי בבחירות.
הבאות. שהרי כבר נאמר: כל כלב יבוא
עירית ירושלמי, רעננה
יומו.

(שאני נמנה עימו) ואל תייחס לו את
השינאה העצמית החולנית שאתה נגוע

כרב מי שלא
מצביע עבורו!
המועמד שעוד יבוא יומו.
נתקלתי בתצלומו של כלב, ששבה
את ליבי יותר מכל תצלומי המועמדים
בבחירות. צלם־העיתונות מרטין תגר
הצליח להנציח אותו בפוזה משכנעת:
ליד הגה המכונית (מי שיכול לנהוג

,רימון דרו

מדי יום ביומו עוצרים חבלני
המישטרה את התנועה ברחובות
1הערים הגדולות, כשהם באים
לטפל בחפצים חשודים. מסביב
למקום האירוע נוצרת התקהלות,
כי העוברים ושבים סקרנים
לדעת מה קרה. התקהלויות אלה
הן, כידוע, מסוכנות מאוד.
אני מציע שהמישטרה תעצב
שלט נייד, שאפשר לטלטל אותו
ולהציב בכל מקום שבו מטפלים
בחפצים חשודים. שלט כזד״
למשל, ציור של רימודיד עטוף
בכופיה, שייראה כמו תמרור־דו־ד
— יבהיר לאזרחים עוד מרחוק
במה מדובר.
צביקה שין, רמת־גן

פיספוס ואי־הבנה
בעיקבות ״הפיספוס האחרון
של ג׳קסון״ (״העולם הזה״
)10.7.84 מציע הקורא לחיים
ברעם ...להתאסלם.
מעשיו והתבטאויותיו של הכומר
השחור ג׳סי ג׳קסון חביבים על מר חיים
ברעם, בין בהתייחסותם לישראל, בין
בהתייחסותם למימסד היהודי בארצות-
הברית. אשר על כן ברעם מציין כי

שלמה קמיניץ, נווה עוז
0אחרי קרי א ה שניה ושלישית,לא
הובן במערכת א ם הקור א מייחס
לחיים ברעם הזדהות עם היטלר. או
רק שינאה עצמית חולנית״ שיגרתית.

ממשלת אחדות בררנית אחרי שוך הסערה, הגיע הזמן
לליכוד הלבבות.
הבחירות הסתיימו, כל מיפלגה
זכתה במה שזכתה, וכעת הגיע הזמן
לעסוק ברצינות בבעיות החמורות של

המדינה.
ברור שיש רק דרך אחת לטפל
במשבר הכלכלי והחברתי, בבוץ
הלבנוני ובאיומים מבחוץ: יש להקים
מייד ממשלת אחדות לאומית.
אני מציע לנשיא לזמן מייד את ספי
ריבלין ואת שלושת הגששים, לפנות
לחוש האחריות הלאומית שלהם
ולהפציר בהם להקים להקה אחת
משותפת בשם אתה בחרתנו.

שמואל דוידוביץ, תל־אביב

לידיעת הקוראים
מיכתבי קוראים מ ת *
פיסמים בקיצורים ה3
חייבים מתוככם׳
קולי מקום. עדיפות תיתן
למיכתבים קצרים,
מודפסים במבונת־בתי*
בה, שצורפה אליהם
תמונת הכותב. מיפת*
בים בעילום־שם לא
יפורסמו. אץ המערכת;
מחזירה את המיכתבים
שנתקבלו בה.
העולם הזח 10,0,7

1ח חיה העו &ס

גיליון ״העולם הזה־ שראה־אור ה שבוע לפני 25
שנה, הביא כתבת־ שער על מנהיג המרד בוואדי־סאליב,
דויד בן־הרוש (״מנהיג המרוקאים מדבר״) •
מדור ..הנדון״ הביא, תחת הכותרת ״הדיאדוכים״ ,את
ראשית התמודדותם של משה דיין ואבא אבן לביצור מעמדם בצמר ת מפא״י,
ברשימת יורשי דויד בן־גוריון • על מילחמת־חמולות במו שב־הספר הצפוני
שומרה, דווח תחת הכותרת ״דם רותח בשומרה״ • דדז׳אן פינ ק רופא
פסיכיאטר, סיפר על הסיבות שהביאו אותו למכור סמים משכרים
לנרקומן • .ב שער הגיליון: דויד בן־הדוש, מנהיג מרד ואדי־סאליב.

,העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה:
תל־אביב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר 136
העורך הראשי: אורי אבנרי עורך־מישכה: דוב איתן עורך
תבנית: יוסי שנון עורכי כיתוב: ענת ישראלי וגיורא
נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר ענת סרגוסטי וציפי מנשה
עורך דפוס: יפתח שביט ראש המינהלה: אברהם סיטון
מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו׳׳ל :״העולם הזה״ בע״מ
הדפסה :״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אביב הפצה :״גד׳ בע״מ

בראש. 7
הסיסמה ־

עמוד זה,
סיסמת העולם הזה מזה 34 שנים,
אומרת ״בלי מורא, בלי משוא־פגים״.
לגבי החלק הראשון אין בעיות.
פירושו, פשוטו כמשמעו: לא לפחד.
לא מפני לחץ שילטוני, לא מפני כל
לחץ אחר.
אין לנו בעיות בשטח זה. נדמה כי
כל הכוחות, שניסו להפחיד אותנו
בעבר באמצעות פצצות, נסיונות־התנקשות,
לחץ כלכלי ובו׳ נואשו לפי
שעה. טפו־טפו־טפו.
לגבי החלק השני יש, לפעמים,
בעיות. בייחוד בתקופת־בחירות.
מה פירוש של ״בלי משוא־פנים״?
פירושו לדווח על המאורעות ולפרש
י אותם מבלי להטות את הכף לצד שאתה
מעוניין בו.
קל להימנע מהפלייה לטובת
הריעות שאתה מתנגד להם. הבעיה
מתחילה כשאתה עלול להתפתות
להטות את הכף לטובת הריעה שאתה
דוגל בה.
במשך הזמן לומדים לעמוד בפני
הפיתוי הזה. אך אין זו בעיה פשוטה כל
עיקר. להיות אובייקטיבי אין פירושו
להיות ניטרלי. אך כאשר אינך ניטרלי,
כאשר אתה משוכנע כי דרך אחת
מובילה לחורבן המדינה והדרך השניה
להצלתה — איך אתה שומר על
אובייקטיביות?
זה נעשה בכל יום בבית־המישפט.
כאשר מובא לפני השופט אדם הנאשם
ברצח, קשה לדרוש מן השופט להיות
ניטרלי בין רוצח ונרצח. אין הוא אמור
להיות ניטרלי. להיפך: הוא אמור
להיות בלי כל הסתייגות בצד הנרצח,
כי תפקידו הוא לשמור על החברה
מפני רצח.
אך באותה השעה אמור השופט
להיות אובייקטיבי, לשקול את הראיות
בלי דיעה קדומה, לבדוק את כל
הצדדים, לשמוע בסבלנות את כל
הגירסות האפשריות, לחרוץ דין וגם
למדוד את העונש בלי משוא־פגים.
העיתונאי ההגון נתון במצב דומה.
_ איני מעריך עיתונאים ״ניטרליים״,
אותם שאין להם דיעה. בעיניי הם
משולים לזונות. עיתונאי שמוחו וליבו
אינם שקועים במאבקי החברה שהוא
נמנה עימה משול לאדם המתעלס
באהבים בלי אהבה ובלי רגש.
אולם גם כשהוא שקוע בראשו
ובליבו בהתמודדות החברתית, וכשהוא
חדור אידיאלים, חייב העיתונאי למלא
את חובתו בלי משוא־פנים: לדוווח על
—המתרחש באמת, בלי סילוף ובלי
יה>למה, לפרש את הדברים לפי מיטב
הבנתו האובייקטיבית, להסביר גם את
נקודת־ההשקפה של בעל ריעות
מנוגדות.
זה די קשה. זה יוצר לפעמים

קונפליקט ריגשי. אך זוהי חובתו של
עיתונאי הגון, הממלא כראוי את חובתו
החברתית החיונית.
אין אובייקטיביות מוחלטת. זהו
אידיאל אפלטוני. אך חייב עיתונאי
לשאוף אליה, ולהתקרב אליה ככל
האפשר. זהו מיבחן יומיומי. אנחנו
משתדלים לעמוד בו.

עי מיו
ב ל תי ־ מי פלג תי
המיבחן הקשה ביותר בא
בעונת הבחירות.
ביום הבחירות לכנסת הראשונה
( )1949 הייתי עדיין חייל במדים(אם כי
שהיתי בבית־הבראה, אחרי שהחלמתי
מפציעתי) .בעת הבחירות לכנסת
השניה ( )1951 כבר שימשתי כעורך
שבועון זה, אך עד הבחירות לכנסת
החמישית ( )1961 ועד בכלל לא הייתי
מעורב אישית. גם אז לא נמנעתי
מלהביע את דעתי, בחתימתי, על
הרשימות המתמודדות, אך היה קל,לנו
לשמור על אובייקטיביות גמורה.
הבעיה החלה מן הבחירות לכנסת
השישית 1965 שבהן השתתפתי
בראש רשימת העולם הזה — כוח
חדש. מאז הייתי מעורב בכל מערכות
הבחירות. שלוש פעמים כראש רשימת
העולם הזה, פעם כמועמד מס׳ 3של
של״י, פעם כמועמד מם׳ 120 של של״י
והפעם כמועמד מס׳ 120 של הרשימה
המתקדמת.
בכל הבחירות האלה הקפדנו
לשמור על אובייקטיביות מוחלטת. לא
רק שלא הפכנו את העולם הזה בשום
שלב לביטאון מיפלגתי, אלא שגם
הקפדנו להתייחס אל הרשימה, שהייתי
קשור עימה אישית, כמו אל כל רשימה
אחרת. במידה שהבעתי דיעה, עשיתי
זאת בחתימתי, במדור אישי.
כך עשינו גם הפעם. לי אישית היה
חשוב מאוד מה יקרה לרשימה החדשה,
שהשתתפתי בהקמתה. אך לא קשרתי
זאת בשום צורה שהיא בעיתון. בחרתי
במקום ה־ 120 ברשימה כדי, בין השאר,
להבליט את ההפרדה הזאת. העולם
הזה היה ונשאר עיתון בלתי־מיפלגתי,
בלתי־תלוי לחלוטין, לא רק בלי מורא
אלא גם בלי משוא־פנים.
אני מקווה שהגעת בעצמך למסקנה
זו, תוך הקריאה בשבועון. ביום השני
בחרת כפי שבחרת לפי הבנתך
ומצפונו, בעד כל רשימה שהיא
שנראתה לך. אני יודע שקוראים רבים
הצביעו בעד המערך והליכוד. שבועון
זה לא ניסה להשפיע על הכרעתם. כך
ננהג גם בעתיד.

כיצד מוכרים לבני־נשים בירושלים
מה חושבים היפאנים על היהודים
הבלונד והשחור
יוסף גרוסו, כבן ,40 בעל גבות
עבותות, הניח את שתי מזוודותיו מול
קפה ענת הירושלמי והכריז
בקולי־קולות על סחורתו — לבני־נשים.
הוא לא משך את תשומת־ליבם
של העוברים והשבים, אך ריכז סביבו
לשכת־העבודה ממובטלי כמה
הסמוכה, שנימאס להם לריב עם הפקיד
שמעבר לאשנב.
גרוסו לא התרגש נוכח כישלונו,
הוא היה בטוח כי יצליח למכור את
סחורתו בכמויות גדולות. כרבע שעה
אחרי שהחל בעבודתו, ניגשה אל גרוסו
בלונדית נאת־מראה. היא בחרה את
הסחורה המוצעת, ניסתה למדוד על
גופה את הלבנים בעלי הצבעים
המבריקים. התוצאה: הבלונדית קנתה
עשרה זוגות ומשכה ציבור סקרנים
להתעניין בסחורה.
לפני שהסקרנים הספיקו להשתעמם,
הופיעה במקום אשה לבושת
שימלח שחורה ורחבת־חזה וביקשה
לבחון את סחורתו של גרוסו. היא
מילמלה דיברי התפעלות על הסחורה.
גרוסו מילא תפקיד של רמקול וחזר
על דבריה. הפעם התרבו הסקרנים
שיצאו מבתי־הקולנוע הירושלמיים,
איימו לחסום את הכביש הצר. הם רצו
לחזות, כיצד קונה ״החתיכה השחורה״
מיספר חזיות, יצרו תור של גברים
נשואים שגילו עניין בסחורה, קיוו
להביא מתנה זולה ומוצלחת לנשיהם.
במשך זמן קצר הצליח גרוסו,
המשולהב מהצלחתו המיסחרית, למכור
חלק גרול מן הסחורה והספיק
אפילו להעלות את המחירים.
אולם הצלחתו של גרוסו היתה
גדולה מדי. קהל הסקרנים עורר את
התעניינותו של שוטר־המקוף, שציווה
על גרוסו להסתלק. גרוסו לא התנגד.

הוא השמיע שריקות מוזרות. מפתח
אחד הבתים יצאו הקונות —
הבלונדינית והשחורה — ומיהרו
לעזור לו לשאת את המזוודות. הן היו
אשתו וגיסתו.

משק

יפאניות בארץ

״יפאן היא אחת הארצות המעטות

אנשים
• מי אמר שבישראל אץ
דמוקרטיה? אפילו לשרי־הממשלה
אין זכויות־יתר, יותר מאשר
לאזרחים אחרים. שר־הבריאות
ישראלב רזילי נעצר על־ידי
שוטר באשמת נהיגה במהירות
מופרזת. השוטר דרש את
רשיון־הנהיגה של בחילי. כדי
לרשום לו דוח, ודיבר אליו בלשון
תוקפנית. כאשר ראה את השם
ישראל ברזילי בתעודד* לא אמר
לו הדבר כלום, והוא שאל אותו:
״מאיפה אתה?״ ״אני מקיבוץ!״
השיב השר ברזילי .״מ ׳,אמר
השוטר ,״כולם אומדים ככה כדי
׳להתחמק, אבל לא עם מכונית

• זוכרים את הבדיחה
המפורסמת על שתי התרנגולות
המחליפות רכילות בלול :״שמעת?
יוסקה ומלווינה מסתובבים יחד.
״איפה?״ ״על השיפוד של הגרילר
בקראו!״ זאת הכריתה של
שי מ עיז ישרא לי. כששמע
אותה בעל מיסעדת קראו, הוא
היה נורא מבסוט. יותר סהפירסום
מאשר מהבדיחה. הוא חריע.
שלמרות שאינו מכיר את ישראלי.
הדי ברגע שזה יבוא אליו, הוא
.יקבל שתי ארוחות בריאות חינם.

״העולם הזה״ 1139
תארים 29.7.1959 :
בעולם שאין בה יהודים. אך אם תשאל
יפאני ממוצע מה זה יהורי, יענה לך
לרוב :״גזלנים״ ,״רמאים״ או בכלל
״מסוכנים״ .האנטישמיות חדרה אמנם
ליפאן רק בתקופת היטלר, כתוצאה
ישירה מהברית הגרמנית־יפאנית, אך
היא היכתה שורשים עמוקים,״ כך
סיפר השבוע טרי־יוקו (שלג טרי)
אוגיסו, נציגה של חברת תעשיה
יפאנית רבת־ממדים, שקשרה לאחרונה
קשרי מסחר הדוקים עם ישראל.
״האמת היא שגם לי היו כמה דעות
קדומות על היהודים,״ הודה אוגיסו
בעצמו.
אך בחודש שמותו בארץ, נראה, כי
אוגיסו השתחרר מדעותיו הקדומות.
שגריר־הרצון־הטוב בחסד עצמו סיים
השבוע עיסקה מסחרית גדולה,
שתהווה בודאי שלב ראשון בפיתוח
קשרי מסחר הדוקים עם יפאן,
העיסקה: משלוח של 30 מכונות טוויה
בעלות 12.000 פלכים ומכונות־עזר
רבות למפעל סיבי דימונה בדימונה,
מפעל שיתן תעסוקה ל־ 250 פועלים.
בשבועות הקרובים יוחל במין
בית־החרושת ושיכונים למשפחות
הפועלים 8095, .של מניות החברה
שייכות לממשלה, השאר למשקיעי־חוץ
אמריקאים. ההון המושקע3 :־2
מיליון לירות,
חידוש חשוב: קרוב לודאי שעם
הטכנאים תבוא משלחת של
פועלות־מטוויה יפאניות — הקבוצה
הראשונה בארץ של בנות המין היפאני
היפה, שאחת מבנותיו זכתה השבוע
בתואר מלכת־היופי העולמית. כך
תינתן לצעירי ישראל הזדמנות חשובה
לפעול נגד המשך האנטישמיות ביפאן.

0 *111*1*1 11.1 £ה \ דןיי|| שגריר ארצות״הברית בישראל, אוגדן ריד הצעיר ( )36 בפתיחת
1 9 1 11111 1 1 .1 1 1 3מישחק הכדור־בסיס בין נבחרת המד׳׳סיס (מדריכי הספורט)
של הגדנ׳׳ע ובין בניהם של עובדי השגרירות. ליד ריד, הקומיקאי היהודי״אמריקאי ג׳ורג׳ ג׳סל (בכובע
המצחייה השחור) ,ועל הדשא אשתו הנאה וארוכת״הרגליים, ג׳ואן(בשמלה הלבנה) .הגדנ״עים ניצחו .12:15

לואיס יעזוב בינואר
השגריר האמריקאי, פמואל(.,סם״) לואיס, אמור
לסיים את תפקידו בישראל בחודש ינואר
הקרוב.
הבעיה היחידה העומדת כרגע בפני השגריר היא אמה
הקשישה של אשתו, סאלי. הזקנה אינה רוצה לעזוב את
הארץ, מכיוון שיש לה כאן חברות ולדבריה היא התאקלמה
היטב.
הוצעה פשרה, שהאם תמשיך להתגורר בארץ והבת, סאלי,
תבוא לבקר אותה מדי פעם, אך הסטייט־ריפארטמנט הטיל
וטו על הרעיון.
השגריר ואשתו עושים עתה את כל המאמצים להשפיע על
הזקנה שתתלווה אליהם.

תנ גונן י ך
שמיר שקל התפטרות
ראש הממשלה יצחק שמיר שקל התפטרות אם
הליכוד היה מובס באופן חד־משמעי.
הוא התכוון להודיע על בך לפני באי אולם
העצמאות גבית ז׳בוטינבקי במוצאי יום
הבחירות ולהציע למיבפר ,2דויד לוי, להנהיג
את התנועה.
בני־מישפחתו הציעו שיימנע מצעד כזה.
תוצאות הבחירות שינו לבסוף את דעתו, והוא
זנח כליל את הרעיון.

נבון מועמד פשרה
בבוקר יום השלישי החלה להתארגן במיפלגת העבודה
קבוצת תומכי נבון כמועמד פשרה לראשות ממשלת מיעוט
או ממשלת אחדות לאומי.

נבון עצמו עשוי להודיע כבר בימים הקרובים
הודעה חשובה העוסקת בתוצאות הבחירות
ובעתידו הפוליטי.

ועכשיו: שואה כלכלית
כלכלנים ובנקאים חוששים משואה כלכלית כבר
בסוף הקיץ.
לדעתם, הבעיה המרכזית היא ששום גורם פיננסי בחו״ל לא
יסכים להלוות דולארים לישראל ולו גם לתקופות קצרות
מועד.
צפויה האצה בשיעור האינפלציה.

חיסול חשבונות במערך
היריבים הוותיקים במיפלגת העבודה כבר משחיזים סכינים
לחידוש הקרבות ביניהם. צפויה תקופה של חיסול
חשבונות שנפתחה למעשה כבר ביום שלישי בבוקר.

הרבי ממר
תרם לליכוד
בין התורמים?1מגבית־החירום של
הליכוד היה גם האדמו׳ר מגור, פטרונו של
דדב אגודת־ישראל, אברהם שפירא.
תורם מפתיע אחר היה הקבלן החיפאי
הגדול זכריה דרוקר, שתרם 25 אלן־ דולר,
סכום זהה לזה שתרם גם בבחירות

הקודמות.
דרוקר, למרות תרומתו לליכוד, נמנה
עם קבוצת ״אזרחים בלתי־מיפלגתיים —
הפעם מערד״.

פירא יפרוש?
לא מן הנמנע שח׳׳ב אברהם שפירא ינצל את תבוסת אגודת
ישראל כדי להתפטר מהכנסת ולהתפנות לעסקיו
ולמישפחתו.

שמירה על מודעי
מתוך חשש שעלולה להיווצר קרקע לשיתוף־פעולה בין
הליברלים למערך הצמידו אנשי חרות.שמירה אישית׳
לשר האנרגיה יצחק מודעי.
גם ליברלים מרדנים אחרים נמצאים במעקב.

אחת המועמדות העיקריות לרשת את לואיס
היא גייין קירקפאטריק, המכהנת עתה כשגרירת
ארצות־הברית באו״ם. היא מקורבת לחוגי
הימין־החדש בארצות־הברית.

נבו! -מלך העגבניות
אחת העובדות, שהועלמו מידיעת הציבור
במסע-הבחירות של המערך, היתה היחס הקריר
שבו נתקל יצחק נבון בהופעותיו הציבוריות.
לא אחת הושלכו לעברו עגבניות, ולכן הוא זכה
במטה המערך בכינוי ״מלך העגבניות״.

מישפט המחתרת: שד
עיסקות טישן
חלק מנאשמי המחתרת היהודית נמצאים
במשא־ומתן עם הפרקליטות על עיסקת־טיעון,
שבמיסגרתה תמחק הפרקליטות
מכיתבי־התביעה את סעיף האישום של חברות
באירגון טירור.
עד עתה הודה באשמה זו רק נאשם אחד. נאשמים אחרים
מניחים שהוראה זו, שהפכה לראייה לכאורה, ניתנת
להפרכה אם לא תיוחס לחברי״מחתרת אחרים. במיקרה כזה
תתקשה הפרקליטות לטעון שהיתה מחתרת במובן
המישפטי של המילה.
בימים הקרובים צפוייה עיסקת טיעון ראשונה, שבה תוותר
הפרקליטות על סעיף החברות באירגון טירור.

הישראלי הרביעי בארץ בנתניה נזוענים שהישראלי הרביעי —
שמישטרת לונדץ חיפשה אחריו בחשד
שהשתתף: ניסיון־הנפד להטו?,את השר
הניגרי לש?!בר — נמצא בארץ. על־פי
גייסה זו הוזז כבר ביקר את מישפחות שני
הנתנייתים, אלכסנדר ברק ופליקם
אבוטבול, וזיווה להם על עובדות הדשות
סי שי לפי./יה המסעירה את לונדון.

כל ממשלה שתורכב להתיר להם לשדר, כפי שמשדרת

תחנת קול־השלום.

השם המוצע לתחנה הוא ״קול־המיזרח״.

מגרמניה לתדמור

מאחורי פרשת אי־הסדרים בבית־הספר
הממשלתי למלונאות במלון ״תדמור׳ בהרצליה
מסתתר מאבק בין המפד״ל ותמ״י.
מנהל־החשבונות שפוטר, ישראל סאס, הוא איש מפד״ל,

והסמנכ״ל הוא פעיל בתמ״י.

גורם לא־ידוע יזם את הבאתו לארץ של ישראלי
מגרמניה, שפיתה את הטבחים לספק חומר
מרשיע נגד הסמנכ״ל, שלמה בן־איבגי. בתום
הפעולה שב הישראלי לגרמניה.

דולארים לא רק בלילנבמם הביקוש הגובר למטבע זר הביא
ליצירת שוקי־מכירה חדשים בתל־־אביב,
המתחרים בשוק לילנבלום ובשיק הפולני.
מרכזי מכירה נוספים הם בביבר*
אתרים״ בתל־אביב, בכניסה לבתי־המלון
הגדולים ברחוב הירקון, ב״לונדון מיני*
סטור״ ובכיבר־דיזנגוף.
ש ק דדלארים עירני מתפתח גם באיזור
החרדי במרכז תל־אביב, לצד רחוב שיגקין.
אך שם הקניה והנשירה היא לדתיים בלבד.

סולחה במחוז במרכז
ניצב גבי עמיר, מפקד מחוז המרכז, החליט
לבטל את החרם שהטיל לפני שנה וחצי על
הכתב הפלילי של ״דבר״ ,ראובן שפירא.
הוא עשה זאת בעיקבות פגישה עם עורכת דבר, חנה זמר.
אחרי הפגישה הוא הסיר באופן חד־צדדי את החרם,
והדוברת התבקשה להתייחס לשפירא כמו לשאר הכתבים.
בתקופת החרם, שתחילתו בכעסו של עמיר על כתבה
שפירסם שפירא וציטוט תגובת המישטרה בגוף הכתבה,
ניסו הן המפכ״ל, אריה איבצן, והן שר־הפנים, הד׳ר יוסף
בורג, להניא את עמיר שיחזור בו מהחרם, אך הוא סירב
בעקשנות.

הומז־סבסואלים
תורמים דם
בנק הדם של מגן דויד אדום מקבל תרומות־דם של
הומו־סכסואלים לצורכי מחקר.
התורמים מתבקשים לציין שהם משתייכים לקבוצת סיכון,
וכך הם מבטיחים את זכות ביטוח־הדם שלהם
ובני־מישפחותיהם.

גאון יבוא לארץ?

פרוייקט הלביא ימשך

המיליונר היהודי ניסים גאון, המתגורר בשוייץ,
עשוי לבוא בקרוב לביקור חשוב בישראל.

בניגוד לשמועות שקו ייצור הלביא יסגר על־ידי
הממשלה הבאה, נראה שהייצור ימשך כסידרו,
ואין כל כוונה להאט את הקצב — שלא לדבר
על סגירת קו־הייצור.

בניגוד להתבטאויותיו, שהוא יתרחק בעתיד מכל קשר עם
גורמים ישראליים שונים, אחרי מה שנאמר עליו בארץ
בחודשים האחרונים, הוא החליט לבוא בעצמו ולנהל
מקרוב שיחות רציניות עם פוליטיקאים ובנקאים.

המבקר יוחלף
ראשי ההסתדרות נחושים בדעתם להציע, מייד
אחרי הבחירות לוועידת ההסתדרות —
שייערכו בחודש אפריל הבא — את החלפתו
של מבקר ההסתדרות, שלמה שטנגר, שעבר
מזמן את גיל־הסרישה.
במקומו יוצע מבקר צעיר מהמערכת המישקית
של ״חברת־העובדים״.

תחנת רדיו מיזרחית
בסודי־סודות רוקמת קבוצת אנשי־עסקים
מיזרחיים תוכנית להקמת תחנת שידור
מיזרחית, שתופעל מאוניה ליד חופי תל־אביב.
אנשי־העסקים, ביניהם שני מיסעדנים מפורסמים, מניחים
שבאווירה הציבורית האוהדת את זמרי הקאסטות, תיאלץ

טיומקי! לא יהיה מפכ״ל
הניצב לשעבר משה טיומקין הוא העומד
מאחורי המסע להחזרתו למישטרה לתפקיד
מפכ״ל בדרגת רב־ניצב.
טיומקין, שהיה מפקד מישטרת מחוז תל־אביב ועתה עובד
בחברת־העובדים, נפגש באחרונה עם עיתונאים
ואנשי־תיקשורת וניסה לעניין אותם ברעיון זה.

למסעו של טיומקין אין תמיכה גם במיפלגת
העבודה.

איבצן -עד־הגנה
מפכ״ל המישטרה, אריה איבצן, יוזמן כעד־הגנה
במישפטו של אסף חפץ, המתקיים בבית־הדין
המישמעתי של המישטרה.
במטה־הארצי משתוממים רבים למיקרא מיכתבי קוראים
ירושלמיים, שפורסמו באחרונה בעיתונות בשיבחו של
המפכ״ל, אחרי שחפץ הפסיד בבג״ץ נגד איבצן.

במדינה

עורך ״העוד הזה״ על תוצאות הבחיח ת:
העם פסטיבל סמית
אחרי שהטלוויזיה עיוותה את
הבחירות, היא עיוותה ו, פ את
מוצאי יום הקלפי.

הם לא ילמדו לעולם.
פעם אחרי פעם הוכיח חנוך סמית
שהוא בדרן סטאטיסטי. הוא היה יכול
״ .לשחק בכל תוכנית־בידור טלוויזיונית
על נושא הבחירות. למרבה הצער הוא
הפר את הבחירות עצמן למישחק כזה.
יתכן כי לא בו האשם, אלא
בטלוויזיה עצמה. זו מתייחסת אל
האקט החגיגי והחשוב ביותר בתולדות
המדינה — האקט של הבחירות —
כאל אירוע טלוויזיוני. וכופה עליו את
חוקי־המישחק שלה, תרתי משמע.
אחרי שהטביעה את חותמה על כל
מהלר הבחירות, והפכה את ציבור־הבוחרים
לקהל של צופים (ראה
הנדון) ,היא כפתה את עצמה גם על
התוצאות.

בירבורים במקום תוצאות.
בכל מרינה רצינית, הלילה שאחרי
יום־הבחירות מוקדש לנושא אחד
בלבד: שידור התוצאות.
אין חומר חשוב ומרתק יותר, בלילה
זה, מאשר התוצאות המפורטות של
הקלפיות, קלפי אחרי קלפי, מקום
אחרי מקום. חשוב לציבור לדעת מה

בדרן סמית
להוביל באף

הצביעו בקלפי בשכונת־התיקווה בתל־אביב,
לעומת קלפי בהר־הכרמל,
באום־אל־פחם ובקיבוץ גבולות.
באמצע משדרים סיכומים חלקיים.
הטלוויזיה אינה עוסקת בקטנות
מעין אלה, והרדיו הלו בעיקבותיה.
לאנשי־התיקשורת היתה ההצגה
חשובה מן התוכן, הפעלולים חשובים
מן המחזה. הם לא יכלו להכניע את
עצמם לפני האקט הדמוקרטי העליון.
הם היו להוטים לביים ״שואו״.
וכד התמלא הלילה בבירבורים
אינסופיים של פרשנים, שלא היה להם
מה לפרש, על סמר המישחקים
הסטאטיסטיים של חנוך סמית,
שהשתנו מדי חצי שעה בצורה ניכרת.
הסטיה של סמית הגיעה בשלב מסרים
לשלושה מנדאטיס למערך ושני
מנדאטים לר״ץ, דבר שאינו צריך
לקרות לסטאטיסטיקן רציני. כפי שלא
צריד לקרות לסטאטיסטיקן רציני
)יי• שהוא מתעלם מן המתרחש בציבור
הערבי, המהווה יותר מעשירית
מציבור־הבוחרים. עברו שעות ארוכות
עד שתפס בכלל מה מתרחש שם.
מוקיוניב מכאן ומכאן. אילו
היו ראשי־המיפלגות אנשים רציניים,
היו מסרבים מלכתחילה לקחת חלק
במישחק הזה, ומבטלים את ההצגות
של הלילה־אחרי־הבחירות. אולם
בשתפם פעולה עם המוקיונות הפי
)י סבדו־סטאטיסטית, הם הפכו גם את
עצמם למוקיונים. הם הריעו לניצחונות
מדומים, הרכינו ראש מול מפלות
מדומות, ונתנו לחנוך סמית ולחבר־מרעיו
להוביל אותם באף, כאילו היו
שחקנים זוטרים, המשננים טקסט
שנכתב בירי אחרים.
העולם הזה 2447

* הו תיקו בין שני כישלונות מונומנטליים.

1שימעון פרס נחל מפלה.
יצחק שמיר נחל מפלה.
המערך ספג תבוסה מוחצת.
הליכוד ספג תבוסה מוחצת.

הבוחר הישראלי הקולקטיבי ירק בפני שניהם.
זהו הרבר שקרה ביום השני, ה־ 23 ביולי .1984 ושום הכרזות אוויליות על
ניצחונות דימיוניים לא ישנו כהוא זה.

מי שאחראים לכישלון מונומנטלי זה — אין להם תקנה.

עוו ניצחון שסה
^ צורה מוזרה, כמעט מיוחדת־במינה, קרה אותו הדבר בדיוק גם בצד השני
^ של המיתרס.

היה משהו היתולי ופאתטי בנסיונם הנואש של יצחק שמיר

> המנסיון הנסיך עוונ
ימעון פרם עשה זאת שוב. המפסידן הניצחי עשה דבר שלא ייאמן: הוא
* * הפסיד במצב שרק נס יכול היה למנוע ניצחון מהמערך.

אחרי מילחמת־הזוועה בלבנון, אחרי אינפלציה של 400
אחוזים, אחרי היעלמו של מנחם בנין — הוא הוביל את המערך אל
המפלה.
האיש, שהאלים קיללוהו וגזרו עליו את גורלו של סיזיפוס — הגיע שוב כמעט
אל ראש ההר — ושוב נשמטה האבן מידיו ונגולה לתחתית.

וזה היה צפוי לגמרי.

כל הסימנים העירו מזה שבועות וחודשים על כך שהציבור אינו רוצה בשימעון
פרס. יתכן כי זהו פסק־דין בלתי־צודק, שנעשה לאיש עוול משווע, שהדיעה
הקדומה נגדו היא חסרת הגיון ובסיס. אך מה זה משנה?
היתה זאת חוצפה עילאית מצד מנגנון המיפלגה להתעלם מן הקביעה
החד־משמעית שהציבור רוצה ביצחק נבון והוא יכול להוביל את המיפלגה לניצחון
בטוח, ולהעדיף על פניו מועמד שהציבור קבע לגביו את ההיפך.

התעלמות שחצנית כזאת מדעת הציבור, מצד מיפלגה
שבמילא דבקה בה תווית של יהירות בלתי־נבבלת, מוכרחה היתה
להתנקם בבעליה.

כאשר החליט המערך סופית להציג את פרס במקום מס׳ ,1תחת למסור את
המקום לנבון, כתבתי(העולם הזה :)4.4.84״ביום השישי, ה־ 30 במארס, הכריז
נבון שלא יתמודד. יתכן כי ביום הזה הפסיד המערך בבחירות״.

פרם־שמיר

רינוד בי

ברית להגנה עצמית

^ ולב 5א היתה זאת הסיבה היחידה למפלה. ליתר דיוק: הכרעה זו היתה רק
חלק מהכרעה עמוקה יותר שנגעה לאסטרטגיה.

ודויד לוי, אחרי כישלונם המוחץ, להעמיד פנים כאילו חגגו זה עתה
ניצחון כביר.

אך יש כמובן קשר בין השניים: טיבו של האיש קובע את טיבה
של האסטרטגיה. וגם את טיב עוזריו, ראשי־המטה וראשי־ההסברה
שלו.

עוד ״ניצחון״ שכזה --
אחרי שבע שנות שילטונו של הליכוד, וחצי שנת שילטונו של יצחק שמיר,
שלל ממנו הבוחר את המנדאטים שהם גורליים לגביו, ונטל ממנו את האפשרות
להקים קואליציה רצינית.

יעקוב חזן הקשיש שם את אצבעו על הנקודה הקובעת: המערך לא התמודד
בבחירות. הוא ברח מפני ההתמודדות ומפני החובה להילחם על ריעות ותוכניות.
הוא טישטש כל הברל בינו ובין הליכוד. הוא לא הציג שום אלטרנטיבה אמיתית
— לא לגבי לבנון, לא לגבי השטחים הכבושים, לא לגבי ניהול המשק. הוא סבר
כי ירכוש את ״בוחרי המרכז״ שבינו ובין הליכוד על־ידי חיקוי הליכוד והצגת
עצמו כ״ליכוד ב׳״.

קרה ההיפך. חוסר־המנהיגות הולידה חוסר־אמון. בוחרי
הליכוד לא עברו למערך, אלא הלכו ימינה. ואילו בוחרי המערך
נטשו אותו בהמוניהם לטובת שינוי ור״ץ (ברחוב היהודי)
והרשימה המתקדמת לשלום(בציבור הערבי).

מה עוד צריך לקרות למיפלגת־שילטון, כדי שתכיר במפלתה?

יצחק שמיר לא משך את לב הבוחר. כמו פרס, אם כי מסיבות אחרות, אין הוא
מפיח בציבור התלהבות או אמון. המונים העדיפו על פניו את אנשי התחייה ואת
מאיר כהנא.
אומנם, קשה לטעון נגד הליכוד שנקט אסטראטגיה פחדנית וכוזבת. הוא אמר
מה שהיה עליו לומר. אלא שמיפלגת־שילטון המתייצבת בבחירות נאלצת — אם
היא רוצה בכך, אם לאו — לעמוד על בימת הישגיה וכישלונותיה. וכישלונות
הליכוד הם כה בולטים. עד כי שום תעמולה לא יכולה להעלימם.
יתכן שמנהיג כאריזמטי היה מסוגל להצליח גם בנסיבות אלה. שמיר אינו כזה.
העם אמר לו לא.

העיוור והניסה
^ תוצאה של תיקו־הכישלונות היא שאף אחד משני הגושים הגדולים אינו
1 1מסוגל להקים קואליציה באמצעות הלוויינים שלו.
שמיר יכול לנסות להקים קואליציה מצומצמת של פאשיסטים ודתיים, ואולי
יהיה לו רוב של אחד או שניים, בכללם הארכי־גזען אשר יפאר מעתה את הכנסת.
שימעון פרס יכול להפעיל את כל כישרונותיו כתככן פוליטי ולהקים
קואליציה שיהיה לה רוב דומה.
אך כל אחד משתי הקואליציות האלה תהיה כל־כך רופפת, כל־כך שבירה
ומלאכותית, ער כי לא תהיה מסוגלת לנהל מדינה גם בימים כתיקונם, קל וחומר
מדינה הנתונה במשבר כלכלי, צבאי, חברתי ורוחני עמוק.

למעשה הניח הבוחר רק אפשרות סבירה אחת לשני הגושיב:
להקיב קואליציה משותפת לשניהב.

יהיה זה מיבנה אומלל. קואליציה כזאת תצטרך לפעול על פי המכנה המשותף
הנמוך ביותר. היא לא תוכל לפתור שום בעייה פיתרון־של־אמת, לא להציג שוס
דרך ברורה בשום נושא שהוא.

היא תספיק בקושי לניהול המדינה כמות שהיא, תוך דריכה
במקוב בכל השטחיב. אך זה בוודאי ייראה לרביב כעדיף על לא
בלוב.
ויש סיבה חדשה נוספת להקמתה:

אנשי המערך ברגע האכזבה
חוצפה כלפי הציבור
קשה להעלות על הדעת הצבעת אי־אמון מאסיבית יותר מאשר ההצבעה
לשינוי ור״ץ, ובייחוד במרכזים המסורתיים של המערך, כמו הקיבוצים. מי
שהצביע בעד שינוי ור״ץ רצה להגיד: אני תומך במערך, אך אני מתנגד למנהיגי
המערך. איני מאמין להם.
זה היה המסר של שינוי זר״ץ במערכת הבחירות, והוא נקלט.
יקרה כאשר יקרה בימים הקרובים במישחק הקואליציות: המסקנה האמיתית
מהכרעת הבוחר היא שצמרת המערך צריכה להסתלק.

רק כך יוכל שני הכישלונות הגדוליב להציל את עצמב.
מאחורי גבו של שמיר נושם ונושף אריאל שרון. אם הליכוד לא יהיה בממשלה,
לא תהיה זאת אלא שאלה של זמן עד ששרון יפיל את שני האדריכלים של בחירות
אלה: שמיר ולוי.
אותו הדבר יקרה במערך. אם לא יהיה פרס בממשלה, הוא יפול.

קואליציה של פרב ושמיר תהיה ברית בין הכושליב, שותפות
של העיוור והפיבח, אגודה להגנה עצמית. כל אחד מן השנייב זקוק
לה כדי להגן על עורפו מפני חבריו שלו.
ולשניהם תהיה אמתלה מצויינת — פשוט אין ברירה.

בשביל המדינה יהיה זה אפון.

חנוך סמית עשה זאת שוב, המערך נגד הליכוד, יהוון של שניים, שלושה, חמישה,

ותדודח ש נ114

ששת אחו׳ תחילת הסיקור: חיוו מאולץ של השלישיה

( 20:00 מערך) :נערות חינניות
מקבלות את הבאים לאולם הע צמאות
שבמלון פאלאס בתל־אביב בפרחים
אדומים. הרחבה שלפני הכניסה לאולם
מוארת. מסך ׳ וידיאו־ענק, רמקולים
ענקיים, עשרות אנשי־ביטחון ושוטרים.
בתוך האולם אנשי מטה הבחירות
של המערך. התיקשורת מתחילה
להגיע.
( 20:30 ליכוד) :מטה הליכוד
במצודת־זאב עדיין ריק מאדם.
עיתונאים מתחילים לתפוס מקום טוב.
אהוד אולמרט מגיע, לבוש חליפה
חומה, הוא מעיף צ!בט בוחן לכל כיוון,
כלום, רק אמצעי״התיקשורת ומיספר
עסקנים מדרגה נמוכה. הוא מוריד את
המיקטורן ותולה אותו על כיסא. מה
שבטוח, שיהיה מקום טוב. שולחן
הנשיאות עדיין ריק, מסודר, עם
פרחים.
( 20:30 המפד־ל) :בניין הקסטל
שומם, באולם־הישיבות, שבו אמורה
לשבת צמרת המיפלגה המשוסעת בזמן
השידור הטלוויזיוני, מצויים רק
כיסאות ריקים. עסקן מזוקן משועמם
שעומד מחוץ לבניין מסביר :״הגדולים
יבואו סמוך לשעה ״.10 בינתיים הכל
שומם. וצוות גלי־צה״ל בראשות ירון
דקל, מתארגן לצד צוות קו ל י שראל
בראשות הכתב הפרלמנטרי חובש־הכיפה,
חיים זיסוביץ.
( 20:30 שינוי) :אמנון רובינשטיין
כבר יודע את התוצאות. מישהו
מהטלוויזיה הדליף לו אותן. הוא יושב
באחד מחדרי המטה, בדירה ברחוב שיר
בתל־אביב ומסביבו הפעילים הצעירים,
כולם רעננים ומחייכים. רובינשטיין
לובש חולצה לבנה ללא עניבה. הוא
רשם על פיסת־נייר את התוצאות
שאחר־כך התגלו כמופרכות בחלקן.
המערך — 50 מנדטים, הליכוד — ,37
שינוי — שלושה מנדטים, תחיה־צומת,
— חמישה והמפר״ל רק שלושה פלוס.
אחרי שרובינשטיין מסיים בפעם
המי־יודע־כמה למנות את תוצאות
ההדלפה, הוא פונה לחדרו. מס׳ ,2
מרדכי וירשובסקי, בא מהבית, מרחק
דקת־הליכה ,״הלכתי להתרענן לקראת
הלילה,״ הוא אומר, וממהר לרובינשטיין
כדי לקבל מידע נוסף על
ההדלפה מהטלוויזיה.
אורח במטה, תחקירן ידיעות
אחרונות, מרדכי (״מוטה״) גילת,
מנתח את התוצאות האפשריות עם
המישפטן אברהם פורז, מקום לאלדעת גם ברשימה,
ריאל

האופטימיסטים, מקום מס׳ .8

נחווותינות

אבוחציוא עוסק בחישוב׳ מרכבה ובורג מחכה לטלפון

( 20:30 תמ״י) :שקט מאוד.
בבחירות הקודמות התכנסו המוני
פעילי תמ״י בקומת המסד של בניין
המישרדים ברחוב ריב״ל בתל־אביב.
הפעם הם הסתפקו בחדרי המישרדים
שלהם בקומה הראשונה בבניין. בחדר
אחד ישב השר היוצא אהרון אוזן, שרזה
מאוד. מסביבו פעילים ותומכים שבאו
מחדל. הם מנתחים את האפשרויות.
בחדר השני מסתגר אהרון אבו־חצירא,
ומזכירתו מונעת את הכניסה אליו.
הדובר, אילן שאול, שקפץ למים
הקרים של הפוליטיקה לפני חודש
וחצי בלבד, אומר :״הסקרים לא
משקפים את המציאות. העם שונא
מערך, אבל הוא עזץ ין לא בשל
להצביע לתנועה מעמדית.״ ברקע,
כצפוי, שיר של הזמר בועז שרעבי,
אצלי הכ לבס דר. הפעילים המרכזיים
האחרים לא נמצאים במקום .״הם
נמצאים במטות האיזוריים,״ מסביר
מזכיר תמ״י, רפאל (״רפא״) בן־שושן,
מקיבוץ געש, שיצא לשנת־חופש
מהקיבוץ כדי להתרכז בפעילות
בתמ״י,
( 20:50 ליכוד) :צעירי הליכוד
הנמרצים עדיין עסוקים בהכנת
האירוע. הם מדביקים את הברים כחול
לבן בשביל צילומי הטלוויזיה. כמה
צעירים אחרים סוחבים בקושי שלט
גדול עשוי כולו פרחים צהובים,

תיקו וחוזר חלילה, אבר זאת היתה לבסוף גם המציאות שר רידהתוצאות הארוך
ובמרכזו כתוב בגדול, בפרחים סגולים
— הליכוד.
( 21:00 מערך) :אפי נצר מנסה את
האקורדיון שלו .״הם שוב מתחילים
לחוג לפני הזמן,״ אומר אחד
העיתונאים. אמצעי־התיקשורת תופסים
את מקומותיהם. דובר מטה
המערך, שמואל אלגרבלי, צעיר
אלמוני שנשלף מספסלי האוניברסיטה,
מרגיש כמלך ליום אחד. מי ידע
מי הוא מחר. בולטת נוכחותם המתוגברת של אמצעי־התיקשורת
הזרים. הטלוויזיה שהציגה קודם לכן
את תהילה, ממקדת את תשומת־לב
הנוכחים באולם.
( 21:00 ליכוד) :יורם ארידור,
מלווה באישתו, אביבה, מגיע. הוא
לבוש חולצה לבנה, שרוולים מקופלים,
בפיו מיקטרת. גם הוא מעיף סביבו
מבטים תמהים וממהר לשבת בצר.
בצד האולם הגדול שולחן רחב,
עליו עשרות טלפונים ועשרות בחורות
יפות המקבלות את התוצאות מן
הקלפיות. שתי בחורות עוד יותר יפות
רושמות את התוצאות על גבי הלוח
הגדול לפי סדר המקומות. התוצאות
לא מעודדות במיוחד בשעה הזאת.
קליינר, מקום לא ריאלי, מסתובב
באולם כחתן בחתונתו.

בדי ״1
( 21.00 יחד) :השומרים בפתח
נוהגים בגסות יוצאת־דופן. בפנים,
בקומת המסד של בניין הפירמידה
ברחוב המסגר בתל־אביב, מרחק
דקותיים ממטה תמ״י, רעש והמולה.
צלמים רבים, עיתונאים מחו״ל, לצדכתבים מהארץ נעים סביב המרכז:
שולחנות בצורת ריבוע שמסביבו
טלפונים רבים וצעירות הממתינות
להודעות מהמטות האיזוריים. עזר
^-וייצמן איננו. הוא מסתגר בקומת
המישרדים של יחד, בבניין שבנה
שותפו לעסקים רמי אונגר. בינתיים
מתרחשת דרמה אחרת. ליד המעלית
יש חפץ חשוד. מייד מזעיקים הבלן
מישטרה, מפנים את הכניסה לבניין
ולא מאפשרים לצלמים אפילו לצלם.
החבלן המישטרתי יורד, בודק ויוצא
עם שקית בגרים בידיו.
מועמדת מס׳ 6ברשימה, מרים
ברנוביץ, לא יכולה להיכנס למטה.
השומרים הגברתנים לא מזהים אותה
ורק אחרי התערבות פעיל אחר, היא
נכנסת.
אנשי יחד חשבו שיבואו המונים.
לכן הם הוציאו את כל המכוניות
מסוכנות נוע שבבניין הסמוך, הכניסו
לשם מסך טלוויזיה גדול ו״300
כיסאות. בשעה זו היה בית נוע, שגם
הוא קשור לעיסקי וייצמן, ריק לגמרי.
פעיל יחד ימיני בן־דרור, לשעבר
עוזרו של אחרון אוזן, שר העבודה
והרווחה, פונה לביתו .״אני אראה את
התוצאות מהבית,״ הוא אומר. המיליונר
התורם ליחד, אדוארד סרוסי, יורר
למטה, אך כאשר צלמים מזהים אותו,
הוא נעלם במהרה. תורם אחר, לבוש
בחליפה בהירה, בשם ג׳פרי פול, מסיר
את החלק העליון של החליפה כדי
להתגבר, חלקית, על החום הכבד
השורר באולם, לא מעט בגלל תאורת
הטלוויזיה.
שלי שבדרון, אשת יחסי־הציבור
| ^ ל חברת שטוק, התנדבה לתרום יין
מ צ ה. היא עילה לבימת הנשיאות
4 0 | 1 !£ות הבקבוקים על השולחן.

כאשר עלחה הנדנדה לכיוון של הליכוד קרן דויד לוי כל כולו

אברהם שומר, הדתי. דוחף
? ד י ת בקבוקי היין שלה למטה.
^ י £ ,זרו לי שלפחות מארבעה
י״) הם לא שותים ״,מסבירה
.ן וממתינה ליד העיתונאים.

