גליון 2468 מתאריך 19 בדצמבר 1984

1^96

^4§18

וימו־ יעקבסון טמיר

סופגניות טלית מטימות,
גדולות ונפלאות. חגיגה
אמיתית לבל המשפחה. הפל
כבר בפנים, כולל השמרים.
לבן, מבינים אותן בהלות
ובמהירות.
הגישי סופגניות טלית המות, בולבילההואתהאבבטות ובמוח שירבו טור.

*17;$מיז

מכחכים שותפות עם שרון
אם כבר -אז כבר, סבורה קוראת
אלמונית, המעדיפה שלא להזדהות,
ומעלה רעיון מעניין.
בעדותו במישפט נגד השבועון סיים הכריז
אריק שרון. קבל עם ועדה, שלא על טוהר־מידותיו
הינו נאבק, כי אם על טיהורו של כל עם
ישראל, שטומא בגין פרשה צברה ושאתילא. אם
כך. אם כולנו שותפים לחרפתו של אריק חביבנו.
מדוע שלא נהיה שותפים לאותו סכום אגדי
שהינו תובע מסיים, אם אכן יזכה בו. כפי שאכן
נראים הדברים עתה?
אי־לכר הנני דורשת את חלקי בשותפות. בסר
של 6.000 שקל.
וזה פירוט החשבון: מ־ 50 מיליון הדולר ינוכו
כ־ו<(20 שכר עורכי־דין, מיסים. שונות) ואז יוותרו
בידו של אריק 40 מיליון, שערכם, לפי הדולר
היציג. כ־ 24 מיליארד שקל. סכום זה יחולק בין
ארבעה מיליון השותפים, תושבי הארץ, והרי
6,000 שקל לשותף.
שותפה, ירושלים

רחל, רחד
הקוראת דליה יאירי״דולב הוזכרה
במדורה של רחל המרחלת (העולם
הזה )14.11 ומבקשת להעמיד את
העובדות על דיוקן.
עוזי יאירי דל, בעלי, נפל לפני יותר מתשע
שנים במלון סבוי. ערן דולב לא היה חברו׳הטוב
ובוודאי לא ידיד מישפחתנו, ויחסיי עימו התחילו
יותר משנתיים אחרי מות עוזי. ערן היה בהליכי־גירושין
והינו אב לארבעה ילדים(ולי, דרף אגב.
יש חמישה ילדים) .עורר־הדין אמנון זכרוני
״חיתן״ אותנו לפני כשש שנים.
ערן ואשתו הראשונה נפרדו ביחסים מצויינים.
וכולנו נשארנו ביחסים טובים. אז למה הרכילות?
מה ראתה רחל לספר על גירושין, נישואין וכי?
מה הצורר לפגוע בילדיו של ערן? ומה הרכילות
בנסיעתו של מי שהיה קצין רפואה ראשי. ותת־אלוף
בצה״ל במשר שנים רבות, ורופא בכיר בתל־השומר.
לעשות שבתון?
את הנעשה אין להשיב. אך דומני שמגיעה.
ולוא לכל הילדים למעורבים. הצגה פשוטה
ונכונה של הדברים.
דלי ה י אי־י־די ל ב, בתאסדה
מרילנד או־צות־הברית

הסביבון זהכירכר
הקורא״הבלשן מבקש ללמד איתני,
לכבוד חג החנוכה, פרק בלשון העברית.

המילה סביבון המציא איתמר בן־אבי.
הילד העברי הראשון. בנו של אליעזר בן־יהורה.
בהיותו בן חמש שנים. כר מספר הוא בסיפרו. עם
שחר עצמאותנו שנתפרסם לאחר מותו.
השם סביבון נתחבב על הכול ודחק שמות
אחרים שהוצעו לצעצוע זה. אפילו על השם
כירכר שהציע חיים נחמן ב־אליק. גבר הסביבון
הזה וכאשר הילדים שרים את שיירו ש־ל ביאליק
מורי הביא כירכר לי הם משנים את הנוסח
וישרים מורי הביא סביבון לי /סביבון עופרת
יצוקה יודעים אתם לכבוד מיז /יודעים
אתם לכבוד מי? לכבוד החנוכה...
דיר ראובן סיוון, ירושלים

כתבת השש־ הקדמי:

לא ווצה פוליטיקה!

(המשך בעמוד )4
ה עו ל ם הז ה 2468

הוז״כים ממלאים טופס הצהרת־הון, ה שמיר
בכספתו של יו״ר הכנסת. העולם
הזה החליט לבדוק את הכנסותיהם,
ובכתבה הראשונה בסידרה הוא מטפל
בעשרה ח״כים צנועים, או-
0תם שהכנסותיהם אינן עי־לות
על 1700 דולר בחודש.

אודי אדיב מספר בראיון מיוחד על בדי־דוחו.
געגועיו לחופש, יחסיו עם האסירים,
עושה חשבון־נפש על נסיעתו לסוריה
של חלומו, לחבק את חברתו.
לאה לשם .״אני לא רוצה לעסוק
שד בפוליטיקה!״ הוא מבריז.
כתבת השער האחורי:

בעיקסת החצח

פרס חובש כיפה שימעון פרס חבש
לראשו כיפה גדולה
והלך להתרפס לפני
מועצת התורה של
ש״ס. הדובר הראשי שלהם, עובדיה יוסף,
החזיר לו מחווה, וחבש לכבודו מיצנפת
כחולה, מעוטרת בריקמת־
זהב. אבל הכובעים לאהש־אירו
את ש״ס בקואליציה.

היסטריה בירוק

כמו על פי פקודה ממישרד־החוץ נפתח
השבוע בעיתונות הישראלית מסע של
השמצה, עלבונות ושקרים נגד תנועת
הירוקים בגרמניה. מדוע
הם שונאים אותם, ומדוע
הם אוהבים דווקא פולי*
טיקאים בעלי עבר נאצי?

אהבתי!״
הבימאי אבי נשר,

רגזה תבוז
מאז דצמבר 1973 לא התקיימו שום ישיבות
התיכון1 14 1^ •.
של ועידת־דנבה לשלום במיזרח 1 4 11 1ן עתה מתעורר הרעיון מחדש. מי
מעוניין בה? מי מנסה להכשיל
אותה? אורי אבנרי מנתח.

שהרומן שלו עם
שרון הראל נסתיים בצורה דרמאטית,
מתוודה,, :זה נכון שהיו לי רומאנים עם
השחקניות שלי -אז מהי אינגמר ברגמן
היה אפילו מתחתן עם
שחקניות -אבל מעולם לא
אהבתי אחרת מלבד שרון!״

איזה

י ני
המובטל הגבוה
ביותר

וזכדוו־סלץ מכויב
מאלוביק ן 208 סנטימטרים
),יושב בביתו ומסרב לשחק.
קבוצתו, הפועל רמתעץ; לא
שילמת לו את שכרו והוא

^ תובע אותת לריץ ומציע את
שירותיו לקבוצות אחרות.

במרחק של שני צעדים ממקום מציאתה
של גופת הדס קדמי, גילה צוות ״העולם
הזה״ חוברת פורנזגראפית. גילוי
ד ״ זה מצטרף לעוד התפתחויות
׳ י חדשות בחקירת הרצח האכזרי.

פסוק די את פסוקך
פסוקו־של״יום הטלוויזיוני דווקא
מעורר עניין. אך, כנראה, לא כל״כן
מצד המירקע, כמו מצד הצופים,
הכותבים להעולם הזה.
כל הקוראים, הכותבים לאחרונה, להעולם
הזה ( 14.11 ואילך) בעניין הפסוקו, צודקים
לחלוטין. וזה עוד לא הכל. גם ההצעות שלהם
טובות מאוד.
וגם אני, הקטן, יש לי מובאת-:
• צריך אדם להחניף לאשתו, משום
שלום־בית; ולבעל חובו -שלא ילחצנו; ולרבו
שילמדנו תורה.סמי קטן, אשקלון

הכיס של הח״כיס

| ן גזברי הצוווז רזנבו־ן
כים של תוכניוד ה ן
טלוויזיה. איזה קטע
ן ן הציעו להזמין א ת
ההורים שלו לבירור,
או לתת לו מטירה. כי
אריאל בר בץ ה־ 8נהנה
לשגע אותם, ואת הצופים,
בהגדרות המבריקות שלו.

אווי אבנוי, במדורו.הנדס״ על:

ב לי נ רו נדב
שערוריית הכליות בבית־החולים תל־השומר מוכיחה,
כי ככל שהטכניקה הרפואית משתפרת, כך
מידרדר היחס לחולה. בתי־החרו־שת
לרפואה מאבדים בהדרגה
את צלם־האנוש, כפי שהמדינה

מאבדת את מוסר הכליות שלה.

דאלאס בהמי־יד

זניים אוד
ריב לק בחתקסי-לפ ותויכו
אזדיב הסתלק — קסטת
וידאו שד סציי״ת־אהנה סוערת
במטוס סרטי של מידיארור
בעוד שימשה לסחיטת תסקיד
— 67 מילק דלו במעט ירוו
לטימק ודשחי ;,ויצ׳אוו גיו
(בתמונה במעט ברח —עדנה
פיינרו מדוחת על1
המסעירה את

לוד מרתקים
נבדאלאס־.

רחל המרחרח
מרתחת:
מדוע כולם מתגרשים בטלוויזיה הלימודית?
• מיהם הישראלים העליזים
והכבדים, המשתכשכים בבריכה של חוות־מקום
ההרזיה
האנגלית? •
באיזה ג״ז7״ן ו
רז׳ זו!
מתכנסות המעריצות של
יצחק רביו • איך נכנעה
נירה גל ליצרים בהמיים י

המדורים הדומעים:
מיכתבים
זה היה העולם הזה שהיה -
סטריפטיז לפני 25 שנה
קורא יקד . -לכתבנו נודע ש...־

המראה המשופץ

לא חייבים לקנות בגד חדש. אפשר לשפץ,
לרענן. לגוון ולחדש את ה־
^ 1 *1בגדים הישנים בעזרת שא־ריות
מבתי־מלאכה לעור.

תשקי!?
במדינה
.הנדון -פרשת הכליות
עלי דפנה הווי יומן אישי -אבא של יעל לוטן
אנשים -שוש אביגל
מלווה את מיכה רייסר
מה הם אומרים -אהרון הראל,
עודד תאומי. זיווה להט. רודה

מנוס. גלי הוס ואליענה ידוב

רחל מרחלת על כל העולם

זה וגם זה -להיחנק באמריקה
אלות ישראל -אריק סיני, חני פרי 26 וגיוליאנו מר 28 חלון ראווה 31 קולנוע -פארה פוסט
הורוסקופ -מזל גדי: תחזית ל־37 1985
מיכתבים לח־תי -יקותיאל קליידר 38

תשבץ

ספורט -עודד מכנס
ושמואל מחרובסקי
שיידור -עמוס כרמלי מסית ללינץ׳
אתה והשקל -החובות של.צים־

ו ה היה דעו 711: 105

מכוזבים

ש חי ה
(המשך מעמוד )3

בכתבה.האם יסוג הירדן לאחור״ דווח על איום הארצות
השכנות לנתק ולחסום את מי־הירדן, מקור־המים העשיר
ביותר של ישראל, ובהזדמנות זאת צוטט נם קטע משירו
של זאב זיבוטינסקי. ,שתי גדות לירדן״ :כעמוד שבתווך
לגשר /וכחוט השדרה לאנוש / ,לארצי קו הציר והקשר /זה ירדן — הירדן
הקדוש! • השאלה. מה אתה חושב על הסטריפטיז?״ הוצגה לאנשי־ציבור,
ביניהם מנהלת האופרה, הזמרת אדים דה־פילים(.אנחנו צריכים כל דבר שיש
בעולם?־) והשופט המחוזי אליעזר מלחי(.לא צריך לאסור לגמרי, אך צריך
פיקוח בכתבה. כוכב זורח: זרחיך סופר על הצלחתה המיסחרית של
ההמצאה להתפלת מי־חים של אלכסנדר זרחין, אחרי הרבה שנים של
התרוצצות לד־ושוב בין המוסדות, וכיצד הגיב הממציא על הצלחתו(.ומה
יהיה אם יהיה לי מיליון? אני לא אוכל יותר מכפי שאני אוכל היום פטער
הגליון: אחת משתי החשפניות הראשונות שהופיעו ב־ 1959 על הבימה בארץ.

מתז סכה תינוק היכן
גוזז דרד בן־גה־יח כבשים
מחיר העיקרון
בלשון החזאים היתה זאת ״רוח מיד־ברית
יבשה, שחדרה לאיזורנו.״ בהרגשת
האזרחים, היה זה קיץ שני ונעים
יותר.
אלפים הצטופפו בשפת־הים, רבצו
על החולות. שמש מיטיבה שיזפה את
עורם.
אחרים שמחו פחות על מזג־האוויר
היבש והנחמד. החקלאים עקבו בדאגה

הפיתרזן: מלפפון

התא מנ ה

סטריפט טיז!
1* 1ח 3ד דו

כי די דדצ דז

׳ 1ג< 1י

גוברת אחרי התחזיות. כמו בשנים כה
רבות באקלים הקפריזי של ארץ־
״העולם הזד!״ 1160
ישראל, היתה צפויה סכנה לתבואות־תאריך
6.12.59
החורף של המדינה.
רק יבול אחד שיגשג השבוע בכל
רחבי־הארץ: יבול התככים הפוליטיים. אחרי שבמשך שנים הורגל הישראלי
בעוד שהגדולים עסקו במישחק השש־ לקרוא על צוללות סובייטיות ופול־בש
של הרכבת הקואליציה הממשל ניות הנמכרות למצריים, שמח עתה
תית, הסתפקו הקטנים יותר בהרכבת
הקואליציות העירוניות והמקומיות.
האפשרויות היו אינסופיות.
אם היה זה בירושלים, שם בגד עסקן
דתי בחבריו וקפץ מאחורי גבם על מהנשר רדראקון
עגלת מפא״י, ואם היה זה בבני־ברק. ,
ניצחון מזהיר נחל מנגנון התעשם
נמשכו התככים עד הרגע האחרון
מולה של הממשלה כאשר פירסם
ממש — המראה היה אחיד.
הירחון האמריקאי רב־התפוצה הו־הוא
לא היה אסתטי. כי אף לא
לידיי, הפונה לאמריקאים חובבי־במקום
אחד בלטה דמות של עסקן
נסיעות. כתבת-ענק על ישראל,
שנשאר נאמן לסיסמות שהשמיע ערב
פרי עטו של הסופר־המשורר רו־בחירתו,
או שגילה נכונות לוותר על
ברט (קלאודיוס ואני) גרייבס.
כיסאו למען עיקרון.
הסופר, שאחיו היה ראש־העירייה
כי בשוק המיפלגות הישראלי,
(הממונה) האחרון של ירושלים
מחיר העיקרון הוא נמוך מאוד.
בימי המנדט, יצא ו״גילה את ישראל״
.כתוצאה מכך התגלה כי הוא
אדם תמים במידה מופלאה, הבולע
כל מילה שנאמרת לו על־ידי מארחיו.
כמה
מן הפנינים הגרייבסיות:
תנין בחיפה
כאשר קנה שטיח־צמר מתוצרת-
הרב הראשי של צה״ל חיבר לכבודה
בית בשדה־בוקר, האמין, כי הצמר
תפילה חדשה, המילה צוללן נתוספה
בא מכבשים ״שדויד בן־גוריון גזז
רישמית לשפה העברית, סמל מיוחד
אותם במו ידיו.״ עולי־תימן לא
הוכן עבור אנשי־ציוותה, כתב מיוחד
נבהלו מהמטוסים שבהם הובאו
כיסה כל מיל של הפלגתה מפורט־ארצה,
אותם חשבו לנשרים. אלא
סמות, וערב הגיעה לחיפה סטה מפקד
מן האוטובוסים שראו על הכביחיל־הים
ממינהגו והעניק ראיון לכתשים,
אותם חשבו לרראקוגים.
בים הצבאיים. כל אחד תרם את תרומתו
להאדרת המאורע ולתיפארתו.
לשמוע, כי צוללת שעברה את מיצרי

כי גם במדינה ששבעה מליצות
גיברלטר אל מיזרח הים התיכון, הגיעה
״הפעם הראשונה אחרי אלפיים שנה״,
לחיפה, לא לאלכסנדריה.
היה בואה של הצוללת הראשונה של
הצי הישראלי מאורע גדול.
הצוות הישראלי, שהגיע לנמל האנגלי
לפני כשנה, כדי לקבל לידיו
את צוללת הוד מלכותה ספרינגר,
היה סוד האושר
אומנם צוות של מלחים, בשירות־קבע
• שימחה ככה, חבר הנהלת
של חיל־הים, אך רק למעטים מאנשיו
הציונים הכלליים :״המיפלגה אינה
היה נסיון קודם בשירות על צוללות,
יכולה לעשות חשבון־נפש. חשבון יש
נסיון שאותו רכשו בציים שונים,
לה, אבל נפש אין לה!״
במילחמת־העולם השניה.
• ח״כ הציונים הכלליים
בראש הצוות עמד סגן־אלוף יוסף
יוסף סרלין :״הציבור הצביע בעד
דרור, כמעט־צבר שגדל בתל־אביב
מפא״י משום שטוב לו. הציבור הוא
והתבגר בקיבוץ מעגן־מיכאל. רק ערב
כמו התינוק המרטיב את חיתוליו וטוב
צאתו לבריטניה, כמפקד הצוללת, שלו
מפני שחם לו, והוא לא עושה את
שמה הוסב לתנין, גילה דרור למארחיו
החשבון שבעוד כמה רגעים יחיה לו קר
הבריטיים כי בימי ההעפלה הוא היה
והוא יבכה!״
מבוקש על־ידם בשל פיצוץ אוניית
• מנהל מישרד ראש־הממ׳
גירוש המעפילים אושן ויגור ובשל
שלה, טדי קולק :״סודה של התיירות
פיקוד על אונייודהמעפילים המעפיל
הוא בכך שאדם חושב שהוא יהיה
האלמוני.
מאושר יותר במקום שאינו נמצא בו
לא לאלכסנדריה. אך כניסתה
עכשיו!״

של תנין למימי ישראל לא חוללה
שינוי מהפכני במאזן־הכוחות הישר־אלי־ערבי:
נגד שיט־החופים בין מצריים
וסוריה יכולים לפעול ביתר
יעילות מטוסים או טרפדות, שבסיסם חדשות 1917
ביבשה; נגד ספנות האויב בנתיבים
נוסע ישב באוטובוס וקרא בנחת
ארוכים יכולה הצוללת לפעול רק
את עיתון הצפירה, שנשא את הכו
במיגבלות רציניות, שנתהוו עם שיכתרת
הראשית ״בלפור הכריז על הקמת
לול אמצעי הלחימה והלוחמה של
בית לאומי ליהודים בארץ־ישראל!״
אוניות בצוללות.
הנוסעים נעצו בו עיניהם בתימהון, עד
אף עם בוא התנין לארץ גברו השלא
יכול היה לשאת עוד את מבטיהם
״אז מה יש?״ פנה אליהם, לבסוף ,״אני
גאווה והשימחה על שיקולים קרים של
קורא לאט!״
מאזני כוחות ויעילות אסטרטגית.

אנשים

נסוק׳ השבוע

העולם הבא

תמי אל ו,קיים

בת - 18*4אחת הסטריפטיזאיות
הראשונות בארץ, תמורת משכורת
של 500 לירות לחודש.

ם ם 5לחודש

סוחר־הבשר, העושה דיי״
אטה והמוריד תפוחים מן
העצים בעזרת מקל״הליכה,
כאשר רעבו גובר עליו
(העולם הזה )28.11 מקבל
עוד עצות.
אני מציעה למר עזיראל עינב שיפסיק
עם התפוחים ואפילו עם התפוזים,
כפי שמציעה הקוראת עופרי(העולם
הזה .)5.12 זה נקרא לשמור על דיי•
אטה? להרביץ תפוח ( 117 קאלוריות)?
או תפוז ( 75 קאלוריות)?
שיאכל מלפפון — עשר קאלוריות!
סימה כהן, ירושלים

.)12.12 זה לא רק שבדמוקרטיה מותר
לכל אחד לדבר, אלא בעיקר בזכות
הנושא. בתור חיילת מחזור 1960
ובתור אם לחיילת מחזור ,1983 אני
שמחה בכל פעם שמישהו מעלה את
נושא גיוס הבנות לצה״ל.
זה שהרב הח״כ הנכבד דיבר גם

מבוקשת:
מישפחה מאמצת
צעיר בודד, הגומר לרצות
את עונשו בכלא, מבקש
דרך מקורית לשיקומו.
אני, גבי קולינס חדאי, בחור צעיר
בן ,24 שפוט לשלוש שנים באשמת
גניבת־רכב, אסיר בכלא שטה, העומד
על סף השיחרור(בעוד שישה חודשים,
אם ירצה השם) ,מבקש, אם ישנה
מישפחה בישראל אשר תהיה מוכנה
מכל הלב, לאמצני, לבן.
מגיל 8אני מחוץ לבית וגדלתי
במוסדות ובבתי״סוהר. אבי נפטר לפני
כשנתיים, בגיל ,85 זיכרונו לברכה,
ואמי זקנה ( )65 וחלשה, כך שאני לא
יכול לשוב לבית־ההורים.
גבי קולינס חדאי, כלא שטה

הח״כ מחזמייניסתאן
ככה זה בדמוקרטיה. לכל
אחד מותר לדבר, ובמיוחד

ח״כ בן־־שלמה
גם שטויות, גם גסויות
שטויות וגם גסויות, בהשוותו את החיילות
לפרוצות, זה רק מוכיח שהוא
לא רב מתימן כי אם ח״כ מחומיי־ניסתאן.
אבל מה? אולי בזכות הפירצה
הזאת, לקרוא לחיילות פרוצות, יעלה

,הםע שו ס ס! מ ה אנ שי ם ך
גד פלום ,״שץ׳ ,הוא הישראלי שנדון בגרמניה למאסר•
עולם על רצח ואשר ניטה להתאבד בשריפה כאשר עירעורו
נדחה (העולם הזרז .)14.11 חברו לבית״הטוהר מביא
במיכתבו, שנשלח ללא כתובת, דרך הולנד לארץ, הרבה
חומר למחשבה. חומד המתקשר גם למיכתבו של שץ אל
עורך העולם הזה 28.11 שבו ביקש שץ לעזור לו.
מאחר שאני נמצא באותו אגף שבו ניסה שץ להצית את עצמו, המידע
שלי הוא מקורי. שץ הצית את עצמו על״ידי המיזרנים פלוס הסדינים, וכל
דבר אתר שהיה אפשר להעלות אותו באש. לא היה לו שום חומר רלק,
במיוחד שהיו בודקים אצל שץ לפחות פעם בשבוע.
שץ הורשע במישפט שלא היו לו בו בל סיכויים. בזמן הטיול היומי
שלנו הוא היה אומר לי, שעיוותים לא היו חסרים במישפט הזה. למשל:
• אשתו של איציק מאיוקו (סוחר־הסמים הישראלי שברציחתו
הורשע שץ< טענה, שהרוצחים היו ללא מסיכות והיא דהתה ארבעה
אנשים — את שץ. את מומי, את אלי בכר ועוד אחד שנמצא בפאריס(לא
זוכר מה שמס.
כלהשכניםשבאולהעידבמישפטאמרוש הרוצחים
היו במס כו ת.
• האשה טענה שהרוצחים ידו בבעלה מלפנים.
בבדיקההרפואיתובעדותשלהמומחיםה־באליססיים
הוברר שהוא נורה מאחור.
• במישפט היו פיברוקים של המישסדה והשופטים שיתפו פעולה,
וזה למרות שכל ההוכחות שהמישטרה הביאה נפלו בבית-המישפט ולא
נשארה אפילו הוכחה אחת.
העורך-ד׳ץ של שץ, אנדרס, הגיש בעירעור שלו 127 נקודות מיש-
פטיות, אשר כל אחת מהן, בישראל, או בכל מדינה אחרת בעולם, היתה
צריכה לזכות אותו. שץ האמין עד הרגע האחרון שהוא יזוכה, כי הינו
חף־מפשע, והיה חתר כל יום ואומר ״אני הולך הביתה!״
אבל היו שרצו אחרת. בשבוע האחרון היה אומר לי :״לא מאמין להם!
הם מנייאקים!׳ אך אני הייתי מרגיע אותו ואומר לו יש חוק! הם לא
יכולים להשאיר אותך כאן: הוא היה מסתכל, מהנהן בראשו ואומר :״הם
לא יכולים? אל תשכח מה היה לפני 40 שנה — הם עשו סבון מהאנשים!*
ללא שם, ללא כתובת, גרמניה
אם הוא חבר כנסת. ול פעמים,
גם אם הדברים
אינם נחמדים, הם יכולים,
לפחות, להביא תועלת.
דווקא טוב שח״כ ש״ס שימעון בן־
שלמה פתח את פיו (העולם הזה

הנושא כולו לדיון חוזר, האם באמת יש ז
צורך בחיילות בשירות־חובה והאם אין 1
פיתרון יותר מישקי לצה״ל ויותר נוח •<
לאשה הצעירה, החייבת לתת שנתיים £
מהטובות שבשנות חייה למטרה שהיא £

לא בדיוק מי־יודע־מה.
אראלה סוכם, רמת־גן ;
ה עו ל ם הז ה 2 4 6 8

ב לנני ם

,,העולם תה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה:
תל־אביב, רחוב גורמן ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר 136
העורך הראשי: אורי אמרי עורד־מישנה: מ ב איתן
עורך תבנית: יוסי שנון עורך ביתוב: גיורא נוימן
צלמי מערכת: ציון צפריר ענת סרגוסטי וציפי מנשה
עורך דפוס: יפתח שביט ראש המינהלה: אברהם ביטון
מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם תה־ בע״מ
הדפסה :״הדפום החדש״ בע־מ, תל־אביב הפצה :״גד־ בע״מ

בשבוע שעבר פירסם העולם
הזה סקופ עיתונאי, שנגע לבעיה של
חיים ומוות, ושהיה גם סיפור אנושי
מרתק. לא היה לו אופי פוליטי.
פרשת היעלמן של הכליות בבית״
החולים תל־השומר, בשעה שהיה צורן
להשתילו בשני חולים שהיו כבר
מוכנים לניתוח, היתה חומר עיתונאי
וציבורי ממדרגה ראשונה. שום כלי־תיקשורת
לא יכול היה להרשות לעצמו
להתעלם ממנה.
במשך שנים רבות לחם שבועון זה
בשיטה הנפסדת, שהיתה נהוגה בעיתונות
הישראלית, שעל פיה גנבו
העיתונים את הסקופים זה מזה, מבלי
לציין את המקור. אמרנו שגניבה כזאת
דומה לכל גניבה אחרת. מה ההבדל בין
פריצת קופה וגניבת כסף, ובין גניבת

עמורזדיהדפוא־ח
-ומדתתק די ם

חסו 1וז נוי
071111

שער ״העולם הזה״
״...נודע לי ש...י
סקופ שעיתון אחר השקיע מאמץ
בגילוייו, ושהעיתון פירסם אותו, לא
פעם, תוך הסתכנות רבה?
בשנים האחרונות חל שיפור מסויים
במצב זה, אולי גם תודות למאבקנו.
לאחרונה, בפרשת הנוסע הכושי הסמוי,
טרחו כמה עיתונים לציין שהיה
זה סקופ של הצהרון חדשות. אך המצב
רחוק מלהיות שפיר.
הנה מה שקרה לסקופ שלנו בשבוע
האחרון:
כדי להגיע לקהל רחב ככל האפשר,
הודענו על הסקופ מראש לשני
ערוצי הטלוויזיה הישראלית: ה״לימו־דית״
והכללית.
• הטלוויזיה הלימודית הבינה
את חשיבות העניין, וביקשה ממני
להתראיין על הפרשה ביום השלישי
בשעה ,17.00 במיסגרת המישדר ערב
חדש. רפי רשף הציג את הפרשה
בצורה הוגנת, ועניתי על שאלותיו
כמיטב יכולתי. באותה שעה הופיעו
הגליונות הראשונים של העולם הזה
ברחובות תל־אביב.
• הטלוויזיה הכללית סירבה
אף להזכיר את העניין, בטענה שאינה
הסולח הזה __

מוכנה לשדר דבר אחרי שהופיע בטלוויזיה
הלימודית. זוהי, כמובן, אמתלה
מגוחכת, וגם בלתי־מוסרית בעליל,
כשמדובר במכשיר מונופוליסטי, ה־שייך
לציבור משלמי־האגרה. עד עצם
היום הזה לא הזכירה הטלוויזיה הכללית
את השערוריה הנוראה הזאת
אף במילה אחת.
יתכן כי הטלוויזיה הכללית פעלה
גם מתון שינאה ונקמנות כלפי העולם
הזה, מכיוון שהביקורת הגלויה
(וההוגנת) על מעשי הטלוויזיה ומחדליה,
במיסגרת המדור שידור. מרגיזה
את אנשיה, שנדמה להם שהם תפסו
את הציבור הישראלי כולו בגרון.
ואשר לעיתונות הכתובה:
• ״הארץ״ פירסם את הפרשה
ביום ר בעמודו הראשון, והזכיר את
העולם הזה בכותרות־המישנה. הדיווח
היה הוגן.
• ״דבר״ פירסם את הידיעה
בעמוד ,2במיסגרת בולטת, מבלי
להזכיר אף במילה אחת שהיא פורסמה
בהעולם הזה. אחת דנקה הרניש,
סופרת דבר, פירסמה את הדברים כגילוי
בלעדי שלה, בציינה כי ״לסופרת
דבר נודע היא לא טרחה להזכיר
איך זה נודע לה: על־ירי קניית גליון
של העולם הזה ברחוב.
• ״ידיעות אחרונות״ נהג
באותו יום באותה הצורה ממש. כתבת
הצהרון, דבורה. נמיר, סיפרה את
הסיפור כגילוי בלעדי שלה, בלשון
״נורע כי אף מילה אחת על העולם
הזה( .נראה כי אחרי הפירסום העיר
מישהו מה שהעיר לגברת, ולמחרת
היום פורסמה בשמה ידיעה נוספת,
שלא הוסיפה אף פרט אחד חדש, אך
שהזכיר באמצע הידיעה שהפרשה
נחשפה על־ידי העולם הזה).
• ״מעריב״ פירסם את הידיעה
בצורה הוגנת, תוך איזכור המקור בגוף
הידיעה.
• ״חדשות״ פירסם את הידיעה
בצורה הוגנת, תוך איזכור העולם הזה
בכותרת־המישנה. בניגוד לכל שאר
העיתונים היומיים גם השקיע בה
עבודה, ולמחרת היום פירסם ראיון עם
אחד משני החולים שהיו מעורבים
בפרשה.
וברדיו•
גבי גזית שידר את הפרשה ביום
הרביעי בבוקר. במישדר יש עניין —
מבלי להזכיר אף במילה אחת שהיא
נחשפה על־ידי העולם הזה. גזית
שכח את קיום השבועון — בניגוד
לפעמים שבהם רצה בעבר להיעזר
בשבועון זה לענייניו.
• אלכס אנסקי הביא את הפרשה
בתוכנית שבע־אפס־שבע באותו
הבוקר. הוא עשה זאת בצורה מוזרה
במיקצת: הוא ציין שהוא מביא את
הדברים מעיתון הארץ, המסתמך על
העולם הזה.
הסיכום: נראה שהמוסר העיתונאי
השתפר מאוד, אך יש עדיין חריגים

ח׳ב מנחם הכהן ואשתו דבורה

מחפשים
תפקיד לפואד

חטוף אנטבה התחזה
באי ש ״המוסד׳,

ראשי העבודה ויחד מחפשים תפקיד הולם
לבנימין(״פואד׳) בן־אליעזר. עזר וייצמן ופואד
נפגשו השבוע עם שימעון פרם ועוזי ברעם,
במטרה למצוא לו שיבוץ.

הד״ר דניאל בם, מנהל מחלקה בבית־החולים
״קפלן״ ,שהיה מהטופי אנטבה, התחזה כאיש
המוסד לתפקידים מיוחדים וכאמריקאי, כאשר
הציג עצמו לצורך קבלת עבודה אצל בוני
שדות־התעופה בנגב.

בלומנטל מחפ ש ג 1ב

קזף

יושב־ראש מועצת המנהלים של כור, נפתלי בלומנטל,
עושה מאמצים נואשים לזכות בג׳וב מיפלגתי, משום שהוא
חש שימיו בבניין כור ספורים.

ב״בור׳ ממורמרים על בלומנטל, שיצא
לארצות־הברית כדי לגייס בספים לחברת־העובדים
ושב בידיים ריקות.

התוכנית שר גד
רמזים עבים נשמעים ממישרדו של שר־הכלכלה,
גד יעקובי, שאנשיו מכינים תוכנית
כלכלית חדשה.
השמועות מרתיחות את שר־האוצר, יצחק מודעי. ראשי
העבודה מתכוונים לרסן את יעקובי בהקדם, משום שהם
חוששים שהוא יגרום למשבר הממשלתי הבא.

ערבים לייעוד!
יוזמת מישרד־העבודה־והרווחה למיסעל הייעור
בגליל נועדה למנוע מתן דמי־אבטלה למובטלים
באיזור נצרת, רובם ערבים.
בישיבה של הנהלת המישרר עלה הנימוק, שפרוייקט
הייעור יאפשר אי־מתן דמי־אבטלה לסרבני הייעור.

הליברלי מתכנסים
אחרי דחיות רבות תתכנס ביום הרביעי הבא חטיבת
הליברלים כדי לבחור את נציגיה לתפקידים שונים בכנסת,
בהנהלת הקואליציה ובהנהלת הליכוד.

התאריך נבחר משום שבאותו היום יהיו כל
חברי החטיבה בארין. ורק אז תתאפשר
ההצבעה.

הבנקאים פונים לפרס
כמה מראשי הבנקים פנו במיכתב סודי
לשימעון פרם. תוכן המיכתב מתייחם למסקנות
הצפויות של דוח מבקר־המדינה בעניין מפולת
המניות הבנקאיות.

גד ש מחסל עסקיו
הקבלן ואיש־העסקיס שלום אהרון גניש
מצמצם בהדרגה את כל עסקיו. באחרונה
שונה שמה של חברת הבניה שלו, שנשאה
את שמו, לחברת ״אדירים״ .בכך הושלמה
סופית היטתלטות עסקן חרות דויד אפל על
החברה.

שריר חושש מביקורת
שר־התיירות, אברהם שריר, נמנע מלהופיע
בכינוסים הקשורים במישרדו, אם לא מובטח לו
שהקהל לא ישאל שאלות מביכות בתחום
התיירות. עוזריו מבקשים לדעת מראש מה יהיו
השאלות.

גביש מתחזק
מעמדו של מנכ״ל.,כור״ ,ישעיהו גביש, מתחזק
הן ב״חברת העובדים״ והן במיפלגת העבודה.
מתי מעט יודעים שהוא מילא תפקיר מרכזי, מאחורי
הקלעים, בנושא עיסקת־החבילה, וכבר נרמז שהוא לא
יימנע מפעילות פוליטית בעתיד.

הבנקים
מ שלמי ם בח שאי
הכחשות הבנקים בדבר תשלום ללקוחות
שרומו בעניין המניות הבנקאיות,
ושפנו לבית־המישפט, אינן מדוייקות.
המצב כרגע הוא שלקוחות רבים, שייט
להם מעמד מישפטי איתן, מקבלים את
כספם בחזרה בהסכם ג׳נטלמני, המלווה
בלחיצת*יד, והוא נערך מחוץ לכותלי בתי•
המישפט, עוד לפני הגשת כתב־התביעה.

הנזישטרה מקצצ ת
דגימלאים

סרב ל א ללונדח

החל מהחודש הבא לא יחודשו חוזי־העבודה
לגימלאי המישטרה, הממשיכים לשרת בחצאי
מישרות — מישרדיות וגם מיקצועיות.

מזכ״ל ההסתדרות, ישראל קיסר, עדיין לא אישר
ל״סולל־בונה״ את ריכוז פעולותיהם בחו״ל
ממישרד חדש בלונדון.

הגימלאים שוקלים התארגנות ופניה לשר חיים בר־לב.

130 אלף מזבטלים באפריל תחזיות-אמת של מישרד־העבודה מורות
שבחודש אפריל יהיו 130 אלך מובטלים!

רקע זה מובנת דרישת הליכוד לקיום
הבחירות להסתדרות בתחילת הקיץ.
החודש נימנו 60 אלך מובטלים.

דנקנר גודר
איש־העסקים שמואל דנקנר מבצע בימים אלה כמה
מהלכים, באמצות חברת־בת שלו. שיקפיצו את הקבוצה
וגם את עולם העסקים הישראלי.

לחרדים -דירות
ברי בסף

אלימ 1ת המי שטרה -
יוק!

חברות הבניה הבונות שכונות לציבור החרדי מציעות
למכירה דירות בתנאים נוחים ביותר.
בעימנואל. ההתנחלות שבשטחים הכבושים. ניתן להשיג
וילות וקוטג׳ים בתנאי משכנתא של ז״ .95 ובקריית־בעלזא
שבאשדוד מציעים דירות ללא מזומנים כלל.

קצינים בכירים שנתבקשו להופיע בתוכנית
״כלבוטק״ האחרונה, שעסקה באלימות שוטרים
נגד אזרחים סירבו להופיע. תשובה דומה ניתנה
מאגך תלונות הציבור שמטפל בתלונות
אזרחים על אלימות.

מלונאים ..מתפוטרים״

רק ניצב יחזקאל ו״חצקל״) קרתי ניאות להופיע. הופעתו
מדושנת־העונג הזכירה לרבים במטה־הארצי שהוא גימלא־ושהגיע
הזמן שיפרוש.

ה שפיגלים יפגינו בחווה
אפרת ואהוד שפיגל, אמו ואחיו של יואב. שנפל במהלר
מילחמת־הלבנון מתכוונים להפגין ביום ראשון הקרוב.
שהוא תאריך הולדתו של יואב, ליד חוותו של אריאל
שרון. בתביעה להקמת ועדת־חקירה ממלכתית לחקירת כל
מה שקשור במילחמה.

מי שפט שרוז:
שופט מעריץ

בחבי־הבנסת
מחוץ להקפאה

ישראלים שנכחו במישפטו של אריאל שרון נגד
השבועון ״טייס״ מדווחים שהשופט, אברהם
סופר, יהודי ממוצא עיראקי, אינו מנסה כלל
להסתיר את הערצתו הכבירה לשרון.

כתבי־הכנסת נאלצים החל מהשבוע לשלם
במיזנון כמו אורחי-הכנסת ולא כמו ״באי־הכנסת״
,סטטוס שאליו משתייכים עובדי
הכנסת והסיעות.

מכיוון שהשופט מנחה את המושבעים כאוות־נפשו ומורה
להם מה לשמוע ומה לא. מה לקבל וממה להתעלם. נותן
הדבר תיקווה רבה לחסידי שר התעשיה־והמיסחר.

חוכר המיזנון, אלי ברדוגו. בדק ומצא שבחוזה החכירה
מינואר ׳ 82 העיתונאים אינם נכללים בין מקבלי ההנחות.
למרות ההקפאה. הוא החליט לגבות מהם מחיר רגיל.

בית־המישפט המחוזי בתל־אביב קבע השבוע, שבס ביצע
עבירות מירמה.
בעיקבות ההתחזות קיבל בס שכר הגדול פי ארבעה
מישראלים שעבדו אצל האמריקאים.
במישטרה הוא סיפר, שקיווה שהאמריקאים יגייסו אותו
לשורותיהם, וישלחו אותו לעבודות־ריגול בארץ ערבית.

שתי התפוטרויות והתפטרות אחת זיעזעו
השבוע את ענך המלונאות;
רפי שדה, שניהל את רשת מלונות סונסטרז. סיים במפתיע
את תפקידו. נראה שהרקע לכך הוא קרע מיקצועי בינו
ובין מנהל הרשת. אלי ו״פפו״) פפושדו, יושב־ראש
התאחדות המלונאים.
רפי הראל, חותנו של מוריס קאסוטו. נשיא התאחדות
המלונאים .״התפוטר״ מניהול מלון לרום בירושלים, על־פי
החלטה של מועצת־המנלהים של חברת תשית, חברת בת
של אל על.
במקומו של הראל נכנס יורם גורדון, שהתפטר במפתיע
מניהול דן־אכדיה, אחרי שנים רבות של עבודה ברשת של
מישפחת פדרמן.

המטייח ימליץ
מפקד מישטרת נהריה לשעבר, אלי בן־יעקב. שנדון
לשלושה חודשי־מאסר על סידרת עבירות חמורות. יפנה
למפקד המחוז הצפוני. רהמים חדד. בבקש־ה לקבל
עבודות־חוץ.

במהלך מישפטו של בן־יעקב, התברר, שחדד
היה זה שטייח בזמנו את החקירות נגד בן־
יעקב.
עתה ממתינים בצפון להחלטתו של חדד.

במדינה העם סערה במס מים
אגשי חרות תיככגו
פארודיד של בהנא,
ואנשי המעיד תיכגנו
פארודיה של כוחות־השלום
למחרת הבחירות פרצה סערה סביב
הכפר אום־אל־פחם. הח״ב החדש, מאיר
כהנא, איים לעלות על הכפר. התושבים
ואוהדיהם מכל הארץ נערכו
להגנה. המישטרה התערבה. נערך קרב
של אבנים וגאז מדמיע, נפצעו אנשים.
זה היה עימות של ממש.
השבוע עמדה הפרשה לחזור על
עצמה במהדורה היתולית. אחרי הסופה
של אום־אל־פחם באה הסערה־בכוס־מים
של איכסאל.
פארסה של פארסה. איכסאל
הוא כפר קטן ורדום לרגלי הר־נצרת.
יש בארץ עשרות כפרים ערביים חשובים
יותר.
לראשונה עלה הכפר לכותרות
בקשר לפרשת חבר־הכנסת עבד־אל־והאב
דראושה. חבר החמולה השולטת
בכפר. הפארסה המשעשעת של השלי־חות־שלא־היתה
גרמה להתרגשות־רבתי.
זה קרה למרות שנסיעתו של
דראושה לקפריסין. שם התקשר הוא
עצמו עם ח״ב רפי אדרי כדי שזה
ישכנע אותו שלא להמשיך בדרכו,
היתה מעין פארודיה על פגישות פוליטיות
רציניות עם המנהיגות הפלסטינית.
עכשיו
הולידה הפארסה ההיא
פארסה חדשה. צעירי־חרות החליטו
להפגין בכפרו של הח״ב, וצעירי־הנד
ערך החליטו להגן עליו.
חסידים שוטים. מארגני ההילולה
היו פקידי־ממשלה: חסידיו השוטים
של אריאל שרון, ששולבו על־ידו
במישרד־התעשיה־והמיסחר. בעוד
שהשר עצמו עסק במישפטו הפרטי
על חשבון המדינה. והמנכ״ל שלו יצא
גם הוא לביקור בחו״ל, עסקו עוזריו
באירגון ההפגנה באיכסאל.
יש הבדל בין צעירי־תרות. גם
כשהם חסידי שרון, ובין הבריונים של
כהנא. האינטרס המיפלגתי מגביל
אותם. לא היה חשש שמא תגרום
ההפגנה לעימות עקוב־מדם, כמו גיחות
כהנא. היה זה בסך הכל נסיון עלוב
לגנוב את הפאטנט של כהנא. היתה
זאת פארודיה.
אולם אנשי המערך הזדעזעו. הם
חיקו את מאות היהודים, שנהרו לאום-
אל־פחם כדי להגן על תושביה, ושהיו
מוכנים לעימות של ממש. גם זאת
היתה פארודיה.
בסך הכל היה זה שיתוף־פעולה
מבורך. דראושה הציג את עצמו כלוחם
פוליטי עצמאי ואמיץ, אף שלא הגיע
לשום מקום, ועסק בעיקר בפירסומת.
צעירי־חרות ניסו להוציא את הרוח
ממיפרשי־כהנא. ואנשי המערך עסקו
במיבצע שנועד להוכיח לאזרחים הערביים
שהמערך הוא מגינם האמיתי
והמוסמך.
למה לא? איש לא הפסיד. הכל
הרוויחו.
אך בסופו של המישחק נשארה
שאלה אחת פתוחה: מדוע אסור לערוך
בכפר ערבי הפגנה לגיטימית ובלתי־אלימה,
כמו בכפר יהודי? מדוע מותר
לשוחרי־שלום יהודיים להפגין בהתנחלות
אריאל, ואסור לאנשי־ימין להפגין
באיכסאל — כל עוד אין זו
פרובוקציה מכוונת?
האם עצם הנסיון למנוע זאת אינו
גילוי מוסווה של גיזענות, הקובעת
שאין האזרחים הערביים ככל האזרחים,
ואין הם שייכים, בעצם, למדינה
ולמינהגיה?
הכנסת סערות בתוך השקט
ערפד, שרץ, גוי
מתייוון, עובר-ישראל
בתוך אווירת השיעמום והחידלון
(המשך בעמוד )11
העול ם הז ה 2468

סננה נוואה חרשה 3א״מת ער עס־ישואר:
מיכדגת היווקים בגו־מניה. זה ימו היה ווויוח
מצחיק, דודא התחבאו מאחוו ההיסטריה
המנובוקח בישואר מונות נסולוח מאוד
^ וקר אחד מתעורר עם־ישראל,
₪1ונוכח לדעת שמאיים עליו אוייב
חדש, גדול ונורא: הירוקים.
עד לאותו רגע לא היו הירוקים
הגרמניים בעיני הישראלי המצוי אלא
מיפלגה קטנה אחת בארץ זרה, שהופיעה
מדי פעם בחדשות. שום דבר
מיוחד.
והנה לפתע התגלה שזהו כוח נתעב
ואימתני: אנטי־ציונים, אנטי־ישרא־לים,
אנטי־שמים, ניאו־בולשביקים,
ניאו־פאשיסטים וניאו־נאצים.
מישרד־החוץ הישראלי, שגרירות
ישראל בבון, בעזרת כמה עיתונאים
ישראליים היושבים בגרמניה והמשרתים
את השגרירות בהתנדבות (אולי),
כותבי המאמרים הראשיים בארץ
וכמעט כל כלי־התיקשורת התגייסו
למאבק: לרוצץ את גולגולות ההיט־לרים
החדשים, לפני שיגרמו לשואה
חדשה.

ההתגייסות היתה טוטאלית.
שוב הוכח שיד נעלמת יכולה
לגייס, בן־לילה, את כל כלי־התיקשורת
הישראליים, באו־

דור זה אינו מתבטא רק במצעים, אלא
בעצם השינאה לכל דבר ממוסד
וממושמע, בדבקות בדמוקרטיה מוחלטת
שבה מתווכחים הכל על הכל בלי
סוף, ושבה אין מנהיגים ואין מוסדות
סמכותיים.
כל זה בולט מאוד בבל הופעה של
הירוקים. על כן משכה אליה כמעט את
כל הנוער הגרמני האינטלקטואלי,
בני־הטובים ונשים שוחרות־שיוויון.
אך היא הצליחה גם למשוך אליה אנשים
מבוגרים יותר, שמאסו במיפלגות
הגדולות, הרקובות בגרמניה, כמו
בישראל, עד היסוד. בניגוד לשמאל
החדש לפני דור, שנתפס כאנטי־לאומי,
מתייחסים רבים אל הירוקים
כאל תנועה פטריוטית אמיתית, המבקשת
לשחרר את גרמניה מן האפוטרופסות
הסובייטית (במיזרח) והאמריקאית
(במערב).
מכאן הצלחתה המסחררת. אחרי
הצלחות ראשונות בבחירות מקומיות,
הדהימו הירוקים את גרמניה כאשר
שברו את אחוז־חסימה הגדול (חמישה
אחוזים) ונכנסו לבונדסטאג, הפרלמנט

מסע־הירוקים לפרלמנט
מי הדליף את ה מי סמך

רירות הישראלית בבון מילה
מת־חורמה, שלא בחלה בשום
אמצעי, ושגבלה לא פעם
בשיטות שפותחו על אדמת
גרמניה על־ידי אנשים במו יוזה
גבלס.
מה גרם לכך?

שינאתם של האמריקאים. כי הירוקים
עומדים בראש המאבק הגרמני (והאירופי
כולו) נגד הצבת נשק גרעיני
אמריקאי על אדמת אירופה המערבית.
מבחינת האינטרס האמריקאי, עליית
הירוקים בגרמניה מהווה סכנה חמורה
ביותר.

ירוקי עליך, ישראל!
תה היעילות שבה אפשרי הדבר
בברית-המועצות.
ניבנו תילי־תילים של האשמות,
נחשפו תילי־תילים של ״עובדות״,
הומצאו תילי־תילים של המצאות —
כאילו יד אחת כתבה את כל המאמרים,
מימין ומשמאל.
הפוח השלישי
ך* יעד של הסתערות זו היה גוף
[ 1שקשה היה להאמין כי ימשוך
אליו התקפה מעין זו. מכל היעדים
האפשריים, היה זה אולי הבלתי־סביר
ביותר בעולם כולו.

הגרמני. מי שסבר שזהו קוריוז חד-
פעמי. נדהם שוב לפני כמה שבועות,
כאשר הגיעו הירוקים בבחירות מחוזיות
ל־&׳סז, ובערי־האוניברסיטות גם

מקומם בטוח עכשיו כמים•
לגה השלישית בגודלה בגרמניה.

הטיפה

הסמויה
^ הגיון היה מכתיב כי מדינת!
1ישראל תעשה מאמץ גדול כדי

הסיבה הראשונה היא תמימה,
לכאורה. השקפת־העולם של הירוקים,
המקרבת אותם לעולם השלישי ולת־נועות־השיחרור
הלאומיות, קירבה אותם
גם לאש״ף. הפולחן של יאסר ער־פאת,
שהיה מקובל מאוד בשמאל החדש
האירופי בשנות ה־סד, דבק גם
ברבים בתנועה זו.
מכיוון שלפי דעת המימסד הישראלי
כל מי שמתייחס בחיוב לזכות
הפלסטינים להגדרה עצמית הוא אוייב
לישראל, נכנסו הירוקים כמעט אוטומטית
לרשימת האויבים.
אך גישה זו אינה מסבירה עדיין את
קיצוניות ההתקפה. יש הרבה מיפלגות

הירוקים הגרמניים הב ניאו-
נאצים כשם שתנועת־התחיה
היא קומוניסטית וכשם שתנו-
עת־ר״ץ היא דתית־אורתו־דוכסית.
״הירוקים״(שם
בלתי־רגיל זה נבחר
כדי להימנע מהגדרה של ״תנועה״,
״מיפלגה״ או כל מימסד אחר) קמו
לפני ארבע שנים, בקואליציה רחבה
של תנועות וקבוצות שונים. ביניהם:
שוחרי איכות־הסביבה(שנתנו לתנועה
את השם) ,קבוצות שונות של השמאל
החדש (שאינו כפוף לברית״המועצות),
תנועות הסטודנטים. פמיגיסטיות. תנו־עות־השלום
ומתנגדי החימוש הגרעיני
ועוד.

תערובת זו יצרה תנועה
ליברדית־שמאלית, רומנטית,
אנטי־מימסדית, נוז־קונפור־מיסטית,
הלוחמת על איכות־הסביבה
ועל פירוק החימוש,
פמיניסטית, אנטי-גיזענית, ניטראלית
בין שני הגושים, בעלת
זיקה חזקה מאוד לעולם השלישי
ולתנועות־השיחרור כעולם.
ותנועה
דומה בישראל, היתה צריכה
לכלול את שלום עכשיו, הוועד
לסולידריות עם ביר־זית, אלטרנטיבה,
הרשימה המתקדמת לשלום, ר״ץ
ועור).
אין ספק כי הירוקים מבטאים את
רוחה של גרמניה החדשה — גרמניה
של הדור שנולד אחרי התמוטטות
הרייך השלישי. האנטי־פאשיזם של

מסע־הניצחון של הירוקים אל הפרלמנט*
רומנטיקה. אי־אלימות, פמיניזם
לקרב אליה כוח עולה זה במדינה
חשובה, מה גם שזוהי המיפלגה היחידה
בגרמניה שהיא טהורה כמעט לגמרי
מחברים בעלי עבר נאצי. הירוקים
מייצגים את אותם הזרמים שהיו פעם
בעלי נטיה טיבעית לארץ־ישראל
החדשה, לקיבוץ, ולאידיאלים הציר
ניים־אוטופיים.

קרה ההיפך. למן הרגע שעלו
הירוהים, הכריזה עליהם השג

ותנועות באירופה המערבית הדוגלות
בגישה זו, מבלי שישראל מקדשת
עליהן מילחמה טוטאלית.
יתכן מאוד שיש סיבה אחרת,
נסתרת, להתקפה זו:
הירוקים הביאו עליהם, בצדק, את
* באמצע: אוטו שילי משמאל:
פטרה קלי.

