גליון 2466 מתאריך 5 בדצמבר 1984

סופגניות טלית מטימות,
גדולות ונפלאות. חגיגה
אמיתית לכל המשפחה. הפל
כפר בפנים, כולל השמרים.
לכן, מכינים אותן בהלות
ובמהירות.
הגישי סופגניות טלית חמות, בולבילההואתהאבבטות ובמוח שירבו טור.

מכחכים
המסקגה שד חציני־הים
איגוד קציני״הים סבור שנעשה עוול
נורא לרב־החובל אבנר גילעד.
מלבד העובדה שקבעתם ריעות ברורות וחד־משמעיות
לגבי מיקרה שדווח אליכם באופן חד-
צדדי ומגמתי, גם מיניתם את עצמכם לחוקרים
ושופטים בעת ובעונה אחת מבלי שיהיה לכם
שמץ של מושג על מה שבאמת התרחש באונייה
מורן (העולם הזה )14.11 ומה באמת קורה
בחוגי הקצינים ובחוגי הספנות בכלל ...מדוע
החלטתם, כי ״איגוד קציני־הים צריך היה לדעת
על המיקרה״ ומדוע אתם מרמזים, כי ידענו ולא
עשינו רבד?
יחד עם זאת, היום, לאחר שידועים לנו פרטים
רבים מאוד על המיקרה, על כל הגירסות הסותרות,
הגענו למסקנה כי העוול שנעשה — נעשה
דווקא לרב־החובל אבנר גילעד, וגם העולם הזה
נימנה על עושי העוול הנורא ...במחיר הריסת
חייו של אדם טוב.
י האיגוד הארצי לקציני־ים, חיפה

העבר שד הקפטן
יש קפטן ויש קפטן.
איך אפשר להזכיר את רב־החובל עילו אהל־שטיין(העולם
הזה )28.11 בנשימה אחת עם
אבנר גילעד? נכון שהיום אדלשטיין הוא מפקד
המורן ונכון שהבאתם כל מיני עובדות ביוגראפיות
על עברו, מעין־חרוד ועד היום, אבל רק
שכחתם להביא עובדה אחת: היה זה רב־החובל
עילו אדלשטיין שאסף, בשעתו, לספינתו, את
אנשי הסירות הווייט־נאמיים אשר היטלטלו בים
הסוער, והוא שהביאם ארצה.
רובי גולדמן, חיפה

פרס והאינטלקטואלים
קל מאוד להתקיף את שרון. אבל
עוד יותר קל, כנראה, לדחות את
היד המושטת מרבת־עמון.
הסערה בכוס מים שפרצה עקב דיברי ההתקפה
הסופר־מתונים של ראש־הממשלה שימעון
פרס על שר התעשייה והמסחר שלו, אריאל
שרון, בכינוס האינטלקטואלים המקורבים לשמאל,
היתה באמת טיפוסית.
בעיצומו של אחד השבועות הקריטיים ביותר
בתולדות המדינה, שבו דחתה ממשלת פרס,
בגסות ובחוסר־חזון מדיני, את היד המושטת
מרבת־עמון, עוררו האינטלקטואלים האלה רק
גיחוך.
שיחות־נפש עם איש הבועט בשלום, בעיצומו
של שבוע, שבו מתרחש המחדל האדיר הזה, רק
כדי לשמוע את הגיגיו המופשטים, היו ביזבוז זמן
אמיתי.
הנוסחה הזאת כבר הפכה מוכרת עד לזרא.
הדרך הקלה ביותר למכוכדות זה להיות אנטי-
שרון. כל פוליטיקאי המתקיף אותו, זוכה, אוטומאטית,
לאהדת אנשי־הרוח, אפילו אם דרכו
המדינית של המתקיף איננה ראויה לשום שבי
עמרי מירב, ירושלים
חים•

שארה רענ״ז

צי ק־ צאק
מי שאומר שנצא מן הבוץ הכלכלי
בתוך זמן קצר, איננו יודע על מה
הוא מדבר.
הופ! יש אינפלציה של 1,000 אחוזים. הופ!
אין! קצת עיסקת־חבילה, קצת קיצוצי־תקציב
(בעיקר על הנייר) וכבר מבטיחים או־טו־טו גם
אינפלציה חד־סיפרתית וגם צמיחה כלכלית
מחודשת. לא פחות ולא יותר!
אפשר לחשוב שבאמת ניתן לצאת מהבוץ
שבו קברו אותנו שבע שנות שילטון הליכוד
צ׳יק־צ׳אק. אפשר לחשוב שצריך רק איזה מאמץ
של כמה חודשים ונושענו! אפשר לחשוב,
שבסופו של דבר, לא נזדקק לכמה שנים טובות
אריה אירס, גיבעתיים
של יזע ודמעות.
(המשך בעמוד )4

אש״ו נותח
דף חרש

סקנדאל הטומנים

בעוד אלפי מתנדבים, יהודים וש־בים. סחם־
שים אחרי החיילת הנעדרת הדס קדמי. התעורר
מחדש הוויכוח הציבורי על שערוריית
הטרמפים. הטרם הוא סימן היכר של חבר
ת ידידותית ובלתי־אלימה. בי שראל של
היום. פשע הוא להפקיר צעירה
למצב שבו היא חסרת ישע. בבז־כונית
סגורה. פיתיון רכל מטורף.

המדיניות של יאמר ערפאת נחלה נצחון
מכריע: אש״ף עולה על דרך השלום והיוזמה
המדינית, וממשלת ישראל מבוהלת,
מכיוון שאינה רוצה לסגת מכל
השטחים תמורת שלום מלא. הפלסטינים
פתחו דף חדש — האם
תצליח ממשלת ישראל לג־תם
לכד שהוא ישאר ריק?

כתבת ה שער האחורי:

קטטה על אולם׳
המסע שנקטע

אציבה, שהציגה את עצמה כאשתו של
אולסי פרי, אמרה לתמי בן״עמי :״אני
אפגע בך, בת־זונה!״ אולסי אמר :״הכל
בינינו נגמר, היא חוזרת לאמריקה!״
ותמי, בת־זוגו בשבע השנים

האחרונות, מתוודה :״מאז
אולמי לא היה לי גבר אחר!״

מבור בעל סרתי את
מיכאל דקל
כורחו
״אינני רוצ ה שיהפכו או תי לכוכב, אני
ל א בנוי לזה,״ מ כ ריז ה כדו רג לן אבי
גולדר, ס פו ר ט אי ה שבוע

של העולם הזה, שהב קי ע
* * 7 8ה שבוע שלושער ל טו ב ת
ק בו צ ת בית״ר ירושלים.

רחר המרחרח
מדווחת:
סופה העצוב של חבצלת חבשוש, שנגעה
באלוהים • הקשר הבית״רי של שמוליק שי
• הפחות של ג׳יל תמיר • העגילים של מרי
גסמן • מדוע הסתפק דויד
אדמון בחתונה צנועה • ואיך
נתפס מיקי סלד בנמל התעופה
״בגלל קישקוש של אשתי.״

כדי למנוע את מינויו כסגן שר־הבי-
טחון, פתחו יריביו של מיכאל דקל
בתנועת־־החרות תיבת־פאנדורה של.
גילויים על מעשיו בגדה המערבית. מי
נטע את ״כרמים״ ,ההתנחלות שלא
היתה, מי עומד מאחורי החברות ה־מיסתוריות
של האחים
גינדי ומי יעקור את שור־

שיו הפוליטיים של דקל?

יוסי שר שמודיק

איך רצו כולם לשקם את הזכאית־מחמת־הספק
ברצח הכפול, איך נעצרה שרה
(״שמוליק״) אנג׳ל בחשד של סחר בסמים
ואיך הסתבך בפרשה העיתונאי
יוסי היימן, שניסה
לפרוש עליה את הסותוי

מדוע אין הממשלה מפעילה את
התאים האפוריסן
האם הממשלה חושבת שככה נוכל להמשיר?
האם היא חושבת שרק במילחמות ניוושע? האם
אין היא רואה שאיננו יכולים להמשיך לחיות
באיבה מתמדת עם שכנינו?
חוסיין הציע הצעת־שלום מובהקת, התואמת
את מצע המערך והממשלה, במקום לחשוב, לדון,
לשקול ולהפעיל את התאים האפורים במחשבה
הגיונית, שללה אותה והתחמקה ממנה בתירוצים
מתירוצים שונים• טל רביד, סריית־ביאליק

העולם הזה 2466

כתב ת ה שער הקדמי:

בדי שהתיסרוקת
תהיה אופנתית, יש
קודם לעשות תיס־פורת.
השיער הפא־ריסי
הארי! ביותר השנה
הוא בסיגנון קארה. ב־סיגנון
הכאסח מגלחים
קודם כל את העורף כולו.

הקננון נ ₪ו שט
מכריז השחקן
בהוליווד כזלס מטזרפיס כריזהבריטי א 3תו *3הופקינס
המשחק א ת הקפטן בגירסה
החדשה של הבאתטי, בראיון
בלעדי שנתן לעדנה פיינרו.

המדורים הקבועים:
מיכתבים
זה היה ״העולם הזה״ שהיה -
בן־גוריון עומד על הראש
קורא ילך -סקופ אווילי
בלונים תשקיך במדינה עלי דפנה
הנדון -מסע ומתן
יומן אישי -החגורות של קורפו

והסיפורים של בנבנישתי
אנשים -אין להרגיז

את אברהם שפירא
תמרורים -התאבדות במכסיקו־סיטי 21
מה הם אומרים -משה קצב. פאייפ
סמסרי, חיים רמון. חיים בורבה, 22 רינו צרור וטיבור גרוס

זה וגם זה -דניאלה בדרך לניו־יורק 25
לילות ישראל -ניסים אלתי, 26 ירדן לוינסון. מניקור ופדיקור 28 חלון ראווה -תיסרוקות פאריס
קולנוע -סוניה אורוול ו־1984
31 32 הווי 33 שידור -ניקוי ראש ושטיפת־מוח 36 תשבץ
הורוסקופ -הימים הרעים 37 והטובים בשבוע
מיבתבים לדותי -עינת עדני 38 ודייב אורן 42 רחל מרחלת על כל העולם
ספורט -בארי ליבוביץ, מן ק אנ ט
והכדורסל של מישפחת
46 קרפובסקי
אתה והשקל -לא פחות חשוב: זהב! 49

ענד-אל-והאנ דואושה, ה־ח־נ
שיצא לעמאן אך הגיע
רק עד ניקוסיה, מספו בראיון
חושפני על הרגשות
שליוו אותו בדרן, על נפח,
חששותיו הירהוריו על פרשת
הדס קדמי ומזהיר את ראשי
מיפלגתו.:אימיעוני־נונה!•
בהנדון מנתח אווי אננוי
את הפרשה, את הלחצים ש׳1-וקובע:
אי־הח־כ

וווו
הופעלו ׳>/
וו!כ*7ו

אפשר

לפעול למען
השלום

כחבר
מ יפ ל גת
העבודה.

הבלוף
שר צד״ר
הסורים מתנגדים להם, הדרוזים שוללים אותם,
השיעים שונאים אותם ורק יצחק הבין ממשיר
להשתעשע ביחידות של שכירי־חרב, ריקים ופוההרפתקנותנ 1 ויצר
11111
חזים, שרק המשכורת, המדים 1,
שלהם מביאים אותם ל״צבא
דרום לבנון״ .הפרשן הצבאי של
״העולם הזה״ מנתח את הבלוף.

מי דוצה יהודים שחולים
שר הקליטה ביקש מהם לקלוט יהודים סלא
שים. אד ראשי-המועצות כעסו
עליו. :שיקלטו אותם בקיכו־צים!
-דפנה ברק מדווחת.

זוחלי לקינון

אלון תבור, שהביא את התנינים לקיבוץ
גן־שמואל, מספר כיצד נסע לצוד אותם
בקניה, איך למד ללכוד את
הזוחלים המסוכנים ומה

אמרו על בך באסיפת המשק.

וה היה הוווו 9הוה שהיה
בליון.העולם תה־ ,שהופיע לפני 25 שנה, הביא את
הצעתו של נכה אירגון ההגנה משה ברש(שהיה פעם גם
איש אצ״ל, וב־ 1959ת ה בעל תחנת־דלק בחיפה ובעבור
שנים, בעל תחנות־דלק בסיני) ,להקים.ממשלת איתר —
בלי מפא״י־ ,הצעה שנראתה בשנה ת 11 למדינה
כדימיונית ביותר • הכתבה המרכזית. ,כך נישק אותי ג,ה צינדלר־ ,תתה
סיפורה של קיבוצניקית מתל־קציר שבצפון, על פגישתה עם הכוכב היהודי
גבה־הקומה מתליווד(שנולד כאיירה גתסל בברוקלין) ,אשר ביקר באותם
ימים באתן. הפגישה תאת הסתיימה בנשיקה, על כל שלביה, לפני המצלמות
(מבוכה, חיבוק בילבול — בול טלוויזיה בכרמל״ סיפרה על הצלחתו של
חשמלאי חיפאי צעיר לקלוט את שידוריה של הטלוויזיה הלבנונית, אחת
הראשונות במרחב, במכשיר שאותו התקין מחלפים ישנים • בשער הגליון:
דיוקנותיהן של שלוש התלמידות תרושלמיות, אשר בעת טיול באלת נכנסו
לבונקר־תחמושת ממוקש והפעילו מוקש, שהדגן.

אבא מודעי

מדנים עם סינים באזנ״ם, חוזווים
על הכתפיים ומאווקא׳ נווד נכנסת
הכנסת
ח״כים ממוספרים
50 מתוך 120 הח״כים של הכנסת
הרביעית הרגישו את עצמם, השבוע,
בכנסת, מייד בבית. אחר הכל, התחילו
השבוע את שנתם ה־ 12 בכנסת, שבה
הם משרתים ללא הפסקה מאז כינוס
הכנסת הראשונה בבוקר ירושלמי
מושלג בפברואר . 1949
הרבה נתונים סטטיסטיים אחרים
השתנו מאז בכל זאת. שעה שגילם
הממוצע של חברי־הכנסת הראשונה
היה 47 שנים ותישעה חורשים, גילם
הממוצע של חברי־הכנסת הרביעית
הוא 51 שנה ושמונה חודשים.
ואם 31 הח״כים הטריים לגמרי
בכנסת, אשר לא שרתו בשום כנסת
קודמת, יסתכלו סביבם, יגלו עוד כמה
עובדות מעניינות: המיפלגה הקשישה
היא הפרוגרסיבית (גיל ממוצע:
54 פלוס) :הצעירה ביותר היא מק״י,
המיפלגה הקומוניסטית הישראלית
( 43 שנים) .הח״כ הקשיש ביותר הוא
ח״כ אחדות העבודה נחום ניר 75י
הצעיר ביותר — ח״כ הציונים
הכלליים משה נסים (.)23
מארוקאי אחד. בין הח״כים 17
מישפטנים, תשע נשים, שלושה
רבנים, שלושה אלופים ואפילו שני
רופאים. ואילו רצו הח״כים של שלוש
הערים הגדולות להקים קואליציה,
לא היתה להם שום בעיה של רוב —

כי בין הח״כים 38 תל־אביבים 18 ,
ירושלמים ושמונה חיפאים.
פחות משעשע הוא ניתוח ארצות־המוצא
של הח״כים: פולין צועדת
בראש 38 אחריה רוסיה ( )30 ורק
במקום השלישי באה ישראל עם 23
ח״כים (כולל שיבעת הח״כים הערביים)
.ח״כ אחד בלבד הוא יליד מארד
קו(ח״כ מפא״י אשר חסין) ואחד(אבא
אבן) הוא יליד דרום־אפריקה.

טינשעשוה
על אידה קמינסקה
לא, לא הייתי במסיבה של רינה
את חושבת שזה כל כך מעניין אותי
נמאס לי כבר תמיד הכל אותו דבר
אנשים חכם א 1רב

• הסופר הקשיש אברהם
אלמליז־ז, שהיה ח״כ הכנסת
הראשונה, הגן השבוע על כבוד
העדה הספרדית. אחרי ששמע
סיפור על רב אשכנזי, אשר
נמנע מלשבת ליד אשה באוטובוס
ונטש את מקומו לידה,
בעוד שרב ספרדי, שבא אחריו,
לא היסס לשבת ליד אותה אשה,
העיר אלמליח השנון :״בגלל זה
קוראים לו אצל האשכנזים —
רב ואצל הספרדים — חכסד

מכחכים

זד אעס נהזזכמטת ריזססע! שהרג אח

איר נרצ חו
1ף לדוונ באילת?

פס 1ק 1שר פסוק

מה אפשר לומר על אב,
המתבטא כל העת בגנות
ילדו?
אחרי ששר־האוצר הודיע כי הילד
הזה, עיסקת־החבילה, הוא ילד דפק־טיבי,
ובכלל, כשיצחק מודעי מתייחס
לכל העיסקה הזאת כאילו היא נולדה
בהפריה מלאכותית ולו אין יד או רגל
בכל העניין, אפשר לומר רק דבר אחד:
עם אב כזה, מוטב להיות יתום.
רחל אברהמי, תל־אביב

עמדה ערבית
הקורא ויינגרטן איננו שי־

כל ההודעות על פטירת
הפסוקו הן מאוד טרם

זמנן!
מה פיתאום שיפסיקו את ״פסוקו׳
•(.העולם הזה?)28.11 נכון שכאשר
הגיעו מים עד נפש, החליטו בטלוויזיה,
כנראה, לגוון אותו מדי פעם, עם
פסוקו־של־מקום. אבל הפסוקרשל־יום
ממשיך בעוז, עם קטעים לא־רל־וונטיים,
מפרקים לא־רלוונטיים
מסיפרי תנ״ך לא־רלוונטיים.
ואם כבר, אז הרשו לי הצעה אחת
לפסוקו, הצעה שהיא כן רלוונטית
ושיש בה טעם, ריח וגם מסר:
0מפני ארבעה דברים הזיקנ ה \
קופצת על האדם: מפני היראה,

גירויים מדהימים ס עד ת החקירה

מודעה

לננורי

ואזור!׳,

נדצאגו לנתוץ להזהיר את ציבור יראי ה׳

״העולם הזה״ 1158
תאריך2.12.1959 :
הייתי עם אמש׳לי בהעצי מתים
זקופים באידיש עם אידה קמינסקה,
מה את מסתכלת עלי ככה? מה יש זה
לא אמנות, אפילו שזה באידיש?
טיפשה אחת. פשוט נמאסו לי כל
המסיבות וזה, לאמש׳לי היתה הזמנה
אז הלכתי איתה מה יש. אז אני רוצה
להגיד לר שזה היה נורא מעניין
ומאלף ואמנותי והכל.
קודם כל היו שם המון פולניות עם
פנינים באזניים וחתולים על הכתפיים
והמון עיתונאים וכל מיני שרים.
ובשורה השנייה ישבה חנה רובינא
והיתה נורא מתוחה את יודעת למה.
אז כשההצגה התחילה ראיתי שזה
בכלל לא קשה הבנתי כל מילה. הנה,
כשראש המשרד הזה אמר לבחורה
גיב א־שמייכעל זה היה לי נורא
מצחיק בהתחלה אבל התרגלתי מהר.
היא נהדרת האירה קמינסקה
הזותי היא נורא זקנה בחיי. היא היתה
כמו אירישע־סבתא כזותי. ובהתחלה
קצת התבלבלתי כשאומרים לה
בובניו. חשבתי שזה בובה׳לה אבל
אחר־כר הבנתי שזה סבתא׳לה. וזה
היה גם נורא משונה לשמוע אותה
שרה את הפאסו ההובלה הספרדי את
יודעת — ללה ללה ללללה לללה
ללה — באידיש. אבל היא באמת
נהדרת אפילו שזה באידיש כי
לאמנות אין שפות וגבולות.

ה קוני ם תפילין ונלדדתת

לקנות אך ורק מסופר ירא שמים לאוזר שנו ד ע ליו כי לצערגו
ול חרפ תנו יש נם סטודנטים ערביים וגם ס טודנטיו ת ע רניו ת המת עסקים
בגרפיקה לומדים את מלאכת הכתיבה ומפיצי ם את הפרשיות
הפסולו ת ל סו חרב! הקוני ם מכל הסן לי ד על מו ת לע שה! רו הים
וא י ן ׳

מזרז י ז

אלא

לכזורזין

האזהרה מסוסרי סת״ס ערביים
למי זה מפריע
מר-מיצוות, אך בעת שי רות
המילואים שלו ביקר
בבית־הכנטת הבסיסי וגי לה
שם הודעה מעניינת.
מה אפשר לעשות ביום־השבת
במילואים? הכל סגור, האוכל קר ואתה
רק מחכה לתורנות השמירה שלך. אז,
למרות שאני לא שומר־מיצוות, הלכתי
בבוקר לבית־הכנסת של הבסיס. היה
שם מניין של חברה ודוקא נוסו!־
התפילה שלהם, הצפון־אפריקאי, מצא
חן בעיניי.
מה שמאוד לא מצא חן בעיניי היתה
ההודעה הגיזענית שהודבקה על־ידי

מפני בע סיבנים מפני אשה רעה י
ומפני המילחמות.
שימעון שיבר, שער־חפר

תפוז עדיף ער תפוח
עצה לשומר הדייאטה.
אני לא מבינה בדיוק את החשבון
של סוחר־הבשר עזריאל עינב, המסתובב,
כשהוא עושה דייאטה, עם מקל־הליכה,
כדי להוריד לעצמו, בין ארוחה
דלת־קאלוריות למישניה תפוחים מן
העץ (העולם הזה .)28.11
למה לו תפוח, המכיל לפי הספר

למה ללעוג י
אלמוני על דלת בית־הכנסת (ראה
גלופה) ,המזהירה מפני עבודה ערבית.
למי זה מפריע אם גרפיקאים ערביים
ימלאו את מקומם של סופרי סת״ם
(אלה הכותבים סיפרי תורה, תפילין
ומזוזות) ,המתמעטים והולכים, ובלבד
שיעשו את עבודתם נאמנה?
חיים ויינגרטן, רחובות

טוב שם משמז טוב

עמד על רגליו, מכורסתו שליד שולחן״הממשלה בכנסת,
ונשבע אמוניס כשר״החקלאות. ראש״הממשלה
הוותיק, דויד בן״גוריון, לעומת זאת, ניצל את מזג־האוויר
והדגים לכל את עמידת־הראש שלו.

אם זה חטא, חוטאים בו
גם לא״אשכנזים!
למה ללעוג לאלה המעברתים את
שמותיהם, כפי שעשה עורר־הדץ
הירושלמי אברהם ברדוגו מתנועת
המיזרח אל השלום (העולם הזה
,)28.11 אשר הזכיר, בהבלטה, שלארי־אל
שרון קראו פעם אריק שיינרמן?
אין ספרדים המעברתים את שמות־המישפחה
הערביים למחצה שלהם,
כמו חבר הכנסת אוריאל לין, שנולד
אסולין ותת״אלוף דויד הגואל (מן השטחים,
חברת החשמל ולאחרונה,
רשות שמורות הטבע) ,שנולד ג׳ואלי
וכמה אבוטבולים נהיו אביטלים?

רחל רוזן(לשעבר רוזנצווייג),
תל־אביב

שלי, בדיוק 117 קאלוריות? אני ממליצה
לו על תפוז. זה רק 75 קאלוריות.
עליזה עופרי, ראשון לציון

לרבת בדי,
להרגי ש עם
כרזת־הפירטומת למצחים,
אפילו אם היא מאויירת
בנערה נאה, מביאה, בכל
זאת, תועלת ממשית, למי
שזקוק למצתים.
אני גרז׳ניק ואצלנו במישרר תלויה
הכרזה של מצתי־איגניס, שבה מופיעה
החיפאית הצעירה הזאת, עם החזה היפה
(איריס גרניט, העולם הזה .)21.11
נכון שבעל־הבית תלה את הכרזה כדי
שכולם, העובדים והלקוחות, ואני
בטוח שגם הוא עצמו, יוכלו לשטוף בה
מדי פעם את העיניים.
זה מה שנוגע לחלק של הכרזה בלי.
אבל יש גם חלק עם, החלק התחתון,
שמראה לא מה שיש לאיריס, אלא מה
שיש לאיגניס, יצרני־המצתים, להציע.
וכל נהג יודע כמה חשוב שיהיו לו
המצתים הנכונים• חיים חזן, חולון
העולם הזה 2466

בלונים

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה:
תל־אביב, רחוב נורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא״דואר 136
העורך הראשי: אורי אבנרי עורך־מישנה: דוב איתן
עורך תבנית: יוסי שנץ עורך כיתוב: גיורא נוימן
צלמי מערכת: ציץ צפריר ענת כרגוסטי וציפי מנשה
עורך דפוס: יפתח שביט ראש המינהלה: אברהם סימון
מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו׳׳ל :״העולם הזה״ בע״מ
הדפסה :״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אביב הפצה. :גד־ בע״מ

השבוע שאלו אולי עשרות אנשים,
בהזרמנויות שונות :״מה הייתם
אתם עושים, אילו היה לכם סקופ. כמו
היריעה על כוונתו של חבר־הכנסת
עבד־אל־והאב דראושה לצאת לעמאן?״
השליחות
של דראושה — במידה
שהיתה רצינית — הוכשלה על־ידי
הפירסום המוקדם שניתן לה (ראה
הנדון) .דראושה סיפר על כוונתו לאחר
הכתבים. הכתב מיהר להודיע על
כן למערכת שלו, וזו הזדרזה לגלות
זאת לטלוויזיה, כתעלול־פירסומת של
העיתון או של דראושה. ההמשך ידוע.
האם היה העולם הזה נוהג אחרת,
אילו סיפר דראושה על כן לנו?
את התשובה על כך ניתן למצוא
בדברים שאמר יאסר ערפאת עצמו
לעיצאם אל־סרטאווי המנוח, הרבה זמן
לפני הפגישה הראשונה שלי עם ער־פאת
עצמו. סרטאווי הזכיר את שמי,
וערפאת אמר לו :״יש לי אמון מלא
באיש הזה, מפני שהוא עורך של עיתון,
ובכל זאת לא פירסם מעולם רבר
שהוא התחייב שלא לפרסם, למרות
שישב על סקופים בינלאומיים רבים״.
לא מכבר כתבתי ספר על המגעים
בין כוחות־השלום הישראליים ואש״ף.
כאשר ייצא לאור, יתמהו רבים על
ריבוי הסקופים — וביניהם סנסציות
עולמיות — שנשמרו בסוד על־ידינו.
לפי הדת היהודית, פיקוח־נפש
דוחה שבת. המגעים המתנהלים בין
שני העמים, ושמטרתם היא למנוע
מעשי־איבה, להשיג שלום ולהציל
חיים, הם בוודאי בגדר פיקוח־נפש.
אוי לעיתונאי ואוי לעיתון שאינם
יכולים לשמור על סוד במשך 24שעות,
או במשך שבוע — ואם דראושה
עצמו רצה בפירסום אווילי זה, היה
העיתון צריך לשכנעו להימנע מכך.
הפירסום הרס יוזמת־שלום שיכלה
להיות חשובה. הסקופ הרס את נושא

הסקיפ ביירות ועמאן:
שתי פגישות
^ שבוע דובר הרבה על ״תקדים
\ 1אבנרי״ ,ונעשו השוואות בין פרשת
דראושה ובין השליחות שקיבלתי
על עצמי ביולי ,1982 כאשר חציתי
את הקווים בביירות בחברת חברות-
המערכת שרית ישי וענת סרגוסטי.
היו הרבה הבדלים בין שתי הפרשות.
אחד מהם היה לגבי טיב ההכנות.
דראושה אומר שהוא טס מן הארץ
בשעה ,17.00 וסבר כי בשעה 21.00
(עת שידור היריעה בטלוויזיה) כבר
יהיה בעמאן. לא היו לו שום תימוכין
לכך. המגעים שלו היו עקיפין, הכל
סודר תור שעה אחת בטלפון בין שלוש
ארצות, לא היתה הידברות מוקדמת
רצינית, וגורמים חשובים ביותר —
כגון יחסה של ממשלת־ירדן לעניין
— כלל לא היו ידועים לו. רק אדם
בלתי־מנוסה מאוד יכול היה להעלות
העולם הזה 2466

על דעתו שתוך שעה אחת זו יכול היה
ערפאת להשיג את הסכמתו של חו־סיין.
השליחות
שלנו, לעומת זאת. היתה
מתוכננת ומאובטחת עד לפירטי־פרטים.
עברנו
את הקווים ב־ 10.00 בבוקר.
במשך הלילה הייתי במגע טלפוני
ישיר עם לישכתו של ערפאת במערב־ביירות.
אני שהיתי אז במיזרח־ביירות.
לא הסתפקתי בכר. הייתי גם במגע
טלפוני עם עיצאם סרטאווי בפאריס.
סרטאווי. שעימו הייתי במגע רצוף
במשך שש שנים לפני כן. ובו בטחתי
כמו באח, היה במשך כל הלילה והבוקר
במגע טלפוני רצוף עם לישכתו
של ערפאת בביירות. הוא דיבר עם
האנשים השונים שהיו ממונים על
סידורי הפגישה, והבטיח אישית שכל
פרט ופרט יתבצע בדיוק כפי שנקבע.
כביטוח שלישי הכנסתי בבוקר
לסוד העניין צוות־טלוויז-ה גרמני.
שבראשו עמד ידידי. ושהיה מודע היטב
לחשיבות העניין. לא עלה על
דעתו למכור את העניין. צוות זה,
שהיה מצוייר בניירות לבנוניים שהיו
כשרים בשני צירי הקו. ליווה אותנו
בשעה שחצינו את הקווים, ויכול היה,
במיקרה של תקלה, לעזור.
ועם כל הסידורים האלה, לא הייתי
בטוח עד הרגע האחרון ממש שהכל
יסתדר כראוי. הייתי מוכן בליבי
לסיכונים ולתקלות הכרוכות בשליחות
כזאת בעת מילחמה, כאשר חוצים
את קו־האש. העמדתי את שתי חברות־המערכת
על סיכונים אלה מראש.
וביקשתי מהן להחליט בעצמן אם הן
רוצות לקחת בה חלק.
מובן מאליו שלא עלה על דעתי•
לפרסם מילה על כר -מראש — אף
שהמלון שבו שהיתי במיזרח־ביירות,
מלון אלכסנדר המפורסם, היה אז
מוקד התיקשורת הבינלאומית, ויכולתי
לגרום לרעש עולמי, אילו הודעתי
בבוקר שאני עומד לחצות את הקווים.
עצם המחשבה נראית לי מגוחכת. לא
הודעתי על כך אף לחברת־מערכת נוספת,
שהזדמנה לשם.
ההודעה על הפגישה נמסרה רק
אחרי שהסתיימה, ואחרי שסוכם בינינו
שאין לשום צד התנגדות לכך. ההודעה
.הראשונה פורסמה על־ידי דובר אש״ף.
ואילו דראושה יצא לדרכו מבלי
להיות בטוח בשום פרט. הפירסום
הרעשני המוקדם, עוד בטרם היה קיים
כל ביטחון לגבי יכולתו להגיע ליעדו,
היה בעוכריו. עמאן היא בירה של
מדינה ריבונית, שאינה מקבלת פקודות
לא מישראל ולא מאש״ף. פירטי
הסיפור מוכיחים כי כלל לא היתה
לאש״ף השהות הדרושה לסידור
העניין עם ממשלת־ירדן.
העולם הזה אוהב סקופים, ומתגאה
בהם. אך גם לסקופ יש מחיר —
ויש מחיר שלא כדאי לשלם אותו בעד
שום סקופ שבעולם.

התארגנותם של השרים מרדכי גור וגד
יעקובי.
בשלב זה אין הוא קורא תגר על מנהיגותו של שימעון
פרס, אבל הוא הסביר למקורביו, שאם שרי הבריאות
והכלכלה חושבים שהם יכולים להגיע לתפקידים בכירים
במיפלגה, הרי שגם לו יש מה להגיר בעניין.

האם בר־גרא דיבר?
תעינןיך
יחד מאיימת
מנכ״ל מישרד־ראש־הממשלה, אברשיה טמיר,
תוקף בשמו ובשם עזר וייצמן את הססנותו
של שימעון סרס, בבל הנוגע ליוזמות־שלום עם
ירדז וסיתרוז בעיית טאבה.
טמיר התבטא, שאם פרם חושש מיצחק שמיר,
עליו לזכור שרשימת יחד היא שהעלתה את
פרם לשילטון והיא זו שתוריד אותו.

מעצרו של יעקב בר־־גרא על־ידי בנימין
זיגל, ושיחרורו המפתיע של האיש, שהיה
מנכ״ל -מרכז הירידים״ ,גרמו להתרגשות
רבה במיפלגה הליברלית.
בר־גרא, שהוא דמות בולטת במיפלגה,
היה באחרונה מועמד לתפקיד מנב״ל דד
מיפלגה. הוא מקורב הן לאברהם שריר והן
ליצחק מודעי. בעבר הוא התבטא לא אחת
שייט לו מהלכים ומידע רב על מה ש־מתרחיש
באמת במיפלגה. העובדה ש
שלמה להט לא סילק אותו מתפקידו כבר
לפני זמן רב, פורשה על־ידי משקיפים בך,
שלהט, אף ודא חבר המיפלגה, אינו מעוניין
בפתיחת תיבת-פאנדורה.
עתה, אחרי שנחקר ממושכות ביחידה
הארצית לחקירות-הונאה, ישנה מבוכה
רבח במיפלגה ואף חששות.

מודעי מחפש דובר
קשר השתקה
נגד המועצה
ההידברות של שימעון פרם עם עורכי
היומונים הועילה: כלי־התיקשורת עשו יד
אחת לגנוז דיעות הנוגדות את הקו הרישמי
לגבי מועצת אש״ף.
השבוע נערכה מסיבת־עיתונאים מטעם המועצה
הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני, על נושא
המועצה הלאומית הפלסטינית.
המסיבה היתה רבת־משתתפים, ועוררה עניין רב אצל
עיתונאי ישראל. כלי־התיקשורת העולמיים נכחו גם הם.
למחרת לא פירסם אף עיתון ישראלי אחד אף מילה אחת
של דיווח על המסיבה — מלבד על המישמר והצהרון
חדשות.

.סולל בונה״ מנרי
את חל־סטריט
באיגרת לעובדי..סולל בונה״ ,שהופצה
השבוע, גילה המנכ״ל, שרגא רוטמן, כי
החברה הצליחה לחדור לענף הבניה בעיר
ניו־יורק.
כעת מתבצעת בניית מרכז מיסחרי
בשכונה ברונכס, על שטח של 25 דונם.
הפרוייקט — בניין בן 22 קומות — הוא
בהיקף של 60 מיליון דולר.
הפרוייקט הבא של ״סולל בונה״ בניו
יורק: בניין מישרדי בלב וול־סטריט, הרחוב
שהוא מרכז הסינאנסים האמריקאי,
בהיקף של 100 מיליון דולר.

לוי יתמוך בנסיגה
סגן־ראש־הממשלה, דויד לוי, רמז בצורה
שאינה משתמעת לשתי פנים, שאם תובא
לממשלה הצעה לנסיגה חד־צדדית מהשטח
שצפונית לשטח המובהק של דרום לבנון, הוא
יתמוך בה.
לוי אף ביקש לברר מדוע הדיון על כך מתמהמה.

לנדאו מתערב ב״מעריב״

מקורבין של שר-האוצר מחפשים בנרות דובר
למישרד-האוצר.
הדובר המוצע, בני רום. כתב כלכלי של הרדיו, לא יקבל
את התפקיד, אחרי שגורמים תיקשורתיים שונים הודיעו
ליצחק מודעי שהם לא יעבדו איתו. הדוברת הנוכחית,
אריאלה רבדל, תשוב בקרוב לרשות־השידור, ואינה
מתכוונת להאריך את תקופת שרותה במישרד־האוצר.
ניסיון להביא למישרד את דוברו של מודעי
ממישרד־האנרגיה, אבישי אמיר, לא הצליח. אמיר נפגע
מיחס מודעי כלפיו כשנכנס לאוצר, והוא מתאקלם היטב
לצידו של שר־האנרגיה הנוכחי.

שתי סגניות למערך
מייד אחרי מינוי סגני־השרים של תנועת
החרות, יציע שימעון פרם מינוי שתי סגניות
שרים מטעם העבודה. המועמדות הן נאווה
ארד, כסגנית שר-החינוך־והתרבות, ואורה
נמיר, כסגנית במישרד־ראש-הממשלה לענייני
נשים.

מישרד־התיירות מימן
מישרד־התיירות הוא שמימן את נסיעת
דוברת-המייטרד, דבורה גנני, לפאריס, ביחד
עם השר ופמלייתו, בסוף החודש שעבר.
בעיקבות פירסום מוקדם בעיתונות על הרכב המישלחת
לחדל, פסלה הוועדה הבינמישרדית את נסיעת גנני.
המישרר עתר לוועדה בשנית, ונדחה. אז החליט המישרד
להשלים בעצמו את הוצאות נסיעתה.

אברהם שריר עצמו ייצא בקרוב לניו־יורק,
מייד אחרי שובו מצרפת.

יננזון ל ש״ס
תנועת ש״ם בוחנת הוצאת עיתון חרדי
יומי, שיתחרה ב,.המודיע״ .אם ההוצאה
תהיה גבוהה מדי, תסתפק הרשימה בהוצאת
שבועון.
ביטאון ש״ם יספח גם כמה ביתבי־־עת
של פילגי אגודת־ישראל, התומבים בספר־דים.
הרעיון
נמצא בשלבים מתקדמים ביד
תר, וכבר נבחנו הצעות־מחיר של בתי־דפוס.

ראש
עיריית הרצליה, אלי לנדאו, מגלה באחרונה עניין רב
במעריב. לנדאו, חבר הנהלת הצהרון, נפגש עם כתבים
שונים ומסביר שהוא מעוניין להשפיע על בחירת עורך
העיתון והצמרת המצומצמת.

שכר־הדירה המוגן
עד הכוונת

שחד מתארגן

בכירים באוצר חוששים מכניעתו של השר, יצחק מודעי,
ללחצי הלובי של בעלי־הבתים במיפלגה הליברלית, לפרוץ
את הסכס־ההקפאה בתחום שכד־הדירה בדירות מוגנות.

שר־האנרגיה, משה שחל, החליט להקים
מוהד־בוח שלישי במיפלגת-הטבודה. מול

שר־המישפטים, משה ניסים, יערער בוועדת
המעקב של השותפים לעיסקת־החבילה על
ההחלטה להקפיא את דמי־השכירות, בעוד

הח״ב פינחס גולדשטיין פועל בכנסת למען
חקיקה שתצמיד את •טכר־הדירה למדד, מדי
חודש בחודשו, מינואר . 1985

דא יגדשו בחרמון
השנה לא יגלשו באתר החרמון.
כונס־הנכסים, שהיה אמור להפעיל את האתר במושב
נווה־אטיב, עדיין לא נכנס לפעולה, והאתר לא יהיה כשיר
להפעלה בחורף הנוכחי.

מהומה סביב ,,אריה,
בחוגי הבורסה היתה השבוע מהומה סביב
מניות חברת־הביטוח ,.אריה״ ,הנסחרות
בבורסה, אחרי שנפוצה שמועה — שהתבררה
אחר־כך כבלתי־נכונה — כי יש ניסיון לעקל
סכום גבוה מאוד של החברה, בגלל תביעה
כספית שהוגשה לבית־המישפט על-ידי לקוח
של החברה.

,,אגד״ גגד השבת
אוטובוסי -אגד״ ,אשר ייצאו במוצאי
השבת הקרובה מקריית־שמונה לתל־אביב
בקו המהיר החדש, שמיספרו ,845
יתחילו את נסיעתם בשעה — 3יותר
משעתיים לפני צאת השבת.

המפד״ר בעד מנדדבאזם
המפד״ל ידרשו מהעבודה להימנע מהוצאת
מסקנות נגד נגיד ״בנק־ישראל״ ,משה
מנדלבאום, אם בדוח מבקר־המדינה בעניין
המניות הבנקאיות יהיו הערות חד-משמעיות
נגדו.
הצמרת הכלכלית ממתינה לפירסום הדוח בכל רגע.
מנדלבאום, המזוהה עם המפד״ל, כבר מכין מיתקפה רצינית
והוא לא מתכוון לוותר על תפקידו.

בינתיים, נוצרה שדולה בעבודה למען בחירתו
של עדי אמוראי לנגיד, אם יודח מנדלבאום.

הורדת ריבית מספת
קרוב לוודאי שמייד אחרי פירסום מדד חודש נובמבר.
בשבוע הבא, יורידו הבנקים את שיעור הריבית הבסיסית
בשני אחוזים נוספים. שיעור הריבית יהיה אז עשרה
אחוזים בחודש.

אגגיל -כתב אישום
כתב-האישום נגד שרה(..שמוליק״) אנג׳ל על
סחר-בסמים יוגש עוד בתקופת מעצרה. התיק
בפרקליטות כבר מוכן, והראיות מבוססות על
הקלטות וצילומים שנעשו בדירת הכתב
הפלילי של היומון,.חדשות״ ,יוסי היימן, ברחוב
הירקון בתל־אביב, שם היא התגוררה.

מחפשים מניין
בדיבו־דים
חברי המיפלגה הליברלית לא הצליחו עדיין לאייש את כל
המישרות המגיעות להם בכנסת, על־פי ההסכם
הקואליציוני, מפני שאי־אפשר לקיים פורום הצבעות מלא.
הסיבה: תמיד חסרים מצביעים, שרים או ח״כים, השוהים
בחו״ל.

במיפלגה התבדחו, שהם מחפשים מניין כדי
להצביע על המועמדים למישרות הפנויות.

מי ימסד חברנת
ממשלתיות?
תוכנית האוצר למכור חברות ממשלתיות עשויה להביא
לשינויים במישרדי הממונה על החברות.

יצחק מודעי מעוניין שלצד עזריאל ולדמן
ימונה איש־מיקצוע, שיוכל להביא למכירה
חלקה של חברות רבות.

במדינה העם
השלום הוא פ שע
פרשות דראושה וקפליו?
משמשות תירוץ ליוזמה
שמטרתה האמיתית היא
לקבוע: מעולה למען השלום •
היא עבירה מלילית
קשה להגיע בישראל לדרגה של
אלוף החוצפה, מפני שיש מועמדים
רבים לכך. השבוע נרשם מועמד נוסף:
דויד בן־שימול, הנאשם ברצח ערבי
על״ידי ירי טיל באוטובוס, כשניסה
לבצע טבח המוני.
בן־שימול, חבר־רשום בתנועתו של

אערף! ד ף חד ש
^ חדי שהתפזר עשן מסביב למו־ד
£שבה־ 17 של המועצה הלאומית
הפלסטינית בעמאן, התבהרה התמונה.
העדויות הרבות של עדי־הראיה,
השידורים הישירים בטלוויזיה הירדנית,
הנוסח המלא של ההחלטות,
בחירת הוועד״הפועל והתגובות ברחבי
העולם — כל אלה גיבשו תמונה
ברורה לגמרי.

זוהי תמונה של מהפכה בתולדות
התנועה הפלכטינית.

החידוש אינו בעצם המדיניות של
יאסר ערפאת. זו התגבשה במשך שנים
רבות. והיתה ידועה לרבים.

החידוש הוא בכך שמדיניות
זו של ערפאת נחלה ניצחון
מכריע. היא התקבלה כמעט
פה-אחד על-ידי המועצה, הובטח
לה רוב מכריע בכל המוסדות,
רוב מתנגדיה סולקו מן
האירגון, או נשארו בחוץ.

נאשמ-ברצח בן־שימול

שיא החוצפה
מאיר כהנא, החשוד בנסיון לבצע טבח
המוני, איפשר לפרקליטו, המזדהה
עימו, להגיש קובלנה פלילית.
בין השאר תבע הגיזען החשוד-
ברצח להעמיד לדין את העיתונאי
אמנון קפליוק, על שנסע לעמאן כדי
לסקר את דיוני המועצה הלאומית
הפלסטינית.
זוהי, כמובן, דרישה מגוחכת. החוק
הישראלי מתיר בפירוש שליחות כזאת,
מכיוון שזהו מגע עם ״סוכן חוץ״ שיש
לו הסבר סביר, ושאין בו כוונה לפגוע
בביטחון המדינה.
אבל הפרקליט הימני התחכם, והגיש
את הקובלנה על עבירה אחרת:
כניסה לארץ־אוייב.
עבירה טכנית. בנסיבות המיק־רה,
זה רעיון אווילי. אם אין עצם המגע
עם אש״ף מהווה עבירה במיקרה זה,
הרי הנסיעה עצמה היא לכל היותר
עבירה טכנית. יהיה זה מגוחך להגיש
עליה מישפט.
הפרקליט הגיש גם קובלנה דומה
נגד אורי אבנרי, על פגישתו עם יאסר
ערפאת. כאן פעל בבורות גמורה.
היועץ המישפטי כבר קבע כי לא היתה
כאן עבירה, וכי הפגישה היתה חוקית
בנסיבות המיקרה. היועץ המישפטי
אינו שופט. הוא רק קובע שאין להגיש
תביעה, מפני שאין לו ספק שהשופטים
יזכו את הנאשם.
אבנרי לא נכנס באותו יום לארץ-
אוייב בלי היתר. היה לו היתר לנוע
ללבנון.
אומנם, באופן פורמלי הפר את
החוק חודש לפני כן, מייד אחרי פרוץ
המילחמה, כאשר עבר את הגבול כדי
לשהות עם הכוחות הלוחמים — כפי
שעשו באותה שעה עשרות עיתונאים
אחרים, שכולם הפרו את החוק באופן
טכני.
בן־שימול ופרקליטו שכחו להגיש
קובלנה גם נגד תמר גולן, שביקרה
השבוע בסוריה. אין זו שיכחה מיקרית.
ברור כי לא השמירה על החוק עמדה
לנגד עיניהם, אלא הצד הפוליטי.
סוריה, האוייבת הקיצונית, היא כשרה
בעיני מאיר כהנא. אש״ף אינו כשר.
לא ביטחון, לא שלום. אוכהנא
וגם רבים מאנשי הליכוד, שצעקו חמס
אחרי פרשת עבד־אל־והאב דראושה,
אינם מתכוונים לשמור על החוק הקיים,
אלא לחוקק חוק חדש.
החוק הקיים נועד לשמור על
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2466

את הסיכום הנכון ניסח דווקא נץ
ישראלי׳בעיתון ישראלי ימני־לאומני.
הכתב הצבאי איתן הבר, בצהרון ידיעות
אחרונות, הכתיר את כתבת־הסי־כום
שלו כך :״המועצה הפלסטינית
ברבת־עמון איפשרה לערפאת להתגבר
על הפילוג ולחזק מעמדו -
אש״ף החדש, על בסיס פת״ח וקבוצות
שוליות נהנה מתמיכתן של
רוב מדינות־ערב ומנאמנות שלוחותיו
הרבות ברחבי־העולם -עתה
יפנה לכיוון המדיני, המסוכן לישראל
יותר מכל פעולת־טרור.״

העצום של המוני העם הפלסטיני תומכים
עתה במנהיגותו של יאסר ערפאת.
יוקרתו של ערפאת חוזקה במידה
כזאת. שאין כיום אף אדם אחד בעם
הפלסטיני ובאש״ף, אשר יוקרתו מגיעה
אף לקרסולי יוקרתו של ערפאת.
לא זה בלבד שהוא נבחר פה אחד כיו״ר
הוועד־הפועל של אש״ף, אלא שניתן
גם אישור מוחץ למדיניות שלו.

• הקו של ערפאת אושר.

נקודת־המיבחן היתה הביקור שערך
ערפאת במצריים בראשית השנה, מייד
עם פינויו מטריפולי שבלבנון. ערפאת
עשה אז מהלך מדהים, מבלי להתייעץ
עם איש. במעשה דרמאתי זה כרת
ברית עם מצריים, והוציא אותה מן
הבידוד. רבים באש״ף לא הבינו את
המהלך המבריק ומתחו עליו ביקורות.
אחרים מתחו ביקורת על כך שערפאת
פעל על דעת עצמו, בלי אישור מוקדם.
השבוע אושר הביקור הזה בדיעבד
בהצבעה כללית, שהיתה אישור מוחץ
למדיניותו של ערפאת כולה.
• הובטח רוב לערפאת. הוו־עד־הפועל
הקודם טוהר. מתנגדי קו־

מצריים. אש״ף הודיע על נכונותו
לשתף פעולה עם מצריים, מבלי לחייב
אותה לבטל את הסכמי קמפ־דייויד,
אלא רק לשים קץ ל״רוח קמפ־דיוויד״.
ההבדל הוא שאין אש״ף מערער על
השלום הישראלי־מצרי. ואינו מתנגד
להתמקם בבירת ערבית שיש בה שגרירות
ישראלית. לעומת זאת ממשיך
אש״ף להתנגד להסכם ה״אוטונומיה״
של קמפ־דייוויד. והסכם זה אכן חשוב
כמת.

• נפתחה הדרך לברית עם
ירדן. החלטות המועצה מאפשרות
עתה שיתוף־פעולה מרחיק־לכת עם
ירדן. ולהופעה מדינית משותפת. הצעת
המלך להשתית את היוזמה החדשה
על ההחלטה 242 לא התקבלה ולא
נדחתה. למעשה. ניתן להנהגה יפוי־כוח
לנהל מדיניות פרגמטית.

הראשונה מתכוון אש״ף לנהל
מדיניות־חוץ פלסטינית עצמאית —
דבר הקרוי בסלנג הפוליטי הפלסטיני
״עצמאות ההחלטה הפלסטינית״.

הדבר התבטא לא רק במילים.
למחרת המועצה הועברו
רוב מוסדות א שך מדמשק
לעמאן, ובחלקן מדמשק לתוניס.
המגע עם סוריה נותק
למעשה.
באופן פרדוכסלי, חיזקה מילחמת־לבנון
את עצמאות אש״ף. בלבנון היו
כוחות אש״ף ומוסדותיו כפופים לווטו
סורי, בגלל שליטת הצבא הסורי
בשטח. רק אחרי יציאת אש״ף מן הבוץ
הלבנוני, איבדה סוריה את כוח־הווטו
שלה. עכשיו תקועה ישראל בבוץ זה.

אין אש״ף מתכוון להחליף את
• אושר הדו־שיח עם הישראלים.
בדיברי־הפתיחה שלו בירך האפוטרופסות הסורית באפוטרופסות
ערפאת את ״הכוחות המתקדמים״ ירדנית, והדבר ברור גם למלך חוסיין.
בישראל — ניסוח המצביע בבירור אין אש״ף שבוי בעמאן, והוא יכול
בכיוון מסויים. אחת ההצבעות החשו לעבור משם בכל עת. שיתוף־הפעולה
בות ביותר התקיימה לגבי הדו־שיח עם החדש בין אש״ף וירדן בנוי על אינטרס

לשון אחרת: אש״ך עלה על
דרך השלום, וזה מפחיד את
ממשלת־ישראל ואת תומכיה
יותר מכל פיגוע חבלני.

מדוע? מפני שיוזמת־שלום ערבית
גדולה ומשכנעת, שבמרכזה עומד
אש״ף, עשוייה לגייס לחץ עולמי עצום
למען שלום, שבמיסגרתו תחזיר ישראל
את השטחים הכבושים.