המתח עולה לקראת השידור
הטלוויזיוני. כולם עוסקים בשאלה
־י כמה יקבל הכוח השלישי. כתב על
המשמר חיים מרגלית, מהמר .״הוא לא
יקבל יותר משני מנדטים. אם משה
דיין, שרץ לבד, קיבל שניים למה
שהוא יקבל יותר״.
כשחיים יבין מופיע על המסך,
משתררת דממת־מוות באולם. צמרת

נדנדה 04׳
(המשך מעמוד )9
התנועה עדיין איננה למטה. היא
מסוגרת בקומה השניה. רק יועצו של
וייצמן לענייני תיקשורת, צבי רימון,
מאיץ בעיתונאים שיישבו במקומות
שהוקצו להם מאחרי כבל שמן.
כשנודעות התוצאות הראשונות
כבה אחד הזרקורים. .זוהי רק
ההתחלה,״ אומר פעיל שמנסה לנחם
את העיתונאית מירה נוף, גם היא
פעילה במטה.

• בשפתיים קפוצות

המעוך לא היה עחך רזה: שמעון נוס, זיאק אמיד, גד יעקוב

( 21:10 ליכוד) :מישלחת של
נשים אמריקאיות — הקונגרס היהודי
האמריקאי — בקבוצה גדולה —
מקבלות הסברים על הבחירות
בישראל. הן עוברות בסיור על־פני
שולחן הנשיאות הריק. מסתכלות
בעניין, מצלמות וממשיכות הלאה.
( 21:15 ליכוד) :פינחס גולדשטיין,
ח״כ הליברלים. ,אני הייתי
אחראי על מטה יום־הבחירות.״
י מסתובב במרץ רב ומחלק הוראות.
.אני עוד לא מוכן לומר כלום. צריך
סבלנות.״ הוא אומר. בטלוויזיה לחדשות
ב מב ט
מודיעים שמנחם בגין לא הגיע גם
להצבעה בקלפי. נראה שאיש לא
מתעניין בידיעה זו. היום כבר מאוחר
מדי אפילו למנחם בגין. בשעה הזאת
אין להשיב את הנעשה.
מיכאל דקל מסתובב סביב
בשפתיים קפוצות. מדי פעם זורק
י לחלל חיוך קפוא. השורות האחרונות
על בימת הכבוד מתחילות להתמלא,
י בעיקר עסקנים מדרגות נמוכות.
מחכים, אולי יתפסו איזה צילום. ראשון
מתוכם אנדרי קלצ׳ינסקי, כולו שופע
חיוכים. יושב בשקט(בניגוד להרגלו)
וממתין. מעשן סיגריות בעצבנות, אך
בחוץ חיוך רחב.
( 21:20 ליכוד) :השר משה ניסים
מגיע, קצת מודאג, אך ברגע שרואה
את אמצעי־התיקשורת, ממהר לחייך
(אפילו בכוח) .הוא ניגש ללוח־התוצאות.
אליעזר
שוסטק תופס גם הוא את
מקומו ליד שולחן הנשיאות. הוא כבר
נראה עייף בשעה הזאת.
( 21:25 ליכוד) :השר אברהם
שריר מגיע, מחייך ומסורק למישעי,
נותן ראיון קצר לרדיו.
( 21:30 תחיה) :במרתף ברחוב
גאולה בדרום תל־אביב לא יכולה
גאולה כהן שלא למחות רימעה. מול
שני מכשירי טלוויזיה, אחד ציבעוני
ואחד בשחור־לבן, ישבה צמרת ח ת־חיה״צומת
המומה לגמרי. התוצאות
הראשונות של מידגם הטלוויזיה,
שנתנו להם רק שלושה מנדטים,
בניגוד לשישה־שיבעה שלהם ציפו* ,
הישרו אווירה קשה. רפול איתן,
במיכנסי־ג׳ינס וסנדלים, פזל לדלת.
הוא רצה ללכת. הרב אליעזר ולדמן
ליטף את זקנו, ואילו הפרופסור יובל
נאמן ניגב את פניו במיטפחת רטובה.
החום היה בלתי״נסבל. ,ביסורים
ובזיעה ניקנית ארץ־ישראל,״ חייך
כתב ד בר המיוזע, ראובן שפירא, שנטף
זיעה.
כאשר חיים יבין מנתח את התוצאות
ומעלה אפשרות שהמרכיב הקואליציוני
החשוב יהיה וייצמן, מתפרצת
גאולה כהן מול המסך. :למה לא אנחנו,
למה רק הואי״ רפול מביט בה בגיחוך.

מניפה סינית

חבוי־הכנסת כץ־עוז ואווי (מימין) ,יעל דיין ודני וחוליו

( 21:30 ליכוד) :מגיע מגש ו
עם פיתות. כולם חוטפים ונוגס
התוצאות מתחיל להתמלא.
תוצאות מן היישובים הקטנים: .
שבגדה המערבית, למשל 24 :
לליכוד 2 ,אחוז למערך 24 ,אחוזיג[
לתחייה. אריאל, התנחלות של יגאל
כהן־אורגד 63 :אחוזים לליכוד 17.4 ,
למערך. קרני שומרון, גם כן בגדה 33 :
אחוז לליכוד 0.8 ,אחוזים(מצביע אחד)
למערך.
מהומה קלה באולם. צלמים רצים
בטירוף לעבר הפתח. היושבים על
הבימה קמים לראות מה קרה. בגין
הגיע! אבל למרבה הצער היה זה בגין
הצעיר, בנימיו זאב, בנו של מנחם בגיז.

הוא בא ביחד עם רן מרידור, חברו.
״למה אבא לא יצא?״ נזרקת לאוויר
שאלה בחמש שפות .״את זה אפשר היה
לשמוע בראיון שאבא נתן לכתב
גלי־צה״ל ביומן של השעה חמש.״ הוא
עונה בשקט ולא מניד עפעף .״אלו
סיבות אישיות וזהו!״ העיתונאים אינם
מניחים לו, אך הוא בשלו — עקשן.
( 21:40 מערך) :אולם הע צ מאו ת
מתמלא, אם קודם לכן כמעט לא נראו
ח״כים של המערך בשטח, כעת הם
מתחילים להגיע: יוסי שריד, ויקטור
שם־טוב, הרבה חיוכים. תחזיתו של
י עורך הסקרים של המערך, רמי דיסקין,
אומרת כי למערך 18 מנדטים יותר
מאשר לליכוד. האווירה •היא אווירה
של ניצחון, אם כי ניכר הניסיון שלא
לתפור את החליפות טרם זמן.
מתנהגים כמנצחים, אך בנדיבות כלפי
המפסידים.
הכל שיגרתי. העיתונאים מתמקמים
במקומות. הח״כים תופסים
מקומותיהם משני צירי הבימה והנה
שערוריה קטנה, המסבה את תשומת-
לב האנשים. ח״כ ז׳ק אמיר צורח על
סדרן, שניסה להזיזו ממקומו. יוסי
שריד, כמו חתן, לוחץ ידיים, שושנה
ארבלי־אלמוזלינו, הנמצאת בקצה
המפה המנוגדת לשריד במיפלגה,
נושקת אותו, הצלמים ממהרים להנציח
רגע היסטורי זה.
גם יושב־ראש מטה הבחירות של
המערך, מוטה גור, מגיע ומלטף את
פניה של נאווה ארד. בבחירות
הקודמות היתה ארד מועמדת לתפקיד
שרת־העבודה. בבחירות הנוכחיות
איבדה את מעמדה. דיוויד סוייר,
האמריקאי שייעץ לפרס בבחירות
הקודמות, גם הוא נמצא כאן. מטה־הבחירות
של מיפלגת העבודה ניסה
להסתיר את נוכחותו של סוייר בארץ
ואת העובדה כי יעץ גם הפעם לפרס,
אם כי בהתנדבות.
( 21:40 ליכוד) :רב שילנסקי.
מחייך, כרגיל :״ההרגשה שלי ששמיר
,מרכיב את הממשלה. את זה למדתי
י י ברחוב, לא מן הסקרים ״.שרה דורון
מגיעה מייד אחריו, לבושה בשימלה
שחור ולבן, מחייכת לכולם ומתיישבת
בשורה הראשונה, מול מקלט הטלוויזיה.
המתח
מתגבר. בעשר, כך אמרו,
תהיינה תוצאות של הטלוויזיה. האולם
מתחיל להתמלא.
( 21:55 ליכוד) :מיכה רייסר,
מקום ריאלי, מסתודד עם מיכאל
קליינר, מקום לא כל־כך ריאלי.
( 22:00 מערך) :מוטה גור פותח
את הערב ובוחר להודות בראש
וראשונה למזכירתו הנאמנה, רחל. כבר
עתה ידוע כי חיים בר־לב, שימעון פרס,
יצחק רבין ויצחק נבון נמצאים
בסוויטה באחד המלונות. הניחושים הם
כי הם נמצאים בסוויטה במלון פאלאס
עצמו. לאחר מכן גוברים הניחושים ומי
שמכיר את צמרת מיפלגת העבודה
מקרוב טוען כי הדמיון שלהם יכול
להוליך אותם רק עד מלון דן.
אך האמת היא כי הארבעה מסתגרים
במלון פלאזוז. במלון הסמוך,
דיפלומט, השייך לפעיל הליכוד חיים
שיף, מסתגרים אותה שעה מנהיגי
הליכוד. באולם העצמאות גוברים 1 הניחושים לאן נעלם אבא אבן. האומנם
צורף ברגע האחרון אל ארבעת
הגדולים?
מבט על אנשי המערך מגלה כמה
אנשים שזוהו עד עתה במפה הפוליטית
]_ עם מיפלגות אחרות, אנשים שזו להם
הפעם הראשונה בתולדות הקאריירה
,הפוליטית שלהם שהם לוקחים חלק
באירוע של המערך. מצד ימץ של
הבימה, מבודד מעט, נראה סגן ראש
עיריית תל-אביב, יצחק ארצי, איש
ל״ע. מצד שמאל של הבימה בולט
בבדידותו איש המפד״ל לשעבר, רוד
גלאס. גם אמנון לין ויצחק פרץ
מסתובבים במעוז המערך כזרים. שני
שרים לשעבר בולטים במעמד זה:
מרדכי בנטוב ומשה כרמל, הנעזר
במקל הליכה.

אלעזו גונות(מר׳ם) ומוטה גוו עם נחב הטלוויזיה נסים משעל

תוצאה ו>1ומה
( 22:00 ליכוד) :יצחק מודעי
מאושר. מישהו אומר בקול רם, כדי

גו יעקוב׳ פונו כפיים ואובלי־אלמוזלינו איננה שמחה

נדנדה 84׳

בליכוד כבד לא ציפו רבגין, הסתנקו בבן וביצחק שמיד

כמויות של אוכל בקצב מואץ: משה נסים וחיים קאופמן

(המשך מעמוד )11
שישמע :״הם במילא עוברים למערך,
אז הוא מבסוט.״
בטלוויזיה עוד אין תוצאות. הכל
יושבים על הבימה מתוחים, משתדלים
לחייך בכוח, שהעם לא יראה את
המתח.
( 22:15 מערך) :משמיעים את
הג׳ינגל של המערך ,״המערך הוא
התיקווה היחידה״ .אבא אבן מגיע,
יושב בפינה, בהחלט לא בשולחן
הכבוד. גיבור הבחירות הקודמות, ד״ר
ישראל פלג, שהכתיר את פרס
לראש־ממשלה בבחירות הקודמות
מנמיך, הפעם, פרופיל.
ניסים משעל מודיע בטלוויזיה, כי
תמוה בעיניו שוויקטור שם־טוב נערר
ממטה המערך. שם־טוב, שהגיע למקום
שעה ארוכה קודם לכן מצביע בידו
כתלמיד ממושמע, הקהל פורץ בצחוק.
יורם רונן המסקר, ביחד עם משעל, את
הנעשה במטה המערך, צולע בצורה
בולטת. יש לו בעייה עם חוליה בגב
והוא מתפתל בכאביו.
אנט דולצ׳ין יו שבת. בשורות
המיועדות למכובדי מיפלגת העכורה,
מנפנפת במניפה סינית. בעלה נמצא
באותה שעה ממש בבית ז׳בוטינסקי.
עוד תקרית לא נעימה בין ניסים
משעל למוטה גור. מישהו מעיר כי גור,
משום מה, אינו מחשיב במיוחד את
אמצעי־התיקשורת.
( 22:20 מערך) :אחד העיתונאים
מעיר את תשומת־הלב, כי ח״כ מיכאל
בר־זוהר לא נראה בשטח. עיתונאי אחר
משיב לו, כי בר־זוהר בטח הצביע
ליכוד, כדי להעניש את המערך ששם
אותו במקום לא ריאלי. אחר טוען
שלהיפך, הוא הצביע מערך כדי
להבטיח את מקומו. אחד מעסקני
המערך, ששומע את השיחה, מגלה כי
בר־זוהר נסע באותו יום לארצות־הברית.
השאלה הגדולה היא אם הצביע
או לא הצביע לפני נסיעתו. ח״כ נוסף,
הבולט בהעדרו: עוזי ברעם.
אבא אבן מוסיף קצת צבע לאווירה
המאוד־לא־חגיגית, השוררת במטה
המערך. למרות האופטימיות אין
התפרצויות של שימחה. אבן מנסה
ללבוש עניבה לפני שיוודעו תוצאות
ההצבעה. הצלמים מתנפלים על
התמונה כעל מוצאי שלל רב. אבן
מתבלבל ולא מצליח לענוב את
עניבתו. לבסוף הוא מניח לנסיונו
הנואש ומכניס את העניבה לתוך כיסו.
( 22:30 תמ״י) :האווירה קשה.
פעילת תמ״י בארצות־הברית, ליליאן
ווין, שבאה במיוחד מחו״ל ליום
הבחירות, מטלפנת אל מעבר לים
ומדווחת על התוצאה העגומה. מנדט
אחד. אבו״חצירא קופא על מקומו.
הפעילים דוממים.

אינה הגששים
( 22:30 מערך) :חיים יבין מודיע:
המערך 46 מנדטים, הליכוד 43
מנדטים. הפרצופים הצוהלים שנראו
קודם על פניהם של אנשי המערך
נופלים. האכזבה קשה מנשוא. למרות
הניסיון להסתיר את שימחת הנצחון
היה ברור כי המערך משוכנע כי הסקר
של דיסקין הוא ריאלי. ציפו ל־18
מנדטים הפרש.

מישהו מספר כי בצהרי יום
הבחירות אמר פרס כי אם התוצאות
יהיו 30:50 לטובת המערך הוא יהיה
שקט. האכזבה קשה מאוד וכבר
מדברים על ממשלת אחדות לאומית.
כשחיים יבין מודיע, כי הרב כהנא עבר
את אחוז החסימה, משתרר שקט של
ממש.

מודעי עסק בחישובים והתייעצויות ודורון החייכנית היתה צמאה
6990

לעומת זאת, אין איש מצטער כאשר
נודע כי וייצמן זכה בשני מנדטים
בלבד.
גד יעקובי יושב על בימת הכבוד,
נראה כמו כלב בולדוג עצוב. את מוטה
גור קשה למצוא. הוא נעלם.
( 22:35 ליכוד) :התוצאות סוחטות
במטה מחיאות־כפיים סוערות וחיוכים
רחבים.
מגיע מגש ועליו שתיה קרה. רודן
אחריו עוד מגש עם סנדוויצ׳ים. כול!
לועסים.
שוסטק, מבסוט מתוצאות ה

טלוויזיה שואל בחיוך- :איפה הגששים?״

22:35 מערך) :אווירת נכאים.
נראה שאפי נצר יישאר בלי עבודה.
בניגוד לבחירות הקודמות, האווירה
קשה ביותר. אז, ב־ ,1981 למרות
הסקרים המשיכו הכל לשיר ולצהול.
עכשיו האווירה השתנתה בן־רגע.
אווירה קשה של יאוש. מוטה גור
מבקש מאפי נצר לנגן. מישהו מציע לו
שינגן את ״על נהרות בבל״ .נצר
מעדיף את ״עוד לא נותקה השרשרת״.
הוא מנגן שלושה אקורדים, מתייאש
ומסתלק עם האקורדיון שלו.
( 23:00 שינוי) :״אנחנו הולכים על
המנדט החמישי,״ קורא וירשובסקי.
פעילים אחרים מזמזמים את ג׳ינגל
הבחירות של שינוי :״הפעם צריך
ממשלה עם שינוי!״ בהמשך הלילה
יתברר לצעירים המכופתרים והסיט־פאטיים
שהשימחה היתה מוקדמת מדי.
על כל פנים, בשלב זה מנסים לאתר את
מי שבוודאות נכנס לכנסת, זיידן עטשי
הדרוזי, מח״כי ד״ש בכנסת התשיעית.
הוא לא נמצא במטה, כי אם בכפרו
בצפון.

• שימחת־ענ״ם

( 23:00 מערך) אולם העצמאות
מתרוקן. יוצאים לרחבה שלפני האולם.
כולם מסתובבים עם הראש באדמה.
ד״ר ישראל פלג עדיין מקווה:
״כשהודעתי על פרס בבחירות
הקודמות כראש־הממשלה, היה מצב
המערך 52 והליכוד .48 בסוף זה נגמר
48:47 לטובת הליכוד. זה עוד יכול
להשתנות לטובתנו ״.יוסי שריד עושה
ספקולציות, אולי בקואליציה עם
שינוי ורץ, מי יודע.
מוטה גור חוזר ומחליט לשחרר את
העיתונאים :״אתם יכולים להרגיש
חופשיים לחצי שעה, כי בינתיים לא
יקרה כאן כלום ״.אבא אבן מסתובב
הלוך ושוב באולם העצמאות. הוא
מרגיש לא שייך. הוא לא נוצל כמעט
בכלל בתעמולת הבחירות של המערך.
4הוא ניגש לעיתונאי דוד מרגלית
ואומר לו :״אתה היית הפסימיסט היחיד
שידע שהליכוד ינצח.״ קשה לו, לאבן,
להסתיר את תדהמתו מהתוצאות.
לפתע מחיאות־כפיים סוערות.
כולם רצים אל תוך האולם. חיים יבין
הודיע על 47 למערך 42 ,לליכוד.
שימחת־עניים.
( 23:00 ליכוד) :יגאל כהן־אורגד,
עם אשתו, שרה, בשימלה לבנה, בא,
כולו חיוכים. הוא לוחץ בעליצות את
ידי היושבים בשורה הראשונה, מנופף
לאלה שבשורות האחרונות ומתיישב
בקצה, יחד עם אשתו.
דבריו של יצחק בן־אהרון בטלוויזיה,
על חוסר האחריות של העם,
סוחטים בליכוד צחוק פרוע וחזק
במיוחד.
יצחק זייגר יושב לו בצד בשקט
ביחד עם דליה אשתו וישראל בנו (״17
וחצי, הוא עוד לא מצביע לצערי, אחרת
היה עוד קול לליכוד.״)
( 23:00 לובה אליאב) :בצריף
של לובה, ברחוב מונטיפיורי השומם
בתל־אביב, עצוב מאוד. על המסך
מדבר יצחק בן־אהרון. לובה יושב קרוב
למסך, שותק ובוהה בדובר. הוא אינו
מחייך. הפעילים שיושבים מסביבו
דוממים אף הם .״לנו יש קהל מצביעים
יחודי, שלא מתבטא במידגם,״ מנחם
פעיל אחד את חברו. ליד לובה, על
שולחן קטן, זר גדול של שושנים
אדומות. מישהו שלח אותו מוקרם מדי.
״זה שאנחנו בחוץ, זה נורא, אבל זה
שכהנא בפנים, זה נורא פי כמה!״
מעירה פעילה מבוגרת, בכניסה לצריף.

• ש״סזה שוס
( 23:25 מערך) :חיים בורבה, נהגו
הוותיק של שימעון פרס, בא לקחת את
מוטה גור. הם נוסעים למלון פל אז ה
להתייעצויות.
בכל זאת יש מישהו ששמח על
בחירתו של כהנא. ח״כ אריק נחמקין
אומר לאחד העיתונאים כי יש דברים
שכהנא אומר והוא צודק, אבל קשה
לבצע אותם .״ואני עוד הצבעתי
בשביל המערך,״ אומר עיתונאי
שמקשיב לנחמקין.

מצב־הווח התחלו כר שעה, בהתאם לתוצאות המקויות

4 ^81 18

רגעים של מתח התחלנו ברגעים של צהלה וחוזר חלילה
סימני־עצבנות באולם. החום קשה
מנשוא. הפעילים הולכים הלוך ושוב.
אחד מהם אינו יכול להסתיר את
התמרמרותו ואומר :״אם אני במקום
שימעון פרס לא הייתי בא לפה בכלל.
כמה הוא עוד יכול לטרטר את
המיפלגה המסכנה הזאת. הוא צריך
להיות גבר ולהתפטר. אם הוא לא ניצח
בבחירות האלה הוא כבר לא ינצח יותר

לעולם״.
העיתונאים משוחחים בהתלהבות
על נצחונה המדהים של ש״ס. ש״ס זה
שום, אומר מישהו.
בולטים בהיעדרם אנשי צוות
הטלוויזיה, שהכינו את שידורי המערך.
דני וסלי, דן שילון, אתי שילוני,
הגששים והבמאים, ציון חן וראלף
עינבר. מסתבר כי הגשש גברי בנאי

הזמין את כולם לצפייה משותפת
ולמסיבת־נצחון בביתו שברמת־אביב

ובינתיים מקווים פה כולם לנס. עדי
אמוראי אומר :״עוד מנדט אחד והכל
יהיה בסדר.״ האיש המבוקש ביותר
באולם הוא רפי סוויסה, מועמד מס׳ .48
השאלה הגורלית היא — ייכנס או לא
ייכנס? עד שמוצאים את רפי סוויסה,

מסתבר כי אין טעם לראיין אותו. הסקר
מראה על ירידה למערך.
אברהם שוחט ,״בייגה״ ,המועמד
מס׳ ,47 העדיף להישאר בערד עירו. גם
מועמד מס׳ ,46 גד יציב, מטעם מפ״ם,
לא נראה באולם.
( 23:30 מפד׳ל) :מי שלא ראה את
שימחת ראשי המפד״ל לא ראה שימחה
מימיו. בניין הקסטל כאילו קם

> 13 נצ

דק הם בננים: ו״צמן ובואליעזד (במרכז: הגזבר שומר)

(המשך מעמוד )13
לתודה. באמצע השבוע התבטא יהודה
בן־מאיר בשיחות פרטיות שהמפד״ל
עומדים לאבד את המנדט השלישי
שלה, ושאפילו מעמדו של זבולון המר,
מס׳ 2ברשימה, בסכנה. עתה הוא ישב
מול מסך־הטלוויזיה וחישב חישובים
לפני שאלי ניסן ראיין אותו בשידור
חי. מעליו, על השולחן, סוככו חובשי
כיפות, עסקנים מהשורה השניה, בצד
עמד מאזין בקשב ובדריכות לדיברי
בן־מאיר הרב משה סלומון, מנכ׳׳ל
מישרד הדתות וממקורבי הד׳׳ר יוסף
בורג.
במיסדרון הסתובב ח״ב אברהם
מלמד כולו זורח. הוא מוצב במקום
ה־ .6בחוץ, אך כולו שימחה .״אתם
תיראו, אנחנו נקבל שמונה וגם
בן־מאיר יהיה בפנים.״ הסביר לפני
שטיפס לקומה הרביעית בבניין.
הכל מחפשים את בורג. איש אינו
יודע איפה הוא. אחד אומר שבורג כלל
לא הגיע לבניין, אחר אומר שהוא נסע
ליצחק שמיר. בקומה הרביעית, בחדר
צדדי, יושב בורג ליד מכשיר טלפון
וממתין לשיחה המיוחלת. לצידו אנשי
קבוצתו ליכוד ותמורה. הוא מביט
במסך הטלוויזיה, בודק שוב את
החישובים שבידיו ולועג לחנן פורת,
־מקום רביעי במורשה שלא התקרב
אפילו לכיסא במליאת הכנסת.
לחדר פורצים הצעירים, בשירה
אדירה :״בלי אבל, בלי אבל, בוא
הביתה למפד״ל, בוא הביתה למפד״ל!״
הפרופסור אבנר שאקי, מס׳ 3ברשימה,
תופס את מקומו לצד בורג. מזכיר
הסיעה בכנסת, אריה האן, מנסה לעצור
בפתח את הנכנסים :״תנו לקיים פגישה
חשאית, חבר׳ה ״.בן־מאיר, מדושן עונג,
מכתיב לכתב המדיני של הצופה,
שאול מייזלס, את הכותרת של מחר.
יצחק מאיר, כוכב שידורי הטלוויזיה
של המפד״ל, יושב בפינה אחרת של
החדר, רגוע לחלוטין. הטלפון מצלצל
ובורג מרים את השפופרת. לא, גם
הפעם אין זה יצחק שמיר. גם לא
שימעון פרס. בורג ממהר לנתק.

• המשגע הלאומי

האלוף ותת־האלוף: מוטי הוד ופואד מרצינים פנים, לבסוף

הראשון בין השלושה: אמנון ירובינשטיין ממושקף ושמח

( 23:30 ליכוד) :פינחסיגולדשטיין
בעד או נגד ממשלת־אחדות :״התוצאות
מוכיחות שהעם רוצה ממשלת
אחדות. העם לא היכה את הליכוד, אלא
ליטף אותו. הוא שוב רוצה לתת לנו
אשראי. אני מעריך שאם לא תוקם
ממשלת אחדות לאומית, ניאלץ להגיע
לבחירות נוספות בתוך שנה״.
מתכוונים לפרוש מן הליכוד? ״לא
התייחסתי לזה בעבר ולא אתייחס לזה
כיום. כל הדיבורים היו ניסיון של
המערך ותמ״י לקעקע את הליכוד.
לשימחתי הם לא הצליחו״.
דויד לוי גומר להתראיין לטלוויזיה
ויוצא בדרכו לכיוון המלון שבו יושב
יצחק שמיר וממתין. בדרך הוא עוד
מספיק לתת ראיון קצר :״מעולם לא
הסתרנו את רצוננו בממשלת אחדות,
גם בעבר. אבל לזה דרושים שני
פרטנרים. לא יעלה על הדעת שאם
נוכל להרכיב ממשלה ...אנחנו בעד
ממשלת אחדות לאומית, זו אפשרות
ריאלית, אבל לא על־ידי נטישת
העמדות שלנו. המערך חשב שיש לו
רוב מוחלט ודיבר על דרך של נטישת
הסכמי קמס־דיוויד והקמת מדינה
פלסטינית. העם לא נתן לו את הרוב
המיוחל. האחריות מחייבת את כל
הצדדים. כרגע, אני הולך לפגוש את ~ ז
ראש־הממשלה. בקשר לקואליציה עם [
הרב כהנא, עדיין מוקדם להשיב ולדבר
על זה. אנחנו רוצים לבדוק את כל !
האופציות. הדבר אינו עומד רק על כך. ץ

בכל מיקרה אני צופה שיפור. צריך
לקחת בחשבון את קולות החיילים.״
( 24:00 תמ״י) :עכשיו כבר
מתחילים לנתח מה קרה. פנתר שחור,
מוני יקים, תוקף את מסע הבחירות של
תמ״י .״הם היו פרווה. פחדו לומר׳אנו ־־
מיפלגה עדתית מעמדית׳ .היינו
צריכים ללכת על קו יותר ניצי, לתקוף
את המימסד האשכנזי״.
פעיל תמ׳י אחר ששב מחדל הוא
המפיק עופר בורשטיין, שעמד מאחורי
להקת ה בריר ה הטיבעית ובאחרונה

שהה ממושכות מעבר לים .״מה כבר
אפשר לומר, עצוב מאוד עצוב מאוד.״
( 00:10 ליכוד) :גם פינחס
גולדשטיין מתנגד להקמת קואליציה
עם כהנא :״מכסימום אסכים שהוא
יתמוך בממשלה, אבל שלא יהיה חבר
בה. אני לא עושה השוואות, אבל זה
כמו שהמערך יקים קואליציה עם
רק״ח. אין למיפלגה כמו כך מקום
בישראל. אעשה כל מאמץ כדי שלא
יצטרף לממשלה.״ ובכל זאת דיבורים
לחוד ומעשים לחוד. הוא לא מוכן
ללכת עד הסוף ולפרוש אם כהנא כן
יצורף לממשלה בראשות הליכוד :״אני
לא אפרוש, אני לא עוסק בפרישות.״
( 00:15 ליכוד) :על הבימה מעט
מאוד אנשי חירות. בעיקר השותפים
הליבראלים עסוקים בהרכבת קואליציות
ובספירת מנדטים. הללו תפסו
את המקומות הראשונים, הם יושבים
ומתבוננים בטלוויזיה ומחליפים את
הבעות־פניהם לפי פרצופו של חנוך
סמית המשגע הלאומי. ארנס יושב גם
הוא בדריכות מול המסך, אך על פניו,
כרגיל, שום הבעה — לא שימחה ולא
עצב.

0צויוי ח ״ו
( 00:20 ליכוד) :מישלחת מיש־טרתית.
לרגע היתה בהלה קלה — כל
צמרת מישטרת מרחב תל־אביב
הופיעה, כולם במדים, כולם בכובעים
לראשיהם, חמורי־סבר. הם העיפו
מבטים זריזים אל תוך המהומה
הכללית שבאולם עצמאות ונסו
בבהלה .״בדיקה שיגרתית, סיור
במטות המיפלגות.״ אמר ערי גונן,
דובר המרחב, זה התפקיד שלו.
( 00:25 מערך) אימות התוצאות
בטלוויזיה. חנוך סמית מודיע כי הפער
בין המערך לליכוד נסגר. באולם
העצמאות דממת־מוות. למקום מגיעה
צביה ולדן, בתו של פרס, עם בעלה,
הרופא רפי ולדן. גד יעקובי עדיין יושב
במקומו. הוא היחיד המייצג כאן את
צמרת מיפלגת העבודה.
( 00:30 ליכוד) :הטלוויזיה
(המשגע הלאומי, סמית) מודיעה על
שיוויון בין הליכוד למערך. ההודעה
גורפת אחריה שאגות שימחה. מישהו
אומר :״אולי מחר יקבעו את גורל
הבחירות־ בבעיטות ״.11
מישהו רץ כשימחה ומביא כמה
בקבוקי שמפניה. הוא אץ־רץ כדי
לפתוח אותם. ברגע האחרון עוצרים
בעדו :״שלא תחזור הפאשלה של
המערך מן הבחירות הקודמות. חכו
בסבלנות.״
( 00:30 יחד) :מחכים לווייצמן.
הוא עדיין מסתגר בחדרו. ביריונים
שומרים על חדרו מכל מישמר. רימון
מנבא שווייצמן יירר לומר את דבריו
לעם בשעה הקרובה. הכל מחכים.
שבדרון והיין שלה כבר נעלמו. כך גם
חלק מהכתבים והצלמים .״הוא יודע
שאם הוא יירד בעוד עשר דקות לא
יישאר כאן כתב אחד,״ מסביר צלם
ידיעות אחרונות, חנוך גוטמן,
שהמתין לווייצמן בכניסה לבניין.
( 00:40 מערך) :מוטה גור חוזר
ממלון פלאזה. מחייך מאוזן לאוזן. מה
אתה מחייך, שואלים אותו והוא משיב:
״במצבים קשים צריך לחייך.״
( 00:45 ליכוד) :שוב ארגזי
סנדוויצ׳ים. הפעם יש גם עוגות
מתוקות. שוב הכל נוגסים ולועסים
במרץ רב. זרם המזון גובר, ככל
שמיספר המנדטים של הליכוד עולה.
לאט, לאט מצטרפים לחגיגה גם
מועמדים ממקומות יותר ויותר
מרוחקים. משעה לשעה מקומותיהם
נראים יותר ריאליים. אולי בכל זאת.
החיוכים גם הם הולכים ומתרחבים
לאט לאט, ככל שהמשגע הלאומי
משנה את תוצאות המידגם ומגיעות
התוצאות האמיתיות. בשעות האלה
החיוכים כבר קרובים מאוד לאוזניים.

הנדהמים: מלמד מהצלחת המפד״ל, אבדחצידא ממפלת תמ״י

0 1 3נונוות
( 01:00 הרשימה ה מ תק דמת
לשלום) :מוקד הפעילות במטה ברחוב
סימטת נס־ציונה בתל־אביב לא היה
מסך הטלוויזיה, אלא מכשיר הטלפוו
(המשך בעמוד )16

האיש שרצה כל כך ולא

נדנדה ׳84

טיולים נהדרים

במסלולים המרתקים ביותרי איתפה ארו 7ב,קנדה ומכסיקו
המזרח הרחוק
דרום אמריקה
סביב העולם

(המשך מעמוד )15
שהזרים תוצאות־אמת מהרחוב הערבי.
״אנחנו עוברים את המנדט האחד,״
קראו הפעילים בשימחה, בכל פעם
שסיימו לרשום ולחשב את המיספרים.
( 01:10 ליכוד) :הפנים שוב כבר העייפות הפעם נופלות.
משתלטת.
( 01:30 מערך) :מוטה גור מבקש

־ 8־ 30 יום החלמ$ 5 9 9 -

־ 3 2 -2 6יום החל מ$ 2 ,5 3 8 -

3 4 -יום $3,395

4 5 -יום $4,299

חוברת עם פרטים והרשמה בכל משרדי הנסיעות!

ן שנו ת נסיו!

ן אירופה טורם

ה 9 !6כי ו *

במחיר הסביר ביותר!

5מע 0זגס ^ עןן

(עם אפשרות לת שלומים)
הארגון,התכנון והביצוע ע״י אירופה טורם רול בן יהודה 100ת״א טל. 243227.

זיוה תלם מזמינה אותך
למכירה אחרונה לפני יציאתה לחופשה

5070 על בגדי העור של גי פולופ
257 על כל בגדי הקיץ של
חדש — חגורות ואביזרים מקוריים — מיקה רון
המכירה תתקיים ביום שישי 17-19 , 10-14 — ,27.7.84
— 17-19 , 10-14
וביום שבת , 28.7.84

הפעם -אל תחמיצי 052-72976 -

\0נ 6

לאקל אקס

1השוקולד

המשלשל

להשיג בכל בת• המרקחת

להנמיך את הטלוויזיה .״כן, יצחק,״
הוא אומר לשפופרת הטלפון ואחרי
השיחה עם יצחק הוא מודיע, כי
בכפר־סבא הליכוד ירד ב־>! 99 והמערך
עלה ב־* .1המישפט ״שימחת־עניים״
הופך כאן למילת־מפתח.
( 01:30 תמ״י) :בן־ציון רובין
מחייך. הוא יוצא מאחד החדרים
כשנודע שלתמ״י יש עוד מנדט והוא
בפנים. לפתע עטים עליו כתבים
וצלמים. שוב מאיר אור חזק את האולם
הקטן, גם הטלוויזיה מצלמת.
( 01:30 התחיה) :הפעילים האחרונים
מסתלקים. רפול בורח, אחרי
שניאות להעניק ראיון רדיופוני
לשלום אורן. דיווחים מוועדת
הבחירות המרכזית מודיעים על סיכוי
טוב לוולדמן מקיריית־ארבע. חלק
מהעומדים בחוץ שבים למרתף.

שידור ח׳
( 01:50 יחד) :ראשי יחד מדלגים
מהקומה השניה למטה הבחירות.
וייצמן עומד להיכנס בכל רגע והאולם
העייף מתעורר לתחייה. הוא נכנס,
לבוש בחולצה תכלת קצית־שרוולים,
מחייך אך מתוח מאוד. הוא מדלג
לבימת הנשיאות ולצידו תופסים את
מקומותיהם הבאים אחריו ברשימה. רק
בנימין (״פואד״) בן־אליעזר, מס׳ 2
שהבטיח את מקומו בכנסת, מחייך כל
הזמן. הוא בפנים. לצדו יושב יושב־ראש
המזכירות של אגד, שלמה עמר.
מס׳ 3׳ .הוא לא מחייך. מישהו נותן לו
פתק. כשהוא קורא את תוכנו, פניו
נעים בסיפוק. אחר־כך הוא מסביר
שעדיין לא נמנו קולות בחיפה, ששם
בוודאי יש לו כמה אלפי קולות
וסיכוייו להיכנס גדולים. בהמשך
הלילה התברר שהוא צדק וגם הוא
בפגים.
וייצמן מתחיל לדבר. רימון אומר לו
שימתין ולא ירבר לפני שישודר
בטלוויזיה. וייצמן מרים קול על רימון
ושואל אותו היכן עליו לשבת ומדוע
הוא לא אמר לו זאת בתחילה .״הוא כבר
לא רגוע ״,אומר עיתונאי זר ששמע
רבות על אופיו המיוחד של וייצמן.
יושב־ראש תנועת יחד שחלם להיות
הכוח השלישי המכריע. מודה בכישלון,
וזוכה במחיאות־כפיים של מי שנותרו
באולם. לפתע הוא קולט מעל אחד
ממסכי הטלוויזיה שהוא מצולם
בשידור חי. הוא פונה לצופים בבית.
השידור מסתיים ווייצמן רץ לכתב
הטלוויזיה מיכה לימור, כדי להתראיין
אצלו, אך לימור אוכל בורקאס ווייצמן
ממהר, כעוס ועצבני לקומה השניה.

הקבלנית ברנוביץ לא יודעת אם
לעלות לחדרו ולנחם אותו. בעלה דני
רוצה הביתה, היא רוצה להישאר.
לבסוף היא נשארת. דני נוסע לבדו.
( 02:20 ליכוד) :עדיין מחכים
לשמיר. גם שרון עוד לא הראה את
עצמו במטה .״הוא מחכה בדירה פרטית
בתל־אביב.״ אומרים מקורביו.
( 02:20 מערך) :ראשי המערך
מגיעים לאולם העצמאות. פרס, נבון,
רבין ובר־לב. מקבלים אותם
במחיאות־כפיים קצובות, אך לא
סוערות. מנגנים את הג׳ינגל של
המערך. מוטה גור שר לתוך המיקרופון
״המערך הוא התיקווה היחידה״.
( 02:25 ליכוד) :מטה המערך על
המירקע. הכל מקשיבים בדריכות
לאשר יש להם לומר. מחייכים קלות.
מיספר פעילים אדוקים קוראים לעבר
פרס קריאות גנאי.

• ידיים רועדות
( 02:30 הרשימה המתקדמת
לשלום) :למטה המשיכו לזרום בטלפון
דיווחי־אמת מהגליל ומהרחוב היהודי.
נספרו כבר יותר מ־ 30 אלף קולות,

ולמעשה כבר הובטח המנדט השני
ולצידו של עורך״הדין החיפאי מוחמר
מיעארי יישב בכנסת ה־ 11 מתי פלר.
אבל בטלוויזיה מתעקשים לדבר על
מנדט אחד בלבד. דובר הרשימה, ארם
קלר, מטלפן לאהוד יערי וזה דואג
לעדכן את הטלוויזיה. עתה כבר
משדרים על שני מנדטים לרשימה
המתקדמת לשלום.
( 02:30 ליכוד) :ארגז אחרון של
עוגות ושתייה עובר בין הנוכחים.
( 02:30 מערך) :פרס נושא את
דברו לנוכחים ולטלוויזיה. לא אומר
הרבה. במקום מתקיימת מעין
מסיבת־עיתונאים־זוטא. פרס זהיר
מאוד בדבריו. לא מתחייב לכלום.

מוטה גור מודיע כי לפי מידגם של
הרדיו, המערך זכה ב־ 51 מנדטים
והליכוד .39 מתעוררת מהומה. בר־לב
מבקש לברר אם אמנם שמע טוב. גור
חוזר ומדגיש: המערך — ,51 הליכוד
— .39 ובנימה אופטימית זו עוזבת
צמרת מפלגת העבודה את שולחן־
הכבוד ועולה לחדר מיוחד שהוכן
עבורה בקומה השלישית של המלון
להתייעצויות שיימשכו כל הלילה.
״שימחת עניים,״ חוזר ואומר מי
שאומר על הודעתו האחרונה של מוטה
גור, שהיתה מבוססת על סיכום מקרי
של כמה מאות קלפיות, ששודר
בטלוויזיה.
( 02:45 ליכוד) :הצוות המוביל
של הליכוד נכנס לאולם. שמיר מוביל.
הוא מחייך חיוך לאה. אחריו צוערים
לוי, ארנס ושרון. הכל מחייכים לכולם.
המצלמות מתקתקות. שמיר תופס את
מקומו ליד שולחן־הנשיאות. הוא
נרגש. בידו הוא מחזיק מיספר ניירות,
שעליהם כתוב נאומו בכתב־יד צפוף
ובלתי־מאורגן. לוי פותח. הוא מברך
את כולם, כשמפעם לפעם שולח את
ידו לעבר ראשו ומוודא ששערותיו אכן
מונחות כל אחת במקומה, כמו שצריך.
שרון תופס את מקומו בקצה השולחן.
עיניו אדומות, הוא עייף. כולם מזיעים.
חם באולם.
חיים דרוקמן, שגמר כנראה את
ההילולה במטה שלו. בא למטה
הליכוד. הא מתקבל בחיבוקים על־ידי
יצחק שמיר, מתכופף ומחבק גם את
דויד לוי. חיוכים, חיבוקים, ניפנופי
שלום. מה שבטוח — הוא תומך נלהב
בליכוד. הוא ילך איתם לקואליציה.
ואז הגיע תורו של שמיר לשאת את
דברו לאומה. הכל מחכים בדריכות.
שמיר קם לאיטו, לוחץ את ידו של דויד
לוי ופותח. ידיו רועדות, הוא נשען על
השולחן שלפניו, מנסה לפענח את
הכתוב בניירות שלפניו.
הוא מסיים ונאנח אנחת־רווחה.
הגרוע מכל כבר עבר. הוא נגלה אל
העם. כשהוא מזכיר את מנחם בגין, הוא
סוחף תשואות. הוא מתיישב. מישהו
מבקש ממנו משהו באנגלית, לחדל.
הוא כבר הרוס. אין לו כוח .״לא
עכשיו!״ הוא כמעט מתחנן ,״אולי
אחר־כך. זה בעצם לא דרוש. בשביל

( 03:15 ליכוד) :מתחילים לראות
את הסוף. שמיר סיים. מה עכשיו?
לחיצות־יריים בשביל המצלמות.
לבסוף מוצא לוי פיתרון :״התיקווה!״
הוא קורא. כולם נעמדים ומסיימים
בשירת התיקווה.
השרים מנסים להתחמק מן האולם.
בתוך זמן קצר נשארו רק עיקבות
הפוגרום.
( 03:30 ליכוד) :כמה עשרות
אוהדים שרופים, עם דיגלי ישראל
וכרזות מח״ל והליכוד מחכים למטה,
ליקיריהם. הם עומדים מאחורי
גדרות־ביטחון של המישטרה. שוטרי
מישמר־הגבול שומרים על הסדר.
השרים נמלטים איש, איש בוולבו
שלו. לא עת חגיגות היא. ליד המצודה
נשאר שטיח גדול שכולו פיתקות־בחירות
של מח״ל.
( 03:35 המערך) :מוטה גור עומד
בחוץ. נוזף קשות באיש הסקרים שלו.
אבי דיסקין. אחר כך משלב יד עם
ריטה, אשתו, שהיתה לצדו כל הלילה
ופונה לעבר מכוניתם. בניגוד לה לא
הראו את עצמן אופירה (נבון) ,לאה
(רבץ) וכמובן סוניה(פרס) אף לא לרגע
אחד.

העולם הזה 2447

1:171־ 1 1
היו אלה הבחירות המוזרות ביותר בתולדות המדינה
אין פירוש הדבר כי התשדירים האלה אכן השפיעו על
ההצבעה. לדעתי, השפעה זו היתה מיזערית, אם היתה כזאת-בכלל.
אבל הצפייה בטלוויזיה קבעה את דפוסי היחס לבחירות.
קשה לקבוע מה קרם למה, מה גרם למה. האם הטלוויזיה היא
שהשחיתה את האזרח, עד כי היה ליושב־כורסה, הרחוק מכל
השתתפות פעילה?
ף* עולם לא היתה בארץ מערכת־בחירות מוזרה יותר.
1 * 1״לולא ידעתי שיש כאן בחירות, לא הייתי יכול לנחש זאת,״
אמר אורח מגרמניה, שבא לארץ בשבוע האחרון.
״אינני יודע איו לאכול את הבחירות האלה,״ הודה
איש־מיפלגה משופשף, באמצע המערכה.

מה טיבה של אווירה מיוחדת זו, שאפסה את
הבחירות לכנסת דד?11
אני כותב את הדברים האלה ביום הבחירות, בטרם היוודע
התוצאות, ועל כן אני יכול לחשוב עליהם ברגע זה מבלי להיות
מושפע ממה שיתרחש תוך כמה שעות, עם היפתח הקלפי.

אני מדבר על הבחירות כשלעצמן, בלי קשר
לתוצאותיהן.
מכיוון שעמדתי בבחירות אלה משני^לברי המיתרס — כאיש
פוליטי השתתפתי בהן, וכעיתונאי הסתכלתי בהן מבחוץ — יתכן
שאוכל להאיר את המטבע משני הצדדים.

כבר אמרנו: הבחירות הפכו לספורט של צופים.
בספורט הכדורגל, למשל, יש שלושה סוגים של משתתפים.
יש השחקנים עצמם, המתרוצצים על המיגרשים, והם מעטים
מאוד. יש המטריחים את עצמם למיגרשי־הכדורגל, הצורחים
לכבוד קבוצתם, השורקים על הקבוצה היריבה, הנודדים עם
קבוצתם מעיר לעיר וממיגרש למיגרש, והזורקים לפעמים
בקבוקים לעבר השופט. יש רבים כאלה, אך גם הם מהווים מיעוט
קטן בין חובבי הספורט.
הרוב העצום של ה״ספורטאים״ הם ספורטאי־כורסה, ספורטאי
הפיצוחים, שאינם מזיזים את התחת, במחילה מכבודם, כרי לעשות
משהו, חוץ מאשר לגשת למקרר. אלה יושבים מול מקלט
הטלוויזיה, מתלהבים, מותחים ביקורת, מקטרים, מקללים את
השופט — כל זה מבלי לצאת מבעד דלת ביתם.

כזהו כיום המצב גם במיגרש הפוליטי.

יש מעטים המשתתפים במאבק. במיפלגות הגדולות
והבינוניות, אלה הם שכירי המיפלגה, הקארייריסטים המבקשים
לעלות בעזרתה לגדולה, לצבור רווחים כלכליים ואחרים, לתפוס

ך ולא הכרתי את ציבור־הבוחרים בארץ, הייתי עלול
/להתפתות למחשבה שהוא ״אדיש״.
על פני השטח, זח נראה כך.

לא היו כתובות על הקירות, לא הודבקו כרזות מחוץ ללוחות
המודעות המעטים.
אפשר לראות בכך את ניצחון או־ץ־ישראל היפה, שהיפנתה
עורף לאמצעים פסולים אלה. אן חוששני שהיתה לכך סיבה פחות
סימפאטית: פשוט לא היו חסידים נלהבים, שיכלו לעשות מעשים
אלה גם בניגוד להוראות. לא רק במדינות כמו יוון ואיטליה,
שכנותינו בים־התיכון, אלא גם במדינות מערביות צפוניות
בולטות הבחירות לעיני המתהלך ברחוב. לא כן אצלנו הפעם.
היו מעט מאור מדבקות על המכוניות — ביטוי בלתי־אמצעי
להזדהות אישית של אזרח עם מיפלגה.
האסיפות היו מעטות, וההשתתפות בהן קטנה בהרבה ממה
שהיה מקובל במערכות קודמות. מנהיגים ידועי־שם, בעלי
כאריזמה, הופיעו לפני קומץ־אנשים באולמות כמעט־ריקים.
העדר הסיקור הטלוויזיוני לאסיפות אלה היה להם לברכה.

הציבור תפס היטב את האמת: שיש הבדל מיזערי בין שני
הגושים הגדולים, הבדל שאינו נוגע למהות. המערך קצת מתון
יותר לגבי המילחמה, הליכוד קצת קיצוני יותר לגבי ההתנחלות,
המערך אולי קצת אמין יותר לגבי היכולת לרפא את הכלכלה, אך
ההבדלים הם שוליים, ויתכן כי תוצאות הבחירות ישקפו זאת.

איש לא יעלה על באריקדות באשר הקרב בין שני
הגושים מתמצה בהבדל בין ״ 40 קילומטרים״ בלבנון
ובין 48 או 53 קילומטרים. או בין ההתנחלות בראש
ההר וההתנחלות בגב ההר או בעכוז של ההר.
הדיבורים על ממשלת־אחרות־לאומית הקהו את ההתלהבות
עור יותר. מי יניח לפיצוחים ויחוש לאסיפה, ועל אחת כמה וכמה
לפעולה של ממש, כדי לבחור כין• הצמד שמיר־פרס והצמד
פרס־שמיר?

1קהל הישראלי היה איכפת. ועוד איך!
< לא היה כמעט אדם בישראל שהיה אדיש לשאלה
אם הליכוד או המערך יקים את הממשלה הבאה.
לא היה כמעט ארם בישראל שלא שנא מעומק נפשו כמה
וכמה מיפלגות שהשתתפו בבחירות, ורבים אף אהדו רשימה זו או
אחרת.