השגרירות הישראלית בבון
ומישרד־החוץ הישראלים פועלים
בגרמניה בשליחות האינטרסים
האמריקאיים, כפי שפועלות
שלוחות ישראליות
באמריקה המרכזית ובאפריקה.
המילחמה נגד הירוקים היא
רק בחלקה מילחמה ״ישראלית״
.בעיקר זהו שרות לאמריקאים.
סיבה
נוספת: המימסר הישראלי
קשור באלף חוטים במימסד הימני
הגרמני, המורכב בעיקרו מחברים־
לשעבר של המיפלגה הנאצית,
המוכנים לשלם מחיר גבוה לישראל
תמורת טיהור עברם ותעודת־הכשר
״יהודית״ .אלה רואים בירוקיס סכנת־מוות
להם.
הירוקים עצמם לא הבינו בתמימותם,
את ההתקפה הישראלית עליהם,
וראו בה אי־הבנה. למחרת הבחירות,
כאשר תיכננו תהלוכה חגיגית לבוני
דסטאג והזמינו אליה כתריסר נציגים
של תנועות־שלום מרחבי העולם.
הקפידו להזמין אורח מישראל (אורי
אבנרי) .קבוצה של ״אוהדי שלום
עכשיו״ צעדו בתהלוכה, בנושאם כרזה
גדולה־ בעברית.
מישלחת של הירוקים אף נענתה
להזמנת הרשימה המתקדמת לשלום,
ערב הבחירות בישראל, ובאה לארץ.
אחר האישים החשובים ביותר בתנועה,
אוטו שילי, נשא בתל־אביב נאום נרגש
על השואה, הגרמנים, היהודים וישראל.
גם העיתונאים הימניים ביותר לא
מצאו מה לגנות בדבריו, כאשר הופיע
במסיבת־עיתונאים בבית־סוקולוב.

^ שרומי־ביטהוו
מיטתודיים
ך הסערה המפוברקת, שפר-
צה השבוע בישראל, מוכיחה ש־ממשלת־ישראל
לא הירפתה מן הקו
שלה.
מה קרה באמת?
אחד מפילגי הירוקים החליט לשלוח
למרחב ״מישלחת חקר״ .זהו פלג
שמאלני יחסית, בעל עבר מאואיסטי.
הוא מקיים מזה זמן רב הידברות עם
(המשך בעמוד )8

מי מעזנייץ לפרק
את הממשלה 1-מי
משנייז לקיים א 1תה
ץ* י בעצם מעוניין בהמשך
קיומה של ממשלת האחדות הלאומית?
המשקיפים שחלקו עד כה על
הניתוח הכלכלי־חברתי של העמדות
בתוך הממשלה. נאלמו דום לאחרונה.
מסתבר, שהחלוקה המיפלגתית הפורמאלית,
בין גוש המערך והליכוד, איננה
רלווונטית.
בתוך כל גוש, ובתוך כל מיפלגה,
יש שרים החשים מחוייבות מוחלטת

היטב לעובדה שגם מפלה רבתי של
פרס לא תביא אותו לעמדת מנהיג
המיפלגה ומועמדה לראשות־הממש־לה

שר־החקלאות, אריק נ־

חמקין, עסוק באיוש מישרות בכירות
במישרדו באנ״ש, ומחוייבותו לפרס
גדולה מבעבר.
• הוא האמור גם ב שר־הקלי־מה,
יעקב צו ר. השר הצעיר (,)47
שהוא גם קיבוצניק ונץ, בונה לעצמו
אט־אט מעמד חשוב במיפלגה.

1ירוקים עליך ישראל!

(המשך מעמוד )7
חוגים פלסטיניים, אך לא היו לו בעלי־שיח
ישראליים. הדבר משפיע על סיג־
1נונו, אך מבחינת התוכן אין פלג זה
שונה, כנראה, משאר הפלגים בתנועת
הירוקים: הוא דוגל בהקמת מדינה
פלסטינית לצד ישראל, תוך הכרה
בזכותה של ישראל לקיום ולביטחון.
אחד מחברי המישלחת חיבר מיסמך
פנימי ,״אסטראטגי״ ,כפי שגרמנים אוהבים
לעשות. המיסמך מנוסח בסיגנון
שמאלי־רדיקלי, שאינו אופייני לכלל
הירוקים, אך אין בו דבר מעשי הפוגע
בקיום ישראל. הובעה בו הסתייגות
קיצונית ממדיניות ישראל בלבנון ובשטחים
הכבושים. הובעה בו גם הריעה
כלכלת־ישראל (בניגוד לכל צמרת
שאין להיפגש עם נציגי.ממשלת-
מישרדו — פקידים בכירים לא מעישראל,
אלא רק עם חוגי־השלום, כגון
טים הביעו באוזני העולם הזה ייאוש
הרשימה המתקדמת לשלום ו״תנועתו
מוחלט מתיפקודה של הממשלה בנושל
אורי אבנרי״.
שא הכלכלי).

• גידעון פת ואברהם שריר,
וכמוהם גם משה נימים, אינם

רוצים בשום פנים בפירוק השותפות
עם חרות, וכל השקפותיהם ניגזרות
מאמת זאת. עם זאת, הם קרובים יותר
למחנה שמיר השמרני, מאשר למחנה

• שר הכלכלה, גד יעקובי,

מיסמך זה — שלא אושר
על-ידי שום מוסד של הירוקים,
והמביע את דעתו של אדם אחד
ותכריו — הועבר על-ידי אחד
משרותי־הריגול לידי השגרירות
הישראלית בבון, שהעבירה
אותו לידי העיתונאים
הישראליים המשרתים אותה.

• ״הירוקים הם אנטישמיים.״
ולראיה: חולק על־ידם לוח־

שנה אנטי־שמי.
העובדות: לפני שנוצרה תנועת־הירוקים
כפי שהיא ידועה כיום, היו
בגרמניה חוגים שונים שקראו לעצמם
״ירוקים״ (לאמור: שוחרי איכות־הס־ביבה)
,וביניהם קבוצות ימניות(בדומה
לאנשי גוש־אמונים המברברים על
״איכות החיים״ בהתנחלויות ).אחד
החוגים הימניים האלה הפיץ לוח כזה.
אין לזה שום קשר לתנועת־הירוקים
של היום.

• ״ראשי הירוקים הם נאצים.״
ולראיה: אחד מנבחריהם לבוני

דסטאג היה בעל עבר נאצי, ושני כתב
מאמרים בימי הרייך השלישי.
העובדות: הירוקים נערכו לבחירות
בחיפזון רב, ולא יכלו לבדוק את
עברם של כל חבריהם. כאשר התברר
כי נבחר אדם שהיה בעבר חבר המיפל־גה
הנאצית, הוכרח מייד להתפטר.

• ״יש כמישלחת מחבלת.״
הורביץ
..לחכות!
פשוטה: בכל מיקרה של פירוק הממשלה,
מונח יעקובי בכיסו של פרס,
מודעי, לעומת זאת, הוא דמות מפתח
להקמת ממשלה צרה בראשות פרס.

• יגאל הורביץ ואמנון רו דייצמן לפרק!
להמשך
קיומה של ממשלת שימעון
פרס, ויש אחרים הרוצים לראות בחיסולה
המהיר, או בגוויעתה האיטית.
הכל נמדד לפי אותה פריזמה עתיקה
ובדוקה — האינטרס האישי והפוליטי
הצר ביותר.
• במיפלגת העבודה מעוגיינים
בהמשך קיומה של הממשלה בעיקר
אנשי פרס המובהקים ביותר, ובראשם

שר־האנרגיה-והתשתית, מימה
שחל, הזוכה לגיבוי רב מראש הממשלה,
שהעניק לו סמכויות רבות כמוציא
דברו בכנסת.
• גם יצחק דבי* ,שאין לו
חילוקי־דיעות ממשיים עם הליכוד,
רוצה להמשיך. מה גם שמישרד־ה־ביטחון
מובטח לו לכל הקאדנציה,
בתמיכתם של 97 הברי־כנסת.

• שר-החיניד, יצחק נבון,
פרש לפי שעה ממאבקי־הכוח בתוך
מיפלגת העבודה. המחנה שלו התפרק,
ואנשיו לשעבר עסוקים עתה בכריתת
בריתות חדשות, עם אישים השייכים
לעתיד, ולא לעבר. אין לו. לפיכך. כל
עניין בפירוק הממשלה, והוא מודע

• שר־הבריאות,

מרדכי

גור, מחפש בנרות עימותים עם שרי
חירות. הוא נוהג בהם בתיעוב גלוי,
ואין לו כל תחושה של מחוייבות כלפי
פרס. יועציו אינם מעוניינים בפירוק
מיידי של הממשלה, וזקוקים לפרק
זמן׳ כדי לבנות את מוטה כמועמד
אלטרנטיבי. מוטה עצמו, שהוא אדם
אימפולסיבי ביותר, סבור שכל שינוי
יהיה לטובתו.

• שר־החוץ יצחק שמיר,
סגנו רוני מילוא, שר־חתחבודח
חיים קורפו, ובמידה פחותה יותר גם
השר בלי תיק משה ארנס, רוצים
מאוד בהמשך קיומה של הממשלה וב־רוטאציה,
שתבטיח לשמיר את תפקיד
ראש־הממשלה לקראת הבחירות הבאות.

גם לשר־האוצר, יצחק
מודעי, יש עניין בהצלחת הממשלה.
והוא עדיין מאמין שעיסקת החבילה
תעלה אותו על המפה כמי שהציל את
במרכז שיירזת־המידבר -
הודח מתפקידו. כנשיא מורי־טאניה,
מוחמד חונא ולד הייד־אללה,
כאשר שהה בפגישת־פיסגה
של מושבות אפריקה הצרפתיות לשעבר
בבורג׳ומבורה, בירת בורונדי. המריח.
שתפס את השילטון ללא שפי־כות־דמיס,
הוא רמטכ״ל צבא מורי־טאניה(וראש־ממשלתה
לשעבר) סגן-

אלוף מאעויה ולד סידי אחמד

תאייה ,41 ,שהורה לעצור את הייד־אללה
— גם הוא איש צבא לשעבר,
שתפס את השילטון במדינה לפני שש
שנים — כאשר זה לא נבהל והופיע
למחרת ההפיכה בנמל־התעופה של
בירת־הננס נואקשוט ומרכז לשיי־רות־מידבר,
המאוכלס ב־ 25 אלף איש)
של מדינת־הננס(מיליון וחצי תושבים)
שלחוף האוקיאנוס האטלנטי. החוגגת
החודש את יום עצמאותה ה־ 24 והחיה
בעיקר על יצוא יחיד: עופרות ברזל.

אלה ציטטו פסוקים נבחרים מן
המיסמך, תוך פרשנות היסטרית, שעיוותה
לחלוטין את תוכנו.
בין השקרים והעיוותים שהשתרבבו
במסע זה:

מתקרב לגיל .50 אין כל ספק שהוא
מתוסכל במישרדו הבלתי־חשוב. הוא
סבור שיש לו יותר כישורים מאשר
ליצחק מודעי כדי לנהל את אוצר
המדינה. הטינה שלו כלפי שותפו
הוותיק, פרס, היא גדולה. פרס נוהג
לצדד במודעי בכל הוויכוחים בין שרי
הכלכלה והאוצר. הסיבה לכך היא

בינשטיין עדיין אינם רוצים בפירוק
הממשלה מסיבות כלכליות. או מעמדיות.

עזר וייצמן, לעומת זאת,
סובל מאוד מהפיחות העצום במעמדו,
וטוען שרבין מסייע לשרי חירות
להתנכל לו. וייצמן יהיה איש־מפתח
בכל נסיונותיו של פרס להקים ממשלה
חלופית.

חמחרים

א רנ ב
לקיים!
לוי־שרון הפופוליסטי.
• דויד לוי,־ כמובן, אינו רוצה
בהצלחת הממשלה.
• הואהאמור גם באריאל ש־רון,
העסוק עתה במישפטו נגד השבועון
טיים. לוי ושרון מחכים, כל אחד
לחוד, לעיתוי נכון. אין ספק ששניהם
אינם רוצים בשום פנים.ואופן, שיצחק
שמיר יישב על כיסא ראש־הממשלה.

• שר־העבודה, משה קצב,
הוא יותר אמביוולנטי. הוא קרוב יותר
להשקפות האגף הפופוליסטי בחרות,
אבל מנסה, מעל הכל, לשמור על עורו.
בגילו ( )39 להגיע למישרת שר די־בכיר,
זאת היא הצלחה עצומה, ואין
הוא בטוח כלל מה יהיה עתידו, אם
דויד לוי או שרון יגררו את חרות
להרפתקה, העלולה להסתיים במידבר
האופוזיציוני.
ברור שברגע זה גבר כוחם של הרוצים
באי־פירוקה של ממשלת ״האחדות״
,ולאור שיקולים אלה יש לראות
את המאמץ העצום שעושים שני
הצמדים, פרס־שמיר וקורפו־שחל, לשכך
את סערת ש״ס ולהציל את הממשחיים
ברעם

אחת מחברות המישלחת, בריגיטה
היינריך, חברת הפרלמנט האירופי
מטעם הירוקים, התאמנה, בעבר במ־חנה־אימונים
של אש״ף בלבנון, ונשפטה
בגרמניה בעוון סיוע לטרור
השמאלי.
העובדות: בעבר היה קיים קשר
בין מחתרות השמאל הקיצוני בגרמניה
ובין אירגונים שמאליים באש״ף, כגון
אירגונו של ג׳ורג׳ חבש. יתכן מאוד
שבמיסגרת זו התאמנה האשה בלבנון,
ושהיתה חברה במחתרת שמאלנית
בגרמניה. אך בעצם הצטרפותה לירוקים
פנתה בהכרח עורף לדרך זו,
מכיוון שאחד משלושת עיקרי־היסוד
של הירוקים הוא ״חופש מאלימות״ —
כלומר, אי־אלימות טוטאלית.
אולם נשמעו גם קולות אחרים. ב־שרות־החוץ
היו שהביעו בחדרי־חדרים
את דעתם שזהו קו אווילי, ושכדאי
לנהל דו־שיח עם כל גוף פוליטי חשוב,
כמו הירוקים. בחוגי־השלום הישראליים
התלבטו רבים אם להיכנע להיסטריה
או לפתוח בדו־שיח. כמה אנשים
בשלום עכשיו יעצו גם הם להיפגש עם
הירוקים.
היחידה שהכריעה חד־משמעית
לקבל את המישלחת ולנהל עימה דד
שיח היתה תנועת־אלטרנטיבה ברשימה
המתקדמת לשלום. אמר השבוע
אחד מדובריה :״מובן שנדבר איתם. יש
לנו אהדה לירוקים. יתכן שחברי
קבוצה מסויימת זו לא שמעו מעולם
את דיעותיהם של אנשי־השלום בישראל,
הציונים והלא־ציונים. נחליף
עימם ריעות. אם נסכים עימם — מה
טוב. אם לא נסכים עימם — ננסה
לשכנע״.
הערבית הטהורה ביותר
נפטר +בירושלים _ ,פרופסור ׳
(ללשון הערבית) חיים בלנק, יליד
רומניה, שגדל בצרפת. בגר בארצות־הברית
(שם התמחה בשפות סלאביות)
ואיבד את ראייתו כלוחם פלמ״ח במיל־ 1
חמת־העצמאות בקרב על הרטוב(כיום
בית־שמש) .בלגק, שהיה דמות ירושלמית
ידועה. בהופיעו בכל מקום עם 1
כלבו המנחה. התפרסם בחקר הלהגים |
הערביים. החל מעבודת הדוקטור שלו 1
באוניברסיטה העברית(להגי הדרוזים
בגליל המערבי ובהר הכרמל) ער
למחקר המקיף שלו על הלהגים (של
המוסלמים, הנוצרים והיהודים) השונים
בבגדאד. בירת עיראק. במחקר זה גילה ,
בלנק. כי הדיאלקט הערבי שבו דיברו
יהודי בגדאד. היה הדיאלקט הערב•
הטהור ביותר. מאחר שנלקח מפי הבדווים
שהיגרו לבגדאד ממדבריות ערב
במאות לראשונות.

ששה
עד ירושה אחת
נפטר בירושלים, בגיל .58
חרמן דורייאן הירש, יליד רומניה.
שעשה חיל בדרום־אמריקה ואשיר הותיר
מאחוריו ירושה של 35 מיליון
דולר. שעל חלוקתה כבר ניטש מאבק
מזה שנתיים. מאז שהתגלתה מחלתו
האנושה. המתמודדים על המיליונים
הם: אשתו. יהודית בת ה־ ,37 אם שני
בניו. שבידיה צוואה המזכה אותה בכל.
וחמישה מערערים — שלוש אחיותיו
של הירש: אישה קליפורנית, הטוענת
כי גם היא אש־תו(עכשיו: אלמנתו) של
הירש ובנו של הירש. שנולד לו מחוץ
לנישואין. מאם מכסיקאית.

הפצצה בתזך התיק ־־,
נפטר בבון. גרמניה. בגיל .87
הגנרל האנס שפיידל, הגרמני
הראשון שפקד על כוחות נאטו כאשר
היה. בין 1957ל־ . 1963 מפקד כוחות
היבשה של הברית הצפון־אטלנטית
בזירה המרכז־אירופית. שפיידל החל
את הקאריירה הצבאית שלו בגיל .17
כטירון במילהמת־העולם הראשונה
וכמעט סיים אותה ואת חייו. כאשר
השתתף בקשר־הקצינים של •ולי
.1944 שבו ניסתה קבוצת קצינים
גרמניים להתנקש בחייו שיל היטלר
בפצצה שהובאה למטהו על־ידי קצין־
מטה בתוך תיק־מיסמכים.
ה עו ל ם הז ה 246 8

י ש לנו טכנ אי ם רפו איי ם מעולי ם. האםיש לנו רו פ אי ם?

בליות 1לב

^ יכרתי את חיים שיבא. נפגשנו בהזדמנויות שונות. התרו
1שמתי מאישיותו.

הוא לא היה טכנאי של רפואה. הוא ידע כי הרפואה
נוגעת לבני-אדם. הוא היה אנושי.

נדמה לי שזה היה הרושם המיידי. הבלתי־אמצעי, שעורר אצל
כל מי שנפגש בו לראשונה: הנה אדם.

אילו שמע השבוע מה התרחש בבית־החולים
הנושא את שמו, היה מתהפך בקיברו.

^ מיקרה שנחשף על־ידי העולם הזה בשבוע שעבר היה
1 1חמור מאוד כשלעצמו.
רופא בכיר התרגז על רופא בכיר אחר. הוא רצה למנוע בעדו
מלבצע ניתוח של השתלת־כליות. הוא העלים את הכליות
שנכרתו מגופה של אשה שנפטרה, ושעמדו להיות מושתלות
בשני חולים שכבר המתינו לניתוח.
אחרי התערבות מלמעלה החזיר הרופא את הכליות, שנטמנו
במכוניתו בצידנית. ההשתלה בוצעה באיחור ניכר. איש אינו יכול
לדעת אם המעשה השפיע על טיב הכליות או לא. אחת מהן
נדחתה מייד, והיה צורך לכרות אותה שוב מגופו של האיש שבו
הושתלה.
חלק מן הוויכוח הקולני התנהל בנוכחותו של חולה שהמתין
להשתלה, ובנוכחות מישפחתו.

הרופא שהעלים את הכליות התייחס אליהן כאל כלי־עבודה,
ואל החולים כאל חפצים שיש להכניס לתוכם חלקים נוספים.
וזהו, בעצם, הצד המחריד ביותר.

לא שמיקרה כזה קרה, אלא שיכולה יה בכלל
לקרות.
מתגלה כאן יחס בלתי־אנושי לחולים, יחס של התעלמות
גמורה מאנושיותם, מעצם היותם בני־אדם. מתגלה כאן יחס של
רופא הרואה את עצמו כטכנאי, המבצע פעולה מיקצועית
מסויימת, כשהחולה אינו אלא אובייקט נטול־נשמה. מפרקים
חלק ממכונה אחת, ומחברים אותו למכונה אחרת.

כמו גרז׳ניק, המוציא סוללה מקולקלת ממכונית,
ומכניס במקומה סוללה חדשה־יחסית, שנלקחה ממכונית
אחרת.
פשר לומר: קרה מה שקרה. רופא אחד איבד לשעה קלה
את עשתונותיו, וזעמו בער בו להשחית. זה לא צריך לקרות,
אך זה יכול לקרות. אין תופסים אדם בכעסו.
אין זה נכון לגמרי. כאשר הכעס הזה מוביל לרצח, למשל,

הם שמעו שהרופאים, שכהם היו תלויים חיי
החולה, רבים ביניהם כמו רוכלים בשוק.
אחרי מעשה הוסיפו שני הרופאים להאשים ולגנות איש את
רעהו בכתב ובעל־פה.

ך* ל זה חמור מאוד.
אין חידוש בקינאה בין רופאים. רופאים מתחרים זה בזה,
שונאים זה את זה, מנהלים תככים זה נגד זה, כמו בני שאר
המיקצועות.
אומנם, נעים היה לחשוב שאנשים הבוחרים במיקצוע זה הם
בעלי אופי טוב במיוחד. לעיתים זה נכון, אך לעיתים זוהי אשליה.
טבע האדם אינו משתנה, גם כשהוא מחליט להיכנס למיקצוע
שכולו הצלת חיי־אדם.

הבעיה האמיתית נוגעת לשיטות — ולגישה
המתחבאת בהן.
^ אשר שני מהנדסים רבים ביניהם במיפעל, והאחד חוטף
^ מידי השני מכשיר־עבודה, אין בכך אסון.
כאשר מתקוטטים שני עורכי־דין, ואחד מהם מחביא את תיקו
של השני שעה קלה לפני שעליו לקום בבית־המישפט העליון
ולטעון את טענותיו, זה מעשה מביש.
אך בשני המיקרים האלה מדובר על ברזל ונייר.

אך כאשר מתקוטטים שני רופאים, והאחד מעלים
כליות כדי שהשני לא יוכל להשתילם בגופם של
חולים — זהו מצב שונה לגמרי.
הכליות האלה נכרתו(או ״נקצרו״ ,בלשונם המיוחדת־במינה
של הרופאים עצמם) מגופו של אדם — ובמיקרה זה אשה —
דקות מעטות אחרי שנקבע אצלה מוות מוחי. כלומר המוח חדל
מלתפקד, אך הגוף עצמו היה עדיין ״חי״ .מישפחת הנפטרת
שוכנעה להסכים לכריתת האבר. יש לשבח אותה בכל לשון של
שבח. לא בנקל מסכימה מישפחה לכריתת אבר מגופו של אדם
אהוב, שעה קלה בלבד אחרי מותו, כאשר גודל האובדן צורב את
ליבו. למישפחח ערבית(כמו במיקרה זה) אין זה יותר קל מאשר
למישפחה יהודית.

רופא, המקבל לידיו פיקדון כזה, צריך להתייחם
אליו ביראת־כבוד, אם לא בחרדת־קודש. אין זה
ברזל, ואין זה נייר. זהו אבר מן החי.

יחס דומה צריך להיות כלפי מקבל הכליות.
חולי־הכליות מתקיימים בין חיים ומוות, בין תיקווה וייאוש.
הם נשארים בחיים בעזרת מכונות, המונעות מהם לחיות חיים
נורמליים. הם משתוקקים להשתלת אבר בריא. הם כמהים לו.
כאשר הם מוזמנים, סוף־סוף, להשתלה, הם באים לבית״החולים
בדחילו ורחימו. הם יודעים כי חייהם מונחים על כף־המאזניים.

מה אין בה? אין בה אף מילה אחת של זעזוע. אף
רמז אחד לכך שזהו אירוע בלתי-רגיל, מדהים או —
שומו שמיים — מחפיר.
שני רופאים התווכחו. חל ״עיכוב״ .זה מצער. העניין הסתדר.

מישרד־הבריאות פירסם לאחר מכן דברים דומים.
כדרכם של הישראלים ,״יפיקו לקחים״.

ף זוהי השערוריה האמיתית.
1אפשר להבין את רצונו של בית־חולים (כמו כל מוסד אחר)
למנוע שערוריה בתוכו. זה עלול לגרום לפירסומת שלילית
ולהזיק למגביות. ידועה גם נטייתם של הרופאים לטשטש
שערוריות בתחום המיקצועי, לחפות איש על מחדלי רעהו
ולשמור על ״כבוד המיקצוע״ ,כמו גילדה סגורה בימי־הביניים.
(״שגיאתו של אדריכל־ מתנוססת על תילה לדורות. שגיאתו
של רופא נקברת באדמה)״.
אבל מכאן ועד לטישטוש פרשה כ זאת, קל וחומר אחרי
שכבר התפרסמה ברבים, הדרך רחוקה מאוד.
אי־התגובה של מישרד־הבריאות, שבראשו עומדים רופאים
מיקצועיים, וכיום גם שר חדש וטרי, כמו מוטה גור, רמטכ״ל
לשעבר, מזעזעת לא־פחות.

תגובה מוסדית כזאת אפשרית רק אם קיימת גם
בדרג המינהלי והמיניסטריאלי מידה מחרידה של
קהות־חושים.
וכאן קבור הכלב (סליחה על הביטוי).

נדמה לי שהפרשה כולה, מן האקט הראשון של הרופא
סוחב־הכליות ועד לאי־תגובתם של שר־הבריאות, מהווים סימפטום
למצב הרפואה בארץ.
רפואה זו עומדת על הגובה מבחינה מכנית. המיכשור הולך
ומשתכלל: הטכניקה הרפואית מחוללת פלאים.

גס הרופאים הם רק בני־אדם, ולפעמים גס זה לא.

לכן איני כותב דברים אלה מתוך נאיביות. איני נרעש למראה
שני רופאים בכירים הנאבקים זה בזה. יכול רופא פלוני להאמין
כי רופא אלמוני מסיג את גבולו, ויכול ד״ר אלמוני לחשוב כי ד״ר
פלוני מנסה להצר צעדיו. אין זה מצב אידיאלי בבית־חולים, אך
זה נסבל, ואולי בלתי־נמנע.

הודענו להם כמה שעות מראש על הפירסום, וביקשנו את
תגובתם.
הנה התגובה. כדאי לעמוד על כל מילה בה:
״אור ליל ה־ 29 בנובמבר נכרתו על־ידי מנהל המחלקה לכירורגיה
ב׳ והשתלות וצוותו שתי כליות מנפגע תאונה קטלנית,
והוכנו להשתלה בגופם של שני חולי אי־ספיקת כליות כרונית.
התעורר ויכוח בין מנהל־המחלקה לבין מנהל־היחידה בשאלה מי
משניהם יבצע את ההשתלות. בשלב מסויים של הוויכוח עיכב
מנהל היחידה־להשתלות את שתי הכליות, ועל־ידי כך נגרמה
השהיית־מה בניתוח. הנהלת בית־החוליס התערבה מייד בנושא,
פעלה להורדת המתח בין המתווכחים ואיפשרה(את) ביצוע שתי
ההשתלות. הנהלת בית־החולים, יחד עם מישרד־הבריאות, ממשיכים
ללמוד את האירוע, לצורך הפקת הלקחים המשתמעים,
ויישומם במישורים המיקצועיים, האישיים והמישמעיים״.
כל הכבוד. ניסוח יפה. אלגנטי, שאינו משקר. מלאכת־מחשבת
של יחסי־ציבור.

גור: השערוריה שמאחורי השערוריה
אנחנו תופסים אדם בכעסו ומעמידים אותו לדין. הכעס כשלעצמו
אינו מוחק שום אישום. לכל היותר הוא יכול לשמש כנסיבה
מקילה בעת גזירת העונש.
אך נניח לרגע לרופא שעשה מה שעשה. הבה נסתכל בתגובת
הממונים עליו.

וכאן התמונה חמורה שיבעתיים. אפשר לטעון
שהשערוריה האמיתית התחילה רל, אחרי המעשה
המקורי, כאשר התגלגלו הדברים בדרגים הגבוהים.

^ ודם כל העובדות: העולם הזה גילה את הפרשה ביום
ה־ 12 אחרי ההשתלות.
מה קרה ב־ 12 הימים האלה? האם רעדו אמות־הסיפים בבית־החולים
תל־השומר? האם פוטר מישהו, האם הושעה, האם הובא
לדין? האם הוזעקו המוסדות המישפטיים של ההסתדרות
הרפואית ו/או מנגנון המדינה, שלא לדבר כלל על המישטרה?

שום דבר לא קרה.

מוסדות בית־החולים, שידעו על המיקרה עוד בשעה שקרה
(שהרי רק התערבותו של סגן מנהל בית־החולים הביאה להחזרת
.הכליות, ואיפשרה את ביצוע ההשתלה) ,התייחסו אליו כאל
סיכסוך רגיל ומצער בין שני רופאים. הם ראו את תפקידם
בהשכנת שלום ביניהם. לשם כך קבע מנהל בית־החולים פגישה
עם שני הרופאים ביום השמיני אחרי המיקרה. אחד משני הרופאים
סירב להשתתף בה.

נראה כי בשלב זה ראו מוסדות בית־החולים את
תפקידם העיקרי בהעלמת הפרשה כולה, ובמניעת
דליפתה החוצה. ואכן, אף מלה אחת לא דלפה, עד
שהחליט ״העולם הזה״ לפוצץ את הפרשה.
כל זה מזכיר בצורה מובהקת את יחסם של מוסרות הימאות
אחרי פרשת הנוסע הכושי הסמוי. הם לא עשו רבר נגד המעורבים,
וכל דאגתם היתה להבטחת אי־פירסומה של הפרשה.

הם זקוקים ליחס אנושי, הנוטע בהם אמונה ותיקווה.
הס זקוקים לאמונה עיוורת כרופא, המצטייר
בעיניהם במלאך בלבן, כסמל החיים.

משמע: לא חשוב מה קורה, גם כשמדובר בדיני•
נפשות. חשוב מה מתפרסם.

1ק על רקע זה ניתן לעמוד על מלוא החומרה של פרשה
מחפירה זו.

*\ ח רי שחשפנו את הפרשה, פירסם בית־החולים הודעה
\ 1מנוסחת היטב. היתה למנהליו שהות לחשוב עליה כראוי, כי

אך נדמה שככל שהטכניקה משתפרת, כן מידרדר
היחס לחולה.
הרופא הופך לטכנאי מצויין ומאבד את יחסו אל החולה.
בית־החולים הופך לבית־חרושת רפואי. ובבית־החרושת הזה הופך
החולה למוצר נטול־נשמה, שמטפלים בו. מתקנים אותו ומחליפים
את חלקיו.
אפשר לשאול: במה החולה מעוניין יותר? ברופא נחמד,
המעניק לו יחס חם אך המפגר בידיעותיו הרפואיות, או כטכנאי
רפואי מעולה, היודע את מלאכתו אך שאין לו יחס אנושי חם
לחולה?
איני מסכים לעצם השאלה הזאת. אני דוחה אותה מכל וכל,
מבחינה אנושית ורפואית כאחת.

כי החולה אינו מורכב משני חלקים — גוף ונפש.
הגוף והנפש מהווים יחידה אחת. בל מחלה מושפעת
מגורמים נפשיים, ואולי היא נגרמת על־ידם.

רופא המטפל בגוף ומזניח את הנפש — יתכן ששכר מאמציו
יוצא בהפסד, גם מבחינה רפואית.

^ ופא ידוע אמר פעם שחולה ישראלי מאבד צלם־אנוש
1בהיכנסו לבית־החולים.
איני רוצה לשגות בהכללה. יש בארץ רופאים נהדרים, ברוח
אלברט שווייצר. יש בארץ בתי־חולים מצויינים. איני מסוגל
להעריך אם אלה ואלה הם המיעוט או הרוב.
אך שמעתי תלונות ללא־ספור על המתרחש בבתי־החולים. יש
בתי־חולים איומים, שהפכו לבתי־חרושת במובן הרע ביותר של
המילה. אף שרמתם הרפואית גבוהה. יש בתי־חולים שבהם שוכנת
מחלקה איומה לצד מחלקה מצויינת. הכל תלוי בבני־אדם.

יש מחלקות בארץ שבהן נגזר על חולים זקנים
עונש-מוות, בעודם זוכים במיטב הטיפול הרפואי.
הם מתים מפיצעי-לחץ, שכל בית־חולים של נזירות
קאתוליות היה מתבייש בהם לפני מאה שנה.
המחסור בתקציב ובעובדים אינו יכול להצדיק מצב זה. והמחסור
הזה עצמו הוא, כמובן, סימפטום של המצב.
ף זהו העיקר. פרשת־הכליות של תל־השומר מסמלת את
1הדה־הומאניזציה של הרפואה, כשם שמצב הרפואה מסמל את
הדה־הומאניזציה של מדינת־ישראל כולה.

מדינה המאבדת בהדרגה צלם־אנוש. מדינה בלי
מוסר-כליות.

נו הלו שימעון נוס להתחנן ובני ובני
ש״ ס וביקש וחמי שמיים על ממשלתו

ז?0וט
קאמסה
בקט מוז
ף יאש־הממשלד שימעון סרס
1שהה סך הכל כארבעים דקות
כחברתו של הרב עובדיה יוסף ושאר
.חכמי־התורה־ ועסקני ש״ם.
הוא הגיח מדלת הבניין הצנוע
ברחוב חזקיהו 5בשבונת־קטמון
חירושלמית, בחברת השר יצחק פרץ.
פניו של סרס היו חיוורים. חיוכו דמה
לעווית של אדם עייף מאוד, המנסה
לשווא למצוא את מקומו בטריטוריה
זדה לו.
פרס שוב קיים מסורת. אותה קיבל
ממורו דויד בן־גוריון. .הזקן־ היה
נוהג לעלות לדגל לבני־ברק, לקיים
שיחות רוחניות עם ד״חזון איש־.
דמות אגדית שהשפיעה רבות על
הזרם הדתי־מיזרחי, המיוצג כיום
על־ידי ש־ס.
פרס חבוש
בכיפה שחורה לראשו, יושב מתחת לתמונתו של הרב

נינה מתחת למיצנפת

**ץ לט בד גדול ולבן, שנמתח
לרוחב הכביש, בישר על בואו
של אדמו״ר גדול וחשוב לישיבה.
הישיבה עצמה, ברחוב צדדי, היתה
מוארת בחגיגיות. זו ישיבה של
אברכים חרדיים, השייכת לאגודת־ישראל.
ברחוב ירושלמי קטן בשכונת
קטמון. כמה מטרים משם. בהמשך
הרחוב, היתה תכונה אחרת. כמה
שוטרים עסקו בחסימת חצרות־הבתים,
מחסומי־מישטרה הוצבו על המידרכות
הצרות. חרדים ספרדיים, לבושי מיק־טורנים
שחורים וחבושי מיגבעות שחורות,
התחילו להתאסף מאחורי מחסומי
המתכת.
מי שעבר במיקרה ברחוב לא הבין
על מה ולמה המהומה. המחסומים
וניירות־המישן ן־ה. השעה היתה שעת־לילה
מאוחרת של מוצאי״השבת.
וראש־הממשלה, שימעון פרס, עמד
להגיע לישיבת חזון עובדיה כדי
להיפגש עם הרב עובדיה יוסף.
ישיבת חזון׳ עובדיה, הקרויה על
שמו של הרב יוסף, ממוקמת בבית־אבן
ירושלמי פשוט, ישן וחסר־זוהר. זהו
כולל המקבל ללימודים רק גברים
נשואים. המתגוררים במקום ביחד עם
מישפחותיהס. את הישיבה מנהל הרב
יעקב יוסף, בנו של עובדיה, שהוא גס
תבר־כנסת מאז הבחירות האחרונות.

עובדיה יוסף, החבוש מיצנפת גדולה לראשו. בתמונה
התחתונה פרס, מימין, הרב יצחק פרץ, הרב רפאל
פינחסי ומשמאל הרב עובדיה יוסף, לבוש גלימה.

לרב יוסף האב יש שיעור שבועי קבוע
בישיבה.
שכנים ברחוב הציצו מסוקרנים מן
החלונות, חיכו לראות את ראש־הממי
שלה בא באישון־ליל כדי לדבר עם רב.

סוכר פלאפל. שחנותו ממוקמת
ליד הישיבה, חשב שיוכל להרוויח
כמה לירות באותו היום והזדרז לפתוח
את חנותו. מי שבא מוקדם באותו הערב
לקנות פלאפל. ראה שלט גדול תולה

בסופו של דבר הסתיימו תמיד
השיחות. הרוחניות־ בוויתורים ממשיים
מאוד, בנושאי גיוס־בנות
ותלמידי־ישיבות. או בהקצבות שמנות
למוסדות ללימוד תודה. מנ־קודת־מבט
זאת אין בל הבדל בין
.שיעור התודה״ .שקיבל פרס בישיבת
חזון עובדיה. לבין גיחותיו של
בץ־גוריון לעולם ההלכה. גם לפגישה
של פרם עלולות להיות תוצאות.
שקנדדהמידה •שלהן הוא מחיר
פוליטי־כספי יקר ביותר.

ג עלי זיכרון היסטורי אריך יותר
העלו השבוע מתהום הנשייה אח
הקיסר היינריד הרביעי, שערך בחורן
1077 את המסע הארוך למיבצו
קאנוסה שבהרי איטליה, כדי לבקע
מהאפיפיור גרגוריום ה־ 7להסיר
מעליו את החרם והגיתי, ולמחול לו
וכן־ מתאר את הפרשה אחו
ההיסטוריונים:
לקיסר. שנאלץ לדכא מרד שאיברי סבסוניה מייד אחת שעלז
לכיסאו. ת ו אוייבים רבים: איכריג
נסיכים ואספסוף שונא־גדמנים בער
לומבאדדיה.
האפיפיור ניצל היטב את נטייונתיני־הקיסר לאמונות טפלות. הריז
בין השניים החל בפגיעות הדתוח
ובחרם הדדי, שפגע בעיקר בהיינתך.
באסיפת הנסיכים הגרמניים הוגד
ל תינ תך בלי עקיסין, שאם לא יסלח ל!
האפיפיור עד האביב, התהו מו ת
מכיסאו.
.לא ת ה בדעתו של תינריך
לחכות להחלטתו של הרומאי, בתון
האווירה של המרדנות הגרמנית. ת א
הבליג על עלבון גאוותו. חסם את
תחו, ובעברו את הת-האלסים בעצב
החורף הסוער, תטבים לפיתת שז
האפיפיור במיבצר החדש. במושב
תיסארתו. בקאנוסה איטר בהרים.
..לאחר •טקיבל עליו •טס עול•

בפתח החנות. שהכתז על מחיר מנת
פלאפל 400 :שקל. מאוחר יותר באותו
הלילה. כשהרחוב כבר המה אדם, נעלם
פיתאום השלט ומחיר המנה עלה.
משום־מה. ל־ 500 שקל. המוכר הזריז
הרוויח יותר כסף על־ידי הפקעת מחירים.
בפתח
בניין הישיבה עצמו, ליד דלת
פשוטה שהובילה לחדר מדרגות צר_ .
עמד איש־ביטחון של פרס וחסם את ~
הדלת פנימה. לידו עמד אדם נוסף,
אברך מן הישיבה. חבוש מיגבעת
שחורה ועטוף במעיל שחור ובצעיף,
וזיהה את האנשים המתגוררים בישיבה.
רק להם הותרה הכניסה לבניין. נשות
האברכים וילדיהם הצטופפו ליד החלונות
הקטנים, המשקיפים למטה.
הציצו וחיכו לבואו של ראש־הממשלה.
מול דלת הכניסה עמדו הצלמים
וכיוונו את מצלמותיהם. הרחוב הסמוך
היה שקט לחלוטין בשעת־לילה
מאוחרת זאת, והיה קר מאוד.
ואז הואר הרחוב בפנסי המכוניות ־
האמריקאיות הגדולות של ראש־הממשלה.
אנשי־ביטחון פרצו פנימה- .
אל החצר הצרה. סילקו מדרכם כל ד ״

במדינה
(המשך מעמוד )7
בכנסת, בלטו הסערות סביב מאיר
כהנא. הח״כ הגיזען, שביקש להוריד
מעל סדר־יומה של הכנסת את הצעת
ח״כ מתי פלד מהרשימה המתקדמת
לשלום נגר טיפול הורמונלי לעבריי־ני־מין,
פתח את נאומו במישפט :״מי
יתן סוף־סוף טיפול הורמונאלי לדיכוי
היצר הלאו־מיני של העבריין הערבי
הלאומני!״ חידוש־הלשון של כהנא,
שנאמר בטון ובסיגנון נאציים מובהקים.
גרר סערה רבתי:
שולמית אלוני :״אדוני הידר,
לפי החלטת הכנסת צריך להפסיק השמצות
גיזעניות!״

חזון עובדיה התגשם
הגב

כיפה לראשו, יוצא מישיבת חזון עובדיה

תשובה, סתיו־ לו האסיפיור את
החרם.״
לפני שניאות לבך הנידו האפיפיור
לקיסר לעמוד ידזך בחצר במשך,
ט׳לושה ימים ושלושה לילות.
מלמיליאן קולקטיב
שי מ עון פרס לא היה מזל בזה.
אחרי שעבר את הדדמפלה הפ 1נד
בית. ופגע בחוקי־המדינה בעצם פגישתו
הפוליטית עם דיין, שיש לו מעמד
•טל שופט. ירק־ חכמי־התודה
בפניו •טל ראש ממשלת־ישדאל.
ג פרס פעל בחוסר-תבונה. שהיא
תולדת ההיסטריה השילטונית שלו.
בעיני יהודי־המיזרח הוא הצטייר
בעוד יהודי סולני, שבא להונות אותס
כשרות המסד־׳ל האשכנזית, השנואה.
בעיני הליברלים במחנה שלו
הוא עבר על החוק השפיל את הד־יגיות
המבצעת, ורץ לישיבה הנידחת
ל״תיקון חצות״ .שהעלה חרם.
.חכמי־־התורה־ פעלו לא רק למען
אינטרס פוליטי. אלא גם למען הכבוד.
עשרות הצעירים המיזרחייט שהת*
אספו ליד הישיבה, קרנו מאושר.
עבורם היו חבמי-התורה מעין אורי
מלמיליאן קולקטיבי, הפוגע שוב במערך
השנוא. באחת ממבות-העוגש
המפורסמות שלו.
הם, וחנות־הפלאסל הסמוכה, שנשארה
פתוחה עד חצות, היו המרוויחים
הראשיים מכל העניין. המפסיד
היה שוב שימעון פרם.
קאנוסה ,1077 או קטמון .1984
ממסקנה אחת אי-אפשר להתחמק:
פרס יעשה הבל — ממש דבל — בדי
להי־טאר דאש-הממשלה.

המראה החדש באוויר
עכשיו א8שר לראות
את התיסרוקת
של הדיילות
900 דיילות־אוויר״וקרקע ישנו בחנוכה
את הופעתן ואת תדמית חברת
אל־על, במראה החרש של המדים
החדשים, שעוצבו עבורן על־ידי חברת
בגיר, אחרי שהמדים הישנים שימשו
את החברה יותר מ־ 10 שנים.
המדים החדשים הם לא רק תוצרת

הקרויך על שמו של הרב עובדיה יוסף. הישיבה
נמצאת בבניין־אבן בשכונת קטמון בירושלים. הרב
יוסף הצליח לגרום לכן שראש״הממשלה יבוא אליו.

מעוטרת בריקמת־זהב, לראשו המיצ־נפת
הגדולה, כחולה גם היא וגם היא
מעוטרת בריקמת־זהב. שולחן עץ חסר
ייחוד הפריד ביניהם והוא היה ריק
מחפצים.
חיוד קפוא
^ צלמים ניתנה שהות של דקות
< מיספר כדי להנציח את הפגישה
ההיסטורית, והם נשלחו בחזרה למטה,
אל הקור. כשהם משאירים את המכובדים
בחדר לברר את ענייניה החשובים
של המדינה, בין רב לבוש גלימה וחובש
מיצנפת לבין ראש־ממשלה מתרפס.
חובש כיפה גדולה.
למטה המשיכה ההמולה. אברכים
בשחור עמדו קבוצות־קבוצות ועסקו
בניחושים: יסכים או לא יסכים?
בחורה צעירה ירדה מאחת הקומות
העליונות של הבניין ובידה מגש גדול,
שעליו כוסות קפה חם. החילוניים.

שעמדו ושתו את הקפה החם בלילה
קר, העירו כי אילו היו עומדים באותו
מצב ליד ישיבה דומה של אשכנזים,
היו בוודאי זורקים ומכים אותם.
ובוודאי לא היו מגישים להם קפה מם.
כעבור שעה נשמעו צעדים במדרגות
׳הצרות. הפמליה ירדה למטה.
ראשונים יצאו אנשי־הביטחון, אחריהם
צעד ראש־הממשלה, הכיפה עדיין
לראשו, ועל פניו חיוך גדול. קפוא. הוא
היה מלווה ביצחק פרץ. שבאותו הרגע
היה עדיין שר לכל דבר — וההוכחה
לכך היתה מכונית הוולוו החדישה.
שעמדה נוצצת ליד חנות הפלאפל.
פרס יצא חפוי. עודד קצת את
העיתונאים הסקרנים שחיכו למוצא.
פיו. אך לכל היה ברור כי ההכרעה אינה
בידיו. אלא בידיהם של חברי מועצת
חכמי התורה של תנועת ש״ס. פרס
נשלח לביתו לחכות. כפי שראוי לו. עד
שהגיעה התשובה השלילית: ש׳׳ס
פורשת מן הממשלה ומן הקואליציה.
ענת סרגוסטי
בינתיים•

דוגמנית־דיילת חן ודובר קלימן
גם לקיץ. גם לחורף

דויים ברעם

•״אברך ועיתונאי שעמדו שם. יטימעון
פרס. לבוש בחליפה אפורה. הניח כיפה
שחורה גדולה לראשו וצעד פנימה
כשהוא מחייך.
יצחק פרץ. הרב והשר. ירד למטה
כדי לקבל את פניו. גם הוא חייך חיוך
רחב. לא בכל יום בא ראש־הממשלה
בכבודו ובעצמו אל ישיבה של רב גדול
פדי להתחנף ולהתחנן לפניו.
את פרס ליווה אורי סביר. יועץ
ראש־הממשלה לתיקשורת. גם הוא
חבש כיפה גדולה לראשו. החבורה
נעלמה במהירות בחדר־המדרגות הפן
שוט.
הרב יוסף עצמו חיכה לשימעון פרס
בקומה השנייה של הבניין. בתוך חדר
לא גדול ישב הרב על כורסה מיושנת.
אחת משתיים שעמדו שם. פרס עצמו
התיישב בכורסה השניה מול הרב.
מתחת לתמונה שלו. על ספה צרה ליד
הקיר ישבו הרב פרץ וח״כ רפאל פינחס
.,כל החבורה היתה כמו מבויישת ליד
הוד כבודו וקדושתו הרב יוסף. שלבש
לגבור האירוע החגיגי את מחלצותיו
המפוארות — גלימה כחולה גדולה.

תעופה

* 1¥ | 1171י 71 ראש־הממשלה בצאתו מהפגישה עם הרב יוסף. כשהוא
11 1 ^ 1 1מלווה בפמליה הכוללת את הרב פרץ והרב פינחסי.
שימעון פרס יצא, אחרי שעה של שיחה. לביתו. לחכות להכרעת ש ס.

הידר אליעזר שוסטק :״ח״כ
כהנא, אני מבקש שתחזור בך מהביטוי
,לאומיני!,״
כהנא :״אבל זה ביטוי נכון וצודק.
האם אחזור בי מהאמת? ממה אתם מפחדים?״
כהנא
הצליח להתחמק איכשהו, ואז
גלש שוב לניתוח גיזעני של פרשת
הדס קדמי ז״ל. פרצה סערה חדשה:
כהנא :״את דם אחיי אני מבקש.
את דם אחיי שנרצחו על-ידי ערבים.
אלא מי, סינים?״
הידר שוסטק :״ח״כ כהנא, אני
מבקש ממך לא להתחכם״.
שריד :״תוריד את הערפד הזה!״
כהנא :״אתם עוכרי ישראל. כאשר
אוטובוס ערבי נפגע, אתה גם קמת
ככה. עוכר ישראל, שריד. מתייוון וגוי,
שונא ישראל״.
חיים רמון: תוריד אותו מהבמה״.
הידר :״ח״כ כהנא, אתה לא יכול
להמשיך יותר, אני מצטער מאוד״.
כהנא :״למה לא?״
הידר :״מפני שאתה עברת את
גבול המותר!״
כהנא :״ביקשתי לתת את הכבוד
האחרון להדס קדמי!״
שריד :״שרץ!״
בהנא :״שונא ישראל, מתייוון,
תשתוק מתיוון, שריד״.
הידר :״אני מבקש ממך לרדת
מהבמה״.
בהנא :״אדוני, היהודי הזה הוא
אש״פיסט.״
כהנא סירב והורד בכוח, לא לפני
שאיים מעל הבימה על ח״כ יוסי שריד•.
״שריד, אין לך עסק פה עם מפד״ל.
עובר ישראל, נטפל גם בך״.

כחול־לבן, אלא גם בגווני כחול־לבן.
החליפה כוללת מיקטרון, חצאית ו־מיכנסיים
כחולים; חולצה לבנה,
מותניה בצבע בורדו ושני צעיפים
וחלוק־הגשה בצבע בורדו לדיילת־האוויר.
הז׳אקט
הוא בסיגנון בלייזר צעיר.
החצאית באורך אופנתי של מתחת לברך
ובגיזרה מתרחבת, כשקפל בחזיתה.
גיזרת החצאית נוחה, ומתאימה לכל
גוף, ומה שחשוב במיוחד, מתאימה
לעבודה ולתזוזה מירבית. הבד לא
מתקמט והצבע הכחול הוא גם אופנתי
וגם ניטראלי. הכתמים אינם נראים בו
בבהירות. וכאשר מורידים את סיכת
דיילת״האוויר, נראית החליפה כבגד
אופנתי לכל דבר.
אין זה החידוש היחיד במדי אל על
החדשים. הכובע. שאיפיין את המדים
הישנים, יצא מן המחזור ועתה יהיה
אפשר לראות שוב את תיסרוקות הדיילות.
בין
הנהנות הראשונות מן המדים
החדשים: שתי דוגמניות ידועות, שרי
חן, מלכת־החן לשעבר, וברברה טננב־אום
הבלונדית, שסיימו בימים אלה
קורס דיילות־אוויר.
מיבצע החלפת־המדים השאיר רק
שתי שאלות פתוחות: מה יעשו במדים
הישנים ומתי יוחלפו גם מרי הדיילים
ושאר ציוותי־האוויר הגבריים של אל
על. אבל דובר אל על, נחום קלימן,
ענה בלב קל על שאלה שלישית, מחיר
המדים החדשים 193 :דולר למערכת.
ובהתאם לרוח הזמן, זה רק שני שליש
ממחיר המדים הישנים.

החי נים ממלאים הצהחת־הוו וטומנים אותן במעטפות סגווות. ארה נקבוות בכספת
שר תירו. מה ש בהו -ומה א!* איזו ביקורת ש עריהן 1רמי מותו לפתחן?

שנחחת ההוו של
החלטת
ה ו גה ר ה

ועדת הכנסת
לפיסעיף 15

בדני

כלל•

אתיקה

לחברי

דף 1

כנסת

1מיפ:
אבלים שאיו כהו חופב•!!

מצהיר נזה.
גכינ•ם ושלמים.

הפרטים

שהנני

מוסר

בדיו

וחשבון

ח״כ הליברלים בני שליטא רתח
מזעם. .אני מטרב למלא טופס
הצהרת־הון ולהפקיד אותה בכספת
של יושב-ראש הכנסת!׳ שליטא
התכוון לטופס המפורש, שהעביר
שלמה הלל בין הח״כים. הם
התבקשו למלא אותו ולהפקירו
בידי יושב־ראש הכנסת, בהתאם
להחלטת ועדת״הבנסת בנוגע ל־כללי-האתיקה
של הח׳כים.
על״פי החלטה זו, חייבים כל
הח״כים למלא הצהרת״הון בתוף
חודשיים מיום היבחרם לכנסת.
עד עתה מילאו את חובתם רק
מחצית מחברי־הבית. יושב״ראש
הכנסת מתחייב לשמור את ההצהרות
בכספת בסודיות מוחלטת.
כשהתבקש שליטא להסביר
מדוע הוא מסרב, הבהיר שלא
ייתכן כי בגלל כמה ח״בים, המנצלים
את מעמדם לשם קידום ה־איגטרסים
הפרטיים שלהם, יחש דו
בכל הח״כים ויזרקו עליהם בוץ.

