גליון 2461 מתאריך 31 באוקטובר 1984

מיססר 2461

31.10.1984

המחיר 800 שקלים(כולל מע־מ)

מכוזבים

הכיפה שד קורפו

האורגיות במישרד-התחבורה (העולם
הזה - )24.10 האם יש חשיבות
ליחס לדת!

כאשר כתבתכם כי החיים האינטימיים של
השרים אינם מעניינים את הציבור, אלא אם כן
מדובר בשר דתי המנסה להטיל על הציבור
מיצוות דתיות — צדקתם.
אני כולל בזה גם שר דתי או חילוני המנסה
לכפות על הציבור את מיצוות השבת.
למשל: השר חיים קורפו, שהפסיק את טיסות
אל על בשבתות ובחגים, ובכך, גרם נזק עצום י לכלכלת המדינה.
בכל הנוגע לפרשה הזאת, יש להושיב אותו
על תקן של ״שר דתי״ ,גם אם אינו חובש כיפה.
יעקב ליבני, תל־אביב

קורא עם שיר

אני מבכה על חטא/יען כי הצבעתי אמת/.
איזו רוח־רפאים ניסכה עלי/כשהחלטתי, לפתע,
מספיק ודי/עם שלטון שחדל, מהפך הליכוד/
שהולך לקראת סוף הדרך, לאיבוד.
אם אכן זוהי המציאות/שבתורת ממשלת־האחדות/,אז
מוטב לוא קמה ממשלה צרה/על
ריצפה מוצקה, עם שרים עשרה...
שמואל בר־קמא, תל-אביב

מיהו יהודי

קורבנות טירוף הומים

צעיר מופרע מדהיישה. שרקח נשק מופקר של מתנחל ורצח שני
סטודנטים שיצאו לטייל, הטיל את המדינה לתוך מערבולת של דמים. רק
הובאו לקבורה רווי טל ס רי ( )21 ורון לוי 24 וכבר נפתחה ההסתה
הלאומנית. ששיאה במעשה רצח נוסף. של ג׳ מ אל
עבד־ אל־ רחי ם .)20( ,שנסע באוטובוס מהעבודה. ענת

1ת סרגוסטי ביקרה בביתם שר הקורבנות ובביתו של הרוצח
הראשון. רוצחי האוטובוס עדיין מסתובבים חופשיים.

לקורא השני יש שאלה הטעונה
תשובה.
המיפלגות הדתיות, הציוניות והאנטי־ציו־ניות,
דורש׳ות לתקן את חוק מיהו יהודי.
מתעוררת השאלה הקרדינאלית — מיהו יהודי,
או מהו יהודי? האם יהודי הוא המניח תפילין
בבוקר ומיטענים אחר־הצהריים?
אוסקר השני, תל־אביב

חרפות שד אלמוני
קורא מקליפורניה, המסתפק בחתי־מת
שמו הפרטי, אמנם מקבל מן

,.העולם הזה״ חומר למחשבה, אבל
גם שש לגדף אותו.
אני לא אוהד שלכם. אבל הכתבות שלכם
מכניסות לי חומר למחשבה ...בשיחות עם אנשים
לא מצאתי עד היום מישהו הלוקח אתכם
ברצינות. רוב הכתבים שלכם הם שונאי־ישראל.
אם יום אחד יסגרו לכם את המערכת, אף אחד לא
דני, ואו־נויס, קליפורניה
יצטער.

שר פרס
שימעון פרס הבטיח לגייס באוצר חמישה
מיליון דולר למוסד החינוכי..בית בדל״ ,העוזר
במימון מיבלגתו. האם עומד ראש־הממשלה
למעוד ולהתלכלך בעסקים
• י • 1אסלים של מימון מיסלגתי,
שמהם נזהר כמו אש כל ימיו?

נבון בלחץ

מדוע התפרץ יצחק נבון על המנכ״ל שלו,
מתי תזכה נאווה ארד להיות סגנית-
שר״החיניד ומי ראה דמעות
בעיניו של אליעזר שמואליי
מילחסוז היפהפיות

בעד מגד ממשלת שימעון פרס:
קורא אחד בפרוזה, קורא אחד .
בחרוזים.
במשך כמה שבועות הצליח (שימעון) פרס
להביא לכמה הישגים שקשה להניח שאנשי
הליכוד היו מסוגלים להם: חוזקו מקורות הסיוע
החיצוני לכלכלת ישראל והוחל בצעדי־חיסון
בעלי אופי פרוגרסיבי — פגיעה בצריכת־ראווה,
בביזבוז במטבע זר והקשחה עם העשירונים
העליונים.
בשעה שדויד לוי מנסה להציג עצמו כנציג
המקופחים, יש לשאול מדוע בממשלות בהנהגת
.בגין־לוי־ארידור התבטאו צעדי־הריסון בפגיעה
בסובסידיות למוצרי־יסוד בלבד? האס לא היה
מקום לשקול, כבר לפני שנתיים או שלוש, את
צימצום ההקצבה לנוסעים לחדל? האם לא היה
מקום, כבר אז, להטיל הגבלות על יבוא־מותרות?
צבי סניצקי, פתח־תקווה

כתבת השער הקדמי:

הקופה <7701717

הכפפות שלא

אניבד! >מימץ< ,אשתו הטריח של אולסי
פרי, ירשה בליבו את מקומה של חברתו

גפמ חו

הישראלית תמי בך־עמי(משמאל) .עכשיו
היא מסתערת על מפלול־הדוגמנות ומתכוונת
לרשת אותה גם בתחום המיקצועי
— ולהפוך הדוגמנית מם׳ 1
של ישראל 201 .הסנטימט־רים
שלה פועלים לטובתה.

״יצחק מודעי התכוון לפתוח את הכספות
הפרטיות בבנקים ״:פשטה השמועה במיזנון
הכנסת. אבל אברהם(״אברשה״) שריר, יריבו
של שר־האוצר, הטיל וטו.
״אברשה הציל את המדינה!״
צהל השר לשעבר פסח גרופר.

ענייו של לב 77/1/77נ7/
אורי אלקיים, רו פ א לב מקליפורניה. מסביר
בראיון מיוחד להעולם הזר כיצד אפשר
לאתר מחלת־לב לפני שמקבלים התקף.
מספר על שיטת הבלון הנפוח, שבאה למנוע
ניתוחים מיותרים וטוען ש־הישראלי
מזלזל בלב, פוחד
מסרטן -אך ממשיך לעשן.

בדרך
ל פי תוי

מזטד, מד ד,זא אומנם שר זוטר, אן ד,זא גס

שימי באמריקה
הז מ ר שימי ת בו רי ה ב טי חלהת חי ל
ק א ריי ר ה חדשה, ו הו א מ קיי ם: השבוע,
כ שזכ הבהכרה מי מ ס די ת
בארץ, כבר עשה א ת צע־דיו
הרא שוני ם בניו־יורק.

זכויות חייל
ובעיות נכה

דו לר

רחל המרחלת מדווחת:

250 אלף דולר -זה
ה סכו ם שמכבי תל-
אביב משלמת עבור שחקן הכדורסל דורון
גיסציי ( בתמונ ה .1סכו ם זה.
הגבוה ביותר ששולם בארץ.
יציל א ת מכבי רמת־נן
מפשיטת-רגל.
שידי סבתא

אונס או שידורי

הגדול
׳טדד; ריע׳ינם לי, שקיבלה
תפקיד דא׳טי ב-
סדט־ילדיפ,ד,יא דק בת:
היא רועד, מהחייב; ..הייתי דד
ער, להיות הבחורה המפתה, בי
אני אוהבת לפתות -ולברוח:״

ג מציי
ברבע

פנינה

רוזנבלום

נוסעת לאבא, לשיר לו
שיר. פרידה מנשה
(משמאל) ,הטוענת כי
היא אחותה, מגיבה במרירות
:״שתשיר גם לסבתא:״•
אורי אלוני
עבר לגור בבית גרושה נאה, ובעלה־לשעבר טוען
:״הוא השתלט על הווידיאו שלי מדוע
התגרשה הרופאה הירושלמית,
המטיפה לשלום־בית? • מי
העורך־דין שהאשים את אש־תו
בבגידה עם 17 מאהבים?

המתלוננת טוענת, כי סוחר הנעליים הציע לה
שידוך. אך במקום זאת אנס אותה במכוניתו. אז
למה היא נשארה במכונית אחרי שהציע לה
לשכב איתו? שואלים בני־מישפחתו. למה
היא התלוננה כוכיה לפני השוטר
הראשון שפגשה? שואלים
אלה שמאמינים לגירסתה.

ה^ שין ₪!1ש 1ח׳
יעקב שץ. מנהל מרבז־ההסברה במישרד
ראש-הממשלר, אינו מסתפק בסירסוס הבז-
ביס של א רי ק שרוו על מילה-

המדורים הקסעים:

חייל משוחרר טרי, בן ,21 יזם הקמת
אירגון שידאג לעשרות אלפי חבריו,
וחייל נכה שוטח את בעיותיו ה אישיות.
קבוצת
חיילים משוחררים, בראשות חייל
משוחרר בן ז ,2הוגה־הרעיון, החליטה להקים את
האירגון לזכויות החיילים המשוחררים.
האירגון יערוך אסיפות וכינוסים, ישמע כל חבר
ויגבש אמנת־זכויות, תוך התחשבות בהצעת כל
חבר.
המעוניינים לקבל פרטים, יפנו לת״ד ,22671
תל־אביב, בצירוף שמס וכתובתם.

רוני מתתיהו,
חייל משוחרר בן ,22 בת־ים

הופכת ללבוש הלאומי: היא טובה לכל שעות
היום והלילה לכל בני
המישפחה, והיא שווה לכל
נפש. גברית ונשית.

מיכתבים
זה היה העולם הזה שהיה
קורא יקר בלונים תשקיף במדינה הנדון -עופות קפואים
עלי דפנה
יומן אישי -ידיים שבורות
אנשיים -שפירא מכופף הכיסאות
מה הם אומרים -יעקב ארנון. לסלי
סבה, פינחס גולדשטיין, נתיבה
בן־יהודה. לימור פרידמן
ואבא אבן

שידור -המילואים של
אליעזר פני־גיל

זה וגב זה

לילות ישראל -יפה ירקוני בתל־אביב 26 וגמל בהרצליה

חלון ראווה קולנוע תשבצופן
הורוסקופ -מזל עקרב
מיכתבים לרותי -סיגלית ניסן
אתה והשקל
רחל המרחלת על כל העולם
תמרורים

1ה היה ד ו 1ו 0 1ה 1ו 7שחיה
/ס ע 25

בגליון ״העולם תה״ ,השבוע לפני 25 שגה. הגישה
חכתבה המרבזית. ,חידון בחירות 1959״ ,אפשרות
כמעט־מדעית לקבוע את הרשימה שעבודה יצביע
הקורא, לפי התשובות שיתן על 20 שאלות, שעמדו
ברומו של עולם לקראת הבחירות לכנסת החמישית, מן
השאלה ״האם הכנסת הבאה צריבה לכלול הרבה, יותר מבני עדות
המיזדח?״ עד לשאלה ״האם יש לבטל את גיום־החובה של הבנות
(לצה־ל הכתבה ״המלך ואני־ סיפרה על קורותיה של אשת מומחה
ישראלי בניגריה, אשר נסגשח באורומולוסי, מלך חבל אידיבואיגבו,
רקדה בחצר״מלכותו, בדיוק בפי שגולדה מאיר רקדה, בעת ביקורה שם,
שנה קודם לבן, עם הכושים בגאנה השכנה • בכתבה ״נחמד, לא
איי-איי־איי -סופר על תצוגת־האופנה הראשונה לקראת עונת־החורף 60׳
(חליפות סרוגות וכמה חליפות עם ז־אקטים עד אחרי הבירכיים) • שער
הגיליון: קוביית־ הבחירות, שעליה מופיעים מנחם בגץ של חירות, דויד
בן־גוריון של מפא־י ויגאל אלת של אחדות העבודה.

תה ועוגות עם דודצין
שירים זש 1ד 1ת עם חוסיין
סקס־אפיל במיספרים
מודעות בעיתונים, כרזות־רחוב
והזמנות פרטיות שנשלחו בדואר,
הזמינו את הבוחר לבוא למקום פלוני
כדי לשמוע את דברי הנואם אלמוני
על בעיות־השעה. כתבי העולם הזה
בחרו שש מתוך 24 אסיפות שהתקיימו
בתל־אביב לבדה, בסוף שבוע
זה. ואשר היה בהן כרי לספק תמונה
של מאמץ־השיכנוע המיפלגתי בשעה
ה־ 11 לפני פתיחת הקלפי.

על מה שראו ושמעו דיווחו
כתבי ״העולם הזה״:
הגברת רוזנבאום קיבלה את פניי
בלבביות .״בבקשה,־ אמרה, ללא
הפתעה, והובילה אותי לטרקלין
ביתה שברחוב ברדיצ׳בסקי .25
בטרקלין ישבו באותה שעה ארבע
נשים .״אה, איזו הפתעה. יש גם גבר.״
הארבע חיכו להופעתו של ליאו
דולצ׳יף, חבר הנהלת הסוכנות
היהודית^ ,היה צריך להרצות מטעם
מיפלגת הציונים הכלליים. מדי רגע
נוספו אורחות נוספות.
סוכר, סכרין ופיחות. דולצ׳יז
הגיע. גבר אהוד מאוד, בעל הופעה
מקסימה של סניור מכסיקאי. הוא
חייו לגברות בביטחון של מרצה
מנוסה. הוא כבר הופיע ביותר מ־80
מסיבות־הסברה כאלה, מאז פתחו
הציונים הכלליים את מערכת־הבחי־רות
שלהם .״את הפגישה הראשונה
ערכנו בבית מר לבנון(חיים לבנון,
* מאז שינה א ת שמו הפרטי
לאריה, וגם הגרש נשמטה מעל
הצדי.

(המשך מעמוד )3
הנני נכה צה״ל, חסר־כל ובמצב
כלכלי קשה מאוד. אני פונה אל
הציבור לסייע לי, אם בכסף, אם בצורה
אחרת, כגון מוצרי־בית, מזון, ביגוד וגם
אשמח לקבל או לרכוש בזול טלוויזיה
ציבעונית (אפשר משומשת וישנה).
כמו כן אני מעוניין לגור אצל
קשיש/ה חינם, או תמורת תשלום
סימלי, ואני מוכן להשגיח ולעזור
לקשיש/ה.
נא לפנות אל חיים, ת״ד ,46385
חיים, חיפה
חיפה•

אז ראש עיריית תל־אביב),״ הסביהאחראית

הגברת רות אלטבואר,
תאריך 31.10.1959 :
לענף זה של הסברה .״היו אסיפות של
40־ 50 ואפילו 80 נשים.״
הן התחילו בזה עוד בחודש מארס,
זמן רב לפני ששימעון פרס הקים את
חוג הנשים הבוחרות שלו .״פרס?״
התערב כאן יצוד צעיר ונאה .״הרבה מה שיש ומה שאין
רעיונות העתיקו מאיתנו.״ לזיוה
את אשר בחרתי (אנתולוגיה
קישון, פעילה (מאוד) בציונים לשירה הישראלית, בעריכת יונה
הכלליים, מורה שזה עתה חזרה דויד, הוצאת הדר 288 ,עמודים)
משליחות של שנה וחצי בבראזיל, היו הוא קובץ של שירים ושורות
ריעות מאוד מסויימות :״אנחנו עו מחורזות, המאפשר למשוררים ישרשים
בשקט, והם ברעש. זה ההבדל אליים ולכאלה הידועים כמשוררים
בינינו.״
ישראליים, לומר את מה שיש להם
העשיה בשקט החלה, בנוכחות 14 ומה שאין להם לומר בתחום השירה
נשים. הגברת רוזנבאום נעימת־ההלי־ הישראלית.
כות הגישה תה ועוגות (״תודה, בלי
65 שמות שונים, החל ביעקב
סוכר, הבאתי איתי סכרין״) וליאו רול־ פיכמן, יליד בלצי, בסרביה (,)1881
צ׳ין הפעיל את קיסמו. היה לו יתרון ואסתר ראב, ילידת פתח־תיקווה
אישי לא מבוטל: אין הוא מועמד, לא ( )1899 וכלה בראשד חוסיין, יליד
לכנסת ולא לעיריה. הוא הגיע לפני מוסמוס ( )1936 ודליה רביקוביץ,
שלוש שנים ממכסיקו, ואינו מחפש ילידת רמת־גן 1936 התבקשו
קאריירה מדינית בישראל. גם להת על־ידי עורך המאסף לבחור את שירם
עשר אינו מבקש. יש לו מספיק.
האהוב ביותר עליהם ואם אפשר,
הוא איש כלכלה. ועל כן בחר לנמק מדוע בחרו בו.
לדבר על כלכלה. מיבצע לא קל:
התוצאה: מבול של שירים, השרים
לדבר על גירעון, ייבוא, ייצוא, מיל כמעט על כל דבר שבעולם — החל
יונים, מיליארדים, מילוות ומאזן־ מרבי לוי־יצחק מברדיצ׳ב(זלמן שני־תשלומים.
אבל הוא עשה זאת ב אור) ועד רחובות פאריס (חיים
בהירות כזו, בחן כזה, שהמיספרים גורי) וגיטו וילנה (אבא קובנר) —
קיבלו זוהר סקס־אפילי ממש. הוא חוץ מעל נושאים ישראליים. היחידי
הסביר מדוע לא יכול הסוציאליזם ששירו עוסק בנושא ישראלי מודגש,
להבטיח התפתחות כלכלית ומשיכת הוא דווקא המשורר הערבי שבחבורה,
עולים והון מערבי בעשור השני ראשד חוסיין, השר על אחיו גאזי
(למדינה) .יש שאלות?
ש״המוות! אלילו זה המטורף הו״כן.
מה יהיה עם הפיחות?״
.פיע פתע: לפני שנים עשרת בא,
ויתייצב בפתח. ולעת לכתו, וילך
דולצ׳ין הסביר מה יהיה עם הגאזי,
הוא אחי, איתו!״
פיחות.

״העולם הזה־ 1153

סנוים

קורא מאיר את אריה דולצין
(העולם הזה )24.10מ־16
זוויות נוספות.
זה נכון שאריה דולצין נהנה מאוד
לחלק מתנות מקרן יו״ר הסוכנות,
אבל, האמינו לי, שעוד יותר הוא נהנה
מתוארי־הכבוד שאותם אסף, במשך 28
שנותיו בארץ, ורק את חלקם אני מביא
להלן:
דולצין הוא אזרח כבוד של רמת־גן,
רחובות, אשקלון, נצרת עילית,
קריית־מוצקין וכרמיאל ויקיר המועצה
המקומית דליית אל־כרמל; הוא גו־ברנור
בבנק־לאומי־לישראל וגוברנור
של מועצת־הנגידים של קרן־היסוד;
הוא חבר־כבוד בחבר־הנאמנים של
האוניברסיטה העברית, חבר הנהלת
אוניברסיטת תל־אביב, חבר בחבר־הנאמנים
של אוניברסיטת חיפה, חבר

לוקוב והר־ששי
גברת בחתונה
אותו. בתעודתיהזהות כתוב מירי
בלוך. זה, בפי שהיא מסבירה,
בשביל הרשויות.

נא לדייק!
דולצין במיסדר אבירי־הגריל
הנהלת יד חיים וייצמן, חבר הנהלת
בית־התפוצות, חבר הנהלת התיזמורת
הפילהרמונית וגם נשיא הכבוד של
בית שלום־עליכם בתל־אביב. וזה רק
אפס קצהו.
זיורז, בלאוויי, ירושלים

על עדסז, צער
ונזנת־נזישכל
הקוראת פריאל מבקשת
לשתף את הקוראים בתחו שותיה
אחרי צפיה בתוכנית
טלוויזיונית.
בתום הקרנת עוד פרק בסידרה
אנשים במילואים חשתי תחושת
עלבון וצער. עלבון על כך שהנהלת
הטלוויזיה. מתייחסת למנת־המישכל
של הצופה הממוצע כאל מנת־מישכל
של אימבציל. צער על כך, שקרוב
לוודאי לא יחול שינוי ברמת התוכניות
של הטלוויזיה.
רחל שריאל, רמת־גן

כבר אז, לפני
25 שנה, עוד
בהיותו מנב״ל מישרד ראש״הממשלה (ושמונה שנים

בי־ג׳י ער, טדי ישו

לא יכול להיות שהמהנדס דויד
פביאן, בעלה של השחקנית מירי
פביאן (העולם הזה ,)24.10 קוראים
לו פביאן. הוא פשוט לא נראה פביאן.
רות רבינא, ראשון־לציוו
0ה קו ראת רבינ א צודקת. שם
המהנדס, שהוא בעלה של השח־קני
ת מירי פביאן, הו א דויד בלוך.
פביאן הו א שמה מ ה בי ת של מירי,
ו הי אלא ראתה צורך להחליף

גם זה וגם זה וגם זה

בחירות

מכחכים

לפני שנבחר כראש עיריית ירושלים) גילה טדי קולק
(משמאל) את כישרונו לחטוף תנומה בכל הזדמנות.
אז זה היה בעת נאום של בן״גוריון באסיפת בחירות.

מה שמו האמיתי
שד האדזן פביאז?
לקוראת רבינא יש בעיה עם
שס״המישפחה של הזולת.

קוראים מגיבים על זיהויים
בהעולם הזה.
הצייר בתצלום(העולם הזה )3.10
הוא אכן יורם לוקוב. אבל הגברת
לצירו איננה אשתו. הגברת היא חנה
הר״שפי, בתו של אבר׳מלה (לוי),
המציל. והתמונה צולמה בחתונתה של
חנה.
חיים אבן־־חן, תל־אביב
ברצוני להעיר כי פרט לכתיב הנכון
של שמי, אשר שורבב לעיתון(העולם
הזה )24.10 ללא ידיעתי, כל הפרטים
האחרים הם חסרי־שחר.
רמי אושה, ירושלים
0הערתו של דובר מישרד־התיק
שורת אושה מ תיי חסת לידי׳
עה על הדחתו הצפויה מתפקידו
על-ידי שריהתיק שורת החדש. אמנון
רובינשטיין.

3ם ויסקי 3 ,ם סקוטי
אסור לשכוח עובדות חשו בות.
סיפרתם
על מאני שינוול, שהגיע
לגיל מאה, וגם הספיק להיות שר״הגנה
יהודי בממשלת בריטניה(העולם הזה
.)24.10 אבל למה לא הזכרתם כמה הוא
אוהב ויסקי עד עצם היום הזה?
הסיבה היא, אם לא ידעתם, כי
שינוול ייצג תמיד, בעשרות שנותיו
בפרלמנט הבריטי, רק איזורי־בחירה
סקוטיים.
גידעון גוטמן, גבעתיים
העולם הזה 2461

בלתים

דניאלה שמי

,ייעודם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה:
תל־אביב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר 136
העורך הראשי: אודי אבנרי עורך־מישנה: דוב איתז עורך
תבנית: יוסי שנון עורכי כיתוב: ענת ישראלי וגיורא
נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר ענת סרגוסטי וציפי מנשה
עורך דפוס: יפתח שביט ראש המינהלה: אברהם סיטון
מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזה״ בע״מ
הדפסה :״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אביב הפצה :״גד״ בעי־מ

השבוע כינס העורך של אחד
הצהרונים את עובדיו, ובישר להם
שהוא עומד לפטר 40 מהם.
זהו ביטוי בוטה לתופעה שרמזתי
עליה בשבוע שעבר במדור זה: המשבר
החמור, המסכן את עצם קיומה של
עיתונות חופשית בישראל.
בשבוע שעבר עמדתי בעיקר על
הבעיות של העולם הזה, ועל תוכניותינו
להיערכות לקראת תקופה קשה,
שבה נוכל לסמוך רק עליך — הקורא
— להבטחת תיפקודו התקין של
שבועון לוחם זה.
הפעם ברצוני לעמור על תופעה
רחבה יותר. הנוגעת לכל העיתונות
במדינה.
ספגה לקיום העיתוגות

עיתונות חופיטית היא עיתונות
בלתי־מיפלגתית.
איני פוסל את קיומם של ביטאונים
מיפלגתיים, אך ברור כי לא הם יבטיחו
את חופש־העיתונות בחברה הדמוקרטית.
בעניין זה כבר אמר הציבור
הישראלי ברור האחרון את דברו: הוא
התרחק מעיתונים מיפלגתיים ומיס־לגתיים־למחצה,
ופנה לעבר עיתונים
בלתי־תלויים.
עיתון מיפלגתי יכול לעבור תקופה
קשה מבלי להיפגע. מיפלגה או מוסד
המקיים ביטאון כדי להפיץ את
דיעותיו ברבים פשוט יצטרך לשלשל
את ידו עמוק יותר לתוך כיסו. כזה
מצבו של דבר, השייך להסתדרות. ושל
הביטאונים המיפלגתיים המובהקים.
אך לא כך מצבם של הצהרונים —
ידיעות אחרונות, מעריב וחדשות,
של הבוקרון הארץ ועיתונים נוספים.
כל אלה היו תלויים במידה רבה
בפירסומת המיסחרית. המודעות כיסו
בין חצי לשני־שלישים של תקציבם.
מאז ראשית השנה נהרס ענף
הפירסום בארץ. הפירסומת המיסחרית
הצטמצמה במידה המתקרבת לחיסול
גמור. תחילה קיוו כי זוהי תופעה
זמנית. שתחלוף במהרה, אחרי שתעבור
התבהלה הראשונה של המשבר הכלכלי
.״המפרסמים פשוט אינם יודעים
איפה הם חיים,״ אמרו במיקצוע .״כשיתברר
המצב, הם יחדשו את הפירסום.״
היו גם שציפו לגאות בענף זה.
״במצב של משבר, כאשר הלקוחות
אינם רוצים להוציא כסף, יצטרכו
המפרסמים להגביר את הפירסום.״
נטען.
אך בינתיים חלפו חורשים רבים,
ואין שום. סימן להתאוששות ענף
הפירסום. המפרסמים חדלו לפרסם את
סחורותיהם ושרותיהם. מצב התבהלה
העולם הזה 2461

נמשך, והפך מצב־קבע. גם
טימיים ביותר סבורים כי
חורשים רבים עד שהמצב
לקדמותו. והפסימיים יותר
לחורבן של שנים.
האופיעברו יחזור
מצפים

זה קורה כאשר הוצאות־הייצור
של העיתונים קופצות אל על. לא זה
בלבד ששכר־העבודה בעיתונות גדל,
בעיקבות האינפלציה, כמו בכל ענף
אחר במשק, אלא שההוצאות המיוחדות
לעיתונות — הנייר ושאר
העלויות — הן דולאריות.
פירוש הדבר שכמעט כל העיתונים
בארץ מפסידים עתה כסף. יש לחשוש
מפני סגירתם של כמה עיתונים, ואילו
האחרים יילחמו קשה על עצם קיומם.
טיפוח תאוות־הצריכה
מצם זה ידוע כבר מזה כמה זמן,
אך משום־מה העדיפו העיתונים לשתוק.

נהגו כך מתוך בושה מוזרה,
כאילו מצב זה אינו נאה ואינו יאה. רק
השבוע החליטו המו״לים של העיתונים
היומיים לפרסם הודעה זהירה, הרומזת
על הקשיים החמורים שהם נתונים
בהם.
במיוחד הופנה זעמם לעבר הפיר־סומת
הזוחלת בטלוויזיה הממלכתית,
הנוגסת בתקציבי־הפירסום הזעומים
שעוד נותרו במשק. הם גם חוששים,
בצדק רב, מפני התוכניות להקים ערוץ
שני, האמור להיזון כולו מפירסום
מיסחרי. בנסיבות של היום, רעיון זה
הוא כה אווילי, עד שהוא גובל בטירוף.
לא זה בלבד שהוא עלול לקבור תחתיו
את רוב העיתונות החופשית במדינה.
אלא שהוא ידרבן וימריץ את הצריכה
הראוותנית של הציבור בארץ. בדיוק
בשעה שהכל שואפים לצימצום
הצריכה. טלוויזיה מיסחרית, הניזונה
מפירסומת, תהווה מכשיר כביר לטיפוח
תאוות־הצריכה של הציבור. למרות
זאת מתייחס שר־התיקשורת,
אמנון רובינשטיין, אל תוכנית זו כאל
בבת־עיניו.
אך בעיית הטלוויזיה היא עדיין
רחוקה. הסכנה לעיתונות חופשית,
שבלעדיה אין הדמוקרטיה יכולה
לתפקד, היא מוחשית ומיידית. אם
הציבור לא יתעורר לחומרת המצב, ואם
העיתונות עצמה לא תעלה בעייה זו
באומץ ובגילוי־לב על סדר־היום
הציבורי, עלול להיווצר מצב שיסכן את
קיומה של רוב העיתונות היומית
במדינה.

מפכ״ל המישטרה אריה איבצן השבוע במסיבת־עיתמאים

מואשם בהתנהגות של איפה ואיפה כלפי הפונים ללישכה.
מכיוון שהמותקפים ישיבו מילחמה שערה, צפוי בלישכה
מתח רב, שיעיב על עבודתה התקינה.

זנבר ל,,חברת חשמל״
שר־האנרגיה, משה שחל, כבר החליט על החלפת
יושב־ראש מועצת המנהלים של חברת החשמל, עמוס
פרושן, שהיה מינוי של השר הקודם, יצחק מודעי.
תטקלף סימני מתח אצר מודעי
ראש הממשלה, שימעון פרס, ביקש משרי מיפלגת־העבודה
ויחד להימנע מלתקוף את שר־האוצר יצחק מודעי. פנייה
דומה היתה אל ראשי ההסתדרות.
הגירסה הרישמית המופצת היא שיש לשמור על ״שקט
תעשייתי״ ביחסים עם הליברלים, כחלק מההידברות איתם
על שיתוף־פעולה בממשלה צרה, בלי חרות.
הסיבה האמיתית לדאגתו של פרס היא מצבו העדין של
שר־האוצר. מודעי, הנתון עתה בשלב קריטי בתפקיד,
מתנהג בצורה המעידה על המתח הרב שבו הוא מצוי
באחרונה.

אכזבה מקיסר
צמרת מיפלגת־העבודה מאוכזבת מעמדותיו
של מזכ״ל ההסתדרות, ישראל קיסר, כפי
שהן באות לידי ביטוי כשיחות על
עיסקת־החבילה.
מאחורי גבו הזכיר שר כלכלי בכיר שקיסר לא נבחר
מעולם לתפקידו אלא מונה על־ידי קודמו, ושכדאי לו
לזכור עובדה זו׳ .

בהנא נגד שפירא
מאיר בהנא ממשיך כ,.ביקוריו״ במים־1
עלים באיזור חדרה, המעסיקים פועלים
ערביים.
ממישטרת חדדה הוא קיבל רישיון
לערוך הפגנה ביום הרביעי השבוע מול
שערי מיפעלי השטיחים של ח״ב אגודת
ישראל, אברהם שפירא, באור־עקיבא.

חקירה במישרד התיירות מבקר־המדינה יתבקש לבדוק התערבות של
צמרת מישרד־התיירות ברכישת מפות
מחברה מיסחרית, במחיר גבוה יותר מזה
שהוצע על־ידי חברה מתחרה.
המפות הופצו בלישכות־התיירות האיזוריות של המישרד.
עתה מתנהל משא־ומתן לרכישת מפות נוספות.

ממתינים לברגשטיין
חוקרי היחידה הארצית לחקירות־הונאה,
המטפלים בתיק יעקב לוינסון, ממתינים
לשובו מלונדון של חיים ברגשטיין, מי
שהיה מנהל הפעולות האירופיות של ״בנק
הפועלים״ ,שעזב את הבנק בתחילת החקירה
של ועדת־החקירה הפנימית נגדו ונגד
לוינסון.
בקרוב יחליט תת־ניצב בנימין זיגל מה יעלה בגורל התיק,
אחרי שתושלם חקירתם של ברנשטיין ודמות־מפתח
נוספת.

מתיחות בלישכה
סימנים ראשונים של מתיחות בין עובדי
לישכת ראש־הממשלה כבר פרצו החוצה.
מזכיר הממשלה, יוסי ביילין, מואשם בכך שהביא
לראש־הממשלה יועץ לענייני־תיקשורת, ששימעון פרס
אינו מכירו כלל. ראש לישכתו של פרס, בועז אפלבאום,

המועמד בעל הסיכויים הרבים ביותר, ששמו
הוזכר באחרונה פעם אחר פעם בפורומים
שונים, הוא נגיד ״בנק ישראלי לשעבר, משה
זנבר.

שחל למכסיקו
השבוע ייצא משה שחל לביקור עבודה במכסיקו בענייני
נפט.

בכירים במישרד־האנרגיה הזהירו אותו מפני
נפילה בפח שעשויים לטמון לו מתווכים
מקומיים, וביקשו ממנו שילמד היטב את
דוחות הנסיעה של קודמיו לדרום־אמריקה.

ממתינים לדוח הבנקאיות עשרות מאוכזבי המניות הבנקאיות ממתינים בדריכות
לפירסום דוח מבקר־המדינה בעניין נפילת המניות.

חלקם אך פנה לעורכי־דין, כדי להתכונן
להגשת תביעות מישפטיות נגד הבנקים,
אחרי פירסום הדוח, אם זה לא יחמיא
למערכת הבנקאית.

התעשיינים נגד הנגיד

בציתותים שלא כדין לטלפון של חבר ועדת־הפיקוח
בקואופרטיב, יהושע פרן.

מואשם רביעי בתיק, ח״כ(״יחד״) שלמה עמר,
לא יופיע בבית־המישפט, משום שמאז
שהושבע כח״ב הועבר כתב־האישום נגדו
לטיפולו של היועץ המישפטי לממשלה, שיחליט
אם לבקש את הסרת חסינותו.

מוטל׳ה נדרש לשח1ק הנהלת הפועל תל־אביב דרשה ממאמן
הכדורגל של הקבוצה, מרדכי (״מוטל׳ה״)
שפיגלר שיגזור על עצמו שתיקה ויתנזר
מהתבטאויות פומביות, עד שהקבוצה
תיחלץ מאיזור הקו האדום של תחתית
הליגה הלאומית.

מאות עצורים עד
תום ההליכים
נציבות שירות בתי־הסוהר תגיש לשר־המישטרה, חיים
בר״לב, דוח מיוחד על התפוצצות אוכלוסית העצירים
והאסירים בבתי־הכלא.

במרכז הדוח נתון סטטיסטי מדהים: בחודשיים
האחרונים נעצרו מאות אנשים על-ידי
בתי־המישפט ברחבי הארץ עד לתום ההליכים.

גביש ל״אליאנס״
מנכ״ל כור, ישעיהו גביש, מתערב אישית בנעשה במיפעל
הצמיגים החדרתי, אליאנס.

הוא העביר מתפקידו את יושב־ראש
מועצת־המנהלים של החברה, יוסף לוי, ונכנס
לתפקיד במקומו.

ראשי התעשיינים יגייסו את שר־התעשיה־והמיסחר נגד
בנק ישראל והנגיד עצמו.

הם יבקשו מאריאל שרון שיעמיד במקומו את
הדיר משה מנדלבאום, ושזה יחדל לדאוג
לריווחיות הבנקים המיסחריים על חשבון גובה
הריבית הריאלית שמשלמים מיפעלי־התעשיה.

פירסום עצמאי
ל״מיפעל הפיס״

השוק יוצף בנובמבר

החל בחודש זה מפעיל ״מיפעל הפיס״
יחידת־פירסום עצמאית, שלא תיעזר בשירותיו
של מישרד־פירסום.

בחודש הקרוב אמורים להיפדות
תוכניות־חיסכון בסכומים של יותר מ־50
מיליארד שקל. תוכניות אלה הוצעו לפני שלוש
שנים על־ידי שר־האוצר יורם ארידור, במיסגרת
הטבות יוצאות מן־הבלל, שניתנו אז לחוסכים.
הבנקים עושים מאמצים רבים להניע את החוסכים להמשיר
ולהשקיע את הכסף בבנק, אך ראשי המערכת הבנקאית
מודעים לכך שהרוב המוחלט יוציא את כספו מן הבנקים.

כתוצאה מכך צופים שיגדל הביקוש לדולר
השחור, ושכסף רב יוצא על מוצרי־צריכה.
פירושו של דבר: מאיץ אינפלציוני נוסך.

נהגי ״אגד״ לחקירה
עשרות נהגי ״אגר׳ בצפון הארץ זומנו השבוע
למישטרת־חיפה לחקירה.

הנושא: חשד למירמה בצרכניה של ״אגד״.

מישפט המצותתים - בקרוב בשבוע הבא ייפתח בחיפה מישפטם של אליהו יפה, מנכ״ל
חברת ניצבא, ושני עובדי־אגד אחרים, הנאשמים

אוצרות טבע בנגב
איזור עשיר במחצבים נתגלה באחרונה
בנגב ליד אחד משדות־התעופה
החדשים של חיל־האוויר, שהוקמו בשנים
האחרונות. הגילוי ישנה את יחם הממשלה
לבדווים המתגוררים במקום. עתה צפוי
חידוש המאבק לפינויים בכל מחיר.

בראש היחידה יעמוד הדובר. מנחם דותן, והיא תשמור על
כמות־פירסום זהה לזו של השנה הקודמת.

שלין סירב להנחות
עובד הטלוויזיה מאיר שליו סירב להנחות
תוכנית חדשה ״ארץ ארץ״ ,שתעלה בקרוב על
המירקע. התוכנית עוסקת בנופי ארץ־ישראל.

הצלחה לקלקא בחו״ל
הקבלן התל־אביבי נחום קלקא זוכה להצלחה
גדולה בארצות־הברית. הוא בונה בניו־יורק
ובלום־אנגילם, בשיתוף עם קבלנים אמריקאיים
גדולים.
קלקא, חבר תנועת החרות, יצא את הארץ אחרי ששמו
הוזכר כמי שהבריח עשרות אלפי דולארים לשווייץ,
באמצעות ישראל זילברכרג. הוא היה אמור להעיד
במישפטו של זילברברג אך הוא יצא לפני כן לחו״ל
לטיפול רפואי, על־פי גירסתו, ומאז לא שב ארצה.
למרות המרחק הרב, ממשיך קלקא לשמור על קשר
יום־יומי עם מישרדו בתל־אביב.

״מועצת הגליל״ מתפצלת מועצת הגליל גוף המאגד את כל ראשי הישובים
היהודיים בגליל, שבראשו עומד ראש עיריית נצרת עילית,
מנחם אריאב, מתפצל.

ראשי ישובי אצבע־הגליל, המתנגדים לאריאב,
שהוא איש מיפלגת העבודה, ייסדו בקרוב את
״מועצת אצבע־הגליל״.

במדינה
העם
סברה פי־ל־מישמיש
איש איגד יפיל להתלונן
שיש במדינה אך ידס
משעמם אחד: עו 6ות
ק6ואימ, חטי 6ת תינו?,
רצח וטרור־טנדי
הפולקלור הישראלי התעשר השבוע
בכמה פרשות חדשות.
תחילה בא ״ליל העופות הקפואים״.
בלילה נמסר כי מחירם כמעט הוכפל,
בבוקר הסתבר כי ההעלאה בוטלה.
איש לא ידע להסביר מה קרה, איך קרה
ומדוע קרה. רק דבר אחד הובהר בצורה
חותכת: לראשי הכלכלה אין מושג מה
הם עושים. בצמרת ההנהגה הכלכלית
שוררת עתה אנדרלמוסיה מוחלטת,
המשקפת היטב את התבהלה השוררת
בכל מערכות המשק.
.אחר״כו באה ״פרשת המטפלת״.
צעירה ירושלמית מופרעת נעלמה יחד
עם התינוק שנמסר להשגחתה. המדינה
עמדה על הרגליים, ולבסוף נמצאה
המטפלת בבית ידיד ערבי בשכונת שר
עפאת.
לרגע היה נדמה שהנה מתפתחת
עוד פרשה לאומית, ושייווצר עוד גל
של היסטריה גיזענית. אך סכנה זו
הוחנקה באיבה, כאשר מיהרה המיש־טרה
להסביר שהמישפחה הערבית
אינה מעורבת בעניין כלל.
אחר־כך בא מעשה״הרצח של איר־גון־הטרור
היהודי, שנוער — כביכול
— לנקום את מעשה״הרצח של פושע
ערבי מופרע (ראה עמודים 10־.)13
היה מכנה משותף אחד לפרשת
המטפלת ולפרשת הרצח בכרמיזאן.
המטפלת כבר חטפה בעבר תינוק
שנמסר לטיפולה — אך הדבר לא
הפריע לה לקבל שוב עבודה כמטפלת.
האיש החשוד ברצח בכרמיזאן היה
ידוע לשרותי־הביטחון כאדם מופרע,
שחזר לא מכבר מירדן, שם ריצה
עונש־מאסר ארוך בעוון מעשה־תקי־פה.
הדבר לא הפריע לו לקבל עבודה
כשומר במוסד יהודי, שם סחב נשק
טעון•
הברדק חוגג.
לוחות יווניים. הפרשות עזרו
להסיח את הדעת מן הבעיות המכריעות
של המדינה: הכלכלה ולבנון.
המשבר הכלכלי המשיך להתגלגל
במידרון. ממשלת־האחדות־הלאומית,
שהוקמה כדי לשים לו קץ, איבדה כל
שליטה עליו. ברור עתה לגמרי כי
ממשלת־האחדות הוקמה לנוחיותם של
עסקני־המיפלגות, וכי המשבר הכלכלי
שימש רק כתירוץ לכך. חודש וחצי
אחרי הקמתה, עדיין לא היתה לממשלה
כל תוכנית שהיא(ראה הנדון).
כאשר דיבר השבוע שר־הביטחון,
יצחק רבין, על פרשת־לבנון, הסתבר
שאין גם כל כוונה לצאת בקרוב מן
הארץ המקוללת. מדברי השר הסתבר
כי לוח־הזמנים המינימלי לנסיגה עולה
על שנה — שלושה חודשים להשגת
הסכם, תישעה חודשים לביצוע ההסכם,
אם יושג. על פי התנאים שהציב
השר לסורים וללבנונים, ברור כי גם
זהו חלום באספמיה. אם לא יהיה עליה
לחץ מבחוץ, תישאר ישראל בגיא־ההריגה
במשך שנים.
לרומאים הקדמונים היה ביטוי לסוג
כזה של תנאים. כאשר רצו להגיד
שמשהו לא יקרה לעולם, אמרו ס *

לראש־החודש היווני״) .בלוח־השנה
של היוונים לא היו קיימיס ראשי־חודש,
בניגוד ללוח הרומי.
לערבים הפלסטיניים יש לכך ביטוי
פשוט יותר :״בוכרה פי־ל־מישמיש״
— מחר יהיה מישמש.
הפגנות כמה זה .,מאה״?
,.היום נכד ערבים,
מחר נכד מארוקאים
ום ולנים, מחרתיים נגדך:״
נסיונו המחודש של מאיר כהנא
העולם הזה 2461

דמעותב עינ
ומוכשרת, שיכלה לסייע רבות לנבון
במישרד הקשה והמסובך שעליו הוא
מופקד.
עד כה נכשל נבון בכל מאמציו
להביא את ארד למישרדו. ראש־הממשלה,
שהיה לפני הבחירות כל־כך
קשוב לכל רצונותיו של נבון, מגלה
לפי שעה אדישות רבה לנושא הסגנות.
נבון חש את עצמו מקופח מכל
הבחינות. מעמדו בממשלה אינו כה
מרכזי, כפי שקיווה רק לפני חודשים
ספורים. התואר ״סגן ראשי הממשלה״
הוא כמעט ריק מתוכן. ברור לכל
שיצחק שמיר הוא מס׳ .2מישרדו
החשוב, כספק שירותים חברתיים
ממדרגה ראשונה, צורך כסף רב. לכן
הוא גם מטרה עיקרית לכל מגמת
הקיצוצים של מישרד־האוצר.
נבון חרד בכנות לגורלה של מער־כת־החינוך,
אבל גם חושש, וזה לגיטימי,
שדווקא בתקופת כהונתו תתמוטט,
או לפחות תסבול נזקים כבדים.
נבון ייאלץ לנצח על פיטוריהם של
אלפי מורים, מדריכים, יועצים, פסיכולוגים
ואנשי־חינוך אחרים, ולשאת
בתוצאות הנזק לדורות שייגרם לנוער
בישראל. אחרי התהילה הגדולה שבה
זכה כנשיא מצויין ופופולארי, הוא
מתנסה עתה במלאכה אפורה, יומיומית,
מרגיזה ומתסכלת, במציאות

המנכ ״ ל ^
ך* ישיבה של הנהלת מישרד־
1 1החינוך היתה מתוחה במיוחד. סגל
הפקידות הבכיר דיווח בחומרה רבה על
ההשלכות הקשות של קיצוצי האוצר
במערכת־החינוך. נשמעו נבואות־זעם
על עתיד מוסדות חינוך, על פיטורי
מורים, על יצירת מוקדים חדשים של
נוער עזוב — אפילו על עתיד המדינה
כולה, המקריבה את צעיריה על מולך
הכלכלה.
כולם סברו שהישיבה תימשך אל
תוך הלילה. אלא שבשעה 22.30 בדיוק
הציץ המנכ״ל אליעזר שמואלי בשעונו,
הבזיק לעומת השר שלו את חיוכו
הירושלמי הנעים, והודיע שהגיע הזמן
להפסיק .״נמשיך מחר,״ הפטיר שמו־אלי
,״השעה כבר מאוחרת.״

תגובת השר חסכה כבר
לחלק מהפולקלור החדש במים•
דיונות מישרד החינוד בירד

מכריהם. הנשיא־לשעבר נבון והמנכ״ל
שמואלי הם חברים־מנוער, בני משפחות
ספרדיות מכובדות מירושלים,
קרובים בדעות, קשובים לאותה
מוסיקה, מטפחים את אותה תרבות.
מינויו של נבון לתפקיד שר־החינוך
גרר תגובות של שימחה קולנית,
פומבית, מצד שמואלי. כבר אז נמצאו
לשונות רעות, שהאשימו את המנכ״ל
בחוסר־כנות .״שמואלי הפך איש של
זבולון המר,״ אמרו ,״והוא יודע שצפויים
לו ימים קשים עם נבון.״
כל זה לא מנע מנבון ומשמואלי
להתראיין במקומונים! ירושלמיים,
והשמאלץ על ימי־נעוריהם העליזים
נדף ונזל מכל העברים. התדמית על
ידידותם העמוקה של השניים נקלטה
היטב.
שמואלי היה האליבי הניצחי של
המר, חרף קירבתו רבת השנים לתנועת

בוועדת־החינוך נוכח התקפותיה הקשות
(והמוצדקות) של ח״כ אורה נמיר,
חיפו על המהפכה האמיתית שביצע
המר במערכת־החינוך, שהיא בכיה
לדורות לכל ישראלי חילוני ושפוי.
שמואלי היה האליבי הניצח של
המר, ועזר לשר שלו לעצב תדמית
מצויינת כשר־חינוך ״פתוח וסובלני,
הדואג לכל הנוער, ולא רק לדתיים.״
אנשי חינוך חילוניים, ובעיקר
מורים שנתקלו בתוצאות עבודתו של
המר בשטח, התריעו רבות נגד הזיווג
המר־שמואלי.
בדרך כלל לא זכו המתלוננים
להקשבה רבה, חרף הסיוע החשוב
שקיבלו מח״כ אורה נמיר. להמר היה
די שכל להעזר גם בדובר חילוני —
מפא״יניק־מוכשר, ישראל כהן, שבנה
בכלי־התיקשורת את ״המר הנאור״,
והבליט מאוד את שותפותו של השר
עם המנכ״ל שמואלי.
כל העובדות האלה היו ידועות
היטב לנבון טרם כניסתו לתפקידו
במישרד־החינוך, והכשירו את הקרקע
ליחסי החשדנות והיעדר האמון בין

ן * מישקע כלפי שמואלי מהווה
1 1רק את קצה הקרחון של תיסכולו
העצום של נבון. היסוסיו להיכנס

הכר נדהמו:
ה שו ג עו
במננ״ר שרו
בנוכחות
העובד ים !
מנכ״ל שמואלי
אתה יכול ללכת הביתה!״

במנכ״ל בגערה רמה, במעט
בצעקה, והודיע לו ש״אם אתה
עייף, אתה יבול ללכת הביתה.
אני אמשיך לנהל את הישיבה
בעצמי!״ עדי ראיה ושמיעה
טענו, שבעיני שמואלי ניקוו
דמעות, אבל הוא שמר על
פרופיל נמוך. הישיבה נמשכה,
והדיה מתגלגלים לא רק במע־רכת־החינוך,
אלא גם במים*
דרונות־הכנסת.
התקרית בין השניים הדהימה את

העבודה. המר, שהתמסר בכל מאודו
למישרד־החינוך, ראה בשמואלי בך
ברית מעולה לכל מאמציו להחדיר את
״ערכי היהדות״ לבתי־הספר. את התוצאות
אפשר לראות באהדה העצומה של
בני־הנוער לרעיונות הרב כהנא ול־אירגון
הטרור היהודי.
שמואלי סייע להמר להציף את
אגפי מישרד החינוך באנשי המפד״ל,
רובם ככולם הרבה יותר לאומניים
מאשר השר עצמו. אישיותו הנעימה
של שמואלי, הופעותיו המכובדות

לפוליטיקה בשנה שקדמה לבחירות
לכנסת ה־ ,11 הוויתור הטיפוסי שלו על
ההתמודדות עם שימעון פרס, פגעו
מאוד בתדמיתו. לכך נתלוותה גם
ההילה הלא־סימפטית שלו, שאין הוא
דואג לאנשיו.
הירושלמי יעקב גיל מייחס לנבון,
ובצדק, את אי־בחירתו לכנסת. מזכיר
המחוז, עוזי ברעם, כועס בשל דחיקתו
של גיל, ושיבוצו שלו־עצמו רק אחרי
ח״כ אליהו שפייזר.
בעצם הימים האלה מנסה נבון,
ולעת עתה ללא הצלחה יתרה, לצרף
אליו את ח״כ נאווה ארד כסגנית־שר.
לנבון מחוייבות עצומה כלפי ארד,
שהצטרפה לברעם בתמיכה בלתי־מסוייגת
במועמדותו לראשות־הממ־שלה.
ארד היא גם אשה דינאמית

השר נבון
..אני אמשיך לבדי!־
מדינית־כלכלית גרועה ביותר. הוא
כאילו לכוד במערכת מכלה כל
יושביה.
גבון מודע היטב לעובדה שראשות־הממשלה
היא כיום ממנו והלאה.
מעמדו של שר־הביטחון יצחק רבין
בעליה מתמדת, ועל פרס מאיימים
עתה אנשים מחוץ ל״כנופיית הארבעה״.
שמואלי
הוא רק קורבן ראשון, אבל
לא מיקרי, של הלוו״רוחו הקודר של
חיים ברעם
שר-החינוך.

