גליון 2470 מתאריך 2 בינואר 1985

מכחכים
קורו שר מחנך ותיק

כתבת השער הקדמי:

הקורא יהודה, אשר הקדיש את כל
חייו לחינוך משבח את מה שקרא
בהעולם הז ה 12.12 אך מבקש
להסב את תשומת־הלב לבעיות
הרבות בהן מתחבט החינוך בבית-
הספר הישראלי.
איני קורא את העול ם הז ה בקביעות ואיני
מקבל את רוב דבריו של עורך העול הזה.
ברם, מאמרו, ניק מ ת הממלוכים, ראוי לציון
לשבח. כמי שהקדיש 52 שנה לחינוכו של הדור
הצעיר בארץ, כמי שעבר כל הסדורים וכל
התפקידים, ואין כמעט תפקיד חינוכי שלא
מילאתי, החל מכיתה אל״ף עם שמונה תלמידים
ועד לתפקיר מפקח, הריני מוכן לאשר כל משפט
ומשפט במאמר זה.
רבות נלחמתי והתרעתי נגר המגמות השליליות,
אותן מציין אבנרי. תלמידים, מורים,
מנהלים ומפקחים. שבאוזניהם השמעתי את
חששותי לגבי תוצאות עמלם של חבריי בעבודה,
זילזלו בדבריי וראו בי תמהוני.
אבל, לדעתי, שגה אבנרי כאשר הוא רואה
בקרב הנוער ניצני פאשיזם. הרי הוא יודע היטב
מהו פאשיזם. אצלנו זהו חינוך לרגשת אתה
בחרתנו, אור לגויים, מי כעמך ישראל וכדומה.
לגביי, אידיאולוגיה של פאשיזם שונה, בכל זאת,
במידה רבה.
שנית, אבנרי הוציא מתוך סבך הבעיות של
החינוך נושא אחד בלבד, חשוב מאוד כשלעצמו,
החינוך לדמוקראטיה. עליי להעיד שמיספר
הבעיות בבית־הספר הממלכתי הוא כה רב ועצום,
עד שאיש מבין המחנכים לא העז לנסות ולהציע
פתרון. בית־הספר הממלכתי היום הוא סופר־מארקט
של מגמות, שאיפות, אידיאולוגיות ודר־כי־הוראה.
אינני
חותם בשמי המלא. כי. בגילי, הייתי

רוצה לשמור על קומץ הידידים שלי, ואיש מהם
לא יקבל את דעותיי.

יהודה, מחנך ותיק,

! ארוחה עם אופציה

תל־ א בי ב

חבר״הכנסת שליטא מגיב בהומור
וברוח טובה על הכתבה (העולם הזה
)12.12 אשר דיווחה על חילופי״
דברים בינו לבין סטודנט במיכללת
תל־חי הגלילית.
אינני מתקומם כאשר דשים בנושא תיקי
4וחקירות״ .נהפוך הוא. אני מתכוון להיות קטליזאטור,
שלא יתן להוריד הנושא מסדר-היום. וכוונתי
למסקנות ולפעולות־חובה בתחום הפרסונאלי
ובתחום החקיקה. שישפרו המצב לגב־ נחקרים
אחרים בעתיד.
אבל אם כותבים. צריך לדייק. מדוע לספר על
שצף־קצף ועל במעט תגרת־ידיים? האמנם?
נשאלתי, בתום הרצאתי במיכללת תל־חי,
בקשר לחקירות״ ותיקי, מבלי שהוכנתי לכך
עניתי באופן מלא מבלי לסתיר ולכחד דבר. זכיתי
~ להרבה מחמאות מהסטודנטים עקב כך. במסגרת
אי־הסתרת האמת חשפתי גם כוונות פעולותיי
בעתיד. שלא נשאו חן בעיני סטודנט מסויים.
שאגב, הוסה והושתק על־ידי הרוב המוחץ (של
הנוכחים).
על מדשאות המיכללה. תוך אהדה רצינית של
מרבית הסטודנטים, קרא לעברי אותו סטודנט
מילת־גנאי. החזרתי לו שאני אוכל שלושה כמוהו
לארוחת־בוקר. הנ״ל הגיב שהוא יפנה למישטרה.
מאחר ואינו אוהב שאוכלים אותו בבוקר. הסכר־
_ תי, בו במקום. להעבירו לארוחת־צהריים והעניין
נסתיים בחיוך ובלחיצת־ידיים.
זדבבניש לי ט א, ה כנ ס ת

קינאה בארבגיה

חא8ח 7/7/777׳

כל הכבוד ליוסל׳ה מרימוביץ. מאמן נבחרת

הלאומית, שלא מתייחס בזילזול לאלבניה, על
נצחונה המהמם במוקדמות לגביע העולמי לכדו-
רגל. אולי כדאי לנו ללמוד מאלבניה בכל(כמובן.
להוציא את נושא המישטר שלה) .היא קצת יותר
גדולה בשיטחה מאיתנו(איזה 28 אלף קילומטר
מרובעים כנגד ה־ 20 אלף שלנו) :קצת פחות
מאוכלסת (איזה שלושה מיליון כנגד הארבעה
שלנו); אבל לא שומעים עליה; אין לה מלחמות זה
40 שנה; אין לה אינפלציה והאנשים, שם, חיים,
כנראה, לגמרי לא רע ועכשיו מתברר שהם גם
יודעים לשחק כדורגל.

העול הזה 2470

ראשון־לציון

(המשך בעמוד )4

ח־כ דוב בן־מאיר נהנה מהרכב הצמוד של עיריית
תל־אביב; ישראל קיסר נוהג בפורד אריקה;
זבולון המר ושרה דורון תוססים טרמפים. אבל
יש ח״כים התופסים טרמפים ממין אחר —
מהכיסא שלהם בכנסת לבים

בדיווח בילעדי ותוך גילוי פרטים בלתי־ידועים
רבים -מה. למשל. קרה באמת ב״יד
ושם״ -מסכם,.העולם הזה״ את ביקור חמשת
הימים שר חמישה הירוקים (ארבעה צעירים
וצעירה אחת. חברת הבונדסטאג גבי

גוטוואלד. בתמונה) מרגע חצייתם

את גשר אלנבי עד למסיבת
העיתונאים הגדולה בתל־אביב.

הבינלאומי

הוא נולד אצל כורי־הזהב, שהיו זקוקים למכנסיים
עם כיסים שיחזיקו מעמד, כאשר נשאו בהם את
כלי־העבודה הכבדים שלהם וטמנו בהם את מטילי־הזהב
(כאשר מצאו אותם) .היום הבד הזה, הג׳ינס,
הוא הבגד הבינלאומי — לכל
המינים, לכל הגילים, כמעט בכל
הצבעים ובכל הטיבים — משופ־שף,
מקומט, וגם רך ונעים למגע.

כתבת השער האחזרי:

״הסוהרים הוגו אותו!״

מונית עם
30 נוסעים

קובעת אלמנתו של יוסף פרץ (בתמונה) ודוחה את
הגירסות השונות והמשתנות שקיבלה, מפי הרשויות, על
מות בעלה. היא מספרת על סימני־המכות ליד עיניו
והשריטות החזקות בביטנו שגילתה על גופתו במכון
הפאתולוגי. מיכתב של עד״ראייה להכאתו־עד־מוות של

השובט שכח!

השופט המחוזי אריה אבך ארי (בתמונה)
הוכיח את אמיתות הפיתגם, כי גם שופט
הוא רק בן־אדם. הוא הרשיע שלושה נאשמים
בהדגישו כי היתה להם אפשרות להביא
עד-הגנה והם לא הביאו אותו. אבל רק אחר
מתן גזר-הדין התגלה כי השופט פשוט
שבח כי דווקא עד־ההגנה
0י ^ 1
הזה בן הופיע ועדותו משת
רעת על 16 דפי פרוטוקול.

רחל הסרחלת
מדווחת:
• ל איזו ח תי כ ה או מ ר הבן, בוגר־הצבא,
״יאללה אמא, תתבגרי הי כן מופיעים,
לפתע, מ תנ ד בי ם המנכ שים, חינ ם
אין כסף, אתהעש בי ם ה שו טי ם בחצר,
שהם (העשבים) ,במיקרה, צ מ חי מ רי חו אנ
ה • ו מי הו אהאח״ ם ה־א
מ רי ק אי ה מ או הבבאר-
כי ט ק טי תיש ראלית יפה־
^ ^ 6 0פי האךלא זוכר א ת שמה.

זוגה עס
מופג>תץ?>טכוו
אין כל וודאות מי רוצח זונות בירושלים.
המניעים האפ שריים רבים. אבל הזונה
שושנה, שנשארה בחיים, שסועה בגרונה,
בעת נסיון רצח־הזונות ה א חרון בירושלים
הי א בעלת ביוגרפיה מיוח דת
במינה: פיקחת. קלפנית,
בעלת תעודת־בגרות ובעלת
תוכניות־חיסכון בבנקים.

כר מתאר במאי־התיאטרון השנוי במחלוקת יוסי
יזרעאלי את התיאטרון הלאומי, הבי מ ה (״כמו
מונית שנכנסו אליה 30 איש וכולם צועקים
,צפוף!׳ אבל אף אחד לא רוצה לצאת אותו עזב
לטובת ה ח אן הירושלמי, בו פתח עם תהילה,
הפקה, שהיא, לדעת שרית ישי,
שריאיינה את יזרעאלי על חייו,
עבורתו ואמונתו המקצועית
— חוויה תיאטראלית נדירה.

הירידה הגדולה

כיצד לאבד מישקל, בשכל ובכוח־רצון, הוכיחה
התל־אביבית בילהה זילברט, שירדה, תוך זמן
קצר, מ־ 115 קילו ל־סד. אחרי שבוע בו אכלה רק
מלכפונים, שתתה רק מים והלכה ארבע שעות
ביום ברגל, היא טופלה בהצלחה
בהיפנוזה אצל פרופסור חיפאי
ואז החלה היהירה הגרולה.
ודם שכאלה

היא נ ת !30
במסיבה חילטזנית, על פלטזת־בשרים (קרים
וחמים); שניצלים ברוטב שומשום; נקניקיות עבות;
בורקאס ומיבחר מרשים של עוגות, חגגה פנינה
רוזנבלום את יום הולדתה ה־,30
כשברקע — אב (בתמונה) אותו
^ גילתה פנינה השנה וכן־או־לא
אחות, שגילתה השנה את פנינה.

שימעון פרס ועזר
וייצמן טו מני םאת
ידי ה ם במקטורני־ה
ם א־לה נפולי־און;
אלוף־מישנה
מנהל משא־ומתן,
על הריסת־מיבנה,
עם תת־אלוף ולהקה
הולנדית חושפת א ת
חמוקי חברותיה (בתמונה)
במועדון תל־אביבי.

המדורים הקבועים:

הקורא תגר מנתח את סוד ההצ לחה
של נבחרת הכדורגל של אלב ניה
במשחקה נגד נבחרת בלגיה
( )0:2במוקדמות לגביע העולמי
(העול הזה .)26.12

אברהם תגר,

הכיסא והכיס

מיכתבים -הומו־סכסואל
הוא אותו־מיני

ת שובות
לדפנה ברק, במדורה, עלי דפנה, על הרבה
שאלות: כיצד הציל ח״כ העבודה, ז ק אמיר,
את ח״כ אגודת ישראל, אברהם שפירא
שהיה במבוכה גדולה ולמה! • ממתי
מתעניין ראש־הממשלה ב־תסרוקת
של השדכנית ומה ^

הוא האירוע ההיסטורי של
השבוע במיפלגה הליברלית!

זה היה העולם הזה שהיד! -ההבדל
בין שוטר צרפתי, אנגלי וישראלי
קורא יקר -קאריקטורה 5 מחוף אל חוף 5 בלונים -האף של אריק שרון

תשקיף במדינה
יומן אישי -לאבד את האון

זה נורא, לאבד את ההון
זה לא נעים
אנשים -ג לעובדים זמניי
יש ילדי קבועים!
הנדון -הדיבר ה־:11
הידבר עם אויביך!

אין תקנון־מוסר למורים!

מה הם אומדים -

עלי״דפנה -ארוחות ע סוניה
שידור -מי הציל את שידורי
הכדורסל מיוגוסלאוויה
הורוסקופ -גדי; מזל עם קשיי
לילות ישראל -מסיבה ליד האח,
מסיבה במיזנון ומסיבה בלי חשבון
חלוך ראודה -גיינס לכל
קולנוע -אותן העיניים; אותן
השפתיים: לורנס אוליבייה
משחק א ת רודולף ה ס
תשבץ תמרורים -אחיו של רב החסידי
הוא מהנדס־חלל
נמר יטל נייר -גם משה שמיר
מפלה בין נימולים לערלים
השקל ואתה -רגע של אמת
זה וגם זה -כל כוס והמשקה שלה

רחל מרדזלת על כל העולם

וה חיה העובס חוה שחיה
גיליון.,העולם הזה״ ,שהופיע השבוע לפני 25 שנה
חידש את החידוש הגדול — שבועון עם שני שערים.
מאז הפכו המושגים השער הקדמי של ״העולם חזה־וזזשער
האחורי של. העולם הזול־ לשם דבר • בין שני
השערים סופר בכתבה.הגברברים־ על לבטיוזם ופחדיהם של בני הדור הצעיר,
וגם על מה שמעניץ אותם (מוסיקה, מזון. מכוניות, מיזמוזים — ולאו דווקא
בסדר זה) • במדור חדש. ,עולם קטן־ ,שהוגדר כמדור על דא ואל הא — ״על
נכסים •שאינם נכסי צאן־ברזל ועל ציפורים שאינן ציפורי־נפש״ ,סופר. בץ
השאר, על אדם אזתד שקנה בחנות חיות־בית תל-אביבית תוכי והסביר, כי הוא
זקוק לתוכי כדי שיוזיה לו עם מי לשחק קלפים • בשער הקדמי של הגיליון
(משמאל) :הקרב על מפא״י, יותר נכון, על הירושה של דויד בן־גוריון, כשפנחם
לבון מייצג את האבות-המייסדים ומשה דיין את הצעירים • בשער האחורי
(למטה) :הרצח המחריד בחיפה, בו דרך אדם את אשתו ואת שלושת בניהם
למוות ואחר-כך התאבד בתלייה, אבל לא לפני שהעלה את דירתם באש וכאשר
מכבי-האש פרצו לדירה הם גילו חמש גופות חרוכות.

גי ידע מראש ער וצח בונאווט
ניצד גומרם הצמחוניים את
חייהם מה הם ההבדלים בין
שוטו צדבתי, אנגלי וישראלי היסטוריה מאחורי מסך המשי
בארץ בעלת זכרון קצר לא היה זח
פלא שמותו של בארטליי קאבאנה
(חורז עם האבאנה) קראם כמעט ולא
עורר שום הד. רק הוותיקים זכרו כי
קראם, שהיה בן 59 במותו, היה אחד
הלוחמים העיקריים להקמת מדינת
ישראל. כאשר היה ב־ 1946 חבר ועדת־

לקורא ותיק יש תלונה.
לא רצינית, אבל עניינית.

הזחיוו ה סו ע ד • המרעי שעל

וסמוך

מופאי־

״העולם הזה״ 1162
התאריך 30.12.1959 :

על צילומי קולקציית הקייץ
האחרון. מי עשה מה ולמה
(העולם הז ה .)26.12
שמחתי לראות בהעולם הזה
תצלום של הדוגנעית מיי בריט. תחת
הכותרת ״צילום־פירסומת שצולם בפאריס.״
ובכן, למען הסדר הטוב: את
צילומי קולקציית הקייץ האחרון בחרתי
לעשות בפאריס. לשם כך לקחתי
אתי את הצלם מנחם עוז, את המאפרת
עדה לזורגן ואת הדוגמנית מיי בריט.
התצלום שהופיע בהעולם הז ה הוא
חלק מצילומי הקולקציה, בו בריט
נראית בבגד שלי. על רקע שער כנסיית
סן־ סו ל פי ס בפאריס.
אני שמחה שהתצלומים הדהימו את
כל רואיהם בפאריס ובניו־יורק. ואני
מאחלת למיי בריט הצלחה. ומצרפת
עוד תצלום שלה מאותה סידרה.

אביב פיבקו, אופנאית

ת ל־ א בי ב

מה שטוב על הקרקע^ ,
טוב מאוד גם באורר
אליעזר בן־יהודה היה משוגע
על הלשון העברית. אבל יש
כאלה שלא כל-כך.

בצרפת זה עולה 8דולר
לקילו; בארץ 20 -דולר
לקילו; אבל בטייוואן זה
עולה עוד יותר.

אותו־מיני

הקורא איתן, המעיד
על עצמו שהיא. בהחלט,
הטדו־טכסואלי,
מבקש לעברת את
שס״התואר הומו־סב-
סואלי.

נס חנוכה

פסוקי השבוע
הגדרה ועובדה
• הסופרת שולמית הר־אבן:
״יש שלושה מיני בני־אדם — גברים.
נשים ונשים עובדות.״
• המלחין מאיד היניק, על,
הצמחוניים :״הם מתים צעירים. אבל
— בריאים!״
• אשר רחמים, איש הציונים
הכלליים, על המצב, אחר הבחירות, בהן
נבחר משה ניסים הצעיר כח״כ :״לפני
הבחירות הם חיפשו ניסים, עכשיו עליהם
לחפש רחמים!״

^ ח ח 1ז

שלמה ברנשטיין, תל־ א בי ב
0כדי לאלקפחאתה קו ר א
ברנשטיין ו קו ר אי םקר חי ם נו ס כי ם
(קור אים. קו ר אי ם -כי להעולם
הזה ברור שאץ לו קו ר או תקר חו ת)
ישקול העולם הזה ל כ תו ב על נושא
תערי הגילוח ה מ עולי םוה חדי ם.

כותרת השבוע, בידיעות אחרונות.
על סוחר רמת־גני:
״עזב את הארץ ב לי לרמות!״

החקירה האנגלו־אמריקא־ת לארץ־
ישראל.
קראם. נוצרי ממוצא אירי. עורך־דץ
מצליח, שרדף פעם אחרי מנהיג הדת
המיליונר עלי חאן מסביב לעולם כדי
להשיג ממנו הסבם לגט ותשלום
מזונות ובסו מיליון דולר) לשחקנית
ריטה היוורת, היה איש השמאל האמריקאי
ומדינאי״חובב. אחרי שנבחר
על־ידי הנשיא הארי טרומן כחבר הוועדה,
נתגלה כציוני נלהב, ולא נמנע מלתקוף.
בספר זכרונותיו. מ אחורי
מ סך המשי את משרד־החוץ האמריקאי,
על שניסה להפקיר את ישראל

מה הולך בעיתון שלי? הלא זה
העיתון שאני קורא כל כך הרבה שנים,
כשעוד היו לי שערות. ועכשיו. כאילו
להכעיס קורא ותיק שכמוני. שראשו
כבר הקריח לחלוטין. החלטתם לעשות
לי תסביכים ולכתוב בגליון האחרון
(העולם הז ה ) 26.12 על שני ספרי־צמרת
— גם אורי אבנרי, ביומן אישי
על ספרו האישי וגם בכתבה אני ל א
בורח: על הספר גילי גמליאלי.
הלא אין לי שום קשר עם אנשים
ממקצוע מכובד זה כבר הרבה שנים
וכאשר אני צריך 1.תסלחו לי על החרוזים
— לי אתהקרחת /א ש תי
מגלחת.

נמר שר בשר

עיתונות

הוא ביקש אותי לנצל את קשרי עם
אנשי המחתרת ולהסביר להם את
השטות שבדבר.
״מייד התקשרתי עם מנהיגי המחתרת
ונודע לי, כי עומדים להרוג בקרוב
את הקונסול האמריקאי בירושלים
או את הרוזן פולקה ברנאדוט. מתווך
האו״ם בארץ. לדבריהם הם היו חייבים
לבצע פעולה כזאת לאות־מחאה על
התוכנית לבנאם את ירושלים. הודעתי
על כך לשגריר. הוא פנה מייד אל
ברנאדוט ויעץ לו לחזק את מישמרו
האישי. ברנאדוט סירב. למחרת היום
הוא נרצח״.

(המשך מעמוד )3

קוד הקורא הקרח

בימי מלחמת־העצמאות.
יום לפני שקראם מת, בשבוע שעבר,
משבץ־לב במנהטן, שוחח עם
כתב העולם הזה ושפך את ליבו. בין
השאר גילה קראם כמה גילויים
מעניינים ביותר.
״בהיותי בישראל ״.סיפר קראם.
״קיבלתי הודעה דחופה מן השגריר
האמריקאי בתל־אביב. כי אנשי לח״י
מתכוננים להרוג אישיות מרכזית.
השגריר לא ידע מי הקרבן המיועד.

ך 1א \ 1ך ך 111 גליה ארקין, נערת־זוהר תל־אביבית
[ 1 1 1 1*11¥1
של סוף שנית ה־ ,50 נישאה לאיש־

עסקים צרפתי עשיר, שהעניק לה חיי־מותרות בעירו, מארסיי(כולל מכונית
ספורט מיוחדת) ,והיתה אחת הצעירות הרבות, שהגשימה חלום של
שנת ,1959 כפי שזה השתקף גם במודעות־הנישואין שאיירו את הכתבה
המרכזית בהעולם הזה 907 רוצות תיירים כתובות החתנים במו דעות
היו. בין השאר: בוסטון, בוגוטה, יוהנסבורג, ניו-יורק וסאן־פאולו.

מכחכים

ההבדל הקטן
הסכר מאלף על ההבדל בץ
שוטר עברי, צרפתי ואנגלי, ניתן
השבוע על-ידי ח״כ מפא״י דניה
טברסקי. סיפרה היא: בחורה
מאיימת להטביע את עצמה בנהר.
השוטר הצרפתי עוצר את הצעירה,
אומר לה שישנם עוד אלף בחורים
יותר מוצלחים מהחבר שלה ושולח
אותה הביתה.
השוטר האנגלי קונה לבחורה
כוס ת ת מושיב אותה ליד האח
ואחרי שהיא נרגעת, שולח אותה
הביתה.
השוטר ־הישראלי מתחנן לפניה:
תרחמי עלי, יש לי אשה וחמישה
ילדים. אני לא יודע לשחות
ואטבע אם אנסה להציל אותך. אבל
יש לי, במקרה, חבל. קחי אותו
הביתה ותעשי איתו מה שאת רוצה.
זה כבר לא באזור שלי.

העולם הז ה הוא, בתודעתי,
נוסף לכל מעלותיו האחרות. גם
חדשן מלים מוצלח מאוד ואני
אוהב במיוחד את המילה טיפש־עשרה.
אותה חידשתס. בשעתו).
אז למה אתם לא עושים משהו
בעניין המונח הומו־סכסואלי. כל
פעם שאני קורא את המילה
הזאת. אני מרגיש לא בנוח. גם
בשבוע שעבר (העולם הז ה
.126.12 כאשר כתבתם על רצח
ההומו עזרא ירדני.
אגב, שלא תבינו אותי לא
נכון. זה לא משהו אישי. אני
הטרו־סכסואלי לחלוטין. יש לעל
כך קבלות.
אלי איתן, אשדוד
• מה דעתה קו ר א אי תן
וקור אי העולם הז ההאח רי ם
על ההצעה ל ק רו א להומו־ס
כ סו א ל אותו ימיני י
אני חושבת שמאיר תדמור מגזים
בנושא מחירי הבשר (העולם הזה
.)19.12 נכון שבצרפת עולה בשר.
שהוא דליקטס לעומת הבשר הנמכר
אצלנו. רק 8דולר לקילו. ואצלנו עולה
בשר כמעט כפול — עד 20 דולר
לקילו. אבל יש מקומות בהם מי
שרוצה לאכול בשר־מעדנים משלם
עוד יותר. רק לאחרונה קראתי באיזה
שבועון זר. כי בטייוואן מוכרים בשר־נמר
למאכל ב־ 30 דולר הקילו.
יוכבד מזר, גבעתיים
0ה קו ראת מזר שכחה לציין
שתי עובדות. א :הביקו ש הגדול
לב שרינ מרים בטייוואן. וכ תו צאה
מכך מחירו הגבוה. נובע מ א מונ ת ם
של טייוו אני ם ר בי ם כי א כי ל ת
בשר י נמר מגביר האת כו חי הג ברא
וב: בינתיים. כל הה שוואה כבר ל א
מעשית. כי שרי הסנים הטייוו אני
אסר על י בו אנמ רי ם ל שחיטה. ל א
מתוך ד אג ה ל כי ס ם של ה טייוו אני ם
אלא מתוך רצון לשמור על חיי
הנ מ רי ם ה הו ל כי םוכ לי ם במיזרח.

תדהמה בפאריס ובניריורק
דיווח של האופנאית פיבקו

בריט ליד האייסל
בגד מתל־ א ביב
המעשיות האלה על שרון שהיה* ^
שיינרמן, ושהוא לא היחיד, ושגם לץ
נולד כמישהו אחר (אסולין) ,שעליהן
הרחיבה את הדיבור הקוראה רוזן
(העולם הז ה ,)5.12 מזכירות לי את
המעשה בדן טולקובסקי, מי שהיה
פעם מפקד חיל־האוויר.
לדויד בן־גוריון (שכזכור, נולד 1
גרין) היה השיגעון הזה לעברת לכולם
את השמות (מגולדה מאירסון עשה
מאיר, מפנחס קוזלובסקי עשה ספיר ^
מייגאל סוקניק עשה ידין) .אבל היה ל ו [
בנושא זה תקל אחד: עם דן טול־קובסקי,
שהיה בשנות ה־ 50 מפקד
חיל-האוויר. האלוף הזה לא הסכים,
בשום פנים ואופן, לדרישות ביג׳י
החוזרות ונישנות לעברת את שמו. הוא
טען כי שם המישפחה של אבא, שמואל
טולקובסקי, שהיה מוותיקי היישוב
ומראשוני הפרדסנים בארץ, היה טוב
לאביו והוא גם טוב בשבילו.
סופו של דבר, כשהיד, טולקובסקי!,
באחד מתימרוני צה׳׳ל, באוויר, עם
מטוסיו, נשבר לבי־ג׳י והוא, כשר־ה־ביטחון,
החליט לקבוע עובדות בשטח.
הוא פנה לטולקובסקי בקשר ועיברת
בו במקום את שמו וקרא לו :״האלוף
טול. אתה שומע אותי? האלוף טול,
אתה שומע אותי? עבור!״
טולקובסקי לא הגיב בכלל. אבל
כשנחת, ניגש לשר־הביטחון (וראש־הממשלה)
ואמר לו :״אדוני, השם שלי
היה טולקובסקי כשהייתי על הקרקע,
והוא יישאר טולקובסקי גם כשאני
באוויר!״
דב בדייששבר, תל־אביב

העולם הזה 2470

״העולם תה־ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה:
תל־אביב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא-דואר 136
העורך הראשי: אורי אבנרי עורך מישנה: דוב איתן
עורך תבנית: יוסי שנון עורך כיתוב: גיורא נוימן
צלמי מערכת: ציון צפריר ענת סרגוסטי וציפי מנשה
עורך דפוס: יפתח שביט ראש המינהלה: אברהם סימון
מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו־ל :״העולם ת ת כע־מ
ן הדפסה :״הדפום החדש־ בע־מ, תל־אביב הפצה. :גד־ בע־מ

בשבוע שעבר נערך סיור מודרך
של עיתונאים בכלא תל־מונד.
המטרה המוצהרת: להציג לפניהם את
תנאי־המעצר של עצירי הטרור היהודי.
עיתון
אחד — והוא לבדו — לא
הוזמן לסיור, גם כשביקש להצטרף:
העולם הזה.
התירוץ המגוחך: הטיול נערך רק
לכתבים החיים במחוז השרון.
הסיבה האמיתית: באותו השבוע
הופיע גליון העולם הזה, כשעל שערו
ההאשמה הכבדה שהשמיע פול
גרינוולד, שישב שנה ורבע במעצר
״עד תום ההליכים״ .גרינוולד תיאר
בצבעים קודרים את המתרחש בכלא,
את היחס הבלתי־אנושי לעצירים
מסויימים, שאין מי שמגן עליהם. בין

שהשמיעו את דברי־התעמולה שלהם
מעל מירקע הטלוויזיה ודפי העיתונות.
בכך בוודאי לא היה לנו כל
ענייז•
לפני שבועיים התפרסם העולם
הזה כארצות־הברית בשידור־טלוויז־יה
מחוף אל חוף.
השידור דן במישפטו של אריאל
שרון נגד השבועון טיים. בבואם
לסקור את התגובות בישראל על
עורכי־התוכנית בחרו המישפט.
בקאריקטורה שפורסמה בהעולם הז ה
( ,)28.11 המראה את שרון כשהוא יורה
בטייס ופוגע בתדמיתה של ישראל.
הקאריקטורה היתה פרי ידו של
איש חדש, שהצטרף לצוות העולם
הזה: הקאריקטוריסט אבשלום, בן
,35 יליד ירושלים, איש חיל־האוויר

הקאריקטורה של אבשלום ששודרה בארצות־הברית
וגם רענן לוריא
השאר סיפר כי עציר הוכה בצורה אב־זרית
לנגד עיניו, ומת בו ביום.
אם שרות בתי־הסוהר מצא לנכון
,למנוע את כניסתנו לכלא לאחר מכן
— הריני רואה בזה מחמאה. פירוש
הדבר כי כל העיתונאים שהוזמנו
נראים בעיני השרות כאנשים ממושמעים,
שאפשר להובילם באף ולספר
להם סיפורים, מבלי לחשוש שמא
ישאלו שאלות בלתי־נוחות ויגלו גילויים
בלתי־רצויים.
העולם הזה לא יצטרף לעולם למק^

הלה זו. הוא ראה תמיד חובה בחקירת
המצב בבתי־הסוהר. שם מופקרים אסירים
חסרי־אונים לשרירות סוהריהם.
השאלה היא מה חושב על כך שר־המישטרה
החדש, חיים בר־לב, הטוען
שיש ברצונו לעשות סדר בשרות זה.
האם הוא מוכן לכך שאנשיו יתייחסו
לעיתונאים על פי שיטת המקל והגזר
— מתן פרס לעיתונאים הרוקדים לפי
חלילם, והענשת עיתונאים העומדים
על עצמאותם?
הסיור עצמו הפך, כמובן, למסע
הסברה ורימום לטרוריסטים היהודיים,

אבשלום מצטרף לשורה ארוכה של
ציירי־קאריקטורות, שהתחילו את דרכם
מעל עמודי העולם הזה. הראשון
בשורה זו היה קריאל (״דוש״) גרדוש,
שעבר לאחר־מכן למעריב. הרשימה
כוללת את עמוס קינן (שפירסם את
הקאריקטורות הראשונות שלו אצלנו)
,זאב פרקש (״זאב־ של הארץ),
שימעון צבר, צילה מנוסי ורבים
אחרים.
הקאריקטוריסט שהתפרסם בהעו־לם
הזה, ושעשה לאחר מכן את
הקאריירה הגדולה ביותר הוא רענן
לוריא, כיום אחד הקאריקטוריסטים
המפורסמים ביותר בעולם. היה זה
לוריא שהודיע לי על שידור הציור של
אבשלום, בתוספת מחמאה. הוא מעריך
את כישרונו של האיש החדש, שהוא
יורשו גם מבחינה אחרת: הקו של
אבשלום דומה, במידה מסויימת, ל־סיגנונו
של לוריא.

אריאל שרון בנמל־וזתעופה בשובו מארצות״הברית
העולם הזה 2470

לוי מתארגן
שר הכינוי והשיכון הקדיש את ימי סון ד־השבוע
להיערבות־מחדש של מחנהו המתפורר.
ביום החמישי האחרון קיים דויד לוי סידרת־מיפגשים עם
אנשיו. בצהרי אותו יום הוא אירח במלון דן
לארוחת־צהריים את ראשי המחנה. בדיון איך להבטיח את
מינויו של הד״ר אליהו בן־אלישר לתפקיד סגן
שר־הביטחון׳ .
בן־אלישר מצירו הודיע שהוא יתחיל מיד בפעילות כדי
להבטיח את כס ראש התנועה ללוי.

ת 11ל ך

תסיסה ביחד
השבוע יוכרע במוסדות הזמניים של סיעת יחד אם לקיים
מיפקד ארצי, שבעיקבותיו ייבחרו מוסדות־קבע לתנועה,
או שהמוסדות הזמניים ייהפכו לקבועים.

ניר: יועץ מקוצץ
ראש־הממשלה, שימעון פרס, נוטה לאשר
בקרוב מאוד את מינויו של עמירם ניר לתפקיד
יועץ ראש־הממשלה לענייני טרור.
בעיקבות לחץ של גורמים יהיה התפקיד מקוצץ.
וסמכויותיו של ניר יהיו מצומצמות ביותר.

רישי1ן עבודה
מיוחד לפלסטינים
על־פי הוראה של שרי העבודה והביטחון
יידרשו עובדים מהשטחים הכבושים לקבל
רישיון־עבודה מיוחד בישראל. ההוראה תיכנס
לתוקפה ב־ 1לינואר. עד עתה נדרשו העובדים
לקבל רישיון לשהיית־לילה.
פלסטינים שישבו בכלא לא יוכלו לקבל
רישיון־עבודה בתחומי הקו-הירוק.

קבוצת־לחץ
דתית בכנסת
השבוע נערך בכנסת כינוס ראשון של כל
המיפלגות הדתיות בכנסת.
הפתיעו בנוכחותם ח״ב תמי, אהרון אבו־חצירא. ושני חובשי
הכיפות מהתחייה־צומת, אליעזר ולדמן וגרשון שפט.

המתכנסים החליטו להיפגש לעיתים קרובות,
כדי לתאם עמדות בנושאים שונים.

ח״כ יחד, שלמה עמר, לוחץ למיפקד. משום
שהוא מעריך שאז הוא יתחזק על חשבונו של
מס׳ 2בתנועה, בנימין בן־אליעזר, שאין לו
גייסות של תומכים.

במיפלגת־העבודה עוקבים בתשומת־לב אחרי
ברית מפתיעה, שנוצרה באחרונה בין מזכ״ל
־ המיפלגה, עוזי ברעם, ויושב־ראש
ועדת־הכלכלה של הכנסת, אליהו שפייזר.
עד לפני כמה חודשים נחשב שפייזר כסוס מת. באחרונה.
בעזרת ידידים, ומסע מוצלח של יחסי־ציבור, הוא שוב
טיפס לכותרות.

גנבים אצד זיגר?
קצין מהמטודהארצי מונה לבדוק חשד
שצוות-חקירח של היחידה הארצית לחקי־רות״הונאה
במטה הארצי, שערך חיפוש
בבית חשוד, גנב משם צ׳ק בסכום גבוה.
באותו חיפוש נתפסו עשרות אלפי דולא־ריס
במזומן ובצ׳קים.
החקירה ביחידתו של בנימין זיגל עוררה
תפיסה רבה בקרב החוקרים, הטוענים
שמכפישים את שמם לשווא.

גרנות -מזכ״ל ספים
במרכז מפי׳ם מסתמן רוב התומך במינויו של
אלעזר גרנות לתפקיד מזכייל המיפלגה, במקומו
של ויקטור שם־טוב. שהתפטר.

הבכיר נמלט
עובד בכיר בעירייה צפונית נמלט מהארץ,
אחרי שנרמז לו שהוא ייחקר על־־ידי
היחידה הארצית לחקידות־הונאד* בעניין
שוחד מדגיציסלי גדדל־־מימדים.

דרת בנק ״יהב ,,בקרוב

במישרד־המישטרה רווחת הדיעה שמועמדו
של חיים בר־לב לתפקיד מפכ״ל־המישטרה
יפתיע רבים. אין הוא נמנה עם השמות
שהוזכרו בשנה האחרונה לתפקיד.
אחד המועמדים, ניצב צבי בר, ראש אג״ם. יתבקש להחליף
את נציב שרות בתי־הסוהר, הד״ר מרדכי ורטהיימר.

חוג בבית אבן
אבא אבן יחדש את מיפגשי תומכיו ומקורביו בווילה שלו
בהרצליה.

אבן עדיין לא נואש מהסיכוי ששימעון פרס
ימנה אותו לתפקיד ממשלתי בכיר.

שמיר נגד סבידור
יצחק שמיר דחה פניה של שימעון פרם לעזור
במציאת תפקיד ממלכתי הולם ליושב־ראש
הכנסת לשעבר, מנחם כבידור.
בעבודה מבקשים לגמול לסבידור, למרות שמצבו הכלכלי
ותנאי־הפרישה שלו הם מיוחדים ומצויינים.

הכתבים יהיו אורחי ממשלת גרמניה.

שזר חדש לשרו!
שמואליק כהן, בנו •טל ח״כ חרות הגזעני, מאיר
כהן־אבידוב, נכנס ללישכתו של השר אריאל
שרון כעוזר נוסך.
בעבר הוא היה עסקן סטודנטים באוניברסיטה העברית,
ובלט בקיצוניותו.

ברון על הבחנת
התקפותיו של חבר הוועד־המנהל של רשות־השידור. נתן
ברון, על המנכ״ל אורי פורת, עוררו חוגים שונים
בתנועת־החרות. הללו מתכוונים להביך ברבים את ברון,
אחיו של רובר התנועה יוסי ברון. ולסכל את מזימתו
להתמנות תחת פורת.

ברית שפייזר־ברעם

האגף הימני של מפ״ם. בראשות יעקב חזן, אימרי רון
ואלישע שפירא. חיפש מועמד מוסכם. אך לשווא.

מועמד מפתיע
למפב״לות

להשתתף בסמינריון על השאלה אם הערבים בישראל
ובשטחים הכבושים הם גשר לשלום.

מבקר־המדינה יפרסם בקרוב את מסקנותיו
בנוגע לאי־סדרים חמורים, שנחשפו בבנק
עובדי־המדינה ,״בנק יהב״.
לפני חצי שינה נחשפו מימצאים מדהימים על מתן הטבות
לבכירים; שופטים, ח״כים ועובדים בכירים בשרות־המדינה.
ההטבות כללו אי־גביית ריבית על משיכות־יתר והקלות
במתן־הלוואות. על־פי קוד מיוחד. ל־ 40 אח״מים.

..אגד״ בחו״ד
קואופרטיב..אגדי מנפה שוב את מזלו מעבר
לים כפובן־נפיעות לקבוצות, המעניק שירותי
טיסה, וחבילת־תיור מלאה.
יושב־ראש מזכירות אגד. שלמה עמר. ייצא בקרוב
לארצות־הברית ולדרום־אפריקה. כדי לבדוק אפשרות של
חתימת חוזים להפעלת התוכנית. הפרוייקט הוא של
תברת־הנסיעות של ניצבא — חברת־בת של אגד
בשותפות עם חברת גמא, שבה שותפים איש־הביטוח יוסי
חכמי ורשת־מלונות בזל. הטיסות יתבצעו במטוסי אל־על
וארקיע.
בעבר נכשל אגד בפרוייקטים דומים.

כתבי השטחים
הכבושים לגרמניה
תא כתבי השטחים כבושים ייצא בחורש הבא לגרמניה. כדי

סולחה פרס־קריסטל
הפרשן המדיני. חנן קריסטל, נפגש באחרונה עם שימעון
פרס לשיחת־הבהרה. פרס ביקש להיפגש עם הד״ר
למדעי־המדינה, אחרי שכמה מיועציו הצעירים הציעו לו
לנתק מגע מקריסטל, שלא פסק מלתקוף את
ראש־הממשלה.

פרס העדין! להתפייס תחת לריב.

קרמר הביתה
בתנועת החרות שוקלים לבקש מפגן ראש
עיריית תל־אביב, אריה קרמר, להתפטר
מתפקידיו הציבוריים בעירייה ובהנהלת בית׳־ר.

הניירנת הנחזרו לשליטא שלוש ׳טניס אחרי שהמישטרה החרימה
מיפמכים בבית המועצה המקומית מנחמיה,
במהלך חקירה נגד ח״כ בני שליטא,
הוחזרה השבוע הניירת למקומה.
שליטא ניסה בדרכים שונות לקבל בחזרה את החומר. רק
אחרי שפנה לחיים בר־לב במיכתב נרגש. הושב לו החומר
כעבור חמיישה ימים. ברכב מישטרתי שייצא משלוחת המטה
הארצי ביפו.

צירטרים מאירת
שני אנשי־עסקים ייטראליים, המקורבים לתחום
התעופה, מעוניינים להקים חברת צ׳רטרים,
שתטוס בקו אילת-אירופה ותטיס ישראלים
לחוי׳ל.
הרעיון נתמך על־ידי קבוצת משקיעים גרמניים, שהציעו
שהחברה תרשם בגרמניה, ותנהל את פעילותה משם.
בקרוב תוגש למישרד־התחבורה הצעה מגובשת.

מדנע לא
ינפיע ניצן?
שלמה ניצן לא יופיע בסינתו בתוכנית
״סיבה למסיבה״ ,משום שהנהלת הטלוויזיה
סירבה לאשר לחברה כלכלית גדולה
להעניק חסות רק לפינה שלו. הנהלת הטלוויזיה
דרשה חסות לכל התוכנית.
לשני כותבי־־החומר שלו, ת י קרמן
ואהרון שמי, לא היתה רשות-חשידור מוכנה
ליטלם, וכמוצא למשבר חיפשו חסות
לתוכנית.

במדינה העם העתיד הפך לעבר
הנבואות לא התקיימו,
הכל נשאר כפי שהיה
בתום כל שנה מחפשים העיתונאים
ברחבי העולם בקדחתנות נואשת נושא
כלשהו, שאפשר לכתוב עליו מבלי
לחזור על דבריהם בתום השנה שעברה,
וזו שלפני־כן.
מבחינה זו היתה 1984 שנה של
מזל: תודות לסיפרו העתידני המפורסם
של ג׳ורג׳ אורוול, הנושא את שם
השנה, אפשר להגיד הרבה.
השבוע הפך הספר העתידני לספר
עברני — ושום דבר לא קרה. ברהבי
העולם. וגם בישראל, לא היתה 1984
שנה של רודנות נוראה, מילחמה,
עינויים ודיכוי טוטאלי. היא היתה
אחת השנים-האפורות, שלא תיזכר
בסיפרי־ההיסטוריה בשל שום מאורע
*•4חשוב במיוחד.
גם בישראל, שבה ראתה השנה
1984 את הבחירות לכנסת ה־ 11 ואת
הקמתה של ״ממשלת האחדות״ ,לא
קרה שום דבר חדש. הגיזענות גברה,
המילחמה בלבנון נמשכת, הממשלה
לא תיפקדה, השרים השמיצו איש את
רעהו ,״וחוץ מזה, אדוני המרקיז, הכל
בסדר״.
לצפצך על כולם. האקורד
האחרון של השנה התייחס לעבר יותר
רחוק, לאירועים שקרו בשנה קודמת.
דו״ח מבקר־המדינה על מפולת מניות*
1הבנקים, מאורע שפגע כמעט בכל
אזרח בישראל, שפך אש וגפרית על
המערכת הכלכלית בכלל, והמערכת
הבנקאית בפרט. הוכח דבר שכל בר־דעת
במדינה ידע אותו במילא: שאין
שום פיקוח של ממש על הבנקים ועל
הבורסה, שמישרדי־הכלכלה מנוהלים
בידי אימפוטנטים, ושאילי־ההון יכולים
לעשות בארץ כאוות נפשם,
לאמלל מאות־אלפים, לרושש אלמנות
ויתומים ולצפצף •יל הכל .״וחוץ מזה,

י • שנה ם 1בה
בימים שקדמו לפרוס השנה האזרחית
החדשה, נכנסו ההכנות לליל־סילווסטר
לתאוצה, ואילו חברי־הכנסת
החיפאיים נכנסו לדאגה עמוקה.
מדוע? מסתבר שבכל ליל־סילוום־
טר מרוססת העיר חיפה (המאכלסת
מיספר משמעותי של בני הדת הנוצ־
^ רית) בבקבוקים ובשאר דברי־זכוכית.
^ אלה מסכנים, כמובן, את העוברים
ושבים, על רגליהם וגלגלי־מכוניו־תיהם.
השנה
החליט חבר־הכנסת אמנון
לין להקדים את המאוחר, ופנה ב״מינד

^ וא לא היה רמות כאריזמטית,
( 1מנהיג מלהיב. טריבון של המונים.
הוא היה איש מן השורה, שקט. ענייני,
בעל רצון טוב, פטריוט לעמו.

פאהד קוואסמה נשלך כמעט
במיקרה מתוך המוני בני־עמו,
והיה לגיבור בעל־כורחו. גורלו
מגלם את גורל העם הפלסטיני
כולו.

מישפחת קוואסמה, מן הגדולות
והחשובות בחברון, היא בעלת נכסים.
היו לה חמישה בניינים בירושלים
המערבית, שהופקעו על־ידי ממשלת־ישראל.
המישפחה נודעה ב־ 1948 בשל
אהדתה למצרים, ששלטו זמנית בעיר,
ועל כן סבלה כאשר עברה לשילטון
הירדנים. ראש־העיר, מוחמר עלי אל־ג׳עברי,
היה ראש המישפחה היריבה,
הפרו־ירדנית. אביו של פאהד נדון למוות,
אן פסק־הדין לא בוצע. המישפחה
גורשה למצריים, ושם גדל ולמד פאהד
באוניברסיטה.
עם כיבוש העיר בידי ישראל. זכה
אל־ג׳עברי, השועל הזקן, בחסדי משה
דיין. מישפחת קוואסמה דאגה לעסקיה.
אחד מהם: מלון פ ארק, בכניסה
הצפונית לעיר.
שם החל הסרטן, המאיים עתה על
קיום חברון. כמה יהודים שכרו בפסח
1968 חדרים במלון זה דווקא, בטענה
שהם באים להתפלל. המושל הצבאי
אסר אז את שהותם של יהודים בחברון,
והטכסיס נועד לרמות אותו. הדיירים
הפכו חיש־מהר למתנחלים, המלון הפך

חברון היתה חזית וראש־העירייה הפך
בהכרח ראש־המאבק. הוא הרים את
קולו השקט בעצרות־מחאה, קרא
להתנגדות למזימות המתנחלים. כך
משך אל עצמו את שינאת המתנחלים,
שהטילו את חיתתם על שר־הביטחון
החדש, עזר וייצמן. ראשי־העיריות
החדשים, שנבחרו ב־ . 1976 כולם
נאמני־אש״ף, הפכו אוטומטית למנהיגי
הגדה. ביניהם בלט קוואסמה בגישתו
הריאליסטית. הוא היה הראשון שקיבל
בזרועות פתוחות את אנשי־השלום
מישראל, ציונים ולא־ציונים, ופירט
באוזניהם את השקפתו על השלום
הישראלי־פלסטיני, אשר יקום עם
כינון מדינה פלסטינית לצד ישראל.
שכנו וידידו. מוחמר מילחם. ראש
עיריית חלחול הסמוכה, הלך בררו
דומה.
פלסטיני לאומי. הקורא לשלום.
היה כמובן לרועץ לגוש־אמונים. הם
הפעילו טרור פוליטי על עזר וייצמן,
ודרשו את גירוש האיש שעמד להם
כמחסום בדרכם להשתלטות על חברון.
אחרי הריגת ששת המתנחלים בחברון,
נכנע וייצמן, וגירש את קוואסמה
ומילחם.
מבחינה פאראדוכסלית, היה זה
דווקא לטובתו של קוואסמה. מבלי
שווייצמן והוא ידעו זאת, הופיע שמו
ברשימת המועמדים לרצח מטעם המח תרת
היהודית, שתיכגנה אז את פעו־לות־הטרור
שלה.

