גליון 2455 מתאריך 19 בספטמבר 1984

קפ ה האג. לאנשיו

ס או הבי ם הרבה
ביום וג ם בלילה.

קפה טורקי נט1
באריזת וואקום.
נמס קפה
נטול קפץ ויו
נזיני קלנקי 2 0 0גרם

יצזמות

כתבת השער הקדמי:

כתבת השער האחורי:

עיד 7שר
אריה שרון

נתונת

אביה נעלם, אמה ברחה מהבית. בגיל שש קשר
אותה אביה החורג בשרשרת ובגיל 15 ניסה לאגוס
אותה. בגיל 14 היא השליבה סכין על אמה, שרצתה
למכור אותה לגבר, ובינתיים הפך אותה הדוד
לשיפחה. ענת פרץ 26 אחותם של חיים ז״ל ויצחק,
שוכני המיקלט בבאר־שבע, היא היום אם־לא־נשואה
לתינוקת. בעוד שבוע לא יהיה לה
היכן לגור. סיפורה של פינה אפלה
בחברה הישראלית, שהוארה השבוע.

אריאל שרון מאוד רוצה שבעוד שנתיים יתקיים
הסכם הרוטאציה. אן כבר היום הוא עושה את
הכל כדי להרוס את יצחק שמיר, בתיקווה
שבבוא היום יישב הוא על כס
ראש״הממשלה, כמנהיגה של ממש־לת
ליכוד״העבודה.

עגל מתי

תגובות ראשונות למראה הממשלה החדשה:
ח״כ אליעזר שוסטק, שר־הבריאות
לשעבר, הסביר לחברו, דדב יגאל כהן,
כי לפעמים נולד עגל בעל
^ ^ 9 3שני ראשים. כהן המושבניק
הוסיף ::אבל בדרך־כלל זהו
ולד מת, או בעל חיים קצרים.

בעד,
ממשלה בלי טוף

3 1 9 3 !11113
גליון ראש-השנה תשמ״ה יוקדם בשבוע הבא ביומיים. הוא יהיה מצוי
במקומות המכירה בתל־אביב ביום א׳ ,ה* 23 בספטמבר, בערב,
ובקיוסקים ברחבי הארי! ביום ב׳ ,דד 24 בספטמבר.

ענת סרגוססי עקבה אחרי יום עבודתה הראשון
של הממשלה החדשה. הי א מדווחת
על הצפיפות בכניסה לבניין ומתארת כיצד

איש השנה תשמ״ד
המשמש מוקד לכתבה השנתית הממצה של אורי אבניי, שבה יגבש
את תמונת תשמ״ד על כל היבטיה, ינתח את האירועים שהעניקו לשנה
זו את דמותה המיוחדת, יקבע מי לא זבה בתואר ומדוע.

אחרי שבע שנים באופוזיציה, חוזר גד יעקובי
לממשלה. בראיון מיוחד להעולם הזה הוא מספר
על אכזבתו מכך שלא קיבל את תיק האוצר
או התעשיה, מספר על ניתוח־הלב שעבר, על
חייו החדשים עם אשתו נלה ובתו התינוקת
הדם, על השירים שהוא כותב
ומצהיר שאינו יורשו של יעקב

מריתר, ממציא הפטנטים.

סרזו

מכה שוב
ה כי מ אי יו האדסון מספרל עדנ ה פיינרו
על סי ר סו ה חד ש ״ג ריי ס טו ק -אגדת
ט רזן מלך הקופים״ ,מ ס בי ר מדו ע ע שה

גי רסה נו ספתל סיפור
הי שן ו טוען כי ט רזן שלו
הו א רי א לי ס טי ו אכזר.

רחל הסרחלת
סדחחת:
סוף הדומו שר עירית בורקא
אביה הקשיש ( )75 של חדווה עמוני מבלה
בין החתיכות של בוורלי-וזילס -אסתר
זוכוביצקי־אייזגברג מצאה דדך להוזיל
את טיפול השיניים -רפי בלומגפלר
התחתן עם דליה ויינשסיין -אשתו
של בועז שרעבי כבר בחודש
הרביעי -ועירית בולקא
(בתמונה) נפרדה מראובן
כץ, ממש לפני החתונה.

הגליון הבא של

על שער הגליון יופיע דיוקנו של

משורו

סור־סור

זוהי הפעם וד 34
שבה בוחר ״העולם הזה״ באיש השנה — בחירה שנתית
הזוכה בתשומת-לב לא רק בארץ, אלא גם בעולם.

רכוש את הגליו! בהקדם!

איריס עודד 23ש הי תהח סיד ת סיינטו־לוגיה
ו ה תפכ ח ה, מגל ה פרטים מזעזעים
על אווירת הטרור שהכירה בקבוצה
שחבריה מחייכים תמיד :״בכת הז א ת
אוספים סיפורים אישיים ע ל חברים, על
־ סטיות מיניות ועל סמים,
£ £ 1ולא מהססים להשתמש
^ ^ 44 בחומר הזה בשעת־הצורך!״

אגרי שד שבת מ גנב
היו״ר החד ש של ועדת־הכספים,
ח״כ את לא אגודת״ישראל
התרגש השבוע, כשהוטל
עליו להחליט איך בדיוק תחתוניה יחללו אתה שבת הקדו שה
במיגרשי־הכדורגל.
שלחני?
אברהם שפיר א,

זונות על הבד

ורדה סאנד 31 ילידות קיבוץ,
אוהבת לצייר את וזזו־

נות של פאריס. למה?
״בי הן ציבעוניות!״

חני פרי (בתמונה) בת ה־ ,30 סוף־סוף גרושה,
ממהרת לרומן הבא, עם צביקה סבו. בינתיים גנב
מישהו את תחתוניה, ביגדי־הים וכלי־האיפור
שלה, אך לא נגע בתכשיטים. המישטרה אומרת:
״מציצן שרצה מזכרת.״ חני אומרת
:״נמאס לי לחיות בשואו״.
פיו של צביקה מלא בשיבחה:
״חני פשוט בחורה נהדרת.״

ילדים, והמחירים מגוונים
— זולים, סבירים ויקרים. אורנה

המדורים הקבועים:
קורא יקר מיכתבים תשקיף במדינה הנדון -הם ישלמו!
עלי דפנה -שרים בלי תיק
אנשים -איך מודעי תעה בדרך
יומן אישי -על גמאל עבד־אל־נאצר

וריכארד וא מר
אנשים בעולם -העציץ של מרגארט
תאציר והרומן החדש של ביורן בורג 25
לילות ישראל -המסיבות של
הפועל תל־אביב, של אפרים קישון 26 ושל יהורם גאון

חלון־ראווה -ביגדי ילדים
תשבץ שידור
קולנוע -פיגעי הפסטיבל
זה היה העולם הזה שהיה הווי מיכתביס לרותי
הורוסקופ — מזל בתולה
מה הם אומרים -יהודית נאות,
יריב בן־אליעזר, דודו טופז, נורית
שפירא, צביקה פיק וגדי לוסטיג

אתה והשקל תמרורים בלונים

מרף שבך
לעד השני
״לא השתמשתי במכות, לא איימתי בנחשים
״,מבריז צבי וולף, חוקר המישסרה
התל-אביבי הפורש, שהחליט להיות עורך
דין. יריביו לוחשים שהפיטורין קשורים
בחריגות בחקירותיו של
הקצין החרוץ, הוא טוען
שנמאס לו לדרוך במקום.

>ג?;ו1**-£311110 1

איש השנה תשי״א

איש השנה תשי״ב

העולה החדש האלמוני

מבקר־הסוכנות שמוראק

מ־ חז ז !

אשת השנה תשי׳׳ט
סופרת דיין

בכל שנה מוקדשים שני עמודים אלה, בגליון
שלפני״האחרון של השנה העברית, לתצלומי
השערים של אנשי־השנה של השנים הקודמות.
השנה, בפעם הראשונה, הם גולשים מעבר לשני
העמודים. גם בלי כל תמליל, יש בשני העמודים
מקום ל־ 32 אנשי־שנה בלבד ובשנה שעברה
הגענו לאיש־השנה מס׳ .33 בשער השבוע הבא
כבר יופיע מס׳ .34
כאשר בחרנו באיש״השנה הראשון (העולה
החדש האלמוני) בשנת ,1951 לא ביקשנו אלא
לחקות את שיטת שבועון־החדשות האמריקאי
טיים, ששימש לנו אז כדוגמה. אך מאז התפתח
מאמר־הענק על איש־השנה לממדים שונים
לגמרי, ונדמה לי שאין לו אח ורע בעיתונות
העולמית כולה. זוהי תרומתנו הייחודית להווי
הישראלי.
בכותבי שורות אלה, אני נתון בהסגר.
איש־השנה תשמ״ד כבר נבחר, החומר עליו כבר
נאסף ואורגן, ועכשיו אני עוסק בחיבור המאמר.
אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון ממש, תראה
בשבוע הבא על השער את האדם שאני כותב עליו
עכשיו( .בכל שנה אנחנו מתפללים שלא יקרה
בשבועות האחרונים של השנה משהו מרעיש,
שיהפוך את הקערה על פיה. בשנה שעברה זה
כימעט קרה: מנחם בגין התפטר כמה ימים לפני
ראש־השנה. אך זה לא הפריע לנו: בחרנו בו כבר
קודם לכן, זמן רב מראש, ולא היה צורך אלא
לשנות כמה מילים בכתבה).
העבודה על כתבת איש־השנה היא מיוחדת
במינה. היא מחייבת הינתקות מכל דיעה אישית
ומאמץ עילאי לאובייקטיביות מירב״ת. בבחירת
איש״השנה או אשת־השנה לא הושפענו מעולם
על־ידי אהבותינו או שינאותינו. כך גם בכתיבה
על האישיות שנבחרה.
אני מציע לך להחליט עכשיו סופית במי
שהיית אתה בוחר לתואר איש־השנה. בשבוע
הבא תוכל להשוות את בחירתך עם בחירתנו. אם
יהיה לך חשק לגלות לנו לאחר מכן אם בחרנו
באותה האישיות או לאו — אנא.

איש השנה תשי׳׳ג

איש השנה תשי״ד

יועץ־מישפטי כהן

עסקן־שואה קסטנר

איש השנה תש״ד

איש השנה תשכ״א

רכז־שואה אייכמן

מודח לבון

איש השנה תשבי

איש השנה תשכ״ו

שר־ביטחון דיין

כלכלן ספיר

איש השנה תשכ״ח
לוחם־בפידאיון רגב

**1גו
השגה
ק׳סיגגד

איש השנה תשל״ג

איש השנה תשל״ד
מסדיר־ביניים קיסינגיר

איש השנה תשל״ה
ראש־ממשלה רבין

איש השנה תשל״ו
מנהיג..גוש אמונים־ לווינגר

0 3 1 1 1 :1ה

איש השנה תשי״ז

איש השנה תשי״ח

מצביא־סיני דיין

חתן־תנ״ך חכם

איש השנה תשכ״ד

איש השנה תשכ״ה

יורש אשכול

מפלג־מפא״י בן־גוריון

מזכיר־ההסתדרות בן־אהרון

גולדה המלכה

איש השנה תשל״א
מפקד מיבצר־ישראל בר־לב

לוחם־שלום דיין

מכוזבים
איש תשמ״ד
מי האיש שדיוקנו יופיע בשער
העולם הזה בשבוע הבא!
...מאיר כהנא. הוא האדם המסוכן ביותר
בישראל. צריך לשים אליו לב בטרם יהיה מאוחר.
משה סירקים, תל־אביב
איש תשמ״ד הוא מאיר כהנא• איר יכול להיות
אחרת? הרי שמה של השנה תפור בדיוק לפי
חווה ביטר, תל-אביב
מידותיו•
אני מציע לכם(אם טרם בחרתם באיש שלכם)
לבחור בשימעון פרס. בשנתיים הבאות —
לפחות — הוא יהיה מנהיג העם הזה, אחרי
שבמהלך תשמ״ד הגיעו לשיאם מאמציו להדיח
את הליכוד מן השילטון. זו היתה, ללא ספק.
השנה של שימעיז פ יס• אריה אורן, חיפה

איש השנה תשמ״א
שר־ביטחון שרון

איש השנה תשמ״ב
פולש״ללבנון שרון

תמיד הצבעתי מערך, למרות פרס. לפני
שלוש שנים התחלתי קצת לחבב אותו. היום,
כשהוא ראש־ממשלה, אני ממש מכבד אותו
ואפילו לא מתבייש להגיד את זה לכולם. אפילו
בעיתון. אז לאחד שהתקדם ככה בחיים מגיע
בהחלט להיות איש־השנה.
אביגדור מלבין, בני־ברק
אריאל שרון ננזף והודח בהוראת ועדת־כהן
כמה חודשים אחרי שבחרתם אותו כאיש־השנה
(תשמ״ב) .מנחם בגין איבד את חדוות־השילטון,
ליבו נשבר בקירבו והוא התפטר — זמן קצר
אחרי שדיוקנו התנוסס על שער העולם הזה
בתור איש השנה (תשמ״ג).
אם תופעה זו תחזור על עצמה גם השנה יהיה
ברור שהמדובר הוא בחוק פוליטי חדש —
בידכם יהיה כוח רב. תוכלו להדיח — או לפחות,
להכשיל — פוליטיקאים השנואים עליכם, בכך
שתעשו אותם אנשי־שנה. תוכלו גם להציל
קאריירות דועכות, בכך שתתעלמו ממישהו.
אז מי יהיה שפן־הנסיונות השנה? אני מציע
את הצמד שמיר־פרס. אתם תבחרו באחד מהם,
נניח בפרס. אם התיאוריה שלי היא נכונה, הרי
ששימעון פרס ייאבד השנה את עולמו ושמיר
יירש מייד את מקומו.
דני בראון, תל־אביב

שיוויון בין אזרחי המדינה! (העולם
הזה .15.9.84
קראתי בעניין את המאמר על סיפרו האחרון
של זאב ז׳בוטינסקי(חזית המילחמה של עם
ישראל) ,שבו מצא אורי
אבנרי אישורו של ז׳בו־טינסקי
למצעה הפוליטי
של הרשימה המתקדמת.
ואכן, הכל שפיר, פרט
לנקודה קטנה למדי,
שאינה מוזכרת במאמר:
ז׳בוטינסקי התנה את
תכניתו להשוואתן המלאה
של זכויות היהודים
והערבים במדינה היהודית
שעמדה לקום
ז׳בוטינסקי
בכך, שערביי ישראל
ישלימו עם קיומה של
המדינה היהודית, עם הישארותם מיעוט לאומי
קבוע בתוכה, עם חובתם להיות אזרחים נאמנים
לה, עם שלילת כל נסיון שהוא לחתור להשמדתה,
לנתק חלקים מגופה לצורך הקמת מדינה
אחרת על שיטחה.
מעולם לא חשב ז׳בוטינסקי על פתיחת כל
עמדות המדינה לערבים שמורה־ההוראה שלהם
יהיה אחד ערפאת, אשר באמנתו כתוב מה שיצחק
בר־חיים, רמת־גן
כתיב•

עימנואל בונה ביתה
מאמרו של אורי אבנרי על
ההתנחלות החרדית (העולם הזה
)8.84 ממשיך לעורר תגובות. הפעם,
של קורא הנושא כנראה במישרה
כלשהי בחברה הבונה את עימנואל.
בעמנואל גמרנו לבנות 540 יחידות־דיור, ואין
ביניהן אפילו וילה אחת.

רק אחד מתאים להיות איש־השנה. הנשיא
חיים הרצוג. כמה אלגנטי, כמה יודע לעורר
ייראת־כבוד, כמה חוש אחריות לאומי הוא יודע
להפגין! בזכותו, ורק בזכותו, קמה ממשלת
האחדות. בזכותו, אולי, נגיע גם לפיוס המיוחל
בין החלקים השונים בעמנו.
ריבקה גיל, ירושלים
חשבתם פעם להקדיש את הכתבה הביוגרפית
הנרחבת שלכם לאליעזר שוסטק? זה יכול להיות
יוסי פז, גבעתיים
משהו1־״1י117
אתם בטח לא תרצו לפרגן לו, אך אילו היה
לכם אומץ — הייתם בוחרים ברפאל איתן.
נאווה משיח, תל־אביב

חיים מוכר ספרים
איש השנה תשמ״ג
פורש בגין

איך אפשר להעליב סופר עברי!
להשוות אותו למנדלי מוכר ספרים!
חיים באר זה סופר ומשורר עם כיפת־זוטא על
בלוריתו הענקית, והוא שוכז במחנה השמאל
המשומד. בדבר השבוע
הוא כותב ״דיברי־סיפרות״
,בדרך השטיר־מר
של יוליוס שטריי־כר,
והוא צוחק על
יהודים שמתאבלים על
חורבן בית־המיקדש ולא
מתרחצים בתישעת הימים,
מראש־חודש אב
עד אחרי ט׳ באב.
חיים באר יודע לכתוב
סאטירה כמו מנדלי
מוכר ספרים, ימ״ש. ובנו
של מנדלי מו״ס השתמד
ולקח לו אשה נוצרית. ובניו ונכדיו הנוצרים
מקבלים שכר־סופרים בעד כתבי מנדלי מרס...
ומי יקבל שכר־סופרים בעד ״נכסי־צאן־ברזל״
של חיים באר?
ד״ר חיים צבי קורניק, תל־אביב

זבוטינסקי -מה הוא א1מר?
האם זאב ז׳בוטינסקי באמת רצה

אפשר לעשות הגרלה בין השרים החדשים,
ואחר־כך, בכל שבוע, תהיה רוטציה לפי סדר
הישיבה ליד השולחן, בכיוון השעון. ההסדר הזה,
אגב, הוא יותר צודק מההסדר של שמיר־פרס.
נו, זה היה כל־כך קשה?
יהודה בדדיין, תל־אביב

היה לי חבר
קוראים וידידים מן העבר ומההווה
מתאבלים על דן עומר.
לא יודעת איך כותבים עליך, דני. הכאב חד
ומחדד, ומעלה זיכרונות ותמונות מן העבר.
שנתיים מנעוריי בילינו
יחד, בסוף שנות השישים.
ירושלים של לילות,
של טרם שישים
ושבע.
ילדת־גימנסיה, ילדה־טובה־ירושלים
בבכחוס
התחברה עם ה״ילד
הנורא״ .המושמץ, המרדן
הדווקאי. והוא: מין
אביר רך ועדין, אוהב
ונואש.
דני עומר, בז׳אקט־עור גוריון מקומט, שאוכל מרק
פעם ביום, תפרן, נתן לי את הברנדי הראשון שלי.
ברקע היתד, ברברה סטרייסנד. בחוץ כמעט תמיר
חורף, המון חורף. ועמק מצלבה, ועליית
בית״המצורעים ונחלאות. בעיניי היה אז המשורר
הכי־רומנטי, הכי־נועז שיש. כמה רוך היה בו.
וקשב. ומתח.
אחר כך הלכנו איש לדרכו. התבגרנו,
התברגנו. נישואין, ילדים, אהבות חדשות. ובתוך
כל זה — מילחמה ומילואים, מיכתבים ופגישות
וויכוחים אין קץ וידירות־אמת. כך הרבה שנים,
כמעט 20 שנה, ובתוכן שנים קשות של גידול
ילדתו לבד, במסירות ותחת הרבה לחצים. לא
שמעתי אותו מקטר אפילו פעם על בדידותו.
לא תמיד הסכמתי לטעמו הסיפרותי ולנח־רצות
של כתיבתו, וגם כעסתי. אך דני, שגילה
שילדים — ילדיו — הם טעם חייו, וכמובן גם
נורית (שלצערי לא היכרתי אותה, ואני כואבת ,
את כאבה) ,״התעגל״ והתמתן.
מיקי גוריון, תל־אביב

אמריקה. אמריקה

אנו בשלבי בניה של 600 יחידות דיור, ביניהן
אין אפילו וילה אחת.
מכרנו 60 מיגרשים בשיטת בנה ביתך, ושם,
יש להניח, יקומו וילות — אחוז סביר למה
שקורה בארץ כולה.
בעיניי, כאיש פרטי ולא כנציג עימנואל,
חשובה מעל לכל אהבת־אחים בעם היהודי.
לצערנו, הנושא נמצא בתחתית סולם־הערכים.
אם ננסה לחשוב רגע ולהיזכר על מה ולמה
הוקמה מדינת־ישראל, מדינת היהודים, הרי
שהתשובה לכך פשוטה: בית ליהודי העולם, שבו
לא יהיו נרדפים! ומה עושה אורי אבנרי? רודף
אחרי חבורת יהודים גדולה, שאינו מכיר אישית,
ומטיח בם בוץ ורפש, מבלי לבדוק העוברות.
עודד אלון, עימנואל

המיגרש

הממשלת1

לא רק פרס ושמיר, גם הקורא יכול
להרכיב ממשלה.
״כל־כך קשה היה להקים את הממשלה,״
התפארו שימעון פרס ויצחק שמיר ,״אבל בסוף
הצלחנו״.
כדאי להם שכולם יחשבו שזו היתה משימה
קשה, כי כך יעריכו אותם יותר. אבל האמת היא
שהם סתם מקשקשים. אין שום קושי להקים
ממשלה כזו. גם אני יכול.
כל מה שאני צריך לעשות הוא להכניס לתוך
חרר ישיבות״הממשלה, בקריה בירושלים, את
קבוצת בית״ר ירושלים יחד עם קבוצת הפועל
תל־אביב. כבר יש לי 22 שרים, המייצגים את שני
הגושים הגדולים בעם. נכון, חסרים לי עוד
שלושה שרים, אבל גם זו לא בעיה. אני מזמין
מייד לחדר את השופט ואת שני הקוונים —
והנה, יש לי ממשלה לתיפארת.
כן, נשארה בעיה קטנה של תיקים. לא נורא.

מרים לוגאסי (העולם הזה )25.7.84
וציפי וינר (העולם הזה )1.8.84
התלוננו מרות על החיים בארצות-
הברית. יש גם מי שמגן על העולם
החדש.
למרים לוגסי אני רוצה להגיד, שאמריקה זה
דבר משגע. למה היא מתלוננת? קודם כל, את
בעלה היא הפסידה באשמתה, בטח לא אמריקה
אשמה בזה. שנית, היה לה קשה להסתגל
לאמריקה כי היא לא דיברה את השפה, ולא היתה
לה ברירה אלא לעבוד בעבודות שחורות.
למיליונרית ממיאמי, ציפי וינר, יש לי שאלה:
איפה היא עשתה את המיליונים אם לא
באמריקה? בזכות מיאמי היא יכולה לשכור בית
מפואר ולקנות אוטו חדש, ובזכות הדולארים של
אמריקה היא יכולה לקבל בישראל כבוד גדול.
מי שלא טוב לו באמריקה, שיחזור לישראל
— אבל שלא ישמיץ. ארצות־הברית לא מחזיקה
אף אחד בכוח.
רי מ ה בר־אור, לוס־אנגילס. קליפורניה

עניין של נושמת
הקוראה, הנאבקת
שנים לקבל גט(העולם
הזה )12.9.84
מבקשת להבהיר:
אנחנו, אסירי בתי־הדין
הרבניים. איננו
קורבנות הדין הדתי
היהודי, כפי שאפשר
היה להבין מהכתבה.
אנחנו קורבנות פרשנותו
המעוותת של
הדין הזה על״ידי ה־מימסד
הדתי.

דניאלה ולנסי,
קריית ־גת
ולנסי העולם הזה 2455

שחמשת סגני היו״ר ימונו כף: שניים מהעבודה, שניים
מהליכוד ואחד מהתחיה.

במצב כזה לא תהיה לאופויזיציה משמאל
שום נציגות בנשיאות.

תימנךך
קרייסקי ימה את פרס
הקאנצלר האוסטרי לשעבר, ברונו קרייסקי,
עומד להתערב בעניינה של העיתונאית
הפלסטינית ריימונדה טאוויל, שהיא ידידתו
האישית, שקיבלה את פרם־השלוס על שמו.
קרייסקי, שהוא עדיין בעל השפעה רבה
באינטרנציונל הסוציאליסטי, יתבע משימעון
פרם ומיצחק רבין לחדול מייד מפעולתם
המשותפת נגד טאוויל.
הפרקליט הצבאי הראשי, הכפוף לרבין, הודיע שהוא עומד
לסגור את מישרד־העיתונות של טאוויל. הממונה על
המחוז, הכפוף עתה לפרס, המחויק בתיק־הפנים, הודיע
שהוא עומד לסגור את השבועון שהיא עורכת.
בשטחים הכבושים התקבל הצער בתדהמה, משום שזהו
המעשה הראשון של ממשלת פרס כלפי האוכלוסיה
הפלסטינית, וגם מעשה משותף של פרס ורבין.

ש״ס רוצה
תפקידים בחרל

אנשי ש״ס יתבעו משר־החוץ, יצחק
שמיר, שימנה לפחות ארבעה מאנשיהם
לתפקידים שונים בנציגויות ישראל
בחו״ל.
התפקיד הראשון שאליו הם לוטשים
עיניים הוא מישרת הקונסול הכללי
בקנדה. מצויים שם עשרות אלפי יהודים
יוצאי מארוקו, רובם מתגוררים בחבל
קוויבק וש״ם מקווה כי הם ישמשו לה
מאגר פינאנסי אדיר.

הלהיט: יועץ מדיני

דדשיח צבך־טובי

יותר ויותר שרים מבקשים לאייש את
לישכותיהם בבעל תפקיד נוסף: יועץ מדיני.

אחרי 19 שנות ניתוק מוחלט שוחחו
השבוע במיזנון הכנסת ח״ב מפ״ם יאיר
צבן ודדב רק״ח תוסיק טובי.
השניים חדלו לדבר בשנת ,1965 אחרי
פילוגה של מק״י והקמת רק״ח. צבן היה
נושא־כליו של משה סנה, מנהיג מק״י.
בכנסת הקודמת הם לא החליפו מילה ואה
לא בירכו לשלום זה את זה.

ההרכב המצומצם של לישכת שר כולל היום נהג, מזכירה
ועוזר. עוד בממשלה הקודמת הפכו חלק מהשרים את
העוזר ליועץ לענייני־תיקשורת. עתה הם מבקשים הרחבת
צוות הלישכה, מבלי להגדיר מה יהיה תפקירו של אותו
יועץ.

שר-הבריאות מרדכי (״מוטה״) גור, מבקש
למנות לעצמו כבר עתה ביועץ מדיני את
אבנר רגב, שעבד בצמוד אליו בזמן
מערכת־הבחירות.
שר־הביטחון, יצהק רבין, ימנה לתפקיד דומה
את העיתונאית ניבה לניר. בלישכתו של
ראש־הממשלה, שימעון פרם, מוזכרים שמות
שונים לתפקיד היועץ המדיני.

עלילזת קרן
תל־חי בספר
הח׳׳ם לשעבר איתן ליבני אום!?
מיסמכים לקראת כתיבתו של ספר מקין*
על פרשת ״קרן תל־חי״ .ליבני, גיזבר
התנועה, שהתפטר מתפקידו, מתכוון
בדוץ־־ זו לחסל חשבונות עם כמה מראשי
התנועה, שהותירו אותו מחוץ למעגל
הפוליטי.
על קרן ״תל־חי״ ,שבספיה נועדו לצרבי
תנועת החרות, איימה סבנה של פשיטת*
רגל, שחיתה ממיטה אסון על התנועה.
היא ניצלה אחרי התערבות אישית של
מנחם בגץ, בסון? שנות דדסד.
ליבני מתכוון לקשט את הספר
בפרשיות כספיות אחרות של תנועת*
החרות, שהוא זעם עליהן בעבר והבטיח
שבבוא היום יחשו!? אותן.

אמנראי מחסל עסקיו
עדי אמוראי, המיועד לסגן־שר־האוצר, הודיע כבר השבוע
ללקוחותיו, שאותם הוא משרת כיועץ כלכלי, כי הוא
מפסיק את עבודותיו הפרטיות.

שמיר יפקיר את דקל

אמוראי החליט לנקוט בצעד זה עוד לפני
מינויו לתפקיד, כדי להימנע מניגוד
אינטרסים אפשרי.

בתנועת החרות מניחים, שיצחק שמיר יחזור
בו מתוכניתו למנות את שני אנשיו, מיכאל
דקל ורוני מילוא, לתפקידי סגני־שרים. הוא
יסכים כנראה לוותר על אחד מהם.

דאגה באוצר

ההנחה היא, שהוא יתעקש שבמישרד־החוץ, שבראשו הוא
עומד, הוא רשאי למנות סגן כלבבו, והנבחר יהיה מילוא.
לגבי מישרד־הנויטחון הוא יהיה מוכן להתפשר, ובכך
להקריב את ראשו של דקל.

אופוזיציה לפרס במיפלגה מתארגנת אופוזיציה לשימעון פרס בתוף מיפלגתו. בראשה
יעמדו אנשי הקיבוץ־המאוחד שבתק״ם, ובעיקר הפלג
העירוני שלה. הם מקווים לגייס לצידם את מתנגדי פרס
באיחוד ובמישמרת הצעירה.

מעבר לרקע האידיאולוגי, הזעם הוא על
הקטנת חלקו של התק״ם בעוגת התפקידים
הבכירים בממשלה.

עימות: העבודה -מפ״ם
השבוע פרין סיבסוך ראשון בין העבודה
ומפייס על רקע איויט נשיאות הכנסת
והוועדות.
בתחילת השבוע הבטיחו אנשי העבודה למפ״ם, שחייקה
גרוסמן תהיה סגנית ליושב־ראש הכנסת, ושיאיר צבן יהיה
יושב־ראש הוועדה לביקורת המדינה. בשלב זה חזרו בהם
אנשי העבודה מהבטחתם. הם תומכים עתה בהצעה

פרש מלישכת השר ובקרוב הוא יחל לעבוד ביעוץ
מיקצועי, בשכר גבוה מאוד, בחברת קבלנית פרטית גדולה.
לבל שוהה עתה בחו״ל, ובבואו ארצה מכינים לו יריביו
סידרת שאלות על המעבר הפיתאומי.

פקידים בכירים באוצר מודאגים מהתנהגותו
ומדרך עבודתו של השר החדש, יצחק
מודעי. לדעתם, אין כל ביטחון שהשר, אשר
יעמוד בחודשים הקרובים במרכז
ההתעניינות, יצליח למלא אחרי הציפיות
שתלו בו.
לפחות שניים מהם יודיעו לו השבוע על כוונתם לפרוש.
הם ינמקו זאת בסיבות אישיות.

דאגה סו עדת הכספים
חברים בוועדת־הכספים חוששים מהתמוטטות צפויה של
הוועדה ומאי־יכולתה לפעול בדרך המקובלת. הם תולים
את האשם בעזיבתם של כמה מביני־עניין בכלכלה, שאינם
מכהנים בכנסת הנוכחית, או שהתמנו לתפקידי שרים.

גורם נוסך המשפיע לרעה על תיפקוד
הוועדה הוא יושב־הראש שלה, אברהם
שפירא. טוענים נגדו שהוא אינו מקדיש את
בל הזמן הדרוש לניהולה, וששליטתו בחומר
אינה מקפת.

יועצו של לוי
לשוק הפרטי
עמוס לבל, מי שהיה יועצו הקרוב של שר־הבינוי־והשיכוז,

סוגרי הרשימה -
סגני הירד
מועמדי העבודה לתפקיד שני סגניו של יושב־ראש הכנסת
הם הח״כ הערבי עבד־אל־והאב דראושה, המוצב במקום
ה״ 42 ברשימת המערך, ואהרון נחמיאס, שמקומו .44

בדרך זו מקווה שימעון פרם לפצות את
הערבים תומכי העבודה ואת מחנהו של
יצחק רבין, שאליו משתייך נחמיאם.

בליכוד הוזכר השבוע שמו של יגאל כהן מלע׳׳ם, המוצב
במקום ה־ ,40 לתפקיד סגן הידר.

בדרך זו מתכוונים בליכוד גם לפצות את
הסיעה שאין לה נציג בממשלה וגם לפגוע
פגיעה נוספת באהוד אולמרט.

חריש -מזכי ר העמדה
המירוץ לתפקיד מזכ״ל־העבודה נכנס להילוך גבוה ביותר.
גירעון בן ישראל, חבר הוועדה המרכזת, מגייס את תמיכת
נציגי מועצות־הפועלים, וטוען שמאחוריו עומד מזכ״ל
ההסתדרות, ישראל קיסר.
מועמד אחר, עוזי ברעם, נפגע מבן־ישראל, ולמעשה
מכשיר את הקרקע לבחירתו של מיכה חריש, הנתמך
על־ידי אנשי ״החוג לשילוב״ והטוען שהוא מועמדו של
שימעון פרס.

נראה שלמוטה גור יש הירהור שני בעניין
מינויו לתפקיד שר־הבריאות. ההנחה היא
שפרס השחיל אותו לממשלה כדי למנוע
ממנו את התפקיד האירגוני רב־העוצמה,
שהוא מוקד כוח אופוזיציוני. גור עוד עשוי
להפתיע בעניין זה בשבועות הקרובים.

בקרוב לוטו־מנויים
הנהלת מיפעל־הפיס תכניס בקרוב לשוק ההגרלות
לוטו־מנויים, שיפעל בשיטה דומה לכרטיסי־המנוי של
הפיס. במיפעל־הפיס יש שביעות רצון מהיקף המכירה
למנויים, והסקרים הוכיחו שצפויה הצלחה דומה גם
ללוטו־מנויים.

עיתונאים נגד עיתונאים
עיתונאים שוגים, בעיקר הירושלמיים, זעמו השבוע על
שתי תופעות עגומות בעולם התיקשורת.
התופעה הראשונה היתה התור שיצרו כמה עיתונאים
בכירים ביותר בפיתחם של מישרדי ממשלה שונים, כדי
לבדוק אפשרות של קבלת מישרה כלשהי.
התופעה השניה היא התגייסותם של מרבית הכתבים
הפוליטייים והמיפלגתיים, שאינם נימנים עם תומכי
מיפלגת העבודה, למסע יחסי־ציבור חסר־תקדים בזכות
ראש־הממשלה החדש.
חזרנת הפילהרמונית בחינם
החל בחודש הבא תאפשר התיזמורת
הפילהרמונית לקהל הרחב לצפות חינם
בחזרות הכלליות שלה, הנערכות בשעות*
הבוקר ב״היבל התרבות״.
העניין התאפשר בעיקבות יוזמה של
אגך־תרבות־נוער־וססורט בעיריית תל־אביב,
המשתתפת בניהול האולם, יחד עט
נציגי התיזמורת.

7 /0 7,11/

ש •1ואשים
^ כנסת לא הורגשה איזו אחווה
^ חדשה, התרומעות־רוח מיוחדת
שנולדה לפתע בעיקבות הממשלה
הרחבה, הנתמכת על־ידי 97 חברי־כנסת
ממיגוון רחב ביותר של סיעות
שונות, ואפילו משונות. שר־הבריאות
לשעבר, אליעזר שוסטק מלע״ם, אמר
לחברו־לסיעה, יגאל כהן, שקורה
מפעם לפעם שנולד עגל בעל שני
ראשים. כהן, שהוא חקלאי ממושב
תל־עדשים, הסביר לשוסטק, שעגל
כזה נולד בדרך כלל מת, או שאינו
מחזיק מעמד בחיים יותר מימים
אחדים.
התרשמות אולי שיטחית, אבל גם
מדוייקת, היא שהשניים אינם מצטערים
במיוחד על אי־מינויו של חברם
לסיעה, ח״ב אהוד אולמרט, לתפקיד
שר. הם היו מוכנים למלמל מילמולים
של כלום על ״קיפוח הסיעה״ ,אפילו
להרשים בכך כתבים תמימים, אבל
בעיניהם ניצנצה שימחה גלויה לאיד.
יגאל כהן עוד זוכר היטב את
התרגיל שעשה לו אהוד אולמרט,
שבתככים מסוגננים הדיחו ממקומו
הבכיר ברשימה לכנסת. כהן, במקום
ה־ 40 בליכוד, נבחר בקושי. שוסטק,
שהיה מאוהב בתפקידו כשר, הודח
למעשה על־ידי אולמרט. עתה נעשתה
מלאכת הנקמה שלהם בידי אחרים.
בעצם, על־ידי שרון הכל־יכול, שחסם
ממש בגופו את דרכו של אולמרט
לשולחן־הממשלה.
הדיון הארור והמייגע על הממשלה
החדשה נפתח באיחור ניכר, ונמשר עד
אחרי חצות. בתשע בערב ישבו רוב
הח״כים והעיתונאים ליד מקלט
הטלוויזיה במיזנון, עברו מחדש חלקים
ניכרים מהחוויה הלא מלבבת הזאת,
ביותר משמץ של מזוכיזם.
במהלר מהדורת החדשות הציג
קריין הטלוויזיה את שר־החקלאות
החדש, אריק נחמקין איש נהלל, כ״שר
הכלכלי הבכיר ביותר של מיפלגת
העבודה.״ פניו של שר־הכלכלה החדש,
גד יעקובי החווירו. זהי היה בדיוק
האיפיון, שממנו חשש יותר מכל. לא די
בכר שגזלו ממנו את מישרד־האוצר
הנכסף, וכפו עליו את תאריו של יעקב
מרידור. לא די בכר שפרס שכח
בישיבת מרכז מיפלגת העבודה את
תוארו הרישמי, וגרם ליעקובי לנטוש
את האולם בשאט־נפש. עתה באים
כלי־התיקשורת, ומשקפים, כאילו, את
האפסות של התיק החדש שלו.
יעקובי יעבוד קשה ובמרץ כדי
לשקם את מעמדו. מי שמכיר אותו,
מאמין שהוא עתיד להצליח בכך.

0תחון וני״
ן ץ ״כים אחרים ממיפלגת העבודה
ו 1לא גילו נכונות רבה לשפוף
דמעות בגינו של יעקובי, או של כל
רפ״יסט אחר .׳לדעתם יש בממשלה
הזאת ניצחון היסטורי אדיר לרפ״י. לא
רק שפרס הצליח לגרש את מפ״ם,
להקים מיפלגת־מרכז ולהכניס למסר
של מיפלגת העבודה את כל האיפיונים
הרפ״יסטיים מבחינת התוכן והסיגנון.
הוא גם אייש את הקבינט שלו ברוב
רפ״יסטי ברור.
פרס עצמו, וכן השרים יצחק נבון,
גד יעקובי, יגאל הורביץ ולמעשה גם
אריק נחמקין, הם רפ״יסטים מובהקים
לשעבר. שר־הקליטה החדש, יעקב
צור, הוא איש אחדות־העבודה. חיים
בר־לב ויצחק רבין היו קרובים בעבר
לאחדות־העבודה, אבל שניהם, מבחינת
השקפותיהם בכל התחומים, הם רפ״יס־טים
לכל דבר. הוא האמור גם במוטה

גור, שהחל בפעילות מיפלגתית אחרי
שמפא״י ההיסטורית כבר נעלמה.
הממשלה החדשה היא הרבה יותר
ניצית בהרכבה מממשלתו הראשונה
של מנחם בגין, שהוצגה בכנסת אחרי
המהפך ב־ .1977 רק ארבעה חברים
מתונים יחסית נמנים על 25 השרים:
אמנון רובינשטיין, עזר וייצמן, משה
שחל וגד יעקובי. עוד שלושה יכולים
להיחשב כניצים שקולים יחסית: יצחק
נבון, מוטה גור ומשה קצב, שר העבודה
והרווחה החדש מתנועת החרות. יתר
18 השרים הם ניצים, סיפוחיסטיים,
זוללי שטחים מכל הסוגים.
משקיפים נדיבים היו מבחינים
בשתי קבוצות בתוך ה־ . 18 חמישה
שרים עשויים להיות קצת יותר מתונים
מחבריהם בנושאים התגחלותיים ומיל־

חמתיים והם שימעון פרס, חיים בר־לב,
יצחק מודעי (בעיקר מטעמים כלכליים)
,גדעון פת ואברהם שריר. כל
היתר הם ניצים קיצוניים ביותר,
ובראשם אריאל שרון, משה ארנם,
יצחק שמיר, דויד לוי, אריק נחמקין,
יעקב צור, יצחק פרץ (לאומן קיצוני
שלא שירת אף יום אחד בצה״ל),
וכמובן השר החדש יוסף (״יוסקה״)
שפירא, איש מורשה והשר היחיד
שאינו נמנה עם חברי־הכנסת.
שפירא, שנולד בירושלים לפני 57
שנים, היה ראש מחלקת עליית הנוער
בסוכנות מטעם המפד״ל, ממייסדי
ומקימי בני־עקיבא, מראשי גוש־אמונים,
לאומן קיצוני ביותר, התומך
בגלוי ובפה מלא באסירי אירגון
המחבלים היהודי.

• חמוד ז ו
ץ* חוץ לספסלי הממשלה הס-
^ /תו ב בו מנהיגי דור ההמשך ב־מיפלגת
העבודה, והחלו במלאכת גיוס
השדולות השונות, במאבקם להבחר
לתפקידים שונים בשבועות הקרובים.
הח״כים מיכה חריש, עוזי ברעם ואליהו
שפייזר לוטשים עיניהם לתפקיד

מזכ״ל מיפלגת העבודה. התפטרותו
של בר־לב קרובה, ולוא גם כדי לשים
קץ מיידי לעובדה האבסורדית, ש־מזכ״ל
מיפלגה משמש גם כשר־מישטרה.
חריש
ייהנה, אולי, מתמיכת פרס.
ברעם יקבל קולות רבים מחברי מרכז,
שירצו בעצמאות יחסית של המיפלגה
נוכח ממשלה בעלת רוב כה גדול
בכנסת. שפייזר עבר בקושי את מחסום
60 האחוז במרכז, כדי להבחר לכנסת,
וקרנו במיפלגה ירדה פלאים, מה גם
שהוא נוטרל כמעט לחלוטין מהמו״מ
הקואליציוני.
מאוכזב אחר, ח״כ רפי אדרי, מחפש
תמיכה ליעדו הקרוב, הצנוע יחסית,
תפקיד יו״ר הנהלת הקואליציה. אדרי
( )47 טופח בעבר הקרוב על־ידי פרס
״כתשובת מיפלגת העבודה לדויד לוי,״
אבל עם הקמת הממשלה הרחבה הפך
לאחד מעשרות האישים, המחזיקים
במרתפי ביתם שטרות שלא כובדו
על־ידי ראש־הממשלה החדש. אדרי
מעוניין בבחירות מיידיות לתפקיד
יו״ר הקואליציה, מכיוון שהוא חושש
מתחרות מצד חריש, אם זה ייכשל
בהתמודדות עם ברעם על המזכ״לות.
את תפקיד ידר סיעת מיפלגת
העבודה בכנסת רוצה חיים רמון הצעיר
( .)35 רמון הוא ח״כ חדש יחסית, שכיהן
רק כשנה וחצי בכנסת ה־ ,10 שאליה
נבחר עם כניסתו של חיים הרצוג
לארמון הנשיאים בירושלים.

רמון הוכיח את עצמו כחבר־כנסת
מוכשר, וחבריו מקווים שדווקא
עמדותיו בגנות הממשלה עם הליכוד
יביאו אותו לנקיטת עמדות עצמאיות,
שייחיו במיקצת את הכנסת, שסכנת
שיתוק רובצת עליה. רמון נחשב
למקורב של פרס, אך ראש־הממשלה
החדש ידוע בבוגדנותו דווקא כלפי
מקורבים, מה גם שרמון אינו הולך
בתלם, אחרי המכירה הכללית של מצע
מיפלגת העבודה לליכוד.

אין ספק שדרכם של שני
המנהיגים, פרס ושמיר, זרועה
מאות מוקשים קטנים וגדולים,
הפזורים דווקא בתוך המיס־לגות
שאותן הם מייצגים בממשלה.
כל כישלון בולט של
הממשלה החדשה יתסיס את
הליכוד מצד אחד, ואת מיפלגת
העבודה מצד שני.
אנשי חרות טוענים, שלפרס
יש יתרון חשוב על פני שמיר.
הוא עשוי לזכות בנאמנותם
של השרים הליברליים בליכוד.
יש לו אופציה ברורה להקים
ממשלה צרה איתם, אם שרץ
וחבריו יחבלו במאמצי הממחיים
ברעם
שלה חדשה.
במדינה העם
שבויי־כלכלה
הכלל הראשון של רופא
מודרני הוא: להגיד לחולה
את האמת ולהסביר לו
את דרבי הטיפול
התגובה הראשונה של עם־ישראל,
בהיוודע לו שזכה סוף־סוף בממשלה
חדשה, היתה להסתער על חנויות זד
סופר־מארקט. הוא ניקה את האיצטבות
במיבצע גדול של אגירה, כאילו עמדה
מילחמה חדשה בשער.
לאחר מכן ישב עם־ישראל בבית
וציפה בחרדה למעשי הממשלה. מה
יקרה לכסף? מתי יהיה פיחות?
כאשר ירד עליו הפיחות הראשון
של ,9$עשה כל אחד את החשבון כמה
הרוויח או הפסיד, והמתין לגזירה
הבאה.
מחנה שבויים. עד לאחרונה היה
מקובל אצל רוב הרופאים בעולם שלא
להגיד לחולה מה מצבו, ושלא להסביר
לו במפורט מה טיב הטיפול הניתן לו.
הסיסמה היתה: הרופא מיטיב לדעת,
ואל לו להדאיג את החולה.
בדור האחרון השתנתה גישה זו. רוב
הרופאים המתקדמים טורחים עתה

להסביר לחולה בפירטי־פרטים מה טיב
מחלתו וסימניה, ואיך בדיוק יפעל
הטיפול המתוכנן, אם יכאיב ומהי מידת
הסכנה.
ממשלת־ישראל החדשה תיבחן,
בלי ספק, על פי הצלחתה להשתלט על
תהליכי המשק ולהתחיל בהבראה.
לשם כך דרוש שיתוף־פעולה מלא של
הציבור — לא כמחנה של שבויי־כלכלה,
החרדים לגורלם, אלא כציבור
בוגר של אזרחים במדינה דמוקרטית,
שנאמרת להם האמת.
הימים הראשונים של הממשלה לא
בישרו טובות מבחינה זו.

יחסים מרחביים
מעגל הקסמים
תחת שאגת-האריה של
חרות תבוא עתה
יללת-השועל של המערד
במשך שבע שנים נשמעה ב־מערכות־ישראל
שאגת־האריה של חרות.
עכשיו חזר קול ישן: יללת־השועל
של המערך.
את הדוגמה לכך נתן השבוע שר־

הבריאות החדש, מוטה גור. כמו כל
שרי־הבריאות של המערך בעבר, הוא
לא עסק בבריאות, אלא במדיניות־חוץ.
גור נשאל לגבי נקודה חשובה
ואקטואלית. בעוד כמה שבועות
עומדת להתכנס באלג׳יר המועצה
הלאומית הפלסטינית — הפרלמנט
הגולה של אש״ף. במועצה שמורים
183 מקומות לחברים מן השטחים
הכבושים. בעבר נשארו מקומות אלה
ריקים: ממשלות המערך והליכוד
כאחת הודיעו שכל פלסטיני שייסע
למועצה — לא יורשה לחזור הביתה.
נציגי הגדה המערבית ורצועת־עזה
הם הגוש.המתון ביותר בתוך אש״ף. הם
תומכים באופן מוחלט בקו של יאסר ^
ערפאת, החותר להסדר״שלום עם ישראל
על בסיס של דו־קיום והכרה
הדדית בין שתי מדינות, ישראל
ופלסטין. העדרם של נציגים אלה הוא
המונע מערפאת להשיג את הרוב של
שני־שלישים, הדרוש כדי לקבל החלטות
מכריעות, כגון שינוי האמנה
הפלסטינית.
הפיצה והתרנגולת. בראיון ברדיו
השמיע גור מישאלות חסודות על
הצורך בדו־שיח עם הערבים הפלסטיניים
לשם כינון בסיס לדו־קיום,
וכיוצא באלה. אך כאשר נשאל אם
הממשלה תתיר הפעם לנציגי השטחים

הכבושים לנסוע למועצה, השיב ב־ -
שלילה גמורה.
מדוע? קבע גור: אש״ף לא עשה
צעד משמעותי לקראת שינוי הקו שלו,
ועל כן אין לתת להם לנסוע.
המראיין המופתע שאל את השאלה
המתבקשת: איך יכול אש״ף לשנות את
הקו, אס אין נותנים לנציגים המתונים
לנסוע למועצה כדי לשנות את הקו?
גור העמיד פני טמבל. קודם שישנו
את הקו, אמר, ואחר־כך נשקול אם
לתת לנציגים לנסוע.
שלום וכוננות. באותה השעה
פנה שימעון פרס אל עמי־ערב והושיט
את ידיו לשלום — בנוסח הישן של
דויד בן־גוריון. על כך הגיב פעם סגן־ -
אלוף מצרי, שנפל בשבי במילחמת־סיני
:״בכל פעם ששמענו ברדיו שבן־
גוריון מציע הצעת־השלום, הכרזנו על
מצב־כוננות בצבא שלנו.״
דבר אחד ברור: הסיגנון מעתה יהיה
להכריז הכרזת־שלום כל שני וחמישי,
ובינתיים להמשיך בהתנחלות. כל עוד
תתקיים ממשלה זו, לא תיתכן כל
תזוזה שהיא לקראת השלום.
בן־גוריון הצליח בשעתו לשטות
בדעת־הקהל העולמית. אך מאז עברו
עשרים שנה ויותר, והעולם שוב אינו
נאיבי כלפי ישראל כפי שהיה אז.

האמריקאים י שלמו שדו שד. אין להם בריר ה

עו ל מו !
^ אם ישלמו האמריקאים את סכומי!
1העתק שממשלת־ישראל תובעת מהם, כדי
לעזור לה לצאת מן הבוץ הכלכלי?

אין מה לדאוג. הם ישלמו.
מדוע ישלמו?

כי אין להם כל ברירה.

ך* הו, למשל, את מיקרהו של אחד קלארנס
/׳<|לונג, חבר בית-הנבחרים של ארצות־הברית,
יו״ר ועדת־המישנה לפעולות־חוץ מטעם ועדת־ההקצבות
של בית־הנבחרים.

כלומר: האיש האחראי להקצבות
לישראל.