להפריע להצגת הסרט המצטיין
מאחורי הסורגים, הפעם בקולנוע
רון בירושלים, נחל שוב כישלון חרוץ.
דווקא בעיר הכי־לאומגית בישראל

התקשה הגיזען להביא להפגנה שלו,
בשעות השיא של מוצאי־שבת, יותר
מ־ 25 מפגינים. לעומתם ריכזה תנועת
אזרחים נגד גיזענות אלף מפגיני־

נגד, שמנעו מכהנא כל סיכוי מלסכן
את הצגת הסרט.
כהנא פעל לפי מתכון בדוק. כאשר
הוצג בברלין הסרט במערב אין כל

חדש. שהיה בעל מגמה פאציפיסטית,
ריכזו הנאצים רבבות מאנשי פלוגות־הסער
שלהם כדי למנוע את ההקרנה.
(המשך בעמוד )8

במדינה

הטיעון הזה. גור היה אומנם חדש
יחסית בזירה הפוליטית, ואיש מעס־קניה
הבכירים של המיפלגה לא ראה
בו את גיבור חלומותיו. אלא שגם
המועמדים האחרים, חברי כנופיית־הארבעה,
לא הלהיבו את הדמיון. מוטה
גור חשב לתומו — ולפני שישה
חודשים היו הרבה שותפים להלוך־רוח
כזה — ששלושת ראשי־המיפלגה
ינטרלו איש את רעהו, כר שלקראת
הבחירות לכנסת ה־ 12 הוא יוכל לנהל
מערכה מוצלחת, ולהיות מס׳ . 1

הרגליים, להציל את עורו ולגלגל את
הליכלוך על מישהו אחר. בעבר טירפד
את מי שהיו מעליו — לוי אשכול
ויצחק רבץ — עתה הוא מטפל
בקטנים ממנו. הקורבן הנוכחי הוא
מוטה גור.״
הטיפול במוטה היה בדרך של
השפלה פומבית. משקיפים אובייקטיביים
טענו, שמוטה ניהל את מטה־הבחירות
בהצלחה רבה. מבחינה איר־גונית
עבד מטה־המערך בצורה חסרת
תקדים בפוליטיקה הישראלית.
גור נבחר כשעיר־לעזאזל משתי
סיבות: ראשית, להציל את עורו של
פרס. שגית, שילטון האסכולה הרפ״יס־טית
במיפלגה יצר נטיח ברורה לחפש
עילה אירגונית לכישלון הפוליטי.

ן ץוצאות הבחירות חיכו בגור
* 1במלוא העוצמה האפשרית .״האבא
של עזית״ (כפי שכינו אותו בצה״ל,
בזכות סידרת הסיפורים הדי־מטופשת
שלו על ״עזית הכלבה הצנחנית״) בלט
מאוד כראש מטה־הבחירות, והיה
מקבל אשראי גדול על הצלחה
אפשרית. עתה תבעו ממנו את ליטרת״
הבשר עבור הכישלון.
דובריו הזריזים של פרס, ובראשם
יוסי ביילין ובועז אפלבוים, הבינו היטב
שיו״ר־המיפלגה עלול לסבול קשות
בשל המפלה. רבים במיפלגה ומחוצה
לה הזהירו, שפרס הוא ״רעל אלקטורלי״
.עתה זכתה האזהרה הזאת לאישור
ברור מאין־כמוהו. ירידה בשלושה
מנדטים למערך, אחרי בזיונות הליכוד
בלבנון ובכלכלה, היתה תבוסה, כמעט
כמו ב״. 1977

הכיצועיזם הרפ״יסטי הוא
אנטי־אינטלקטואלי מעיקרו.
אנשים כמו פרם, גד יעקובי
ועוזריהם אינם מסוגלים לניתוח
פוליטי-חברתי של ממש.
הם סבורים שלכל כישלון יש
בהכרח סיבה אירגונית־מינ־הלית-תיפקודית.
אם המערך
נכשל, אין לתלות את הקולר
בתהליכים שנוצרו מ־ 17 שנות
כיבוש, אלא ״לחפש״ את יו״ר
מטה-הבחירות — מה גם שהוא
איש שאפתן, המאיים על
פרם.

^ סוסת־עבודה
אידיאלית

**ץ ר״הבריאות מוטה גור ()54
סיים, כנראה, את הפרק הלא־נעים
של ליקוק־הפצעים אחרי ליל־הברווזים
הפרטי שלו, לפני יותר
משלושה חורשים. פירסום תוצאות
הבחירות לכנסת ה־ 11 וההלם שיצר
ההישג העלוב של המערך שיחררו
הרבה אוויר מהבלון הנפוח של גור.
רבים ראו בו עד אז מועמד עתידי

למוטה גור היתה לפחות
תכונה רעננה אחת. ,שחיזקה
מאוד את תביעתו לכתר:
השאפתנות שלו היתה גלויה,
כנה, ונעדר ממנה הגורם
המחליא של ההתחנחנות ,״קבלת
דין־התנועדד, וכל שאר
מאפייני הצביעות, שבכר הפכו
למסורת בתנועת־העבודה,

כמו בכיתה א׳ ,פשוט העמידו את
גור בפינה. בחודשיים שעברו מאז יום
הבחירות, הוא נושל מהנהגת המיפלגה.
גור לא נטל חלק במגעים הקואליציוניים,
נעלם מהכותרות.

גור כרמטכ״ל, בפגישה עם סאדאת וכמנהיג העבודה
לתפקיד ראש־הממשלה, ולא במיקרה.
מיפלגת־העבודה סבלה לפני הבחירות
ממשבר־מנהיגות חמור. שני היריבים
הניצחיים, שימעון פרס ויצחק רבין,
נמאסו על כל העסקנים שלא.נמנו עם
החוג הקרוב שלהם.
הנשיא־לשעבר, יצחק נבון, חשף
סוף־סוף את אישיותו האמיתית כאדם
פוליטי, ומטבע הדברים שעורר אכזבה
רבתי. פשוט לא היתה שם אישיות
כזאת.

מדוע זקוק שר־הבריאות ליועץ מדיני!
אנשי פרס עשו כמיטב יכולתם
בעיקר מאז ימיה של גולדה
ליצור בציבור תחושה, שהאשמה
מאיר.
גור, צבר בן־רחובות, מחוספס כמו נעוצה במוטה גור. בעיקר השתקפה
רוב בני המושבות הוותיקות, לא גרס המגמה הזאת בסידרת הכתבות של
מעולם שעליו להצטנע כדי להצליח. העיתונאי שלמה נקדימון בידיעות
הוא אמר לכל מי שהיה מוכן ^שמוע, אחרונות. מקורביו של גור דיווחו
שיש בדעתו להיות ראש־ממשלה להעולם הזה, שאנשי־פרס ״השתילו״
בישראל, במוקדם או במאוחר, ושאין בגוף הכתבה חומר רב, שנועד לפגוע
הוא נופל במאומה משאר המועמדים כראש־המטה .״כולנו מכירים את התופעה
הזאת״ ,אמר אחד מהם להעולם
לבכורה במיפלגתו.
רק מעטים היו מוכנים להתווכח עם הז ה פרס תמיד מצליח ליפול על

את מקומו תפסו כוכבים חדשים
כמו חברי־הכנסת רפי אדרי ועוזי
ברעם. שני אלה עשו ימים כלילות כדי
להקים עבור פרס ממשלת ״אחדות
לאומית״ ,רק כדי לטעום גם הם
מבוגדנותו המסורתית של מנהיגם.
עתה, משהושלמה מלאכת המרכבה,
שלח פרס את גור למישרד־הבריאות,
כדי למנוע ממנו ליצור מוקד אופו־זיציוני
בתוך המיפלגה.
(המשך בעמוד )44

(המשך מעמוד )7
המישטרה הפרידה בין שתי הקבוצות
ודאגה להקיף אותן במיכלאות.
היא ריכזה כוח גדול, שהציל את אנשי־כהנא,
שנראו נפחדים ועלובים למראה- .
בקרב המפגינים נגד הגיזענות נראו
בני־נוער רבים, בעיקר חברי הצופים
והשומר הצעיר, שהגיבו בקולי־קולות
על כל מילה שנשמעה מכיוון אנשי
כהנא.
ההשתתפות הרבה של תיכוניסטים
היתה מעודדת מאוד. מדריכים בצופים
ובתנועת השומר הצעיר סיפרו שהם
השתמשו בהפגנה של כהנא כדי להעביר
לחניכים פעולות נגד הגיזענות,
ולהשוות בין תופעת ״כך״ ובין הנאציזם.
לעצור
אותם! חברי תנועת
אזרחים נגד גיזענות חילקו לקהל
כרוז קצר ובהיר:
״לא לגיזענות!
״כהנא וחבורתו לא אוהבים את
הסרט מאחורי הסורגים, ולכן הם
רוצים למנוע ממך לראותו.
״מדוע?
״כי הסרט מציג אפשרות של
שיתוף־פעולה בין יהודים לערבים.
״כך זה מתחיל:
״היום — נגד ערבים
״מחר — נגד ״מרוקאים״ ו״פול־נים״.
״מחרתיים
— נגדך אישית. אם לא
תסכים לדעותיהם הגיזעניות.
״יש לעצור אותם!
״אזרחים נגד גיזענות״.
דיווח שיקרי. הכרוז הזה הרשים
ירושלמים רבים, שעמדו בתור לראות
את הסרט, גם מבלי שיהיו להם ריעות
פוליטיות מגובשות בזכות השלום.
רק כתב־הטלוויזיה. אורי כהן־אה־רונוב,
הרגיז מאוד את האנטי־גיזענים.
במהדורת־החרשות המאוחרת בטלוויזיה
מסר כי רק מאה הפגינו נגד ״עשרות
אנשי כהנא״ .בכך יצר הכתב, הידוע
כאיש־ימין ,״איזון״ מיספרי בין שתי
הקבוצות.
הדיווח הזה היה שיקרי לחלוטין.
מיפלגות לקצץ ולהישאר בחיים
זה היה חידוש: מי8לו.ה
פירממה תוכנית כלכלית
דווקא אחרי הבחירות
בעיני רבים, הרשימה המתקדמת
לשלום היא תנועה המטפלת בנושא
אחד בלבד: מציאת פיתרון לסיכסוך
הישראלי־הפלסטיני. השבוע יצאו
ראשי הרשימה להפריך דיעה זו. הם
עשו מעשה חסר־תקדים: במסיבת
עיתונאים בתל־אביב הגישו תוכנית
שלמה ומפורטת לפיתרון הבעיה
הכלכלית של ישראל.
בדרך כלל ממציאות המיפלגות
תוכניות כאלה רק לפני הבחירות.
כאשר הזכירו השבוע לשימעון פרס
את תוכנית המערך. השיב באופן ציני:
״זה היה לפני הבחירות. עכשיו אנחנו
אחרי הבחירות!״
הרשימה המתקדמת היא עד כה
המיפלגה היחידה שפירסמה תוכנית
כזאת אחרי הבחירות. היא התכוונה
לכך ברצינות.
השומן של צה״ל. המיסמך,
המשתרע על עשרה עמודים והכולל
שישה פרקים, הוכן על־ידי ועדת־מומחים.
שכללה כמה בעלי־נסיון
ידועים. ביניהם: הד״ר יעקב ארנון, מי
שהיה מנכ״ל האוצר בתקופת שרי־האוצר
לוי אשכול ופינחס ספיר, כשהאינפלציה
היתה בגובה של ארבעה
אחוזים (״לשנה! לשנה!״ הוא נוהג
להדגיש) :והאלוף־במילואים מתיתיהו
פלד. שהיה ראש אג״א ויועצו של
שימעון פרס לענייני חימוש.
סיכום התוכנית: לקצץ מיליארד
דולר מתקציב־הביטחון, לגבות 1.5
מיליארד נוספים בצורת מיסים, ולהוסיף
לתקציב חצי מיליארד לשיקום
כלכלי. החיסכון נטו: שני מיליארד
(המשך בעמוד 114
דולר.
העולם הזה 2461

1X93X8

זה פשוט לגמרי: שרז אז אבטלה. פ שרה א 1רעב
עכשיו הילד מוטל על הארץ ומקיא את נישמתו.

] 1ו 9חוחם 1א * 0
^מילחמה, כך אמר צרפתי חכם, היא עניין רציני מדי
1 1מכרי להשאירה בידי הגנרלים.

איש לא רצה לשמוע. הרי זה לא עמד על פדר-
היום.

הכלכלה, כך צריך לומר ישראלי חכם, היא עניין רציני מדי
מכדי להשאירה בידי הכלכלנים.

ן* הפרדה בין שני הנושאים האלה היא שהביאה להתמוטטות
1 1הכלכלה הישראלית.

את זה כבר למדנו מנסיוננו.

את זה אנחנו לומדים עכשיו.
קל וחומר, כאשר אנחנו עוסקים בנושא שהוא שילוב של
מילחמה וכלכלה.
כאן אסור לנו לסמוך על איש מהם — לא על הגנרלים, לא על
הכלכלנים, ולא על הגנרלים המכולכלים.

העניין כל־כך רציני, עד שאסור לך לסמוך אלא על
השכל הישר שלך.
^ ייתי מציע לך להפעיל את השכל הישר שלך קודם כל
\ 1לגבי שאלה שבוודאי מטרידה אותך, כמוני:

זה היה בלתי־נמנע. זה היה צפוי מראש.
אחדים מאיתנו דיברו על כך במשך השנים, עד שהיינו בעיני
הבריות כתוכים.
הפלא אינו שהמשק הישראלי קרס תחתיו והתמוטט. הפלא
הוא שהתמוטט רקעכשיו .
כי אלה הם תוקי־ברזל.

המדיניות עולה כסף.
הכסך הולך אחרי המדיניות.

הכלכלה הלאומית אינה דבר העומד לפני עצמו. הכלכלה אינה

איך זה יכול להיות שלאיש אין תוכנית כלכלית?

אך תוכנית אין.

יש לקצץ את תקציב־הביטחון — לא בעשרות
מיליונים, לא במאות מיליונים אלא במיליארד דולר
ויותר — לאלתר.
לשון אחרת: יש להוריד את צה״ל לדרגת כוח המסוגל להגן
ביעילות על המדינה, מול פני אוייב פוטנציאלי מצוי. לא פחות,
ולא יותר.
לקצץ את סדר־הכוחות, לקצץ את החימוש, לקצץ את כל
הפרוייקטים השאפתניים של ׳מעצמת־על ,׳,לקצץ את כל
הפונקציות שאינן שייכות לצבא החל בכלי־התיקשורת הצבאיים
וכלה ברבנות ובחקלאות.
תועמלנים זריזים יצרו בארץ מיתוס של תעשיית־נשק.
מספרים על ייצוא גובר. על הישגים פנטסטיים המתבטאים בכל
ענפי הטכנולוגיה, וכר. אבל כל התישלובת האדירה הזאת פועלת
במחשכים, אינה כפופה לשום פיקוח של ממש, ואין העיתונות
והכנסת מסוגלות כלל לחשוף את המתרחש בה.

מוכרחה להיות סיבה עמוקה יותר.

וזוהי גם האמת.

^ ש תופעה ישראלית. המשותפת כמעט לכל הישראלים.

זהו מעין קצר של השכל הישר.

מנוי וגמור עם הישראלי להפריד הפרדה מוחלטת בין שני
דברים, שהם שני הצדדים של מטבע אחר:

כאשר מדברים על ״מדיניות החוץ והביטחון״ —
שוכחים את הכפר•
כאשר מדברים על הכסף — שוכחים את ״מדיניות
החוץ והביטחון״.

נאמתי בכנסת אלף נאומים, וחלק גדול מהם היו מוקדשים
לנושא זה. בכל פעם היתה לי ההרגשה שאני מדבר אל הכותל
המרשים, שמאחורי דוכן־הנואמים. התגובה היתה תמיד נזעמת.
חברי־הכנסת — חברי כ ל הסיעות — הגיבו בנוסח :״עכשיו
מדברים על מדיניות הביטחון, מה אתה בא ומקשקש על כלכלה?״
או :״עכשיו מדברים על כלכלה, מה אתה מכניס כאן עניינים של
מדיניות חוץ וביטחון?״
לפעמים זה נאמר בהבעות־פנים, לפעמים בהערות ידידותיות,
לפעמים בקריאות־ביניים נרגזות. לפעמים זה נאמר גס ברחמנות:
״המוח שלך עובר רק על נושא אחד: לא חשוב מה הנושא העומד
על סדר־היום — אתה מדבר על מילחמה ושלום!״
ואני, לבושתי, הודיתי. אכן, הנושא שעמד על סרר־היום היה
כלכלי, ואני דיברתי על מילחמה ושלום.

ך* ני עיירות־הפיתוח כבר למדו שצריכים להפסיק את
ההתנחלות, אם רוצים להציל את עיירות־הפיתוח.

** דינת־ישראל אינה יכולה לשאת במעמסה הכבירה של
)₪צבא, העולה על זה של מדינות עשירות. הגדולות ממנה פי

עשרה.

ך י> שכל הישר יגיר לך, שהסיבה לכך אינה יכולה להיות
1 1העדר מיומנות, חוסר שכל או סתם טיפשות.

מוכרחה להיות סיבה פוליטית המונעת זאת.

זוהי כל התורה על רגל אחת. בשביל זה אין צורך
ללמוד כלכלה במיכללת הארווארד. בשביל זה די
בהחלט בשכל הישר.

וזוהי רק ההתחלה.

מדוע כל החברה הזאת של פוליטיקאים, בירו־קראטים
וכלכלנים, יורשי הגניוס הכלכלי היהודי,
אינם מסוגלים אלא להמציא את ״ליל העופות
הקפואים״?

כלומר: התרופה למחלה צריכה להיות כזאת שלא כראי להם
לפוליטיקאים, לדעתם, לדבר עליה בגלוי, או אף לחשוב עליה
בסתר. מפני שהיא תהרוס את הקאריירה שלהם.
כך אומר השכל הישר.

אם להשתמש בדוגמה שהעליתי אותה לא־פעם: מדינת־ישראל
רומה למנוע של פולקסוואגן, שהרכיבו עליו גוף של
טנק מרכבה.
צריכים להקטין באופן דראסטי את המורכב על המנוע — ובה
בשעה לעבוד, בשקידה וביעילות, כדי להגדיל בהדרגה את
כוח־המנוע.

זהו שיעור ראשון בכלכלה נכונה — שיעור שאינו נלמד בחוג
לכלכלה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

הוא הדין לגבי הפוליטיקאים. ערב הבחירות ניפנף כל אחד
מהם בתוכנית כלכלית, ומאז הבחירות הם כועסים עליך כאשר
אתה מזכיר להם את תוכניותיהם. כשאתה מוציא מפיך את המילה
תוכנית, הם מעוותים את פניהם ומעקמים את אפם, כאילו השמעת
מילה גסה.
אבל הרי לא כל הפוליטיקאים מטומטמים. יש ביניהם בעלי
רמת־אינטליגנציה בינונית סבירה, וגם אחדים שהם בהחלט
חכמים ומביני־עניין.
אם כן, איך זה יכול להיות שבכל החבורה הזאת אין איש המציע
תוכנית אמיתית, ברורה ומובנת, הפותרת את הבעיה — ולוא גם
תוך שנה או חמש שנים?

אתה יכול להתפתות לפטור את העניין במליצה פשוטה, כמו:
״זה הכל פוליטיקה״:
בוודאי שזה הכל פוליטיקה. אך מדוע הפוליטיקה מונעת
פיתרון, מונעת תוכניתי הרי הגיוני יותר לחשוב שכל אחד מן
הכוחות הפוליטיים יהיה מעוניין להמציא פיתרון אמיתי, כדי
להתהדר בו ולהוכיח לציבור שהוא־הוא הכוח הגואל, שהביא את
הישועה?

מכאן ״חוסר התוכנית״ .מכאן אובדן־העצות.
מכאן הרושם שאיש ״שם למעלה״ אינו יודע מה הוא
עושה. מכאן ליל העופות הקפואים.

אם תיפסק ההתנחלות כליל, זה לא יהיה בגלל
המחאות של מחנה־השלום הרופס, אלא בגלל זעמם
הגובר של מצביעי־חרות, חסידי ארץ־ישראל השלמה,
תושבי עיירות אלה.

יש בארץ 500 כלכלנים מדופלמים ומוכשרים. אין ביניהם
שניים המסכימים זה עם זה על סיבות המחלה ועל התרופה.
כולם מתיימרים להיות בעלי תוכניות, וכל אחד מהם כותב
ונואם ומתראיין עליהן, וכל התוכניות סותרות זו את זו.

ך* פרופסוריס לכלכלה והפוליטיקאים מתרוצצים עכשיו
\ 1כמו ג׳וקים מסוממים בבקבוק(קופירייט רפאל איתן) מפני
שאין להם העוז או השכל לדבר על הנושא הפשוט הזה: שיש
להתאים את היעדים הלאומיים ליכולת הכלכלית.

אלא השתקפות המדיניות הלאומית והחברתית במונחים כלכליים.
היא הראי של המדינה.
לכן זה מגוחך לדבר על הכלכלה, מבלי לדבר על המדיניות
המתבטאת בה.

מה תגיד על אדם המגלח או המאפר את הראי,
תחת לגלח או לאפר את פניו, המשתקפות בראי?
¥ה נכון לגבי כל מדינה. אך זה נכון שיבעתיים במדינה שבה
( בולע תקציב־הביטחון הגלוי והסמוי את חלק־הארי של תק־ציב־המדינה.
שהגיע למימדים מיפלצתיים.
מה שקרה למדינת־ישראל, ביחוד מאז ,1967 הוא דבר פשוט,
שהשכל הישר יכול לתפוס אותו בנקל:

קיבלנו על עצמנו משימות שאינן לפי כוחותינו.
כל אדם יודע, מנסיונו האישי, שאם ינסה לחיות כמו רוטשילד
בעודו מקבל. משכורת של פקיד־דואר, יגיע בסופו של דבר
לבית״הסוהר או לפת־לחם.
אם יאכל אדם פי כמה וכמה יותר מכפי שגופו יכול לעכל, הוא
יגיע לבית־החולים או לבית־הקברות.
אם מציבה מדינה לעצמה יעדים מדיניים וצבאיים שהם בהרבה
מעבר ליכולתה הכלכלית, היא מגיעה להתמוטטות ולחורבן.

וזהו בדיוק מה שקרה למדינת־יישראל.

היעדים הלאומיים שלה תפחו משנה לשנה, בלי כל
פרופורציה. היו שעזרו לה בכך. המצב הבינלאומי, היחס של
ידידיה והחולשה של אויביה גרמו לכך שלא עמד עוד מיכשול
רציני בדרך להגשמת יערים פנטסטיים.

אני מעז להינבא שבאחד הימים יתברר שזוהי
אימפריה שיקרית, המבזבזת הון עתק, ושתשואותיה
האמיתיות, בערכים ישראליים, אפסיות.

זה נוגע למטוסים, לטנקים ולהרבה נושאים אחרים, שמהם
קולח דמנו הכלכלי כמו מעורק פתוח.
המעצמה הטכנולוגית מס׳ 1בעולם — יפאן — אינה מייצרת
נשק ואינה מחזיקה צבא הראוי לשמו.

כמו חיה אגדתית שתפסה את זנבה בפיה ומתחילה
לאכול את עצמה, כן בולעת המדיניות שלנו את
המדינה.
משאבים כבירים — כסף וכח־אדם — מבוזבזים על החזקת
צבא כביר, מנופח ובלתי־יעיל, על המילחמה בלבנון, על הקמת
תשתית לסיפוח השטחים הכבושים.

התיאבון גדל עם האכילה. והאכילה גדלה עם
התיאבון. המדינה השתגעה, הלאומנות והגזענות
חוגגות — ובל זה עולה כסך, כסך, כסך.

שימעון פרס אינו יכול להגיד זאת, מפני שהוא כלוא
בממשלת־האחדות. יצחק רבץ אינו אומר זאת, כי שום שר־ביטחון
אינו מקצץ את הצבא. הכלכלנים אינם אומרים זאת, מפני שהם
״עוסקים רק בכלכלה״ .את העניינים המדיניים הם ״משאירים
לדרג המדיני״.

כשם שבני אופקים ושדרות שמים קץ להתנחלות,
כן ישימו בני שכונת־התיקווה הלאומניים מחר קץ
לטירוך הלאומני של המדינה. כי האלטרנטיבה היא
רעב.

0ריבים להגיד זאת בצורה ברוטאלית וחד־משמעית.
לפני המדינה עומדת ברירה: התאבדות כלכלית או שינוי
היעדים הלאומיים.

כמו ילד, המוצא את עצמו לבדו בחנות של
ממתקים, היא לא יכלה להפסיק לזלול, עד שמתהפכים
בני־מעיה.

בצורה פשטנית, אך נכונה: שלום או אבטלה,
פשרה או רעב.

להילחם. לכבוש. לספח. להתנחל. להחזיק את ״הצבא הרביעי
בגודלו בעולם״ .להקים אימפריה של תעשיות־נשק. לפתוח
במילחמה כדי לכונן ״סדר חדש״ בארץ שכנה. להיות ״מעצמה
מרחבית״ .להתגרות במעצמות־על.

אין זאת אידיאולוגיה. אין זאת תיאוריה מופשטת. זוהי חוכמת־חיים
פשוטה.
רגע האמת מתקרב במהירות מסחררת.

ו ח די. צוד *

וזוהי האמת של רגע האמת.

* ״ י י * 11ייי *

ך• אווירה בבית מישפחת לוי
1 1בהרצליה כבדה. בסלון המרווח
יושבים בני מישפחתו הקרובים של
רון, ומולם מתחלפים בתדירות גבוהה
חבריו הנאמנים, הבאים להביע את
צערם ותנחומיהם למישפחה השכולה.
רות, אמו של רון, יושבת על הספה
החומה בשילוב רגליים ומעשנת בשר־

נימי עבו־ובו
וצחשני צעירים
הוו״ם בכרמיזאן
שרת. עיניה פקוחות בצמא לשמוע עוד
ועוד סיפורים על בנה, שאיננו.
שעת־ערב בשכונת בית־הכרם בירושלים.
בבית קטן ברחוב מלא ירק,
מודעת אבל גדולה על קיר הכניסה
לבניץ :״אבלים על מותה של רוויטל
סרי.״ שעת התפילה. הדירה מתמלאת

תמונה ציבעונית גרולה של ג׳מאל
עבד־אל־רחים. הכל יושבים •בשקט
ומעיפים מדי פעם מבט של כאב וצער
אל תמונתו של הבחור הצעיר שאיננו.
בית קטן בדהיישה. קירותיו צבועים
ירוק מתקלף. אין עליהם תמונה. על
ספה מהוהה בצד החרר יושבת אשה
במיטפחת לבנה לראשה, ולידה גבר
בכופיה לבנה. שני חדרים בבית הקטן
במחנה־הפליטים 17 ,נפשות מתגוררות
בהם. בנם, נימר עבד־רבו יושב בבית
סוהר..לפני כמה ימים רצח באכזריות,
כן החשד, שני צעירים חפים מפשע
— את רון ואת רוויטל.
ביום השני בצהרים נסעו רון
( )23 ורוויטל ( )21 במכונית סוזוקי
קטנה לטיול. היה יום בהיר, הש מיים
היו כחולים והשמש זרחה.
הם נסעו לכיוון מינזר כרמיזאן,
משם לא חזרו.
נימר עבד״רבו ( )22 התחיל
לעבוד שבוע קודם בחברת״שמירה
בירושלים, כשומר בלתי״חמוש.
ביום השישי גילה נימר נשק באחד

רצח רון לוי ורוויטל סר׳ שימש אות לחידוש הטרור היהודי
אדם — חבריה הקרובים של רוויטל
נכנסים פנימה כשהם מניחים כיפה על
ראשם — שכנים מן הדירות הסמוכות,
חברים וקרובי מישפחה.
הסימטה הצרה שליד הבית בכפר
סעיר אינה סלולה. שעות אחרי־הצה־

גימאר ענו־אר־וחים
נוצח
בשעה ש1סע
באוטובוס הניחה
ריים. הדרך מלאה אנשים, רובם גברים
בחליפות כהות ובכופיות לבנות. סמוך
לבית קטן נפרשה יריעת־אוהל גדולה,
ומתחת לה יושבים עשרות גברים. על
עמוד־עץ המחזיק את היריעה תלויה

10 —1

החדרים של חברת״השמירה. מת נחל
איש קריית־ארבע, שיצא ל חופשת
סוף שבוע, השאיר את רו בהו
המשוכלל באחד החדרים,
ונימר שם עליו את ידו. באותה
הזדמנות הוא גם גנב כסף מן הכספת
של החברה. אחר כן הזעיק את
המישטרה וסיפר שהותקף. הוא
נסע לבית הוריו, אכל, אמר למיש־פחתו
כי הוא חוזר לעבודה ונעלם.
ביום השני בצהריים, כפי שמת־

פחתו כי המישטרה תבוא בקרוב
לקחת אותו, בגלל הרובה שבר שותו.
הוא אמר להם כי התקשר
למישטרה והם בדרך. ואכן, זמן
קצר אחר״כן באו כוחות״הביטחון
לבית הקטן שבמחנה-הפליטים
ולקחו את נימר למעצר.
רון ורוויטל הובאו לקבורה -
הוא בהרצליה, עיר הולדתו, והיא
בירושלים.
נסעתי למחנה־הפליטים דהיישה.
מאחורי שער־ברזל חלוד ישנו בית קטן
בן שני חדרים עלובים. הקירות צבועים
בצבע ירוק מתקלף, אין עליהם כל
קישוט. שלוש ספות מהוהות, שולחן
קטן וכמה כיסאות. ארבעה אחים
וארבע אחיות, חלקם נשואים, רובם
מתגוררים בבית הקטן 17 ,נפשות בסך
הכל.
נימר, החשוד ברצח. סיפרו לי בני
מישפחתו, נסע לפני ארבע שנים לירדן
כדי לעבוד. זמן קצר אחרי שהגיע לשם
הסתבך בקטטה, תקף אדם בצורה חמורה,
הועמד לדין ונדון לחמש שנות

מאסר. אחרי שקיצרו שליש מתקופת
מאסרו, בא נימר לגשר־אלנבי וביקש
להיכנס, לבקר את מישפחתו בגדה
המערבית. שילטונות־הביטחון נתנו לו
רשיון שהייה לשלושה חודשים.
במשך חודשיים עבד בחברת המים
מקורות, ושבוע לפני.הרצח התחיל
לעבוד בחברת השמירה.
גם שני אחיו הבוגרים של נימר
עבדו בחברת מקורות, אך מייד למחרת
הרצח, כשנודעה זהותו של הרוצח,
הודיע להם מנהל־העבודה כי אינם יכולים
להמשיך לעבוד, מכיוון שהם אחיו
של נימר.
אמו של נימר, אשה נאה בשימלה
רקומה, ישבה בפינת החדר על הספה.
״בעל הרובה, זה שהפקיר אותו ״,אמרה
בכעס ובכאב רב ,״הרג שלושה אנשים:
שניים זיכרונם לברכה והשלישי הבן
שלי. הוא הולך לבית־סוהר וכאילו הוא

האם לא ידעה מה עשה בנה ומה הוא
מתכנן. היא, למעשה, כמעט שלא הכירה
אותו .״הוא היה בא הביתה לאכול
והיה מבקש כסף. היה מספר לי שהוא
עובד בכל מיני מקומות, אני לא יודעת
בדיוק במה.
״ביום השלישי בבוקר פתחנו את
הרדיו ושמענו חדשות בקול־ישראל
בערבית, שם פיתאום הבנו שהבן שלי
רצח שני אנשים, שני יהודים.
״אני לא מסכימה עם מה שהבן שלי
עשה,״ היא ממשיכה בכאב ומדגישה:
״אני אומרת להורים של הבחור והבחורה
הצעירים שאנחנו איתם באבל •
שלהם. אנחנו מצטערים בשבילם,
אנחנו כואבים את מותם.״
ביום השבת לא ידעו בני מישפחת
רבו אם יבואו כוחות־הביטחון להרוס
להם את הבית הקטן. כך נהוג בדרך
כלל במיקרים כאלה — הבן נתפס
ומועמד לדין והמישפחה נזרקת לרחוב
וביתה נהרס.
אביו של נימר חולה־לב ואינו עובד

מאת

ענת ס רנ 1סטי
ברר מן השיחזור שעשתה המיש־טרה,
רצח נימר את שני הצעירים.
הוא ציווה על רוויטל לכפות את
רון, אחר כפת את ידיה שלה, הורה
להם לשכב על הארץ, כיסה ראשם
בסמרטוטים וירה כדור בראשו של
כל אחד מהם.
אחרי הרצח חזר נימר לבית
הוריו שבדהיישה, והודיע למיש־

כבר כמה שנים. אחיו הגדולים פוטרו
השבוע מעבודתם. הם סרבו להצטלם,
כדי שלא יכירו אותם כשילכו לחפש
עבורה אחרת.
״למה כוחות־הביטחון לא חיפשו
את הנשק במשך כל הימים האלה, מאז
שנעלם?״ אמר דודו של נימר .״איך לא
בודקים שהנשק איננו? אין הוא, שיש
לו תעודות שאינו שפוי, יכול להניח

ידו על נשק? איך בעל הנשק משאיר
נשק מופקר? איך לא באו הנה לחפש
את הנשק, הרי ידעו שהוא עובד שם?
״הוא הרי משוגע. לו לא היה
משוגע, היה הולך למישסרה ומספר
להם שהוא רצח שני אנשים?
דלת הדירה של מישפחת סרי
האבלה היתה ביום השבת סגורה .״לא
בשבת.״ אמרו לי כשפתחו את הדלת.
״תבואי מחר, אבל לא בין השעות 2ל־4

אחריהצהייים•״

תקליט

* * ל הקיר בחדר של רון לוי, בבית
^ הוריו בהרצליה, היה תלוי תצלום
ענק: תצלום של חייל במדי־קרב,

יום לפני שעזב את הבית בדרכו
לירושלים, ולא שב עוד, אמר רון:
״אמא, תסתכלי על הפלקאט הזה: הוא
אומר הכל! לא צריך שום נאומים!״
כשבאתי לביתה של מישפחת לוי,
לא היה סני, האב, בבית .״הוא יצא
לכמה שעות להירגע,״ אמרו, כשנכנסתי
לסלון המרווח.
אמו של רון ישבה על הספה החומה
ברגליים משוכלות ועישנה סיגריה.
דוברמן צעיר ושחור התרוצץ בבית,
נבח בכל פעם שהגיע מישהו.
רון, שבבית קראו לו רוני, נרצח
באכזריות, והם מדברים ומספרים עליו
בחום, באהבה, בהרבה כאב.
״הוא היה בחור מבריק,״ אמרה רות
בעיניים נוצצות .״היה בחור נבון

הוריו של רון לוי(באמצע) ליד קבר בנם
מגנים רצח חפים מפשע

רון לוי וחברתו איריס
אהב את החיים
כשהוא קורס בשניה שבה נפגע על־ידי
הכדור שהרג אותו. זהו תצלום אמיתי
מפורסם של רוברט קאפא, שצולם
בימי מילחמת־האזרחים בספרד. מעליו
היתה כתובה מילה אחת באנגלית,
באותיות גדולות: למה?
רון לוי כבר איננו, וגם התצלום כבר
אינו תלוי על הקיר .״זה היה הדבר
הראשון והיחידי ששינינו בחדר של
רוני אחרי האסון,״ אמרה השבוע רות,
אמו.

ופיקח. הוא סיים בהצטיינות את בית־הספר
אליאנס והתגייס לצבא. שם
היה פקח־טיסה בחיל־האוויר. גם בזה
הצטיין מאוד. הוא היה בחור שקט
ושקול, ומאוד אחראי. הוא הקרין ביטחון
וסמכותיות, ואלה לא סתם מילים.
זה באמת היה ככה. כל אחד ידע את זה
וחש את זה. למרות שהיה בצבא רק
סמל, היה עושה לעיתים קרובות
עבודה של קצינים.״
רון שירת בבסיס של חיל־האוויר.

את הסיפורים עליו ועל נפלאותיו
כפותר בעיות וכמנהיג של החיילים
שמעו ההורים מחבריו רק עכשיו,
מעולם לא התפאר במעשיו, מעולם לא
השוויץ, היה שקט ומסוגר. רק עכשיו,
אחרי שנלקח בצורה טראגית כל־כך,
באים חבריו לבקר ומדברים על רון.
החברים באים ויושבים ומספרים,
והמישפחה שותה את הסיפורים בצמא.
״היה לו חוש־הומור מאוד מיוחד,״
סיפרו השבוע ,״אנחנו מעולם לא היינו
משתעממים בחברתו.
״הוא הגיע להישגים נחיל־האוויר
בתקופה קצרה, והיה עושה דברים
שקצינים ותיקים ממנו לא ידעו
לעשות. היו מיקרים שהיו מזעיקים
אותו במיוחד לכל מיני משימות, כי
הוא ידע תמיד להחליט את ההחלטה
הנכונה בתוך שניות ספורות. הוא
הצטיין בכל דבר שעשה״.
רון שוחרר לפני שנתיים. את יום
הולדתו האחרון, ה־ ,23 חגג לפני חודש,
כשהיה בחופשת״לימודים מן האוניברסיטה.
ליום הולדתו האחרון ביקש

מדודו, ישראל אלכסנדר, שייקנה לו
את האלבום האחרון של להקת דיאר
סטריט, להקת רוק .״הוא העריץ
מוסיקה. העריך פשטות וגאוניות,״
מספר דודו.
רון היה בחור מלא־חיים. אהב מאוד
ספורט, שיחק הרבה כדורסל, היה תמיד
בתנועה, עם חברים.
וגס חברות היו לו הרבה .״הוא לא
חיזר מעולם אחרי הבחורות. הן חיזרו
אחריו. הוא היה דון־ז׳ואן כזה, גבוה
ונאה,״ אומרת אמו וקמה ממקומה. היא
ניגשת לכוננית־עץ בקצה השני של
החדר, ומורידה מעל המדף העליון
קובץ של תמונות אחרונות של רון.
בחור נאה, בעל שיער כהה וחיוך
של אושר בעיניים, נראה יושב על

שם וז אנ 1

מסי ת׳יי של י־אב

תאדיך תיויזי־וע

מקיםה מגויי ס

1 1 1 8 8ו> 2

\י\ 0׳ס

נ!ק>ט ליייז חתלסיז־/ון

אמונים גרמו לו חלחלה. אפשר לומר
בשתי מילים שהיה נגר קיצוניות, בצד
שלנו ובצד שלהם. מימיו ומשמאל.
״הוא אמר שלא הוא האיש שיפתור
את הבעיה, אבל חשב שאם יתנו
לפלסטינים מדינה משלהם, אולי כך
תיפתר הבעיה.
״הוא מאוד העריץ את אמנון רובינשטיין,
ולכן הצביע בשבילו. מה שקסם
לו אצלו היה השמירה על הדמוקרטיה,
שינוי שיטת־הבחירות והשיוויון.
״הוא החשיב מאור ערכים של
זכויות־אדם ושיוויון וחרויות־הפרט.
היתה לו אידיאולוגיה של הפרט, ופי־תדון
מדיני ולא צבאי לבעיות.״
בני־מישפחתו של רון מדברים ביחד,
אמו, דורו ואחיותיו. הם רוצים לה־

שנת

ס־ץ -ך־

חתימת ר<מגיזל/ת

ספה, ולצידו בחורה חייכנית. השניים
נראים מאושרים ומשועשעים.
״זאת איריס, החברה של רוני מזה
שנתיים וחצי,״ מסבירה רות .״היא
מקיבוץ גליל־ים שליד הרצליה. הם
הכירו בצבא, ומאז הם חברים טובים.״

׳שכהנא
לא יכנס!׳׳

נסיון אחרון להחייאת גימאל עבד־אל־רחים ליד האוטובוס הפגוע
צריך לחיות ביחד

^ דעותיו היה רון ליברלי .״הוא
לא היה משלום עכשיו, אבל
לפעמים תמך בהם. החיים היו חשובים
לו מכל ״.אומרת אמו.
״בבחירות האחרונות הוא הצביע
שינוי. הוא הזרהה עם הריעות שלהם.
הוא היה מודע לבעיות שיש בארץ, היה
מורע לזה שלעם הפלסטיני יש זכות,
ושצריך להחזיר להם שטחים. הוא אמר
שאי־אפשר לתת להם את כל הזכות
בארץ, כי זה מסוכן, אבל צריך לפתור
את הבעיה בדרך מדינית .״כהנא וגוש•

בהיר שרון לא היה שמאלני קיצוני,
ולא היה ימני קיצוני. הם חוששים
שמא, בעתיד, ינצלו גופים קיצוניים
את שמו ואת האסון שלו למטרות
שלהם.
״אנחנו לא רוצים שרוני יהיה הדגל
של אנשי־כהנא. רוני לא רצה להיות
דגל של אף אחד, ובטח לא של כהנא.
לפני הבחירות הוא דאג והתעניין איך
אפשר לעצור את כהנא, שלא ייכנס
לכנסת״.
גם כאן, בביתו של רון לוי, מדברים
חבריו על מחדלים חמורים של כוחות-
הביטחון :״צריך לחקור את ענייו הנשק
שהסתובב אצל הבחור הזה במשך
ארבעה ימים ״,אומר חברו של רון.
״צריך לחקור את חברת־השמירה, שמעסיקה
אנשים כאלה. המישטרה,
בעל־הנשק וחברת־השמירה צריכים גם
הם לעמוד לרין.״
״וכמובן ״,מוסיפים בני
מישפחתו4 ,

״נבזי מצידם של אנשי הוועד לסולי

מישפדות הגרצח ג׳מאל עבד־אל־רדוים

מישסחת החשוד־ברצח נימר עבד־רבו
״אנחנו מצטערים בשבילם״
(המשך מעמוד )11
באותו הערב, אחרי שנודע על הדריות
עם אוניברסיטת ביר־זית פיגוע המחריד באוטובוס הערבי, הזשגינו
את הרצח אבל אמרו שלא צריך דרזו הוריו של רון לוי לגנות כל רצח
לטייל בשטחים הכבושים. זה נבזי של חפים מפשע.
לעשות כזה דבר. להגיד כאלה דברים
על רון, שנכנע לתעמולת המתנחלים.
הוא לא היה בעד ההתנחלויות והטיול
שלו לא היה פוליטי.״
״רוני אהב את החיים ואהב לחיות,״
ץ* שם נסעתי לביתם של בני
אומרת רות ומדליקה סיגריה .״הנחמה
*/מישפחת סרי בירושלים. השעה
היא שזה היה בחור שידע ליהנות מההיתה
אחרי ארבע, הערב כבר התחיל
חיים וידע לעזור לכולם. תמיד היה
לרדת. ברדיו הודיעו על הרוג ועשרה
פצועים בפיגוע באוטובוס. דלת־הדירה
במצב־רוח טוב, מעולם לא ראינו אותו
היתה פתוחה, בפנים היה ציבור גדול
בדיכאון.״

איכפת לי״

של אנשים. קולות־תפילה נשמעו מן
הרחוב למטה.
בפתח הדירה פגשתי אדם חבוש
כיפה לראשו, דודה של רוויטל .״ההורים
לא רוצים לדבר עם העיתונות,״
אמר לי, כששאלתי אם אפשר להיכנס
פנימה. הסברתי לו שאני רוצה את
תגובתם על כר שאנשים כמו לווינגר
וכהנא משתמשים וישתמשו בשמה של
בתם כדי לומר כל מיני דברים מחרידים
וגזענים .״שיגידו!״ הזדרז לומר לי
בכעס.
שאלתי אם הוא נמנה עם אנשי

כהנא .״עכשיו אני כהנא!״ אמר בכעס,
״ואני אוהד את גוש־אמונים.״
בחור צעיר, חבוש כיפה לראשו, יצא
מן הדירה ואמר :״תבואו ביום שלישי
אחרי״הצהריים להפגנה מול הכנסת?״
הדוד ענה שכן. הכוונה לעצרת פוליטית
שמארגנת תנועת התחיה, תוך
ניצול זיכרם של שני הצעירים שנרצחו.
הבחור
הצעיר נעלם, ואני המשכתי
לשאול את הדוד אם לא איכפת לו
שבשם רוויטל רוצחים סתם אנשים
חפים מפשע .״לא איכפת לי!״ הפטיר
בכעס,

אנאטומיה של רצח
ך-ף פרולוג היה בחברון. שס התכנס בשימחת*
} 1תורה מחנה הימין הקיצוני, כשהמטרה המוצהרת
היא להביע הזדהות עם נאשמי איר-
גון״הטירור היהודי -דבר שהוא עבירה פלילית
וביטחונית חמורה לפי חוקי ישראל.
היו שם אנשי הימין הקיצוני על כל גווניהם: נאצים כמו
מאיר נהנא. פאשיסטים נמו חיים דרוקמן ואליעזר ולדמן,
אנשי גוש״אמונים כמו משה לוינגר. על כולם ניצח איש־הדמים
אריאל שרון, גיבור צברה ושאתילא, המתכונן
לרכוב לשילטון על גלי ההסתה הלאומנית (העולם הזח
• .)24.10
נכנס שערורייתי זה של שוחרי־טרור וחסידי־רצח קרא
שרון ברנה משעם ממשלת־ישראל. איש לא הסמיך אותו
לכך, אך בחבורה העלובה של הפוליטיקאים, המתקראת
ממשלת״האחדות״הלאומית, אין עוד איש המעז להתגרות
באריאל שרון. מוראו נפל על כולם.

למחרת היום היה ברוד לכל שיש עכשיו גיבוי
ציבורי חזק לטרור היהודי.

• נוס אי: הרצח
ך* אווירה זו התפוצצה, כאילו הוזמנה מראש, ה*
^ פצצה של הרצח הנפול בכרמיזאן.
היה זה רצח נתעב. שני הנרצחים הצעירים, בני ישראל
היפה, נהרגו על לא עוול בכפם. הרוצח היה, בלי ספק, פושע
סאדיסטי, שפעל מתוך תאוות־רצח סתם.

כבר בשעת הגילוי היה ברור כי החשוד-ברצח
הוא גבר מופרע. שאינו שייך לשום גוף מאורגן.

העידה על כך שיטת״הביצוע והדרך שבה הוא נתפס.
למעשה, הוא הביא בעצמו לתפיסתו על־ידי שורה של
מעשים מטופשים, המתאימים לשינלו של ילד או פסי־כופאט.
לא מכבר ישב איש זה בכלא הירדני, בעוון תקיפה
חמורה.
הסתבר שקדמה לרצח שורה ארונה של מחדלים מצד
מוסדות״ניטחון ישראליים, שגרמו לכך שאיש כזה, מופרע
ומעורער בנפשו, יוכל לשמש כשומר במוסד ירושלמי,
ולשים את ידו על נשק קטלני. יתר על כן, אחרי שגנב את
הנשק עברו ארבעה ימים לפני שהפעיל אותו -ובארבעה
ימים אלה לא נעשה דבר לאתר אותו.
עד כאן לא היתה למעשה משמעות פוליטית מיוחדת.
אדם מופרע הרג שני צעירים חפים־מפשע. פשע-מסוג זה
קורה מדי פעם בישראל וגורם לכאב ולאבל עמוק.

הפעם זה התגלגל אחרת -והדבר מעיד על מה
שמתרחש עתה במדינה.

נוס בי: ההסתה
ף*ייד עם היוודע הרצח, נכנסה לפעולה מכונה
//גדולה של הסתה. בראשה התייצבו כלי־התיקשורת
הממלכתיים.

איש לא אירגן את ההסתה הזאת. העובדה שהיא פעלה
בצורה כה מתואמת, מבלי להיות מאורגנת מראש או
מלמעלה, מעידה על הסכנה האיומה המאיימת עתה על
המדינה מ ב פני ם.

בלי־שמץ של הוכחה או הגיון, החלו כלי׳
התיקשורת הממלכתיים מפיצים סיפורי-בדים על
השתייכותו של החשוד־ברצח לאירגון פוליטי.
הטלוויזיה הודיעה שהוא שייך לפת ח. כלי-
התיקשורת סיפרו כי המעשה בוצע ״כמיבחן
קבלה״ לאירגון זה.
לא היו לכך שום תימוכין. שום אירגון פלסטיני לא קיבל
על עצמו את האחריות לרצח -למרות שבכל מיקרה כזה
מזדרז אירגון אחד, ולפעמים אף אחדים, להתפאר
במעשה-פיגוע.
בידי המישטרה לא היתה אלא הפיתקה הילדותית,
שהשאיר החשוד־ברצח במקום עבודתו, ושבו הזכיר את
השם פת׳ח. פתק זה היה בעליל מעשה״התפארות ילדותי,
ועל כך העידו עצם כתיבתו והשארתו במקום.
(כלי־התיקשורת. שהמציאות את הסיפור על. מיבחן
הקבלה לפת״ח׳ ,לא פירטו לאיזה פת״ח הם מתכוונים.
כרגע יש לפחות שלושה אירגונים המתהדרים בשם זה:
פתיח האמיתי, בהנהגת יאסר ערפאת; פת׳ח הטרוריסטי
של אבו-נידאל; פת״ח של פורשי אבו־מוסא).
אנשי הימין הקיצוני, חסידי הטרור היהודי, לא פיגרו
אחרי הודעות אלה אלא בכמה דקות. על המדינה ניתך
מטר של הודעות-הסתה, שהתבססו כולן על ההודעה
השיקרית של בלי-התיקשורת. סיפור־הבדים על ״מיבחן
הקבלה׳ ועל פעולת. אירגוני״הטחבלים׳ התקבל כעובדה
מונחת. משתתפי נינוס־הטרור החברוני מיהרו לתבוע
עונש״מוות. אמצעי גמול, יד קשה, ומה עוד.