• ניצחונו של עונאת
ך* תוצאות •טל המושב היו חד!
1משמעיות. ובין המומחים לא היה
עליהן כל ויכוח. בין השאר:
• אשץ! התחזק. שנתיים וחצי
אחרי פלישתו של אריאל שרון ללבנון,
שנועדה בעיקר ״להרוס את תשתית
אש״ף״ ,הופיע אש״ף השבוע ככוח
המרכזי בעולם הערבי. ראשי מצריים.
ירדן ומדינות ערביות אחרות הודו בפה
מלא שלא תיתכן שום תזוזה מדינית.
אלא בשיתופו ובאישורו של אש״ף.
• נמנע פילוג. התנועה הפלסטינית
מאוחדת עתה יותר מכפי שהיתה
אי־פעם. הפילוג הגדול, שהכל ניבאו
לו, לא היה. היתה רק פרישה של כמה לסוריה אירגוני־ריסים. המשועבדים
של המועצה הלאומית הפלטשינית בעמאן, אשר
אחרי שיאסר ערפאת התולוב.
אלה לא הצליחו בנסיונם להקים
דחפוהו, כמעט בכוח, אל הבימה, כדי שיחזור בו.
פטר מתפקידו, כיושב־ראש
אש״ף מתחרה. גם האירגונים הקטנים
ערפאת נשא נאום נרגש, כשלידו היו״ר של המועצה.
הקשורים בברית־המועצות(החזית הע הוועד הפועל של אש״ף, הוקף על־ידי המוני הצירים
ממית של ג׳ורג׳ חבש, החזית הדמוק השלום סולקו. הושם קץ למצב הבלתי־ הכוחות הישראליים. בעבר קבעה הדדי, ויחזיק מעמד כל עוד קיים
רטית של נאיף חוואתמה והמיפלגה ה נסבל שהיה קיים מאז שנות ה־ .60 המועצה כי יש לנהל דו־שיח רק עם אינטרס משותף זה.
קומוניסטית הפלסטינית) סירבו להשתתף
בהקמת אש״ף נגדי. אחרי ושנתן ייצוג כמעט־שווה לגוף כמו ישראלים ״המתנגדים להלכה ולמעיסה
אש״ף לא ויתר רשמית על ״המאבק
שעשו את הכל כדי לחבל בכינוס המו פת״ח, ש־בו מרוכז הרוב הגדול של לציונות אותה ההחלטה הועמדה
להצבעה גם הפעם. אך היא נדחתה המזויין״ בשטחים הכבושים. אם כי כהתנועה.
ולרסיסים זעירים. כמו הקבועצה,
רמזו שלושה אירגונים אלה צה של אחמד ג׳יבריל. הוועד־הפועל ברוב עצום. על פי דרישתם של יאסר מה מנהיגים. כמו שגריר אש״ף בבייהשבוע
כי יחזרו לאירגון הכללי ברגע החדש משקף את המציאות בתנועה. ערפאת ומוחמד מילחם. תחת זאת רות. שפיק אל־חוט, הכריז במועצה
שיוכלו להיחלץ מן השבי הסורי( .איר־ מבין 14 חבריו יש 10 תומכים בטוחים התקבלה הצעה הקוראת לדו־שיח עם פומבית כי ״האופציה הצבאית אינה
גונים אלה חיים בסוריה ובאיזור־השיל־ בקו של ערפאת. שלושה מקומות הוש ״כל בעלי המצפון״ בישראל. המקבלים קיימת״ .הפיגועים נתפסים באש״ף
טון שלה בלבנון, שם נמצאים בסיסיהם
את זכות הפלסטינים להגדרה עצמית. כאמצעי להפגנת הקיום הפלסטיני.
ארו ריקים (אחד לאירגונו של חבש.
ואנשיהם, וגם מישפחות המנהיגים).
ברית־המו־של השלילי היחס
בגלל

ההמונים תמכו. המוני העם אחד לאירגונו של חוואתמה. אחד ל־מול
העמדה השלילית הטוטאלית
הפלסטיני בארץ ובפזורה התאחדו מיפלגה הקומוניסטית או לצאעיקה עצות. שהחריפה את המושב ודיבר׳־ של ממשלת־ישראל. אין תיקווה להמסביב
לאירגון. התמיכה באש״ף של הפרו־סורית ).מקומות אלה לא יאויישו הגינוי של רק״ח ערב כינוס המושב. פסקה גמורה של הפיגועים.
ירדו המניות של רק״ח בקרב צירי
ערפאת בשטחים הכבושים היתה בעתיד הקרוב.
המועצה לשפל חסר־תקדים. פרשת
אך אין ספק שאילו נפתחה
מכרעת. כל ההפגנות היו לטובת
• ניתן יפוי־כוח
לוועד־ דראושה עשתה רק רושם קטן. ונראתה הידברות רצינית בין ממשלת־ערפאת.
ועל כן נורו המשתתפים בידי הפועל. לווער־הפועל, שבו יש רוב
מלא לרבים בעמאן כתרגיל־פירסומת. בגלל ישראל ואשך, בצורה זו או
חיילי צה״ל. מתנגדי ערפאת. הקוראים כה עצום לערפאת, ניתן יפוי־כוח
הפירסום המוקדם המטופש ואי־בואו אחרת, ישירה או עקיפה, ניתן ומצ להשמדת
ישראל, לא הצליחו לערוך לגבש יוזמות משותפות עם ירדן
של האיש לעמאן.
היה להשיג הפסקת־אש הדדית,
לפעול
אף הפגנה אחת — למרות שנהנו ריים, כשהכוונה הברורה היא
בדומה להפסקת־האש שהיתה
בשקט מתמיכת המימשל הצבאי כדי לשכנע את ארצות־הברית לבטל
קיימת במשך 11 חודשים בגהישראלי.

החרם שלה על אש״ף, לפתח יוז־בול
הצפוני לפני מילחמת־ה־
• מנהיגות ערפאת התבצישראל. על וללחוץ
חדשה
מת־שלום
כל של העיקרית
משמעות

לבנון.

לא נותר שמץ של ספק שהרוב
• בוטל רישמית החרם על 1 1ההתפתחויות האלה היא כי בפעם
(המשך בעמוד 150

וין התנועה

מגעים או פיגועים

סליחה,
ט עו ת

ביום החמישי, בשעה ,12.00 כינס
שר־הקליטה יעקב צור מיבחר של
ראשי מועצות ועיירות: אברהם
(״בייגה״) שוחט מערד, שלמה
בוחבוט ממעלות, שאול עמור
ממיגדל־העמק ואחרים.
בפי השר היתה פניה הומאנית
לנוכחים: להירתם למען קליטתם של
יהודי אתיופיה בישוביהם.
הפניה עוררה זעם רב בקרב הנוכחים
:״שהקיבוצים יקלטו אותם״:
התרגז באוזניי אחד המשתתפים. צור
בריחת השבוע

וייצגו חבב שוב

למי שלא זוכר, הוגדר עזר יייצמן לא סתם כ״שר בלי תיק״ ,אלא כ״שר
למשימות מיוחדות״.
מה פירוש — משימות מיוחדות? הפירוש, מסתבר, רחב: ממעורבות
אינטנסיבית במהלכי ש״ס ליציאה אפשרית מהממשלה שבה הוא חבר (כפי
שדיווח העולם הזה לפני שבועיים) ועד למשימות מן הסוג שפרשת דראושה
מחווירה לעומתן.
וייצמן, הסבור משום־מה שכדאי לעמול למען השגת שלום עם מדינות־ערב,
נפגש לאחרונה עם מה שמכונה, בעגה העיתונאית ,״גורמים עדינים״.
בניגוד לפסטיבל דראושה, מקפיד וייצמן על חשאיות בכל הנוגע למיפג־שיו
ולתוכניותיו. משיחותיי עם שרים וחברי־כנסת הסתבר לי, שבמיפלגת־העבודה
יש גורמים היודעים על פעילותו של וייצמן ומברכים עליה. הייתי
מעזה להמר שבירכתם אינה ניתנת רק לאחר מעשה.
שר־החוץ יצחק שמיר הביע בפורומים שונים את הסתייגותו מפעילותו
של וייצמן, החודרת לתחום מישרדו, לרעת שמיר. בליכוד נוטרים רבים טינה
לווייצמן על כך שמנע מהם הקמת ממשלה בראשותם.
זה רק אחד הנושאים העדינים. שסביבם צריך ראש־הממשלה שימעון
פרם להתפתל, כדי להאריך את חייה של ממשלתו הרחבה.

^ וייצמן נפגש לאחרונה עס ״גורמים עוייגים״!

צור
מי? אנחנוז־הוא נציג התק״ם (התנועה הקיבוצית
המאוחדת) בממשלה.
״איזו חוצפה זו לפנות דווקא
אלינו?״ זעם משתתף אחר ,״זו העזרה
שהממשלה מושיטה לנוי שיפנו לישובים
מפותחים יותר, למרכז הארץ.
דווקא אנחנו הכתובת?״
מקנאים ברראושה
השבוע שעבר בכנסת נחלק לשני
ניגודים. לפני פרשת דראושה (יום
שני) ואחרי פירסומה (יום שלישי
ורביעי).
דפני היום השני איפיין את המושב
המשעמם והנינוח, שהעניקה לנו
ממשלת האחרות הלאומית. רבים מחברי
הקואליציה, שהשתעממו לאחרונה
בכנסת כמוני, העדיפו לטייל
בחו״ל(אברהם שריר, פנחס גו
לדשטיין,
חיים קאופמן, שרה
דורון, חיים בר־לב, עבד־אל־והאב,
דראושה, וכמובן אריאל
שרון — הם רק כמה משמות

השרים, סגניהם וח״כי הקואליציה,
שנעדרו השבוע מהארץ).
הבעיה נותרה היתה איך להעסיק
את הצדיקים שנותרו בארץ. פית־רונות
אינם חסרים. אחד מהם נחנך
ביום השני, בשעה .18.00 לקומה
החמישית של הכנסת(קומת הסיעות)
זומן קוקטייל של חברי־כנסת. מנ־כ״לים,
שר אחד לרפואה (משה
קצב) וראש מועצה אחד לקישוט
(שאול עמור, ראש מועצת מגדל־העמק)
לצורך ,״דיון חברתי־כלכלי״...
כן, כן, בפירוש!

• אחרי
כשהייתי בת ,16 נכנס בוקר אחד
לכיתתי בבית־הספר התיכון בכפר־יהושע
אדם נעים־הליכות, שהציג
עצמו במבוכה .״אני עבד, המורה
לערבית החדש שלכם מיקצוע
ההוראה לא היה בדיוק תפור עליו,
ועד היום אינני מעזה לכלול את
השפה הערבית בסעיף ״דובר שפות״,
בטפסים שהביורוקרטיה הישראלית
מרעיפה עלינו למכביר.
יש לי זיכרון מעורפל מהשיעורים
ההם של עבד טוב־המזג. הוא פצח
פעמים קרובות בשירה. לרוב היו אלה
שירי־אהבה בערבית, על ירח, זוג אוי

בצהרי היום החמישי היו במיסעדה
אולימפיה בתל־אביב כמה מאנשי
תנועת יחד. לקראת השעה 15.30
נדרכו היחדניקים, והתחילו להראות
סימני־תזוזה. לאן היו פניהם מועדות?
״יש ישיבה של צוות ההקמה של
יחד!״ התנצלו.
״צוות ההקמה?״ ביררתי אם אכן
שמעו אוזניי נכונה.
״כן, כן ״.השיבו לי ,״מנסים להקים
מוסדות, מנגנון ...בקיצור: להקים
מיפלגהז״
ואני סברתי לתומי שהברקת חייו
של עזר וייצמן, מנהיגה של יחד,
היתה בכך שהבין שמיפלגתו היתה
קוריוז ותו לא, וביטח עצמו, ושניים
מחבריו, בהסכם המפורסם עם מיפ־לגת״העבודה.
ההסכם היה צוואתה
של יחד.
״גם אני לא יודע מה ייצא מזה.״״
הירהר במבוכה אחד משרידי יחד, ואץ
לטקס האשכבה של צוות־ההקמה.

הפיל

^ בעבודה יודעים על וייצמו. ומה ובל>כוד!
ראשי-מועצות ועיירית-פיתוה רוגזיס על
שר־הקליטה, שבילוש מהם לקלוט פלאשים!
גבון נאלץ לשגות את עמדתו ולתמיד
בדרישות המורים, כדי להקות את דויד לוי!
^ פרס הודיע לאדרי טלפונית על נסיעתו של
דראושה 10 דקות לפגי השידור בטלוויזיה!

מיהו סוציאליסט?
״מהיכן תבוא הרעה?״ תהה השבוע
גורם במיפלגת־העבודה ,״מסוויטה ב־ניו־יורק
(שם מתארחת עדיין מיש־פחת
שרון) או ממישרד־השיכון־וה־בינוי?״
הרקע
לשאלה זו היתה התערבותו
של דויד לוי בסיכסוך־המורים. לוי,
הנאמן לתדמיתו כמנהיג הדפוקים
והחלשים, תמך בדרישתם של המורים
לעידכון בשיעור ד 8בשכרם.
עמדתו של לוי הכעיסה בן־זוגו
הבים. לילה וכדומה.
שמונה שנים לאחר מכן, בשבוע
הראשון למושב הכנסת הנוכחית,
ניגש אליי חבר־הכנסת החדש מטעם
מפלגת־העבודה, עבד־אל־והאב
דראושה, והפתיע אותי :״אנחנו
מכירים! את לא זוכרת את עבד,
המורה שלך לערבית?״
השבוע אין עוד אדם בישראל
שאינו מכיר אותו. לא במיפלגת־העבודה
ולא בעדת העיתונאים, ששברו
לעצמם את הראש כיצד לא
הימרו עליו קודם לכן ומדוע, לעזאזל,
פנה ל״עיתון דל־תפוצה״?
הידיעה הגיעה לראשי מיפלגת־העבודה
עוד לפני שידורה במבט.
ב־ ,21.00 בטלוויזיה. ראש־הממשלה
שימעון פרם התקשר עם ראש־הסיעה,
רפי אדרי 10 ,דקות לפני
מבט ודיווח לו על ההתפתחות
המפתיעה. אררי קיבל הוראה להחזיר
את הבן הסורר ארצה. והחל משדר לו
ידיעות דרך סוכנויות זרות(רויטרס)
שיצור עימו קשר. דראושה אכן שמע
את בקשותיו המשודרות של אדרי,
יצר עימו קשר טלפוני. וזכה בקבלת־פנים
ממלכתית בנמל־התעופה של
לוד. ולא של עמאן.

מהעבודה, יצחק נבון, שר־החינוך.
נבון נאלץ לתמוך אף הוא במורים,
בגלל עמדתו החד־משמעית של לוי.
והתבטא נזעמות על כך בשבוע שעבר.

שסבור שכבר נתקל בקטע זה
או קטע דומה, אינו טועה בהרבה.
התסריט מתחיל לחזור על עצמו:
גורמים במיפלגת־העבודה. בעלי תר

אני!״

מית סוציאליסטית (ישראל קיסר.
מזכ״ל ההסתדרות, שנאלץ לסגת
מכוונתו להסכים לעיקור תוספת־ה־
הפלנלית ביום הרביעי אירגן נשיא אוניברסיטת
חיפה, אפרים עברון, יום־
עיון על יחסי ארצות״הברית־ישראל.
הסימפוסיון כלל אורחים רמי־מעלה:
גייימם שלזינגר, לשעבר שר-
ההגנה האמריקאי, לורנם איגל•
ברגר, לעבר סגן שר־החוץ האמריקאי,
סול לינוביץ, לעבר השליח
האמריקאי המיוחד במרחב, חבר־הכנסת
אבא אבן, סמואל לואים,
שגריר ארצות־הברית בארץ ועוד.
הדיון היווה הרפייה מהעיסוק
האינטנסיבי בפרשת דראושה. מעניין
ביותר היה נושא התארים. בארצות־הברית
נהוג להמשיך ולכנות את
נושאי התפקידים בתאריהם, גם אחרי
סיום הקדנציה שלהם. אין לכם מושג
איזו הרגשה טובה זו לשבת בפורום
מצומצם ולפנות זה אל זה: מיסטר
פרזידנט(לנשיא האוניברסיטה) ,מיסטר
סקרטרי(לשר־ההגנה לשעבר).
אולם הדבר בהא־הידיעה שמשך
את תשומת־הלב היה מסיבת־עיתו־נאים
מאולתרת, שהתארגנה באחת
ההפסקות. אז מה שואלים בישראל
אנשים שהיו במרכז העשיה בארצות-
הברית לפני כמה שנים? על קוריוזים
מתקופות כהונתם? או אולי על דרגת
מעורבותם בפוליטיקה האמריקאית
כיום? לאו־דווקא. אורחינו התבקשו
להביע את דיעותיהם על המצב הכלכלי
הקשה של ישראל.
יוקר. עקב התנגדותו של לוי) או
עממית (נבון) ,נאלצים לשמור בציפורניהם
על תדמיתם זו. נוכח הכיר-
סוס השיטתי מצד הליכוד, שהפך
מיבצר הסוציאליזם בישראל, ובעיקר
— מכיוונו של׳ לוי, המנהיג הסוציאליסטי
העולה.

תגובה

בשבוע שעבר העניק העולם הזה ציון־לשבח לשלמה בוחבוט,
ראש־מועצת מעלות־תרשיחא, על התנהגות למופת: בוחבוט. נכתב, איים על
שוטר — וברה.
בוחבוט, שהיה עסוק מכדי להגיב בשבוע שעבר לפני הפירסום, הגיב אחרי
הפירסום .״אכן אמרתי לשוטר, ניפגש מחר במרחב! אולם זה לא היה על תקן
איום! תעודותיי, שבהן סירב השוטר להכיר, נותרו אצלו, ורציתי לקבלן חזרה״.
בוחבוט מבקש להוסיף עוד, שהוא מסכים עימי לחלוטין בכך ש״אל
לבעלי־תפקידים לדרוש לעצמם פריווילגיות, כי אם להיפך — עלינו לשמש
דוגמה ולהתנהג למופת!״

דפנה ברק

במדינה
(המשך מעמוד )7
ביטחון המדינה. זהו חוק דראקוני,
שאין רבים כמוהו בעולם הדמוקרטי.
אך אין הוא מספיק לאנשי הימין.
מטרתם אינה ביטחונית, אלא פוליטית.
הם רוצים למנוע כל פעולה
למען השלום, המחייבת הידברות.
אילו היתה ישראל מקבלת חוק כזה,
היא היתה מכריזה קבל עם ועולם:
במדינת־ישראל הפעולה למען השלום
היא פשע פלילי.

הממשלה
רא ל שמח, לא ללמוד
שימעון פרס אינו גן־גוריון
שגי אד הוא מגסה
לחקות אותו
שימעון פרס מגדיר את עצמו
כ״תלמידו של דויד בן־גוריון״ .השבוע
התייחד על קיברו של ״הזקף, בטקס
שנועד יותר לפאר את פרס מאשר את
רבו.
טענתו של פרס נכונה מבחינה אחת:
הוא לא שכח דבר מתרגילי בן־גוריון,
והוא לא למד דבר מאז. השבוע הוכיח
זאת בצורה משכנעת. י
מדינה קטנה ואמיצה. אחד
מהישגיו הגאוניים של בן־גוריון היה
בשיכנוע העולם שישראל היא מדינה
חלשה, מוקפת־אויבים, החותרת בלי־לאות
לשלום — בעוד שהוא ניהל
מדיניות הפוכה.
עד למיבצע־סיני, ואולי עד למיל־חמת
ששת־הימים, הצליחו ממשלות־ישראל
לשמור על תדמית זו בעולם,
בעוד שהן מפקיעות את חלק־הארי של
אדמות הערבים במדינה, ומונעות את
פיתרון בעיית־הפליטים, מקיימות
מימשל צבאי לאזרחיהם הערביים ומצטרפות
לקואליציה קולוניאלית
בינלאומית נגד מצריים.
אך העולם האמין להצהרות־השלום
של ישראל, והדבר הוסיף לכוחה•
מזון למטומטמים. אחרי 17
שנות כיבוש הגדה והרצועה, שבע
שנות ממשלת־הליכוד, תנופת ההתנחלות
והפלישה ללבנון, נהרסה תדמית זו
לחלוטין. זוהי סחורה שאין לה עוד
קונים רבים בעולם.
אולם שימעון פרס דבק בשיטה.
הוא בטוח כי יוכל לחזור על תרגילי
בן־גוריון, ולשכנע את העולם בהצה־רות־שלום
מצלצלות וחסרות־תוכן.
כך עשה גם השבוע. אחרי המהפך
הגלוי שחל במועצה הלאומית הפלסטינית,
שאישרה 6ת מדיניות־השלום
של ערפאת (ראה מיסגרת) ,ואחרי
הכשלת יוזמתו של עבד־אל־והאב
דראושה על־ידי פרס עצמו (ראה
הנדון וראיון־השבוע) ,קם פרס בכנסת
והציע למלך חוסיין להיפגש עימו
״בלי תנאים מוקדמים״ ,תוך שיתוף
נציגים מן הגדה המערבית.
היה זה מזון למטומטמים — בישראל
ובעולם. כי:
• המלך חוסיין כבר הודיע שאינו
מתכוון לשאת ולתת במקומם של
הפלסטינים, וכי רק אש״ף מוסמך לנהל
משא־ומתן כזה. זוהי עמדה סופית ונחרצת.

איש לא ינהל משא״ומתן ״בלי
תנאים מוקדמים״ ,כי פירוש הדבר
שיחות אינסופיות על שום דבר, כמו
שהיו שיחות־האוטונומיה עם מצריים.
כל משא־ומתן צריך להתבסס בבירור
על הנכונות לשלום מלא תמורת נסיגה
מהשטחים הכבושים.
• כיום, בדצמבר ,1984 ההתעלמות
מאש״ף היא לא רק אווילית, אלא מגוחכת
ממש.
• אין בשטחים הכבושים אף אדם
אחד המוכן להשתתף במשא־ומתן עם
ישראל במקום אש״ף, ובלי אישור
מפורש של אש״ף.
חבילה ריקה. חבילת־השי של
שימעון פרס דומה למעשה־קונדס של
ילדים. היא ריקה.
לפני 25 שנים זה יכול היה להצליח.
כיום זה מגוחך.
בין השאר מפני ששימעון פרס אינו
דויד בן־גוריון שני, כשם שיצחק שמיר
אינו משה שרת במהדורה חדשה.
העולם הזה 2464

וי 1דוו
זה היה מחזה דרמאתי, מסעיר והיתולי -אך מוסר־ההשבר שלו חשוב ביותר

ן פני שבוע היה השם עבד־אל־והאב (״עבדו של
) אללה הנותן״) מזכיר רק אליל־זמר־ידוע. עכשיו יודע כל
ילד בישראל מיהו עבד־אל־והאב — חבר־הכנסת דראושה.
במשר כמה ימים כיכב דראושה במחזה שהיה חליפות מסעיר
ומשעשע, דרמאתי והיתולי. מחזה בעל עליות וירידות, שיאים
ונקודות־שפל.

בקיצור: מחזה מן החיים, חומר־גלם למחזאי במו
שקספיר.
הנפש הראשית במחזה עצמו היא בן־אדם אמיתי: אמיץ ונפחד,
חכם ונאיבי. אידיאליסט ודואג לעצמו. איש מן החיים.

אך אל נניח לסעלוליו של המחזאי, לרגעים
הדרמאתיים והקומיים, להסיח את דעתנו מן העיקר.
יש מוסר-השכל למחזה הזה. ומוסר השכל זה נוגע

לחייני*
שליחות שקיבל על עצמו עבד־אל־והאב דראושה

1ן הוכשלה על־ידו עצמו עוד לפני שהחלה. כמה ערבים
ספקניים טענו באוזניי השבוע שהוא עשה זאת בכוונה .״זה היה
הכל תרגיל של פירסום־עצמי,״ ניסה אחד מידידיי הערביים
לשכנע אותי .״הוא לא רצה בכלל להגיע לעמאן, ולכן עשה מה
שעשה.״
כמה יהודים היו ספקניים בצורה אחרת .״הערבים בישראל
מתחילים להיות יותר יהודים מאשר היהודים עצמם,״ אמר לי
ידיד יהודי .״גבר ישראלי גומר מהר כדי לרוץ ולספר לחברה׳.
דראושה רץ לספר עוד לפני שגמר, ובעצם — לפני שהתחיל״.

1נ 1תן
לעיני העולם הערבי כולו. בכך היתה חושפת את עצמה מול
תעמולת־הארס הסורית והלובית. זה היה יותר מדי.

ואילו לממשלת־ישראל ניתנה באותה השעה
ההזדמנות לאתר את דראושה ולעלות עליו במכבש
של לחצים;־שאייט כמוהו, במצבו ובמעמדו, לא היה
מסוגל לעמוד בפניהם.

** ה התרחש בליבו של דראושה, כאשר יצא
לדרכו?
הוא קיבל החלטה גדולה ומרגשת, שהיתה עלולה לסכן את
עתידו. הוא יצא בניגוד למצעה ולרצונה של מיפלגתו. מה חשב
לעצמו?

אני משער שהאמין בכוחה של המחווה
הדרמאתית.

בוודאי אמר לעצמו׳ :כאשר יראו אותי על מירקע הטלוויזיה,
כשאני נואם לפני המועצה הלאומית הפלסטינית. ייפתחו שדרי

מי שפירסם את הידיעה לפני שקיבל הודעה סופית
שדראושה אכן נחת בעמאן — ביצע פשע נגד

היוזמה
ך* יו לפירסום שתי תוצאות: מצד ממשלת־ירדן ומצד
( \ ממשלת־ישראל.

מבחינת המלך חוסיין, יש הבדל עצום בין עצימת
עין מול מחווה של אש״ך ובין שיתוף־פעולה גלוי
והפגנתי עימה.
אין ספק כי ההזמנה שהעניק אש״ף לחבר־הכנסת זכתה
באישור מוקדם של חוסיין. לא היה עולה על דעתו של מישהו
בצמרת אש״ף להזמין את האיש לבירת־ירדן, לכינוס שעמד כולו
תחת חסות המלך וכוחות־הביטחון שלו, מבלי להודיע לו על כך
מראש ולקבל את אישורו. זה מובן מאליו.
אילו הגיע דראושה בשקט, והיה מופיע לפתע מעל בימת
המועצה הלאומית, היתה ממשלת־ירדן יכולה להעמיד פנים
כאילו הועמדה לפני עובדה מוגמרת, ולהעניק לה גושפנקה
אחרי־מעשה. אך כאשר התפוצץ העניין ברעש כה גדול מראש,
היה עליה להעניק אשרת־כניסה רשמית לחבר־כנסת ישראלי,

על אזרח ערבי בישראל אפשר להפעיל לחצים,
שיהודי כלל אינו מסוגל להעלותם על דעתו.
דראושה בא מכפר קטן, איכסאל. כמעט כל תושבי הכפר הם
בני החמולה שלו, מישפחת דראושה. אין גבול לעונשים
שמיפלגת־השילטון יכולה להטיל על כפר כזה, אילו העז
דראושה להפר את פקודתה המפורשת. שלילת תקציבים, הרעבה,
אבטלה, הפקעת אדמות, הטלת צווי־ריתוק — ועוד וכהנה וכהנה
וכהנה.
אדם שהוא חלק מציבור, בן של חמולה ואחראי למישפחתו
אינו יכול לעמוד בפני לחצים כאלה.
ציריך להיות ברור לחלוטין: לא יאסר ערפאת, וגם לא המלך
חוסיין, הם שמנעו את הופעתו של חבר־הכנסת הישראלי בפורום
העליון של העם הפלסטיני, כדי לשאת שם נאום נרגש למען
השלום.

כאשר

לזה יקרא מצח נחושה.

האיש שבירבר במשך שנים על ״האופציה הירדנית״ השיב
ריקם את המחווה הגדולה של המלך חוסיין, שקם במועצה
הלאומית הפלסטינית והכריז על העיקרון של ״שלום תמורת
שטחים״.
האיש, שטען במשך שנים שאם יהיה אש״ף מוכן לשלום עם
ישראל ״אש״ף לא יהיה אש״ף״ ואפשר יהיה לדבר עימו, מנע
מחבר־מיפלגתו להידבר עם אש״ף, פנים אל פנים, פומבית וגלויות,
על נושא זה עצמו.
מדוע?

אולם אני בטוח שדראושה עשה זאת מתוך
נאיביות וחוסר־נסיוז.

1לעיתון. זאת היתה שגיאה נוראה בכל מיקרה, קל וחומר
כשמדובר בעיתון שהוכיח חיש״מהר שהוא בלתי־אחראי להחריד.
כדי לזכות במעט פירסום עצמי(לעיתון) ,הוא מסר את הסקופ
לטלוויזיה, לשידור מיידי, כאשר דראושה עזר היה בראשית
דרכו.
הטענה כאילו סבר מישהו שבמועד זה כבר יהיה דראושה
בירדן מעידה רק על חוסר־הבנה מזעזע. גם לולא החבלה
שנגרמה על־ידי הפירסום עצמו, יכלו להיות מאה ואחת תקלות
ואי הבנות בתהליך מסובך זה, שהיו גורמות לעיכוב.

אל דראושה על
יכיל מישהו לבוא בטענות
שזנח את השליחות שקיבל על עצמו, ונכנע לתכתיב
מיפלגתו.
על כך אפשר רק לומר: אל תדון את חברך עד שתגיע
למקומו. ושום יהודי אינו יכול להגיע למקום הזה.

ך שיא החוצפה הגיע פרס השבוע,
/אמר ש״המלר חוסיין לא נתן ויזה לשלום״.

ף* רור בי השליחות הוכשלה ברגע שהיא פורסמה
בתרועת־חצוצרות על־ידי עיתונאי, שקיבל את המידע
מדראושה עצמו.

כל הפרה של כלל חיוני זה מביאה בהכרח להרס
היוזמה, ואולי גם לנזק גדול הרבה יותר.

ך* ראושה קבר את יוזמתו כאשר סיפר עליה מראש

במועצה הלאומית, היתה
אילו הופיע דראושה
מיפלגת־העבודה מגרשת אותו משורותיה. אך
דראושה יורט בדרכו, לפני שהגיע לשם.

האיש שמנע זאת היה שימעון פרס, ראש
ממשלת־ישראל וראש מיפלגת־העבודה.

אני סבור ששתי חוות־הדעת האלה אינן נבונות

ואינן צודקות— .

אנחנו, קומץ הישראלים שבנו בעשר השנים האחרונות,
במאמץ ארוך וסבלני, את גשר ההידברות עם אש״ף, למדנו עד
כמה מורכב ועדין תהליך זה. כל פגישה בין ישראלים ובין אנשי
אש״ף דומה לניתודדלב־פתוח: יש אלף ואחר גורמים שיש
לקחתם בחשבון, וכל אחד מהם עדין מן השני. יש בעיות של
ביטחון של כל הצדדים, יש בעיות לגבי המדינה המארחת, יש
היבטים פסיכולוגיים ודיפלומטיים למכביר.
לכן מחייבת כל פגישה הכנות מדוקדקות, דאגה לפירטי־הפרטים,
דיסקרטיות קיצונית וטאקט מירבי.
התנאי המוקדם המוחלט הוא התנזרות גמורה מפירסום עצמי.
בגלל הרגישות הקיצונית של היחסים, אסור לחלוטין לתת
לפגישה כזאת פירסום מוקדם, וגם אחרי הפגישה יש לפרסם
ברבים רק מה שסוכם על־ידי שני הצדדים.

ועל הידברות עם המנהיגות הפלסטינית המוסמכת — אש״ף.
זוהי סתירה מהותית. כל עוד לא עשה דראושה דבר, ניתן היה
להסתירה. אר ברגע שדראושה ניסה לפעול על פי השקפותיו,
ירדה עליו המיפלגה כמו טיל אטומי.

,מפני שהשלמה עם יוזמת דראושה היתה מביאה
לנפילת הממשלה — והפחד הזה גובר בליבו של
פרם על כל שיקול אחר.

דראושה אחרי שובו: מחזה מן החיים
שמיים. המעמד הסימלי יביא להתרגשות כה רבה, וילהיב עד כדי
כר את דמיון ההמונים היהודיים והערביים, שמיפלגת־העבודה
תצטרך לברך על המוגמר.
יתכן שזהו חשבון נאיבי. דראושה עדיין אינו מכיר את
מיפלגת־העבודה כמות שהיא.

אך ביסודו של דבר דה זה חשבון נכח. המעשה
הדרמאתי משפיע, הדוגמה האישית משכנעת.

אילו ראו המוני ישראל על המירקע את פניהם של 261 חברי
הפרלמנט הפלסטיני, בשעה שחבר־הכנסת מישראל מדבר על
הפסקת הפיגועים ועל הכרה הדדית, היה זה משנה לחלוטין את
התדמית של ״אירגון המרצדים״ ו״ראש המחבלים״ ,המצויירת

בשקידה על״ידי מיפלגת־העבודה והליכוד.

אך לדבר אחד לא היה דראושה מוכן: שממשלת־ישראל
תיירט אותו כעוחי בדרכו.
ובגלל הפירסום המוקדם, חסר־האחריות, זהו הדבר שקרה.

**ם שובו נתן דראושה את ידו לאגדה כאילו חזר בגלל
הסירוב הירדני ו/או בגלל סיום מושב המועצה הלאומית
הפלסטינית.

אין זה נכון.

דראושה יכול היה להיוועד עם ראשי אש״ף בעמאן גם אחרי
סיום המועצה עצמה, מפני שדיוני המוסדות הנבחרים נמשכו שם.
יתכן מאוד שהשילטונות הירדניים היו מאפשרים את בואו, אחרי
שהתגברו על הזעם הראשון על הפירסום.

לא משום־כך חזר דראושה בידיים ריקות. הוא חזר
מפני שהופעל עליו לחץ אדיר.
חשוב להבין זאת. דראושה זכר השנה במקום ברשימת־המערך
לכנסת אחרי שקמה הרשימה המתקדמת לשלום, שהוכיחה כי חל
שינוי עמוק בקרב הציבור הערבי בישראל. אי אפשר היה עוד
למערך להציג רובוט ערבי נכנע, חסר ריעות, בובה נטולת״רצון.
דראושה עצמו לא הסתיר את דיעותיו. ראינו אותו על
המירקע במערכת־הבחירות, כאשר עמד ליד יצחק נבון ודיבר על
מדינה פלסטינית עצמאית, שתקום לצד ישראל — מילים
הלקוחות הישר ממצע הרשימה המתקדמת, והנוגדות לחלוטין
את מצע מיפלגתו. דראושה נבחר כאיש מיפלגת־העבודה, שיש
לה קו אנטי־פלסטיני קיצוני. היא שוללת כל שלום המבוסס על
הנסיגה לגבול ה־ 4ביוני, על הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל

הוא פוחד מפני גאולה כהן. הוא פוחד מפני אריאל שרון
ומרעיו. הוא פוחד מפני יצחק שמיר. הוא פוחד מפני יצחק רבין,
האוייב הקיצוני ביותר לשלום ישראלי״פלסטיני.

ייאמר הדבר בפה מלא: השבוע הוכיח שימעון
פרם כי הרצון להישאר ראש־הממשלה גובר אצלו
על האינטרסהעליון של מדינת־ישראל, ובי
האינטרס של מיפלגתו גובר אצלו על תיקוות
השלום.
זהו מוסר־ההשכל הראשון של פרשה זו. אין דראושה יכול מפני השלום כחבר מיפלגת־העבודה,
לפעול למען
שמיפלגת־העבודה מתנגדתלשלום, שיחייב אותה להחזיר את
השטחים הכבושים ולפרק את ההתנחלויות. אם הוא מתכוון
באמת להמשיך בדרכו ולהיפגש עם ערפאת, כדבריו, כי אז אין
לו שום ברירה אלא לפרוש ממיפלגתו ולמצוא לעצמו בית
פוליטי המתאים להשקפותיו.

כי עולמו של פרם מלא פחדים — והפחד הגדול
ביותר הוא הפחד מפני יוזמת־שלוס.

* * וסר־ההשכל השני חשוב עוד יותר, והוא
נוגע לצד הפלסטיני.
באחת מפגישותי עם ערפאת, לפני שנה וחצי, אמרתי לו:
״השלום זקוק למחווה דרמאתית ופשוטה, שהמוני ישראל יוכלו
לראות אותה בעיניהם, כפי שראו את סאדאת בירושלים. אינך
יכול לבוא לנאום בכנסת, אבל אתה יכול להזמין חברי־כנסת
לבוא ולנאום בפרלמנט הפלסטיני״.
ערפאת הבין היטב מדוע הוא מזמין את דראושה. היה זה
איתות כביר לדעת־הקהל היהודית בישראל. מאות אלפי
ישראליים היו רואים מעל מירקע הטלוויזיה הירדנית, את חבר־הכנסת
של מיפלגת״השילטון הציונית, כשהוא נואם לפני ראשי
התנועה הלאומית הפלסטינית, ומדבר על שלום, הכרה הדדית,
דו־קיום בשתי מדינות שכנות, הפסקת מעשי־האיבה, משא־ומתן
והידברות. הם היו רואים את תגובתם החיובית של הצירים
הפלסטיניים. הם היו רואים כיצד מחבק ערפאת את דראושה
אחרי הדברים האלה, ומנשקו על שתי הלחיים. הם היו יודעים
שעשרות מיליוני ערבים צופים במאורע בטלוויזיה שלהם.
חוץ מלאומנים חשוכי־מרפא, היו אזרחי־ישראל מבינים שקרה
משהו גדול — שיש עם מי לדבר, שיש על מה לדבר, שאפשר
להפוך אויבים לידידים.

־ היד׳ הפלסטינית פתחה דך חדש. היכן היד
הישראלית?

כד למנוע את מינויו כסגן שרהביטחון, פתחו יריביו שר מינאי דקד(למטה)
בתנועת־החרות חיבת־טדווה של גילויים על מעשיו בגדה המערבית
כל ערך, מפני שבסיכומו של דבר
נותרו אלפי ישראלים מרומים, שלעולם
לא יראו את כספם או את הקרקע,
שעבורה שילמו ממון רב.
כדי להבטיח שמרכז תנועת החרות
יקבל את מירב המידע, החליטו יריבי
דקל לפעול נגדו בתנועת־מלקחיים:
• אחת מסיעות האופוזיציה בכנסת
קיבלה תיק מרוכז על אחת הפאשלות
הגדולות של רקל. בקרוב היא תועלה
לדיון באולם המליאה.
• גורם אחר יצר מגע עם לקוחות
ממורמרים. חלקם עומדים להיפגש עם
פליאה אלבק, המומחית בהא־הידיעה
של מישרד״המישפטים לענייני הקצאת
הקרקעות מעבר לקו־הירוק,
ולשטוח בפניה חשודת למעשי־מירמה
מצר סוחרי־קרקעות שזכו לגיבויו
המוחלט של דקל. הטיפול של אלבק
בפרשה לא יוסיף נחת לסגן־השר לשעבר,
שעדיין לא התרגל להיות ח״ב מן
השורה.
• בלשים פרטיים גוייסו כדי לאתר
קבלנים וסוחרים, וגם לקוחות, שיוכלו
לתאר איך התנהלו העניינים בליש־

ך* אם יזכה מיכאל דקל להיות
1 1סגן שר־הביטחון?
ראשי חרות נאבקים זה בזה בעניין
מינוי סגן־השר, המיועד לטפל
בענייני ההתנחלויות בשטחים. דקל
נהנה מתמיכתו של ממלא־מקום
ראש־הממשלה, יצחק שמיר. אבל לא
רק על תמיכה זו הוא נשען. הוא
זוקף לזכותו פעילות בתחום ההתנחלויות
בכל תקופת כהונתה של

הכנסת העשירית. אז, כסגן־שר ב־מישרד־החקלאות,
הוא ניהל מלי׳ש־כתו
הצנועה בקריה בתל־אביב, את
העסקים המורכבים מעבר לקו הירוק.
עכשיו
הוא מבקש לעבור לצירו
השני של רחוב קפלן. למקם את
לישכתו במישרד־הביטחון, ליד חדרו
של יצחק רבין, ולהמשיך משם באותה
המשימה עצמה.
לכאורה, אין מועמד מתאים ממנו.
המושבניק מנורדיה. המסתיר בקפדנות
את גילו האמיתי, מתפאר במה
שעשה בשנים האחרונות. הוא טוען
שרק צרות־עין, הנובעת ממאבקי־כוח
בין המחנות השונים בתנועת החרות,
היא שמעכבת בערו מלשוב ולנסוע
במכונית וולוו ממשלתית. שבה הוא
חושק כל כך.
אבל יריביו בתנועת החרות טוענים
ברצינות, שלא רק שאלת יחסי־הכוחות
בין המחנות היא המדריכה
אותם לפעול נגד המינוי. הם טוענים
בעקשנות, שדקל נכשל במה שעשה
בשנים האחרונות.

קשיש, שהספיק בימי חייו לשרת גם
בצבא הסובייטי וגם בצבא הפולני.
ליריביו של דקל יש כתובת ידועה.
אלה הס ראשי מחנהו של שר־הבינוי־והשיכון,
דויר לוי. הסיכסוך בין לוי
ודקל החל סביב שאלת סמכויות הפעילות
מעבר לקו־הירוק.
כשמונה רקל לתפקידו, בקיץ
,1981 הוא גרם פריצת־דרר בתחום
ההתנחלות בגרה. הטיפטוף השיטתי
של מתיישבים הפך במהרה לשיטפון.
לרעת מישרד הבינוי והשיכון, בא
הדבר לא אחת על חשבון התמימים
שרכשו שם קרקעות, ולמעשה רומו.
דקל טען אז, כפי שהוא טוען היום,
כי לוי לא פעל כראוי בשטחים, בעור
הוא עצמו שינה את המפה שם. יריביו
טוענים, כי לנהירה הגדולה לגדה אין

כתו של הקל שבמישרד־החקלאות. גם
עניין זה לא יוסיף בריאות למושבניק
הקשוח.
כדי למנוע הוצאת כל הכביסה
המלוכלכת החוצה. ביקש איש־קשר.
של שמיר מיריביו של דקל שיערכנו
את שר־החוץ עור לפני שהחומר יובא
לפני המרכז, כדי למנוע מהומה רבה.
מחיר אטרקטיבי
ך* פרשה העומדת להתפוצץ
1 1השבוע קשורה בשמו של יישוב
שלא קם: כרמים (ראה מיסגרת).
בתחילת שנת .1983 התפרסמו
בעיתונים מודעות־ענק של האחים
משה ויגאל גינדי מראשון־לציון.

תנועת

ן ) מלקחיים

פרקליטה אלבק
התנגדות מוחלטת

ן* רק הזמן הרב־יחסית שעבר מאז
^ שסוכם כי חרות תוכל למנות שני
ס5ני־שרים — במישרדי החוץ והביטחון
— איפשר למתנגדי דקל לאסוף
נגדו חומר רב, באמצעים שונים. עתה
הם מנסים לתמרן את העניינים כך,
שההכרעה על המינוי תובא לפני מרכז
התנועה, ואז בעוד הד״ר אליהו בן־
אלישר יציג את מועמדותו הנגרית, הם
ישלפו קבל עם ועדה את החומר על
הנקודות השחורות של העסקן ה
דרך
לשום מקום

השניים, שהיו עד אז ידועים כקבלנים
הבונים בתוך תחומי מדינת ישראל, פנו
לפני שנתיים לאפיק עסקים חדש —
מכירת קרקעות מעבר לקו־הירוק.
במרכזי־מכירה מיוחדים שהוקמו בכל
רחבי־הארץ הציעו האחים הקבלנים
מיגרש לווילה בגדה במחיר אטרקטיבי
של 3,100 דולר במזומנים, או בתשלומים
של 1,650 שקל לחודש.
במודעה נאמר בין השאר: כרמים
הוא ישוב עירוני גדול, המתוכנן
להיבנות בשטח קרוב ביותר לקו
הירוק, במיסגרת עיבוי ההתיישבות
סביב קרני״שומרון. הישוב ייבנה
על־פי תיכנון מודרני. כאן מציעים לך
משה ויגאל גינדי מיגרש בן חצי־דונם
ברוטו, שיירשם על שימך בבעלות,
לבניית וילה משלך. זו ההזדמנות
ליהנות מכל יתרונותיו של ישוב חדש
ומהביטחון של מגורים באיזור מיושב
ומאוכלס. משה ויגאל גינדי תוקעים
יתד בשומרון. כמו תמיד, אתה מקבל
את הטוב ביותר בתנאים הטובים
ביותר״.
מי לא יתפתה להצעה שכזו?

אך האמת היא, שהאחים גינדי מכרו
באותה תקופה קרקע שהבעלות עליה
היתה מוטלת בספק. מישרד־החקלאות
שהיה אמור לפקח על המכירות מעבר
לקו־הירוק. לא נקף אצבע לעצור את
ההפקרות, אלא רק בשלב מאוחר
ביותר.
אז התברר, שעל אותה קרקע יש
ריב־בעלויות גדול. נאבקים עליה גס
האחים משה (אחד מנאשמי אירגון
המחתרת היהודית) ואהרון זר, גם רחל
רהט נזיוייש בינוי ופיתוח. עורך־דין
מסויים ריכז סביבו רוכשים קטנים
אחרים.
בשלב זה נערכו פגישות אינטנסיביות
בין דקל והאחים גינדי. לא
נמצא מוצא. אז צורף לדיונים גם קצין
מטה־מקרקעין בגרה, יהודה(״יורק׳ה״)
נהרי, והוקמה למעשה ועדה שהיתה
אמורה להחליט על הסדר־קרקעות.
כל אותו הזמן, כשדקל ידע שיש
בעיות בעלות על הקרקע, הוא לא מנע
את המשך המכירה לציבור.
הוועדה שהוקמה לא מצאה פיתרון
לסוגיה. במשך שנה וחצי לא נראה
באופק כל מוצא חוקי, ובכל אותו זמן
לא פנה דקל לציבור ולא הזהיר אותו
מפני רכישת קרקעות מפוקפקות מעבר
לקו־הירוק.
ערב הבחירות, בחודש יולי האחרון,
ניסו דקל ועוזריו למצוא פיתרון של
הדקה ה־ .90 הם ידעו שאם לא תאושר
עיסקת האחים גינדי, והליכור יסתלק
מהשילטון, כפי שחששו רבים, הרי
שמי שייקח לידיו את הטיפול בענייני
ההתנחלויות יוכל לפתוח תיבת פאנ־רורה.
באותם
הימים, שבהם סיקרי רעת־הקהל
ניבאו ניצחון סוחף למערך,
התכנסה ועדת־השרים לענייני התיישבות.
בראשות יובל נאמן, שהיה אז שר
י!׳י׳1> 1י —י

המדע והפיתוח, לעיתים תכופות ביותר.
הוועדה אישרה בסיטונות הקמת
ישובים ומאחזים מעבר לקו־ הירוק.
דקל ביקש להעביר בוועדה החלטה
״גם לטובת כרמים של גינדי. אחרי
שנאמן, חסיד ההתנחלות ללא מיצרים,ראה את מימצאי ועדת הסדר־הקרק-
עות, הוא נבהל. אחרי הירהור בעניי,!.
החליט לקבל את דעתם של נהרי ואל־בק,
וסירב לאשר את הישוב כרמים.
במילים אחרות: אפילו נאמן, חסיד
התנחלויות בכל מחיר, הבין שכרמים
מסריח מהראש.
העולם הזה פנה לדקל וביקש
לדעת מה עלה בגורל הישוב, שאד־מותיו
נמכרו לאזרחים ישראלים שהיה
ידוע בוודאות כי אין כל אישור של
גורם רישמי להקים במקום ישוב. דקל
ענה שכרמים אושר לבסוף — הוא לא
זכר מתי בדיוק — כהרחבה של קר־ני־שומרון.
עניין
אחר, הזוכה היום לבחינה

ף* אשר התגלה זהב במערב אר־צות־הברית,
בשנת ,1848 אחזה בכל
המדינה הענקית רוח תזזית. זרם
של נחילי־ארם, שכלל הרפתקנים מכל
הסוגים, רודפי־בצע ותמימים, שם מייד
פעמיו לכיוון חופי האוקינוס השקט.
כך נולד המושג ״הבהלה לזהב״ ,שפתח
את עידן ״המערב הפרוע״.
130 שנה מאוחר יותר נוצר בישראל
המושג ״המיזרח הפרוע ״.הוא בא לתאר
את המוני הישראלים שנהגו לנסוע
בשבתות לאיזורים צחיחים או ירוקים,
בכל רחבי הגדה, ורכשו על הנייר
קרקע לווילת החלומות שלהם ,״במרחק
כמה דקות ממרכז הארץ״.
הבהלה לקרקעות זולות מעבר לקו־הירוק
פתחה פתח למעשי נוכלות
והונאה, שחלקם מתברר כיום בבתי־מישפט
שונים בארץ.
לכן, כאשר פירסמו ה א חי ם משה
ויגאל גינדי מודעות־ענק על מכירת
קרקעות מעבר לקו־הירוק, התפתו
רבים להמר בקניית קרקע. אם עד אז
הם חששו להסתבך ברכישה מגורמים
אלמוניים למחצה, הרי שעם כניסת
הגינדים המפורסמים לשוק -בגדה,
נוצרה תחושה שגורמים רציניים פועלים
בענף.
לאותם שלא היו להם מעצורים
פוליטיים בכל הנוגע לרכישת קרקעות
מעבר לקו־הירוק, הוסיפו מודעות
האחים גינדי גם את הרגשת הביטחון
שכאן אפשר לעשות עסק טוב.
האומנם?
על־פי הנראה כיום, לא ברור מתי,
ואם בכלל, יוכלו רוכשי הקרקעות,
שכבר שילמו את כספם לזכות להתגורר
בכרמים.
האם כשלו האחים גינדי, קבלנים
גדולים ובעלי מוניטין רב, או שכללי־

שרמ הקוקעות שנמנו!
עדיו•משה ויגאל גינוי י
השנה שעברה, הם הודו למאות הקונים
שנתנו את אמונתם בחברה, למרות
״התקפות מגמתיות — בחלקן מרושעת
— כנגד היוזמה לבניה בשומרון.׳
הוסיפו האחים :״אנו מציינים
בסיפוק כי רק ארבעה אחוז מרוכשי
המיגרשים בחברה נבהלו וביקשו
לבטל את חוזיהם״.
בהמשך הם סיפרו ללקוחות, אותם
שלא התחרטו, כי אדריכלי החברה
עובדים על הכנת תוכניות המיתאר
הכלליות, וכי הישוב נמצא על סדר
יומה של אותה ועדת־שרים לענייני־התיישבות.
זמן
רב שהה הנושא על סדר־יומה
של אותה ועדת־שרים.
בשיחה עם העולם הזה ניסו

במילים אחרות הקונה מצירו חייב
לשלם במועד את כל חובותיו לחברה.
עד למועד הרישום כדין בטאבו.
שלא ברור כלל מתי הוא ייעשה,
״לאור המצב ביהודה ושומרון״ ,הוא
ייאלץ להסתפק בסיפרי־החברה כראיה
לזכויותיו.
בסעיף אחר מודה הקונה שהוא
מודע למצב המדיני של מקום מגוריו
החדש, ואם יחול שינוי במעמד
המישפטי של השטח, החברה תהיה
משוחררת מהשבת כספים או תביעות
אחרות, מכל מין וסוג, לרוכשים.
הרי זה מדהים ממש. הרוכשים
שילמו כסף מזומן, טבין וחקילין,
וקיבלו תמורתו ...מה קיבלו תמורתו?
הבטחות מעורפלות ביחס לקרקע

בלש בכר
מי שכר אותוז

מיבתב רשום שחזר
לא נידרש

בלש כהן
למען מי פעלי
מדוקדקת, ז^וא התמוטטות ההתנחלות
נופים. בן־הטיפוחים של דקל. לפני
חורשים מספר הכריז יזם הפרוייקט,
דני ויינמן. על חוסר־יכולתו להשלים
את הפרוייקט הראוותני. התוכניות
הגרנדיוזיות, שבהן אף הובטח כי רחוב
מרכזי בישוב ישא את שמו של סגן-
שר־החקלאות, ירדו לטימיון.
דקל הפך שמיים וארץ כדי שמיש־רד־השיכון
יציל את ויינמן ואת נופים.
לוי ניסה להפריע לו. עוזרו של דקל.
אבי צור. פעל אישית — בניגוד לחוקי
התקשי״ר — כדי לגייס קבלן אחר
להשלמת הפרוייקט. שמיר, ראש־הממשלה
דאז, הוכנס בסוד העניין. אר
פיתרון לא נמצא.
יריביו של דקל אוספים עתה חומר,
בארץ ובחו״ל, על פרשת נופים. גורם
קבלני אינטרסנטי השקיע סכומים לא
מבוטלים כדי למצוא מעבר לים מיסמך
שאותו הוא כינה ״מרשיע״ על טיב
היחסים בין ויינמן ומישרד־החקלאות.