מאות אלפי ישראלים מכירים אותו. הם ראו
אותו לפני שבוע על מירקע הטלוויזיה בבתיהם,
כאשר ריאיין אותו אלימלך רם על הבעיות
הכלכליות של ישראל.
כשהוא לובש ארשת של חשיבות תהומית,
כדרכם של פוליטיקאים בכל מקום, הביע איש זה
את דעתו השקולה שעל ישראל לנקוט צעדים
של הידוק־החגורה ולהעלות את הריבית. כאחד
הצופים הקשבתי לדבריו, והתגנב ללבי החשד
הנורא שהאיש אינו יודע מה הוא סח. כדרכם של
פוליטיקאים בכל מקום.
אך אין זה חשוב. כי בסוף דבריו אמר האיש
שמובן מאליו שכל בקשה של ישראל תזכה בעיון
חיובי.

איזו הפתעה!
כדי להבין את מלוא משמעות הדברים, יש
להוסיף על כך פרט קטן, שלא דווח עליו
בטלוויזיה:

הדיווח על כל תרומה, אינו מחייב את
הגופים התורמים לגלות את מטרותיהם.

סף פרו־ישראלי הושקע ב־ 29 מתוך 33
^ איזורי־הבחירה לסנאט, שבהם נערכות
השנה בחירות, וב־ 154 מבין 435 איזורי־הבחירה
לבית־הנבחרים.

היתה דרושה עבודת־מחקר שקדנית כדי
לברר שהגופים שהוזכרו בדוח זה הם כולם
זרועות של השדולה הישראלית.

הסכום הגבוה ביותר נתרם לאחד פול
סימון. זהו איש חדש. הוא זכה
ב־ 147,870 דולארים פרו־ישראליים
בגלל סיבה אחת: הוא מנסה להביס את
ציארלם פרסי, ירד ועדת־החוץ של
הסנאט, שמתח לא־פעם ביקורת על
מדיניות ממשלת־ישראל. הוא העז,
למשל, לטעון כי גם לפלסטינים מגיעות
זכויות כלשהן.

וך• באורה, אלה הם סכומים קטנים. אך לא
) במושגים אמריקאיים.
הבחירות בארצות־הברית זולות בהרבה מן
הבחירות בישראל. בבחירות השנה, שבהם נבחר
הנשיא, שליש הסנאט, כל בית־המחוקקים ועוד
רבבות בעלי תפקידים אחרים ברחבי המדינה
מושקע סכום לנפש, שאינו אלא חלקיק מן
הסכום שהוצא על כל בוחר ישראלי לפני כמה
חודשים.
עזר וייצמן סיפר בשעתו שהוא אסף 1.5

סכום של 140,063 דולארים ניתן לקארל לוין,
שאינו רק יהודי טוב, כפי שמעיד שמו, אלא גם
חבר ועדת־הסנאט לעניינים צבאיים.
הסנאטור השמרני ג׳סי הלמס הרגיז מאוד את
ישראל, מפני שדיבר על הנושא הפלסטיני. הוא

אותו קלארנס לונג קיבל השנה סכום
של 97,500 דולר לקרן־הבחירות שלו
מידי מדינת-ישראל. מכל הבחינות
המעשיות, הוא פקיד שכיר של ישראל.

לפי המחקר השקיעה ישראל(כלומר:
״גופים פרו־ישראליים״) עד בה 4.25
מיליון דולר ברכישת סנאטורים וחברי
בית־הנבחרים.
השקעה זו נעשית באופן קפדני, ועל פי שיטה
חסכנית ומבוקרת. אין מפזרים כסף סתם.
משקיעים רק במניות הטובות ביותר בבורסה
הפוליטית האמריקאית, כך שכל דולר יביא
לתשואה הגבוהה ביותר.
למשל: ההשקעה העיקרית היתה בחברי
הוועדות החולשות על ענייני־חוץ, הקצבות
ועניינים צבאיים.

סכום של 576.000 דולר נתרם לחברי
ועדת־החוץ של הסנאט, שתמכו ללא
הסתייגות בכל מעשיה של ממשלת
ישראל, ולמועמדים חדשים, המתמודדים
עם חברי-הוועדה שלא צייתו
כראוי להוראות השגרירות הישראלית.

ישראל תקבל נרבה נוספת.
גם בלעדיה מממנת ארצות־הברית את ישראל
בשיעור שאין לו אח ורע בהיסטוריה האנושית.
המענק האמריקאי לישראל עולה ללא שיעור על
כל סיוע של ארצות־הברית למדינה כלשהי
בעולם, אם מתרגמים אותו למושגים של
דולארים־לנפש.

כל מישפחה אמריקאית תורמת מדי
שנה סכום העולה על 40 דולר.
כל מישפחה ישראלית מקבלת מדי שנה
מענק אמריקאי בסכום העולה על 2500 דולר.

כלומר: סכום העולה על 200 דולר
לחודש או שיבעה דולר ליום!
^ ל זה היה טיבעי למדי, אילו היתד, ישראל
* מעצמת על עולמית, ואילו היתה ארצות־הברית
מושבה של ישראל.
איני יודע כמה הפיקה בריטניה הגדולה
בשעתו מהודו, כאשר זו היתה מושבה בריטית. או
כמה הפיקה בלגיה מן הקונגו, כאשר שלטה שם
באמצעות צבא־כיבוש אכזרי. או כמה מפיקה
כיום ברית־המועצות מגרמניה המיזרחית
אילו היה קיים בכוכב רחוק מוסד־מודיעין,
החוקר את המתרחש בכדור־הארץ, והוא היה
שומע פרטים על יחסי ישראל־ארצות־הברית,
הוא היה עשוי בהחלט להסיק שארצות־הברית
היא מושבה ישראלית.

הוא היה עשוי להניח כי ישראל מונה
220 מיליון תושבים, וארצות־הברית
ארבעה מיליון.
לפני כמה שבועות שידר קול אמריקה,
הכפוף לממשלת ארצות־הברית, ראיון עם מנהיג
אש״ף. ישראל מחתה בחריפות על שערוריה זו.
ואכן, ממשלת ארצות־הברית התנצלה פומבית
באוזני ישראל, ביקשתה סליחה ומחילה והתחייבה
שלא לחזור על מעשה מחפיר זה.

כך מדברת מדינה כבושה, הננזפת
על-ידי הכובש.

מובן שהממשלה לא שילמה את הכסף
במישרין. הוא הועבר באמצעות גופים הקרויים
״ועדות־פעולה פוליטיות״ ,הממלאים כיום
תפקיד חשוב מאוד במערכת־החוץ של ישראל.
ך* ודפ כל: מניין אני יודע?
\ /לא שלחתי בלשים כדי להתחקות על מימון
הבחירות של הנציג הנכבד קלארנס לונג. לא היה
צורך בכך. כי בארצות־הברית קיים חוק, המחייב
את כל המועמדים לתפקידים ציבוריים להגיש
רוח מפורט ופומבי על התרומות המגיעות
לידיהם( .חוק כזה אינו קיים בישראל, ולא
במיקרה).
לפני חודש פירסם העיתון ניו־יורק טיימס
חקירה מפורטת על הדרכים שבהן משפיעים
גופים פרו־ישראליים על הבחירות העומדות
להיערך בעוד כמה שבועות בארצות־הברית.
באותו יום לא ייבחרו רק הנשיא וסגנו(או
סגניתו) אלא גם שליש מחברי הסנאט (33
במיספח וכל חברי בית־הנבחרים ( 435 במיספר).
בארצות־הברית נבחר סנאטור לתקופת־כהונה
של שש שנים, וחבר בית־הנבחרים לתקופה של
שנתיים.

הישראלית, המפרט את הסכום המדוייק
ששולם לכל אחד מן הנוכחים בפגישות
סדי שיעשה את רצונה של ממשלת•
ישראל.

חבר ועדת־החוץ של הסנאט. הגופים הפרו־ישראליים
תרמו סכום של 130,350 דולר לאחד
ג׳יימס האנט, המנסה עתה להביס אותו.
באחד מביקוריי בוושינגטון, במהלך מילחמת־הלבנון,
נאמר לי שכדאי לי להיפגש עם הסנאטור
רודי בושוויץ, ולספר לו על מה שנאמר בפגישתי
עם יאסר ערפאת בביירות. בושוויץ מכהן כיו״ר
ועדת־המישנה של ועדת־החוץ לענייני המיזרח
התיכון. הופתעתי מיחסו של הסנאטור. הוא דיבר
איתי תוך כדי הליכה, בסיגנון שתאם, פחות או
יותר, את השקפותיה של גאולה כהן.
עכשיו הסתבר מדוע. אותו בושוויץ קיבל
מידי הגופים הפרו־ישראליים סכום של 95,100
דולר למען בחירתו מחדש.

*ץ יהם הגופים הפרו־ישראליים המיסתוריים
//האלה, הקונים ומוכרים סנאטורים וחברי
בית־הנבחרים?
הידוע ביותר הוא ״ועדת־הפעולה הלאומית
הפוליטית״ ,שרגילים לקרוא לו ״הלובי הישראלי״
.אך בצד גופים גלויים וידועים אלה פועלים
עשרות גופים מוסווים, שיש להם שמות סתמיים,
כגון ״תושבי סן־פראנציסקו למען מימשל טוב״,
״ועדת־פעולה משותפת לעניינים מדיניים״,
״כינוס המידבר״ ,״הוועדה המדינית של האזרחים
המאורגנים״ וכיוצא באלה.
בגלל עינא בישא אין אף גוף אחד מכל אלה
כולל בשמו מילים כמו ״ישראל״ ,״יהודים״ או
״ציונות״ .אלה יכלו להרגיז מישהו. האנטי־שמים,
ימח שמם, יכלו לטעון כי קבוצה קטנה של
יהודים סוחרים בנבחרי העם האמריקאי, ברוח
המזכירה את הפרוטוקולים של זיקני־ציון.

האלמוניות נאה לפעולה מעין זו. מה
גם שהחוק האמריקאי, המחייב את

מיליון דולר לפתיחת מערכת־הבחירות של
מיפלגתו החדשה, וזאת היתה רק ההתחלה. מותר
להניח כי בחירת כל אחד משלושת הנציגים של
מיפלגתו עלתה כמיליון דולר.
(גם השקעה גדולה זו היתה כדאית, כי היא
תקצור עשרת מונים, בהתחשב בעובדה שווייצמן
הוא עכשיו בעל־השפעה, ושהצליח לשתול את
נאמניו בעמדות־המפתח של השילטון).

בהשוואה להשקעה זו, בחירתו של
סנאטור אמריקאי כל-יכול, החולש על
עשרות מיליארדי דולארים, עולה ב
זיל-הזול.
בארצות־הברית, תרומה של 50 אלף דולר
למועמד כלשהו היא תרומת־ענק, והתורם מצפה
לקבל תמורה נאותה אחרי הבחירות. כאשר
השדולה הישראלית נותנת 100 אלף דולר לחבר
בית־הנבחרים כמו קלארגס לונג, לא יעלה על
דעתו לעולם להצביע בכל עניין שהוא נגד רצונה
של ממשלת־ישראל.

כדבריו של החייל במחזהו של שקם־
פיר :״לקחתי את השילינג של המלך, על
בן אני האיש של המלך.״
ופה מדובר על יותר משילינג אחר.

ך* אשר יסע שימעון פרס לארצות־הברית
בעוד כמה ימים, הוא יכול לצפות
לקבלת־פנים חמה.
הוא ייפגש עם חברי הסנאט ובית־הנבחרים.
הם ידברו בקול עמוק ורב־חשיבות על הצורך
בצעדים דראסטיים מצד ממשלת־ישראל כדי
להדק את החגורה שלנו, להעלות(או להוריד) את
הריבית, לצמצם את ההוצאות, ולגזור עלינו
גזירות שונות ומשונות.

אבל פרם יוכל לצחוק בליבו. כי בכיסו
יהיה מונח דוח פודי של השגרירות

במערכת־הבחירות הנוכחית קיימת התחרות
בין כל המועמדים על חסדיה של ישראל. רונלד
רגן וולטר מוגרייל מתרפסים לפני ממשלת־ישראל,
כשכל אחד מהם משתדל לעלות על
רעהו(או, ליתר דיוק, לרדת מרעהו) .כאשר רגן
מחווה קירה, מונדייל מתכופף. כאשר רגן יורד
על ארבע, מונדייל זוחל על הארץ. הם מתנהגים
כראשי־שבטים אפריקאיים במאה שעברה,
שביקשו את חסדיו של הנציב הבריטי או
הצרפתי.
בבית־הנבחרים נערכת התחרות פרועה עוד
יותר. שם מדברים לא רק על הענקת כספים
לישראל, אלא גם על מחוות דרמאתיות, כגון
העברת השגרירות האמריקאית לירושלים.
מובן שצעד כזה היה מערער את מעמדה של
ארצות־הברית בכל ארצות־האיסלאם, מאינדו־נסיה
ועד מארוקו. אך אין זה מטריד את המחוקקים,
הרוצים להיבחר מחדש. הם רוצים
לחוקק חוק, ולהניח לנשיא רגן להטיל עליו וטו.

מה יש? שהוא יאכל את הדייסה!

ענפי הייצוא של ישראל, זהו הענף
הכדאי ביותר. אנחנו מייצאים תרומות
לאנשי־מימשל אמריקאיים, וגובים בתמורה
מענקים.

תמורת השקעה של 4.25 מיליון דולר
ברכישת הקונגרס האמריקאי, אנחנו
מקבלים מענק של 2.6מיליארד. זהו
העסק של המאה: תשואה של״/״.60,000

המענק המיוחד הצפוי ״לשיקום כלכלי״
מגדיל תשואה זו עוד יותר.
אילו ניתן היה לרפא את חוליי הכלכלה
הישראלית בגשם זה של דולארים, לא היה לנו
מה לדאוג. הצרה היא שלא די בכך, ולדעת כמה
אנשי־מיקצוע זה רק מחמיר את המצב.

ך* בר אחד ברור:
1ישראל אינה המדינה ה־ 51 של
ארצות־הברית, כפי שטוענים לפעמים.
נכון יותר לומר כי הקונגרס האמריקאי
הוא אחד השטחים המוחזקים של
ישראל.

ייאתי * 1י ריי * 1 3י * *י *

ץ*ם ךעשן אופף את כל גיזתת
המילהמה במצודת זאב. הקרבות
נמצאים עתה כמעט בשיאם, והם
מתחזקים משעה לשעה.
כאשר יסיימו כל הלוחמים הזוטרים
להיאבק זה בזה, תתבהר התמונה.
לקרב הגדול באמת יישארו שניים —
יצחק שמיר ואריאל שרון. הקרב
המיועד כבר זכה השבוע לכינוי השאול
מהמילון הצבאי: מילחמת שין בשין.
אריאל שרון רואה תמיד מול עיניו
רק את היעד הבא במילחמתו הכוללת.
החל מהשבוע, היעד הזה הוא כיבוש
ראשות תנועת החרות. מכאן קצרה
הדרך לתיכנון היעד הבא — רא־שות־הממשלה.
איך
הצליח האיש, שבחודש פברואר
1983 נאלץ לוותר על תיק״הביטחון,
לשוב בתוך זמן קצר כל־כך למרכז
הזירה הפוליטית, ואף להחזיק בידיו
את הקלפים הטובים ביותר?
על כך כבר נאמרו תילי־תילים של
מילים. מאז החליף שמיר את מנחם
בגין, השבוע לפני שנה, נמצא שרון
בעליה מתמדת (העולם הזה
.)16.4.84 אבל ההצלחה הגדולה ביותר
שלו היא חיסול כל היריבים שלו בדרך.
אך עדיין יש לו בעיה. כוחו בקרב
תומכי חרות גדול פי כמה מכוחו
הממשי במרכז התנועה. עתה הוא רוצה

לתרגם את הצלחתו ברחוב לכוח אדיר
במצודת־זאב.

אחד נגד
כולם

ך• רכב המרכז הנוכחי אינו
1 1מאיר לשרון פנים. המרכז הזה
מכהן מאז ועידה שנערכה בשנת . 1978
רשומים בו מעט פחות מ־סססז איש,
ומיספר זה כולל גם כאלה שהלכו
לעולמם וכאלה שהלכו לדרך אחרת,
לתחיה או ליחד.
שני־שליש מחברי המרכז נבחרו
בוועידה, השלישי הנותר מונה על־ידי
מנהיג התנועה, מנחם בגין, שעשה אז
חסד עם ותיקי התנועה ומקופחים
אחרים, שלא נבחרו לוועידה בסניפים.
הגרעין המוצק של אנשי שרון
הנוכחי מנה בערך 70 איש. היו אלה
חבריו מתנועת שלומציון שצורפו
למרכז־חרות כקבוצה, אחרי שאריק

ך יצחק שמיר ואריאל שרון ניצנים גנ״אל״גב,
^ בצאת ממישנן הנשיא (למעלה) .גס ביריבות
1הנוכחית ביניהם הם מפנים את הגב זה לזה. משמאל: שרון בישיבה.

גב אל

עצמו הצטרף לחרות מייד אחרי
בחירות המהפך.
יושב־ראש מחלקת האירגון אז היה
מיכאל דקל, מנאמניו של יצחק שמיר.
אין ספק שהמרכז הנוכחי מייצג היטב
גם את נטיות הלב של המיועד לסגן
שר־הביטחון.
כל עוד בגין תיפקד, היו ניחושים
שונים ומשונים לגבי כוחו הממשי של
כל אחד מהמחנות במרכז. בבת אחת,
ערב ראש השנה תשמ״ד, נערכו הכל
למיבחן־כוח. שמיר התמודד על ראשות
הליכוד מול דויד לוי. שמיר זכה

ב־ 436 קולות של חברי המרכז, ולוי
זכה ב־.302
לוי התייצב אז לבדו מול תלכיד
מרתק של מחנה שמיר, שנתמך על״ידי
אנשיהם של שרון, משה ארנס, יורם
•ארידור וחיים קורפו.
אחר־כך התפטר ארידור מתפקידו
כשר־האוצר, בגלל הדלפת רעיון
הדולריזציה, ומחנהו נמחק. שמיר מינה
את־ יגאל כהן־אורגד לתפקיד שר־האוצר,
וחיזק בכך את מחנהו של אתם.
לוי נפגע מאוד מיחסם של אנשי שמיר
(.העולם הזה ,)7.12.83 ומכך שלא
קיבל את תיק־החוץ המובטח, והחל
פוזל לעבר שרון.
אריק נפגע מכך שהושאר כשר
בלי־תיק, ואנשיו ניסו לפוצץ את
ישיבת מרכז־חרות שהתכנסה בראשית
השנה (העולם הזה .)18.1.84 ערב
אותו כינוס בא מיכה רייסר, מאנשיו
של לוי, ללישכתו של אריק כדי לדבר
אל ליבו בענייני התנועה הבוערים.
באותו היום הובס אריק קשות, כאשר
נציגי ההסתדרות הציונית העולמית
סירבו לבחור בו לתפקיד ראש
מחלקת־העליה, במקומו של רפאל
קוטלוביץ שהודח, והוא רתח מכעס.
אחר־כך החליטה הכנסת על
הקדמת הבחירות, ואריק עשה מעשה
נועז ביותה הוא החליט להתמודד מול
שמיר, ראש־ממשלה המכהן בתפקידו,
על ראשות הליכוד בבחירת לכנסת
ה־.11
גם הפעם התמודד אחד מול כולם.
כל המחנות התייצבו לימין שמיר.
אריק קיבל 306 קולות ושמיר .407
בערב חג־הפסח החלו לתפוס בתנועת
החרות שלא במיקרה זכה אריק בהצבעה
זו ב־ 42 אחוז מהקולות.
בלילה הזה הבין לוי שהוא איבד את
מרבית חייליו בשטח.
כל חבר מרכז נתן הסבר אחר
לתוצאות המפתיעות. אחר״כך באו
הבחירות לשביעיות המפורסמות
שהרכיבו את רשימת חרות לכנסת
בבחירות האחרונות, ואנשיו של אריק
יכלו להתהדר בהכנסתו של ח״כ זה או
אחר לכנסת. בפועל, הם דאגו רק
לשרון.
אבל רק אחרי שנודעו תוצאות
הבחירות לכנסת הבין אריק, שהצליח
השלב הראשון במילחמת כיבוש
הנהגת חרות. הוא זכה לאהדה רבה
במקומות שבהם הופיע ערב־הבחירות,
ולכל היה ברור שהפעם אי־אפשר
להשאיר אותו כשר ללא תיק, אם
הליכוד ישתתף בממשלה.
בדית הממורמדים
ף* חודש האחרון, מכל מיני
סיבות, פרצו במיסדרונות המצודה
קרבות קטנים. קרבות אלה, מאבקים

על כבוד וכיבודים, האפילו מעט על
הקרב האמיתי. אך גם להם, בחשבון
סופי, יש חשיבות.
במשך כל תקופת המשא־ומתן
הקואליציוני הצליח לוי, באמצעות
יועצו האישי אבנר סרוסי, להשניא
עליו את צמרת התנועה בגלל
הצהרותיו, מעשיו ובעיקר בגלל
סידרת הדלפות מגמתית, שמייחסים
אותה ללישכתו של שר־הבינוי־וה־שיכון.
ההסכם
הקואליציוני החדש לא
הקל על שמיר. מתיר תשעה תיקים
נותרו לתנועה רק שישה ועליהם
התחרו לא פחות מעשרה מועמדים.

בחורש יוני . 1982 ראש־הממשלה דאז,
בגין, קיווה שהוא יופיע במושב
הפתיחה של הוועידה עטור ניצחון
מזהיר בלבנון.
ההמשר כבר שייר להיסטוריה.
הוועידה נדחתה מפעם לפעם, בגלל
סיבות אובייקטיביות שונות. היום
ברור, שהבחירות הללו אינן משקפות
כלל את המצב בשטח.
לכן יידרשו בחירות חדשות.
אם מדובר בבחירות, הרי שלאגף
האירגון יש תפקיד נכבד ביותר
בניהולן. אגף־האירגון נשלט כיום
על־ידי אנשיו של לוי. מיכה רייסר
ורפי דואק לא ייצאו מעורם לעזור

חובה ממוומוים ש בחוות, והם
מנהלים קונות קטנים. ארה
מנינים את הקוקע למילחמה
הגדולה, של שוון נגד שמיו
כל־אחד שלא נכלל בשישיה הנבחרת
חש עצמו מקופח, רואה בשמיר
ובמחנהו אוייב, חולם על נקמה ובודק
דרכים להתחבר עם היריב.
לשמיר לא היה מעולם מחנה אישי
מוגדר. המחנה שלו היה מורכב, בעצם,
מאנשיהם של דקל ורוני מילוא.
בישיבת המרכז האחרונה, לפני
שבוע, שהתכנסה כדי לאשר את
ההסכם הקואליציוני ואת מועמדי
חרות לממשלת האחרות הלאומית,
פרצה טינתם של רבים באולם למילוא
ולדקל, שניהם ח״כים ששמיר התחייב
למנותם כסגני שרים — רקל כסגנו
של רבין במישרד־הביטחון, ומילוא
כסגנו שלו במישרד־החוץ. בינתיים
עוכב עניין מינויי הסגנים. שמיר,
בניגוד לבגין, התגלה כפוליטיקאי לא
מוצלח ביותר, והפקיר את הזירה
הפנימית למילוא ולדקל, שלמען
כיסאם שלהם, גרמו לריכוז האש נגד
שמיר עצמו.
ערב מילחמת לבנון התקיימו
בסניפי חרות ברחבי־הארץ בחירות לקראת
הוועידה, שהיתה אמורה להתכנס

לשרה׳ אף בוודאי שהם יעשו כל
מאמץ לחבל במחנהו של שמיר
ובמזדהים איתו.
לוי הוא יושב־ראש הוועידה
.המתמדת, שגם לה יש חלק במישחק
המרכז הבא. גם כאן אין זה פועל
לטובת שמיר.
בבחירות אלה יקבעו פני המרכז
הבא. לא פחות חשוב: ייקבעו בהן
התפקידים הביצועיים והאירגוניים
בתנועה. מי שיהיה בעל רוב במרכז, או
יתקרב לרוב, יצליח אף להביא
להשתלטות אנשיו על בניין המצודה
עצמו.

אריק מול
פי ס ד

* * ודי ל פני הבחירות הצפויות
^ יתבקש מילוא להיפרד מתפקידו
כיושב־ראש אגף־ההסברה, בטענה
שהוא לא יוכל למלא בו־זמנית שני
תפקידים. סביב תפקיד זה כבר מתרכז
המאבק בין שמיר ושרון.
הוועידה הצפויה אמורה לבחור
ביושב־ראש התנועה וההנהלה. כיום

ן ק 1| \ 1ך ן 1 | ¥1ך שר־המיסחר והתעשיה, ארי׳
1x11 1 # 1 1 /1אל שרון, ניצב מאחורי ראשי
הממשלה, שימעון פרס, סגנו יצחק נבון, והשר־ללא׳

הבוית החושה

אריאל שרון מחייך, לצידו של יורם ארי־דור,
בתום ישיבת מרבז חרות שאישרה
את ההסכם הקואליציוני. שרון הפסיד באותו ערב, הפסד טאקטי.

ממלא את התפקידים מנחם בגין,
למרות שמזה שנה אין כל קשר בינו
ובין התנועה. שרון מעוניין בהפרדה
בין שני התפקידים כדי להבטיח
לעצמו שאם אי־אפשר יהיה לסלק את
שמיר בסיבוב הראשון, הרי שלפחות
אפשר יהיה לכבוש עמדה נוספת בשדה
הקרב.
מייד אחרי הרכבת המרכז החדש
יוכל שרון, כך הוא סבור, להיות בעל
הרוב הממשי בו. הוא בונה את הנחתו
על התחושה שחברי התנועה תומכים
בו או ביריבים אחרים שלו, שאותם הוא
מחסל בשיטתיות בעצם ימים אלה.
השבוע הסבירו אנשיו של שרון,
שההסכם הקואליציוני החדש משחק
ליריו. בחודש אוקטובר 1986 אמורה
להתבצע הרוטציה. על־פי ההסכם
נאמר, שאם נבצר משמיר או משימעון
פרס, מכל סיבה שהיא, למלא את
תפקידם, תיקבע מיפלגתם את נציגה,
שימלא את מקומו ותפקידו, בהסכמת
הצד השני.
אמר השבוע אחד מיועציו המסונ־וורים
של שרון :״אין ספק שאחרי
הוועידה שמיר יימחק. אריק יתייצב
בראש. אז הוא יוכל לאלץ את פרס
לקבל אותו ולממש את הרוטציה או
לצאת לבחירות. לאריק אין ספק שהוא
ינצח, והוא גם בטוח שפרס יודע זאת״.
מלבד שרון לא מעוניין איש בקיום
וועידה, אך אי־אפשר לדחות אותה

תיק יוסף בורג, בישיבת״ההשבעה של הממשלה
החדשה, שנערכה בשבוע שעבר בכנסת. שרון הפך
לסכנה הגדולה ביותר לממשלת האחדות הלאומית.

לנצח. חוקת התנועה פועלת לטובת
דורשי קיום הוועידה.
מסיבה זו החליט שמיר שלא
להותיר את השטח רק לאנשי שרון.
הוא פנה לידידו ארנס, שהוא שר
ללא־תיק, וביקש ממנו שיתרכז עתה
בטיפול בשיקום התנועה. ארנס לקח
עימו לחדרו במצודת־זאב את ראש־לישכתו
במישרד־הביטחון, אילנה
ביננשטוק, והוא פתח בגיוס חברים
חדשים לחרות, כמישקל־נגד להצלחתו
בשטח של שרון.
לוי מודע היום לסחף שחל במחנה
שלו, ובעיקר במעוז שלו, תכלת לבן
— תומכי חרות בהסתדרות. הוא ינסה
להציל את מה שהוא יכול באמצעות
המנגנון האירגוני המשומן שלו
במצודה.
עד לקיום הבחירות וכינוס הוועידה,
שתיבחר מרכז חדש, עומד להיות שמח
בתנועה, שעד לפני שנה לא העזה
לערער על דבר היושב־ראש.
בימים הקרובים יתמקד בניסיון
אנשי־שמיר להביא להדחת ארידור
מתפקידו כיו״ר המזכירות, ובניסיון
של כל מתנגדי שמיר למנוע את
מינויים של רקל ומילוא כסגני־שרים.
בו־זמנית תיפול פצצה חדשה מעל
לגג המצודה. היא קשורה לדרך שבה
נוהל הצד הפינאנסי של חרות, וגילויים
מאחורי הקלעים על הקרן פושטת
הרגל, קרן תל־חי(ראה מדור תשקיף).

יריביו של שמיר מימים ימימה
מתכוונים להוציא נגדו חומר חמור על
עברו. אחרי שנה של שתיקה־מאונס,
הם מתכוונים לספר עליו, כדיבריהם,
״את כל האמת.״ הרמזים הם מכיוון
אנשי לוי בתל־אביב.
אם יתמנה דקל כסגן שר־הביטחון,
מכינים יריביו חומר על דרך תיפקודו
בתחום ההתנחלויות עוד כשהיה סגן־
שר־החקלאות.
יריביו של לוי ישלפו סיפורי
אלף־לילה־ולילה על הנעשה במישרד
הבינוי והשיכון ובלישכתו המבוצרת.
בקיצור, הכל ילחמו בכל. ושלא כפי
שהיה נהוג עד עתה בתנועה, כל
המילחמות יתנהלו בפומבי.
שרון ממתין בצד. במצבו הנוכחי
אין לו כל סיבה שבעולם לקחת חלק
בקרבות הקטנים. לכן הוא נטש את
ארידור בחצי הדרך, ולכן הוא לא ייצא
מעורו כדי למנוע משמיר למנות את
סגני־השרים שבהם הוא רוצה.
שרון יודע שמייד אחרי־כן יתחיל
הקרב אמיתי שלו .,ועתה הוא מתרכז
בהכנתו, כאיש צבא מיומן.
אילו השכיל שמיר בשבועות
האחרונים לפייס את יריביו, יתכן שהיה
עוצר לזמן מה את התהליך הבלתי־נמנע.
משנהג בדרך שונה, סלל את
הדרך לפני שרון לגבור עליו בתוך זמן
קצר ביותר.

בן־ציון ציטרין

אי־אנשד היה להכניס את נל שדי הממשלה החדשה לתצלום אחד. על נו צילם

משהו. הוא היה מבולבל מדי. אבי פזנר
חילץ אותו מן המצב המוזר, אבל רק
לזמן קצר :״אתם מקבלים את הפיקוד
על המישרד,״ אמר לו.

^ מיצעד
ללא סוף
ך* חדר הסמוך למישרדו של
^ ראש־הממשלה נערך שולחן ועליו
כוסיות משקה וכיבוד קל. כל פקידי
המישרד עמדו נרגשים סביב השולחן

וחיכו למכובדים. מתתיהו שמואלביץ,
מנכ״ל המישרד, זרח כולו — כמה
ריגעי אושר אחרונים, לפני שגם הוא
יפנה את מקומו.
פרס נכנס לחדר כשהוא מלווה
בהבזקי מצלמות. חיוכיו רחבים. שמיר
ניסה גם הוא להיכנס, אך צלם נסער
שעמד וצילם את פרס, דחף את שמיר
דחיפה הגונה, כדי שלא יפריע לצילום.
שמיר עטה על פניו הבעת עלבון צורב,
תמיהה וייאוש. אחרי רגע התאושש,
נכנס פנימה כשהוא לובש על פניו
חיוך לצורך המאורע.

הטקס היה קצר, שמיר בירך את
פרס, פרס בירך את שמיר. השניים
הקישו כוסיות, המצלמות תיקתקו
וזהו. כל־כך קל וקצר, בשביל זה היו
דרושים כל־כך הרבה לילות ללא
שינה? בשביל זה היה צריך לשגע את
כל העם?
השניים עברו בסך בין הפקידים,
לחצו ידי כולם ונמלטו לחדרו של
ראש־הממשלה. אחרי שיחה קצרה
נשאר פרס במקומו ושמיר נאלץ לעזוב
וללכת למישרד החוץ. שם לא חיכו לו
כל טקסים, לא היה לו עם מי להתחלף.

2כיסאות לבורג

יוסף בורג, שנושל מכל תיקיו, עמד
במשכן הנשיא כשהוא אוחז בידיו
בשני כיסאות שעמדו לפניו. לידו: משה ניסים, אריאל שרון ויצחק מודעי.
^צחק שמיר ומנחם בגין שכבו
זה על גבי זה, שניהם חיכו שמישהו
יכניס אותם למכונית.
היו אלה תמונותיהם של השניים, זו
של בגין, ממוסגרת, הורדה זה עתה
מהקיר במישרדו של ראש־הממשלה.
זו של שמיר היתה בדרך למיסגור.
על הקיר במיסדרון לישכת ראש־הממשלה
תלויות תמונותיהם של כל
ראשי־הממשלה לשעבר. עם היכנסו
של שימעון פרס למישרד, טרח אחד
הפקידים הזריזים להוריד את תמונתו
של בגין, שהיתה תלויה מעל כיסאו
של שמיר, ובו־זמנית לקח את תמונתו
של שמיר כדי לצרף אותה לתמונות
ראשי־הממשלה לשעבר. בעוד שנתיים
(אם יחזיקו מעמד עד אז) ,תחליף
תמונתו של פרס את תמונתו של שמיר.
פרס קרן מאושר כשהגיע ביום
השישי למישרד המכובד — בפעם
הראשונה כראש־ממשלה. הוא היה

לבוש חגיגית ופיזר חיוכים מהירים,
תוך שהוא עושה את דרכו במעלה
המדרגות.
למעלה, במישרד, כבר המתינו כל
הפקידים הקבועים. בצידם עמדו,
מבויישים משהו, הפקידים החדשים.
איש לא ידע באותו היום מי אחראי על
הסידורים.
יוסי ביילין, שהיה דובר מיפלגת־העבודה
והעומד לקבל את תפקיד
מזכיר־הממשלה, עמד בצד המיסדרון,
במיקטורן כהה הדור ובחולצה לבנה.
הוא לא כל־כך ידע מה עליו לעשות
.באותו הרגע.
טקס חילופי־הגברי עמד להתחיל,
והוא חיפש במבטים נואשים את אבי
פזנר, יועצו לתיקשורת של יצחק
שמיר, שיציל אותו מן המצב המביך.
עיתונאים עטו עליו מכל עבר
כשהם שופכים זרם של בקשות.
וביילין לא ידע אם בסמכותו לאשר

שלט לכל שר

ופרס, בישיבת הממשלה הראשונה. בגלל ריבוי

השרים הונח שלט ועליו שמו של כל שר, כדי שיידעו
איפה לשבת וכדי שלא ישבו בלתי״חשובים במקום
החשובים (מימין ללוי שילטו של יצחק רבין).

#11121

אחר־כך, ב־ 11 בבוקר, באו כולם
לבית הנשיא, לצילום המסורתי: הם
נכנסו אחד־אחד, בזוגות ובשלשות.
נראה היה שהמיצעד הארוך מסרב
להיגמר.
עמי גלוסקא, עוזרו של הנשיא,
טרח וסידר את כולם בשורה אחת
ארוכה־ארוכה — ממשלה מקיר לקיר.
השרים נעמדו כמו ילדים טובים,
כשמולם סוללה של צלמי טלוויזיה
ועיתונות.
התברר שהשורה ארוכה מדי.

מכוניות בלי תיק

רות עמדה ביום הראשון לפני מישרד ראש־הממ

המכונית, לבש את המיקטורן ונכנס
פנימה.
קרוב לשעה תשע הגיע ללישכתו
שימעון פרס.
מכוניתו החליקה פנימה, אל
האכסדרה שבכניסה לבניין. אנשי־הביטחון
קפצו מתוכה, כשהם שולחים
סביב מבטים חשדניים. גבר גבה־קומה,
חבוש כיפה, צעד בכיוון ראש־הממשלה
בדיוק ברגע הקריטי שבו
יצא פרס ממכוניתו. שוטר זריז אץ
אליו, עצר אותו, שאל אותו בטון

שלה. בסיום ישיבתה הראשונה של הממשלה החד שה,
קיבלו השרים החדשים והשרים ללא תיק, שלא
היה להם ממי לקבל וולוראת המכוניות היפאניות.

\ ןןךןך ^ 1יצחק מודעי, שר״האוצר החדש, היה הכוכב של ישיבת
. 111 1 111 הממשלה הראשונה, מכיוון שזו דנה בצעדים הכלכ ליים.
עליו הוטל למסור את החלטות הממשלה לתיקשורת בתום הישיבה.

שולחן אחויאווו: מ עוג

סוף. על השולחן מוצבים בקבוקי שתיה קלה, פירות

העונה בצלחות גדולות וכיבוד קל. גם מאפרות
מפוזרות על השולחן. שימעון פרס יושב במרכז
(בתמונה משמאל) ושותפו יצחק שמיר לשמאלו.

הצלמים ביקשו את השרים להצטופף,
והם נדחקו בצייתנות אחד אל השני.
שוב נאומים וברכות, הרמת כוסית
— אחרי כל הכוסיות של היומיים
הקודמים, שעברו ללא שינה, היו רבים
מהשרים די שתויים — עוד כמה
צילומים ועוד הבזקים, וסוף סוף יכלו
ללכת לנוח.
ביום הראשון יום־עבודה רגיל —
ישיבת־ממשלה.
יצחק מודעי, שר־האוצר החדש,
הגיע ראשון למישרד ראש־הממשלה,
אפילו לפני פרס. הוא היה לבוש
בחליפת ספארי, ירד מן הוולוו, חייו
ואץ פנימה בצעדים גדולים.
אחריו בא ייגאל הורביץ, כשהוא
נוהג במכוניתו הפרטית(ב.מ.וו חדשה
ומהודרת) .במכונית הבאה נהג גירעון
כשנהגו יושב לידו. הוא יצא מן

סמכותי, לאן בדיוק הוא הולך ואף
ביקש ממנו תעודות.
כעבור כמה שניות של מבוכה
התברר שחובש הכיפה הוא עוד שר
בממשלה הענקית — יוסף(״יוסקה״)
שפירא, שר ללא תיק, מטעם מורשה.
השוטר התנצל והשר הורשה להיכנס
לתוך הבניין.
בתוך חדר־הישיבות, על שולחן
ארוך בלי סוף, היו מונחים בקבוקי־משקה,
פירות העונה, מאפרות, ניירות
והחשוב מכל — ליד כל מקום ישיבה
היה מונח שלט קטן שעליו שמו של
השר. כל־כך הרבה שרים, שלא תהיינה
טעויות.
ישיבת־הממשלה נפתחה בחגיגיות
פרס היכה פעמיים בפטיש העץ, בירך דר כמה ברכות והכל ניגשו לעבודתי
הקיצוצים.

במדינה הכנסת עיר ואום בישראל
ההסכם בין מיפלגת-
העבודה והרשימה המת-
קדמת יצר תקדים חשוב

לאה רבץ (משמאל).
; / 11 .1* 1ע 1 111 אשתו של שר״הביטחון
יצחק רבץ, היתה היחידה מבין נשות שרי־העבודה
(המשך מעמוד )13
אמנון רובינשטיין, שר־התיקשורת
החדש, איחר ביום הראשון לישיבה. לא
ברור אם הביא פתק מההורים. גם יצחק
פרץ בא באיחור, כשהוא נוהג במכונית
ללא מיספר. הוא עורר את תמיהתם של
השוטרים השומרים על פתח הכניסה,
אך אלה לא העזו להעיר לו. הרי הוא
שר במקשלה.
מיגרש־החניה היה עמוס מכוניות.
בשלב הזה כבר החלו לפשוט לחישות
שבימי הראשון לא יוכלו העובדים
הקבועים של המישרד להחנות את
ריכבם בתוך החצר. יש יותר מדי
מכוניות וולבו ואין די מקום לכולן.
מישהו הציע להביא למקום שוטר־

שהצטרפה לבעלה בטקס החילופים במישרדי״הממ־שלה.
בתום קבלת הפנים הרישמית לרבין היא
הצטרפה אליו לקוקטייל, בקומה השביעית בבניין.

שמיו למיס\ות

תמונתו של יצחק שמיר נלקחה
למיסגור, כדי שיוכלו לתלותה יחד עם
תמונות ראשי־הממשלה לשעבר. תמונת בגין נלקחה מחדרו של שמיר.
תנועה, כדי שינווט את כל כבודת
הרכב.
קורקינט בלי תיק

שר״הביטחון היוצא משה ארנס, והנכנס,
1 1*1ט 1ך*
. 11/11 1יצחק רבץ, מצביעים בנפרד על הנקודה
שבה עליהם לעמוד בטקס החילופין במישרד״הביטחון.

ן * ישיבה הסתיימה לקראת
( 1הצהריים, חלק מן השרים אצו
לנמל־התעופה, להיפרד מנשיא המדינה
שנסע להולנד.
ייגאל הורביץ יצא בזריזות וקיבל
מכונית סובארו שכורה, מתוך שורת
המכוניות שעמדה בצד והמתינה
לשרים החדשים. הוא השאיר במיגרש
החניה את מכוניתו הפרטית, למורת־רוחו
של האחראי על הרכב במישרד
ראש־הממשלה, ונדחק לתור המכונית
השכורה .״זה קורקינט ליד המכונית
שלי,״ אמר הורביץ.
שרים חסרי תיק נשארו האחרונים
במישרד. הם עשו סיורים במיסדרונות,
ניסו למצוא לעצמם חדר פנוי שיוכל
לשמש להם כלישכה.
יצחק,פרץ יצא כשהוא רוטן בחיוך
(משום־מה, הוא תמיד מחייך) .הוא
סירב בצייתנות לענות לשאלותיהם
של העיתונאים .״פרס ביקש שלא
נאמר כלום, מודעי מסר את הודעת
הממשלה,״ אמר כמו תלמיד טוב
ששינן את תלמודו.
הוא גם טען כי מישהו רוצה לתת לו
לישכה באחד המישרדים בירושלים
המיזרחית, מישרדים שעומדים ריקים
כבר זמן רב. אך הוא אינו רוצה .״מרבית
בוחריי באים ממיזרח ירושלים,״ פלט
בציניות. הוא רוצה לישכה במישרד
ראש־הממשלה. קרוב לצלחת — קרוב
לעניינים.
תיק עוד אין לו, לפחות שיהיה
עניין מסביב. הוא אינו רוצה ללכת
לגלות.
השרים יצאו אחד־אחד. העיתונאים
הרבים שחיכו להם התבלבלו בספי־רתם,
ולא ידעו כמה יצאו וכמה נשארו.
ממשלה יצאה לדרד.

ענת סרגוסטי

במצב מגוחך מצא את עצמו השבוע
ראש המועצה המקומית של אום-
אל־פחם, האשם מחמיד.
העסקן הצעיר, שהיה המועמד
החמישי ברשימת רק״ח לכנסת (ולא
נבחר) ,קרא בעיתון ידיעה שהקפיצה
אותו. תוכנה: במשא־ומתן שהתנהל
בכנסת בין סיעות המערך והרשימה
המתקדמת, הוסכם לדון בהענקת מעמד
של עיר לאום־אל־פחם.
זאת היתה צריכה להיות ידיעה
משמחת למחמיד. באום־אל־פחם יש
קרוב ל־ 30 אלף תושבים, והיא ה״כפר״
הגדול ביותר בישראל, ואולי בעולם.
הענקת מעמד של עיר תחולל מהפכה
במצבה, שהוא כיום מוזנח ומפגר.
אולם מחמיר לא שמח. הוא נרגז
ביותר. הוא חשש שהידיעה תגביר
בכפר את האהדה לרשימה המתקדמת,
שהתחרתה בבחירות האחרונות עם
רק״ח על המקום הראשון במקום.
על כן השמיע באוזני עיתונאי יהודי׳
מדבר הודעה אשר יכלה להיות
משעשעת: אין הוא מעוניין במעמד של
עיר, אמר, אם זה יבוא מידי הרשימה
המתקדמת.
״השתלשלות טראגית״ .ההסכם
שהקפיץ את ראש־המועצה היה
סיכום של כמה פגישות, שנערכו בין
סיעת מיפלגת־העבודה והרשימה המתקדמת.

התחיל כאשר הסיקה מיפי
לגת־העבודה שהיא זקוקה לשני
הקולות של הרשימה המתקדמת כדי
להביא לבחירת מועמדה לתפקיד יו״ר
הכנסת, שלמה הילל. הילל היה שר־המישטרה
כאשר נהרגו שישה ערבים
ביום־האדמה, ב־ 30 במארס ,1976
שהפך יום היסטורי לערבים. הציבור
הערבי נטר לו על כך, ואנשי הרשימה
המתקדמת הודיעו כי לא יוכלו
להצביע בעדו. הם העדיפו את אבא
אבן. בעיקבותיהם הלכה רק״ח.
אולם במיפלגת־העבודה התקבלה
ההחלטה להציע את הילל, ובגלל
סיבות פנימיות אי־אפשר היה לשנות
את ההחלטה. אחרי כמה מגעים
אישיים, פנתה המיפלגה אל הרשימה
המתקדמת, רשמית. זו תבעה כמה
מחוות, כדי לאפשר את הבחירה.
לבסוף, דקות מעטות לפני ההצבעה,
הושג הסכם בנוכחות חיים
בר־לב ושלמה הילל. הוא כלל כמה
סעיפים. בין השאר:
• אנשי המערך, והילל עצמו,
הביעו את צערם על אירועי יום-
האדמה, שבהם נהרגו אזרחים ערביים
חפים־מפשע ״כתוצאה מהתפתחות
טראגית.״(אנשי הרשימה המתקדמת
ביקשו להוסיף כי האשמה רובצת על
אלוף פיקוד הצפון דאז, רפאל איתן,
שנתן לחיילים את הפקודה לפתוח
באש. אך הילל ביקש שלא לפרט את
ההשתלשלות).
• המערך התחייב לשתף פעולה
עם הרשימה המתקדמת וכוחות אחרים
כדי לשים קץ לכל תופעות אי־השיוויון
וההפליה נגד האזרחים הערביים.
זוהי הפעם הראשונה שהמערך
הכיר פומבית בקיומה של אפליה זו.
• הילל התחייב למנוע כל הפליה
נגד חברי סיעה כלשהי בכנסת.
• מיפלגת־העבודה התחייבה לתמוך
בהענקת מעמד של עיר לאום־
אל־פחם. הרשימה המתקדמת העדיפה
דרישה זו, בעיקבות המאורעות שהיו
שם לרגל ״ביקור״ מאיר כהנא.
• מיפלגת־העבודה הסכימה לדון
באופן חיובי בהקמת אוניברסיטה
ערבית בישראל — עניין בעל חשיבות
רבה לאינטליגנציה הערבית בארץ,
המעסיק במיוחד את הרשימה המתקדמת.

אני
הייתי 11־ 1

17111 1 7 1 X 1 7 1 1
ביום השני שעבר, במהלך הנאמת
הרגשנית שהשתפכה על הבימה באולם
אוהל־שם, בכינוס מרכז מיפלגת
העבודה, התיישב לידי לפתע צעיר
שמילמל מילים בלתי־ברורות, מתוך
אוסף דפים שהיה מונח על בירכיו .״אני
הנואם הבא הסביר לי במבוכה.
היה זה משה כהן, ראש דור
ההמשך של מיפלגת העבודה. הסטטוס —
כהן אוירת־שיכנוע
המכובד (״הנואם הבא״) לא בא לו
בקלות. כהן, שעמדתו הנחרצת נגד
ממשלת אחדות לאומית היתה ידועה,
סיפר לי שהוא וחבריו נדחקו לסוף
התור המתארך ( 47 נרשמו לנאום!)
.״שלחתי פתק לחיים בר־לב, מזכ״ל
המיפלגה, והתרעתי שזה לא יעבור
בשקט!״

״לא לילד הזה חיכינו״ הפך כבר
למשפט נדוש בבראנז׳ה י הפוליטית
השבוע. נולד ילד מפונצ׳ר! לאור כל
התקרים שאירעו לו בטרם לידתו, הוא
זקוק להרבה מזל כדי להאריך ימים- .י
הנה דיווח עדכני מליל השימורים
בכנסת, הלילה שבין הימים הרביעי
והחמישי, ליל הציפיה מורטת־העצבים
ללידתה של ממשלת האחדות הלאומית:
ביום
הרביעי — 20.00 כמה
אישים מרכזיים פרשו למנוחה במלון
הילטון בירושלים. במלון לא היו
מוכנים להארכת פעולתה של הכנסת,
ובקושי ניתן היה להשיג חדרים.
שימעון פרס, יצחק רבץ, אהרון
נחמיאם (העבודה) ואהרון אבו
חצירא הגיעו להילטון כדי
להתרענן.
בינתיים התנהלה בכנסת ישיבת ^
המרכז של המפד״ל, שהחלה גם היא
ב־ .20.00 הישיבה, שהיתה אמורה
להסתיים ב־ ,22.00 דנה בנושא
שהכריע יותר מכל את גורל הממשלה
— מישרד הדתות.
שאול שין? ,עיתונאי הצופה,
הנחשב גם כמומחה לענייני המפד״ל,
התנבא :״העסק לא ייגמר לפני ״!24.00
ואכן, ב־ 22.00 חזרו הדמויות המרכזיות
לזירת הכנסת. במועדון החכ״ים
בהילטוו נותרו שבח וייס, אמנון לין

ההתרעה

הובנה

נכון

על־ידי

רביעיית הצמרת (שימעון פרם,
י־ יצחק רבין, יצחק נבון וחיים

בר־לב) ,שאיכלסה בתורנות את
השולחן שעל הבימה. תורו של כהן
הוקדם, ונאומו התקבל בתשואות
בקהל — שקצת הפריעו להפי־אנד,
שהיה אמור לסיים את הערב. לאחר
נאומו חזר כהן למקומו בקהל, וזכה
למיתקפה מאסיבית מאוד ישל שלושת
ריבעי ההנהגה: יצחק רבין, שימעון
פרס וחיים בר־לב(״חיים קצת קילקל״
רטנו אוהדי האחדות בקהל).
״תרד מזה!״ לא הירפה מכהן שבח
ויים, נציגו הפעלתני של רבין בקהל.
״מזה״ — הכוונה להצבעה החשאית,
שהעז לדרוש הצעיר החצוף .״למען
הסדר הטוב ״,אמר בר־לב שניהל את
הישיבה .״צריך לשאול את משה כהן,
לפני שניגש להצבעה, האם הוא עדיין
דורש הצבעה חשאית ...לא! יופי, אז
ניגש להצבעה...״
כהן, שדווקא דרש וגם צעק למען
הצבעה חשאית, לא עיכל את קצב
האירועים המהיר. לפני שהספיק
לפתוח את פיו לענות לבר־לב, שמע
את מזכ״לו עונה במקומו. אווירת
השיכנוע התקיף התהדקה סביבו
פלאים. בפתק ששלח לי באופן דחוף
חבר־כנסת מוטרד, הוא התלונן :״זה לא
__ הוגן שאת משפיעה עליו להתנגד!״
ההגינות נוסח מיפלגת העבודה
יצרה הצבעה מזורזת, שבמהלכה הורמו
שלל קרטונים תכולים אל־על,
כתשובה לשאלה :״מי בעד?״ בעד
אחדות, כמובן. הספירה, הפלא ופלא,
היתל מהירה עוד יותר ומדוייקת:
באולם צפוף המונה 700 מקומות
ישיבה, שלא לדבר על חברי־מרכז
רבים שעמדו וסתמו את המעברים,
הצליחו לספור לא יותר מ־ 500 ידיים
בעד ונגד, כולל היד שלי שלא היתה
שייכת לעניין. מפילאי הדמוקרטיה.
י ועבד־אד־והאב דראודטה ( ע בודה).
— 23.30 הכנסת מוארת
ושוקקת חכ״ים, עסקנים, עיתונאים,
צלמים ומצטלמים. בקומת הוועדות לא
היו הפתעות: ישיבת המפד״ל עדיין
נמשכה. רלת האולם שבו התקיימה
הישיבה לא היתה סגורה לחלוטין.
הסדק משך את עוזריהם של פרס ורבין
ואותי להציץ. בתוך האולם נאם
יהודה׳ בן־מאיר :״אני מציע שבנושא
זה לא נחליט הלילה ״.הצעה
שזרעה בהלה בקרב המציצים .״הוא
דיבר על משהו אחר ,״הרגיע רבין את
עצמו ואת הנוכחים. חברי־הכנסת
אברהם כין־עוז ואהרון נחמיאס היו
שרויים במתח. במשך חמישה שבועות
הם ניהלו את המשא־ומתן עם המפר״ל
י מטעם מיפלגתם, העבודה,. .יצרנו
עימם יחסי אמון והבנה הדדיים״,
סיפרו .״שום דבר לא דלף לתיקשורת!״
כעת עמדו יחסי ״האמון וההבנה״
למיבחן, שעמד לחרוץ את עתיד
השניים במיפלצתם. על כץ־עוז, למשל,
מדברים כמועמד לסגן־שר־החקלאות.

