גליון 2452 מתאריך 29 באוגוסט 1984

מיספר 2452

מכוזבים
מי יהיה איש תשנז״ד?
קוראים מציעים את איש השנה.
שימעון פרס, כמובן. תכונותיו. שעמדו לו
לרועץ כל השנים — אפרוריות, חלקלקות,
הנכונות לספוג כל עלבון מבלי להגיב, תרמית
של עכבר המכרסם במיסדרונות השילטון —
הוכיחו עצמן כמקור כוחו. תוצאות הבחירות
וצעדו הדרמתי של עזר וייצמן הביאו אותו אל סף
המישרה החשובה ביותר בישראל. האם יידע
לנצל את ההזדמנות, האם ישתמש בכוחו כדי
להחזיר את ישראל לשפיותה?
״ כך או כך — הוא האיש שיקבע יותר מכל את
י״ררכה של ישראל בשנים הקרובות.
מיכל בן־דיין, נתניה
המועמד שאני מציע למערכת העולם הזה
הוא הנשיא חיים הרצוג. אחרי שורה של חמישה
נשיאים־לקישוט, הוא הוכיח כי בעיתות משבר
פוליטי יש מישקל לדעתו ולעמדתו של האזרח
מס׳ .1דאגתו לאחדות לאומית. לתקינותו של
המישטר הדמוקרטי. לכיבוד השיוויון של כל
אזרחי המדינה, ועמידתו הגאה נגד ניצני הגזענות
— כל אלה מזכים אותו בתואר איש השנה.
בני נפתלי, ראשון־לציון
כשחזר הנשיא אנוור אל־סאדאת מביקורו
ההיסטורי בירושלים, הוא מיהר לרווח על צערו
המדיני לקודמיו על כס השילטון — מומיות
הפרעונים שבמוסיאון הקאהירי. אחרי שהקשיב
בסבלנות להסבריו על ישראל, הפתיע אותו אחד
הפרעונים בשאלה :״תגיד, יוסף עוד מנהל שם את
העניינים?״ ״איזה יוסף ״.ביקש סאדאת לדעת.
״יוסף בורג, כמובן!״
לשמע התשובה החיובית, אפילו הספינכס של
גיזה חייך בהקלה .״לפחות יש שם רמות אחת
מוכרת, מהמחזור שלנו ״,סיכמו ביניהם החנוטים.
אבל צחוק בצד. שר־הפנים־המישטרה־הר־תות־האוטונומיה
אינו רק רמות השייכת לעבר.
כל מי שעוקב אחרי התנהגותו הפוליטית מבין,
שרק עתה הוא מתקרב לשיאה של הקאריירה
הפוליטית שלו. סיכוייו לגרוף תיקים ממשלתיים
וסמכויות, גדלים והולכים ככל שמיפלגתו
מידרדרת ומאבדת מבוחריה. ככל שהליכוד
׳זהמערך מתבצרים בעמדותיהם הקשוחות בעניין
״!כבת ממשלת אחרות — כך מתקרב כס ראש
י״ הממשלה אל חיקי• דינה שמיר, תל־אביב

כתב ת ה שער הקדמי:

*רישת
בפרצוף

להסתבר לכיסאות בעיניים

אבות העיר תל־אביב, שטרחו וגגו
את הטיילת היפהפיה, החליטו
עכשיו לבער אותה.
מי שעובר בימים אלה בטיילת התל־אביבית
פשוט נחרד: אין סוף זוגות עיניים ננעצות בו, לא
מרפות ממנו עד שהוא בורח מן המקום על נפשו.
על כל אחד מאלפי הכיסאות הכחולים־לבנים,
המפוזרים בטיילת, הדביק מישהו מהעיריה זוג
עיניים מזרות־אימה. הן מביטות בך, הן מאיימות
עליך. הן מזכירות את האח הגרול.
(המשך בעמוד )4

יהיה מי שיהיה ראש־הממשלה הבא — האם
דרוש לו יועץ מיוחד לענייני מודיעין? הפרשן
הצבאי של העולם הזה טוען: לאו: הערובה
היחידה נגד מחדלי־הערבה היא
גמישות מחשבתית של הדרג
הפוליטי ובלבד שיבין עניין.

ארבע פעמים ירק השבוע יוסף בורג בפרצופו של
הציבור: הוא ביטל את שעון־הקיץ, יזם שערוריה
ביו״לאומית בהר־הבית, השפיל
חברי־כנסת והתיר למאיר כהצא
להתגרות בתושבי אום־אל״פחם.
אחראי למעשיו ן
האם הוא

גולן בצוות

בחבות השער האחורי:

מנ ח ם גולן ויורם גלובוס, בעלי אימפריית
הקולנוע, נקלעו לצרות -חברות ההפצה מכנה דרק
׳ין 11
בו י י
מסוכסכות איתם, והשחקנית ^*י
את גולן .,מיפלצת״ .אך השניים
ממשיכים לעשות בקולנוע
מיליונים, בדולאריס.

־ ׳7־ 777

לסחתרתר

נ שי ם

בלי

הג ה

״התאהבתי בהגה ״,אומרת מיכל. עוד 29
נשים כמוה, שמצאו את פרנסתן בנהיגת
אוטובוסים, פוטרו מעבודתן. האם התקש תה
חברת דן הגברית לעכל בקירבה את
הנשים, שהוכיחו את עצמן כנהגות לא פחות
טובות מן הגברים! האם
1מתעקשים הגברים בדן ל-
החזיר את הנשים למיטבח!

בשבוע שעבר הודיע ״העולם הזה״ בי הוא
מחפש את איריס דווידסקו, אחרי שנעלמה מ־בית־החולים,
שבו אושפזה לצורך גמילה מם־
מים. השבוע התקשרה וסיפרה, כי
^ £ 7 .שינתה את זהותה כדי להימלט
מעולם הנרקומנים, האורב לה.

.יבנה

איז עשן בלי אש
אם לאזרח אין אמון במישטרה -
כנראה שיש לכך טיבה.
יש״ לנו מישטרה מתוחכמת, מישטרה ממוחשבת.
מישטרה אמינה. לא מזמן תפסה את עבריין
י מס׳ ,1שהרג את עבריין מס׳ 2ופצע את עבריין
ן מס׳ .3
אני אזרח קטן, עם קצת זכויות והרבה חובות.
! שילשום פרצו את דירתי, עשו בלאגן, גנבו לי את
1הטלוויזיה (היחידה שהיתה לי) .טילפנתי
למישטרה, חיכיתי חמש שעות שיבואו. אחרי שש
שעות באו ואמרו לי, ש״הסיכויים לתפוס את
הפורץ אפסיים״.
יש לי שכנה, בעלה מכה בה יום־יום מכות
נמרצות. התלוננה במישטרה, אבל שם לא
מטפלים במקרים פעוטים כאלה ברצינות. באו,
הזהירו את הבעל (בפעם השלישית) ,אבל הוא
1ממשיך להרביץ. במישטרה חושבים שאין עשן
.בלי אש. ושאם הבעל מכה — לאשה מגיע.
י חבר שלי היה בים בשבת. נכנס להתרחץ(שתי
דקות) ,יצא החוצה ולא מצא כלום — לא בגדים,
לא ארנק, לא מפתחות. גם את האוכל לקחו לו.
התלונן במישטרה. אמרו לו, ש״הסיכויים לתפוס
את הגנב אפסיים״.
מישטרה ממוחשבת יש לנו, מישטרה אמינה.
האזרח הקטן לא מאמין כה. לא איכפת לו כנופיה
מס׳ ,1 ,לא איכפת לו מועל בכיר. איכפת לו
ביטחונו האישי. כשיגנבו לו בפעם הבאה לא
אתלונן, כשירביצו לו לא יתלונן, כשיכייסו אותו
לא יתלונן.
מה תעשה הממשלה הבאה כדי שלאזרח הקטן
רמי ביאזי, יפו
יהיה אמון במישטרה?

ווי ינקה
על ₪ן ךיעין>׳

יריכים וידידים כאחד
כאו ללוות את
הסופר, המתרגם ו־המכקר,
דן עומר,
עורך המדור נמר של
נייר. כדרכו האחרונה. בהתקף־לב
קטלני נסתיימו חייו רצופי המאבקים

בעודה מתכוננת לכניסת השבת קטע צרור
יריות את חייה הצעירים של מזל בוזגלו,
והשאיר מישפחה המומה ואבלה, הטוענת
בכאב, שהמישטרה והשופט יכלו למנוע את
הרצח הנורא של בתם.. .העולם
הזה״ היה היחיד שהצליח לדו־

בב את המישפחה המזועזעת.

הודאה₪ודנת?
אגו לאגד
זאב
נמעט אשה

בקואופרטיב האוטובוסים הגדול כולם משמיצים
את כולם. כן הצטברו במחלקתו של
בנימין זיגל תיקי־חקירה רבים, שכוללים
חשדות בפרוטקציה, העדפה ושחיתות. ה-
אם תהיה זו החקירה הרצי-
נית האחרונה של זיגל. שכו־לם
מנסים לשבור את כוחון

ם ו 1ה ופחד לקראת פתיחת שנת
הלימודים תשמ״ה מבטאת
המורה נילי ירון
את חרדותיה כמורה,
כאם וכאזרחית בישראל .״אני מתחילה את השנה
בלב כבד. הכל מסביב מתמוטט
£ואנחנו צריכים להמשיך להקנות
לילדים הרכים ערכים וחינוך״.

האם נפתרה תעלומת היעלמה של יפהפיית
| ה עולם התחתון, אורלי בישון, או שמא
ההודאה ברצח שלה אינה
אלא פרי התקף פסיכוטי של
המתוודה, ר ח מי ם רייפלרז

היא נראית מבוגרת
מגילה אך אינה מרגישה
עצמה מוכנה
ליחסי״מין. למרות ששרון
טיילור היא בת
15 בלבד, יש לה
דיעות מוגדרות על אביה, על מחזריה, על
סמים, לבוש ופוליטיקה.
כתבה ראשונה בסידרה על
הנוער של שנת .1984

שווייץ בצבע
! שחור-אפור

המדורים הקבועים:
מיכתבים
זה היה העולם הזה שיהיה
קולא יקר בלונים תשקיף כמדינה הנדון
עלי דפנה
יומן אישי
אנשים
מה הם אומרים סיזי אבן
בני שמיר בן־ציון אורגד

מן הפסטיבל׳ הצנוע והרגוע בלוקארנו היפהפיה
שבשוויץ, מדווחת עדנה פיינרו על סרטים
שהגיעו מעבר למסך הברזל ועל הסרטים המפ־

פנחס (גייני) כרמי
יהודה פוליקר מיקלוש סיץ

זה וגם זח
לילות ייטראל

מנהטן טרנספר
ענת טופול וריקודים ברמלה
הורוסקופ מזל בתולה

מיכתבים לרוחני
חלון ראווה תשכין שידור
רחל מרחלת על כל העולם
קולנוע פסטיבל לו ק סזנו
אתה והשקל

וההיה העובס רז ה שהיה
/ס ע 25

גליון.העולם הזה״ .שהופיע השבוע לפני 25 שנה, עסק
בהרחבה בבחירות הקרבות לכנסת הרביעית ולא רק מן
הצד המערכתי. מיספר מודעות בגליון דיבת בעד
עצמן: תנועת החירות פירסמה מודעה על עמוד שלם.
במרכז המודעה עמד צבי מעילון, עסקן מיפלגתי מסוג א•(באותם ימים האות
המזהה של מפא״י) והציונים הכלליים (שסימנם היה צ׳) פירסמו את דברי
צדקיהו שלהם(ראה גלופה למטה) • הכתבה המרכזית עסקה במכוגת־האמת,
שנכנסה אז לאופנה במישטרה ובשירותי הביטחון. כתב.העולם הזה־ נחקר בה
ושאל את השאלה המתבקשת. :מה יקרה אם מפעילי מכונת האמת יוצמדו פעם
למכונה וייחקרו בעזרתה על השאלה אם מכונת האמת אומנם מגלה את
האמת ארבעה מעמודי הגליון הוקדשו לתצלומיהן של המועמדות
הסופיות למלכת־המים השניה, זאת של ,1959 והן גם הופיעו, בשער הגליון.
מיפלגות דיין ופרס לא מסוכנים
אין טעם להתייחס אל המיפלגה
הפרוגרסיבית כאל גוף עצמאי, קבעו
יריביה, ראשי הציונים הכלליים .״היא
זנב בלתי־מנותק מן הגוף של מפא״י״.
בעיני רבים זה תיאור מוצלח. כי
מאז כינונה של הכנסת ב־ ,1949 נמצאו
הפרוגרסיבים (רוב הזמן) בקואליציה
הממשלתית, ולא גרמו למשברים
רציניים.
השבוע, כשהוא נע בכורסתו
במישרדו ברחוב אחד־העם בתל־אביב,
צייר ח״כ הפרוגרסיביים יזהר הררי
בפני כתב העולם הזה תמונה שונה:
״כל הטענות האלה שטותיות
לגמרי,״ הסביר הררי בקול איטי ובהיר,
״כי העובדה היא שכל מיפלגה

מהי אחריות? הררי הירבה
לעשן, הדליק כמעט סיגריה בסיגריה.
ביניהן הוא הספיק להסביר את תפקידה
המיוחד של מיפלגתו :״בניגוד
למיפלגות אחרות לא איבדנו את חוש

סו דו ת מן הדזדר־ירחמיאל
היה בומבה של פקיד. שתה תה, עבד
אפם. סחב כמו מק דיזל. אבל כשהגיע לשבעים אלף
לירות עשה פאגצ׳ר. נתן למשטרה לתפוס אותו,
בלי לשלוח אם,או.א* .0לגב שלו.
אז שמעתי (לא יפה להגיד איד) איד שהיבוסים
מרחוב הירקון דיברו עם ירחמיאל אחרי שלא הלך
לוז

הבוסים: יא קוקו, למה נתפסת ז עכשיו נצטרך
להעביר אותך לסוכנות, או ל״מקורות׳ או לאיזה
מקום שכזה.
ירחמיאל: זה לא עסק בשבילי.
הבוסים: למה ז
ירחמיאל: קשה להיתרגל. כל פעם צייד. לשגות
את המכניקה.
הבוסים: לא יעזור. אז גית! לד פנסיה מן התק*
ציב של המדינה ונשלח אותך לשנה לבית־הבראה
של קופת־תולים. ואולי בכלל מתחשקת לד איזו
חתיכת שגרירות?
ירחמיאל: לא בית־הבראה ולא בטיח, ולא רוצה
גם להיות שגריר. למה שאם אחיה שגריר, אז
בסוף יבוא ראש־העיר שלי לעבוד אתי יחד. ומרוב
שיעמום אתחיל לשחק איתו בשטרות. לא, רוצה
להישאר בג׳וב הישן והטוב — או לעבוד אצל
מבקר המדינה.
הבוסים: מה ז !! 1איזה ג׳וק נכנס לד ז
ירחמיאל: מפחדים, האז
יותר לא שמעתי, למה שהתחילו לריב שם —
ויותר אסור לי לכתוב, למה שירחמיאל נכנס למעצר
מבודד במקום בלתי ידוע, ואסור לפרסם את
השם שלו, התמונה שלו ותולדות החיים שלו.

ך ן 1ן ד * ןןיןךן |יי הסיסמה המרכזית של הציונים הכלליים
זי ! 111 11 / 1 4 1 1נבחירות לכנסת הרביעית היתה תנו לחיות
בארץ הזאת! הם ריכזו את עיקר חיציהם נגד השחיתות שפשתה כארץ,
בה הירחמיאלים של מפא״י השחיתו כביכול כל חלקה טובה.

(המשך מעמוד )3
אני מבינה שהמדובר באיזו פיר־סומת,
שהעירייה מכרה לחברה פרטית
את הזיכיון לפרסם על כיסאות אלה.
האם כדאי היה לכער את הטיילת
היפהפיה רק כדי לקבל סכום כסף
ענת מיזרחי, תל-אביב
צנוע?

,,אפסים״ לשירות
עיתונאים

הלימודים של שימ שן פרס
ההריח של אשת־השגריר
הנמצאת באופוזיציה לא יכולה להשיג
מזה משהו. צריך לשאול את מפ״ם
ואחדות־העבודה: מדוע הן לא עזבו את
הממשלה על אף העלבונות שספגו״.
הסיבה, לדעת הררי: להשיג משהו
ציבורי בעל ערך בארץ אפשר רק
על־ידי ישיבה עיקבית בקואליציה.
המשיר הררי השליו, בהתרגשות
עצורה :״חוק מילווה״הקליטה עוכב רק
בגללנו, ולא כתוצאה מהצעקות הרמות
שהשמיעו אנשי חירות והציונים
הכלליים מספסלי האופוזיציה. לכן לא
חשוב לנו מה חושבים אחרים על
ישיבתנו בממשלה. לנו ידוע שמילאנו
תפקיד ציבורי חשוב, וזה העיקר.״

מכחכים

״העולם הזה״ 1144
תאריך2.9.1959 :
אנשים חשיבות לאומית
הריונה של אשת השגריר
האמריקאי, מרי לואיז ריד,
מתפתח לממדים של חשיבות
לאומית. השגריר הצעיר. אוגדן
דיד עצמו, אינו מתנגד לכך,
כנראה, בביקור שערך השבוע דיד
בהיפר, הוא הדגיש עובדו־ ,זאת
כאשר ניקר את הרב הראשי
הספרדי •של חיפה, הרב גיסים
אוחנה, אותו הביר ריד כנסיבות
דרמטיות, כאשר נשא את הרב
המתעלף על ידיו נהלודתו של
הרב הראשי, אייזיק הלוי
הרצח; (אביו של נשיא המדינה
חייס הרצוג* .אחרי שקיבל מתנה
מהרב חמישה חומשי תורת הניט
ריר באשתו ואמר :״אני מקווה
שבני או כתי בעתיד, כאשר יגדלו
כאן, יוכלו לקרוא זאת במקור׳:
האחריות שלנו,״ הוא טען .״איזה מין
חוסר־אחריות זה לעמוד בכיכר הרברט
סמואל בתל־אביב ולדרוש מן הממשלה
לפרסם את תקציב הביטחון?״
חוסר האחריות קיים גם כשטחים
אחרים, ונראה לפרוגרסיכיים כדבר
מזיק. הוא כלל בזה גם חנופה .״מי
שמסית בוואדי סליב יכול להרוויח
קולות, אבל הוא אינו אחראי כלפי
המדינה,״ נימק הררי.
צעירי מפא״י. הררי, יליד תל־אביב,
הנחשב לאחד הח״כים המבריקים,
הציץ דרך משקפיו השחורות
עובות־המסגרת, הגדיר את עמדת
מפלגתו לגבי חוג צעירי מפא״י :״הם
לא מסוגלים לפגוע בדמוקראטיה
הישראלית,״ קבע הח״כ המנוסה.
״מלבד דיין ופרס, המתעלים קצת על
שאר הצעירים, כולם חסרים כשרונות
מספיקים כדי להשתלט על המדינה או
להנהיג אותה״.
גם משה דיין ושימעון פרס עדיין
רחוקים ממטרה זו. הם צריכים לשבת
כמה שנים בכנסת, ללמוד מהי חקיקה
אמיתית .״הם יעשו זאת ברצון,״ חושב
הררי ,״לכן גם הם לא מסוכנים
לדמוקראטיה הישראלית!״
• המיפכגה הפרוגרסיבית מנתה
בכנסות הראשונות ארבעה, חמישה
ח״כים והיתה שותפת־קבע לקואליציה
עם מפא׳י. ברבות הימים הפכה
למיפלגת הליברלים העצמאיים
וכוחה הלך ודעך, עד שהיום היא
מיוצגת על־ידי ח־כ אחד בלבד, יצחק
ארצי, שזכה במקום בטוח ברשימת
המערך לכנסת ה־ 11 תמורת ויתור על
הופעה עצמאית של מיפלגתו.
• המישפטן יזהר הררי, בנם של זוג
מורים מדור המורים הראשון של
הגמנסיה ״הרצליה״ בתל־אביב, היה
הנשיא הראשון של בית־הדין הצבאי
העליון של צודל, במשך 25 שנים
חבר־כנסת ונפטר בשנת .1980

דובר עיריית תל־אביב על
מופע כוורת (העולם הזה
.)15.8.84
כתבתכם נהנתה מהופעת להקת
כוורת כגני־יהושע (פארק הירקון).
אי־אפשר היה שלא לחוש בכך
בכתיבתה, ועל כך בהחלט אני
שבע־רצון.
אבל קטע אחד קטן השאיר בפי
טעם מר. כוונתי לדבריה על ״האפסים״
בעלי תוויות ״בתפקיד״ ,שחלקם
הסתובב מצוייר במכשירי־קשר ו״עשה
רוח יותר מאשר עבודה עניינית״.
ובכן, לידיעתכם :״האפסים״ הללו
הם עובדי עיריית תל־אביב־יפו,
שהפיקו את מופע כוורת ואת יתר
המופעים בפארק בסדר מופתי
ובאירגון מעולה, שזכה לשבחים...
אפילו מפי העתונות.
רק בזכותם של אותם ״אפסים״
בעלי מכשירי־הקשר ניתן היה לחלץ
במהירות־הבזק את אותם עשרות
בני־נוער, שנלחצו על־ידי חבריהם
הנלהבים לכיוון הגדרות שהפרידו בין
הקהל לבימה, ורק בזכות עבודתם
הנאמנה נמנעו מצבים לא נעימים.
גם לי היתה תווית .״בתפקיד״
(בעיקר כדי לסייע לעיתונאים לסקר
את האירוע בנוחות, למרות הלחץ
באיזור הבימה) .וכמי שרואה עצמו
חלק, צנוע אומנם, מהמערכת הגדולה

עיריית פתח־תיקווה, דן בן־כנען. ב־דיברי
ההקדמה שלה לראיון עם רב
תנורי.
כמי שעוקב מקרוב אחרי מאבק
השבת בעיר ונוטל בו חלק לא מבוטל,
אני מוצא לנכון לקבוע כי בן־כנען
עושה עבודה מיקצועית ויעילה
בפרשה זו.
בשל כר הפר בן־כנען קורבן למסע
של שיסוי והסתה אישית כלפיו מצד
הקיצוניים הדתיים.

חבל שהעולם הזה הצטרף, שלא
במודע, למסע הסתה זה.
,אבי אורן, פתח־תיקווה
• ה קו ר א, עורך־הדין או רן. הו א
ירד א ש״ל(אזרחיס-שאיבפת להס)

בעירו.

ראובן זשמעוז
מה שם ייקרא לו לווקמן
העברי?
בביקור משפחתי בלונדון רכשנו
בלירות הסטרלינג הממוע״מות שלנו
מכשיר ווקמן (וז 3ומז 11ב במחיר
שווה לכל מכס.
מה שם״ניתן לווקמן זה בעברית?
הווי אומר /הווי אומרת: ש מעון.
פירושים מיותרים.
מעתה באה גאולה לשבט שמעון
הנשכח. השם הפרטי שמעון נעשה גם
שם חפץ, ולפי חוקי הלשון הוא יכול
לבוא עם הא הידיעה. וכן בנטייה:
השמעון שלו נהדר! תני לי רגז*
לשמוע בשמעונך...
(דד) ראובן(סיוון) ,ירושלים

עיר 1אם בשטחים
קורא רימון
אפסים ומכשירי־קשר
שאירגנה את הופעות כוורת והלהקות
האחרות בפארק — אני גאה להיות
מכונה בפיה ״אפס״.
רוני רימון, תל-אביב
• ה קו ר א רימון הו א דובר עירי ת
תל־אביב־יפו ויועץ תיק שורת ל־ראש־העיריה.

שדא
במודע
מי מפיץ את השמועה כי
דובר עיריית פתח־תיקווה
מזיק למאבק על קולנוע היכלו
(העולם הזה .)15.8.84
עוול עשתה שרית ישי לדובר

תוכנית הילדים הטלוויז יונית
מצטרפת למסע
שטיפת״המוח.
בימים אלה, כאשר רוממות האחדות
נישאת בפי כל, תוך הבנה שיש למצות
את המשותף והמאחד ולדחות את
המפרד והמפלג, תורמת הטלוויזיה
הישראלית־ את תרומתה היהודית
לעניין. בתוכנית הטלוויזיה לילדים
שישאר ביננו, ששודרה ב־16
באוגוסט, מאוזכרים שלושה מקומות
כ״עיר ואם בישראל״ ,כאשר אחד
מהמקומות האלה הוא ״בית אל״.
האם עורר התוכנית לא שמע על כר
שנושא זה הינו נושא השנוי במחלוקת
כבדה ומפרדת בציבור? האין בהצגת
דברים מעין אלה משום שטיפת מוחם
של ילדים, שעדיין לא פיתחו מנגנוני׳
חשיבה ביקורתית?
נפתלי אור־נר, ירושלים

ט שת ל שלם צודקת
דברי הקונסול המצרי, כאילו סירב!.
אורית לראות ולזהות את גופו! אחו תה,
הנמצאת בידי -חמעדיס, כי זהו
משה ארנס.
האיץ 24.8.84

מסתבר ש״וזוח האקוודוקט״ שבשטח שיפוטה
של המועצה האזורית חוח הכרמל, נמצא בבעלותה
של ״החברה לפיתוח קיסריה״ .למרות השילוט
הקיים במקום, האוסר את הרחצה בים, מתרצחים
באן מדי שבת אלפי אנשים, מרביתם תושבי אור־עקיבא,
הממלאיזם את החוח גם בימי חול.
בשייר ובשומרון 15.8.84

דוני בן

ב לי

,העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה:
תל־אביב, רחוב גורמן ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר 136
העורך הראשי: אורי אבנרי עורך־מישגה: דוב איתו עורך
תבנית: יוסי שנון עורכי כיתוב: ענת ישראלי וגיורא
נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר ענת סרגוסטי וציפי מנשה
עורך דפוס: יפתח שביט ראש המינהלה: אברהם ביטון
מחלקת המודעות: רפי זכרוני המדל :״העולם הזה״ בע״מ
הדפסה :״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב הפצה :״גד״ בע״מ

השיחה הרצינית הראשונה
שלי עם דן עומר התנהלה באוהל־הסיירים
שהקים לרגלי מישרד ראש־הממשלה
בירושלים. הוא שבת שם
שביתת־רעב, במחאה על איסור סיפרו,
שהוגדר כפורנוגראפי. הייתי אז ח״כ
חדש־יחסית,
היה זה מובן מאליו ששבועון זה
וסיעת העולם הזה בכנסת יילחמו למען
זכות־היצירה של סופר, מול פני
ביורוקראטים צרקניים. התייצבנו
לימינו של דן עומר, וכך נזרע זרע
שנבט כעבור כמה שנים.
נלווה אליי אז היועץ הפרלמנטרי
של הסיעה, עורר־הדין אמנון זיכרוני.
שגם יחסיו שלו עם העולם הזה
התחילו בצורה דומה. בשנות ה־ 50׳
ערך זיכרוני שביתת־רעב ממושכת
למען זכותם של סרבני־מילחמה שלא
לשרת בצבא, וגם אז התייצב העולם
הזה לימינו, מבלי להסכים לדעתו.
(זיכרוני עצמו שינה לאחר־מכן את

והארץ. קיימתי עם עומר כמה שיחות
ארוכות, שבהן הסברתי במה אנחנו
מעוניינים. הסכמנו על העקרונות.
טיכסנו עצה לגבי שם המדור. בסופו
של דבר החלטנו לקרוא לו נמר של
נייר. איני זוכר אם זה היה הרעיון שלו
או שלי׳.
כל מדור אישי כזה משקף בראש
וראשונה את האישיות של בעליו, ועל
כן אי־אפשר לתכנן אותו לגמרי מראש.
היה זה מדור מילחמתי ותוקפני. היו
לרן ריעות חזקות וחריפות על כל
תופעה, והוא ביטא אותן לא פעם
בקיצוניות.
איני סבור שהיה מדור אחר
בהעולם הזה(וזה כולל גם את מדורה
של רחל המרחלת) שהביא לי תלונות
כה רבות. כמעט מדי שבוע טילפן אליי
סופר נזעם, וגינה את כתיבתו של דן
עומר. אחד מידידיי התחנן פעם לפניי
לשים קץ למרור, כי ״הוא יוצר לך
כל־כך הרבה אויבים שבסוף לא יישאר
לך ידיד אחד בקהילת הסופרים.״ בין
אויבים אלה היו רבים שהיו צריכים
להיות, לכאורה, ידידיי הפוליטיים.

בלודי־משוחד
דעתו על השרות בצה״ל).
כמה אנשים עברו ברבות השנים
; מסלול זה. תחילה זכו בהגנת העולם
.הזה במאבקי־מצפון, ולאחר־מכן
הצטרפו למערכת זו. אחד מהם הוא
1עורך־הכיתוב הנוכחי גיורא נוימן,
; שישב בכלא בעוון סרבנות־מצפון.
י בשנות ה־ 70 הראשונות גמלה
במערכת ההחלטה להקדיש בשבועון
־ מקום למדור ספרותי.
רצינו שיהיה להעולם הזה קול
צלול וברור בענייני־תרבות, כמו שיש
לו בעניינים מדיניים: קול שלא ניתן
1י הי ה להשתיקו או לשחדו, שלא יירתע
מלמתוח ביקורת נוקבת, שלא ימכור
את האמת תמורת נזיד־העדשים של
״מכובדות״ ו״שבת אחים גם יחד״.
התייעצתי עם אנשים שונים והועלו
שמות שונים. היה זה עמוס קינן
שהציע את דן עומר.
בימים ההם התרשמתי מסיפרו של
עומר, בוקר טוב, מהפכה, שתיאר את
ההווי הפסבדו־מהפכני בקפה טעמון
הירושלמי, שהיה חלק מהווי העיר

לא שעיתי לעצה זו. לעיתים
קרובות לא הסכמתי עם דעתו של
עומר על ספר זה או אחר, אך תמיד
הערכתי את כנותו, אומץ־ליבו, ודאגתו שלו
תחושת־השליחות
העמוקה לתרבות העברית והאנושית.
הערכתי גם את יכולתו לעניין בספרות
העברית המוני קוראים, שהוא עורר
אותם מאדישותם לנושא ״משעמם״ זה.
בגלל סיבות אלה נם העברתי לו את
המדור שידור, שהפך במהרה נושא
לקינאת כל עיתוני ישראל.
כמו לכל מבקר, היו לו אהבות
ושינאות. לא תמיד צדק. אבל הוא היה
ישר כמו סרגל. כאשר נטמנה גופתו
השבוע באדמת ירושלים, עברה מן
הסתם במוחם של רבים מן הנוכחים
המחשבה: אין לו תחליף. לא יימצא רן
עומר שני. והרי זוהי המחמאה הגדולה
ביותר שאפשר לומר על מבקר.

ועידת־חרות בשער
אנשיו של דויד לוי חותרים לכינוס מהיר של
ועידת־חרות, בדי לבחור את המוסדות שבהם יהיה
לאנשיו של סגן־ראש־־הממשלה רוב מוחלט.
אנשיו של ראש הממשלה, יצחק שמיר, פועלים
למנוע קיום ועידה. שמיר אף מתנגד לכינוס ישיבת
המרכז, שתדון בתוצאות הבחירות, מפני שהוא
חושש מסחף בקרב תומכי מחנהו.

ת1־11ן-ף
מה שד הובטח לוייצמן?
גייסות רבות קיימות על המיסמך הסודי שנחתם
בין עזר וייצמן וראשי מיפלגת העבודה, בעניין
הצטרפות ״יחדי למערך.
על־פי ״התורה שבעל פה״ הובטח שהאלוף (מיל׳) אברהם
(״אברשה״) טמיר יהיה מפקר המועצה לביטחון לאומי,
מובטח לווייצמן שיריון ברשימת המערך, גם אס תיפרוש מפ״ס
ממנו וישונה סהר המועמרים של המערך לכנסת.
לאיש־העסקים רמי אונגר הובטח תפקיר יוקרתי של
יושב־ראש מועצת־מנהלים של חברה ממשלתית גרולה. שמו
כבר הוזכר כמועמר לתפקיר כזה באל־על.

המערך יגיע להבנה עם וייצמן, אם ״יחד״ תתקשה
לעמוד בכל התחייבויותיה הכספיות כתוצאה
ממערכת הבחירות .

צפוי שיתוף־פעולה בין בן־מאיר ואברהם מלמד, איש סיעת
למיפנה.

אחת הפעולות הראשונות של הקבוצה תהיה
קריאה פומבית לאהרץ אבוחצירא לשוב הביתה
ולתפוס מקום מרכזי בהנהגת המפד״ל.
מגעים ראשונים בנושא זה כבר נוצרו עם בן־ציון רובין.

צימצזם נוסף ביתרות
בנקאים מעריכים, שיתרות מטבע־החוץ של
ישראל הם כיום בסדר גודל של פחות משני חודשי
יבוא. הקו האדום של בנק־ישראל היה יתרות של
שלושה חודשי יבוא.
פירושו של דבר, הרעה דרמאתית ביכולת התימרון של המשק
הישראלי בחודשים הקרובים.

ליבאי הותקף

ניר מתעניין

ודב העבודה הטרי, דויד ליבאי, הותקף
השבוע בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב,
אחרי שסיים נאום סנגוריה ארוך
על שימעון חרמון, הנאשם ברצח האחות
כרמלה בלאס.
הפרופסור ליבאי, המייצג את חרמון,
העלה בסיומו של הנאום טענות שמהן
השתמעה נימה של ביקורת על אורה חייה
המתירני של הנרצחת.
מחוץ לאולם תקפו את ליבאי בני־מישפחתה
של בלאם. בשלב מסויים
במעט שהתחלפו הצעקות במהלומות.

עמירם ניר שניהל את מטה הבחירות של שימעון
פרם ושב למרכז ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת
תל־אביב, מגלה עניין בתפקיד שיוצע לו
בלישכת ראש־הממשלה, אם שימעון פרם ירכיב
את הממשלה.

מועמד חדש במטב״ל
צפוי איזכור שמו של מועמד שלישי לכהונת סגן
הרמטכ״ל, במקומו של האלוף דויד עברי, העומד
לפרוש. עד עתה אוזכרו שמותיהם של האלופים דן
שומרון ואמיר דרורי.

ש״ך נגד ש״ס
הרב אליעזר ש״ך, מתומכי עדם, הביע באחרונה
עמדה חד־משמעית נגד נציגי ספרדים שומרי
תורה בכנסת, בגלל עמדותיהם המדיניות
הקיצוניות. הוא אמר לאנשי חצרו, שפעילי שיים
סובבו אותו בכחש.
נראה, שהסיבה האמיתית למשבר ש״ך־ש״ם היא
מידע שהגיע לחצר הרב על קשר קבוע בין אנשי
ש״ם וחצר הלובביציר, האדמו״ר החב״די, יריבם
הוותיק של אנשי האגודה.
במערר כבר נואשו מהניסיונות לצרף את ש״ס לקואליציה.
מנהיגי העבודה גייסו מישלחת של פעילי שכונות ממוצא
מארוקאי, שדיברו על ליבו של ח״כ יצחק פרץ. הם נידהמו
לשמוע שהוא רואה באריאל שרון את מנהיג האומה, ושהוא
מעדיף יהודי לאומי אוכל טרפות על פני תבוסתן
שומר־מיצוות.

דוח מינקובסקי -
סודי ביותר
דוח בדיקת היחידה לחקירות־הונאה של ראובן
מינקובסקי, שנעשתה בבירכת אגף המישטרה
במישרד־הפנים, הפך לסודי ביותר, אחרי שהודלפו
ממנו חלקים קצרים.
צמרת מישרד־הפנים עושה כל מאמץ למנוע את פירסומו
המלא של הדוח, למרות שהוא לא סווג בסיווג כלשהו.

חוג דריעגון במפד״ל
במפד״ל מתארגן חוג חדש, החוג לריענון, ביוזמתו
של יהודה בן־מאיר איש סיעת הצעירים. החוג דוגל
בניתוק המפד״ל מהזרם הדתי־ימני, המקורב
לליכוד!

ניר פנה למשה כהן, פעיל הדור הצעיר, וביקש ממנו שיציג
באופן רישמי את מועמדותו.
התארגנות בהשומר הצעיר
תקיפת הח״כים ליד בית־הכלא בתל־מונד הדליקה אור אדום
בין פעילי השומר הצעיר. כמה מהם החליטו ליזום התארגנות
נגדית, ולצאת במאורגן לכל מקום שבו מפגינים אנשי מאיר
כהנא.

הרשימה המתקדמת לשלום בבר קראה להקמת
אירגון הגנה משותף לכל המיפלגות הדמוקרטיות
והתנועות הקיבוציות.

על מר דיבר!
פרס ולואיס
למרות שהפגישה בין השגריר האמריקאי, סם לואיס, ויושב־ראש
מיפלגת העבודה, שימעון פרס, נערכה ביום השישי
בבריכת מלון הילטון בתל־אביב, לעיני אורחים אחרים, נדונו
בשיחה עניינים רציניים ביותר. מקום־הפגישה הפומבי היה
כסות לשיחה חשובה ביותר בין השניים.
לואיס העדיף שהפגישה לא תיעו־ר במקום סודי וחסוי, כדי
שלא לגרום ליריבות בין השגרירות וממשלת הליכוד.
ביום הראשון השבוע ניהל פרס פגישה חשובה אחרת, עם
שלמה לורינץ, במלון הילטון בירושלים. גם פגישה זו נערכה
לעיני קהל רב, בלובי של המלון. כשהבחינו כי עורך העולם
הזה יושב בסמוך להם, הם מיהרו להחליף מקום.

נראה כי הפגישות הסגורות בין הפוליטיקאים,

מטפים ישראלים בביירות מוצר ישראלי מבוקש מאוד בביירות
בימים אלה הוא מטפי־ביבוי־יאיט. אחת
החברות המשווקות את המוצר מתכוונת
להעבירו בים, דדך קפריסין, משום שדד
מדובר בכמות גדולה שייקשה להעבירה
בדרך היבשה.

הנערכות ברשת המלונות של.״דך, הן לצורכי
יחסי־ציבור, והפגישות החשובות באמת נערכות
בשטחים הציבוריים של מלונות ״הילטוך, כשהן
מוסוות כפגישות־אקראי.

רפ״י קמה לתחיה?
ותיקי מפא״י חוששים, שיגאל הורביץ, זלמן שובל
ואנשיהם עומדי להצטרף כחטיבה למיפלגת
העבודה, ולחדש למעשה את רס״י ההיסטורית.
הרקע לחשש הוא היחס המיוחד שבו זוכה הורביץ מצד שימעון
פרס.

סיור ערביסטים
בלבנון
צה״ל מארגן השבוע ביקור של כתבים לענייני
ערבים בדרום לבנון. במיסגרתו ייפגשו הכתבים
עם צמרת צד״ל — צבא דרום לבנון.

בעיקבות הביקור צפוי גל של כתבות חיוביות על צבאו של
אנטואן לחאד.

דתיים נגד
״מיזרע
עסקנים דתיים פועלים עתה להסרת
שילטי פירמומת, המוצבים ברחבי הארץ,
•טל מיפעל הנקניקים הבלתי־בשרים של
קיבוץ מיזרע. בשלטים מצולמים קותלי־חזיר
בתוך לחמניה.
הלחין מופעל על דאשי־עיריות יטב־שיטחן
מוצבים דדטלטים.

״אנריטך״ לשפיים
אסיפת־חברים בשפיים אישרה לקיים בקיבוץ את
התערוכה הבאה של ״אגריטך״ — תערוכת הישגיי־י
החקלאות.
עד עתה היתה מתקיימת התערוכה במרכז הירידים שבגני־התערוכה
בתל־אביב. באחרונה פרץ סיכסוך מישפטי בין
מארגני התערוכה ומנכ״ל מרכז הירידים. יעקב בר־גרא,
ובעיקבות כר נשקלת באיגוד התעשייה הקיבוצית האפשרות
להיפרד מבר־גרא, ולקיים את התערוכה בקיבוץ, אחרי עבודת
הכנה יסודית.

חילופים ביח״פ
צפויים שינויים פרסונאליים ביח״פ — היחידה לחקירות־פנים
במטה הארצי, העוסקת בחקירת אנשי מישטרה שסרחו.

ראש היחידה, בלה ויינשטוק, תועבר בקרוב
מתפקידה.
באחרונה טיפלה היחידה בכמה פרשיות רגישות
הקשורות בקציני־מישטרה בכירים.

שאודי תסריטאי
מאחורי היוזמה של המפיק ארנון מילצ׳ן לצלם סרט
בהשתתפות קרל לואיס גיבור אולימפיאדת לוס־אנג׳לם,
מסתתר המיסעדן רפי שאולי. בשהותו האחרונה באנגליה הוא
כתב תסריט לסרט שבו התבקש לואיס לככב.

דיון ער ״חברת
העובדים״
מינהלת רזברת־העובדים תקיים בקרוב מאוד דיון מקיף על
החברה, כחלק מתוכנית לאירגון מחדש של הענק הכלכלי.

מחשב לאגודה
לזכויות האזרח
האגודה לזכויות האזרח מנהלת משא־ומתן לקבלת
מחשב חינם מחברת־מחשבים ידועה. המחשב
נחוץ לאגודה לעיבוד תמלילים, לניהול כרטסת
ולריכוז חומר ארכיוני.

במדינה העם הביזיון הגדול
יודעי־דבר ידעו כי מילחמת
הלבנון היתה גם בזיון צבאי.
השבוע זה גורע לעולם בולו
אחת התעלומות הגדולות ביותר
של מילחמת־הלבנון הגיעה השבוע
לקיצה.
התעלומה: איך נשמר בסוד בעולם
! -כולו שניהול מילחמה זו היה אחד
הבזיונות הצבאיים הגדולים ביותר

אריאל שרון אמנם הורה בעיקבות
הטבח במחנות צברה ושאתילא. אך
רבים, שסלחו לו את אחריותו
(״העקיפה״) לטבח זה, לא היו סולחים
לו את הבזיון הצבאי, אילו ידעו עליו.

לו אי ס נ תן

לממשלת כוסיו״צמן־תוביץ

הכנ ס ת
ירד זמני?
אבן איגו 6וחד ממגי הליכוד
אלא ממתין
להוראתו של משה שחל
בתחילת השבוע עור שלט זקן

ביי שו
שרווחה המסויימת, האופטימיות השבוע במישדדי מיפלגת״העבודה ברחוב
הירקון ,110 תל״אביב, איכה נובעת אך ורק
מצעדו של עזר וייצמן לקראת הצטרפותו
למערך.
עוזריו הבכירים של יו״״ר המיפלגה,
ובהם צעירים־יחסית במושגים של
הפוליטיקה הישראלית, החלו קולטים
לראשונה באורח מוחשי את האפשרויות
הרבות שהשילטון פותח לפניהם.
הבשורה שבפיהם לא דלפה לעיתונות.
מאחורי החיוכים המיסתוריים, המאפ יינים
עטקנים צעירים שהצליחו לפלט
לעצמם דרך אל מידע החסום לפני העולם
הרחב, חזר ונישגה שמו של שגריר
ארצות׳־הברית, ס ם לואיס.
מעצמת־העל הזאת הצטיירה כתיקווה
היחידה של המערך.
״ מחוגים המקורבים לשימעון פרס נודע
ל״העולם הזה״ ,שהשגריר העביר למנהיגם
רמז עבה כקורה, שארצות־הברית מעוג*
יינת מאוד בקואליציה בראשותו, עם ״חוגי
עזר וייצמך.
לאינטרס האמריקאי הזה יהיה גם
״תירגום״ כספי, העשוי לסכל כמה
מנבואות-הזעם על מצבה הכלכלי של
ישראל תחת שילטון המערך.
למעשה הבטיחו האמריקאים כמה

מאות מיליוני דולארים, נוסך על הסיוע
העצום שכבר הובטח. הם רואים בווייצמן
את אחד מאדריכלי ההסכם בקמפ*
דייוויד, המצטייר עדיין בעיניהם כהישג
עצום למדיניות החוץ של אדצות-הברית.
לואיס ואישים בכירים בוושינגטון עשו
כמיטב יכולתם להפיג את חששות מנהיגי
מיפלגת״העבודה מפני ממשלה צדה
בראשותם. אין ספק שהם הצליחו לקרב
את וייצמן להסכם עם המערך, אשר שם
למעשה קץ למועמדותו של יצחק שמיר
לתפקיד ראש״הממשלה.
כלכלנים ספקניים יותר, שאינם אחוזי-
אכסטזה כמו עוזריו של פרס, מטילים ספק
ביעילותו של סיוע כזה לטווח ארוך. כמה
מהם אינם בטוחים אף בהתממשותן של
ההבטחות, אם יתחיל דונלד רגן את
תקופת־כהונתו השניה כנשיא ארצות-
הברית.
״הסיוע הזה יותנה, כמעט בוודאות,
במחוות ישראליות כלפי ירדן וכלפי
מצריים. ממשלת מערך-ליכוד, או ממשלה
צרה בראשות פרס, תתקשה מאוד לספק
את הסחורה הזאת. התגובה האמריקאית
תהיה קשה. לא רק שלא יגיע סיוע נוסף,
הטעון אישור בקונגרס. יתכן שגם הסיוע
שכבר הובטח יצומצם באורח דראסטי.״

המצביא הרע ביותר של המאהה־- 20
| במאה ה־ ?20 איך נשאר בעולם הרושם
כאילו היה זה תרגיל צבאי מזהיר,
שהסתיים בניצחון צבאי מפואר של
אריאל שרון ורפאל איתן?
השבוע התמוטטה האגדה ברעש י גדול. העיתון האמריקאי וושינגטון
טיימס, פירסם דוח סודי, שגילה את
האמת: מילחמתם של שרון ואיתן
היתה חרפה גם מבחינה צבאית־מיקצועית.
היעדים
לא הושגו. יודעי-רבר
בישראל, וביניהם כל הקצונה הבכירה
של צה״ל ידעו את האמת מזמן.
במילחמת־הלבנון הפעילה ישראל
מיספר אוגדות — כוח הדומה לזה
שהפעילה ישראל במילחמת יום־
הכיפורים בכל החזיתות, במרחבים
גדולים מול אוייב רב־עוצמה. אלא
שהפעם הופעל כוח־מחץ אדיר זה
בחזית צרה, נגד שני אויבים קטנטנים:
הכוחות הבלתי־סדירים של אש״ף
במערב וחלק של הצבא הסורי במיזרח.
שני הכוחות העיקריים (במיזרח
ובמערב) הגיעו אל יעדיהם באיחור רב,
שחרץ את גורל המערכה. הכוח
המיזרחי, בפיקודו של אביגדור
( 4״יאנוש״) בן־גל, לא הגיע בכלל ליערו
— 1כביש ביירות״דמשק.
האבירות במילחמה, ובכללם
האבירות של צה״ל, היו בלי כל יחס
ליעדים שהושגו. שרון־הפול לא היו
אדישים לחיי הלבנונים והפלסטינים
בילבד.
־׳ לפחות במקום אחד — סולטאן־
יעקוב — נחל הפיקוד תבוסה צבאית
מכאיבה ביותר, שעלתה באבירות

יקרות•
,,כישלון מוכומטלי. אף שכל
הדברים האלה פורסמו על־ידי העולם
הזה וכלי־תקשורת אחרים, הם לא
חדרו לתודעת הציבור בארץ, קל וחומר
בעולם.
בארץ סירב הציבור לשמוע. הבזיון
הנורא, שהיה צריך לקבור תחתיו את
! שמו של רפאל איתן כמפקד־המילחמה,
טושטש. רפול נשאר בעיני
רבים כחייל מצטיין, מפקד לדוגמה,
_מצביא מוצלח. את התהילה הכוזבת
,הזאת מכר בשוק הפוליטי תמורת כיסא
בכנסת ועמדת־מנהיגות בימין הלאומי־הקיצוני.
יתכן שלא היה מגיע לכך
אילו ידעו הכל שהוא כישלון
מונומנטלי, המצביא הרע ביותר של
המאה.
העולם הזה 2452

מתוצאות הבחירות. גם אריה רוטנברג.
איש חברת־הפירסום קשר־בראל,
שעמדה מאחרי תעמולת המערך בעיתונות,
וגם היתה אמורה לספק את קו־התעמולה
לתשדירי הבחירות בטלוויזיה.
לרוטנברג
היה חשוב לאתר את
סיבות הכישלון. עכשיו, אחרי שבחן
את הנושא שוב ושוב, הוא החליט
לדבר. רוטנברג בן ה־ ,36 אחד מארבעת
המנהלים של קשר־בראל, שבבחירות
הקודמות נקשר שמה בהצלחת
הליכוד, הוא מוסמך הטכניון בהנדסת
תעשיה וניהול. התמחה בשיווק
ובפירסום ומזה שמונה שנים הוא בענף.
יריבים כידידים אומרים עליו שהוא
סיפור־הצלחה.
לדעת רוטנברג מוטעית הטענה
כאילו הליכוד הצליח לסגור את הפער
בינו ובין המערך .״נכון שהפער
(המשך בעמוד )8

— אחד הסובבים תוסס בו —
ושר־הביטחון חברי־הכנסת(שאינם שרים) ,אבא אבן,
בלישכת הידר, ממש ללא מיצרים.
באורח בלתי־טיפוסי לחלוטין
מירפק אבן את עצמו ללישכת יו׳׳ר
הכנסת. למרות ההתנגדות הפיסית־כמעט
של שר־התחבורה והנציג הבכיר
של הליכוד בוועדה המסדרת, חיים
קורפו. אנשי הליכוד לא הכירו
בסמכותו של אבן כיו״ר, לא פנו
ללישכה, וגילו התנגודת פעילה לכל
יוזמותיו.
אבן, שהוא הססן ידוע מטיבעו,
עדיין לא החליט על סדר־היום לישיבה
העניינית הראשונה של הכנסת ה־,11
שנועדה לראשית השבוע הקרוב.
דובריו סיפרו שאבן אינו חושש כלל
מהליכוד, אלא פשוט מצפה לאור ירוק
מיו״ר סן עת המערך בכנסת, ח״כ משה
שחל. הח״כ החיפאי, מומחה לתככים
ולקנוניות מהסוג שהוציא שם רע
• בכעוס למען יהודי ברית־המזעצית
נתל־אניב. לפגי חידש.