בן־ציון ציטרין

המישחק בגדה הכתיבו להם נורמות
התנהגות שונות מן המקובל?
במודעות בעיתונים שפורסמו בזמנו
הובלט שמם של האחים גינדי.
הקונים, שבאו לרכוש מציאות, חתמו
על זיכרון־דברים עם חברה בשם
כרמים. חברה לבניין ופיתוח מניות
קדומים בע־מ (ביסוד).
השם כרמים נלקח מירמיהו, פרק
ל״א :״עוד תטעי כרמים בהרי שומרון.
נטעו נוטעים וחיללו״.
החוזים שנחתמו עם הלקוחות היו
כבר תחת השם המעודכן, כרמים בינוי
ופיתוח (קרני שומרון) ,שכתובתה:
קדומים, דואר־נע השומרון.

,/התקפות
מרושעות״
ך* חוזה הוא פנינה מישפטית. עיון
! 1מדוקדק בו מוכיח, שכל מי שרכש
קרקע מעבר לקו־הירוק — שם את
כספו על קרן־הצבי, ללא כל קשר למהימנות
המוכרים.
בחוזה של כרמים, שמאחוריו
מסתתרים האחים גינדי, נאמר במפורש
כי מהנדס עדיין לא הכין תוכנית
אב, וממילא לא אישרה אותה שום
רשות מוסמכת.
בידיעון ששלחו האחים גינדי
ללקוחות התנחלות כרמים, בקיץ של

האחים גינדי להמעיט במיספרם
של הישראלים שקנו מהם קרקעות.
ראשית, הם טענו, בידיהם ״רק עשרה
אחוז משטח כרמים,״ שנית, אמרו,
״פחות ממאות״ רכשו שם חלקות.
מה, אם כן. מדוייק? המידע הרישמי
שמסרו האחים ללקוחות — או
תגובתם להעולם הזה?
הפרק המאלף בחוזה הוא סעיף
הבעלות על הקרקע. במודעות הם
הבטיחו מיגרש שיהיה בבעלותו של
הקונה. ועל מה חתמו הקונים בפועל?
הנה קטע מן החוזה, שעליו נדרשו
לחתום הקונים:
החברה מצהירה, כי היא תינה
בעלת הזכויות החוזיות בשטח מכוח
הסכם רכישה עם בעלי הזכויות
בשטח, אשר התחייבו להעבירו על־שם
החברה
הקונה מצהיר. כי ידוע לו שהשטח
טרם עבר רליכי רישום ראשוני. וכי
לאור המצב הקיים ביהודה ובשומרון
לא ניתן לרשום את המיגרש על־שם
הקונה במישי־ד מס־רכוש או בלישכת
רישום המקרקעין ולפיכך נשוא
עיסקה זו הינו זכויות החברה
במיגרש, כמתואר לעיל, ועיכוב או
העדר רישום זכויותיו במשרדי המס
או בלישכת רישום המקרקעין לא
יהווה עילה לביטול או לתביעה או
טענה כלשהי מצד הקונה כלפי
החברה.

מעבר לגבול, בתוספת האזהרה שקרקע
זו יכולה לחמוק מידיהם בקלות.
לכך בדיוק כיוון הפסוק העברי
״לשים את כספו על קרן הצבי״.
ברור שלפחות כמה מאות בני־אדם
רכשו קרקע אצל האחים גינדי.
כל אחד מהם שילם את הסכום
המלא, לפחות 3100 דולר. רבים
שילמו עבור שתי חלקות, כדי להבטיח
שהשטח שיוותר בידם, אחרי
ההפקעה לשיטחי־ציבור, יספיק לבניית
וילה הגונה. משמע, שבקופת
האחים גינדי הצטברו לפחות מאות
אלפי דולארים! ההוצאות על הפרוייקט,
מלבד פירסום ומסע־מכירות,
היו אפס. משמע: רווח עצום!
האם שולם על הכספים מס —
מע״ם, למשל?
האחים גינדי מדגישים שהם
העבירו מע״ם כחוק. ולכרמים יש
מיספר״עוסק־מורשה כדת וכדין.
אחרי ההגרלה
** ורך די* תל־אביבי צעיר, גיורא
^ רובננקו, המטפל באחד מלקוחות
כרמים שעדיין לא שילם את כל חובו,
מחזיק בידיו את הקבלה שניתנה
ללקוח שלו, יעקב אייל מחיפה. בקב־

לה זו מפורטים מיספרי הצ׳קים והסכומים
שנתקבלו, אך לא כתוב לפקודת
מי נתקבלו ומהו מיספר־העוסק־המור־שה.
לקבלה יש רק מיספר שוטף.
מהאחים גינדי נמסר, שזוהי
בוודאי קבלה זמנית, ואילו המקורית
נמצאת בתיק הלקוח, והיא תשלח
אליו. כבר יותר מחודש לא הגיעה
הקבלה מראשון־לציון לחיפה.
שני חוקרים פרטיים. יונה כהן ודני
בכר, ממישרד קשת חקירות בתל־אביב,
שגוייסו להתחקות אחרי פרוייקט
כרמים של האחים גינדי והח״ב
דקל, ביקשו לדעת אם עדיין ממשיכים
למכור קרקעות בשטח.
האחים גינדי מסרו להעולם הזה
שכרגע אין מכירות, עד שלא תהיה
התקדמות בנושא התיכנון. רק אחרי
שהעולם הזה ציטט לפני האחים
גינדי תמלילי הקלטות שערכו הבלשים
בחברה, הם נאותו לאשר שאם בא
לקוח ומבקש לרכוש שם קרקע, אין
מסרבים לו.
בהקלטה שנערכה במישרדי ה אחים
גינדי בראשון־לציון, אמר איש־מכירות
בשם אבי שרון :״נותרו כמה
מיגרשים. כן, זה מיגרשים לבניה
פרטית, בנה ביתך. אתה קונה את
המיגרש ונכנס מתי שאתה רוצה ובונה
עליו.״
למי שייכת הקרקע? הוא נשאל.
תשובתו :״קרקע פרטית ושייכת) ליגאל
ולמשה גינדי ״.החוקר שאל אם
ולמי עוברת הקרקע בטאבו .״לך.״
השיב לו המוכר. מתי תיערך הגרלה?
הוא מבטיח שהיא תיערך ״בימים
הקרובים״ — בניגוד לנאמר בחוזה. כי
ההגרלה תהיה רק אחרי שהישוב יקבל
את אישור המוסדות המתאימים, שלא
ברור כלל אס ניתן אי־פעם.
כדי לשכנע את הקונים, סיפר שרון
שכמה אלפים קנו מיגרשים מידיהם
של האחים גינדי. אם אכן עובדה זו
היא נכונה, הרי שלקופת החברה זרמו
מיליוני דולארים.
מיהי החברה שעומדת מאחורי
עיסקי המיליונים האלה?
האחים גינדיז לא בטוח. העולם
הזה חיפיש אחרי החברות השונות
שהציעו את קרקעות כרמים לציבור.
ברשם החברות בירושלים הן לא נמצאו.
לעומת זאת, אצל רשם החברות
בגדה, ברמאללה, נרשמה חברה בשם
כרמים בינוי ופיתוח קרני שומרון
בע־מ. בעלי המניות שלה הם בני
מישפחת רייטנזן — אלברט, שולמית,
אהוד ואורי. ב־ 23 לחודש אוקטובר
השנה היא נסגרה.
חברה בשם בינוי ופיתוח ארץ־
ישראל בע״מ אינה קיימת. וכך גם
כרמים. חברה ופיתוח במניות קדומים.
דואר
רשום הנשלח למישרדים של
החברה בקדומים, חוזר לשולח. ה אחים
גינדי מתעקשים וטוענים ש״יש
חברה כזו״ ואיזו מהן?) אך הם ״אינם
מתמצאים אישית בה ובבעלי המניות
שבה ״.לא הם ערכו את החוזים, כך
הסבירו, אלא חברת כרמים.
וזה בדיוק מה שהכל שואלים :״מי
זה ומה זה כרמים?״

עבד־אל־והאב דראזשה מספר עד תולדות נדשפחתז, ירדזתו
במידחמת ,1948 יחסי כפר! עם אביו שר רפ 1ל, יחסיו עם אשתו 1 ,ער
מה שעבר עלי! במ שך 48הששת המיסתוריות שבהן שהה בניקוסיה
.אני הייתי בין ילדי־הכפר
הואשונים
שהלם ללמוד. הלש
כל זס ברגל למדת,
נושנה של שיבעה־

.המישפחה ושוי יושבה
באיכסאל ע ו 400
שחב הגענו תאן
מחאי־הא׳ עוג בזמן
מהירה הגדולה־

.ע שי את מיבדק
הסקר הניחי בדמווים
תינונ״ם חיה! אחרת
וואי לא ה־חי חמו
בב־ת־ספו תיטו

.את אשתי, ד לג
ואז!׳ בכעס הואשמה
בשמן במש היא
ושה ממישפחה
אתסקראנוח־

,ה״זו׳ זבד! פחדת!! ,
או דק ט אוס!י
^ אותו בוקר העיר אותי צילצול טלפון^
״המדינה השתגעה ״,אמר ידידי מעבר
לקו. ,דהאיישה נסע לקפריסין והמדינה
יוצאת מדעתה!״
מי נסע לקפריסין ז שאלתי .״דהאיישה״
היתה התשובה.
כל מחנה הפליטים דהאיישה נסע
לקפריסין ז שאלתי בתדהמה.
כן, כזו היתה תגובתי כששמעתי בפעם
הראשונה שחבר־הכנסת עבד-אל-והאב
דראושה נסע לקפריסין, בניסיון להגיע לע מאן,
כדי לנאום במועצה הלאומית הפלס טינית.

הסיפור הזה אני מספרת בדי להבהיר

באופן חד״משמעי, כי את השם עבד-אל-
והאב דראושה שמעתי בפעם הראשונה
ביום שבו ביצע את מיבצע״היחיד שלו,
שמשווים אותו כיום למיבצעו של אייבי נתן,
שטס לקאהיר להביא את השלום.
במשך ארבעה חודשים היה עבד-אל-
ואהב דראושה חבר״כנסת אלמוני לחלוטין,
עד לאותה נסיעה שבה קנה את עולמו. מי
שהכירו אותו מקרוב סיפרו, כי הוא אדם
עדין, סימפטי, שקט, איש של עקרונות,
העומד על שלו ומביע את דיעותיו ללא כחל
וסרק.
העדינות שלו, ככל הנראה, לא השתלמה.
מכל מקום, לא בשלושת חודשי מושבה

ה־ 11 של הכנסת. עובדה: איש לא שמע
עליו. המישפט המפורסם, שנאמר בזמנו על
אותו נשיא אמריקאי שגידל בוטנים, מתאים,
כך נדמה לי, גם למיקרה של חבר-
הכנסת: עבד 0זז\/!/ו
אך בלי כל פרופורציה, אפשר כמובן להגיד
שכשם שאותו ג׳ימי חדל להיות 0זז,\/\1
גם דראושה חדל להיות אלמוני מאז אותה
נסיעה דון קישוטית שלו לקפריסין.
במחשבה הגיונית, קצת קשה לתפוס כי צד
חבר״כנסת, איש״חינון, קם בוקר אחד,
לקח את מיזוודת הג׳ימס בונד שלו, ואחרי
שיחת־טלפון אחת, שביצע מי שביצע עבורו
לאנשי אש״ף, היה משוכנע שיוכל לנחות

במדינה ערבית.
קשה גם לתפוס כיצד האמין דראושה כי
בירדן הכל עובד כמו שעון, וכי הוא אומנם
יגיע ב־ 6לקפריסין, ייצא ב״ 8לעמאן וינאם
במועצה הפלסטינית ב.9-
התשובה האחת המתבקשת היא, שהאיש
הוא נאיבי, חולם ומאמין גדול.
ואכן, בפגישה עימו, בכפרו איכסאל שליד
נצרת, הוא מתגלה ככזה: אדם נעים־הלי-
כות, דובר עברית צחה, המאמין באמת כי
הוא איש של שלום, שיצא בשליחות של
שלום.
ביתו של דראושה בכפר הוא בית ערבי
טיפוסי. חדר־אורחים גדול, קיר מוזהב

ועליו תחריטים, כורסות מקטיפה ירוקה
ניצבות לאורן הקירות, באמצע שולחן עגול
ועליו מפת תחרה לבנה. גברת הבית, לילה,
שהפכה לגיבורת״מישנה בפרשה, פותחת לנו
את הדלת בחלוק אדום ארון.
לבני־הזוג דראושה שיבעה ילדים:
הייתם, שפירושו בעברית גור־אריה, באסל,
שפירושו אמיץ, לובנה, שפירושה ליבנה,
ריס, שהיא בעבירת איילה, רנייה שתרגום
שמה בעברית חופשית רונית, היבא, בעב רית
מתת, וטארק -מתדפק על הדלתות או
מחפש דרכים חדשות ויוזמות חדשות.
כל שמות הילדים הם מודרניים, לא
מסורתיים. ח״כ דראושה מספר כי בדיוק
כמו בחברה הישראלית, שבה השמות משה
ואברהם פשטו את הרגל, גם ברחוב הערבי
מחפשים היום את השמות לילדים בסיפרות
ובשירה.
הטלפון בביתו של ח״כ דראושה לא חדל
מלצלצל. ענת סרגוסטי, שלמדה ערבית
באולפן עקיבא, מתרגמת לי מערבית שד-
ראושה מספר בטלפון כי האנשים שנפגש
עימם בקפריסין היו מאוד עדינים, משכילים,
אינטלגנטים, והסכימו איתו שצריך
לחיות בדו-קיום עם ישראל.
בחדר״האורחים יושבים שני מחנכים
מבית־הספר המקיף. דראושה הפן את
הכפר שלהם למקום בחדשות. גברת הבית
מכינה את הקפה המסורתי, מחלקת שוקולד
מקופסת בונבוניירה שהבעל הביא מהדיו־טי״פרי-שופ
בניקוסיה, מניחו; קערת-פירות
ענקית על השולחן ומסתלקת לענייניה.
אחר״כך לא נראה אותה עוד, עד סוף
השיחה. כשעברתי בפרוזדור של הדירה
• רחבת־הידיים, ראיתי אותה יושבת על
כיסא נמוך וקולפת תפוחי־אדמה. בעלה
מספר לי, שהוא משתף אותה בכל דבר
העובר עליו. היא גם ידעה, כמובן, את סוד
נסיעתו, למרות שמתון נאמנותה לו נאלצה
להגיד באמצעי-התיקשורת שאינה יודעת
דבר. אך המסורת הערבית חזקה יותר מכל.
לילה דראושה לא יושבת איתנו ולא
מתערבת בשיחה, בקושי מתרצה להצטלם,
אחרי שהיא מיטיבה את פניה ומושחת את
שפתיה בשפתון אדום.
אורחים באים ויוצאים. כולם מתחבקים
ומתנשקים עם בעל־הבית, כולם יוצאים עם
קלמנטינה בידיהם. כמינהג המקום, מכב דים
את האורחים, והאורחים מכבדים את
בעל הבית.
חבר־הכנסת דראושה מתרווח בכורסה
ומספר לנו על עצמו, על מישפחתו ועל נסי עתו
הדון קישוטית. כשמסתיימת השיחה
אני אומרת לו שינצל כל רגע מהקדנציה
הנוכחית שלו, כי אין סיכוי שימצא את עצמו
ברשימת המערך בבחירות הבאות. זה מק
מעשה
על־ידי ערבים. איד אתה מרגיש?
איך
אני מרגיש? רק הבוקר התחלתי לגייס
תלמידים מבתי־ספר שיעזרו בחיפוש אחרי
הבחורה. אני לא מבדיל בין בני״אדם, יהודים או
ערבים. כולנו בני־ארם. בת שנעלמה — לא

משנה יהודיה או ערביה — זה נורא, נורא
למישפחה.
תאמיני לי, היו אצלי הבוקר מחנכים ואנ־שי־ציבור
ערביים. כולנו שותפים לדאגה ומקווים
שתימצא.
אני מתפלל שערבי לא מעורב בזה. אבל אם
חלילה וחס יהיה ערבי מעורב — הוא מטורף,
מנוול, חסר־מצפון, רשע. כל הכינויים — ולא
משנה אם הוא ערבי הוא יהודי. יש מטורפים בשני
העמים.
ואם חלילה יקרה אסון ...את יודעת מהי אני
לא רוצה לחשוב על זה. אנחנו הרי חיים פה ביחד.
איך אמר נשיא המדינה החמישי, יצחק נבון:
״נגזר עלינו לחיות יחד, אז בואו נעשה את זאת
גזירה טובה!״

• אתה מאמין שניתן לגשר על
השינאה שבין שני העמים החיים
בארץ?

אני לא חושב שהמילה שינאה מתאימה. יש
ניכור ויש בעיה של אפליה. אבל יש קיצוניים גם
אצל היהודים, כמו אנשי כהנא, וגם אצלנו יש
תנועות קיצוניות, שהקיצוניות שלהן נובעת
משינאה עצמית לא מעטה. ואני לא מתכוון
למיפלגות הלגיטימיות, אלא לאותן שאינן
מכירות במדינת־ישראל.

• אתה מתכוון ל״בני הכפר״?

לא רוצה לקרוא בשמות. אני מתכוון לכל מי
שלא מכיר בזכות הקיום של מדינת־ישראל,
ולכל מי שלא מאמין בשותפות־הגורל והחיים
ביחד. בעיניי. אחד כזה הוא קיצוני.

• יש לד מישפחה גדולה?
מישפחת דראושה היא מישפהה גדולה,

ח״ב דראושה עם רענן כהן, ראש המחלקה הערבית
.לא רענן כהן הוא שבחר בי לכנסתוי

כמה שנים קיים הכפר?
זהו כפר ותיק והיסטורי, אבל הישוב הערבי
קיים כבר 400 שנים. המישפחה שלי נמצאת
בכפר לפחות 300 שנים. הגענו לכאן מחצי־האי־ערב,
בתקופת הנהירה הגדולה לפלסטין,
לסוריה וללבנון. המישפחה שלנו, כשהגיעה
לכאן, נחלקה לשתיים: חצי הלך לגור בגדה
בוארי אל בוראן שבדרך לשכם, שם מתגורר עד
היום קרוב מישפחה שלי, עבד־אל־ראוף פארס,
שהיה חבר הפרלמנט הירדני.

• .אתה נמצא איתו בקשר?

לא יצרתי איתו קשר. המישפחה שלי נפגשה
איתו.

• למה לא יצרת קשר?

לא היתה הזדמנות.

• מאז ד6י?
עכשיו אני מעוניין לפגוש אותו.

• והחצי השני של המישפחה שלך
התיישב באיבסאל...
לא. בתחילה הגיעה המישפחה לנין הסמוכה,
עד שהכפר מרד בשילטון התורכי, ואז התורכים
העמידו תותחים במקום הנקרא היום תל־אל־מאערפה
— כלומר, תל־התותחים — והפגיזו
את הכפר. אז הכפר התפזר: מישפחת דראושה
ברחה לאיכסאל, מישפחת יוסוף לדבוריה
ומישפחת פאהום ברחה לנצרתי

• הכפר עשיר באדמות?

יש אדמות. אבל לא הרבה.

• היו אצלכם הפקעות?

חלק מהאדמות הופקע, בעיקר הפקעות של
נכסי־נעדרים — אדמות של אנשים שברחו,
עברו את הגבול, ומינהל מקרקעי ישראל לקח
את קרקעותיהם ונתן לקיבוצים ולמושבים. גם
רוב האדמות שהיו שייכות למישפחות פיאודליות
מנצרת הופקעו. אלה שאדמותיהם הופקעו,
והם נשארו בכפר. קיבלו פיצוי בשנות
החמישים.

• אם כן, אין באיכסאל תחושה של
גזל אדמות וקיפוח.
לא באופן אישי. אבל כללית, עניין הפקעת
האדמות בוער וכואב לנו. אבל אין פה לאנשים
בעיה אישית, מכיוון שהקרקע המופקעת הופקעה
בעיקר מפיאודלים.

• אתה זוכר את מילחמת?1948
י־והאב ולילה דראושה בפתח ביתם
,אני משתף אותה בכל מה שקורה
פיץ אותו. האיש העדין הזה יודע גם להתרגז,
כשצריך.
יש להניח, כי אחרי שקפץ מאלמוניותו,
לא יחזור אליה עוד.

• חבר־הכנסת דראושה, אנחנו
יושבים כאן בביתך, הארץ רועשת
וגועשת — החיילת הדם קדמי נעדרת.
בעיתונים כתוב שאולי נעשה פה

הפזורה על פני מקומות רבים בארץ, ומרכזה
באיכסאל.

• מה פירוש השם איכסאל?
לשם הזה יש שני פירושים. הפירוש האחד הוא
תרגום מארמית: איכסל פירושו בארמית החרוצים.
והשם השני של הכפר הוא כסלות־תבור.
וככל הנראה כסלות־תבור היה מקום ישוב של
שבט יששכר.

הייתי אז ילד בן ארבע וחצי. מערכת היחסים
של איכסאל בזמן המילחמה עם הישובים היהודיים
היתה טובה. אבל כשנצרת נפלה בידי צה״ל,
ברחנו להרים וישבנו שם לחכות.
לילה אחד, אני זוכר, הלכנו כל הילדים עם
ההורים ברגל. ואז בא איתן, אבא של רפול. שהיה
בקשרים טובים עם אנשי איכסאל,י ודיבר עם
המוכתר, ואמר לו :״תחזיר את האנשים, לא יאונה
להם כל רע״.

• היו לכם קשרים טובים עם תל־עדשים?

קשרים
יוצאים מהכלל. בעונת הקציר היו
עובדים ביחד. אנשי תל־עדשים היו.לוקחים

פועלים מאיכסאל ואנשי איכסאל היו לוקחים
מכונות מתל־עדשים.

• והיום?

היום התקררו היחסים, אבל אפשר לקרוא להם
תקינים.

•למה?
צורת החיים השתנתה. היום האנשים לא איכרים,
היום האנשים עובדים בחוץ. לפני 1948
נקודת המיפגש היתה האדמה. גס אנשי איכסאל
וגס אנשי תל־עדשים היו אנשי־קרקע ונפגשו
בקרקע. היום היחסים הם של עוברים ומעבידים.

• איזה בית היה בית־אביך?

אבא שלי היה בזמן המנדט שומר־יערות אצל
הבריטים, ואחר כך שמר על יערות קק״ל. הוא
היה אדם פשוט, שעבד קשה לפרנסתו. הדוד שלי
היה המוכתר וראש־המועצה במשך 17 שנים. אחי
הוא היום ממלא־מקום ראש־המועצה, ואח אחר
שלי הוא מנהל בית־הספר המקיף, תפקיד שעשיתי
בעבר.
אני עצמי בוגר סמינר למורים ביפו. ולמדתי
חינוך, מינהל ופיקוח והיסטוריה כללית באוניברסיטת
חיפה.
בכפר היה בית־ספר עד כיתה ח׳ .הייתי
מראשוני התלמידים שלמדו יותר משמונה שנות־לימוד.
אני זוכר שהיינו הולכים בכל יום השיב־עה־שמונה
חבר׳ה ברגל את העליה של ההר
לנצרת ובחזרה.

• אביך עודד את לימודיך?
הייתי אחד התלמידים הטובים בכיתה. ועברתי

..נשחזות׳ מקפויס־ן,
חים.ר בניויס
ממיפלגח־העבודה
במדון.אנדה; אבי
אף אמות שהווה ני
אף וסנה תשע
לאשח ולילויס־את
בחינות־הסקר. מי שעבר את המיבחנים היה
פטור מתשלום שכר״לימוד. זה היה המזל שלי, כי
זה פטר את אבא מתשלום שכר־לימוד — אחרת
לא היה סיכוי שאלמד.
אבא גידל עשרה ילדים ופירנס 12 נפשות.
היתה לו הכנסה דלה. היינו ממש בעוני ובמצוקה
כלכלית. אפילו הוצאות של ספרים לא יכול היה
לממן לי. בחופשים הייתי עובד בפרדס. בחקלאות
ובבניין. וקונה צורכי־לימוד.

• לך יש שיבעה ילדים. אתה חושב
שאפשר להעניק לשיבעה מה שמעי
ניקים לשניים?

לא, אבל המישפחה שלי לא סובלת. הילדים
גדלים ביחד ועוזרים אחד לשני. הם מתפתחים

״הייתי לבד. פחדתי!״
(המשך מעמוד )13
ביחד. הוריה של אשתי גרים אצלי ומטפלים
בילרים.
קיים קשר הדדי. כל המישפחה גרה ביתר.
אנחנו, האחים, גרים אחר ליה השני. אם אני רוצה
לצאת עם אשתי, אין בעיה להשאיר-את הילדים.
הנה, היא באה איתי להשבעה בכנסת, ואחר־כך
באה לשהות איתי בהילטון בירושלים. אנחנו
נוסעים לחופשות ביחד.
אני מתכנן בקיץ חופשה בקפריסין. הספקתי
לטעום מהמקום.
צורת החיים שעדיין קיימת בכפר מרשה
להקים מיפשחה גדולה.

• גם אצלכם החל תהליך של
התפוררות המישפחה המסורתית?
כן. יש התפוררות של המישפחה הפטריארכלית,
אבל עדיין נותר מקום למסורת, מכיוון
שעמוק־עמוק בתוכו של כל אחד מאיתנו —
אפילו ישנה את רפוסי המחשבה והחיים, אפילו
יהיה יותר מודרני — המסורת טבועה בתור־תוכנו
עמוק.

• אם תרצה להשיא את כתך לאיש,
האם היא תשמע כקולך?
לא, זה נגמר הסיפור של אבא הבוחר חתן לבת

״א! מתפלל שאם,
חלילה, אירע משחו
לח״לת הדס קדמי,
שעוני לא8היה
משרב!״
והיא חייבת להסכים. כיום יש היכרויות, ורוב
החתונות פה, באיכסאל, הן לא באותה המישפחה.

• את אשתך שידכו לך?
את אשתי, לילה, ראיתי בפעם הראשונה בשוק
בנצרת. אח שלה, מנהל בית־ספר שם, היה יריד
שלי. אבל אף פעם לא טרחתי לבקר אצלו בבית.
אחרי שראיתי את לילה, התעניינתי מי היא.
כשנודע לי שאני מכיר את אחיה, הזמנתי את
עצמי אליהם הביתה ואז הכרתי אותה.
אני לא יכול להגיר לך שיצאתי איתה. היא
באה ממישפחה מאוד קונסרבטיבית, אבל היא
הגישה לי קפה.

• הבהרת מההתחלה את כוונותיך
להתחתן איתה?
לא, אני הייתי בחור בן־כפר והיא היתה ממיש־פחה
אריסטוקרטית. זה היה ב־ ,1968 זה לא מה
שהיום. הייתי צריך זמן. רק אחרי כמה חודשים
הבהרתי את כוונותיי.

• נפגשת איתה ביחידות לפני
החתונה?
לא. אבל בתקופת־האירוסין ישבנו ושוחחנו
לבר. בהתחלה היייתי נכנס אליהם הביתה פעם
בשבוע. אחר־כך פעמיים, אחר־כך כל יום. אחרי
ארבעה חודשים התחתנו.
הקושי היה להביא אותה לאיכסאל, שהיה אז
כפר מפגר, ללא חשמל, ללא מים וללא מערכת
כבישים. היא היתה בת למישפחת פאהום
האריסטוקרטית הפיאורלית. זה לא היה פשוט.
חלק מהמישפחה שלה התנגד לנישואין,
ואחרי שהסכימו, אמרו: מה פיתאום שהיא תעבור
מנצרת לגור בכפר? חלק מהמישפחה ראתה את
זה בעין לא יפה, וסירבו לאפשר לי לקחת אותה.
הם רצו לחייב אותי לגור בנצרת. אני לא הסכמתי,
אמרתי שזה עניין שלה ושלי.
אמא שלה מאור התעקשה שנגור בנצרת, אבל
אני התעקשתי. בסוף היא נכנעה ואמרה :״אם
לילה תסכים לגור באיכסאל, גם אנחנו נסכים״.
היא היתה בטוחה שלילה לא תסכים.
הלכתי אצל לילה ואמרתי לה: לילה, אם מחר
מישרד־החינוך יזרוק אותי ללמר בנגב תבואי
איתי או תשארי בנצרת? אמרה לי :״אינש־אללה,
אני אבוא איתך!״
אמרתי לה: המצב הוא כזה — יש לי בית
באיכסאל, אני מרויח 600 לירות, מתוך זה אצטרך
לשלם חובות על החתונה 300 לירות, כי צריך
לרהט ולקנות גם לבית וגם לכלה, ואני אשקע
בחובות. לשכור בית בנצרת עולה 150 לירות. את
חושבת שאנחנו יכולים לחיות מ־ 150 הלירות
שיישארו? אמרה לי :״עבר־אל־והאב, לאן אתה
חותר, מה הבעיה?״
אמרתי לה: אמא שלך אומרת שנגור בנצרת.
אמרה לי :״אני אגור איתך איפה שתרצה״.
קראנו לאמא שלה, אמרנו לה: יא הורה, לילה
מסכימה. אמא שלה לא האמינה, הסתכלה עליה
ואמרה :״לילה, את מסכימה?״ לילה אמרה לה

״מסכימה ״.אמרה לה :״תפאדלי, אבל את תשאי
בכל האחריות״.
לילה אמרה :״יא אמא, בסדר״ אני אשא
באחריות״.
זה היה הסיפור, שמישפחת פאהום לא הסכימה
לשלוח את בתם לכפר. לא שהמישפחה לא
השיאה את בנותיה לגברים זרים מחוץ למישפחה,
אבל כולם חוץ ממני חוייבו לגור בנצרת.
עשינו חתונה צנועה — אני לא אוהב חתונות
גדולות — ומאז אנחנו ביחד.

• שילמת מוהר?

המישפחות הטובות כבר מזמן מסרבות לקבל
מוהר. באיכסאל המינהג הזה נעלם לפי עשרות
שנים.

• אתה משתך את אשתך כמה
שקורה לך, כהתלכטויות, כקאריירה?
תראי, אני חושב שאנחנו מקיימים מערכת־יחסים
טובה, שיש בה הרבה אמון ואהבה. יש לי
בית חם, שאני תמיד שמח לחזור אליו. כשחזרתי
מקפריסין, חיכו לי בכירים ממיפלגת העבודה.
רצו להיפגש איתי במלון דן. לא הסכמתי. זה לא
היה בדרך שלי הביתה. אחר כך הציעו אכדיה,
שזה בדרך. סירבתי, למרות שהם שלחו לי את
האוטו של רפי אדרי. אמרתי לנהג: תמסור ד״ש
לחברה, אני הולך לאשה ולילדים:

• אבל בטלוויזיה ראיתי שקודם
התנשקת עם הגברים, אחר־כך עם
האשה והילדים.

את רואה, זה חוזקה של מסורת. כשהגעתי
לכפר, עשו לי מאדפה, שזה חדר של גברים. היו
שם המוכתר והדוד. אז קודם הגעתי בגלל
המסורת לגברים שחיכו, אחר־כך לאשה, לאמא
ולילדים.

• במה אתה משתן את אשתך?

אני משתף אותה בכל דבר, אבל היא לא
מסכימה לכל מה שאני עושה. מתוך תחושה
נשית, היא מתנגדת לדברים מסוכנים.

• שיתפת אותה בסוד נסיעתך
לעמאן?
שאגיד לך שלא ידעה? זה לא נעים לה, היא
לא רוצה שיחשבו שהיא שקרנית. היא בן־אדם
ישר, אבל ציוויתי עליה להגיד שהיא לא יודעת
כלום.

• מה אמרת לה?

נפרדתי ממנה.

• זה הכל?

ואמרתי לה לאן אני הולך.

• מי עוד ידע?

מעט מאוד אנשים, לא רוצה להרחיב על כך
את הדיבור.

• למה סיפרת לעיתונאי מ״כותרת
ראשית״ על הנסיעה?

מפני שהלכתי כדי להשפיע לא רק על הציבור
הפלסטיני, אלא גם על הציבור הישראלי. הרי
אחד המניעים שרחפו אותי לנסיעה היה האדישות
הישראלית למה שקורה מעבר לנהר, כאילו
זה לא נוגע לחיינו באיזור.

• לא הבאת בחשבון שפירסום
מוקדם עשוי לדפוק לך את הנסיעה?
סיכמתי עם כותרת ראשית שיפרסמו את זה
בחדשות של השעה .9

דראושה עם ילדיו הייתם(גור־אריה) ובאסל(אמיץ)
״לא נותנים עוד שמות מסורתיים!״
החלטתי. אמרתי: בתנאי אחד — שיתנו לי לדבר
בלי צנזורה. קיבלו את התנאי שלי.
חזרתי לירושלים, נכנסתי למישרד־נסיעות.
קניתי כרטיס בסייפרוס־אייר־ליינס ויאללה,
במיקרה היתה טיסה באותו היום.
ב־ 5טילפנתי לאשתי ונפרדתי ממנה.

• מה היו ההוראות שקיבלת?

כל מה שהיה עליי זה מיספר־טלפון. הגעתי
לניקוסיה, הרמתי טלפון, הזדהיתי. אמרו לי:
״נבוא לקחת אותך.״ אמרתי: אל תבואו, אני אבוא
אליכם.
נתנו לי כתובת של בית מסויים, שהיה מוגן
היטב. הגעתי לבית ושם חיכו לי האנשים. זה היה
בית יפה.
גם הבית של שגריר ישראל בניקוסיה יפה.

• למה לא הודעת ישר לטלוויזיה?
כי אני לא מכיר שם אף אחד שאני יכול לסמוך
עליו. על אייל ארליך, הכתב הפרלמנטרי של
כותרת ראשית, אני יכול לסמוך. הוא ידיד ואני
מקיים איתו קשרים אישיים. הזמנתי אותו למלון.
נתתי לו את הסיפור בתנאי שיפרסם אותו
בטלוויזיה ב־ ,9בזמן שאני אהיה כבר בעמאן.

לא יכול להכחיש או לאשר. אני יודע שהמים־
לגה התרגזה מאוד מכך ששברתי את המוסכמה
שאין עם מי לדבר. הרי מיפלגת־העבודה אומרת
כל הזמן שאש״ף הוא אירגון טירוריסטי. שלא
מוכן להכיר במדינת־ישראל, ושהוא לא רלבנטי
כפרטנר לשיחה.

• האם החבר הזה, שנפגשת איתו
בגדה ושהסדיר את נסיעתך, הוא בעצם
חברה בשם ריימונדה טאוויל?

לא רוצה לאשר ולא רוצה להכחיש.
בנושא הזה אני לא רוצה להרחיב את הדיבור.
לא מתוך חשש אישי, אלא מתוך חשש לאדם
המעורב בדבר. אני יכול לקיים קשר עם מי שאני
רוצה, זו לא בעיה היום. טלפון דרך אירופה מקשר
אותך עם כל מדינה ערבית.

• זה נכון שאחיה של אשתך חבר
באש״ן ושהיה מעורב באירגון נסיעתך?

איך ידעת מתי תהיה בעמאן?

אין לו עמדה בכירה באש״ף והוא לא חבר
המועצה הלאומית הפלסטינית. הוא לא ידע על
הנסיעה, הוא לא מכיר אותי באופן אישי והוא לא
יכול היה להשפיע.

יצאתי מהארץ ב־ ,5הגעתי לקפריסין ב־.6
הייתי צריך להיות ב״ 9בעמאן.

• לא הגעת.

• בכל זאת, הוא גיסך.

כמו שאת יודעת, הייתי צריך להגיע במטוס
מיוחד, כי המטוס הראשון מקפריסין לירדן יוצא
ביום חמישי, וזה היה יום שלישי, ומושב המועצה
עמד להינעל. ואני לא נסעתי לטייל, נסעתי
לנאום.

הוא גר בירדן, בעמאן, מאז . 1958

• איך הוא הגיע לשם?

עוד כשהיה ילד. כשסיים י״ב, הוא ברח יחד
עם קבוצת ילדים, בלי שההורים ידעו. אז היה
מינהג: כל צעיר שהיה מתרגז, היה עובר את
הגבול ליד יזרעאל.

• מה קרה כשהגעת לקפריסין?
מאז שהתחילה הוועידה, חשבתי על זה. ביום
שני דיברתי כל היום עם חברים — עם יוסי
שריד, שבח וייס, אורה נמיר וגם עם שרים.
אמרתי: צריך לעשות משהו נגד האדישות. זה
ממש הציק לי. גם הגשתי הצעות לסדר היום.
בערב ישבתי במלון עם חברים ושוחחנו,
ופיתאום הרגשתי מין דחף כזה. אמרתי לעצמי:
ואללה, אני מוכרח לעשות משהו. עליתי לחדרי
בהילטון, הרמתי טלפון לחבר בגדה, אמרתי לו:
תהיה מחר ב־ 9בבוקר בבית. הוא שאל אם קרה
משהו. אמרתי: אל תשאל שאלות, תהיה בבית.
נסעתי אליו ואמרתי לו את הסיפור, שאני
רוצה לנסוע ולנאום. הוא התפלא מאוד, אבל מייד
התקשר למי שהתקשר. ותוך שעה קיבל תשובה
חיובית, שהוועד הפועל של אש״ף מברך על

עם הירדנים, פנו אל הקשרים שלהם
שימנעו את כניסתך לעמאן?

• מתי נודע להורים שהוא בעמאן?

הוא הלך למישפחה, לדוד, והדוד הודיע דרך
הרדיו. אני אף פעם לא ראיתי אותו בחיים שלי.
הוא טילפן אליי למלון, רצה לבוא אליי. אמרתי
לו: אין צורך. אני אבוא אליך. דווקא קיבל אותי
עם אשתו בצורה יוצאת מהכלל.

• הבית שהתארחת בו היה ביתו
של שגריר אש״ך בניקוסיה?
אני לא יודע. אני יודע שחיכיתי שם כל
הלילה, עד שיתבהרו העניינים. הם עשו טלפונים.
וכל שר שדיברו איתו, העביר אותם לשר אחר. רק
בבוקר הבנו שאין סיכוי שאגיע לעמאן.

• האם זה נכון כי נציגי מיפ•
לגת־העבודה, שכבר יצרו בעבר השר

• אשתך לא בקשר איתו?
המישפחה בקשר רופף מאוד איתו. אמא
והאחים התארחו אצלו. אני אומר לך, הוא בכלל
לא היה׳ מעורב, הוא לא בר־סמכא בעניינים
האלה.

• הובטחה לך פגישה אישית עם
ערפאת?
המשימה היתה לנאום, אבל הובטחה לי גם
פגישה עם יאסר ערפאת.

קיימת

תחושה,

שבפירסום

(המשך בעמוד )50

יתהדר ח1גר כמפתח
לפני כמה שנים רכשתי מכונית חדשה. ימים מעטים לאחר
מכן נהגה בה אשתי. זה היה בערב. הלילה היה גשום וחשוך.
בפינה שכוחת־אל בשכונת־פלורנטין בדרום תל־אביב הגיחה
מונית מרחוב צדדי, תוך התעלמות
מן השלט ״עצור!״ היא
דחפה את מכוניתי מאחור אל
תוך פינה של בית.
רחל עפה דרך השימשה ה־קידמית,
ראשה נתקל בחוזקה
בפינת־הבניין ולא,
זה לא קרה. חוץ מחתך
במצחה, שהוטח בהגה, לא אונה
לה כל רע.
מדוע? בגלל סיבה פשוטה:
היא היתה חגורה בחגורת־בטי־חות.

שומו שמיים: בתוך העיר!
עוד קודם לכן הייתי חסיד
קנאי ממש לחובת ההגירה של חגורות־בטיחות. לחמתי על כך
כארי בכנסת, נאמתי על כך עשרות נאומים, הטרדתי את השרים.
לבסוף, בשעה שלא כיהנתי עוד בכנסת, התקבל החוק המחייב את
הדבר — אבל רק מחוץ לעיר.
בעיניי ההבחנה הזאת היא אידיוטית.
יש הרבה יותר סיכוי להיפגע בתאונה בתוך העיר מאשר
מחוצה לה, מפני שרובנו נוסעים יותר בעיר מאשר מחוצה לה. אין
צורך בחבטה חזקה מאוד כדי לעוף קדימה, דרך השימשה. די
בהתנגשות רגילה, כששתי המכוניות נוסעות בעיר במהירות
החוקית, וגם מבלי שמישהו יהיה אשם במיוחד.
השר חיים קורפו הסביר השבוע מדוע אינו יוזם את הנהגת
חובת־החגורה בעיר. זה לא נוח, זה לא מועיל, זה לא חשוב. אם
השר מבין גם בשאר הנושאים כמו בנושא זה, אין זה פלא שמצב
התחבורה הוא כמו שהוא.
הייתי אומר: שטויות במיץ עגבניות. אלא שלמרבה הצער,
אלה הן שטויות בדם.
בימים האחרונים התנהל מיבצע מבורך לשיכנוע אזרחים
לחגור את החגורות בעיר מרצון. אולם שום התנדבות אינה יכולה
לבוא במקום החובה החוקית, הקיימת כיום כבר ברבות מן
המדינות המתקדמות. אין שום הסבר למחדל זה בישראל, מלבד
טימטום ביורוקראטי.
אם אלוהים נתן לך פרצוף ספייר, אל תטרח (ואל תטרחי)
להשתמש בחגורה בעיר. אם אין לך פנים רזרוויות — חגור
(וחיגרי)! קשה להעלות על הדעת פעולה פעוטה יותר, העשויה
למנוע ממך אסון גדול יותר!

שיהיו לו דירת־שרד ומכונית־שרד ונהג צמוד ומשרתים אישיים
ופמליה צמודה.
אולי יימצא היסטוריון צעיר שינסה לבדוק איך זה קרה. זה
מעניין יותר מנושאים רבים אחרים, שעליהם כותבים עכשיו
ספרים מלומדים, עם הרבה מאוד סימוני־מקורות וציטוטי־מובאות.

גרם לכך שהפוליטיקאים הקטנים של הסוכנות היהודית
התנפחו בן־לילה כצפרדעים, התנפלו על השלל של המדינה׳
החדשה, והפכו לקאריקטורות של מיניסטרים של מעצמת־על?
אולי נבין אז גם איך הגענו לממשלה בעלת 25 שרים 25 ,
סגני־שרים (בדרך) 25 ,נהגי־שרים ר 25 מזכירות־שרים.

מישפט נגד אלוהים
ריבונו־של־עולם,לאן הגענו?
שלחו לי שורה של שאלות, ששימשו יסוד לסידרה של
תוכניות־רדיו. יהיה זה מעין מישפט נגד אלוהים. כתב־האישום:
״אכזריות, חוסר־כישרון ואי־קיום אפשרי.״
הנה כמה מן השאלות:
מה יש לך נגד אלוהים?
הסבל הוא חלק מן הבריאה — מה משמעות הדבר לגבי טיבו
של הבורא?
גם אם תתעלם מן האכזריות של אדם כלפי רעהו — מה ביחס
לאסונות־טבע כגון רעש״אדמה, בצורת, רעב וכד?
האם אלוהים הוא בעל־בית נפקד?
התנ״ך אומר שאלוהים יצר את האדם בצלמו. באיזו מידה נכון
ההיפך?
האם אתה סבור כי אלוהים מסתיר את עצמו בכוונה? אם כן,

*ודי *בנד

עוד האיש הלבן
ליאון ויזלטיר, העורך הסיפרותי של כתב־העת הליברלי ניו
ריפאבליק (״הקהיליה החדשה״) ,כתב בעיתון לוס־אנגילס
טיימס על יחם המערב לעולם השלישי.
מצאתי במאמר את הקטע הבא:
״בוושינגטון נתקלים בכל מקום בגישה הקשוחה (כלפי
העולם השלישי) .אני נזכר בסעודת־ערב חגיגית, שבה תהה בעל־מישרה
ישראלי בקול רם אם היה,כדאי׳ לבריטים לצאת מהודו.
תמהתי איך היה איש זה מגיב אילו השמעתי בקול רם את הריעה
שיציאת הבריטים מארץ־ישראל לא, היתה כדאית
אותו ״בעל־מישרה ישראלי״ (שר? איש השגרירות? מנכ״ל
נודד?) מייצג תופעה שהפכה לשיגרה. בכל מקום בעולם מזדהים
כיום נציגי ישראל עם החוגים הימניים, הריאקציוניים והגיזעניים.
קשה לזכור כיום שעוד לפני דור אחד היה נכון ההיפר. ישראל
התפארה בכך שהיא חלוצת הסוציאליזם האוטופי, האנושי, ההומאני.
הקיבוץ והמושב הוצגו כפאר הגאון הישראלי, שיא־היצירה
של הרוח האנושית במאה ה״ .20 היה מובן מאליו שאנחנו בכל
מקום לצד החלשים, הנדכאים והמנוצלים. ואם אין זה כך בעיני
העולם הערבי, הרי זה רק בגלל מילחמה מצערת, שנכפתה עלינו
על״ידי הפיאודלים הערביים.
התנועה הציונית, שקמה בסוף המאה שעברה, בשלהי התקופה
הקולוניאלית ובראשית המהפכה האנטי־קולוניאלית בעולם,
יכלה להיות אחת מן השתיים: התנועה הקולוניאלית האחרונה
של אירופה, או תנועת־השיחרור הראשונה של העולם השלישי.
חוששני שכיום נקבע בדיעבד כי הגירסה הראשונה היא
הנכונה, וכי הציונים היו אחיהם הקטנים של כובשי־הודו, מתנחלי
דרוס״אפריקה ומשמידי־האינדיאנים באמריקה. ולא אויבי
הציונות קובעים זאת, אלא דווקא מי שמתיימרים להיות דוברי
הציונות הצרופה.
מושל״רמאללה יחליף רשמים עם המושל־לשעבר של חבל־פנג׳ב,
גנרל ישראלי שישתתף בצערו של גנרל אמריקאי על כי
לא כל האינדיאנים נקטלו בעוד מועד, ושגריר ישראלי יביע את
צערו על יציאת הבריטים מהודו.

מה מריץ את מירון

הליכת! של השר איקס
פגשתי השבוע את השר איקס במיסדרון הכנסת. החלפנו כמה
מילים. תהיתי. משהו השתנה אצלו.
אני מכיר את איקס מזה כמה שנים. שירתנו יחד בכנסת, עוד
לפני שחלם להיות לשר. הוא אדם רגיל, פוליטיקאי מן המניין,
די פיקח, אם כי לא חכם גדול.
אז מה השתנה אצלו?
ניסיתי לגלות את פשר השינוי. התיסרוקת? לא, היתה לו
התיסרוקת הרגילה שלו. הלבוש? הלבוש לא השתנה. הפנים? לא
גיליתי בהן שום שינוי.
איקס התרחק ממני. ואז, לפתע, תפסתי מה העניין.
ההליכה שלו השתנתה.
בשנות היכרותנו לא היתה לו הליכה מיוחדת. הוא התהלך
כאחד האדם. עכשיו יש לו הליכה אחרת. הליכה רבה־חשיבות.
הליכה של איש הרגיל לצעוד בראש ״פמליה״ .איש שמצלמים
אותו בצאתו ממכונית־השרד, ובהיכנסו למישרד ראש־הממשלה.
בקיצור: הליכה של שר.
שמתי לב לתופעה זו פעמים רבות בעבר. אדם מתמנה לשר
— והדבר הראשון הקורה הוא השינוי הזה בצורת הליכתו. זה
קרה ליגאל אלון. המפקד הצעיר של הפלמ״ח, סמל הנעורים
הצבריים, לקה לפתע בצורת־הליכה כבדה, איטית, חשובה.
§ ט 4 ? 0א 0נ! באנגלית.
עכשיו זה קרה לידידי איקס.
מובן שההליכה הזאת קשורה בשאר סימני־המעמד: מכונית־השרד,
הנהג, הפמליה, הלישכה. סממנים האומרים: השר אינו עוד
אחד האדם. הוא מורם מעם.
כל־כך התרגלנו לכך, עד כי זה נראה לנו כדבר מובן מאליו.
הדור הצעיר, שנולד במדינה, בוודאי אינו מעלה כלל על דעתו
שזה יכול להיות אחרת. שיש מדינות דמוקרטיות כמו דנמארק
שבה רוכבים השרים על אופניים. מדינות שבהן מתקשים
האזרחים לזכור את שמותיהם של חמישה שרים. מדינות שבהן
לא יעלה על דעת כלי־התיקשורת לצטט את דבריו של שר, אם
אינו אומר משהו חשוב מאוד — וגם אז רק במיסגרת של כמה
שניות, אחרי ידיעות הספורט והפשע.
כאשר קמה המדינה, לא היה כלל ברור איך ייראה מיניסטר
יהודי. הוא יכול היה לקבל תואר פשוט — למשל ״ממונה״ ,או
״מזכיר״ ,או ״לבלר״ .הוא יכול היה לנהוג בעצמו במכונית
פשוטה. היינו מדינה עניה. היה קיים מישטר רישמי של צנע,
ודרכי־צניעות התאימו בהחלט לאווירת החברה הישראלית בימים
ההם. מה גם שרבים מן השרים היו חברי־קיבוציס.
אך מישהו החליט שזה יהיה אחרת — שחבר־הממשלה יישא
בתואר המפוצץ ״שר״ ,שיהיה אדון לציבור ולא משרת־הציבוד,

הכנסת על בית־המשוגעים (נראה כי לגבי רבים מהם, זאת אכן
היתה הברירה היחידה) ,שיכנעה אותי הסידרה הבריטית שאפשר
לדבר על הדת גם באופן אינטליגנטי.
זה פשוט. צריכים רק להיות אנגלים.