המרכז הראשון של משה לווינגר
וחבר־מרעיו, עד שהועבר להתנחלות
בבניין המימשל, ואחר־כך בקריית־ארבע.

מאז
הפכה חברון לעיר-
חזית, מוקד המאבק על הגרה
המערבית כולה.

0הצרה 3וצח
^ ־ 1976 הכריז שר־הביטחון,
^ שימעון פרס, על בחירות לרשויות
המקומיות בגדה. הוא האמין כי חסידי
ירדן ינחלו ניצחון סוחף בכל מקום.
לתדהמתו (ולשימחתו החשאית של
יריבו, ראש־הממשלה דאז יצחק רבין)
נפל הניצחון הסוחף בחלקם של חסידי
אש״ף.
רשימת ״החזית הלאומית״ בחברון
נחלה ניצחון כביר ומדהים נגר רשימת
אל־ג׳עברי, שירד מן הבימה. בראש
הרשימה המנצחת היה צריו לעמוד

כאשר התנקשה בחייהם של
בסאם אל־שכעה בשכם וברים
חילך ברמאללה, היו אנשיה
אמורים להרוג גם את קוואם־
מה. אולם קוואסמה כבר לא
היה בחברון, והטרוריסטים הסתפקו
בהנחת פצצה בשוק יטל
העיר.
ואילו קוואסמה, האיש השקט
מחברון הפך, עם גירושו,
בן־לילה, לסמל המאבק הפלסטיני.

שו־השטחים

הצעד הבא בדרכו של קוואסמה בא
לפני כמה שבועות, כאשר התכנסה
המועצה הלאומית הפלסטינית בעמאן.
המוני הצופים בישראל ובשטחים
הכבושים ראו אותו פעמים רבות על
מירקע הטלוויזיה, כאשר העבירה

הד״ר אל־נתשה, אך זה גורש בשל
נטיותיו הקומוניסטיות.
במקומו נבחר המועמד מס׳ ,2
קוואסמה, מי שהיה אגרונום בשרות
המימשל הצבאי.
קוואסמה ביקש להיות ראש־עיר
שקט ומעשי. אך הדבר לא ניתן לו.

התחנה הירדנית את המושב בשידור

אחרי שערפאת וחבריו החליטו
לסלק את הסוכנים הסוריים מן האיר־גון,
ולהחזיר לאש״ף את עצמאותו. הם
ניגשו להרכבת הוועד־הפועל החדש.
משרתי־סוריה סולקו, ואנשי החזית
הדמוקרטית (אירגוניהם של ג׳ורג׳
חבש ונאיף חוותמה, יחד עם הקומוניסטים)
החרימו את המושב.

ערפאת חבין בי אחרי פינוי
כוחותיו ומוסדותיו מביירות
ומטריפולי, הפכה הגדה המערבית
לגורם המרכזי באש״ך.
הוא יודע כי תושבי השטחים
הכבושים עומדים מאחוריו
כמעט כאיש אחד, לא רק מתוך
הערצה אישית, אלא גם מפני
שהם רוצים כמוהו בדחיפות
בפיתרון-שלום.

^ הרי הגירוש לא חדל האגרונום
הממושקף מלהאבק על זכותו
לחזור, הוא הגיש עתירה לבג״ץ, ללא
הצלחה. לאחר מכן אורגנה הפגנת סולידריות
דו־לאומית: קוואסמה ומילחם
באו לגשר אלנבי ממיזרח, כדי לתבוע
את שיבתם — ואילו אישי־שלום
ישראליים, וביניהם אורי אבנרי ומתי
פלד, באו אל הגשר ממערב. מישמרות
של צה״ל והמישטרה מנעו את המיפגש
עצמו, אך הסולידריות הופגנה, בנוכ
כדי
להפגין זאת, צורפו,שני מגור־שיו
של עזר וייצמן — פאהר קוואסמה
ומוחמד מילחם — אל הוועד־הפועל
של אש״ף — שהוא הממשלה הפלס
חות
מישפחתו של קוואסמה, שבאה

טינית הגולה. קוואסמה התמנה כראש

מחברון.

המישרד לשטחים הכבושים — מעין
שר־השטחים.

יחד עם מילחם נע ונד בין ארצות
ויבשות, כשבפיו המסר של הטרגדיה
הפלסטינית. לא פעם הופיע יחד
באסיפות עם אישים מישראל, הדוגלים
בפיתרון־שלום ישראלי־פלסטיני.

העולם הזה 2470

גם לגווייה א סו ר
עיצאם אל־סרטאווי האגדתי. שהמשיך
במגעים אלה.

9ומעות תני!

יה זה רצח חסר כל תכלית.
כפי שהוכיח רצח סרטאווי, אי

איבוד כעד כורחו

קוואסמה הפך סמל ..הפלסטיני
הנודד״ ,שבא במקום ״היהודי
הנודד״.

תב גלוי לראשי ובני העדות הנוצריות
בחיפה ״.במיכתב ביקש לין בכל לשון
של בקשה :״אנא, הפסיקו את המינהג
הפסול של זריקת בקבוקים ודברי־זכוכית
מבתיכם לרחובות בליל־סילווסטר!״

קוואסמה
ואשתו יופרה בגשר־אלנבי

בחוגי אש״ף השמיע דיעה חיובית,
אן פסימית :״כוחות־השלום הישראליים
הם כנים ורציניים, וצריכים לשתף
עימם פעולה. אך הם חלשים, ואין להם
סיכוי.״ על רקע זה התנהל ויכוח חריף
בינו ובין עיצאם אל־סרטאווי, ראש
מחנה־השלום בצמרת אש״ף, שהטיח
בפניו :״יש מישקל לדעתך על ענייני
ישראל. אם אתה אומר שאין סיכוי
לכוחות־השלום בישראל, אתה מעודד
את אנשי־הסירוב!״

סרטאווי נרצח באפריל
,1983 תורו של קוואסמה בא
כעבור שנה וחצי.

קוואסמה ידע שבכך הוא
מושך אל עצמו את אש הסורים.
הסורים
הכריזו על ערפאת ואנשיו
כעל בוגרים. מנוי וגמור עימם לחסל
את אש״ף העצמאי, הפועל לטובת העם
הפלסטיני והשלום, תחת לפעול לטובת
האינטרסים של הדיקטטורה הסורית
והמילחמה. קוואסמה, המסמל את
התייצבות תושבי הגדה מאחורי ער־פאת,
היה יעד בולט לרצח. הוא היה
מורע לכך. באומץ־לב שקט קיבל על
עצמו את המשימה.
השבוע נרצח קוואסמה בפתח ביתו
בעמאן, על־ידי רוצחים שהיו מצויירים
באקדחים בעלי משתיקי־קול ורימוני-
יד. הוא הצטרף לרשימה הארוכה של
גיבורי־השלום, שהקריבו את חייהם
בצורה מודעת ובעין פקוחה, במאבק
למען השלום. רשימה זו כוללת את
סעיר חממי, הראשון שפתח בדו־שיח
עם אנשי־שלום ציוניים מישראל, ואת

אפשר עוד לעצור את המיצעד הפלסטיני
אל פיתרון־השלום.

במושב המועצה הלאומית
הפלסטינית בעמאן, יותר מש-
נח אחרי רצח סרטאווי, התקבלה
גישתו במלואה. בחירת
קוואסמה היתה עדות חותכת
לכך.
כיום הפכה גישה זו לנחלתם של
מיליוני פלסטינים — בפזורה. בשטחים
הכבושים וגם בתוך ישראל עצמה.
היא הפכה למדיניות המוצהרת של
האירגון. הריגת אדם אחד מהשורה
השניה בוודאי לא תעצור את התהליך
אף לרגע.
מי שקיוו לעצירה כזאת, היו שימ־עון
פרס ועמיתיו. בשעתו מנע פרס את
שיתופו של סרטאווי במושב האינטרנציונל
הסוציאליסטי, עד לרגע הרצח
ממש, ורגע לאחר מכן עלה על הדוכן
והספיד אותו בקול נרגש. אז טען
שרצח סרטאווי מוכיח שאין תיקווה
לשלום:

השבוע חזר פרם על אותו
התרגיל המכוער עצמו. אחרי
שלא התיר להחזיר את קוואס־מה
ה חי לארץ, ואח רי שמנע
את נסיעת חבריו מהשטחים
הכבושים למושב המועצה הפלסטינית,
מיהר פרם אחרי הרצח
לטעון כי אין סיכוי לשלום,
מפני שכל פלסטיני מתון נרצח.
היה זה שיא של צביעות, מכיוון
שעצם בחירת קוואסמה לממשלת־אש״ף
הוכיחה בעליל שגישתו המתונה
והשקולה של האיש מייצגת עתה את
הרוב העצום באש״ף ובעם הפלסטיני.
רמעות־התנין של פרס לא יכלו
להטעות שום ארם המצוי בבעיה.
הרוצחים הסוריים, ששלחו את המתנקשים
לביתו של קוואסמה, פעלו גם
לטובת האינטרסים של ממשלת־ישראל.
שיתוף־האינטרסים של רודני
דמשק וקברניטי ירושלים נגד אש״ף,
הנמשך מזה תשע שנים, התבטא גם
ברצח זה.

הוא מצא את ביטויו גם בסירובה
של ממשלת-ישראל לעשות
את המחווה ההומאנית
הפשוטה ביותר: לאפשר השבוע
את קבורת האייט בעיר•
מודדתו.

הם הרבינו את בני הידוקים,
השחיוו את שמם, ובסוו האדימו
פני ובים בארץ מרוב בושה

לא בוונים ה ב אי שו;
את מישלחת הירוקים מן המסוף בגשר אלנבי למקום

•טיא הגיעו

הדברים בפרשת יד

) ושם.
ביום הרביעי, כאשר ביקרה מיש־לחת
הירוקים בכנסת כאורחי הרשימה
המתקדמת לשלום, שאל אחר המארחים
את ראש המישלחת, יורגן רנץ. אם
הם מתכוונים לבקר במוסד הזיכרון
לשואה.
״אנחנו מתכוונים לעשות זאת. אך
אנא, אל תודיע על כך ברבים ״,ענה
רנץ הממושקף, בעל השפם הבלונדי.
•בשבילנו זה עניין של מצפון. מעשה
של התייחדות. אנחנו לא רוצים להפוך
את זה להצגה. אחרי שהאשימו אותנו
באנטי־שמיות, איננו רוצים גם שהביקור
ייראה כמחווה תעמולתית״.
כעבור כמה שעות, בתום שיחה ארוכה
עם אנשי המועצה הי שראלית
למען שלום י שראלי־פלסטיני(ראה
יומן אישי) נשאל רנץ שוב על מועד
הביקור. הוא אמר שהביקור ייערך
למחרת היום, וחזר על הבקשה שלא
לפרסם זאת.
למחרת. בשעה 11 בבוקר, היו

שבו המתינו העיתונאים. לפני כן נסגר השער באופן
יוצא״דופן, כששומרים חמושים מגרשים את העיתונאים,
ועשרות מכוניות ממתינות משני הצדדים.

לפני שהירוקים דרכו בכלל על אדמת
ישראל.
היא התחילה כאשר פירסמו העיתונאים
הישראליים המודרכים מיסמך,
שתואר כגילוי־דעת של הירוקים.
למעשה לא היה זה אלא נייר שהוכן
על־ידי אחד מחברי־המישלחת. אולריך
טילגנר. העובד כמומחה לענייני־חוץ
בסיעת הירוקים בבונדסטאג. אן־ שאינו
כלל חבר המיפלגה. טילגנר המזוקן.

לקורבנות־השואה, דוממים ומכונסים
בעצמם, ליד הסיסמה ״בדמייך חיי״:
לאחר מכן נכנסו פנימה. הביקור. שנקבעו
לו שלושת ריבעי השעה, ארך
שלוש שעות. האורחים התעניינו בכל
פרט, שאלו וחקרו. ארבעתם נולדו אחרי
השואה, והנושא עורר בהם התרגשות.
עמוקה, המארח התרשם מאוד
מיחסם.
הם לא ידעו כי באותה שעה עצמה.
משדר קול ישראל בכל מהדורת־חד־שות
הודעה מדהימה: שהירוקים סירבו
לבקר ביד ושם.

להמוני ישראל לא היתד
ברירה אלא להסיק: הטענה ש־הירוקים
הם אנטי־שמים, חומים
וניאו־נאצים, אכן נכונה.
את ההודעה השיקרית מסר מיש־רד־החוץ.
יתכן שענוג לא הבין את דברי
הירוקים — אף שמיופה״הכוח של
שגרירות גרמניה היה במקום, והבין את
הדברים נכונה: אך ענוג לא מסר
לעיתונאים דבר על מה שדובר באמת
במהלך השיחה — הבע-ה הפלסט־נית.

ביציע המכובדים:גגוזגג

ווים. התמונה צולמה רגע אחרי שהחלה הפגנת־הראווה
הזוועתית של גאולה כהן. מאחורי גבו של

• אנטי־שמים
חומים, נאצים
* רשה מכוערת זו היתה המשיר
י טיבעי למערכה שהתחילה עוד

14| \ 1ך 1ך |1י 1ךןךך ח־כ דוב שילנסקי הכין מארב ל־
1 1 11 1 1111^ /מישלחת. כשעברו הירוקים על פניו,
פנה אל אורי אבנרי :״תגיד להם שהם לא יצליחו להשמיד את המדינה!״
הירוקים אמורים להיפגש עם סמנכ״ל
מישרד־החוץ, ישעיהו ענוג. לפני כן
התקשרו עם יד ושם וקבעו עם המנהל,
בנימין ערמון. כי יבקרו שם מייד אחרי
סיום הפגישה במישרד־החוץ.
בעת השיחה שאל אותם ענוג אם
כבר ביקרו ביד ושם. הארבעה ענו
בשלילה. ולא גילו לפקיד שהם עומדים
להיות שם בעוד שעה קלה.
בהיותם נאמנים להחלטתם לערוך את
הביקור בשקט. גם לא אמרו על כר
דבר לעיתונאים, שהמתינו למם בצאתם
מן השיחה.
הם נסעו ממישרר־החוץ היישר ליד
ושם.
שעה ארוכה עמדו לפני האנדרטה

עה ובגדה. היו בו גם כמה ביטויים
חד־צדדיים. למשל: שכל המילחמות
במרחב נגרמו על״ידי ישראל, וכי אין
טעם להיפגש עם נציגי ממשלת־יש־ראל,
אלא רק עם ״כוחות־שלום ישראליים,
כמו הרשימה המתקדמת
ותנועתו של אורי אבנר .,״
השגריר הישראלי, שגרם כנראה
לפירסום המיסמן־ הפנימי, הוסיף לו
מייד נופך משלו: שהירוקים הם

גבולות המדינה. המשך הכיבוש בד־רום־לבנון,
מגמות הסיפוח וההתנחלות
בגדה. מישרד־החוץ התרכז בנקודה
אחת, שהיתה אמורה להסית את
דעת־הקהל בישראל יותר מכל אחרת:
יחסם של גרמנים לשואה.
גם כאשר נוכה מישרד־החוץ כי
הודעתו פורסמה בשעה שהירוקים כבר
שהו ביד ושם. הוא לא מצא לנכון
לפרסם הכחשה להאשמתו הזדונית.
להיפך. הוא העמיר פנים כאילו
התקפלו הירוקים ושינו את החלטתם
שלא לבקר ביד ו שם אחרי שנוכחו
לדעת כי קמה סערה.

כך הוסיף מישרד־החוץ חטא
על פשע ושקר על שקר.

אורי אבנרי הצוחק מתייעצים אלי שמייסנר ויורגן
רנץ אם לנטוש את האולם כאות״מחאה. משמאלם
יושב הדיר רשיד סלים, יו״ר״משותף של הרשימה
המתקדמת לשלום. למטה: גבי גוטוולד לפני הכנסת.

עיתונאי, שהה תקופה ארוכה בטהראן
ונשא אשה איראנית. הוא מתנגד חריף
למישטר של חומייני.
המיסמך חזר על העמדות הידועות
של הירוקים בזכות מדינה פלסטינית
בגדה וברצועה לצד ישראל, והתנגדות
לכיבוש הישראלי בדרום־לבנון. ברצו־

אנטי־שמים ודוגלים במדיניות יטל
׳יהודים החוצה׳ ,היתה זאת האשמה
מיפלצתית, שיקרית לחלוטין, כפי
שיודע כל אדם בגרמניה — וגם
השגריר.
השגריר ידע יותר מזה. מייד אחרי
שהשיג את המיסמך הוא טילפן לסי־

ך י | 7ך 1ךלךךך 1ך 1אחרי המהומה בכנסת עומדים יורגן רנץ ואלי
1 1 114 ^ 11 שמייסנר לפני המישכן. למטה: באולם־ההרצ־

אות של הכנסת נועדים הירוקים עם ראשי הרשימה המתקדמת לשלום.

עת־הירוקים בבונדסטאג. ושאל אם
־ המישלחת סוכנה להיפגש עם נציגי
י? ממשלת־ישראל. הירוקים הודיעו לו
ג.־ :חד־משמעית שלא זה בלבה שהם רו׳״
כנים לכן, אלא שהם גם רעוני־נים
בזאת. את ההורעה הזאת העביר השגריר
לארץ. מישרד־החוץ השיב לו
שיינתן להם להיפגש עם פקיד בדרג
נמוך.

השגריר, שהיה בעיצומה
י * יצל מערכת־הפתה נגד הי-ו־
?ים, העליב מן הציבור הישראלי
עובדה זו.
הוא גם העלים סן הירוקים שקיבל

לפני 11 שנה ל״ 21 חודשי מאסר על
סיוע לקבוצת־מחתרת גרמנית שמאלנית.
היא הגיעה לגשר אלנבי. בתיקווה
׳שיינתן לה בכל זאת להיכנס.
בינתיים התנהלה בישראל תעמו־לת־הזוועה
במלוא המרץ, וכמעט כל
כלי־התיקשורת נרתמו לה בצורה זו או
אחרת. לציבור התמים, שאינו יודע
הבר על הירוקים. נאמר כי הירוקים הם
המשך לנאצים — האשמה מדהימה
באבסורר שבה.
בכל מיפלגה גרמנית ייש חברים־
לשעבר של המיפלגה הנאצית. הירוקים.
שכימעט כל חבריהם צעירים.

ד ושם

זוהי תמונת סקופ. הירוקים ביד ושם
מתייחדים עם קורבנות השואה. הם
מנעו כל סיקור, לא רצו להפכו להצגה. העולם הזה.

שלא נכח במקום, הצליח לאתר תצלום שצולם
באקראי על־ידי אחד המבקרים. בתמונה, מימין:
יורגן רנץ, גבי גוטוולד, אולריך טילגנר, אלי שמייסנר.

תה. טיהור זה עדייו נמשך. מכל
המיפלגות בגרמניה, מיפלגת הירוקים
היא בוודאי האנטי־פאשיסטית ביותר.
הדבר התבטא היטב בפעולתם
בבונדסטאג, מאז׳מארס . 1983 עוד
ביום כניסתם לפרלמנט נאם נציג
הסיעה על הצורך להתמורר עם העבר
הנאצי, למורת רוחם הרבה של הימין.
שראו בכך ״פגיעה בחגיגיות המעמד.״

הירוקים הרעישו שמיים
וארץ נגד מכירת נשק גרמני
לכעודיה, במענה כי הריגת
יהודים בנשק זה יהווה המשיך
לשואה.

..גם אתה אווח

פיק טובי הזועם, אחרי שזה קרע מידיה את השלט

הורעה ממישרד־החוץ ־שלא י־נתז
לחברת־המישלחת. בריג־טה ה-־נר־ר.
להיכנס לישראל. ההודעה על כך
נמסרה להיינר־ך רק בביירות. ער
הרגע האחרון לא האמינה כי ״אכן לא
תוכל לבוא לישראל. מפני שנדונה

כאשר ביקר בארץ הקאנצלר הל־מוט
קול, היה בפמלייתו יועץ לענייני
תיקשורת, קורט ציזל. לא זה בלבד
שאיש זה היה בשעתו נאצי מן השורה.
אלא שפירסם מאמרים בביטאון הנאצי
הראשי פלקישר בי או באכטר (״משקיף
לאומי״) .וגם אחרי המילחמה פיר־סם
מאמרים בביטאון הניאו־נאצי זול־דאטן־צייטונג
(״עיתון החיילים״).
הירוקים הקימו בבונרסטאג שערוריה
ומחו על כך.

הם לא חלמו על כך ש*ממ־שלת־ישראל•
,מלא מנעה מאיש•
זה לבוא בגבולותיה, תא־

״ירוקים־חומים -החוצה!״ היא הרימה שלט זה
יחד עם רפאל איתן מול פני הירוקים, אחרי שאלה
נכנסו לאולס״המליאה. ח״כ יובל נאמן תקף את טובי.

נקיים מצרה וו יותר מכל מיפלגה
אחרת. פה וישם הסתנן לשורותיהם
נאצי־לשעבר, אך הם. בניגור לכל מפ לגה
גרמנית אחרת. סילקו משורותיהם
כל ארם שהתגלה אצלו עבר נאצי.
כאשר קמה התנועה. על־־די התאג־

רות של מאות קבוצות מקומיות של
שוחרי איכות־הסביבה. אנשי השמאל
החדש לשעבר. תנועות־שלום ועוד.
הצטרפו אליה גם קבוצות ״ירוקות״
בעלות אופי שמרני וימני. כל קבוצה
כזאת הורחקה, אחרי שהתגלתה מהו

חךה | 1יורגן רנץ מצלם את חברון, אחרי שראשעו
לו ח
1 .1 1 1 .1 1 #העירייה המודח, מוצטפה אל־נתשה, ערך
להם סיור בעיר. היה זה יום לפני שפאהד קוואסמה נרצח ברבת״עמון.

מהוסה ירוקה
(המשך מעמוד )9

שים דווקא אותם באנטישמיות,
תתייחס אליהם כאד
אוייב לאומי מסוכן.

חמשת הימים
ן* אשר הגיעו הירוקים לבסוף
לגשר אלנבי, כבר נוצר מצב של
היסטריה, שבלט לעין במקום.
העיתונאים הורחקו ממיתקן בי־קורת־הגבולות,
והצטוו לעמוד הרחק
משם. השער, שכמעט אינו נסגר לעולם,
ננעל. טורים ארוכים של מכוניות
נאלצו להמתין לפניו. ההיילים היו
אחוזי־היסטריה. והתייחסו לעיתונאים
בגסות. מכשירי־הקשר טירטרו בלי־הרף.
והעירו על בהלה גם בדרגים
גבוהים יותר.

לבסוף התגלתה הסכנה הנוראה
במלוא עוצמתה: ארבעה
גברים צעירים וצעירה, שלא
הבינו מה גרם להיסטריה סביבם.
הם זעמו על בי לא ניתן
לחברתם, בריגיטה היינריך,
להיכנס.

החמישה כללו, מלבד אולריך
טילגנר, בעל המיסמך שעורר את הרעש,
את הידר, יורגן רנץ. חבר הבונדסטאג
וחבר ועדת־החוץ שלו, גבר בעל
מחשבה חריפה ודיבור מדוייק וגבי
גוטוולד. צעירה בעלת שיער בלונדי
גולש, גם היא חברת הבונדסטאג.
שבאה כמוהו מחוגי השמאל החדש.
אלי שמייסנר. בעל הזקן הגדול, חבר
ההנהלה הארצית של המיפלגה, בא
מתנועת הסטודנטים. הוא זכה מייד
בכינוי ״קארל מרכס הצעיר״ .בשל
דמיונו לאליל השמאל. החבר החמישי

היה מוחמר עזזמה. צעיר ערבי מיפו.
ממושקף ומשופם, אשר ירד לפני 13
שנים לגרמניה. הוא שתק ברוב השיחות.
נראה שצורף למישלחת בעיקר
בגלל שליטתו בשפה הערבית, וגם
העברית.

כאשר עברו על פני השלט
..ברוכים הבאים״ ,היה ברור
שהם רחוקים מלהיות ברוכים.
הם עמדו בעינה של סערה
היסטרית, שהלכה וגברה משעה
לשעה.
כאילו לא די בכך, נוצר גם קשר בין
האורחים ובין כלי־התיקשורת, המקומיים
והזרים. הירוקים ביקשו לסייר
בישראל ובשטחים הכבושים בלי ליווי
רועש, כדי לקבל רושם בלתי־אמצעי
ולדבר עם אנשים ברחוב. הם התחמקו
מן התיקשורת, והדבר עורר את זעמם
של העיתונאים, שאינם רגילים ליחס
כזה.
יתכן שהיה לכך גם גורם אחר.
בגרמניה נררפים הירוקים על־ידי
הטלוויזיה. שהיא בידי הימין. והעיתונות,
השייכת בעיקרי לאילי״הון
ימניים כמו אקסל שפרינגר. הם למדו
לחשוד בכלי״התיקשורת ולראות בהם
אוייב. והוכיחו שאפשר להצליח בלעדיהם.
יחס התיקשורת הישראלית
אליהם בוודאי לא שינה יחס זה.
כך קרה שבכל חמשת ימי הביקור
ערכו כלי־התיקשורת מעין מירדף
אחרי הירוקים, שחמקו מידיהם שוב
ושוב. עיתונאים מקומיים וזרים. שבילו
שעות ארוכות בנסיון לאתר את תנועותיהם.
לא אהבו אותם בשל כך יותר.

• המהומה מנסת
לי רו קי ם התכוונו לבקר ביום
( 1הרביעי. למחרת בואם לארץ. בגדה
המערבית. אנשי הרשימה המת־

פגוש את העיתונות

במסיבת־עיתונאים
יוצאת־דופן,
הגדולה ביותר שנערכה מזה זמן רב

קדמת שיכנעו אותם לבוא, תחת זאת,
לכנסת, מפני שאחרת לא יספיקו
להיות שם בשעה שפועלת המליאה.
הירוקים נענו.

עוד לפני שהגיעו למייטבן,
באיחור־מה, דמתה הכנסת למצודה
במצור. הירד ועוזריו גרמו
להיסטריה בבית, שלא זכורה
דוגמתה מאז קיום המישכן.
הסררנים הועמדו במצב של כוננות
עליונה. לאנשי הרשימה המתקדמת,
שאירחו את הירוקים באותו יום (ורק
בו) ,נאמר כי מותר לאורחים לבוא רק
לחרר־העיתונאים, הנמצא ליה הכניסה.
כאשר הגיעו האורחים לשם. וסוללה
של צלמים ועיתונאים רעבים־לחרשות

! 11ח ח 1ח צבי שולדינר. מרצה באוני
111.1 / 1111 11/ברסיטה, מדבר אל לב הירוקים,
בפגישה שקיימו הירוקים עם חברי המועצה

הישראלית למען שלום ישראלי פלסטיני. מול ה מצלמה:
יורגן רנץ, אלי שמייסנר, מוחמד עזזמה,
חברי המישלחת, עם נעמי קיס, ח׳׳כ מיעארי ואשתו.

הירוקים, שסירבו במשך
כל ימי ביקורם להעניק
ראיונות לעיתונאים, הקדישו חצי שעה לשיחה עם

אשה תימהונית, ניצולת־השואה, שהפגינה נגדם מול
הכנסת. השלט שנשאה אמר :״לא יתכן שיהודי
יושיט את ידו ליד המגואלת בדמם של אחיו. זכור!״

נבית־סוקולוב בתל־אכיב, סיכמו הירוקים (עם הגב
למצלמה) את ביקורם. המסיבה התנהלה בעברית
ובגרמנית, כאשר אבי גלזרמן (שני מימין) מתרגם.

התחילה לצלמם ולשאלם, הופיעה
פלוגה של סררנים, בהנהגת קצין־
הכנסת עצמו, וגירשה את העיתונאים
בכוח. לאורחים נאמר שהיו״ר הורה
להעבירם לחדר אחר — אולם־ההר־צאות
בקומת־הקרקע, המרוחק מן
העיתונאים. הירוקים נאלצו לחכות כרבע
שעה במסררון ער שהתפנה אולם
זה. אחרי שהוכנסו, גורשו ממנו
העיתונאים שהסתננו פנימה. לאחר־מכן
שינה היו״ר את טעמו והניח לעיתונאים
להיכנס — אך אז התברר כי
האורחים עצמם אינם מוכנים לכך. הם
רצו לדבר בצורה חופשית. בלי נוכחות
התקשורת.
ליד הדלת עמדו הסדרנים, ובידיהם
מכשירי־הקשר המטרטרים. באווירה זו
ניהלו הירוקים דו־שיח עם חברי הרשימה
המתקדמת. שאליהם הצטרפו
לאחר מכן ח״כ מוחמר ותר ממפ״ם,
עבד־אל־והאב דראושה ממיפלגת־ה־עבודה.
צ׳רלי ביטון ותופיק טובי מר־ק״ח.
טובי נאם באוזניהם נאום פוליטי,
בנוסח הסיסמות השגורות של מיפ־לגתו,
שהתקבל בספקנות מסויימת
על־ידי הירוקים, שהם אנטי־סובייטיים
כפי שהם אנטי־אמריקאיים. דבריו של
ביטון על מצב היהודים המיזרחיים עוררו
אצלם עניין רב יותר.

בקושי הספיקו לשבת שם, מול
יו״ר הישיבה (שהיה באותו רגע מאיר
כהן־אבידוב, שהערתו על הצורך ״לרטש
את הבטן ולנקר את העיניים״ של
חשודים ערביים הוזכרה קודם לכן
בשיחה) ,כאשר החלה המהומה.
אנשי התחייה הכינו מראש תעלול־פירסומת.
אחרי שהודיעו על כך לכלי־התיקשורת,
ציירו. פלאקאט פרימיטיבי,
על גב של מודעת־תיירות. המסר
:״ירוקים־חומים־החוצה״.

היה זה סיגנון נאצי אופייני,
חיקוי מודע של תעמולת-גבלס.
לעיני האורחים הנדהמים, נערכה
ההתכתשות בין גאולה כהן, תופיק
טובי ויובל נאמן, שהסתיימה כאשר
הופיע הילל על בימת־היו״ר, גירש
משם כהרף־עין את כהן־אבידוב ונטל
את הניהול לידיו.
גבי גוטוולד הבלונדית נטשה את
האולם בזעם בראשית המהומה, ולקחה
עימה את אולריך טילגנר. האחרים עמדו
לעשות כמוה, אך המארחים שיכנעו
אותם שבכך הם היו משרתים את מטרת
אנשי־התחייה. הם נשארו באולם עד ,
שוך הסערה, ואז יצאו.

בחוץ הפינו להם המארחים
ארוחת־צהריים במיזנון־הכנ־פת,
כמקובל לגבי אורחים של

שיחה בגומוית

תשומת״לב מיוחדת עוררה נוכחותו של
גרשום שוקן (מימין בתמונה, בשיחה
עם יו״ר המשלחת, יורגן רנץ) ,בעל הארץ ועורכו, במסיבת״העיתונאים.

אחרי שעתיים נשאלו האורחים
על־ידי מארחיהם אם הם מעוניינים
לבקר לכמה דקות באולם־המליאה.
ולהתרשם שם ממראה הדמוקרטיה
הישראלית בפעולתה. הם הסכימו.
והפמליה הגדולה כולה — האורחים
וראשי הרשימה המתקדמת. יהודים
וערבים — עלו ליציע־המכובדים.
*ד*ון ןך< יך״*י
?122 ^ 2

ראיון בילעדי

הכנסת, שלמה הילל, לכבות את
אורות־הטלוויזיה, כדי שהצל־מים
לא יוכלו לצלם ולהנציח
את הביקור(ראה..שידור״).

ח״כים. אך בדרך נועדה להם
הפתעה נופפת: הסדרנים הודיעו
להם כי רק האורחים עצמם,
ומלווה אחד בלבד, יוכלו
להיכנס למיזנון, בשל ״חופר
מקום״ .היתה זאת הוראה
חסרת־תקדים. יש ליד המיזנון
חדר נופף גדול וריק למטרות
כאלה.
הירוקים החליטו לאכול במקום
אחר. מחוץ למישכן נתקלו בשתי

(המשך בעמוד )48

מתוך 200 דירות

נותרו רק 31

דירות פרסיות להשקעה מול הכינרת.
היו 200 דירות...

נכס משתלם

לפני כ־ 5חודשים בלבד הוצע למכירה פרוייקט מגדלי המלכים על
שפת הכינרת, מול חוף התכלת בטבריה. בפרוייקט 200 דירות
לנופש והשקעה בסטנדרט גבוה במיוחד.
הרעיון של דירת קיט בסגנון מערבי קסם לאנשי עסקים, בעלי
אמצעים ומנהלים בכירים אשר הבינו את ערכה המשתלם של
השקעה מסוג זה. תוך זמן קצר נרכשו רוב הדירות ועכשיו נותרו
הדירות האחרונות.

רכישת דירה בפרוייקט מקנה תשואה שנתית העשויה להחזיר את
ההשקעה תוך 10-8שנים, דבר המהווה יתרון נדיר בעסקי נדל״ן,
במקביל תוכל להנות מדירתן במגדלי המלכים כבית שני לקיט
ונופש.
הדירה רשומה על שמך בטאבו ועומדת לרשותך כל השנה.

סימן של הצלחה

מועדון אקסקלוסיבי

הבטח לעצמך אחת מהדירות האחרונות שעדיין נותרו. הרכישה
מותנית באישור ועדת קבלה.

בפרוייקט שני מגדלי מגורים ובהם דירות 2־ 3חדרים. במבנה נוסף
קאונטרי קלאב,מועדון חברים,מועדון לילה ומסעדה יוקרתית.

עכשיו הזמן, פנה אלינו עוד היום :
תל־אביב: רח׳

הירקון ,305 טל 445812; 458606 .־03

א ו ־ 1ד\ 1

א דוז\\

די פ לו מ ט דגם 1005
דיפלומט הולך להיות חורף יפה.
קו חדש, צעיר ואופנתי של נעלי בריל
לחורף 85 מחכה לך על המדפים.
הדגמים האופנתיים ביותר באירופה
מיוצרים כאן ועכשיו: סגנון איטלקי,
הנדסה גרמנית עם סוליות עור או
פוליאוריטן ובטנת עור פנימית לנוחות
מירבית של רגליך.
הדגמים מופיעים כאן הם רק חלק קטן
ממגוון נעלי בריל.

דגם 1006

היכנס לאחת החנויות המובחרות ובחר את
הצעד הבא שלך לחורף : 85

היום לאחר הגבל ת היבוא כדאי יותר
מתמיד לקנות נעלים באיכות מעולה
מבלי להתפ שר.

נעלי בריל, נעל היצוא
מס 1 .של ישראל.

מוקסין

דגם 368

לביא

דגם 728

שיחה אל תור הלילה

זאת היתה שיחה מיוחדת במינה. איני זוכר רבות כמוה.
היא נמשכה ארבע שעות. משמונה בערב עד אחרי חצות.
לעיתים היתה האווירה רוויית־רגשות. לעיתים שלט ההגיון הקר.
היו הסכמות. היו התנצחויות, והיו גם עימותים חריפים מאוד.
בקטעים מסויימים היה נדמה שזוהי פסיכו־דראמה.
ישבנו בחדר לא־גדול, כחמישה־עשר איש ואשה, גרמנים
וישראליים, ותיקים וצעירים מאוד. מיפגש של תרבויות, של
דורות, של השקפות.
בעל־הבית, יעקוב ארנון, חי
במשך חמש שנים תחת הכיבוש
הגרמני במולדתו, הולנד. הוא
נשא אז זהות כוזבת, וכיהן
כפקיד בכיר בממשלת־הכיבוש.
כמשך חמש שנים אלה היו חייו
בסכנה בכל רגע.
מולו ישבו גרמנים שלא היו
אז עדיין כחיים. בניהם של
הכובשים. הם דיברו על כיבוש
אחר — זה שלנו.
לא היו לנו ויכוחים על
העיקר — הפיתרונות לסיכסוך
לום ארנון
הישראלי־פלסטיני. על כך היינו
תמימי־דעים מראש: שהשלום צריך להתבסס על דו־קיום בין שתי
מדינות לאומיות, הישראלית והפלסטינית. ששני העמים צריכים
להכיר זה בזה, וזה בזכויותיו של זה. שיש להוציא את המרחב
מתחום מישחקי־הכוח של שתי מעצמות־העל. שממשלת־ישראל
והנהגת־אש״ף צריכות להידבר ביניהן.
הוויכוחים היו על נושאים שנראו כמישניים. אך היתה להם
משמעות עמוקה.
האורחים הירוקים הם בעלי רמה אינטלקטואלית גבוהה מאוד.
הס אידיאליסטים. הם דוגלים בעקרונות מוסריים, ואין הם מוכנים
להתפשר עליהם. הם דיברו בהגיון רצוף.
למשל: מדוע תובעים אנחנו, הישראלים, שזכות־הקיום של
ישראל צריכה להיזכר בכל פעם בנשימה אחת עם זכותם של
הפלסטינים לחרות ולעצמאות? הרי הפלסטינים הם הקורבנות:
אין להם כלום: הם מדוכאים ונרדפים בכל אתר ואתר: ואילו
ישראל קיימת, היא חזקה, היא המעצמה הצבאית מס׳ 1במרחב.
האם יצירת סימטריה אינה חטא כלפי האמת?
לא, אמר ארנון. והאיש השקט. כלכלן בעל אופי מתון, כמעט
ייקי, הרים את קולו בהתרגשות בלתי־אופיינית. לא: כי אנחנו
עברנו את השואה. והשואה חיה בלב הישראלים, גם מי שלא עברו
אותה כלל, שחיו בארצות רחוקות, או שלא היו אז עדיין בחיים.
הם יודעים שהם חזקים, אך אין להם הביטחון שיישארו חזקים גם
בעתיד. בצדק או שלא בצדק, הם פוחדים שמא מה שקרה יכול
לקרות עוד פעם, שכל מה שיש להם יילקח מהם. לכן צריכים
להזכיר את זכותם בנשימה אחת עם זכות הפלסטינים. אמנם אין
סימטריה במציאות. אך יש סימטריה בלב.
גם הגרמנים התרגשו. הם שייכים לרור שמרד בהורים, בעלי
העבר הנאצי, והמתמודד בלי הרף עם התקופה השחורה הזאת בחיי
עמו. הם מרגישים שגרמניה אשמה לא רק באסון היהודים, אלא
גם באסון הפלסטינים. יתכן כי מדינת־ישראל לא קמה בגלל
השואה, אך השואה החישה את הקמתה וגרמה לקונסנזוס עולמי
למענה. הטרגדיה הפלסטינית היתה אחת התוצאות של הטרגדיה
היהודית, שהגרמנים גרמו לה.
אחד הישראלים אמר שצריכים להתחשב בפסיכולוגיה של
הציבור במדינה זו, אם רוצים לשכנע אותו שעליו לשים קץ
לכיבוש. תשובתו של אחד הגרמנים נשמעה כקריאה מן הלב.
״אנא, אל תבינו אותי שלא כהלכה, כשאגיד מה שאני עומד
להגיד. אין שום דמיון בין מה שקרה בגרמניה אז ומה שקורה
בישראל היום. אינני משווה בשום צורה שהיא. אך אני רוצה
להביא משל מן התקופה ההיא. הרוב. הגדול של העם הגרמני
העלה את היטלר לשילטון ותמך בו. גם כאשר הגרמנים כבשו את
פולין והולנד ונורווגיה וצרפת. האם יכול היה אז מישהו לדרוש מן
העמים הכבושים להתחשב בפסיכולוגיה של העם הגרמני?
זה לא אותו הדבר, הזדעק אחד הישראלים. מפני שהפסיכולוגיה
היהודית עוצבה על־ידי השואה, ועל־ידי מאות שנים של
רדיפות לפני כן. לגרמנים לא היתה טראומה כזאת.
דיברנו על הציונות. ועל התהליך שהביא להקמת ישראל. האם
היה או לא היה זה חלק מן התנועה הקולוניאלית האירופית?
לפתע דיברה לוס ארנון. בעלת־הבית. שעמלה עד אז קשה כדי
לארח את האורחים הרבים בעוגות הנהדרות שהיא נוהגת לאפות.
לוס התחלקה עם בעלה בסכנות של שנות החיים הכפולים תחת
הכיבוש הנאצי.
אני ציונית, היא אמרה. הייתי ציונית הרבה זמן לפני שהתחוללה
השואה. הייתי ילדה שחרחורת ונמוכת־קומה בין נערות
בלונדיות וגבוהות. הייתי שונה מהן. רציתי שתקום מדינה משלנו.
שבה אוכל להרגיש בבית. לכן הייתי ציונית.
ובועז עברון השחיל לשיחה שאלה קצרה :״ילד בלתי־חוקי —
האם העובדה שנולד מחוץ לנשואין פוגעת בזכותו לחיות?״
״איני מכיר במושג של ילד בלתי־חוקי,״ ענה אחד הירוקים.
״ומדינה אינה ילד. אין ויכוח על עובדת קיומה של ישראל. אך
מדינה התובעת לעצמה את הזכות לחופש ולעצמאות — זכותה
מותנית בנכונותה להכיר גם בזכויותיהם של עמים אחרים לחופש
ולעצמאות. עיקרון אינו ניתן לחלוקה״.
וכך הלאה, במשך שעות ארוכות. התווכחנו, הסכמנו. התנגדנו,
צחקנו, כימעט בכינו, דיברנו. הקשבנו, למדנו, לימדנו, קיבלנו,
דחינו. ובתום השיחה היה כל אחד מאיתנו קצת שונה, ממה שהיה
בראשיתה.
בסוף היינו כולנו סחוטים. יתכן שהייתי סחוט יותר מכולם,

מפני שכיהנתי גם כמתרגם. חלק מן השיחה התנהל באנגלית,
שהיתה מובנת לכולם, אך בקטעים רבים עברו האורחים לגרמנית,
כדי לדייק בדבריהם. הרגשתי שהמאמץ היה כדאי.
בשביל האורחים הירוקים, היתה זאת השיחה הרצינית הראשונה
עם ישראלים בכל חייהם .״אף פעם לא שמענו את הדברים
האלה ״,אמר אחד מהם .״נתתם לנו הרבה מזון למחשבה.״ יכולנו
להשיב במחמאה דומה.

מן א1ן רא1ן
ידידי גירעון סאמט תקף במאמר בהארץ את אשת־הלשון של
רשות־השידור, מפני שתבעה מן הקריינים לבטא חי״ת ועי״ן
בהיגוי גרוני.
לדעת סאמט, יש היגוי אשכנזי והיגוי מיזרחי, ואין כל סיבה
להעדיף זה על זה. .
מצטער. איני מסכים.
יש רק היגוי עברי נכון אחד, והוא ״המזרחי״ — מפני שעברית
היא שפת שמית. החי״ת והעי״ן
הן חלק ממהות השפה. הבילבול
בין אל״ף לעי״ן, או בין אל״ף
וה״א, יכול לגרום בפועל לטעויות
חמורות. כשאחד מידידיי
אומר לי בטלפון שפלוני איבד
את האון שלו, אני מרחם על
האיש, ונרגע רק כאשר מסתבר
לי שהאיש איבד בסך הכל את
הונו.
עמיקם גורביץ אמר פעם,
בצדק, שהדמיון בין המילים
הערביות ״קלב״ ולב) ו״כלב״
(כלב, כמו בעברית) לא גרם סאמט מעולם לקטטה — מפני שבאוזן
הערבית דמיון כזה פשוט אינו קיים. בפי הערבי יש הבדל גמור בין
כ״ף וקו״ף, וכך גם בין טי״ת ותי״ו.

איני דורש מהמוני ישראל. עולים מחמישים ארצות, להתחיל
מחר בבוקר בהיגוי עברי נכון. למען האמת, גם אני עצמי איני
מוכן לרוב למאמץ הכרוך בהיגוי הנכון של האותיות. זה קשה לפה
הבלתי מאומן.
אך הרי לשם כך קיימים אמצעי״התיקשורת הממלכתיים —
כדי להדגים לציבור את ההיגוי הנכון. מעטים בבריטניה מדברים
אנגלית צחה ותיקנית כמו קרייני הבי־בי־סי — אך כל אנגלי
שומע ויודע שכך צריכים לדבר אנגלית. נוצר מודל לחיקוי.
דויד בן־גוריון. שדיבר במיבטא פולני מודגש, התרעם על
ראומה אלדר, מפני שאיבדה ברדיו את מיבטאה המיזרחי. הוא
צדק.
אין לדרוש את המאמץ מאזרח רגיל, אך יש בהחלט לדרוש
אותו מאנשים שהדיבור הוא מיקצועם — קרייני הרדיו והטלוויזיה.
חייב אדם לשלוט בכלי־עבודתו.
אם שר־החינוך המיזרחי החדש, בעל המיבטא הנעים והנכון,
יורה להנהיג מעתה את הדיבור הנכון כמיקצוע בסמינרים למורים,
ישמעו ילדי ישראל בעוד כמה שנים מפי מוריהם ומורותיהם
עברית נכונה. חשוב יותר ועם כל הכבוד למיקצועות חשובים
אחרים. כמו תולדות־הפוגרומים ודיקדוקי התלמוד, ללמוד את
הדיבור הנכון והמדוייק בשפת־האם.
כפי שאמר הפרופסור היגינס על הצרפתים בגבירתי הנאווה:
״לא איכפת להם מה אתה עושה, כל עוד אתה מבטא זאת נכונה!״

התקפה קטנה
של ״איידס״
חשבתי שזה אינו יכול לקרות. אך השבוע זה קרה. התרגזתי
על ישעיהו הנביא — לא ישעיהו א׳ וב׳ מהתנ״ך. אלא ישעיהו
ליבוביץ.
הוא כתב שאין הבדל בין גולדה מאיר ומאיר כהנא. גולדה
היתה גזענית כמוהו. והתכוונה לאותם הדברים.

בתיאוריה, זה נכון. בהחלט. גולדה הובילה לבגין, ובגין הוביל
לגאולה כהן, וגאולה הובילה לכהנא. יש רצף הגיוני בריעות.
זה נכון, וזה כוזב לחלוטין.
ליבוביץ הוא אדם הרבה יותר חכם מכדי שלא יבין את ההבדל
התהומי בין כהנא ובין כל השאר, וכפי שהיה הבדל תהומי בין
הלאומנים הגרמנים ובין היטלר. כי הנאציזם הוא תופעה מיוחדת
במינה.
הנאציזם אינו רק רעיון, אידיאולוגיה, השקפת־עולם. הנאציזם
הוא טכניקה, שיטה מיוחדת־במינה להשגת השילטון ולקיום
השילטון. שיטה של שריפת ספרים, מחנות־ריכוז, גסטאפו, רצח
המוני.