יתר על כן: האזרח התייחס בכבוד עמוק לתהליך
הדמוקרטי עצמו. כמעט איש לא זילזל בבחירות.
איש לא זילזל בזכותו ובחובתו לקחת חלק בהכרעה
הדמוקרטית.

כסא או ג׳וב. במיפלגות הקטנות, הרעיוניות, אלה הם מתנדבים
שבאמת איכפת להם, העושים לילות כימים כדי לקדם את הרעיון
שהם מאמינים בו, התורמים מזמנם ומכספם.

יחם זה כשלעצמו הוא נכס ציבורי שלא יסולא בפז. אין מדינות
רבות בעולם היכולות להתפאר בכך. כדאי לזכור שמה שנראה לנו
כמובן מאליו, במדינתנו, הוא חלום בלתי־מושג ברוב רובן של
מדינות־העולם, הנאנקות תחת דיקטטורות קומוניסטיות,
פאשיסטיות, צבאיות ואחרות.

יש ציבור יותר גדול של צופים־משתתפים. אלה דומים
לבאי־המיגרשים בשדה הספורט: הם מוכגים לבוא לאסיפות,
למחוא כפיים באדיבות(אס הם אשכנזים) או בהתלהבות(אם הס
מיזרחיים) ,לעשות נפשות למען מיפלגתם בחברה ובמקום־
העבודה, ואולי גם להצטלם בתשדיר־בחירות.
אלה רבים יותר מן המשתתפים בפועל. אך גם הם מהווים
מיעוט קטן.

כא נ טוס־כך מוזרה שיבעתיים הפאסיביות,
בוחר*נ רוב האזרחים במערכת־הבחירות.
י כו לו ת להיות לה כמה וכמה סיבות, המצטרפות יחד
לתופעה אחת.
הראשונה העולה על דעתי היא הטלוויזיה.

הטלוויזיה, המשנה את כל מירקם חיינו, משנה גם
את דפוסי הדמוקרטיה הישראלית.

אין הוא מודע לכך שביום הבחירות־יקבע, למשל, אם בנו
יישלח למילחמה ועלול להיהרג, או אם הוא עצמו יפוטר
מהעבודה ויושלך לרחוב.
מבחינה זו, יכול הציבור הערבי בישראל לשמש כמעין
קבוצת־השוואה, כמקובל בדגמים סטאטיסטיים. שם האווירה
שונה לחלוטין. הערבים יודעים שכל אשר קורה ביום־הקלפי נוגע
לחייהם ממש, לחיי בני־עמם, למצבם האנושי והלאומי. לכן
ממלאה אצלם הטלוויזיה תפקיד קטן מאוד בבחירות, ואילו
אסיפות־הבחירות בכל כפר היו מלאות, גדושות ו״חמות״.
מדוע התרשם הבוחר היהודי כי הבחירות נוגעות לו רק
בעקיפין, כאזרח המדינה, ואינן נוגעות לו אישית, במישרין?

אבל הציבור אינו מטומטם. גם אנשים ״פשוטים״
כביכול, שלא גמרו בית־ספר יסודי, תופסים עניינים
פוליטיים חשובים בדייקנות מפתיעה.

אך רושם זה היה מוטעה מיסודו.

נכס זה לא נשחק במערכה זו. אולי נכון ההיפר: המוני אזרחים
לערביים שלא השתתפו בבחירות קודמות, או שהשתתפו בהן
סים או כשכירי״קול, הצטרפו הפעם למחנה הגרול של
ראל בעלי־התודעה.
!ה הפרלמנטרית הישראלית איתנה כיום כפי שהיתה

לשון אחרת: הבוחר המצוי הוא די שבע, למרות כל
בעיות היום־יום. אין הוא חש כי תוצאות הבחירות
האלה יקבעו את גורל חייו וחי יקיריו.

ך דמה לי שהתשובה נעוצה בהרגשתו האינסטינקטיבית של
!הבוחר, שבעצם אין הבדל גדול בין שתי המיפלגות.
אילו הציג המערך מצע שהיה באמת שונה ביסודו ממצע
הליכוד — לגבי המילחמה, הכלכלה, הפער החברתי, יחסי
דת־מדינה, משהו — יתכן שהמצב היה משתנה.

אפשר היה לקבל את הרושם שלקהל פשוט לא
איכפת, שבוחרי ישראל תפסו ״ראש קטן״ ומצפצפים
על הבחירות ותוצאותיהן.

יש משהו מרשים, מרהיב, בעצם התופעה הזאת
של המוני אזרחים, המודעים בעומק ליבם לחובתם
הדמוקרטית, והקמים כדי לבחור באנשים שינהלו את
המדינה בשנים הקרובות.

^ תכן שהתופעה עמוקה יותר.
יתכן שבעיני הבוחר המצוי, כל הדברים העומדים להכרעה
נתפסים כדברים מופשטים, שאינם נוגעים בעצם לחייו שלו.

איך נותר בו רושם זה גם אחרי מילחמת־הלבנון,
שהוכיחה בעליל כי החלטה ממשלתית אחת יכולה
לשנות את כל חייו בן־לילה? שלא לדבר על מניות
הבנקים והאינפלציה?

כל הסימנים המעידים על מערכה חמה, על
השתתפות הציבור והתלהבות הבוחרים, חסרו
כמעט כליל.

או שמא קרה להיפך, והטלוויזיה מילאה תפקיד זה
מפני שהאזרח הישראלי הפך לספורטאי־של
פיצוחים?

אלה מעטים בישראל, מעטים להחריד.

הרוב העצום של הציבור הפוליטי, חסידי כל
המיפלגות, הם המשתתפים במערכה הגורלית על
עתיד האומה באמצעות הפיצוחים.

הם יושבים מול מקלט הטלוויזיה, צופים באדיקות בתשדירים,
מחלקים ציונים ביד נדיבה, מקללים את היריב ומהללים את הצד
שלהם, מקטרים בין שידור לשידור ואינם מזיזים את הישבן ער
שבא תורם ללכת לקלפי ולהצביע.

בגללם הפכו תשדירי־הטלוויזיה בבחירות אלה
למכשיר המרכזי, וכימעט הבילעדי.
יותר מאשר בכל מערכה קודמת, הם היו הלהיט של המערכה.
לעיתים היה נדמה שההתמודדות בין בימאים, תסריטאים,
שחקנים׳ ,בדרנים, קרייניות ושאר המשתתפים משני הצדדים
תפסה את מקום ההתמודדות בין המיפלגות עצמן וראשיהן.
המועמדים נעלמו מן העין ומן התודעה, מלבד אנשי הצמרת
העליונה של המיפלגות, שהופיעו כפוחלצים מאופרים. מומחי־הטלוויזיה
הכינו להם את הטכסטים לקריאה, צבעו להם את
השערות, קבעו להם את האישיות.

^ ש לתופעה סיבה עמוקה עוד יותר.
המיפלגות הגדולות והבינוניות, ורוב המיפלגות הקטנות, אינן
מאוגדות באמת סביב תוכנית פוליטית אמיתית.

מבחינה זו יש דמיון הרבה יותר גדול בין התחייה
והרשימה המתקדמת מאשר בין אחת מהן לבין
הליכוד, המערך, יחד, ואך ר״ץ ושינוי.

זוהי תופעת הסופרמארקטים הפוליטיים (והבוטיקים המסונפים
להם, כפי שבכל חנות כל־בו גדולה באירופה יש כיום
מחלקה של בוטיקים יוקרתיים, הנושאים את שמותיהם של ריור,
סאן־לוראן ודומיהם).
גם בחו״ל יש סופרמארקטים פוליטיים כאלה, ויתכן ששם אין
בכך אסון. אך אצלנו יש צורך לקבל החלטות חיוניות, הכרעות
היסטוריות ממש(שטחים מול שלום, מדינה דתית מול חילונית,
גזענות מול שיוויון).
כאשר יש ניצים ויונים במערך, פאשיסטים ודמוקרטים
בליכוד, גזענים ושוחרי־שלום במפד״ל וביחד — לא תיתכן
בקלפי הכרעה דמוקרטית אמיתית על נושאי־היסור של חיינו.
שלא לדבר כלל על נושאים כלכליים חיוניים, שלגביהם לא
אמרה שום מיפלגה דבר משמעותי כלשהו.
היערכות זו, שמקורה בהיסטוריה של המיפלגות, מסלפת
ומעוותת את ההכרעה הדמוקרטית עד ללא הכר. היא מרוקנת את
הבחירות מתוכנן האמיתי, ועל כן היא מחנכת לאדישות ולציניות.
יש בארץ מקום לארבע־חמש רשימות: גזענים ולאומנים
קיצוניים: ניצים, יונים, ומחנה־השלום העיקבי. בין אלה יכלה
ליפול הכרעה אמיתית. אולי יש גם מקום לרשימות של חסידי
אלוהים ומוסקווה. אך כל עוד לא תהיה היערכות ברורה ונקיה
כזאת, קשה לדרוש מן האזרח להתלהב ולהשתתף.

הדמוקרטיה מחייבת השתתפות. דמוקרטיה־של־פיצוחים
היא דמוקרטיה שקל לאויביה לפצחה.

* 7 2נ1״ 1י ^נויי דיי ד ^ 1ג * 11י *י *

כל אנשי האוצר
התיק הבעייתי ביותר בממשלה
כיום — תיק האוצר — עומד
להיות, ללא ספק, התיק הקשה
ביותר לאיוש בשבועות הקרובים.
המצב הבלתי־ברור מניח לפחות
שלושה מועמדים בשורה הראשונה:
• גד יעקדבי: מועמד המערך
לתפקיד, אם המערך ירכיב את
הממשלה הבאה, או יטול חלק
בממשלת־אחדות־לאומית. במערך
אין לוקחים צ׳אנס: בבוקרו של היום
החמישי האחרון נקלע מם׳ 2בצוות
הכלכלי של המערך, עדי אמוראי,
לגמרי בטעות, לחדרו של שר־האוצר,
יגאל כהן־אורגד, בבית־אסיה
בתל־אביב. אמוראי הציע
לכהן־אורגד שיתוף־פעולה וקשר
הדוק אחרי הבחירות.
מה הרעיון שעמד מאחרי ההצעה?
אם הליכוד ירכיב את הממשלה
הבאה, לא תזיק עצה לתיקון הנזק
שגרמו הבחירות, ואם המערך ירכיב
את הממשלה או יהיה שותף לה —
יחלפו אי־אלה שבועות עד שתושלם
הרכבת הממשלה. .התקופה הזאת
היא קריטית,׳׳ מסבירים לי במערך,
.וקשה לצפות מהליכוד להגינות
בהליכי העברת השילטון. צריך
להרגיע את הציבור. יש * 20 פיגור
בסובסידיות במוצרים היסודיים.
אנשים מושכים את חסכונותיהם
בצורה היסטרית. אי־אפשר לתת
לליכוד לנהל את העניינים!״
• יצחק מודעי רוצה להיות
שר־אוצר! בכך אין שום ספק. העולם
הזה כבר דיווח על הצעותיו
והרצאותיו המרובות על נושאי
הכלכלה. אלה היקנו לו מוניטין
ומועמדות טבעית (לפחות בעיניו)
לתפקיד.

יחסיו של מנהיג הליברלים
(שהלך לישון עם תיק־האוצר,
וכשקם — גילה אותו אצל יגאל
כהן־אורגד) עם שר־האוצר הנוכחי
ראויים בהחלט לכתבה נפרדת. יש
הטוענים שההדלפה הרעשנית,
שלושה ימים לפני הבחירות, על
הנסיון להדיח את כהן־אורגד, עקב
התנגדותו להנהגת הדולריזציה

עדי אמוראי
עצה לתיקון הנזק
המושיעה (והממליכהי) ,באה מחוגיו
של מודעי.
ההדלפה, אגב, כבר עשתה
כותרות לפני שלושה שבועות, בזמן
שמודעי חגג בקולומביה והפסיד את
החגיגה המקומית. קולומביה היתה
בסיסו של מודעי גם בעת שהעולם
הזה פירסם את מגעיו עם המערך
בקשר לאפשרות שיעבור עם כמה
פקודים ליברליים למערך, במיקרה
שהמערך ינצח בבחירות.

עם שמיו
רבני

חנוך סמית
במטה תל־אביב דיבר שר־האוצר,
יגאל כהן־אורגד, לכל מיקרופון או
מכשיר דומה שנשלח לעברו. .הוא
בא!״ הודיעו לו. והשר אץ־טס להקביל
את מי שעתיד לקבוע את עתידו
הפוליטי, ראש־הממשלה, יצחק שמיר.
שמיר נכנס למבצרו של אריה קרמר,
.האחראי על הזבל בתל״אביב״ ,כפי
שהוגדר על־ידי אחד הנוכחים.
קרמר פינה לו את כסאו תוך כדי
גינונים וכבוד רב. החדר עמד בכלל
בסימן נקיון, כשנכנסה. המנקה
הלאומית״ ,השרה דורון. .אני רואה
שהעולם הזה הגיע!״ הודיע שמיר
לכל הנוכחים על נוכחותי. האווירה
היתה רוויה סיפוק ושכנוע (לסירוגין)
עצמיים. .איפה ורדה?״ שאלה השרה,
שרצתה להציג את מי שעמדה בראש
מטה הנשים(תחום שיפוטה, משום מה,
של דורון) בפני ראש־הממשלה.
כשדחפתי את ורדה הנרגשת לעברו
של שמיר, הוא כבר היה עסוק
בפרידות. פעילי המטה הלאיטו אותו
תוך כדי יציאה בדיווחים אופטימיים.

השבוע פסק, סוף סוף, היועץ

המישפטי לממשלה, יצחק זמיר,
את פסיקתו בעניין הפירסומים על
אברהם שריר, שר־התיירות:
שריר טוהר (על פי חקירתה של מההאשמות יהודית קרם)
שפורסמו עליו, כאילו גרם להעברתו
של סגן־ניצב איתן גולן מתפקידו,
בעיקבות מעצר גיסו של שריר,
וכאילו היה שריר מעורב בשחיתויות
הקשורות בדרך ניהולה של קרן
זיידל.
״לחצתי עליו (על יצחק זמיר)
יום־יום, סיפר לי שריר השבוע.
.נידנדתי לו טלפונית כמה פעמים
ביום, בכל פעם שהתראינו, בכל
ישיבת־ממשלה.״ זמיר, מסתבר, לא
הבין מה בוער לשריר לסיים את
החקירה .״עזוב את זה,״ ניסה להרגיע
את השר הלחוץ, ערב בחירות.
זה מזכיר ׳לי את שר־העבודה־הרווחה־והקליטה,
אהרון אוזן,
שתפס אותי במיסררונות הכנסת
וניסה לברר עימי.מה קורה?״

יצחק זמיר
מה בועדי
קורה לאט מאוד בכל הנוגע
לזמיר. שבוע בטרם הפירסום על
החזרת תיקו של אוזן למישטרה
לצורך השלמת החקירה, דיווחתי
לאהרון אוזן ולחברו־לסיעה, אהרון
אבו־חצירא על נטייה זו של
לישכת היועץ המישפטי לממשלה.
כלומר: קורה לא רק לאט, אלא גם
בתפוצה חסרת״תקדים.
למי שלא מובן באיזה סוג הפצה
מדובר, שיעיין בערך: ה־ד־ל־פ־ה.

תחילת המגעים

מייד עם היוודע התוצאות, עסקה
צמרת הליברלים, השרים משה
ניסים ויצחק מודעי בחישובים
מחישובים שונים, שדנו באפשרויות
השונות להקמת קואליציה.לפתע זינק
מודעי ונעלם! .לכי לראות לאן הוא
נעלם,״ האיצו בי חבריו למיפלגה.
שעתיים לאחר מכן מצאתי אותו במלון
דיפלומט, שם שהה ראש־הממשלה,
יצחק שמיר. כמו כן התייצבו במלון
בקומה ה־ 5ז (הקומה שהועמדה

לרשותו של שמיר על־ידי חיים שיף,
בעל המלון) סגן ראש־הממשלה, דוד
לוי, ומאוחר יותר — משה ארנס,
שר״הביחון. זהו: החלו המגעים
הקואליציוניים. מנהיג תמ״י, אהרון
אבו־חצירא, שהיווה כתובת לשאגות
שמחה (לאיד) במצודת״זאב, דיווח לי
שקיבל טלפונים הן מיצחק שמיר והן
משמעון פרס במהלך ליל הבחירות.
.השבתי להם שנחכה עד היוודע
התוצאות הסופיות ואז נראה ...מחר

פגישה על גלגלים

אני הייתי שם

מודעי רתח מזעם על הפירסומים,
ומקורביו אף הזעיקו אותי והודיעו
לי ש״נשקלים צעדים משפטיים״.
בינתיים נרגע מודעי להיפך:
במצודת זאב מתלחשים שהפירסום
בעולם הזה והפרסומים בעקבותיו
עזרו לקידום עניינו (עניין האוצר)
של מודעי, והיקנו לו כוח־מיקוח
אדיר: אם הליכוד ירכיב את
הממשלה הבאה, ייאלץ יצחק שמיר
לחשוב אינספור פעמים בטרם ישיב
את פניו ריקם. אפילו הטירפוד
המסורתי מודעי־פת יהיה פחות
אפקטיבי מהאפשרות שמודעי יטול
אי־אלה מנדטים מהליכוד בצירוף
המנדט החשוב מכל — מנדט
השלטון.
מי עלול ללכת עם מודעי? זו כבר
שאלה אחרת. התשובה האסוציאטיבית
המיידית היא חבר־הכנסת
פנחס גולשטיין, עושה־דברו.
אולם גולדשטיין הוא הליברל
היחידי (אם לא הלאומי היחידי)
שעבד לילות כימים בראש הרמון
של יפהפיות אכזוטיות למען הצלחת !
הליכוד. אם כך — מי נשאר? תמיד |
יש הפתעות. לדוגקה: חבר־הכנסת
בני שליטא הסתובב, אחרי טיהורו
על־ירי היועץ המישפטי לממשלה
מההאשמות שהועלו נגדו, והשמיע
באוזני כל מי שהיה מוכן להאזין כי
.אני חייב למודעי את חיי! הוא עמד
לצירי במשך כל התקופה הגרועה!״
• ואחרון־אחרון יגאל בהן־
אורגד, שר־האוצר הנוכחי. בימים
כתיקונם, מעניק תואר כזה עדיפות
לנושאו. הפעם — המצב שונה לאור
ריבוי הקופצים (על התפקיד)
האחוזים (האינפלציוניים) והיריבים
(התוך־מיפלגתיים).
מחמת הצדק

השבוע דיווח לי שר־האוצר, יגאל כהן־אורגד, על פגישה ניידת
שהתקיימה ביום ב׳ בשעה ,18.00 בינו וכץ השגריר השוודי. הפגישה
התקיימה במכוניתו של כהן־אורגד בדרך מירושלים לתל-אביב, ונכח כה
גם חשב מישרר־האוצר .״בטח מדובר בהלוואה דחופה לישראל!״ שיער
באוזניי אחד מעחרי שר־האוצר. מסתבר שלא: שוודיה מעוניינת להרחיב
את יחסיה המיסחריים עם ישראל מכיוון — שתאמינו או לא! — ישראל
מהווה קניין רציני לסחורותיה(מכוניות ועוד).
מדוע התקיימה פגישה בדחיפות בינעירונית? לכהדאורגד פיתרונים
מבולבלים וסותרים.
נחזור לצרכן הישראלי וביקושו חסר־התקרים בחו״ל: השבוע סופר לי
שהיפאנים שלחו מרגלים לבדוק אם באמת הישראלים צורכים את כל
המכשירים והמכונות שיפאן מייצאת לישראל. או שהם מפעילים את
הראש.היהודי ועושים עסקים — קונים בזול ומוכרים תוך כדי רווח?
העובדה שהכיס היהודי דחק את הראש הצידה היקגתה מוניטין לקניין
הישראלי, והפכה אותו למבוקש ברחבי העולם.
.שמעתי שאת המערך בכלל לא
מרגישים בשטח!״ אמר שמיר. אם
אמינות המקורות שהשמיעו לו דיוח זה
זהה לאלו שפגשתי במטה תל־אביב,
שיואיל נא ראש־הממשלה לשנות את
מקורביו. שמיר המשיך בתוכנית
הסיורים העמוסה שלו, שאמורה היתה
להסתיים במנוחה במלון דיפלומט,
ובלילה — במצודת־זאב.
מטה תל־אביב התרוקן, לא בלי
סקנדלון לרפואה :״זה לא מכובד!״
התייעצה עימי נציגת הנשים בשילטון.
.זה״ — הכוונה לתחת של המדינה,
העלמה אניטה פללי, שהדביקה על
כסותה (אם אפשר לקרוא לרצועות
הצרות שקישטו את אחוריה —
.כסות״) סיסמה בזה הנוסח :״המערך
ידפוק אתכם!״ התייחסויות קולניות
בלתי פוסקות של שרה דורון שלחו את
פללי למטה, עד שהחזרתיה על מנת
לפגוש את שר־האוצר. בינתיים ביצעה
פללי סיבובי נצחון ברחבי המטה.

יצחק מודעי עם יצחק שמיר
לאן הו א נעלם?

קצת לפני שהנוח יווד

מלון דן תל־אביב יום הבחירות
שעה .17.30 בלובי ישבו מנהיגי
המערך, בעוד עיתונאים נעו
בבהילות באיזור ויצרו שמועות
משמועות שונות. במרומי הקומה
השלישית הסתתר מנהיג תמ״י,
אהרון אכו־חצירה, האיש שגרם
לאשר התרחש בלובי של המלון
וברחבי הארץ, ניסה לנוח, ולנבא את
הצפוי לו מקץ כמה שעות. הוא
המעיט בערכם של הסקרים שלא
החמיאו לו במיוחד, ובערכו של
המידגם הטלוויזיוני הצפוי ב־22.00
בלילה. .אין לדעת ער שייספרו
אחרוני הקולות,״ אמר לי ,״זה המצב
הבלתי ברור ביותר, שאני זוכר״.
המצב, להזכירכם, פרי יצירתו.
כבכל מיפלגה, גם בתמ״י התהלכו
אגדות על גניבת קולותיהם על״ידי

מיפלגות מתחרות. .נציגי ש״ס
הסתובבו עם תמונות,״ התלונן
באוזניי אבו־חצירא. ,והזדהו שהם
אנשי תמ״י. כך הם גייסו חלקים
ממצביעי תמ״י וגרמו להם להצביע
ש״ס.״״ אבו־חצירא התייחס, למי
שלא הבין, לחלקים האנאלפביתים
מבין מצביעיו. .בשביל זה הדגשנו
ויזואלית את האותיות נ״י! רבים
חושבים שהאותיות תמ״י הן סימנה

של תמ״י״.
אבו־חצירא גמר לתנות את
צרותיו, ועבר בהקלה רבה לצרותיהם
של אחרים. .לאורגד יש סיכוי להיות
שר־אוצר?״ שאל את יועצו שהתלווה
אלי. הוסכם על כולנו שהסיכויים
מעטים, אלא אם כן יתרחש נס
והליכוד יצבור יתרון משמעותי על
המערך .״אני מעריך פער מצומצם

(יום שלישי) אני מנתק את הטלפון
והולך לישון!״ מודעי חזר למצודת־זאב
ואסף את יריבו למיפלגה, אברהם
שריר, להתייעצות במרומי המצודה.
אחריהם טפסו ועלו סגן ראש-הממשלה
דוד לוי, שאת בואו בשרו הקריאות
המסורתיות. דוד, דוד״ ויצחק שמיר,
ראש־הממשלה, שנאלץ להסה
כתמיד, בקריאות. בגין, ב
הכבודה השתכנה בא קיימה העליונות,
סיפורים וברווזים שונים עד
לרדת אל העם.
נכונה

לטובת המערך!״ חזה
אבו־חצירא את התוצאות.
סיבוב נוסף של הערכות
ורכילויות ומנהיג הכוח העולה סיים
את מנוחתו ויצא למישרדו על־מנת
לחכות לתוצאות שיבהירו לו אם
הצעד שחולל — הקדמת הבחירות
— היה כדאי.

דפנה ברק

שי שר
יתכן שהקטע המשעשע ביותר בכל מערכת־הבחירות
בטלוויזיה היה זה שדיבר על דאגתו של שמואל פלאטו־שרון
לעניים.
בזמן שנאמרו הדברים, נראתה הלימוזינה המצוחצחת של
פלאטו כשהיא מתקרבת לביתו. אצבע אלמונית לוחצת על
מנגנון־ההפעלה האלקטרוני של שער הווילה שלו, והארמון עצמו
נראה ברקע. הבימוי הזכיר
סרט־גאנגסטרים אמריקאי, ורק
חבל שפלאטו לא לבש חולצה
שחורה ולא חבש מיגבעת.
פלאטו הוא נוכל בינלאומי,
אבל אין הוא טיפש. מה חשב
לעצמו כאשר החליט להציג
לראווה את חיי־המותרות שלו,
דווקא בשעה שדיבר אל ליבם
של עניים מזי־רעב?
אני מניח שהיתה לו מחשבה
או תחושה שזהו הדבר הנכון
לעשותו. וזה הזכיר לי פרשה
שקראתי עליה נאחד הספרים
סלאטו
על גרמניה הנאצית.

באמצע מילחמת־העולם השניה, כאשר אוכלוסיית הרייך
השלישי נקראה מדי יום להדק את החגורה עוד ועוד כרי לעזור
ללוחמים בחזית, נודע כי האיש מם׳ 2בצמרת, הרמן גרינג, עומד
לערוך בברלין נשף המוני ענקי לחברה הגבוהה, עם מותרות
פרועות מכל הסוגים. יוזף גבלס, שר־התעמולה של הרייך
והגאו־לייטר (מנהל מחוז המיפלגה) של ברלץ, נרעש כולו. זה
עתה פנה גבלס אל הדיפלומטים הזרים בברלין ותבע מהם
להקפיד על אורח־חיים צנוע בפרהסיה, כדי שלא לנקר את עיני
הציבור הסובל ממחסור. והנה עורך מנהיג הרייך, מקורבו של
אדולף היטלר, הצגה ראוותנית כזאת!
גבלס פנה אל גרינג, וזה נתן לו שיעור בפסיכולוגיה. עיקרה:
אינך מבין דבר בנפש האדם. אדם מוכן להקריב, להסתפק במועט,
לוותר על הנאות החיים, לחיות חיי״כלב למען המטרה. אבל הוא
רוצה שהמנהיג שלו יחיה בפאר ובהדר, חיי־המותרות של המנהיג
אינם מרגיזים את האיש הפשוט, אלא להיפך. בחלומותיו הוא שם
את עצמו במקום המנהיג. בדמיונו הוא חי את חיי המותרות והפאר.
זה נותן לו סיפוק וממלא חלל בנפשו.
פלאטו־שרון הוא ניצול־השואה, ומסופקני אם קרא אי־פעם את
יומני גבלס. אך החוש שלו מוביל אותו לאותו הכיוון.
חופשה בוונציה
קבעתי פגישה עם רחל אשתי. היא איחרה. מכיוון שציפיתי
לכך, המתנתי בסבלנות, שהלכה ונמוגה במהירות, וביליתי את
הזמן במחשבה על כל המיקרים הקודמים שבהם המתנתי לה, והם
רבים כחול הים. אך במיוחד חשבתי על המיקרה, המהווה פרק
מיוחד בהגדה לבית אבנרי.
אפשר לקרוא לו: ההמתנה הגדולה בוונציה.
זה היה לפני שנים רבות. החלטנו לבלות כמה ימים בוונציה.
היה זה מיקרה נדיר שבו יכולנו שנינו להתפנות בעת ובעונה אחת
לחופשה קצרה.
ודתה לי הזדמנות להפליג לשם באוניה. אני אוהב אוניות.
ליתר דיוק: אני משוגע לאוניות. אבל כמעט לעולם אין לי זמן
להפליג באוניה, כבן־תרבות. אני אץ אנה ואנה במטוסים וחולם על
אוניות. והנה היתה לי הזדמנות.
רחל שונאת אוניות. היא לוקה במחלת־הים. די לה לראות
מרחוק אוניה הקשורה למזח בנמל, והיא מוריקה כעלה.
על כן החלטנו לפעול על פי הכלל האסטראטגי ״לצעוד
בנפרד, להכות ביחד״ .עליתי לבדי לאוניה. לפני כן קנינו
כרטיס־טיסה לרחל: מתל־אביב
לרומא, מרומא לוונציה. תיאמנו
בקפדנות את לוח־הזמנים. רשמתי
לפני מתי עומד מטוסה להגיע
לנמל־התעופה של ונציה. מכיוון
שלא ידעתי מראש באיזה מלון
אשהה בעיר־התעלות, קבענו
שאמתין לה לרגלי המטוס.
הפלגתי. נהניתי. הגעתי
לוונציה בשלום בבוקרו של
היום, בו עמדה רחל להגיע
אחרי־הצהריים. שכרתי חדר
במלון, ובשעה היעודה נסעתי
בספינת־האוטובוס לתחנה־הר־א
בנ רי
כבת, ומשם נסעתי באוטובוס
לנמל־התעופה הקטן, המצוי על היבשה, במרחק די ניכר מן העיר.
המטוס הגיע בדיוק נמרץ. עמדתי על המירפסת וצפיתי
בנוסעים היורדים ממנו. לא התרכזתי בנוסעים הראשונים, מפני
שרחל היא תמיד בין האחרונים. אם לא האחרונה, אך האחרונה
ירדה, ועוד האחרונה־אחרונה, ורחל איננה.
ביקשתי את דייל־הקרקע לגשת למטוס ולערוך בו חיפוש
יסודי. אולי נרדמה ונשארה בו? הדייל, שסבר שאני קצת תימהוני,
אר נאות, חיפש וריווח: נייגטה. לא־כלום. בדקנו ברשימת
הנוסעים. סניורה אבנרי היתה רשומה ברשימה של אותה טיסה,
אך היא לא הגיעה לטיסה בנמל״התעופה ברומא.

הייתי אובד־עבצות. רחל לא ידעה באיזי
היתה לה כל אפשירות להתקשר עימי, א
חיכיתי רבע שעד״•.חצי שעה והתייאשתי. חז!
שומם וריק. כל המוסעים כבר נסעו מזמן. חביתו
לחזור העירה.
לפתע שמעתי את שמי .״סיניור אמרי!״ קרא מישהו: ה1
אץ לקראתי. יש שיחת־־טלפון בשבילי מרומא.
חזרתי לבית־הנתיבות, וקול נשי איטלקי עדין שאל לזהותי.
אחר־כך מסר לי שאשתי נתקעה ברומא ושאיחרה לטוס לוונציה.
אחר־כך נמסרה השפופרת לרחל. אין לה ברירה אלא לבוא
ברכבת. זו תגיע בארבע בבוקר לתחנת ונציה. מסרתי לה את
מיספר־הטלפון של המלון שלי.
נותר לי ערב פגו /למרבה המזל פגשתי בוונציה בניבה
מכפר־סבא, נערה פי^מית ויפהפיה. הזמנתי אותה לארוחת־ערב.
אני זוכר את בואנו לכיכר סאן־מארקו. ניבה לבשה חליפת־מיכנסיים
לבנה אופנתית, וכאשר הופענו בכיכר הענקית הופנו
אלינו (כלומר: אליה) בריבוא זוגות־עיניים. גס במושגים
איטלקיים, ניבה מכפר־סבא היתה נערה יפה מאוד־מאוד.
מסתבר שניבה גרה במסטרה, העיירה שעל היבשה מול ונציה.
מכיוון שהיה לי זמן בשפע, אכלנו בנחת. סמוך לחצות עלינו
לאוטובוס הצף, הפלגנו לתחנת־הרכבת. כג׳נטלמן ישראלי

אורי *ובנדי

איטי מושלם נסעתי עמה ברכבת עד למסטרה הסמוכה, דאגתי שתגיע
בשלום הביתה וחזרתי למלון שלי ברכבת ובסירה. יחד עימי היו
בסירה אחרוני מבלי־הערב, עייפים אך מרוצים, כמה זוגות צעירים
וחבוקים הסתודרו בפינות אפלות.
לא היה כראי לישון. שכבתי על המיטה, קראתי קצת בספר,
ובשעה שלוש קמתי וניגשתי לתחנת האוטובוס הצף. היתה זאת
נסיעה עגומה. בסירה היו רק שלושה־ארבעה ״פועלים
משכימי־קום, שעיניהם היו עצומות למחצה, וגוון עורם
אפור־חיוור. אשה זקנה מילמלה לעצמה. הייתי עייף.
הרכבת מרומא הגיעה במועדה. מאז ימי בניטו מוסוליני
הרכבות האיטלקיות מרייקות( .כך למדתי עוד בילדות: מוסוליני
לא טוב, אבל הוא גרם לכך שהרכבות האיטלקיות תגענה בזמן
והוא ייבש את הביצות הפונטיות ליד רומא).
הנוסעים ברכבת היו מעטים. הם מיהרו לרדת ולצאת. ידעתי
שרחל תרד אחרונה. אבל אחרוני־האחרונים ירדו מזמן, ורחל
איננה.
השמעתי לעצמי כמה קללות חרישיות, ברוסית ובערבית,
ועליתי לרכבת. הייתי בטוח שהיא יושבת באחד הקרונות וישנה.
עברתי מקרון לקרון, הסתכלי בכל בתי־השימוש, והילדה איננה.
לא היה מה לעשות. חזרתי לתחנת האוטובוס הצף, עליתי
וקיללתי כרי להתעודד. בסירה היו כמה שומרי־לילה שסיימו את
עבודתם, כמה פועלים שמיהרו לעבודה. על פני כולם היתה
הבעה של עגמומיות אינסופית.
רצוץ, עייף ומיואש הגעתי למלון, שם קיבל אותי פקיד־הקבלה
בפנים צוהלות. סניורה אבנרי טילפנה ומסרה שהיא מחכה
לי בתחנת״הרכבת.
הייתי מוכן לטפס על הקיר, לשבור אגרטל מן המאה השניה
לפני הספירה, משהו. תחת זאת חזרתי לתחנת האוטובוס הצף,
הפלגתי בסירה לתחנה, בחברת אחיי־לצרה העגומים. השעה היתה
בסביבות .05.00
ושם, בתחנה השוממה לגמרי, לבדה בחלל הגדול והריק, ישבה
רחל אבנרי על ספסל, כמו ילדה אבודה.
זעמי בער בי להשחית, אך התאפקתי. הייתי עייף מדי. לא
אמרתי מילה. לקחתי את מיזוודתה, הובלתי אותה לתחנת
האוטובוס הצף, וכך נסענו למלון בלי אומר ודברים.
עד כאן הסיפור שלי. עכשיו הסיפור שלה.
היא הגיעה לנמל־התעופה בלוד בזמן. היא עלתה למטוס בזמן.
היא הגיעה לרומא בזמן. ושם ביקש הפקיד בביקורת־הדרכונים:
תעודת־בריאות, בבקשה.
בימים ההם היה צורך בתעודה על הרכבות שונות. ככל שרחל
שונאת אוניות, היא שונאת זריקות והרכבות יותר. היא לא הלכה
לקבל הרכבה.
מצטער, אמר הפקיד באיטלקית. אין הרכבה, אין כניסה

1אוטומטית
״חוק מאור ונידח
?אם האיטלקי ארוכות
!וכן להשחית את הופעתה של
3711 הוא מוכן להעניק לה את ההרכבה
צנע יותר בגופה.
בת־הרופא נכנעה להוראותיו של איש־הרפואה, כפי שלמדה
מילדות, ואחרי נאומים רבים, קריאות־התפעלות והצהרות על
אהבה גדולה ויוקדת בוצעה ההרכבה. ואז הזמין אותה האיש בסינר
הלבן לבלות עימו כמה ימים ברומא.
לשווא הודיעה לו רחל שהיא נשואה, שבעלה ממתין לה
בוונציה, שעליה לתפוס את המטוס לשם. האיש התעקש, אהבתו
היתה גדולה מכדי להתחשב בקטנות מעין אלה. כאשר נוכח
לדעת כי אהבתו העזה אינה נענית, תבע תשלום עבור ההרכבה.
לרחל לא חיו לירבזגיז. מאיש סירב לקבל מטבע זר. היה צורך
ללכת אל אשנב הבנק, באגף אחר של בית־הנתיבות, להחליף
כסף,לחזור לחדר״המרפאה, לשלם.
כשהגיעה לבסוף לדוכן הצ׳ק־אין של הקו לוונציה, נמסר לה
כי המטוס המריא מזמן. אין מטוס אחר לוונציה. איך אפשר להגיע?
אולי ברכבת. זו מגיעה לוונציה בבוקר. ברוב אדיבותה הסכימה
הפקידה להתקשר עם בעלה של הסניורה בנמל־התעופה בוונציה.
רחל יצאה לרומא, קנתה ברטים ברכבת. נותרו לה כמה שעות
עד ליציאה. היא לא הכירה איש ברומא. כך השתרכה ברחובות
הלוהטים של חודש אוגוסט. השעות עברו לאיטן. לבסוף הגיעה
לרכבת.
הרכבת היתה מלאה במישפחות איטלקיות, שהתווכחו ביניהן
בלהט ובקולי־קולות, אכלו ושתו. הילדים התרוצצו והרעישו.
לבסוף הכל נרדמו. גם רחל.
לפתע התעוררה. הרכבת עצרה בתחנה. השלט הודיע :״ונציה
מסטרה״ .כולם אספו את מטלטליהם וירדו. בבהלה נטלה את
מיזוודתה וירדה לרציף. שם חיפשה את בעלה. אך הבעל,ימח שמו,
לא היה.
השעה היתה ארבע בבוקר. התחנה התרוקנה במהירות. לבסוף
מצאה פועל״רכבת בודד, וזה הסביר לה, בתנועות־ידיים, כי איננה
נמצאת בוונציה, אלא במסטרה, שהיא פרבר של ונציה. איך להגיע
לוונציה? בעוד שעה תצא רכבת מקומית. מישהו עזר לה לטלפן
למלון ולהודיע על בואה.
לבסוף, בחמש בבוקר, אחרי תלאות נוראות ומזוויעות, הגיעה
לתחנת וונציה. היא המתינה לו, מיואשת, עד שהופיע הבעל
הארור. ואז, אחרי כל הדברים הנוראים שקרו לה, היתה לו החוצפה
התהומית לכעוס עליה ולא לדבר עימה לאורך כל הדרך למלון!
זיבוטינסקי והפצצות בשוק1
שלמה בן־שלמה, אחד מוותיקי לח״י. מספר את הסיפור הבא
על פגישתו עם זאב ז׳בוטינסקי בפולין בסוף שנות וד.30
בן־שלמה, יליד בולגריה, שהזה אז חבר־אצ״ל, נשלח לפולין
לקורס־קצינים של האירגון(הקורס הזה התנהל בחסות הצבא
הפולני. ז׳בוטיסקי האמין שלציונות ולאנטי״שמים יש אינטרס
משותף להעביר את היהודים מן הפזורה לארץ־ישראל. לכן דגל
בשיתוף־פעולה עם הצמרת האנטי־שמית של הצבא הפולני דאז).
ז׳בוטינסקי אמר לבן־שלמה שאין דעתו נוחה מפעולות אצ״ל
בימים ההם. בניגוד לאגדות הנפוצות בימינו, והמשפצות את
תולדות אצ״ל, נהג האירגון אז
להטמין מיטעני־נפץ בשוקים
הערבים, בתגובה על פעולות
ערביות נגד יהודים. מיטענים
אלה הרגו בסיטונות עשרות
אזרחים חפים מכל פשע, גברים
נשים וטף.
אסור לעשות דברים כאלה,
אמר ז׳בוטינסקי, שהיה המפקד
הראשי של אצ״ל. צריכים
להודיע לציבור הערבי מראש
שעומדים להטמין פצצה בשוק.
דבוטינסקי לא היה. איש
טיפש או תמים. הוא הבין,
זי בו טינ סלי
בוודאי, שהודעה כזאת מראש 1 תשים לאל את מטרת הפעולה, ותסכן את מבצעיה. אך אי־הפגיעה
באזרחים היה חשוב לו יותר.
אפשר לטעון כי הדבר בא על תיקונו עם בואו של מנחם בגין
מפולין. מאז הקפיד אצ״ל על מסירת הודעות מוקדמות על
פיצוצים, והקפיד שלא לפגוע באחרים חפים־משפע (מלבד
התקלה ההיסטורית בעת פיצוץ מלון המלך דויד).
אך קביעה זו אינה נכונה כל־כך. היא נכונה רק לגבי פעולות
אצ״ל נגד השילטון הבריטי. בפעולות נגד האוכלוסיה הערבית
המשיך אצ״ל שלא להבחין בין לוחמים ולא־לוחמים, גברים
ונשים. הדבר בא לידי ביטוי בכמה וכמה פעולות גדולות בראשית
מילחמת תש״ח, שהגיעו לשיאן בטבח דיר-יאסיה
ז׳בוטינסקי לא היה מסכים לכך לעולם. אך תורת ז׳בוטינסקי
משמשת כיום קישוט למגמות שונות מאוד, כשם שתורת קארל
מארכס משמשת כיום קישוט למישטר שכל דמיון בינו ובין רוחו
ההומאנית של מארכס הוא מיקרי בהחלט.

המעדר על סיכוייהם טרב
ושד אהדו! פאפו ביוסי שריד
ו אבירה ב תי א ט רון ה חי פ אי
על-ידי
ברחוב, מהם
צפויות הפתעות,

מה יהיה הלקח האישי שלך־־?״
לו פרס, מועמד המע:רך
״למה זשאח־בכיוון
השאלה שלך?1־ש לי
תוכניות שהמערך ינצח .׳אין לי
תשובה אחרת ברזרבה״.
אבא אבן, המיועד
סגן־ראש־הממשלה, לתפקיד השיב לאותה השאלה :״זה יהיה
נגד חוקי הטבע. אפילו מינה
צמח מרשה לנו הפעם לנצח.
אם יבין יאמר זאת, אחשוב שהוא
יצא מדעתו.״
יצחק רבץ*,ד,מיועד
לתפקיד שר־הביטחון, השיב:
״איני רואה מקום לשאלה.״

גור,

מרדכי (״מוטה״)
ענה :״אני לא מעלה על דעתי
בכלל אפשרות כזאת. זה נראה
לי לא מתקבל על הרעת. אנו
מתכוננים לניצחון״.
משה שחל, ראש מטה
ההסברה, היה אף הוא ברעת
חבריו :״בהתחשב במצב הכלכלי,
הביטחוני והחברתי, זה לא נתפס
שהליכוד ינצח״.
ישראל קיסר, מזכ״ל
ההסתדרות, סירב להתנבא:

הרצל

האסטרולוג

ליפשיץ היה בטוח שהמערך
ינצח בבחירות ושפרס ירכיב את
הממשלה הבאה .״אילו יצחק
שמיר היה בא להתייעץ איתי,
הייתי אומר לו שלא יקבע את
הבחירות לתאריך זה, כי
הכוכבים הם לצידו של פרס.״
שבח וייס, ח״כ העבודה
החיפאי, טען בזמנו שקביעת
מועד הבחירות ל־ 23 ליולי הוא
רע למערך, מפני שמדד יוני,
המתפרסם באמצע חודש יולי,
הוא תמיד נמוך. הפרופסור ניסה
אז לעניין בתיאוריה שלו את
חבריו למיפלגה, אך לא הצליח
לשכנע אותם בכך. בשבוע
שעבר הסתבר לו, שאם הליכוד
חשב כמוהו — הרי שהיה זה
מקח טעות.
עורך־הדין אהרון(״רוני״)
פאפו היה נרגש מאוד כשפתח
את המעטפה. במקום שם השולח
נכתב :״העם דורש ליקוק ״.מתוך
המעטפה הוא שלף גזר של עיתון
חדשות, שבו הופיע מאמר שלו
בעניין יחס המערך לשושנה
וליסח פרץ. המאמר פורסם
בתחילת החודש ומישהו גזר

העניין. מכיוון שהוא אספן של
פתקאות שונות, הוא מחזיק
אצלו פיתקה ששלח לו שריד.
בחודש נובמבר 1977 ייצג פאפו
את הסיעה הערבית שהיתה
קשורה במערך. בראשה עמד
השייח׳ ג׳אבר מועדי. הסיעה
דרשה לקבל מנדט נוסף, על
חשבון המערך. בדיון בפני ועדת
הכנסת ייצג את המערך עורך־
הדין זאב טריינין, היועץ
המישפטי של המיפלגה, ואחיו
של האלוף (מיל׳) אברהם
אחרי
(״אברש׳ה״) טמיר.
שפאפו גמר את נאומו, שלח לו
שריד פתק בזו הלשון :״היה לך
טיעון מזהיר, בלי שים לב
להיותו מבוסס או חסר אחיזה.
לעיתים נדידות אני נהנה
מהרצאת הדברים. ברק הטיעון
שלך מתבלט עוד יותר עכשיו,
בעצם רגעים אלה.״ פאפו בדק
ומצא שאין כל רימיון בין
כתב־ידו של שריד וכתב היד של
מי שהשמיץ אותו. בכל זאת סיים
פאפו את העניין ב מי שפט
מפורסם :״כפי שאמר ז׳ן ז׳אק
רוסו: העלבונות הם הנימוקים
של אותם שאינם צודקים״.

המורה

שושנה

פרץ

\ | 1ך 1ק 1י 1ך ראש־הממשלה, בא לאסיפת הליכוד. הוא
1 #1111 1 1 1עמד במשך שעה ארובה בצד וחיבה עד
שבל חבריו, השרים והמבובדים האחרים, יעלו לבימה. הוא היה
האחרון בתור. דקות ספורות לפני שעלה לנימה, סירק את שערו,
ורק אז טיפס על מדרגת־האבן וצעד לכיוון הנימה, בשתשואות
הקהל מלוות אותו. שמיר היה היחידי כמעס מבין שרי חירות שבא
למקום כשהוא לובש מיקטורן. בהמשך הערב החם הסיר אותו.

ך ך | 1י 1ל ד | 11ך | ¥1בתו של השר יעקב מרידוד, ביחד עם סגן־השר דב שילנטקי. השניים באו
| #1 1/1 1 1לאטיפת־העם שאירגן הליכוד בכיכר מלכי־ישראל בתל״אביב. הם עלו לבימה
וישבו ביחד עם כל המוזמנים, עד שהתעייפו מן הנאומים וירדו למטה, התיישבו על טפטל״האבן טמון
לנימה המרכזית. שם, כף טען שילנטקי, הוא יכול לפגוש ולשוחח עם ידידים. רק צלמת העולם הזה ניצנה
לצד הנימה וצילמה את הבאים והנואמים. הצלמים והעיתונאים הרבים שהיו בכיכר נאלצו להטתפק
בעמידה על מדרגות בניין־העיריה. הם לא הורשו להתקרב לבימה ולשוחח עם המכובדים שהיו ברחבה.
ראשי הליכוד התווכחו ביניהם על הערכת מיטפר הבאים לכיכר. דובר עיריית תל״אביב, רוני רימון, לא
הסתפק בתשובות המשוערות שקיבל, עלה לקומה ה״ 12 כדי לצפות מהחלון על הנוכחים בכיכר. חלקה
הגדול, מאחורי העץ הצומח במרכזה, היה ריק. אבל גם רימון המנוסה סירב לנקוב במיטפר הנוכחים.
״נמתין לבוקר שאחרי ואז נהיה
הרבה יותר חכמים.״
חיים בר־לב, מזכ״ל
המיפלגה, היה אף הוא בדיעה
שאין להתנבא :״את ההערכות
נשאיר לאסטרולוגים. אני מקווה
שננצח״.

דויד קדאוס

המפקד החדש של מישטרת תל־אביב
(מימין) היה דמע גיותר געת עצרת הליכוד
גכיבר מלכי־ישראל. הוא לא התרגש, לא הירבה לשנת גחפ׳׳ק(חדר
פיקוד קדמי) וגם לא נענה לבקשת דוברו, עדי גונן, שהציע לו לשוחח
עם עיתונאים על היערכות המישסרה בכיכר לרגל ההפגנה. קראוס
קרא למפקד מרחב הירקון, יעקב חביב וביקש ממנו שהוא ידבר עם
העיתונאים. ניצב מישטרה נוטף, צבי בר, בא אף הוא לראות מקרוב
מה מתרחש בכיכר. בר, קצין אג׳ם של המישטרה, היה בין הראשונים
שלחצו את ידו של השר אריאל שרון, כשזה עלה לרחבת המוזמנים.