האם זוהי דוגמה נוספת לחוסר־הרצון האלוהי לעזור, ואלוהים
יכול להאשים רק את עצמו במצב־העניינים?
האם אתה צריך להגיע להתמוטטות־עצבים לפני שאלוהים
יואיל בטובו להגיע אליך?
בחר בהגדרה המתאימה ביותר לתפיסתך, מבין ההגדרות
הבאות של אלוהים( :א) הסבר כלשהו לדברים שאינך מבין,
(ב) המתכנן העליון שתיכנן את חייך (ואם כן, איפה הרצון
החופשי ג) מישהו שכדאי להתלבש למענו( ,ד) מגן הנדכאים
(באמת? מה קורה באפריקה ה) המאכער העליון, המסדר
פרוטקציה לידידיו.
האם יש שיטה לשיתוף אלוהים בסיבלותינו? מהי?
האם לא היה זה יותר טוב אילו מחק האל הכל־יכול את
סיבלותינו וכאבינו?
״לא אני עשיתי את זה, כבוד השופט, זה היה השטן!״ האם זה
באמת פותר את הבעיה?
אם אלוהים ברא את העולם כמו שהוא, עם כל הכאב והסבל
הקיים בו, מה אפשר לעשות? לקבל זאת? לשנות זאת? להכחיש
זאת?
האם הדת היא חשובה מדי מכדי להשאירה בידי הדתיים?
איד,לדעתך, רוצה אלוהים שנתייחס אליו?
כשאתה מסתכל בראי, מה אתה רואה שם מאלוהים?
ועוד ועוד...
די נועז, מה? מה יגיד על זה הוועד־המנהל של רשות־השידור?
האם זה יגרום לסקנדל בכנסת? האם יפטרו את יוזמי הסידרה
ומפיקיה?
אל דאגה. כי המדובר הוא בתוכנית של הבי־בי־סי(ערוץ ,)4
והמפיקים הם כולם נוצרים טובים.
היוזם העיקרי, ג׳ראלד פריסטלאנר, סופר דתי, ביקר בשעתו
בארץ, ובין השאר ריאיין גם אותי. דיברנו במשך שעות על
נושאים אלה, ניסיתי להשיב על כמה מן השאלות, ובסוף תמהתי
לא־מעט על עצמי.
הסידרה שודרה בשמונה המשכים בחודשים האחרונים, ואם
מישהו מקוראי העולם הזה באנגליה הקשיב לה, אשמח לשמוע
את רשמיו. אחרי התוכנית המקושקשת של הטלוויזיה על
״החוזרים בתשובה״ ,שהעדיפו את אלוהים על ההרואין ואת בית־

ידידי מירון בנבנישתי מתחיל להזכיר לי יותר ויותר את
הדוקטור סטריינג׳לאב.
תחילה יצא לחקור את המצב בשטחים הכבושים. הוא גילה
פרטים מאלפים רבים על תהליך הסיפוח, וצייר תמונה שלמה
ומפחידה.
ואז קרה לו משהו מוזר — משהו הקורה למדענים בסרטים.
הוא שכח בשביל מה התחיל לחקור, והתחיל מרוב התלהבות
להגזים. הוא התאהב איכשהו
בתהליך הסיפוח, שאותו הוא
חקר. מבלי שהרגיש בכך, הפך
לתועמלן הראשי של הסיפוח
— מבלי לחדול, חלילה,
מלהיות איש מתקדם, ליברלי
ושוחר־שלום.
התיזה שלו, שעליה הוא חוזר
עתה בהתלהבות בלתי־מרוסנת,
כאשר עיניו בורקות וחיוך של
ניצחון על שפתותיו: הסיפוח
הוא עובדת מוגמרת. התהליך
הוא בלתי־הפיך. אין מה לעשות.
אפשר רק לנסות ולדאוג שהערבים
בשטחים הכבושים יזכו
בזכויות אזרחיות.
על התיזה הזאת הוא חוזר עתה עד בוש. באמריקה הוא עובר
מעיר לעיר, ומעיתון לעיתון, וגורר ׳אחריו שובל של ניאו־סיפוחיסטים,
שוחרי־שלום לשעבר, שרואים בתורתו את הצידוק
המיוחל להצטרף לתהלוכת הימין ולשחות סוף־סוף עם הזרם.
בנבנישתי הוא אדם הרבה יותר מדי אינטליגנטי מכדי שלא
יבין כי אין שמץ של סיכוי להענקת זכויות־אזרח לערבים
בחבלים מסופחים. במיקרה הטוב ביותר הם יהיו שם חוטבי־עצים
ושואבי־מים. במקרה הרע (והסביר) יותר, הם יגורשו בהמוניהם
וכחוקר תולדות הצלבנים, יודע בנבנישתי מה יהיה הסוף הבלתי־נמנע
של המדינה במיקרה כזה.
מה מריץ אותו? אולי זוהי מחלה מיקצועית של מדענים,
הנגרפים אחרי התיזות שלהם עצמם כפי שקרה לדוקטור סטריינ־ג׳לאב
המקורי. אולי פשוט נמאס לו להיות במיעוט, והוא מצא לו
דרך להצטרף אל הרוב. השד יודע.
כאשר הופיע בתוכנית מבט שני בטלוויזיה, מכר שוב בהתלהבות
את התורה הזאת. טוב שמולו עמד רענן וייץ. בלי ברק
בעיניים, בשפה פשוטה ועניינית, אמר וייץ מה שצריך היה
להיאמר: שאין דבר בלתי־הפיך, שהמתנחלים הם עדיין מיעוט
מבוטל בגדה וברצועה, שהכלכלה הישראלית תתמוטט סופית
הרבה זמן לפני שההתנחלות תגיע לממדים מכריעים.
״התנפחנו, ועכשיו יוצא האוויר,״ אמר וייץ בקול יבש. זהו
בדיוק מה שיקרה גם לתורת בנבנישתי.

מדוע ירגיזו הח״כים את אברהם שפירא. מיהו
דודו טופז בטבעון
השר המכונה פת״ם ומה עשה

מה מעסיק בימים אלה את .
הח״כים? שאלה אחת בלבה: איך
ומתי יוציא בעצמו ח״ב אברהם
שפירא את המפריעים מריוני
ועדת־הכספים, שהוא עומד בראשה.
שפירא, שאינו מצליח להתגבר
על הנעשה בישיבות
הוועדה. כבר הודיע שהוא שוחח
על עניין זה עם יושב־ראש
הכנסת שלמה הלל, וזה עידכן
אותו שיושב־ראש ועדה יכול
להוציא מהישיבה ח״ב מפריע
אחרי שהוא קורא אותו שלוש
פעמים לסדר. כאשר נערכות
הישיבות במישכן־הכנסת בירושלים.
הרי שהוא יכול לקרוא
לסדרני הכנסת. אבל רוב הישיבות
נערכות בתל־אביב, במישר־די
הבנק לפיתוח התעשיה
שבבית אסיה. חברי הוועדה
וח״כים אחרים כבר מכינים
לשפירא מארב. כדי לראות איך
הוא יממש את איומו.
נוהגי המישמעת הקפדניים
שהנהיג הלל בישיבות
המליאה הדביקו גם את סגניו,
שמונעים קריאות־ביניים. רק
סגן אחר, אליעזר שוסטק,
מאפשר חיים פרלמנטריים של
ממש. הסיבה: שר־הבריאות לשעבר.
בן ה־ .73 מנמנם על כס היו־שב־ראש
ושומט את הרסן כמעט
לחלוטין.
ביום הרביעי האחרון ניגש
הכתב הפרלמנטרי של קול
ישראל. עודד בן־עמי, לשר
עזר וייצמן וביקש לראיין
אותו בעניין הנסיעה שלא היתה
— נסיעתו של ח״ב העבודה

עבד־אל־והאב דראושה לירדן.
ענה לו וייצמן, בחיוך ובגאווה
בלתי־מוסתרים :״אני לא
יכול. הערב אני במוקד.״
ח״ב חרות יגאל כהן
אורגד עדיין לא התרגל לעובדה
שהוא כבר איננו שר. השבוע.
כשנכנס לאולם המליאה, הוא
ניגש לשולחן הממשלה. לפני
שהתיישב, התעשת ופנה למקומו
בין שאר הח״כים.

שר־התיקשורת אמנון
רובינשטיין הופיע לפני וע־דת־הכנסת
לביקורת״המדינה ודיבר
על חברת בזק. הוא הסביר
שכספים נצברים שלה מושקעים
בהשקעות ללא־סיכון. העיר לו

ח״ב הליברלים יצחק (״זיגי״<
זייגר :״כלומר, שאו!ם עוברים
על החוק. כי השקעות ללא סיכון
יש רק בחו׳ל.״
צירליסבג, נהגה הוותיק
והמסור של ח״ב ר״צ שולמית

אלוני, אינו מרוצה_ מסיסמת
נעמת -״תהיה גבר, תן לה יד!״
סבג, שאשתו סימה היא בעלת
מיספרה גדולה בהרצליה. טוען
שהוא עושה את כל עבודות
הבית ׳,כולל בישול ,״ואשתי
אפילו לא נותנת לי יד.״
ח״ב הליברלים פסח
(״פייסי״) גרופר צפה בסרט
מאחורי הסורגים, שהוקרן
לפני ועדת־החינוך של הכנסת.
מישהו הזכיר את צירוף המילים
״חשבון נפש ״.שאל גרופר בקול:
״מה זה?״ ענה לו עוזר פרלמנטרי
בעל לשון חדה :״זה בדיוק מה
שהליברלים לא עושים אף
פעם:״
שר המישפטים מיטה
ניסים עולה לא אחת אל דוכן־
הנואמים כדי להשיב מטעם
הממשלה להצעות לסדר. כשדיבר
השבוע יוסי שריד על
הנסיעות התכופות של השרים
לחו״ל, עלה ניסים לדוכן כדי
להשיב .״הו. הנה בא המטהר
הממשלתי,״ אמר שריד. ושר־האנרגיה
משה שחל לא
הצליח להתאפק ופרץ בצחוק
מתגלגל.
כיצד מבטיחים את שלומם
של הפלאשים בדרכם מאתיופיה?
כדי שעורם השחום לא
יגרום לשום קפטן הירהורים על
השלכתם מאוניה -בלב־ים או
ממטוס במרומים, מכסים את
ראשם מבעוד מועד בכיפה.

הפירסומאי יורם ברנע
י ה 1 \ 1י 1ך | 7אשתו של איל״הביטוח שלמה אליהו מגישה
\ 1 1 1 1ו 111 #לבעלה ולראש־הממשלה, שימעון פרס, מרק
כופתאות (למעלה) .הצמרת הכלכלית של המדינה זומנה למלון דן
בתל״אביב כדי להשתתף בפתיחת מגבית נעמת. מכיוון שפרס
שוחח עם אליהו ולא יכול היה לגשת למיזגון, הציעה חית את
שירותיה. כרטיס כניסה ליחיד עלה 100 דולר. בין המארגנות היתה
אסתר >״אסתי״) זוכוביצקי (למטה מימין) ,בתו של איל־ההון
היהודי־יפאני שאול אייזנברג, שבעלה, יונתן, עובד עימו. למרות
מעורבות מישפחת אייזנברג באירוע, לא נמנע מיכאל (.,מיקי״)
אלבין, שהתנתק מאימפריית אייזנברג, לבוא לארוחת־העדב, עם
אשתו גליה. אלבין הופיע בלבוש ספורטיבי, גליה לבשה מעיל לבן.

מצא שם חדש לשר המדע
גירעון פת: פת״ם. אלה הם
ראשי תיבות של ״פת, תעשיה,
מיסחר.״
ברנע החליט להירתם
לטובת המפוטרים הרבים בענף.
הוא עומד לפתוח מדור בשם
השוק המשותף באותות, ביטאון
איגוד־המפרסמים, שאותו
הוא יערוך י, שבו יוכלו הפירסו־מאים
המובטלים לבקש עבודה,
בחינם. ברנע חיפש מממן לעמוד

ומצא את משה נור, בעל רשת
שלטים הנושאת את שמו, שהסכים
לרעיון בתוך חצי רקה.
מאיר ניצן, ראש עיריית
ראשון־לציון. ידוע כמי שעוסק
20 שעות ביממה בעבודתו הציבורית.
המראיין איתן דנציג
שאל את ניצן, תת־אלוף מיל׳ ,מה
הוא מספיק לעשות כשהוא בא
הביתה .״אני מספיק לראות רק
שתי אצבעות,״ ענה ניצן והסביר
לדנציג :״אצבע אחת היא של
פסוקו של יום. והשנייה של
אשתי. נעמי, שעושה לי נו־נו־נו
על שעות עבודתי הרבות.״
מיטה עמיר, מנכ״ל
התאחדות המלונות. מספר בימים
אלה כי הוא נולד באלכסנדריה.
הסיבה לנסיונו לטשטש את
מקום־הולדתו האמיתי — וילנה
שבפולין — נעוצה בכד ששני
בעלי תפקידים מרכזיים בהתאחדות,
שנבחרו בוועידת המלונאים
שהתקיימה בשבוע שעבר
בירושלים, הם ממוצא מצרי•.
נשיא־ההתאחדות הוא מורים
קאסוטו והיושב־ראש שלה הוא
המלונאי אלי (״פפו״< פפו־

שדו.

באותה ועירה זכה חמלו־נאי
שמואל (״סמי״) פדרמן
ב״עיטור המלונאות״ ,על פועלו
במשך שנים רבות לקידום תעשיית
התיירות בישראל. למרות
האווירה החגיגית ששררה בוועידה.
ועל אף נוכחותם של נשיא
המדינה חיים הרצוג, וראש
עיריית ירושלים טדי קולק,
הביעה אשתו של פדרמן, רות,
את אכזבתה מהטקס שבו הוענק
העיטור. לדעתה, היתה גם היא
ראויה להערכה על כר ששיחררה
את בעלה מדאגות היום־יום
ואיפשרה לו לעסוק במלונאות
במלוא המרץ.
בית־הקפה שרי ברחוב בן־
יהודה בתל־אביב עדיין לא נחנך
רישמית, אך כבר הפך לפופו־לארי
בין אנשי־תיקשורת. כמה
מהם כבר מנצלים אותו כמקום
מיפגש קבוע. איש הטלוויזיה דן
שילון מנסה למשוך משם
בחוטים כדי להיות מנהל הטלוויזיה.
בשולחנות סמוכים יושבים
גם הכתבת לענייני מיפ־לגות
של ידיעות אחרונות,
אורלי אזולאי־כץ, הנשואה
לעורך־הדין יעקב כץ, בעל
הטור הפופולארי של מעריב
אמנץ אברמוביץ. תחקירן
הארץ זאב יפת והסופר יגאל
גלאי, העובד בלאשה.
הזמר צביקה פיק קיבל
השבוע את אות הנהג הזהיר,
בטקס שנעיר בבית־אבות. המארח.
ראש עיריית גיבעתיים
יצחק ירון, החליט לערוך את
החלוקה דווקא בנוכחות קשישי
עירו. אחרי שפיק קיבל את
האות מידי השופט העליון דב
לוין, הוא בירך בשם 2800
מקבלי האות. אחרי הטקס ניסו
לצלמו עם כמה מקשישות
המקום, אבל חלקן לא הכירו
אותו כלל. רק אחת, שהזדהתה
כאמו של המשורר דויד אבי־דן,
הסכימה להתפנות ממישחק־קלפים
שבו כולם היו עסוקים
בשקידה, כדי להצטלם עם הזמר.
איש יחסי־הציבור אלכם
קוטאי יוצא השבוע בחברת עור
30 ישראלים לכינוס מוזר בן
חודש, בהאג שבהולנד. יקחו בו
חלק 7000 איש, העוסקים
במדיטציה טרנסצדנטלית. המארגנים
רוצים להוכיח כי כאשר

העולם הזה 2466

מיספר רב של בני־אדם עוסקים
במרוכז ובמקום אחד במדיטציה,
הם יכולים לשנות את מהלך
ההיסטוריה על כדור הארץ. קו
טאי אינו יוצא לשם כדי לארגן
יחסי־ציבור לאירוע. הוא יוצא
לכינוס משום שהוא עצמו
מתרגל מדיטציה בעל דרגת
מושל ומתרגל טכניקות־תעופה
של הסידיס. שהיא שלב מתקדם
במדיטציה. אולי הם יגרמו
לישראל להסתלק בתוך שבוע
מלבנון?
בעיתון גדול בעיר קלן
שבגרמניה המערבית הופיע
תצלום של אריק לביא ד
שושיק שני, ובנותיהם יעל
( )12 וניעה 15 הגרים בקלן
ומעלים שם את המחזמר האמריקאי
עיצרו את העולם,
אני רוצה לרדת! מישפחת
לביא ידועה בגרמניה בעיקר
בגלל הופעתה בסידרת טלוויזיה
פרי עטו של אפרים קישון,
והעיתון מציין בעיקר שהזוג בא
״עם הפקלאן־ ,הילדים והחתולים.״
מתי
כספי, כך נראה,
הוא האמן העסוק ביותר במדינה.
כספי מופיע בתוכנית ביחד עם
שלמה נרוניך, הנקראת מ־

עמלני, שזכה לשבחים רבים
בפסטיבל עכו, הוזמנו אישי ציבור
רבים. מי שהודיע ברגע האחרון
שלא יוכל להגיע היה שר־הביטחון
יצחק רבץ, שסיבות
ביטחוניות מנעו ממנו להשתתף
בהצגה.
הדיונים בעיקבות ההצגה
פיטריית הרעל נמשכים. אחרי
ההופעה בשבוע שעבר בקיבוץ
עברון התקיים רב״שיח, בהשתתפות
הפרופסור מיכאל
הרסגור, הד״ר אמיל תומא,
הבימאי עמית גזית והשחקן
גיל אלץ. הדיון היה בהנחייתו
של ירון לונדון. באי המקום
התעניינו מעט בבעיית עליית הנאצים,
והתמקדו בבעיות השעה,
כמו האם תומא הרים קולו נגד
הרצח של זוג הסטודנטים בירושלים.
על כך השיב הד״ר, כי
הוא ואנשיו הביעו את מחאתם,
אך לצערו העיתונות, הרדיו והטלוויזיה
מחרימים אותו וכך
לא נשמעה תגובתו. השאלה
הבאה :״האם יצאתם נגד הרצח
של דני כץ?״ כאן הסביר הד״ר
תומא בקול שקט ואלגנטי כי
בכל אומה יש גנבים, שודדים,
אנסים וכר, גם בין הערבים. היה
מי שהתקיף אותו ביתר חריפות.
הוא השיב :״אל תתקיפו אותי.

נטו ווט

יושב בין אשתו האצנית, אסתר שחמורוב״רוט (מימין) והשחקנית חנה רוט. פטר,
שהוא מאמן אתלטיקה נמיקצועו ובעבר אף אימן את אשתו, כשזו היתה פעילה
בריצות, גוייס למיבצע״אימונים בלתי־שיגרתי. הוא אימן בריצות את שחקני המחזה משחיז הסכינים
הסיני, משום שעליהם לרוץ כמעט בכל מהלך ההצגה. השבוע הוא בא עם אשתו למסיבה שלפני ההצגה,
וישב מאחורי רוט השחקנית, המגלמת את תפקיד הגבירה הפולניה, שמשתתפי המחזה רוצים בחסדיה.
הסתובב בחלל ושב אל החלל.״

• שר-האוצר יצחק מודעי,
על רצונו להיות ראש־ממ־שלה
:״פוליטיקאי שלא שואף
קדימה, יוכל להפסיק לנשום
פוליטית באותו רגע״.

• השר יצחק פרין, שלא

שירת בצה״ל, על אכזבתו
מהפוליטיקה :״אני מרגיש כמו
חייל שיש לו צו־שמונה. אני
מחכה לרגע, בעזרת השם,
שאקבל צו־שיחרור״.
• המשורר יב״י :״יצחק
רבין, רחק מהשררה וקרב אל

השלום. כי בשחרותר הטוהר
והשיוויון ניגנו כינור ראשון.״

• קצין צה״ל, בשיחה
עם קצינת חץ ראשית,
אלוף: מישנה עמירה דותן:
״חשבתי שאת ממונה על חזיות,
אורך חצאיות ואמצעי מניעה״.

• ח״ם לשעבר מאיר
פעיל :״ההשוואה אשר ערכתי

לפני מיספר חודשים בין מנהיגי
מפ״ם לבין קאפו השומר על צאן
מרעיתו בתוך מחנה־השבויים
של המערך — לא היתה
במקומה.״

עדיה 1 | 11| 1 | ¥1ך 1מגיח מאחורי גבו של המחזאי ניטים אלוני. מוסקונה השתתף בארוחה
\ 1 141| #1/1#1 11 11 סינית והוזמן לצד השני של המיסעדה. מכיוון שבדרך הרגילה אי״אפשר היה
לעבור, בגלל הצפיפות, הוא ניצל את כושרו הגופני המעולה, התכופף במהירות, זחל אל מתחת לשולחן ויצא.
אחורי הצלילים. הוא מופיע
בתוכנית ביחד עם סשה אר־גוב,
הנקראת אלכסנדר ופר
תיתיהו, ומכין תוכנית משותפת
עם שלום חנוך. המפיקה מרים
עציוני אמרה, שכספי הוא
תיאטרון רפרטוארי המהלך על
שתיים.
בין המופע פליטת פה,
המועלה ערב־ערב, לבין חקירות
מס־הכנסה, אם דיווח או לא
ריווח על מכירת קסטות מן
המופע, הספיק דודו טופז
לתת מופע בהתנדבות בטיבעון.
כשהופיע שם לפני חודשיים,
התלונן טופז כי תנאי האולם
אינם ראויים להופעה. ראש־המועצה
הציב בפניו אתגר —
להופיע בהתנדבות, ובכסף שייאסף
ישופץ האולם. טופז נענה
להזמנה, ובהופעה שערך השבוע
אספו כסף כדי להתקין מערכת
מיזוג־אוויר באולם לקיץ הבא.
טופז אמר, שהוא מקווה כי אמן
נוסף יתרום הופעה כרי שייבנו
במקום שירותים ראויים לשחקנים
מאחורי הקלעים.
הצגת גאלה חגיגית של
המחזה עקידה נערכה השבוע
בנווה־צדק בתל־אביב. למופע,
בהשתתפות יוסי ידץ וגבי
העולם הזה 2466

אתם לא מכירים את ההיסטוריה
שלי!״ וסיפר כי פעמים רבות
נשמע איום על חייו והיה בסכנה.
סערת רוחות פרצה בכינוס
למאבק באלימות החרדים
נגד החילוניים, שהתקיים השבוע
בבית־אגרון בירושלים.
חבר מועצת העירייה מטעם
המפד״ל, דויד ברגמן, היה
שומר־המיצוות היחיד שהסכים
לבוא לכינוס, ולמעשה תמך בו
וגינה בכל לשון אלימות חרדית.
הוא הפך עד מהרה ל ...נציג
החרדים. שואלים בקהל התריסו
לעומתו האשמות נגד החרדים
האלימים, כשהם פונים אליו
בלשון ״אתם״ .העיר על כך
אלעזר שטורם, ממכון שורשים
:״הרי החרדים לא יושבים
אפילו עם ברגמן, כי הוא בעיניהם
מוקצה יותר מאיתנו, החילוניים.״
באותו
ערב ניסה עיתונאי
ידיעות אחרונות גד ליאור,
מנחה הערב, ללחוץ על סגן מפקד
המחוז הדרומי של המיש־טרה,
תת־ניצב רדומים קופד
פורט, ולדעת אם היו מיקרים
שבהם הוא קיבל הוראות מגבוה
לשחרר לאלתר חרדים עצורים.
תחילה ניסה קומפורט להתחמק
מן השאלה, אך לבסוף ענה:

״ואתה לא ממלא אחרי ההוראות
שהעורך שלך נותן לך?״
סמוך לתחילת הדיון נכנס
לפתע לאולם הדחוס בבית־אגרון
חסיד שצעק סיסמאות
בלשון הקודש וביידיש, והחזיק
בידו פח־נפט. באי הכינוס נדהמו,
היו משוכנעים שאין הוא
אלא חרדי שבא להפריע גם
הפעם לחילוניים. לפתע הוא
פשט את תחפושתו והתגלה כאחד
החילוניים, שבאו להקשיב
לדיון. העיר על כך מפקד מיש־טרת
ירושלים, תת־ניצב חיים
אלבלדם :״כמעט שכבר הוצאנו
את האזיקים.״

פסוקי השבוע
•שר־הבריאות, מרדכי
(״מוטה״) גור, על שר התע־שיה
והמיסחר, אריאל שרון:
״הוא חולירע. הוא סכנה לממשלה
ולמדינה.״
• שרץ, על הנ״ל :״זהו
מושג שגור למד רק באחרונה.
מאז שנכנס למישרד־הבריאות״.
• הרב מנחם הכהן, על
פרשת ח״כ עבד־אל-והאב דראו־שה
:״הסיפור המלא של השבוע
,האסטרונאוט׳ שטס אל החלל,

ך ך 1ך | 1ד 111111 אוחזת בידה בציור מעשה ידיו של הצייר
^ \ 1 11 11 1ו 11 יוסי שטרן, שצוייר בעזרתה של נאווי,
אשת ראש עיריית באר־שנע. היא שירבטה שני קווים, ומהם
המשיך שטרן את ציורו המהיר. הוא ביצע את עבודתו בהבימרתף
שבתיאטרון הבימה, במסיבה שנערכה במקום לרגל צאת סיפרו של
ראש עיריית באר־שבע, אליהו נאווי, מישלי ערב. נאווי חתם תחת
שם־העט דאוד אל־נטור, השם שבו הוא שידר נעבר את סיפוריו
ברדיו. עתה הם זנו להופעה מחודשת בליווי ציוריו של שטרן.

הסווים מתנגדים
להם, הדרוזים
שוללים אוחם7
השיעים שונאים
אותם ורק
הישר!אלים
דבקים בהם

זה התח יל
במישחק עם
וב־סון סעו
חדאד(משמאל)
וזה נמשך
בתוגילים עם
אננוואן לחד

^ ותר משנתיים אחרי פלישת
צה״ל ללבנון עריץ שקועה ישראל
בביצה הלבנונית, וטובי המוחות בארץ
עוסקים בשאלה כיצד להיחלץ מן
המבוך. ואף כי לאחרונה הסתמן שביב
של אור בקצה המינהרה, עדיין רב
המרחק מן המוצא. אפילו האופטימיסטים
מבטיחים כי נשב עוד שנה
בלבנון.
עד להחלפתו של משה ארנס
ביצחק רבץ היה צד״ל (צבא דרום
לבנון) ,אמור להיות הגורם הבלעדי
שיטול עליו את האחריות לביטחון
בדרום־לבנון, אחרי יציאת צה״ל. גם
עתה הוא אמור להיות גורם חשוב, אך
לא בלעדי.

במחצית השנה האחרונה
הוגדל צבא זה מבחינה מיסם־
רית וחלו בו שינויים באירגון
ובפריסה. גורמי־הביטחון הממונים
על צד״ל טוענים, כי צד׳ל
יוכל לעמוד במשימות שיוטלו
עליו ויבטיח את הביטחון בד־רום־לבנון.
אולם מפתיע מה
רבים הם המפהפהים בכד,

מפוזרות בין גדודי החי״ר, אוחדו
למיסגרת של גדוד טנקים. כך שכיום
מונה צד״ל שישה גדודים — ארבעה
גדודי חי״ר, גדוד טנקים וגדוד
ארטילריה, שסוללותיו פזורות בין
הגיזרה המערבית והגיזרה המיזרחית.
בעתיד ייתכן שיוקם גדוד חי״ר נוסף
בצור.

אשר לפריסה, הוחל בתהליך
שמטרתו העברת שטחים הולכים
וגדלים של דרום לבנון
לאחריותו של צד׳ל. בך נמסרה
לידי צד״ל השליטה על הערים
צידון, ג׳זין ונבטיה, גיזרת ג׳בל
ריחן במרכז ודרום הבקאע
ומשע׳רה במיזרח.

קשה שלא למצוא דמיון בין
מהלכים אלה למהלכיה של ארצות־הברית
בארבע שנותיה האחרונות
בוייט־נאם, אם כי קיימים, כמובן,
הבדלים ניכרים. היתה זאת התקופה
שבה נקטו האמריקאים במדיניות
הווייט־נאמיזציה, שנועדה להעביר
בהדרגה את נטל הלחימה מצבא
ארצות־הברית לצבא דרום־וייט־נאם,

חלתי שבו נקב מפקדו, אנטואן לחד,
כיעד לצבאו — 6000 חייל — הוא
המיספר המינימאלי הדרוש, לדעת
רבים, כדי שצד״ל יוכל לשלוט בשטח
שבו פרוס צה״ל כיום (זהו, בערך,
סדר״הגודל של יוניפיל, הפרוס רק על
פחות ממחצית השטח).

הכוחות יידרשו להחזקת הקו
לכל אורכו, למניעת הסתננויות.
דבר זה כרוך בפיקוח על
המעברים ובקיום מערך של
סיורים, מוצבים וכוחות למיר־דפים,
וזאת גם אם יחצוץ כוח
כלשהו בינם לבין שאר חלקי
לבנון. הם גם יידרשו לשמירה
על הביטחון השוטן! באיזורים
העורפיים — בערים, בעיירות
ובצירי-התנועה העיקריים, וגם
אחזקת כוחות צבאיים ללוחמה
סדירה נגד מיתקפה מבחוץ או
התקוממות מזויינת מבפנים.

ראוי לזכור — כי לא כל חיילי
צד״ל מוצבים בתפקידים מבצעיים,
שכן יש להקצות כוח־אדם לתפקידי
מינהלה, תחזוקה ושירותים —
אפסנאים, טבחים, נהגים, קשרים,
פקידים, מכונאים וכו׳ ,אחרי נסיגת
צה״ל, הממלא כיום חלק מן הפונקציות
התחזוקתיות של צד״ל, יפול עליהם גם
נטל זה, או חלקו.
מול הצורך הגובר בגיוסם של
חיילים נוספים נתקל צד״ל בקשיים.
ההסדר שהושג עם הפלאנגות הביא

הרוצים להצטרף לצד״ל, והבעיה
העיקרית היא עם השיעים, שאינם
נוטים לכך.
הגיוס לצד״ל מתבצע במחזורים בני
כמאה חיילים, כאשר לכל מחזור כזה
נקבעות מיכסות של בני העדות השונות,
ובעוד שמיכסת הנוצרים מתמלאת
בקלות יחסית, הרי שהעניינים עם
השיעים יגעים יותר.

• החץ וחמטוח
^ אחרונה היי פירסומים על הת־
^ עוררות בקרב השיעים בגיזרה
המערבית להצטרפות לצד״ל. אולם
משום מה, נשמטה מן הדיווחים העובדה
שעיקר המתעוררים הם אנשי ה־מישמרות
המקומיים השיעיים שבגיז־רה
המערבית, כלומר אנשים שממילא
כבר היו קשורים לצה״ל, ואשר שוכנעו
להצטרף לצד״ל, ולאו־דווקא מסיבות
אידאולוגיות.
גם הגיוס הנרחב לצד״ל, שהיה
בתחילת האביב השנה, ואשר העלה את
מיספר חייליו ל־ ,2000 התבסס במידה
ניכרת על צירופם של אנשי המיש־מרות
המקומיים בגיזרה המיזרחית,
דרוזים בעיקרם( .האחרים — אנשי
פלאנגות ומתגייסים חדשים. יש להניח
שהעלאת המשכורת מ־ 1400ל״1750
לירות לבנוניות לטוראי שיחקה תפקיד
כלשהו בנדון).

פעולה, תוך תיקווה שברבות הזמן הם
יעברו לצד״ל.
על רקע זה מפקפקים רבים בצה׳׳ל,
ביכולת לעמוד ביעד של 6000 חייל>
וגם אותם החושבים שניתן להשיג יעד
זה, מודים שצה״ל יצטרך להשאר לשם
כך שנים רבות בלבנון. ייתכן שזו הסיבה
לירידה שחלה לאחרונה במיספרי־היעד
של צד״ל.
לחד כבר ירד למיספר של 5000
חייל, ואילו מפקד יחידת הקישור
ללבנון(יק״ל) ,שלמה איליה, כבר נקב
במיספר של 3500 חייל כסדר־גודל
שיאפשר לצד״ל לשלוט בשטח.

פיחותי מיספרים אלה מעידים
אולי על הדרך שבה פועל
צה״ל בדרום לבנון. תחילה מציירים
מטרה ואחר־כך יורים
חץ. החץ לא פגע? לא נורא.
מוחקים את המטרה הקודמת,
מציירים מטרה חדשה סביב
מקום פגיעת החץ, והרי בול.
פיחות מוזר לא פחות חל בלוח־הזמנים
שיידרש, לטענת לאחד, עד
אשר יהיה צד״ל מוכן. בתוך שבועות
לא רבים ירד בהצהרותיו משך הזמן
הנדרש משנתיים לשנה וחצי, שנה
ועכשיו — חצי שנה.

• .,ח״לי־משמות״
^ טענת גורמים צבאיים שופרה
/רמת חיילי צד״ל בהשוואה למה

צבא ללא חוסן וללא מוטיבציה: אב 1שואבת
לריקים ופוחזים, המתגייסים בזנות המשכורת,
ה ו צוו למד ונשק ויצר ה הו ב ת קנו ת
גנרל לחד
צדליזציה ווייט־נאמיזציה

דווקא בקרב העוסקים בהדרכתו
ובאימונו, המצויים במגע
יופ-יומי עם צד״ל ועם אנשיו
במיסגרת עבודתם.

ו״ט־נאוזיזציה
ף* מחצית השנה האחרונה הוקם
*< בצד״ל גדוד חי״ר חדש — גדוד
ג׳זין — ופלוגות הטנקים, שהיו

תוך פינוי הדרגתי של הכוחות האמ,
ריקאיים.

הצדליזציה
נועדה להביא
להעברה הדרגתית של דרום
לבנון לצד״ל, תוך הקטנת הנטל
על צה״ל, עד שכל השטח שבו׳
פרום צה״ל בדרום לבנון, או
רובו, יעבור לידי צד״ל.

לשם כך דרושה הגדלה ניכרת
בסדר־הכוחות של צד״ל. המיספר ההת־

להצטרפות של חלק מחיילי הפלאנגות
בדרום לצד׳ל, כאשר צה״ל אינו מעוניין
במיספר רב מדי מהם בצד׳׳ל, הן
בשל הבעיתיות הנובעת מכך והן בשל
המגמה להגדיל את שיעור השיעים בו.
אנשי הפלאנגות בג׳זין הועברו צפונה,
לביירות ולצד״ל גוייסו אנשי
הפלאנגות מן הכפרים שמדרום לאוו־לי.
כלומר, ראשי הפלאנגות לקחו
לעצמם את העירוניים, ולצד״ל השאירו
את הכפריים שלהם. אשר ליתר
צעירי ג׳זין, הללו אינם ששים להתגייס,
ומעדיפים כנראה קאריירה של
סוחרים על פני זו של חיילים. עם זאת,
בשלב זה יש עדיין נוצרים רבים

משמעות הדבר היא, שמקור
הגיוס העיקרי לצד׳ל(אס כי לא
היחיד) הם המישמרות המקומיים,
וכי התוספת לסדר־כוחותיו
של צד״ל, המגיעים
כיום ל 2200-איש, בערך, היא
במידה רבה על חשבון המיש•
מרות המקומיים. כך שמיספר
האנשים החדשים המהמרים על
צה״ל ועל ישראל הוא קטן מכסי
שניתן לחשוב.
כיום, למעשה, כבר לא מייעדים
למישמרות המקומיים תפקיד רציני,
ומבחינתו של צה״ל הם אמצעי לקשירת
המהססים למיסגרת של שיתוף־

שהיה בעבר, אולם דווקא אנשים
הבאים עם חיילי צד״ל במגע יום־יומי
טוענים כי ההיפך הוא הנכון, וכי
החיילים שהלכו אחרי חדאד ב־ 976ז
היו אידיאליסטים ועשו זאת מתוך
אמונה בדרכם, בעוד שכיום החיילים
אומנם מאומנים ומאורגנים בצורה
טובה יותר, אולם מניעיהם של רובם
הינם חומריים ותועלתיים בעיקרם.

למעשה, משמש כיום צד״ל
אבן־שואבת לריקים ופוחזים
מכל קצווי הדרום, אשר המשכורת
המשולמת להם בצד
האבטלה הקיימת בדרום־לבנון,
כמו גם יצר ההרפתקנות והר*

צון לקבל מדים ונשק, מביאים
אותם לשורותיו. אסילו תושבי
הדרום כבר הדביקו להם את
הכינוי ״ג׳נוד מעאש״ — חיילי
משכורת.
הבעיה החמורה ביותר
בצד״ל, אחרי בעיית הגיוס, היא
בעיית הפיקוד. מלבד לחד
וסגנו, הסגן שרבל ברכאת
(הבדל של שבע דרגות) ,אין
קצינים בצד׳׳ל. נגדים לשעבר
בצבא לבנון משמשים בו כמפקדי
גדודים, משקי״ם מאותו
בית־יוצר הם מפקדי פלוגות
ומחלקות.
לא פחות מורגש הוא המחסור
בנגדים ומש״קים מיומנים.
ובעיה זו, של מחסור במפקדים,
שלא לדבר על העדר מנהיגות
צבאית אמיתית בקרב הקצינים
המצויים הוחרפה עקב
הגידול של צד״ל והדרישות
שהוא יוצר למפקדים נוספים.
הפיקוד ואיכותו היו המגרעות
העיקריות של צבא דרום וייט־נאם,
אשר התמוטט וקרס תחתיו למרות כל
מה שהושקע בו. וב־ ,1971 כאשר תכנית
הוייט־נאמיזציה היתה בעיצומה,
כתב הגנראל האמריקאי מתיו ב׳
רידג׳ווי, מי שהיה רמטכ״ל בתקופת
ג׳ון קנדי, כי בניית כוח קרבי אפקטיבי
דורשת ״מנהיגות, נשק ואימונים,
בסדר זה של חשיבות, משום שבלי
מנהיגות מלמעלה למטה שני הגורמים
האחרים יהיו חסרי־ערך.״ קשה למצוא
אמירה קולעת יותר למצבו של צד״ל.
צה׳ל ניסה למצוא פיתרונות לב־

מור. בטלוויזיה רואיין, כזכור, אחד
ממבצעי הפיגוע, אשר אמר, כי היה
ידוע להם על בואו הצפוי של הסיור
שאותו הם תקפו.
שיתוף־פעולה של חיילי צד״ל עם
גורמים עויינים אינו חייב להיות מסיבות
אידיאולוגיות בלבד, ובהחלט קיימת
אפשרות שחיילים יתפתו לשתף
פעולה תמורת תשלום נאות.

ככלל, ראוי לזכור בתחום זה,
כי מי שמוכן לפעול איתך
תמורת כסף, עלול לפעול נגדך
תמורת יותר כסף.
דוגמה להשפעת השיקול הכספי
על חיילים בצד״ל ניתנה עקב ההפרש
בין המשכורות שמשלם צד״ל לחייליו
לבין אלה שמשלם צבא לבנון. ההפרש
הניכר לטובת צבא לבנון הביא לא פעם
בעבר חיילים מצד״ל להחליף את
מקום־העבודה. לחלקם כה אצה הדרך,
עד שלא עזבו את צד״ל על־פי ההליכים
המקובלים, אלא פשוט ערקו
ועברו לצבא לבנון. אם כתוצאה
מהסכם כלשהו תהיה נוכחות מסודרת
של צבא לבנון בדרום, כך שיוכל
להציע לחיילים מן הדרום שירות קרוב
לבית, והמשכורת תעלה במידה ניכרת
על זו שמציע צד״ל — הרי שיש לצפות
לכך שרבים מחיילי צד״ל ינטשו
אותו.

מה יוכל צה־ל לעשות
במיקרה כזה? לפתוח במיל־חמת
מחירים? ומה יעשה צודל
אם ממשלת לבנון תחליט, כדי
לפגוע בצד״ל, לתת מענק נדיב
לכל חייל שיערוק ממנו?
מה ההגיון בהישענות על צכא

חיילי צה״ל וצד״ל בלבנון
בלתי־משכילים, בלתי־מחונכים ובלתי־מוכשרים

צבאי, הינו גם מערכת הגובה
מיפים ומכסים שונים, כדי
לכסות חלק מהוצאותיה, ובכך
יש פתח ניכר לשחיתות, וזאת
בארץ שבה פוליטיקאים ובעלי

צרת פיתויים לא מעטים, ואם כבר היו
שני קציני צה׳׳ל בכירים שהתפתו
לשלוח ידם אל הכסף, מה יגידו(ויעשו)
אזובי הקיר הלבנוניים? התנהגות זו,
בנוסף ללקיחת מוצרים מחנויות וא־

לבאות וכתובת על הקיר בדבר מה
שעלול לקרות אם יושארו לבדם
בשטח.
הטבח בסוחמור הופסק והסיכסוך
אותר ונסגר (בינתיים) ,הודות להימצ־

בצבא שר אנטואן לחד א! קצינים: נגדים לשעבו בצבא לבנון משמשים
בצד״ ל כמפקדי־גדודים, מש״קים לשעבר הם מפקדי־פלוגות ומחלקות
עיה, ובמיסגרת זו עברו 50 מחיילי
צד״ל קורס־קצינים בן חמישה שבועות,
אשר בעיקבותיו נשלחו המסיימים
ליחידות לתקופת נסיון, שעל־פיה
ייקבע אם יקבלו דרגת קצונה או
ימשיכו לשרת כמש׳׳קים. בהקשר
לנסיון זה אפשר לצטט גנרל אמריקאי
מתוסכל, מאותם שהיו מעורבים במאמץ
הווייט־נאמיזציה, שאמר :״אינך
יכול ליצור מפקדים בכך שתיקח אנשים
בלתי־משכילים, בלתי־מחונכים
ובלתי־מוכשרים, ותשלח אותם לווסט
פוינט (בית-־הספר האמריקאי לקצינים).״
בעיה
נוספת היא מידת מהימנותם
של המתגייסים לצד״ל, וביחוד של
הלא־נוצרים שביניהם. אומנם, כל
מתגייס עובר, בנוסף לבדיקה הרפואית,
גם בדיקה ביטחונית, כדי למנוע
הסתננות של גורמים עויינים. אולם
מאחר שצה״ל והשב״כ שוהים בשטח
רק כשנתיים, הכרתם את אוכלוסייתו
עדיין אינה מספקת, ויש להניח
שהסינון אינו יעיל במיוחד, מה גם
שבשום מיקרה לא ניתן להשיג ביטחון
מוחלט בתחום זה.

אין זה מן הנמנע שלצד״ל
כבר התגייסו אנשי אירגונים
עויינים, הזוכים לאימון מידיהם
של קציני צה״ל, ואשר ינצלו
את האימון, המעמד והנשק
.שניתנים להם, לפעולות שיביאו
לפגיעה בצד־׳ל ואף להחל•
שתו ועירעורו בשעת -מיבחן.
תופעות מן הסוג הזה כבר
התגלו במישמרות המקומיים,
כאשר התברר שאנשי מיש-
מרות אזרחיים בתיבנית וב־ערב־סלים
שיתפו פעולה עם
גורמים עויינים, ובמיקרה של
ערב־ם לים פעל איש המיש-
מתת המקומיים בשיתוף עם
חוליה שגרמה למותם של שני
חיילי צה״ל.

9מיוחמת־מחידיס
ן* וגמה בולטת לעלול להתרחש
1בתחום זה ניתנה לאחרונה,
בהקשר למארב שהביא לטבח בסוח־

שרוב חייליו משרתים בו תמורת כסף,
וכסף בלבד?

בעיה לא קטנה המטרידה את
הגורמים המופקדים על צד״ל
היא בעיית המישמעת בו. מאחר
שהמדובר בצבא המבוסס

שררה למיניהם מנצלים את
מעמדם לצורן־ טובתם האישית.
גביית
המיסים והמכסים, יחד עם
הצורך של האוכלוסיה לעבור במחסומים
ולקבל אישורים למיניהם, יד

כילה במיסעדות מבלי לשלם, לא תגביר
את האהדה אליהם בקרב האוב־לוסיה
המקומית, שעויינותה לגוף זה
הולכת וגוברת.
היו גם מיקרים, שבהם התלוננו
חיילים בצד״ל על שחיתות של מפקדיהם,
בטענם כי אלה שילשלו לכיסם
הפרטי כספים שנועדו עבורם.

#אות על הקיר

שר-ביטחון רבין
צד־ל איננו תחליף ל״אל־אמל״

ך* ל אלה יוצרים אסוציאציות בל־תי־נמנעות
עם צבא דרום־וייט־נאם,
וברור שאין בהם להגביר את
חוסנו של צד״ל, את המוטיבציה של
חייליו ואת מידת התמיכה של האוב־לוסיה

בתחום זה, של היחס לאוכלוסיה,
אין ספק שחיילי צד״ל הם האויבים
הגדולים ביותר של עצמם. התנהגותם
במחסומים ובנקודות־הביקורת היא.
במיקרים רבים. גסה ומשפילה, ואצ־בעם
קלה מאוד על ההדק, גם כאשר
מדובר באזרחים. כל אלה נוסחות בדוקות
לרכישת איבתה של האוכלוסיה
המקומית.
משהו מאופיים נחשף בטבח שערכו
בסוחמור, המהווה, מבחינה זו, אות

על מתנדבים, היכולים לעזוב
אותו, או לא להאריך את שירותם,
אס משהו לא מוצא חן
בעיניהם, קשה לכפות עליהם
מישמעת סבירה.
כך לדוגמה, חייל צה״ל הנתפס ישן
בשמירה בלבנון עלול למצוא עצמו
בכלא. חייל צד״ל, לעומת זאת, ישלם
50 לירות קנס ( 3500 שקל).
בתחום זה לא חסרים סיפורים על
מעלליהם של חיילי צד״ל. למשל,
מעשה בשמונה חיילים שנצטוו לאייש
מוצב מסוים, ונאמר להם שסידור
היציאות יהיה כך שבכל עת יהיו שישה
חיילים במוצב ושניים בבית. אלא
שסידור זה, כנראה, לא נשא חן בעייני
השמונה. הם החליטו ששניים במוצב
זה בהחלט מספיק, וכל השאר הלכו
הביתה.

בעיה אחרת היא השחיתות
בצד״ל. צד״ל, בנוסף להיותו גוף

מפקד יק״ל איליה(עם הפסלת מירה ויכסלבאום)
הוא התכוון למערב־אפריקה

אותו של צה״ל במקום האירוע ובדרום
לבנון בכלל. אולם לא כך יהיה בעתיד,
ודברים מסוג זה עלולים אז להתפתח
בצורה חמורה והרת־אסון.
טיבעם של הלבנונים ותרבותם,
ובכלל זה של אותם המשרתים בצד״ל,
לא ישתנו, ודבריו של שלמה איליה,
אחרי הטבח, כי יביא את צד״ל לסטנדרטים
של המערב, התקבלו בליגלוג
ובציניות אצל רבים מקציני צה״ל בדרום
לבנון(״הוא בטח מתכוון למערב
אפריקה״).
רבים מודים במיגרעותיו של צד״ל,
אך טוענים כי זהו גוף מקומי וכי יריביו
אף הם מקומיים, ולכן לוקים באותן
מיגרעות בסיסיות שבהן לוקה צד״ל,
וכי אין הבדל ניכר בין סוג ורמת
האנשים המתגייסים לצד״ל לבין המצטרפים
למיליציות ולאירגונים השונים
הפועלים נגדו ונגד צה״ל.
אולם הבעיה העיקרית של צד״ל
נוגעת למיבנהו העדתי. מבחינה זו
יושב גוף זה על שני קצות קרני
הדילמה. אם יהיה זה גוף נוצרי בעיקרו,
הוא יהיה בעל כושר־עמידה רב יותר,
יחסית, אולם בלתי־מקובל על מרבית
האוכלוסיה בדרום לבנון, שהיא אינה
נוצרית. אם יהיה זה גוף מעורב יותר
מבחינה עדתית, יהיה מקובל יותר,
יחסית, על האוכלוסיה, אולם כושר־עמידתו
יהיה נמוך יותר.
ראוי לזכור כי בשני המיקרים
מדובר בכושר יחסי. צבא נוצרי בעיקרו
יהיה אומנם עמיד יותר, אך הוא יפעל
בסביבה עויינת, יהיה נתון עקב הרכבו
ללחצים צבאיים כבדים יותר, וחייליו
ייאלצו ללחום הרחק מבתיהם, כאשר
הנסיון עם הנוצרים בלבנון מורה
שכושרם ונכונותם במיקרים כאלה
הינם ירודים ביותר.
אם יהיו בו שיעים במיספר ניכר,
הוא אומנם יהיה מקובל יותר בקרב
קבוצות מסויימות באוכלוסיה, אולם מן
הראוי להזכיר כי הרכב כזה של צבא
לבנון לא מנע מאל־אמל השיעי, שלא
לדבר על גורמים קיצוניים יותר,
ללחום בו.
אין מוצא מדילמה זאת. כל דרך
שתיבחר, תהיה גרועה. הדרך שבה הר
(המשך בעמוד )32

׳׳המכירה ליחידים״ ע הרשתות והמכולות הסליחה
כתוקף מ 4.12.48-עד 18.12.84 או עד גמר המלאי

31 תית
״חלמה״

אריזת חסכון 230 גר

|ן אבקת
כביסה
י׳דנהיי

4ק״גבש קי ת

1יתימ 1ס1ילו
רוק גדול
600ג ר
נקו־אוס חשלמיס ב־ט
וגו ״ יואל //ס ר.,

^ הוד חפר 11 הו דחפר מ שחת קפה נקניקיות שי!״
שחורקוסווכ | פסטרמה סולידוקס הודו אדו
״צהר״ג״י
500 גר

100 גר

100 גר

־195

הוזלו ת מיו חדו תדח \ ה חנו כ ה!

הוד לבן

שניצלון הודו

5 ׳. 9 5־ ׳0י י 8י י 6י *2קו אופ רשת הריבוע הכחול* קו אופ רעננה 20,ו סופרמרקטים וסופרשוקים בכל הארץ.

0110

0110

0110

סוו ס

חמחרים זאבים בעיקבות הרצים
נתקעו 4בדמשק, עם 250
הדולארים האחרונים שלהם, רובין
קרום 24 ,והנרי וטסון ,23 ,שני
אנגלים שיצאו לפי שמונה חודשים
מלונדון לריצה מסביב לעולם (לפי
תוואי־הריצה שלהם 25,600 :קילומטר)
.השניים, שרצו בקושי את 5,000
הקילומטרים הראשונים שלהם, נרדפים,
כמעט מן היום הראשון לריצתם,
במזל ביש: בצרפת נשדדו: ביוגוסלוויה
נאסרו: בתורכיה עוכבו על־ידי המוכסים
ונרדפו על־ידי להקת זאבים.

ברית לרביעי ברביעיה
נמול +באיחור של ארבעה
חודשים, בקיבוץ עמיעד שבקרבת
ראש־פינה, עוז לוינסון, אחד מבני
הרביעיות הבודדות שנולדו אי־פעס
בקיבוץ. ברית־המילה התעכבה מכיוון
שעוז שקל בלידתו 960 גרם בלבד,
בניגוד לאחיו סער, ששקל 1.970 קילו
ואחיותיו נטע ( 1.410 קילו) ומור
( 1.350 קילו).

היא זונתה מרצח מחמת סבק
ונעצה! מחדש בחשו של סחו
בסמים. איוהגיעה לדיותהעיתונאי?