מזל טוב1

יש ברית!
מזל טוב! המתחרים הנצחיים יצחק
מודעי וגירעון פת כרתו לאחרונה
ברית־ידידות ביניהם.
תרמו להכשרת־הקרקע שני אישים
המקורבים לשניים: חבר־הכנסת פינחס
גולדשטיין איש מודעי ואיתן
רוזנמן (זה ראל־על זוכר־ם? תחילה
ייצג את העובדים. אחר כך את ההנהלה.
ולבסוף מצא עצמו בחוץ) .שהוא
מקורבו של פת.
גולדשטיין לקח את רוזנמן ־שיעזור
לו במטה־הבחירות של הליכוד. השנים
התקרבו במהלר העבודה וסללו
את הדיר לק-רבה בין מודע־ ופת.

עד •כד־ כך אמון. שהשניים כתבו
את פ־תקי ההצבעה שלהם ביום
הראשון החולף יחדיו. כך. על כל פנים.
סיפר לי פת. כשנודע לפת ומורעי
שפתק־ההצבעה של מודעי בידי,
הודיע לי פת בחיוך שהסקופ אינו
בלעדי שלי! גם הוא יורע את תוכן
הפתק: הסתבר שהשניים הראו אחד
לשני את שמות מועמדיהם לתפקיד
שרים. בטרם שיל־שלו את פיתקיהם
לקלפי. לזה בדיוק יקרא •שיתוף!

נימעט ועידת פיסגה
למישלחת הישראלית לכינוס מועצות־הנוער הפוליטיות והכלליות.
שנערך באוסלו בירת נורווגיה, אירעה כמעט ועידת פסגה ביג־מעצמתית.
המישלחת מנתה, בין היתר, את חברי־הכנסת עדי אמוראי (עבודה)
ופינחס גולדשטיין (ליברלים) .ובאה למלון שבו השתכנה מישלחת
סובייטית בראשותו של סאיטה, חתנו של ריאוניד ברזינייב —
מנהיג ברית־המועצות המנוח. מישלחת נוספת שהתארחה במלון היתה
מארצות הברית. אצל האמריקאים חיידק התיווך הוא פעיל במיוחד, ומייד
נעשו נסיונות להפגיש את המישלחות מרוסיה ומישראל.
תכל׳ס? לא יצא כלום. הרוסים השתדלו להוריד פרופיל, ואילו
גולדשטיין ואמוראי הוחזרו בטרם עת ארצה, עקב ההתרחשויות
הפוליטיות.

אבו חצירא ״שיחות התעדכנות״ אצל

יצחק •טמיר.

גם גדעון פת, שר התעשיה
והמיסחר בינתיים נקלע ״למקום :״לא,
לא נקראתי. פשוט אירחתי את סגן
ראש ממשלת הולנד, אז כבר באתי,״
התנצל.

יום

החמייטי— 00.30 .

המפד״ל גמרה סוף־סוף להתייעץ.
המיועד לראשות־הממשלה, פרס,
שימש כמתווך והעביר את הכדור
קומה למעלה, ליצחק שמיר, שהעביר
את הכדור לש״ס.
למטה: דור הביניים של מיפלגת
העבודה, גם הקיצוניים שבו, גילה
עדיפות ברורה לאופציה של הרכבת
ממשלה צרה, אך החבורה פרס־רבין־
נבון דחפה לאחדות לאומית. היה ברור
לכל שנוכחות ״הקטנים״ אינה אלא
הפגנת־שרירים לפני הליכוד. יאיר צבן
פיהק ורצה ללכת לישון :״אתם יודעים
את מיספר הטלפון שלי הקניט את
עוזי ברעם (עבודה) שהתנודד מצד
אל צד, אדום עיניים, לאחר ״שני

— 24.00 אמנון ו רובינ־שטיין
(שינוי) נתקף בהיסטריה

בלתי־מובנת :״אני רוצה ששימעון
(פרס) יידע!״ הסתבר שרובינשטיין,
אשר קיווה עד לרגע האחרון כי תוקם
ממשלה צרה, סבר שיש אי־הבנה בין
מנהיגי העבודה והמפד״ל.
ליד חדר הדיונים הממושכים של
המפד״ל הפגינו נוכחות מרדכי
(״מורל׳ה״) בראון (ר״צ ,1יאיר צבן
(מפ״ם) והמפסיד הלאומי אהרון אבו
חצירא (תמ״י) -השותפים הפוטנציאליים
לממשלה צרה. ניתן היה לקרוא
את המפה הפוליטית על פי מיקומם:
בעוד שצבן ישב יחד עם חכ״י העבודה
— זכר לשיתוף־הפעולה במערך —
טייל אבו חצירא עם עוזרו יורם
בן־יטלום במסדרונות, בלא שמישהו
פנה אליו. אגב, עוזרו קיבל הוראה
שלא לזוז מהכנסת, מחשש שיתרחשו
שם דברים. כמה שעות קודם לכן, יזם

מודעי ופת עצמם נפגשו לפני כמה
ימים והכריזו על פתיחת דף חדש
ביחסים ביניהם. שיתוף ואמון הדדיים.

בר־און
הפגנ ת־נוכ חו ת

לילות ללא שינה״.
— 01.00 רבץ התייאש ונטש
את האיזור לטובת אירוע פרטי. בחדר
הוועדה לחוץ וביטחון, שבו התמקמו
ח״כי העבודה, התפתח הווי. סיפרו
בדיחות. על מי? על מי לא: על חיים
בר־לב, שישב בסמוך והפך. לכוכב
הלילה בלי ידיעתו, על הרב מיטה
סלומון מנכ״ל מישרד־הדתות. השארתו
של סלומון בתפקידו הרגיזה את
ש״ס :״צריך למצוא לו עבודה, וזהו!״
הבריקו ברעם ורפי אדרי. אולם
נושא הבריחות הראשי היה מיטה
יטחל. שכונה בפי עזר יייצמן ,״שחלנו
וכל השאר ״.שחל התרוצץ ללא הרף
עמוס ניירות :״כששחל מגיע עם נייר
זה סימן טוב!״ קיווה ח״כ אופטימי ,״זה
סימן שהוא כרגע יצא מהשירותים״,
הוסיף חברו וגרם לציחקוקי יאוש.
— 01.30 לא כולם כבר זכרו
למה מחכים .״רגע ״,עצר אותי כתב זר,
״עכשיו שמיר רן עם ש״ס בהצעה של
המפד״ל, שהיא בעצם הצעתו של

יאיר צבן התעייף :״רוצה ללכת!״
בינתיים עבד על נחמיאס :״כל מה
שעוזי ברעם צריך לעשות בשביל
להקים ממשלה צרה זה לצלצל אליי
ולהודיע לי — אתם מקבלים את תיקי
החקלאות והחינוך! זה התנאי המוקדם
שלנו להצטרפות לממשלה ״.״מה
פיתאום?״ קפץ נחמיאס משולל ההומור
.״חינוך וחקלאות אינם תיקים,״
הסביר צבן בארשת רצינית ,״זה אידיאולוגיה!״

01.45 צבן הלך לישון.
במעלית צחק :״הוא לקח אותי
ברצינות, נחמיאס ״.הליכתו סימנה את
ההשלמה עם כך שתקום ממשלת
אחדות ויהי מה. באורח פלא נעלמו גם
שאר השותפים הפוטנציאליים לממשלה
צרה — אבו חצירא ובראון.
— 03.00״הש״סניקים עוד עם
שמיר?״ שאלו פרצופים עייפים בחדר
הוועדה לחוץ וביטחון. אנשי יחד
נטשו: וייצמן, אברהם טמיר ורפי
תיק לאור הנטיה הרווחת בין יושבי
הכיסאות הטריים שלא להחזיק בתיק.
כדאי לבדוק מהן הסיבות לפופולריות
של סטאטוס זה:
,.יגאל הורביין ( או מ ץ) שהתלבט
במשיר -השבוע שעבר ו״זו היתה
הצגה!״ ׳קבע חבר־כנסת מהעבודה.
״הוא מאוד אוהב להתלבט בקול רם)״.
אם להצטרף לממשלה. הודיע לי
בצהר־ היום הראשון החולף שיש
בכוונתו ״להיות ש־ר־בלי־תיק!״
מה זה נותן לך? שאלתי.
״זהרפורום להעלאת ריעות,״ הירהר
הורוביץ בקול .״ו סיבות נוספות לא
הגיעו לירי ביטוי.
גירעון פת, שמונה בדקה ה־90
כשר־המדע, גם הוא התעתד להיות
דווקא שר־בלי־תיק. בחצות הלילה
ביום הרביעי הוא הסביר לי בהקלה
ניכרת .״אני כבר החזקתי במישרד
גדול. עכשיו אוכל לשבת בוועדות
השונות. להביע ריעות. לעסוק במשימות
שיוטלו עליי.״ המשימות. כמובן.
לא יהיו מיוחדות, מכיוון שיזהו תחום
מומחיותו של השר־בלי־תיק עזר

וייצמן.

אחד מטיקסי־החילופין שהתקיימו
ביום השישי בין השרים היוצאים
והנכנסים עורר תשומת־לב מיוחדת.
המדובר בטקס החילופין בין שר־התעשיה
והמיסחר: גדעון פת. שיעבר
למישרר המדע. ואריאל •טרדן,

אונגר, שהצליח לשמור על מראה
אלגנטי גם בשעות הקטנות של
הבוקר. למטה חיפשו סיגריות, למעלה
התפללו. שמועות אמרו ש״הם (ש״ס)
מחפשים את חכמי־התורה, ולוקח זמן
עד שמוצאים חכמים״.
— 03.30 הירשו לצוות
הטלוויזיה הישראלית להיכנס לחדר
הוועדה לחוץ וביטחון. פרס התראיץ
ודבק בניסוחיו הדיפלומטיים, חרף
עייפותו. אלה עיצבנו את המראיין,
שפסק :״שנינו לא במיטבנו!״
— לפרס הידוע
04.00
בעצב־־הברזל שלו נשבר מלחכות.
מזכירותיה דליה ואתי, חזרו
לתל־אביב. פרס עצמו פרש לישון
בחדר הסמוך. נבון העדיף לישון בבית,
ונטש בהקלה ניכרת. רק בר־לב, שחל,
עמירם ניר ויוסי ביילין הפגינו
נאמנות לבום.
— 04.30 הטלפון צילצל. כולם
הסתכלו במכשיר ובשעון לסירוגין,
כלא מאמינים. על הקו היה שימעון־
שביקש־את־שימעון (פרס) —.יש לו
מסר אישי דחוף עבורו. לא. לא מסר
פוליטי .״לא ניתן להעירו!״ פסק
ברוך, דוברו של פרס ,״הוא לא ישן
מספיק לילות ״.הוויכוח ארך עוד 15
דקות יקרות. לא, הוא לא מוכן
להזדהות או להעביר את המסר שבפיו
— הוא רוצה לדבר עם שימעון! לבסוף
הואיל להשאיר מיספר טלפון ש״יופקד
בידי שימעון אישית!״ אך נותר על
הקו.
בינתיים. בקומה העליונה, יצאו
מנהיגי ש״ס — הרבנים פנ ח סי ופרין
— מחדרו של שמיר. הם נראו נרגשים
וכעוסים. והצהירו על פרישתם מהממשלה.,״(הפרישה
החזיקה מעמד עד
לצהרי היום) .״לנו יש ארבע מנדטים,
וכמו כן למפד״ל ״.טענו פעיליהם.
״ויתרנו להם מספיק!״
— 04.45 למטה, בחדר מיפלגת
העבודה, חיכו לתשובתו של ש^יר:
האם יפר את הבטחותיו לש״ס וירבוק
לילי סקופ־ה שבוע
שנכנס -מחוייט — בחליפה כחולה
ועניבה — ובצעדים כבדים למישרד
הכלכלי השני בחשיבותו בישראל.
עובדי המישרד דיווחו לי על פחד
ושימועות שונות בדבר עריפת ראשיים,
שהתהלכו במיסדרונות המישירד. שרון
נראה נרגש׳ ,עצם עיניו כלא מאמין.
הוא אסף את עובדי המישרר בלובי שיל
הבניין שבו הוא שיוכן והרגיע אותם:
״החלטותיי יהיו מיקצועיות לחלוטין!״
הבטיח ל־ 300 האנשים שמילאו את
הלובי.
״הוא מעורר סקרנות ״.הסבירו לאת
פשר ההתקהלות. אריק, מנהיג
המכיר את קהלו. השמיע להם בדיוק
את אשר רצו לשימוע .״הוא אישיות
דומיננטית ״.התפעל באזניי אחד
העובדים.
תוך כדי נאומו. פנה שירון לקודמו,
גדעון פת. אך לא מצא אותו. פת פשוט
נעלם מאחורי מימדיו המרשימים שיל
השר הנכנס. ועברו כמה שיניות טובות
עד שנמצא מימינו .״חשבתי שאתה נמצא
שמאלה לי ״.ניסה שירון להתבדח.
פנינים נוספות מנאומו הקצר:
״תמיד מזדמן לי להימצא במוקד
העניינים: כשהייתי בביטחון — זה
היה המוקד. וכעת. כשהבעיה המרכזית
של ישראל היא הכלכלה — אני כאן״.
ספק התלונן. ספק השתחצן שירון.
לאיש באותו המעמד לא היה האומץ
להזכיר לו. שכמה מהעניינים הביטחוניים
הפכו ל״מוקד״ בעזרתו האדיבה.
ולסיום — סקופ השבוע: אריק,
גבירותיי ורבותיי. הגיע לבדו. בלי׳
לילין באחדות, או יפתיע? למעשה, לא היו
הפתעות: היה ידוע ששמיר יאחז
בשארית מנהיגותו בממשלת האחדות
הלאומית.
— 05.00 בחוץ כבר היה אור
מלא .״שמיר יורד!״ הודיעו. התגובה
— אדישות. לקריאה: זאב־זאב כבר
התרגלו. פרס הפגין עיתוי מדהים, קם
משנתו פרוע שיער ושאל :״מה
השעה?״
בדיוק באותה השעה צעד שמיר
לקראתו. לזה יקרא תיאום והרמוניה.
החמישיה (פרס. שמיר. בר־לב, דן
מרידוד — מסורק וחייכן. כמו תמיד
— ומשה שחל. שניעור משינה טרופה
כמה שניות קודם לכן) הסתדרה אל
מול מצלמות הטלוויזיות השונות.
״רוני, בוא הצטרף,״ הזמין פרס את
דוני מילוא, שנותר מבוייש בצד.
נאומי סיום בעברית ובאנגלית: פרס
בסיגנונו הזהיר־מנוסח, ושמיר בסגנונו
המתנצל.
יש ממשלה! ויש לה ראש —
שימעון פרס! (״לא, אני לא רוצה את
מיספר הטלפון של שמעון״) ,שהפגין
אופטימיות גמורה :״את תפסידי!״
התנבא בביטחון בהקשר להתערבות׳י,
שימיה של ממשלתו ספורים. לו יהי.

דפנ הברק

מודעי טעה בדרך כבר ביומו הראשון כשר־אוצר.
אבא אב! לא שחה לבד ושבח וייס החזיק נשק גרעיגי
הכל מצפים ששר־האוצר
החדש, יצחק מודעי, יידע
לנווט נכון את הכלכלה הישראלית.
או כבר ביומו הראשון
בתפקיד החדש הוא טעה בדרך.
ביום השישי בערב אירח מודעי
את באי קונגרס האינטרנציונל
הליברלי לארוחת־ערב במלון
גרנד־ביץ׳ שבצפון תל־אביב,
אחר־כר הוזמנו האורחים ל־קוקטייל
בבית סמוך, ביתו של
הפירסומאי דויד אדמון. מודעי
הציע לנוכחים שלא ישתמשו
בריכבס, משום שהפנט־האוז
של ארמון נמצא מעבר
לכביש. הכל הלכו אחריו לרחוב
יחזקאל, אך הוא טעה בררו ומצא
את הדירה אחרי שהאורחים
נאלצו להיעזר בעוברים ושבים.
בתום המסיבה ביקש ראש־ממשלת־איסלנד
סטיינגרי־מור
הדמגסוז, שהיה בין ה־

כשבאה סימון וייל כבר לא היה
מי שיעזוב את השולחן החשוב,
ואז נאלצו כל המצטופפים סביבו
להידחק זה אל זה כדי לפנות לה
מקום.
ערב החתימה.על ההסכם
הקואליציוני פגש עורר־הדין
הירושלמי ראובן (״רובי״)
ריבלין, בעזר וייצמן במיס־עדה
בתל־אביב. ריבלין, המשובץ
ברשימת הליכוד לכנסת
במקום ה־ ,52 שאל את וייצמן
מרוע הצטרף למערה ענה
וייצמן, שבדרף זו הוא אילץ את
הליכוד להקים ממשלת ליכוד
לאומי בראשות המערה ״אתה
יודע כמה זה שווה לראות את

לטובת המערה שיאון טען
שבידיו הנוסחה לצימצום הפער
עד לשלושה מנדטים בלבה
שהליכוד יקבל 41 מנדטים. הוא
ביקש עבור תוכניתו סכום של
אלף דולר. על כל מנדט נוסף
מעבר ל־ 41 הוא ביקש סר של
500 דולר. מטה־הבחירות של
הליכוד דחה את שיאון ולא האזין
להצעותיו המפורטות — שבהן,
בין השאר: שרוני מילוא לא
יפצה את פיו עד יום־הבחירות

במיקרה נסיכה מכווית, שזיהתה
אותה על־פי תצלום של תמיר
שהופיע בשער השבועון המצרי
אוקטובר. בתור הגיליון הופיעה
כתבה מפורטת על תמיר.
אבא אבן לא שחה לבדו
בבריכת מלון השרון בהרצליה,
כפי שניתן היה להתרשם בכתבה
בהשבוע יומן אירועים ששודרה
בערב שבת האחרון
בטלוויזיה. אבן, הנוהג לשחות
שם מדי בוקר, שחה בבוקר

לעולם להתחלף בתפקיד עם
פוליטיקאי. הוא הביט מקרוב
במה שעבר על פרס עד שהממשלה
החדשה אושרה בכנסת.
״כל שחקן אחר במקומו היה
מקבל התקף־לב, מים־בברך,
אולקוס או צרידות, ולא היה
מצליח לעמוד בקור־רוח כזה
בתפקיד.״
שולמית אלוני תקפה
בחריפות את הממשלה החדשה
והדגישה את העובדה שאין בה

אריק שרון, דב שילנסקי
ודויד לוי מצביעים בעד פרס

כראש־ ממשלה?״
עורר־הדין הבאר־שבעי
עמוס שיאון, שתחביבו הוא

1 1ל 1?1ך שר־התיירות לשעבר אוחז בשתי ידיו בצלחת
#1 11111/1עמוסה בפירות העונה (למעלה) .שאסף מהבר
במסיבת הפתיחה שנערכה לבאי קונגרס האינטרנציונל הליברלי,
אשר נערך השבוע. עמיתו הליברלי סטיינגרימור הרמנסון, ראש־ממשלת
איסלנד (משמאל) ,הנציח במצלמה שלו אורחים אחרים
במסיבה שערך הפירסומאי דויד אדמון, חבר המיפלגה הליברלית,
למוזמנים שמעבר לים. גם הליברלים העצמאיים וגם אנשי החטיבה
בליכוד שיתפו פעולה במסיבות הרבות שזומנו לבאי הקונגרס.
מוזמנים, לשוב למלונו. מכיוון
שמרבית הנוכחים השאירו את
ריכבם ליד גראנד ביץ: חיפש
ארמון בנרות אורח בעל רכב
צמוד. כשנמצא אחד, הוא התבקש
להחזיר את האורח רם־
המעלה מאיסלנד ומישפחתו לחדרם
שבמלון.
במוצאי־שבת אירח ראש
עיריית תל־אביב
(״צ׳יץ״ ),להט את הליברלים
מחו״ל ועמיתיהם הישראלים במסיבה
גדולה בגן־אורנים ש־בגני־התערוכה.
ליד שולחן
הכבוד התקבצו מכובדים רבים.
כשהופיע ראש־הממשלה יטימ־עון
פרם, נאלץ עורר־הדין
הירושלמי יצחק ננר, חבר
המיפלגה הליברלית, לוותר על
מקומו. כשבא יצחק •טמיר,
שר־החוץ וממלא־מקומו של
פרס, נאלץ להיפרד מהשולחן
השר לשעבר מיטה פול.

׳טלמה

ושיצחק שמיר ירבה להופיע,
משום שהוא מקרין שלווה והכוכבים
באים לקראתו.
בארצות־הברית שוהה עתה
האסטרולוגית מרים תמיר. בראיון
לשבועון בעברית המופיע
בניו־יורק היא פרשה את המפה
האסטרולוגית שלה לשנה הקרובה.
היא צופה הצלחה ל־ווייצמן:
לדעתה, מאמצי שרון
לשקם את הקאריירה שלו לא
יעלו יפה: שאישיות לבנונית
בכירה תימצא את מותה בקרוב.
וכר גם נשיא סוריה חאסט׳ אל
אסד. תמיר באה לניו־יורק
מטיפול במרכז־בריאות בלונדון,
שם היא הורידה ממישקלה.
בנמל־התעופה היתרו פגשה בה

הצילומים עם גיסו חיים
הרציו״ ,נשיא המדינה. הרצוג מעדשת הצליח להתחמק
המצלמה.
אבן סיפר בשבת שהוא
התרגש מאוד ממאמרים אוהדים
שפירסמו עליו שני נציגים מובהקים
של הליכוד, הח״כ אהוד
(״אודי״) אולמרט ומזכיר הממשלה
לשעבר אריה נאור.
״עם חרות אני מסתדר טוב, או
הבעיות שלי היו ונשארו בתור
מיפלגת העבודה.״
השחקן *טלמה (״שלי־מל׳ה״ו
בו״שביט היה בטוח
שפוליטיקאי הוא בסו־הכל
שחקן טוב. השבוע הוא הגיע
למסקנה ששום שחקן לא:יוכל

אף לא אשה אחת. פרס ענה לה,
שבממשלה החדשה תהיה גם
סגנית שר. התערב יוסי שריד:
״אשה לשעבר.״
מהו השינוי הצפוי ב־מישטרה
אחרי מינויו של חיים
בר״לב כשר־המישטרה? במיס־דרונות
הכנסת התהלכה ביום
החמישי בדיחה שבר־לב, הידוע,
כחובב סוסים, יהפוו את הסוסים
לרכב התיקני של השוטרים.
הפרופסור החיפאי שבח
וייס בא לישיבת מרכז מיפלגת
העבודה, שאישרה את רשימת
שרי המעיר בממשלת האחדות.
בפתח שאל איש־הביטחון את
הח״כ אם הוא נושא עליו נשק.
וייס הציג לפניו שקית גרעינים

אסטרולוגיה, חישב ומצא שהממשלה
החדשה תיקלע לקשיים
של ממש בחודש ינואר הקרוב,
בין הימים ה־ 13 וה־ 31 בחודש.
יתכן שהמשבר יהיה כה חריף,
עד שבחודש פברואר תחליט
הכנסת על הקדמת הבחירות.
בתנועת החרות מתייחסים
לדבריו של שיאון ברצינות,
אחרי שערב הבחירות זילזלו בו
ובתחזיותיו, שהתגלו כמדו־ייקות.
שיאון סיפר למקומון
הבאר־שבעי ידיעות באר־שבע,
שחודש לפגי הבחירות הועברה
פניה אל אישיות בכירה במטה-
הבחירות של הליכוד, שכללה
הצעה לעשות שימוש בנתונים
אסטרולוגיים לתועלת המים־
לגה. הפניה היתה חשאית וידעו
עליה שני אנשי־חרות, אחד מהם
בכיר במטה־ההסברה. באותם
הימים הצביעו מרבית הסקרים
על פער של עד 16 מנדטים

מנחם ומתי

| | נהגו של ראש־הממשלה לשעבר יצחק שמיר, החל בשיתוף פעולה קואליציוני,
כמתחייב מהקמת ממשלת האחדות הלאומית, עוד לפני שהממשלה הוקמה.
ביום הרביעי מורט העצבים בכנסת הוא ניצל את הזמן הפנוי שהיה לו, כדי לשחק שש״בש עם
עמית למיקצוע, חיים בורבה (עם הגב למצלמה) -נהגו של ראש־הממשלה החדש, שימעון פרס.
העולם הזה 2455

לבנים שהחזיק בידו ואמה ״אני
מחזיק בנשק גרעיני!״
השבוע הפוליטי הצפוף
נתן את אותותיו גם בעיתונאים.
אחד מהם, יוסי מלמן, הכתב
המיפלגתי של דבר, היה אמור
להופיע ביום השישי בבוקר
בתוכנית תוספת בוקר של
גלי־צה״ל. הוא איחר להתעורר,
אחרי שלא ישן יומיים רצופים,
ולבסוף השתתף בתוכנית דרר
הטלפון.
יצחק ליבני, מנכ״ל
רשות־השידור לשעבר, הבין
השבוע לליבם של עשרות
יועצי־שרים, מנכ״לי מישררי־ממשלה
ובכירים אחרים, שימצאו
את עצמם בתוף ימים ללא
עבודה. הוא נזכר בסיפור הידוע,
שכאשר נכנס משה דיין
לתפקידו כשר־ביטחון, ערב
מילחמת ששת־הימים, הוא פגש
בבניין את העיתונאי אלי ניסן.
ניסן היה אז יועץ־עיתונות של
לוי אשכול, שר־הביטחון
הקודם, שהשאיר בידיו רק את
ראשות־הממשלה. שאל דיין את
ניסן :״מה אתה עושה כאן?״
השיב ניסן :״אני יועץ השר
לענייני תיקשורת ״.ענה דיין
בהחלטיות :״היית!״
במוצאי שבת נערכה
מסיבה בביתו של שר־הביטחון,
יצחק רבין, לרגל התמנותו
לתפקיד. מכל מחנה רבין
במיפלגת העבודה הופיע רק
שר־הקליטה, יעקב צור, ואת
האגף העיתונאי ייצגו היועצת

שתי קופסות של סיגרים. מעט
אחרי חצות הוא ביקש, שלא
כהרגלו, לפרוש לביתו, כדי
להתכונן ליום־העבודה הראשון
שלו בלישכה בירושלים. על
ף חילופים שנערכו שם ביום השישי
התבדח אפלבאום, שאנשי
המעדר שנכנסו ללישכה חשו
שזהו ביתם האמיתי.
צחי נוגה, הכתב המוניציפאלי
התל״אביבי של הרריו,
המסקר גם ענייני תחבורה,
הושעה ליום אחד מעבודתו. נוגה
התבקש להכין כתבה על ״קומנדו
מס־הכנסה״ .הוא טען כי אינו
יכול, מכיוון שהוא עובר על
כתבה אחרת. שרה פרנקל,
ראש מערכת החדשות בתל־אביב,
ביררה ונודע לה ממזכיר
המערכת כי נוגה אינו עובד על
כתבה אחרת. היא התקשרה
לנוגה ואמרה לו :״אתה משקר!״
נוגה אמר שהוא אינו משקר
וסירב לדבר בעצמו עם מזכיר
המערכת. בעיקבות הפרשה
הוזמן נוגה למישפט מישמעתי
לפני יגאל רום, מנהל חטיבת
החדשות וממלא מקום מנהל־הרדיו,
לפני זאב כהן, מזכיר
מערכת החדשות ולפני פרנקל
עצמה. השלושה ״שטפו״ אותו
שטיפה רצינית והוא אמר :״אילו
ידעתי שיהיה לי מישפט, הייתי
מביא איתי עורר־דץ״.

ך ך 1ל ראש אגף־המודיעין נהג בטקס חילופי שרי־הביטחון שנערך ביום השישי כאיש
\ 1ק 1ך
\ 11111י 1ן מודיעין לכל דבר. האלוף בחן בקפידה רבה את התיקרובת שהובנה למוזמנים
בקומה השביעית בבניין מישרד הביטחון (למעלה) ,ורק אחר־כך הושיט את ידו (למטה) לצלחת.

פסוקי ה שבוע
• ח״כ חרות דויד מגן,

קואליציוני הרחב :״איננו נכנסים
לבית־נופש,״

• המיועד לתפקיד ׳ושבראש
ועדת־החוץ־וה־ביטחון
של הכנסת, אבא
אבן, על ממשלת האחדות :״זהו

מישטרה צבי וולך, לחברו
העיתונאי אדם ברוד :״אל תעביר
אליי את כל הבעיות האישיות
שלך. אל תפעיל עליי ספקולציות
פסכולוגיסטיות ואל

תפענח אותי לפיהן״.
• המשורר יב״י :״על
מצבתה האבודה אפשר היה
לכתוב׳את המילים הבאות: היה
היתה תנועת העבודה״.

תינוק יחיד בהיסטוריה שנולד
בלי שאיש יאמר דבר לשיבחו.
אפילו ההורים.״
• הנ״ל, על ח״כ רפי אדרי:
״אשא עיניי אל ההרים מאין יבוא
אדרי.״

• שר-התיקשורת אמ

?17111111 שליש משלישיית הגשש החיוור בא השבוע עם
1 / 1 1| / 111 אשתו הטריה, אורנה, למסיבה שנערכה
בתל־אביב. לוי הופיע במיכנסיים קצרים ובסנדלים. השליש השני,
גברי בנאי, בא לאותה מסיבה הישר מקפריסין. השליש השלישי,
ישראל (״פולי״) פוליאקוב, הופיע בלבוש חגיגי, שהבדילו מחבריו.

המדינית שלו, ניבה לניר,
חברתה מדבר עליזה וולך
והכתב הצבאי של ידיעות
אחרונות, איתן הבר, אשר
משכתב את מאמרי רבין
המודפסים בצהרון. הבר הוזכר
באחרונה כאחד המועמדים
לתפקיד יועץ־תיקשורת לרבין.
כמעט באותה שעה ערכו
חבריו של בועז אפלבאום,
ראש־הלישכה החדש של ראש־הממשלה,
מסיבת־הפתעה במיס־ערת
פירושקי בצפון תל־אביב.
אפלבאום הודה למברכיו, ובעיקר
לאלה שהביאו לו במתנה
העולם הזה 2455

על ממלא־מקום ראש־הממשלה
ושר החוץ :״יצחק שמיר גמר את
הקאריירה שלו״.

• שר התעשיה וה־מיסחר
אריאל שרון, לח״כ
רוני מילוא :״אתה קטן ומושתן.״
• הרב מנחם הכהן, על
הנ״ל :״את הכללתו בתפקיד
בכיר בממשלת־האחדות מפרשים
שרון ומקורביו כעיסקת
חבלה״.

• ראש־הממשלה שימי
עון פרם, על ההסכם ה־

נון רובינשטיין, על הממשלה
החדשה :״הממשלה הזו אכן
שוברת כל עיקרון קונסטיטוציוני,
וכמישפטן אמתח עליה
ביקורת נוקבת בסיפרי הבא.
אבל כאיש פוליטי אני חייב
לחשוב פעמיים על האלטרנטיבה,
שהיתה גרועה ביותר.״
• ׳ שר -ה ברי או ת מ רדכי
(״מוטה״) גור, על אי-
שיתופו המלא במשא־ומתן הקואליציוני
:״בזמנו קיבלתי
הסבר מלישכתו (של פרס)
שצירופי לצוות היה שם אותי
בעמדה גבוהה מזו של חברים
אחרים״.
• הנ״ל :״אני עדיין מאמין
שאני יכול להיות ראש־ממשלה.״

החוקר הפורש מה

1\ 1ך ¥1 | 1ח 1״11 מנשק באתו את חברתו החדשה, הדוגמנית
אנבל תמיר, במסיבה שנערכה במועדון-

לילה המערה ביפו. מסורי הזמר־פסנתרן מופיע בהמערה ערב״ערב
לצד הזמרת נירה גל, והוא הביא את חברתו היפה למסיבה שנערכה
שם לשחקני הפועל תל-אביב בכדורגל, לרגל פתיחת עונת המיש־תקים.
הוא ביקש מהנהלת הקבוצה שתאפשר לו לשיר את שיר
הקבוצה, שיוקלט באשר תזכה הקבוצה התל־אביבית באליפות.

קופל ממשיכה את הקיץ!
0 *$9.90 ולאדם
בחר לך היכן
להמשיך
את הקיץ!

בחר לך היכן לכייף!

מלון ״עדי״
x 10 $9.90 לאדם ל־ 6לילות!

מלון ״גלי אילת״
x 10 $11.90 לאדם ל־ 6לילות!

״נופש ישראלי״ של ״קופל״
מציע לך חופשה באילת
במלונות נבחרים ובמחירי מבצע.
המחירים חינם לאדם בחדר זוגי
ואינם כוללים מע״מ.
כולל ארוחת בוקר ישראלית .
מינימום 6לילות!

מלון ״קיסר״
x 10 $12.90 לאדם ל* 6לילות!
מלון״נפשון״
10x314.90 לאדם ל־ 6לילות!
מלון ״המלך שלמה״
10 \ $14.90 לאדם ל־ 6לילות!
בתוספת של $85 לאדם
תוכל לסוס לאילת ואנו נדאג
להעברה למלון!

מלון״סונסטה״
x 10 $19.90 לאדם ל־ 6לילות!
״אתה מגיע ל״סונסטה״ במכוניתך
״קופל״ תחזיר לך הוצאות הדלק
של נסיעתך לאילת עם הצגת קבלות
עד $50 להזמנה!
בתוספת של $49 לאדם בלבד
תוכל לשוס לאילת ואנו נדאג
להעברתך למלון ״סונסשה״!

הזמן חופשתך״ באילת מניחן י,
באמצעות כרטיס אשראי.
חייג״טלנופש״ 03-246121 או
בוא לכל אחד מסניפי ומשרדי
״קופל״ בארץ!
* מחירי המבצע בתוקף עד 1.1.85
למעש התקופות ־ ערה״ש תשמ״ה, סוכות- ,
חנוכה, חג המולד וערה״ש האזרחי.

מי ת ש ^ סי ם

לבעלי כרטיס אשראי;

1לל א ח ^״׳ם יילריים שווים!

לחופשות הגד 1ל 1ת צא עם הגחלים
#קופל טורם -נו פ עו ישראל
קיי פרסומאים £

ארוחת־צהריים עם פדרו
שואלים את־חואן :״האם הכרת את פררו?״
״האם אני מכיר את פדרו?״ קורא חואן ,״אנחנו אכלנו
ארוחת־צהריים ביחד!״
״הכיצד?״
״זה היה כך,״ מספר חואן ,״יום אחד אני רוכב על סוסי
בפאמפאס(הערבה) .לפתע צץ פדרו מאחורי אחד השיחים, מכוון
אליי את אקדחו ואומר: חואן, רד
מן הסוס! לו יש אקדח, לי אין, אז
אני יורד. פדרו אומר: חואן, אכול
את גללי הסוס. לו יש אקדח, לי
אין, אני אוכל את הגללים. וכך
אכלנו ארוחת־צהריים ביחד.״
את הבדיחה הזאת סיפרתי
עשרות פעמים לידידים מצריים,
כשדיברנו על גמאל עבד־אל־נאצר.
והנמשל: במשך שמונה
חודשים, ממאי עד דצמבר ,1948
אכלנו, עבד־אל־נאצר ואני מאותם
הגללים. שירתנו ביחד
באותה החזית. כאשר השוויתי
עבד־אל־נאצר
את זיכרונותיו עם זיכרונותיי
נוכחתי לדעת שהשתתפנו ביחד בכמה וכמה קרבות. הוא נפצע
בקרב על הגבעה 105 ליד נגבה, שבה זכתה הפלוגה שלי בתואר
,שועלי שימשון׳ .אני נפצעתי בקרבות כיס־פאלוג׳ה, שבהם זכה
עבר־אל־נאצר בעיטור. מכיוון שרוב הקרבות האלה התנהלו
בלילה, והיו קרבות־מגע ממש, בוודאי היינו קרובים זה לזה
לא״פעם במרחק של כמה מטרים.
״אולם,״ אני נוהג להוסיף ,״מעולם לא נערכה לנו היכרות
רישמית.״
תמיד הצטערתי על כך. הייתי מעוניין מאוד להכיר את הגבר
המרתק הזה, שהטביע את חותמו על תולדות המרחב.
בעוד כמה ימים ימלאו 14 שנה למותו, ומן הסתם יתלקח שוב
הוויכוח על אישיותו. האם היה גיבור או נבל? ״הרודן המצרי״ ,כפי
שכינה אותו דויד בן־גוריון ,״היטלר של המיזרח התיכון״ ,כדיברי
מנחם בגין, או איש הקידמה והשיחרור?
בעיני הפלסטינים עבד־אל־נאצר היה גיבור לאומי.
בימי־השפל של העם הפלסטיני, בטרם קמה תנועת פת״ח והחזירה
להם את הרגשת הזהות הלאומית, שימש המנהיג המצרי כגיבורם
וכסימלם. הוא הרים את כבוד הערבים מן העפר. הוא נטע בליבם
גאווה חדשה, אחרי מאות שנות הדיכוי וההשפלה. הוא העלה על
נס את קיומה של ״אומה ערבית״ ,העומדת מעל למחיצות שבין
העמים והמדינות.
בתרבות הערבית (כמו בתרבות היהודית־המיזרחית) נועד
מקום מרכזי למושג הכבוד. עבד־אל־נאצר המרשים, גבה־הקומה
ויפה־התואר, בעל כושר־הנאום המלהיב והסוחף, שכבש את ליבו
של כל מי שנפגש עימו, שהתרועע עם ג׳ והארלאל נהרו ההודי
ומאו טסה־טונג הסיני כשווה עם שווים, מילא את לב הערבים בכל
מקום בגאווה חדשה. והפלסטינים, בני העם הערבי המדוכא
והמושפל ביותר, אימצו אותו אל ליבם ביתר־שאת.
הישגיו הממשים של עבד־אל־נאצר שנויים הרבה יותר
במחלוקת. גם במצריים מצאתי רבים, בייחוד בקרב האינטליגנציה
הצעירה, המכירים בתרומתו של האיש למוראל הלאומי
ולהחזרת הכבוד העצמי האבוד למצריים. אך הם זוכרים גם את
הטרור שהשליט, את כליאתם של טובי האישים מימין ומשמאל
במחנות־הריכוז שבהם היה נהוג מישטר נורא של עינויים, את הרס
הכלכלה המצרית ואת שקיעת העיר קאהיר בתהומות ההזנחה.
ושוב, ולעומת כל אלה: הדאגה האמיתית לשכבות העניות,
הבטחת הקיום המינימלי לכל על־ידי מזון מסובסד בקיצוב, הקמת
מערכת הבריאות העממית, ועוד.
חוקר ישראלי, שיבדוק את היחסים בין ישראל ועבד־אל־נאצר,
ימצא שהתמונה מסובכת מאוד. כשעלה לשילטון, בטרם גיבש את
השקפותיו, בדק גם את האפשרות להגיע לידי שלום עם ישראל.
הוא הזמין אליו למצריים את ידידו מימי המילחמה, ירוחם כהן,
שלישו התימני, דובר־הערבית, של יגאל אלון. מישרד־החוץ מנע
את נסיעתו. לאחר מכן ניסה ליצור מגעים עם ישראל באמצעות
הד״ר נחום גולדמן ואנשיו. ממשלת ישראל חיבלה במגעים אלה,
בין השאר באמצעות העסק־ביש המפורסם. אך במשך כל שנות
ה־ 50 באו יוזמות כאלה מצד מצריים — הן לפני מילחמת־סיני, הן
אחריה.
לעולם לא נדע בביטחון מה היתה מידת הרצינות של איתותים
מצריים אלה. הם לא הועמדו מעולם במיבחן רציני. בן־גוריון
ועוזריו, ובראשם שימעון פרס, העדיפו תמיד את הברית עם
הקולוניאליסטים הבריטיים. והצרפתיים נגד הערבים, על פני
ברית אפשרית עם הלאומיות הערבית נגד הקולוניאליזם.
החל מסוף שנות ה־ 50 ועד אחרי מילחמת ששת־הימים רכב
עבד־אל־נאצר על גל האחדות הערבית. הוא נכשל לחלוטין
בהגשמת רעיון זה — שעורר את התלהבותם של הפלסטינים,
שראו בו את הדרך לחזור לחברה הערבית כשווי־זכויות.
בסוף ימיו חזר אל רעיון השלום עם ישראל. בין השאר נשלחו
שליחים אל אנשי־שלום ישראליים, כדי להכשיר את הקרקע.
אחד מהם, איש בכיר במישרד־החוץ, פנה אליי בארצות־הברית.
אחד האנשים שסיפר לי לעיתים קרובות על עבד־אל־נאצר
(ולו עליי) היה אריק רולו, העיתונאי הצרפתי היהודי־מצרי, שגם
ליבו נשבה על־ידו. פעם סיפר לי שראה אצל עבד־אל־נאצר את
סיפרי, מילחמת היום השביעי שבו תיארתי את המאורעות
שהובילו למילחמת ששת־הימים. טענתי כי הנשיא המצרי לא
רצה במילחמה, כי אם הסתבך בהשתלשלות בלתי־מכוונת.
עבד־אל־נאצר אישר באוזניו שזהו אכן תיאור נאמן. שגיאותיו

בשלושת השבועות שקדמו ל־ 5ביוני גרמו במידה רבה למילחמה,
ששינתה את ההיסטוריה של ישראל ושגרמה, בדיעבד, לאסון
לאומי.
בראשית 1970 קרא לי רולו וסיפר לי שהקליט ראיון ארוך
מאוד עם עבד־אל־נאצר. המנהיג המצרי דיבר באופן חופשי על
פיתרוף שלום עם ישראל, ובכלל זה יחסים דיפלומטיים
וכלכליים. אחרי הראיון ביקש ממנו הנשיא לגנוז את רובו,
ולפרסם רק חלק קטן ממנו. רולו השמיע באוזניי את הראיון כולו.
שאלתיו אם הוא מרשה לי להביא את הדברים לידיעתה של
ממשלת־ישראל, והוא הסכים.
לא היה טעם לדבר עם גולדה מאיר, שהיתה אשה מוגבלת,
גזענית ושונאת־ערבים. משר־החוץ, אבא אבן, כבר התייאשתי, כי
התגלה כאיש חלש־אופי, שלא יילחם לעולם על ריעות. החלטתי
לפנות אל פינחס ספיר, האיש החזק במיפלגת־העבודה, שנחשב
כמלך היונים.
ספיר הזמין אותי. נפגשנו בלישכתו, בקריה התל־אביבית.

לזכר אלכסנדר סרגייביץ׳ פושקין, גדול הסופרים הרוסיים.
נערכה תחרות ארצית בין אמני ברית־המועצות, גדולי הפסלים
הציעו את הצעותיהם.
בתחרות זכה פסל של סטאלין, בגובה של 20 מטרים, כשהוא
מחזיק בידו ספר של פושקין.
סיפור זה עלה בזיכרוני לאחרונה כמה פעמים, כאשר קראתי
מאמרי־הספד והקשבתי לנאומי־הספד על ידידי.
הגעתי למסקנה כי כל ההספדים מתחלקים לשני סוגים עיקריים.
בעלי הסוג הראשון מספידים בנוסח ״המנוח ואני״ .למנוח
מוקדשים כמה מישפטי-הקדמה, ולאחר מכן מוקדש כל השאר
לאני.
בעלי הסוג השני אומנם מספידים את המנוח בלבד, אך למעשה
הם מספידים את עצמם. הם מייחסים למנוח את כל התכונות
היפות שהם רואים בעצמם, ומעלים אותן על נס.
כך או כך — כל המספיד, את עצמו מספיד.

הר, איזה שיקר?

נלווה אליי אמנון זיכרוני. סיפרתי לספיר על דברי המנהיג המצרי
בראיון המוקלט, ואמרתי שאני יכול להביא לו העתק של הסרט.
לאכזבתי התהומית, לא גילה ספיר כל עניין בכך. מדבריו
למדתי שאין לו מושג בעניינים ערביים, ושהם גם אינם מעניינים
אותו. לעומת זאת דיבר בלהט על משה דיין, שאותו שנא מקרב
לב. לא מילחמת ישראל־מצריים העסיקה אותו, אלא מילחמת
ספיר־דיין.
אנוור אל־סאדאת, שנבחר על־ידי עבד־אל״נאצר כסגנו,
המשיך במדיניותו. רעיון השלום עם ישראל כבר היה מוכן, כאשר
הגיע לשילטון. ההבדל בין השניים היה נעוץ בכך
שעבד־אל־נאצר היה מודע הרבה יותר למקומה של מצריים
בעולם הערבי. איני מניח שהיה מסכים לשלום נפרד,
ישראלי־מצרי, כפי שעשה סאדאת.
בבתיהם של ערבים רבים בישראל עדיין תלויה תמונתו של
עבד־אל־נאצר. לגביהם, הוא האיש שהחזיר גם להם את הכבוד.
ויש בכך גם הסתייגות ברורה מיורשו, סאדאת, שהפקיר לרעתם
בקמפ־דייוויד את העם הפלסטיני.

תחזית ארץ כנע!
מה קרה לתנועה הכנענית — זו שביקשה להחזיר אותנו לימי
בעל ועשתורת, כנען העתיקה ומלכות־ישראל הראשונה?
היא חיה וקיימת — במכון המטאורולוגי.
מה למזג־האוויר ולקרני־השור? שאלה טובה. אין לי תשובה
עליה.
אני רק יודע שמי שמנסח את תחזיות מזג־האוויר, המשודרות
בכלי־התקשורת, אינו מסתכל במפת ישראל כפי שהיא. הוא
מסתכל במפה עתיקה מימי המלך שאול.
התחזית המפורטת מתחילה בארץ מעכה(רמת־הגולן) ,עוברת
לחבל נפתלי(הגליל) ,ממשיכה לחבל אפרים (השומרון) ,משם
לעיר יבוס (ירושלים) ,רק במקום השמיני נזכרת שפלת־החוף,
שבה לא ישבו בימי־קדם בני־ישראל, אלא פלישתים וצידונים.
אומנם, בימינו אלה יושבים מרבית תושבי המדינה
בשפלת־החוף, אך אין זה מעניין את המטאורולוג. שיחכו
בסבלנות עד שיבוא תורם, ושיגידו תודה על שמזכירים את
האיזור הזה בכלל.
בתחזית מזג־האוויר המשודרת במהדורת־החדשות האחרונה,
לקראת חצות, אין שפלת־החוף מוזכרת כלל. ל־ 20 אלף התושבים
דוברי־העברית בשומרון נאמר מה צפוי להם למחרת היום, אך לא
למיליון ויותר תושבי גוש דן.
ובצדק: המתנחלים בבית־אל הם יורשי הישראלים הקדומים.
ואילו תושבי עכו, חיפה, תל־אביב ואשרור אינם אלא יורשי
הצידונים והפלישתים.