תשובה מסוג אחר נתן
הפרופסור שלמה בן־עמי,
ראש בית״הספר להיסטוריה
באוניברכ*ות תל־אביב, המקורב
לפרס1§ ,י שהוזכר כמועמד
להיות שר־החינור :״אם יקרה
דבר כזה, אין לי ספק שיהיה
שידוד־מערכות. בצמרת תהיינה
תזוזות. תצוץ הנהגה חדשה.״

אותו, הוסיף בשוליו בטוש אדום
ובכתב יד רהוט קללות ונאצות
נגד פאפו. ביניהן :״העם רוצה
ליקוק ולא ליכוד.״ ביום השני
שעבר צפה פאפו בתשדירי
תעמולת־הבחירות ולפתע ראה
את גברי בנאי אומר לשני
חבריו משלישית הגשש החיוור,
במערכון מטעם המערך :״העם
דורש ליקוק ״.פאפו נזכר
במיכתב שקיבל, ומייד חיבר
אחד לאחד ומסקנתו היתה:
המיכתב נכתב במטה המערך
ונשלח משם. כאשר סיפר על כך
לחברים, הם העירו לו שזהו
בוודאי ח״ב יוסי שריד. פאפו חש
אי־נוחות והחליט לבדוק את

מקריית־שמונה טרם אמרה את
המילך האחרונה. האם. שיחד עם
בתה, ליסה, שיגעה את המדינה
לפני שבועיים, אומנם סירבה
למסור את גירסתה על הפרשה
לעיתונאים, אך ניאותה לגלות
שהיא מתכוונת לכתוב ספר על
הפרשה האחרונה ועל כל קורות
חייה.
יובל נאמן, שר־המדע,
ערך ביקור בכלא רמלה. הוא
התקבל על־ידי הנוכחים בביר־כת־ברוך־הבא.
ענה להם נאמן:
״ברוכים הנמצאים״.

אהוד יערי, כתר׳״-״
הטלוויזיה לענייני ערבים, אסף

העולם הזה 2997

ביקורות מראשי המדינה על
הספר המשותף שכתב עם זאב
שין ל, הסופר הצבאי של הארץ,
שעניינו הכישלון הישראלי
במילחמת־לבנון. כשפנה אל
רפאל(״רפול״< איתן, רמטכ״ל
המילחמה, ענה לו זה בקצרה:
״אני לא קורא ספרים.״ אריאל
שרון, שר־הביטחון דאז,
התייחס לספר בראיון טלוויזיוני
בארצות־הברית :״ישראל היא
מדינה דמוקרטית וכל־אחד
רשאי לכתוב בה הכל.״ העיר
על־כן־ יערי :״לדבריו אלה אני
מסכים בכל לב.״ יערי ביקש
לדעת אם מנחם בגין, ראש־הממשלה
דאז, קרא את הספר.
בגין סירב להגיב, אך יחיאל
קדישאי רמז ליערי שבגין אכן
קרא את הספר. יערי אומר, שהוא
מאמין לבגין, הטוען שהמילחמה
היתה צריכה להסתיים בתוך זמן
קצר. יערי סיפר שביום פרוץ
המילחמה טילפן בגין לאשתו
המנוחה, עליזה, ואמר לה שהכל
יגמר בתוך 48 שעות.
בתיאטרון העירוני חיפה
מתכוונים לכתוב מחזה מרתק
על מה שאירע שם באחרונה.
תחילתו במיבחן־בימה שעשה
התיאטרון לשחקנית צעירה
ואלמונית שהיתה אמורה לככב
במחזה חדש נמר רובץ בשער.
עשרות יפהפיות חיפאיות באו
למיבחנים, שערך הכימאי
מיכאל (״מיקי״) גורביץ.
שמה של הצעירה שנבחרה
! להופיע נרשם על פיסת־נייר,
־שהחזיקה בידה עוזרת־הבימאי.
אבל למרבה הצער, הפתק אבד
ואיש לא זכר את שמה או את
כתובתה של הנבחרת. אנשי
התיאטרון פנו לעזרת הרדיו,
שפירסם את העניין, גם אז הזוכה
המאושרת בתפקיד לא הגיעה.
השבוע צילצל הטלפון במישרדו
של מנהל ההצגה, עמוס מחוז,
ומול ו;די החריר ״זו-דר ;;זדוזזייח

זיהד 11 שגריר צרפת בישראל ורעייתו ערכו השבוע
| 1^ 1 1 1מטיבה לכבוד יום השנה ה 195-למהפכה
הצרפתית. יום המהפכה, שבו נכבש מיבצר הבסטיליה, חל ב״14
ביולי, אך השנה היה תאריך זה ביום השבת, לכן החליטו הזוג דופון
לערוך את המסיבה ביום הראשון, ה״ 15 ביולי, מתוך התחשבות
בקדושת־ השבת. לבל המוזמנים שהתקשרו לברר אם אין טעות
בהזמנה, הודיעה מזכירת השגרירות שאכן, הקוקטייל נקבע ל־15
בחודש, ואין זו טעות. בני-הזוג דופון עמדו במשך שעה ארוכה
בכניסה לגן הבית ולחצו את ידי עשרות המוזמנים. בגלל סמיכות
האירוע לבחירות, באו למקום פוליטיקאים רבים, שהתפנו לרגע.
מנסים להשיג אותו. מרוז ביקש
לדעת במה העניין, והיא פתחה
ואמרה :״שמי גירית, אני
אחותה של דסנת הרמז היא
לא הספיקה לסיים את דבריה,
כשמרוז נזכר שזהו שמה של
השחקנית שהם מחפשים. הוא
ביקש לדעת איפה נמצאת
אחותה ״כאן, לידי, בתא הטלפון
הציבורי על הכרמל,״ אמרה

ודהר על קטנועו בדרך לשתי
הבנות. אחר־כך הוא הביא אותה
לאחר כבוד לתיאטרון.
דליה שימקו, שחקנית
התיאטרון והקולנוע, קיבלה את
הצעתו של עומרי ניצן, בימאי
התיאטרון החיפאי. היא יוצאת
לשנת לימודים בבית־הספר
לאמנות־הבימה באנגליה, וכש־תסיים
את לימודיה היא תתקבל
לצוות שחקני״התיאטרון החיפאי,
שבמיסגרתו היא הופיעה
בשנתיים האחרונות.
השחקן דודו טוסז למד את
הלקח. בבחירות האחרונות הוא
אמר שהוא הצביע למען עצמאות,
רשימתו של הפרופסור
עזרה זוהר, הפעם הוא הצביע
מערך•
המחזאי יהושע סובול
לקבלת־פנים נלהבת זכה בברלין, בבכורת גטו, מחזה שלו
המועלה שם. מרוב שימחה הוא
שינה את התוכניות ויצא עם
אשתו, עדנה, לחופשה קצרה
בפאריס, עד לבחירות.
עורך־הדין הירושלמי
אברהם ברדוגו סיפר את
הבדיחה הבאה: שאלו ערבי בעד
מי הוא מצביע. תשובתו :״כך.״
השומע הנדהם ביקש הסבר, ואז
ענה הערבי :״איך לא? הוא היחיד
שהבטיח לטפל בנו.״
ח״כ חרות דב שילנסקי
נתן לחייל טרמפ במכוניתו.
מכיוון שהבחירות עמדו בשער,
התעניין שילנסקי לדעת בעד מי
מצביע החייל. זה ענה לו שהוא
החליט לתמוך בשינוי ושאין
טעם לנסות לשכנע אותו
שיצביע עבור מיפלגה אחרת.
ענה לו שילנסקי :״אני להיפך.
אותי אפשר לשכנע. תנסה.״

פסוקי ה שבוע
ןןך | 1ך צלם הצהרון ידיעות־אחרונות, בא השבוע לאסיפת
141 1 171 הבחירות של הליכוד בכיכר מלבי־ישראל בתל-,אביב
חבוש קסדה של אופנוע. רוט נוהג לנטוע בתוך העיר על טילון
קטן, כדי להגיע במהירות לכל מקום. הוא החנה את הטילון ליד
ביבר מלכי־ישראל ומיהר להתחיל לצלם, כשהקטדה עדיין על
ראשו. אחר־כך הסביר בחיוך שהקטדה נועדה גם לשמש לו
להגנה, במיקרה שהקהל הרב שהיה במקום היה מתחיל להתפרע.
העולם הזה 2447

• אנט דולצ׳ין :״לא רק
שבעלי הוא איש ליכוד. הוא גם
מעשן — ואלה הם שני הדברים
הגרועים ביותר״.

• השחקנית רחל מר
כוס,
בעצרת של המערך :״יש לי
רגל שבורה, אבל אני מוכנה
ללכת ברגל קילומטרים, ובלבד

¥1ך ך 1ך י המלצר המפורסם מקפה כסית, היה השבוע
| 1 1111 1/1חגיגי במיוחד. הוא הוזמן כאורח למסיבת
יום־המהפכה בשגרירות הצרפתית, ובא לשם כשהוא לבוש
במיקטורן לבן. על הכיס השמאלי של המיקטורן תלה את המדליות
שקיבל במילחמת העולם השניה. אלה הם עיטורים מן הגבוהים
בצרפת. מרטל הוא צרפתי במוצאו והצטיין בקרבות נגד הגרמנים.
לעזור לניצחון.״

• יושב־ראש מיסלגת
העבודה, שימעון סרס, על
״ישראל
מזכ״ל ההסתדרות:
קיסר הוא אחד האנשים האינטליגנטיים
ביותר שאני מכיר.״
• הנ״ל, על משה שחל:
מעורכי־הדין
אחד
״הוא
המעולים ביותר שאני מכיר.״

• ראש עיריית סתח-

תיקווה, דב תבררי, בתשובה
למיכתב ששלח לו תושב העיר:

״נטלתי על עצמי את המשימה
הלא־נעימה לקרוא את המלל
המבולבל במיכתבך.״

• הרב מאיר בהנא:
״אנחנו יושבים פה במדינה
וסרטן בחיקנו. הסרטן מתפשט.
שם הסרטן: ערבים. הם מתרבים
כמו ארנבות. הם מולידים שישה
בכרס אחת, וזה לא צחוק״.
• הנ״ל :״בנאום הראשון
שלי בכנסת אני פונה לתופיק
טובי ואומר לו: ביום הזה, טובי,
התחלת לצאת מהארץ.״

1¥1חחךןךךש הוא העיתונאי הישראלי הצפוני ביותר.
1111 14111 /1ב | הוא מתגורר בקריית־שמונה ומדווח
משם לעיתונים הבאים: חדשות, הארץ, גירוזלם פוסט ולעיתים גם
הצופה. הוא כתב גלי־צה״ל בצפון וגם עובד בפרי־לאנס עבור
טוכנויות״ידיעות זרות. הורביץ חובש-הביפה מצוייד היטב בבל
המיבשור האלקטרוני הדרוש לעיתונאי. כשהוא מטתובב ברחובות
קריית־שמונה הוא מצוייד בטלפון אלחוטי, כדי לא להחמיץ שום
פניה טלפוגית. הורביץ בן ה 28-הגיע לקריית״שמונה כמורה
בישיבת״הטדר בעיר, החל את עבודתו ככתב גלי״צה׳ל ותפט את
מקומו של יורם המיזרחי, שהתגורר במטולה עד שיצא לקנדה.

שימש! פינסל:

נתיבה בדיהזו־ה:

פריץ נשיגן:

היום הם בעד זה.. .אני רא מאמינה במישחק.. ,הפולמנט הואשוו הוקם
ומחו בעד אחר!״ אז רמה שאשפיע*״ רט ותו מאלו שנה!״

מעולם לא השתתפו כל־כך הרבה שחקנים בתשדירי־הבחירות
כמו הפעם. שלושת הגששים, ספי ריבלין, מירי
פביאן, אתי שילוצי, רותי פרמינגר ואולי היו עוד כאלה שלא
שמתי לב אליהם ולא הזכרתי את שמם. קשה מאוד למדוד
את מידת השפעתם של אותם השחקנים על הבוחר ועל
תוצאות הבחירות. אבל האם מבחינה מיקצועית הם עשו
עבודה טובה! את שאלתי היפניתי לשחקן הוותיק שימעון
פינקל.
אני חושב שהופעתם היתה מיותרת. אני מתפלא מאוד על
המיפלגות שהזמינו אותם בכלל, ואני מתפלא על השחקנים
שהסכימו לקבל את העבודה.

• אני מניחה שלפחות חלקם, אם לא כולם,
התייחסו לעניין כאל פרנסה.

אני מניחה שגם הפעם היו אנשים שלא הצביעו או ששמו
בקלפי פתק לבן, אלא שאף אחד לא היה מוכן להודות בכך,
ובוודאי לא לפני כלי התיקשורת. אף אחד -מלבד נתיבה
בן־יהודה, המודה בפה מלא שהיא לא נותנת את קולה לאף
מיפלגה אחת. שאלתי אותה מדוע.
כי כל הזמן יש לי הרגשה שעובדים עלינו. מישחק־הכוחות
איננו נקי, ואני לא רוצה להשתתף בו.

• איזה משחק היית רוצה לראות?

הייתי רוצה שכל אחד מ־ 120 חברי־הכנסת יתן דין־וחשבון
שוטף לאלה שהכניס,־ אותו לכנסת. אומנם פה ושם זה קורה —
אורי אבנרי, בזמנו, שולמית אלוני וגם מרדכי בן־פורת. אבל הם
לא מספיקים. צריך שכל הסיסטמה תינהג כך. לא מעניין אותי
לראות שיושב בכנסת ח״כ שצריך לקבל החלטה, מגרד בראשו
ומחליט על המקום, בלי לשאול את אלה ששלחו אותו לשם.

נכון שצריך להתפרנס, אבל איך להתפרנס זה באמת לפי
מצפונו של כל אחד ואחד. לפי דעתי, שחקן שמכבד את עצמו לא
צריך לעשות את העבודה הזאת.

• ובכל זאת, זו ההזדמנות היחידה שלך
כאזרחית להשפיע.

אני לא כל־כך מאמין בהשקפות הפוליטיות של שחקנים. הם
מטיבעם לובשים צורה ופושטים צורה. היום הם בעד זה ומחר בעד
משהו אחר.

אני לא מאמינה במישחק הזה, אז למה שארצה להשפיע? וזו
לא הפעם הראשונה שאני לא מצביעה. תיכף מההתחלה ראיתי
שזה בלוף, ולכן מעולם לא הצבעתי. אני אומנם הולכת לקלפי,
מחתימים לי את תעודת־הזהות ואז אני נכנסת מאחורי הפרגוד
ושמה פתק לבן.

• ואם במיקרה העבודה הזאת תאמה גם את
השקפתו הפוליטית של השחקן המסויים?

• לך, למשל, אין השקפה פוליטית?
כל חיי אני לא שייך לשום מיפלגה, וככה גם אמשיך.

• ונחזור אל השאלה המקורית שלי: הם שיחקו
טוב, עשו עבודה טוכה?
לא התרשמתי שזו עבודה טובה. זו עבודה חלטוריסטית.

• אבל היה מישהו ששיכנע אותך יותר מכולם?
אף אחד לא שיכנע בכלום. כל התעמולה הזאת מיותרת, לפי
דעתי. כל אדם חושב ידע, גם לפני ספי ריבלין ולפני הגששים,
עבור מי הוא יצביע.

• או-קי, אז את לא מצביעה. אבל לפחות איכפת
לך קצת מי יזכה?
מה איכפת לי? הליכוד בעצמו מודה שאין לו אנשים מוכשרים,
ולמערך אני לא יכולה לסלוח על השגיאות הנוראות שהם עשו,
כשנתנו להם צ׳אנס להקים מדינה.

• אז למה שלא תצביעי למיפלגה קטנה,
לשולמית אלוני או למרדכי בן־פורת, שלפי דעתך בן
נותנים דין־וחשבון לבוחריהם?
איזה השפעה יש להם בכלל בתור המישחק הזה?

בחירות, מיפלגות, דמוקרטיה, פרלמנט. אנחנו מתעס קים
בזה בכל-כך הרבה תאווה וידענות, שאפשר לחשוב
שהמצאנו זאת בעצמנו. הפרלמנט הראשון בעולם הומצא
והוקם דווקא באיסלאנד הקרה. שאלתי את קונסול
איסלאנד בישראל, מר פריץ נשיץ, על הפרלמנט שלהם.
הפרלמנט הראשון הוקם בשנת ,930 כלומר לפני יותר
מ־, 000ו שנה. מכיוון שהיה הראשון, הוא לא הוקם לפי שום
דוגמה, אלא שימש דוגמה לכל הפרלמנטים שבאו אחריו.

• כמה מיפלגות יש היום באיסלאנד ובכל כמה
זמן יש כחירות?
לא כמו בישראל, באיסלאנר יש חמש מיפלגות, וכמו בישראל
נערכות הבחירות בכל ארבע שנים, במיקרה שביניהן לא נופלת
הממשלה.

• מה דעתך על הבחירות בארץ? אני מניחה
שאתה מתעניין.
אני מתעניין מאוד, אבל אני מנוע מלהגיב על עניין זה.

• כנציג המישטר הפרלמנטרי הבי-ותיק בעולם
— יש לך איזה עצות טובות לתת לפרלמנט צעיר
כמו שלנו?
עצות זה עניין עדין מאוד ואני מאוד משתדל שלא לתת אותן.

אומרים...מה הן אומרות...מה הם אומרים...מה הן אומרות...מה ה א

איתמר סרזביץ:

,,נושא הביטוח הובוא׳ ,,שש שנים שבתי .,הואהיד, רדד אתונה.
אינו מנותח באו־ץ!״ סגורה בחדר וכתבתי!״ בגרר מס־הנסיעות!״
לאמריקאים זה לקח יותר ממאתיים שנה בדי להציע
אשה לתפקיד סגן הנשיא. אצלנו, צ׳יק־צ׳אק, נפחות מ״60
שנה של אגודת־הסופרים, נבחרה אשה ליו׳ר האגודה.
שאלתי את שולמית לפיד, היו׳ר החדשה, מדוע נכלל
רצתה בתפקיד הזה, שהוא בעיקרו אדמיניסטרטיבי,
ושנוודאי גוזל חלק מזמנה, שהיה יובל להיות מוקדש
לכתיבה.
זה נכון שהתפקיד יגזול חלק מזמני, אבל עכשיו אני מוותרת
ממש ברצון על הכתיבה. שש שנים ישבתי סגורה בחדר, כדי
לכתוב את גיא אוני ואת סיפרי האחרון כחרס הנשבר, שיראה
אור בקרוב.
הרגשתי שאני רוצה לצאת קצת החוצה, שאני רוצה מגע עם
העולם.

• מה תפקידו של ירד אגודת־הסופרים?

יותר ויותר אנחנו קוראים בעיתונים על אנשים הזקוקים
לניתוחים נדירים, הנעשים אך ורק בחו׳ל, בדרד־כלל
בארצות״הברית, שיצילו את חייהם. ברוב המיקרים אין
החולה או מישפחתו יבולים לעמוד בהוצאה הכספית של
מאות אלפי דולארים, ואז פונים לציבור שיתרום. מה
עושים אותם שאינם מצליחים לגייס את הכסף, ומה עושים

אותם המתביישים לבקש תרומותז
שאלתי את ד״ר איתמר בורוביץ, סמנכ״ל חברת הביטוח
הפניקס, מדוע חברות״הביסוח לא בונות תוכנית למיקרים
כאלה. אדם ישלם סכום חודשי, ובשעת הצורך תכסה
^ החברה את כל הוצאות אישפוזו ודיפויו בחו׳ל.
שאלה קשה מאוד שאלת אותי. האמת -היא, שכל הנושא של
ביטוח רפואי פרטי אינו מפותח בארץ, מפני שקופות־החולים
מכפות את הרוב.

• וככל זאת, יש מיקרים חריגים שקופות•
החולים אינן מכסות.
נכון, אבל חברות־הביטוח אינן בנויות לעשות תוכניות
למיקרים חריגים. בביטוח אפשר להתעסק אם יש לך מיספרים
גדולים. יחד עם זאת אומר לך, שלאחרונה היו דיבורים
בחברות־הביטוח בעניין ביטוח רפואי פרטי, באופן יותר כולל. לא
נגענו בנושא שאת העלית עכשיו. אני לא יודע כמה אנשים ירצולהיכנס לתוכנית שתכסה רק אישפוז וטיפול בחדל.

• אולי הרכה אנשים׳ איד אפשר לדעת?

אולי. אף פעם לא בדקנו את הנושא הזה ממש.

• אולי תעלה אותו בישיבתכם הבאה?

אני בהחלט אעשה זאת.

הבעיה המרכזית היא מציאת מקורות־מימון, כדי להמשיך
ולקיים את המיפעלים של האגודה, שהם עיתון האגודה מאזניים,
שמירת הגינזך הענק שלנו, סדרות הספרים שיוצאות לאור,
הפעילות השוטפת של הבית. ויש האיגוד המיקצועי, שצריך
לטפח אותו בדי שיתחיל לתת פרי.

• האם תתני או תירצי לתת גוון נשי יותר
לאגודה, שנשלטה כמעט 60 שנה על־ידי גברים?

את שואלת אם אצבע את הקירות בוורוד? לא. אני באמת לא
רואה הבדל בין גבר לאשה בתפקיד הזה.

• האם יש ייצוג נאות לנשים באגודה, במה
מתוך הסופרים הרשומים באגודה הן נשים?

באגודה רשומים 370 סופרים — סיפרות יפה, מסאיים
ומשוררים. כשליש מתוכם הו נשים.

• דובר הרבה לאחרונה על תפקידם של
הסופרים בגוש של אנשי־רוח, בהשמעת קול ודעה
בעניינים ציבוריים ופוליטיים. מה דעתך על זה?

אני מניחה שהציפיות מהסופר כאיש־מוסר הן גבוהות. רואים
בהם מורי־הוראה, אנשי־מוסר, אפילו איזה נביאים קדמונים. גם
חלק מהסופרים עצמם רואה את עצמו באור כזה, ומכאן שהם
מעורבים בנושאים ציבוריים שהמוסר הוא מרכיב שלו. אני
בהחלט חושבת שיש נושאים בהם הסופר צריך להשמיע את דעתו,
כמו נושא הצנזורה באמנות, למשל.

• ונושאים יותר פוליטיים?

היתה מעורבות של האגודה בנושא המילחמה בלבנון. הדעה
הפרטית שלי אינה קובעת כאן. יש ועד, ועל־ידי הצבעה מחליטים
על איזה נושא להגיב וכיצד.

• ומה דעתך על בך?

צריך לבדוק כל נושא לגופו, ואם מחליטים להגיב — מגיבים.

הנה, גמרנו את תפקידנו בקלפי. אפשר לנסוע לחו׳ל.
ראיתי בעיתון מודעה המכריזה על טיסות הלוך וחזור לכל
היעדים באירופה, במחיר של 99ג .$זה נראה לי 700
11£א 70 8£ 7סססס. אז נפגשתי עם איש״העסקים בן
ה״ ,27 גדי יולוס, שהוא האיש מאחורי הרעיון. איך זה
כל״כך זול ז שאלתי אותו.
אנחנו עובדים על מקומות פנויים שנשארים בטיסות של
מעוף, ארקיע וסן־דור. יום לפני הטיסה כבר ברור כמה מקומות
פנויים נשארו, ואם אדם מחליט להצטרף לאותה טיסה 24 שעות
לפני שהיא מתבצעת, הוא משלם רק .$199

• מה הסיכויים בקיץ למקום פנוי כזה?

תמיד יש כמה מקומות פנויים, ובחורף בוודאי יהיו הרבה יותר.

• ובכל זאת, באופן תיאורטי אני יבולה לחכות
למקום פנוי כזה במשך שבועיים. לטלפן כל פעם 24
שעות לפני מועד הטיסה, ואז יגידו לי שאין מקום.

באופן תיאורטי זה נכון. אבל בדרך־כלל זה לא קורה, מחכים
יום או יומיים. הטיסות האלה לא נועדו לאנשי־עסקים, שצריכים
להיות במקום מסויים בעולם בשעה מסויימת. זה נועד יותר
לאנשים צעירים, שלא בדיוק משנה להם אם הם יגיעו לפאריס
ביום ראשון או ביום שלישי.

• את התרגיל הזה המציא, כמדומני, פרדי לייקר
האנגלי, שאחרי שנה של פעילות פשט את הרגל.

הוא פשט את הרגל מפני שהחברות הטרנס־אטלנטיות הורידו
מחירים ומכרו ממש במחירי־הפסד, כדי להפיל אותו.

• ולמה שכאן זה לא יקרה?

זה כן יקרה. הנה, אל־על כבר הורידה את מחירי הטיסה
ללונדון ל־.$299

• אז איד תילחם כדי להישאר בשטח?

קשה מאד להילחם. בינתיים הנוסעים מרוויחים מהטיסות
הזולות שלנו, וגם מזה שאל־על מורידה מחירים. אבל לטווח
ארוך, אם הממשלה לא תוריד את הסיבסוד מאל־על ולא תהפוך
אותה לחברה עצמאית — תישלל זכות הקיום של מעוף.

• דבר נופר שעשית לאחרונה הוא מכירת
חבילת־טיול למיזרח הרחוק ב־ .$999 לפי מה
שהצלחתי לברר, המחיר הזול ביותר עד כה לבנקוק,
עבור הטיסה בלבד, היה .$1,500 איך אתה יכול לתת
טיסה, מלון, ארוחת־בוקר ומלווה ב־ ,$999 מה
התרגיל?
עשיתי הסכם טוב מאד עם איגייפט אייר, שהם יטיסו את
הנוסע הישראלי מקאהיר לבגקוק ב־ 600 דולר, עוד $200 עולה
להביא את הנוסע הישראלי מישראל לקאהיר, דרך אתונה, ושאר
הכסף הולך למלונות (שגם איתם עשיתי עיסקה ניפלאה) .אני
מרוויח מהעמלות.

• למה התייר הישראלי צריך לטום לקאהיר דרך
אתונה?

שילטונות־המס המציאו דרך כדי שלא לעקוף את מס־הנסיעות,
וככה זה עולה למטייל עור .$200

דניאלה שמי

הח״דת אדל תמו׳ ,נקידת
קצין אגייס בגולן, רא
מוות ות עד ההובעה
הפאנקיסטית גם במדיצה״ל
שמנת, שאביה איש־העסקים האמיד
פינק אותה עד בלי די, בוגרת הגימנסיה
היוקרתית א לי אנ ס ברמת־אביב.
בית הוריה נמצא בבנייני נווה
שברחוב לוויטן בתל־אביב, מהבניינים
היקרים ביותר בעיר.
היא מרשה לעצמה לעשות מה
שעולה בדעתה, מה שאחרות לא היו
חולמות לעשות.
אמה של ארל נפטרה לפני יותר
משלוש שנים בגלל שטף־דם במח.
אדל, שהיתה קשורה לאמה, נותרה
יתומה ומבולבלת. על אביה היא
אומרת, ש״הוא עושה מה שבא לו, ולא
מספר לי בדיוק. יש לו חברה לחלקי־חילוף
לרכב והרבה כסף בבנק״.
יש לה אח בן ,21 שעליו היא אומרת
כי הוא ״צנחן וחייל וגיבור״ ,ויש לה
אחות בת ,29 מנישואיו הראשונים של
אביה, שהיא לדברי אדל ״נשואה וקצת
פחות גיבורה מאחי״.
היא סיימה כיתה י״אבא לי אנ ס

כשבתעודה שלה ארבעה ציונים שליליים,
ואז נפטרה אמה באופן פיתאומי.
משהו קרה לאדל, והיא מספרת :״לאמא
שלי היתה חשובה הבגרות, משום־מה,
למרות שלי זה לא היה חשוב. נכנס לי
לראש, שלכבודה ולזיכרה של אמי אני
חייבת לגמור י״ב, עם ציונים טובים
בבגרות. אילמלא אמי, הייתי עפה
מבית־הספר. הלימודים שיעממו אותי,
המשמעת המגוחכת הנהוגה ב א לי אנ ס
הפריעה לי. בא לי לצאת לחופשי,
נמאס לי להיות כבולה בתוך מיסגרת
הלימודים.
״היו לי תוכניות לצאת לרחוב,
לעזוב את בית־הספר. אבל אז, כשאמי
מתה, נכנסתי לאמביציה. באתי למיבחן
במתמטיקה והוצאתי עשר. המנהל היה
המום. הוא לא האמין שאני מסוגלת
להוציא ציון כזה. בכלל, כל הציונים
שלי בבגרות טובים, כי זה היה חשוב

בתקופת השמינית החליטה אדל כי

!7 1 X 9
קרחת סימטרית וכתומה!35* 255
רי, פקידת קצין אג״ם, המשרתת בחיל״התותחנים אי־שם ברמת־הגילן.

די עור אל
ך* שהיא עוברת ברחוב, נעצרת
התנועה. היא נראית כמו רמזור
מהבהב, שיערה צבוע כתום מסנוור,
משני צירי ראשה קרחת ובאמצע
כרבולת.
כל זה היה טיבעי ומובן אילו אדל
תמרי בת ה־ 19 היתה מתגוררת בסוהו
של ניו־יורק או בווסט־אנד של לונדון.
כל זה יכול היה להיות טוב ויפה אפילו
בקטעים מסויימים ברחוב דיזנגוף או
ליד נמל תל־אביב, בסביבות רחוב
יורדי־הסירה. אלא שאדל, בעלת הראש
המדהים הזה, הולכת לכל מקום כשהיא
לבושה במדי צה״ל.
לא, אין היא מתחזה כחיילת,
ולמרות שגיונות האופנה, מדי חיילת
צה״ל עדיין אינם באופנה, ביחוד כשהם
כרוכים בחבישת הכובע המגוחך.
אדל היא חיילת בשירות חובה,
המשרתת כפקידת קצין אג״ם בחיל־התותחנים,
איישם ברמת־הגולן. עובדת
שירותה בצה״ל לא מפריעה לה
כלל להיראות פנקיסטית גם כשהיא
במדים.

״נמאס לי

^ ל היו ת פ פו ל ה׳
^ דל היא טיפוס מיוחד במינו. היא
בת־טובים מנווה־אביבים, ילדת

נמאס לה להיות ילדה־טובה־ירושלים.
כדי לבעוט במוסכמות, החליטה לגלח
את שיער ראשה. היא הופיעה לבית־הספר
כשקרחת מפארת את ראשה.
תגובת המורים היתה הלם מוחלט.
בדיוק באותה השנה פרצה מיל־חמת־לבנון.
כפי שהיא, קירחת, התפל־חה
ארל ללבנון, לחפש את החבר שלה.
״הצלחתי להבריח את הגבול׳,הגעתי
לבסיס של החבר שלי, ואמרו לי שהוא
בתל־אביב. אמרתי לעצמי: אם אני כבר
בצפון אשאר בסביבה.
״הגעתי לאכזיב, נזרקתי שם לאיזו
תקופה. זה היה שיגעון. הלכתי לבקר
את אח שלי — כמו שאני, עם קרחת,
באיזה קיבוץ ליד ראש־הניקרה. הואכמעט התעלף, החביא אותי בחורשה,
שאף אחד במשק לא יראה.״
מתי חל בה השינוי, מתי הפבה
לקירחת ופאנקיסטית?
״הכל התחיל מנערת־תיכון רגילה
כשאמא שלי מתה. התחלתי לריב עם
אבא שלי, לא היה לי נעים בבית, אז
יצאתי לרחוב. התחלתי להכיר את
הרחוב, ללמוד להסתדר. הייתי בורחת
לחודש מהבית, מסתדרת ברחוב.
״כשעשיתי קרחת, אבא שלי זרק
אותי מהבית. לא נבהלתי מזה, ישנתי
בפרישמן, בים, ליד סוכת־המציל.
היכרתי שם עוד שני זרוקים, תיירים,
ועוד ילד, שברח מהבית. עשינו חיים.
המישטרה היתה באה בכל לילה
ושומרת עליי, כי אבא שלי בכל זאת
דאג.״
^ חר־כך קיבלה אדל צו־גיוס•
ר 1טיבעי היה לחשוב כי נערה זרוקה
כמוה תעשה הכל כדי להימנע משירות

רת חגורה פאנקיסשית ומהבהבת כמו רמזור בצבע שיערה הכתום הלוהט.
את הקרחת עשתה אדל אחרי מות אימה, אם כי כאשר התגייסה לצבא,
עוד היה לה שיערה המתולתל הכתום, כמו לכל ילדה קטנה ושובה.

1*1 1 1 * 1 11 ¥1 *1111 אדל במדי צה׳ל עומדת ברחוב בן־יהודה בתל״
| #111 / 4 / 1 | £ן אביב, מנסה לתפוש שרמס לרמת״הגולן. היא
נועלת סנדלים צבאיים, מקפלת את השרוול בשלושת״ריבעי אורכו, חוג*

1ד 1ך 11ק 1במישטרה הצבאית אין אומרים דבר על תישפורתה
1ו 1 1 1 #של אדל. הכל חוקי, בדיוק כמו שהצבא רוצה -קצר
וסימטרי. ועל הצבע אין, כידוע, שום הגבלה, וכך קיבלו אותה כולם.

לעורר תדהמה

גף 3:

ברחוב, כשהקרחת הסימטרית שלה מתנוססת משני
צבאי. אבל לא אדל .״התגייסתי לצבא
בשיא המוטיבציה, רציתי להיות חיילת
מצטיינת, ללכת לקורס־קצינים. אבל
כבר ביום השלישי לטירונות חטפתי
חמש תלונות, וכל המוטיבציה נפלה.

״מאגייק״
* ב פו ל-וו ליו ם
י* ,״כשהתגייסתי לצבא היה לי, כמו
לכל הילדות הטובות, שיער כתום
מתולתל. לפני ארבעה חודשים
החלטתי שמספיק ודי. באתי לסמי
זלצר ועשיתי אצלו קיצוץ בצד אחד,
ובקיצוץ שני פסי־קרחת, ובצד השני
— קרחת שלמה. צבעתי את השיער
בכתום. כך הלכתי לבסיס.
״כולם היו בשוק, אבל קיבלו אותי,
אי־אפשר להגיד לי כלום, אני לא
׳״ עוברת על שום חוק, התיספורת שלי
היא בדיוק כמו שהצבא רוצה — קצרה
וסימטרית, ועל צבע אין שום הגבלה.
כך שאף אחד לא יכול להגיד לי שום
דבר.
.המפקד שלי אוהב אותי, זה המזל

צידי הראש, ובמרכז כרבולת־שיער כתומה, היא גורמת
לאנשים לסובב ראשם. אדל נהנית מכך מאוד.
לדבריה, בלי תשומת״לב אין היא יכולה לחיות.

שלי. הוא רואה בי את פרוייקט־השיקום
שלו.
״אני זוכרת הוא הגיע לבסיס
בתקופת פלשדנס. כשהוא נכנם
למישרד, שמתי את מאנייק בפול
ווליום ורקדתי יחפה. הוא כמעט נחנק.
אחר־כן־ החליט שאני בעצם בחורה
טובה, רק שיש לי בעיות בבית וצריו
לעזור לי.
״הוא בחור עלא־כיפאק, המפקד
שלי, רק מה — קצת מרובע. צריך
לשנות אותו, ואני, עם המוסיקה
והשיגעון והצעקות, עוד אשנה אותו.״
אדל ממהרת. היא צריכה להגיע
לבסיס ברמת־הגולן. גם את המדים
שלה היא לא לובשת כמו כולן —
במקום החגורה הצבאית היא עוטה על
מותניה חגורת פאנק שחורה. הסנדלים
שהיא נועלת הם סנדלים צבאיים, וכל
זה רק מפני ״שהם מאוד־מאוד
סטייליסטיים.״ כשהיא נשאלת מתי
תתבגר, היא עונה בחיוך כובש :״עוד
שנתיים־שלוש, אם ירצה השם.״
ועד אז יצטרך צה״ל להמשיך להסתדר
עם הפאנקיסטית שבשורותיו.

לצאת מהמיסגות

זהו המוטו של
החיילת אדל
תמרי, בת״שובים מנווה״אביבים, שסיימה בחינת־

בגרות במתמטיקה בתיכון אליאנס היוקרתי בציון
עשר. לדבריה, היא לא מסתדרת עם אבא שלה,
אבל המפקד שלה בצבא רואה בה פרוייקט־שיקום.

41י

איפה אפשר
לאפול אמחה
טינית טובה
ולא יקרה ו
( ה ת שו בהבמ הו פ ך)

את רוצה לבנות
חלק מסרס בגונו
|1יוניים? אגן? גוועות?
ש שיטה נוחה
המאפ שות זאת
עושות ורד
צבעון (מימין) ושרון פנאן, אם לשתי בנות :״אנחנו

רצות עם המישקולות, הולכות איתן ונהנות מהתוצאות
רגליים חטובות, שריריות, אן לא גבריות״ (ה תצלומים
למעלה ולמטה של הצלמת טלי קצורין).
לות ארצה, החליטה לפתור בעזרתן את
הבעייה של גברים ונשים הרוצים לחזק
אזורים מסויימים בגופם. בעזרת שיטתה
יכול כל אחד לבנות את גופו כרצונו.
לדוגמה, הרוצה להוריד פולקעס,
תקבל את התרגילים המיועדים לכך,
המישקולות, וכן הלאה, כל אזור והתרגילים
המיוחדים לו.
מישקל המישקולות הוא החל בחצי
קילו. יש גם יחידות של קילו, קילו
וחצי ושני קילו. רק כאשר מתעמל הוא
כבר בכושר טוב הוא יתעמל עם

צבעון שהפילה, לאחרונה, את ולדה
בחודש השביעי להריונה, גופה היה
מאוד מדולדל, בעיקר באזור הבטן,
הבינה אז, באופן אישי, ועל בשרה, מה
עובר על נשים, המרגישות וחושבות
שגו&ן לעולם לא יתחזק ואולי בכלל
אין טעם להתחיל ולהשקיע מאמצים
בפעילות גופנית.
היא לא האמינה שחודש וחצי
מאוחר יותר תוכל ללכת עם ביקיני
זעיר, וכל זה רק בזכות המישקולות.
לולא המישקולות היה גופה מגיע
למצבו הנוכחי רק אחרי חצי שנה.
ההתעמלות בעזרת המישקולות
גורמת להרזייה, משום שמאמץ רב
ך 0 1 *1בשעות״הפנאי אפשר
יותר מפעיל את השרירים ומי
11 ^ 4להתעמל ולעשות את
שמסתובב איתן במשך שעות היום, גם
אותם התרגילים שלומדים במכון.
עקרת־בית בביתה, אין ספק שתראה
גוף כזה מאותם תרגילים וזאת מפני
תוצאות תוך שבועות אחדים, כמובן
בתנאי שתשמור גם על תזונה נכונה ׳ שלגבר יש הורמון גברי מסויים,
ולא תטרוף יותר בזכות זה שהיא׳ המשפיע על גופו ומנפח את שריריו,
הפעילה את גופה כהוגן.
אבל אצל אשה קיים הורמון זה באחוז
תענוג ב־ 20 דולר. הרזייה . ,אפסי.
ורד, שהשתתפה תשע שנים בנבח־הורדה
במישקל, תלויה במה שהגוף
מכניס (כלומר: אוכל) ובמה שהגוף, רת ישראל בהתעמלות־קרקע ואקרובטיקה,
כבר ראתה רצי מראתון ורקדנים
מוציא(כלומר: אנרגיה) .מישקולות הן
המשתמשים במישקולות.
הפתרון האידאלי להרזייה, השגת
כמה עולה תענוג המישקולות? סט
כושר וגוף חטוב בזמן קצר. נשים אינן
של מישקולות לידיים ולרגליים מחירו
צריכות לחשוש שתקבלנה גוף בריוני
אורנה גלזן
מהמישקולות. אם כי גבר יכול לקבל 20 דולר.

3717**1
3X0311
בענווה

ספר, לדוגמה, הרוצה להפעיל ולפתח את שרירי ידיו
ואת כושרו הידני יעשה טוב אם ישתמש גמישקולות
של חצי קילו. זה גם יבטיח שישמור, בוודאי, על הכושר הקיים.

^ היות שזופה זה יפה, להיות
) שזופה ורזה זה נפלא, אך אין יותר
טוב מאשר להיות שזופה, רזה ובכושר
גופני. מי לא היתה רוצה להיות בעלת
גוף מושלם, רגליים ארוכות, חזה זקוף
ומותניים צרות. אבל הטבע עושה את
שלו, חונן אותנו במה שהוא חשב
והחליט שמגיע לנו.
וכאן באה לעזרתנו הקידמה. שיטה
חדשה של פעילות גופנית, המביאה את
גוף המתעמל להשגת גוף דינאמי
וחטוב באזורים הנכונים והרצויים.
שיטת דיינאמיק היא השיטה
המעצבת את השרירים בצורה המהירה
ביותר ובמקומות התורפה — ירכיים,
אגן, וזרועות.
כמו נוצה. מסבירה חלוצת שיטת
הדיינאמיק, ורד צבעון, המורה לחינוך
גופני ובוגרת וינגייט, שייבאה
אותה בימים אלה ארצה, הישר מאמריקה.
השיטה פשוטה. התעמלות בעזרת
מישקולות. אלה אינן מישקולות
מתכת, בהן מזיעים והידיים מחליקות,
אלא מישקולות המכילות פירורי

עופרת, הנמצאים בתוך נרתיק פלסטיק
המתחבר ליד בעזרת סרט־הדבקה,
כך שהמישקולת מאוד נוחה לפעילות.
שיטת דינאמיק מתחילה מהרגע
שאדם קם בבוקר, שוטף את פניו, מצחצח
שיניו, מתלבש, שם את המישקו־לות
על הידיים והרגליים והולך. לעבודה,
לסופרמארקט לקניות, למיספרה.
המישקולות הן צבעוניות, ססגוניות,
וניתן להתאימן לבגד. ביום הראשון
לשימוש ההרגשה היא שהמישקו־לות
מכבידות על הרגליים, אבל כשם־
סירים אותן מרגישים כמו נוצה, וכמעט
מתגעגעים להרגשה הקודמת.
להוריד סדלקעס. ורד צבעון
נדלקה על הנושא בניו־יורק, כשראתה
אנשים רבים הולכים עם זה, רצים
בפארק, משחקים טניס, יושבים
בבתי־קפה.
בהתחלה חשבה שאלה חותלות
אופנתיות, וכשהתעניינה לדעת היכן
ניתן לרכוש אותן הסבירו לה שאלה
מישקולות ושזוהי שיטת התעמלות.
כאשר צבעוז ייבאה את המישקו־

המישקולות הכבדות. לעומת זה, מי
שרוצה לשמור על המצב הקיים,
יסתפק במישקולות של חצי קילו.
בביקיני זעיר. שיטת דיינאמיק
טובה לכל גיל, החל בגיל ,14 כשהשלד
כבר מעוצב. ילדים, בדרך־כלל, לא
זקוקים למישקולות כי הם קופצים,
רצים ומשתוללים. ובניגוד לקפצנות
הארובית הידועה של ורד צבעון,
בשיטת דיינאמיק אץ אף קפיצה.

מישקולת ססגונית:עמו
בגד הריקוד בפסים ובצבעים. הן מכילות פירורי־

עופרת הנמצאים בנרתיק פלסטיק הנרכס על״ידי
רוכסן דביק. זה אמנם פטנט אמריקאי, אן הוא גם
שוב לישראליות כמו הצעירה הנאה בתצלום למעלה.

זה...וגם זה ״וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה1...ג זה...וגם

על תבוות ואובייקטיביות מזה שיש לי מדור בעיתון, הרבה אנשים
מרוויחים. מרויחים יצרנים שמוצריהם מוצאים חן
בעיניי, מרוויחים בעלי בתי״קולנוע שהסרטים
שלהם נראים לילדים שלי, מרוויחים מישרדי
פירסום שאני מספרת על אירועים שהם מארגנים
ומרוויחים אנשים שונים, שאני נותנת להם במה
להשמיע את דיעותיהם. אני מקווה שמרוויחים
גם הקוראים שפה ושם מוצאים תועלת, עצה או
עניין במה שאני כותבת.
היחידים שמפסידים מהעובדה שאני חתומה
על הדף הזה, הם ידידיי הקרובים והאהובים. כל
אחד שמוציא ספר או תקליט או כל דבר אחר
שנראה לי טוב, זוכה ממני לכמה מילים חמות. רק
לא המישפחה שלי והחברים שלי. ודווקא יש בין
אלה די הרבה מוכשרים וחכמים וידועים. אבל
להם אני תמיד אומרת ״איך אני יכולה להיות
אובייקטיבית בקשר אליך?״ היום החלטתי
שחסל סדר השטויות האלה. מי שמפסיד
מהאובייקטיביות המטומטמת שלי זה אתם
כקוראים, והם כיוצרים. מה שמגיע לזרים, בטח
מגיע לחברים שלי. יכול להיות שדברים של
אנשים קרובים נראים לי טובים או נהדרים
בדרגה אחת יותר מאשר של אחרים. אז מה? אתם
לא ככה?
שני ספרים של חברות שלי יצאו לאור בימים
אלה, סודות מן המטבח של נירה רוסו של
נירה רוסו, כמובן, ובעלת החלומות של אלונה
פרנקל.

תשדירי שירות לחופש הגדול
י 1ם ד 25.7

(פרק ג׳)

מפני שבשבוע שעבר לקחתי אותם לראות את סופרגירל הם בפירוש
חייבים לי, ואני אוהבת שאת החובות יחזירו מהר. זו הסיבה שהיום אני
לוקחת אותם לראות את האופרה המוסרטת לה־טראוויאטה (קולנוע
לב 1תל״אביב, בית מיציל ירושלים) .אני אהנה — זה בטוח. אם הם יהנו
— יופי חי! ואם הם לא יהנו ויגידו ״אופרה זה פוי!״ ,לפחות הם ידעו על
מה מדובר. קצת השכלה עוד לא הזיקה לאיש.

י1ם ה 26,7
רעיון המישמרות הוא רעיון נפלא. אני שולחת את שני הילדים שלי
לחברים שלהם החל משעה 4אחרי־הצהריים ועד אחרי ארוחת־הערב.
בשבוע הבא אזמין את החברים האלה אלי.
אני מרוויחה יום חופש ושתי אמהות ישראליות סחוטות גם הן. הלך
עוד יום.

י27.7 11

משתתפים יותר מ־ 50 שחקנים וזמרים ובראשם דני בסן(מתיסלם) ,תיקי
דיין ודני ליטני. מסוג הדברים שילדים אוהבים, אבל ההורים נהנים אפילו
יותר.

י 1ם ראשון 29.7
אם לא יצא לכם לראות את המחזמר בשבת, אז אולי תוכלו היום(יחד
עם הילדים, כמובן) לראות סרט יפהפה המוצג גם הוא בכמה מקומות בארץ
(נא לחפש בעיתונים) המלך והציפור. מי שכתב את הדיאלוגים לסרט
והשתתף בכתיבת התסריט הוא המשורר הצרפתי הידוע ז׳אק פרוור
ובהחלט יש בסרט טביעת־אצבע של משורר.
הילדים יאהבו מאוד את הדמויות המצויירות ואת הסיפור הפשוט
לכאורה. ההורים הנבונים ימצאו בו רבדים רבים ומעניינים. סרט שממנו
יוצאים והולכים הביתה בשתיקה. מומלץ מאוד.

יום שני 30.7

כמו תמיד. טלוויזיה. ים. ארוחת־ערב קצת יותר חגיגית. מבט לחדשות
וחצי סרט. אחר־כך מעבירים אותם על הידיים כשהם ישנים וכבדים
מהסלון לחדר־הילדים ונשארים לבד.

שום דבר. פשוט כלום. שידעו שאפשר להישאר בבית ולראות איך
מרקו הקטן(מהסידרה הלב) מחפש את אמא שלו כבר שנתיים. השוואות
בין חיי מרקו ובין חיי ילדינו רצויות מאוד. שידעו הנבלות הקטנות עם
איזה כפית־זהב הם נולדו אצלנו.

י 1ם שב ת 28.7

יום שלישי 31.7

ילדים שיש להם סבתות וסבות שילכו אליהם. אחרים שילכו עם אבא
שלהם. אפשר למשוך את כל היום אם מבטיחים להם ללכת בערב לפארק
הירקון ולראות את יוסף וכתונת הפסים. המחזמר מתחיל ב־ 8.30 וזה לא
רעיון רע לקחת כמה סנדוויצים ולהגיע לפארק שעתיים קודם. על יוסף
וכתונת הפסים כבר נכתבו דפים רבים, אבל לאלה שמשום מה לא קראו
אותם, אספר שזהו מחזמר־פום שנכתב על־ידי טים רייס ואנדרו לויד וובר
(אוויטה, ישו כוכב עליון וקטס שהם הצלחות מסחררות בעולם) .בהצגה

מה רעתכם על סיור של אחרי־הצהריים בכמה גלריות לאמנות? אולי
הסבר פה ושם, ניסיון להראות דברים שונים ולהשוות בין שני ציירים או
יותר. במיסעדה שבה תאכלו ארוחת״ערב אפשר יהיה לדבר על מה ראינו
ואם זה מצא חן ולמה. חומוס וסלט ושישליק במיסעדה זה תענוג לשני
המחנות (הורים וילדים) ומה שנשאר אחרי זה, זה רק לכבס אותם טוב
ולהכניס למיטה.
חופש נעים לכולכם. המשך ההצעות למעבר המיכשולים בשבוע הבא.