הכושל ביותר -
למפא״י ז״ל, מנסה להבטיח רוב
לבחירת ח״כ שלמה הילל לתפקיד
היו״ר הקבוע של הכנסת.
הופעתו של אבן בתפקיד היו״ר
גרמה לחברי־כנסת אחדים לשקול
מחדש את מועמדותו לתפקיד זה
באורח קבוע. בכך תסוכל המועמדות
מעוררת המחלוקת של ח״כ שלמה
הילל, נץ קיצוני ושר־מישטרה
לשעבר, השנוא במיוחד על האוכלוסיה
הערבית בישראל, בשל חלקו באירועי
יום־האדמה בחודש מרס . 1976
הבחירות קלקלת הכרכרה
לא יודעים לגהל
מערבת־בחירות, וכן
יודעים לנהל מדיגה?
לא רק שימעון פרס מוטרד.

— השר שרון מתרומם
-גרמו לביזיון הצבאי הגדול ביותר

במדינה

פירסומאי רוטנברג
כדי לקבל, צריך לבקש
(המשך מעמוד )7
הצטמצם, אך לא הליכוד הוא זה
שהצליח בכך, אלא המערך, שהצליח
לאבד לקראת תום מערכת־הבחירות
בין ארבעה לשיבעה מנדטים,״ אומר
רוטנברג, ויש לו קבלות על כך.
ארבע וחצי דקות. לפי מימצאי
כל מכוני המחקר הליכוד כמעט לא
חיזק את כוחו במהלך מערכת
הבחירות. הליכוד החל את המירוץ
ברמה של 40 מנדטים בערך, בחודש
אפריל, וסיים אותו בערך באותה רמה,
— 41 מנדטים. המערך, לעומת זאת,
החל את המערכה בחודשים אפריל מאי
בפוטנציאל של 50 מנדטים ויותר.
בחודש יוני, שבו לא היו שידורי
טלוויזיה, ומערכת־הבחירות התנהלה
רק בעיתונות, הצליח המערך להגיע
ל־ 55 מנדטים ורק לקראת סוף
מערכת־הבחירות צנח לרמה של 48
מנדטים וביום הבחירות ממש ל־.44
אומר רוטנברג :״מה שקרה איננו
הצלחה של הליכוד. ההיפך הוא הנכון.
הליכוד נחל כישלון חרוץ. אולם מה
שקרה הוא שבחודש האחרון, כתוצאה
מאי־ביצוע האסטרטגיה. שעליה
החליט המערך ושאותה ביצע בחודש
יוני, הוא איבד את התמיכה של חלק
מאותם מצביעים שחשבו לתמוך בו.
ובסופו של דבר התפזרו לכל רוח.״
המערך יכול היה לנצח, קובע
רוטנברג, רק אילו היה מצליח להעביר
אליו חלק ממצביעי הליכוד מהבחירות
הקודמות. לא היה למערך סיכוי
לעשות זאת. אילו היה מתמקד בנושאי
חוץ וביטחון, או בנושאי חברה ופער
עדתי .״הוא היה חייב להתמקד בנושא
הכלכלי. וכל המחקרים הוכיחו זאת,״
אומר רוטנברג.
ואכן, מערכת הפירסום בעיתונות
התמקדה בהצגת תוכניות המערך
לכלכלה בריאה, בתקיפת הפאשלות
של הליכוד ובטיפול בהלם שהוא
מתכנן אחרי הבחירות.
התפנית לרעה התחוללה בחודש
יוני בעת העברת מרכז הכובד של
התעמולה לטלוויזיה, שם סטה המערך
באופן מוחלט מאסטרטגיה זו.
מתוך כ־ 300 רקות־שידור בטלוויזיה
שהיו למערך, הוקדשו לנושאי
כלכלה דקות ספורות. ארבע וחצי
דקות לדברים של גד יעקובי, מיועד

המערך לתפקיד שר־האוצר, ועוד
מיספר דקות לתקיפת המדעיות
הכלכלית של יורם ארידור.
שניים בכרטיס אחד. אבל זה
לא הכל, אומר רוטנברג :״טעות זו,
כשלעצמה, מספיקה כרי להסביר מה
קרה למערך. מה גם שנעשו שגיאות
טכניות, כמו ריפיון בעוצמת השידורים
בשבוע האחרון, העברת התחושה
שהניצחון מונח בכיס ושאפשר
להצביע ללוויינים(שינוי ורץ) ,טעויות
טכניות, כמו אי־פניה ישירה בבקשה
לקהל הבוחרים להצביע מערך.״ מזכיר
רוטנברג :״האמריקאים אומרים שכדי
לקבל קולות צריך לבקש אותם. זוהי
אמת חיים. תחושת הניצחון במערך

גרמה לכך, שאפילו הפניה הישירה
לבוחרים נחסכה״.
ועדיין אין זה הכל. אומר רוטנברג:
״אחרי העימות בין שימעון פרס ויצחק
שמיר, בשעה שהמערך נותר בלי שום
מסר חיובי מוביל, שהיה חייב להיות
כלכלי, יצא הליכוד במסר חיובי חליף,
ממשלת אחדות לאומית. זו היתה
חוכמה פוליטית יוצאת מן הכלל. היא
הציעה למהססים שני סרטים בכרטיס
אחד: שים מחל ותקבל גם את כלכלת
המערך הבריאה וגם את מדיניות החוץ
והביטחון של הליכוד״.
מניין שואב רוטנברג את הביטחון
שנקיטת האסטרטגיה הכלכלית היתה
מביאה לניצחון המיוחל? אומר
הפירסומאי :״במערכת בחירות אין
גזירות גורל. הדברים לא נקבעים
בפאטליזם. זה נקבע על־ידי כישרון
ההחלטה ויכולת הביצוע. האסטרטגיה
של המערך היתה נכונה. המימוש
במהלך מחציתה היה נכון והביא
לתוצאות חיוביות. אי־מימוש במחצית
השנייה הביא לתוצאות כפי שהתגלו״.
רוטנברג שולל את ההנחה שהתוצר
אות הדחוקות סיבתן באישיותו של
פרס. לדעתו, פרס התנהג במערכת־הבחירות
באופן טיבעי לחלוטין,
והשידורים שבהם הוא הוצג כאיש־בית
היו מהמוצלחים של מערכת־הבחירות
של המערך.
״אנחנו חשבנו שאין זה נכון
להתייחס למישהו ממנהיגי המערך
כאל אובייקט פירסומי. מנהיג צריך
להעביר את מה שיש בו ולא את מה
שאין בו ״,הוא אומר.
קאראטה בבוקר. ולבסוף, האם
הפוליטיקאים בכלל זקוקים לפירסו־מאים
המקצוענים?
שולף רוטנברג :״המדובר במסע
בחירות. הפוליטיקאים אינם אנשי
מסעות, הם אנשי קאראטה. הם
מוכשרים מאוד בנושא של קריאת מפה
במצב נתון והתייחסות תיקשורתית
אליה. רק לעיתים נדירות הם מסוגלים
לבנות מסר לאורך זמן, מסר ההולך
ומתפתח לשיא של עוצמה״.
זוהי בדיוק מומחיותם של אנשי
הפירסום. הם לא עובדים על רמת
תגובות, אלא על רמת פיתוח רעיון
מסויים לאורך זמן. לכן, בכל העולם
פוליטיקאים מוסרים לאנשי הפירסום
את מימוש המסר הפוליטי.
לפוליטיקאי קשה להגדיר תוכנית
תיקשורת. לעומת זאת בכל בוקר יש

לו רעיון תיקשורתי מצויין. תכונה זו
היא טובה, בררך־כלל, בין מערכת
בחירות אחת לשניה. פוליטיקאי נשפט
על־פי התייחסותו לנושאים העולים
ויורדים מסדר־היום. אבל מערכת־בחירות
היא אירוע מיוחד. ,שבו נבנה
מצב פוליטי לאורך זמן.
רוטנברג בטוח שניתן להחליף
שילטון כושל, אם האופוזיציה תדע
להציג את עמדתה בצורה ברורה, ולכן,
לדעתו, הלקח שהוא מפיק אינו שינוי
מיבנה המערכת או שיטת הבחירות.
״אם מבקשים אמון בניהול מדינה,
צריך להיות מספיק מוכשר, כדי לנהל
מערכת בחירות. אם אתה שוגה
קררינאלית בניהול מערכת־הבחירות,
אולי אינך בשל לניהול מדינה?״ שואל,
ולמעשה גם עונה, רוטנברג.

צה״ל
הצלחות הכחולות
האם יש ש ,8למעלה,
מישהו שגם חושב
על הגביגה גלבגון?
כאן מתחילים השקרים. כך
רשום, בצבע לבן, לרוחב הכביש 40 ,
קילומטר צפונית ממטולה. אבל גם
האמת איננה תמיד סחורה בלבנון.
והאמת היא שמישהו בצה״ל איבד,
כנראה, לגמרי, את הכיוון. המישהו הזה
יושב דווקא באגף האפסנאות. עובדה.
בגלל הקיצוצים בתקציב הביטחון אין,
כנראה, לצה״ל, בלבנון, צלחות כחולות.
הקרח
נמס. למי ששכח, צריו
להזכיר כי צלחות כחולות בצה״ל אינן
נשק סודי, אלא פשוט עוד אחד
מסימני־ההיכר של הסטאטוס־קוו במדינה.
הואיל ובצה״ל חייבים לשמור על
הכשרות, נהוג מימים ימימה כי לכל
יחידה מנפקים שתי מערכות של
צלחות: כחולות למאכלי־חלב, כתומות
למאכלי״בשר.
כאשר אין מספקים צלחות כחולות,
מתפתח התסריט הבא: צה״ל מספק
גבינה, הרבה גבינה, לחייליו. אבל הם
לא יכולים לאכול אותה. הכלים
כתומים ולחדר־האוכל אסור להכניס
מאכלי־ חלב.
הגבינה נשארת יומיים ־שלושה בין
קוביות הקרח. אחרי זה הקרח נמס,
הגבינה מתקלקלת ומושלכת לבור.
למה? מפני שהאחראים פוחדים שאם

אנשי־מעיד יוסי שריד, דן שילון(מימין) עם פרם (בשידור העימות)
מסר מוביל, מסר חליף

יאכלו גבינה בכלים כתומים איזה
חובש־כיפה יקבול והם ישבו בכלא.
כך קובל ברשימה יומן מילואים,
קיץ ;84 ברוך נאה במעריב. הוא גם
אינו יכוללהתאפק מלהוסיף :״במדינה
שבה הרבה אנשים לא גומרים את
החודש, זורק הצבא לתוך בורות־זבל
בלבנון מאות קופסות גבינה. הלב
כואב, האגרופים קמוצים, הראש
מתעצבן.״

עסקים
9.09ד 1לר לאד ם
עיסקי אוויר עם
רגליים על הקרקע
פנחס ספיר, בשעתו האיש החזק של
מפא״י, ידע את חשיבותו של הכסף.
כשר התעשיה והמסחר, ולאחר מכן
כשר־האוצר, דאג, תוך כדי אינפלציה
מרוסנת, לא רק לפיתוחה של המדינה
ולתעסוקה מלאה, אלא גם לעסקיה של
מפא״י. אחד הרעיונות המוצלחים שלו
בשטח זה היה השותפות של חברת
נכסים מפא״ית בחנויות הפטורות
ממכס(דיוטי פרי) בנמל־התעופה לוד.
וכאשר החלה מפא״י, לימים, לרדת
מנכסיה, ידע גם היהודי הבלגי זימנד,
שרכש את רשת החנויות האלה,
רמתיים, בנמל־התעופה, מה הוא עושה.
זה בכלל לא עסק באוויר, אלא עסק
העומד על קרקע מוצקה מאוד. עסק
טוב מאוד, ככל הנראה. עובדה: בשנה
שעברה היה מחזור המכירות בדיוטי
פרי בנמל־התעופה הבינלאומי של
ישראל — כעשרה מיליון דולר.
התווית השחורה. את העובדה
הזאת מגלה מו״ל שוודי, המתמחה
בהוצאת מדריכים עסקיים שונים. אחד
מאלה הוא המדריך העולמי לחנויות
פטורות ממכס, שאותו הוא מפרסם
מדי שנה בעיירה הצפון־שבדית
איירנסקיילדסוויק והמלא וגדוש
מיספרים בכל הנוגע ל־ 850 החנויות
הפטורות ממכס ב־ 53נ ארצות תבל.
בשנה שעברה, למשל, הוציאו
מיליוני הנוסעים בחנויות אלה
(המצויות לא רק בנמלי־התעופה, אלא,
למעשה, גם בכל חברת־תעופה,
המוכרת את הסחורות תוך כרי טיסה
וגם באוניות־מעבורת בינארציות,
כאלה שבין גרמניה לנורבגיה) שלושה
מיליארד דולר.
רבי־המכר בדיוטי פרי הם, כפי
שכל נוסע ישראלי יודע מנסיונו,
המשקאות האלכוהוליים ומוצרי־הטבק
(ביחד כ־^ 60 מכלל המכירות).
חמישית נוספת מהמכירות הם מוצרי
קוסמטיקה (בעיקר, בשמים לנשים)
והייתרה — מצלמות, שעונים, עניבות
ודברי־מתיקה.
המו״ל השוודי מגלה גם, כי מלך
המכירות במשקאות הוא הוויסקי
הקנדי שיוואס ריגאל 12 שנים
ואחריו ג וני ווקר, אבל זה שהוא בעל
התווית השחורה (בלייק לייבל).
מלכת הבשמים היא נינה ריצ׳י
(לייר די טן) ולאחריה מי אם לא
שאנל מסי .5מלך הסיגריות —
מרלבורו.
העושר הקר. אם לשוב לנמל־התעופה
בן־גוריון, הרי שם, כאמור,
העסקים יפים למדי. הדיוטי פרי שלו,
לפי המחזור, עומד במקום ה־61
בעולם, בין מינכן ( 11 מיליון דולר
לשנה) לווינה ( 9.5מיליון).
גם הרכישה הממוצעת לנוסע בבן־
גוריון היא לגמרי לא רעה. תשעה דולר
ותשעה סנט בדיוק. זה יותר מאשר
בהיתרו הלונדוני, שהוא לא רק נמל־התעופה
הבינלאומי הגדול בעולם,
אלא גם המוביל במכירות פטורות
ממכס ( 86 מיליון דולר לשנה) .שם
הרכישה הממוצעת היא רק 7.56 דולר
לנוסע.
את החבילה העשירה ביותר לנוסע
מוכרים באנקורייג׳ ,באלסקה הקרה,
בה מסתכמת הקנייה הממוצעת לנוסע
בכמעט 62 דולר. ובמקום השני בעולם,
מבחינה זאת, עומדת דווקא חרטום
הסודאנית, עם 37 דולר.
העולם הזה 2452

המ שיח באלכת רי אלבקהשבמר כז ה
של האוכלוסיה,
והעיירות. גדלת
של דבר. למנוע
לפיתרון־כהנא.

^ וי, איזו התנחלות נחמדה!
\ 1הטלוויזיה, תבוא עליה הברכה,
הביאה אותה לכל בית בישראל ב״סרט
תיעודי׳ :התנחלות עימנואל שבלב
השומרון, ההתנחלות של אברכי-
המשי.
הלב התרחב מאושר למראה המחזה המרהיב
הזה. חלוציות אמיתית, נוסח ,1984 המשך ישיר
למעשי החלוצים, בוני הארץ. ערכים יהודיים.
יידישקייט. מיזוג גלויות. אידיליה מישפחתית.
איכות חיים. אוויר צח. וילות נהדרות.
לא לחינם התמוגגו כתבי הטלוויזיה, בהציגם
גן־עדן יהודי זה עלי אדמות. הנה, עוד לפני בוא
המשיח, קמה החברה האידיאלית.

ואולי המשיח כבר בא ומתגורר

בעימנואל.
0אכן זה כך, זכינו במשיח מוזר מאוד. מוזר
עד כדי כך, שהיינו צריכים לתמוה על טיבו
של אלוהים, המשגר משיח שכזה.

חמישה ושישה ילדים בבית. עם־ישראל ראה את
הדימעה היורדת על פניה של ילדה, שלא יכלה
להרשות לעצמה ללכת לבריכה.

הילדה הזאת משלמת עבור שתי
הבריכות בעימנואל, עבור הבתים,
עבור הכבישים, עבור קיום כל אדם שם.
היא והרבה ילדים כמוה, בקריית־שמונה
ובקיריית־גת, בשדרות ובשכונת־התיקווה.
מדינת ישראל פושטת רגל. מיפעלים נסגרים
בגלל המשבר. יש סימנים ראשונים לאבטלה
המונית.

מדוע? מפני שהכסף! הולך לעימנואל,
ולהרבה עימנואלות אחרות.
¥ה נשמע כמו דמגוגיה. כל הפאראזיטים
( של תנועת־התחייה וגוש־אמונים אף חוזרים
ואומרים השכם והערב: זוהי דמגוגיה. זוהי הסתה.

המוטל על הארץ, כשדמו זב מעשרות
פצעים.
העובד מקריית־אתא לא טעה, כאשר זעק
מול המצלמה ש״הפאראזיטים״ בשומרון, החיים
בווילות הנהדרות. גוזלים את כספו.

זוהי האמת הפשוטה.

ך אין זה הגזל היחידי. הגזלנות הזאת של
עימנואל פועלת לפחות בארבעה מישורים
שונים.

הגזלנות השניה היא גזל ביטחוני.
צריכים לשמור על עימנואל. שקמה על
אדמה גזולה. למען שמירה זו. יש לגייס אנשי־מילואים.
מכל
הפאראדוכסים העצובים של מדינת־ישראל,
זהו אולי המרגיז והמדהים ביותר.
אנשי עימנואל אינם משרתים בצה״ל, ולא

בי גן־עדן של עימנואל הוא גן־עדן של
גזלנים.

בעימנואל אין עובדים. בעימנואל ״לומדים״.
כלומר, יושבים ומשננים מבוקר עד ערב את
קומץ הספרים שיהודי דתי מצווה לשננם.
זה מתחיל מגיל צעיר. אנשי ההתנחלות הציגו
בגאווה מיוחדת את בית־הספר שלהם ,׳שדמה
לבית־ספר של מינזר קאתולי באירופה של
ימי־הביניים. ולחדר בגטו היהודי בפולין במאה
שעברה. הדרדקים יושבים וחוזרים במקהלה על
דיברי הרב.

זהו העיסוק העיקרי, וגם הבילעדי, של
תושבי התנחלות זו. אין הם צריכים
לעבוד, כי המשיח כבר בא לעימנואל.

¥¥ל חשבון מי חיים האנשים המאושרים
בעימנואל, בעלי איכות־החיים?
מי מימן את התשתית היקרה־מפז של
ההתנחלות בלב השומרון?
מי מימן את הווילות הנהדרות, שמשכו את
תושבי בני־ברק מבתיהם הצפופים והגדושים אל
,גן־עדן זה?
* גי מ מ מן א ת השמירה הביטחונית על נקודה זו
צ לו סי ה ערבית עויינת?

שהושקעה והמבוזבזת כיום בגן־
5עימנואל באה מכיסו של הציבור.
<<0׳^ -מכיסך שלך.
?^1*.ור כמה ימים הראתה הטלוויזיה את
עובלי־העירייה של קיריית־אתא, שלא קיבלו את
משכורתם. יהודים טובים, שגם להם ארבעה,

:; 1 1יהלך השידור הזה. אנשי

—משי־

יכול היה לתמוה לרגע־קט מ י יעבו
תעשייתי זה. ערבים?

את התשובה סיפק בהיסח־הדעת
אחד האברכים, כשאמר בשידור
שצריכים למצוא מקומות־עבודה
לג שים.
ראינו את הנשים האלה בשידור: בתי־חרושת
ניידים לילדים. שנגזר עליהן על פי ההלכה
ללדת וללדת, תוך הקרבת עצמן ושיתוק
התפתחותן. אך מסתבר כי לא די ללדת ולכסות
את עצמן בחום השומרון בשרוולים ארוכים.

הם בטלים מכל מלאכה, מבלים את
ימיהם בקריאה ובוויכוחים, מוצצים את
דמו של כל עם ישראל, תובעים הגנה מן
הצבא שאין הם משרתים בו, עושקים
את הערבים ומנצלים את הנשים.
נחמדים ממש.
וכל זה לא רק במצפון שקט, אלא גם בידיעה
ברורה שהם טובים מכל היתר, שהם השאור
שבעיסה, שכל זה מגיע להם, מפני שהם שומרי
הגחלת. בעלי הערכים.

לגזול מן הישראלים והישמעאלים, החיילים והנשים
לא דובים ולא יער. לא דמגוגיה ולא
הסתה. אלא האמת לאמיתה, בפשטותה.
בארץ
משתוללת אינפלציה חסרת־תקדים.
סיבת האינפלציה — ועל כר אין ויכוח — היא
הרפסת הכסף, כדי לממן את הוצאות הממשלה.
הוצאות הממשלה כוללות, בין השאר, שני מיליון
דולר ליוכ להתנחלויות. זוהי הוצאה עצומה,
העולה פי שניים אף על הוצאות ההרפתקה
המטורפת בלבנון.
הוצאה זו נגזלת מן ההשקעות הדרושות
בעיירות־הפיתוח, מן הכסף המיוער לתקציבי
סעד. ולחילופין — היא נגזלת מכל עם ישראל
על־ידי האינפלציה.
שהרי האינפלציה אינה אלא מס סמוי, המוטל
על כלל הציבור. המם הזה מממן את ההוצאה
הכבירה על ההתנחלויות. שפירושה בניית מדינה
שלמה חדשה מעבר לקו הירוק. על חשבונה של
המדינה הקיימת ותושביה.
אך גם זהו רק קצה הקרחון של המחיר הכביר.

כי הגורם העיקרי לאינפלציה הוא
תקציב הביטחון. ההוצאות הביטחוניות
הן אבני־הריחיים, הטוחנות אותנו
לעפר.

היטב. אתה קרוב לו מאור.

זוהי גירסה מתוקנת של חזון או
וגר זאב עם כבש. אלא שבכל יום יש
כבש חדש.

ך ראה כי גברים נחמדים אלה אכן גילו את
*החיים האידיאליים עלי אדמות:

הברט ה״תעודי״ הזה — על מה הוא

מעיד?
ך* בר אחד ל א ראינו: לא ראינו בו אדם

הם לא יכלו לדבר, מפני שאינם
בני־אדם. הם ערבים, חוטבי־העצים
ושואבי־המים (בוני־הבתים וסוללי־הכבישים)
באידיליה יהודית זו.

אידיליה זו, על .,איכות הן
ועל ערכיה ה,.יהודיים״ ,בנוייז
שוד.

הן צריכות גם לעבוד, כדי לממן את
חיי־הבטלה של בעליהן האברכים,
הקוראים ספרים למען המולדת.

והמשיח שהתנחל שם בלב השומרון הוא מלך
מלכי הטפילים. הפאראזיט המושלם.
והגירסה של הדת היהודית. החוגגת שם את
ניצחונה, היא גירסה ממאירה. שאפשר להשוותה
רק לסרטן שבגוף האדם.
אחרי שננקה את המציאות מן התישפוכת
הטלוויזיונית, ונקלף אותה מכל קליפות
הצביעות והקישקוש, הבה נשאל את עצמנו: מה
ראינו. בעצם?

1עובד. מתקבל הרושם הברור בי בגן־עדן זה
של יהודים טובים א י יש אינו עובר.
נכון, נראו ישם כמה דמויות עובדות. מין
צללים של בני־ארם• .שהפעילו טרקטור וסללו
ובנו. מישהו מוכרח לבנות את הווילות הנהדרות
האלה של איכות־החיים.
אבל אלה לא צולמו מקרוב. ולא רואיינו,
ולא דיברו.

הדרושה להתש
האדמות האלה £
התפתחות נורמל!

ך * וצאות ביטחוניות כבירות אלה דרושות כדי
( 1להמשיך בסיכסוך הקיים בין מדינת־ישראל
והעולם הערבי. ההתנחלויות מדרבנות את
הסיכסוך הזה ומחריפות אותו. ליתר דיוק: הן־הן
הסיכסוך עצמו. שהרי ההחלטה להחזיק ב״יהודה
ושומרון״ למען התנחלויות אלה היא המונעת כל
יוזמת־שלום, תהיה כאשר תהיה.

בגלל ההתנחלויות האלה, ועימנואל
במרכזן, דומה כלכלת ישראל לפצוע

במילואים. רובם המכריע משוחרר משרות. על פי
הקנוניה הישנה שעשו דויד בן־גוריון ושימעון
פרס עם הדתיים.

עכשיו מגייסים אנשי־מילואיס
ממקומות־העבודה כדי להגן על
פאראזיטים ביטחוניים אלה בלב
השומרון.

איזה פאטנט פנטסטי: גם להיות
טפילים גמורים ולעשוק את כל
האחרים, וגם לבוז להם ולרדות בהם.
והמדינה מלאה בבני־אדם הבטוחים. כמו
כתבי הטלוויזיה. שאברכים אלה עושים לנו
טובה. שהם החלוצים האמיתיים, שזוהי פיסגת
הפטריוטיות.

^ תכן ׳טטפילים אלה מגיעים לשיא החוצפה
כאשר הם משווים את עצמם לחלוצי היישוב,
ומכריזים על עצמם כעל ממשיכי דרכם.
מה להם ולמקימי נהלל ודגניה. שייבשו
ביצות וחלו בקדחת; שגרו במשך שנים רבות
בצריפים, בעוני ממאיר: שעבדו 12ו־ 16 שעות
ביממה. שיבעה ימים בשבוע: שרעבו וקרהו
וסבלו; שעיקר־אמונתס היה שאסור לארם לנצל
את עבודת זולתו?

עליהם ועל כל אנשי ההתנחלויות הפזורות
כמו הפרשות של זבובים על המפה. הבעלים
נעלמים מתוך התנחלויות אלה בשעות היום,
הנשים והילדים נישארים. ואנשי־מילואים,
שעבודתם דרושה כדי לקיים ולשקם את המשק
במרינת־ישראל, מגוייסים כדי לשמור עליהם —
חמש מישפחות פה, שמונה מישפחות שם.
עיקרון־הברזל של חלוציות חדשה זו
וגם זהו רק קצה הקרחון. שהרי בגלל
המילחמה, הוא הפוך. לא תעכוד, נצל את עבודת
התנחלויות אלה מתארכת ומתרחבת
5זולתך, עשוק את האשה ואת החייל ואת
נוסח־להרפתקות
ויש
צורך מרי פעם לצאת
עס-ישראל ואת עם־ישמעאל.
לבנון. במילחמה זו נופלים מאות חיילי־צה״ל.
הכל למען עימנואל ותושביה משוחררי־הגיוס.
המבלים את יומם בקריאת סיפרי־קודש
והעלאת גירה. מבלי לייצר שום דבר חדש.
^ חד מגדולי הפילוסופים של כל הדורות,
\ £שנ ש א גם הוא את השם עימנואל וקאנטו,
טבע את עיקרון הציווי המוחלט, האומר שחייב
כל אדם לכלכל את מעשיו כך שהם יוכלו לשמש
¥¥ל הגזלנות השלישית של עימנואל אין
כדגם לניהול העולם כולו.
( 1צורך להרבות מילים. זוהי הגזלנות
מה היה קורה אילו התנהלה מדינת־הלאומית.
ישראל
כולה לפי הכללים הנהוגים
עימנואל, כמו כל ההתנחלויות בגדה המער בעימגואל?
בית וברצועת־עזה. קמה על אדמה גזולה.
קל לקבוע זאת: צה״ל יתפרק, המשק יתמוטט,
אין זה משנה אם נגזלו האדמות מיחידים או מן
המדינה תתחסל. איש לא •גן, איש לא יעבוד
הציבור. אין הבדל אמיתי בין ״אדמה ערבית
(מלבד ערבים ונשים) ,הכל יתבטלו ויבלו את
פרטית״ ובין מה שמוגדר. בלשון־כזבים, כ״אד־ זמנם בקריאה ובוויכוחים על ספרים שנכתבו
מת־מדינה״ .כי מה שנרשם בימי המנדאט
לפני אלף ואלפיים שנה.
כ״אדמת המדינה״ אינו אלא העתודה הקרקעית
אכן, ימי המשיח.

פעמים הוא ירק השבוע בפני הציבור

1011111111101111

פעמים ירק בורג השבוע
הציבור הישראלי.
י פעם עשה זאת בהתנשאות
,תוך הפגנת בוז גמור כלפי
זהל הנאורה.
זה כאילו מבקש העסקן
( ,)75 שאריכות ימיו בשילטון
כה לאגדה, להוכיח שהוא מעל
•קורת, שהוא יכול לצפצף על
:ל כולם.

נשאות צינית כזאת מצד
;ומחזיק בידיו מכשירי־יון
רבי־עוצמה הופכת
עתה לסכנה ציבורית.
היריקה הראשונה
ריקה הראשונה באה במוצאי־צבת,
כאשר נדרש הציבור

תחילה נבעה התנגדותו של בורג
מטעמים הקשורים בנוחיות של
הציבור הדתי, אף שהיו תמיד אישים
דתיים שפיקפקו בכך. אך נדמה כי
בהדרגה זה הפך לעניין פרטי לגמרי
של בורג עצמו, מעין עימות אישי בין
בורג ובין הציבור כולו. בורג כאילו
אמר לציבור מדי שנה :״נראה אתכם!
אתם רוצים בשעון־הקיץ, ואני לבדי
מתנגד. נראה מי חזק יותר!״
אגו־טרים אישי זה מנע צעד חברתי,
הנוגע לכל אדם בישראל בלי הבדל
לאום, דת, מין וגיל. הכל נאלצו לסבול,
לוותר על שעות קרירות־יחסית,
להאריך את שעות העבודה החמות,
לקצר את שעות אור־היום, להתעייף
ולהזיע באקלים הסוב־טרופי של
המדינה. כך ציווה בורג.
לבסוף, תחת לחץ ציבורי כביר,
נאלץ בורג לסגת קימעה. מונתה ועדה,
וזו המליצה להנהיג את שעון־הקיץ,
לפחות לנסיון.

לא היתה לבורג ברירה,
ושעון־הקיץ אבן הונהג השנה.
אך בדי להוכיח לציבור שגם
כשהוא נסוג מוכן בורג לצפצף
על הכל, הוא קבע בי שעון־
הקיץ יסתיים במוצאי ה־25
בחודש אוגוסט — חודש לפני
סוף הקיץ הישראלי.
השבוע, כאשר היה הקיץ בשיאו,
סובבו האזרחים את השעון אחורה
וקיללו. הם קיללו את בורג. אבל זה לא

דגל״המדינה. בחצי־פה נאמר כי הסיתו
אותו לכך אנשי מישמר־הגבול — גוף
שנטיותיו הלאומניות־קיצוניות הן
אחת התופעות החמורות ביותר
במדינה. מישמר־הגבול הוא, למעשה,
פלוגת־הסער האמיתית של מאיר
כהנא.
אחרי שהוצג הדגל, מסרו על כך
שוטרים ערביים למועצה האיסלאמית,
המנהלת את שטח מיקדשי־האיסלאם
אל־שריף״).
(״חראם
בהר־הבית
המועצה ביקשה להסיר את הדגל. היא
טענה שבכל המאה ה־ ,20 שבה התחלף
השילטון שלוש פעמים, לא הוצג
במקום מעולם דגל תורכי, בריטי,
ירדני או ישראלי.
אומנם, עם כיבוש הר־הבית על־ידי
צה״ל ביוני 1967 הונף דגל ישראלי
מעל לכיפת־הסלע, בפרץ הראשון של
ההתלהבות. אך כאשר פנתה המועצה
האיסלאמית למושל הצבאי של אז,
האלוף חיים הרצוג (כיום נשיא־המדינה)
,נועץ זה עם משה דיין, שר־הביטחון,
והוחלט להוריד את הדגל.
גם הפעם נהג מפקד מחוז־המישטרה
.,אברהם תורגמן, בחוכמה,
והורה להסיר את הדגל.
ואז בא יוסף בורג ועשה מחווה
מסוכנת ומגוחכת כאחת: הוא הורה
למפקד המישטרה להחזיר מייד את
הדגל למישרדו, ונתן לכך פירסום רב.

בורג ובין שיטתו של מאיר
כהנא.
גם מבחינת המקום לא היה הברל.
שניהם ריכזו את מישחקם המסוכן
בהר־הבית, המקום הרגיש ביותר על
פני כדור־הארץ כולו.

ברצח, בנסיון לרצח״המוני ובתיכנון
הריסת קודשי־האיסלאם. הוא החזיק
אותם כאורחים בעלי״זכויות יתר
במעצר, ואחר־כך העביר אותם, בניגוד
לכל המקובלות, לבית־הסוהר לצעירים
בתל״מונד, שם יש ממילא תנאים

הפגנה זו של קיצוניות
לאומנית, במקום שבו יכול הגץ
הזעיר ביותר להצית מדורה

איש־כהנא תוקף את מלווי הח״כים
הכל כדי להישרד בשילטון

בורג לא הפך רק מיטרד. הוא
ופך סכנה.

השלישית
^ ם הי ה ל מי ש הו ספק בכך, הרי
\ £באה ההתגרות השלישית, והג־רועה
ביותר.

גם היא העמידה את בורג
בשורה אחת עם מאיר כהנא
ועם אסירי הטרור היהודי ולא
במיקרה. זהו מקומו של בורג
החדש, שבשבת־הרוח המאמינה
כי הימין הקיצוני עומד
לנצח.

אמו ואביו של החייל תמם ואנשי כהנא מול ח״כ שליטא
מה יש להסתירו מה יש לפברק!
הישראלי לסובב את השעון בשעה

אחת אחורה.

אומנם, החלטה זו לא
התקבלה השבוע. יוסף בורג
החליט על כך עוד לפני שהנהיג
את שעון־הקיץ. אך הדבר לא
השערוריה את הפחית
שבדבר.
במשו שנים ארוכות הצליח בורג,
במו ידיו ועל דעת עצמו בלבד, למנוע
בכלל את הנהגת שעון־הקיץ, אף שזה
מקובל כיום, כדבר מובן מאליו,
במרבית ארצות התרבות.

עזר להם. שר־הפנים של ממשלתי
המעבר צחק להם בפרצוף.

השניה
ן* התגרות השניה היתה מסוג
1 1שונה לגמרי. היא היתה פוליטית.

היה זה מישחק באש, על
חשבון המדינה.
קצין־מישטרה זוטר, שמישרדו
בהר־הבית, החליט להציג במישרד את

נוראה, היתה אופיינית לבורג
החדש, באמצע שנות ה־70
שלו.
היונה־לשעבר השתדל להעמיד
פנים של נץ נוראי, כדי לעשות רושם
על החוגים הדתיים־הלאומניים הקיצוניים,
מתוך תיקווה שהדבר יעזור לו
לשרוד עוד קצת בשילטוז.

מבחינת השיטה — גרימה
לפרובוקציה לאומנית מסוכנת
לשם הפקת רווח פוליטי — לא
היה הבדל רב בין מעשה זה של

מזה כמה חודשים מעורר טיפולו
של בורג בעצירי הטרור היהודי זעם
גובר והולך. בורג אחראי לכך הן כמי
שעומד בראש המישטרה, הן כמי
שעומד בראש שרות בתי־הסוהר. בשני
התפקידים, הוא הפך את יחסו למחתרת
להפגנה פוליטית — לטובתה.
היה זה כאילו ביקש בורג לחקות
באופן מודע את היחס של שילטונות
גרמניה הוויימארית לטרור הנאצי, ערב
עליית היטלר לשילטון — פרשה
שבורג בן ה־ 20 היה עד־ראיה לה.
שילטונות המישטרה והכלא
בגרמניה, יחד עם שופטים רבים,
התייחסו אל הבריונים הנאציים כאל
פטריוטים שעשו ״דין לעצמם״ ,שטעו
וששגו, ושיש ״להחזירם למוטב״.
בריוני פלוגת־הסער שהתנפלו על
יהודים והיכו אותם ברחוב, זכו בטיפול
רך במיוחד בתחנות המישטרה ובבתי־הכלא.
ואילו קומוניסטים, שהתקוטטו
עם נאצים, טופלו כבוגדים וכעוכרי־גרמניה.
ההבדל ביחס היה מן הידועות,
ורבות נכתב על כך כבר אז.
על פי תסריט זה, טיפל בורג גם
בעצירי הטרור היהודי המואשמים

נוחים. על פי הידיעות, זוכים העצירים
גם שם בתנאים מועדפים, העולים
בהרבה על תנאי חבריהם הפליליים.
באותה שעה ניתן לעסקנים מכל
סוגי הימין הקיצוני״הדתי, ובראשם
מאיר כהנא עצמו, לבקר אצלם,
להתרועע עימם מבחינה אישית
ופוליטית, לשמש להם כשופר
ולהזדהות עימם — כל זה בניגוד חותך
לחוק אשר יוסף בורג התחייב לאכוף
אותו.

לא יכול היה להיות ספק בכך
כי בורג הממולח רוצה לרכוש
את ליבם של הגופים התומכים
בטרור היהודי בגלוי ובסמוי,
כדי להאריך את ימיו בשילטון,
לשם כך היה מוכן לתת בעקיפין
גושפנקה לגיטימית לנאשמי־הטרור.
השבוע
הגיעה שערוריה זו לשיא
שכמעט לא־ייאמן.

השפלה
עד עפר
כר־הכנסת מרדכי וירשובסע!
! 1איש־שינוי שחש ברת ^
הציבור להתנהגות זן של ו

נאשמי הטרור היהודיים
בורג החליט לשחק עימו מישחק
של חתול ועכבר, בהפגינו יחס גלוי של
זילזול בח״כ.
נקבע מועד לביקור, הוא נדחה.,
וכאשר קבע וירשובסקי בעצמו מועד
חדש, הודיע בורג שהוא קבע לו מועד
אחר, מאוחר יותר.

עצם המישחק הזה היה
שערוריה. אם אין מה להסתיר,
מדוע אין מאפשרים לח״כ לבקר

בכלא בכל עת שהוא חפץ?
האס אין הדבר מוכיח בעליל כי
מבקשים לשנות את המציאות
לקראת הביקור, ושעל כן דרוש
זמן להכנות?
האמתלה שניתנה — שנציב
בתי־הסוהר נמצא בחו׳ל, ורוצה לקבל
את הח׳׳כים בעצמו — היא שערוריה
כפולה. בורג ואנשיו נמצאים תמיד
ברגל אחת בחו״ל. כדי לקבל ורכים, די
במפקד הכלא, ואף בקצין זוטר.
(יתכן שווירשובסקי טעה בכך ששם
את הדגש על מניעת תנאים טובים
מנאשמי־הטרור, תחת לשים את הדגש
על הצורך להשוות את תנאי שאר
העצירים לתנאים אלה, תוך שיפורי
אך זהו עניין מישני).
ערב הביקור קרה משהו שהחמיר
את הפרשה פי כמה וכמה. מאיר כהנא,
שיש לו אף רגיש מאוד להזדמנויות

בנעשה מקרוב בשלוות־נפש. בורג
הורה להם שלא להתערב.
רק אחרי שהח״כים הושפלו עד
עפר, כמעט תרתי משמע, הופיעו כמה
שוטרים ואיפשרו לח״כים לגשת עד
לשער הכלא. שם סירב המפקד לתת
להם להיכנס אף ללישכתו. הם הושארו
בחוץ, בשמש, בלי כוס מים .״הם יכלו
להביא עימם מים,״ העיר על כך בורג
עצמו בציניות הרגילה שלו.

הח׳׳בים נאלצו לחזור כלעומת
שבאו. בורג ציפצן! על
חסינותם.
אומנם, חוק־החסינות אינו הר־משמעי
בנושא זה. בשעתו הוכנסו
לחוק כמה סייגים, שמטרתם היחידה
היתה לחסום את הדרך לפני ח״כי רק״ח
(ומק״י לפני״כן) ,שהוחשדו כסוכנים
זרים. עתה הופעלו סייגים אלה נגד
אנשי שינוי, ד׳ץ, המערך ואף הליכוד

— דוגמה חותכת לכך שכל מה
שנעשה נגד מישהו, מוכרח במוקדם או
במאוחר להתנקם בכל.
היריקה הרביעית
^ הרי כל אלה, באה החלטת
\£המישטרה, בלי ספק בפקודת
השר, להעניק למאיר כהנא את ההיתר
להפגין באום־אל־פחם.

מאז התיר בית־מישפט
אמריקאי לנאצים להפגין ברובע
היהודי סהוקי, וגרם
לסערת־רוחות בכל העולם היהודי׳
לא היה עוד מעשה
מחפיר כזה.
אין זו רק פרובוקציה מישטרתית,
על גבי הפרובוקציה של כהנא עצמו.
בשעה שכל המיפלגות מדברות על

איש-כהנא צועק לעבר הח״כים
כמו הנאצים בסקוקי
הצורך הדחוף לחוקק חוק נגד
הגזענות, ומישפטנים מוכיחים שגם על
פי החוק הקיים אפשר לפעול נגד
ההסתה הגזענית, מתייצבת מישטרת
בורג באופן חד־משמעי מאחורי כהנא
וכנופייתו.
מובן שיהיה צורך בהתגייסות
אדירה של המישטרה כדי למנוע
שפיכות־דמים ולהגן על כהנא. יהיה זה
יום־אבל לדמוקרטיה הישראלית,
וחגיגה פרטית ליוסף בורג.

נדמה שמעולם לא הגיעה
הניציות הצינית — או הציניות
הניצית — של הקשיש
האגו-צנטרי לשיא כזה.
אירגון הגנה
^ כל מעללי בורג בשבוע אחד זה
^ 1נובעות כמה מסקנות, שאי־אפשר
עוד להימנע מהן. בין השאר.

אמו של החייל תמם משליכה עצמה על הארץ

• יש לשים קץ לשליטתו של
יוסף בורג על המישטרה ובתי
הסוהר.

כמו השוטרים והסוהרים בסוף גרמניה הוויימארית

אדם כה ציני, המתעלם לחלוטין

• יש לשנות לאלתר את חוק
חסינות חברי־הכנסת, כדי
לאפשר לכל ח״כ להיכנס בכל
עת ובלי כל הודעה מוקדמת
לבל בית־כלא במדינה.
ההתנוונות של המנגנון, אשר
תושבי ישראל מופקרים לו לשבט
ולחסד, הגיעה לממדים המחייבים
ביקורת כזאת, צריכה להיות אפשרות
לח״כים (ואולי גם לאישי־ציבור
אחרים) לקיים בבתי־הכלא ובבתי־המעצר
ביקורי־פתע.

• יש להקים אירגון־הגנה
דמוקרטי, כדי להביס את
בריוני הסאשיזם בכל מקום
שבו הם מרימים ראש.

של פרובוקציה ופירסומת־חינם, הודיע
שיבוא למקום וימנע בכוח בעד הח״כ
להגיע לכלא.
הוא הגשים הבטחה זו בדרך זולה
ומחוכמת. בסך־הכל באו כמה בריונים
מאנשי כהנא, בתוספת מישפחה של
חייל שנרצח. עד השבוע לא היה ברור
מי רצח חייל זה, ומהו רקע הרצח. יש
השערה שהיה פיגוע של אירגון־טרור
פלסטיני, אך אין לכך עדיין שום
הוכחה. המישפחה הוסתה על־ידי כהנא
עצמו, וגוייסה כדי לבוא למקום. אף
שהעניין אינו נוגע לה לחלוטין.

אילו הביאו עימם ארבעה הח״כים
לתל־מונד תריסר צעירים מקיבוצי
השומר־הצעיר, היו אנשי כהנא נמוגים
כלא־היו.
הבריונות האלימה מהווה עתה
שיטת־קבע של גוף פוליטי, המיוצג
בכנסת, והנהנה בעקיפין מחסות
המישטרה, מישמר״הגבול וכוחות
פוליטיים רבים. כל עוד לא תחול
רפורמה יסודית ביותר במישטרה, תוך
החלפת כל הצמדת האזרחית וה־מישטרתית,
אין לסמוך עוד על גוף זה,
שיהיה בכוחו להגן על אזרחים, על
פעולות חוקיות ואף על הפגנות
חוקיות.
במצב כזה ייאלצו הכוחות הדמוקרטיים
לעשות סירורי־הגנה מינימליים,
כדי להגן על עצמם ועל
נוכחותם ברחוב. בלעדי סידורים אלה,
הם ייעלמו מן הרחוב, יושפלו ויגורשו,
כפי שקרה השבוע בשערי כלא
תל־מונד.

כל זה היה ידוע מראש. די
היה בשליחת כיתה של
שוטרים כדי לשמור על הסדר
ולהבטיח את שלום הח״כים.
אולם לבורג היה חשבון אחר.
כאשר בא וירשובסקי, בליוויית
ח״כ מרדכי בר־און מר״ץ, יאיר צבן
ממפ״ם ובני שליטא, איש־הליכוד לעיתים המזדמן
הימני־לאומני,
לאירועים מסוג זה, חיכתה להם חבורה
זו. נוסף על קומץ אנשיו שלח כהנא גם
_ כמה מן החולצות הנאציות הצהובות
שלו, ובני מישפחת ההרוג לבשו אותן.
במקום קמה מהומה. לא ברור אם
הח״כ ומלוויהם הוכו, או רק נדחפו. על
כל פנים, גישתם אל שער הכלא נמנעה
בכוח, בסצנה היסטרית מבחילה.
המישטרה לא באה, והסוהרים הסתכלו

מזכויות־האדם, שהוא אדיש לחלוטין
לפרשות חוזרות ונישנות של עינוי
עצירים והבאתם, זיוף ראיות בידי
חוקרי־מישטרה ועוד, אינו יכול להיות
מופקד על שני גופים כה אדירי
עוצמה.
בכל ממשלה העומדת לקום, יש
לעקר את השפעתו של יוסף בורג. הוא
יכול להיות אחראי למישרד־התיקשורת
או המישרד לקליטת־העליה,
אך לא על מנגנון החולש על
חיי האזרח. בוודאי יש להוציא מידיו
כל תפקיד הנוגע לעניינים לאומיים
רגישים. האיש פשוט אינו אחראי עוד
די צורכו למעשיו ולמחדליו.

ח״כים וירשובסקי ובר־און ליד שערי הכלא
ציניות ניצית או ניציות צינית

כהנא ובריוניו הם גיבורים
יכל עוד אין מולם התנגדות
מאורגנת. כאשר תופיע זו, הם
יתגמדו לשיעור־קומתם הבד•
יה האמיתית• אורי אבנרי

הוא היה אחו מעמודי־התווו שר התרבות הישואוית -ומותו היתה
שנויה במחלוקת -או איש לא חרק ער הידע העצום שר דן שמו

9110 וומי0וו
על גבי עטיפת סיפרו השלישי בדרך,
הספר שהפך אותו מפורסם, לאו דווקא
בגלל איכותו הספרותית, אלא בגלל
השערוריה שליוותה את פירסומו.
דן עומר היה איש מיוחד במינו, אדם
עיקש, שהלך בעיקבות דיעותיו ודרך
חשיבתו, מבלי לסטות ימינה או
שמאלה, מבלי לנסות למצוא חן, מבלי
לנסות למרוח.