להספיד את עצמנו
בימי זוהרו של סטאלין(כשהיה עדיין ״שמש העמים״ בעיניהם
של מנהיגי מפ״ם ומק״י) הוחלט בברית־המועצות להקים אנדרטה

לפני שלושה שבועות הפליג המוסיקאי בן־ציון אורגד
בשבועון זה בשבח יצירותיו של ריכארד ואגנר .״לראות אופרה
שלמה שלו זוהי חוויה בלתי־רגילה,״ אמר, וכך עורר בי זיכרונות.
כבר סיפרתי כאן שגדלתי בבית מוסיקלי, וכי אחת היצירות
האהובות ביותר על אבי היתה הפתיחה למיסטר־זינגר(״האמנים
המזמרים״) של ואגנר. שמעתיה בילדותי עשרות רבות של
פעמים. אך מעולם לא ראיתי אופרה של ואגנר.
זה הציק לי. מדברים כה רבות על האיש, מתווכחים בלי־סוף
עליו ועל יצירותיו, גם אני משמיע ריעות על כך, אך מעולם לא
ראיתי אופרה שלמה שלו.
בעת ביקוריי בחו״ל חיפשתי לא פעם הזדמנות לתקן את
המעוות, אך משום־מה לא הסתייע הדבר בידי. רחל אשתי
משתעממת מכל האופרות, בלי הפלייה. נשים אחרות, שהזדמן׳ לי
לבלות עימן ערב בווינה, בלונדון או בפאריס, היפנו את ראשיהן
בזוועה כשרמזתי להן שאולי כדאי לראות אופרה של ואגנר. הן
העדיפו ארוחה של צדפים ויין או מחזה של ברנארד שו.
עד שבאתי לטורונטו.
יש לי ידידה שהיא סיפור בפני עצמו. היא נולדה ברוסיה, לאב
רוסי ולאם שנמנתה עם המיעוט הגרמני העתיק ברוסיה
(״הגרמנים של חבל הוולגה״) .בעת הפלישה הנאצית לרוסיה ברח
האב עם הכוחות הסובייטיים מיזרחה. האם נשארה, עבדה
כמתרגמת במישרדי המימשל הצבאי(או המינהל האזרחי) .כאשר
נסוגו הגרמנים מערבה, לקחו את האשה ובתה איתם. אחרי
המילחמה הגיעו השתיים לקנדה. הבת היא עתה מרצה במיקצוע
שהוא כל־כך מסובך עד שלא עמדתי בדיוק על טיבו, והיא
תרבותית מאוד! חוץ מזה היא גם יפהפיה.
כששמעה שאני עומד לבוא לטורונטו, החליטה שהגיעה זמני
לספוג קצת תרבות, ועל כן לקחה אותי לראות את ט ריס ט אן
ואיזולדה, אחת האופרות הנהדרות ביותר של ואגנר, שהוצגה שם
על־ידי להקת־אופרה מבקרת מגרמניה.
איך זה היה?
המס ...ובכן, קודם כל עליי לציין שהייתי עייף מאוד. באתי
בטיסה מתישה, התרוצצתי. בקיצור...
הפתיחה הנהדרת מוכרת לי היטב, והמחשבות שלי נדדו.
כשהורם המסך ראיתי את איזולדה שוכבת על יצוע בביתן שהוקם
למענה בחרטום של ספינה, שהובילה אותה מאירלנד מולדתה
לקורנוול, בקצה הדרומי־מערבי של האי הבריטי. היא עמדה
להינשא שם למלך. הוביל אותה נאמנו של המלך, טריסטאן
האביר, שהרג לפני כן את ארוסה הקודם של איזולדה.
איזולדה, בת המכשפים, שרה יפה והרבה על מר גורלה,
ומחשבתי נדדה שוב. באמצע נמנמתי קצת. לפני שנרדמתי
לגמרי, עוררתי את עצמי ועקבתי אחרי המאורעות(איזולדה זממה
להרעיל את עצמה ואת טריסטאן השנוא, אך האמה שלה החליפה
את הרעל בשיקוי־אהבה. טריסטאן ואיזולדה מתחבקים
באכסטאזה של אהבה. מסך).
קמתי, שתיתי קפה במיזנון והתעוררתי. אך במערכה השניה
(המלך מפתיע את כלתו
והאביר שלו כשהם מתעלסים
באהבה, טריסטאן
מניח לאחד מאנשי־החצר
המנוולים לפצוע אותו אנושות)
נמנמתי שוב קצת. רוב
הזמן הייתי במצב של נים־
ולא־נים. וכך גם במערכה
השלישית, שבה גוסס טריס־טאן
לאט־לאט, בעזרת הרבה
שירים, וממתין לאיזולדה.
הוא מת בזרועותיה. המלך
בא, סולח לכולם ומקונן על
אכזריות הגורל (״כולם מתו
— מתו כולם״) .גם איזולדה
מחזירה את נשמתה לבורא, בעזרת השיר מות-אהבה(״כה עדין
וחרישי חיוכו״.״)
אחרי כן החלטתי שראיתי את ואגנר כפי שצריכים לראות
אותו — קצת ער, קצת ישן, נים־ולא־נים. המוסיקה המהפנטת
נשפכת ישר אל תוך תת־ההכרה שלי, רגש־אל־רגש, מבלי לעבור
את תיווכו של המוח.
אולי הייתי באמת מכושף. כקריאתה של איזולדה מוכת-
האימה :״הוי, איזה שיקוי

המסעדה הסינית
בדיזנ*וף ...110
(מול רוול)

ג. בשר בקר ברוטב צדפות ־
ד. בשר לבן בפלפל ירוק

ה. עוף ברוטב קארי
ו. בשר בקר מעורב בירקות
..3אוח מטוגן
.4מנה אחרונה לבחירה, אחת מן המנות
הבאות:
א. בננה אפויה
ב. אננס אפוי

ג. ליצ׳י

בחסות
! ייי *

ס1כנ 1ת לבט 1ח 10־מ.רמת גן.רח׳צבי .52504 5טלי.727121.2.3

יץ נומל

ואתהכ]אוהביין

ב אזו ררמת השרו ו צלצל 491873 03 ציינה וילג׳״ ד ר! ה ר צלי ה .199רמת השרון.
בא^ור ה ר צלי ה נ תני ה, צלצל 70448־ 052״טייסט אוף סצ׳ואן״ ,כפר שמריהו.

השו ג ד 1ע קו ב 1מסט־ על אכזבתו ה\דורה מנו שלא קיבר את תיק האוצו או
התעשיה, מצהיו שאם תפקידו יהיה מחקו מחונן וותר עריו ויהיה שו־ברי־תיק, מסכו ער
ח״ו החדשים עם נרה, ער בתו התינוקת, ער זיקתו לסברות, השירים והרומן שהוא נותב
״אני נותב עודם כשנחה
עלי הדוח נאונן
נלתי־צפו ,,כשאני יושב
בבית־קכה או כשאני
נוסע במכונית״

״מאז ענדתי ניתוח לב
פתוח, אני נעל חשו־מידה
ורא״ה יותר
מפוכחת על הח״ם, יודע
להבדיל בין נ^ל לעיקר׳׳

״השדמות הפנימית שלי
איפשוה ר להחליט
להתעלס מכל ההיבט
הציבורי •פוליטי־חיצונ׳
של העניין, ולהתגרש״

״מם אני לא מפחד
מהמוות. אני לא ח׳
בתחושה של נהלה.
בשבילי המוות הוא תלה
מהח״ם״

״אני ונלה בראש אחד,
אין לנו חילוקי־דישת, היא
מבינה את אוחז־ח״
ומנבדת אותו, ואני מדן
ומכבד את אורח־ח״ה״

״כשאני חחד הביתה
אחרי יום מאכזב, המתח
יורד ממני תור דקות,
כאשר הילדה רצה אלי
ואני מדים ומחנה אותה״

ביקשתי לפגוש אותו ביום הראשון
להיכנסו לתפקידו החדש. הוא אמר לי:
״דחילק, אני אפילו לא יודע איפה המישרד
שלי!״ שאל אותי אם אני משכי&ת קום,
וקבע איתי פגישה בשבת, בשמונה וחצי
בבוקר.
ההתחשבות, אני חייבת לציין, היתה
מצידו. אני הייתי זו שהיתה דחוקה בזמן,
הוא היה זה שהתאים את עצמו אליי*
שלא כמו שרים אחרים, הוא גם מרח
והשיב בעצמו לצילצול הטלפון שלי.
המזכירה החדשה שלו לא עשתה זאת
במקומו.
שבת בבוקר, שמונה וחצי, בבית מישפחת

יעקובי שבנאות־אפקה. כל הבית על
הרגליים. הדס, בת השנתיים, לא מניחה
להוריה להתעלם מנוכחותה אפילו לדקה.
נלה, בחולצת״טי ובמיכנסיים קצרים, היא
ללא ספק היפה שבנשות השרים החדשות.
דרך ארוכה עשתה נלה מאז התקופה שבה
היכרתי אותה כשותפתה לדירה של יונה
אליאן, ברחוב איבן־גבירול. היא נראית
שיגעון כבר בבוקר, בפנים נקיות מאיפור.
הבית נעים מאוד. המון פרחים שהגיעו
לרגל המינוי החדש של בעל״הבית. הוא לא
מתלהב .״זה מסוג הנחמות הקטנות ״,הוא
אומר ואינו מנסה להסתיר את אכזבתו מכך
שלא קיבל אף לא אחד משני התיקים

שעליהם חלם: תיק האוצר או תיק התעשיה
והמיסחר.
על האוצר ויתר ברגע שהיה ברור
שמסתמנת ממשלת אחדות לאומית. הוא
אומר, שהיה ברור שצריך לוותר על האוצר,
כדי שרבין יקבל את הביטחון. על התמ״ת,
כך נדמה לי, הוא עדיין לא מוותר.
אומרים שהוא כועס -מה זה כועס! רותח
מזעם -על שימעון פרס. לעיתונות הוא לא
מעז לומר דברים מפורשים, אך אינו מנסה
להסתיר כהוא זה את אכזבתו.
למעשה, נכנס יעקובי לנעליו של יעקב
מרידוד. נדמה לי שזה מעליב אותו, הוא
מספר כי כעת כולם מצפים ממנו שימציא

פטנטים. את ההגדרה ״שר־על כלכלי״,
שנשא קודמו בתפקיד, הוא מכנה בדיחה.
הוא כולו דרוך לקרב, מעוניין מאוד
להשתלב בעשיה, קצת נפגע מכך שאינו חבר
בקבינט המצומצם. יעקובי מדגיש כי הוא
הבא בתור להיכנס לקבינט הזה מסעם
המערך.
שוב ושוב הוא חוזר על התנאי שהציב
כאשר קיבל על עצמו את תפקיד שר
הכלכלה והתיכנון: אם התפקיד יהיה ריק
מתוכן, הוא יהפוך להיות שר־בלי״תיק
אומרים שמושה גור ביקש להתחלף איתו,
שאמר לו :״קח את תפקיד שר״הבריאות. תן
לי את תפקיד שר־הכלכלה ״.הוא סירב.

״חיי הפרטיים חשובים לי מהפוליטיקה ר
(המשך מעמוד )21
בחיים הפרטיים שלו חל שינוי משמעותי.
הוא עבר ניתוח״לב״פתוח. הניתוח הזה גרם
לו להביט על החיים אחרת, הוא התגרש
מאשת־נעוריו, אם שלושת ילדיו, נשא
לאשה את נלה, שהיתה דיילת אל־על.
הנישואין החדשים הולידו את הדס,
ילדה יפהפיה, הדומה כשתי טיפות מים
לאביה. כששואלים אותה איפה עובד אבא,
היא אומרת :״בכנסת־ .כששואלים מה הוא
עושה בכנסת, היא אומרת :״מדבר״.
הדס משמשת כדוגמנית צילום באחת
מתמונות הפירסומת בעיתונות. גד יעקובי
מתמוגג מנחת, הוא מרים אותה על הידיים
ואומר לי :״את רואה! זה החיים האמיתיים,
כל השאר זה שטויות!״
יחסיו עם ילדיו מנישואיו הקודמים לוו
בשערוריה, שני בניו הבוגרים פירסמו וידוי
חושפני ושערורייתי בירחון מוניטין. הבן
הבכור השלים עם אביו, הבן האמצעי עדיין
לא. הבן הצעיר התגורר בבית היעקובים עד
לאחרונה, כאשר חזר לבית־הספר שליד
בית־אמו.
יעקובי מסרב לדבר על הפרשה, הוא
מגדיר אותה כטראומה.
בשעותיו הפנויות הוא כותב שירים. אחד
משיריו נגד מילחמת לבנון התפרסם בשחר

• אומרים שבממשלה רחבה כל־כך,
מי שנמצא מחוץ לקבינט המצומצם
ישפיע פחות. או, במילים בוטות, הוא
יהיה פחות חשוב.
זוהי אמירה טכנית, שנובעת מאי־הבנת
המצב. מאחר שהנושא המרכזי המעסיק את
מדינת ישראל יהיה הנושא הכלכלי, ואני נקבעתי
כנציג הבכיר של המערך בתחום זה וכממלא

ואומנם, הצוות הזה הגיע בתוך ארבע־חמש
ישיבות להסכם.

בכל עת שאמצע לנכון, אהפוך שר־בלי־תיק.
אם המישרד יתמלא תוכן, אשאר בתפקיד.

הליכוד אינו בעל תפיסה מגובשת. אסור
לשכוח שהוא החליף לפחות שש פעמים את
תפיסתו הכלכלית, דרך ארבעה שרים, ובכל פעם
מקוטב אל קוטב. כאשר באנו עם תפיסתנו, הם
אימצו אותה ללא התנגדות.

למישרד יעבור מינהל מקרקעי ישראל,
ותגבר מעורבותו בנושאי השקעות, פיתוח וחיזוק
ניכר של כל נושאי התיכנון הכלכלי והשפעתו
על המשק.

• איך זה קרה?

• איך זה יתבטא בעבודה עם שר־האוצר,
יצחק מודעי?
• מה דעתך על יגאל כהן־אורגד,
ראש צוות־הליכוד?

מקום יו״ר ועדת־השרים לכלכלה וחברה, הרי
שממילא עיקר ההכרעות יהיה לאו־דווקא
בקבינט המצומצם.
אתמול היה סימן ראשון לכך, כאשר ראש־הממשלה,
שימעון פרס — אני צריך לגלגל את

• יש לך מושג איך תמלא את
תפקידך בתוכן?

לשנינו יש מידה רבה של תלות הררית.
מיבנה הממשלה מחייב את שר־האוצר להגיע

אני חושב שכהן־אורגד הוא אדם פתוח
ומפוכח, ולכן יכולנו להגיע ללא דרמאתיזציה
יתירה להסכם. זה נבע גם מכושר העמידה
ומהעצבים הטובים שגילינו בעת המשא־ומתן.
אבל אני בהחלט חושב שהמערך עשה
מישגים, בכך שוויתר על מעורבות ביצועית
בתחום הכלכלי. הרי על זה הלכנו בבחירות, על
־המחדל והמשבר בכלכלה, הרי זה מה שמכרנו
לבוחרים, זה היה המסר וזה היה היתרון היחיד
שלנו על הליכוד!
לכן, זוהי התמיהה שלי. אני משוכנע לחלוטין
— והשתתפתי בהליך קבלת ההחלטות — שלא
היה צריך לתת את תיק התעשיה־והמיסחר
לאריק שרון.

• ואת תיק האוצר?
זוהי סוגיה אחרת. ויתרנו כדי שרבין יהיה
שר־ביטחון.

• אילולא ויתרתם על התמ״ת, מה
היה עושה שרון?

אני לא בדיוק מרגיש אחראי לסידור־העבודה
של שרון. אני צריך להיות אחראי ליכולתנו
לשנות את פני הדברים במדינה. אני משוכנע
לחלוטין — ואני אדם שלא ידוע כפנטזיונר
וכמנותק — כי עם כושר־עמידה טוב מצד
המערך, היה יכול להימצא לשרון תפקיד הולם.
חוץ מזה, מה אני צריך לדאוג לו? אחרי הכל הוא
נציג הליכוד לא המערך.
לדעתי, אפשר היה להשאיר את תיק התעשיה
והמיסחר בידינו. עמידה יותר נחושה — והתיק
היה אצלנו.

• רצית מאוד את תיק התעשיה
והמיסחר?

מאוד. ראיתי בו הזדמנות בשני תחומים:
תחום הפיתוח התעשייתי המתקדם, שהוא לדעתי
העתיד הכלכלי של מדינת ישראל, ותחום היצוא
והסכמי־סחר חיצוניים, שגורל עצמאותנו מונח
בהם.
התכוננתי לתפקיד. אני חושב שזו החמצה
מצד המערך.

• אתה מחלין! את יעקב מרידור. יש
לך איזה פטנט?
גד ונלה יעקובי
,היא האור של חיי
המילחמה תחת שם־העט י. גד .״והנה רוח
ערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת,״
הוא פותח, ואחר״כך מצטט את בנו :״זכרתי
כי אמר באותו ערב -ממעמקי כורסותיהם
אנו נשלחים למות, על הריהם הלבנים
מגגותיהם הירוקים הם חוזים בענן גדול
ואש מתלקחת ואנו עמוד אפר עולה
השמימה, ארבע רגליים ארבע ידיים לאחד״.
שאלתי אותו למה הוא כותב שירים, והוא
ענה בציטוט של המשורר האירי ייסס:
״ממריבותינו עם אחרים אנחנו עושים
רטוריקה, מהמריבות עם עצמנו עושים
שיריםהשם
כמה פעמים עד שאתרגל לקרוא לו
ראש־הממשלה — הזמין את יצחק מודעי ואותי
לדיון בין שלושתנו על החלטות כלכליות שעל
הממשלה לקבל בימים הקרובים. שנינו, מודעי
ואני, מוזמנים לשיחה מחר, יום הראשון, עם
צמרת ההסתדרות, שמגמתה ליצור בסיס להסכם
כלכלי לאומי.

• ביום השישי אמרת לי, שאינך
יודע אפילו היכן מישרדך החדש. היום
אתה כבר יודע. היכן הוא?

לפני שלוש שנים, ב־ ,1981 הייתי המועמד
המוצהר של המערך לתפקיד שר־התעשיה־והמיסחר,
וזה במיסגרת מה שקראו אז ״ממשלת
הצללים של המערך״ .במשך שלוש שנים מאז
הייתי יו׳׳ר ועדת־הכלכלה של הכנסת וגם ראש
הצוות הכלכלי של המערך, ועמדתי בקו האש
הראשון מול ״הכלכלה הנכונה״ — במרכאות —
של ממשלת הליכוד. במשך הזמן הזה נחשבתי
כמועמד ודאי לתפקיד שר־האוצר.
אני מעולם לא אמרתי שאבקש, אתבע או
אחתור אל התפקיד הזה. אני לא איש של זעם,
עברה וחרון, לא בנוי כך. יש לי חוש־מידה די
מחודד על חשיבות הדברים, ולא רק בפוליטיקה,
מה לעשות, אני צריך להתנצל על זה? אני לא קם
בבוקר וחושב עם מי אני אתקשר באיזה סניף, כדי
שבסופו של עניין אקבל את התמ״ת או האוצר.
נכון, אני מודה, אני בהחלט מאוכזב מזה שלא
קיבלתי אף אחד מהתיקים האלה, ואני עוד יותר
מאוכזב מהדרך שבה התנהל המשא־ומתן בינינו
ובין הליכוד בכמה תחומים.

בנין מס׳ 1בקריית הממשלה בירושלים.

• אתה מתכוון לעשות שינויים
בצוות המשרד?
אני מניח שבמשך הזמן אעשה שינויים, כרגע
זה לא רחוף בעיניי.
עיקר העיסוק שלי בממשלה יהיה דווקא
בתחום הקבינטי, לא בתחום המישרדי, ומשום כך
הסכמתי בסופו של דבר להצטרף לממשלה, כדי
שתהיה לי השפעה על תהליכים.

• אבל אתה הרי לא תהיה חבר
בקבינט המצומצם?
בשלב זה לא. אם ירחיבו אותו, אני המועמד
הבא מטעמנו.

• אתה מאוכזב מכך שאינך חבר
בקבינט המצומצם?

זה לא עניין של אכזבה גדולה, זה עניין של
חוש־מידה. הקבינט יעסוק אך ורק בענייני חוץ
וביטחון, ואילו אני אתמקד בנושאי כלכלה
ומישטר.

איך שנכנסתי למישרד, הוצאתי את השטקר
מהחשמל.
אבל ברצינות, אני לא בדיוק מחליף את
מרידוד. אומנם לכאורה, מבחינה תיקנית — כן.
אבל לא מבחינה מעשית. עיקר עיסוקי יהיה
עיצוב המדיניות הכלכלית והקמת רשות לתיכנון
כלכלי. שתפקידה יהיה לעסוק בתיכנון המשק
לטווח ארוך.

• בעצם, תפקידך הוא שר־על כלכלי.

• במשך שלוש שנים הכנת את
עצמך לאחד משני התפקידים — או
שר־אוצר או שר־התעשיה־והמיסחר.
המקורבים אליך מספרים, כי קשה לך
להסתיר את אכזבתך העמוקה על כך
שלא קיבלת אך לא אחד מהתפקידים
האלה.

• אבל אתה היית ראש הצוות של
המערך בעניין קווי־היסוד הכלכליים.

״חטפתי דלקת־פרקים מהצריף הדולף!״
להבנה והסכמה עם המערך בכל הקשור לניהול
המדיניות וביצועה, וכאן אני הקו־פרטנר שלו,
נציג בכיר של המערך מולו. כך שבאופן טיבעי
נעבוד כצמר.

• אתה חושב שתסתדרו?
חושב שכן. אני מכיר אותו הרבה מאוד שנים,
כשהייתי יו״ר ועדת־הכלכלה, הוא דיווח לוועדה,
ואני מכיר אותו בהקשרים חברתיים.
לדעתי, ניתן להגיע איתו לעבודה משותפת.
באופן טיבעי הוא רוצה להצליח, באופן טיבעי אני
רוצה להצליח, וזוהי בעצם מוטיבציה די חזקה.
כדי שנוכל לשנות את פני הכלכלה, יהיה __ן
צורך בכוחות אדירים. נזדקק לכוחות־הרקולס.
למזלנו, יש שני גורמים מקילים: קודם כל, יש |
לנו משק מאוד חזק ביסודו, ושנית אם נעזור
לעצמנו, ארצות־הברית של אמריקה תעזור לנו. ן
יש לי תוכנית המוסכמת על ראש־הממשלה,
ליזום קרן לגיוס השקעות לצורכי פיתוח
תעשיות מתקדמות, עתירות מדע וטכנולוגיה.
יש סיכוי טוב להפוך את ישראל לגורם חשוב ן
בתחום הזה.

• ב״וול סטריט ג׳ורנל״ פורסם כאילו
הצעת הקפאת משכורות כחלק
מעצירת האינפלציה.

לא היה ולא נברא. הטלוויזיה פירסמה מידע
לא נכון, למחרת העיתונים צחקו מזה. מה
שאמרתי לוול סטריט מרגל בשיחה טלפונית
עם כתבו באנגליה, הוא מה שאני אומר לך כעת:
צריך להקטין את תקציב־המדינה ואת •הוצאות
הממשלה ואחר־כך נגיע להסכם בין הממשלה,
ההסתדרות והמעסיקים, שבו יוקפאו המחירים,
השכר, המיסים, הרווחים ושער־החליפין לתקופה
מוגבלת.

• ואז מה יקרה?

הציפיות האינפלציוניות יקטנו ויישברו.

• אני הדיוט בכלכלה. באופן מעשי,
מה יקרה לי אם תמומש התוכנית הזו?
מאחר שהמחירים יעלו ושכרך לא יעלה,
האינפלציה תיעצר.

• ואני אהיה באובר־דראפט! _

אני לא שר־על כלכלי!

• כך הוגדר מרידוד.

זו היתה בדיחה של העיתונות. המישרד נקרא
מישרד הכלכלה והתיאום הבינמשרדי. סוכם
שנחליף את שמו למישרד הכלכלה והתיכנון.
השם הזה, לטעמי, יותר צנוע ויותר קולע.
המישרד, אגב, מופקד בידיי באופן זמני.

• מה זאת אומרת באופן זמני?

זה היה התנאי, העדפתי להיות שר־בלי־תיק.
שימעון הציע לי את תיקי החקלאות, האנרגיה או
הבריאות. סירבתי. שימעון ביקש ממני שאטול
את התפקיד זמנית.

את תרדי ב־ 3— 2אחוזים ברמת־חייך. זה יזיק
לך? רמת־החיים המטורפת שעלתה ב־ 25 אחוז
הביאה להתמוטטות המדינה. הגענו לאובר־דראפט
עצום של חמישה מיליארד דולר לשנה,
ולחוב המגיע ל־ 24 מיליארד דולר. האינפלציה
היא בערך 600$לשנה — אם זה לא מצב של
אסון מול עינינו, אם זה לא משבר, אינני יודע מהו
אסון ומהו משבר.

• איך אתה עוצר 600 אחוזי
אינפלציה?

אין דרך אחרת אלא להחזיר את החיים
לקרקע המציאות. אם מתעופפים בין העננים
ומנסים ליצור יש מאין, מהסוג של המצאות
מרידור — או של שרון, בנושא מילחמת־הלבנון
— מגיעים לאסון.
המציאות חזקה מכל דבר אחר, צריך לחזור
לקרקע המציאות. מדינה, כמו אדם, יכולה לחיות

רק מעבודתה. צריך לחזור לתפיסה של אחריות
ולנורמה של עבודה. זה לא יהיה פשוט להחזיר
לציבור את הנורמות האלה, שהושחתו בתקופת
הליכוד.
אני מקווה שנצליח קודם כל להקטין את
הוצאות הממשלה, להוציא את צה״ל מלבנון,
ולהביא לכך שבתקופה הבאה כל גורמי המשק
והחברה יהיו מוכנים לוותר על משהו למען
העתיד.

• כשאתה אומר משהו, למה אתה
מתכוון?
חייבים לחזור לרמת־החיים שמלפני חצי
שנה, להגיע להסכם משותף, לאומי חברתי,
שייאפשר מהלך של הקפאה כדי ליצור ארגעה,
שפיות־הדעת. חייבים לעצור את האינפלציה.

• מה רעתך על תוכנית הדולרי־זאציה?

אני
מתנגד לה באופן חד־משמעי. קודם כל,
י דולריזאציה משמעה ויתור על עצמאות כלכלית,ברגע שמדינה איננה יותר ריבונית על המטבע
שלה, היא איננה יכולה לקבל החלטות כלכליות,
איננה יכולה להדפיס כסף, והיא מפקידה את
גורלה בידיה של מעצמה אחרת.
הנהגת הדולריזציה היתה יוצרת אבטלה של
־* .20 ברגע מסויים המדינה לא היתה יכולה
להזרים אגורה למשק, ואז היה נוצר מצב של
משבר עמוק ומיידי.

באופן פרדוכסאלי, היא צריכה להחזיק מעמד
זמן רב. הרי היא נוסדה מפני שאף אחד משני
הגושים לא הצליח להקים ממשלה. בנוסף, יש לה
שני יתרונות לא מבוטלים: היא מסוגלת לקבל
החלטות בתחומי הפנים והמשק מבלי לחשוש
מאופוזיציה מיליטנטית, והיא יכולה לגייס הסכמה
לאומית גדולה. היתרון השני: היא יכולה
להקטין ולהמעיט במידה מסויימת את המתח והקיטוב
החברתי בעם, בין עדות־המיזרח לאחרים,
בין ליכוד למערך, כשהיא משאירה בקצוות
גורמים פוליטיים רדיקאליים.

• וחסרונות אין לה, לממשלה הזו?
בוודאי שיש. קודם כל, היא מסורבלת. יש לה
25 שרים, ובתחום המדיני בוודאי. יווצר קיפאון
בהקשר למשא־ומתן עם ירדן. אבל בסופו של
עניין, נדמה לי שהיתרונות עולים על החסרונות.

• העובדה שתיק התמ״ת נמצא
כידיו שד אריק שרון אינה מעוררת את
הסכנה שהאיש יעכיר את כל

הדס וגד יעקובי
.היא החיים האמיתיים
יש סיכוי שיתחולל מיפנה. מה ילד יום?
אי־אפשר להתנבא. בכלל, בישראל קשה
להתנבא,על העתיד, ואפילו לא על העבר, שכל
הזמן מתווכחים עליו. צפויה תקופה של שינויים,
ואני רוצה להיות שותף להם.

• אתה הולך ביום לסופרמרקט,
לחנויות כל־כו. המחירים כקורים ואינך
יודע כאיזה מחיר אתה קונה מה, וכל זה
בגלל אי יציכות המחירים. האם לא
יותר פשוט היה לעבור לדולר ולפתור
את הבעיה?

לצערי הרב, כמו רבים בציבור, גם את אינך
מבינה משמעותה של דולריזאציה. מה שאת
מכירה היום זה קביעת מחיר בערך גבוה
בדולארים מטעמי נוחות, אל תשכחי שאת
מקבלת את המשכורת שלך צמוד למדד, והמדד
צמוד לדולר.
הקודים בסופרמרקט הם תוצאה של עליית
מחירים מטורפת. אי־אפשר לחסל׳ יתושים
וקדחת בלי לייבש ביצה. ואני אומר לך את זה כבן
כפר־ויתקין, שסבלה מהביצות של עמק־חפר,
ומנסיון הוריי, שייבשו ביצות — אי אפשר לחסל
קדחת בלי לייבש ביצות.
התנהלה פה מדיניות הפקרית, שהזרימה
למשק סכומי־עתק שהלכו ללבנון, לקמם־
דייוויד, ל״כלכלה הנכונה״ ,ליהן ן־ה ושומרון.
כדי לייבש את הביצה צריך קודם לצמצם את
הוצאות הממשלה. חייבים להרגיע את המשק.
לצערי, יזה לא מופקד בידיי. בתחום המיניסטריאלי
אנסה לתרום את תרומתי ככל שאוכל.

• כמה לדעתך תחזיק ממשלת
האחדות הלאומית מעמד?

• האם בין השנויים האלה צפוי
השבוע פיחות?
את לא מצפה ממני שאענה לך כרגע על
השאלה הזו. מכל מקום, אם יהיה פיחות — הוא
לא יהיה דראסטי.

המשאבים ־׳ בתחום הפיתוח הכלכלי
לגדה ולרצועה?
לא הוא יחליט לבדו על סדר־העריפויות
בהקצאת משאבים בתחומי הפיתוח הכלכלי. יש
ועדת־שרים ויש ממשלה. המשאבים הלאומיים
במצוקה, אנחנו מגרדים את תחתית הבור שלהם,
ולכן תהיה רגישות עוד יותר רבה לסדר־העדיפויות
של המשאבים האלה.

• אתה מרגיש נוח בממשלת
האחדות הלאומית?
אחרי היסוס די כבד הכרעתי להצטרף
לממשלה, כדי להשפיע — לא כדי להרגיש
בנוח. יש לי מקומות אחרים שבהם אני מרגיש
יותר בנוח.
בממשלה לא נהנים מהחיים, הממשלה זה לא
מסיבה, זה לא שפת־הים וזה לא הבית שלי. שם
יושבים כדי להיות שותף בהכרעות, לשאת
באחריות. זו המוטיבציה היחידה, בוודאי לא
הכבוד ולא הנוחות.

• האם תגעו בחשבונות הפת״ם?
לא אתן יה לנגוע בחשבונות הפת״ם. אם יגעו
בחשבונות אתפטר מהממשלה. אנחנו אמורים
לחנך את העם לחסוך, אז שנבוא ונפגע
בחסכונותיו? לא יהיה כדבר הזה!

• מה אתה אוהב לעשות מחוץ
לשעות־העבודה?
אני הרי מכור לספרים, זה חלק ניכר מהעולם
שלי. אילו היה לי כסף, הייתי קונה יותר ספרים.
אני מפרסם שירים מדי פעם. פירסמתי שיר
לפני שנתיים, עם פרוץ מילחמת־לבנון. הוא
נקרא על ההרים הלבנים חתמתי י. גד.
פירסמתי שירים בסימן קריאה. בגליון הקרוב
שלו יפורסמו עוד חמישה שירים שלי. אני
מפרסם גם בעיתון .77 מעבר לזה, פירסמתי
ארבעה ספרים.

• ארבעת הספרים שפירסמת אינם
רומנים. האם אתה כותב גם רומן של
ממש?
כן, הוא נמצא כעת בכתובים.

• מתי אתה כותב?

כשנחה עליי הרוח באופן בלתי־צפוי. לא
בשעה מוגדרת. זה יכול להיות באמצע הדרך
לירושלים. ביד אחת אני נוהג, ביד שניה כותב
שיר.
זה יכול להיות לפנות־בוקר. אני קם פיתאום
מהמיטה וכותב שיר. אני יכול לשבת עם נלה
בבית־קפה ופיתאום לחוש צורך עז לכתוב.

• איך
לשיריך?

מתייחסים

המשוררים

לא שופטים את השירים כשירים. מבקר אחד,
זיכרונו לברכה, כתב למשל שסימן קריאה
פירסם שירים שלי כי אני יושב־ראש ועדת־הכספים
של הכנסת ונותן להם כסף, לא פחות ולא
יותר. מעולם לא הייתי יו״ר וערת־הכספים
ובוודאי שלא נתתי להם כסף.

• מי בכל זאת מעודד אותך לפרסם?

חברים שלי — מנחם פרי, יאיר הורוביץ,
מאיר ויזלטיר — הם מאוד עודדו אותי לפרסם.
הראיתי להם את השירים, הם דחקו בי, היססתי.
לבסוף הסכמתי. מאז ששברתי את המחיצה אני
מתפתה להמשיך.

• על מה הרומן שאתה כותב?
זה לא בדיוק רומן, זה כמעט סיפור מיתולוגי
על כפר־ויתקין, על דמויות חריגות ונופים מאוד
חזקים. קרא אותו חיים באר ומאוד עודד אותי
לפרסם, אבל אני לא אפרסם.

• למה לא תפרסם?

גר יעקובי עם אמו וסבתה בכפר־ויתקין
.,הורי ייבשו ביצות!״

כי הוא רומן חושפני. כל עוד אני איש ציבור
פעיל, השיפוט של הכתיבה שלי איננו שיפוט של
אדם שעיסוקו כתיבה. לא ישפטו את הרומן הזה
כמו ששופטים רומן של אדם אנונימי, שאיננו
מזוהה עם עיסוק פוליטי.
כל אדם הוא רק ארם, ולוי אשכול אמר
שלעיתים גם זה לא. לקח לי זמן לפרסם שירים
במקומות שהם המקום הטיבעי של השירים —
לא בעיתונות היומית, למרות שפנו אליי פעמים

רבות, ואני רוצה ששיריי ייקראו על־ידי רבים.
אך אני חושש מאוד שלא. ישפטו אותם נכון, וזו
הפשרה שעשיתי.

• בחייך הפרטיים עשית תפנית
שאינה אופיינית לאנשי־ציבור. בעניין
זה הוכחת שלא חשוב לך מה אומרים
עליך, שחייך הפרטיים חשובים יותר.
אני חושב שזה נובע ממיבנה האישיות שלי.
אחרי שהגעתי למסקנה, יחד עם אשתי לשעבר,
שזה טוב לכולנו ושהשלמות הפנימית שלי לא
מאפשרת להמשיך לחיות כמו שחייתי, אז
החלטתי באופן מודע להתעלם מכל היבט
ציבורי־פוליטי חיצוני של העניין ולהתגרש.
המצב הקודם היה גרוע ביותר, והייתי מוכן
לשלם מחיר פוליטי ובלבד לשנותו. כדיעבר,
מסתבר שלא שילמתי כל מחיר פוליטי.

• היו שהזהירו אותך שהקאריירה
הפוליטית שלך תיפגע בגלל הגירושין?

כן. אנשים מרכזיים במיפלגה אמרו וגם
הזהירו אותי, שכדאי לי לשקול את העניין, כי זה
עלול להתקבל לא טוב. שאלתי: להתקבל טוב
על־ידי מי, הרי זו לא החלטה לאומית, זו החלטה
אישית?
בדיעבד זה לא פגע בי פוליטית. ריגשית
שילמתי מחיר, עברתי חוויות מאוד קשות.
הקטע הזה וקטעים אחרים שעברתי בחיי
לימדו אותי חוש־מידה. היום, למשל, אם עובר
עליי משבר פוליטי, זה לא סוף ודי. יש אנשים
שאילו היה עובר עליהם מה שעבר עליי
בשבועיים האחרונים, היו חושבים שזה סוף
החיים. היו אלה שבועיים קשים ביותר. אבל היו
לי הברים אחרים, הפוליטיקה היא לא כל עולמי.
• שילמתי מחיר אמוציונאלי יקר על השינוי
שעשיתי בחיי. אבל בדיעבד אני לא מצטער על
אף דבר שקרה לי. מכל דבר שקרה התעשרתי.
הסבל והחיים הלא־קלים והלא־פשוטים שהיו לי

״אי־אפשר יחסר
יתושים וקדחת בוי
לייבש ביצה. התנהלה
פה מדניות שר הפקר,
שהנוימה למשק
סנומי־עתק שהלכו
ללבנון, וליהודה ושומווו יצרו אצלי את חוש־המידה כבסיס לחוכמה, לדעת
מה חשוב יותר ומה פחות.

• אתה חי כיום חיים חדשים — איטה
צעירה ויפה, תינוקת בת שנתיים, אתה
נראה טוב בהרבה מכפי שנראית
אי־פעם.

ותמיד אהיה גד יעקובי. אני נושא את עצמי
לכל מקום. נכון שאני היום מאוד מאושר עם נלה
ועם הרס, כשאני חוזר הביתה אחרי יום קשה
ומאכזב, בתוך דקות כל המתח נושר. כאשר
(המשך בעמוד )36

- 23י .1

מתנה כל בוקר..
540 ואנו ס ״ נדאג לספק את
העיתוו ^ משד חודשיים
בשעות הבוקון ״ המוקדמות
לכתובת3=1־ 11 שתמסור לנו
תמורת 6,785ש קל ^ ^בלבד
(מחיר מהל למתנה
ב מ קו ם 1 3,570 שקל) עם
העיתון הראשון ישלח כרטיס
ברכה ^ ע ם פרטי שולח השי.
הארד

האדד

הארד

מאוגוט תאצ׳ר: שושנה חדשה בשם מארגרט
אילו היתר ראש ממשלת בריטניה מארגרט
תאצ׳ר משיקה אניה הנושאת את שמה בשבירת
בקבוק־שמפניה, היה הרבה נראה שיגרתי לחלוטין. אבל
כשבתולת־הברזל משקה בשמפניה שושנה הנקראת על
שמה — זה באמת מראה יוצא־רופן. בתמונה למעלה

עורכת מרגרט תאצ׳ר טכס ״הטבלה״ לזר־שושנים,
ראשון מסוגו בזן חדש שפיתחה אגודת מגדלי פרחים
בגרמניה, אשר בחרה לקרוא לו בשמה. מעניין לדעת
כיצר ייקלט הזן החדש באדמת בריטניה. כתובתו של
השיח הראשוו: גינת רחוב דאונינג מס׳ . 10

סוניה לוון: מעת נ18ר חופשה
השחקנית סופיה לירן מחייכת
אל הצלמים, שזיהו אותה
כשהועברה על־ירי מכונית המשמשת
לתחבורה פנימית בין
שני המסופים של נמל־התעופה
הענקי שבלונדון. השחקנית
הגיעה לכאן בין שתי טיסות.
בדרכה מז׳נווה ללוס־אנג׳לס.
בלונרון היה עליה להחליף
מטוס, והיא העדיפה לעשות זאת
בנסיעה. מבלי ללכת ברגל. הסיבה
לכך אינה. חלילה, עייפות
או מחלה. בשנים האחרונות היא
מקפידה לשמור על עצמה ולא
לעבור קשה מדי.
מזה כמה שנים היא לא
הופיעה בסרט חדש. ולאחרונה,
לפני שנתיים, קישטה את
פסטיבל הסרטים בקאן בהופעתה
הזוהרת לכבוד שלושים
שנות הופעה בקולנוע, אף ללא
סרט בפסטיבל. לעומת זאת,
התמסרה כליל לגידול שני בניה
מן המפיק קארלו פונטי,
כשהיא מחלקת את זמנה בין
שלוש ערים — ז׳נווה(שם ילדה
את שני בניה) ,רומא ופאריס.
רומא, היא טוענת. היא העיר
החביבה עליה ביותר. פאריס היא
העיר המתאימה יותר לחנו את
שני בניה. באחרונה גילתה את
ארצות־הברית, והיא מרבה לבקר
בה ולשהות שם תקופות ארוכות.
בין חופשה לחופשה היא
מדגימה פרוות הנושאות את
שמה. ונותנות הזדמנות לבחירי־האופנאים
להתחרות על ייחודיות
הדגמים ובעיקר על מחיריהם.
אחת הפרוות היקרות
ביותר שנוצרו אי־פעם נתפרה
עבורה. על־יד• סרדריק קאסטל
מבית דיור. ומחירה נאמד
ב־ 18 מיליון שקלים.
העולם הזה 24-55

ביוון מוג:
יאניק במקום
מאויאנה

ב־ , 1976 כשביורן בורר. נשא על
כפיו את מאריאנה פופסקו וקרא
לה ״סקומפה״ .שפירושו ברומנית
״יקרה״ (בתמונה למעלה) ,אמר העולם
כולו: הנה הלהבה שהמיסה את ליבו
של הקרחון השוודי. הם נישאו פעמיים.
פעם בסן־טרופה ופעם בכנסיה
ליד בוקארסט.
היום התהפך הגלגל. מאריאנה
אישרה את עובדת גירושיהם של
השניים, אחרי שרק ביוני האחרון חגגו
ביחד את יום הולדתו ה־ .28 שמונה
ימים אחרי כן הכיר בורג המתגרש
בסטוקהולם את יאניק ביורלינג
היפהפיה (בתמונות משמאל ולמטה),
והקרחון נמס בשנית. השניים כבר
עורכים ירח־דבש מוקדם בברודווי,,
ונשבעים לאהוב לעולם. להינשא
ולהציג תינוק משותף. הסהר של
מילוי ההבטחות אינו מחייב.

ההומוריסט היה רציני עד דמעות
הזמר חגג דווקא את פירסזם סיפרו *
הכדורגלנים דיברו על הגביע שטרם קיבלו

אילנה דובינא
צוחקת מירי צו
נון, בעבר מנהל הטלוויזיה והיום מג
הזמרת הקשיבה בהתלהבות, ונהנוקי

יי ף 11ךןד הוא שחקן הפועל תל־אביב המתגורר ביפו,
|# 1111 1111 ! 1ואחד השחקנים המוכשרים של הקבוצה. לידו
אשתו ופה. השחקנים חגגו את פתיחת עונת הכדורגל במועדון המערה
ביפו, שנפתח לאחרונה מחדש לאחר שיפוצים, בשירה בציבור ובריקודים.

70*717

הפו ער /
ויקי צור

רקדנית״הבטן חוללה לפני הכדורגלנים. הם שמו
לפניה ששרות של כסף על הריצפה. היא בת ,28 לפני כן
היא רקדה בלהקת עינבל. בדרך כלל מלווים אותה בעלה ואמא להופעות.
בעלה הוא ממוצא אשכנזי וכשהכירו, הוא לא ידע מה עושה רקדנית״בטן.

! * ך ! מגן של הפועל תל״אביב. לידו
החלוץ של הקבוצה, גיל לנדאו.

את המסיבה הנחתה הזמרת נירה גל. הפתעת הערב
היתה עוגה בגודל של מטר על מטר, בצורת מיגרש

אוהדים רבים יש לקבוצת הכדורגל של הפועל תל־אביב, גם מחוץ לגבולות
תל־אביב. השבוע הם חגגו את פתיחת עונת־הכדורגל במועדון המערה ביפו,
ששינה את צורתו ונעשו בו שיפוצים. הכדורגלנים שרו, רקדו ובירכו אחד את
השני שתהיה עונה טובה, ושיצליחו בגביע המדינה. הרבה אוהדים מחכים לכו.

כדורגל. בעלי מועדון המערה ביפו הם אוהדים
מושבעים של הקבוצה, ולכן גם הכינו להם את
מטיבת״פתיחת העונה במועדונם. אחרי שטעמו
מהעוגה הם הקשיבו לזימרתו של איתן מסורי.

מחבק את השחקן חיים טופול.
קישון חגג את יום הולדתו
השישים וחיים את יום הולדתו .49 חיים התגלה לראשונה
ככוכב בסירטו של אפרים קישון ס אל ח שבאתי. חיים עלה

קישון

לפג׳ באו אלג

ריחה שסיפרה לה
*ן, אשתו של אר״
מוני טין תיק שורת.

:בדיחה. השתיים

עמדו קרוב לדלפק המשקאות והתבדחו להן. המסיבה
נערכה במלון מנדרין בתל־ברוך. על ההזמנה היה כתוב
״מסביב לבריכה׳ ,ועקב הצינה היא נערכה באחד האו למות
של המלון. למטה: יהורם גאון ואשתו, אורנה.

ך111ל 111*1 1השחקנית שמגלמת את אחותו של
| יהורם גאון בסידרת הטלוויזיה
1 |# 11
קרובים־קרוביס, התחבקה והתנשקה עם השחקנית
ליאורה ריבלין, שהיא גיסתה בסרט, ואשתו של

יהורם בסידרה. שחקני הסידרה הטלוויזיונית היו
הרוח החיה של המסיבה, הם יצרו מעגל והעלו חוויות
מהסרט האחרון שהוצג באותו ערב בטלוויזיה.
בתמונה למטה: הזמר־שחקן יהורם גאון עם אמו.

השחקן־זמר יהורם גאון חגג את
הוצאת סיפרו הראשון במלון מנדרין,
בחוף בתל־ברון־ .כל המישפחה.הקרובה,
אמו, שני אחיו ואחותו, באו לחגוג
איתו. אשתו, אורנה, קיבלה איתו את
האורחים הרבים, שליוו את גאון בדרכו
המוסיקלית. הספר, המוקדש לאביו,
כולל שירים וסיפורים שמאחורי
השירים. כל אחד שכתב, עיבד או
הלחין את שיריו קיבל ספר עם
הקדשה. בהחלט היה כדאי לבוא.

7ו7/(9/
זח לא
אצחיק ימת הנואמים. את סאלח שבאתי שיחק
וחקו מישה אשרוב, לצד השחקנית גילה
היה האחרון שעלה לבימה, והודיע קצרות
זוא נראה טוב וצעיר יותר מ 60-שנותיו.

אולי בגיל שישים ההומור הוא לא
מצחיק, כך לפחות נראה הערב לכבודו
של אפרים קישון, שנערך במוסיאון
תל־אביב, במלאות לו 60 שנה: קישון
כתב הרבה מערכונים. אבל באותו ערב
י עלו חבריו לבימה ושיבחו אותו בלשון
עבר, כשבעל השימחה יושב באולם.
קישון עלה לבימה בסוף הערב, כולו
נרגש, והיו כאלה שיכלו להישבע
שראו שזולגות דמעות מעיניו. בגיל
60 הכל נראה אחרת. זה כבר לא
כל־כד מצחיק. אפילו לא את קישוו.
אם כי דווקא השנה יש לו על מה
לצחוק. הטלוויזיה במערב־אירופה
הקדישה לו שעות רבות ולאחרונה
אפילו הופיעו ספריו בהונגרית, השפה
בה החל לדבר, לפני 60 שנה בדיוק.

! ליה 1ידידלוד בכניסה למוסיאון
11 / 1 1-1 1עמדו כל השחקנים
ושתו יין שטוק לבן ואדום. הם קיבלו לידיהם
טכסטים וכל אחד למד על המקום את תפקידו, ולפי

סוס

הסדר עלו לבימה והציגו את הקטעים לכבוד בעלי
השימחה. מימין: השחקנית חנה מרון, ששיחקה
שני קטעים. באמצע: בעלת קולנוע לב ג, נורית
שני, ממהרת לגמור את היין ולהיכנס לאולם.

וס 0ס ס 0

ציפי בזב 11111

השוק מוצף בביגדי ירדים. המחירים זולים,
סבירים ויקרים. צריך לד ע ת אימה לקנות

ך 11ןדן 11 1ך 1ק 1\ 1של אופנת רונלד ששון. החולבת במראה
\ ו 1 1 /1השכבות בציבעי שחור-אסוו, בחזיתה או1|

תיות לועזיות. המיכנסיים: ג׳ינס מרובי־כיסים. זה הסימון של לו ולה.
ך י 11ך מדגימות גנה וגלה. החולצה מטריקו שעליה רקומים
1|# 1\ #פאייטים, שכל אמא קצת מוכשרת יכולה לרקום אותם.
המיכנטיים נראים קצרים, אבל זוהי גזרת .7/8החליפה מכותנה.

1( 1ד | ,1 | 11 *1 | >1 *11״1שעיצבה מיכל ארד. הדגם בצבעי אפור,
1 111\ #1 # #1אדום, צהוב, בקישוטי לולאות, המשמשים
כעיטור אופנתי. האוברול ניתן לקיצור, לשורטס, כשהילדה גדלה.

^לדים הם דבר נהדר, כשהם
ישנים. אבל כשהם ערים, שקטים,
נקיים ולבושים — זה גם לא רע.
הקטנים האלה צומחים וגדלים כל״כך
מהר, עד שבגד שקנינו לפני כמה
חודשים כבר אבד עליו הכלח — או
שהוא קטן או שהוא מתרפט. התוצאה:
תמיד זקוקים לעוד ועוד בגדים, לעוד
חולצת טריקו, לעוד מיכנס, קצר או
ארור, לג׳ינס או לטרנינג.
קיימות שתי אסכולות בקרב הורים:
אותם החושבים שחבל להוציא כספים
רבים על ילדים, שממילא גדלים ואת
בגדיהם עדיף לקנות במקומות הזולים
— בשוקים למיניהם ובבזארים,
בחנויות יד שניה ואפילו לתקן ולשפץ.
האחרים — ולא דווקא העשירים —
גורסים שילד צריד להיות לבוש

לילדות עשירות

חליפה בעיצוב אוברזון תוצרת שש
עשרה פלוס של ניבה. הבד -פוטר
משובח בלבן, ירוק, כחול, משולב בחבל. למעלה, מימין: ג׳ינט לילד.

טיפ־טופ, במיטב האופנה, בגזרות
חדשות ובצבעים אופנתיים. יש אפילו
אמהות החוסכות מעצמן ומעדיפות
לקנות לילד בגד חדש, כי ילד תמיד
זקוק לעוד. מה שיש, אף פעם לא
מספיק.
והילדים עצמם גם הם מתחלקים
לשני סוגים: אותם המרוצים, שכל מה
שעושים עבורם וקונים להם תמיד טוב
ומתאים, הכל בסדר, ואין בעיות. והסוג
השני — אותם המכירים, זוכרים
ומבטאים את שמות חברות־האופנה

הלועזיים כאילו היו בשפת־אמם:
רנגלר; ליווייס; אדידאס; פומה;
בנטון.לילדים אלה לא יאה ולא נאה
לנעול נעלי־התעמלות מתוצרת הארץ
או ג׳ינס מקומי. אולי היה כדאי לחנך
ילדים כאלה מגיל צעיר להרוויח את
לחמם בזיעת־אפם, לרחוץ את מכוניות
ההורים או השכנים: לתת שרותי
שמרטפות: לערוך קניות בסופרמרקט
לזקנות שבאיזור — הכל תמורת
תשלום — שיחסכו את מעותיהם

הכל בלועדת =

כמו הוריהם ושאר בני המישפחה,
תוצרת־חוץ, או לפחות משהו ב-
סימון הזה -כמו הבגדים של רונלד ששון -חולצות עליזות בשלל

צבעים, שעליהן כתוב כל מה שרק אפשר. הנושא לא חשוב, העיקר -
ההרגשה והכתב הלטיני. ההורים יכולים להתנחם, כך נוהגים הילדים גם
בארצות כמו סין וברית־המועצות, למרות שגם שם נהוג אלף־בית אחר.