שרבט זה לא גלידה
במרחק שני מטר מהבית שלי פתחו את בוטיק
הגלידה הכי מפואר בעיר, בלון. הזמינו אותי
לפתיחה, אבל לא הלכתי. מה יש לי לעשות שם
בתור בן־אדם מתעב גלידה?
אבל כמה זמן אפשר לעשות שרירים ולשמור
על עקרונות? הרי יש מקומות בתל־אביב שאם
אתה לא הולך אליהם לפעמים, אתה פשוט לא
א .1נו, אז נשברתי, לקחתי את שני הילדים
ועלינו למירפסת מול הים. אגב, אם נתעלם לרגע
מעניין הגלידות, המקום ממש יפה ומה שהכי יפה
הם הכלים המוגשים לשולחן(אח, אם היה בפנים
איזה סופלה תרד טוב) .הילדים הזמינו
גלידות־ענק שעליהם התרוצצו ואפלים
ושוקולדים ופירות וצימוקים ואגוזים וכל מיני
בובות נייר שסימלו רעיונות שונים אודות ארץ
המוצא של הגלידה. בקיצור, בכחנאליה אמיתית
ללקקנים. המלצרית שאלה מה אני רוצה, ואמרתי
שאני רוצה להפיל את ממשלת הליכוד. היא לא
כל־כך הבינה מה הקשר, אז התפשרנו על קפה

הילדים זללו ונהנו, ואני שתיתי קפר קר ונורא
הצטערתי שאני לא אוהבת גלידה, כי בטח גם אני
הייתי נהנית. ככה כמעט נגמר הסיפור, אילמלא
שמעתי איזה גברת מזמינה מהמלצרית שרבט
(שזו גלידה על בסיס מים ואהבה גדולה שלי).
התעניינתי מייד אם אומנם השרבט עלה כבר
ארצה והסתבר שכן. הזמנתי וליקקתי את הכוס
מכל הכיוונים ואחר־כך, בלי בושה, אמרתי
למנהל של בלון שבאופן דחוף ביותר יספק לי
את המירשם של השרבט, כדי שקוראי ממטולה
ומאילת לא יצטרכו להגיע לתל־אביב בחודשי
הקיץ החמים. ובכן, כך עושים שלוש מנות שרבט
דליקטס.

ז׳לטין 1 ,כוס מים. קליפת לימון מגורדת, קצת
ליקר מנטה(רק אם יש) ,כמה עלי נענע.
ואיך עושים?
על אש קטנה בוחשים את הסוכר, הג׳לטין
והמים, ומביאים כמעט לרתיחה. מקררים מעט
וכאשר הכל פושר מוסיפים את מיץ הלימון.
כשהעיסה קרה לגמרי מכניסים אותה לפריזר
לרבע שעה. מוציאים מהפריזר ובוחשים, כדי
למנוע היווצרות גושים. כך עושים שלוש פעמים
את הדרך פריז׳ר־בחישה. אחר״כך משאירים עד
שייקפא ממש.
לפני ההגשה שופכים לתוך הכלי, שבו רוצים
להגיש, קצת ליקר(אבל לא מוכרחים) ,על הליקר

שרבט בטעם רימוז
סיפרה של נירה רוסו הוא חגיגה לעקרת־הבית
ולמארחת העסוקה והעצלנית. מלבד עשרות
מירשמים מצויינים מחולק הספר למדורים
ולארוחות שלמות. כלומר, אין צורך לשבת
ולנסות להרכיב ארוחה, אלא פשוט להסתכל
בתמונה של ארוחה שלמה, לראות אין זה נראה
ולהפוך את הדף, כדי לדעת איך עושים הכל
ביחד. ייחודה של נירה, מלבד בשלניותה הגדולה
הוא בעוברה שהיא בילתה כמה שנים
בארצות־הברית ומשם הביאה את כל קיצורי
הדרך בבישול.
מדור מאוד אהוב עליי בספר הוא חוזרים
בשש -אוכלי בשבע ויש גם מדורים
שימושיים מאוד ומרגיעי עצבים, כמו הזמנו
שישה ...הגיעו ארבעה־עשר וגם מדור שנקרא
נראה מה יש במקרר. בפירוש לא ספר בישול

שיגרתי, ואני ממליצה עליו בכל לב לכולן
ובמיוחד לנשים שעובדות בחוץ ואין להן זמן
מיותר לבזבז( .הוצאת מורן מחיר 4,000 שקל).
הספר השני(יצא לאור שבוע אחר־כך) הוא
כאמור בעלת החלומות, כתוב ומצוייר בידי
אלונה פרנקל. וכאן יש לי בעיה חמורה מאוד.
כשעמדה אלונה להוציא לאור את סיפרה הראשון
סיר הסירים היא באה להתייעץ איתי. קראתי
את הספר ומייד אמרתי לה שלספר כזה אין שום
סיכוי להצליח. כמובן גם הבאתי נימוקים שונים
ומשונים.
מאז יצא סיר הסירים ב״ 20 מהדורות בארץ
וכמה וכמה מהדורות בנורווגיה, שוודיה, הולנד,
בלגיה, גרמניה, יפאן וארצות־הברית. מאז יצאו
לאור עוד 12 ספרים שלה, ואלונה כבר לא שאלה
את דעתי בקשר לסיכויי הצלחתם.

2כוסות סוכר 1.3/4 ,כוס מיץ לימון 1 ,כפית

לכמה מספריה יש תוספות שהופכות את הספר
מספר רגיל למישחק. כמו בספר הלילה טוב
שעל הכריכה יש כיס ובכיס יש דפים עליהם
מצויירים חלומות. הילד שם דף עם חלום מתחת
לכרית שלו וחושב שזה החלום שהוא הזמין
לעצמו. בספר אחר המדבר על גוף־האדם, מצורף
ראי לכריכה יכל ילד יכול להביט בראי ולראות
את הדברים שעליהם מדברים. הספר הנוכחי
בעלת החלומות גם הוא מפתיע מאוד(לא אגלה
מה) והוא, כמו שאומר בני הקטן ״תני לי את הספר
של אלונה, אני רוצה לשחק איתר. יופי! (הוצאת
מסדה. לא יודעת כמה עולה).

שמים את הגלידה, עליהם מפזרים קצת קליפת
לימון מגורדת וכמה עלי מנטה.
הערה: לא כדאי לתת את זה לילדים — הם לא
מעריכים את העניין. שיאכלו ארטיק.

קולנוע

מוסיקת
נ שמה

ש ח קני
בעקבות הגיבורה הרומנטית
כשהיא יושבת ומייבבת בבכי, אחרי התגשמות
מאווייה של הגיבורה הרומנטית, שזכתה סוף־סוף
להיות בזרועות מאהבה — היא נראית כמו יתומה
זבת חוטם. כשמסתבר שהיא בוכה בגלל
תעתועי־דימיונה, כי היא בסך הכל מחברת
רבי־מכר למשרתות — נדמה כי היא בעצם
* שחקנית קומית מחוננת. מאוחר יותר כשקאתלין.
טרנר מתלבשת היטב, כדי להתחקות אחרי
עיקבות אחותה, שנחטפה בצורה מיסתורית, היא
נראית כליידי לכל דבר. בתוך כמה דקות, כשהיא
מסירה את מחלצותיה, בעיקבות כמה גילגולים
מוזרים בתוך בוץ טובעני של ג׳ונגל בקולומביה
או בין עצי בננות סבוכים, כשחמוקיה מציצים
מבעד לקרעים, מובן בהחלט כי היא לא זכתה
בתפקידה הקולנועי השלישי רק בזכות שכלה
הבהיר, חוש ההומור שלה, או כישרון המישחק
המעמיק.
יש בה משהו העושה אותה ליותר מאשר עוד
שחקנית. יש בה גם אותו ניצוץ של סכס ערמומי,
שבו התברכו תופעות חד־פעמיות, דוגמת קתרין
הפבורן, לורן בקול, או שירלי מקליין.
תעלומה מטופשת. ההשוואה לא נבחרה
אלא כדי להחמיא לשחקנית, המופיעה בסירטו
של רוברט זמקיס בעקבות האוצר הרומנטי,
שלא נועד אלא להיות פארודיה על מישקל

סימפונית האביב 5פאר. תל־אביב,
גרמניה) -מעניין יהיה
לראות מה יקרה לסרט הזה
בישראל. עקרונית, אין זה סרט
לחובבי-קולגוע דווקא, אלא לחובבי סיפורים ולאוהבי
מוסיקה.
הבימאי פטר שאמוני היה, אומנם, שותף להקמת הקולנוע
הצעיר בגרמניה, אבל הדרד שנה עשה את הסרט הזה מזכירה
דווקא את הגישה שהיתה מקובלת עוד לפני הקולנוע הצעיר.
הסיפור שנו בחד לעסוק מרתק מבחינה היסטורית ואמנותית
גם יחד. מדובר בצעדיו הראשונים של המלחין רוברט שומאן,
באהבתו לפסנתרנית קלרה ויק, ובהתנגדות הנמרצת של אביה
שנהיה גם מורה לפסנתר של המלחין -לקשר בין השניים.חלק מן הסיפור מופר היסב למתעניינים בתולדות המוסיקה.
שומאן, שרצח להיות פסנתרן־וירטואוז, נ א לבית ויק, התקבל
פתלמיד אצל המורה היוקרתי והשתמש בשיטות המטורפות
ביותר כדי לשפר את הביצועים המוסיקליים שלו. זאת, שעה
שלצידו ניצבה גערה צעירה ויפה, קלרה, שהתגברה על כל
הקשיים בקלילות, הן בהתמודדות שלה עם הפסנתר והן
במיפגש עם הקהל.
שאמוני מתאר את ההתקרבות ההדרגתית של הצעירים,
אבל מדגיש במיוחד את הדמות השלישית. דמותו של
פרידדיך וי ק האב שחפץ להגשים את חלומותיו שלו באמצעות
בתו, יתכן אפילו שקינא לה, ומשום כך, מן הרגע שבו הוא חשד

נאסטא סי ה קינ ס קי ורולף הופה: שילטון האב
ששומאן עשוי להפר את האידיליה המישפחתית, הוא הכריז
עליו מילחמחדחורמה. אפילו השיפוט המוסיקאלי הבריא שלו
התעוות מדוב שנאה.
דולף הופה. השחקן ממיזדח״גרמניה (הגנרל ממפיסטו).
מעניק לתפקיד זה מישקל רב ומאפיל במידה רנה על נאס*
טסיה קינסקי(קלרה) ועל הרברט גרנמייר (שומאן הצעיד).
נסך הבל, אם אין כאן בשורה קולנועית, יש כאן נתח של
היסטוריה מוסיקאלית, עם פול היינריד וקתרין הפבורן.

להגנתה מבחינה חברתית. לכן הסתתרה תמיד
מאחרי מוציאה לאור שתלטנית ומאחרי אחות
שתלטנית גם היא, והאמינה כי נוח יותר לקבל
מרותו של מישהו אחר מלהטיל את מרותך על
הזולת ולהחליט בשבילך ובשבילו.
לפתע פיתאום מתהפך הגלגל, כשהיא פוגשת
מישהו שאינו מוכן לדאוג לה, כי אם נותן לה
לשבור את הראש בעצמה. ומרגע זה ואילך היא
הלוקחת את גורלה בידיים, ורואה שהיא מסוגלת
להרבה יותר ממה שנראה לה בעבר.
לאו דווקא קולנוע. טרנר הגיעה לקולנוע
באורח מוזר למדי. היא בתו של דיפלומט,
שחייתה בחמש ארצות שונות בטרם מלאו לה ,17
והתנסתה בתרבויות שונות עוד לפני שהתבגרה
רישמית. רגליה הובילו אותה יותר לכיוון
הפוליטיקה מאשר לבימה, ולמעשה לא תיכננה
את עתידה בקולנוע כלל. ובכל זאת, בעת שהותה
באנגליה, נמשכה אל בימת התיאטרון ממקום
מושבה בקהל, ולא דרך אחורי הקלעים — כנהוג
אצל צעירות המבקשות קאריירה בימתית.
אחרי שאביה נפטר היא חזרה עם אמה
למולדתה, ספרינגפילד שבמדינת מיסורי
בארצות־הברית. רק אז פנתה ללימודי תיאטרון
באוניברסיטת מיסורי. משם הובילה הדרך אל
התיאטרון הניסיוני, דווקא כשהיא עוזרת פעילה
ביצירת פסטיבל לתיאטרון חדש באוניברסיטת
מרילנד, באלטימור..
מ״הרוסאים״ ל״כחום הגון ד. אחרי שזכתה
בתואר ב״א היא העתיקה מושבה לניו־יורק,
לתיאטרון השוליים של אוף־אוף ברודווי,
והופיעה בהצגות יומיות של הרופאים
ובהצגות־ערב של גימיני. היא עבדה גם בתיאט״

חובה לראות:

קתלין טרנר ומייקל דוגלאס ב״בעיקבות האוצר הרומנטי״
סכס והומור
שודדי התיבה האבודה מזה ואינדיאנה גיונס
והאוצר האבוד מזה.
רוברט זמקיס, מחבורתו העליזה של סטיבן
ספילברג, אכן התכוון ליצור פארודיה. הגיבורה
שלו, ג׳ואן ויילר, מחברת רומנים סוחטי־דמעות,
׳ ־ נקלעת לתעלומה מטופשת לחלוטין, שאינה
אלא עילה להרפתקות בנוסח אינדיאנה גיונס.
הפעם, במקום האריסון פורר, ישנו טיפוס שהוא
פארודיה על הפרופסור ג׳ונס, ג׳ק קולטון, בדמות
מייקל דוגלאס, שהוא גיבור בעל כורחו. על
קתלין טרנר מוטל הנטל להיות סכסית ומצחיקה
כאחד.
העולם הזה 2447

״ג׳ואן היא אשה נחמדה ומנוגדת לכל
הדמויות שגילמתי עד היום,״ קובעת השחקנית,
״לערות שבדרך־כלל, דמויות סימפטיות הן
מעניינות פחות, כי אתה יורע בדיוק מה אפשר
לצפון מהן״.
המעניין בדמות הזאת, לרעתה של טרנר, היא
העובדה שקשה לצפות את מהלכיה מראש, מאחר
שהיא בעצמה בורחת מעצמה במובנים רבים, מה
שמשאיר מקום נרחב למדי לפעולה ולדמיון.
לכן, סבורה טרנר, כי ג׳ואן היא דמות
המסתתרת מאהרי ביישנות, שהגנה עליה ופעלה

תל־יאביב: מנהטן; שובו של מרטין גר;
לה טראוויאטה; ארוחת ערב עם אנדרה; מה
קרה להארי; פאני ואלכסנדר; חתונת
הדמים; אינדיאנה גיונס והמיקדש הארור;
הנשף; זליג.
ירושלים: רגעים קטנים של חסד; אינדיאנה
גיונס והמיקדש הארור; לה־טראוויא־טה;
נאראימה.
חיטה: זליג; פאני ואלכסנדר; אינדיאנה
גיונס והמיקדש הארור; נהר הבוץ.

תל־אביג
* שובו של מרטין גר (חן ,2
צרפת) — האם הוא מערים על אשתו, בני
מישפחתו ובני כפרו, או שמא הוא כל מה
שהאחרים תצים להאמין שהינה מותחן על רקע
המאה שעברה, עם תילבושות תקופתיות, מראה
אסתטי מהמם ביופיו ומישחק מעולה של נאטאלי
באי וז׳ראר דפארדייה.

דוגלאם וטרנר
מדיפלומטיה לבימה
רון בקנדה, ער שהחלה התפנית בחייה.
היא התגלתה על־ידי לורנס קאסדן, בסירטו
כחום הגוף, כתגלית שופעת מיניות ודינמיות.
מכאן עברה לשחק בגזע נפרד, סרט שטרם הוצג
בישראל, והופעתה בבעיקבות האוצר הרומנטי
היה תפקידה השלישי על הבד.
לה־טראוויאטה ( ל ב ,1איטליה)
— פראנקו זפירלי מגיש סיפור אהבה
מלודרמאתי וידוע, בסיגנון ובמיקצועיות שאץ
למעלה מהם. תרזה סטראטאס כוויולטה שרה
ומשחקת להפליא, ופלאסידו דומינגו, לירד״ הוא
אלפרדו, שגוון קולו עשוי לעורר עור־אווז מרוב
התפעלות. תענוג לעין ולאוץ.
* * הנש!ז ( קלאס, איטליה) — גם
בלי מילים זהו סרט כמעט שלם. הבימאי אטורה
סקולה אימץ לבד מחזה שהצליח ביותר על
הבימה הצרפתית, הסוקר את 50 השנים
האחרונות של צרפת דרך דמויות באולם־
ריקודים.
אדמה חמה (צוותא, ישראל):
סירטו של סרז׳ אנקרי על תולדות משפחה
יהודית בתוניס, על רקע הלאומנות הערבית
הגואה של שנות ה־ ,50 סרט ראשון המעיד על
כישרון וגישה נכונה לבני־אדם ולקולנוע בכלל.

אינדיאנה ג׳ונס והמיקדש
הארורנשחף, ארצות״הברית) — סרט שיש בו

כל המרכיבים הקולנועיים עד שיאיהם —
מראות ותיפאורות מדהימים, פעילות קדחתנית,
הומור מטורף, אגדה, פולחנים, דימויים וקצב
רצחני. יש להצטייד בשקית פופ-קורן, כמו בימים
הטובים של הקולנוע.

129

בפאב הסמ 1ר לרחזב ארנבי בוזל־אביב חגגו
ב שתיית בירה אלופים־לשעבר, שחקנים, זמרים ועיתונאים

11*1השחקן גם הוא מבאי הפאב,
1 #הנמצא במקום שקט ובטוח.
השחקנים מבלים בו נון־טטופ,
כי עכשיו פגרה ואין להם חזרות.

דני סנדרסון ; .ד י

כוורת, שעלתה
מחדש לכותרות. הוא הקים גם את להקת דודה.
להקת כוורת התאחדה מחדש אחרי 10 שנים, מופיעה

שוב תחת שרביטו של טנדרטון. הוא בא לפאב
בוננזה, הנמצא בקרן הרחובות אלנבי־טרומפלדור
בתל-אביב. הוא התלונן שהמקום עמוט מדי באנשים,
בירן את שי, בעל המקום, הצטלם והלד לדרכו.

ירדו לוינסון

חברתו ש
| 1 1 1נ | 11#שעבר לעי
שפניה היפים מקשטים את העית
למטיבה שנערכה על גג מלון קרל

שתיה שי המחבל•
שלוש שרם

הכסח כחייתי, הבימאי 1
פולניה !השחקנים האחר

ח ך יהושע בא ישר מאשדוד.
| 1.1הוא בא פעמיים בשבוע
לתל־אביב ושותה וודקה ובירה.
הוא נוהג לבוא עם חבורה קבועה.

בדנה מיוחס

היא בעלת חברת״נטיעות
בתל״אביב. היא מבלה
הרבה דווקא בהבית הלבן, הנמצא בטמיד למרכז
מיפלגת העבודה ברחוב הירקון, שם גם מישרדה.
3 0 0

ח״ם משה

זמר הקטטות, ששירו לינדה
לינדה מושר בתחנה המרכזית
ובשטחים, שם הפך להיות פופולארי במיוחד. גם הוא
בא לפאב אחרי הופעות. כשבא, השמיעו את שירו.

התאומות וחנבוג

מות מנתניה, המשחקות בטרט האנגלי, לא לגמרי ירו־שלים,
תחת שרביטו של הבימאי לואיט גילברט (לחנך את

צמודות כ
האחרים,

11ך 1ן 11ך השחקן המבוקש ביותר היום, כבר הספיק לשחק
1/1 111\ / 1 11 בהמתופפת הקטנה, אחר״כך בסרט ישראלי,
ועבר מייד לשחק בסרט האנגלי לא לגמרי ירושלים. בסרטו זה הוא מגלם
את דמותו של ראש חוליה של פידאים. מר דובר ערבית, עברית ואנגלית.

י שאולי, המיסעדן ואיש״העסקים
הקולנוע. ירדן היא דוגמנית״צילום
היא הביאה את השחקנית הפולציה
בתל־־אביב. ג׳ואנה פאקולה( ,בחולצת

הפסים) ,שבילתה את הערב יחד עם ירדן ועם ארנון מילצ׳ן במיסעדת
המועדון, שכחו את עצמם והגיעו למסיבה באיחור של שעתיים. אנשי יחסי*
הציבור של הסרט התנהגו אל העיתונאים בגסות, אחר״פד אמרו שהבימאי
והשחקן הראשי אינם נמצאים ודרשו שהצלמים לא יצלמו את פאקולה.

£הי שראליים
שצולם במשך חודשיים בכל חלקי הארץ. היא אינה מצטלמת עם כל
שחקן, כי היא פוחדת מהחבר שהשאירה באמריקה, שהוא קנאי אמיתי.

דויד | 11ו ך 1ך 1מגלם בסרט תפקיד של פידאי. לידו עוד תגלית
1111111 1 1 1ישראלית: אבי קידר. הוא מגלם את איש המיש־טרה
הצבאית, הלוכדת את אנשי־החוליה. בתצלום: הפידאי והקצין
הישראלי משיקים כוסיות. בתמונה מימין: השחקנית אהובה קרן.

ציפי מנ שה

ל׳ האוט ווונאלד וגו: הנובע בער שני הקצוות
הכל למען הבעל — אמרה ועשתה לי הארט, אשתו של גארי הארט, הסנאטור
שהתחרה על מועמדות מטעם הדמוקרטים לנשיאות. היא חבשה כובע שעליו סמל
המיפלגה הדמוקרטית, לוועידה שנערכה בסו־פראנסיסקו, אבל החמור לא עזר והארט
יצא מן המירוץ. אשר לנשיא רונאלד רגן — גם הוא לא בוחל בשום תחבולה על
הראש. בביקור הבחירות שלו במערת מאמות שבפארק הלאומי של קנטאקי, מדד
לראשו כובע של חוואי מקומי.

הסיליקון חציר אונוה של ברנשט״ן
ויק׳ שו ״וו אינו מסוג ש ממונים
אנו ח אנג הסחבו נענ״ן נשי
מהפכת הסיליקון בעיצומה: לא מזמן הסתיים כינוס רפואי־קוסמטי
בז׳נווה, שבו הוצגו זריקות סיליקון לחידוש נעורים והעלמת קמטים מן
הפנים במקום מתיחות העור, והנד״ בקצה אחר של העולם הציל הסיליקון
אופרה שלמה. המדובר ביצירתו האחרונה של המנצח ליאונרד
ברנשטיץ, מקום שקט, שסבלה מניזקי־מים חמורים. התווים של
האופרה, כולל הערות ותיקונים של המחבר, נשלחו לאחר הצגת־הבכורה
העולמית בלה סקאלה ממילאנו למרכז קנדי בוושינגטון, שם נועדה
האופרה לביצוע ב־ 21 בחודש זה, לרגל הפתיחה המחודשת של המרכז
המשופץ. יחד עם תווי אופרה זו נשלחו גם התווים של האופרה צרות
בטאהיטי, בת המערכה האחת, שכתב ברנשטיין בשנת , 1950 ושנועדה
להישמע באותו הקונצרט. כשנפתח הארגז שבו נארזו התווים התברר,
שכל המישלוח היה ספוג במים, ואי־אפשר היה לפענח את התווים או
להפריד בין הדפים, שהיו דבוקים זה לזה. בתהליך מיוחד, בעזרת סיליקון
שספג את המים אך לא פגע בדיו, עלה בידי משחזרי הסיפריה של
הקונגרס להציל את המוסיקה של ברנשטיין. צוות המומחים היה אותו
הצוות שעסק בשנת 1960 בהצלת הסיפריה הלאומית שהוצפה בפירנצה,
איטליה מייקל ג׳רסון הצליח להשיג שיא של אלמוניות: הוא
הילך במרכז הקניות של דאלאס, בתחפושת של איש זקן בעל שפם, במשך
20 דקות. מבלי שאיש יצליח לזהותו. דאלאס היתה התחנה השניה
במסע־הופעות מחוף לחוף שעורכים האחים ג׳קסון במשך החודש הזה
דובר הוואתיקן הכחיש מכל וכל שמועה בדבר ביטול נישואיה
הקודמים של הנסיכה קארולין ממונאקו. נישואיה של קארולין לפילים
ז׳ונו הסתיימו ב־ ,1980 והיא נישאה בשנית בטקס אזרחי לסטסאנו
קאסיראגי ב־ 29 בדצמבר 1983 וילדה לו בן ב־ 9ביוני השנה. הוואתיקן,
כך טען הדובר, עדיין לומד את הנושא ריקי (האלוף) שריידר,
המשחק את הגיבור העשיר והצעיר של הסידרה הטלוויזיונית כפיות של
כסף, היה נרגש, אם כי לא נבוך, מביקורה של הנסיכה אן על בימת
הצילומים שלו בבוורלי הילס .״פגשתי את אמא שלה בהצגת הבכורה של
האלוף עוד באנגליה. היא באמת היתה נחמדה. אני חושב שאלה אנשים
רגילים, בעלי תארים של מלכות,׳׳ אמר. אין זו הפעם הראשונה שהכוכבון
נראה עליז ורענן. בשעתו, כאשר ראיינו אותו עיתונאים בקאן, בעודו זולל
תות־שדה עם הרבה סוכר, שאלו אותו: האם לא אמרו לך כבר שהסוכר
מזיק לבריאות? תשובת הילד :״לא נורא, אתה חי רק פעם אחת
רובי דאלה, ילדה בת 10 מוויניפג, קנדה, שניהלה התכתבות עם ראש
ממשלת הודו, אינדירה גנדי, אודות האלימות במדינת פונג׳אב, נאלצה
לדחות ביקור בארצה של גנרי. הילדה, שנחלצה להצלת פעוט בן חמש,
שכמעט נמחץ למוות על־ידי מכונית, נזקקה בעצמה לשלושה תפרים
בראשה אנדריו יאנג, ראש־העיר של אטלנטה, הואשם בהערות
שוביניסטיות חצופות, שהשמיע כלפי אלבידה קינג־ביל, המועמדת
מטעם עירו לסנאט. הגברת ביל, דודניתו של המנהיג הכושי המנוח
מרטין לותר־קינג, טענה שיאנג ביקש ממנה לוותר על ההתמודדות,
כרי שתוכל לדאוג למישפחתה. יאנג הודה בכך שאמר זאת׳ אך טען
שהתכוון להתבדח ,״אבל כנראה יש דברים שאסור לעשות מהם צחוק׳

הנס!־ ונייח:
נשהמלו משחק -
הוא שבד!
הנסיך רנייה השלישי
יוצא לעבודה. כך לפחות הוא
נראה כשהוא מתאמץ להתחרות
בתוך מאה שלושים ושניים
גולפנים, שהתקבצו ובאו מכל
קצות־תבל לתחרות הגולף הבינלאומית
הראשונה תחת כיפת
שמי מונאקו. חובבים ומיקצו־ענים
היו שם, ובעיקר אנשים
יפים — החל מלי טריבינו,
האלוף האמריקאי, ועד לאיסאו
אוקי היפאני.
במשך חמישה ימים השתעשעו
בעלי הממון והכישרון
במורדות הר אגל, המשקיף על
פני מונאקו, באחד האיזורים
היפים ביותר של ההקסאגון
שבריביירה הצרפתית. אין ספק:
זהו אחד היפים בין איזורי האחו
בעולם. משופע במים אך גם אינו
חסר־שמש. אם להוסיף לכך את
נוכחותם הנוצצת של הנסיכה
קארולין, בהופעתה הפומבית
הראשונה כאם, בלווית מר
קאסיראגי, אבי הילד, ואת
השחקן הנלהב פול בלמונדו,
עם התומכת הנלהבת הנצחית
שלו, הנסיכה סטפאני —
והעיקר, את חסותה של חברת
הנסי, המייצרת את אחד ממשקאות
הברנדי הטובים בעולם,
מה עוד יוכל אדם לרצות?
לכן.אין פלא שהנסיך רנייה
החליט לתת את חסותו המלכותית
לספורט המכונה ״ספורט
המלכים״ ,שנולד למעשה בצרפת,
בימי־הביניים, גלה לאנגליה
בזמנו של גיום הכובש וחזר
הביתה בשנת . 1836 לאט־לאט
כבש לו עמדה כענף־הספורט
השלישי בחשיבותו, אחרי הכדורגל
והטניס. למרות זיהויו
עם מעמד העילית, הוא הולך
ונפוץ יותר ויותר.
העולם הזה 2497

הגלנה אויזבת: בחגור מוא
איב סאן־דורן: תכשיטי גוף לביגד׳ גוף
שתי הדוגמניות היפהפיות גייל ומישל מדגימות את
מיבחר תכשיטיו החדשים של האופנאי איב סן־לורן,
לפני קהל של אניני כיס וטעם, בתצוגה האכסלוסיבית
של בית״המלון ריץ בלונדון. בניגוד למה שהיה מקובל
בעבר — תכשיטי־יוקרה לשימלות־ערב או בליווי
לפרוות — החליט איב סאן־לורן שתכשיט בולט אינו

זקוק לשימלת־ערב תואמת. להיפר, די לו בבגד־ים או
בבגד־גוף. ואם אופנאי הצמרת אינו חושש שיד אחת
תגנוב את פרנסת היד השניה, הרי שיצרני הטכסטיל
עשויים להתחיל לדאוג מה יעשו בכל עודפי הבד, המשי
והתחרה, ברגע שכל מה שיבקשו הלקוחות יצטמצם לחצי
מטר סטרץ׳,

בכל זאת, יש לצניעות תיקווה. המלכה אליזבת, לא הופיעה בבגד־גוף בצירוף
תכשיטים, כי אם בחגור מלא — בכתר של יהלומים ובגלימת־מלכות היא חוזרת
מן הכנסיה, אחרי שהשתתפה בתפילה חגיגית מיוחדת של מיסדרי סנ ט מייקל
וסנט ג־ורג. על פניה הבעה מיסתורית — למי נשאה את תחינתה,
לראש־הממשלה או לכורים השובתים?

גיוו טואוורטה
ואוריביה ניוטווגיוו:
ואהוב מחדש?
לשיר מחדש?
להופיע מחוש?•
הרבה מתושבי לוס־אנג׳לס
יצאו לאחרונה לחופשה אולימפית.
הם לקחו את ילדיהם, את
נשיהם או את בעליהן ואת כלב-
השעשועים שלהם, העמיסו על
מכוניתם ויצאו הרחק ככל האפשר
מלוס־אנג׳לס, שתוך כמה
ימים תהפור לעיר נצורה.
שניים שלא ברחו מנצלים את
המישחקים האולימפיים לחידוש
הקשר: ג׳זץ(שיגעון המוסיקה)
טראוולטה ובת־זוגו לשעבר,
אוליביה ניוטון־ג־ון. אוליב-
יה, בת נאמנה לארץ הקנגורו,
בחרה לעייר בביתה הנוכחי,
שבבוורלי־הילס, שכונת הכוכבים
היוקרתית של לוס־אנג׳לס,
קבלת־פנים למישלחת הספורטאים
של אוסטרליה. וכי איר
עוד אפשר לעודד נבחרת השוהה
רחוק מן הבית, אם לא על־ידי
זוהר כוכבים מתוצרת־ביתי
העולם הזה 2447

זיאן סטינשון: חזק יוחד, וחוק יותר
ז׳אן סטיפנסון עוקבת בדבקות אחרי הכדור שהדפה, תור כדי הגנתה על
תואר האליפות בגולף־פתוח לנשים. על־פי המבט שבעיניה, לא תישאר מחוסרת
עבודה, גם אם יתגלגל הכדור למישחק של ממש.

שמוות־העוב הן בהזמנה,
ומחירן הוא במאות דולארים

יוסר

היוקרה

^ בן מתחתן, הבת יולדת, ואת,
( 1אולי, נישאת בפעם השנייה.
הבעיה, מה ללבוש, מה לקנות. אצל מי
ואיך להיראות. חגיגית? כן. חגיגית
מדי, אולי לא. זהירות, לא לנקר את
העיניים בשימלה המפוארת, במחל־צות־הערב.

הוא
עד מתחת לברך תוכלי ללבוש
אותה למאורעות חגיגיים, אך פחות
מחייבים.
חשוב ששמלת־הערב תהיה נוחה,
לא צרה מדי, לא פתוחה מדי ולא
שקופה מדי, שכל תזוזה שלך תצטרך
להיות מחושבת.

| 11ך שימלת קוקטייל לב ו
1נח, מצויירת ביד ב גווני
ירוק וכחול. עיצוב: גירי מליץ.

קטינה וסאטן
׳לאנשים עשירים

שימלת״ערב בעיצוב של מטקס. השמלה
מיועדת לארועים חגיגיים, במקומות יביס,
המדגימה היא, כמובן, תמי בן־עמי הניצחית.

ך | 1־ | ץוך | פנינים ופאייטים הם חלק אינטגראלי של
11 11 111 השמלה ההדורה, בעיצובו של עודד גרא.
הכתפיים חשופות ומעוטרות בכתפיות ״יהלומים״ עדינים.
פאייטים? אפשר! על כל השימלה
או רק עיטור. הצבע? לבן, שחור, אולי
כחול. הבד? שקוף, שקוף למחצה, משי
או כותנה.
והעיקר אצל מי לקנות או לתפור.
כמה יעלה התענוג?
שליץ לא יזיק. שימלת ערב
צריכה, קודם כל להתאים לך, למיבנה
,גופך, לאישיותו לגילך וגם לאירוע,
ואחרי כל זה, לכיס. כשבוחרים שימלה
מפוארת כדאי שתהיה גם שימושית
לארועים נוספים שלא תשמש כפריט
מוסיאוני בארונך, אחרי שלבשת אותה
פעם או פעמיים, מפני שהיא כל־כך
אכסטרווגנטית, שאת לא יכולה או לא
מרשה לעצמך להופיע איתה בפומבי
יותר מפעמיים, כי כבר ראו אותך
לבושה בה.
ע | ר \ ךןר | ן 1| \ 11ף | 1ך | שימלת-ערב, בעיצוב גרעו! אוברזון,
לחברת ניבה. הטאטן, ראורגגזה
11.11 111111 1111
והפאייטים מככבים יחדיו. דרושה קצת תעוזה -לחזיית הסטראפלס.

3 4י־

אם השימלה היא שימלת־קוקטייל
באורך הקרסול, תוכלי ללבוש אותה
למאורעות מאוד מחייבים. אם אורכה

ז׳ורז׳ט

שימלת״הערב המפוארת המוצגת
למעלה היא בעיצוב עילית של
עודד פרוביזור. הפאייטים מדגישים את החזה.

רצוי שהשימלה תבליט את החלקים
היפים שבך. אם רגלייך ארוכות
ושזופות, שליץ בצד לא יזיק. אם

כתפייך יפות, גבך חלק ונעים למראה,
והחזה שלך עריין במצב איתן, תחמיא
לך שימלת סטראפלס.
אם את לא בדיוק בעלת גוף של

דוגמנית, תוכלי לשלב שימלת־ערב
בקפלים, או בסגנון הקלוש, עם
כתפיות דקיקות ועדינות. אם את
מאלה המעדיפות מכנסיים או אוברול,
תוכלי להתהדר באוברול כסף, או
פאייטים, בגיזרה הרצויה לך.
כיסוי אסטרטגי. מה חידשו
אופנאי־העילית בנושא שמלות־הערב?
גדעון אוברזון עיצב ביגדי־ערב
הכוללים שמלות, חליפות, מיכנסיים
ואוברולים במיבחר בדי משי, אורגנדין
וכותנה.
השמלות ארוכות, קלילות ושקופות,
ועליהן ריקמות ואפליקציות
שונות כמשולשי פאייטים שחורים
ובוהקים על בד לבן ועשיר. או אוברול
סטראפלס מהמם ונוצץ, עשוי כולו
פאייטים, כשעליו חולצה מבד רך
ונופל, הנרכסת בצוואר במשולש
פאייטים תואם,
עבור ניבה עיצב אוברזון
חולצת־ערב שחורה ושקופה, עשוייה

בד אורגנזה, כשאת האזורים
האסטרטגיים מכסה פיסת־פאייטים
שחורה וחצאית סאטן משלימה את
ההופעה.
גם עודד פרוביזור הוא חסיד של
הפאייטים, היוצרים מראה מרהיב
לשימלה והופעה הדורה ללובשת.
פרוביזור עיצב שימלת־ערב בסגנון
הסטראפלס: חזית השימלה עשוייה
כולה פאייטים שחורים ומכווצת קמעה
מלפנים, כדי להדגיש את אזור החזה,
כשבד שיפון שחור רך ועדין משתפל
עד הקרסול ואימרתו עשוייה סאטן.
עם סנדל שחור, כסף או זהב, ובצרוף

כפפות ארוכות ההופעה מושלמת
ועשירה.
מחשון? עמוק עמוק. ג׳רי מליץ
אוהב את בדי־המשי בקיץ 84׳ .הוא
עיצב שמלת־משי לבנה, מצויירת ביד,
בגווני ירוק וכחול. השימלה בגיזרה
ישרה באורך הקרסול, הכתפיים
שמוטות ושליצים בצדדים מקלים
להתנועע בקלילות.
עורר גרא עיצב שימלת־ערב מאוד
עשירה. הבד עשוי כולו פנינים
וחרוזים, היוצרים דוגמת פרחים על
הבד. הכתפיות דקיקות ועשויות
,יהלומים״ קטנטנים ועדינים. השימלה

תוצרת

כד נראות הרומאיות העשירות והפריסאיות
המהודרות, אבל רק כאשר הן מזמינות את
שמלות־הערב אצל טובי המעצבים: דיור, ג׳יוונשי, פאטו, קארדין, לאנווין.

אוברול פאייטים 55 ייז 5ג
מכסה חלק מהחמוקים, הצווארון כולו פאייטים

בגיזרת הקלוש מתאימה לכל גוף חטוב
וגם עגלגל. האורך עד הקרסול.
שימלה המתאימה למאורעות מיוחדים.
בגוטקס עיצבו האם והבת
שימלת־ערב קייצית ואופנתית,
עשוייה קטיפה שחורה ומעוטרת בבד
שחור סאטן, כאשר הדקולטה,
המחשוף, הוא עמוק עמוק. זוהי
שימלת־ערב באורך מלא, שניתן
ללבוש אותה הרבה פעמים ולאחר מכן
לקצר את אימרתה עד מתחת לברך
ולהשתמש בה לארועים נוספים, פחות
מפוארים.
רפי יעקבזון עיצב גם הוא
שימלת־ערב לבנה, בסגנון הסטראפלס.
את חלקה העליון של השימלה
מעטרים פאייטים, והחלק התחתון
עשוי בר־כותנה. החצאית עשירה,
רחבה ונוחה. זוהי שימלת־ערב בלתי
מחייבת, הבד לא יקר מדי, האורך לא
ארוך מדי, היא צעירה במראה
ומתאימה גם לקוקטייל של אחר־הצהריים
בגינת־הבית.
ולבסוף, מה הולך בנושא זה בעולם
הגדול? בפאריס רווחת אופנת שמלות־הקוקטייל
אצל מעצבי־העילית והמחירים
אסטרונומיים לחלוטין. אבל,
בבירת־האופנה אולי מתקיימים יותר
אירועים, המצדיקים רכישת שימלה או
שתים שכאלה. השיקול הוא, כמובן,
אישי ותלוי באירוע ובכיס(של הבעל).

ונראה כתכשיט בפני עצמו. עיצוב: גדעון אוברזון.
למטה: מבריק, נוצץ וגורף־מבטים: חליפה בשחור
לבן, בפאייטים שחורים, היוצרים שילוב מעניין.

שמור על ה׳פלומבה׳
וטוס לאירופה!

קבוצת £ה/ 6׳ לתקשורת

מודיעה על פתיחת
מחזור ג׳ של

בית הספר
לפרסום ושיווק
לימודים מעשיים ברמה אקדמאית

עם מ שקפי ה טיי סי ם ריי־באן
האוריגינאליים!
חברת עינית בעי׳מ, היבו אני ם הבלעדיים
של מ שקפי השסש ריי־באן ה טובי ם בתבל,
ה צ מי ד ה תג(״פלו מבה״) מ מו ספ ר לכל זוג
מ שקפי ריי־באן למניעת זיופי ם ו חי קויי ם.
חברת עינית תגריל ביום 30.8.84
3טי סו ת חינם לאירופה בין כל רוכשי
מ שקפי ריי־באן במשך חד שי יוני־אוגוסט.
ההגרלה תיערך עי׳פהמ ספ רי ם ה סידו ריי ם
ה מו טב עי ם מעברו השני של התג
(״פלומבה״).
הקפידו על התג הממוספר, ה מעני ק לכם :
.1ערובה לריי״באן א מי תי
.2סי כוי לזכות ב טי ס ת חינם לאירופה!

מחזור הלימודים השלישי ייפתח בספטמבר 984ו.
יתקבלו מועמדים לאחר ראיון ומיון.
הלימודים הס ברמה אקדמאית וכוללים הרצאות, סדנאות
ועבודות מעשיות מפי ועם אנשי המקצוע מהטובים בארץ,
ואנשי פרסום בכירים מחו״ל, הבאים במיוחד לבית הספר.
הלימודים מנוהלים ע״י פרסום ״אריאלי״ ו״שווקים״ -יועצים לשיווק.
תחומי הלימוד הס שיווק, פרסום, קידום מכירות, מדיה,
מחקרי שוק, יחסי ציבור, הפקת חומר פרסומי,
וסדנאות של תכנון מסעות שיווק ופרסום.
הלימודים נערכים באופן מרוכז 3 ,פעמים בשבוע בבית מלון בתל-אביב
(מספר המקומות מוגבל).
בוגרים מהקורסים הקודמים השתלבו בתפקידים מעניינים
במשרדי פרסום ובחברות מסחריות.
לקבלת פרטים נוספים נא לפנות לטל.246233,228091 :
לנרשמים עד ה 31.7.84-תינתן הנחה מיוחדת.

בית הספר לפרסום ושיווק
ליד קבוצת: זר לתקשורת

תוצ או ת ההגרלה תפורסמנה בעתונות!

לשרותך 24 שעות בי מ מה
הרצאות והדרכה בריפוי שבעי ־
גם בכתב וגם בע״פ

שלום זמיר

0338 38 38

לבעלי כ ר טי סי אשר אי בלבד

כפר אמירים, גליל, ד.נ. כרמיאל 20115 -
טל 69697 .־067
מרצהומדריך בשיטת הריפוי העצמי לפי
עקרונות הצימחונות־טבעונות, בעל־פה או בכתב!

הלב שלו שווה בדיקה!

מקבלהזמנותלהרצאות מישובים מוסדות,

בן + 35
הלחם בחשש המנקר,
בוא עוד היום לאיבחון מוקדם
השקט הנפשי שלך
שווה את זה .

חוגים ומועדונים

בכלרח בי ה אר ץ
התשלום פרופורציונלי למשך הזמן המוקדש. והסכום
ליחידת זמן ניקבע ע״י המזמינים בלבד!

ניסוח טכסטים ומאמרים • תירגומים
עברית -אנגלית -אספרנטו

בדיקת קרדיולוג, א.ק.ג.
א.ק.ג. במאמץ (ארגומטריה),
בדיקות מעבדה.

מבון
ל ב רי או ת3^ 611

בית הרופאים, ריינס 18 פינת פרישמן תל־אביב
טלפתיס 03-244294 ,03-221227 :

העולם הזה 2447

גינוני המי שגד של מ 1ס 1דיני +המם שב 1הפציצה י שראל
זימה בבית־מרחץ פסרבורגי
את בארנת־הנפט של ס שדיה

עיון

קוח ביום חמסין
במהלך קריאת 392 עמודי המונוגרפיה
מוסוליני מאת דנים מל־סמית, שראתה־אור
החודש בתרגום לעברית בהוצאת עם עובד*,
עלתה צמרמורת בלתי־חדלה בגופי. שירטוט
דיוקנו של מוסוליני, מלידתו ועד לתלייתו
ב־ ,1945 חושף יצור אגוצנטרי ואנטי־חברתי,
יצור מתנשא וציניקן העשוי להביא את מולדתו
עד לחורבן.
סידרה של סיפורים מילדות מוסוליני,
העוסקים בעינוי בעלי־חיים, בדקירת חלר
ללימודים בסכין, התבגרותו יוצאת־הדופן,
שמצאה עד מהרה את ביטוייה בגינוני המישגל
שלו הרגלתי אותה לאהבתי הבלעדית
והרודנית: היא צייתה לי בעיוורון והניחה לי
לעשות בה כבל העולה על רוחי — חושפים את
דיוקנו של הרודן הטוטאליטארי כחולה־רוח

צעיר.
דניס מק־סמית מתאר בהרחבה את נאפופיו
של מוסוליני, את תולדות פילגשיו הרישמיות
והבלתי־רשמיות, שאחת מהן, מרגריטה
צרפתי( ,יהודיה, שקרוביה מתגוררים כיום
בארץ) פירסמה לימים את הביוגרפיה הרישמית
של מוסוליני.
דניס מק־סמית, שערך עבורת־שדה ומחקר
מעולה, מתאר את המודעות של מוסוליני
לכלי־התיקשורת, כשהוא מספר: מתענג על
החידוש שבתשומת״הלב הציבורית הרבה.
* דניס מ קי ס מי ת -מוסוליני ; עברית: גד
יתיר; סי דרת אופ קי ם; הו צאת עס עובד; 459
ע מודי ם כולל ביבליוגרפיה רחבה( כ ריכ ה רכה).

אחד הכתבים האלה, ארנסט המינגווי, ציין
שראש־הממשלה הצעיר נראה תמיד כאילו
הוא הוגה בכותרות העיתונים של יום המחרת
ולכן ת א מעוניץ יותר בעיתונאים מאשר
בוועידה עצמה. המינגווי בא ם עם למסיבת*
עיתונאים אחת ומצא את מוסוליני, משחק
דיקטאטור׳ :מעיין בספר ומעמיד פנים שאינו
מבחץ בכך שקהלו מוכן. המינגווי התקרב על
בהונותיו ומצא, שהיה זה מילת צרפתי־אנגלי
מוחזק במתפך.
בהדרגה הופך מוסוליני מראש־ממשלה
תוקפני לדוצ׳ה, כאשר פולחן־האישיות שלו
מקביל כמעט לזה של סטאלין בברית־המועצות.
הוא נדחה מלחיצת ירי אדם וממציא
את מועל־היד הפאשיסטי. במקביל לסידרה של
מחדלים חברתיים־כלכליים, שאותם הוא צובע
בצבעים חיוביים, טורח מוסוליני להציג את עצמו
כאדם תרבותי, וסיפרי־הבוסר שלו מנעוריו רואים
אור במהדורות של קלאסיקה איטלקית. כדי
לשלוט כהלכה באיטליה עורך מוסוליני אמנה
עם הכנסיה הקאתולית, למרות האתאיזם המוצהר
שלו, קודם לכן.
עד מהרה מתבררת תמונה של מוסוליני
כגרורה של היטלו־ ,ולא כבעל־ברית שווה, כפי
שהיו מאוחר יותר היפאנים.
המפלה מסתמנת באופק, ומציגה לעיני העולם
את מוסוליני עירום ועריה. אחרי מפלות צבאו
ביוון וכלוב מתחילה המדינה הפאשיסטית
להתפורר, דרך המינהל הצבורי וכל שאר מערכות
המדינה, מצב המוליך את מוסוליני לעמדות
נחיתות בשילטונו, ודומה, לעיתים, שאינו אלא
מעין בובה. מאחר שבשלבים קודמים החזיק
לעיתים בקרוב לשני שליש מתיקי הממשלה,
הרי שהממשלה כמעט לא תיפקדה במונחים של
שילטון סביר, בעוד שחלק מהשרים טרחו
להתחמק מרמות שונות של אחריות. את

ההסברים למפלתו הקרובה, קיבץ מוסוליני בתיק
שנמצא מאוחר יותר בארכיונו הפרטי, תחת
הקידוד חוסר־בגרותו וגנותו של העם
האיטלקי.
פלישת בעלות־הברית לאיטליה גילתה את
שילטונו של מוסוליני עם המיכנסיים למטה. כל
המלל הפטריוטי, שבו הספיג את עמו במשך יותר
מעשרים שנה, נמס כקרח ביום חמסין. הוא הפך
האיש השנוא ביותר באיטליה, מצב שהביא
להדחתו ולמסירת מוסרות השילטון לידיו של
המארשל באדוליו. מוסוליני הוחזק במאסר־בית.
כאן
נכנס לתמונה ידידו אדולול היטלר,
ששיגר את הקולונל אוטו סקורניצי לשחררו.
היטלר המליך את מוסוליני באיזור הצפוני של
איטליה, כאשר הוא שליט־בובה בחסות הצבא
הגרמני־הנאצי.
בפגישתו האחרונה עם היטלר אמר לו
שהחיילים האיטלקיים בחזית הרוסית שרים

חריגים

האם גם דוסטו״בסקי ניתח (וטינות?
מסתבר כי פיתוי־קטינות אינו עיסוק סיפרותי בלעדי למחבר־״זיכרונות ישראליים ופי ישנם
גם סופרים בעלי מוניטין רציני, שעסקו מן הסתם בחוויה זו.
באחרונה ראדדאור סיפרו של מארקס לו ני ם שלוש אהבותיו של דוסטוייבסקי* .ספר
מעולה(שיסוקר בנפרד במרור זה) ,ובו מאיר המחבר את עולמו המעי של הסופר הרוסי הנודע,
בצירוף פרשייה לא ידועה כמעט, שעניינה בפיתוי קטינה.
את אהד מפירקי הספר פותח סלונים בבאהד הסדקים המזעזעים ביותר של.שדים מספר
סטאבודגץ הנפלא והמיסתורי, המכונה
הנסיך הארי. איך אגם ילדה כת שתים־עשרה
ואהד־כך הביאה לידי התאבדות. עודך.דופקי
יסנמיק• (.המבשר הרוסי־{ שבדסיו נידסס
•שדים׳ ב־ 1ד .18 סירב להדפיס אד. הסרק הזה
בגלל,הריאליזם הבלת״נסבל׳ שבו...
ובהמשך מרחיב סלונים פרשיה זו וכותב
עליה: במיבתב לצולסטוי מפסד סטראהוב
מסי ויסקובאטוב. שדוסמויבפקי עצמו
התפאר כביכול בכך שקיים יחסי־מין עם
ילדה, שהובאה אליו לבית־המדדדן בידי
אומנתה.
סלונים ממשיך ומפרש פרשייה זו ומספח
אחד ממפיצי אותה השמועה היה
חברו־לדירה של דוסטויבפקי וידיד־נעוריו.
המוסר גריגורוביץ׳ .לדבריו, נערך בפטדבורג
מישפט על אונס ילדה בת עשר, ובזמן
המישפט נתקף דוסטויבסקי תאווה עזה אל
אותה הילדה, אף י־על־פי שקודם לא ראה אותה
מעולם, ובתים המישפט הלך אחריה וביצע
בה את זממו איש הספחת א׳ פארפוב
מוסר מפי בת-זמנו של דוסטויבפקי, ק׳
נאזאריבה, שדופטויבסקי עצמו סיפר לה,
כביכול, איך פיתה גם אומנת וגם את הקטינה
שבהשגתתה.