חלקיו

(.דוחו״ת

הבנקים

המצורפים

האם צודק שליטא! האם אין
טעם בדרישה מנבחר״ציבור שיגלה
לציבור מהן הכנסותיו, למי
הוא קשור, כמה כסף יש לו ואיפה!
אם רובם אכן חיים בקושי מ משכורתם,
מדוע הם מתביישים
לומר זאת!
קשה לדעת אם זו בושה. משכורת
הח׳כים בחודש האחרון
היתה בערך 840 אלף שקל ברוטו,
כלומר 480 אלף שקל נטו, כלומר
800 דולר בערן, כולל גילום הוצ-
אות-רכב.
מכיוון שההצהרות הנמסרות
לידיו של הלל הן סודיות, החליט
.העולם הזה״ לפרסם דוח מפורט
על הצהרות ההון של הח״כים,
בעזרת הח״כים עצמם ובעזרת
מקורות גלויים נוספים.
בדרך זו מבקש. העולם הזה״
לחשוף טפח ממצבם הכלכלי
האמיתי של הח״כים. כבר בעבר
הוצע על-ידי נציג סיעת. העולם-

אליו

הזה -כוח־חדש״ ,אורי אבנרי,
שהח״כים יחוייבו למלא הצהרת
הון מפורטת, שתהיה גלויה לציבור
מפני שאם היא חסויה אין לה כלערן. רק על״ידי השוואה בין הצ הרות
ההון שנותן הח״כ בכניסתו
לתפקידו ובין רכושו אחרי פרישתו
ניתן לדעת בדייקנות אם העבודה
הציבורית העשירה את נבחר״הצי-
בור.

• החזר ססס־ההכגסה
• חיים ד מון הצעיר, ח׳׳ב העבודה.
נשוי לפנינה, העובדת בחברה
המייצגת חברות־תעופה. הוא גר בדירה
משלו, בת שלושה וחצי חדרים, ברמת-
השרון. הוא נוהג במכונית סובארו
1600 משנת־יצור ,׳78 ואשתו בסו־בארו
,700 שנת 83׳.
לרמון, חבר פעלתן בוועדת־הכס־פים,
אין לדבריו כל מניות ואף לא
איגרות־חוב. יש לו, לדבריו, תוכניות־חיסכון,
בסכום זעום של עשרת אלפי

שקלים וקופות־גמל, שגם בהן סכום
קטן.
רמון הוא עורן־־דץ פעיל, ולדבריו
כמעט שאינו עוסק בעבודתו זו. בדוח
האחרון שהגיש למס־ההכנסה הוא
ביקש החזר על מיקדמות ששילם
כעצמאי. יש לו מעט לקוחות, אחת
מהם חברה הסתדרותית שאליה הוא
התקשר בפרוייקט דיור קטן, לפני
שנכנס לכנסת.
הוא שותף בחברה פרטית, שפיתחה
כלי־עזר לפירסום. חלקו בשותפות
קטן ביותר והוא אינו חבר־ההנהלה,
אלא רק בעל מניות.
הכנסתו החודשית היא משכורתו
כח״כ, פלוס משכורת אשתו, פלוס
רווחים ממישרד עורן־-הדין, שהם
לדבריו בערך 500 דולר לחודש ברוטו,
כלומר, כלל ההכנסות החודשיות של
המישפחה הן בערך 1700 דולר בחודש.
אך לא בכל חודש התמונה היא כזו.
לפני שלושה חודשים קיבל כשכר-

טירחה סכום של 5000 דולר, ששינה,
כמובן, את המאזן השנתי שלו.

#חיסכון מחברת־דיור
• א רי א ל ויינ ש טיין, ח׳כ הליברלים,
הוא ירושלמי. הוא גר בקוטג׳ דר
מישפחתי משלו ברמות־ישראל, בגיב־עת־המיבתר
בבירה. בדירה יש שישה
חדרים וחצי. הוא גר שם משנת . 1970
ויינשטיין נשוי לצביה, עובדת בנק,
ואב לארבע בהם זוג תאומות.
הוא אינו מחזיק כלל במניות. ב־קופת־גמל
יש לו סכום של כמה עשרות
אלפי שקלים. הונו מושקע ברכוש
מישפחתי שמוכשר ומופעל: חנות בבירה,
קיוסק ודירה נוספת.
במיקצועו הוא שמאי־מקרקעץ.
הוא אינו פעיל בתחום זה. הוא יושב־ראש
בלתי־פעיל של חברת הדיור
הסוכנותית עמיגור, וממנה הוא מקבל
הוצאות הקשורות רק בפעילותו שם.

בהשכלתו הוא גם כלכלן, אך הוא לא
עסק במיקצוע זה כלל.
הוא נוהג במכונית רנו לה קאר
משנת־ייצור 84׳ .מעמיגור הוא מקבל
30 אחוז משכרו כח״כ, סכום זה מופנה
לחיסכון. הכנסת הוויינשטיינים בחו ד ש היא בערך 1100 דולר, וזה אינו
כולל את הרווחים המישפחתיים מהרכוש
המושכר.

#מטע אבוקדו שרוף
• יצחק זייגר, ח״כ הליברלים,
הוא מישפטן שחיסל את מישרד עור־כי-הדין
שלו, מאז שנכנס לכנסת בשנת
81׳ .הוא ביקש למנוע בכך ניגוד אינטרסים,
בעיקר בגלל חברותו בוועדת־הכספים
של הכנסת. הוא גר בבית פרטי
בן חמישה חדרים בסביון. אשתו דליה,
מישפטנית, עובדת בשכר כמורה ברשת
ההשכלה תהילה. לבני הזוג
שלושה ילדים, הבכור בן 17 והקטנה
ן בת שמונה. זייגר נוהג במכונית פיאט
131 משנת ייצור 81׳ ואשתו בסובארו
600 משנת 79׳.
זייגר משכיר את מישרדו, ששימש
אותו בעבר, ברחוב לינקולן בתל־אביב,
וכן הוא משכיר אולם תעשיה בן 150
דונם בקריית־המלאכה בתל־אביב. כבן
למישפחת־איכרים, יש לו פרדס בן 80
דונם בראשודלציון. בגלל חוסר ריוו־חיות
הוא עקר את הפרדס, אך לא מכר
את השטח. כן הוא מחזיק ב־ 33 דונם
מטע אבוקדו, גם כן בראשון, מטע
הנושא הפסדים.
תיק ההשקעות שלו מנוהל בסניף
של בנק־הפועלים במרכז תל־אביב.
רובו קרנות־נאמנות ויש בו מעט מאוד
מניות בנקאיות שבהסדר. שיערוך
התיק: שישה מיליון שקלים. את אולם
התעשיה הוא רכש מפידיון אדמה
חקלאית שמכר בעבר.
זייגר עוסק בפעילות ציבורית נוספת,
ללא שכר, בהתאחדות־האיכרים.
מהכנסותיו החודשיות ומהכנסות הרכוש
המושכר הוא מקזז את ההפסדים
ממטע האבוקדו, שנשרף לפני כמה
שנים.

דולר אחד לשנה
• פינחס גולדשטיין 45 חברם
למיפלגה של ויינשטיין וזייגר, גר
בכפר סבא ברחוב רוטשילד בדירה
בת חמישה וחצי חדרים. הוא נשוי
לאילנה, העובדת בחצי מישרה
כמנהלת סיפריית ילדים בעיר. הוא
אב לשניים, המתגוררים עם ההורים.
גולדשטיין נוהג במכונית פזו 505
משנת יצור 83׳ .אשתו נוהגת
במכונית דיהטסו קטנה .׳82 .בדירת
ח״כ הליברלים אין תמונות וחפצים
יקרי־ערך, מלבד רפרודוקציה של
יעקב אגם.
גולדשטיין שם את כספו בחסכו
נות
כמו קופות־גמל. הסכום הכולל
שלהם הוא פחות מעשרה מיליון
שקל. בעיקרון הוא אינו משחק
במניות, לדבריו בגלל חוסר־זמן. לדבריו,
הוא מעדיף להחזיק במניות
בטוחות, בסדר גודל קטן ביותר, של
עשרות אלפי שקלים. הוא אינו מחזיק
במניות בנקאיות שבהסדר.
עיסוקיו הלא־ציבוריים של גולדשטיין:
הוא חבר מועצת־המנהלים
בחברת הבניה של אברהם גינדי,
בשכר של דולר אחד לשנה. כן הוא
משמש כיועץ בחברה כלכלית בת-
חום־הביטוח, ומקבל סכום של 500
אלף שקל לשנה.
הכנסתם החודשית, אם כן, של
הגולדשטיינים, היא בערך 1200 דולר
בחודש.

#תמונות ותקליטים
• גידעון גדות, ח״כ חרות טרי,
הפסיד מאז שנכנס לכנסת. לפני־כן
הוא השתכר טוב יותר, כיושב־ראש
מועצת המנהלים של מיפעל־הפיס.
עתה הוא אינו מקבל שם שכר, אלא רק
הוצאות־אירוח, הקשורות במיפעל
הפיס בלבד. הוא נשוי לנילי, מורה
בבית־ספר נווה־עוז בפתח־תיקווה ואב
לשלושה. הוא גר בדירה בת ארבעה
חדרים בפתח־תיקווה ונוהג במכונית
סובארו משנת יצור .׳79
בדירה יש תמונות־שמן שונות של
ציירים ישראליים וסיפריה עשירה של
תקליטים קלאסיים.
גדות אינו מחזיק במניות ולא
בחשבונות דולאריים שונים. לו ולאשתו
יש קופת־גמל ומעט חסכונות
לצורך רכישת דירות לילדים. אין לו
שום עסקים פרטיים, למרות שבעבר
היה איש־עסקים פרטי.

• ״זיגל יודע ר
• בני שליטא, ח״כ הליברלים,
שלא הסכים להפקיד בכספת מעטפה
ושלח את הלל ליחידתו של בנימין
זיגל(״שם יגידו לו מה יש לי וכמה״),
הסכים לשתף פעולה עם העולם הזה.
הוא גר במושבה מנחמיה. עם אשתו,
עתליה. גננת במקום, ועם שלושה
ילדים. יש לו מכונית פיאט 127
משנת יצור ,׳78 שהוצאותיה משולמות
מקופת המועצה המקומית, שליטא הוא
גם ראש המועצה המקומית. מהמועצה
הוא אינו מקבל שכר או הוצאות אש״ל.
הוא מתגורר בדירה חד־קומתית של
עמידר. בית חדש. שאותו החל לבנות
לפני כמה שנים, לא יהיה מוכן לעולם.
סביב בית זה הוא נחקר ביחידה
הארצית לחקירות הונאה, והבניה
הופסקה. ציוד שרכש לצורך הבניה.
מכלי־בניה ועד לאסלות, נגנב, ומכיוון
שהציוד לא היה מבוטח הוא לא יכול
היה לתבוע איש.

דירת שליטא צנועה. הריהוט הוא בן
20 שנה ואין שם חפצים יקרי־ערך.
המשכורות הנכנסות בכל חודש
לבית. שלו ושל אשתו, הן יותר מ־סס 11
דולאר, אך משכורתו של שליטא
משועבדת לשנתיים וחצי הבאות: הוא
מממן עתה את הוצאות עורכי־הדין על
הטיפול בתיק־החקירה שלו, שנסגר
ולא הגיע מעולם לדיון בבית״המישפט.

#ריהוט עתיק בבית
• מאיר שיטרית 36ח״כ
חרות מיבנה, אף הוא ראש־מועצה. הוא
נשוי לרותי היפהפיה ואב לילד. ילדם
השני עומד להיוולד בכל יום. הוא
מתגורר בבית פרטי ביבנה. שנבנה
בשיטת בנה ביתך, ובו חמישה חדרים.
רותי נמצאת עכשיו בחופשת הריון.
אחרי הלידה היא תשוב למקום־עבו־דתה
הקודם, כאשת יחסי ציבור של
רשת־המלונות של חיים שיף, במשכורת
המתקרבת לזו של בעלה. שיטרית
נוסע במכונית אאודי משנת־יצור 84׳
ואילו רותי נוהגת בפיאט . 131
המועצה שקנתה לו את מכוניתו.
משלמת לו חוץ מהוצאות־רכב גם
הוצאות אירוח הקשורות במועצה, אך
אין הוא מקבל שכר ממנה. לראש
המועצה הנמרץ אין נכסים נוספים,
ומלבד ריהוט עתיק בביתו לא תלויים
שם ציורים יקרי־ערך•
שיטרית אינו מחזיק כלל במניות,
והחסכונית שלו ושל אשתו מושקעים
בקופות־גמל. על־פי הערכתו, הסכום
הכולל של חסכונות אלה הוא פחות
מעשרה מיליון שקלים.
כשתשוב רותי לעבודה סדירה.
תסתכם המשכורת החודשית של בני־הזוג
ב־ 1600 דולר.

#סם מבוטל במניזת
• נאווה ארד ( ,146ח״כ
העבודה, אינה נוהגת כלל. ברכב מסוג
סובארו נוהג. בעלה, אריה, שהוא
עובד־מדינה במישרד־התחבורה. היא
אם לילד בן .13 מישפחת ארד מתגוררת
בבית דו־מישפחתי בשיכון־הצנ־חנים
ברמת־גן. בדירה יש שלושה
חדרים. לארד אין נכסים או עסקים
פינאנסיים. לעומת זאת, היא יושבת־ראש
התנועה העולמית של נעמת והיא
מקבלת שירותים ומישרר בחדרי
נעמת בוועד־הפועל של ההסתדרות
בתל־אביב. לבני־הזוג ארד סכום מבוטל
במניות הבנקאיות שבהסדר, חסכונות
בסדר גודל של יותר מחמישה
מיליון שקלים, וקופות־גמל בסדר גודל
דומה.

#יש שותף במישרד
• אמנון לין, ח״כ העבודה, הוא
עורו־דין חיפאי, נשוי לרות ואב לשלושה.
אשתו, בתו של ראש־העיריה

של הצהרת-ההון שמתבקש הח״נ למלא. בטופס זה מצהיר

11111 ^ 11 1^ . 411^ 11 הח״ 3שהוא מילא את הטופס המצורף על־פי החלטת ועדת
הכנסת לענייני־אתיקה. על־פי החלטה זו הצהרת-הון היא סודית, ויושב־ראש הכנסת

המנוח אבא חושי, היא מנהלת בית־ספר
בחיפה מאז שנת .1951 הם גרים בבית
משותף ברחוב קלר. רק לו יש מכונית,
לה אין. הוא נוהג להחליף את ריכבו
מדי שנתיים. עתה הוא נוהג במכונית
סובארו 1600 משנת יצור 84׳.
הונו מושקע רק בתוכניות־חיסכון,
בסכום שאינו עולה על שמונה מיליון
שקל. בבית יש שלושה ציורים, היקרים
לבעליהם, אך שוויים בביטוח בטל
בשישים.
לין עובד כעורך דין, ולדבריו הוא
מקפיד ליצור הפרדה בין שליחותו
הציבורית ועבודתו העצמאית. יש לו
שותף במישרד, ולדבריו הוא כמעט
שלא מפעיל את המישרד, אלא רק כרי
שלא להפסיד. המישרד עצמו שכור.
אין לו עסקים פרטיים אחרים והוא אינו
שותף בשום עסק.
ההכנסות החודשיות של המישפחה
באות משלושה מקורות: ממשכורתו
בכנסת, ממשכורת אשתו ומעבודתו הפרטית,
הצנועה לדבריו, במישרד. על
הכנסתו מעבודתו זו הוא אינו מוכן
להרחיב את הדיבור. ההכנסה, אם כן,
שלו ושל אשתו, היא בערך של 1500
דולר לחודש, פלוס הכנסה בלתי-
ידועה, של לפחות כמה מאות דולארים
בכל חודש, ממישררו העצמאי.

ח״ב דמון
דירה ברמת־השרון

#ח לי פ ה בת 11
• מאיר כהן־אבידוב, ח״כ
חרות, אף הוא חיפאי, נשוי לוויקי,
שאינה עובדת, ואב לשלושה. הוא
מתגורר בדירה בת שלושה וחצי חדרים
ברחוב פואה בהדר. שכניו לדירה, שבה
הוא מתגורר כבר 30 שנה, הם ערבים.
״אחיו של תופיק טובי הוא שכן שלי,״
אומר כהז־אבידוב בחיור ,״ואני חי
איתם בשלום.״
דירתו צנועה, הוא לובש חליפה
שקנה לפני 12 שנה. הוא נוסע לעבודתו
בכנסת באוטובוסים, לא משום
שאין לו רכב. למישפחה יש סובארו
,1600 שנת יצור ,׳81 המשמשת את כל
בני־הבית.
כדידאבידוב התריע שנים מפני היסחפות
להימורי־הבורסה. מסיבה זו הוא
נמנע מלהחזיק מניות כלשהן, לדבריו,
אך יש לו איגרות־חוב בשווי של 7
מיליון שקל, ובקופת הגמל תמר יש לו
ולאשתו סכום של עשרה מיליון שקל.
הוא חוסך מהמשכורת גם לביטוח חיים.
כהן אבידוב הוא מישפטן בהשכלתו,
אך מאז שנכנס לקאריירה ציבורית
הוא החזיר את רישיון עריכת־הדין
שלו ללישכת עורכי־הדין. אין לו שום
עסק פרטי, ולכן הוא מתנגד לקיצוץ
בשכר הח״כים. אביו הוריש לו, לאחיו
ולאמו כסף ובית וחצי בחיפה, וכן קרקע
בקריית־חרושת.

ח״כ זייגר
פרדס בראשון־לציון

בן־ציון ציטרין

ח״כ ויינשטיין

(המשך בשבוע הבא)

קיוסק בירושלים

מתחייב שלא לגלות שום פרט ממנה, אלא בהסכמת הח״כ או על־פי דרישה של בית־מישפט.
בתחתית הטופס יש מקום ריק לציון מועדי תאריכים שבהם נפתחה המעטפה.
הצהרת־ההון משתרעת על״פני 12 עמודים, וחלק מהח״כים טוענים שהוא מפורט מדי.

13י

החי
עיסקת־חבילה

קינ א ת שיא החוצפה!

נ שים

״קינאת נשים, את יודעת סיכם
אחד מהגברים של מיפלגת־העבודה
באוזניי את המתח השורר בין חב
רות־הכנסת נאווה ארד ואורה

נמיר.

בסוף השבוע התבשרנו על ביקור
ממלכתי. שר־התעשיה־והמיסחר של
ניו־יורק, אני חושבת. מגיע לביקור
קצרצר לישראל.
השר מגיע עם פמליה הכוללת את
יועצו הצמוד. אשתו העוד־יותר־צמו־דה
ונכבדים אחרים.
בביקורו יקיים שיחות עם אישים
בישראל. בשיחות יידונו. בין השאר.
בעיות הכלכלה של ישראל. והשר —
ינדב מעצותיו
אריאל שרון
הטובות.
עד כה נידב השר את עצותיו
בשיחות־טלפון ארוכות ויקרות. על
חשבוני וחשבונך.
על דרגת חוצפתו וכוחו של שרון
דיווחו לי השבוע שרים ממיפלגת־

העבודה .״שרינו״ קיבלו הוראה שלא
לבקר בפומבי את מוקדי־הרגישות
בממשלה — יצחק מודעי ושרון
— ולכן הם נאלצים לפרוק את
מרירותם המצטברת בפורומים סגורים
או בלתי־רישמיים.
שרון, הסתבר מדיבריהם, התקשר
פעמיים בטלפון עם ראש־הממשלה.
שימעון פרם, במשך שהותו ובהן
דרש — פשוט דרש! — לדחות כל
הכרעה חשובה עד לשובו ארצה.
תאריר שובו. כידוע. אינו ידוע. פרס
הסכים. היתה לו ברירה? הסכים. פרט
לסעיף אחד :״להפשיר״ את התקציבים
המיועדים לעיירות־הפיתוח.
שאותם דרש שר־הכלכלה־והתיכנון

גד יעקובי.

גשמי שיחות־טלפוו טרגט-אטלגטיות על
חשבוגד דרש שרוו מפרס לדחות כל
הכרעה כתחום מישרדו עד לשובו ארצה!

שריר ורגר גתפסו על ח ס כשטעדו יחדיו!

^ הליכוד הבע קונטרה ל״שריגו״ -התכנסות
^ שבועית של שרי הליכוד -בגלל ש״ס!

גברים משועשעים מדווחיס על מתיחות
ביו־גשית במיפלגה על התואר סגנית־שר!
ם כליברלים
השבוע
כל פעם שאני מתעסקת במיפלגה
הליברלית, אני נשבעת לעצמי שזו
הפעם האחרונה בהחלט.

נמיר-
בעיה לאשה
כסגנית־שר במישרד־החינור נכנסת
אורה ללחץ נוראי: המתח עולה. השמועות
גוברות. מופעלים לחצים...
נשים עד כאן נאום הגבר.
אין לשכוח שארד נמנית עם מחנהו
של שר-החינור יצחק נבו* וגם
עוזי ברעם, מראשי תומכיה. מקורב
לנבון. עובדות אלה מגבירות את
סיכוייה.
לעומתה, נמנית נמיר על מחנה
יצחק רבין, אולם מי שצופה מאבק
בין־גושי — נכונה לו אכזבה קטנה.
ממחנה־רבין נמסר לי על מתיחות
השוררת בין שר־הביטחון ושאגב אינו
מוצא זמן להגיע לכינוסי המחנה
הקרוי על שמו) לבין חברת־הכנסת
נמיר. מכאן שאין להניח שהמחנה.
כמחנה. יירתם למאבקה של נמיר על
התואר הנכסף — סגנית־שר.
באושר ובשש1
המיבנה׳המוזר של ממשלת־האה־רות
— זוגות־זוגות — יצר מתח
סמוי בין החתנים והכלות הכפויים.
ניקח, לדוגמה, את הזוג יצחק

זרם שיחות־הטלפון, המציף אותי
אחרי כל כתבה, גורם לי הירהורי־חרטה
.״מה פיתאום את צוחקת עלינו?״
צווח עליי אחד מ־ 13 הליברלים
הבכירים ביותר (נציגיהם בפרלמנט),
״ליכוד הליכוד לא ירד מהפרק! פשוט
צריך לדון. לשוחח. לא למהר״...
ובכן דנים. משוחחים, לא ממהרים...
ביום
החמישי. בשעה .15.00 כינס
השר־לשעבר פסח(״פייסי״) גרופר
מודעי — גד יעקובי. לכאורה.
לא צריך להיות חיכיר בין השניים.
מודעי מופקד על האוצר. ואילו יע־קובי
על התיכנון. אך ברור שאחד
מעקרונות־הקיום של ממשלה ספציפית
זו הוא — תיאום!
מסתבר שאיחולי ה״אושר ועושר״
לא עזרו לזוג הטרי. כמה שרים בממשלה
טרחו לציין באוזניי שוב ושוב
את מעמדו חסר־התקדים של מודעי
בממשלה. עקב הגיבוי המוחלט
שנותן לו ראש־הממשלה עזימעון

פרס.

על אף הכוה הרב שבידיו. הגיבוי
והקרקע הנוחה לפעולה (הגיקורת
נמתחת עליו רק בחדרי־חדרים ב־
״הוראה מלמעלה אין מודעי מרוצה.
להיפר. הוא חושש למעמדו.
רוצים דוגמה? גד יעקובי הקים
בשבועיים האחרונים גוף הקרוי ״המועצה
המייעצת לתוכנית כלכלית
כוללת למשק הישראלי״ ,והנה הוקם.
הפלא ופלא. גוף דומה במישרד־האוצר,
הקרוי ״ועדה לתיכנון חלוקת
המשאבים למשק הישראלי״ .בראש
הוועדה היה אמור לעמוד השר ייגאל
הורוביץ. אולם אחרי שנודע לו על
הכפילות. הוא פרש. ומישרד־האוצר
נותר חסר תעסוקה וסמכויות.

את ה״גוש לתמורה״ .הכינוס נערד.
כיאה לגרופר החקלאי, בבית־האי־כר
בתל־אביב. המשתתפים היו בעצם
תומכי יצחק מודעי בחטיבה. המרכז
והמועצה של הליברלים. הגיעו
כ־ 90 איש ( 50 מהם היו חברי־מרכזו,
שהותירו נעלבים רבים.
״מדוע לא הוזמנתי?״ תבע הסבר
בכעס חבר־מרכז ממודעי. בליל שבת.
״זה לא אני התגונן שר־האוצר.
״תשאל את פייסי. הוא אירגן!״
גם חברי הקבוצה שכנגד אינם
שוקטים על שמריהם. יום אחרי הכינוס
הסגור נפגשו השיר אברהם
(״אברש׳ה״) שריר ויושב־ראש איגוד
העובדים הליברלים. צבי
רנר, לארוחת־צהרים במיסעדה התל־אביבית
טריאנה. הם הופתעו כהוגן
בעת לעיסת הדג. כשגילו את אחד
מחברי־מרכזם סועד באותה המיסעדה
ממש. בחברתה של חתיכה זוהרת. אף
על פי שהתגלו, הקפידו השניים לצאת
מהמיסעדה בנפרד. בהפרש של
כמה דקות זה מזה. מה שבטוח —
בטוח! -
במיפלגה הליברלית, שוחרת הרכילות
והפיקנטריה, יש להניח שהסיפור
התפשט במהירות, וכל שיתוף־
פעולה בין שריר לבין רנר בתקופה
הנוכחית או הקרובה ״נבחן בשבע
עיניים ״,הבטיחו לי מקורבי מודעי.

ס מ בו ג ־ גז

״...כל המדינה הועמדה על הרגליים,
וכלבי-התיקשורת לא פסקו
מלדבר עליו ...עם אש״פיסט זה, היורק
על פרצופנו ...שהיה הולך כמו

זהו חלק מ״מיכתב גלוי לנשיא
המדינה,״ סאת יהודה צחורי, רחוב
הררי 7רמת־גן ,52252 מיספר טלפון
777981־ .03 האדון צחורי. שלא התבייש
לחתום על המיסמך החולני
שלו, הפיץ אותו בקרב חברי־כנסת
נבחרים.
על פי מה נערכה הבחירה? חברת־הכנסת
נאווה ארד, למשל, סיפרה
לי שמאז השתתפותה בהפגנה באום־
אל־פחם נגד נסיון כניסתו של מאיד
כהנא לכפר, היא כתובת קבועה
לאיומים ולמיכתבי־שיטנה מעין
אלה.
מכותבים נוספים: הנשיא חיים
הדצוג, ראש־הממשלה שימעון
פרם, ממלא־מקומו יצחק ׳ממיר.
יושב־ראש הכנסת שלמה הילל
ומיספר שרים וחברי־כנסת, אשר זוכים
גם לציונים וכינויי־תואר ביחס
ישר למידת קיצוניותם. כשאני אומרת
קיצוניות, במיקרה זה, אני מתכוונת
לקצה־הקצה שלה. אפילו על
יצחק רבין הנץ נאמר כאן :״ב־תיקווה
להתפכחות.״״ לעומתו קודמו,
משה ארנס, קיבל את הציון:
״בהוקרה רבה!״
היונים זכו לקללות מעולם החי
דווקא: כלבה, סוס וחמור. ממיסמך זה
ניתן ללמוד לא רק על חריצותם של
מעריציו של הרב כהנא. ודבקותם במשימה,
כי אם גם על הרמה של כמה
מהם. ואילו ועדת־הכנסת עורכת בנחת
את דיוניה על חוקיות ישיבתו של
כהנא בכנסת, לאור זרקורי התיק״
שורת.

ר תל־אביב הואשם אדם במעשה
^ מירמה, מאחר ששילם, לפני שנה.
תמורת מכונית לארק ישנה, שעבורה
ביקש המוכר 20 אלף שקל, בחבילת
שיטרי־כסף זרים, אותה קבע כשוות-
ערך לסכום המבוקש, הסתלק עם
המכונית כשבידי המוכר נשארו 1500
פאזות ארגנטיניות 1000 ,דראכמות
יווניות ו־ 200 ליי רומניים, ששוויים,
באותם ימים, היה 600 שקל בדיוק.

טעות בכתובת
ר קריית־ים ביקש אדם לפרוץ
^ לדירה, הופתע על־ידי בעל
הדירה בעת שניסה לפצח את מנעול
הדירה, זוהה על־ידי בעל־הדירה
כעבריין שנמלט ממעצרו במישטרת
נהריה, בה משמש בעל־הדירה כבלש.
נעצר על־ידי בעל־ההירה שהחזיר אותו
לתא־המעצר בנהריה״ .

עיפרשזק
ף קריית־שמונה נדון קבלן
^ לעבודות עפר, שהועסק בשירות
צה״ל בלבנון, לעונש מאסר ולקנס
כספי. מאחר שהבריח במכוניתו מלבנון
750 חפיסות סיגריות אמריקאיות 200 ,
בקבוקי ויסקי ג וני ווקר 25 .מכשירי
וידאו 19 .פחי שמן־זית. תישעה
רמקולים וארבעה מצברים לרכב.

אבד הן דא מקברות
שמונה אחוז תוספת
^ נהריה מחו מורות בית־ספר
!2מקומי נגד שבועון נוער. אשר דירג
את מיקצוע ההוראה. לפי הסיכומים
שקיבל במישאל שערך. במקום הרביעי
בין המיקצועות בעלי היוקרה הקטנה
ביותר (אחרי פועלי״נקיון. אוספי-
אשפה ופועלי־בניין) וגם פירסם מימצא
שילפיו ״זנות נחשבת לעבודה יוקרתית
יותר מהוראה״.

תפקיד לשוטרי חרש
^ תל־־אביב פנה אירגון כבד^
השמיעה והמתחרשים לענף התנועה
במישטרה, ביקש שיורו לשוטרים
להתחשב. בעת ביקורת־רשיונות או
ביקורת־מחסומים בשעות החשיכה.
בנהגים הלוקים בשמיעתם. מאחר
שאלה אינם יכולים לקרוא את שיפתי
השוטרים בחשיכה וכתוצאה מכך
נראות, לעיתים. תשובותיהם של הנהגים
החרשים לשוטרים כאילו הנהגים
מהתלים בהם או מתחצפים אליהם.

ש רי ר
היאכלו שניים יחדיו -

לקידום החיגור
והבריאות
^ תל־אביב גורש מן התחנה המר־כזית
בעיר מקבץ־נדבות. שהעמיד
פנים שהוא חרש ואילם, אחר־ שהסביר
כי זאת נראתה לו כדרר הטובה ביותר
להתבסס בחיים ובמיוחד שהוא זקוק
לכסף לרכישת כרטיסי חיש־גד של
מיפעל הפיס ולתשלום אתנן ליצא־ניות.
שאיתן הוא מבלה.

עכשיו צריך תורן
׳•ירי

-בלתי אם נועדו!

ר ״ בגגחעג׳

משבר ש״ס העלה על המפה הפוליטית את פורום ״שרי הליכוד״ ,שהחל
מתכנס בקביעות מדי שבוע.
הפורום התכנס בצהרי היום הרביעי, בחדרו של שר־המישפטים משה ניסים
בכנסת. נושא הכינוס היה משבר ש״ס. שהתפוצץ ערב קודם לכן. עם הגשת־מיכתב
ההתפטרות של הרב יצחק פרץ.
בכינוס לא התקבלה שום החלטה מהפכנית, פרט למחוייבות הידועה לש״ם,
אולם שרינו (מהליכוד!) ראו כי טוב, והחליטו להמשיך להתכנס ,״קונטרה
לשרינו מהעבודה ״.אישר באוזניי אחד מהם.

ך* ירושלים הודיע יצרן־הדגלים
₪1שהכין, בשעתו, את הדגלים אשר
קישטו את רחובות הבירה בעת ביקורו
של אנוואר אל־סאדאת בירושלים, כי
כבר רכש בדים ירוקים, לבנים, אדומים
ושחורים, כצבעי הדגל הירדני, כדי
שיוכל לייצר מייד את דגלי ירדן,
כאשר המלך חוסיין יודיע על ביקורו
בירושלים.

הכל בגלל האהבה
^ חאן־יוניס, נעצר ישיש בן ,77
^ מ ש הו ח שד, כי ידידו, בן 77 גם
הוא, שלקה במעיו, הגיע למצב זה אחר
שהואכל על ידו בתאנים מורעלות, על־מנת
להוציאו מן המירוץ על חסדיה של
צעירה שכנה. בת .25
העולם הזה 2468

מהר, סוס חדש!

רוצים בערוץ שני. וזה מזכיר את הבדיחה היהודית העתיקה.
יהודי מגאליציה גויים לצבא האוסטרי־הונגרי. שלחו אותו
לחיל־הפרשים. הושיבו אותו על סוס, ויצאו לדרו בדהרה.
הסוסים שעטו, ובכל קפיצה זז החייל היהודי קדימה על גב
הסום. כשהגיע אל ראשו של הסוס, וכבר ישב בין אוזניו, קרא
בייאוש :״המפקד! המפקד! תביא לי מהר סוס חדש! הסוס הזה
נגמר!״
להקים ערוץ שניי האם לא כדאי להקים תחילה ערוץ ראשון?

הגורן חי וגר בטלוויזיה
בתום מהדורת מבט בטלוויזיה חשתי באי־נוחות מוזרה.
החוש שלי אמר לי שמשהו אינו כשורה. משהו היה חסר מאוד.
משהו --
ואז ידעתי. במשך כל המהדורה לא הופיעה על המירקע
תמונתו של יוסי שריד.
לא ראו אותו יושב במושבו במליאת־הכנסת, שקוע בהירהורים
עמוקים על גורל האומה. לא ראו אותו גוחן על השולחן בחדר-
הוועדה, כשהוא רושם באופן קדחתני. הוא לא עמד מול המצלמה
כדי להכריז, להצהיר, למחות ולגנות. לא הובאה אף הודעה בשמו.
האם קרה אסון? האם השיב הגורו של הטלוויזיה את נישמתו
לבודהא? האם אחזה מחלה מיסתורית בכל עשרות אנשי־הטלוויזיה
השוחרים מדי יום
לפיתחו, כרי לקבל מפיו את
הבשורה? הרי לא יתכן שאנשי
הטלוויזיה אינם מעוניינים לדעת
מה יש ליוסי שריד להגיד
במשך יום שלם — אף לא על
מזג־האוויר ולא על מצב הביוב
בשיכון למד!
ישבתי תוהה, מחשבות קודרות
עברו במוחי. מה קרה? האם
הגשים מאיר כהנא את איומיו
המחרידים ״לטפל״ בו? האם חזר
יוסי שריד בתשובה? או שמא
הצטרף למינזר הטראפיסטים
בלטרון?
כך עברו השעות. לא ראיתי מה מתרחש על המירקע. הסתיים
מישחק־הכדורסל. אחרי תשדיר־השירות היומי של גוש״אמונים
הגיע זמן החדשות של חצות, ואז --
ואז אורו פניי. על המירקע הופיע יוסי שריד, מבריק וזוהר, כמו
חדש. הוא הכריז, הצהיר, מחה וגינה.
ברוך השם, הכל בסדר.

מי שונא את ה שיעים?

מי שונא את השיעים בדרום־לבנון?
אף אחד לא. וזה די מוזר.
השיעים מנהלים נגדנו מילחמת־טרור. הם מנסים מדי יום
לפגוע בחיילי־צה״ל, פוצעים והורגים. מבחינת ריבוי הפיגועים
ויעילותם הם עולים בהרבה על כל האירגונים הפלסטיניים.
אומנם, אין הם הורגים נשים וילדים שלנו — אבל זה רק בגלל
חוסר־הזדמנות. פשוט אין נשים וילדים ישראליים בדרום־לבנון.
אחרת היו בוודאי מטפלים בהם כפי שמטפלים לוחמי כל העדות
בלבנון בנשים ובילדים של יריביהם.
יתר על כן, אין השיעים אומרים שהם יפגעו בנו רק כל עוד
אנחנו נמצאים בלבנון. כאשר נשאלו על כך בפירוש, סירבו
להשיב. יכול להיות שיסתפקו בכך, ויכול להיות שימשיכו בטרור
גם אחרי שצה״ל יפנה את כל דרום־לבנון. הפיגועים שלהם
עלולים לגלוש אל תוך ישראל.
אפשר היה לצפות לכך שמעשים כאלה יעוררו שינאה לוהטת
בישראל. שמאיר כהן־אבידוב ידרוש לרטש את ביטנם של
השיעים ולנקר את עיניהם. שגאולה כהן תדרוש להפעיל נגדם
את עונש־המוות. שגוש־אמונים ידרוש להפקיע את אדמותיהם
ולהקים עליהן התנחלויות. שמאיר כהנא יבטיח לבקר בנבטיה,
כדי להסביר לתושבים שעליהם להגר לאיראן.
והנה — אין קול ואין קשב. יוק.
איש אינו מגנה את השיעים. איש אינו שונא אותם.
להיפך, הכל מסכימים שהשיעים צודקים, בעצם. וכי מה אפשר
לדרוש מהם, אחרי שפלשנו לארצם ומקיימים בה מישטר של
כיבוש? נכון, זה לא נעים, וצריכים להתגונן מפני הפיגועים, אך
אפשר בהחלט להבין את מניעיהם. אף שאיש אינו אומר זאת בפה
מלא, יש בארץ הרבה כבוד ללוחמים השיעיים. הם נראים בחורים
כארזים, שצריכים לכבדם גם כשלוחמים בהם.
יש קולות רבים — גם בחוגי הצמרת המדינית והצבאית —
האומרים שבכלל היתה זאת טעות שהתעלמנו מן השיעים. היינו
צריכים להכיר בהם מלכתחילה, להסתדר איתם, לכרות עימם
ברית. שהרי השיעים יחיו גם מחר ומחרתיים ליד גבולנו, ומוטב
לפייסם ולהפכם לידידים ולשכנים טובים. ומנהיגם. נביה ברי,
נראה כאיש סביר שאפשר לדבר איתו, כדי לשים קץ לפיגועים.
הנה מזון למחשבה:
הרי אותם הדברים בדיוק אפשר היה להגיד גם על הפלסטינים.
המניעים שלהם אינם שונים ממניעי השיעים בלבנון, שהרי אנחנו
מקיימים מישטר של כיבוש על אדמתם. הפיגועים שלהם אינם
שונים מפיגועי השיעים (פרט למיגבלה שהזכרתי, שאינה פרי
הרצון אלא פרי הנסיבות) .בקרבות עין־חילווה, ראשידיה, צידון
וביירות עמדו כוחות אש״ף בכבוד, וקצינים קרביים בצה״ל דיברו
עליהם בכבוד. יש דמיון רב בין אש״ף ובין אירגון אל־אמל, הן
מבחינת המיבנה, הו מבחינת השיטות והמטרות.

ובכל זאת — פעורה תהום בין היחס לשיעים והיחס
לפלסטינים. אל השיעים אנחנו מתייחסים באופן רציונלי. אל
הפלסטינים אנחנו מתייחסים בצורה בלתי־רציונלית לגמרי.
השיעים נראים כבני־אדם, המגיבים בצורה טיבעית על מצבים
נתונים. הפלסטינים נראים לנו כשדים. כבני־שטן, שמחשבותיהם
זדון ומעשיהם תועבה.
זוהי שאלה לפסיכולוגים. מה מקור ההבדל בגישה שלנו?
ההבדל נעוץ בטיב המילחמות. המילחמה בשיעים נראית לנו,
לפי שעה, כמילחמת־חוץ. אין היא מעוררת בעיות ריגשיות
עמוקות, הנוגעות למעשינו במאה השנים האחרונות. אפשר
להילחם בשיעים, ואפשר לכרות עימם שלום, מבלי שהדברים
יעוררו בליבנו שאלות עמוקות לגבי עצם דרכה של התנועה
הציונית.
הסיכסוך שלנו עם הפלסטינים עמוק יותר, מורכב יותר. הוא

או די א מ רי

מעורר בעיות מוסריות ומצפוניות, לא פחות מאשר בעיות
מדיניות וביטחוניות. הוא ותיק יותר. הוא מטביע את חותמו עלינו
מזה שלושה דורות ויותר. משום כך כרוכים בו רגשות עמוקים.
כל זה נכון, וכל זה טיבעי. אך מוטב שנבין את עצמנו ואת
ריגשותינו. הדוגמה השיעית עוזרת לנו להבין כי השינאה
לפלסטינים ולאש״ף אינה נובעת, בעצם, ממעשיהם, אלא ממהות
הסיכסוך.
אם נתגבר על עצמנו ונצליח להתייחס אל הפלסטינים באותה
צורה רציונלית שבה אנחנו מתייחסים לשיעים בררום־לבנון, יהיה
לנו הרבה יותר קל למצוא פיתרון לבעיה. יש להניח שהוא יהיה
די דומה לפיתרון שנמצא לבעיה השיעית בלבנון.

המדינה האנטי־יהה־ית
ראיתי בטלוויזיה כתבה נוגעת־ללב על מיפעל המשקם.
מיפעל המספק לזקנים ולזקנות תוכן בחייהם, עיסוק ופרנסה.
סגירת המיפעל הזה תחסוך לממשלה כמה גרושים — לא
הרבה — והיא תגזור על הזקנים האלה בערוב ימיהם ניוון, יאוש
וחרפת־רעב.
כל זה בזמן שהממשלה המיסכנה והעניה, על 25 שריה ומאה
סגני־שריה וראשי״לשכותיה ומנכ״ליה וסמנכ״ליה, מקצצת
בקיצבות הזקנים ושוללת מהם חימום בחורף ומזון וטיפול רפואי.
ככה זה. אנחנו מדינה עניה. צריכים לחסוך. והזקנים חשובים
לחברה הישראלית פחות מאשר כיבוש ג׳בל־ברוך, פרוייקט
הלביא והקמת ישיבת־ההסדר על״שם רחב הזונה ביריחו־עילית.
חברות הומאניות יותר פותרות את הבעיה בצורה אחרת.
האסקימואים נוטשים את זקניהם בלב מידבר־השלג, כדי
שהרובים יבואו ויהרגו אותם. היפאנים מניחים להם לקפוא
בשלגים. אנחנו גוזרים עליהם מוות איטי יותר, משפיל יותר,
בייסורים חמורים יותר.
אך מדוע נייחד את הדברים לזקנים? זה נכון לגבי כל החלשים
בחברה הישראלית. האסירים והנכים. הילדים המפגרים והחולים
הכרוניים. כל מי שזקוק ליד עוזרת, לסעד. מקצצים להם.
מקצצים אותם. זורקים אותם לפח״האשפה של החברה.
אין כסף. הכסף דרוש כדי לסלול כבישים בלבנון, לייסד
התנחלות ליד חירבת־מוש־בערף, להקים עוד אוגדה של טנקים.
בסדר. זהו רצון החברה הישראלית, כפי שהוא מתבטא
בבחירות. אין די כסף לחמאה ולתותחים. אז צריכים להוריד את
המרגרינה מפת־לחמם של זקנים.
יש לי רק שאלה אחת: מדוע מתעקשים לקרוא לזה ״מדינה
יהודית״?
אם יש דבר אחד, שציין יותר מכל דבר אחר את הרוח היהודית,
הרי היה זה רעיון העזרה ההדדית, ההגנה על החלשים. ישראל
ערבים זה לזה. כל ישראל חברים. היהודים רחמנים בני רחמנים.
איש לא מת ברעב בקהילה יהודית. יהודי יורק שבבריטניה גייסו
בימי־הביניים את הכסף כדי לפדות יהודי עצור בווינה. יהודי
בדרכו מפינסק לניו־יורק מצא מחסה ומזון בכל קהילה יהודית
בגרמניה. בתי־החולים היהודיים שימשו דוגמה לעולם כולו.
מתן־בסתר הוא מושג יהודי. שנאמר :״ואלמנה ויתום, גר ועני אל
תעשוקו!״ וגם :״אבי יתומים ודיין אלמנות!״
הישוב היהודי החדש בארץ הקים מערכת מפוארת של מוסדות,

שבאו להגשים רעיונות אלה על אדמת המולדת — הקיבוץ,
המושב, ההסתדרות, קופת־החולים ועוד ועוד. הכל בלי מדינה,
תחת שילטון זר.
עד שהקימו היהודים את המדינה. ותוך 36 שנים קצרות
התנדפו האידיאלים האלה כמו עשן ברוח. הם נרמסו ברגל גסה,
בנעליים המסומרות של ישראל החדשה, הצבאית, הכובשת.
מדינה יהודית? זוהי המדינה האנטי״יהודית בהא הידיעה!

אפ שרות מפזרפצ ת
הסופרת יעל לוטן לימדה אותי השבוע מילה עברית שלא
שמעתיה קודם לכן: מפורפץ׳.
מפורפץ׳ הוא שם־פועל עברי הגזור מן המושג האנגלי
ס£ן ן .£7 £<:אי־אפשר לתרגם אותו, ועל כן היה קיים חלל בשפה
העברית.
.למשל: השערה שאין לה תימוכין, אם כי אינה בהכרח בלתי־סבירה.
או ניחוש, שסיכוייו להתממש רחוקים. בקיצור: השערה
מפורפצ׳ת, ניחוש מפורפץ׳.
לדבריה, המציא את המילה אביה, בנימין אליאב.
הכרתי את האיש הזה כשיעל היתה עדיין ילדה קטנה(אני זוכר
אותה במעומעם) ,וכאשר שמו היה לובוצקי. הוא היה דמות ידועה
בישוב.
בנימין לובוצקי היה מנהיג רוויזיוניסטי, עיתונאי מוכשר,
ממקורביו של זאב ז׳בוטינסקי בלאטוויה, שעלה ארצה בשנות
ה־ .20 בשנות ה־40׳ הראשונות דגל בדיעה שעל הרוויזיוניסטים
לשים קץ לניתוקם מארץ־ישראל העובדת. הוא הציע להם
להיכנס להסתדרות הכללית, שנואת־נפשם, לאמץ לעצמם ריעות
מתקדמות יותר. ואולי אף סוציאליסטיות. הברית בין ז׳בוטינסקי
ובין הימין הישובי — הפרדסנים ובעלי־הבתים — נראתה בעיניו
כמישגה, וכך גם שינאת ז׳בוטינסקי להסתדרות(״יא, ברעכען!״).
כאשר הרוויזיוניסטים סירבו לקבל את דעתו, ואף ראו בה
כפירה בעיקר, פרש לובוצקי מתנועתם. ערב קום המדינה הקים
מיפלגה חדשה, שנקראה ״תנועת העם״ .מכיוון שלובוצקי היה
נואם מצויין, בעל מוח הגיוני וכושר־שיכנוע, עלה בידו במשך
זמן־מה למשוך אליו אינטלקטואלים וצעירים. תנועתו היתה מעין
שילוב של ד״ש, ר״ץ ושינוי. במהדורה רצינית יותר. וכמו שקורה
לתנועות מסוג זה, עלתה במהרה ונשכחה במהרה. הקהל האופנתי.
הנוהר לתנועות כאלה, הוא הפכפך.
לובוצקי הסיק מכך מסקנות מרחיקות־לכת. הוא החליט
״לפעול מבפנים״ ,והצטרף למפא״י. איש מוכר כמוהו, שבא
ממיפלגה יריבה, יכול היה לעשות שם קאריירה. כך היה נדמה לו,
והוא טעה. המיפלגה קיבלה אותו, אך הוא נשאר בה נטע זר, חשוד
ומוזר. כישרונו בוזבז בתפקידים מישניים במישרד־החוץ וברשות־השידור,
ושם נמק עד שנפטר.
בינתיים קיבלו חסידי־ז׳בוטינסקי, בגילגולם החדש ותנועת
החרות) את תורת האיש שהם נידו אותו. הם נכנסו להסתדרות
הכללית, כבשו את הפרולטריון החדש ועקפו במידת־מה את
מיפלגת־העבודה משמאל, על־ידי הפיכתם לתנועה פופוליסטית,
כפי שרצה לובוצקי לפני 40 שנה. הוא הקדים את זמנו במיקצת.
האם ייתכן כי בבחירות הקרובות בהסתדרות ישתלט עליה
הליכוד? זה קצת מפורפץ׳ ,אך לא בלתי־אפשרי.

לע שות גדים
יש לי בעיה לגבי גלי צה״ל.
עקרונית, אני נגד עצם קיומה של התחנה. בחברה דמוקרטית
אין מקום לכלי־תיקשורת — מודפסים או משודרים — השייכים
לכוחות המזויינים. אין להפקיד בידי גוף צבאי, שהוא שילטוני
וסמכותי מטיבעו, כלי העלול לשמש לשטיפת־מוח פוליטית. אין
בארצות״הברית עיתון הדומה לכוכב האדום הסובייטי.
תחנות צבאיות אמריקאיות ובריטיות היו קיימות רק כאשר
נשלחו חילות־מישלוח גדולים אל מעבר לים, והיה צורך לספק
שם שרותי־שידוך בשפתם. כזו היתה התחנה הבריטית ששידרה
במילחמת־העולם ביפו.
זוהי התיאוריה. והנה הפראקטיקה:
תחנת גלי צה״ל תורמת משהו אמיתי ואותנטי להווי הישראלי.
מאז פיקד עליה יצחק ליבני, אין היא מכשיר שילטוני. אני רואה
את כתביה המתרוצצים בשטח. ולא פעם יש להם מוטיווציה חזקה
יותר, ודבקות רבה יותר במשימה,
מאשר לעמיתיהם ברשות-
השידור. ההתחרות בין התחנות
היא, בלי ספק, תופעה בריאה
ומועילה.
עכשיו בא הרמטכ״ל, משה
לוי, ורוצה לבטל את יומני־החרשות,
ואולי את כל התוכניות
המטפלות בבעיות ציבוריות.
ושוב: עקרונית הוא צודק
בהחלט. מניין לי שלא יבוא
באחד הימים רמטכ״ל, מעין
רפאל איתן מתוחכם יותר,
שיחליט להשתמש במכשיר זה
לצרכיו?
אך למעשה, במציאות הישראלית כפי שהיא, שיתוק התוכניות
האלה יוסיף לאפרוריות חיינו. ייווצר מונופול בלעדי של קול
ישראל — ושום בר־דעת, גם בקול ישראל — אינו יכול להיות
מעוניין בכך. ושיא הפאראדוכס: הרמטכ״ל משתמש בסמכותו
כדי לפסול תוכניות שבהן עלולה להופיע מילה שתעורר סערה
ציבורית כלשהי. הוא פוחד לעשות גלים.

כר נראתה ועידת־דנבה לשלום במיזרח התיכון, כאשר נפתחה
בדצמבר . 1973 זה היה 3ם סופה. עכשיו עדה הרעיה מחדש

מי צריך שידה?
ומי מתנגד לה בתוקף -ומדוע?

ץ את יכלה להיות שעה היסטורית. אבל זו היתה רק הצגת־תרמית.
( זה קרה החודש לפני 11 שנים.
בדצמבר ,1973 כמה שבועות אחרי פרוץ מילחמת יום־הכיפורים. התכנסה בארמון המכוער של
האומות המאוחדות בז׳נבה ועידת־השלום הגדולה למיזרח התיכון. הבסיס שלה היתה החלטת
מועצת־הביטחון ,338 שהתקבלה עוד במהלד המילחמה ( 22 באוקטובר .)1973 היא קבעה בסעיף 3כי
״מייד, ויחד עם הפסקת־האש, יתחיל משא־ומתן בין הצדדים הנוגעים בדבר, תחת חסות מתאימה
במטרה לכונן שלום צודק ובר־קיימא במיזרח התיכון.״
כאשר התכנסה הוועידה, סודרו שיבעה שולחנות נפרדים, שלא נגעו זה בזה, במעין מעגל. ישבו
לידם, יחד עם עוזריהם:
• מזכיר האדם, קורט ולדהיים,
• הידד האמריקאי, שר־החוץ הנרי קיסינג׳ר,
• הידר הסובייטי, שר־החוץ אנררי גרומיקו, שכיהן לצד עמיתו האמריקאי במעמד שווה,
• שר־החוץ הישראלי, אבא אבן,
• שר־החוץ המצרי, איסמאעיל פאהמי, שהתפטר כעבור ארבע שנים כמחאה על יוזמת־השלום
הנפרדת של אנוור אל־סאדאת,
• שר־החוץ הירדני, עבד־אל־מונעם ריפאעי.
השולחן השביעי נועד למישלחת הסורית, ונשאר ריק. הסורים החרימו את הוועידה.

לא היה שולחן שמיני, למען הנציגים של הצד העיקרי — הפלסטינים.

האווירה היתה מרוממת. הכל קיוו כי הנה באה פריצת־הדרך הגדולה. אך האכזבה היתה מהירה
ומוחלטת. הוועידה מתה עוד בישיבת־הפתיחה. ישבתי ביציע־העיתונאים, ליד עמיתים מצריים
(אויבינו דאז, שעם אחדים מהם, שוחרי־שלום, היו לי יחסים חשאיים ).חרקתי שיניים.
שר־החוץ הירדני נאם נאום אנטי־ישראלי ארסי. המצרי היה סביר יותר, אך לא בהרבה. אבא אבן
ענה להם כדרכו בנאום בומבסטי, מנוסח לתיפארת, חסר כל תוכן, מעליב בהתנשאותו.
קיסינג׳ר וגרומיקו נפגשו באופן פרטי, לא הגיעו לידי הסכמה, ובזה נגמר העניין. היו עוד כמה
מהלכים טכניים, אך הכל ידעו שהעסק מת.
הכל הבינו כי בלי הסכמה בין שתי מעצמות־העל אין בסיס להסכמה בינלאומית, וכי בלי אישור
אש״ף אין המדינות הערביות יכולות לפעול.