בהזדמנות זו יצאו מחוריהם כל הטיפוסים
המופרעים, הצצים אחרי כל מעשה-פשע כזה כמו
פיטריות אחרי הגשם, ותובעים הנהגת עונש-מוות.
גל כזה סוחב עימו אנשים הנוחים להידבק בהיס טריה
ציבורית. הפעם הצטרפו לשוחרי-התליינות
אנשים כמו דן בן־אמוץ, איש-שלום בדימוס, מחבר
המאמר הראשי בעיתון ״ג׳רוסלם פוסט ׳,ועוד.
מוסדות״הביטחון עמדו מול גל זה בצורה איתנה,
הראויה לציון. שר״הביטחון ושר־המישטרה, הרמטכ׳לים*
לשעבר יצחק רבין וחיים בר-לב, דחו שניהם את רעיון
עונש״המוות. נוחות-הביטחון אף הכירו בעובדה שלא היה
זה פיגוע מטעם אייגון כלשהו, ועל כן לא ביקשו להרוס את
בית-המישפחה במחנה״הפליטים דהיישה. מאידך, לא העז
איש להתייצב בפה מלא מול גל ההסתה ולהפריך את
השקרים.
נלי־התיקשורת. ששפכו שמן על המדורה, לא עשו דבר
נדי לכבות את הדליקה המתפשטת. לשיא הגיעה מהדו־רת״חדשות
של הטלוויזיה, שהתלוננה על נ ך שאירגוני־

בתוך הדירה המשיכו להתפלל.
אנשים המשיכו לצאת ולהכנס, שכנים,
חברים וקרובי־מישפחה. רוויטל כבר
איננה.
באותו היום נפגע האוטובוס
הערבי במרכז ירושלים. טיל לאו
נורה לעבר האוטובוס ופגע בגגו.
אדם אחד נהרג ועשרה אחרים
נפצעו, שניים מהם באופן בינוני.
שמו של ההרוג נודע נבר באותו
הערב: ג׳מאל עבד־אל־רחים, בן
,20 בן הכפר סעיר שבנפת חברון.

שלום אינם מוחים על הרצח. באותה מהדורה נגנזה הוד־עת-גינוי
תקיפה של הרשימה המתקדמת לשלום, שהיתה
מונחת לפני העורכים.

אחרי כמה ימים היתה האווירה מחוממת די
הצורך, כדי לאפשר את ביצוע הפשע הבא: הרצח
באוטובוס.

9נוס :1הטרור
ך * רור כי הפיגוע באוטובוס הערבי לא בוצע על״ידי
פושע מופרע מבודד, כמו הרצח בכרמיזאן. המעשה
נושא את סימני״ההיכר הידועים של אירגון״מחבלים יהודי
מיומן.
נאשר נעצרו חשודי־המחתרת, העומדים עתה לדין, היה
ברור כי חלקים גדולים של אידגון־הטרור של המתנחלים
נשארו בחוץ. במהלך החודשים שעברו מאז התברר
שכמעט כל המתנחלים מתייצבים מאחורי פעולות״הטרור
ומצדיקים אותן.

מתנחלים אלה, והציבור התומך בהם, מצויידים
בנשק למכביר. הם נהנים מתמיכה פוליטית-צי-
בורית רחבה, המקיפה כיום סיעות בכנסת, אנשי-
רוח ומוסדות-חינוך, אישי-ציבור רבים ואף שרי-
ממשלה.
בתנאים אלה קל לגייס מתנדבים חדשים לביצוע
פעולות-טרור נגד הערבים. אין ספק שיש עכשיו א ל פי ם
ר בי ם של צעירים בארץ המוכנים לבצע פעולות״זוועה
מעין אלה, והרואים בכך שליחות לאומית. היחס לחשודי-
המחתרת בבית״המישפט ובכלא בוודאי עוזר לשכנע אותם
ני הממשלה שותפה לדיעה זו, לפחות בחצי־לב.
כאשר יש ציבור אוהד, מימסד פוליטי מחפה, אלפי
מתנדבים־בנוח, מאגרי־ענק של נשק, אירגונים המוכנים
לפעולה ומנהיגים שאפתניים, המבקשים להגיע בדרך זו
לשילטון -הופכים מעשי״טרור כאלה נמעט לבלתי־גמנ־עים.
הסכנה
שבמעשים אלה חורגת בה 1בה מן הזוועה עצמה.
יש כאן הרס מדינת־החוק, הפיכת המדינה לשטח״הפקר
בנוסח המערב הפרוע או לבנון. מעבר לזה מתגבשת
והולכת סכנה נוראה, המאיימת על המשך קיומו של
המישטר הדמוקרטי.

אירגון־הטרור היהודי -או אירגוני-הטרור
היהודיים -הם בעלי השקפת-עולם ידועה ומגובשת,
הדוגלת בחיסול הדמוקרטיה החילונית
והקמת דיקטטורה דתית־פאשיסטית.
צבירת הכוח הפוליטי והצבאי במיגזר זה של הציבור
היא סכנה חמורה, העולה בהרבה על כל הסכנות החיצוניות
האורבות כיום למדינה.

מול סכנה זו עומדת ממשלה רופפת, מגמגמת,
משותקת, אשר יכולת-השליטה שלה נופלת אף מזו
של דפובליקת-ויימאר בימיה העלובים ביותר.
אוריאבנרי

שדשדת־הדסים
״ההתקפה על האוטובוס,״ נכתב
בפתק שהיה מונח ליד משגר הטיל,
״היא נקמה על הרצח של שני
הסטודנטים היהודיים ליד מינזר
כרמיזאן״.
ביום השני בבוקר הודיעו ברדיו
כי כל הסטודנטים של אוניברסי טת
בית־לחם 900 ,במיספר, הס תגרו
בתוך האוניברסיטה והם
מיידים אבנים לעבר מכוניות על
הכביש הראשי לעיר.

הדרך לחברון היתה זרועה בחיילים
ובאנשי כוחות־הביטחון. הם הוצבו בכל
המקומות הרגישים, בעיקר ליד מחנה
הפליטים דהיישה, כשהם חבושי קסדות
ונישקם דרוך בידיהם. חלקם נשאו
אלות.
הכביש הצר המוביל אל הכפר סעיר
ממיזרח לחלחול היה שקט. רק ילדים
קטנים התרוצצו עליו והסתכלו בעניין
במכונית הישראלית הנוסעת.
כמה מאות מטרים אחרי חלחול,
באחד העיקולים של הכביש, היה מחסום
של צה״ל .״לאן?״ שאלו אותי
החיילים, וכבר היה ברור לי שלא יניחו
לי לעבור. לסעיר, אמרתי .״מצטערים,
אין מעבר,״ באה התשובה הצפויה.

מישפחתו וחבריו של עבד־אל־רחים באוהל־האכל ליד ביתו
כל הדרכים נחסמו
אישור מן המימשל הצבאי בחברון, ורק
אחרי חצות נתנו לנו את הגופה.
״יצאנו משם ונסענו לכיוון חברון.
הצבא בא לקראתנו, והחיילים אמרו
לנו שהם ילוו אותנו לחלחול. התעכבנו
שם, והמושל הצבאי אמר שאנחנו
צריכים לקבור אותו מייד.
״ביקשנו ממנו לערוך את הקבורה
בשבע בבוקר, כדי שנוכל להכין את
הגופה ולהתפלל וכדי שנוכל לערוך
הלוויה מכובדת. הוא הסכים, אבל כשהגענו
לכפר, היה שם מפקד יותר בכיר
והוא אמר שאינו מסכים לדחות את
ההלוויה, ושאנחנו צריכים לקבור אותו
עד השעה 4וחצי בלילה. הוא גם
הסביר לנו, שאסור שיהיו בטקס הקבורה
יותר מחמישה אנשים, בני המיש־פחה
הקרובה של ג׳מאל.״
ג׳מא^נקבר באישון לילה, במו
בגניבה. אנשים רבים מקרוביו וחבריו
מן הכפר הלכו במסע ה הלוויה.
צבא לא היה בכפר.
ג׳מאל למד שפה וספרות ערבית
במיכללה בחברון. בימים אלה היה
בחופשה מן הלימודים, והלך לע
בוד
בבית־הדפוס של האוניבר סיטה
העברית בירושלים. שלושה
ימים עבד ולא עוד. טרוריסטים
קטלו את חייו הקצרים.
איש מאנשי המימשל והשילטון
לא בא לנחם את מישפחתו השכו לה
של ג׳מאל, עד היום השני השבוע,
איש מהם לא שלח תנחומים.
״אתם ״,אמרו לנו אחד הצעירים
בכפר ,״הישראלים הראשונים ש *
באים
לכאן״.
״אי־אפשר להמשיך כך,״ אמר אהד
מחבריו של ג׳מאל. אנחנו ואתם צריכים
לחיות פה ביחד, לחיות ולא להרוג
אחד את השני. הלוואי שיהיה שלום
ונגמור עם כל הבעיות.
כשרצינו לנסוע משם בחזרה, התנדבו
כמה צעירים ללוות אותנו ברגל,
כדי שהילדים הקטנים לא ישליכו
עלינו אבנים. בסימטאות צרות ובלתי-
סלולות של כפר ערבי נידח, חסר-
חשמל, נסעה מכונית ישראלית, ומכל
צדדיה בחורים צעירים בני הכפר, שומרים
שלא יאונה לנוסעיה כל רע.

ענת סרגוסטי

האוטובוס הפגוע ליד בריכת־הסולטאן
נקמה על רצח הסטודנטים
הם־הסבירו לי הכפר אינו נתון בעוצר,
אבל ההוראה היא לא לתת להיכנס
לאיש פרט לתושבי הכפר עצמו,
בעלי תעודות־זהות שבהן השומה הכתובת
סעיר.
לא היה טעם להתווכח. חיילים במחסומים
בדרך כלל משחקים ראש קטן,
הם רק מבצעים הוראות, אינם יודעים
את ההסבר להן.
שלא לציטוט הסבירו לי, שבבוקר
היו התקהלויות בכפר וכי האווירה שם
מתוחה מאוד, והצבא מעדיף שלא
להכניס אנשים זרים, כדי שלא ללבות
את הרוחות מחשש שיקרה משהו.
חזרתי על עיקבותיי ונסעתי לבית־

לחם

• לצלם
״פאילו״

^ ל הדרכים המובילות לאוניה
* ברסיטת בית־לחם נחסמו. חיילים
ושוטרי מישמר־הגבול עמדו בכל פינה,
כשהם מחזיקים בנשק חם וברובים
לירי גאז מדמיע. ליד הכניסה הראשית
לבניין המיכללה היו שני מחסומי
אבנים גדולות. הכביש כולו היה זרוע
אבנים שהשליכו הסטודנטים מתוך
הבניין. דגל פלסטיני, בציבעי ירוק־אדום־שחור־ולבן,
התנופף מעל שער־הברזל
הסגור. מכשירי־הקשר בג׳יפים
הצבאיים טירטרו ללא הרף. מפקדים
בדרגות שונות התרוצצו אנה ואנה.
חיילים רצו מצד לצד, כשהם מקבלים
פקודות שונות.
בבוקר ירו החיילים גאז מדמיע

לעבר חלונות הבניין היפה. בשעת־וד
צהריים היה שקט יותר. מצד אחד של
הבניין טיפסו שוטרי מישמר־הגבול על
סולם גבוה ועלו על גגו של בית סמוך.
מטר של אבנים קיבל את פניהם על
הגג. החיילים, שקיבלו כנראה פקודה
שלא לירות, ניסו להסתתר מאחורי
פינת־הבית. חלקם ניצלו את ההפוגות
בין האבנים כדי לזרוק אותן בחזרה
לעבר הסטודנטים.
שמועה עברה כאילו עומדים החיילים
לפרוץ פנימה לתוך המיכללה,
אך זו היתה רק שמועה. משא-ומתן
ארוך התנהל במשך כמה שעות בין
מפקדי הצבא באיזור ובין רקטור האוניברסיטה.
לבסוף הושג סיכום: החיילים
יעזבו את המקום והסטודנטים
יתפזרו בשקט מתוך הבניין ויפנו אותו.
״תפנו את הכוחות ״,הורה מישהו בקשר
,״שהחיילים ילכו אחורה. וכשהם
ייצאו מן הבניין, תצלמו אותם במצלמה
שלנו.״
״אבל המצלמה מקולקלת!״ הזדעק
קול אחר ברשת.
״אז תעשה כאילו אתה מצלם,״ ענה
הראשון בכעס ,״רק כאילו!״
לבסוף הושג פיתרון: אנשי התיק־שורת
הרבים שנכחו במקום והחיילים
נסוגו מעט אחורה, שערי האוניברסיטה
נפתחו והסטודנטים זרמו החוצה בדרכם
הביתה. איש מהם לא נעצר, כך
אמרו, לפחות לא בשעת יציאתם מן
האוניברסיטה.
כשנגמר אירוע זה, שהיה השלישי
בסידרה השבוע, הודיע מפקד המרחב

כי המחסום בכניסה לכפר סעיר הוסר
ואפשר לנסוע לשם.

הישראלים
״ הדאשוגיס
ך* מון רב של גברים עמד בכניסה
\ 1לבית האבלים בכפר סעיר. בתוך
אוהל גדול, שנפרש ליד הבית, הצטופפו
רבים אחרים. כמה צעירים לקחו
אותנו לבית סמוך, שריצפתו מכוסה
שטיחים ומיזרנים, ושם סיפרו לנו את
מהלך העניינים.
״אני נסעתי במכונית שלי בירושלים
ליד שער יפו,״ סיפר בחור בשם
סעדי .״פיתאום ראיתי את הפיצוץ באוטובוס.
ידעתי שזה האוטובוס של
הכפר. מייד נסעתי הנה, לסעיר, והודעתי
לאנשים. נסענו כולנו לחברון, כדי
להתקשר לבית־החולים. בכפר אין
טלפון. שם הודיעו לנו שיש שמונה
פצועים בבית־החולים מוקאסד,
שניים בהדסה וכי אחד נהרג.
שבע מכוניות מן הכפר נסעו
לירושלים ושם, במגן דויד אדום,
אמרו לנו שנוכל לראות את הגופה
במישרדים של חברה קדישא. לא
ידענו מי נהרג.
״נסענו לחברה קדישא והגענג
לשס בסביבות 10 וחצי בלילה. שם
נודע לנו שג׳מאל נהרג. בני־המישפחה
שלו נסעו למיגרש־הרוסים, למישטרה,
כדי לשחרר את הגופה. הם חיכו שם
שעה ארוכה עד שהשוטרים קיבלו

מישמר צדדל ליד מיתרס-אבנים במיכללת בית לחם
״א? תעשו כאילו!״

רפתות את הכספות?
היה זה, ללא ספק. שבוע התרנגולות.
הברווזים, ושאר בעלי־הכנף.
ביום השלישי, בעוד כולם מלחשים
במיסדרונות הכנסת על ההתייק־רויות
הצפויות בלילה(.תרוצי למלא
בנזין! את כל המיכל!״ הורה לי בדחיפות
אחד משרינו בשעות הערב המוקדמות)
פשטה בהלה ש״עומדים
לפתוח את הכספות!״
הרעיון, אגב, אינו מקורי. הוא הועלה
בעבר על־ידי נביא־הזעם, יגאל
הורביץ, כשכיהן כשר־האוצר, ונתמך
על־ידי חבר־כנסת אחד בלבד:
אורי אבנרי.
השמועה עשתה לה כנפיים, וחיכתה
את שומעיה בתדהמה. צריך לזכור
ששר־האוצר הנוכחי הוא הבכיר
במיפלגה הליברלית, ורעיון כזה אינו
עומד בדיוק בקנה אחד עם האידיאלים
הליברליים, אם קיימים עדיין
כאלה.
.זוהי חדירה נוראה לפרטיות!״ רגז
חבר־כנסת, שהתחנן לפניי. :את חייבת
— פשוט חייבת — לברר את
העניין!״ לדרישתו היו שותפים
נוספים. אדם בכיר במנגנון־הכנסת
השביע אותי :״אם את מגלה משהו,
תודיעי, לי בזמן!״
חקירה קצרה הבהירה שכל האישים
שעימם דיברתי על הנושא —

שכתי שלא להבין. הח״כ המבוהל
התייאש מחוסר הבנתי ונטש.
שריר וגרופר, לעומת זאת, הזהירו
אותי, כמה שעות אחרי ליל־התרנגו־לות,
שלא ליצור ליל־ברווזים. ואילו
מודעי מכחיש את הסיפור מתחילתו
ועד סופו.
בכל זאת, כמה תופעות הטרידו את
מנוחתי:
• שר בכיר בממשלה טען באוזניי
ש.זו הפעם הראשונה שאני שומע
מזה!״ בעוד שח״כ מוטרד דיווח לי
ששאל את אותו שר בנידון יומיים
קודם לכן, ותגובתו היתה פחות בוטחת.
:היום זה לא עלה על סדר־היום
בדיונים שאני נכחתי התפתל.

אחרים שהתחננו ממש להישאר בעי־לום־שם
— התייחסו לענין כ״בדי־חה״
,בדיחה גרועה לטעמי.

.מה לשריר ולאוצר?״ לא הבנתי—
את פשר הפאניקה סביבי .״את לא
מבינה כלום!״ פסק ח״כ מאוכזב,
.שריר הוא יריבו העיקרי של מודעי
במיפלגה הליברלית. הוא האיש שמודע,
חושש ממנו יותר מכל. בואי
נאמר שמודעי רצה לבצע צעד דראסטי,
ופחד מהתגובות בציבור ובמים־
לגה. קודם כל, הלך להיוועץ בשריר״.
״אבל שריר לא היה בארץ!״ המ
אחד
משרי־הממשלה אמר :״אני
שומע לראשונה על רעיו
כספות! אך חבר-כגסת העיד
שלא רק ששאל אותו על כך
יומיים קודם לכן, אלא גס קיכל
תשובה ״מאוד דיפלומטית!״

יש! סוף־סוף, מצאו לבני שליטא
ג וב: יו ר ועדת פניות הציבור!

עם־רם
אטרקציה
(.מי? מי?״ שאלו במיזנון־הכנסת בבוקר
היום הרביעי, היום שבו העלה העולם
הזה את אותה שאלה לגבי
השר שוחר־האורגיות) אלא באה לסעוד
עם עיתונאי, והוכנסה אחר־כבוד
למיזנון .״בשביל האטרקציה ״,הוסבר

ואטרקציה היא אכן היתה. במחשוף
שעליו תלויים כל הנכסי־דלא־ניידי
שלה, ריחפה הלנה משולחן
לשולחן, הצמידה את ידה עדויית־התכשיטים
לליבה, ושיננה ברגשנות:
״אומנם ירדתי מהארץ. כל אחיי ירדו
ממנה, אבל ליבי, ליבי נותר פה״...

מי בחו״ל ! יש!

סוף־סוף נמצא לחבר־הכנסת כני
שליטא (ליברלים) ,שאינו יורד

כן לציטוט, לא לציטוט: העיקר
הוא ששר־המישפטים משה גיסים
חושב ששר־האוצר יצחק מודעי
הוא לא מאוזן במיוחד, הפכפך.
ביום השלישי הסבו סביב שולחן
אחד במיזנון־הכנסת המושמץ —
יצחק מודעי. חברי סיעתו — שרה
דורון ואלי קולאם, והעיתונאי
שפירסם את ההשמצה — יהושע

גיצור.

הדו־שיח, שהתנהל סביב השולחן,
עשוי לשפוך אור על. הכפשתו של
ניסים״ ,כפי שכינה זאת אחד

צימצומים

אז מנבאים לנו שהמדינה עומדת לפשוט רגל או יד. לאור המצב הקריטי,
דורשים נבחרינו שנהדק את החגורה ונכריז על צ-ימ־צ-ו-מ־י-ם!
הם(הנבחרים) כמובן נותנים בראש ובראשונה דוגמה. אלא מה! מ ה כמה
דוגמות:
• השר הממונה על האנרגיה שלנו, נדטה שחל, התלונן השבוע. :ירדתי
רמה — מהמרצדס(הפרטית) לוולוו. ועכשיו — לפז׳ו האין זו הקרבה?
• שרה דורון התלוננה השבוע באוזניי על תנאי החכ׳ים, ותבעה
לשפרם. מה עושים? מקימים ועדה. במחשבה שניה הוסיפה דורון ש״במובן,
ישנם תנאים בלתי־מוצדקים כגון: הטיפול הרפואי״.
• או רי פו ר ת, מנכ״ל רשות-השידור, מהדק את החגורה, ליתר דיוק
הוריד כוכב: ממלון הילטון(חמישה כוכבים) לאלוהים ישמור — מלון מוריה
(ארבעה כוכבים בלבד!)
אגב, מחיר לילה במוריה יקר מהמחיר בהילטון, אבל מה לא עושים
גדולי-האומה כדי להראות דוגמה לאיש הקטן?

.רוצי מהר למיזנון החכ״ים!״ יעץ
לי בדחיפות איש־מנגנון הכנסת ,״הכנסתי
לשם מישהי שעשויה לעניין

לא, זאת לא היתה פנינה אלא
הלנה, השדכנית שהפסידה ממיש־קלה,
איבדה צלע, שינתה תיסרוקת
ועברה שינויים נוספים, שדווחו
בפרוטרוט לציבור הרחב. כל זאת תוך
כדי מישפט־הדיבה שהיא מנהלת מזה
חמש שנים נגד הטלוויזיה. הלנה
ניצחה, וככת היא מבצעת תהלוכות־ניצחון
ברוב־עם ופירסום.
הסתבר(לסקרנים הרבים) שהלנה
עם־רם לא הוזמנה לפגוש חבר־כנסת

האס העלה או לא העלה מודע את
הרעיון לפתוח את כספות האזרחים!

גד יעקובי, עדי אמוראי, אברהם
שריר, פסח גרוסר ושרים

מסתבר שפסח (.פייסי״) גרופר,
שחזר השבוע ברעש והמולה מספרד,
התחבק ממושכות עם יריבו משכבר
הימים, אברהם(.אברשה״) שריר(גרו־פר
משתייר עדין לקבוצת־ מודעי).
ההסתודדות האינטימית עוררה
חשד בקרב חברי־כנסת מסיעות שונות.
בתום
ההסתודדות סיפר פייסי,
בסיגנונו הרועש והעסיסי ,״איר אבר־שה
הציל את המדינה!״
איך?
.מודעי רצה לפתוח את הכספות,
ואברשה התנגד, וכך — ניצלנו!״
גרופר המשיר לצחוק, אך דבריו
הצחיקו פחות את שומעיו.

כמה שרים וחכ״ים, שחשבו שזו
״בדיחה״ ,האיצו בי לפרסם זאת כברוח.
:מה שבטוח — בטוח!״ .אני
מייעץ לכל חבריי לשים את הכסף
בבלטות אמר לי בקריצה אחד
מח״כינו. והוא, אכן, מייעץ זאת השכם
והערב. במו אוזניי שמעתי.
• הבהלה שאחזה בחלק מהאנשים
שעימם דיברתי, ברגע שהעליתי
את הנושא, חרגה מההתייחסות הראויה
לבדיחה תפלה.
אין לי מה לייעץ לקוראים הנאמנים,
אלא לקרוא בין השורות של
קטע זה, לקרוא היטב את הקטע הבא
— .מי בחו״ל להיזכר בליל־התרנגולות
ולקוות לטוב.
שדכגית 1כגפת

ממקורבי מודעי.
מודעי(לביצור). :מדוע פירסמת
זאת?״
ביצור (בטון של תלמיד נזוף):
״א ...זאת היתה חובתי ...לא?״
מודעי :״לא היית צריך לפרסם
זאת! אתבע אותו על רכבה! (פאוזה)
כשהוא יחזור מחו״ל״...
קולאס :״את מי תתבע דיבה? מי
בחו״ל?״
מודעי(בפליאה). :מי בחו״ל?״
דורון :״אבל יצחק, אתה אמרת
כרגע שמישהו שוהה בחו״ל, ושתתבע
אותו על דיבה לכשיחזור ארצה״...
קולאס (מנסה לעזור) :״גידעון
פת בחו״ל: אותו אתה רוצה לתבוע
על דיבה?״
מודעי(משתומם) :״מה פיתאום?״
(צריך לזכור שפת הוא בן־בריתו
הטרי של מודעי).
ביצור (בקוצר־רוח). :אז למי
אתה מחכה שיחזור מחדל? אולי

לאריה דולצין?״

מודעי(בפיזור). :כן, כן, דולצין
נמצא בחו״ל״.
כל השותפים לתרגיל מאלף זה
בתיקשורת נשמו לרווחה.
מקץ כמה שעות, כשנסעתי לי
להנאתי, דלקה אחריי מכונית מהודרת.
כמובן שנדלקו אצלי כל נוריות׳4
האזהרה. הבטתי בראי, ואת מי גיליתי,
לתדהמתי, אם לא את עיניו התכולות-
צוחקות של אריה דולצין?

מהכותרות, ג׳וב! ולא סתם ג׳וב, אלא
עם תואר — יו״ר!
שליטא נבחר ברוב קולותיהם של
פינחס גולדשטיין ואלי קולאם
כיושב־ראש ועדת־פניות־הציבור.
ועדת־תלונות־הציבור, כך הסתבר
לי מהצמד־חמד גולדשטיין את קו־לאם,
היא ,״ועדה חשובה מאוד! אפילו
מעניינת. בעבר כיהן בראשונה צבי
רנד הנצחי. אויש,״ נזכר לפתע גולדשטיין.
,גם שרה (דורון) עמדה
בראשה בטרם הפכה לשרה!״
בעוד אלה משכנעים זה את זה
בחשיבות התפקיד והעניין שבו(השם
המרוייק של התהליך הוא: אוטוסוגסטיה)
הצטרפו אנשים נוספים לחבורה
.״תכירו: זהו יו״ר ועדת החוקה
(קולאס) ,מנהל הטלוויזיה (טוביה
סער) ,יו״ר ועדת־פניות־הציבור״...
הצגתי את הנוכחים זה לזה בשלל
תואריהם וכיבודיהם.
״לא ידעתי שיש בכלל ועדת־תלו־נות־הציבור
קילקל לנו סער
הנבוך.
אולם בשלב מאוחר זה, שום־דבר
לא יכול היה להרוס את מסע־ההכ־תרה.
שליטא, ששוכנע במשך ערב
שלם בחשיבות העניין, שלף את הקמיע
שלו — רשימה עיתונאית, המצדיקה
את מעלליו בשבועות האחרונים,
ושאיננה משה מכיסו — ופתח
בהסבר מייגע של תפקידו החדש:
.זאת ועדה מוכרת ...תפקיד חשוב...

דפנה ברק

במדינה
(המשך מעמוד )8
טען פלד: קיצוץ כזה בתקציב
הביטחון לא זה בלבד שלא יחליש את
צה״ל, אלא יחזק אותו, מפני שהוא
חותך את השומן. .לתוכנית כזאת
יכולים להסכים יונים וניצים, חסידי
ארץ־ישראל השלמה ומתנגדיה,״ טען
פלד (ראה הנדון).
בין הקיצוצים:
• קיצור שרות־החובה משלוש
שנים לשנתיים וחצי,
•י קיצוץ דראסטי בשירות-
המילואים, והגבלתו ליחידות מיבצ־עיות
בלבד,
• צימצום צבא־הקבע בהתאם לכך,
• הפסקת פרוייקט הלביא,
והפסקת ייצור דגמים נוספים של
הטנק מרכבה ושל סטי״לים,
• צימצום הרבנות הצבאית,
• ביטול הנח״ל וישיבות־ההסדר,
• מכירת שקיים.
כל זה נוסף על הסעיפים הנובעים
מן הגישה הפוליטית של הרשימה:
יציאה מיידית מלבנון בלי־ תנאי,
הפסקת כל השקעה מעבר לקו־ הירוק.
ובכלל זה משכנתאות למתנחלים.
עשירים אינם משלמים. ארנון,
מצירו, הציע רפורמה רדיקלית
במערכת־המיסים(ראה מה הם אומרים)
.בין השאר:
• ביטול ההקלות לפי חוק עידוד
השקעות הון. ביטול חוק אלסינט,
ביטול הטבות־מיסוי לבעלי ניירות־ערך,
ביטול הפטור ממס ריווחי־הון
בבורסה והגבלת המס על דיווידנדים.
• אי־הכרה במשכורות של יותר
ממיליון שקל לחודש כהוצאה עיס־קית.

אלה באו להעביר חלק מן

אלוף(מיל ),פלד
לצמצם את שרות־החובה
העומס אל החברות הגדולות והשכבות
העשירוו( ,הפטורות כיום למעשה
מתשלום מיסים. חוץ מזה הציע ארנון
— מי שהיה גם יו״ר חברת־החשמל
— לבטל כליל את פרוייקט
תעלת־הימים ולוותר על הרעיון לבנות
כורים גרעיניים.
לעומת זאת מציעה התכנית להקים
חברה ממשלתית, בעלת הון של 500
מיליון דולר, כדי להקים מיפעלים
אשר יקלטו את מפוטרי מערכת־הביט־חון.
הצעות
אחרות בתוכנית:
• לבטל את ההפליות בין יהודים
וערבים לגבי קיצבות־ילדים (קי״ץ),
ולתת במקומן לכל משוחרר״צה״ל מענק
חד־פעמי בערך של 3000 דולר.
• להעניק לכל אזרח בן 65 מעמד
של.אזרח בכיר״ ,אשר יזכה את בעליו
בהנחה של ^ 50 בכל השירותים הציבוריים.
שרות
לאומי לערבים. יתכן
שאת הפצצה האמיתית השמיע במסיבה
ח״כ מוחמר מיעארי: הוא העלה את
הרעיון שצעירים ערביים ישרתו
במיסגרת של שירות חברתי, שיהיה
מקביל מבחינת הזמן לשירות בצה״ל,
כדי לסלק כל תירוץ לאפליה.
התנאי: שהמיסגרת תנוהל על־ידי
גוף שבו יהיה ייצוג מלא לאזרחים
הערביים, ושהשירות יהיה במקום־
המגורים של המגוייס, כדי ששירותו
יהיה לטובת הקהילה שלו.
העולם הזה 2461

מסוכן אכזרי

בשנים האחרונות לחייו היה נתן אלתרמן האליל התורני של
חסידי ארץ־ישראל השלמה. עד היום מעלים המתנחלים את שמו
על נס בכל הזדמנות — גם
בכינוסים המוקדשים לתיפארת
אירגון־הטרור שלהם.
חיים ברעם הזכיר לי שאל־תרמז
אמר בשעתו את דעתו על
הטרור היהודי בלשון שבוודאי
לא תנעם לחסידי הטרור של
היום. ב־ 4ביולי 1947 כתב אל־תרמן
שיר שבו תקף מי שהגן אז
על מבצעי פעולות־הטרור, מכיוון
שהם, יהודים לאומיים״ .כל
מילה בשיר זה נכונה שיבעתיים
כיום.
.תחת הכותרת ״הנימוק הפאלתרמן
סול״
כתב אז אלתרמן:
הליסטים הממשיך במסע ללא רסן
ויורק על כל סייג
בפיות אקדחים
וידו השחורה מעלינו נפרשת
הוא אחי.

לפגישה עם חיילת בשם רחל. הספקתי להיכנס לג׳יפ שלי,
כשהתנפלה עליי קבוצה מאורגנת של כארבעה צעירים, מזויינים
בידיות של טוריות, וניסו להוציא אותי מתוך הג׳יפ הסגור. לפני
כן הנחיתו מהלומה על ראשו של שלום כהן, שנלווה אליי
במיקרה, והוציאו אותו מכלל פעולה.
איני יודע מה היתה כוונתם של המתנפלים — האם לחטוף
אותי, לשבור לי את העצמות או גרוע מזה. הם לא הצליחו להוציא
אותי מהג׳ים. התגוננתי כמיטב יכולתי. שכנה שראתה במיקרה
את המתרחש זעקה חמס, קבוצה של צנחנים בהנהגת ירמי
בוררנוב המנוח (דמות ידועה מאוד אז) רצה אלינו, והמתנפלים
ברחו. הם לא נלכדו מעולם. ההנחה היא שהתקרית היתה קשורה
במאמר שהופיע כמה ימים לפני־כן בהעולם הזה, שבו מתחתי
ביקורת קטלנית על מעשה־הזוועה שביצע אריאל שרון בכפר
קיביה. בפקודת משה ריין.
התוצאה היתה שנשברו לי האצבעות בשתי ידיי. הוזעק למקום
אמבולנס שהוביל אותי לבית־החולים הדס ה ברחוב בלפור.
זה הצד שלי. היה צד שני.
החיילת, שעימה הייתי אמור להיפגש, המתינה לי במקום

אודי אסרי

ולכן -כך אומרים לו -ימשיך נא במלאכת
אל נרגז, נעמוד מרחוק
ובגמרו להרוג איש נקי, תנהו לכת
חובתנו לראות נבלה
ולשתוק.

כדרכן של קבוצות רעיוניות קטנות, היינו נפגשים גם
במסיבות חברתיות מאולתרות. שערכנו בבתי החברים. אחת
המסיבות האלה נערכה בחדרה של חברה, שגרה כדיירת בביתו
של רופא תל־אביבי. אני זוכר במעורפל שלרופא היתה בת קטנה,
שריחפה איכשהו בשולי המסיבה. מכיוון שהתקרבתי אז ליום־
הולדתי ה־ ,23 ובתו של בעל־הבית היתה רק ילדה, לא שמתי לב
אליה. בוודאי לא חלמתי שתהיה אי־פעם אשתי.
חמש שנים לאחר מכן, כשהייתי כבר עורך העולם הזה, עלה
על דעתי שכדאי לעשות משהו כדי להנהיג בארץ פירסום מיסחרי
מודרני. בימים ההם לא היו כמעט מודעות ואותן שהיו — היו
מתחת לכל ביקורת. החלטנו להכין כמה מודעות לדוגמה
ביוזמתנו, שתככבנה בהן בחורות צעירות ויפות — רעיון מהפכני

עורך מדור־הקולנוע שלנו היה ידידי מיכאל(,מיקו״) אלמז,
שייסד אז תיאטרון חצי־מיקצועי בשם זירה. בתיאטרון כזה יש
תמיד המון צעירות יפות. ביקשנו אותו לנדב לנו צעירה כדי
לצלמה במודעות־לדון מה על שפת־הים. הוא הביא חיילת בשם
רחל. לקחנו אותה לשפת״הים, צילמנו מה שצילמנו. ואחר־כך
.התנדבתי, כג׳נטלמן אמיתי, להביאה הביתה. רכבתי אז על אופנוע
כבד. הושבתי אותה מאחור. ובחול הים התהפכנו. לא היו נזקים
לנפש ולמכונה. הפקדתי אותה בשלום בביתה.
אחר־כך ערכנו את ״מיבצע חלום״ .הבטחנו לאפשר לכמה
קוראים להגשים את תשוקותיהם הנסתרות. בין השאר רצינו
לאפשר לחיילת, שאינה באה מבית עשיר, לבלות סוף־שבוע
במלון המהודר ביותר שהיה אז בארץ — השרון בהרצליה. מיקו
הציע שוב את אותה החיילת, רחל. לקחנו אותה לאותו מלוך
וצילמנו אותה כשהיא מתפנקת בחדרה, בחדר־האוכל, במועדון־
הלילה ובשפת־הים.
לכך היו שתי תוצאות:

או לכל היותר לשדלהו בנחת,
אך לתפוס בו בזרוע -
חלילה וחס.
הוא אחי. במלים אחרות, הנה ככה
הוא פושע! אבל ממוצא מיוחס.
0 7י ש 1ר 1 1״

כן, יכול הישוב להגיד: אין בי כוח
לעצור את שרירות מסעם במחי־יד
כי כבלים על ידי
ומחוץ אין מנוח
ולכן -בזהירות, במחתרת, בלאט.
רק שיקול שכזה יש לו ערך קובע
(ואף הוא -לא תמיד הוא חשבון מיבטחים)
אבל חטא הוא לפסוק:
אם אחי הפושע
לא אנוע ...כי ״אל מילחמה באחי׳.
הנימוק הלזה
יימחה נא מלוח!
יחפשו לו סוגדיו הצדקות אחרות!
הנימוק הלזה
מהו! שער פתוח
לשחיתות ציבורית הנותנת פירות!
אם אחיך הם -זו חובתך שיבעתיים!
במישחק האדום,
בו ניגר גם דמם,
הבושה היא לשמור על נקיון הכפיים -
החובה היא: לקום!
עימהם או נגדם!
כי ישנה מילחמה! שמה: מילחמת הכרח
בליסטים מסוכן, אכזרי ויהיר -
עוד הערב, אולי,
שוב יאיר הירח
את הדם הנקי שישפוך הוא בעיר!

שתי ידיים שבורות

הסרט של פול ניומן על שחקן־הביליארד המיקצועי, ששודר
לפני שבועיים בטלוויזיה הישראלית, הזכיר לי פרק מחיי.
לא, מעולם לא הייתי יפה כמו פול ניומן, ומעולם לא שיחקתי
ביליארד. גם לא סנוקר או פול. איני מבין אף את כללי המישחקים
האלה. מנפרד כץ ניסה פעם להסבירם לי, על גבי שולחן־המישחק
העומד באמצע הטרקלין בדירתו בהמבורג, אבל גם הוא נכשל. זה
היה מסובך מדי למוח שלי.
בסרט מתחזה ניומן כשחקן־חובב. הוא מפיל בפח חובבנים
אחרים ולוקח מהם את כספם, בנצחו תמיד במישחק המכריע.
כשהתרמית שלו מתגלה, מתנפלים עליו החובבנים הנזעמים
ושוברים לו את האגודלים בשתי ידיו.
הוא נמלט לדירת אשה. זו מטפלת בו במסירות עד להחלמת
ידיו. וכך נולדה האהבה. וזה הזכיר לי. באחד הלילות בדצמבר
1953 יצאתי ממישרד־המערכת בשעה מאוחרת, כדי לנסוע

כעבור כמה חודשים פגשתי את החיילת הזאת שוב, לגמרי
במיקרה. התיאטרון של מיקו הציג מערכון שכתבתי על שועלי
שימשון(סיפור־אהבה שהתבסס על אחד מפירקי סיפרי, בשדות 1
פלשת ,)1948 ובאתי להצגת־הבכורה. אותה חיילת באה לשם
בחברת בחור. בהפסקה שוחחנו, והשיחה התגלגלה לגילי. הייתי 1
המיועד. כשלא הופעתי, סברה שהתעכבתי בעבודה והחליטה
לגשת למישרד המערכת, שלא היה מרוחק ממקום־הפגישה.
כשהגיעה לשם, ראתה ברחוב התקהלות של אנשים נרגשים,
שדיברו על התנקשות. ביניהם היו גם חברי המערכת שלנו.
כששאלה עליי, אמרו לה, :רק עכשיו לקחו אותו באמבולנס. זה
היה הוא שהתנפלו עליו״.
רחל מיהרה לבית״החולים, כשהיא דואגת לחיי, ונרגעה רק
כאשר אמרו לה שם שאין בעיות, רק שתי ידיים שבורות.
גרתי אז לבדי בצריף ישן ברחוב הירשנברג בתל־אביב.
התעוררה השאלה איך אעבור את השבועות הקרובים, כשאיני
יכול להשתמש בידיי. רחל התנדבה לגור אצלי, כדי לעזור לי
להתקלח, לאכול ועוד ועוד.
ההמשך כמו אצל פול ניומן. רק הסוף היה שונה. אחרי שגרה
איתי כדי לסעוד אותי, לא היתה סיבה להיפרד לאחר־מכן. חיינו
חמש שנים בחטא, ואז נישאנו.
אגב. פרשה זו חזרה על עצמה כעבור 18 שנים. בדצמבר ,1975
ביום השנה למיקרה הראשון, חזרה רחל הביתה מעבודתה
בבית־הספר. בחדר־המדרגות ובמעלית ראתה שלוליות של דם,
והתרגזה על כי השכנים אינם דואגים, אחרי שהם קונים בשר,
שהדם לא יטפטף בבית. בהגיע המעלית לדירתי, ראתה רחל
שהדלת פתוחה. והרבה אנשים ממלאים את הדירה — שכנים,
שוטרים, חובשים ועוד. אני שכבתי על הארץ.
היא הספיקה בקושי לשמוע שמישהו ניסה להתנקש בחיי,
כשהגיע האמבולנס. הפעם היא נסעה איתי לבית־החולים.
אני מקווה שזה לא יהפוך למינהג.

התערבנו על גילי. על מה מתערבים? על נשיקות. כמובן| .
זכיתי בשש. קבענו פגישה כדי לפרוע את החוב.
נפגשנו כמה פעמים, הגענו באופנוע לכמה פינות־נוי בארץ
(אני זוכר במיוחד את הגיבעה המיוערת מעל לעין־כרם) .באחד
הימים קבענו פגישה בדיזנגוף...
ההמשך לעיל.

מירחמת קבה
או: אדיה 1ק>1ז בה

לפני שלושה שבועות שידר הרדיו ביום אחד שתי ידיעות
שנגעו לשני יהודים.
בניו״יורק התנפל ראש־העיריה, אדוארד קוץ׳ (שמו האמיתי
קוך, כלומר טבח בגרמנית) ,על דיפלומט אוסטרי. הוא האשים את
אוסטריה בקיום יחסים עם אירגון־המרצחים אש״ף, וייסר את
האיש על תמיכה בטרור הבינלאומי וכו׳ וכר.
הדברים נאמרו בפומבי, ונועדו, כמובן. לעשות רושם על
היהודים בעיר היהודית הגדולה בעולם(יש הקוראים לה
.)¥ 0 8 ,£מי שרוצה להיבחר
בניו־יורק, מוטב לו להחניף
ליהודים תמימים אלה.
באותה השעה עצמה שהה
ברונו קרייסקי, הקאנצלר־יכול
מישהו לשאול: אותה חיילת, רחל, שהיתה לך פגישה
לשעבר של אוסטריה, בדמאיתה,
איך הגעת אליה?
שק. הוא ניהל שם משא־לפני
כמה שבועות פנתה אליי אחת העיתונאיות הרבות,
ומתן מפרך על שיחרור
העוסקות בהצגת שאלות כאלה, ושאלה אותי: איך היכרת את
השבויים הישראליים, המוחאשתך?
זקים
בידי אירגונו של אחמד
לא היה לי חשק להשיב לה, מפני שזה סיפור ארוך. אז שתקרא
ג׳בריל, שהוא סוכן סורי לכל
זאת להלן.
דבר. קרייסקי עבר לא־ב־
1946 פירסמתי, יחד עם כמה חברים. כתב־עת רעיוני בשם
מכבר ניתוח קשה בכליות
במאבק, שהיכה גלים רבים בארץ. התיזה המרכזית שלו היתה
(הושתלה לו כיליה שלישהיישוב
העברי בארץ מהווה אומה חדשה ונפרדת, במיסגרת העם •
שית) ומסע זה אינו קל לו.
היהודי. האומה החדשה תשתלב במרחב השמי ותנהיג אותו
מי משני האנשים האלה הוא יהודי טוב יותר? ק׳ האמריקאי,
לקראת השיחרור. דיברנו על תרבות עברית חדשה. בת־הארץ.
המנגן על הריעות הקדומות הפרימיטיביות ביותר של׳בוחריו
פולחן־הצברים צמח במידה רבה מתוך ביטאון זה.
היהודיים, למען רווח פוליטי ואישי — או ק׳ האוסטרי, המסכן את
(רבים בילבלו בין גישתנו ובין תורת הכנענים, מפני שהיו כמה
בריאותו כדי לשרת עניין, שאינו יכול להניב עוד שום תועלת
תכונות משותפות. אך לא הייתי מעולם כנעני — לא ביחס
אישית או פוליטית בשבילו?
ליהודים, לא ביחס לערבים).

בת הרופא

— י -ניי -ייי -י -י -יייייייי — י • 1 5י

מדוע מחליפים את כיסאו של אברהם שפירא
ואיזו הפתעה ציפתה לניצב אברהם תורגמן
לפני חמש שנים קיבלה
עידית, אשתו של ח״ב העבודה
מיכה חריש, מתנה: שעון־יד
מקסים. אבל היא לא ענדה אותו
אלא נעלה אותו בתוך הארון. רק
באחרונה היא הוציאה אותו לאור
השמש והחלה לענוד אותו.
הסיבה נעוצה בזהותו של מעניק
השעון. בשנת 1979 שהו חריש
ושימעון פרם במארוקו ונים־
גשו עם המלך חסן. בתום הפגישה,
שהתקיימה בשעת לילה
מאוחרת, מסר חסן לחריש שעון־
יד עבור אשתו. במשך שנים

ותיקי רפ״י, אמר להם. :סוף־סוף
המעגל נסגר. חיים הרצוג הוא
נשיא, פרס הוא ראש״הממשלה,
יצחק נבון הוא שר בכיר וסגן
ראש־ממשלה ולהשלמת התמונה
יש לבחור בגירעון בן־ישראל
כמזכ״ל המיפלגה.״
החל משעות־הצהריים של
יום הרביעי האחרון ישב שר־הביטחון
יצחק רבין לצד
עוזריו וניסה לנחש מה יהיו
השאלות שיישאל בתוכנית
מוקד, שהוא היה אורחה באותו
הערב. רבין בא לאולפן לפני

הממשלה במוצרי־היסוד, ביניהם
הביצים. במהלכו, הציע יושב־ראש
הוועדה אברהם שפירא.
:עדיף להוציא את הביצים
ולהכניס את העוף,״ כשהוא מתכוון
לעדיפויות התמיכה הממשלתית.
העיר לו ח״כ מפ״ם
יאיר צבן ״אם כבר, אז אולי
כדאי לתלוש את הביצים.״
ישיבות ועדת־הכספים ב־תל־אביב
נערכות באולם המרווח
של הבנק לפיתוח התעשיה
בבית אסיה. הח״כים יושבים
על כיסאות מתכת בעלי עיצוב
חדשני, שאינם נשענים על
ארבע רגליים, כמקובל, כי אם
על מיסגרות מתכת בצורת האות
האנגלית .2שפירא כבר הצליח
לקמט שני כיסאות כאלה, בגלל
מימדי־גופו. מינהלת בית אסיה
תביא לישיבה הבאה של הוועדה
כיסא סטנדרטי מעץ, שישמש
את ישבנו של איל־השטיחים.
ומכיסא לכיסא באותו נושא.
שר-האנרגיה משח שחל
הוציא מחדרו את כיסאו של
קודמו, מודעי, והביא מביתו
כורסא עתיקה, מרווחת, בעלת
פיתוחי־עץ מגוונים.
ח״כ הליברלים יצחק
(.זיגי״) זייגר נשאל מהי לדעתו
התוכנית הכלכלית העדיפה
לפיתתן בעיות המשק. .בכל
פעם שמישהו מציע תוכנית
הבראה,״ אמר זיגי. ,הוא גורם
להחמרת המצב. עדיף שלא
יציעו כלל.״
בדיון על נאומו של פרס
בכנסת היו דבריו של ח״כ שינוי
מרדכי וירשום סקי תוק
פניים
עד מאוד. הפסיקו אותו
שני ח״כים מהליכוד. שאל אותו
מאיר שיטרית מחרות.:האם
אתה מהקואליציה?״ החרה החזיק
אחריו אריאל ויינשטיין
מהליברלים. :אולי תגיד מילה
טובה על חברך בממשלה, אמ
נון
רובינשטיין.״

דווקא ח״כ מפ״ם ויקטור
שם־טוב הגן על הממשלה,
בפני נאום ביקורתי של ח״כ
הקואליציה מיכאל דקל מחרות.
שם־טוב ניסה להוכיח
למושבניק מנורדיה שממשלתו
של פרס מבצעת את מצע״.
הליכוד.
ח״כ הרשימה המתקדמת
לשלום מתי פלד בירך בנאומו
את קודמו על הדוכן, ח״כ חרות
יהושע מצא, שנשא את נאום
הבתולין שלו. פלד העלה על נס
את פעילותו למען ירושלים.
הזכיר לו ח״כ ר״ץ יוסי שריד,
שמצא פעל בעיקר למען קבוצת
הכדורגל בית״ר ירושלים.
המראיין יעקב אגמון
הצליח להוריד בחודש אחד 12
קילו ממישקלו — מנהל
תיאטרון בית־ליסץ אוכל רק
כוס וחצי אורז ליום. כשנשאל
איך הוא מתגבר על ההזמנות
לארוחות במיסעדות, ענה אגמון:
״פעם בארבעה ימים אי־אפשר
להשמין מכך שמישהו אחר
משלם וזה לא על חשבוני.״
חבלן המישטרה סולימן
חירכאווי, שנפצע קשה וחת־עוור
כשניסה לפרק מיטען־
חבלה ליד מכוניתו של איכר־הים
א״טוויל, ראש עיריית

אל־בירה לשעבר, החל להנעים
את שעות־הפנאי שלו. חירבאווי,
המשמש מאז שיצא מבית־החו־ ״*
לים במרכזן במישטרת מרחב
הגליל, לומד מוסיקה ונגינה
כאקורדיון, אצל מורה בעכו.
האסטרולוגית מרים תמיר
יצאה לקניות במרכז ירושלים
והתעכבה לרגע בחלון־
ראווה של חנות למימכר בעלי־חיים.
.ראיתי בחלון כלב. הוא
הביט בי, אני הבטתי בו ולא
יכולתי לשוב הביתה בלעדיו,״
אמרה. תמיר, שהיא גם גרפו־ ־
לוגית, קוראת בקלפים ובכף־
היד, לא התאפקה, נכנסה פנימה,
שילמה 200 דולר ושבה הביתה
עם הכלב האפור הקטן. כש־טילפן
אליה בעלה לשעבר
ושותפה הנוכחי לחיים אכרחם
(.תורג׳י״) תורגמן לשאול מה
שלומה, היא סיפרה לו על
חילופי״המבטים בינה ובין הכלב.
.אני מקווה שלא קנית אותו,״
העיר לה מפקד המחוז הדרומי
של המישטרה. .הוא כבר בבית,״
גילתה תמיר לתורג׳י, שאינו
חובב בעלי־חיים. אבל מאז
שהכלב הקטן בביתם, התמלא
ניצב תורגמן בדאגה לכלב.
כשהוא מטלפן הביתה הוא שואל
קודם כל לשלומו של הגור, אם
הוא אכל ואם הוציאו אותו
לעשיית צרכים.
ראש עיריית רמת־גן אורי |
עמית הודיע בישיבת מועצת־העיריה
שהוא רוכש מכונית
חדשה מסוג וולוו. אנשי הליכוד
באופוזיציה מיהרו להכין כרוז
נגד הביזבוז, והעבירו אותו
לעיריה כדי שעובדיה יתלו את

נסח גוונו

מדליף לכתב הטלווויזיה ניסים מישעל,
זמן קצר לפני פתיחת ישיבת הנהלת
המיפלגה הליברלית, שהתכנסה לדון בעתיד השותפות עם חרות.
גלופר הוא מראשי התומכים בפילוג. משום שהוא מקווה שבממשלה
צרה הוא יזכה להיות סגן־שר. אבל לא היה לו הרבה לומר למישעל.
מאז שנפרד גרופר מכיסא השר נסתתמו רוב מקורות המידע שלו.