התוכן התיאורטי של התורה הנאצית כמעט ואינו חשוב. השיטה
הנאצית יכולה להתאים גם לתורה אחרת. סטאלין השתמש
בתורה הקומוניסטית, שהיא שונה בתכלית השינוי מן הגזענות
הלאומנית של היטלר, כדי להשליט את אותו המישטר עצמו.
יוזף גבלם, שר־התעמולה הנאצי, שהיה גם הגאו־לייטר(מנהל
סניף המיפלגה הנאצית) של ברלין, הבין זאת היטב. כאשר הגיעו
הנאצים לשילטון, הורה לאנשיו לקבל לשורות פלוגות״הסער את
כל הקומוניסטים המבקשים להצטרף, אך לא לקבל אף סוציאל־דמוקראט
אחד .״הקומוניסטים יהיו בנקל לנאצים ״,אמר ,״אבל
הסוציאל־דמוקרטים לא יהיו לעולם נאצים אמיתיים.״
אם יגיע כהנא, או איש כמוהו, לשילטון, יקומו כאן מחנות־ריכוז.
לא רק בשביל הערבים. לצד הערבים ישבו בהם יהודים —
גאולה כהן ושולמית אלוני, דויד לוי ויצחק נבון. כל מי שמפריע
לדיקטטור. השינאה למיעוט היא אמיתית — אך המיעוט משמש
בידי הנאצים כמכשיר. המועמדים האמיתיים לדיכוי ולהשמדה
הם ״האדיבים הפנימיים״ ,המפריעים לרודנות בעצם קיומם —
״הליברלים הרקובים, משרתי היהודים, הבולשביקים והריאקציונרים,״
בלשון היטלר, או המתייוונים, עוכרי־ישראל, בעלי הערכים
המערביים הרקובים ״,כלשון כהנא.
מי שאינו מבין את המייוחדות הזאת של התופעה הנאצית, אינו
מסוגל להתגונן מפניה. אין הוא מבין את האויב. אין הוא תופס את
מלוא המיפלצתיות הנוראה של הסכנה.
ישבתי בשבוע שעבר ביציע הכנסת והקשבתי לנאומים,
בוויכוח על שלילת חופש־התנועה של כהנא. היו הרבה נאומים
טובים, וגם כמה מצויינים, כמו נאומו של יוסי שריד. אבל אף אחד
מהם לא הבין את הסכנה באמת.
זוהי הצרה. כאשר שואלים מדוע לא התגוננה הרפובליקה
הגרמנית מפני עליית הנאציזם, ומדוע שתק העולם, ומדוע לא
הגיבו היהודים בארצות־הברית
ובארץ־ישראל כפי שהיו חייבים
להגיב בימי השואה — הנה התשובה.
מול תופעה חדשה לגמרי,
חריגה לחלוטין, שונה מכל
מה שהכירה והבינה, עמדה החברה
הנורמלית חסרת״אונים.
כאשר תפסה מה קורה באמת,
היה זה הרבה יותר מדי מאוחר.
עכשיו זה קורה אצלנו. נואמים
על כהנא בכנסת, וכותבים
עליו מאמרים. מגנים, נוזפים,
מחוקקים נגדו חוקים פעוטי־ערך,
המטפלים בתופעות שוליבובי״
ליות
ושיטתיות. ובינתיים מתפשטת
המחלה במהירות.
מדינת־ישראל לקתה במחלת האיידס — כשל חיסוני. שהוא
כמעט תמיד קטלני. החיסון של הגוף הלאומי נהרס. עכשיו תוקף
החיידק ששמו כהנא את הגוף שאיבד את כושר־ההתגוננות שלו.
אפשר להציל אדם שלקה ב איידס אפשר להציל מדינה
שהנאציזם מתפשט בה. אבל התנאי המוקדם לכך הוא שהכל
יחושו בסכנה הנוראה.
זוהי שעות־חירוס. קורה למדינה משהו שאינו שיגרתי, שאינו
נורמלי, משהו שהוא חריג מאין כמוהו. ומול המשהו הזה יש
לנקוט אמצעים חריגים לגמרי.
בינתיים אין זכר לכך. כהנא נראה כקוריוז. משהו קטן ושולי.
כמו גידול סרטני קטן ושולי.

להוציא את הנשמה
שרית ישי הזכירה לא מכבר בהעולם הזה את האימרה
האמריקאית :״איני יודע אם היהודים צלבו את ישוע, אבל אני
בטוח שהם הוציאו לו את הנשמה״.
היא לא ציינה מה מקור הפסוק. הנה הוא:
אירגון יהודי אמריקאי שכר אוניית־טיולים לשם סיור באיים
הקאריביים. הסיור היה נעים, השרות באונייה יעיל ואדיב ובשוב
האוניה לנמל-הבית, התייצב רב־המלצרים הכושי בראש כבש־האוניה
כדי לגבות מן הנוסעים את הטיפ(התשר?) המקובל.
היהודי הראשון חייך לכושי, אמר ״תודה רבה״ .וירד בכבש. אין
טיפ.
היהודי השני כנ״ל, ואחריו כל שלוש מאות היהודים.
המלצר הכושי המשיך לחייך, אך חמתו בערה בו להשחית.
בליבו הוא קילל את הנוסעים הקמצנים.
עד שבא היהודי האחרון, מארגן־הנסיעה. הוא חייך לעבר
הכושי, אמר ״תודה רבה״ והגיש לו חבילה של שטרות־כסף .״זה
בשם כל הנוסעים ״,אמר, הסכום היה נדיב מאוד.
על כך אמר הכושי את הפסוק האמור :״איני יודע אם היהודים
אכן צלבו את ישוע אבל אני בטוח שהם הוציאו לו את הנשמה!״

מי עקב אחרי מפב״ ל המישטרה ומי לא
בא למסיבה המשפחתית של דויד מק
מפכ״ל המישטרה, אריה
איבצן, זכה השבוע לליווי
צמוד. ביום החמישי הוא נסע
מירושלים לתל־אביב ומשער־הגיא
עקבה אחריו, לתדהמתו.
כל הזמן מכונית. בכניסה לתל־אביב
הזדהה העוקב. היה זה ח״ס
הליברלים אריאל ויינשטיץ,
שנסע אף הוא מהבירה לשפלה.
הוא סיפר למפכ״ל שהוא קיווה
לתפוס את נהגו של איבצן מבצע
עבירת־תנועה. אבל לא הצליח.
בוועדת־הכספים התעמת
יושב־ראש הוועדה. אברהם
שפירא, עם דן תיכון .״לא
אעמוד אצלך לבחינה, לא על

השני שלו נגד הטייס. גם עמיתיו
של מגן להנהגה המוניציפאלית
בררום, מאיר שיטרית
מיבנה, ומשה קצב מקר־יית־מלאכי,
לא הופיעו. הצילו
את כבוד המכובדים במסיבה, בה
שרו משירי ארץ־ישראל, בליווי
שקופיות, הח״כים מחרות גיד״

עון גדות, עוזי לנדאו ודב

שילנבקי, ויושב־ראש סניף
חרות באשדוד, שמואל שבח.
ודכר״צ,רן בהן, הרגיש
כמו בבית כאשר הוא בא להתערב
בענייני תושבי כפר־שלם,
השבוע. כהן, אלוף־מישנה במילואים,
ניהל את המשא־ומתן עם

ראול יעקובי, שהוא אינו דובר
השפה, אבל מאז שהוא נמצא
במישרד, הוא גילה שכל הסודות
שלא לציטוט ושלא לייחוס, הם
בשפה האירית. לכן הוא מצא
עצמו בשל להשתתף במסיבה
שהיא כולה על טהרת השפה
שאותה הוא לומד לאט־לאט.
מאקם נאש, צלם סוכנות
אי־פי, יצא לדרום לבנון
להכין כתבה מצולמת על היערכות
הכוחות השונים שם.
נלווה אליו קצין־ליווי של יחידת
דובר־צה״ל, שהיה נרגש ומפוחד
מאוד. מרוב התרגשות הוא פלט
כדור מתת־המקלע שהחזיק בידו

1י 1ךךן נקלט על-ידי צלמי״העיתונות כשהוא מסגל לעצמו גינוני״טכס
1^ 1^ | 111/ | 11/צרפתיים. הוא ומקורביו, כמו השר עזר וייצמן (משמאל, עם
היד בתוך המעיל) מחקים את תנוחת״היד הקלאסית של נפוליאון, כפי שזכתה להצלחה
מישניות ולא על ש״ס ״.אמר ה־ח״כ
הדתי. העיר ח״כ אחר בוועדה.
אריאל ויינשטיין :״על ש״ס
תיבחן ועוד איר ״.בהמשר הדיון
דנה הוועדה בחלוקת כספים לב־תי־חולים.
תיכון העיר לשפירא
שבדיון הפעם הוא היה צנוע
ביותר. השיב ח״כ אגודת־ישר־אל
:״כשיש בקואליציה 97
ח׳יכים. החיים שלנו אינם קלים.בפרוס
שנת 85׳ לא מוותר
האסטרולוג הרצל ליפשיץ
והוא כבר הכין את התחזית לשנה
הבאה עלינו לטובה. לממשלה
צפויים שני משברים חמורים,
בחודשים אוגוסט ואוקטובר. הם
יהיו קשים יותר ממשבר ש״ס,
אבל גם אותם יעבור שימעון
פרב בשלום. השנה לא תהיה
נסיגה מלבנון, ובקיץ תהיה עליה
מוגברת מרוסיה. אולי משום
שמנהיג ברית־המועצות. קונם״
טנטין צדניינקו, ימות עוד
לפני כן. בתוך שלושה חודשים
תקבל ישראל את הסיוע שהיא
מצפה לו מידי האמריקאים והשנה
תצא לאור המצאה ישראלית
חדשה, שתפתיע את העולם.
השר אריאל שרון לא
בא למסיבת בת־המיצווה שערך
השבוע ח--כ חרות, דויד מגן,
לבתו באולם בקרית־גת. שרון
הסביר את היעדרו בכך שהוא
יעסוק בהכנות לסיבוב המישפטי

מנכ״ל העירייה, אלי עשת,
שהוא תת־אלוף במילואים ובעבר
היה מפקדו של כהן בצבא.
ראש עיריית תל־אביב,
שלמה להט, לא היה מצונן
השבוע. אבל הוא החליט שלא
להתראיין בענייני כפר־שלם כדי
לצנן את הרוחות, על־פי עצת
יועץ התיקשורת שלו, רוני

רימון.

שטיין ועמיתו מיכאל,דקל
מהליכוד, ביחד עם רפאל איתן
מהתחיה. גולדשטיין התעניין
אם איתן עדיין מוכר שמו־זית
תוצרת־בית. רפול השיב
בחיוב וגולדשטיין ביקש לרכוש
שני בקבוקים. רפול הבטיח לתת
׳לו, בתנאי שלא ישלם. השניים
לא הגיעו לעמק השווה סביב
שאלת התשלום. פתר את הבעיה
דקל, המושבניק מנורדיה .״פיני
ישלם לך,״ הוא אמר לאיתן ״ואתה
תתרום את הכסף ללב
ראש עיריית רמת־גן, אורי
עמית, ערר סיור־היכרות
בבניין בורסת־היהלומים ונפגש

חיפה, ובנה, אייר. בעוד ארצי
משוחח עם נכדו, ניגשה אליהם
ח״כ הליברלים, שרה דורון,
והרעיפה מחמאות על הנכד.
״איזה עיניים יפות יש לך!״ היא
אמרה לו בפליאה. לשולחן הצטרפה
אחר־כך שולמית אלוני,
שתיארה בפני הנוכחים את
מה שהתרחש במליאה בעת
ביקור נציגי הירוקיס ביציע־האורחים.
קטע אותה אייר, שהאזין
לה עד אותו הרגע בקשב
רב, והביד אותה :״שולה, את
יודעת שיש לך עיניים גדולות
כמו שליחברים
טובים בפוליטיקה?

באותם ימים ממש, של תחילת המאה ה״ ,19 בין מנהיגים שונים על־פני כדור־הארץ. סימון
בוליבר, המשחרר הגדול של דרום־אמריקה (במרכז) חיקה אף הוא את הקיסר הצרפתי.
לא במקרה אמרו בלישכתו של ראש״הממשלה שהביקור האחרון בפאריס השפיע עליו.

ופיצח את השימשה הקירמית
של רכבו של נאש.

׳טבח וייס
ח״כ מרדכי
הפרופסור הגדיר השבוע את
וירשובבקי כ״קומפוזיציה״
— צירוף המילים קואליציה
ואופוזיציה. בכר ביקש וייס לתאר
את מצבו של ח״ב שינוי
המתנגד לקואליציה. שבה הוא
נמצא בעל כורחו.
נאום פרו־דתי נלהב של
ח״כ הליברלים. זיכה אותו השבוע
בתואר ה רב הגאון בני
שליט״א. העניק לו את התואר:
ח״כ מפ״ם אלעזר גרנות.

צופי החזרות להצגת
התיאטרון החיפאי, האדונית ו הרוכל.
שהתקיימו בווארי סליב,
שמעו כל הזמן את השאלות
״האם כבר ראית את המלט?״ או
״לאן המלט יכול היה להיעלם?״
זה לא היה חלק מהטקסט
שמביים הד״ר יעקוב רז. הכלב
של עוזרתו, אירית יגר, ששמו
נקרא ה מל ט נעלם בוואדי, ועד
היום הוא לא נמצא.

בדיון על השירותים הדתיים
שהתקיים בכנסת, נאם תו״
פיק טובי מחד״ש נאום בן
1300 מילה 50 .מילים בלבד
הוקדשו לנושא. והשאר עסקו
בענייני לבנון והשטחים.

נשמע השבוע במיזנון
הכנסת: מי יכול לומר עשר פעמים
ברציפות ובמהירות ..עבד
אל ווהאב דראושד נסע לד-
היישה בדייאטסו.
שר התיירות. אברהם
יטריד, הודיע שיחגוג השנה את
מסיבת הסילווסטר במלון תל־אביבי
שהחליט שהאירוע יהיה
על טהרת השפה האירית. שריר
הסביר למנהל מלון קרל טון

ח״ב הליברלים לשעבר.
צבי רנר, מאושפז כבר שבועיים
בבית״החולים על־שם שי-
בא בתל־השומר. איש במיפלגה
אינו יודע ממה סובל מזכיר
איגוד העובדים הליברלים משום
שאיש מחבריו למיפלגה עדיין
לא ביקר אותו בבית״החולים.
במהלך סיור של אחת
מוועדות־המישנה של הכנסת
נסעו ברכב אחד פינחב גולד״

לשיחה עם נשיא הבורסה. מיטה
שניצר. צלם, שליווה את
הסיור. ביקש לצלם את השניים
ביחד ופנה אליהם שיקרבו. זה
את ראשו אל ראשו של זה. העיר
עמית :״היום אנחנו ראשים, פעם
היינו פועלים פשוטים ״.שניצר
החל את הקאריירה שלו כפועל
מלטשה, ועמית כעובד בעיריית
רמת־גן.
ח״כ חרות מיכה רייבר
מסתובב. בימים האחרונים. אבל
וחפוי־ראש. ספר־הטלפונים האישי
שלו אבד, והוא הקדיש את
כל סוף השבוע האחרון לשיחזור
מיספרי הטלפון.
מתנת יום־הולדת מקורית
קיבל מרדכי(״מורל׳ה״ו בדאון
ליום הולדתו ה־ .57 לראשונה
מאז נבחר לח״כ. הוא הופיע
בתוכנית מוקד. שעסקה במיל־חמות
היהודים ובחג החנוכה.
בדיון. במליאת הכנסת.
קרא בר-און לעבר מאיר כה־נא,
שנאם; ״אולי מספיק כבר
עם הטימטום הזה ״.השיב לו
כהנא :״בר״און. תיהנה מהגוי
החתן שלך ״.כהנא התכוון לאחת
מבנותיו של בר־און. שנישאה לא
מכבר לחברה הערבי הישראלי.
ליצחק ארצי היתה
ערנה. למיזנון־הכנסת באה לבקרו,
השבוע, בתו נאווה, הנשואה
לנועם במל, מנכ״ל תיאטרון

יש ויש. אליהו •טפייזר, שעושה
באחרונה כותרות. זוכה
לליווי וייעוץ צמוד מהעיתונאי
אלי טייכד, שבעבר היה כותב
את מאמריו. יחסי־ציבור אלה
עוזרים לשפייזר מאוד.
מישפט־הדיבה בין שרון
והטייס אינו מפריע ליחסים
התקינים בין השבועון וממשלת
ישראל. עתה השלים אחד מכתבי
טיי ס ליווי צמוד לפרס לצורר
הכנת כתבת־צבע עליו.
כתב הרדיו בערבית.
נאיך חורי, המסקר את איזור
הגליל, הפך למעשה למישנה
לדובר המישלחת הישראלית
לשיחות עם הלבנונים בנאקורה.
מכיוון שהוא דובר ערבית.
מנצלים אותו שני הצדדים כדי
שיתרגם. ימסור הערכות ותחזיות
וירליף מתוך השיחות עצמן.
אם יש מה.

המשורר יהודה עמיחי,

השתתף השבוע בטקס חלוקת
פרסים לכותבים צעירים באוניברסיטה
העברית. לנוכחים הוא
גילה. שכאשר היה בן ,26 הוא
ניגש לתחרות דומה. השופט היה
אז המחנך יצחק ׳טלו, אביו של
איש־הטלוויזיה מאיר •טלו.
עמיחי זכה אז בפרס הראשון וזה
אף היה השיר הראשון שלו
שפורסם. שיר אחר שלו. מאותה
תקופה, הוא שלח לכתב־עת
העולם הז ה 2470

ן ן 1י 11ך 1הדוגמנית שקצרה הצלחה בארצות־הברית ושבה באחרונה לעבוד בארץ דיגמנה השבוע
עם חברותיה, תמי בן־עמי(במרכז) ודנה סטיניה(משמאל) בתצוגת אופנה שנערכה בביתו
1.4 111
של מעצב־האופנה רפי יעקובסון. הוא תרם את התצוגה לטובת האגודה לעזרה לילדים אוטיסטיים,
שבראשה עומדת אשתו של שר־הביטחון, לאה רביו. ששבה באחרונה מחויל ממסע לאיסוף־תרומות.

סיפרותי. השיר הוחזר בטענה
שיאי־אפשר לפרסמו. כי יש בו
יותר מד• אלמנטים של ייאוש.
מנכ״ל התאחדות המלונות.
מימה עמיר, היה הנכר
היחיד בין עשרות מזכירות בכירות
שהתכנסו לכנס השנתי המסורת•
מטעם התאחדות המלונות
במלון ר מדה רנ ס אנ ס בירושלים.
הוא התפלמס עם הסיסמה
החדשה של נעמת .״תהיה גבר:
תן לה •ד ״:ואמר :״־ש הרכה
חילוקי ריעות בקשר לסיסמה זו.
אני. על כל פנים. מוכן לתת
הרבה יותר״.

הפירסומא• יורם ברנע
הציע לקצץ מהסיסמה את המלה
האחרונה ולהסתפק בסיסמה
אנטי־פמיניסטית מובהקת :״תהיה
גבר: תן לה:״
ראש לישכת העיתונות
הממשילתית, הד״ר ישראל
פלו ,.הוא גם חבר הוועד־המנהל
של רשות־השידור. באחרונה. לאור
הצעקות הנשמעות ב שבות.
נזכר פלג. משום מה. במורה
לעברית מדגניה שלא •רע לשחות.
הוא צעק :״הושיעו:

הושיעו:״ איש לא הבין אותו
ולכן הוא טבע.
יושב־ראש מועצת המנהלים
של אל־על. נחמן פדל,
האזין ברוב קשב להסבריו של
מנכ״ל הביטוח הלאומי סיב
ברוך. הוא דיבר בישיבת הנהלת
חרות. שיהתקיימה ביום
החמישי האחרון במצודת ז אב
והתייחס גם למדיניות הכלכלית
המועדפת. פרל היה חסר־סבל־נות
:״ברוך. אם ההצעות שילך כל
כך טובות. מדוע לא יישמת אותן
כשהיית מנכ״ל מישרד־האוצר?״
השיב ברוך :״אומר לך את כל
האמת כאן קטע אותו שר־החוץ׳
,צחק יבמי* :״אתה
יכול לדבר. אך אינך חייב לומר
את האמת״.

המעצבת רות שם ייזר
יזמה. הכינה. עיצבה וביצעה
כורסה בגוון איש״ ורוח התקופה
וקראה לה כו רסה מח ממ ת
ל תקופ תהה קפ א ה. כמיכגרת
מ־כצע יחס־־צ־כור לפרוייקט.
ח־א ביקשה לשלוח את שיתי
הבורסות הראשונות לשיני אישיים
פוליטיים. למזכ״ל־ההסתד־רות-׳
.־ א ל קיסר, ולשר־האו־צר.
יצחק כזורעי. דוברו של
קיסר. שמואל סולר, מסר שקיסר
אינו מקבל מתנות. מל שכתו
של מורע־ נאמר שלמרות
ההקפאה לא קר אצלם.
מ־ברק־ברבר משי־מעון
פרס. לרגל נ־שואי בגו. כזא׳־־,
קיבל נספה־הע־תונות שיל ישראל
בשגרירות בפאריס׳: .ביב
צאיצו. ראש־הממשלה לא
יבול היה להגיע לחתונה שהתקיימה
כשבוע שעבר בבאר-
שבע. כין פרס וטא־טו. חכר
תנועת החרות. נוצרו קישירי
ירידות חמים. טא־טו אירה את
פרס כפאר־כ שלוש פעמים.
פעמיים כשפרס היה באופוזיציה
ובפעם האחרונה בביקור הממלכתי
אז הזמין אותו טא־טו
לחתונה.

דךדדהחברתקברטוס טן ס שה פרופיל מ הולנד הופיעה
11 השבוע עם שתי חברו תי ה. מלוני ומאריין וחבר

נוסף במועדון בתל־ א בי ב. הל הקה החו שנית הזו הפתיעה א ת
הנוכחים ב תילבו שו ת נועזות ו מ קוריו ת ביותר, שלא מ שאירות
מקו ם רב לדימיון, במו לבוש מן ה חלל (למעלה) .מי שלא הצליח
לראות א ת זה, זכה אחר״כך להופעה בעירום כמעט מלא.

העולם הזה 2470

חרצל שכזואל, קיבוצניק
מנצר־כירני. עזב את קיבוצו
ובא לעיר הגדולה. תל־אב־ב. הוא
פתה מיספרה ובתוך זמן קצי
הפך לסיפור־הצלחח מסחרר— .
שבוע הרהיב את המיספרה יהפך
חלק ממנה להנות־בגר־ם. חבריו
טוענים שמקור הצלחתו הוא
בשכונה בה נמצאת המיספיה.

בסביבה. בצפון העיר. מתגוררים
ה׳יכים ואנש—ציבור רכים.

נסוק השבוע
• חרב יצחק פרין, שיר־חפ׳:ם
:״הקולנוע והתיאטרון
פשטו את הרגל. הם לא מתאימים
לצורכי התקופה״.

התברר שהם לא קוראים עיתונים״.

ריב־ עיריית תל־אביב
,־י:י ־׳מרן, על הריסת
הבתים בכפר־שלם :״הבל שהגענו
למצב שיע־ר־ית תל־אב־ב
צריכה להתנצל על כך שהיא
מקיימת את החוק.״

• חאליך ובילו ״:ח
אפרת, חבר ועדת כהן. על מס

חרב מ:חב חבחן :״לא
קשיה להצביע על המפריד כין
המערך לליכוד. אך קשה להר־ -
אות את ההברל״.

קנותיה :״יכול להיות ששלושה
אתרים היו באים ליד* קביעות
המורות יותר״.

• יזשב־־אש ועדת ח
חוין־וחביטחון שר חכ:סר,.
אבא אבן :״הליכוד מזכיר ל־

תל־אביב, פי:חס לחב, על
פיטורי עובדים :״צריך לזכור —
גם לעובדים זמניים יש ילר־ם
קבועים!״

פאצייאנט שיביא אצל הרופא עם
כאב־־בטן קשים. אבל א־־אפשר
לברר את הסיבה. מפני שהוא
מסרב לספר מה אכלי

חמו״ל ועורך חיי־מו׳:ב
חלועזייב, שבתא׳
חימלפרב :״בזמנו הוצאנו עיתון
בצרפתית בשיביל העולים
מצפון־אפריקה. סגרנו אותו. כי

•חייב חמפר״ל, אב:ר חי
שא ההפרדה בין רת ומרינה
היא אנטי־־הודית במהותה״.

• יושב־ראש חכ:סת,
שלמה חלל, לח״כ שולמית
אלוני :״אתם מעטים ומצליחים
להפריע. כאילו הייתם רבים. זה
כמו נס חנוכה״.

נשג.א.9.ע מעצב את הרהיטים בעצמו,
בונה אותם, מרפד אותם ומשווק אותם

הרווה סלו של! 1

קול ה מפרס ם

היום, אם אינך רוצה להתפשר על איכות,
בוא אל המקור, אל היצרן עצמו.
ג.א.פ.ע הוא יצרן גדול ולרשותו מחלקת
עיצוב, נגריה ומרפדיה כשהמכירה נעשית
בהגות המפעל עצמו.
לכן המחירים נוחים כל כך והאיכות גבוהה
כל כך.

מבחר ענק של מערכות ישיבה, מזנונים, חדרי שינה וחדרי נוער כ שכל .
שלבי הייצור (נגריה, מרפדיה) והמכירה נעשים במקום אחד,
והתוצאה: רהיטים מו שלמים במחיר נוח.

רה׳ ה פ לו-

תחנת דלק
כביש ירושלים

ג.א.ם.ע ראשל״צ

ג.א.פ.ע חולון

אזור התע שיה החדש
מאחורי בי ת העלמין בחולון
טל 44-5 .ו 03-944

(לשעבר ורונה) רח׳ הסדנ ה 6
אזור התע שיה חולון.
טל 03-805547 .

מבצע מיוחד!

מבירה של רהיטים מהתצוגה במחירים מיוחדים
בשיטת שלםוהה !

•דהיט״סבעמ

פתוח בשבתות מ־סד בבוקר עד 9בערב
בימי חול: רצוף מ־ 8בבוקר עד 7בערב

הציל!! מי שה 1ר 1צה להידבר! אץ סכנה גדול ה מזו!
וכל ילד מבין שצריכים להידבר עם
מתנגדים, כדי ליטכנעם בצידקת עמדתנו׳
ושזה כדאי וחשוב הרבה יותר מאשר
לדבר עם ידידים, התומכים בנו במילא.

כל עשר שנות כהונתי בכנסת לא ראיתי
₪1גלים כאלה של פחד והיסטריה מציפים את
המישכן.
הסדרנים היו בכוננות קרבית עליונה. מכי
שירי־הקשר טירסרו. ח״כי הימין השתוללו,
והיונים התחפרו כשפנים באדמה. במליאה התפתחה
תיגרת־ידיים, והעיתונאים נרדפו עד
צוואר.

כל זה בגלל ביקור של שלושה בחורים
ובחורה אחת — הירוקים.
זה אומר דרשני.

*>*ה גרם להתפרצות חסרת״תקדים זו של
*/תבהלה אישית ומוסדית?
הירוקים הם גרמנים. אבל הכנסת כבר אירחה
מישלחות גרמניות בלא־ספור. תמיד נמצאו כמה
ח״כים שהתנגדו לכר. אך מעולם לא היתה
תקרית.
טענו שהירוקים הם, לא עלינו. אנטי־שמים.
נאצים־לשעבר. חומים. זוהי שטות גמורה. אך גם
אילו היה זה נכון, אין בכך הסבר. הכנסת קיבלה
ברוב כבוד את פראנץ־יוזף שטראוס, מי שהיה
חבר רשום בפלוגות־הסער הנאציות. לאומן ימני
קיצוני גם בהווה.

שתבוא להידבר. שתיפגש עם אויביה
ותתחיל להידבר עימם.
הרומנים. המצרים. המערב־אירופים ורבים
אחרים מבקשים מישראל לפתוח בשיחות עם
אש״ף, ולוא רק בשקט. תחת מעטה של סודיות.
מזכיר האיים ורוב מדינות העולם. ובכללן
כמעט כל מדינות־ערב. מבקשים שישראל תבוא
לוועידת־ישלום בינלאומית. שבה ישתתפו ״כל
הצדדים המעוניינים. וביניהם ישראל ואש״ף״.
יאסר ערפאת עצמו חזר פעמים רבות(וגם באזני
מישלחת־הירוקים. ערב חג־המולד. בשיחה שנמשכה
חמש שעות) על נכונות אש״ף להשתתף
בוועידה כזאת לצד ישראל — דבר ׳שהיה מהווה
הכרה הדדית דה־פאקטו.

ישראל מסרבת. מסרבת בתוקף. נד־

^ ש קונסנזוס עולמי לגבי הצורך להביא
להידברות בין ישראל ואש״ף. שני האויבים
העיקריים בסיכסוך.
אנו המעטים, התומכים בדיעה זו בישראל.
מתקבלים בעולם כדוברי ההגיון הפשוט.
הייתי בוויכוחים רבים בארצות־הברית. אצל
האמריקאים, הקריאה להידברות מתקבלת כדבר
מובן מאליו. זהו חלק מן המורשה האנגלו-
סאכסית הבסיסית.

יש לך סיכסיד עם השכן? שב ודבר
איתו. זה חו^ז. זה הוגן.
אינך רוצה להידבר איתו? אתה שוגה. אתה
מחרחר־ריב. אינך צודק — ולא חשוב כלל מה
מידת הצדק בטענותיך.

זהו גם מופר היהדות.
כמיצוות ספר דב רי ם (פרק כי. פסוק ייו :״כ•

לא, כל ההסברים האלה אינם מסבירים
דבר. מוכרחה להיות סיבה אחרת,
עמוקה הרבה יותר, לפחד הזה שנפל
בכנסת על הכל.

ך* בה נמיטיך להסיט. מה הפחיד כל־כך?
\ 1הרי הם לא באו לשים פצצה. איש לא חשד
שמא יבצעו בכנסת פיגוע. גם החברה שלא
הורשתה לעבור את גשר אלנבי. בריגיטה
היינריך, נטשה את ררך הטרור לפני 11 שנים.
הירוקים מפורסמים בהתנגדותם הטוטאלית לכל
אלימות.
הם בסך־הכל רצו להידבר. הם --

רגע! עצור: סטופ:
הבה נקרא את הפסוק האחרון שנית.

הם בסך־הכל רצו להידב־.
אולי טמון כאן סוד התבהלה?

אולי זהו בדיוק הדברשהפחיד?
אולי נכון שהישראלי המצוי. שאינו פוחד
מפני פיגועים ומעשי־טרור, מיטעני־צד ויריות,
פוחד דווקא מפני הדבר האחד הזה —
ההידברות?

ך • רגע הראשון זה נשמע כמטורף. אך ככל
^ שמתעמקים בסוגיה זו. כן גוברת המסקנה
שאכן כאן קבור הכלב.

ישראל מוכנה למילחמות, למערכות־טרור,
למאכלים בינלאומייב•* ,ש -ר
לדבר אחד אין היא מוכנה: לקייב דו-
יטיח, להידב*
על מה נטוש כרגע הוויכוח הבינלאומי? מה
מבקשים מישראל רוב ידידותיה. באריבות ובה־צי־פה,
וכל שאר המדינות בגסות ובפה מלא?

ובאן מוקד הבעיה. אנחנו פוחדים
מפני הידברות עב האוייב, ועם הזרים
— מפני שאנחנו פוחדים קודם כל מפני
הידברות עם עצמנו.
איננו רוצים לעמוד לפני הראי. איננו רוצים
להיתקל בשאלות שאין לנו תשובה עליהן.

אנחנו רוצים לברוח מכל מעמד שבו
יעלה צורך בתשובות. אנחנו רואים
בהידברות עצמה את הסכנה הנוראה
ביותר.
^*הד מידידיי, שאמרת• לו זאת השבוע.
הוסיף.על כך מ־מד מעניין.
המעישים ׳שליוו את המיפעל הציוני נוגדים
תכלית ניגוד את המוסר היהודי. שהתפתח במשך
דורות רבים. אנחנו דורשים מעצמנו דרישות
מוסריות גבוהות יותר מכפי שעושים זאת עמים
רבים אחרים.

ובסמלייתו של הקאנצלר הלמוט קול
בא לא מכבר לכנסת אידיאולוג נאצי
מדופלם, אדם שכתב מאמרים בביטאון
הרשמי של אדולף היטלר, ושהמשיך
לכתוב בעיתונים ניאו־נאציים גם זמן
רב לאחר מכן.
הירוקים דוגלים בפיתרון מדיני שאינו מקובל
על ממשלת־ישראל. הם מציעים מדינה פלסטינית
לצד ישראל. הידברות עם אש״ף, ומה עוד.
אך לפני שבועיים בלבד ביקרה בכנסת מישלחת
של המיפלגה הקומוניסטית האיטלקית, הדוגלת
באותו הפיתרון ב דיו ק. היא התקבלה בכבוד,
נפגשה עם הסיעות השונות ואיש לא שם כמעט
לב לנוכחותה.
הירוקים מאיימים בגרמניה על המימסד הקיים.
אין הם עונדים עניבות בבונדסטאג. והם
העמידו עציצים על שולחנותיהם באולם־המלי־אה.
אז מה? ממתי מופקדים אנחנו על שמירת
הסדר הגרמני?

ההתנחלות הציונית במאה השנים האחרונות
היתה מיפעל היסטורי גדול. אך הוא היה מלווה
במעשים ובתופעות׳ שאין אנחנו מסוגלים
להסבירם בקור־רוח.
החווייה האמריקאית מבוססת כולה על
רצח־עם מחריד. השמדת האינדיאנים, וגם אחרי
מאה ומאתיים שנה אין האומה האמריקאית
הגדולה מסוגלת להתמודד עם נושא זה.
המיפעל הציוני היה מלווה באסון לעם אחר.
בגירוש חלק גדול ממנו מן הארץ. ביצירת
הטראגדיה הנוראה של הפליטים.
איננו יכולים להסביר זאת לזרים. וגם לא
לעצמנו.

יי׳ > 1ו 1 1< 1 1>( ׳4

מפחידה.

הירוקים* ליד גשר אלנבי: מה אומר הדיבר ה־11ל
מה שהיא רואה בהצעות אלה התנק־שרת
ששבב
בחלל העולם מהרהר סירובה המוחץ של
ישראל להידבר עם אויב-ה העיקריים. יותר מכל
דבר אחר. גורם הסירוב הזה לזיהום התדמית שיל
ישראל בעולם.

ף שוב אפשר רשאוד:

מדוע. בעצם? ממה

1פוחדים?

^׳ירו פ לאבו* בשיחות

אש״ל ייש*ש^ ,או ברר^^רית בתל^ו2ו*ת^

ידברו. יחליפו האשמות. גינויים. ריעות
והצעות. יתרגלו לשיבת ביחד. יתרגלו שהצד
השיני קיים. ברור שבלי הסכמת ישראל ו/או
ארצות־הברית שום החלטה אינה •כולה להתקבל:
ואילו היתה מתקבלת — לא היה לה שום ערר
מעשיי. הרי האו״ם כבר קיבל מאות החלטות.
שממשלות ישראל זרקו אותן לפח־הזבל.
ה רן ךן ך ת׳ פ ן ךן ךי פ?

אומרים שעצם ההידברות תוסיף להכרת
העולם באש״ף. זה קצת מצחיק. כ־ מ־ספר
המדינות המכירות כיום ביאשי״ף. בצורה זו או
אחרת. עולה פי שיניים על מיספר המדינות
המקיימות יחפים עם ישראל. אישי אינו מפקפק
עוד בעובדה שיאשי״ף מייצג את העם הפלסטיני.
אומרים שיזה יחליש את מעמדה של ישראל.
שיזה יוסיף נקודות לאיש״ף. שיאין מדברים עם
אדיב.
כל אלה אינם אלא תירוצים שרופים.
האמריקאים דיברו עם הוויאט־קונג הרצחני.
בשעה שיהמילחמה האכזרית נמשיכה במלוא עוזה.
הצרפתים דיברו עם הפל״ן. בשיעה שימעשיי הטרור
נמן שכו. הישראלים •דברו מהר עם השיעים
בלבנון.
כל ילד מבין שצריכים להידבר עם האדיב —
דוו ק א -עם האוייב — אם רוצים לסיים מילהמה.
* חברי המ>שלחת א ל שמייסנר ו אזלרין
טילגנר.

תקרב אל עיר להילחם עליה. וקראת אליה
לשלום״.

מיטמע: אתה חייב לנסר־ דהידב,,־

מילחמה.
אך יצחק רבין אמר בשעתו :״לעולם לא
ניפגש עם אשי״ף. אלא בשדה־הקרב:״ וזוהי עמדת
הממשלה גם כיום.
כלומר: הפגישה בשדה־הקרב ע די פ ה על
הפגישה ליד השולחן. מוטב להרוג ולהיהרג.
ובלבד שלא לדבר עם האדיב. מוטב אש״ף רצהני.
נוסח אחמד ג׳יבריל. מאשר אש״ף מתון, נוסח
יאסר ערפאת.

ובמיקרה של הירוקים: מוטב להיכנס
לריב וליצור מיליוני אויביב חדיטיב,
ובלבד שלא להידבר.
כאשר הצר השני בא ברוב חוצפתו כדי
להידבר עימנו, נופל עלינו חיל ורעדה. ארבעה
ירוקים קטנים באו לכנסת לשוחח עם הח״כים
— ואמות־הסיפים של המישכן רעדו מרוב פחד
ותבהלה.

מדוע? מהי הסיבה האמיתית? מה
מתרחש כאן במעמקי הנפש?

רביתי לחשוב על כך בימים האחרונים.
1 1זה מעסיק אותי מזה שנים.
מה גורם לו לאדם. ולעם שלם, לחושי שפתיחה
בהידברות עם אוייב כמוה כחורבן בית שלישי?
מה גורם לכנסת להיכנס להיסטריה כשבעלי־ביקורת
זרים — גם אילו היו עויניים — רוצים
להיפגש ולהידבר?
הנה ההסבר שלי:

המחשבה על הידברות מטילה עלינו
אימת־מוות, מפני שבהידברות עלולים
לצוף נושאיב שאנחנו רוצים להדחיק
אותם, נושאים שאיננו רוצים אף
לחשוב עליהם, קל וחומר להתווכח
עליהם.

דווקא לאייש כמו אריאל שרון .׳שהוא נטול כל
תחושה מוסרית. קל הרבה יותר להידבר עם ־אסר
ערפאת, מאשר לגולדה מאיר ולמנהם בגין. ואכן.
•שרון היה מוכן לא פעם להידברות כזאת.
אר אי־מוסריות אינה פ־תרון. הפיתרון הוא
בהעלאת הבעיות המוסריות קודם כל בהידברות
עם עצמנו. עלינו להתמודד עימה בכנות ובאומץ
לב. עלינו למצוא תשובה מוסרית שאנחנו יכולים
לחיות עימה. ולייצג אותה בכל הידברות עם זרים.
וגם עם היריב עצמו.

ניסיתי לעשות זאת, ולסן אין לי
בעייה לגבי הידברות עב אייט.
בקיצור נמרץ: ביצענו מיפעל היסטורי בביר
ומפואר. המעשה היה מלווה בתופעות ׳שליליות
חמורות. ברדפנו אחרי הצדק לעמנו. גרמנו
אי־צדק משווע לעם אחר. הפלסטיני. לא נתקן
א־־צדק זה על־ידי גרימת א־־צדק חריש. לעמנו
שלנו. אנחנו צריכים לחפיש פיתרון אישר יעניק
צדק מירבי לשני העמים החיים ביום בארץ.

אני מוכן להידבר עם בל אדב, ידיד או

להשיו. זאת.

-יי——יי

ך * הידברות הי א צורר חיוני להשגת כל
1 1שלום. חוץ מאשר שלום כפוי מבחוץ. שלא
יחזיק מעמד. מאז בריאת העולם. לא נמצאה דרך
אחרת.
נדמה לי שהיה זה הפילוסוף היהודי הגדול;
מרטין בובר. שהעלה את הדו־שיח ידרגה של
ערך חיוני. כימעט קדוש.
אני דו גלבדיעה זו.
הישתתפתי במאות הידברויות עם אויבים.
ולמדת• מן הנסיון שבכל הידברות קורה מישהו
מיסתורי. עמוק ומופלא.

שו סאדבהפרשתתר בדד־־שיח א שי תי

ה הי ד ב רו ת

א ינ ו •:שאר בתום
האדב *שפתה ב ה.
ההירברות עצרה אינה רביאה. ברובן׳ את
השלום. אבל היא רכשיר היוני בררך לשלום. היא
עצמה הדרך לשלום.
אי^׳* הי ה ד 2ת*שה ״*ב** הד יה

אי ת ר

11 1

האהד״ש*ש^* הידב ״ י ***י א* י ^ י * ז
ויתכן שיהיה ממקם את הדיבר חזה בראש
הלוחות. כ־ הוא קודם לכל.

״ אי * א 11יאבנר׳

— ^ייייייי-יי ״-

מינה ו״סו הוא גם,.ועץ נדנד״ וגם..יועץ רענ״נ עסקים דוב שידנסק מתח
מחדש מישרד של עורך־דין -ודוב בן־מאיר מקבל רכב ונהג צמוד מעיריית תדאביב

למתבונן מן הצד נראו ח ב
אלמוני וחייב פלמוני באילו הם
עוסקים באותו דבר. הם שוחחו
בלהט במיזנון הבנסת עם אזרחים
שביקשו לשטוח בפניהם את בעיו תיהם.
אך בעוד חייב אלמוני חיפש
דרך כיצד לעזור בנבחר־ציבור לפ תור
את בעיותיו של האזרח, הרי
שח ב פלמוני היה טרוד בדיוק ב־

מירצם וזמנם לעבודה ציבורית
ולבן אין להם זמן לחלטורות,
וחייבים העסוקים כל הזמן בקידום
האינטרסים הפרטיים שלהם
כשבניין הכנסת, על המיזנון וקומת
הוועדות, משמש אמצעי מעולה
לכל•
מספר החייבים מהסוג השני
עולה על מיספרם של מי שבאמת

חבל פתוח
אותו הזמן בחישוב שכר־הטירחה
שהוא יגבה מהאזרח לו הוא נתן
ייעוץ.
התמונה המצטיירת בסידרה על
הצהרות״ההון של החייבים היא
שניתן לחלק את הכנסת באופן
הבא: ח בים המקדישים את כל

מקדישים את זמנם בנבחרי־ ציבור
למען הציבור.

• רכב שכור
הג״נגיי. הוא עוסק •:וריבה ומגה־ר
עצרו כעצניא־ .אבל ביבנה האחרונה

הוא לא קיבל בסף ולא נתן חשבונית
לאי־ב. לדבריו. כוונתו היתה לעסוק
בייעוץ. עיסקי או כלכלי. אבל הפעילות
הפרלמנטרית והמיפלגתית לא
איפיברה לו לעיבות עסקים פרטיים.
אך. לגבי העתיד הכל פתוה.
רייסר יסיים היבבוע למלא את
הצהרת ההון יבלו. הוא אינו נלהב
רלה־בוף את רה •ב־יב לו ורבקיב לקמץ
ברתן ריהע לציבור.
רייסר הוא גרויב. הוא מתגורר
ברא־בון־לציון. בדירה בת יבלויבה ההרים.
הר־בורה על ׳ברו. איבתו ליבעבר.
חנה. ויבלויבת הילדים. רתגוררים ב־קירבת־רקום.
להבריו. הלק ניסר ריבם־
רו כה״כ הולך לתיבלום דר־־רזונות.
הוא רחפיב עתה רכב. רצוי מכונית
מסוג פיגו 504־בינת ,׳80 יד ׳בניה
כמובן. בעבר היה לו רכב ־בכור. כהבר
מועצת המנהלים יבל אתא. מכונית
•בכורה כבר אין לו, אבל הוא עד־־ן
שבוי במועצת־המנהלים יבל המיפעל.
הוא חבר בשתי מועצות מנהלים
נוספות: קופל ה שכרת־רכב ולומיר
השייכת לקונצרן של שאול אייזנברג.
בימים אלה הוא נוסע ברכב שכור של
קופל. עד שימצא מכונית משלו.
ה״בייבי״ יבלו. מועדון הי קב הוא
עמותה שאינה מכניסה רווחים. לדיברי
רייסר. העמותה חייבת לו כסף. משום
שלא אחת הוא לא קיבל בחזרה סכומים
שהוציא מכיסו לפרוייקטים שלה.
רייסר קיבל ירושה מישפחתית
צנועה, בצורת ניכס־ הלא־נ־ידי. יש לו
ביטוח־מנהליס. חסכונות. קופת־גמל
ומניות בנקאיות שבהסדר כסכום של
3000 דולר. הוא אינו מסוגל. ובעיקר
אינו רוצה. להעריך בפני הציבור את
סך כל ההון יבלו. ההערכה היא שהתיק
שלו. לא כולל הרכוש הצנוע. שווה
כמה מיליוני שקלים.

#מערש קטן

עורך־דין עצמאי מפורסם. בע-קר בק

יוצאי פולין. מרגע שנכנס לכנסת
בבחירות המהפך בשנת : 17 הוא הפך
את המישרד לשותפות ומיעט לעבוד
בו. כאשר מונה לסגן־שר במי־ברד ראשי
הממשלה הוא חיסל באופן מוחלט את
עסקיו המישפטיים הפרטיים. על־פ*
הכללים הנהוגים לשרים ולסגנ—ברים.
המישירד עצמו שהיה שכור ברמי־מפ־תה
נמכר.

בשכונת הוילות רמת־חן שברמת־גן.
כבית שלושה חדו— שינה וסלון. אשתו.
רחל. אינה עובדת. לפני שהיה סגן־שר
היו לו שתי מכוניות בבית. אחר־כך•
כשזכה לוולבו ונהג צמוד נמכר רכב
אחד. כיום יש לו מכונית פורד קור־טינה
משנת : 77 לאשתו אין רכב. עתה
הוא עומד לקנות לבנו רבב הדש. סו־ב
ארו .1000

אפשר ל האמין
עכשיו מתעתד ש־לנסקי לפתוח מחדשי
את המישיר־ הוא אינו מאמין שיקבל
תפקיד של סגן־שר. ומעבר לכך
הוא מעוניין לעזור לבנו. שפיר. שסיים
לפני זמן קצר את תקופת ההתמחות
שלו כמישפטן ועבר בהצלחה את בחנות
לייבכת עורכי־הדין.
שילנסקי גר בבית חד־קומת־

ש־לנכק• אינו שותף בעסקי:
פרטיים ואינו הבר במועצות־מנהל־ם
יש לו מ־גרש חקלאי קטן בשרון. ש ום
משמש כעיקר בהשקעה ולא דב
נ־כ ריוה־ם כא־מה חקלאית. הוא דשו:
לדירת־היסכון עבור הבן. כרב־קומו׳
כשהיה

סגן־שר

ניתק

עצב

שילנסקי מכל מגע עם הבנקים. אשתו
טיפלה בכך. אין לו מניות בנקאיות
שבהסדר. לפי מיטב זיכרונו. אך נדמה
לו שישי לו מעט ניירות־ערך אהרים
בסכום קטן. הוא חבר בקופת גמל ת מר
של בנק דיסקונ ט. שילנסק־ מסביר
שאינו מסוגל להעריר במדוייק את
ההון הנזיל ישלו מכיוון ׳שהיה מנותק
מעסקים אלה בשנים האחרונות. אפשר
להאמין לו. גם כשהוא אומר שהוא
ישוב לעריכת־דין אך ורק כדי להכניס
את הבן למקום טוב בברנג׳ה.
כרגע ההכנסה החודשית שלו היא
מהכנסת בלבד. והיא נעה סביב 800
דולר בחודש.