״אם אני לא טוב בשביל אום־חשיבה,
אני לא טוב בשביל הצבא.״ בהתערבות
אלוף הפיקוד הוחזר לאום־חשיבה
והמשיך לנהל ויכוחים אידיאולוגיים
בהתכתבות עם אותו מפקד, הוא כדרכו
לא ויתר.
דן היה מעורה היטב בחוגי הבוהמה
הירושלמית. הוא ניהל את מוקד
הבילויים של העיר הסטודנטיאלית

11־ 11| 11 1ך 1ך* בן השנתיים שאליו היה עומר קשור במיוחד.
11 1#1 1 1111 נמרוד היה מתעורר בבוקר ומחכה לדן ליד
שולחן־הכתיבה שלו, והם היו אוכלים ביחד ארוחת-בוקר משותפת.

״שם: דן עומר. לאומיות: ישראלית.
מקום לידה: רמת־גן. פלשתינה.
תאריך־לידה 23 :בפברואר .1940
התגורר ב: ירושלים, מיקווה ישראל.
טבחה, שמיר, ירושלים, פאריס, לונדון,
פורטסמות, האי הלבן, פאריס, ירד
שלים. לא השתתף ב: קונגרס הציוני

י— 12

הראשון, פוגרום ־קישינוב, ועירת
פולטאבה, מילחמת־העולם הראשונה,
ניל״י, השומר, הצהרת בלפור, הגנת
תל־חי, רצח די״האן, רצח ארלוזורוב,
פו״ש, חי״מ, הגנה, פלמ״ח, אצ״ל, סיוון,
אריתריאה, פרוץ המדינה, פירוק
הפלמ״ח, הריגת ברנדוט, ג׳למי, פריצת

הדרך לאילת ,״הפרשה״ ,רצח קאסטנר,
פעולות תגמול, מילחמת סיני, שליחויות
המגבית, חידון התנ״ך. כן
השתתף ב: תקופת הצנע, חינוך על־ידי
התודעה היהודית, השומר הצעיר,
צבא״.
כך בחר דן עומר להציג את עצמו

שביתת־ועב

דן עומר ליד האוהל
שנטה ליד מישרד ראש־הממשלה
ובו שבת רעג על פי הוועדה למניעת ספרות

תועבה פסלה את סיפרו בדרך. האוהל הפן מוקד
עליה״לרגל. סטודנטים מהאוניברסיטה הסמוכה באו
להזדהות עם דן ורכשו סיפרו, למרות שהיה אסור.

הוא היה נון־קונפורמיסט במלוא
מובן המילה, מעולם לא ניסה לעשות
לו חברים, מעולם לא ניסה להשתייך
לקליקה, להיפך: הוא תיעב קליקות
ובמשך שנים ארוכות בעבודתו כמבקר
סיפרותי, ניסה לנתץ את הקליקות
השונות השולטות בעולם הסיפרות.
דן נולד כדן מריני ברמת־גן, כבנם
של אוסקר וצופיה מריני. כשהיה בן
שלושה חודשים עברה מישפחתו לגור
בירושלים, אמו היתה עקרת־בית
שציירה בשעותיה הפנויות, אביו
שימש כגזבר עיריית ירושלים במשך
שנים ארוכות.
כשהיה בן , 16 שינה דן מריני את
שמו לדן עומר. הוא לא אהב את השם
מריני. לאביו, שהביע את אי שביעות
רצונו, הזכיר כי השם מריני גם הוא
אינו שמו מלידה. האב עלה ארצה
מצ׳כוסלובקיה, כשהוא נושא את השם
אוסקר הרלינגר. אוסישקין הציע לו
לעברת את השם הר (בגרמנית מר)
לשם העברי מריני. האב לא יכול היה
להתווכח עם בנו. כשדן עומר החליט
משהו, קשה היה להסיט אותו מהחלטתו,
כזה היה עוד משחר נעוריו.
הוא התחנך בבית חינוך ארלוזורוב
והיה חניך קן מרכז של השומר הצעיר.
הוא היה ילד יפהפה ונער יפה־תואר.
בצבא שירת בגולני. הנון־קונפורמיזם
שלו גרם לו צרות גם בצבא. מספרים,
כי בעת שידות מילואים שעשה באום־
חשיבה, ניהל ויכוחים אידיאולוגיים
בנימה שמאלית מדי לטעמו של
המפקד. הוא ציווה לפנות את דן עומר
ה״שמאלני״ ,בהליקופטר, לחטיבה.
אמר שלא רוצה שהוא יקלקל לו את
החיילים. עומר התפנה, אך לא ויתר.
הוא נכנם לשיחה אל המח״ט ואמר לו:

חךך 1111ך*|ק דן עומר כפי שצולם בעת שביתת הרעב שלו על
11 ^ 1/111 פסילת ספרו השלישי, בדרך, על־ידי 11 חברי
1.111
הוועדה בשנת ,1966 בגין קטעים הנשמעים כיום כמעט תמימים.

פירסום הספר לא עבר בשקט. הספר
עורר את המתח של הוועדה למניעת
ספרות תועבה, שפעלה אז בארץ.
הוועדה מנתה 11 חברים, נציגי מישרד
החינוך, הסעד, המישפטים והמישטרה,
ובראשה עמד פקיד מישרד החינוך,
ד״ר לספרות מאוניברסיטת אמסטרדם
בשם יוסף מלקמן. טענת הוועדה היתה,
כי הספר נפסל בגלל האלמנטים
האנטי־דתיים שבו וכי הוא תועבה. מה
שנחשב תועבה בשנת_ 1966 נשמע
תמים למדי ב־ . 1984 אחד הקטעים,
שעורר את זעם הוועדה הוא הקטע
הבא:
— אני אוהבת אותך
— שששששש
— אני אוהבת אותך. חבק אותי,
חבק אותי מהר!
— אל תתרגשי ...אל תתרגשי...
מהר,
— בפנים בחוץ, בפנים בחוץ,
— אני לוהטת ...זה טוב ...עמוק...
יותר עמוק ...אני טסה לגן־עדן, חבק
אותי אמץ אותי...
הוועדה, כאמור, לא יכלה לסבול
קיטעי תועבה מסוג זה ופסלה את
הספר להפצה. דן עומר נמצא בחברה
טובה, אותה ועדה פסלה גם את סיפרו
של הנרי מילר סקסוס, להפצה
בישראל, אלא שבניגוד להנרי מילר
שלא הגיב על הפגיעה בשמו הטוב
ובמקור הכנסתו, דן עומר לא קיבל את
רוע הגזירה בשקט. הוא התמקם באוהל
מול מישרד ראש־הממשלה ופתח
בשביתת־רעב.
אוהלו של דן עומר הפך כמעט מייד
מרכז עליה לרגל של סטודנטים
ואנשי־רוח מהאוניברסיטה העברית
הסמוכה. נמצא מי שהתנדב לספק לו
חשמל, נמצא מי שהביא לו גלולות
ויטמינים. המהומה שעורר דן עומר לא
מצאה חן בעיני הרשויות. הוא נעצר,
אך מעולם לא הועמד למישפט.
מאז הספיק דן עומר לפרסם ספרים
רבים בהם: דניאל איש חמודות,
בוקר טוב מהפכה, פואמות
דוקומנטריות, אנתולוגיה לשירה
ביטניקית ועמוד האש.
חברתו לחיים, נורית מאנה, מספרת:
״הוא היה אדם מאוד מאוד פורה, כל
הזמן עבד, לא רק למען הכסף. למרות
שהרבה משעותיו בוזבזו למען הכסף,
הוא השאיר אחריו תיקים מלאים עם
חומר, שהיה מוכן לכתיבה. דניאל
איש חמודות היה רק הראשון,
בטרילוגיה שעמד לפרסם.
״הוא היה יושב בחדרו הגדול, מוקף
ספרים. ועובד מבוקר ועד ערב. הוא
פירסם ספרים, ביקר, תירגם ואסף.

0 1 1ו 1ך 1ת מאנה, חברתו לחיים, לפני כחודשיים, זמן קצר לפני
11 111 111 /הולדת בתם השניה, כנען. נורית ודן התגוררו נ־אבו־טור,
השכונה שדן עומר השתתף בכיבושה במילחמת ששת״הימים.
למען הפרנסה היה כותב בעיתונים,
הוא לא בחל באף עבודה, כל זמן שניתן
לו להתבטא ללא הגבלות״.
דן עומר נישא בגיל צעיר ליעל,
שהתחתנה מאוחר יותר עם כתב
ידיעות אחרונות, צבי קסלר. אחר־כך
נשא לאשה את שני, אם בתו עתליה.
כשהיתה עתליה בת 3הם נפרדו ועומר
שימש לעתלית אב ואם. הוא גידל את
הילדה בכוחות עצמו עוד בהיותה
תינוקת, האכיל אותה מבקבוק, החליף
לה חיתולים והיה קשור אליה בעבותות

אהבה. למעשה, כל חייו סבבו סביב
עבודתו וסביב גידול הילדה. הוא לא
נקשר לאף אשה באופן רציני, עד
שהופיעה בחייו נורית מאנה, שהיתה
כתבת צעירה במערכת העולם הזה.
היא נסעה לירושלים לסקר אירוע
שהיה קשור בטלוויזיה, פגשה את
עומר, על־מנת להעזר בו, ולא חזרה
יותר לתל־אביב. כמעט מהרגע הראשון
עברה להתגורר בביתו. בינה ובין
עתליה נוצר קשר מיידי ומזה ארבע
(המשך בעמוד )14

1111*711לוךודי ׳ יוסי קריים (מימין) ,עירך כתב־העת הספ־רותי
״פרוזה״ ,נשא קדיש על קיברו. מאחוי

ריו שימשון מרכוס, דודו חורש, אהרון גולדפינגר, שוקי קוק וראובן סיוון.

הקטנה לפני מילחמת ששת־הימים, את
מועדון בכחוס ביחד עם רעיף אליאס,
היושב היום בסן־פרנציסקו. בתקופה
ההיא היתה ירושלים ידועה כמוקד של
בילויים ומסיבות. דן היה אחד מגיבורי
הבוהמה, הוא היה אחד מאלה שאירגנו
שביתת אבל בלבוש שק, כאשר מכרו
את בית־קפה ניצן, מעוז הבוהמה.
השביתה לא עזרה וביחד עם אריה בובר
** ואחרים ניהל את המשא־ומתן עם קופ,
הבעלים של קפה טעמון, והעביר את
הבוהמה לשם. במשך תקופה מסויימת
אף ניהל את הקפה במקומו של קופ.
בתקופה אחרת ניהל חנות ספרים מול
בית־הקפה הפופולרי.

תועבה ושביתת־רעב

^ סיפרו הראשון לילה ארוך
* 1יצא לאור בשנת . 1963 את הספר
הקדיש לבתיה, נערה מבית חרדי,
שבה היה מאוהב ושבהשפעת
מישפחתה עזבה אותו .״הקדושה מתה
בקץ מילחמות /את נושמת! (כולך!)

קדושתך משמרת /עלי כלים מאמש
/יבשה מאוד /מרקיזה.״ כך כתב.
תקופה מסויימת שהה בלונדון.
היתה זו אחת התקופות היפות בחייו,
והוא אהב להיזכר בה. היה לו דוד
עשיר, בעל מיפעל־מנועים בפאריס,
הוא נקרא על־ידי הדוד כדי לנהל את
המיפעל ואחר־כר לרשת אותו. דן
ביקש זמן לחשוב ולהתייעץ עם חבריו
בלונדון. הדוד מימן את שהייתו שם,
עד שיחליט.
דן אהב לספר על הקומונה
הישראלית שהתארגנה בתחילת שנות
ה־ 60 בווסט האמפסטד. בקומה אחת,
כך נהג לספר, התגורר עמום קינן.
בקומה השניה שמעון צבר ובקומת
המרתף, מנשקה קדישמן. ביחד עם
שמעון צבר הוציא לאור פרסומים
סיפרותיים ותקופה מסויימת אף שהה
באי הבריטי אייל אוף וויט ובעיר הנמל
פורטסמות.
כשחזר לירושלים התמסר לעריכת
כתב־העת הספרותי קו, ביחד עם יונה
פישר. הוא פירסם את לילה ארוך ואת
אלוהים בגיינס ובשנת 1966 את
סיפרו בדרך.

נורית מאנה (בחולצה לבנה
ובמישקפיים כהים) ,חברתו
לחיים של דן עומר ואם שני ילדיו הקטנים, מחבקת

מבט אחרון

את עתליה, בתו בת ה״ 10 מנישואיו הקודמים.
השתיים עמדו במשך כל הטקס מחובקות וצפו
בהורדת הגופה אל הקבר ובחברים הרבים שעזרו.

הנון־קונפח־מיסט
(המשך מעמוד )13
שנים היא משמשת לה כאם.
דן עומר ונורית מאנה חיו כזוג נשוי
לכל דבר. לפני שנתיים נולד בנם
נמרוד, אח לעתליה. ולפני כחודשיים
בתם כנען. את החודש האחרון להריונה
בילו נורית ורן עומר בבית־חולים. בנם
נמרוד חלה ואושפז במצב קשה. רק
כשכרעה נורית׳ללרת. יצא הילד מכלל
סכנה. מה אכזר הגורל, שאחרי שהילד
הבריא והיא ילדה את כנען וסוף סוף
חזרו חיי המישפחה לשיגרתם, מת דן.
במשך השנים הצליח דן עומר
בכתיבתו הבוטה, הישירה והבלתי־מתפשרת,
לרכוש לו אוייבים רבים, אך
גם חסידים מושבעים. מדורו נמר של
נייר שהתפרסם בהעולם הזה היה נמר
עם שיניים חדות מאוד. המדור
שהתפרסם מדי שבוע בשבוע, עורר
תמיד תגובות חריפות וסערות
בקהיליית הספרות, שישבה בכל יום
שישי בקפה שטרן.
אך רן עומר היה גאה תמיד בדבר
אחד. מעולם לא הפסיד במישפט דיבה
ולשון הרע לאיש. הוא, כך אמר, תמיד
כתב את הדברים רק אחרי שהיה בטוח
במאת האחוזים בצידקתו.

!נעזרו בארכיון. היה גובה כסף מתוך
עיקרון ממוסדות ומאוניברסיטות, אך
כאשר ידידו אריה בובר, העובד כספרן
במכללת תל״חי היה שולח אליו
תלמידים, הוא היה מקדיש להם שעות
בסבלנות אין קץ, והיה נותן להם לנבור
בארכיון כרצונם, ללא תשלום. דן היה
בן־אדם מיוחד. הוא היה אדם שלא ניסה
למצוא חן. אמר את מה שאמר בלב
שלם. זה היה האופי שלו. הוא אף פעם
לא היה כדאיניק.
״כשהתחלתי לחיות איתו הייתי
המומה מהביצה התרבותית. כשאת
בחוץ, את חושבת שתרבות זה דבר נקי
ויפה. דן נלחם בביצה, הוא היה איש
ישר, תמיד אמר את אשר על ליבו,
תמיד כתב מה שחשב. חברים היו
מביאים לו ספרים שכתבו, והם ידעו
שדן לא יתחשב בחברות שלהם איתו,
אלא יכתוב את דעתו על הספר.
״היו באים לפה הרבה מאוד סופרים
שדן כתב עליהם רע, הוא תמיד היה
אומר: אתה אומנם כותב רע, אבל אתה
בן־אדם נפלא.
״לפני שנכנסתי לחייו, הוא היה
נחוש בדעתו להקדיש את עצמו
לכתיבה סיפרותית ולמחיה מינימלית.

המודה נילי, אחת
מאלפי המודות
בבת י־הספר
היסודיים, עושה
את חשבון
ה 1נ ש שלה
לקואת פתיחת
שנת הלימודים
ן * שבוע עבר נפתחו שערי
^ בתי־הספר, עדיין לא לקליטת
תלמידים, אך לצורך הכנות לקליטתם.
בבית־ספר אילנות ברמת־אביב מירקו
את הרצפות, רחצו את שולחנות
הפורמייקה וגזמו את הדשא. המנהלת
חזרה אל מאחרי שולחנה. מיכתבים
נשלחו ונעשו הכנות אחרונות לקליטת
התלמידים החוזרים מחופשת הקיץ. כל
זאת בתיקווה, כמובן, שאף שביתה לא
תמנע את התחלת שנת הלימודים
תשמ״ה, כסיררה.
מאות אלפי הורים יפקידו את
ילדיהם בידי עשרות אלפי מורות
ומורים. האנשים האלה, שילדינו
יופקדו בידיהם לפחות למחצית היום,
אמורים לעצב את דמותו של דור
העתיד, להקנות לו ערכים וחינוך
וללמדו תורה.
בשנים האחרונות חל פיחות
במעמדו של המורה. אותם בעלי־מיקצוע,
שאמורים להיות מחנכי הדור,
מתגלים ברוב המיקרים כאנשים
בינוניים מאוד, מובן שבכל כלל יש
יוצא מן הכלל. מובן, שבכל שורת
ההולכים בתלם תמיד יימצא מורה
שהוא יוצא־דופן, מורם מעם, מורה
המשפיע על תלמידו ומשאיר בהם
מישקע שילווה אותם במשך שנים
ארוכות.
בית־הספר היסודי מהווה חממה
לילדים. שם הם לומדים לעשות את במיסגרת הראשונים צעדיהם מישמעתית מחמירה. בגן־הילדים נהגו
בהם כבתינוקות. כאן דורשים מהם לא

..חטיבת־הבינייס הי א פשע:
להגשימה.
נילי, רעייתו של מבקר התיאטרון,
ר״ר אליקים ירון, היא בעצמה אם לשני
ילדים — עידו בן ה־ ,13 תלמיד
חטיבת־ביניים, ואלדד בן ה־ ,11 עולה
לכיתה ר. את שיפוטה היא מפעילה, הן
כמורה והן כאם.
עם פרוס שנת הלימודים, נתנו
לנילי אפשרות להגיד את אשר על
ליבה, לב מורה בישראל.

פוליטיקה לחוד
וחיים להוד

^ ש דבר אחד שאני שמחה שיש
/ /לי הזדמנות להגיד אותו.

לכיתה, במקום לחסל את הסקטור הזה,
הנקרא מפקחים, ובכך לצמצם ופשוט
לחסוך כסף. מה זה מפקח? הם יושבים
ומקבלים משכורות שמנות ולא יודעים
בכלל מה שהולך שבשטח. הם מגיעים
לבית־הספר פעם בחצי שנה. והמורה
עושה להם הצגה גדולה והם לא יכולים
בשום פנים ואופן לדעת מהפעם הזו,
אם המורה טובה או לא. אבל אף אחד
לא נוגע במפקחים. לא חשוב שהם
מקבלים משכורת טובה מאוד בזמן
שהמורה נשאר מקופח. מי שקיבל את
ההטבות האחרונות היו המנהלים
והמפקחים. סקטור נוסף שיוצא נשכר,
ושאפשר לדעתי לצמצם אותו, או
פשוט לחסל אותו, זה סקטור המורות
הטיפוליות׳,היועצות והמדריכות.

11מ ^ 1ך ן בתו האהובה של דן עומר. מנישואיו השניים, מרימה את
11 #1111 נמרוד. עומר היה לה כאב וכאם, וגידל אותה בכוחות
עצמו, מאז שהיתה בת .3הוא היה מחליף לה חיתולים והיה קשור אליה.
אין ספק. כי הביקורת שלו עוררה
עליו זעם רב, אך היא היתה מיוחדת
במינה ובלתי־ניתנת לחיקוי.
הביקורת התרכפה
^ ן היה ארכיון של אדם אחד.
( במשך שנים אסף חומר על כל
נושא שבעולם. הארכיון הפרטי שלו
מהווה נכס תרבותי ממדרגה ראשונה.
מוסדות ואוניברסיטות היו מתקשרים
אליו כדי להעזר בארכיונו.
״כמה שהוא ניסה להכניס אותי לרזי
הארכיון, מעולם לא הצלחתי להתמצא
בו ״,מספרת נורית ,״הארכיון מכורטס
וממויין. דן היה ייקה, שום דבר לא היה
מונח אצלו סתם. כל מה שקשור
לתרבות, לפוליטיקה, לסיפרות ולאמנות
משנות ה־ 50 ואילך, נמצא אצלו
בארכיון. אין פיפס שלא מכורטס. הוא
היה אוסף קיטעי עיתונות לא רק
מהארץ, אלא מהעולם כולו. הוא היה
חתום על עיתונים מלונדון, ניו־יורק
ופאריס. אין אישיות אחת שאין לה
כרטיס בארכיון של דן.
״זה היה חשוב לו, הוא אהב שאנשים

אני לא הכרתי את דן שמלפני ארבע
שנים, אבל אני יודעת שבארבע השנים
האלה שאנחנו ביחד הוא השתנה.
המישפחה הפכה להיות הדבר החשוב
ביותר בחייו. הוא נרגע, הוא היה מטורף
על הילדים.
״נמרוד, הקטן, היה רגיל לקום איתו
כל בוקר, והיה מחכה לו ליד שולחן־
הכתיבה שלו. בשבועיים שדן היה
בבית־חולים, נמרוד היה עומד כל בוקר
ליד השולחן וממרר בבכי. לדעתי, גם
הביקורת שלו הפכה בארבע השנים
האחרונות מתונה יותר, ואם ביקר
מישהו בחריפות היה זה רק בגלל
אמונתו העמוקה בצידקת הביקורת
שלו״.
לדן עומר היו תוכניות רבות. זה
עתה סיים לשלם את חובותיו. הוא עמד
לנסוע עם נורית ועם הילדים לחופשה
בת שבועיים בכפר הולדתה, כפר בילו,
אחרי פירסום אודה לשאול, שלוש
פואמות דוקומנטריות, וספר הנובלות
חלום ישראלי.
היו לו תוכניות להשלים את
האנתולוגיה איש חמודות ולהתמסר
לכתיבה ולתירגום. הוא עמד לצמצם
(המשך בעמוד )16

המורה ירון בתמונת־מחזור
״החינוך יורד לטמיון!״
לפטפט, להיות /ממושמעים, ובעיקר
להפעיל את הראש.
כמה מורים מסוגלים להפעיל את
ראשם של הילדים כ1זלכה? כמה מורים
מסוגלים להקנות ידיעת קרוא וכתוב
לילדים בדרך נכונה, כשהילדים
מבינים מה הם עושים, ולא רק חוזרים
כמו תוכים על הנלמד?
מהדוח על הבנת הנקרא, שפורסם
לאחרונה, מסתבר כי המצב אינו
מעודד. אחת שלא הופתעה מהדוח הזה,
היא המורה נילי ירון.
ירון מחנכת בבית־הספר היסודי
אילנות, שברמת־אביב. היא בהחלט
מורה בלתי־מתפשרת. יש לה הדרך
שלה, והיא נלחמת בעור שיניה, כדי

מדברים איתנו על צימצומים, הפעילו
השנה צימצומים, אבל כרגיל לא
במקום הנכון. במקום להקטין את
שעות ההוראה ולהגדיל את מיספר
התלמידים בכיתה צריך היה לחסל
סקטור שלם במישרד החנוך. איך
אפשר ללמד בכיתה של 40 ילדים?
איזה מורה יכולה להעניק תשומת־לב
נאותה לכל ילד וילד? אין מורה כזה.
ואז, מה קורה, במקום ללמד את הילד,
במקום לחנך אותו, את הופכת לזו
שמחזיקה בשביל ההורים את הילדים
בבית־הספר, עד הצהריים, שהילדים
לא יסתובבו בבית או ברחוב, אבל
ללמד את לא יכולה.
אז צמצמו לנו שעות והוסיפו ילדים

המחנכת מתמודדת עם 40 ילר;-
והנה באה מורה טיפולית, המנותקת
לחלוטין מהמציאות, מורה שקיבלה
קורס בהוראה מסייעת. המורה הזו
מחזיקה את עצמה כפסיכולוגית, בלי
שתהיה לה הכשרה היא מחטטת
בנישמת הילד.
אני לא יכולה לתאר במילים איזה
נזקים עשתה לי מורה מסייעת כזו
בכיתה היא יושבת עם תלמיד, שואלת
אותו על אבא ואמא, ולא נכנסת
ברצינות לעומק הבעיה בלימודים היא
לא מסייעת לו, כי אין לה זמן — היא
עסולה בבעיות־הנפש. זה מורה
מסעיית.
לדעתי, כל המורות המסייעות

חייבות להיות עוזרות למורות,
״י המלמדות 40 ילד בכיתה. כל עניין
המורה המסייעת מיותר לחלוטין, ואם
אינו מיותר, הרי שאינו מופעל נכון.
וישנו עוד דבר שאני חייבת לדבר
עליו. ועדת עציוני הוסיפה למורים
שעתיים שהייה. דבר שאמור היה
להיות שיגעון, הופך לבזבוז מביש.
למורה בארץ אין שולחן־עבודה, אין לה
איפה לעבוד. יוצא, ששעתיים השהייה
הופכים לעונש. המורה סתם נמצאת
בבית־הספר. אילו היו מתכננים את
השעתיים האלה נכון, אפשר היה לנצל
אותן כמו שצריך. זה יכול היה להיות
פרודוקטיבי. ככה הן סתם שעתיים
י״ שמקבלים עבורן עוד כסף, ולחינם.
לדעתי, צריך לחסל את שעות השהייה
ולהעביר אותן לאחר־הצהריים,

אצל הילדים את תוצאות הבחירות.
החינוך לפוליטיקה בא מהבית, אפשר
לשמוע את הבתים מגרונות הילדים.
את ״הבגין בגין״ או את ,,רק לא
ליכוד״.
ילד קטן בכיתה שלי אמר לי, בשנה
שעברה, לפני הבחירות :״נילי, את לא
רואה נכון את הדברים, את טועה. רק
הליכוד יכול להציל את עם ישראל.
אי־אפשר להאמין לערבים״.
ילדות במעילי פרווה
^ ת ההישג החינוכי שלי ראיתי
ביום־העצמאות, כאשר אזרח ערבי
הדליק את המשואה ואותו ילד שאמר
לי בגין בגין ואי־אפשר לסמוך על

לבית־הספר שעל גבול נווה־אביבים,
וזו בעיה, כי בנווה־אביבים כל הזמן
זורם כסף. הבן שלי מאוד אומלל
בתחרות עם נווה־אביבים. אי־אפשר
להתחרות עם הילדים שם. כשחסכנו
כסף ולקחנו איתנו את הילדים
לחופשה בחו״ל, היינו בטוחים שזו
מתנה לא נורמלית. הבן שלי עירו,
שלומר בחטיבת־הביניים, צחק לי
בפנים — תראי לי ילד אחד בכיתה
שלי שלא נסע, הוא אמר לי.
בשנה שעברה קראתי להורים
ואמרתי להם: כל הילדים שלכם היו
בלונדון, אבל בגליל הם היו? והחלטתי
לקחת את הילדים לטיול בגליל וללון
איתם באכסניית־נוער. זו הדרך שלי
להילחם בדקדנטיות.
יש לי חברה שמלמדת בבית־ספר

שחטיבת־הביניים היא פשע לילד, ועוד
יותר פשע שלא שאלו אף פעם את
המורים לדעתם. לדעתי, חטיבת־הביניים
גורמת לילדים נזקים לשנים.
לוקחים ילדים בני ,12 שזקוקים עדיין
למורה־האמא והופכים אותם לבוגרים.
ילד לא בנוי כך שבגיל 12 הוא הולך
למקום חדש. להיפך, רק עכשיו התחיל
להשתרש בבית־הספר, הוא זקוק לעוד
שנתיים ואחרי החטיבה עוד שלוש
שנים, ושוב הוא עובר למקום חדש.
הילדים זרוקים, ממש זרוקים.
מה הועילה החטיבה? היא מבגרת
את הילדים טרם זמן, הורסת אותם. הם
רואים את המחנכת פעם פעמיים
בשבוע, ויש להם מיליון מורים
מיקצועיים. אני לא מדברת על הנזק
שנגרם לבית־הספר היסודי. בית־הספר

מה הפתרון? אני רואה את הפתרון
בשעורי חברה, בהקראת קיט־עי
עיתונים. אני רוצה לארגן לקט
של ציטוטים של כהנא ולערוך על זה
שיחה עם הילדים. רק כך אפשר לבער
את הנגע. אני לא בטוחה שיתאפשר לי.

אהשוורוש או
אמק שרון
^ סורים אירגנו הילדים שלי יו־
*מן־השבוע היתולי, כולל עימות
בין אריק שרון ויצחק שמיר, כולל מה
יקרה היום בעוד חמש שנים. כך,
למשל, יכולת לשמוע את הצוציקים
אומרים :״היום בעוד חמש שנים,
פותחים בפעם המאה את קיברה של
תרזה אנגלביץ׳ ,או מחיר המסטיק

מ ש תווודם את

למרות שאני בטוחה שהמורות יכעסו
עליי בגלל הרעיון הזה. צריך לרכז את
השעתיים האלה פעם בשבוע. רוב
ההורים ממילא לא יכולים להיפגש עם
המורה בבוקר. אס ידעו שלמורה יש
שעתיים אחרי־הצהריים יבוא אליה.
גם המורות הטיפוליות זכו מההפקר
וקיבלו שעתיים שהייה, בזמן שכל
המישרה שלהן היא שהייה. לדעתי,
צריך להחזיר לבית־הספר את
הסמינריסטים ולהצמיד לכל כיתה שני,
סמינריסטים ומורה טיפולית, שיעזרו
למחנכת. כל זה הרי לא עולה לסף.
נוסף לכך, אני מאוד לא מרוצה
מתוכנית־הלימורים. למישהו חשוב
שילדים ילמדו תורה שבעל־פה? בזמנו
הייתי גונבת את השעה הזו, הופכת
אותה לשעת תנ״ך. כעת הביאו מורה
מיקצועית. והילדים שלי צריכים
ללמוד מה אמר רבי זה ומה אמר הרבי
ההוא. באמת חשוב מאוד: והילדים
שונאים את זה. הם לא מבינים אף מילה
ממה שמלמדים אותם.
למה מלמדים תורה שבעל־פה?
מפני שהמפקחים תלושים מהמציאות
ומכריחים ללמד את הספרים, שהם

בעצמם כתבו והם מקבלים עליהם
תמלוגים. עד היום מלמדים את
מיקראות ישראל של פרסקי אביבי.
אני עצמי למדתי את זה, ואני כבר לא
ילדה. אין מספיק שיעורי ספרות
בבית־הספר, קיצצו את שיעורי
האנגלית ואת שיעורי הערבית. כל
בית־ספר מלמד ערבית כראות עיניו.
מי שרוצה מלמד, מי שלא רוצה לא
מלמד. ואני לא צריכה לספר כמה
חשוב ללמוד ערבית בארץ. הרי
הילדים יזדקקו לשפה הזו.
וכעת מאיימים בהשבתת פתיחת
שנת הלימודים. אני לא יודעת בכלל
על מה צריכה להיות שביתה. התנגדתי
_ בזמנו לשביתה מלל ממלאי־המקום.
הרי יש בבית־הספר כל־כך הרבה
משאבים ללקיחת מורים מתוך
בית־הספר, הרי בכל בית־ספר יש צוות
מנופח. אבל בחרו לשבות.
מובן שיש גם קשיים בחינוך
הילדים. לי עצמי היתה בשנתיים
האחרונות בעיה אישית קשה מאוד.
בחוץ התרחשה מילחמה, אנשים נהרגו,
ובכיתה אסרו עלי לדבר על פוליטיקה.
__ הרי בימינו זה לא מה שהיה פעם. אין
פוליטיקה לחוד וחיים לחוד. החלטתי
לשבור את הטאבו. לקחתי סיכון
ודיברתי עם הילדים בשיעורי החברה
על המילחמה. לא קראנו לזה
פוליטיקה.
מבחינה פוליטית אפשר לראות

ערבים, העידו הקטן הזה שהיה מתווכח
איתי בלי סוף, ניגש אלי ואמר לי :״את
צודקת נילי, אפשר לחיות איתם״.
אז איך אפשר היום לנתק פוליטיקה
מהחיים? קיימת בעיית החינוך לגבי

ארזים בנווה־אביבים, והיא סיפרה לי
שבחורף היא נתקפת בושה, כשהיא
רואה את מעילי־הפרווה של הילדות.
לה לעולם לא יהיה מעיל פרווה.
לי עצמי, כאם, מאוד קשה

נהרס. הוא זקוק לכיתות ז׳ ,ח׳ ,הם
כוח־עזר עצום. בית־הספר זקוק
לבוגרים. הבוגרים של בית־ספר יסודי
הם כיתה ו׳ ,כאלה צוציקים וכבר
מוציאים אותם לחיים. אנחנו זקוקים

,,נמה מורים מסוגרים להקנות ידיעה קווא
וכתוב לילדים בווו נמנה, כשהילדים מבינים
מה הם עושים, ודא וק חוזוים במו תוכים ער
שואלת המוות שאיכפת לה
הנלמד

דברים חומרניים. באיזור שלנו זו בעיה.
הבתים מאוד בורגניים. ילדים מקבלים
כספים בלי סוף, מבזבזים הון עתק על
המבורגר, אבל כשזה מגיע לספר
לימוד, האמא באה ומתלוננת שזה נורא
יקר. היחס של הילדים לחיים מאוד
ריאלי. הם לא מנותקים. את אומרת
להם להביא כסף לצורך זה או אחר. הם
שואלים — בשקלים או בדולארים?
בית־הספר שלי נמצא ברמת־אביב
הישנה, שם המצב עדיין טוב, ילדיי
הולכים אחד לחטיבת־הביניים ואחד

להתמודד עם מה שזורם מנווה־אביבים.
לא בגלל הכסף, בגלל העקרונות. אני
לא חושבת שהבן שלי צריך ללכת ביום
ראשון עם נעלי אדיד ס וביום שני עם
נעלי נייק ואני לא חושבת שהבן שלי
זקוק למלתחה שבה עשרה טריינינגים.
לא מעניין אותי כל־כך העושר
בנווה־אביבים. הריקנות היא שמטרידה
אותי. הריקנות של הבית משפיעה על
הילד. ואיך יכול מורה להתמודד?
יש עוד נושא שגורם לי לטירדה
רבה — חטיבת־הביניים. אני חושבת

להם, אם למישמרות־הבטיחות ואם
כעזרה לאחות.
גם האחות זו שערוריה. היא מגיעה
לבית־הספר פעם־פעמיים בשבוע, לא
מספיק בעניינים, לא יודעת מה הולך.
זו שערוריה בפני עצמה.
מעבר לזה, אני מוטרדת מאוד
מהנטייה של הילדים ימינה, אך כמו
שאמרתי, זה בא להם מהבית, אך ורק
מהבית. הם שומעים את הדברים בבית.
ההורים שלהם הולכים ימינה, גם הם
הולכים ימינה.

חמישה דולר ״.מה את חושבת היתה
התגובה? המנהלת הפסיקה אותי
באמצע. ושתי ואחשוורוש זה יותר
חינוכי משרון ושמיר.
למוסיקה בכלל לא מגיעים, אבל
זימרה — כמה שזה חשוב. הילדים של
היום בכלל לא מכירים את שירי רחל,
שירים שגדלנו עליהם. החלטתי לערוך
שיעור חברה, אמרתי לילדים שכל
אחד יביא שיר שהוא אוהב. הביאו
בעיקר מייקל ג׳קסון. שמענו, היה יופי.
אני הבאתי את שירה של רחל לך
ועליך, לימדתי_אותם לשיר וזה הפך
להימנון של הכיתה. זו הדרך שלי
להקנות להם ערכים.
על הבנת הנקרא את שואלת אותי?
כשהתפרסם הסקר, כל המדינה עמדה
על הרגליים, אני בכלל לא הופתעתי.
אם יעשו אותו סקר לגבי חשבון,
התוצאה תהיה אותו דבר. חייבים
להוציא מתוכנית־הלימודים את סיפרה
של תמר עץ הדר, זהו ספר הרסני עם
שיטה הרסנית, שהורסת את החשיבה
של הילדים וגורמת להם לאבד את
הצפון ולחשוב שקשה להם ולהתייאש.
הרי אפשר ללמד אותו הדבר בשיטה

הרבה יותר פשוטה.
המורים בעצמם לא מבינים את
השיטה ועוברים קורסים, כדי לדעת
מה היא רוצה. ובכלל, מלמדים אותם
בכיתה אל״ף. שבבית־הכנסת התפללו
ברטט ובקדושה. מה הילד יודע מה זה
ברטט ובקדושה, הרי זה בלוף ללמד
אותם מליצות. והמורים נותנים לזה יד,
כל ילד לומד לבלף, כל ילד לומד
לזייף ולהשמיע באוזני המורה את מה
שהיא רוצה לשמוע בלי להבין בכלל
מה הוא אומר.
עכשיו אומרים לי שיש סכנה
שיכניסו לנו שיעורי־דת. שינסו! חצי
מהמורים יעזבו את בתי־הספר. אני
חוששת כי יתכן שבאופן רישמי לא
ילמדו לימורי־דת, אבל מה ההבדל?
בעצם, כל הזמן אנחנו מלמדים אותם
על החגים. בהתחלת השנה, חודש ימים
אנחנו עוסקים בחגים ובמינהגי החג• .
כך מכניסים את הדת מהדלת האחורית.
שנת הלימודים מתחילה, ואני
מתחילה אותה בלב כבד. צימצומים,
עומס ילדים בכיתה, פחות שעות
לימוד, כשכל הזמן באוויר בעיות
קיומה של המדינה, שאנחנו כמורים
חייבים להתייחס אליהן. הכל מסביב
מתמוטט, ואנחנו צריכים להמשיך
ולהקנות לילדים ערכים וחינוך.
ואחר־כך מתפלאים שאנחנו זקוקים
לפסק־הזמן של החופש הגדול.

שרית ישי

—י הנו! קונפורמיסט _
לא מכוניות יפאניות בקיבוץ פשוט!

בליכוד רוגזים, כנראה, על
״בגידתו״ של עזר וייצמן. רוגז זה,
אולי, מסביר את מיתקפת־הטלפונים
שפקדה אותי בסוף השבוע שעבר
ממישרדי־הממשלה השונים, כשהס־פק־עצה,
ספק־הוראה שבפי רוב
הדוברים היא :״כדאי לבדוק — כמה
עלה וייצמן למערך!״
״עלה״ ,הכוונה — במזומנים!
״זו פשוט השמצה!״ הגיב חבר־הכנסת
רפי אדרי (מערך) ,אחד
מאדריכלי ״התרגיל הלילי״ על פי
לקסיקון(יצחק) שמיר. חבר־כנסת
נוסף במערך גיחך ואמר לי :״הלוואי
ויהה לנו מ־מ־ה לעזור לו. קופת
מיפלגת־העבודה ריקה, ואילו בנק
הפועלים וחברת העובדים לא יעזו
להסתבך כעת. כשהחקירות בפרשת
.יעקב לוינסון עוד לא פסקו.״
התפנית חלה, מספרים לי במערך
,״מכיוון שלעזר נמאס מכל מה
שעולל הליכוד בשבע שנות
שילטונו!״ מוסיף אדרי :״עזר אמר לי
ששלושת החודשים שבהם חרש את
הארץ. כולל ערי־פיתוח, שאותן לא
הכיר — העמיקו בו את התחושה
שצריך לשנות!״ לליכוד אין מונופול
על עדות־המיזרח! אמר וייצמן לאדרי.

ועכ שיו:

ס/ס100

כישורים

ביום השני לפני שבוע ב־,16.30
הגיעו שיבעה מתוך שמונה חברי
הצוותים הכלכליים של הליכוד
והמערך לפיתחו של מזנון הח״כים
בכנסת. השמיני, יצחק מודעי, מיקד
אליו את הזרקורים באחרו בחצי שעה,
ובהפגנת כישורים — אתם זוכרים
כמה אחוזים — בלתי־נשכחת.
עם תחילת ישיבת הצוותים כבר
נפוצו השמועות על שינוי עמדותיהם
של עזר וייצמן ויגאל הורוביץ,
שהקנו עדיפות ברורה לטובת המערך.
נציגי הליכוד ממש יצאו מעורם
ומעקשותם בכדי לשפר את האווירה
ולקדם את המשא־ומתן.
מודעי נטל פיסת נייר, שעליה
הוריד במהירות 10 דקות״ —
דיווחו לי מהישיבה ,״מיסמך קונטרה״
למיסמך של גד יעקובי (מערך),
שהוכן בעמל רב בשעות הקטנות של
אי־אלה בקרים. אם על יעקובי נהוג
לאמר שהוא ״אמן הניסוח —
טכסולוג!״ על מודעי חייב להיאמר
שהוא ״תושיולוג״.
״מודעי צילם במוחו את הנקודות
במיסמך של גד (יעקובי) ״,סיפר לי
אחד המשתתפים בהתפעלות ,״והתייחס
רק לנקודות שעליהן קיימת
הסכמה בין הצדדים. מהשאר הוא
פשוט התעלם. ממה, למשל? מהטיפול
באיזורי־פיתוח״.
שאר המשתתפים עקבו בדריכות
אחר ביצועיו של שר־האנרגיה.
״כשסיים — חיכינו עד שמזכירתו של
יגאל (כהן־אורגד) תדפיס את
המיסמך,״ שיחזר משתתף אחר. וכך
הגיעו (״סוף כל סוף ״,נאנח באזגיי
משתתף עייף) בשעה טובה ומוצלחת
— שיחות הצוותים 1800 הכלכליים לתומן.
עדי אמוראי (מערך) הציע
שהמשך הדיונים יהיה בין שני נציגים:
נציג מכל צד. נציגי המערך הציעו מיד
את ראש הצוות, גד יעקובי. רק
אחר־כך יצאו להתייעצות, שמטרתה

״התפנית לא היתה על רקע
כלכלי ״,מדגישים במערך. ביום
השבת, בשעה ,22.30 צילצל וייצמן
וייצמן חיפושים בלילה
לשימעון פרס ואמר לו ,״כנראה
שאני מגיע להחלטה שצריך להפסיק
את המישחק. הליכוד, פשוט, משחק
בכדי שתבזבזו את 21 היום״...
שיחה שניה היתה עם רפי אדרי,
שמונה לנהל את המשא־ומתן עם יחד.
ביום הראשון, בפגישה שהתקיימה

במלון דן, בחדר ,772 היה ברור
למנהיגי המערך שחלה התפנית
המקווה לטובתם — וייצמן שינה
עמדתו, ועבר לצידם .״גם רגשות־הנקמה
כלפי חרות, והמרירות בעקבות
דחייתו כשר־אוצר באוקטובר, שיחקו
פה,״ מציין איש־המערך, המשביע
איתי שלא לחשוף את זהותו .״כל
התבטאות עלולה לקלקל מסביר לי
חברו.
ביום השני צילצל וייצמן לאהרון
אבו־חצירא, שותפו ל״בלוק״ (יחד,
תמ״י ואומץ) ששהה בפאריס לצורך
חופשה פרטית, ולא לצורך איסוף
כספים, כפי שפורסם בכמה עיתונים.
בשיחה לא הצהיר וייצמן מפורשות על
כוונתו לחתום על הסכם עם המערך.
ביום השלישי חיפשו וייצמן
ושותפיו החדשים במערך נואשות את
אבו־חצירא במשך שבע שעות.
״ב־ 01.00 בלילה לא היה לנו נעים
לצלצל. לכן נוצר עימו הקשר רק
אחרי קביעת הדברים,״ התנצל לפניי
אחד השותפים לתפנית־תרגיל־נקמה.
בליכוד, מאידך, משוכנעים בצדקת
השערותיהם. אחד ממנהיגיהם התנבא
השבוע באוזניי :״תראי שהקיבוצניקים
יתחילו לנסוע במכוניות יפאניות״...

מעללי היו״ר

מזל טוב! לוועדת-הכספים יש יושב־ראש חדש — הרב אברהם יטפירא.
התואר — יו״ר — דווקא מוכר לו בתוקף תואריו כיושב־ראש הקואליציה
ויושב־ראש הוועדה המייעצת לבנק ישראל. אולם השבוע הפגין שפירא
חבלי־קליטה קשים בתפקידו החדש, ואי־בקיאות מוחלטת בנוהל־ וערת־הכספים
והדמוקרטיה בכלל.
כבוד היו״ר גיסה להכריז על ישיבת הוועדה כ״ישיבה חסויה״ .מסבירים לי
שפירא אלוהים גדול מאוד
חברייהוועדה :״אז אסור תוכנה לפירסום!״ ולהדלפה? על נושא זה מדלגים מדליפיי
בטקט רב.
״קיימת ועדה סודית עוד יותר ׳,ממשיכים הדוברים ,״זו המורכבת מיושבי־ראש
הסיעות בוועדה .״פורום זד, התפרסם כשדן במתן הלוואה למיליונר ניסים גאון.
צער זה גרם להקדמת הבחירות. שפירא. דרש שהמשך הדיונים יהיה בפורום זר-
״מה פיתאום?״ קפץ אריאל ויינשטיין( .ליבות כשהחרו אחריו חברים
אחרים בוועדה, הריון רק סוכם, יימשך בפורום נרחב ,״ואם יהיו השגות לגבי
נושאים מסויימים,״ מוסיף חבר-ועדה ותיק בליגלוק ״אז אלוהים גדול...״

לא בדיוק נהירה לי, מכיוון שבתומה
הוצע יעקובי שנית לתפקיד.
שרי־הליכוד (גדעון פת, דויד
לוי, יצחק מודעי ויגאל כהן־אורגד)
לעומת זאת, חשפו טפח מסיכסוכיהם
הפנימיים, ולא היו מסוגלים להציע את
ראש־הצוות שלהם, כהן־אורגד, לפני
יציאתם להתייעצות. במערך העריכו
באוזניי שההתלבטות היתה בין שר־האוצר
הנוכחי — אורגד — לבין

שר־האוצר בפוטנציה — מודעי :״הם
לא יכלו להציב קונטרה לגד, אלא את
ראש־הצוות שלהם — יגאל,״ הסבירו
לי במערך.
ואכן, הזוכה המאושר היה אורגה
אסור גם לשכוח שהמטרפד מס׳ 1של
שאיפות מודעי, גדעון פת, נכלל
בצוות המתייעץ. יעקובי ואורגר, מכל
מקום, המשיכו ביום השלישי ״לשוחח״.

״מדוע,״
שאלתי השבוע את אחד
מצמרת מפלגת־העבודה ,״מתבטאים
במפלגתו בגנות הישענות על הרשימה
המתקדמת לשלום וחד״ש?״
״א התגרד הצמרת במבוכה,
״תראי וניסה להסיט את נושא
השיחה באלגנטיות הראויה לציון.
״כל אותם מצביעים שהעניקו להם
את כוחם — שישה מנדטים — הם
אזרחים סוג ב׳?״ לא הרפיתי מהנושא
המקורי.
״לא אמרנו זאת מעולם!״ נפגע
המנהיג עד עומק נשמתו.
״אם כך, מהי הבעיה?״
״תראי הוא מראה לי שנית ,״זה
יחייב אותנו להיכנע״...
״ולהיכנע לסחטנות דתית, ולהזרים
סכומי־עתק לישיבות מתנוחות שונות
— זה יותר מכובד מאשר להגמיש
עמדות בנושאי פנים (זכויות האזרח
הערבי) וחוץ (קידום השלום)?״
המשכתי.
״זה לא כל־כך פשוט!״ התעצבן בן־
שיחי, וקיפץ — במהירות חסרת־תקדים
— נושא.