היינון

והבלשים
ך* ידיעה בי שרה אנג׳ל, המכונה
} !״שמוליק״ ,נעצרה על-ידי המישט־רה
כחשודה בניהול רשת־סמים, לא
גרמה להרמת־גבות אצל אמצעי־התיק־

עורכת העולם הזה לענייני מישפט,
המישפטנית אילנה אלון.
לפני חמש שנים הוצפה אילנה אלון
במיכתבים של צעיר בשם שמעיה

סיפרזת,
מוסיקה זמחחת
נחוג +יום־הולדתו ה־ 50 של
פרופסור (לסיפרות עברית, באוניברסיטת
תל־אביב) דן מירון, איש־סיפרות
פעיל וחד־לשון, שהשתלם
בשעתו גם באקדמיה למוסיקה והידוע
גם כמתרגם מחזות פעלתני ובין
תרגומיו: מריה סטיו אר ט של פריד־ריך
שילר; גליליאו הכבול של בר־טולד
ברכט: מהומה רבה על לא
מאומה של שקספיר).

חקלאות,
בניין ומתכת
נחוג 4בתל־אביב, יום־הולדתו
ה־ 72 של ירוחם משל, מזכ״ל
ההסתדרות לשעבר, הנחבא עתה אל
הכלים, בחוג מישפחתו ובמכון לבון
ההסתדרותי, שאותו הוא מנהל. משל,
יליד פולין, היה, לפני שעלה לגדולה,
פועל חקלאי, פועל־בניין ופועל במה־נות
הצבא הבריטי בארץ בימי מיל־חמת־העולם.
את דרכו הציבורית החל
משל כראש איגוד פועלי המתכת, ערב
הקמת המדינה.

אכזבה בי?
קאהיר לתר־אביב
התאבד במכסיקו־סיטי, בי
ריית
אקדח, בגיל ,52 בניטו ברלין,
איש־עסקים יהודי, שהיה שגריר מכסיקו
בישראל בשנות ה־ >70 עת כיהן
יצחק רבין כראש־הממשלה. אכזבתו
הגדולה של ברלין, בעת כהונתו בתל־אביב,
היתה כישלון שליחותו, בשנת
,1975 ביוזמת נשיא מכסיקו, לקאהיר,
שבה ביקש לשמש כמתויר בין ישראל
למצריים.

ממושל,
היה לנשיא

נפטר 4בקליפורניה, מסרטן.
בגיל .66ג׳ק דאוורו ראתר, האיש
שדחף את רונלד רגן לקאריירה פוליטית.
היה זה ראתר, יורש עיסקי־נפט,
שעליהם הוסיף׳הון משיווק סידרות־טלוויזיה
ועיסקי־בידור כהפיכת אוני
יית־הפאר הבריטית קווץ מרי לאתר־תיירות
בחוף קליפורניה) ,אשר שיכנע
את רגן להתמודד, בשנת .1976 על
מישרת מושל קליפורניה, המאוכלסת
ב־ 50 מדינות ארצות־הברית. רגן החזיק
העולם הזה 2464

עיתונאי היימן
הרגשתי כאילו קיבלתי פטיש על הראש!״שורת. איש לא הוכה בתדהמה ממעצרה
של הצעירה, רעייתו של העבריין
שמעיה אנג׳ל, שזוכתה לא־מכבר מחמת
הספק בפרשת הרצח הכפול.
אולם הזמנתו לחקירה על־ידי
המישטרה של עיתונאי, שבדירתו התגוררה
אנג׳ל, גרם לגל של שמועות, הן
בקרב עמיתיו העיתונאים, הן בקרב
הציבור שקרא את הידיעה.
העיתונאי הוא יוסי זדימן, כתבו הפלילי
של העתון חדשות. ובעבר כתב
העולם הזה.
היימן מלווה את מישפחת אנג׳ל מזה
שנים ארוכות, ועוקב באדיקות אחר כל
מעללי בני־הזוג. היה זה היימן ששידך
בין שרה אנג׳ל לעיתון חדשות. היה זה
הוא ששיכנע אותה, בסופו של דבר.
למכור את סיפורה לחדשות, שהוא
פחות נפוץ מידיעות אחרונות (ראה
מה הם אומרים).
״טובה״ .יוסי היימן 28 גבה־קומה
ומזוקן, הוא עיתונאי המכור
לעבודתו.
את מישפחת אנג׳ל הכיר באמצעות

במישרה זו שמונה שנים. וממנה
נסללה. כעבור ארבע שנים נוספות,־
•רגל נבשל. ב~ 1976 בבחירות
המוקדמות נגד גר אלד ט רד בחת-
מודדות על המועמדות הרפובלי-
ק אי ת לנשיאות. ט רד עצמו הפסיד
את הבחירות לנ שיאות לגיימי
קארטר הדמוקרטי.

אנג׳ל, שכתב לה כי הוא מוטרד באופן
קבוע על״ידי המישטרה. אלון קבעה
עם אנג׳ל פגישה במערכת העולם הזה.
הוא לא הגיע. היא העבירה את הנושא
לטיפולו של כתב״השטח, היימן.
הוא פגש את שמעיה אנג׳ל, שהיה
אסיר משוחרר ברשיון. הוא התלונן כי
יש עליו מעקב גלוי של שוטרים
במשך 24 שעות ביממה. השוטרים לא
ניסו כלל להסוות את עצמם. ברגע
שאנג׳ל היה מדבר עם אדם מסויים
ברחוב, הם היו ניגשים לאיש ודורשים
ממנו להזדהות. היימן אירגן כתבה
מצולמת על הנושא עבור העולם הזה.
אחרי פירסומה ויתרה המישטרה על
המעקב הצמוד אחר אנג׳ל.
אנג׳ל לא שכח להיימן ״טובה״ זו.
הוא סידר להיימן מיפגשים עם עבריינים
ידועי־שם, שלא היו מתאפשרים
לולא תיווכו של אנג׳ל.
כך הכיר יוסי היימן גם את שמוליק,
שהיתה אז חברתו של אנגל, ולאחר
מכן נישאה לו. במערכת העולם הזה
הוא היה מוכר וידוע כ״מכור״

דרכו אל הנשיאות.

תורת הר שאה
של הרמב״ם
נפטר 4בגדרה, בגיל ,74 דויד
שימחי, כשהוא יושב ליד מיטת בנו,
יואב, נכה מילחמת יום־הכיפורים,

.שמולי?״ אנגיל
איש לא הוכה בתדהמה
למישפחת אנג׳ל. הוא דיווח על כל נוהג להתגורר בבית הוריו, כשהוא מחפרט
ופרט בחיי הזוג הסוער. הוא עקב זיק בדירה השכורה ״לצורך בילויים״,
אחרי עזיבתו של אנג׳ל את הארץ, כפי שהתבטא פעם.
כאשר נעצר שמוליק והוא הוזמן
אתרי חזרתו ואחרי מעצרו ומעצר
לחקירה, לא היה מופתע ממנו. לחבריו
אשתו בפרשת הרצח הכפול.
חמישה טון! כששותררה שרה במערכת סיפר שהוא מאוכזב קשות
אנג׳ל, היה ברור להיימן שהסיפור מהעובדה שאנג׳ל נעצרה. הוא נמנע
״חייב״ להיות שלו. הוא שיכנע אותה מלהפליל אותה.
לדבריו נהגה בו המישטרה בהגינתו,
לפרסם את סיפורה בחדשות, והיה
אך בכל הנוגע לאנג׳ל ״לא הרגשתי
כאילו אני מקבל סטירה, אלא כאילו
קיבלתי פטיש חמישה טון על הראש!״
כעת מצפה היימן לתוצאות של
חקירת־המישטרה. שרה אנג׳ל נעצרה
ל־ 15 יום, ביחד עם ידידה, צבי
דולינגר, בנו של בעל חנות־הפרוות
היוקרתית דולינגר שברחוב בן־יהודה
בתל־אביב, וביחד עם עוד צעירה
בת־ימית. רק אחרי שיפורסמו תוצאות
החקירה, יוכל היימן לשבת ולכתוב את
הסיפור האישי שלו על משפחת אנג׳ל
— הפעם מתוך מעורבות אישית.
היימן לא היה היחיד שניסה לעזור
לשרה אנג׳ל. מיד אחרי שהשתחררה
התגוררה אנג׳ל בביתה של השחקנית
עירית פרנק. השחקנית הכירה את
שמוליק כאשר שימשה כבימאית החוג
הדרמאתי בנווה־תירצה.
שרה אנג׳ל השתלטה כמעט על
חייה של השחקנית. היא סילקה מהדירה
את שותפה־לדירה של פרנק,
איש הבוהמה פיצ׳ו בן־צור, התגוררה
בהדרו במשך חודש ימים. לבסוף התבקשה
שמוליק על־ידי השחקנית
היכרות בחוג הדרמאתי
לפנות את הדירה. עירית פרנק שוכאיש־הקשר
שגרם בעקיפין לכך נעה כי מוטב לה לגור בגפה, ולהניח
לשרה אנג׳ל להסתדר בחיים בכוחות
שאנג׳ל הפכה כותבת קבועה בצהרון.
במיסגרת מאמציו לשקם אותה, הוא עצמה. המשכנע היה עורך-הדין שימגם
איפשר לה להתגורר בדירה ששכר חה זיו. שותפו של עורך־הדין דויד
ברחוב הירקון, לא הרחק ממיסעדתו יפתח, סניגורה ״של אנג׳ל. זיו, כך
של שמיל שבפינת רחוב יורדי־הסירה. הסתבר בדיעבד, רצה בעירית פרנק
גס שמיל היה בעבר כתב העולם הזה לעצמו. זמן קצר לאחר שעזבה
לענייני פלילים.
שמוליק את דירת השחקנית, הוא נשא
הוא עצמו לא התגורר בדירה. היימן אותה לאשה.

המשותק זה 11 שנים. שימחי, בעל
דוכן הפלאפל הראשון בבאר־שבע, לא
מש ממיטת בנו, אחד מ־ 12 הילדים
שילדו לו ארבע נשותיו, מאז נאלץ
לאשפז אותו במוסד השיקום לנפגעי
צה״ל, מאחר שנסיונות הריפוי של
שימחי ,״לפי תורת הרפואה של הרכד
ב״ם״ — שכללו עשבים, ברזלים
מלובנים ועצמות גמל — לא הועילו.

פרח־בר
נפטר +במונטפלייר, ארצות־הברית,
בגיל ,92ג׳ו רג, אייקן, מומחה
לפרחי־בר שכיהן 34 שנים כסנטור
בסנאט ארצות־הברית ונודע בצניעות
דרכיו: במסע־הבחירות האחרון שלו
דיווח על הוצאות של 17 דולר בדיוק
(עבור בולים למיכתבי אוהדים).

מה הם אומרים...מה הן אומרות...ימה הם אומרים ...מה הן או הדו ת ...מ ה

פאיים סמסרי:

משה קצב:

חיים רמ1ן:

״ אנילארוצה ״הישראלים לא יסכימו ״אדון שפירא ״אלץ
רנשל ערבים מעבודה!״ לעשות עבודה שהורהו לקבר אות׳ כסגן!״

נגמרו הימים של ״ייבשנו ביצות וסללנו כבישים״ .היום
לא רק שזה לא כבוד אצל היהודים -זה נחשב לבושה
גדולה לבצע עבודות־כפיים שמתלכלכים בהן. לכן תמהתי
על פשר הצהרתו המפוצצת של שר״העבודה והרווחה. משה
קצב, שאמר שהוא מתכוון לצאת למאבק נגד העסקת
פועלים מהשטחים בארץ. אני רוצה לראות את אדון
רבינוביץ׳ מכרמיאל אוסף את האשפה באוטו״זבל, אני
רוצה לראות את אדון מיזרחי מאשדוד עובד בגיורה של
העיריה ואני רוצה לראות יהודי אחד שיהיה מוכן לשטוף
כלים במיסעדה תמורת 500 שקל לשעה. שאלתי את כבוד
השר:

• אתה מכיר יהודי אחד שיהיה מוכן לעבוד בזבל
ובגדרה?
אם היהודי הוא לא מיקצועי, אז אין סיבה שלא יעבוד בזבל או
בביוב. אם הבן־אדם הוא מובטל ומצבו הכלכלי קשה, אז איזו סיבה
יש לו להתפנק?

• איד תשכנע אנשים שלא להתפנק?
אני לא מנהל מערכת הסברה והטפה למען ביצוע עבודות
שחורות. אני מניח, שאילוצים כלכליים יביאו אנשים אל העבודות
האלה מתוך חוסר־ברירה.
אל תשכחי שאדם שנשלח לעבודה ומסרב לבצע אותה מאבד
את זכות מענק־האבטלה שלו.
אבל אני כן מנהל מערכת הטפה לשינוי היחס לעבודה בארץ
הזו, וליצירת נורמה חדשה בכל הנוגע לערכי־העבודה. תאמיני לי,
אם היית שואלת אותי את השאלות האלה לפני 20 שנה, השאלות
שלר היו נחשבות למשונות.

• אינך סבור שאם יאסרו על פועלים מהשטחים
לעבוד בארץ ותיווצר שם אבטלה, הדבר יגרור אחריו
תסיסה?
אני לא בא לנשל ערבים מעבודתם. אני נגד נישול ערבים
מעבודה. אבל אם ייש אבטלה, אין סיבה שערבים שעובדים כאן
ללא רישיון יתפסו מקומות־עבודה של יהודים. ובכלל, זו בושה
שיהודים מסרבים לבצע עבודות שחורות.

אבטלה, פיטורין, לישכות־סעד, דמי־אבטלה -כל אלה
הפכו באחרונה למילים של יוס״יום בלכסיקון שלנו. והנה,
כאשר פועלי״ישראל עומדים לפני אבטלה, יש בארץ גל
גואה של פועלים זרים, במיוחד מתאילנד, מהפיליפינים
ומגאנה.
שאלתי את פאייפ סמסרי, מלצר במיסעדה סינית,
שהגיע ארצה כאחד מחברי הצוות של קלאב איי שנשרף,
ומייד מצא עבודה במיסעדה אחרת:

•אתה יודע מה מצבה הכלכלי של ישראל?
כן. כל אחד יודע.

• אתה מודע לכך שהאבטלה גוברת?
אני שומע שהאבטלה גוברת. אבל לדעתי יש בישראל הרבה
עבודה. הצרה היא, שהישראלים לא מוכנים לבחור בעבודה שלא
תואמת את רמת־ההשכלה שלהם. אף ישראלי מלומד לא יסכים
לרחוץ כלים או להיות מלצר במיסעדה.

• אתה לא מרגיש שאתה, שבאת מארץ זרה,
תום ם מקום עבודה של ישראלי?
לא. אני עובד במיסעדה סינית. אני מומחה לאוכל סיני. אני לא
מכיר ישראלי שמומחה לאוכל סיני כמוני. וחוץ מזה, הישראלים
לא יסכימו לעשות עבודה שחורה.

שמח בוועדת הכספים של הכנסת :״מנהל המדינה״,
חבר־הכנסת אברהם שפירא, לא מסכים שח״כ חיים רמון
ימלא את מקומו וימונה כסגנו בתפקיד יושב״ראש ועדת
הכספים. חיים רמון, כף נדמה לי,זלא מתרגש מהעניין. הוא
יודע כמעט בוודאות, ששפירא -ירצה או לא ירצה -הוא,
רמון, יהיה סגנו.
שאלתי את רמון:

• מה כואב לחבר־הכנסת אברהם שפירא?

בהסכם הקואליציוני נקבע, כי למערך יהיה ממלא מקום
בוועדת הכספים ולליכוד בוועדת החוץ־והביטחון. עד כאן ההסכם.
כעת שפירא: הוא מתנגד, כי הוא רואה במינויי, כממלא־מקומו,
פגיעה בסמכות שלו.

• הוא טוען כי ממלא־מקוס ליושב־ראש ועדת
הכספים הוא מינוי המנוגד לתקנון.
זהו הטיעון הפורמלי שלו. הוא גם אומר שללורינץ לא היה
ממלא־מקום, והוא לא מוכן שמעמדו יהיה נחות משל לורינץ.

• אז מה יהיה?
הבעיה תלך להנהלת הקואליציה. אל תשכחי, ששפירא נבחר
בגלל החלטה קואליציונית ולא מפני שהוא הכי־מתאים בעולם
לתפקיד. לא תהיה לאדון שפירא ברירה, והוא יצטרך לכבד את
ההחלטה. אני עצמי אתבע שיישמו את ההחלטה.

• חבר־הבנסת רמון, למה זה בעצם כל־כך חשוב

נבחרתי לתפקיד, וכפי שקיבלתי את ההחלטה לכבד את
שפירא כיושב״ראש, אני מבקש שהוא יכבד את ההחלטה לכבד
אותי כסגן.

הם אומרי ם...מה הן או מ רו ת ...ה ה הם אומרים . .ח ה הן אומרות...מה הם

חיים מרבה:

רינו צרור:

טיבור גרוס:

.,שימש! נשאו אותו בן־ ״שמוליק מבחינתי היתה ..שיבעה חודשים בבית־אום,
באותה התנהגות! ,,שווה כל אינ שהו, אלוהים ישמור!״
העיתון חדשות בנה את שרה אנג ל, המכונה ״שמוליק״.
הוא גם זכה בסיפורה הבלעדי, אחרי מאבק עקשני שניהל
עם ידיעות אחרונות. מטעם חדשות ניהל את המשא״ומתן
העיתונאי יוסי היימן. מטעם ידיעות אחרונות -יחזקאל
אדירם. שמוליק, כך אומרים, הימרה על חדשות, בגלל
הסכום האסטרונומי שהוצע לה עבור הבלעדיות של
הסיפור.
אחר״כך הפכה לכתבת מן המניין של חדשות: פירסמה
בכל שבוע סיפורים, כששמה ותמונתה מתנוססים
מעליהם. עכשיו, זמן קצר אחרי שזוכתה מחמת הספק
במישפט הרצח הכפול, היא שוב בפנים, הפעם כחשודה
בניהול רשת״סמים.
שאלתי את רינו צרור, אחד מעורכי חדשות, שהיה
אחראי על עבודתה של אנג ל בעיתוו:
כששימעון פרס נבחר כראש־ממשלה, הוא לקח אתו את
צוות עובדיו הוותיק והמסור. כל אחד מחברי הצוות קיבל
קידום או תפקיד חשוב -יוסי ביילין מונה כמזכיר־הממשלה,
הד״ר ישראל פלג כמנהל לישכת העיתונות
הממשלתית, בועז אפלבאום כמהל לישכת ראש״הממשלה
וחיים בורבה, נהגו של פרס, מזה שמונה שנים, קודם
מתפקידו של נהג ראש האופוזיציה לתפקיד נהג
ראש״הממשלה.
תפסתי את בורבה דקה לפני שלקח את אשתו ההרה
לבית־החולים, ויש להניח כי בעת כתיבת שורות אלה הוא
כבר, במזל טוב, אב מאושר.

• איך הגיבו במערכת כששמעו ששמוליק נעצרה
שוב?
חלק חייכו בציניות, והיו כאלה שנשכו את השפתיים, כי היה
להם חבל. זו התחושה שחבל.

• איך גילית את כישרון־הכתיבה שלה?

כתב שלנו תפס אותה ליד הכותל, בליל השיחרור שלה. היא
הראתה לו טקסט שכתבה על פתק. הוא העביר את הפתק אליי.
כשראיתי את הטקסט, נפלתי מהרגליים, ביקשתי ממנו שיביא
אותה אליי מייד.

• כמה כסך שילמתם לה?

למה להיכנס לזה?

• זה נכון שהיא קיבלה חמשת אלפים דולר?

• מה זה עושה לבן־אדם כשהוא הופך מנהג של
ראש האופוזיציה לנהג של ראש־הממשלה?

זה בילבול־מוח.

לגביי אין כל שינוי, כי שימעון לא השתנה. מה שעשיתי אז —
אני עושה היום. פרט לתואר, לא חל כל שינוי בשימעון. זה אותו
בן־אדם, אותה התנהגות. וגם אני נשארתי אותו בן־אדם, עם אותה
התנהגות.

היא קיבלה שכר־סופרים רגיל, פחות או יותר.

•אתה עדיין קורא לו שימעון?

אלא איך את רוצה שאקרא לו — סוניה?

• אומרים שגם אלה שקראו לו בעבר שימעון,
קוראים לו כיום ראש־הממשלה.
רק בטלפון, וכשהמזכירות מדברות עליו באופן רישמי. באופן
אישי הוא שימעון. הוא גם לא יתן שנקרא לו פיתאום מר פרס, או
אדוני ראש־הממשלה. הוא לא הטיפוס הזה והוא לא רגיל לזה

האם עבור הסיפוריס שכתבה קיבלה שכר־סופרים
רגיל! או שבגלל המוניטין שלה קיבלה יותר?
• התרשמת שהיא בדרך אל המוטב?
זה לא עבד בצורה כזו. מבחינתי, כעורך, היא בחורה עם כישרון
כתיבה ויר טובה, בחורה שהקוראים אוהבים את מה שהיא כותבת.
עובדה, היא היתה פופולארית בצורה שהדהימה אותי, קיבלה
עשרות מיכתבים למערכת.

• אתה לא חושב שעשיתם ..בילד אפי׳ לבן־אדם
שלא היה שווה את זה?

זה שיגעון: אם את שואלת על שינוי, אז זה השינוי האמיתי. אני
נהנה לנהוג במכונית החדשה. כמה שסבלתי עם הוולוו. אין מה
להשוות בכלל.

ביני לבין עצמי אני שואל את השאלה הזאת. בלי לתת תשובה.
אני לא רוצה לתת לעצמי תשובתאבל כעורך היא היתה מבחינתי
שווה כל אינץ׳ .אני לא מרגיש שניפחו אותה מעבר לממדים שלה.
אני חושב שגם היא ידעה את הפרופורציות הנכונות. היה שלב
שהיא הוזמנה לערבי־ראיונות ומייד ירדה מזה. לרעתי, גם היא
יודעת את הגבול.

בדיוק להיפך. כעת אני מתחלק בעבודה עם רמתי, שהיה הנהג
של בגין. רמתי נוהג שבועיים ואני נוהג שבועיים. אנחנו חברים
ומתחלקים בעבודה על הצד הטוב ביותר.

היא עדיין בגדר חשודה, וכל זמן שלא הוכח שהיא אשמה —
היא עובדת בשבילנו.

• ואיך זה לנהוג במכונית אמריקאית?

• אתה עובד כעת יותר קשה?

• האם העובדה שהיא חשודה בניהול רשת־סמים
משנה את מעמדה בעיתונכם?

מה אתם אומרים על הקנסות שמטיל בית״המישפט על
מפקיעי״מחיריסי משחקים אותה בגדול, כבוד השופטים.
בשבוע שעבר נקנסה רשת הקו־אופ ב־ 250 אלף שקל, על
הפקעת״מחיר בסך של 35 שקלים. מילא, לא צריך להוציא
את הממחטות בשביל הקו־אופ. הוא יעמוד בנזק, ויש
לשער שלא ייגרמו לו קשיי״נזילות בגלל חומרת״הקנס.
אבל מה יעשה מנהל הסופרמרקט טיבור גרוס, שקיבל
שיבעה חודשי מאסר על״תנאי -חשבתם על זה! אני
חשבתי ושאלתי את גרוס:

• קיבלת •טיבעה חודשים מאסר על־תנאי. איך
תוודא שאך פועל בסופרמרקט לא יטעה במזיד או
בשוגג? הרי על כל טעות קטנה אתה יכול לשבת
בבית־סוהר.

מה אני יכול לעשות? אני יכול או לעזוב את העבודה בסופרמרקט
או לחיות בפחר שמחר עובד יעשה טעות ואני אשב בבית־סוהר.
אלוהים ישמור.

• ואיך תדאג שלא תשב בבית־סוהר?

יכול להיות שאערער על חומרת העונש. אחרי הכל, אני לא
יותר פושע מבעל־מכולת. אצלי מצאו מוצר אחד, מישחת כלים
הופ, שמי שצריך היה לשנות בה את המחיר, טעה ושגה בשלושים
וחמישה שקלים. אבל היו יחד איתי במישפט בעלי־מכולת שמצאו
אצלם יותר מטעות אחת, והם קיבלו 50 אלף שקל קנס ושום
מאסר על־תנאי. אני מניח שהחמירו בעונשי, כי מדובר ברשת־שיווק,
אבל אני לא פושע ואני לא בעל רשת־השיווק. בסך הכל,
אני שכיר שחי ממשכורת. הרי אפילו היתה הפקעה אצלי בסניף,
זה לא נשאר בכים שלי. אצל בעל־המכולת זה נשאר בכיס.

• דיברת עם האיש שעשה את הטעות?

שאלתי אותו איך זה קרה. הרי אנחנו עושים בדיקות חוזרות
ונשנות. הוא אמר לי שהוא טעה. הוא טעה ואני אכלתי אותה.

• האיש נענש?

לא, לא יכול להעניש בן־אדם. זו הרי טעות־אנוש. היום הוא
טעה, מחר אחר יכול לטעות. ואת צריכה להבין שעל כל טעות
כזאת של אחד מ־ 50 העובדים שלי אני יכול לשבת שיבעה
חודשים בבית־סוהר. את תופסת? בן־אדם כמוני, שכיר כל ימי
חייו, איש ישר, שעובד קשה לפרנסתו, שיבעה חודשים בבית־סוהר!
את תופסת?

שרית ישי

מתנה כל ב1הה.

540 ואנו ס * נדאג לספק את
העיתוו ^ משד חודשיים המוקדמות בשעות הבוקון
שתמסור לנו לכתובת תמורת 8,280 שקל ^
(מחיר מחל למתנה
17,560 שקל) עם במקום העיתון הראשון ישלח כרטיס
ברכה עם פרטי שולח השי.
הארד

הארד

הארד

{ !ן ־ ־ין ־ ־וחר־זן יף׳ ^!1111:

ןץז 1ן ן1ן 1ן-ן;ך ן;| ן ד ^ ןזי

8 8ש 1י 1ו ישוי 1 ^ 3 1 7 1ז י

מיכתב לאמא
כן אמא. אני נוסעת לשבוע ימים לניו־יורק.
לא, לאהרון לא איכפת. כן, הוא ישמור טוב על
הילדים. בטח שהם לא יצאו בלי סוודרים מהבית.
הוא לא ירשה להם. עם אופניים לבד ברחוב?
השתגעתי! הרי הוא יודע שאת לא מרשה. כן,
השארתי מספיק אוכל במקרר. בטח. אוכל בריא.
כן. אמרתי לו שיכין להם כל יום סלט. כי זה חשוב
לילדים קטנים. הוא הבטיח. בשמונה וחצי הם
יהיו במיטות. כדי שתהיינה להם מספיק
שעות־שינה. אמרתי לו שככה הרופא שלר אמר.
לא. לא רשמתי לו על פתק שמות של רופאים.
אבל אם, חס וחלילה, הם יצטרכו רופא. מייר הם
יטלפנו אליך ואת הרי מכירה את כל הרופאים
בארץ. זה בסדר. לא, הם לא מיסכניס ולא עצובים
ואי־אפשר להתגעגע לאמא בשבוע אחד. כמובן.
אמרתי לכל השכנים שאני נוסעת ושישימו עין
על הדירה. הוא לא יתן להם גלידה לארוחת־ערב
והוא לא יוותר להם על אמבטיה אף ערב. כן, בטח
שהוא ינקה להם את האוזניים כל יום. אלא מה?
נו. תגידי את בעצמך, אני הייתי נוסעת לניד
יורק הקרה בלי קומבינזון? שישה קומבינזונים
לקחתי. בטח שגם סוודרים וחולצות חמות וגופיות
וז׳קטים ומעילים וגרביים חמות ופיז׳מה
פלנל. הרי את אמרת לי שבניו־יורק נורא קר. כן.
אני יודעת שאת אף פעם לא מסתובבת עם יותר
מ־ 20 דולר בארנק. מה, אני לא יודעת שזה
מסוכן? תגידי 30 .דולר, מחיר אחרון, זה בסדר?
מה, אני לא יודעת שניו־יורק מלאה רוצחים
ושודדים ופושעים? כל הזמן אני נורא אזהר. לא
לעבור כבישים בלי להסתכל לשני הצדדים? מאה

£^13X 4 98388631
בצוק העיתים עציצים בשקים
אחוז. שאני לא אצא לרחוב בחושך? מה זאת
אומרת. מחמש אחרי-הצהריים אני נסגרת בבית
על שלושה מנעולים. מה יש לי לעשות בניו־יורק .
אחרי חמש בערב? לא לנסוע בטקסי? הם כולם
רוצים לאנוס אותי? מתי הם אמרו לך את זה? טוב.
רק באוטובוס. מבטיחה!
אני יודעת בעצמי שכאשר אני משלמת באיזה
מקום, מייד אני צריכה לספור את העודף. בטח,
הרי הם כולם שם, כל התישעה מיליון. מתים
לרמות אותי. אני לא יורעת את זה?
כן. יש לי מנעול למיזוודה ואני אנעל אותן
טוב־טוב. אני צריכה שהאיטלקים האלה בשדה־

התעופה. יגנבו לי את כל הדברים? ובשדה־התעופה
לא ללכת פיתאום לשתות קפה עם
חברים, כי האווירון יכול לברוח לי. כן. אני יודעת
שזה קרה לחברה של האחות של בעל המכולת
שלך. לי זה לא יקרה. יהיה בסדר.
איפה בדיוק צריך לשבת במטוס? מאחור?
למה, האווירונים מתרסקים רק מקדימה? מאה
אחוז, אני רואה שאת ממש מבינה באווירונים.
יופי, אמא, באמת אל תדאגי. הכל יהיה בסדר.
כל הזמן אני אעשה רק מה שאת אמרת לי. מה,
אני ילדה קטנה שנוסעת לניו״יורק בפעם
הראשונה?

אמרו שהמצב קשה וצריך להצטמצם ולהוריד
את רמת־החיים. לא הבנתי איך זה יפתור את
הבעיה של מדינת ישראל אם אני, באופן אישי,
אצטמצם, אבל אולי משהו הם בכל זאת מבינים.
חשבתי הרבה זמן למה הם מתכוונים שאני אוריד
את רמת־החיים שלי. למשל הם רוצים שאני
אמכור את הסובארו 77 שיש לי ואקנה פיאט
?75 טוב, שימצאו לי קונה ואני אמכור. הם רוצים,
למשל, שאני אחליף את דירה ה־ 60 מטר
מרובעים שלי, בנניח, משהו בן 50 מטר מרובע?
שיגידו. אני תמיד יכולה לסגור חדר אחד על
מנעול ולהרגיש עוד יותר לחוצה, אם זה יעזור
לאינפלציה.
הם רוצים, למשל, שאנחנו לא נאכל ספאגטי
פעמיים בשבוע אלא רק פעם אחת? בבקשה.

המלצה על עימד ח\זו\

בשבת בבוקר. בדרך כלל, אני אשה עצמאית. משוחררת ומאושרת. כל זה בגלל הנוהג הנפלא
שיש במישפחתנו. שבשבת בוקר שני הילדים הולכים עם האבא שלהם לאיזה מקום ואמא נשארת
לבדה בבית. לטעום מטעם החיים.
לפעמים הם הולכים לספורטק של תל־אביב בשביל להתעייף. לפעמים הם הולכים לסרט,
או לרכוב על האופניים בטיילת ולפעמים סתם לדיזנגוף, בשביל לראות אנשים ולאכול פיצות.
בשבת האחרונה הם נסעו ליפו וביקרו בבית החרש של החוויה הישראלית. שם הם ראו
את אנונימוס בלפי הגדול. שהוא סיפור אגדה לילדים בשיטת המולטימדיה, בצירוף פעלולים
יוצאי־דופן. הם חזרו משם נפעמים ונרגשים, ואסף. בני הבכור, השביע אותי לכתוב על העניין
ולהמליץ לכל הילדים לבקר במופע. הסברתי לילד שיש הסכמה בין אנשי־תרבות שהם לא
ממליצים על דברים שהם בעצמם לא ראו, והבטחתי לו שמיד אחרי שאני חוזרת מהחופש

דיברתי על הנושא הזה עם חברה שלי, שלפי
רעתה של אמא שלי היא מאוד חסכונית. נו, אתם
יודעים מה. אז החסכונית אמרה לי שהבעיה של
הביזבוז היא שאנחנו זורקים יותר מדי. זורקים
אוכל וזורקים בגדים וזורקים נעלים ישנות
וזורקים שקיות״זבל ועיתונים ישנים. לפי דעתה
של החסכונית, פשוט צריך להפסיק לזרוק. והיא
לא סתם מדברת. היא מביאה לי דוגמות יוצאות
מהכלל מארצות שונות, שבהן החסכנות היא
ספורט לאומי. בבקשה, הנה הרעיון הראשון: לא
לאחר מחקר ארוך ומייגע הגעתי למסקנה ; צריך לקנות עציצים יקרים כדי לשתול בהם
שהבעל הכי־נורא בעולם. הכי־מעצבן. הכי־גס־ שתילים. אפשר למלא שקיות־אשפה באדמה
רוח. הכי־מקלל והכי־מגעיל זה הבעל שפיתאום ולהשתמש בהן בתור עציצים. בתחתית השק־אובד
לו פינקס־הטלפונים האישי שלו. שבו אשפה צריך לנקוב כמה חורים לניקוז, ומכובד
רשומים מיספרי־הטלפון של כל המכרים שלו, האדמה השק יעמוד.
היא לא המציאה את השטות הזאת לבד. היא
כל אלה שגרים בדירות שכורות והם לא מו־ .
ראתה את זה בעיתון אמריקאי. ושם כתוב אפילו
פיעים בספר־הטלפונים. זה מתחיל, בערך. כך:
*מותק. דאית אללי את פינקגרהטלפונים שהפלסטיק של שקית־האשפה עושה טוב מאור
לשתילים. אם יש לכם חשק לנסות את זה, רק

תזכרו ששקיות־האשפה באמריקה הן פי שלוש

יותר חזקות מאלה שמוכרים בארץ, אז פשוט
״את בטוחה?״
תשימו שלוש שקיות, אחת בתוך השניה.

צפו לעוד רעיונות חסכניים כאלה בעתיד
״אז אזלי את ״והעת איפת הוא?״
הקרוב. החברה החסכנית שלי נכנסה לאמביציה.
אם הייתי ילדעת, תייתי אומרת לך.
והבטיחה לי שביחד נעצור את האינפלציה.
״למד. את עונה בגסות?״ י שתיקה.
״אני רוצה שתמצאי לי את הפינקס עכשיו.או
״את, פיתאזם אגי נזכר שאתמול נתתי לך
שאני לא יורע מה אני עושה בבית הזה:״
אותר.
את ההמשך אני לא יכולה לכתוב, כי הנייר
זד, לא תית אתמול. זה תית לפר שבוע, ומאז
לא יסבול את ניבולי־הפה. ואפשר. כמובן. לעהוא
היה אצלך.
שות כמוני. זאת אומרת לצרווח בחזרה, להת*אני
לא זוכר הבר בזה.״
עצבן, להעליב, להגיד לו שהוא אידיוט, ואת
אבל אני זוכרת.
מצטערת בכלל שהתחתנת איתו. אבל אפשר גם
״את לא זוברק שום רבר אף פעם. אז איך את
לעשות כמו החברה שלי, שיום אחד התיישבה
פתאום זוברת את זה?״
אני זוברת שלפני שבוע ביקשת ממני לחייג והעתיקה את כל פינקסי־הטלפון והיא שומרת
את ההעתקים אצלה למקרה של התפרצות
לעמוס.
*נו, ומאז הפינקס איננו. בל רבר שאת נוגעת אלימה בנושא.
חברות זה דבר מאוד שימושי. כשהן חכמות,
בו סייד נעלם״:
כמובן.
תגיר. מה אתה רוצה ממני?

המימיס

שלי (כן, חופש. מה יש?) אני אלך לראות את המופע — ואם הוא ימצא חן גם בעיניי. אמליץ
? עליו.
הילד שלי הוא עקשן כמעט כמו אמא שלו, והוא אמר שהוא בשום אופן לא מסכים לעיסקה.
כי עד שאני אחזור מהחופש שלי כבר כל העיתונים יכתבו *על זה ואז אני אגיד לו: מה אתה
רוצה, שאני אכתוב מה שכולם כבר כתבו?
אז מה שאני עושה עכשיו זה פשוט בשביל שלום־בית ושקט בראש. בבקשה. תדעו לכם
כולכם שאסף שמי בן ה־ 9חושב שאנונימוס בלפי הגדול הוא דבר נפלא, וכל ילד צריך
לראות אותו מייד ״לפני שאיזה עיתונאי מטומטם יכתוב שזה לא מצא חן בעיניו ואז •ורירו
אותו ״.ככה אמר הילד.
(כל העיתונאים שנעלבו מתבקשים לפנות בטענות אל הילד שלי שעדייו לא חלה עליו
אחריות פלילית).
אני את שלי עשיתי.

בחנות הבגדים מסדרים גם תיסר1קת, ציפורני ידיים
ורגליים. ובנווה־צדק מעלים זיכרונות בסיגנון סיני

להשחיז את הסכינים
הצגה חדשה של תיאטרון יובל
לפי סיפוריו של המחזאי ניסים אלוני,
מוצגת עכשיו בנווה־צרק: משחיז
הסכינים הסיני.
אל תחפשו שום סינים בהצגה. השם
הוא מיקרי בהחלט. הסיפור הוא על
גיל־הנעורים של ילדי מילחמת־העולם

השניה בנווה־צדק — כמו אסקימו
לימון. אבל הרבה יותר משעשע, וכל
הזמן רצים על הבימה.
יש את מישחקי הילדות של הנערים,
האשה הפולנית בעלת החזה
הגדול שמגרה את הנערים. בתוך כל
הנערים ישנה גם דמותו של ניסים

מוני נ/ושנוב

שחקן בהצגה משחיז הסכינים הסיני, מכוון את
הסכין לעבר המצלמה. בהצגה הוא מגלם את
בנה של הפולניה, הלא היא חנה רוט. במרכז: אריה מוסקונה, הוא האבא
של שלמה בר־אבא. משמאל: בר״אבא, המגלם את הנער ניטים אלוני.

שושש דואר

יובל בנווה־צדק. היא ביקשה מהטבח התאילנדי
הסבר איך הצליח בשניות לחתוך את הכרוב.

אלוני, שחיי באותן שנים באותה השכונה
עצמה בה הוא מעלה היום את
המחזה.
את המסיבה לכבוד הבכורה ערכו
השחקנים, הכימאי דני הורביץ והמחזאי
במסעדה פאטיה, הנמצאת בצפון
תל־אביב, שהיא מיסעדה סינית —

כאילו רצתה המפיקה של תיאטרון
יובל למצוא איזשהו קשר לשמה של
ההצגה.
בין השחקנים והטבחים של המיס־עדה
נערכה תחרות קיצוץ כרוב. הטבח
התאילנדי ניצח. בהשחזת הסכינים
ניצחו דווקא השחקנים של יובל.

השלישיה הקצת מבוגרת הזאת משחקת נערים בני .14 מוני ובר״אבא
ידועים במיוחד מהופעתם בסידרת״הטלוויזיה המוצלחת זהו זה. את
השניים גם יראו כל ילדי ישראל כשהם ינחו בחנוכה את הפסטיגל -
פסטיבל שירי ילדים. את ההצגה ביים דני הורביץ וכתב ניטים אלוני.

שרמה בראבא

ך 11ןלך האופנאית הצעירה> ,
| ^ 11 . 1הראשונה. את בגדיו
ישראל בפעם הראשונה בסטודיו שהו
בוטיק. בייה הביאה את הבדים המיוחז

מריח את האוכל הסיני שבצלחתו.
מימין: אשתו של בר״אבא, שהיא בהריון
מתקדם. גם היא שחקנית: להזנירכס, היא שיחקה בסרט הישראלי
חמסין של דני וקסמן, ואף חשפה במהלך הצילומים את מחמדיה.

ך 1ןעןןךי ך מעצב השיער, שהוא לא רק אח־
1^ / 1 1111 ראי על תיספורת, אלא גם על
הלבוש של כל גברת מגונדרת שתעשה אצלו
תיספורת. מיבחר ענק של בגדים להתאים ולרכוש.
שערות ובגרים

את לה התצוגה
ראה קהל נשות
גם מיספרה וגם
ם מאיטליה. היא

שהתה שם במשך חודש שלם כדי לבחור את הבדים
הנכונים. משמאל: מיי בריט, דוגמנית וחברתו של הספר
גילי גמליאלי, שעוזב בימים אלה את ישראל ועובר לגור
בניו״יורק. גילי מכר את המיספרה שלו בכיכר-המדינה.

ך״| 1י | 1ו ך 1הדוגמנית וחברתו של המיסעזץ-
בעבר ואיש-הסרטים-בהווה רפי

אולי, באה לפתיחת המיספרה עם מאיר טפר, שהגיע
מלוס-אנג׳לס, למסיבת הבר־מיצווה של בנו. טפר

השבוע נפתח הסטודיו הגדול ביותר
בתל־אביב — חציו מיספרה ומכון
למניקור ופדיקור, חציו חנות בגדים.
הבגדים הם בעיצובה של בייה כץ, מעצבת
חדשה בעולם האופנה הישראלי.
היא ישראלית שחיה תקופה ארוכה ב־לוס־אנגלס.
בערב
הפתיחה ערכו יפה שולחנות
מחוץ לסטודיו, ועליהם הונחו גבינות
מכל הסוגים, ירקות ופירות יבשים, יין
לבן ועוגות תוצרת־בית, שהכינו ידידות
של הספר סמי זלצר.
מה שמעניין בסטודיו הזה, שכולם
הם יורדים לשעבר: הספר, הפדיקוריסטית,
מעצבת־האופנה ואפילו פקי־דת־הקבלה
של הסטודיו החדש הזה.

הוא בעל רשת בגדים, מיסעדות וגלידריות בלוס־אנג׳לס.
בתמונה משמאל: דנה סטינה, הדוגמנית שנבחרה לייצג
את ישראל באיזו תחרות-יופי שתיערך בהונולולו. על
ראשה נראית בתצלום תיסרוקת, פרי-עיצובו של זלצר.

ליבי דיקן

הזמרת המובטלת, שהתפרסמה
בעבר כשהצהירה שהיא יהודיה
מסורתית, ממעטת לאחרונה להופיע במועדוני צעי רים.
התיספורות המשוגעות שלה הן עיצובו של זלצר.

״191171 ״7 1 * 1 *11 מראה פאנקי או מראה הנאסח. שיער שחור
1/1111 11.1 | /כעורב. מסופר בחלק הראש העליון קצר. כאשר
העורף ארוך יותר. כמה קצוות״שיער יוצרות פוני בלתי״אחיד. גל חדש.

\ 111יחדה \ 1ך בצבע בלונדי שקט. אורך
| / 4 41111ב 1השיער עד העורף, מרוח
בקצת ג׳לי, העוזר לשוות את המראה הרצוי. זוהי

תיסרוקת של מצב טיבעי, של שיער המסורק לאחור
והצידה. התיספורת היא בניוון של צמיחת-השיער
ולא נגדו. כך תיראי מסורקת ג אחרי התפרעות.

ק ך 11ך 1 1ן 1ך 1מקבלים לא רק מ־נ
11 .1 עצבי״האופנה בבג*
\ 111111ו1 1
דים אלא גם מעצבי״התיסרוקות. למעלה: מראה

הלוחם -שיער שחור־שחור, במראה הקארה
החדשני, מתאים לערבים מיוחדים בלבד. מימין:
מראה המטמורפוזה -בלורית בשיער ארוך וגלי.

ף ע | ךךשיי קרן נתה ,18-ב״״ של
! מעצבת״התיסרוקות ונדה, ש צבעה
את שיער הבת, המתולתל מטינעו, וסיפרה אותו.
ך>ן יסרדקת יפה, אופנתית ומת!
1אימה היא חלק מהופעתה של
האשה, והיא המשלימה את המראה
הכללי. ראש חדש, תיספורת ותיסרוקת

קלה ומהירה, המשווים מראה ספורטיבי
או אלגנטי, הם צו האופנה.
אבל צריך גם לזכור כי היום, החזרה
אל הטבע היא לא רק בתמרוקים
ומוצרי-קוסמטיקה, אלא גם במצב
השיער, משאירים אותו חופשי וטיבעי,
עם שינויים קלים.
על מצב השיער ,1985 יכולה לדווח

ולוחךדיורךווךן מדאה רן ונשי בשיער קצר, הנופל
בטיבעיות. שביל בצד, היכול להיות
1 1 1 1 1
111
גם שביל באמצע, או מסורק כולו אחור. הגלים כאן הם טיבעיים.

כרבולת מנופחת:

במראה הקצר, עם
! סממן של חזרה
לשנות השלושים. החלק הקידמי של השיער מנופח.

מעצבת־השיער ונדה קרן מרמת־אביב,
שחזרה לא מכבר מקאן, שם ייצגה את
ישראל בפסטיבל העולמי לתיסרוקות,
שני הקווים העיקריים הם לנוער
ולנשים. שיא האופנה לצעירים באירופה
הם הראשים המגולחים בחלקם
התחתון, שהחלק הקידמי מאוד מלא
ויוצר בלורית עשירה, בסיגנון הארי
קרישנה.
לעומת זה, באופנת תיספורות ו־תיסרוקות
הנשים, הקו הכללי הוא נקי,
הקארה עדיין שולט, כשאיזור העורף
מאחור קצר והשיער בחלק הקידמי
ארוך יותר: זוהי תיסרוקת המתאימה
בעיקר לשיער חלק.
לאוהבות הפרמננט ומראה השיער
המלא — גם הוא עדיין באופנה,
כשהתלתלים הם גדולים וגליים, ולא
בסיאוולים כושיים קטנטנים.
לשעות הערב חוזרים אל המראה
המנופח של שנות העשרים והשלושים.
מנפחים את השיער ואוספים את כולו,
או חלקו, כשספריי מותז מחזיק אותו
בצורה הרצויה.
גם ליחו של הג׳לי לא נס. הג׳לי
מאפשר לשנות את קו התיספורות,
(המשך בעמוד )32

וו והמנט׳:

1ממראות חורף 85׳ :שיער קצר,
צבע בלונד שקט -דבש, או
גזר -במראה הטיבעי. חופפים, מרככים, מייבשים

בעזרת רולים, פן או באוויר הטיבעי. מימין:
יו ק

תיסרוקת שכולה ג לי, אין צורן ללכת למיספרה, אפילו
לא פעם אחת בשבוע. מספיק לקפוץ לסופרמרקט.

ואיון בלעדי נוום השחקן אנתוני
הובקינס, המעצב בגיוסה החדשה של
-,הבאונטי״ קפטן הנאלץ לשמור על
מעמדו בכוח הזחע ובכל זאת יוצא זכאי

הקפטן חצה
(היות שסו׳
הופקינס הוא שחקן ולא כוכב. זה בולט מן
הרגע הראשון שפוגשים בו. הוא נראה צעיר מן
התפקידים שהוא מגלם (הוא היום בן ,)48
וכאשר הוא עובר באולם־הכניסה של מלון
קארלטון, בעיצומו של פסטיבל הסרטים, איש
אינו מזהה אותו. הצלמים אינם מתנפלים עליו
ונערות אינן פוצחות בצריחות.

אתה מנפח לעצמך את הראש עם ההבלים הללו?״
הרהרתי לרגע, חשבתי שאולי הוא צודק, ומאז
אני צריך לומר שמלאכת המישחק נעשתה קלה
הרבה יותר.
איך מסתדר שחקן בריטי בהוליוודז
אחרי השנה הראשונה שם, החלטנו, אשתי
ואני, שזה פשוט בית־משוגעים. העדפתי להישאר

אנתוני הופקינם כקפטן בליי
בהוליווד כולם מטורפים
סבלנות אליהם. נכון, פגשתי גם שחקנים מטומטמים,
גם אני התנהגתי לעיתים כך. אבל בסך
הכל, אני אוהב את המיקצוע הזה, ואוהב לראות
כל אחד עושה את עבודתו כמו שצריך.
לרעתי, בימוי אינו עניין לגאונים, צריך רק
הגיון בריא. מספרים לי שקופולה עושה עכשיו
סרט שיעלה 65 מיליון רולר (מועדון הכותנה)
והוא מצלם כבר שנה. בתנאים כאלה לא צריך

בת טאהיטי בגירסה החדשה של ,.הבאונטי׳
בימוי אינו עניין לגאונים
אף על פי כן, זה האיש שגילם כמעט את כל
התפקידים המובחרים של התיאטרון הקלאסי.
על הבימות המפורסמות ביותר בעולם. עשר
שנים הוא חי בהוליווד, ושם הופקדו בידיו
תפקידים מכל הסוגים. החל מגיבור של סירטי
פעולה ועד למחזות מצולמים לקולנוע או
לטלוויזיה. בעיני רבים הוא נחשב. שחקן של
שחקנים״ ,אחד שרק בעלי־מקצוע יודעים להעריך
את כישרונו במלוא מובן המילה. ומדרך
הטבע. כאשר משוחחים עימו, אי־אפשר שלא
להתחיל בזהותו כשחקן:
כאשר למדתי מישחק, לפני יותר מ־ 20 שנה,
הייתי תחת השפעת האסכולה של סטאניס־לאבסקי
ושל אולפן השחקנים האמריקאי. ניתחתי
כל תפקיד, רשמתי לי הערות מפורטות על כל
דמות, רציתי שהכל יהיה אמיתי, אמין. אבל
בסופו של דבר כל המתח הפנימי הזה, כל הריכוז
הקיצוני הזה בעצמך — זה מתחיל להיות
משעמם, וזה מה שקורה לשחקנים אמריקאיים
רבים, גם הנפלאים שבהם.
עד שיום בהיר אחד, הוזמנתי לגלם את
התפקיד הראשי במחזה אקווס בניו־יורק,
והכימאי הבריטי שהעלה את ההצגה אמר לי:
״עזוב את השטויות, תלמד את הטכסט! מדוע

בבית, לטפל בגן, לקרוא ספרים, לשמוע מוסיקה.
פשוט, ליהנות מן החיים ולהתעלם מן הסביבה.
אין דרך אחרת, שם כולם באמת מטורפים.
אני זוכר מסיבה לפני כשנתיים, זמן קצר לפני
חלוקת פירסי האוסקר. הכל התווכחו מי יזכה
הפעם. לתומי, שאלתי מי זכה לפני שנה, ואיש לא
יכול היה להיזכר בזוכה המאושר לשעבר. אז מה
שווה כל הפרס הזה? חייתי שם — אני עומד
לשוב לאנגליה בקרוב — משום ששם היתה
עבודתי. הופעתי בכמה סרטים איומים כמו
מישחקי זוגות עם בו דרק ושירלי מקלין, בכמה
סרטים טובים, כמו אריה בחורף ואיש הפיל.
עכשיו עייפתי קצת מכל זה.
שחקנים רבים שולחים ידם לאחרונה
בבימוי. מה איתך ז
לי מתחשק לביים רק כאשר אני עובד עם
בימאי גרוע. בכל מיקרה, עלי לומר, איני מקדיש
תשומת־לב רבה לכימאים. אני מעריך אותם אבל
איני מקשיב להם. ליתר דיוק: אם הם טובים והס
מביאים להצגה או לסרט רעיונות טובים משלי,
אני מאמץ אותם. אבל אם הם מתחילים לשחק
איתי מישחקים, לצעוק או להשתולל, אני מעדיף
לקום וללכת.
פגשתי יותר מדי שוטים במיקצוע הזה, אין לי

כקולונל פדוסט ב,.גשר רחוק מדי״
אוהב את המיקצוע
להיות גאון כדי שהסרט ייצא טוב. ואולי דווקא

מה אתה דורש מבימאיז
אני מבקש שיידע מה הוא דורש ממני ויאמר
לי זאת בצורה ברורה. בדיוק כפי שאני חייב
׳ללמור את התפקיד שלי היטב ולדעת אותו
כאשר אני מגיע לעבודה, כך גם הכימאי צריך
לדעת מה הוא עומד לעשות עימי. כל מיני
״גאונים״ לכאורה, כמו דייוויד לינץ׳(בימאי איש
הפיל) מתנהגים בדיוק להיפך. אילו היו שחקנים,

היו מפטרים אותם מייד. בכל פעם שאינם יודעים
איך להמשיך בעבודה, הם שולחים את הצוות
לאכול צהריים. הייתי פונה אליו ושואל אותו מה
עליי לעשות והוא היה משיב בשאלה: אינני יודע,
מה אתה מציע? מיותר לומר. שהעבודה על איש
הפיל היתה עבורי חוויה בלתי נעימה לחלוטין.
איני נוהג בדרך כלל להשמיץ את האנשים
שעימם שיתפתי פעולה, אבל אני חייב לומר
שבמיקרה הזה, החוויה היתה באמת קשה. לינץ׳
הוא אחד מאותם אנשים שאין לו כל תיקשורת
עם הסביבה. הוא ללא־ספק כישרוני, אבל אם הוא
רוצה להשיג תוצאות מן הצוות שלידו, הוא צריך
ללמוד כיצד למסור את כוונותיו לצוות הזה.
איך מתאים עצמו שחקן תיאטרון לקול- נועי ראשית, משתמשים בכלים שרוכשים בתיאטרון:
מישמעת, למשל. חוץ מזה, למדתי הרבה
מאוד מן האנשים שלצידם הופעתי, כמו קאתרין
הפבורן או פיטר או׳טול. אני זוכר שכאשר הגעתי
לבימת־הצילומים של אריה בחורף, אחרי
שהופעתי באותו התפקיד על הבימה, הדבר
הראשון שאמרה לי הפבורן היה :״עשה פחות!״
מובן שזה לא מתאים לכל הזדמנות, צריר
להשתמש באינטואיציה. אבל כאשר רואים
בסרטים אנשים כמו בט דייוויס, האמפרי בוגארט,
ז׳אן גאבן, לומדים מהם את המיקצוע.
חוץ מזה, צריך להשתחרר מן הפחד שיש
לרבים מפני המצלמה.
מה בדעתך לעשות, א ם תשוב לאנגליה?
תיאטרון, הרבה תיאטרון. יש כמה מחזות
גרמניים משנות העשרים והשלושים, מחזות
ספרדיים קלאסיים של קאלדרון ולופה דה־וגה,
מחזות של שניצלר, טראגדיות יווניות.
מחזות מודרניים?
איני חסיד גרול שלהם. מחזה אחד או שניים
של בקט, או פינטר, שבכמה ממחזותיו כבר
הופעתי. כל היתר נראה לי זבל מסוגנן. אנשים
שהולכים לראות מחזה של אראבל ומתפעלים
ממנו, מזכירים לי ביקור שערכתי פעם באחד
המוסיאונים של לונדון, שם היתה תערוכה של
ציורי פיקאסו. הכל התפעלו ואיש לא ידע מדוע.
אבל אין מה לעשות. ככה זה בעיסקי־השעשועים.
אם אתה חוזר ואומר מספיק פעמים
שדבר כלשהו גאוני, בסופו של דבר יסכימו איתך
עדנה סייגיו
כולם.