• תמלוגים מספרים

• ירושה רלא רכוש
• עוזי ברעם, המזכ״ל הטרי
של מיפלגת העבודה, הוא דור שני של
עסקנים מיפלגתיים. אביו, משה ברעם.
היה שר־העבודה. אבל גם אם עסקנות
עוברת בירושה. הרי רכוש אין בצידה.
ברעם ( )48 עבד בעבר בהסתדרות

• חסכו! לילד
• ז בו לון המד עסוק בימים אלה
בהשלמת הדו״ח, שיאותו יגיש ל־ושיב־ראש
הכנסת. הכנת הדו״ח שלו היא
קלה. משום שלדבריו לא חל בו שינוי
מאז הגישי הצהרות־הון מפורטות כשיהיה
שר־ההינוך והתרבות.
המר גר בדירה בת ארבעה הדרים
בבני־ברק. אשתו. מנחמיה. אינה עוברת.
לזוג ארבעה ילדים. המר מתקיים
מהכנסתו כה״ב בלבד.
להמר אין רכב, כאשר היה שר נהנה
מהרכב הממשלתי. לפני כן נסע באוטובוסים.
עכשיו, כמזכיר המפד״ל, הוא
עולה לירושלים במכונית שבה נוהגים

#פנסיה מוקפאת
• יצחק ארצי, נציג הליברלים
העצמאיים במיפלגת העבודה הוא
עורך־דיו במיקצועו. עד לפני חמש
שנים הוא עסק במיקצוע. אך מאז נבחר
לתפקיד סגן ראש עיריית תל־אביב.
בשכר, הקטין את היקף עבודתו
הפרטית עד לחיסולה. עתה נותר רק
השלט בדירתו והוא ממשיך לשלם
מיסי־חבר ללישכת עורכי־הדין.
אישתו של ארצי. מימי. עוברת
במיפעל הפיס. לזוג שני ילדים גדולים.

• מתנה מצייר

חייב בן־מאיר

חייב בחן

בצבעים ורודים

הגבל ת הופעות

• דב בן־מאיר גר עם אשתו
לילי. עקרת־בית. בדירת־גג מרווחת
בת חמישה חדרים ברמת־אביב. לא
הרחק מצומת תל־ברוך. הבת מתגוררת
מחוץ לבית. כסגן ראשי עיריית תל־אביב
קיבל ח״כ העבודה רבב. פיגיו
.504 ויש לו נהג. עובד עירייה. בן־
מאיר מנצל אותו בעיקר בימי עבודת
הכנסת כאשר הוא עובר באותם הימים
גם בעיריה וגם בירושלים. אר על־פי
עדות־ראייה של עובדים בעירייה הנהג
עומד לרשותו ישל בו־מאיר גם בעת
פגרת־הבנסת.
בן־מאיר מקבל מהע־ר־ה. על־פי
גילו• שיל על המשמר הוצאות דמי־כיבוד
במיזנון הכנסת. הע־ר־ה גם התקינה
לו טלפון שני בביתי• אר ג־זבר
העירייה מסרב לשלם את רמי־אהזקת
המכשיר השני. הרבב. ישבו נוסע בן־
׳מאיר. נרכש מירי מועצת פועל־ תל־אביב.
שם שימש בן־מאיר כמזכיר עד
לבחירתו לעירייה.
בן־מאיר זועם על הפירסום. מכהייש
אותו ולדבריו הוא עוד מחזיר בצ׳ק בל
הוריש לעירייה הפרשים על השיכון הוצאות
הרבב שלו. בעירייה לא יודע־ם
במה המדובר. למרות הכחשותיו
החריפות הוא לא תבע את ומון מפ״ם
לרין על הוצ״את־דיבה.
בן־מא־ר ח־ ממשכורת ה״ב בלבה.
אין לו רכוש נוסף והוא חבר רק
במועצות־מנהלים עירוניות. מהספרים
שכתב הוא מקבל תמלוגים שהם
אפסיים. הוא ממתין להכנסות מהמהדורה
האחרונה של ידע העם והמ דינה
בו מתאר הפרק על מילהמת
לבנון בצבעים וורודים את הסכם־
השלום עם ממשלת לבנון הנוצרית.
סגן יושב־ראש הכנסת הוא גם
מרצה מיקצועי. מאז נכנס לקאר־־רה
פרלמנטרית. הוא א־נו מבקש שבר על
:אות
נפילת המניות הבנקאיות.
־דלת חורש אוקטובר לפני שנה.
נע לרכוש מניות. בסכום של
־ אלף שקל. עתה הם פ;:וריס על־פ־
•ר המניות הבנקאיות. יש לו תוב־ניות
חיסכון וניירות־ערך נוספים. הוא
מסרב לגלות את הערך הממש־ ש תיקו.
הוא שומר באדיקות עד פודות
מצב: ה־ון ל.׳לו ומסרב. בדבריו .״להת־תי״י•
בפני הציבור.״ אחר־ להצי׳ים הוא
מובן להער יי־ את הונו בכם־ ־עשרות
אלפי שקל־ים בלבר.

1300 משנת ,׳84 של. ההסתדרות.
המשלמת גם את הוצאות־הרכב.
ערב נפילת המניות הבנקאיות הוא
ישוכנע לקנות מניות בטוחות. הוא
התפתה. רכש בשלבים ב־ 4000 דולר
מניות בנקאיות ועתה הן סגורות בחיסכון.
יש לו קופת־גמל של קרן הג מלאות המרכזית של ההסתדרות
ובקופת גמל גדיש יש־ לו סכום השווה
למאות אלפי שקלים. סך כל הונו הוא
כמה מיליוני שקלים. כשהמרכיב העיקרי
בו הוא השקעות חודשיות לטווח
ארור. משמע קופות־גמל לסוגיהם.

בר. בעתיר. הוא מעריך שסך כל ההון
שלו, סל ההשקעות המגוון, הוא בן כמה
מיליוני שקלים, אבל פחות מחמישה.
ההכנסה החודשית אצל מיישפחת
ברעם היא ממשכורת הח״ב שלו ומי
משכורתה של אשתו. היא עומדת על
כ־ 1200 דולאר. וברעם מדגיש שהוא
שמח בחלקו.

ארצי מתמסר כיום לעבודתו
הציבורית. הוא אינו מתעתד. כדבריו.
לשוב למיקצוע עריכת־ד־ן כד־ לעשות
בו שימוש להכנסה נוספת מן
הכנסת.

מזל. שא• נה עוברת. אומרת זאת
בחיוך. קיסר הסביר לה שהעסקנות
חשובה לו יותר: יעבוידה פרט־ת
ובעניין אורחיח־־ם צנוע שניהם בר־עה
אחת. במשך י׳בנים הוא התגורר ברירה
בת שלושה הדר־ם בש:־בון גולדה
בחולון. בקרוכ הוא יעבור לרירה בבית
משותף בשיכון בראשון־לציון. החדר
הנוסף ישמש לו כחדר־עבורה. שיחסר
לו מאור בדירה הנוכחית.
לקיסר שני י לרים. מאימו הוא קיבל
בירושה. אהרי ׳שנפטרה. הצי ר־רה.
אותה נתן לבתו. רכושי נופף אין. למרות
שהוא ביזכ״ל ;־,הסתררות. הוא נהנה
ממשכורת ה״ כ בלבד. נמוכה יותר.
אגב. הוא נוהג ברכב פורד ארי ק ה

• שרה דורון היא עוף יוצא־דופן
במיפלגה הליברלית. בניגוד לחבריה
אין לה עסקים פרטיים ושמה
אינו מקשט מועצות־מנהלים, למרות
שהיא משוייכת למחנהו של השר
אברהם שריר. היא עדיין לא הגישה
את הצהרת־ההון שלה, אבל לדבריה,
הרבה לא יהיה לה לפרט — היא
מתגוררת עם בעלה, אהרון, בדירה
מרווחת בת שלושה חדרים באיזור
יוקרתי, רחוב דויר־המלו בתל־אביב.
בעלה הוא אדריכל עצמאי במיקצועו,
והקשר שלו למיפלגה הוא גם חברי
וגם עיסקי. לא מכבר הוזכר שמו כמי
שיתכנן את בניין המיפלגה שיוקם. אם
יוקם, על גבעת שייך־מוניס שליד
בניין ועד־הפועל של ההסתדרות.
לדורון אין רכב. לכנסת היא נוסעת
כבת־לוויה במכוניתה של אורה נמיר
מהעבודה. בעיר היא משתמשת
באוטובוסים. יש לה אחוזים ספורים
בבניין ישן במרכז תל־אביב, ירושה
מישפחתית. שממנו היא מקבלת בכל
חודש סכום פעוט כשכר־דירה.
חפצים יקרי״ערך אין בדירת־הזוג,
להוציא ציור אורגינלי של הצייר נחום
גוטמן. בעלה תיכנן את ביתו של
הצייר וקיבל ממנו, במתנה, ציור.

#שני דונם בכפר

חצי דירה לבת

• ׳־גי־;אל קי ס ר נשאל לא אהת
:מזל. א־ך זה ־־תבן שהוא
שולט בעסק בלבל־ בל בך גדול במו
חברת העובדים והכנסתו ה־א כל־בך
צנועה.

תית. כדי לרכוש את הדירה בירושלים
היא מכרה את דירתה בתל־אביב
ואף שברה חיסכון בתוכנית עוצמה.
הכפף בתוכנית עוצמה הוא מהפיצויים
שקיבלה כשעזבה את מעריב בתהילת
שינות ה־ 70 ונכנסה לפעילות פרלמנטרית.
לכהן
בן. צחי הנגבי. עוזרו של
שר־החוץ יצחק שמיר. הוא נשוי.
ומתגורר ברירה מש־לו. גם כן בכירה.
ה״כ כהן נוהגת במכונית מסוג רנו
משינת 81י. היא היתה רוצה להחליף את
הרבב. אך היא חוששת שלא תוכל
לעמוד בתש־לום ההפרש בין מכירת
הרבב המשומש והתשלום הנדרש לרכב
החדש.
אין לה כלל מניות. ואף לא מניות
בנקאיות שבהסדר. ובעיקבות המעבר
לדירה בירושלים ה-א ירדה מהפכה
נותיה.
היא מתמסרת לעבודתה הציבורית
ואין לה עיסוקים פרטיים כלבל-ים
אחרים .״הלוואי והיה לי רכוש נופף״.
היא אומרת בחיוך כשהיא נשאלת מה
יש לה מלבד ר־רתה.
יש לה הוצאה חודשית גדולה על
דלק משום שהיא מוזמנת מבוקשת
להרצאות ולערבי־ראיונות. מכיוון
שכמעט מחצית ממשכורתה מוצאת על
דלק. היא החלה להגביל את עצמה בבל
מה שנוגע להופעות בפני הציבור.
מעתה היא תיתן עדיפות להרצאות.
שהמזמינים יתחייבו להסיע אותה ער
לאולם ההרצאה ובחזרה.

ה״ב ארצי

ח״ףיי
* 1 1י

נותר רק השלט

שמח בחל קו

הציונית. אבל לתקופה קצרה. כשפרש־לא
קיבל פיצויים. הוא גר 19 שנה
בדירה בת שלושה חדרים בבית־הכרם
בירושלים. הוא נשוי לרותי. עובדת־מדינה
וותיקה. במישרד התיקישורת.
ואב לשלושה. שניים מתגוררים בבית
ההורים. האיישה אינה נוהגת. ברעם
נוהג בסובארו.
ברעם מקדיש את כל מירצו וזמנו
לעסקנות מיפלגתית וציבורית. לכן
אין לו עסקים פרטיים והוא אינו שותף
בעסקים כלשהם.
מסיבה זו, גם הונו בבנק הוא מצום־
צם. חסכונות אדוכי־טווח לילדים שווים
כיום 300 אלף שיקל בלבד. ישי לו
מניות בנקאיות שבהסדר בשווי 450
אלף שקל. יש לו קופת־גמל של עובד־מוסדות
ההסתדרות משנת ׳64 והוא
סומך על הפנסיה שיקבל כח״ב לשע־

אחרים מבניין המיפלגה, הקסטל, ברחוב
אבן־גבירול בתל־אביב.
המר מספר שאין לו שום רכוש נוסף.
וגם לא מניות שבהסדר. מכיוון
שהיה שר. לא עסק בלל ברכישת
מניות ואין לו, כדבריו. שום הון נזיל
בבנקים. יש לו חסכונות על״שם בל
אהד מילדיו. בסך במה עשירות אלפי-
שקלים.

מחוץ לבית. שהתפרסמו בזכות עצמם
(הבן הוא שלמה ארצי, הזמר)• .ארצי
מתגורר כבר 28 ישנה בדירה צנועה בת
שלושה חדרים ברחוב ברנדס בצפון
תל־אב־ב. הוא נוהג ב סו ב א רו ישנת
.׳83 לאשתו אין רכב. בדירה ציורים
שונים, היקרים לבעליהם. אך אינם
בעלי ערך כספי רב.
לארצי כמה מאות אלפי שקלים
במניות הבנקאיות שבהסדר. יש לו
קופת־גמל בת קרוב ל־ 30 שנה. שהיא
החיסכון שלו. הוא מעריך אותה במעט

מתל־אביב
לירושלים

שלו מה;עירייה מוקפאת כרגע בגלל
חברותו בכנסת. לאשיה יש הכנפה
חודשית מגרמניה. פ־צויים כנ-צולת־שואה,
והוא עצמו מחזיק במניות־חוץ.
שהוריש לו אביו שנפטר בארצות•
הברית.

• גאולה כדן, ה״ב התהיה.
העתיקה באחרונה את מגור־ה במ־זר־תל־אב־ב.
מעבר לכביש היפה. למיזיה־ירושלים.
היא מתגוררת בגפה ברירה
בת שלושה הררים בשכונת צמרת
הבירה מאהור• הג־בעה הצ־רפ־

• זיידאן עטשי, אחד משני
הח״כים הדרוזיים בכנסת היה ח״כ
מטעם שינוי אחרי בחירות המהפך.
הוא נכנס אז לכנסת מטעם ד״ש ואחר־כך
הצטרף לפלג של אמנון רובינשטיין.
לפני״כן הוא שירת כקונסול
לענייני הסברה בניו־יורק. כשעזב קיבל
פיצויי פרישה.
לפני שנכנס עתה לכנסת עבד
עטשי זמן קצר במחלקה הבינלאומית
של ההסתדרות. עשרה חודשים בלבר.
עטשי גר בכפר עוספייה שעל
הכרמל. הוא נשי לזהייה ואב לחמישה.
הוא גר בבית דו־קומתי משלו ונוהג
באופל א ס קונ ה : 84 יש לו שני דונם
אדמה, כרגע חקלאית, ירושה מיש־פחתית,
וזה. למעשה, כל רכושו. עטשי
מרכז את כל חסכונותיו על שמות
ילדיו, אין לו מניות, לא בנקאיות ולא
רגילות. ואף לא קופת־גמל. החסכונות
הם בסדר־גודל של מאות אלפי שקלים
לכל ילד.
הוא מייחס חשיבות רבה להצהרת־ההון
המוגשת ליושב־ראש הכנסת,
ורואה־החשבון שלו יסיים את הכנתה
השבוע. הוא הסביר להעול ם הזה
שמבחינתו אין מניעה שהצהרת־הון זו
תהיה גלויה כולה לציבור.

במדינה
הכנסת
36 שהם חרפה
אנטומיה ש?
הצבעה אומללה
48 שעות אחרי הדיון הגדול
במליאת הכנסת הוכיח ח״כ מאיר כהנא
שרק תמימים ומיתממים יכולים לראות
בו סתם משוגע, או טיפש.
כהנא הוא אומנם נאצי, אבל לא רק
באידיאולוגיה שלו, אלא גם בכושרו
הבלתי־מבוטל כתועמלן ממדרגה ראשונה,
ההתרוצצות שלו בין טייבה
לכפר־שלם לא היתה מיקרית, ותהמה
היטב את שני יעדיו. וגם את הקשר
ביניהם: הערבים בישראל, מוקד לשיני
אה ולהסתה. וישראל השנייה, הממורמרת
והזועמת, כמאגר לתמיכה פוליטית
בהווה ובעתיד.
גם נאומו בכנסת היה מלאכת־מחשבת.
כהנא פרם על כל הנימים.
שיש בהם כדי לחשוף את שאר נציגי
הימין בכנסת למסר שלו .״הפאשיסט
הנרדף״ על־ידי השמאלנים. השבעים.
הבוגדים ונציגי מיעוט אתני — נוסחה
היטלראית ישנה זאת נוצלה באורח

עם כהנא נגד השמאל והערבי
מירבי. לא רק בעלה לשעבר של מזל
היורקת, אביגדור אסקין, הניע ביציע־האורחים
את ראשו בהסכמה מודגשת.
אפילו כתב בכיר וותיק ניסה להסביר
לחבריו שיש הרבה אמת בטענותיו של
הח״ב. שהעיתונאי ב. מיכאל מכנה
אותו בשם התואר ״השרץ״.
ההזדהות עם יהודי ברית־המועצות.
ההתקפה הקשה על רק״ח. ובעיקר על
ח״כיה הערביים, דברי־השידולים שלו
כלפי מה שהוא עצמו כינה בשם הטעון
״המחנה הלאומני־דתי״.
למשקיפים ביציע לא היה ספק:
כהנא הצליח, בפעם נוספת. לפלוש
לתוך תת־התודעה של נציגי הליכוד.
תוצאות ההצבעה — 58 נגד כהנא 36 .
בערו — היוו ניצחון גדול לגיזען. היה
זה ניצחון־פירוס לדמוקראטיה. שעור
יעמוד לה לרועץ.
בעקיפין נהנה כהנא גם מהניהול
של היו״ר שלמה הילל. לא רק שהילל
פתח את הדיון בהרצאה משעממת. בת
עשר דקות. שהיוותה חריגה ברורה
מסמכותו. הוא גם גילה תקיפות במקומות
הלא־נכונים. מצד אחד דיכא
הילל קריאות־ביני־ם. ו״הרג״ ממש את
הדיון. מצד שני איפשר לבהנא לכנות
את הח״כים שריד ועדנה סולורר
(שיזמו את החלטת ועדת־הכנסת
המגבילהי את תנועותיו) בתואר ס״ס.
הילל היה חייב להפסיק מייד את הדיון.
להרחיק את הנאצי מהאולם בלי דיחוי.
תחת זאת סיפק לכהנא במה.
את הצעת ועדת־הכנסת העלה ח״ב
מיכה רייסר. מאנשי דויד לוי בתנועת־החרות.
רייסר סיפר לח״כים שהוא

הצביע בוועדה נגד ההצעה להגביל את
כהנא (היא התקבלה שם ברוב של 12
נגד )8אבל קרא לחברים ״להתלכד
מאחוריה״ .יודעי־דבר דיווחו, שרייסר
נמנה עם אנשי חרות, המודעים היטב
לסכנה שכהנא מהווה לכוחה הפוליטי
של מיפלגתו במיגזרים רחבים של צי־בור־התומכים
המסורתי. משקיפים בכנסת
הביעו את הסברה. שרייסר היה
הליכודניק היחידי. שהצביע באורח,
חשאי במליאה בעד המלצת הוועדה.
גם נאומו הנלהב של מושל הגדה
ושליטה עד לפני חודשים אחדים. בנימין
ו״פואד״) בן־אליעזר בזכות הדמוקרטיה.
עורר חיוכים.
בל ההסתייגויות והחיוכים הדקים
היו כאין וכאפס. לעומת הרושם הקשה
שעוררו דוברי הליכוד בדיון. מתור 26
הנואמים. דיברו רק ארבעה אנשי
ליכוד. מאיר כהן־אבידוב. בני שליטא.
עוזי לנדאו וגירעון גדות. חמשת ח״כי
התחייה היו עסוקים בפרובוקציה שלהם
בעיר ש־כם (הדלקת נרות חנוכה,
בניגוד לבקשת שר־הבטחון) והופיעו
רק להצבעה. ואילו כל חברי־הכנסת
הדתיים החרימו את הדיון(אנשי ש״ס
והמפר״ל, שרוב מצביעיהם נוטים
במידה זאת או אחרת לכהנא. לא
הופיעו גם להצבעה).
יותר תזזנות־מישטרה. מאיר
כהן־אבידוב. סגן יושב־ראש הכנסת
ומתומכי אריאל שירון בחרות. מכונה
בפי משקיפים בכנסת בתואר המפוקפק
״יותר כהנא מכהנא״ .הוא ראה
בחוק נגד כהנא ״חוק גיזעני ממדרגה
ראשונה נגד היהודים ״.תמך בהתלהבות
בזכותו של איש־כ״ך להגיע
ולהשתולל בכפרים ערביים .״כהנא
יכול לנוע באופן חופשי בארץ הזאת.
ואף אחד לא יוכל להגביל אותו ;..כפי
שנאמר: בכל מקום אשר תדרור כף
רגלך, הארץ הזאת היא שלף.״ הציטוט
המסולף היה כולו של כהן־אבידוב.
אבל הכוונה היתה יותר מברורה.
ההזדהות היתה לא רק עם זכותו של
כהנא כח״כ. אלא גם עם מטרתו
הפוליטית. להיכנס לכפרים הערביים
ולנכס אותם עבור ״העם היהודי״.
בני ־,מלי:בא מהליברלים. שאיננו
ליבראל. אלא לאומן מהשורה. ניסך
להשוות את כהנא לאנשי ה שמאל.
ולתקוף את ח״כ מפ״ם אלעזר גרנות.
כשהשתמש בביטוי ״לעניות רעתי״
זכה בתגו־בה של גרנות. שקרא לעברו
״עניות מופלגת״.
שני הח״כים החדשים והצעירים
מחרות. עוזי לנדאו ( )41 וגירעון גדות
( )43 גילו את זהותם. לנדאו הוא מהנדס
מחונן ונעים־הליכות. שיירש• לא רק את
הופעתו הסגפנית ש־ל אביו המנוח
ומנהיג חרות חיים לנדאו) ,אלא גם את
השקפותיו הקיצוניות. לנדאו, נשא
נאום מפחיד. נמנע מכל גינו־ גלו־ של
כהנא. ועסק לאורך כל הדרך ב״הסתה
הערבית״ נגד ישראל. ובדבר השמצה
נגד מחנה־הש־לום. הוא הילד אימים
בדיבורים על מזימה של ״גוף מתוחכם״
.המנצל את כהנא לליכוד הציבור
הערב־ נגד ישראל. לנדאו ייצג היטב
את האגף הימני בחרות, המאמין
שמדיניות של יד חזקה ו״יותר תחנות־מישטרה
במיגזר הערבי״) כלפי הערבים.
יהפכו את כהנא למיותר. בכך
הוא מחקה את חבריו לריעה ולמעמד
בגרמניה הנאצית, שהאמינו שיהיה
אפשר לבלום את היטלר על יד־ צעד
דיכוי נגר השמאל.
גירעון גדות ניסה להבריק בהערה
ש״־וכי שריר הוא החטא וכהנא הוא
עונשו.״ הוא האשים שהשמאל ומהנה
השילום שברו את הקונסנזוס הלאומי
במילה:ת־הלבנון ולכן צצה תופעת
כהנא.
בסר הכל נהג הימין הישראלי כולו
בכהנא !:סלחנות ובהבנה. ובכך נתן דו
לתופעה הנאצית בישראל. מתוך ני־מוק־ם
1לאומניים. אנטי־הומאניים 36 .
הקולות שקיבל כהנא חרף העובדה
שהוא 7לצמו, ורוב הדתיים. לא נטלו
חלק בד:צבעה. מטילים צל כבד מאור
על הל׳ כור ועל התחייה, בשבוע של
בזיונות המורים(ראה עמודים 8ואילך)
לדמוקראטיה הישראלית.

*ו?דוה
הת־טשיהאת
בהוא
^ א חסרים אוייבים למאיר כהנא.
/אבל ביום רביעי האחרון הוא גילה
שגם השוטרים אינם בני־ברית שלו.
מנהיג כך הודיע ברבים שהוא מתכוון
לבוא לכפר טייבה. בבוקר אותו
היום היה ברור שהמישטרה תימנע ממנו
את הכניסה לכפר. הכל שאלו איך.
התשובה באה כעבור כמה שעות.
לעיני עשרות עיתונאים וצלמים.
מקומיים וזרים 50 ,אוהדים וכמה עשרות
צופים, הצליחו שוטרים ממרחב
השרון. ביחד עם הקצונה הבכירה של
מחוז המרכז. ללמד את הרב לקח שהוא
לא ישכח אותו.

״עיזבו

את הרב!,,
^ הנא הודיע שבדיוק בשעה 1
הוא ימתין לאוהדיו בתחנה־המר־כזית
בכפר־סבא. בדרכו למקום כבר
ליוו אותו רכב מישטרה מוסווה וניידת.
השוטרים אף הציעו לו לחנות ביניהם
בשולי הכביש. אחר כך התברר שהיתה
להם סיבה טובה.
כהנא בא למקום ברכב קטן. ולצידו
ישב עוזרו הפרלמנטרי. ברוך מרזל.
במושב האחורי היה מונח ציוד־הגברה
ושני רמקולים על עמודי־ברזל מתקפ־

לים. כהנא יצא מהרכב, ובעודו ממתין
לאוהדיו, שהיו אמורים להגיע באוטובוס
מירושלים, הוא התראיין לכל מי
שהושיט מיקרופון לפיו. שפד דיברי־תועבה
והסתה והצליח לרכז סביבו כמה
הולכי־בטל. שהאזינו לדיבר-הסרק שלו.
המישטרה עמדה מנגד ואיפשרה לו
לברבר.
בעודו מדבר. הגיע האוטובוס המיוחד.
יצאו ממנו ילדים וכמה מעסקניו
הוותיקים. מיד נוצר מעגל ואנשי כך
יצאו בריקודים ובשירת־הלל לרב של הם.
עכשיו
נכנסה המישטרה לפעולה.
בעוד הרחבה מתמלאת בעיתונאים,
צלמים. סקרנים ונהגי אגד, שהיו בהפ־סקת־צהריים,
נעלמה המכונית הפרטית
של כהנא. בלש מישטרה. בלבוש
אזרחי. נכנס פנימה והסיע את הרכב
לרחוב הסמוך. איש מישטרה אחר, אף

הוא בלבוש אזרחי. פקד על שוטר
שייקח את הרישיונות מנהג האוטובוס.
שהסיע את פירחחי כך.
בהמולה שנוצרה סביב כהנא
התגלה, לפתע, צעיר משופם. לבוש
במיכנסי ג׳ינס. נועל נעלי ספורט
ועטוף בדובון צבאי. לכל מי שניסה
להפריע לכהנא או להתקרב אליו יתר
על המידה, קרא הצעיר המשופם:
״עיזבו את הרב: עיזבו את הרב״:
כהנא שמח שסוף־סוף נצמד אליו
שומר״ראש רציני. ועוד תומר שלו. הוא
לא ידע שהיה זה בלש מישטרה בלבוש
אזרחי שנצמד אליו. כד־ לבחון מקרוב
מה הוא זומם. ביחד עם אנשיו.
בינתיים נאמר לנהג האוטובוס.
שרישיונותיו נלקחו, שעליו להמתין
במקום ולא לזוז. ואז החל כהנא להשתולל
וביקש לדעת מה קרה. נאמר לו
שהאורות האחוריים שיל האוטובוס אינם
תקינים ולכן האוטובוס לא וכל
להמשיך בנסיעתו. כהנא דרש לרעת
מי נתן את ההוראה.
מולו התייצב איש גבה־קומה לבוש
בלבוש ספורטיבי .״אני דורש ממך את
הפרטים ״.צרה כהנא ועיוות את פניי.
״אני לא חייב למסור לר שום דבר״.
העיר לו האיש־ בזילזול. אהר־כך בצר.
הזדהה בפניו. כצביקה סלע. קצין־המו־ד־ע־ן
של מרחב־השרון.
סלע. קיבוצניק ממישמר־השרון.
טירטר את כהנא ואנשיו עוד שעה ארוכה.
כשהש־וטרים והבלש־־ם ש־במקום
עושים כל מאמץ להוציא את הנשמה
והאוויר לכהנא.
ניצב בשדה־קוצים
11י 1ז | 1ח ר 11ך | רב-פקד צביקה סלע קצין המודיעין של
\ 111 #1 ^ 111111 111 1מרחב השרון. שטירפד, בכישרון רב
את ניסיונו של כהנא להגיע לטייבה. סלע, הקיבוצניק, לא נכנע לכהנא.

ן* הנא הסתובב כנשור־נהש
מפינה לפינה ודרש לדעת מרוע
האוטובוס לא רשאי לנוע. מדוע לא

הפיוחחים שלו צעקו -המישטוה
הוציאה את האוויר מגלגלי! והאוטובוס
נעצו מבני שהאורות שלו לאהיו בסוו
ומאיר נהנא עצמו הסתובב ננשורשש,
השתולל, צווח וגירו, או המישטוה
טיוטות אותו ואת אנשיו עד שהסתלקו
יתאפשר לו להיכנס לטייבה ומי נותן
את כל ההוראות האלה.
השוטרים נתנו לו תשובות מקוטעות
וחלקיות. שהרגיזו אותו עוד יותר.
כל פעם הוא נלקה לפינה אחרת
וקצין מישטרה זוטר מסר לו גירסות
סותרות. שהוציאו אותו מדעתו.
בשלב מסויים פנה סלע אל כהנא
ואמר לו. בסודי־סודות. שמפקד המחוז.
ניצב גבי עמיר. רוצה לומר לו אישית
מה הן הנחיות המיש־טרה לגבי בקשתו
לבקר בכפר. כהנא דרש שהניצב יבוא
אליו. סלע הסביר לו שהמישטרה ת
עשה
לו כבור ותיקה אותו בעצמה אליו.
כהנא חשש. אך לבסוף נכנס לר כבו
של סלע. כשראה שזה מתניע את
הרכב. הוא קפץ החוצה. התהוללה מהומה
קטנה שבסופה נכנע כהנא ונכנס
לרכב המישטרתי.
הוא לווה על״די ניידות ומכוניות
של עיתונאים והיה בטוח שהוא מתקרב
לטייבה.
ספק אם הוא יודע שהמישטרה
הביאה אותו לצומת צררי בנווה־ימין.
בואכה קלקיליה. בצומת המתינו לו
אנשי מישטרה ובניידת. בלב שרה־

!! *ין * ך ה 1 1י י חסידיו של מנהיג כך
ייי ! 1\ / 1 1/ / 1תלמידי בית־ספר יסודי
ותיכון בחופשת חנוכה, מניפים ידיים וקוראים בקול:

..כהנא! כהנא!״ לקבוצת הצעירים המוסתים האלך
נילוו כמה מפעיליו השרופים של מאיר כהנא המל ווים
אותו בכל ההפגנות והפעולות הפרובוקטיביות.

1ק ו 1ךיף | 1עחו 1ץ ך המישטרה שתלה ליד כהנא סוכן
1 1 1 1 1 1 1 /1 111 1-7בלבוש אזרחי (משופם משמאל)
שכביכול שמר על הרב. כהנא היה בטוח שזה אוהד כפר־סבאי חדש.

| ״11*1ל 1*1ך. ך 1ח ך מאיר כהנא שב לכפר״סבא במכונית
1111 ^ 11 - 1 /1 114 המישטרה, אחרי שקיבל מסר חד־משמעי.
שלא יוכל להיכנס לטייבה. מכפך־סבא המשיך השרץ לכפר״שלם.

ך ף 1קךך 17״ ״ מאיי כהנא זועק נגד
!*£4/11 המישטרה, המונעת מ 1
111 !411
מנו להמשיך לטייבה. הוא נעצר ברחבה שלפני

התחנה המרכזית בכפר־סבא, ואחרי זמן מה בא
אוטובוס עמוס בפירחחים שלו. כשלא נתנו לו לזוז
הוא לא הפסיק לגדף ולצרוח על קציני המחוז.

קוצים ישב מפקד המחוז. כהנא צעד
אל עמיר והתייחד איתו בניידת. כעבור
דקות הגיע אוטובוס החסידים שלו
ואנשיו שוב פרצו החוצה. הפעם לעבר
השדה.
עמיר התרה בכהנא. שיורה לאנשיו
לשוב לאוטובוס. כהנא נבהל וקרא
לאנשיו לשוב למקומם. בניירת הספיק
עמיר להסביר לכהנא שאין לו שום אפשרות
חוקית להיכנס לטייבה. שבמיק־רה
של הפגנה בלתי״חוקית מצד אנשיו
הם ייאסרו ושהמישטרה מוכנה. כמהווה
של רצון טוב. לא להשאיר אותו

לבדו בצומת. אלא לקחת אותו בטרמפ
עד לרכב שלד.
החסירים השוטים שלו הספיקו
לגדף כמה מתושבי טייבה שבאו אף הם
למחסום. לראות במו־עיניהם את כהנא.
אבל נהג האוטובוס היה מספיק הכם
כדי למהר ולנסוע מהמקום.
סמוך לשעה שלוש אחר״הצהריים.
שעתיים ויותר מאז הגיע הרב לתחנה
המרכזית בכפר־סבא. יכלו עשרות אנ־שי־המישטרה
שגוייסו לצורך מיבצע
עצירת כהנא להתרווח ולשוב לתה*
נת־המישטרה שלהם.

מה הם אומרים...מה הן אומרות...הה ה אומרים ...הה הן אוחרות...חה

דויד ליבאי:

דויד רודי:

..קנאו!ז הח׳׳כים לחסינות -להתייחס לטלוויזיה :1אל ..אין תקנון להתנהגות
היא גדולה מאוד!״ גלולות *מניעת הריון!״ מוסרית שר המורה!׳׳

אומרים שבראשון לינואר לא יקבלו עובדי הטלוויזיה
את משכורותיהם. יש המדברים כבר על סגירה מוחלטת
של הטלוויזיה. איך זה ישפיע על העם, המחובר למכשיר
כמה שעות טובות כל ערב, איך זה ישנה את חיי האנשים
שאלתי את הפסיכולוג די ר דוד רודי.
הכנסת הגבילה, בשבוע שעבר, את חופש תנועתו של ח״כ
מאיר כהנא, לנוע בארץ כרצונו (סעיף 9לחוק חסינות
הכנסת) .גם אני, כמו כל מתעבי הגזענות בארץ, הייתי גאה
בכנסת. אחר־כך, במחשבה שניה, קצת נבהלתי מהתקדים.
מי ערב לי שבעוד כמה שנים לא יעשו אותו דבר למישהו
אחר, בגלל סיבה אחרת. פניתי אל החייב והמשפטן דוד
ליבאי, שדיבר על נושא זה ב כנסת, וביקשתי ממנו להסביר
מדוע הם לא מפחדים שההגבלה על כהנא תהפוך, יום
אחד, לחרב־פיפיות.
אני לא חושש מזה. הקנאות של חברי־הכנסת לחסינות שלהם
היא רבה ביותר ולמצוא מכנה משותף רחב — במילים אחרות —
למצוא תמיכה רחבה בפגיעה בחסינות. תיתכן. לדעתי. רק
במיקרים יוצאים מגדר הרגיל. כמו הפעם. שזו היא סלידה
מגזענות.
אם יבקשו לפגוע בחסינות חבר־כנסת בהקשר להשקפת־עולם
ודעה. אני בטוח שכמעט כל חברייהכנסת לא יתנולזה יד. כל אהד
מתוך דאגה לעצמו. לסיעתו ולזכותו להיאבק על דעותיו ומצע
מיפלגתו. אילו, במיקרה של כהנא. היה •סוד לחשש שמגבילים
אותו בגלל דעותיו, לא הייתי אני עצמי נותן יד לפגוע בזכות־היתר
שלו או בחסינותו. אבל לא ייתכן לתת זכית־יתר או חסינות
לגזענות.

תשכחי מזה שיסגרו את הטלוויזיה. זה לעולם לא יקרה..זה
אמצעי כל כך חש־וב וחזק בשביל המכשילה שהם יסגרו הכל לפני
שיסגרו את הטלוויזיה.

• אם אתה טועה, ובכל זאת יסגדו, כי לא יהיה א
גרוש?
זה יעשה רק דברים טובים מאוד. האנשים יגלו שאפשר
לקרוא, אפשר להיפגש עם חברים, אפשר לדבר ולבלות.

• ובכל זאת, גם עכשיו אנשים קוראים ומדב־ים
וניפגשים.
הטלוויזיה מקצרת את הדרך בכל דבר. בלחשוב, בלהחליט,
בלהתייחס. הכל מגיע אלינו מעוכל ומוגש על כפית. כל
הרמת־גבה של קריין מספרת לנו מה הוא חושב על הנושא. אם לא
תהיה טלוויזיה, אנשים יצטרכו לחשוב בשביל עצמם. אולי זה לא
יהיה קל. אבל זה בוודאי טוב.

• אני רואה שאתה בכלל לא הסיד גדול של
הטלוויזיה,

אני חושב שצריך להתייחס אליה כמו אל גלולות נגד הריון.
כמה חורשים לוקחים, ואחר־כך עושים הפסקה של חודש־חודשיים.
ככה ההשפעה היא הכי בריאה.

• אתה לא יכול למצוא אפילו דבר אחד גרוע היכול
לקרות בלי טלוויזיה, יותר פיטע, למיטל?
בשום אופן לא. רק רבדים טובים יכולים לצאת מזה. אבל אל
תשמחי. זה לא יקרה.

משפטו של המורה לאנגלית. אריה ניב, מתנהל עתה,
בחלקו בדלתיים סגורות. תלמידותיו מעידות על יחסי־מין
שקיים איתן ועל סמים שסיפק להן. האם ניסה משרד־החינוך
למנוע מיקרים כאלה. האם יש הנחיות או תקנות
לגבי התנהגותם המוסרית של מורים, ואולי, במיוחד, של
מורים ממין זכר בבתי־ספר תיכוניים. שאלתי את יצחק
רם, מורה לחינוך גופני בבית״הספר התיכון..אליאנס, האם
חתם על איזה מסמך או האם מישהו דיבר איתו או נתן לו
הנחיות״התנהגות כלפי תלמידים ותלמידות.
אף אחר לא החתים אותי על שום דבר ואני גם לא זוכר
שמישהו ריבה איתי על הברים כאלה. יש אמנם תקנות לכל
בית־ספר, אבל הוא עוסק בסררים פנימיים ולא בהתנהגות מוסרית
של המורה. אני מניח שמשרר־החינור יוצא מתוך הנחה שהמורים
הם אנשים בסהר.

הם אומרים...מה הן אומרו ת...מ ה הם *ומרים...מה הן אוחרות...חה ה

מנחם ד1תן:

..מילאנו טובס וניחשנו
מיספר אחד בלבד!״

דיבת קימחי:

אורי, אור׳ ,אור׳ .,החלום הוא שיחזירו
עשו לנו תקליט!׳׳ לנו את השטיח ! ״

כל יום מספרים לי ברדיו ובטלוויזיה, שצייד למלא טוטו
ולוטו ולקנות מפעל־הפיס. עוד לא עשיתי את זה, אבל אם
הם ימשיכו, אולי אשתכנע. רבים אחרים כבר השתכנעו.
המצב הכלכלי קשה, הפרסים הם גדולים והעם רוצה לחיות
בתקווה. אין בעיה עם אלה שקונים כרטיס״פיס אחד או
ממלאים טופס לוטו אחד. אבל מה עם אלה שמשקיעים
אלפי ומאות אלפי שקלים מדי שבוע! איפה ההבדל בין
הגרלה לסתם הימורים. שאלתי את דובר מפעל־הפיס.
מנחם דותן.
אנחנו לא מעוניינים שאנשים יקנו 20 כרטיסים. ואכן רוב העם
לא עושה כך. מדי פעם. כשיש פרס גדול במיחד. יותר אנשים
קונים והס משקיעים יותר כסף. אבל אלה המגזימים הם מיעוט
מבוטל.

• איך אתה יודע את זה?

מדי שנה נערכת בארץ תחרות נגנים צעירים, המנגנים
מוסיקה ישראלית מקורית. התחרות פתוחה לילדים־נגנים
מגיל .12 בתחרות השנתית, שנערכה בשבוע שעבר, באולם
ימק״א בירושלים, זכתה בציון לשבח הצ׳לנית הצעירה
מאוד ליבת קמחי, בת ה״ .9למי שרואה את ליבת הקטנה,
אין ספק שהיא לא הצליחה ל״רמות״ את השופטים בעניין
גילה. איך הגעת לתחרות הזאת, שאלתי את ליבת.
נועם שריף שמכיר אותי ואת אחי, גור. כתב לשנינו יצירה
מיוחדת הנקראת ליגור. אחי בן ה״ 16 מנגן על ויולה ואני מנגנת
על צ׳לו. בעצם תפסתי טרמפ על אחי ויחד נכנסנו לתחרות.

אנחנו מקיימים סקרים מקיפים ומעמיקים. אני יכול לומר לך
איפה וכמה קונים. הטלוויזיה והעיתונות מחפשים את המיקרים
הדרמתיים. ופה ושם הם מגלים אב ל־ 7ילדים שהשקיע סכום
גדול. ועושים ממנו סיפור. אבל. בפירוש. לא זאת התמונה. אנחנו
מקבלים מרי שבוע כ־ 400 אלף טפסים של לוטו ורובם המכריע
הם טפסים רגילים.

• על מה היית צריכה לוותר כחודש הזה כדי
להיות מוכנה?

• כמה, מתוך הסכך שנכנס דרך קניית הטפסים,
הולך לפרסיס?

הפסדתי את שעורי הפסנתר שאני בדרך כלל מקבלת והפסדתי
כמה ימי־לימודים בבית־הספר.

מבין 110 מפעלי ההגרלות הממלכתיים בעולם. אנחנו
הנדיבים ביותר 51^ .מהכרטיס חוזר בפרסים. השאר, כידוע. הולך
לקידום החינוך והבריאות.

• אני מבינה שהפסקתם להעסיק משרד־פידפוס.
מדוע?
רכשנו נסיון בפירסום והקמנו יחירת־פירסום עצמאית. את כל
הכסף שנחסוך מהטיפול העצמי, נכניס לפירסום עצמו. כי במיתון
צריך לפרסם יותר ולא פחות.

• אתה קונה פיס וממלא לוטו?
יש לי מנוי לפיס. לוטו אני ממלא לפעמים. לא מזמן, כשסכום
הפרס היה גדול במיוחד, החלטנו גדעון גדות. אני והמזכירה
להרביץ ניחוש־ענק. מילאנו טופס וניחשנו מספר אחר בלבד.

ד 1ר1ן פולק:

• מתי התחלתם להתאמן לתחרות?

לפני למעלה מחודש.

• ומה עם משחקים וחברות?
לזה אין לי זמן גם באופן רגיל. אני ילדה מאוד עסוקה.
בית־ספר, שעורים, פעמיים בשבוע שעור בפסנתר, עוד פעם או
פעמיים בשבוע שעור בצ׳לו ואחר־כך נגינה בבית כל יום.

• כדאי כל העניין הזה?
לדעתי, כן. אני אוהבת לנגן ובמיוחד, כשיש איזה תחרות
באופק, אני נכנסת למתח. יש למה לצפות.

• לא התאכזבתם שלא קיבלתם את הפרם
הראשון?
מה פתאום? קיבלנו תעודות וגם חמישים אלף שקל וניגנו
בקונצרט שהוקלט לרדיו ואולי. אולי אולי. יעשו לנו גם׳הקליט.
זה לא מספיק?

10 8£סססס 00ז, אבל
הקטע הבא נראה
תקראו בעצמכם ותשפטו אם באמת יכולה קבוצת אנשים
בתל״אביב 1984 לעשות תיאטרון ולהופיע בפני קהל, ללא
רצון להרוויח מזה כסף ואפילו ללא חלומות של להתגלות
ולעבור לתיאטרון מימסדי. קבוצת ״טרה״ היא קבוצה של
שמונה אנשים, הנפגשים פעמיים בשבוע בתל״אביב,
מחברים בעצמם מיצגים, עושים תפאורות, כותבים
דיאלוגים, עושים חזרות ובסוף מופיעים בפני מי שרוצה
ליהנות איתם. יוזם הרעיון והרוח החיה של העניין הוא
דורון פולק, תקציבאי במישרד״פירסום, נשוי ואב לשניים.
שאלתי אותו איזה אנשים הוא הצליח לארגן סביבו
שיסכימו לעבוד בחינם, רק בשביל הכיף.
יש לנו שרי, שהיא פקידה, שמוליק, שהוא סטודנט ועוזר־בית.
אבנר. שהוא כוורן בנס־ציונה ומלפני שבוע הוא גם אבא. יש
אודליה. שהיא תלמידת תיכון. רינה שהיא אם לשלושה מיבנה
וישראל, שהוא משהו בחקלאות. מרחובות.

• מה כבר הספקתם לעשות ביחד?

עשינו חמישה מיצגים, שאותם הצגנו בפס טי בל ישראל
בירושלים, בפסטיבל עכו, ביום הסטודנט, בהופעה בעין־כרם
ובהרבה מקומות אחרים.

• ומאף אחד לא ביקשתם כסך בשביל ההופעה?

הם לא ביקשו מאיתנו. אז גם אנחנו לא ביקשנו מהם.

• מי משלם עבור החומרים, שאתם משתמשים
בהם ועבור הסטודיו, שבו אתם מתאמנים?
חומרים כל אחד מביא מהבית שלו. את הסטודיו משלמים כולם
ביחד מהמשכורות שלהם.

• תשים יד על הלב ותגיד לי: אין לכם חלומות
להתפרסם ולהיות שחקנים?
מלבד אחד שאני לא אחראי לרצונות שלו. אף אחד מאיתנו לא
רוצה כלום. רק להפגש ולעשות כיף ולהשתולל ולהרגיש שאנחנו
עושים משהו שמאוד מוצא חן בעינינו.

• אם מחר בבוקר יגלו אותך ואת חבריך ויציעו לך
לעבור ל״הבימה״ — תסרבו?
כמו שנראה התיאטרון המימסדי בארץ — זה פשוט לא מעניין
אותנו.

• תסלח לי שאני לוחצת. אבל בכל זאת, יש איזה
חלום?
שיחזירו לנו את השטיח שגנבו לנו מהאוטו, כי בלי שטיח נורא
קשה להתאמן על הריצפה בחורף.

דניאלה שמי

הטיטבח בגינה לאור הירח

ש177/01

מאז היה לראש־הממשלה- .יינו רבים
מעמיתיו את היחס אליו. וגילו בו
חדשות לבקרים תכונות חיוביות. רק
חיוביות!

את ההמחשה הניצחת למורא
שהטיל שובו שיל אריאל שירון ארצה
על שותפיו לחרות. יצחק ממי־ודויד
לוי, סיפק ל• השבוע כ־פור
שילצערי לא אוכל להשיפו. אבל הנה
— רמז:
המסר העיקרי של הכיפור הוא —
ביצר הצליח דויד לוי. בעזרת תכס־ס־ם
וכושר־מישיחק מעולה. לחסל את משיבר
ש־״ס ערב ישובו של שירון ארצה:
זוכרים את עיתונייסוף־השבוע שעבר.
שדיווחו לכם בצורה אהירה ומפורטת
כיצר נעלמו ה״כי ש״ס ברקה
הקריטית של המשא־ומתן? כיצד ציווה
לוי בדרמתיות במיסדרון הכנסת —
לחפשם: כיצד מצאו אותם (במהירות!)
מטיילים בגן. לאור הירח ...וכיצד שטף

המיסדרון ועיתונות: עיתונות!) נבהלו...
אז האמת היא ...טוב. אפור לי
לגלות. אבל הנה כמה שאלות הכוונה:

• כיצד צפו נציגי ש״ס —
הפוליטיקאים הירוקים — :לבדם את
ההשפעה המכרעת שתהיה להיעלמותם?