נשמרה עובדת הפגישה המשולשת
בסוד גמור, ועידית לא
היתה רשאית לענוד את השעון.
רק באחרונה, מאז שלפגישה זו
ואחרות ניתן פומבי, היא יכולה
ליהנות סוף־סוף מהמתנה.
גידעון בן־ישראל, אחד
הנאבקים על כס מזכ״ל העבודה,
עובד שעות נוספות כדי להבטיח
את הצלחתו. בכל פורום שהוא
מופיע הוא משתדל לדבר בשפה
המובנת בו. כשנאם לפני גימל־אים
על סגולותיו מול שני יריביו
החזקים, חריש ועוזי ברעם,
אמר בן״ישראל, בן ה־. :62 מי הם
אלה שני המועמדים מהמישמרת
הצעירה?״ חריש הוא בן 48
וברעם מבוגר ממנו בשנה אחת.
כשהופיע בן־ישראל לפני אנשי
דור־ההמשו, שהם בני גיל־הביניים,
אמר. :שלושת המועמדים
המרכזיים שייכים לדור
ההמשך.״ וכאשר הוא נאם לפני

תחילת מהדורת מבט. מלווה

כיועצו לענייני״תיקשורת, נחמן
שי. הוא צפה במהדורה לצד
מראייניו, מבלי להוציא הגה
מפיו. כשהחל השידור, הוא הופתע
כשהשאלה הראשונה היתה
בעניין מחירי העוף־הקפוא. גם
אחרי השידור הוא מיעט לדבר
ועזב במהירות את האולפן.
במהלך התוכנית הוא העיף כל
הזמן מבטים לעבר המוניטור,
כדי לראות איך הוא נראה במסך.
בעת הדיון המדיני על
הודעתו של פרס ישבו סביב
שולחן־הממשלה, במרחק מה זה
מזה, השרים יצחק מודעי,
דויד לוי ויבין. מודעי העביר
ללוי פיתקות באופן ישיר, ואילו
לוי נעזר בשירותיו של רבין כדי
להעביר את פיתקותיו.
בוועדת״הכספים של הכנסת
התקיים דיון על תמיכת

\ 1ך 1ך ך | 1 1יושב בדד באולם הישיבות של המיפלגה הליברלית. דולצין, יושב״ראש הנהלת
| הסוכנות היהודית ומראשי התומכים בפירוק הליכוד, מבלה את זמנו בין בנייני
\#1 1 11 11
הסוכנות בתל־אביב ובירושלים, כשהוא נמצא בארץ. ביום החמישי האחרון כשהתכנסה הנהלת המיפלגה
לדון בעתיד השותפות עם חרות, הוא הקדים לבוא לבניין המיפלגה, משום שסיים את כל פגישותיו
בתל״אביב. הוא נכנס לאולם, תפס את מקומו ועישן מיקטרת, עד שהליברלים האחרים נכנסו פנימה.
העולם הזה 2461

השלט כדת־וכדין על לוחות-
המודעות. עמית הטיל וטו, והכרזות
שנכתבו נגדו מאוחסנות
בעיריה ולא הוצאו להפצה.
ערב יציאתו לפאריס כש־ליח־עליה
של הסוכנות, גויים
העיתונאי אריה גולן לשירות-
מילואים קצרצר. גולן, לשעבר
הכתב הפרלמנטרי של קול־ישראל,
התבקש על־ידי אנשי
גלי־צה״ל להנחות את עצרת־הזיכרון
במלאות שלוש שנים
למותו של משה דיין, שנערכה
ביום החמישי האחרון באוניברסיטת
תל־אביב. גולן הסביר
שהוא טרוד בענייני־נסיעתו, ואז
הודיעו לו שהוא מגויים לאותו
הערב.
ראשונים באו לאולם בר־שירה,
שבו נערכה עצרת
כתב
דבר טוביה מני
דלסון לעג השבוע בגלוי לפטריוטיזם
הכלכלי של פרס. במאמר
מפורט שהופיע בביטאון
ההסתדרות, הוכיח מנדלסון שקניית
אביזרים חיוניים לתינוק
בן שלושה שבועות עולה בירושלים
פי שלושה מאשר בחנות
יוקרה בלונדון.
השופט המחוזי יעקב
מלץ חיפש דרך להודיע שהוא
מגיע בזמן לעבודתו. השיטה:
פתק שתלתה הפרקליטה דבורה
חן על לוח המודעות בפרקליטות
מחוז תל״אביב. נאמר בו:
.השופט מלץ ביקש להפיץ את
השמועה כי ההרכב שלו נכנס
לאולם בשעה 8וחצי. נא לדייק!״
אחרי שזכתה במישפט־הדיבה
שהגישה נגד הטלוויזיה
וכתבת מבט שני שרי רז,

1 *111 | ¥ך 1הוא כבר בעל תשובה לכל דבר. השבוע הוא בא עם אשתו, מירי אלמי,
#1x1/1111 \ 1#111 שאף היא דתית חדשה, למועדון צוותא בתל״אביב, כשכיפה שחורה מונחת
על ראשו וזקן מעטר את פניו. אלוני, הנמצאת בחודש האחרון להריונה, באה בחולצה ובמיכנסיים
לבנים. מאז שהשניים עברו שינוי כה דרמאתי בחייהם, משתדלת אלוני להופיע לפני ציבור דתי. אומני,
שהוא אמרגנה, עדיין ממשיך להתרועע עם חבריהם החילוניים של בני-הזוג, אך לא בערבי״שבת.

ך 1חךך 1הלא הוא נועם ממרכז הבניה, הופד למסמר בכל
| 1מסיבה שאליה הוא מגיע. נועם, המופיע על 111111 המסך הקטן בתשדירי־השירות של מישרד־הגינוי-והשיכון, למד
תיאטרון וחינוך יצירתי באוניברסיטת תל-אביב, ובמשך שנים
הופיע בהצגות קטנות בתפקידים זוטרים. הוא מספר שאחרי שזכה
בתפקיד נתשדיר־השירות, הוא היה מלא חששות, והשידור
הטלוויזיוני הראשון הותיר אותו מאוכזב. אך כשהחלו להגיע
לתיבת־הדואר שלו צ׳קים שמנים, הוא התרצה. עכשיו כבר יש לו
חוזה חתום עם מרכז הבניה לתקופת צילומים ארוכה. במסיבה
שבה הוא צולם השבוע, הוא הסתפק בשתיית משקה-קל וחייך
לעבר מי שפנו אליו ובירכו אותו :״שלום נועם ממרכז הבניה!״
החלה השדכנית הלנה עם־רם
הזיכרון, רחבעם (.גנרי״)
לחשב את שיעור הפיצוי המגיע
זאבי ואשתו יעל. הם היו בטולה.
יש לה בקשה: שבסכום זה
חים שהערב מתחיל בשעה ,8
היא תוכל לרכוש בארץ בית
ולכן הקדימו ברבע שעה תמימה.
ובריכה כפי שיש לה בניו״ג׳רסי
שעת ההתחלה של העצרת היתה
שבארצות־הברית. אבל אם בגלל
ב־ 8וחצי.
ההוצאה הכספית הגבוהה יימנע
הכתבים הצפוניים שבילו
מהציבור לראות את הסידרה
את השבת האחרונה בבילוי
דאלאס, היא תוותר על בקבאתרי־נופש
באצבע־הגליל, רמשתה.

לעמיתם, מנחם הורוביץ,
בחודש הבא יופיע בלונדון
המתגורר נקריית־שמונה, שהם
ספר ביוגרפי על הכנר היהודי
לא יתנגדו להתארח אצלו
המהולל יאשה חפץ. מאחורי
לארוחת־שבת כדת״וכדין. הורוהספר
עומד יגאל ורד, ישראביץ
חובש־הכיפה אירח אותם
לי, מתכנת־מחשבים במיקצועו,
כהלכה. לבאים, כתב מעריב
יליד חיפה ובנו של גינקולוג
שעיה סגל ואשתו שרה, כתב
צפוני ידוע. ורד פגש לראשונה
קול ישראל חיים הבט
בחפץ לפני 12 שנה, כשהיה
בביקור באנגליה, באמצעות יוחברתו
ראלי מקיבוץ אפיק,
דיד משותף. הוא התעניין בכתיוכתב
דבר שימעון (.שימי״)
בת ספר על חיי הכנר, אך זה אסר
וייס, הכין הורוביץ חמין של
על ורד לכתוב עליו. לבסוף,
שבת. הסיר הגדול חוסל במהרה
ב־ 1979 הוא החליט לכתוב את
אחרי שהורוביץ, הכתב הצפוני
הספר, על אף סירובו של חפץ.
של הארץ, חדשות, גלי־צה״ל,
עתה הוא מחפש מתרגם ישראלי
גירוזלם פוסט והצופה קידש
לנוסח האנגלי.
על היין, בצע חלה ובירך את
בירכת המזון.
הד״ר ניצה שפירא
העולם הזה 2461

זוכה לברכות מעמיתים למיקצוע, על מישחקו במחזה ליחיד, ג וני שב משדה
הקרב, שבו הוא מככב. השבוע נערכה באולם צוותא בכורת המחזה, ומייד
אחריה התקיים על אותה בימה דיון על שחקנים המופיעים בהצגות״יחיד, לזכר שחקן הבימה ארי קוטאי.
אל מאחורי הקלעים עלו לברך את ויינגרטן על מישחקו המשובח (מימין לשמאל) :ריבקה מיכאלי,
שהינחתה את הדיון, השחקנית יונה אליאן והשחקנית דינה דורון, שאף הן מככבות במחזות ליחיד.

איציק ו״נגוטן

ליבאי תומכת בשיוויון מוחלט
בין גברים ונשים. לכן היא תמכה
בכל לב בעריכת מסיבת בת־מיצווה
לבתה דפנה. לפני שנתיים
חגגו את טקס בר־המיצווה
של דני, בנם של ניצה והפרופסור
דויד ליכאי, ואז באו
למסיבה חבריה של ניצה מהאוניברסיטה
וחבריו של ליבאי
מעולם המישפט והאקדמיה.
עתה, כשהוא ח״ב עבודה טרי
ונשיא לישכת עורכי־הרין, באו
למסיבה שנערכה בבית־המיש־פחה
ברחוב א״ד גורדון בתל־אביב
ח״כים, שרים, ואף ראש־הממשלה
פרם. את פניהם
קידמו בחזית הבית שוטרים,
שלא איפשרו למכובדים לחנות
שם אלא במרחק מה מהמקום.
ליד הבית חנו מכוניותיהם של
המכובדים ביותר, וביניהם השופטים
העליונים, שבאו אף הם
למסיבה.

פסוח• השבוע
• שרהמישפטיפמשה

חודש החגים :״הגשרים האלה
פוצצו לי כמה סתימות בחשבון
הבנק.״

• ח״ב יחד בנימין(״פו־

ניסיס על עמיתו, יצחק מודעי:
״הוא בלתי״יציב ומסוגל להציע
דבר והיפוכו בתוך יומיים.״

אד׳) בן־אליעזר :״מוטב לעיין
בתורה כל השנה, מאשר
להחזיק בה יום בשנה.״

• שר־הכלכלה גד יע-
קובי, על השר ששמו הוזכר

• שר-המישטרה חיים

בחינגת־האורגיות. :סוף־סוף יראו
שיש שר שכוחו במותניו.״

• השר לתפקידים מיוחדים
עזר וייצמן על הנ״ל:
״מאז הפירסום הזה הולך כל שר
ואומר זה אני ...זה אני...״

בר־לב :״כמות הסמים המוברחת
מלבנון היא עוד סיבה
שבגללה צריך לגמור עם הפרשה
הלבנונית.״
• המשורר יב״י :״מעושק
לעושק העם מתרושש.״

• העיתונאי אמנון אברמוביץ
:״אריק שרון ודויד

• המועמד למזכ״ל ה־מיפלגה
הליברלית איתן
רוזנמן על איש המיפלגה צבי

לוי רבו קודם על בשר־תותחים
ועכשיו על עוף קפוא.״

• העיתונאי דידי מנו

ח״ם העבודה שבח
וייס :״הבעיה-היא ששר־האוצר

רנה ״קרוקודיל.״
סי על הממשלה :״ספ־שרים!״
• המנחה מני פאר על

הוא מודעי אבל הגיזבר הוא
דונלד רגן.

שימשו בוס הבטיח לגייס חמישה מיליון
דולר למטרות חינוכיות של ״בית ברר
-ונסך זה משמש בחשאי למימון מיפלגת־העבודה

יו״ר־מיסלגה סרס
..הממשלה -גם בשביל זהי

ידיר אבן
250 אלף דולר בשנה
ן* עיסקד! הפיננסית החשובה
1 1ביותר של ראש־הממשלה, שימי
עון פרס, נעשתה דווקא בחתונה. ביום
השני לפני ארבעה שבועות השיא ח״כ
העבודה עוזי ברעם את בנו, נועם. על
מידשאות מיכללת בית ברל, שליד
כפר־סבא. הצמרת הפוליטית של
מיפלגת העבודה ועסקנים מן השורה
באו לחגוג את האירוע.
מנכ״ל בית ברל, ח״כ אהרון
(״אהרל׳ה״) הראל, חיכה זמן רב לרגע
זה. האיש שבקיץ האחרון התבקש
על־ידי פרס להיכנס לתפקידו במוסד
זה, אחרי שנדחק למקום מסוכן
ברשימת המערך לכנסת ,41 ,ביקש
לפרוע את השטר.
כאשר התבקש על-ידי פרס להחליף
בתפקיד את המנכ״ל המתפטר, ניסים
אלמוג, שנוא־נפשו של פרס, הבטיח לו
יושב־ראש המיפלגה שהתפקיד החדש
יהיה פיצוי על כל העוולות הפוליטיות״
שעשה לו עוד מתקופת רפ״י.
הראל שוחח עם פרס בשולי
המידשאה. באותה שיחה הודיע פרס,

שהוא מתחייב להביא למוסד. בתוך
שנה. חמישה מיליון דולר, שנועדו
לפיתוח המיכללה ולהקמת מיבנים
חדשים.
פרס הבטיח להביא את הכסף משני
מקורות. האחד הוא קופת המדינה: בית
בדל יוכנס למסגרת ההקצבה הממשלתית
למוסדות חינוך .״אל תשכח
שאנחנו נמצאים עכשיו בממשלה גם
בשביל זה,״ אמר ראש״הממשלה בחיוך
ציני. מה שלא יצליח פרס להוציא
ממישרד־האוצר, הוא התחייב להשלים
על־ידי תרומות שהוא ואבא אבן יאספו
בחו״ל, וגם בארץ. הוא הוסיף, כיד

הדימיון הטובה עליו, שהוא יפעל
להביא יזמים לבית ברל.
אכן, מעשה למופת. ראש־ממשלה
בישראל, שבעיות הרות־גורל מטרידות
אותו, מוצא זמן לטפל בנושא
חינוכי הקרוב לליבו .״דווקא כשאנחנו
בממשלת אחדות לאומית, יש להדגיש
את החינוך שלנו לסוציאליזם ״.אמר
פרס למנכ״ל, שרק השנה למד לדעת
כמה שוות הבטחותיו של נביא הסוציאליזם
החדש.
אבל האמת המרה היא, שספק אם
כספי־הציבור וכספי תורמים תמימים,
שיוזרמו לבית ברל באמצעות קרו

ברל כצנלסון, אכן ישמשו למטרה
המוצהרת שלהם.

המניות
של המזכ״ל
¥זה שנים מסבסדת קרן ברל
1כצנלסון פעולות שונות של מיפ־לגת־העבודה.
על־פי מיסמכים המצויים
בידי העולם הזה, מגיע ה־תיקצוב
השנתי ל־ 250 אלף דולר. אולי
זו הסיבה שהקרן נתייבשה והיא כבר
לא מסוגלת להיניק את אמא מיפלגה,
הזקוקה לכסף כאוויר לנשימה.

מנכ״ל הראל
עוולות של שנים

חניס !ני ס

נתמכת פריישטט
להתחכך בתרבותניקים

מה עושים?
אפשר להעביר תרומות פטורות
ממס למטרות חינור למוסד חינוכי
מיפלגתי, ומשם לפעולות חינוך
ותרבות במיפלגה — והכל יבוא על
מקומו בשלום.
י איך זה עובד?
קרן ברל כצנלסון הוקמה בשנת
,1946 זמן קצר אחרי מותו של
הוגה־הדיעות המרכזי של מפא״י, כדי
להנציח את זיכרו. ההנצחה תוכננה
להיות באמצעות מיפעלי תרבות
וחינוך. בית ברל, שהוקם אחר־כך, היה
ביטוי הולם של ההנצחה.
קרן זו צברה בעבר כספים רבים
ובהם רכשה נכסים בסביבות כפר־סבא
— בעיקר פרדסים. מוכרי הפרדסים
היו ערבים ויהודי, קלמן גרדינגר, בעל
חווה פרטית גדולה. בעלי־המניות
המקוריים של הקרן, כיום עסקני
מפא״י, היו מנועים מלהעביר את
המניות בירושה. כך קרה, שמזכ״ל
מיפלגת העבודה הוא כיוס בעל 96
אחוז מהמניות.
על פי תקנונה. הקרן איננה רשאית
לחלק ריוידנדים, ולמעשה אינה יכולה
לתת תמלוגים למיפלגה, למרות שהיא
חברת״בת שלה. אך דרכי עקיפת ה־מיכשול
הן רבות.
הקרן, הפטורה ממסים, יכולה למשל
להחליט שכל פעולות־ההסברה
של המיפלגה הן פעולות חינוך, ולהעביר
אליה את הכסף הדרוש. היא
יכולה לממן ימי־עיון, כינוסים, הוצאת
דיברי־דפוס
ולערוך דיונים פוליטיים
בבית ברל, על־חשבונה, כמובן. אבל
זה לא הכל.
במשך שנים נטען רבות נגד הקרנות
הסודיות של מפא״י, ואחר״כך של
מיפלגת העבורה, ועל הררך הסיבובית
שבה עוברים כספי תרומות ממטרות
צדקה, פטורות־ממס, לפעילות מים־
לגתית. העסקנים השיפו שהדבר לא
ייתכן ושאלה הן בדיות של אוייבי
תנועת העבודה.
אין מה לעשות. העובדות מדברות
בעד עצמן. בחודש ינואר 1982 שיגר
אלמוג, המנכ״ל דאז של בית ברל,
מיכתב סודי אישי לאבן, יושב־ראש־הקרן.
המיכתב. שבגלל תוכנו ך גיעו
העתקו גם לגיזברות בית ברל, נמצא
בידי העולם הזה. הוא מוכיח חד־משמעית
שבית ברל, באמצעות הקרן,
תמך במיפלגת העבודה בפרוייקטים
שאינם קשורים כלל לחינוך תנועתי
ושאר סיסמות חסודות.
במיסמך המדהים כתב אלמוג לאבן:
״הואיל ונתעוררו בשנה האחרונה לא
פעם שאלות הקשורות לתרומתו של
בית־ברל למיפלגת העבודה, והואיל
ונשמעו טענות כנגד המוסד בנושא זה,
הנני מביא לידיעתך רשימת אנשים
והוצאות שבית ברל מקיים ללא קשר
לעבודתו, אלא כסיוע ישיר או עקיף
למיפלגה.״
אלמוג הזכיר לאבן, שאין המדובר
בנושא של מה בכך, אלא בעניין רגיש
ביותר .״כלליו} ברצוני להדגיש,
שבעיית הסיוע הכספי שבית ברל
יכול ורשאי לסייע למיפלגה אינה
פשוטה״ כתב אלמוג ,״לא רק מבחינה
הכספית אלא מבחינה יורידית
ומוסרית, ועל כך שוחחנו לא פעם״.
אלמוג מונה את הוצאות רכישת
מכוניתו של בר־לב, מזכ״ל המיפלגה,
מכספי תרומות של אמריקאים. מאז,
ועד שמונה בר־לב לשר, נשא המוסד
החינוכי בהוצאות ריכבו של המזכ״ל,
כולל דלק, תיקונים וטיפולים.
אלמוג הזכיר במיסמך רשימת
עסקנים, רובם בלתי־מוכרים, העובדים
בשירות־המיפלגה, בבניין המיפלגה,
במוסדות־פועלים ובכנסת, המקבלים
את כספם מבית־ברל.

^ הפרופסור
^ המארוקאי
מנב״ל־לשעבר אלמוג והמיסמך הסודי שנשלח על־ידו לאבן
..בעיה לא פשוטה, לא רק מבחינה כספית אלא מבחינה יורידית ומוסרית...״

^ גילוי המרעיש במיסמך הוא,
1 1שבתקופות מסויימות מימן בית
ברל את משכורתה של בקי פריישטט,
האחראית על פעולות הגוף אמנים.

מי מ שלם בעד הביטאון המיפלגתי המשל?
ההחלטות הננונות שקי־
\ 1כל באחרונה אהרון הראל, מנכ״ל
בית ברל, היווה המתת״חסד של
הביטאון האידיאולוגי של מיפלגת
העבודה מיגוון.
הוצאת הביטאון על־ירי בית ברל
היתה אמצעי תשלום נסתר למיפל־גה,
שמיגוון היה אמור להיות מורה־הדרך
הרעיוני שלה.
הראל החליט, בעצה אחת עם
אבא אבן, יושב־ראש מועצת המנהלים
של הקרן, להעביר את הוצאת
הביטאון למיפלגה, מתוך הנחה שברחוב
הירקון 110 לא יהיה איש
שיקח על עצמו לבזבז על־כך הרבה
כסף.
אך הראל עשה רק חצי עבודה.
הוא לא החליט על הפסקת עבודתו
של עורך הביטאון, אשר מזה שנה
אינו מופיע עוד. העורך, נתן רענן,
עסקן־מיפלגה אפור השולח ידו בכתיבה
עיתונאית, ממשיך לקבל משכורת
מלאה.
סיפורו של רענן משתלב היטב
בסיפור הביטאון המיפלגתי.
מיגוון החל להופיע לפני תשע
שנים. לפניו הופיע אות, בעריכת
דויד שחם, שנסגר אחרי סיכסוך
אידיאולוגי עם גולרה מאיר. התפוצה
שלו היתה כה נמוכה, עד כי ברור
כי אפילו לא כל חברי מרכז מיפלגת
העבודה קנו אותו. למכירה החופשית
ולמנויים גם יחד נדרשו 800 עותקים
בלבד.
מאז שהחל להופיע, עלה הביטאון
בכל שנה לקרן ברל כצנלסון בין
60ל״ 70 אלף דולר בשנה.
חלק מההוצאה היה על תירגומו
לשפות שונות. אך מי שהגדיש את
הסאה היה העורך.

ביטאונה, רמזור, כשיחיאל (״חיליק״)
לקט היה ראש המישמרת. כשלקט
התפטר ב־ 1974 בגלל גילו הלא־צעיר,
נכנס במקומו רענן, שמילא את
תפקידו במשך זמן של פחות מקרנציה.
תקופה קשה פקרה אחר־כך את
רענן בגלל משבר אישי שהעיב על
חייו. אבל הוא התאושש. ב־1978
התחיל לעבוד אצל רב בן־מאיר, במר
עצת פועלי תל״אביב, כדובר. אחר־כך
הגיע לבית ברל. הזמין אותו לשם
אשר מניב, שהיה אז עורך מיגוון. רענן
שימש כרכז מנחה של קבוצות משתלמים
במוסר. הפך לסגן־עורך. כשמניב
פרש, ב־ ,1982 ועבר למרכז אפעל,
קיבל רענן לידיו את עריכת הביטאון
המיפלגתי.

לחלוב
את הפרה
^ ענן, בן־עיר שבא להכשרה
1לקיבוץ, לשעבר ראש המישמרח
הצעירה, היה פעיל במישמרת ועורך
*בקשו את חחל

להפעיל

התנאים

במחלקת

הבאים

ממשכורת

הסנגנון,

בהנהלת

משכורתו

וחי

לגבי

חודש

ינואר ׳ 84

(כולל^
החשבונות נתן

ובסדור

רענן,

ואילך,

עורך

התנאים

הססכורות
״פי גו ו ן״,
הבאים

כספורס

להרן:

דירוג

ע תונ אי ם 9

שעות

נוספות

ימי

תשלום

ת של ום > 75

האש״ל

וכעורך

״מיגוין״^,

לפי

דירוג

השכר

העיתונאי.

לחודש.
על־פי

סהוגאות

מכסה

השל״ון

שלעד 10

ימי

אש״ל

שלמים

לחודש.

בביתו.

תנאי־העבודה של נתן רענן
לערוך עיתון שלא מופיע -

סופרי ואנשי־רוח במיפלגת העבודה
— פרוייקט מיוחד שפרס גילה בו
עניין רב. באותה שנה שבה נכתב
המיסמך מימן בית־ברל את רכז מכון
האנרגיה של מיכה חריש, שהועסק
גם כיועצו ודוברו של חריש בכנסת.
בדיקה שערך העולם הזה מוכיחה,
כי מאז שאבן התבקש לתת את רעתו
לעובדות שפורטו במיסמך, מאום לא
השתנה בטיב היחסים שבין המיפלגה
והקרן. הסכומים שבהם מדובר, על־פי
המטבע המקובל בתנועת העבודה.
הדולר, מגיעים עד ל־ 250 אלף לשנה.
אבן כנראה לא נתן את דעתו לבעיות
העדינות של מעבר הכסף מכפר־סבא
למרכז שברחוב הירקון ,110 בתל־אביב
— אולי משום שכל הוצאותיו,
ריכבו, נהגו ונסיעותיו לחו״ל ממומנות
על־ידי הקרן.
עכשיו •יגרל סכום זה.
^ 10 מתוך חמישה מיליון הדולר
שפרס התחייב להביא למוסד, מיועדים
לבייבי חדש של הראל: מרכז לחקר
תנועת העבודה והסוציאליזם.
באותה שיחה גורלית בין הראל
ופרס, בערב חתונת בנו של ברעם, רובר
על המכון ועל מי שיעמוד• בראשו:

הפרופסור שלמה בן־עמי, ראש בית־הספר
להיסטוריה באוניברסיטת תל־אביב.
בן־עמי הוא בעל שם עולמי,
בתחומו, אבל התשובה מכל היא
העובדה שנולד במארוקו. הוא מיזרחי
שבכוחות עצמו ובעקשנות רבה טיפס
למקום בכיר בקהילה האקדמית בארץ.
ערב הבחירות ניהל פרס פלירט עם
בן־עמי. שמו הוזכר כאחד המועמדים
ברשימה לכנסת, שפרס היה מעוניין
בהם. נרמז שפרס יבקש ממנו להיות
יועץ מיוחד לראש־הממשלה או אפילו
שר־החינוך. בן־עמי הירהר בהצעות
ולבסוף דחה את הפיתויים. הוא הגיע
למסקנה שהבטחות בפוליטיקה שוות
מעט מאוד, והחליט להקים לו
מרכז־כוח משלו.
ההצעה שהיפנה אליו הראל מספקת
את רצונו לבנות לעצמו עוצמה
פוליטית במיפלגת העבודה, על תקן
האידיאולוג של המיפלגה.
גם להראל, היונה ההגונה, משמש
בית ברל מוקד לשימור כוחו, אחרי
שאיבד את כל העמדות האירגוניות
שהיו לו בעבר.
לבית־ברל דרושים המכון ובן־עמי,
כדי למלא את הפונקציות האידיאו־

ניסים אלמוג שהיה אז מנכ״ל בית
ברל התלבט קשות אם לתת לרענן את
התפקיד. הופעל עליו לחץ מכל הצדדים
ואלמוג נכנע.
רענן התחייב לשקם את מיגוון
ולהפוך אותו לביטאון אידיאולוגי של
המיפלגה. התוצאה: אפס. רענן, כך
טוענים יריביו, התגלה כבטלן. הוא
החל ללמוד באוניברסיטה, ובמקום
לכתוב את החומר שהיה עליו לכתוב,
השתמש במחברים פרי־לאנס —
עובדים בלתי־קבועים, המקבלים שכר
״לפי חתיכות״ .הביטאון חדל להופיע
(בזמנים קבועים) ,הפך לכתב־עת
בלתי־סדיר. בית ברל מימן את אחזקת
מישרד־הביטאון ברחוב רופין בתל־אביב.
אבל
זה לא הכל. המיסמכים שנמצאו
בבית־ברל מוכיחים שרענן,
כמו כל עסקן־מפא״י אחר, ידע׳לחלוב
היטב את הפרה. בעניין זה הוא מייצג
דור שלם של צעירים, שהמיפלגה
שימשה להם אמצעי אידיאלי לקידום
אישי. אולי אפילו ציני, על חשבון
הכלל.
הביטאון, שאינו מופיע ואינו מבטא,
מעסיק רכזת מערכת, אריאלה פרידמן:
הוא משלם למנקד שירים, אנחום
אבגר: משלם למדפיסה מיקצועית;
וכמובן, מוציא הון־עתק על תירגומי

מאמרים. עורך הביטאון, העסוק כל־כך
בעבודתו, נעזר בשירותיו של מישרד־שליחים
פרטי.
בתחילת 1984 הבין רענן שהסוס
עומד להיגמר, והפרה כבר אינה
מסוגלת לתת עוד חלב. הוא פנה
לפטרונו אבן, ובין ייעוץ פוליטי לרכילות
מיפלגתית פנימית, ביקש כמה
הטבות. בחודש מאי, כאשר אבן התחיל
לחשוש שתיק־החוץ בממשלת המערך
עומד להישמט מידיו, בא אליו רענן
לעזור לו במלאכת הלובי הפנים־
מיפלגתית.
התמורה באה בצורת מיכתב של אבן
למנכ״ל בית ברל. רענן קיבל,
רטרואקטיבית מחודש ינואר ,84 דירוג
עיתונאים +9הניתן לעיתונאים
ותיקים ביותר, אחרי שנות עבודה
רבות — 25 שעות נוספות בחודש,
עשרה ימי אש״ל בחודש ותשלום 75
אחוז מהוצאות הטלפון בביתו.
רענן גם דאג לרכזת שלו. גם לה
רטרואקטיבית. היא קיבלה דרגה 5
בדירוג העיתונאי, אחזקת רכב עד 500
קילומטר בחודש 20 ,שעות נוספות
לחורש ואחזקת טלפון של 200 שיחות
לחודש.
.וכל זאת, במערכת עיתון שאינו
מופיע כבר יותר משנה.

לבלט

״יד את חצוגע
בן אף הרחיק לכת ודרש
\£מגיזברות בית־ברל לשלם לאלתר
את כל חובות מיגוון. הגיזבר, יוסף
גריסרו, רצה לבלוע את כובעו כשראה
בכמה מסתכמת הדרישה — מאות
אלפי שקלים.
באותן שיחות שקיים רענן עם אבן
בימי ערב הבחירות, הוא הבטיח לח״כ
המזדקן עזרה ביצירת שדולה, שתים־
על במיפלגה למען הענקת תפקיד
בכיר ביותר לאבן. היום מבין יושב־ראש
ועדת החוץ־והביטחון של הכנסת,
שרענן היה טוב בדיבורים. בשטח לא
הראה רענן כל פעילות, ומכאן שגם
תוצאות לא היו יכולות להיות.
אבקשך את וכן

לקבו?

שכרה של
ליחיל

הבאים,

אחזקת

אחזקת

עידכון

לגבי

חעסקתח
במחלקת אריאלה

המנגנון,
פרידמן

משכורתה

בדירוג 5

לפי

רכבשלי׳ 5 0
שלפון

שעות

מתאריך

נוספות

1.1.84

(סיום

לפי
השסכורות המפורש

11.1.84

לפי

להלן,
הסיכומים

ואילך:
העיתונאי.

לחודש.

שיחות

לחודש.

לחודש.

תנאי־העכדדה של אריאלה סדידמן
-ולרכז מערכת שלא קיימת

לגעת

51/בזוהמה

היסטוריון בן־עמי

ובסדור

״שיגוון־

של מ שכ ו ר תה

לוגיות שלשמן הוקמה המיכללה לפני
12 שנה, ושלמעשה איכזבה בהישגיה
עד היום.

הבטחות שוות מעט מאוד

החסכונות

מערכת

סול ם הסכר

של 200

לכן החליט אבן לסמוך את ידיו על
החלטת הראל לבטל את מיגוון.
במיפלגת העבודה אין מחבבים את
רענן. כמה מיריביו שואלים את עצמם,
מתי תפסיק קרן ברל כצנלסון לשלם
משכורת של מאות אלפי שקלים
לעורך המובטל ביותר במדינה.

כהנהלת

כרכזת

רסרואקסיבי

עורך רענן
פוזה של אידיאולוג

ף* עבר חלם גם אבן להפוך את
** מירשאות בית־ברל למרכז־כוח
שלו, אינטלקטואלי מעיקרו. אבל בגלל
בעיות כספיות ואישיות לא עלה
הרעיון על פסי הביצוע.
בשיחה עם פרס והראל, על מיר־שאות
בית־ברל. הסביר בן־עמי שהמרכז
לא יהיה מכון למחקר היסטורי,
אלא מרכז חי הבודק והחוקר בעיות
שוטפות, המפיק והמפרסם ניירות־עבודה,
דיברי הגות וספרים בענייני
אקטואליה. דובר על השתלמויות לפועלים
וקורס שנתי יוקרתי למנהיגות
וסוציאליסטית של מיפלגת העבודה.
ראש־הממשלה לא יכול היה לסרב
להצעה המפתה כוו. פרס, האוהב להתחכך
בתרבותניקים, נתן תשובה חיובית.
הכסף, כך הבטיח. יגיע בתוך
ארבעה עד שישה חודשים וייכנס לקופת
קרן ברל כצנלסוו.

לפני חמישה חודשים, בשיאו של
משבר כלכלי במוסד, גילה אבן שהוא
ירצה בארצות־הברית למען שיקום
תדמית חברת אמפ״ל של בנק
הפועלים שנפגעה בשיאה של פרשת
לוינסון. החברה. כך הובטח, תיתן
בתמורה הלוואה נוחה לבית־ברל
(העולם הזה .)23.5ועתה יגייס אבן
כספים, כשהוא נהנה מיוקרה גוברת
מעבר לים בזכות השתתפותו בסידרה
הטלוויזיונית מורשה, על תולדות העם
היהודי.
פרס אינו מסתפק ביוקרתו של אבן
וביכולתו לגייס כסף לקרן. הוא נכנס
אישית בעובי הקורה. וזה מוזר מאוד.
פרס יורע בוודאות שבית ברל אינו
משמש רק מיתקן לחינוך תנועתי. אלא
צינור לגיטימי, ואולי בלתי־לגיטימי,
להעברת כספים למיפלגה.
במשך שנים היה פרס זהיר ביותר
בכל הקשור לכסף ולמקורות־מימון
מיפלגתיים. יריביו ניסו להטיל בו
רפש, אך לשווא. ידיו לא נגעו בזוהמה
הזו. האם עתה, דווקא כשהוא מכהן
בתפקיד המחייב זהירות כפולה
ומכופלת. הוא ייכשל?

בן־ציון ציטרין

ת הם אוהדים...הה הן אוהדות...הה הם אוהדים ...הה הן אומרות...חה ה

לסלי 1סבה:

יעקב ארנון:
.,אם ״עשו צעדים נמנים
ונבונים -נצא מזה!״

.פנחס גולדשטיין:

,.לא הונו 1אם י ש ..הסבירה בשר ו ם רא

הרתעה בעתש־מוות!״

אילו היו לנו כל״כך הרבה דולארים כמו תוכניות
להבראת״המשק, אולי כנר היינו יוצאים מהצרות. שאלתי
את ד״ר יעקב ארנון, מי שהיה מנכי׳ל מישרד״האוצר בשנים
,1970-1956 איזו מהתוכניות הכי־נראית לו.
התוכנית של הרשימה המתקדמת הכי־נראית לי, כמובן,
אבל זה לא המקום לפרט אותה. אומר רק שהיא התוכנית היחידה
שלא תפגע בכלל במעוטי־היכולת, תכאיב קצת לשכבה הבינונית
ותכאיב די־חזק לחזקים.

• כמה זמן יימשכו הכאבים, עד להבראה שלמה?
אני מניח ששנה־שנתיים.

• אם לא ייעשה כלום או ייעשו צעדים בנוסח
אמפירין, אומרים שנגיע לקטסטרופה כלכלית. מה זה
בדיוק — איד אני אדע בוקר אחד שאומנם הקטסטרופה
הגיעה?
הקטסטרופה תגיע ביום שמדינת ישראל לא תוכל לייבא את
מה שהיא צריכה כדי להמשיך ולהתקיים כרגיל, או אפילו קצת
פחות מהרגיל. כלומר, לא יהיה דלק, לא יהיה תה, לא קפה, לא
סיגריות.

• אתה בכוונה לא אומר לחם?
כן. אני משער שבכל מיקרה לחם יהיה. אבל לא הרבה מעבר
לזה.

• אמריקה תיתן לנו להגיע למצב כזה?
אני מסופק מאוד אם אמריקה תמשיך לעזור לנו, אס אנחנו לא
נראה שאנחנו עוזרים לעצמנו.

• אני מקווה שלא נצטרך איזה מילחמה שתיגמור
לנו את הצרות הכלכליות, כמו מילחמת ששת־הימים,
שגמרה את המיתון ב־ד6י.
זה לא נכון שהמילחמה גמרה את המיתון של 67׳ .היום כבר
יודעים שאז יצאנו מהצרות בתחילת 67׳ ,בינואר או בפברואר.
מלבד זאת, המיתון אז היה בחלקו מתוכנן, כדי שלא נגיע למצב
של קרוב לקטסטרופה. זה לא כמו הפעם.

• אתה אופטימי לגבי עתידנו הכלכלי?
אני אופטימי מטיבעי ואני יודע שאם יעשו צעדים נכונים
ונבונים, אם כי כואבים, נצא מזה.

בעיקבות רצח הזוג בבית־ג׳אלה, התעורר שוב הוויכוח
העתיק על עונש״המוות בישראל. גבר קולם של אלה
המצדדים בו. שאלתי את ד״ר לסלי סבה, מהמכון
לקרימינולוגיה של האוניברסיטה העברית, מדוע בוטל
עונש״המוות ברוב הארצות המפותחות בעולם.
זה היה צירוף של לחץ מוסרי והרצון לא לשלול מאדם את
זכותו לחיים.

• אנשי אקדמיה טוענים כבר שנים, שעונש־מוות
אינו מרתיע. מה דעתך?
נעשו הרבה מחקרים בעניין זה, ורובם טענו שזה לא מרתיע.
היה מחקר אחד מאוד מפורסם, שנערך בארצות־הברית, ושטען
שעונש־מוות כן מרתיע, אבל אחר־כך הסתבר ששיטת־המחקר
היתה פסולה.
בניו־זילנר, למשל, בכל פעם שמתחלפת ממשלה, משנים את
החוק לגבי גזר־דין־מוות. כמה שנים יש וכמה שנים אין. תנודות
הפשע באותן שנים לא הראו על כל קשר בין שני הדברים. מכאן,
לפי דעתי אין הוכחה שעונש־מוות מרתיע וגם אין הוכחה שהוא

• בוא נעזוב רגע את ההרתעה. מה עם הענישה
— מדוע לא לגזור מוות על אדם שרצח מישהו אחר?

־ במיסגרת פיגת״התימהון השבועית שלי פניתי אל ח״כ
פינחס גולדשטיין ושאלתי אותו, האם זה ייתכן שהוא אמר
כי צריך להפסיק ולספור את חללי צה״ל בלבנון, כי זה פוגע
בזיכרם ובמוראל הצבא.
לא, לא, לא, לא! כמובן שלא יכולתי להגיד רבר כזה. אני
אמרתי שצריך להפסיק להתעסק באיזכור של המיספרים. צריך
להפסיק את כותרות הענק האלה ״החלל ה־ ,598 החלל ה־,599
החלל ה־600״ .לא התכוונתי, חס וחלילה, שצריך להפסיק
ולהודיע על חללים. אני חושב שהספירה הזאת פוגעת/בעם

ישראל.

אם אתה מאמין בעונש תגמולי ואם אתה מאמין, בעצם, ב,עין
תחת עין׳ .אבל גם כאן תהיה בעיה. מה תעשה לאנס? מייד ייווצר
כאן אי־שיוויון בענישה. הרי אי־אפשר לאנוס אנס או לגנוב מגנב.
כך ייצא, שעל רצח אפשר יהיה לעשות,עין תחת עין׳ ועל שאר
הפשעים לא.

• אני דווקא חושבת שהעובדה שנהרגו כבר 600
איש פוגעת במוראל של עם ישראל, ולא הפירסום.
ואולי הספירה הזאת בקול רם תזכיר למי שצריך את
מחיר השהיה בלבנון, ואולי היא תגרום, או לפחות
תעזור, לזירוז יציאתנו משם.

• מה דעתך, האם לחץ דעת־קהל מסויים יכול
לגרום להתרת עונש־מוות בארץ?

אם הייתי חושב שהספירה בקול רם תעזור לזירוז יציאתנו
מלבנון. תאמיני לי שלא הייתי אומר את מה שאמרתי. כולם הרי
רוצים שנצא מלבנון בהקדם.

המכסימום שעשו עד היום, זה שבעיקבות איזה פשע מחריר
ביטלה ממשלת הליכוד את ההנחיה לא לדרוש עונש־מוות.
כלומר, אפשר להטיל עונש־מוות אבל אני לא מאמין שיתירו
לבצע אותו.
יש הרבה מאוד התנגדות לעונש־מוות במערכת המישפטית.
ואני מאמין שהיא תצליח לרסן את לחץ הקהל, גם אם יהיה כזה.

• מי זה כולם?
תכתבי שפינחס גולדשטיין מחייב יציאה מלבנון בהקדם
האפשרי.

• תסדר את זה, ואז לא יספרו יותר חללים בקול רם.

אומרים...מה הן אומרות...הה ה אומרים...מה הן אוחרות...מה הם <

..ציח־ציח זו מילה בעריבה, ביקורת לא משפיעה ..ע ד ״ 1איו בכנסת
רק כשמתכוונים להעליב!״ עלי. אני חזקה!״ חובה להתרשל בלבוש!״

גברת אחת מחדרה עומדת לדין בבית־המישפט על כי
אמרה לשוטר את המילים המעליבות כלב, מנוול, אידיוט
וצ׳ח״צ׳ח. זאת לא הפעם הראשונה שהמילה הזאת גורמת
צרות לאומרה. מה פירוש המילה צ׳ח״ציח ומה מקורה -
שאלתי את נתיבה בן־יהודה.
אני משערת, שמקור המילה הוא בנסיון חיקוי של הצליל צ׳.
שבו משתמשים הרבה בשפה המרוקאית. וכשרוצים לכנות את
המרוקאים אומרים. צ׳ודצ׳ח״ ,כי זה מזכיר את שפתם. באותה
מירה קוראים לדוברי האידיש ווס־ווס ולדוברי ההונגרית
איגן־מיגן.

• אז למה זה עלבון? כשאני אומרת ״ווז־ווז״ אני
לא מתכוונת להעליב, אלא רק להגיד עליו, בסלנג,
שהוא מדבר יידיש.
אולי את לא מתכוונת להעליב, אבל כשמרוקאי מקטמון אומר
•וודוור הוא כן מתכוון להעליב. הערך של המילים האלה עצמן
הוא אפסי, העלבון הוא עלבון רק אם המילה מושמעת בצורה
מעליבה ועל־ידי מישהו שמתכוון להעליב. אני יכולה להתנפל
על שוטר בשינאה איומה ולהגיד לו בארסיות ״שולחן שכמוך!״
והנה קיללתי אותו, למרות שהמילה שולחן איננה קללה.
סיפור דומה היה עם המילה פרחה, שהיא, למעשה, שם פרטי
של אשה, אבל במשך הזמן נעשה כינוי־גנאי. בזמנו, כשעופרה
חזה שרה את השיר אני פרחה, פנתה אליי דרורה בן־אבי המנוחה
ושאלה את דעתי אם לשדר את השיר ברדיו או לא.

• ומה אמרת לה?
אמרתי שישאלו את עופרה אם המילה מעליבה אותה. השמיעו
את השיר המון פעמים ברדיו, וזה סימן שהמילה לא העליבה אותה,
כי היא לא נאמרה מתוך כוונה להעליב.

• יש לך עוד דוגמות שהמילה מעליבה רק כשהיא
נאמרת כדי להעליב?
בוודאי. מילים כמו ינטה, שלומיאל, ירחמיאל, שהם שמות
פרטיים. אבל תגידי למישהו שהוא ירחמיאל — הוא לא יאהב את

לא בכוונה קראתי מאמר שלם העוסק בספורט והמדבר
על כישלון ספורטאינו באלימפיאדת לוס־אנג׳לס. בין שאר
הדברים שנאמרו שם, אמר מאמן ושופט־ההתעמלות נחום
פיינשטיין, כי זה היה מישנה לקחת ללוס״אנג׳לס את
המתעמלת הצעירה לימור פרידמן. אנ יודעת שלימור
מתעמלת כל יום לפחות שלוש שעות ושאלתי אותה אם
פירסום כזה בעיתון לא מרפה את ידיה.
קודם כל, אני בפירוש לא חושבת שהיה מישגה לקחת אותי
ללוס־אנג׳לם. זה נכון שלא הצלחתי להגיע לתוצאות, בגלל כל
מיני סיבות, אבל זה לגמרי לא אומר שכאשר יצאתי מכאן לא
הייתי מוכנה לתחרות.

• אז למה סיינשטיין חושב כך? הרי הוא מבין
משהו בהתעמלות.
לפני היציאה ללוס־אנג׳לס היו מריבות גדולות. פיינשטיין
מאוד רצה לקחת את אחד החניכים שלו, אבל בסוף הוחלט לקחת
אותי.

• אז עכשיו זו נקמה אישית, לדעתך?
אני לא יודעת. אולי.

• ובכל זאת, כשדבריו מתסרסמיס בעיתון, זה לא
משפיע עליך לרעה, על הרצון שלך להמשיך
ולהתאמן?
לא. אני בחורה חזקה. הרי אני מתאמנת שלוש שעות ביום,
ובזכות זה אני רוצה להגיע לסיאול, לאולימפיאדת . 1988

בשבוע שעבר בוטל ״חוק האלגנציה בכנסת״ ,שאותו
הכניס היו״ר הקודם מנחם סבידור. מעכשיו אפשר לבוא
לישיבות הכנסת בכל לבוש, לשימחת־ליבם של הקיבוצ ניקים
נעולי הסנדלים. מה אומר על כך נציג הלבושים
היטב, ח״כ אבא אבן!
אני הייתי אוהד לדעתו של מנחם סבידור. אינני חושב שזה
מזיק להעניק לכנסת איזו חגיגיות. הדמוקרטיה מבוססת גם על
סמלים ודרן־ארץ, ולבוש הולם הוא אחד מהם.
בפרלמנטים של בריטניה, קנדה ואוסטרליה נהוג לקוד קידה
לעבר הקתדרה, כמחווה של כבוד למקום. אצלנו, אגב, עשו את זה
במשך השנים רק שני חברי־כנסת, משה שרת זיכרונו לברכה
ומנחם בגין, ייבדל לחיים. אני אינני מציע, כמובן, דברים כאלה
אבל מינימום של כבוד למישכן דרך לבוש הולם — נראה לי
הוגן. לא צריך להופיע בכנסת כאילו הולכים לפיקניק.

• למרות ביטול ההנחיה של מנחם סבידור אתה
תמשיך לבוא לבוש היטב?
כמובן, הרי אין חובה להתרשל בלבוש. עדיין.

..השלם החד חושו מיסמך שהיה גנוז במשך 22
שש והמטיל אוו חל המתרחש ענשיו: הנסיון לנצל
את מנגנון־ההסבוה של המדינה לצרכים מיכלגת״ם

11 יעמד

של קולק הכל־יכול, שבז בכל ליבו
לעסקונה הוותיקה של מפא״י ההיסטורית.

שר־החינוך
זלמן ארן, למשל,
הוגדר בבוז מוחלט כפחדז :״אני
יודע איזו ירושה קיבלת מ־מישרד־החינוך.
יש לו, לארן,
נטיה להתבטלות מוחלטת
בפני אנשים אלימים ותורך
פנים.״
האנשים הנכונים
י רי ביו של בן־מאיר למינויים
בכירים במרכז ההסברה הוגדרו
כ״מיקרים סוציאליים,״ או ״איש שסולק
מקול ישראל ״.כל הירידות
האלה מוליכות למסקנה הבלתי־נמנעת
שכדי לשפר את המצב חייבים לקדם
את בן־מאיר עצמו, איש־תנועה נאמן.
גם המיומן שבעיתונאים לא יוכל
להתחרות לצורך זה בסיגנונו של
בן־מאיר עצמו:
״כל הניתוח שלי על המצב במישרד
וכן כל הצעותיי — גם אם הם יעסקו
במישרין או בעקיפין בי עצמי —
נובעים קודם כל מהאינטרס הכללי
שאני רואה לנגד עיניי, ואילו אני עצמי
אינני אלא פסיק קטן ונלווה״...
אולי. עם זאת ,״הפסיק הקטן״
מבהיר היטב לקולק, שיש לו הצעות־עבודה
מצוייגות, ששכרן בצירן, ודחיי־תן
נובעת אך ורק מ״האינטרס הכללי״.
האור הנשפך כאן על דמותו של
ח״כ בן־מאיר, האיש שהתגייס לעזרת
שר־הביטחון המודח אריאל שרון
בימים השחורים ביותר של הפצצת
חפים־מפשע בלבנון, הוא מרתק כשלעצמו.