ח ח 1| | 1ך 1ך ך 0 1 1 | 1על דגם בסימון אימונית. חליפה
11 111 1^ 11\ 1 1#1 1111 ספורטיבית בשילוב משי צהוב ב חלק
העליון של השרוול. החלק התחתון מבד פוטר כחול. חליפת יוניסקס.
ויראו כמה עבודה הם צריכים להשקיע
כדי לקנות לעצמם זוג מיכנסיים או
נעליים מן הסוג שבו כל־כך רצו.

הדפסת דמזוד
ומחממי-דגליים

פרנקפורט לילדי ם^״״

בת האופנה דורין, מעצבת ביגדי״ילדים כמו שמלות

פלאנל בסימון בית קטן בערבה, המעוטרות ב־צווארוני־תחרה
עדינים ובכיפה תואמת. לילד: סוודר
בסריגת־פסים עבה, בציבעי כחול, חרדל, שחור וירוק.

ך ן ברות רבות בארץ מתמחות
1 1בייצור בגדי־ילדים. חלקן הן
חברות־אופנה, המעצבות לגברים
ונשים וכל אשר נותר להן לעשות הוא
להקטין את אותם הדגמים לגודל
ילדים. חברות אחרות מעצבות אך ורק
לילדים, או לילדות, על־פי מודלים
מיוחדים ובלעדיים להם.
גדעון אוברזון, מעצב־העילית,
חושב גם על ילדים. זאת הוא עושה
בחברת שש עשרה פלוס של ניבה. על
כל דגם מודפסת חתימתו האישית של
המעצב, ויש הורים, וגם ילדים, שזה
עושה עליהם רושם. דגמיו של אוברזון
הם באיכות משובחת. הוא עיצב
לילדים מערכת מטריקו עם הרפסת
רמזור, בצבעי ירוק, אדום ולבן.
המערכת ניתנת להפרדה ולבישת כל
פריט בנפרר, עם מיכנסיים, חצאית או
כל פריט אחר הנמצא כבר בארון־
(המשך בעמוד 130
הבגדים.

| * 111ד 1ך | חולצה ומיכנסיים
111 1 / /מטריקו, בציבעי
צהוב וכחול, בהדפס הפרה העליזה.

י ילדי בכר מחיר

(המשך מעמוד )29
באופנת־ששון מאמינים במראה
הספורטיבי לילדים לסתיו ולחורף 85׳:
החולצה מבד־פוטר, בגוון שחור־אפור,
כשהשם ששון מופיע באותיות גדולות
ולועדות בחזית הבגד. מיכנסי הג׳ינס
האופנתיים מעוטרים בכפתורי־מסמר,
״ניטים״.
גם עדנה פרנקפורט, אחותה של
מעצבת ביגדי־הנשים הוריו, מעצבת
ביגדי־ילדים. לחורף היא עיצבה
שמלות פלאנל בסיגנון בית קטן
בערבה — מעוטרות בצווארון־תחרה
עדין וכיפה תואמת. המחיר לגיל שש:
4,000 שקל. עדנה גם עיצבה סוודר
לילד, בסריגת־פסים עבה, בציבעי
כחול, אדום, ירוק ושחור, עם חותלות
תואמות. מחירו 4,000 :שקל. המיב־נסיים
— מיכנסי־רכיבה שחורים.

פיטריה צהובה
וחבל שהוד

. 1רעב לקצת השכלה אין לו
לשוטה ()3
-.3ן נה חייל צה״ל הנותן את
המצופה ממנו ()6,3
.9ממציא מסור לקומוניקציה ()4
. 10 מתכון סורי מתאים למנה
אחרונה ()4
.13 הראש המיוער מתאים
בהחלט לעם הספר ()3
.14 עתון אחד חסר היום, אבל זה
לא נורא ()3,3
.15 נכר הדבר שהתאמץ לנשק
את היפה ()3,2,3
.17 איזה פלא! קראה הזקנה
בסיפוק אחרי הפשע ()4
.18 במפרץ מכסיקו בוקה ומבו־לקה

.20 שטר וכושן עזובים, זהו יאוש
מדעת או יאוש שלא מדעת?

.22 במותו, ציוה הדג את החיים
ל ...דג אחר ()5

.24 רכשו לעצמם כלי שיט ()3
.25 על מה היא כבר יכולה לרכב
בגינה? ()4
.26 כבר שמונה עשרה פעם הוא
צף על המים, אבל לא עושה את
זה באופן יסודי ()4
.28 לא הרחק מן ההמון הסואן
חלמתי חלום, ואולי לא היו
הדברים מעולם ()3,4
.29 לצייר כאשר זה לא יתכן (.)3

מאונך:
.2מה עוללו במקרא לתאוותן
הקולינרי ()3

ז קו ק דחוף למודעהז

.4בלי פקפוק צריך לשים על
הסוס הנכון ()4
.5חזר בתשובה, אולי לאחר
מותו? ()6,2
.6ההלואה תספיק רק למגורים
של ד׳ על ד׳ ()5
.7אין בך כל אצילות, אמר הצ׳לו
לבסון ()4
.8עם כל ההיטלים פה נאלץ
להסתפק במאכל לבהמות ()5
.9החלקה על הקרח תביא מרפא
לבמאי בפול טיים ג׳וב ()7
. 11 מה קרה לבעל התאווה
שאיבד את החן ()2
. 12 אין יותר מין בשפתי ()4,4

.16 למרות מה שנראה, אין שר
התעשיה היוצא שמח להסברים
הקואליציונים החדשים ()3,5
. 19 הסתכל בהן, מתנהגות
כמשוגעות בשוק ()6
.21 דעתנו איתנה למהר אל
הכרם כל עוד נמצאת בו סוכת
השומר ()5
.22 תנסה לקנות משהו סיני ביפן

.23 גם הוא בקוסמים ()2
.24 מה הקשר בין מלך פריגיה
ואלכסנדר מוקדון? ()3
.27 אין צורך ללחוש הוא בין כה
לא שומע (.)3
עבייו איתן
הדברת מזיקים

תהיה לאימרה
וביצה למרפק

מג״ ס

מוסחים להדברת תיקנים
(ג׳וקים) ,תוללי לץ, חי קי
ספרים ובגדים.
דמת-נן. דיו מודיעין .18ת.ד2272 .

780114-5-6.70 רעי׳מסי 21 עסק;

לשרותך 24 שעות ביממה

0338 38 38

לבעלי כרטיסי אשראי בלבד

סמירח לל בריאותך ורכוסך

מודעות בטלפיו
לכל העתונים
״מר בכרטיסי אשראי במחירי המערכתי

חייג,ופרסם מודעתך
בכל עיתוני ישראל
לבעלי כר טיסי אשראי:
ויזה, ישראברט, דיינרס
טלפונים)03(296662 ,280666 :

8ש4£8$ <:וו 0
,1ו>4ז 0וז4,4ז 88ז4זו

•ע1רא 0־ט

0ז15*4£11

שרות ת.ד. ללא תשלום -חני ה חופשית במקום

כרסום

טודנטית במיכללת ״שנקר,״
**מיכל ארד, עיצבה עבור אתא
אוברול לילדים, המשופע בלולאות
ורוכסן אחד עובר בחזיתו. ציבעו
הבסיסי של הבגד הוא אדום והקישוטים
הם בשלל צבעים: אדום, צהוב,
אפור, כחול וירוק.
הטרנינגים לילדים הם המצאת־הדור,
הלהיט של סתיו וחורף 85׳ .הם
רב־תכליתיים ומשמשים לכל מטרה
— למישחקיס בחוץ, לעיסוקים בבית
וגס לשינה, בפיג׳מה חמה, יפה ונעימה.
המיבחר הואי אינסופי והמחירים
בהתאם, תלוי במקום קניית הבגד.
אבל מי שרוצה חליפה אופנתית,
יוקרתית ובעלת־שם חייב, כאמור,
לפנות לשש עשרה פלוס של אוברזון.
הוא עיצב חליפה ספורטיבית לבנה
בשילוב משי צהוב. החלק התחתון של
השרוול הוא פוטר כחול. אוברזון גם
עיצב אימונית בדוגמת פיטריה צהובה.
הפיטריה עשויה חבל שחור ופלסטיק
בצבעי אדום, כחול וירוק.
דגם נוסף, של מערכת ג׳וגינג, הוא
בירוק־חאקי, כשהחלק העליון הוא
דמוי־סינר מיוחד ובציבעי כחול ואדום.
מי שמעדיף עבור ילדו את מערכת
הג׳וגינג האלגנטית, ימצא אותה
בעיצוב אוברזוני אלגנטי — מיכנסיים
ומיקטורן בכחול, כשהחלק העליון
בצהוב.
חלק מן המערכות הן בדיגמי
יוניסקס, לו ולה, כך שאם כבר
משלמים סכומים בלתי־מבוטלים
למערכות כאלה, ניתן להשתמש בהן
כמה שנים וגם להעבירן לאחר מכן
לאח הקטן או לחברים.

אידיאל

אבן גבירול ס וו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

227117/ 8־ 03

ן * יגדי־ילדי ם מ צויי ם בשפע.
^ הזו לי ם ביותר הם בשוקים:
בתל־אביב — בשוק הכרמל ובשוק
בצלאל, ליד השעון ביפו ובתחנה
המרכזית. מי שתקציבה מאפשר לה
לקנות במחירים קצת יותר יקרים,
תמצא ביגדי־ילדים ברחוב אלנבי
ובסביבותיו.
כמה מילים בענייני חיסכון. אין
שום בושה לחסון. היום זאת חוכמה
לדעת להשתמש בבגדים הקיימים,
לחדשם ולרעננם בצורות שונות.
הילד צמח לגובה, מיכנסי האימונית
קצרים: קני פיסת־בד פוטר לקצה
המיכנס והאריכי אותם. כך תקבלי
מיכנס ארוך, התואם בדיוק את צבע
החולצה.
החולצה שנותרה ללא שרוולים
תשמש את ילדך כווסט, שמתחתיו הוא
ילבש חולצה או סוודר כלשהו.
בעיות בשרוולי החולצה או הסוודר
או המעיל: השיגי שתי פיסות עור נפה,
גיורי אותן בצורת ביצה ותיפרי אותן
באזור המרפק או באזור הקרוע.
שימלת הילדה קצת קצרה? קני
תחרה לפי מטר ותפרי אותה
באימרת־השימלה.
מיכנסי הגיינס מעט צרים? גיזרי
אותם והפכי אותם למיכנסיים קצרים.
מן השאריות תוכלי לתפור לעצמך
חולצת ג׳ינס אופנתית בעלת גומי
מסביב.
העולם הזה 2455

קרן־אנר באפלה

שידור
צר ש
זחית אחרת
• לישראל סגל, על כתבה שהראתה, סוף*
סוף, את המגעים הקואליציוניים מזווית חרשה
ומשעשעת. ריצתם של הפוליטיקאים מן המיפ־לגות
הרתיות השונות אל גדולי־התורה ואל
הרבנים נראתה על המסך כמו ריצה של שבטים
פרימיטיביים אל כהן־הרת המעלה באוב.
סגל הצליח לחשוף יפה את מה שבאמת קרה
מאחורי הקלעים של המגעים. אחרי שהצופים
שבעו כבר ממה שקרה לפני הקלעים, יכלו
לראות את הפוליטיקאים העייפים נרדמים
בישיבה על כיסאותיהם, ביחד עם אנשי־התיקשורת
שסיקרו את המגעים.

ישראל 1984
• לחיים גיל על כתבה נוגעת ללב
בהשבוע -יו מן אירועים. שחשפה את הצר
האפל של החברה הישראלית. שני האחים
הצעירים מבאר:שבע, בוגרי צה״ל וללא עבר
פלילי, שניסו להתאבד (אחר מהם אף הצליח)
צעקו בשתיקתם את ברירותם ואת מחרלי
הביורוקרטיה.

מאחרי המירקע
ערוץ שני
פינחס גולדשטיין (ליברלים) יגיש
השבוע לאישור הנהלת הקואליציה הצעת־חוק
שהכין בעניין הקמת ערוץ שני, שיהיה נפרה
מרשות־השירור. גולרשטיין מציע שאת הערוץ
השני, לכשיקום, תנהל חברה פרטית, ותהיננ גם
אחראית להקמתו. לדעתו, כדאי ששני מישררים
יטפלו בנושא, ויהיו אחראים עליו: מישרד־התיקשורת
ומישרר־האוצר.
בעבר הועלו הצעות שהערוץ השני יהיה
במיסגרת רשות־השידור הקיימת. דויד אדמון,
חבר הוועד־המנהל, הציע הצעה זו וטען כי היא
תפתור את בעיית האבטלה הסמויה הקיימת
בטלוויזיה — הרבה אנשים ומעט הפקות.
יש כמה מועמרים לתפקיר מנהל הערוץ
השני. אחר מהם הוא דן שילון, שהוא שותף
בחברה מיסחרית להפקות וטלוויזיה (הוא גם
הפיק את מישרדי־תעמולת הבחירות של
המערך) .שילון כבר התחיל לפעול במרץ בכיוון
זה. בנכון לעכשיו, תוכנית־הבוקר של גלי צהייל,
ראיין שילון את אמנון רובינשטיין, שר־התיקשורת
החדש, ושוחח איתו בעיקר על הערוץ
השני. אחרי שהסתיים הראיון ביקש שילון
לקבוע פגישה עם השר החרש, אך מפאת
סרר־היום הצפוף של רובינשטיין לא נקבעה
פגישה כזאת.
מועמד אחר לתפקיר: יצחק ליבני, איש־תיקשורת
ותיק. מי שהיה בזמנו מפקד גלי צרז״ל
ומנכ״ל רשות־השירור הממלכתית.

סערת־רודוות התחוללה השבוע במחלקת־החדשות של הטלוויזיה,
בעיקבות החלטתו של יאיר שטרן, מנהל המחלקה, להחליף את נימים
מישעל, הכתב לענייני־מיפלגות.
הסערה התעוררה מכיוון שמישעל נחשב בטוב שבכתבי הטלוויזיה
לעניינים אלה. הוא הוכיח את עצמו לא פעם בסקופים בלעדיים.
שהרעישו את המדינה בכלל ואת הצמרת הפוליטית בפרט. זכור במיוחר
הסקופ שלו על הקדמת הבחירות, והראיון שערך עם אהרון אבו

חצירא.

מישעל התבקש לעזוב את תפקירו מכיוון שאינו יכול. כר טען שטרן,
להחזיק בשתי מישרות: עורך מוקד וכתב לענייני־מיפלגות.
כתבים בכירים במחלקה איימו בעזיבת הסיקור הפוליטי. אם מישעל
יעזוב את תפקידו. הדבר נעשה, כך נודע, ללא התערבותו של אודי
פורת, היושב שיבעה על מות אמו.
כשנודע הדבר לפורת, הוא הורה לעכב את השינויים עד שובו
לעבודה. הוא הבטיח לעורך מבט. מיכאל קרפין, העומד מאחורי
מישעל, כי יעשה הכל כדי שמישעל ימשיך בתפקידו, ואף אמר לו :״אם
היתה לטלוויזיה קרן אור באפילה, זה היה ניסיס מישעל. הוא הכתב הטוב
ביותר שישנו במחלקה. במקום להתחנן לפניו שימשיך, מחליפים אותו.״
הדבר התפוצץ מפני שמישעל רמז לפני חודשים רבים כי הוא רוצה
לעזוב את התפקיד ולהתרכז במישדר מוקד. אך זמן קצר אחרי־כן
הוקדמו הבחירות, וביקשו ממנו להישאר עד סיומן. אחרי הבחירות ביקש
מישעל להישאר בתפקיד עד שתוקם הקואליציה. אחרי שהוקמה,
וכשחזר שטרן מחופשתו, הוחלט על החלפתו.
נראה כי השבוע, כשיחזור פורת למישרדו, יתקיים בירור בעניינו.
בינתיים מדברים על מחליף למישעל — דן רביב. רביב מסתובב
כבר ארבעה חודשים בחוסר־סעשה. הוא ערך בזמנו את מהדורת החדשות
המצויינת כמעט חצות, שבה הינחה מרי לילה עימותים על נושאים
אקטואליים. התוכנית הופסקה בגלל חוק״הבחירות, ומנהלי הרשות
והטלוויזיה אינם מתכוונים, משום־מה, להחזירה למסך, למרות שהבחירות
נגמרו מזמן. .
רביב היה כבר כתב לענייני־מיפלגות, והוא שהעביר את התפקיד
למישעל כשנסע לארצות״הברית, להיות כתב הטלוויזיה שם.
קרפין איננו מעוניין שרביב יקבל את התפקיד. נודע כי רביב לא

הוועד שר הונעו
ישיבת הוועד־המנהל היתה השבוע קצרה

מנחם פאר
בשעה טובה

חילול שבת

לחילופין הציעו אנשי ההתאחדות שתינתן למישדרים חסות של גופים שונים, אך זה מהווה
בעיה, מכיוון שבתוכנית שירים ושער ם אי־אפשר לכלול פירסומת ובגלל השבת).
חבל־ההצלה יגיע לבסוף. כך מסתמן. מן הבארון — כלומר מוועדת־הכספים של הכנסת.
שכבר אישרה באותו היום. שבו נדון נושא שידורי הכדורגל, סכומים לא־קטניס למוסרות
מיפלגתיים מובהקים. כגון היקב של תנועת־החרות.

העולם הזה 2455

לפרוש או לאי
יקבל את התפקיד אלא אם יהיה הדבר מוסכם על כל הצדדים, ובעיקר
על מישעל. אם לא מישעל, רמז קרפץ למקורביו, הוא רוצה לתת את
התפקיד ליגאל גורן, שחזר עכשיו משהות ארוכה בחו״ל.
סערה זו היא רק ראשונה בסידרת סערות העומדות לפקוד את
הטלוויזיה בכלל, ואת מחלקת־החדשות בפרט. למחלקה חזרו כעת
האחרונה מספר רב של עוברים, שהיו בחופשת־ללא־תשלום, ויש
אינפלציה דוהרת בכתבים במחלקה. קשה למצוא לכולם עבודה, וכבר
התחילו לדבר על קיצוצים שיבוצעו בזמן הקרוב, מייד עם שובו של רון
נחמן, סמנכ״ל רשות־השידור, משירות־מילואים.
בעיקר חוששים מפיטורים העובדים החדשים במחלקת־החרשות.
בעיתונות. הוא הועבר בינתיים למחלקת השבוע
יומן אירועים, אך לא הכין עדיין כתבותליומן.
מני פאר חוזר בשעה טובה לשעה טובה.
בסידרת־פגישות, שקיים עם המנהלים
המחליטים בטלוויזיה וברשות. הוחלט לחדש את
התוכנית. שתהיה הפעם ״־ותר בידורית״.
התוכנית תהיה מוכנה בתחילת נובמבר. אם הכל
יהיה בסהר.
ובקשר לדן רביב: הוא נתון בוויכוח אחר
(ראה מיסגרת).
בטלוויזיה רוטנים כי אורי סדרת אינו
מעוניין בתוכניות־ראיונות. מכיוון שהן מסוכנות
מרי. וגוררות אחריהן. בדרך־כלל. תגובות
נזעמות של פוליטיקאים. בעיקר מן הצד הימני
של המפה. די לו, כך אומרים. בתוכנית זה הזמן,
וגם היא מוקלטת מראש מאז שחזרה למסך.
ובשעת ההקלטה צופים בה צביקה שפירא,
מנהל מחלקת התוכניות. ודודו גילבוע, מנהל
החטיבה הדוקומנטרית. מה שבטוח — בטוח.

המאבק בין רשות־השידור להתאחרות־הספורט לא נגמר. הוא רק הושעה לשבועיים
במיסגרת הסכם זמני שהושג בין הניצים.
ההסכם הושג באמצעות שני חברים מוועדת הכספים של הכנסת. שני החברים, יהושע
מצא(ליכוד) וחיים רמון(מערך) .מונו לתפקידם עליירי ידר ועדת־הכספים ומהווים כעין
ועדת־מישנה לצורך העניין הזה.
איך מונתה ועדת־המישנה? היו״ר הקבוע של ועדת־הכספים של הכנסת הוא אברהם
שפירא. כשהתבקש שפירא הדתי להקים את ועדת־המישנה, אמר :״איך אני, כיו׳׳ר, יכול
להקים וערה לצורך חילול־שבתז״
באותה ישיבה לא הוקמה הוועדה, אך בישיבה שאחריה איחר שפירא איחור דיפלומטי של
רבע שעה, ובינתיים הקים ממלא־מקומו, יגאל כהן(לעם) ,את ועדת־המישנה. הכל בא על
מקומו בשלום. יש חילול־שבת, אבל שפירא אינו אשם בעיני הקדוש־ברוך־הוא, אם אינו קורא
מדור זה.
ועדתיהמישנה ישבה עם כל הצדדים הנוגעים בדבר, והחליטה על סכום־ביניים של 12 אלף
דולר לקבוצה לעונה(תחת 40 האלף, שדרשה ההתאחדות. ושיבעת האלפים. שהסכימה הרשות
לשלם).
הדיון נמצא בראשיתו, ויש להניח כי יימשך לפחות עד תום תקופת־הפשרה. כל צד מנסה
לעשות שריר: לרשות־השידור אין כסף, ההתאחדות דורשת סכומים גבוהים, וחיים הברפלד,
יו׳׳ר ההתאחדות. אף רמז באחת הפגישות שאם לא יגיעו להסכם, הוא ישדר בתחנת־הדדיו של

אייבי נתן.

כתב מישעל

במיוחד, וכללה רק את אישור התקציב הרבע־ישנתי
של ׳רשות־השידור.
אורי פוחת, מנכ״ל הרשות, לא נכח
בישיבה. בגלל אבל על מות אמו.
אחרי שנגמרה הישיבה והנוכחים התחילו
להתפזר. ביקש נתן ברון ממיכה ינון, יו״ר
הוועד, להישאר לדיון נוסף בעניין יישום
החלטות הוועד. אחרי שעזבו רוב החברים.
התבקשו גם אנשי סיירת מנכ״ל (יאיר אלוני
ואחרים) לעזוב את החדר. ונשארו בו רק מיכה
ינון, דויד אדמון, נתן ברון ועוזרו של ינון.
חברי־הוועד הציעו כי ה1ועד יקיים מעקב אחרי
החלטותיו. מכיוון שלטענתם רוב החלטות הוועד
נשארו על הנייר.

ממנחה למנחה כוחנו שלה
כבר שבועות ארוכים מתכננים מנהלי־הטלוויזיה
ומנהלי־הרשות להעלות במירקע
תוכניות־אומר חדשות(תוכניות ראיונות למיניהן
הקרויות מגאזינים) .יש מיספר מנחים בטלוויזיה.
המסתובבים חסרי־מעשה כבר חודשים ארוכים
ומחכים לתפקיד. דיברו על מאיר שליו, ירון
לונדון, מני פאר ומנחים אחרים.
לירון לונדון נמצא מוצא: הוא עומד להנחות
תוכנית חדשה על סיפרות, ספרים וסופרים.
התוכנית תיקרא גרשיים. והיא בשלבי הכנה.
מאיר שליו סירב להנחות תוכנית שלא תהיה
לפי התנאים שלו. ושלא תכלול. סאטירה.
״מריבותיו עם מנכ״ל־הרשות גרמו לחגיגה־רבתי

מאחרי המיקרופון
שמירת שבת
יומן־השבוע של קול ישראל ניצל בשבוע
שעבר ברגע האחרון.
חיים זיסוביץ, הכתב הפוליטי של קול
ישראל, הכין ראיון ארוך וחושפני עם השר
הפורש, זבולון המר. קטע מן הראיון שודר ברדיו
ביום השישי, ונאמר כי הראיון בשלמותו ישורר
ביום השבת. מייד הזדעקו כל חובישי־ הכיפות
המקורבים לשר (לשעבר) .והודיעו כי לא יתכן
שראיון עם אדם דתי יחלל את השבת. עורך היומן
נאלץ להיענות לזעקותיהם. ואחרי השמטת
הראיון נשאר היומן כמעט ריק מתובן, לפחות
מבחינת ומן־השידור, והיה חשש כי ייאלצו לבטל
את יומן־השבוע בכלל- .
יגאל דון, מנהל חטיבת־החדשות ברדיו
וממלא־מקומו של מנהל־הרדיו. ואיתן אלמוג,
עורך־היומן, התחילו לטלפן ביייאושם לכל
הכתבים המדיניים. כדי שיצילו אותם וימציאו
להם ראיון חליפי. הכתבים המדיניים, רובם
ככולם. הודיעו לעורכים כי הם מתביישים לבקש
בערב־שבת מנבחרי־העם להתראיין ליומן. ברגע
האחרון הצילה את היומן שרה פרנקל, ראש
מערכת תל־אביב. היא ערכה ראיון נרחב עם
שימעון פרס. שהסכים להתראיין אפילו ברגע
האחרון.
פרנקל. שהתפרסמה לפני כמה שבועות
בעיקבות סידרת מיקרים מוזרים שקרו לה
במערכת (העולם הזה .)29.8.84 נסעה השבוע
לחופשת־התאווררות ללונדון.

הבימא 1מרכבות האש״)
האו־סון מסנו ועדנה ניינוו
על טרזן ריאליסט• יותר

טיח

טרזן התינוק(טלי מקרנור) עם השימפגזה קאלה
בתוך הקופים -בני־אדם

אבא

רת כלל וכלל. הוא אפילו לא נכסף לבטא את
עצמו וכלל לא היה נלהב להעניק אפילו את
הראיון הזה. בערב שקדם לו ביטל את הפגישה
מחמת עייפות, ולעת בוקר נמלך בדעתו
משום־מה. אך סירב מכל וכל להצטלם. התצלום
המופיע בהעולם הזה הוא לכן, בלית־ברירה,
תצלום ׳מסידרת צילומי־הפירסום של ההפקה.
אבל משנוצרה שיחה בינינו, אחרי שהתנצל כי
כל הסתייגויותיו הן עניין של עייפות פיסית
בלבד, שמח לאשר כי מרכבות האש היה הסרט
הזר שהצליח מכל סרט אחר בכל הזמנים
בארצות־הברית.
קרוב לוודאי שבזכות מרכבות האש הוא

^ א, לא, הסרט שלי איננו אינדיאנה גיונס
של ספילברג. הוא מתעניין בסנסציות —
אני מתעניין ברגשות!״ כך, במישפט אחר, הגריר
באוזניי הארסון את השקפתו על האגדה
ההוליוודית החדשה, במתכונת אי־טי או
מילחמת הכוכבים.
אני, שראיתי את סירטו החדש גרייסטוק -
אגדת טרזן מלך הקופים ערב קודם פגישתנו,
בפסטיבל הסרטים בוונציה, הבנתי יפה למה
כוונתו. טרזן שלו, אם תרצו, אין זו אגדה או שזו
אגדת״אימים.
הצופים שיראו את הסרט בישראל בתוך כמה
ימים עשויים גם הם לעמוד בהפתעה שהכין
לכולנו במשך שנים, במחיר של 28 מיליון דולר
ובשישה חודשי־צילום.
ילד הפלא האחרון של הבד האנגלי, שאינו

בימאי יו האדסון
רגשות ב מ קו ם סנ ס צי ה

טרזן הבוגר(כריסטופר לאמברט)
חצי מלאך

ילד כלל וכלל, עסק במשך שנים ארוכות
בסירטי־פירסום ובסירטי־תעודה, לפני שדייוויד
פאטנם, המפיק, נתן לו את הזדמנות־חייו —
מרכבות האש, שזיכה אותו בארבעה פירסי
אוסקר בשנת . 1981

חיות

^ ומלאכים

;אסטר י,רבד ב״טרזן)1934( -
אג ד ת־ אי מי םבמ קו םאגדה

ך* מקור הסיפרותי, כידוע, חוזר לורד
2גרייסטוק לאחוזתו שבסקוטלנד, אך ממשיך
לחלק את זמנו בין טירתו ובין העצים שבג׳ונגל,
בסירטו של האדסון יש המשך שאינו קיים בספר:
גרייסטוק, היורש את אחוזת סבו, מוזמן לחנוך
מוסיאון זואולוגי, שבו הוא מגלה במעבדת־הניסויים
שימפנזה כלוא בכלוב. הוא מזועזע נוכח

המחשבה שלמעשה הכלוא הוא אביו־מולידו,
ומוציא אותו לחופשי — מעשה המסתיים באסון.
גרייסטוק, הנקרע בין אצילות אנושית ויצר
חייתי, מבקש לחזור אל הג׳ונגל, אבל הסצינה
האחרונה מראה אותו כשהוא מתרחק אל בינות
לעצים כשהוא מתבונן לאחור.
״אנחנו יודעים שהוא עוד יחזור לציוויליזציה,״
טוען האדסון .״זאת היא הבעיה של
כולנו. אנחנו רוצים לצאת מתוך עצמנו׳ ולברר
למי אנחנו שייכים. ההרגשה שאנחנו נולדנו חצי
חיות וחצי מלאכים אינה נותנת לנו מנוח. כולנו
כמו טרזן, מחפשים את אבא שלנו.״
למרות שמבקרי־הקולנוע לא היו מאושרים
כלל מן הריאליזם הבוטה של האדסון ומן העובדה
שקשה לו להחליט לפעמים בין סאטירה
לרומנטיקה, לא נראה האדסון מוטרד מן הביקו
הגיע
לעבוד על גרייסטוק בתקציב אמריקאי
ענקי של 28 מיליון דולר.
האם הוא מרוצה מן התוצאה ומאורך הסרט —
שעתיים ושמונה דקות?
״הייתי שמח אילו היה הסרט ארוך יותר, אבל
האורך, כמו דברים רבים אחרים, נקבע בעקבות
חקר־שווקים — המצאה מוצלחת של התעשיה
בארצות־הברית. אולי הם אפילו מגזימים בחקר־השווקים
שלהם, אבל זו היא דרך כמעט בטוחה
להרגיש את דופק־הקהל.
״בעיקבות ההקרנות המוקרמות שערכנו
לסרט, ריככתי בהרבה את כמות האלימות שהיתה
בו, אם כי נשארתי נאמן לתסריט. אילו לא
קיבלתי את מסקנות חברת־ההסרטה לגבי השוק
האמריקאי היה סירטי אלים הרבה יותר ״.״
הצלם של גרייסטוק הוא ג׳ון אלקוט, מי
שצילם רבים מסירטי סטנלי קובריק, והיועץ
המדעי של ההפקה הוא ד״ר רוג׳ר פוטס. מומחה
עולמי לשימפנזים ולהתנהגותם. עולם־הקופים
של האדסון אינו עליז כלל וכלל. זהו עולם אלים
ופראי, שבו נלחמים בעלי־החיים מילחמה
אכזרית על חייהם. לעיתים קשה לעמוד במראות
המצולמים כצורה ריאליסטית לחלוטין.
אבל אם יילד מישהו לראות את גרייסטוק
על הבד ולא יוכל לעכל את המראה שבו
השימפנזה־האם, קאלה, שומטת את תינוקה
מזרועותיה, אחרי מאבק אלים עם השימפנזה־האב,
אלפה, והתינוק נחבט בריצפה ומת באופן
ריאליסטי למדי — יזכור שבתוך כל הקופים
המצולמים מקרוב מתחבאים בני־אדם שאומנו
יפה על־ידי הכוריאוגרף פיטר אליוט, ורק
מושבת הקופים הנראית מרחוק היא מושבה של
קופי־אמת.

• קח קורס מזורז באיטלקית. בלי שפה זו
יהיו חייך מרים כלענה, כי אז תצטרך להתמודד
עם תירגום סימולטני, שהוא אולי תירגום אבל
בוודאי לא סימולטני. המתרגמת בוחרת לה
בחופשיות את המישפטים שנראים לה חיוניים
לתסריט, אבל לפעמים דעתה שונה מדעת
התסריטאי.
• תכנן את נסיעתך גם בטרם קיבלת מן
הפסטיבל אישור להשתתפותו בו. עד שהתשובה
תגיע אליך, עלול הפסטיבל להסתיים.
+בדוק את הזמנת בית־המלון שלך, חזור
ובדוק. העניין טומן בחובו הפתעות. אורחים רבים
מצאו את עצמם נודדים במשך 24 שעות על
מיזוודותיהם, מאחר שהנהלת המלון לא ידעה מה
שהנהלת הפסטיבל ידעה והאורח לא ידע מה
ששניהם ידעו: שלמעשה החדר שלו נמסר
למישהו אחר, שחדרו נמסר למישהו שלישי.
• ארוז מעט ככל שתוכל, למיקרה שתצטרך
לגרוד מבית־מלון אחד לשני — בהתחלה,
באמצע או לקראת סוף הפסטיבל (מפאת אותו
סדר מופתי המאפיין׳את האירגון כולו) .מוטב
שלא תשבור את גבך על מיזוודות. אם יש לך
מכונת־כתיבה, מכשיר־הקלטה ומצלמה זה כבר
.משא מספיק. נסה לוותר על בגדים להחלפה, אבל
אל תישכח ואפ נגד יתושים. ונציה בחודש
אוגוסט מלאה תיירים וחרקים שונים.
• הבא איתר מחשב זעיר. כדי לברר לעצמך
לאיזה הקרנות אתה יכול להיכנס עם כרטיס־הכניסה
שלך, לפי ציבעו(צבע שונה לגבי כתב,
צלם, אורח, מפיק, כתב־יומון, כתב־שבועון ועוד
ועוד) .בעלי כרטיס כחול אינם יכולים להיכנס
לאולם בשעה שבה צופים בעלי כרטיס צהוב,
והתקנות בנושא זה לגבי הסדרנים הם בבחינת
ייהרג ובל יעבור.
• אם כבר היית בפסטיבלים אחרים ואתה
רגיל לצאת מסרט שאינך מתלהב ממנו ולהיכנס
לסרט אחר — שכח מזה. אתה יכול לצאת מכל
רבר אבל אינך יכול לאחר לסרט אחר.
זה אומנם יפה מאוד שמכבדים את הסרטים,
רק חבל שלא מכבדים אותם גם בצורת ההקרנה.
לא פעם מקרינים סרט על גודל מסך לא מתאים,
בעזרת מכונת־הקרנה חורקת וציוד־קול גרוע.
אבל העיקר — שהקהל ידייק.
• בדוק את מיקומו של בית״המלון שלך —
אם הוא רחוק מארמון־הפסטיבלים, שכור לך
אופניים. הם יעזרו לך לבלות את השעתיים
שיישארו לך אם תאחר להקרנה ולא תוכל
להיכנס לסרט אחר, או אם תמצא את עצמך בלי
תירגום בנוף הסרט.
למרות הסרט גונבי האופניים, בוונציה אין
גונבים אופניים. הם זולים יותר מארוחת־צהריים.

תדריך

העויינת שבה היא נמצאת, אבל מעל הכל, ההשלמה של כולם
עם הגורל שנועד להם, כאילו הוא הי חידי האפשרי -היא
כגזר״דין מוות שגזרו על עצמם. המסע לעיר הבירה, והפגישה
עם העיר הז א ת מביאים ב אמ ת כליה על המישפחה כולה.
זו טרגדיה אמיתית, טרגדיה של האנ שים המתוארים
בעוצמה רבה על הבד. וטרגדיה של העולם השלישי כולו,
הנדרש לעשות קפיצה בזמן אשר אין ה אד ם יבול לעשות בתוך
דור א חד בלבד.

אנעו>ם
פע\1ט>ם
מלצר (צפון. ת ל ־ א בי ב צרפת) -בעידן
זה, שבו הגיל הממוצע של
צופי הקולנוע הוא מתחתל*,30
צריך סרט שגיבורו הוא מלצר
מזדקן מן השורה להיאבק קשה כדי להגיע לקהל הנכון. אולם
אם יצליח בנד, אין ספק שהוא עשוי לגרום לאותו קהל הנאה
רבה.
קלוד סוטה, בימאי שהמומחיות שלו הוא המעמד הצרפתי
הזעיר״בורגי, על הבעיות הקטנות שלו והשמחות הקטנות שלו,
משתמש שוב באיב מונטאן בתפקיד הר א שי(הוא עשה זאת
כבר בסרטים קודמים כמו סיז ר ו רוז אלי או וינסן, פ רנ סו א ה.
פול וכל האח רי ם) .כל הסרט כולו הוא מעקב אחרי אלכס,
רב-מלצרים שחלומו הוא להניד פיסת חוף, שבאה אליו
בירושה, לגן״שעשועים לתודשי־הקיץ.
העלילה עצמה, למען האמת, דלה למדי. לעיתים, סוט ה
אפילו נוהג קלות־ראש ופזיזות בפיתרון הבעיות הדרמאתיות
המתעוררות בה, כמו למשל הגיוס של הכספים הדרושים
למימוש חלומו של אלכס. אולם עיקר קיסמו של הסרט הוא
דווקא בין ה שיטין של הסיפור עצמו, במערכת היחסים
שנרקמת בין אלכס לסביבתו, חבריו לעבודה. מלצרים כמוהו,
מוזגים או טבחים, הרומנים הקצרים שלו, וחבריו מן העבר,
באשר היה רקדן גיאז (משהו מגיבורי השירים של מונטאן
מתגנב כאן) .מעל לכל, מצליח הסרט להעביר א ת התחושה של

איב מונטאן: עיצוב מעולה למלצר מזדקן
איש אשר סימני הגיל מתחילים לתת בו אותותיהם, איש אשר
השלים במידה רבה עם כישלונותיו ומס תפק בהצלחותיו
הקטנות.
מי שהילד לקולנוע כדי לברוח מן המציאות האפורה של
היומיומי עשוי לכעוס על הסרט הזה, אולם מי שיידע להתבונן
בו. ימצא א ת אותם הפרטים הקטנים שבחיים, אשר עושים
אותם לנסבלים, על אף כל הצרות.

מ>תץ
נג ד הסרט!

חובה דרא1ת:
מ ר טין גר, לה

ת ל ־ א ב ״ ב: שובו של
ט ר אווי אטה.
ירושלים: להטר אווי אטה, זליג.
היפה: א פו ק לי פסה עכשיו, סי פו רו של נהג
מונית.

תר־אביב
מדכיאון תל־אביב: במיסגרת שבוע הסרט
הצרפתי כדאי לראות שני סרטים: כתבים. סרט
תיעודי של ריימונד דה־פארדון על עבודתם של
צלמי״עיתונות בפאריס: גורלה של זיולייט,
סירטה של אלין איסרמן על אשה המקריבה את
הייה למען בני־מישפחתה.
לה טראוויאטה( :לב 1אי טליה)
:גם מי שאינו משוגע לאופרות יוכל
ליהנות מסרט יפה זה שיש בו גם אסתטיקה
קולנועית לשמה וגם ביצוע מוסיקלי נדיר
ומישחק הולם.

טובו •טל מרטין גר( :חן 3
צרפת) :אחד הסרטים היפים ביותר שעשו
רצרפתיס בעת האחרונה על תגובתה של החברה
והמישפחה נוכה אדם שנעלם וצץ שוב ביום
בהיר אחד בכפרו.
העול הז ה 2455

למען האמת, כל מה שרצה
כצורה גולמית, חריפה ומחוספסת
יותר קשה לקבל זאת ללא נופים מרהיבי-עיניי
ציוריות, אבל דווקא משום כן יש לעיתים תחושה,
הסרס האמיתי יותר שבין השניים.
העלילה עוסקת ברועים נוודים מאנאסוליה, הצריפים
לאנקרה י חד עם עדר הצאן שלהם, כדי למכור אותו שם.
הפרימיטיוויות המרגיזה של המישפחה אשר במרכז הסרט,
צורת־החיים שלהם, אשר לא ה שתנתה מאז ימי״הביניים,
השינאה התהומית שנדמה כאילו היא סם־החיים המחזיק
אותם י חד -כל אלה מתוארים בצורה בוטה וללא כל רחמים.
אבי המישפחה, שאינו יכול לסלוח לבנו על שנשא בת של
מישפחה יריבה, ואינו יכול לסלוח לה על שילדה רק ולדות
מתים, נסיונו הנואש של הבן להגן על זוגתו, ועם זאת לא לחרוג
מן הצייתנות המוחלטת שהוא חייב לאביו, שתקנותה
העקשנית של האשה שאיננה מוציאה הגה מפיה בסביבה

א לו פי ם (רב־חן. מל־ א בי ב. אנג ליה)
-האמת היא שבישראל אוה
בים
מאוד סרטים כאלה: סוחטי-
דמעות, מפעילים את יצר״ההש־תתפות־בצער
של הלב היהודי הרחום, מה עוד שמן ההתחלה
מובטח סוף טוב. מימרחים מן הסוג הזה מוצגים לעיתים קרר-
ובות בימי השישי אחרי הצהריים בטלוויזיה בשפה הערבית,
וכולם יודעים עד כמה פופולארית מישבצת השידור הזאת.
עצם העובדה שהסיפור של הסרט הזה הוא סיפור אמיתי
אינה משנה כהוא זה באשר לרמתו. מה שמשנה היא העובדה,
שהסיפור מוצג על המסד בצודה ה שחוקה והמיושנת ביותר
שאפשר להעלות על הדעת, כאשר עצם העובדה כי גיבור
הסיפור, בוב צ׳אמפיון, הוא גם היועץ הטכני של הסרט,
מבטיחה מראש ששום דבר רע לא יאונה לו.
העלילה מספרת על פרש מצליח מ אוד במירוצי ה סו סים
באנגליה, אשר יום בהיר א חד לקה במחלת הסרטן. מרגע זה
והלאה מוזמנים הצופים לסידרה ארוכה של מיבחנים, בדיקות
וטיפולים כימותרפיים למיניהם, הנערכים בעזרת המיכשור
המשוכלל ביותר, מול מצלמת הקולנוע, באשר הפרש עומד בכל
בגבורה רבה. תוך אמון מוחלט ברופאים המסורים המטפלים
בו. זאת, כמובן, אחרי שמצליחים לשכנע אותו שהוא חולה
ברצינות ולא בצחוק, ושכל ד חי ה בטיפול עשויה לקרב אותו אל

ג ון הרט: מיקר ה עצוב אבל מעודד
קיצו בעוד כמה חוד שים.
ה עיד ה אמי תי הי חידי שיש לסרט זה היא דווקא העובדה
שהוא מתאר מיקרה של מחלת״סרטן שבה יכול ה אד ם לנגע
הנורא הזה. אם יש מי שיישאב ולוא מעט עידוד מן הפרשה
הזאת, הרי גם ללא ההישגים האמנותיים, היא הי תה שווה א ת
המאמץ.

ל־שתנתה :־—
מיקי תירוש. בעל גלריה
תירוש בתל־אביב, נלהב מאוד מעבודותיה,
והתוצאה היא תערוכת־היחיד.
( ,)31 שפתחה השבוע בתל־אביב את
תערוכת־היחיד הראשונה שלה, נרה
כבר תשע שנים בפאריס. שם היא
מציירת את כל מה שהיא רואה: גברים
הנוסעים במטרו, נופים שהיא רואה
דרך החלון, נשים העוברות ברחוב, אר

היום, בעזרתה של ורדה. נוצרה
קומוניקציה בין כל השכנים, רובם
זקנים .״החצר הפכה ממש מרכז הבניין.
יש השתתפות ואהדה. שואלים מה אני
מציירת, מייעצים, מעוררים, מחייכים
ומעירים. יש כאלה הקוראים, כל
הכבוד ׳:ויש כאלה הדואגים אם לא קר

והחורף הפאריסי, כידוע, הוא קר
מאוד .״אבל קניתי מגפיים טובים
מפרווה, ואני מסתדרת ״.אפילו הגשם
לא מפריע לה בעבודתה. למרבה
הפתעתן של ארבע־חמש הזקנות
הצופות בה באופן קבוע מחלונן. לכל
היותר היא עולה לשעה קלה לביתה,
עומדת ליד החלון כשבידה כוס קפה
חם — וחוזרת לכן־הציור.
היא משוגעת לציור .״יש לי כוח לא
נורמאלי לצייר. אני לא זקוקה
להשראה, לרגעים מיוחדים של חסד.
אצלי זה כ^ו מעיין המתגבר.
״אני ניצבת מול הבד, מורחת איזה
חיות סיפור שלוש יבשות
שינוי מאז: הכוחות
כין האריות בכגי-החיות
פעם הוא היה תופעה שכיחה
נארץ־ישראל. לפני אלפיים ומשהו
שנה, כאשר הסתיימה כתיבת התנ״ך,
הוא הספיק להופיע בו כ־ 150 פעמים,
אם כי תחת שמות רבים, החל באריה
(או ארי) וכלה בכפיר, לביא, שחל.
ואז, לפני כ־ 900 שנה, באו הצלבנים
לארץ והם יצאו לא רק לציד מוסלמים,
אלא גם לציד אריות. ואת זה הם עשו
בהצלחה כה רבה, עד שכאשר אחרון
הצלבנים הובס ב־ ,1291 בעכו, גם לא
נותר יותר אריה אחד בארץ־ישראל.
השיבה הביתה. השבוע חזר
האריה הארצישראלי הביתה. ליתר
דיוק, היו אלה שני אריות אסיאניים,

ציירת סאנד
עיניי םבקצבה מי כ חו ל

בעיקר־בעיקר היא מציירת את הזונות
של רובע סן־רני.
״אני לא יודעת למה דווקא זונות,״
היא מצטחקת .״אולי זו הציבעוניות
בלבוש שלהן — הצירוף של מגפיים
שחורים עד מעל לברך. מיכנסיים
קצרים ותיק אדום לוהט. כנקודת צבע
ברחוב האפרורי והמלוכלך — הוא
שמושך את העין שלי.
״כן. גס היציבה שלהן מעניינת,״
היא מודה .״לפי צורת העמידה
המיוחדת שלהן מייד רואים שהן
זונות״.
וררה אינה מציירת בעזרת מודלים.
היא עוברת ברחוב. קולטת רשמים•
ונוצרת אותם בזיכרונה. אחר־כך. בבית.
היא מציירת .״הזיכרון עדיף על
העמידה מול האובייקט. כי הזיכרון
הוא צרוף יותר. אין בו הפרטים
המפריעים ונשארים בו רק הקווים
החשובים.״
את הזונות היא פוגשת בכל פעם
שהיא הולכת לחנות הפיגמנטים —
החומרים שמהם היא מכינה את
הצבעים במו ידיה. החנות נמצאת
ברחוב קטן בסן־רני ,״אחד הרחובות
היפים ביותר של הזונות בפאריס, רחוב
קטנטן וחמים ״.הן עומדות שם. מחכות.
במעלה הרחוב. כדרך לחנות.
פעם ניסתה ורדה לרשום אותו
ברחוב .״בעל חנות הפיגמנטים, דמות
של שיכור המשתלב להפליא ברקע,
הזהיר אותי שזה מסוכן. מאחורי גבן
של הזונות יש הרבה חלונות־ראווה של
חנויות־אופנה, ובעלי החנויות עלולים
לחשוד בי שאני מעתיקה רגמים, הוא
הסביר לי״.
כך חזרה ורדה לשיטה הראשיונה
שלה — ציור מתוך הזיכרון. אחרי כל

צמד זונות פאריפאיות(ציור של סאנד)
דג מי םבח לון־ ה ר אוו ה

קו, והוא קורא לקו שאחריו. או אומר
לי שצריך למחוק אותו. זה לא מתוכנן,
אין לי מושג מוגדר מה תהיה התוצאה
הסופית״.
לכן גם אין לה יחס מיוחד לתוצאה
הסופית .״הנושאים שאני מציירת הם
רק אמתלה. אני משתמשת בהם.
כשהמטרה היחידה שלי היא פעולת
הציור עצמה.״ זאת הסיבה מדוע לא
קשה לה להיפרר מציוריה ולמכור
אותם.
קרירות הגלריות. ורדה באה
לפאריס, לפני תשע שנים, עם בעלה,
שלמה. היא נרשמה לאקדמיה
לאומנויות בוז־אר. קיבלה מילגת־

קרובים די קרובים של האריה שהיה
מצוי בארץ עד סוף המאה ה־. 13
האריות האלה הגיעו לגן־החיות
התנ״כי בירושלים, מגן־החיות בסו־דייגו
שבקליפורניה האמריקאית,
ושמו בכר קץ למצב שבו בארץ, שבה
היה האריה, פעם, כמעט סמל לאומי
(גור אריה יהודה) ,נאלצו גני־החיות
להסתפק באירוח אריות אפריקאיים
בלבד*
ההבדלה עי ק רי בץהא רי ה
האפ רי ק אי ל א סי א ני הו א בבך
ש הו א יו תר גדול, בעל רעמה שעירה
יו תר, אךגם בעל עבמ דו בלל יו ת ר.

^ ני מקווה למצוא כוח לספר
הכל, על מאות העבדים לסייג־טולוגיה
במרכז בתל־אביב, ובעיקר
על אחרים, ובתוכם אני. שהשתחררו
מהדבר הנורא הזה והשאירו אחריהם
מיליון סיוטים ועשרות חברים שעדיין
בפנים. והטרגדיה הכי גדולה היא
שכאשר אנחנו כבר בחוץ, אנחנו
שותקים. פוחדים״.
איריס עודד בת ה־ 23 מנאות־אפקה,
צברית דור שני ממוצא תימני, שתקה
תקופה ארוכה, עד שהרגישה שהיא
יכולה, וחייבת, להוציא החוצה כל מה
שעבר עליה. כיום, שנה וחצי אחרי
השיחרור, היא אומרת :״הפסדתי שלוש
שנים מחיי, זאת ההרגשה שלי. הייתי
מנותקת לחלוטין מהכל, עבד לסייג־טולוגיה.
לא קראתי עיתונים ולא
ראיתי טלוויזיה, כי זה רע, כי זה עוסק
בדברים רעים — ואת היתה שטיפת־המוח
שעשו לנו.

״כל השאר, האנשים שבחוץ. היו
בעינינו לא נורמליים. הם הצחיקו
אותנו, בזנו להם והתנשאנו מעליהם.
לדעתנו, הם היו בורים. לא היה לנו
ספק ששליטתנו על עצמנו ועל החיים
היא בערך פי מיליון מזו של האנשים
בחוץ.
״היתה לנו המון נאיביות, שאפשר
לעשות את כל העולם מאושר״.