מדוע לא נתגלו על־־רי עיתונאים
או עוברים־ושבים. אם אכן טיילו
להם בנחת בגינת הכנסת לאור הירח?
• מדוע פעל לוי וחרש להפשיט. נזף
בהם) בצורה בל־בר פומבית ולעיניהם
של נציג העיתונות. המפד״ל והמערך)
וקולנית?
• מדוע לא נעלבו הש״סניק־ם
מנזיפותיו הספונטניות שיל לוי?
אהה?

חידת השבוע: כיצד חיסל דויד לוי את המשגר
^ שכמעט והפיל את ממשלת־האהדות לפג* שובו
של ארילן מגיי-יורק? רמז: הוא סידר את פולס!
כך אפשר להכיר
ער כה הסתייגתי מהתנועה למען
שימעדן פרס, אולם השבוע אני
חייבת להודות — נשברתי: אני
מורידה את הכובע שילי לפניו. ועוברת
לתנוחת הצדעה! הבלגותיו מחד ותכסיסיו
לאיחוי הטלאים והקרעים בממשלתו
מאידך ראויים לשבח.
בצהרי היום השליישי פגישתי בכנסת
את ריסקה. אישתו התוססת של
אברהם שריר, שר־התיירות. גברת
שריר הנאה היתה לבושה בהידור בולט
לעין(חליפה כחולה וחולצה ארומהו.
הסתבר, שהזוג שריר אך סיים ארוחת-
צהריים אינטימית עם בוניה ושימי
ערן פרם בבית ראיש״הממשלה בירושלים.
היה
זה המשיכה ישל ארוחת־הצהריים
המצולמת והמרווחת בין הזוגות פרס
ושולמית ויצחק שמיר, וצפויה
לנו סידרה שיל ארוחות בין־מיניסטר־א־ליות
נוספות.
הרעיון קוצר שבחים בקרב ישרים
(בעיקר שרי הליכוד!) ונשותיהם. הטענה
׳שהושמעה באוזניי היתה יש״בך אפשר
להכיר יותר את שותפיך לעבודה...״
וכמה נעים וטעים להעמיק היכרות
בדרך זו!

גר של
שבת
,אני הצלתי את רשות־השידור!״
הודיע לי בגאווה גלויה חבר־הכנסת
זיק אמיר(עבודה).
״כיצד?״ שאלתי לנוכח מצבה הקריטי
של הרשות.
.הייתי היהיר שדרש רוויזיה(הצבעה
חוזרת) בוועדת־הכספים על אישור
תקציבה של הרשות!״
היחיד? לאו דווקא.
ועדת־הכספים לא אישרה את
תקציבה של רשות־השידור בשבוע
שעבר, אקס שנועד להפגין את מורת־רוחם
של חבריה מהמצב החמור שאליו
נקלעה הרשות. ההחלטה הפכה לכדור־שלג,
שהחל להתגלגל במהירות במיד־רון:
נוצר סימן־שאלה גדול סביב
משכורות העובדים לחודיש דצמבר,
ההחלטה העלתה את הטונים של ההתנצחויות
הפנימיות ברשות, החמירה את
דימויה, והגבירה את מיספר הקולות
הדורשים בכנסת לסגור את הרשות

י־־ 24

שרי־הממשלה ורעיותיהס עומדים בתור לסעוד
^ באמטימיות על שולחגה של סוגיה פרס!
^ היריגויות מודעי־יעקובי ומודעי־שריר הורסות
^ את עבודת הממשלה. מודע סירב להביא
תובגית לפיתוח התיירות לדיון ושטף את שריר
על שיתוף הפעולה עס יעסובי, נציג המערד!
כיצד עשה הרב הציורי אברהס שפירא (אגו״י)
^ מז ק אמיר הדימוגאי(עבודה),,גוי של שבת״?
^ יהודי אתיופיה גזרלויס ממקוס למקום: רב סירב
^ לסבל 200 ילדיס לישיבתו, בטענה ש״איו מקוס!״

בגידה שכזאת
תאמינו לי־ שלנוכח על־דות הממ־
;לה שדווחו ל־ לאחרונה. אין ל־ מושג
יצר היא ממ:שיכה להתקיים.
באווירה של התכנסויות מוצאי־שבת
של ,:׳שרינו״ וכינוס• הקונטרה
:ל״שר־נו מהליכוד״ בימי הרביעי
וביום הרביע־ האחרון התווסף פורום
לכמה חודשים. ובוודאי שלא לאשר
את תקציבה. וחוזר־חלילה...
מונתה וערת־מישנה של ועדת-
הכספים, בראשותו של יורם ארי־דור,
כדי לעקוב אחר צעדיה של הנ־הלת־הרשות
בדרך הארוכה להבראה.
בתוך כל המהומה, קם היושב־ראש
הציורי(פחות כמה קילוגרמים במישק־א)
של ועדת־הכספים חבר־הכנסת
אברהם שפירא (אגודת־ישראל)
ותבע לאשר את התקציב לרשות :״אני
מבקש רוויזיה:״ הכריז.
דרישתו עשויה היתה לעלות את
הפופולריות שלו בקרב אנשי־התק־שורת
(בפרט אותם העובדים ברשות-
השידור) ,אולם בקרב ציבור בוחריו
החרדי — היתה הדרישה מתקבלת
בפחות הבנה. חבו״כנסת זריז מחרות
ניתח כל זאת באוזניו שיל שפירא, והלה
הגיב במבוכה.
בדיוק ברגע זה פרץ לחדר זיק אמיר.
שקלט משיברי־מישפטים במה
המדובר .״הנה, זיק ידרוש רוויזיה!״ ורק
אחד הנוכחים בחדר.
״כן!״ הזדקף אמיר מלוא קומתו.
״אני דורש רוויזיה!״

ראש הממשלה
והשדכנית

חדש — שרינו מהרות בלבד!) נוצר
שיתוף־פעולה מבורך בין מ־שרד־ הכלכלה
והתיכנון והתיירות.
גובשה תוכנית כוללת ומקיפה לפיתוח
התיירות בארץ. תוכנית מבטיחה.
ללא ספק. אלא רה? בראשות המשרדים
האלה מכהנים שרים משני
המחנות: אברהם שריד מהליכוד
ו 5דיעייבי ממפלגת העבודה. עובדה
זו כעט וטירפדה את שיתוף־הפעולה
בכלל. והתוכנית בפרט. שריר קיבל
שיטיפה בפורום סגור של הליכוד.
ומקורות־ מדווחים ל־ שלי צ חק מי־דעי,
שר־האוצר. היה הלק פעיל ביותר
בשטיפה.
מודעי אף סירב להביא את התוכנית
לפני ועדת־השיר־ם לעניינ-כלכלה.
סירובו מאלץ את שריר להעלות את
התוכנית באחת מישיבות הממשלה
הקרובה.
אין לשכוח שמורעי ושריר משתייכים
אמנם למהנה אחר — הליכוד.
ואפילו למיפלגה אחת — הליברלים.
אולם מכאן ואילך הס מתפלגים ועומדים
בראש שני מחנות עויינים זה לזה.
(גם על היחסים המורכבים השוררים
בין מודעי ליעקוב* פירט העולם הזה
ד־ והותרו. נסיונותיו של מודע־ לנטרל
את יעקובי היקנו עדיפות ברורה לסגן
שר־האוצר עדי אמורא׳ ,שהפך לצי־נור־המידע
העיקר־ בין פרס למודעי.
אז מתוך הבלגן צפה ועולה שאלה
אחת ויחידה: כיצד. לעזאזל. היא ממשיכה
להתקיים. הממשלה הזו׳׳

הוא גם ירקוד!
לפני כמה שבועות ציין העולם
הזה את נוכחותה בכנסת של השדכנית
בה״א הידיעה. הלנה עם־רם כתופעה
חריגה.
מאז היא הפכה אורחת קבועה

פג>ע\ה
ע\>גרת>ת
על מצבו המפולג־מסוכסך שיל
הליכוד ניתן ללמוד מהסיפור הבא:
בצהרי היום הרביעי ׳התקיימה פגישה
בין שרי המערך. יצחק רבי׳
וחיים בר־לב, ובין ח״כי הליכוד. דן
מרידוד ומיכה דקל, על אישורן שיל
ההתנחלויות המוזכרות בהסכם הקואליציה
שביי שתי המיפלגות.
פגישיה שיגרתית. לכאורה. מדוע
לכאורה? אי הבה נראה מהי שיגרה
נוסח הליכוד:
ביום הרב עי. בשעות שיקדמו לפגישה.
סערו הרוחות בחרות. בחירתם
של דקל ומרידור, הנמנים עם מחנהו
של יצחק שמיר, עוררה זעם רב
בקרב החברים. הזעם מצא את ביטויו
בישיבתה של הנהלת הסיעה. שהת:
קיימה בצהרי היום.
״אילו היינו גם אנחנו בוחרים בדרג
שיל שרים לייצג אותנו. כמו המערך.
היה יכול שימיר להחליט שרירותית.
אולם בדרג שיל ח״כים צריכה הסיעה
לקבוע!״ הסביר לי בתקיפות אחד המומחים.
צריך
לציין שאת עיקר הכעס מיקד
אליו מיכאל דקל. אחד המועמדים
לתפקיד סגן שר־הביטחון שאיושו
נסחב מזה שלושה חודשים. תפקיד סגן
שר־הביטחון אמור לעסוק. בין היתר.
בשאלת ההתנחלויות. ולכן מוזר שהליכוד
מוכן לדחות את איושו עקב ס כסוכים
פנימיים. עם דקל מתמודד על
התפקיד אליהו בן־אלישר, לשעבר
יושב־ראש ועדת־החוץ־והביטחון. בחירתו
שיל שימיר בדקל לניהול המשא־ומתן
עם נציגות המערך (הכוללת את
רבץ. שר הביטחון!) על ההתנחלויות
קבעה עובדות בשטה. והרג־זה את
תומכיו שיל בן־אלישיר.
עם שוך הקרבות. נזכרו לפתע
הליברלים ששכחו אותם! אז כמו תמיד.
הם הזכירו לכולם את קיומם .ושבראש
סיעת הליכוד. חבר־הכנסת חייב
קוסמן וחרות) ,אץ־רץ לבקש את
עזרתה של יושבת־ראש הקואליציה.
חברת-הכנסת •שרה דורון(ליברלים):
״תאתרי לי את מישר ניבים, בכדי
שיצטרף לפגישה עם נציגי המערך״.
ביקש׳ בדחיפות.

ב״בית־הקפה הפופולרי ביותר בעיר!״
כפי שמכנה בצדק חבר־הכנסת פסח
ו״רופר את מיזנון־הח״כים בכנסת. הלנה
היפה. שנפגעה מהציניות שלי.
סחטה ממני. ברגשנות מכבידה. הבטחה
שאדווח על הצלחותיה בכנסת.
מה פירוש הצלחותיה? ״מותק. את
חייבת לכתוב איך ניגשיתי לראש־הממשלה,
איך הוא קם לכבודי: איך
הוא זכר אותי, שאל אותי מה שלומי?
מדוע הסתפרתי...״
מותק, בשביל זה הוא הגיע לכסא
ראש־הממשלה! בטח שהוא יקום לפני
בוחרים פוטנציאליים ...אם תבטיחי
להצביע בשבילו — הוא גם ירקוד:

ש 1ח1
היסטורי השבוע שהו כל חברי החטיבה
הליברלית 13 -במיספר! -
בארץ! כל השלושה־עשר!
דורון משכה בחוסר־אונים בכתפיה
והשיבה :״איפה אאתר אותו עכשיו?
ובכלל. הוא עסוק עם אתא...
ניסים היה ממנסחי הסכם־הקוא־ליציה.
ולכן נדרשה נוכחותו. פרט
לעובדת השתייכותו למיפלגה הליברלית.
כמובן. אחר־כך עור התנהלה
פגישה חפוזה בין קופמן ליצחק שמיר.
שבמהלכה לובנה כל הפרשה.
אחר הצהרי־ם התקיימה הפגישה.

איז ה
כדורגל ...
ראשיי ערי־הפיתוח זעמו :״מדוע
הקיבוצים לא יקחו אותם?״ (ראה ה עול
הז ה לפני חודשי) .הקיבוצים
פירסמו הודעה מנוסחת להפליא.
ש״עקב המנטליות הדתית המיוחדת
שלהם הם ממליצים להעביר אותם
לרשותם של גופים דתיים. בקיצור:
להעבירם הלאה:
הכדור עבר לישיבות הדתיות. לרב
המפורסם בפעילותו לקירוב נפשות
תועות לחיק הדת היהודית. רב אשר
כיתת רגליו בין דיסקוטק לדיסקוטק.
כדי לצוד נפשות לתורתו. הוא מכדרר.
מכדרר ו...איזו החמצה: בשבוע שיעבר
סירב כבוד הרב לקבל לישיבתו
(השוכנת במיבנה חדש ומהודר) ססי
ילדים יהודיים, פליט־ אתיופיה :״מחוסר
מקום״...

דפנה ברק

שדור
צל״ש

השבדים בסערה,
זהמנהד בחופשה

אריק וכספי העם היהזדי
• לטוביה צפיר על חיקוי יוצא־מן־הכלל
של בומה שביט ושל אריק שרון. מי שלא הסתכל
בעיון במירקע. יכול היה לחשוב לרגע שבומה
שביט מופיע בתוכניתו בערב־שבת, או ששרון
החליף מיקצוע ועבר לזימרה. יכולתו של צפיר
לחקות את שרון גם כשהוא שר היא מפליאה.
המערכון על שרון לא הופיע בשלמותו על
המירקע. הוא קוצץ קודם לכן על־ידי אורי פורת,
מנכ״ל רשות השידור.
בתחילת המערכון נראית לילי שרון נכנסת
לחדר במלון, כשאחריה חולף נער־המעלית ובידו
ערימת מתנות. הוא מניח אותן על השולחן. לילי
לוקחת את הארנק שלה ונותנת דולר לנער
המעלית. אריק קופץ ממקומו, חוטף את הדולר
ואומר — וזה הקטע המקוצץ — ״לילי, מה
איתן־? זה כסף של העם היהודי!״

חקיין צפיר
פורת צינזר אתא רי ק
פורת חתך את הקטע הזה. מכיוון שזוהי
נקיטת עמדה בנושא השנוי־במחלוקת בציבור.
והרי מטרתה של התוכנית סי בהלמ סי ב ה היא
לברר, ולא להרגיז — אף לא חלק מן הציבור.

מאחורי המירקע

כד אחד והשטיפה שדן
ישיבת־בוקר סוערת. אחת מני רבות. היתה
השבוע במחלקת־החדשות בטלוויזיה.
קרפין, עורך מבס מתח ביקורת קשה על הכתבים,
כשהוא משתמש במילים בוטות.
קרפין תקף את תמר מורו ,.כתבת הטלוויזיה
לענייני העם היהודי. הוא כעס על כך
שמורג לא הביאה את הידיעה. שפורסמה באותו
הבוקר בעיתון דבר מפי השר ירסקה •טפירא,
שבה נאמר שהפלאשים ישוכנו בהתנחלויות.
מורג ניסתה להסביר לקרפין שהידיעה מצוצה
מהאצבע. אך הוא התרצה רק אהרי ששר־הקלי־טה.
יעקב צור. הודיע שאין בידיעה זו ממש.
אחר־כך פנה קרפין לישראל ם.1ל, הכתב
המדיני של הטלוויזיה, וביקש ממנו לבוא למחרת
לעבודה. סגל הסביר לו שהוא עסוק, מכיוון
שעליו לקחת את ילדיו למסיבת־הנוכה. קרפין
ענה :״גם אני יכול לקחת את ילדי למסיבה ולהתחפף
מהעבודה!״
הבא בתור היה מיטה שלונסקי. הכתב
הצבאי. שלונסקי היה אמור להביא את אביגדור
ו״יאנוש״ו בן־גל לראיון באולפן. אך ברגע האחרון
נראה היה שיאנוש נעלם, ואי־אפשר היה למצוא
אותו. קרפין צרח על שלונסקי. ואמר לו שיפטר
אותו מעבודתו. לבסוף נמצא יאנוש האבוד.
ושלונסקי לא פוטר.
כתבים במחלקת־החרשות בטלוויזיה אומרים
שקרפין מגלה. לאחרונה, כנראה בגלל משבר־הצלמים.
אותות של חוסר־סבלנות, והוא חוזר
ומטיח מילים קשות בחברי־המערכת. אבל הוא
מטיח אותם בעיקר בכתבים החדשים. ומשתדל
שלא לריב עם הכתבים הוותיקים. ליותר ויותר
כתבים נמאסה התנהגותו של קרפין. ובעיקר
איומי־ההתפטרות יבלו. החוזרים על עצמם לעיתים
תכופות.

מיכאל

העולם הזה 2470

בניין־הטלוויזיה רועש וגועש בשבועות האחרונים
בגלל פיטורי התחקירנים, שהם עובדי
ש״ת. ובגלל פיטורי העובדים לפי חוזים מיוחדים.
המגמה היא להעביר מפיקים ועובדים בכירים
אחרים למישרותיהם הפנויות של התחקירנים.
בינתיים מחלקת־התוכניות גוססת.
אבל דווקא עכשיו, בתקופה כל־כך סוערת,
יצא צביקה שפירא, מנהל המחלקה. לחופשה.
מחליף אותו אילץ גויטין, שהוא מנהל מחל־קת־הדראמה,
אך אינו יכול להחליט על נושאים
עקרוניים של העברת עובדים ממישרה למישרה.

בתוככי הרשות
הפסקה דהרגעת הרוחות
הוועד־המנהל של רשות־השידור החליט לפני
שבוע שהמיכרז על מישרת מנהל־הטלוויזיה
יהיה פנימי וחיצוני בעת ובעונה אחת (ראה
להלן) .הדיון שקדם להחלטה היה סוער, ובו
הוחלפו צעקות בין חלק מחברי הוועד לבין
אורי סדרת, המנכ״ל. בשלב מסוים של הצעקות
החליטו הצדדים שהם מגזימים, והגיעו למסקנה
שכדאי לקחת הפסקה קצרה להרגעת
הרוחות.
ה ה חל ט 1ול;תקבלולבם וו 7רו 1דן ולו ת. מיכה
ינץ, יו״ר הוועד המנהל. היה היחיד שהתנגד
להצעה זו.
יש הרואים בהחלטה ניגוד חמור להוראות
תקשי״ר עובדי־המדינה, והלק מן העובדים
בטלוויזיה קיוו שרפיק חלבי, יו״ר ועד עובדי־עיתונות־הפקה,
יתנגד להחלטה, בעיקר משום
שהיא צריכה לקבל את אישור ועד־העובדים.
עובדים אלה טענו שחלבי אינו מתנגד מכיוון
שהוא תומכו של דן שילץ, ולכן יש לו אינטרס
שהמיכרז יהיה חיצוני.
חלבי מסביר שאין לו עמדה בעניין מנהל-
הטלוויזיה, ואינו חוישב שהוועד צריך להתעסק
בנושא זה. הוא גם הבהיר שלא נפגש עם שילון
בעניין מישרת המנהל, ולא דיבר איתו כבר כמה
חודשים.
מיכה ינון, יו״ר הועד־המנהל, שלח מיכתב
ליצחק אלון, יו״ר הוועד הארצי של העיתונאים,
וקיווה שהוא יפעל בעניין זה ויתנגד להחלטת
הוועד־המנהל. ייתכן שבימים הקרובים
יפעלו שני ועדים אלה ויתנגדו להחלטה.
חוגים פוליטיים מתעקשים, לעומת זאת,
שעניין בחירת מנהל־הטלוויזיה ייקבע רק בחלונות
הגבוהים של ממשלת־האחדות, שם נאמר
כי הליכוד הציע למערך שיקהו את מישרת
מנהל־הטלוויזיה, ובתמורה יקבל הליכוד את
מישרת יו״ר הוועד־המנהל. המערך דחה את
ההצעה על הסף, בעיקר בגלל העובדה שכדי
להחליף את יו״ר הוועד צריך לשנות את חוק
רשות־השידור.

פיטורים תמורת יבין
המילחמה בין כמה מחברי הוועד־המנהל לבין
אורי פורת, מנכ״ל רשות־השידור, נמשכת
במלוא המרץ. יש אומרים שהרקע העיקרי למיל-
חמה הוא בחירת מנהל־הטלוויזיה, ולכן קיימים
חיכוכים רבים.
השבוע הגיעו הדברים לשיאים חדשים. נתן
ברון, חבר־הוועד(ליכוד) אמר לאורי פורת :״תן
לי 50 מפוטרים ברשות. ואתן לך את חיים יבין
כמנהל־הטלוויזיה!״ חלק מאנשי־הליכוד בוועד
מתנגדים לבחירתו של יבין כמנהל בגלל — כך
רפול ביקש אורו הטלווידה הישראלית דיווחה השבוע
בהרחבה על ביקור הירוקים במישכן הכנסת,
ועל הסערה שהתעוררה שט הצילומים,
שהופיעו על המירקע בארץ, לא היו צילומים
של הטלוויזיה הישראלית, אלא צילומי־לוויץ
שצולמו בארץ על־ידי הצלם אלי
פסטמן, נשלחו לרשוודהשירור האירופית,
וזו שלחה אותם בלוויין לכל מנוייה.
שלמה הילל, יושב־ראש המסת, אסר על
הסדרנים להדליק את האור באולם. צוות
הטלוויזיה הישראלית עובד, עדיין, במצ־למות־פילס
מיושנות, ואינו מסוגל לצלם
בתאורה חל שת מצלמות אלקטרוניות יכולות
לצלם בתנאים כאלה.
בבוקר. כשהיה בחד שהירוקים יבואו
לבקר במליאה, הודיעו חברי־המסת של
תנועת־התחייה לאנשי־התיקשורת הרבים
שהמתינו, כי הם מתכננים להניף שלטים נגד
הירוקים. מנשה ת, כתב־הטלוויזיה, הנד
אומרות השמועות — תמיכתו של פורת בו. פורת
הגיב בפורום סגור ואמר :״הוא רוצה להציע עיס־קה
של משאיות תמורת דם!״
ברון רצה בזמנו את מישרת יו״ר הוועד־המנהל.
כשהבין שהמישרה תנתן לאיש מיפלגתו
של זבולון המר. שר־החינוך הקודם, אמר :״אם
יטילו עלי את תפקיד המנכ״ל, אני אקבל את דין
התנועה!״
גם עמירם ניר (מערך) נתון בחיכוכים מת מידים
עם פורת. מנתחי כוחות שונים טוענים
שישנה קואליציה בוועד־המנהל בין ניר לברון,
כשמטרתם היא להתיש את פורת כדי שיתפטר
ואז. כך תיקוותס, לדיברי מקורות שונים. יתמנה
ברון כיו״ר הוועד וניר יקבל את מישרת המנכ״ל.
קשה להאמין שתוכנית כזאת היא בת־ביצוע,
במיוחד לאור העובדה שכדי להחליף את ינון
כיו״ר דרוש שינוי בסעיף בחוק רשות־השידור.
וזה אינו ריאלי.

ח״ב איתן
וחושך על פני המסת
ביר לאנשי-התחייה שאם לא ידליקו את
האורות במליאה, הוא לא יוכל לצלם את
מעשיהם של אנשי־התחייה. אחרי שטיקסו
עצה, הלך רפאל >״רפול׳) איתן אצל שלמה
הילל, הידר, וביקש ממנו להדליק את
האורות. הילל עמד בסירובו, לא נתן את
ההוראה ״ויהי אור׳ ,והטלוויזיה הישראלית
לא צילמה.
מם. שסיפור כספי רשות־השידור הוא כמו סיפור
כספי עיריית תל־אביב והם אינם מוכנים לתת
להם תקציב.
אבל אחרי שקמה כל הסערה הציבורית. התבררה
עובדה פשוטה שאיש לא טרח לבדוק אותה
קודם לכן: מישרד־האוצר משלם את משכורות
עובדי רשות־השידור כמו שהוא משלם את משכורותיהם
של כל עובדי־המדינה. הרשות גובה
•את האגרה ומעבירה את הכספים למישרד־האוצר.
והאוצר משלם משכורות לעובדים. מתברר שבאותו
היום שבו נמסרה ההודעה שאין משכורות.
היה בחשבון הרשות בבנק־הדואר סכום של
כמעט שני מיליארד שקל, כשסך כל המשכורות
הוא מיליארד וחצי שקל.
חוץ מזה יש לרשות גרעון של מיליארד וחצי
שקלים. כספים שהיא חייבת לספקים ולנותני־שירותים
למיניהם.
מכיוון שמשכורות יש, נשארה שאלת אתת

הבטיח וקיים
דוד מנע, חבר מליאת רשות־השידור (ליכוד)
.הודיע שאם יחליט הוועד־המנהל כי המיכרז
על מישרת מנהל־הטלוויזיה יהיה פנימי וחיצוני
ביחד. הוא יעתור לבג״ץ בבקשה לבטל את ההחלטה.
השבוע
עתר מנע לבג״ץ, והוא ממתין להחלטתו.
מנע מסתמך על חוק רשות־השידור. ועל
תקשי״ר עובדי־המדינה, שלפיהם יהיה קודם כל
המיכרז פנימי. ורק אחר־כך. אם לא נמצא מועמד
מתאים. תוכל ועדת־המיכרזים להוציא את ה־מיכרז
למועמדים חיצוניים.

את הכסף!
כותרות גדולות בעיתונות היומית זעקו השבוע
כי לרשות־השידור אין כסף לשלם משכורות
לעובדיה. אנשי־ציבור שונים הזדעקו. חלקם
בדאגה וחלקם בשימחה לאיד. יצחק נבון. שר־החינוך
והשר הממונה על רשות־השידור. רצה
להעלות את עניין המשכורות בישיבת הממשלה,
מישרד־האוצר הודיע כי לא יתמוך ברשות. ולא
יממן את גרעונותיה. פקידים באוצר חשבו. לתו־

״עלית״ נתנה נדבה

שידור ישיר של מישחק־הכדורסל נין מכבי תל-אביב לבין הקבוצה היוגוסלאווית סימנה־זאגרב,
שייערך השבוע ביוגוסלוויה, ניצל השבוע.
הטלוויזיה הישראלית פנתה ליוגוסלאווים וביקשה מהם לשדר את המישחק. סוכם
שהשידור יעלה 4000 דולר (מחיר זמן־לוויין, הוצאות־נסיעה ושהות של שדד) .סוכם עם
היוגוסלאווים שלא ישולמו זכויות־שידור, ובתמורה יוכלו היוגוסלאווים לשדר מהארץ את
מישחק־הגומלץ, גם בלי לשלם זכויוודשידור.
סיתאום הודיעו היוגוסלאווים שהם לא ישדרו מן הארץ. ולכן הם רוצים עור 3500 דולר
עבור זכויות-השידור.
הטלווידה הישראלית הודיעה שהיא יכולה לשלם רק אלף דולר, היוגוסלאווים סירבו
לסכום הזה, והשידור בוטל.
פינחס גולדשטיין, ח״כ הליברלים, שהוא גם יו״ר וערת-הספורט של הכנסת, שמע על
הסיפור וטילפן לטוביה סעד, מגהל־הטלוויזיה. סער אמר לו שאם הוא רוצה בשידור,
שידבר עם היוגוסלאווים, או שישיג את 2500 הדולרים החסרים.
גולדשטיין ניסה לדבר עם היוגוסלאווים, אך זה לא עזר. אז פנה לדויד מושביץ, מנעלי
עלית. חברה הנותנת חסות למישחקי מכבי תל־אביב, ואמר לו שאם עלית תיתן את הסכום
החסר, יוכלו לשדר את המישחק. מושביץ הסכים לתת את הסכום, בתנאי שהסיפור לא
יפורסם, ובתנאי שלא יפנו אליו עוד.

חבר־ועד ברון
להתיש א ת המנכ״ל
פתוחה: מי הפיץ את הידיעה שלא תהיינה
מ־שכורות?
לשונות רעות מן הצד השני. לא פהות עיקשות.
טוענות שמישהו בוועד־המנהל זרק את הידיעה
כדי להכפיש את שמו של המנכ״ל. כחלק
ממסע ארוך נגדו שמנהלים חלק מחברי־הוועד.

דא מנהר
יש מישהו, הקשור ברשות־השידור. שאינו
מתעסק בבחירת מנהל־הטלוויזיה.
מון, חבר הוועד־המנהל, מתעסק בדברים אחרים
לגמרי. הוא בעניין של\ — הערוץ השני ברשות־השידור.
ארמון
הכין מיסמך שבו הוא מפרט את
הצעותיו החדשניות לגבי הערוץ הנוסף. את
המיסמך הגיש לשר־התיקשורת ולשר־החינור.
שניהם. כר אמר, התעניינו מאוד בנושא.
ארמון טוען שאם עד 1986 לא יתחילו
בישראל לשדר בערוץ נוסף. יקהו אותו מישראל.
ובעיות תקציב? אין בעיה. אומר ארמון. דווקא
תוכניתו המהפכנית היא שתציל את הרשות ואת
התקציב.
מעניין איך.

דויד אד־

מתנה כל בוקר..
נדאג לספק את
540 ואנו
העיתו ת ^ משד חודשיים
בשעות הבוס ה ^ ס המוקדמות
שתמסור לנו לכתובת תמורת 8,280 שקל׳ע־^בלבד
(מחיר מוזל למתנה
במקום ^ 17,560^§8שקל) עם
העיתון הראשון ישלח כרטיס
ברכה ^ /ע ם פרטי שולח השי.

הורוסהוס

השאפתנות חסרת״המעצורים ולעתים אף
העצלות.
מדים בנימיני

סטורן בדלי
מכיוון הוא השליט השני במזל זה, הוא *
מוסיף יציבות למזל האוורירי. האדם יהיה *
חרוץ, אינדיבידואלי, דורש מעצמו ומאח־ *
רים באותה מידה. המוסר והיושר מנחים *
אותו. הוא אידיאליסט ומעונין לעזור לחבר *
ולהצליח בתפקיד ציבורי. הוא שאפתן ובעל *
יכולת לראות את הנולד -אך לכל תפקיד *
שיגיע, לא יעשה זאת על חשבון מישהו אחר* .
כשמוקרן רע במפה -הוא יפעל נגד *
החברה, יהיה עקשן, מתבודד ומופנם. קשה *
לשתף עמו פעולה. הוא שייך לטיפוסים *
שתמיד יודעים טוב מהאחרים וממררים *
את החיים למישפחתם ולסביבתם הקרובה* .

מזל החודש:

המזל שקיבל,
נעל מוחו,
את הקשיים
אם קיים מזל שנטל על עצמו או קיבל,
בעל כרחו, את הקשיים, הרי זה מזל גדי. לא
פעם הוזכר כאן הקשר שבין מזל גדי לכוכב
(שבתאי) סטורן, שהוא השולט במזל זה.
לכוכב סטורן השפעה חשובה ביותר ומיקומו
במפה האסטרולוגית מלמד על בעליו.
אדם שלסטורן אין מספיק השפעה עליו
יהיה ללא עמוד שידרה. כמו בית שנבנה
ללא יסודות. סטורן מסמל באסטרולוגיה
גבולות, תחומים ומיסגרות. הוא מזכיר לנו
את מיגבלות הזמן, ומאלץ אותנו לעבור
נסיונות קשים, או בלשון אחרת, חוויות
חינוכיות, המחשלות ומלמדות אותנו להתגבר.
החוויות המשמעותיות בחיים קשורות
למפגש של סטורן עם כוכבים אחרים. מכות
גורל, מחלות, אבידות בנפש, אכזבות, עוני.
זיקנה. אלה הדברים שההשגחה הועידה לנו
במידת״הדין. סטורן אינו מרחם. הוא עושה
חשבון נקי לשכר ועונש. מדובר על החיובי
והשלילי שבדין. לעתים יותר רחוקות
סטורן מעניק ברכות גדולות, אף אלה
קשורות בדרך כלל בנשיאת אחריות גדולה.

בעולם החיצוני נהוג לייחס לסטורן את
כל הקשיים, העיכובים, ההפסדים, קור.
זיקנה, מחלות כרוניות, עונשים ואנשים
זקנים. סטורן מסמל גם את העבר, המסורת,
בתים, בניה, רכוש, אדמה, חקלאות, ערכים
חברתיים ומוסכמות. בטבע הוא מסמל
אבנים וסלעים. בגוף -את השלד, העצמות,
השיניים, העור ובקיצור, המיסגרת של
האדם. כשסטורן ממוקם בצורה חיובית
במפה האסטרולוגית -זה מראה על אדם
אחראי, רציני, הנושא את נטל החיים
באהבה, נאמן, מוסרי, עמוק, בעל שליטה
עצמית וכוח־סבל. הוא יציב, מתמיד, חסכן
ומארגן טוב מאוד.
כשסטורן מוקרן בצורה שלילית, האדם
הוא צר״אופקים, מרובע, קמצן, רודף אחר
הדברים החומריים. הוא קודר, פסימי,
שתקן, מופנם, חסר״בטחון, קשוח וחסר-
רגישות: הוא נתפס בקלות לחשדנות,
קרירות ריגשית ופחד רדיפה.
כוכב שבתאי שוהה בכל מזל כשנתיים
וחצי בערן ובתקופה שהוא משפיע, האדם
חש מעוכב, עצוב ולא פעם סובל ממכות״•
גורל שונות, הגורמות לו לעשות את חשבון-
הנפש ולשנות דרכים שאינן מתאימות לו.
בשנה הקרובה כוכב סטורן עדיין שוהה
במזל עקרב וחשים זאת היטב העקרבים

והמזלות שיוצרים קרינה דיסהרמונית לעקרב,
דהיינו; שור, דלי ואריה. איך משפיע
סטורן על כל מזל ומזל* ישנם מזלות שלהם
הוא מתאים וישנם מזלות שאופיים מנוגד
לכוכב זה.

סטור! בגדי
כאן הוא במקומו ואם אינו יוצר קרינות
דיסהרמוניות, הוא מחזק תכונות חיוביות.

סטורן בדגים

זהו אחד מהמזלות הפחות מתאימים
לכוכב סטורן. אופיו של המזל מנוגד לכוכב
וגם כאשר הוא מוקרן טוב התוצאות אינן
מביאות להישגים גדולים, שכן יסוד האש־ליה
מבלבל את היוצרות. למרות שלאדם יש
שאיפות חזקות ורצון להגיע לכלל הכרה הוא
פוחד וחושש מהצלחה. הוא מעדיף להסתגר,
להתרחק ולהתבודד. הוא פוחד ממאבקים
ומעדיף לוותר, להסתגל או לבטא את עצמו

הטלה מרגיש בנוח -כוח מול ח;
תאומים -לועג להישגים של האחרים;
הסרטן -הוא גם שאנתן וגם קמצן.
אדם בעל כושר אירגון טוב זוכה בהכרה
והערכה על עבודתו וכן יגיע רחוק בקאר-
יירה שלו. אפשר לסמוך עליו. הוא מסור
ונאמן וישר ואיש־מישפחה מובהק.
כשסטורן מוקרן רע -יופיע הקמצן
המחושב, החשדן הפסימי, בעל שגעון הר דיפה,
האגואיזם וחוסר״ההתחשבות בזולת

מאחורי הקלעים, לא בצורה ישירה ובולטת *

מדי.
כשמוקרן רע -האדם ירגיש את עצמו *
מסכן ואומלל, חסר־ביטחון ויישען על האח־ *
רים. תמיד מתלונן ומבקר את הסביבה אינו :
מרוצה ואינו מעז לבצע את מחשבותיו ו־ *
(המשך בעמוד * )42
רעיונותיו.

עניינים מקצועיים יטרידו אתכם בעיקר
ב״ 2וב־נ לחודש. התערבות של אדם
הרוחש לכם ידידות
תביא לפתרון זמני של
הבעיות, מדובר על ה״4
לחודש. ה־ 8לחודש
עשוי להיות ציון״דרך
לתקופה חדשה בתחום
הרומנטי. פגישה מיק-
רית תביא להתלהבות
ו 2במרס -
20באפ רי ל
עצומה, אולם קשיים
לא מעטים יעמדו בדרך
ולא יהיה קל להגשים
את הרצונות. בתחום הכספי המצב מאוד
רגיש. כדאי לשמור כעת על המצב הקיים.

השבוע ייפתח במצב־רוח לא קל. מדובר
בעיקר על ה־ 2וה־ג לחודש. הבטחות
שהובטחו אינן מתף
פףי * 8מ ׳11
קיימות וזה מביא ל׳

תיסכוליס. ב־ 6וב־7
לחודש יהיה הרבה יותר
נעים. בעיקר בתחום
הרומנטי. שיחות טלפון,
מכתבים ובכלל, בשורות
נעימות יגיעו באותם
ימים. קשר שהתנתק
עשוי להתחדש, אזרק
לתקופה קצרה. בני
מזל דגים מחפשים את חברתכם. היו
זהירים. ואל תמהרו לגלות להם סודות.

בתחום המקצועי מתחילה תקופה חשובה.
הזדמנויות להוכיח את עצמכם ולפעול
בצורה עצמאית ללא
התלבטויות. התנהגות
הססנית וחוסר-בטחון
יביאו לתוצאות לא טובות.
ה״ 2וה־ג לחודש
חשובים במיוחד מבחינה
זו, למרות שאלה
יהיו הימים המעייפים
^ ; 1111׳
ביותר השבוע. ב־ 8לחודש
קיימת סכנה
בדרכים. עדיף לדחות
כל נסיעה או להעזר ברכב ציבורי. סכום
כסף עשוי להגיע ב״ 6או ב 7-לחודש.

החודש עליכם לנצל את האפשרויות הטובות
שייקרו על דרככם. זה הזמן להציע חברות
או אפילו נישואים. קשרים
ישנים ומסובכים
עומדים להסתיים וכבר
אפשר להתחיל בקשר
חדש ובריא יותר. נסיעה
לחו״ל עומדת על הפרק.
גם אם תצטרכו לדחותה,
טוב לתכנן אותה
21 בי וני ־
כעת, בשטח הלימודים,
20 ביו לי
המצב יותר משביע-
רצון. תלמידים יוכלו
להצטיין כעת. גם במישפטים, או בדיונים על
פרידות וגירושים, ידכם תהיה על העליונה.

השבוע עדיין תהיו עסוקים למעלה מן
הרגיל. לקחתם על עצמכם קצת יותר ממה
שאתם מסוגלים להספיק.
ה־ 2וה 3-לחודש
קשים. יהיה עליכם
לגלות עירנות, יש נטיה
להיפגע מתאונות קט נות
הגגרמות מחוסר
תשומת-לב. ה״ 4וה־5
יהיו מהנים, בעיקר בגלל
הפתעה, שמכינים
לכם ידידים שמאוד
מעוניינים בקידומכם.
ה 6-וה 7-לחודש מעייפים ואתם נוטים
לחלות. נסו להרבות במנוחה ושינה.

השבוע יהיה עליכם לנצל היטב את מצב
הכוכבים. המפה כולה לטובתכם. ויהיה חבל
לא ליהנות מההזז־מ־נויווב
נסיעות, ביקורים
ויציאה מהשיגרה באים
בחשבון ויוסיפו לכם
הנאה. אהבות חדשות
עומדות להתחיל. יהיה
עליכם לשנות מעט את
התנהגותכם ואת דפו־סי־המחשבה.
התאהבויות
פתאומיות עשויות
להשאיר אתכם במצב
של מבוכה, אם לא תכינו את עצמכם
למיקרים כאלה. הזהרו בענייני הבריאות.

השבוע יהיה עליכם לגייס יותר זמן.
המשפחה תהיה זקוקה לעזרתכם. מישהו
עלול לא להרגיש טוב
או להיות עסוק בענ יינים
שאין לו שליטה
עליהם. בשורות לא
נעימות עלולות להגיע
ב 2-או ב־ 3לחודש. ה״4
וה־ 5מתאימים במיוחד
לנסיעות. פגישה מיק-
061350201

רית בנסיעה או במקום,
שבו אינכם מבקרים
בדרך כלל, תביא לקשר
חדש, אולם מחר וסודי. ה־ 8או ה 9-לחודש
עלולים לסגד אתכם בגלל הדיבורים.

בתקופה זו טוב לצאת יותר מהבית ולתכנן
יותר נסיעות ופגישות עם חברים מן העבר.
ה־ 2וה־נ עלולים לערב
אתכם בסיכסוך. תוכלו
להוציא א ת עצמכם
על־ידי שתיקה וחוסר-
תגובה. ה־ 6וה 7-לחודש
יהיו מפתיעים, בעיקר
בגלל קשרים או הצעות
הקשורות לארצות אחרות.
ב־ 8וב־ 9לחודש <>ם>זו^נ> 1ו ג ^
אתם עלולים להסתבך
בבעיה הקשורה לתחום
המקצועי. נסו להעביר את זה למי שיש לו
סמכות, ואל תקחו על עצמכם שום אחריות.

התחום הכספי מעסיק אתכם בתקופה זו.
יש רצון לרכוש חפצים חדשים לבית או
ביגוד. רצוי לנסות ו-
לחסוך ובשום אופן לא
לסמוך על המזל. ה4-
וה״ 5לחודש יהיו טובים
מהבחינה הרומנטית.
בני מזל תאומים
ומאזניים מעוג-
יינים בקשר. ייתכן שיהיה
עליכם לקחת את
היוזמה. ב״ 6או ב•7-
לחודש אתם עלולים
לאבד מפתחות חשובים. אולי כדאי להכין
מפתחות רזרביים. יש לשים לב לכל פרש.

100

בתקופה זו אתם אמורים ממש ליהנות
מהחיים כמעט כל דבר שבו אתם נוגעים -
מצליח. שלא כהרגלכם
הכוכבים מפנקים אתכם
ומאפשרים להתחיל
בקשרים חדשים עיניים
רבות מופנות כלפיכם
שימו לב למה שקורה הקרובה בסביבתכם
דווקא. ייתכן שזה הזמן־
21בדצמבר ־
להתחיל בקשר שנראה
19 בינו א ר
קודם בלתי אפשרי. בני
מזל דגים יקסמו לכם
במיוחד בחודש הקרוב. זה יביא אתכם
להתלבטויות. ועלול להביא גם לסיכסוך.

לקשיים הכספיים המציקים לכם בזמן
האחרון יימצא פתרון. נסיעה, פגישה או
שיחה שתשוחחו ב־4
או ב־ 5לחודש תבהיר
לכם דברים חשובים
ותתן לכם הזדמנות
לשפר את המצב. ב תחום
המקצועי, אתם
עלולים להסתכסך ב6-
או ב״ 7לחודש. יהיה
20בינואר -
עליכם להיות בעימות
18בפב רו א ר
עם הבוס או עם מישהו
שיש לו סמכות. היו
זהירים, התנהגות אימפולסיבית לא רצויה
בתקופה זו. ה־ 6וה 7-מבטיחים במיוחד.

השבוע תוכלו ליהנות מהיכרויות חדשות
וישנות. ידידים יעזרו לכם לפתור בעיה
שהציקה לכם במיוחד
בזמן האחרון. בשטח
הרומנטי עומד להיפתח
חודש משמעותי חשוב
ומיוחד. סיכסוכים ואי-
הבנות יש לפתור סיד.
כדאי לקחת יוזמה
ולשוחח בגלוי. חשוב
19בפב רו א ר ־
שתתנו אמון בדברים
20במרס
שאומרים לכם אנשים
הקרובים לכם. ה־6
וה־ 7לחודש יהיו מלהיבים מאוד אבל ייתכן
מצב-רוח לא כל כך טוב, ב־ 8לחודש.

ן ניס

! ,אנילה ולגימה ליד האח בנכרשמויהו
ער קושי־הבימה ומסיבה במיזמן וסרט וודו סרט

||ן ך 1השחקנית והזמרת שרי
1111 צוריאל שתתה גביע משקה,
אחרי שנגמר הפסטיבל. צורי־ 1
אל גם מופיעה ברחוב ההפתעות.

ך ל 11 \ 1יי ך 1ך 1אילנה אביטל, אשתו של שלמה צח,
1111 1 1\ 1 1חובקת את אילנית, אשתו לשעבר
של צח, אחר שהשתיים הופיעו בפסטיגל. יגאל בשן.
,וכוס משקה בידו, הוא החוגג האמיתי -

הוא זכה במקום הראשון, בשירו ציגלה ביגלה בום.
את המסיבה יזמה אילנית, והיא היתה על טהרת
השמעת מוסיקה ואכילת גבינות ושאר מטעמים,
שהוכנו על־ידי המארחת כשבעלה עוזר לה בהגשה.

הזמרת, מסתירה את פניה בכוס המשקה
שבידה. יושב לידה הזמר
בועז שרעבי, המחבק את אשתו, שהיא בחודשי הריון
מתקדמים. שרעבי הקשיב רוב הערב לתקליטו החדש

שהושמע לבקשתם של הזמרים המוזמנים, כך שלא
רק היה נוכח, אלא בחלל החדר הידהד גם קולו.
למטה: הזמר הוותיק אושיק לוי ולידו מנחה ה־פסטיגל,
השחקן מוני מישנוב (לבוש בסוודר שחור).

ורדה טלמוו

ציירת רחובו
דמויות ריאלי
למסיבה של הסרט הכלה, כשעל ראשה נ
לובשת מעיל־פרווה. היא לא הורידה א!
מסיבה בשבוע של חנוכה מילאו ילדים את האז!
ה תרבו ת בתל־אביב יחד עם הוריהם. הסיבה:
בחלק הראשון ביצעו את השירים האמנים ובי
ילדים, שהוריהם חושבים שהם די מוכשרים וו
קרשי־הבימה. ובהפסקות הנעימו להקות מחול

11ך 1ח טהר-לב התמלילן, מח ו
! זיק בבנו, אחר ששירו,
לא נעצור, אותו שרה ירדנה ארזי
זכה במקום הראשון בפסטיבל.

ויקי גר

כנר קצ1ץ

ח11

בכפר שמריהו. בביתה של הזמרת
אילנית, חגגו עורכי ומשתתפי הפס־טיגל
את סיום השבוע הקשה שעבר
עליהם בחג־החנוכה.
הזמרת אילנית הרימה טלפון לכל
אלה שהשתתפו ועמלו בפסטיגל וערכה
להם מסיבה בביתה, ליה האח.
כשחלקם יושבים על הריצפה, וכולם
שותים יין, אוכלים גבינות, כבר קצוץ.
עוגה לסיום וגם לוגמים כוס קפה.
כך נפררו אמני־הילרים משנת
1984 והחלו בתכנון הפסטיגל הבא.

בפסטיבל, הנערך מדי שנה, מופיעים
והמבוגרים שלוש פעמים ביום. משך כל הופעז
שלאמני הפסטיבל לא היה זמן למסיבות, והם>

\ | ך הזמר, הינחה את פסטיבל שירי״הילדים, יחד עם רבקה
- 1111 מיכאלי. הוא גם ביצע שיר, שנושאו הוא כסף. זה היה
אקטואלי, אבל לא שיין לילדים. בתצלום מניח גוב את ראשו על אחת
מהבובות, שהיו חלק מהתפאורה של הבימה, ואחר״נך הלך הביתה.