ש לו שאהבותיושל

* מארקסל תי ם -
דוטטויבסקי ; עברית: ע די ק מן; הו צאתעם
עובד; 212ע מודים; (כריכ ה רכח).

אהבה בלעדית ורודנית
שירים קומוניסטיים ומאשימים את מוסוליני
בתבוסה...
בראשית ,1945 כאשר רוב איטליה היתה כבר
בידי בעלות־הברית, יצא מוסוליני בדרך נסיגה
ממילאנו לנהל את הקרב האחרון של איטליה
הפאשיסטית ליד אגם קומו. הוא נתפס בידי
חיילי הבריגדה ה־ 52 על־שם גאריבאלדי, של
האיטלקים. ב־ 28 באפריל הוצא״להורג ביחד עם
פילגשו קלארה סטאצ׳י, שניהם ניתלו בכיכר
לורטו, מילאנו, כשהקהל מתקלס בגוויותיהם.
מוסוליני הוא ביוגרפיה מעולה. ספר מומלץ
ביותר.

מקור

טעות ספרותית
למאגר הכישרונות הצעירים והמבטיחים של
הסיפורת הישראלית נכנס מישקה בן־דויד,
בסיפרו המרתק חיילים שמחים* ,שהיה
שירטוט אישי מרגש מעולמם של לוחמי דור
* משה( מי שקה) בן־ דויד -חיי לי ם שמחים;

סו פ ר דד ם ט מי ב ס קי
גם האומנהג גם הקטינה

מילחמת יום־הכיפורים, שירטוט שהעיד על
כישרונו הסיפרותי העמוק של בן־דויד.
בימים אלה ראה אור ספר נוסף של מישקה
בן־דויד, תחת הכותרת הבריחה האחרונה -
תסריט פוליטי** .זהו רומן תעודי״עתידי,
בנוסח המקובל בארצות־הברית, ועניינו יחסי
ארצות־הברית וישראל והאפשרות לצמיחתה של
אנטי־שמיות אמריקאית, במימדים המזכירים את
ראשית הדרך של הנאציזם הגרמני.
מישקה בן־דויד מביא בתסריטו תיאור של
השפעת אמברגו־נפט, נוסח זה של ,1973
המתרחש במחצית שנות ה־ 80 והמסיט את
נקודת־הכובד היהודית במיסדדונות המימשל
האמריקאי לכיוון הערבים. עיקרו של הסיפור
מתרחש בעיר קולמבוס, והגיבורים הם עיתונאי.
דיפלומט, עורך־דין ומנהיגת סטודנטים.
עלילת־הסיפור נפרשת כאשר ישראל מפציצה
את בארות־הנפט של סעודיה(איום ותיק של
יצחק רכין, מתקופת היותו ראש־הממשלה).
מטוס־ביון אמריקאי, הפועל בשירות סעודיה,
מופל בידי מטוסי חיל־האוויר הישראלי. שני
אירועים אלה הם הראשונים בשרשרת
ההתרחשויות במילחמה מרחבית, שבמהלכה
מצליחה ישראל, למרות אי־התמיכה של המימשל
האמריקאי, להלום במדינות־ערב, ובעיקר בחזית
המיזרחית.
בעיקרון, קיים מקום לתיזה שמישקה בן־דויד
מביא בסיפרו, בדבר תהליך ניתוק היחסים בין
ישראל ליהודי ארצות״הברית, כתוצאה ממאבקם
של אלה בינם לבין עצמם, בין נאמנות לארצם
לנאמנות לישראל. אלא שבן־דויד, בשאיפתו
לחקות בכתיבתו ז׳אנר עתידני אסטרטגי זה,
המקובל בארצות־הברית והמניב שפע של ספרים
בכל עונה, הכשיל את הבסיס לכתיבתו.
מיגרעת נוספת בהבריחה האחרונה: המחבר
לא הכין כהלכה את שיעורי־הבית הפוליטיים
שלו, ובביטחון מירבי, שאינו במקומו, הוא מנהל
את מישחקי־העתיד של מילחמות המרחב ויחסי
ישראל-ארצות־הברית ללא עבודת־שדה הולמת
— רבר ההופך למיטרד במהלך קריאת סיפרו.
אם בסיפרו הקודם של בן־דויד, חיילים
שמחים, נהנו גיבוריו מתלת־מימד סופחתי, הרי
שבהבריחה הגדולה (אגב, שם בומבאסטי
וסימלי לבריחה הגדולה של יהודי ארצות־

הוצאתתר מי ל 130 ,עמו די ם ( כ רי כ ה רכ ה).
** משת ( מי שק ה) בן י דוי ד -ה ב רי ח ה
האח רונ ה ; הוצא תספ ריי תמע רי ב190 ,
עמו די ם ( כ רי כהק שה).

מחבר בן־דויד
לא הכין שיעורי בית
הברית מארצם לישראל, בריחה שאותה נכשל
בן־דויד לתאר בעומק סיפרותי כלשהו) סובלים
ארבעת גיבורי הספר-תסריט מחר־מימדיות,
המעידה על כך שכל קשר בין ספר זה לבין
סיפרות לשמה הוא מיקרי בהחלט.
פרט אחרון, הבולט לאורך כל עמודי הבריחה
האחרונה, הוא הנטיה להתאים את קצב הכתיבה
לקצב אמריקאי, מה שהופך אותו למשולל כל
ערך עבור הקורא הישראלי, שגם ללא קצב זה
אינו מוצא את רגליו וידיו במרכיבים השונים של

הספר.

דן שמר

הנערות היפות ביותר
הדנות הדונמניות
סיפור בחירתה למלכה היה סיפור
מצחיק:
באותה שנה שחני ודתה מועמדת,
מצאתי בטבריה בחורה בשם יהודית
אסולין. היא היתה בלונדינית עגלגלה,

חוץ מזה, אסולץ, שהיתה עגולה
לגמרי, עשתה דיאטה רצחנית בשבוע
שלפני התחרות, הורידה חמישה קילו
ונראתה פצצה.
׳בסוף נבחרה חני, בהפרש של 17

בגיל 16 התחתנה עם אהבת נעוריה
— יגאל רוזנברג — והשניים נסעו
ללונדון. אחרי זמן מה התגרשה ממנו
בשיברון־לב.
מאוחר יותר עברה לניו־יורק,
ניהלה רומן עם בחור שעזב אותה, עד
שהכירה את אלן שוורץ, עורן־־דין
יהודי ידוע בניו־יורק והתחתנה איתו.
היא הפכה אחת מחמש הדוגמניות
המבוקשות ביותר בארצות־הברית.
תמונותיה הופיעו עשרות פעמים על
שערים של עיתוני־אופנה ועיתוני
נשים בכל העולם. היא הרוויחה הון
כסף מהמיקצוע שלה.
ביסים אלה התגרשה משוורץ.
אני הייתי בקשר איתה כל השנים.
היא בת נאמנה לאמא שלה ואני יודעת
שבאיזשהו מקום החלום הכי גדול שלה
זה ילד. זה הדבר שהכי רצתה בו אבל
היא עוד לא הגשימה את זה.
פשוט מהממת. האחרונה
בסידרה זו היא תמי בן־עמי, שנבחרה
למלכת המים ב־ .1974 תמי היא נמרה.
יש לה הליכה משגעת.
ברגע שראיתי את תמי, אמרתי לה
— ״את תהיי מלכת־המים!״ היה לה
שיער שחור ארוך, פנים אקסוטיים

תמי ברעמי

ברגע ההכתרה למלכת״המים .1974 תמי גזרה
את שערותיה הארוכות ארבעה ימים לפני
התחרות הסופית, אבל למרות זאת נבחרה. היא, פשוט, היתה מהממת.

סלץ רית דמיר היתה בהלם
*/כ שנבחרה למלכת־המים ב־.1969
הסיפור היה כזה: באותה שנה, ימים
ספורים לפני התחרות, הסתבר לי כי
אחת המועמדות היא רק בת 13 ושאני
צריכה להוציא אותה החוצה. הילדה
הקטנה שהוצאה היתה איריס דווידסקו
(העולם הזה .)11.7.84 הייתי צריכה
למצוא תוך יום, בחורה אחרת שתעלה
על הבימה. התחלתי להסתובב בטירוף,
עד שמצאתי את שרית דמיר אצל לאה
פלטשר.
היה לה גוף משגע מושלם. היא
היתה גבוהה, וזה היה חשוב מאוד אז,
אבל היו לה פנים רגילות ביותר. אלא
מה? ברגע שאיפרתי אותה, היא נראתה
נהדר.

עולמית

תמי בן־עמי, למעלה:
בבגדי-ים ב־הוואי.
משמאל: בכלבו בלונדון.

׳ בקיצור, בחרתי בה לקבוצת
המועמדות הסופיות ואז הייתי צריכה
לקחת את כל הבנות לסמי בן־גד,
הצלם, כדי לעשות להן תמונות. שרית
אמרה לי בצורה מאוד החלטית, שהיא
נורא מצטערת, אבל היא לא נוסעת
להצטלם. היא אמרה ששמעה
שהתחרות מכורה וחוץ מזה סיפרו לה
שהעולם הזה לוקח תמונות של
בחורות ערומות ומלביש עליהן
פרצופים אחרים והיא לא רוצה שישימו
את הפנים שלה על גוף של בחורה
ערומה.
לקח לי חצי שעה לשכנע אותה,
שאם עיתון היה עושה כזה דבר, היה
משלם הון־תועפות פיצויים. לבסוף
הייתי צריכה לגרור אותה בכוח לצלם.
נשארה נורמלית. שרית גדלה
בעכו, במישפחה פולנית. המישפחה
גרה בשכונת־עוני והם היו אנשים
מאוד פשוטים. תל־אביב היתה בשביל
שרית עיר של חלומות, כמו פאריס.
היא היתה ילדה טובה של ההורים.
בסוף, אחרי כל התלאות, היא נבחרה
למלכת־המים. מייד התנפלו עליה כל
הזאבים של העיר הגדולה. היא אומנם
הסתחררה קצת בהתחלה, אבל נשארה
נורמלית.
לאט לאט התחילה להופיע
בתצוגוודאופנה והפכה דוגמנית מאוד
מבוקשת ומצליחה. לכל אורך הדרך
היא נשארה בחורה צנועה. היא לא
התקלקלה.
היא התחתנה עם דייל אל־על,
נולדו להם שני ילדים ויש לה חיי־מישפחה
נהדרים.
היום היא משמשת גם כבימאית של
תצוגות אופנה ומרוויחה יפה.
דיאטה רצחנית. ואז הגיעה
שנת .1970 בשנה הזאת נבחרה חני פרי
למלכת־המים. לחני היו פנים עוצרי-
נשימה. מעולם לא היתה בתחרויות
בחורה עם פנים כאלה. אבל יש לה
חיסרון אחד — יש לה רגליים קצרות,
באופן יחסי לחלק העליון של גופה.
חוץ מזה, חני היא הדבר הכי מושלם
שהיה אי־פעם.
גיליתי אותה כשהיתה דוגמנית
לתיסרוקות בהילטון.

בתו של איש ארם. בחורה עם פנים
יפות מאוד. יהודית עלתה על הבימה
וסיפרה לקהל שהתאהבה בישראל
ושהיא רוצה לחיות בקיבוץ. זה שיגע
את הקהל לגמרי_ .
חני פרי לא בלטה מרחוק, צריך
לראות אותה מקרוב, כדי לקלוט את
היופי המהמם שלה, והקהל לא התרשם
ממנה במיוחד.

קולות בלבד. אסולין נבחרה לסגנית
ראשונה ונעלמה אחר כך, לגמרי.
חלום להגשמה. חני באה מבתים.
אמה עובדת עד היום כמלצרית
באחד מבתי״הקפה בצפון תל־אביב.
חני היתה בחורה מלאת רגש. מלאת
טמפרמנט ומאוד צנועה. היא מעולם
לא שיחקה את הליידי. היה לה גם קול
עבה במיוחד.

מהממים וגוף ארוך וחטוב.
ארבעה ימים לפני התחרות חשבתי
שאני מקבלת התקפת־לב. תמי הופיעה
ועיני חשכו — היא הסתפרה קצר
קצר. גזרה את כל השיער הארוך. אבל
הסתבר שזה לא שינה כלום. היא
נבחרה ברוב קולות. היא היתה פשוט
מהממת.
יהודית גוטליב מגוטקס, באה

ולקחה אותה ישר מהתחרות. מאז היא
דוגמנית הבית של גוטקס.
היא הצליחה בצורה בלתי״רגילה.
יש לה שם בינלאומי כדוגמנית.
גם את תמי מצאתי אצל לאה
פלטשר. היא גדלה ברמלה והיתה
בחורה טובה. היא היתה נוסעת בכל יום
שישי להורים לעשות קידוש.
לימים היא ניהלה רומן ארוך עם
אולסי פרי, שחקן הכדורסל של מכבי
תל־אביב. בעיתונים נכתבו הרבה•
סיפורי רכילות על הרומן הזה.
בתקופה מסויימת, ואולי עד היום,
נחשבה תמי לדוגמנית היקרה ביותר
בארץ.
היא ממשיכה לעבוד בכל תחומי
הדוגמנות — על המסלול, בתצוגות
אופנה, בצילום ובקטלוגים בארץ
ובחו׳׳ל.
מלכות־אמגטיה. כמה דברים

| 1ך 1ך | ך יו ^ן ך * בתמונה העליונה עם כתר מלכת־המים על
1 / 1 1 11 1111 הראש 1969 בתצלום למעלה: דוגמנית
(ממושקפת) מבוקשת ומצליחה. למטה: עם שני ילדיה, אסף ודוריאל.
היו חשובים לי כשבחרתי את הבנות
לתחרות: אני כבר לא מדברת על זה
שרצוי היה שמלכת־המים תדע
לשחות. אבל זה לא תמיד הסתדר. היו
בנות שלא ידעו לשחות אפילו
באמבטיה.
הצורה האקסוטית היתה חשובה לי
מאוד. היה חשוב לי שהן תהיינה
שזופות. היו כאלה שהייתי צריכה
למרוח אותן במייק־אפ על כל הגוף.
לפני התחרות, כדי שתיראינה
מלכות־מים והן בקושי נראו מלכות־אמבטיה.
אצלי
לא עלתה על הבימה אף אחת
פחות מ־168־ 170 סנטימטר גובה.
קודם כל הן היו צריכות להיות גבוהות.
אחר־כן־ היה חשוב לי שיהיה להן משהו
מיוחד. זה יותר חשוב מיופי. כמעט אף
פעם לא נבחרו בתחרויות האלה בנות
שנראו כמו בובות. יופי בובתי לא
נחקק וזה לא הלך במלכת־המים.
בליל־ירח. הטרגדיה הכי גדולה
בתחרויות היתה תמיד באילת. הייתי
באה׳עם כל הבחורות היפות האלה וכל
הבחורים של אילת היו מתנפלים לי על
הבנות. הייתי צריכה לסגור אותן בחדר
במלון. אבל מה? אני הייתי סוגרת את
הדלתות והן היו בורחות מהחלונות.
הרומנטיקה שיגעה להן את השכל.
תמיד הייתי בוחרת את המופע
באילת כך, שיפול בליל״ירח. המופע
באילת היה תמיד היפה ביותר.
שולמית יריב

! | 1 1 0ך ן עם נ תר מלכת־המים 1970 ובתמונה העליונה -דוגמנית
מצליחה בארצות״הברית. היא היתה לאחת מחמש

הדוגמניות המבוקשות בארצות״הברית והופיעה בכל עיתוני־האופנה.

- 3 9א1

החי
גפילטע טא־פיש
לפאריס גילה עיתון מקומי כי
*/שם־הצופן של מנחם בגין בפי
המוסד הישראלי הוא הקוקיה; בפי
הסוכנות המרכזית לביון (הסי־אי־איי)
האמריקאית — פופאיי ובפי הסובייטית החשאית
״המישטרה
(הקג׳׳ב) — קרפיון ממולא.

בל 1אבל
^ ירושלים אישרו מקורות יודעים
דבר כי אכן נכון הדבר שבאחד
המקרים בעבר פנה שר־המישטרה
במיכתב, למפכ״ל, המפקח הכללי של
המישטרה, בפניה אדוני, המפד־ל!

קופרודוקציה
^ תל־אביב הודיעה הנהלת
כור־מזון כי היא עומדת להקים
באום אל־פחם, בשותפות עם יזם
מקומי, מיפעל טחינה, שאותה ייצרו
לפי ידע אשר נרכש בשכם.

מאוזן:
ז) השאלה היא איזה פתק צריך היה
לשים כקלפי? כאן אפשר להעזה
במחשב ()3
)3זוהי קפנדריא ()5,4
)9המלאך הוא החמישי בעגלה ()4
)10 אל תפול לחלל ריק ()4
)13 אין שלא תביט עליה, היא עיר
גדולה ()3
)14 מה שנשאר בגבול דיגב, מן
העיר שממנה יצא דוד להכות
בעמלק ()4,2
)15 אדם כזה וקוק לפסיכיאטר
שישיב על שאלותיו ()5,3
)17 לא נעים לו לצוות עליה
שתחזור אליו ()4
)18 הוא תקוע עם החוב כהוגן ()4
)20 רחל חשבה, שזה מה שצריך,
כאן על פני אדמה, כדי שאפשר
יהיה לגול את האבן מפי הבאר

)22 אם לא תהיה ספקן, תראה
שהעולם מלא שכינה מכל עבר ()5

עימות

)24 חם לך, אתה מת? בנאד• הפתרון

)25 כשמתכופפים אפשר לדבר גם
עם קוץ ודרדר ()4
)26 אסור שעבריין יהיה נשכר חס
וחלילה ()4
)28 בטכס דתי נשא את האשכנזיה
לאשה ()4,3
)29 הנס של המנהיג הפוליטי לא
ישוב עוד (.)3

מאונך:
)2כל אנשי התורה נפטרו כבר, וגם
הבן השלישי ()3

אקדם1

^ תל־אביב פורסם מחקר על
^ עתיד שתי המיפלגות הגדולות,
שהדהים רבים כאשר התברר כי עורכי
המחקר הם הסוציולוג פרס והסוציולוגית
שמיר. הרוחות נרגעו רק
כאשר הודיע פרופסור יוחנן פרס, כי
אין כל קירבה בינו ובין שימעון פרס או
בין הד״ר שרה שמיר ובין יצחק שמיר.

)4עולה ויורד כמו מנגינה בכלי )12 חים יבין למשל ()5,4
)16 .כלם פרחו להם בשישבת, ומי
מזרחי ()4
נשאר להתחיל שבוע חדש ()5,3
)5איזה נוצות יפות לצפרים, איזה
נוצות יפות לצפרים, איזה נוצות )19 רק הגיע ארצה וכבר הוא
פייטר א׳ב׳ ()4,2
יפות לצפרים ()5,3
)21 הנחתום הוא הרוצח בספור ()5
)6אני מצפצף על הכשרונות
הספורטיביים שלך ()2,4
)22 נתקבל דין וחשבון על קרוב
הלבבות ()4
)7כל נגר יכול להקציע רף
ולשייף אותו ()4
)23 אם היו 36 צדיקים בינינו, איך
היינו נראים ()2
)8הייחוס התנכי הזה מצד האב הוא
בעצם קללה ()3,2
)24 כל ימיו קימץ, לא בזבז פרוטה,
וכשהתהפך הגלגל, אבוי כאסח!
)9הקניבל הסתדר עד העצם ()4,3

)11 חלם או כל שאר אחיותיה
)27 עושה את המוסיקה (.)3
בגולה ()2

סוף טוב,
הכל טוב
^ פתח־תקווה השיב ראש־העיריה
למכתב נרגז של פתח־תקוואי
דתי, שהתלונן על גובה
חשבון־המים שלו, הציע לו א. להטיח
את ראשו בקיר; ב. לעבור לגור
בבני־ברק; ג. להגיע, אחרי ,120
לגיהינום.

צר, זה לא צרה
^ אילת נעצר אזרח זר כחשוד
בהחזקת סם שנמצא בתוך זוג
מיכנסיים שהיה נתון בתוך תיק־צד
שנמצא ליד מקום מושבו באוטובוס,
שוחרר מכל אשמה משהציע סניגורו
בבית־המישפט שילבש את המיכנסייס,
ואלה לא עלו עליו כלל.

ביקורת חופשית

למסרוזד>רה בחולון במקום מרכזי ושקט
(נאות רחל)
חדרים +פ״א +חציה
+דוד שמש +תוספות
ט ל פון 881689 :

^ תל־אביב ביקש צ׳לן־אורח את
^ סליחת הקהל על שלא ינגן את
הסוויטה החמישית לצ׳לו של באר,
מכיוון שהיא כבדה מדי לקייץ, וניגן
במקומה קטעי מוסיקה אחרים. הוא
נדהם לקרוא, למחרת, באחד העיתונים,
ביקורת של מבקר־מוסיקה שהעיר כי
״הסוויטה מס׳ 5של באך(בניגונו של
הצ׳לן) לא זכתה לרמת־ביצוע גבוהה.׳׳

המכון הישראלי לספרות ^
נשים קוסמטיקה ופדיקור
• קו ר סי ם מקצועיים ברחה גבו ההל
• ספרות נ שים • קוסמטיקה ואפור • פדיקור • מניקור
• אפילציה (הוצאת שיעד לצמיתות)
• מנון ליופי וסלון ת סרו קו ת חדי שים ל:
תסרוקות, ת ס פו ח ח. ה חל קו ת. סלסול, צני עו ת. פסים.
טיפול פנים, איפור. הוצאת שיער לצמיתות ונ ש עו ה.
תעודות למסי־מ׳ ו ה בנ ה לבחינות
הס מכ ה ממשרד ה ע בו ד ה

פ 3שנות נ סי ח והי שגים בהדרכה מקצוע ״

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת )4

229388 ;226066

בר דבר בעיתו

ויס ני צ; פ ״ז ~
ב ת־ ספר ^ דדר זי ז

לספ רי ת ו שי ם

ף* תל־אכיב פירסם צהרון כתבה
על פקיד בכיר במישרד התעשיה
והמסחר, אייר אותה בתצלום־כביכול
של הפקיד, למחרת נאלץ הצהרון
להתנצל כאשר נתגלה כי התצלום
שפורסם הוא של שופט מחוזי שנפטר
לפני 14 שנה ושהיה בעל שם פרטי
ושם מישפחה זהים לחלוטין לאלה של
הפקיד.
העולם הזח 2447

צילום הוא ביטוי אישי, תחביב או מקצוע.
חווית יצירה ואמנות.
צילום פותח בפניך אפשרויות ביטוי
חדשות. צילום הוא כיף לשעות הפנאי או
מקצוע לעתיד.
צילום זה דרך -כוון אחר.
קמרה אובסקורה, בית הספר לצילום
הגדול בישראל, פועל בשלושה מרכזים :
תל-אביב, ירושלים וחיפה. בבית הספר
צוות מורים מנוסה, ציוד מקצועי משוכלל
ביותר, כיתות לימוד, מעבדות לפיתוח
שחור לבן וצבע. סטודיו לצילום, גלריה
וחנות לצרכי צילום.

מערכת לימוד אישית

לימודים לתואר אקדמאי

תוכנית הלימודים מאפשרת ללמוד החל
משעור אחד בשבוע ועד לשבעה ויותר
שעורים בשבוע.
בנוסף לקורסי החובה מוצע לתלמידים
מגוון של קורסים לבחירה, כך שכל אחד
יכול להרכיב לעצמו, בהתאם ללוח
הזמנים שלו, מערכת למודים אישית.

£־שזוז5או דזז/זזק אחת
<וח 0ץ
מהאוניברסיטאות לאמנות הטובות
בעולם, מכירה בלימודים ב״קמרה
אובסקורה״ ומאפשרת צבירת נקודות
זכות(קרדיט) לתלמידים המעוניינים
בהמשך לימודים לתואר אקדמי
ב-ץ.א זז\/הק

מורים מהשורה הראשונה

12 תשלומים חודשיים

רשימת הקורסים

פרטים והרשמה
פרטים נוספים וטפסי הרשמה ניתן לקבל
בימים א׳-ה׳ בין השעות 10.00-20.00
וביום ו׳ בין השעות 10.00-14.00 במשרדי
בית הספר

הנחיה(למתחילים) ,ב קו ר ת -
(לממשיכים) ,פתוח והדפסה, הדפסה
מתקדמים, צבע, סטודיו, טכנולוגיה של
הצילום, צילום מעשי, אור וצבע, צורה
ומרחב, רישום, תולדות הצילום, תולדות קמוהאובסקורה
תל-אביב, אלנבי 57 טלפונים ,298191:
האמנות, אומנות מודרנית, צבע
.203011,203010,298291
מתקדמים, פרויקט ( -למתקדמים),
ירושלים, בצלאל 6טלפונים ,233573:
טכניקות מיוחדות, ציור, האזנה
.233502
למוזיקה, קולאז׳ ,מיצג.
חיפה, הנביאים 13 טלפון .662773:

רשימת מורים

צוות מורים מעולה הכולל אמנים יוצרים הנחות ראליות על תשלום במזומן ו/או
אפשרות פריסת התשלומים החודשיים סרג׳יו אדלשטיין, דורון אדר, יואב
ובעלי מקצוע מהשורה הראשונה בארץ
עד יולי ,85 מאפשרת לכל אחד להתאים אוסיה, טלי ברזילי, יחיעם גל, שוקה
מאפשר לתלמיד לבוא במגע עם את שיטת התשלומים ליכולתו ולתקציבו. גלוטמן, אבי גנור, רוני דוד, ברק דר, מיכל
הטובים ביותר בכל תחום.
המר, עודד ידעיה, רונית ידעיה, משה כהן,
ציוד ומעבדות
משה כהן, ישראל כהן, חיים לוסקי, אורי
ליפשיץ, אלדד מאסטרו, מוטי מזרחי,
לבית הספר ציוד ומתקנים העומדים
שמוליק מרחב, פנינה מרקמו, רונית נעים,
בדרישות המחמירות ביותר החל
מוטי עומר, ברי פרידלנדר, מיכה קירשנר,
במעבדות שחור לבן וצבע ועד לסטודיו
משה קן, מיכאל רורברגר, יאן ריכוורגר,
מקצועי לצילום.
חנה שביב, אבי שטראוך, שמחה שירמן,
השימוש במעבדות ובציוד מחוץ לשעות
נלי שפר, יהודית שרייבר, אלי שריד, גבי
הלימוד חפשי לתלמידים בהתאם
בן־ זינו..
לקורסים הנלמדים.

ה מו ס ללימודי צילום

הורוסהוס
מדים
נניח !,

סוד החודש:

; בעיותביחסים
1עם בני־המישבחה
ורצון לנתק קשרים

לפחות ממה שהובטח להם. המצב נראה
כאילו מישהו שם להם רגל ולא מאפשר להם
להתקדם ולמצוא דרך שתביא להם סיפוק.
שני כוכבים הם האחראיים הראשיים
למצב זה -הם הוזכרו כאן לא פעם במשך
השנה האחרונה, הכוונה היא לפלוטו
וסטורן. שני אלה ״התיישבו״ להם במזל
עקרב, ובבית הרביעי(מישפחה, מגורים בית
וכר) ושלחו קרינה דיסהרמונית גם לבתים
אחרים שלהם השפעה חשובה על מהלך
החיים. כוכבים אלה עדיין לא עומדים
לעזוב את מזל עקרב. שבתאי יימצא שם עד
סוף 1985 ורק כשיעבור למזל הבא ירגישו
האריות בהקלה הגדולה. אך בינתיים יהיה
עליהם להמשיך ולהתמודד עם הקשיים
כאמור, עד סוף .1985 כוכב יופיטר, שייכנס
בפברואר 1985 למזל דלי, ימתיק להם מעט
את הגלולות המרות שהם נאלצים לבלוע.
מזל דלי הוא הבית השביעי של מזל אריה
(שותפויות, נישואים) וזה יתן לאריות סיכוי
לחדש קשרים או להתחיל בקשרים חדשים.
הבעיה היא שגם בבית זה נראית השפעתו
החזקה של כוכב סטורן, שהקשר בינו לבין
הבית ה־ 7לא יהיה מן השובים ביותר, מה
שעלול לעכב ולהשהות את פתרון הבעיות,
ולמנוע התקשרויות פשוטות וחסרות

אנשים יתחשבו בדעתם ובדבריהם. אריות
יוכלו אף לשנות את מקום עבודתם ולנסות
למצוא להם תפקידים יותר מעניינים. אולם
במה שקשור לקידום, התבלטות, ומישרה
בכירה -כאן יהיה המחסום. שכן כזכור,

השגה האחרונה לא פינקה את בגי מזל
אריה. מעטים יוכלו לומר שמערך הכוכבים
השנה לא שינה דבר בחייהם. אם כי, תמיד
יש יוצאים מן הכלל שמסיבות שונות אינם
מושפעים כאחרים( .אגב, את זאת ניתן
להסביר מבחינה אסטרולוגית) על כל פנים
רובם המכריע של בני המזל עברו את השנה
כשהם חשים כעין מועקה וכבדות. הסיבות
לקשיים שונות ומגוונות וכאן נזכיר שאיש
איש ומפתו האישית.
באופן כללי אפשר להצביע על ארבעה
תחומים עיקריים, שבהם הסתמנו הבעיות.
הבית, המישפחה והיחסים בין בני מישפחה
קרובים העיקו הכבידו ונתנו הרגשה כאילו
האריות איבדו את השליטה בנושאים אלה.
קשרים יומיומיים עם עמיתים לעבודה,
בוסים וסתם אנשים שנמצאים במגע עם בני
המזל -קשרים אלה לא נשארו כפי שהיו.
אי־הבנות, התרגזויות, חוסר סבלנות ורצון
לנתק קשרים, איפיינו אף הם את אחד
התחומים הבעייתיים, לפעמים הניתוקים
ניכפו ולאו דווקא באו מרצון. שטח נוסף
שהביא לעגמת־נפש וקשיים -הקאריירה.
גם כאן הרגישו האריות שהדרכים חסומות
בפניהם ומה שלא עשו ועד כמה שלא
השתדלו, תמיד הגיעו לפחות ממה שקיוו או

בעיות. אם כן, מה צפוי לאריות בשנת 1984
ובמחצית הראשונה של 11985
בנושא זה כדאי להבדיל בין העבודה
היומיומית ובין הקאריירה, שכן במה
שקשור לעבודה -נראה שתהיינה
הזדמנויות לשפר את המצב. הצעות חדשות
תוצענה ואי־אפשר יהיה להתעלם מכך
שבמקומות עבודתם יהיו האריות יותר
מקובלים ואהודים ומה שחשוב, יותר

נושא הקאריירה הוא בעייתי השנה ולמרות
שהמחצית השניה של 84 מראה על
אפשרויות חדשות בתחום המיקצועי, עדיין
אי־אפשר יהיה לממש את אחת השאיפות
החשובות ביותר לבני מזל אריה -לתפוס
עמדה בכירה, להיות בתפקיד סמכותי,
להתבלט בשטח ובכלל ...לנהל את
העניינים. כך שכדאי לחסוך את האנרגיה
לתקופות שבהן אפשר לממש את השאיפות
וברגע זה להסתפק במה שיש ופשוט לנסות
לשפר ולהנעים את החיים במקום העבודה.

החודש תרגישו שמצב־הרוח וההרגשה
הכללית משתפרים, יהיה טעניי יותר וקל
יותר. השבוע המתקרב
יביא עימו נסיעות קצ רות
וארוכות. לאלה
שעדיין לא מצאו בני*

זוג יהיו סיכויים טובים
לצאת מבדידותם. ה|

וה 29-מצביעים על
אי־הבנות בשטח שבינו
לגינה, אך כדאי לחכות
שיומיים אלה יחלפו
ולהתייחס מ ל מוז
שקורה בקלות. סכומי כסף ממקום בלתי־צפוי
עשויים להגיע ולגרום להרגשה סובה.

השבוע יחיה עליבס לקבל החלטות חשובות
באשר להמשך. במקום העבודה י הי ה עליכם
לקבל דרך חדשה, אך
עדיין ל א יהיה קל לדעת
מהי. בחיים הפרטיים
נראה שיהיה עליכם
לדון עם בך הזוג על
העתיד המשותף. זמן רב
יוקדש לסידור ואירגון
הדירה מחדש. חשוב
* לחסוך בהוצאות בשטח
הכלכלי, מצבכם ל א 1
יהיה קל בחודש הקרוב.
ו ד 28 וה* 29 בחודש יהיו קשים במיוחד. רצוי
להישאר ב בי ת לנוח ולדחות נסיעות בלשחן.

בתקופה הקרובה תיאלצו להקדיש וסן רב
למכרים, קרובים וידידים שיבואו להתארח
בביתכם. זו תהיה תקו-
פה של יציאה מן השיג8

ועייפות גדולה.

מומלץ לצאת לחופשה
ולהתרחק מעט מכל
הרעש וההמולה שיהיו 1 בביתכם. המצב הכספי 1 עומד להשתפר, ותוכלו ן לחשוב על רכישות חד שות
למקום שגו אתם
גרים. הכרויות חדשות
ומקריות עלילות לאכזג, התייחסו בקלילות
* לקשרים חדשים, נ די לא להיפגע אחר-כך.

עניינים כספיי ם יטרידו אתכם
הקרובה, הוצ או ת גדולות ידלדלו א ת
התקציב וי בי או א תכם
לחוסר שקט. כד אי ל חיוי־ש

שאר ברוסינה הקבועה

וה שקטה ולהימנע עד 1 במה שאפשר משינויים,

ל א כד אי לקחת סי כ ד

ני ם כספיים. חשוב שת־עברו
א ת החודש הקרוב
לל א זעזועים. רעיונות
5 9 8 0 6־
חדשים במישור הכלכלי
רצוי יחיה לבצע רק
ממחצית ספטמבר. וד סג ו ה־נג מ ת אי מי ם
לנסיעות ולפגישות עם מבו־ים חדשים.

החודש הקרוב יהיה הדגה יותר קל מהתקופה
האחדוצח, אך עדיין לא תוכלו למצוא
לעצמכם א ת השקט
והמנוחה שאליהם הייתם
רוצים להגיע. ה״26
וה 27-יהיו מאוד מעיי פים.
רצוי לא לקחת על
עצמכם יותר מדי, מכיוון
שבאותם ימים אתם
עלולים להרגיש לא
טוב. שיחות. פגישות
והצעות חדשות בתחום
העבודה טוב לבצע נ*
30 וב-גג בחודש. בשטח הרומגטי יש
להיזהר מהתלהבות יתר, יתכן שינוי במצב.

המצב הכללי אינו קל בחודש הקרוב. י הי ה
עליכם להקפיד לא לבזבז א ת הכוחות ולנוח
עד כמה שאפשר. בתקופה
הקרובה אתם נו טי ם
לתלות במהירות, ואג־שים
בסביבתכ ם הקרו;

ה. מ ר מי ם לבם לאן מעט עצבנות, טו ב י הי ה

לקחת חופשה ולהתרחק
מהבית לכמה ימים. אך
אל תעמיסו על עצמכם
תפקידים נוספים. קרובים
מבוגרים יהיו זקוקי
ם לעזרתכם מראה שתמצאו א ת עצמכם
מטפלים באחרים, למרות חוסר-כוחווג

השטח המיקצועי יעסיק אתכם בעיקר ב־26
וב 27-בחודש, יהיה עליכם כעת לשבת עם
ידידים ועם עמיתים
לעבודת ולתכנן את
העתיד הקרוב. בחודש

הקרוב לא תרגישו א ת 1 עצמכם בודדיס, הבית

יתמלא באורחים, ידי*
דים
מן העבר יזכירו
א ת עצמם, ולכם וסויה

הנאה מהפגישות המ*

חודשות. ב־ 28 וב־29
בחודש אתם עלולים
להגיע לאי-חבנה עם הסביבה ואולי אף
לסיכסוך גלוי. הימנעו מלהגיע לריב גלוי.
ייי״י
בשטח חעבודח אתם עלולים להיתקל
בבעיות ה שבוע אנ שים סביבכ ם מנ סי ם
לחתור תחתיכם. כעת
חשוב לתכנן כל צעד בזהירות
רבה, ולשתף כמה
שפחות אנ שים בתוכניותיכם.
כעת תוכלו להת קדם
ולקבל על עצמכם
תפקידים חדשים. אולם
כל זה ב תנאי שאיש לא
מס ה לקלקל א ת שמכם
הטוב. ה־ 28 וה־ 29 בחודש
י היו קשים ומצב-
הרוח ל א יחיה מן העליזים ביותר. ה 30-ו הגג
מ ת אי מי ם לנסיעות ולפגישות חדשות.

התקופה הקרובה תהיה דינמית ומלאת
אירועים, השינויים שתעברו כעת יחיו לט ווח
ארוך. נראה שכעת
תוכלו לייצב את הקא־ריירה
ולהגיע להי שגים
מ שמעותיים. גס אם אתם
חו ש שים ש הדנ רי ם
לא מ ס תד רי ם לפי רצונ כם.
תוך זמן קצר יתברר שבחרתם שהמטלול
לבם הוא נכון. ביחסים
אישיים אתם אמוריס
לעבור שינויים חשו-
בים, יחסים מעורערים עומדים כהסתייס.

יופיטר ׳מתיק את הגלולה המוח,
סטורן יעכב את נתהן הבעיות, אך
יש סיכוי להתחיל קשרים חושים
עבודה

למרות שכולם מתלוננים ולכולם קשה,
דווקא האריות הצליחו לתמרן בתוך
התסבוכת ולמצוא לעצמם פתרונות
מקוריים ויעילים. לא נראה שהנושא הכספי
יתפוס מקום מרכזי במכלול הבעיות והצרות
שמתרנשות חדשות לבקרים על בני המזל.
לפחות מבחינה זו -הכוכבים באים לעזרתם
ומאפשרים להם להסתדר, מבלי שיתמוטטו
ויהרסו כל מה שבנו. הם יוכלו לשמור על
רכושם ואף לקדם תוכניות שבהן התחילו.

כאן ניתנת אזהרה: בין ה״ 16 באוגוסט עד ן

ה 8-לספטמבר יהיה זמן די מסוכן מהבחינה
דברים 1
הכספית. למרות שכאן נכתבו
מרגיעים, עדיין יש להיזהר מתקופות שבהן

קל לשגות ולהפסיד. בתאריכים
המצוינים או 1
לעיל, כדאי להימנע מלחתום על חוזים

מסמכים חשובים, רצוי לא לבקש הלוואות
ולא להתחיל בפרוייקטים חדשים, אם אלה
קשורים ישירות לסיכון רכוש או כספים.
חשוב לדאוג שכל ענייני הביטוח יהיו
מסודרים ואין להקל ראש בתקופה זו. לא ן
מומלץ לקנות דירה או לרכוש מכונית ן
באותם שבועות שבהם אנו מדברים. תקופה 1
(המשך בעמוד 1 )46

השבוע לאת חיו במצב־רוח קל במיוחד,
אתם מרגישים שאתם עומדים על פרשת־ *

דרבים וההתלבטויו ת
הרבות שבהו אתם נתו*
נים
ל א מקלות על הת *
קופה. מבחינה פיסי ת

אינכם חז קי ם במיוחד
ונוטים לחלות. יחיה
עליכם להרבות במנוחה *

ושינה, ול א להתרגש
מבעיותיהם של אחרים* .
בתחום העבודה י תכן *
שינוי. כל הצעה חד שה *
שתוצע לבם טעונה בדיקה מדוקדק ת מכיוון *

בתקופה זו תוכלו שוב לחדש יחסים* 1
שהופסקו לתקופה ארוכה, אך במקרה זה *

אתם חייבים להיות

היוזמים. בני־הזוג עוב*:
רים
שתויים בתקופה זז

ויהיה עליכם ללכת

לקראתם ולהתאים את
רצונכם לרצונם. געיות
* זי כספיות עלולות להט זיריד
אתכם ב״ 26 וב 27-
בחודש, אך גם כאן ידי
דים
יסכימו לבוא לעז *
רתכם.
ה 28-וה 29-

בחודש יהיו מתוחים מאוד. קשרים עם *
אנשים קרובים עלולים לחזמפץ ולהגמר. י

בחודש ח ק רוג תהיה מוטלת עליכם הרבה !*
עבודה. י תכן שיהיה עליכם למלא תפקידים *
של אנ שים אחרי ם הנע * י דרים ממקו מם הקבוע* .
זה לא הז מן לקחת

חופשה מכיוון שאתם זי
מתוחים מאוד ויהיה י
לכם קשה להרגע. דחו
זאת לחודש הבא. ה 26
ווז־ 27 יהיו י ח סי ת די י
נעימים, ביחוד בכל מה י
שקשור לתחום הרומנ *.

טי. ביחסי ם ממו שכים 8?:
עובר חתול שחור בתקופה זו 1-1
כדי לא להגיע למריבות* .

תמרורים
נ ת מנ ה לראש־ממשלת צרפת
לוראן פאביום 38 ראש־הממשלה
הצעיר ביותר בצרפת זה 160 שנה.
פאביוס, בנו של סוחר־עתיקות עשיר,
שהמיר את דתו היהודית לקאתולית,
היה נער־שעשועים (שנהג במכונית־ספורט,
השתתף בתחרויות־רכיבה, וניגן
בחצוצרה במועדוני־ג׳ז) לפני שהיה,
בגיל ,28 לראש לישכתו של פרנסואה
מיטראן, אז מנהיג האופוזיציה
הסוציאליסטית. עד מהרה עלה
מתפקיד ראש מטה בחירות הניצחון
של מיטראן ב־ 1981 למישרת תת־שר
(לענייני תקציב) ושר (התעשייה
והמחקר המדעי) .פאביוס, אב לשני
בנים, נשוי לפרנסואז, בת מישפחת
קאסטרו היהודית־ספרדית.
נחוג יום־הולדתה ה־ 34 של
שלומית אהרון, הזמרת־האשה של
להקת הכל עובר חביבי, שאחד
משלושת גבריה, איש מושב צופית
יובל דור, הוא בעלה זה שש שנים ואב
בתם, טליה, בת השלוש. במסיבת
יום־הולדתה סיפרה אהרון כי היא
ובעלת מנצלים את ערביהם הפנויים
לקריאה ולהאזנה למוסיקה.
נחוג בבת־ים, יום־הולדתו ה־73
של מרדכי (״מוטקה״) מאיר, מול־טימיליונר
והצעיר בין שלושת האחים,
שהקימו את חברות ועסקי האחים
מאיר, המקיפים עולם, ממיפעלי
טכסטיל ופלאסטיקה בארץ, דרך בנייה
במערב־אפריקה, עד כל־בו שלום,
בניית מגדל־שלום ובניין עיריית
תל־אביב, השייך להם ואשר העיריה
משלמת עבורו דמי־שכירות. מאיר, בגו
של סוחר עצים יוצא־רומניה, הוא
ספורטאי בדם, כיום ירר איגוד הטניס
שהיה, בצעירותו, הרץ המרכזי של

זמרת אהרון
קריאה בערבים פנויים
קבוצת אלנבי תל־אביב (לימים:
הפועל תל־אביב) .מאיר עבר את כל
קשת העיסוקים ממנהל קופת־מילווה
בפרדס־חנה עד הקמת מיפעלים
לייצור גפרורים (בירושלים, בגדאד,
ביירות, קאהיר וניקוסיה של שנות-
ה־ )40 ועד לעסקות־חליפין של ישראל
בתקופת הצנע של שנות ה־:50
קליפות תפוזים להפקת שמן אתרי
לצ׳כוסלובקיה תמורת תפוחי־אדמה.
גאוותו המיוחדת היא על הבניין הגבוה
ביותר במרחב ( 36 קומות) ,שאותו בנה
בתל־אביב, מגדל שלום, הקרוי על שם
אביו*.
נחוג יום־הולדתו ה־ 57 של
אנדריי גרומיקו, שר־החוץ הסובייטי
זה 27 שנים. לפני כן היה גרומיקו
שגריר ארצו בוושינגטון(של מילחמת

* זכרושלשלום מאיר גםהונצח
בתל״שלוס, שיכון אשר כבנהעל־ידי
האחים מאיר, בין כרכור לפרדס־

חנ ה.

העולם הזה 2447

יוויס בנז חודי
ך* יא קטנה, שברירית ובת . 17
1 1מזה שגה היא מסתובבת בישראל
אחרי שנשלחה לכאן מגרמניה, שם
נולדה. ריטה (שם בדוי, השם האמיתי
נאסר לפירסום) היתה ילדה בעייתית
מאוד בארץ מולדתה. אמה מתה עליה
בילדותה. אחרי ששנים רבות היתה
מאושפזת במוסדות שונים, בגלל
אלכוהוליזם. בזמנים שבהם היתה האם
בבית ניסתה להרוג את בתה הקטנה,
שפחדה ממנה פחד־מוות.
בגיל צעיר החלה ריטה לקחת
סמים. אבל באלכוהול לא נגעה.
הדוגמה שנתנה לה אמה היתה כואבת
מדי. פה ושם לקחה שאיפת חשיש,
סיגרית מריחואנה ולפעמים אל־אס־די.
מכאן לסמים קשים כבר לא היתה
הדרך רחוקה.
היא נשלחה על־ידי אביה למוסד
לילדים שיש להם בעיות. מרגע זה גם
כל החברה שאותה הכירה ריטה היתה
חברה של נרקומנים ועבריינים. אביה,
הישראלי, מצא רק פיתרון אחד לבעיה:
בגיל 16 הוא שלח את ריטה לישראל,
במטרה שתלו לקיבוץ ותיגמל
מהסמים.

חשיש ושאני חייבת להיות מסטולית,״
סיפרה. הצעירים התייעצו ואחר־כך
אמרו לריטה כי אולי יצליחו להשיג
עבורה חשיש.

*היא גדול,
ו אגיקטגוז״
**ץ ניים מהם הזמינו אותי
למכונית שלהם ואמרו לי

החושים והיתה לי פיתאום הרגשה של
פחד. אמרתי שאני רוצה ללכת. אבל
אחד מהם קפץ עליי ואמר שלא יתן לי
ללכת. הוא התחיל לגעת בי ולקפוץ
עליי. אמרתי לו שאני לא רוצה בו, אבל
הוא הפשיט אותי וניסה. הוא לא
הצליח, מכיוון שהוא גדול ואני קטנה,
והוא נורא התעצבן.
״השתוללתי. הוא רצה לעשות בי
מעשה״סדום, המשכתי להשתולל, אבל

למישטרה. לא רציתי. כי הם ילדים
קטנים ולא יודעים מה שהם עושים.
אבל בסוף הלכתי והתלוננתי.״

תי קוו ה ל היי ס
נו רמא ליי ם
ף* ך הסתיים סיפורה של ריטה ב־
( ₪בית־המישפט, כשהעידה נגד שני

מ ג בי ת
על ה חו ף

^ ולם גמילה לנערה כזו איננה
>*רבר קל, וסמים בישראל אינם
קשים להשגה יותר מאשר בגרמניה.
״הייתי בתולה עד ישראל, כאן היכרתי
בחור וחייתי איתו. זה נכון שהייתי
מעשנת חשיש בישראל, אבל זה לא
נקרא סמים. אלכוהול יותר גרוע
מהשיש,״ הצהירה ריטה.
היא היתה בקיבוץ רק ימים ספורים.
מהר מאוד למדה היכן מוקדי־הסמים
בארץ והגיעה לשם. יחד עם חברה
אחרת, שפגשה על החוף באילת, ירדה
לטאבה. השתיים נדדו לעין־גדי
ולאילת. הן היו ישנות על החוף,
מבקשות כסף מאנשים כדי לאכול
ולקנות סמים .״עשינו מגבית בין
האנשים שבחוף והם נתנו לנו כסף. לא
עשינו כלום תמורת הכסף,״ סיפרה
ריטה.
אבל המגבית לא הספיקה לזמן רב.
בעיקר כאשר רוב הכסף הלך לחשיש.
לכן התחילה ריטה לעבוד בבית־קפה
ובפאב כמלצרית. המישפחה מצאה
! אותה שם וקראה לה לחזור לתל־אביב.
בתל־אביב יש לה בת־דוד, שהסכימה
להלין אותה בביתה כמה ימים.
ריטה הכירה נער צעיר שלא ידע

שנוסעים לעשן. היה איתם עוד בחור
שלישי, שנהג באוטו.״ הנער שהביא
את ריטה למועדון לא נסע איתם,
מכיוון שהוא התנגד לכל עניין הסמים.
ריטה נסעה עם מכריה החדשים לבדה.
״שאלתי אותם לאן נוסעים ומה

כשאתה מעשן חשיש הגוף נהיה כבד,
ולא יכולתי לקום. הם ניסו למשוך
אותי, אבל כאשר מישהו מסטול,
משיכה קטנה דורשת המון כוח, ולי לא
היה כוח להתנגד.
״בסוף אחד מהם הצליח. כל הזמן

צעירים בני ,18 שהואשמו באינוסה
ובהדחתה לעישון־סמים. אחרי ששמע
בית־המישפט את עדותה של ריטה,
נראה היה כי לא הוכחה עבירת האינוס
בכוח, ולכן הוחלף אישומם של השניים
לאישום על בעילת קטינה.