(המשך מעמוד )14
את כתיבתו העיתונאית לשם כסף ^
ולשקוע רובו ככולו בכתיבה סיפרותית —י
ובכתיבת מדורו נמר של נייר שאותו
אהב במיוחד ובו ראה את עמוד.השידרה
של כתיבתו העיתונאית.
ביום שבת לפני שבועיים התעורר
בבוקר, שיחק עם ילדיו במיטתו,
כשנמרוד הקטן אינו חדל מלטפס עליו
ולנשק אותו והתיישב ליד שולחן־
העבודה. הוא עמד לסיים פרופיל על
הרמטכ״ל לשעבר, רב־אלוף רפאל
איתן. לפתע חש ברע.
לא היתה זו הפעם הראשונה. לפני
שש וחצי שנים לקה דן עומר
בהתקף־הלב הראשון שלו. מאז, כך
מספרת נורית, רומה כי החלים ממנו ״*
לחלוטין.
נורית נתנה לו כדור, אך ההרגשה
הרעה לא חלפה, היא נתנה לו כדור
נוסף, בדקה לו את הדופק. הדופק היה
יציב. בשלב מאוחר יותר התאושש. כדי
לאפשר לו מנוחה, החליטה נורית
לקחת את הילדים לאביו. בשלב זה
הרגיש דן הרבה יותר טוב. היא אמרה
לו בצחוק — אל תרדם, חכה עד
שאחזור — וירדה למכונית. בעוד היא
מתניעה את המכונית חשה באינסטינקט,
כי משהו לא בסדר. היא כיבתה
את המנוע, אמרה לעתלית כי שכחה
אם ירצה

בישיבתה של ועדת־החוץ־והבטחון
של הכנסת ביום הרביעי, נוצרה
שלישיה מוזרה: פנחס גולדשטיין
(ליכוד) ,אמנון לין (מערך) והרב
מנחם דרוקמן(מורשה) .השלושה
העלו על סדר־היום נושא שבמילא
עלה לכותרות בימים האחרונים —
בעיית החרמתם של הדרוזים בגולן,
הנושאים תעודות זהות ישראליות.
למי שהנושא אינו מדליק אצלו
אי־אלה נוריות אדומות: המדובר באחד
החוקים היותר״חיוניים, שנחקקו
אי״פעם בישראל — חוק סיפוח הגולן,
שבמיסגרתו הוחלט לאכוף על תושביו
הדרוזיים של האזור להחזיק בתעודות־זהות
ישראליות בלבד. אותם דרוזים
שנכנעו לתכתיב (למרבית הפלא, היו
גם מתנגדים) — הוחרמו על־ידי
אחיהם.
מצבם של המוחרמים נגע לליבם
הליברלי של יצחק מודעי ופנחס
גולדשטיין, שעלו לגולן והתקבלו
שם בסבר פנים דרוזיות יפות, במיטב
מסורת־האירוח של עם זה.
״הביקור יצר אצלי ואצל יצחק
מעורבות רגשית,״ סיפר לי גולדשטיין
באחת ההזדמנויות. מעורבות זו קיבלה
ביטוי בישיבת הוועדה לחוץ ולבטחון,
כשהיא מעוררת הדים מצפוניים אצל
הרב דרוקמן, ומשפטיים אצל
עורך־דין אמנון לין.
לין, אמנם, לא התלהב בזמנו
מההברקה הקרויה ״חוק הגולן״ על
השלכותיה :״ודיתי בין השוללים
לכפות תעודות־זהות ישראליות על
הדרוזים,״ ענה כשימחה, כשהעליתי
את הנושא ,״אבל, כיום, ממשלת־ישראל
לא יכולה לשבת מהצד,
ולראות את הנרדפים והמוחרמים״...
דווקא יכולה! עובדה! לין מציע
התחלת הליכים משפטיים נגד
״שליחי־סוריה״ — כך הוא ספק־מכנה
ספק־קובע עובדה.

דפנה בדק

דן עומר
אבד נכס. אבד חבר
׳את הארנק ומיהרה הביתה. דן היה
שרוע ליד שולחן־העבודה שלו, ללא
רוח־חיים. מייד החלה נורית מנשימה
את דן. היא עיסתה את ליבו והצליחה
להחזיר לו את נשימתו. היא צעקה
לעזרה לשכן שגר מלמעלה. לשמע
צעקתה הנוראית הגיעה קבוצה של
שכנים אל הבית. אמבולנס הוזעק
וצוות ההחייאה התחיל מייד לטפל ברן.
עד ליום מותו 12 ,יום אחרי שלקה
בהתקף־הלב, האמינה נורית כי הוא
יחזור לחיים. ביום חמישי, בשעה 2
בצהריים, אבדה כל תיקווה. דן עומר
עצם את עיניו לנצח.
כבן דור שלישי של אתאיסטים
ציווה דן את גופתו למדע, אך מכיוון י
שבגופה נערכה נתיחה שלאחר המוות,
סירב בית־הספר לרפואה לקבל את
גופתו של דן.
מהגופה נלקחו הכליות והעיניים,
אותם תרם לנפגעי תאונות־דרכים, ודן
הובא לקבורה בטקס דתי ביום הראשון.
״דן לא יאהב את זה שהרבנים
מתעסקים איתו בדרכו האחרונה,״ _
אמרו ידידיו ,״אך זוהי הדרך היחידה
שבה הולך אדם לדרכו האחרונה
במדינת ישראל ״.אוסקר, אביו של דן,
אדוק בהשקפתו האתאיסטית, לא אמר
קדיש על קבר בנו.
ידידו של דן והמוציא לאור של
ספריו האחרונים, יוסי קריים, אמר
קדיש.
אחרי הארון הלכו רבים מידידיו של
דן עוד מתחילת דרכו בירושלים.
אפשר היה להתווכח על אופיו של
האיש, אך לתרבות הישראלית אבד
נכס, לנו במערכת העולם הזה אבד
חבר, שקשה למצוא לו מחליף.

שרית ישי

העולם הזה 2452

הוא איים,
הוא! נעצר,
הוא שוחרר

אי ים ש זב,
נעצרש זב,
שזחרר זרצח

ף* חו ב לילד ביבנה היה שקט באותו
1ערב־שבת. בקומה השניה בבית מיספר 1
עמדו לקבל את השבת. מישפחת בוזגלו,
מישפחה גדולה, המתגוררת בשתי דירות
מחוברות, היתה פעילה באותו ערב. כמו בכל
ערב־שבת. הגברים התרחצו והלכו לבית־הכנסת,
הנשים נשארו בבית. הן התקלחו כל אחת בתורה.
מזל ( )22 התרוצצה הלוך ושוב אל המיטבח
ובחזרה וערכה את השולחן הגדול לארוחת־הערב.
היא פרשה את המפה הלבנה. את הסכו״ם
והכוסות, ורק כאשר ראתה שהכל מוכן, הלכה
בעצמה להתקלח. היא יצאה רעננה מן המיקלחת,
שיערה השחור, שהגיע עד למותניה, היה רטוב,
היא החזיקה בידה קופסה קטנה של קרם פנים,
וצעדה לעבר אחותה הגדולה.
איש מהנוכחים בבית לא ידע שאלה הם
צעדיה האחרונים של מזל, ושבעוד רגע תהיה
מוטלת על הארץ בתוך שלולית־דם, ללא רוח
חיים.
שולה, אחותה, שהיתה עדת־ראייה לזוועה
שהתרחשה בבית, סיפרה:
״הייתי בסלון. בבית היינו רק הבנות ואמא.
מזל ערכה את השולחן ואחר־כך הלכה למיקלחת.
היא יצאה מן המיקלחת עם הקרם־לחות ואחותי
ביקשה שתיתן לה קצת. מזל צעדה לעבר אחותי.
״ואז הגיע הביתה חיים, האח הגדול, שהוא נכה

(בריקה פסיכיאטרית) ,אר השופט לא נענה
ושיחרר אותו. למרות שהיה לו מאסר על תנאי
לשלושה חודשים, למשך שנה.
״לנו לא הודיע כלום משום מה. לא באו
להזהיר אותנו ולומר לנו להיות יותר עירניים.
אנחנו היינו בטוחים שכל הסיפור נגמר, ואילו
המישטרה היתה טורחת להזהיר אותנו, היינו
פוקחים עין. הוא תמיד אמר׳ :אני אבוא
בערב־שבת.׳ והוא באמת בא בערב־ שבת ורצח
אותה.
״מה עוד יכולנו לעשות? הודענו למישטרה,
הגשנו תלונה. במישטרה ידעו שהוא מתכוון
לממש את איומו ברצינות. אפילו מצאו אצלו את
הסכין.
״זה מחדל חמור של בית־המישפט, שלא
התייחס ברצינות למידע של המישטרה ולבקשת
מתן צו־הסתכלות.
״היה עוד מחדל חמור. כשהוא נכנס הביתה,
אמא שלי רצה למטה לקרוא לעזרה. אחותי אתי,
שהיתה במיטבח, רצה גם היא למטה והגיעה
לתחנת־ המישטרה.
״התחנה נמצאת שתי דקות מן הבית, אפשר
לראות את הבניין מן המירפסת שלנו. היא באה
לשם, הודיעה לשוטרים וחזרה בריצה הביתה. היא
הגיעה לפני השוטרים. הניידת הגיעה כשהכל

צה״ל. הוא חזר ראשון מבית־הכנסת. הוא לא
הבחין בשום דבר מוזר במדרגות, מכיוון שהיה
חשוך. אנחנו מישפחה דתית ולא מדליקים אור
בשבת.
״מסתבר שהוא (הכוונה ליצחק משה. רוצחה
של מזל) חיכה בקומה שמעל. הוא לא ידע
שהדלת תמיד פתוחה בערב־שבת, הוא חיכה
שמישהו יפתח את הדלת, וכשחיים נכנס פנימה,
הוא דחף אותו מאחור והתפרץ אחריו. הוא עמד
במרכז הבית, דרך את הנשק והתחיל לירות
בתיקרה ובריצפה, צרורות. אמא נבהלה ורצה
החוצה לקרוא לעזרה. אני ומזל היינו ביחד
והתחלנו לרוץ מהסלון אל המיסדרון של הבית.
ואז ראיתי שמזל הולכת וחוזרת ולא הבנתי למה
היא חוזרת, לא הבנתי מה קורה לה. היא הלכה
קדימה ואחורה. שתי אחיות אחרות שלנו נכנסו
לאחד החדרים וסגרו את הדלת עם
מכונת־התפירה של מזל.
״אני חיכיתי עד שייגמרו היריות ואז יצאתי מן
החדר. ראיתי אותם שוכבים אחד ליד השני על
הריצפה בסלון, כאילו מישהו סידר אותם בכוונה.
רק אחרי שנגמר הכל ואחרי שפסקו היריות,

כבר היה גמור. הם עלו למעלה רק אחרי שנגמרו
היריות. למה?״

.הוא אמר שיבוא
בערב שבת״
הגיעו השוטרים, אבל זה היה מאוחר מרי.״
שולה, עדיין המומה מהזוועה שהתרחשה לנגד
עיניה, מספרת את סיפורה לאט, כמו מדקלמת
אותו, וקולה רועד. האחים מנסים להרגיע אותה,
מלטפים את ראשה ומחזקים את ידיה.
גמצא סכין קומגדו
^ מישפחה המומה לא רק בגלל האסון
1 1הכבד, אלא בעיקר משום שלדעתם ניתן היה

חורי־כדורים במקום הפשע
שתי גופות על הריצפה

למנוע אותו, אילו התייחסו במישטרה ביתר
רצינות לתלונותיהם.
דניאל (דני) בוזגלו, אחיה של מזל, המבוגר
ממנה, סיפר את השתלשלות העניינים:
״לפני שישה חודשים בא יצחק משה אלינו
ואיים על מזל ועל המישפחה כולה, שהוא יבוא
עם נשק ויהורג אותה ואת כל מי שיהיה לידה.
אנחנו הודענו למישטרה והגשנו תלונה.
״מזל ויצחק היו בקשרים רומנטיים במשר
תקופה מסויימת. אחרי כמה חודשים החליטה מזל
שהיא אינה רוצה להמשיך את הקשרים איתו. היא
הבינה פיתאום שהוא איש קשה מדי לטעמה.
שהוא קנאי מדי ואינו מתייחס למישפחתה
בכבוד.
״הוא היה אדם חילוני ואנחנו מישפחה דתית.
זה לא הסתדר. הוא הסביר לה שכאשר הם יתחתנו
ויגורו ביחד, הוא לא ירצה כל־כך שמישפחתה
תבוא לבקר אותה. הוא אמר לה שתודיע לו בכל
פעם שהמישפחה שלה רוצה לבקר בבית, ואז הוא
יצא עד שאנחנו נלך.
״לפני חצי שנה החליטה לסיים את היחסים
איתו והודיעה לו על כך. הוא התרגז ואיים עליה
ברצח.
״ימים אחדים אחרי־כן הופיע שוב ושוב איים.
בעיקבות התלונה נעצר ל־ 48 שעות. בחיפוש
שעשתה המישטרה נמצא סכין קומנדו, ששימש
אותו לאיומים.
״הוא נשפט שיפוט מהיר ונגזרו עליו שלושה
חודשי מאסר על תנאי לשנה וקנס.כספי של 50
אלף שקל. גזר־הדין גם אסר עליו להיכנס ליבנה.
״יצחק משה גר בראשון־לציון, הסמוכה
ליבנה. שם התפרנס ממיני־ מרקט שבבעלותו.
״עכשיו מסתבר שלסיפור היה המשך. לפני
תישעה ימים (ב־ 15 בחודש) ,עצרה אותו
המישטרה מיוזמתה, בעיקבות מידע פנימי
שלהם, שהוא מתכנן את ביצוע הרצח. שהוא
עומד לממש את האיום שלו.
״הוא נעצר ל־ 48 שעות. המישטרה ביקשה מן
השופט בפתח־תיקווה שייתן צו הסתכלות
בנשק צגא> ובמדים
**זל ויצחק הכירו זה את זה לפני שנה
^/בתחנת־אוטובוס. הרומן ביניהם נמשך
ארבעה חודשים. הזוג הצעיר החליט להתחתן
והזמין אולם בחיפה. מקום הולדתו של יצחק.
הוריה ומישפחתה של מזל לא ידעו מכך.
משסיפרה הסכימו, אך רק עד שיצחק התחיל,
כמו שהם אומרים ,״להראות את אופיו האמיתי.״
הוא סיפר שהוא מכה אותה, שהיא אינה שווה
כלום. שהיא תעשה מה שהוא רוצה, אחרת יהיה
רע ומר. כשמזל הבינה שהוא אינו מתאים לה, היא
הודיעה לו שהיא אינה מוכנה להתחתן איתו.
״מזל היתה בחורה אדירה!״ אומרים ידידיה
ובני־מישפחתה .״היא היתה יפהפיה, תמירה. היא
היתה כישרונית מאוד. לפני חודשיים סיימה
לימודי אופנה בסמינר בכפר־חסידים. היא היתה
תופרת מוכשרת ומתכננת אופנה יוצאת מן. בלל.
מכונת־התפירה של מזל נשארה מיותמת
בחדרה. מישפחתה, שעלתה ממרוקו לפני 22
שנים, נשארה המומה ושכולה. האבידה כבדה,
ומכבידה עליהם בעיקר העובדה, שלדעתם ניתן
היה למנוע את הרצח האכזרי, אילו היו המישטרה
ובית־המישפט מתייחסים ביתר רצינות לאיומיו
של יצחק ולתלונותיהם.
האסון שפקד את מישפחת בוזגלו אינו
הראשון מסוגו. יצחק רצח את מזל בנשק צבאי
של צה״ל,
הוא היה בשירות מילואים ובא לבצע את מעשהו
המחריד כשהוא לבוש במדי צה״ל, נושא נשק
ועל מותניו חגור מלא, הכולל רימונים.
״האם אין קשר ותיאום בין המישטרה לצבאי
איך זה שהמיקרים האלה תמיד קורים עם נשק
צבאי?״ זורקים בני־מישפחת בוזגלו האבלים
שאלה קשה לאוויר, ואין עונה.

מתנה כל ב1קר״

ק ר 540 ואנו -?£נדאג לספק את

העיתון^§^משך חודשיים
בשעות הבוקון ״ המוקדמות
לכתובת ן א שולמסור לנו
תמורת 5,175שקל בלבד
(מחיר מהל למתנה
10,350 שקל) עם במקום העיתון הראשון ישלח כרטיס
ברכה עם פרטי שולח השי.
הארז

האד׳ו

האי׳ ו

טפו

אני אוהב אנשים עיקביים. אני אוהב את זובין מהטה.
הכל שיבחו אותו על התנהגותו בפרשת שלמה. זוהי יצירה של
ארנסט בלוד, ששמה המלא הוא ״שלמה, רפסודיה עברית לצ׳לו
ולתיזמורת״ .איני נמנה עם מעריציה הגדולים ביותר. אך זה לא
שייך לעניין.
התיזמורת הפילהרמונית של נידיורק, שזובין עומד בראשה,
הוזמנה למאלזיה. בין השאר עמדה לנגן יצירה זו. איני יודע מדוע
הגיע לבני מאלזיה עונש זה,
אך במהרה הוכיחו כי אין
צורך לרחם עליהם. השר האחראי
אסר את נגינת היצירה

מדוע? לא בגלל מוצאו
היהודי של בלוך, כי לא הי־תה
התנגדות ליצירותיהם
של מלחינים יהודיים אחרים,
כמו ג׳ורג׳ גרשווין וליאונרד
ברנשטיין, שנכללו גם הן
בתוכנית. נראה כי הפריע
השם ״רפסודיה עברית״.
השר פחד מפני החוגים
הדתיים הקיצוניים בארצו
המוסלמית.
קמה סערה באמריקה, היהודים צעקו חמס, והתיזמורת נאלצה
לבטל את הביקור במאלזיה. זובין מהטה תמך בהחלטת הביטול.
מהטה, שהוא הודי בן דת זאראתוסטרה, התנגד כמו היהודים
לצנזורה מוסיקלית.
יש רק הבדל קטן: אותם יהודים טובים אינם מתנגדים כלל
וכלל לצנזורה מוסיקלית על יצירות ריכארד ואגנר בישראל.
בישראל זה מותר, מפני שוואגנר היה אנטי־שמי, ומפני שהיטלר
אהב אותו, וכו׳ וכר. כמנהל התיזמורת הפילהרמונית הישראלית
התנגד מהטה בשעתו בחריפות לחרם זה. הוא באמת עיקבי.
יכול מישהו לטעון כי אין הדברים דומים. המוסלמים במאלזיה
התנגדו ליצירת בלוף, בלי קשר לדיעותיו של האיש. בישראל
מתנגדים לוואגנר, בגלל דיעותיו הידועות.
אך מבחינה עקרונית, אין הבדל. צנזורה אמנותית היא צנזורה
אמנותית, יהיו מניעיה כאשר יהיו. אפשר תמיד למצוא סיבות
טובות לשריפת ספרים ולהחרמת יצירות.
ואגנר היה ארם רי מגעיל, כפי שיכול להיווכח כל צופה־טלוויזיה,
המסתכל בסידרה הבריטית הנהדרת על חייו, המוקרנת
מדי יום שלישי בערב, אחרי חדשות השעה ,10 בטלוויזיה
הירדנית. דיעותיו של ואגנר היו כדיעותיו של מאיר כהגא.
אך מה לריעותיו של מלחין מגעיל ולמוסיקה הנהדרת שכתב?
במה אשמה הפתיחה של מייסטרזינגר, למשל, בדבריו׳ של
המלחין על היהודים? ומי שמתנגד לתמלילים של ואגנר, מדוע
יתנגד לצלילים?
מה שמותר לישראלים, מותר גם למאלייזים. ומה שאסור
למאלייזים, אסור גם לנו. כך, לפחות, אמר הילל הזקן, כשעמד על
רגל אחת.
ואשר לסידרה הנהדרת ההיא, בהשתתפות ריצ׳ארד ברטון,
לורנס אוליבייה וג׳ון גילגוד — מדוע אנחנו צריכים לראות
אותה בערוץ הירדני? מדוע לא להקרין אותה בערוץ שלנו? הרי
אפשר להוסיף בסוף טפו־טפו־טפו. במלים ובצלילים.

איש המוסיקה
כאשר מדובר על הפתיחה של מייסטרזינגר, איני אובייקטיבי
לגמרי. היא היתה אחת היצירות האהובות ביותר על אבי, וכעשר
שנות־חיי הראשונות שמעתי אותה מאות פעמים.
אבי היה משוגע למוסיקה. בנעוריו ניגן להנאתו בצ׳לו. אך
כשהפך בנקאי ואיש־בורסה זנח תחביב זה. אולם המוסיקה
הוסיפה למלא תפקיר חשוב מאוד בחייו. וכל עוד היינו מישפחה
יהודית אמידה בגרמניה, היה חלק גדול של השיחות בבית מוקדש
לנושא זה, עד שנדחק בהדרגה הצידה על־ידי הפוליטיקה, בגלל
איש אחד בשם אדולף היטלר. כל הצגה חדשה של אופרה בעיר
היתה גורמת להתרגשות ולמאבק על כרטיסים.
היה לנו בבית פסנתר אוטומטי, שנקרא פונולה. היו מכניסים
בו מגילות, שדמו לסיפרי־תורה, ושהיו מנוקבות. היו דורכים על
שתי דוושות גדולות, והנקבים במגילה היו מפעילים את מכושי
הפסנתר. בימים ההם לא היו תקליטי־הפטיפון טובים דיים, ועל כן
היה מכשיר זה עדיף בהרבה. המגילה היתה מסתובבת ומשמיעה
יצירות גדולות, תרתי משמע.
היו לנו בבית כל יצירות בטהובן, מוצרט, בך, בראהמס, שוברט,
שופן, ועוד ועוד, ואת כולן ינקתי, פחות או יותר, עם חלב האם.
מכולם אהב אבי את בראהמס ואת מייסטרזינגר (״האומנים
המזמרים״) של ואגנר (אך לא את שאר יצירותיו) .בטהובן היה,
בעיניו, קצת וולגארי. אני אהבתי, בתקופה ההיא, בעיקר את
כרמן של ביזה, הרפסודיות של ליסט ורחמונדה של שוברט.
איך זה קרה שילד, שגדל באווירה זו, לא לקה אף הוא בשיגעון
למוסיקה? אינני יורע. כשבאנו לארץ הפכנו תוך זמן קצר לעניים
מרודים. אבי נאלץ למכור את הפונולה, שאותה טילטלנו עימגו
בכל הדרך הארוכה מגרמניה. רק כיום אני יכול לתאר לעצמי את
כאב־הלב שחש מן הסתם, אבי באותו יום.
כילד שגדל בארץ הלכתי תחילה למושב. אחר־כך עברנו
העירה והתחלתי לעבוד בגיל צעיר. הצטרפתי לאצ״ל והייתי
עסוק בהרבה דברים חשובים בעיני. המוסיקה נראתה לי כעניין
בלתי־חשוב מאוד, פינוק, משהו שאינו נאה לצעיר עברי נוקשה.
חוץ מזה נחונותי בחוסר־שמיעה אבסולוטי. כלומר. אינני יכול

־טפו־

לשיר או לשרוק אף שורה אחת מבלי לזייף, דבר שאינו מפריע לי
לשיר בחשק ובשמחה למגינת ליבם של כל בעלי האוזן
המוסיקלית שגורל אכזרי גזר עליהם לעבוד במחיצתי, כעונש על
עוונותיהם בגילגול קודם.
אחרי הפסקה ארוכה התחלתי שוב להתענג על מוסיקה,
ועכשיו התפשרתי עימה. אני אוהב יצירות קלאסיות רבות, וגם
פופ טוב ומוסיקה ערבית (כשאני במצב־רוח מתאים) .אבל איני
משוגע לצלילים, כמו אבי המנוח.
רק פעם אחת ניסיתי לנגן בעצמי בכלי. זה היה כשהייתי,
כשליח סמוי של אצ״ל, בתנועת הנוער הציוני. שאלתי את
החצוצרה של הקן וניסיתי להפיק ממנה תרועות בבית. למזלם של
השכנים לא הצלחתי להוציא מן הכלי הארור אף צליל אחד.
רק פעם אחת הייתי עילוי מוסיקלי. הייתי בן 7או 8והחלטתי
למתוח אורחים שבאו לביקור, בהעדר הורי. הכנסתי לפונולה

אודי אבנר•

מגילה של מוצארט, סגרתי את התא שלה, פתחתי את מיכסה
הפסנתר הרגיל והעמדתי פנים כאילו אני מנגן על הקלידים.
האורחים לא הבחינו ברגליי, שדרכו על הדוושות. הם הוקסמו
לגמרי .״איזה כישרון!״ קרא האיש, ואשתו הוסיפה :״איזה עילוי!״
אני מקנא באנשים המסוגלים לעורר התפעלות. כזאת מבלי
לרמות, אך עתה השלמתי עם ההנחה שכנראה לא אהיה מוסיקאי
דגול בגילגול הנוכחי.

ער הסף
ברדיו אמרו ששני אדמיראלים בריטיים ״דחו מכל וכל״ את
הטענה כאילו שקלו את השימוש בנשק גרעיני במילחמת
איי־פוקלנד.
ברור שהם בריטיים. שום אדמיראל ישראלי לא היה רוחה
האשמה כזאת ״מכל וכל״.
ישראלים דוחים תמיד ״על הסף״ .הממשלה דוחה על הסף.
האופוזיציה דוחה על הסף.
מכאן שאנחנו דוחים על הסף את הטענה כאילו עלולה ישראל
להשתמש בנשק גרעיני במילחמה הבאה, או הבאה אחריה, ומאחר
שהטענה לא הצליחה לעבור את הסף, אין צורך להכחיש אותה
מכל וכל. כמו שנאלצים האנגלים המיסכנים לעשות.

וגם זה
כשראיתי את הסרט התיעודי על התנחלות עימנואל, התרגזתי
על הרבה דברים (ראה הנדון) .אך רבר אחד הרגיז אותי יותר
מכל.

החותמת עלי מעטפת היום הראשון

טפו

הנה אנחנו מחזיקים על חשבוננו חבורה של אנשים, שכל
מלאכתם היא קריאה בסיפרי־קודש, בעברית ובארמית.
אפשר היה לדרוש מאנשים אלה לפחות דבר אחד: שהם ידברו
עברית נכונה ונקיה.
מה הסתבר בשידור? שהם מדברים עברית קלוקלת בדיוק כמו
החיילים המשרתים תחתם בלבנון.
כמעט כל המרואיינים ריברו בנוסח ״יש לנו את ו״אין לנו

פלוני דיבר על ״עובדות בשטח״ ואלמוני הוסיף על כך כהנה
וכהנה, אימרות״סלאנג מן השווקים.
אך אולי ביידיש זה מצלצל יותר טוב.

צפור נפשו של ציפורי
לפני שנים שכרתי מכונית באדינבורו, כדי לבקר את
ההיסטוריון. סטיוון ראנסימן, המומחה לתולדות הצלבנים, שחי
בודד במיבצר ישן בסקוטלנד. בלילה התאכסנו, רחל ואני, במלון
ששכן בטירה סקוטית מצועצעת (הסיגנון נקרא ״סקוטיש
בארוניאל״) ובבוקר המשכנו בדרכנו.
היה זה ביום הראשון בשבוע, ובעברנו באחת העיירות —
כמדומני שהיה זה פיבלס — שמענו קול שירה בציבור, שבקע
מאחת הכנסיות. היה משהו שובה־לב בשירה זו. עצרנו ונכנסנו
לכנסיה. היא היתה מלאה בקהל בורגני, אך כמה מתפללים
הצטופפו ופינו לנו מקום. השכנים הגישו לנו סיפרי־הימנונים
והצביעו על השיר שהושר באותה שעה.
האוזן שלי קלטה את המילים 8 1£1£ז .1
א .0 0 נדהמתי. חיפשתי את המילים בספר, ונוכחתי
לדעת ש״ירושלים של זהב״ אינה המצאה של נעמי שמר. המילים
נכתבו על ידי משורר בריטי שמת מאה שנים לפני ששמר
השתמשה במילים אלה: ג׳ון מייסון ניל.
היתה לי הרגשה מוזרה. הנה אנו עומדים, זוג ישראלי אלמוני,
בכנסיה בעיירה סקוטית נידחת, והציבור כולו שר על בירת
ארצנו. איכשהו, זה נגע לליבי.
אני זוכר את המחשבה שחלפה בראשי: בלב האנשים הטובים
האלה, גברים ונשים, ילדים וזקנים, השם ג׳רוסלם מעורר רגשות
עמוקים. הם שרים עליה בדבקות ובאהבה. יתכן שאחדים מהם לא
שמעו מעולם את השם ישראל, ואם הם נתקלים בו בעיתון, בוודאי
שאינו מעורר בליבם כל רגש שהוא. אך כל אחד מהם יודע היכן
נמצאת ג׳רוסלם.
נזכרתי בכך כאשר קראתי ששר־התיקשורת מרדכי ציפורי,
קיבל החלטה היסטורית: לבטל את השם 0831601־•161
בחותמות־הדואר הלועזיות, ולרשום
במקומו את השם ־\ 0111
וו 11ץ 31;1ו .81 כלומר: למחוק שם
המרגש מאות מיליוני לבבות
מסביב לכדור־הארץ. ולהחליפו
בשם שאינו אומר דבר לאיש,
מלבד כמה יהודים.
לאן יכול להגיע הטימטום?
ליתר דיוק: לאילו תהומות של
איוולת מובילה הלאומנות
הצרה. שהיתה לרת המרינה?
כל ילד בעולם הקורא את
התנ״ר בבית־הספר. או השר
שיר־דת נוצרי בכנסיה. מכיר את
שם ירושלים בגירסת־ שפתו:
11831001־ .101 באנגלית ובגרמנית. וגירסות רומות בצרפתית,
בספרדית ובעשרות שפות אחרות. השם הזה הוא נכס עולמי. הוא
מעוגן בהיסטוריה של עמי אירופה כולם. במורשתם הדתית.
הרוחנית. הספרותית והמדינית. ומורשה זו היא כיום חלק
מעולמם הרוחני של רוב עמי־העולם.
בא לו עסקן ממדרגה שלישית בירושלים ומקבל על עצמו
למחוק את כל זה.
מרדכי ציפורי הוא, כנראה, בסוף דרכו המיניסטריאלית. הוא
לאומן צר־אופק, אך הוא גם ארם הגון, אחד האנשים המעטים
בצמרת המדינה ששמותיהם נשארו טהורים בפרשת צברה
ושאתילא. על כך שילם בקאריירה שלו. מדוע הוא מכתים את
ימיו האחרונים בתפקיד במעשה איוולת שכזה?
להגנתו הוא יכול לטעון כי לא הוא התחיל בניסיון הנפסד הזה
למחוק מתולדות ארצנו כל זכר לעמים האחרים ולתרבויות
האחרות — כלומר, את רוב רובה של ההיסטוריה של הארץ. כך
נמחק השם הלועזי ,.1303 שגם הוא מעוגן בתולדות אירופה(שם
לחם ריצ׳ארד לב־ארי, ושם ביצע נפוליון את אחד מפישעי-
המילחמה הגדולים שלו) .תחת שם עתיק זה בא משהו חסר טעם
וריח הקרוי ¥310 1ד .761 שום אדם אירופי אינו יכול
לקשור שם זה עם המוצר הישראלי שבו תלוי חלק ניכר של
המשק הישראלי 30268 1303 01 אני זוכר את השם הזה עוד
מילדותי. כשם־דבר. יתכן שהרס הפרדסנות הוא מעין עונש
טיבעי על שחצנות זו, וההתעלמות מרגש הזולת.
מובן שהחלטתו של ציפורי לא תשיג דבר. מיליונים ימשיכו
לשיר שירים כמו זה של ויליאם בלייק מלפני מאתיים שנה
(שעדיין לא נמצא לו הד בשירי נעמי שמר):
111,ן001 1)400131 £1־ 01 06386 0ס 1 811311
£130)1ץ 01מ 81060 1ג<־01׳\ 81ץ 80311 01־!8101
0831601־6 03¥6 8010 161 111
8 01660 30 )1 ? 1638301 £ 30 )1.׳10 £02130 )1

מי שהחמיץ את השבוע
החם של וייצמן ואנשיו, היה
דוברו, צבי רימון, שיצא
לחופשה קצרה אחרי עבודה
מייגעת מאוד מאז תחילת מסע־הבחירות,
אך לפני שהחל המי
שא־ומתן הרציני עם המערך.
באמצע השבוע קיבלו
הכתבים הצפוניים הודעה ממטהו
של הרב מאיר כהנא, שהוא
יבוא לביקור ב״גדר־הטובה״
שבגבול הלבנון ואחר־כך יוועד
עם מפקר מישטרת־העמקים,
כדי לתאם את ביקורו באום אל־פחם.
הכתבים, ישראלים וזרים,
מיהרו ל״גדר־הטובה״ והמתינו,
*אך לשווא. כהנא לא הגיע, לא
לשם וגם לא -למישטרת־העמקים.
בעודם ממתינים,
החליפו הכתבים בדיחות על
הח״כ החדש. אחר מהם, שאינו
מוכר בריעותיו המתונות, העלה
רעיון׳ שאת כהנא יש להגיח
כמיטען־צד בלבנון.
בשיחה שקיים המנחה
יעקב (״יענקל׳ה״) אגמון עם
מנכ״ל האוצר לשעבר, עימנואל
שרון, תיאר האחרון
בצבעים קודרים ביותר את מה
שעלול להתרחש במשק בחודשים
הקרובים. שאל אגמון
בבדיחות הדעת :״האם ישנה
איזושהי מדינה בעולם שאנו
יכולים לייצא אליה את הידע
שלנו שהאזרח נהנה והמדינה
מתמוטטת?״ השיב לו שרון:
״לרומא שעלתה באש״.
אגמון נחלץ השבוע לצאת
להגנתו של מורה התיאטרון
הוותיק, ניבן נתיב. בוגרי
הסטודיו של ניסן נתיב, מעלים
מעל בימת בית ליסין, המנוהל
על־ירי אגמון את המחזה כולם
היו בני חוץ מנעמי או חופי
שווייצריה. מבקר התיאטרון
של הארץ, מיכאל הנדלזלץ,
תקף את המחזה ואת מי שעומד
מאחריו בשצף קצף. אגמון
התעמת עם הנדלזלץ בתוכנית
הרדיו של קול ישראל לענייני
אמנותצילצולשלישי ושם חשף
את העובדה שהנדלזלץ מלמד
בבית־ספר מתחרה לנתיב, ב־בית־צבי
ברמת־גן. על אף
חילופי־הדברים הקשים בין
השניים, היחסים האישיים בי־

מדוע איים י שראל קיסר בשביתה.
מדוע לא 1קגן ן שר־האוצר על 1־ענייי
ומדוע נקרא, עכשיו. אריה גוראל ״נביא בעירו״
דרש שניאור וקיבל, כמובן, את
כספו.
המנהל האמנותי של תיאטרון
חיפה, עומרי ניצן, העזה באי־חיבתו ידוע לבעלי־חיים. אשתו רינה,
חשקה בכלב וחיפשה דרך
להכניסו לדירתם המשותפת.
היא קנתה מלב ואמרה לניצן
שזוהי מתנת יום־ הולדת לאביה.
האב סירב, כצפוי, לקבל את
הכלב, וזה נשאר בביתו של
הבימאי. עתה הוא מסתובב מלא
צער, אך כששואלים אותו כיצד
ינהג בדייר החדש בדירתו הוא
שואל :״מה אתם רוצים, שאזרוק
אותו לכלבים?״
בדחני חיפה מתלוצצים

השחורה, ואחר־כך ירד אל
מעבר לים. חיים יושב כבר חמש
שנים בגולה ועוסק בצלילה.
בחתונה של דישי הוא אפילו
הדגים זאת, כאשר צלל
למי־בריכת המלון, שם נערכה
החתונה, והוציא ממנה את החתן
שנזרק פנימה על לבושו החגיגי.
הבאים לפתיחתו של פאב־מיסעדה
הפעמון בסוף רחוב
דיזנגוף בתל־אביב הופתעו
לראות במקום את הפרקליט
חובש־הכיפה, חיים שטנגר,
מבלה במקום שמיטבחו אינו על
טהרת הכשרות. מסתבר שבעלי־המקום
חייבים תודה לפרקליט
הצעיר שבמשך שנה וחצי ניהל
מאבקים מישפטיים, כדי לאפשר
את פתיחת המקום ברישיון

11 *111ו בא לישיבת מיפלגת העבודה והתקבל
\ \ 1\ ^ 1ו בקריאות ״אדוני היושב־ראש!״ אבן חייך, אך
לא בסיפוק רב. זקן חברי״הכנסת שנאלץ עתה לשמש ניושב״ראש
זמני עד לבחירת היו׳ר הקבוע, ממתין בקוצר־רוח להינתקותו
מהתפקיד. אבן שואף להיות שר בממשלת המערך, אם תקום, בעוד
אשתו סוזי לא היתה מתנגדת שיישאר בתפקיד הנוכחי המכובד.
אחותה של סוזי, אורה לבית אמבש, היא רעייתו של הנשיא, חיים
הרצוג, ובהיעדרו של זה ממלא את מקומו יושב־ראש הכנסת.
ניהם לא ניזוקו, ולמחרת הם כבר
לחצו ידיים כשנפגשו באירוע
אחר.
שר־העבודה לשעבר.
משה ברעם, נזכר השבוע
במשורר המנוח, זלמן שני״
אור, שהיה ידוע בגישתו המציאותית
לבעיות הפרנסה שלו.

בשנות ה־ 50 הוזמן שניאור
להרצות בערב תרבות של
מועצת פועלי־ירושלים. המשורר
המזוקן העיף מבט בקהל הרב
שנאסף, אך סירב להתחיל לדבר
עד שקיבל מראש את כל הכסף
שהובטח לו עבור ההרצאה .״צ׳ק
מראש או שאני הולך הביתה״,

ח 1ך 1ה 1ך ך בא נשען על מקל כדי ללחוץ את ידי חברי
|# #1 |#להקת מנהטן טרנספר בהפסקה, במופע שנערך 111 ביום החמישי האחרון בירושלים. קולק, שצמוד למקל הליכה מאז
שבר את רגלו לפני חודש וחצי, בירך את ארבעת חברי הלהקה,
שאחת מהן היא יהודיה כשרה ויצא מייד לברך באירוע אחר.

שראש־העירייה שלהם, אריה
גוראל, הוא נביא בעירו. ערב

ך 1¥1ךדדה דובר עיריית ירושלים רוקד לצידה של רקדנית־בטן מקומית, במסיבה שנערכה
11 1.1 1 1לחבלני מישטרת״ירושלים שפירקו את מנונית״התופת במרכז הבירה בשבוע שעבר.
דברה, שהחלים באחרונה מהתקף־לב קשה בו לקה, היה עירני מאוד וקם לעודד את הרקדנית. מפקד
המחוז הדרומי, ניצב אברהם(״תורגי״) תורגמן שנכח אף הוא במסיבה, זכה להתעטף בצעיפה של הרקדנית.

הבחירות המוניציפליות האחרונות
הוא הוציא •חוברת בשם
דברים זזים בחיפה. סביב
חוברת זו מתנהל עתה דיון
בלישכתו של היועץ המישפטי
לממשלה יצחק זמיר, בעניין
מקור מימון הפקתה. ביום
השישי אחרי שרעידת אדמה
קלה זיעזעה את העיר, העירו
לגוראל באחד המקומות שבהם
ביקר כדי לבדוק את מימדי
הנזק :״נו, דברים זזים בחיפה?״
אורח ממרחקים בא
לחתונתו של הקולנוען שאיל
דישי, שהתחתן ביום ראשון
שעבר עם חברתו מזה עשר
שנים, עורכת־הדין אילנה
עופרי. דישי שלח הזמנה
לניו־יורק לבימאי הסרטים
בנימין חיים, שביים בעבר
סרט אחד בארץ, הבננה

עירוני כנדרש.

השחקן אברהם(״אבריי־1
מלה״) מור ישב במישרד תיאט־ ,
רון יובל. של מרים עציוני?,
בתיאטרון נווה צדק. וענה ;
לטלפונים. אלמונית ביקשה נ
לדעת איזו הצגה תועלה
בתיאטרון באותו הערב. ענה לה 4״
מור :״לא עכשיו יקירתי.״ ן
המטלפנת היקשתה שוב ושב . 1
ומייד ענה לה פעם אחר פעם
אחר פעם :״לא עכשיו יקירתי״.
לבסוף היא שאלה בתקיפות:
״האם אתה מכיר אותי? איך אתה !
פונה אלי?״ ענה לה מור בשלווה1 :
״סאן מדבר השחקן אברהם מור |
שמופיע הערב כאן בהצגה לא
עכשיו יקירתי.״
האם הם ייפגשו על בימה
אחת? צ׳אן קנטטה האגדתי
יושב מזה חודשיים במלון בתל-
אביב, בסוויטה גדולה, וממתין
העולם הזה 2452

לצעירות ולהופעות. ערב בואו
לישראל היתנה אורי נלד תנאי
בפני המפיק דני שלם שחתם
עימו בטוקיו על חוזה הופעות
בארץ. שהוא לא יו£יע על בימה
אחת עם מכשפים, קוסמים
ומתחרים בתחום בו הוא מתמחה.
קנסטה ייאלץ לצפות בגלר מן
האולם.
השחקן עודד תאומי
ערך בביתו של המפיק. יצחק
(,.ויטו״) בן־ניסים, ערב קריאה
של מחזה חדש פרי־עטו, על
החיים ועל המוות. סיפורו של
מרצה שעוסק בריפוי רוחני מסוג
חדש. תאומי הזמין למקום את
חבריו הקרובים וביקש מהם
שיחוו דעתם על המחזה. העיר לו
הסופר יורם קניוק שהבחין
בגלישת המספר לנושאים הרי־עולם
.״כשאמן מנסה להיות
פילוסוף הוא נכשל וכשפילוסוף
מנסה להיות אמן, גם הוא נכשל״.
קניוק הציע לתאומי לצמצם את
קיטעי ההגות של המחזה ליחיד.
השבוע. כאשר נחתם
הסכם בין יחד ומיפלגת־העבודה
על הליכה משותפת בבחירות
הבאות, סיים מס׳ 2ברשימתו של
עזר וייצמן, תת־אלוף ומיל׳)
בנימין ו״פואד׳׳) בן־אליעזר
סיבוב כמעט שלם בפוליטיקה.
בעודו לובש מדים כמתאם
הפעולות בשטחים, התחבב פואד
על מי שהיה אז ממלא־מקום
ראש־הממשלה, שימחה אר־ליד•
היחסים ביניהם התהדקו
עד כדי כך. שכאשר התברר
במיפלגה הליברלית שראש
הסניף הרמת־גני הד״ר ישראל

סלד, הובס בהצבעה בין חבריו
ולא יוכל להתמודד מטעם
המיפלגה לראשות העיריה
בבחירות המוניציפליות (שהיו
אמורות להיערך בחודש נובמבר
1982 ונידחו לשנה מאוחר יותר),
הועלה רעיון מזהיר לגבי פואד.
ארליך נתן אז את בירכתו שפו-
אר, תושב ראשון־לציון, יעבור
להתגורר ברמת־גן ויתמודד
בראשות הליכוד בבחירות המקומיות.
מוצאו העיראקי של פואד
היה לו לעזר. לבסוף עלה המי
שא־ומתן על שירטון, פואד פרש
מצה״ל ונכנס לתמ״י כמזכיר־עולמי
של התנועה, פרש ממנה,
חזר לצה״ל, הצטרף לוייצמן
ועתה הפתיע אפילו את חבריו שנטיותיו בטוחים שהיו הטיבעיות הן ליכוד.
למרות שהכנסת נמצאת
בפגרה מאונס, החלה ועדת־הכספים
את ישיבותיה האינטנסיביות.
בדיון שהיא קיימה
בעניין עידכון מדרגות־המס.
הופיע גם הח״כ החדש, ישראל
קיסר, מזכ״ל ההסתדרות. הוא
פנה בכעס רב אל שר־האוצר.
יגאל כהן־אורגד, ואמר לו:
״ערב הבחירות אמרת שתלך
לקראת העשירונים התחתונים.״
שיסע אותו ח״כ הליברלים.
אריאל ויינשטיין :״הוא לא
צריך ללכת לקראתם. הם היו
איתו ״.העיר בעצב ח״כ העבודה
אריק נחמקיי :״כמה ׳שאתה
צודק״.
במהלך הדיון שבו דנו
הנוכחים בשאלת מיסוי לשכי־

חסיה לוי

| | מנהלת האקדמיה למחול בירושלים פגשה בעמיתה למיקצוע, שרה לוי״תנאי(משמאל)
הכוריאוגרפית של להקת המחול עינבל, באירוע מיוחד לאוהבי״המחול. השבוע נפתח
הפסטיבל למחול גוונים במחול בעיר רמלה. שתי הגבירות נפגשו בפואייה של הינל״התרבות המקומי.

רים ולעצמאים קפץ ממקומו
ח״כ העבודה, חיים רמדי, נושא
דיגלם הקבוע של המקופחים
ואמר :״לי לא תספרו. כל חבריי
הם עצמאים ואני יודע היטב איך
הם מתחמקים מתשלום־מס.״
העיר לו ח״כ הליברלים. יצחק
ו״זיגי״) זייגר :״איזה מיו סוציאליסט
אתה שמסתובב בחברת
קפיטליסטים וסולד מחברת
הפרולטריון?״
בין פגישה אחת לשניה
הספיק קיסר לבלות חופשה
קצרה במלון לוט בים־המלח.
באחד הערבים הוא ישב באולם,
מול רחבת־ריקודים עמוסת
רוקדים. הפסנתרן פנה אליו
באמצעות המיקרופון והציע לו
להצטרף לרוקדים. קיסר סימן לו
שלוש פעמים שהוא אינו מעוניין
לרקוד. אחרי שהפסנתרן פנה
אליו בפעם הרביעית. הוא ניגש
אליו ולחש באוזנו :״אל תרגיז
אותי. כי אחרת אסדר פה שביתה
ונראה איך תסתדרו באולם בלי
חשמל.״
ח׳׳כ שינוי מרדכי
וירשובסקי, לא רווה נחת
מההסכם בין וייצמן והמערך. זה
הזכיר לו בדיחה על אשה שבאה
לרופא ועוד לפני שהספיקה
להסביר מה כואב לה, זינק עליה
הרופא, הפשיט אותה, השכיב
אותה וביצע בה את זממו. אחר-
כך קם מעליה ואמר :״טוב, אני
את בעיותיי פתרתי. עכשיו, מה
הבעיה שלך?״ אומר וירשובסקי:
״וייצמן פתר לעצמו את בעיותיו.
רק למערך עריץ יש בעיה״.

בהפגנת מעטים למען ממשלת
אחדות לאומית :״מתעניינים בכוורת
הבידור יותר מאשר בכוורת
הממשלה.״

• התעשיין והיבואן
אברהם (״בומה׳יו שביט

הוא מיטיב להתבטא בלשון
המאזניים״.

• מאמן ההתעמלות,
יעקב וישנייה, בנו של עסקן
ההתעמלות ומאמן העבר. אריה
וישנייה :״מישפחת וישנייה היא

פם וקי השבוע
• עורך־הדין אהרון סאסו,
על התחברותו של עזר וייצמן
עם המערך :״המצביעים חשבו,
לפי התווית. שהם קונים קופסת
בשר־בקר משובח בסופרמרקט
הפוליטי. ואילו היא הכילה
כנפיים מרוטות של תרנגולת
חולנית.״

• שר־התחכורה, חיים

קורסי, על אברהם שריר:
״ששר־התיירות לא יבלבל את
העיגולים׳.

• הרב משה לוינגר:

דיקן, שהופעתה על הבימה חישמלה צעירים רבים נשנה האחרונה,
החליטה להפסיק להופיע, נ די למלא את המצברים. אבל היא עדיין
שומרת על קשר עם המתחדש בעולם המוסיקה, ובאה לראות מקרוב
את הלהקה שאותה הספיקה לראות גם בארצות־הברית.
העולם הזה 2452

״אני סבור שיש לשלול מהערבים
את זכות־ההצבעה״.
• הנ״ל :״אין לפסול על
הסף את מחנה־העבודה ולהציגו
כמי שמבקש להחזיר את יהודה
ושומרון ולסכן את המדינה״.

• יושב־ראש הכנסת
היוצא מנחם מבידור,

שוה בהנין

היא נוניגתו בארץ עול הברון אדמרנד
דה״רוטשילד והשבוע היא הוזמנה
לבכורה בתיאטרון הבימק של המחזה חופי ברייטון. אחרי ההצגה
היא בילתה בקפה התיאטרון החדש, שנפתח נפואייה רחנ״המידות
של התיאטרון. כאשר צולמה כשהיא מחזיקה סיגריה נידה, הסבירה
שהברון יכעס אם יראה אותה מעשנת. ברוכין גס אינה מרוצה שמכנים
אותה ״מזכירתו של הברון״ .היא מעדיפה את התואר ״נציגה״.
באותו אירוע :״הם רבים על
כיסאות והמדינה נגמרת. רומא
בוערת והם מנגנים בנבל״.

• הרב מנחם הכהן:

״אומרים עליו. על מנהיג המם־
ד״ל, הד״ר יוסף בורג. שהוא
שולט בשבע לשונות, אך ביותר

היחידה שעושה משהו בשביל
ענף ההתעמלות בארץ״.

• זמר הקאסטות, משה

ו״יאת, הגובה 1500 דולר עבור
הופעה :״אני לא חושב שמגיע
לזמר כמוני להרוויח מה שהוא
מרוויח. אין פה צדק״.