אך מאז אותה ישיבה מהלד הרעיון של ועידת־שלום בינלאומית ,״בהשתתפות
כל הצדדים הנוגעים בדבר״ ,כרודדרפאים, נעלם וצץ מחדש עיתים לבקרים.
עכשיו הוא עלה מחדש. מדוע? מה גרם לכך? אילו סיכויים יש להגשמתו?

6הסנין שר סאואת
ץ ץאז ועידת־זינבה הכושלת של סוף 1973 עבר הרעיון נפתולים רבים.
במשך כמה שנים הוא היה חי, אך הוחזק על אש קטנה. ארצות־הברית וישראל חיבלו בו בכל כוחן,
אך הערבים דבקו בו, לפחות להלכה. הכל שילמו לו מס־שפתיים.
ב־ 1977 הגיעו המאמצים השונים למען כינוס הוועידה להילוך גבוה. הדטאנט בין מעצמות־העל

חגג. הנהגת אש״ף הביעה את נכונותה לעלות על דרך־השלום. היא פתחה בהידברות ישירה עם
המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני, ובגישושים לעבר ארצות־הברית.

הבעיה היתה איך להתגבר על התנגדות ישראל למשא־ומתן עם הפלסטינים.
הוצעו כמה וכמה רעיונות.

בין השאר: מישלחת ערבית משותפת, שתורכב על־ירי הליגה הערבית. במישלחת זו ישתתף אש״ף,
אך ישראל לא תצטרר להכיר בכך, מפני שהזהות הפוליטית של מרכיבי המישלחת לא תוכרז רשמית.
רעיון אחר: במישלחת ישתתפו כמה אישים שיפעלו מטעם אש״ף ועל דעתו, אך לא יכריזו על עצמם
רישמית כנציגי אש״ף. הוזכרו השמות של כמה פרופסורים פלסטיניים החיים בארצות־הברית, כגון

אדוארד סעיד, ואליד חלידי והישאם שראבי.
לשיא הגיעו הדברים ב־ 1באוקטובר ,1977 ,כאשר הפתיעו ושינגטון ומוסקווה את העולם על־ירי ־
פירסום הורעה מדינית משותפת. המיסמך, שפורסם בניו־יורק, כלל לא רק את הדרישה ל״פיתרון
הבעיה הפלסטינית, ובכלל זה הבטחת הזכויות החוקיות של העם הפלסטיני״ ,אלא גם קבע, בסעיף :2
״ארצות־הברית וכרית־המועצות מאמינות כי הדרך הנכונה והיעילה היחידה להשגת פיתרון יסודי לכל
היבטיה של בעית המיזרח התיכון, בשלמותה, היא משא־ומתן במיסגרת ועידת־השלום של ז׳נבה,
שתתכנס במיוחד למטרה זו, תוך השתתפות בעבודתה של נציגי כל הצדדים המעורבים בסיכסוך,
ובכלל זה נציגי העם הפלסטיני.״

הצהרה מדהימה זו הפעילה את פעמוני האזעקה בכמה מקומות.
ממשלת־בגין נקטה פעולה נמרצת, שלחה את שר־החוץ משה דיין לוושינגטון, הזעיקה את
השדולה היהודית והביאה לכך שתוך עשרה ימים התכחשה ממשלת ארצות־הברית לחלוטין למיסמך
ששר־החוץ שלה חתם עליו זה עתה.
חשובה עוד יותר היתה תגובת מצריים. אנוור אל־סאדאת חשש שמא בוועידה כזאת תאבד מצריים
את הבכורה בעולם הערבי. אילו קמה מישלחת ערבית משותפת, כפי שנחזה אז, היו המצרים מהווים
בה רק חלק, ואילו סוריה ואש״ף יכלו להכתיב את המהלכים. סאדאת גם לא רצה בהחזרת השפעתה
של ברית־המועצות למרחב, בכל צורה שהיא.

מומחים רבים — וביניהם יצחק רבין ואיסמאעיל פאהמי — מאמינים כי אחד
המניעים העיקריים ליוזמת סאדאת היה לפוצץ את ההכנות לכינוס הוועידה.
סאדאת רצה להחניק את רעיון הוועידה בעודו באיבו, ליטול את היוזמה לידיו ולשאת במישרין עם
ישראל, תחת חסות אמריקאית בלעדית. ביקורו בירושלים, פחות מחודשיים אחרי פירסום ההודעה
האמריקאית־סובייטית, נעץ סכין בגב הוועידה.
התוצאה היתה קמפ־רייוויד וגירוש מצריים מן העולם הערבי המרוגז. וכל עוד שמצריים היתה מחוץ
לעולם הערבי, לא היה כל ממש ברעיון הוועידה הבינלאומית.

מ׳ מעוניין נזה?
י מעוניין בוועידה כזו?
1*1כמו בכל יוזמה בינלאומית, שיש לה צדדים רבים, משתדל כל צד לקדם בה את האינטרסים
המיוחדים שלו.

ברגע זה מקובל העניין על ברית־המועצות, מזכירות האדם, ירדן ואש־־מ. קצת
סחות מקובל על אירופה המערבית, מצריים וסוריה. מתנגדות לו בהריסות ישראל
וארצות־הברית.
לכל צד אינטרס משלו לקביעת עמדתו זו.
• ברית־המועצות היא הדוחפת העיקרית לקידום הרעיון. היא משתוקקת לקיום הוועידה
בגלל סיבה עיקרית אחת: היא מכהנת בה כאחת משתי היושבות־ראש.
לסובייטים אין כיום כמעט שום מעמד בעולם הערבי. הם נפלטו מכל המרינות. יש להם ברית עם
סוריה, אך זו משחקת מישחק עצמאי משלה. הם קשורים עם מועמר קד׳אפי, שהוא בלתי־יציב וקצת
מטורף. יחסיהם העדינים עם עיראק מתערערים והולכים. דרום־תימן אינה יכולה לתרום דבר לעניין.
המיפלגות הקומוניסטיות בעולם הערבי קטנות ועלובות(החריג היחידי הוא מעמדה של רק״ח בציבור
הערבי בישראל, וגם זה מתערער עתה במהירות).
ברית־המועצות סבורה כי נוכחותו של אנדרי גרומיקו כיו״ר־משותף בוועידת־שלום תחזיר אותה
למרכז הבימה, ותבטיח לה חלק בסידורי־השלום, כאשר ייכונו.
• מזכיר האדם מעוניין, כמובן, בכל תהלין־־שלום העומד תחת חסותו של האו״ם, מפני שהוא
מחזק את מעמד האירגון. עצרת האו״ם קיבלה שורה ארוכה של החלטות למען העניין הפלסטיני, ואלה
מעניקות למזכיר הכללי סמכויות רחבות לקידום העניין.
• אש״ף פועל מתוך מניעים שונים לגמרי.
הנהגת אש״ף רוצה להגיע למשא־ומתן ישיר, פנים־אל־פנים, עם ישראל. מכל הדרכים האפשריות,
ועידה בינלאומית כזאת היתה מספקת לאירגון את הדרו הנוחה ביותר לכך, מכמה וכמה בחינות.
ראשית, עצם הופעת אש׳׳ף ליד שולחן בוועידה כזאת היתה מהווה הכרה במעמדו כצד שווה זכויות
— דבר שהוא תמיד התביעה הראשונה והעליונה של כל ממשלה זמנית של מדינה־בדרך בשלב זה.
שנית, עצם ישיבת אש׳׳ף בוועידה ליד נציגי ישראל היתה מהווה, כמובן, הכרה דה־פאקטו, ברורה
וחד־משמעית, של אש״ף במדינת־ישראל, על בסיס הדדי — דבר שכל ידידי אש״ף בעולם דורשים
אותו.
כיום כבר יושבים נציגי ישראל ואש״ף ביחד כשווי־זכויות במוסד אחד: מועצת־הביטחון של האדם.
כאשר מתכנסת המועצה לדיון בעניין הנוגע לסיכסוך זה, מוזמנים נציגי ישראל ואש״ף, ונענים
להזמנה. זהו תקדים חשוב, ומיוחד־במינו. לכן מקפיד יאסר ערפאת להדגיש, מדי פעם, שוועידת־השלום
המיוחלת צריכה להתכנס. בחסות מועצת־הביטחון של האדם״ ולא סתם. בחסות האו״ם״.
כשיש תקדים, יכולים שני הצדדים להעמיד פנים ש״אין בזה דבר חדש״ ,ולהקהות את העוקץ של
אופוזיציה פנימית.
שלישית, חשוב לאש״ף לשתף בתהליך את מערב־אירופה, מפני ששם דעת־הקהל נוחה לעניין
הפלסטיני יותר מאשר בארצות־הברית. אש״ף מקווה כי המערב־אירופים יפעילו לחצים על ארצות־הברית.
אש״ף מעוניין גם בהשתתפות סין, התומכת בעניין הפלסטיני. ועידה המתכנסת תחת חסות
מועצת־הביטחון — יש בה מעמד אוטומטי לחמש החברות הקבועות של המועצה, הכוללות, לצד
ארצות־הברית וברית־המועצות, גם את בריטניה, צרפת וסין.
רביעית, בבואו להתקרב לארצות־הברית, אין אש״ף רוצה לשרוף את הגשרים עם ברית־המועצות.
התביעה לוועידה בינלאומית מאחדת את ברית־המועצות ואש׳׳ף.
• ירדן דוגלת ברעיון זה מפני שזוהי דרך נוחה לשתף את אש״ף בתהליכי־השלום. המלך מואס
בהסכמי קמם־־דייוויד, שהתקבלו מאחורי גבו, ותוך זילזול בו. הרעיון של ועידה בינלאומית מושך אותו
גם מפני שזה בא במקום קמפ־דייוויד.
• מצריים תומכת ברעיון, מכיוון שהוא מקובל על ירדן ואש״ף, שני השותפים העיקריים שלה
בגוש הערבי החדש. לעצם הרעיון מתלהבת מצריים פחות, מפני שהוא יוצר מצב עדין לגבי המחוייבות
המצרית כלפי הסכם־האוטונומיה של קמפ״דייוויד. מצריים יודעת שהסכם זה מת, אך אינה מעוניינת
להכריז על כך בלשון חר־משמעית. מצריים מעדיפה תהליך שהוא כולו תחת שליטה אמריקאית. אין
לה עניין בשיתוף הסובייטים.
• אירופה המערבית תומכת ברעיון הוועידה, מפני שהיא תסמל את הפשרת הקיפאון בין
וושינגטון ומוסקווה, שאירופה המערבית מייחלת לה.
כמעט לכל אחת ממדינות־אירופה יש אינטרסים מיוחדים בעולם הערבי. לאחדות מהן, כמו בריטניה
וצרפת, יש מסורת בת מאות בשנים של מעורבות במרחב זה. מבחינה פוליטית, אירופה המערבית היא
כיום מושבה אמריקאית, כשם שאירופה המיזרחית היא מושבה סובייטית. האירופים מודעים למצב זה,
ומרוגזים עליס-מה גם שאמריקה חיבלה בכל יוזמה אירופית במרחב. ועידה בינלאומית עשויה לתת
להם תפקיד עצמאי יותר.

גרומיקו וקיסינגד נועדים בעת הוועידה
פעמוני האזעקה פעלו
בשיחות פרטיות אומרים מנהיגי אירופה בגלוי, כי ממשלת ארצות״הברית אינה חופשית לפעול
במרחב, מפני שהיא שבויה בידי ישראל והשדולה היהודית. הם מקווים שבוועירה בינלאומית יוכלו
ללחוץ על אמריקה לפעול בצורה סבירה יותר, לטובת האינטרס של המערב(כפי שהם מבינים אותו).
• סין פועלת מתוך מניעים דומים. בעת ביקורו האחרון של ערפאת בסין, פורסמה הודעה סינית,
שהעניקה תמיכה מלאה לדרישה זו. בוועידה יהיה לסין מעמד עצמאי.
• סוריה נאלצת לתמוך ברעיון, לפחות בחצי־פה, כדי לפצות את בעלת־בריתה הסובייטית על
הסיוע הצבאי הרב שהיא מעניקה לה. סוריה אינה מאושרת מן הרעיון, המעניק מעמד שווה ועצמאי
לאש״ף, השנוא עליה, ומפני שהוא עשוי להוביל להקמת מדינה פלסטינית עצמאית ו/או קשורה בירדן,
וסוריה מתנגדת גם לכך.

0היעד: אוצוח־הנויח
ני הגורמים העיקריים המתייצבים נגד הרעיון של ועידה בינלאומית הם, כמובן, ישראל
וארצות־הברית.
• ממשלת ישראל, על כל חלקיה, מתנגדת לחלוטין לוועידה הבינלאומית.
ועידה כזאת היתה מפרה את כל ה״לאווים״ ,המאחרים את הממשלה, מאריאל שרון עד אמנון
רובינשטיין, ולמעשה את כל המימסד, מיובל נאמן עד יוסי שריד: לא מדינה פלסטינית עצמאית, לא
נסיגה לגבולות ה־ 4ביוני, לא שינויבמעמדה של ירושלים, לא הכרה באש״ף ולא משא״ומתן עימו.
ברור שדווקא נקודות אלה יהוו את הקונסנזוס בוועידה כזאת. מי שאינו רוצה במדינה פלסטינית
לצד ישראל צריך למנוע את כינוס הוועידה.
• ארצות־הברית מתנגדת גם היא, כיום, באופן מוחלט לוועידה כזאת.
מצד אחד, אין ארצות־הברית מוכנה לתת לברית־המועצות כל רריסת־רגל במרחב, אחרי שהצליחה
בעמל רב להוציאה משם.
מצד שני, כפופה ארצות־הברית — ובעיקר הקונגרס, כלי־התיקשורת והבית הלבן — לשליטת
השדולה היהודית, ואין לממשלת ארצות־הברית כל ברירה אלא לציית להוראות הבאות מירושלים.

סיעה חשובה בצמרת האמריקאית סבורה גם כי שלום במרחב אינו משרת את
האינטרס של אמריקה, וכי המצב הנוכחי של לא־מילחמה־לא־שלום מאפשר
לוושינגטון למכור כמויות אדירות של נשק תמורת פטרו־דולארים ולהחזיק את
מדינות המרחב במצב של תלות מתמדת בה.
עמדתה של ארצות־הברית יכולה להשתנות רק אם ישתנו יחסיה עם ברית״המועצות, ויתחיל עידן
חדש של דטאנט. יתכן שהדבר יקרה בארבע שנות הכהונה השניה של רונלד רגן. בבית הלבן עשויה
לגבור הסיעה הסבורה כי שלום במרחב עדיף בכל זאת על המתיחות המתמדת, מפני שזו עלולה להביא
לנפילת כל המישטרים הפרו־מערביים ולהתלקחות המרחב כולו באש של מהפכה איסלאמית קנאית,
נוסח חומייני.

על בל פנים, ברור כי הועידה תלבש עור וגידים רק אם יקרה אחד משני
המאורעות הבאים, או שניהם יחד: שינוי יסודי בדעת־הקהל הישראלית ו/או שינוי
מהותי במדיניות האמריקאית.

לכן מופנים עתה מאמצי הציר קאהיר־עמאן־אש״ף־בגדאד־ריאד לעבר ארצות־הברית. שינוי
העמדה האמריקאית הוא היעד המרכזי של גוש זה.

ציניקאים ערביים — בעיקר בקאהיר — מזלזלים בכל רעיון הוועידה .״אחת מן
השתיים,״ הם אומרים ,״או שישראל וארצות־הברית ישנו את גישתן, ואז אין צורך
בוועידה, או שישראל וארצות־הברית לא ישנו את עמדתן, ואז הוועידה לא
תתכנס.״
זה נכון, כמובן. אך רעיון הוועידה הוא בכל זאת בעל חשיבות רבה. ברור כי הבעיה הגדולה
הראשונה היא שינוי העמדה האמריקאית, ובעיקבותיה שינוי העמדה הישראלית. אך אם תהליך זה
יצליח, יהיה צורך לשתף בבוא העת את ברית־המועצות בתהליך, ולוא רק כדי שלא תפריע. כבר הוכח
כי כוחה החיובי של ברית־המועצות לקידום תהליך השלום הוא דל מאוד, אך כוחה השלילי — כושר־ההפרעה
שלה — אינו מבוטל כלל וכלל.
יתר על כן, אם ייוצר — ולשם כך דרוש נס — מצב שבו כל הגורמים יהיו מוכנים לשלום, תוכל
הוועידה לספק, בשלב מסויים, מעמד מתאים לקשירת הקצוות.

אבן נואם(מלפנים ביציע: אבנרי והעיתונאי המצרי אחמד חמרוש)
דיין יצא לפוצץ

כיום מהווה הוועידה בעיקר סמל, יעד לכוחות־השלום, רעיון מנחה ומטרה
מדריכה — וכל בר־דעת מתייחם אליה כך.
אורי אבנרי

מחע נפגש שימשן פרס עם י1רם ארידזר, איזה עית1ן־ב 1קר
קוראים בחרות זעם מי בא מיכה רייסר למסיבה חברתית?
נכנסת התרגשו השבוע
מהסיגרים היקרים והשמנים שהגיש
יושב־ראש וערת־הכספיס
אברהם שפירא, לעוברי המדינה
— אנשי מס־ההכנסה
שבאו לדיון בוועדה. שפירא נהג
כך עוד כשהיה חבר הוועדה מן
השורה. אז היו המועדפים שלו
עדי אמוראי, היום סגן שר־האוצר,
ויגאל כהן־אורגד,
שהספיק להיות שר־האוצר.
על פרשת הסיגרים הגיב
ח״כ הוועדה יצחק (״זיגי״)
זייגר :״מישהו כבר אמר שאת
עובדי־המדינה בארץ לא תיקנה
לעולם במיליונים, אלא בנזיד
עדשים.״
אמוראי נשאל השבוע אם
הוא אינו מבוהל מהפגישה בין
שימעון פרם ושר־האוצר לשעבר,
יורם ארידור. אמוראי
היה רגוע לחלוטין :״כפי שאני
מכיר את שימעון, הוא נפגש עם
ארידור כדי להשתכנע סופית
שדולריזאציה לא תהיה לעולם״.
הגדרה חדשה להופעתו
של פרס מצא השחקן יוסי גר״
בר. אחרי שראה אותו לאחרונה
פנים אל־פנים, הוא הגיע למס
קנה
שפרס דומה בהופעתו ל...
מלך שוודיה.
לביטאון מפ״ם על המשמר,
יש אהדה רבה בקרב חוגי
הימין דווקא. השבוע התחיל
לכתוב שם מאיר שיטרית,
ח״כ חרות, טור קבוע. אולי מפני
שהוא ידע שעמיתו לסיעה מאיר
כהן־אבידוב קורא מדי
יום את העיתון ומעדיף אותו על
פני כל עיתון־בוקר אחר.
למזכ״ל ההסתדרות ישראל
קיסר נותנים כבוד בכנסת.
עד כדי כך, שוועדת־החדרים של
הכנסת העבירה מחדרם בקומת
הוועדות את דוברי מיפלגת
העבודה, ומישכנם הקודם הפך
להיות חדרו של קיסר, המבלה
בכנסת זמן מועט מאוד.
רוני מילוא, סגן שר־החוץ
החדש, אירח בביתו חברים
אישיים וחברים ממחנהו של
יצחק שמיר, במסיבה צנועה
שערך לרגל מינויו. קוסם שהוזמן
על־ידי החברים, הפתיע
בכניסתו וקרא בפני הנוכחים
בירכת עלה והצלח. אך מי שהפתיע
יותר מכולם, היה מיכה
רייסר, שבא למסיבה בלויית
הד״ר שוש אביגל, מבקרת

התיאטרון, שאינה נמנית עם
תומכי הליכוד.
איש הרדיו יצחק אלון,
עורך ומנחה יש שאלות. היה
השבוע מתוסכל. כהרגלו הוא
ראיין שלושה ח״כים: שולמית
אלוני מר״ץ, נאווה ארד מהעבודה
ורייסר מחרות. בדרך״
כלל. שאלותיו הפרובוקטיביות
גורמות לחימום האווירה. הפעם
שמרו המרואיינים על קור־רוח
יוצא -דופן, וכל ניסיונותיו של
אלון למשוך אותם בלשונם עלו
בתוהו.
בדיון בכנסת על המשבר
בעיריית תל־אביב, אמר ח״כ
מרדכי (״מורל׳ה״ו בר-און,
שהוא חש שאי־אפשר להשוות
בין תל־אביב וירושלים מבחינת
הקדושה, החן, היופי וההיסטוריה.
הפסיק אותו השר ללא־תיק
יגאל חורביץ :״גם מבחינת
ניהול העיר אי־אפשר להשוות.״
עשרה
ח״כים נדהמים
שמעו השבוע כיצד שר־המישט־רה
חיים בר״לם מודה בעובדה
שמישטרת ירושלים מאפשרת
את קיומה של סיירת אזרחים נגר
פרוצות, המאיימת על העוסקות

יחיד חדש שלה. ג׳ונסון, בעלת קול איכותי מעולה, שרה בעברית,
למרות ששפת״האם שלה היא אנגלית. במופע היא שרה שיר אחד,
השימלה הסגולה, של אלכסנדר(.סשה״) ארגוב. בתום ההופעה ניגש
אליה המלחין, בירך אותה והעיר שהביקורת היחידה שיש לו על
הערב היא שהיא היתה חייבת להשמיע יותר משיר אחד מפרי עטו.
במיקצוע העתיק ועל לקוחו־ 1
תיהם. בר־לב הסביר בתשובה
לשאילתא של מתי שלד, כי
הסיירת פועלת במיגזר החרדי
בלבד.
באותה הזדמנות הודה
בר־לב, שעירא רששורט, אחד
החשודים בהשתייכות לאירגון
הטירור היהודי, עדיין פועל ב־ארצות־הברית
כשליח־עליה.
הפירסומאי יורם כרבע
פגש בחבר ותיק, שהתעוור
במילחמת ששת״הימים. החבר
שאל את ברנע אם נכונות השמועות
על משבר בענף־הפירסום.
״כמו שאותה רואה,״ השיב לו
ברנע על שאלתו.
הכל הופתעו מהופעתו,
הבלתי־מהוקצעת כביכול, של
ראש עיריית תל־אביב שלמה
(״צ׳יץ״׳) להט, בתוכנית מוקד
בטלוויזיה. מתברר שצ׳יץ׳ התכונן
היטב, אך מרוב לחץ הוא
התבלבל ושכח את התשובות
הטובות.
בתיאטרון העירוני חיפה
לא רק משחקים, אלא גם
לומדים שפות. קודם למד דורון
תבורי ערבית, כדי להופיע
בתירגום הערבי של מחכים
לגודו, ועתה נאלצים יוסי
שולק וכל צוות ההצגה בוציה
ללמוד יידיש, משום שמחזהו
של יוסף בר־יוסף יועלה גם
בשפה זו, בעיקבות הברקה של
מנכ״ל התיאטרון, נועם סמל.

ןןןך 1\ 1ך 1ך יושב מאחורי שימעון פרס, הנואס בכינוס של הקונגרס הציוני לנוער. אורגד בן
\ 4 1ו 111 11ה״ ,18 העומד להתגייס לצה״ל, הוא בנו של איש הטלוויזיה אריה אורגד, והוא נמנה
עם מארגני הכינוס, שנערך ביום הרביעי האחרון בבנייני־האומה בירושלים. או מ ד הינחה את הערב
והשתדל לשמור על רמת קריינות גבוהה, משום שאביו בא לבדוק מקרוב איך משתלט בנו על התפקיד.
אורגד־הבן נעזר באביו, שישב ליד הבימה, ומדי פעם הציץ לעברו כדי לדעת אם הוא משביע את רצונו.

הביצה הלבנונית גורמת
למי שמתעסק בה בעיות עיכול.
אחרת איר אפשר להסביל את
העובדה שגם אלוף פיקוד הצפון
אורי אור, וגם מתאם הפעולות
בלבנון אורי לוכראני הסירו
עשרות קילוגרמים ממישקלם
בשבועות האחרונים?

ביום השנה למותו של
דויד(״סבא של יריב״) כן־גור־יון,
סיפר נכדו, ירים כן־אלי־עזר,
על קמצנותו הידועה של
סבו. כן־אליעזר, ד״ר לתיקשו־רת־המונים,
היה נשוי טרי, והזקן
בא לבקרו בדירתו החדשה. בעוד
החתן הטרי היה זקוק בדחיפות
למקרר, אמר בן־גוריון שהוא
יעניק לבן־אליעזר מתנה כלבבו
— ספר. בן־אליעזר הנרגש רץ
לפולה וביקש את עזרתה .״אין
בעיה,״ היא השיבה, וקנתה את
המקרר הדרוש. כאשר שאל
אותה בן־גוריון מה קיבל הנכד
לבסוף, היא ענתה :״קניתי לו אנציקלופדיה.״
מאמן
הכדורסל הישראלי
רלף קליין, השוהה בגרמניה,
גילה שם דרך מעניינת להשמיע
קללות. מכיוון שכל קללה הפוגעת
בעובד הציבור גוררת בעיק־בותיה
קנס בשיעור קבוע, אפשר
לשמוע ברחובות גרמניה אחד
אומר לשני :״אני מקלל אותך
ב־ 40 מרק!״ קליין חיפש ומצא
את מדריר־הקנסות, ועכשיו הוא
יודע על־פי הסכום, מהן הקללות
שמטיחים הגרמנים זה בזה.
אהבת־הפירסום של נשים
הזכירה לאיש הרדיו הוותיק
שמואל (״שמואליק״) שי ראיון
שערך עם כוכבת הקולנוע
מרלן דיטריך. היא סיפרה לו
שהנאתה הגדולה היא להאזין
להקלטות של מחיאות־כפיים
שיש לה בביתה.

הד״ר מיכאל כר-זוהר
מוצב במקום ה־ 51 ברשימת
המערך לכנסת, אבל הוא כבר
חושב קדימה. כאשר מדובר על
גלריית האישים שתחליף את
ההנהגה הנוכחית של המיפלגה,
הוא ממהר לצרף את שמו אליה.
ה עו ל ם הז ה 2 4 6 8

ירדנה מלר, מזכירת
סיעת הליכוד בכנסת, נראתה
באחרונה באוניברסיטה העברית
בימי פעילותה של הכנסת. היתה
זו הפתעה למי שראה אותה,
משום שבימי הכנסת העשירית
היא לא עזבה את המישכן, בגלל
לחץ־עבודה רב. הקואליציה הנוכחית
מאפשרת לה מירווח
נשימה, וכך היא יכולה להתחיל
בהשלמת התואר הראשון שלה
בהיסטוריה.

השדכנית הלנה עם־רם
לא שכחה את ניצחונה בתביעת
הדיבה נגד קריינית הטלוויזיה
שרי רז. עתה היא מספרת
שחלומה הגדול הוא להתעמת
על בימה אחת עם רז.
הד״ר עמי צדנוב, רופא
עור ומין, סיפר שהוא למד
סקסולוגיה בהמבורג. הזכירו לו
שהעיר הגרמית היא מרכז סקס
בינלאומי. צ׳רנוב הסביר שאת
התיאוריה הוא למד באוניברסיטה,
ולגבי הפרקטיקה הוא
מעדיף שלא לענות.
ח״כ העבודה מיכה
חריש נהנה לשחק כדורגל נגד
בניו, והוא מרשה להם לנצח

לו, הוא סיפר שהוא אחיו של ידין
השחקן. אז הביאו לו כיסא מתקפל
וידין יכול היה להיכנס
לאולם.
כשאחד משמשיו של
ראש־הממשלה ושר־הביטחון באותה
תקופה, דויד בן־גוריון,
שהיה ידוע בלשונו החדה, אמר
לו :״ידין רוצה לדבר איתך,״ הוא
שאל בסקרנות :״איזה ידין —
השחקן או הארטיסט?״
כשידין השחקן הופיע
בתפקיד הראשי במחזמר קזבלן,
הוא נתן טרמפ לחייל מארוקאי.
שוטר עצר את המכונית, ספר
ומצא שיש בה נוסע אחד יותר
מהמותר. לא עזרו תחנוני ידין,
שהסביר כי אינו יכול להוריד את
החייל בגשם שוטף באמצע הדרך.
השוטר רשם לו דוח. כשהגיעו
למקום חפצו של הטרמפיסט
החמישי, ירד החייל, לא
לפני שהגיש לידין סכום כסף
בגובה הקנס. ידיו ניסה לדחות
אותו, אך החייל הסביר :״בזמן
שהוא רשם לך את הרפורט אני
כייסתי אותו!״
ההתארגנות החדשה של
מפ״ם ור״ץ להקמת גוף חדש

בשם מס״ר (מרכז סוציאל־דמוקרטי)
מבוססת על חלוקה
שווה של תפקידים לכל מרכיבי
הגוש. כדי למנוע תסיסה עוד
בטרם הכינוס הראשון מונו
שלושה דוברים כדי ששום
מרכיב לא יקופח. הדוברים הם
צלי רשף, אחיו של רפי רשף
מגלי־צה״ל ומהטלוויזיה הלימודית,
המייצג את שלום עכשיו:
בתיה קינן ממפ״ם: ומיכל
רפאלי מר״ץ.

פסוקי השבוע
• העיתונאי אמנון
אברמוביץ׳ ,על מימון שהייתו
של אריאל שרון בינו־יורק :״את
30 אלף הדולר הוא עוד עשוי
להחזיר. את 603 הבחורים הוא
מסוגל להחזיר?״

• ח״כ הליברלים פינחס

גולדשטיין, לח״כ ר״ץ רן כהן:
״צריך לעשות לך טיפול הורמונלי,
כדי לרכא את היצר שלך
נגד שרון״.

•ח״כ שינוי מרדכי ויר•
שובסקי :״כמו שהשר שרון

גונב דעת — עכשיו הוא גונב
כספי־ציבור.״

משולם ויקליס

אוחז בביטנה של אשתו הצעירה,
שחקנית הקולנוע הבלונדית פיה
זאדורה, העומדת ללדת בבל יום את בנם המשותף הראשון. היא
כבר מצפה לתפקיד הקולנועי הבא שלה, מייד אחרי הלידה הצפויה.
ריקליס, המיליונר הימני היורד החי בארצות־הברית, מבוגר ממנה
בעשרות שנים. יש לו בת מנישואים קודמים שלו, המבוגרת מפיה.

• השר ללא תיק(.,ללא
שני התיקים״) יוסר בורג

| | 1\ 1ך* ץ הבימאי הישראלי הצעיר שב עתה משני פסטיבלי סרטים: האחד בריו דה״זנרו
111x11 שבברזיל, והשני בבילבאו שבספרד, שם הוא הציג את סירטו הקצר הסוף. דישי
!1 111
הוא הישראלי היחיד שהופיע בשני הפסטיבלים ללא שום עזרה ממשלתית. בריו הוא פגש בשחקנית
הצרפתיה ואלרי קאפריסקי. היא אמנם לא צפתה בסרט הסוף, משום שבאותה שעה הוקרנו סרטים שבהם
היא השתתפה, אבל לעומת זאת היא נפגשה לשיחות ארוכות עם דישי מחוץ לאולם ההקרנות.

אותו. מי שלא מבין אותו הוא
ידידו יוסי שריד, שאינו מרשה
לילדיו בשום פנים ואופן לנצחו,
משום שהוא אינו מסוגל להפ־סיר.
הכימאי
יוסף מילוא נזכר
בתקופה שבה פעל התיאטרון
הקאמרי בבניין קולנוע מוג־רבי.
באותה תקופה לא היה
בית־שימוש לשחקנים והם היו
נאלצים לרוץ בהפסקה לחצר
הקאמרי כדי לעשות שם את
צרכיהם. מילוא פנה ליעקב
מוגרבי וביקש שיטפל בעניין.
אחרי חודשיים, כשבא אליו שוב
מילוא וביקש לדעת מתי סוף־
סוף יוקם בית־השימוש, אמר לו
מוגרבי :״לא הצלחתי. אחי ת*
אופיק לא מבין באמנות!״
בשנים האחרונות נהג
השחקן יוסף ידין להציג את
עצמו כאחיו של הפרופסור יגאל
ידין. אבל בתחילת הקאר־יירה
הבימתית שלו המצב היה
שונה. כשידין היה רמטכ״ל, הוא
בא לחזות בהצגה שבה השתתף
יוסף. האולם היה מלא מפה לפה
וגם לרמטכ״ל לא היה מקום. רק
אחרי שמדיו ודרגותיו לא עזרו
ה עו ל ם הז ה 2468

— על איומי הפרישה של ש״ס:
״זה רק סערה בחצי כוס מים וגם
הם כבר די מלוכלכים״.
• הרב אריה דרעי, מזכיר
מועצת חכמי־התורה, על
מיפלגתו :״אנו מוכנים לקבל את
התרנגולת הקטנה (מישרד־הד־תות)
ואפילו לתת ממנה פולקע
למפד״ל״.

• השר יצחק פרץ :״אני
באמת נראה כמו נעבעך?״

• ח״כ התחיה רפאל

(״רפול״) איתן :״כל חרוץ
ובעל יד עובדת /לא ממהר
לנטוש ארץ מולדת /וכל קל
דעת שאינו חרוץ /תמיד ימהר
לארצות החוץ״.

•איש־העסקים אברהם

(״בדמה״) שביט, על הפרופסורים
:״הם מקשקשים בקומקום,
לומדים סינית עתיקה. זה
לא נותן למדינה כלום״.
• הנ״ל :״יש לי רגישות
לפועלים. אצלי פועל זה לא מכונה
שאפשר לזרוק״.

• מזכ׳׳ל ההסתדרות

ישראל קיסר :״נהפכנו למנ־קי־הארובות
של הליכוד.״

• הבדרן דודו דותן:
״מאז שהוכרז על ההקפאה, אפילו
הלילות קרים מבעבר״.

• אלוף פיקוד הדרום
משה(״בריל״) בר־כוכבא:
״אני אוהב ערבים. את הנאמנות
שלהם. ההגינות. הכנסת האורחים
שלהם.״

• ח״ב ר״ץ יוסי שריד,
למאיר כהנא :״ערפד, ערפר —
לך מכאן!״

• יושב-ראש ועד עובדי
.,אתא״ ,פינחס (.,פיני״)
גרוב :״הרדימו אותנו והובילו
אותנו כמו שהובילו שישה מיליון
יהודים לטבח״.
הצייר נמוד הקומה בא לאכול ספגטי להנאתו במיסעדה, והופתע לגלות
שצלמי״עיתונות ממתינים בפתח. הם לא חיכו לו. באותו מקום, באגף
אחר, נערכה מסיבה לכבוד סרט שעדיין לא צולם. ברנשטיין, שמאחוריו תערוכות רבות שנושאן
דומה -יהדות מיזרח־אירופה -העדיף הפעם אוכל ים־תיכוני על־פני המזון היהודי המיזרח־אירופי.

משה בונשטיין

• שר המישפטים משה

ניסים :״אין עוד מדינה בעולם
שיש בה חופש־ביטוי כמו
בישראל.״

אהרון הראל:

שדד תאומי:

זיווה להט:

,.חששו מפגיעה בחסינות ,,אני בטוח שוומא ,,בענייו הזבד בעל
שר נר חבוי־הננסת!״ מקבלת יותר מבולוניה!״ יותר לחוץ ממני!״

המערך מנע החלטה להסיר את חסינותו של מאיר
כהנא. שלוש כותרות לא גדולות ביותר בעיתון וזהו. מי
שלא עבר לסדר־היום על העניין הם דווקא במה מחבריי,
שהצביעו למערך שלא מבינים למה הם עשו את זה. ואם
לאזרח, שרק נתן את קולו למערך לא נעים, מה מרגיש
חבר״כנסת של המערך ו שאלתי את ח״כ אהרון הראל.
אני, כמובן, בעד צעדים נגד כהנא. הבעיה שהתעוררה היתה
איר לא להגיע למצב של פגיעה בחסינות חברי־הכנסת בכלל.
אבל גם כך אם אני צריך לשקול פגיעה בחסינות של כולם מול
הנזק שעושה כהנא, אני מכריע ללא היסוס בעד צעדים נגד
כהנא.

השביתה בתל״אביב נגמרה, אבל לא הבעיות הכספיות
של העיר הגדולה בארץ. כמה מתושבי תל־אביב חתמו על
מודעה גדולה בעיתון, שבה נאמר כי לתל״אביב מגיעים
כמיליון איש ביום, וכל השרותים הניתנים להם עולים כסף
רב. לכן צריך לעזור לתל״אביב לקבל מעמד של עיר מיו חדת.
שאלתי
את עודד תאומי, אחד מהחותמים על המודעה,
מה עם הכספים שאותם מיליון נפש מכניסים לעיר דרך
חנויות, מיסעדות, בתי״קולנוע וכר.
זה כסף שלא הולך לעיריה. צריך שהממשלה תכניס כסף
לעיריית תל־אביב לכיסוי ההוצאות המיוחדות שלה.

• ככה זה בכל עיר גדולה בעולם. לרומא מגיעים
מהפרברים, לפאריס מגיעים מהפרברים, ללונדון
ולאמסטרדם. האם בדקתם איך נוהגים שם?
אני בטוח שרומא מקבלת יותר כסף מבולוניה, אבל לא בדקתי
את זה. אני פשוט חושב שצ׳יץ׳ הוא ראש־עיריה כביר, ואני אחתום
על כל מודעה שיבקשו ממני לחתום.

• כלומר, צ׳יץ׳ ביקש ממך לחתום על המודעה?

• מה ההרגשה שלך לגבי תוצאות הדיון, שייערך
בשבוע הבא, בנושא זה?

אני לא יודע בדיוק.

אני מקווה שכולם יגיעו לדיון וכמעט ברור לי שהרוב יכריע
בעד•

אני לא יודע.

2 0ווו

• אז מי יזם אותה?
• מי שילם עבור המודעה?

הבית הפרטי שלי נראה כמו מזבלה עירונית. בקצה
המטבח עומדות שש שקיות״זבל סגורות וקשורות ומחכות
לגאולה. פשוט לא נעים לי להוריד את הזבל ולצרף אותו
לערימה הענקית, שכבר ממילא חוסמת את כל המידרכה
למעבר הולבי״רגל. שאלתי את רעיית ראש עיריית תל־אביב,
זיווה להט, מה היא עושב בזבל הפרטי שלה. זה היה
כמובן, כשהשביתה עוד היתה בעיצומה.
אני סובלת, כמו כולם. אבל כדי לפתור את הבעיה איכשהו,
קניתי עוד פח אחד גדול, ואני מסתדרת בינתיים.

• את מנסה ללחוץ על בעלך בעניין זה?
הוא הרבה יותר לחוץ ממני.

..מת״חסים אר ההווים .,רצעו׳ ,בער ה8אה ..׳ש ר נו ה ו גשה
כאל ציבוו בטלני!״ הוא גם בער הדיעהר שלספוים תהיה פריחה!״

כבר בשיחתו השציה בטלוויזיה הצליח בימה שביש
לעצבן אותי עד מוות. בענייני אינפלציה וכלכלה אין לי
ויכוח איתו, הוא בשח יודע יותר ממני. אבל פרשנות
כלכלית, כנראה, אינה מספיקה לו והוא מרגיש צורן נפשי
להטיף מוסר להורים. אדון שביט בשום אופן לא מבין
מדוע ההורים לא מתארגנים והולכים לנקות את בתי״
הספר .״מה הבעיה לארגן 30־ 40 הורים שיעשו נקיון ר הוא
שאל. לצערי, אינני יכולה לראיין את עצמי במדור זה, ולכן
פניתי לכמה מחברותיי ושאלתי אותן מה דעתן.
רודה מנס, העובדת בשתי מישרות בחוץ ועוד אחת
כעקרת״בית בבית, אמרה לי:
אני אשמח מאוד לנקות בתי־ספר כדי שלילדים שלי יהיה
נעים בהם. רק הייתי מבקשת ממר שביט שיגיד לי בדיוק מתי
לעשות את זה. כשאני קמה בבוקר, אני הולכת לעבודה ולא
לבית־קפה בדיזנגוף. מהעבודה הזאת אני נעדרת כשיש חופשות
לילדים, כשיש שביתות־מורים, ולפני שנתיים, כשהילד היה בגן,
גם בזמן שביתות־עיריה.
אני נעדרת כל חודש וחצי, כדי לשמור בבית־הספר, אני
נעדרת גם כשהילדים חולים, כמובן. אם אתיישב ואעשה חשבון
כמה ימי־עבודה לא עשיתי בגלל הילדים בגן ובבית־הספר, ואם
אלך עם הפתק הזה לבומה שביט כמעסיק, אין לי צל של ספק
שהוא לא ישמח לקבל אותי לעבודה במיפעל שלו, ועוד פחות
מזה ישמח לתת לי ימים נוספים לניקוי בתי־ספר.
מה שהכי־מרגיז אותי זה שמתייחסים אלינו, ההורים (ואני
יודעת שכולם חושבים על אמהות בענייני חופשות, שביתות
ונקיונות) ,כאל ציבור בטלני, המבלה את ימיו בשתיית קפה
בשמש.

תערוכה ראשונה מסוגה בארץ נפתחה השבוע בגלריה
הלבנה בתל״אביב. בתערוכה מציגים 11 גרפיקאים את
עבודותיהם הדחויות. בלומר, עבודות שהוזמנו כדי
לפרסם מוצר ואחר־כף נדחו על־ידי המזמינים. יוזם
התערוכה והאוצר שלה הוא הגרפיקאי גלי הוס. שאלתי
אותו כיצד נבחרו העבודות הדחויות הבי־טובות בארץ,
לפי דעתו.
אני לא בחרתי עבודות. פניתי לגרפיקאים הטובים, לפי דעתי
וקיוויתי שלכל אחד מהם יהיו כמה עבודות דחויות. הם לא
איכזבו אותי ויש תערוכה.

• לצד העבודות הדחויות בתערוכה, מוצגות
העבודות שהתקבלו. כאיש העוסק בפירסום —
אתה חושב שהדחויות נדחו בצדק והאחרות אכן היו
ראויות לסרסם את המוצר?

לגמרי לא. אני חושב שחלק מהעבודות הדחויות הן הרבה
יותר טובות, לא רק מבחינה אסתטית, אלא גם מבחינת פירסום,
מהעבודות שהתקבלו לבסוף.

• מי הוא האיש הקובע איזה עבודה תעשה
סירסום טוב יותר למוצר שלמענו הוזמנה?
לצערי, בעל המאה הוא גם בעל הדיעה.

• הנושא הזה, של גרפיקה לשרות הסירסום,
מפותח מאוד בשנים האחרונות בעולם. מה המצב
אצלנו?
אצלנו העסק פחות מפותח מאשר בארצות מערביות אחרות,
אבל לאו דווקא בגלל האמנים עצמם. יש כאן בעיה של גודל
אוכלוסיה. בארצות־הברית, למשל, הברק מיסחרית תזמין עבודה
מיוחדת לעיתון המיוער לקהל מסויים ועבודה אחרת לעיתון
אחר, המיועד לקהל אחר. אצלנו, המזמין רוצה להשתמש באותה
עבודה לכל העיתונים הקיימים, ואז אין ברירה אלא לדבר אל
מכנה משותף, שבדרך־כלל הוא לא גבוה. וכאן יש השפעה
הדדית. זה מה שנותנים לקהל וזה מה שהקהל מכיר. לכן הרמה
אצלנו עולה לאט מאוד, ויש פער קבוע בינינו לבין העולם
המערבי.

אין יום שבו אני לא מבחינה, תיד כדי לכתי ברחוב,
בשתיים־שלוש חנויות שנסגרו. אין ספק שהמצב הכלכלי
גורם לכן. ובכל זאת, פה ושם יש מישהו חדור״תיקווה
לשוב, שפותח חנות חדשה. בלב דיזנגוף פתחו שתי נשים
צעירות, פאני הירשנזון ואליענה ידוב, חנות־ספרים בשם
״תולעת ספרים״ .נכנסתי לחנות ולא יכולתי להתאפק
מלשאול אם הן השתגעו לפתוח חנות חדשה בדיוק עכשיו.
לשתינו יש הרגשה שבגלל המצב הכלכלי הגרוע תהיה פריחה
גדולה לספרים. זה אחד הדברים האחרונים שאנשים מוכנים
לוותר עליהם. אפילו אני בעצמי הייתי קונה פעם מתנות לחברים
ולחברות שלי בסכומי כסף די יפים. היום עברתי לספרים בלבד.
ספר הוא המתנה הכי זולה והכי מכובדת שאפשר לקנות.

• במרחק 100 מטר מימינכם מצויה חנות־הספרים
הוותיקה ״פרוזה״ ובמרחק 100 מטר
משמאלכם יש חנות ״ספרי״ .מה הסיכויים של חנות
קטנה וחדשה להחזיק מעמד ליד שתי הגדולות
והוותיקות האלה?

הכוונה לא היתה לפתוח עוד חנות־ספרים. נכון שנחזיק בחנות
גם ספרים שאפשר להשיג בחנויות אחרות, אבל אנחנו רוצים
להתמחות בעיקר בכיתבי־עת מכל העולם.
לקוח יוכל להיכנס אלינו, לראות עשרות כתבי־עת בתחומים
שונים כמו ארכיטקטורה, עיצוב, תיאטרון, סיפרות. אם הוא ירצה
משהו שאיננו בחנות אנחנו נזמין כל כתב־עת שהוא ירצה, מכל
מקום בעולם.

• כמה ספרים צריכה החנות שלכן למכור ביום
כדי שתתחילו להרוויח?
100 ספרים ביום. ברור שזה לא יקרה בהתחלת אבל ברור לנו
שעסק טוב צריך לבנות לאט־לאט. ואם בחודשים הראשונים לא
נרוויח, אלא רק נכסה את ההוצאות, לא נתייאש.

• ראיתי שאתן מקבלות הזמנות בטלפון.

נכון. החלטנו להציע שרות יוצא־דופן. לקוח מוכר יוכל
להזמין ספר, או כתב־עת, ואנו נדאג להביא את זה לביתו או
למישרדו, אם אין לו אפשרות להגיע אלינו. לא תשמעי אצלנו
את המישפט ״תבוא בעוד שבוע ואז יהיה הספר.״ כשיהיה הספר
שהוא רוצה, הוא יקבל אותו הביתה.

דניאלה שמי

שיטת הניקוד פועלת

מ תנו ת
הכל הלך שם בקטנות — בחתונה של יפה
כפיר ואורי גרבנאו. בומבסטיות אינה
הסיגנון שלהם. הבון־טון אצלם הוא באנדר־סטייטמנט.

החתונה לא ערכו, חלילה, באולם גדול
ומפואר, אלא בווילה הצנועה שלו בהרצליה־פיתוח.
לא הזמינו אלף אורחים, אלא קצת, קצת
מכל תחום — קצת תעשיינים (דויד מוש־ביץ)
,קצת אמנים(צביר,ה פיק) ,קצת עיתונאים,
קצת מישפחה, קצת אנשי־עסקים וקצת
חברים.
דקה לפני החופה הגיש אורי(יבוא־יצוא) ליפה
מפתחות של קצת מכונית(פיאט, שעליה חלמה),
ודקה אחרי החופה קצת טבעת עם קצת יהלום (5

ירח־דבש? שום דבר מיוחד. סתם, נוסעים קצת
לסאן־מוריץ בשווייץ, לעשות שם קצת סקי,
ולפגוש את כל המי־ומי, המתאספים שם כמו
עולי־רגל, מכל קצווי העולם לפני חג־המולר
וראש״השנה האזרחית החדשה, להילולה השנתית
המפורסמת.
אגב, יפה ואורי בוודאי ייפגשו שם את עירית
פרידמן (לנדאו) ,אחת מ״סז הנשים האלגנטיות
ביותר בעולם, בתו של בעל מלון דן, המגיעה
לסן־מוריץ בכל שנה, כשתג־הזיהוי הקבוע
שלה: מעיל־מינק לבן משגע, שבו היא יוצאת
להחלקה.
אחרי ירח־הדבש, תצטרף יפה לאורי בעיסקו,
וחסל סדר דוגמנות.

יסה כסיר ואורי גרבנאו
קצת מכונית וקצת שווייץ

גריישוט^
או 13
על חוות־ההרזיה בגריישוט שבאנגליה כבר
סיפרתי לכם בקצרה ובמרומז. מדוע אני מכנה את)
גריישוט חווה, ולא ארמון, אינני יודעת. אך זה ז כינוי מקובל למקומות־הרזיה שונים.
גריישוט הוא ודאי המהודר והיוקרתי ביותר.
וכמו בכל תחום אחר, אחינו בני־ישראל ממלאים
את חדריו, ובכללם נציגות כמעט קבועה של 1 ישראלים.
כמו הישראלים, כך גם בני־דודינו בעלי
בארות־הנפט. גם להם נציגות רצינית, ולא
פוסקת. אנשי הצוות מקדמים כבר אוטומטית את
הישראלים בשלום, ואת הערבים במרחבה רחב
וחייכני.
בחדר־העישון יושבים נציגי המיזרח התיכון
ומאזינים או משתתפים בנושא־השיחה הקבוע
שם, גורלו ועתידו של המרחב שלנו. האורחים
האחרים נוטלים חלק בשיחה, ומנסים לגשר על
פערים — אם נוצרים כאלה — אך השיחה תמיד
נעימה ותרבותית והאווירה תמיד נעימה. הסיגנון
האנגלי העצור שולט גם כאן. איש אינו מתפרץ,
ואיש אינו מרים את קולו. חוזה־שלום בינינו לבין
שכנינו יכול להיחתם כאן תוך שעות.
עד כאן חרר־העישון. על מה שהולך ביתר
חלקי הבית חלוקות הדעות. המקדימים לישון,
טוענים שהכל מתנהל שם על מי־מנוחות.
המאחרים בנשף טוענים שאין כמו גריישוט
לאימוני קפיצה — קפיצה הצידה. בחשאי...
גם אלה וגם אלה נעלמים, לפעמים, ויוצאים
לחטוף ארוחה דשנה, באיזה מיסערה קטנה
באיזור, ללא עין רואים.

על האוגינאן

לו היו מעמידים מיכמונת־מהירות במישרדי־הרבנות, לנישואים ולגירושים מהירים, היה עורך־הדין
שימחה זיו חוטף רפורטים. בבית־הדין לעבירות־תנועה מביאים לשופט לפני גזר־הדין את גיליון
ההרשעות הקודמות של הנהג. לגליונות של רבים מהם קוראים טפטים, הם יכולים לכסות קירות
שלמים.
אצל שימחה זיו הטפט התחיל ברבנות. תחילה נישא כשפרצה מילחמת״הלבנון, וזו עוד לא הספיקה

שימחה זיו ועירית פרנק
ושוב -בום טראח -לרבנות
להסתיים כשהתגרש לראשונה. ועדיין, במהלך הפעולות העויינות מצד השיעים בדרום. נשא זיו את
עירית פרנק השחקנית לאשה, ושוב בום טראח, ולרבנות. מה קורה שם? השד יודע.
אין שוטרי־תנועה לנישואין, וזה מה שקורה. אילו היה חוטף דוח אחד על מהירות, היה חושב פעמיים
לפני העבירה השניה.
אגב, בא לי רעיון: אם יש מיכמונת ויש טפטים, מרוע שלא יהיו שיטת־הניקוד, ברירות־קנס וקורסים
לנהיגה מונעת, או אמצעי־מניעה לנישאים בחופזה ומתגרשים בחיפזון?