הקרות רכרות הוויכוחים סביב הסרט בנות של
הכימאי נדב לויתן רק החלו. כי הסרט
הושלם, אך הכסף לשחקנים לא שולם
במלואו. אבל השבוע הקרינו בסינמטק
התל־אביבי סרט אחר שלו, את הסרט
הכלה, שצילומיו הסתיימו בקיץ, והוא
הושלם בלונדון. הסרט דובר אנגלית
ומפיקו, יעקב קוצקי, יושב בלום
אנג׳לס ומתכוון למכור אותו. וזאת
אולי ההקלה היחידה שיש היום לנדב
לויתן, העוסק בפתרון הבעיות שיש לו.
אחרי ההקרנה הלכו כל משתתפי
הסרט, הישראלים בלבר, כי הזרים כבר
מזמן עזבו את הארץ, ואורחיהם,
לשתות לכבוד הסרט בבר פריבילז׳.

תית, המציירת
סטיות, הופיעה
:ובע״פרווה והיא
ז הכובע למרות

משה אלפסי

הוא איש״מחשבים, שישב עד לפני שלושה
שבועות באמריקה. הוא חזר לארץ עם חברתו
לחיים, הקולנוענית שרון הראל, מי שהיתה חברתו של בימאי״הסרטים
אבי נשר. אלפסי יפתח בארץ חברה, שנושאה האינטליגנציה של האדם.

החום והצפיפות בפאב. לחלק מהנוכחים גם היה כוח
לפרוש לרחבת־הריקודים ולחולל והסרט עצמו יעלה
לאקרנים בארץ רק בעוד חודשים מיספר, כי בינתיים
מנסים המפיקים למכור אותו לחו״ל, כי הוא דובר אנגלית.

ברי מסיבה
^גדול של היכל
פסטיבל לילדים.
זלק השני הופיעו
וצים שיכבשו את
זאמנים הצעירים
; הוא שעתיים. רק
לרכו מסיבה קטנה

בסיום הפסטיבל, ליד חדרי־ההלבשה של האמנים, במזנון הקטן
של ההיכל.
מארגני הפסטיבל הכינו וופלים, בייגל׳ה וחטיפים. אחרי כוס
משקה, נטלו המשתתפים בער קטן ליד, התנשקו, איחלו שנה
טובה ופרשו לבתיהם.
הזמר חיים משה היה קצת זועם, כי לא נתנו להוריו לראות
אותו מופיע. הזמרים האחרים החליטו שלא יבואו למסיבה הגדולה
במלון דן אבל את כולם יראו בטלוויזיה, שצילמה את האירוע
ותקרין אותו לילדים שלא היו בהיכל־התרבות.

ךןךוךו \ ך * ך | 1הזמרת (שהיא גם אשתו של קריין גלי־צודל וערב
| 1 1 / 11 1 1 111 חדש, רפי רשף) ,מחבקת את הזמרת ירדנה ארזי,
שזכתה במקום הראשון בפסטיבל הילדים, בשירה ל א נעצור. אחרי ההופעה

התחבקה ארזי עם כולם, חילקה חתימות והמשיכה לרוץ לקדם־אירוויזיון.

מאירה אלבושטייו״^״־ז־״
ימין) של הזמרת חוה אלברשטיין מסתכלת על אימה
ועל הבימאי נדב לויתן. מאירה דומה דמיון מפתיע

ןדך 11י ך יוון השחקנית המתולתלת ואשתו
#1 1| /ן 1ן של אסי דיין, מתחבקת עם חלי
גולדברג, השחקנית ודוגמנית הצילום היפהפיה. שתי הן
הופיעו בסרט אחר של הבימאי לויתן, בנות. הסרט

לאימה וכבר הספיקה להופיע בטלוויזיה, יחד עם
אימה, כשהיא שרה ומציגה. לויתן ראה את הסרט לא
יחד עם כל קהל המוזמנים. הוא העדיף לשבת ביציע
לבדי• ובן ראה בפעם הראשונה את הסרט גמור.

הזה הושלם אומנם, אן את הכסף, עבור מישחקן בו,
לא קיבלו השתיים. וכפי שהן נראות אין להן כנראה
שום תלונות בנידון. להיפך, הן מפרגנות למפיק ולמשקיעים,
וגם לבימאי, שלא בא למסיבה של סירטו.

ציפי מנ שה 11

הג״נס, הבגד העולמי, הבו ו בגו
ראומ ורבגד ד3ר המישכחו־ו:
גבוים וגם נשים, זקנים וצעיוים,
שמנים ורזים, נשים הוות וירדים

ת ח בד ג׳ינס (סטון ווש) של רונלד
1111 ^ 1 1 1 1 /1ששון. אלה הס מכנסי־ג׳ינס

תכולים, שפס אדום עובר לצידם. את המראה הגינסי

^ מי שאין ג׳ינס בארון, שיקום! אף
/אחד לא קם, מפני שלכל אחד יש
ג׳ינס. ומי שעדיין לא יודע — מקור
הג׳ינס הוא במאה הקודמת בארצות־הברית.
המציא אותו יהודי בשם לוי
שטראוס (ומכאן שמו של הג׳ינס
המפורסם ביותר, ליוויייס — באנגלית,
של לוי) חזק באופן מיוחד, לא
נקרע ויכול היה להכיל בכיסיו כלי־עבודה
רבים ומטילי־זהב כבדים.
מכנסי הג׳ינס הכחולים האלה עמדו
בתנאי העבודה הקשה, בכביסות רבות

משלימה חולצה ספורטיבית תואמת. המגפיים
בתצלום הן מעור ובד קנווס, אבל ניתן להשיג גם
מגפי ג׳ינס, באותה מתכונת, ואפילו גרבי ג׳ינס.

ולא התבלו. לארץ הגיע הג׳ינס
בתחילת שנות הששים. הוא היה בגד
יקר ויוקרתי בעיקר לבני הטפש
עשרה. אלה היו מכנסי ג׳ינס כחולים־
כהים, קשים ועבים ופיסת־עור על
הכיס האחורי הכריזה על שם היצרן.
זוג מכנסי־ג׳ינס. צרים, צמודים.
הדוקים ומבליטים. חולצה גברית חלקה
או.משובצת. נעלי־התעמלות או
סניקרס היו מספיקים אז כדי להרביץ
הופעה במסיבת ערב ששי, כשתסרוקת
לפי אופנת אלביס פרסלי, בשיער

משוח בשמן, עשתה כל צעיר לחתיך.
גם בנות, בעיקר הדקיקות, התחתכו
במכנסי הג׳ינס הכחולים המיובאים.

ניס עבודה

היום 20 ,שנה יותר מאוחר, הפך
רבות, שעובר הבד, הנמכר לצרכן כשהג׳ינס
הבינלאומי לבגד לאומי, בגד י הוא גמיש ונוח.
ליום־יום ולכל שעות היום. לקיץ,
וג׳ינס גם לא בא יותר רק בכחול.
לחורף ולכל עונות השנה. גברים
מכנסי ג׳ינס צבועים — אדומים,
ונשים לובשים אותו בצאתם לעבודה.
צהובים, ירוקים, בטורקיז ובוורוד.
הוא החלק התחתון של התלבושת
ושעה שפעם, כדי להשיג אפקט של
האחידה. וגם בערב משלים מכנס ג׳ינס
ג׳ינס משופשף, היו משרים במים
אופנתי, עם חולצת משי או ז׳ורז׳ט,
ומשפשפים באבן עד כלות הנשמה
ז׳קט־צמר, נעלי עקב גבוהות או מגוהידיים,
היום אפשר להשיג את הג׳ינס
פיים יפות את ההופעה הצעירה, השומשופשף(שמו
הלועזי הוא ס טון ווש ).
בבה והאופנתית.
חברות־האופנה עושות את העבודה
למי יש היום רק מכנס ג׳ינס אחד?
והתוצאה היא ג׳ינס תכלת־בהיר
לאף אחד. הג׳ינס של היום גם איננו
ומשופשף.
הג׳ינס של פעם. לא מבחינת סוג הבד
אחרי שריככו. שיפשפו וצבעו את
ולא בדוגמתו. היום ניתן למצוא מכנסי
הג׳ינס מגיע לו ש־גם •קמטו או־

ג׳ינס בכל הווריאציות. הבד עצמו רך
ביותר, נעים למגע וללבישה וזאת
בעקבות העיבוד המיוחד, של כביסות

מכנסי גיינס בגזרת יוני סקס.
סימון המכנסיים מז כיר
את מקורו של הג׳ינס, נ שהניסים הגדולים

תו עד כדי כך שגם מי שרוצה
ויתאמץ לגהץ אותו, לא יצליח. וזה
החידוש של מעצבי הג׳ינס לחורף 85׳.

שימשו את כורי-הזהב לנשיאת כלי־העבודה שלהם
ומטילי״הזהב. מימין: חצאית ג׳ינס מיני־מיני, חולצת
גיינס ככחול״כהה עם שרוולים הניתנים להפרדה.

למה מקומט? ככה מקומט! אם ישנם
בדי כותנה ומשי מקומט, מדוע׳שלא
יהיה ג׳ינס מקומט? זה יפה, אופנתי,
חדשני ועכשווי.
וכדאי לזכור, כי כאשר מדובר
בג׳ינס, לא מדובר רק במכנסיים.
מדובר גם בז׳קטים, ווסטים, חולצות,
חצאיות, שורטסים, שמלות, מעילים,
תיקים ואפילו בנעלי־ספורט מג׳ינס.
בארץ מתמחות כמה חברות־אופנה

בייצור בגדי ג׳ינס, בעיקר מכנסיים.
בליוויי׳ס מעצבים מכנסי ג׳ינס בסגנון
היוניסקס, בגזרה קלאסית ובגזרות
רחבות, אופנתיות יותר. את בד הג׳ינס
מנצלים בליוויייס גם לסדרת ״בגדי׳עבודה״
,מכנסי ג׳ינס זרוקים, אוברולים
בעלי אבזמי־מתכת, חולצות,
שכפצים וז׳קטים קצרים וארוכים,
כשהמחירים נעים מ־ 30 ועד 55 דולר.

שלום תנעמי. בעל חבית רונלד

| 1ו 1״ ך 1ך? 1 :המראה הצעיר לאם ולבן. הכיסים
האחוריים של המכנסיים מודגשים 41 בצבעי כחול״לבן. אין טוב מאשר להלביש ילד פרוע
171ן | 71ח 1הלהיט של החורף: הבד עובר תהליך מיוחד של קימוט
וגם אם רוצים לגהצו הוא מסרב. הבד קל, נעים ורך,
ומעצבים ממנו הכל -חולצות, מכנסיים, זיקטים, חצאיות ושמלות.

11*11*111*171־ 1צר״צר והדוק-הדוק, מכנסיים מקווקווים ומפוספסים
בכחול ותכלת בהיר של רונלד ששון. אין ספק שהם
מרזים את הרזות עוד יותר והפיגורה השדופה מתגלית במלוא הדרה.

במכנסי ג׳ינס כאלה, בהם הוא יכול להתרוצץ, לשחק
וגם להתלכלך. הבד חזק מאוד, עמיד בכביסות
רבות והוא באמת מתאים ביותר לילדים שובבים.

המינים. כשאת עיצובם חמקור־ הוא
מקבל מהברת־האם בדרום־אפריקה
והמבחר גדול ועשיר — ג׳ינסים צרים
בגזרה הקלאסית. גיינס מבד מפוספס
ולהיט העונה. ג״נס מקומט, בגווני
סהול־בהיר וכחול־כהה. הבד נעים וקל
יותר מבר הג׳ינס הרגיל. אצל רונלד
ששון גם מציעים לילדים ולילדות את
אותם הדגמים כמו לאמא ואבא. כדי
שיתלבשו וירגיישו כמו הגדולים.

אתי קרן מעצבת גם היא מכנסי
ג׳ינס גדולים, במראה הרחב. אלה
דגמים המתאימים לו ולה, והם מסתירים
את הגזרה המקורית סך שע־גלגלה
או דקיקה נראית בהם גם כן
טוב.
גם שוק הכרמל בתל־אביב משופע
בבגדי ג׳ינס לילדים ולמבוגרים.
המבחר הוא רב והמחירים סבירים.
החברות המייצרות אותם אינן תמיד
ידועות. אבל שם לא משלמים עבור
מוניטין.
האופנאים מייצרים מבד הג׳ינס גם
דגמים לנשים בלבד — חצאיות צרות,
באורך מיני או מידי. שמלות בסגנון
השמידה, המתאימה גם לנשים בהריון
(קונים, במקרה זה, מידה י או שתיים
ינתר גדולה, לפי גודל הבטן) .וכך תהיה
אשה הרה, הלובשת סוודר גולף או
צעיף מתחת לשמלת השמידה ובאביב
— כלום, באופנה גם בעת הריונה.

ךןך11ך! מכנסי ג׳ינס של ליווייס בגיזרת חצי באגי עם חולצת פלאנל
^ 1111 משובצת באדום־כחול״לבן, בסגנון המערב הפרוע. פעם היו
הג׳ינס טאבו בהרבה מקומות. היום הם מהווים את סמל החתיכיות.

פקאסו של 710167
הבימאי סם פקינפה חי
מחוץ לחקונתו ומת
טדם זמנו. הוא; היה
נביא האלימות- 1
אקדוחן בעידו החלל

םינ* א י =י י .=:ך
רי קו דבלטמח רי ד

כי בלב מידבר או שממה, הרחק מבתי־המשפט.
בעולם שרק מעטים בו יודעם
קרוא וכתוב, אין ערך לקונסטיטוציה.
אבל ־ש ערך אבסולוטי למוסר.
הנקב של הכדור. מה הפלא ש־דאסטין
הופמן, שהופיע בסרטו, כלבי
הקש. כינה את פקינפה ״אדם שחי
מחוץ לתקופתו, אקדוחן בעידן החלל״?
אכן, נדמה כאילו כל גיבוריו היו

פטרה סטיבנם :

** בארדם ס״באלאדה על קייפל הוני׳

אמבט אחרון במערב הפרוע

ה תפ ר צויו ת הז ע ם האנו שי

כאלה: שני האקדוחנים המזדקנים
ב א קד חי ם א חרי הצהריים. השודדים
בחבור ת הפראיים. קייבל הוג,
שחי ממכירת מים לסוסים של כרב־רות־הדואר.
המוצא עצמו מיותר ביום
שמתחילות לנסוע מכוניות. ג׳וניור
בונר. שממשיך להיאבק עם שוורים
בזירת הרודיאו בעידן שבו הכל נוסעים
בקאדילקים.
סרטיו של פקינפה ניחנו תמיד
במידה עצומה של אלימות. אותה הביא
לדרגה עליונה של סגנון. עד כדי כך
שכונה ״פיקאסו של האלימות״ .הוא
רטן וטען שאינו מקבל את הכינוי. אם
הוא מראה את התפרצויות הזעם האנושי
ואת תוצאותיו הזוועתיות, זה רק
כרי להעמיד את האדם מול פני האלימות
הנוראה הנצורה בתוכו פנימה.
הוא היה מעריץ נלהב של האנתרו־פולג
רוברט אדרי ושל כתביו, וטען
שסרטיו שואפים להעמיד את הצופה
מול מלוא הכיעור השוכן בו פנימה.
״הטלויזיה הקהתה את חושינו עד כדי
כך שעוד הרוג אחד אינו עושה רושם
על איש. אבל פעם אחת כדאי היה
שנראה מקרוב את הנקב שמשאיר

ך* פ פקינפה היה אחרון ענקי
^ המערבון. עם מותו. בסוף השבוע
שעור. נחתמה סופית תקופת זוהר של
הוליווד. מת סגנון קולנועי שיהיה אחד
י!.מלים הבולטים ביותר שיל התרבות
שהשפיע החוף המערבי של ארצות־

הברית על העולם כולו.

י**יי

התאב דו תלמ ען ד רג ה

פקינפה. בנו של שופט בעל אמות־מוסר
חמורות. והוואי בעל מושגים חקלאים
מפוקפקים והוא פשט רגל 13
פעמים! .גדל בחיק המערב. ליתר דיוק.
באהד הכיסים האחרונים של המערב
הפתוה. שהיו קיימים עדיין בקליפורניה.
בגיל. שנתיים כבר קשרו אותו
לאוכף של סוס. כר־ שיצטרף לשאר
בני־המישפחה. שייצאו לרכב ,,אל מרחבי
הארץ הפתוחה״.
זו אותה הארץ שיפקינפה שיר את
קינותיה בכל המערבונים הרבים שעשה
לאחר מכן. בדיוק כפי שישר את
קינות המוסר הישיר. הפשוט והמובן.
שאביו היה מייצג בצורה כה מושלמת
בחייו. מוסר מן הסוג האומר כי ״אל לך
להרוג חיות •ותר מכפי שתוכל לאכול
״.מופר שאין למצוא אותו בספר־החוקים.
אולם ערכו נעלה וחשוב יותר
מכל מה שניתן לרשום בקונסטיטוציה.

יי״ 32

עריכ ה מ הי רההק רנ ה מו אטת

אחריו כדור של אקדח בגוף האדם.
שנראה את המוות כפי שהוא מתבצע.
על כל פרטיו. ואולי זה ילמד אותנו
להבין את החיה השוכנת בתוכנו״.
ואכן, סצינות האלימות, שבהן שילב
פקינפה עריכה מהירה עם האטה מכוונת
של מהירות ההקרנה. היו לשם דבר
בזכות עצמו. מעין ריקוד בלט מחריד
שהופעתו היתה כמעט חובה בשיאי
סרטיו.
מטבע עובר לסוחר. גם כאשר
נדמה היה כאילו הוא מאופק ורגוע
יותר. כמו בבלדה על קייבל הוג או
בגיוניור במר, היו מסריו של פקינפה
אותם המסרים. הוא כעס על העיתונאים
והמבקרים. שסילפו כוונות. ויותר
מזה. ניסו למצוא בסרטיו דברים שלא
היו שם כלל, אבל עוד יותר כעס על
מפיקיו. שאיתם נמצא בעימות מתמיד,
משום שחתכו ועיוותו את סרטיו. כדי
להתאימם — כך לפחות טענו —
לדרישיות השיוק.

איש קשה ובלתי מתפשר בעבודתו
ובחיים ורבות סופר על התיגרות התכופות
שלו) .הוא הורחק בשנים האחרונות
מן הבד. ראשית משום שבעיני
המשקיעים נחשב לקאפריסי מדי.
שנית. משום שהאלימות הפכה מטבע
עובר לסוחר עד כדי כך שאיש לא התרגש
ממנה יותר ושלישית, משום שסירב
לקבל מרות.
ואולי. יותר מכל, משום שכדברי
הופמן, הוא התעקש לחיות בתקופה
אחרת. עד כמה זעם על המדיה והמפעילים
אותה אפשר היה לראות בסרטו
האחרון. סרט מבולבל. מתוסבך ואומלל,
בשם תעלומת אומגה. שבסיומו
ניתן להבין כאילו העולם כולו, החל מן
החזקים והאדירים ביותר ועד לחלשים
הנתונים למרותם. כולם גם יחד אינם
אלא כלי־משחק בידי מפלצת טכנולוגית,
המחסלת אותם בלי רחמים. ובעולם
כזה. אין מקום לאנשים כמו סם
פקינפה.

קולנוע

עבבר 1ע \ ה ג > ט 1
ו ה > דו ק > ם

כוכבים
מי הוא הנאצי הזה?
אציל השחקגים
בתפקיד הנאצי שבגאצים
הדימיון מקפיא את הדס: אותן הפנים
הנפולות. אותן כתפיים רפות; מבט פאנאטי
בעיניים מודקנות, שפתיים צרות וקפוצות.
כשצעד לורד לורנס אוליבייה על בימת
ההסרטה של אומי הבר 2 -בברלין. לפני
כחודשיים. עצרו כל חבריו השחקנים את
נשימתם, ואנשי הצוות היו המומים — הסיוט
ההיטלרי קם והתחדש במוחשיות מפלצתית.
והעובדה שכלא שפאנדאו, המכיל את האסיר
המבודד ביותר בעולם, היה קרוב אליהם רק כמה
מאות מטרים. הגבירה את הזוועה.
אין ספק, גם צופי הסרט צפויים להלם:
הדימיון בין רודולף הס. מי שהיה מישנה לאדולף
היטלר, למי שמעצב אותו על הבד. סיר לורנס
אוליבייה, גדול. מה שנורא עוד יותר היא
הרצינות שבה מתייחס אוליבייה לעבודתו על
י־מית, רצינות שאיפיינה מאז ומעולם את
מיקצועיותו העילאית של האציל בשחקנים. אלא
שהפעם הוא לא צייר־הנאצים. שמעון ויזנטאל.
שאותו גילם בנערים מברזיל. כי אם. להיפר.
הנאצי שבנאצים.
אם כי גילם גם בעבר נאצי אחד לפחות. רופא
השיניים הסאדיסטי באיש המאראתון הרי
ביחס לרודולף הס. שהיום הוא בן .91 יש

אין זמן לדמעות -מישפט
באכמאייו־ (פאר. תל־אביב, גרמניה)
-אם יש מסר רלוואנטי
לסרט, וזרי יזוא קשור דווקא
לתנועת הירוקים, שאת סישלחתה קיבלה ישראל בשבוע
שעבר בעורה אינפנטילית והיסטרית בלשון המעטה.
מה פתאום!
בי בטאי הסרט, השן יקן הפאסבינדרי הקבוע, נגוע בסקרנות
פוליטית דוגמת רבו, שחזר וטען, כי הוא מנסה לשחזר את
ההיסטוריה של גרמניה כדי להבין למה הוא מתעב את מיש־טרה
היום.
הרקע העובדתי(אנה באכטאייר ירתה להורג ברחגח בתה,
בתוך כותלי בית־המישפט ולעיני השופטים בשנת 1981
ושוחררה מן הכלא לפני שבועות ספורים) עניין אותו רק
כסימפטום חברתי. מכאן גם שם הסרט: אין זמן לדמעות.
הגיבורה שלו. מארי סלבאך, אינה אם אוהבת העושה צדק
מוסלמי בנוסח. עין ת חת זין׳ לסוטה״המין שחנק את בתה.
היא, המגדירה עצמה. עכברוש גיסו־ ,היא התוצר החברתי
המדוכא בגרמניה החדשה. בת לאב במדים שלא הכירה ולאם
זנזונת. גדלה באשפתות. כדי לעמוד על רגליה פשקה אותן
לפרנסתה ולמען ילדתה החליטה לזחול החוצה מן הרפש. לשם
כך היה עליה להיפטר משותפה, אבי בתה, שכיתר הגברים
שהכירה, הפך לטפיל על צווארה.
יש משהו רקוב בטחנות־הצדק של גרמניה. השופט
במישפט־הרצח אינו אלא אותו השופט האחראי לשחרורו
בשעתו של הפושע שבבר ביצע עבירות־מין בעבר והמישפט

סלבאך (מרי קולבין) -לא .,עין תחת זין״
מאיים להפוך את האם מתובעת לנתבעת, דבר שהוא עלבון
להיגיון ומניע מדרבן לזעם ולתיסכול שכבר קיימים במדורה
הפמיניסטי שניצתה בה. בזיכרון עולים כמה מוטיבים
פון־טרוטאים ביחס למיבנה השוביניסטי הגברי של החברה
הגרמנית והאושיות המפוקפקים של מערכת השיטור
והמישפט שלה, וכן כמה הפגנות על עיכוב אינסופי של
מישפטים וטיוח עדויות במישטרה. על רקע זה אפשר לראות
את הסרט כמחאה פמיניסטית וחברתית קודרת כשם
שהירוקים הם תנועה מהפכנית לא הומוגנית, תנועת מחאה,
עם בל מה שניגזר ממנה.

לחזור על אותו מירשם עצמו: פלשדנס ופוטלוס
הזניקו את הצופים הצע־ר־ם לקולנוע במו
כדורי־המרץ את הספורטאים הרוסים בתהרו־ות
בינלאומיות. הבא בתור — גופות שמימיים לפי
אותו המירש־ם: ריקוד אירובי פלוס כמה טיפות
סכס וכמה סנטיל־טר אהבה. את הכל קושרים
במבחנה אהת עם סיפור לא מסוכר מדי: מורה
לריקוד צעירה ונהמדה ־חולמת להקים בית־אולפנא
שכולו שלה ובהיר גם משפרת את

המישאל הפתעה נעימה — ארבעת הסרטים
המצטיינים הם בדיוק סרט־ השינה של העולם
הזה ואלה הם כל עיברה הסרטים. לפי דיריגם:
. 1זליג וווד־ אלן ו . 2 :העדר (אילמז גוני! :ו.
נאראיאמה דבור־־ א־מאמורהו .4 :פאני ואלכסנדר
יאינגמר ברגמן! .1 :פאריס־טכסאס
ווים וונדרסו .6 :תמונה ניישפחמית ולוקיני
ו־סקונט־ו .7 :שובו של מארטן גר ודניאל
וינייהו; א. מסיבת נישואין וכזי־סטוף זאנוס־ו.9 :
מאחורי הסורגים ואור־ ברבשו . 10 :רחובות
לוהטים יוולטר דיל).
תדריך חובה לראות
תל־אביב: צרות בגן־עדן. כרמן. העדר.
פאריס־טכסאס, מאחורי הסורגים;
ירושלים: כרמן. מאחורי הסורגים;
חיפה: מאחורי הסורגים;

תל־אביב
צרות בגן־עדן ( דקל ארצות־הברית)
— ארנסט (להיות או לא להיות)
לוביץ טוען, שמבחינה סיגנונית זהו סירטו
המושלם ביותר. ומאחר שהוא נודע כבעל מגע־הקסם.
כראי להיווכח במה מדובר. זוהי אחת
המהתלות האלגנטיות. הפיקחיות. המצחיקות

הס(בכלא שפאנדאדו
ל א יודע על ההסרטה

סיר לורנם אוליבייה בתפקיד דודו
אותן העיניים אותן השפתיים
לאוליבייה בן ה־ 77 הרגשה שהמשך החזקתו •כל
האסיר היא חסרת־טעם.
העלילה איננה מתייחסת כלל לסוגיית
התיישנות פשעי הנאצים. זהו מותחן. שבמרכזו
משימה משותפת לרשת טלוויזיה אמריקאית
וכנופיית שכירי־חרב, לחטוף את הס מכלאו לשם
שידור טלוויזיה מהפכני. אם תצלח המשימה או
לא. זה נשאר לראות על הבד בקרוב. עובדה אחת
ידועה כבר — אוליבייה חזר הביתה ואפילו
הספיק לקבל את פרס הטלוויזיה האמריקאית על
מ־שהקו כמלך ל־ר ואילו רודולף הס עדיין
העולם הזה 7470

נישאר מן הצד השני של הגרר. הוא אפילי לא
ודע על ההסרטה. שכן שלטונות הכלא מצנזרים
כל הומר עיתונאי המגיע לידיו.

כושרה של נבחרת כדורגל כושלת. היא מצליחה
במש־ימה מעל לנדרש בעולם הספורט. כי מנהיג
הקבוצה מתאהב כה לחלוטין. מה שלא מתקבל
ברוח ספורטיבית על־ידי נערתו. זו. נוקטת ככמה
תחבולות. העש־ו־ות להרחיק אותה מן המיגרש.
את הגופות השמימיים מספקות שתי תגליות
טריות — סינת־יה דייל. הרוקדת כבר מג־יי׳ 5
אצל סם פולי.• .בלא במיקרה הוא הכוריאוגרף של
הסרט. ולורה הנרי. המגלמת את המתחרה שלה.
פרט כלכל־ מעניין: מפיק־ המוסיקה של
הסרט. ג־ון פ־טרס ופיטר גובר. היו בעבר אהרא־ם
גם להפקת פסקול פלשדנס שנמכר עד עתה
ביותר מ״ 10 מיליון עותקים. צריך לחשוב על
אפשרות כזאת בעיסקת־ההב־לה ב:
נזישאלי רהיטי 1984
אופנה כדורי־מרץ במבחנה

כמה טיפות סכ ס

בניי הטפש־ע

אין ־בר בריא יותר

סינתייה דייל ב״יופות שמימיים״

ואין סיבה שלא

בכל סוף שנה אזרחית נוהג סינמטק ־־פה
לערוך מ־שאל בין כל מבקרייהקולניע. מי היו
הטובים שבסרט־ השנה. השנה העלו תוצאות

והנקיות ביותר שנעשו אי־פעם על הבד. כל
דקה היא שנינות. ואם יש מוסר השכל, הרי גם
זה מפוכח: את הרומנטיקה אפשר לנצח בעזרת
ראש בריא, שותף שווה־כוח ושכר בצירו.

חני די

חוג ברמה אינלקטואלית
ובמגמה הו מ אניס טי ת -
לדיון בבעיות האדם, החברה האנושית,
הארץ והעולם; וכן לפעילות בלתי־אלימה
(ללא הגבלה בגילים).

דו ג מ ני תהצמרת הבינל או מי ת
בקורסלדוגמנותוטפוחה חן

בסלון

שרתח
מל אביב י

פרטים: ת.ד 921 .ת״א 61008

מודעות בטלפיו

לכל העתונים
־־^ר בכר טי סי אשראי במחירי המערכת
8ט$ 01מ6אוס
* 1א 0וז*אן מזאו

•הדרכה יסודיתבט פו ח החן
ב פ קו חמשרדה/ג בו ד ה.

•הכשרה לדוגמנותה צילו םוהמס לו ל.

^!• ש ר אנו ט

סז1

שרות ת.ד. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

פרסום

אידיאל

אבן גנירול סוו ת״א, פתוח 20.00 - 7.10 רצוף

המכון לטיפוח החן טל 3-ו4504

227117/ 8־ 03

אולפן לאה פלטשר

אי תן ע מי חי
הדברת ״ מזיקים ׳

מו מ חי ם?הדגרת תי קני ם
(דוקי ם) ,תוליד?ץ, חיקי
טפרים ובגדים.
רנות-גן. רול מ 1ד מ1ץ .18ת.ד2272 .

מודיע על קו רסי ם חדשים

טל 790114-56 .רשי נוס־וג עסק 1/75י^4י״**י#
טמירח קל בריאותך ורכוטך

* טפוח החן

יקנה לך יציבות נכונה.
נימוסין טובי
ובטחון עצמי

שלו שווה בדיקה!

* דוגמנות כמקצוע

בן + 35
הלחם בחשש המנקר,
בוא עוד היום לאיבחון מוקדם
השקט הנפשי שלך
שווה את זה .
הבדיקה כוללת:
בדיק ת קרדיולוג, א.ק.ג.
א.ק.ג. במאמץ (ארגומסריה),
בדיקות מעבדה. .

פרסום מודעות בטלפון לנל העתווים
0 3 *2 2 9 3 5 3

* התעמלות

ס בון
לי ב ד״ או ת ס5£76

ניתן להשיג את
דעו 1

מ חיר מבצע של 13,500 . -שקל
למ״רבלבד.

טל 84218 .־960233 ,052־03
( 24 שעות)

תל־אביב, המלך גזרג׳ 89
צל 295318— 284919 .

״ורד״ שרותים רפואיים בע״מ
* שרותי רו פ אי םוא חיו תפר טיו ת
בבי ת ו בבי ת ה חולי ם.
* טיפולי ם רפואיים.
* לווי רפו אי ל טיו לי ם וארועים.

256686־03

טלפון 267682
בין השעות 19.30-16.30
אבן גבירול 50

בל יום שלישי בערב

מחיצות גבס

שולה

תהיי גמישה
תחזקי שרירייך
הרזיה מובטחת

בית הרופאים, ריינס 18 פינת פרישמן תל־אביב
טלפונים 03-244294,03-221227 :

המוכן הישראלי למחיצות גבס

השתלת ציפורניים מלאכותיות
כשיטה אמריקאית — בידיים
וגם ברגליים וכן השתלת ריסים.

באם הנך תמירה ונאה
סיכוייך גדולים להצלחה

היה

ב מ סעד ת

רח׳ ירמיהו ,30 חל־אביב

למחזיקי

עוראברט

חייג טלכיט 287651,־03
למסירת מודעות לוח,מודעות
מסגרת ומודעות משפחתיות
בשעות 17.00-8.30
העול הזה 2470

יו סי יז רעא די, ם/אי־התיאטוו! חשנו במחלוקת, מסבו על עבודתו,
אמונתו המיקצועית, השחקנים שהוא עובד איתם, וצא נגד קביעות
בתיאטרון, וטוען ששחקו הווצה להתקיים חייב להצטיין כל הזמן

..מספדם על התיאטרון
שבכניסה יעו קונסה
של נפטלין וכל שחקו
שנכנס לוקח נרו,
שלא יאכל אותו העש־

ב אר ץ
יוסי יזרעאלי הוא אחד מאנשי התיא טרון
השנויים ביותר במחלוקת. יש לו
מעריצים שרופים הבאים לכל הצגותיו.
מראה תדיר בחזרות של יוסי יזרעאלי -
מצלמים. כותבים
תלמידיו יושבים
ומקליטים את כל מוצא פיו כדי לתעד
לנצח־נצחים. ומשמע־אוזניים תדיר הוא
לשמוע שחקנים בתיאטרון, החולקים על
דרכו האמנותית, על דרך עבודתו ועל
השקפת עולמו.
יזרעאלי עצמו בן ,48 אבל עם תדמית
של צעיר נצחי, לא לוקח ברצינות את
המתנגדים לו. לעומת זאת עם ההערצה,
אומרת אשתו היפה תלמה ,״הוא משתזף .

ברקורד של יזרעאלי הצלחות פנומ נליות
כמו הצגת הילדים עוץ לי גוץ לי.
מדיאה. וסיפור פשוט איש חסיד היה וגם
כשלונות טוטאליים. הצגתו, עוץ לי גוץ לי
שאותה ביים כשהיה סטודנט לתיאטרון
בלונדון, רצה משך שנים ארוכות. ההצגה
תמול, שלשום ירדה מעל הקרשים אחרי
חמש הצגות ואחרי מסכת ארוכה של
חזרות, בעיות וויכוחים קשים עם הנהלת
.תיאטרון הבימה.
כשביים יזרעאלי, פרופסור בחוג לתיא טרון
של אוניברסיטת תל־אביב, את
הסוחר מוונציה האשימו אותו המבקרים
באנטישמיות. לדבריהם אפילו שקספיר

לא התכוון לשיילוק כל כך אנטי־שמי כמו
שהיה השיילוק של יזרעאלי.
היום הוא אומר שעוץ לי גוץ לי עושה
לו היי ומספר בהנאה מרובה איך כשביים
את ההצגה, היה בן 25 ונראה בן ,16
וכשהוא נכנס לאולם־החזרות כל השח קנים
צחקו. הוא עצמו פחד מהשחקנים.
לדבריו :״היו שם כוכבים כמו אריק לביא
ושושיק שני ופחדתי לדבר איתם. הערצתי
אותם ״.על ידידיו נמנה השחקן עודד
קוטלר והוא מספר כמה קינא בו בתחילת
הדרך.
הוא נשוי לתלמה, מרצה לספרות
אנגלית, אמריקאית במוצאה, ואב לתומר,

עיינה ויותם. בלי הבית, הוא אומר, הוא
היה אבוד. ילדיו מתעניינים בתיאטרון.
את אשתו, לה הוא נשוי כבר 18 שנים,
הכיר כשהיו בני ,16 דרך עליזה שגריר
המנוחה, רעייתו של חברו הטוב ביותר,
מיכה שגריר. אחרי הפגישה ההיא לא
נפגשו במשך ארבע שנים ואז נפגשו פעם
אחת כשתלמה הגיעה לביקור בירושלים.
כעבור שנתיים נפגשו באמסטרדם והת חתנו.
סך הכל, הוא אומר, הם בילו
יחד 16 יום לפני שהתחתנו, מה שלא
מפריע להם להיות נשואים באושר רב
וכמו שיוסי אומר ,״הקדשנו זמן אחד
לשני ולמדנו להכיר זה את זו״.

ייייייי יי

״התיאטראות הגדולים בארץ מנוונים!״
(המשך מעמוד 135
הם מתגוררים עם הילדים והכלבה
ליידי בבית מטופח עם גינה ברמת״אביב.
חוסר־השקט של יוסי מוצא פורקן
בעבודה בגינה, בשיחות ובקשר הדוק עם
שלושת הילדים, הדוברים אנגלית ועברית
בו־זמנית. את יותם ועיינה לקח לתהילה.
למחרת בבוקר מצא ליד מיטתו ציור
מדהים. בנו תומר, בן העשר, צייר לו את
הדמויות בהצגה. הילדים אוהבים
תיאטרון ויונקים תיאטרון. הם הולכים
להצגות בארץ ובחו״ל. למרות גילם הצעיר
הם ראו כמה מחזות ארוכים כאורך
הגלות של שייקספיד, בלי להוציא הגה
מפיהם.
אל פרוייקט תיאטרון החאן הוא נכנס
במלוא המרץ, בחר שישה מתוך 160
שחקנים, שאך זה סיימו בית־ספר למש חק
ושיש להתקנא בהם. הוא מעניק להם
הכל -שיעורים בתנועה, בפיתוח־קול
ובנגינה. השחקנים האלה זוכים לטיפול
וליחס שאף שחקן אחר בארץ, ודאי לא
בתחילת דרכו, אינו זוכה לו. יוסי עובד
איתם באופן אישי ובהצגה תהילה אתה
מגלה שאצל יוסי יזרעאלי אין תפקידים

כולם מתחילים שסיימו בתי־ספר.
הסיבה היחידה ששבתאי קונורטי נשאר
בלהקה היא, כי הוא שחקן שאינו נועל נעלי־בית
ויש בו איזה טירוף פנימי. גם אורה מאירסון,
שמשחקת את תהילה, נותרה מהעונה הקודמת.
אבל זה נכון שהיא סיימה בית־ספר לפני שנה.
את כל ששת השחקנים האחרים בחרתי מתוך
160 שבחנתי במשך שלושה חודשלם. כל אחד
מהם יעשה אצלי תפקיד ראשי. כי הם שחקנים
יוצאים מהכלל. עידית רתרסון הולכת לשחק את
לאהל׳ה מהדיבוק. זה שהם סיימו רק עכשיו
בית־ספר, זה לא משנה. תראי איך שהם עובדים.
זה קשה לתאר. הם לומדים שלוש פעמים בשבוע
תנועה ופיתוח־קול.

• וכל זה על חשבון התיאטרון?

אנחנו משיגים מילגות ותקציב. אני מקים
תיאטרון־מעבדה, עם רעננות של אנשים צעירים.
את לא מתארת לעצמך באיזו רצינות הם עובדים.
משה בקר בא לבקר בחזרות והוא יושב בהבימה
ויושב טוב והוא אמר לי שהוא מקנא בהם!

• מה, בעצם, אתה מנסה לעשות? לחרוג שהכל בנוי
יש לחברה
רים שלהם,

מהרוטינה, להקים להקה צעירה,
עליה. את מתארת לעצמך איזה מזל
האלה. רק עתה סיימו בית־ספר, חב או
שהם מובטלים או שהם מועסקים

לת־ההתארגנות שלהם בחלל, בחנתי את הכיש־רון
המוסיקלי שלהם. את היוזמה, את הסגירות או
הפתיחות. הפגשתי 16 שחקנים על הבמה בוקר
שלם. רציתי לבדוק את הזיקות החברתיות שלהם
או איך הם יוצרים קשר אחד עם השני. היכולת
החברתית היתה חשובה לי ביותר.

• ואחרי •טבחנת 160 בוגרי בית־ספר
למשחק, מהי התריטמותך משחקני
העתיד?
שיש בהם הרבה מאוד אנשים מוכשרים.

מה שמפתיע הוא שהם לומדים בלי אוריינטציה
ברורה. הם לומדים להיות שחקנים כמו
בפאריס. כמו בלונדון, כמו בדיר אל־באלח. אני
חושב שבתי־הספר עדיין לא השכילו להבין
ששחקן לא גודל בואקום. אם שחקן־אמן צריך
להגשים את הארכיטיפים של התרבות שבמהלכה
הוא חי. קצת מצחיק שהוא לוקח כמובן מאליו
שהוא צריך לשחק כמו שחקן אנגלי. נוצר בלבול
נוראי כתוצאה מההתרשמות שלנו מהתרבות
המערבית. מה שיוצא, זה או חיקוי גס או חיקוי
מוצלח או נס. אבל, בהחלט, לא תופעה אורגנית.

תפיסה של תיאטרון זו. במידה רבה מאוד.
תפיסת־עולס. מה זו סיטואציה? זו תפיסת ההיסטוריה.
אני חייב לתת את הדעת על הדברים
האלה. אם לא אתן את הדעת אהיה קוף.

• הביקורות לא אהבו את..תהילה״.
מה הוא יחסך למבקרים?

קטנים. גם אלה שאינם פוצים פה משך
ההצגה, יש להם נוכחות בימתית חזקה.
הביקורות לא אהבו את תהילה. ימים
אחדים לפני הביקורת ראיתי את ההצגה
עם משפחתי, שני מבוגרים וילדה אחת,
שלושתנו אהבנו את ההצגה והיא היתה
עבורנו בבחינת חווייה תיאטרלית נדירה.
גם הקהל. שמילא את אולמו המרשים אך
המאוד לא־נוח של החאן, אהב את
ההצגה. הוא ישב מרותק לכסאות ומחא
כפיים בהתלהבות בתום ההצגה, כשהוא
קורא שוב ושוב לשחקנים אל הבמה.
יוסי יזרעאלי עושה תיאטרון בעזרת
אפקטים קוליים, בעזרת אפקטים טכניים,
אך. בעיקר. בעזרת השחקנים, אותם הוא
מפעיל על הבמה בצורה תיאטרלית, מאוד
לא״ריאליסטית, ואולי, משום כך, הוא
עושה תיאטרון אמיתי, כי התיאטרון הוא
מישחק והוא גדול מהחיים, בניגוד למה
שחושבים כמה מבקרים.
יש להניח שלמרות הביקורת, הקהל
ירוץ להצגה המתעדת כמעט בדייקנות
את הטקסט המקורי של סיפורו של עגנון.
יש להניח שתהילה לא תהיה ההצגה
האחרונה של יזרעאלי שהביקורת לא
תאהב ושהקהל יצפה בה משתאה.

• כשהגעת להאן. התיאטרון דיה
במצב •טל התפוררות, תיאטרון כמעט
בלתי נחשב.
התיאטרון היה במצב של אפס. שהוא לפעמים
אידיאלי כד־ להתחיל בבניית משהו. לא נלחמתי
למקד את הנושאים שאני עוסק בהם במקום אחד.
העמדתי רק תנאי אחד, אני לא רוצה שחקנים
קבועים. אני רוצה להקה בגודל אידיאלי. בי אני
מאמין בתיאטרון קטן. אחרי שפירקתי את מה
שנותר ופיזרתי את השרירים מסוף העונה
הקודמת. הקמת־ את הלהקה החדשה.
0בלהרזל ך ןך ץך*^ך ן, לבך

דינודטי׳ איל אר •מחקן מנוסה* אחד.
3 6ו ,

• השחקנים שבחרת הם בוגרי בתי־ספר
למישחק. מה דעתך על בתי־הספר
הקיימים בארץ?
אני חושב שבית־צבי זו אחת התופעות החיוביות
ביותר בארץ, בית־ספר רציני. מקצועי. מגיע
לגר־ כילו, מנהל בית־הספר. הרבה קרדיט.

• ובית־פפרו של ניסן נתיב?

דעתי על ניסן נתיב שונה. לא ברור לי כל כך
מה הם הקריטריונים המקצועיים. שעליהם הוא
מחנך את תלמידיו. למרות שדווקא אצלו ראיתי
שיחקן יוצא מהכלל. בחור ארמני בשם זארה
וארתאיניאן, והוא יצטרף אלינו ללהקה.

ראיתי בטלוויזיה תוכנית ששני מבקרים
דיברו בה על תיאטרון. אני אומנם ציניקן. אבל
לא חסר־תקנה. הסתכלתי על התוכנית ואמרתי
מה קורה פה, מה כל כך מוזר ומצחיק בסיטואציה
הזו. שבה שני מבקרים מדברים על תיאטרון ואז
הבנתי — זה הפרלמנט הבריטי שמטייל באפריקה
ואיזו להקת קופים עומדת על העץ. הקופים
מדברים אנגלית רהוטה, אבל משהו שם לא נכון.
כל המושגים נשמעים בסדר, מה אם כך לא בסדר?
חוסר שאלות־היסוד.

• אתה מדבר על התיאטרון האנגלי
כאילו בא מפלנטה אחרת. אתה, בעצמך,
חניך לימודי התיאטרון האנגליים
וקשה להאמין שהשנים הרבות שעשית
בתיאטרון באנגליה. הן כסטודנט והן
כבמאי, לא משפיעות על העבודה שלך.
לקח לי שנים להתנער מהחינוך האנגלי

• איך מתנהלת העבודה בלהקה?

כולם גרים בירושלים ומקבלים סיבסוד על
חלק משכר־הדירה. את צריכה להבין, החברה
שבחרתי מתאימים למקום והמקום מתאים להם
וליפול להצגה כמו תהילה, מיד ביציאה מבית־הספר.
תפיסת הדמות. תפיסת הסיטואציה. תראי.
שחקן כמו יהודה אלמגור. בכל ההצגה הוא אומר
מיטפט אחד ואיזו נוכחות יש לו. את אפילו לא
מרגישה שהוא אמר משפט אחד. לאיילת שזר אין
אפילו משפט אחד. את לא מרגישה בזה, כי הם
יוצרים. את רואה איך במשפט אחד יהודה מריץ
את כל תהילה. ראית את השחקנים על הבמה?
כו ל ם מנגנים על כלי מוסיקלי בלי. יוצא מהכלל.

• דרשת מהם לדעת לנגן כתנאי
לקבלתם לתיאטרון?
ודאי. זה היה חלק מהתנאים שהצבתי בפניהם.

• איזה עוד תנאים הצבת בפני השחקנים
הטירונים?
רמת־משחק גבוהה ביותר.

• איך בחנת שחקן?
שלוש־ארבע פעמים עשיתי סינון מאוד איטי.
קורם ביקשתי שיכינו קטעים. כדי להכיר באיזו
מידה באו מוכנים למיבחן. האם יש להם כישרון
טבע• או שלמדו לבחינה. אחר־כך הפתעתי אותם
באילתוריס ובשינוי־אילתורים. בדקתי את יכו־

• אתה יושב על לבה בוערת, מ
סביבך מתרחשים דברים שמשנים את

• האם עמדת על סגנון מיוחד שיש
לשחקנים ישראלים צעירים, סגנון
ישראלי, אולי בניגוד לסגנון הבריטי,
למיטל?

• מה שאתה אומר, זה שבארין אץ,
בעצם, תפיסה נכונה של תיאטרון.

בתפקידים קטנים בתיאטראות הגדולים. שם
ימצצו את לשדם ויזרקו אותם אחרי שנתיים.
אצלנו זו להקה שכל אחד משחקניה יעשה
תפקיד ראשי.

אין לי שום דבר נגד מחזות אקטואליים. יש
לי צורך בהרחקת־עדות, כי כך, לדעתי, אפשר
להגיע לאקטואליה בצורה יותר חריפה.

• יותר מבשנים קודמות?

זו לא בעיה של הדרכה. זו בעיה של תפיסה
בסיסית של תיאטרון. הבעיה היא תרבותית־יסודית.
אם המערכת בנויה בצורה כזו וכזו צריך
להכין לקראתה תלמידים. כל מערכת התיאטרון
בארץ. כמעט ללא יוצא מהכלל. מעל ומעבר
ליכולת היצירה שילה, מתחפשת לתיאטרון אירופאי.
חסר לנו הקאנון הדרמתי. חסר לנו חומר־היסוד
הדרמתי, המחזאים הגדולים.

יזרעאלי מביים את ״תהילה״(אורה מאירסון)

• מאשימים אותך שאתה בורח מה־אקטואליה.
מה יש לך נגד מחזות אקטואליים?