היה מי שיהיה ראש־הממשדה הבא -האם
הפרש? הצבאי שר ״השלם הזה״ טוען: דא!
גולדה קבלת ההערכה

מישאלת־לב
אלעזר ויכוח בבוקר

ך יסיון האמריקאים במילחמת
^ויאטנאם וטיפולם בקובה ובאיראן
הוכיחו כי מערכת הערכה מודיעינית
פלוראליסטית אינה מונעת טעויות
ומישגים חמורים והרי־גורל. וזה
בניגוד למסקנה שהפכה נחלת רבים
אחרי מילחמת יום־הכיפורים.
כי דימויים סטראוטיפיים ומעוותים
של המציאות, יחד עם מערכת של
עקרונות נוקשים, המתובלת במיש־אלות־לב
בקרב הדרג הפוליטי
המחליט, יכולים לרוקן מתוכנן את
מערך המודיעין וקבלת־ההחלטות
היעיל ביותר.
אין צורך להרחיק עד אמריקה כדי
להגיע למסקנה זת מספיק לשאול אם
קיומה של מערכת הערכה פלוראליס־טית,
לפני מילחמת יום־הכיפורים, היה
מונע את ההפתעה. כיצד היו מקבלי
ההחלטות פועלים במצב שבו יש
פלוראליזם הערכתי, על רקע מה
שידוע על מעשיהם ופעולותיהם
במציאות.

^ מה חדשים לפני המילחמה
^ נתהוותה מתיחות לאורך הגבולות
עקב פעילות חריגה של צבאות האוייב.
הערכת אמץ, שנמסרה לדרג המחליט,
גולדה מאיר, משה דיין, דוד אלעזר,
טענה כי מילחמה היא ב״סבירות
נמוכה״ .הערכה זו נבעה, במידה רבה,
מן הקונספציה שאימץ לעצמו אמץ,
ואשר לא היתה, אלא השתקפותה
הצבאית של הקונספציה הפוליטית,
שבמידה לא מועטה חילחלה אל הדרג
הצבאי מן הדרג הפוליטי.
אך למרות הערכת אמץ, החליט

הכבדות הכרוכות בהכרזת הכוננות ואת
הבחירות הקרבות, קיבלו את ההערכה.
ההמשך ידוע.
לוא היה קיים גוף הערכתי עצמאי
נוסף, נומר המוסד, שהיה מאמץ לעצמו
קונספציה שונה מזו של אמ״ן והיה
רואה את האפשרות למילחמה
ב״סבירות גבוהה״ ,הרי, כמה חודשים
לפני המילחמה, היתה הערכה כזו רק
נותנת חיזוק להחלטה על כוננות
כחול־לבן, אשר הוכרזה גם בהיעדרה,
ובניגוד להערכה היחידה הקיימת של
אמץ, ומכיוון שכוננות זו הסתיימה
בלא כלום, היה אמץ נתפס אז כמי
שצדק והמוסד היה נתפס כמי שטעה.
ובספטמבר שוב היה אמץ מעריך כי
המילחמה היא ב״סבירות נמוכה״
והמוסד היה מעריך ״סבירות גבוהה״.
האם היתה מתקבלת הערכת המוסד
לנוכח מה שנתפס, בסיבוב הקודם,
כהערכה נכונה של אמ״ן, בהקשר
לכוננות כחול־לבן?

״לא מילחמה
ולא שלום
שר לקונספציה של מקבלי־ההחלטות
בדרג הפוליטי, שבוט־והמשך
בעמוד )56

בי-יז
דימוי מסולף

רוני שפיגר
1111
שגיא סכנה בתוכנית

הדרג הפוליטי להכניס את צה״ל
לכוננות שהוכרזה תחת כינוי הצופן
״כחול־לבן״ .כאשר עברו שבועות
אחדים ולא אירע מאומה, בוטלה
הכוננות.
לקראת סוף ספטמבר שוב התהווה
מצב מתיחות בגבולות. במצריים נערך
תרגיל גדול ובסוריה תוגבר הקו ונוצרה
מתיחות רבה בעיקבות הפלת המיגים
באמצע החודש. ושוב פסק המודיעין כי
המילחמה היא ״בסבירות נמוכה״.
מקבלי ההחלטות, בזוכרם את הערכתו
הקודמת של אמ״ן, את ההוצאות

עדת אגרנט: למקרב, נבנצאל, אגרנגי, לנדרי, ידין
שני רעיונות עיקריים

ניתוח של מיקרה: סלט מודיעיני גורם לאסון

17X11711
שלא נכל
* * א ז מי לחמת יוכרו,כיפורים
*/עולה ונשנית שאלת ההתראה
וההערכה המודיעינית. זאת תוצאת
הלפ־ההפתעה, שפקד את המימסד
הצבאי־ביטהונ־ ,ואת הציבור, כאותו
יום־כיפורים. אז גם צמחו המושגים
״קונספציה״ ,״סבירות למילחמוד,
.סימנים מעידים״ ,״יועץ למודיעיד.
ו״פלוראלקס של מערך המודיעין״.
המושג האחרון, שמשמעותו ריבוי גופי
המודיעין העוסקים בהערכה, על־מנת
לתת לדרג המדיני אפשרות לבחור בין
תפישות והערכות שונות, הפך הציר
שעליו סובבים רבים מן הדיונים.
טיעון מרכזי, שהושמע אחרי
המילחמה, ושבא להסביר את הסיבות
למחדל היד״ כי מעמדו של אגף־
מודיעין בצה״ל, כגוף היחידי הממונה
על מתן הערכות־מודיעין, הביא לבך
שלקברניטים נמסרה הערכת־מודיעץ
יחידה(שהיתר״ כידוע. מוטעית) בעוד
שריבוי של גופי־הערכה היה מביא
להצגה של מיספר אלטרנטיבות
לבחירה.
המחיר הכלכלי, הכרוך בהקמת
מערכות מקבילות לזו של אמץ, כבד
מדי. לכן נקטו שורה של צעדים. כדי
לאפשר את קיומו של פלורליזם חלקי,
לפחות בתחום ההתראה. הוחלט על
הקמת גופי־מחקר בפיקודים המרחביים.
העוסקים גס הם במתן הערכות
משלהם. אק הגופים האלה משתווים,
בהיקפם ובאמצעיהם, למחלקת-
המחקר באבדן.
באמ״ן עצמו הוקמה מיסגרת, שניתן
לכנותה. פרקליטי השטן״ בשם־גוף
שהקימה בזמנו הבגסיה הקאתולית,
כדי להעמיד את החלטותיה לבחינה
ולביקורת. גוף זה בוחן הערכות
וקונספציות השונות מאד־ המקובלות
באמ״ן, ומטיל ספק באלה הקיימות,
שוב — מעין יישום של פלורליזם
פנימי.

אבן
א היי א בן

* *יקרה דיון בשאלות ההתראה
^וההערכה המודיעינית עסק
בשאלת הפלוראליזם וכיצד להרחיבו
ולשפרו. אבל, האם באמת פלוראליזם
במעדר המודיעיני הוא הנוסחה
להימנעות מהפתעות וממישגים
בתחום הצבאי והמדיני? האם אכן
יבטיח פלוראליזס שמדינת ישראל לא
תופתע עוד, לא תישגה יותר במהלכיה
הצבאיים והמדיניים?
כדי לבהון את תיפקורה של מערכת
מימשלית, שבה קיים פלוראליזם
בגופי־הערכה, כדאי להפנות את המבט
לארצות־הברית, שם קיימת גם מועצה
לביטחון לאומי כגוף לקבלת־החלטות,
מוסד שרבים ממליצים להקימו בארץ.
ומאחר שמערכת נבחנת בעיקר ב־תנאי״לחץ,
כמו מילהמה, הרי שמיל־חמת
ויאט־נאם יכולה לשמש כר נוח
לבחינת מהלכיו והחלטותיו של
מימשל בעל פלוראליזם במערך
המודיעק שלו.

המעורבות האמריקאנית בודאטי
נאם, שנועדה למנוע את נפילת
המישטר הפרו־אמריקאני בדרום
והשתלטות הקומוניסטים. גבעה
מראיה גלובלית. .דרום ויאט־נאם,״
כדבריו של ג׳ון קנדי ב 1955 היא
אבן־הפינה של המערב בדרום״מיזרח
אסיה.״ ואם זו תתמוטט, הרי

(לאוס קמבודיה, תאילנד, בורמה
ומלזיה׳).
ביוני 1964 הציג הנשיא ג׳וגסון
שאלה לסי־איי-אי -״האם שאר
דרום־מיזרח אסיה תיפול בהברה אם
.לאום ודרונדויאט־נאם יובאו תחת
שליטה קומוניסטית?״ תשובתה
המנומקת של סוכנות־הביון המרכזית
היתה. שאם ישתלטו הקומוניסטים על
לאוס ועל דרום ויאט־נאם. הרי שמלבד
קמבודיה. לא תעבור אף מדינה נוספת
לשילטון קומוניסטי.
למרות שהיה בכך, בעצם, עידעור
על ההגיון שעמד ביסוד המדיניות
האמריקאנית בוויט־נאם. לא התייחס
המימשל להערכה זו והמשי!־ לדבוק
בתיאוריית הדומינו. כיום, יותר מתשע
שנים אחרי השתלטות הקומוניסטים
על דרום־וייאט־נאם ולאוס ברור כי
הערכת הסי־איי־אי היתה מדוייקת,
שלב אתרי שלב
** יגעים על״ידי אמונתם בתיאור־
^ /יית הדומינו ונוכח כישלונו של

הנעיא ג־ונהון ויועציו
על א מיי ם אטומות

הפצצת דאנוי־הסלמה
מודרגת
שההתמוטטות תיסחוף עימה את כל
המרינות הפרדמערניות כאותו חלק
של העולם.
זו חיתה תיאוריית הדומינו
המפורסמת, שקנתה לה מהלכים נקרב
קובעי המדיניות האמריקאיים. בצד
רתח המופשטת אמרה תיאוריה זו, כי
התמוטטות מדינה אחת תביא, כמו
נפילתן של אבני דומינו, להתמוטטות
של מדינה נוספת וכר יימשר התהליך
הלאה כשהוא ממוטט עוד ועוד
אגניס״מדינות.
בממשלת לינרון ג׳ונסון, יורשו של
קנדי, ע ר נחלקו הדיעות: אחדים סכרו
שהתמוטטות דרום־ויאט־נאם תביא
להתמוטטות בכל רדוס־מיזדח אסיה,
כולל אינדונזיה והפיליפינים ואולי אף
קוריאה ויפאן. אחרים סברו שזו תחול
״רק״ על הודדסין ושכנותיה הקרובות

צבא דרום־ויאטנאם להתמודד עם
הוויאט־קונג החלו האמריקאים,
מאמצע ,1964 מגבשים מדיניות
המכוונת להפעיל לחצים על צפון־
ויאט־נאס באמצעות הפצצות־אוויר.
הכוונה היתח לאלץ את האנוי לשים
קץ לפעילות הוויאט־קונג.
אלא שגם ראיית דברים זו עמדה
בסתירה לדוהו״ת הסי״איי־אי. אלה
הצביעו על בך ששורשיו האמיתיים
של הוויאט־קונג מצויים ברחם
והפעלת לחצים על הצפון היתה מביאה
תועלת מוגבלת, גם אם היתד, מצליחה.
גם מהערכה זו התעלמו מקבלי־ההחלטות.
כאשר
החלו ההפצצות באביב 1965
היה זה אהדי השגת קונסנזוס נרחב
במימשל, כדבר הצורך לבצען וביעי־לוחו
להשגת המטרות. ההפצצות על

הצפון בוצעו במיסגרת איסטרטגיה
שכונתה ״הסלמה מודרגת״ .זוהי
איסטרסגיה, הגורסת הגברה הדרגתית
של עוצמת המהלומות, שלב אחרי
שלב. והמיועדת לאלץ את היריב
להיכנע, בדי לחסוך מעצמו את
המהלומות הבאות, המכאיבות יותר,
דווקא אנשי הצבא התנגדו לאיס־טרטגיה
זו, בטועגם כי ודא נותנת
לצפון שהות להתארגן ולמצוא
פיתרונות שיפחיתו את יעילות
ההפצצות.
מטרתן המיידית של ההפצצות
ודתה להפסיק, או, לפחות. לצמצם את
ממדי ההסתננות של אנשים וציוד מן
הצפון לדרום ולכן התרכזו בהשמדת
גשרים ובתקיפת נתיכי־תחמדה.
הערכה של הסי״איי־אי שנמסרה
למימשל לפני תחילת ההפצצות. גרסה
כי אלה לא יצליהו לבלום את
ההסתננות רתמה עקב המערכת
התחבורתית הגמישה שבצפון —
דהיינו, קיום נתיבים אלטרנטיביים
רבים. הערבה זאת לא וכתה לאחו
קשבת כמימשל ובכוחות המזויינים.
כעבור זמן לא ארוך התברר שלמרות
ההפצצות ההסתננות דרומה לא רק
שלא קטנה״ אלא אף גברה״
אחרי שנוכחו לדעת. כי אינם
מצליחים להשיג את מטרותיהם
הגבירו האמריקאים את ההפצצות.
באשר התיזה ששלטה אמרה, שהפצצת
תעשייתו הצעירה והמתפתחת של
הצפון, או, עצם האיום בכך תאלץ אותו
להפסיק את המילחמה משום שהיא
תביא, בסופו של דבר להרס כלכלתו.
הערכת הסי־איי־א? שללה תפישה
זו מכל וכל, דחס ויאט־נאס. אמר:רנה
הסוכנות, היא מדינר, חקלאית בעיקדד״
מקורו של מרכית תוצדה הלאומי ודא
בחקלאות ואילו למעשיה מישקל
מיזערי בתוצר, כך שאין היא משמעותית
מבחינה כלכלית.

לי ד ת
מגג הגמר
ך* ערכות ד״ סי־ אי״ אי״ ניהס
! 1להפצצות לא היו ההערכות השליליות
היהירות וגם לא הראשונות.
עוד במרץ 1964 הגישה קנוצת מהקר

מצוות תיבניז המדיניות של מחלקת
המדינה דוח, שמעו כי הפצצות על
הצפון לא יביאו אותו להפסקת
הלחימה בדרום, משום שהצמיחה
הכלכלית אינה בראש מעייניו, אלא
איחודם של שני תלקי ויאט־נאם.
גם לא כל פקידי המימשל הבכירים
תמכו במדיניות ההפצצות. אחד
שהתנגד להן וניסה לשווא למונען, היה
תת־מזכיר־המדינד״ ג׳ודג׳ נול. .מרגע
שנעלה על גכ הגמר,״ הזהיר ,״לא נטוה

שנוכל לבחור היכן לרדת״.
.הזהרתו של בול, כמו כל האזהרות
וההערכות הסותרות האחרות, נפלה על
אוזניים אטומות ומאוחר יותר התפטר
מתפקידו.
המימשל נקט במדיניות של הסלמה
מודרגת, באמצעות הפצצות, ומשלא
השיג המינון הנמוך את מטרותיו, פנה
להגניח• במהלך שלוש שנות
ההפצצות הוטלו על צפוחיאט־נאם
פצצות במישקל העולה על כל מה
שהטילו בעלית-הברית בכל החזיתות
במילחמודהעולם השניה. ואולם הצפון
לא נשבר ובסוף ינואר 1968 מחית,
יתד עם הוויאנדקונג, את מיתקפת
הטאט, שהיתר, ממלת השפעה גורלית
על מהלך המילהמה.
המסקנה: קיומה של מערכת
פלוראליסטית. ואפילו הצלחתם של
גורמים בתוכה להגיע להעדכות־מצב
נכונות, לא מנעה את ההסתבכות
הכושלת והאווילית של ארצות-הברית
בוויאט־נאם.
יתרה מזאת: ייתכן שקיומה של
מערכת פלוראליסטית הקל על
לנקוט אותה
מקבלי-ההחלטות
מדיניות שנקטו, שבן נמצאו. כמובן.
גורמים וגופים במימשל שהערכותיהס
נתנו תימוכין למדיניות שנקט זה
בפועל. כר, לדוגמה, תמכה וערד״
בראשות הגנרל קרזלאק שמונתה
על-ידי הנשיא, בביצוע של מערכת
הפצצות על הצפון והעריכה שתהיה.
יעילה. הערכות שכאלה, יש להנית,
הקלו על מקבלי״ההחלטות להתעלס
מהערכות״המצב הסותרות.
בעומדם בפני הערכות־סצב שונות.
סביר להניח שקובעי המדיניות ייפו
לבחור בהערכת-המצב התואמת את
הקונספציה שלהם ואזי פלוראליזס
איני פותר בלום. י

מה הם אומרים...מה הן אומרות...הה הם אוחרים...הה הן <זונזדות...מח

סוזי אבן:

בני שמיר:

בן־ציח אזרגד

,,חבל שחווינו הפסידו ,,התעללות בבערי־חיים ,.וגנו הבו להיות מיתוס
את ההשבעה בכנסת!״ היא עבירה פלילית!״ של תקופה שרמה!״-

בבר היו בארץ גיסים בתפקידים ממלכתיים, עזר וייצמן
ומשה דיין, למשל. אבל לא היו לנו שני גיסים שממלאים
תפקיד של נשיא המדינה וממלא מקומו. עבשיו יש גם באלה.
הנשיא חיים הרציג וממלא״מקום־הנשיא, אבא אבן. אילו
הייתי שואלת את סוזי אבן, לפני שנה, מה היחסים בין הרצוג
לאבן זו היתה שאלה רבילותית. היום זו שאלה ממלבתית ולכן
שאלתי אותה.
כבר הרבה ׳זמן היחסים הם על שני מישורים. המישור
המישפחתי שהוא חם מאוד, והמישור הציבורי שבו יש לכל אחד
מהם כבוד גדול להפקיד של השני.
0פילל היהסים המישפחתיין, אני?2ג׳בד! ׳״ך-

נשיא וממלא מקומו ייפגשו הרפה יותר מאשר נשיא
וממלא מקומו שאינם גיסים.
זה נכון מאוד. אנחנו נפגשים כמעט בכל ליל שבת, בכל
יום־הולדת של כל אחד מהילדים ועוד הרבה מאגד פעמים במשך
השנה. אנחנו מישפחה מאוד מאוד קשורה.

• את חושבת *מהפגישות התכופות האלה יכולות
לתרום משהו למישור של תפקידיהם?

שני הגיסים וגם אנחנו, שתי האחיות, מאוד ממושמעים באופן
ציבורי, כך שנעשה מה שנראה נכון לתפקיד. אנחנו כבר הרבה
שנים בשירות ציבורי ונדע, אם צריך, להפריד בין זה ובין היחסים
המישפחתיים.

• במש!־ כל השנים את האחות הבכירה. והנה,
פיתאום אחותך הקמנה היא אשת נשיא־המדינה.
איך אתן מסתדרות עם זה?
אני מאוד מאוד גאה באורה. הייתי איתה ביום שהשביעו את
נשיא המדינה והתרגשתי נורא. כל הזמן חשבתי, כמה חבל
שההורים שלנו אינם כבר, והם לא יראו את הרגע הזה. אורה ואני
חברות טובות מאוד. אני שמחה בשבילה ואיתה.

ספר העוסק בדמותו השנויה״במחלוקת של המלחין הגרמני
ריכרד וגנר. היה נושא רב־שיח שנערך במועדון ״הבימה״
בשבוע שעבר. שאלתי את אחד המשתתפים ברב־שיח,
המוסיקאי בן״ציון אורגד, אם בדיון שוב סערו הרוחות.
אני חושב שהספר הזה עשה דבר חשוב מאוד. הוא מיתן את
הדעות של האנשים. נתן להם חומר רקע, ומאמרים על האיש
ודעותיו, כר שאחרי קריאת הספר הדעות הן לא רק ריגשיות.
ידיעה קטנה כעיתון היומי סיפרה על בחור שנעצר על״ידי
המישטרה באשמה שניסה להרוג חתולים בדי לעשות
מזנבותיהם מחזיקי־מפתחות. נשמע סיפור דמיוניז לא בשביל
בני שמיר, שתפס את הבחור והחזיק בו עד לבוא המישטרה.
בשבילו זו היתה חוויה מאוד לא נעימה.

• איך גילית אותו?
הבחור הוא שכן שלי. כמה פעמים ראיתי אותו עם צלוחיות עם
חלב בחצר וחשבתי — איזה בחור נחמד שאוהב חיות. ואז, יום
אחד, אני שומע קולות משונים מהחצר, ודרך החלון אני רואה
אותו מחזיק חתול מת או חצי מת בתוך טבעת של פלצור. רצתי
לחצר וצעקתי עליו. תוך כדי הצעקות יצאו עוד שכנים. הזעקנו
את המישטרה והם עצרו אותן. בדרך, בתוך הניידת כששאלו אותו
מה בדיוק עשה, הוא סיפר די בגאווה שרצה להרוג את החתולים
רק בגלל הזנבות שלהם, ובכלל הוא מצטער שהחתול האחרון
שתפס לא היה בעל זנב מפואר במיוחד.

• אני מבינה שכולכם הייתם די מזועזעים?
החוקרת במישטרה, שמחזיקה חתול בביתה, היתה מאוד
מזועזעת. אני פשוט רתחתי מכעס.

• גם אתה מחזיק חתול בביתך?

כן. יש לי שניים. אבל זה לגמרי לא שיין לעניין.

• פירדת מה יקרה עם השכן הנחמד שלך?

בינתיים שיחררו אותו. אבל יהיה מישפט, כמובן..אולי זה
המקום להזכיר לכולם שהרג והתעללות בבעלי־חיים, אפילו
חתולי רחוב, היא עבירה פלילית, ואני מקווה שהעונש עליה הוא
כבד.

• אני מבינה שאתה, כמוסיקאי, בעד השמעת.
יצירות וגנר בארץ?
אני חושב שהבעיה היא ציבורית ולכן לא מוסיקאים, אלא
אנשי ציבור צריכים להחליט בזה.

• אנשי ציבור כמו מי?

את זה אני לא יודע.

• אתה זוכר מיקרים דומים שמלחין או אמן היה
מוחרם בארץ כלשיהי?
היום מדברים על זה שבמלזיה ביקשו לא להשמיע את היצירה
״שלמה״ ,אבל זה לא דומה בכלל. זה פשוט כמו החרם הערבי על ,
סחורות. הרי לבלוך לא היה שום דבר נגד מוסלמים או ערבים. אני
חושב שחרם וגנר מכיל בתוכו את כל הזעם וחוסר־האונים של ־*
תקופה שלמה. זה ענייו עמוק, ומאוד מורכב דווקא מפני שהפר ׳
סמל של תקופת אימים שלמה, שאת כולה מלבישים על האיש,
וגנר. שכחו את המיתוסים של וגנר עצמו והוא עצמו הפר להיות
מיתוס.

• אני מבינה שהמתנגדים העיקריים להשמעת
יצירות וגנר הם אנשים שעברו את השואה. אתה
חושב שבדור הבא זו לא תהיה יותר בעיה?
לא יודע. קיימנו הרבה שיחות פומביות בנושא זה ושמתי לב ׳
שדווקא הדור הצעיר הוא קיצוני מאוד בעמדותיו, בצורה די .
מיליטאנטית ורגשנית.

• האם וגגה הוא באמת מלחין כל־כך חשוב שכל
הוויכוחים והמילחמות כדאיים?
הוא מלחין חשוב מאוד. לראות אופרה שלמה שלו זו חוויה
בלתי רגילה, אבל לפי מצב בית־האופרה בארץ, לא נראה לי
שנזכה לזה.

זם אומר•...מה הן או מרו ת ...מהה אומר מה הן אומרות...מה ה

פנחס (״גוד״) כרמי:

יהודה פודיקר:

מיקדו ש סיץ:

,,שבוע האופנה זה ״ש דנו היקוות שר ״עשוות ארבי ירדים
.מעיו נוטיס ביקור! ,,אנשים רא אופטימיים ד בארץ משחקים טניס!״
ביום רביעי נערכה במיגרשי הטניס של האוניברסיטה
ברנזת־אביב תחרות טניס לילדים ונוער. את התחרות אירגן
מר מיקלוש סיץ בן ה״ ,76 שלמרות גילו הוא עדיין אחד
האנשים המעורים ביותר בשטח הטניס בארץ. שאלתי את
מיקלוש (כך קוראים לו כולם) מדוע הטילו עליו את העבודה.

• איך התחיל הרומן אחיך־השנים שלך עם הטניס?
שבוע־האופנה הישראלי ייבתח שוב השבוע ויעורר בוודאי
תיקוות רבות בליבות יצרנים רבים. עם אחד הגדולים שבהם,
נימי כרמי, דיברתי.

• איזה סיכוי יש ל״אתא״ שהיא לא אופנה
מעניינת במיוחד, ומצד שני ו.ם לא זולה במיוחד,
להתחרות בשוקי העולם?
זה לא עניין של סיכוי. אתא קיימת 51 שנה ומצליחה למכור
לחו״ל. אם היא מוכרת ברווח, זו כבר שאלה אחרת.

• אם אתה לא מרוויחים, למה ממשיכים למכור?

איזו אלטרנטיבה אחרת יש לך? כל יצרני הטקסטיל בארץ
מפסידים ביצוא לאירופה. במדינת ישראל העלות היא רולארית

והתקבולים הם במטבעות אירופיים. מדיניות היצוא של
הממשלה לא בדיוק תורמת להצלחת היצוא.

• כמה אתם מייצאים בשנה?
כשמונה מיליון דולר. שמתוכם ארבעה מיליון למרקס אנד
ספנסר.

• וזה תודות לשבוע האופנה?

לא ברור. יכול מאוד להיות שהיינו מוכרים אותה כמות גם בלי
שבוע־האופנה, זה נהיה יותר כרטיס ביקור של הייצרן.

• הסכם אזור הסחר החופשי עם ארצות־הברית
יכול לעזור לכם?
—1לענף הטקסטיל זה יכול לעזור מאוד. אלא שאני לא בטוח
| שההסכם, אם ייחתם. יכלול את ענף הטקסטיל.

• באמריקה יש כמויות אדירות של סחורות
מהמיזרח הרחוק במחירים שא!? ארץ מערבית עוד
לא הצליחה להתחרות בהם. איך תטפלו בבעיה
הזאת?
קורם כל הוטלו מיכסות יבוא על המוצרים מהמיזרח הרחוק
לארצות־הברית, שנית, מאחר שעם מחירי בד ישראלי יהיה קשה
לעמוד בתחרות, נייבא בדים. נייצר מהם כאן בגדים ונייצא אותם
לארצות־הברית. אז נוכל לעמוד בתחרות אפילו עם הסחורות
_הזולות. אבל אסור לשכוח שהחוזה הזה עדיין לא נחתם.

• כלומר, מצב ־הענן? לא טוב. מה יכול להציל
אתכם?
מדיניות הממשלה לגבי יצוא, יכולה להציל אותנו.

• אתה אופטימי?
במצב הקיים אני לא אופטימי בכלל.

סיפור עצוב. שלושת חברי להקת ..בנזין״ ,חוזרים הביתה
אחרי שלוש שנים של עבודה בתל־אביב. הביתה זה חיפה
והסביבה, אבל בהליכה הזאת הביתה יש קצת מן האכזבה.
ימים אחדים לפני צאתו לאור של תקליטם החדש, הם הולכים
להסתכל מהצד כיצד הוא יתקבל. שאלתי את יהודה פוליקר
מדוע הם עוזבים את תל־אביב, שהיא מרכז הבידור בארץ.
למעשה, אחד כבר חזר לקריות. השני חוזר בימים אלה לחיפה
והשלישי גומר את החוזה שלו עם הדירה השכורה באוקטובר. ואז
הוא יעלה לאוטובוס לאותו כיוון. כל זה פשוט מפני שאין לנו
יותר כסף לחיות בתל־אביב ולשלם שכר־דירה.

• מדוע המצב הכספי •טלכם כל־כך רע?

אין הופעות. השוק מת. אנחנו לא עולים לבימה עם גיטרה
אקוסטית. לנו רק הסאונד והתאורה עולים 1000 דולר יזה לפני
שחושבים בכלל לשכור אולם וכל השאר. הקהל שלנו הוא קהל
צעיר שאין לו הרבה כסף. ואם צריך לוותר על משהו. אז מוותרים
על הופעה.

• אתם לא מופיעים בכלל? י
החוד׳ש יש לנו ארבע הופעות בצבא במיסגרת המילואים,
שבזה אין רווח. כמובן. אחרי זה אין כמעט הופעות. אז חוזרים
הביתה.

• בחיפה יהיה לכם יותר קל מבחינה כספית?
לבנז׳ו יש דירה בחיפה, אלי חוזר לאמא שלו וגם אני חוזר
לבית של המישפחה.

• זה אומר •טאתם מתפרקים?
לא. נמשיך לעבוד בחיפה במקום בתל־אביב. ואם תהיינה
הופעות נצא אליהן משם ולא מכאן.

• אולי הרוק־אנד־רול שאתם מבצעים פשט את
הרגל. אולי אם תשנו סימון, תאיר לכם ההצלחה שוב
פנים?
הרוק־אנד־רול לא מת באף מקום בעולם. וחוץ מזה אנחנו
באמת יכולים לעשות רק מה שמתאים לנו ומה שאנחנו אוהבים.
אין מה לעש׳ות. זה הסיגנון שלנו. אני יודע שאוהבים את הסיגנון
הזה ואוהבים אותנו. מה שלא אוהבים זה לשלם עבור כרטיסים
להופעה.

• בשבוע הכא יוצא התקליט השני שלכם
,.מישמרת לידה״ .אולי זה יתן לכם דחיפה קדימה?
עשינו תקליט שבעינינו הוא טוב מאור. אנחנו תולים בו
תיקוות, אבל תיקוות של אנשים לא אופטימיים.

ב־ 1932 הגעתי ארצה כדי להשתתף במכביה הראשונה כרץ
ל־ 400 מטר. רצתי ונשארתי כאן. שנה אחרי עלייתי ארצה,
התחתנתי ולאבא של אשתי היה מיגרש ריק ברחוב דיזנגוף, בין
קרן־קיימת לארלוזורוב. עשיתי מהמיגרש הזה שני מיגרשי־טניס.
זו היתה סנסציה. המון אנשים באו לשחק וכמובן גם אני שיחקתי
תמיד והתעניינתי.
מרחוב דיזנגוף עברתי לרחוב ויזר ושם כבר היו לי חמישה
מיגרשי־טניס ואחר־כך עברתי לשדרות רוקח. וחקמתי את מה
שהיום הם מיגרשי הטניס של הפועל.
כל השנים האלה חצי יממה שיחקתי טניס וחצי יממה חייתי
טניס. כשהתבגרתי, פנו אלי אנשי הפועל וביקשו שאמסור להם
את המיגרשים. הסכמתי. אבל הם דרשו בתוקף שאבטיח להם כי
במשך עשר שנים לפחות, אארגן את הטניס בארץ מטעם הפועל.
עשיתי את זה בתענוג 11 שנה. ואז הרופא שלי אמר לי ״מספיק״:
ירדתי מהמיגרש, אבל לא הלכתי רחוק. היום אני עובד במיגרשי
הטניס של האוניברסיטה כפקיר. מה שיותר קרוב למיגרש, יותר
טוב.

• כשאתה רואה את הצעירים רצים ומשחקים, אין
לך חשק לעלות לחמש דקות?
יש לי חשק. אבל יש לי גם אשה והיא לא מרשה בשום אופן.
העבודה שלה זה לשמור עלי. היום, בגיל .76 התענוג שלי היא
הידיעה שעשרות אלפים של צעירים משחקים וחלק מזה מותר לי
לזקוף לזכותי.

• אחרי אי־ההצלחות שלנו באולימפיאדה, האם
בטנים לפחות יש לנו סיכוי לנצח מישהו?
היחידי שמייצג אותנו בכבוד הוא שלמה גליקשטיין. שנמצא
במקום ה־ 30 בעולם, אני לא רואה סיכויים להרבה מעבר לזה.

• מדוע אנחנו כל־כך רעים בספורט?
יש הרבה סיבות. אבל אסור לשכוח שלארץ עם ארבעה מיליון
תושבים קשה להתמודד עם ארצות־הברית על 280 המיליונים
שלה.

• אכל לרומניה ולמיזרח־גרמניה אין כל־כך הרבה
מיליונים ובכל זאת הם טובים מאוד.
לעולם אסור לנו להשוות את עצמנו לארצות קומוניסטיות.
שם זה סיפור אחר לגמרי. שם מגלים את הילדים המוכשרים
ושולפים אותם מהחיים הרגילים. לא שואלן ם אותם אם הם רוצים
או לא להיות אלופים. מכריחים אותם לעבוד עשר שעות ביום, אם
זה מוצא חן בעיניהם או לא. אנחנו צריכים להשוות את עצמנו
לארצות קטנות מאוד במערב־אירופה.

דניאלה שמי

אנשיו שר זיגר חוקוים שווה אחנה שר חשדות ב,.אגו:,,
פרוטקציה, העדפה, שחיתות וקבלת טובות־הנאה

ך ץ׳ ב ״יחד״ הטרי, שלמה עמר,
1 1איש אגד, קבע שיא של ממש. עוד
בטרם הספיק ליהנות מפירות חסינות
הח״כים, הוא ייאלץ, בקרוב, לוותר
עליה, כדי לעמוד למישפט.
תוך זמן קצר יבקש היועץ
המישפטי לממשלה יצחק זמיר,
מהכנסת, להסיר את חסינותו של עמר,
האיש החזק של קואופרטיב אגד, כדי
שיוכל להתייצב בבית־מישפט השלום
הצמרת עפה, ושלא כמקובל רובה גם
בחיפה, שם הוא מואשם, יחד עם
שלושה אנשי אגד אחרים, בשימוש ׳ עזבה את אגד.
יושב־ראש המזכירות, אמנון
שלא כדין בהאזנות־סתר.
(״אמל׳ה״) בוגין יצא, זמן קצר אחרי
הבחירות, לארצות־הברית, כנציג
חברת־נסיעות של אגד. אך שלא
כמקובל, לא היה בוגין, יושב־ראש
המזכירות, האיש החזק. דווקא מי
* *זהכמה חו ד שי ם נמצא
שהיה מנהל אגף־הכספים ואחר־כך גם
}/הקואופרטיב בכותרות ומסרב
מנהל המשק, אברהם (״אבי״) גולדמן,
לרדת מהן, ולאוו דווקא בענייני
היה המושך העיקרי בחוטים.
תחבורה ונוסעים. פרשיות שחיתות
גולרמן, בעל מיפעל גדול ומצליח
כביכול, עמלות מפוקפקות, מאבקי
לשטיחים, בשותפות עם משקיעים
כוחות, ציתותים לא־חוקיים, ואחר־כך
זרים, בגוש דן, החל את הקאריירה
חקירה מישטרתית, הן בדרג המרחבי
המיקצועית שלו כנהג־קונית. אחרי
והן בדרג הארצי. באגד יודעים
המהפך חיפשו עבורו תפקיד, והשתדלו
שכתב־האישום נגד עמר אינו כתב־שהוא
יהיה מחוץ לאגד. נמצא לו ג׳וב
האישום היחיד או האחרון שיוגש
כמנכ״ל נוע חברת־בת של אגד, שגם
לבתי־המישפט בענייני אגד.
היא אינה יורדת מהכותרות. באותה
מה קורה באגד?
תקופה ניסתה חברת נוע, שהיתה
מי •שמבקש לדעת מהן הסיבות
בשותפות עם כור, לקבל את זיכיון
האמיתיות למשבר הנוכחי באגד, חייב
ההפצה בארץ של גיי־אם־סי (גינרל
מוטורס).
כאשר הציעו לגולדמן לנהל את נוע
הוא קפץ על המציאה, אך לרוע מזלו,
עוד בטרם הספיק לרהט את מישרדו,
התברר שהחוזה עם האמריקאים לא
ייצא לפועל. לגולדמן לא נותר אלא
לפרוש.

איך עפה

^ כל הצמית

^ מה חיפשו
ג איונית
ץ ורם מרכזי אחר שעזב אז את
^ אגד היה ג׳ול פולק, מנאמניו של
גודלמן, והוא היום מנכ״ל דיינרס

קלאב, חברת כרטיסי־האשראי. פורש
נוסף, שיצא מהמישחק הוא זאב
(״זאביק״< קירשנר, המוכר כיום
כשותפה לחיים של כרמלה זילברמן,
מבעלי קלאב איי שנשרף בחודש
שעבר.
רק התרחש המהפך ומייד מיהרו
המנצחים אל חדרי־ההנהלה של
המנוצחים. הם מיהרו לפתוח מגירות
וארונות, עסקו בחיפוש שיטתי אחר
חומר. הם לא מצאו דבר. מישהו הצליח
כנראה להוציא הרבה מאוד ניירת
ממישרדי אגד, מייד אחרי שנודעו
תוצאות הבחירות בקואופרטיב.
במה חשדו אנשי אגד שניצחו
בבחירות?
עיסקת המרצדסים, למשל, התקשרה
עם שאלת העמלות שנתנה החברה
הגרמנית. למי? למה? כמה? בתחילת
שנה זו, בשיאה של פרשת יעקב
לוינסון, שבו אנשי אגד המנצחים אל
הארונות, אך לשווא. החומר לא נמצא.
פרשה זו היא אחת הפרשיות
שהועברו לעיונו של תת־ניצב בנימין
זיגל, ראש המחלקה לחקירות הונאה
במטה הארצי של המישטרה, כאשר
הוא קיבל לידיו את תיק־לוינסון.
בינתיים התמקמו המנצחים, אנשי
סיעת מיפנוז בכיסאותיהם. אנשי
קידום נופצו לרסיסים. האופוזיציה
הנוכחית אף החליפה שם, ליתר
ביטחון. היום הם נקראים יעד.
כך נכנס למרכז הכוח באגד איש
שעד לאחרונה היה אלמוני לגבי
מרבית הציבור. זהו שלמה עמר 49 בן
למישפחה מרובת־ילדים, שגדל

בקיריית״חיים. עמר החל את עבודתו
באגד בגיל ,14 כתלמיד מכונאות. הוא
עבר באגד כמעט כל תפקיד אפשרי,
כשמוקד הכוח שלו הוא בצפון הארץ.
עמר, איש ממוצע־קומה, משופם
ובעל חיוך מקסים, מדבר בנינוחות.
הוא יוצר כימיה מיידית עם הבאים
עימו במגע .״יש לו קסם,״ אמר אחד
מיריביו, שניסה להסביר כיצד היה עמר
לפופולרי כל־כך בקואופרטיב. ותיקי
אגד אחרים גרסו שעמר הוא אכן יצור
יוצא־דופן, אם הוא הצליח לשבת כבר
8רבע שנים בתפקיד כה בכיר בקואופרטיב
ולצאת חי מהג׳ונגל של חברי
אגד.

צריך לדעת
לקרוא מאזן
ך* רומאן בין מישפחת עמר ואגד
( 1בא לידי ביטוי גם בשילובם של
ארבעה מאחיו של עמר בקואופרטיב.
־וסי עובד במחלקת ההדרכה, שמואל
;״שמוליק״) הוא אחראי על התחשבנות
:ין אגד וחברות־הבת, ברוך הוא מנהל
מחלקת ההבראה ורפי, לשעבר אחראי
על הרישוי, הוא כיום פנסיונר. כמו כן
עובד באגד דני קצב, הנשוי לבת״אחיו
של עמר. הוא אחראי ארצי על קייטנות
אגד לילדי החברים.
נוכחות המישפחה המורחבת של
עמר באגד לא הביאה רק ברכה לאחים.
שניים מהם, יוסי וברוך, קנו מכשירים
חשמליים שהוברחו על־ידי נהג אגד
אחר מלבנון. חומר החקירה נגרם שוכב
כבר כמעט שנתיים בפרקליטות מחוז

חיפה וממתין להכרעת הפרקליט
המחוזי.
אבל אגד איננו רק ענק תחבורה
מונופוליסטי. הוא גם אימפריה
כלכלית. כל חבר בקואופרטיב הוא
בעל מניה בניצב־א(חברת ניכסי צאן
ברזל של חברי אגד) .הוא גם בעל מניה
במישגב, חברה להשקעות, במיפעלי־תחנות
של אגד וכתוצאה מכך גם
בפרוייקטים רבים שספק אם מישהו
מסוגל למנות אותם בעל־פה אם
יתבקש. ענק התחבורה הוא, ללא ספק,
ענק כלכלי בקנה־מידה עולמי.
ניצב״א ממקדת את פעולתה בשני
תחומים. ביסוס כלכלי של אגד
וחלוקת טובות־הנאה לחברים: עליית
ערך המנייה עצמה, הנחות ואשראי
לחברים, באמצעות הניצב־א־כרט,
הוזלת מחירי מוצרים שונים לחברים,
ממכוניות ועד חבילות תיור לחו״ל.
ניצב״א הוקמה בשנת 1945 על-ידי
318 חברי אגד שהשקיעו אז סכום כסף
קטן יחסית 250 ,לירות ארצישראליות,
כדי לקנות קרקעות ולהקים עליהם
שיכונים לחברי אגד.
אבל את הדחיפה להתפתחות
ניצב״א נתנה הקמת אגף חברות־הבת
של אגד, בשנת . 1980 בראש האגף
עומד עדיין, למרות שהוא כבר יצא
לפנסיה, אליהו יפה, שגם הוא מואשם,
ביחד עם עמר, בעניין האזנות״הסתר
הלא־חוקיות.

שותף אונגר
חצי מיליון שקל

לחסל הזרוע האמריקאית

לשוב לסוף שנות ה־ .70 שני אירועים
גדולים התרחשו אז בקואופרטיב הענק
( 5600 חברים ו־ 3200 שכירים) .אגד
רכשה, בעיסקה שלא תישכח זמן רב,
מאות אוטובוסים מדגם מרצדס
מחברת דיימלר־בנץ הגרמנית. שווי
העיסקה היה כ־ססו מיליון דולר.
הצד הפיננסי טופל באמצעות בנק
הפועלים.
הרכבים החדשים היו נחוצים לאגד
כאוויר לנשימה. בשנת 1973 רכש
הקואופרטיב, לרגל חגיגות ה־25
למדינה, כמות מצומצמת של
אוטובוסים מדגם סקאניה. ואחר־כך
במשן־ שנים, כו/וצאה ממאבקים
פנימיים בין הסיעות השונות באגד, לא
חודש צי האוטובוסים.
האם היתה עיסקת המרצדסים
העיסקה המוצלחת של מזכירות אגד
דאז? מסתבר שלא כך חשבו אנשי אגד
עצמם. בבחירות באגד, בדצמבר ,1980
התחולל מהפך רב־משמעות. כל

יפה נמוך־הקומה וכבד־השמיעה
אינו כלכלן במיקצועו. אך הוא מיטיב
לקרוא את מאזני חברות־הבת של אגד
מאנשי מיקצוע רבים. יפה, ערמומי
ומתוחכם, שיחק חלק מרכזי בפרשיות
אגד השונות בשנה האחרונה.

איך לשחק
^ בשוק החופשי

בניין ״אגד״
האוויר ימשיך להיות מזוהם

* *לק שיי״ניצב״ א״-ב שוק סיפרה
החברה עצמה בדף לחבר .״בתחום
התחבורה מהווה האגודה מוקד
מיקצועי וכלכלי בעל יתרון ברור.׳
לעומת זאת, תחומי העיסוק המרכזיים
של האגף, הקובעים את הישגיו
הכלכליים, הם תחומי השיווק,
הפיננסים והמיסחר. בתחום זה מתחרה
האגף בשוק מתוחכם ומיקצועי, שבו
פועלים גופים נוספים בסדר גודל
דומה״.

איך שיחקו אנשי אגד בשוק
החופשי?
מסתבר שלא כל־כן־ טוב.
דוחות־ביקורת פנימיים ומידע אחר
שהגיע בחודשים האחרונים להעולם
הזה מאשר את החשש שהענק
הכלכלי כשל פה ושם.
לאגד, למשל, יש עניין רב בתחום
התיירותי. מי לא נסע בטיול מאורגן
של אגד תיור! לאגד, וזאת לא יודעים
כולם, יש חברה נוספת, המפעילה,
אוטובוסים לטיולים. זוהי חברת גת
ולה 80 כלי״רכב. חברה אחרת הפועלת
בתחום זה היא סיור וטיול, שהיא
חברה להשכרת־רכב, בעלת צי של 600
כלי־רכב.
אנשי אגד חישבו ומצאו שהם
יכולים להציע לתייר מה שלא יכולים
להציע לו אחרים. כרטיס־טיסה פלוס
כל הפינוקים האפשריים בארץ, ממלון
ועד נופשון, הכל מבית אגד.
הרעיון הזה כל־כך נראה להם, עד
שהם רכשו בארצות־הברית מניות
בחברות או אזי ס וונוס. לפני שנתיים
יצא אמנון בוגין לארצות־הברית, כרי
לנהל שם את החברות, שהיו אמורות
להכניס הון לניצב״א. לאחרונה שב
יפה מארצות־הברית, שם עמד ליישם
עתה את תוכנית אגד לחסל את הזרוע
האמריקאית שלהם. כאשר שב לארץ
נאלץ גם להתייצב בבית־המישפט
בחיפה, בגלל חקירת המישטרה
בפרשת האזנות־הסתר.
כמה עלתה ההרפתקה האמריקאית
של אגד באמצעות ניצב־א? יריביו של
עמר טוענים שאגד שילמה מאות
אלפי דולארים. עמר נשבע שכל העסק
הסתכם ב־ 55 אלף דולר. אץ טעם
להתווכח מי מדייק. זו אינה הבעיה.
השאלה היא אם אגד בכלל היתה
צריכה להיכנס לעניין זה. אגד,
הקשורה בטבורה לברית הקואופרציה
ולחברת העובדים של ההסתדרות,
פועלת אומנם באופן אוטונומי, אבל
הפעם הגזימה.

^ שווי חברה:
אפס דולר
ךיצב־ א״ רכשה גם את חברת
^ //הנ סי עו ת קרן נסיעות(לתיירות
יוצאת) ,כדי שחברי אגד יזכו ליחס

אחר־כן גם נזקק להלוואה של חצי
מיליון שקל כדי לעמוד בתשלום נוסף
לוו*9לר. המלווה היה לא אחר מרמי
אונגר, איש־העסקים השותף בחברת
נוע של ניצב״א.
הועדה חשדה שיש כאן מעשים
פליליים והמליצה על העברת החומר
ליועץ המישפטי לממשלה. אגד
הסתפקה במישפט חברים, אחרי שארד
פרש לגימלאות. העונש שהוטל על
ארד היה קנס בשווי משכורת וחצי.