איפה תמצאו עוד מדינה שבה אוסר החוק ן
במפורש לקלל נשים נוהגות?
רק בגרמניה, ידידי, רק בגרמניה. שם לפתוח
את הפה, ולשלוח את הנהגת החולפת על פני (
מכוניתך לכל הרוחות היא עבירה חמורה, וקונ־סים
שם את האשמים ב־ 40 מרק על כל עבירה*,
שחקו תיאטרון חיפה עמי ויינברג1
איזה עם! איזה אלגנטיות:
מאז יצא החוק, כשחולפת נהגת באוטובאן מופיע בשני תפקידים בשני מחזות, המשוגע
במהירות הבזק על פניך, או סתם מעצבנת אותך בבוציה והבובה בגיטו. בין הצגה להצגה הוא1
ברמזור, אתה מוריד את החלון, ובמתק שפתיים הספיק להיות השבוע נוכח בהצגה האישית
מטיח. :בגללך, מותק, אני מוכן לשלם 40 מרק!״ .החשובה ביותר שלו. ויינברג השתתף בחוויה
אך נהג לנהג נשאר ככלב לכלב, או כזאב של אשתו, שוש מרציאנו, שילדה את בתם
לזאב :״זנב־שור ארור שכמותך, חזור לחיק אמך ן הבכורה בבית״החולים רוטשילד בחיפה. שוש,
שחקנית־התיאטרון הנמצאת בחופשת הריון
הפרוצה...״
)ולידה, קיבלה את מלוא העזרה מוויינברג לפני
למחרת קמים כולם, והולכים להתענג על הלידה ובמהלכה, ולכן היא נתנה את הסכמתה
מיגוון העיסויים, כשהנשים מתחרות על טיפול )המלאה שהבת תיקרא דניאל, על־שם אחיו של
עמי, שנפל במילחמת יום־הכיפורים.
מידיו של כושי חסון בעל ידי זהב, והגברים
מתיישבים בבריכת־הג׳קוזי ומצפים לכך שאיזה׳
עלמה צעירה וחטובה תסיר את חלוק הרחצה ׳,לשעבר, מרים תמיר, לסקר של שבוע־שבו־ותצטרף
עירומה כביום היוולדה לחבורה העליזה ׳.עיים. מעניין לאיזה מסקנות יגיע.
אצלנו לא ירשו מתירנות כזאת, על פי חוקי
מי בדרך? מנחם גולן ורחל אשתו, לקצת
ישראל, וכדי לבדוק את הנושא וללמוד כיצד
להילחם בתופעה, הגיע ניצב אברהם תורגמן, נופש והרזייה, וקצת עיסוי שונה מזה של שיטת
ראש המחוז הדרומי, בלוויית בת־דודתו ואשתו־ פלדנקרייז, שבה עוסקת רחל.

ריחז בתימהון{ אולימפיאדה

מעריצות את יצחק רבין? רוצות להצטרף
למועדון? אין בעיה! פעם בשבוע מתכנסות
החברות באולימפיה, המיסעדה היוונית, ומרס־קסות
את נושא הערצתן.
יושבת־ראש המועדון היא, כמובן, לאה רבין

יצחק רבין

רחצה מעורבת בג׳קוזי
עשירים ישראליים ועשירים ערביים בסיגנון בריטי מאופק

כינוס במיסעדה
עצמה, והחברות מהשורה הן ניבה לניר, עוזרתו
של רבין מזה כמה שנים, ועליזה וולך, הכתבת
לענייני־מיפלגות של דבר.
הייתי מצטרפת בעצמי, אך לפני 30— 20
שנה, כשאני עוד הייתי בגן, וליצחק היתה בלורית.

\1־\גם וזס\
כל הסיפור התחיל כשיגרה, סתם סיבוב
ברחובות השכונה, והסתיים באירוע מסירטי

באפטר קיטון.

ארבעה יצאו לשוח ורק שלושה חזרו. הרביעי
ראה ברונטית והופ, כמו כלב מיוחם התחיל
לרדוף אחריה, ועד כה לא חזר.
לנירה גל וליעקב בן־הרצל יש אוספי
אמנות וריהוט נהדרים, ואוסף כלבים. משהו־משהו.

01111111]
11101111
עוד

רחל שרון הכירה את בעלה הראשון כשעבדה בשגרירות ישראל
באנקרה שבתורכיה, כשהצטרפה לצוות כילידת־המקום. בעלה עובד קול
ישראל במחלקה הספרדית. משה סליווה והיא חזרו ארצה לפני שש
שנים, בלוויית בתם הקטנה.
העניינים בין השניים לא התנהלו על מי־מנוחות, והסתיימו בגירושין.
אחריהם חיפשה רחל עבודה הולמת, ולבסוף התחילה לעבוד כעובדת
מקומית בשגרירות אוסטרליה בישראל.
בשגרירות הכירה את היועץ המיסחרי והתעשייתי, ברום לינדמיר,
וכשזה נפרד מאשתו, שחזרה לאוסטרליה, תפסה רחל את מקומה. עכשיו
מתכננים השניים את נישואיהם בפברואר הקרוב. עולם קטן.
בצפו רוצים לפגוש בי משוטטת? אל תחפשו
מיזרחה לאיבן־גבירול, דרומה לשינקין וצפונית
מרחוב ירמיהו. על החוטאים מחוץ לטריטוריה
נירה גל
שלי שתכתובנה הנמושות. לאילו אני מתמונת?
יצרים בהמיים
בחייכם — כולן מלבדי!
אך מה שעושה החורף במדינת רחל, לא
ביום השישי יצאה נירה לסיבוב היומי עם
שלושת כלביה, כלב הרים פירינאי וזוג אפגנים ),עליכם! כולם מתכרבלים בתוך הפרנס (שמיכות
זכר ונקבה. הכל הלך כשורה, עד שחתיכה מש פוך, בלעז) ומתכסים — אם אין כאלה — אשה
געת, ברונטית מגזע זאב, ומדיפה ריחות ניחוח \ ,בבעלה, ובעל באשתו. משעממים, מוות!
באין ברירה, שלחתי שפיונצ׳יק אל מעבר
נקלעה למסלולם. שני הזכרים שבחבורה לא עשו
חשבונות לנקבה שבחבורה, והתחילו בדהרה מ להרי־חושך, לרמת־אביב, שיאסוף קצת סיפורים.
תחת לפנות לעבר האוניברסיטה, מקור לא־אכזב
טורפת בסימטאות נווה־צדק.
נירה ניסתה ללחוץ על הברקסים, אך עד לסיפורים עסיסיים, טעה הטמבל בסיבוב והגיע
מהרה הוטחה ארצה ונגררה אחרי הזכרים העלי לטלוויזיה הלימודית. להלן המילים האחרונות
זים, כשהיא אוחזת ברצועות עד כלות כוחה. שהעלה על הכתב, לפני שהידקתי את החבל על
לבסוף נכנעה ליצרים הבהמיים של הזכרים והני צווארו:
רחל,
חה לרצועות, לא לפני שנחבלו רגליה ונשרטו
לקחתי סיבוב לא נכון ברמת־אביב, והגעתי
כהלכה.
נירה חזרה הביתה, וכמוה גם הנקבה האפגנית לבית־ספר לרפואה, פחד אלוהים! גם החיים דווהנער
הפירינאי. אך הפלייבוי האפגני נעלם בסי מים שם למתים, על אקשן אין מה לדבר. לך
בוב, ולא שב. אחרי סיום הופעותיה במועדון ותכתוב סיפור עסיסי על רופא או סטודנט !
המערה ואחרי שהתאוששה קצת מההלם, יצאה לרפואה. ביזבזתי שעה וברחתי. מעבר לעיקול
נירה לסיור באשמורת הקטנה של הלילה בסימ־ ראיתי כתובת גדולה ושילוט של הטלוויזיה !
טאות תל־אביב העתיקה, ועד לגן צ׳ארלס קלור הלימודית. נכנסתי.
חיטטתי בפינות אפלות, אפס כלום. אף אחד !
הגיעה, הלוך וטפוף ושרוק. אך בוני האפגני,
בעל לב של אבן ויצרים של זכר בוגדני, נעלם לא שולח ידיים לאף אחת, אין פינת־מיזמוזים,
כלא היה. עתה יושבות שתי נקבות וצמות מצער, אפילו במחסן התפאורות, שום דבר! אפילו1
כמו בפעמים קודמות כשהחתיך נעלם, והפירינאי לחישה לוהטת באוזן יפה לא נלחשת שם.
התעייפתי, חיפשתי את המיזנון, ותאמיני או ן
מביט, ועיניו כלות.
לא — כל האקשן הולך שם דווקא במיזנון,
התאווה שם היא לסנדוויצ׳ים ועוגות. תאוותן
בשרים? הס מלהזכיר!
על מה מדברים שם? על הסיבוב האחרון של ן
מיקרי הגירושין בין עובדי הטלוויזיה. מסתבר
שכל דבר בא שם במחזורים. היה מחזור שלן
פטירת קרובים, לא עלינו, והיה מחזור של
הריונות. פיתאום היו חצי מהנשים בבניין קורנות ן
מאושר כשכרסן תופחת, לאחרונה יש סיבוב של
פרידות וגירושין. ליקטתי קצת שמות, אולי את ן
מכירה אותן.
חווה כפרי, למשל, שהיתה בשנים האחרו־ ן
קצת על התיאטרון, ומשהו על האופטיקאים? נות לחווה אוסטרובסקי, אשתו של אבי אוסט־יש
משהו קטן, אך נשמע מלבב, ואיך אפשר רובסקי המנצח, חוזרת לסטטוס הקודם שלה, ן
למנוע זאת מקוראי?
גרושה, אך תחת ,+2הפעם .+3חווה היא מאפרת ׳
עדה טל, שחקנית הבימה, התאלמנה ותיקה שם.
מבעלה המהנדס לפני כמה שנים, ומאז הסתגרה, שימעונה טל, עורכת סרטים, נפרדה י
בדלת אמותיה. נקודה.
מבעלה, בנו של הפירסומאי אליהו טל (טל־ | התאלמן האופטיקאי
(גורוזובסקי)
יצחק גור
ארויו לשעבר),הבנות טוענות שהיא פורחת מאז״
לפני כמה שנים מרעיתו לאה סירת, קריינית גירושיה.
קול ירושלים וקול ישראל. ואח״ב יו״ר המועג׳רלדין,
את שם מישפחתה לא קלטתי,
צה לתרבות ואמנות. גם יצחק, כמו עדה, הס התגרשה בפעם השניה, אך עשתה סינכרון עם
תגר תקופה ארוכה בדלת אמותיו. נקודה.
בנה הגדול. הם תיאמו שעונים, והתגרשו בעת
עכשיו באים ומספרים לי שדלתות האמות ובעונה אחת.
נפרצו, וכי השניים נראים יחריו, ואולי, אולי...
אילנה ודוד צ׳חובל, שניהם עובדי
שלוש נקודות.
הטלוויזיה, הוא בימאי והיא גרפיקאית, נפרדו.
דלת אמות

רחל שרון עם ברום לינדמיר
פעם בשגרירות -תמיד בשגרירות

הסינים מ שחיזים סכינים

אתם זוכרים את הפסקת־החשמל הגדולה
בניו־יורק? עד כמה שאני זוכרת, הרי ששיעור
הלידות, אחרי תישעה חודשים, היה בסימן עליה
תלולה.

ברגע שהשמש תחמם את כדור־הארץ. היי! רגע,
לא להפסיק לקרוא, ההמשך מעניין פי כמה!
אני לא יורעת מה עושה לכם שמו של המחזה.
למשתתפים בו גרם השם להשתוללות שלוחת-
רסן של הדימיון, בקיצור — כולם משחיזים שם
סכינים, ועוד איזה!
באופן די מפתיע, ובו זמנית, נכנסו להיריון
נשותיהם של שניים ממשתתפי המחזה. יעל,
אשתו השניה של דליק ווליניץ, וחמדה,
כוכבת הסרט חמסין, אשתו של שלמה בר*

אבא.

או־קיי, משחיזים סכינים, אבל, אנא, בזהירות!

מיהו האדמוני?
במיגדלים שברחוב דויד־המלך הכל עוסקים
(בשאלה אחת: מיהו האיש הנראה כל הזמן לצידה
של אסתר רובין, אלמנתו של הצייר הדגול

ראובן רובין?

דליק ווליניץ
איזה -

שלמה בר־אבא
סכינים?מדוע נזכרתי בסיפור? תמיד אני מתפעלת
מחדש מהסיבות שבעטיין אנחנו נכנסות להריון.
בתל־אביב מועלית עכשיו הצגה חדשה,
משחיז הסכינים הסיני, שכתב ניסיס אלוני.
המחזה עוסק בסיני, הטוען שהעולם יתפוצץ

אסתר רובין

תעלומה במיגדלים
עובדי הבנק שואלים, בצרכניית הקו־אופ
הוא מתנחם, כך לוחשים שם, בחברת עוזרת־ שואלים, בקונצרט בהיכל־התרבות שואלים,
הפקה נחמדה, ערגה, והיא בחברתו של צלם־ 1במעלית, במדרגות. האם יהיהו כאן נישואין?
ן בחיי שאני לא יודעת. שאלו גם אותי, בדקתי ולא
סטילס בשם מיכה.
זהו. שמעתי אומנם מילמולים על עוד פרידות 1קיבלתי תשובה חד־משמעית. אז אני פונה
1אליהם, שפיונים קטנים שלי: אל תאכזבו אותי
וגירושין, אך לא קלטתי בבהירות.
— מיהו האיש ומתי יברך הרבי?
עבדך הנרצע. ש

540 ואנו ס ״ נדאג לספקאת
ה עי תון׳ ^ משך חודשיים
בשעות הבוק 2״ ה מו ק ד מו ת
שרלמסור לנו לכתובת תמורת 8,280שקל בלבד
(מחיר מוזל למתנה
ב מ קו ם
17,560 שקל) עם
העיתון הראשון ישלח כ ר טי ס
ברכה^^/עם פרטי שולח השי.
האר׳ו

האר׳ו

האד־ד

אמריקה
לפני ששמתם לב שנסעתי, כבר חזרתי. חוג הסילון כלב לידי. הם
נוסעים להם ל־ 8ימים לפאריס, ל־ 6ימים ללונדון ול־סז ימים לניו־יורק.
לי אין זמן לשטויות האלה. אני, ארבעה וחצי ימים בניריורק, שלוש שעות
באמסטרדם והופ — הביתה.
תיכף כשחזרתי כולם שאלו אותי ״נו ...מה ראית?״ והם התכוונו, כמובן
לקולטורה. כלומר, איזה תיאטרון ראיתי, איזה באלט, אולי איזה תערוכה
מעניינת על האימפרסיוניזם, אולי איזה קונצרט סימפוני. אז תרעו לכם
שכלום. אף תיאטרון אחד אני לא ראיתי, אף באלט, אף קונצרט ורק
תערוכה אחת. לעומת זאת ראיתי מיליוני אנשים, מאות בתי־קפה, עשרות
סנדוויצ׳ים, כמה חנויות וכמה מיסערות וכמה חברים. גם ראיתי חדשות
שבהם לא הוזכרה המילה ישראל ולא הוזכר השר מודעי ולא ש״ס ולא
שביתת־מורים. התכוונתי דווקא לראות יותר, אבל מי יכול להספיק בקצב
הזה?
בוקר אחד, תוך כדי שתי ביצים־עין עם בייקון מטוגן, טוסט וקפה,
החלטתי לנסוע ולראות איך השר שרון מגן על שמי ועל כבוד עמי. ישבתי
לי לבד במיסעדה, לעסתי את הטוסט ובדמיוני כבר הייתי שם, בבית־המישפט.
תיכף ומייד התעצבנתי עליו ואמרתי לו שהוא צריך להתבייש
לשבת בניו־יורק כל־כך הרבה זמן כשהעם בישראל קפוא. אמרתי לו גם
שיש גבול לדולארים שהעניינים הפרטיים שלו עולים למשלם־המיסים
הישראלי. חשבתי לעצמי גם שאולי אני בכלל אתבייש שם בגללו. בביס
האחרון של הביצה והבייקון החלטתי שאני לא רוצה איתו שום קשר ולא
מעניין אותי לראות אותו בבית־המישפט. קמתי ברוגז מהשולחן, שילמתי
למלצר הנדהם את המגיע לו, בכעס מופגן, ויצאתי לרחובות ניו־יורק כדי
לשכוח את שרון ואת המישחקים שלו. ככה גמרתי את המישפט.

בושה

כשחזרתי הבית, כמו כל אמא טובה, התעניינתי
בלימודים של הילדים. הילד הגדול סיפר
לי שהיתה להם בחינה בערבית. במקום להתעניין
איזה חומר הם לומדים ואם הוא נהנה מהשפה
החדשה וכל השאר — ישר, בלי בושה, שאלתי
אותו איזה ציון קיבל בבחינה. הילד הלך לחדר
והביא לי את המיבחן, שעליו כתבה המורה
״כמעט טוב מאוד״ .וככה, בשבריר של שניה
בלתי־מבוקרת, אמרתי לילד ״אתה רואה, אילו
היית מתכונן לבחינה היית מקבל יותר.״
בעלי והילר יצאו מהחדר בהבעה של גועל־נפש.
מייד אחריהם גם אני נגעלתי.
אני מספרת לכם את זה כדי שתלמדו איד לא
צריף להתנהג.

אחרי שלוש שעות של הליכה ברגל וקניית חולצה לבנה, התיישבתי
שוב בבית־קפה — שזה המקום שבו אני מחליטה את ההחלטות
הכי״חשובות — ושם החלטתי ללכת ולראות את הסרט המתופפת
הקטנה.
כשאני נסערת מההחלטה העצמאית שעשיתי, צעדתי לכיוון
בית־הקולנוע. כשהגעתי לשם, חשבתי שאולי בטעות הגעתי לרוסיה.
בחוץ עמד תור של בערך 300 איש. בחוצפה ישראלית שאלתי גברת אחת
למה הם מחכים, והיא אמרה בחיוך שלכרטיסים לסרט. ככה הלכה לי קאקן
גם המתופפת הקטנה. באמת, זו שטות מצירי לנסות לראות סרט
בניו־יורק, ועוד בלי תרגום עברי.
הלכתי עוד שלוש שעות ברגל ופגשתי חברה. מייד אחרי שהתחבקנו
והתנשקנו(אף פעם לא עשינו את זה בישראל) ,הגענו להחלטה שלאכול
סטייק טוב זה הדבר הנכון בזמן נכון. נכנסנו לאחד המקומות האלה
שמקבלים בהם סטייק, תפוח־אדמה אפוי, וסלט חסה תמורת שיבעה דולר,
וכל אחת עמדה בתור כמה דקות ואחר־כך צעדנו עם המגשים שלנו
לשולחן. הסטייק היה טעים כמו גן־עדן אבל קשה כמו החיים. אחרי
שלושה ביסים נתקעה לי חתיכת בשר בדיוק לתוך המקום שאליו צריך
להיכנס האוויר. לפני שנחנקתי, עשיתי לחברה שלי סימנים לדפוק לי על
הגב. נו, אל תשאלו. אני עומדת ועושה קולות והחברה שלי מרביצה לי
זפטות על הגב. כל התור לאוכל, אולי 20 איש, מפנים את מבטם מהבשר
לעבר האשה הכמעט־נחנקת, ואף אחד לא מזיז את התחת השמן שלו. רגע
לפני המוות ניגש בן־ארם אחד, תפס אותי בשתי ידיו, דחף לי אגרוף לבטן
והציל את חיי. כשנרגעתי ומחיתי את הדמעות, ניגשתי לשולחן שלו כדי
להודות לו. הוא, במיבטא דרום־אמריקאי, אמר שזה שום דבר והוא שמח
שניצלתי. כל 20 האיש שבתור ראו שהמחזה נגמר וכולם ביחד הסתובבו
בחזרה לדלפק ואמרו למלצר איזה רוטב הם מעדיפים על הסלט שלהם.
אני מאוד מקווה שלפחות חלק מהם נחנקו במשך הזמן.
אחר־כך אתם עוד מתפלאים שאני חוזרת מאמריקה אחרי ארבעה וחצי
ימים. מי צריך אותם יותר זמן, את האגואיסטים האלה?

צל״ש לממלא המקום
אתם יודעים מה זה להשאיר בעל ושני ילדים
קטנים לבד בבית? בדרכי לחו״ל עצרתי אצל
המורה של הבן הקטן והסברתי לה, שתדע שהילד
נשאר כאן ללא השגחת אמא. כלומר, אם הוא לא
יעשה שיעורים, או אם יגיע לבוש באופן מצחיק
לכיתה, או אם ישכח להביא את האוכל —
שתסלח לו. כמה כבר אפשר לסמוך על אבות?
היה ברור לי שבסוף השבוע כבר לא יהיה להם
מה ללבוש, כי הכל יהיה בכביסה, וכמובן ידעתי
שהאוכל שהכנתי ייגמר לפני שובי. ניסיתי לא
לחשוב על הדברים האחרים שיתרחשו בבית
שאין בו אמא.

סנרוויץ׳ ע ם חולות

כשחזרתי, כבר בכניסה לרירה הרגשתי שמשהו
לא בסדר. הדירה היתה מסודרת לגמרי, הילדים
היו לבושים יפה מאוד. הגדול שיחק עם חבר
בחדרו והקטן שיחק עם אבא שלו בסלון במישחק
טאקי. במקרר היה המון אוכל. בשארית תיקווה
שאלתי אם הם כבר הכינו שיעורים .״מזמן!״ כולם
ענו לי במקהלה. בשקט״בשקט, בלי שאף אחד
ירגיש, הסתכלתי לתוך סל־הכביסה, וראיתי
שהוא ריק לגמרי. הכביסה היתה מכובסת, יבשה,
מקופלת ומסודרת בארונות. ארוחת־הערב היתה
כבר מוכנה במיטבח, למרות שהשעה היתה רק .6
בערב, כשהילדים נרדמו ובעלי יצא מהחדר,
טילפנתי לחברה שלי וסיפרתי לה על המיקרה
של הישרדות בלי אמא. החברה שלי אמרה לי
שזה כלום, כי אחרי שהיא חזרה משבועיים בחו״ל,
פגשה אותה הגננת של בנה ואמרה לה שמעולם
הילד שלה לא היה כל״כן־ נחמד ורגוע כמו
בשבועיים האחרונים.
אני מזהירה את מישרד־החינוך: שאף מורה לא
תגיד לי דבר כזה, כי אני לא אחזיק מעמד.

חג שמח
לא שכחתי שהשבוע חנוכה. העניין הוא שאין
לי מה להגיד כל שנה על אותם המקבים ואותם
היוונים ואותן הסופגניות. די, חאלס.
ובכל זאת, יש נס־חנוכה. בקונדיטוריה ליד
הבית שלי נמכרות הסופגניות ב־ 230 שקל

אני לא הולכת לשבח לפניכם את המיטבח
האמריקאי. למי שהמציא את ההמבורגר, הצ׳יפס
וחמאת־הבוטנים לא מגיעים הרבה שבחים, לפי
רעתי.
אבל בדבר אחד הם גדולים. בסנדוויצ׳ים.
מאלה יש להם מאות סוגים והם יפים וטעימים
וקלים להכנה, ובאמת אני אף פעם לא מבינה למה
אני תמיד עושה אותם רק שלושה ימים אחרי
שובי מארצות־הברית ואחר־כך אני שוכחת מהם
וחוזרת לשניצל עם פירה.
אחד הסנדוויצ׳ים הכי טובים הוא זה של
הבייקון המטוגן. מה שצריך בשבילו, חוץ
מאי־שמירה על כשרות, זה: שלוש פרוסות־לחם
(רצוי לחם פרוס או חלה פרוסה) ,מיונז, שתי

רצועות ביקון מטוגנות, עלה חסה, שתי פרוסות
עגבגיה.
עכשיו לעבודה: מורחים שתיים משלוש
פרוסות־הלחם במנה נדיבה של מיונז. על
הראשונה מניחים את הבייקון המטוגן ועליו עוד
פרוסת״לחם מרוחה. על הפרוסה השניה הזאת
מניחים עלה של חסה ושתי פרוסות של עגבניה.
שמים על זה את הפרוסה השלישית. עכשיו, ביד
אחת לוחצים את הסנדוויץ׳ הגבוה הזה, כאשר. ביר
השניה, בעזרת סכין, חותכים את הפרוסות לשני
משולשים. לפני שמשחררים את היד הלוחצת,
תוקעים לתוך כל משולש קיסם־עץ אחד, כדי
שהסנדוויץ׳ לא יתפרק.
אני לא יודעת איך כותבים את הקולות
שיוצאים מהפה כשנכנס לשם הסנדוויץ׳
הזה.

החתיכה, ובסך הכל יש להן טעם של סופגניות.
לעומת זאת, בלובי של מלון הילטון אפשר
לקנות כל יום סופגניות טריות ב־ 10 טעמים
שונים. לא צריך לישון במלון כרי ליהנות מהן.
אפשר סתם להיכנס בדלת המסתובבת, לקנות
סופגניה ב־ 120 שקל וללכת הביתה ,11.זה לא ״נם
גדול היה פה?״

סוט שמצלמים בדילה אבירים
שאוכלים שימורים ביוה ששותים בחו .

שוש אלוני

רי אלוני היא ספורטאית, לכן
היא שותה רק כוס בירה אחת.

\ 1ך | 1ל ך 11ו 1הזמר מגיע מדי יום שישי ללגום
\ ] 13 | 1 11 את הבירה האחרונה של השבוע,
יחד עם חברתו הרקדנית, טלי. הם אוכלים את
ארוחת היום השישי לעיני הציבור, בתל״אביב. מדי

יום שישי נערכות ברחובות מסיבות מוקדמות, שירה
בציבור של שירים ישראליים, והרבה נקניקיות
מתערבבות בהרבה בירה. ברקע מנגן על פסנתר הזמר
דויד אורן. יש המבקשים בקשות לשירים מיוחדים.
בירה ביום ר

\ י | 1*1ע ך ך (במרכז) משחק
111 111\ #1 11 בסירטו של הבג
מר הוא כוכב עולה בקולנוע הישראלי, ו
הישראלי. בארצות־הברית הוא כבר י

אביר׳ הגריר אוברים כ

ארבע וחצי שעות ישבו אבירי
הגריל מסביב לשולחנות וטעמו אוכל.
זה קרה השבוע במיסעדה תל־אביבית,
המדורגת כאחת המיסעדות היוקרתיות.
האוכל שהגישו לאבירים של הבשר

הצלוי היה חצי רוסי וחצי צרפתי. אך
בהתאם לשם המיסעדה רוסלקה, התחילה
הארוחה במשקה רוסי. היתה זו
וודקה תוצרת הארץ, שהוכנה מבעוד
מועד ושכבה שעות רבות במקרר. גם

הכוסות שבהן הוגש המשקה שכבו ימם
במקרר. את המשקה יש לשתות קפה
כך אומרים המומחים.
י אחרי שעה הוגש בורשט רוסי ע
שמנת, ופירושקי ממולאים בפיטריוו

הדוגמנית שותה את כוסית היין הלבן, האחרונה של השבוע.
# 11/1ן היא באה עם חברה וישבה בשולחן הדוגמניות ומעצבי־האופנה.
בתי־הקפה של תל״אביב מלאים באדם בימי השישי. דיזנגוף
נעשתה קטנה על האנשים, והם מחפשים מקומות חדשים, סגורים.

מעצב האופנה התנגד לצילום. הוא מרגיש
שהוא השמין קצת. אם זה נכון, זה קורה לו רק
מנחת: הוא יצא בשבועות אלה עם דגמים מעוצבים, שהם מהיפים ביותר
בארץ. הקהל פשוט ממלא את האולמות, לראות את הדגמים שלו.

וני ׳עקונסון

ע ל1^ 1 1־ 1ך* מנהל חברת־הנסיעות האוסטרית בארץ ויושב״ראש איגוד | 1¥ך 1ךין | 1האביר הראנו
113/1מישרדי־הגסיעות בישראל, הוא חבר במיסדר אבירי הגריל | !1 13 11/1בשנות החמי

כבר 10 שנים. הוא אוחז בידו כוסית וודקה ומפנה ראשו לנגן הכינור, שניגן כל במצריים. הארוחה עלתה 1 15,000
הערב, במשך ארבע שעות הסעודה, מוסיקה רוסית לכל באי המיסעדה רוסלקה !.בתצלום: בנין מרים כוס וודקה בת

רסרט

תפקיד הראשי
גי עמוס גוטמן.
לו הסרט השני
1מהשתתפותן

בסרט המתופפת הקטנה. בצד ימין: אביר, אחיו הצעיר של
ג׳וליאנו, הנוטה יותר לכיוון המוסיקה. בצד שמאל:
ספרטקוס, האח הבכור, המגדיר את עצמו כאנרכיסט.
ספרטקוס גר בלונדון, אבל שלושת האחים נולדו בחיפה.

עדנה מזיא

את התסריט לסרט חסר״השם.
היא גתו של רפאל קוטלוביץ.

ופסה

ןוןעךך 1לךן \ י 1ך ך 17| 1שחקנית ודוגמנית־צילום, בתו של
| / 1 /1 1 אנדרי קלצ׳ינסקי, איש מרכז חרות,

תשחק בסרט בתפקיד אחותו של ג־וליאנו מר. רוב הסרט יצולם בלילות
בתל״אביב -נמעט שאין בו צילומי״יום. זהו תפקידה השני בקולנוע.

הפטריות היו מקופסה, למרות שעכשיו
זאת עונת־הפטריות, ואפשר להשיג אותן
בארץ בכל סופרמרקט. האם זה יאה
שבמיסעדה יוקרתית לא יהיו פיטריות
טריות? ועוד באמצע העונה?

הדוגמנית עזבה את ניו-יורק לטובת ישראל, אחרי
שהייה של הרבה שנים שם. אחרי חודש בארץ היא נבר
מלאה בהצעות״עבודה כדוגמנית צילום, היא נשענת על בובה המונחת
במיסעדה תל־אביב הקטנה. הבובה הזו עוברת כל יום לשולחן אחר.

<ל מיסדר אבירי הגריל הקים את האגודה
|ים. הוא יליד עדן שבדרום תימן והתחנן
מל לאיש, כללה שלוש מנות עיקריות ויין.
ן לת הארוחה. הוודקה היתה תוצרת הארץ.

אם יש לכם שם לסרט החדש של
עמוס גוטמן, אז תקפצו לאתר־הצילו־מים
ותגידו לו. השבוע הוא כבר התחיל
לצלם את הסרט החדש שלו, המספר
על יחסים בין אח ואחות. זהו סירטו
השני של הבימאי. הסרט הקודם שלו
עסק ביחסים בין הומו־סקסואלים.

בסרט משחקים סמדר קלצ׳ינסקי,
שהיא גם דוגמנית־צילום ומפארת הרבה
ירחוני אופנה ופוסטרים התלויים
בתחנות אוטובוסים של דן. האח שלה
בסרט הוא ג׳וליאנו מר, הסטאר העולה
של הקולנוע הישראלי. הוא קופץ
מסרט לסרט ועכשיו הגיע לסרט הזה.

| 1ך 1ד *1111 היא מנהלת נר לפרנסתה, וזה גם התפקיד שתגלם
1 1 1 1 1 1 1 /בסרט. הרבה צילומים ייערכו בכל מיני בארים בתל״
אביב, ורוב הצילומים יהיו צילומי־לילה. השחקנים חגגו את התחלת
הצילומים בפיצות, ביין ובבירה. למחרת התייצבו ליום הצילום הראשון.

^ סשר גס אחרת. לא חייבים
\ 1לקנות — אפשר גם לשפץ,
לרענן, לשנות, ולחדש את הבגד
בעזרת שתי ידיים, ראש חושב, רצון
טוב ומיגוון רב של פאטנטים.
למי אין בארון בגרים מן השנה
שעברה או משנים קודמות, בגדים
שהם עדיין טובים ושלא לובשים
אותם?

סוודר מואוו

ההופך לשימלה. אם יש סוודר שנסרג ביד
ורוצים לחדשו ולרעננו, אפשר להפכו לשימלה,
על״ידי כך שמתירים את אימרתו וממשיכים לסרוג עד מתחת לברך.

נתחיל מהנושא החורפי המחמם
ביותר, הסוודרים והסווטשרטים, שנמאסו
בגלל ציבעם, גיזרתם או המראה
הכללי שלהם. אפשר, כמובן, לצבוע
אותם ולשנות את הגוון. אפשר להוסיף
עליהם פאייטים, פרחים, סרטים ותחרות
למיניהן. ואפשר גם אחרת:
שלב א׳ — לצאת לציד עורות
ופרוות. המלאכה קלה. לבקש יפה,
בבית־חרושת או בחנות לביגדי־עור או
פרוות, את השאריות. זה כראי, גם אם
צריכים לשלם.
אחר־כן־ ממיינים את הפרוות
והעורות לפי צבעים וגדלים. לוקחים
את הסוודר, או הסוודרים, שאותם
רוצים לרענן, מניחים אותם על המיטה
או על השולחן ומתחילים להתאים להם
את הצבעים.
לסוודר בגווני החום יתאימו פרוות
בגווני אדמה, פרוות לבנות ומנומרות.
לסוודר שחור יתאימו כמעט כל סוגי

§€* 51)10 )116א

ו £1ו 0ו-1ו 11?> 016 ><0 <0י.דל*ז ...

קל לביצוע

סוודר בסריגת שתי וערב בכמה גוונים תואמים,
של ירחון האופנה גויה מודה. סורגים כמה
פיסות״צמר ארוכות ומחברים אותן בשתי וערב. סוודר מקורי ואופנתי.
הפרוות, למעט חום כהה. אפשר גם
לשלב פיסות־עור בין הפרוות או
להסתפק רק בפיסות־עור. לדוגמה, על
סוודר אפור ניתן לשלב עורות בלבן,
שחור ובורדו. על סוודר לבן — עורות
בשחור, אפור ואדום. על סוודר אדום
— שחור, לבן וצהוב.
אחרי הלבטים, הניסויים וההחלטה,
המלאכה פשוטה. תופרים את הפרוות
והעורות בתפר־מכונה ביד, כמובן
בחלק הפנימי של החולצה או הסוודר.
מצרפים חגורת־עור תואמת, כובע ועגילים,
ומרגישים רעננות וחדשות.
אם נשארו פיסות־עור, אפילו לא :
גדולות, גוזרים את העורות למרובעים,
מדביקים את הפיסות אחת לשניה, ב־דבק־מגע,
בסיגנון הטלאים, עד שנוצרת
חתיכת־עור גדולה, שתשמש כחזית
הבגד. סורגים גב לסוודר, מוסיפים
שרוולים גדולים, רחבים ואופנתיים,
מדביקים על חזית הבגד כמה פרוות
— והרי סוודר חדש.
ואם נשארו עוד פיסות־עור מיותמות,
אפשר לעשות לפי אותו עיקרון
של רבועים וטלאים, חגורת־עור צרה
או רחבה, כשמוסיפים לה אבזם גדול
ומעניין, אותו רוכשים בחנות לצורכי־תפירה.

לתחוב את
הג׳יגס במגף

רעיון של ליאת סידס(למעלה) .סוודר
מריבועי עורות מודבקים המשמשים
כחזית, סריגת שרוולים וגב והוספת פיסות פרוות. דוגמה גוספת, משמאל.

טלאים מחוברים

^ גפיים ארוכים שחורים, חומים,
* /או בכל צבע אחיד אחר, שנמאסו,
אפשר לשפץ גם כן, על־ידי עיטור
בפיסות־עור. מתחילים מחלקו העליון
של המגף כלפי מטה ומעטרים אותו
בעורות ובפרוות לפי הטעם האישי
והרי מגף חדש ושונה לחלוטין. זמן
<*231

רא חייבים לקנות. אבשר לשפץ,
לועו ,1:דשנות, רגוון ולחוש
את מה שיש :1אווון הבגדים
הראוי לנעול אותו עם מיכנס ג׳ינס
תחוב בתוכו וכך לזכות במבטי־הש־תאות
ובמחמאות.
גם למגף קצר, באורך עד הקרסול,
שרוצים להאריכו, יש פיתרון. מדביקים
עליו, מאיזור האימרה, פיסות״עור
כפולות, וכאשר מגיעים אל האורך
הרצוי, מקפלים אותו קימעה וגם מצירו
השני תיראה דוגמת־עור יפה.

ברישול
על הכתפיים
ך ין צאית קלוש חסרת־שימוש מבד
1 1טוב אפשר להפוך לאופנתית, עם
סממן סקסי, בדרך הבאה: משתי פיסות־בד
רבועות או פיסות־עור יוצרים שני
כיסים, תופרים אותם בחזית החצאית,
קונים שני אבזמים, רוכסים את אימרות
החצאית משני הצדדים כלפי מעלה,
לכיוון הכיס, וקושרים לאבזם.

החצאית ותדמיתה שונתה ללא
הכר. ומכיוון שעכשיו רואים את
הרגליים — גרביים צבעוניים עבים
ותואמים בצבע, מגפיים חצאיים או
גבוהים — והרי מראה מושלם ואופנתי,
כמעט ללא הוצאה כספית.
וזה הפיתרון לחצאית יפה ואופנתית
מבד משובח, אבל קצרה, שהמכפלת
אינה מספיקה כדי להאריכה: קונים
פיסת בד צמר, בצבע התואם את
החצאית, חלק או משובץ. ואז קיימות
שתי אפשרויות: הארכה בסיגנון הווא־לון
או במראה השכבות. ואלון —
מוסיפים פיסת־בד ברוחב הרצוי,
בתפירה מכווצת ביד או במכונה. זה
מתאים לחצאית צרה, מתרחבת או
קלוש.
במראה השכבות מוסיפים את פי־סת־הבד
מתחת לאימרת החצאית, בתפירה
ישרה. וכדי שהתוספת לא תיראה
כטלאי, דואגים לפיסת־בר נוספת, באו־

פרוות כעיטור

סוודר, סווששירט, חולצת״עור ואפילו ז׳אקט, אפשר

לשנות ולהפוך לאופנתי וחדשני על־ידי תוספות של
כמה שאריות פרוות או פיסות־עור קטנות. שאותן
ניתן לרכוש במיפעל או בחנות, זה בטוח לא יקר• .

רך של 120 סנטימטר לפחות וברוחב
מינימאלי של 30 סנטימטר. יוצרים
שאל מוארך, שבו עוטפים את החולצה,
הסוודר או הז׳אקט, כשמניחים את
השאל סביב הכתפיים, או, ברישול, על
הכתף.

קצת רצון
^ וסבלנות
ףלב סו ף — כיצד סורגים שמלה
1מסוודר ישן. תנאי הכרחי הוא
שאותו סוודר יהיה סרוג ביד. קונים
צמר תואם. חורמיח אח האימרדל ומיל־

חצאית משופצת

לאופנה הארוכה, בתוספת בד תואם: מאריכים בת־

שיכים לסרוג עד מתחת לברך, באורך
הרצוי. בתוספת חגורת־עור רחבה, כובע
צמר או קסקט, נראים ספורטיביות,
אופנתיות ומאוד מיוחדות.
ומשאריות צמר בכמה צבעים ניתן
לסרוג סוודר מקורי. סיי־ים כמה רצו־עות־צמר,
משלבים או בצורת שתי
וערב ותופרים אותן זו> .שתי פיסות
כאלה יהוו את חזית וג! .הסוודר, וכל
מה שצריך זה להוסיף שרוולים.
המסקנה: כל דבר אפשר להפוך
לאופנתי, לרענן ולשנות. לשם כך רק
דרושים קצת רצון, סבלנות ומודעות

פירה מכווצת. מפיסת״בד נוספת עושים צעיף, היכול
לשמש גם כחגורת־בד להדגשת המותניים. בתצלום
משמאל: חצאית קלוש ארוכה, שהפכה לסקסית.

.כותון קלוב״ ,השעווויה החמה ביותו בהוייווד,
את ..קליאונטוה״ ואת ,.האדומים״ לסרטים זורים

ריצ׳ארד גיר

בתפקיד דיקסי דוואיר, נגן חצוצרה ממוצא
אירי, המציל את מעבידו הגאנגסטר, דאץ
שולץ, וזוכה לקידום. הוא מסכן את עורו כשהוא מתאהב בנערת הבוס.
זה התחיל ב־ .1979 בוב אוואנם,
מפיק״קולנוע בעל עבר של שחקן,
השואף לעתיד של בימאי, קנה זכויות
להסרטת סיפורו של כותון קלוב. הוא
ניסה לפתות משקיעים, בהבטיחו להם
״אהבה, גנגסטריזם ואלימות, כתוב ב
ידי
מאריו פוזו, מחבר הסנדקים, עם
סילבסטר סטאלונה או ריצ׳ארד פריור
בתפקידים הראשיים.״ המציאה, כך
טען, תעלה רק 20 מיליון דולר, והוא
יביים אותה בעצמו, אחרי שבעבר כבר
הוכיח את מגע־הקסם שלו כמפיק

בצ׳יינה סאון, הסנדק וסיפור אהבה
(הוא היה אז מנהל פאראמונט).
היום, אחרי שש שנים, טוענים מש־קיעיו
שביזבז 67 מיליון רולר, אחרי
שיותר מ־ 30 תסריטים נזרקו לפח.
היום סבורים בעלי הסרט החדשים,
חברת פי־אס־או, שהסרט בן השעתיים
יצטרך להכניס לקופתם לפחות
150 מיליון דולר רק כדי לכסות את
ההוצאות, וכל זה אחרי התרחשויות
שלעומתן נראית הפקת אפוקליפסה
עכשיו כחופשת מרגוע: הכוכב הראשי,
ריצ׳ארד גיר, והכימאי פראנסיס פורר
קופולה, שביים את הסרט תחת אבאנס,
עזבו את ההסרטה בכמעט פיצוץ, לפחות
פעם אחת: כל הצוות עמד לפני

קוריאה הבימאי המנסה ל־
11 החיות קאריירה
צפוי לאוסקר או לאפוקליפסה.

1 1 11ח הוא מפיק שמנסה
\ 1141 \ 111 לשמור על מעמדו
כ.,נסיך החלומות״ של הוליווד.

פראנסיס פורר קופולה, ומפיק מפונק
בן 53 בשם בוב אוואנס סיבכו בקלחתם
את איל־הנפט הידוע עדנאן חאשוגי,
את האחים דומאני, סוחרי־פרי לבנוניים
שהשתלטו על חלק נכבד מטרי־טוריות
ההימורים הזוהרות של לאס־וגאס,
כמה בנקאים ממולחים ואפילו
אחד ממנהלי חברת הכימיקלים יוניון
קארבייד (האחראית להרעלת ההמונים
בהודו) ולהבדיל — ויליאם קנדי,
סופר מכובד חתן פרס פוליצרי
להלן כמה דוגמות מיומנם האישי
של כמה מנפגעי הסרט, שיוצא בהצגת
בכורה בארצות־הברית,לכבוד חג המולד.

וגאס.
לשם כך הסכים חאשוגי לשלוח
את המטוס הפרטי שלו, בואינג ,727
לניו־יורק, כדי להביאו לפגישה. ברגע
האחרון עטה בוב אוואנס פוזה של
פרימדונה, כדי להרשים את חאשוגי,
וביטל את הפגישה.
״הוא הודיע שהוא מוכן לטוס ל־ווגאס
רק אם המטוס יחזירו לניו־יורק
באותו הלילה עצמו. חאשוגי הסכים.
אבל גם אותו לא עשו באצבע. הוא
שיחק אותה עד הסוף.
״בדרד בחזרה מחאשוגי לניו־יורק,
כש־ 2מיליון דולר מיקדמה בכיסו,
הגישה לו דיילת אישית חטובה שאבד
פניה. היא החליפה את המדים לנג־ליז׳ה,
ובלי הרבה חוכמות הציעה לו את
עצמה. אוואנס התגונן, :הרגליים שלי
רועדות...׳
״חאשוגי איש חכם,״ סיפרה מליסה
פרופט .״הוא הגיש לי קאסטה ובה
הקלטת הסצינות במטוס. תמורתן
הבטיח לי אוואנס קרדיט של עוזרת־הפקה.״

סיפור מס׳ ,1או — פרשת
מליסה פרופט, לשעבר
מים־ קליפורניה:

רוזן קלנב -מה זה היה?
כותוך קלוב חיה מועדון הגיאו חמפורסם ביותר בהארלם,
ברחוב 142 פינת שדרת לנוכס, שפרח בין השנים ,1923*35 וכונה
.הקרנבל השחור״ ,על מישקל -הדרך הלבנה הגדולה׳ -הלא
היא ברודוויי. באופן אירוני ביותר, היה למועדון מיבנה גזעני
אכסקלוסיבי. בעליו היו גאנגסטרים לבנים בלבד, שהעבידו
מוסיקאים ושרתים שחורים. הלקוחות שהורשו להיכנס היו
לבנים בלבד, חוץ מכמה יוצאים מן הכלל בעלי עור שתור, שהיו
קרובי המוסיקאים שהופיעו במקום או דמויות מובילות במאפיה
השחורה.
לקוחותיו הלבנים של המועדון, שיכלו להרשות לעצמם לשלם
דמי־כניסה בסך 2.30 דולר לאיש -הון־תועפות באותו זמן -נהגו
לבוא בביגדי״ערב מיובאים, בדרך־כלל מאירופה, ונמנו עם
העילית החברתית, בין אם בפוליטיקה או בעולם התחתון.
במועדון זה התחילו את דרכם מלכי־הג׳אז דיוק אלינגטון, קב
קאלוואי, לינה הורן ואחרים.

דיאן ליין

היפהפיה שכיכבה גם בנערי הכרך ובראמבל פיש
של קופולה, מגלמת את החתיכה של הבוס, ורה
סיסרו, שאהבתה האסורה לדיקסי דוואיר עשויה לעלות לה בחייה.

פיטורץ כמעט בכל בוקר, כשהתש־לומים
לא הגיעו; שלושה שותפים
בהפקה לקו בהתקפי־לב; אחד נרצח;
ולפחות תריסר ממשתתפיו, ביניהם
כמה מפיקים ידועי־שם, עזבו את ההסרטה
בפאניקה, בהצהירם :״מעולם
לא התנסינו בטראומה כזאת!״
כיצד קרה שכימאי מבריק, כמו

| 1ך | 1ך 1ך אחת הסצינות האלימות ביותר של הסרט השערורייתי כותון קלוב
1 • 1 | 1 1)1 .1מתרחשת על שולחן במיטבחו של המועדון. מאחורי הקלעים של
עיסקי המוסיקה מסתתרים מאבקים רבים של פוליטיקאים ומאפיונרים על רקע גיזעני.

היפהפיה, שחקנית מתחילה, סיפרה
לאוואנס, הרעב למימון, על קשריה עם
איל־הנשק האמריקאי״סעודי עדנאן
חאשוגי. אוואנס התלהט והבטיח לה
תפקיד בסרט.
היא סידרה לו פגישה עם המיליארדר,
ונזכרת מאוחר יותר :״אוואנס
היה צריך לפגוש את חאשוגי בלאס־

• סיפור מם׳ ,2או — איך
שיכנע אוואנס את קוסולה:
״באותה השעה, כך סיפר קופולה,
הייתי שקוע עד צוואר בחובות של
יותר מ־ 20 מיליון דולר. הדביקו לי שם
של גאון שנטרפה דעתו. ואז טילפן
אליי אוואנס וסיפר לי שיש לו ילד
חולה הזקוק לרופא. הבטחתי לו
שאקדיש שבוע לריפוי הילד.״
זה היה, כמובן, התסריט של מ תון
קלוב, שאוואנס היה תקוע איתו.
קופולה, שראה בכך הזדמנות להרוויח
חצי מיליון דולר, אמר שהתסריט
בלתי־אפשרי וכתב גירסה משלו, שבה
שילב את הרנסאנס של הארלם ב־מיצעדי־מחאה
למען זכויות האדם
ובקיטעי־קריאה מפי משוררים כושיים.
אחר־כך
אוואנס הצהיר :״כולנו
תיעבנו את התסריט. מי צריך שיעור
(המשך בעמוד )34

11*111ך 1ך אלימות גוררת אלימות, קינאה ונקמה. אחד מאנשיו של המאפיונר
1 3 11 דאץ׳ שולץ מנסה לרצוח גאנגסטר יריב מכנופיה מתחרה באמצעות סכין,
על גבי אחד משולחנות המועדון המפואר (בו צמחו והתפתחו נגני ג׳ז גדולים ונודעים).
£3$1£31י-

קולנוע
יומן החד שות
מלאכית במיטה סערת
6ארה סוסט בקאריירה מתחדשת
ומביך י־הסרטים בלוגדון
בחרו ב״סארים־טכסאס״
• כולם זוכרים את ביקורה של פארה פוסט
בזכות שומר־הראש הישראלי ושיחות־הטלפון

בל־בך מצתיק
שבא לבכות
דגי רוז האיש מגרודווי

ושחף,

תל־אביב, ארצות־הברית, מוצג גם
בכפיר. ירושלים) -אחרי ניתוח
אינטלקטואלי וראציונאלי מזהיר
של וודי אלן את עצמי, את החברה ואת מושגי-היסוד של
מציאות, דימיון וטישטוש הגבולות ביניהם בזליג הגיע תור
הגל הקל, שהוא למעשה הקשה ביותר -אותם מושגים עומדים
הפעם במיבחן על דרך הרגש, ללא התיחבום והסבך האינ טלקטואלי,
ובפשטות שאין דוגמתה. מי שפחד או השתעמם
בזליג. מי שעייף ממונולוג מבריק של אינטלקטואל יהודי
והיפוכוגדר. ירווה רוב נחת מדני רוז.
בדני רוז מספר וודי אלן סיפור פשוט ונוגע ללב על מפסידן
שלומיאל טיפוסי. הוא עישה זאת בדרך בה הפך דיימון ראניון את המיסבאה של מינדי למקום מרתק. ומכיוון שלא
דני רוז הוא המספר, ני אם -החברים מספרים על דני רוז״.
אפשר גם לצחוק מכל מה שקורה לו, שהוא בעצם עצוב מאוד.
דני רוז הוא האמרגן שנותן את חייו למען הצלחת אמניו. בין
אם זה עיוור המנגן על נסילופון או גברת מתבגרת המנגנת על
כוסות. ואלה, כדרך האמנים, עולים אל גווייתו, וברגע שרק
מוריק הדשא אצל השכן -או כך לפחות נדמה להם -הם
פורשים כנפיים ועפים ממנו. עיסקי-השעשועים הם המרתקים
ביותר והאכזריים ביותר. ומי שיש לו קצת נשמה יישאר לעד
מאחור, עם המיקרים הסוציאליים של הענף, נמו דני רוז,

ניקאפולו פורטה -מחווה למי שלא הצליח
המגיש מדי חג הודיה תרנגול״הודו קפוא לאמנים שבטיפולו.
המשל העגום הזה מסופר בלשון עבר. עם הפי־אנד ועם
הרבה אהבה לכל מי שכמעט הצליח בעיסקי-הבידור. אבל גם
אם לא הגיע לצמרת -אינו יכול אחרת. עם צילום מרתק של
גורדון (זליג) ויליס, עם תגלית עגלגלה, המהווה מחווה לכל מי
שלא הצליח להיות דין מארטין, בשם ניקאפולו פורטה. ועם
תגלית״חוזדת ומפתיעה בשם מיה פארו.
אינטליגנציה מלאכותית

כוכבת בהריון פוסט עם ראיין אוניל
פירסומת לשאמפו
הבין־יבשתיות עם הבעל לשעבר, לי מייג׳ורס.
אף אחד לא זוכר אותה כשחקנית. רעמתיהשיער
הבלונדית שלה מתקשרת רק עם פירסומת
לשאמפו, ותו לא.
אבל נראה שהגברת עשתה צעדים רציניים
בעת האחרונה. מי שהיתה המלאכית של צ׳ארלי,
נטלה על עצמה תפקיד דראמטי, לא זוהר בכלל,
בסרט טלוויזיה בשם המיטה הבוערת, שזיכה
אותה ברמת צפיה גבוהה ביותר, אף שהקהל
הופתע לגלותה כאשה מוכה, הנוקמת בבעלה,
תוך שהיא מציתה את מיטתו.
וכאילו להזים את ההנחה שאכזבה מנישואין
ומקאריירה בגילגול הראשון הפכה את הכוכבת
לשחקנית קשוחה, מציגה פארה פוסט את הריונה
המתקדם לשחקן ראיין או׳ניל. לשחקן יש כבר
שני ילדים מנישואין קודמים, טייטום ()21
ופטריק 19 בעולם הקולנוע מתבדחים שאם
תהיה זו בת, יקראו לה ״בתו של ראיין״(כשם
הסרט).
• הביקורת האנגלית חילקה פרסיה היוקרתיים
לסירטי . 1983 היא בחרה בפאריס־ט
כסאס כסרט הטוב יותר, ובהארי דין סטנטון
כשחקן הטוב ביותר.