אבל
לכל המתגעגעים
״לימים הטובים ההם״ אפשר
לספק סחורה עוד יותר עסיסית.
כיצד ראה איש מיפלגת־השילטון
ב־ 1962 את ״האינטרס הכללי״? מהו
צביונה האמיתי של ״הממלכתיות״
בעיני איש כמו בן־מאיר,שחיבר ספרים
כמו ידע העם והמדינה ואפילו

דדם בן־מאיר
לצרף את מזכיר־המיפלגה
דמותה של מדינת ישראל?

מה הם רצו, בעצם, להסביר?

כותב רב בן־מאיר לטדי קולק,
מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה דויד בן
גוריון, בסיכום הצעותיו המינהליות
למרכז־ההסברה הממלכתי, ותחת הכותרת
״ריכוז ההסברה בארץ״:
״מטה־הסברה עליון, אשר בידיו
תופקד כל האחריות לתיכנון כל המערכות
ההסברתיות של המדינה, כולל
בחירות, יורכב מהאנשים הבאים:
שרת־החוץ, מזכיר־המיפלגה, מז־כיר־ההסתדרות
ומנהל משרד ראש־הממשלה.
ליד מטה התיכנוו יפעל

מנהל־יחידה סם ירו
אין מקום לשמאלנים
^ פני יותר מ־ 22 שנים, ב־ 16ב־
/יולי ,1962 כתב מנהל יחידת־הפירסומים
במישרד ראש־הממשלה,
דב נן־מאיר, מיכתב אישי למנכ״ל
שלו, טדי קולק. מיכתב זה לא נועד,
כמובן, לפירסום.
כז־מאיר, כיום חבר־כנסת ומישנה
לראש־עיריית תל־אביב, אף הוסיף לו
הערה בכתב־ידו, וביקש מטרי לשמור
את המיכתב בארכיונו הפרטי, ולא
במישרד.
תוכנו וסיגנונושל המיכתב מעידים
על הכותב יותר מאלפי מאמרי הערכה
ופרשנות. היום, כשמרכדההסברה
עולה שוב לכותרות בשל מגמת ראשיו
לסתימת־פיות ולשטיפת־מוח, יש ב־מיכתב
הזה עניין מחודש.

המיסמד, שנחשף עתה בפעם
הראשונה, מאפיין את
שיטות.ההסברה״ של המימסד,
ואת עקרונות הפוליטיזציה
שלו, מורשת מפא׳׳י.

אין טעם לצטט מחדש את כל
מיכתבו הארוך של בן־מאיר, המציע
לקולק לארגן מחדש את מרכד
ההסברה, ולהעניק לעסקן עצמו ג׳וב

מרכזה יש בו כל ההצטנעויות הרגילות,
בנוסח ״דין התנועה״ כמו :״לא
הדרגה, המכונית או תנאים אישיים
אחרים עומדים בראש דאגותיי — אם
כי אני בן־תמותה ככל האחרים —
אינני סגפן״ :ואפילו ״לא שיקולים
קארייריסטיים הביאו אותי לעבודה
בממשלה — אם כי גם בשטח זה יש לי
סיסמה והיא: לבנות ולהיבנות.״

...אס יושם לב לבחירה הנבונה
של האנשים, וזה לדעתי
העירך, תיפתר סוף־סוף הבעיה
הכאובה של הסברת־הפנים.
אני בטוח כי לא יקשה עלינו גם
להסביר את הדבר בחוץ, ואילו
במאזן הנוכחי של הכוחות
בממשלה ניתן יהיה ליצור את
התקדים בעניין זה.״

קשה למצוא — אולי אפילו אי-
אפשר — עדות כל״כר בהירה ואותנטית
של הנחתום על עיסתו. כך ראו
מקימי מרכז־ההסברה את תפקידם —
״להסביר״ לציבור את מדיניות מפא״י,
כדי לנצח בבחירות.
מימון המיפלגות היה כמעט מיותר.
אנשים כמו רב בן־מאיר אירגנו מנגנון
משומן של תעמולה מיפלגתית, איישו
אותו בזהירות(״בחירה נכונה״) ,ורתמו
אותו לצרכים מיפלגתיים. הם יצרו
מסורת, והורישו אותה לדור צעיר,
ביצועיסטי יותר, של מפא״יניקים
אומרי־הן ועושי רצון אדונם.

אחד מהם הוא המנהל הנוכחי
של מרכז ההסברה, איש
בן ,48 בשם יעקב שץ.

מה עושה איש כמו שץ, כשחל
מהפך מדיני במדינת־ישראל, ומנחם
בגין הופך ראש־ממשלה? כיצד מתפקד
אז איש שהתחנך במנגנון שלא הבדיל
כלל בין המיפלגה השלטת ובין המדינה
עצמה?

יש בו גם פנינים אמיתיות
של חנופה המוסווית בהומור
של קירבה יתרה, או סתם חנופה
גסה, ללא כחל ושרק:
״ידוע לי כי אינך אוהב לקרוא
מכתבים ארוכים, ובפרט כשהם כתובים
עברית,״ או ״רצוני כרגע הוא להעלות
את מידת ההבנה בינינו (שהיא רבה
ביותר) למדרגה עוד יותר גבוהה,״ וגם
״אני מודע שהפרשה(הכוונה לפרשת־לבון)
הפריעה לנו רבות, אני יודע כמה
שאתה״ עובד. זאת היא סיבה נוספת
מדוע נוקף אותי מצפוני כשאני בא
לגזול את זמנך״.
במיסמך הפנימי לא חשש בן־מאיר
לרדת על מנהיגים ותיקים של
תנועת־העבודה, כדי להפיס את דעתו

מטה־ביצוע, אשר יהיה מורכב ממנהל
מרכז־ההסברה, ראש המרכז־לתרבות־ולחינוך,
ראש מחלקת־ההסברה של
המיפלגה, מנהל מישרד־החוץ.

האיש פשוט נעשה יותר
ליכודניק מהליכוד.

הנר למען

מנהל שץ
חנופה כלפי מעלה, מלשינות כלפי מט ה

ך^ובן שאיש כמו שץ לא שקל
^ /כלל את האופציה להתפטר מתפקידו
עם המהפך, ב־ . 1977 הוא כתב,
אומנם, את נאומיו של ראש־הממשלה
המנוח לוי אשכול, והיה ידוע כ־
״איש־תנועה״ מובהק. אבל הוא יד7ז
(המשך בעמוד )39

מתנה כל בוקר..

540 ואנו ס * נדאג לספקאת
ה עי תון׳ ^ מ שך חודשיים
בשעות הבוקון ״ ה מוקד מו ת
לכתובתן ח 123 שתמסור לנו
תמורת 8,280שקל בלבד
(מחיר מהל למתנה
17,560 שקל) עם במקו העיתון הראשון ישלח כר טיס
ברכהל ^/עם פרטי שולח השי.
הארז

האו־׳ו

הארז

ש דו ר
צל־ש
דמשת בעיני,
• לאיתן אורן, על כתבה אנושית ומרגשת
על החלל ה־ 600 במילחמת־הלבנון, ועל קיבוץ
שמיר בכלל. זהו קיבוץ הכולל בתוכו את כל
סיפורה של מדינת־ישראל. אורן הצליח בכתבתו
לעורר את ריגשות הצופים עד כדי כך, שלרבים
מהם עמדו דמעות בעיניים.
לעומת זאת היו רבים מבין הצופים שהזדרזו
להתקשר עם מחלקת־החדשות בטלוויזיה כשהם
רוגזים וזועמים. הם שאלו בכעס למה הטלוויזיה
משדרת כתבות מקבריות, למה עושים לעם־

צוקוימן, שהיה אז מנהל־הטלוויזיה, אי־אפשר
לנקוט צעדים, מכיוון שהוא עזב את רשות־השידור).
הוועד־המנהל
רצה לזמן אנשים אלה אליו
ולדון בעניינם, אך נתן כהן, היועץ המישפטי
של הרשות, הודיע לחברי־הוועד כי אסור לדון
בנושא זה, מכיוון שהעניין הוא עדין בגדר סוביודיצה
ויש להמתין עד שייגמרו כל ההליכים
המישפטיים.
ברשות חוששים מאוד מגובה הסכום שיקבע
בית־המישפט כפיצוי, שתצטרך הרשות לשלם
להלנה.
ביום השלישי נפגשו צמרת־הרשות עם

המערך, ובעיקבות זאת לא הוחזרה אל מירקע־הטלוויזיה.
היו שטענו, לעומת זאת, שיניב עבדה
כמגישת־חדשות, ואילו ריבלין בתוכנית״ילדים,
וכמו שמשמיעים את מערכוני הגשש ברדיו,
בוודאי היה אפשר להעסיק את ריבלין.
אך המפיקה לא התווכחה עם המישפטן וקראה
לחנה לסלאו להגיש את התוכנית.
ההפקה יצאה לדרך. כשחזר אורי פורת,
מחו״ל, הודיע לו ספי ריבלין כי הטלוויזיה אינה י
רוצה להעסיק אותו. פורת החליט להחזיר את
ריבלין למירקע. המפיקה התנגדה וטענה שאינה
יכולה לעבוד איתו, וחוץ מזה כל התסריטים
נכתבו במיוחד לחנה לסלאו. נוסף לזה הוזמן
יום־אולפן בהרצליה לשבוע זה, ויום־אולפן עולה,
כידוע, כסף רב.
לבסוף הושגה פשרה: חנה לסלאו תגיש
תוכנית אחת, שתצולם השבוע, וריבלין את
השאר. מפיקת־התוכנית אמרה לפורת כי ביום־
אולפן בהרצליה אפשר לצלם שתי תוכניות, אך
פורת לא הסכים שלסלאו תופיע בשתי תוכניות.
המשא והמתן הזה גרם להתפטרותה הזועמת
של שרה נינור, מנהלת מחלקת־הילדים. ועד־עובדי־העיתונות־וההפקה
בטלוויזיה שלח מיכתב
חריף לפורת, שבו הוא כותב, בין השאר ,״אנחנו
שמחים שחזרת מחו״ל לשבץ מנחים, ואנחנו
מוחים על התערבותך הגסה״.
בינתיים מתכוונת חנה לסלאו לתבוע את
רשות־השידור על ביטול התוכניות איתה. לסלאו
אומנם אינה חתומה על חוזה עם הרשות, אך למען
תוכנית זו ביטלה הופעות רבות שלה וביטול
השתתפותה בתוכנית יגרום לה, לדבריה, לנזק
מיקצועי וכספי רב.

פליאה אלבק, מפרקליטות המדינה, כדי
להחליט אם לערער על פסק־הדין הקטלני.
הסיכויים, כך אמרו מישפטנים, קלושים. השופט
דיבר בעיקר על חוסר מהימנותה של שרי רז,
ובפסק־דין כזה אין בית־המישפט העליון נוטה
להתערב, מכיוון שבית־מישפט זה אינו רואה את
העדים ואינו יכול להתרשם מהם.
השופט הישווה בפסק־דינו את אופן הדיווח
של רז לבדיחה על תחרות־ריצה בין רוסי
ואמריקאי, שבה ניצח הרץ האמריקאי. הרוסים
דיווחו, כך כתב השופט, כי הרץ הרוסי הגיע שני
במירוץ, והאמריקאי הגיע לפני האחרון.
בניגוד לעיתונים, אץ רשות־השידור מבוטחת
נגד תביעות״דיבה, והיא תצטרך לשלם את כל
הסכום מן התקציב הקטן־ממילא.
שלמה עבאדי, מי שהיה המישנה־למנכ׳ל
הרשות, החליט בזמנו שמכיוון שיש מעט מאוד
תביעות־דיבה נגד הטלוויזיה, חבל לשלם כסף רב
לביטוח. בעיקבות מיקרה זה, ישקלו מחדש
ביטוח נגד תביעות דיבה.

קיצוצים

שחקנית לסלאו
או ספי ריבלין
ישראל שחור על הנשמה דווקא בליל״השבת
ומדוע השמאלנים שוב משתלטים על הטלוויזיה.
מיכה לימור, עורך היומן, ויאיר שטרן,
מנהל מחלקת״החדשות, צפו בכתבה לפני
שידורה. לימור, כעורך, צופה בכל כתבה קודם
שידורה, ובדרך־כלל חותך את הכתבות לפני
השידור מטעמים של זמן ועריכה. הפעם חתך
לימור קטע בכתבה שבו מספר החייל במדים
שהוא פוחד לעלות ללבנון.

צל״ג
״תיסמונת קיו־שגבאזס״
• לבני ליס, על כתבה על מסיימי
קורס־שיריון. הכתבה נראתה כמו כתבה־מטעם,
ואחרי שידור הכתבה על קיבוץ שמיר נראתה
כאילו הובאה בכוונה כדי.לאזן״ את כתבתו של
אורן. בני ליס לוקה, כמו כתבים רבים בטלוויזיה
בזמן האחרון, ב״ודסמונת מוטי קירשג־באום״
.הוא מדבר אל המיקרופון בטון פאתטי
ודרמאתי, מנגן במילים כאילו כדי ליצור אווירה
מיוחדת. זהו סימונו המיוחד של מוטי
קירשנבאום(וגם של חיים גיל) ,וגם אצלם אינו
משרת תמיד את האווירה האמיתית של הכתבה,
אלא נראה כמין התחכמות של הכתב.

בדיחת השופט
במיסדרונות רשות״השידור עדיין לא נרגעו
מפסק־הדין החמור ומן ההפסד המחפיר במישפט־הדיבה
שהגישה השדכנית הלנה עם־רם.
בישיבת הוועד״המנהל השבוע ביקשו חברי־הועד
לדון בעניין ובצעדים שיינקטו נגר הכתבת
שרי רז ונגד הממונים עליה בזמן שידור
הכתבה: שימעון טסלר המפיק וחיים יבין,
שהיה אז מנהל מחלקת־החדשות( .נגד ארנון

ושד תביעה
המהומה הפוקדת. בימים אלה את מיסדרונות
תוכניות־הילרים בטלוויזיה תוביל, כך נראה,
לתביעה נוספת ורבת־היקף נגד הטלוויזיה.
כל העניין מסתובב סביב ספי ריבלין,
שהגיש את תוכנית הילדים שניים בראש אחד.
התוכנית יצאה לחופשה לפני כמה חודשים,
שבמהלכם עבד ריבלין כתועמלן במערכת־הבחירות
של הליכוד.
רדת דובנוב, מפיקת התוכנית, שרצתה
לחדש אותה, פנתה ליועץ המישפטי של הרשות
ושאלה אם אפשר להחזיר את ריבלין למסך.
המישפטן אמר שהתקדים הוא אורלי יניב,
שהופיעה במערכת־הבחירות הקודמת בתשדירי־

שר־הביטחוז אמר: לא!
במיסגרת הנסיונות לפתוח את מישרר
מוקד גם למראיינים מבחוץ, שקלו השבוע
בטלוויזיה להביא את ח ץ בן״ישי, מפקד
גלי־צורל, לם־שדר עם שר־הביטתון יצחק

רבין.
לפי הנוהל הקבוע התקשר יאיר שטרן,

מנהל מחלקת־החדשות, עם רובר־צה״ל (רון
בך־ישי הוא חייל) ,כרי לקבל את אישורו.
דובר־צה׳׳ל, כמקובל, פנה לרמטכ׳׳ל חד. שוב
כמקובל. פנה לשר״הביטחון.
שר־הביטחון החליט שהוא אינו מאפשר
את השתתפותו של בן־ישי בראיון של עצמו.
הוא חשב שאם כרישי יהיה עדין ושקט איתו.
יאמרו בל המרננים כ• שר־הביטחון הביא
לאולפן איש מטעמו. ואם בדישי •היה נוקשה
ותוקפני• ,אמרו שכרישי עושה דווקא.
העניין לא נראה לשר־הביטחון, ורון בך
ישי לא נראה על המסך.

השבוע חל קיצוץ משמעותי במספר המתחרים
מנהל הרריו, הודיע חד־משמעית כי אינו מעוניין
בתפקיד. דן שילון הודיע גם הוא שהוא פורש מן
המירוץ, מכיוון שאיש אינו יכול להתחייב על
תנאים כאלה.
נשארו במירוץ, נכון לרגע זה, חיים יבין
וטוביה סער, המנהל הנוכחי.
יתכן שבסופו של דבר ימצאו אנשי־הליכוד
שבוועד־המנהל, המהווים בו רוב, מועמד חדש,
אחר, מבחוץ, ויפתיעו את כולם.

עזרה באם ריקה
יורם רונן, הכתב המדיני של הטלוויזיה,
יוצא בימים אלה להתייעצות רפואית בארצות-
הברית (רונן חולה ברגלו, והוא צולע ונזקק
לטיפולים רפואיים) .שהייתו בארצות־הברית
תנוצל, והוא יעזור לאלימלך (,כתבנו בוושינגטון״)
רם בסיקור הימים האחרונים של מערכת־הבחירות
האמריקאית, ובדיווח על יום־הבחירות
עצמו ותוצאותיו.

מאחורי המיקרופון ישו סוף־סוף, אחרי חופשה ארוכה מאונס (הבחירות)
,חוזרת התוכנית הפופולרית יש עניין של
גבי גזית. התוכנית חוזרת במתכונת קצת
שונה: קודם כל, היא קוצרה לשעה (לעומת
שעתיים בעונה הקודמת) .חוץ מזה משתנות בה :
הפינות, ונוספו אנשים חדשים לצוות במקום
אחרים. מבין הוותיקים נשארו בתוכנית חנן
קריסטל ו אס א כשר, ובין החדשים יהיו דורון
רוזנבלום ושלמה ניצן. חוץ מזה יהיו בתוכנית
גימיקים חדשים וסודיים.

מחדשזת לחדשות
רוני דניאל, מי שהיה הכתב הצבאי של קול
ישראל ואחר כך ראש־המערכת בתל־אביב, חוזר
לרדיו. דניאל לקח לפני שנה חופשה ללא
תשלום והלך לעבוד בעיתון חדשות ככתב צבאי.
שנת החופשה שלו מסתיימת בשבועות אלה
ודניאל החליט לחזור לרדיו. לא ברור עדיין איזה
תפקיד יעשה דניאל ברדיו כשיחזור, בכל מיקרה
מצטרף מועמד נוסף לרשימת האנשים שאולי
יחליפו את שרה פרנקל, ראש־המערכת הנוכחית.
מועמד אחר לתפקיד הוא דויד (״דודי״)
מרגלית. אפשרות נוספת העומדת על הפרק
היא תוכנית בנושא צבא וביטחון, שאותה יערוך
ויגיש דניאל.

רא קיברו על הראש
מפקד בן־ישי

סיפור מוזר מתברר השבוע במחלקת־החדשות
של קול ישראל בתל־אביב.
אליעזר פני־גיל, כתב בתמה הכלכלית
של הרדיו, הודיע לממונים עליו כי
הוא יוצא למילואים. את שירותו הוא
עושה בגלי־צה״ל.
בבירור של הממונים עליו נדמה היה
להם שהוא אינו משרת במילואים. אלא
הגיע לסידור פיקטיבי עם קצינת־הקישור
שלו, והוא בעצם יושב בבית.
בקול ישראל מינו אדם מיוחד שיבדוק
את הנושא.
פני־גיל. מצירו. טוען שהוא אכן
שירת במילואים, ואף מוכן להמציא את
כל הניירות הדרושים המאשרים ואת.
חבריו טוענים כי אנשים במערכת מנסים

על תפקיד מנהל־הטלוויזיה. גירעון לב־ארי,

בתוככי הרשות
עדיו או נוקשה
אנשים במיל

חברי הנהלת רשות־השידור, שבאו השבוע
לוועדת־הכספים בכנסת, כדי לקבל אישור תקציבם
הרבע־שנתי, הופתעו מן היחס החם שבו זכו

כתב פני־גיל
איפה הוא היהז
להכפיש את שמו, ושאין זו פעם ראשונה
שעושים לו את זה. בנר היו נעבר
נסיונות להתנכל לו.
פני־גיל טוען, באוזני חבריו, שהיה 12
יום במילואים, ובמהלכם הכין תוכנית
אחת על צבא וביטחון. ברדיו אומרים
שהחוקר מתכוון לזמן את תן בלישי,
מפקד גל׳ץ, כדי שיעיד אם פני־גיל היה
או לא היה במילואים בתחנה במשך 12
הימים הללו.
מחברי־הוועדה. אנשי הרשות חששו משטיפות
שיקבלו מן הפוליטיקאים על הדיווח ה״לא מאוזן״
,אך הם התאכזבו לטובה.
אברהם שפירא, יו״ר הוועדה, פתח ואמר
לאות סדרת: אתה תציג את הדברים, ומיכה
ינון יתן לד כיסוי(כשהוא מתכוון לכיפה שעל
ראשו של ינון).
יגאל כהן הציע שהרשות תיזום חקיקה
להטלת קנס כבד על אי־תשלום האגרה, או
להעביר את הגביה לחברת החשמל, וכך יהיה
יותר יעיל .״אולי הגיע הזמן לסגור את השידורים
בשעה .11 כדי לחסוך בחשמל ובכסף של
הרשות ״,הציע.
ענה לו דן תיכון :״אני רק מתחיל לחיות
בשעה זו״.
אז הגיע תור השבחים. חיים קופמן אפילו
אמר :״אני מוכרח להחמיא על ייצוג הריעות
הפוליטיות השונות בטלוויזיה״.
יאיר צבן, איש האופוזיציה בוועדה, אמר שעל
פי סעיף 4בחוק רשות השידור, אמור הוועד
המנהל לשקף את מירב הריעות והגוונים. לכן
הוא מציע לצרף חבר־אופוזיציה לווער־המנהל.
אריאל ויינשטיין :״חבל על הדברים. לוועד
המנהל ממילא אין השפעה ברשות־השידוח״
היתה בישיבה דיעה כללית של כל חברי
הוועדה להכניס פירסומת בדלת הראשית. כולם
טענו שיש לזרז את החקיקה על כך. ואשר לערוץ
השני: רוב חברי־הוועדה היו נגדו, בטענה
שהתקציב אינו מאפשר זאת.
העולם הזה 2461

גוד אפטרנון. סנובים חמודים שלי. איזה
נקמה מתוקה יש לי בשבילכם. אח, אח, אח! שנים
שאני באה לבתים שלכם ואתם מגישים לי תה
(למרות שאני אוהבת קפה) ומזבלים לי את המוח
חצי שעה בהסברים ארוכים ומדעיים למה שמים
את החלב קודם בספל. ורק אחר כר שופכים עליו
את התה החם. אני, המטומטמת, אוכלת את
השטויות שלכם ומאמינה שאתם באמת מרגישים
בהבדל של הטעם.
והנה, פיתאום אני פוגשת באיש אנגלי(אנגלי
אשכרה) ,ולתדהמתי אני רואה אותו מוזג לעצמו
ספל תה ואחר כד הוא מוסיף קצת חלב. עשיתי
בירורים מיידיים, אם היו במישפחת האנגלי הזה
אי־אלו זרים, ואמרו לי שלא. לא התאפקתי
ושאלתי אותו למה הוא עושה ככה ולא אחרת.
ואז הגיע ההסבר. האנגלים שותים תה כבר

באלוהים אף נשבעת שזו אמת
החמצן נותן מתנות

בטח שאני לא מאמינה בניסים ונפלאות,
בביאת המשיח ובעין הרע. אני הרי אשה מודרנית
לגמרי. אני רק מאמינה באווירונים, במכונות־כביסה
ובטלוויזיה. מלבר זה שום דבר בלתי־מוסבר
לא קרה לי. כל זה, כמובן, לא הפריע לי

30 יום ג

יום ב*

חזה עוף סיקנמי
2הזזת עוד
/ 1י י ספלי ם ייז י־אמס ׳ 5חיפ ׳ י 2מ
*/ו מפל רז סג סזיזז

ג?י 9ל *1׳ז
* י*ומהים
2עייני?וו ס פמהור,
ג נ*יו.־ז זנגביל סחת

מוכפיתסיי־גגז

ב גס חז?זוב־ חום

נעיחיפ * ה חזו ת מעיף גהמ הי ה ממ׳־מ חסיגיז־
*ז* דעי־בגים *תנל יחד!־.״וסרים ויזי סי ם
מעליהם. מגיהים. לעורות 5־ 8עמ לפחות, גמתז
יאזפים מ ע רי ביס ס ב מוגייג בו ח 75
שועה ׳גמ״י׳יסעה אורז** .פיר לזזכין מאב לז ה
גם מעיף עזלס תתיר למנוח .

לחגי•עם ייז גרב•רוזה״•לבז־סל•-עורר

לב הגבר מבלי להחלישו.

הבנקים, כידוע, יש להם מינהג יפה לחלק מתנות ללקוחותיהם פעם בכמה זמן.
אני יודעת על זה מרכילות, לא מידיעה אישית. בכל פעם שאני נכנסת לבנק שמחלק מתנות,
מסתבר שהגעתי מוקדם מדי או מאוחר מדי ולא נשאר להם. כרי שלא יקרה לכם מה שקורה
לי כל הזמן, דעו לכם שבנק דיסקונט מחלק עכשיו ללקוחותיו הנשיים מתנה יפה באמת.
יומן־שנה מהודר בעל 208 עמודים, שמלבד היותו יומן־שנה הוא אלבום מלא וגדוש בעצות
מאות שנים, בספלי־חרסינה. לספלי״חרסינה י שימושיות על גידול צמחים, העסקת ילדים קטנים, כללי־בטיחות בבית, עזרה ראשונה, איחסון
מאיכות בינונית ומטה יש נטיה להתפוצץ מזון, התעמלות למישפחה, הרבה מאוד מתכונים מעניינים ואינפורמציה לעזרת כל עקרת־בית.
ולהישבר כשמוזגים בהם משקה חם מאוד. ספר שימושי ויפהפה.
אחרי שגיליתי את הסוד, הלכתי לבנק דיסקונט שלי, שבו אני לקוחה כבר 14 שנה, ואמרתי
ולכן, ורק בגלל זה, המציא מישהו לפני הרבה
מאוד שנים את הפטנט של קודם חלב קר ואחר ״הבו לי!״ אמרו שום הבו, קודם תפתחי חשבון ואחר־כד תקבלי את הספר. אמרתי שכבר פתחתי
כך תה רותח. מי שהמציא את זה, כמובן, היה חשבון לפני 14 שנה, אבל זה לא עזר לי. אמרתי להם שאם לא יתנו לי את הספר אני מייד
מישהו עני, שלא היו לו ספלים מאיכות טובה [ .הולכת לפתוח חשבון כבנק המיזרחי. הם אמרו שהם יחשבו על זה. בשבוע הבא יסתבר אם
אבל באנגליה, כמו בכל מקום אחר בעולם, יש קיבלתי את ספר־הבית של דיסקונט או אם אצטרך לפתוח חשבון בהמיזרחי.
אתן תלכנה לבנק ותשתמשנה בכל
הרבה יותר עניים מאשר עשירים, וכן־ התפשט
הטריקים הכי־מלוכלכים שאתן יכולות למצוא
המינהג לאנגליה כולה ואחר־כד לאניני־הנפש
כדי לקבל את המתנה שמגיעה לכן. באמת
של כל העולם.
כדאי.
זה הסיפור האמיתי, רבותיי וגבירותיי. את
עניין הארומה־שמרומה אתם יכולים להמשיך י
ולספר רק לאנשים המסכנים שלא קוראים את
העולם הזה.
גור אפטרנון אנד אול דה בסט, מיי דירס.
חיים מטילי־ מדל, במסגרת
סוף אוקטובר זה בדיוק הזמן בשביל להפסיק
לאכול את המרקים הקרים שאנחנו כל־כך נהנים
מהם בקיץ. אבל בלי מרק אי־אפשר. לפחות לא
במישפחה שלי. כבר השבוע הצגתי את מרק־הבכורה
שלי לחורף .1984/85 היה טוב אבל
נגמר מהר. זה נכון שאפשר לעשות סיר ענקי של
מרק ולאכול ממנו ארבעה ימים. אבל ארבעה
ימים רצופים אותו מרקי זה לא יאה לאשה כמוני,
שיש לה יומרות של בשלנית, וגם המישפחה שלי
מתחילה להסתכל עליי בעין עקומה :״שוב אותו ; !
דברי״ ישבתי והפעלתי את הראש בכיוון המצ־אות,
ופיתאום באה לי ההארה. למה סנפרוסט
יכולים ואני לאי
לקחתי את הסיר הכי־גרול שיש לי בבית —
שיבעה ליטר, נדמה לי — ובישלתי בו מרק־עוף
אמיתי. כשהמרק התקרר קצת, שלפתי מתוכו את
כל הירקות והבשר, ואת המרק הצח חילקתי
לתוך קופסות פלסטיק גדולות. בכל קופסה,
ארבע כוסות מרק. את הקופסות הכנסתי לפריזר.
כשהן קפאו, הוצאתי את גוש המרק והכנסתי
אותו לשקית פלסטיק שקופה — ושוב לפריזר: .
הרעיון מצאה חן בעיניי ועוד באותו יום עשיתי
אותו הרבר עם סיר של מרק־בצל ועם סיר של
מרק־ירקות. נכון להיום, יש לי בפריזר 21
מטילי־מרק. שיבעה מרק־עוף, שיבעה מרק־בצל
ושיבעה מרק־ירקות. אני מבדילה ביניהם לפי
הצבע, וכל פעם, שעה לפני האוכל, אני דוחפת
קוביות־ענק של מרק לתוך הסיר וכל יום יש להם
מרק אחר. חודש ימים שקט מצד המרקים.
אתם מבינים שאין לי זמן ל״ייהללך זר ולא
פיך״ אז עד שיבואו המיכתבים שלכם, אני כבר
מסתובבת עם הרגשה של גאוז.

אפשר לקנות את זה במשביר לצרכן ואפשר
בחנויות למיסגרות ובחנויות למתנות. כל העסק
הוא מיסגרת מתכת צבועה. חתיכה זכוכית וגב
מקרטון עבה, הכל תוצרת אנגליה הגדולה.
סמדר קנתה 10 כאלה. כל אחד ב־ 1,000 שקל.
עם הכישרון שיש לה לעבודות־יד, ועם כמה
חתיכות לבד וקצת חוטי־ריקמה היא קישטה את
כל הבית שלה.
לנו, חסרות־הכישרון, מספיקה קצת תושיה.
ציור יפה של הילדים — לסבא וסבתא.
מפית־תחרה קנויה במקום תמונה, על רקע של
צבע נוגד, מתנה לכל חברה, ואפילו דף גנוב
מאיזה עיתון ישן יכול למלא את המיסגרת
ולשמש מתנה נהדרת.
תעשו כמו סמדר. קנו הרבה מיסגרות, תכניסו
להן חיים ותלו אותן בבית שלכם. כל פעם שצריך
מתנה, מורידים אחד מהקיר, עוטפים בנייר חגיגי
והולכים לבקר..אבל תעשו את זה מהר.
המיסגרות מיובאות ואי־אפשר לרעת מה
הממשלה תחליט בקשר אליהן.
עשיתי חשבון פשוט, שמתנה כזאת עולה
פחות מזר פרחים ופחות מבקבוק יין.

אגב, הבן שלי, בן התשע, אמר שמשבע ־
זשקיות של מרק־העוף אפשר לעשות שיבעה ;
זרקים שונים. יום אחד לשים שקדי־מרק, יום ׳
>חד ביצה שלוקה, יום אחד חצי חבילה תירס, י;
יעוד כל מיני שאריות שמוצאים במקרר >
׳שהולכות טוב עם מרק־עוף קר. כה אמר הילד, ן
׳הוא מבין גדול, תאמינו לי.

! לנסוע לאילת ולראות את התינוקת החדשה של
אחי, כשבארנקי, במקום מיסתור, מונח לו ראש
שום קשור בסרט כחול. הילדה הקטנה לא צריכה
לסבול מזה שאני לא מאמינה בעין הרע. פה ושם
אני יורקת שלוש פעמים כשחתול שחור חוצה
את דרכי, אבל זה הכל פחות או יותר. השאר זה
.ממש שטויות.
אלא שבעת צרה בן־אדם מוכן להאמין אפילו
לשטן. וינת צרה כזאת אמנם הגיעה אליי. הלכתי
לראיין גברת אחת מפורסמת וחשובה. ישבתי
אצלה ארבע שעות והיה מעניין מאוד. רשמתי
לעצמי את כל מה שסיפרה לי הגברת וגם כמה
איזכורים לעצמי. אחר־כך חזרתי הביתה.
למחרת החלטתי לערוך את החומר ולהדפיס
אותו. רק שלא היה שום חומר. הפכתי את כל
הבית. שלפתי את כל המגירות. חיפשתי מתחת
לכל דבר ומעל כל דבר ומשני הצדדים שלו. אין
ראיון, אין חומר ואין דפים.
מה אני אגיד לאשה הזאת — שאיבדתי את
סיפור־חייה? קודם אני אדפוק לעצמי כדור
בראש. ישבתי שעה בדיכאון עמוק ואחר כך
חיפשתי שוב שעה בכל מקום. שוב שעה דיכאון
ושוב שעה חיפושים. ככה במשך כל היום. בערב
החלטתי שבן־אדם בלי אומץ לב הוא בן־אדם
חנטריש, וטילפנתי לגברת. בהתחלה גימגמתי
ואחר־כך, בפרץ אדיר של מילים, אמרתי לה שכל
החומר אבד לי. זה שום דבר — היא אמרה לי —
קחי כוס נקיה והיפכי אותה על השולחן. אם לא
תמצאי את החומר אחרי חצי שעה, טלפני אליי
שוב.
שמחתי להיווכח שיש בן־אדם אחד יותר
משוגע ממני, אמרתי לה תודה וסגרתי את
השפופרת. לקחתי כוס, הפכתי אותה, שמתי על
השולחן ומייד רצתי וסיפרתי לבעלי שהאשה
החשובה והמפורסמת יצאה מדעתה. דיברנו קצת
על היכולת של אנשים להסתיר את השיגעון
שלהם. מי היה מנחש שהאשה הזאת חולת־רוח,
אם לא העניין עם הכוס? עוד אנחנו דשים בנושא
ואני מרימה עיתון, שהיה מונח על הספה ומתחתיו
כל הדפים מהראיון עם המשוגעת.
עכשיו תגידו אתם, מי משוגע כאן? היא, אני
שהשמצתי אותה, או אתם שלא מאמינים שזה
יכול לקרות.

גמר מקבל את פניהם שד הסועדים בהרצליה
זמרת ותיקה מאוד מזמינה חיילים צעירים דריק 1ד
בתל־אביב בימאים מקווים שהטובה תיפתח מעכו

מ א חו רי
חו מו ת
ע כו
הם הלכו בקטן והגיעו למקום
הראשון. אלה הם חברי ההצגה, ריקודו
של גיינגיס כהן.
הם ידעו שיזכו. הם ראו את יתר
ההצגות וידעו שהם הטובים ביותר.
אחרי ששהו שבועיים בעכו ועשו
את החזרות האחרונות, הם הגיעו
בחזרה לתל־אביב. הם החליטו לחגוג
את הזכיה במסיבה פראית. עכשיו הם
במשא־ומתן עם בית־ליסין, ומקווים
שמשם תבוא הישועה.

המחזאי של הצגת ריקודו
של ג׳ינגיס כהן, שהופעת
הבכורה שלה היתה בעכו. הוא שכח שהיה פקיד
ואיש־מחשבים. היום הוא משחק אותה כמחזאי.

מיכאל נהנא

ענת גשו

שחקנית בהצגה רוקדת יחד
עס השחקן איציק סיידוף.
למטה מימין רוקדת ורד עמיאל, אשתו לשעבר של
שמואל(.שמלוק״) מחרובסקי, מנהל מכבי תל־אביב.

יפה ירקוני

מוע אותה. לידה הזמרת אפנת וי/
פיעה בפאב במחרוזת שירים ישראל

7777/7ל׳\ו 7ש׳ 7/07/7׳

״אני בת .60 אתם שואלים את עצמכם איך היא השמינה, מחפשים את הקמטים ע׳
אני יכולה להגיד לכם איפה הם — ליד העיניים, היא ממש סבתא! אבל בכל זאת א!ואני אשיר לכם שירים שאני אוהבת ואתם אוהבים לשמוע״.
נא להכיר, יפה ירקוני.
אחרי שיר הפתיחה, כשורד אדום בידה, היא נואמת את הנאום הקצר, ובכך היא!
את המחיצות ומונעת ליחשושים, שבוודאי היו מפריעים למהלך ההופעה.
את ההופעה עורכת יפה במועדון בורגה, הנמצא בסמוו לצוותא תל־אביב. יפה מ
שהיא בחרה במקום הזה כי זה מזכיר לה את המועדון שהיה לאמה. לפני כל שי
מספרת את הסיפור שמאחוריו — מי כתב ולמה. היא מספרת על מילחמת תש׳ח
יפה, בבגדים שחורים, מזמינה את אחד החיילים ורוקדת איתו ריקוד טנגו, עם נ׳
באוויר. חייל המילואים נצמד אליה והחברים שלו מוחאים לו כפיים. צהלה ושימח
יורדת מהבימה כשכולה קורנת מאושר. הם אוהבים אותה ואת השירים שנכתבו עוז
שנולדו. כי הקהל שהיה במועדון הוא של 30 בערד.

ך 1ך 1 11ך 1ר 1ך 1בתה הקטנה של הזמרה יפה ירקוני מתבוננת
1 1המזמרת. ליפה יש עוד קיתי בנות, כולן עיתוי
111 1
הידועה מכולן היא אורית שוחט. ליד רותי יושבת שוש אלוני, אחותה של ר
ן מירי אלוני. שוש היא מורה ומדריכה לחינוך גופני. היא יפה כמו א!

* קיבלה זר״פרחים
ו לפאב בודגה לש־וקי,
שגם היא מו־
.אחרי שוישינסקי

מסיימת את הופעתה העברית הצעירה, מופיעה יפה ירקוני,
ומדי שבוע הן נפגשות בפאב. בכל יום רביעי אפשר לראות
את שתיהן מופיעות, כששלמה, בעלה של אסנת, יושב לידה
בפאב ומחכה לסיום הופעתה של יפה ירקוני הוותיקה.

הפרישה הבדווית רהרצריה

בכניסה לעיר הרצליה יש מיסעדה מיזרחית. את האוכל
מכין מוחמר מועד מנצרת. מגיש אותו שותפו היהודי, משה
אבהר. השניים לקחו את המיסעדה הגדולה והפכו אותה
למיסעהה כמו שרק במיזרח התיכון אפשר למצוא.
בכניסה יש שני סוסים ערביים וגמל, ובמירפסת ניצב
אוהל בדווי. על הריצפה הניחו שטיחים ומחצלות, כריות
לישיבה. יש גם אש־גחלים וקנקגי־קפה גדולים. האש
דולקת כל הזמן ויש קפה בדווי חריף.

ךןןל | 1\ 1ך הרקדנית הופיעה לפני המוזמנים שהצטופפו במיס ^
11 עדה. היא קיבלה שטרות של כסף אפילו משולמית

אלוני, שהיתה בין המוזמנים. משמאל: בעלי המיסעדה משה אבהר
ומוחמד מועד שותים קפה. במשך כל החודש יקבל כל אורח קפה חינם.

על הגשת הקפה והאירוח מנצחים אנשי השבט
אבו־רביע. הביא אותם להרצליה מוחמר, שהוא תושב נצרת.
עוזרים לו בעשיית הגסטרונומיה בני מישפחתו העניפה של
מוחמר. הוא חזר לארץ אחרי שהות ארוכה בדנמרק, שם
היתה לו מיסעדה דומה. הוא גם בישל בעבר אוכל ערבי
לחיפאים.
משה ומוחמד מבטיחים לכל הבאים בחודש הקרוב קפה
בדווי, על חשבון הבית, כמובן.

היא הובכת ררנוש הלאומי: היא טובה
והדירה, דנו בני המישנחה, והיא שווה רכל
י עובי הבד, איכותו ועמידותו בכביסות
רבות טובה יותר.
לבד הפוטר משלבים בדי סאטן,
כותנה מקומטת, סריגים למיניהם
וקטיפה, כשחלק מן הדגמים הם
בסיגנון יוני־סקס.
אימוניות היוני־סקס הן בצבעים
המתאימים לכל המינים, כשרק המידות
והמחירים משתנים. יש לבעלי
הכנסה ממוצעת, יש לעניים, גם מציאות
בשוקים לא חסרות.
לבעלי ממון, המחפשים יופי, איכות,
טעם מעודן וסמל יוקרתי, מציעה
חברת גלי מערכות־לבוש ספורטיביות
בסיגנון טו ט אל לוק(המראה הכולל):
לכל אימונית אביזרים תואמים, נעליים,
גרביים, צעיפים, חגורות ותיקים.

ך \ 1ל | עם כיט קדמי בחליפת־שריינינג מפוטר,
1 11111#בצבע זית, של אופנת איילה לחורף .׳85
החולצה היא רחבה ונוחה, השרוול בטמון עטלף,

מעצב־האופנה שוקי לוי, הממשיך
להפתיע ולהדהים בדגמיו החדשים
לחברת גלי, עיצב לחורף זה אימוניות
ואוברולים מבדי־פוטר וג׳ינם בצבעים
אחידים וחלקים, בגוני חאקי, תכלת,
ורוד, לבן, אדום וציבעי־אדמה.
בחלק מן הדגמים שילב לוי אריגים
מקומטים או סריגים הנראים כעבודת-
יד. גם את אופנת הסקי הביא לוי לארץ
בסרבלים וסווטשירטס בציבעי לבן,
צהוב עז, טורקיז ושחור.
לא מוכרחים לגלוש כדי ללבוש את
הדגמים האלה, העשויים ניילון ולהם
ביטנה.
המחירים: חליפת ניילון — 130
דולר; האימונית הזולה ביותר — 75
דולר; תיקים מסאטן — 20 דולר;

הצווארון וכיטי המכצטיים קשורים בחבל. המחיר:
80-60 דולר. למטה: מעיל־רוח קל בצבעי בחול־אדום
של אופנת אנוה, בעיצוב של דניאל אקטל,

^מצאת־המאד! זה הטרנינג,
1 1בגר־ג׳וגינג באמריקאית, אימונית
בעברית. זה בגד שימושי ביותר. הסתיו
הגיע, החורף בדרך, מה לובשים בימי
סגרירים כאלה? טרנינג מחמם, נעים
ונוח. חוזרים הביתה אחרי יום מפרך.
למה נכנסים? לטרנינג. קמים משנת
אחר־הצהריים, במה מתרוצצים בבית?
בטרנינג. קופצים לביקור קצר אצל
השכנים, מה לובשים? טרנינג. הולכים
למכולת, מה לובשים? טרנינג. קר
בלילה, במה ישנים? בטרנינג. בקיצור,

•־?:ממיפר 5מ

טרנינג ביום, טרנינג בלילה, טרנינג 24
שעות ביממה — לך ולכל בני
מישפחתך.
המראה הכולל. בגד הג׳וגינג
הפך לא רק אופנתי, אלא גם סמל
למעמד חברתי. השוק משופע באי־מוניות
לרוב. כל חברת־בגדים ספורטיבית,
המכבדת את עצמה, מעצבת לה
כמה דגמים כאלה ונכנסת לתחרות של
הפוטרים העשויים כותנה ופוליאסטר.
ככל שאחוז הכותנה גבוה יותר,

\ 0ךיך 1בד נעים, רף ונוח, שממנו עיצב גדעון אוברזון חליפת-קימונו
1 1 ^ 11/1לבית. צעיף אדום־לבן תואם משמש כקישוט לבגד וניתן גם
לקשור אותו על השיער, אחרי הרחצה באמבט, בגיאקוזי, או בגיגית.

לנל שעות היום
ננש, גברית ונשית
גרבי־כותנה — שלושה דולר; חגורות
— שלושה דולר.
בפתורי־מתכת. גם בחברת
ט.ה.בד, המייצרת כותנות־לילה, פיג׳־
מות, חלוקים וביגדי־אירוח ביתיים,
שמו השנה את הדגש על אימוניות
לגברים ולנשים. בעלי המיפעל, סבינה
ויוסי רודרמן, עובדים עם מעצבת־האופנה
רחל בנדובסקי, שסיימה את
לימודיה בארצות־הברית.
בט.ה.בד עשויים הדגמים מקטיפה,
טריקו. פוטר אקרילן ושילוביהם. הצבעים
הם ברובם חלקים — שחור.
לבן, כחול, אדום. כשסממנים אופנתיים
משולבים בהם כמו אבזמים, ניטים,
רוכסנים וצווארון גרול. ההופך לכובע.
המחירים; 70— 60 דולר.
בקולקציה החדשה לנשים. גברים
וילדים, המיוצרת ומשווקת על־ידי
כיתן. האימוניות המעוטרות בסמל
פייר קרדן על החזה, מאופיינות
בעיצוב ספורט־אלגנט. רוב המערכות
עוצבו בסיגנון יוני־סקס. שילובי
הצבעים במערכות הם שקטים, כחולים
עם עיטורים בלבן, אפור עם שחור,
תכלת ואדום.
השתולים והכיסים מעוטרים בכפ־תורי־מתכת
והצווארון סיני או צווארון
קטן בסיגנון חולצה. רוב האימוניות
העליונות עוצבו עם רוכסן קידמי וכיס
פנימי והמיכנסיים בגיזרה רחבה וחופשית.
מי שרוצה, יכול לשלב ולהתאים
גם סווטשירטס ספורטיביים, עשויים
בד פלנל רך ונעים, ולהפווך את המערכת
לבעלת שלושה חלקים. המחירים
— אימונית למבוגר 30 :אלף שקל.
לילדים 25 :אלף שקל.
עצה קטנה. גם באופנת אנווה
מאמינים בטרנינגים, המעוצבים שם
על־ידי דניאל אקסל. הם עשויים בד
פוטר רך ונעים ונאמנים למילה האחרונה
באופנה. הם משופעים רוכסנים,
קווים א־סימטריים, בשילובי צבעים
שקטים כמו זית, צהוב, אפור, לבן
ושחור.
באופנת איילה הכינו בטי מנדל
וציון נעמן אוסף מגוון של אימוניות

! 1 0ל| לגולשים, וגם לאותם הרוצים להגן על קרקפתם
911 #מרוחות וגשמים בימי״חורף עזים. שוקי לוי עיצב
עבור חברת גלי מיבחר של אימוניות מבדי״פוטר, משולבים בג׳ינט,

בצבעים כמו חאקי, ורוד, תבלת, לבן, צהוב ושחור. לגבר: אימונית
שחלקה העליון ז אקט, הנרכס בציטים, עם כיסים גדולים ומיכנסי־פוטר
ישרים, ארוכים ונוחים. מחיר האימונית היקרה ביותר 150 -דולר.

שרוולי־עטלף וצווארוני־גולף. החידוש
המיוחד באופנת איילה לחורף
85׳ הן אימוניות קלילות וחמות במיוחד.
עשויות משתי שכבות של טריקו,
כשביניהן שכבת אקרילן היוצרת מראה
מרופד. מחירי האימוניות 80— 60 :

יהיה לגוון ולערבב פריט עם פריט.
לדוגמה: חולצת טרנינג חדשה
כחולה, עם פס אדום, עם מיכנסי
טרנינג אדום מן השנה שעברה. כך
שמכמה מערכות תוכלי ליצור ולשלב
מערכות רבות יותר.

מבדי פוטר, טריקו מקומט ומרופד,
סריג וכל השילובים יחדיו, כשהצבעים
השולטים הם מישמש, חאקי, טורקיז,
ירקרק. תכלת-.אדום ואפור.
גיזרות המיכנסיים ישרות, פנסים
וכיסים חיצוניים. העליוניות רחבות —

דולר.
ועכשיו עצה קטנה. כאשר קונים
אימונית, כדאי לתת את הדעת על
האימונית הנמצאת כבר בארונכן ועל
ציבעה, ולהתאים את הקניה החדשה
לאימונית מהשנה שעברה. כך שאפשר

דינאמיק של חליפת״פוטר
מאופנת לודזייה, במישחק צבעים
\ 11ו 11^ / 11
גיאומטרי. מימין: מיבחר אימוניות לה ולו של כיתן.

אבזמים

כהים ממתכת, כקישוט על טריינינג
יפהפה מפוטר לבן בסיגנון ימי־טקס,
מעוטר בפיסת ס אטן לבן בחזית הבגד.

על המוצר אומר הכל מד 0

מיקרוגל

קחס 6ל

קריס 5ל

><נא 5 0ו\/ז 0ו-נ־ו־

קריסטל
רו קו

קריסטל

0 0 1ק1ז\^111
׳דזטסממסט ץ^־

קריסטל

><ואס 5ו/ץ ו 0ו >1

3111*110)11

לראשונה בישראל 24 -שעות שרות
זקוק דחוף למודעה?

מודעות בטלפיו

לכל ה ע תוני ם
^ בכרטיסיא שראי במחירי המערכתי

5 011(8א£א01
* 1א 10ז*או £1ז א1

•עוראכרט

ויזה

ם ז5 )1*£11ו

שרות ת.ד. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

לשרותך 24 שעות ביממה

38 38 38״

לבעלי כרטיסי אשראי בלבד

למחזיקי*^ עוראכרט
חייג טלכרט287651 ,־ 03
למסירת מודעות לוח,מודעות
מסגרת ומודעות משפחתיות
בשעות 17.00-8.30

פרסום

אידיאל

אבן גבירול סו ו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

03 *227117/8

איתן ענדח

הדנוזן^ף זיקים

טופחים להדברת ת יק נ ים
ן נ׳וקים) ,תוללי לץ, חי קי
טפרים ונגדים.
דמת־גן. דהו מודעיו •י׳ ת ד• 2272
סל5^-66 .ו 1114 44 -.ה 0פ7 8ד

ר ש׳ מ ס ־ו ג

לוטירח לל בריאותך ור9

העולם הזה 2447

קולנוע
כוכבים

שיר אשיר
בגשם שר קוניאק צרפתי
הזוכה המאושר בפרס על מיפעל חיים
שהעניק המכון האמריקאי לקולנוע בשנת 1985
הוא ג׳ין קלי. מי שזכור לער כרוקד עם מיטריה
ברחוב פאריסי בלילה גשום בסרט המוסיקלי שיר
אשיר בגשם, הוכתר על ידי נשיא המכון, ג׳ורג׳
סטיבנס הבן, כ״אחד מראשוני הרקדנים הבימאים
והכוריוגרפים בהיסטוריה המפוארת של הקולנוע׳.
ההכרזה
על העיטור כבר נתפרסמה, אך העיקר
יתרחש בשיבעה במרס במלון בוורלי הילטון,
שם תיערך ארוחת הגאלה המסורתית, מלווה
בתוכנית אמנותית, המשודרת לאחר מכן מחוף
אל חוף בטלוויזיה. תהיה זו הפעם הראשונה שאת
הערב כולו יממן ספונסר, חברת הקוניאק הצרפתית
רמי מארטן.
בפעם השניה. קלי בן ה־ 72 כבר זכה
לפרס רומה על מיפעל חייו מידי האקדמיה
בהוליווד ב־ ,1951 אבל תיזכורת לעברו מוכיחה
כי גם שני פרסים אינם יותר מדי למי שהחל את
הקאריירה שלו ב־ 1942 באני ונערתי והמשיך
בתפקידים שונים בסרטים כמו אמריקאי
בפאריס, יירש את הרוח, והלו דולי.
אם רמי מארטן צריך להשקות גאלה
אמריקאית במזומנים, אין זאת כי גם האמריקאים
אינם טובעים בים של ממון.