אוטובוס ״מרצדס״ ליד מישרדי..ניצבא״
המלווה היה לא אחר מרמי אונגר
מכרמלה זילברמן(קלאב איי) .דוח־הביקורת
של ועדת־הפיקוח של אגד
שבדק את תנאי הרכישה, מצא
שהחברה היתה שווה בזמן קנייתה
על־ידי אגד בסביבות האפס דולר. לא
פחות ולא יותר. ואם לא די בכך, הרי
שמחצית מלקוחות קרן נסיעות, עוד
לפני שינויי הבעלות, היו אנשי אגד.
תגובת זילברמן: רישיון הפעלת
ד,מישרה שאותו מכרה לניצב״א, היה
שווה, אז, לפחות 120 אלף דולר, שלא
לדבר על ההוצאות האחרות. לכן,
לדבריה, הסכום שקיבלה היה פחות
מהמקובל.
החומר הועבר למישטרה, ומשם
לפרקליטות. יו״ר המזכירות של אותו
זמן, בוגין, נחשד שהוא קיבל טובות
הנאה בצורת כרטיס־טיסה לחו״ל
בתנאי תשלום עדיפים.
ניצב־א גם גאה על כך שהיא ריכזה
את כל רשויות הבנייה באגד באמצעות
מיפעלי־תחנות.
אך לפני חודשיים התייצבו ארבעה
אנשי אגד ביחידתו של זיגל ומסרו
לחוקרים שני דוחות של ועדת
הפיקוח. הדוחות עוסקים בעניינים
שריח רע של חשד לשחיתות וקבלות
טובות־הנאה נודף מהם.
במה מדובר?
הדוח הראשון עוסק במיכרז
שהוציאה בחורש דצמבר 1981 חברת עבודות מיפעלי־תחנות לביצוע

אם נוהל משא ומתן עם קבלני העפר
לפני או אחרי פתיחת המיכרז. עם
וקסלר לא ניהלה מיפעלי־תחנות כל
משא ומתן, בגלל הצעת המחיר הגבוהה
ועקב זאת לא עמד בקריטריונים
הנדרשים.
אך עם פתיחת המיכרז הונחתה על
חברי ועדת־המיכרזים הוראת מנהל
האגף — להתקשר עם הקבלן וקסלר.
בזמן קבלת ההחלטה לא ידעו חברי
הוועדה כי וקסלר יבצע את עבודותיו
באתר באמצעות קבלן־מישנה. לדעת
מנכ״ל מיפעלי־תחנות, אשר ספיר:
״הדרך שבה נתקבלה ההחלטה להעניק
את העבודה לווקסלר היתה דרך לא
טיבעית של קבלת עבודה

הוועדה מצאו סתירות מהותיות
בעדויות שמסרו השניים. זיכרון־
הדברים בין ארד ווקסלר נותן פתח
לפרשנויות רבות הן לגבי המחיר.
קביעת הסכום הסופי, ועניינים אחרים
המהותיים לכל הסכם.
בסוף שנת 1982 קיבל ארד
מווקסלר קבלה על 1,092,500 שקל.
הסכום לא כלל הצמדה, אך ארד טען

פרשת הציתותים, שעליה יועמדו
עמר ויפה לדין, קשורה למישפט־חברים
זה. יהושע פרן, יו״ר ועדת
הפיקוח, לשעבר המבקר הפנימי, ניסה
להוציא את הפרשה אל מחוץ לכותלי
בית אגד.
מכתב־האישום שהוגש נגד עמר,
יפה ועוד שני אנשי אגד מירושלים,
עולה הסיפור הבא: בחודש נובמבר
1983 גילה פרן בחורשה ליד ביתו
בשכונת דניה בחיפה, חוט שחובר
לקופסת״הטלפון שלו. פרן התלונן
במישטרה על שצותתו לשיחות־הטלפון
שלו.
מי היו המצותתים? זהותם של
המצותתים היתה ידועה לו. זמן קצר
לפני כן קרא לו עמר לחדרו והשמיע

איד להרוויח
^ שמוגה מיליון
ן קפלי הוא קבלן־בנייז• כל
1האחרים שניגשו למיכרז היו
קבלני־עפר. דווקא וקסלר זכה. אומר
הדוח :״הקבלן הזוכה לא עמד
בקריטריונים המקובלים והנדרשים
של תנאי המיכרז. תחום עיסוקו הוא
בענף הבנייה והוא חסר ידע ומיכשור
לביצוע סוג העבודה האמור.״
בדיקת ועדת הפיקוח בחודש יגואר
׳84 קבעה, שכתוצאה מניהול כושל של
המשא־ומתן נגרם לאגד הפסד של 63
מיליון שקל במחירי ינואר( ,כ־150

התיק נגד חייב שלמה עמו(משמאל) על השימוש
הבלתי חוקי בהקלטות ציתות הוא וק קצה הקרחון
מיוחד דרו חברת־תיירות שלהם,
במחיר ובתוכניות התיור.
גם רכישה זו בוצעה לפני שנתיים,
תמורת 150 אלף דולר 50 .אלף דולר
שולמו לבעלת החברה, תמורת
העסקתה כיועצת מיוחדת של החברה
לתקופה קצרה 50 .אלף דולר אחרים
שולמו עבור המוניטין של החברה.
בעלת החברה היא לא אחרת
ן ףץ! ? 7ך

חציבה, עפר וקירות־תמך בחניון אגד
בעטרות, ירושלים. בחודש פברואר
1982 נחתם הסכם עבודה בין אגד
וחברת ר.ס. קבלנים של הקבלן אריה
זקסלר. תמורת ההסכם היתה 24 מיליון
שקל, שנחשבו כמקדמות הניתנות
לקבלן מראש.
אך בבדיקה של ועדת הפיקוח
הסתבר: מנהל מיפעלי־תחנות לא זכר

ערב בחירתו של שלמה עמר לכנסת. הוא אמר לחברים. שהוא יעזוב
את תפקירי כיושב־ראש מזכיי־ות אגד אם הוא. ימונה לתפקיד של סגן
שיר, או אולי אפילו שר, אחר־כך באו תוצאות הבחירות וטפחו על פניו
של עמר.
ב־; באוגוסט התכנסה הנהלת הקואופרטיב. כד־ לדון במעמדו של
עמר. הוחלט על דעת כל הנוכחים לאשר לו חופשה בתנאי שליחות
לאומית לתקופת כהונתו כה׳׳ב בכנסת ר־. 11
בזמן השליחות יחדל לקבל שכר מהאגודה תוך שמירת מלוא הזכויות
הסוציאליות שלו. בין בדרך של תשלום מהוון על־ידי האגודה ובין בדרך
של תשלום חודשי. על־פי החלטה זו ימשיך עמר לכהן בכל תפקידיו
אשר מילא ער כניסתו לכנסת. לרבות תפקידו ביו״ר מזכירות אגד
ויפעל בענייני אגד בזמנו הפנו* מעיסוקיו בכנסת. כלומר. הוא יוכל
לטפל בענייני הקואופרטיב רק במחצית השבוע. למרות זאת. יהיה עבר
רשאי להמשיך ולהחזיק ברכב מטעם האגודה ועל חשבונה לשימושו בכל
תחומי עיסוקיו.
ביניתיים מונה יושב־דאש מזכירות זמני לאגד שלמה לוין. החלטות
הנהלת אגד מעוגנות בתוות־רעת מישפטית של היועץ המישפטי של
הקואופרטיב, אך האופוזיציה ענמדת לעלות על בריקאדות ולגרום לכר
שעמר לא •יכל לכהן בו־זמנית בכנסת ולהישאר בתפקיד המפתח באגד.
הם גם זועמים על כד שחבדותו בכנסת מוג־רת כ״שליחות לאומית״.

מיליון שקל במחירי היום).
בסופו של דבר, לא השלים וקסלר
את הבנייה ועתה הוא מתדיין עם אגד,
בבוררות, על סכום של מאות אלפי
דולארים. ראש אגף־חברות־הבת, יפה,
שאליו הופנה דוח ועדת־הביקורת,
התייחס לוועדה כאל חלק ממילחמת
הסיעות באגד ושלח את המתלוננים
למישטרה. את זה הם אכן עשו, ועניין
זה נחקר עתה. הסעיף הנחקר ביסודיות
הוא הסכם הקומבינציה שהיה בין אגד
לקבלן, שבנה בו־זמנית בשני אתרים
נוספים.
המיסמך •־ השני שהועבר לידי
המישטרה הוא דוח ועדת־הפיקוח
שעניינו שיפוץ ביתו של חבר אגד
מאיר ארד, בעל עבר של תפקידים
בכירים באגד ובניצב״א. השיפוץ
נעשה על־ידי לא אחר מהקבלן אריה
וקסלר. הרקע לחקירת ועדת־הפיקוח
היו חשדות ברבר מתן טובות־הנאה
על־ידי הקבלן בצורת תנאי־תשלום
חריגים ובלתי־מקובלים, במיסגרת
ביצוע עיסקה מיסחרית בין הקבלן
והמזמין.
בחודש פברואר 1982 חתם ארד,
כמנכ״ל ניצב״א, על הסכם קומבינציה
עם וקסלר, בבניית חניון סטרומה
בחולון וחניון עטרות בירושלים. שווי
עסקות אלה — 3.5מיליון דולר.
כעבור חודשיים בדיוק נחתם זיכרון־
דברים בין ארד ווקסלר על שיפוץ ביתו
של ארד במושב ביתיזית.
ועדת הפיקוח ישבה הן עם ארד והן
עם יפה. הם לא ישבו עם וקסלר. חברי

שההצמדה לא שולמה בגלל ליקויי
בנייה של הקבלן.
חובו של ארד לווקסלר החל להיות
משולם רק אחרי שוועדת־הפיקוח
החלה לחקור בעניין.
אחרי שווקסלר החל בשיפוץ חתם
ארר, לצד יפה, על הלוואה מיוחדת
לקבלן בסך 2,5מיליון שקל (במחירי
שנת .)1982
ועדת הפיקוח חישבה ומצאה
שבהסכם בין ארד ווקסלר הרוויח איש
אגד לפחות מיליון וחצי שקל במחירי
חודש יוני 83׳ .במחירי היום מדובר על
לפחות 8,5מיליון שקל.

אידלסעגח

^ מציאה מקרית
^ ך גם במחיר המינימאלי התב
קשה ארד לשלם את המיקרמה.

לו קלטת (קאסטה) .עמר סיפר לפרן
שהוא קיבל אותה מיפה וביקש מפרן
שישמע אותה ביחד איתו. בקלטת
הוקלטו שיחות טלפון של פרן עם
חברי מזכירות אופוזיציונרים באגד.
גם יפה עשה שימוש פומבי בקלטת,
שלדבריו הוא מצא אותה, לגמרי
במיקרה, במכוניתו, ומכיוון שהוא
כבד־שמיעה נתן אותה לאחרים, כדי
שיצליחו לפענח את תוכנה.
חקירתו של עמר החלה סמוך
לסגירת הרשימות לכנסת, כשהיה
ברור שהוא מועמד מס׳ 3ברשימתו של
וייצמן. האופוזיציה באגד רעשה על
שעמר רץ לכנסת, ועוד ברשימה
שאינה של המערך. עמר טען שהעיתוי
לחקירה נגדו אינו מיקרי.
ערב הבחירות החליט מישהו במטה
הארצי לעקוב מקרוב אחר תיק
(המשך בעמוד )55

9ימים גדושי עניו, חוויות, מנוחה ובידור!

מבצע מיוחד עד 18 בספטמבר!
למזמינים מקומות ומשלמים תמורתם בזמן ההרשמה

תקופת השייט: אוקטובר .18-10 המחיר הכולל של השייט והטיסה מ$675-
(הנחה של 750/0-500/0ממחיר השייט לילדים עד גיל )12

כל הקודם זוכה!
הפלגה מגנואה ועגינה בנמלי: קאן• ברצלונה •פלמה דה מיורקה
ולטה (מלטה) • קטניהוסיציליה) • נפולי • גנואה
•ריביירה הצרפתית, ניצה ומונטה
ברצלונה ומונסרט״מערת הנטיפים ( 08401-1בפורטו קריסטו)
•טאומינה והר הגעש אטנה• חורבות פומפיה,אמלפי
וסורנטו • שייט לאי קפרי
בינגו

שפע של מזון משובח ומגוון 6 -ארוחות ביום!
עלון עם פרטים מלאים והרשמה בכל משרדי הנסיעות

הארגון, התכנון והביצוע ע״י: אירופה טורט בע״מ
רח׳ בן־יהודה ,100ת״א טלפונים8 :־247131 ,231853 ,240147-8 ,243224

ואירופה טורש[

קול המפרסם

לרשותך באוניה • :בריכות שחיה • סיפוני שיזוף עם כסאות נח • משחקי סיפון
ותזמורות לריקודים • זמרים וזמרות • קוסם • דיסקוטק • חנות פטורה ממכס
• קולנוע • חדר למשחקי קלפים • אולמות בידור י סאונה

זהירות!
אלי שובר
אוניות

זה לא סוד שאנשי יחסי־ציבור ממציאים
פטנטים לא נורמאליים, כדי לעניין אותנו
\ במוצריהם וכדי שאותם מוצרים יזכו לאיזכור
< בעיתונים.
גופר -יחסי־ציבור, עושים עכשיו, כנראה,
מסע פירסום להזיות. את זה אני מבינה מהמיכתב
שקיבלתי הביתה ושבו מוסבר שאופנת הבלי
זוכרים שהייתי באילת? בטח. הרי דיווחתי !] מזיקה מאור לחזה, ואפילו איזה דוקטור מגרמניה
לכם על כמה מיסעדות בלתי־זולות באזור. אבל
קובע ברורות שכל אשה, שהחזה שלה שוקל
חוץ מהביקור בהן, התחשק לי פיתאום, באמצע
יותר מ־ 200 גרם, חייבת ללבוש חזיה, לפחות
היום, לאכול איזה חומוס טוב. שמעו את זה < בהליכה או בריצה.
בבקשה. תעזובנה את כל העבודות ותתחלנה
תושבי אילת ואמרו לי שהחומוס הכי טוב זה )
אצל ״אלי שובר >ב׳ דגושה! האוניות״.
^ לשקול ציצים. הנה, כך עושים את זה לפי
מה איכפת לי שמו של בעל המיסעדה? ( ההוראות שקיבלתי:
הלכתי.
מלאי כלי במים חמימים והעמידי אותו

הזמנתי חומוס ופיתות וחמוצים יכירה קרה ^ בקערה גדולה יותר.
הכניסי שד אחד לתוך הכלי.
והתחלתי להתענג. אבל מישהו שמכיר אותי רצה ל;
שיהיה לי לא רק טעים אלא גם מעניין, אז הוא
את המים אשר יישפכו החוצה מין הכלי
הלך והביא לשולחן שלי את אלי שובר האוניות
לקערה, העבירי לכלי־מדידה, או שיקלי בעזרת
בעצמו. שיספר לי את תולדותיו.
מישקל מיטבח ; .ליטר שווה 125 גרם } .ליטר
ואלה הן:
;׳׳ שווה 250 גרם וחצי ליטר זה 500 גרם.
האיש היה ימאי. ב־ 1961 הוא עבד על.
האוניה אזהרה שדי
שיקמה. יום אחד התחשק לו לרדת לחוף. אבל
בעלות הממרים הגדולים במיוחד מתבקשות
לא נתנו לו. אלי אמר לרב החובל ״הלוואי
שתישרף האוניה שלך.״ לא עבר יום והאוניה על
מיטענה עלתה באש בנמל חיפה.
ב־ 1967 הוא היה במילואים על ספינת חיל
מיסכן. היה לו, מאוד קשה להשיג שוב עבודה
הים בת־גלים. היה חנוק, בלי גרוש .-ורצה כבר על אוניה. אבל בשנת 1973 מצא. עלה על
להשתחרר ולהתחיל להרוויח כסף. רק גמר הסיריס. הקברניט, דני נקדימון. לא היה מאושר
לאחל לאוניה כמה דברים. ובאו מחבלים מעקבה מהעניין ורצה להפטר מאלי שובר האוניות. אלי
ושמו מיטען. ככה הלכה גם בת־גלים פייפן. לא ׳אהב קבלות־פנים כאלה והחליט גם הוא
מייד שיחררו אותו מהמילואים.
להיפטר מהקפטן הלא־ירידותי. לא בעיה,
חיפש -שוב עבורה ומצא אותה על הרוניז בשבילו 24 .שעות אחרי שראתה האוניה את
!המיכלית הראשונה שהגיעה לאילת עם נפט! .אלי. היא עלתה על מוקש במיצרי טיראן.
הגיעו לאילת וכל הצוות קיבל הופשה של 24
ב־ 1980 טס אלי לנורווגיה, כדי להביא משם
שעות. ב׳אותן 24 שעות הוא התאהב באיזו ילדה
באילת ו״מת״ להישאר איתה עוד כמה •ימים. לא אוניה (גלנוע) בשם יסמין. הקברניט ראה את
ברור איזה הוקוס פוקוס עשה הפעם. אבל אלי. ניגש אליו ואמר לו :״תעשה טובה ותעלה
המיכלית עלתה על קורת ברזל בנמל וניזוקה על האוניה ברגל ימין ״.אלי עשה מאמץ גדול,
ורצה שכל החברה יראו איך הוא עולה על
קשה. שבועיים חופשה לתיקונים.
ב־ 1968 עבד אל־ על הי־דרומה. הגיעו האוניה ברגל ימין. הרביץ ריצה מהרציף. ובדיוק
אמנים לאוניה ורצו לעשות כיף. שרו בקול רם לפני המדרגה האחרונה התבלבלו לו הרגליים

מרי וניגנו ברעש וזה הפריע לאלי. הוא ניגש
לאבי טולדנו וליגאל בשן ושבר לאחד מהם את
הגיטרה. מייד פיטרו אותו. כשירד לחוף. עוד
הספיק לצעוק לחברה שעל האוניה ,״זאת
ההפלגה האחרונה שלכם!״ אחרי יומיים טבעה הי
דרומה במיצרי טיראן.

והוא עלה על האוניה ברגל שמאל. האוניה
טבעה, אחרי שבועיים. בנמל חיפה.
גם לי נשמע הסיפור דמיוני. אבל כמה וכמה
מתושבי אילת אישרו לי אותו בשבועה. תגידו.
איכפת לכם איך היה האוכל במיסעדה. וכמה הוא
עלה?

לא לעשות את השקילזדבתוך הדירה, מפני פחד
ההצפה.

מתכו!

מהר מהר, לפני שתיגמר עונת הגריל על
המירפסות ובחצרות, מצאתי לכם משהו טעים
מאוד וגם יפה.

אגסים כבושים
,ספל סוכר, חצי כפית ציפורן, מקל קינמון
אחד, קופסת חצאי אגסים מסוננים מהסירופ1 .
ספל חומץ הדרים ו־] ספל מסירופ האגסים.

הבנה
את כל החומרים. מלבד תצאי האגסים, שמים
בתוך סיר שטוח ומביאים לרתיחה תוך כדי
בחישה. על אש בינונית.
,בינתיים שוטפים את צינצנת הזכוכית במים
רותחים ומכניסים לתוכה את חצאי האגסים.
כשהרוטב רתח. שופכים אותו על האגסים.

מהבית הפרטי שלי אני שולחת שלוש קריאות
תסלחו לי על הקטע הסנטימנטאלי הבא. אני
יודעת שזה לא מתאים לי, אבל הספר הזה עשה לי ־ כיפק לחברת סי־בי־אס שעשתה את זה שוב.
בשנה שעברה כבר סיפרתי לכם איך הילדים שלי
כיף ששווה להשתטות בגללו.
גילו את המוסיקה הקלאסית בעזרת שני
אם יש לכם חבר או חברה שאתם אוהבים
תקליטים נפלאים, מפצח האגוזים והיפהפיה
באמת, אז יש לי חבר יכול להיות מתנה נהדרת
הנרדמת. את הסיפור סיפר יוסי גרבר ואת
בשבילכם. אבל אם אין לך חבר או חברה
שאוהבים אותך. אולי הספר הזה יסדר לך כמה ־ המוסיקה הלחין צ׳ייקובסקי הזכור לטוב. הם ל
הקשיבו לסיפור כמה וכמה פעמים ואחר־כך
כאלה.
הילדים פשוט זימזמו את המוסיקה והילד הגדול י
הכותב, יורם אפק. מספר על החברים שלו
הגדיל לעשות כשאמר לי ״תשמעי. זו מוסיקה די .
ובכל אחד מהם אנחנו יכולים למצוא מישהו
יפה. בעצם ״.איזה נחת:
מהחברים שלנו. ממש בדיוק: ציורים משגעים של
אני לא יודעת איך הולכים התקליטים האלה
אמי רובינגר עושים לך מחשבות־זימה של 5
בשוק, אבל ברור לי שעופרה חזה וציפי שביט
נמכרות יותר טוב. והנה הם הפתיעו ויצאו עם עוד .
שלושה תקליטים מאותה סידרה, חלום ליל קיץ( ,
מסעות סינדבד המלח ושוליית הקוסם. את
הסיפור כתבה עדנה פלג לפי אגדות עם, את •
המוסיקה כתבו הארונים רימסקי־קורסקוב,
מנדלסון ופול דיוקא. מוצא חן בעיני שאת כל
הסידרה קורא יוסי גרבר שהילדים שלי קוראים
לו ״האיש מהמוסיקה הקלאסית״.
מנגנת התיזמורת הסימפונית של המבורג.

שמפו למיסכנות

כל שלושה ימים יוצאת לשוק סידרה חדשה של תכשירי יופי. אתם מבינים שאין לי אפשרות לעקוב
אחרי כולם. וגם בהחלט יש גבול כמה דברים דביקים אני מוכנה למרוח על הפנים שלי, רק כדי לספר
לכם אחר־כך איך היה.
אבל הנה מצאתי תכשיר אחד שיזכה לסיקור במדור שלי. וגם זה רק בגלל הבעיות האישיות שלי.
אחת הבעיות שלי(יש לי המון) זה שאחרי חפיפת השיער בשמפו רגיל, רק אלוהים לבדו יכול לסרק
אותי. זו הסיבה שאני נמצאת בחיפוש תמידי אחרי פטנטים שונים. קרויטר רגיל לא טוב לי. כי הוא
מרכך את השיער עד כדי הגזמה.
אז אם אתן מיסכנות כמוני, מצאתי פטנט חדש. השמפו החדש שכולל בתוכו גם מייצב שיער. של
חברת קרליין דווקא עוזר. המוצר החדש משווק בבקבוק מהודר של 450מ״ל ומחירו לצרכן 1.400
שקל.

משאירים את הצינצנת להתקרר מחוץ למקרר
ורק אז מכניסים אותה למקרר ל־ 24 שעות
מינימום.
טעים מאוד עם בשרים על גריל ועם בשרים
קרים.

יייייייי י

צייר: אמי רובינגד
לקרוע את הדף, למסגר ולתלות בבית. אבל
אי־אפשר, כי גם הטקסט יפה להפליא.
כשיורם אפק ואמי רובינגר יקראו מה שכתבתי
כאן, הם בטח ירצו להיות חברים שלי.
אמרתי לכם, שהספר הזה עושה חברים?
אם לא הבנתם עד עכשיו — אז זו המלצה
חמה.

הלהקה האמריקאית ״מנהטו טונספו״ הופיעה השבוע
בבריכת הסולטן בירושלים לפני קהל ענק של ת״ו־יס!שואלי

ו!ושטן,
׳חשת׳
בבריכת הסולטן, שהיתה עד לפני
36 שנים מקום הריכוז של חיות־הבית
העזובות של ירושלים, ושטרי קולק
הפך אותה לפארק הירקון של
ירושלים, עמדו בקור הירושלמי
מעריצים צעירים ומחאו כפיים ללהקה
מעבר לים.
מי שלא עלה לירושלים באותו
ערב, היה יכול לצפות בכמה דקות של
מנהטן טרנספר, למחרת בערב,
ביומן השבוע של הטלוויזיה.

יוון גושובסק׳ 5

מקום מושבו בניו־יורק. את הצלע הישראלית של
הלהקה היוו לפניו המתופף אד ל ה קמינסקי, וירוסלב

יעקובוביץ. הוא ניגן קטע ג אז והקדיש או תו כא חיו,
שהיה באותו זמן בין קהל השומעים (משמאל) ושחגג
את יום הולדתו. ידו של ירון מסתירה את פניו של בן
אחיו צביקה, שרצה מאוד להצטלם עם הדוד הידוע.

הרקדן שז
שלו, סיים׳
ומי שרצה למצוא אותו יכול לתפוס
הצמוד ל סטודיו של להקת בת״דור

לינדס׳ קמפ

רוקדים ברמלה

גיניס סיגל:

י היא זמרת בלהקת מנהטן
טרנספר אשר מבצעת שירים
קיצביים שנוטים בכיוון הרוק. בכל מסעותיה בלהקה
מלווים אותה הוריה, שבאו כמובן גם לארץ. ג ניס

היא גם צלמת חובבת שמנציחה מדי פעם את הלה־ *
קה. משמאל הזמרת שריל בנטון, גיינגיית, המשעשעת
גם מחוץ לבימה. היא חד שה בהרכב של מנהטן |
טרנספר והצטרפה ללהקה רק לפני חמש שנים| .

היא אשתו של זמר הלהקה
אלן. היא נלווית לבעלה
בכל ההופעות והפכה כבר חלק מן הלהקה. משמאל:
דוריס האוזר, אשתו של מנהל הלהקה ומייסדה, טים

במלון שרתון שבו 1
המסיבה העליזה. י
גמרה לגרוף את
ולעלות למלון.

נויסטין פול

האוזר. השתיים המתינו לבעלים
הם מתארחים ישם גם נערכה
כמובן רק אחרי שכל הלהקה
התשואות, לצאת טו בריכה

סמרו הרץ

הרקדנית היא אחת מבין ארבע הרקדניות
שהופיעו בקטע הפתיחה, שפתח רישמית את
פסטיבל המחול, המתחולל ברמלה. תושבי העיר לא הצטופפו בהמוניהם,
כדי לחזות במופע הריקודים, שנערך בחסותו האדיבה של בנק דיסקונט.

טופול

ם בשטף האהבה
בודתו בישראל.
תו בבודגה. הפאב
ביום האחרון הוא

נפרד מכל אלה שהיו תלמידיו במשך השבועיים האח״
רונים. את ענת טופול, שחגגה את יום הולדתה הוא כיבד
בנשיקה והיא מצידה הבטיחה לבוא לחזות בהצגותיו
שיתקיימו בחודש ינואר. בהיכל התרבות בתל־אביב.

איזו מסיבת יום־הולדת זאת היתה
לענת טופול, השחקנית בת השחקן!
מלאו לה 26 וזאת היתה, קודם כל,
ההזדמנות לחבריה מההצגה מאחורי
הגדר. ואחר־כן־ לאח הגדול, עומר
ולאמה, גליה.
אבא, חיים טופול הגדול, לא היה.
ולמען האמת, גם האמא לא גזלה את
ההצגה מהצעירים. היא ישבה בצד
ונהנתה ממראה עיניה.
המסיבה נערכה, למעשה, בשני
מקומות. קודם כל בקפה הבימה
החדש ואחר־כך עברה לפאב בודגה.
ככה זה אצל השחקנים, שהם גם
צעירים וגם יש להם יום־הולדת.

| 1ך 0ף 11ך | 1ך משתוללת ביום הולדתה בפאב בורגה. המסיבה
#11^1114 11411 עברה לפאב אחרי שענת וחבריה להצגה הופיעו
בקטעים מלהקת הנחיל. לאנשים שישבו בקפה הבימה לא נעמו הצלילים,
והם עזבו את המקום המהודר כשרק ענת וחבריה ובני מישפחתה נשארו.

שמו טונור

האח הגדול של ענת, שלומד
ביולוגיה בירושלים, הביא לה
מתנת יום־הולדת זר פירחוני לראש. מפרחים שהוא שזר
בעצמו. ענת אחותו קיבלה אותו בנשיקה חמה. מסיבת יום

ההולדת ה״ 26 של ענת נערכה בקפה תיאטרון הבימה
אחריי ההצגה מאחורי הגדר. שבה היא מ שחקת בתפקיד
הראשי. את מסיבת ההפתעה ערך לה בימאי ההצגה,
אורי פסטר. למטה: עליזה עזיקרי והזמר נתנאל עוקב.

| 1X11 4 *11 *1מייבא ת להקות מחוץ לארץ. שיופיעו בארץ,
1114 | 1 ן בעיקר מוסיקאים ברזיליים. ליליאן הזמינה את
לינדסי קמפ לחודש ינואר. הוא ישהה שבועיים בתל״אביב בלבד. בינתיים
מבטיחה ליליאן שהיא ממוצא ספרדי, להביא לארץ גם זמר ספרדי,

גם 1.65 מטר גובה. אבל זה לא מספיק
לה, והיא בטוחה שתגיע ל־ 1.70 בעצם.
היא מקווה ליותר, משהו כמו . 1.75 ישלה
על מה להסתמך. אם היא עומדת
לרשת את קומתו התמירה של אביה.
השחקן רפי טיילור. אמא ישלה, צביה.
העוסקת במכירת הצגות איכות
לקיבוצים ולמועצות־פועלים, היא
קטנת קומה.
לשרון יש חדרון צר בדירה הלא־גדולה
במיוחד של מישפחת טיילור.
בקומה השלישית בבית־דירות בחלקו
הדרומי של רחוב דיזנגוף. הבלגן שולט
בחדר. בגדים וקולבים זרוקים על
המיטה, מאפרה גדולה מלאה בדלי
סיגריות .״זה לא אני, זה החבר שלי
שעישן כאן ״.אומרת שרון .״אני
בלגניסטית, צריכה לסדר את החדר״.

על הקיר שני פוסטרים של דוגמניות
יפהפיות, אחת חישופת חזה. אף לא
תמונה אחת •של שרון. מן ההווה או
מהעבר העשיר ישלה כילדה־דוגמנית
לצילומי פיי־סומת. מעל המיטה שירים
מודפסים :״אהבת נעורים״ .״אהבה״
ו״אל תעלבי שלא התאהבתי בך ממבט
ראשון״ .במה עציצים. בקבוקי בושם.
אוסף מיניאטורות בתבנית עץ יט־לוויזייה
קטנה שחור־לבן. מקולקלת. י

עצמה:

אני לדה רגילה. כמו כל אחת. לא
חושבת שמעל מישהי. לא חושבת
שמתחת. יש דברים שאני עושה.
וילדות אחרות לא. אני דיגמנתי. והן
לא. יש דברים שהן עושות. ואני לא.
לא חסר לי שום דבר. מה שאני רוצה
אני מקבלת. יש לי חברים וחברות
עשירים. אבל זה לא ערשה לי כלום.
אני לא מקנאה ולא יוצאות לי העיניים.
אני רוצה להיות עשירה באחד הימים.
ך * ם השם הזד היא היתה יכולה
^ להיות כוכבת קולנוע. שרון
טיילור. נשמע מצויץ גם באנגלית.
אבל בינתיים היא לא כוכבת. היא נערה
תל־אב־ב־ת בת . 15 חמודה וחטובת גוף.
בוגרת הכיתה החמישית בתיכון ע*רונ־אי.
ומתכוונת לעבור עם תחילת שנת
הלימודים לעירוני י״א. כי ״אני לא
אוהבת את הבית־ספר הזה. לא
מסתדרת עם המורים ונמאס לי לראות

היא נראית
מבוגרת מגילה

וזה מנדבראת הגברים. אן
היא בהרבה
מתחת לגבול
ההסנמה החוקית

בגיל .3שרון לא
אוהבת לדבר על
הנושא עם ידידיה, לא מתפארת.

דוגמנית

את אותם הילדים כל הזמן. אני נורא
אוהבת להכיר אנשים חדישים. חייבת
להיות בתנועה כל הזמן. לרוץ. ללכת.
לעשות משהו.״
יש לה עיניים ירוקות. קצת
מלוכסנות. חיוך מקסים ושיער בלונד•
טבע• עם המון גוונים, שבשבילם
מישלמים הרבה כסף במיספרה. יש לה

שחקנים כולם

גות ומצטלמים לפירסומת. ההורים לא דוחפים,

הילדים אוהבים את זה. מימין, למעלה: תום (,)12
שרון, רפי. למטה: גילה 8צביה, דנה 10״אגי לא
מעז לחנך אותם ״,אומר רפי., ,צביה המחנכת״.

חושבת שככה זה יהי־ לא יודעת למ אג בלי כסף לא אוכל להסתדר.
אני פתוחה מאור עם הוריי. פעם
סיפרתי לאמי כל דבר. כל מה״שהיית־עושה.
גם כיום. אבל בצורה שונה. רק
דברים שאני חושבת שהיא צריכה
לדעת. ייש דברים ׳שקורים שידי
מדאיגים בשביל אמא ולא צריך לספר
אותם. כמו למשל משיהו שלא קרה ל־
— חברים שיהלכו ופילחו עוגות
מקונדיטוריה. דבר כזה אני לא חושבת
שאני צריכה לספר לה.
פעם הייתי מתייעצת איתה אם
לשכב עם חבר או לא. כיום השאלה
הזאת לא עולה אצלי על הפרק. זה לא
מטריד אותי כרגע. אני מכירה מישהי.

שוון ט״לוו אינה
בתה שר דיו -
או יכלה להיות
קטנה ממני. שקיימה יהסי־מיו עם
כל־כך הרבה. שיאני מרחמת עליה. על
הראשי שלה. על שיחיא לא הושבת. זה
לא דבר רע. זה יפה וטבעי. ואני ־ורעת
שאעשה את זה בזמן שיגיע. אבל בגיל
הזה אני לא מרגישה את עצמי מוכנה
לזה. צריך לחישוב לפני. זה לא סתם. זה
הישוב. טוב. לא צריך לעשות מזה עניין
יותר מדי גדול.
מעניין אותי לשמוע כשמדברים על
מין. או כשמסב־ריס לי משיהו בנושא.
לא הבנתי משהו בקשר למחזור. בקשר
לימים הבטוחים .־־ה ל־ הבר. שאלתי
יהוא הסביר לי. בטח הסבירו את זה
בבית־הספר. אבי־׳ שם זה משעמם ולא
הקשבתי. ירידות שלי לא לוקחות את

111גךי 1 ¥יי י שרון מבזבזת את רוב המשכורת שהיא
11 11 4 1 \ #מרוויחה בבוטיק על דברים כמו בגדים
מיוחדים ואביזרי לבוש, למשל: מישקפי התריס האופנתיים שבתמונה.
הגלולה. אבל הן סיפח ל־ על אמצעי־מניעה
אחרים ואיך נזהרים. יש כאלה
שמספרות. יש ש״שומרות בסוד.
אני לא כל־כך אוהבת את הבנים
בגילי. הם תינוק־ים. אני מעדיפה
לצאת עם בנים גדולים ממני. שיילמדו
אות־ ויראו ל־ כל מיני דברים, אבל לא
הייתי ייצאת עם בהור מעל גיל .20
אצלם הכל יותר חופשי ופתוח. ודברים
שאני י א היית־ עושה. אצלם זה ככר
שוס ־בר. לא נחשב. אני מעדיפה לא
יריית עם אחד עם דרישות. מציד־יכולים
ללחוץ. ברגע שחבר מתחיל
ללחוץ. אני מסבירה •לו את העמדה
שלי. כד־ שלא ־פתח ציפיות. אם
העניין גולשי ייתר מדי. צריך להפסיק
באיזו שהיא דרך. אפילו אם אני׳אוהבת
אותו.
הכי אני אוהבת להיות עם הברים
בים. בחוף הילטון. בחופשי הזד היינו
שים בר יום מהבוקר עד הערב. ככד.
הכרתי הרבה אנשים הרשים. גם
־ספקתי להחליף כמה חברים תוך כמה
הודשי־ם. עד היום היו לי שלושה

71¥1 \ 1 1111 1את חדרה של שרון מקשט פוסטר עני) של
11 #1 ^ 11 #111 1\ #חתיכה בלונדית חשופת חזה. מיכנטי
הגיינס שהיא לובשת הם של אבא. חגורת־העור היא רכישתה האחרונה.

היא לא מרגישה
מוכנה ליחסי־מין,
ואין היא מתנוונת
לגעת בסמים

ך ך \ 1 *1111 71ך \ 1כשהם מטיילים ברחוב הם נראים במו
\ 1\ ^ 1זוג נאהבים יפה*תואר. כאשר רפי
#111 11 1^ 11
מופיע לפני תלמידי תיכון, כל הבנות בבית״הטפר חושבות שהוא בן .22

־ציניים יבמה סתם. בערב אנחנו
יוצאים בדרך־כלל לפינגוויו
עכשיו ־ש׳ ל־ הבר חדשי, עופר. הוא
בצבא. על־־ד הברון. אני לא יודעת
בדייק מה •הוא עושה שם. הוא מצלצל
אלי כיי׳ יום ואני אליו. ובבל סוף־שבוע
הוא בא הביתה. ידיד אהה ־כיי ב־ניני.
מכירים לי המוז. אבל אהר־ רגע אני י א
זוכרת את מי הכרתי. את עופר הכייו
ל־ פעמיים. פעם יאשונה. בפינגוויי.
לא שמת־ לב. אבל בפעם השניה ישבנו
כמה חבריה וחיברנו. יהאופי שלו
מצא־הן בעיני. דוא בנאדם נורא טיב.
(המשך בעמוד )46

שמימיה הם מי־ים מלוחים ובריאים. כך
אומרת לימור חסון בת ה־ 18 ששיערה
שחור ומתולתל, וביקיני מינימאלי
בצבע ירקרק מדגיש את גופה השזוף.

,בטח שיש
פ אן תמימת!״
ך^ימור, השמיניסטית מגימ־
/נסיה הרצליה, מגיעה לכאן כבר
השנה השנייה :״באתי בשנה שעברה,
כי חיפשתי מקום׳ נעים ושקט, בים
פשוט בלתי אפשרי לשבת לבד מבלי
שיטרידו אותן.
״אני באה לבריכה שלוש פעמים

זאת רא בוינה
רציו. באים
לשחות במים
המלוחים. אבד
חסו הצל, ואין
בוינה לתינוקות!

| | 1ט 1ן 1ך 1ך | 1ך | צעירה היא לימור חסון, הלבושה בביקיני ירקרק,
11 141 1111 המדגיש את חמוקיה.. .זהו מקום נעיס ושקט״
אומרת התיכוניסטית הנאה ,״אפשר לתפוס שלווה ואפשר לשכת לבד!״

בשבוע ושוהה בה מהבוקר עד שעות
אחר־הצהריים ועושה 50 בריכות
בסגנון חתירה (אולר כל בריכה 50 :
מטר) .באתי לכאן גם בתקופת
בחינות־הבגרות. השחייה שיחררה
אותי מכל לחצי הבחינות. טוב לי כאן,
זאת בריכה שגעון״.
ז׳נט רמבאום בת ה־ ,26 ילידת
ארצות־הברית גם היא בין הקבועות
של גורדון. היא נמצאת בארץ חמש
שנים. ז׳נט היא כנרית, שניגנה

^ ש חתיכות, המאכלסות את חופי־הרחצה
ויש המעדיפות את הבריכה
כשמטרתן העיקרית היא לאו דווקא
לראות ולהיראות, להפגין גוף חטוב,
המייחל לטרפו, אלא לשחות, והרבה,
או, במילים אחרות ,״לעשות בריכות״.
עשרים, שלושים ואפילו ארבעים.
הספורטיביות האלה שוחות באופן
קבוע בבריכת גורדון בתל־אביב

בווסת היהלומים

עוסקת בליטוש ומיון יהלומים. היא מבקרת בבריכת גורדון מגיל .10

בתזמורת הקאמרית ובפילהרמונית.
שיערה קצר בסגנון גרסון, עיניה
כחולות וגדולות והיא נהנית מהבריכה:
״אני באה לכאן כדי להוציא את
האנרגיה. זה מסדר לי את היום. וגם אין
כאן גברים נודניקים!״
דינה, רווקה בת ,28 יושבת על
שפת־הבריכה, רגל אחת בתור המים
והשנייה מחוצה להם, כובע־מגן על
שיערה, מישקפי־שמש גדולים על
עיניה, ובידה האחת היא מחזיקה ספר
ובשנייה סיגריה ופחית משקה; ״אני
באה לכאן ברציפות, כבר שמונה שנים.
נקי פה, המים מי־מלח, המוחלפים כל
לילה, והנשאבים ממעמקי־הים.
״המליחות הזאת טובה ובריאה
ומונעת כל מיני מחלות, אותן אפשר

לקבל בבריכות מלאות בכלור.
האווירה רגועה ומשרה שלווה״.
הלי בורג, ספרית בחופשה, מגיעה
לבריכת גורדון בעיקבות חברה,
אלברט מלכה, שזהו מקום מישכנו
הקבוע מזה ארבע שנים. והוא אומר:
״בטח שיש כאן חתיכות, חיילות *
מורות, גננות וסתם נשים יפות״.
הלי האקסוטית, שיערה עשוי פסים
בלונדיים והיא לבושה בגד־ים בצבעי
אדום, שחור, לבן, המדגיש את צבע
המוקה שלה .״נחמד פה,״ היא אומרת
״אפשר לשחות בשקט, לשחק מטקות,
לקפוץ על חבל וגם לאכול אבטיח״.
פטרישיה אטלן הצרפתיה, לבושה
בבגד־ים ביקיני שחור־לבן, שחזייתו
(המשד בעמוד )46

ציבורי

| 1ת 11ך 1קבועה היא פטרישיה אטלן, בעלת בוטיק .״אני שוחה
11 4 11111 פה בקיץ ובחורף וידידי הטוב ביותר בבריכה הוא יוסי
דננברג, המורה לשחייה ״.מימין: טלי פרל, עובדת מישרד״נסיעות.

| ץ ך 114| | 1ך | 1ך נותן בעל ה קיו ס ק של
! 11111\ / 1 1 הבריכה בעדי גבאי, שצבע
עורה הוא יותר שוקולד משוקולד .״פעם היתה לי

מיספרה בבריכה,״ מספרת עדי, המצננת את עצמה
בפחית בירה ,״אבל היום סגרתי אותה ואני רק נהנית
מהמקום ״.עדי מבקרת בבריכת־גורדון כמה שנים.

אבטיח לספרית

חלי בורג, הבאה לבריכה בקביעות עם
ארוסה אלברט מלכה. כאן היא נהנית
מאבטיח עסיסי. בקיוסק של הבריכה יש הכל, אבל המחירים יקרים.

אומרת טלי המשתזפת לה

\ 11 1 111 | 1על שפת הבריכה, קרוב
למים .״כך מקבלים צבע יותר מהר,״ אומרת החתיכה.

אלמנת המציל

הראשון של בריכת גורדון, מיכל צברי,
מתמכרת לשמש ושוחה בקביעות כל יום
30 בריכות. מימין: שיח טלפונים של אופירה ודני בטלפון הציבורי.

,אני מעדיפה לבוא יום יום לבריכה ולא הולכת כמעט
לים. ב גורדון אני יכולה ליהנות מהשמש בשלווה״.
צילומים• טלי לצורי• £
רואים את זה עליה•

?191

שיו שנכתב בבית־חולים לחולי־נפש

כבולה

בשבוע

שעבו

הודיע,,השלם הזהיי
שהוא מחבש את
איריס דווידסקו,
שנערמה אחו׳
שהיתר מאושפזת

בבית־חולים לתווי־

נכש לצווו גמילה

מסמים קשים.

כתוצאה

מנך

התקשוה אירס עם

ה מ עונ ת וסיפוה
את סיפורה המזעזע

י׳צת

.שלוט 9שו0

ר׳גמי־ני/ /

ץ זג<^1׳ר> .

יל ^* 6 5
ליייזיל

כדי להציל את חייה שינתה איריס את זהותה,
את שמה, כתובתה ומקום מגוריה, ובלבד שלא
תתגלה מחדש לעולם הנרקומנים האורב לה. כאשר
החליטה להיחשף ולספר את סיפורה נתגלתה
איריס שזופה, יפה, עם זר של פירחי דליות אדומות

ייי ^ 6 9

ר >>54

בידיה, לובשת שימלת״משי פירחונית ומלווה
על״ידי אביה, שגם העיר, מדי פעם, הערה.
זאת לא היתה אותה איריס מלפני 15 שנה.
המבט הילדותי נעלם מעיניה. במקומו מופיע מבט
מפוכח. מדי פעם נקטע סיפורה על״ידי פרץ של בכי.

>־י> ׳ 62ידח > ר ץ^
י ל ^ אי ד.

גלכ£

ינ ח ^

מי איריס ו אביה
בזכותו

איריס דחידסק!

שברור לי, שכשיגיע אורי
^ /גלר לארץ. אני לא רוצה לראות
אותו. הוא תרם רבות להידרדרות שלי.

כל זכרונות הילדות שלי קשורים
בו. היינו יחד ארבע. חמש שנים. היינו
כמו גוף אחד. כשהוא נסע הייתי בת 16

והרגשתי כאילו קטעו חלק מגופי. זה
היה כמו לאבד יד או רגל. במשך
השנים שהיינו יחד עזרנו אחד לשני
לבנות קאריירה. אחרי שנסע נהג
לשלוח לי מיכתבים וגלויות, ומדי פעם
גם צילצל. חיכיתי לו שנתיים ולא
יצאתי עם איש.
אחרי שנתיים קבענו להיפגש
בלונדון. הגעתי ללונדון ואורי שלח לי
לימוזינה עם נהג, כדי להסיע אותי
למלון בו התגורר,בצרצייל.
לעולם לא אשכח את מה שקרה.
כמה חיכיתי לרגע הזה. לבשתי שימלח
יפהפיה, עשויה מצעיפים. זאת שימלה
שעליה אני שומרת עד היום.
כשהגעתי למלון אורי לא יצא
לקראתי. רק אחרי שהובלתי על־ידי
הנהג לחדרו הבנתי למה.
לאחר שנתיים שלא ראיתי אותו,
הוא חיכה לי בחדר עם עוד עשרות
צלמים שהתנפלו עלי. מה שהתברר לי
מאוחר יותר, זה שהוא הוציא באותם
הימים תקליט, בו.הוא דיקלם שירים.
הפגישה בינינו הפכה בשבילו חלק
ממסע הפירסום לתקליט שלו.
היינו יחד יומיים. מייד ראיתי
שאורי נכנס למין אגו־טריפ, ושאם אני
רוצה להיות איתו. זה רק לחיות בצילו.
בגלל ההצלחה שלו נוצר נתק ולא
היתה יותר השותפות הנהדרת של

פעם.
אורי ניסה להסביר לי שאחיה איתו
חיים של מלכה, ושלמעשה כולם
ישרתו אותנו. הייתי מאוכזבת שמאהבה
גדולה כזאת זה מה שנשאר.
חזרתי לארץ ואורי עוד המשיך לכתוב
לי מיכתבים.
(נזכר אביה של איריס :״נסעתי
לארצות״הברית וביקשתי לראות
את אורי. הוזמנתי לדירה גדולה
ומפוארת במנהטן. אורי היה
בחברת ידיד כשהגעתי. הוא היה
אדיב. שאלתי א ם הוא רוצה
למסור משהו לאיריס. הוא הסביר
לי שהוא עומד לכתוב לה בימים
אלה. הבנתי שאין לי עם מי לדבר
ושכל רגע מיותר. חזרתי לארץ
וסיפרתי הכול לאיריס) .

20 תפרים
במצח
^ שחזרתי לארץ, התחלתי
* להופיע בסרטים, אדם, מתנה
משמיים, תייק טו, והטלוויזיה
האוסטרלית הסריטה עלי סרט בשם
יום בחייו של אמן.
כשעמדתי להתגייס לצבא נקראתי
למפקד, שהסביר לי שלדעתו אני יותר
מדי מפורסמת ובולטת, ולכן אין לי
מקום בצבא. מה שאני יכולה לעשות
זה רק לעורר קינאה בין הבנות, דבר
שיביא רק צרות ולכן עדיף שאני
אעסוק בעבודות התנדבות.
ואכן, כשפרצה מילחמת יום-
הכיפורים התנדבתי לעבוד חמישה
חודשים בבית־החולים איכילוב.
באותם הימים הייתי מפורסמת,
הסתובבתי עם החברה שנתנו לי
בהתחלה חשיש ומאוחר יותר לפעמים
הרואין. לא לקחתי את זה באופן קבוע.
אז עוד תיפקדתי ועסקתי, בין השאר,
בצילומי אופנה.
הכרתי את דן פוגול, שהיה מנצח
והופיע עם התיזמורת הפילהרמונית.
נסעתי איתו להולנד. אחרי יומיים,
שבהם שמעתי כל הזמן חזרות של
קטע מסויים של ויוואלדי, נכנסתי
לחדר שני וניגנתי חזק תקליט של
פינק פלויד. זה היה הסוף של היחסים.
נשארתי בהולנד שנה, היה לי ידיד
צלם, אצלו התארחתי. בהולנד לא
הרביתי לקחת סמים.
לפני חמש שנים חזרתי לארץ.
אחרי שבועיים קרתה לי תאונה. זה היה
ב־ 4אחרי־הצהריים. נהגתי במכונית
ציטרואן, כשמכונית ממול עצרה
לפתע. אני נכנסתי בה ומכונית
שלישית מאחוריי נכנסה בי. הראש
שלי נכנס בשמשה הקדמית ונפצעתי
במרכז המצח. כשהובאתי לאיכילוב
הכירו אותי שם עוד מימי המילחמה.
מכר שלי הזעיק רופא שתפר לי 20
תפרים באמצע המצח. אני עוד
התבדחתי כששאלתי את הרופא ״מה
אתה עושה לי, גובלן?״
מאוחר יותר הסבירו לי שהיה לי
מזל שהכל נעשה כשהייתי בהכרה
מלאה. כי אם צריך לתפור בהרדמה,
התפר גדול יותר, כי הוא מתרחב.
כשהתעוררתי במחלקה עמד לידי
אבא. הייתי יום אחד בבית־חולים
וחזרתי הביתה.

איריס לפני התאונה ואחריה
הקאריירה. הצרה היתה שאחד
מהנרקומנים שמכר לי באופן קבוע
סמים התאהב בי.
ב־ 2לפנות בוקר, לפני ארבע שנים,
ישבתי בחברת שני ידידים בביתי
ושוחחנו, כשהמישטרה פרצה את
הדלת. מאוחר יותר התברר לי שאותו
ספק־סמים שלי, שהיה מאוהב בי,
הלשין, מתוך קינאה, למישטרה.
כשהשוטרים פרצו לדירה מיהרתי
לבלוע עשרה כדורי אדולן שהיו על
השולחן עם חתיכת חשיש. המישטרה
מצאה, כמובן, רק שרידים, אבל באמצע
החיפוש איבדתי את ההכרה. הובאתי
לבית־החולים איכילוב, שם הם עשו
לי שטיפה, כי הייתי יותר מרי
מסוממת.
באיכילוב פגשתי ידיר רופא,
שהוא בעלה של גרפיקאית. היא היתה
הגרפיקאית שלי כשהוצאתי בזמנו
ספר שירים (מוקדשים לאורי) .הוא
ביקש ממני שאכנס לבית״חולים
לגמילה. לדעתו, המקום היחיד
המתאים לזה הוא בית החולים אברב־נאל.