תראי,
היום יש בית־צבי, סמינר הקיבוצים.
ניסן נתיב, אוניברסיטה. לומדים בהם הרבה מאוד
תלמידים, שאחר״כך נפלטים לתיאטראות הגדולים
שלא בנויים לקליטה של כל כך הרבה
שחקנים.

• כלומר, התלמידים למישחק לא
מודרכים נכון?

-תהילה היא הנכדה של סיפור פשוט והבת של תמול־שלשום״

אורגאנים, לא מיובאים. זה נראה לי מאוד־מאוד
חשוב.

ולהבין שהוא איננו מובן מאליו. אני עומד לביים
בקייץ בפסטיבל שקספיר של שלושת הנהרות
בפיטסבורג את מידה כנגד מידה. אני עובר על
החומר. רואה מושגים של דמות, סיטואציה,
אחדות־מקום, דברים לגמרי לא״מובנים מאליהם
לנו. כי אנחנו מבינים את העולם בצורה אחרת
ומבינים את האדם בצורה אחרת לגמרי. ולכן
סיפור החאן. מבחינתי. הוא לטפל בחומרים

הנוף התרבותי והאנושי שאתה חי בו,
ואתה עוסק ב,.תהילה״ של עגנון.

על מה תהילה? על תחושה של פיספוס נוראי
•של ילד בן , 11 של החמצה נוראית, כמעט חטא
קדמון, שנמשך כבר 93 שנים ולא נותן מנוח
ודורש תיקון. בשבילי, ההבנה של התרבות.
בתוכה אנחנו מדשדשים, זו אקטואליה. עמוס
עוז הגדיר את עצמו כחבר באגודת מתקני־אדם.
גם לי יש את הג׳וק של התיקון בתוך הנשמה
ותהילה זה מסע של תיקונים.

• אני עדיין לא מבינה מה הקשר בין
..תהילה״ לאקטואליה?
נכון ׳מהאינפלציה והמלחמה בלבנון הם יותר
אקטואליים, אבל בזה אני לא עוסק. אקטואליה
מבחינתי היא מהלכים נפשיים בהם אני חי. איזה
סוג אדם אני רוצה להיות, איך אני רוצה לחנך את
ילדיי. אותי מעניינים המהלכים החברתיים בתוכם
אני פועל. אותי מעניינת התרבות הזו, שאנו
חיים בתוכה, תרבות עם •עדים בלת־־ניתנים
להשגה והחמצה בלתי־פוסקת והמתח בין חרדת־ההחמצה
לבין הגעגועים לפתרונות כמעט משיחיים.
כשבין שני הצירים האלה נמצאת האקטואליה.
הרי אנחנו חיים בחרדה מחלום והתממשותו.
ודאי שאינפלציה זו מצוקה כלכלית
אבל בחיים עצם החזרה למקום, שבו אנשים חשבו
ליצור את אחרית־הימים, עצם החזרה למקום.
שבו אנשים עם תחתית כפולה במזוודות מבריחים
את צרותיהם ולא מסוגלים לחיות בנורמות
שהציבו לעצמם. זו אקטואליה. כי אלה לא
נורמות של דנמרק. אלה נורמות מכאן. כל זה
בשבילי אקטואליה. האזורים הפחות־מודעים.
שיבהס חומרי־הנפש מבעבעים בתוך המערכת.
האקטואליה היא מיפוי של כל מערכת־הסיו־טים
שתל־אביב חולמת בלילה אחד. זו אקטואליה.
התיאטרון. שאני עוסק בו, נמצא מאחורי
זה. אבל מש־פיע לא פחות.

• גם ב״דיבוק״ אתה רואה אקטר־אלייה?
ודאי.
זה מחזה של חוסר־סובלנות. של היסטריה.
חנן, הגיבור של הדיבוק, רוצה מטמורפוזה
עכשיו. בזבנג. אין׳לו סבלנות למשך ההיסטוריה.
הוא רץ אחרי רכבת בורחת. הוא רוצה פתרון
עכשיו. הוא רוצה אחת ולתמיד חיסול הסיטרא
אחרא וטוהר עצמי, הוא רוצה ימות־המשיח.
בתוך כל אחד מאיתנו יושב איזה גוש אמונים
קטו. כל אחד מאמין בפתרון סופי אינפנטילי
וכולם רוצים שאיזה חלום יוגשם ונחיה בימות־המשיח.
מי לא רוצה את זה? אלא שיבראיה
מבוגרת, את מבינה שלא כל חלום הוא ממשי
ובר־הגשימה. אני חי חיים מציאותיים והחלום
נמצא מעלי והמתח בין השניים הוא עצם הקיום
שלי. ברגע שאני מנסה לחבר בין חיים לחלום,
אני מביא לחורבן. החלום צריך להישאר אופק
בורח. געגועים וזה המסר של הדיבו ק וזה בשבילי
תיאטרון. כי התיאטרון הוא אופק ביסודו.
געגועים למציאות.

• אתה נחשב לאי־ט •טנוי במחלוקת.
מצד אחד יש לך מעריצים שרופים,
המתיחסים אליך כאל גאון, תלמידיך
באים לחזרות ומקליטים את דבריך
ומצד שני, יש לך מתנגדים שרופים,
הטוענים שאתה משחק בתיאטרון.
אני לא יכול להסביר את זה. אילו היו לי רק
שונאים, או רק מעריצים, הייתי מודאג מאור. אני.
מטבעי, גם עם עצמי לא שקט. אין לי מצבים
שאנן שקט. אולי בגלל זה אני מעורר מחלוקת.

• פינקל הקדיש לך פרקים שלמים
בספריו האוטוביוגרפיים.
אני קורא לו הביוגרף שלי. תראי, השנאה של

פינקל זה כנראה ענין דורי. בעצם, אני די מחבב
אותו. להיות בגיל כזה עקשן וללחום, כל הכבוד!

• הקאריירה •מלך רצופה בהצלחות
פנומנאליות ובבשלונות טוטאליים.
איזה כשלונות טוטאליים שלי את מכירה?

• ״תמול שאטום״ ב״הבימה״.
ביקשתי להוריד את ההצגה אחרי חמש הצגות
ואני לא רואה בזה כישלון. תהיל ה היא הבת של
תמול שלשום. ל הבי מ ה לא היתה סבלנות.
תמול שלשום יכול היה להפוך לשלגר אדיר,
אבל להם לא היתה סבלנות. זו היתה אשמתי.
הטלתי על ההצגה משימות רבות מדי. חלק
מומשו וחלק היו נוראיים. הבעיה היא שהבימה
לא זכרו את ההצלחה העצומה של סיפור פשוט.
האמנתי בתמול שלשום. הביני, אני לא בוחר
הברים שיהפכו לשלגרים. אני בוחר הברים שאני
מאמין בהם. הבאתי ל הבי מ ה את העיבור של
תהילה. הם אפילו לא הסתכלו על זה. זו זכותם.
הס הרי רוצים וזקוקים לתוצאות מיידיות. הם לא
מסוגלים להשקיע לטווח ארוך. אני לא מאשים
אותם. החאן בנו• לזה.

• גם כשבאת ל״הבימזד הבטחת
המון הבטחות.

הייתי נאיבי, האמנתי שהמערכת רוצה להיש־רד
וחוקי ההישרדות הם אלימים מאור. לא יכולתי
לשנות את המערכת, לא יכולתי להזיז שחקנים.
היתה שם קביעות וזה מפריע ואין לזה אח
ורע בעולם. כשסיפרתי על זה בתיאטרון הלאומי
בלונרון, הם נפלו מהכסאות.

• בתיאטרון הלאומי בלונדון אין
* קביעות? ראיתי שם שחקנים במשך
כמה וכמה עונות, אותם השחקנים.
יש חוזים לחמש־שש שנים. אבל קביעות לכל
החיים — לא נשמע כרבה הזה.

• אינך הרטב שזה לא הוגן, שחקו
משרת תיאטרון כל חייו, והנה, בגלל
שאין לו קביעות, יכולים לזרוק אותו
החוצה?
משחק זה סוג מקצוע הרורש הצטיינות בלתי־פוסקת.
ברומה לשחקן כרורגל.

• בכדורגל טווח הזמן של המיצוי
הספורטיבי הוא יותר קצר. שחקן יכול
לשחק עד יום מותו:
זה נכון. אבל מעולם לא עלה ברעתי לבקש
קביעות כבמאי ואני עובד בתיאטרון כבר 20
:שנה. פעם באתי, ל הבי מ ה כשהייתי סטודנט,
מנהל הבימה היה אז יוליוס גלנר. הוא אמרי לי
תבוא להבימה. תקבל קביעות, פנסיה. אני נבהלתי.
זה היה סימן של ניוון. אני מעדיף כך,
כשאיש לא חייב לי כלום ואני לא נחשב לארם
קל. אני הולר על פרוייקטים מסוכנים. אני לא
הולד על בטוח.
שחקן חייב להיות בהצטיינות בלת-פוסקת,
עם רמת־גמישות גבוהה מאוד. זה מקצוע קשה
מאוד ומי שהילד למקצוע הזה חייב להבין זאת.

• מה עם שחקנים זקנים? צריך לזרוק
אותם?
אני בעד קרן־פנסיה גבוהה מאוד ובער קרו־אבטלה
גבוהה מאוד.

• מי ישלם את הקרנות?
התיאטרון והשחקן. אני מציע שהתיאטרון.
לאחר חמש שנים. יכפיל את קרן־הפיצויים.

• שחקנים התאגדו כדי להילחם באנשים
שחושבים כמוך.
התאגרו, כן. אבל לא ברור להם על מה הם
׳התאגדו. אמיי הוקם כרי לשמור על שחקנים
חופשיים, לא מאוגדים באיגוד השחקנים. כעת
הוא נלחם על קביעות. זה אבסורד מוחלט, כי

קביעות סותמת דרך לאחרים. צריך שתנאי־השכר
וההעסקה יהיו הוגנים. זה, כן. אבל קביעות
— לא! יש מקומות מוגבלים בתיאטרון. תקנים
נסתמים בגלל קביעות. יגדל דור חרש שאין
לו סיכוי להיכנס לתיאטרון. קחי את תיאטרון
הבימה: כשעבדתי שם, תמיד הרגשתי כאילו
ששלושים איש נכנסו למונית, נורא צפוף, המונית
לא יכולה לנסוע. אבל אף אחד לא מוכן
לצאת וכולם צועקים שצפוף שמה. צפוף נורא
בהבימה. שחקן אמיתי לא רוצה להתקשר לתיאטרון.
הוא פוחד שזה ינוון אותו.

• פגשת שחקן כזה?
יוסי בנאי. הוא הבין שהוא יתנוון בתוך מוסר.
תמיר, כשיוסי ואני נפגשים. אנחנו מהברים על
התיאטרון שקו חמש עובר לירו ובכניסה שלו יש
קופסה עם כדורי־נפטלין וכל שחקן שנכנס בבוקר
לתיאטרון שם כהוד בפה, שהעש לא יאכל
אותו. לרעתי, שחקן צריך להיות עצמאי. אז רמת־המיקוח
שלו היא יותר גבוהה.

• אבל התיאטרון לא בנוי רק מכוכבים.
הוא בנוי גם משחקנים קטנים.
תראי. בעולם המערבי אין רבה כזה, קביעות.
שחקן צריך להיות גמיש. את יודעת איזו אבטלה
יש בעולם? בארץ זה גן־ערן לשחקנים.

• ניהלת בנושא הזה מאבק מכוער
עם שחקניו הקבועים של ״ההאך.

החאן התחיל עם להקה צעירה, שהקים
מייקל אלפררס. היה לו חלום. הוא רצה לעבור
עם צעירים וצעירות. כעבור שנה וחצי עזב. מכל
החלום של מייקל נותרה הקבוצה. בווריאנטים
שונים עברה כמה שנים וזהו. קביעות בראשית
החאן, לא באה בחשבון. כשאני עוזב את החאן,
אני רוצה להשאיר לבא אחרי קרקע נקיה לגמרי.
אי־אפשר לעבור אחרת. זה בלתי אפשרי.

.ראית עמי מנקרים
מרברים עו תיאטרון,
זה כאילו יצא
הפרלמנט הבדיט
לטיול באפריקה, ולהקת
קונים מחקה אותם־
• גם ה,.בימה״ וה״קאמרי״ התחילו בלהקות
של צעירים וצעירות.
נכון. אבל ברגע שהפכו למוסר הסתיירו. אם
יש דבר שמפחיד אותי יותר מהכל. זו הסתיירות
ופשרות. ברבר הזה נשארתי חולם מושלם. אני
לא מאמין שתיאטרון יכול לבוא בלי חלום.

• אומרים שלקחת את החאן בלי
ברירה, שלא היתה לך הצעה טובה
יותר.
לא נכון. מה פתאום? כל השנים אני עובד
בתיאטראות וויתרתי על הצעות בלתי־רגילות
בחו״ל.
היססתי רבות לפני שקיבלתי את החאן. קיבל תי
את התפקיר בלי שניגשתי למיכרז. ההנהלה
הציבורית פנתה אליי ואז העמרתי תנאים.

• מה נגמר עם שני השחקנים שהשביתו
את החאן, כשסירבת להעניק להם
קביעות?

יופי, יותם, תומר ועיינה יזרעאלי עם ליידי
״בלי הבי ת הייתי אבוד!״
מדובר על שני שחקנים, ויקטור עטר ואבינועם
מור־חיים. הם רוצים קביעות, אני לא רוצה
אותם. העניין הלך לוועדה פאריטטית, שתדון על
גובה הפיצויים.

• בלהקה הקודמת היו שחקנים נפלאים,
כמו עליזה רוזן. למה לא השארת
אותה?
עליזה היא שחקנית יוצאת מהכלל, אבל לא
היה משהו שיכולתי להציע לה. היא, אגב, לא
היתה בתיאטרון כשהגעתי. אם יהיה תפקיר
שיתאים לה, אעסיק אותה.

• האם תיאטרון החאן ייפתח לשחקנים
מבחוץ או שתעמיק רק את הלהקה
שבחרת? -
בלי כל ספק. אבל אני לא אפתח תחנת־רכבת.

• ואם יהיו תפקידי מבוגרים, תמשיך
להטיל אותם על שחקניך הצעירים?
כל תפיסת הרמות שלי היא אחרת. זו לא
תפיסה ריאליסטית והגיל הביולוגי לא משחק
תפקיר. אני מעריף אנשים כמה שיותר פתוחים.
תמימים ורעבים.

• למה אומדים שקשה לעבוד אתך?
תראי. אני מחפש. ביחר עם השחקן, דרך צורת
אמירה תיאטרלית. בתיאטראות המימסריים כפיתי
את עצמי. לכן היה קשה לעבוד איתי. סיפור
פשוט היה קריעת־תחת ער שהצלחתי להוציא
מה שרציתי מהבימה. אבל ההצגה היתה הצלחה
שכולם הצטלמו איתתיכן, אני מניח שאני לא קל.
אבל עם הלהקה של ה ח אן אני מסתרר מצויין.
למרות שאני תובעני. אבל, לפי עניות־רעתי
הבלתי־משוחדת. העבורה איתי היא תובענית,
אבל הרבה יותר מהנה.

• אתה עושה עם השחקנים שלך
אכספרימנטים פסיכולוגיים, חודר לפרטיות
שלהם?
כל אחר משתף את הפרטיות שלו. אץ חרירה
לפרטיות כמטרה.

• אתם עוסקים
פתיחות?

בסשנים של

אנחנו מאור־מאוד ענייניים. אני מאמין שאם
אתה יותר פתוח לשני אתה יוצר יותר טוב.

• אתה חבר שלהם או שהם מפחדים
ממך?
אני מעניק להם הכל.

• והבדלי הגיל והמעמד לא משפיעים?

יוסי
יזרעאל״ מתאבל על עצמו ב״שיבעת הקבצנים״
.ה תיא טרון שאני חול ם עליו אינו בר־מימוש:

הזה, הן מבחינת השכלה והן מבחינה מעשית. אני
צומח יותר מאוחר מאחרים. היו לי ארבע כפיות־כסף
בפה. מה שעשיתי. רציתי מגיל צעיר מאוד.
תמיר חיפשתי אתגרים בלתי־אפשריים. התיאטראות
רצו להעסיק אותי ומצר שני הייתי עבורם
כאב־ראש נוראי, הלכתי בדרכים לא סלולות. לא
ידעתי בעצמי איר עושים, איך מגיעים למימוש
החלומות. הרגשתי שהשביל הולך וצר.

• ואיך אתה מרגיש ביום?
כיום אני מרגיש שהדברים צומחים נכון. עוץ
לי גוץ לי עושה לי היי מרחוק. כי זה לא יכול היה
לקרות אחרת. את יודעת שערב הפרמיירה של
עוץ לי גוץ לי היו בטוחים בק א מרי שזה פלופ
נוראי? ההצגה הזו הלכה 14 שנה.
אני הולך בדרכים לא סלולות. נכנס לטריטוריות
שלא הייתי בחן וזה מסכן את הבטחון
העצמי של השחקן. אל תשכחי שכל מערכת
התיאטרון בארץ היא שמרנית, שהשחקנים שמרניים•
הם צריכים לאשר מה שהם יורעים ואני לא
נתתי להם את זה. אולי בגלל זה פחח מפני.

• כל השחקנים בארץ שמרניים?

לא. יש יוצאים מהכלל. קחי, למשל. את חנה
מרון. שחקנית בלתי־רגילה. עבדנו יחר על

״נתן נו אחז מאיתט
יושב גוש־אמונים קטן.
נו אחו מאמץ בנתחו
מפי אינפנטילי, ונוום
חצים שאיזה חוו
יתגשם ונחיה נימוח
המעות־מריא
ה ולמרות זאת נש־ארנו ביחסים מצויינים.
חנה מרון היא אשה שמתחדשת בכל מה שהיא
עושה. למרות שהכוכבות מובטחת לה, היא לא
שוקטת על שמריה. יש משהו מאוד״מאוד צעיר
בחנה מרון.

• האהבה שלך ל.,חאן״ מהולה במיסטיקה?

וראי
שזה קייס. אבל, למרות זאת. יש בינינו
איך הרגשת את זה? בכלל יש משהו בירושלים
קירבה נפשית עמוקה.
שלי נורא־נורא חשוב. שעושה לי דברים. את
• בעבר נחשבת לבמאי, ששחקנים יודעת, ליד החאן יש תחנת־אוטובוס שמאחוריה.
פחדו מפניו.
מוסתרת על־ידי צמחיה, יש שוקת מזמן התורכים
כי סיכנתי את מה שידעו ואני עצמי חסר־וכשהייתי
ילד. היית• הולך עם אבא לתחנת־שקט.
אף פעם לא מרוצה ממה שעשיתי אתמול.
הרכבת. לראות את השוקת. הייתי בטוח שזה בית
כי התיאטרון שאגי חולם עליו כל כך קשה למישל
גמחם. עד היום. כשאני בא לחאן. אני מחכה
מוש• שנים ארוכות הכנתי את עצמי לתיאטרון
לגמדים שיצאו מהבית.

חמחרים
תלמיד של פדויד

מאת

נותח בעינו ומחלים בקיבוצו.
מרחביה, מאיר יערי .87 ,מראשי
מפ״ם והשומר הצעיר. ומי שהיה ח־בר־הכנסת
משך 24 שנותיה הראשונות.
יערי הוא יליד פולין, שעלה ארצה
בגיל ,23 אך לפני כן הספיק להיות
תלמידו של זיגמונד פרויד באוניברסיטת
וינה וקצין בצבא האוסטרי של
מילחמת־העולם הראשונה.
אביגיל ינאי
מאוזן:
)1מראשי הפילוסופיה היוונית
)5 :הלכה קבועה לכל הדורות
( )10 :)4,2על שמו(פ) שדה
תעופה על־יד תל־אביב)11 :
קורה צרה; )13 צמח דוקרני)14 :
סיפר ) 15 :צנום )16 :עבד, נושא
כלים )18 :יהיר )20 :משענת)21 :
בהנדסה — שויון גמור של
צורות )22 :מעשה פלא; )24
תחנתו האחרונה של משה)25 :
מיכל לשמן; )26 דורש במופלא:
)28 צרוף, אחוד )30 :אחת מתחנות
ישראל במדבר; )31 עמק
בארץ; )32 אבי האדומים; )34
תרדיף של סרעפת; )35 גדע.
קצץ )38 :בעל חיים שוכן הרים;
)39 רב. נכדו של רש״י )41 :כאן:
)42 נפל )43 :ראשון לשלושה
ה״ב״; )45 החודש; )47 רשע; )48
לבנה; )50 קונן; )51 קליפת
ענבים; )52 פינת חמום בבית;
)54 דומה בדיוק; )57 סיעה
בלכוד; )61 יופי, חמד; )62 אחד
הזמנים; )64 מפלגה שכמעט
פלגה; )65 פעולת חשבון)66 :
אחד מראשי האלים בבבל הקדומה
)67 :בסולם התוים; )69
בעל־חי מן היונקים (נזכר בתלמוד);
)70 שיר לכת )72 :עץ פרי;
)74 סוג של כובע )75 :מין
לטאה; )77 בן בקר החי בהודו;
)78 רז )81 :טבעת לציר המכונה;
)83 בעל חיים מימי; )85 עמוד
נוזלים )86 :שמה הקדום של דן
בצפון; )88 אביון )89 :נחלה.
אחוזה )91 :בוסתן; )93 להבה:
)95 יבש. ניחר מצמא; )96 שן;
)98 חזר; )100 צאצא )102 :גם:
)103 גבעה מלאכותית)104 :
שוכן ים טורף )105 :קוד של
סיום (.)3.3

מאונך:
) 1אבן מן החושן; )2מספיק;
)3דבר שאינו ברור )4 :מגש; )6
נמאס עליו; )7עדין; )8אדמת
טיט )9 :עתיד קרוב; ) 12 צואה,
גללים; )15 באמונת העם —
נשמת האדם שמת )16 :אבן

הבטחה של רג

שגים של זמרת
נחוג יום־הולדתה ה־ 60 של
יפה ירקוני, הזמרת ששמה יצא לפניה
מאז הופיעה. לראשונה. במילהמת
העצמאות. בלהקת הבידור של החיש־טרון(חי״ש
— חיל־השדה) ש־ל אירגון
ההגנה. כיום ממשיכה ירקוני. שהספיקה
ב־ 36 השנים האחרונות להופיע
ברחבי העולם ולגדל שלוש בנות.
למשוך קהל להופעותיה. תיירים וישראלים
כאחד.

נבחר בירושלים 14 ,שנים
אחר פטירת רב־החסירים הקודם. לרבם
של חסידי רוז׳ין, המרוכזים בשכונת
גאולה בבירה, הרב נחום דוב
נחוג בציריך. יום־הולדתו ה־63
ברייאר ,25 ,יליד ארצות־הברית. ממשל
הרב מרדכי פירון, מי שהיה.
נה עלה ארצה לפני שבע שנים. ברייאר
בדרגת אלוף. הרב הצבאי הראשי השני
הוא צאצא שושלת רבנים המתייחסת
לבית דויר מלך ישראל והוא עצמו בנו של צה״ל והמשמש• ,זה ארבע שנים.
כרב הקהילה השווייצית. פירוז ש־נולד
של פרופסור לחינוך באוניברסיטה ניו־באוסטריה
כפיסק. עלה ארצה בגיל .17
יורקית, ואחיהם של מהנדס־חלל בר־למד
בבית־הספר החקלאי במיקווה־שות־החלל
האמריקאית ופסיכולוגית
ישראל. באוניברסיטה העברית ובאוניקלינית
לילדים. הבטחתו הראשונה
ברסיטת היוקרה האנגלית קמבריד:׳•.
של רב־החסידים הטרי לחסידיו: לשקם
לפני שנחשף לציבור עם תכניתו השאת
בית־הכנסת ניסן ב ק בעיר העתיבועית
בקול ישראל (בנתיבי אגדות

חדל) ממנה עבר לתפוש את מקומו
של הרב שלמה גורן. הרב־ האלוף
הראשון של צה״ל.

נבחר לראש־ממשלת באליז
(לשעבר: הונדוראס הבריטית) מנואל
נרצח בעמאן. ביריות אקדח
אסקוויוול .44 ,שהיה, עד לפני

חשיפה של רג

קאריירה של מורה

חיים של אדם

טובה )17 :מצא ארוכה; )19
גניחה; )20 מידה זעירה; )21
חומט )23 :ניגש )24 :בתנועה;
)26 קונוס; )27 עוף טרף; )29״כי
ה ...יעוור עיני פקחים״; )30 נותן
מים לשתות; )33 קמח גם (מ);
)34 מפשוטי עם )36 :בהשאלה
— מעשה של הקרבה עצמית;
)37 תמיכה, הגנה; )46 כשלון
במשחק המלכים )41 :שר בממשלה;
)44 גמל צעיר)46 :
אריג; )47 סוג; )49 ראה את
הנולד )50 :בירך; )53 רמאי; )54
רכב צבאי; )5-5הסכמה; )56 שמן:
)58 פרפר הבגדים )59 :כל אחד
מקבצי המשנה והתוספתא בתל
מוד
)60 :אחת מצורות הזחלים
של הארבה )62 :רסן; )63 מדף;
)66 בן־תמותה ( )68 :)3,3היכתה
שורשים בחברה )71 :כתם)73 :
זכות ההתנגדות; )76 מילת
ריבוי )77 :בוררות של שני
דיינים; )79 ציר, חבר משלחת:
)80 גבבא; )82 מכשיר עינויים:
)84 קטן קומה; )85 דרש את
חובו; )87 מטבע במזרח הרחוק;
)90 כבשה בוגרת )92 :חוסר אמון
במישהו; )94 הלל; )96 קפול
שולי הבגד כלפי מעלה)97 :
עיוות. סרס; )99 דבר מאכל:
)101 אביזר לחנוכה; ) 102 מילת
ברירה ) 103 :אות.

המכון הישראלי ל ספרו ת
נשים קוסמטיקה ופדיקור
* קורסים

ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות (אפילציה)

* סלון ומכון יופי

תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה

* הכנת כלות
* מחיתם עממיים * שרות מעולה

ת״א, דיזמוף ( 190 יודפת 229388 ,226066 )4

תן טרמפ לחייל

בגיבראלטאר (בת 35 אלף התושבים)
בטרם עלה ארצה לפני 15 שנים.

זמרת ירקוני
לחיל־השדה, לתיירים, לי שראלים
תשעה חודישים, מורה לפיסיקה בבית״
ספר תיכון בבאליז־סיטי. בירת־הננס
( 50 אלף תושבים) של מדינת־הננס.
ששיטחה כשטח מדינת ישראל ומספר
אוכלוסיתה 150 אלף. אסקוויוול. ש־מיפלגתו
זכתה ב־ 21 מתוך 28 מרכב־האסיפה
הלאומית. הוא ראש־הממשלה
הראשון שנבחר בבחירות כלליות מאז
קיבלה באליז, החיה. בעיקר. מ־יצוא
סוכר. את עצמאותה סבריטניה לפני
שלוש שנים. למרות הענקת העצמאות
מחזיקה בריטניה ברפובליקה המרכז-
אמריקאית הזאת חיל־מצב של 1800
איש. כדי למנוע פלישת כוחותיה של
גואטמלה השכנה. הטוענת לבעלות על
באליז זה 100 שנה.

של מתנקשים. לנגד עיניו של בנו
הקטן )6.51 מועמר ואשתו יוסר־ בגיל
.45 פהד (..אבר־האלד״) קוואב־מה,
מ־ שהיה משך ארבע שנים ראש
עיריית חברון. איש ועדת ההכוונה
הלאו מי ת אשר גורש מעירו. במאי
. 1980 אחר רצה חמשת תלמיד־ ישיבה
ליד בי ת־ הדס ה. קוואסמה. אב לחמשה
האגרונום לפי מקצועו. גורש ללבנון.
ממנה עבר לירדן. בה נבחר. בהוד־ש
שעבר. במועצה הלאומית הפלסטינית
לממונה על תיק השטחים הכבושים
בוועד הפועל של א־ש״ף וראה גם
במדינה).

שר של צוק

דיאטה של שמרים

נחוג בירושלים. יום־הולדתו
ה 58-של •מלמה צרדייה, כלכלן.
היסטוריון ואב לשלוש• בנות. שהיה
משך הישנים האחרונות •שגריר ישראל
באיים הפיליפיניים. אבל קודם לכן.
כבר בגיל ,33 היה שר הנמלים
והתיירות של ארץ־הולדתו. מושבת־הכתר
הבריטית גיבראלטאר. צרוייה.
כיום מחשובי העסקנים הספרדים. עוד
הספיק להיות שר הפיתוח הכלכל־

נפטר בהוליווד. מדלקת ריאות.
בגיל .89ד.יילו־ הארז־ ,מלך
דיאטות המזין הטבעי. שהמליץ במוהר
על שמרים וניבש—חיטה. האוזר.
אלילם של כוכבי הוליווד שביקשו לרזות.
היה יליד גרמניה .־שהגיע לרעיון
הדיאטה ישלו אחר ־שהלה־ בצעירותו
בשחפת ינרפא ממנה בתפריט של
ומרקי־־רקות.
סלטים. מ־

העולם הזה 2470

מיפלצות־גו״ם רהודיה־של־תכרת ברומן
היסטורי שר שמיר ±הרגישות האנושית שד בן־נר מומרת
ברכילות של מחסן־בגד * 1אלמנך בצל ״סימן־קריאה״
גיזענות חשופד!
כבר כמה שנים שאין פניו של משה שמיר
נראות על אקרני הטלוויזיה, וגם מאמריו בעיתונים
נעשו נדירים יותר. היו ימים שבהם פרש
מכתיבת הטרילוגיה שלו(שהחלק הראשון שלה,
יונה מחצר זרה. התפרסם לפני עשר שנים).
מחמת מה שנראה לו. מעשי־ידיי טובעים בים

משה שמיר
יש נימולים ויש ערלים
ואתם אומרים שירה?׳ במשך השנים למד, כנראה,
שיש נחושים ממנו במאבק־הכיסאות. וכי מוטב
שיטפטף את הלאומנות שלו דרך הסיפרות.
ובמובן מסויים. משרתת זו את השקפת־עולמו
ביתר יעילות מהתבטאויותיו הישירות. הסיפרות,
בדרכיה העקיפות כשיחזור ההווה ובמיוחד העבר
ההולך־ומתרחק והידוע בפרטיו ובמהותו למע־טים־יחסית,
עלולה (או עשויה) לעצב השקפת-
עולם ולבסס התייחסות לעניינים אקטואליים
ביתר עוצמה מנאומים פוליטיים ומאמרים עיתונאיים,
שבעצם נקיטת העמדה הגלויה שבהם
הם מעוררים חשדנות והסתייגות.
״שני מיני בני־אדם בעולם, נימולים וערלים״
כתב אורי צבי גרינברג בפיוט השואה בר חובו ת
הנהר. כיום מנסה שמיר. ברומן שלו הינומת
הכלה* לתת ביטוי לאותה סכמאטיזאציה פרימיטיווית
של חלוקה בין יהודים עם ניצוץ אלוהים
ומוסר בליבם, לבין גויים בהמיים ועטופים ב־שפיכוו;־דמים.
לדברי לאה־ליזה ברמן. גיבורת
הרומן. המשמשת בהתבטאויותיה הישירות. במחשבותיה
ובפעולתה שופר לשמיר, הגויים והיהודים
הם שני עולמות נפרדים, שאין שום דימיון
ביניהן.
הרומן מתרחש. בעיקר. ברוסיה של ראשית המאה
ושמיר למד את ההיסטוריה של יהודי רוסיה
בשני העשורים הראשונים למאה. אין ספק. שתקופה
נסערת זו. שבה פרצו הפוגרומים המפורסמים
של קישינב, הומל וז׳יטומיר, גילתה ליהודים
את מלוא פניה האכזריות של החברה הרוסית,
שבקירבה חיו ׳מדורות. מה שמסולף ברומן אינו
הפרטים ההיסטוריים המשמשים לו רקע, אלה
המשמעויות הפשטניות שהוא מבקש להסיק
מהם. משמעויות שהדמויות הכרזתיות־דחל־ליות
אמורות להוליך אליה.

כתב־עת

קנקן ישן

מקור הסערה סביב שנתון הספרות והאמנות
החדש, איגרא•* ,אינן יצירות הספרות והמחקר,
החשובות יותר או פחות, שבקובץ, אלא מאמרו
הפרובוקטיבי של דן מירון על פזמונאית ארץ
* הינו מ ת הכל ה
עובד; 2 8 0עמודים.
** איגרא -אלמנך לספ רו ת ואמנות. בערי-
ב ת נתן זך ודן מירון; כתר; 262 עמודים.

מאת משה שמיר; ע ם

להד״ם, נעמי שמר. אקטואלית ושנונה לא פחות,
אם כי פחות אקדמית. היא מסתו של נתן זך על
תבליט העץ של אברהם מלניקוב, הנפש החצויה,
שהוא, לדברי המשורר־מסאי, כתב הקטגוריה
האמנותי הראשון של אמן ארץ־ישראלי כנגד
״יפי־הנפש״ של זמנו.
איגר א הוא שנתון־מאסף, הכרוך בכריכה
קשה. יש כאן ניסיון להחיות את מסורת הקבצים
המפורסמים שערכו ברנר, ברש ואחרים, אלמנכי
מצפה, שנתוני הארץ, שבהם גנוז, במקרים רבים,
מיטב היצירות העבריות, בחלקן כאלה שלא ראו
אור מעולם בספרים. עם זאת, צורת ההופעה
המכובדת מעלה את המחיר, שעשוי להרתיע את
מי שיימשכו לקנות את הספר.
הצדקת קיומו של איגרא. מעבר לייחודו
כשנתון, איננה לגמרי ברורה. כמעט כל המשתתפים
חוסים יפה בצילו של סי מן קריאה.
שאף הוא הפך כבר למעין שנתון(אם בכלל) :שני
עורכי הקובץ, מאיר ויזלטיר (המנסה כאן, ב־שבתון־השוקולדה
שקיבל, סגנון חדש, לאחר
שבשנים האחרונות נישרף בשירה כמעט פובליציסטית,
ישירה מדי) ,יאיר הורביץ,שכבר היה
לזרא בשירתו החלושה כצל מאווש. גבריאל
פרייל האמריקאי, ששיריו כאן זקנים ומדולדלים,
ודומה שהודפסו באיגרא בעיקר בגלל

עתה תורגם לעברית ארנבים* .פרי עטו של
סופר יהודי־אמריקאי, יליד ניו־יורק. את הכותרת
לספרו נטל הסופר מתבשיל־ארנבים גרמני ובנו־בלה
יש ניסיון לפתור את בעיית הכתיבה הבלתי-
אפשרית על השואה על־ידי יצירת שני עיוותים:
הראשון, הבולט שבהם, הוא התיאור המדוייק —
והאלגורי, כמובן — של מלחמת־טרף בין בעלי־חיים
ובפתיחה לסיפור) ,תוך טישטוש מכוון של
קו־התיחום בין אותן חיות לבין יצורי־אנוש
המשתלבים בחייהן כמפקדי מחנה־העבודה שהקימו
הגרמנים, וצמד הנערים — ריטר הגרמני.
בן למשפחה קומוניסטית, הקונה לו את זכות
קיומו על־ידי הציד הבלתי־חוקי שהוא עורך
למען מפקד המחנה. וידידו היהודי, פרצ׳יק.
שהגרמנים חשבוהו למת.
עיוות נוסף, אף הוא מקנה לספר עוצמה
ואמינות מיוחדים, הוא תיאור תגובתו של פרצ׳יק
* א רנ בי ם -מאת ראובן ברקוביץ. מאנגלית:
טוב ה רוזן י מוקד. ה קיבו ץ המ או חד 120 .עמו-
די ם.

על המציאות סביבו. הוא נוהג והושב בטבעיות
כנער, השונא בית־ספר. מיסגרות. מישמעת
להורים — בעוד בעולם שסביבו איבדו הילדות
הנעורים והמיסגרות הגורמאליות את משמעותם.
האבסורדיות שבתגובותיו היא מקור כוחו של
הסיפור: הוא מסרב להפצרותיו של ריטר לעזוב
את סביבות המחנה, על אף חגורת המוות המתהדקת
סביבם, משום שהוא חושש לחזור לעולם
של הורים ומורים. ולבסוף הוא מביא על שניהם
את המוות, משום שאיננו יכול לעצור בעצמו
מלירות חיצים בשומרי־המחנה המגששים אחריהם.
מבעד לעיוות הזה מתבלטת אמת, שגם
אפלפלד היטיב לתארה: שיבוש כל המושגים
המקובלים. כללי המישחק ושיפוטי ההיגיון והמוסר,
שהביאה איתה השואה.
אם זאת. סיום הספר (ניסיונו של פרצ׳יק
להילחם בשומרי־המחנה בחיצים. רשיסועם של
,הנערים בשיני כלבי־הגישוש, לאחר שהשומר
י הנוהג בהם נהרג בקשתו של פרצ׳יק) נראה פית־רון
קל מדי, קרוב לראייה מוכרת של השואה.

ההחלטה להסריט את הסיפור עתליה נראית
כמעט טבעית. סוף־סוף בן־נר הוא. במידהירבד״
תסריטאי, והסיפורים שלו — במיוחד הקצרים
— נקראים כאילו הם נראים על מסך הקולנוע.
אתה ממש שומע איתם את גוון הקול המיוחד
לפס הסרט, את איוושתה של מכונת ההסרטה.
ההשוואה בץ הסיפור לסרט מלמדת כמה דברים מעניינים על החרודקירי, שמסוגלים אנשי
הקולנוע שלנו לעשות לספרות העברית. ואין זה עניץ של היחס הבעייתי הרגיל בין ספרות לקולנוע.
הקולנוע אצלנו מפגר בכמה דורות אחרי הספרות: בן־נר הצליח בסיפור שלו לגאול, במידת־מר* את
נושא הקיבוץ מן הקללה שרבצה עליו. איכשהו היה הקיבוץ אקה סלע צחיח, שאליו התנפצו כל
ניסיונות הסיפור עליו. איכשהו היה הסופר שכתב עליו נשאר תמיד דומה מדי לאנשים שכתב עליהם,
או למה ׳שדימה למצוא בהם ועשה אידיאליזציה רבה מדי, או להיפך: את יסוד היצריות במימד המשמים
והחיצוני ביותר שלה, אפשר לומר, שהוא ריכל על רכלנים. אצל בן־נר, לעומת זאת, יש איזו העמדה
עדינה של רמות כאובד״ מתגעגעת, ,זונה׳ בעיקר בדמיונותיה,־ורק מעט במציאות.
הסרט מחזיר אותנו אל ההעמדה הגסה של הספרות הקיבוצית מלפני עשרים־שלושים שנה ויותר:
עתליה, לפי גירסת הסרט, באמת מתרוממת כמעט עם כל מי שחושק בה. את דמותו של בר־כוכבא.
מאהבה האמיתי היחידי לאחר מות בעלה(לפי הסיפור) קיצצו בסרט לדמות טריוויאלית וחסרת עניין:
הוא משתמש בעתליה לזמך־מה, ואחר, כדי להביא סוף לפרשה. נשלח לשליחות באמריקה

במדיום אחר

עתלית חרזדקירי

״איגרא״:־הרצל בגן־עדן
מילחמה ביפי־הנפש
חיבה מן העבר אליו. דליה רביקוביץ, החוזרת
בשיר מיותר.
מדור הסיפורת בקובץ — יותם ראובני, ש׳
שפרה ושמואלביץ) — חלש. לאוהבי יעקב
שבתאי מזומנים כאן שיירים מעזבונו: שני סיפורים,
שהשני ב הם(סרוויס ציכי) מעניין במיוחד.
שואה יהודים התבשיל ארנבים
בתיאור השואה צריכה היתה, לכאורה, הספרות,
למלא ביתר הצלחה, את התפקיד שהמחקר
יכול למלא רק באופן חלקי, שהלא יש לה כוח
לתפוס את מה שאיננו נתפס עד הסוף על־ידי
השכל אלא, שכפי שראינו במסותיה של אילנה
המרמן, הספרות הגרמנית שלאחר מלחמת־העולם
השנייה היתה אחוזת־שיתוק לא פחות
מהמחקר. המצב אצלנו(בעברית ובשפות אחרות
שבהן התבטאו יהודים לאחר השואה) היה דומה
באופן מדהים. עד הופעתו של אהרון אפלפלד
(שעבר את השואה כילד והחל לפרסם את סיפוריו
בסוף שנוה ה־ ,)50 בלטה הדלות האיכותית של
הספרות היפה על השואה.

עתליח(מיכל כת־אדם) עם יפתח קצור
זונה בדמיונותיה
דרך־ראייה התואמת באמת שיחה מבעד לאד־מרק בחדר־האוכל הקיבוצי. פרשת הזיוף הפתטית,
שהסתבך בה בר־כוכבא והתאבדותו לא נמצאו מעניינים מספיק בעיני יוצרי הסרט. הם העמיסו,
לעומת זאת. על הסרט, שתי פרשיות אהבה — האחת בנאלית בתכלית( של נטע) והשנייה מפותלת
בעיקומים רופסים ולא״סביריס(של עתליהו. בסיפור עתליה שורפת את המתבן וכווה אגב כך, קשה
את עצמה. בסרט היא רק מעלה באש את רכוש המשק. פירושים מיותרים.
את התסריט לסרט הבא על־פי סיפור של בן־נר צריד לכתוב בדנר עצמו, או יוצר המסוגל לראות
לנפש האדם ברגישות ובתבונה דומות לשלו. אתה שואל את עצמך לגבי יוצרי הסרט הזה אם מה
שחסר להם הוא קצת נשמה טהורה, לפחות נ קו ההתחלה, או ששטיחות אינטלקטואלית מנעה מהם
לראות אלה אבסורדים הם שמים בפי גלי בן־נר (נטע) ,פרדדחמד, הנראית צופנת בתוכה פוטנציאל
קולנועי, שבוזבז באופן מביש כל־כד על-ידי התסריטאי והבמאי כאחד.

0 9ו>ן

בילהה זיברט איבדה 45 קיל 1ממישקלה.
כאן היא מספרת איר עשתה זאת —

בל־בך יפה. חבל שאת כל־
1 כך שמנה:״ המישפט הזה רדף
את בילהה זיברט במשך שנים רבות.
אין־ספור פעמים היתה מתעוררת
בבוקר בהחלטה שמהיום היא בדיאטה.
אבל׳ לקראת הערב היתה שוכחת מה
החליטה בבוקר. בימים אחרים היא
אכלה כמויות אדירות של מזון.
מהבוקר עד הערב, והמון ממתקים —
האהבה הגדולה שלה. היא לא יכלה
להשתלט על תאוותה לאוכל. והגיעה
למישקל־שיא של 115 קילוגרם.

מספר יורק :״היא היתה אוכלת רק
פעם אחת ביום. מהבוקר עד הלילה.
קרטונים שלמים של שוקולד הייתי
מביא הביתה ״.שני הבנים, אלי בן
ה־ , 18 חייל. וסמי בן ה־ . 15 תלמיד
תיכון, גאים באמא החדשה ׳שלהם.
מעודדים אותה ומחמיאים לה .״היא
באה לאספת־הורים, והמורים וההורים
לא האמינו שזאת אמא שלי ״.מספר
סמי.
שיערה קצר. בצבע חום בהיר. פניה
מאופרים יפה. במומחיות .״תמיד הייתי

| 1ך 11111 בילהה בביתה, משוחחת בטלפון, בשימלה כהה ובחגורה
1111 ^ 11 לבנה, המדגישה את מותניה. כל נסיונותיה לרזות, לפני
שהגיעה להיפנוזה, נכשלו. אחרי ההיפנוזה היא הפכה לאשה חדשה.

ן ך 1בילהה, ילידת המושבה זכרון־יעקב, נצר למישפחת
!| אהרונסון המפורסמת, וזיתה ילדה רגילה. אולם היא

החלה להשמין עם גיוסה לצבא. כאן היא מצולמת אחרי לידת בנה.

גזו לגיזוה

בילהה במיטבח עם שלושה גזרים על הצלחת
ואחד בפה. לגזר נועד תפקיד בדיאטה שלה:
כל פעם שחשה רעב, או רצון עז למשהו מתוק, היתה מכרסמת גזר.

לפני חצי שנה היא עשתה ניסיון
נוסף. כתבה בעיתון הביאה אותה אל
גינקולוג חיפאי, פרופסור קרל פוקס.
המטפל בבעיות הישמנה — ובבעיות
אחרות — בעזרת היפנוזה. התהליר
היה ק׳שה מאור. נפשית ופיסית, אבל
היא התמידה. נאחזה ממיש בציפורניים.
כיום נשקפת לה דמות חדישה במראה:
אשה תמירה 1.68 .מטר. נאה ומטופחת,
לבושה טוב. בסיגנון אופנתי ובטוב־טעם.
עדיין לא בעלת חיטובים אידיאליים
של 90־60־ ,90 אבל בהחלט אסתטית
ומושכת.
בלהה בת ה־ ,45 קוסמטיקאית ובעלת
פרפומריה. שוקלת כיום 70 קילו.
״ישנת תשמ״ד היתה אמורה להיות שנה
לא טובה לעולם ״.היא אומרת .״אבל
לגבי היא היתה הישנה הכי יפה בחיי״.
המורה ישלה להתעמלות. יוגה שמה.
שוקלת 45 קילו. ובילהה נהנית להגיד
בכל הזדמנות :״רזיתי את יונה״:
הלקוחות הקבועות שלה מתפעלות
ממנה. מכרים ׳שלא ראו אותה תקופה
ארוכה לא מזהים אותה ברחוב. אחרי
•שהיא אומרת שלום. הם שואלים בזהירות
— הכל בסדר? את בריאה?
בעלה יורק, גבר רזה וגבה־קומה.
אומר בקיצור :״כל הכבוד״:

מטופחת.״ היא אומרת .״גם כישהי־תי
שמנה.״ .היא אוהבת חגורות מיוהדות.
עגילים. צמידים. טבעות. מחרוזות. מה
שיותר שמונצס. הדירה. בבניין נאה
בצפון תל־אביב. מטופחת גס כן .שטחים.
הפצי־נוי. עציצים. חרבה תמונות
על הקירות וגובלנים מעשה־ידיה.
הכיבוד כולל קפה בלבד .״בבית רזה
אין עוגות. רק לשבת. בשביל הבנים״.
אומרת בלהה .״הפיתוי עד־־ן גדול

הייתי ילדה רגילה. לא מקל ולא
שרור־נעל. קצת מלאה. אבל לא שמנה.
להוריי ולשני אחיי ואחות־ ייש
מיבנה גוף רגיל.
תמיד אהבתי לאכול. אבל עד הצבא
זה לא השפיע עליי. כ־שהתגייסתי
שקלתי 70 קילו. אבל תוף כמה חורשים
הגעתי ל־ .85 בגלל האוכל הצבאי
והמצופים. הייתי פקידה במחנה־דו־ד.
ליד חיפה. זללתי המון. בלי הפסקה.
והרבה מתוק. זה קורה להרבה חיילות.
מאז היתה ל־ בעיה של הישמנה.
בתור חיילת שקלתי 90 קילו. ובקושי
מצאו ל־ מדים — מידה אקסטרה־אקסטרה
לארג׳ .מיספר .52 בל הזמן
ניסית• דיאטות מכל הסוגים. אבל

הייתי נשברת באמצע. הרגשתי לא
בנוח עם עצמי. מסורבלת וגדולה,
יוצאת־דופן.