קולנוע סרטי 1984ע ר תנ אי
עורן־־הדין היהודי מארווין רוזנבלום ישב וחשב,
לפני חמש שנים: מה הוא התאריך הבא
שכדאי לחגוג באמצעות סרטי חגיגות מאתיים
השנה של ארצות הברית חלפו, שנת 2000 עוד
רחוקה. מה נותר? כמובן, שנת ,1984 השנה שהיא
הסמל לעולם העתיד. בגלל הספר שכתב פעם
ג׳ורג׳ אורוול. מה אם כן מתאים יותר, מהפקת
סרט לפי הספרי
רוזנבלום ניגש מייד למלאכה. אבל עד מהרה
הסתבר לו שזה לא קל כל־כך. אלמנתו של
אורוול, סוניה, שנישאה לסופר זמן קצר לפני
מותו, זעמה עדיין על העיבוד הראשון לקולנוע
שעשו מן הספר הזה, לפני קרוב ל־ 30 שנה(עם
ארמונד או׳בריין בתפקיד הראשי) .בזמנו הכריזה
כבר שלא תרשה עוד לאיש מן העולם המושחת
הזה של הסרטים לגעת בספר של בעלה.
רוזנבלום לא התייאש. שנה תמימה הפציץ את
כל מקורביה של סוניה אורוול ואותה עצמה,
במיכתבים. שבהם הבטיח כי כוונותיו רציניות
והוא מוכן להסכים לכל התנאים שהיא תתנה. הוא
טרח וחקר את כל מה שכתב אורוול אי־פעס, למד
אצל מרצה באוניברסיטת שיקאגו, שהתמחה
בכיתבי הסופר הבריטי, וכאשר נקבעה לו פגישה,
בסופו של דבר, עם האלמנה, אחרי שגה, הוא הגיע
ללונדון כשהוא משנן לעצמו בעל־פה כל מה
שידע בנושא.
״כאשר פגשתי בה, הייתי מוכן לכל. הייתי
משוכנע שתערוך לי׳מיבחן כדי לבדוק את
רצינותי ותנסה להפיל אותי בפח. חשדתי שאם
תאמר משהו על מזג״האוויר, אצטרד מייד לשלוח

ג׳ון הארט וסרניה המילטון ב־1984
קופולה לא רצה
מן המותן את התשובה ולומר: האם אורוול לא
כתב פעם. כמדומה לי בשנת ,1940 מאמר על
מזג־האוויר בלונדון?
שיעורי־הבית עזרו. סוניה אורוול השתכנעה
שמארווין רוזנבלום הוא איש רציני לכל דבר,
והתנגדותה נחלשה כלשהו. אז דרשה, תמורת
הרשות שתיתן לעבד את הספר, את זכות
הביקורת הסופית על המוצר. רוזנבלום כמעט
התייאש. ער אשר הסכים לכלול, בחוזה הסופי,
סעיף האומר שהוא מתחייב ״לעשות את כל
המאמצים כדי שלא יהיו בסרט אפקטים בנוסח
מילחמת הכוכבים או אודיסיאה בחלל, ולא
ירשה לפעלולים להעפיל על הנושא ועל המסר
של הספר״.
ימים אחדים לאחר מכן התבשר, שסוניה
אורוול מוכנה לחתום על החוזה. אבל עדיין חשש
שיהיה מי שיחטוף לו את פרי מאמציו מתחת
לאף .״מה הייתי עושה אילו הופיע קופולה ברגע
האחרון והציע סכום גבוה יותר מכפי שאני
הצעתי? מייד עליתי למטוס וטסתי ללונדון. כרי
להבטיח שהזכויות לא יישמטו מידיי.״
כאשר הגיע ללונדון, בסוף שנת ,1980 סוניה
אורוול היתה במצב אנוש, בבית־חולים, ותישעה
ימים לאחר שחתמה על החוזה, הלכה לעולמה.
בדיעבד, הסתבר, שלא צריך היה לחשוש
מקופולה. כשהזכויות היו בידיו, פנה אליו
רוזנבלום והציע לו לביים את הסרט, אבל קופולה
סירב. כמוהו עשו גם האל אשבי ומילוש פורמן.
בסופו של דבר, הכימאי שנבחר היה מייקל
ראדפורד. צעיר בריטי בעל נסיון ניכר בטלוויזיה.
שעשה קודם לכן רק סרט עלילתי אחד, זמן
אחר מקום אחר.
העולם הזה 2466

ביקור
ב גו ־ ע דו
צרות בגן עדן ניקל, תליאביב,
ארצות־הברית) -אחרי 52 שנים
אפשר עדיין לשלוח את כל מי
שמתיימר לעשות היום קולנוע,
שילמד קצת מה זה עידון ואינטליגנציה מן הסרט הישן הזה.
העלילה אינה אלא מהתלה על שני גנבים אלגנטיים, גבר
ואשה, ועל אלמנתו העשירה של מיליונר צרפתי, המנסה לאמץ
לעצמה את הנוכל המקסים. זה מתחיל בוונציה, זה נמשך
בפאריס. ובעצם ברור מעל לכל ספק שהכל צולם בתוך אולפן.
אבל שפע הרעיונות הניתזים מכל סצינה בסרט הוא חגיגה לכל
מי שאוהב קולנוע.
לדוגמה: סצינת הפתיחה שבה גונדולה אוספת אשפה
בוונציה, ופועל-הנקיון מזמר בקול גדול ״או סולה מיאו״ .הכל
לכאורה הגיוני: בוונציה צריך לאסוף אשפה בעזרת סירה,
ומשיקי הגונדולות ידועים בחיבתם לשירה. אבל גונדולה הרי
מתקשרת אוטומטית ללילות״ירח רומנטיים, ודאי שלא לפחי
זבל, ואיך אפשר לשיר על -שמש יקרה שלי׳ בחצות״הלילה(
הסצינה הבאה: תייר מתעורר מן העלפון בו היה שרוי ומגלה
שהוא נשדד. המצלמה יוצאת מבעד לחלון, עוברת על-פנ*
הבניין, אל מעבר לפינה, נכנסת בסופו של דבר למירפסת
אחרת. שם ניצב איש בלבוש מהודר, מזמין מן המלצר הראשי
איוחת-ערב מעודנת. הוא רוצה שמפניה, קאוויאר, וירח
בשמיים, המלצר רושם הכל בפרוטרוט, גם את הירח ואחר כך,

הרברט מארשל, מרים הופקינס וקיי פראנסיס
בתנועת יד קטנה, מסיר עלה מדש מעילו של הגינטלמן. שום
דבר לא נאמר בפירוש, אבל מאחר שאין צמחים על המירפסת,
וקודם לכן ראינו שוד, ובדרך מן החדר של הנשדד לחדר של
הסועד עברה המצלמה על פני עץ שעליו דומים, המסקנה
מתבקשת מאליה.
אין טעם להרחיב עוד בדיבור. לחובבי קולנוע טוב זהו סרט
חובה.
צבא הצלליות
זעם ותהילה (רב־חן, תל־אביב,
ישראל) -בעת הדפסת שורות
אלה כבר יהדהד באוויר ויבוח
ציבורי שיקום נוכח הזיכרונות
המסווגים שסרט זה יעורר. מסווגים. מאחר שישנם שיזעמו על
שאליבא דסירטו של אבי נשר, היתה מחתרת אחת בלבד,
לח״י, ואילו אצ׳ל והגנה לא היו בעולם. אחרים יתדפקו על
התהילה ויתריסו שסוף־סוף הגיע תורם של החיילים האלמוניים
לזכות בה, אחרי שבמשך שנים יצא שמם ללעז.
אבל בלהט הוויכוח לא יבחינו רבים כי הסרט כמעט שאינו
דן במהותה, באופיה ובתרומתה של לח׳י למה שנוהגים לכנות
״תקומת ישראל־ ולהיסטוריה של העם הזה. שכן, נדמה שה בימאי
בחר לו את סיפורו של תא״מחתרת בירושלים ב*1942
כתירוץ למותחן פוליטי מסוגנן. הוא בחר לו ריפוד היסטורי
מרתק וציבעוני ביותר לסיפור הצופן בתוכו אלימות, טירור,
מיתוס וגבורה, שכולם ערבים של יום־יום במציאות הישר אלית.
ובעוד כל אלה מתאחדים למלאכה קולנועית יפה,
אחידה ומסוגננת (שבח לצילומי דויד גורפינקל) ,מתגלה
החולשה בתוכנה של התבנית המבריקה.
התירגולים המתמידים לפעולה שתוכנה ותולדותיה אינם
ברורים כל הצורך, אינם יוצרים מתח. הדמויות המשורטטות
יותר כדגמים לאנשים ולא כאנשים של בשר ודם, אינן סוח פות
את הצופה בפועלן, סיפור אחד לפחות אין לו סוף(סיפור

רוני פינקוביץ׳ :טכניקה יש, אופי אין
המלשין) ,ולסיפורי האהבה אין בשר.
מילה על השחקגים: כולם בתגליות חדשות עשו במיטבם,
ואין זה משנה כלל אם לשם כך היה צריך להושיבם ממש
בתנאי מחתרת או לאו. התוצאה סבירה מבחינה טכנית, אבל
לא יותר מזה.
חבל שאי-אפשר להתרגש באמת, להוריד דימעה הגונה או
אפילו להרים אגרוף בזעם.
פרסומת לטאהיטי
הבאונטי (אורלי, תל־אביב, אר־צות־הברית)
-זאת הגירסה הקולנועית
הרביעית לסיפור המפורסם,
בן המאתיים שנה, על הפלגת הספינה
באונטי מאנגליה (בשנת .)1787 בדרך לטאהיטי, ועל
מרד המלחים שפרץ בה.
הגישה הקלאסית לנושא הזה הציגה את קפטן בליי,
קברניט הספינה, כמיפלצת רודנית, וצ׳ארלס לוטון הפך את
התפקיד הזה בזמנו לחינגה, בסרט של פראנק לויד. לעומתו,
פלציר קריסטיאן, הסגן שנחלץ לעזרתם של המלחים המעונים,
הוא גיבור רומנטי יפה-תואד, וגם הדמות של קלארק גייבל מן
הסרט של לויד הפכה לאב־טיפוס.
אם אין מזכירים את הגירסה הראשונה של סרט זה, שבה
הופיע ארול פלין, שהיה עדיין אלמוני, באוסטרליה, הרי זה
משום שהסרט הוצא מן ההפצה עוד בשנת ,1935 כאשר מ־ג־מ
הפיקה את סירטו של לויד. ואם מתעלמים מן הגירסה
השלישית, זה משום ששיגיונותיו של מארלון בראנדו הפכו
את הסרט לאחת הקאטסטרופות המיסחריות והאמנותיות
הגדולות בתולדות הוליווד.
השינוי העיקרי, הפעם, הוא בכך שאין עוד נבלים וגיבורים
בסיפור. בליי אינו עוד מיפלצת, אלא קברניט קפדן, טירון
בעמדת פיקוד, שאולי מתוך מידה מסויימת של חוסר״ביטחון
דורש מישמעת מוגזמת במיקצת, אבל בשום פנים ואופן אינו

מל גיבסון: כתובת קעקע, מטאהיטי באהבה
מתעלל באנשיו. קריסטיאן, לעומתו, הוא טיפוס חלש אופי,
המתאהב בילידת טאהיטי, ואם הוא מורד נגד מפקדו, זה לא
מעט משום שאינו רוצה לנתק עימה את הקשרים.
הכל קורקטי ומסודר בסרט זה, הפקה נאה וציבעונית
המציגה את כל הסיפור במבט לאחור, כאשר נקודת המוצא
היא המישפט שנערך לבליי עם שובו לאנגליה. מאחד שהסיפור
מוכר, נותר מעט מאוד מקום למתח או לדראמה.

קצר ולעניי!

ב לו ף ושמו צדל
(המשך מעמוד )19
לך צד״ל עכשיו נוטה להפיכתו לצבא
רב־עדתי, דוגמת צבא לבנון. בצבא
לבנון קיימות חטיבות שבהן רוב של
בני עדה אחת ומיעוט של בני עדות
אחרות. צד״ל מנסה ללכת בדרך זו,
ברמת הפלוגות והגדודים, כאשר
הגדוד הערוך בגיזרה המיזרחית הוא
דרוזי בעיקרו, ושאר הגדודים הם
נוצריים בעיקרם, כולל אלה הערוכים
באיזורים לא־נוצריים, כמו גדודי צידון
ונבטיה, וזאת עקב המחסור בשיעים,
כאשר הכוונה היא שגדוד נבטיה,
לפחות, יהפוך בעתיד לשיעי בעיקרו.

מיבנה זה סותר, במידה רבה,
את התיאורים הוורודים שמציירים
הגורמים המופקדים על
צד״ל בדבר היותו צבא רב־עדתי.
ואבן, אידיליה בידעד-
תית אינה שוררת בו. לעיתים
יש מתיחויות, סיבסוכיס ואח

תהיה זו אך איוולת להניח לצד״ל
להפוך לאבן־נגף, שתביא להכשלת
המו״ט.

ככלל, ההסדר הטוב ביותר
יהיה זה שיחסל את המוטיבציה
של השיעים לפעול נגדו
או להילחם נגד ישראל, הסדר
שאינו כורך נוכחות של צה״ל
או צד׳ל בדרום. הסדר כזה,
המבוסם על התפרסות יוניסיל
על כל, או מרבית, דרום לבנון,
ניתן להשגה בתוך זמן לא ארוך
והוא מקובל על הסורים ,״אל־אמל״
וגורמים אחרים בלבנון.

(המשך מעמוד 1 )29
להעמיד או להשכיב את השיער. הג׳לי
מתאים לכל אחת, בכל סוג שיער,
ולאוהבת לאמץ את המראה הרטוב,
העוזר להיראות אופנתית ויחד עם זאת
השיער מסודר בכל עת. אין צורך ללכת
למיספרה. פשוט מורחים את הג׳לי,
מסרקים ויוצאים.
הקו של השיער המנופח הוא קלאסי
ותואם את אופנת בגדי־הערב הטובה
והאלגנטית. ולשם תיאום בין אופנת־הבגד
לאופנת־השיער מתקיים שבוע־אופנה,
פעמיים בשנה, למעצבי־תיס־רוקות
בפאריס. הקווים המנחים את

לוריאל וולה, ומרי עונה הן מחדשות
חידושים. כך חידשה, למשל, לוריאל
קצף לשיער, הבא במקום מרכו־שיער,
במיכל־מתכת, כמו קצף לגילוח. הקצף
נותן לשיער ברק ורכות. לאחר
החפיפה מורחים כדור־קצף, מסרקים,
ממתינים כמה דקות, חופפים שוב
ומייבשים. מיכל כזה מספיק לחמישה
טיפולים ומחירו 3,690 שקל.
חידוש אחר של לוריאל הוא מסיכה
לשיער כמו מסיכה לפנים. המסיכה.
מוכנה בצינצנת פלסטיק, מסרקים את
השיער לשבילים־שבילים, מורחים,
מחכים רבע שעה ושוטפים. קיימת גם

המשך נוכחותו של צה״ל בדרום או
החלפתו בצד״ל רק יגבירו את המוטיבציה
של השיעים להילחם, וזו אף
תביא לשיתוף־פעולה מוגבר בינם לבין
אש״ף, למרות שאין הם מעוניינים
בחזרתו של זה לדרום.
למעשה, קיים כבר כיום שיתוף־
החי מגיע רז
ך* ירושלים ניקה עובר־אורח מ־
^ ציבה מוזנחת בבית־הקברות הקראי
שבגיא בן־הינום, גילה עליה את
הכתובת הבאה :״כענף העץ הרך,
כשתיל־הזית /נחמד וטוב וצבי
מראהו, אך אומלל היה מאשתו מבית /
אל נא תבכו, אל תספקו כפיים /
מרדכי יפת עלה לנוח, בשמיים!״

בים וביבשה
ף* תל־אביב הגדיר עיתונאי בגד
^ ים בלי כתפיות כסטרפלס;
ביקיני בלי חלק עליון — טופלס
וביקיני בלי חלק תחתון — תכלס.

ריצת הגמר
ן* בית״שאן זיהה שוטר, שהש־
* ₪תתף בריצת מרתון מקומית,
עבריין נמלט שאף הוא השתתף
במרתון, הניח לעבריין לסיים את
הריצה, המתין עד שהעבריין קיבל את
תעודת״ההשתתפות במרתון ואז עצר
אותו, כבל אותו באזיקים והוביל אותו
לתא״המעצר.

הפגנת־נגד
^ ירושלים הפגינו חרדים לפני
ביתה של פרוצה אשר השתכנה
בשכונתם, מנעו ממנה על־ידי כך
לעסוק במיקצועה, נסו מן המקום
בבהלה כאשר הפרוצה החליטה לנקוט
בצעדי־נגד, יצאה למירפסת דירתה
כשהיא עירומה כביום־היוולדה.

בל יזם חג
המראה הא-סימטרי
זרוק או קלאסי

חייל צה״ל ליד מחסום בדרום־לבנון
.אני ואחי, נגד בן־דודי•...

מריבות על רקע עדתי, בעיקר
בץ נוצרים לדרוזים, ובדרך כלל
היחסים בין בני העדות השונות
נעים בץ קרירות ואדישות לבוז
מופגן, ולכן משתדלים להפריד
ביניהם.
השאלה היא: מה מידת התבונה
שבהקמת גוף צבאי על־פי מתכונתו
של צבא לבנון — מתכונת שכבר
פעמיים בעבר הוכחה ככישלון חרוץ
וקרסה תחתיה בחורף 1976 ובפברואר
השנה?

9״אני ובו־דוד״,
ך* רור שצד״ל אינו גורם היכול
• 4להבטיח את הביטחון בדרום
לאורך זמן. הסורים מתנגדים להסדר
שיותיר את צד״ל פרוס בדרום לבנון,
שכן פירוש הדבר שאיזור זה ימשיך
להיות נתון להשפעה ישראלית. הדרוזים
של ג׳ונבלאט שוללים את קיומו
שם, עקב אופיו הנוצרי בעיקרו וחששם
מאיגוף השוף מן הדרום בידי גורמים
נוצריים, והשיעים, ונביה ברי
בראשם, מתנגדים לשליטת צד״ל בדרום,
המהווה את בסיס־הכוח העיקרי
של העדה השיעית בלבנון.
כל אלה מעדיפים את פריסתם בדרום
של כוחות צבא לבנוניים הנתונים
להשפעה סורית, כמו חטיבות 1ו־— 2
דבר שמבחינתה של ישראל לא בא
בחשבון.
אם יתגלה סיכוי להשגת הסדר
שיאפשר את החזרת צה״ל מלבנון,

פעולה בין אל־אמל לגורמים מסר
יימים באש״ף, ויצחק רבץ אף התייחס
לכך באחת מישיבות הממשלה האחרונות.

שיתוף
דפעולה זה, המכוון
נגד צה״ל בדדום־לבנון, מתנהל
על בסים מיסחרי, כאשר ״אל־אמל״
מסייע לפלסטינים בתחום
מסויים תמורת סיוע שהוא
מקבל מהם בתחום אחר, ויש
להניח שבכל שתימשך הנוכחות
של צה״ל או צד״ל בדרום,
יגבר שיתוף־הפעולה בין השיעים
לפלסטינים.
הפיתגם הערבי אומר :״אני ואחי
נגד כדרורי. אני ובן־דודץ נגד הזר.״

אנשי״אל־אמל״ ,שלחמו בא־ש״ך
לפני המילחמה, ואשר עלצו
על סילוקו של אש מן הדרום,
מסייעים ביום למעשה
להקמתה מחדש של תשתית
צבאית פלסטינית בדרום, עקב
צרכיהם בלחימתם בצה״ל וצ־ד״ל.
זוהי
האירוניה: המשך הנד
כהות הישראלית בדרום לא רק
שאינו מונע את הקמתה מחדש
של התשתית הצבאית הפלסטינית
אלא, למעשה, מזרז אותה
ומסייע לה.
רק יציאה בהקדם של צה׳׳ל
מלבנון, תוך הסדר שיהיה מקד
בל על השיעים, ולא יקומם אד
תם, יוכל לעצור תהליד זה.
דוני שסיגל

ספרי־הצמרת במיפגשי שבועות־אופנה
אלה הם ציבעי־האופנה, מבחינה הבד
והבגד, וגיזרת האופנה, זרוקה או
קלאסית. לפי צבע הבדים נקבעים
ציבעי השיער. לפי הגיזרה קובעים את
גיזרת השיער — ארוך, קצר מסולסל.
צבעי השיער השולטים לנשים
בחורף 85׳ הם דבש, גזר ובלונד
שקט. לנוער — צבע שחור־עורב או
פלאטידלבן. המוכנות לקצץ את
שיערן הן באופנה, ובעלות השיער
הארוך חופפות ומגלגלות ברולים, עם
קצת פאן, ניפוח קליל ותוספת של
סירטי״סאטן או קטיפה — בעיקר
לערב. בשעת הבוקר: צמה יפה עם
סיכה התקועה בשיער.

תיסדוקת טובה,
תיטפורת טובה
**עצבת־השיער ונדה קרן, ה־אוחזת
במספריים מזה 22 שנה,
נוהגת לשבת ולשוחח עם כל לקוחה
חדשה, מתרשמת מלבושה, מאישיותה
וממיקצועה.
״לא אתאים את אותה תיסרוקת
לזבנית בחנות ולמרצה באוניברסיטה!
כמו כן יש להתחשב בצורת הפנים
ובסוג השיער. אחת הסודות של שמירה
על תיסרוקת טובה היא תיספורת
טובה. כל אשה צריכה להסתפר פעם
בהודש, להשתמש בשמפו ומרכך מתאים
לסוג שיערה, ואז התוצאה מובטחת״.

היא תיספורת טובה? תיספורת
בכיוון צמיחת השיער ולא נגדו, כי אז
קמים בבוקר ונראים טוב כל יום, ולא
רק כשיוצאים מהמיספרה.
וכמה עולה התענוג? תיספורת:
מ־ 8,000 עד 15,000 שקל; צבע:
מ־ 6,000 עד 12,000 שקל: גוונים:
מ־ 10,000 עד 18.000 שקל.

ספיר, צדף,
ברוגזה, בז,
ך* ארץ קיימות שתי חברות
*1גדולות לשיער ומוצרי שיער,

מסיכת־תירס לשיער יבש, המכילה
תירס וחומרים המזינים את השיער
מבפנים ועוזרים לו להישאר גמיש
ומבריק.
מסיכת הריסוס לשיער שמן מכילה
חומרים סופגי־שומן, ומחירה 6,600
שקל לחמישה טפולים.
חידוש נוסף הוא צבע לצביעה
בבית, ללא חמצן, הנקרא פרנדול
והעשוי מצמחים טיבעיים. זהו צבע
נוזלי בבקבוק ונמצא במבחר גוונים.
מורחים את הנוזל על השיער, חובשים
כובע פלסטי, מחכים חצי שעה
ושוטפים. המחיר 4,750 :שקל. הצבע
יורד אחרי חמש חפיפות.
תכשיר נוסף של לוריאל הוא
מקי־מש, מסקרה להדגשת השיער
בשישה הגוונים — ורוד, ספיר, צדף,
בורדו, ברונזה ובז׳ ,המתאימים לצבעי
איפור־הפנים והבגדים. בגווני המקי־מש
ניתן להשתמש בכל תספורת —
חלקה או מתולתלת. ניתן לערבב בין
הגוונים ולקבל תוצאה רצויה. מחירה:
2.600 שקל. הצבע יורד אחרי החפיפה
אד לאחר כמה סרוקים.

להרגיע את

^ עוד הקרקפת
^ חברת ״ולה״ סידרה חדשה
לטיפוח־השיער על״ידי חומרים
המקנים לו ברק, חוזק, גמישות ונפח.
גם טיפוח עור־הקרקפת מתאפשר —
על־ידי ויטמינים ותמציות צמחים.
למשל, התכשיר אקטין נגד שומן
בשיער, מרגיע את עור־הקרקפת
וממתן את פעילות בלוטות השומן. י
אק טין נגד קשקשים — מכיל,
חומר אומדיין, ליסול ומניעת הקשקשים.
אק טין בודי, לשיער עדין, יבש
ומפוצל. השיער נעשה בעזרתו גמיש
ומבריק. החומר המיוחד בודי מעניק
לשיער נפח ומקל על הסרוק ושומר
על התיסרוקת. אקטין נורמל לשיער
נורמלי.
כל תכשירי אק טין בשפופרת של
35 גרם, ומחיר השפופרת 1,400 שקל.

ף י תל־אביב נכנס אדם למוסד
^ ציבורי, ביקש לדבר עם שימעון
חנוכה, נתקל בפקיד הראשון שראה,
שאל אותו אם הוא חנוכה, קיבל
תשובה ״לא, אני פסח!״ ,נעלב, פנה
למנהל המוסד, שהבהיר לו כי אותו
פקיד אכן היה אחד פסח רבינוביץ.

בבית התדר
^ ירושלים נקנסה בעלת בוטיק
* על אי־הצגת מחירים, זוהתה כאשתו
של קריין קול־ישראל, המזכיר
על גלי האתר מדי יום, מאז חתימת
עיסקת־החבילה, את חובת הצגת המחירים
בחנויות.

לא על הרחם לברז
ף* תל״אביב דימיין קאריקטוריסט
^ את האפשרות שהמטבע שיקה את
מקומו של השקל ייקרא כיכר, דבר
שאיפשר לו את הדו־שיח הבא בקארי־קטורה
שלו: הקונה — נתתי לך 100
כיכרות. המוכר — מגיע לך עורף 50
כיכרות 20 ,לחמניות ושני מקלות
מלוחים.

מן הנזיצרך אל הגיצרך
ך• ירושלים גילה אגף מס־הכנסה
מה קורה למוצרי־המיבחן, אותם
רוכשים אנשי קומגדו־המס בעת פשיטותיהם:
אם המוצר מתבלה, משמידים
אותו: אם הוא בר־קיימא, מעבירים
אותו ללישכות־הסעד, לחלוקה לנזקקים.

אסטרונאוט

ברזיליה, בירת ברזיל, הודיע
*4איש־עסקים, שגריר לשעבר של
ארצו בישראל, כי בכוונתו לבנות עיר־לוויין
לעיר־הבירה, ולתת לכמה מרחובות
העיר החדשה שמות מעברו הישראלי,
כגון רחוב גולדה מאיר ורחוב
משה דיין.
העול הז ה 2466

שידור
מאחורי המירקע
החרס שנשבר
הכתבה שודרה ביום השישי בהשבוע -יומן
אירועים בטלוויזיה, ושסיפרה על סיפרה החדש
של שולמית לפיד, כחרס הנשבר, צולמה
לפני כמה שבועות. כך הודיע מיכה לימור,
עורר ומגיש היומן.
הכתבה צולמה לפני שמיכל לפיד־דורבן, בתם
של יוסף (״טומי׳׳) ושולמית לפיד, נהרגה ב־תאונת״דרכים
מחרידה בתל־אביב. עורך היומן
חיכה עד שנגמרו ימי־האבל, ורק אז שירד את
הכתבה. לכן נראתה שולמית לפיד על גבי
המירקע כשהיא מחייכת ושמחה, ולא ניכרו
עליה סימני צער.
את הכתבה הכין דודו גילבוע, מי שהיה
מנהל המחלקה הדוקומנטרית בטלוויזיה, שהתפטר
לפני שבועות אחדים מתפקידו. בינתיים אין
איש ממלא את מקומו.

מנהל הטלוויזיה
שם חד ש
פרשת מנהל־הטלוויזיה אינה יורדת מעל הפרק.
למרות המשבר הכלכלי, למרות הקיצוצים
הצפויים ברשות, למרות הקופה הריקה וסכנת

חיכיתי, חיכיתי. ומי לא בא?
מיקרה מצחיק של שלומיאליות קרה
בשבוע שעבר לניידת־השידור של קול-
ישראל בירושלים: למחלקת־החדשוח של
הרדיו, כמו לכל העיתונים, נודע כי ראש-
הממשלה, שימעון פרס, ביחד עם סוניוז
אשתו, יארחו את הזוג שולמית ויצחק שמיר
לארוחת־צהריים. הארוחה נקבעה לשעה 1
בצהריים.
סמון־ לשעה היעודה כבר המה רחוב
בלפור בירושלים בצוותי־צילום זרים וישראליים
ובכתבים. כולם באו לביתו של ראש־הממשלה,
כדי להנציח את הארוחה הצנועה
שנערכה במיטבה ביתו של ראש״המסשלה.
בין הבאים לסקר את האירוע היה גם
שלום אורן, כתב מחלקת-החדשות של
קול־ישראל בירושלים. בשעת־צהריים זו
גם מתחיל יומן הצהריים בחצי היום, והכוונה
ודתה לשדר שידור ישיר מארוחת־הצהריים.
אבל,
בגלל שלומיאליות לא-ברורה. נשלח
רכב־השיחד של קול ישראל דווקא
למישרד ראש־הממשלה בקריה, מרחק רב
מביתו של פרס.
כל העיתונאים צילמו. הקליטו ושירדו
את כתבותיהם• רק שלום אתץ עמד וחיכה
לרכב־השידור, שבושש לבוא. ולא יכול היה
לשדר את כתבתו.
רכב השידור, על אנשיו, עמד ליד מישרד
ראש־הממשלה השומם. חיכו וחיכו, וכשראו
שאורן אינו מגיע, חזרו למערכת. לא עלה
תהליד הבחירה וייתכן כי המועמד הסופי יקבע
כבר בשבועות הקרובים.

גאולה רמצרמזת
האלהטרוניזת?

סופרת לפיד
לפני ואחרי
הסגירה, עסוקים הכל בנושא אחד ויחידי: מי
יהיה המנהל הבא של הטלוויזיה.
ככל שעובר הזמן ומתקרב מועד המיכרז ותום
הקדנציה של טוביה סער, המנהל הנוכחי
(פברואר ,)1985 עולים ונופלים שמות שונים
כמועמדים למישרה.
בינתיים ישנו רק מועמד רישמי אחד, והוא
חיים יבין. יבין הוא היחיד מבין כל המועמדים
ששמותיהם עלו עד כה, שהודיע למנכ״ל הרשות
רישמית שהוא מועמד למישרת המנהל.
חוץ ממנו משחק עדיין דן שילון תפקיד
מרכזי במישחק. כר גם יוסי צמח, ששמו הוזכר
כבר לפני שבועיים. טוביה סער עדיין לא
הסיר את מועמדותו ושם נוסף נכנס השבוע
למרוץ — יוסי בראל, מנהל הטלוויזיה בערבית.
בוועד
המנהל הוחלט השבוע לזרז את בחירת
המנהל החדש, כדי לסיים את פרשת הניחושים
והספקולציות בעיתונים. השבוע יוכרע אופי
ניקוי ושטיפה
הטלוויזיה בערבית התבשרה כי תקבל
את פרס־ישראל. לכולם ברור כי
הטלוויזיה בערבית משרתת את האינטרסים
של השילטון. הציבור הערבי בישראל.
קל וחומר בשטחים הכבדשים,
אינו מאמין בה. הוא צופה בירדנית.
התוכנית ניקוי ראש בטלוויזיה
הישראלית קיבלה לפני כמה שנים את
פרס־ישראל.
השבוע המציאו במיסדרונות הטלוויזיה
בדיחה: הטלוויזיה קיבלה פעמיים
את פרס ישראל: פעם על ניקוי־ראש
ופעם על שטיפת־מוח.

העולם הזה 2466

יתכן שהשבוע, סוף־סוף, יתחילו אנשי מער־כת־החדשות
בטלוויזיה להשתמש בציוד האלקטרוני
החרש. הציוד המתוחכם, השוכב כבר בבד
שר שנים במרתפים אפלים של בניידהטלוויזיה,
לא הוכנס לשימוש בגלל מאבקי־כוח ובעיות עם
ועדי-עובדים למיניהם. רבות נכתב ונאמר על
הציוד.
השבוע, כמו שמסתמן, תבוא הגאולה לציוד.
בימים אלה גמרו כל הנוגעים בדבר —
צלמים, עורכים, מקליטים ואחרים — קורס
ארור בתיפעול הציוד.
לרון נחמן, סמנכ״ל הרשות, נותר עוד משא-
ומתן קטן על תיפעול הציוד וסידורי־עבודה
מיוחדים להפעלתו.
הבעיה במשא ומתן היא כזאת: הסכמי־העבודה
של הצלמים קובעים להם ארבעה ימי־עבודה
בשבוע, מכיוון שהם עובדים מ־ 8בבוקר
עד 8בערב, ולצלמי־וידיאו חמישה ימים בשבוע.
הטכנאים, לעומתם, עובדים שישה ימים בשבוע,
והעורכים חמישה ימים. כל קבוצה כזאת גם
עובדת בשעות אחרות במשד היום. צריר לארגן
את העניינים כד, שאפשר יהיה למצוא כמה
שעות בכל יום שבהן כולם יעבדו ביחד, ויוכלו
להפעיל את הציוד החדש. הפעלת־הציוד אמורה
לחסוף כסף רב, ובעיקר אמורה להקל על עבודת
מחלקת החדשות של הטלוויזיה, מכיוון שכיום,
עם העבודה בפילם, אי־אפשר להביא חדשות
ממש מעודכנות, משעות הערב, אלא אם כן
שולחים רכב־שידור.
הגאולה, אולי, תבוא לציוד. אבל לא ברור אם
הציור יביא גאולה לטלוויזיה. כל המהומה מסתכמת
בשלוש מצלמות ושני שולחנות־עריכה.

בדי תגובה
בפורום החדשות של רשות־השידור, שבו
נוכחים בכל שבוע מנכ״ל הרשות, מנהלי הטלוויזיה
והרדיו וראשי־מחלקת־החדשות, דובר
ביום הראשון לפני שבוע על כינוס המועצה
הלאומית הפלסטינית בעמאן. אורי פורת בא
בטענות לאנשי החדשות, שהביאו לציבור את
תגובתן של כל הסיעות בכנסת׳ אר גנזו את
תגובת הרשימה המתקדמת לשלום.
אנשי הרשימה מסרו את תגובתם למחלקת־החדשות
של הטלוויזיה, אד התגובה לא שודרה.
חיים הנגבי, המזכיר הפרלמנטרי של הסיעה.
התקשר אז ישירות עם אורי פורת, והתלונן
באוזניו שאנשי מחלקת־החרשות מתעלמים
באופן שיטתי מהודעות הרשימה — גם כשהן
באות לפני ההודעות של סיעות אחרות.

מאחורי המיקרופון
מעוז צזר
השבוע התחוללה סערה קטנה ברדיו. דויד
(.דודי״) מרגלית, עורך ומגיש כל ציבעי ה
כתב
אורן

אוכלים ולא שומעים
על דעתם להתקשר באלחוט למערכת ולשאול.
עורכי־היומן
לא קיבלו כתבת ולא שאלו
שאלות. המאזינים לא שמעו דיווח, והכל בא
על מקומו בשלום.
רשת, הודיע כי הוא מצרף כוח חדש להגשה —
בחורה בשם אילנה צור.
צור, עובדת ותיקה ברדיו, הגישה, ביחד עם
שתיים אחרות, תוכנית בשם מיפגש ברשת א׳
של קול ישראל.
מרגלית, המגיש את תוכניתו ביחד עם משה
טימור, החליט שהוא זקוק לעזרה, כדי לשחרר
לסירוגין אותו או את טימור. עד עכשיו הגישו
שניהם בכל יום את התוכנית. מעכשיו, כשתתחיל
צור לעבוד, יהיו בכל יום שני מגישים מתוך
השלושה.
לשונות רעות כועסות ושואלות למה לקח
מרגלית דווקא את צור להגשת התוכנית הפופולארית.
אחת הספקולציות מספרת כי מרגלית
עומד לעבור למחלקת־החדשות, והוא מכין לעצמו
מחליפה להגשת התוכנית. מרגלית עצמו
מכחיש זאת.
אבל, בזה לא נגמר העניין. זמן קצר אחרי
שהודיע מרגלית על תוכניתו, פורסם סקר־האזנה
מטעם מכון דחף. הסקר בדק חמש תוכניות רדיו,
והתוכנית כל ציבעי הרשת זכתה באחוז הגבוה
ביותר 15.4ביחד עם שעתיים בשניים של
גלי צה־ל. תוכניות אחרות שנבדקו: נכון לעכ־שיו(גל״ץ)
14.6*,יש עניין (ג בי גזית)
— * 11.6וביקור בית (ריבקה מיסאלי)
. 11.5* --פירסום הסקר הכעיס יותר את המתנגדים
לצור, שרובם עובדים גם הם במחלקת״ההסברה,
שלה שייכת התוכנית כל ציבעי הרשת, אך הם
נאלצים להסתפק בתוכניות פחות פופולאריות,
המשודרות ברשת אי.
יום אחרי פירסום הסקר של דחף פורסם סקר-
האזנה נוסף, שהזמינו גלי צה״ל, המראה כי
התחנה הצבאית היא בעלת אחוזי־האזנה גבוהים.
בקול ישראל אומרים כי גלי צה״ל התכוונו
לפרסם את הסקר בכותרות־ענק, אך בגלל
פירסומו של סקר דחף, יום קודם לכן, נאלצו
להקדים את פירסום הסקר שלהם, כדי לאזן את
התמונה.

בתוככי הרשות
.אקמול״ לסרטן,
״ואליום״ למחלת־רזח
לפני שבועות אחדים הכינה הנהלת רשות־השידור
ביחד עם הוועד־המנהל, תוכנית״קיצו־צים
לרשות. בין שאר הסעיפים דובר על הפסקת
עבודתם של 81 עובדים לא־מוגנים(עובדי ש״ת
ומי שעובדים פחות משלוש שנים) .סעיף נוסף
בתוכנית דיבר על קיצוץ שני צוותי־פילם בטלוויזיה
בעברית, וצוות אחד בטלוויזיה בערבית.
התוכנית היתה אמורה להיכנס לתוקף ב־1
בדצמבר. אבל תוכניות לחוד וביצועים לחוד.
השבוע התקיימו כמה ישיבות של מנהלים
בדרגים שונים והעובדים.
באחת הישיבות החליט מנכ״ל הרשות, אורי
פורת, לדחות בינתיים את קיצוץ צוותי־הפילם,
עד שיושלם המשא־ומתן המתארך לגבי הפעלתו
של הציוד האלקטרוני החדש. לגבי פיטורי

העובדים יש כמה בעיות 81 .האנשים המדוברים
מתחלקים בערך חצי־חצי בין הרדיו והטלוויזיה.
רון נחמן, סמנכ״ל הרשות, כבר סיכם עם
גירעון לב־ארי, מנהל הרדיו, על המפוטרים.
העובדים ברדיו טוענים שלא יפוטר איש עד
שלא יממשו את תוכנית־הפיטורים גם בטלוויזיה.
בטלוויזיה
התקיימה השבוע אסיפה של כל
המפיקים עם מנהל חטיבת התוכניות, צביקה
שפירא. באסיפה יצאו רוב המפיקים נגד תוכנית
הקיצוצים והפיטורים. הם טענו כי כל התה־קירנים
במחלקה הם עובדי ש״ת(שובר תשלום),
ואם יפטרו אותם אי־אפשר יהיה להפיק את התוכניות.
המפיקינצברא
שם רפי גינת ונאווה כהן,
שהם המפיקים הפעילים ביותר (כלבוטק וזה
הזמן) טענו כי פיטורי התחקירנים לא יחסכו
כסף לרשות. ולמה? הרעיון של ההנהלה הוא
שבמקום התחקירנים המפוטרים יבואו עובדי
הרשות, המקבלים משכורות, והם קבועים אך
חסרי־תעסוקה, וימלאו את מקומם של התחקי־רנים
המפוטרים. אבל, טענו המפיקים באסיפה,
עובדי רשות אלה, כשיתחילו לעבוד, יתחילו
למלא גם טפסים של שעות נוספות, הוצאות
דלק, אש״ל וטלפונים, וכך ייצא שכרה של
הרשות בהפסדה.
רפיק חלבי, יו״ר ועד-עובדי־עיתונות־והפ־

עורך מרגלית
עכשיו ואחר־כך
קה בטלוויזיה, יצא בחירוף־לשון נגד תוכנית הקיצוצים.
הוא אמר שהתוכנית היא ״כמו אקמול
לחולי־סרטן.״ הוא גם יצא בהתקפה חריפה נגד
אורי פורת, מנכ״ל הרשות. פורת ענה לו
בוועד־המנהל :״אולי ניתן לרפיק ואליום ל•
חולי־רוח?״
התוכנית הזאת, בכל אופן, נקראת ״תוכנית
בלימה״ ,עד שתבוא תוכנית חדשה, שהיא תוכנית
גדולה יותר ותהיה ״תוכנית כאסח״ ,כמו
שהתבטא השבוע אחד המנהלים.
על התנגדותם של העובדים, ובעיקר של
חלבי, אמר השבוע אורי פורת :״אני לא מבין מה
הוועדים רוצים, ואני לא בטוח שיש להם מנדט
מבוחריהם לעשות מה שהם עושים.״
בכל מיקרה, התוכנית הגדולה עדיין בפתח.
הנהלת הרשות עומדת להוציא מיכרז, שעליו
יתחרו עשר חברות, כדי לבדוק מבפנים את מצב
הרשות. כל התהליך. עד מסירת המסקנות, יקה
לפחות חצי שנה. ואחר כך, עד למימושן של
המסקנות, תעבור לפחות עוד שנה.

צנזורה!

התוכנית סיבה למסיבה. המחליפה
של שעה טובה, נכנסה להילוך גבוה,
ותעלה בקרוב על המירקע. אבל אין טוב
בלי רע.
אחד הקטעים שצולמו לתוכנית החדשה
היה קטע סאטירי. בסירטון הקצר
רואים איש הולך לתומו ברחוב. פיתאום
נפער תחתיו בור של ביוב, שממנו יוצא
איש שחור. שואל האיש המטייל את האיש
השחור :״אתה הנוסע הסמוי שנזרק
מן האונייה מורף״ עונה לו האיש השחור•׳
״לא, אני הערבי שעובד בעירית
במחלקת הביוב!״
הקטע הרגיז את מי שצפה בו בהקרנה
מוקדמת והוא צונזר והורד מן התוכנית.

י 1ק 1ר צביקה סאבו, האיש
י 1 1| / 1111 שחזר מקניה והעומד
לשאת את חני פרי, ותנינה.

מיפוץ התנינים בגן־שמואל ז־-
הוקם על אדמת ביצה שחורה, שגודרה בחומה עבה. בחווה הוקמו שלוש

בריכות בעומק שני מטר, עם מפרצים. שבהן שורצים 210 התנינים, אשר
הובאו לפני שבועיים לארץ. רק בשבוע שעבר קיבלו תנינים, האוכלים רק
אחת לשבועיים, את מזונם בשיכונם החדש בקיבוץ גן־שמואל שבשומרון.

כעפר שנאסף מהחפירות הקימו סוללות
לא־תלולות מסביב הבריכות. כדי
להגדיל את שטח החופים. קדהחפירה
אינו ישר. אלא כולו מיפרצונים קטנים.
במרכזה של כל בריכה אף הותירו אי
קטן, שגם עליו יוכלו התנינים לרבוץ
להנאתם.
כדי לשמור על נקיון המים העומדים
(כמעט שאינם מתחלפים) הוכנסו
לבריכות רבבות דגיגי־כסיף, הנקראים
על־ידי עובדי־המרגה בארץ ״עובדי־
(המשך בעמוד )48

077/1ושציאליזס
ך* שנשאל דד ה עמית. מרכז^
המשק של קיבוץ גן־שמואל. :מה
האמת בעניין חוות־התנינים שאתם
עומדים להקים?״ משך דדה בכתפיו
וחייף. :סיפורים! הכל סיפורים! מקורם
בדימיון הפורה של ילד־חוץ שגדל
בקיבוץ. ואביו העיתונאי דאג להפצתם.
כך התייחסו דדה וחבריו לנושא.
שהועלה אז לפני חברי״המשק.
כשפגשתיו בשבת האחרונה ליד
החומה המקיפה את חוות־התנינים של

המשק, שוב חייך דדה. אך הפעם אמר:
.הדימיון הפך למציאות!״
כמו כל מרכז משק רציני הוסיף:
.צריך להתייחס עדיין לעניין התנינים
בזהירות. אבל מהנתונים שאספנו נראה
שיש סיכוי רב לענף זה. היום. כשמחק־לאות
לא מרוויחים כלום. מלבד מענף־
הכותנה, וכל התעשיה הפכה להימור,
כמו במניות. גם התנינים הם חלק
מההימור והסיכון״.
דדה הוריד את ילדו מעל כתפיו,

והצביע לעבר הבריכות. עשרות חברים
ותושבי הסביבה באו להתבונן בחיות
המשונות, המאכלסות את החווה
המוזרה, שהוקמה תוך זמן־שיא מעברו
השני של כביש ואדי־ערה.
החווה משתרעת על 20 דונם של
ארמה שחורה, ארמת ביצה, שגודרו.
חומה עבה וגבוהה חוצצת בין איזור
הבריכות לבין שביל־השרות, המקיף
את החווה.
כל בריכה עומקה יותר משני מטר.

ד י | 7י 1 *1111י ך -ן | 1דדה עמיר מרכז המשק טען
111 1 /ן בראיון עיתונאי שמקור הפיר-
#111 1/1 #1 1
סום על החווה לגידול תנינים הוא בדימיונו של ילד־חוץ -אלון תבור.

אלון מראה את התאים ש-
1גי
1x11 111 11 הוכנו לאורך החומה. כדי
להכין את המקום שבו תטלנה הנקבות את הביצים.

כל תנינה נזקקת לתא המיועד לה בלבד, שרופד גחול
רך. וכבר עכשיו הפך המקום לאטרקציה גדולה
לחברי גן״שמואל (משמאל) ,שבאו בשבת האחרונה

סיפוח האיש של אלון תבור י
על ציד־התנינים 1שלו בקניה
וכיצד צדים את ו;תימסחים:
היפנטנו אותם בלילה״
ך פני שנה יצאתי לחופשה של
€שנה מהקיבוץ. נורע לי שחברת
כלל מקימה רשת של חוות לניהול
תנינים בעולם, והם מחפשים בחורים
יוצאי־צבא, המוכנים לצאת לקניה
ולצוד עבורם תנינים.
תוך שבועיים ־מצאתי את עצמי, עם
עוד ישראלי, צביקה סאבו, צייד־לשעבר
ואיש־ביטחון, בתוך לודג׳
(מעין מוטל) נטוש בליבה של קניה.
שנינו צויידנו בנשק וברשיון מתאים
לציד.
המקום שבו שהינו הוכרז כשמו־רת־טבע
על־ידי ממשלת־קגיה.
חוץ ממכונית מתאימה בעלת הת־

אשליה שהוא איטי ומסורבל.,הוא זריז
מאין כמוהו. הזנב שלו הוא שריר חד
וגדול, ומשמש לו לחיתוך האובייקט.
בהתחלה הייתי נרגש מכל מיפגש
עם חיה. בלודז׳ הסתובבו פילים, קופים
ואריות. עץ־ענק של מנגו עמד במרכזה
של הלודז׳ ,והקופים היו מקפצים
עליו בלילות ומורידים את הפרי.
בתוך זמן קצר יצאנו לציד־תנינים.
במשך היום נהגנו להכין מלכודות
לאורך הנהר טאנה הזורם לאורכה של
קניה, והנשפך לאוקיינוס ההודי. היינו
יוצאים לציד אחת לשלושה ימים. צדנו
חזירי־בר, איילות, זברות ובופלו, ששימשו
כפיתיון לתנינים.

״פחדתי נורא!״

במשך שבועיים פחד
אלון לגשת לתנינים.
בכל שגה נטרפים 100 איש בקניה על ידי הזוחלים

עובד בשילוב עם התנינים, המשלימים
את המלאכה.
במשך היום מצאתי את עצמי לא־פעם
מטפל בחיה פצועה. יום אחד

המסוכנים. רק אחרי שלמד להכיר אותם, הוא החל
לצוד תנינים באורן 5מטר. תון כדי הציד נפצע
אלון בראשו, ולכן הוא נאלץ לגלח את שערו.