כדי
שלא יכאב!
לכן, ישיר מאיכילוב נסעתי, כשאני
בהרבה ממידותי והתמלאתי בכינים.
מלווה על־ידי אבי, לאברבנאל בבת
צילצלתי לאבא בהיסטריה והסבים.
רתי
לו שאומנם אני מעשנת סמים,
שם הם הכניסו אותי מייד למחלקה
אבל הרגשתי ששם אני גם עומדת
סגורה, כאילו שאני אשמה באיזה פשע.
להשתגע. זה העונש הגדול ביותר
הייתי עם עוד שש נשים בחדר. כולם
לנרקומן להיות שם. איבדתי את כל
הביטחון העצמי שלי.
מאת __
זה נכון שאמא באה לבקר אותי.
סילקתי אותה בצעקות. אני לא אשכח
לה שכשהייתי באה אליה לפעמים, היא
היתה מבקשת ממני שאכנס בשקט
מיקרים מהקשים ביותר בבית־החולים.
שהשכנים לא יראו ולא ידעו עליי.
אחת החליטה שהיא המלכה ויקטוריה,
יצאתי מאברבנאל והמשכתי
אחרת סיפרה שבעלה הוא טרזן. הייתי
לקחת סמים. אמרתי לעצמי —
הכי צעירה והכי נורמלית. נכנסתי
נכשלתי בגמילה, אז מה נשאר לי.
לדיכאון, הרגשתי כאילו שאם אני
מאוחר יותר החלטתי לפנות
נרקומנית אני לא נחשבת בעיניהם
לאגודת אל־סס בירושלים. פגשתי
לבן־אדם ואין להתייחס אליי בכבוד, כי
שם אדם מקסים בשם איינשטיין. הוא
נרקומן הוא ממילא מקרה אבוד- .
פרופסור. הוא היפנה אותי לבית״חולים
קיבלתי זריקות כדי לטשטש אותי
הדסה בירושלים. שם הוכנסתי שוב
וכל מיני תחליפים. אלה היו תרופות
למחלקה סגורה. עוד פעם להיות
פסיכיאטריות שלא התאימו לי. נראיתי
מוקפת באנשים לא נורמליים כשמימין
נורא כי הובאתי לשם מייד אחרי
היו נשים שהסתובבו ערומות ומשמאל
התאונה. הסתובבתי בפיז׳מה גדולה
גברים. היו שם אנשים קשורים
ורודה של בית־החולים שהיתה גרולה
למיטות וצורחים.

| איריס דחידסקן |
כמים בבית־ההולים
*ץ אז התחיל הכל. התחלתי לקחת
*/סמים, כדי שלא יכאב לי. סוף סוף
היתה לי גם סיבה. וגם מפני שלא
יכולתי לחזור לעולם הזוהר והרוג־מנות.
נראיתי נורא, הסתגרתי בבית.
גודל המצח היה כפול מהרגיל. ראיתי
אותו דרך העיניים. היו לי עיניים קטנות
סיניות. מכוסות מסביב בשיטפי־דם
פנימיים מכל הצבעים. זה היה מצבי
במשך חודשים. הידידים היחידים
שביקרו אותי היו הנרקומנים. ביניהם
יש בני-טובים המוכרים לכולנו.
מעולם לא מכרתי את גופי לסמים.
שילמתי מכיסי עבור כל מנת־סם
שלקחתי. הגעתי לכמות של חמש, שש
מנות הרואין ליום, שהרחתי דרך האף.
זה הרגיע את הכאבים החיצוניים
והפנימיים ומילא את החלל שנוצר,
כשכולם עזבו אותי ונדפקה לי גם

איריס אז וכיום
הכי צעירה והכי נורמאלית

לאף אחד לא היה איכפת בכלל
ממני. כל התקופה שהייתי שם לא
היתה לי אף שיחה עם שום פסיכיאטר.
הייתי עוד מיספר במחלקה, בן־אדם
שממנו ממילא לא יצא כבר כלום. היום
המחלקה הזאת כבר סגורה. שם הייתי
חודש.
(מגיב על כך אביה של איריס, :לא
יכולתי לבוא אליה יותר בטענות.
הרי היא הלכה פעמיים לגמילה.״)

י ק לא
מהלקה טגודה
**אחר שגם ב״הדסה״ בירושלים
^ /קי ב ל תי למעשה אדולן ופרודור־מיל,
מנות אותן קיבלתי לסירוגין,
ישבתי שם עם שעון וחיכיתי למנה.
כשיצאתי מבית־החולים, המשכתי
לקחת סמים. הפעם בלי שעון. הייתי
במצב גרוע, אבא כעס עלי כי. חזרתי
למאהב הנרקומן שלי, ספק־הסמים,
שתמיד היה מוכן לקבל אותי בחזרה,
ותמיד ארב לי.
יום אחד צילצלתי לאבא והתחננתי
שידאג שאקבל גמילה. אבא הפעיל את
הקשרים.
(מספר אביה של איריס- :התחלתי
לחפש אלטרנטיבה, להציל את
איריס. בניסיון שלי לעזור לה,
נתקלתי בכל מיני אנשים, ביניהם
רופא שטען שהוא מוכן לעזור לה
ורק אחרי זמן רב הבנתי שכל מה
שהוא עשה זה לסחוט ממני כספים.
ואז קרה לי נס. יש לי רואה־חשבון
שהוא מיודד עם מנהל בית־החולים
שלוותא ברמתיים. הוא
ידע על האסון שקרה לי והוא
שקישר אותי עם מנהל בית-
החולים) .
נסעתי עם אבא לבית־החולים
ברמתיים. השארתי את הבגדים
במכונית. רציתי לבדוק אם הם עומדים
להכניס אותי למחלקה סגורה נוספת,
היה ברור שאני לא נכנסת. כשפגשתי
את דוקטור קלמן, שהסכים לקבל אותי
למחלקה פתוחה, הוא מייד עורר את
אמוני.
כשנכנסתי לבית־החולים שקלתי
40 קילוגרם. היינו שלוש נשים בחדר
אחד. חדר יפה. היתה לי הרגשה שאני
נמצאת בקיבוץ. לא עוד מנת־אוכל של
שתי פרוסות, שעליהן זרוק משהו, אלא
חדר־אוכל, שלשם הולכים החולים
(המשך בעמוד )44

אם שעה אחת
של בישול במטבח
הורסת לאשתך
את כל היום...
למטבח ולשרותים

איתן עמיח .

הדברתנזזיקים י
מומחים להדברת ת יק נ ים
(ג׳וקים< ,תוילי לץ, חי קי
מפרים ובגדים.

5 1 1 9 ^ 1

דמת-גן. רח־ מודיעי! •י• תד•2272
טל7 9 0 1 1 4 5 - 6 .
ממירה לל בריאותך ורב!ומזי

רעי מס־יג 481/7$ !1171/י

מודעות בטלפון
לכל ה ע תוני ם
בכר טי סי א שראי ב מ חירי המערכתי

01*68$ 011(8

•שראכרט

1*168**110**1.
סז 15** 611

שרות ת.ד. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

כרסום

אידיאל

אבן גבירול סוו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

227117/8־ 03

כ תנ א ...גזענו ת.
ממשלתאח דו ת
ממשלהצרה..
כינו סחב רי אל טרנ טיב ה
ל סי כו םמערכתהב חי רו ת של
הרשימה המתקדמת לשלום
ה פו לי טי
המצב
ו ב חינ ת
שאח רי ה ב חי רו ת, י ת קיי ם
ביו ם ה׳ ,30.8.84 שעה 7.00
בערב, ב בי ת ליוויק, רח׳ ד ב
ה ה ( 30 ליד פינ ת גורדון).
פו ת חי ם:
ח ב רי ה כנ ס ת
מ ת תי הו פלד
ו מו ח מד מיעדי,
אורי אבנרי,
כ א מל ד א הר

העולם הזה 2452

הו רו ס הו ס

מרים 1בוימיגי

מזר החודש:

בתולה

לכן קשה מאוד להגדיר אישיות זו, להכניסה
למישבצת או למגירה שתתאים לה בדיוק.
כשמדובר על מזל בתולה, אפשר לצפות
להפתעות שונות ומשונות, שכאילו אינן
אופייניות למזל, אן למעשה אלה הן
התכונות שמוסיפות את התבלינים
לאישיות ומאפיינים את המזל.
אין ייראה השליש האחרון של שנת 1984
ואין תראה שנת 1985 עבור בני מזל בתולה!

מתרחשים במקום העבודה וכאמור הם
באים במפתיע ומחייבים את בני המזל
למצוא פתרונות מיידיים.
מן המפורסמות הוא, שתושיה אינה
חסרה לבני המזל, כן שגם אם הדברים אינם
מתנהלים כמתוכנן (ותוכניות תמיד יש),
לכל קושי יימצא פתרון מהיר, יעיל ואולי אף
טוב ממה שהיה קודם.
אלה שעבודתם יצירתית ועליהם להוכיח

שינויים מפתיעים
ובתחנות
לא מתוכננים

שימו במצב
הנמל ׳ ,אכזבה
בתחום הוומנס׳
ובעיות בריאותיות
יסתבר שלמעשה זה מביא יותר הנאה ויותר
הכנסה. עבודות רבות תהיינה קשורות
ביותר תנועה ויותר נסיעות. אלה שנאלצו
לעבוד במקומות קטנים וסגורים ימצאו את
עצמם במקומות פתוחים יותר כשיש להם
מרחב מחיה ויותר חופש פעולה.
בעלי עסקים יעברו שינויים וביחוד כל
מה שקשור לקשרים עם אנשים יקבל אופי
שונה. הקשרים יהיו יותר מחייבים ויותר
רציניים. יחסים יומיומיים שמתנהלים
כמובנים מאליהם יעברו שינוי דרסטי ויהיה
צורן לעשות חשבון־נפש ולבדוק פעם
נוספת את אלה שעימם נפגשים יום יום.
רבים מבני בתולה עובדים בעבודות
שקשורות ליחסי״ציבור, תיקשורת או מגע
עם קהל רב. אלה שאכן משתייכים
לקריטריון זה יצטרכו להיות זהירים ביותר
בכל מה שקשור ליחסים עם הסביבה
הקרובה. גם אם יתעורר בהם יצר הביקורת,
כדאי שיחשבו היטב לפני שהם מעירים או
מבקרים את האנשים. יחסים עם הסביבה
עלולים להגיע למשבר בעיקבות הערה
שטותית וכאילו בלתי נחשבת.
כדאי לחשוב על גישה שונה לסביבה
הקרובה.
בני בתולה שעובדים בשירות וטיפול
באחרים, יזכו ליחס חיובי ויהיו יותר
מקובלים מתמיד. מכרים חדשים יצטרפו
לחוג ידידיהם וכל זה דרך המקום שבו הם
עובדים.

מזל בתולה מסמל עבורנו את סיומו של
הקיץ, החופש הגדול והחופשות בכלל. אין
זה פלא שדווקא מזל בתולה הוא זה שמזכיר
לנו שוב את החובות, ההתחייבויות
והשיגרה הבטוחה. לא בן מזל בתולה יתענג
על חופשות, נסיעות והנאות, שלא מביאים
תועלת. בילוי מעין זה יוציא את הבתולה מן
הכלים תוך זמן קצר.
כשהשמש נמצאת במזל זה רוב האנשים
נאלצים להיכנס חזרה למסלול ולהצדיק את
הקיום בצורה זו או אחרת.
מזל בתולה ידוע כמזל חרוץ שאינו
מתרשל במילוי תפקידיו ומתייחס לחיים
ברצינות כזו, שזה הופך אותו לדאגן,
חסר״מנוחה ועצבני. ולמרות כל אלה, הוא
עדיין נשאר זה המסוגל להביט על עצמו
מהצד ולחיין חיוך ציני כשהוא הופן את
הכל להלצה.
מה שמתמיה הוא, שלמרות ההומור
הסרקסטי והמבט הציני על החיים, אין הוא
מסוגל להרפות מעט ואין הוא מזלזל בקלה
כבחמורה.
שני אנשים חיים בכפיפה אחת בתוך מזל
בתולה שכידוע משתייך למזלות הכפולים.

התחום שהוא החשוב ביותר עבור בני
בתולה יפתח את התחזית. עד חודש
פברואר, עדיין ייתקלו בני בתולה בקשיים
לא מעטים בשטח העבודה. מה שמאפיין
את הקשיים בתקופה זו היא הצורה שבה הם
באים. אלמנט ההפתעה הוא השולט והוא זה
שמביא למתיחות ודאגה שמהן לא קל
להשתחרר. שינויים שאינם רצויים ביותר

את כשרונותיהם, יוכלו להנות מהחודשים
הקרובים. הם ירגישו ש״ההשראה באה
להם״ וזו תגיע ללא קושי.
ספטמבר עד פברואר יהיו חודשים של
התקדמות וסיפוק ליוצרים. חודש פברואר
מביא עימו הזדמנויות חדשות לכולם
ולמרות שעדיין יצוצו קשיים בלתי צפויים -
תהיינה די אפשרויות להצליח במקום
שקודם לא נמצאה כל דרן.
אלה שייאלצו לעזוב מקום עבודה אחד
יוכלו למצוא מקום אחר, וגם אם ברגע
הראשון זה לא ייראה להם, מאוחר יותר

בנושא זה עלולות להיות בעיות יותר
(המשך בעמוד )41

הדגש בימים אלה יהיה בעיקר על ענייני
עבודה. כמעט כל דבר שיקרה יהיה קשור
בצורה כלשהי לתחום
המיקצועי. עבודה רבה
תהיה מוטלת עליכם
בתקופה זו וברגע זה לא
תוכלו למצוא דרן
להשתחרר מהעול המכ ביד.
כדאי לפתח סב לנות
ולחכות שתקופה
זו תעבוד. בענייני ברי אות
דרושה יותר תשו-
מת-לב, רגישות מיו חדת
באיזור הבטן. ותרו עכשיו על חש־דנותכם
בתחום הרומנטי, ותהנו מהתקופה.

למרות שעדיין אי־אפשר לומר לשוורים
שמצפה להם זמן קל, בכל זאת התקדמות
מסויימת תעזור להם
לשפר את מצב־רוחם.
שאינו קל בימים אלה.
בשטח הרומנטי מצפות
הפתעות. בני שור יהיו
מחוזרים על־ידי בני ה מין
השני, ויהיו מ בוקשים
בערבים חברתיים.
אולם ברגע זה
אי״אפשר לסמוך על בני
זוג חדשים ואין לצפות
לשינוי דרסטי במצב הכללי. ה־ 23 וה־24
בחודש מתאימים לנסיעה או לטיול.

ענייני בית, רכוש ודירה מעסיקים אתכם
בימים אלה. מאחר שבנושא זה המצב נראה
רגיש במיוחד, יהיה
עליכם להשגיח על הבית
ועל כל מה שקשור
במגורים. לא להשאיר
דבר ליד המיקרה או
המזל, כיוון שזה יאחר
להגיע אם יסתמכו עליו
בלבד. עלולות להתבצע
גניבות או פריצות ל בית,
לכן חשוב לנעול
היטב את הדלתות.
חפצים עלולים להעלם, אולם אלה ימצאו
חודש מאוחר יותר. לדחות את הנסיעות.

הבעיות הכלכליות שהעסיקו אתכם בחודש
האחרון כבר אינן לוחצות כפי שהיה עד
עכשיו. וכעת תוכלו לעיסוקים להתפנות
אחרים. למרות שמת עורר
הרצון לתכנן תוכניות
משותפות עם
ידידים או קרובי מיש־ן
פחה,
הזמן אינו מתאים
לתיכנונים וכדאי לד:21
ביוני
חות זאת בשבועיים,
נ< 2ביו>י*
שאז הכל ייראה קצת
אחרת. ובכל זאת, ה־25
וה־ 26 בחודש עלולים להביא לדאגות
בתחום הכלכלי. לא כדאי לחתום על חוזים!

עד ח־ 27 בחודש רצוי שלא תקחו על עצמכם
יותר מדי, שכן ימים אלה יהיו מעייפים
מאוד ואתם עצמכם
מותשים. חשוב לאגור
כוח, כדי שתוכלו לתפקד
בצורה יותר טובה
בחודש ספטמבר. ב מישור
המיקצועי צפו יים
שינויים מעניינים,
אך ברגע זה רצוי לא
ללחוץ ולא להקדים את
המאוחר. בכל דבר ש אתם
מתחילים השתד לו
שזה ייצא אחרי ה 9-לספטמבר. לפני תא ריך
זה לא תוכלו לדעת שום דבר בבירור.

החודש האחרון היה מאוד מעייף ולמרות
שחלק מכם בילה בחופשות לא היתה הרגשה
שאכן נחתם כראוי.
כעת טוב לחזור לשיגרה
המוכרת. ולחסוך בנסיעות.
ברגע זה אתם
חשים בחוסר שקט. ובני
מישפחה מס תכ סכיס
איתכם ללא כל סיבה
מוצדקת. בתחום הרומנטי
תוכלו כעת
ליהנות מהצלחות. נשים
בנות בתולה חשוב שיחדשו
את המלתחה ולא יצפו בבית לטלפונים.
עכשיו מאוד חשוב לקחת יוזמה.

בתקופה הקרובה תחושו יותר עייפים
מתמיד, חשיב שתנוחו ותשמרו על הכוחות.
זה לא הזמן לבילויים
חברתיים. דרושה הרבה
אנרגיה כדי למלא
אחר הציפיות של הסביבה.
מאחר שאתם
נוטים לחלות ומצב־הרוח
אינו טוב במיוחד,
רצוי שתדאנו למלאי
של ספרים ותישארו
יותר עם עצמכם. טוב
לתכנן כעת א ת עתידכם
המיקצועי, אך עדיין לא לדון על כך עם
איש. בשלב זה טוב לשמור על סודיות.

ב־ 23 וב־ 24 בחודש אפשר יהיה לדון על דרך
חדשה בתחום המיקצועי. שוב לנצל ימים
אלה לשיחות. אך לא
להניח את כל הקלפים
על השולחן. ה־ 25 וה־26
בחודש יהיו מאוד לא
נוחים. אתם שוב עלולים
למצוא את עצמכם
מסוכסכים עם הסביבה.
טוב להתעלם

ממה שקורה ולא
להגיב 632831911 ,
חבל על הכוחות וה
עצבים שלכם. עצות
ידידותיות שתקבלו עכשיו לא יהיו לתועלת
גם א ם החלטתם להתייעץ עם ידידים.

בתקופה הקרובה תחושו יותר מרץ מכרגיל.
כעת אתם מוכנים להתחיל בעבודות
חדשות וכן לבצע תוכ ניות
שעד עכשיו לא
העזתם לבצע. נראה
שהמרץ המחודש יביא
אתכם גם להתרגזויות
לא מעטות על הסביבה.
לא תמיד תהיו אתם
הצודקים, לכן תנו ל25
בנובמבר ־
אחרים אפשרות להס 20
בדצמבר
ביר את עצמם. אלה
מביניכם שעובדים בתפקידים
סמכותיים, טוב יעשו אם יתחשבו
קצת יותר באלה שעמם הם עובדים.

נסיעות שתוכננו לתקופה זו עלולות להתעכב
או להידחות. מיסמכים, תעודות או כל דבר
אחר הקשור לנסיעה
עלול ללכת לאיבוד.
חשוב להשגיח היטב על
כל חפץ. בתחום הרומנטי
א תם בהחלט
יותר מקובלים. ידידים
מחדל ישמיעו את קולם
או יבואו לפתע בהצעות
21בדצמבר־מעניינות.
נצלו היטב
19 בינואר
את ה־ 23 וה־ 24 בחודש.
כל אי־הבנה שקשורה
ל־? 2או ל־ 28 בחודש כדאי לקחת בקלות.
מאוחר יותר הכל יראה באור חיובי יותר.

בעיות כספים יטרידו אתכם בתקופה זו.
רצוי לא לקחת הלוואות ולא להעזר בכספים
של אחרים. נסו לעבור
את החודש ללא הז דקקות
לאחרים. ה״27
וה־ 28 בחודש יביאו
מתח ויהיו מועדים
למריבות וחיכוכים ב-
מישפחה. ידידים ש עימם
לא נפגשתם זמן
רב עשויים להגיע לפתע
וזה בהחלט ישפר את
מצב-הרוח. בתחום ה רומנטי
אי־אפשר ברגע זה לקיים קשרים
יציבים. תשוקות מיניות מטשטשות אתכם.

התחום המיקצועי יהיה חשוב ביותר בימים
אלה. כעת תוכלו לקחת יוזמו; ולהיות
הקובעים במקומות ש
בחם א תם עובדים. ז ה־ *
לא הזמן לוויתורים,
מאחר שאתם אמורים
להרגיש יותר חזקים
ויותר נמרצים. כדאי
לנצל א ת התקופה ולומר
א ת דעתכם מבלי
19 בפברואר
להסתיר דבר. בשטח
20 במרס
הרומנטי אתם מבלבלים
את בני חמין
השני. רצוי שתבהירו להם א ת רגשותיכם
ואל תחזיקו אותם זמן ממושך בחוסר ידיעה.

1ואומים

מיספר כוכבים ישנו מסלול ויהפכו את
השנה למעניינת ביותר.

עבודה

סוס

0(1111

81 9

מא!]״11

עקת

בריאות

\ז\מ י\

מו הי ^י

\ 1 0 -1 ¥מ נ מז מי ע ד
הקיץ־יש טעם מיוחד לשמחה שלכם. במלון ״מנדרין״! חתונה. בר־מצתה. ברית מילה
וכר מאורע משמח. חוגגים במלון ״מנדרין״ .ב־ 10 תשלומים דולאריים שווים.

ג>נות
יעוץ, עיצוב וביצוע

מערכות השקיה או טו מ טיו ת
מערכות דישון
כ חיר ת כלים לפי קטלוג
מבחר עצים וצמחים פורחים

לשרותך 24 שעות ביממה

יעוץ וחידוש גגות קימים

רמי וערן
83438־ 052 מז כי רהאלקט רוני ת

38 38 38

לבעלי כרטיסי אשראי בלבד

21¥4 7£1_£1\/1
מזמינה א תכ ם

6ו 10 11נ01ץ 1117116 סו 63ו׳51ו^\

ל מ כי ר ת סוף עונת קיץ 1984
ודג מי סתיו 1985
בחדר התצוגה בביתה בהרצליה ניתוח מעצבים בגד עור בהנחות עד
רפי יעקובסון -בגד סתיו
\4/1ו - 1מערכות ליום ולערב
תמרה יובל -בגדי ערב מקוריים
לאירועים מיוחדים
״מיקה ורמי״ -תכשיטים ואביזרים
מקוריים

111111

ייאו

ה מכיר התת קיי ם ביום
שישי 31.8.84
- 10.00
- 17.00

עיצוב: תמרה יובל

14.00
19.00

שבת 1.9.84
10.00-14.00
1 7 0 0 -1 9 0 0

.בבית זיוה תלם -רח׳ דוד המלך ,10 הרצליה־פיתוח
זס <:0וז€5111£־ז \11)10׳.
010011 8 1 ,תז 10 £13׳\ 7£1 1, 10 03
, 761. 052-72976ו2113-? 111131ז£1£

העולם הזה 2452

— ה 1ר 1סק 1פ 1וי!! !
(המשך מעמוד )39
יותר קשות בשליש האחרון של
.1984 כל מה שקשור לכלי״דם,
לחץ־דם וכוי, עלול להוות בעיה.
אלה שנוטים לסבול מכאבי״ראש
יצטרכו לטפל בעצמם, למצוא את
מקור הבעיה ולא להזניח את
עצמם. מדובר בעיקר על התקופה
שבין ה״ 15 בנובמבר עד ה־25
בדצמבר. שנת 1985 עשויה להביא
הקלה מסויימת. אנשים שאינם
סובלים ממחלות כרוניות יוכלו
להנות מתקופה שקטה. הדאגה
היחידה שתהיה להם היא כיצד לא
להשמין ־ אן דיאטות אינן זרות
לבני המזל כך שיוכלו למצוא דרך
איד לשמור על המישקל. אלה
שסובלים ממחלות סוכר, כליות או
מחלות שבהן תופעת ההתפשטות
קובעת, יצטרכו להשגיח על עצמם
מכיוון שאותם שנת 1985 לא
תפנק, אולם מדובר רק על שנה
אחת ולא יותר מזה.

כספים

בנושא זה המצב לא יהיה רע, עם
כי כידוע המצב הכללי במדינה
אינו טוב במיוחד, דווקא בני
בתולה לא יהיו בין הסובלים
העיקריים. גם אם פה ושם יווצרו
קשיים הם יהיו לזמן קצר ונראה
שבכל מקרה בשנה המתקרבת
יצוצו רעיונות חדשים שעשויים
לשפר בצורה משמעותית את
המצב הכלכלי. כדאי להעיז לבצע פחות ולהיצמד רעיונות למקובלות.

מגורי

בחודש הקרוב ייתכנו בעיות
בנושא זה, אביזרים בבית או עלולים וכדומה אינסטלציה להתקלקל. פריצות וגניבות גם הן
עלולות להביא לאי״נעימות גדולה
כד שחשוב להשגיח בשבע
עיניים על הדירה בחודש זה.
לטווח רחוק יותר בנושא המגורים
הכל מתנהל. פחות או יותר
כמתוכנן. אם כי אוראנוס הכוכב
שמביא להפתעות מכל סוג, ממשיד
בבית ( 4מגורים להימצא ומישפחה) וזה יכול בהחלט להביא לאלה פיתאומיים לשינויים שנולדו בין ה״ 1בספטמבר עד
ה״ 10 בו. השאר או שכבר עברו
שינויים או שעדיין קרינתו של
כוכב אוראנוס לא הגיעה אליהם.

מישפחה

מישפחתיים יהיו נושאים רגישים מאוד השנה, בייחוד אם
מדובר על אחים, אחיות, גיסים
וכו״ .סביר להניח שבני המזל
ייאלצו לוותר על זמן יקר כשהם
מקדישים אותו לעזרה וטיפול
בקרובי מישפחה. אפילו שכנים
יזדקקו לעזרה ושוב תחזור
התופעה המוכרת שלכולם אין זמן,
רק זה שמשתייך למזל בתולה
מוצא את עצמו מגיש עזרה כשאינו
מסוגל להתעלם מסבלו של הזולת.

ומה שבינו לבינה

בשטח הרומנטי כדאי לנצל את
החודשים שבין ספטמבר עד
פברואר ולא להסתגר בבית.
תקופה זו מבטיחה פגישות
מעניינות וכן חיזורים למכביר.
אלה שעדיין לא מצאו לעצמם
בני״זוג יוכלו להנות מפופולריות
וירגישו שהם מהווים מקור משיכה
לבני המין השני. אולם כאן יש
לציין שסוג היחסים שעשויים
להתפתח בחדשים אלה, אינו
מוביל לרוב ליציבות או לתכלית
רצינית. כאן מדובר בעיקר על
אהבה, רומנטיקה, ולא קל יהיה
להגיע לקשר נישואין מיחסים
אלה.
מרס ואפריל עלולים לגרום
לאכזבה גם לאלה שלא לקחו את
היחסים יותר מדי ברצינות אולם
מסוף אפריל שוב אפשר היה לבנות
קשרים חדשים שאין בהם מיסוד
האשליה. הראיה תהיה מפוקחת
יותר וזה יכול להביא להתחלה
חדשה, חיובית ובונה.
העולם הזה 2452

לרות׳
התאושש מרומז ארוך
והרי מיכתבו ׳ של מרבה־בפרטים
( .)1025/84 וזה הולך אצלו ככה :״בן
36 ומשהו 1.80 ,מטר, עיניים חומות.
למדתי באוניברסיטות כל מיני
דברים (מספיק לציין שיש לי תואר
שני במדע־המדינה וגם לימדתי
קצת) ,אבל בשנים האחרונות אני
עוסק במשהו שמכונה, מיקצוע
חופשי׳ ,למרות שמידת החופש בו
נתונה לוויכוח. מזל שור, אם זה
מעניין מישהי.״
הוא מציין שהוא יליר הארץ,
אשכנזי ממוצא רוסי, ומזררז להוסיף
״אני אישית אדיש לפרטים מסוג זה.״
ופרט אחרון, לסיום: הוא ״רווק שרקבאחרונה התאושש מרומן ארוך
מאוד ״.למה הוא מספר את זה אני לא
יודעת, אבל יש לי הרגשה שיהיה לך
מעניין לשמוע את הסיפור שלו.

שמעתם על זאת שיוצאת
לחופשה כדי לשכוח דברים,
וכשהיא פותחת א ת המזוודות,
הי א רואה שבאמת שכחה.

דא יושב־בית
היא בת ,27 תוססת, בהירת־שיער
וירוקת־עיניים, דקת־גו ואומרים לה
שהיא בחורה נאה. יש לה המון מרץ
ונשמה רומנטית. אוהבת לרקוד,
לשמוע ג׳ז, לטייל בטבע וחיות.
בינתיים יש לה רק כלב, אבל היא
היתה מוכנה שיהיה לה בבית
גן־חיות, אם רק היה אפשר. מזכירה
במיקצועה, שלמדה עיצוב־פנים
ואוהבת ללמוד שפות. צרפתית
ואיטלקית היא כבר למדה, עכשיו
מתלבשת על ספרדית. היא נורא
תשמח לדעת שיש מישהו שמתאים
לה — נמרץ כמוה, רומנטי כמוה וכל

השאר. רק לא יושב־בית, בבקשה.
( )1026/84 ממתינה לך.

זה שיגע או תי. ל א ידעתי איפה
בעלי מבלה בלילות. לילה אחד
הלכתי הביתה, ומצאתי אותו שם.

המ״כית היפה

פעם, לפני המון המון שנים, שרה אחת הלהקות הצבאיות שיר
חמוד שהתחיל במילים ״כן היא היתה סמלת, גם יופי וגם עוז״ .
רינת אלדר עוד לא נולדה אז, אחרת אפשר היה לחשוב שהשיר
נכתב עליה. היפהפיה הזאת, שנראית שיגעון גם במדים וגם
בביקיני, היא חיילת מהרצליה, המשרתת כמ״כית בבית־הספר
הטכני להדרכה בחיפה, סמלת בת 19 וחצי. כשהיא עוברת בבסיס,
שורקים אחריה. איד אפשר אחרת. אבל מה, היא טוענת, היא

נראית כמז ילדה
( )1027/84 היא מורה. לא
מציינת גיל, אבל מדווחת שאומרים

רינת אלדד
יעקב פפיני
לה שהיא נראית כמו ילדה. אם אתה
בסביבות 40 עד ,48 אינטליגנטי,
משכיל, אוהב לבלות ועם עולם
מעניין משלך — אתה הטיפוס שלה.
אבל בחייו, פלירטים לא מעניינים
אותה. היא רוצה ברצינות.

אני רואה את בעלי כל־ כן
מעט עד שאני מרגישה שאני
נושאת א ת שמו לשווא.

תרשו לי הודעה פרטית לאחת
הקליינטיות שלי. זאת שכתבה

בהחלט לא נערת״החלומות של החניכים שלה .״אולי יש להם
סיוטים ממני, לא חלומות,־ היא אומרת.
הג׳וב הזה לא כל״כך מתאים לאופי שלה, אבל זה מה שהטילו
עליה לעשות. לא רצתה להיות פקידה, וזה מה שהיה לצה״ל לתת
לה .״קשה לחניכים לקבל מרות של מפקדת,״ אומרת רינת ,״אבל
אין חוכמות. הם צריכים לבצע כל מה שאני אומרת להם לעשות,
אחרת מקבלים תלונה ״.נתנו לה תפקיד לא עדין ולא נשי, אבל
היא דווקא כן עדינה, ומאוד נשית. אוהבת להתלבש יפה, לבלות,
לנגן על פסנתר, לרקוד (למדה תשע שנים באלט קלאסי ומודרני)
ולעשות סקי״מים. עוד אהבה: חתולים. יש לה בבית שניים.
עוד כמה פרטים! בבקשה. יש לה 1.73 מטר, שיער שאטני ארון
ועיניים חומות־ירוקות. אחרי השיחרור היא מתכוונת להיות
במשך שנים אחדות דיילת״אוויר וגם ללמוד באוניברסיטה. על
הכוונת תיאטרון ופסיכולוגיה.
מיכתב כל״כד יפה, חתמה נצורה
מיסתורית ״קולגה׳ ,ולא השאירה
כתובת. יקירתי, קיבלת כמה
חורשה רתיסניות
מישהי מעוניינת בתוצרת חוץ!
בבקשה. קוראים לו ריצ״רד
וואלין. רווק באמצע שנות ה־30
שלו. גבה״קומה. פסיכולוג, בעל
קליניקה פרטית בניו״יורק, יהודי
חם שמדבר קצת עברית וחושב
שהארץ מקסימה ותושביה
נחמדים מאוד. שטח ההתמחות
שלו זה היפנוזה. נושא מאוד
פופולרי עכשיו באמריקה. זה
עובד טוב, לדבריו, כאשר רוצים
להיגמל מעישון, לרדת במישקל,
להרפות מתח, לחסל פחדים
שונים ולא לסבול מעינויים על
כיסאו של רופא־השיניים. הוא
גם נוהג לשתף פעולה עם
המישטדה, כאשר יש ונויד לרענן
את זיכרונם של עדים.
היהודיות נניו-יורק הן לא
הסטייל שלו .״הן מרוכזות יותר
מדי בעצמן,־ הוא אומר. הוא
יודע שהרבה גברים מעדיפים
בלונדיות, אבל הטעם שלו הוא
דווקא שחרחורות אקזוטיות. יש
לו חולשה מיוחדת לתימניות.
פרט לגוון הכהה של השיער הוא
רוצה אותך גם נחמדה, נעימה,
מעניינת, נאה. מישהי שתהיה גם
חברה טובה שלו.
אחת לשנה, בממוצע, הוא
מגיע לארץ לחופשה. ומרגיש כאן

מיכתבים נחמדים. אם לא
תזדרזי להיות איתי בקשר,
אחלק אותם נין החברות
הרווקות שלי.

נשמע בחנות כלבו: איפה
אפשר להתלונן על מחלקת
התלונותי

אוהב נשים

ריצ׳רד וואלץ
כמו בבית. תוך חמש שנים, בלי
נדר, הוא עשוי לארוז מיזוודות,
לחסל שם את הרכוש, ולהגשים
את רעיון הציונות. פרט פיקנטי:
בקרוב הוא עימד לשלב בעבודתו
עיסוק נוסף, ולהיות ״יועץ לענייני
נישואין״ .״נשמע די מוזר, לאר

הוא אומר ,״אתן עיצות לאחרים,
ואני בעצמי עוד לא הייתי נשוי.״
אבל בתיאוריה הוא יודע,
כנראה, מספיק כדי לעזור
בפיתרון כל מיני בעיות. יש לי
׳הרגשה שהוא מת כבר לעשות
פראקטיקה בנושא.

יעקב פפיני ,29 ,היה כבר כל
מיני דברים בחיים שלו: נח״לאי
בצכא, מורה לספורט, בעל מיסעדה
בחדרה ובעל מועדון בחוף מיכמורת.
באחרונה הוא חיסל את העסקים, ובא
לתל־אביב כדי להיות, עד להודעה
חדשה, זמר. הבחור, יליד פרדס־חנה,
קורא לעצמו ״זמר סוריאליסטי״ ,ואל
תישאלו אותי למה בדיוק הוא
מתכוון. הוא אוהב להתפלסף ולכתוב
שירים, לא פשוטים כאלה. כנוסח
״אני אוהב אותך״ .אלא כאלה שצריך
לחשוב על הכוונה, שירים שמפעילים
את הדימיון, כמו שהוא
אומר.
פפיני, שהוא ממוצא איטלקי,
מגדיר את עצמו כטיפוס רומנטי,
מצהיר שהוא אוהב מאוד נשים,
וטוען שבכל אשה יש משהו יפה. טוב
לדעת. עוד כמה מהפנינים שלו:
״איך שמתייחסים לאשה, זה מה
שמקבלים.״ ו״הגברים הרבה יותר
חולמניים מהנשים, יזה מה שמייצב
אותנו, מחזיר אותנו למציאות, וגם
בגלל זה גבר צריך אשה״.

מישהי, בקול מתלונן: אני לא
יכולה להוכיח שהוא לא היה
נאמן לי, אבל אני בספק אם הו א
האבא של הילד שלי.

ירו־
ד ן 1ןעןןןך 1שני חלקים
מכותנה אפו•

רה, בעיצובו של גירי מליץ.

ף שנות החמישים הדגישו
4הנשים את מותניהן. המוטו היה
טאליה צרה־צרה, כשחגורת פלסטיק.
בד או עור מלפפת את הגוף והחמוקיים
האחוריים -היו מתנדנדים אנה ואנה.
השנה שמו האופנאים את הדגש על
חגורות־עור רחבות ומיוחדות, היושבות
היטב על הירכיים ומשוות לאשה,
לבגד ולפיגורה מראה אחר ושונה.
דגים מכל עבר. האופנאית
אביבה פיבקו מעצבת לא רק את הבגד.

הנקשרת ברישול מעל לבגד
והמדגישה את המותניים היא
שיא האופנה. השימלה, בעיצוב פיבקו, היא מכותנה
אלא גם את החגורות המחמיאות לכל
בגד פשוט וחלק. הראייה היא שימלת־שפופרת
מטריקו. בצבעי כחול. אדום,
ירוק, לבן או שחור, עם צווארון־סירה
גדול ורחב, המופשל על הכתפיים
ושתי חגורות־עור בעלות כיסים. המל־פפות
את המותניים.
את החוגרות ניתן ללבוש יחד או
כל אחת לחוד.
גם את החליפה במראה השימלה.
שעיצבה אביבה מסריג טריקו תוצרת־חוץ.
מגוונים בחגורת־ירכיים העשוייה

חגורת בו

כותנה מודפסת

במראה הגרפיטי, מבד כותנה, בצבע
שחור לבן. עיצבה: אביבה פיבקו. הדגם,
באורן אופנתי עד הקרסול, מסתיים באימרת גומי. הגב חשוף־חשוף.

בצבע שנהב, מזכירה את המראה היווני. השרוול רחב
ובסגנון ז׳קט הקימונו. דגש נוסף במראה האופנתי
החדיש הזה הוא צעיף מאותו בד, המלופף על הראש.
כיסים גדולים בחזית. גם
כאשר השימלה עשויה כיווצים־
כיווצים. מבד כותנה דקיק. מוסיפה
להופעה חגורה רחבה מבד תואם.
פיסת־בד זאת יכולה להיקשר גם
כטורבן על הראש, כצעיף מסביב
לצוואר או להיכרך. בצורה מרושלת
קמעה. מסביב לקו המותניים הנמוך.
מחיר החגורות גבוה. החומר ממנו
הן עשויות, העור, הוא חומד יקר
ויוקרתי. אך חגורות־הירכיים טובות,
מתאימות ואופנתיות לכל שעה

מנת האופנה:
חגוווח דניים
רחבות ומדגישות

עוד לעשירים
בד ופלסטיק ״
לכל האחרים

מעור בהדפס נחשי בגוון כחלחל,
התואם את צבע השימלה. מחיר
החגורה 100 :דולר.
לשני חלקים, חצאית פראו וחולצה
החושפת סרעפת. מבד כותנה בגווני
אפור, ירוק, טורקיז וורוד והדפסי דגים
מציצים מכל עבר. מותאמת חגורה
מעור טבעי גס בצבע חום. החגורה
רחבה־רחבה. מתחילה במותן ומגיעה
לקו התחתון של הישבן. בחזיתה
מתפצלת החגורה לשלוש ומאחורנית
היא שלמה.

משעות היום: לבוקר, לצהרים, לערב..
חידוש אחר היא חליפת שני חלקים
מכותנה שעיצב ג׳רי מליץ, ושניתן
להשיג בצבעי לבן, צהוב, ורוד ואדום.
הדגם הוא מבד־כותנה מקומט, שהפר .
לאחרונה להיט באירופה. גיזרת
החולצה פשוטה וחלקה, החצאית,
שכיסים גדולים מעטרים את חזיתה,
מפתיעה באורך האסימטרי של
אימרתה, כשהאורך הכללי הוא עד
הקרסוליים.
פרח על השיער. מי שמאוד

רוצה ומתעקשת להבליט את מותניה
תוכל תמיד לרכוס את חגורת־הירכיים
הרחבה, העשוייה עור, בכפתור האחרון.
אביזר חדשני ונוסף הוא ערי לצוואר
עשוי צדפים אמיתיים או חיקוי פלסטי
לצדפים, בצבעים בהירים, התלוי על
שרשרת דמויית־פנינים.
לערב ולאירועים מיוחדים וחגיגיים
עיצב ג׳רי שימלה מבד אורגנזה כותנה
מפוספסת בציבעי סגול. השרוול תפוח
ביותר, החצאית צרה ובסגנון הסינר,
כששכבה שניה של בר תואם מעטרת
אותה בארבע כנפיים רחבות. הדגש
הוא על המותנים ועד הירכיים,
כשפיסת־בד סגולה כרוכה מסביב
למותניים ונרכסת בקשר בחזיתה.
.תוספת להידור: פרח מבד על

השיער ושרשרת פלסטיק שקופה על
הצוואר.
לגוון את המראה. גם הז׳קט
באורך שלושת רבעי חוזר, עם תדמית־חדשה
ונשית, כשהוא מותאם לאורך
החצאית המבצבצת מתחתיו 30 .20
סנטימטר. זאת היא חליפת הפשתן של
מליץ. עשויה אריג פשתן אדום עם
פספואלים (גימור עטורי) לבנים
וחולצת וול כותנה. המודפסת בגווני
אדום ושחור על רקע לבן בפרחים
קטנים ובולטת מתחת לז׳קט׳המהודר
ששרווליו רחבים ואימרתו מקופלת.
מי שמעדיפה ללבוש את הז׳קט
ללא חולצה מתחתיו יכולה לגסות
לגוון את מראיה. כל אשר עליה

פיצול משולש

החמרה מתפצלת לשלושה חלקים.
מאחורנית היא פיסת עור שלמה. אפשר גם
לרוכסה נמהופן כשהאבזמים מאחורנית. החגורה עשויה עור נצבע חום

טבעי והחליפה משני חלקים, בכותנה אפורה, מודפסת בירוק וורוד
כשהחולצה חושפת סרעפת והחצאית היא בסגנון הפראו. התצלום נעשה,
אמנם, בפאריס, אבל את השימלה אפשר לרכוש אצל אביבה.

לעשות הוא לכרוך על ירכה פיסת־בד
רחבה ותואמת.
אריג או פלסטיק. כמה עצות
אישיות, כיצד ומאילו חומרים לעשות ובמחיר בזריזות
חגורת־ירכיים
המתאים לכל כיס. החומרים הם
שלושה — אריג. פלסטיק ועור.
מכל אריג המתאים מבהינת הצבע
אפשר לעשות חגורת־ירכיים אופנתית;
גיזרי •את הבד־ברוחב בין 20ל־40
סנטימטר ובאורך של מטר עד מטר
וחצי. תיפרי בצדדים וקישרי בקשר
רגיל.
לפי אותו עיקרון ניתן להשתמש
בחומר פלסטי ולתפור בקצהו אבזם.

1 1 1 0 1ך 1*1שימלה ועליה חצאית, כשהשונל נעוץ בחגורת־
11 ^ 11/1 11/111 הירכיים העשויה עור נחש. משמאל: שימלת
ערב מאורגנזה ומימין חליפת פישתן אדומה (שניהם של ג׳רי מליץ).

הן חגורות העור הרחבות והגדולות, המזכירות
כמעט חצאית מיני. אפשר ללבשן ביחד
או כל אחת לחוד, גם על מכנסיים צרים וארוכים ושורטס. בעיצוב פיבקו.

שחי צמודות

_ .שלוש פעמים בבתי־חולים ר

¥11*111

(המשך מעמוד )37
לאכול. בחדר, יחד איתי, היתה אשה
שנכנסה לדיכאון, ואשה אחרת שסבלה
ממשבר־לידה. התחלתי להרגיש טוב
יותר כשהתחילו לדבר אלי כמו
לבן־אדם ולא לנרקומן. זה יצר אצלי
אמון וכוח־רצון.
הגמילה נעשתה באופן דרסטי. נתנו
לי ויטמינים ותרופות פסיכיאטריות
שלא אסבול יותר מרי. הייתי המיקרה
הראשון של נרקומן, שהתקבל בבית־חולים
זה. הם החליטו להתמודד עם
המיקרה. התחלתי שוב לכתוב שירים
ולצייר.
שם פגשתי גם את בעלה של
הדוגמנית המפורסמת, שהגיע לשם
אחרי שאחותו התאבדה. לא היה בינינו
כלום. היינו פשוט באותה מחלקה.
התחלתי לאכול כמו מטורפת.

מאת
אביגיל ינאי
)Iקבצים המכילים פרוטוקולים
של הממשלה; )5מגדולי
משוררינו (למרות מה שחושב
פרום׳ ניני); )10 מעצמות הפה;
)IIראשי חדשים; )13 בתוכו;
)14 סימן מעל האות להוראת
קצור )15 :דגל; )16 כך מתחילה
כתובת בלשצאר; )18 עדין; )20
בשניים; )21 צייר ישראלי
ידוע־שם; )22 למטה; )24 ריק.
אפס; )25 אולם )26 :עדיפות; )28
בללו קמח במים; )30 לקוי
במעגל חשמלי; )31 סופר
ועתונאי צרפתי; )32 קרבן שלום;
)34 יחיד; )35 מקום מוצאו של
לבן; )38 התעצמו! )39 ריתוק
חלקי; )41 חיה טורפת ממשם׳
הכלבים; )42 פסיעה; )43 די; )45
אותה אבן מפנים ומאחור; )47
ערוץ; )48 משפט; )50 מרווח זמן:
)51 יסוד 52 לפני מי אתה
עומד״; )54 סופרת אמריקאית.
(ש״מ); )57 משתמשים בו בודאי
גם במכוניות של משמר הגבול;
)61 מוט קפיצה; )62 עוף ממש׳
הנשרים; )64 מפרנס; )65 רעד;
)66 מן העופות הטורפים; )67
לבן; )69 ויקטור הוגו פגש בו
בנוטרדם; )70 נדבך; )72 בגד
באמון; )74 סיבה; )75 מטרה; )77
רף; )78 הבאיש, נתקלקל)81 :
פלצור; )83 גבוה; )85 יחידה
הלוחמת נגד מטוסים; )86 הקדש
מוסלמי; )88 נרגז; )89 החזיק
מעמד ( )91 ;)2,3כלי עינויים; )93
הרי; )95 בן חמור; )96 תוך; )98
מדבר; )100 רשע; )102 אחורי
הגוף; )103 לא מת; )104 חבילת
תבואה או ישוב בגליל; )105
נעזור (.)3,3

)1ישוב בשרון הדרומי; )2
הרדם!; )3מאדים; )4וחוזר
חלילה (ר״ת); (6מטבע בולגרי;
)7מחרוזת של קשוטים; )8חלל,
)9מכשול; )12 השיבו תשובה;
)15 אוילי; )16 מדידה במהירות
הקול; )17 מראשי המערך; )19
הקפה; )20 ראשון באוקטבה; )21
מד־זרם; )23 תלמוד תורה; )24

התקיף; )26 קלאץ׳; )27 אחד
האמוראים מבבל; )29 אין לו
רגלים —כך אומרים; )30 תיבה
שמטילים בה גורלות; )33
מקולל; )34 אבי המכונית
המונעת בבנזין; )36 עץ פרי
התפוח למשל; )37 מקומו של
האורקל; )40 זו היתה שנת 700
במנין השנים העברי; )41 אחד
מארבעה יסודות העולם; )44
בבקשה; )46 עיר באמריקה; )47
שים ידך!; )49 מלך במצרים; )50
דפיקת רגל )53 :ספור של עגנון;
)54 אבי תורת האכסיסטנציא־ליזם;
)55 תגוקות של בין רבן;
)56 יצא, פרץ; )58 חג לצאן; )59
חבל ארץ בצפון מזרח הודו; )60

אוסף ההלכות של התורה
שבע״פ; )62 תעלומה; )63 נוגש;
)66 שיער ראשו צמח ללא גזיזה;
)68 נוח להתרתח ולהתרגש
( )71 ;)2,4בשביל, למען; )73
שמח; )76 מתארע בתאריך
מסוים; )77 תער; )79 מגדולי
המטיפים לחזרה לטבע; )80
כניסה; )82 פרפר זעיר; )84 מזרן;
)85 מקום זר; )87 הרכין ראשו;
)90 עיר בברזיל; )92 מה שמקבל
בכנסת כל אחד מ־ 103 מאונך:
)94 תכשיט נשים עתיק; )96
דרש וקבל תשלום מן החייב; )97
אגיד; )99 קיר אבנים; )101 דרך;
)102 כתב כריתות; )103 חבר
כנסת.