תדריך

חובה לראות
ת ל״ א בי ב: פאריס־טכסאס. צייינטאון,
מאחורי הסורגים, העדר, לה־טראוויאטה,
המטרו האחרון;
ירושלים: פאריס־טכסאס, לה־ טראווי־אטה,
מאחורי הסורגים;
חיפה: פאריס־טכסאס, לה־טראוויא־טה,
מאחורי הסורגים;

מל-אגיב
* * סרים־טכם אם (צפון, מוצג גם
באורגיל ירושלים, שביט בחיפה -
קו־פרודוקציה גרמניה־ארצות־הברית) :אחד
התסריטים היפים ביותר בתקופת הבד האחרונה,
מאת סם שפרד, נפרש בידו הרגישה של וים
וונדרס, גרמני באמריקה רחבת־הידיים.
האודיסיאה של הארי דין סנטון בדרכו הביתה, אל
עצמו, אל אשתו ואל ילדו.
* * מאחורי הסורגים ( ל ב ,1מוצג גם

משורר יבש
לנשים צמאות
ראובן, ראובן (רב־חן, תל-אביב.
ארצות־הברית) -ספר שהפך למחזה
שהפן לסרט -סיפור זה על משורר
ולשי שתוי, שחדל לשורר מזה שנים
וחי על השבר הסימלי שהוא מקבל עבור הרצאתו בחוגי נשים
בערי״השדה של אמריקה, ניזון מן הצימאון המיני של הנשים
הללו. הדמות הראשית חייבת לא מעט למשוררי־אמת מן
העבר הקרוב יותר או הקרוב פחות, כמו ברנדן ביהן או דילן
תוטאס, והוא צרין להוות בעת ובעונה אחת סאטירה על מוסר
הבורגנות האמריקאית ועל יוצרים שמעיין השראתם יבש.
אולם הסרט הוא בראש וראשונה כלי״שרת בידי השחקן
טום קונטי, המגלם את התפקיד הראשי בצורה מזהירה. זהו
סרט דברני מאוד, כתוב היטב (תסריט: ג וליוס אפשטיין
הוותיק) .וקמטי מנצל כל שורה וכל פסיק כדי להפגין את
בישרון״המישחק המדהים שלו. לכל אורך הסרט הוא נראה
מקומט, מרופט, מבושם ומבוהל מן המציאות, מחפש מיפלט
בתוך כוסות משקה ונתלה לרגע באשלייה של אהבת״נעורים.
לידו. אמריקה מצוחצחת יעילה, בריאה בגופה עד להגעיל,
אמריקה שיש לה מושגים ברורים ומדוייקים על כל דבר
שבעולם ואינה יכולה להבין שאדם אינו יכול להיכנס
למיסגרות קשוחות ונוקשות כל״כך. וזה הדי בדיוק הקסם של
המשורר הזרוק הזה, בעיני הגברות המשועממות מן הפרובינציה.

קלי
מק־גילס וטו קונטי: הזרוק והב רי א ה
מעבר להופעתו של קונטי, יש מעט מאוד מן המקורי
בעבודתו של הבימאי רוברט אליס מילר. הסאטירה שלו
שיטחית, ועשו אותה כבר פעמים רבות לפני כן. אף אחד מן
הצדדים, המשורר או החברה סביבו, אינם זוכים ליותר ממבט
שיטחי חולף, המבחין בצדדים החיצוניים המשעשעים. אין
הרבה לקחת הביתה מן הסרט -אבל אפשר לפחות לבלות
במחיצתו.

הקולנוע צוחק
--על עצמוסודי ביותר (הוד, תל־אביב,
ארצות־הברית) -השלישיה גיים
אברהמס, ג רי צוקר ודייוויד צוקר,
שהיתה אחראית למעשי הטירוף של
סרט מטוגן ושל טיס ה נעימה, חוזרת שוב בסידרה של
מעשי־קונדס אפייניים. כלומר המדובר בקומדיה אחוזת
תזזית, שעיקר ההומור בה בנוי מבדיחות על חשבון אחרים,
בדרך־כלל מפורסמים מאוד, המשולבים עם הרבה מאד
סלפסטיק -הלצות חזותיות, המזכירות במידה מסויימת את
הסרט האילם.
העלילה, אם כי במיקרה זה אין צורך דחוף להתייחס אליה,
נוגעת לתוכנית זדונית של מיזרח״גרמניה לגרום למילחמת־עולם.
כל זה צריך לקרות תוך כדי פסטיבל אמנויות שייערך
במיזרח ברלין. אשר ישמש הסוואה להפעלת נשק קטלני
חדיש, שאותו מפתח עבור הקומוניסטים מדען גאוני, אשר נפל
בשבי ואולץ לעבוד למענם, תוך איום שאם לא ייאות לכך -
ייגרמו לבתו דברים איומים ונוראים.
הבת לעומת זאת, מגייסת זמר פופ אמריקאי, שבא להשתתף
בפסטיבל, ויחד הם מצליחים בסופו של דבר לסכל את
המזימות של הקומוניסטים השפלים, אשר בסרט הזה דומים,
ולא במיקרה, כשתי טיפות מים לנאצים.
צריך רק לזכור ששום דבר בסרט זה, שעיקרו פארודיה על
סירטי־ריגול, אינו קורה ברצינות. בל מעמד צריך להוביל

ו אל קילמר ולוסי גוטרידג־ :מ צ חי ק עד דמעות
בסופו של דבר לבדיחה, וכמה מן הבדיחות הללו מצחיקות עד
דמעות. כך למשל הדרך שבה הופך קילמר את שיריו של פרסלי
לפיזמוני״פירסומת, או תרגיל המחתרת המסתתרת בתוך עור
פרה.
לא בל הבדיחות מצחיקות באותה המידה, ורק מעטות
ייזכרו, אבל כל זמן שיושבים באולם ומתבוננים במסך, אי־אפשר
שלא לצחוק.

הפלונטר של
7זם פקעפה

דנב והיינץ כננט ב״המטרו האחרון״
יהודי במרתף
ברון ירושלים ובפאר חיפה -ישראל) -
הסרט שייצג אותנו בתחרות האוסקר בלי בושה
וללא ריגשי־נחיתות. כדאי לכל הפאפו למיניהם,
הכותבים בגאווה נגד הסרט ועקרונית אינם
הולכים לראותו, ללכת ולראות הכצעקתה.
המטרו האחרון (פאריס, צרפת)
אחד מסרטיו האחרונים של פרנסואה טריפו,שאיחד בתוכו כמה מאהבותיו — התיאטרון,
הביקורת והאשה הנצחית. קתרין דנב מנהלת את
תיאטדונו של בעלה, יהודי המסתתר במרתף
התיאטרון כתקופת הנאצים. כולם נפלאים, גם
היינץ בננט, גם ז׳ראר רפארדיה וכמובן קתרין
דנב. קולנוע פאריס יציג כזה אחר זה כמה
מסירטי הכימאי, כמחווה לזיכרו.
העולם הזה 2461

תעלומת אומגה (מוגרבי, תל־אגיב,
ארצות־הברית סם פקינפה, אביר
האלימות המסוגננת (כלבי הקש,
חבורת הפראים) ,חוזר לקולנוע אחרי
כמה שנות מנוחה מאונס, בסרט המבוסס על מותחן של רובדט
לודלום. הכוונות כאן צריכות להיות מרחיקות לכת, אבל נדמה
שטוב היה עושה פקינפה אילו היה מפשט את כל המסרים
הרבים שדוחקים זה את רגלי זה, ומתרכז במה שהוא עושה
טוב יותר מכל אחד אחר היום בהוליווד: סצינות פעולה.
העלילה הסבוכה עוסקת בסוכן חשאי אמריקאי, שאשתו
קיפחה חייה בגלל עיסוקו. סוכן זה מגלה רשת־ביון סובייטית
באמריקה, ומשכנע את ראש הסי״איי-אי לאפשר לו הכנת
מלכודת אשר תפיל את הרשת בפח. הפיתיון במלבודת צריך
להיות שדר־טלוויזיה מפורסם, שבביתו נוהגים המרגלים
להתאסף. שדר הטלוויזיה מתפתה לשתף פעולה, וסוף השבוע
בביתו הכפרי הופך להיות מישחק של חתול ועכבר.
השיא הוא, כמובן, מאבק אלים בנשק קר ונשק חם, ובסופו
ממשיך פקינפה לטוות את חוטי המזימות כך שאי-אפשר
להבין עוד מה כוונת הסרט. ממש כמו כלב הנושך את זנבו.
מאחר שהסרט כולו עוסק בהעמדות-פנים, קשה אפילו
לדבר על מישחק. אפשר לדבר רק על פוזות, החל מן השחקן
ההולנדי רוטגר האואר (הרובוט מבלייד ראנר) ועד לברט
לאנקסטר בתפקיד אפיזודי. אפילו ג ון הארט, שהוא בדרך־

רוטגר האואר: רק פי סי ת
כלל שחקן מעולה( ,ראה, איש הפיל) ,נראה כאן מאולץ כאילו
כפה אותו השד.
יתכן מאוד שכוונת פקיגפה היתה לעשות סרט אנטי־מימסדי,
ואולי הוא רצה לתקוף את אמצעי״התיקשורת ואת
הרושם המדומה שהם עושים כאילו רק האמת מעסיקה אותם,
אבל בסופו של דבר הסתבך פקינפה בל־כך, שלאיש כבר לא
איכפת מה רצה לומר.

דוחן בוב/ו
ך 1י כבר עם כדור ביד, אך
^| 0עדיין לא כדורסל. דורון
שיחק כדוריד, ואף שבר את ידו.

** אז דרך כוכבו של דורון ג׳מצ׳י
*/לפני שלוש־ארבע שנים, זה היה
ברור: הוא ישחק במכבי תל־אביב,
אלופת הכדורסל הכמעט נצחית.
הכל ציפו לעיסקת־ההעברה הזאת,
של הכדורסלן שגדל במכבי רמת־גן,
והגיע לרמה של כוכב בקנה״מידה
אירופי. השאלה היתה רק: מתי, כיצד
וכמה?
בתחילת העונה זה קרה. חוזה
ההעברה נחתם. היתה זאת עיסקת־השיא
בספורט הישראלי 250 :אלף
דולר בערר.
הכנסה של כוכב. מכבי תל־אביב
חיזרה אחרי דורון ג׳מצ׳י זמן רב,
אף רק לפני חמישה חודשים הגישה
למכבי רמת־גן הצעה רישמית.
בתחילה לא הסכימה הנהלת רמת־גן
לשחרר את ג׳מצ׳י, בהסבירה כי עזיבתו
של שחקן מסוגו תגרום לירידה
משמעותית ביכולתה של הקבוצה.

הלשונות הרעות הוסיפו שיו״ר
רמת״גן, עתונאי ידיעות אחרונות נח
קליגר, לא היה מוכן להעביר את ג׳מצ׳י
לתל״אביב, בגלל היריבות בינו לבין
יו״ר מכבי תל־אביב, עורך־הדין
שימעון מזרחי, שהדיח את קליגר
מראשות הנהלת תל־אביב עוד בשנות
ה־.60
אך כל אותה עת גם לחץ דורון
ג׳מצ׳י, שהגיע למעמד נכבד בכדורסל
הישראלי והאירופי, על־הנהלת רמת־גן,
דרש חוזה שיקנה לו שיחרור כעבור
שנתיים וגם הכנסה שוטפת נכבדה,
כיאה לכוכב מסוגו.
הנהלת רמת־גן הסכימה שעד שלא
ייחתם חוזה עם ג׳מצ׳י, הוא יהיה רשאי
שלא להופיע לתחילת העונה. וכשהת־ברר
לרמת־גן שלא תוכל לעמוד בחוזה
המוצע על־ידי ג׳מצ׳י, בגלל גרעון־
ענק של יותר מ־ססז אלף דולר עוד

מעניקים ומצלמים ^

מישחקו, בהיותו בן . 13 את התמונה צילם האב, יהושע ג׳מצ׳י, שהוא צלם.

מהשנה שעברה, נפלה ההחלטה: למכור
את דורון ג׳מצ׳י.
אין חתימה שנייה. אז שבה
רמת־גן, באין־ברירה, לקונה הפוטנציאלי
הטוב ביותר, מכבי תל־אביב, אס
כי היו עוד קבוצות שניסו לפתות את
רמת־גן והציעו הצעות מושכות.
כך למשל, רמז ראש עיריית
רמת־גן, אורי עמית שרצה לראות את
ג׳מצ׳י בהפועל רמת־גן, כי הוא יסייע
למכבי רמת־גן מעבר לכסף שתקבל
עבור העברתו של ג׳מצ׳י.
גם הפועל תל־אביב והפועל
הגליל העליון העלו הצעות כספיות
גבוהות. ההצעה מהצפון דווקא נראתה
ליו״ר נח קליגר, אך היה ברור לו
שמרכז מכבי לא יעניק לו את החתימה
השניה, שלה הוא זקוק כדי להעביר
שחקן מקבוצתו.
בסתר ליבו גם ידע היטב שמכבי
תל־אביב היא הקבוצה המסודרת

והאח אישר אותם ומיסגר אותם, יחד
איתה. כך נבנה חוזה לחמש שנים,
המקנה לצדדים אופציות שונות.
העיסקה הגדולה הזו, בין מכבי
תל־אביב ומכבי רמת־גן, תכסה את
החובות של האגודה הרמת־גגית. תל־אביב
תסלק את הגרעון של רמת־גן
במהלך העונה, ובסיומה, כאשר תגמור
להעביר את כל הסכום, יועבר ג׳מצ׳י
למכבי תל־אביב.
עד עתה העבירה תל־אביב על
החשבון, יום לפני תחילת הליגה 27 ,
אלף דולר.
כך תקיים, למעשה, מכבי תל־אביב
את מכבי רמת־גן בעונה
הנוכחית, במה שנקרא ״שיתוף פעולה
בין שני המועדונים״ .תל־אביב תשלם
את משכורתו של דורון ג׳מצ׳י בעונה
הנוכחית, כשהוא משחק ברמת־גן (50
אלף דולר).
כמו כן כוללת העיסקה מענק־

/ן ו ! 11ו נ /ו 11 1-1אריה ברנוביץ, גיזבר מכבי תל־אביב, הפיר־סומאי
שמואל מחרובסקי, מנהל האלופה, ונח קליגר, יו״ר מכבי רמת״גן.

וסח מיקי

במבצע וירטואוזי מערים דורון
ג׳מצ׳י (בחולצת ״גלי״) על ענק
פועל תל־אביב, לאון מרסר, ומוכיח שגם הוא יודע

11 32

ללהט ולהתפרץ לסל כמו מיקי ברקוביץ. יש
האומרים שבמישחק אחד״מול״אחד נופל דורון
ממיקי, אך ליכולת הקליעה לסל שלו אין תחליף.

והמתאימה ביותר לקלוט את הכוכב
היקר לליבותיהם של הרמת־גנים אשר
גידלוהו, והיא זו שתממש את העיסקה
הכספית בסדר גודל שכזה.
ג׳מצ׳י עצמו לא הסכים לעבור לכל
קבוצה. הוא סבל בשנים האחרונות
בכל הקשור לתשלומי שכרו, אז מדוע
שיעבור לאגודה כמו הפועל רמת־גן,
המצויה בגרעון עצום? להפועל תל־אביב
או להפועל הגליל העליון לא
הקדיש הרבה מחשבה.
יש כיסוי לגרעין. את ג׳מצ׳י
ייצגה במשא ומתן אחותו, רונית ג׳מצ׳י
בת ה־ ,26 אשר סיימה לימודי־מישפ־טים
ומתמחה במישרדו של עורו״הדיו
בן־ציון כהן.
האחות העלתה הצעות ורעיונות.

חתימה לג׳מצ׳י וכיסוי חובה של
רמת־גן לג׳מצ׳י מהעונה הקודמת. יחד
עם תשלומי המיסים והריבית תעמוד
העיסקה על סך של 250 אלף דולר,
סכום שטרם שולם בספורט הישראלי
עבור העברת ספורטאי מאגודה
לאגודה.
35 נקודות למישחק. בתום
החוזה, כעבור חמש שנים, יהיה
כרטיס־השחקן בידו של ג׳מצ׳י, והוא
יהיה זכאי לעבור לקבוצה שיחפוץ בה,
כולל קבוצות באירופה או באמריקה.
אנ״בי־איי? אומר ג׳מצ׳י :״אני לא
חושב על זה. מי יודע? אולי?״
מה שכן ידוע, שכל שנה יועלה
שכרו של ג׳מצ׳י בהדרגה, כר שלא
ייפגע משחיקת־שכר (למרות שהוא

הידיים היקרות ביותו במדינה נמכרו כדי
להציל את מכבי ומת־גן מבשיטת־וגר
ויעזרו בשנה הבאה למכבי תדאביבצמוד לדולר) והרי בכל שנה גם עולה
מעמדו וערכו בשוק.
הפרידה מג׳מצ׳י תהיה עבור רמת־גן
מכה קשה. יש הטוענים שזו טעות
חמורה לשחרר את מי שנחשב ללב
הקבוצה, הקולע, דרך קבע 35 ,נקודות
למישחק.
אומר קליגר :״אס עומדת מחלקת
הכדורסל להיסגר, או יש ברירה
לפתוח עונה בתיקווה להתאושש, הרי
השיקול הקר והעיסקי הוא למכור את
הנכס היקר, כדי לקיים את השאר.
לעולם לא חשבתי שאוכל להחזיק את
ג׳מצ׳י עד סוף הקאריירה. מה שכן,

אפשר היה להפיק ממנו, וזאת עשינו
כעת, בלית ברירה״.
״תראה את הילד!״ כבר בגיל
,11 כשהחל משחק כדורסל, בלט דורון
ג׳מצ׳י וצד את עינו של זאב הרצברג,
שהיה מדריך בבית־הספר לכדורסל של
האגודה וכיום מזכיר מכבי רמת־גן.
הרצברג הסב את תשומת־ליבו של
הידר קליגר השכם וערב :״בוא, תראה
את הילד!״ קליגר בא, התרשם וכבר
ב־ 1975 ניבא שג׳מצ׳י יהיה כוכב כמו
מיקי ברקוביץ. כשג׳מצ׳י היה בן ,14
אמר לו קליגר שהוא חייב להחליף את
שמו ,״עם השם העיראקי הזה לא תהיה

וירודה ״1 ^ 1ח ה | י מירב ג׳מצ׳י, האשה שמאחורי ההצלחה,
1 1111 . 1 /1מחייכת .״התייעצתי איתה על גובה השכר,
היא צריכה קצת כסף לביזבוז ״,אומר דורון על מירב, המחכה לחסידה.

שני סופוסטאוים
אחד על השני. דורון קלע 38 נקודות, מיקי .28 יש

המשווים ביניהם. בשנה הבאה כל הליגה תפחד
מהם. למרות היריבות, הם חברים טובים. האם דורון
יהיה יורשו של מיקיז במכבי תל-אביב מקווים שכן.

לעולם כוכב!״ ג׳מצ׳י הלך לשאול את
אביו, אך האב לא הסכים.
גם היום, כשג׳מצ׳י מוכר באירופה,
עדיין מסרסים את שמו. באליפות
אירופה האחרונה, בצרפת, קראו לו
״רמסי״ ובספרד אף קראו לו ״חמסי׳י.
למעשה, התחיל לשחק כדוריד. הוא
שיחק במכבי פתח־תקווה, שהתאחרה
עם מכבי רמת־גן. אחרי ששבר את
ידו באחד המישחקים, החליט שהכ־דוריד
מישחק נוקשה מדי עבורו, עבר
לכדורסל.
בגיל 16 התחיל לשחק בקבוצה
הבוגרת. אז לא היה קלע בולט במיוחד,
וביצע בעיקר משימות מיוחדות. באחד
המישחקים הראשונים שלו הוצב על־ידי
המאמן כשומרו האישי של עודד
גינדיין, שהיה צולף, בדרך כלל 30 ,
נקודות למישחק, ג׳מצ׳י השאיר אותו
עם מאזן של ארבע נקודות.

98ג סנטימטרים נחים
ומתכוננים לעוד
מישחק ליגה. גובהו וניתורו המצויין מאפשרים

רגליים ארוכות

לדורון לעזור במרכיבים נוספים, פרט לצבירת 35
נקודות במישחק. בסלון בביתו הוא מדבר על כסף,
הצלחה והאתגר העצום המצפה לו במכבי תל-אביב.

דרך בינלאומית. הפעם הראשונה
שג׳מצ׳י צבר כמות נקודות נכבדה
היתה בתקופתו של המאמן שמואל
יעקבסון. עוזר המאמן של יעקבסון
היה מולי קצורין, המאמן היום את
מכבי רמת־גן. קצורין לחץ באופן
תמידי על יעקבסון להעניק לג׳מצ׳י
אשראי ולפני מישחק נגד אליצור
תל־אביב אמר יעקבסוז לג׳מצ׳י:

״היום אתה משחק בחמישיה הראשונה
וקולע 30 נקודות!״
נזכר ג׳מצ׳י :״לא האמנתי למישמע
אוזניי. זה כאילו תאמר לכדורגלן
בהכות רמת־גן שהוא יבקיע בשבת
ארבעה שערים. אך עליתי לשחק,
קיבלתי ביטחון והתוצאה היתה 29
נקודות ב־ 25 דקות מישחק. רק עבירה
חמישית עצרה אותי״.
מאז הפך ג׳מצ׳י לשם־דבר בכדורסל.
מכנים אותו :״מכונת־סלים״,
״היורש של מיקי ברקוביץ״ ,״דורון
ג׳מפ״שוט״ (קליעת ניתור).
ג׳מצ׳י ניחן בידי זהב, הצוברות
נקודות רבות, לעיתים ממרחקים של
שיבעה־שמונה מטרים. גובהו (1.98
מטר) וניתורו מקנים לו יכולת ליטול
כדורים חוזרים מהסלים ולשמור על
שחקנים־קלעים מסוגו.
באליפות אירופה האחרונה, בצרפת,
פרץ אל ררכו הבינלאומית.
אשתקד, במדי מכבי רמת־גן ששיחקה
בגביע קוראץ: גביע אירופה
השלישי בחשיבותו, קלע בממוצע 35
נקודות למישחק, והסב תשומת־ליבם
של פרשנים העוקבים אחר הסטארים
החדשים ביבשת.
יותר?ל ביחד. העובדה שג׳מצ׳י
(המשך בעמוד )36

—יי* — 33י —

נזיסבוך חסוי
(המשך מעמוד 122
היטב שמנחם בגין של 1977 היה איש
רחום וחנון. לא רק רחום וחנון. אלא גם
איש־אופוזיציה ותיק ומנודה, שהיה
זקוק ללגיטימאציה.
מפא״יניקים שרצו לשרת את בגין
נחשבו אז בבחינת נכס(כמו משה דיין,
למשל, שאץ לקבל את תפקיד שר־החוץ
ובגד במיפלגתו).
לשץ לא היתה בעיה. עד 1981 ביצר
שץ את מעמדו כ״יס־מף של המישטר
החדש.

במהסך האמיתי — הקמת
ממשלת־בגין השניה, החרו-
תית, ב־ — 1981 היה כבר שץ
חלק בלתי־נסרד מהמימסד
החדש.
הוא ליקק את דרכו לצמרת גם
בדרך של רדיפת עובדיו, שסירבו לומר
הן, וגם באמצעות שירות מסור ליעדיה
של הממשלה, ובכללם מילחמת־הלבנון.
ביולי
1982 כבר הזדרז שץ להוציא
חוברת בשם דע מוז שתשיב, שנועדה
לסייע לישראלים היוצאים לחדל
.להסביר״ את הפלישה ללבנון.
לא היה שקר מוסכם אחד שלא
נכלל בחוברת הזאת. זוהי גירסתו
המלאה של אריאל שרון על פרשת
לבנון, על המניעים לפלישה, על
פרשת ההתנקשות בלונדון כעילה
למילחמה, על העדר כל כוונות לסדר
חדש בלבנון, על־כך שאזרחים לבנוניים
כמעט שלא נפגעו, על כן
שישראל לא תקפה כוחות סוריים, על
היעדר כל כוונה להגיע לביירות.

אין מנוס ממסקנה פשוטה
אחת: שץ המסא״יניק הוציא
חוברת בת 23 עמודים, שאין
בה א?,מילה אחת של אמת. כל
השקרים האצורים בה הופרכו
עד אז, ומאז, על־ידי ״העולם
הזה״ ,עיתונים אחרים בישראל
ובעולם, וספריהם של אהוד
יערי וזאב שיח ושל שימעון
שיפר.

יעקב שץ גם הכין תוכניות־הסברה
שאפתניות כמו. התיישבות ופיתוח,
לרבות פרוייקט תעלת־הימים״ ,השתלמות
מורן דרך בנושא.ההתיישבות
החדשה בשומרון״ ,מהדורה מעודכנת
של ״האמנה הפלסטינית״ ,מפות ופוסטרים
בעלי אופי סיפוחיסטי מובהק.

מרכז־ההסברה של שין, בארבע
השנים האחרונות, לא
נבדל בהרבה ממוסדות־ההם־
ברה של ״מצודת־זאב״ .ארץ
ישראל השלמה נתפסה כעובדה
מוגמרת, וכל הפרוייקטים
של המרכז, שעסקו בנושא
זה, הציגו תפיסה זאת כדבר
מובן מאליו.
שץ לא בלט, איפוא, במיוחד. גם
רודפי המפא״יניקים המובהקים בליכוד
כמו ח״כ רוני מילוא, לא הצביעו
עליו כעל מיפגע או מיכשול, ולא
דרשו את הדחתו. רבים סברו שהוא
היה, בעצם, איש־חרות מקדמא דנא,
אחד מאלפי המעפילים שטיפסו על
אלטלנה אחרי .1977 שץ התחנחן,
קרוב לוודאי, לפני הממונים עליו
מהליכוד, אבל לא חסך את שיבטו
מעוברים שסירבו ללכת בתלם כמוהו.

במקרים מסויימים לא בחל
שץ אך במלשינות גסה שנועדה
להפגין את נאמנותו חסרת
המיצרים לשילטון הלאומני בישראל.

ציד שמאלנים
חד מעובדיו הבכירים של שץ
הוא גירעון ספירו, המועסק
כמנהל היחידה לזרים במרכז־ההסברה
בירושלים. ספירו הוא לוחם ותיק, בעל
כנפי־צניחה אדומות מהמיתלה, ואיש-
שמאל בעל ריעות נחרצות. בעיתותיו
הפנויות הוא גם אחד מפעילי יש גבול
והוועד נגד המילחמוז בלבנון.
עד לפני כארבע שנים עסק ספירו
בעבודה לא״פוליטית, והצטיין בעבו־דתו.
מאז יולי 1981 הוא מנוטרל
לחלוטין. שץ אינו מאפשר לו לקבל
עבודה ממשית כלשהי. בימים אלה
ממש דאג׳מנהל מרכז״ההסברה להע־מיד
את ספירו לרין מישמעתי בעוון

השמעת ביקורת פומבית על הממשלה.
זוהי התביעה הראשונה בנושא זה מאז
קום המדינה.
פרשת שץ־ספירו מרתקת במיוחד,
ומשקפת היטב את תשוקתו העזה של
שץ להוכיח לאדוניו באשר הם שהוא
כלב־השמירה הטוב ביותר של האינטרסים
שלהם.
ביולי 1981 הגיש ספירו 49 איש
נמרץ ולא־קל, את מועמדותו לבחירות
לוועד־עובדי מרכדההסברה. ספירו
הוא עיתונאי לשעבר, וגם ייקר, מסודר
ודייקן. הוא החליט לשגר מיכתב פנימי
לכל עובדי מרכז־ההסברה, ולהסביר
מדוע יכול איש כמוהו לשרת את
חבריו.
שש הנקודות של ספירו כללו
שאיפה להגן על העובדים מפני
טיהורים פוליטיים, שעליהם הצהיר
ח״כ רוני מילוא: איזכור העובדה
שדווקא התנגדותו לממשלה תחזק
אותו במאבק על זכויות־העובדים;
הצהרה בזכות דמוקרטיה תעשייתית
וסולידאריות עם עובדים אחרים:
תמיכה בזכות העובדים להשתתף
בעיצוב המדיניות של אירגוניהם.
מיכתב לגיטימי זה, על נייר לבן
בלתי־רישמי, ובמיסגרת פנימית של
עובדים, הביא לתגובה מיידית של שץ.
ב־ 20 ביולי ,1981 ארב׳$ה ימים אחרי
נסיונו (הכושל) של ספירו להבחר
לועד״העובדים, כתב לו שץ, על נייר־מכתבים
רישמי של מרכז־ההסברה:
״מצאתי לנכון להעביר אל היועץ
המישפטי של מישרדנו את החוזר,
שחילקת לעובדים בעת בחירת ועד־העובדים,
לבדיקה אם הדברים שכתבת
מתיישבים עם מעמדך כעובד־המדינה
במעמד בכיר.
בברכה, יעקב שץ.
במדינה דרכי־חיים
בדחי על הגג
השומן של הגמל
נמצא בדבשת שלו,
והחיים של הבדווי
הם החופש והכבוד
״החיים של הבדווים במדינת
ישראל נגמרו! לקחו מהם את הדבר
החשוב ביותר להם — את החופש!״ כך
מתריס איבראהים אבו־עבד בן ה־,58
איש שבט נור אל״סעיד.
הוא נולד בבאר־שבע (״גם הסבא
שלי נולד שם, וגם האבא של הסבא!״)
ועד לפני שש שנים היו לו 600 ראשי
כבש ועברו בשבילו שלושה רועים.
הוא חיסל את העדר, כי לא נותר לו
מירעה בשבילו(.אמרו, :אסור להיכנס
פה, אסור ללכת לשם
הוא עשה הסבה מקצועית והיום הוא
מנהל את המאהל הבדווי במלון־תיירים
אילתי. את אשתו מרים, אם 11 ילדיו
וששה בנים, חמש בנות) ,השאיר בביתו
ברהט שליד שובל, והוא מבקר אותה
אחת לשלושה חודשים.
אבל זאת לא סיבה שיתעניין בנשים
אחרות. :אני לא אוהב אף אחת אחרת.
רק את אשתי השמנה, השחורה, עם
העיניים הירוקות!״
וכשהוא כבר מגיע הביתה, יש לו
בעייה אחת, בכל זאת :״אני לא יכול
לישון בבית, זה כמו בית־סוהר. אני ישן

מבשלים חתיכת בשר־גמל כזאת יש
לה טעם של בשר טרי!״
זהב לכלה. נושא אחר בו הוא
מרבה להגות הוא זהב (״כשאני רוצה
לפנק את אשתי, אני מביא לה זהב!״).
יש לזה גם הסבר יותר מעשי. כל חתונה
בדווית עולה כיום כ־ 20 אלף דולר. :כי
הכלה צריכה לקבל זהב. הזהב הטוב
ביותר 18 ,או 24 קאראט. זה הבנק
שלה. כשחסר לה כסף, היא מוכרת
חתיכה. זה הביטוח שנותנים לאישו;,
אם בעלה הולך לבית־סוהר, או מת
פתאום״.
חוץ מזה עולה החתונה כל כך הרבה
כסף, כי שוחטים, בהזדמנות זאת,
50־ 60 כבשים. כבש קטן(השוקל 20
קילו) עולה 200 דולר; כבש טוב (40
קילו) עולה 400 דולר.
בכך עדיין לא מסתיימת הנהלת
החשבונות החתונתית, כי, כאשר מופיעים
האורחים לחתונה, נערכת רשימה
מה כל אחד מביא: כסף, שק־קמח,
אורז, סוכר, כבש. זה חוב שצריכים
להחזיר. רק לפני שנתיים, נזכר אבו־יעבד,
הוא החזיר כבש, שקיבל אביו
לחתונתו .״זה עניין של כבוד, וזה הדבר
הכי חשוב אצלנו!״

רפואה לצרצרים
ילדות ברמאללה,
בגרות בתל-אגיב
כאשר הקים העולה החדש מרוסיה
בית־בד בעין־סיניה שליד רמאללה,

תשפה

שץ, חניך תנועת־העבודה,
השתמש בדברים שנכתבו
לצורך בחירות דמוקרטיות
פנימיות לוועד־עובדים, כדי
להלשין על דיעותיו של עובד
בכיר שלו לפני הרשות. מזרע
הפורענות הישן של בן־מאיר
צמחה מיפלצת אמיתית.
מפרשה עכורה זאת נבעו עשרות
פרשיות אחרות של יחסים מורעלים
במרכז־ההסברה. ספירו, שנרדף עד
צוואר, שנוטרל מכל תפקיד, שנשללו
ממנו זכויות הנובעות ממעמדו כפקיד
בכיר, התגונן. הוא שיגר מיכתבים
לוועד״העובדים ולהסתדרות, והאשים
את שץ במכירת סיפרו לקסיקון
המימשל בישראל בין כותלי המשרד.
ספר זה אף חולק לזוכים ב״חידון
הגבורה״ ,שיזם ואירגן המרכז, שבראשו
עומד המחבר.
בסופו של דבר נקם שץ את ניקמתו.
הוא ליקט עשרות מיכתבים־למערכת
ששיגר ספירו למערכות העיתונים,
מחוץ למיסגרת תפקידו ובלא איזכור
תוארו כעובד־מדינה, ויזם את העמדתו
לדין. באמצעות עורך־הדין אביגדור
פלדמן, ממישרד אמנון זיכרוני, טען
ספירו שאין לשלול מעובד־מדינה
בכיר את זכויות״האזרח שלו, בזמנו
הפנוי ומחוץ למיסגרת העבודה.
הדיונים כבר החלו ונציג הנציבות,
אריה גולדברגר(גם הוא חניך.תנועת
העבודה״) ,עושה כמיטב יכולתו להביא
לפיטוריו של ספירו.

פרשה זאת עוררה עניין
בקרב מישפטנים, כי זכותו של
הפקיד הממשלתי לפעילות
ציבורית, מחוץ למיסגרת תפקידו,
היא בעלת חשיבות קונסטיטוציונית
רבה.
ממשלת האחדות־הלאומית, וכניסתו
של שימעון פרס ואנשיו למישרד
דאש־הממשלה, הביכה במיקצת את
שץ. עתה הוא מעוניין בפרופיל נמוך,
אף שהוא מקווה שגם אדוניו החדשים
יצטרפו ל״ציד השמאלנים״ ,מה גם
שספירו נאסר, בשבוע שעבר, בהפגנה
של הוועד נגד המילחמה בלבנון.

שץ יוכל להתנחם בעובדה
שמעשיו, מחדליו ודמותו,
מהווים המשך נאות למסורת
הישנה של קודמיו. גם התגמול
מפתה למדי, ולראיה — לאן
הגיע חבר*הכנם ת דב בן־מאיר:
חיים ברעם

ערב, חמש עד שמונה כוסות תה רותח)
ופירסמה אותם, לאחרונה, בספר ואני
תל־אביבית, סיפריית תרמיל 162 ,
עמודים).
את בעלה לעתיד הכירה רבאו
כאשר שימשה, בשנות ה־ ,30 מדריכה
לתזונה בקיבוצים. אז גילתה, כי למרות
תקציב־הצנע לכלכלה ( 28 גרושים
לאיש, ליום) ניתנה לחברות הרות
מנת־מזון מוגזמת, לדעתה (ארוחת-
בוקר: שתי ביצים וגביע שמנת).
היא ביקשה למנוע ביזבוז זה ודרשה
מן הממונים עליה שישלחו רופא-
גינקולוג לקיבוצים, כדי שיסביר את
יתרונות התזונה המתונה. התוצאה
היתה שאותו רופא שעלה זה עתה
מגרמניה, הסיע את התל־אביבית
הצעירה לחולות רמת־גן והציע לה
להיות גברת רבאו השלישית(בהתחשב
בכך ששני אחיו כבר נשאו נשים).
היא הסכימה. אחר־כך בא ירח־דבש
בקאהיר, דירה ומישפחה בלב רחוב
אלגבי בתל־אביב וחלוציות בבית־החולים
בילינסון בפתח־תיקווה, בראשיתו,
שם הקים וניהל רבאו את
מחלקת־היולדות.
כל אותה עת לא איבדו בני הזוג,
כפי שמספרת רבאו בסיפרה הנעים, לא
את חוש־ההומור שלהם ולא את חוש
המעשה. כאשר לא חדלו צירצורי
הצרצרים בדירת־השרד הדלה שלהם
בבילינסון, קם ד״ר רבאו ממיטתו,
ניגש למחלקתו, הביא, בקבוק אתר
והתיז.ממנו לנקיקים בהם הסתתרו
הצרצרים והרדימם לנצח.

אל־על ב
האגשיס בצסון
לומדים מן הדרום

מנהל־מאהל אבו־עבד
רק שמנה שחורה וירוקת־עיניים
באוהל שהקמתי ליד הבית. רק בחורף,
לפעמים, אני ישן בבית. כל המישפחה,
האשה והילדים, חיים כל הזמן על הגג
של הבית. כשאני נכנס לבית, אני
נחנק!״
״אותו הטעם!״ אבו־עבד איננו
מתפעל כלל מן המעבר מן המידבר
ליישוב :״כשהיינו במדבר לא היו לנו
מחלות. שתינו מהבאר, אכלנו פיתות
טריות ובשר טרי. לפני 11 שנים מת
אצלנו בדווי בן ,136 שחי רק מחלב
ולחם. אין דבר יותר בריא מחלב, חלב
של גמלים. זה חלב מתוק, שאנחנו
נותנים לילדים שלנו!״
הוא אוכל רק אוכל קל, ירקות
ולחם. אף. פעם לא דגים. מה שהוא
מעדיף באמת זה בשר־כבש, וגם
בשר־גמל (״אותו הטעם הוא נהנה
להרחיב את הדיבור על גשר־הגמל:
״כשאנחנו שוחטים אותו, אנחנו
מוציאים את כל השומן. השומן נמצא
בדבשת של הגמל. אחר כך חותכים את
הבשר לחתיכות, מבשלים אותו במים,
שמיס על הבשר מלח וקצת שומן
ומייבשים אותו באור. אפשר לאכול
את זה גם אחרי 30 שנה. וכאשר

עמדו רבני ירושלים על כך כי יפריש
מעשר מכל השמן הנכבש בבית־הבד,
אחרת, איימו, יבטלו את תעודת-
ההכשר שלו. העולה, תלמיד־ישיבה
לשעבר, בעל מוח חריף (״הוא היה
מסוגל להוכיח, בעזרת פילפול תלמודי,
כיצד מותר לאכול ביונדהכיפורים
תרנגולת מטוגנת בחמאה״) מצא עד
מהרה פיתרון: הוא שפך לכל חבית
שמן מים בכמות של עשירית תכולת
החבית; השמן צף למעלה, ומן הברז,
אשר בתחתית החבית, יצא המעשר,
כרת כדין, ועל טהרת המים הזכים.
היה זה אביה של ציונה רבאו,
שנולדה בראשית המאה לאחת המיש־פחות
היהודיות המעטות אשר גרו
בעין־סינייה, גדלה ברחוב נחלת בנימין
בתל־אביב הקטנה והיתה, לימים,
אשתו של פרופסור ארווין רבאו, אחד
הגינקולוגים המבוקשים בארץ.
גברת מס׳ . 3אביה של רבאו
סייע לחיים נחמן ביאליק לנקד את
שיריו: אמה לימדה את בן־הדוד, משה
שרתוק (לימים משה שרת, ראש־הממשלה
ושר־החוץ) ,עברית והיא
עצמה אספה במשך שנים את רשמיה
(כולל את עובדת שתות אביה, מדי

הדמיון ממש מפתיע: גם היא נוסדה
בסוף שנות ה־ .40 גם היא מפסידה כמה
עשרות מיליוני דולארים לשנה (55
בשנה שעברה) .גם היא מושבתת
מסיבות של כוח עליון הרבה ימים
בשנה ( 155 ימים בתישעה החודשים
הראשונים של השנה הזאת בלבד) .וגם
היא חברת־תעופה לאומית במרחב.
המדובר, כמובן, באם־אי־איי(ראשי
התיבות של שמה האנגלי של חברת
התעופה הלבנונית, מידל־איסט
איירליינס) הביירותית, בעלת צי של
19 מטוסי בואינג (שמונה 707ושלושה
.)747
מלונדון ללרנקה. למען הדיוק,
קשה לקרוא לאם־אי־איי ביירותית,
כי ליתר ביטחון מרוכז רובו של הצי
שלה בלרנקה הקפריסאית. זאת התקדמות
לגבי שנות־הדמים הראשונות
בלבנון; ב־ 1976 מולטו המטוסים
ללונדון ולפאריס, ובאותה שנה גם
נהרגו 50 מעובדי החברה בביירות.
אבל עכשיו מצפים לטוב, ובעלי
החברה — שבה לממשלת לבנון יש
חבילת מניות־מיעוט — ניגשים
לבנות אותה מחרש. הואיל וגם היא,
כמו הרבה חברות לבנוניות, כמעט
עסק מישפחתי(היו״ר המוסלמי סלים
סלאם, הוא אחיינו של מייסד־החברה,
מי שהיה ראש ממשלת לבנון, סאאב
ביי סלאם ואחיו, סעוד סלאס. הוא
הקברניט הבכיר של החברה) זה הולך
לא רע. הצוות, למשל, הסכים, לפני
חודש, לקיצוץ של>*׳ 50 בשכרו.
אולם את הישועה האמיתית מקווה
סלאם להביא מהדוגמה בדרום: כשם
שאל־על מושכת חלק ניכר מהכנסותיה
מהקשר בין הפזורה היהודית
הגדולה בארצות־הברית לישראל, כך
החליט סלאם, השבוע, כי שיבעה
מיליון הארגנטינים והברזילים ממוצא
לבנוני אינם הולכים ברגל.
לא רק שהם אינם הולכים ברגל,
אלא הם גם טסים מדי פעם. לכן פנה
סלאם לממשלות שתי המדינות
הדרוס־אמריקאיות הגדולות, ביקש
לקבל זכויות־נחיתה והולכת נוסעים
ללבנון וגם זכות הולכה לתחנות
ביניים בתיקווה כי יוצאי־לבנון ישמחו
לטוס במטוס לבנוני גם בין ריו
דה־ז׳ניירו לבואנוס־איירס, למשל.
העולם הזה 2461

שו ד/ז
ן* פה (שם בדוי, השם האמיתי נאסר
לפירסום) הציצה בחלון חנות־הנע־ליים
שליד התחנה המרכזית בתל־אביב.
בעל החנות, יגאל סהר, גבר נמוך
בגיל־העמידה, יצא מן החנות ושאל
אותה :״מה את רוצה?״
היא הסבירה לו שהיא רק מסתכלת,
אך בעל־החנות לא מש ממנה. הוא
הביט בה ואמה ״אני יכול לשאול אותך
משהו?״ אחרי פתיחה זו ביקש לדעת
אם היא נשואה או רווקה.
יפה ענתה לו גם על שאלה אישית

להסיעה במכוניתו לרמת־אביב, כדי
לפגוש שם את הבחור.
כאשר ישבה יפה במכוניתו המהודרת
של סהר, שאל אותה הגבר אם היא
מוכנה לשכב איתו. הוא גם הציע לה
הלוואה אם תצטרך כסף.
למרות החלפת הנושא של החתן
המיועד במגע מיני עם בעל״החנות, לא
יררה יפה מייד מהמכונית. לדבריה,
היא נשארה שם עוד כרבע שעה, כאשר
היא מביעה את דעתה על סהר ו״יורדת
עליו בגלל שצחק עליי״.

פרטים אלה. הוא הציע לה לבקר
למחרת בבוקר בחנותו של האנס, כדי
לקבל את פרטיו, ואז ללכת למישטרה
ולהתלונן. הוא גם אמר כי ישמח לעזור
לה ככל אשר יוכל, ונתן לה את
מיספר־הטלפון שלו.
יפה שמעה בקולו של השוטר. היא
חזרה באותו ערב הביתה והלכה לישון.
למחרת בבוקר נסעה לתחנה־המרכזית
ומיהרה לחנותו של סהר. היא אמרה לו
כי היא רוצה להגיש נגדו תביעה
מישפטית וביקשה את פרטיו. הוא
החזיק אותה בזרועה בחיוך, ומסר לה
את כל הפרטים שביקשה. היא רשמה
אותם ונסעה לתחנת־המישטרה.
אחרי שגבו את עדותה וקיבלו את
פרטיו של החשוד, החליטו השוטרים
לצייד את יפה ברשמקול נסתר ולשלוח
אותה שנית לחנותו של סהר. הפעם,
כדי להקליטו ולהשיג ראיה ניצחת
לאשמתו.
יחד עם שוטר מהתחנה, יצאה יפה
לחנותו של סהר, אך לא מצאה אותו
שם. היא שוטטה ליד התחנה המרכזית
וחיפשה את סהר בין שתי חנויות־הנע־ליים
השייכות לו, עד שלבסוף מצאה
אותו והצליחה להקליטו. בהקלטה
אמרה לו כי היא רוצה שהוא יבקש
ממנה סליחה על מה שעשה לה אתמול
בערב, ואז תניח לו לנפשו.
אבל סהר היה מוכן לבקש את
סליחתה של יפה רק. אם פגעתי בך,
חס וחלילה״.
עוד באותו לילה עצרה המישטרה
את סהר. הוא נחקר ומסר את גירסתו,
ומאז הוא יושב במעצר. התובעת, דבר
רה חן, הגישה נגדו כתב־אישום על
אינוס. הוא כפר באשמה.

״אגי שוגאת
אומד!״
ץ ירסתו של סהר היא פשוטה
למדי. הוא איננו מכחיש כי פגש
את יפה ליד חנותו באותו יום, ביוני
השנה. הוא גם מודה כי פתח איתה
בשיחה ושאל אותה אם היא מוכנה
להכיר גבר. אולם הוא מכחיש כי הציע

מיכנסיים, נדמה לי שהיתה לה חצאית
שחורה עם כפתורים בצד. היא ישבה
על הכיסא לידי ואני אמרתי לה להוריד
את הידית בצד שלה ולהשכיב את
הכיסא.
שכבתי איתה.
אחרי שהתלבשנו והתחלנו לנסוע,
היא אומרת לי :״גם אותך אני שונאת״:
אני שאלתי אותה למה היא אומרת את
זה, והיא הסבירה שאני כמו בעל־הבית
שלה :״אנסת אותי!״
שאלתי מה זאת אומרת בעל־הבית
שלה? והיא אמרה שפעם עבדה אצל

לעזור לך, אם נמשיך בידידות בסודיות.

כאן גירסתו של סהר.
שעה ארוכה אחרי שיצאו השופטים
יעקב מלץ, שרה סירוטה ויוסף גולדנברג,
המשיך הקהל באולם להתווכח
גירסתו של מי מהשניים היא הנכונה.
חלק מהצופים צידדו בגירסתו של
עורו״הדין מנחם רובינשטיין, סניגורו
של סהר, שאמר כי לא יתכן שבחורה
תסתובב עם גבר שהציע לה לקיים
מגע־מיני במכוניתו במשך חצי שעה
כאשר היא מסרבת לו .״אם היא לא

,.אם היא יא וצחה לשכב עימו, אז רמה
היא לא יודה מהמכונית? ואם הסכימה לשנב
עימו, למה וצה אל השוטו הראשון שראתה?״
לה שידוך או סטודנט עשיר מרמת
אביב.
הוא טוען כי מהרגע הראשון התכוון
להציע לה את עצמו.

וזו גירסתו של סהר:
המכונית של סהר
.אני מאחלת לך שתישארי עם חמישה ילדים בלי בעל!״
זו ואמרה כי היא רווקה. בעל החנות
המשיך להתעניין מה גילה, וכאשר
שמע כי היא בת ,22 שאל אם היא
מעוניינת להכיר גבר.
״למה לא?״ ענתה יפה, וכך החל
הסיפור.
סהר, שהוא בן ,45 סוחר, נשוי ואב
לחמישה ילדים, הציע ליפה, לדבריה,
להכיר לה בחור נפלא לשידוך .״סטודנט
עשיר מרמת־אביב,״ הוא אמר. יפה
היתה מעוניינת, אך באותה שעת־צהריים
בחודש יוני היתה עייפה יותר
מדי מכדי לדון בחתנים. היא אמרה כי
תלך הביתה ותשוב בשעה שמונה, כדי
לפגוש את הבחור מרמת־אביב.