חובה לראות
ת ל־ א בי ב: צרות בגו־עדן, האחים בלוז
כרמן, דנטון, העדר, פאריס־טכסאס, מאחורי
הסורגים.
ירושלים: כרמן, מאחורי הסורגים;
חיפה: מאחורי הסורגים;

תל־אביג
צרות כגן־עדן ( דקל, ארצות־הברית)
-ארנסט(להיות או לא להיות) לוביץ
טוען, שמבחינה סיגנונית זהו סירטו המושלם
ביותר. ומאחר שהוא נודע כבעל מגע־הקסם,
כדאי להיווכח במה מדובר. זוהי אחת המהתלות
האלגנטיות, הפיקחיות, המצחיקות והנקיות
ביותר שנעשו אי־פעם על הבר. כל דקה היא
שנינות. ואם יש מוסר השכל, הרי גם זה מפוכח:
את הרומנטיקה אפשר לנצח בעזרת ראש בריא,
שותף שווה־כוח ושכר בצירו.
העולם הזה 2468

חלום אלקטרוני (אסתר, תל־אביב,
בריטניה־ארצות־הברית) -
כילו של סטאנלי קובריק רובץ בכל
רובו על הסרט הזה, ואינו מניח
לצופה אף רגע אחד של הנאה. ני נדמה שהצאצא של האל
,9000 המחשב העצמאי שנטל יוזמות באודיסיאה בחלל.
השתטה לגמרי בסרט הזה, וכל מה שיש לו בראש זה להתאהב
בנערה, אהבה שכמובן אינה יכולה לבוא לידי מימוש, בשל
בעיות פיסיולוגיות מסויימות.
אם על גבי הנייר יתכן שיש לעלילה כזאת רגליים, הרי
המימוש על הבד הוא קלוש למדי. ני כל מי שמדבר היום אל
מחשב, יודע כבר שכישרונו הגדול של הכלי הזה מתבטא
בהפעלת ההיגיון. המחשב בסרט הזה לא גילה עדיין מה הן
תכונותיו האמיתיות, הוא מתנהג בקפריזיות של פרימדונה
מפונקת, משתולל ומשתעשע מעל ומעבר לגבולות היכולת שיש
היום למחשב, שלא לדבר על עצם העובדה שהגיבור הזה הוא
בסך הכל מחשב ביתי צנוע, ולא מי יודע איזה מוח ענק המפעיל
מישחקי-מילחמה.
מה הפלא שאדוניו הצעירים של הדבר הזה נמצא במצב
מתמיד של מבונה, מה עוד שלא ברור כל־כך מדוע הוא
מתעקש שלא לספר לידידתו המיועדת שיש בביתו מחשב!
אולי אינו עושה זאת משום שזה היה פשוט מבטל את התירוץ
היחידי שיש לעלילה להמשיך הלאה.

לני פון־דולן -מצב מתמיד של מבוכה
למען האמת, סרטים מן הסוג הזה היו פעם המומחיות של
אולפני דיסני אלא שהם היו מקפידים קצת יותר בענייני
הסבירות של הסיפור. הנחמה. לכל מי שמתקשה לבלוע את כל
הלוקשיס כאן. זה צרור פיזמונים מפי להקות־צמרת, נוסח
מועדון התרבות. מה הפלאי הבימאי סטיב בארון עשה עבורם
כל-כך הרבה סירטוני וידיאו, שהם היו חייבים להחזיר לו
טובה ת חת טובה.

סופר־מנור>ס
מיבצע
בעורף האוייב (תל־אביב.
תל־אביב, ארצות־הברית) -
הדרך היחידה לתאר סרט זה היא
לומר שזה סרט של ציאק גוריס״.
כלומר, סיפור שעיקרו הסופרמן החדש של -סירטי הבית״
האמריקאים, עלילה שכל מה שיש בה תפור נ די לאפשר לו
מכסימום של פעילות במינימום של זמן.
הפעם יוצא המומחה העילאי לקרבות־מגע לא רק נגד
פושעים, כנופיות וסתם עבריינים, אלא נגד צבא שלם, צבא
וייט־נאם, אשר עדיין מחזיק בידיו שבויים אמריקאים, למרות
כל ההכחשות הרישמיות. סריס -הלובש הפעם מדי קולונל
אשר מסרב להשלים עם העובדה שהמילחמה בדרום־מיזרח-
אסיה הסתיימה. לפחות במה שנוגע למעורבות האמריקאית.
שלא כדרכו. נעזר נוריס הפעם לא רק בידיו המחסלות, אלא
גם בכל מיני נלי־נשק. שאותם הוא מפעיל ביעילות רבה.
מפיצוץ לחבטה, מפגז לידיה, הולך כוחו ומתעצם, ואין מי
שיוכל לו. אילו היו לצבא ארצות־הברית עוד שניים כאלה,
חומייני לא היה נשרד אפילו יום אחד, ואפילו ברית״המועצות
היתה יכולה להכריז על כניעה.
במילים אחרות, זהו סרט שאסור להתייחס אליו ברצינות.
יש בו פעילות, וכשזו מסתיימת היא מתחילה מחדש. וחוזר
חלילה. אין צורך בתסריט. יש אפקטים מיוחדים ואלה דחוסים
זה ליד זה.

ציאק נוריס -להרים את המוראל של האומה
בעידן רגן אין פלא שסרטים מן הסוג הזה זוכים בהצלחה
כבירה. צריך שיהיו אמריקאים חזקים, בלתי-מנוצחים, נ די
להרים את המוראל של האומה. אם לא במציאות, לפחות
בקולנוע. לצורך האשליה הזו שיתפו פעולה כמה ישראלים -
מנחם גולן. יורם גלובוס. אבי קליינברגר וגדי אמיר (השניים
האחרונים עבדו על ההפקה״בכוח) .מי יציל את אמריקה, אם
לא הישראלים!

הדוס 3דחח 10ל 7 //

״התורעים ניוסמו בח טוען הבימא אב גשו,
המספו רוחו המוחות ער הוומן המיוחד במינו
שהיה רו עם שוון הואר, שנגמו נצווה דומאתית
^ רינג. דרינג. את הכימאי אבי
1נשר, בבקשה.
״מדבר.״
נודע לי שלשרון הראל, ירידתו־לשעבר,
יש חבר חדש בניו־יורק.
״יכול להיות, אני פשוט לא יודע.
מה שאני יודע זה שהיא עובדת על
סרט ומפיקה אותו״.
מה קרה ביניכם?
״מה שקרה בינינו זה עצוב. אין לזה
שום קשר לבחורה אחרת. מעולם לא
אהבתי בחורה חוץ משרון. היו לי
אחרות. אבל זאת לא היתה הפואנטה.
אנשים דיברו על רומן שלי עם חלי
גולדנברג. אמנם היו לי איתה יחסי-
קירבה, אבל הם לא איימו על חיי עם
שרון.
״מאז שנפרדנו עברה שנה. היו לי
בחורות אחרות, אבל בלי אהבה. מה
שנשאר זה סיפור כמו מהקולנוע. עם
הרבה כאב בין שני הצדדים, כשכולם
פגועים, פצועים ונעלבים,״
אתה באמת נשמע עצוב ופגוע. מה
דעתך שניפגש?
״אני לא יודע מה קרה לי, ולמה
אמרתי את מה שאמרתי דווקא לך.
אבל לא איכפת לי להיפגש.״
הגעתי לדירתו של אבי, ברחוב
עמוס בתל־אביב. דירה צנועה, שכורה.
מקושטת בכרזות של סרטים, כשה־בולטת
ביניהן היא כרזה לסרט קז־

שרון ואבי בהצגת־הבכורה בניו־יורק
חתונה -לא לעניין
עוד פחות. ברחתי לסרטים ולספרים.

^ 4בהודה ישבה
על המדרגות

שרון ואבי בהסרטה
רומנים עם שחקניות
בלנקה. ממולו ממוסגר במיסגרת,
פרוטרט של הכימאי אלפרד היצ׳קוק.
שולחן־עבודה גדול ופשוט. מערכת
סטריאו משוכללת, עשרות קסטות
וכדורסל. אבי נוהג לכדרר בו תוך כדי
שיחה.

סיפר אבי נשר:

שרון בבית
-לא ידעתי שהיא עשירה!״

לפני שנתיים הגעתי לאיטליה כדי
לביים את הסרט שי (״היא״) .כשהגעתי,
לא האמינו שאני הכימאי. שם
הבימאים הם בני ,50 לבושים בהידור,
בעלי כרס וזקן. ואילו אני בן ,31 לא
יושב בבתי-קפה. לא מגדל זקן. לא
כרס. לא מתחבר עם האנשים הנכונים.
לא מתעסק בדברים נאותים. אין לי
חברים עיתונאים ואין לי תדמית אישית
שאני מפתח.
כי מי אני? נולדתי ברמת־גן ולמדתי
בבית־הספר המתמיד. אבי, ד״ר

אריה נשר, הוא כלכלן וסוציולוג, אדם
בעל ריעות מתקדמות מזמנו. הוא היה
מבני״טיפוחיו של דויד בן־גוריון, שהעז
לטעון בכינוס של מפא״י שאי־אפ־שר
לפתור את בעיות המחר באמצעות
כלי־האתמול. גולדה נוכחה בכינוס,
ודאגה שהוא ישלם את המחיר. הוא עף
ממפא״י והוחרם. האמא, לילי נשר, רוסיה
יפה מאוד, היתה מזכירתו של זלמן
ארן. חברה בחוג של אינטלקטואלים
רוסיים.
הייתי הכי־ביישן בשכונה. לא
מדבר. ילד ספורטיבי. תלמיד טוב. ילד
מתפקד, אבל מאוד סגור. עם כללים
של עצמו. יום אחד התבקשתי לקרוא
בקול רם חיבור מהמחברת. קראתי עד
שכל הכיתה התחילה לצחוק. התגלה
שקראתי מדף ריק. המורים לא הרשימו
אותי. המציאות היתה מרשימה

ך* מיפנה חל עוד כשמלאו לי־.11
\ 1אבי התנדב לשליחות, למרות
שהוא מאוד הצליח, מאז שהוא הועף
ממפא״י ופתח עסק לייעוץ כלכלי
בארץ והיתה רווחה בבית. הוא יצא
בשליחות לאמריקה, כדי להקים שם
שרות־לעם של יהודים. הרעיון היה
שצעירים יתנדבו לעלות לשנה•
ולשרת את המדינה.
גרנו בניו״יורק. הייתי הולך ורואה
סרטים במשך שעות 30 .סרטים
בשבוע. זה היה בתחילת שנות ה־.60
מאחר שאני שונא להיות בינוני, הפסקתי
לנגן בגיטארה. התחלתי להתאמן
בכדורסל. הגובה עזר 187
והתאמנתי ימים שלמים. הייתי חזק
פיסית.
היו הרבה חתיכות בתיכון האמריקאי.
החיים היו טובים. התחלתי
לכתוב סיפורים קצרים שהתפרסמו.
התקבלתי לקולג׳ של קולומביה. קיבלתי
דחיה מהצבא בארץ, כי אבי היה
עובד־מדינה. אבל התחלתי להרגיש
שאני ממהר מדי, וכותב על ריק.
הרגשתי שאני לא יודע מספיק על
החיים, חוץ מאשר על תרבות. החלטתי,
למגינת ליבם של הוריי, שאני
חוזר לארץ לשרת בצבא. שירתי שנה
באחת הסיירות, ואחר־כך הייתי קצין
במודיעין.
אני טיפוס לא סנטימנטלי, ולא
אוהב להפגיז רגשות. אני משתעמם
נורא מהר, ורואה בבינוניות שיעמום.
העלבון הכי־קשה בשבילי זה שיאמרו
שאני משעמם.
באותה שנה שבה חזרנו לארץ,
כשאבי מונה כסגן־נשיא אוניברסיטת
חיפה, התחילה שרון ללמוד בניו־יורק
באותה הכיתה שאני למדתי בה. אחרי
שנה אבי השתעמם באוניברסיטה,

שרון ויוסי הראל(בהצגת בכורה בניו־יורק)
כל ההשקעה הוחזרה

וחזרנו לניו־יורק, ושרון בדיוק חזרה
לארץ. היא שמעה על בחור ישראלי
ואני שמעתי עליה, כך שהאחד ידע על
השני תקופה ארוכה לפני שהיכרנו זה
את זה. היא שירתה בצבא בדיוק באותו
מקום שבו שירתתי אני, ועזבה
שבועיים לפני שאני באתי. זה היה
כאילו מישהו הכין את ה״בקרוב״
לסרט.
אז פרצה מילחמת יום־הכיפורים.
הייתי מתוסכל על שמוניתי לתפקיד
במטה, והתנדבתי לתפקיד של סיור-
שטח בסיני.
ישבתי בבניין המטכ״ל וחיכיתי
לפקודות. על המדרגות ישבה בחורה
בעלת שיער חום. היא מצאה חן בעיניי,
אבל אני לא מתחיל עם בחורות.
התחלתי להסתובב, לעלות ולרדת.
התחלנו לדבר זה עם זה.
על מה? על מנהיגות המיפלגה
הקומוניסטית הסינית. וזה בזמן של
קרבות, כשבחורים נהרגים!
התברר שהיא למדה באוניברסיטה
פילוסופיה סינית, ואני למדתי על
תורת־הלחימה שלהם. דיברנו ודיברנו,
ופיתאום פלטה מילה אנגלית. כשהתברר
לי מה שמה, הייתי בשוק מוחלט,
גם היא. ידעתי שיש לה חבר. בכלל,
מה שקשור לחיזורים — קשה לי. אז
נפרדנו. היתה מילחמה. נשארתי בחיים.
עשיתי בצבא סרטים. גמרתי את
הצבא וחזרתי לניו־יורק. התחלתי
ללמוד באוניברסיטה.
עברו שנתיים. היכרתי בחורה
אמריקאית יפה מאוד. גרתי אצלה.
שוב חזרה הבינוניות לחיי. השתעממתי
נורא.
פיתאום צילצל הטלפון. דיברה
בחורה, שאמרה :״אני לא יודעת אם
אתה זוכר אותי, אבל אני שרון הראל.״
(המשך בעמוד )38

שרון על שפת הירקון
היינו עושים את הדברים המשוגעים ביותר!

— מילחמת הסנדקים _
(המשך מעמוד )30
בהיסטוריה? מי ישלם כדי לראות
אותו?׳
גם האחים דומאני התחלחלו מן
התסריט של קופולה וסגרו את הברז.
משקיע ערבי אחר, שבטח בשמו של
מאריו פוזו כשותף לתסריט וראה
שלהד״ם, יצא מן העסק, יחד עם עשרה
מיליון הדולרים שהבטיח.

• סיפור מם׳ ,3או — כיצד
נעלם ונרצח ג׳ק רדין:
גם בסיפור זה מעורבת גברת, אחת
בשם קארן גודמן, אך ששמה האמיתי
הוא אילן ג׳ייקובס, ושהקאריירה שלה,
אליבא דמישטרת מיאמי, קשורה בדרך
שיירות״הקוקאין מקולומביה ללוס־אנג׳לס.
אחד
משותפיה של גודמדג׳ייקובס,
מפיק וודוויל צולע בשם ג׳ק רדין,
אמור היה לקשר בין אוואנס ובץ
בנקאי בשם חוזה אלג׳ריה, שכיהן
לצורך המיקרה כבא־כוח של ממשלת
פורטרריקו .־הממשלה מעוניינת להשקיע,״
טען רדין בשם אלג׳ריה.
העיסקה נחתמה. לפיה היו אוואנס
ורדץ שותפים ב־ 45 אחוזים כל אחד,
בהפקה, ולאלג׳ריה הובטחו עשרה
אחוזים. עיסקה מוזרה זו לא מומשה
מעולם, מן הסיבה הפשוטה: כמה
שבועות אחרי החתימה נמצאה גופתו
של ג׳ק רדין בקניון 30 ,קילומטרים
מלוס־אנג׳לס.

• סיפור מס׳ ,4או — איך
מצליחים לבזבז 250 אלד דולר
ליום צילום אחד:

ויליאם קנדי, הסופר, וקופולה ערכו
״תיקונים׳ בתסריט, שעה ששש מאות
אנשי צוות בנו את הסט, עיבדו מוסיקה
ותירגלו רקדנים. כל השחקנים כבר
הופיעו לעבודה מדי יום ביומו, כולל
הכוכב ריצ׳ארד גיר, המופיע כנגן־
חצוצרה ממוצא אירי, אך ידיהם ריקות
מתעסוקה.
סיפר קנדי :״עבדנו 16-15 שעות
ביום. את המתח אפשר היה לחתוך
בסכין. בכל בוקר הופיע ריצ׳ארד גיר
על הסט ושאל אם עוד לא פיטרו את
כולם. ביום שבו התחילו הצילומים היו
בידי תריסר תסריטים אפשריים, עם
עוד חמישה רזרוויים. קופולה ערך
ניתוחים קוסמטיים בתסריטים. הוא
העביר את השיא מן הגלגל החמישי
לשני, וכך נשאר לו חור בגלגל השלישי.
הוא הסתבך כל־כך, שאני
כתבתי ביומני: אם ההשתלה החדשה
של המעמד הזה בתסריט תיקלט בהצלחה,
יהיה זה נס שיעיד על גאוניות.״

ן • סיפור מס׳ ,5או — גם
יוליסם עבר כאן:

בשלב זה קופולה ואוואנס לא דיברו
זה עם זה. לאוואנס אסור היה לררוך על
הסט, אבל הוא שלח לקופולה הוראות
בשלט־רחוק מביתו בלוס־אנג׳לס, וקו־פולה
בז לו מעומק ליבו.
סיפר קנדי :״קופולה המשיך להפר
;ציא מעמדים חדשים. ברגע מסויים
,התחשק לו לחזק את הקשר האירי,
:והוא זרק לידיו של עוזרו, טוני דינג־האם,
עותק של יוליסס מאת ג׳יימס
ג׳וייס ואמר, :תמצא לי משהו.׳ העוזר
דיפדף ועצר בעמוד .67 הוא מצא שם
פיזמון ששר ליאופולד בלום, גיבור
יוליסס, בחשבו על בתו — הו, נערות
החוף היפהפיות האלה.
.במתון קלוב אין חוף. לכן הלכתי
וכתבתי סצינה חדשה, שבה מנגן
ריצ׳ארד גיר בחתונה אירית את השיר
הנ״ל. יופי. מצאנו פיתרון להכניס את
הסצינה בצורה אינטגראלית. קופולה
החליט שאני אשחק את השושבין, כי
יש בי משהו אירי. הסכמתי.
־למחרת תיקן קופולה את התסריט.
לא רק שאני נפלתי החוצה — גם
ג׳יימס ג׳ויס יצא. תודה לאל —
ן ריצ׳ארד גיר נשאר.״
וזה עוד לא הכל. אחרי שקופולה טס
ללונדון, לאות־מחאה, הסכים אוואנס
בחירוק-שיניים לפיטורין של 18 אד
שי־הפקה, שלדיברי הכימאי ניסו להכשילו.
הסיכסוך עבר לביודהמישפט,
שם ניתנה לקופולה שליטה אמנותית
מלאה, בתנאי שירשה לאוואנס לראות
את המוצר המוגמר בהקרנה מוקדמת.
תגובתו של קופולה :־אני אפילו לא
אגלה לו מתי והיכן זו תיערך. הוא
ישלם אצלי כדי לראות את הסרט!׳ 1

^ ילד הזה צריך לתת סטירה״.
אמר משה טימור.
־צריך להזמין את ההורים שלו״,
אמר אבשלום קור.
־אי־אפשר להבין על מה הוא
מדבר,״ אמרה בלה אלמוג .־צריך
להיזרק עם הדימיון של הילד הזה,״
אמר נתן רטנר.
־הילד הזה״ ,שעליו דיברו חברי
הצוות והמנחה של שעשועון־הטל־וויזיה
איזה קטע, הוא אריאל בר בן

לוויזיה. אומרים אני אהיה יותר טוב
ממך אם אהיה בטלוויזיה, אבל זה לא
יעזור להם. בת אחת אמרה שאני מסביר
יפה. יש לי חברה, קוראים לה שיר.
אמא שלה זמרת, חני ליבנה. היא חברה
גם של צחי ועוד כמה בנים.
־היתה לי חברה, פזית, אבל אני כבר
לא חבר שלה. אני לא אוהב אף אחת,
רק את החברים שלי, הבנים. ליביה,
המורה, אמרה לי, :אני שמחה שראיתי
אותך בטלוויזיה.׳ אני תלמיד טוב,

,מה זה בוהמה?
ש ש ונ אנש ים
ק ונ יםנהמה ! ״

,מה זה משא־ומתן?
שאויאר שוון
דוחה ודוחה ודוחה!״

ה־ ,8ילד חמוד, בעל רימיון עשיר,
העונה תשובות מוזרות, לא כל־כך
לעניין, ומבלבל את חברי הצוות. לכן
הוא תמיד ראשון המשיבים ועושה
חיים קשים לטימור, קור, אלמוג וכל
השאר.
יאיר גרבוז, מבקר הטלוויזיה של
על המישמר, כתב בשבוע שעבר:
־בשבועות האחרונים הולך ומתגבש
מועדון מעריצי ואוהבי אריאל הקטן,
או כפי שאנחנו מכנים אותו בבית
,הילד הראשון׳ .הילד, חביב־הקהל,
משגע את כל חברי הצוות ומרתק את
הצופים בחינניותו ובדימיונו השופע.
אחרי הפצרות מרובות מצד בני
מישפחתי המהופנטים, הצטרפתי גם
אני למועדון אוהדי אריאל״.
הילד הראשון הוא ילדם השני של
השחקן והזמר שמעון בר המנוח,
שנפטר לפני שנה וחצי, ואשתו שוש,
עורכת סרטים במיקצועה. יש לו
עיניים חומות גדולות, תיסרוקת פוני
ומיבנה גוף דק וארוך. הוא לומד בכיתה
ג׳ ,בבית־ספר במרחק צעדים אחדים
מביתו בצפון תל־אביב.
עד עתה היו לו שני ימי־צילומים.
שבהם הגדיר בדרכו המיוחדת עשרות
מילים וביטויים, כשהוא יושב על
הספה הצהובה בחדרו, עם הדובי והכלב
המלאכותיים לצידו, כריות ציבעוניות
ברקע ועל הקיר פוסטר שרק כשליש
ממנו נראה בטלוויזיה, האומר ־מיל־חמה
היא דבר לא בריא לילדים ולי־צורים
חיים אחרים״.
־המילים הראשונות של אריאל
אחרי יום־הצילומים הראשון היו —
עכשיו אני עושה מה שאבא עשה״.
מספרת אמו, שוש.
כאשר מבקשים מאריאל לספר על
התוכנית, הוא מתחיל בפיזור מחמאות
לכל עבר .־יש לי משהו להגיד על

אוהב תורה, עברית, חשבון, מלאכה,
טבע והתעמלות, רק שהמורה להתעמלות
לפעמים מרגיזה, תמיד מוציאה
אותי החוצה. היום זה קרה בגלל פזית
והילה, שכל הזמן הפריעו לי. אני אוהב
ללכת לבית־ספר׳.

איתי קרן (הילר הרביעי והאחרון,
העונה תמיד קצר ולעניין) ,שהוא חכם
ונבון וילד נחמד, ואיה וענת, שתיהן
מסבירות מאוד יפה, ואיציק קול
(המפיק) ,הוא מאוד נוח ונחמד וגם יש ׳
לו הרבה סבלנות וגם נתן דטנר נחמד
והוא מאוד אוהב ילדים וגם איציק קול
אוהב ילדים.
־זה יתפרסם בכל העולם? אה, רק
בארץ? אז אני אהיה מפורסם בכל
הארץ! תכתבי כל מה שאני אומר בלי
להפסיד מילה אחת. שמחתי וגם קצת
התרגשתי בהתחלה כשקראו לי.
הירהרתי אם אני אהיה טוב. קודם כל
נתנו לי קצת לחשוב.
־היה קשה בהתחלה אבל אחרי זה
התגברתי ועניתי על כל שאלה. זה היה
באולפני ג״ג. מה שאני אומר. הכל אני

הוא נעשה מפורסם, אגשים מזהים
אותו ברחוב .־אומרים הנה הילד
מהטלוויזיה,״ מספר אריאל ,־זה קצת
מרגיז אותי, זה לא נעים.״

הירד המשגע את
הארץ בתוכנית
הטלוויזיה
״איזה קטע״ ?
ממציא לבד. אני חושב הרבה לפני
שאני מדבר.
־אני אוהב להצטלם. מה, הצלם
יצלם אותי? ואני אראה את העיתון
עכשיו?״ מגיב אריאל, לכבוד הכתבה.

על התגובות בבית־הספר :־אמרו לי
איך אתה מסביר לא טוב. אמרתי: כאילו
שאתם יודעים. תצטלמו אתם לתוכנית
ואני גם אלעג לכם ככה. הם סתם
מקנאים בי. הם גם רוצים להיות בט
שוש
:־מבוגרים וילדים עוצרים
אותנו ברחוב ואומרים, :סלח לי ילד, זה
לא אתה מהטלוויזיה?׳ בקופת־חולים
זיהו אותו והוא קיבל במתנה מזרק
גדול״.
אריאל, על עצמו :־באמצע השי־עורי־בית
אני משחק לפעמים. אני
חולם שאני גיבור, קם מהכיסא ועושה
תנועות של גיבור. אני חולם להיות
סופרמן וספיידרמן וגם סטיב אוסטין
וטרזן ושימשון הגיבור ופופאיי. רק
שאני לא אהיה אשת־חיל״.
כשיהיה גדול :״אני רוצה להיות
שחקן וזמר ומופיע בסרטים כמו אבא
שלי, בגלל שאבא היה. אני יודע
לעשות חיקויים של כל החיות, סוס
ואפילו ברבור ומכוניות ואת המורה.
ואם לא, אז מהנדס.
־אני מתעניין בחלל החיצון, כי
ממנו באים יצורים כמו אי־טי, ובאסט־רונאוטים,
בחלליות ובירח. אני מתעניין
לראות את הירח אם הוא עגול או
חצי בננה. אני חולם להגיע לחלל
החיצון ולירח, אבל בגלל כוח־המשיכה
זה קשה מאוד. כוח״המשיכה זה, נגיד,
אם אני קופץ, אז הוא מחזיר אותי
לאדמה. הוא לא בחלל החיצון, הוא
בשמיים. אבל אסטרונאוטים יכולים
ללכת בחלל, יש להם חליפה. הולכים

בחלל בלי בעיות וקוראים ספר קופי־קו.
אני אוהב גם לקרוא קופיקו
ואוליבר טוויסט ואחמד והפיה ואלדין
ומנורת הקסמים ועלי בבא והאגדות
היפות בעולם״.
עיסוקים אחרי בית־ספר :־אני אוהב
ספורט. כדורגל ולשחות בבריכה
ולצלול ולמצוא כל מיני דברים מתחת
למים.
־אני חולה־טלוויזיה. מותר לי
לראות עד .9אחרי־הצהריים אני רואה
קיפי ורחוב סומסום ורגע ודודלי.
״התוכנית שאני הכי אוהב זה איזה
קטע. אני רואה וצוחק. אני שמח וצוהל
ונופל על הראש ״.׳
על אבא :־הוא היה שחקן. שיחק
טוב. נולד ברומניה בתקופת היטלר.
נסע לישראל באוניה. הוא אהב אותי
נורא. הוא היה מאוד חכם. היה מתרגם.

גם אני רוצה להיות מתרגם. זה מאוד
חשוב, ככה אתה יודע יותר שפות. הוא
היה עם תלתלים והוא דומה לי.״
על אמא :״לפעמים היא כועסת,
אבל זה לא נורא, כי אני מרגיז אותה.
היא נולדה בצ׳כיה ושכחה את הצ׳כית,
רק כמה מילים. היא נחמדה ויפה
ונבונה וחכמה. היא אהבה את שימעון
מאוד מאוד.״
על אחותו בת ה״ ,19 דפנה :״היא
קצת רגזנית על אמא ועליי, אבל היא
די נחמדה. יש לה שיער ארוך, יש לה
ידידים רבים והיא עושה דיאטה. לא
דוגמנית, אסתטית קצת״.

^ ;,אמא שלי
היא עקרג!״
ן• שאלה הכי קשה ששאלו אותו
\ 1בתוכנית, הוא אומר, היתה מה זה

מורכב מרצונות כמוסים וחוויות שעוברות
עליו, ואת כל זה הוא משלב
בתשובות שלו.״
דרו ארץ :״נגיד שמישהו רוצה
להסתלק מאיזשהו מקום, אז איש אחד
אומר לו לאו אתה הולד, כמו שמישהו
נוסע לאמריקה ״.מועצת הביטחון:
״עושים אסיפה כז&ת, או בממשלה או
במישרד, על כסף. לפעמים מרוויחים
ולפעמים לא, ויש שר אחד שהוא מסדר
עניינים. הוא בטוח על משהו״.

ג טי ־ לא

סימסטיח -נו

^ ילו שוש היתה חברה בצוות,
האם היתה קולטת טוב יותר מן
האחרים למה בנה מתכוון? ״בלי ספק
שהיה לי קל יותר, כי אני יודעת אין
הראש שלו עובר, אבל לא הייתי

ך ך 1ן 1מ השולחנות בכיתתו של אריאל לא מ
1111 1 ^ ,סודרים תמיד בסורים. לפעמים הילדים
מתחלקים לקבוצות עבודה, והשולחנות -

בהתאם. אריאל קורא הרנה, לפחות שני ספרים
בשבוע, ויותר מהכל הוא אוהב אגדות וסיפורים על
חיות .״וידיאו לא נכנס הביתה,״ אומרת אמו, שוש.

11ךןו \ ך ו \ |יי ך * אריאל בן ה־ 4בתמונה האחרונה שבה צולם
/ 1עם אביו, השחקן־זמר שימעון בר. אל תגידו 1111 שצריך להזמין את ההורים של הילד הזה ״,ביקשה אמו, ,הילד רגיש״.
מרינת־ים, והכי־קלה — מה זה
אינפלציה ,״כי כל אחד יודע את זה,
שערך הכסף יורד״.
הוא מוכן, כשימחה רבה, להסביר
מילים ומושגים, גם כשלא מצלמים
אותו לאיזה קטע. למשל, פרשת
השבוע :״זה בחדשות. עוברים ימים.
כמו בתורה — וישב יעקב ״.גלגל
המזלות :״סרטן, וככה זה הולך
ומתגלגל כמו שמצילים מישהו בים.
זורקים עליו משהו עגול עד שעובר
סרטן. אמא שלי היא עקרב. זאת-
אומרת היא לא החיה עקרב. זה לא
עוצר, רק בחודש אחד אולי״.

קולטת כל דבר. מאריאל זה מאוד
קשה.
״דירי מנוסי, למשל, רשם כל מה
שהילד אמר, והצליח עם החריפות
והמחשבה המהירה שלו באחת התשובות
— מיגדל־שן — כשאחרים לא
הצליחו. ציפי שביט היתה הפתעה
לרבים וגם לי. יש לה הרבה ניסיון עם
ילדים והיא פשוט נכנסה לעורם
ולדימיונם.״
עושים ניסיון קטן. לוחשים לאריאל
באוזן ״מחלת־נפש״ והוא מסביר :״כל

המילחמה מזיקה:

| הפוסטר התלוי מ!
על מיטתו של אריאל
אומר ״המילחמה מזיקה לילדים וליצורים חיים

מה שיש לנו בגוף. הרגשות. שמישהו
הולך לבית־חולים אז יש לו משהו
ברגשות״.

סובסידיה :״זה בממשלה שרבים על
כסף, שרוצים לקבל השקעה ״.בוהמה:
״ששני אנשים קונים בהמה. או שמנגנים
על תוף.״ שמורת טבע :״שחוקרים
שומרים. על צמחים בארץ, מדי פעם על
חיות, אבל בעיקר צמחים ועצים
וסביונים. שומרים שלא יהיה ליכלוך.״
יפה נפש :״שבגוף משהו מסתדר, כמו
שאתה מסדר בלגן בחדר.״ משא ומתן:
״בממשלה שאריאל שרון דוחה דברים
של שביתות, דוחה ודוחה ״.צירוף
מיקרים :״זה יכול לפעמים לקרות
בממשלה. הם מצרפים את כל הדברים
בעולם ביחד ואחר־כך הם סופרים כמה
דברים קרו בעולם.״
אריאל עונה מייד, בלי לחשוב
הרבה .״הוא מאוד אסוציאטיבי,״ אומרת
שוש ,״שבועיים לפני ששאלו אותו
מה זה אבן שואבת היינו בעתיקות
קיסריה, והוא החליט שאם זה אבן, אז
זה אבן עתיקה, שחפרו ומצאו. הוא
קורא הרבה. שואל המון שאלות ומקבל
הסברים. אני לוקחת אותו הרבה להצגות,
סרטים ותערוכות. הדימיון שלו

אחרים״ .לידו, הדובי והכלב שלו .״אני ישן איתם
בלילה ״,הוא מספר. כאשר צולם בחדרו, הוא הצחיק
את המפיק והצלם, עד שנאלצו לעשות הפסקה.

שוש לא מצליחה לנחש. מיסדר־סיום
:״שבצבא עושים מסיבה. מסיימים
את הצבא, את המילואים גם. אנשים
במילואים. שקבוצת חיילים עושה
מסיבה. אבל זה לא מסיבה, זה משהו
מיוחד. מישהו גומר את הדבר הזה״.
הפעם היא מצליחה. מנחשת נכון גם
שביתת־נשק :״שבצבא כל מיני ריבים.
כמו שאתמול היו צריכים לקום ב־9
בגלל זה. שצריכים להפסיק עם
הרובים״.
אריאל הגיע לתוכנית אחרי שחב־רים־לעבודה
של שוש ראו מודעה
שמחפשים ילדים ואמרו לה: למה לא
תנסי, הרי הוא ילד פתוח? ״בשבילי זה
היתה אתגר, לראות איך הוא עומד
בזה,״ היא אומרת.
״גם את דפנה רצו פעם לצילומים,״
מספרת שוש ,״אבל שימעון לא הסכים.
הוא אמר שזה חיידק, ולא רצה שתהיה
המשכיות במישפחה. אני החלטתי
ההיפך.

אמא מלבישה

:שוש מכניסה את חולצתו של אריאל
[ למיכנסיו .״אין אף רגע משעמם איתו ״,היא
אומרת. לדבריה הוא תלמיד ״מניח את הדעת. טוב, אבל לא פרופסור״.

״לא, הוא לא התחיל להרים את האף
בבית, אבל חל שינוי בביטחון העצמי
שלו. קודם לא היה לו כל־כך, ובזכות
התוכנית זה ממש הסתדר והתאזן.
קודם הוא היה עצור בחברה, ועכשיו
הוא מאוד נפתח. הוא שרוי במצב־רוח
טוב. העניין הזה הוסיף לו עולם ומלו

אני נהנית לראות אותו בטלוויזיה״.
אריאל :״תכתבי שהיא גאה בי״.
ומה עם כסף? שוש :״הילדים לא
מקבלים כסף, רק הרבה סימפטיה. זאת
התוכנית הראשונה שבה משולבים
ילדים. אולי במשך הזמן יראו שהם
עובדים קשה כמו המבוגרים, שהם
חלק מההצלחה, ויגיעו למסקנה שכדאי
לתת להם איזו תמורה. לאו־דווקא
כסף, מתנה אולי. אבל קשה להגיד
שהם לא נהנים גם ככה. בצילומים
התייחסו אליהם יוצא־מן־הכלל. איציק
קול יצר איתם כימיה נהדרת, והם נמשכו
אליו כמו דבורים לדבש. הוא דיבר
אליהם בצורה הגיונית ונעימה, וריפה
להם את כל המתחים. היה להם יום של
כיף. אריאל חזר הביתה מאושר עד
הגג״.
איך הרגישה כאשר הציעו לתת לבן
שלה סטירה ולהזמין את הוריו? ״התגובות
האלה, חסרות הפרופורציה, לא
הרגיזו אותי,״ אומרת שוש בר ,״הן הצחיקו
אותי. העובדה שאריאל הצליח
להרגיז את אנשי הצוות ולהכניס אותם
ללחץ, גרמה לי להרגשה של גיחוך.
ככל שההערות היו חמורות יותר, עלה
מצב״הרוח שלי. במשך שנות לימודיו
של אריאל בבית־ספר לא קראו לי אף
פעם. עכשיו, במישחק טלוויזיה, קור־י׳
ל נ׳ייי־

נעמי רון1

בשג.א.9.ע מעצב את הרהיטים בעצמו,
בונה אותס, מרפד אותס ומשווק אותם

הרווה סלו של! 1

קו ל ה מפרס ם

היום, אם אינך רוצה להתפשר על איכות,
בוא אל המקור, אל היצרן עצמו.
ג.א.פ.ע הוא יצרן גדול ולרשותו מחלקת
עיצוב, נגריה ומרבדיה כשהמכירה נעשית
בחנות המפעל עצמו.
לכן המחירים נוחים כל כך והאיכות גבוהה
כל כך.

מבחר ענק של מערכות ישיבה, מזנונים, חדרי שינה וחדרי נוער כשכל .
שלבי הייצור (עריה, מרפדיה) והמכירה נעשים במקום אחד,
והתוצאה: רהיטים מושלמים במחיר נוח.
חוף הים -

ר ה׳ הפלך -

בי תהעלמץי

> ( 1ת חנ תדלק
כביש ירושלים

ג.א.ם.ע ראשל״צ

ג.א.ם.ע חולון

אזור התעשיה החדש
מאחורי בית העלמין בחולון

(לשעבר ורונה) רח׳ הסדנה 6
אזור התעשיה חולון.

טל 44-5 .י03-944

טל 03-805347 .

מבצע מיוחד!
מכירה של רהיטים מהתצוגה במחירים מיוחדים
וקח! שלם בשיטת

•רהינוסבע־מ

פתוח ב שבתות מ־ 10 בבוקר עד 9בערב
בימי חול: רצוף נל־ 8בבוקר עד 7בערב

ה עו ל הז ה 2468

הורוסהוס מרים בניסיני

מז ל ה חו ד ש:

ג די
אז תיואה

שנת
1 9 8 5

כוכב יופיטר, שנמצא עדיין במזל גדי, לא
תמיד פינק אותם ולא תמיד הענילן להם
שפע של מזל, כפי שהוא עושה זאת במזלות
אחרים. המעבר בגדי הכריח את הגדיים
להתייצב מול המציאות, כששום התעלמות
מהמצב אינה באה בחשבון. זה הביא
לפרידות בין בני־זוג, לעיתים לגירושים
ובתחום העבודה לשינויים שלא תמיד היו
רצויים. אם כי מאוחר יותר יתברר משינויים
אלה היו לטובה ויביאו בסופו של דבר
לקידום ועליה.
זו היתה התמונה של שנת * ,198 כשעד
חודש פברואר 1985 השפעתו של כוכב
יופיטר עדיין יכולה לחולל הפתעות. לאחר
כל השינויים אשתקד, מעניין אין תיראה
שנת .1985

עבודה
את ההישגים שהושגו ב״ 1984 יש לבסס
כעת. אלה ששינו את מקום עבודתם
מתרגלים למקום החדש, כשעליהם להוכיח
שוב את יכולתם השובה וכישוריהם. יתכן
שחלק מבני-המזל עדיין מחפשים מקום-
עבודה שיספק אותם מהבחינה הכלכלית,
ובעיקר מבחינת העניין.
אין ספק שגם השנה יצטרכו הגדיים
להשקיע מאמצים רבים כדי לקדם את שמם
ומעמדם, אך הסיכוי להצליח בכך הוא טוב.
לא נראה שמישהו מבני המזל ישאר ללא
עבודה, שתענה על הדרישות האישיות שלו.
בחודש ינואר היחסים בעבודה יהיו טובים
במיוחד, ונראה ששיתוף־הפעולה של האנ שים
יעזור רבות בהצלחת הפרוייקטים
שבהם הגדיים עסוקים. בחודש פברואר
תגיע ההוכחה לכך שהעניינים מתנהלים
יותר טוב מהמצופה, השכר יעלה והמצב
הכלכלי ישתפר. החודשים מרס ואפריל יהיו
היותר בעייתיים -כאן יש סיכוי להסתכסך
עם הסביבה, להתעקש, לסבול מחשדות
שאין להם בסיס ולנהוג בצורה מגוחכת.
רצוי לפתח את הביקורת העצמית באותה
תקופה, כדי שלא להרוס מה שנבנה עד אז.

שינויים כדי להקל על המצב. השנה צפוי
שיפור משמעותי בתחום זה, המצב הכלכלי
יהיה הרבה יותר טוב וכספים יגיעו
ממקורות שונים. לא תמיד זה יתבטא
דווקא בצורת משכורת יותר גבוהה -אולם
לרוב המקור העיקרי יהיה קשור בהכנסה
יותר גבוהה ממקום העבודה.
גדיים משיגים כל דבר דרך מאמץ ועבודה
קשה. אם כי יזרמו יותר כספים ועצם
התזוזה בקיפאון ששרר עד עכשיו תהיה
לטובה, נראה שהוצאות גדולות ושונות
ידלדלו מחדש את התקציב.
בסופו של דבר, עדיין אי״אפשר יהיה
ליהנות מהכספים שיגיעו. חלק ייעלם בגלל
הצורך להחזיר הלוואות, וחלק אחד ישמש
לקניית דירה, מכונית או הוצאה גדולה מסוג
דומה. בסתיו, סמוך לאוקטובר ,1985 יחול
שיפור רציני, ומאותו זמן יוכלו הגדיים
סוף־סוף ליהנות מכספם ולהרגיש חופשיים
לחיות כרצונם ולפי תוכניותיהם.

תחום נוסף שיהיה רגיש הוא הלב וכאן
מדובר שוב על ילידי השבוע האחרון של
המזל. יתכן שפעילות גופנית, תזונה נכונה
וביקורת אצל רופא עשויים למנוע את
הבעיות -אך כדאי שבני המזל יהיו ערים
לבעיה. קרובי מישפחה עלולים להעסיק את
הגדיים במחלותיהם, מה שיגזול לא מעט
מזמנם, מירצם ותשומת-ליבם. כידוע, הגדי
הוא זה שבסופו של דבר לוקח על עצמו את
האחריות והטיפול בכל בעיה בשעת צרה.

שנת 1984 אמורה היתה להיות אחת
מהשנים הטובות לבני מזל גדי. אך
כשעוסקים במזל גדי, לעולם אי-אפשר
להיות בטוחים שהאפשרויות הטובות אכן
$נוצלו. לא משום שהגדיים אינם רוצים
} להגות ולזכות מההזדמנויות הטובות
} שעליהן מרמזים הכוכבים, אלא שכידוע,
} הגדי לעולם אינו מלקק דבש. שום דבר לא
ומה שבינו לבינה
בא לו בקלות, וגם כאשר גרמי־השמיים
קשה להשוות את שנת 1984 לשנה
נצבים בצורה המבטיחה לו התקדמות,
שתבוא אחריה. כפי שכבר הוזכר כאן, היו
הצלחה והגשמת שאיפותיו -לא בטוח
צריכים להיות הישגים ממשיים. יופיטר,
שהוא באמת יצליח לנצל את ההזדמנויות
שעבר במזל גדי, שינה את צורת החיים.
הטובות.
השנה ימשיכו הגדיים ליהנות מפירות
הגדי אינו משתייך לאותם שיודעים לנצל
ההצלחה -ואלה שעדיין לא מצאו לעצמם
$את המזל. הוא יאמין ויבטח יותר במה
בני־זוג, יוכלו להתחיל בקשר חדש עם
שהושג במאמץ, בעבודה קשה ובתיכנון
אנשים שייפגשו בעבודה או במקומות
שיטתי ומדוייק. ובכל זאת, רבים מבני
ציבוריים.
המזל אכן נהנו משנת 1984 והצליחו
זו לא שנה שבה כדאי להסתגר ולהתחפר
בדרכם־הם לקדם את התחומים שהיו בריאות בבית. מיפגשים חברתיים, מסיבות וכל מה
חשובים להם במיוחד.
שקשור לבילוי חברתי מחוץ לבית יביאו
בשטח זה לרוב לא צפויות קטסטרופות,
אצל חלקם זה התבטא בקידום בעבודה, בספים ובכל זאת: אותם שנולדו בשבוע האחרון של
להיכרויות חשובות. הפעם אלה שיישבו
אחרים מצאו להם בגי״זוג והצליחו אפילו
בשטח זה היה קשה בשנתיים שחלפו, מזל גדי צפויים יותר מהאחרים לסבול
מהצד וישקיפו על האחרים, לא יהיו הגדלהינשא.
מעבר לדירה חדשה, נסיעה לחו׳יל
הגדיים חשו עצמם מאוד לחוצים, וזה הביא מבעיות בריאותיות. הגב יהיה רגיש מאוד
יים, כך שאת הביישנות, ההסתגרות וה או
לימודים -כל אלה היו בעדיפות ראשונה
לתקופות של דיכאון, דאגה וצורך לבצע ועלול לגרום לבעיות.
התבדלות כדאי לשכוח השנה.
השנה.

אתם עדיין חשים עומס עצום ואחריות השבוע תהיו עסוקים במיוחד בעניין ה עדיין אינכם מרגישים חזקים. וכל פעולה* :1״
התחום המיקצועי יהיה בראש מעיינכם

דורשת מכם להשקיע יותר אנרגיה מתמיד 11: .
השבוע. יתגלו לכם כמה דברים חשובים גדולה ואינכם מצליחים להשתחרר ולמצוא מגורים. מי שעוסק בשיפוץ נתקל בקשיים
לא צפויים. זה לא הזמן
לעצמכם זמן למנוחה.
ביותר. ויתברר שאלה
רצוי להשגיח. על עצ *־
להתעקש לזרז את מה בתחום
הכספי עדיין
מכם. בעיקר ב־ 20 וב י
שעד עכשיו סמכתם

לך העבודה. טוב יהיה
עליהם, אינם כה מהי אין
שקט, הוצאות
ג 2בחודש. שאז אתם ! 1
להמתין כשבוע, וה נוטים
לחלות. ה־ 22ב *
בלתי־צפויות מערערות
מנים כפי שחשבתם.

דברים יסתדרו כמעט
חודש מבי א להרגשה
מחדש את הביטחון,
אל תתפתו לבצע שימעצמם.
בתחום הרו יותר
טובה. ועשוי להפה־
24 וה־ 25 בחודש
נויים דראסטיים ב מנטי
אתם ממש חוגיש
אתכם עם אנשים
יביאו לדאגות חדשות.
מקום שבו אתם עוב גגים,
בני המין השני
מהעבר הרחוק. בתחום
אולם תוכלו להתגבר
דים. רצוי לשמור על
שמים לב אליכם ו-
הכספי נראית התפתעל
הקשיים בעזרתם של
המידע החדש לעצמכם
מעוניינים ליצור קשרים
ידידים או בני־מישפחה
ולפעול רק בעוד כמה
חות חיובית. אולם ה־1 * 24
חדשים ומחודשים. לוה־
25 יכולים לגרום לשבועות.
בתחום הרושמוכנים
לעזור. בתחום
מנטי עומד להתחיל קשר מוזר, שיתפוס את הרומנטי רצוי לשמור על סודיות. קורים לכם ספורטאים שביניכם יש סיכוי טוב מל -אכזבה זמנית. בתחום המיקצועי תוצע הצעה \ 1
אחרים להצליח, אפילו בתחום ההימורים. מעניינת בקרוב. אבל עדיין לא השבוע* .
זמנכם ומחשבותיכם וכמעט ימגנט אתכם. דברים מוזרים ומפתיעים. המתינו בסבלנות.

השבוע תחושו הקלה במצב הקשה שבו אתם העבודה מעסיקה אתכם ועומדת בראש בתקופה זו עליכם להיות מאוד עירניים בכל התקופה המתקרבת עומדת להיות קשה . 11
דאגותיכם. השבוע יטילו עליכם אחריות מה שקשור לפינאנסים. יש נטיה לסכן את ולוחצת. יהיה עליכם להסתגר ולבלות ב *-
שרויים. בשטח הכספי צפויה הפתעה. סבוב

מקומות שאינם אהו כספכם.
ולבצע צעדים
נוספת, ויתכן שיציעו
כסף עשוי להגיע מחדל

בים עליכם. בעבודה
שיגרמו לכם מאוחר
לכם אפשרות לקידום.

או מעבודה שקשורה
יותר להפסדים. כל

תיאלצו למלא תפקי לארץ
אחרת. נראה
רצוי לא לתת תשובה
דים שאינם לרוחכם.
פעולה דראסטית כדאי
להצעה ולהמתין זמן מה
שאתם עלולים להוציא

את היוזמה, המרץ
לדחות בשבוע וחצי.
עד שתהיו בטוחים ב את
הכסף לצרכים
*• תצטרכו והמקוריות
שאז התמונה תיראה
שאינם חשובים. רצוי
מקומכם ומעמדכם. ב לבטא
בתקופה מאושונה.
נסיעות קצרות
שטח הבריאות אינכם
לדחות כל הוצאה גדוחרת
יותר. נראה שבכל
ירעננו אתכם ויפגישו
לה לפחות בשבוע. ה־22
חזקים כתמיד, ויהיה
פעם שמשהו מסתדר
אתכם עם אנשים חדוה־
23 בחודש מבטיחים
עליכם לגשת להת75ב

לכם בעבודה, מישהו
שים. ביקורים שלכם או
ייעצות עם רופא. הגב
70 במא׳
יומיים של הנאה, ביחוד
דואג לקלקל לכם. המשל
אחרים אצלכם
בשטח של חיי־הרגש.
שוב עלול להציק, אך גם
בני מזל גדי או בתולה יפתיעו לטובה. ה־ 24 בעיות אחרות. ה 24-וה 25-בחודש יביאו יקבלו משמעות חדשה ויביאו להעמקת קש תינו כחודש וחצי, והמצב ישתפר. הבטחות
* וה־ 25 בחודש יהיו קשים ואפילו מסוכנים. לעימות מחודש עם בני־הזוג. אל תשנו דבר. רים קיימים. בני סרטן עומדים לעזור לכם. ידידותיות עלולות לגרום לכם לאכזבה.

111
* בעובוע הקרוב אתם עומדיס לעבור ב־ התקופה המתקרבת עומדת להביא להרגשה השבוע שוב יושמעו באוזניכם הצעות בתקופה זו א תם נוטים לפרש את המצב
* מהירות ממבב״רוח טוב למצב״רוח גרוע. יותר קלה, אבל אתם עדיין סובלים מבעיות מעניינות בדבר אפשרויות חדשות בתחום בצורה מוטעית. במקום העבודה מישהו

המיקצועי. אל תמהרו
חותר מתחתיכם. רצוי
בריאות. אתם נוטים
נראה שההרגשה ה *
להתייעץ
עם מישהו
להחליף ישן בחדש, גם
לחלות בשפעת ובהצט־כללית
לא תהיה כל-כך
אם החמורה הכספית
ננות ואיזור הבטן רגיש
ממזל גדי. עצה כזו
טובה, אולם השטח ה יכולה
להראות לכם את
מפתה. רצוי להמתין
במיוחד. חשוב שתבדקו
רומנטי יביא לכם כמה
המצב כפי שהוא. בשטח *
זמן־מה לפגי כל החלטה
פעם נוספת את הרגלי
הפתעות, ואלו יגרמו
חשובה. סכום כסף
האהבה מתפתחים קש־ *
התזונה שלכם. בתחום
בכל זאת להתלהבות.
עומד להגיע במפתיע
רים מעניינים, רובם * .
היו זהירים בציפיו-
הרומנטי עליכם להיות
בין ה־ 20 וה 21-בחודש.
דרך מקום־העבודה או־ *
זהירים. מכיוון שהשיתיכם,
לא נראה ש לם
לא רצוי לגלות דבר *.
ה 24-וה־ 25 בחודש
פוט אינו טוב, ואתם אף
אפשר לבנות או לסמוך
־ 22 לאחרים. הסודיות חשו־ *
יסכנו אתכם בדרכים,
נוטים להשלות את עצעל
דברים שמתחילים
12נ׳סעממגד
בה מאוד בתקופה זו. כל
בידקו היטב את ה מכם
ולפרש כוונות בצובתקופה
זו. בקשרים
1עם חו״ל עלולה להיות אכזבה ב 24-או ב״ 25 רה מוטעית. כדאי להמתין כשבוע לפני מכונית לפני שאתם יוצאים והעדיפו רכב שיתוף של אדם נוסף עלול להביא לסיום *
י בחודש. בשטח העבודה רצוי לשתוק. שמחליטים על צעד משמעותי כלשהו. ציבורי על רכב פרטי. אפשרות לקשר חדש. פיתאומי של הפרשה. כעת השתדלו לנוח* .

א׳ יכמלן

* מדוע ברחה שרון? _

לרות׳
שיעקבו אחרי בעלי לידידמל יומם
ולילה, וימסרו לי דוח מלא על מה
שהיא רואה בו.