האפון הישראלי לספרות
ושים קוסמטיקה ופדילן ר

קורסים מקצועיים ברמה גנוווה ל:
• ספרות נשים • קוסמטיקה ואפור • פדיקור • מניקור
• אפילציה (הוצאת שיער לצמיתות)
השתלמויות
• מנון ליופי וסלון תסרוקות חדישים ל:־
תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים,
טיפול פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות וב

באירופה

תעודות למסיימים והבנה לב חינות
הסמבה ממשרד העבודה
30 שנות נסיון והישגים בהדרכה מקצועית!

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 , 226066 )4

חות שהיו לי באו מהמחשבה שאני
רוצה להתחתן וללדת ילד נורמאלי
שלא תהיה לו אמא נרקומנית.
הייתי בלי אהבה. אני, שכל־כך
אוהבת לאהוב.
זה היה לפני שנתיים. דאגתי
להיעלם. בחודש הראשון אחרי
שעזבתי, עשיתי את העסק הראשון
שלי. היום אני בדיאטה. הורדתי כבר
עשרה קילו, כי אחרי שהחלמתי הגעתי
כבר למישקל של 70 קילו יותר ממה
ששקלתי כשנכנסתי לבית־החולים.
היום יש לי דירה מסודרת עם חדר
מיוחד לציור, כל זה מחוץ לעיר. רק
לפני חודש, כשאני בת ,28 מצאתי
אהבה. זה בחור מקסים וההורים של
שנינו מכירים, הוא ספורטאי ישראלי
שחי באמריקה. אני מרגישה שאני
מאוהבת.
אירים לכתוב שירים ולצייר
שמנתי ב־ 20 קילו. אכלתי, פשוט, כל
היום. היתה לי חנות מכולת של ואפלים
ושוקולדים בארון, ומי שהתחשק לו
היה בא לחדר. קיבלתי שם יחס מיוחד.
הייתי שם שמונה חודשים. הטיפול
כלל שיחות עם פסיכיאטרים מתי שרק
רציתי, אפילו בלילה בחצות.

^ מרגישה
^ מאוהבת

^ וסאה בשם אילנה אברמוביץ
1טיפלה בי באופן אישי. היא עודדה
אותי והתחילה להחזיר לי את הביטחון
העצמי. הייתי יוצאת לפעמים מבית־החולים,
כדי לשבת בבית־קפה סמוך
ולשתות קפה.
מאוחר יותר הם נתנו לי יותר ויותר
לצאת. התחלתי לעבוד במישרד שאבי
פתח לי עם עוד שני שותפים. בהתחלה
הייתי יוצאת מבית־החולים אחרי־הצהריים
וחוזרת בלילה. תמיד
כשחזרתי היו עושים לי בדיקות־שתן
כדי לוודא שלא לקחתי סמים. עברתי
שם שבעה מדורי גיהנום עד שהגעתי
לזה.
הבעיה היתה שכשנגמלתי מזה,
בתוך תוכי ידעתי שבעצם אני עוד
רוצה סם. הם נתנו לי לצאת משם רק
אחרי שווידאו שאני לא רוצה בשום
אופן להתקרב לסמים באיזו שהיא
צורה יותר. מה שהיה ברור לכולם,
שחלק מהטיפול הוא שעלי לעזוב את
תל״אביב, להחליף את זהותי הישנה,
ולנסות לשקם את עצמי מחדש.
בבית־החולים תשעים אחוז מהכד

בזכות מיכתב שקיבלתי מבית־החולים
ניקתה לי המישטרה את השטח
וניטלה שני תיקים שהיו לה נגדי, על
שימוש בסמים. היום אני לא רוצה יותר
שום זוהר, ירדתי מהבימה שעליה
עליתי בגיל שש כשהופעתי ברדיו
בתסכית המסך עולה.
אני עוד כל־כך רגישה, שאבי נדהם
מהתגובה שלי כשהייתי צריכה לקחת
טיפות־אף. פרצתי בבכי. אני לא יכולה
לקחת יותר שום דבר דרך האף,
והמרירות של טיפות־האף הזכירו לי
את הסמים. כשאני מדברת היום על
הסמים, אני כאילו מדברת על אדם
אחר. מדי פעם אני מתבקשת להרצות
לפני סטודנטים על סמים מטעם
בית־החולים.
התחלתי לרקוד אירובי. האמת
שאגי עובדת קשה, קמה ב־ ,7מתייצבת
לעבודה בדיוק ב־ 8ועובדת עד הערב,
וכמה פעמים בשבוע אני עוד רוקדת.
היום, כשאני חושבת על הסמים,
ברור שסמים נותנים הרגשה טובה.
אבל איזה מחיר שילמתי? הרגעים
האיומים של הקריזה כשכל הגוף כואב,
שילשולים והקאות עם צמרמורות
וההיסטריה עד שמקבלים את המנה.
הכל אצלי כיום חדש: השם, העיר.
אני מנסה למחוק את העבר, אני לא
רוצה שהנרקומנים אי־פעם ימצאו
אותי(ספק־הסמים נמצא בבית־הסוהר).
כשאני שואלת את עצמי מי אשם
בכל מה שקרה לי, ברור לי שהכי קל
לי להאשים אחרים. ילדות קשה, אמא
שאותה רציתי להעניש תמיד, אורי, כל
אלה שעזבו אותי.
העולם הזה 2452

י 3 3 3יי ת
3 * 133

התחתון
^ סיליאנ שי המחלקה הפסיכי
אטרית של בית־הסוהר רמלה היו
מופתעים. הם אומנם רגילים לכל מיני
הצהרות של חולי־נפש, אבל הוראה
ברצח היא רבר נדיר גם אצלם. ולכן
כאשר הזמין רחמים (רמי) רייפלר את
הרופא המטפל בו, והתוודה כי הוא רצח
את אורלי ביטון, לא ידעו המטפלים
בתחילה מה לעשות.
אחרי שהשתכנעו כי רייפלר מדבר

מישהו מבני חבורה מתחרה רצח את
אורלי כנקמה בחבורת בת־ים. לא
התאמת.

^ להיפטר
^ מהאיום
ך* ייסלר הוא דמות מעניינת בין
1העבריינים בתל־אביב. צעיר
גבה־קומה ויפה־תואר, שבא מבית־טוב

לבית דירות בתל־אביב. מהרעש שהשמיעו
הפורצים התעוררה בעלת־הבית
והצליחה לשכנע את רמי להחזיר
לה את כל הרכוש שגנב, ולהיפגש
איתה למחרת בבית־קפה בריזנגוף. יחד
עם הבחורה חיכו לרמי גם אנשי-
המישטרה, שעצרו אותו במקום. הוא
נידון אז לחמש שנות מאסר.
כאשר יצא הפעם מהכלא היה כבר
עבריין מנוסה. היו לו חברים רבים
בעולם הפשע והוא למד את כל שיטות
העבודה של העולם־התחתון. הוא גם
החליט לא לשוב לכלא. וכאן הצטלבו
דרכיו עם אורלי ביטון.
אורלי, שהיתה זמן מה בין העבריינים,
הבינה כי היא יכולה להרוויח
כסף בקלות ובלי סכנה. בגלל קשריה
המישפחתיים הכירה הרבה עבריינים

אסיר רייסלר ואשתו
חתונה באזיקים

בצורה הגיונית וכי יתכן שיש רגליים
להודאתו, הזמינו את המישטרה. כך
הגיע, כנראה, לפיענוחו אחד המקרים
שהטרידו את המישטרה בשנתיים
האחרונות. העלמה המסתורי של אורלי
ביטון.
אורלי ביטון היתה ידועה כאחת
היפהפיות של העולם התחתון. היא
היתה נערה נאה מאוד, שהתחתנה עם
שלום ביטון ממעברת בת״ים, וכך
נכנסה לעולם העברייני. בעלה היה
עברין שנכנס ויצא מבתי־סוהר, הוא
ואחיו היו ידועים כראשי חבורת
מעברת בת־ים.
לפני כשנתיים וחצי הגיע שלום
ביטון למישטרה והודיע על העלמה
של אשתו. היא יצאה מהבית ולא חזרה.
מאחר שהדבר קרה מייד אחרי שאחיו
של הבעל, שימעון, נעצר בגלל שוד
בדירתו של עבריין אחר, חשדה
המישטרה כי ההעלמות קשורה לפרשת
השוד הזו. עשרות אנשים נחקרו,
אך לבסוף נאלצה המישטרה להפסיק
את החקירה מחוסר ראיות. החשד כי

והפך לעברין של ממש. הוא נולד
בתל־אביב להורים מהמעמד הבינוני.
אביו מוסיקאי יליד גרמניה, מנגן ער
היום במשך מרבית ימות השנה בארץ
מולדתו. האם, ילידת בולגריה, טיפלה
במסירות ובאהבה בשני בניה, אך
גילתה מהר מאוד כי רמי יצא לתרבות
רעה.
מגיל צעיר החל מסתובב בחברת
עבריינים, עסק בעבירות קטנות כמו
גניבות אופניים. בגיל 5ו נתפס על־ידי
המישטרה ונפתח נגדו התיק הראשון.
הוריו שלחו אותו לפנימיה, להרחיקו
מעולם הפשע שמשך אותו כל־כך, אך
הוא ברח מהפנימיה וחזר לעיר הגדולה.
זמן קצר לפני שהתגייס לצה״ל,
נתפס בגלל עבירות שונות ונשלח
לבית־הסוהר תל־מונד לתקופה של
שנתיים. הוריו עמדו לימינו גם כאשר
השתחרר מבית־הכלא ושלחו אותו
לגרמניה, כדי להתחיל שם בחיים
חדשים. אולם רמי הסתכסך עם אביו
וחזר ארצה אחרי זמן קצר.
העבירה הבאה שביצע היתה פריצה

לה קבר וטמנו בו את גופתה. בניסיון
השיחזור שעשה עם המישטרה לא
הצליחו למצוא את הגופה.

פיי2נ

סכיזופרני

^ הרי העלמה של אורלי המשיך
רייפלר את חייו כרגיל, ושוב
נעצר בחשד פריצות. בהיותו בכלא
התארס עם יפה קחלון, וכאשר גילה כי
היא בהריון, קבע את תאריך החתונה.
אולם בדרך לרבנות הצליח להתחמק
ממלוויו, אנשי־המישטרה, הפיל לארץ
את יפה וברח. הוא היה עבריין נמלט
במשך שנה וחצי. בתקופה זו עבר לגור
עם יפה ואחרי שנתפס לבסוף על־ידי
המישטרה נשא אותה לאשה, כאשר

לחקירה.
המישטרה התנגדה, והעלתה את
הטענה כי הסעיף הרלוונטי בחוק
לטיפול בחולי־נפש איננו מאפשר את
אישפוזו של החשוד לפני גמר
החקירה. אולם השופט בנימין קהלת
נעתר לבקשת הסניגור, והורה על
אישפוזו של רייפלר בבית־החולים
אברבנאל לצורך הסתכלות.
המישטרה עירערה על החלטה זו
והקצין זכי דנה טען בפני השופט
המחוזי, שאול אלוני, כי בית־מישפט
השלום טעה, כאשר איפשר אישפוז
בטרם סיום החקירה. לדעתו, אין החוק
מתיר זאת.
הסניגור הסביר לבית־המישפט כי
חקירתו של אדם הנמצא בתוך גל של
מחלת הסכיזופרניה, כפי שנמצא כרגע

ה ה־את־אמת א 1פרי מחלת־נפש;
אסיר גילה לרופא־הכלא כי חיסל
את אורית ביטון, כדי להיפטר סאיזמיה
וידעה על הרבה מעשי פשע. היא
חשבה כי תוכל לסחוט כסף ממכרים,
על־ידי כך שתאיים לגלות למישטרה
על עבירות שונות שביצעו. השמועה
אמרה, כי אורלי עלתה על דרך זו,
אחרי שהמישטרה ניסתה להפעילה
כמודיעה.
על פי חשדה של המישטרה, ידעה
אורלי על מעשה פריצה בהרצליה,
שבוצע על״יד כמה אנשים, ביניהם
רייפלר. היא פנתה אליו ואיימה כי
תגלה זאת למישטרה, אם לא ישלם לה
כסף. רייפלר שוחח עם כמה ידידים
שהיו גם הם על הכוונת של אורלי, והם
החליטו לחסל אותה ולהיפטר מהאיום
שהיוותה לגביהם.
בווידויו בבית״הסוהר סיפר רייפלר
כיצד לקחו הוא ואנשים אחרים את
אורלי, במכונית, לחולות ראשון, הלמו
בראשה בטוריה והרגוה. אחר־כך כרו

ידיו נתונות בכבלים( .העולם הזה
.)23.4.84
הוריו של רייפלר חששו כי הכלה
איננה יודעת בדיוק עם מי יש לה עסק,
ולפני החתונה החתימו אותה על פתק,
כי היא יורעת שרייפלר הוא עבריין וכי
הוא צפוי לעונש מאסר בפועל. אולם
גם יפה לא ידעה אז שרייפלר חשוד
ברצח, וכי הוא עלול לבלות את כל חייו
בבית־הסוהר.
לא ברור מה הניע את רייפלר
לפנות לפתע למישטרה ולהתוודות על
הרצח. סניגורו, עורך־הדין דרור מקרין,
טוען כי היה זה בעיקבות התקף של
מחלת־נפש שממנה הוא סובל כבר זמן
רב. כאשר ביקשה המישטרה לעצור
את רייפלר, כדי לחקרו בעבירת הרצח,
התנגד מקרין, וביקש מבית־המישפט
לשלוח את החשוד להסתכלות, כדי
לברר אם הוא מסוגל בכלל לעמוד

רייפלר. עלול לגרום מעגל סגור.
מכיוון שהוא עשוי לאמר למישטרה
דברים מסויימים תוך כדי התקף,
ואחר־כך, כאשר יחלוף הגל הנוכחי,
והוא יישלח לבדיקה פסיכיאטרית עם
סיום החקירה, שוב לא יוכל הרופא
לגלות מה היה מצבו בזמן החקירה.
בית־המישפט השתכנע מדברי
הסניגור, בעיקר אחרי שקרא תעודה
רפואית שניתנה על־ידי הפסיכיאטר
של בתי־הכלא, ד״ר סילפו, שבה נאמר
כי יש צורך בבדיקה יסודית, מאחר
שלא ברור אם רייפלר סובל מהתקף
עם תגובה פראנואירית או ממחלת־נפש
ממש.
בית־המישפט גם הסיר את צו־איסור
הפירסום שהיה על הפרשה מתחילתה,
ושלח את החשוד לבדיקה והסתכלות,
כדי לקבוע אם ההודאה היא הודאת־אמת
או רק פרי מחלת־נפש.

— מ שפחת גורדון

זהירות -מחוץ לתחום!
(המשך מעמוד )33
5ושך. רק שלא ישמע את זה, הוא ירים
את האף.

לא גמשגת
למישהק

*ץ יציתי את החופש עד הסוף,
* 1ממש נהניתי. הים קצת נמאס
ורציתי לעבוד, גם כדי שיהיה לי כסף
משלי. הציעו לי להיות מלצרית, אבל
לא רציתי. רציתי להיות מוכרת
בחנות־בגדים, וידיד אחד סידר לי
לעבוד בראש אינדיאני בכיכר־המדינה.
אני לובשת את הבגדים של
החנות, והקונות כל הזמן רוצות לקנות
את הבגדים שאני לובשת. אס אני
לובשת את הבגד האחרון, אני מורידה
אותו ומחליפה באחר. כל יום אני
מחליפה בגרים בערן שלוש פעמים.
אני חושבת להמשיך לעבוד גם
בזמן הלימודים, אחרי הצהריים, אבל
אם זה יפריע ללימודים, אעזוב. כמה
שאני לא אוהבת ללמוד, חשוב לי
להוציא תעדוודבגרות, כי אני יודעת
שהיום שום דבר לא הולך בלי בגרות,
ואני לא מתכוונת להיות פקידה. אני
לא יודעת מה אני רוצה להיות.
פעם נורא רציתי להיות שחקנית,
התלהבתי. שיחקתי בהצגות בבית־הספר,
השתתפתי בהצגת ילדים אחת
וביוסף וכתונת הפסים בקאמרי
הייתי במקהלה. זה היה לפני ארבע
שנים. שלוש הצגות כל יום. נהניתי
מכל רגע. היו שם ילדים שהעריצו את
שלמה ארצי והיו מביאים לו פרחים וכל

כל הזמן. בשבילי הוא אבא רגיל. אני
לא אומרת שהוא לא חתיך, אבל אני לא
אוהבת שיותר מדי מתלהבים.

9טל הברתה:
יש לי רק חברה טובה אחת, אורלי.
השאר הן ידידות. אורלי ואני שותפות
בהכל, מדברות המון, על כל רבר.
פתוחות מאוד, מבלות הרבה שעות
ביחד, מחליפות בינינו בגדים, איפור,
נעליים, כל מיני אביזרים. כל מה
ששלה — שלי, ולהיפד.

• טל מחזרים:
מתקשרים אליי הביתה — ראיתי
אותך כאן וכאן ואני רוצה להיפגש
איתך. אני שונאת את זה. בנים רוצים
לעבוד עליי בטלפון — נחשי מי
מדבר. אני נותנת להם לרבר, נותנת
להם את ההנאה. אין לי בעיות
בלהיפטר מהם. כסאח. אני עוקצת אם
מעצבנים אותי. בלי שום חשבון. רוב
צילצולי הטלפון בבית — בשבילי. גם

בצופים, היה לנו ויכוח. הייתי לטובת
המערך. אם מישהו יגיד לי שהוא
הצביע כהנא, אדע מה להגיד לו. אני
גם אדע להיגעל ממנו. חובשי הכיפה
הסרוגה לא מפריעים לי ואני לא
מפריעה להם. הדוסים עם הפיאות
והבגדים השחורים ממש מגעילים.
רוצים להכריח ולכפות. לא אוהבת
דברים בלחץ. אל תפריעו לי, ואני לא
לכס.

• על סמים:
עד כמה שידוע לי, החברה שלי לא
לוקחים סמים, אבל אני מכירה הרבה
שכן. זה לא מפריע לי. יש לי ידידים
שלקחו והפסיקו. אני אוהבת לשמוע
על הנושא. התעניינתי והסבירו לי. אני
לא חושבת בכיוון של לקחת משהו. לא
רוצה. בכלל לא. מספיק לי שלפני כמה
זמן השתכרתי בבית של חברה והרסתי
לה את כל הבית. עכשיו אני רק מריחה
משקה ומקבלת בחילה, בא לי להקיא.
היינו שלוש; אצלה בבית, לבד.

תפס לו צעירונת, הבחור, ושרון ואני
צוחקים. כשאני הולך איתה מחובק, וזה
קורה לעיתים נדירות. אני רואה מבטי
תדהמה, כעס, אולי קינאה. נעצרים,
מסתכלים, עושים עוד סיבוב ושוב
באים מולנו. ממש מצחיק. הבאתי
אותה לא מזמן להצגה שבה אני משחק.
לא אמרתי מי היא. שמתי יד על הכתף
שלה, וכמה חברה התחילו לקרוץ לי.
יעני, הביא איתו חברה. כשאמרתי —
שכחתי להציג, זו הבת שלי. זה היה כיף
לא רגיל לראות את הפרצופים
ההמומים. מאז לא עובר יום שהם לא
שואלים אותי מתי אביא אותה שוב.
רוצים לראות אותה, מצאה־חן
בעיניהם.
״זה הגיע לאבסורד כזה, שהרבה
פעמים אני אומר — תכירו, זאת אח...
רוצה להגיד אחותי, ונעצר. טעות
פרוידיאנית אולי, שקשה לי להבין
אותה. יש לי אחות, צעירה ממני
בארבע שנים,׳ לא כל־כך דומה לשרון.
כשאני הולך עם שרון, היא נראית לי
דבר גדול כזה, ביחוד כאשר אני רואה
את המבטים של גברים, ושומע הערות
כמו תראו את השאפה הזאת. היא
מתעלמת. לא איכפת לה. אני שמח
שהיא לא מרימה את האף. מוזר שכאלה
מבוגרים מנסים כל הזמן להתחיל
איתה, הרי היא בקושי בת . 15 קשה לי
להאמין שזאת הבת שלי. אמרתי לה,
תראי, רציתי להגיד שאת אחותי, והיא
אמרה זאת הבעיה שלך. זאת באמת
הבעיה שלי.
״כשהכרתי אותה לכוריאוגרף של

כשהיא נכנסת
כולם מסתכלים
וקע רי ה...

כשהיא ווקות
היא במונו
ומלם מסתכלים

מיני מתנות, לו וגם לתיקי. אני שונאת
נודניקים כאלה. לא אוהבת שמעריצים
ותולים פוסטרים של זמר בחדר
ושולחים גלויות לרדיו ושטויות כאלה.
היום כבר לא מושך אותי לשחק.
העבודה קשה וגם לא מרוויחים כל־כך
טוב.
דוגמנית לא איכפת לי להיות, בתור
תחביב. מגיל שנתיים השתתפתי
בתצוגות־אופנה והצטלמתי לבגדים,
סבונים, מיטות. כבר לא זוכרת מה.
ההורים לא דחפו, תמיד שאלו על כל
דבר אם אני רוצה, ותמיד הסכמתי.
הכסף הלך ישר לחשבון הבנק שלי.
יותר מאוחר חלק הלך לבנק ובחלק
קניתי לעצמי. בעיקר בגדים. היתה
שנתיים הפסקה. אבל בזמן האחרון
הציעו לי הרבה. קצת היססתי, לא
ידעתי אם אני רוצה שוב להצטלם, זה
קצת נמאס. אבל בכל זאת עשיתי כמה
דברים. אני לא לוקחת את זה ברצינות.
זה בשביל הכסף, וגם יש הנאה
מסויימת. אחרת לא הייתי עושה את זה.
אני לא חושבת על להשתתף
בתחרות למלכת היופי. אמרו לי כבר
שכדאי לי לגשת לאיזו תחרות, של
הפנים של ,׳84 אבל אני חושבת שלא
יהיה לי נעים כזה לעמוד על הבימה.
לא הייתי רוצה להיות עקרת־בית,
כל היום בבית עם הילדים. זה נראה לי
משעמם. אפילו אם אתחתן ולא יחסר
לי כסף, אצטרך איזו פעילות, אם לא
מיקצוע. נורא מדכא לשבת בבית כל
הזמן. פעם אמרתי שיהיה לי רק ילד
אחד. אחר־כך חשבתי שהוא יהיה מסכן,
יהיה לו משעמם. אז נעשה עוד אחד.
ארבעה. כמו אצלנו, זה קצת צפוף, אבל
נורא שמח. אולי יהיו לי שניים־
שלושה, בכל אופן אני לא רוצה למות
לבד.

ההצגה הוא היה המום. אמר שהוא מכיר
אותה מפינגווין ושלדעתו היא הפצצה
של תל־אביב. שאלתי למה הוא אומר
את זה, והוא אמר שהוא רואה שם הרבה
בחורות יפות, אבל כשהיא נכנסת.
כולם מסתכלים רק עליה. כשהיא
רוקדת, היא במרכז וכולם ממשיכים
להסתכל. אמרתי לו תעשה לי טובה,
שמור על הפצצה הזאת כשאתה רואה
אותה שם.
״צביה כועסת עלי כאשר אני
מתייחס לשרון כאילו היא חברתי ולא
בתי. אולי אני טועה, אבל אני מדבר
אליה כאל שווה לי בגיל. לא כמו אבא
שמחנך ומסביר. כשהיא עונה לי קצת
בחוצפה, קשה לי להיות רציני איתה,
לרסן אותה. החבר׳ה קוראים לי דוריאן
גריי. בכינוס מחזורים בצופים שאלו
אותי אם אני מזריק הורמונים או מותח
את הפנים. אני מרגיש כמו ילד, וזו
בעיה: צביה אומרת שיש לה חמישה
ילדים. אני החמישי. שובב, מתפרע,
קצת חסר אחריות.
״אני דואג כאשר שרון חוזרת
הביתה מאוחר בלילה. לא נרגע עד
שהגברת נכנסת. אני לא חוקר אותה:
למדתי שאז אשיג תוצאה הפוכה —
היא לא תספר כלום. או אולי. מי יודע,
בגיל הזה שהוא די פרובלמאטי, היא
עוד יכולה לעשות דווקא. אני שומע
את זה מכל הכיוונים״.
בעניין ההיתר לחזור הביתה בלילה
בכל שעה אומרת צביה :״הגעתי
למסקנה שהשעה מעולם לא היתה
הגורם לשום מעשה. אם שרון רוקדת
ונהנית, זה לא משינה אם זה עד ארבע
בבוקר. ברור לי שאם הייתי מגבילה
אותה, היא כבר היתה מוצאת דרך
לעקוף את ההוראה הזאת.
״היא נראית מבוגרת מגילה, זה
מבלבל וגורם לאנשים להתייחס אליה
כאל כזו. זה גורר מערכת שלמה של
התנהגויות שלנו, ההורים. אין שליטה
על כך. אני שולטת בעצמי לא לעשות
משהו שאתחרט עליו, לא להגיע לקרע
איתה. כאשר היא תגיע לגיל 17 או 18
יצטמצם הפער בין המראה לגיל
הממשי, והבעיה לא תהיה קיימת״.

• שריו על אגא שלה:
כשאבא ואני הולכים יחד ברחוב,
אומרים שאנחנו כמו זוג. אומרים לי
איזה אבא חתיך ויפה יש לך. הוא שמח
מזה, אבל אני מתעצבנת מהתגובה שלו
ואומרת לו די. תפסיק לדבר ככה. זה
לא עושה לי כלום, שאבא חתיך. אני
בכלל לא חושבת שהוא יפה. טוב, אני
לא יכולה לקבוע, הרי אני רואה אותו

שרון כפעולה

״אל תפריעו לי,
ההורים מקבלים די הרבה. בענייני
עבודה. כשאני מתקשרת הביתה מאיזה
מקום, אמי מודיעה שכל העולם חיפש
אותי. כשכולם בערב רואים טלוויזיה
והטלפון מצלצל, אומרים לי לכי תעני.
זה בשבילך. וזה באמת בשבילי.
שריקות ברחוב מעצבנות אותי.
אומרים מותק, בואי רגע, אפשר לעזור
לך, לאן את צריכה. אני לא עונה,
ושומעת — איזה קשוחה, יאללה
איתה.

• על סימון הלכוש:
אני אוהבת ספורטיבי, קצת זרוק,
אבל יפה, מיוחד. לא אוהבת ללבוש מה
שכולם לובשים. אני מסוגלת לקנות
נעל, לראות שכולם נועלים כזאת,
והיא נשארת בארון. אני אוהבת שמלות
מידי, גופיות טריקו, ג׳ינס צרים למטה,
סוויטשירטים, חגורות. אני לא נורמלית,
קניתי עכשיו חגורה מהממת
ב־ 9000 שקל. לא יכולה להחזיק
אצלי כסף. חייבת לקנות דברים. עוד
לא קיבלתי משכורת, ואני כבר
מת;ננת מה אקנה.

• על פוליטיקה:
זה לא דבר שמעניין אותי במיוחד.
מסתכלת לפעמים בחדשות, קוראת
עיתון, זה הכל. לא סוגרת את הראש
לדברים, מוכנה לשמוע, אבל זה לא
עולה הרבה על הפרק. אילו הייתי
צריכה להצביע עכשיו, אני לא הייתי
יודעת למי. אני יודעת למי אני לא
רוצה להצביע — לליכוד. לפני שנה,

ואני לא לכם!״
התערבנו שאני שותה קצת מרטיני.
כשרציתי לקום מן הספה נפלתי על
הריצפה והתחלתי לצעוק ולהשתולל.
דפקתי על הכורסה עם הרגליים והיא
נשברה. נתנו לי לשתות עוד, וגמרתי
בקבוק שלם. עוד בת השתכרה. הלכנו
לחדר־השינה והקאנו על כל המיטה,
השטיחים והמפות. הכל הסריח. הייתי
שפוכה לגמרי, מסטולית.
הוריה הגיעו. היה סיפור. נסעתי
באוטובוס הביתה והלכתי ברחוב
והתנדנדתי מצד לצד. ידידים ראו אותי
ושאלו מה קרה, את נראית מתה. הוריי
לא היו בבית. הייתי צריכה להוריד
כביסה. עמדתי על כיסא, התכופפתי,
קיבלתי סחרחורת וכמעט עפתי החוצה
מן החלון. אני חושבת שמהחוויה הזאת
הרסתי לעצמי. כשאהיה גדולה ויזמינו
אותי למשקה. לא אוכל לשתות.
הגעלתי את עצמי להמון זמן קדימה.

עד כאן סיפורה של שרון.
לאבא של שרון קראו במקור רפי
טיילר, אבל מאז שהוא זוכר את עצמו,
עוד מתקופת בית־הספר, בכל מקום
קראו לו טיילור. כשהיה בן ,18 הוסיף
ו׳ במישרד הפנים. את גילו הוא לא
רוצה לגלות. חושש שזה עלול להפריע
לו לקבל תפקידים של בחורים
צעירים.

הפצצה
של תל״אביב

^ נשים חושבים ששרון היא
1 החברה שלי ״,הוא מספר,
״מסתכלים עליי במבטים כועסים —

נעמי רון

(המשך מעמוד 134
מרופדת ולא משאירה הרבה מקום
לדמיון. פטרישיה, בעלת בוטיק
בדיזנגוף, נמצאת בארץ כבר 12 שנה,
אבל מיבטאה הפאריסאי רודף אותה:
״אני עושה 20 בריכות, שזה קילומטר.
השחייה גורמת לי להרגיש שאני עושה
הפסקה בחיים. אין כאן אגרסיה,
האווירה מאוד נעימה ואני פוגשת כאז
הרבה חברים וחברות.״
היא מצביעה על יוסי דננברג:
״אנחנו ידידים ותיקים וחברים טובים.״
יוסי הוא המורה לשחייה במקום ומנהל
בית־הספר לשחייה. הוא מלמד כאן
ילדים, נשים מבוגרות וגם חתיכות
צעירות.
יוסי, בן ה־ ,32 שעיניו ירוקות
ושערו חום, דווקא נהנה מאוד
מקולקציית החתיכות הצעירות
המגיעות לבריכה ונזכר :״את אשתי־לשעבר
היכרתי פה!״

גוף צעיר

בריא ורענן
שחות במי־ים, זה הספורט הכי
/בריא, אומר המומחה. שחייה טובה
לדיאטה, ולהרגשה טובה. כל השרירים
עובדים וכל הגוף מופעל, וכך גם
שומרים על כושר מירבי.
טלי פרל, בת ה־ ,29 גבהת־קומה
ודקיקת־גוף, היא גם כן מורה לשחייה,
העוברת אצל יוסי :״אני שוחה מגיל
שש. כשהייתי קטנה הייתי שחיינית
בברית מכבים־עתיד, אחר־כך
נטשתי את השחייה לטובת הריקוד,
ומאוחר יותר חזרתי לאהבתי, השחייה.״
״שחייה זה רבר מאוד חשוב,״
אומרת טלי ,״זה שומר על גוף צעיר,
בריא ורענן ונותן כוח ומרץ לכל היום.
יש כאן הרבה קבועים ורובם מאוד
נחמדים כמו השחקן מוני מושונוב,
שמואל בונים, אריק לביא, שלמה
ארצי, בני אמדורסקי ועורך־הדין צבי
לידסקי.
״הכניסה לבריכה עולה 700 שקל.
לא נורא. בשביל בריכה שכזאת עם
מים שכאלה! זה מקום לשחות״,
מרגישה טלי ,״זאת לא בריכת צייד״.
היא אומרת, ומדגימה קפיצת־ראש
מהמקפצה.

^ פינה מוגנת
לדור העתיד
ץ ץ יכל צברי הבלונדית כחולת-
*/העיניים יושבת על כסא־נוח
ומתמכרת לשמש. מיכל היא אשתו של
המציל הראשון של בריכת גורדון, עדי
המנוח. היא באה לבריכת גורדון
יום־יום ושוחה קילומטר וחצי 30 ,
בריכות.
״זה השיגעון שלי,״ היא אומרת ,״יש
אנשים הזקוקים לשמיים, אני זקוקה
לשחייה ״.ומי לימד אותה לשחות?
״איזו שאלה? בעלי המנוח.״
אופירה, ידידתה החטובה והמטופחת,
משתזפת לצידה .״גם בעלי היה
פה מציל,״ היא אומרת ,״הוא עוד חי,
ברוך השם. אני באה לכאן בששי, שבת.
איך אפשר לא לבוא לכאן? זאת
הבריכה הכי טובה, מבחינת מים״.
עדי גבאי, ספרית־נשים במיקצועה,
שזופה ועוטה ביקיני קטנטן על
חמוקיה :״אני מבקרת כאן כבר כמה
שנים. בשנה שעברה היתה לי פה,
בבריכה. מספרה. עכשיו כבר לא״.
בתיה בן־יהודה מגיעה לבריכה עם
בנה, אסף, בן ארבעת החודשים :״אני
באה איתו לכאן מאז שהוא נולד. הוא
אוכל כאן יותר טוב, ישן יותר טוב
וכייף לו.״ מאירה מור, חברתה
האדריכלית, היא אם לבן בן תשעה
חודשים, העונה לשם לי :״אני באה
איתו לכאן כבר מתחילת הקיץ״.
יש להן מה לומר לבעלי בריכת
גורדון, לשתי האמהות הצעירות :״יש
מקום לשיפורים. פינה מוגנת, אזור
מוצל עם בריכה בגובה 30 סנטימטר,
שתהיה מיועדת לתינוקות. גם דשא
מפלסטיק היה אפשר להוסיף. זה יעודד
את החברות שלנו לבוא, הלא
התינוקות האלה הם דור העתיד
וההמשך של הבריכה!״

אורנה גלזן
העולס הזה 2452

שיחר

צל״ש
דתיים בהר־בנש

• לעמום כרמלי ,״כתבנו בצפון״ ,על
כתבה מרתקת בהשבוע -יומן אירועים. כרמלי
הכין כתבה מעניינת על חדירת הדתיים לעיר
צפת, שהצליחה לחשוף את הקורה בה מבפנים.
הכתבה היתה מוצלחת גם מבחינה ויזואלית.
מסתבר שהעיר צפת מאוד פוטוגנית. בצפת
עצמה עוררה הכתבה רוגז רב, מחשש פן תיתן
הכתבה דימוי דתי לעיר ותבריח את התיירים
הישראליים החילוניים. זאב פרל, ראש־העירייה
ואיש־הליכוד, התלונן על־כך באוזני חברי־מיפלגתו
בוועד״המנהל.

מאחורי המסך
שמיר כיווץ את גביגיז
זעם רב התעורר בלישכתו של ראש־הממשלה.
ביום השישי האחרון ראיין יורם רונן, הכתב
המדיני של הטלוויזיה, את יצחק שמיר.
הראיון הנרחב אמור היה להיות משודר בהשבוע
יומן אירועים, בליל שבת, ככתבה בפניעצמה. אן מיכה לימור, עורך היומן, העדיף
לקצץ את הראיון ולשבצו בכתבה פוליטית
כללית, שסיכמה את אירועי השבוע.
הראיון החתוך עם ראש־הממשלה, שהיה
חדשותי, שובץ אחרי ראיון עם יגאל הורביץ,
ובכן עורר את זעמה של לישכת ראש־הממשלה.
מקור בכיר בלישכה רמז שלהבא לא יסכים
שמיר להתראיין לטלוויזיה, אלא בשידור חי, כן
שלא יוכלו לחתוך ולקצץ כרצונם.
אין זה המיקרה הראשון שאישים פוליטיים
כועסים על העריכה והקיצוצים שמבצעים
העורכים בראיונות עימם. לפני כמה ימים הביע
ח״כ יצחק נבון מחאה חריפה על קיצוץ דומה.

שובר־התשלום שלפיו מקבל הפרי־לאנס את
התמורה לעבודתו) ,וכאלה יש רבים ברשות. מובן
שתיפגענה גם תוכניות שונות. מה שיישאר
בטלוויזיה, כך חוששים העובדים, זה רק
מחלקת־החדשות, שתמשיך לתפקד כרגיל.

כרכרה בחופשה
חיים פלטנר, ראש הדסק הכלכלי במחלקת
החדשות בטלוויזיה, יצא השבוע לחופשה של
שבועיים בחו״ל. את פלטנר יחליף, כנראה, עודד
שחר, כתב כלכלי שעלה לאחרונה לכותרות,
עקב סיכסוך טלוויזיוני משודר שהיה לו עם
יגאל כהף אורגד, שר־האוצר.

הפסקת א ש
ישיבת הוועד־המנהל, המספקת בשבועות
האחרונים חומר־השראה לפירסומים ולהתבט־אויות
שונות, התבטלה השובע.
מדוע? חבר־הוועד, נתן ברון, שוהה בחו׳׳ל.
שאול עמור ביטל את השתתפותו עקב מחלת
חותנתו. אורי סורת, מנכ״ל רשות־השידור,
ביטל את הופעתו עקב מחלתו שלו, ודויד
אדמון, חבר הוועד־המנהל, שהה בשלושה ימי־מילואים
בצפון.
״היה שבוע שקט — הפסקת אש התבטא
אחד מעובדי הטלוויזיה באנחה של הקלה.

הועד המרגל
ועד העובדים העיתונאיים בטלוויזיה העמיד
השבוע את השדה חנן עזרן לפני ברירה :״או
שתעבוד בטלוויזיה או בבית־הספר לטלוויזיה
המדובר, כמובן, בבית־הספר לעיתונאות
ולטלוויזיה של חבר הוועד־המנהל, נתן ברון
(השוהה בחו״ל לצורך מסע־לימודי, שאירגנה לו
הנהלת רשות־השדור בתחנות טלוויזיה שונות); .
עזרן משמש כמרצה בבית־הספר של ברון, ואף

קיצוצים אחרים
המשבר הכלכלי הפוקד את כלל המשק עלול
להשפיע גם על רשות־השידור. עובדים בכירים
הביעו את דאגתם שאם המצב הנוכחי יימשך
עלול גרזן הקיצוצים לחתוך גם בבשר החי
ברשות־השידור. העובדים אינם מסתירים את
חששם מכך שייאלצו להשלים עם פיטורים,
ובעיקר מכך שייאלצו להשלים אם קיצוצים
בשעות הנוספות.
בשיחות במיסדרונות בניין־הטלוויזיה אף
נשמעים קולות הקוראים לייעול ולצימצומים
מבפנים, תוך שיתוף־פעולה עם ההנהלה.
אין ספק שהנפגעים הראשונים יהיו עובדי
הפרי־לאנס(ש.ת. בלשון רשות־השידור, על שם
שמועות שמתנות
בגלי צוז־ל לא נחים לרגע. שמועה רודפת
שמועה. המיסדרונות רוחשים. ומובן שדרכן
של השמועות הולכת באופן טיבעי אל התיק־שורת.
דרכן הטינעית עוד יותר של שמועות
היא להיות מוכחשות.
השבוע פורסם באחד העיתונים. כאילו
עומד שמואל נחושתן לתפוס את מקומה
של עדנה פאי כמס׳ 2בתחנה. לא כך
הדברים,
״שמואל נחושתן (מן העובדים הוותיקים
בגלי צה״לד אומרים בכירים בתחנה ,״הוא
בכלל עם רגל אחת בחוץ, והוא כלל לא רוצה
אח התפקיד הבכיר, שכביכול הוטל עליו״.
נחושתן קיבל באחרונה תפקיד שכינויו
הרישמי הוא ״מתאם אקטואליה״ .מינויו
לתפקיד זה ותיקוותם הבלתי־נגמרת של
העובדים בגל״ץ לפיטוריה של עדנה פאר,
יצרו את השמועה.
״האמת היא ״.אומרים בתחנת ״שתפקיד
מתאם־אקטואליה היה דרוש ביותר, מכיוון
שקרה לא־פעם שנושאים אקטואליים הופיעו
פעם אחת בתוכנית חדשותית של הבוקר
ופעם שניה בתוכנית דומה של הצהריים והיה
דרוש איש שיפקח ויידע מה קורה״.
זה באשר לשמואל נחושתן. בקשר למה
שקורה עם עדנה פאר — כאן הדברים
מסתבכים. רבים בתחנה לא יכלו לומר השבוע
אם פאר אכן התפטרה ולא באה עוד לעבודת
או שעדיין ממשיכה למלא את תפקידה. וכל
זה למה? מכיוון שגם כאשר היתה פאר
בתפקיד, היא לא תיפקדה.
רבים מעובדי גל״ץ, הנמצאים כביכול תחת
פיקודה של פאר, לא ראו אותה ולא קיבלו
ממנה הוראות או רעיונות. כך שהמצב. בין אם
עזבה וביו אם לא, לא השתנה,
ארמון כ״מישנה ליושב־ראש תת־הווערה לעני
ייני־חדשות״.
החבר בוועד המנהל, נתן בררן, אינו מפגר
אחריו בהרבה: הוא ״היושב־ראש של ועדת־התשדירים״
של הוועד, וגם ״היושב־ראש של
תת־הוועדה לענייני־חדשות״ — אותה הוועדה
שבה משמש ארמון כ״מישנה־לתת״.
אגב, בתת־ועדה זו יש, מילבד שני מפקדים,
גם חייל פשוט לרפואה — עמירם ניר.

מאחורי המיקרופון

בלבנון מדיניות חרשה בגלי צה־ל לגבי
לבנון בפרט, ולגבי נושאים צבאיים
בכלל:
החליט מי שהחליט בדרגים הגבוהים
הממונים על התחנה הצבאית, שהתחנה
איבדה קצת את הקשר עם הצבא בזמן
האחרון, ויש צורך להחזירה לסדר. לפי
הוראות חדשות, שהתקבלו במחלקת•
החדשות, הוחלט שמעתה ואילך ייכנס
בכל יום צוות של גל״ץ ללבנון, וישדר
ככל יום כתבה אחת לפחות ביומו־החדשות
של התחנה.
עד לשבועות האחרונים נהגה התחנה
להחזיק אחד הכתבים באופן קבוע
בבסיס בנבטיה. הכתב היה שולח מדי
פעם כתבות מתוך השטח עצמו. הכתבות
לא מצאו חן בעיני ה״גדולים״ ,מכיוון
שהיו עצמאיות מדי. הכתב בשטה לא
היה צריך להיעזר בדובר צה׳־ל ובגורמים
מפקחים אחרים, אלא היה שולח חומר
ישר מן האנשים בשטח. לכן הוחלט
לשנות את הביות. וכיומינשלח בכל יום
צוות אחר, המסתובב בשטח — בתיאום
עם כל הגורמים האחראיים.
נוסף לזה הוחלט בתחנה לתת יותר
מישקל לנושאים צבאיים מובהקים, וזה
כולל ימי־ספורט של יחידות צבאיות,
ראיונות עם קצינים וכיוצא באלה.

העולם הזה 2452

שמ ש בים כינרת
מחלקת החדשות של גלי־צה״ל מתכננת

מנהלת פאר
מה ההבדל!
אחד העובדים הבכירים ברשות־השידור
סיפר השבוע את הסיפור הבא:
באחת מישיבות הוועו״המנהל לפני כמה
חודשים, נכח מפקד גלי צה״ל. רון בף ישי.
לפתע קם במהלך הישיבה. ואמר :״לגלי צה־ל
יש אחד הכישרונות הברוכים ביותר בתחום
השדמות — עדנה פאר. לכן. לאור מצבה
הקשה של הטלוויויד״ אנו מוכנים להשאילה
לטלוויזיה״״
טוביה סער, מנהל הטלוויזיה, הפר את
השקט המתוח שהשתרר. קם וענה באירוניה
דומה :״הטלוויזיה הישראלית מודה למפקד
גלי צה״ל על המחווה, אבל כישרון כזה ברוך
— מוטב שתשאירו אצלכם...״
הנוכחים פרצו בצחוק.
מחלקת־החדשות של גלי־צהייל. והעומד לפרוש
משם בימים הקרובים.

לא עדנה פארו
מקורביה של ראש מערכת החדשות של קול
ישראל בתל־אביב, שרה פרנקל, הביעו פליאה
על הפירסומים בהעולס הזה על נסיונות־התנכלות

״בתחילה ״,הם מאשרים ,״היו כמה חריקות,
כשם שיש לכל מנהל חדש. אבל עכשיו — הכל
שקט! לחדשות תל־אביב יש מנהלת טובה!״
לדיבריהם ״זו יריעה שתולה, שעירבבו בה
סיפורים רבים, שחלקם אינם נכונים״.
שרה פרנקל לא ראתה מעולם, לטענתה,
כפות־ידיים מאיימות מצויירות על קירותיה, כפי

מנהלת פרנקל
מים למגירה
הביא עימו בעבר תלמידים לאולפני־הטלריזיה
למטרות לימודיות .״אקט זה ׳,טוענים בטלוויזיה
,״לא היה פסול כל עוד ברון לא היה חבר
׳בוועד־המנהל של הרשות. אולם כעת
ההתעוררות בעניין זה באה בעקבות הסיור
רב־התהודה שערכו ראשי תת־הוועדה לענייני־חדשות
— דויד אדמון ונתן ברון. במהלך
הסיור הציע ברון לרסיק חלבי לשמש כמרצה
בבית־ספרו הפרטי .״לזה בדיוק קוראים ריגול
תעשייתי!״ רוגזים בטלוויזיה ,״להשתמש בסיור
שאורגן(לבקשתם!) על־ידי הטלוויזיה למטרות
פרטיות
כינויו האחרון של הוועד־המנהל בפי עובדי
הטלוויזיה, לאור ההתפתחות האחרונה, הוא —
״הוועד המרגל״.

כל נושאי התפקידים
עובדי רשות־השידור מלגלגים על המאבקים
בצמרת הרשות. אחד מנושאי הליגלוג הוא ריבוי
התארים, שבהם כיבדו את עצמם שבעת חברי־הוועד.
מיכה ינון הוא ״יושב ראש הוועד־המנהל״
,ודוברו בתוקף תפקידו החדש, כאחראי
להפצת הודעות הוועד לעיתונות. דויד אדמון
הוכתר לאחרונה כאלוף התארים: הוא ״יושב־ראש
ועדת־הכספים״ של הווער וגם ״המישנה ליושב־ראש
הוועד״ וגם ״יושב־ראש־הווער־בפועל־בשבתות־ובחגים״(היושב־ראש
בתואר — ינון
— הוא שומר־מסורת) .נוסף על כל אלה משמש

חבר־ועד אדמון(עם טוביה סער)
ירה מישנה־לירר ויו״ר
סוף־שבוע של כיף לעובדיה. הטיול, שיכלול
בני־מישפחה (או חברים וחברות) של עובדי־המחלקה,
יתקיים בסוף־השבוע הקרוב בחוף
הכינרת.
במיסגרת ה״כיף״ המתוכנן יבלו העובדים
בלונה־גל המפורסם. הטיול מתוכנן כמסיבת
פרידה לצבי (״צבה״) גורן, שניהל את

שנאמר בידיעה שהופיעה במדור תשקיף של
העולם הזה 15.8.84 אומנם, מים נשפכו
למגירתה, כפי שסופר, אך ״איננו יודעים אם
בכוונה תחילה או במיקרה ״.ושאר התרגילים,
כגון — הצמדת מהדקים לכסאה — היו מעשי
קונדס בלבד .״מכל מקום ״,הם מסכמים ,״אין כאן
פרשת עדנה פאר נוספת!״

מי ירקי
חזקים חדשים
של מבין

בשבוע שעבר ראו מיליון איש את תוכנית

י הטלוויזה זה הזמן, שבה רואיינה ברברה
טאופר היפהפיה, נספחת העתונות והתרבות של
שגרירות אוסטריה בישראל.
ברברה, שהיא הדיפלומטית הוותיקה ביותר
1בארץ, סיפרה על החוויה הקשה שהיתה לה,
כשהתנפל עליה אמן ידוע וירק לעברה, בתגובה
על היחס של הקאנצל האוסטרי, ברונו
קרייסקי, לבעיה הפלסטינית. למחרת הגיע
1זר־פרחים לביתה, בתוספת התנצלות. היא סירבה
לספר מי האיש.
אני יכולה לגלות לכם שהמדובר בשחקן

יש אנשים הטוענים מזמן שיו״ר הקואליציה,
אברהם שפירא, מנהל את המדינה.
עד היום חשבתי שהם מגזימים. היום אני לא
כל־כך בטוחה. כפי שידוע לכל, מתגורר אברהם
שפירא דרך־קבע בהילטון כשהוא נמצא
בירושלים.
באחד הימים נכנס הרב למיסעדה החלבית של
המלון, ליד הלובי, ופיתאום התחשק לרבנו,