^ בהזיה
^ להגות
ך* שעה רבע לשמונה הגיעה יפה
^ לחנות הנעליים, אחרי שהתרחצה
והתלבשה לקראת הפגישה. בבית
שאלה את אמה מה דעתה על ההצעה
להכיר בחור טוב לשידוך, והאם תמכה
ברעיון.
אולם כאשר פגשה יפה בסהר בערב,
הוא אמר לה כי הבחור לא הגיע. כדי
למנוע ממנה אכזבה, הציע סהר

אולם לפתע, לדבריה, תפס הגבר
בידה, השכיב אותה על המושב והטיל
את כל כובד מישקלו עליה. היא היתה
חסרת־אונים ולא יכלה לזוז או לקום.
הוא היטה את ראשה אחורה, משך
בשיערה כדי למנוע את התנגדותה, ואז
אנס אותה.
לפי דבריה של יפה, קרה המיקרה
בערך בשעה תשע בערב, במכוניתו של
סהר, ליד התחנה המרכזית. היא ירדה
מן המכונית והלכה לכיוון התחנה.
כשהיא בוכיה ורועדת, פנתה
לשוטר הראשון שראתה, ושאלה אותו
היכן נמצאת תחנת־המישטרה. השוטר,
יהושע עקה, היה אומנם לבוש מדים,
אך לא היה בתפקיד והיה בדרכו
הביתה. הוא לא ידע להצביע על
תחנת־המישטרה הקרובה, אך היה נכון
להאזין לסיפורה של הצעירה השחרחורת.
יפה
סיפרה לו את כל הקורות אותה
באותו ערב, ועל האונס שאנס אותה
בעל החנות.
השוטר והנערה ישבו בבית־קפה,
ושם הרגיע עקה את יפה הנרגשת.
כאשר שמע כי איננה יודעת את פירטי
הזיהוי של האנס, הסביר לה כי כדי
להתלונן במישטרה יהיה עליה לברר

היא קבעה איתי בשמונה בערב.
ברבע לשמונה היא הופיעה. הלכתי
בכיוון לאוטו, יש לי סיטרואן פלאס
בצבע נחושת, ואמרתי לה: בואי ניכנס
לאוטו ונדבר.
בדרך, כשהלכנו יחד לאוטו, הצעתי
לה ידידות ומין, בגלוי וביושר. אמרתי
לה: אני רוצה ליצור איתר קשר ביושר
ובאמת ובעזרת השם, אם את ירידה
שלי — תמצאי גבר ותתחתני.
ישבנו בתוך האוטו. היא הסכימה
ברצון ואמרה לי :״אתה גבר נאה, אתה
גבר טוב ״.הראיתי לה אפילו תמונה
של אשתי ושלי באוטו. היא הסכימה
לבוא איתי במגע באוטו ברצון מלא.
היא אמרה שהיא לא מתנגדת,
ובהרגשה שלי היא היתה ממש בוערת!
היא גם הגישה לי את הנשיקה
הראשונה.
נסענו מהמקום בו חנה האוטו
לחפש מקום שקט. נכנסתי בסביבות
חניון אגד ליד התחנה המרכזית, אבל
היו שם עמודי־אור והיא אמרה .״יש
אור, אני לא רוצה ״.נסעתי ליד גראז׳
שהיה כבר סגור, אבל יש לו סככה על
הכביש. שם החניתי את האוטו.
זה היה שעה שמונה ורבע או וחצי.
היה שם בית־חרושת שעובד והיה בו
אור ואנשים. אמרתי לה: תורידי את
הבגדים שלך — והיא הורידה אותם
לבד. אני לא יודע אם היה לה חצאית או

סוכן־ביטוח. שם היו שני שותפים, אחד
היה זקן. יום אחד אמר לה שצריך
לכתוב פוליסות בירושלים .״הוא לקח
אותי בדרך לירושלים ושם נכנס ליער
בן־שמן ואנס אותי.״
היא סגרה את הדלת של המכונית
ואמרה לי שוב :״גם אותך אני שונאת!״
בסביבות התחנה המרכזית, ליד בניין
אגד, היא ביקשה לרדת. עצרתי לה
והיא ירדה. לא קבענו, כי כשהיא יצאה
היא אמרה :״אני שונאת אותך!״
למחרת היא באה אליי לחנות
ואמרה :״זה לא יפה מה שעשית אתמול
בלילה.״ היא ביקשה את הפרטים שלי,
כי היא רוצה להגיש תביעה נגדי. נתתי
לח הכל מה שרצתה. אחר כך היא באה
עוד פעם ואמרה לי :״טוב, תבקש ממני
סליחה ״.אמרתי: אני מבקש סליחה רק
אם פגעתי בך. מכל ארם אני מבקש
סליחה אם פגעתי בו.

״היא אנסה
אותו!;,
ני גם רוצה להוסיף כי היא רצתה
לתת לי נשיקה לפני המגע, ואני
אמרתי לה: תנגבי את האודם. היא
נישקה אותי פעם ראשונה באוטו, ברמזורים,
לפני שהגענו לחניה. אחר״כך
לא התנשקנו, כי אני לא אוהב את זה.
אני לא הבטחתי להכיר לה בחור
צעיר סטודנט, אבל הצעתי לה שאם
היא תצטרך כסף, הלוואה או עזרה, אני
מוכן לעזור לה. זה היה לפני המגע
המיני. היא רצתה להיות ידידה שלי ואז
אמרתי: אם תצטרכי עזרה, אני מוכן

רצתה לשכב איתו, אז למה היא לא
ירדה מייר מהמכונית?״ שאלו חלק
מהצופים .״הרי עוד לא היה חושך
בחוץ, זה היה בסביבה הומה ליר הת־חנה־המרכזית,
היא היתה יכולה לצעוק,״
אמרו.
לעומת זאת תמכו חלק מהנוכחים
בגירסתה של התובעת, דבורה חן,
ואמרו :״אם היא הסכימה ורצתה לקיים
איתו יחסי מין במכונית, אז מה פיתאוס
היא רצה והתלוננה לפני השוטר הראשון
שראתה? ולמה מיהרה להתלונן
במישטרה ולחשוף את עצמה לכל אי־הנעימות
של קורבן אונס?״
הוויכוח היה סוער, והדגים את
הבעיה שתעמוד לפני השופטים כאשר
יצטרכו לחרוץ את הדין.
בזמן הדיון ישבו על הספסל
הראשון באולם אשתו של הנאשם
וחלק מילדיו. אשתו, נאה ומטופחת,
שלחה מבטי שינאה יוקדת לעבר
התובעת. כאשר הסתיים הדיון, קפצה
האשה ממקומה וצעקה לעבר התובעת:
״אני מאחלת לך שתישארי עם חמישה
ילדים בלי בעל. איך עושים את זה לאב
לחמישה, ששניים מהם בצבא?״
גם הבן והבת, במדי־צבא, התגודדו
ליד התובעת, עד שהשוטרים מיהרו
להוציאם מן האולם.
היה זה מוזר לראות את הנאמנות
המוחלטת של האשה לבעלה, שהודה
במו פיו כי פיתה בחורה אחרת ושכב
איתה, ולפי גירסת הנערה אפילו אנס
אותה .״היא אנסה אותו!״ הצדיקה ה־אשה
את תמיכתה בבעלה.

אילנה אלון

י— דורון ברבע מיליון —
,והמשך מעמוד )33
ישחק לצידו של מיקי ברקוביץ בשנה
הבאה מעוררת כבר עתה חלחלה בקרב
המתמודדים על התואר.
השאלה המסקרנת היא, במקום מי
ישחק ג׳מצ׳י וכיצד ישתלב עם מיקי
ברקוביץ. אומר ג׳מצ׳י :״אינני עושה
תחרות עם אף אחד. מיקי ואני משתפים
פעולה בנבחרת ומסתדרים היטב.
ברור שביחד יהיה לנו הרבה יותר קל
מאשר לחוד״.
העובדה שמכבי תל־אביב משלמת
העונה את משכורתו יכולה להעלות
הירהור שלמעשה מבזבז ג׳מצ׳י
שנה ברמת־גן. אר הוא כריעה שהעונה
הנוכחית סותמת, מבחינתו, חורים
ומגבשת אותו לקראת הופעתו במדי
תל־אביב. הוא מרגיש שהעונה נוצרו
תנאים המאפשרים שיפור ביכולתו.
גם דוגמן. דורון ג׳מצ׳י מרגיש
שהוא הגיע למעמד של סופר־סטאר
כבר בגיל ( 23 הוא יליד יולי ,1961 מזל
סרטן) .העיסקה נתנה לו אינדיקציה
לכר.
עד עתה חי בצינעה עם אשתו מירב,
הצעירה ממנו בשנתיים. הוא הכיר

פתרו! תשבצופן
2459

מאת
אביגיל ינאי
מאוזז:
. 1מאהבה באנגלית גם אם תתחיל
בחטא, אי אפשר להשתכר ()3
.3אם יתרגמו לאידיש סדרת
ילדים בטלויזיה, זה יישמע משהו
גס ( )5,4
.9דחוף מאד! למסור מיד בכניסה

.10 אם נאכל יותר מן המינימום זה
יעשה לנו חור בתקציב ()4
.13 איזו אשה בזה לדבר ערך? ()3
. 14 מקבל עליו כל הצעה ו/או
תכנית, ואם תהיינה טובות, אפשר
גם להעתיק ()3,3
.15 לזה שלא רצהבמשרה על חוף
הים, יש כה שכנוע? ()4,4
.17 כל שנאמר בבריתא, עומד
איתן ()4
.18 משהו משובש בשיר ״אהבת
פועלי הבנין״ ()4
.20 המוקסין של פני מור קופר

.22 השן החותכת מקלה על הצמא
לדם את מלאכתו ()5

.24 הליטאי ושותפיו הסכימו
לרגולציה ()4
.25 להרבות נשים אמר המשל, זוהי
הנאה גמורה ()4
.26 בקבוץ הסכימו בדרך כלל,
שעם הפקקים קל יותר לסדרן
העבודה ()3
.28 מקל הרועים הוא אביזר חשוב
לפצוח — גם ברינה ( )4,3
.29 שיח לוחמים ()3

.4עם גוף כזה הוא בודאי בטוח
בעצמו ()4
.5נשוי עם כסף ( )5,3
.6גוזמות שרות ()6
...7ד׳ אלוהים את האדם וינחהו
בגן עדן בראשית) ()4
.8״מנוח לא יקר״! אפשר לפנות
בבוז כזה אל מת? ()5
.9אפשר לשים בושם בגלגלים
במקום שמן? בהחלט לא 3,4
.11 בסיסה של פירמידה הפוכה?

.2מדוע לא להגיד מלה טובה על
בעל־חיים? ()3

די רהלהשכרה
בהרצליה
שכ״ד חודשי 3( ,חדרים, קומה ( 7אחרונה),
מעלית, טלפון, מזגן, ארונות קיר בכל חדר

של 03*249953 .
שלפו לתל־אביב ותפוש אילת

. 12 אמרו לנו אל תשתמשו בל״י,
אחר יותר טוב! — אין כל ערבות

לכך ( )6,3
. 16 להפקיר אלוף — זה ישתקף
מיד בתוצאות ()8
. 17 התהדרנו בבדי מחלצות בעבר,
אך מה צופן לנו העתיד 6ח)
.21 מאז שסר האל מבית הנשים
אין בו התאמה ()5
.22 הבאנו כמה קילו של קפה,
ירצו יאכלו)4
.23 הוא ישן גם כשטילים
מתעופפים מסביב ()2
.24 רשות או חובה לתת לו תשר

.27 הנחל שאכזב ()3

מודעות בשלפוו
לכל ה ע תוני ם
^ בכרטיסיא שראי במחירי המערכתי

011461!$ 01116
.ו*א 0וז*!(4ו 6ז4וו

• שראכרט

סז 1594611

שרות ת.ד. ללא תשלום -חני ה חופשית במקום

פרסום

אידיאל

אבן גבירול סו ו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

227117/8־ 03

הזמנת מקומות
למלונות באילת ולטיפות ״ארקיע״

הלב שלן־ שווה בדיקה!

0338 3838

שרותי תיירות באמצעות הטלפון לבעלי
כרטיטי אשראי

בן + 35
הלחם בחשש המנקר,
בוא עוד היום לאיבחון מוקדם
השקט הנפשי שלך
שווה את זה .
בדיקת קרדיולוג, א.ק.ג.
א.ק.ג. במאמץ (ארגומטריה),
בדיקות מעבדה .־

מבון
ל ב רי או ת נ2!1761

בית הרופאים, ריינס 18 פמת פרישמן תל־אביב
טלפונים 03-244294 ,03-221227 :

כדורסלן ג׳מצ׳י
יש אינדיקציה
אותה עוד בבית־הספר היסודי הלל,
כשהיה בכתה ח׳ ,והיא למדה בכתה ו׳.
השניים לא עוזבים אחד את השני,
מירב, בחודשים הראשונים להריונה,
מלווה אותו למישחקים ואף לאימונים.
דורון הולד איתה לקניות ולסידורים
שונים.
מעתה יוכלו גם מירב ודורון ג׳מצ׳י
להרשות לעצמם לחיות כמו כוכב
ואשתו. סכום של 50 אלף דולר לשנה
אינו עניין של מה בכך. וו המשכורת
השניה בגודלה לכדורסלו ישראלי.
הראשון הוא מיקי ברקוביץ, המרוויח
בממוצע 80 אלף דולר לשנה.
ג׳מצ׳י נוהג במכונית ב־מ־וו, שנת
יצור . 1981 הוא גם קנה קוטג׳ בשכונה
החדשה הנבנית בגיבעת־שמואל.
את זמנו הפנוי הוא מקדיש למנוחה
ולבילויים, מרבה לחזות.בסרטים ומדי
פעם יוצא לארוחות עם חברים.
נוסף להיותו כדורסלן הוא גם דוגמן
לא רע. בינתיים הוא מדגמן מוצרי־ספורט.
יזכרו,
יזכרו. במשחקים יש
לדורון ג׳מצ׳י אוהדים קבועים, המלווים
אותו. גם ההורים ואשתו לא
מחמיצים מישחק.
את רמת־גן הוא עוזב בלב כבד :״יש
לי חברים שתמיד אזכור אותם״.
האם ישכחו, בעוד חמש שנים
שדורון ג׳מצ׳י היה פעם במכבי,
רמת־גן כמו שמזהים את חיים
שטרקמן, הרכז הנפלא של שנות ה־,60
ככוכב תל־אביב בעבר, למרות שנולד
במכבי רמת־גן?
מרגיע ג׳מצ׳י :״הלוואי שיזכרו אותי
כמו את שטרקמן. ואם יזכרו אותי
בזכות התקופה שלי בתל־אביב, אז אני
אזכור שזה היה בזכות רמת־גן.״
את מכבי רמת־גן יהיה לדורון
ג׳מצ׳י קשה לשכוח. שם הוא הגיע
למעמד של סופר־כוכב, ולא לחינם
שילמו עבור העברתו רבע מיליון
י אי ר ע מי ק ס
דולר•
העולם הזה 2461

הורוססוס מרים בנימינ׳

מזר הח 1ד ש:

עקרב

פלוטו, הפכו אותו לשליט עקרב, וכוכב מרס
הועבר אחר כבוד לשמש, כשליט שני של
המזל.
פלוטו הוא הכוכב האיטי ביותר שאנחנו
מכירים. ישנם מזלות שתקופת שהותו בהם
נמשכת 21 שנה וישנם מזלות שאצלם הוא
עורן ביקור קצר יותר׳ אן אצל כולם הזמן
ממושך למדי. יוצא שדור שלם מושפע
מאותו פלוטו, השוהה באותה עת במזל זה
או אחר.
לפיכך נגסה לראות מהי השפי;.תו של מרס

איו מ:שפיע
הכוכב מוס
ער ב 1המזלות השונים בעולם העתיק לאסטרולוגיה היתה צורה
שונה. האסטרולוגים הקדומים היכירו רק
שיבעה כוכבים. הרחוק מכולם וזה ש״סגר״
את המעגל היה כוכב סאטורן. בתקופת
המהפכה הצרפתית התגלה כוכב חדש -
אוראנוס. מאותה עת קיבלה האסטרולוגיה
תנופה חדשה והחלה משתנה.
עד 1930 התגלו שני כוכבים נוספים -
נפטון ופלוטו שהעשירו רבות את נקודת-
מבטם של האסטרולוגים. עד לאותו זמן
נהוג היה לשייך שני מזלות לכוכב אחד.
כלומר: מאחר שכל מזל קשור לכוכב
מסויים, יצא שכמעט כל כוכב שולט בשני
מזלות. כל תגלית חדשה העשירה מזל נוסף
בכוכב האופייני לו. כך יצא שלחלק מה
מזלות יש שני שליטים ואילו לאחרים אפילו
לא כוכב אחד בלבד לעצמם. יתכן שבמשך
הזמן יימצאו השליטים החסרים.
למזל עקרב שייכו את כוכב מרס. כוכב
זה, שהיום מוכר כשליט מזל טלה, חלש על
שני המזלות גם יחד. לאחר גילויו של כוכב

לאדם להגיע להשיג ולהגשים אף את
התשוקות המיניות החבויות בתוכו. מרס
יכול להראות על אקטיביות בצורה החיובית
ביותר, אך לא מן הנמנע שמצבו של מרס
יראה גם על מידה של אכזריות תוקפנית או
ההיפך, מוגות לב וחוסר״העזה.

סרס בעקרב
מרס כזה ידגיש שרגשות עמוקים,
כשמוצאים דרכם באפיק חיובי, יהיו בעלי
עצמה אמיתית. אך אם האנרגיה והרגשות
חסומים, הצד השלישי עלול להיות מסוכן
ולגרום רישעות, קינאה ונקמנות, כמו גם
היעדר גילוי״לב. אדם עם מרס כזה יהיה לו
תשוקות מיניות עזות, ולעיתים היצריות
החזקה תשלוט במעשיו. דרוש אופי חזק
כדי לממש את המרס ולהכיר בפוטנציאל
החזק והחיובי הטמון במצב זה של מרס. אין
ספק שהיסודיות והאהבה לפרטים יבלטו
אצל הטיפוס מהסוג הזה.

סרס בקשת
מרס כזה הוא נערי, צעיר. ובעל מרץ כשל
תלמיד בית-ספר. הוא פעיל מאוד, ספור
אישית
וכלכלית, תהיה חשובה למדי.
האנרגיה תוצא בזהירות ובאופן קונסטר־טיבי.
ביזבוז
והעדר יכולת הן תכונות בלתי
נסבלות. קיימת אהדה לסמכותיות וכוח,
ולעיתים ניתן להשיגם מייד וללא עיכוב.
הרוגז יתבטא בצורה קרה ומהירה.

מרס בדלי
למרות היותו אימפולסיבי, יפעל בדרך-
כלל להשגת מטרותיו האישיות. החרות
והחופש חשובים לו. היכולת האינטלקטואלית
נוטה כלפי התחום המדעי. פעולות
בלתי־צפויות מקובלות, ויכולות לגרום
קשיים ביחסים עם חברים. בשעת חרום
התגובות תהיינה מהירות וענייניות. הרוח
החלוצית של מרס בדלי יכולה להתבטא
בלחימה לחרותם של האחרים. מרס כזה
אינו מאפיין את הריחוק מאנשים, האופייני
כל״כך למזל דלי. הרגשות והיצרים חזקים
וגורמים למתח נפשי רב.

מרס בדגים
דגים אינו מזל אקטיבי במיוחד, כך

מוסהואחומוהגלם של נל אחד -הוא מעווו
תשוקות מיניות, מוץ, אינטואיציה וחוסרמטחה
על כל מזל. למרות שהוא שליט שני של
עקרב, נתייחס הפעם רק אליו.
מרס -מאדים בשפתנו -הוא למעשה
חומר-הגלם שממנו -עשוי־ כל אחד מאיתנו.
המילים אדם, אדמה או דם -קשורות כולן
לאותו שורש, ואם תרצו ה״דם־ מראה את
סוג האדם שאצלו הוא זורם. מרס מראה את
מידת המרץ, הכוח והאנרגיה שהאדם
משקיע בעצמו, באחרים ובחיים בכלל.
כשכוכב מרס נמצא במזל ״חלש״ ,לאדם
יהיה קשה להיאבק ולהילחם את מילחמת-
הקיום ההכרחית לכל חי. מזל ״חזקי׳ יאפשר

טיבי ומתלהב לקראת משימות חדשות.
רעיונותיו חריגים ומעבר לתפיסתם הרגילה
של האנשים. קיים קושי להפריד בין המרץ
להתלהבות.
מרס כזה מראה על אומץ־לב, מוסר וחוש
צדק מפותח. האהבה לבעלי״חיים, לנוף יפה
ולטבע בכלל מודגשת כאן. אדם כזה אינו
אוהב מיסגרת לוחצת ומגבילה והוא יעדיף
לעסוק בעבודות שאינן ״שחורות״.

שבמקום זה מרס אינו יכול להתבטא כראוי.
כשהוא נמצא במיטבו (בקרינות טובות)
תהיה תשוקה ריגשית חזקה לעמול למען
הזולת עד הקרבה עצמית. אך אם הוא
מוקרן קשה, הוא יהיה חסר כוח אמיתי,
המרץ ילך לאיבוד. מצב זה יראה על עצלנות,
חוסר-מעש ואהבה יתירה לפינוקים. חוסר
ההחלטיות והנטיה להיות מושפע מאחרים
יחלישו את האופי של האדם שבו מדובר.

סרס בגדי

מרס בטלה

כאן מרס במיטבו. האנרגיה מכוונת כולה
להשגת המטרות בחיים אשר עשויות להיות
ניכרות. אם שטחים אחרים במפה האסט רולוגית
מגלים אמביציה, תכונה זו תשלוט
כנראה מעל כל היתר. ההצלחה -הן
מנקודת־ראות ציבורית והן מנקודת־ראות

כאן הוא במקומו הטיבעי, מלא״ אנרגיה
מרץ ואוו. מרס כזה מקנה נטיה ליטול את
היוזמה, הוא בעל אנרגיה גדולה, לעיתים
מסוג אינטלקטואלי. הוא מעורב בתחו מים
הדורשים פעילות מחשבתית, והדבר
(המשך בעמוד )38

הבעיות הכספיות מטילות צל על כל
התקופה, יש לכם המון תוכניות להרחיב את
מקום המגורים, לשפצו
יד או לעבור למקום אחר.
תמיד חסר איזשהו
סכום קטן שמעכב את
כל העניין. ה 31-באו קטובר
וה־ 1בנובמבר
אינם נוחים מבחינת
עבודה ויחסים בעבו דה.
אולם במה ששייך
לרומנטיקה נראה שתהיו
מאוד מבוקשים.
ב־ 2וב״ 3בחודש רצוי לנוח ולא לארגן
נסיעה -יתכן שתסבלו מאיזור הגב.

חודש ימי ההולדת שלכם אינו נוח ביותר.
למרות שמורגשת הקלה כלשהי לעומת
החודש שעבר. עדיין
אתם חשים בדידות,
עצב ומועקה. שקשה ל§5*6-:.
השתחרר
מהם. בתחום

המיקצועי קיימת אפשרות
לקבל תפקיד חדש 0 שכרוכות בו נסיעות
רבות, והוא מוסיף
סמכות, אחריות ועניין.
כדאי לשקול בדבר
שינוי בכיוון זה, העשוי
להביא לקידומכם. ה־ 2וה־ 3בחודש
מפתיעים בכל מה שקשור לחיי הרגש.

אם תיכננתם נסיעה ב־ 31 באוקטובר או
ב 1-בנובמבר קחו בחשבון שתיתקלו
בעיכובים מרגיזים. לא
חשוב כלל מהי מטרת
הנסיעה, מישהו ינסה
להרוויח מהמצב הלא-
נוח שאליו אתם עלולים
להיקלע. ב־ ,2ב 3-וב4-
בחודש עדיף להישאר
בבית, לנוח ולתכנן שי נויים
במקום בו אתם
גרים. אתם נוטים לח לות
או להקדיש חלק
ניכר מזמנכם לאנשים חולים הזקוקים
לעזרה. ב״ 5וב״ 6בחודש תרגישו בהקלה.

דגש על החיים
בימים אלה מושם
החברתיים. בחודש הקרוב תהיינה לכם
הזדמנויות לקשור קשרים
חדשים. המדובר
בעיקר על קניית ידידים
חדשים. נסו לצאת מה־י

הרגל
לבלות רק בחברת
הידידים הישנים והמוכרים,
או מה שיותר
קשה -בחברת עצמכם
בלבד. בשטח הרומנטי
יש התפתחויות מעניינות,
אל א שהקשרים
עדיין חייבים לשאת אופי סודי. ב־ 2בחודש
תוכלו ליהנות ממידע שקשור בעבודתכם.

בימים אלה אתם נתונים ללא מעט התלבטויות,
בעבודה מרוצים מכם ועומדים
להציע תפקיד חדש ו ־*י,״*ע
יותר
סמכותי. אלא ש הדבר
אינו פשוט. אנשים
שעימם הייתם
מיודדים בעבר מנסים

לקלקל את שימכם

הטוב. חשוב לגלות
עירנות בקשר לכך. ב2-
בחודש תדאגו לפנות 14 לעצמכם כמה שעות
לקשר החדש שמתחיל
להיות חשוב עבורכם. ה־ 5וה־ 6בחודש
טובים לאלה מביניכם שעובדים עם קהל.

לשבוע שעומד לפניכם כד אי שתכינו מלאי
של מרץ והתלהבות. קשרים עם אנשים
השוהים בארצות אחרות
יהפכו את התקופה
למעניינת וחשובה. עליכם
יהיה להחליט במהירות
על המשך צעדי־כם.
זיכרו שחייב לבוא
שינוי. וההצעות שתבאנה
אמורות לעזור. תיתכן
אף נסיעה לחו־ל
לחלק מכם. בתחומי
הלימודים יעשו חיל
אפילו אלה שמתקשים בשטח זה. ה־31
באוקטובר וה־ 1בנובמבר יהיו מעייפים.

מצב־הרוח לא קל. בימים אלה מלווה אתכם
הרגשה של כבדות, לאות ועייפות שקשה
להסבירה. ובכל זאת
נראה שמיספר דברים
עומדים להסתדר בצו רה
טובה מהמצופה.
לבעיות בתחום העבו 4562^
1ן ן־||>111817
דה יימצא פיתרון בקרוב,
אל תרוצו קדימה
ביותר מדי התלהבות -
התוצאות הטובות יוש״
מ־גו
רק בהרבה מאמצים
וסבלנות. ב ,2-ב־ ,3וב*
4בחודש חשוב שתנוחו, תישנו ושתימנעו
ממאמץ פיזי מיותר, בגלל המצב הבריאותי.

תקופה מוזרה עוברת עליכם כעת: מצד אחד
אתם מוקפים בחברה ופחות מבודדים, מצד
שני מלווה אתכם הרג־שה
של חוסר־נוחות•
אתם חייבים להיות ז־

הירים מתמיד צעד פזיז
וחסר מחשבה עלול
להרוס מיפעל שהשקע־תם
בו כמעט הכל. ה־31
באוקטובר וה־ 1בנובמבר
יהיו קשים במיוחד,
אך גם בשאר השבוע ל א
נראה שיהיה קל. בשטח
הרומנטי נפתחות דרכים חדשות ומעניינות,
אך לא מעט מלכודות אורבות לכם בדרך.

ענייני עבודה מעסיקים אתכם במיוחד
השבוע, אפשרויות לשנות מקום או תפקיד
תלויות בנכונותכם להופיע
כבעלי ביטחון.
יכולת הדיבור וכושר
השיכגוע שבהם ניחג-
תם יעזרו לכם להגיע
לכל מקום שימשוך
אתכם. אין ספק שבזמן
הקרוב תהיו מאוד
עסוקים ועמוסים בע בודה,
ללא רגע פנוי
לעצמכם. אורחים עומדים
להגיע ולהוסיף למאמצים. ה״ 2וה־3
בחודש משמעותיים לגבי הקאריירה שלכם.

השבוע תרגישו יותר עירניים וקלילים.
התקופה המתקרבת חשובה במיוחד לאלה

ווי

רים לטווח ארוך. יתכן
שבעיה מסויימת במיש־פחתו
של בן־הזוג תביא
למצב של בילבול וחוסר
יכולת להחליט. רצוי
שתדחו החלטות חשובשבועיים־
לפחות

בות ז וזי4

שלושה. הזדמנויות ל־

ולהתחיל בחדשים מצויות
השבוע ביחוד ב־ ,2ב־ 3וב־ 4בחודש. ב־5
וב־ 6בחודש תצטרכו להוכיח את עצמכם.

השבוע תצטרכו להמשיך לטפל בענייני
הבית, הרכוש, הדירה וכל מה שקשור בה.
אחריות והמון עבודה
מוטלים עליכם. ואין מי
שיחלק איתכם את ה מעמסה.
בעיות מישפ-
חתיות עלולות להטריד
אתכם בין ה־ 1בחודש
עד ה 4-בו. גרעון בבנק
עלול להכניס אתכם
ללחץ, אך יש מוצא
מהסבך -מישהו מה־

מישפחה יציע את עז רתו
ויעזור לעבור את התקופה. מיכתב או
שיחת־טלפון מחו״ל ישמחו אתכם השבוע.

בימים אלה אתם עסוקים ביותר בעניינים
יומיומיים ולא מתפנים לעסוק במה שבאמת
הייתם רוצים. שכנים.
קרובים. אתים ואחיות
יגזלו מכם זמן יקר. מי
שעובד עם קהל יוכל
להצליח, אולם ה־31
באוקטובר וה־ 1בנובמבר
הם ימים שעלולים
להביא לעצבנות
ולחרטה מאוחרת על
התנהגות חסרת־ סבלנות.
הימים ה־ ,2ה־3
וח־ 4בחודש טובים מבחינה רומנטית, סיכוי
טוב לפגוש במישהו שהיה מאוד חשוב לכם.

א׳עממ׳ה/
לרות׳
הצלע הגזספת
נשמע נחמד, והרבה יותר מזה.
( )1048/84 בהחלט מסוג המיכתבים
החביבים עליי .״בן ,34 אקדמאי.
בתהליכים ובפזילה נבוכה החוצה,״ הוא
מתחיל .״מרגיש לא נוח להיות באור
הזרקורים של עיתון מפורסם, ועוד
תחת מיספר קטלוגי, אבל חייב לנסות
למצוא את הצלע הנוספת. מעוניין
באשה בשלה, ולא איכפת אם לא תהיה
רווקה, ואפילו עם ילדים, המחפשת
כמוני לבנות בית חם ונעים, בית שכדאי
למהר ולסיים למענו את העבודה
שעה קודם. עדיפה אשה בשנות וד,35
אשה שאפשר ללכת עימה על שפת־הים
וסתם כד ליהנות מהרוח הנושבת
והמניעה את הגלים. אשה אשר מבינה
שהחיים הם לא רק מיטה־מיטבח־טלוויזיה,
אבל גם זה. פשוט מחפש את
הטיפוס הביתי והלא״שמרני, מישהי
שתשלים אותי.״ נו, מה אני אגיד לכן?
כל עוד יש גברים הכותבים על טיול
על שפת הים, רוח נושבת וגלים, נדמה
לי שעוד לא אבדה תיקוותנו.

רק ילדות שלבות מתבלת יזמן.
לרעות אין ומן.

ראש פתוח
עוד אחד שנשמע רציני הוא
( .)1049/84 הוא כותב בקיצור :״בז

— הורוסקופ
,26 יליד ארצות־הברית שגדל בארץ,
אקדמאי, מבוסס ועובר ככלכלן
בעיסקות־חוץ. מתעניין במוסיקה
מתקדמת (בעל תקליטיה עשירה)
ושרוף על ספורט, בעיקר כדורסל.
מגדיר את עצמי כמסורתי עם ראש
פתוח. מעוניין למצוא מתאימה

לקשר רציני וחם.״

שום דבר ל א מעופר א ת מר אהה
של אשה מהר יותר מאשר גבר.

רעב

מרס בתאומים

מרס בסרטן

היכולות להיות בנות״זוגו האי דיאליות,
כי מכיוון שכל חייו
סובבים סביב ספורט -טניס,
סקי־מים, רכיבה -הוא מצפה
שהאשה שלו תצטרף אליו בפעילויות
אלה .״אולי הצבא גומר

מחפשת יפים
כאשר סיגלית ניסן בודקת
תיק של גבר, במיסגרת תפקידה
כחיילת חיב״ה, קורה שהוא
אומר לה -אולי תחפשי עליי,
במקום בתיקן או שהוא שואל
מה היא עושה אחרי שהיא
גומרת את תפקידה. עד היום
היא לא התייחסה להערות מסוג
זה ודחתה את כל ההצעות.
״אצלי זה רק עבודה ״,מדגישה
החיילת הנאה. יש לה שיער
שחור, חלק וארוך -אסוף
1כשהיא במדים, פזור כשהיא לא,
עיניים בצבע ירוק־חום, חיוך
מקסים 1.69 ,מטר גובה וגוף
חטוב.
היא צברית, בת ,19 בת לאם
ממוצא תימני ואב ממוצא עיראקי,
תושבת פתח-תיקווה. ב עבר
למדה ריקוד, והיא מנצלת
את הכישרון הזה כדי להרוויח
כסף -בהוראת ריקוד ב-
מתנ״סים וכרקדגית במופע החדש
של הזמר בני אלבז. ילדה
טובה, משתדלת לא לקחת כסף
מההורים. כבר חצי שנה שאין
לה חבר קבוע, אבל היא יודעת
בדיוק מה היא מחפשת. סיגלית
:״מישהו שיידע לאהוב,
לכבד ולהעריך את מה שאני
בטוח אעניק לו, איש שאוהב
את הבית והמישפחה. לא מפור סם
מעולם הבידור, כי אני רוצה
חיים שקטים, עם מישהו רציני,
שיודע מה הוא רוצה מעצמו
בחיים. לא מחפשת יפים. אולי

סיגלית מסן
יש הרבה שאומרות את זה, אבל
אני באמת מתכוונת״.
למרות שזה לא כל-כך מס תדר
עם ריקוד והופעות, היא
מעריכה ומכבדת מסורת ודת -
כך חינכו אותה -לא נוסעת
בשבת, לא פותחת רדיו וטלוויזיה
ואוכלת רק כשר. יכלה
להצהיר ולא להתגייס. אבל
ידעה שזה עלול לסגור אחר־כך
דלתות בעבודה ובלימודים. למ רות
שהיה לה חבר קבוע במשך
שנתיים וחצי, היא טוענת בלהט
:״אני מאמינה בקדושת
חיי״הנישואין, ואני מאמינה ש
מרס
בשור

האנרגיה היא אנטלקטואלית,
אולם חוסר מנוחה ונטיה לפזר את
המרץ יכולים לפגום. יכולת הריכוז
אינה טובה במיוחד. מרס זה רגיש
באופן רוחני ופיסי כאחד. גם
פטפטן. לעיתים קיימת יכולת
כתיבה, המהווה נושא הערצה אצל
אחרים. מרס תאומים מביא את
בעליו לבצע שינויים בחיים
ובעבודה. חוסר סבלנות ומשימות
בלתי״מושלמות עלולות לעצור
בעד ההתקדמות.

לישראליות את הרצון להתעסק
בספורט?״ הוא מעלה סברה.
אגב, את לא מוכרחה להרחיק
עד אילת כדי לתפוס אותו. את
החורף הוא נוהג לבלות בתל־אביב.

מהגמדים

(המשך מעמוד )37
גורם לו למתח. אהבת החופש
חשובה ביותר וכן גילוי־לב מופרז.
מרס כזה יכול לסבך את האדם
מפזיזות. כתוצאה בתאונות
המיניות חזקה מאוד וכן הצורך
לספק את התשוקות בו
מיקום זה של מרס מקנה עוצמה יעבוד בעקשנות. הגובלת בעיקביות ובעקשנות ויהיה מאוד
מעשי, בעל מזג המתעורר
באיטיות, ועם זאת בלתי ניתן
לשליטה. התפרצויותיו עלולות
להיות מאוד בלתי -נעימות
לסובבים. בתנאי לחץ -תיתכן
אלימות.

77111712/אותו
חתיך כזה לא רואים כל יום -
בלונדי כחול עיניים, יפה־תואר,
בעל גוף שרירי וראש טוב על
הכתפיים. ליצור הנדיר הזה
קוראים אנדי יוסליוס. הוא יליד
שטוקהולם, ולפני שלוש שנים
הוא נחת באילת כשליח של
חברה שוודית לתיירות, כדי
לבדוק אפשרות של אירגון
חבילות־נופש לחובבי ספורט
המים בני ארצו. אנדי בן ה^-גי
הנושא בתואר ״אלוף שוודיה ב-
גלשני־רוח לשנת ,״׳81 בא לשלו שה
חודשים, התאהב במקום
ובאנשים וחתם קבע עד להודעה
חדשה, כמנהל פעילויות
הספורט הימי באחד מבתי״
המלון.
הוא כבר הספיק לנגן גיטארה
בלהקת־רוק שוודית. ללמוד כל כלה
ולראות חצי עולם. הנשים
הישראליות מוצאות״חן בעיניו.
״הן שונות מאלה שהכרתי, וזה
חידוש מרענן ״,הוא אומר ,״הן
מציבות לך אתגר. הן פרובוקטיביות
ומיתגרות בהתנהגותן
ובאופן בו הן מתנועעות. הן
עושות אותן רעב הוא רק
מצטער שאין הרבה ישראליות

בעלי יהיה הגבר הראשון בחיי״.
יש לה כישרון נוסף: קריאה
בכף־היד. אפשר להתחיל להס תדר
בתור, כי מניסיון אישי -
היא עושה את זה בכלל לא רע.
למדה מתימני זקן ומספרים.
היא נוהגת לשמור את זה בסוד,
אבל בטירונות זה נפלט לה,
ותוך כמה דקות הסתערו עליה
70 בנות עם ידיים מושטות.
כאשר היא יוצאת עם מישהו,
היא לא רוצה להסתכל בידיו,
כדי לא להתבלבל. החיילת-
בשירות־המישטרה, מעדיפה ש העניינים
יתפתחו באופן טיבעי.

( )1050/84 מתארת את עצמה
כנשית, מלאת חיים, צברית
בסביבות ה־ ,40 בעלת מיקצוע
חופשי בתחום התיקשורת. אוהבת
מוסיקה, סרטים טובים וטיולים
בחו״ל. לפני שהיא מתחילה לפרט
את מי היא רוצה להכיר, היא
משתפת אותי בזיכרון מן העבר
הרחוק שלה :״תמיד אהבתי לכתוב.
בגיל 16 עניתי ל׳מיכתבים לרות ,׳.
זאת בטח היתה רותי אחרת, כי את
נראית צעירה יותר. ניהלתי התכתבויות
ארוכות עם חמישה בחורים
בסביבות גיל .18 חלמתי שהם מי־יודע־מה,
אבל כאשר נפגשתי עם
שניים מהם, התנפץ החלום. התאכזבתי
מהופעתם החיצונית. עם המשכתי האחרים השלושה להתכתב. הם התחננו לפגישה, אבל
לא הסכמתי. פחדתי לנפץ עוד
שלושה חלומות״...
באמת חתיכת היסטוריה — פעם
התכתבו. למי כיום יש סבלנות
לכתוב מיכתבים? קודם כל לראות
בעיניים. מה שהגברת שכחה לספר
זה מה היתה התגובה למראיה. אולי
גם להם התנפץ איזה חלום? למענה,
ולמען כל מי שיענה לה הפעם, אני
מקווה שלא. היא מעוניינת להכיר
אותך אם אתה לא יותר מ־ ,48 גברי,
מעניין, פיקח, בעל הופעה אסתטית
(המושג הזה לא ברור לי בדיוק,
שיהיה) ,אחד שאוהב ליהנות מכל
דבר בחיים (היא בטח תסביר לך
למה היא מתכוונת) ופרט אחרון —
אתה לא חייב להיות ענק, אבל גם
לא מהגמרים. כמו שהיא טורחת
להדגיש במילים ציוריות :״אחד
שלא מהלך על גחונו״.

כשאשתי היוגה בהריון הי א
קרא האת שלושת המוסקטרים
ויצאה לגו שלישיה. עכשיו הי א
שוב בהריון. ואני מפחד. כי הי א
קו ראתאת עלי בבא וארבעים
השודדים.

מיקום זה נוטה לעודד רמה
ריגשית גבוהה, אשר יש לתת עליה
את הדעת בקביעות. קל לו מאוד
להעשות בלתי־ מרוצה ובעל מזג
גרוע -זאת כשמרס מוקרן גרוע. קיימת ואמביציה עקשנות ולעיתים קשה לו לאדם להיות
ישיר. יתכן אף קושי לשחרר
מתחים העלול לגרום הפרעות התכונות ובעצבים. בעיכול החזקות של מרס בסרטן הן:
מקוריות, עצמאות וחושניות. מצב
זה נותן לעיתים קרובות תשוקה
ולמישפחה. לבית מוצהרת
האינטואיציה חזקה ויש ללכת
לפיה.

מרס באריה
התכונות הטובות ביותר של
מרס באריה הן: התלהבות וחוש
חזק למטרה וליעדים. חוש טיבעי
לדראמה יכול להפוך בתנאי
יתירה. לדראמתיות מצוקה
שאפתנות עצומה הופכת לכוח רב
עוצמה. המיגרעות ימצאו ביטויין ובנטיות יתירה בהתלהבות בומבסטיות. אדיבות, אהבה
ושינאה אמיתית לצרות מוחין.
מרס כזה הוא בעל טבע חברתי,
הנהנה מחברתם של אחרים.
הרגשות ימצאו ביטויים בפעילות מלאי וחיי־אהבה אמנותית תשוקה. מסוגל ליטול אחריות,
מהיר להתלהב ובאותה מידה
מהיר להירגע.

מרס בבתולה
עובדים מעולים נולדים כשמרס
שלהם בבתולה, אך הם במיטבם
כששומרים על הכיוון בעיקביות.
בדרך־כלל שאפתנים, אך לעיתים
קשה להם ליטול אחריות. דאגות
עלולות לגרום בעיות בקיבה או
בעור. בעת צרה -נותנים דעתם
יותר מדי לפירטי -פרטים. העניין
עצמו עלול להיכשל, אם האדם
ירשה לעצמו להיות מעורב יתר על
המידה בפרטים הקטנים. יכולת
מעשית הגובלת בחריפות מצויה
בשפע. קיימות נטיות להתערב
בעניינים לא״לו. כמו כן קיימים
מתחים הנובעים מתיסכול ריגשי.

מרס במאזניים
ישנה קצת אי-יציבות באנרגיה
כשמרס נמצא בסימן זה: לעיתים
הוא חלש ורפה ולעיתים מלא
תשוקה. לא חוסך במאמצים
ביצירת יחסים. כל כוחות השיכנוע
והפיתוי יוצעדו להשגת המטרה -
״כיבוש הנערה״ או מטרה אחרת.
הנטיה לריב עלולה להיות למעשה
המוטיב של הדחף -לשכנע
העולם הזה 2461
אחרים.

יהרה

בסופו של דבר תהיה עיסקת־חבילה. לא ביום
הרביעי והחמישי שעבר, שבהם אמורה היתה
להיחתם. גם לא השבוע, לקראת ה־ 1בנובמבר.
הנה, כבר הספיקו להרוג עוד הצעה לעיסקה, של
הנגידים לשעבר משה זנבר וארנון גפני.

עכשיו דנים־לא־דנים בהצעת ההסתדרות.
לזו יש סיכוי גדול יותר. מתברר
שבלי ההסתדרות אין עיסקה. חבל
שלקח להם, לקברניטי-המשק, שלושה
שבועות ללמוד את עובדות־החיים.
צים, חברת השיט הישראלית, היא אחת
מחברות־הספגות הגדולות בעולם.
הגודל אינו נמדד על פי מיספר האוניות אלא
הנפח שלהן, או במילים אחרות, כושרן להוביל
מיטען מכל סוג. בשנים האחרונות סובלת
הספנות העולמית משפל כבד: יש יותר מדי
אוניות ופחות מדי מיטענים להובלה. התוצאה:
תחרות חריפה בין החברות. תוצאה נוספת: הורדת
מחירים אפילו אל מתחת למחיר העלות, מתחת
לכדאיות — הובלת המיטען עולה יותר
מהתשלום עבורו.
אפשר למכור אוניות? אפשר. אבל לא כדאי,
המן זיר שיתקבל יהיה קטן בהרבה ממחירה של
האוניה. לכן כמעט שלא מוכרים. קשה גם למצוא
קונים, שהרי, כמו שהיה אומר המורה לעברית,
הקונים עצמם זקוקים לרחמי־שמים, שהרי גם
להם אוניות מובטלות. בקיצור, עיסקי קבצנים
ימיים.
אתם בוודאי מבינים שלכל ההקדמה הארוכה
הזו יש סיבה טובה מאוד, בלעדית מאוד, שגילויה
יגרום לגלים גבוהים בכמה ממקומותינו (שוב
המורה לעברית).

הנה הסיפור: בשעתו הוקמה ״החברה
לישראל״ ,שאמורה היתה ללכד בעלי־הון
יהודים, בדי שישקיעו מממונם הרב
בישראל ויגרמו לרווחתה ואגב כך
ייהנו מרווחים נאים, שאין עליהם
מיפים.

ואומנם, נחקק חוק המעניק הטבות לרוב
לאותם מבין המשקיעים שישקיעו מכספם
בחברה לישראל. קשה לומר שהיתה התנפלות.
אחרי כמה חודשים ושנים טובות נאספו כמה
עשרות מיליוני דולארים. אחת הרכישות של
החברה היתה * 50 בצים( .לא ביצים, ב־צים,
ותיכף תבינו גם למה) כמו בכל חברה, גם בצים
יש מאה אחוז של מניות. השותפים הנוספים לא
היו אלא, כלומר הם, ממשלת ישראל — *40
מהמניות ועוד * 10 לחברת העובדים,
שלענייננו תיקרא למען הקיצור, ההסתדרות.
נסטה שוב לרגע ונזכיר שיו״ר מועצת־המנהלים
של החברה לישראל היה עד לפני
כשנה וחצי הברון רוטשילד(הענף הצרפתי) .כדי
לקצר, רק נזכיר כי המולטימיליונר שאול
אייזנברג( ,בית אסיה. אתא, נשק, יפאן וכוי)
חשקה נפשו להיות יו״ר החברה לישראל. הברון

התנגד. ואז רכש המיליונר את החברה לישראל
והפך לבעליה בפועל.
אני לא ערב לסיפורים שמספרים מדוע כל״כך
רצה בהחברה לישראל. מה שבטוח שכנדוניה
קיבל גם את צים 50 לקח לו זמן לא רב, אחרי
המפולת של ינואר 83׳ בבורסה, ואחרי מפולת
הבנקאיות של אוקטובר אותה שנה, להבין שקנה
סוס זקן, עתיר״ניסיון(הסוס) ,עם הרבה חובות.
והסיפור נמשר• כר גם השפל בספנות.

הנה, רק בחצי השנה הראשונה של
השנה הפסידה ״צים״ 50 מיליון דולר.
הרבה? רק ״אל־על״ הפסידה יותר
בשנים קודמות, אבל ״אל־על״ ,שהתאוששה
מעט, היא חברה ממשלתית.
״צים״ כבר^מעט לא.
וכאן אנחנו מגיעים לחלק המעניין ביותר
בפרשה, שאולי גם בה ידרשו ועדת־חקירה, שכמו
בעניין המניות הבנקאיות — לא תקום. אחד
הדברים שלצים יש הרבה מאוד אלה הם חובות
כבדים. חלקם בערבות הממשלה, שפירושה —
אם צים לא תשלם, אנחנו, קרי האוצר, ישלם.

עוד יותר מעניין למי חייבת ״ציס״.
בדקנו. בעל חוב גדול הוא ״בנק לאומי״.
רבע מיליארד דולר, פחות או יותר. בעל
חוב שני, קרוב ל־ 300 מיליוני דולר, הוא
אייזנברג רכש אותה

״בנק הפועלים״ .חלק מחובות אלה הם
בערבות הממשלה. חלק לא. חלק לטווח
ארוך, חלק לטווח קצר.
עכשיו נחזור לאייזנברג. זוכרים? יש לו *50
מהעסק. גם מהחובות. אבל יש לו שותפים
עשירים: האוצר וההסתדרות. זה כמה שבועות
שאנשיו של אייזנברג מידפקים על דלתות
האוצר ואומרים לשותפיהם שם: רבותיי, העסק
זקוק לעירוי דחוף של מזומנים, ואתם, כשותפים,
צריכים וחייבים להשפיע רוב טובה על העסק
הכושל, שחס וחלילה לא ימעד, ולכך יש טעמים
שונים ואמיתיים.
הצרה היא שכולם עסוקים בעיסקת־החבילה
שלא נולדה, ולכן הם ממעטים ליחס חשיבות
לענייני צים. הנה, יש בעיה יותר בוערת, אתא,
גם שם הבעלים אינו אלא קבוצת אייזנברג.
תחילה נמצא פיתרון לאתא, אחר כך נתפנה
לענייני צים.
הנה, כאן העובדות. עכשיו נמתין ונראה מה
יקרה. זה מוכרח לקרות.

אמרנו שתהיה עיסקה. לא רק משום שצריך
עיסקה למשק, אלא בעיקר (יופי של ביטוי)
שהמערכת הפוליטית זקוקה לה. זו הנדוניה של
המערך.

טוב, אז מה ואיך יקרה? שיהיה ברור,
השכר יקוצץ עוד יותר, אחרי שכבר
נשחק כהוגן. תהיה הקפאה של מחירים.
תהיה הקפאה של הריבית הבנקאית,
בעצם, כך אומרים, יורידו את הריבית.
זה טוב למשק אומרים גם הצד השני,
המעסיקים, שסיכמו את המהלך עם
אנשי המשק ההסתדרותי בשבת
האחרונה. יקפיאו מיסים, שהם ממילא
גבוהים.
יש בעיה: בנק־ישראל ימשיך להדפיס שקלים.
התקציב, אומרים בממשלה, יקוצץ. אבל זה
תהליך ארוך. יהיו מיסים חדשים על אלה שיש
להם. לא ברור בדיוק מי הם. בהסתדרות מגדירים
אותם ״אלה שהכנסתם איננה משכר־עבודה״ .מה
יהיה על הקבצנים?