טיפוס אופטימי

.זה עובד, המדור הזה?״ מתחיל
( )1068/84 בשאלה. מאיפה לי לדעת?
תספרו לי, עצלנים שכמותכם, את מי
אתם פוגשים בזכותי(או בגללי) ,ואז
אוכל לענות לו. אבל גם בלי לחכות
לתשובה ממני, הוא לוקח צ׳אנס, כי
.אני מוכן לכל כדי להכיר את האחת.
חברים טובים מנסים כל הזמן להכיר
לי, אבל עד היום יצאתי די מאוכזב.
,הבעיה היא למצוא את המתאימה.״
אז ככה :״אני חיפאי, אקדמאי,
עוסק במחקר, בן ,42 גרוש, שני
ילדים. הבן ( )14 גר איתי. קצת קשה לי
להגיד את זה — צניעות, אולי —
אבל אני חושב שאני נאה. אני טיפוס
אופטימי, מאוד כן, פתוח. אוהב
ריקודי־עם.
.אם לתאר את המודל שיש לי

לות, נאה, דקת־גו 1.70 ,מטר גובה.
מכיוון שרוב הזמן היא מסתובבת על
עקבים, היא עוד יותר גבוהה, כך
שכדאי לקחת את זה בחשבון. היא
בסביבות ה־ ,30 רווקה, אקדמאית, אוהבת
תיאטרון, מוסיקה וספרים. חולמת
על קשר רציני עם אקדמאי נאה, גבה־קומה,
רומנטי, בעל חוש־הומור, שיידע
לאהוב, להתחשב ולוותר. גיל: עד
.35 המיספר המזהה שלה.)1071/84( :

אוהבת לאהוב
״אני בת ,21 אחרי צבא,״ מתחילה
( ,)1069/84״מקווה להתחיל ללמוד
בשנה הבאה. די נמוכה 1.60 ,מטר,
שמנמונת, אבל אקזוטית — שיער
שחור מתולתל, עיניים שחורות
בורקות, מזל אריה מאוד אופייני.
טובת״לב, חמה, אוהבת לאהוב, צוחקת
הרבה, אבל יודעת מתי להיות רצינית.
״מחפשת את הגבר שיקפיץ לי את
הלב. שיידע מתי להיות רציני ומתי
להשתולל, שיהיה משוגע כמוני,
שיאהב את הים, סרטים ומוסיקה
ושיהיה רומאנטי, כי אני מאוד. אני
מעדיפה כהה וגבוה, בן 23 עד ,28 עם
ראש על הכתפיים, מבוסס והכי־חשוב
— שיידע לאהוב גם ריגשית וגם
פיסית.״ יש מתנדבים?

אשה, אחרי ניתוח אפנדיציט| :
ייראו לי את הצלקת!
רופא: זה תלוי בך:

נראית צעירונת
בת ,33 גרושה +ילד בן עשר !
שלומד בפנימיה, נראית צעירונת,
אומרים שהיא חמודה, גובה 1.65 מטר! ,
רזה, עוסקת בהנהלת־חשבונות. אוהבת ;
חברה, יוצרת קשר מהיר אם אנשים,־
רוקדת ריקודי עם ועמים, קוראת |
הרבה, אוהבת טיולים, בעיקר כאשר
יש פארטנר מתאים, ואוהבת בית
ומישפחה.
( )1072/84 תישמח מאוד להכיר[
אותך אם אתה סימפאטי, מישפחתין

רק לא
קנ אי ת
כשהוא נולד, קראו לו שלא
באשמתו יקותיאל, על־שם סבא.
אבל מאז שהוא זוכר את עצמו
כולם קוראים לו קותי. קותי
קליידר, נתנייתי בן ,25 סטודנט
למחשבים באוניברסיטת תל-
אביב. יש לו .84ג מטר גובה, גוף
חסון וספורטיבי, שיער בהיר
מסופר קצוץ ואף נישרי. האה בות
שלו בחיים, פרט לנשים, הן
גלשנות-ים, גם בחורף, טניס,
ריקודי דיסקו במועדונים ומו סיקה
שקטה בבית.
הטיפוס הנשי המועדף -נאה,
חתיכה, סקסית, משכילה, מתלבשת
יפה. שלא תהיה קנאית
ושלא תגביל אותו, כי הוא אוהב
חופש. זה מצד אחד. מצד שני
הוא גם אוהב לחזור למיסגדת,
לבית חם. לא מחפש עקרת-בית,
אלא אחת שיהיה לה עיסוק
משל עצמה. היא חייבת לאהוב
ולרצות ילדים, כי הוא מת עלי הם
ובשום אופן לא יסתפק בילד
בראש — הצורה החיצונית חשובה לי.
זה לא הכי״חשוב, אבל חשוב. מעדיף
אותך דקת־גיזרה, מושכת, נאה, משכילה,
עצמאית, בעלת מיקצוע משלך.
לי יש סיפוק רב בעבודה, וחשוב שגם
לבת־הזוג יהיה. שהיא לא תחיה למען
מישהו אחר. אז החיים המשותפים
יכולים להיות הרבה יותר יפים.
״אגב, רותי, תופעה מעניינת: למה
בחורות נעלבות כאשר שואלים אותן
איך הן נראות? הן לא נפגעות כאשר
שואלים אותן על ההשכלה שלהן! מה
הסיבה לזה? אולי נרמה שיופי וגוף יפה
הן תכונות שנולדים איתן, והשכלה
צריך לרכוש ולטפח. אבל זה לא מדר
ייק. גם על גוף ופנים נאות צריך
לעבוד ולטפח!
.ופרט אחרון — הבחנתי שיש לי
שפה משותפת טובה יותר עם אשה
ש׳כבר היתד, שם׳ ,כלומר — גרושה
עם ילדים. אבל אין לי ריעות קדומות
ואני לא רוצה לסגור שום אופציה״.

אשה לבלש פרטי: אני רוצה

(המשך מעמוד )33
חצי שנה אחרי שהתחלנו לגור
ביחד, כתבתי את שלושת הדברים
הטובים ביותר שלי. זאת היתה הפעם
הראשונה שאהבתי מישהי. שרון
אינטליגנטית, ישרה, הגונה, מסורה
ורגישה. היא האנטי־בינוניות הגמורה.
היא לא פחדה להסתובב ברחוב ,42
הרחוב המסוכן ביותר בניו־יורק, שבו
מסתובבים שיכורים ורוצחים. חיינו
כעניים מרודים. לא ידעתי שהיא
עשירה. אכלנו מעט, לא היה לנר כסף
לכלום.
עבדתי בעריכת סרטים. זה היה ב־
.1976 כתבתי את התסריט תיקון חצות.
חברת פאראמוכט היתה מעו־ניינת,
וגם המפיק ברום גלר, שעשה
את הסרט משימה בלתי־אפשרית.
לא היו לנו ימים אפורים. גרנו
בלוס־אנג׳לס, היה לנו רגעים של
יאוש, הקשורים בקולנוע, כי רצו שאני
אכתוב, ואני רצית לביים.
אך החיים היו קסומים. היו לנו
חוקים משלנו, וזה עבד. היה ברור לנו
שהיחסים שלנו זה מעל ליחסים בין
בחור לבחורה. זה לא היה רומן, זאת
היתה יחידת־חיים. חתונה לא נראתה
לעניין. היה ברור שאנחנו נישאר יחד
לכל החיים. כל מה שקרה לאחד
השפיע על השני. היינו יחד 24 שעות.
לא היו חברים, לא הורים ולא אנשים
שניסו להיכנס לחיינו.
היינו עושים דברים משוגעים.
כתבתי סרט על היאבקות מיקצועית.
הייתי מבקר במקומות מלוכלכים
ביותר, שם נערכו תחרויות של
היאבקות.
שרון היתה מתלבשת בביגדי־ערב
הכי־מפוארים, ואני הייתי שומר־הראש
שלה.
היו ימים שהייתי כותב בלילות,
לוקח כיסא ומביט בה שעה, זאת היתה
צורה של מדיטציה.
היא האדם היחידי שהייתי סנטימנטלי
לגביו. אם מישהו היה עושה לה
רע, הייתי מוכן לרצוח אותו, והכי-
אבסורדי זה שאני עשיתי לה, בסוף,

^ לחפש טיל
שיפגע בראש

יקותיאל קליידר
אחד ובכלב. אם יהיו אפשרויות
כלכליות, הוא לא יתנגד
לארבעה-חמישה.
בזמן האחרון אמרו לו שהוא
נראה טוב, ושאלו למה הוא לא
מצטלם לפירסומת. הרעיון מצא

אוהב רצחזק
הוא הנדסאי־מחשבים בן ,26 עיניים
ירוקות ו־ 1.75 מטר גובה. יש לו חוש־הומור,
הוא אומר, ובררך־כלל הוא
אוהב לצחוק על החיים. לדבריו:
״לבכות עליהם ממילא לא עוזר.״ בחור
חכם, מה יש לדבר. הוא בחור מציאותי,
נהנה מקולנוע, מוסיקה ובעצם,
מתעניין קצת כמעט בכל דבר. רוצה
להכיר בחורה בעלת חוש־הומור
ושימחת־חיים, אחת שאוהבת את מה
שהיא עושה ורוצה לחלק את חייה
וחוויותיה עם אחד כמוהו. אם הוא
הטיפוס שלך, קוראים לו אצלי
(.)1070/84

סיפור נורא. זבן אחד אמר
לבחורה אחת שתמדוד את השימלה
בחלון. וזה מה שהיא עשתה.

בלונדית דקה
היא בלונדית, עיניים ירוקות־כחו־

חן בעיני קותי, בזכות האפשרות
להרוויח מזה משהו וגם להכיר
אנשים אחרים ועולם אחר. הוא
לא כל-כך יודע אין מתחילים
עם זה, אז בינתיים הוא ממתין
להצעות.
כמוה, אחד שאפשר לדבר אתו, נאה |
פחות או יותר, גובה 1.75 מטר ומעלה, ן
רגוע, בעל שימחת־חיים, בן 30 עד ^.40
אם אתה שמנמן, היא לא תשלח אותך \
חזרה הביתה.
אשתי, אומר אחד, יבולה לדבר!
שעות על נושא מסויים. ואשתי, אומר |
השני, יבולה לד בר שעות גם בלי נושא ;
מסויים.

לב שסר
״אני בן ,23״ כותב (1 )1073/84
״סיימתי עכשיו רומן ארוך, ומסתובב ^
עם לב שבור וכואב. צריך מישהי חזקה (
שתעזור לי לצאת מזה. אחת שמוכנה [
גם להשקיע. אני טיפוס שמאוד אוהב ן
לתת, כך שהיא לא תצא מקופחת. אני [
סטודנט, אוהב ספורט, ים ובעלי־חיים| .ן
מחפש מישהי שתהיה מבוגרת יותר ן
— נפשית, ויציבה, כדי שתוכל 1
להעניק לי את מה שחסר — יציבות[ .
חיצונית אני לא נראה רע, ואין מה [
לדאוג בקשר לזה״.

^ ני בטוח שהיא כבר לא זוכרת
\ £א ת הבריחות שהיו לי. סרט זה
שילוב של אמנות פלסטית וסיפורית.
רציתי לפתוח באמצעות הסרט אשנב
חדש. הייתי כותב, ופיתאום הייתי
נתקע בסיפור. הייתי יוצא לרחוב, לחפש
קטטה. לחפש צרות, בצורה זו או
אחרת. אבל כאקט מבוקר. זה לא הפך
למשהו מיפלצתי.
אני מבין למה סופרים שותים. אני
לא שותה. אבל יש לי רצון להיזרק. אם
אתה יוצר, אתה חייב להיזרק.
אם הייתי נעלם, היא הבינה שזה לא
מפני שחברתה לא נעמה לי.
היו לילות שהייתי חוזר משוטטות
ברחובות. היא היתה מאוד נבונה
והבינה מה קורה. לכן היה קל לי
לכתוב בניו־יורק. היא מלאה בגירויים,
כשבארץ הכול אפור.
באנו לארץ לעשות את הסרט
הלהקה. סרט דל־תקציב. קראתי לו
הסרט של אבי נשר ושרון הראל.
ואז התחילו התולעים לנגוס.
התחילו לדבר שאני איתה מפני שהיא
עשירה. או שהיא איתי, כי היא תפסה
טרמפ על הכישרון שלי. בקיצור, ניסו
להסית אותי נגדה, ואותה נגדי.
על איזה עושר מדברים? היא הרי
טיפוס מופלא! אני חושב שאלמלא
היתה עשירה, זה היה הרבה יותר טוב.
זה נכון שאביה השקיע בסרט. אבל
הוא קיבל את כל כספו בחזרה, עד
לפרוטה האחרונה, אחרי שהסרט הצליח.
ביקרו בו 700 אלף צופים.
אביה מזכיר לי את אבי. אהבנו נורא
לבלות איתו, למרות שהוא איש בן .60
יש בו ילדותיות נהדרת, שבאה בשילוב
עם תיחכום מבריק•.
לעשות את הסרט הלהקה היה כמו
להיות בפלמ״ח ביחד היינו חבורה בני
* יוסף הראל, מפקד אזניית
המעפילים אקסודוס, האיש שנודע
בפרשת-לבון בשם־הצופן. הגברי׳,

אותו הגיל, והפכנו מפורסמים אחרי
הסרט. הקשר הזה עם האנשים נשאר
עד היום. אנשים נטו לעשות רומנים
ביניהם. אני לא אהבתי במיוחד את
הסרט. ראיתי בו רק ניצן של קולנוע.
ואז עשינו את דיזנגוף ,99 בהשתתפות
אותם האנשים, הוספנו רק את ענת
עצמון.
זה נכון שאני נקשר לאנשים שאני
עובד איתם. ברגמן מתחתן עם השחקניות
שלו. זאת היתה תקופה שכל
צורת־העבודה שלי עם שחקן או שחקנית
היתה אישית. היו לי רומנים עם
השחקניות. אני עושה חזרות של שלושה
חודשים לפני סרט, ואני צריך להכיר
אותם. אני לא מאמין בשחקנים
זרים. שרון ידעה טוב מאוד שזה לא
מסכן אותה. עכשיו, אחרי חמישה
סרטים, אני כבר לא זקוק לקשרים
כאלה עם שחקניות.
בתל אביב ב־ 4לפנות בוקר, אין
לאן ללכת, זה לא ניו־יורק. לכל היותר
יש כמה בארים, זונות וקוקסינלים
מזדקנים. בשעה כזאת אני באמצע
כתיבה, ואני תקוע בסצינה, ומה שאני
מחפש זה טיל שיפגע לי בראש. ואם
יש אצל מישהו מקום שאני יכול
להיכנס ולשתות קפה, זה נכס. אבל
זוהי עיר קטנה, שתמיד מישהו רואה
שבאת או יצאת, ולמחרת זה הופך
לשיחת־היום.
יכול להיות שבכמה מהקשרים שלי
התאהבו בי, אבל שרון היתה המיקדש.
אני נורא לא רוצה שזה יישמע כאילו
הקרבתי את עצמי למען הקולנוע, כי
בסך הכל זה היה מאוד אסתטי.
שרון הבינה אותי כמו שאף אחד לא
הבין.
זה התחיל בשמועות על רומן עם
חלי. שרון הבינה עשר פעמים, כשסיפרו
לה וניסתה כל הזמן להדוף. אך
בדיוק באותה תקופה הייתי קשה.
השקע תי

בשמרסיפהר
^ מיד אהבתי אותה. נסענו לניד
^ 1יורק, ובאימון של כדורסל נפלתי
ונפצעתי קשה. היתה סכנה שאשאר
משותק לכל חיי. שכבתי שלושה
חדשים בבית־חולים, ושנה בבית. שרון
לא זזה ממני. היא טיפלה בי בצורה
מופלאה, עד שהחלמתי. אז כתבתי את
התסריט לסרט זעם ותהילה. אחרי
שהבראתי — זה היה ב־82׳ — חזרנו
לארץ.
נעשיתי מסובך. הלכתי והתרחקתי
ממנה. כי ככל שהיו לי יותר בעיות עם
עצמי, יותר התרחקתי ממנה, כי מעצמי
לא יכולתי להתרחק.
אחרי ההחלמה הרגשתי שאני שוקע
בשמן־סיכה. מסביב לי היו כל הזמן
המון אנשים, שבכלל לא בחרתי בהם.
האדם היחידי שבחרתי בו היה שרון.
החלטתי להיות לבד. נסעתי לאיטליה
לעשות את הסרט שי. שרון
נסעה לניו־יורק, והיתה מבקרת אותי
באיטליה. שמחתי מאוד כשהוריה הגיעו
לבקר אותי שם.
שרון היתר, כל הזמן הארם היחיד
שאהבתי. הקרע בינינו נמשך עד
שהגיע להינתקות מוחלטת, וכשנקרע
הוא נקרע על דעת שנינו. כעסנו על
מה שקרה, אבל הייתי חסר־אונים
בגלל המרחק שנוצר.
זה נכון שהיא סבלה, אבל אין הרבה
נשים שנאהבו כמוה. בהתחלה היא
חשבה שהיא לא יפה. ואני כל־כך
אהבתי להראות לה את יופיה! היא
התפתחה ולמדה להעריך בערך עצמה.
האמת היא ששנינו ישבנו על ענף,
כשמסביב כרסמו אותנו תולעים.
ולמרות שידענו שאנו מעל החוקים
ושהנאמנות שלנו אינה קשורה לחוקים
המקובלים, התולעים הצליחו
לכרסם.
אני לא הבחנתי, וההתנהגות שלי
בהחלט עזרה להם. התולעים עד היום
זוחלים. אני גר בעיר של תולעים. אילו
יכולתי, הייתי נוסע לניו־יורק, מכניס
אותה לבית, מגדר אותו, ויורה בכל
תולעת שהיתה מתקרבת לביתנו.
עד כאן סיפורו של אבי.
השבוע ניסה להתקשר עם שרון
בניו־יורק, אך היא סירבה לדבר עימו.
ה עו ל ם הז ה 2 4 6 8

אודי אדיב מספר על בדידותו וגעגועיו לחופש, יחסיו עם האסירים
היהודיים בכלא. מילחמתו לשמירה על שפיותו ובריאותו, מביט
לאחור על נסיעתו לסוריה ומביט קדימה על עתידו אחרי השיחרור
״היום אני יורע שעשיתי
שגיאה ושגפלת׳ בפח.
בסרהכל היו ל׳ כוונות
טובות. הייתי צע?
נאיבי והאמנתי בנוח׳״

״אילו הייתי יושב נל
השנים עם הפליליים,
הייתי משתגע. בין
האסירים הביטחוניים
שדדו יתסיס אנושיים״

״אני לא חצה לברוח.
אני רוצה לחזוו
לחברה הישראלית.
נשאשחהדד, אני ח״ב
לחיות ביו ישראלים״

״אחיה איפה שלאה
תחיה. היא מנינה לנו
נעת את הקן שנחיה
בו. לאו שתלר -
אלד גם אני־

״הפלסטינים קיבלו אוחי
בור. נפלתי בין
הכיסאות. לא היחה לזהות
-לא היית
הוד ולא פלסטיני

״הדבר שעזר לי הוא
התמיכה שקיבלתי
מלאה ומההורים,
והידיעה שיש מ׳
שדואג לי״

1*1.ד א חו ג ה
חצי שעה -זה היה הזמן שהיה לי.
חצי שעה, אף לא דקה יותר. כשהגעתי
לבית״המעצר רמלה, הבנתי שגם חצי שעה
זה יותר מדי. הייתי חייבת לתת חלק
מאותה חצי שעה ללאה ולאודי, שיהיו קצת
לבד. אחרי הכל, הם נפגשים פעם בשבועיים,
וחצי שעה מבעד לסורגים זה כל מה שיש
להם.
כבר שש שגים רצופות, פעם בשבועיים,
מכ תתת לאה לשם את רגליה בשבילים
המוליכים לכלא רמלה בגשם, בשמש, בקור
ובשרב. היא תמיד ראשונת המתייצבות
באותו צריף רעוע, מט לנפול, המשמש את
המבקרים בכלא ובבית־המעצר רמלה.

המקום מטונף כאילו היה מיזבלה עירו נית.
בימי גשם חודרים המים לצריף שבו
אתה מפקיד א ת תעודת״הזהות שלד ואת
תי קן.
אני רואה נשים קשות־יום, הבאו ת לבקר
את יקיריהן, היושבים מאחורי החומות:
אמהות, נשים, חברות. אני מזהה דמויות
מוכרות, שלא זה המקום לכתוב עליהן.
״היום זה יום־הביקורים של ערביי השט חים
״,אומרת לאה, כשגל ענק של מבקרים
ערביים, לבושים בבגדים כפריים, שוטף את
הרחבה לפני חומות״הכלא.
אנחנו ממתינות בשמש לסוהרת שתבוא
מ״נווה״תירצה״ לבדוק אותנו. עוד דק ה עוד

שתיים ניכנס בדלת־הברזל הגדולה ונהיה
מהצד השני של החומה. אני מתרגשת. לאה
מחייכת -בשבילה זה עניין של שיגרה. כל
יום שני, פעם בשבועיים, היא מתייצבת כאן
בשמונה ושלושים, ואחר־כך נוסעת לעבוד תה
שבאוניברסיטה הפתוחה. את חייה
החליטה להקדיש לאודי אדיב, שהיה חברה
במשך שנה עד שנעצר, ושחזרה אליו לפני
שש שנים.
לאה והוריו של אודי, אורי וטובה אדיב
מגן־שמואל, עושים ימים כלילות במאבק
אינסופי, ארין ומתיש, למען שיחרורו. הם
חיים מסביב לתיקווה שאודי אולי ישתח רר.
זהו הנושא היחיד כמעט המעסיק אותם.

שלושה אנשים שנושמים את אודי אדיב.
חיים למען הרגע שבו ייצא מבעד לשער
הגדול, שאנחנו עומדים כעת להיכנס בתוכו.
״הסוהרת הגיעה!״ צועק מועלם הסוהר.
לאה מכירה אותו בשמו. היא מכירה את
כולם והם מכירים אותה.
אנחנו הולכות לכיוון השער. לאה היא
מיקצוענית, היא אומרת לי שהיא תלך
ראשונה, תנס ה לתפוס ת א -אולי ייצא לנו
לשוחח עם אודי באינטימיות .״את תעקבי
אחריי ״,היא אומרת לי. מסתבר לי שהיא לא
המיקצוענית היחידה. כל הנשים שועטות
קדימה, כולן רוצות לתפוס חצי שעה פרטית.
יש בסד הכל חמישה תאים: מי שתופסת

״אני לא רו צ ה לעסוק ש ד בפוליטיקה!״
(המשך מעמוד )39
ראשונה, מרוויחה. היתר תאלצנה לשוחח
עם הגברים שלהן בחדר הגדול. ביחד עם
כולם, ברעש בלתי״נסבל.
השומר בכניסה קורא שמות -נכנסים
לפי שם האסיר. חלק מהשמות מוכרים.
״אודי אדיב!״ הוא צועק, ואנחנו בפנים. כעת
אנחנו מהצד הפנימי של החומה. אני מח זיקה
את הבטן. זה לא נעים להיות בתוך
מקום סגור. אני לא מקנ א ת במי שנמצא
בתוכו. אני חושבת על אודי 12 :שנים הוא
בפנים 12 ,שנים.
כעת חודש דצמבר, וכמו שאמרה לי

^ די ^ י*.״ י*לל^ל* 7״ד^*1יך ז^ך דו£
למה לא משחררים אותה׳
טובה :״החידוש היחיד בראיון שאת עושה
איתנו זה שאת הראשונה שמתעניינת
באודי, עם ה תחל ת השנה ה״ 13 למאסרו״.
בדצמבר, לפני 12 שנים, הוא נאסר. מאז
בקושי ראה את אור השמש.
אנחנו נכנסות למיבנה מוזנח עם ציורים
של מסיכות -אולי טפטים -הטינופת
שוררת בכל. מגעיל.
השירותים מחרידים: חור פעור בתוך
הריצפה. אפילו אין מים זורמים לשטיפה.
מבחיל.
הסוהרת הבודקת אותי מתנהגת כאילו
היתה לפחות סגן־גונדר. קשה לי להתעלם
מהתיעוב. המהול בפחד שהיא מעוררת בי.
היא דורשת ממני להוריד את המגפיים,
דוחפת את ידיה וממששת בגופי. היה ברור

לי שלא יתאפשר לי לכתוב, לכן לא
הצטיידתי בנייר״כתיבה. אך היא מצאה
שליש פיתקות שכתבה לי בתי, ושהיו
טמונות בארנקי. היא קרעה אותן לגזרים,
אחרי שאמרה לי ש,.בפעם הבאה תשלחי א ת
המיכתבים בדואר״.
עברנו גם את זה. כעת עומד מועלם
בכניסה לחדר הנוסף ואומר לי בטון של
מחנך :״תסגרי את המיכנסיים!״ אבל
המיכנסיים שלי רכוסות, אדוני! איש חזק,
מועלם, חזק על חלשים.
לאה מזנקת ותופס ת תא. הצלחנו. נראה
שבתנאים כאלה יהיה קל מאוד לדבר עם
אודי. אבל תוך שניות פגה שימחתנו: מועלם
מודיע לנו לעבור לחדר השני. לאה מתע קשת.
למר! היא שואלת .״ככה!״ הוא אומר.
אמו של אסיר מפורסם בוכה, מבקשת.
מתחננת. זה לא עוזר לה. מועלם מעביר גם
אותה לחדר השני.
הולכים לחדר השני. חדר גדול יחסית,
סורגים מפרידים בינינו לבין המקום שבו
יישבו האסירים. ספסלי-עץ, עזובה והזנחה,
ושעון גדול תלוי על הקיר. הסורגים מורמים
אפשר יהיה לדבר פנים־אל־פנים, למרותשבינינו לבין האסיר מפריד בערך מטר של
בטון. חברי, שביקר א ת אודי לפני שנים
ספורות, סיפר לי כי דיבר איתו מעבר לסו רגים
ולחץ את אצבעו. אני אוכל ללחוץ את
ידו.
האסירים מגיעים. לא קשה לזהות את
אודי, למרות שמעולם לא ראיתי אותו קודם
לכן. הוא משיכמו ומעלה: רזה, גבוה, יפה־תואר
ומרשים. כדי שלא לאבד זמן
מתחילים הוא ולאה לדבר עוד כשהוא
בפתח. חבל על כל שניה. כשהוא מגיע אלינו,
הם מתנ שקים ארוכות. לאורך כל השיחה.
הם מחזיקים ידיים. ולפני שהם נפרדים עוד
נשיקה ארוכה-ארוכה.
עיניהם נוצצות. הם מביטים זה בזה
באהבה אין־קץ. אודי רושם על כף היד
דברים להגיד ללאה. הם מדברים עניינית.
הוא רשאי לטלפן אליה פעם בשבועיים.
ביום החמישי האחרון לא צילצל .״הטלפון
שלך היה מקולקל ״,הוא אומר לה. והיא,
שחיכתה כל הלילה ליד הטלפון, מספרת לו
כמה חיכתה לשיחה. לאה שואלת מה נחוץ
לו. הוא מס תפק במועט. מה שהוא רוצה זה
ספרים. עוד ועוד ספרים.
אחרי שהם גומרים את ענייניהם, אנחנו
מדברים. אני מס תכל ת בעיניו החומות,
הרכות. הוא חיוור מאוד. אמרו לי שהוא
מרכיב מישקפיים. אופטיקאי מחיפה הובא
על״ידי המישפחה לכלא, אבל את המישק־פיים
סיפקו שילטונות בית־סוהר. אודי בא
לביקור בלי המישקפיים. מצד שמאל מבצ בצת
מפיו שן״זהב. הוא רזה מאוד, אתלטי.
אינו מתיק את עיניו מלאה. כעת אני
מדברת איתו במהירות, רושמת בזיכרוני כל
ניע וכל זיע. צריך להספיק לשאול המון
שאלות בכל כך מעט זמן, צריך גם להקשיב
לתשובות.
אודי מדבר בחופשיות. הרבה יותר פתוח
ממה שסיפרו לי. אני יודעת שלא אזכור
הכל, אבל את עיקרי הדברים לא אוכל
לשכוח. הוא רוצה לדבר עוד ועוד, להאריך
בתשובות. אני מקצרת, קוטעת אותו יודעת
שעוד מעט אצטרך להניח לו וללאה לנפשם.
אל לי לגזול לחלוטין מזמנם המוקצב. אחר
כך, אחרי ששאלתי כמעט את כל השאלות,
אודי אמר לי :״מה שלא הספק ת לשאול
אותי, תשאלי את לאה. היא יודעת הכל.
אני מ ס תל ק ת לחדר השני.
צילצול פעמון קוטע את הביקור. אף אחד
לא זז. הסוהרים השומרים על האסירים
מזרזים את המבקרים. לאה ואודי נשארים.
גם אחרים .״יאללה, גברת אדיב!״ אומר
מועלם .״יאללה, אודי!״ מזרז בטון רך יותר
הסוהר ניסים, שהוא -כך אומרת לאה -
יותר אנושי. הם עדיין מתנשקים. רק הם
נותרו בחדר הגדול. אחר כך הם ניתקים זה
מזה -עד ליום השני בעוד שבועיים.
אנחנו בחוץ, הדלת נסגרת. אודי אדיב
נשאר בפנים. מה יהיה! אני שואלת את
לאה .״יהיה טוב!״ היא מנחמת אותי, :את
יודעת איך זה. אנחנו, היהודים, אומרים
עלינו שלא יודעים אם אנחנו צלבנו את ישו,
אבל את הנשמה בטח הוצאנו לו. אבל יהיה
טוב!״
מאוחר יותר, בגן־שמואל, כששאלתי את
טובה אמו של אודי א ת אותה השאלה -
מה יהיה! היא ענתה לי,, :אני חושבת שא נחנו
לא עושים מספיק. אני חושבת שאנחנו
צריכים לשבות רעב!״
אודי בעלה עונה לי כמו לאה: בסוף יהיה
טוב!״

• אודי, כשאתה מסתכל היום על
מה שקרה, איך אתה רואה את הדברים?
אני מצטער על זה שהוטעיתי, ויודע שעשיתי
טעות. בסך־הכל, היו לי כוונות טובות. רציתי
לעשות למען הידוק הסיכויים לדו־קיום יהודי־פלסטיני,
כי האמנתי — ואני עדיין מאמין —
שזו הדרך היחידה לחיות בארץ הזאת.
אבל היום אני יודע שעשיתי שגיאה, שהוליכו
אותי שולל. אז הייתי צעיר ונאיבי, והאמנתי
שכוחי כיחיד להפוך עולמות. במשך השנים
הבנתי איזו שגיאה זו היתה, ואני מצטער עליה.
אני יודע שלא הייתי צריך לנסוע לסוריה, אני
יודע שלא הייתי צריך לפעול כפי שפעלתי.

• בתחילת תקופת מאמרך התעקשת
להצדיק את מעשיך. פיתאום שינית
את דעתך. מדוע?
זה לא קרה לי פיתאום, זה קרה לי במשך

אני וץ כל יום, משחק
נדווסו ועושה
התעמלות. נשה״ת׳
בנבחות־ומלה
בכדורסל, זכינו
באליפות בתי־הכלא,
וחיים חפו נתן ל׳
גביע״
השנים. חייתי בכלא שנים ארוכות בין פלסטינים
והבנתי שאי־אפשר לחיות בשני העולמות. נפלתי
בין הכיסאות. מצד אחד הוקעתי על־ידי
הישראלים. ומצד שני הפלסטינים מעולם לא
קיבלו אותי כאחד מהם. לא יכולתי להחליף
זהות.
הם התייחסו אליי יפה, זה נכון. אולי כפי
שהאיסלאם התייחס תמיד אל המיעוט היהודי
שחי בתוכו. בכבוד ובהערכה. אבל היחס שלהם
כלפיי היה שונה לחלוטין מתפיסתי על ביטול
הלאומיות ויצירת זהות חדשה, על בסיס מעמדי
אידאולוגי.
לגבי עצם המעשה שנשפטתי עליו, הבנתי
כבר בהתחלה שהוא היה כישלון וטעות, אבל
חשבתי שאני צריך לתת דוגמה ביצירת קשר עם
ערבים, להיות אוונגרד המראה דוגמא להמונים.
אבל מתוך עיון בכיתבי מארקס ולנין למדתי,
שאין מקום לפעילות איגדיווידואליסטית, כי אם
לפעילות קולקטיבית. ההיסטוריה לא פועלת
ולא מונעת על־ידי האינדיווידואל.

• כשהגעת לכלא, האסירים הפליליים
היהודיים דחו אותך. איך הסתדרת
עם זה?
כשהגעתי לכלא, דווקא שמעיה אנג׳ל קיבל
אותי יפה מאוד. אבל זה נכון שהאסירים האחרים
התנכלו לי. לא פיסית — אף פעם לא נגעו בי
— אבל היו צועקים לי ״מאניאק, בוגד!״ לקחתי
את זה נורא ללב. זה באמת פגע בי.

• איך הגבת?

הייתי מטיף להם מוסר, ובעיקר הייתי שומר
על כבודי. הייתי מאוד נוקשה ביחס שלי אליהם,
לא נתתי להם להתלבש עליי.
לאט־לאט נשבר הקרח. כיום יש בינינו יחסים
מצויינים. אני עוזר לחבריי לתא, מלמד אותם,

משוחח איתם ארוכות, ואני חושב שאני אהוב
עליהם בעיקר מפני שאני מעביר להם סלים
בכדורסל.

• מה אתה עושה בכלא?

בעיקר קורא וכותב. עברתי במיכבסה, אבל
הועברתי מתפקידי מפני ששוחחתי עם אסיר
פלילי ערבי בערבית. כיום אני מנקה את האגף
שאני מתגורר בו.
בבית־המעצר ברמלה התנאים טובים יותר.
המקום קטן יותר ואטום יותר, כך שלא כל־כך
קר כמו שהיה ברמלה.
אני מקפיד מאוד על מישמעת עצמית,
מתעמל כל יום, רץ בחצר חמישה קילומטר ליום,
עושה התעמלות ומתאמן בכדורסל.

• אתה רץ לבד?

תמיד יש מי שרץ איתי, אבל אני מקפיד לרוץ
כל יום. שיחקתי כדורסל גם כשהייתי ברמלה.
הייתי בנבחרת רמלה, והיתה אליפות בתי־הסוהר,
זכינו במקום הראשון וקיבלתי גביע מחיים חפר.
אני מרבה לקרוא, מבקש מדי פעם מלאה
להעביר לי ספרים שמעניינים אותי. כרגע אני
מתעניין בפרושים ובצדוקים, לאור שיחות שהיו
לי עם רב הכלא.
מותר לראות טלוויזיה. אני רואה מבט עם
כולם, ואם יש תוכנית שמעניינת אותי אני נשאר
לראות גם אחר כך. אני שומר על תזונה נכונה,
עד כמה שאפשר. לא מעשן. לא שותה קפה. זהו.

• איך אתה מסביר את שינוי היחס
של האסירים הפליליים כלפיך?
אני יושב בכלא כבר 12 שנים. במשך השנים
היתה מילחמת־אוקטובר, ואז זה היה ממש קשה.
אני חושב שהם למדו להכיר אותי כמו שאני
למדתי להכיר אותם, והם למדו לכבד אותי כמו
שאני למדתי לכבד אותם.

• מדוע ביקשת לעבור ולהתגורר
עם הפליליים, אחרי שכל השנים התעקשת
לחיות עם הביטחוניים?
הועברתי לבית־המעצר מכלא־רמלה, הוכנסתי
לחדר עם פליליים. אני רוצה לחזור לחברה
הישראלית. כשאשתחרר, אני חייב להתרגל
לחיות בין ישראלים.

• מה אתה רוצה לעשות כשתש־תהדר?
אני
אגיר לך מה אני לא רוצה לעשות: אני לא
רוצה לעסוק בפוליטיקה. יש לי ריעות פוליטיות,
ואני לא אסתיר אותן. אבל לעסוק
בפוליטיקה — זה לא:

• חשבת כבר ממה תתפרנס?

אני רוצה לעסוק במחשבים. עשו לי פה, בכלא.
בחינה פסיכומטרית להכוונה מיקצועית,
ויצא שאני מתאים למחשבים. ביקשתי מלאה
שתביא לי כמה ספרים, והנושא ממש מרתק
אותי.

• אתה לא פוחד מתגובת האנשים
ברחוב ליטם אודי אדיב, כשתשתחרר?

בכלל לא! אני גם לא חושב שיגיבו קשה.
כתבתי כבר לכמה מוסדות בנושא המחשבים,
למכון לפריון עבודה ולמקומות אחרים.
קיבלתי תשובות מנומסות וענייניות מכל מי
שפניתי אליו.
אני רוצה להתמודד עם הסטיגמה, אני לא
רוצה לברוח. אני רוצה לחיות בארץ ולהתערות
מחדש בחייה.

• איפה אתה רוצה לחיות?

איפה שלאה חיה. היא מכינה לנו את הקן
שנחיה בו. לאן שהיא תלך — אלך גם אני.

• לא חשבת אולי לנסות לחיות
בחו״ל, איפה שהשם אודי אדיב לא
אומר שום דבר לאנשים?
לא, אני רוצה לחיות ולהתמודד בארץ.

• תחזור לקיבוץ?

אודי כמדריך ב״השדמר הצעיר״
״החניכים נורא אהבו אותו!

• בכלל לא?

אולי לביקור. ודאי אחזור לביקור.

• לאחרונה חל שינוי בדעת-הקהל
לגביך. מה זה עשה לך?
זה חיזק אותי מאוד. זה נוטע בי תיקווה
שאולי אשתחרר בקרוב. זה נוטע בי תיקווה
שהמאבק שלנו לשיחרורי לא לשווא.

• איך הצלחת להחזיק מעמד כל
השנים האלה בכלא?

לתא שלנו, מתוך ידיעה ששם לא יאונה להם כל

• מה דעתך על כך שאירגונים
פלסמיניים, כמו זה של חוואתמה
וג׳יבריל, מבקשים שישחררו אותך
תמורת שבויינו?

זה גורם לי נזק עצום. אני לא יודע למה הס
מנצלים אותי לצורכי התעמולה שלהם. יכול
להיות שיש להם גס כוונה טובה. אבל. בסך הכל,
הם מזיקים לי מאוד.

• ואם יפכימו לשחרר אותך, לפי
דרישתם, תצא?
בוודאי שלא. זה לא רלוונטי. העניין הוא
שבדרישות שלהם הם גורמים לי נזק עצום.

• לא היית מתוסכל מזה שהחברה
הישראלית הקיאה אותך מתוכה?
החברה מקיאה כל מי שיושב בכלא, לגבי
היחס של האסירים היהודיים, זה נכון שבהתחלה
הייתי חשוף לסכנות. אבל אני חושב שבאיזשהו
מקום כיבדו אותי על עקרונותיי ועל זה שאני
שומר על כבודי וחי עם מישמעת עצמית.

טובה ואורי אדיב, השבוע, בקיבוץ

• כשאתה חולם על השיחרור, מהו
הדבר הראשון שעולה במוחך?

-אודי הוא איש של כבוד!׳

לחבק את לאה. זה מה שאני חולם לעשות:
לחבק את לאה לא מעבר לסורגים, לא כשמחיצת
בטון מפרידה בינינו. לחבק אותה קרוב וחזק
ולהיות איתה כל הזמן.
למרות שהיו עוד שאלות רבות ולמרות
שאודי רצה מאוד לדבר, נאלצתי בשלב זה
לקטוע את השיחה ולהניח לאודי וללאה
לשם, חברתו, להיות מעט לבד.
בתום הביקור נסענו לביתה של לאה,
הבית שאותו היא מכינה לה ולאודי.
שיחזרנו את הדברים שאודי אמר לי בכלא,
ואז הגיע הזמן לשאול את לאה גם את
השאלות שלא היה זמן לשאול אותו וגם את
השאלות שרציתי לשאול אותה.

לאד לשב
אודי היה תמים!
שמרתי על מישמעת עצמית מאוד גבוהה. לא
ויתרתי לעצמי. שמרתי על סדר־יום קבוע: כל
יום התעמלות והתעמלות אינטלקטואלית.
קראתי, כתבתי. מאור עיניי נפגע בקריאה.
מכיוון שאת שעות־האור ניצלתי לכתיבה, ואחרי
כיבוי־אורות קראתי לאור האור במיסדרון. אבל
לא ויתרתי.
שמרתי על פרופיל אנושי ועל יחסים אנו־

• לאה, את יכולה לחזור לאותו דידה,
בדצמבר ,1973 כשיעצרו את אודי •אותך
בדירתבם בחיפה?
חזרנו אז מפרט היה שלום קולומבוס שתינו
תה והוצאת־ את השמיכות. כר־ שנוכל ללכת
לישון. ב־ 12 בלילה בדיוק שמענו דפ־קות בדלת:
״לפתוח. מישטרהד
היית־ ממש מאובנת, לא הבנת־ מ־ הולך. בתוכי
הבנתי אול־ שזה קשור לפעילויות המסתוריות
של אורי. שלא ה־ה ל• ־ד והלק בהן. אבל

טובה ואורי אדיב עם אודי(משמאל) והבר 1960 ,
הוא היה ילד מקסים׳
מאוחר יותר. כשחודש בינינו הק־שר .־שאלת־אותו
למה התחתן איתה. הוא הסביר ל־ •שהיא
מאוד רצתה את זה. וזה היה מאוד הישוב ל
קטע
מדברי ם שכ תב אודי
אנחנו, האסירים ה״ביטחוניים״ תושבי ישראל, ירדנו לאגף ג׳
מהאגף הכללי רק בסוף ינואר ,1980 לאחר שהועברו ממנו בוקר
אחד רוב האסירים המיזרח״ירושלמיים. ש״שלטו״ בו מ־ 969ג.
בכל האגף היו ארבעה חדרים של אסירים פלסטיניים וארבעה
חדרים של אסירים פליליים, שרובם היו -טעוני הגנה׳ -כפי
שנקראו בסלנג של בית*הסוהר -כלומר, אסירים שהעידו נגד
חבריהם או שרבו איתם, ונאלצו לברוח משום שהיו חלשים מהם
בנפשם ובגופם.
אסירים אומללים אלה גרו בחדרים צפופים ומחניקים כמו
שלנו, ואף־על״פי־כן נראה שהיו בודדים, ללא חברים, נושאים כל
אחד על גבו את שק הצרות שלו. ולכן אולי ניסה חלקם לדבר
איתנו, כמיפלט ממצבם בעמק־הבכא של אגף גי.
אגף ג׳ נחשב לאגף הגרוע ביותר בכלא רמלה. זה היה אגף קטן,
תקוע מתחת לאגף הכללי, הגדול, הנמצא בקומה העליונה. היו בו
חמישה חדרים גדולים 14 .־ 20 אסיר בכל חדר, שניצבו בצורה
האות ריש מסביב לחצר קטנה 12x4 ,מסר. חדר מס׳ 3היה הגרוע
מכל התדרים, משום שהיה נמוך מהם ולא היו בו חלונות שפגו
שיים. לא הפכתי לאגואיסט מפני שאני בכלא.
לא התכנסתי בתוך עצמי.
אבל הדבר הכי־חשוב שעזר לי להחזיק מעמד
זו התמיכה שקיבלתי מלאה ומההורים. בלי הגב
של לאה ושל הוריי, היה לי היום הרבה יותר
קשה.
התחושה שתמיד עשו למעני הכל, כל השנים.
הידיעה שתמיד יהיה לי מקום חם כשאצא —
תחושה שאין לאסירים רבים — הידיעה שתמיד
יהיה לי מקום בעולם, כל זה נורא חשוב לאדם
שיושב בכלא.
דבר נוסף שעזר לי להחזיק מעמד היא העובדה
שישבתי בין הפלסטינים. אילו הייתי יושב
כל השנים עם הפליליים, הייתי משתגע. בין
האסירים הביטחוניים הפלסטינים שררו יחסים
אנושיים אינטלקטואלים, מה שלא יכול להיווצר
אצל הפליליים. בין הפלסטינים הביטחוניים אין
אלימות, אין מישכבי־זכר. והם דואגים האחד
לשני. אסירים יהודיים טעוני־הגנה היו מועברים

• ואז, כעבור ארבע •טניס, חזרת
לארץ וחידיטת את הקיט־.

החוצה לאוויר ולאור השמש. בחורף, כאשר ירד גשם שוטף, היה
הביוב הישן של הכלא נסתם והחצר והחדר״מרתף הזה היו
מתמלאים מים. אולם גם יתר החדרים היו לחים וקרים בחורף
ומחניקים בקיץ, בנוסף לצפיפות האנושית ששררה בהם.
הדוח של השופט קנת הגדיר אגף זה בלשון אובייקטיבית
כ״בלתי־ראוי למגורי־אדם ״.ואומנם, לא גרו בו כמעט בני־אדם
יהודים. לפני 1967 נמצאו בו ה״מסתננים״ ,שעל שמם הוא נקרא
עדיין: אג״ם -אגף מסתננים.
השם ״מסתננים־ זכור לי משנות ה״ 50 כילד בקיבוץ. בוקר שבת
אחד, בחורף, שמענו בהתרגשות רבה שלוי. השומר הקשוח של
הקיבוץ, ירה ופצע ,,מסתנן״ שניסה לחדור בלילה לרפת. זאת
היתה הפגישה הראשונה שלי עם פלסטינים מעבר לגבול:
כמסתננים הבאים בלילות לגנוב ולהרוג אותנו (היהודים) .מאז
אני זוכר שהפרדסים אשר הקיפו את הרפת, בקצה הקיבוץ, היו
בשבילנו בלילות מקום מפחיד ומאיים. שאסור היה להיות בו. מי
יכול היה לתאר לעצמו שכעבור 15 שנים אחייה בשלום באגף אחד
יחד עם בניהם של -מסתננים״ אלה!

לא הבנת־ למה המישטרה מגיעה הביתה כל־כר
מאוחר בלילה. אודי. אני חושבת. הבין מייד.
פתחנו להם את הדלת והם ערכו חיפוש. ה־־ת
משותקת מאימה. עצרו אות־ ביחד עם אודי. אבל
שוחררתי אחר־ 48 שעות.
לא הפסקת־ לבכות במשך שלושה ימים. לא
אכלת־ שום דבר. הייתי בן־אדם כל־כך לא פולט .לא הבנת־ מה מתרחש סביבי.
אחרי כמה ימים לקחו אות־ לאודי שאשכנע
אותו •שיודה. ראית־ אותו. אבל אמרתי לו שיעשה
מה שהוא חושב לנכון לעשות.
כששוחררתי. נסעת־ לקיבוץ שלי. נחשולים.
והלכתי לחדר. הורי־ שמעו את היריעה ברדיו
ובאו לחדר בשעת־בוקר מוקרמת. הם ירעו עור
לפני שסיפרתי להם.
באותו ערב לקח אותי אה־ לגרשמואל. באת־אל
טובה ואורי וסיפרת־ להם. הם כבר ידעו. ריר
אצלם קודם שוטר ואמר להם שאודי נעצר.

• בעבור פרק זמן קצר ביותר עזבת

את הארץ ונסעת לפאריס, לארבע
•טניס. מדוע?..
הייתי •שבורה. הל־נץ׳ הציבור־ שעיסו באוד
גמר אותי. וגם חל משבר ביחסים שלנו. לא הבנת־למה
הוא הסתיר ממני את הדברים האלה. התגלית
היתה מבחינת־ מדהימה. רעתי שיש לו ריעות
משלו. אבל לא תיארתי לעצמי שהוא הלך בל־כך
רחוק.
במהלך המישפט לא נתנו לי להיכנס לבית־המיישפט.
נתנו רק לקרוב־ מישפהה. אז הגיעה
למיישפט ם־לוויה, שהית־ הברה של אוד־ לפניי.
היא נכנסה עם תעודת־עיתונאי וחירשה את
הקשר עם אודי. מאוחר יותר הם התחתנו.
אני נסעתי לפאריס. ה׳ ־ ה־יבת להיות
רחוקה ולחישוב.

מאוד פגעו בי. לא הבנת־

פגעי׳
גה את

:אבתי.

הסיפור ביניני היה בלתי גמור. האהבה שלנו
היתה אהבה שנפסקה באמצע. בגלל הנסיבות.
בגלל סיבות •שלא היו תלויות בנו. ובי. בכל אופי.
תמיד המשיכה לפעם אהבה גדולה אל אודי.
נורא התעניינת־ במה שקורה לו. באב ל־הל־נץ׳
הציבור־ שנעשה בו. הזרה־ת־ עם הסבל
הנורא ועם תחרשת אי־הצדק הנוראי. אנשים לא
הבינו את מניעיו. אוד־ שילם מעל ומעבר ממה
שהגיע לו. בגלל סיבות היסטוריות ופוליטיות.
ולא בגלל חומרת מעשיו.
כשחזרת־ ארצה. ב־ . 1978 התחלתי לבוא
לבית־הסוהר.

• ומאז, במיטך •טיט •טניס, את
• מבקרת אותו בקביעות.

שש •שנים! אלוהים אד־ר־ס. לא הייתי מאמינה
שעברו כבר ישיש •שנים:
לפני •שש •שנים. כשחזרת והתחלת־ לבקר
אותו, היחסים בינינו לא היו ברורים. רק משהה־לטנו
•שאנחנו רוצים להיות ביחד ושהקשר בינינו
יציב. התחלת־ במאבק משותף א־תו ועם הוריו
לישיחרורו.
האמת, חשבתי שהוא יהיה בחוץ כבר לפני
•שנתיים.

• איך את מחזיקה מעמה בל־סך הרבה
•טניס?

כשאת עושה מישהו. אם את לא מאמינה שזה
יצליח. את לא מסוגלת לעשות כלום. ואני
מאמינה שאצליר.

מצירי. אמית־ לר. תמיר היתה אהבה. אבל אני
חושבת שמה שהירק את הקשר הוא המאבק
לשחרר את אורי. עשינו משהו יהד בה־־ם. זה
הבייבי ־גילנו. אל ת צחק־ .זד

כרת את אודי.

ו! י 4

ארס ל

יייייי !4

,:דא ידי*״
אי־ הצדה׳ וי*1כין את

׳״רדד

הוא ־־
(1המשך בעמוד )43

ודך ד ן קדמי, בת קיבוץ כפר״מסריק שבעמק זבזלון, נרצחה בדרך
11 1מבסיס ה לביתה בצפון. עתה, משנתגלתה גופתה ביערות הכר מל,
מ ת מק ד ת החקירה בגילוי הרוצח, או הרוצחים, של החיילת הצעירה.

זוהי החוברת הפורנוגראפיה
במרחק של 2-3מטרים ממקום

ב1ניקב 1ת
|\|ייד 1לךך ארונה של הדס הוצב ברחבה בקיבוץ כפר־מסריק.
מאות מבני מישפחתה, חבריה ומכריה, חלקו לה

את הכבוד האחרון ומשם נישא ארונה אל בית״העלמין שבקיבוץ.

נחנו לא מלווים עיתונאים
למקום מציאת הגופה, אולם
אתם רשאים לשוטט בסביבה כאוות
נפשכם, ולנסות לאתר את המקום ״.כך
בישרה פרחיה, מזכירתו של תת־ניצב
משולם עמית, מפקד מרחב חיפה
הממונה על חקירת רצח הדס קדמי,
בשם המפקד. עם בירכת־דרך זו יצא
צוות העולם הזה, הכתב ישראל גפן
והצלמת ציפי מנשה, לכיוון איזור בית־אורן.
משיחות
עם אנשי מישטרה ויודעי־דבר
אחרים הצטיירה תמונה כללית
של המקום, שבו נמצאה גופתה של
הדס.
הרצון לאתר את המקום נבע

מהכוונה לבצע צילומים קרובים של
השטח, ולנסות לחפש ולאתר מימ־צאים
שייתכן כי מציאתם תסייע
לפיתרון תעלומת הפשע.

גומה באדמה
הלהה והטריה
ך קודת־המוצא לחיפושים היתה
^ במקום בו נראתה הדס קדמי לאחרונה:
הטרמפיאדה שבה ירדה הדס
ושממנה ניסתה להשיג טרמפ צפונה
לקיבוצה, כפר מסריק. הטרמפיאדה
הזאת מצויה במבואותיה הדרומיים של
חיפה. ואכן חיפושי המישטרה במקום,
מייד בתחילת הסריקות, הובילו לתו
צאות:
מציאת צרור מפתחות, שמאוחר
יותר הוברר שהיה שייך להדס.
חוקרי־המישטרה סבורים שיתכן כי
הדס השתמשה בצרור כנשק נגד
הנסיון להכניסה בכוח לרכב חוטפיה.
סברה זו לא אומתה עדיין.
מן הטרמפיאדה המשיכו אנשי
העול הזה מיזרחה לכיוון קיבוץ
בית־אורן. בפאתי הדרו המובילה
לקיבוץ, המצוי כשיבעה קילומטרים
מהכביש הישן חיפה תל־אביב, ליד
בית־הכלא הצבאי. פונה הדרך מיזרחה,
ודרר־עפר צרה, בקירבת נחל־הפי־תולים.
דרומית לקיבוץ, הובילה למקום
מציאת גופתה של הדס קדמי.
צוות העולם הזה הבחין בבירור
בסימני־הרכב הרבים שניראו על
השביל הצר המתעגל — עובדה
שאימתה את דעת הצוות שאכן זה
המקום, מקום מציאת הגופה.
מתחת לקבוצת סלעים כבדים,
היוצרת מעין מינהרה קטנה, נמצאה
גומה חפורה בעדינות, בה ״האדמה
היתה הפוכה. האדמה נראתה לחה
וטריה.
גומה זו לא היתה היחידה. בקירבתה
נמצאו עוד שתי גומות קטנות יותר,
שבהן. כנראה, נמצאו חלקים מגופתה
של הדס או פריטים שהיו שייכים לה.