מצאתי זברה בת־יום. היא היתה במצב
קשה, אחרי שלא קיבלה חלב־אם. נסענו
העירה, מרחק של 200 קילומטר
בכל כיוון, וקניתי אוכל מיוחד של

ך ך 11 צביקה סאבו יצא עם אלון לציד״התנינים בקניה.
11\ 1 1סאבו, צייד ואיש־ביטחון, עומד לשאת בקרוב
לאשה את הדוגמנית היפה חני פרי. הוא התגלה גם כטבח מעולה.
^לה קדמית עמדו לרשותנו 20 אפ־
,,ולמקום הובא על-ידי החברה
למומחה לציד תנינים,
_ _ 0־וה כרי להדריכנו.
— ..די ם הראשונים לא העזתי
.תקרב לתנינים. מדי שבוע היה מגיע
כושי אחר, כשהוא רכוב על אופניים,
שנשלח על־ידי ראש־כפר שביקש
לבוא לצוד תנין, שטרף אדם בכפר.
שמעתי שבקניה נטרפים כ־ססז בני
אדם בשנה.
ידעתי שתנין יכול להרוג אדם בעשירית
השניה. למרות שהוא נותו

אך עיקר הציד נעשה בלילות. היינו
יוצאים בסירה בנהר, והיינו רואים את
העיניים של הקרוקודילים במים. נעזרנו
בפנס חזק, שהיה מהפנט את
התנינים. היינו תופסים אותם בידיים.
גודלם היה פחות ממטר.
הפחד העיקרי שלנו היה מההיפו־פוטמים,
ששרצו בכל פינה. זוהי חיה
טריטוריאלית, והיא עלולה להפוך בקלות
סירה החודרת למרחב שלה. ואז זה
־ אלון תבור הו א בנם של שולה
תבורייריב והעיתונאי אלי תבור.

תנין בוקע

יש איסור מוחלט להוציא ביצי תנינים מקניה.
מביצים שנאספו שם בקעו בתוך שעה 90 תנינים
ינוקות. המזון הראשון הניתן להם הוא בשר טחון מעורב במים.

תינוקות, שאותו תיכננתי לערבב עם
חלב. כשחזרתי, גיליתי שהזכרה מתה.
מחוסר־אוכל לא סבלנו. צביקה
התגלה כטבח מעולה, והכין מטעמים
של לשון־בופלו, שהוא עישן, ופילה
חזיר בפיטריות. אך בעיקר אכלנו אננס,
מנגו ובננות. גילינו שיש שם שישה
מינים של בננות, כל אחת בטעם אחר.
מחיר אשכול־בננות הוא רולר אחד.
במשך שלושה חודשים אספנו
תנינים. היו שאורכם היה חמישה מטר.
מיספרם הגיע לבסוף ל־ .60 עד שיום
אחד פרצו התנינים את המיכלאה, ובבריחה
המונית ברחו לנו 20 תנינים.
שלחנו את התנינים למומבסה.
ארזנו את החפצים על משאית, כשב־תחתיתה
הינחנו 30 דליים מלאים
בביצי־תנינים, שאספנו במקום.
ממש ברגע האחרון לפני היציאה
שמעתי ציפצוף של בקיעה. התחלנו
לפרק את כל הציוד, בנסיון לאתר את
הדלי שממנו נשמע הקול. תוך שעה
יצאו מהביצים 90 תנינים. התברר לנו
שקול הבקיעה משמש סימן לתנינים
לבקוע מהביצה. הכנסנו את התנינים
לדליים מלאים במים מתוקים, והמשכנו
במשך יום שלם בנסיעה, כשציוץ
של תנינים מלווה אותנו לאורך כל
הדרך. לארץ הגעתי די מותש, מכיוון
שחליתי במלריה.

1נויו ב\
במדינה מישטרה
הפיברוק
שר המפקח

.1בהשאלה — מקום המנותק מן
המציאות ( .5 ;)2,4חרון, זעם רב,
( , 10 ;)2,4שליח; .11 טבעת
לבהמה; .13 ענן; . 14 אביון; .15
רק; .16 אל המלחמה הרומי.18 :
מדף; .20 קוסם; .21 בהשאלה ־
מאוהב בעצמו; .22 התקיף, מחץ;
.24 דלות; .25 אדון הולנדי; .26
חפירה עמוקה; .28 מקום; .30 רוח
החיים; .31 אסון; .32 החודש שבו
אנו עומדים; .34 אבן טובה בחושן;
.35 נקיון, זוך, צחות; .38 קבוץ
בעמק; .39 חיית טרף; .41 מין
משקה; .42 כינוי לבשר עבה
ושמן; .43 ילדים; .45 ירק של
קטניות, מיובש; .47 במצב של
שינה; .48 נתינת רשות; .50
רטיבות הנפרשת דרך נקבוביות
העור; .51 שלל; .52 חימה; .54
סימון אניות חיל הים הישראלי
באותיות; .54 יון; .61 מתוק; .62
״מוהר; .64 פר טיבטי; .65 עוזר
בבית המרחץ; .66 כלי נגינה; .67
כרכר מרוב שמחה; .69 אבי מלך
בישראל; .70 הידועה בצבור
הראשונה בהסטוריה שלנו; .72
שמו של ״הצדיק הכפרי״; .74
מטבע מנדטורי; .76 שומר מצוות;
.77 התיז ראש; .78 אשנב.81 :
תפוסה; .83 נוזל בגוף; .85 בקשה;
.86 תקונים; .88 מסמר; .89 מהלך
עם הצריח במשחק השחמט; .91
מטבע במזרח הרחוק; .93 אריג
יקרתי; .95 בהשאלה — בלימה;
.96 אל היערות; .98 נשלם; . 100
שובב; .102 זח .103 :עלה בספר;
.104 בחור חמד (. 105 ;)4,2
הווצרות.

.1אנרגיה; .2טיט דרכים שלא
יבש; .3עשב רע העולה בשדות; .4
תואר מלכותי פרסי (ח) .6 :אל
מצרי; .7קומפוזיטור גרמני מזמין
למחול .8 :נושא משרה ממשלתית,
.9ערב; .12 ליטש, צחצח; .15 גג
(ארמית); .16 כינוי כבוד לרב
וגדול בתורה; .17 צפור הדומה

האם מותר למישטרה
לזייו מיסמפים
כדי לכעגה 8שעימ?
קשה למישטרת־ישראל להילחם
בפשע, על כן היא נוקטת בכל תחבולה
או תעלול כדי להשיג את מטרותיה.
ככל שמשתכלל הפשע, כך משתכללת
המישטרה בתחבולותיה. אבל האם
באמת מותר למישטרה להרחיק לכת
עד כדי זיוף עדותו של נאשם ברצח,
כדי לגרום לאדם אחר להודות בפשע?
שאלה זו העלה עורך־הדין יורם
שפטל במיכתב חריף ששלח ליועץ-
המישפטי לממשלה, יצחק זמיר.
בחג הפסח, השנה, נרצח עציר בשם
יצחק למברטו, בבית־המעצר בירושלים.
למישטרה היו כמה חשודים מבין
העצירים, אך אלה סירבו להודות. על
כן החליט קצין־המישטרה, המפקח
דניאל שמש, לפעול בדרך מתוחכמת.
מאחר שחשד, כי את הרצח תיכנן וביצע
עציר בשם אלי זדה, וכי מי שעזר

לסנונית; .19 צפור שיר זעירה; .20
תשלום חובה; .21 סוג של צמחים
בעלי פרחים אדומים; .23 מוקש;
.24 כינוי ל״זהר״; .26 העמידה
קדרה על האש; .27 בת־קול; .29
רוצה מאד; .30 החלה לצמוח,
נבקעה מקליפתה; .33 רגיל, רהוט;
.34 דפיקה חזקה בקרקע בפרסת
הרגל; .36 קבוצה של תאים בגוף
החי; .37 נמלט. בורח; .40 בן־אדם;
.41 דרגה נמוכה יותר; .44 פרוסת
לחם; .46 תקנה, דין; .47 עובר•
ממקום למקום; .49 כינוי לרבי
יהודה הנשיא; .50 עטרן; .53
מחובר (ח); .54 אספור; .55 חיל
בצה״ל; .56 נצח; .58 קריאת צער;

.59 עוגיה; .60 מתקבל על הדעת;
.62 מעשה פלא; .63 עמוד של
נוזלים; .66 מתרס; .68 במיתולוגיה
היונית: מכשפה יפה — הפכה
את חבריו של אודיסאוס לעדר
חזירים; .71 שילם לו כפעלו; .73
שטח אדמה מיועד לעבוד חקלאי;
.76 בסיס; .77 הרגשת כאב; .79
שר בכיר בממשלה; .80 רקבון; .82
עמק באיטליה; .84 מצטער; .85
מגרל צופים; .87 אזור בארץ; .90
דרגה צבאית (ר״ת); .92 סימן את
הדרך; .94 מזון בני־ישראל במדבר;
.96 פינה; .97 דבש נוזל; .99
אי באנגליה; .101 אויב; .102
קבוץ בדרום; .103 תו מוסיקלי.

המכון הישראלי לספרות
נשים קוסמטיקה ופדיקור.

קורסים מק צועיי םנרמהג בו ההל:
ספרות נ שי ם • קוסמטיקה ואפור • פדיקור • מניקור
אפילציה (הוצאת שיער לצמיתות)
מנון ליופי ו סלון תסרוקות חדי שי ם ל:
תסרוקות, ת ס פו ח ת, ה חל קו ת, סלסול. צביעות, פסים,
טיפול פנים, איפור. הוצאת שיער לצמיתות ונ ש עו ה.
תעודות למסיימים ו ה כנ ה לבחינות

הסמבה ממשרד ה ע בו ד ה
30 שנוח נ סיון ו הי ש גי םבהדרכה מקצועי ת !

מ״א, דיזנגוף ( 190 יודפת )4

229388 ;226066

בי צי פי ת ״

^ ב טי ר ב תי ספר
לספ רי ת ם י

/זסס ־ן

אולם בינתיים עורר סניגורו של זדה,
עורך־הדין שפטל, את השאלה: האם
מותר למישטרת־ישראל לזייף מיסנד
כים כדי לפענח פשעים?
הפגנות יום שחור ויקר
כמה עלה היום
של מאיר כהגא
5אדכ אל־כחכ
למשלכ-המכיכ?
11,887,580 שקל (במלים; אחד
עשר מיליון, שמונה מאות שמונים
ושיבעה אלף וחמש מאות שמונים שקל)
עלה למשלם־המסים ה־ 29 באוגוסט
, 1984 היום השחור שבו איים
מאיר כהנא להתפרע באום אל־פחם.
היה זה פרט אפור, אך מדהים, בטבלת
הנזקים שאיש כך גורם בהתפרעו־יותיו.
פירט שר־המישטרה, חיים בר־לב,
השבוע, בתשובה לשאילתה בכנסת:
באותו יום הפעילה המישטרה באי-
זור אום אל״פחם 545 איש (ששכרם
לאותן שעות הסתכם ב־ 10 מיליון ר
549 אלף שקל) ו־ 54 כלי־רכב(החזקה

זיכרון־הדבריפ על העדות המזוייכת
הוא מיצמץ בעיניים ובלע את רוקו
לו היה עציר אחר בשם דני ועקנין,
החליט קצין־המישטרה לפברק עדות
כתובה מאת זדה, שבה הוא מודה
בחלקו ברצח ומספר גם על חלקו של
ועקנין. הוא התכוון להציג עדות זו
לפני ועקנין ובכך לגרותו להודות
ולהעיד נגד זרה.
״הכל עלילה!״ נראה, כי קציד
המישטרה חשש לעשות תחבולה כה
נועזת בלי תמיכה מפרקליטות המחוז,
ועל כן שאל בעצת הפרקליטות וקיבל
עצה שלא להוסיף חתימות על העדות
המפוברקת, מלבד חתימתו שלו(ועל
כך רשם הקצין זיכרון־דברים, ראה
גלופה).
יומיים קודם לכן פיברק מפקח
שמש עדות של זדה, המשתרעת על
שלושה עמודים מלאים, בה הוא מגלה
בפירטי־פרטים את יחסיו עם הנרצח,
את תיכנון הרצח ואת כל שמות
שותפיו לעבירה.
למחרת הזמין רס״ר אהרון זגרוב
את דני ועקנין לחקירה במישררו. הוא
הראה לו את העדות המפוברקת ונתן
לו לקוראה .״לאחר שסיים את קריאתה׳
החל ממצמץ בעיניו ובלע את
רוקו. הוא שם את ידיו על פניו ועיניו
ואמר, :הכל עלילה!״ כתב הרס״ר בזיכ־רון־דברים
שערך.
כשנשאל ועקנין מדוע לא סיפר את
כל הידוע לו על הרצח, השיב :״כיצד
אני יכול לספר? אני אף פעם לא עשיתי
רבר כזה ולא יכול להיות דבר כזה!״
שאל אותו הרס״ר :״אפילו שאלי זדה
מסר עדות נגדך?״ אמר דני ועקנין:
״הכל שקר, אני לא מתייחס לזה, אני
בבית־המישפט אוכיח לו שזה שקה״
הפרקליטות הגישה כתב־אישום
על רצח נגד אלי זדה, ומישפטו מתנהל
בבית־המישפט המחוזי בירושלים.

ודלק לאותן שעות: מיליון ו־ 54 אלף
שקל) והיא גם סיפקה מזון ל״545
אנשיה, בעלות של 284.580 שקל.
סטטיסטיקה מיספרים מחשמלים
תצרוכת החשמל
איגד כבוהה כלל
לקחו קצת יותר משני מיליון טון
סולר, קצת פחות משני מיליון טון פחם
ועוד 12 אלף טון מזוט ועשו מזה
חשמל. בערך איזה 14 מיליון קווט״ש
יקילווט־שעה).
עשרה אחוזים מכמות זו היו
לשימוש החברה (להפעלת מיתקניה)
או הלכו לאיבוד בהעברה 12.5 .מיליון
הקווט״ש הנותרים התחלקו. בשנה
שעברה. בין מיליון ו״ 350 אלף צרכניה
של חברת החשמל לישראל בע״מ.
רובם היו. כמובן, צרכנים ביתיים, אבל
הלקוחות הגדולים באמת היו 27 אלף
הצרכנים התעשייתיים (שליש מתיצ־רוכת
החשמל בארץ) 8,000 .המשקים
ו־ 4,000 צרכני שאיבת־המים.
אולי אין המיספרים האלה,
סמו השבוע על־ידי חברת
בדוח הסטטיסטי שלה לשו־כל־כך
מחשמלים. אבל
מעניינים. בעיקר שב׳ _
הישראלי יצטרך להכניסל״
הרבה אור ומכשירים
לתיצרוכת־החשמל של מערב׳ /
למשל.
הישראלי הממוצע צורך >665
קווט״ש לשנה. שעה שהבריטי צורך
4185 לשנה; הבלג־ — 4644
והלוכסמבורגי — אפילו .9415
העולם הזה 2466

מדים בנימיני

מזל החודש:

מ השבוע והקשו לכוכבים

מם הראשון
ביום זה שולטת השמש (הקשורה למזל
אריה).

או לפרוייקט שכאילו נעצר על המקום. לא
לפנות לדרכים צדדיות או לעניינים שו ליים.
בכל מה שחשוב מטפלים היום, אחר
כך דואגים למה שיהיה מחר.
שיה. השבוע מתחיל -חשוב שאדם יאהב
את מה שהוא עושה ויפעל בגדול. הדברים
הקטנים ופירטי״פרטים אינם חשובים
כרגע.
ההחלטות החשובות אינן מתאימות ליום
הראשון. זה ייעשה בשלב מאוחר יותר. לא
טוב להתעכב ולדחות דברים, חשוב לשמור
על השם הטוב ולפעול לפי האמונה והכוח
הפנימי.

יזם השני
זה היום שבו שולט הירח (הקשור במזל
סרטן) .ביום זה שולטים הרגשות, מצב-
הרוח משתנה כמה פעמים באותו היום.
הרגש חשוב, אנשים מסביב יותר פגיעים,
צריך לשמור על גמישות ולצפות לשינויים.
זה לא יום יציב, כדאי לזרום עם הזרם
ולראות לאן הוא מוביל. ביום השני חשוב
שתהיה פתיחות לאנשים אחרים, לא להת־

0ו!1

כאן שולט כוכב מרס (הקשור במזל טלה
ועקרב) .זה היום המתאים לפעולה. אם
רוצים להתחיל במיבצע או במשהו חדש זה
היום. כדאי להעז, לגלות אומץ־לב ותקיפות,
להמשיך במה שמתחילים ולא להיעצר.
התנגדות בוודאי שתהיה -שהאחרים יכ עסו,
זו לא סיבה להפסיק. אסור לאבד את
השליטה העצמית. יתכן שהמצב יהיה קצת
מסוכן, היום השלישי מאפשר לנהוג בקור׳
רוח ולהשתמש בשכל הישר ובכל החושים.
ביום זה אפשר גם להיגרר לאלימות, אך
אם מתכוננים לכך, אפשר למנוע זאת. לא
למרוח את הבעיות, צריך לחדור פנימה ללב
הבעיה, ביום זה אפשר לתת חיים ליחסים
השבוע עליכם להיות יותר זהירים במגעיכם
עם הסביבה. סיכסוך עם שכנים או עם
קרובי מישפחה עלול
לפרוץ לפתע וללא הכנה
מראש. כדאי לדחות כל
דיון חשוב לפחות ב שלושה
שבועות, ה״5
וה״ 6בחודש עלולים
שוב להעלות על פני
השטח את הבעיות
הכספיות, שזמגית נמצא
להן פיתרון. אל תפעלו
בצורה דראסטית,
שינויים אינם רצויים כעת. ה״ 7או ה־ 8בחודש
עשויים להביא מיכתב, או ביקור מחו יל.

השבוע יהיה עליכם להאטאת הקצב, הראש
זקוק למנוחה. הטוב ביותר עבורכם: נטילת
חופשה בת יומיים או
שלושה. ההספק בתקופה
זו אינו גורם לכם
להרגשה טובה, אתם
דורשים מעצמכם יותר
מדי. נסיעות עלולות
לסכן אתכם ביחוד בין
ה־ 5וה־ 9בחודש. אתם
נוטים לפיזור ולעייפות וג^גדזבגת\3 ^>.
רבה. ב־ 9וב־סג בחודש * 2 2 2 2 * 3 1
אתם עשויים להתבשר
על נסיעה לחו״ל או על איזה קשר משמח
אחר עם ארץ אחרת. אל תמהרו להתלהב.

השבוע שוב הכל קורה לכם בצורה מפתיעה.
הדברים הטובים והרעים מתחלפים ב מהירות
ואינכם מספי קים
להתכונן. ה 5-וה״6
בחודש עלולים לסבך
אתכם במקום העבודה,
עדיף לשתוק ולא לה ביע
דעה, כל דבר שתאמרו
באותו יום עלול
להתפרש בצורה לא
נכונה ולפעול נגדכם
מאוחר יותר. ב־ 7וב־8
בחודש צפויה פגישה
מפתיעה, שתוביל להתפתחות רומנטית
מעניינת. חשוב שתסבירו את עצמכם.

התקופה הנוכחית אינה קלה. ויהיה עליכם
לשים לב לבריאות. כל מאמץ שאתם
משקיעים דורש מכם
יותר כוח ומרץ מהרגיל.
ה־ 5וה־ 6לחודש עשוי
להביא לכם פגישה
נעימה ומבטיחה. לא
כדאי לבנות על כך,
האשליה מסוכנת. ב־7
וב־ 8בחודש אתם עלולים
להיפצע או להיכוות.
היו זהירים יותר.
בתחום הרומנטי אתם
מעמיקים את הקשרים -הקיימים, תיתכן
התפתחות של קשר עם אדם יותר מבוגר.

אתם חשים את עצמכם לחוצים, וזה עלול
לגרום לכם להתנהג באימפולסיביות או
להחליט החלטות ש מאוחר
יותר יפעלו נגד כם.
ה* $וה״ 6בחודש
יהיו די מדכאים ו קשים,
היזהרו מהת י׳

פרצויות של תוקפנות
בעבודה או בבית. השבוע
אתם עלולים
להיתקל במיכשולים
20בינואר -
8ובפב רו א ר
שלא תביט מהיכן צצו.
תגובה שקטה עשויה
לעזור, וכן ידידים מהעבר הרחוק. בתחום
הרומנטי: ב־ 7וב״ 8בחודש תבלו יפה.

בתקופה זו אתם נוטים לטעות בשיפוט לגבי
מכרים חדשים. אל תמהרו לקרב אליכם כל
מי שמוצא חן בעיניכם.
בחודש הב א הוא יראה
את הפרצוף האמיתי.
נסו לבדוק פעם נוספת
אנשים שעימם נתקתם
את הקשר -הם עלולים
לקלקל את השם הטוב
ולגרום נזק, שיחה גלויה
ב״ 9או ב־ 10 בחודש
19בפב רו א ר
בתחום ה־תועיל.
20ב
מרס
קאריירה עומדים להציע
כמה הצעות. הימנעו מלהבטיח לתת
תשובה מחייבת או אף לחתום על חוזה.

יום השלישי

ביום זה שולט כוכב מרקורי (הקשור
במזל תאומים ובתולה) .זה היום שבו
לתיקשורות ולחשיבה נותנים דגש מיוחד.
זה לא יום מתאים לעבודה שיגרתית. טוב
לחפש אינפורמציה ורעיונות חדשים. טוב
להיות בקשר עם הסביבה, לא להשתמש
בכוח או באלימות :״העט יותר חזק מהחרב׳.

שיודע לתכנן את דבריו בכישרון
ובצורה הטובה ביותר, יוכל ליהנות מיום
הרביעי. יום מתאים לפגישות ולישיבות,
להאזין לכמה דיעות ולקחת מכל אחד את
הטוב שיש לו להציע.
אפשר להשתמש ברעיונות של אחרים
ולהשאיר את כל קווי התיקשורת פתוחים.
יש לשים לב לתגובותיהם של הסובבים
ולנסות להפוך את היום השיגרתי למעניין.
(המשך בעמוד )38

השבוע חשוב שתקחו על עצמכם פחות
אחריות ותדאגו יותר לענייניכם הפרטיים.
יש נטיה להקדיש יותר
מדי זמן לאחרים, וזה
עלול לעכב את התקד־מותכם.
שותפות שמת חילה
בתקופה זו עלולה
לסכן את הפרוייקט או
אתכם. דחו זאת בשלושה
שבועות. המצב
1 21נימי
הבריאותי דורש הש20
ביו׳
גחה. ב־ 7וב־ 8בחודש
יתכנו בעיות באיזור הגב
או הרגליים. בשטח הרומנטי המצב מאוד
רגיש. קשרים חדשים יתפתחו בצורה איטית.

בתקופה זו היצירתיות שלכם עולה, ותוכלו
להכתיב את רעיונותיכם במקום שבו אתם
עובדים. יוזמה, מקו ריות
וראיה חדה ומהירה
תביא אתכם ל התקדמות
מהירה מכפי
שאתם מצפים. ה־ $וה־
6בחודש אינם קלים,
וב־ 9וב־ 10 בחודש תר גישו
עייפים וכבדים.
אל תמהרו להבטיח
הבטחות או להתחייב
לבצע פרוייקטים גדו לים
מדי. בשטח הבריאות יתכן שתסבלו
מבעיות שקשורות לתרופה לא מתאימה.

כעת אתם נאלצים להקדיש יותר זמן לענייני
הבית והמגורים. אביזרים שונים אינם פועלים
כראוי. יתכנו
בעיות הקשורות להסקה,
אינסטלציה או
אביזרים חש>5ליים ה פועלים
בצורה לקויה.
שיפוצים, תיקונים וסיוד
טוב לדחות לחודשהבא. בתחום הרומנטי
]111111
תוכלו ליהנות מה־5
22באוגוסט -
וה־ 6בחודש. קשרים
22בספטמבר
קלים אך נעימים. ה־9
וה״ 10 בחודש יהיו חשובים במיוחד, ידידים
חדשים עוד עלולים לסבך אתכם קשות.

מתאים לניתוח הגיוני וקר. טוב להחליט על
שותפות עם אדם אחר אפילו אם האדם לא
יוכל לחזור בו לאחר מכן.

יום הרביעי

תאוחיס

זיי&ך!? |

שוי ו

;)ג>!ווייס,־ו03.

ן4ל)י!ו•*16

ז<<0זז!!גי5

השבוע עשויים להציע לכם תפקיד חדש או
אחריות נוספת, זה יקסום וימשוך, אך עדיף
שלא למהר ולקחת על
עצמכם תפקיד שיתכן
שיגרום לכם בעיות קשות
בעתיד הקרוב.
נסיעה מתוכננת עלולה
להתעכב, הסיבות קשו רות
למצב הכספי, וכן
לתיכנון לא נכון. ידי זרד•1

דים שעד עתה היו
* 583*01
לצידכם עלולים לדבר
מאחורי הגב ולקלקל
את התדמית, תבדקו היטב עם מי אתם
משוחחים. ידידים מבוגרים יהיו חיוביים.

בתקופה זו אתם נוטים לבזבז• זמן רב על
עניינים בריאותיים. יש^טיה לסבול משפעת
או מחלה אחרת. בשטח
הכספי מצבכם משתפר,
אך ההוצאות גדלות. ה*
וה־ 7בחודש עלולים
עוד לסבך אתכם, בגלל
הוצאה גדולה ומיותרת.
רד 9וה־ 10 בחודש טובים
לנסיעה ולפגישות
מחודשות. בשטח הרוז
1 2נ א פיי ל ־
0׳נ בגז אי
מנטי צפויות הפתעות
אד לא מעט אכזבות -
לא לבנות על הבטחות, כדאי לנתח בהגיון
את האירועים. יש נטיה להסתבך עם החוק.

התקופה מראה על מרץ מחודש וחשק לשוב
ולקחת על עצמכם תפקידים חדשים. ה.$-
וה 6-בחודש לא יהיו
קלים, ה־ 9בחודש יהיה
טוב יותר להתחלות.
בעניינים כספיים רצוי
לא לחתום על שום
התחייבות ולא לפתוח
בעיסקה חדשה. היותר
מסוכן הוא לשתף מישהו
מבני״המישפחה. יש
י 2במאי -
20ביני
נטיה לאבד כספים ותעודות,
במיוחד ב־7
וב״ 8בחודש. בשטח הרומנטי צפויות הפתעות,
אגשים מן העבר יזכירו א ת עצמם.

*01118

לכל אחד היום המטויים בשבוע שאהוב
עליו יותר מהימים האחרים. זה היום
שתמיד קורה בו משהו טוב. לעומתו יש יום
שבו קורים כל הדברים חסרי־המזל. היום
הטוב או הרע שונה אצל כל אחד ואחד. יש
מי שיום הרביעי הוא היום שלו, ולאחר
דווקא יום השישי הוא יום הטוב של
השבוע.
האסטרולוגיה משייכת לכל יום שילטון
של כוכב כלשהו. למרות שבאסטרולוגיה
הנוכחית עוסקים ב״סג גרמי״שמיים, בתקו פה
שבה שוייכו הימים לכוכבים, הכירו רק
שיבעה כוכבים.
לכל אדם כוכב השולט בו והקובע את
אופיו. מעניין לדעת אם היום שבו שולט
הכוכב אכן יהיה היום הטוב, או אולי ההיפך
היום הפחות נעים בכל השבוע. כל אחדיוכל לבדוק זאת לפי הרגשתו ונטיונו
הסובייקטיבי.

ביום הראשון האדם חייב להיות חזק,
עצמאי ולעשות את מה שהוא חושב לצפון.
זה היום שבו עליו להיות הוא-עצמו,
להחליט מה הדרך הטובה לו ולא להיות
מושפע מדרכו של אחר. טוב לבצע דברים
גדולים ללא פחד, להעז ולפעול ביושר. לא
טוב להשתמש בערמה ובחוסר־יושר. יום זה
מעמיד אתגר -כדאי לנטות ולהתמודד
עימו. טוב לתת לכוח לזרום בצורה טיבעית,
לא להגזים בעבודה, אך גם לא לברוח מע-

עקש ולא להיות אטומים. כדאי להביט על
הדברים מנקודת השקפה אחרת. לא טוב
לתכנן תוכניות לטווח רחוק, המצב יותר
מדי נזיל. כל קשר עם ציבור או עם נשים
יכול להיות יותר חשוב מבכל יום אחר.
חשוב לתת לדברים להשתנות, אחרת איך
הם יוכלו להשתפר! טוב להגן ולתת חסות
לאנשים.
אם נחוצה תשובה מהירה למשהו, פועלים
לפי הרגש או האינטואיציה. יום זה אינו

ביום השני שורטים
הרגשות, יום
השריש 1מתאים
לפעילות, ביום
החמישי שולט
המזל ויום השישי
הוא נעים ושקט

הו רו ס קו פ
(המשך מעמוד )37

לרות׳
הומור מ ד לי ק
״אכתוב נקצרה, למרות שאני
אוהבת דברים ממושכים,״ היא מתחילה.
כותבת קצר, אבל בהחלט לעניין:
״גרושה נאה מאוד ונשית, גבוהה
( 1.73 נטו) ,כמעט בת ,44 חזות צעירה
ושובבה, מזכירה בכירה במישרד
עורכי־דין. רומנטית ללא תקנה, אוהבת
למצות את הכיף שבחיים, חוש־הומור
מדליק. מעוניינת בקוקטייל
של הופעה, גבריות, ניסיון, גובה
ונדיבות, לקשר ממושף, רומנטי, ריג־שי
ואינטלקטואלי. בקיצור, חגיגה
לעיניים ולנשמה, להעשרה הדדית
של החיים. אם אתה חושב שהינך
מתאים, או אפילו קרוב לזה, כתוב
לת״ד ,652 פתח־תיקווה.״

האשה הממוצעת מעדיפה יופי

שיפוצי חזה

נמזחי ׳

אהבה אנו שית
( )1062/84 הוא בראשית העשור
השלישי לחייו, בהליכי גירושין.
מגדיר את עצמו כאדם פתוח, נאה
וגבוה. מבקש להכיר אשה שיהיה לו

החגורה, אני יכולה להדק אותה לבד.
פעם נהגתי לומר שאלך איתו עד סוף
העולם לגור בצריף, אבל עכשיו
קיבלתי קצת שכל. שיהיה בן חמי־שים־פלוס
ונאה.״

רצוי ב לונ די ת
תשמעו איזו השפעה חיובית יש לי

אץ לן אהבה דייב אורן ,33 ,פסנתרן וזמר.
המומחיות שלו זה לעשות שמח
ולגרום למבלי המועדונים לשיר יחד.
בהביקתה, למשל, הוא מלך. אנשים
שוכחים שם את עצמם לצלילי
שירתו, ורוקדים על השולחנות.
הוא גרוש מזה שלוש שנים, אחרי
שהיה נשוי במשך 12 שנה. התחתן
ילדון, בגיל .20 אב לשתי בנות
שנשארו אצלו, ועכשיו הן בפנימיה.
אחרי כל־כו הרבה שנות נישואין
גילו הוא ואשתו שהם בעצם לא

יום ה ח מי שי
זה היום שבו שולט כוכב יופיטר
(הקשור במזל קשת ודגים) .זה יום
של מזל ואופטימיות. המזל חייב
להגיע מכל הכיוונים. חשוב להיות
מוכנים, כדי לא להחמיץ את האפשרויות
וההזדמנויות. העירנות
חשובה וכן האמונה. זה היום שבו
קשה במיוחד לשמור על דיאטה. יש
לתת תשובת־לב מיוחדת ולא להי כנע
לחולשות של יום אחד. אם
האדם מצליח יותר מהאחרים, שיזהר
מלהתרברב ולהתגאות -זה
עלול להביא לו בעיות וצרות מאוחר
יותר.

חברא מי תי

בא לי לספר לכם על נושא אירוסי: שדיים. יש התנגדות! תודה, לא
חשבתי שתהיה. אז בזמן האחרון יש תופעה חדשה, יותר נכון לומר -
מחודשת -של דוגמניות שטוחות״חזה, שלא מסתפקות במעט שנתן
להן הטבע. הן רוצות עוד, מוותרות על 1500 דולר, סובלות כאבים
ומסדרות להן חזה חדש, גדול יותר, עם סיליקון בפגים.
החלוצה היתה דוגמנית יפה, הידועה כבעלת חזה מקסים. היא
עשתה את זה לפני עשר שנים. עד היום, כך מספרים לי. היא אף פעם
לא מתפשטת. כמו שאר הדוגמניות, בפני כולן. היא מפנה אליהן את
הגב, ומכחישה את העניין, כאשר שואלים אותה.
באחרונה עשו זאת שתי דוגמניות. הן לא עשו מזה סוד כשמדובר
בקולגות ובאנשי״אופנה, אבל הן לא מעוניינות שכל העולם יידע על
זה .״החזה הקטן הפריע לי,״ סיפרה לי אחת היפות. ,הייתי עולה על
המסלול, ושומעת רחש ומילמולים בקהל , -אין לה חזה בכלל! לפני
הניתוח נתתי לבנות. וגם לגברים שהיו בחדר־ההלבשה. להיפרד
מהחזה הישן. אמרתי -תסתכלו טוב, עוד שבוע זה ייראה אחרת.
.זה היה כאב פיסי בלתי״נסבל. אי־אפשר לצחוק, להתעטש, כלום.
בחודש הראשון צריך להסתובב בחזיה, ואחר-כך אפשר לזרוק אותה
לעולם. הצגתי בגאווה את החזה שלי בפני הדוגמניות, עוד כשהיה
פצוע וכואב. מהצד, בזווית מסויימת, אפשר לראות שתי צלקות דקות
בחלק התחתון של החזה, כל אחת באורך ארבעה סנטימטר. אבל
למרות הסבל והצלקות אני שמחה עם החזה החדש. הביטחון העצמי
שלי עלה. היה כדאי״.
לא תמיד זה מצליח. דוגמנית אחרת עברה את אותו הניתוח, אבל
אצלה הסיליקון לא נקלט היטב וגרם לה כאבים. כעבור חודש היא
נאלצה לעבור ניתוח שני, הפעם להוצאת הגוף הזר. מיסכנה. נשארה
עם חזה קטן והפסידה את הכסף. על הסחורה הזאת אין אחריות.
על שכל, מפני שהגבר הממוצע
רואה יותר טוב בעיניו מאשר

מילים, כתיבה וכל צורות התיק-
שורת משפיעות בצורה חזקה מבכל
יום אחר.

כיף להיות איתה, עצמאית —
להבדיל מתלויה ונתלית, אחת עם
נשמה ורגש, שיכולה לתת אהבה
אנושית שגם הוא, לדבריו, יודע לתת.
הוא מסיים ב״אין לי רתיעה מההתיישבות
העובדת.״

אשה לבעלה: בדרך יכלל אפילו
לא היה עולה על דעתי לפתוח
מיבתב המיועד לך, אבל על
המיבתב הזה היה כתוב -אישי

כהחלט

״אני אלמנת צה״ל, נראית טוב,
צעירה מגילי,״ כותבת (,)1063/84
״מעוניינת להכיר גבר פנוי בלבד,
למטרה רצינית, כי רומאנים לא
חסרים לי. במטרה רצינית אני לא
מתכוונת שמוכרחה להיות חופה.
מדובר בחבר אמיתי לחיים, שאוהב
מוסיקה, ריקודים וטיולים. בלי
הדברים האלה אין לי קיום. שיהיה
משכיל ומבוסס. אם להדק את

כל־כר מתאימים .״אני מצירי גיליתי
אחרי הגירושין שבכלל לא רע להיות
רווק,״ אומר דייב ,״לא רע, יחסית
לחיי הנישואין שהיו לי. האמת היא
שאני מעדיף להיות נשוי, אבל עם
האשה המתאימה ״.מי המתאימה שלו?

נערתהכ פר

היופי הגיזע הזה והגוף החטוב שייכים רעינת בדני ,21 ,זמרת-
רקדנית, שהשתחררה לפני חצי שנה מצה״ל, אחרי שירות בלהקה
צבאית. אחרי שעשתה תפקידון במחזמר יוסף וכתונת הפסים, היא
מחפשת עכשיו עבודה, וזה די קשה בימים אלה, בעיקר במיקצוע שלה.
בקרוב היא מתכוונת להגיש בקשה לקורס דיילות, ואני מתארת
לעצמי שיקפצו שם על המציאה. היא רואה בזה קאריירה לתקופה
קצרה בלבד, רק בשביל לטייל קצת בעולם ולטעום את הטעם.
עינת 1.65 -מטר גובה 48 ,קילו מישקל, שיער ארון ומתולתל
ועינים חומות -מתגוררת עם ההורים בהוד״השרון, בבית מוקף עצים
וגינה. קצת רחוק מן העיר, אבל היא אוהבת את הסביבה הכפרית
השקטה .״חוץ מזה ״,היא מוסיפה ,״אני מאוד מפונקת, ולא יכולה לגור
לבד. אם אמי לא תכין לי אוכל, לא אוכל. אני צריכה כל הזמן ליטופים
ופינוקים״.
היא צברית, ההורים מתימן. עד לפני חצי שנה, במשך שנה וחצי,
היה לה חבר קבוע. עכשיו היא לבד, בכיף, מוקפת הרבה חברים
ומחזרים. לא מחפשת כרגע עוד קבוע אחד .״אני צריכה לנוח ״,היא
אומרת ,״כשיש לי חבר, אני יותר מדי רצינית. רוצה עכשיו קצת
להשתולל, לעשות מה שמתחשק, להתחשב רק במה שאני רוצה״.
היא אלגנטית. אוהבת ללבוש בגדים שמבליטים את החלקים
היפים באשה, כמו חצאיות צרות. מחשופים זה לא הסיגנון שלה. עינת:
״כשמסתכלים עליי, את מה שצריך לראות אצלי -רואים. אני לא
צריכה לחשוף, כאילו צועקת: תסתכלו! אני קצת שמרנית״.
על אנשים .״עד לפני זמן לא רב
חשבתי שעבודה זה הדבר החשוב
ביותר והקדשתי לה את עצמי,״ כך
הוא מתחיל ,״אולם יום בהיר אחד
התעוררתי, ולהפתעתי גיליתי שבילוי
חברתי הוא דבר לא פחות חשוב,
וכשהוא נעשה בשניים הוא אפילו
נעים. אגב, רותי, מדורר סייע לי
בגילוי זה( .אולי תסביר לי איר בדיוק
זה קרה לך?) אני רווק בן ,26 עצמאי,
גבוה 1.86 נאה ונחמד, שיורע גם
לאהוב שיגעון, בתנאי שהבחורה
הנכונה נמצאת לידי (אני משתדל
להיות אובייקטיבי) .מעוניין ליצור
קשר חם שיהפוך לקשר רציני עם
בחורה נאה מאיזור המרכז, רצוי
בלונדית, שכמוני תאהב ספרים,
הוא טוען שזאת שאלה קשה. עניין
של רגש. שתהיה חתיכה, נאמנה,
מפנקת. גם הוא אוהב לפנק.
בעבודה שלו יש לו הרבה הזדמנויות
להכיר .״אני לא צביקה פיק,״ הוא
אומר ,״אבל אני שם במרכז העניינים,
מושר תשומת־לב, ובסך־הכל אני
נחמד. אז הקומבינציה הזאת עושה
להן משהו. אני קצת ביישן, ובדרך־
כלל הן לוקחות יוזמה. ניגשות,
שואלות משהו, מדברות על הופעה
באיזה אירוע ומבקשות כרטיס־ביקור.
לא, זה לא מוריד מערכה של
בחורה שלוקחת יוזמה, לדעתי.
בנושא הזה אני מאמין בשיוויון־
זכויות. הייתי רוצה כבר להיות
מאוהב. כשאין אהבה, זה חסר לי
מאוד. אבל אני ממתיו לאשה הנכונה.
יש לי סבלנות.״

סרטים, הצגות וריקודי־עם ובקיצור
— שתהיה בראש אחד איתי.״ רוצי
לצבוע את השיער, אם יש צורך,
וכתבי לו לת״ד ,2683 תל־אביב.

בעלי אינו מחזר אחרי נשים
זרות -הוא הגון מדי, ישר מדי
וזקן מדי.

הכי יפר
כותב 1064/84״אני גרוש, בן
.37 העיסוק: בתחום האמנות. אוהב
את הים, לשחק טניס, לרקוד, להאזין
למוסיקה — מכל הסוגים, פרט
לרועשת. איך אני נראה? ככה: לזו
שתאהב אותי אהיה הכי יפה וחכם. לזו
שעוברת על־ידי ברחוב — נחמד.
״המצב המישפחתי שלה לא חשוב.
כן חשוב שהיא תהיה רזה ולא מעל
,1.70 כי אני ,1.74 ואחוש שלא בנוח.
שתהיה ספונטנית, שובבה, מקורית,
בעלת חוש־הומור, ואם להשתמש
במילה אנגלית — אקסצנטרית.
שתהיה פארטנרית טובה, חברה ״.מה
קרה לכם היום? כולם נעשו לי בעלי
תיבות־דואר, ומוותרים על שירותי
התיווך הטובים שלי. אז גם הוא גר
בת״ד — ,4820 תל־אביב.

ל א שיג ר תי ת
נחמד ורציני, בן ,24 מעוניין
בהיכרות עם בחורה נאה, לא
שיגרתית, האוהבת את החיים, כרי
שתוציא אותו מהרצינות הרבה שהוא
שוקע בה. גם הוא דאג לעצמו לת״ד
,2099 חדרה.

אם דברים חדשים צורמים, מסנוורים
ומפריעים -סימן שהאדם
מקשה על מזלו הטוב להיכנס לחייו.
אפשר להתקרב לאנשים בקלות וב ביטחון,
זהו יום של פתיחות, כנות
וגילוי״לב. אסור להתפשר, אם זה
מנוגד לעקרונות. הדגש הוא על סבלנות
לאחרים והגינות כלפיהם. זה
לא יום שבו יושבים מהצד ומסתכ לים.

1ם ה שי שי
כאן שולט כוכב ונוס (הקשור
במזל שור ומאזניים) .זהו יום נעים,
שקט והרמוני. צריך לסיים את הדברים
בצורה נעימה וליהנות מה עבודה.
אפשר לצפות לסיפוק ולשתף
את האחרים בהנאה. זה יום שנותנים
לסביבה הרגשה טובה ומשבחים
את מי שביצע עבודה שובה. זהו יום
טוב לאהבה, למסיבה ולבילוי עם
חברים.
המראה החיצוני מאוד חשוב ביום
השישי, לכן חשוב במיוחד לדאוג
להופעה, אך לא לשכוח את הנימוסים
השובים. ביום השישי המצב
הכספי נראה טוב משהוא באמת,
ולכן יש להיזהר מלהפריז בקניות
ולהיתפס לביזבוזים. כל מגע עם
אנשים צריך להיות טוב, חשוב לנהוג
בעדינות ובהתחשבות. זה יום להי כרויות
חדשות וליחסים חדשים.
כדאי להאמין שמה שהאחרים מס ביב
נותנים, זה הטוב ביותר שיש
להם להציע.

יום השבת
ביום זה שולט כוכב שבתאי-
סטורן (הקשור במזל גדי ודלי).
עצירה בשטף האירועים. שבתאי
מאלץ את האדם להיכנע למיסגרת
ולהגבלות. זהו היום שבו נתון כל
אחד לחשבון־נפש ולמבט ישיר על
חייו כפי שהם. למרות ששבת היא
יום מנוחה -זה היום הקשה בשבוע
לפחות מהבחינה הנפשית. מי שחי
במיסגרת מישפחתית, קבוצתית או
דתית, נהנה מהשבת ומוצא תוכן רב
והנאה מהיום. למי שחי לבד ללא
שותף, מישפחה או מיסגרת זה היום
המדכא והקשה ביותר. האדם סגור,
מוגבל ובודד.
עיקרון השבת מדבר על הפסקת
הפעילות, וזה לא קל למי שעיסוקיו
אינם נותנים לו זמן למחשבה ול-
חשבון־נפש במשך השבוע. השבת
שניתנה במתנה היתה משולבת ב נשיאת
אחריות גדולה ובקבלת עול
שיש עימו הרבה מן השכר. שמירת
השבת מגבילה את האדם אך נותנת
ליום זה משמעות. התעלמות מהדינים
והמיצוות הופכת את היום
לריק, כשכל תחליף אינו מביא את
הסיפוק והשלווה שלהם כל אחד
מצפה. ולכן נאמר :״שיותר ממה
שישראל שמרו על השבת -השבת
שמרה עליהם ״.אלה הם החוקים
הנוקשים של כוכב שבתאי, שאינו
מאפשר ליהנות מהשבת בצורה פשוטה,
נעימה וחסרת התחייבויות.
העולם הזה 2466

דירת 3ח, שלן 20.000 +קוטר 4 -חדרים !
דירת 4ח, שלך = $20,000 +קוטר־ 5חדרים !
תירגע ושב בנחת:
את הדירה שלך —
קלרין לוקחת !
כשרוצים לעבור לדירה גדולה יותר — עיקר
המחיר ממומן על ידי מכירת הדירה הנוכחית. כך
שאם יש לך דירת 4-3חדרי באיזור המרכז, גוש
דן,נתניה או חיפה והקריות — הבעיה שלך
פתורה:
אנו ניקח את דירתך הנוכחית ונזכה אותך
במחירה כחלק מהתשלום עבור הקוטג. אנו
נפרסם את הדירה שלך — על חשבוננו, וניפגש
עם הקונים הפוטנציאליים.

הקוטג׳ שרצית
• קוטג׳ על מגרש בשטח החל מ־ 25 0מ״ר
• רחוב הולנדי פרטי בחזית עם צמחיה ופינות
ישיבה
• קומת קרקע: חדר כניסה, חדר אורחים, פינת
אוכל, מטבח, שרותים לאורחים, מקלט, חצר
משק, חניה, פאטיו וגינה — עם מערכת השקיה
ותאורה.
• קומה שניה: אגף הורים כולל חדר ארונות
וחדר אמבטיה ושרותים, חדר שינה לילד בוגר ושני
חדרי שינה נוטפים, חדר אמבטיה ושרותים נוסף

בוא לראות קוטג, פתוח
בשבת בשעות
11 .0 0־ . 14 . 0 0
בוא עם כל המשפחה לראות קוטג׳ פתוח עם
ריהוט, אבזרים ושפע רעיונות לעיצוב פנים.

משרדי קלרין פתוחים בימים :
א׳,ב ,,ד׳ ,ה׳ בשעות 9.00־ 16.00 ; 13.00־ 19.00
ובימי 1׳ בשעות . 13.00-9.00

תשלומים ללא ריבית
בנוסף לתשלום המזומן תוכל לשלם חלק נוטף
מהמחיר בתשלומים ארוכי טווח ללא ריבית. כמו
כן תוכל לקבל משכנתאות שקליות נוחות.

הדיוח המנחית שלן
זו הבעיה שלט
*וי־1ד1ץ

הצנון

המקום האחרון ג״זמד?ג
הוא הצומת במחלף טירת־הכרמל -אחוזה, בכניסה

ף* י בו ץ כפר מסריק היה במתכו־
^<|נת הרום. במשק ניכרה תכונה
רבה, ניידות־מישטרה ומישמר־הגבול
נכנסו ויצאו. חדר־פיקוד מישטרתי ,׳
בראשות תת־ניצב משולם עמית. מפקד
מרחב חיפה, מוקם בחדר מזכירות
המשק.
כי הדס קדמי 20 לא שבה מבסי־

סה ג״אולדסמוגיל״
לפיוון חיפה

^ בל החל ביום החמישי שעבר,
\ 1לפנות ערב. רב־טוראית הדס
קדמי התקשרה לבית הוריה והודיעה
שהיא בדרכה למשק, לשם טיפול
רפואי כלשהו.
ואז היא שמה את פעמיה צפונה, יחד
עם חברתה לשירות, נלי. השתיים

הדרומית לחיפה. נלי ביקשה לקצר את דרכה הביתה,
ולכן ירדה. הדס המשיכה צפונה, ירדה בצומת הבאה,
כשהמכונית שבה נסעה פנתה מיזרחה, אל הכרמל.

המתינו לטרמפ בטרמפיאדה הצבאית
בצומת גלילות (הקאנטרי קלאב)
שבקירבת הרצליה.

הירבו בשיחה עם שתי החיילות. בשעה
שש לערך, כשהגיעו למחלף טירת־הכרמל
— אחוזה, ביקשה נלי לרדת.

האוכדסמוביל לכיוון מרכז הכרמל.
הדם ירדה שם מן הרכב, ומאז נעלמו
עיקבותיה.
בינתיים, בכפר מסריק, החלו הוריה
של הדס, עזה ואיציק קדמי, לדאוג. כי
הדס הקפידה תמיד לעמוד בלוח־הזמנים,
שאותו קבעה לעצמה, ואחרי
שיחת־הטלפון התפלאו ההורים שלא
הגיעה בזמן הצפוי.
האב. איציק קדמי. יליד ירושלים,

האב המתיו לבתו בנביש הואש והבת לא
הגיעה. ענוה שעה ועוד שעה ועוד שעה ובשלוש
לפנות בוקו פנה האב למישטוה: אייה בתיי
מכונית אולדסמוביל אספה אותן
צפונה. במכונית היו המהנדס מרדכי
זרצקי מחיפה, קבלן־בניין ונהג. הם לא

היא רצתה להגיע מן המחלף לביתה
באחוזה. הרס המשיכה עד הצומת
הבאה, צומת דרן־־הים, עת פנה

,והאם, עזה היא בת המשק, ולהם שתי
בנות ובן: הדס בת ה־( ,20 הילה)18( ,
העומדת לפני גיוסה לצבא וזוהר (.)13

איציק קדמי יצא. כמינהגו. להמתין
להדס בכביש הראשי. כביש עכו־חיפה.
משהתאחרה הדס ודאגתו גברה. ניצל
קדמי,
את נסיונו, ואחרי שעות של דאגה
גוברת והולכת פנה, בשעה 3לפנות
בוקר, למישטרת עכו. הוא מסר את
העובדות ואת תיאורה המרוייק של

היס בתו

^ תלמיד>ם
^ מעוספ>ה

ך* משךז מן קצר עברה הידיעה
^ במהירות. ביום השישי, מוקדם
בבוקר, הוקם מטה״חרום. אנשי המשק,
יחד עם המישטרה. חיפשו את הדס כל
אותו יום, אולם רק כשפורסמה הודעה
ברדיו, התייצב המהנדס זריצקי(שלקה
את הדס בטרמפ) ואז קיבל העניין את
המשמעות הקשה שלו.
בינתיים מונה ניצב־מישנה גבי
לסט. מפקד מישמר־הגבול צפון על
החיפושים והסריקות. הוקמה מיפקדה
משימתית. ומישמר־הגבול ריכז. ררך
המיפקדות היחידתיות שלו, גם את כל

טרמפ אל האלימות

ך• שעה שנכתבים רבדים אלת עריץ לא ברור מה אירע
להדם קדמי; אם בוצע פשע, ואם כן — מה טיבו, ומי האשם
או האשמים.
אד גם בשלב זה חובה היא להצביע על הפשע העיקרי,
המתמשך שערוריית הטרמפים.
פשע זה, שכל מוסדות המדינה. ובמיוחד צה׳׳ל, שותפים לו,
הוא אבי כל חטאת על הכבישים. הוא מפקיר מדי שנה צעירים,
ובעיקר צעירות לפושעים מכל העדות והלאומים. ולסוטי־מין
מכל הסוגים.
חובה היא לשים קץ לשערוריה זו, אחת ולתמיד.