בינתיים, עד שכל זה יקרה, ימשיכו
המחירים לעלות, בקצב כפול מהאינפלציה.
מחירי־החשמל יעלו שום למפרע
(כלומר אחורה) ,גם מחירי המים. גם
מחירי הגז. הלחם לא. העופות הקפואים
— אולי. השמן כבר יקר. מוצרי חלב

נלחם כארי ונופל כז ס ב
היה לי בראש שקראתי משהו בענייני־דיומא ועוד מילה מהמורה לעברית) ,משהו הנוגע
להדפסה הבלתי־פוסקת של כספים על״ידי הממשלה(ההזרמה) .אבל לא זכרתי איפה ולא זכרתי
מתי.
אבל מה? יש לי אוסף של כל מיני קטעים, מכל מיני מקומות. חיפשתי וחיפשתי, ומצאתי(יגעתי
ומצאתי!) .וכך היה כתוב:
״שש מאות אלף איש היו כאן לפני הקמת המדינה. הם עבדו. סחרו. שירתו וסיפסרו בכמות הכסף
שסופקה להם על־ידי ממשלת המנדט. זו היתה, כנראה, מודעת לתיאבון־חהדפסה שלנו, ועם
הקמת״המדינה הוציאה אותנו מייד מגוש הסטרלינג. יכול מאור להיות שזה העונש הקשה ביותר
שממשלת בריטניה הנחיתה עלינו. נשארנו בלי מנגנוני בלימה ואיזון. שאילצו אותנו להדפיס כסף
בזהירות״.
את זה כתב בספר. פקיד־בנק בכיר, לפני כמה שנים.
והוא כתב שם, באותו ספר, עוד משהו. משהו בול:
״נגיד בנק־ישראל. המתמנה דודפאקטו, באופן מוזר, בהמלצת שר־האוצר, שאת מעשיו הוא
צריך לרסן, נלחם כארי ונופל כזבוב!״

אתנחתא עם ממנת־כתיבה
בימים טרופים אלה אפשר וצריך לעשות הפסקה קלה, מה שמכנים
אתנחתא, ולספר לכם לא על עיסקת־חבילה שלא היתה עדייו, או על
שחיקת־שכר או על מחיר־החשמל ששוב עלה — למפרע, אלא מה? —
או על גזירות שעוד הונחתו.
הנה מצאתי נושא נחמד ומבטיח לעסוק בו: מכונת־הכתיבה של העתיד,
בעלת אוזניים הנשמעת לפקודות בעליה, ללא הבדל קול, מיתר וצליל,
כיאה לאוזן רגישה של ארם בן־ימינו. מכונת־כתיבה ממוחשבת, שתוכל
לתרגם את קולו של האדם לאותיות, מילים ומישפטים, מבלי להזדקק
למערכת קלידים, אינה עוד בגדר חלום. יותר מזה, בדקו ומצאו,
האמריקאים כמובן, שלמכונת־הכתיבה המאזינה, בקיצור מכא״ז, יהיה
שוק של 3.5מיליארד דולר בשנת . 1989
הקשיים עדיין רבים. לדיבורו של אדם יש המון וריאציות אקוסטיות,
לא רק בין אדם לרעהו, אלא שינוים החלים אצל אותו אדם במשך היום.
קשה לחזות את מיבנה המישפט, מהירות אמירתו, המשכו ועוד כל מיני
דברים שגם לי קשה להבינם. הקיצור, יש המון בעיות.
כדי לפתור את הבעיות יש גישות שונות. הגישה המקובלת ביותר היא
זו האומרת שיש לבנות מילון של תבניות־קול משולבות במילים
הבודדות. כך כתוב. המכונה שלנו בודקת ומזהה במהירות של 10

מיליוניות השניה את תבנית־הקול והופכת אותה למיספר, ועכשיו
מושווית המילה של הדובר לתבנית־הקול הנמצאת בזיכרון המחשב, כדי
למצוא את המילה המתאימה ביותר, המודפסת מייד באמצעות מדפסת.
כמה מן החברות הגדולות בארצות־הברית עורכות ניסויים ובהן
איי־בי־אס, חברת הטלפון איי.טי.טי. ואפילו חברת־ענק יפאנית, כדי
להגיע לפיתרון משביע רצון — כיצד תוכל מכונה לזהות את דברי האדם,
מבלי להבינם.
איי־בי־אם הודיעה בשבוע שעבר כי הצליחה לפתח מערכת ניסיונית,
המזהה * 95 מתוך 5000 מילה באוצר מילים עיסקי. זהו, לכל הדעות, עניין
מרשים. אולם יש לה שני חסרונות — האחד שאיננה יכולה לזהות דיבור
שוטף, ויש צורך בהפסקות קצרות בין מילה למילה, והחיסרון השני —
הצורך במחשב גדול יחסית ויחידות־עיבוד מסובכות.
חברה אחרת טוענת, שכבר בעור שנתיים תוציא לשוק מכונת־כתיבה
מאזינה, במחיר של עשרת אלפים דולר, עם אוצר מילים בן עשרת אלפים
מילים. ויש גם פרופסור מהמכון הטכנולוגי אם־איי־טי, המפתח
מכונת־כתיבה מאזינה על פי עקרונות שוגים, שאותם, למרבה הצער, הוא
מסרב לגלות. זיכרונה יגיע לאלפיים מילים. אבל זה יקרה ב־ . 1988 עכשיו,
תארו לעצמכם, שהמזכירות תיעלמנה מהנוף המישרדי. מה יהיה?
גפני הרגו אותה

יתייקרו הרבה יותר׳ .גם העגבניות
ואולי גם המלפפונים.
הדלק? אפשר יהיה לנסוע עד פתח־תיקווה
בחמשת אלפים שקל — אבל זה רק מצפון
תל״אביב.
ואחרי כל אלה, לא ברור מה יהיה. גם אלה
שיחתמו על עיסקת־החבילד, לא יודעים מה יהיה.
אילו ידעו, היו חותמים עליה לפני שבועיים.
והעיקר — תתחילו לקלל עוד פעם,
כשתקבלו ביום הרביעי את משכורתכם באיחור
אינפלציוני של חודש. תחלקו בשער היציג של
הדולר, התוצאה: שוב דפקו אתכם. גם אותי.

שתן
חצה

לפתות

(ולבתה)

לבית־הספר התיכון תלמה ילין בתל־אביב
ופנו למגמת התיאטרון, שם
לומדת שרון. כשביקשו ממנה לבוא
לבחינה, היא התחמקה(״חשבתי בליבי,
מה לי ולסירטי־ילדים?״) אבל כשהזמינו
אותה למיבחן הווידיאו, היא הואילה
לבוא.
התוצאה, כדברי ערן דורון :״לא רק

שאלה בהפתעה :״איזה חוזה? על מה
אתם מדברים?״
אבל האמת היא שאמה ידעה מאז
ומתמיד כי שרון ואחותה סמדר
חולמות להיות שחקגיות־קולנוע, עוד
מהיותן קטנות. הן היו יושבות במיטה
ומדמיינות כיצד תהיינה שחקניות
בהוליווד, מפורסמות ועשירות, ואחת

הילדה הטובה שר הסוט ״חסמבה״ חולמת ער
קאר״וה שר נבח בתכקיד׳ אשה מנחה

( ך *1111 \ 1ןןח 1ך ר יגאל מוסינזון (מימין) ,שנתב את
1 1 .4 /1 1 /1 1 #111 1\ ^ 1כל סידרת־הספרים, נדנה מבחירתה
ל שרון לתפקיד הראשי בסרט -תמר, סגניתו של מפקד־החבורה.

^ ש נערות בנות־מזל, החולמות
׳־בהקיץ להיות שחקניות מצליחות
ומפורסמות, והנה, ביום בהיר, ללא
הכנה מוקדמת, הן מתגלות ומתחילות
לשחות בעולם־הזוהר.
כזה הוא סיפורה של שרון
קלצ׳ינסקי בת ה־.16
שרון היא צעירה יפהפיה: עיני
טורקיז גדולות ומלוכסנות, אף סולד,
פה קטן וחושני, שיער שאטני ארוך
וחלק, שתי גומות־חן חינניות וגוף
חטוב ושופע במקומות הנכונים. משהו
בסיגנון לוליטה קטנה ומפתה.
היא פיקחית, יש לה הרבה חוכמת־חיים,
ונסיח. לא מועט לבת־גילה.
120 סרצוסים. המפיקים הישראליים,
הממשיכים לעשות סרטים
והממשיכים לחפש פנים חדשות, הגיעו
אל שרון. אלה הם ערן דורון ויעוד
לבנון. אחד מהם מספר., :חיפשנו נערה
יפה ומיוחדת לסרט חסמבה, שתגלם
את תפקיד תמר. אחרי שראינו וראיינו
120 פרצופים והתייאשנו, נזכרנו
בשרון, האחות הקטנה והיפה של סמדר
קלצ׳ינסקי ששיחקה לפני שלוש שנים
בתפקיד ראשי בסרט שלנו הפנימיה
— שהשתרכה אז אחריה באתר־הצילומים״.
שני
המפיקים תפסו יוזמה• .צאו

האחות הגדולה

סמדר דומה ביופיה לאחותה שרון.
סמדר התגלתה לפני שלוש שנים, כאשר
נבחרה לתפקיד הראשי בסרט. כיום היא מככבת בסרט חדש.

שהמצלמה התאהבה בה, אלא שהמצלמה
חולה עליה. היא עשתה טסט
מדהים״.
שרון התאהבה מייד בתפקיד שלה
בסרט, התפקיד של תמר, שהיא סגנית
מפקד חסמבה. תמר היא נערה
ישראלית אמיתית, עם הרבה אהבה
לארץ. כמובן ששך ון קראה את ספרי
חסמבה (״ודווקא לא לפני הרבה

ביקור בטירה. אמה של שרון לא
ידעה כלל על מיבחן הווידיאו. כאשר
התקשרו אליה הביתה ואמרו לה לומר
לשרון שתבוא לחתום על חוזה, היא

תבוא לבקר את השניה בטירה הפרטית
שלה דווקא.
כשסמדר התחילה להצטלם לדוגמנות
ואחר־כן־ קיבלה את התפקיד
הראשי בסרט הפנימיה היתה שרון בת
. 13 והיא מאוד שמחה בשביל סמדר.
היא מאוד אוהבת אותה וקשורה אליה.
ועכשיו, כאשר גם שרון קיבלה תפקיד
ראשי בסרט, סמדר מאוד מפרגנת לה.
היא בעצמה גם כן עסוקה בצילומים
לסרט חדש, יתומים בסערה של
עמוס גוטמן.
כאשר שרון פגשה את יגאל
מוסינזון, מחבר סידרת חסמבה,

| ¥י 1י \ 111ק 171| 1שרון, בעלת עיני הטורקיז המלוכסנות, וירדן
. 41 11 11/11.1 #1לוינסון (מימין) הבלונדית, נעלת העינייס
התכולות. .אני יפה,־ אומרת שרון- ,אבל סומכת על נישרוני ואישיותי!־

11 1ח | 1ך 1שתי יפות, שתי צעירות,
111 1111 שתי מבטיחות. מימין:
סמדר, בעלת גוף דקיק כשל אחותה. היא שח•
מאוד ומיהר להשוויץ על כך לפני
חבריו.
תשובות לשאלות .״מאז ומתמיד
אהבתי בחורים מבוגרים,״ מודה
שרון. אמה יודעת זאת, כשכל הבנות
בכיתה היו בצופים עם בני גילן, היתה
שרון במסיבות עם בחורים מבוגרים.
היא מרגישה הרבה יותר מבוגרת מבני
גילה. היא עוזרת לחברותיה בשאלות
ובבעיות המציקות להן. יש לה תשובות
לשאלות שהן אינן יודעות לענות
עליהן. היא כבר חוותה את החוויות
לפניהן.
אגב, שרון רוצה להתחתן צעירה. זה

קנית״קולנוע ודוגמנית״צילום מבוקשת ומצליחה.
משמאל: שרון בת ה״ ,16 תלמידת תיכון במ־גמת־מישחק.
היא רוצה להיות דוגמנית־צילום.

נשמע מוזר וכאילו נוגד את האופי
השובב שלה, אבל מערכת היחסים
שהיא מפתחת, היא תמיד מאוד עמוקה.
כשהחבר שלה בחו״ל היא מעדיפה
לשבת בבית ולא לצאת סתם עם בחור.
יש תיאבון. לשרון אין כל מחסור
בביטחון עצמי. היא חושבת עצמה
לחכמה :״בנושאי הלימודים אני תלמידה
טובה. בענייני־החיים אני מחליטה
את ההחלטות שלי לבד, ומסתבר שהן
תמיד ההחלטות הנכונות״.
היא גם חושבת עצמה ליפה ,״אבל
יש הרבה יפות. היופי הוא לא מה
שצריך לפתוח לי את הדלתות בחיים.

אני לא סומכת רק על יופי, אני סומכת
על עצמי ואישיות ,,אני אוהבת כוח
ופירסום, וזה אחד הדברים שהסרט יתן
לי. פלוס כסף!״
ומה תעשה עם כל הכסף שתרוויח?
היא תחסוך את הכסף לקניית מכונית.
התפקיד בסרט הנוכחי נותן לה תיאבון
לעוד סרט.
בסרט הבא היתה רוצה להיות
הבחורה המפתה :״אני אוהבת לפתות
ולברוח! להביט במבט נשי ומושך
ואחר־כך לחזור להיות ילדה קטנה, עם
מבט מושפל!״ אומרת שרון, הילדה־אשה.

^ ] י| ל 11י ו 1ך 111ך 1| 1לא לכל אחד, כמובן. רק לחברה, הדוגמן
111 >]1 1 1 /1מן האיטלקי מאורו בן ה״ ,23 המתכוון
להגיע לארץ בקרוב, כדי לבקרה. בינתיים לומדת שרון איטלקית.
במסיבה שנערכה לקראת תחילת
הצילומים, היא מצאה חן בעיניו מייד,
והוא אמר לה שהיא נראית כפי שהוא
דמיין לעצמו את תמר באחת הפעמים
— כי בכל פעם תמר שלו נראתה לו
אחרת.
כאשר שרון אמרה למוסינזון שהיא
איננה אוהבת את שתי הצמות המאפיינות
את תמר בסרט, הוא אמר לה,
שאילו ידע היה עושה את תמר בלי
צמות.
האב השוויץ. אין בסרט ארוטיקה
או חושניות. יש רק סצינה עדינה
של נשיקה בשפתיים, נשיקה תמימה
של חברים אוהבים.
אילו היו בסרט סצינות יותר
סכסיות, מודה שרון, היא לא היתה,
כרגע, מוכנה לקבל את התפקיד, וזאת
בגלל מישפחת אמה, שהיא מאוד
שמרנית ולגביהם היא ילרה קטנה.
אבל חברים זה דבר אחר. גם היה לה
וגם יש לה. כשהיתה בת 13 היה לה
חבר בן ,19 שחקן כדורגל מפורסם. הם
יצאו שנתיים עד שהחברות הסתיימה.
עכשיו יש לה חבר איטלקי בן ,23
מאורו קרלי. הוא חי באיטליה ועוסק
בדוגמנות.
שרון הכירה אותו לפגי שלושה

חודשים בעת ביקור באיטליה, אצל
חברים .״נדלקנו אחד על השני,״ היא
מספרת, כשעיניה קורנות מאושר.
״הצלחנו ליצור קשר, למרות שהוא
מדבר אנגלית עילגת. עכשיו אני
לומדת איטלקית, כי מאורו מתכונן
להגיע לארץ בקרוב. מאורו הוא בדיוק
גבר חלומות, והטעם שלי,״ אומרת
שרון.
ואכן מאורו הוא גבוה, שחרחר, בעל
שיער חלק, גופו בנוי לתלפיות.
לשרון גם חשוב שהחבר יהיה רגיש,
שיאהב אותה, שיהיה מצליח ושידע מה
הוא רוצה בחיים. אין לה סבלנות
למתלבטים.
ומה אומרת אמה על הרומן עם
האיטלקי? האם עצמה התחתנה עם
נוצרי שהתגייר (אנדרי קלצ׳ינסקי,
הצייר הפולני, איש תנועת החירות,
שהתפרסם בהפגנותיו בשגרירות הגרמנית)
.אמה אומרת שלא שוללים
בן־אדם בגלל דתו, ואם הוא ירצה
להתגייר אז טוב ואם לא — גם טוב.
סבא של שרון הוא איש דתי, והוא
כועס. לא כן אביה, החי בנפרד מאמה.
הוא מתגורר בתל־אביב והיא ברמת־גן,
אך הקשר עימו טוב ביותר. היא בישרה
לו על התפקיד בחסמבה, והוא שמח

11ח ה ¥1ת 7 | 1ערן דורון (מימין) ,המעיד
11 . 1 /1 1 1 11 בשיבחה :״ראינו 120 פרצו פים
של בחורות -וזה לא היה זה. כשראינו את טסט

הווידיאו של שרון קלציינסקי, ממש לא האמנו
שרון ז־ז
המצלמה לא רק אוהבת אותה, היא חולה עליה!״

תרוויח בסרט חסמבה סכום לא מבוטל של כסף׳י 1

הפרופסור אורי אלקיים, רופאילב, מסביר כיצד אפשר לאתר מחלת־לב
לפוני שמקבלים את ההתקף, מספר על שיטה רמאית חדשוז שבאה למנוע
ניתוח וטוען שהישראלי אומנם מחד ממחלת הסרטן אך לא מחד מהתקפי־לב
..אני לא ודע אם שום
ופילפל חריף מונעים
התקפי־לב או מאנדם
עשיוים בשומן מן החי
אינם בריאים ללב״

אחת הבעיות הקשות
ביותו במחלות־לב היא
שהסימן הראשון של
המחלה הוא לעיתים
מוות פיתאומ״׳

..כשאדם מתווכח
ומתרגש, לחץ־הוס
שלח. אנשים עם
חסימה של בלי־הוס
יבולים לקבל החקר

,.אתה יושב בויזנגוו
ורואה מחוה, שגורם
לו לצחוק וגם לבנות:
נל ארם שני אוח!
בידו סיגריות וגפרורים״

אנשים בויאים בני
׳ותו מ־ם ,5המחליטים
להתחיל במאמץ גופני
כמו ספווט, חייבים
לעבור בדיקת־מאמץ״

הישראלי הוא מעשו
נבר. זה פשע שאץ לו
מחילה. לעשן שתי
קופסאות סיגריות ליום
זו התאבדות איטית״

מותו של דן עומר מהתקף־לב בגיל ,44
לפני חודש וחצי, הדליק אצלי ואצל רבים
מחבריי נורה אדומה. קשה היה להתייחס
בשוויון־נפש למותו הפיתאומי של דן. לבד
מהצער על אובדן חבר ואובדן חיים בגיל בה
צעיר, התגנב לו הפחד אל ליבותינו. אחד
מאתנו גם הגיע באישון לילה לבית־החולים
ועבר בדיקות־לב קפדניות. חברה אחרת
גילתה מיחושים בליבה, והלכה לבדיקת
אצל קרדיולוג. החששות והחרדות האלה
לא פסחו גם עליי.
אחר כן בא סיפרו של יעקב שבתאי סוף
דבר והכניס לחרדה את כל מי שקרא את
הספר. הלב, עוד לפני הסרטן, הוא גורם

התמותה מס 1בעולם המערבי. ובעידן של
חששות, פחדים וחרדות -מי לא חושש, מי
לא חרד, מי לא פוחדז
יתכן שהראיון הזה לא היה מתקיים, אלא
שהזדמן לי לשוחח עם חברי הטוב, פרופסור
אורי אלקיים, בעת ביקורו האחרון בארץ.
פיתאום מצאתי את עצמי שואלת את אורי
שאלות שמעולם לא שאלתי אותו קודם,
שאלות שהטרידו אותי ואת מנוחתי. רק
אחרי השיחה בינינו, ואחרי שסיפרתי על
השיחה הזו לכמה ממכריי, גם הם מכורים
לנושא שעניינו התקפי־לב, הבינותי כי יתכן,
כמעט ודאי בעצם, שהשאלות ששאלתי את
אורי אלקיים והתשובות שקיבלתי ממנו

מעניינות את רוב הציבור.
השאלה המתבקשת מראיון עם פרופסור
אורי אלקיים, המתגורר מזה שמונה שנים
בלוס־אנג׳לס, היא למה לראיין ישראלי
המתגורר בחו״ל( .אני נזהרת פה מהמונח
יורד, כי אני יודעת שבכל ביקור שלו בארץ
וגם בעת שהותו בארצות־הברית עסוק
פרופסור אלקיים בחיפוש מקום־עבודה
מתאים בבית״חולים ישראלי, כדי שיוכל
לחזור ארצה ).ובכלל, למה דווקא אותו, ולא
רופא ישראלי, למשלן
יש לכך תשובה: לפני כמה חודשים
ביקשתי לראיין פרופסור נכבד, רופא ראשון
במעלה בתחום הגינקולוגיה. רציתי לדבר

איתו על בעיות של פריון, על הפריות־מבחנה,
שהן תחום עיסוקו, וגם על סרטן
השד וסרטן הרחם, שגם הם בתחום עיסוקו.
חשבתי שחשוב שאנשים יידעו ויבינו במה
דברים אמורים. הפרופסור שמח להצעתי,
אלא ששעתיים לפני מועד פגישתנו טילפן לי
וסיפר, כי נאסר עליו להתראיין על״ידי בית־החולים
שבו הוא עובד. אותו דבר קרה לי
עם רופא״לב נודע.
הבעיה עם הרופאים בארץ היא. שמישהו
שם למעלה אוסר עליהם למסור מידע
לעיתונות. אפילו פשוט ביותר. הסיבה לכך,
כך הבינותי, נובעת הן מקינאה תחרותית,
אך בעיקר מהרצון לשמור על נושא הרפואה

בתוך מעטה של סודיות ומיסתורין.
אחרי כל זה, כשאני קוראת בעיתון
שהרופאים מזהירים כי אחת מכל 3ג נשים
בישראל עשויה ללקות בסרטן השד, כשאני
נכנסת להיסטריה ובודקת כל הזמן את
השד בשלוש אצבעות ויד מעל הראש, אני
שואלת את עצמי: למה לעזאזל הם לא
מסבירים לציבור באמצעות העיתונות מה
הסכנות הטמונות בהתקפי״לב ובסרטן,
ואיך אפשר למנוע אותסן
לכן היה כל״כך פשוט בשבילי לדבר על
הנושא דווקא עם רופא המתגורר בחו״ל,
רופא שבית״החולים שלו וההסתדרות הרפואית
שבה הוא מאוגד לא אסרו עליו
להתראיין.
אורי אלקיים הוא יליד הארץ, דור עשירי
למישפחה ספרדית נודעת. הוא בוגר בית-
הספר לרפואה של אוניברסיטת תל״אביב.
עם תום לימודיו עבד במשך שלוש שנים
בבית־חולים איכילוב. לאחר מכן נסע
להשתלמות בקרדיולוגיה בבית״החולים על
שם אלברט איינשטיין בניו־יורק, ובבית-
החולים ארזי־הלבנון בלוס״אנגילס. כיום
הוא משמש פרופסור״חבר באוניברסיטה
של דרום קליפורניה יו״אס״סי, והוא מנהל
המחלקה לקרדיולוגיה כללית, הכוללת גם
את יחידת הטיפול הנמרץ של בית״החולים
העירוני בלוס״אנג׳לס, שיש בו 2,000 מיטות.
אלקיים מתמחה במיוחד במחקר, בכל
נושא הצינתורים ובטכניקת הבלון להרחבת
כלי״הדם, שבאה כשאפשר להחליף ניתוחי-
לב. ביחד עם הגינקולוג פרופסור נורברט
גלייכר (שאינו ישראלי, אך גם הוא בוגר
בית־הספר לרפואה של אוניברסיטת תל״
אביב) ,כתב וערך ספר העוסק בקשר שבין
מחלות־לב של האם בהריון לתינוק. פרופסור
אלקיים פירסם מיספר רב של
מאמרים בנושא אי־ספיקת-לב ומחלות לב
כליליות.
הוא בן ,40 נשוי לבתיה (מצמד האחיות
בתיה ועליזה) ,ואב לשני ילדים -יונתן
ודניאל. הוא רוצה לחזור ארצה ועושה כל
מאמץ כדי למצוא לו פה מקום עבודה הולם.
כרגע הוא נמצא במשא״ומתן רציני עם
בית״חולים באיזור השרון. יתכן שבקרוב
ישוב הביתה. אינשאללה.
ולעניין הלב, הרי שפרופסור אלקיים
הצליח להבהיר לי כמה דברים שלא הייתי
בקיאה בהם. אם אתם חושבים שנרגעתי
מזה, אינכם אלא טועים. כעת, כשאני יודעת
שכאבים המורים על בעיות עם הלב יכולים
להיחשב כקילקול קיבה או כהתקררות, כל

פעם שכואבת לי הבטן אני בדרכי לחדר-
המיון עם התקף־לב.

• מהם הגורמים להתקפי־לב אצל
אנשים צעירים?
אצל צעירים ואצל מבוגרים זו אותה סיבה
עצמה: סתימה בכלי־הדם של הלב, המונעת
זרימת דם לשריר־הלב. הלב עובד כל הזמן וזקוק
לאספקת דם וחמצן תמידית. כאשר זרימת הדם
נפסקת או נחלשת כתוצאה מחסימת כלי־הדם,
שריר־הלב נזוק וזהו בעצם התקף־לב.

• מדוע רוב האנשים מתים עוד
לפני שהם מצליחים לקבל טיפול רפואי?

.אנשים הסוניים
מרחץ־דם גבוה,
דחדת־סונרת, שדף
כולסטרול נדם, אנשים
המעשנים סיגויות -
וקבוצה זו סיכוי גנוה
מהרגיל לקבל התקריב
בגיר צעיר״
לא רוב, אבל כחמישים אחוזים מהאנשים
שמתים מהתקפי־לב מתים לפני שהם מגיעים
לבית־החולים. זוהי אחת הבעיות הקשות ביותר
במחלות־לב: שהסימן הראשון של המחלה יכול
להיות מוות פיתאומי. לכן כל־כך חשוב לגלות
מחלות־לב עוד לפני ההתקף, ולהיות עירניים
לסימנים. אנשים רבים מתעלמים מהסימנים
מחוסר ידע או פחר, חושבים ומייחסים את
הסימפטומים לקילקול־קיבה, או התקררות
ומזניחים.

• מה הסימנים המורים על מחלת•

כמוקן שיש מחלות־לב הנובעות ממומי לידה
או ממומים נרכשים. אנחנו מדברים כרגע על
התקפי־לב הנגרמים ממחלה של העורקים
הכליליים, שהם כלי הדם המספקים דם וחמצן
לשריר־הלב. ובכן, הסימן הטיפוסי והשכיח ביותר
הוא כאב בחזה.

• איפה בחזה?

אורי ובתיה אלקיים ()1975
.אנחנו לא אוכלים חמאה ושמנת. גבינות לא נכנסות הביתה!״
בקידמת החזה. רוב החולים מתארים אותו
כמועקה או לחץ בחזה. הכאבים מופיעים בשעת
מאמץ וחולפים בעת מנוחה, הם מקרינים לכיוון
הצוואר, השיניים. לגב ולזרועות, במיוחד לזרוע
שמאל. אלה הם כאבים טיפוסיים. יש להביא
בחשבון כי לעיתים הכאבים אינם טיפוסיים,
ועשויים להופיע גם בעת מנוחה.

• האם יש לדעתך לחייב בדיקות־מנע
לאנשים צעירים כדי לגלות מראש
מחדות־לב?
הסיכוי שארם בן 40 יקבל התקף־לב הוא
מאוד קטן, ולכן אני לא ממליץ לאדם בריא
לעשות בריקות מיוחרות. זה לא תמיד עוזר, וחבל
על הכסף ועל הזמן.

• אתה אומר בי הסיכוי שאדם בן 40
יקבל התקף־לב הוא קטן. ובכל זאת,
אנשים בגיל זה ואך צעירים יותר
מקבלים התקפי־לב.
ישנן קבוצות של אנשים שיש להם סיכוי גדול
יותר לקבל התקף־לב, למשל ־אנשים עם סיפור
מישפחתי, זאת אומרת: תופעה של התקפי־לב
אצל בני המישפחה הקרובים, כמו הורים, אחים
ובו׳,

• האם התקך־לב הוא תורשתי?

כן, קיים בהתקפי־לב אלמנט מישפחתי־תורשתי.
במישפחות מסויימות שיעור התקפי־הלב
הוא יחסית גבוה.
אנשים הסובלים מלחץ־דם גבוה, מחלת
סוכרת, עודף של כולסטרול בדם, אנשים
המעשנים סיגריות — כל אלה שייכים לקבוצה
שיש לה סיכון גבוה מהרגיל לקבל התקף־לב גם
בגיל צעיר.
מכיוון שלקבוצת אנשים זו אחוזי שכיחות
גבוהים לחלות במחלות־לב, עליהם לעבור
בדיקות תקופתיות־ כדי לגלות את המחלה
מוקדם.

• איזה סוג של בדיקות?

אורי ובתיה אלקיים השבוע
,עד גיל־הבלות האשה מוגנת מפני התקפי־לב!״

מיבחן מאמץ זו הבדיקה המקובלת והיעילה
למטרה זו. הנבדק עומד על מסלול הנע במהירות
מסויימת. או מפעיל אופניים מיוצבות. בזמן
המאמץ הפיסי שהוא עושה הדופק מתגבר,
לחץ־הדם עולה, ואם יש לו מחלת־לב הוא מגיב
באופן טיפוסי כמו למשל: התפתחות של כאב
בחזה או שינויים באלקטרו־קארדיוגרם, הרושם
את פעולות הלב, ירידה בלחץ־הדם או התפתחות
של הפרעות בקצב הלב.
ישנן שיטות מתוחכמות יותר. במיקרים

שמיבחן־מאמץ רגיל אינו מספיק, מוסיפים
סריקה עם חומרים רדיואקטיביים, המגבירים את
יעילות הבדיקה, אך מייקרים אותה מאוד.
אנשים בריאים שגילם הוא יותר מ־ 50 שאינם
מגלים סימנים של מחלת־לב והמחליטים לעשות
מאמץ גופני מעל לרגיל, כמו למשל להתחיל
לרוץ, לשחק טניס או להתעמל, חייבים לעבור
בדיקת־מאמץ.

• הפרופסור הנרי נויסלד אמר, כי
הטניס אינו טוב ללב. אתה עצמך
שחקן־טנים מושבע. האם אתה מסכים
איתו?
הטניס אינו ספורט המתאים לאנשים הסובלים
ממחלת־לב כלילית. ספורט הטניס הוא ספורט
תחרותי וכרוך בשינויים פיתאומיים של כמות

״התאחדות־הלב
האמריקאית פתחה
במסע־הסבדה ענקי נגד
העישון, וזה אחד הגורמים
המרכזיים לכר ששיעור
מחלות־הלב
בארצות־הברית •דד
1מידה ניכרת״
המאמץ המושקע במישחק. לאנשים עם מחלות־לב
כליליות, אנחנו ממליצים על ספורט כמו
שחיה, הליכה, או ריצה. בסוגי הספורט הללו
המאמץ הוא קצוב וממושך, ואפשר להתאים
לחולה תוכנית מבלי לסכן אותו.
טניס, ואני אוהב מאוד טניס, כמו כל ספורט
אחר, מומלץ מאוד לאנשים בריאים. אני משחק
טניס בכל יום, לא הייתי רוצה שאנשים יחדלו
לשחק טניס. כל אדם העוסק בספורט באופן
רציני חייב להביא בחשבון כי אחרי גיל מסויים
הוא עשוי להיפגע מפציעות־ספורט, כמו נקע
בקרסול או קרע בשריר. כמו שקרה לי. הבעיה

״רב־האדם הוא כטביעת־אצבעותיור
(המשך מעמוד )43
מתחילה כאשר אדם חולה־לב משחק בטנים.
לאדם כזה זה באמת המישחק לא בריא, ויכול
לגרום קטסטרופה. אני מניח שלכך התכוון
פרופסור נויפלד.

• מהו הספורט המומלץ לאדם
החולה במחלת־לב?
קיימות תוכניות של שיקום לחולי־לב אחרי
אחלמתם, למשל רכיבה על אופניים יציבות,
כאשר כמות המאמץ נשלטת על־ידי רופא
ומועלית בהתאם ליכולת החולה ולמידת מחלתו.
וכן למשל הליכה, או שחיה, כמו שאמרתי קורם.

• האם נכון כי שחיה הוא ענף
הספורט הבריא ביותר?

י— מוטה רץ למנהיגות

• מדברים פה על סרטן כתוצאה
מעישון, לא על התקף־לב.
הגורם מס׳ אחד לתמותה בעולם המערבי הוא
הלב, לא הסרטן. ועישון מהווה גורם מכריע. זה
עניין של חינוך מגיל צעיר, חינוך הניתן עם
הינקות. הבן שלי יונתן בן שש יורע שעישון זה
לא טוב. הוא לא מרשה לאשתי לעשן.

• מתי הפסקת אתה לעשן?

אני לא עישנתי מעולה, אבל אני מכיר הרבה
אנשים שהפסיקו. אשתי הפסיקה. בארצות-
הברית התודעה להפסקת״העישון מאוד עמוקה.
בארץ אין כל תודעה, והישראלי הוא מעשן כבד.
זה פשע שאין לו שום מחילה. לעשן שתי
קופסות סיגריות ליום זו התאבדות איטית. יש

זה נכון, אך אין בכך שום דבר מיסטי. השהיה
היא קיצבית, אין בה זעזועים או שינויים
פיתאומיים. גם ריצה בקצב מסויים תחת ביקורת
מומלצת.

בשר אדום, סטייקים, או מאכלי חלב שמנים, כמו
שמנת וגבינות, וכל מאכל אחר שיש בו שיעור
כולסטרול גבוה, אינם בריאים ללב. אני לא
מאמין שיש מזון המגן מהתקפי־לב, אך יש מזון
המגדיל את הסיכוי לחלות במחלת־לב. בארה״ב
קיימת מודעות לאכילת מאכלים דלי שומן לא
רק מטעמי דיאטות יופי. חייבים ללמד את
האנשים בארץ לפתח מודעות לכך שגבינת קוטג׳
עם * 9שומן פחות בריאה מאותה גבינה עם רק
* 2שומן ושסטייקים או ביצים וכל מוצר אחר
העשיר בכולסטרול, צריך להמעיט או להימנע
מלאכול אותו.
אצלי בבית שינינו את כל התפריט, אנחנו לא
אוכלים חמאה, משתמשים במרגרינה, ממעטים
באכילת ביצים, שמנת. גבינות שמנות בכלל לא
נכנסות הביתה. לא אוכלים בשר אדום, אוכלים
במקום זה עופות, דגים ובשר רזה.

• מה בקשר לאדם שכבר לקה
בהתקף־לב?

• האם נכון שאנשים שמנים לוקים
בהתקפי־לב יותר מאנשים רזים?

אין נתונים המוכיחים כי השמנה כגורם נפרד
מגבירה את שיעור מחלות־הלב. מאידך, אצל
אנשים שמנים ישגו שיעור גבוה יחסית של יתר
לחץ־דם וסוכרת, כך שקרוב. לוודאי שכל
הגורמים הללו יחד משפיעים לרעה.

כיום הקרדיולוגיה מאמינה בשיטה אקטיבית.
פעם, כאשר אדם לקה בהתקף־לב קל, היו
אומרים לו,היה לך מזל׳ ושולחים אותו הביתה.
כיום מי שעבר התקף לב אחד עובר מיבדקים כדי
לגלות אם יש לו סיכוי לקבל התקף־לב נוסף.
ואנשים הנחשבים לקבוצת סיכון גבוה עוברים
צינתור, אם יש צורך מטופלים על־ידי ניתוח, או
דרך שימוש בבלון להרחבת כלי־הדם.

קשה להוכיח כי הפעילות הגופנית עצמה
מאריכה את החיים, אך כאמור אנשים העוסקים
בפעילות גופנית הם בדרך־כלל לא שמנים, לא
מעשנים, בעלי רמת מישמעת גבוהה, משגיחים
על דיאטה נכונה — וכל הגורמים האלו
בקומבינציה הנכונה חשובים לבריאות ויכולים
להקטין שכיחות מחלות־לב.

זוהי טכניקה חדשה: מחדירים לכלי־הרם של
הלב, ללא ניתוח, בלון ומנפחים. הבלון מרחיב את
האזורים המוצרים בכלי־הדם ומבטל את החסימה
וההפרעה בזרימת הדם.

• האם פעילות גופנית מונעת
מחלות־לם?

• מה זאת אומרת שימוש בבלון
להרחבת כלי־הדם?

• אם קיימת טכניקה כזו, מדוע בכל
זאת מנתחים?

• אדם ששוחה או רץ, משחק טניס,
מתעמל, מפתח את שרירי־הלם. האם
אין זה הגיוני כי לב הרגיל למאמץ
יעמוד בהתקף־לב יותר מאשר לב
שאינו רגיל במאמץ?
זו שאלה טובה, אבל אין לכך אסמכתא
מדעית. ליבו של הארס הנו כמו טביעת־אצבעותיו.
התקף־לב זה עניין כל־כך אינדיווידואלי,
והרבה מאוד גורמים משפיעים. לעיתים
קשה לנתח את ההשפעה של כל גורם בצורה

.,אנשים רבים מתעלמים
מהסימנים יהחקו־יב,
מתוסו־ידעאומפחדהם
מייחסים את הסימנים
לקילקול־קיבה או
התקררות, ומזניחים״
אינדיווידואלית. ולכן לא תמיד אפשר למצוא
אחיזה מרעית למה שנראה כהגיוני.
מצד שני, ישנם דברים שקשורים למחלות לב
שהוכחו מעל לכל ספק.

• מה הוכח מעל לכל ספק?

מאוד חשוב שיידעו, במיוחד במדינת ישראל:
הוכח מעל לכל ספק כי העישון מהווה גורם
ראשון במעלה למחלות ולהתקפי־לב.
מדהים אותי כל־פעם מחדש לראות את שכיחות
העישון בארץ. אתה יושב בבית־קפה
בדיזנגוף, אתה רואה מחזה סוריאליסטי שגורם
לך לצחוק ובסופי של דבר, אם אתה רופא־לב, גם
לבכות: בארץ אנשים לא לובשים ז׳אקטים או
מעילים. אתה מסתכל על ההולכים ושבים — כל
אדם שני אוחז בידיו סיגריות וגפרורים. מדהים
ממש!

• העישון, אם כך, הוא גורם חשוב
כהתפתחות מחלת־לב.
גורם חשוב ביותר. זהו אגב אחד הגורמים
היהירים להתקפי־לב שניתן לשינוי. אדם לא
יכול להחליף את אביו במיקרה שהוא לקה
בהתקף־לב וקיים סיכוי שעקב כך גם הוא יחלה.
אבל לעשן אפשר להפסיק. אתן לך דוגמה:
התאחדות הלב האמריקאית, פתחה לפני מיספר
שנים במסע־הסברה ענק נגד העישון, וזה לדעתי
אחד הגורמים המרכזיים לכך ששיעור מחלות־הלב
ירד במידה ניכרת בארצות־הברית. אני למשל
אינני מכיר אף רופא־לב אמריקאי שמעשן,
ואני. מכיר רבים כאלה בארץ. כעת הגיע
להתמחות במחלקה שלי רופא ישראלי. הוא
כמובן, כמו אחרים מעמיתיו בארץ, מעשן כבר
ומרגיש ממש לא נוח בבית־החולים האמריקאי.
חייבים לעשות משהו בנידון. לדעתי, לא מקדישים
לעישון את תשומת־הלב הראויה, וזו צרה
צרורה.

מרואיין אלקיים
לא אוכל בשר אדום, אוכל עופות
הוכחה מכרעת. חד־משמעית, שהפסק העישון
מקטינה את סיכון המעשן לקבל מחלת־לב.
כשאני אומר לחברים בארץ להפסיק לעשן,
הם אומרים לי :״מה יש, אחיה חמש שנים פחות.
אני נהנה לעשן.״ הבעיה היא שלא תמיד מדובר
רק בקיצור החיים ושבהרבה מקרים מדובר בסבל
ממושך לשנים וירידה באיכות־החיים, מה שנקרא
באנגלית :״לאחי לייף.״

• קיימים כל מיני ביטויים כמו,.לב
שבור״ או ״לקחת ללב״ .האס כאמת
כשאדם לוקח ללב זה מגביר את סיכוייו
למחלת־לב?
הביטויים האלה שייכים למיתוס של סיס־בוליזציה,
הקושרת את הלב עם רגשות, אהבה
וכוי.

• ובכל זאת, כאשר אדם מוטרד,
כאשר יש עליו לחץ, כאשר הוא מתרגז
— מה קורה לליבו?
באופן כללי, גם מתח נפשי יכול להגביר את
הסימפטומים ולהחריף את המחלה אצל אדם
שממילא לוקה במחלת־לב.

• אתה שומע לפעמים על אדם
שלקה בהתקף־לב כתוצאה מוויכוח או
התרגשות פיתאומית.
כשאת מתווכחת — את מתרגשת. לחץ־הדם
שלך והדופק עולים, ויש מאמץ על הלב. אנשים
עם חסימה של כלי דם יכולים לקבל התקפת־לב.
אנחנו מחלקים את האנשים לשני סוגים: סוג
א׳ וסוג ב׳ .אנשים מסוג א׳ הם אמביציוזיים,
״הלוקחים ללב״ ,משקיעים מחשבה ומאמץ
מנטאלי במעשיהם והם מאוד תחרותיים. ישנה
סברה שלסוג א׳ יש סיכוי רב יותר ונטיה ללקות
במחלות־לב.
סוג ב׳ הם אנשים יותר נינוחים. הלוקחים את
החיים בקלות, וקיימת סברה, המבוססת באופן
חלקי על עדות מדעית, שאנשים מסוג ב׳ נוטים
פחות ללקות במחלות־לב.

• מדוע לגברים יש נטיה גדולה
יותר מאשר לנשים לחלות במחלות־לב?

הטכניקה הזו אינה אפשרית אצל כל מי
שלוקה במחלת־לב, כי אם רק אצל חולים
שהחסימה נמצאת אצלם במקום שאפשר להגיע
אליו עם הבלון, או שהמחלה אינה מפושטת
אצלם בהרבה כלי־דם.
בנוסף לכך, ישנן תרופות הניתנות למי שעבר
התקף־לב. תרופות אלה עשויות להפחית את
סיכויו של החולה ללקות בהתקף־לב נוסף.

• רישרוש בלב הוא מושג שכיח
ולא ברור, מה זה?

כאשר מאזינים ללב ושומעים רישרוש שלא
צריך להישמע, זה רישרוש בלב. אנחנו קוראים
לזה איוושה.
האיוושה נגרמת ברוב המיקרים על־ידי ליקוי
באחד מארבעת המיסתמים או בזרימת־דם דרך
פתח, חור במחיצת הלב. אנשים רבים נולדים עם
זה. אדם שהתגלתה אצלו איוושה צריך להיבדק
על־ידי רופא. על־ידי בדיקה פיסיקאלית עם
סטטוסקופ, צילום חזה, אלקטרו־קרדיוגרם

..הנאבים מופיעים בשעת
מאמץ, וחולפים במנוחה.
הם מקרינים לניוון
הצוואר, השיניים, הגב
והזוועות, במיוחד זווע
שמאל״
(א־ק־ג) ואקוקרדיוגרם ניתן לאבחן את סוג
האיוושה. לפעמים יש צורך בצינתור כדי להעריך
את חומרת המצב.

• האם נבון כי אחוז הנשים
הסובלות מרישרוש בלב גבוה מאחוז
הגברים?
אצל נשים קיימת תופעה שבה המפתח הצניפי
הוא כאילו גדול מדי, ואז קיים מעין חוסר־התאמה
בין גודל המיסתם לגודל הלב. כאמור, זוהי
תופעה שכיחה במיוחד אצל נשים צעירות.
לאחרונה נערך בארצות־הברית מחקר בעיר
פרמינגהאם, לקחו את כל אוכלוסיית הנשים
בעיר, ערכו להן בדיקות ומצאו כי אצל *15
מקבוצת הנשים עד גיל 35־ 40 קיימת התופעה.

• אם בך, אולי התופעה היא טיבעית
לנשים?

ער גיל הבלות של האשה היא מוגנת
מהתקפי־לב בגלל ההבדלים ההורמונליים. אך
יש, כמובן, חריגות — כגון נשים המעשנות
באופן כבד. אחרי תקופת־הבלות, מגיל שישים
ומעלה, שיעור התקפי־הלב בין נשים וגברים
משתווה.

לפעמים זה גורם לכאבים לא טיפוסיים
ולדפיקות־לב.

אני לא יודע לגבי שום ופילפל חריף. מה שאני
יודע הוא כי מאכלים העשירים בשומן מהחי, כמו

כן, בחלק קטן מאוד מהמיקרים, כאשר ישנם
סימפטומים והסימפטומים מפריעים. בכל מיקרה
של רישרוש בלב יש צורך בבדיקה של קרדיולוג.

• האם נכון ששום ופלפל חריף
מונעים התקפי־לב?

אצל רוב הנשים אנחנו מאמינים שזו וריאציה
של הנורמה, ולא ממש מחלה.

• האם התופעה הזו מפריעה למהלך
התקין של מערך החיים?
• האם זה דורש טיפול?

(המשך מעמוד )8
גור נאות לקבל על עצמו את מישרד־הבריאות
האפור, אחרי שמישרד זה סבל שנים
רבות משר עת׳יק־יומין, שהפך זה מכבר לבדיחה
מהלכת.

פרם אף הצליח להעמיס עליו את ח״כ
שושנה ארבלי־אלמוזלינו כסגנית־שר.
איש מחוץ למוטה לא הסכים לעבוד עם
האשה הקשה והמרירה הזאת, הידועה
כנץ בנוסח גאולה כהן. רק משקיפים
מעטים תפסו, שמינויה של ארבלי־אלמוזלינו
היה צעד מבריק של גור,
והשתלב היטב בתוכניותיו המרחיקות־לכת.

יכול
להיות שסגנית־השר החדשה איננה
טיפוס קל במיוחד, אבל על עובדה אחת אי אפשר
למצוא אפילו משקיף פרלמנטרי אחד שיחלוק:
ארבלי־אלמוזלינו היא אשה חרוצה ומסורה
מאין־כמוה. מבחינת עקשנות, דבקות במטרה,
נכונות להקדיש שעות ארוכות לעבודה, אין לה
מתחרים בכנסת ה־ . 11 גור, שהעניין שלו
בסוגיות־בריאות הוא מוגבל־משהו מצא לו את
סוס־העבודה האידיאלי, שיעשה את כל המלאכה
השחורה, ויבקש עוד. הוא עצמו יכול להתפנות
לדברים חשובים יותר, ואף לקחת לעצמו אשראי
ממאמציה הבלתי־ נילאים של סגניתו.

השד גוי
פמגהיג לאומי
ץ ור אינו שבע־נחת מהממשלה עם הלי־
^ כור. לא רק שהוא, אישית, נרחק לקרן־זווית
— גור הוא הרמטכ״ל לשעבר היחידי שאינו חבר
בקבינט המדיני־ביטחוני — אלא ששנוא נפשו
עוד מימי יחידה ,101 אריאל שרון, נמצא
במרכדהעניינים.
גור מתעב את שרון עוד מימי פעולות־התגמול
של שנות ה־ ,50 ובעיקר בשל פרשת
המיתלה, שבה נהרגו חיילים רבים — לדעת גור,
בעטיו של שרון. מוטה גור הוא איש־הצבא
היחידי, הטוען באורח עיקבי ששרון הוא פחדן,
ושכל האגדות על אומץ־ליבו אינן אלא ״מיתוס״.
מידת האמת בטענותיו של גור טעונה בירור
מיוחד. שר־הבריאות החדש השתדל לרדת על
שרון בוועדת־החוץ־והביטחון, ואיו ספ,ק שיחרש
את מאמציו במליאת־הממשלה.
גור עצמו אינו נקי מפגמים בולטים. רבים
מאשימים אותו באחריות להרג אזרחים רבים
במיבצע־ליטני ב־ ,1978 בהיותו רמטכ״ל. זכורה
גם התנגדותו להסכם־השלום עם מצריים, והתבטאויות
מבטלות שלו בנושאי ״טוהר הנשק״.
ידוע גם שבתקופת פעילותו בתעשיה ההסתדרותית
שקד על טיפוח היחסים עם דרום־אפריקה
הגזענית. בכל הנקודות האלה אין הוא שונה מרוב
בני־דורו, שהלכו לפוליטיקה, במערך או בליכוד.
בשנים האחרונות חל בו תהליו־התמתנות
חשוב. הוא אומנם דבק בתוכנית הצבועה של
״הסכם עם ירדן״ ,בלי להציע שום דבר ממשי,
אבל אין ספק שתופעות הלאומנות הקיצוניות
והגזענות עוררו בו סימני שאלה רבים, וגם נטיה
להתמודד עימן בזירה הציבורית.

השכוע אותת מוטה גור על כוונותיו
לעתיד, כאורח שאינו משתמע לשתי
פנים. הוא מינה את ידידו הקרוב, אבנר
רגב ( )39 כיועץ כללי במישרדו. לרגב
אין כל יומרה להבץ בענייני־בריאות.
הוא איש המוסד לשעבר, נאה־מראה
ובעל רמה אינטלקטואלית גבוהה
מאוד. רגב ייעץ לגור בנושאים מדי־ניים־כלליים,
ביטחוניים (הוא מיזרחן
בעל שיעור־קומה, שעבד שנים רבות
בשירותי־הביטחון) ,תיקשורתיים ופו־ליטיים־פנימיים.
האתגר האמיתי של
רגב הוא לעבוד כבר עתה על המלכתו
של גור כאיש מס׳ 1לקראת הבחירות
הבאות.
כל כישלון של פרס (כמו ליל העופות
הקפואים, למשל) ,כל נפילה של מנהיג אחר,
ינוצלו באורח היעיל ביותר כדי לקדם את גור.
רגב ומוטה גור עצמו רוצים לפורר ולנפץ כליל
את מועדון־הארבעה (פרס, רבין, נבון בר־לב),
להבליט את שר־הבריאות כמנהיג לאומי ״תנועתי״
,בעל השקפה סוציאל־דמוקרטית הומאנית,
המוכן להיאבק בליכוד. לכן תומכים השניים
בעוזי ברעם כמזכ״ל המיפלגה, בשל האינטרס
המשותף נגד המנהיגות הקיימת, ונגד ״שותפות
רעיונית״ עם הליכוד.
רגב התחיל כבר השבוע לעבור על רשימות
חברי מרכז־העבודה, ולהכין את האסטרטגיה של
גור לקראת ההתמודדות בעתיד. כמו רוב המשקיפים
הרציניים, רואה גור דווקא ביצחק רבץ את
יריבו המסוכן ביותר.
כוונתו המקורית של פרס, לנטרל את גור
באמצעות מינוי כשר, נכשלה כליל. מעמדו כשר
מהווה לגור קרש־קפיצה ובסיס להכנת המערכה
שלו על ראשות מיפלגת־העבודה.

חיים ברעם

העולם הזה 2461