^ פגישה בבוקד
דוח בלילה
^ יא חיננית, יפת־עיניים, בעלת
( 1שיער שחור וארוך. אסוף לאחור.
שפתיים מלאות, קומה ממוצעת. הוריה
שוהים מזה שש שנים בניגריה —
אביה עובד שם מטעם סולל־בונה. יש
לה אח בקנדה, אחות בלוס־אנג׳לס
ואחות ברעננה.

״הטואגדיה הכי־גדורה היא שמי שכבו נמצאים בחוץ, בוחרים
ורבו ...הכסות׳ שלוש שנים מח הייתי מנותקת מן המציאות...״
אחרי שסיימה תימן, שירתה איריס
כמש״קית תנאי־שירות ברמת־הגולן.
בימים אלה היא מתחילה ללמוד ספרות
ופסיכולוגיה באוניברסיטת בר־אילן.
סיינטולוגיה, למי שלא יודע, היא
״תורת־היריעה״ .סנטיה בלטינית היא
ידיעה. ולוגיה ביוונית היא חקירה.
״מדובר בלחקור ולרעת על החיים״,
מסבירה איריס ,״על הגורמים שיביאו
לאושר מוחלט, לשיחרור ולחופש
בעולם הזה ובעולם הבא.
״יש גוף ויש נשמה. ואשה יכולה,
למשל, להחליט עם בן־זוגה שאת
החיים שאחרי מות הגוף הם יחיו ביחד.
מאמינים גם שאם האדם רחוק. נישמתו
יכולה להיות קרובה.
״דני קרפל ((מגלי־צה״ל) ,שהוא
סיינטולוג שהגיע לדרגות גבוהות, עם
יכולת לשלוט על הנשמה ועל חייו
הרוחניים, היה בביקור בדנמרק. כאשר
אנשי הצוות שלו, עליהם היה אחראי,
היו נפגשים בבוקר, הם היו מרווחים
שדני ביקר אותם בלילה ואמר להם אם
הם עושים את עבודתם בסדר״ואם לא
— מה לא בסדר״.
אחד העיתונים הגדיר באחרונה את
אנשי הכת כ״אסירי־החופש״ .ועדה בת
15 נציגי מישרדיס ממשלתיים. בראשותה
של חברת־הכנסת מרים־תעסה
גלזר, עומדת לפרסם בקרוב דוח על
פעילות הכת בארץ.
האירגון העולמי מונה חמישה
מיליון חברים, מבטיח לחבריו את
״הגשר לחופש״ .אך בדרכו לעולם טוב
יותר. גורף האירגון מיליוני רולארים
בכל מיני דרכים. זהו אירגון קשוח,
המקיים מישפטי־חברים, מערכת
ענישה ושליטה כמעט מוחלטת על
החבר.

צבא רע,
טווס טוב

ך* קשר של איריס עודד אל הכת
\ 1התחיל בהיותה חיילת. אחרי הצגה
של תיאטרון־צה״ל, ניהלו השחקנים
שיחה עם החיילים על ההצגה.
אחד השחקנים. שהוא כיום שחקן
תיאטרון וקולנוע ידוע, ואף נראה מרי
פעם בטלוויזיה, ניגש בתום השיחה אל
איריס .״אהבתי את הצורה שבה
דיברת ״.אמר לה.
איריס גילתה עניין בצעיר יפה־

לכך. לא הייתי רוצה שפירסום שמו
יפריע לו בעבודה ועם החברים שלו״.
סיפרה אירים:
חגי דיבר, בין השאר, על סיינטו־לוגיה.
הרגשתי בורה, לא ידעתי מה זה.
נשארנו בקשר. נפגשנו בתל־אביב
והוא הזמין אותי לשמוע את הרצאת
המבוא. זה מצא חן בעיניי. הנושא
נשמע ממשי, פשוט. איך משיגים תיק־

כל הזמן מחייכים שם, והרי לא ייתכן
שלאנשים יהיה טוב כל הזמן. חשבתי
שאני יוצאת־דופן, מוזרה, והחלטתי
להשאיר לעצמי את ההרגשות השליליות
לפני שאהיה מנורה.
לא היה לי רע. הייתי בחברה טובה,
עם אנשים על רמה. התלמידים העריצו
הערצה מוחלטת את אנשי־הצוות. הם
היו בעינינו החכמים, היודעים הכל.

.בנח הזאת אוספים סיפורים איש״ס סל
החברים -עי סמים, עי ס מז מימת
ולא מהססים יהעותמעו בתומר הזחנגדם, בשעת הטרור
שורת טובה בין אנשים. בלי שום רמז
למיסטיקה.
רציתי ללכת אז לקורס קצינות,
אבל התלבטתי. חגי עזר לי להחליט
שלא ללכת. אמר שצבא זה דבר רע,
שתפקידו להרוס.
היתה לי עוד שנה לשירות, ורציתי
ללמוד נהיגה, וגם ללמוד לנגן. ואז חגי
שאל — מה עם סיינטולוגיה? אמר
שיש בינינו קשר אישי כבר כמה
שבועות, אבל הוא מרגיש שיש קיר
שהוא יכול לעבור ררכו ואני לא. יש
דברים שהוא יודע ואני לא. אמר שהוא
אוהב להיות איתי. אבל זה לא יכול
להימשך ככה.
הידיעה שהוא גדול ממני רק בשנה,
אבל צבר ירע כזה מעליי, נתנה לי את
הדחיפה האחרונה. הוא נתן לי אתגר.
הלך לפי כל הכללים של איש־שדה
שתפקידו לגייס תלמידים! אז עור לא
ידעתי שזהו תפקידו בסיינטולוגיה.
הוצבתי בחיל־המודיעין, באיזור
תל־אביב. התחלתי בקורס הראשון
בסיינטולוגיה — תיקשורת. שעלה 60
דולר. לימדו שם הברים טרוויאליים,
כמו שצריך להסתכל בעיני השני כדי
לשכנע אותו. ואם הוא לא עונה על
•שאלה, לחזור ולישאול ישוב וישוב.
היה גם חלק טיקסי: כל אחד היה
צריך לספר על הדברים הטובים
שנגרמו לו בזכות הלימוד הזה, וכולם

״תגלית״ הסיינטולוגיה היא שתמורת
האפשרות שיקשיבו לך אתה מוכן
לשלם הרבה כסף, אפילו להיכנס
לחובות. המטרה — לנקות מיקרים
שליליים שקרו בעבר, שמפריעים כיוס
לתיפקוד. ואז — אחרי תהליך ממושך
— הבנארם יכול להיות טהור, עם

בטונות של חומר ולא הפסקתי לנדנד
לו בטלפון. העבודה היתה ללא תמורה.
הגב נשבר לי, אבל הייתי צריכה להתאמץ
כרי להוכיח את עצמי. אם בשבוע
אחר כתבתי 100 מיכתבים, הייתי
צריכה להתאמץ בשבוע שלאחר מכן
למצוא 120 כתובות. הכסף לא היה
חשוב, לא כשאת עסוקה בלשפר את
העולם. הצלחתי.
התמרתי, ואנשים התחילו לענות
למיכתביי. עשיתי כמו שלימדו אותי
— פניתי אל הצר החלש של הבנאדם.
קודם כל נתתי לו להבין שיש לו בעיה,
ואחר־כר שיכנעתי אותו שבסיינטו־לוגיה
יכולים לפתור לו אותה. כעבור
שלושה חודשים הפכתי לחברת־צוות
קבועה.
חודש לפני השיחרור קראו לי בצבא
לשיחה. אמרו שאסור לחייל במודיעין
להיות סיינטולוג, כי זה כרוך בקשרים
עם חו״ל. אמרתי שאני לא מתכוונת
להפסיק ללמוד, והם אמרו שאם זה כך.
אז אוטומטית אני מועפת מהחייל.
הסילוק היה מביש. חונכתי על
ערכים, ציונות, צבא. הייתי המומה.
הסתתרתי בבית חברה, ולא הגעתי
למרכז כמה ימים. חשבתי על עזיבה.
הייתי בטוחה שיכעסו שלא באתי.

ישנים, מעט אוכל, בלי שום מותרות
ובילויים. האנשים בילו יחד, במסיבות
פנימיות.
היה אחד שעבד כתקליטן במועדון
כל לילה. אחרי ארבע שנים הוא
התמוטט, והיה משותק בכל גופו. כיום
הוא כבר בריא. הוא חשב לתבוע את
הכת על נזק גופני, אבל ויתר.
כשאנחנו הסתובבנו בג׳ינס משופשף
ובסמרטוטים, והלכנו ברגל או
נסענו באוטובוס, הסתובבו חברי־ההנהלה
בבגדים יפים וחדשים ונסעו
במוניות. איך לא הרגשנו כלום? היינו
עיוורים ותמימים.
היתה לנו שפה אחרת, מילים, סמלים,
שירים נגד בתי־ספר ואוניברסי־טות.
חשבנו שכל מה שקשור ללימודים
עם תעודה — זה רע.

בלי דג,
עם צלב
ך ן מונת ממציא התורה, רון הא•
* 1בארד האמריקאי, היתה תלויה על
הקיר. בתחילת כל ישיבה היינו
מסתכלים עליה, ואומרים — תודה
שנתת לנו מחוכמתך.
לא ראינו שמש. לא הלכנו לטייל

איריס עודד(באמצע) במסיבת סיינטולוגים
.היינו עיוו רי ם ותמימים!״

שליטה על נשמתו ואפשרות להשפיע
על רברים.
קוראים לזה אוריטינג. מקשיבים
לך, שואלים ׳שאלות מכוונות, ומאמינים
שאם מהברים על בעיה, היא כבר
פתורה 12 .שעות של אודיטינג עולות
800 דולר, ועליך להתחייב מראש
״לקנות״ 12 שעות נוספות. אחרי
הקורס הראשון הוזמנתי להיות חברת
צוות ארעית. בזכות ההמלצות של חגי,
אני חושבת. התהלכתי כטווס גאה.
איזה כבוד נפל בחלקי!

^ מעט אוכל.
? 54 הרכה עבודה
יובל דור(בחברת אשתו ובתו)
עזב ו הוכ רז כ בוגד

התואר. והם החלו משוחחים על עצמם.
היא מעדיפה לא לגלות את שמו,
ומציעה. לצורך העניין. לקרוא לו חגי.
״בינתיים הוא פרש מהסיינטולוגיה.
תוך טראומה קשה,״ היא מסבירה ,״הוא
נפגע מהעניין. ואני -ורעת שהוא
התרחק מזה ומן האנשים הקשורים

היו מוחאים לו כפיים. אני יודעת
שלעיתים קרובות מאוד אנשים היו
ממציאים סיפורים, גם אני — איזו
שאלה! — כי אחרת אין לך מה לעשות
שם. אתה מחוץ לקבוצה. ומה הטעם?
סתם ביזבזת זמן וכסף.
הרגשתי שהטקס מלאכותי. ובכלל,

* * ב ד תי בצבא יום שלם. ומחמש
} אחרי־הצהריים עד חצות עבדתי
במרכז התל־אביבי, שהיה אז ברחוב
פרישמן. הייתי צריכה לשלוח חומר
לתלמירים פוטנציאליים ולסתם אנשים,
שמות שמצאתי בספר־הטלפונים.
ייש מאות אנשים, אני חוששת, שיראו
את השם איריס עורר ויקבלו מזה
צמרמורת.
מיסכן היה הבנאדם שאמר לי שהוא
מוכן׳לקבל פרוספקט. הצפתי אותו

אבל צילצלו אליי ודיברו איתי בדאגה
ובחמימות. שיכנעו אותי לחתום על
חוזה־עבורה לשנתיים. שמונה שעות
עבודה ביום. אבל תמיד עובדים יותר.
בהתנדבות.
בשנת ׳82 היתה הכנסת המרכז 200
אלף שקל. אבל 30 אנשי־צוותיקיבלו
כל אחד מכסימום 1000 שקל בשבוע,
סכום סימלי לגמרי, מגוחך. לאף אחד
לא היה חישוב ממה תחיי. אני לא יודעת

בחוץ. המנהלת ירעה. עם הכוח העצום
שלה, לתת לנו להרגיש הרגשה
נורמלית בכל סיטואציה הכי־מטופשת.
היינו חוזרים אחרי דבריה, ממש
שטיפת־מוח.
מישהי אמרה יום אחר שהיא רוצה
לצאת לטייל ולקטוף פרחים. המנהלת
אמרה לה. בנוכחות כולם — לאן
תלכי? חזרה לסמים? זה הדהים את
כולנו, כי לא ידענו את הפרט הזה

״שחקן צעיר וירוס, שהיה חבר שוי,
הסיס אוחי אל הנח. הוא סזב, ולא דאג
להוציא אותי יחד איתור׳
לאן הלך הכסף. ברור רק שמשהו שם
הסריח, ובסוף העיפו את מנהלת המרכז
ואת כל חברי־ההנהלה.
ישנה עבדתי קשה. כמעט ללא תמורה.
מתשע בבוקר עד חצות. תפקידי
היה לגייס אנשים חדשים. מזל שהוריי
תמכו בי. הסתפקנו במועט — בגרים

עליה. התשובה החריפה הזאת החזיקה
את התלמירה, אשה בת ,30 עור שנה
אחת בכת.
י הם נהגו לאסוף חומר אישי רב על
האנשים, תוך כדי האודיטינג. סיפרו
להם על סמים. על סטיות מיניות, על
(המשך בעמוד 137

—״-חיי הפרטיים• —

וה היה ה ש ^ סהזה שחיה
גליון ״העולם הזה״ ,שהושיע השבוע לשני 25 שנה, שבר
את קשר־השתיקה על מה שאירע בשעת הלווייתו של
ישראל רוקח, מי שהיה ראש עיריית תל־אביב
ושר״השנים(מטעם הציונים הכלליים) .״העולם הזה״ גילה
בכתבה ״התקרית העגומה״ כיצד ניגשה בתו של רוקח, ליוויה (שהתאבדה
באביב 1984 כרומא) ,למנהיג הציונים הכלליים יוסף סשיר (לשעבר
ראש־עיריית שתח־תיקווה ולימים שר התעשיה־והמיסחר) וסטרה לו על שניו
בגלל יחסו לאביה, בעודו בחיים • בכתבה,.קינאה, שינאה ותמיד אהבה־ הוכא
פישור אהבתו העזה של אלכרט קדושים לזיווה אזולאי, אשר ניסה לרכוש את
ליכה, כדכרי הכתבה. בכוח,,בגרזן וכסכין־גילוח״ ,כאשר אילץ אותה להסכים
לגילוח שיער ראשה, כדי שתאבד את יושיה • בשער הגליון: פישור שרישתו
של הכדורגלן שייע גלזר מהנבחרת הלאומית.

(המשך מעמוד )23
הילדה רצה אליי ואני מרים ומחבק
אותה, אני מרגיש איך אני משתחרר.
אני חושב לעצמי: מה לה ולכל העניין?
לא חשוב מה עבר עליי, לא חשוב מה
מטריד אותי — הילדה הזאת מוציאה
את המיטב שבי. באמת זה אור גדול.
אני מאושר ואני בר־מזל. בהרבה
דברים אני ונלה — כמו שאתם
הצעירים אומרים — בראש אחד. אין
לנו חילוקי-דיעות. היא מבינה את
אורח־חיי ואני מבין את אורח־חייה
ומכבד אותו. וזה מספיק. אנחנו אנשים
מבוגרים וזהו.

• אני יכולה לדבר איתך על
יחביך עם בניך הבוגרים?

• גם לא על מה שנכתב
ב,.מוניטין״ כאילו מפיהם?

ביקור
שרבךגוריו1
הרבהירנשלמיבפארי 1ס

1זזז — יא עריח!

אילו

הקול הרוסי התקיף בקע מן המקלט,
מעל גלי קול ישראל. היה זה
קולו של ניקיטה כרושצ׳וב, שדיבר
בעצרת האו״ם. הוא העלה חזון דימיוני:
פיזור כל צבאות העולם, חיסול כל-
פצצות האטום והמימן, פירוק־נשק עד
כדי החזקת כוחות־שיטור קטנים
בלבד.
דויד בן־גוריון מיהר להשמיע את
קול ממשלתו בהצהרה, שבה הביע את
נכונות המדינה לפרוק את נישקה,
כאשר תהיה על כך החלטה בינלאומית
מוסמכת ובת־ביצוע.
אך ייתכן כי הפעם לא התיר בן־
גוריון רסן די חופשי לדימיונו הפורה.
אילו קרא השבוע לגדולי העולם לבוא
לירושלים, לכינוס בינלאומי חסר־תקדים
לדיון בהצעתו של כרושצ׳וב,
היה נוהג כמדינאי אמיתי.
אורחים דיפלומטיה בוהמית
לא תמיד לבש לואיס אלברטו
דל־פאראנה בן ה־ 33 את מיכנסי־הבד
הרחבים ואת השמיכה האינדיאנית
הציבעונית על כתפיו. היו זמנים, לפני
שמונה שנים, שבהם לבש מעיל שחור,
מיכנסי־פסים וחפתי־שרוולים מבהיקים
בלובנם, כאשר שימש כמזכיר
ראשון בשגרירות פאראגוואי. אלא
שהדיפלומטיה נראתה לו מעניינת
פחות מהחיים הבוהמיים של זמר נודד.
הוא ביקש איפוא, וקיבל, את

עוד סיטר הזוי ממדורה של
לילי גלילי, ה עולם הב א, והפעם
פרי ׳גטו של ה קו ר א דויד אסולין
מתל אביב:
בכל רחבי הנגב והדרום ידוע כי
השייח׳ אבו־עומראן הוא נביא
מושלם בכל הנוגע למזג־האוויר.
כל מי שרצה לחרוש, לזרוע או
להוציא את עדרו למירעה תמיד
פנה תחילה לשייח׳ הקשיש. .יהיה
גשם מחר.״ הוא הכריז — ולמחרת
ירד גשם .״חם ואביך ׳,הוא ניבא
— וכד בדיוק קרה. עד שיום אחד
בא אבו־סאלח לשאול מד, יהיה
מזג־האוויר למחרת. והנה, בפיו של
השייח׳ היודע־כל לא היתה הפעם
תשובה .״מצטער מאוד. יא בני״,
הוא התנצל ,״הרדיו שלי מקולקל!״

תמיכתה החד־פעמית של ממשלת
פאראגוואי בסך 12 אלף דולר,
והקיצבה חודשית של 210 דולר
בחודש. בכספים אלה קיבץ לעצמו
להקה, הכוללת את אחיו הצעיר ושני
נגנים נוספים, בתוכם אחד הפורט על
נבל אינדיאני.
מאז עברה הלהקה שבע שנים 11 ,
מיליון תקליטים ו־ 49 מדינות. ישראל,
שבה תופיע להקת לוס־פאראגוואיוס
בשבוע הבא, תהיה המדינה ה־.50

מינתבים

האגרוף מדבר

ביום החמישי, השלושה בספטמבר,

״העולם הזה״ 1147
תאריך 23.9.1959 :
הלכתי יחד עם חברי לאסיפה שבה נאם
משה דיין, בשכונת־הבוכרים בירושלים.
במשך חצי השעה שהוא נאם לא
היתה כל הפרעה. לאחר הנאום התאספו
ילדים, שהגדול ביניהם היה בן פחות
מ־ ,15 והתחילו לצעוק :״בגץ לשיל־טון!״
פלוגות־אגרוף מיוחדות, שציפו,
כנראה, לכך, התערבו והתחילו להכות
את הילדים. כשיצאתי להגנתו של ילד
שהוכה עד זוב דם, התנפלו כמה
בריונים עליי, היכוני והפילוני על
הריצפה. רק חבריי הצליחו להצילני.
כשהגיעה למקום המישטרה, לאחר
חצי שעה, נעלמו הבריונים כלא היו.
אברהם חיללי, ירושלים
אנשים פרוצות בפינקס

• שעה שמשה ניסים, בנו הצעיר
של הרב הראשי, קנה את עולמו
הפוליטי בהצטרפותו לרשימת הציונים
הכלליים לבחירות לכנסת הרביעית,
קנה השבוע אחיו הבכור, מאיר
כניהו, את עולמו הרוחני בפירסום
קובץ מדעי גדול על תולדות הרב
חידי׳א (חיים יוסף דויד אזולאי) ,שחי
בראשית המאה ה־ 18 בירושלים והידוע
במסעותיו וב־ 21 ספריו המגוונים. בין
השאר כתב אזולאי ביומנו על ביקור
בפאריס ( )1796 ורשם שם אפילו את
מיספרן המדוייק של הפרוצות בעיר זו:
״אלף כתובות בפינקס, מלבד רבות
מנשות העיר שאינן כתובות בפינקס״.

זו טראומה בשבילי. אני מעדיף
שלא לדבר על זה. אני יכול להגיד לך,
שעם בני הבכור, יריב, אני ביחסים
מצויינים. בני הצעיר התגורר בביתנו
עד לאחרונה, וכעת חזר לבית אמו, כי
הוא קרוב לבית־הספר. בני האמצעי
יחיעם, גם הוא יחזור אליי יום אחד.

• לפני 13 שנים עברת
ניתוח־לב־פתוח. היית אז בן
.35 איך חיים אחרי ניתוח כזה?

אני לא חי אחרת מכל ארם רגיל.
אינני מוגבל בבריאותי, להיפר. הניתוח
היה מיפנה מאוד חיובי בחיי. היום אני
אדם בריא וזה דבר גדול. עברו מאז 13
שנים. הייתי מראשוני המנותחים
בארץ. הייתי אז סגן־שר־התחבורה.
יכולתי להיות מנותח על חשבון
הממשלה בחו״ל, והעדפתי שזה יהיה

בסך־הכל, אם אני מתמצת, זו היתה
חוויה מאוד חזקה, מאוד משמעותית.

״אני משומע
לחלוטין שלא
צריו היה לתח
אח תיק התעשיה
לאריק שוון״
לפי דעתי, היא השפיעה עליי בכיוון
חיובי מאוד, למרות שכל אדם מעדיף
להימנע מחוויה כזאת.
כשהייתי ילד קטן גרנו בצריף.דולף
בכפר־ויתקין, חליתי בדלקת־פרקים.
לא היו תרופות. בגיל 28־ 30 הרגשתי
שיש לי מיגבלה של כושר, כמו למשל
עליה במדרגות, וקוצר־נשימה. הלכתי
לרופא שיבדוק מה קורה. קבעו שיש
צויד בניתוח. אמרו לי שאפשר לחכות
שנתיים, אבל אני אמרתי — מייד.
גילו אצלי מיסתם פגום, שנעשה צר
יותר בגלל דלקת־הפרקים.
בתוך שבוע נכנסתי לניתוח. מוריס
לוי ניתח אותי, והניתוח הצליח באופן
יוצא מהכלל. כתוצאה מהניתוח הזה
אני היום אדם בעל חוש־מידה וראיה
יותר מפוכחת על העולם ועל החיים.
בעיקר פיתחתי חוש־אבחנה בין עיקר
לטפל.

• היה סיבוי שהניתוח
יסתיים כמותך?
סיכוי של .2091

• ולא פחדת מהמוות?
היתה הראשונה התגובה תגובת־פחד של סוף־הדרך. לא מזמן
קראתי את סיפרו של יעקב שבתאי
סוף דבר, וזה מאוד הזכיר לי את
תחושתי. הרגשתי קרוב מאוד לספר.
כיום אני לא מפחד מהמוות. אני לא
בתחושה של בהלה. בשבילי המוות הוא
חלק מהחיים.

• ובכל זאת, המוות הוא לא
נעים. הוא קוטע דברים
באמצע, לפני שהספקת לסיים
אותם.

כדאי להיות וזה!

קין (מימין: בטקס כלולותיה לקודח־נפט מחלץ),
התגרשה זמן קצר אחר נישואיה, נסעה ללמוד
דוגמנות בפאריס וכאשר חזרה, כעבור שנתיים,
נ _ 36

נראתה צרפתיה לכל דבר (משמאל) .הבשורה של
גליה לצעירות ישראל היתה קצרה :״אתן נורא
שמנות! אני שנחשבתי בארץ לרזה, כשהגעתי
לפאריס נאלצתי להוריד עשרה קילוגרמים כדי
להיראות אנושית!״ ובזכות זה, כנראה, נישאה שנית.

דווקא בימים של לפני הניתוח
חשתי תחושה של הקלה. פיתאום
האמנתי שיהיה בסדר. המוות לא
הפחיד אותי, הייתי במעין שיכרון של
איזה התרחשות גדולה, מין נס. ובאמת,
הנס קרה. ואדם שקורים לו ניסים חי
עם שקט פנימי.
הווי חניית־ביגייס
ן* פתח־תיקווה הסביר פקיד ה־
^ דואר המקומי מדוע אין רואים
אותו מריק את תיבות המיכתבים
היוצאים בשעות היום: הוא מעדיף
לעשות את מלאכתו בשעות־הלילה,
כאשר אין לו בעיות חניה ליד
התיבות האדומות המוצבות ברחובות
הראשיים

אץ אפס
^ באר־שבע הרשיע שופט עבר־
^ יין מועד באשמת נסיון אונס, עיין
בגליון ההרשעות הקודמות של אותו
עבריין, גילה כי הוא כבר הורשע בעבר,
בגניבה, בתקיפה, בבריחה ממעצר
ובשימוש בסמים, לא התפלא לשמוע
מפי התביעה כי לעבריין צפוי עוד
מישפט: על נהיגה בעת פסילת־רשיון,
עובדה שנתגלתה כאשר נעצר אחרי
נסיון האונס ונתבקש להציג את
וזעויותיו

בכל זאת שחה משה!
ף* ניו־יורק יצר אמן מקומי קולאז׳
^ של ארוחה בינלאומית, בהציבו
ליד צלחת של פזות מכסיקאיות
קצוצות מהן עיצב טאקו, צלחת של
לירטות איטלקיות קצוצות, מהן עיצב
ספאגטי, צלחת של שקלים קצוצים,
מהם עיצב כעך ודג מלוח.

הקשר הירוק
^ ירושלים פרצו פקחי העיריה את
^ דירתה של קשישה בודדה, אחרי
ששכניה לא יכלו לעמוד עוד בריחות
שנדפו מן הדירה ובעכברושים שיצאו
ממנה, פינו מן הדירה עשר משאיות
של אשפה, שכללה בין היתר עשרות
מיכלי־ריסוס ריקים, מאות תיבות
קרטון, אלפי קופסות־שימורים פתוחות,
צינצנות לבן ששיווקן הופסק
לפני עשרים שגה ועשרות זוגות של
נעליים בלויות. אך כשמצאו הפקחים
בתוך האשפה כמה אלפי דולארים,
הופיעו קרובי הקשישה ונטלו את
הכסף.

שרם הדממה
ך* ניד־יורק פירסם אנתרופולוג את
^ מחקרו נשי בקיבוץ, גילה כי
באסיפות־החברים בקיבוצים מדברים
החברים במשך שלושת־ריבעי הזמן וכי
רק בנושא אחד מרבות החברות לרבר
יותר מאשר החברים: התקנת וילונות

בחדרים•

הסיבה לעייפות
^ ת ל ־ א בי ב ביקש אדם להתגרש
*— מאשתו מכיוון, שבין השאר, היא
סירבה לקיים עימו יחסי־מין, בהסבירה
כי היא חולה ועייפה, הודיע כי בידו
הוכחות שאשתו קיימה דרך קבע
יחסי־מין בבתי־מלון, בדירות־מגוריס
שכורות, במכוניות, באתרי־נופש
ואפילו במיטתם־הם עם לפחות 18
איש, ביניהם מנהל חברת־פירסום,
מלחין, רופא, בעל בוטיק, שחקו־תיאטרון
ותייר.

היה דו קר
ך* מגדיאל הורשע פורץ שפרץ
^ במשך חודשי־החורף לכמה דירות
באיזור, מהן גנב כסף מזומן, מכשירי
וידיאו, תכשיטים, כרטיסי־אשראי,
כלי־עבודה, אקדח אחד, שעון־זהב
אחד, מצלמה אחת ובקבוק ויסקי אחד.

פסק־זמז

ף* מ ל ־ א בי ב פירסמה רשות שמו
*— רות־הטבע רשימה ארוכה של
אתרים בגליל, בנגב ובמדבר יהודה,
שבהם אסרה את הגלישה מן המצוקים
כחבל, מכיוון שריבוי הגולשים הביא
לידי כך שהנמרים, היעלים והשפנים
באתרים אלה הוחרדו מריבצם ונמלטו
מן המקום, וכמה עופות דורסים אף
חדלו לקנן באתרים אלה.
העולם הזה 2455

״הייתי עבד לסיינטולוגיהר
(המשך מעמוד )35
הכל. זה נתן להם כוח. אנשים פחדו
אחר־כך שישתמשו בזה נגדם. אני לא
פחדתי. לא היה להם שום חומר נגדי.
יום אחד הגיע טלקס מרון האבארד,
שבעוד עשר שנים העולם ייהרס
וישארו רק הסיינטולוגים שהגיעו
לדרגות הגבוהות. איך שלקחתי את זה
:ברצינות! לא ישנתי לילות.
חשבתי על הוריי ובני מישפחתי.
האמנו באמת, פחדנו, וזה המריץ את
כולנו לעבוד יותר קשה. הכנסתי אז
לעניין את אחותי, בנה וחמותה. לא
אמרתי להם שהעולם עומד ליהרס. הם
עזבו אחרי קורס אחד. היו חכמים.
היה לי חבר. הכרתי אותו דרו אחיו,
היה איש־צוות. הוא לא התעניין בסייג־טולוגיה.
דרשו שאביא אותו לשיחה,
והוא הסכים. שילמתי מכספי בלי
ידיעתו. הוא לא ידע שהוזמן על
חשבוני, דיבר שעות, ויצא משועשע.
כל הזמן ניסו לסכסך בינינו. היו
מספרים לי, למשל, שראו אותו הולך
מחובק עם אחרת. האמנתי. הרי לא
ייתכן שמישהו מהם יכול לשקר לי.
אמרו לי גם שיש לו הרבה בעיות.
נפרדתי ממנו, אבל חזרנו להיות ביחר.
שום דבר לא עזר, היתה אהבה.

החלטתי שאני עוזבת. אמרו לי: תחזרי
כבר, ושלחו מיכתבים. זה הלחיץ וחנק
אותי. אבא שלי ידע מה הוא עושה,
איש חכם.
עם ההחלטה לעזוב באה הרגשה של
פחד. פחדתי מהנידוי, מהחרם הטוטאלי,
מהרגשת ההשפלה, מכך שאלה
שהכנסתי אותם יקראו בלוודהמודעות
שאני לא שפויה, מדכאת, בוגדת, סכנה
לחברה. אבל כמה שפחדתי יותר, היה
לי יותר ברור שאני חייבת לעזוב.

״אני
לא לבדד

^ זרתי ולא הודעתי על כך לאף
( 1אחד. אבל מוזר, אחרי יומיים
התקשרו אליי. הם ידעו בערך מתי אני
חוזרת. התפלאו שלא הגעתי למרכז
ישר מן המטוס.
לא הגעתי. במשך ארבעה ימים
ניתקתי את הטלפון ואת האינטרקום.
דיברתי רק עם החבר שלי, ששמח על
ההחלטה שלי. יצרתי קשר עם אנשים
שעזבו, וכל אחד סיפר לי את סיפורו,
כדי שיהיה לי נורמלי שעזבתי, שלא
ארגיש כבוגרת.
הרגשתי טינה אל חגי — למה הוא
לא ראג להוציא אותי בזמן שהוא יצא?

״זה לקח די שנה של מה
להתאקלם מחד ש בחיים!״
היו הרבה זוגות בקרב הסיינטו־לוגים
— הרבה נישואין, הרבה גירושין
וגם זוגות שנישאו בחתונה
סיינטולוגית, ללא רב, לפי החוקים של
׳הסיינטולוגיה. בכלל, היתה שם רומנטיקה
בלי סוף.
עברו שנתיים, ואז הגיע המיקרה עם
יובל דור(מלהקת הכל עובר חביבי).
יובל היה בשבילנו האיש היחיד שהיה
לו קשר למה שקורה בחוץ. הערצנו
אותו. הוא היה בדרגות הגבוהות של
הלימוד, אם כי עבד מעט, בעיקר במתן
הרצאות וביצירת קשר עם אנשי־תיקשורת.
כאשר
החליט לעזוב, אף אחד לא
ידע למה. המנהלת באה בוקר אחד עם
עיניים אדומות ונפוחות, ואמרה לנו
שהתקשר אליה אוייב שלנו. בשפת
היום־יום הכוונה היא למישהו שהוא
נגד הדברים שאנחנו עושים, ועמד
לפעול נגדם. זה עירער את הביטחון
של רבים מאיתנו. אבל מצד שני נתן
לנו כוח להמשיך.
המנהלת אסרה עלינו לדבר עם
יובל. הוא הפך מנודה. כאשר הגיע
למישרד אחרי יומיים, אף אחד לא
דיבר איתו. אחד המנהלים דיבר איתו
כמה שניות, והוא עזב את המקום.
באותו זמן גם חגי עזב, אחרי שיחה
עם יובל. המנהלת הבינה שאני עלולה
להיות במצב של סימני־שאלה בגלל
עזיבת חגי, האיש שהכניס אותי. היא
קראה לי לשיחה אישית, אמרה שאגי
חשובה להם.
היא חיזקה אותי פי עשר, לכאורה,
אבל משהו התערער בי, אחרי עזיבת
שני החזקים הללו. היינו מבולבלים.
אסור היה לדבר על כך. מי שדיבר,
סולק. התחילו לארגן לנו מסיבות
וטיולים, כרי שנרגע.
הוריי התנגדו, כמובן, לכל העניין
הזה. אבי בירר פרטים על המרכז בלוס־אנג׳לס
וצרם לו לשמוע שהמרכז רשום
ככנסיה סיינטולוגית, עם צלב. הוא
ניסה להוציא אותי מהכת, נכשל, היה
ריב.
יום אחד הוא בא אליי עם כרטיס־טיסה
לקנדה וללוס״אנג׳לס. המר?ז
הסכים בקושי לשחרר אותי לחודשיים.
חודש שהיתי אצל אחי ובמרכז הסייג־טולוגי
בקנדה. הם רצו שאעבוד אצלם.
׳ייזרתי שיש לי חוזה עם המרכז
״ישראל, אבל זה לא עניין אותם.
האמינות שלהם נשברה בעיניי — הם
מדברים על אתיקה ומוסר?
פיתאום, אחרי כל־כך הרבה זמן,
הייתי לבד. היה לי זמן לחשוב.
כשהתקשרתי מלוס־אנג׳לס, סיפרו
לי שהעיפו את המנהלת ואנשים
נוספים, וזה פתר לי את הבעיה —
העולם הזה 2455

דיברתי איתו מאז, אבל לא שאלתי
אותו למה. הרי הוא הכניס אותי
כתוצאה מקשר אישי, ולא סתם מפני
שהיה בתפקיד.
אני דאגתי להוציא אחד שהכנסתי,
ידיד שלי. הוצאתי אותו מתפקיד בכיר,
של קצין־אתיקה, שתפקידו להחזיר
את העוזבים. לקח לי שעתיים לשכנע
אותו.
לקח לי י שנה שלמה להתאקלם
מחדש בחיים. זה נורא שהמדינה נותנת
לגיטימציה לכת מטורפת, שמדכאה
אנשים. יש אחרים שעזבו, הם מאו־שריסיעם
זה, אבל מפחדים לדבר על
מה שעבר עליהם. אני מבינה אותם,
אבל זה ממש פשע, השתיקה הזאת. הרי
הם היחידים שיכולים להשפיע על אלה
שבפנים.
הסיינטולוגיה טוענת שהפאנאטיות
היא אחד הגורמים העיקריים לאי־שפיות.
עכשיו, מן הצד, ברור לי שה־סיינטולוגיה
היא מממציאי הפאנא־טיות.
טיילתי
המון. עברתי בשלוש
מישרות בבת־אחת. בבוקר חילקתי
עיתונים על קטנוע, במשך היום הייתי
מזכירה ואחרי־הצהריים ריאיינתי עבור
סקרים. רציתי כסף, כדי לקנות פסנתר.
תמיד רציתי ללמוד לנגן. לא היה לי
קשה לעבוד הרבה שעות, הרי אני
רגילה למישטר עבודה. היתה לי
הרגשה נהדרת להכניס כסף לחשבון
הבנק שלי. סוף־סוף היתה תמורה
לעבודתי.
עד כאן סיפורה של איריס עודד.
איריס אומרת שידוע לה על ניסיונות
שהיו בכמה ארצות לפגוע פיסית
בסייינטולוגים שעזבו, והתראיינו על
כך בעיתונות.
היא נמצאת עתה בקשר יום־יומי
עם אירגונים המתנגדים לסיינטולוגיה
ועם נפגעי־הכת ומישפחותיהם .״הם
יעמדו לצירי בכל עת,״ היא אומרת
בהדגשה, מנסה לחזק את עצמה ,״אם
מישהו יחליט לפגוע בי בעיקבות
הכתבה, שיידע שאני לא לבד.
״צריך להוציא את הכת הזאת אל
מחוץ לחוק ולסגור את כל המרכזים
בארץ, אם כי ידוע לי שהם מאורגנים
היטב גם לפעילות מחתרתית. יש להם
תוכנית־עבודה מיוחדת, לשעת הצורך״.
הדבר
הכי־חשוב לה כרגע הוא
שהאנשים שהיא הכניסה אל הצרה הזו
יקראו את לסיפור שלה, ואולי זה יעזור
להם להחליט לעזוב .״הלוואי שכך
יהיה,״ היא אומרת ,״אם רק אדם אחר
יעזוב, זה שווה את כל ההטרדות שיהיו
לי אחרי שהכתבה הזאת תתפרסם״.

נעמי רון

א׳ עממ׳ ע /

לרות׳
רוצה לארג
אחת לכמה זמן, תודה לאל, יוצא לי
להצהיר לפניכם שאני, באופן מאוד
אישי, אוהבת מיכתב מסויים. זה הכיף
שלי. אחרת בשביל מה אני צריכה את
הכאב־ראש הזה?
אז הנה עוד אחד, יופי־יופי. מיועד
לגברים, אבל גם נשים עשויות ליהנות,
אני משערת .״יש לי ראש פתוח פתוח,

אבל די חטובה. גדלתי עם האוכל, כמו
שיש אחד שגדל עם הבנק. הייתי
חתיכה, והבטחתי לעצמי לחזור ולהיות
כזאת, כך שהמצב העכשווי נתון.
לשינויים. הכל תלוי בפארטנר, שאין
לי כרגע. בכל אופן, נשארתי נחמדה,
די יפה אפילו.
״מחפשת אחד שהוא לא מתומכי
כהנא והליכוד, בלי שרשרת־זהב עבה
על הצוואר ובלי צמיד־זהב על היד. אם
חלק מהזמן עבר עליו באוניברסיטה
— זה בהחלט מתאים לי. שיהיה לא
פחות מ־ ,40 עם ראש עלא־כיפאק, אבל
עם רגליים על הקרקע. אחד שמצא את

כאשר מישהו אזמר ל ך. א ני מקמה
של א אי כפת לך שאגי אומר לך א ת
זה: ק רו ב לוודאי שכן י הי ה אי כפת

רומנטיקה לעת ערב
״אני מחפשת אותך, שעדיין לא
מצאת, כמוני, ועודך מחפש ׳,מתחילה
( )1036/84 ישר לעניץ ,״לא
מחפשת את הטיפוס המצוי, אלא אחד
רציני, שמייחס משמעות עמוקה
לחיים, אוהב טיולים, רומנטיקה לעת

חתיו מאחורי הבאר

נדמה לי שאפשר להעניק בשקט את התואר ״חתיך השבוע״ לעופר פאר,
בלונדי גבה־קומה ( 1.80 מטר) שכבר מלאו לו ,22 אבל נותנים לו פחות. יש
לו בייבי-פייס משהו־משהו, ושמעתי שכל אשה שרואה אותו רוצה מיד
לאמץ אותו לבן, או סתם לאמץ אותו קרוב״קרוב.
הוא עובר כבאר־מן באחד המועדונים בתל־אביב, אבל דווקא לא אוהב
לשתות אלכוהול .״אני רק טועם,״ הוא אומר ,״אחרת אם מתחילים, זה גרוע

ערב, בעל חוש הומור, המון יוזמה
עצמית וספונטניות, הגיל יכול להיות
35־ .30 אני בת ,30 מזל דגים אופיינית,
אם זה אומר משהו למישהו,
שמנמונת, חמודה״.

חייל מחפש יפה
קצר ולעניין )1037/84( :הוא חייל
בן ,22 שכבר סופר את הימים עד
השיחרור. נחמד 1.80 ,מטר גובה,
ומחפש יפה, חתיכה, לא טיפשה, עם
ראש טוב, שאוהבת סרטים, מסיבות
ובילויים.

בן, ל א ביו שכועס עליו: שפוך קצת
חלב על ה או ל קו ס שלך.

עד 35

מאוד. אני רואה כאלה שזה קורה להם, וזאת סיבה מספיק טובה לא להתחיל
לשתות. חוץ מזה, אני לא אוהב לאבד את השליטה על ע צ מי׳
הוא כן אוהב ספורט, בעיקר לשחק כדורסל ולשחות בים. אוהב גם
מוסיקה. הטעם שלו בנשים, ולא משנה אם תהיינה קצת מבוגרות ממנו, הוא
כהות שיער, נשיות, אכסוטיות. רק לא בובות יפהפיות, סטייל דוגמניות.
במקום־העבודה שלו יש לו בעיה: הרבה מהקליינטים הם גברים, הוא
מאוד מוצא־חן בעיניהם, והם טורחים לרמוז לו, או לומר לו במפורש. אבל
הבחור טוען שאין להם צ׳אנס אצלו. הוא קוטע את החיזורים באמצע,
בעדינות, ונותן להם להבין מה הוא מעדיף בחיים.
מאוד מיוחד,״ מתחילה (,)1035/84
״לוקחת את החייט מאוד בקלות, לא
עושה עניין משום דבר. אוהבת את
החיים, אופטימית ולא נותנת לשום
דבר לדכא אותי. אני בת .36 הייתי
נשואה פעם, לפני תשע שנים, בדיוק
למשך שלושה חודשים. אבל הבנתי
שאם אמשיך להיות נשואה לו, הלכו לי
החיים.
״העיסוק — אני חושבת
שהכי־פחות מתאים לי, אבל אני רואה
בו אמצעי־קיום — מזכירה. די גבוהה.
1.72 מטר. לא דקיקה. זה כדי שלא
יחשבו שאם אני עומדת מול האור,
רואים לי את הריאות. קצת שמנמונת,

מקומו, לא כזה שממשיך לרחף בין
אסטרולוגיה, כירומנטיקה וסיינטו־לוגיה(הייתי
שם) .גבר לא־תלותי, עם
עולם ועיסוקים משלו.
״לא אחד שיישב לי על התחת עם
עיתון, בנעלי־בית, משעה ארבע
אחרי-הצהריים. חשוב שיהיה גבר פנוי
ו ...אני לא צריכה תמיכה נדיבה, אבל
רוצה שהוא יהיה לארג׳ בראש, בכיס
ובמידת הבגדים. לא אוהבת קטנים.
חושבת שזה גורע מהרומנטיקה כשאני
הולכת מחובקת איתו וצריכה
להתכופף כדי להחזיק לו את היד.״
נו, מה תגידו עליה?

בת ,30 רווקה, נאה, שיער שחור
קצר, מתולתל, עיניים חומות1.65 ,
מטר, שמנמונת (אני רואה שהקליינטיות
שלי השבוע זקוקות לדיאטה).
עוד אחת שנשמעת בכלל לא
אורגינאלית כאשר היא מדגישה :״לא
רוצה פלירט, רק רומן רציני.״ היא
טיפוס ביתי פחות או יותר, שאוהבת
קולנוע, מוסיקה שקטה, ים וטיולים.
מה היא מחפשת? היא לא טורחת
לפרט, ומסתפקת רק ב״טיפום מתאים,
עד .35״ אם מתאים לך, מיספרה הוא
1038/84

י ל די ם היו םזה כבר לאמה שהיה
פעם:
שלום דבי.
שלום רמי.
הבאת צעצוע!
כן, כדזר.
כדור! אי פ ה ההוראות!

קוראיס/קוראות המבקשים
לענות למיכתבים לרותי מתבקשים
לעשות זאת תוך ציון
שם המסרסם במדור או המים-
פר המזהה שלו 84 על גבי
המעטפה. נא לציין גם ״מיפת־בים
לרותי״ ולשלוח למערכת
״העולם הזה״ ,תל־אביב, רחוב
גורדון .3
זאת, כמובן, גם הכתובת
לקוראות/קוראים המבקשים
לפנות למדור.

מרי ם
בנימיני

מזל החודש:

ניתן לבדוק על״ידי מבט על כוכבים
השכנים לשמש. כוכב הנמצא בתחום של 15
מעלות מכל צד של השמש, נחשב כנמצא
בתוך גבול״ההשפעה על השמש. לכוכבים
שכנים יש השפעה חזקה, והם אלה שיספרו

גם לגבי כישרונות אפשר ללמוד רבות
מהכוכבים השכנים לשמש. אדם שאין לו
מיקצוע יוכל להיעזר בכוכבים השכנים
לשמש שלו, כדי ללמוד על כישרונותיו
האמיתיים. ככל שהכוכבים קרובים יותר
בתולה איו וקחא
מפה אסטרולוגית
ורבחוו מיקצוע
כתבה זו תעניין בעיקר את אלה שקרי את
מפה אסטרולוגית אינה זרה להם. לא
דרושה התמצאות מיוחדת, כאן לא ינתנו
הסברים מסובכים. מי שמסוגל לקרוא, היכן
עומדת השמש ואיפה ממוקמים שאר
הכוכבים -יוכל להיעזר במידע זה.
השמש היא החשובה ביותר במפה, ולא
במיקרה שואלים את האדם לאיזה מזל הוא
משתייך. שאלה זו פירושה למעשה: היכן
ממוקמת השמש שלך! התשובה ״אני במזל
בתולה״ פירושה: השמש נמצאה במזל
בתולה ביום שבו נולדתי.
השמש היא הנקודה החשובה ביותר
במפה, היא המצביעה על האישיות. היא
מראה על הפעילות, החיוניות, העוצמה
והכוח. מסתכלים באיזה מזל ובאיזה בית
נמצאת השמש ויודעים מה יקר ומה חשוב
לו ביותר לאדם.
כוכבים שכנים לשמש יכולים לספר רבות
על אופיו ואישיותו של האיש. לפעמים זה
המציג עצמו נוקשה כלפי חוץ, יכול להיות
שבתוכו הוא רך, סלחן וותרן. לעיתים
התמונה הפוכה -חביבות ונחמדות
מסתירים אישיות קרה ומחושבת. את זה

הכוכב שנמצא מימין לשמש קובע את
אופיו האמיתי והוא זה היודע לספר מהו
האדם ומה מסתתר בתוכו. הכוכב הנמצא
משמאל לשמש מלמד אותנו באיזה דמות
האדם מופיע, מהו הרושם החיצוני -זהו
חלון־הראווה אשר לא תמיד מבטיח
שבפנים נמצא את אותם המוצגים.

לשמש -הם יבטאו כישרון יותר מבריק.
כאשר הירח יהיה ״הכוכב המוביל״
(כלומר מימין לשמש) האדם יהיה נוח
לבריות, וטוב־לב. מי שפוגש בו, חש תמיד
צורך לשפוך את הלב לפניו. הוא יתבטא
בשפה פשוטה, השווה לכל נפש, ויהיה נעים
ומושפע ממצבי״רוח. במיקצועו יתאים

לייעוץ או לעבודה סוציאלית, ובכלל * -

טיפול ועזרה לזולת.

גם אם מימין לשמש ממוקם כוכב קשה *
כמו סאטורן שפירושו שהאדם יעשה רושם *

קשה כלפי חוץ -יתכן שיהיה קודר ובלתי *
מסביר״פנים רק ברגע הראשון. מי שיתקרב
אליו יכיר את דמותו האמיתית, הידידותית,
המוזכרת למעלה.
אם כוכב מרקורי נמצא משמאל לשמש -
האדם יעשה רושם שיש לו המון מה להגיד.
אך התכונות האמיתיות של מוצב זה הן
עירנות, סקרנות ושיטתיות. הפתיחות
האמיתית לחידושים החוכמה, הכישרון
להתבטא בעל״פה או בכתב -יהיו מצויים
אצל זה שמרקורי ממוקם מימין לשמש
במפת״הלידה שלו.
אם אדם מתלבט בדבר כיוון מיקצועי,
מרקורי ממוקם מימין לשמש יתאים לו
לכתוב, לשרטט או ללמוד גרפיקה שימו שית.
זה תלוי גם באיזה בית נמצא הכוכב.
בית תשיעי, למשל, יכוון אותו להוראת-
שפות או לתרגום.
אם מרקורי ממוקם משמאל לשמש,
האדם מעניין ברגע הראשון ומאכזב לאחר
מכן. הוא פטפטן, והרושם הראשון מבטיח
עד שמכירים מיהו באמת.
כשוונוס ממוקמת משמאל לשמש (ש•
מאל הרושם״) אדם אוהב להיות נחמד
וחביב לכולם. אנשים מאמינים שהוא מוכן
להתיידד עם כל אחד, אך שום אדם לא
יוכל להיות חבר של כולם. רבים נוכחים
מאוחר יותר, שהוא איננו מקיים את
הציפיות. מאוחר יותר הוא מתחמק, אינו
פנוי לכולם ומוצא תירוצים. החזות
החיצונית והחיוכים עושים רושם חביב,
אולם יש לראות מה נמצא מימין לשמש.
אם ונוס ממוקמת מימין לשמש, האדם
יהיה נעים, סלחן, אוהב את הבריות ומחפש
קירבה אמיתית. גם אם הרושם הראשון לא
יספר זאת, עיסוק אמנותי יתאים לו וימשוך
אותו יותר מכל. יתכן שתהיה לו נטיה
להשמנה, וזאת בעיקר אם ונוס ממוקמת
במזלות המים.
מרס משמאל לשמש -אדם עושה רושם
נמרץ, תוקפני, ישיר ומוכן לרוץ ולהילחם
(המשך ב ע מו ד )50

בתקופה זו אתם נאלצים להשקיע הרבה זמן
ומאמץ בעבודה. קשה למצוא זמן למנוחה,
אם כי ההרגשה הכטובה אינה ללית
ביותר.
רצוי לנוח יותר
ולא להעמיס על עצמכם
משימות נוספות. מלבד
העבודה שעליכם לבצע.
ב 23-וב״ 24 בחודש
ו 2במרס -
יתכנו בעיות בריאו20ב
א פ רי ל.
תיות -כדאי לגשת
לרופא ולא להתעלם
מהמצב. סיכסוך עם
קרובי-מישפחח בתחילת השבוע ייפתר
בסופו, והשלום ישוב לשכון בביתכם.