ריטה בת ה־ 17 חיפשה חשיש -אבל היא
מצאה אונס -והיא לא רצתה להתלתז
על עברה. הוא הזמין אותה למועדון
מילקווי בבן־יהודה, ושם פגשו עוד
בחורים צעירים, מכריו של הנער. ריטה
הנאה מצאה חן בעיני הבחורים
הצעירים והם הזמינו אותה לרקוד, אך
היא אמרה להם מייד כי היא מחפשת
חשיש .״אמרתי להם שאני רוצה לעשן

העולם) ובלונדון.
נחוג בנתניה יום־הולדתו ה־79
של עובד בן־עמי, מייסד העיר
(שנקראה על שם הנדבן היהודי־אמריקאי
נתן שטראוס, אשר, בניגוד
לציפיות של נותני שמו לעיר החדשה,
לא תרם מאומה לבניית העיר) ,ומבעלי
מעריב 45 בן־עמי, יליד פתח־תקווה
ואיש־ציבור מנעוריו (שיסד,
כבר בגיל ,13 את אר״י — אגודת
רעים־ידידים) ,נודע גם בסחר קרקעות
אשרוד ובפיתוח תעשיית היהלומים.

שמם, כי פחדתי. הם הביאו אותי לדירה
ושם התחילו לסדר ״באנג״ .זה דבר כמו
נרגילה, כדי לעשן. לא היה להם שום
דבר מוכן, אזי הם עשו ״באנג*
מפלאסטיק ונייר מגולגל.
״עישנתי איתם. פיתאום לא הרגשתי
נוח. אחרי העישון מתחדדים

הוא אב לשלוש בנות, שאחת מהן היא
אשתו של ראש עיריית הרצליה, אלי
לנדאו.
נ חוג יום־הולדתו ה־ 81 של
אהרון בר־אל, ותיק מצילי הארץ,
שהתפרסם כאהרונצ׳יק המציל ואשר
זכה מפי מי שהיה שר־הפנים, משה׳
שפירא, בכינוי החיבה ״רב־מציל*.
בר־אל, בנו של סוכן־דגים מחצי־האי
הרוסי קרים, החל את דרכו בארץ
כדור־ברזל,
(הדיפת כספורטאי כדורגל, היאבקות ושהיה) ,היה במשך

הנהג של המכונית ישב והסתכל עלינו
אבל הוא לא עשה כלום.
״הם אמרו לי י להתלבש והסיעו
אותי הביתה. השעה כבר היתה כמעט
שש בבוקר. הגעתי לבת־דודתי
מסטולית לגמרי. סיפרתי לה מה שקרה
לי והיא שיכנעה אותי ללכת

שנים אלוף הארץ בהיאבקות, והתבלט
בשחיית נהר הירקון לאורכו. בר־אל,
שהציל במשך 45 שנות עבודתו
בחופים 7000 איש מטביעה, כותב
לאחרונה שירים (זה לא אומר
שאנשיס/המגיעים לגיל שמוגים/
לגיבורים הופכים פתאום
וממשיך לשמור על לשון בוטה. דוגמת
לשון :״החתיכות בימים ההם לבשו
ביקיני עד הברכיים, אבל זה היה יותר
יפה מהחוטים שלובשים היום!״
נפטרה ברחובות, בגיל ,100

ריטה סיימה את סיפורה העצוב
בתיקווה כי תמצא מקום שיהיה מוכן
לקלוט אותה ולאפשר לה לחיות חיים
נורמאליים ולהיגמל מהסם.
שגי הצעירים עומדים להתגייס
בימים אלה לצה״ל, ובוודאי למדו לקח
מהמיקרה.

אסתרס מילנ סקי, גננת במיקצועה, י
בתו של אחד מראשוני רחובות
ואלמנתו של משה סמילנסקי, מי שהיה
נשיאה הראשון של התאחדות האיכרים
והיה ידוע כמחבר סיפורים על חיי
הערבים בארץ, תחת שם־העט חווגיה
מוסה. סמילנסקי, בעל כרמים, שהיה
מקורב לברית שלום של שנות ה־,30
שביקשה להדק את הקשרים בין שני
העמים בארץ, נשא את אסתר בגיל ,60
אחר שנתאלמן מאשתו הראשונה, אם
שלוש בנותיו.

ך* דרך המידברית זרועה משני
1 1ציריה בשלטים לבנים קטנים,
שעליהם כתוב באדום, בעברית
ובערבית :״הכניסה והצייד אסורים!
העבריין ייענש.״ מימין(מדרום) שדות
של קיבוץ דורות, משמאל שדות של
החווה. קוביות של חציר אסוף וארוז
מפוזרות על פני השטח.
כביש האספלט צר, ומעליו מתרומם
אד חם של קיץ. מבעד לשדרת העצים
מתגלה לאט לאט מראה הבית הגדול,
השוכן על גיבעה קטנה.
שער־הברזל בכניסה לחווה פתוח
לרווחה. דרך כורכר לבנה מוליכה
פנימה. שלט ועליו חץ מכוון את
הבאים אל המישרדים. הדרך אל
בית־המגורים מוליכה ישר.
מסביב חולות של נגב. הבית לבן,
בוהק וגבוה, מוקף חומה גבוהה. לפניו
צמחיה ירוקה רעננה. הפרחים בשלל
צבעים.
שני חיילים במדים עוקבים
בסקרנות אחר המכונית המתקרבת.
שלישי ניגש ומבקש לעצור. אני
עוצרת את הרכב, מזדהה ומחכה עד
שהחייל השומר ייגש לטלפון לברר.
שיחה קצרה והוא מאותת לי בידו
להיכנס פנימה.
החניתי את הרכב ליד המוסך,
מאחורי מכונית הוולבו. לילי שרון
יצאה החוצה לקבל את פניי.
לילי לבושה כרגיל בטוב טעם:
חליפת־מיכנסיים בהדפסה חומה.
שערותיה השחורות מסורקות ואסופות
מאחור. היא מאופרת קלות.
המעבר מן החום והצחיחות הלוהטת
של הנגב אל חצר הבית חד. צעד אחד
ונכנסים לתוך תכלת. הבריכה ריקה.
את הבית מקיפים עצים, עצי פרי ועצי
גוי. מטפסים ירוקים צמודים אל
הקירות הלבנים.
גם בפנים חגיגה של צמחים.
עציצים גדולים וקטנים בכל מקום.

הרבה אנשים במחלת העצצת.״
וחוץ מאשר על עציצים ־יא
מוכנה לדבר על אריק. היא מדברת
עליו באהבה, בהערכה, בשלמות, ללא
פיקפוקים בדרכו. היא אחריו בכל, היא
לילי של אריק וזה לא מפריע לה .״אני
שמחה בחלקי להיות לילי של אריק!״
היא אומרת ללא שום ספקות ובגאווה.
הוא זה שמחליט את ההחלטות,
הנוגעות במישרין אליה ואל המישפחה
כולה, והיא אחריו, בכל.

ה ב די ם

י׳ מן השמאל .
ה חיים הפוליטיים היא לא
אוהבת .״מאוד לא! אבל אלו
אילוצים. אם מישהו נלחם על דרכו זו
לא הקרבה. אילו יכולתי להתחיל את
חיי מן ההתחלה ולבחור, הייתי בוחרת
בדיוק את אותם החיים, רק בלי הפוליטיקה.
״כשאריק
היה בצבא, זה היה כמו
חממה. איש לא נגע בו אז. כתבו עליו
רק שירי תהילה. ברגע שעבר
לפוליטיקה, התהפך הגלגל. על אותם
המעשים שבעבר שיבחו והיללו אותו,
פיתאום מגנים אותו עליהם. אריק לא
השתנה — האנשים סביבו השתנו״.
אחר־כן כשאריק בעצמו ירד
למטה, אמר בדיוק אותם הדברים,
הניסוח היה כמעט זהה לחלוטין.
לילי ואריק שומרים בבית קיטעי
עיתונות מאותם הימים, כאשר היה
אריק עטור זרי־תהילה בצבא. מאמרים
שבהם הוא מתואר כאיש־צבא
מיקצועי, כקצין מעולה וכמצביא
גדול. היום, כך הם אומרים, פיתאום
שופטים אותו על אותם הדברים עצמם,
פיתאום כותבים שכל הדברים שעשה
היו לא בסדר.
פעם גם היו לזוג הרבה חברים מן
השמאל. אנשים, שהצהירו בגלוי על

לילי מביאה מגש גדול ועליו קנקן
של לימונדה קרה עשויה מלימונים
טבעיים, מתובלת בעלי־נענע. היא
מורידה את הקבקבים ומתיישבת על
הכורסה החומה.
״אני חקלאית,״ היא מצהירה על
עצמה .״אני עוסקת באופן מעשי
בעבודת־כפיים. הצד שלי זה הגינון
בחווה. אני משתדלת להקדיש כמה
שעות בכל יום לעבודה בגינה
ובעציצים בבית״.
לילי לא למרה חקלאות. היא,
בניגוד לאריק, גדלה בעיר, בחיפה. את
החקלאות למדה, לדבריה, מן הניסיון.
״התחלתי לעסוק בזה בזמן
מילחמת־ששת־הימים. גרנו אז בצהלה
והגנן היה מגויים. לא היתה לי ברירה
והתחלתי לעבוד בעצמי בגינה. אז
ראיתי שאני עושה זאת טוב ממנו.
היתה לי הגינה הכי יפה בכל האיזור.
תמיד כשעברנו מדירה לדירה, ועשינו
זאת הרבה פעמים עד שהגענו הנה,
הייתי מעבירה איתי את כל העציצים.
מנהלל לצהלה, לבאר־שבע, לרחובות,
עד שהגענו הנה, לתחנה האחרונה.
״כשהיינו עוברים דירה, אני הייתי
עומדת ליר הסבלים וצועקת: העציצים!
העציצים! אני זוכרת שהסבלים
תמיד היו צוחקים. הם היו אומרים שהם
שמעו גברות צועקות כל מיני דברים:
הפסנתר, המקרר, אבל אף פעם לא
״העציצים!״
״כשעברנו לבאר־שבע ואחר־כך
הנה, אמרו לי שבנגב שום דבר לא
מצליח. אבל עובדה שהכל ירוק
ופורח.״
ברקע בוקעים צלילים של מוסיקה
קלאסית מקול המוסיקה.

״הצמחים זה סם החיים שלי. זה
מתחיל בהובי, אבל זה משתלט עלייך.
אני יכולה לחזור מכל מקום, אפילו
באמצע הלילה ולגשת לבדוק אותם.
אני אף פעם לא מספיק עייפה בשביל
לראות מה קורה איתם.
״כשאני בחו״ל, יש מי שמשקה
אותם, אבל הם מרגישים בחסרוני. אני
מכירה בדיוק כל אחד מהם: יש אחד

שלא אוהב הרבה מים ויש אחד
שלהיפך. אני יכולה להבחין אם יש
עליהם כנימות ומייד להוציא אותם
החוצה לטיפול. בחוץ יש לי בית־חולים
קטן לצמחים. פעם חברים היו מביאים
אלי עציצים חולים שלהם כדי שאטפל
בהם, אחר־כך ראיתי שזה מזיק
לצמחים שלי, אז הפסקתי עם זה. אני
מטפלת רק באלה שלי״.

אני שואלת אותה גם אם היא
מדברת אל הצמחים, על סמך תיאוריות
שונות שנבדקו בשנים האחרונות
ולפיהן גילו כי לצמחים יש רגש.
היא צוחקת ואומרת :״אני מדברת
אליהם בלב. לא ממש במילים. אני
מסתכלת עליהם ונוגעת בעלים. אני
בטוחה שזה עובד גם בלי לדבר. בכלל,
מאז שאני בעניין עציצים, הדבקתי

נכונותם לוותר על שטחים כבושים
וללכת למשא ומתן עם הפלסטינים,
היו אורחים רצויים בחווה שבנגב. היום
כבר לא.
״הכל הקצין פיתאום,״ מסבירה
לילי .״הגענו לרגע שבו כל אחד עומד
מול האמת שלו וזה לא הולך יותר
ביחד. הם לא באים מכיוון שאני פשוט
לא מזמינה אותם יותר. אני לא יכולה
להיות חברה של אנשים שכל שני
וחמישי תוקפים את אריק בכל מיני
דרכים. זה בלתי אפשרי״.
לילי עושה הפסקה קצרה וקמה
להכין קפה. המיטבח מרווח. מעל
הכיריים תלויים בשורה סירים
ומחבתות מנחושת אדומה מבריקה.
״אלו כלים של הסבתא של אריק!״ היא
אומרת בגאווה ,״אריק עוד זוכר את
סבתא שלו מבשלת בכלים האלה על
פתיליה״.
המיטבח זו הממלכה שלה. היא
מבשלת המון, כמעט בכל יום, והיא
אוהבת את זה .״רק לנקות אחרי־כן
ולרחוץ את הכלים אני שונאת ״.בזה
עוזרת לה כוכבה משדרות.
היא מבשלת ואופה בכל יום משהו
אחר. אף פעם לא לפי הספרים — איך
שיוצא ״ותמיד זה יוצא טוב. אלא מה,
כשאני מגישה את האוכל לשולחן,
החברים תמיד אומרים לי שזה נהדר,
ושואלים אם אוכל לחזור שוב על אותו
הבישול. לא! זה תמיד יוצא אחרת״.
היא מדברת ומוציאה מתוך תבנית
עוגה פריכה שאפתה באותו הבוקר. מן
המדף שמעל ללוח השיש הרחב היא
מורידה את הספלים לקפה. מונחים שם
שלושה ספלים כחולים ואחד ורוד :״את
רואה,״ היא אומרת ,״הספלים הכחולים

ליל שוון היא ההיפן־ המוחלט שד חלום פמיניסט: אשה הקיימת בשביר בערה,
השקועה כולה באישיותו ושאין לה עניין בחיים מילבד מאווייו וצרכיו
מצטרפים לחגיגה גם כמה תרנגולות
חומות ותרנגול גאה.
״נכון שהם נורא נחמדים?׳ היא
שואלת והריש מתגלגלת לה בפה.
״אבל עכשיו קצת חם למיסכנים.
בדרך־כלל אני מאכילה אותם מוקדם
בבוקר, כשעוד לא חם כל־כן־.״
אחר־כך היא פותחת להם את ברז המים,
כדי שיתרעננו וישתו קצת, ומייד
ניגשת אל הסוסים. אלה עומדים
בשקט בתוך האורווה, מחכים לתורם.
היא מאכילה אותם, מלטפת, מחייכת,
זורקת מילה וממשיכה הלאה.
אי־שם, בין השיחים, ישנה דוגרת
עם אפרוחים. לילי מתכופפת, מציצה
מתחת לשיחים, מקשיבה רגע, ואז
מגלה את הדוגרת עם כל האפרוחים
החומים הקטנים. היא עושה איגוף
גדול וניגשת אליה לזרוק לה קצת
לחם. התרנגולת נבהלת, קמה ממקומה-
ומתחילה לרוץ -שאחריה צורחים
הקטנים.
חגיגת הבוקר נגמרה ואפשר
להיכנס שוב אל תוך הקרירות של
הבית. איתמר הכלב מרים את ראשו
בעייפות ומסתכל עלינו. עושה כמה
תנועות הרחה וחוזר לנמנם. במיקרה
הצורך הוא יכול ׳,היות תוקפני, כך

הסבירו לי, הוא כלב־שמירה.
על בר קטן בצד פינת האוכל, עמוס
פסלים שונים, אני מגלה כמה ראשים
של אריק. אני ניגשת להסתכל. אחד
מהם דומה במיוחד :״נכון שהוא יפה?׳
שואלת לילי ומלטפת את ראשו של
הפסל.
בפינה אחרת של חדר־האורחים
תלויות בצפיפות תמונות ישנות.
תמונות מישפחתיות, בעיקר מישפחתו
של אריק — הוריו וסבתו וכמובן
תמונה שלו מכל מיני תקופות של
בית־ספר וצבא. ישנן שם גם מעט
תמונות של ההורים של לילי
בצעירותם.
אין שם תמונות של מרגלית, אחותה
הגדולה של לילי, אשתו הראשונה של
בתאונת־דרכים שנהרגה אריק,
ב־. 1961

ללפת
א ח ריו

ארון שחור בכניסה מונחת
ל ת מונ ה של גור, בנם של אריק
ומרגלית, שנהרג ב־ ,1969 מפליטת
כדור של רובה־ציד. כשגור היה בחיים
היו תמונותיה של מרגלית, אמו, בכל

מקום. לאחר שנהרג פונו התמונות.
לילי נישאה לאריק כשנה אחרי
מות אחותה ומאז היא איתו, שלו
ובשבילו בכל.
קשה היה לתאם זמן לפגישה עם
לילי. הכל היה תלוי בלוח־הזמנים של
אריק במערכת־הבחירות. לוח״הזמנים
שהיה עמוס וצפוף — שלוש עד ארבע
הופעות בכל יום. ולילי איתו, ברוב
המיקרים. לבושה היטב, מטופחת,
תמיד נראית רעננה ועירנית .״אנחנו
עיסקת־חבילה ׳,אמרה פעם.
היא מדברת אל ועל בעלה ברכות
וגם הוא, לדבריה, אינו צועק אף פעם.
החשיפה לציבור קשה לה :״אני
מאוד לא אוהבת חשיפה. חושף מי
שחסר לו משהו. לי, ברוך־השם, לא
חסר שום דבר. אני יודעת שהחשיפה
היא חלק מן המחיר. זה להשפיע וזה
כדאי. שנינו מודעים לסכנות
המאיימות על מדינת״ישראל, וכל זמן
שהן קיימות, אריק צריך להשפיע כדי
לנסות למנוע אותן.״
גם ההתקפות הפרועות על אריק
בעיתונות, בעיקר מאז מילחמת־לבנון,
לא השפיעו עליהם במיוחד.
״ההתקפות לא היו ענייניות. אלה

ממתינה לארק

במקומות שאינה יכולה להיכנס עם
בעלה, היא ממתינה לו, כמו בתמונה
למעלה, מחוץ לחדר, עד שהוא יוצא אליה. כי ללילי יש תמיד סבלנות.

הם של הבנים ואני הבת היחידה בבית,
אז יש לי ספל ורוד.״
שני הילדים אינם בבית. עומרי ()20
בצבא וגילעד ( )18 נסע לבית־הספר
לעשות את בחינת הבגרות האחרונה
במתימטיקה. בעוד זמן קצר יתגייס גם
הוא לצבא.

״גפו!

^ ש הו א יפה?״
ף פתח המיטבח רובץ כלב
^ הבוק סר הגדול איתמר. למעלה
בקומה השניה, יושב לו תוכי בתוך
כלוב ומתגרה בכלב :״איתמר!״ הוא
קורא בקול צפצפני וצורם ״איתי!״ אבל
הכלב אינו זז.
לילי מוזגת את הקפה לספלים,
מניחה אותם ואת שתי העוגות על
,המגש וחוזרת לסלון. היא מתיישבת
וקוראת לאריק לרדת לשתות קפה.
הוא קצת מצונן וצרוד מרוב נאומי

כיכרות ואסיפות בחירות מרתוניות.
ברגע שהוא נכנס לחדר היא קמה
ממקומה ועוברת לכורסה אחרת. יש
בבית מקומות קבועים. האחת שלו, עם
הדום לרגליים ובורסה אחרת שלה.
שתי כורסות זהות. ריהוט שעבר איתם
כמה דירות.
אריק שואל את לילי אם האכילה
כבר את הסוסים. היא עונה שעוד לא,
ומייד כאשר גומרת את הקפה, יוצאת
החוצה לחצר, למה שנקרא בפיה:
״חגיגת בוקר״.
בידה, בתוך שקית ניילון, שאריות
של לחם והיא צועדת לכיוון הרחבה
הגדולה שבכניסה לחווה. שם, מתחת
לעצים, שרועים בחום כעשרים אווזים
לבנים. היא מתקרבת אליהם, חותכת
חתיכות קטנות של לחם וזורקת על
הארץ. האווזים קמים ממקומם
ומתחילים להתנדנד לכיוון המזון. היא
מתקדמת ואחריה מקרקרים האווזים.
גדולים וקטנים. כעבור כמה דקות

בית חם לארק

בית החווה של אריק
ולילי שרון מטופח
ומסודר. לאריק ישגה כורסה קבועה בבית, שעליה

הוא נראה בת מונה. לפני הכורסה ישנו הדום
לרגליים. כשלילי אינה איתו בנסיעות ברחבי הארץ
והעולם, היא ממתינה לו בבית ועוסקת בתחביביה.

לילי. של אריק
(המשך מעמוד )45
דברים שבתחום השקר והכזב. הוא
מותקף על עשייה, לא על אי־עשייה.״
גם בתקופה הקשה ביותר, בתקופת
ועדת־החקירה, ועדת־כהן, לא השפיע
הדבר על חייהם :״אני מחכה בסבלנות,
שכל אלה יראו כמה שהם טעו ויראו
איזה עוול הם עשו. לא היה לנו משבר
אפילו לרגע.״
במישפחת שרון מדברים על
פוליטיקה כמו על כל דבר. אריק מנסה
לשכנע אותי שדרכו של הליכוד היא
הדרו הנכונה (לא־לציטוט) ,לילי
הולכת למיטבח וחוזרת עם צלחת
גבינות־כבשים מעשה ידיה .״אני רוצה
לעשות גבינות בצורה מיסחרית, אבל
כאן, כמו באוכל ובעוגות, ישנה בעיה
— בכל פעם הן יוצאות אחרת, וזה לא
הולך במיסחר רציני.״
חוץ מבישולים וטיפול בצמחים, יש
ללילי תחביבים נשיים: היא מצלמת,
מציירת, סורגת, רוקמת. את התמונה
של גאולה • כהן למשל, שהופיעה
בתשדירי הבחירות של תנועת
התחיה־צומת, צילמה לילי בעצמה
לפני כמה שנים.

— הורוסקופ —-יי-
(המשך בעמוד )42
נוספת שבה יש להיזהר מהסתב־כויות,
היא בין ה־ 15 במרץ ל״26
באפריל.
מישפחה בעיות ישנות וחדשות יעיקו
ויכבידו על האריות, בני מישפחה
מבוגרים יבואו בדרישות ויהוו
גורם מלחיץ נוסף. בריאותם של
בני מישפחה תהווה מקור לדאגה.
על בני מזל אריה יהיה להקדיש
יותר זמן לבני מישפחתם. אולם
רצוי שימצאו לעצמם דרך חדשה
ועצמאית ויעמידו את כל קרוביהם ׳•י
במקומם הנכון. ביחסים עם הורים
מבוגרים יחולו שינויים, קשרים
חזקים ותלותיים יצטרכו להשת נות.
במישפחות שבהן אין שלום
בית עלולים הזוגות להגיע למסקנה
המתבקשת, ואם יש צורך אף לבצע
שינויים דרסטיים במיסגרת ה קיימת.

במיטבח
של אויק
פות והיא עושה זאת טוב. מעל הכיריים במיטבח

ישנה שורה של סירי נחושת, שבהם בישלה טבתו של
אריק, עוד בתקופה שהיו מבשלים על פתיליה. לילי
מבשלת מטעמים, אבל לא מצליחה לחזור על מתכון.

הסוס של אריק

״חגיגת בוקר״ .אז היא מאכילה את האווזים הלבנים,

את התרנגולות החומות ואת הסוסים באורווה.
למטה: לילי מאחורי אריק, ביום הקורלי של בחירת
המועמדים לכנסת במרכז הירידים בתל״אביב.

אחריו. כשהחליט להתמודד במרכז
חירות נגד שמיר, לא התלבט בכלל.
כשהחליט ללכת לפוליטיקה —
הילדים היו קטנים ולא בדיוק הבינו,
וגם אני לא בדיוק הבנתי מה זה אומר.״
כשהיא יכולה להיות איתו, היא
צמודה אליו באשר יילך. כאשר אינה
יכולה, היא נמצאת בבית ומחכה,
ובינתיים מעסיקה את עצמה
בתחביביה השונים.
את רוצה שאריק יהיה ראש־ממשלה?
אני שואלת אותה.
״יכול להיות שזה היה טוב לעם, אם
היה ראש־ממשלה. אולי ״טוב למדינת־ישראל״
נשמע יותר טוב.״

רעבוו דידה,
רקמת, דממו,
לש 13ו או
לשבץ אותה

ושוב היא חוזרת ואומרת :״אילו
יכולתי לבחור את חיי מן ההתחלה,
הייתי שוב בוחרת ללכת אחרי אריק,
אלה חיים מרתקים, שנתנו לי אפשרות
לפגוש המון אנשים מעניינים״.

שעליהן לא חשבו מראש -שום
דבר לא יבוא להם בקלות. אולם
המאמצים והאנרגיה הרבה שיו ציאו
יביאו בכל זאת לתוצאות
משביעות־רצון.

גם אם אריק לא יישב בממשלה
הבאה ,״זה לא ישפיע על החיים שלנו.
אריק ימשיך את המאבק מכאן,
מהחווה. אני כמובן אשמח מאוד אם
אריק יהיה בבית, אבל אני חושבת
שהדרך של הליכוד זו הדרך שלי.
״אני מקווה שיום יבוא שהכל
במדינה יהיה בסדר ונוכל לשבת
בשקט. היום, בינתיים, יש עוד המון
דברים לעשות במדינה.״

אמנים ויוצרים
במזל אריה

ענת סרגוסטי

,.אילו ׳נורת
לבחוו את ח״
מן ההתחלה,
ה״ת שוב
בוחרת באריק!״
בקומה השנייה של הבית יש לה
חדר־עבודה משלה, אך היא לא מרשה
לזרים להיכנס אליו .״אלה לא
מקצועות אנטי־פמיניסטיים,״ היא
אומרת ברצינות .״להיפר — אלה
מקצועות מאוד פמיניניים.״
האם היא מייעצת לו כשהוא צריך
לקבל החלטות חשובות, כשהוא
מחליט על דרו שנוגעת גם לחיי־המישפחהז
״אני
מחכה שהוא יחליט ואז אני
ממרים השנה אפשר יהיה לבצע
שינויים. כלומר, לעבור דירה,
לקנות, למכור לשכור או לשפץ.
האריות ירגישו חנוקים במקומם
הקבוע ויחפשו לעצמם שינוי. אולם
כדאי שיביאו בחשבון שכל שינוי
שיעשו יהיה מלווה בבעיות וצרות

כאן כדאי להדגיש שהמקוריות
והייחודיות יבליטו אותם מאוד,
וגם אם בשטחים אחרים לא יהיה
קל, דווקא בשטח היצירה הם יוכלו
להתברך בהישגים חיוביים. כל
רעיון מקורי יתן להם סיכוי
להתקדם. אין ספק שבשנה זו
ידובר רבות על רעיונותיהם ועל
כושר הביצוע המעולה שבו הם
מצטיינים. הם יחושו צורך לשנות,
לחדש ולנסות דרכים חדשות
ומהפכניות, ההד לעבודותיהם לא
יאחר לבוא.

זמר שבינו לבינה

לילי ואריק נראים לעי !
11 תים ביחד, כניגוד לפולי טיקאים
המסתירים את נשותיהם.

בבית השביעי (בית הנישואים
והשותפויות) יימצא כוכב יופיטר
שיעבור למזל דלי בחודש פברואר.
כוכב זה יתן הזדמנויות להכיר
בני־זוג חדשים, ואף יעזור להם
להכיר במצבם האמיתי. מאחר
שיופיטר הוא ה״פילוסוף הגדול״
ואינו סובל זיופים ומצבים לא
ברורים, הוא יעמיד אותם בפני
המציאות כפי שהיא, וזה יביא חלק
מהם למסקנה שאין טעם להמשיך
בקשרים שאין להם תכלית.
קשרים שיש בהם אמת ובסיס חזק
יקבלו חיזוק נוסף ויגיעו אף
לנישואים. כוכב ונוס (הכוכב
ונתינה) יהיה
שמסמל אהבה
בהילוך אחורי בין ה״ 15 במרץ
וה־ 26 באפריל. מצב זה עלול
להקשות על אריות שהחלו
בקשרים חדשים, וגם קשרים
ישנים יעמדו במבחן. קשר אמיתי
יחזיק מעמד גם בתקופה זו.
ניתוקים יעידו על כך שהיחסים
אינם עמוקים דיים ומושתתים על
יסוד שאינו חזק. מסוף אפריל שוב
אפשר יהיה לחדש קשרים או
להתחיל בקשרים חדשים.
העולם הז ה 2447

שידור
צר־ג

אב 1חציר העם

טרחיזיית מסטיק

• בסיכומה של עונת־הבחירות, לחוקי
הבחירות שהטילו על הטלוויזיה מיגבלות
שהדעת אינה סובלתן. תופעה זו הגיעה לשיאה
בליל־שבת האחרון שלפני הבחירות, כאשר
הטלוויזיה ניסתה באופן נואש למלא את השבוע
יומן אירועים, בלי היכולת לנגוע בשום עניין אקטואלי. התוצאה היתה כתבה משעממת של
אורי גולדשטיין, הרבה מתחת לרמתו
הרגילה, על המילחמה בלבנון, שבה חזר על
כתבה ששודרה יום לפני כן. אחריו סיפר
אלימלך רם בפעם השניה על הוועידה
הדמוקרטית, מבלי להוסיף דבר. שלא לדבר על
אפריים סטן, שמשך כמו מסטיק כתבה על
הצגה של התיאטרון הקאמרי.
בדרך־כלל אין הטלוויזיה הישראלית אמונה
על קצב טלוויזיוני, והיא מושכת לאורך דקות
ארוכות ומיותרות דברים הנאמרים בטלוויזיה
האמריקאית, ביתר בהירות וקצב, בשניות
מעטות. תופעה זו הגיעה עכשיו לידי אבסורד.

• למפיקי תשדירי־הבחירות של רוב
המיפלגות שהתמודדו על קולות הבוחרים
לכנסת ה־זז, על הרדידות האידיאולוגית של
תשדיריהם, שהיו ברמה של מכירת גולות־זכוכית
בידי מיסיונרים באפריקה לבני״השבטים שם.
תשדירי״הבחירות גילו מעט מאמיתו של
המשורר ביאליק: אכן חציר העם והבחירות תבן.

שדה ער ביאריק
• למפיקת הטלוויזיה ריבקה פרידמן, על
המישדר שהוקדש למשורר ח״נ ביאליק, במלאת
50 שנה למותו. פרידמן הפגישה את
המראיינת־משוררת הלית ישורון עם הסופר
פינחס שדה, לשיחה מרתקת על ביאליק
משורר־האמת, שיריו ואהבותיו, תוך פריסת
עולמו שמערכת־הלימודים מעלימה אותו
מהתלמידים. מישדר זה התעלה מעל לבילבולת
המקובלת על מראייני־טלוויזיה על נושא
התרבות, החסרים תרבות־דיבור והמשסעים את
מרואייניהם בצורה גסה ביותר. שדה, שהציג את

״קדיש׳ על קדישא

להיהרג1 בישיבת הוועד־המנהל התמרמר יו׳׳ר
רשוודהשידור, איש המפד״ל מיכה ינון, על
כתבה ששודרה ערב קודם לכן מלבנון.
ינון טען שבעצם שיחד כתבה שכזאת
מלבנון יש משום השפעה על שיקולי־בחידות
של הבוחרים. ולכן היה צורך לפסול אותר״
כאן התערב היועץ־המישפטי של רשות־השידור,
שאינו איש־חרשות, ואמר בכעס ליגון:
״אתה התעלמת מכך שבכתבה זו דווה על חייל
שנפל אמש בלבנון. דיווח על נפילת חייל הוא
חדשות, ולא תעמולת בחירות:״

עמדותיו על השירה הביאליקית, המשוררים
ב״אוניברסיטה המשודרת״ של גלי צה״ל, אכן
הגיש לצופי־הטלוויזיה את ביאליק התלת־מימדי.
שיחה תרבותית זו העמידה בצל את
סידרת הכתבות על ביאליק ששודרה בטלוויזיה
הלימודית במיסגרת מהדורות ערב חדש, סידרה
שבלטה בברברת בלתי־מסתיימת של פרופסורים
לספרות, החסרים כל תחושה לשירת אמת.

מאחרי המירקע
התחקיר שד קרפיז
הסיפור החם והלוהט, הנלחש בימים אלה
במיסררונות בניין הטלוויזיה, עוסק בשולי
מאבקי״הכוח בטלוויזיה, שהגיעו לשיא חסר-
תקדים בהדחתו של עורך מבט, מיכאל קרפין
ממישדר ליל־הבחירות, והפקדת עורך תוכנית־הצרכנות
כולבוטק, רפי גינת, גם על הצד
החדשותי הדיווחי(ראה להלן).
בימים אלה מתמסר קרפין לאיסוף תחקירי,
נוסח כולבוטק, המתמקד באישיותו של גינת
בתפקידו בכולבוטק. הוא מסתמך גם על חומר
המצוי כיום בחקירת מנכ״ל הרשות, אורי
פורת, שבמהלכה הורה המנכ״ל לגינת שלא
להתראיין עד לסיומה.
עובדי־הטלוויזיה, האמונים על החומר שמרכז
קרפין, טוענים שזה עשוי להיות בעל השלכות
על מעמדו המתרופף של טוביה סער, המעניק
חסותו לגינת.

כמעט חצות, מנהל באחרונה שדולה פעילה
למען מינויו לתפקיד זה. השמועה טוענת כי
בכיסו מונחת הבטחה של מנהל הטלוויזיה,
טוביה סער, ומנהל חטיבת־החדשות, יאיר

שטרן.
פסקול הרשות נגד גר״ץ
עורכי מבט היו המומים, כאשר הכתב הצבאי,
משה שלונסקי, שהיה בעבר ראש הדוכנה
לחדשות״חוץ, אמר בדיברי־קריינות שלו לכתבה
שהכין לרגל יום חיל־האוויר, כי ״ברית־המועצות
נוהגת כמעצמה הגיב על כך אחד מעמיתיו של
שלונסקי :״עכשיו, אחרי ששלונסקי אמר זאת,
ברית־המועצות הפכה מעצמה לכל דבר
אחד מעובדי הטלוויזיה הציע כי רשות־השידור

״כולסטק,־ חדש
שמועה העוברת במיסדרונות רשות־השידור
אומרת שאחרי שובה של התוכנית כולבוטק
מחופשה, אחרי החגים, תשתנה תבניתה לחלוטין.
השמועה טוענת כי לתוכנית יהיו, במתכונתה
החדשה, שני צוותים, שבראשם יעמדו שני
מפיקים, כדי למנוע ריכודסמכויות. נוסף על כך,
תשכור רשות־השידור פרקליט בעל־שם, שישמש
כיועצה המישפטי של כולבוטק. נשקלת
גם האפשרות שאת התוכנית ינחה אחד משדרי
גלי צה״ל, ששמו נשמר עדיין בסוד.

הערוץ של שילח

מקורם קדישאי
חוגים מסויימים
בישיבת הוועו״המנהל של רשות־השידור הותקפה מערכת מבט על פירסום ידיעה, שעסקה
בהחלטתו של ראש-הממשלה לשעבר, מנחם בגין, שלא להשתתף בתשדירי־הבהירות של
הליכוד.
נציג חדות בוועד־המנהל, שאול אמור ממיגדל־העמק, הוכיח בורות־מה, בשיטות־העבודה
של רשות־השידור, המתבססים על המיסמך המכונה מיסמך נקדי. וטען :״לא יתכן שהטלוויזיה
תביא ידיעה שכזאת בתוספת ההערה שהידיעה נמסרה, מחוגים המקורבים למר בגין׳.״
רק אחרי שהבהירו לשאול אמור את הכתוב במיסמך נקדי ועל שם נקדימון רוגל, שניסח
את עקרונות האתיקה העתונאית ברשות השידור) הוסיף מנהל חטיבת־החדשות, יאיר שטרן,
וסיפר לחברי הוועד־המנהל את מקור הידיעה. הוא נקב בשמו של יחיאל קדישאי, יועץ ראש
הממשלה(הקודם והנוכחי{.
אחד מחברי הוועד״המנהל, המייצג את המערך, לחש לשמע הבהרתו של שטרן :״זה היה
הקדיש של קדישאיר

העולם הזה 2447

פעולתו של דן שילון כמפיק תשדירי־הבחירות
של המערך עשויה להיות בעל השלכות
מרחיקות־לכת על התיקשורת האלקטרונית
בישראל.
הקשר שנוצר בין מוטה גור ושילון(למרות
שבעבר, כאשר שילון שימש כמנהל חטיבת־החדשות
בטלוויזיה ומוטה גור כרמטכ״ל, סירב
שילון לערוך ראיון עימו) העלה את האפשרות,
שתוך מחצית השגה יעביר המערך הצעת־חוק,
שתאפשר הקמת ערוץ טלוויזיה שני.
ח שילון מיועד לעמוד בראש צוות־ההקמה
של הערוץ השני.
צחוק הגורל הוא שיום אחרי הפלת
הקואליציה הקודמת בידי תמ״י, עמד הליכוד
להעביר חוק דומה להקמת ערוץ שני. בראש
הערוץ היה מיועד לעמוד ידידו של שילון
ואיש־חרות, ראובן(״רובי״) ריבלין.

עזרו ל״נחקד״
אין זה סוד בחטיבת החדשות של הטלוויזיה
כי השדר חנן עזרן לוטש עיניים לתפקיד של
עורך מוקד.
עזרן, העוסק באחרונה בהגשה של מהדורות

מפקד בן־ישי
לא יתכן להתחרות
תחכור למחרת הבחירות טיסת־ צ׳ארטר. הסיבה:
רוב צמרת הרשות עומדים לנסוע לחוצלארץ.
ראשון הנוסעים הוא עוזר המנכ״ל לענייני־טלוויזיה,
יאיר אלוני, הנוסע לניו־יורק ולוושינגטון
בנסיעה פרטית, שבמהלכה יש בכוונתו
ללמוד חידושים אחרונים בנושאי הטלוויזיה. גם
מנכ״ל הרשות, אורי פורת, עומד לנסוע
לארצות־הברית, להשתלמות שסידר לו סגן נשיא
אנ־בי־סי, אלכם גילעדי. פורת יעקוב אחר
ביצוע העברות טכס סיום האולימפיאדה
במערכת״הקשר הלוויינית המשוכללת שהוקמה מנהל נוספים: נוסעים בלוס־אנג׳לס.
חטיבת־החדשות, יאיר שטרן, שיצא לוועידת
מנהלי חטיבות״חדשות של אירגון־השידור
האירופי, וצבי גיל, איש המכירות.

11ן

ביום א ,,בעוב,
\2שעות לטי
שעת נתיחת
הקרב התכנסה
הצמות לחגוג
את המהנינה
שר ה־ 23 ביול
של מצרים

קבלת־הפנים. ירוחם משל (זוכרים
שהיה פעם, לפני זמן קצר בלבד, מזכ״ל
ההסתדרותי) ,בא בין הראשונים, תפס
מקום טוב באמצע, מול פתח הכניסה
וחיכה לראות מי יבוא.
אחריו בא יצחק נבון, בוולבו
שכורה של מיפלגת העבודה.
״שר־החוץ הגיע!״ לחש מישהו, ספק
בצחוק ספק ברצינות. והוא אכן התנהג
כשר־חוץ לכל דבר. שופע חיוכים
לוחץ ידי כולם, כשזרקורי הטלוויזיה
והבזקי המצלמות רודפים אחריו לכל
מקום. הוא הגיע בגפו. אופירה, יפה
וזוהרת כרגיל, בשימלה לבנה ארוכה,
באה אחריו. הרבה זמן לרבר עם בעלה
באותו הערב, לא היה לה. הוא היה
עסוק מדי ביחסי־ציבור. היא לקחה
בשקט צלחת אוכל והתיישבה על

הגדר מעל הבריכה, לאכול את ארוחת־הערב
שלה עם חברה. בשקט, הרחק, או
מתחת, לעיני כולם.
האורחים זרמו ללא הרף. כאלה
שנמצאים בפוליטיקה כבר שנים רבות,
כאלה שהם טריים וירוקים וסתם
אורחים שונים ומשונים. אורח רדף
אורחת, ובסיוני עומד ולוחץ ידיים
בקצב מטורף, מחייר, קד קידה, מנסה
לומר כמה מילים. אר האורח הבא כבר
בפתח וחוטף את ירו.
ואז הגיע הרגע הגדול, רק תרועת
החצוצרות היתה חסרה שם. עשרות
צלמים עמדו בהיכון, ציוותי הטלוויזיה
הדליקו את הפנסים. אנשי הביטחון
פינו את הקהל .״הוא הגיע!״ עברה
לחישה מהירה בין עשרות המוזמנים,

נמו ראש־ממשלה

כמו ראש־ממשלה. הוא חייך ולחץ ידייס לכל, כאילו הניצחון כבר בכיסו.

ך ץ יוך רחב התפשט על פניו של
1 1המלצר הראשי, כשניגש לחתוך
את העוגה הגדולה והחגיגית. סוף סוף
תמו ייסוריו הארוכים. במשר ערב שלם
עמד ליד עוגה ענקית, עשויה מרציפן,
שעליה מצויירים דיגלי ישראל
ומצריים, וטרח לסלק בחופזה את כל
הכוסות והמפיות המלוכלכות שהניחו
עליה האורחים, שחשבו לתומם כי זהו
מגש לאיסוף אשפה.
סוף סוף הוא ראה את האור שבקצה
ערימת האשפה שהוריד מעל העוגה.
הערב עמד להסתיים. גם מוחמר
בסיוני, ממלא מקומו של שגריר

מצריים בישראל, היכר את ידיו, עשה
סיבוב במקום והחל לוחץ את ידי
היוצאים. דקות ספורות קודם לכן עוד
לחץ את של ידיהם הניכנסים. הוא לא
הספיק לטעום כלום.
החגיגה, לכבוד יום המהפכה המצרי,
החל ב־ 23 ביולי, הוקדמה השנה
ונערכה ב־ 22 בחודש, בגלל הבחירות.
כשעזבו האורחים את המקום,
נראתה החצר של מלון דיפלומט,
שהיתה בתחילת הערב נוצצת
ומקושטת, כמו אחרי פוגרום.
אורחים רבים הגיעו עוד לפני 8
בערב, שעת הפתיחה הרישמית של

ךןו \ ריו סאלי לואיס ובעלה, סמואל (מימינה) ,הסתו־
#1 \ 11 בבו כשחיוך רחב על פניהם. הם לחצו את ידי
{כולם. משמאל: הרמטכ״ל משה לוי והצייר יעקב אגם.

שיטרית מפקח^י י״״״ש;
על טקס חיתוך העוגה. העוגה עמדה במרכז החצר

והיתה מורכבת מדיגלי ישראל ומצריים. רק בסוף
הערב, כשהאורחים סיימו לאכול ולשתות, הגיע הרגע
לחתוך את העוגה המפוארת. וגם אותה חיסלו.

|| 1 | 1ך ן | 1אברהם תורגמן עם אשתו לשעבר מרים
111 1 1111 תמיר, שהיא אסטרולוגית, קוראת בכף״
היד ובקפה. כיום תמיר בידידות גדולה עם ניצב תורגמן.

ישעמרו אותה שעה סביב סביב ולעסו
ולעסו.
שימעון פרס נכנס כשעל פניו
כמובן — חיוך רחב( .בתום מערכת
בחירות כל־כך ארוכה. בוודאי כבר
כואב לו הפה מרוב חיוכים).
״פרם עבד עד הרגע האחרון ״.אמר
אחד מעוזריו הרבים .״הוא היה באסיפה
בצפת וסיים אותה בדיוק בשעה ,7
כשמסתיימת מערכת־הבחירות באופן

רישמי. ומשם בא הנה ״.פרס צעד אל
תוך החצר, זקוף וגאה כמו מלך. הוא
היה המלך, לפחות באותו הרגע, עד
שהגיע מלך חדש וקטף ממנו את
הכתר.
המלך החדש היה עזר וייצמן. הוא
נכנס, כרגיל מלא מרץ, צועד קדימה
באון, כשהוא משאיר מאחוריו את
אשתו, שחיפשה אותו אחר־כך במשך
כל הערב :״איפה עזר? מישהו ראה את

התנפלו על האובל והשתיה. מימינו שלמה עמר,
מועמד מט׳ 3ברשימתו של עזר וייצמן. הם היוו רק
חלק קטן מנציגות יחד במסיבת יום המהפינה.

ך ן 11ן בנימין(״פואד־) בך אליעזר

( 11 -1 ^ ,משמאל) מלקק את אצב־עותיו.
השולחנות סביב היו עמוטים בבל טוב ובולם

ך 171 ¥1ך 1ך מוחמד בסיוני (משמאל) ממלא מקום
1 111111 השגריר המצרי בישראל, קיבל את
האורחים המכובדים בפתח. בתמונה: לוחץ את ידו של יצחק רביו.

11111*1ך ך 1מנחם טבידור (מימין) ,עם ומשמאל רעיה טבידור, אישתו של טבידור, שנראית
111-1 11111 #ן הלשון בחוץ, באמצע הארו־ צוחקת ונהנית. זאת היתה, פחות או יותר, הופעתם
חה. באמצע עומד יצחק מודעי, שר״האנרגיה, הרשמית האחרונה של מנחם ורעיה טבידור.
עזר?״
עזר עבר מאורח לאורח, לחץ ידיים,
שמע איחולי ״בהצלחה״ וענה ״תודה
רבה!״ הוא ענה ״תודה רבה״ גם כשלא
אמרו לו בהצלחה, מכוח האנרציה. הוא
שפע חיוכים. ואחריו, כמו אחרי אמא
אווזה, היו כל אנשי רשימת יחד, בסדר
יורד: בנימין (״פואד״ו בן־אליעזר,
מקום שני, הלר כל הערב צמוד ביותר,
כמו זוג־יונים לשלמה עמר, מקום
שלישי. מרדכי(״מוטי״) הוד בדק אותם
מרחוק בזוית העין, כשעליו צופה
אברהם (״אברשה״) תמיר, בחליפה.
עניבה וחולצה לבנה, מזיע מרוב חום.
מרים לאופר, מס׳ שבע, בשימלת
פסים, עברה גם היא בין האורחים.
כשנתקלה בווייצמן, חיבק אותה חיבוק
עז ואמר לכל הנוכחים סביבו :״נו, אתם
ראיתם פעם דבר כזה? גם יפה וגם
חכמה!״ היא, מצידה. חייכה בכנות, היא
עוד לא יודעת מה זה חיוך רחב של
פוליטיקאי, חיוך שלובשים כמו בגד.
כל אירוע והחיוך שלו.

תוצרת האוץ

רותי שיטרית, אישתו של ח״ב מאיר
שיטרית, ונגואה בטיוני, אישתו של ממלא
מקום השגריר המצרי, שתיהן בשמלות שתיכננה המעצבת שושנה בן־צור.

המצ רי ם
לאגע לגו

*ץ נחם סבידור בא עם רעיה,
/#רעייתו. לשניים היה חיור מהול
(המשך בעמוד )58

יפה וחכמה

מרים לאופר, מט׳ 7ברשימתו של וייצמן, שאמר מר עליה :״היא גם יפה וגם חבמה.׳ מרבה להופיע
עם שמה שלפני נשואיה, ברנוביץ, היא, בידוע, האשה״הקבלנית.