גין הסלע
לשיה הקוצני

שיחזור הגונה במקום הימצאה ״ד

״העולם הזה״ .שאיתר את המקים. קשה היה להבחין במקום בו הוסתרה

הגופה גם ממרחק של מטר ונראה שהרוצח הכיר היטב את השטח. גופתה
של הדס נמצאה באקראי על״ידי חיילים, שעברו במקום במהלך מסע-
ניווטים, אם כי השוטרים, שחיפשו אחריה, היו במקום בעת סריקותיהם.

^ נ שי העולם הזה ערכו חיפוש
מדוקדק ויסודי, ובקירבת מקום
לגומה נמצאו שלושה דפים של
תמונות פורנוגרפיות מחוברת בשפה
האנגלית(ראה גלופות) .דפי החוברת
היו במצב סביר וניתן היה לראות בהם
בבירור. המסקנה: הם לא היו מונחים
במקום זמן רב.
דפי חוברת־העירום נמצאו מתחת
לשיח קוצני נמוך, למרגלות הסלע
שבקירבתו נמצאה גופתה של הדס
קדמי.
הגופה נמצאה בתוך סבך עבות של
שיחים, כחמישה מטרים מהשביל הצר.
המוביל מכביש חיפה תל-אביב לבית־אורן.
קשה מאוד לזהות את הסלע
והשיח הקוצני, אפילו אם מצויים
במרחק מטר אחד בלבד מהמקום. זהו
ואדי עמוק. המשקיף לכיוון הים
במערב, ולכיוון קיבוץ בית־אורן
בצפון. במקום, מציאת הגופה ניתן

״אני ל א רו צ ה לעסוק עו ד בפוליטיקה!״
(המשך מעמוד )41
עניינים פוליטיים. לא היו לי כלים
להתמודד איתו. השיחות איתו היו
הפעם הראשונה שמישהו דיבר איתי
כך על ערבים, בפעם הראשונה מישהו
אמר לי שהפלסטינים מדוכאים ושיש
להם זכויות. זה היה בשבילי גילוי
מסעיר. זה מאוד הרשים אותי, קיבלתי
את זה בלי ביקורת.
היכרתי את אודי כאדם עם רמה
אנושית מאוד גבוהה. היה לי ביטחון
במניעים שלו, ידעתי שהיו לו כוונות
טובות לקדם עניין צודק. אבל לא
ידעתי שהלך כל־כך רחוק. כשנודע לי
לאן הלך. לא הסכמתי עם זה. אז גם לא
הבנתי, היום אני מבינה.

• אודי סיפר לך פעם את כל
הסיפור?

שגילה צוות ״העולם הזה״
מציאת הגופה, חסיה בץ השיחים

1ה רו צוו
לראות בבירור את הבתים הדו-
קומתיים של המשק. האיזור מבודד
ולא מואר כלל וקשה להעלות על
הדעת שאנשים, או כלי־רכב, שיעברו
במקום, יוכלו להבחין באדם במצוקה,
או ישמעו קריאות לעזרה.
חיילים שערכו ניווטים באיזור הם
שהבחינו לראשונה בגופתה של הרס.
מייד הוזעק למקום צוות של המעבדה
לזיהוי פלילי של מישטרת חיפה. ד״ר
בצלאל בלון־ ,איש המכון הפאתולוגי
באבו־כביר התבקש לבוא למקום גם
הוא.
מהחקירה׳ הראשונית במקום התברר.
שהדס קדמי נרצחה בחניקה.
אמר אסא רמץ יריד המישפחה

בהספדו בהלוויה :״אנשים רעים השיגו
אותה ורצחוה!״
כפר מסריק ביקש להצניע את
ההלוויה. אר קציני מישטרה בכירים,
שכמה מהם חוקרים את הרצח, נכבדים
ערבים וראשי מועצות, שסייעו
בחיפושים, וחברים ליחידת הצבאית
של הדס, באו. באו גם אנשים זרים
שביקשו לנחם את המישפחה.
בינתיים נמשכה החקירה במלוא
התנופה. ובראשית השבוע כבר היו
בידי הפתולוג, הד״ר בלח־ ,מימצאים
נכבדים: הדס קדמי לא נרצחה ביום
היעלמה, כפי שחשבו תחילה. המצב
שבו נמצאה גופתה, כמעט שלמה, ללא
סימני ריקבון מתקדם, לימד שהדס
הומתה באכזריות, כיומיים־שלושה

בלבד לפני המועד שבו היא נמצאה.
היא נאנסה בטרם הומתה בחניקה.
אבל הבדיקות המעבדתיות במכון
לרפואה מישפטית(המכון הפאתולוגי)
עדיין לא נסתיימו, וחוקרי המישטרה,
שתוגברו בראשית השבוע בחוקרים
בכירים נוספים, ממתינים לכל פיסת-
מידע נוספת, העשויה להוביל לפיענוח
הרצח.
בינתיים הטילה המישטרה איפול
מלא על החקירה. ולשר־המישטרה,
חיים בר־לב, לא היתה ברירה אלא
להזכיר שאם כי ״המישטרה לא תרפה
ולא תרד עד אשר יימצא האשם לרצח
המתועב,״ לא בכל חקירה מישטרתית
הפיתרונות והגילויים הם מיידיים.

• מה בדיוק קרה, איך הוא
הסתבך בפרשה הזו, שעלתה לו
עד עכשיו ב־ 12 שנות חרות?
הוא סיפר לי שהוא רצה ליצור
קשרים עם אש״ף, כשאף אחד לא ידע
מה זה אש״ף.

• למה רצה ליצור קשרים
עם אש״!*?
כ־ התייאש מהשמאל וממפ״ם.
שדיברו על שיוויון ואחוות־עמים. אבל
לא עשו שום דבר. הוא התאכזב
ממפ״ם, שדיברה על פלסטינים, אבל
כשקמה תנועה של פלסטינים הגדירה
את התנועה כטרוריסטית והצטרפה
בכך לקונסנזוס.
אודי ראה באש״ף תנועה לשיחרור
לאומי, שכל גורם בישראל צריך ליצור
איתה קשר. היום. בעצם. כל השמאל
הישראלי חושב כך. אבל אז אף אחד
לא ידע מה זה אש״ף.

• איך אודי ידע מה דה

הוא גם לא ידע. ובגלל זה נפל בפח.
הוא הבין שזו תנועה לאומית. שכל
גורם רדיקאלי בישראל צריך ליצור
איתה קשר. כדי להביא לדו־קיום
בשלום.

9מה הי א ע כזה כדי להגיע

לאנשי־ אש״!*?

הוא הכיר את דאוד תורכי. בעל
חנות־ספריס בחיפה. קומוניסט־לשע־בר.
שהיה ממקימי אל ארד. אור• בא
אליו לקנות ספרים ופירסומים שניתן
היה להשיג רק אצלו. דאוד עזר להם
להדפיס את העיתון של החזית
האדומה. הקבוצה •שלהם ישפר־שה
ממצפן. הם דיברו ודאוד סיפר שהוא
מכיר אהד ממקימי אל ארד מורה
בבית־ספר אורתודוכס• בחיפה בשם
חביב קהוואג׳י. שיכול להפגיש את
אוד• וחבריו עם אנשי אשף. דאוד שלח
את אורי. את דני ורד ואת אניס
קעראווי ועוד כמה אנשים להיפגש עם
קהוואג׳י ביוון.

• על חשבון מי נבעה.
הקבוצה ליוון?
קהוואג׳־ מימן. הוא היה אמור
להיות איש״ הקשר, שיפגיש אותם עם
אש״ף. הם לא ידעו שהוא קשור לפלג
הפלסטיני הפועל בסוריה. השכל מי
שפועל בסוריה נמצא תחת פיקוח •שי־רותי־הביון
הסורי. ביוון •שייכנע אותם
קהוואג׳י לנסוע לסוריה. שם נמצאים
פלסטינים שהם היו אמורים להיפגש
אתם.
וכאן הם עשו •שטות — לא שאלו
״אלות ונסעו.

• למה לא שיאלו שאלות?
היום אני מבינה את הסיטואציה. הם
היו חסר־ נסיון פוליטי. עם המון
ריגש־־אשמה. כל ערבי נראה להם
צודק מפני שהוא דפוק. היום זה לא
היה קורה לאורי. היום. אחר־ שישב עם
פלסטינים כל־כך הרבה •שנים בכלא,
הוא יודע שהמציאות שונה.

• מה הוא כיס־ לך על מה
שיקרה לו בבוריה?

ךךןךלךך \ 1ך אזור הר הכרמל, במורדות
\ 11 111ו 1 1הדרומיים שלו, סבוך בצמ חיה
עבותה. סלעי הענק והצמחים הקוצניים הפריעו

מאוד לצוותי החיפושים הרבים, ה מתנדבים וכוחות
המישטרה, שסרקו את השטח, והקלו על הרוצח
למצוא מסתור לגופתה של החיילת הדס קדמי.

הוא סיפר שהם הגיעו. אפילו לא
•דעו שקהוואג׳י הוא ישראלי־ל־שעבר.
הוא הסתיר מהם. רק כשאוהי נעצר
נודע לו מה שסיפרת־ לך קודם. שהאש
היה מורה בחיפה.
קהוואג׳י הפגיש־ את אודי וחבריו
עם אנשים •שהוצגו לפניהם בפלסטינים

— היום אודי יודע שאלה היו סוכני־מודיעין
סוריים — והם ניהלו שיחות
פוליטיות.
• אחר־כר שלחו אותו לעשות אימונים
בהרים. הוא פירק קלציניקוב
והרכיב קלצ ניקוב.

• למה הסכים להשתתף
באימונים?
הפופיק שלו רעד. הוא פחד. הוא
היה בידיים שלהם. הוא לא ידע מה הוא
עדשה. הרי הם הלביישו את זה עליו. זו
היתה התוכנית •שלהם. להוכיח ־שהם
מצליחים לגייס גם ישראלים למאבקם.
רק ־שאודי לא ידע •שמנצלים אותו.

• מה את ידעת במשך כל
עשרת הימים האלה, שאודי
היה בסוריה?
ידעתי שנסע ליוון. הוא ישלח לי
שתי גלויות משם, וגם הביא לי מתנות.
לא היה לי מושג מהסיפור.

• ואז, אחרי שחזר מסוריה,
הוא הידק את האירגון?
איזה אירגון? כל העניין היה מבוסס
על קשרים אישיים. לא היה איזה
אירגון מסודר. דן ורד התחתן ופרש
מפעילות, אודי שמר על הקשרים.

• לא •באלת את עצמך אף
פעם לאן הוא נעלם, מהן אותן
פעילויות מיסתוריות שהוא
מסתיר ממך?
ראיתי שיש לו פעילויות שהוא לא
רוצה לשתף אותי בהן. ושהם התחום
שלו. שאין לי בו דריסת־רגל. לא
הבנתי בזה כלום. לא עמדתי על דעתי,
הייתי כל־כך תמימה, קיבוצניקית שרק
עזבה את הקיבוץ. לא יכולתי
לעולם לנחש.

• ואז, חודשיים אחרי שחזר
מסוריה, הוא נעצר.

את מבינה, אלה ששלחו אותו לסוריה
פשוט בילפו אותו. זו האמת
לאמיתה. הוא לא ראה שם צל של
פלסטיני. וקהוואג׳י, בגלל ההישג שלו
— שהצליח לגייס יהודים למהפכה
הפלסטינית — נכנס למועצה הלאומית
של אש״ף, על חשבון חרותו של
אודי.

• כבר שש שנים את מחכה
יום־יום לשיחרורו של אודי.
איך את חיה עם זה?
יש תקופות קשות. זה לא קל וזה
לא בא מהשרוול. התמיכה שקיבלנו
בזמן האחרון היתה חשובה לי, ונתנה
לי הרבה כוח.
אני מאמינה שאני נאבקת על משהו
צודק. מגיע לאודי להשתחרר. זה
חוסר־צדק שיחזיקו אותו בבית־סוהר
רק בגלל דיעותיו הפוליטיות. הוא
שילם כבר את המחיר המלא על שגיאותיו,
ואת חובו לחברה הישראלית
שילם במלואו.
היום הם מחזיקים אותו רק בגלל
שאיפות־נקם וצימאון לדם. אין לזה
סיבה אחרת. הוא הרי לא מסכן אף
אחד.

• מה נותן לך כוח?

האהבה לאודי. זה מה שנותן לי כוח.
כל אדם הבוחר בדרך חיים נון־
קונפורמיסטית, תמיד מלווה אותו
השאלה על החיים שהוא חי והחיים
שיכול לחיות. ולחיים שאני חיה יש
מחיר. בדידות — זה המחיר שאני
משלמת.
אבל אני מאמינה שהוא ישתחרר,
ואני מרגישה כל־כך הרבה אהבה אליו,
כל־כך הרבה אהבה

את לא רוצה להיות איתו
לבד? הרי שילטונות בית־הסוהר
הציעו לכם 24 שעות
ביחד, ואתם מסרבים.
מאוד רוצה להיות איתו לבד, אבל
אנחנו לא נהיה לבד. יהיו שניים מאחורי
הדלת ופלוגת שוטרים מסביב
לחדר. זה לבד? אני לא מסוגלת. זו
האמת. זה יהרוס את הכל. ישמעו כל
זיע. כל רחש. ויעשו חגיגה בעיתונות.
אני לא מוכנה לעבור את זה.

• אודי סיפר לי על החלומות
שלו. לך יש חלומות?

אודי חולם המון. בלילה הוא חולם
המון על גן־שמואל. ותמיר יש
מוטיבים חוזרים בחלומות שלו. הוא
(המשך בעמוד )44

״אני ל א רו צ ה לעסוק עו ד בפוליטיקה!״
(המשך מעמוד )43
כותב את החלומות שלו במחברת
חלומות ונותן לי לקרוא. זה ממש
מרתק, אבל זה גם כל־כך אישי, שאני
לא יכולה לספר בלי לשאול אותו.
מהחלומות האולי פחות־אישיים,
אני יכולה לספר לך שהוא חלם כי הוא
מנסה להגיע לגן־שמואל והוא כל הזמן
מפסיד את האוטובוס. פעם אחרת חלם
שהוא בדרך לגן־שמואל והוא עוצר
טרמפים, וכל המכוניות שעוברות לא
נוסעות בכיוון שלו. את מתארת
לעצמך איזו בדידות, איזה מיסכן
שהוא? זה נורא.

מאת
אביגיל ינאי
מאוזן:
)1תכונות המתאימות לתפקיד
המסוים )5 :בן לכת אצילים ואנשי־צבא
ביפן )10 :זז ממקומו; )11
קבוץ בצפון )13 :מחפש; )14
שאינו מבני המקום; )15 בסולם
התוים; )16 חרב; )18 גוזל החיים;
)20 תופעה בלתי משתנה בטבע;
)21 תפילה קצרה הנאמרת בבקרים
בכניסה לביה״כנ ()22 ;)3 ,2
איבר נשי; )24 מגזע שם; 125 מקוה
מים רבים; )26 ניחא, לו יהי כן;;
)28 אחת מערי המקלט בישראל;
)30 נחיצות רבה )31 :יין שרוף; )32
בהשאלה — גמול. שכר על מאמץ;
)34 ענן שמים )35 :מה שהיה
לביאליק בגנו )38 :שעור טוב)39 :
בת־קול )41 :חומה )42 :הנח!; )43
אלוהים; )45 כניסה; )48 כיח. ריר;
)50 צמח בראשית צמיחתו: ת)5
אדמת טיט; )52 בעליו הראשון של
מערת המכפלה; )54 תר ובדק; )57
ניתק )61 :תואר הולנדי; )62מצוקה
)64 :אחי קין והבל; )65 חוד
הסכין; )66 איבר בגופנו )67 :דורון:
)69 הגה רעיון חדש )70 :ודאי)72 :
שאינו נושא פרי; )74 בסיס. יסוד;
)75 פחד )77 :חבל ארץ במצרים;
)78 גמגם. התבלבל; )81 יחידה
צבאית המצליחה ״מעל למצופה״:
)83 זחל של עש הבגדים )85 :נהר
באיטליה; )86 צמח בר; )88 הוראה;
)89 אינה תושבת עיר; )91 מכיון;
)93 הבנה. ידיעה; )95 תסס. העלה
קצף; )96 צעיר עזים; )98 נחלש;
<100 מזון משמים; )102 נקי מעוון;
)103 מילת ברירה; )104 ההר
שעליו שכנו אפולו והמוזות)105 :
אשת אודיסאוס הנאמנה.

מאונך:
)1איבר של ״התרוממות״; )2
אציל; )3משל בעוז ובתוקפנות)4 :
מטבע מן המזרח הרחוק; )6לא חי:
)7פרח נוי; )8בימים משכבר; )9
החלק העליון של הרגל )12 :ספג.
ינק; )15 סוג צמחים שגידולם אטי;
)16 אבן טובה; )17 חלב חמאה; )19
מסלק, או מסית מן הדרך הישרה;
)20 אבי הבעל; )21 אמנות ההבעה
של רגשות ע״י תנועה; )23 די
לחכם(ברמז) )24 :הביע. סיפר; )26

• אתם רוצים ילדים?
אני מאוד רוצה.

• ואודי?

• אתם מדכרים על זה?

המון.

• אני רוצה לשאול אותך
שאלה קשה. היום את בת ,34
אם אודי לא ישוחרר לפני תום
17 השנים, הוא ישתחרר כשתהיי
בת 39 ואז זה יהיה גיל
קצת מאוחר בשביל להיכנס
להריון. חשבת על זה?
מה. את מאמינה שלא ישחררו אותו
קודם? אל תגידי לי את זה, אני לא
מאמינה שיקרה מצב כזה!

• האם במשך השנים לא
נשבר לך, לא התעייפת?
יש תקופות שנשבר לי לפעמים. כן.

• ואז מה?

זה עובר.

• לא חשבת פעם לתתציאנס ליחסים עם גבר אחר?
חשבתי, אבל עובדה שזה לא קרה.
אני לא אהיה כנה עם עצמי אם אגיד
שלא. עובדה שזה לא קרה. בשבילי
קיים רק גבר אחד: אודי אדיב.

אחד ממיני הבהמה הטהורה)27 :
כלי עבודה )29 :שמה העברי(ר״ת).
של חברת אליאנס להשכלת יהודים;
)30 כברה גדולה לניפוי
גרגרים )33 :גז אלמתכת מקבוצת
ההלוגנים; )34 צרעת; )36 שגור
בפה; )37 מקום החבור של איברים
בגוף )40 :שני עמודים בספר; )41
טבעת לסימון בהמות; )44 בכיה;
)46 סימון על בגד; )47 משענת:
)49 צמח המשמש גם תחליף לנפה;
)50 נעקר, נתלש )53 :משימה שהטילו
על מישהו )54 :אחד משמותיו
של יתרו; )55 שמא; )56
תואר לנכבד מוסלמי; )58 אביון:

)59 מי שיש לו מה שיש. בכמות
רבה )60 :כח רב; )62 נצח)63 :
סופר יהודי >ש״מ) )66 :יין האסור
ליהודים בהנאה )68 :שיעור ההישג
בעבודה ביחס למאמץ שהושקע
בה )71 :קנה )73 :כלי־זין עתיק;
)76 בן־אדם; )78 הקטנה; )79החלק
בתלמוד העוסק בדינים וחוקים;
)80 ילדים; )82 סיום; )84
חיבר, צרף; )85 גומה בקרקע; )87
קריאת צער; )90 דרס;• )92 שר
דד,לסטים; )94 נטל; )96 מקום
נמוך מאד )97 :משק חקלאי; )99
מיניסטר )101 :מילת זרח)102 :
נעימות; )103 גם.

המכון הישראלי לספרות
נשים קוסמטיקה ופדיקור
* קורסים

ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות (אפילציה)

* סלון ומכון יופי _
תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול. צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה

* הכנת כלות

* מחירים עממיים * שרות מעולה

229388 ,226066

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת )4

תן טר מפ לחייל

ואצילות. המאפיינים את התנהגותו כל
הזמן.

• מה אמר לכם?

שרומה. שהתגלה לו כי דיבר עם
אנשים שלא התכוון לדבר איתם.

• מה את חושבת היום על
מה שעשה?
אני מבינה איך אורי נקלע לזה. אני
לא מורידה את האחריות מאיתנו. הוא
פרי של אמונה מאוד תמימה. אנחנו לא
הכשרנו אותו לעולם האכזרי. נתנו
לילדים שלנו אומני־פוטנטיות, הרגשה
של יכולת גדולה מהם, שהיא לא
ריאלית, הרגשה שאתה אישית יכול
לשנות את העולם. שאם אתה מאמין
במשהו — עשה זאת בכל נפשך
ומאודך. חינכנו שאתה לא יכול להיות
סוציאליסט רק במחשבה, אתה חייב
להיות סוציאליסט גם באורח חייך.
דבר נוסף: אודי לא הכיר את
המנטליות הערבית, אורי לא ידע איך
להתנהג עם ערבים. מעבר לזה, רעיון
הדו־קיום עם הערבים הוא רעיון נכון,
אחרת אי־אפשר לחיות כאן. אבל הוא
הלך להגשים את זה בלי כלים, בלי
נסיון.
כשקרה מה שקרה סביב ששת־הימים,
אודי חיפש דרך, ובציבור
המבוגר והמנוסה של הקיבוץ הוא לא
מצא סביבה אנושית שתהיה שותפה
למה שהוא מרגייש. הוא פחר שאם לא
נעשה. נגיע לאן שהגענו באמת, ודי
חזה מראש תהליכים שאכן אירעו. ואז
אנחנו עוד התווכחנו איתו ולא יכולנו
לקבל את הגירסה שלו. י
לגבי עצם המעשה שלו, הרי שהמעשה
תמים ודון קישוטי

כשאת חושבת איך
שהוא חי בכלא, איך את
מרגישה?

מהבחינה האנושית אין לי מילים
להגיד איך אני מכבדת ומעריכה את
כל התנהגותו, התייחסותו, המישמעת
מביתה של לאה נסעתי לגן־
העצמית. יחסו לחבריו לכלא.
שמואל, לשוחח עם אורי וטובה
אורי: אצילות, אצילות־נפש — זו היתה אדיב, הוריו של אודי. טובה
המילה. איך ליבאי אומר באנגלית?
בחדר, אודי היה בבית־החרושת. עד
האינטגריטי של אורי. יש בו איזה מין
שהוא הגיע, נילגלנו שיחה:
שיעור־קומה עם שאר־רוח.
טובה: זה נשמע כמו איזו התפארות
• טובה, את זוכרת את
שאבא ואמא אומרים על הבן שלהם,
הרגע שבו הודיעו לך שאודי
אבל הוא חי בגיהינום אנושי ושומר על
נעצר?
זה היה יום חמישי, יומיים או שלו־׳ צלם־אנוש. ותמיד כשבאים אליו נדמה
כאילו הוא מגיע מהסיפריה הקרובה,
שה אחרי שנעצר. אני זוכרת כמו אתולא
נשאר לנו אלא להשתאות ולהשמול.
עמדתי ואפיתי עוגת־שמרים
תומם על מידת כוודהסבל שלו.
לכבוד שבת. דפקו בדלת, ומישהו
אני אומרת לך בוודאות, אילמלא
מהמישטרה בא ואמר שאודי עצור
העמידה שלו, לא יודעת איפה היינו
בעכו.
נמצאים היום, אחרי 12 שנים.
לא תיארנו לעצמנו מה עומד
אורי: את חושבת שזה יעזור, טובה,
לקרות. חשבנו שזה משהו קטן. לא
כל הדברים שאת אומרת? הרי כבר
חשוב, והחלטנו שאורי יסע לראות מה
אמרנו הכל. כל הסטריפטיז הזה. למי
קרה. באותו ערב נשכבנו לישון
זה עוזר. כשאי־אפשר לדבר באמת על
מוקדם ולא שמענו חדשות. רק אחר
דברים שכואבים?
כר סופר לנו שמעצרו של אודי הוצג
כפרשה נוראה. אנחנו לא ידענו על זה. טובה: צריך להגיד שוב ושוב,
שיגלו מידה של אנושיות. שיבינו
כל מה שידעתי בשלב ההוא שאודי
ששילם את חובו.
נעצר על קשר עם פלסטינים. ידעתי
אורי: את יודעת למה הם מחזיקים
שהוא מעוניין בקשר הזה, ולא ראיתי
אותו עדיין, למה הם מחזיקים בו?
בזה שום פסול. גם אני מאמינה ו•
מד, דעתכם על המסירות
האמנתי בדו־קיום איתם — ואיך
אפשר דו־קיום בלי ליצור איתם קשר? של לאה לאודי?
אחר־כך כל מיני אנשים התחילו
טובה: זה מזל כל־כך גדול! אנחנו
לבוא אלינו לחדר. כמו לניחום אבלים.
לא יודעים אם לה יש מזל שהיא
בלי שנדע מה קרה. בא מישהו
חברתו של אורי. אבל בטוח שלאורי
מרחובות, איש צבא בדרגה בכירה. הוא
יש מזל גרול שלאה חברה שלו. יש בה
לא היה אצלנו שנים. פיתאום הופיע.
שילוב של נשיות ואידיאליזם עם
ההתייחסות היתד, כאילו קרה אסון
פרקטיות, עם עמידה על שתי רגליים
גדול. לקח לנו זמן לתפוס מה קרה.
על האדמה. זה המזל של אורי. כי חסר
פיתאום לאה הופיעה — ואת לאה
לו מימד מציאותי. אודי הוא קצת
כמעט שלא היכרנו — וסיפרה על
אסטרונאוט.
המעצר.
אני מעריצה את לאה.
• מתי ראית את אודי
אורי: לאה היתה הראשונה שלראשונה
אחרי שנעצר?
הצליחה להביא את אודי להתפשר עם
אחרי עשרה ימים. אולי יותר.
משהו. יש אנשים שלא כל־כך בנויים
חירשו לנו אז להביא לו משהו
להתפשר. שידוע להם מה רוצים. זו
לאכול. פגשנו אותו בחדר של החוקר.
זכותה הגדולה. היא לא נתנה לו לתעל
יכולנו רק לנחש מאיזה תנאים הוא בא.
אותה לאן שרצה. היא הופיעה כאדם
אני עדיין לא חושבת שאנחנו יודעים
עצמאי שלא מסכים תמיד עם אודי.
הכל על מה שעבר עליו: היה אז חורף
וכך. כמו ששני אנשים הנמצאים
קשה, ואודי תמיד נורא סובל מקור.
ביחד צריכים להתעגל. באיזוהי צורה
הוא לקח את השניצל. החזיק אותו
גס הוא התעגל. לגבי כל אדם זו אמירה
ואכל אותו כאילו הוא יושב בשרתון.
בנאלית, לגבי אודי זהו הישג גדול.
זה לא יפה שיאני. כאמא. אומרת —
אני חושב שמערכת היחסים ביניהם
אבל היתה בו כזו מידה של איפוק
היא בעלת משמעות בלתי־רגילה.
העולס. הז ה 2468

הוא שוכב ער סנה
בביתו לאורו 208
ס״מ, ומסוב לשחק
מבני שלא שולמה
לו המשנוות
ך ירעון־הענק, בסף 400 אלף דולר, הרובץ
^ על קבוצת הכדורסל של הפועל רמת־גן,
תבע את קורבנו הראשון. סטיב מלוביק, האמריקאי
המגוייר, הפסיק לשחק, אחרי שמשכורתו
לא שולמה לו כמעט שלושה חדשים.
היום מלוביק הוא כדורסלן מובטל. אולי
המובטל הגבוה בארץ 208 .סנטימטר ללא תעסוקה.
ואת המוצא לבעיותיו הכספיות הוא מחפש
בעבודה בבר או בסוכנות־נסיעות. כדורסל, כנראה,
לא ישחק השנה.
סטיב מלוביק בן ה־ 28 הוא אדם חושב, בעל
עקרונות, שחקן מעולה, היודע את מקומו בקבוצה
ואת מקומו במיגרש.
הוא.גם ידע מתי להניף שלט עצור! ולומר: עד
כאן! להנהלת קבוצתו. הכדורסל הוא פרנסתו
היחידה, וללא משכורת המשולמת בזמן, לא היה
לו מה לחפש במקום עבודה כזה.
כעת יושב מלוביק בביתו, בנווה־אביבים

שבצפון תל־אביב, בקומה ה־ 12 של בית־דירות
נאה. יש לו זמן לנקות את הדירה ולשחק גולף
בחצר־הבית, כי לקיסריה אין לו מספיק כסף
לנסוע. יש לו גם זמן לחברתו, שרון אדר, וזמן
לתכנן את מהלכיו הבאים.
.לעזרתו של סטיב מלוביק בא עורך־הדין מן
קנת, מרצה בפקולטה למישפטים באוניברסיטת

תל־אביב. מלוביק הכיר את קנת בשנה שעברה,
כאשר זה ייצג את הכדורסלן ג׳ואל קרמר,
שחוזהו הותר על־ידי מכבי תל־אביב באמצע
העונה (העולם הזה .)28.11 העונה מייצג קנת
גם את שחקן־החיזוק של מכבי, לי ג׳ונסון, גם את
חבריו לקבוצה של מלוביק.
קנת ומלוביק מתכוננים לתבוע את החוב,

יותר מעשרת אלפים רולר, בבית־הדין לעבודה,
ומצד שני יתבעו שיחרור לאלתר מקבוצת הפועל
רמת־גן, בבית־המישפט המחוזי.
לפני שנה וחצי חתם מלוביק על חוזה לשלוש
שנים עם הפועל רמת־גן. אי־תשלום הכספים המגיעים
בזמן, טוענים מלוביק וקנת, הוא הפרה
יסודית של החוזה. ובאופן אוטומטי הוא חדל

להתקיים והוא איננו תקף יותר.
מאידן־ ,מכחיש מלוביק את הטענה שהושמעה
כאילו הוא הפסיק לשחק רק כדי לקבל את ה־שיחרור.
האמת היא, כי הפסקת הפעילות תגרום
לו הפסד של 35 אלף דולר, הסכום שאמור היה
להרוויח עד סוף העונה, מהסך הכולל של 50 אלף
דולר לעונה.
אך כאשר השיחרור יהיה בידו, יציע מלוביק
את עצמו לכל קבוצה שתוכל לשלם לו כמועד.
הוא יודע שקבוצות כמו הפועל הגליל העליון.
הפועל גן־שמואל והפועל חולון משלמות בזמן
לשחקניהן.
לא איכפת לו לשחק בקבוצה שאינה קבוצת־צמרת,
כמו הפועל רמת־גן, שהיתה מס׳ 2בארץ
כל התקופה בה הוא שיחק בשורותיה. בשנים
אלה סיימה הפועל תמיד במקום השני ונוצחה
בגמר גביע המדינה.

הקבוצה שמה
פס על העוגה

מלוביק במישחק (באמצע) כדורסל
עבודה בבר או בסוכנות־נסיעות

ובמישחק גולח בחצר־ביתו

בל הוא גם פוזל לשתי התל־אביביות
הגדולות: מכבי תל־אביב עשויה להזדקק לו,
לדעתו, אם לא תוכל לגייר את לי ג׳ונסון, המשחק
השנה רק בגביע אירופה.
הפועל תל־אביב מתאימה לו עוד יותר, כי הוא
עשוי להחליף שם שחקנים כמעט גמורים כמו
ג׳ון ויליס (בעיות גב) או קני לבנובסקי(פציעה ׳
בברן) .ומה עוד שהשנה חסר להפועל שחקן גבוה
מסוגו של מלוביק, שיעזור לשחקן־הציר לאוון
מרסר במישחק הגובה (ושגם יהיה במעמד של 1
מתאזרח).
הקבוצה שתחתים את מלוביק עוד העונה תפתור
לו את המצוקה הכספית וכך יוכל להתקיים
עד לתחילת העונה הבאה.
אבל יש למלוביק גם הצעה מפתיעה: הוא עוד
מוכן, למרות הכל, לשחק השנה בהפועל רמת־גן,
אך עם חוזה חר־מישחקי — הוא ילבש את מדי
הקבוצה רק אחרי שיקבל את כל הכסף המגיע לו
עד כה, לפני כל מישחק יקבל ציק, שסכומו
ייקבע מראש, עבור אותו מישחק. הוא יבוא
לאימונים, יהיה שחקן מן המניין אך.ללא חוזה
חתום ומתוך ידיעה שעם תום העונה יקבל את
כרטיס־השחקן שלו ויוכל לעבור לקבוצה שיחפוץ

אבל זה לא רציני. להפועל רמת־גן פשוט אין
כסף. ראש עיריית רמת־גן, אורי עמית, כבר רמז
שהקבוצה שמה פס על העוגה הנוכחית, בגלל
מצבה הכספי והמיקצועי.
יו״ר הפועל, פנחס יום־טוב, מודה :״סטיב
צודק. חייבים לו כסף. אומנם לא עשרת אלפים
דולר, אבל בהחלט לא שולמו כל הכספים, בגלל
(המשך בעמוד )46

המובטל הגבוה במדינה
(המשך מעמוד )45
שאין בקופה מזומנים ״.יום־טוב. שהוא המישנה
למנהל אגף־ההנרסה בעיריית רמת־גן, התמנה
כיו״ר הקבוצה לפני העונה הנוכחית. ומבטיח
שמלוביק יקבל את כל המגיע לו. הוא רק מבקש
זמן וסבלנות. אך לגבי התביעה של מלוביק להשתחרר
מהקבוצה אין הוא רוצה לשמוע :״הוא
חתום בהפועל רמת־גן. לא נעביר אותו לשום

מלוביק החל את הקאריירה בקולג׳ של דרום
קליפורניה. המשיך בסן־דייגו ועם סיום הלימודים
הצטרף לליגה המיקצוענית, האנ-בי-איי,
ושיחק בעונה אחת בשלוש קבוצות.
הוא לא הצליח כפי שקיווה להצליח והגיע
לאיטליה — לקבוצת פביה רומא. שם קיוו
שיקלע 30 נקודות למישחק וייקח לפחות 10
ריבאונרים למישחק. הממוצע של 15 נקודות לא

קבוצה: אני לא מאמין שנגיע לקונפליקט משפטי.
הוא ספורטאי אמיתי והגון״:
יום־טוב יודע ־יטב. ששיחרודו של מלוב־ק
עלול להסל את סיכוייה של קבוצתו בעונה
הבאה. מאתר שכל השחקנים הבכירים של
הפועל. ארט האוז. סטיב קפלן. סטיב שילכטר.
אב־גריר מוסקוביץ. אור גורן ואור בן־ארי.
מסיימים את חוזיהם בתום העונה. אף אחד לא
יוכל לשכנע אותם להישאר כאשר להנחלת
הקבוצה אין כסף לשלם עבור העונה הנוכחית.
היהיר מבין הכבירים שאין ברשותו שיחדור׳
מובטח הוא הרבז. יוסי קאשי.
בינתיים אין סטיב מלוביק רוצה שייחשבו
שהוא מיסכן. שאין לו מה לאכול ומה עוד שה־ו״ר
יום־טוב דאג לו לתשלום שכר־חדירה 4001
דולר) .לפני שיזרקו אותו לרחוב.
אר מלוביק דואג יותר לחובותיו ״המוסריים״.
כלפי אמי החולה באריזונה ..לה הוא שולה 2000
דולר בחודש ולמשכנתא החודשית שי 1000ולד.
עבור חרירה שקנה באריזונה.
חביתו. שרון בת ח־ .20 שהשתחררה לא מכבי
מצה״ל ושאותה ־ב־ר לפני שנתיים במסיבה.
מנס־ לעודדו. לומדת להדפיס ומקווה להתחיל

סיפק את האיטלקים ומלוביק נאלץ שוב לחפש
קבוצה. סוכן־השחקנים הניו־יורקי ר־צ׳רר קיינור
היפנה אותו לריאל מדריד. מלוביק נסע. על תקן
של מועמד. עם אלופת ספרד לטורניר הגביע
הב־ן־יבשתי בסאן־פאולו הברזילית שבו השתתפה
גם מכבי תל־אב־ב. גילה יכולת טובה מאוד
ועזר לריאל מדריד לזכות בגביע. שנחשב לגביע
העולמי לקבוצות חובבות. הוא ציפה לתשובה
סופית וחיובית מריאל. אך העניין הכספי היה
למיכשול.
ואז נוצר הקשר עם היו״ר הקודם של הפועל
רמת־גן. איתן מגידו. שהביא אותו לשנתיים, על
סמך חוזה בעל־פה.
אחרי השנה הראשונה שלו במד -הפועל חזר
מלוביק לארצות־הברית, התגייר ושב ארצה.
למלוביק היעה ברורה כיצד נקלעה הפועל
למצבה הכספי :״מגידו רצה להיות מספר . 1והרדיפה
הזו אחר מכבי. מבלי שיהיה לקבוצה בכיס
כלכלי. הביאה לגירעון הגדול..כשאין אולם ואין
קהל וכל מישחק עולה הון־עתק, לשכירת היכל
הספורט ביד־אליהו. מפסירים במקום להרוויח.״
ומעל לכל יש לו דיעה ברורה על עצמו. סטיב
מלוב־ק בטוח בעצמו וביכולתו :״אני היוני לקבוצות
בארץ. שחקן גבוה, בעל ד טובה. ואזרח
ישראל: אני אקבל חווה. לא אבקש 5000 דולר
ולעונה) אבל אני גם אהיה מוכן לרדת מ־ 50 אלף
ספורט מהר, גבוה ורחוק
ממיטת־החולי לראש־הסורם

מנהל מזזרובסקי
חתיזמורת עוזרת

שמואל(שמלוק) מחרובסקי, מנהל כדור*
סלני מכבי תל־אביב מזה 20 שנה, חי את
ההתפתחות של מועדונו, אחד מן המכור-
ס מי ם באירופה.
האלופה הישראלית היא הקבוצה היחי דה
באירופה שמקומה לא נפקד אפילו פעם
^אחת בבית״הגמד של גביע אירופה, במת-
׳כונת החדשה (שש קבוצות) אשר החלה
ב*. 1977
בשנתיים האחרונות איכזבה מכבי, הגי עה
רק למקום החמישי, והקהל הדיר. את
רגליו מיד אליהו. הקהל הפך אנין־סעם. הוא
ציפה רק לניצחונות.
השנה, עם הח תמתם של שני שחקנים
מעולים. קווין מגי ולי גיונסון. חזרה מכבי
להיות הלהיט של ערבי חמישי ולנושא שי חה
בלילות שישי.

שמואל מחרובסקי, מה אתה אומר על
הקהל של מכבי השנה!
יוצא מן הכלל. הוא פעיל מאוד. עוזר לקבוצה.
חי את הרגעים היפים. התיזמורת, שהבאנו השנה
(להקת השגרירים) ,עוזרת ומוסיפה לאווירה.
אבל היו גם אנשים שהיו מאוכזבים שניצחנו והם
יצאו לפני סוף המישחק. אבל הרוב הוא קהל חם.
אתה מרוצה ממכבי!
בינתיים. כן. אם ניצחנו שתי קבוצות מעולות,

הדוקטורים

הססרידי טעה בחישוב
והמאמנים משלמים
את המחיר

רופא אחד, לפעמים,
מביא יותר תועלת
משגי רופאים

זה היה השבוע הספרדי בכדורסל. הוא החל
בשני הפסדים, של הפועל תל״אביב, בגביע
אירופה למחזיקות־גביע, שהפסידה לברצלונה
( )101:96 ושל הפועל חיפה. שהפסידה, בגביע
קוראץ׳ לליקור 43 מברצלונה .92:90 אבל
השבוע הזה הסתיים בניצחון הגדול של מכבי
תל־אביב בגביע אירופה לאלופות. כשהיא גברה
על ריאל מדריד .97:101

ד״ר חואן אנטוניו קורבלן, בן ה־ ,30 הרכז של
ריאל מדריד ונבחרת ספרד, זכה למחמאות עור
לפני המישחק, שבו נוצחה קבוצתו על־ידי מכבי
.101:97 היו אלה הרופאים. שהשתתפו בשבוע
שעבר בקונגרס ההסתדרות הרפואית במלון רם־
דה קונטיננטל בתל־אביב, מלון שבו שוכנו גם
שחקני ריאל.
ד״ר קורבלן, המתמחה בבית־החולים האוניברסיטאי
של מדריד בקרדיולוגית (רפואת־לב),
הוקף על־ידי רופאים ישראליים, שביקשו
לשמוע ממנו כיצד הוא משלב רפואה בכדורסל,
וחילקו לו מחמאות -ביד רחבה. הם רק לא ידעו
שקורבלן איננו הרופא־כדורסלן היחיד בריאל
מדריד. הרופא־הכדורסלן השני בריאל הוא ד״ר
אלפונסו דל־קורל. אורתופד במיקצועו. המשמש
בקבוצה כמחליפו של לופס איטוריאגה המזוקן
(שקלע 33 נקודות במישחק נגד מכבי).

עוזר־המאמן של ריאל מדריד צפה עוד שבוע
לפני כן ששתיים מבין שלוש הקבוצות הספרדיות
תנצחנה, אך לא העלה בדעתו, שקבוצתו,
ריאל מדריד, לא תהיה בין המנצחות.

דולרי״

כדורסל

את הכף לטובת מכבי היטה מיקי ברקוביץ.
שקם ממיטת חוליו. כשהוא קודח מחום וכך יצאה
מכבי לפגרה של הכדורסל האירופי ושל חג
המולד) כשהיא בראש הסולם בבית־הגמר.

יאיר ;*מיקב

שיידעו להפעיל
את השעון !,,
כמו בנקו רומא וריאל מדריד, קשה להיות
מאוכזב.
ואתה מרוצה מאופי המישחק!
יש מקום להרבה שיפורים. איננו משחקים
כמו שהמאסנים רוצים.
אתה יודע ממה זה נובע!
ממוצע־היכולת של השחקנים לא הגיע לרמה
שמצפים מהם. כשזו תגיע לרמה המקווה, נראה
את מכבי תל־אביב משחקת הרבה יותר טוב.
זה עניין של חוסר־מזל. שלי ג׳ונסון הורחק
במישחק הראשון ומיקי ברקוביץ חלה לפני
המישחק השני. אבל אינני ניתלה בסיבות כאלה.
מה אתם עושים כדי שלא יהיו הפסקות
במישחק בגלל השעון שקילקוליו פגעו
במהלך התקיף
נבקש מאיגוד השופטים אנשים יותר מאה
מנים שיידעו להפעיל את השעון. זה. בסר־הכל,
פגע במכבי כאשר ההפסקות באו במצב של
תנופה כשהובלנו .70:80
המצב הנוכחי ועמדת הזינוק הטובה לקראת
ההמשך. זה מה שדימיינת לך לפני ההתחלה!
בסוף
השנה אוכל לומר זאת. אני שואף
להצלחות וגם בשנה שעברה דימיינתי, שעם
פרנק בריקובסקי ועם ג׳ואל קרמר. שחקני־החיזוק,
נצליח יותר — וזה לא קרה*

ד ד קורבלן(חולצה )11 בפעולה מול ברקוביץ
לכל קבוצה, הרופא שלה
ניצחונות זהים וחלקים. הכדורסל לא
השכיח את המאבק המרתק בכדורגל. בין מכבי
חיפה וביתר ירושלים על צמרת הטבלה בליגה
הלאומית. שתיהן זכו בניצחונות זהים 1:3
חיפה על מכבי יבנה וביתר על הכוח רמת־גן.
אך הניצחון המרשים של השבת האחרונה
שייך י למכבי פתח־תיקווה. שניצחה בנתניה 2:5
מצמד של עודד מכנס שחזר למיגרש בו גדל
(ראה גם מיסגרת) ובכיכובו שיל אייל בג־לי־בטר.

מכבי תל־אביב, השלישית בטבלה. ניצחה
בצורה חלקה ,0:3 ,את ביתר תל־אביב; שזקפה
בכך לעצמה הפסד חמישי ברציפות. עובדה
שעלתה למאמן, נסים בכר, במישרתו. הוא לא
היה השבוע היחיד ששילם את מחיר תבוסת
קבוצתו. יגם מאמן נתניה אריה רדלר. הודח
מאימון הקבוצה. אחרי התבוסה הניצחת שיספגה.

לא הביאו מזור. בתום העונה הבאה יסיים
ד״ר קורבלן את חוזהו עם ריאל מדריד. יפרוש
מהכדורסל לטובת הרפואה. מהנבחרת הלאומית
הוא כבר פרש, לאחר שזכה עמה במדליית הכסף
באולימפיאדת לום־אנג׳לס.
אומנם. קשה להאמין. על סמך היכולת שהציג
ביר־אליהו, ששחקן מרמתו יפנה את הזירה. אך
הרפואה חשובה לו. כנראה, בכל זאת, יותר.
אין שני הדוקטורים האלה הרופאים הראשונים
המשחקים במדי ריאל. גם ר״ר כריסטובל
רודריגס היה בעבר כוכב בקבוצה וכיום משמש־האורתופד
רודריגס כרופא נבחרת ספרד.
אך הרופאים של ריאל לא הביאו מזור
לקבוצתם ביד־אליהו. אולי בגלל שלמכבי יש
דוקטור משלה. הד״ר טדי פינקלשטיין, רופא
הקבוצה. שהקים את מיקי ברקוביץ, החולה
בשפעת, ממיטתו. העמיד אותו על הרגליים כדי
שיסחוף בידיים את מכבי לניצחון הגדול.
ה עו ל ם הז ה 246 8

מויח־השערים
חזו ונח1יה,
אנו נוודי
פחח־תין 1
ך* שבת זה קרה. עודד מכנס,
* 1היהלום של מכבי נתניה, שיחק
נגד קבוצת נעוריו. השחקן, אשר זכה
עם מכבי נתניה בארבעה תוארי
אליפות בגביע־המדינה וארבע פעמים
היה עימה מלך־השערים בליגה
הלאומית, חזר לנתניה, אבל הפעם
במדי מכבי פתח־תיקווה, כשהוא לובש

המיגרש שבו גדל ושבו קנה לעצמו
תהילה בשדה הכדורגל.

הצד המנצח
החליף מדים
עשר השנים, מאז שהחל
עודד מכנס משחק בהרכב הבוגר
של מכבי נתניה, לא הצליחה מכבי
פתח־תיקווה לזכות בנצחון על יריבתה
הצפונית, ורק כאשר עזב מכנס את
נתניה והצטרף לפתח־תיקווה נשבר
הקרח והצד המנצח החליף מדים.
כשנולד בקיץ האחרון, הקצר בין
עודד מכנס והנהלת קבוצתו, נראה
היה, כי היכולת הגרועה שלו בעונה
שעברה הפריעה לו במיקוח על ההסכם
הכספי, שאמור היה להיחתם לקראת
העונה הנוכחית. אך הסיבה העיקרית
לכך שעודד מכנס עזב את נתניה
היתה, כנראה, ברצונו להצטרף אל
אחיו־התאום גדי, שעזב את נתניה
פעמיים (אשתקד שיחק בהפועל תל־אביב).
עודד
חש יותר מתמיד כי אחיו חסר
לו לידו, במיגרש ובקבוצה, וגמר אומר
לחתום עם קבוצה שתרצה שני
שחקנים טובים — את גדי מכנס, מגן,

עונה, ועובדה זו גם חוסכת ממנו
תשובה ממולכדת, ומה עוד שהוא גם
יורע שלראשי מכבי פתח־תיקווה יש
דיעה ברורה בנושא.
וכעת, אחרי התצוגה המרשימה
בנתניה, אין על מה לדבר. עודד יסיים
את העונה בפתח־תיקווה.

לא שכח
לשחק פדודגל
נתניה מעדיף מכנס, שלא
לדבר. אחרי השבת הוא זכה שם
לכבוד־מלכים ואוהדיו הרבים הריעו
לו שוב ושוב, גם כאשר כבש לרשת
הקבוצה האהודה עליהם. כמעט שאין
שחקן שירה מן המיגרש על כתפי
אוהדי הקבוצה היריבה שהוכתה שוק
על ירך. אבל לעודד מכנס עשו את זה.
וגם בפתח־תיקווה עודד מכנס
מאושר :״אנחנו עדיין לא מושלמים,
אבל כיווני המחשבות השתנו בקבוצה
הזו. מדברים על צמרת ולא על
תחתית. חשוב לי מאוד להצליח
בקבוצה. חשוב לי בשביל מכבי פתח-
תיקווה, וגם בשבילי. אחרי עשר שנים
גדולות במכבי נתניה, באמת שנים
נפלאות, היתה לי עונה חלשה. וזה גם

מבנם (משמאל) במדי מכבי פתח־תיקודה
מדברים על צמרת לא על תחתית
גדול והוא חייב להתבטא גם במרכיבים
אחרים. בזמנו אמרו שההצלחה של
עודד מכנס הוא המיגרש צר־המידות
בנתניה, וכעת הוא מוכיח שגם במיג־רש
רחב־מימדים אין הוא קוטל קנים
והוא מבקיע.
הנצחון בשבת עשה לו משהו
ובנתניה לבטח היה לשיחת־השבוע.
שם הוא גם ממשיך ללמד כדורגל,
מטעם עירית נתניה ועושה לקידום
חוגים בבתי־הספר. הילדים מזהים
אותו עם נתניה, והם יודעים שהוא
נשאר אוהד של הקבוצה.
לעומת זה הזניח את העסקים שלו.

(סוכנות־מכוניות) ,כי לדעתו זה לא
הזמן. ואשר לחברתו. עינת אפק, בתו
של אורי אפק, ממלא־מקום מנהל [
רשות הספורט, לה הוא נשאר צמוד 1
־ כבעבר, מזה שמונה שנים.
ומה עם חתונה? ״כשזו תתקיים,
תדעו עליה!״
הוא בן 28 פלוס, גר בדירה שהכדורגל
עזר לו לרכוש, ומקווה לתואר
מלך־שערים נוסף, תוך שמירה על
ממוצע השערים שלו לעונה 16
לעונה הנוכחית, שעוד יותר ממח״ !
ציתה לפניו, חסרים לו עוד תישעה
שערים.

מבנב ומשמאל) במדי מכבי נתניה
גם במיגרש צר־מידות, וגם במיגרש רחב־ידיים
את חולצת דובק, הספונסר של פתח־תיקווה,
והנחיל לקבוצת־נעוריו הפסד
מדהים 5:2כשהוא עצמו כובש
שני שערים ומחמיץ פנדל.
קבוצתו של עודד מכנס בהווה
עשתה לנתניה מה שנתניה עשתה עם
עודד מכנס בעבר לרבות וטובות
מקבוצות הליגה הלאומית. היה זה רק
בשנה שעברה, בעונתו החלשה ביותר
במדי מכבי נתניה, כשמכנס עוד לבש
את חולצת הספונסר של נתניה, גלי
שהוביל את קבוצתו לנצחון מוחץ על
מכבי פתח־תיקווה 1:5במיסגרת
גביע־המדינה במישחקו הטוב ביותר
בעונה השדופה ביותר שלו.
השבת אחרי שמכבי נתניה ויתרה
עליו, לא ויתר עודר מכנס על הצגתו
הפרטית במיגרש צר־המידות בנתניה,

קשר ושחקן נבחרת ישראל ואת עודד
מכנס, חלוץ מריח־שערים מובהק,
שאת כישוריו הוכיח, מעל כל צל של
ספק. בנתניה. מכבי פתח־תיקווה
החתימה את התאומים לבית מכנס,
במגמה להפוך י את הקבוצה ממלבם
לקבוצת־צמרת.
ההתחלה לא היתה מלבבת, ופתח־תיקווה
לא הגיעה למנוחה ולנחלה
בעזרת המכנסים. אך בחודש האחרון,
עם התאקלמותו של עודד מכנם
וכושרו המשתפר, חלה התקדמות עצומה
בקבוצה. ואז החלו, כמובן, לרנן
בנתניה על הטעות הגדולה שנעשתה
כאשר איפשרו למכנס ללכת. נתניה
חדלה לנצח ובקבוצה הזכירו את השם
עודד מכנס כמי שאמור לחזור אליה
עוד בעונה הנוכחית. רק שהתקנון אינו
מאפשר לעודד לחזור לנתניה באותה

הכל יחסי. הבקעתי 1ז שערים ב־18
מישחקים.
״אבל עבורי, שמצפים ממני להרבה
יותר, זו היתה עונה חלשה. לכן
התכוננתי רק לעונה הנוכחית. אני
בכושר מצויין ואני מוכיח שעודד
מכנס לא שכח לשחק כדורגל. אומנם
בהתחלה לא הכל דפק, כי גדי ואני
הגענו לקבוצה רק עשרה ימים לפני
תחילת הליגה. אנו נבנים לאט, ומה
שנבנה לאט מחזיק טוב. הקבוצה
משתפרת והשתפרות זה תהליך איטי.
עודד מכנס שינה את אופי מישחקו.
הוא משקיע יותר, נלחם, בונה ומתכנן
את המישחק וגם מבקיע שערים.
בנתניה, הוא מודה, השקיע הרבה פחות
בתחום ההגנתי, כי בנתניה תקפו יותר
מאשר הגנו.
בפתח־תיקווה המיגרש הרבה יותר

מכנם עם עינת אפק
עסקים

ל אי

חברה -כן