ה שבוע מ ת חי ל ב מצ ב־ רוח טוב, י ח סי ם
רו מנ טיי םחד שי ם צפויי ם ל או ת ם שעדיין ל א
מ צ או להם בני־זוג.
ה תי ק שו רתעםהס בי ב ה
טו ב ה וכושר ה שיכנוע
לכם הישגים,
י בי א
בי חוד ב ת חו ם ה מי ק ־
צועי. או ת ם שעובדים
עם קהל או חיי בי ם
להופיע לפני אנשים,
ז 2בי וני -
יוכלו לי הנו ת מפופו־
20 ביו לי
לאריו ת. ב ת חו םהכס פי
המצב אינו מ שביע רצון.
אלתח לי טו דבר ב־ 21 או ב־ 22 בחודש.
הערהשתאמרלכםבדרך־ אג ב עלול ה לפגוע.

השבוע שוב תמצאו את עצמכם משקיעים
מאמצים רבים בעבודה. אתם מנסים לקחת פחות עצמכם על תפקידים ולהתרחק עד
כמה שאפשר מהת חייבויות
נוספות, אולם
זה לא הולך. בכל פעם
נוספת לכם עוד ועוד
משימה, ואינכם מוצ־
• אים זמן למנוחה. יהיה
עליכם ללמוד להגיד
לא, ולחתוך דברים,
מאחר שאינכם חזקים
כעת ומפני שאתם נוטים לחלות בתקופה זו.
נסי שלא להזמין אורחים בתקופה זו.

ה שבוע תו כ לו לי הנו ת מפגי שות רו מנ טיו ת
מרגשות, ה־ 19ו ה־ 20ב חוד שהםמב טי חי ם
ב מיו חד. י ת כן ש תוז מנו
ל א רו ח ה אי נ טי מי ת או
אחר
מ סו ג
ל בילוי
שאופיו אי נ טי מי ו שקט,
ה־ 21 וה־ 22ע לו לי ם
לקלקלאתמצב־ ה רו ח.
נ סו ל א רגן א ת ענייני כ ם
מ ב לי ל היו ת מ עו ר בי ם
ז 2בדצמבר ־
9ו בינו א ר
עםס בי בתכםהק רו ב ה
או ע ם בני־ מי שפ חה
הדו ר שי ם יותר מדי.
נ סי ע ה לחו״ל צפויה בקרוב. ה־ל 2ו ה־24
ב חוד שמת אי מי ם ל אי רגון ל תי כנון ולע שיה.

ה שבוע שוב מ ח כי םלכם יו מיי םלא קלי ם.
מדו ברב־ 21 וב־ 22 בחודש, מ תי חו תעם
בני־הזוג או ע ם בני-
מי שפ חהאח רי ם עלולה
להעכיר אתמצב־ ה רו ח
ול ק בל מי מ די ם מוג מל־הי

מנ עו
זמים.
ה ת עק ש על רצונותיכם.
ביחוד בכל מ ה שקשור
מ שותפות.
ל תוכניו ת
הד ב רי םיסתד רו בדרך
הרבה יותר טו בהללא
מעורבו תוללא כפייה.
ב שט חהע בו דההכלמת חי ל ל היו ת יותר
מעודד. כל ה א כז בו ת ו אי־ ה ה בנו ת יחלפו.

בין ה־ 19 וה״ 23 בחודש תרגישו את עצמכם
עייפים ומתוחים. בעיות בריאותיות עלולות
להציק, בעיקר כל מה
שקשור באיזור הגב או
השיניים. בתחום הכספי
תפוצו על הסבל
שאתם עוברים בתקו פה
האחרונה. ב־23
וב״ 24 בחודש תוכלו
לצאת לקנות מתנות
ולבזבז כאשר אהבתם.
נסיעה שתבצעו ב־25
או ב־ 26 עשויה להביא
לכם קשר רומאנטי נעים ומפנק. בתחום
המיקצועי מרוצים מכם, אל תאבדו ביטחון.

ב ת קו פ ה זו אתםע דיין מ מ שי כי ם לי הנו ת
מ עז רתם של ידידי ם. אתםמתק שי םכמעט
בכל דברח שוב ולא
י כו לי םלהסתדר בלי
תיווך של ח ב רי ם. רצוי
לצאת לנ סי עו ת ול התמ
ה בי ת מעט רחק
ומה שיגרה. י שיבה ב מקו
םאחדע לו להלדכא
אתכם בי מי ם אל ה.
ה־ג 2וה־ 22ב חוד ש
אינ ם קלים, ו ה רעיונו ת
שיצוצו בי מי םאלה אינ
ם י כו לי םלה בי אלכםברכהמ רו בה. ב ת חו ם
ה רו מנ טי עו מד להת חי ל ק שר רציני ומעניין.

מצב־הרוח הרע והאווירה הכבדה שהיו
בשבועות האחרונים מתחילים לחלוף. כעת
תוכלו לשפר את עמדתכם
במקום־העבודה
שלכם, עניינים כספים
משתפרים. אי־הבנות,
כעס והתרגזויות צפויים
ב 21-וב־ 22 בחודש.
אל תסתכסכו, נסו
להתרחק ממקור המ תיחות,
וצאו לבקר
ידידים ותיקים. כסף
האמור להגיע עלול
להתעכב, אך אל דאגה -זו רק דחיה ולא
הפסד. השטח הרומנטי עדיין מבטיח.

הפתעה בתחום הכספי עשויה לשמח אתכם
ב״ 19 או ב״ 20 בחודש. היזהרו מלשתף יותר
מדי אגשים בשיט־חתכם.
רצוי לשמור על
כל הדברים הטובים
לעצמכם בלבד. בתחום
העבודה קיים בילבול,
קשה להחליט מה
הכיוון הרצוי לכם, אך
כבר בתחילת השבוע
הבא יתברר לכם מה
י אתם יכולים לדרוש
ובעיקר מה מוכנים
לתת. נסיעה ב״ 21 או ב״ 22 בחודש טוב
לדחות, עדיף להיפגש עם ידידים וקרובים.

ב ת קו פ ה זו אתםמ רגי שי ם יו ת ר חז קי ם,
או לםהעצ בנו תוהד אגנו תממ שי כי םלה צי ק
לכם. ע דיין קשהלכם
להסתדרעםק רובי־

מי שפ חה ועםע מי תי ם
לעבודה. יש הרג שה
ש היי ת ם רוצי םלהת ׳

חקמ כו ל ם ולבלו תעם
אנ שי ם חד שים. מאחר
שרג ש־האחריות, כרגיל,
22באוגוסס -
אינו נו תן לכס לנ הוג
22בספטמגר
כרצונכם, ה כינו לכם
ספ ר טו ב ונ סו לה מנ ע
מלקחת ללב כל הערה, א פי לו א ם הי א
מכוונ ת נגדכ ם. ב סו ף ה חוד שהש תדלו לנוח.

התחום המיקצועי עדיין עומד בראש
דאגותיכם. הנטיה שלכם לומר כל דבר
עלולה לעלות לכם
ביוקר. חשוב שתשמרו
על טאקט, בעיקר
כשאתם משוחחים עם
הממונים או עם אותם
שעתידכם המיקצועי
תלוי בהם. כל מילה
מיותרת תהווה מכשול
בדרך להצלחה. הימים
הרגישים ביותר הם
ה״ 23 וה־ 24 בחודש.
ביומיים אלה טוב שתקשיבו, אך אל תעירו
דבר. בתחום הכספי צפויה הפתעה קטנה.

ה שבוע תוכלו לח שוב על שינויי ם ח שו בי ם
ב חיי ם. אלהמ ביני כםה חו ש בי ם על
חד ש
ת חו ם־ לי מו די ם
י הנו מ ב שו רו ת טו בו ת
ב־ 9ג או ב־ 20 בחוד ש.
או ת ם כן כמו
בדו חו ת־ה
מ סו ב כי ם
תנו ע ה או א פי לו במי ש־פ
ט -יוכלו לי הנו תגם
וה־20
מ ה־19 הם בחוד ש. י ח סי ם רו מנטיי
םמתפת חי ם בי מי ם
אלה -אלתהס סו. מ ה
שנד מה לכםהוא הנכון. בשטחה מי ק צו עי
תוכלו לקחת יוז מהולה צי ע רעיונו ת חד שי ם.

מאזנ״ס

^ ע ד 30.8.84הכלתוצרת חז׳ן!
ת מונו ת מ קו רי ו ת -מ ר או ת ק רי סטלעם
פזו תפס לי ע ע גילו ףסינימ קו רי
מסגרותע תי קות
<זרמון אי ל ת ,47 ונ״א.סל2,653305 .וו 03 657

מועדון ״קלאב־אין״ באילת, יופעל
בראש השנה -מצטיין בסגנון בניה
מקורי־חדש בענף התיירות
״קלאב־אין״ ת 1נ101ס, מועדון הנופש החדיש באילת, יפתח לראשונה את שעריו לאורחים
לקראת ראש השנה.
המועדון שהוא ראשון מסוגו בארץ, הינו בבעלות קבוצת לאדברוק 01<6זג 1.3)11 הבריטית,
המתמחה בהפעלה וניהול מרכזי תיירות והארחה. בבעלות הקבוצה 72 מועדוני נופש
ומלונות באירופה.

כו תבי שירה ופרוזה!!!
המעוניינים שפרי עטם יופיע בספר פרטי, או בקובץ
ישלחו החומר שברשותם ל״סער״ — הוצאה לאור.
שדי עמנואל ,15ת״א — ת״ד 26243 תל־אביב.
המתאימים יזומנו למערכת!

הרצאות והדרכה בריפוי טבעי ־
גם בכתב וגם בע״פ

שלום זמיר

כפר אמירים, גליל, ד.נ. כרמיאל 20115 -
טל 69697 .־067
מרצה ומדריך בשיטת הריפוי העצמי לפי
עקרונות הצימחונוח־טבעונות, בעל־פה או בכתב!

מקבל הזמנות

חוגים ומועדונים

להרצאות מישובים מוסדות

בכל רחבי הארץ
התשלום פרופורציונלי למשך הזמן המוקדש. והסכום
ליחידת זמן ניקבע ע״י המזמינים בלבד!
ניסוח טכס טים ומאמרים • תירגומים
עברית -אנגלית -אספרנטו

לפתיחתו של ״קלאב־אין״ קדם מסע תעמולה ופרסום ברחבי אירופה, אשר כתוצאה ממנו
הוזמנו כבר מקומות ע״י אורחים רבים.
״קלאב־אין״ הוא מועדון נופש ראשון מסוגו בישראל, ומצטיין ביחודו לעומת כפרי נופש
אחרים בארץ, המבוססים על קראוונים או מבנים ארעיים. שיטת הבניה של יחידות הדיור
מותאמת במיוחד לתנאי מזג האוויר באילת.
״קלאב־איף תוכנן ע״י משרד האדריכלים יסקי, גיל, סיון, אשר בראשו חתן פרס ישראל
-האדריכל אברהם יסקי.

999999999999999999999999

מ1ל גווב = נולד לכם בן

מ סי בו ת ברי תוח תונו ת

ה מו צל חו ת ביו תר

9 7 בבית הרופא

עם הגן היפה

תל־אביב, רחוב הפטמן 1 9 המשרד פתוח: בשעות 19-17 ;13-10 9 טלפונים 9223244 ,298772 ,722314 :
9 9 999999999999999999999999

למחזיקי^שראכרט

חייג טלכרע 287651־03
למסירת מודעות לוח,מודעות
מסגרת ומודעות משפחתיות
בשעות 17.00-8.30

ב רי ת ״ מיי ד ה
! • 0ו\ מנזנ { ס עז ־נטמ

1צזז$י סו זךך \זד-א.ב?כ.
הקיין־יש מעם מיוחד לשמחה שלבם. במלנן ־־מנדרין־! בדית מילה. בר־מצווה. חתונה
וכל מאורע משמח. חוגגים במדון ־מנדרין־ .ב־ 10 תשלומים דולאריים שונים.
בין המשתתפים. תוגדל מכונית ״סוחקי-אלטו־ וכולל מיסים. לא כולל הפקדה!)

מלון ״מנדרין״-חוף מנדרין. תל-אביב. טלפון 03-428161 :
העולם הזה 2455

חה הם *ומרים...מה הן *ומרות ...מה הם *ומרים...הה הן *ומרות...מה

יהודית נאות:

יריב בן־אליעזר:

דודו טופז:

״עוד נבק 1בול ..נהשקפת־שלם, וב״׳
נ״ן ן קטן
לזנו תנועת שינוי!״ מעולם לא מתה!״ מרוויח יותר 1ממני!״

במה מחברי הטובים הצביעו בעד שינוי בבחירות
האחרונות. לא עזרו האזהרות, הם נפלו בשבי הטיסמה
המוצלחת :״הפעם אתה צריך ממשלה עם שינוי׳.
השבוע נכנס נציג שינוי לממשלה, והחברים שלי כבר
נשבעו: לעולם לא עוד שינוי. פניתי לפרופסור יהודית
נאות, משינוי, שהיא מרצה לתורת החיסון בפקולטה
לרפואה שבטכניון, ונציגת התנועה במועצת עיריית חיפה,
וביקשתי לשמוע מפיה איך היא מתמודדת עם החלטת
מועצת שינוי להצטרף לממשלת אחדות לאומית, שבו מכהן
השר אריאל שרון כשר בכיר.
אני עדיין לא נתתי לשרון רהביליטציה, ומסיבה זו הצבעתי
נגד ההסכם. לשימעון פרס אולי לא היתה ברירה והוא נאלץ לקבל
את שרון, אבל לנו אין מה לחפש שם. ישיבתנו בפנים לא תואיל,
ולעומת זאת השארותנו באופוזיציה היתד, תואמת יותר את
הבטחותינו לציבור.

• האם אמנון רובינשטיין לא מבין זאת?
אינני מאמינה שאמנון נעשה פיתאום לא ישר ולא כן. לכן אני
מעריכה שהוא יצא מהר מאוד מהבוץ שאליו הוא נכנס בטעות.

• הכיצד? מדוע שימהר לוותר בל־כך מהר על
הכיסא המרופד?
משום שבתוך זמן קצר יתחילו הדתיים לדרוש את שלהם
ושרון יחשוף את עורו. מכיוון שאנשי שינוי הם ישרים והגונים,
לא נוכל לשבת בממשלה שכזו!

• ואם בכל זאת רובינשטיין ימצא תירוצים
להישאר בפנים?
אז אני חושבת שהפרוייקט הבא שלו כשר־התיקשורת יהיה,שעוד ינפיקו במישרדו בול לזכר תנועת שינוי.

הוא עשה זאת. אחרי שנות המתנה אין־קץ הוא זכה לכך
ששמו יוצמד לתואר ראש־הממשלה. מה היה, למשל, אומר
אביו הרעיוני, דויד בן״גוריון ז פניתי לנכדו של הזקן, הד׳ר
יריב בן־אליעזר, מרצה לתיקשורת המונים, וביקשתי ממנו
שינחש מה היה אומר ה״סבא של יריב׳ על ה״סבא של נדב׳
על שם נכדו החצי מיזרחי של שימעון פרס.
אף אחד לא יכול לדעת היום מה בן־גוריון היה אומר. אך אפשר
להזכיר מה הוא אמר בעבר. הוא נתן קרדיט עצום לפרס, וביחד
עם דיין הוא ראה את שניהם כמנהיגי העתיד של ישראל.

• האם לא נדמה שרפ״י קמה השבוע לתחיה?
רפ״י היתה מיסגרת אירגונית שחזרה למפא״י. זה נכון
שמנהיגים בכירים של רפ״י, פרס, יצחק נבון, וגד יעקובי, הם
בעמדות־מפתח, אך רפ״י כהשקפת עולם מעולם לא מתה. אם יש
דבר שהיה משמח את בן־גוריון זוהי התפיסה הממלכתית שהן פרס
והן נבון ממשיכים בה, והיא עליונותה של המדינה על המיפלגה.
בקיצור — ממעמד לעם.

• אבל בן־גוריון דבק אז בסיסמה ״בלי חירות
ומק״י״.
בן־גוריון המשיך, עד יומו האחרון, להאמין ב״בלי חרות

• כמומחה לתיקשורת, מה אתה מציע לפרס
לעשות בדי לזבות באהדת כל הציבור?
שימשיך להיות שימעון פרס. הוא הוכיח את עצמו. יש לו כל
הכישורים להיות ראש־ממשלה מעולה, ובתוך כמה חודשים, אם
נזכור את תקדים גולדה מאיר, הוא יהיה אחד המנהיגים
הפופולאריים ביותר.

ידידה טובה ביקשה לראות את המופע פליטת־פה שב
דודו טופז. חיפשנו כרטיסים, אך לשווא. להופעה הקרובה
בהיכל־התרבות כבר נמכרו כל הכרטיסים. בדרך ממישרד
למכירת הכרטיסים הביתה חישבתי ומצאתי שטופז עושה
באחרונה את מה שקרוי ״מכת חייו׳ .רציתי לדעת כמה
שווה ההצלחה, והוא השיב ללא היסוס:
הופעתי עד עתה במשך חמישה חודשים 100 פעם. עד עתה,
עשתה הקופה חצי מיליון דולר!

• האם אני שומע טוב?
הו, מזה לא ישאר הרבה, אם נוריד עשרות אחוזים לאולמות,
לפירסום, למישרד וכמובן למיסים.

• ובכל זאת?
אני מקווה לרוץ עוד מאה פעם. רק אז אוכל לתת דין־וחשבון
מלא לפקיד השומה שלי — ולך.

• וכמה, בכל זאת, ישאר?
אסתפק בכך שאומר לך שאמן שמופיע בהופעה דומה מרוויח
נטו 70 אחוז מהקופה.

• אתה לא חושש להצהיר על כך בגלוי?
מדוע שאחשוש? אני הרי מצהיר לפני השילטונות על הכל.

• מהו סוד ההצלחה?
זהו מופע של בידור אקטואלי, המתעדכן מדי יום. אני מופיע
26 פעם בחודש, לפני אולמות מלאים, ועלות המופע היא נמוכה
ביותר.

• מאות אלפי דולארים בזמן כל־כך קצר. מה
עושה אדם בשטרות ירוקים רבים כל־כך?
ראשית, יש לזכור שזה קורה אחת לעשור, ושוכחים שאחרי
הבחירות של שנת 1981 לא הופעתי שנה שלמה. שנית, נדמה לי
שכל קבלן־בניין קטן, שמוכר שתי דירות בחודש, מרוויח יותר
ממני. ולשאלתו מה אעשה בכסף? כמו כל עם ישראל, חלק
לרכוש וחלק לפת״ם.

הם אומרים...מה הן אומרות...מה הם אומרים ...מה הן אומרות...מה ה1

חריוז שפירא:

צביקה פיק:

גדי לוסטיג:

,ברוך שפטרנו מעונשו ״המנהלים וזגבויחים את ״״ 1קונים כר השנה,
הסהר מהמיגושים! לא וק בחגים!״

המהפכה האמיתית שחוללה ממשלת האחדות
הלאומית היא ללא ספק הפיכתו של יוסף בורג, השר
הכל־יכול, לשר־בלי״תיק. רבים מכין לובשי המדים
הכחולים חייכו בסיפוק השבוע, כשהתברר שהפוליטיקאי
הציניקן נפרד בלית״ברירה גם מתיק״המישטרה.
השוטרים אינם מדברים. מאז שראש היחידה המרכזית
בתל־אביב, אסף חפץ, הפך קורבן לציתותים מצד מפכ״ל
המישטרה, אריה איבצן, חוששים אפילו האמיצים שבין
לובשי המדים לדבר בטלפון, על אחת כמה וכמה עם
עיתונאים. לכן פניתי למי שהפכה לפה של השוטר העברי,
נורית שפירא, שהיא יושבת־ראש האירגון לקידום מעמד
השוטר ונשואה לאיש מישטרה, רס״ר מאיר. ביקשתי אותה
שתאמר לי איד היא חשה בימים טרופים אלה.
קודם כל, אני מודה בשמם של כל השוטרים לראש־הממשלה,
שימעון פרם, שקיים את המיצווה — ברוד שפטרנו מעונשו של
יוסף בורג.

• מה דעתך על מחליפו, חיים בר־לב?
אני סומכת עליו. אינני מכירה אותו אישית, אך כמו כולם אני
זוכרת אותו בתפקידים בצבא ובממשלה. אני מאמינה שכאיש־צבא
הוא יתרום יותר מהקודמים, שלא ידעו כלל מהי מישטרה,
לקידום מעמד השוטר בארץ.

• מה היית ממליצה לפניו לבצע?
קודם כל, הייתי קוראת לו להעיף מייד את המפכ״ל הנוכחי, כי
הוא הגרוע ביותר שהיה למישטרת ישראל, גם אם לא נזכיר את
פרשת חפץ. ושנית, הייתי מבקשת שיקבל את אירגון
נשות־השוטרים לשיחה, כדי לשמוע מה יש לנו לומר, גם בשם
הבעלים שלנו.

• האם תנקבו לפניו בשמו של היורש?
לא. הוא בוודאי מכיר את המערכת, ובתוך זמן קצר יעמוד על
טיבם של הניצבים ויידע במי מביניהם לבחור.

• בר־לב זוכה, אם כן, בבירכת הדיד.
אולי חלק מהשוטרים לא ישמחו אם אומר, שהצלחתו של
בר־לב תימדד אם הוא יהיה מסוגל לעקור את השתלטות
הכהנאיזם על חלק מלובשי המדים.

בשבת נפתחו מישחקי הליגות השונות בכדורגל. שכנים
שלי נצמדו לרשת ב׳ ואילצו את כל השכונה לשמוע את
הפטפטת הבלתי״נגמרת לעולם של שירים ושערים. היה
נדמה לי שכל העולם, חוץ ממני, מתעניין בשעות בין
הערביים שבין שבת וראשון בכדור העגול. לכן הופתעתי
לגלות במדורי הספורט בעיתוני יום־הראשון, שמרבית
המיגרשים היו ריקים מצופים.
חיפשתי לכן תשובה מקורית, לא שדופה, ונזכרתי
שהזמר צביקה פיק הוא עצמו כדורגלן, ופעם אף השמיע
כמה הערות חריגות בנושא.
אז ראשית כל, בירכתי אותו על הצלחת קבוצתו
במישחקי אתמול, מבלי לדעת איפה הוא משחק השנה.
אתה טועה. אתמול לא ניצחנו. סיימנו בתיקו 0:0מול מכבי
רמלה. אני לא שיחקתי, כי התחלתי להתאמן רק באחרונה, אילו
שיחקתי, בטח שהיינו מנצחים.

• מכבי רמלה? באיזו ליגה אתה משחק?
היום אני חלוץ מרכזי במכבי רמת־השרון, בליגה ב׳ ,ואפילו
נמצא בהנהלת הקבוצה. בשנה שעברה שיחקתי בהפועל רעננה
בליגה א׳ ,ולפני שנתיים שיחקתי, אם אתה זוכר, בהפועל יהוד,
בליגה הלאומית.

• מדוע דווקא ברמת־השרון?
ראשית, משום שאני גר שם. ושנית, כי יש תוכנית להביא את
הקבוצה לליגה הלאומית. אלטון ג׳ון אימץ את קבוצת ווטפורד
האנגלית ומהליגה הרביעית היא טיפסה לצמרת הליגה הראשונה.
אין לי ספק שנצליח.

• איך הופר זמר לכדורגלן?
אינני רואה שום סתירה בין השניים. ספורט הוא בידור לא
פחות מהופעת־רוק. מאז ומתמיד אהבתי כדורגל, אבל רק מפני
שהופעתי ערב־ערב לא היה לי מספיק זמן להקדיש לכך. היום אני
מתאמן יום־יום ומביא קהל מגוון למיגרש, גם של מעריצות
שרוצות לראות אותי משחק.

• אצלך אולי מלא, אך למשחקים אחרים לא בא
קהל.
הבעיה של הכדורגל הישראלי היא שמנהלי־הקבוצות
מבריחים את הקהל מהמיגרשים. המנהלים, שהם עסקנים ממונים,
לא מבינים שכדורגל זה עסק מיסחרי שמגלגל מאות אלפי
דולארים, ואם לא יתייחסו לכדורגל כאל ביזנס, לא יבוא קהל.

• תרשה לי שאלה שאינני יכול להתחמק ממנה:
האם הצבעת ליכוד בבחירות האחרונות?
מה שהצבעתי הפעם ישאר ביני לביני. אני רק יכול לומר לך,
ששבע שנים כבר אינני מצביע ליכוד.

ראש־השגה הממשמש ובא מזכיר לי משום מה את היין
האדום המסורתי, ששימש לקידוש בבית״סבא. כש ביקשתי
לרכוש השבוע כמה בקבוקי״יין לחג, גיליתי
שהמלאי לא אזל והקונים אינם עטים על המיצרך המוזל.
פניתי לגדי לוסטיג, מנהל שיווק של אחת מחברות היין
המובילות וביקשתי לדעת אם רק בסביבתי הקרובה
מתנזרים מהמשקה, העושה טוב על הנשמה.
בעבר באמת נמכר הרבה יותר יין בחגים, אך כיום אנשים
קונים יין לא רק לקידוש ולאירוח בחגים. שותים יין מדי יום, ולכן
קונים יין בכל חודשי השנה.

• מדוע שינה הישראלי את הרגלי השתיה שלו?
משום שהוא הבין ששתיית כוס יין ביום זה דבר בריא. היין
עשוי מענבים בלבד ואין בו חומרי לוואי. יש בו תכונות
בריאותיות. הוא עוזר לעיכול המזון. תכולת האלכוהול ביין עוזרת
למחזור הדם, והעיקר — תופסים ראש כששותים יין ואיר אומרת
הסיסמה: יש לו טעם של עוד. .
אבל המעניין הוא שהישראלי עדיין לא למד שיין אפשר ורצוי
לשתות גם בימי הקיץ החמים. משום־מה, הוא שותה הרבה יותר
בחורף.

• אתה בוודאי תמליץ על יין כמתנה אידיאלית
לחג.
כמו שאמרתי מקודם, כל השנה, אבל לא בכמויות גדולות.
הישראלי יודע לשתות, אבל לא תמיד הוא יודע איפה לאחסן את
היין. מכיוון שיש הספקה שוטפת לחנויות ובמחירים יציבים, אין
טעם באגירה.

• איך היית בונה את חבילת־השי שלך?
שני בקבוקי יין לבן, שני אדום, בקבוק לקידוש או וודקה או
ברנדי — זה סביר.

בך ציון ציטרין

ענת(מימיו) היא בת דמישנחה בר
בונב: מישנחת בוץ, אשו שניים
מבניה ניסו בשבוע שעבורהתאבד -
במיקרט בבארשבע, ואחד נבטו
פאני וסילביה, שהן הצעירות ביותר.
ארבעת הילדים האלה הם אחיה
מאותה האם אר מאב חורג, שהיה
אלכוהוליסט ומת לפני זמן לא רב.
״כשאמי, שנקראת היום שרה סיני,
התחתנה עם.יעקב פרץ, הוא לקח גם
אותי אליו. אבל הוא היה תמיד שיכור
והיה מכה את כולנו מכות נוראות. הוא
היה הורג אותנו במכות, בעיקר את
אחותי סילביה שראו אותה בטלוויזיה.
היא נכה מהמכות האלה. היינו מביאים
אותה לטיפולים פסיכיאטריים בגלל
המכות.
״כשהייתי בגיל שש, אמי ברחה
שוב מהבית והשאירה את כל הילדים
עם אבי החורג. הוא מסר את הילדים
הקטנים שלו לאחותו, דודה שלהם,
והיא גידלה אותם. אבל אותי, מפני
שלא הייתי הבת שלו, הוא קשר
בשרשרת־ברזל לארון ולמיטה, והשאיר
אותי לבדי בבית במעברה.
״לשרשרת היה מנעול אחד מחובר
לדלת הארון ומנעול אחד לרגל
המיטה.
״חוץ מהמיטה והמיזרן הוא השאיר
לי רק מין סיר כזה, בשביל היציאות
שלי. לפעמים הוא היה משאיר אותו
יותר מרי רחוק ולא הצלחתי להגיע
אליו, ואז הייתי עושה את ה־ציאות על
המיזרן, וכאשר הייתי שומעת אותו
מגיע, הייתי מקפלת את המיזרן מרוב
פחד, והוא היה הורג אותי במכות.
״השכנים ריחמו עליי, וכאשר פריו

ך* מצפון הקולקטיבי של ה!
1מדינה עובד השבוע שעות נוספות
עבור מישפחתה של ענת־ויקטוריה י
(״ויקי״) פרץ. ענת בת ה־ ,26 גבוהת־הקומה
ויפת־התואר, היא אחותם
הבוגרת של חיים ויצחק פרץ, אשר
ניסו בשבוע שעבר להתאבד במיקלט
בבאר־שבע. חיים ז״ל הצליח.
סיפורה של ענת — היא החליפה
את שמה הפרטי מוויקטוריה לענת,
ואת שם־המישפחה שלה החליפה
לפרץ, על שם אביה החורג — שהיא
אם בלתי־נשואה, הוא סיפור של
אומללות נוראה.

״נולדתי בנהריה, אבל הוריי היו
מסוכסכים ואמי לא רצתה ללדת אותי.
היא רצתה לעשות הפלה, אבל אבא
שלי מנע בעדה. כאשר נכנסה
לחדר־לידה, היא ילדה אותי וברחה
מבית־החולים. חיפשו מישהו מהמיש־פחה
כדי שיקה אותי, ורק אחרי
שלושה חודשים מצאו את סבתא שלי
בבאר־שבע, האמא של אמי, והיא
לקחה אותי אליה. בעצם, עד גיל 14
גדלתי אצל סבתא ובמוסדות״.
ענת נותנת הסבר קצר להרכבה
המסובר של מישפחתה. מאביה האמיתי,
שהתגורר בנהריה, יש לה אחות

אחת, מרים, הבוגרת ממנה בשנתיים.
״מרים נשואה ויש לה שני ילדים, אני
חושבת. נדמה לי שהיא מורה,״ מספרת
ענת. ענת חושבת שיש לה עוד אח
בנהריה, אבל אותו לא ראתה מעולם,
ולכן איננה בטוחה אם הוא ממש אחיה
או אח חורג.
אחרי שאמה ברחה מאביה של ענת,
היא חזרה לבאר־שבע ושם הכירה את
יעקב פרץ, אביהם של ארבעת ילדיה
הנוספים: חיים ז״ל, שהיה צעיר מענת
בשנתיים בערך, והיה הקרוב אליה
בגיל משאר אחיה: יצחק, שהיה צעיר
ממנה בארבע שנים; ושתי האחיות

היה הולך, הם היו מציצים בי מחור
שעשו ברשת של החלון. משם הם גם
היו זורקים לי לחם וקצת אוכל.
״בהתחלה הם פחדו להתערב, כי
פרץ היה שיכור ואלים, אבל בסוף הם
פנו למישטרה, ובגיל שש הוציאו אותי
השוטרים מהבית.
״הייתי עירומה לגמרי, ואני זוכרת
שצילמו אותי אז עם השלשלאות על
הרגל. לקחו אותי ישר למישרד־הבריאות.
אני זוכרת שהיו לי הרבה
תולעים. הייתי נורא רזה והיו לי
עצמות חלשות.
״כל האחים שלי היו אצל הדודה,
אחות של פרץ, ואותי לקחה סבתא
שלי, האמא של אמי. היא היתה גרה עם
בן שלה ואצלם הייתי כמו שיפחה.
הייתי עובדת ומנקה ומצחצחת את
הנעליים של הדוד, ומכיוון שהם לאידעו דרך אחרת של חינוף, הם היו
מכים אותי בגלל כל דבר.

הסטירה
של המגהלת
א יצא לי ללמוד כיתה אלף
ובית, ונכנסתי ישר לכיתה
גימל בפנימיה. למדתי שם עד כיתה וו,
ואז העבירו אותי לפנימיה בבית־שמש.
״שם המשכתי ללמוד, ולא ידעתי
בכלל שזאת פנימיה לילדים מופרעים.
זה נודע לי רק כאשר הראתי בעיתוז

׳ על בחורה שנרצחה בערד, שהיא למדה
גם כן במוסד הזה ושזה מוסד למופ־רעים.
״אמי
היתה מופיעה מדי פעם
ומביאה לי ממתקים. היא עד היום
חושבת שאני ילדה קטנה ומביאה לי
ממתקים. אבל סבתא שלי לא נתנה לה
לקחת אותי, והם היו מושכות אותי כל
אחת ביד אחרת, ובסוף נשארתי אצל
סבתא. אבל לסבתא לא היו אמצעים
כספיים כרי לגדל אותי, ולכן רוב הזמן
הייתי בפנימיות ובמוסדות.

שאבי מת גם אחותי הפסיקה לכתוב לי
מיכתבים. היא לא היתה איתי בקשר
ואפילו לחתונה שלה לא הזמינה אותי״.
הקשר היחיד הקבוע שהיה לענת
עם בן־מישפחה היה עם סבתה ועם
הדוד, בנה של הסבתא.
בין מוסד למוסד חזרה אל בית
הסבתא. וברחה גם משם. לכן נשלחה
למוסד מסילה. לאיבחון והסתכלות.
שם פגשה בחורה מנהריה שהכירה את
אחותה מרים.
״ביקשתי את הכתובת שלה

אותי אליה. היא כבר באותה תקופה
גרה עם גבר אחר. שהיא לא התחתנה
אתו, כי לא רצתה להתחתן עוד פעם,
וגם הוא היה אלכוהוליסט. הם גרו
בדימונה והיא לקחה אותי אליהם.
״ביום הראשון היא בישלה לי כל
מיני דברים טובים והיתה אמא טובה
כזאת. ביום השני היא לקחה אותי
לשוק. ואחר־כר אמרה לי שיש גבר
שמעוניין בי ב־ 60 אלף. תביני מזה מה
שאת רוצה!
״לא יכולתי לריב איתה ברחוב, אבל

היה הכי־קרוב אליי בגיל. וכאשר היינו
ילדים קטנים היינו משתקים יחד.
״אני פחדתי לחזור לדוד שלי, כי
הוא היה מרביץ לי שברחתי מהבית,
והסכמתי לישון אצל חיים ואבא שלו.
״האבא שלח את חיים לישון בחדר
קטן ומלוכלך. במקום בסלון. ששם היה
ישן תמיד, ואני ישנתי בסלון. באמצע
הלילה הרגשתי שהאבא נוגע בי ורוצה
לאנוס אותי. התנגדתי והיכיתי אותו,
והצלחתי להדוף אותו עד הבוקר. אני
יודעת שהוא היה שיכור. כי הרחתי את

שהכירה, אצל גברים שונים ועל
ספסלים בגנים.
היא ניסתה לעבוד כמטפלת,
ואומנם מצאה עבודה בתל־אביב אצל
הקוסמטיקאית ליזיקה שגיא. אולם
היא לא החזיקה מעמד זמן רב בשום
מקום עבודה. ותמיד היתה חוזרת
לבאר־שבע. למרות שגם שם לא היה
לה מה לחפש.
היום ענת בת .26 יש לה ילדה בגיל
שש, שאותה מסרה לאימוץ אחרי
הלידה, מכיוון שלא יכלה לטפל בה

נשחיתה בת 5קשו אביה החווג את ענת בשלשות־בוזר לאוון. נשחיתה
בת 14 רצתה אמה למוכרה לגבו קשיש. נשחיתה בת 15 גיסה אביה החווג
ואנוס אותה. היום היא אס בלתי־נשואה רידדה בת ,2ומחבשת מוצא מנישדון
חייה. האם תקבר עזרה נזאת, או שתיאלץ רס״ם את ח״ה נמו אחיה חיים 1
״בעת שהייתי בפנימיה בבית־שמש.
בערך בגיל ,12 פגשתי בפעם ראשונה
את אבי האמיתי. יום אחד, לפני פורים.
קיבלתי מיכתב לפנימיה. זה היה כתוב
צרפתית, וכתבה אותו אחותי מרים
מנהריה. היא סיפרה לי במיכתב הזה
את כל תולדות המישפחה, שאני כבר
ידעתי אז, והיא לא חידשה לי בעצם
מאומה.
״בערך יומיים אחרי שקיבלתי את
המיכתב דפקו בדלת של החדר שלי
במעון, ולמרות שאף פעם לא ראיתי
אותם ידעתי תיכף שזה אבי האמיתי
ואחותי. אבל הייתי כל־כך נדהמת וגם
כעסתי עליהם שזנחו אותי כל־כך
הרבה שנים, שלא אמרתי להם שזו אני.
הם שאלו על ויקי ואני שלחתי אותם
למנהלת של המעון.
״המנהלת חזרה איתם אליי
והחטיפה לי סטירה, ואז פיתאום התעוררתי,
כאילו, והבנתי מה קורה,
והתחלתי לבכות.
״גם אבי בכה. הוא התחיל לנשק
אותי, הוא נישק לי את הידיים ואת
הרגליים, ואמר שתמיד רצה לראות
אותי, אבל הסבתא שלי הוציאה צו
שאף אחד לא יקח אותי ממנה, כי היא
חששה מפני אמי, וגם אבי לא יכול היה
לקבל אותי.
״כמה חבל שלא נתנו לאבי לגדל

ושלחתי לה מיכתב וירדתי עליה מפני
שהיא עזבה אותי. הבחורה סיפרה לי,
שכאשר אחותי קיבלה את המיכתב
היא בכתה. אבל לא ניסתה להתקשר
איתי יותר״.
הקשר שהיה לענת עם ארבעת
אחיה הקטנים יותר, בבאר־שבע, היה
גם הוא רופף, אבל הגורל הפגיש אותם
מפעם לפעם.
בחג פורים אחר הביאה אותה
העובדת הסוציאלית הרחמנית לראות
את אחיה הקטנים .״אני זוכרת שהיתי
מחופשת לקאובואית. עם כובע גדול
ואקרח־קפצונים. האחים שלי כל־כך
התפעלו מזה, שנתתי להם את הכובע
ואת האקדח. הם היו במצוקה כלכלית
יותר גדולה משלי.
״אבל הביקור לא הצליח, כי לא
היינו רגילים אחד לשני, וכל אחר היה
ביישן כזה. ולא נוצר קשר בינינו״.

על אמא
ן* אשר הייתי בת 14 בערך,
אמי באה פעם לסבתא ולקחה

כאשר חזרנו הביתה ביקשתי שתיתן לי
כסף כדי לחזור באוטובוס לבאר־שבע.
היא סירבה וניסתה לשכנע אותי שאלך
לשכב עם גברים ואלמד נהיגה וכל
מיני דברים כאלה. לא התפתיתי,
לקחתי סכין וזרקתי בה. זה כמעט פגע
בה, אז היא הסכימה ונתנה לי כסף
לחזור לבאר־שבע.
יום אחד ראתה ברחוב גבר שנראה
לה מוכר. גם הוא הביט בה, והיא שאלה
אותו אם שמו יעקב פרץ. כאשר שאלה
על בנו, חיים, השיב בחיוב, וענת הבינה
כי זהו אביה החורג, השיכור שהיכה
אותה בילדותה וקשר אותה בשלשלת.
היא התגעגעה לאחיה ורצתה לראותו.
״רדפתי אחריו לביתו, וכאשר אחי
חיים ראה אותי הוא הכיר אותי מייד,
למרות שלא התראינו שנים. הוא פחד
מאבא שלו להיות איתי בקשר, כי הוא
היה היחיד שחי עם האבא וטיפל בו.
הוא היה אז בערך בן ,13 ואחרי שחיבק
אותי אמר שהוא נורא רעב כי לא אכל
כל היום.
״הכנתי לו אוכל והוא אכל ואמר
שזה טעים מאוד ונישק אותי.
״הייתי קשורה רק לחיים, כי הוא

הריח של האלכוהול מהנשימה שלו.
״למחרת חיים שאל אותי מה קרה,
ואמר שהוא ישמור עליי כל הלילה כרי
שאבא לא ייגע בי. הוא באמת נשאר ער
לילה אחד שלם ושמר עליי. הוא היה
כזה טוב, כזאת נשמה טובה״.
ענת מזילה דימעה כאשר היא
מדברת על חיים, אחיה שהתאבד
במיקלט. נראה כי מותו עורר בה את
כל החרדות והמרירות של שנות
ילדותה.
״ניסיתי לסדר לחיים ולי מישפחה
אומנת ביחר, אבל הוא פחד שאבא שלו
ישמע על זה ויהרוג אותו במכות. ואז
נפרדנו, ואני כמעט שלא ראיתי אותו
מגיל ״.15

,אין ל>
כתובת׳
** אותו גיל היו גם חייה של ענת
^ /חיי ם של נערה חסרת־בית. מבית
הדוד ברחה, וחששה לחזור אליו. היא
התגוררה מפעם לפעם בבתי ידידות

אותי. אילו הייתי גדלה אצלו הייתי

בטח בחורה נורמלית כמו אחותי מרים.
שהיא מורה והתחתנה ויש לה מישפחה
ושני ילחים. או אולי היה יותר טוב אם
היו נותנים אותי למישפחה לאימוץ,
שאז היה לי בית משלי והייתי חיה
חיים נורמליים״.
ענת שוקעת בהירהורים ועיניה,
בגון השוקולד, מתעמעמות לרגע.
נראה כי גורלה וסיבלה העסיקו אותה
רבות, היא מחטטת בעברה ללא הרף
כדי לנסות לברר מדוע התעלל בה
הגורל ומדוע גזר עליה חיים קשים
ומרים כל־כך, בעוד שסביבה ראתה
ילדים מאושרים והורים אוהבים.
״אבא שלי הביא איתו תמונות
מישפחתיות וקופסה עם תכשיטי־זהב
בשבילי. הוא ביקש שאבוא אליו לחג
הפסח. אני פחדתי ולא רציתי לנסוע
אליו.
״אבל האמת, רציתי להיות איתו
בקשר רק בגלל הכסף. הוא נתן לי כסף
והשאיר לי את התמונות, אבל המנהלת
של הפנימיה אמרה לו שאת התכשיטים
יקח איתו, ויתן לי אותם רק כאשר
אבוא לבקר אצלו.
״הוא היה אדם חולה, אולי חודש
אחרי שבא אליי לביקור הוא מת. מאז

האחים במיקלט

שים ארוכים במיקלט בבאר־שבע ואיש לא נ א
לעזרתם. הם היו בצים לאב אלכוהוליסט, שהיה מכה

אותם, ולאם שעזבה את בעלה וילדיה ועברה להת גורר
עם גבר אחר. כל הילדים סבלו מילדות קשה
ומצוקה כלכלית. ילדי המישפחה התפזרו במקומות
שונים, ורק מעטים מהם הצליחו להסתדר בחיים.

ולכלכל אותה. לפני שנתיים ילדה את
בתה השניה, מורן. היא לא רצתה
להינשא לאבי הילדה. החליטה לגדל
אותה בעצמה. ולא למסור אותה
לאימוץ.
למרות חייה המיוסרים, לא הידרדרה
ענת לזנות או לעבריינות. היא
מנסה לקיים את עצמה ולמצוא מקום
מגורים לה ולבתה.
לפני שנה הסתכסכה עם עובדת
סוציאלית ותקפה אותה. היא נשפטה
לשלושה חודשי־מאסר, וריצתה אותם
בנווה־תירצה. זו הפעם היחידה
שהיתה בבית־סוהר.
כעת עובדת ענת במיזנון. לפני
שבוע. כאשר הציצה בעיתון הצהריים,
ראתה את הידיעה כי שני האחים פרץ
ניסו להתאבד במיקלט.
״היתה לי הרגשה שזה האחים שלי.״
היא מיהרה לעיין בשמות, והבינה כי
אכן מדובר בשני אחיה הצעירים.
ענת נסעה לבאר־שבע והלכה לבית
הדודה. שאצלה גדלו האחים .״אבל הם
חשבו שאני האמא, שכל המישפחה
נורא שונאת, ולא נתנו לי להיכנס
לדירה,״ היא מספרת.
ענת חיפשה את אחיה, יצחק, שאותו
כמעט איננה זוכרת .״הוא היה אולי
בכיתה אלף כאשר ראיתי אותו בפעם
האחרונה, והוא לא הכיר אותי ואני לא
היכרתי אותו. אבל שנינו בכינו. ראיתי
שהוא סובל מדיכאון והוא נתון
להשפעה של כדורים. אני כל הזמן רק
חשבתי על זה שחיים התאבד.
״איך זה יכול להיות שנתנו להם
לגור כל־כך הרבה זמן במיקלט ואף
אחד לא התעניין ולא ניסה לעזור להם
לפתור את הבעיה? כשיצחק הכיר אותי
בסוף, הוא אמר לי, :ויקי, את לא צריכה
לבכות, זה כבר מאוחר. אני יורע שאת
מרגישה ריגשי־אשמה, כי חיים תמיד
חיפש אותך, אבל את לא יכולת לעזור
לנו.׳
״אני יודעת שחיים השאיר מיכתב,
אבל לא רצו להראות לי אותו. ביום של
ההלוויה אמרו. לי שאסתלק, שלא
רוצים שאבוא אליהם הביתה. אבל אחי
איציק היה איתי כל הזמן בהלוויה, הוא
ביקש את הכתובת שלי ואת מיספר־הטלפון.
״אבל
אין לי כתובת, כי בעוד כמה
ימים אני צריכה לעזוב את הדירה
שסידרו לי ושוב אין לי לאן ללכת.
״איר אמשיך לחיות כך עם ילדה
קטנה, להסתובב ברחובות וללון בגנים?
מה רוצים, שגם אני אגמור כמו
אילנה אלון
האחים ש ליי

קציומישטוו! לא קונבנציונל -אשו
וודו -טוש מהמישטוה.. .אני
במיסגוח התפקיד החבות שאני
במישרד עורכי״דין .״זה לא בגלל סיבות
כלכליות,״ הוא מציין, כאשר הוא
מצביע על הגן רחב־הידיים המקיף את
ביתו המפואר ברעננה. וולף נשוי
ליהודית, אשה יפהפיה, בתו של קבלן
נודע, שפתרה עבורו את כל בעיות
הכלכלה.
מהישיבה לחשיש

ך^ם ני שנה הועלה וולף בדרגה
/לרב־פקד. לפני שנתיים המליצו
כל הנוגעים בדבר לפני המפכ״ל
להעלותו בדרגה שנה לפני הזמן
המינימלי הדרוש במישטרה, פז״ם,
(פרק זמן מינימאלי) ,אולם אריה איבצן
לא אישר זאת. וולף נאלץ לחכות עד
המועד הקבוע בפקודות המישטרה כדי
לעלות בדרגה.
יתכן שהסיבה להתנגדותו של
איבצן היתה עניינית, אבל יתכן גם
שהוא זכר כי וולף היה הקצין היחיד
שהגיש בג״ץ בגלל פיטוריו של מפכ״ל
המישטרה הקודם, הרצל שפיר. דברים
כאלה לא שוכחים כל״כן־ מהר
במערכת המישטרתית.
צביקה וולף עשה בחייו הרבה
דברים בלתי שיגרתיים. הוא נולד
ברומניה בשנת , 1951 למישפחה דתית
מאוד, בעלת תרבות הונגרית.
הוא עלה ארצה בגיל שש ולמד
בבית־הספר העממי בפרדס־חנה. אחר
כך למד שנה אחת בישיבה והחליט
לחפש התרגשויות. בגיל 15 התגלגל
לשוק הפולני בתל־אביב, ליד דואר
אלנבי, והחל מוכר שם שעונים
ובשמים שקנה מימאים.
הבחור החסון נראה תמיד מבוגר
מגילו, והוא התפרנס יפה. באותה
תקופה נסע הרבה לאילת ועבד גם שם.
בשנה זו הכיר את הסמים ואת עולם־
הפשע.

ך• לי מכדת ״.טוען צבי (״צבי־
*//קה״) וולף ,33 ,רב־פקד במיש־טרה
עד לפני שבוע. הוא מכחיש בכל
תוקף כי השתמש בנחשים או במכות
כדי לסחוט הודעות מעצירים. אבל
בשמץ של נאווה הוא מודה כי השתמש
בשיטות בלתי שיגרתיות ומתוחכמות
כדי להשיג מטרה זו.
עורכי־דין ששמעו על התפטרותו
מן המישטרה אמרו, כי החריגות
שנעשו תוך כדי שתי החקירות
הגדולות האחרונות שלו, הן שגרמו
להתפטרותו מן המשטרה. צביקה וולף
מכחיש גם זאת בתוקף.
בשנה האחרונה הצליח וולף לפענח
שתי פרשיות סבוכות — את רצח
הברוקר יעקב אלטרוביץ ואת הצתת
קלאב־איי בתל־אביב. במהלך שתי
חקירות אלה היתה האזנה לשיחה
שניהלו החשודים עם עורכי-דינם. אלה
המיקרים היחידים שבהם התגלה כי
היתה האזנה כזאת בחקירה מישטר־תית.
צביקה
וולף מכחיש כל אחריות
להאזנה זו. אבל הוא מספר כיצד שבר
את שעונו והמציא תרגיל מישטרתי
רב־היקף כדי ליצור לחץ פסיכולוגי
על חשודים, כדי להביאם להודאה.
אחרי הישגים אלה, ואחרי הצעת
קידום מפתה במישטרה, החליט וולף
בכל זאת לעזוב את המיסגרת בה שהה
בשנים האחרונות, ולהיכנס לשותפות

הוא חיפש התרגשויות ומצא אותן.
״הפעם האחרונה שלקחתי חשיש היתה
אז לקול תקליט של הביטלס. חשבתי
על עולם־הפשע וגם נמשכתי אליו,
אבל לא היה לי אומץ,״ הוא מספר.
רב שהכירו מן הישיבה ניסה
להשפיע עליו לחזור, ולבסוף הצליח.
וולף חזר לישיבה וסיים בה את לימודיו
התיכוניים.
״מאז אותה שנה בשוק הפולני אני
חילוני,״ הוא מגלה. הוא התגייס לצה״ל
ושירת בשריון וכקצין ידיעת־הארץ.
אחר כך הלך ללמוד מישפטים באוניברסיטת
בר־אילן.
כבר בשנה הראשונה נבחר כסגן
יושב־ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטה
ואירגן שביתה .״באוניברסיטת
בר־אילן לא היה מועד ב׳ לבחינות,
ואני נלחמתי לשם כך,״ הוא מספר.
במהלך
השביתה קרא מישהו לאחת
מחברות הוועד ״זונה״ ,וצביקה וולף
הכניס לו אגרוף בפנים. המותקף התלונן
כמישטרה ווולף נעצר ל״12
שעות. המתלונן חזר בו לבסוף מהתלונה
ווולף שוחרר.
אחרי מלחמת יום־הכיפורים עזב את
לימודיו באוניברסיטה ונסע עם חבר
לאירופה. הם חיפשו עבודה כחוטבי־עצים
בשוודיה, אך לא קיבלו רישיון־
עבודה. כך התגלגל באירופה תקופה
ארוכה.
הוא חזר למשך זמן קצר לארץ,
זשוב חזר ונסע, הפעם לארצות־הברית.
במשך שמונה חודשים גידל את זקנו
ושערו וחי בקליוולנד ובניו־יורק
כהיפי לכל דבר.
בקליוולנד עבד בחנות של ישראלים
שמכרו לכושים צורכי כישוף.
הם הציגו את וולף כצועני, והוא היה
משכנע את הקונים לקנות דם עטלפים
וספריי נגד השטן.