9זנו למדינה אחות
ך* מרמם הדא חלק מן המסורת הישראלית. הוא ישראלי, כמו
1 1הפלאפל והקיבוץ. וכמוהם, הוא שייר לעי ח אחר.
הטרמפ היה סימן״היכר של חברה שיוויונית, ידידותית, פתוחה
ובלתי־אלימה, כאשר לא חלם איש על התקנת דלתות־פלדה
לדירות רצח זקנים ושוד־בנקים. כאשר היה זה טיבעי להזמין זר
הביתה, לעזור לזולת ולחתש על ערבות למען חבר. כאשר היה
זה מובן מאליו לכל נהג בכביש לאסוף אל מכוניתו צעירים
וצעירות וביחוד במדי צודל.
ימים אלה חלפו מזמן.
בישראל של היום. פשע הוא להפקיר חיילת למצב שבו היא
חסרת־ישע. במכונית סגורה ונוסעת פיתיון לכל סוטורמץ.
החברה הישראלית הפכה אלימה. חוסר־ההתחשבות בזולת
הגסות האלימות הנפשית הגופנית הפכו נורמה מקובלת בכל
המישורים.
בחברה הזאת משתוללת השתאה. השינאה בץ העדות
השינאה בין העמים. שינאה המוצאת לה מדי יום ביטוי מילולי
גלוי, כאשר אנשים מדברים בפה מלא על רצח המתי וגירוש
המוני של ציבורי־אזרחים, וכלי־התיקשורת מדווחים על כך
בהרחבה ובחדווה. הקורבנות המיועדים של השינאה משיבים
בשינאה משלהם, והגיציס השונים גורמים לתבערה גדולה.
באווירה של שינאה ואלימות נקרא דרור גם למאווייהם הנסתרים
של סוטי־מין.

פנטזיות מיניות סאדיסטיות שאדם בולם אותם בימים כתיקונם
בליבו, מתקשרות עם ריגשי־שינאה גיזעניים ומוצאות
בהם צידוק. מה שהיה אסור הופך למותר. כשהוא מתקשר עם
.אידיאולוגיה׳׳ .בשכבות הפרימיטיביות של שני העמים במדינה
מתפתחת גיזענות המהולה בסטיות מיניות. ליתר דיוק: הסטיות
המיניות מתקשטות בסיסמות גזעניות. מבחינה זו אין הבדל בץ
חסידיו היהודיים של מאיר כהנא ובץ דומיהם הערביים — ובין
תופעות חמות על רקע עדתי.
הרוב העצום של פישעי־המין בארץ — החל ברצח ואונס
וכלה במעשים מגונים — מבוצעים על רקע פלילי־פאתולוגי
פשוט. רק במיקרים נדירים, זוועתיים במיוחס, הם מעוררים
תשומת־לב ציבוחת. אך כאשר שייכים הפושע וקודמו לשני
עמים שונים. הופר הדבר מייד לדגל פוליטי, ומעורר את
האינסטינקטים העמוקים ביותר של אנשים פרימיטיביים —
שמניעיהם הסמויים אינם שונים בהרבה ממניעיו של הפושע
עצמו.
התוצאה היא, שכיום כל פשע מיני בלתי־מפוענח מיוחס
אוטומטית לבני העם השני, וגורם להסתה לאומנית וגיזענית.
המישמרה וכלי׳־התיקשורת נותנים יד ליצירת אווירת־לינץ׳ זו
על־ידי השמעת חשדות קודרים על.פעולה פלילית או חבלנית׳׳
— אף בשעה שאין כל תימוכין לכן־.

9מדו אחוא
ל זה חזר השבוע בפרשת הרס קרמי. בשעה שנוצרה אווירה
^ זו, לא היה ידוע דבר מלבד העובדות הבסיסיות: החיילת
נסעה בטרמפ, יחד עם חברתה. החברה ירדה, והדס נשארה לבדה
במכונית עם שלושה גברים זרים. לדבריהם, ירדה גם היא אחרי
כמה קילומטרים. היא נשארה בלילה, בחושן־ .על אם־הדרך,
במקום שבו נוהגים חיילים להמתץ לטרמפ.
האשמה הראשונה רובצת על המוסדות האחראים ליצירת מצב
כזה.
בראש ובראשונה: צה׳׳ל.
מזה עשרות בשנים מזניח צה׳׳ל את הבעיה הזאת.
הקדשתי חלק ניכר מן השנים הראשונות שלי בכנסת, באמצע
שנות ה־60׳ .כדי לשים קץ למצב הזה. במילחמת־גרילה פרלמג־

טח ת ממושכת הכרחתי את הממשלה לאפשר לכל חייל וחיילת
לנסוע חינם באוטובוסים. הממשלה קיבלה את הדרישה באי־רצון
בולט, ובהזדמנות הראשונה חיבלה בסידור זה.
כדי לשים קץ לטרמפים המסוכנים, יש לנקוט בשורה של
פעולות:
9סידור תחבורה סבירה לחיילים ולחיילות, כדי שיוכלו
להגיע ממקום־השרות הביתה, אם קיבלו חופשה לצורך זר. או אם
שרותם מבוסס על וצחה זו. שום איסור לא יעזור, אם אין לחייל
ולחיילת האפשרות להגיע הביתה אלא בטרמפים. שום דבר לא
יעמוד בפני הפיתוי להגיע הביתה.
• עיבוד תקנת מפורט ומחייב לחיילים, ובמיוחד לחיילות,
מתי לקחת טרמפ, באילו תנאים. באילו זמנים. באילו קווים.
תקנון זה צריך להתבסס על הנסיון שנרכש, על ניתוח הסכנות
האורבות בדרכים ועל קיום הסעה סבירה חלופית.
9איסור מוחלט על טרמפים הנוגדים תקנון זה — הן
כעבירה צבאית לטרמפיסטים, הן כעבירה פלילית לנהגים
המציעים טרמפ אסור.
9פעולה תקיפה ונמרצת בצה׳׳ל, ואולי גם כבתי־הספר,
להסברת הסידור הזה.
הצרה היא שבכל פעם, באשר מתעוררת פרשה כזאת, מוצפת
הארץ בהיסטריה, הפוליטיקאים נזעקים כדי לרכוש כותרות
בכלי־התיקשורת — ועם שוך הסערה נשכח הכל. אולם הצורך
בהסדר הטרמפים ובאירגון הסעת החיילים והחיילות הוא צורו

קיים, בלי בל קשר לפרשה זו או אחרת.
מכיון ששר־התחבורה הוא פוליטיקאי, הוזי מכותרת לכותרת,
אין לתלות בו תיקוות. אך על צה׳׳ל מוטלת האחריות הישירה.
תבל שבימים אלה מתגלה גם שם אטימות ביורוקראסית. עד כדי
כך שיכול אלוף להורות על הארכת שעות־העבודה של החיילות
במישרדים (מעשה שטותי כשלעצמו, שנולד לשמש אליבי
להמשך הביזבוזים בקנודמידה אדיר) מבלי לקחת כלל בחשבון
את בעיית הסעתן של החיילות, בגמר העבודה.
חזית־המרמפים אינה פחות מסוכנת מחזית־לבנון. בגלל
הפוטנציאל המסוכן הטמון בה מבחינת יצירת היסטריה ציבורית
ושילהוב היצרים, היא מחייבת טיפול נמרץ.

אורי א מרי

מתנדבים מנר העמים והגידים
סדקו בנקיקים, במעוות ובהרים
מסריק, אסא רמץ: כנראה שהעובדה
שהדס בחורה אחראית, שעמדה תמיד
בלוח־הזמנים שלה, דירבנה את המיש־טרה
כשהחליטו על המיבצע הרחב.
אבל לא רק המישטרה חיפשה אחרי
הדס. ההתנדבות והעזרה באו מכל
מקום. ולא מיהודים בלבד. מאום אל־פחם
התקשרו והציעו 15 גברים
לסריקות. ממלא־מקום ראש עיריית
שפרעם. אליאס ג׳אבר, ביקש לסייע.
הכפריים בגליל יצאו לתור בשטחים.

נית. כל מקום שנסרק על־ידם. נסרק
ביסודיות. יכולתי לסמור עליהם״:

חייל צה״ל
ובדווי מהגליל
ן ץ וגר׳ת נהר, בדווי מהגליל. שמע
1 1על פרשת הדס קדמי ברדיו. הוא
מיהר לכפר מסריק, הציע את שרותיו.
נהר בן ה־ 18 הוא גשש בן מישפחת
גששים.

מחודד הבדווי חיג רת נהר
1 1 1 / 1שמע ברדיו על
הדס והגיע. הוא גשש מומחה.

£א ) 1¥$יייייייייייייי
המתנדבים, את תלמידי בתי־הספר, את
אנשי המישמר האזרחי וויסת את
הכוחות.
המישטרה ריכזה את פעולותיה בשני
מישורים: החקירתי־המודיעיני וה־מיבצעי
(האנמי) .הכוחות סרקו את
איזורי הגליל המערבי. מורדות הכרמל
והעיר חיפה.
המישטרה שלפה כוחות מכל מקום.
גם כוח תיגבור מבית־הספר לשוטרים
בשפרעם.
סיפר אחד הקצינים, פקד רמי

בית־ספר מהכפר עוספיה, שיצאו
לחיפושים מבלי שאפילו נרע עליהם״.
מיבצע רחב־מימדים כזה, שבו
משתתפים מאות מתנדבים, אנשי
מישטרה, מישמר־הגבול והמישמר
האזרחי, אינו מבוצע בכל מיקרה של
נעדר. למישטרת־ישראל יש קריטרל
יונים ברורים בטיפול בנעדרים. ילדים
וזקנים זוכים לתשומת־לב מיוחדת
ולטיפול מהיר. לאחרים קריטריונים
שונים: חיפושים על־ידי בני המישפחה.
מיברקים לכל יחידות המישטרה, פיר־

| 1חןך 1ך | 1ט ך [ ך 1*111 1בכל מקום, וב־
111-111/1 11 1111111 מובן גם בנקי*
קים, בוואדיות ובמערות, יחד עם אנשי מישמר־

הגבול, המישמר האזרחי, תלמידי בתי״ספר, תלמידי
הפגימיה הצבאית, ומתנדבים יהודים וערביים.
החיפושים נמשכים מאור ראשון עד דימדומי־הערב.

מתנדב אחר שהשתתף בחיפושים
אחר הדס. היה גבי קקון. הוא חייל הנמצא
בחופשה. שמע על הפרשה, מיהר
צפונה ויצא לחיפושים.
ביום החמישי לחיפושים הם נמשכו
במלוא הקצב. לחדר הפיקוד המיש־טרתי
זרמו ידיעות מהשטח, צוות יצא
לבדוק מידע שהתקבל מאלמוני. ורק
אשה שהציעה את עזרתה על־ידי
קריאת מישקע הקפה בכוס. נדחתה

אחותה של הדס

גייס לצה־ל, מתקשה לקלוט את העניין ויושבת

זוננפלד :״לא הסתפקנו בתגבור של 20
השוטרים משפרעם. אנשים באו לעזור
בחיפושים מכל מקום. כאשר סרקנו
ביערות הכרמל. הבחנו בתלמידי

חוששת בחדר בכפר־מסריק, כשחבריה מנסים
לעודד אותה. הדס, אחותה הבכורה, היא גם חברתה
הנאמנה, שאותה קיוותה לפגוש באותו ערב גורלי.

סום בתיקשורת ובסופו של טיפול —
חיפושים.
המיקרה של הדס קדמי זכה לטיפול
יסודי מיומו הראשון. העיר איש כפר

שאותם הם מכירים היטב: בוואדיות.
בנקיקים ובגבעות.
אמר איש מישמר־הגבול, ניצב־מישנה
לסט :״הם סייעו לנו בצורה רצי־

באדיבות, על־ידי השוטרת שליד מרכזיית
הטלפון.
גם המפקח הכללי. רב־ניצב אריה
איבצן. לא נעדר.
אמר איבצן לחברי כפר־מסריק:
״אין לנו הרבה מה לומר, אבל מושקע
מאמץ אדיר. מצד המישטרה. מצד
מישמר־הגבול, מהמישמר האזרחי. התנועה
הקיבוצית ועם ישראל״.

ישראל גפן

אני
מתפוצצת1ר,

ביום השלישי שעבר הודיע הפירסומאי דוי ד
א ד מון על אסיפה מיוחדת של כל עובדי
מישרדו. העובדים היו משוכנעים שהאסיפה
כונסה כדי להודיע על קיצוצים ופיטורין, כפי

שנערכים כיום במישרדים רבים בעיר. הם
הופתעו לגלות כיבוד על שולחן־הישיבות. ארמון
( )47 בישר לעובדים שרק לפני שעה קלה

נשא לאשה את עובדת־המישרד, אי ה מייזל ם *3

ארמון הגיע באותו בוקר למישרד כהרגלו| ,

כשהוא לבוש בחליפה, ועזב אותו לקראת
הצהריים. איה הגיעה למישרדי הרבנות בשימלה
בהירה, כשהיא מלווה בהוריה, אחיה ואחותה.
ארמון צירף אליו את אמו, ולהשלמת המניין

החסר התנדבו עובדים מהבניין.

מיד אחרי החופה יצאו החתן והכלה. כשהם

מלווים בבני־המישפחה, לארוחה יהודית מסור־תית
במיסעדה.
ארמון היה נשוי במשך 20 שנה לחנה,
איה ודויד אדמון בחתונתם
שממנה יש לו שלושה ילדים, בני 18,12ו־.22
העובדים חששו מפיטורין
כשהתגרשו לפני שנה בגלל ״אי״הבנה״ ,השאיר
לה ארמון את הווילה של בני־הזוג בנווה״מגן.
הליברלית, והמישנה־ליו״ר רשות־השידור, הסהוא
עצמו עבר לגור בדירת־גג שכורה. איה היא ידי ארמון.
ביר :״אילו הייתי מזמין אחד, הייתי פוגע ב־5000
כשנשאל ארמון מדוע החליט לערוך חתונה
בתו של קצין בכיר במישטרה, שיצא לגימלאות.
אחרים.״
יש לה סטודיו לעיצוב־פנים, והיא מועסקת על־ צנועה, למרות שהוא אחד מראשי המיפלגה

נג ע ת
ב א רז הי ם\
בדיוק לפני 10 שנים ביקרתי בדירתה של
חבצלת חבשוש. בשבוע שעבר נודע לי
שהיא התאבדה בקפיצה מעל גג הבניין שבו

את מריגסמן ( )22 פגשתי אומנם בלי 16 מבטיחה לי שלמרות הגובה שלה — 160ס״מ
העגילים, שהיא נוהגת לענוד בבת אחת, שמונה בלבד — היא ״תחזיק את ישראל על המפה
ותפתיע עוד את כולנו.״
על כל אוזן. אבל הבחורה בהחלט מרשימה.
היא חוזרת לצרפת אחרי ביקור של שלושה
שבועות כאן. פה היא השאירה את מישפחתה
ואת עמוס לביא, שחקן הבימה, שהתפרסם
לאחרונה כששיחק בתפקיד הראשי של סוחר־הסמים
בהצגה סנגיר.
הרומן ביניהם החל כששיחקה בסידרת
הטלוויזיה מישל עזרא ספרא ובניו, בתפקיד
בתו, והוא נמשך בהפסקות במשך שנתיים.
הביקור האחרון בארץ הצליח לדעתה, כי ״הוא
הדליק מחדש את הרומן בינינו.״
מרי לומדת מישחק בבית־הספר איב פינו
בפאריס. היא רשומה גם כחברה במועדון למיש־חקי
שודמת, שם היא משחקת רק עם גברים, כי
מלבדה יש רק בחורה נוספת אחת. בלהט רב היא

דרינג, דרינג.
״את רחל המרחלת בבקשה!״
מדברת.
״ הוז מנ תלש תיי ת־ ת ה בביתה ש ל רעיה
יגלום, נשיאת ויצ״ו העולמית. הוסבר לנו
שבגלל המצב הכלכלי הקשה, התנדבו כמה נשים
לאפות עוגה לתה, שרעיה תגיש. בין המתנדבות
היתה גם רחל דיין.
״שיגעו אותי הכלים שבהם הוגש הכיבוד, הם
כללו כלי־כסף מפוארים ומהודרים. רעיה יגלום
יגלום צניעות בפאר
עצמה הופיעה בתיסרוקת הולמת, כשהיא עדויה
בתכשיטים.
״הבית שלה בארץ הוא ביתה השני. בז׳נבה יש
לה בית מפואר ביותר. רעיה מבלה את חצי השנה
בחו״ל, במיטב המלונות. בניה מתגוררים בחו״ל,
בזמן שבנינו משרתים בלבנון, והיא עומדת בשיא
הטיבעיות ומטיפה לנו על צניעות!״

התגוררה, בן שש הקומות, הנמצא בלב תל־אביב.
אז היא התפרסמה כשפורסם סיפרה התמסרות,
שכלל 21 מיכתבים שבהם סופר על חוויות ,
לסביות, יחסי־מין משולשים ועור. הספר עורר י
עניין במיוחד, כי אביו הרוחני של הספר היה
הסופר סנחם שדה, אחד מעמודי התווך של
הסיפרות העברית המודרנית, והדברים ו
כתובים בכישרון רב.
בזמן הראיון ישב אביה של חבצלת, סוחר
תבלינים, בפינת החדר על הריצפה, ועישן נרגילה.
חבצלת אמרה לי :״כולם רוצים לדעת איך
בחורה כמוני, מבית תימני מסורתי כזה, בחורה
שהיתה בתולה כאשר פגשה לראשונה את פינחס
— איך מגיעה בחורה כזאת למערכת של יחסים
כאלה, כולל יחסים מאזוכיסטיים. אבל על מה
אתם מדברים בכלל? אלה לא היו בכלל
התרחשויות! זאת היתה חגיגה! תגידי לי, את לא
מקנאה בי? כל אשה היתה מקנאה! כי אני נגעתי
באלוהים. ברוח עצמה! אני איבדתי את העצמיות,
את׳הגשמיות, ביחסי עם פינחס. הוא הפך את
גופי למשהו רוחני!״

חבצלת חבשוש
כל אחת והפינחס שלה

לעומתה טען פינחס שדה בלהט :״אנחנו חיים
בחברה של חולי־רוח. כל גבר חייב למצוא את
חבצלת באשה שלו, וכל אשה למצוא את פינחס
בגבר שלה.״
חבצלת המשיכה להתפתח, כתבה ספר העומד
לצאת לאור, והעומד לבסס את מקומה כסופרת
רצינית, לדעת ידידים. אך היא לא תראה בעצמה
את הספר: היא שמה קץ לחייה, אחרי שסבלה
במשך שנים מבעיות נפשיות. אחרי שנגעה באלוהים,
היה לה קצת קשה עלי אדמות.

מרי גסמן י
השחמתאית וסוחר־הסמים

01111111] 10111010101

ביתד
77/1
יארלה!
קישקוש

רק אידיוטים חושבים שאוהדי ביתר״ירושלים
כולם בעלי בסטות בשוק מחנה־יהודה. יש אחדים
שהם אפילו סוציאליסטים למהדרין. קחו, למשל,
את ארז נבון, הבן של יצחק ואופירה. הוא
שרוף על ביתר. אין מה לעשות. או אם אתם
רוצים — נסו את שמיל שי, הזכירו לו את
בית״ר ירושלים — ועיניו נוצצות. אצל שמיל
(לא אצל ארז) זו אהבה שקצת תלויה בדבר.
באופן טיבעי הייתם צריכים לראות על קירות
ביתו תמונות של טורק או גיל לנדאו מהפועל
תל־אביב, אך מאז שחתנו, דפי מזרחי, נרכש
על־ידי בית״ר ירושלים, ליבו ואהדתו נרכשו אף

לביתר ירושלים יש יוסי מיזרחי, ויש עוד יוסי
מיזרחי. האחד שוער ותיק בקבוצה, והשני נרכש
מהפועל יהוד (דומני) לפני שנה. שניהם, אולי
בגלל השם, נפצעו תוך מהלך מישחקיהם בעונה
שעברה. יוסי א׳ עבר ניתוח וטיפולים, וחזר להגן
על השער, ואילו יוסי ב׳ ,זה של שמיל, נסע רק
בשבוע שעבר לקלן בגרמניה, לעבור שם ניתוח
איחוי רצועות־הברך, בבית־חולים מיוחד לספורטאים.
ומי
נסע בשבת עם ב׳ ,להחזיק לו את הידיים
ולהגיש לו את הבקבוק? ניחשתם — שמיל! למה
שמיל? ראשית, כי הוא אוהד בית׳׳ר ירושלים,
כבר אמרתי. ושנית, אשתו של יוסי, דלית,
צריכה לטפל בבנות, ליחיא ( )4ושירי (חצי
שנה) .אגב, שירי נולדה שעות ספורות לפני
שהפסידה ביתר את האליפות של העונה שעברה,
במישחקה עם הפועל תל־אביב, מישחק שבו
נקרעו לאביה רצועות־הברן־ .אילו היו זוכים
באליפות, היו קוראים לה ״אלופה״ ,מנחש שמיל.
מה עושה חותן שהחזיק כל היום ידיים והגיש

של אשתי!״
בשבוע שעבר פורסם שאמרגן ישראלי, שהגיע מחו״ל, הוצא מנמל־התעופה
במכונית של מזכירתו, שהגיעה לכבש המטוס, מבלי שעבר
ביקורת־דרכונים. כשהמזכירה חזרה כדי להחתים את הדרכון, היא נעצרה,
והאמרגן נקרא לחקירה, שבמהלכה התברר שהוא גם העביר טייפ יקר
למכונית.
דרינג, ררינג.
את מיקי פלד, בבקשה.

מה קרה בנמל־התעופה? האם באמת נעצרת?
״איזה שטויות! הכול קרה בגלל קישקוש של אשתי. צילצלתי אליה
מאמריקה. לשם נסעתי בגלל הפסטיבל החסידי. סיפרתי לה שיש לי חום
גבוה. כל מה שהיא רצתה זה להכין לי הפתעה. היא פנתה לזאב שריג,
הממונה על האירועים, וקיבלה היתר לקחת אותי במכונית מכבש המטוס״.

נכון שאמרגנים שונים נותנים כרטיסים להופעות כדי לקבל היתר
לקחת את אורחיהם ואת עצמם מכבש־המטוס?
״אני לא נתתי שום כרטיס. אני יודע שהאחרים נכנסים כף. הפעם
נפלתי קורבן לסיכסיר פנימי בין האחראים בנמל. ואחד מהם פירסם
כאילו קיבלתי פרוטקציה״.
איזה דברים חשמליים היו לף?
״היה לי פותחן חשמלי. שמהצד השני יש לו מכשיר של סוחט־מיצים.

״שלחתי פקיד עם צ ק פתוח״
זה עלה 26 דולר. ווקמן ב־ .45 כל זה היה בתיק־צד ששלחתי במטוס.״
שילמת בסוף מכס?
״שלחתי פקיד עם צ׳ק פתוח, והוא שילם. אני בכלל לא יודע את
הסכום. הם כבר הוסיפו לזה את הסוודר שהבאתי. גרביים ואפטר־שייב, עד
עכשיו אני עוד חולה״.

ג יל דה־תמירוב

הגנב שפרץ בשבוע שעבר לביתו של הדייל הבכיר של אל־על. גייל תמיר, העובד בחברה מזה
22 שנה, ידע, כנראה, בדיוק לאן הוא חודר. הוא הרס לג׳יל את החופשה הקרובה שהוא תיכנן בבראזיל.
שללו: פרוות־רקון באורף שלושת־ריבעי בצבע בז׳ חום; טבעת קארטייה אורגינלית העשויה משלוש
טבעות־זהב, כשבאמצעית מתנוססת חתימה של קארטייה; שעון רולקס מזהב, וכמובן שרשראות
וצמידים.
את קולו המוקלט של ג׳יל, הדובר צרפתית, אפשר לשמוע בזמן הטיסה. ואת ז׳יל אפשר לפגוש
במקומות אכסקלוסיביים רבים בעולם.
איד חודרים לשם? לג׳יל יש השיטות שלו. יש מקומות שבהם הוא נקרא הבארון ג׳יל רה־תמירוב.

יוסי מיזרחי, שמואל שי ודלית
חותן עם בקבוק
את הבקבוק, כשמגרשים אותו בערב? אין בעיות!

בתנאי שהוא מכיר אישית את שושיק שני
ואריק לביא. השניים מופיעים בקלן בהצגה
עיצרו את העולם, אני רוצה לרדת! לפלביים
וסתם גרמנים אין כרטיסים בקופה עד אמצע
חודש ינואר, כולם נמכרו כנר מראש, אך לאוהדי
ביתר גירדו הזמנה רה־לוקס. את ההתלהבות של
הקהל משושיק ואריק קשה לתאר, הם זוכים שם
נמחיאות־כפיים סוערות, והביקורות מלאות שבחים
על מישחקם.
באמצע המחזה יש קטע שבו השניים צריכים
לשיר שיר ברוסית. ואכן, גם באותו ערב הם שרו:
״אחת שתיים שלוש ארבע — שמואל שי
בהצגה ״,וכל זאת במיבטא רוסי למהדרין. הקהל
מחא כפיים בהתלהבות. איזה רוסית!
אחרי ההצגה לקחו הכוכבים את שמיל

למיסעדה איטלקית בשם מקרוני. לבעל המקום
האיטלקי קוראים רוני ישראלי, ואל תפנו
אליו באיטלקית ..הפסנתרנית עונה רק בעברית,
כשקוראים לה לובה, ואורח שעורר מחיאות־כפיים
סוערות, כשנכנס, היה ראלף* קליין,
מאמן נבחרת הכדורסל של גרמניה. אך כל אלה
הם כאין וכאפס, לעומת התלהבות הסועדים
כשנכנסו שושיק ואריק. בקיצור, אם חסר פה
קצת טאלנט באחרונה — סעו לגרמניה ותמצאו
אותו ברחובות קלן!
שמיל חזר לכאן ליוסי ב׳ עדיין שם, עוד לא
גמר את הטיפול. וכמו ספורטאים ישראלים
אחרים, המגיעים לאותו בית־חולים, הוא זוכה
לביקור יומי מהשכונה הישראלית בעיר, הדואגת
שלחברה לא ישעמם, ולא יחסרו משהו מאווירת
הבית והמישפחה.

סריטה וגייל תמיר
איך אפשר בלי פרוות ותכשיטים!
זה קשור במריחה מתאימה לאדם המתאים, שידאג גם לקרוא לו לטלפון בדיוק באמצע מסיבה ויאמר
למשל ״הנסיכה סוראייה מבקשת לטלפון את ג׳יל דה״תמירוב״.
איך אתם מצפים שאדם בעל קלאסה כזאת יופיע בחברה בלי פרווה ותכשיטים?

ן* עולם הדוגמנות, בעולם
^ הספורט ובאנשי־החברה בתל־א־ביב
אחזה סערה. הסיפור נפל על הכל
כמו פצצה. אולסי נפרד מאשתו, והכריז
כי לא היה נשוי לה כלל!
תמי בן־עמי, עדיין דוגמנית מס׳ 1
בארץ, יצאה גם היא בהכרזות בעקבות
התגלית המסעירה.
הרומן של תמי בן־עמי ואולסי פרי,
שהתחיל לפני שבע שנים. כשאולסי
הגיע לארץ כשחקן־רכש של מכבי
תל־אביב, ממשיך לתפוס את הכותרות
הראשיות בעמודי הרכילות, הספורט,
וכיום גם בעמודים הראשיים בעיתונים.
״לפני שבוע ״.סיפרה תמי לוזעולם
הזה ,״נסעתי לסופרמרקט בשכונה,
ביקשתי מידיד טוב שלי שיקפוץ
מהמכונית ויביא לי כיכר־לחם. פיתאום
ראיתי ראש שחור של אשה נכנס לתוך
המכונית. לקח לי רגע ארוך עד שזיהיתי
את אגיבה. היא לחשה לי בקול
ארסי ס! 801118 ות׳ 1ז6ז)11€1־61ו 1ז״ \ 10
״ססץ זז בתרגום חופשי:
בת־זונה! אני אפגע בך!) זו היתה
הפעם האחרונה שראיתי את אניבה.״

אנינה(משמאל)
אמוה לתמי
(מימין) :״אני
אנה אותו, בח־זונה!״
אולס
אמו., :הנר
נגמו, היא חוזות
לאמריקה!״ ותמי
!ומרו:1״ראהיו
לי גבו אחו!״

תמי ואולסי גרים כל אחד בדירתו
בבתים סמוכים בשיכון למד בתלד
אביב. במשך השנים התנהל ביניהם
הרומן כך, שלעיתים בילתה תמי את
זמנה בדירתו של אולסי, לעיתים
להיפך. הם נהגו להופיע לעיתים
קרובות במסיבות בתל־אביב. כשהם
תלויים זה על זרועו של זה. תצלומים
שלהם קישטו את טורי הרכילות
בעיתונים.
תמי, דוגמנית מצליחה, יפת תואר
וסימפטית, ואולסי. שחקן כדורסל
מוכשר, כוכב מכבי תל־אביב, סיפקו
חומר בלתי־נדלה.
במשך שנים היתה שאלה אחת
תלויה באוויר: מתחתנים או לא מתחתנים?
תמי ואולסי לא סיפקו את
התשובה.
לפני שבוע עזבה אניבה את ביתו
של אולסי, אספה את חפציה ועברה עם
בנה לגור בדירתו של לאוון מרסר.
שחקן כדורסל של קבוצת הפועל
תל־אביב. אולסי נשאר בדירה עם פייר,
בנו הקטן.
לאנשים שחיפשו את אולסי בימים

האחרונים היה עונה פייר לטלפון
ואומר באנגלית בקול מתוק :״הוא לא
בבית. אולי אתה יודע איפה הוא?״

נשים
עם קאריירה

מאהבת תמי
.,הוא לא הפסיק לאהוב אותי!״

** ל דלת דירתו של אולסי מתנוסס
שלט :״בן־עמי. פרי ״.בכניסה לדירה
עומרים פחים ובהם מיברשות וצבע.
הפועלים לא גמרו את השיפוצים
בדירה. שאולסי החל בהם מייד אחרי
שהגיע לארץ עם אניבה. עם בנו ועם
בנה.
אולסי נראה נבוך .״אני שונא לדבר
על חיי הפרטיים, בעיקר ברגע כזה,
כשכולם מדברים. המצב לגביי מאוד
לא נעים. אבל החלטתי להסביר את מה
שקרה. האמת שזה פשוט לא הלך, ואין
לזה שום קשר לתמי.
״היו לי כוונות רציניות ביותר להתחתן,
אבל כל הרומן היה מהיר. הייתי
חייב להגיע למישחקים של מכבי בארץ,
והחלטתי להתחתן מייד כשאגיע
לארץ.
״בדרך לארץ, באמסטרדם, נודע לי
שסבתא שלי קיבלה התקף־לב. מיהרתי
לחזור לאמריקה. כשהגעתי למחרת,
היא כבר נפטרה ולא נשאר לי אלא
להשתתף בהלוויה.
כשהגענו לארץ. הכל התנהל בקצב
מהיר ביותר לא הפריעה לי הקאריירה
שאניבה התחילה לעשות בארץ. היא
היתה דוגמנית עוד באמריקה. וכש־הכרתי
אותה היו לה שני עסקים: עסק
של קייטרינג — מישלוח של אוכל
לבתים — ועסק של תיכנון אופנה.
אני אוהב שלאשה שלי יש קאריירה
משל עצמה. אבל זה פשוט לא הלך.
נפרדנו סופית והיא עברה לגור בבית
של ידיד שלנו. היא עומדת לעזוב את
הארץ. כיום היא נמצאת בדיוק באמצע
קורס של אבני־חן ויהלומים, שהיא
עוברת בבורסה. מייד אחרי תום הקורס
היא עוזבת.
״כל מה שאני רוצה כיום זה שקט.
ולגדל את הבן שלי. וסוף־סוף להיות
איתו. הילד הזה גודל כל חייו. מגיל

שנה עד גיל שבע, על-ידי אמי. הגיע
הזמן שאכיר את בני.
״כיום אין לי שום תוכניות לחתונה.
כל מה שאני באמת רוצה — זה קצת
שקט וכדורסל״.

תמי סיפרה השבוע:

אולסי אף פעם לא הפסיק לאהוב
אותי, ואני לא הפסקתי לאהוב אותו. זה
נכון שלא היה לי שום גבר מאז שנפר
מבוגרת
ממני בשנה וחצי. אני חוגגת
את יום הולדתי ה־ 30ב־ 6בפברואר.
כבר 10 שנים אני עובדת כדוגמנית.
כל התואר של ״מלכת הדוגמניות״ זה
פשוט קישקוש של עיתונאיות. אני לא
הפרעתי מעולם לאניכה להיכנס לעו־לם־הדוגמנות.
היא ניסתה להילחם בי
בכל השיטות. בסך־הכל$ ,גני רק מצטערת
על כל הסיפור הזה. בסיכומו של

אולסי ואניבה לפגי שבועיים
.,לתמי אין שום קשר לפרידה!״
דתי מאולסי. כל הראש שלי כיום הוא
בדירה החדשה שלי, שעלתה 100 אלף
דולר. לא לקחתי גרוש — לא מאולסי
ולא מהוריי, שהציעו לי הלוואה.
אנשים רואים אותי במסיבות ומשוכנעים
שאני לא מפסיקה לבלות.
האמת הפשוטה היא, שאני עובדת קשה
מאוד. אני עושה טוב מאוד ספונג׳ה
לבד. אין לי עוזרת כבר כמה חודשים.
ואני חוסכת כל פרוטה.
יש לילות שאני לא ישנה מדאגה
איך אשלם את החשבונות למס־הכנסה.
אני מתפרנסת רק מהמיקצוע ואין לי
שום מקור־הכנסה אחר. יש ימים שאני
משתתפת בשלוש תצוגות.
אחותי מתחתנת בחודש הבא. היא

דבר. הוא לא היה נעים. לא לי ולא
לאולסי. והדבר הכי לא־סימפטי זה
שכל המדינה מנסה לנהל לי את חיי.
רק אחרי שאגמור לסדר את הדירה,
אחליט מה לעשות. להתחתן עם אול־סי?
אני כיום לא מעלה ברעתי שאני
אעשה את זה. אבל האמת היא. שכיום
אני כל־כך מבולבלת. שאני לא יודעת
מה שאני עומדת לעשות מחר.
אניבה פשוט כרתה לעצמה בור.
היתה רק תצוגה אחת שבה הופענו
שתינו, התצוגה של עודד גרא, שהיתה
לפני שבועיים. חוץ מזה פגשתי אותה
פעמיים במועדון. בפעם הראשונה ניגשתי
אליה ובירכתי אותה על נישואיה

השמועות שהגיעו אז לארץ היו
מסעירות: אולסי מצא אשה חדשה
והתחתן איתה. תמי היתה בהלם. כמו
כולם. אן הגיבה באיפוק.
אולסי חזר לארץ עם אניבה .״אשתו״
,והתחיל להופיע איתה באירועים
חברתיים. תמי הגיבה בעדינות :״כשפגשתי
אותם. בירכתי אותם בבירכת
מזל־טוב לחתונתם. למה שלא אכבד
אותם? הרי היא כיום אשתו של אולסי.
הנישואין לא משנים את העובדה
שאולסי היה ידידי הטוב ביותר, ותמיד
יישאר כזה. גם עכשיו הוא מצלצל
אליי באופן קבוע״.
אך הנושא לא ירד מעל הפרק.
אניבה לא עברה בשתיקה. והיא נכנסה
ישר לתחום שבו שולטת תמי. היא
התחילה להופיע בתצוגות אופנה ובמסיבות.
כשהיא מושכת תשומת־לב
רבה בגלל גובהה. גופה החטוב ורגליה
הארוכות. היא גם טרחה לספר לאנשים
סביבה שתמי מטרידה אותה ומצלצלת
אליהם הביתה בכל יום. תמי, כמובן.
הכחישה זאת.
עברו כמה שבועות, ונראה היה כי
העניינים נכנסים לשיגרה. תמי קנתה
לעצמה דירה חדשה והיתה עסוקה
בשיפוצים. ובעיקר בתצוגות רבות, כדי

לשלם את החובות על דירתה החדשה.
אולסי ואניבה גרו בדירה סמוכה.
והיו עסוקים בשני ילדיהם.
השלישיה נפגשה לעיתים רחוקות.
מרגע שבאה אניבה לארץ. היתה היא
שקישטה את מישחקי מכבי תל־אביב,
במקום שבו היתה תמי יושבת זמן לא
רב לפני כן.
לפני שבועיים נתבקשה תמי להופיע
בתצוגה של האופנאי עודד גרא,
והסתבר לה כי גם אניבה תופיע באותה
התצוגה. תמי התלבטה והתלבטה. עשרות
עיתונאים התקשרו אליה ושאלו
אם תופיע ביחד עם אניבה .״בהתחלה
החלטתי שאני פשוט לא אלך ״.אמרה.
״בסוף החלטתי שזו פשוט העבודה שלי
והלכתי.
תמי המשיכה להופיע, אניבה המשיכה
לנסות לפרוץ לעצמה דרך בער
לס־הדוגמנות הישראלי. אנשים שעבדו
במחיצתה סיפרו. כי לעיתים היא
מתנהגת בגסות ובתוקפנות.
מאז שהופיעה אניבה בפעם הראשונה
על המסלול, עקבו הכל אחרי
תגובותיה של תמי. תמי נוהגת להרכיב
מישקפיים כהים, דבר שהגביר את
הרושם כאילו היא מדוכאת וסובלת
מכך שלאהובה־לשעבר יש אשה חר

סייר
נוסע כושי סמוי

עכשיו שוב חזרו הכל לשאלה
הישנה: האם יתחתנו תמי ואולסי?

צבעים

לאולסי — אז לא ידעתי שהם בכלל
לא התחתנו.
כמובן שרתחתי מכעס כשפורסם
שאני מטרידה אותם בטלפונים. אני לא
צילצלתי אליהם בכלל. בהתחלה היא
הכחישה שהיא אמרה שאני מטרידה
אותם. אבל מאוחר יותר סיפר לי אול־סי.
שהיא הודתה שהמציאה את הסיפור.
בפעם השניה שנפגשנו במועדון.
היא ניגשה אליי. נעמדה מולי עם
הידיים על המותניים, ובצורה מאוד
פרובוקטיבית הזמינה אותי למסיבת
יום־ההולדת שערך למענה אולסי. שבוע
מאוחר יותר. במקום. לא הלכתי.
כי ראשית היתה לי תצוגה ושנית —
מה לי וליום־ההולדת שלהי
עד כאן דבריה של תמי בן־עמי.
מייד אחרי שהצליחה אניבה לחדור
לעולם־האופנה באמצעותו של גירעון
אוברזון. היא הציפה את העיתונות
הישראלית בראיונות.
סיפרה אניבה :״אולסי התאים לחלום
שלי על גבר. זה האיש הנפלא
ביותר בעולם. כבר אחרי חודש שהיינו
ביחד. הבנו שאנחנו לא יכולים לחיות
האחד בלי השני. טסנו לצפון־קרולינה.
להכיר את הוריו. ומשם לשיקאגו,
להכיר את הוריי. החברים שלי היו
בטוחים שיצאתי מדעתי.
״חיסלתי את כל העניינים שלי
באמריקה תוך שבועיים. ידעתי שאני
מאוהבת, ושלא מעניין אותי כלום —
אני הולכת אחרי הגבר שלי. ליום־
הולדתי הביא לי אולסי עגילי יהלומים
לאוזניים.
״ילדים? חייבת להיות לנו בת כמה
שיותר מהר. עכשיו יש לנו שני בנים
— אחד שלי ואחד שלו ״.אחרי הצהרת
האהבה הנרגשת הזאת, נדהמו כולם
כשאולסי הודיע לאניבה. אחרי מריבה
סוערת. שהכל ביניהם נגמר.

״זו פשוט
עבודה״
^ שכנים הקונים באותו הסופר(
1מרקט שבתוכנית למד היו מוכנים
להישבע שראו את אולסי כששריטות
על גופו. דימיון? אולי.

אניבה עברה להתגורר בביתו של
מרסר, הכדורסלן של הפועל תל־אביב
( 210 סנטימטרים) ,יחד עם בנה בן
ה־ , 11 ראשיד. מאז היא נראתה פעמיים
בלילות־שישי, כשהיא מרקדת בעליזות
במועדון קיסר, עם הזמר רוי יאנג.
שהוא ידידו של אולסי שבא לביקור
בארץ.
ביום החמישי בא אולסי לחזות
במישחק, כשהוא מלווה על־ידי בנו.
אוהדיו המרובים של השחקן מחכים
לראות מה באמת יקרה ביום החמישי
הקרוב. אז ייערך המישחק בין בנקו
רומא, אלופת אירופה. לבין מכבי
תל־אביב. עד היום באה אניבה לכל
המישחקיס של אולסי. היא עוררה
התרגשות רבה. כשדאגה להופיע
בבגדים מיוחדים ועדויה בתכשיטים
הולמים. האם היא תופיע גם הפעם?
בראיון חושפני שנתנה תמי בן־עמי
להעולם הזה, היא אמרה בכנות:
״היכרתי את אולסי כשהגיע לארץ.
אולסי אומר שהוא התאהב בי ממבט
ראשון. הוא נתן לי את הטלפון שלו
וביקש שאתקשר איתו. הוא היה אז
שבוע בארץ ועדיין היה לא־ידוע.
שכחתי ממנו.
״כשעברתי דירה. חברה שלי עזרה
לי לעבור על הניירת, ונתקלה במיס־פר־הטלפון
של אולסי. היא קפצה ושאלה
אותי :׳את מכירה אותו?׳ אמרתי:
בקושי. ואז היא שאלה אותי אם איכפת
לי שנצלצל אליו. אמרתי: למה לא?
היא התקשרה.
״הוא לא זכר אותה. אבל זכר אות־.
אמר שהוא מחפש אותי כמה חודשים.
בתוך חמש דקות הוא היה אצלי בבית...
״וכך. כמה חודשים אולסי היה בא
אליי באופן קבוע. ריהמת־ עליו, ידעתי
שאין לו חברים ולי זה לא הפריע.
״אחרי חצי שנה התחיל בינינו
הרומן. זה התפתח מידידות לאהבה. זה
בכלל לא מפריע לי שהוא ציבעוני.
הוא בן־אדם, ואני לא רואה את הצבע.״
תמי ואולסי נפרדו וחזרו האחד
לשני כמה פעמים. לפני כמה חורשים
נפרדו שוב. אז נסע אולסי לארצות־הברית.
שם פגש את אניבה. היפהפיה
השחורה.

אשה״ אניבה.,האיש הנפלא ביותר בעולם!״

המקומיים, אלה שלא מרוויחים הון, אלא רק כסף
למחייתם, ממש סובלים״.
המוצא לטווח ארוך של קנט הוא התאגדות
מיקצועית של הכדורסלנים, שתבטיח כי ההנהלות,
החותמות על חוזים, גם יקיימו אותם.
ספורט מהר, גבוה ורחוק

רכיבת־אופניים

לא המירה האחרונה

פר שת הרדיו
ובקבוק־המים

חמיץ־מתוק ביד־אליהו
וחייד רחב בלוד

האופניים מתגלגלים
ייתר לבתי־הדין
מאשר על הבבישים

נבחרת הכדורסל הותירה טעם חמוץ־מתוק
בניצחונה על נבחרת אנגליה ( )77:86 ביד אליהו,
כי רק חמש דקות לפני הסיום עוד היתה התוצאה
הרבה יותר נכבדת.59:75 :
אך מי שרצה, יכול היה להתנחם בדיברי
מאמני הנבחרת, צבי שרף ומשה ויינקרנץ :״אל
תשכחו שלאוון מרסר (סו ,)2.שחום־העור של
הפועל תל־אביב, ישחק בעור שנה בגומלין!״
הרבה יותר חדה וחלקה היתה התוצאה
בירושלים, שבה גברה ביתר ירושלים על הפועל
תל־אביב ,0:3כאשר כוכבי המישחק היו אורי
מלמיליאן ואבי גולדר( .ראה גם מסגרת).
אך מכבי חיפה, שהתאוששה מהפסד השבוע
שעבר ללוד, היא עדיין המובילה, אחר שניצחה,
השבוע, את שימשון :3ו,
אנשי לוד עצמם זכו בניצחון שני רצוף, וכובש
שני השערים, אורי פלד, מילא בסיום המיש־חק
את פיו בחיוך רחב :״עדיין לא אמרתי את
המילה האחרונה בכדורגל!״ היתה זאת הופעה
הרבה יותר סימפאטית של פלד, מזאת שהיתה לו

שדר ריד(בחולצה הלבנה) וסרשן בירד
אולם חצי־ריק אינו נותן את ה אפק ט של אולם מלא
בשנה שעברה, כאשר הוחשד בגניבת עוף מהמקרר
של אפסנאי מכבי יבנה.
ניצחון, ניצחון, ניצחון. בפתח־תיקווה
ניצחו אנשי הפועל, חניכיו של דרור בר־נור,
בדרבי, את מכבי . 1:2גם מכבי יפו חגגה ניצחון
חשוב על הכוח רמת־גן 1:3הניצחון הראשון
בעידו שפיגלר (ראה להלו).
גם בליגה הארצית היה חדש. בני יהודה גברה
בניצחון־חוץ על המובילה, מכבי שערייס ()0:1
ולזה בדיוק התפללו שחקני הפועל רמת־השרון,
שניצחונם הדחוק ( )0:1על הפועל טבריה הספיק
כדי להעלותם, אחר ההפסד של שעריים לפיסגת
הליגה, לראשונה, העונה.

מה הוא אוגו

״אי •11 חושב

7/117 70א?
7טוב בך• רחחשיר כדורסלן ליבוביץ ובתו אלונה
בגיל 39 הצעיד גארי ליבוביץ את
קבוצתו, הפועל חיפה, בשלב רבע״הגמר
של גביע קוראץ׳ נגד הקבוצה האיטלקית
היומרנית, ג׳וליקולומביאני קאנטו.
בארי עושה השנה היסטוריה, כשחקן
הישראלי המבוגר ביותר שהופיע אי״פעם
במיפעל של גביע אירופה, ואולי המבוגר
באירופה המופיע השנה במיפעלים השו נים.
אבל
מי שמכיר את ליבוביץ תכול-
העיניים ודק״הגיזרה, יודע שכוחו עדיין
במותניו, וגם מול צעירים ממנו כמו אנ-
טונלו ריבה ואפילו פייר לואיגיי מרזורטי
(בן ה )31-מקאנטו המוכרים מהופעותיהם
נגד מכבי תל־אביב, הוא מסוגל לתרום
ולהקרין מנסיונו וקור-רוחו.
אז מה, בארי, הגיל לא משחק אצלך!
כולם יודעים שאינני חושב על הגיל. כל
עוד אני נהנה מכדורסל ואני מרגיש שאני
מסוגל לתרום, זה לא משנה. המטרה שלי
בחיפה היתה, העונה,לשחק כמה שיותר בגביע
אירופה, ואני מרוצה מאוד שהצלחנו להעפיל
לרבע הגמר, שיתן לנו אפשרות לשחק שישה
מישחקים נגד קבוצות מעולות.
מרזורטי, הרכז הנפלא של קאנטו ושל
נבחרת איטליה. לא מפחיד אותך!
יש, אומנם, בינינו, שמונה שנים הבדל. ואני

46 -1

הכרתי את מרזורטי כאשר שיחקתי בנבחרת.
יהיה קשה לעצור אותו, אבל אני -מקווה שגם
לו יהיה קשה לעצור אותי.
יש לכם ציפיות גבוהות׳
בסתר־הלב רוצים לנצח כמה מישחקים, ואם
נעשה את זה, זה יהיה שיגעון. אני יודע
שאנחנו מסוגלים. יש לנו קבוצה טובה. חסר
לנו יותר כוח מתחת לסל, אבל שחקני־החוץ
הם ברמה גבוהה ואין לנו מה להתבייש.
ומה הם סיכויי מכבי תל־אביב השנה?
מכבי היא השנה קבוצה מצויינת. הם
צריכים לעלות לגמר. פחות מזה יהיה כישלון
עבורם. סגל השחקנים שיש במכבי, מבלי
להתייחס ליריבות, נותן להם, לדעתי, סיכוי
להיות בגמר נגד קבוצה איטלקית.
ומה עם הפועל תל־אביב, הקבוצה שבה
שיחקת שנים רבות?
גם להפועל יש סגל השחקנים הטוב שהיה
לו בשנים האחרונות. בגלל העובדה ששתי
קבוצות עולות מהבית׳שלהן, הרי שהסיכויים
של הפועל לא רעים.
ומי תזכה באליפות?
מכבי תמשיך לנצח. זאת מסורת וגם יכולת.
אומנם לא ראיתי אותם השנה, אבל אני מכיר
אותם. הפועל יגיעו לגמר־סל. רק הם יכולים
לנצח את מכבי. אינני יורע אם הם מספיק
טובים כדי לנצח, אבל הבסיס לכך קיים.
עד מתי. בארי ליבוביץ? ה אם זו השנה
האחרונה?
אינני חושב על פרישה. אגמור את העונה
ואחשוב. לאחרונה אני חושב על דברים אחרים.
אולי אעסוק באימון. קיימת אפשרות כזאת,
בינתיים אני נהנה ומוכיח לעצמי שאני מספיק
טוב כדי להמשיר.
כדורסל אנגלים ביד־אליהו
האנגלים שילמו,
הישראלים — לא
אלטון בירד, מי שהיה רכז קבוצת הכדורסל
הלונדונית קריסטל־פאלאס, ובעבר הוצע לו
לשחק במדי מכבי תל־אביב, עשה בשבוע שעבר
בארץ, במחיצת אנשי הטלוויזיה של ערוץ 4
הבריטי, אשר העביר את שידור המישחק בין
נבחרות ישראל ואנגליה 77:86 במיסגרת
מוקדמות אליפות העולם.
מי שזכרו את בירד, חששו לרגע שהרכז
נמוך־הקומה ( )1.65 משחק בנבחרת אנגליה, אך
כשהתברר שהוא בא בתפקיד פרשן בטלוויזיה,
אפשר היה להירגע. כי בירד, המשחק כיום במדי
אדינבורו, האלופה הסקוטית, הרשים בשעתו
מאוד, כאשר שיחק בקריסטל־פאלאס, מי שהיתה
אלופת אנגליה.
היום בירד לא מסתפק במישחק בקבוצה
הסקוטית ובמיקצוע הפרשנות, הוא גם עוסק
בפירסום מוצרי הספורט של נייק האמריקאית.
ליד בירד ישב, בעת השידור, סיימון ריר, שדר
הספורט של ערוץ ( 4ואחיו של שחקן־הקולנוע
אוליבר ריר) ,שתיאר את מהלך המישחק. סיימון
בן ה־ ,37 לשעבר שדר קריקט בבי־בי־סי, נהנה
מאוד משהותו בארץ, אך היתה בפיו תלונה אחת:
המיספר הקטן של צופים 5000 ,איש, שמילאו
רק את מחצית מקיבול האולם ביד־אליהו. האולם
הריק למחצה מנע מריר להציג בשידור את
האפקט המרשים שנותן אולם מלא.
תמורת העברת השידור שילמו האנגלים
5,500 דולר לאיגוד הכדורסל. הטלוויזיה הישראלית,
שהתבקשה לשלם 5,000 דולר, לא הסכימה
לשלם סכום זה, הסתפקה במתן שירות־עזר
לאנגלים, מבלי שהיא עצמה העבירה את המיש־חק.