11 4 9

מו ד עו תבטל פון

לכל העתונים
^ בכרטיסי אשראי במחירי המערכתי
$ 0108י £1א01
*1אסוז*אז 0זאו
ם ז/\611א5ו

ויזה

שואכרט

בתי־סוהר
אי 1מקום למתאבדים
יש בעיה עם
הגייין־למאסד הזה
זה חודשים אחדים רודף עורך־הדיו
משה מירוז אחרי שירות בתי־הסוהר,

שרות ת.ו. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

פרסום

במדינה
רק השבוע קיבל עורך־הדין תשובה
סופית בה התבקש להביא את גור־אריה
באופן אישי לבית־הסוהר, יחד עם
פקודת־המאסר, כדי שיוכל להתחיל
לרצות את עונשו. הזמן שעבר מיום
אישפוזו לא ייחשב לו במאסר, מכיוון
שאץ לכך תקדים. שירות בתי־הסוהר
ינסה למצוא בין כותלי נתי־הסוהר של
המדינה מקום מתאים להחזיק בו אדם

אידיאל

אבן גבירול סור ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצון•

227117/8־ 03
שראכרט

למחזיקי

אמנות

חייג טלכרט 287651 ,־03
למסירת מודעות לוח,מודעות
מסגרת ומודעות משפחתיות
בשעות 17.00-8.30

— נו לדלכם בן

100 אוהדים לבנים
כניגוד בככי
עשר דקות באולם ריק

7 7 7 7 7 7 7 7 7 7 7 7 7

מסיבות ברית וחתונות
ס המוצלחות ביותר
יסס בבית הרופא
עם הגן היפה

תל־אביב, רחוב הפטמן 1
המשרד פתוח: בשעות 19-17 ;13-10

טלפונים 9223244 ,298772 ,722314 :

?<?<7777777?<77777777777777ס

מטביעים בהם את מיספרי־הזיהוי ואת
שם הלקוח.
עורך־הדין דרור מקרין, המייצג
חלק מהנאשמים, העלה את הטענה כי
המישטרה פעלה במיקרה זה כגורם
מסית ומדיח, וכי היא אשר סיפקה את
כרטיסי־האשראי לחבורה.
בתיק בית־המישפט, שאותו מנהלת
התובעת ליה לב־און, נמצאות כבר
חמש תעודות־חסיון של שר־הפנים
לגבי פעולות שונות של המישטרה
בתיק. ולכן אץ תשובה אם אומנם *ן
הכרטיסים המעולים, שהוגשו כראייה,
הושתלו על־ידי המישטרה.
בינתיים התברר כי יש בישראל
מיפעל היכול לייצר את כרטיסי־האשראי
בעבודה ידנית, ללא המכונה
היקרה, וכרטיסים אלה נראים בדיוק
כמו המקור. מיפעל זה הוא אלקטרו־קארד.
הנמצא בתל־אביב. אך הסניגור
טוען כי מיפעל כזה לא היה מוכן לייצר
כרטיסי־אשראי עבור רשת זייפנים
ולסכן את עצמו.

כדי להכניס את אליהו גור־אריה
למאסר, ואיננו מצליח. נראה כי איש
איננו מעוניין לשמש שומר לגור־אריה,
אשר ניסה להתאבד כבר כמה
פעמים, ונמצא כיום בבית־חולים
לחולי־נפש.
בסוף שנת 1982 נעצר גור־אריה
בחשד כי הבריח לארץ סם מסוכן בתוך
מעטפת־דואר. שעה שהדוור שם את
המעטפה בתיבת״הדואר של החשוד,
כבר ארבו השוטרים בחצר, ותפסו אותו
כאשר נטל את מעטפת הסם בידיו.
בית־ המישפט הרשיע את גור־אריה
בייבוא סם וגזר עליו שנתיים מאסר.
| בתקופה שבה נגזר עונש המאסר היה
גור״אריה משוחרר בערבות, ונקבע כי
יתחיל לרצות את עונשו בראשית
אפריל . 1984
אולם תוך הימים הספורים שבין
גזר־הדין וביז תחילת ריצוי המאסר
ניסה גור־אריה להתאבד. הוא נטל
כמות גדולה של כדורי־שינה, ורק בנס
ניצל, כאשר אשתו חזרה יותר מוקדם
הביתה, ומצאה אותו שרוע על־הרצפה.
מאחר שהיה כבר מאושפז בעבר,
נשלח לפסיכיאטר המחוזי לבדיקה.
התברר כי גזר־הדין גרם לו לדיכאון
עמוק ולדרדור במצבו הנפשי. הוא
אושפז במחלקה הסגורה של בית־החולים
בבאר־יעקב לעשרה ימים.
בבדיקה חוזרת הוחלט לשחררו והוא
נשלח לביתו. אולם מצבו היה גרוע
והוא פנה לרופאו האישי שהחזיר אותו
מיד למוסד סגור, שם הוא נמצא עד
היום.
בינתיים עבר המועד שבו היה על

דיכאוני הנוטה להתאבד.
מישטרה הפרשה המוזרה
של ברטיסי־האשראי המזוייפים האם סיפקה המישטרה
את הכרטיסים הריקים
להבורת הזייפנים
כדי ללפוד אומה?
עניין רב עוררה, לפני כחודש,
תפיסתם של ארבעה גברים ואשה אשר,
לדברי כתב־האישום, ניסו לבצע זיוף
מתוחכם של כרטיסי־אשראי מכל
המינים. בבית־המישפט הוצגו כרטיסי
ויזה וישרכארט, שהוכנו על־ידי
הרשת, אשר נראו ככרטיסי החברות
הללו לכל דבר. רק מיספר־הזיהוי ושם
בעל־הכרטיס היו חסרים על־גבי
הכרטיסים.
החבורה עבדה כמו תא מחתרתי,
שבו הכירו האנשים רק חלק
מהקושרים. את הכרטיסים המזוייפים
תפסה המישטרה בידי הגרפיקאי של
הרשת, שעבד זמן רב כדי לשכלל את
שיטת ייצור הכרטיסים. הגרפיקאי,
ויקטור אוסטרובסקי, הפר עד־מדינה
ולא נאשם כלל.
ואז באה ההפתעה: הסניגורים של
הנאשמים החלו מבררים כיצד יוצרו
הכרטיסים והתברר להם, על־פי
חוות־דעת של חוקר פרטי, כי בישראל

כדי להתגבר
על תחושת השכול,
יש לפעול למען השלוס

״אני איבדתי את אחי ב־ 1968 ומאז
אני רואה שבארץ חיים כל הזמן בצילו
של השכול, וזה לא פשוט. לכן אני
מקדישה, מאז, את הפרוייקטים שלי
לנושא השלום.״
כך אומרת מרים שרון, העוסקת
באמנות סביבתית בנופים. בחודש
שעבר, לציון שנתיים למילחמת
הלבנון, נסעה לקיבוץ שמיר שבגליל
העליון, וביצעה שם, בשיתוף עם אנשי
הקיבוץ, פרוייקט מיוחד במינו.
ביחר עם חברות המשק, תיכננה 11. ,
תפרה והקימה שרון מאה אוהלים
לבנים, שפוזרו על שטח של שלושת
רבעי דונם.
״עבדנו יחד במשך שבוע מרוכז.
הנשים המבוגרות של המשק, מן
החלוצות המייסדות, ישבו ותפרו,
מבדים שהם מייצרים במקום, את כשהתפירה הקטנים. האוהלים הסתיימה, יצא כל המשק אל השטח
וביחד הקמנו את האוהלים. בין
האוהלים קישרו סרטים צבעוניים
שסימלו את צבעי כל העמים. ברקע
הושמעה מוסיקת עמים.
המראה היה ססגוני ומרהיב. אנשים
מן הקיבוץ ומן האזור הגיעו למקום עם
הילדים, הסתובבו בשטח בין האוהלים,
כשברקע מתנגנת המוסיקה ואני
עמדתי ליד רמקול וקראתי שירים של
שלום ושירים נגד המילחמה. בעיקר
שירים שילדים כתבו אחרי מילחמת
ששת־הימים.
״מה שהכי הדליק את החברים
בקיבוץ זה לראות איך פיתאום נעשה

הלב שלו שווה בדיקה!
בן + 35
הלחם בחשש המנקר,
בוא עוד היום לאיבחון מוקדם
השקט הנפשי שלך
שווה את זה .
א.ק.ג. במאמץ(ארגומטריה),
בדיקות מעבדה.

מכון
ד ב רי או ת ס2575
בית הרופאים, ריינס 8ז פינת פרישמן תל־אביב
טלפונים 03-244294,03-221227 :

תצוגת האוהלים בשמיר
בעד שלום, נגד מילחמה
גור־אריה להתייצב למאסר, ואיש לא
ידע מה לעשות בו. עורך־הדץ מירוז
פנה לשירות בתי־הסוהר, וביקש מהם
לפתור את הבעיה. נראה כי גם שם לא
ששו לקבל אדם הנוטה להתאבדויות
ורחו את העניין בלו ושוב.

אין בכלל מיכשור מתאים ליצור
כרטיסים אלה. המכונה, המבצעת את
חיתוך כרטיסן־הפלאסטיק הדקים,
עולה עשרת אלפים דולר, והיא נמצאת
באירופה . .כרטיסי־האשראי של כל
החברות מיובאים לארץ ורק כאן

משהו מכלום. הם פשוט עברו את כל
התהליך מרגע התיכנון, התפירה,
ההקמה והאירוע עצמו, זה הפך מעין
פסטיבל של הגליל־העליון.״
הכפר והקיבוץ. מרים שרון
מגדירה את עצמה כאמנית פוליטית:
העולם הזה 2447

,״אבל קודם כל אמנותית ואחר־כך
פוליטית־חברתית.״
היא מדגישה שהאמנות שלה מאוד
רכה ונשית. כל תהליך העבודה שלה,
שיש בו מימד השיתופיות ואי־הכפייתיות.
הוא מאוד אופייני לאס.נות־נשים.
לכן גם היה לה טוב בשמיר.
מישפט התעדות לפח
בדיקה יסודית
למוצג מישסטי
מישפט רצח הילדה עיישה אל־בחש

ך משכם מתקדם בקצב מהיר לקראת
< ם יום ראיות התביעה. אולם התובעות
יעדנה ארבל ונורית שניט אינן יודעות
עד עתה מה יהיה קו־ההגנה של הנאשם
העיקרי בתיק, יוסף הרנוי. על כן,
כאשר עלו שברירים של גירסה באחת
הישיבות האחרונות, החליטו הפרקליטות
לשלוח שוב חוקר למקום
הפשע, כרי לאסוף ראיות נוספות.
זמן קצר לפני ישיבת בית־המישפט
השבוע, הגיש החוקר סמל ראנם את
הדוח שכתב על החקירה הנוספת ופח
נקוב כדורים שתפס במאפייה. בגלל
קוצר הזמן, לא הספיקו התובעות

ך* דיחה עתיקת־יומין מספרת
על שתי נשים, היושבות בדירה,
כאשר לפתע אומרת אחת לשניה:
״תראי את חסר־הבושה הזה בדירה
ממול, מתהלך עירום לגמרי!׳׳
האשה השניה מתעניינת, ואיננה
רואה דבר.
״בואי, תעלי על הכסא ותסתכלי
1מבעד לחלון, אז תוכלי לראות אותו!״
] מגיבה האשה הכועסת.
נראה כי בדיחה זו הפכה השבוע
; לתיק מישפטי.

>ש לו פמה
מו ע מ דו ת

סניגורית חנוך
אישור יציאה לחתונה
להראות את הפח הנקוב לסניגור
מיכאל כספי, המייצג את הרנוי. כאשר
ניסתה התובעת ארבל לחקור עד בדבר
הפח הנקוב, מיהר כספי להתנגד. הוא
קם על רגליו וטען בפני השופטים אורי
שטרוזמן, צבי הכהן וחיים אדר, כי על
פי כללי הפרוצדורה חייבת התביעה
להראות קודם כל את כל הראיות בתיק
לנאשם ״ואי אפשר לבוא בסוף
הסישפט ולאמר, :תפסנו פח!׳ צריך
להעלות את הסמל שתפס את הפח
ולחקור אותו ראשון. ורק אחר־כך
לחקור את יתר העדים על הפח הזה!״
דייק הסניגור.
״אנו מבינים כי לא היתה שהות
לנאשם ולסניגור לראות את הפח, על
כן אנו נותנים עשר דקות הפסקה, כדי
לבחון את הפח.׳׳ קבעו השופטים ויצאו
מן האולם.
הסניגור לקח את הבדיקה ברצינות
גדולה וביקש לפנות את כל הקהל מן
האולם, כדי שיוכל לבדוק את הפח
ללא כל הפרעה,

ריסזגים בבית־קפה

ך סני שנה בדיוק ראו שתי נשים,
/המתגוררות ברחוב בורוכוב בנתניה,
את שכנם, משה פירר, מטייל
במירפסת דירתו עירום כביום היוולדו.
כאשר חזר המיקרה על עצמו בפעם
השניה, החליטו הנשים הנפגעות
להתלונן בתחנת־המישטרה. אחרי
חקירה ודרישה הגישה המישטרה כתב־אישום
נגד פירר, באשמת מעשה מגונה
בפומבי.
כאשר הובא המישפט בפני השופטת
עדנה בקנשטיין בבית מישפט
השלום בנתניה, לפני שבועיים, הודה
פירר באשמתו. הגבר הנאה והצעיר
נשאל על־ידי השופטת אם הוא מודה
כי טייל על מירפסת ביתו כשהוא
עירום כביום הוולדו והוא ענה :״אני
מודה שהייתי עירום במירפסת של
הבית, עמדתי שם והשתהיתי
במירפסת.״ על סמך מילים אלה נאלצה
השופטת להרשיעו, מכיוון שבכך הודה
בביצוע העבירה שיוחסה לו.
אולם משהו בהתנהגותו של האיש
הצעיר עורר שאלות בלבה של
השופטת. היא חקרה אותו אם יש לו
בעיות כלשהן והדברים זרמו מפיו. הוא
סיפר מייד כי יש לו נכות זמנית של
* 100 בביטוח הלאומי, כי הוא איננו
עובד מכיוון ״שאין לי מוטיבציה
לעבוד.״ את רוב זמנו הוא מבלה
בבתי־קפה. לשאלות השופטת סיפר כי
הוא רוצה להתחתן .״מי תתחתן עם
בחור שלא עוכר?״ שאלה השופטת
והנאשם השיב, כי יש לו כמה
מועמדות.
פירר לא הסתיר מהשופטת, כי הוא
מקבל טיפול תרופתי בבית־החולים
פרדסיה, אבל טען כי לדעתו הוא בריא
לגמרי, אם כי הוא מוכן לקבל את
הכדורים מהרופא.

קרבן ההתנכלויות
הכריח עדים
להעיד במשטרה

אפ שר להג>ף
אתהת רי ס!

לעטה עבדול חי, מטירה אשר
בשרון, היה בית־קפה במרכז הכפר.
בשנה האחרונה היה בית־הקפה מטרה
להתנכלות מצד אנשים שונים.
בתחילה נזרק רימון על בית־הקפה,
ואחיו של עטה נפצע והפך נכה לכל
ימי חייו. באותו מקרה נעצר ארם אחד
שהורשע בדין וערעורו טרם הסתיים. ש עטה היה משוכנע כי בזריקת
ורימון השתתפו עוד שני אנשים, בהם
!1^ 1שד. כאשר נזרק לעבר בית-הקפה
עור רימון במאי ,1983 היה עטה בטוח
כי השניים חזרו לבצע את זממם וכי
הרימון נועד לו. למזלו היה רחוק
באותו רגע מחזית הקפה והוא רק
נפצע. אולם אורח, שישב בקפה, נהרג.
העולם הזה 2447

ך* שופטת בקנשטיין, המוצפת
1 1בימים אלה מישפטים של סוחרי־סמים
אשר נתפסו במבצע האחרון של
מישטרת־ישראל בנתניה, תמהה לדעת
מדוע מצאה המישטרה לנכון להגיש
עטה היה בטוח כי אחד מתושבי
הכפר ראה את זריקת הרימון במו עיניו
וזיהה את שני האנשים בהם הוא חושד.
אולם איש זה לא הלך להעיד
בתחנת־המשטרה ועטה זעם על כך.
לכן החליט לגשת בעצמו להסדיר את
העניין. באיומים ושכנועים הכריח את
האדם ללכת למישטרה ולהעיר נגד
השניים. על מעשהו זה נעצר עטה

כתב־אישום כזה נגד אדם מעורער
בנפשו, כאשר התראה מישטרתית
היתה בוודאי פותרת את הבעיה. היא
שאלה את התובעת המישטרתית מה
היתה הסיבה להגשת כתב־האישום,
.הגורמת לבזבוז כה גרול של כספי
המדינה וזמנו של בית־המישפט.
התובעת לא ידעה להשיב, אבל אמרה
כי היא חושבת שהגורם העיקרי
לאישום היתה עבירה קודמת של
הנאשם במעשה מגונה בשנת . 1980
הבירור העלה כי הנאשם לא עשה
את מעשהו בזדון או כרי להרגיז את
השכנות. הוא לא הציג את עצמו
לראווה מדי יום ביומו. היה זה מיקרה
אחד או שניים אשר הרגיזו את
המתלוננות, שראו אותו מחלון דירתן.
״האם המתלוננת, שהיתה בבית

שופטת בקנשטיין
מי תתחתן -
רות חמורות כמו תקיפה נסגרים גם הם.
האם מיקרה כזה יש בו איזה שהוא
אינטרס ציבורי, אשר מצדיק שתוקדש
לו ולוא דקה אחת מזמנו של בית־המישפט?
שאלה השופטת. היא ציינה
כי אפילו זמנה של המדפיסה שהדפיסה
את כתב־האישום יקר יתר על המידה
מכרי לבזבזו על עניין כגון זה.

מ שקל -אפס
קג ס -שקל

שוטר שוודי מרחיק גבר עירום בכיכר בסטוקהולם
עם בחור שלא עובדיוראתה אותו עומד עירום, ותו לא,
פעמיים במירפסת ביתו בקומה ג׳ ,לא
יכלה להגיף את התריס או להפנות את
הגב? או לפחות לקבל עצה כזאת
ממישטוית ישראלי״ שאלה השופטת.
מאז המיקרה, כאשר נחקר על־ידי
המישטרה, לא חזר פירר לסורו ולא
התייצב שוב עירום על מירפסת דירתו.
והוגש נגדו אישום על הדחת עד.
אי־צדק. למרות שעטה עבר,
מבחינה טכנית, את העבירה שיוחסה
לו, סברו שני הצדדים, הסניגורית
כרמלה חנוך וגם התובעת, שיהיה בכך
משום אי־צרק שבנוסף היות עטה קרבן
התנכלות. ייענש גם בעונש חמור. על
כן באו הצדדים לידי עיסקת טעון.
עטה הודה באשמה והתובעת לא

מזה למדה השופטת, כי אמצעי פשוט
של ביקור המישטרה בדירתו ושיחה
קצרה איתו, או טלפון אחד לרופא
המטפל בו, היו פותרים את הבעיה ללא
צורך להטריד את בתי-המישפט.
״אין זה סוד, כי תיקים רבים
וחמורים נסגרים מחמת שאין בהם
אינטרס לציבור. תיקים המכילים עביביקשה
עבורו עונש מאסר בפועל .״אנו
מקבלים את גירסת הנאשם, כי האמין
בכנות שהעד אמנם יודע מי זרק את
הרימון, אך מפחד להעיד על־כך
במשטרה. כיוון שאחיו נפצע בפעם
קודמת והוא נפצע בפעם זו, היה לו
חשוב שהמתנכל ייתפס, ולכן ניסה
להשפיע על העד,״ קבעה התובעת.
הסניגורית סיפרה, כי אחרי הפיגוע

! תורים ארוכים של נאשמים
בהתפרצות וסמים ושל עצורים
הנתונים במעצר עד תום ההליכים.
האם לעניין כגון דא ראוי שיוקדש זמן
אשר יגרע מאותם עניינים חשובים?*
שאלה השופטת.
רק במיקרה הסתיים המישפט
בישיבה אחת וללא עדים, מכיוון
שפירר הורה באשמה. אבל אילו היה
טורח ולוקח עורו־דין, או היה כופר
באשמה בעצמו, היה על התביעה
להביא את עדיה ולהקדיש זמן ארוך
מאוד לבירור השאלה אם הנאשם טייל
עירום על המירפסת, או רק בחדרו
בצנעת ביתו. כיום, בתקופה מתירנית,
שבה כל לוח־מודעות ברחוב מציג
תמונות עירום נועזות מסרטים, לא
נראה כי יש מקום להאשים אדם
ולהעמידו לדין באשמת טיול תמים
בעירום על מרפסת־דירתו.
בגלל הניסוח היבש של החוק, לא
היתה לשופטת כל ברירה, ומאחר
שהנאשם הודה באשמה, היא הרשיעה
אותו. אך השופטת ציינה :״האם יש
למישהו אינטרס, כי אדם כזה, שהובהר
כי הוא מטופל באופן פסיכיאטרי יאגור
הרשעות קודמות, או שמא בתקנתו
:מעוניין הציבור?״
על כן גזרה השופטת על פירר עונש
של שקל אחד קנם והמליצה כי
ההרשעה הנוכחית לא תמצא ביטוי
ברקורד הפלילי שלו .״אני סבורה
שמישקלה של העבירה שואף לאפס!״
סיכמה השופטת. אילנה אלון
האחרון סגרה המשפחה את בית־הקפה,
מכיוון שאנשים חוששים לשבת בו,
אחרי שנהרג שם אדם. עטה היה תקופה
ממושכת במעצר־בית, ואפילו כדי
להינשא היה זקוק לאישור מיוחד
לצאת מביתו מאוחר בערב החתונה.
השופט אריה אבן־ארי קיבל את
העיסקה וגזר על עטה 25 אלף שקל
קנס ו־ 6חודשים מאסר על״תנאי.

1511

ה עו לי ם
ב ת שו ב ה

רובם הגדול חי באמריקה, אבל
נושם את ישראל. חלקם היו רוצים
לחזור, אך אינם מעזים. הם מעדיפים
את ניו־יורק, שמזג־האוויר שלה הוא
בלתי־נסבל, את רחובות ברוקלין
וקווינם, מאשר לחזור הביתה ולהגיד:
נמאס לי מאמריקה.
יש כאלה שתפסו את עצמם בידיים
— חלקם דקה אחת לפני שהחמיצו
את הרכבת, לפני שנחסמה דרכם חזרה.
חלקם ארזו את המיזוודות ושבו הביתה.
כאן הם מתחילים מהתחלה, יוצרים

הם עזבו את הארץ לפני
עשו שנים ויותו, כוי
לכבוש את אמריקה
הגדולה. במשך שנים
התביישו לחזוו, עד
אומץ,
פירקו מישנחות
ושבו לשורשים
**ריס לוגאשי עוברת כמני־
^/קיוריסטית ופדיקיוריסטית, בסטודיו
לתיסרוקות של סמי זלצר. היא
חוזרת ואומרת לכולם, כי היא עוברת
כעת את התקופה המאושרת בחייה.
מרים לוגאשי חזרה לפני ארבעה
חודשים מארצות־הברית, אחרי שהות
בת עשר שנים — עשר שנים שבהן
ניסתה להגשים, ביחד עם בעלה
וילדיה, את החלום האמריקאי.
במידה מסויימת הצליחה לוגאשי
להגשים חלק מהחלום. בניו־יורק, בלב
מנהאטן היה לה מכון למניקיור
ופדיקיור טיפול בציפורני הידיים
והרגליים עלה שם 50 דולר. כל
נשות־החברה של פארק־אבניו היו
פוקרות את המכון הזה פעם אחת

לשבוע. מרים לוגאשי הרוויחה, כך היא
אומרת 8,000 ,דולר בחודש.
בעלה, שלום, לא הצליח כמוה. הוא
נשאר פועל בבית־חולים ניו־יורקי.
משכורתו היתה 1,200 דולר.
עכשיו היא חזרה והוא נשאר שם.
היא התגברה על הבושה, הוא עדיין
מתבייש, מתבייש לחזור.
הכסף שלה הושקע בעסק אחר.
ובארצות־הברית, כשם שכסף בא

בקלות הוא הולך בקלות — בתוך
חודשים ספורים הפסידה לוגאשי
.25,000
נכון, היה לה מייבש כביסה ושואב
אבק, מדיח כלים ומכשיר־וידיאו וגם
כסף בבנק. אך זה, מסתבר, לא הספיק
למרים לוגאשי. היא התגרשה מבעלה
וחזרה ארצה.
לדבריה, גילתה מחדש את שורשיה.
לדבריה, היא כעת המאושר באדם.

כמו לוגאשי נמצאים כיום בניו־יורק
כמה עשרות אלפי ישראלים. הם
חיים בדרך־כלל ברובעיה של ניו־יורק,
במעין גטו ישראלי. הם מתגודדים
בחבורות ישראליות, יש להם רואה
חשבון ישראלי, סוכן־ביטוח ישראלי,
רופא ישראלי, עורך־רין ישראלי וגם
פסיכיאטר ישראלי. הם דוברים עברית
בינם לבין עצמם ואנגלית עילגת בינם
לבין אחרים.

קשרים. אפילו אותם שהיתה להם
קאריירה מצליחה לפני שעזבו,
נאלצים להוכיח עצמם מחדש.
לרובם יש פה מישפחה אוהבת
וחמה, לרובם יש חברים ותיקים,
השמחים לחדש קשרים. הם גם יוצרים
קשרים חדשים. חלקם מתקשה
להתאקלם מחדש בגלל הילדים
האמריקאיים, שהתרגלו לנוחיות מסוג
אחר. לילדים אחרים עושה ישראל
נפלאות.
אין זה קל לחזור ארצה אחרי עשר
שנים ויותר. על נסיונותיהם של אותם
שהחליטו לחזור ולהתחיל מהתחלה
נספר בסידרת כתבות זו ,״העולים
בתשובה״.

סבתא
חו רגת גויה!
ך יבורת הסידרה הפעם היא
^ מ רי ם לוגאשי. היא גרושה בת ,39
אם לשני ילדים: גלית ושי. גלית,
נשואה ואם לילד, הגיעה ארצה לפני
חמש שנים. היא באה לביקור ונשארה.
מרים, שי והכלבה שיינה הגיעו
מניו־יורק לפני חמישה חודשים,
מתחילים הכל מהתחלה.
הבעל, שלום, נשאר בניו־יורק ונשא
לאשה צעירה פיליפינית. הוא לא
יחזור.

סיפורה של מרים:
~ ךךךי | ך \ 1ך מימין: מרים לוגאשי, בנה
11\> 41ן שי, בתה גלית ומיקי בדיס־

לנד. משמאל: מרים, בנה שי והכלבה שיינה בתל״

אביב. מאז חזרה ארצה הצליחה מרים להוריד עשרים
קילו ממישקלה, והיא נראית צעירה בעשר שנים
פחות משנראתה כששהתה בגלות בארצות״הברית.

התקופה היתה אחרי מילחמת
יום־הכיפורים. גרנו בקריית־שמונה.
בעלי, שלום, היה מנהל תחנת־הכוח
של בית־החרושת גיבור, ואני הייתי

נקבנית אי־גי־אם. שלום בא
ממישפחה מרוקאית, אני ממישפחה
אשכנזית. השילוב בין שנינו הוליד
שני ילדים נפלאים: גלית, שהיתה אז
בת עשר, ושי, שהיה בן שנתיים וחצי.
לא התכוונו לרדת, רצינו רק
להחליף אווירה.
אחרי יום־הכיפורים והקאטיושות
רציתי שינוי. לא יכולתי יותר לחיות
בקריית־שמונה.
ואז נקרתה בדרכנו הזדמנות.
אחותי, שירדה לארצות־הברית שנתיים
קודם, צילצלה ואמרה: בואו.
האמת היא שביקרתי בארצות־הברית
בשנת . 1965 נסעתי לחודש
וחזרתי אחרי שבוע, לא יודעת למה, לא
מצא חן בעיניי. אבל בעלי אמר: מה :
איכפת לך? בואי ננסה. אני הייתי
במצב־רוח כל־כך ירוד, בגלל
הקאטיושות והמילחמה שהסכמתי
לכל דבר. חוץ מזה, הציעו לבעלי
עבודה. אמרנו — ניסע לשנתיים־
שלוש, מה יכול להיות?
הגענו לניו״יורק. מה אני אגיד? לא
עבודה, לא דובים ולא יער. בארץ
מכרנו את הכל, חוץ מהדירה. רק לפני
שלוש שנים מכרתי אותה, וקניתי
אדמה. בעלי רצה לקחת את הכסף
לאמריקה. אמרתי — לא! אני משאירה
את הכסף בארץ. זוהי הערובה שלי
שאני חוזרת!
באמריקה לא היה לנו כלום — לא
עבודה. לא כסף. גרנו אצל אחותי
חודשיים. ,וזה היה בפירוש גיהינום.
חיפשתי עבודה כנקבנית, אבל לא
מצאתי. למדתי מניקיור. את הילדה
שלחתי לבית־ספר ציבורי, את הילד
לגן יהודי.
היה קשה — מוות. בעלי בכה
בדמעות, ירק דם ממש. התחננתי
לפניו: בוא נחזור, מה יש? עשינו טיול
לאמריקה. בוא הביתה. הוא לא רצה,
התבייש, ממש התבייש — מה תגיד
המישפחה? מה יגידו החברים שהוא לא
הצליח באמריקה?
גם היום הוא לא מצליח. הוא מרוויח

1,200 דולר לחודש. אנשים פה

מרוויחים בדיוק כמוהו. אבל עד היום
הוא מתבייש לחזור.
זה לא יאמן איך אבא לשני ילדים
איבד את המישפחה שלו רק מפני
שהוא מתבייש לחזור.
הוא כבר לא יחזור, הוא נשא לאשה
צעירה פיליפינית.
האיש הזה, שהטיף כל הזמן לבת
שלו לא לצאת עם גויים ולא להביא
גויים הביתה, התחתן עם גויה.
נכון שהוא נשאר לבד, בלי
המישפחה שלו, ושהיא היתה גלגל־ההצלה
שלו, אבל הילדים שלהם כבר
לא יהיו יהודים, לנכד שלי תהיה סבתא
חורגת גויה.
ככה זה באמריקה. את לא יכולה
לגלגל את החיים שלך כמו שאת רוצה.
החיים מגלגלים אותך.
אבל למה להקדים את המוקדם
למאוחר? נחזור לשנותינו הראשונות ־׳
באמריקה. לאט־לאט התחלנו להת־ 1
ארגן. בעלי עבד בחדר־הדודים של
כנסיה, עבודה שבדרך כלל עושה אותה
כושי — עבודה שחורה, שבארץ הוא
לא היה עושה כמוה בחיים.
אחר־כך הוא עבר לעבוד בבית־החולים.
עוד לא היה לנו גרין־קארד.
לאט־לאט אירגנו גרין קארד, זה עלה
אלפיים דולר. אם תסתכלי בתמונה
שעל הגרין קארד שלי, תראי כמה
מרים לוגאשי מאושרת שקיבלה גרי
קארד. ביום ההוא בכיתי שעות. ידעתי
שזה עור ניתוק מהארץ.
היו לי צרות עם הבת שלי. היא לא
התאקלמה באמריקה. כשעזבנו את
הארץ היא היתה תלמידה מצטיינת.

בארצות־הברית תפסה טרמפ על זה
שהיא לא יודעת את השפה וירדה
י בלימודים בצורה קשה.
היא לא הצליחה להתערות בחברה
האמריקאית. לא הירשינו לה לצאת
1כמו שילדים אמריקאים יוצאים. פחדנו
! נורא מסמים, פחדנו נורא מסקס. שם
ילדים בגיל 13 כבר מקיימים יחסי־מין.
זה החינוך שהם מקבלים. לא הירשנו
׳ לה להתערות במתירנות, והילדים
קראו לה ״צ׳יקן״ (אפרוח) ,שזה כינוי
לפחדנות, או ״סקוור הד״(מרובע).
בגיל 15 היא נסעה לביקור אצל
4הוריי, יחד עם שי, ולא חזרה. היא
י הודיעה לנו שהיא לאמריקה לא חוזרת.
השלמתי עם זה. ידעתי שטוב לה
פה. בעלי כועס עליה עד עצם היום
הזה. לדעתו, בגללה עזבתי אותו ואת
אמריקה. אני חושבת שיש בזה משהו.
שי התאקלם. הוא אמריקאי לכל
דבר. אבל הוא התאקלם יפה מאוד גם
י בארץ, ואם תשאלי אותו, הוא יגיד לך

שטוב לו פה.
באמריקה הוא היה תקוע כל הזמן
ליד הטלוויזיה. שם הילדים לא יוצאים
לרחוב לשחק, ואת צריכה להסיע אותם
ממקום למקום. הוא ממש התנוון. הוא
ילד לא רזה, ומאז שאנחנו פה, מרוב
פעילויות, הוא כבר חצי ממה שהיה
ובטח עוד ירזה.
שם היה לו חבר אחד ג׳ונעוכל הין ם
הם היו ליד הטלוויזיה. זה היה נורא.
ואם הוא היה יוצא, כל הזמן דאגתי.
החיים האלה, בפחד מתמיד, זה דבר
נורא. אף פעם לא העזתי לדבר עם
מישהו ברחוב. פה אני מדברת עם כל
אחד. עשר שנים לא דיברתי עם
אנשים, כעת אני לא סותמת את הפה.
יום אחד הלכתי במנהאטן, בא מולי
כושי, תקע לי סכין לצוואר והוריד לי
טבעת־יהלום מהיד והלך לדרכו. את
חושבת שהתרגשתי? לא, זה חלק
מהחיים שם.
לא הצלחתי ליצור קשר עם

אמריקאים. יש לה^ סדר־עדיפויות
שונה. מעט מאור ישראלים מצליחים
להתאקלם בחברה האמריקאית.
היה לי בדירה כל מה שנחוץ
לבן־אדם, אבל גם פה יש לי כל מה
שצריך.
את לא יכולה לתאר לעצמך מה
שעובר עליי כעת. עשר שנים הלכתי
בניו־יורק לאותו הסופרמרקט, יום־יום,
ואף אחד לא הכיר אותי. פה במכולת
יודעים איך קוראים לי אחרי חודשיים.
עשר שנים גרתי באותו הבניין ולא
היכרתי אף אחד מהשכנים. פה באתי
יום אחד מאוחר הביתה, איך שהכנסתי
את המפתח למנעול — השכנה יצאה
ואמרה לי :״מרים, איפה היית כל היום?
דאגתי לך.״
אלוהים אדירים! עשר שנים לאף
אחד לא היה איכפת ממני, התייחסו
אליי כמו אל חפץ.
שבע שנים לא הייתי בארץ.
התעקשתי שאם אבוא, זה יהיה כרטיס

• 1^ 1 1 1 1 1י 1*1י 1י 1ו 1י ר 1מרים לוגאשי בקרן הרחובות ז בו־
11 1^ 1-1 11 / 1\ 1111 טינסקי־בן־יהודה בתל־אביב, על
אופציה. בארצות־הברית שכחה איך רוכבים, כאן היא לומדת מחדש.
בכיוון אחד. בעלי בכלל לא רוצה
לבוא, טובה גדולה כשבא לחתונה של
הבת. רק על זה היו לנו מריטות עצבים.
בסך־הכל לא התאמנו, אבל הקש
ששבר את גב הגמל היה שאני רציתי
לחזור הביתה והוא לא.
חמש שנים איימתי שאם לא נחזור
ארצה אעזוב אותו. בשנה שעברה,
חודש לפני הלידה של נכדי, הגעתי
ארצה. ברגע שהנכד נולד, ידעתי: אני
סוגרת שם ענין וחוזרת חזרה.
ב־ 12 באוגוסט בשנה שעברה חזרתי
לאמריקה, ב־ 16 באוגוסט הוצאתי את
בעלי מהבית, ב־ 11 בנובמבר קיבלתי
גט. את הגט הדתי קיבלנו בקלי־קלות,

סידרו לשי עזרה בעברית, ובחופשת
הקיץ קיבל אולפנית בכפר־סבא.
קיבלתי הלואה עומדת בסך 25,000
דולר לרכישת דירה, ומישרד־הקליטה
משלם לי מחצית משכר־הדירה למשך
שלוש שנים.
מה עוד צריך הבן־אדם לבקש? עם
כל בעיה קטנה אני פונה אליהם. יש לי
מטפלת בשם עליזה כהן, אשה מקסימה
שעושה את הכל כדי להקל עליי את
ההתאקלמות. חוץ מזה, עד שהתחלתי
לעבוד קיבלתי דמי־אבטלה בסך
23,000 שקל לחודש.
התאקלמתי יוצא מהכלל. טוב לי,
יש לי דירה הרבה יותר יפה מזו שהיתה

יורדים בניו״יורק. הכרטיס הירוק מאפשר ליורדים לעבוד כצורה חוקית.
תמורת 500 דולר, בלי שום בעיות.
אבל זה לא הספיק. הייתי צריכה
לקבל גט אזרחי. עורך־הדין שלי
שיקר, אמר שבעלי לא מסכים לקיים
איתי יחסי־אישות ותמורת 16 דולר
קיבלתי גט אזרחי.
ב־ 19 בפברואר — השנה הגעתי
ארצה. עד אז היספקתי למכור את
העסק, את כל תכולת הבית, לקנות
הכל חדש, לארוז ולשלוח.
ייתהזדו הביתה!״

שלושה שחורות 5.53.
שיער סמי זלצר, וחברתה לעבודה, בתיה ישראלי.

שלושתם שהו יותר מעשר שנים בארצות־הברית,
שלושתם עשו שם קאריירה, חזרו לישראל והתחילו
את הכל מהתחלה. מרים עובדת כמניוקוריסטית.

^ געתי לכאן בן־אדם חדש, עם שי
( 1ועם הכלבה שלנו, שיינה, שגם
היא עולה חרשה.
קיבלתי עזרה ממישרד־הקליטה
— קודם כל הלוואה של 1,075 דולר
למיטען. חוץ מזה, הבאתי את כל
המיכשור החשמלי בלי מיסים, חוץ
מוויריאו וטלוויזיה נוספת, שהיתה לי.

לי בניו־יורק, שכנים לא רגילים וכל
החברים הישנים שלי, פלוס חדשים
שהיכרתי — חברים לא מהעולם הזה.
מבחינת גברים אני לא יכולה
להתלונן. לפני חודש וחצי היכרתי גבר
גרוש עם שני ילדים, איש־מישטרה,
ונורא טוב לי איתו. אני יודעת שבתור
גרושה באמריקה היה לוקח לי הרבה
יותר זמן למצוא גבר כלבבי.
ררך חווה לוי היגעתי לסמי זלצר,
ואני עובדת כעת במקום־עבודה שהוא
אחד המרכזים החברתיים של תל־אביב,
וכך אני מרגישה ממש בעניינים.
טוב לי, ואני רוצה להגיד לכל אלה
שעדיין מהססים; תחזרו הביתה. בבית
לכולם איכפת מכם, לא כמו באמריקה,
שם אף אחד לא מתעניין.
נכון שיש פה בעיות כלכליות, אבל
הכסף זה לא העיקר בחיים. העיקר
שלא צריך לדאוג, כי אתה אף פעם לא
לבר. חוץ מזה, לא ראיתי אף אחר
מתגלגל פה ברחובות כמו בניו־יורק.

יעקב שמש (מימי!)
ושב בין הוצל אביטן
ואמנון דויד שעה קרה
רבני קריאת נסק־הדין
להעביר סיפורים על התעללות
סאדיסטית מצד מנהל בית־הסוהר
וצוות עוזריו. הם סיפרו על קשירתם
של אסירים לדלת תאי הבידוד
כשראשם למטה ורגליהם למעלה,
למשך שעות ארוכות. על אגשים
שנכבלו ערומים בתאם למשך לילות
החורף הקרים ועל אנשים שהוענשו
בעונש ״הבננה״ אלה היו מושכבים על
בטנם כאשר ידיהם ורגליהם מוצמדות
באזיקים לאחור.
הדבר היחידי מכל מעלליו של ניצן
אשר הגיע לידיעת הציבור עוד בחייו,
היה עניין החוקן הכפוי. כדי לנקות את
בית־המעצר מסמים, החליט ניצן
לערוך חיפוש מדוקדק על גופם של
כל האסירים שחזרו מחופשות. הוא לא
הסתפק בחיפוש על הגוף, אלא ערך
במקרים רבים גם חוקן, כדי לבדוק את
מעיו של האסיר.
שיטה זו גרמה אומנם לגילוי
כמויות ניכרות של סמים, אך היא
פגעה באופן אנוש בכבודם של

שלושה נאשמים הורשעו ברצח וזכו בארבעה עונשי־עולס

4x07111101)11
^ ביו של רוני ניצן כבש את פניו
בידיו, כאשר שמע את השופט
יהושע גרוס מכריז על זיכויו של הרצל
אביטן מהאשמה ברצח רוני ניצן. לאיש
לא היה ספק מה היה המניע לרצח

מנהל בית״המעצר של רמלה, הבעיה
היתה רק, כי מניע זה היה משותף
לאנשים רבים כל־כן.
עבריינים רבים, שעברו תחת ידיו
של מנהל הכלא הצעיר והסימפאטי,

נשבעו כי אם ייאלצו לחזור אי פעם
לכלא, יעשו זאת בראש שקט רק אם
רוני ניצן לא יהיה שם יותר. כאשר
מונה ניצן כמנהל בית־המעצר היה בן
,32 צעיר מנהלי בתי־הכלא במדינה.
הוא נחשב איש נאור, ליבראל ואדם
מוכשר שיעשה הכל כדי לשפר את
התנאים בבית־המעצר. ניצן היה אשף
ביחסי־ציבור. הוא ידע לכבוש את
ליבות העיתונאים ולספר להם על
תוכניות נפלאות שתכנן עבור
האסירים. הוא הבטיח כי לא ישתמש

לעולם בתאי־הבידוד כעונש לאסירים
וכי לא יפעיל כל אלימות שהיא,
ואפילו מילולית, בבית״הכלא שאותו
ינהל.
רבים נישבו בקסם מילותיו, ולא
שמו לב כי באותה נשימה עצמה הצהיר
הקצין הצעיר, כי מטרתו להפוך לנציב
בתי־הסוהר. שאפתנותו של ניצן
נראתה באותו שלב רק חלק קטן
מאישיותו. אולם מאות אסירים
ועצירים שעברו תחת פיקודו של ניצן
ידעו לספר סיפורים אחרים. הם דאגו

פגישה בבית־המישפט

הדין אוריאל עינב רובן ומדבר אל הנאשמים. יושב

הורעה רוני ניצן, מנהל בית
11 ^ 1111 המעצר ברמלה, יחד
עם בתו, זמן קצר לפני שנרצח.

מימין אביטן, לידו יעקב שמש, שוטר, ואחרון
משמאל אמנון דויד. השלושה נפגשו בנשיקות בבית־המישפט.
בתמונה מימין: התובעת, פנינה דבוריו.

ועל שוד קרן אור. בביתו של
אבוטבול מצאה המישטרה חלק
מהתכשיטים שנשדדו בקרן אור, ואז
היתה מוכנה לעשות עם אבוטבול את
העיסקה.
אבוטבול גילה כי בפשעים היו
מעורבים שני אנשים שכינויים.שייע״
ו״קלציום״ .מחשב המישטרה העלה כי
״קלציום״ הוא כינויו של עבריין בשם
משה כהן ו״שייע״ הוא כינויו של הרצל
אביטן, אחד מראשי העולם התחתון.
״קלציום״ ,כהן, נעצר ונחקר. הוא
ניסה להכחיש בתחילה הכל ואף יצא
דובר אמת בבדיקה בגלאי השקר. אך
אחרי כמה ימים של חקירות מייגעות,
נשבר כהן וסיפר הכל. כהן ואבוטבול
הפכו עדי־מדינה נגד הרצל אביטן,
יעקב שמש ואמנון דויד.
אולם כאשר החלה המישטרה
מחפשת אחר אביטן ושמש, כבר לא היו
השניים בארץ. הם הצליחו, בעזרת
דרכונים מזוייפים, להימלט לצרפת.
הרצל אביטן היה מוכר למישטרת־ישראל.
מזה שנים הוא צובר עבר
פלילי בעבירות רכוש שונות, ולפני
כחמש שנים הורשע בשוד בליל
ברמת־אביב ונידון ל־ 15 שנות מאסר.
הוא נשבע אז בבית״המישפט כי הוא
חף מפשע, וכי עוד יוכיח זאת. כאשר
קיבל חופשה לבקר את אביו החולה,
כשהוא מלווה באנשי מישטרה, הצליח
לברוח מחלון האמבטיה, להיכנס
למכונית מילוט שחיכתה לו, ולהעלם
מעיני המישטרה.

1 *11 *1הרצל אבישן נראה שקש מאוד לפני הקראת
1 1 1פשק־הדין. הוא חיבק בחום את בנו, גורל״
לבית״המישפש על־ידי דודתו, אחותה של אורית ארביב.

את מכונית המילוט הכינו לאביטן
אהובתו הנאמנה, אורית ארביב, וחברו
מבית־הכלא, משה כהן.
כהן, שהפך לבסוף עד־המדינה
העיקרי נגד חבריו, הוא טיפוס מיוחד
בין העבריינים. כהן סיים את בית־הספר
התיכון, התגייס לצה׳׳ל ושירת ביחידה
קרבית. יום אחד, כאשר חזר לביתו,
גילה כי גיסו גירש את זזחותו ותינוקה
מהבית. החייל הצעיר יצא להביא את
מכונת־הכביסה לאחותו והסתכסד עם

חווים בכלא

בגו של אביטן ליווה את מישפטו של אביו
! מתחילתו ועד סופו. הילד נולד בכלא נווה־תרצה,
שם מרצה אמו, אורית ארביב עונש של שמונה שנות מאטר.

לפנות לאורית ארביב כדי שהיא תעזור
לו להשתקם. אורית אומנם היתה
בקשר עם כהן, וכאשר תיכננה את
בריחתו של הרצל ביקשה מכהן שיכין
את מכונית המילוט.
כהן היה מבקר קבוע בדירה שבה

ע ך 1ך ך 1ן ך | אביו של תני ניצן לחץ
לפני פטק״הדין את ידי׳

הם של אנשי צוות״החקירה אשר פיענחו את הרצח.
האסירים והם לא שכחו זאת. קבוצה
של אסירים, שנעשה בהם חוקן, פנתה
בזמנו לבית־המישפט הגבוה לצדק,
כדי לערער על חוקיותו של חוקן כפוי
כזה. בית־המישפט הכריז כי אומנם אין
הדבר חוקי והעביר ביקורת על מי
שכפה את החוקן.

,ג ם אגי
שג א תי או תו,
^ אשר נרצח ניצן ליד ביתו ברא•
^שון־לציון,ב־ 13 בדצמבר ,׳81 מיקדה
המישטרה את חקירותיה באסירים
שהשתחררו ושמרו טינה למפקד־הכלא.
אולם שבועות רבים היתה

התחבא אביטן, אחרי בריחתו מהכלא,
בשיכון ג׳סי כהן. לדירה הצטרפו
אורית ארביב ויעקב שמש, שהיה
באותו זמן גם הוא אסיר נמלט. הגברים
היו יושבים בדירה שעות ארוכות
ומחליפים חוויות על חיי הכלא ועל

הוא היה נרגש ביותר והליט את פניו בידיו, באשר
שמע על זיכויו של אביטן מרצח בני• •איד זה יתכן
שהאדם הכי מושחת בארץ זוכה מהרצח ד שאל האב.

המישטרה שרויה באפילה. למרות
האסירים הרבים שנחקרו, לא נמצאה
כל ראיה.
כחודש אחרי הרצח של רוני ניצן,
נשדד בית־המלאכה לתכשיטים
קרן אור, ברמת גן. באותו זמן לא
קישר איש בין שני המקרים. היה זה רק
בתחילת פברואר ,1982 כאשר נעצר
אלי אבוטבול במישטרת גבעתיים
בניסיון להרעיל עד־מדינה, שהמיש־טרה
מצאה את קצהו של החוט.
אבוטבול, עבריין קטן וחסר חשיבות,
היה מוכן למסור את כל הידוע לו
כדי לזכות בחסינות מהאשמה של
ניסיון להרעלה. לשם כך הוא הבטיח
למישטרה, כי יספר על רצח רוני ניצן

הגיס. הוא נשבע כי ינקום בגיסו ויציל
את אחותו. בחופשתו הבאה הביא כהן
מהצבא רימון רסס צה״לי ומילכד בו
את הקטנוע של גיסו. הרימון התפוצץ
והגיס נהרג. כהן הועמד לדין על רצח,
אך שיכנע את השופטים כי לא התכוון
להרוג את גיסו, אלא רק לפצוע אותו.
בגלל עברו הנקי ושירותו הצבאי
האמינו לו השופטים והרשיעו אותו
בהריגה. הוא נידון לתשע שנות מאסר.
בבתי־הסוהר שבהם בילה כהן את
שש השנים הבאות בחייו, הכיר את כל
המי ומי בעולם הפשע. הוא קשר קשרי
ידידות עם שמעיה אנג׳ל, הרצל אביטן,
עמוס מסיקה ועוד רבים אחרים. כאשר
הגיע מועד שחרורו, הציע לו אביטן

זינו׳בטוח

אמנון דויד מתלחש לפני הקראת פסק־הדץ עם צ
בטוח ה ^ ו סניגורו, עורד״הדין משה מירוז. דויד חיה
בזיכויו והביא את בל בגדיו בתיק־יד. אכזבתו היתה איומה, כשהורשע.