כאשר חזר לניו־יורק, התגורר עם
בחורה קתולית אדוקה, שהיתה שרה
במקהלת־כנסיה .״הבית היה מלא
צלבים ופסלים שלה, ואני, כרי להראות
שגם לי יש דת, הבאתי מדודי את
התפילין שלו והייתי מניח אותם כל
בוקר, אחרי שכיסיתי את הפסילים
שלה,״ הוא מספר בחיוך.
שקית התפילין עדיין נמצאת בביתו
בחדר־הסיפריה. את האותיות מ־א־ש
הרקומות עליה איננו רוצה לפרש, הוא
רק אומר כי אלה ראשי התיבות של
דודו, שנתן לו את התפילין, ואשר מת
בינתיים.
ליד תיק התפילין בסיפריה מונח גם
השעון המיוחד למישחקי שח־מת, שבו
היה משתמש וולף ברחובות ניו־יורק
כדי להרוויח כסף במישחק שח עם
עוברים ושבים על המדרכות.

פורים בישיבה ^ 5־ 85
התיכונית בפרדס־חנה יחד עם חברים בתחפושת־

פורים. בגיל 15 יצא את הישיבה והלך למכור שעונים
בשוק הפולני בתל״אביב. אז גם הפך חילוני ושעם
חשיש. לאחר מבן שירת בשריון ולמד מישפטים.

בדצמבר ,1975 לקראת יום הולדתו
של אביו, החליט וולף כי הגיעה השעה
לחזור. הוא בא ארצה ישר לתחנת
הגיוס של המישטרה .״החלטתי כי
החופש האמיתי הוא בתוך מיסגרת,
ולכן חיפשתי את המיסגרת הקשה של
המישטרה,״ הוא אומר.
למרות שיכול היה להתגייס כקצין,
בגלל עברו בצה״ל, החליט להיכנס
לשורות המישטרה כשוטר פשוט
ביחידה המרכזית.
אחר כך עבר קורס־קצינים, שירת

בנעוותו טעם סמים ונעצו בגלל תקינה חבלנית -צב
חושב שעלי לעשות את המכסימום הלגיטימי המותר
משות בו באותו וגע,״ הוא אומו. והולו להיות עווו־ויו
במודיעין ובמרור־תביעות, והמשיך את
לימודיו באוניברסיטה.
את ההתמחות עשה בפרקליטות
מחוז־המרכז. אצל התובעת הלנה
ביילין. אז התחיל גם להופיע בבתי־מישפט,
והמוטו שלו היה :״המדינה
לעולם איננה מפסידה תיק״ — זוהי
הסיסמה הרשומה מעל בניין מישרד־המישפטים
האמריקאי. הוא מפרש
אימרה זו כך. שגם אם הנאשם יוצא
זכאי, הרי שהכל בסדר והמדינה לא
הפסידה את התיק.
״אני חושב שעליי לעשות את
המכסימום הלגיטימי המותר במיסגרת
הפונקציה החברתית שאותה אני
משרת באותו רגע,״ הוא אומר.

! • 4גהשיס
גכיסיס
ף* שירותו במישטרה ייחסו לו
₪עצירים גם מעשים בלתי־

של וולף בטלפון. השוטרים שעצרו את
החשוד היכו אותו, אבל וולף לא היה
ביניהם.
בעת חקירת הרצח של הילדה נאווה
אלימלך היה וולף סגן מפקד הצח״ם.
היה זה אז, בעת חקירת החשוד דויד
לוי, שהתחיל להסתובב הסיפור, כי כדי
לשבור את החשוד הכניס וולף לחדרו
נחש. הסיפור התעורר שנית, כאשר
נעצר רונן שני־שגיא, באשמת רצח
הברוקר יעקב אלטרוביץ. צבי וולף
היה ראש הצח״ם, ורונן טען כי כדי
להוציא ממנו הודאה, הכניסו לחדרו
נחש שחור.
וולף מכחיש את הסיפור הזה ומגלה
כיצד נולד .״בזמן חקירת רצח נאווה
אלימלך קיבלתי מידע על חייל
בשירות חובה, שיכול להיות קשור
לרצח. היזמנתי אותו למישטרת בת־ים,
שם נערכה החקירה. כאשר הגיע לשם
היו לו בכיסים ובתוך שקיות בד שונות
נחשים רבים. הוא סיפר כי הוא אוהב

הודאה. המישטרה עשתה הכל כדי
למצוא ראיות לאשמתו.
תחבולות שונות, שעדיין יש עליהן
חסיון מישפטי, נוסו על בן־גל, אבל
לשווא. ביום החמישה עשר למעצרו,
כאשר נעצר גם רונן, החליט וולף כי
גיל בשל להודאה. היו לכך סימנים
שונים, וכדי ללחוץ אותו החליט וולף
כי יש צורך להגביל את בן־גל בזמן.
״ידעתי שצריך לתחום אותו בזמן,
כי בדקה התישעים תמיד נזהר ורצה
להתייעץ עם עורך־דין.״ חשב וולף.
לשם כך נפגש עם בדגל ואמר לו כי
הוא מוגבל מאוד בזמן, וכי עליו לצאת
לפעולה מישטרתית חשובה במיוחד,
העולה הרבה כסף למישטרה, בשעה
שבע בערב. הדבר הותיר לבן־גל שלוש
שעות כדי למסור את הודאתו.
אולם בן־גל לא נשבר מייד. אחרי
התלבטויות קשות ביקש להיפגש עם
סניגורו דאז, עורך־הדין דן שיינמן.
הזמן רץ ובינתיים כמעט הגיעה השעה
שבע, שעת האפס שהציב וולף. אולם
הקצין לא איבר את התושיה.
בשלב מסויים, כדי למשוך את הזמן,
יצא וולף לשירותים ונתן מכה חזקה
לשעון ושבר אותו. השעון עצר מלכת,

1ד 1ך 11 במשך שמונה חדשים הסתובב וולף בארצות־הברית, גידל את
. 1 1 1שערו וזקנו, והוצג כצועני. הוא מכר דם עטלפים, ספריי נגד
השטן ותרופות לאונות. הוא עבד בחנות למימכר כישופים בקליוולנד.

״אני עצמי מנתו מנחשים״ ,אומו צבי וולד.
קציוהמישטוה שעליו אמו 1כ׳ הכניס נחשים לתא
של העציוים. כוי להשפיע עליהם להווות באשמה.
וולף הרוויח עוד שעה יקרה. אולם גם
בתוך שעה זו לא התוודה בן־גל.
וולף החליט להאריך את הזמן ולשם

כך ביקש מקצין זוטר לצאת מהחדר
ולמסור לקצינה פלורה בן־חיון, כי
כאשר ישדר אליה וולף מילים שונות
הקלטה גחדר־השמה

מנוחת הקצין

אחרי שפיענח שתי פרשיות קשות במחוז
תל״אביב, פרשת רצח הברוקר יעקב
אלטרוביץ והצתת קלאב־איי, החליט וולף לפרוש מן השירות במישטרה.

לגיטימיים. כבר בהיותו חוקר צעיר,
בעת חקירת ״פרשת מע״ץ״ ,סיפרו
הנאשמים על שוטרים שלקחו אותם
לבריכת התנינים בגן־החיות, ועל
שוטרים אחרים, ביניהם וולף, שהיכו
אותם על שפת־הים. נפתח נגדו תיק
ירוק (תיק הנפתח במישטרה במיקרה
של תלונה נגד שוטר) ,אבל הוא נסגר
עור לפני שהגיע למישפט במישטרה
״מכיוון שהיה מופרך מעיקרו,״ כפי
שאומר וולף. גם תיקים ירוקים אחרים,
שניים או שלושה, שנפתחו נגדו במשך
השנים, הסתיימו כך.
במהלך שירותו במישטרה היה
מיקרה שאדם מסויים הטריד את אשתו

נחשים ובאמצע החקירה קפץ לפתע,
רץ לעבר הריעות וחזר משם עם נחש
חדש.
באותו הזמן היה דויד לוי בחצר,
והוא ראה את הנחשים של החייל. כך
התחיל כל העניין. אני עצמי סולד
ומפחד מנחשים,״ אומר וולף.
בעודו מכחיש את פרשת הנחשים
והמכות, סיפר וולף בבית־המישפט —
וגם באופן פרטי — על התחבולות
שתיחבל בעת חקירת גיל בן־גל, כדי
להוציא ממנו הודאה.
גיל היה אגוז קשה לפיצוח. הוא
בחור אינטליגנטי וחזק באופיו. הוא
היה במעצר 15 יום ולא הסכים למסור

במכשיר־הקשר לא תשאל כל שאלות
ורק תגיב ״רות, עבור.״ וולף אמר
לבן־גל כי הוא דוחה את התרגיל בעשר
דקות והחל משדר בקשר מילות־קוד
שונות.
וולף טוען כי היו אלה מילים
ומיספרים ללא פשר .״ליהגתי סתם, כל
מה שעלה על רעתי,״ הוא אומר.
הסניגור של בן־גל חשב אחרת. בטענה
שנטענה בעת מישפט־הזוטא, טענו
סניגוריו של בן־גל כי המילים שאמר
וולף לתוך מכשיר הקשר היו שמות
ישובים שבהם מתגוררים קרובי־מישפחה
שונים של בן־גל, וכי הדבר
גרם לבן־גל לחשוב כי אם לא יתוודה,
תצא המישטרה ותעצור את כל קרוביו
המתגוררים בישובים הללו.
וולף הכחיש זאת מעל דוכן־העדים
וגם לפני. בסופו של דבר, חזרו בהם
הסניגורים מטענה זו בבית־המישפט.
אולם שתי תחבולות אלה, תחבולת־השעון
ותחבולת התרגיל המרחבי,
מעמידות את וולף בשורה הראשונה
של אנשי התחבולות במישטרה. תרגילים
מתוחכמים בעלי מעוף ודמיון
כאלה לא נשמעו עדיין בבית־המישפט.

עם ההווים

וולף כילד, בעת עלייתו מרומניה בגיל 6עם הוריו
ואחותו. הוא גדל בבית בעל תרבות הונגרית
ולמד בבית ספר דתי. אחרי טיול בארצות״הברית התגייס למישטרה.

ף* וך כדי חקירת בן־גל הציבה
^ 1המישטרה ציתות על כל הטלפונים
שאיתם דיבר בן־גל. אחד מהם,
שבצו בית־המישפט כונה הטלפון של
״דני״ ,היה למעשה הטלפון של
הסניגור, דן שיינמן.
אנשי המישטרה שנחקרו על כך
בבית־המישפט טענו, כי בשעה שביקשו
את צו־ההאזנה לא העלו על דעתם
כי מדובר בטלפון של עורך־דין
ובשיחות חסויות עם לקוח, וכי ברגע
שהתברר להם הדבר מיהרו להוריד את
ההאזנה מעל הקו.
הסניגורים חשבו אהרת, וכך גם
טענו בבית־המישפט. השופט אורי
שטרוזמן התרשם מאוד מהעניין
(המשך בעמוד )50

מאת מאיר תדמנר

ההזדמנות האחרונה
כמה מילים על שהתרחש השבוע: היה פיחות,
נשלם יותר עבור כל דבר. ובמקום שאין מס
קניה, תופחת הסובסידיה. גם הלחם, גם הביצים
יעלו הרבה יותר, ולא רק אלה. גם המע״מ יעלה
ל־>״ 17 או^ .20 ושוב נשלם יותר.

אבל החשוב מכל, נקבל פחות. ישחקו
לנו את השכר. אסרי שהממשלה תעלה
את המחירים תהיה הקפאת מחירים
ושכר. שימו לב, את המחירים יהפיאו

שר־אוצר מודעי
יש לו. מה שלא היה להם

בקיצוץ תקציבה, זה סיפור אחר.
בספטמבר יעלה המרד לשיעור המסוכן של
*יסב ובאוקטובר עוד יותר, ולו רק משום
שהחודש העשירי מועד לפורענות, מאז ומתמיד
ולרוע המזל הוא בדיוק השנה לאחר החגים.

מזכ״ל קיסר
יהיה שווה אבל לא ברור איך

אחרי שיועלו, את השכר יקפיאוילפני
שיועלה, וזהו ההבדל הגדול.
חלקה של הממשלה במה שקרוי עיסקת
חבילה יהיה בהקפאת מיסיס למיניהם, ובעיקר
קיצוץ התקציב כדי שהיא, הממשלה, תוציא רק
את מה שגבתה, או קיבלה כסיוע, אבל מה שלא
יהיה כלול בהסדר הוא, הפסקת ההזרמה, או,
בלשון היומיום, הדפסת כסף.

כיון שזו אולי ההזדמנות האחרונה,
לפני שאנחנו הופכים לסניף של
אמריקה הלטינית, דבר אחד בטוח:
גזירות תהיינה. האם תעמוד הממשלה
מצחצחת ומבריקה
באולימפיאדה של לוס־אנג׳לס השתתפו
שתיים, שזו היתה להם הופעת הבכורה: שתי
מצלמות אלקטרוניות, האחת של סוני והשניה
של קנון, שתיהן, כמובן, יפאניות. שתיהן פתחו
עידן חדש בשטח הצילום, ולאחר ההסבר, שהנה
הוא בא, תבינו גם למה. ועוד פרט חשוב: שתי
המצלמות שימשו את כתבי שניים מהחשובים
בעיתוני יפאן.
עכשיו יבוא תאור קצר, פרטים טכעים
והחשוב מכל, מהו החידוש בשתי אלה. המצלמות
בעלות צורה מרובעת, מוזרה מעט, אבל אפשר
להתרגל, הן הראשונות מסוגן, הרושמות, או, אם
תרצו, קולטות את הדמות או התמונה(המילה. או
המונח הראשון מתאים יותר) ,לא על פילם
(סרט־צילום) אלא על דיסקית זעירה, בדומה
לאלה בהם משתמשים במחשב. משהו כמו
תקליטון. אם תרצו.
והנה עוד מישפט חשוב: המצלמות האלקטרוניות
הן בנות־כלאיים של מצלמות איכות
וטכנולוגיית הוידיאו. וידיאו כל אחד יודע מה זה,
אפילו אס אין לו כזה בבית. גם למצלמות
החדשות עדשות חליפיות, כמו במצלמות
הרגילות. מכאן, יש הבדל. הדמות הנראית דרך
העדשה נקלטת על־ידי העדשה וממוקדת
(הדמות) על חצי־מוליך(לא חשוב מה זה) ,הרגיש

המדד יעלה, ואם ההסתדרות תסכים,
והיא, ככל הנראה, תסכים, נפוצה רק
חלקית על עליית המדד. ואז, אולי,
בנובמבר, או אולי בדצמבר, יתחיל
המדד לרדת.

לשר האוצר החדש, יצחק מודעי. יש מה שלא
היה לקודמיו: מנוף פוליטי. יש יתרון בעובדה
שאינו שייך לאחד הגושים הגדולים, לא למפלגת
העבודה ולא לחרות. כושר התימרון שלו גדול
יותר, הוא מהווה את לשון המאזניים בין השתיים.
ואם רוצים לבצע את מה שצריך לבצע, ולא
לוותר לשותפיו לממשלה, הוא האיש.

ועוד משהו. אנו צריכים את הסיוע
האמריקאי. וזה לא יבוא אלא אם יונהג
מיתון בארץ. ויהיה מיתון. לא דה־לוקס.
מיתון של ממש ואחריו אולי נחזור
לאינפלציה נורמלית של פחות מעשרה
אחוזים בשנה, לא בחודש.

אם כל זה לא יקרה, הרי כבר בעוד חודש או
אולי חודשיים, הדולר יהיה שווה אלף שקל
ועיתון־ערב שמופיע בבוקר יעלה 300 שקל
(היום )100 ומס הנסיעות יהיה 100 אלף שקל
וביצה תעלה 95 שקלים וקילו עוף קפוא כמו
עשרה עיתוניבוקר. ונסיעה באוטובוס עירוני 200
שקל ושבוע אחרי 250 ,שקל ואחרי עוד שבוע
300 שקל.
זהו, אז כדאי שנרד קצת ברמת חיינו, בתנאי,
כמו שאומר מזכ״ל ההסתדרות: שהנטל יהיה
שווה. לא ברור לגמרי איך. אבל גם לו צריך לתת
אשראי.
לאור וההופך את הרמות לאות אלקטרונית, וזה
נרשם בצורה מגנטית על הדיסקית הקטנה,
המוכנסת למצלמה כמו סרט־צילום רגיל. התיאור
הזה בא להחכים אתכם, לפני שאיזה חכם יבוא
ויסביר לכם מה קורה. ועכשיו הלאה.
יתרונה הגדול של המצלמה האלקטרונית היא
המהירות. הצלם שולף את הדיסקית מהמצלמה
ומכניס אותה למיתקן קטן, הקרוי סורק, הסורק
את האותות המגנטיים, ומייד ניתן לראות את
התמונות על מסך הטלוויזיה הביתית. ומה
שמעניין עוד יותר, בעיקר צלמי עיתונות, הוא,
וזה מה שעשו הכתבים היפאנים באולימפיאדה,
הם שידרו את התמונות באמצעות קווי הטלפון
למערכות בטוקיו, ובו במקום (בטוקיו) הועברו
התמונות ישירות ללוחות ההדפסה.
עכשיו קצת היסטוריה. סוני הכריזה על
הופעתה של המצלמה האלקטרונית כבר ב־, 1980
כשהיעד היה . 1983 אלא, שבעיות שלא נפתרו
גרמו לדחיה. דחיה זו נתנה למתחרות שהות
מספקת לפתח מצלמה אלקטרונית משלהם.
ועוד המצאה: מברשת נעליים מופעלת על־ידי
סוללה, המיוצרת על ידי בלאק־אנד־דקר,
מברישה, מצחצחת, מבריקה, בשתי מהירויות ועם
מיכל למשחה, כל זה במחיר של 40 דולר.

חמחרים

נ ש)?7־/7//77
לפני שנה, ב־ 15 לספטמבר ,1983 שילמה
הקוראה מיכל, ליתר דיוק, הפקידה הקוראה,
כמצוות האוצר, סך של 81,588 שקלים כהפקדה
לשנה, בעת קנותה מכונית חדשה ומבהיקה.
הצבע לא חשוב(תכלת) .מה שהרגיז אותה כעבור
שנה הוא פשוט: החזירו לה 81,588 שקלים.
עכשיו תבינו גם למה מעודדת הממשלה את
האינפלציה. אם לפני שנה היו השקלים שהפקידה
שווים 1250 דולאר של ארצות־הברית,
היום אותו סכום של שקלים, שעשה את מנוחתו
שנה תמימה בכיסי האוצר שווים 210 דולר. איך,
היא טוענת, אני חייבת לשלם מס שאת שיעורו
המדויק איש אינו יודע.
עכשיו היא יודעת 1040 .דולר נוספו למחיר
המכונית לאחר שנה. זהו מין מס בשלט־רחוק,
היום אתה משלם, בעוד שנה תדע כמה שילמת.
אגב, הפטנט הזה, של הפקדה על יבוא, הוא כפי
שנאמר לי, המצאה ישראלית.
רגע, כאן רק מתחיל הסיפור. את סכום
ההפקרה משלישים אצל סוכן הרכב (היבואן).
כעבור שנה בדיוק, הוא היבואן אמור(מילה יפה)
להחזיר את השקלים המצומקים מחמת האינפלציה,
שסימניה המובהקים, ירידת ערך ושווה
ערך שאינו שווה, כן, למי, למי שהשליש את
הסכום בידיו. ואומנם כך קורה, אבל לא תמיד.
יש יבואנים להם הרגלים רעים, או אולי
טובים בעיניהם, המשלמים את הטעון תשלום
אחת לחודש, נניח ב־ 15 בחודש. ונניח שאתה
רכשת את מכוניתך ב־ 16 או ב־ 17 לחודש, הרי
שאת הצ׳ק של היבואן תקבל ב ...ניחשתם ב־15
לחודש שאחרי. תקבל, אמרנו, ולא דייקנו. ב־15
לחודש שאחרי. ישלח לכם היבואן את הצ׳ק
בדואר, הביתה. כיון שדואר ישראל אינו חייב
להעביר דברי דואר תוך, נניח, יומיים או שלושה,
כמקובל במדינות שאנו רגילים להשוות אותן
אלינו, בקיצור, הצ׳ק מגיע, במזל טוב, אחרי עוד
שבוע ולפעמים יותר.
בינתים נשחק הסכום בעוד איזה>! ,155 אותם
ככל הנראה משקיע היבואן בהקטנת האוברדראפט
שלו בבנק, או בתפ״סים, המכניסים לו
הכנסה נוספת נאה. הוא שאמרנו, כולם נהנים,
לבר כמובן מבעל הדבר, בעל המכונית.
מי שקנה במהלך השנה האחרונה מכונית
וכמובן הפקיר, הפקדה״ ,וזו עצת חינם, יבדוק
מתי תימלא שנה לקניה המוצלחת. ועכשיו,
בדיוק בתאריך הנקוב בקבלה, יפנה אל היבואן
וידרוש את, הפקדתו״ .אל תוותרו. אל תסכימו.
אל תוותרו על המועד, אל תוותרו ותעתרו
לתשובה: אנחנו נוהגים לשלוח בדואר.
הנה לכם תשובה מיידית: כשאתם תקבלו את
מחיר המכונית בצ׳ק שאשלח לכם בדואר, אז אני
אהיה מוכן שתשלחו לי את ההפקדה בדואר.
עוד ארבע שנים
רק הערה לטובת המשקיע הנבון, שגילה
שהוא נבון רק עכשיו, אם הוא היה מספיק חכם,
אז, בתחילת שנה זו, וקנה מניות בנקאיות
שבהסדר, שהן למעשה איגרות־חוב ממשלתיות
בערבות מאוד מוגבלת של הבנקים להם ערבה
הממשלה. מסובך, הא? נתחיל מבראשית.
לפני שנה עמדו הבנקים על סף פשיטת־רגל.
הם לא יכלו יותר לקנות את המניות של עצמם
בשער המנופח והמתנפח. ולמרות שהביאו מחו״ל
מיליארד דולר, כרי להשקיט את מחזיקי המניות,
שהמירו אותן, את הבנקאיות, לשקלים ומשקלים
לדולארים מחשש(אמיתי) שיהיה פיחות, נאלצו
כמעט למסור את המפתחות (של הבנקים).
הממשלה הצילה אותם והתחייבה להחזיר לנו,
בעלי המניות הבנקאיות, שלא הספיקו למוכרן
במועד, לפני השישי באוקטובר, בעתיד, היום
בעוד ארבע שנים. את מלוא ערכן בדולארים,
פלוס ריבית.
עכשיו מה קרה? הדולר עלה בתקופה
שמתחילת השנה עד השבוע שעבר בכ־*׳;230
המניות הבנקאיות צברו רווח של כ־/1״ .350 אבל
למי שהיו מניות בנקאיות עוד מלפני שנה, לפני
המפולת, יצטרך להמתין בכל זאת עוד ארבע
שנים, עד שהממשלה תפדה אותן. כי על פי רווחי
הבנקים במחצית הראשונה של שנה זו ספק גדול
אם יוכלו, בבוא המועד, לקנות מידינו במחיר
מלא את מניותיהם.

נולד בלונדון, לנסיכה דייאנה,23 ,
ולנסיך צ׳ארלם ,33 ,יורש־העצר הבריטי, בנם
השני, הנרי ציארלם אלברט דייויד, שיהיה
מעתה השלישי בתור לכתר הבריטי, אחרי אביו
ואחיו הבכור, ויליאם בן השנתיים.
נולד במשק חקלאי בצ׳מפיון שבמדינת
נבראסקה, ארצות״הברית, לפרדה קראוזה
ולחמור ציסטר, בן־כילאיים, עייר־פרד, ירח
כחול. זה המיקרה הראשון הידוע שבו ילדה
פרדה, שהיא בעצמה בת־כילאיים(מאב חמור ואם
סוסה) ועקרה מטיבעה.
נחוג יום־הולדתו ה־ ו 6של מרדכי
כן־פורת, מי שהיה כמעט שנה שר(בלי תיק)
בממשלות בגין ושמיר (עד שהתפטר בחורף
האחרון) .בן־פורת, ח״כ תל״ם בכנסת העשירית
(אשר רשימתו האישית לכנסת ה־ 11 לא עברה
את אחוז החסימה) הוא יליד בגדאד, שעלה ארצה
בגיל ,22 ונודע בשליחותו לעיראק בעת פינוי
יהודיה לארץ (מיבצע עזרא ונחמיה) .כאשר
יצא, ללא פגע, מידי השילטונות העיראקיים
כשאלה שמו את ידם על חבריו הישראליים.
לאחר מכן היה בן־פורת, שהוא צימחוני מושבע
ואב לשלוש בנות, במשך שנים רבות ראש
המועצה המקומית אוו״יהודה, ח״כ מטעם
רשימתו האישית של דויד בן־גוריון רפ״י

תורם וולפסון
סידקית בסקוטלנד. דלק בארץ
(רשימת פועלי ישראל) ויו״ר האירגון העולמי
של יהודים יוצאי ארצות־ערב.
נחוג בהולנד, שאליה הגיע לטקסי
האזכרה לשיחרורה מן הכיבוש הגרמני לפני 40
שנה, יום־הולדתו ה־ 66 של נשיא המדינה השישי,
חיים (״ויויאן״) ,הרצוג, יליד צפון־אירלנד
(הבריטית) ובנו של רב (שהיה בסוף ימיו הרב
הראשי לישראל) .לפני שנבחר לנשיא היה
הרצוג, שהוא אב לשלושה בנים ולבת אחת, קצין
בצבא הבריטי (בחילות השריון והמודיעין של
מילחמת־העולם, והגיע בהם לדרגת סגן־אלוף),
אלוף בצה״ל (ראש אגף המודיעין) ,פרשן קול
ישראל מרגיע״רוחות בתקופת ההמתנה של ערב
מילחמת־ששת־הימים, עורך־דין חברות מצליח
וח״כ הכנסת העשירית, מטעם המערך.
נחוג יום־הולדתו ה־ 87 של סר אייזק
וולפסון, יליד גלסגאו הסקוטית, ואחד התורמים
הגדולים למטרות״ציבור בארץ: במיוחד למכון
וייצמן למדע ברחובות (בשטחו גם בנה וילה
קטנה, שבה נהג לבלות לעיתים מזומנות)
ולהיכל שלמה (בניין הרבנות הראשית בירושלים)
,הקרוי על שם אביו. וולפסון, אחד
מעשרת ילדיו של מהגר יהודי מרוסיה, שהתפרנס
מחנוודרהיטים קטנה בגלסגאו, יצא לעבוד בגיל
,14 עת סובב בכפרי סקוטלנד ומכר סידקית
לאיכרים. בגיל 26 עבר ללונדון והניח את היסוד
לשרשרת החנויות גרייט יוניברסאל סטורס,
שייחודן בשיטת התשלומים לשיעורין עבור
קניה ובאפשרות להזמנה בדואר, לפי קטלוג.
עיסקתו הגדולה בארץ היתה רכישת חברת הדלק
ההולנדימ־בריטית של, עם תום המנדט הבריטי,
והסבת שמה לחברת פז, שאת מניותיה מכר, לפני
שנתיים, לממשלת ישראל.
נרצח ברפיח, מיריית אקדח, בצאתו מן
התפילה במיסגד המקומי, בגיל ,54 עבד
אל־חמיד מנצור קישתא, ראש עיריית
רפיח מזה שנתיים. קישתא, אב ל־( 11 תישעה
בנים ושתי בנות) נרצח שבוע אחרי שפיטר 37
מבין 80 עובדי העירייה במסע יעול וחיסכון, אם
כי גירסה אחרת מקשרת את הירצחו
לשיתוף־הפעולה שלו עם שילטונות ישראל.
נפטר בתל־אביב, בגיל ,80 רפאל
בן־שושן, כתב הכלכלה המיקצועני הראשון
בארץ, שהחל את עבודתו ביומון הארץ, למחרת
עלייתו ארצה מארץ הולדתו, בולגריה, בשלהי
מילחמת־העולם, ושבה התמיד במשך 25 השנים
העולם הזה 2455
הבאות.

*11נ1111־411

1צ ׳1131 1ווי י

חני פרי מסט־ת עד הרומן בו־השבוע עם הישדאל -האם תחזוו בגררו
ותלד רו את
הילד המיוחל* י ממה שראה, ולקח לעצמו רק מזכרות״.
יש מה להתלהב מחני, בגיל 30 היא
עדיין הנערה היפה ביותר שייצאה
ישראל. היה זה לפני 12 שנה. כיום היא
שזופה, בעלת עיניים ירוקות המזכירות
עיני־פנתר, מישקלה — 52 בקלות,
בלי שום דיאטה או התעמלות.
גם פיו של צביקה מלא בשיבחה:
״חני פשוט נהדרת. השאלה היא אם
לצבר כמוני יש מספיק מה להציע

^ ני תמיד נכנסת לכל רומן
1 חדש שלי עם כל הלב, ורק
אחר כך אני מתחילה גם לחשוב. היום
התבגרתי ואני נכנסת עם שניהם —
הלב והמוח. הפעם זה לא רומן סתם,
סיפור תאוה מינית. אני מאמינה שזה
יהיה רומן שקול ורציני.״ חני פרי ()30
התרגשה מאוד כשדיברה השבוע,
שעות ספורות לפני שעמדה לנסוע
בחזרה לארצות־הברית.
מאז שבאה חני לארץ, לפני עשרה
ימים, ראו אותה אנשים בודדים בלבד.
כי בימים אלה היא ניהלה רומז לוהט
ביותר עם בחור ישראלי בשם צביקה
סבו 35 שאותו היא הכירה לפני
שנתיים על חוף־הים, כשבילתה שם
בחברתם של ידידים. לדבריה, היא
קיבלה רשמית את הגט מבעלה, היהודי
האמריקאי אלן שוורץ, רק לפני חודש.
כשבאה לארץ החל הרומן הישראלי
שלה עם צביקה, איש־ביטחון לשעבר,
שחזר רק לפני ארבעה חודשים ממסע

של ציד־תנינים באפריקה. צביקה הוא
שותף במיסעדה מפוארת שעומדת
להפתח ליד גשר הירקון בתל־אביב.
על הרומן שלה סיפרה חני :״נכוותי
מספיק בחיים. השנה היתה לי שנה
קשה במיוחד. זה לא היה פשוט כל־כך
להתגרש, אחרי חמש שנות נשואים.
״אני מקווה שהפעם התבגרתי. נמאס
לי לחיות כל חיי בשואו, הייתי רוצה
להינשא וללדת סוף־סוף ילד, שעליו
אני חולמת בלילות.
״צביקה הוא צבר עם נשמה טובה.
איזה יושר ואהבה מצאתי בוי
״היתה לנו התרגשות לא קטנה.
באחד הימים, כשהתעוררתי בבוקר
בחדרו, גיליתי שנגנבו ממני כל
הדברים האישיים שלי — תחתונים,
ביגדי״ים עשויים מחוט וכלי־איפור.
אף אחד לא נגע בתכשיטים שהיו על
השולחן. כשהתלוננתי במישטרה, הם
טענו שזה כנראה גנב לא מיקצועי,
איזה מציצן שהסתובב והתלהב כנראה

לבחורה שחיה שנים על רמה בניו־יורק.״
חני,
שנולדה בבת־ים, עברה הרבה
תהפוכות בחייה. אך למרות כל
המשברים שעברה הדבר היחיד שמנחה
את חני כל חייה הם חיי־האהבה.
אומרת חני :״אני בלי אהבה לא
יכולה לחיות, כשאני מתחילה להצטלם,
אני גם מדברת את המצלמה
כאילו שעומד מולי הגבר אותו אני

צבי סבו וחני סרי השבוע בארץ
מה יכול צבר להציע?

אוהבת. אם לא הייתי מרגישה אוהבת
ונאהבת, לא הייתי נראית כך.
״לפעמים אני מתעייפת וחושבת
שאולי סוף־סוף אתיישב, אתחתן ואלד
ילד. הצרה שכל פעם אני גם מאמינה
שזהו זה. גם הפעם אני מקווה שפגשתי
את הגבר המתאים.
״אני נוסעת מפה ליפאן. הבטחתי
לצביקה שאני אחזור לפתיחה של
המיסעדה שלו, בחודש הבא״.

טי פו ל
שו ר ש
כשקראתי השבוע על איגוד רופאי־השיניים,
שקיבל צו לסגירת ארבע מרפאות־שיניים
פרטיות שהעזו. לפרסם ולהילחם במחירים
הגבוהים שנגבים מהחולים, החלטתי שאני חייבת
לכם סיפור.
לפני יותר משנה טסתי באל־על מלונדון
לארץ. לידי ישבה אשה חומת־שיער, נחמדה.
שכנתי לטיסה נשבעה לי שהיא לא תטוס
יותר בחברת אל על. איר העז הפקיד של החברה
בנמל־התעופה לגבות ממנה עשרות שטרלינגים
עבור מטען־יתר?
ומאוחר יותר סיפרה שהיא נוהגת לטוס
ללונדון מדי שבועיים־שלושה לשלושה ימים,
לפעמים לארבעה, כדי לטפל בשיניה.

אסתר זוכוביצקי־אייזנברג
לחסוך אצל הרופא

כך נוהגות לעשות גם חברותיה הטובות
ביותר, כי בחשבון הסופי זול יותר לטוס ללונדון,
שם מחכה לה הנהג במכונית־לימוזין, המוביל
אותה כמובן למלון הטוב ביותר בעיר. כל זה זול
מהמחיר שהיו גובים ממנה עבור אותו הטיפול
בארץ.
רק בשלב מאוחר יותר של השיחה׳ התברר לי
ששכנתי־לטיסה היא בתו של האיש העשיר
ביותר בארץ, שנמנה עם עשירי־העולם, אסתר

זוכוביצקי־אייזנברג.

כשחסר לה בצל, היא הולכת לשאול אותו
מהשכן, מל ברוקס. בקבוק־שמן היא לוקחת
בררן־כלל מברברד! סטרייסנד. וכשמשעמם
לה בלילה, היא שואלת ספר מהשכן שלה מימין,
הסופר הרולד רובינם.
את מסיבת יום־השנה ה־ 50 לנשואי הוריה היא
ערכה ביום השלישי למאות אנשים בכרם־
התימנים.
היא: הזמרת חדווה עמרני. שעזבה את
הארץ לפני 16 שנה, ושמאוחר חתר נישאה
לאמריקאי דדלי דנו(! ,אורולוג־מנתח מומחה.
״לחדווה הקטנה״ (גובה 155 סמי) היו כמה
סיבות טובות נוספות למסיבה. היא עור זוכרת את
ימי־הילרות שלה, כשכל המישפחה שלה ושל
סבתא גרו בבית אחד בכרם, ארבעס־חמישה
בחדר. כשיום אחד רבו אמא וסבתא, אסרה
הסבתא עליהם להשתמש בבית־השימוש היחידי
שהיה בבית. היא זוכרת את הסבל שעבר עליה
במשך שמונה שנים — הפלות, לידת ילה שמת,
עד שילדה את שני ילדיה, אור־אל בת ה־4
ודורון בן ה־.,3ואת המחלה שבה לקה אביה,

מה שאני אוהבת אצל אנשים זה בעיקר
היסודיות. אני מעריצה את מי שניגשים לכל
עניין ללא זילזול, בודקים־מכל הצדדיס, מחטטים
קצת בקישקעס, ורק אחר־כך נופל הפור: כן או

קחו למשל בנושא החשמל. בעלי לא ניגש

באווגנזה לבנה
מסיבת־החתונה של דליה וינשטיין ()49
והארכיטקט רפי בלומנפלד ( )61 עמדה
להיערך ל־ 300 איש מסביב לבריכת־השחייה של
יודי עופר. את הבית תיכנן רפי, כמו שהשתתף
בתיכנון־הפנים של הכנסת, בית־אסיה, ודירתו
של יצחק הבין.
מי שטירפדו את נשף־החתונה היו שתי הבנות,
שהן בנות 20ו־ ,22 מנשואיו השלישיים,
שהפצירו באב שהחתונה תהיה שקטה וצנועה.
כדי שלא להשתתף בה, קמו הבנות ונסעו
לאילת.
החתונה נערכה ביום השלישי ברבנות,
בנוכחותם של כמה ידידים. המסיבה נערכה לכמה
עשרות אנשים בביתו של השותף ברמת־השרון.
דליה נראתה יפהפיה. בשמלת־האורגנזה
הלבנה. היא התפרסמה כאחת הבחורות היפות
והחריפות ביותר בעיר. אלה נשואיה השלישיים.
בעבר היתה נשואה לדוד כגן, קבלן ירושלמי,
ולראובן שמר, בעל מיפעל למחשבים.
לרפי אלה הס נישואין רביעיים. היה נשוי
בעבר לרקדנית עליזה שדה, לרוזי, דיילת
ראשית באל על, ולרותי בלומנפלד, שלה היה
נשוי במשך 20 שנה.
הרומן בין דליה ורפי היה אחד הלוהטים
ביותר. הוא החל לפני שלוש שנים, ובעיקבותיו
עזב רפי את ביתו המפואר באפקה.
רותי חזרה והודיעה במשך שנים לסובבים
אותה — שהיא לעולם לא תתן גט. דליה חיכתה
שנים בסבלנות. היא עברה להתגורר עם רפי
בווילה בת ארבעה מיפלסים בשיכון־דן. השבוע
הגשים הזוג את חלומו.

שלוקחים צ׳אנס בכל הזדמנות, שאפילו אם נכונה
להם כוויה קלה, אין הם נרתעים. אצל אלה החיים
מלאי־הפתעות. אין הם יודעים מה מחכה להם
מעבר לפינה הבאה. פחד!
מה אני מתפלספת? אני יודעת, בא לי, סתם

יט סט־ .ביי לת־יב את •־טסט-לכל פינה הוא לא

אך יש שלמזלם עוד לא למדו. נאי־׳־

רפי בלומנפלד

הכל תמורת משכורת בארץ של 1000 דולר
לחודש?״
אך איך חי אביה באמריקה, אחרי שהיה בזמנו
יו׳׳ר סניף חרות בכרם, ציוני שרוף שנבחר
כ״יקיר־תל־אביב״ ושמנחם בגין הוא האיש
הנערץ עליו ביותר?
״מצאתי דרך איך להעסיק את הוריי שם. אבי

הסבלנות משתלמת

עם אותה הידידה שעימה התגוררה בעבר. לפני
שהכירה את ראובן.
הצרה היא שאצל עירית נושא החברות
והידידות רגיש במקצת, ופעם אף הגישה תביעה
נגד חברתה־לדירה, ונגד ידידתה של זו, לפינוי
הדירה, בגלל טענות השכנים. הסתבר שבדירה
נערכו מעין אורגיות־זוטא של לסביות וכלביהן.

עירית בולקא
ענייני שכנים -

חדווה עמרני(באמצע) והוריה שושנה וזכריה עמרני
מעריץ של בגין בין שיקסעס
זכרידדיחיא עמרני, מחלת פרקינסון,
׳שבעקבותיה העבירה חדווה את הוריה לביתה
שבקליפורניה.
כששאלתי אותה מדוע אינה חוזרת לארץ,
הסבירה :״החזקת הבית שלנו עולה 15 אלף דולר
לחודש. איד אני אשכנע את בעלי. שיעזוב את

מטפל בדגי־הזהב שבבריכת הבית. שלוש פעמים
בשבוע לוקחת אותו העוזרת ללמוד אנגלית,
ופעמיים בשבוע הוא רוקד ריקוד אירובי שעתיים
עם מיטב החתיכות של בוורלי־הילס. כשהוא
הגבר היחיד שם. הוא בן .75 את צריכה לראות את
פניו כשהוא חוזר משם!״

כך. ומה הקשר לראובן כין? תהרגו אותי אם אני
יודעת, פשוט אין קשר. אך כל פעם שאני חוזרת
ונזכרת בראובן כץ, אני שבה ונזכרת בטסטר,
משהו פרוידיאני.
נעזוב את פרויד, ואל תזכירו לי טסטרים,
ובואו ונחזור לראובן. כשכרגיל ממשיך בחברת
יחברו הטוב, שלום פנסטר, לנהל את המועדון
המפורסם בתל־אביב, ועוד עסקים מעסקים
שונים, ושהיה עד לפני חודשים מעטים אחד
הרווקים המבוקשים ביותר בעיר זו.
רק לפני כמה גיליונות סיפרתי לכם שהוא
ואהבת־חייו, עירית בולקא, נוסעים לקפריסין
להינשא שם בנשואין אזרחיים. כי הוא כהן והיא
(הזמרת) גרושה, ומשום־כך עליהם להרחיק נדוד
כדי להינשא.
זהו. ומאז? לא נעים, ואל תשאלו. החבילה
התפרדה. עירית לחוד וראובן לחוד, והעסק מאד
לא נעים.
מה קרה? אל תשאלו אותי, אני מבולבלת. רק
יודעת שעירית ארזה את הפעקל, וחזרה להתגורר

ראובן כין

-כולל כלבים

זהו. הפעם באמת — זהו. רק ששוב בא לי
לשאול את ראובן: מה קרה לטסטר. ראובן? איפה
השארת את הטסטר, ראובן? להבא אל תזוז
בלעדיו. ראובן! מה קורה פה, ראובן?

הקדיחה
את התבשיל
בימים אלה אני לא בדיוק מקנאה בשח־קנית־דוגמנית
הלי גולדנברג.
השבוע חזר דויד מושביץ, ידידה לשעבר,
מירח־הדבש שלו באתר־נופש מפואר בסרדיניה,
לשם נסע עם אשתו, פרחי, אחרי טקס־החתונה
שנערך בבית אמו.
ואילו אבי נשר, בימאי־הסרטים, נשמע
טוען בימים אלה באוזני ידידיו שבינו ובין חלי
היחסים הם יחסי־ידידות גרידא, ושאין ביניהם
עניין אישי.
שרון הראל ידידתו, עזבה אותו ונסעה לפני
כמה חודשים לניו־יורק. נסיעתה הולכת
ומתמשכת.
יש לי הרגשה שחלי פשוט הקדיחה את
התבשיל, הפעם.

על הנשמה

לשלמה להט, צ׳יץ, ראש עיריית תל־אביב, אין גרוש בארנק. רוצים
הוכחות? בבקשה!
ביום השבת נערך בגן ביתה של אביבה גולדמן ערב התרמה לטובת
אגודת אנוש — אגודה לבריאות הנפש — בה השתתפו 550 איש.
הערב נערך בחסותה של זיווה להט. זיווה ושלמה להט ישבו ליד
שולחן־הכבוד, בחברת ידידים אישיים, שהגיעו לפני שבועיים מחו״ל,
לחתונת בנם.
לשולחן ניגשה ילדה יפהפיה בשימלה לבנה, בתו של שופט, וביקשה
להתרים את צ׳יץ׳ להגרלה. מחיר הכרטיס היה 500 שקל. צ׳יץ׳ נראה נבוך
כשפתח את הארנק וגילה שאין לו פרוטה. הוא מיהר לפנות לזיווה,
שהתנצלה — גם לה אין כסף.
קראנו שראש־העיריה פנה בשבוע שעבר לעזרת הבנקים, כדי לגייס
הלוואות לתשלום משכורתם של העובדים, אבל רק מעטים יודעים שגם
הוא סובל מקשיים דומים בבית. הזוג להט מתגורר בבית שבו לא הוחלפו
הרהיטים במשך שנים, והם נוסעים במכונית פז׳ו ישנה משנת ,1974
למרות שזיווה עובדת מזה שנים כמנהלת הסיפריה למדעי־המדינה
באוניברסיטת תל־אביב.
השבוע נודע לי שמישפחת שטראוס רכשה דירה ישנה בת 20 שנה
בנווה־אביבים לזוג הצעיר, עופרה ודן להט.

זיווה ושלמה להט
ארנק ריק

אבי נשר
ידידות גרידא
בסדר משהו בטלפון שלי אינו. בסדר. מעכשיו זה
נשמע דרינג־דרונג. אבל כידוע אפשר לדרנג־דרנג,
ואי־אפשר לדרנגדרונג. מה עושים?
גלינג־גלנגתי, איפוא, לבועז שרעבי,
לטפס אם אפשר קצת עליו. אינני אוהבת
מצליחנים, והבחור לא יורד מהכותרות.
הכותרות שאינו יורד מהן עוסקות במיצעד
הפיזמונים, ובכולן הוא מזמר שאצלו הכל בסדר.
בסדר בת ...של מיזרחי, אצלי יזיע קצת.
״את בועז, בבקשה!״
״מדבר״.
תיכף תשיר אצלי, אני חושבת :״זו רחל
המרחלת״.
״נעים מאד ״,או משהו דומה, הוא משיב.

בועז ואילנה־הלן שרעבי
אופרה באוטובוס
״אצלך הכל בסדר?״ אני משחיזה את
הציפורניים.
״אצלי הכל בסדר!״ הוא מפזם.
״שמעתי שהתחתנת״.
״התחתנתי״.
״עם זו שכתבתי פעם שאתה חי איתה בניו־יורק?״

זה היה סיפור אחר. היה ונגמר.״
״מה קרה לרומן ההוא?״
״נגמר. היא יהיתה ישראלית הנשואה לאיש־או״ם,
סיני, ולא הצליחה להשיג גט״.
״אז מיהי אשתך?״
״סיפור קטן. אחרי שחזרתי ארצה נסעתי

באוטובוס בקו .24 זה היה לפני קצת יותר
מארבעה חודשים. נערה עלתה לאוטובוס,
וכשרצתה לשלם לנהג, הסתבר שהיו לה רק
שטרות גדולים, והנהג סירב לתת לה עודף
וביקש שתרד. אני התערבתי ושילמתי את כר־טיס־הנסיעה,
וזהו״.
״זה לא סיפור לפיזמון! אפשר לכתוב על זה
אופרה שלמה!״
״זהו. התחיל רומן, התחתנו, והיום אני ברקיע
השביעי, כי אשתי אילנה הלן שרעבי היא
בחודש הרביעי להריון״.
״אז אצלך הכל באמת בסדר?״
״מה בסדר? אני בעננים•״

לאן הגיע העולם? ראו ושיפטו בעצמכם! לאן
הגיע מעמד הנשים בעולם? תראו לי אחת
שבגללה יצא צי שלם למילחמה, או חתיכה
׳המשנה את פני ההיסטוריה של עם שלם על־ידי
גזיזת מחלפותיו של גיבור, או אחרת שתוקעת
יתד ברקתו של כובש זר בליל התעלסויות,
וחורצת גורל מילחמה.
זה לא זה. מה יש לנו היום להציע? בעלי אפילו
חושב שהוא עושה לי את טובת חיי כשהוא תולה
את הכביסה, אחרי שסיים את הספונג׳ה ורחץ את
הכלים, וגם את אלה הוא לא מייחס לאורך אפי או
לעייניי היפות, יותר לזעמי וקושי אגרופיי.
אר פה ושם עוד בוער הניצוץ. אחת פה ואחת
שם עדיין שומרות על הגחלת. עוד לא אבדה
התיקווה. כל עוד תימצא אפילו אחת שנשיותה
מחוללת נפלאות, לא נרים ידיים.
אפילו כאן, אצלנו בעיר, אם תחפשו תמצאו
פאם־פאטל אמיתית, אפילו אחת, שבגללה תינצל
סדום שלנו.
ברחוב הירקון פינת של״ג מתגוררת אחת
מחורצות־הגורל האחרונות על פני כדור־הארץ.
שמה אווה פלדמסר. אשה יפה, וגברים באיזור
טוענים שלמרות שנותיה היא משהו סכסי ויפה,
שצעירות ממנה ב־ 40 שנה לא זוכות בו. פה
חושני, עיניים יפות, הליכה משגעת, לבושה
בטעם, בקיצור — פצצה ממש. כל הרחוב עוקב
אחריה, וכמעט לכל הגברים בסביבה יש
מישקפות טובות, ועיניהם אינן שובעות מראות.
בעברה כמה בעלים. בענייני סטטיסטיקה
עיזבו אותי. היתה נשואה משהו כמו חמש או אולי
שש פעמים. מכמה פעמים התאלמנה, אך איש
אינו טוען שהיא קטלנית, לפחות לא על פי דיני
היהדות.
בעלה האחרון היה אביו של אורי גלר.
כשנפטר, מסרה לאיש־הנקיון את בגדיו ונעליו,
ומהנעליים בלבד נהנו כמעט כל גברי הרחוב.
לאחרונה חזרה מטיול־נופש בחו״ל, ובאוזני
ידידיה הכחישה את הסיפור על ביקורו הצפוי של
אורי גלר בארץ בעתיד הקרוב.
אם אורי יגיע או לא אינני יודעת, אך
בעיקבות הסיפורים אני מצטרפת למועדון
המעריצים של הגברת. ראשית, משום שכל
חברי־המועדון הם גברים, ושנית — אולי תגלה
לי כמה מרזי נשיותה הפורחת. כמה ומן אני יכולה
להישאר בת?29