שמלות רחבות
כמו אוהלים
די מחזרים ויצאתי עם גברים.

\ 1היו: לי אפילו חבר קבוע במשך
שלוש 7צנים. הוא היה רזה. ולא הפריע
לו שהייתי שמנה. השומן. וזה וי• מובן
ניאליו, גרם למיגבלות בחי י־המין.
הרגשת בושה שאת לא נראית ב:מיטבו.
שלא נעים להסתכל עלייר. חוסר־ביטחון
שגורם לקומפלקסים ולרגש־נחיתות.
ההרגשה מה הוא יחישויב. איך
בחורה כל־כך נאה יבולה לתת לעצמה
להידרדר בצורה כזאת. הר• זה בסר־הכל
אוכל: אז מ־ יותר חזק. את או
הזלילה?
בגיל 24 פגשתי את יורק אצל
קרובי־מישפחה בחיפה. הוא היה תייר
מגרמניה. שבא רק לשבועיים. זאת
היתה אהבה ממבט ראשון. היית־ יפה
בעיניו כמו שאני. הוא הזר לגרמניה.
וכעבור זמן קצר נסעתי אליו ונישאנו
במינכן. היה לו עסק סיטונאי לתכשיטים.
וחיינו בגרמניה 12 שנה.
בעלי לא לחץ עליי לרזות. אם אמר
משהו בנושא. זה היה בגלל החשש
לבריאותי. סבלתי מלחץ־רם גבוה. מ־מיגרנות
ומהזעת־יתר בידיים. ברגליים
ובגב. הזיעה ממש נזלה ממני בקיץ. לא
יכולת־ להתכופף.
.הבנים התייחסו אליי בטבעיות. הם
לא ישמעו בבית •שמישהו אצל־ לא
בסדר. ואף פעם לא •שוחחנו על הנושא.
אבל אני חוישבת ישבתו— :זוכם הם רצו
באמא רזה.
אני אוהבת בגדים יפים ואופנתיים.
אבל לא מצאתי בחנויות שום רבר
מתאים. מחוסר־ברירה למדתי לתפור
לעצמי. והסתובבתי כל הזמן בשמלות
רחבות. כמו אוהלים. גרב־־המיכנס היו
מתפוצצות עליי. והייתי צריכה להחליף
אותם. לפעמים. חמשי פעמים ביום.
לים התביישתי ללכת. לחנות היית•
נוסעת באוטובוס. תחנה אחת. והביתה
הייתי עולה במעלית. קומה אהת.

הגשמת־הלוס:
אוברול וג יגס
^ הריונות שלי היו קשים. הייתי
! 1בשמירת־הריון. הרופא הזהיר אותי
מלידה קשה. בגלל רישומן. אבל זה לא
עזר. בהריון הראשון הגעתי ל־130
קילו. בהתעמלות לקראת הלירה לא
יכולת׳ לעשות את התרגילים. נשמתי
ונישיפת־ .בזמן הלי: יה היה ל־ קשה
לנישום. ולא עזרת־ מספיק ללחוץ.
לנוזלי׳ .שתי הלידות עברו בשלום. אבל
נשארתי שכינה. ח שבתי על ניתוח
הרזיה —-קיצור ה מעיים או עקיפת
הקיבה — רצית־ לעשות את זה.
זמרות הסבל בניתוח ואחריו. אבל
הגעתי לפרופסור פוקס עם הרבה

1 | £קןו * ן \ ךןעןךו מימין: בילהה עם בעלה יורק. עיטונאי-תכשיטים נעבר
1 1 1 3ח 11 1וכיום איש מחלקת הפיקוח העירונית. הבעל, המתפעל
מדמותה החדשה שה אשתו, טוען :״אדם שמן לא יכול להיות אדם בריא ״.במרכז: לפני 20
רצון ותקווה. ההוראה הראשונה שלו
היתה לאכול במשך שבוע רק סלפ־פונים.
לשתות רק מים, וללכת ברגל
ארבע שעות כל יום, בהליכה מואצת.
כעבור שלושה ימים התייצבתי
אצלו. מינוס ארבעה קילו.

ההליכה היתה מאוד קשה בהתחלה.
היו לי יבלות ושלפוחיות, וציפורן
נפלה לי משיפשוף של נעל. לפעמים
בכיתי מכאב. אבל המשכתי ללכת. עד
הדולפינריום ובחזרה. או ליפו ובחזרה,
על חוף־הים. בכוונה לא לקחתי איתי

שנה בילהה עוד הירשתה לעצמה להסתובב בבגדי״ים. למישקל־השיא היא הגיעה בהדרגה,
עקב אכילה מופרזת שהחלה בה עוד בצבא. לפני הדיאטה היה עובי השומן בגופה 10
סנטימטר. כיום הוא שלושה סנטימטר בלבד,.משמאל: עם בנה השני, סמי, לפני 7שנים.

כרטיסיה של אוטובוס או כסף, כדי
שלא אתפתה לנסוע. הייתי צריכה
בשביל זה הרבה כוח נפשי.
כעבור שבוע היה מותר לי לאכול
גם עגבניה, פילפל וגזר, ללא הגבלה.
קפה ותה אסורים. כי הם גורמים
לאצירת מים בגוף.

השתוללתי בקניות. קניתי כל מה
שמצא חן בעיני. הגשמתי חלום —
נכנסתי לאוברול ולג״ינס. אני כבר לא
׳שומעת ״גברת. אין המידה שלך ״.אני
לובשת עכשיו 42־ .44 מיספר החזיה
ירד מ־ 9ל־ . 5הטבעות נעשו גדולות

מדי. וקניתי חדשות. בקיץ אני מתכוננת
ללכת לים.
ההרגשה הפיסית נפלאה. יש להמון
מרץ. כפי שלא היה לי מעולם.
המיגרנות נעלמו. לחץ־הדם ירד והפי
(המשך בעמוד )42

אחרי שהורדתי 15 קילו. במשך
כמה שבועות, החל הטיפול בעזרת
היפנוזה. כל טיפול נמשך חצי שעה.
הפרופסור לוקח את ידי בידו, מסובב
אותה מול עיניי, ואני צריכה לעקוב
אתריה. כעבור כמה שניות העפעפיים
נהיות כבדות, העיניים נעצמות והראש
נופל כלפי מטה, כמו כשנרדמים באוטובוס.
השינה
היא שטחית, לא כמו בלילה׳.
אחרת לא הייתי ש־ומעת את קולו. אם
כי פעם אחת, הוא סיפר לי. מישהו דפק
ברלת בזמן שהייתי בהיפנוזה, הוא יצא
לכמה דקות. ואני אפילו לא שמעתי.
הוא מדבר בקול שקט. בצורה מונוטונית,
וזה נקלט בראש כמו ט־יפ
״החלטת לרזות ״.הוא אומר.
״תצליחי במשימה ואף אחד לא יכול
לשנות את זה, אפילו לא את. את יכולה

ראנוו וק מרנמנים,
ושחוח וק ומים,
וללכת נל יונו -
אובע שעות 1נתל
להיות גאה בעצמך, עשית עבודה
נהדרת. את נהנית לראות את גופך
בצורתו החדשה. לגעת בו. את צריכה
לשמור על ההישג״.
אני מתהפנטת בקלות. ואחרי שאני
מתעוררת. אני מרגישה נפלא. כאילו
ישנתי שבועיים. ההוראות שלו הן כל
הזמן בראש שלי. וכשאני רוצה לקחת
לפה משהו משמין, אני סופרת עד . 10
נזכרת בכל מה שהוא אמר לי בזמן
ההיפנוזה. ולא אוכלת.
נסעתי לחיפה אחת לשבוע. לפעמים
פעמיים בשבוע. רוב הפעמים
באתי רק כדי לעמוד במשך דקה אחת
על המישקל ולראות שרזיתי. זה נתן
לי כוח להמשיך.
ההיפנוזה נעשית אחת לחודש, או
כאשר הפרופסור מחליט שאני זקוקה
לחיזוק. הוא חם ועוזר. אבל כאשר לא
ירדתי כמצופה, הוא נזף בי. קיבלתי את
זה בהבנה וברוח טובה. כי הרי התוצאה
חשובה. חברה שלי נעלבה ממנו והפסיקה
לבוא. כי הוא אמר לה :״תסתכלי על
עצמף אני אהיה בפנסיה עד שתיתי!״
הקילוגרמים נשרו ממני כמו במטה־קסמים.
החלפתי. כמובן. את כל הגרר־רובה.
את הבגדים הישנים אני מחלקת
לנצרכים. עוד לא חילקתי הכל. כקשה
להיפרד בבת־אחת.

שעות ביום

היא צועדת בהליכה מואצת, בבוקר ובערב.
לכיוון יפו. הוא לובשת טרנינג ונע-
לי״התעמלות, ואל אוזניה צמודות אוזניות הווקמן, שלא יהיה משעמם.

_ הורוסקופ

ררחת בהיפנוזה

(המשך מעמוד )27

(המשך מעמוד )41

סטור? בטלה

סקתי להזיע. גם בקיץ. כשהשמש.
לוהטת. פעם הייתי מתעוררת בשמונה.
נחה בצהר־ים וניפלת מוקדם למיטה.
הייתי״ זקוקה דשימונה״תשיע ׳שעות
שינה בלילה. כיום אני הולכת לישון
בחצות. ישנה ארבע שעות ולא זקוקה
למנוחת־צהריים. לא ייאמן.
אני קמה בארבע בבוקר והולכת
שעתיים ברגל. ובערב הולכת עוד
שעתיים. ההליכה מחזקת את השרירים,
מהטבת ומעצבת את הגוף. את
לבר עם עצמך, אפשר לעשות חשבון־
נפש.
אני צימחונית כבר מזה ארבע שנים.
כי אמרו לי שבריא יותר בלי בשר. אני
רוצה להמשיך לרזות. להגיע ל־60
ומשהו׳ .שיהיה איזה קילו או שניים
למירווח־נשימה, כך שאם ארצה לאכול
דברים אסורים, ואעלה בכמה גרמים.
לא אקפוץ מיד מפחד. לכן אני
ממישיכה בדיאטה של ירקות היים
בכמות בלתי־מוגבלת 200 .גרם גבינה
כחושה ליום ואשכולית אחת. סך־הכל
— 800 קלוריות בערך. אם אני רעבה,
אני מכרסמת גזר. שתיה — תה־צמחים
בלבד. שלוש פעמים ביום אני אוכלת
סלט גדיל. עם קצת מלח. פילפל
ולימון. וגם כפית שמן. כדי שהעור לא
יתייבש. צריך ללעוס את הירקות
לאט־לאט. בתשומת־לב. את והצלחת.
בלי עיתונים. טלפונים וטלוויזיה. צריך
להתייחס לאוכל בהדרת־כבוד. לוקח
לי שלדשת־רבעי שעה לאכול את הסלט
שלי.
בעניין עור־הפנים — בעסק שלי
חשוב שאיראה טוב. שהעור לא ־תקמט
יותר מדי. הרי ירידה דראסטית במשקל
זה כמו הוצאת אוויר מהבלון. לכן
אני מורחת את הפנים במישחת
קולאגן ואת העיניים והצוואר בשמן
נבט־חיטה.
עוד פעם־פעמיים אעשה היפנה־ואחר־כך
אבוא לביקורת ולחיזוק בבל
שלושה חודשים. הפרופסור אומר שמי
שמחזיק מעמד •שנתיים. י ש.כל הסיכויים
שהוא לא ישמין שוב,

כאן הוא מרגיש בנוח -כוח מול
כוח. מאחר ויש לו רצון חזק והוא
יודע מה טוב עבורו, הוא ייאבק
ויילחם ויתעקש להגיע להצלחה.
הוא אינו מתעלם מקשיים, ההיפך
הוא כמעט מחפש אותם. אינומוכן לקבל שבחים. אלא אם הם
באמת מגיעים לו. הוא יצירתי, בעל
העזה ושמחת־חיים.
כשמוקרן רע -תהיה לו מודעות
עצמית חזקה מדי. כאן יופיע
האגואיסט והאגוצנטרי, הרואה רק
את עצמו ודואג לספק את צרכיו
המיידיים. הוא משתלט על ה סביבה,
מדכא את כולם וסובל
בעצמו מדיכאון. הוא רוצה להכ תיב
לכולם את צורת החיים, אך
במקום לבנות, הוא הורס במעשיו
האימפולסיביים ובחוסר יכולתו
לראות את הנולד.

ל ה חל ט ה נחושה:
לא להשמין!

^ :י לא יודעת אם גברים דה־תכלים
עליי. לא שמת־־לב שה
סטור!
בשור

בידהה בבית
..לא או מ רי ם לי עוד: אין ב מי ד ה שלך!

רחוב נעצר לכבודי. אבל אני חושבת
׳שזה עוד יבוא.
אנשים שואלים אותי אם בעל־ לא
מפחד שאברח ממנו עכשיו. אני עונה
שאין לו שום סיבה לפחד. עלי־ לא
צריך לשמור. לא עולה על דעת• לרגע
שמשהו השתנה ביני לבינו בעיקבות
הדיאטה. אנחנו הרבה שנים ביחד.
וחיים יפה מאור.
נכון ישפער־הגילים בינינו — 15
שנה — בולט עכשיו יותר. קודם
נראית־ מבוגרת מגילי. והוא נראה טוב
לגילו. עכשיו אני נראית צעירה יותר.
והוא מתקדם עם הגיל.

הוא ממש נהדר. איזה בעל היה
מסכים שהשעון יצלצל כל בוקר בארבע?
הייתי עוברת לישון בחדר אחר.
אבל אין לי עוד חדר.
עד כאן סיפורה של בילהה ז־ברט.
גם לפני השינוי הגדול בהייה היא
היתה תמיד טובת־מזג. הברות־ת.
מתעניינת בזולת. מרבה לחייך. אבל
עכשיו היא קורנת ממש .״החלטת
נחושה לעולם לא להשמין שוב!״ היא
אומרת .״ההישג עלה לי בהרבה כוח
נפש* ופיסי. ולעמוד בזה שוב לא
:עמי ־רן
אוכל•״

פר1פי קרד פוקס מסביר:

־/״ 85 יכולים לעשות זאת
ך ן רוססור קרל פוקס. גבר גבה-קומה. שוקל
* 2בסביבות 70 קילוגרם. דוגמה יפה לפציינטים שלו
הסובלים מבעיות עודף־מישקל. הוא למד להפנט תוך כדי
לימודי־הרפואה שלו. ב״אחת האוניברסיטות באירופה,־
כדבריו. הוא מכיר 60 שיטות שונות להיפנוזה, והוא
מתאים לכל פציינט את השיטה המתאימה לו .־הרזיה
בעזרת היפנוזה״ .הוא קורא לטיפול. אחוז ההצלחה בין
המטופלים שלו הוא. לרבדיו 85 90 בשיא ההורדה
במישקל מחזיק גבר, קיבוצניק מצפון הארץ, שירד
מ־ 147 קילו ל־.80
האם הוא יכול להפנט כל אדם? פרופסור פוקס :־לא
כל אחד. ש תלוי בכש ההפשטה והאינטליגנציה של
האדם. כשאני מדבר על שקט, שלווה. רוגע וריפיון, ש לא
משהו מוחשי שאפשר להחדק ביד. ככל שהאדם הוא בעל
אינטליגנציה גבוהה יותר. ומסוגל יותר למחשבה מופשטת.
גדולים סיכוייו להצלש.
־הוא גם חייב להיות נורמלי. קשה ליצור קשר עם אדם
המפורק מבחינה נפשית, מנותק. שמחשבותיו רצות.
־בץ 80 עד 85 אחוז מהאוכלוסיה הנורמאלית ניתנים
לטיפול בהיפנוזה. יש מי שמגיעים להיפנוזה ש־טחית.
ויש המגיעים לעמוקה. לא כל אחד מהם אוכל לנתח ללא
הרדמה. אצל 25 אחוז אוכל לעשות זאת״.
הוא מוכן לקבל לטיפול רק מי שהוכיח את רצינותו
ויכולתו לעבור את הדרך הקשה. לפני תחילת הטיפול
בהיפנוזה חייב הפציינט להורש כ־ 15 קילו ממישקלו
בעזרת אכילת מלפפונים בלבד והליכה מואצת במשך
ארבע שעות ביום .־יש מי שאחרי פגישה ראשונה או
שנש מתייאשים ועוזבים. אלה באו. בדרר־כלל, בגלל
דחיפת המישפחה. הם רוצים להראות שעשו, כביכול,
הכל. נכשלו, ואז הם יכולים להגיד — עזבו אותי!״

עם כל פציינט הוא מדבר בצורה שונה. אבל החלק
החשוב ביותר בשיחה. הוא מדגיש. הוא שינוי תפיסת
המטופל לגבי תדמית גופו. אם אדם לא מקבל את
התרמית החדשה. הרש, של גופו, הוא עלול לחזור
למישקלו הקודם
על הצורך בהליכה מואצת, כחלק מן הטיפול:
־ההליכה המואצת עושה לאדם מה שעושה המכונית
לדלק — שורפת אותו. מי שרוצה לרזות חייב להפעיל
את המנגנון ולשרוף אנרגיה. ההליכה גורמת גם לשלווה
נפשית וזה חשוב, כי אחת הסיבות לאכילה מופרזת היא
אי-שקט, בגלל דחפים פנימיים שמנים מטבעם. לא
אוהבים להתנועע. וצריך לחנך אותם בכיוון הנכון.
הסתכלות על ילדים בהפסקה בחצר בית־הספר, ממחישה
את הטיעון — הילד הרגיל מחזיק את הסנדוויץ׳ ביד
ומתרוצץ איתו. הילד השמן יושב ואוכל. על ריצה אני לא
ממליץ, חלילה וחס. הסתבר שהג׳וגינג הזה אינו בריא
ואינו טוב.״
בעיות אחרות. שבהן פרופסור פוקס מטפל בעזרת
היפנוזה: הקאות בזמן ההריון. צירי־לשה, כאבים בזמן
הווסת, בעיות של חוסר סיפוק מיני, כאבים בזמן המישגל.
אימפוטנציה אצל הגבר, גמילה מעישון סיגריות,
שיכון־״כאבים של חולי־סרטן. מיגרנות, הרטבה במיטה.
גימגום, ועוד.
על בילהה, אחד מסיפורישהצלחה של שיטתשטיפול
שלו, אומר פרופסור פוקס :־היא אשה מקסימה ובעלת
אופי, יודעת לבצע את ההחלטות שלה ולעמוד במשימות.
היא לא מתחמקת, כמו אלה מכ שלו ת בדיאטה ומצלצלות
להודיע לי שהשבוע הן חולות. בילהה היא בעלת יושר
בלתי־רגיל. התוצאות מדברות בעד עצמן.״

כאן הוא במזל אדמה המתאים
לו. הוא מחזק את התכונות של
עצמו. בעל סטורן בשור שואף לשקט,
ליציבות ולבטחון כלכלי.
הוא ניחן בהתמדה, כוח־סבל, יצי בות
וחריצות. הוא ישר ואינו מבין
חכמות והתחכמויות.
כשמוקרן רע -יופיע הקמצן
המחושב, שראשו ורובו עסוק ב עניינים
חומריים שמרני ומתנגד
לכל חידוש, איטי במעשיו ובמחשבותיו,
תפיסתו אינה מהירה, הוא
עקשן ואי״אפשר להזיז אותו מדע תו
ומהרגליו.

סטורן בתאומים
למרות השוני בין הכוכב לבין
המזל, כאן הוא עשוי להביא ברכה.
זה יגיע להישגים בתחום הרוחני,
הוא יהיה בעל רעיונות מעניינים
ויצליח לבצעם במהירות, כשההב־רקות
והמקוריות מנחות אותו.
הוא יציב, בטוח בעצמו, תופס את
עיקר הדברים במהירות וסביבתו
נהנית מהישגיו ומאישיותו המענ יינת.
כשמוקרן
רע -הוא מסתכסך
עם כל אחד אינו מאמין לאיש,
יושרו האישי מוטל בספק. הוא
אינו אוהב לעבוד ומאשים את
הסביבה בכשלונותיו. חוסר־יצי-
בות, סרקזם, לעג על הישגים של
האחרים. התבטאותו תוקפניון
ומביאה את האחרים לרוגז ועצ בנות.

סטור!
בסרטן
אם בבריאת העולם מקומו ה־טיבעי
היה בגדי, מה הוא מחפש
במזל סרטן? הרי שם זה המקום
הפחות מתאים לו, זהו המזל ה קוטבי
לגדי. וטוב לו לסטורן שיצא
משם במהירות. אלא שלא כך
חושבים למעלה. כאן נמצא זה
המתכנן את עתידו בזהירות מכין
הכל ליום צרה. חוסך, אוסף, שומר
ואוגר. הבטחון הכלכלי חשוב לו
מכל. הוא שאתפן וחייב להוכיח
את עצמו על־ידי הישגיו בעבודה.
אלא שהוא משתמש באינטריגות
לא מעטות כדי להגיע לכך. בדרך
כלל הוא מצליח להגשים את שאיפותיו.
כשמוקרן
רע -הוא יאבד את
בטחונו העצמי, הוא יהיה מופנם.
שתקן ושונא בשקט את אלה שאינם
מכבדים את המסורת, העבר
והערכים עליהם הוא גדל. הוא
קמצן, נוטה לקנאה ואם פגעו בו
לא ישקוט ולא ינוח, עד שתהיה לו
הזדמנות לנקום.

סטורן באריה
באריה הוא מרגיש שיש אתגר
ויש עם מי להתמודד. כאן בולט
כושר אירגון וניהול. זה אדם אחראי.
על המילה שלו אפשר לסמוך.
הוא איש המכבד את עצמו ואת
האחרים. יושר, אחריות. סמכותיות
והתחשבות באחרים. הוא

חייב להתבלט ולהגיע להישגים.
את זה הוא עושה דרך עבודתו
הקשה כשאינו מרשה לעצמו לש גות.
הוא דורש מעצמו יותר מאשר
מהאחרים. אפשר לסמוך עליו
והוא מביא להתקדמות ולבניה
בכל מקום שבו הוא נמצא.
כשמוקרן רע -הוא יהיה שתלטן,
גאוותן ופטפטן, יספר על היש גים
שאין להם כיסוי. נע ונד בין
המקצועות ואינו מוצא סיפוק ב שום
דבר. הוא מומחה להתחלות,
אך לעולם אינו מכיר את נקודות־הסיום.

סטורן
בבוזזרה
כאן הוא מופיע במיטבו. החרי צות.
תשומת־הלב לפרטים, הפר-
פקציוניסם. האחריות, הזהירות,
הקפדנות והדייקנות. כל אלה
מאפיינים אדם שלו סטורן בבתו לה.
הוא הגון, מסור, אחראי ומת חשב.
כל דבר שמטילים עליו עשוי
בצורה היעילה הנכונה והחסכנית
ביותר.
כשמוקרן רע -נפגוש את מחשב
החשבונות הקטנים, קמצן, ביקורתי,
בעל הומור שחור. הקטנוניות
שלו מעצבנת את הסביבה. הוא
נודניק, אינו נותן מנוחה, עצבני,
חסר־בטחון וסובל מהיפוכונדריה.
לזכותו ייאמר שהוא שונא את
עצמו לא פחות מאשר את האחרים.

סטורן
במאזנים
דוקא במזל זה, שאופיו רך ונוח,
סטורן מתפקד היטב. אדם כזה נוח
לבריות, אפשר לסמוך עליו. הוא
חרוץ ומגיע להישגים מרשימים. יש
לו שיפוט נכון, הוא אובייקטיבי
ומוכן לעזור בכל עת שיתבקש. בעל
מחשבה מקורית ומעניינת. העולם
הרוחני מושך אותו במיוחד.
כשמוקרן רע -הוא יאבד את
בטחונו העצמי דמיונו הפורה
יהפוך אותו לחסר־כנות. חמקמק.
ערמומי ופחדן ויעדיף להסתגר
בתוך עצמו, כשאינו מעז לקחת על
עצמו אחריות או להחליט החלטה
כלשהי.

סטורן בעקרב
הצירוף של העקרב והגדי הוא
בונה במיוחד. אדם זה דייקן
ודקדקן, שם לב לפרטי־פרטים.
אחראי, חרוץ ושאפתן. אין במותו
שומר על סודיות. בעל כוח־סבל
ויכולת״התמדה. הוא פיקח, מסיק
מסקנות מהירות ונבונות. האינטואיציה
החזקה מנחה אותו בשיקוליו
ומעשיו. הוא מסתיר את רגשותיו
-ומעטים יכירו את עולמו
הפנימי.
כשמוקרן רע. כל התכונות הרעות
של העקרב יצופו וי ע לו על־פני
השטח. זה האגואיסט, הקמצן,
המקנא בהצלחתם של האחרים,
החשדן, הערמומי ונוטר־הטינה.
אינו ישר בענייני כספים ומוכן
להתעלם מכל כללי־המוסר כשזה
נוח לו. לאחר מכן ימציא תאורית־מוסר
חדשה. שתתאים למעשיו
בעבר.

סטזרן בקשת
במזל זה הוא אינו מופיע בשיא
כוחו וגדולתו ומחליש את האישיות.
בשמוקרן טוב. הוא ישר
ומתעניין בעניינים העומדים ברו מו
של עולם. הוא חקרן ונמשך
ללימודים. הוא נותן אמון, לא
תמיד באנשים הנכונים. חרוץ אך
אינו די מעשי. השיפוט שלו,
לעתים קרובות מטעה אותו ואת
אלה הקשורים עמו.
כשמוקרן רע -אנשים יעדיפו
להתרחק ממנו. חוסר הטאקט והדיבור
הישיר יגרמו מבוכה לסבי בה.
אינו די פתוח ולועג לאנשים
ולמעשיהם. הוא עובד כשבא לו.
תקופות הוא אינו מצליח להביא
את עצמו לידי פעילות. לאחר מכן,
לפתע, מתנפל על העבודה ומצליח.
היציבות אינה מאפיינת אותו.
העולם הזה 2470

מאת מאיר תדמ 1ר

מחפשים פאטנט
למודעי אצה הדרך. לקצץ הוא לא מצליח, אז, לפחות, הוא מנסה להעלות את מחירי המיצרכים
המסובסרים. זה, ככל הנראה, יעבוד. הוא טוען, ובצדק, שכך, להמשיך ולסבסד את העוף, הסוכר, השמן
והחלב ולהעניק הנחות במיסים על דלק, ומכאן גם לחשמל ולמים, לא צריך, ואפילו אסור. אבל זה
חלקו בעיסקה. הוא — סובסידיות: אנחנו — שכר. וכל היתר מחירים. זה, בערך, מה שכל אחד הביא
לעסק.

עכשיו הוא רוצה לפרק את העסק ולהתחיל מהתחלה: הוא — פחות סובסידיות,
אנחנו — שכר, והם — שבפרק הקודם נקראו בל היתר, הם — יעלו את המחירים.
וכאן אנחנו מגיעים כבר לעיסקת־חבילה מספר שתיים. עכשיו נצטרך להסביר כמה עובדות״יסוד,
לפני שהמהומה של דו״ח מניות הבנקים תשכיח מאיתנו עובדת־יסוד נוספת, שהמניות כבר נפלו,
העיסקה עור לא.

בכל הנראה, יגיע מדד דצמבר לסביבות 6הנמוך ביותר השנה. אם כך, על־פי
ההסכם עם ההסתדרות, לא ישלמו לנו תוספת־יוקר. אם גם בינואר לא יעלה המדד
על 6גם לא ישלמו לנו בפברואר תוספת־יוקר. האם של ינואר תלוי בבמה יעלו
את מחירי מוצרי־היסוד.
כל עליה של 1095,במחירי המסובסדים, גורמת לעליה של כ־> 29 במדד. מודעי רוצה מאוד להעלות
את מחירי המסובסדים ב־ז׳ 30 ואולי יותר, אבל אז יצטרך לשלם תוספת־יוקר וזה פחות סימפאתי. ולכן
הוא מחפש פאטנט לא לשלם.

אם בן עכשיו מחפשים פאטנט, איך המדד לא יעלה, איך המחירים יעלו ואיך לא
ישלמו תוספת־יוקר.
דבר אחד בטוח. המחירים יעלו. קרוב לוודאי כבר השבוע, או בשבוע הבא. בכמה? לא ברור.
מישהו שואל אם יהיה פיחות. אני מכיר כמה שמאוד היו רוצים בפיחות. לא משום שצריך, אלא,
ובעיקר, משום שזה מתאים לתיאוריות שלהם, שכבר מזמן לא עובדות.

אבל זה לא חשוב, מה שחשוב הוא, שדי לשאול שאלה וכבר הדולר השחור
קופץ. הוא קפץ מתחילת החודש מ־ 600 שקל ל־ 750 שקלים בסופו, קפיצה של 25
ההשקעה הטובה ביותר החודש.
מי שצריך להחליט על פיחות לוקח גם עוברה זו בחשבון. הנה, לראשונה השיג הדולר השחור
את הדולר לנוסעים ואם תשאלו מה הוא שער הרולר, זהו השער בו גם דולארים שחורים נוסעים.

רג ע שר אמת

אפילו קיבל את עצותיו של הדיר
(לכלכלה חקלאית) יקיר פלפנר, האחריות
עליו.
דוברים מסתוריים של הבנקים. שאינם מוכנים
להזרהות. מרליפים לכתבים לא־מזוהים שהבנקים
לוחצים לא למנות ועדת־חקירה. יש בין
ראשי הבנקים גם כאלה. יש גם כאלה שמבינים

הנטו -ני אובע,
שו־האוצו
ומנקה־הווזובות המסיו 3-שמונה
הגויים, כידוע, לא חכמים כמונו. כשמגיעה
השנה שלהם לסיומה, חוץ מסיכומים הם עושים
עור משהו, תחזיות לשנה הבאה. כמה דברים
רציניים וגם משעשעים בנושא תחזיות 1985
מצאנו בכתבי־עת שהגיעו אלינו מחדל.
אחד השבועונים שאל ארבעה שרי־אוצר לשעבר,
ארבעה מנהלי חברות גדולות, ארבעה סטודנטים
ולבסוף ארבעה מנקי־רחובות, מה הם
חושבים יקרה ב־ 1985 בתחומים שונים. התשובות
היו מעניינות. חלקן אפילו משעשעות.
הנה כמה מהן: שאלו אותם מה תהיה ההת,־
פתחות הכלכלית במרינות העשירות, במונחים
של צמיחה כלכלית. רובם אמרו שזה יהיה בין
שלושה לארבעה אחוזים, כמו בעשר השנים האחרונות,
רק שני מנקי־רחובות השיבו שהצמיחה
תהיה כפולה מזו. אגב, במונח מדינות עשירות
כלולות כמעט כל מרינות מערב־אירופה וכמובן
ארצות־הברית, קנרה ויפאן.
שאלה נוספת: מה תהיה האינפלציה בעשר
השנים הבאות במרינות העשירות. ושוב התאמה
; מפליאה בין השרים למנקי־הרחובות: בין שבעה
] לעשרה אחוזים. מה יהיה מחירה של חבית־נפט,
שהיום מחירה 29 דולר? הפעם יש התאמה בין
הסטורנטים והשרים: יותר מארבעים דולר של
היום בשנת .2000 כמה יהיה שווה, או ליתר דיוק,
; תהיה שווה. הלירה סטרלינג. בעור 10 שנים?
שישה מתוך השניס־עשר אמרו ששוויה יירה
ן מתחת לדולר אמריקאי אחד. שלושה אמרו בין
דולר לדולר ורבע. נא לזכור ששוויה היום 1.2
דולר.
ועכשיו, לסיכום, נגיש את השאלה היותר
( מעניינת מבחינתנו. מה יקרה בסוף מאה זו במזרח
י התיכון. מה הם הסיכויים להקמת מדינה פלס;
טינית עצמאית בשנת .2000 סיכוי של 1נתנו
י מנהל חברה אחד ושלושה סטודנטים. סיכוי של
] בין אחוז לחמישה אחוז נתנו שר אחד ומנקה׳
רחובות אחר. סיכוי של בין ,׳ 5ער ,׳ 10 נתנו
מנהל־חברה, סטודנט ומנקה־רחובות. סיכוי של
10 עד 25 נתנו שר אחד לשעבר, מנהל־חברה
ומנקה־רחובות. ולבסוף סיכוי של יותר מ־;״25
נתנו שני שרים לשעבר. מנהל־חברה אחד. ומנו
קה״רחובות אחד.

בדי לדייק, נצביע גם על מי שעל פיו
נשק דבר, כך בדיוק, שר־האוצר לשעבר
יורם ארידור. הוא עודד את הויסות.

תוספת-היוקר גוססת, והנה גם החודש לא
נקבל כלום בגין היוקר, כי כבר בטוח, שהמרד
יעלה פחות מהדרוש לקבלתה, וגם כשהמדד עלה
ב־>*י 20 קיבלנו רק חצי פיצוי, באיחור של חודש
ויותר. בקיצור, כיסחו לנו את המשכורת. חבל.
אבל, זו היתה תרומתנו לעיסקת־החבילה, שאלה
שחתמו עליה בשמנו, אינם יודעים איך לצאת
ממנה.
אם התקדים של העלאת מס־הנסיעות יהפוך
למורה־דרך, לא תהיה בעיה. נחזור לימים העליזים
של לפני העיסקר״ בה מחיר לא היה מחיר,
אבל הדולר היה דולר, שמחירו האסיר מדי יו ס
לעומת השקל שהתקשה להשיג את שווי המתכת
ממנו הוא עשוי ולבסוף גברה עליו המתכת
שערכה הוכפל. הנה הסבר נוס* מדוע נעלמים
השקלים ומתרבים השטרות בני 5000 שקלים.
המטבע הקרוב יהיה כבר בן 500 שקלים ועד
שיוציא שנתו יהיה שווה למטבע בן 50 שקלים.
מסיפוריקומנדו הקיצוציס

קשה להצביע בדיוק מי הסמוי• ,טהרי
אתם מבינים, שאם אפשר היה להצביע
על הסמוי, היו מוציאים אותו לפנסיה
מוקדמת, או מעבירים אותו למחלקה
אחרת, בה טרם הגיעו לדרגה מקבילה
של אבטלה סמויה.

חלק מאלה שעושים מהומות בעקבות הרו״ח.
תרמו תרומה חשובה לסיבות שגר׳מו למהומות.
הם ידעו שהמפולת מתקרבת ולא עשו דבר. עוד
משהו: הבנקים המציאו את הויסות, הממשלה —
כל הגופים שהמבקר מזכיר אותם, הסכימו לשיטת
הויסות ויותר מזה. נתנו את הסכמתם. ובכתב.
לכולם. לבנקים. לבנק ישראל. לשר־האוצר
ולראשי האוצר היה ברור שיגיע רגע של אמת
והעסק. יתמוטט.

כדי לסכם פרק זה: כולם, הבנקים והגופים
הממשלתיים אשמים בויסות. או ליתר דיוק. בכך
שלא מצאו הרך. בזמן הנכון, לחסל את הויסות.
חלקה של הממשלה בעניין גרול יותר, בעיקר
לקראת המפולת.

אולי מישהו מכם זוכר שרק בתחלת
,1984 כן ,1984 ,הדולר האמריקאי היה
שווה 107.70 שקלים ובמוך השנה כן,
אותה שנד״ שילמנו עבורו יפי שש, הה
למתת שהמשכורת שלנו ברוטו גדלה
רק סי חמש והנטו פי ארבע, והמחירים
של כל מיני מיצרכים פי שמונה ולפעמים
גם יותר.

במסגרת סיורי־הלשון שאני עורך. פגשתי
במונח חדש נוסף. להזכירכם. שלפני שבועיים
הבאתי לידיעתכם את המונח סייר ת מנכ״ל.
לצערי. עד לרגע זה לא התקשרו אליי הנוגעים
בדבר. ובכן, לענייננו. המונח החדש הוא אבטלה
כבושה. לא מלשון כיבוש. אלא על משקל כבוש,
כמו למשל, כרוב כבוש.
אתם בוודאי יודעים. או אולי נתקלתם כבר,
במונח אבטלהס מוי ה כזו שאין רואים אותה.
אך לעומת זה יודעים שהיא קיימת. ברור. למשל,
שעבודה שנעשתה. נניח. לפני חמש שנים. על־ידי
שמונה פקידים והיום עושים אותה 14
פקירים ושני מנהלים, במחלקה הזו יש אבטלה
סמויה.

כמה עצות לקוראי הדו״ח של מבקר המרינה
על ויסות המניות הבנקאיות. קודם כל שימו לב
שהגופים המבוקרים הם ממשלתיים — האוצר,
בנק ישראל והרשות לניירות־ערך. הבנקים המווסתים.
לא. הנה. כבר סיבה טובה מאוד, מדוע
יש צורך להקים ועדת־חקירה שתחקור את חלקם
של הבנקים בפרשה.

כולם טוענים היום •ט״התריעד. מה־התרעה
הזו לא יצא כלום, מה שק יצא
זו המפולת, דדה המבקר והעובדה ה-
בלתי־נחשבת שמחצית עם ישראל הפסיד
את מחצית כפפו במניות הבנקים,
ואיש עוד לא יודע, אם בשנת 1988
יקבל את כפפו בחזרה. הסיכויים קלו־יטיס.

למי
שעוד לא שם לב: שגת 1984 הגיעה
השבוע לסיומה. סיבה טובה מאוד לחגיגת לא רק
בארץ, בעיקר בחו׳ל. אגב, בארץ ה־ 31 בדצמבר
הוא ראש־השנה של הבנקים, גם של חברות־הביטוח
והרי לכם עוד סיבה למסיבה. ה־31
לדצמבר הוא תאריך טוב לסיכומים. למשל,
שבפעם הראשונה הגיעה האינפלציה בשנה
ליותר מ־ 500 אחוז; אבל זה לא חדש.

ארידור
קטסט רו פהמ אחורי הדל ת
שכדי לטהר את האווירה, צריך שתקום ועדת־חקירה.

מישהם
הרוויחו מהעסק. הם פיטוט
לא הפסידו, כשהפסיקו למכור בזמן
ובסך הכל הרוויחו נטו ואלה שאיפשרו
להם את המעשה יהיו חייבים לתת את
הדין.
קרה עוד משהו. ואולי זה החמור מכל. הציבור.
או אם תרצו לקוחות הבנקים, איבדו אמונם
בבנקים. יש לציבור זה סיבה טובה אחת, לפחות,
לחוסר־אמון זה. לא אמרו להם את האמת במקרה
הטוב, ובמקרה. הגרוע אמרו להם לקנות מניות

בנקאיות שכבר היו על סף פשיטת־רגל, ואלה
שאמרו להם ידעו. מעט. ואלה שאמרו לאומרים
ידעו בברור שהקטסטרופה מאחורי הדלת.

עכשיו נותר לבדוק, למה אמרו האומרים
חצאי-שקרים, או חצאי־אמת,
כדי לרושש את הלקוחות במחצית
מכספם, אפילו, כפי שטען באוזניי אחד
מהאומרים: מחוסר ברירה. אבל גם זח
לא עזר. הבנקים יצטרכו לעשות עוד
דרך ארוכה כדי להחזיר את האמון.
ועדת־חקירה תסייע לתהליך זה. לחצים,
הדלפות, האשמות נגד, לא יעזרו.

אם הבנתם את הרעיון המונח ביסוד העניין.
לא תתקשו. אני מבטיח. להבין את עקרונות הפעולה
של האבטלה הכבושה.
נתחיל. יש בעיות במשק. וכתוצאה מהבעיות
הללו, הגיעו כל המבינים להסכמה שצריך לקצץ
( בתקציבי־הממשלה. עד כאן ברור. יושבת הממשלה,
יושבת ועדת השרים לענייני־כלכלה. יושב
שר־האוצר יחד עם עוד שלושה שרים — קומנדו
קיצוצים — ואומרים לשרים לקצץ. השרים לא
מקצצים כל כך מהר. אבל יש בעיות במשק (נא
לפנות להתחלת הקטע) וצריו לקצץ.

ובכן, התקציב הממשלתי בנוי משני
חלקים: משכר ומפעולות. כלומר, כדי
לבצע את הפעולות שחייב המשרד
לבצע על פי החוק, הוא זקוק לכך וכך
עובדים. אבל הוא זקוק גם לכפך כדי
הפעולות עצמן, אחרת
יי״־ייי א״
את הפי לבצע קברים 1הער
...שכר? העובדים בשביל מה מקב׳
ובכן, צריך לקצין. במה מקצצים?
בפעולות. מה קורה לעובדים שצריכים
לבצע את הפעולות? הם נשארים, כדי
לא לגרום לאבטלה. או, זהו, הפקידים
האלה מהווים את..האבטלה הכבושה״.
יודעים מיהם. בניגוד לאבטלה הסמויה.
אין להם מה לעשות בדרך כלל והם
עושים את זה היטב.

.וגם זה...וגם זה 1...גם זה1...גם זה1...גם זה...וגם 1ה...וגם זה...זגם 1ה1...ג זה...וגם

7770
החופש בדרך כלל, כשמגיעים אלינו ימי־הענישה
שמישהו הטיל עלינו בצורת ימי־החופש של
המורים והילדים, הקרויים גם חגי־ישראל,
מוטלת על כל מישפחה, המטופלת בילדים
קטנים, החובה להשגיח על הילדים במשך 24
שעות ביום ובאותו הזמן גם לנסות לעניין אותם,
לחנך אותם ולבדר אותם. לא קל? זה מה שיש!
לפתרון הבעיה, נפלה בביתנו, בחופש חנוכה,
׳החלטה על נסיעה ברכבת לירושלים. מפה לאוזן
עוברת בעיר השמועה שבכל יום נוסעת רכבת
אחת מתל־אביב לירושלים וגם שהמסלול הוא
מעניין ולא שיגרתי ואפילו מספרים שהנסיעה
לוקחת המון זמן. למה אמרתי שהשמועה עוברת
מפה לאוזן? כיוון שבאף מקום לא יכולנו למצוא

1111

הארוכה וגם משקה חם בתרמוס. בשבע וחצי
עולים על מונית(כי מי ידע איזה אוטובוס נוסע
לתחנת־הרכבתס. הבוקר צח וקריר והכל נראה
כמעט מושלם. ואכן, כמה דקות לפני שמונה
מתייצבים בתחנת־הרכבת דרום ומתפלאים
שהיא ריקה כל כך. האם רק אנחנו קפצנו על
הרעיון המבריק לנסוע ביום יפה כזה לירושלים
ברכבת? בעוד אנחנו חוצים בצעד מהיר ומהדהד
את הרחבה השוממה בכיוון לקופת־הכרטיסים,
יוצא לו מאחת הפינות אדם שזה כנראה תפקידו
בתחנה (לצאת מאחת הפינות) ומבשר לנו
בשמחה בלתי־מוסתרת שהרכבת לירושלים
יוצאת רק ב־ 11.30 ולכן אין לנו מה למהר. ומה
עם הזאת של 08.15 אנחנו שואלים. ההיא יוצאת
מבני־ברק, הוא עונה. אם תקחו מונית, אולי עוד
תספיקו להגיע אליה.
את מנת הקללות והצעקות קיבל, כרגיל,
האיש הלא־נכון ואנחנו הגענו לירושלים
באוטובוס. אבל לא סתם הגענו. גם למדנו משהו
בדרך. למדנו שגם האינפורמציה הניתנת לך
על־ידי איש שנראה בעיניך מוסמך לתת את
אותה האינפורמציה — אל תאמין לה. חוץ מזה
למדנו ששתי רכבות ביום יוצאות לירושלים

עיוורים לחלועץ,
ניק־כלד ג״דבו*.
יסעדכם

גם לבכות וגם לצח 1ק

בשבוע שעבר הלכתי לראיין את יוסי פרוסט, מנכ״ל א מנו ת לעם. במשרדו. בפרוזדור היתה תלויה
תמונה גדולה על הקיר ואני עמדתי מולה ולא יכולתי להחליט אם לבכות או לצחוק. צילמתי את
התמונה בשבילכם, כולל הכתובת המצורפת אליה. תמיד אומרים שמי שיכול לצחוק על עצמו, הוא
בעל הומור אמיתי, ומי שיש לו הומור אמיתי יכול לחיות בארץ־ישראל וגם להיות מאושר. נכון או לא?

כל בוש והמ שקה שלו
עור מכתב מסוג המוזרים הגיע אלי לפני
ימים אחדים. הקוראת הנכברה כותבת לי שבזמן
האחרון, בגלל המצב הכלכלי, היא הפסיקה
לגמרי לארח לארוחות בביתה והיא מסתפקת
בהזמנת חברים לקפה ועוגה או לכוסית משקה
עם חטיפים. כאילו בסדר, אבל לא. יש לה בעיה.
הבעיה שלה — כך היא טוענת — שלבעלה

טלה •גרנדה
ליין אדום

כוס קוניאק
לקמיאק

כו ס שרי
לשרי

בבדדג׳
למשקאות קלע

תמיד יש טענות לגבי הכוסות שבהן היא מגישה
את המשקאות. אם היא מגישה משקה בכוסיות
קטנות, הוא טוען שצריך בכוס ארוכה ואם היא
מגישה משהו בכוס גדולה, הוא אומר שצריך
בכוס על רגל. למה היא כותבת לי את כל זה?
החזיקו טוב, שלא תיפלו על הריצפה כמוני.
הגברת פשוט רוצה שאני אשפוט בינה לבין
בעלה. כבר שבוע כל המשפחה שלי בעווית של
צחוק והשם שלי שונה לגברת בבלי. יותר אני
לא מראה למשפחה הזאת אף מכתב פרטי.
ולעצם העניין. גברתי הנכבדה: אני עוד לא
עברתי קורס שופטים ולכן אינני יכולה לשפוט.
לעומת זאת כדי לא להשיב את פניך ריקם ושימי
לב לעברית!) הלכתי וביררתי בשבילך ושאלתי
וחיפשתי. והנה מה שקיבלתי. טבלה מצויירת
ומפורטת של מה צריך להגיש בתוך מה. יותר
טוב מזה לא יכולת לחלום שאני אעשה בשבילך.
כאשה. אני מאד מקווה שאת צדקת בוויכוחים
עם הבעל ועכשיו. כשהטבלה בידיך. תוכלי
להגיד לו את המשפט המתוק ״אמרתי לך>,
אידיוט אחד?!״
שיהיה לכם לחיים!.־

משהו כתוב, המכיל אינפורמציה מדוייקת או כל
שהיא, על מועד צאתו מתל־אביב של רכב
הברזל, פלא הטכניקה. סמלה של המהפכה
התעשייתית, בואכה ירושלים.
אבל ההבטחה לילדים ניתנה עוד לפני
חודשים ויהיה מאוד לא חינוכי מצדנו לא לקיים
הבטחה רק בגלל חוסר־אינפורמציה. על כן!
פישפשנו בספר הטלפונים ומצאנו מספר טלפון
של רכבת־דרום, משם, לפי השמועה, יוצא המסע
לעיר הבירה. השעה היתה שעת־ערב וזה נראה ;
בעינינו רק טבעי שלא ענו על הצילצול מאותו
מספר טלפון. טילפנו לרכבת־מרכז(ארלוזורוב)
ובנימוס גדול הסברנו את הבעיה. משם גם ענו
לנו בנימוס ואמרו ״נכון. יש רכבת לירושלים.
היא יוצאת מתל־אביב בשעה .08.15 כן. בבוקר.
תודה גם לך. שלום״.
למחרת בבוקר, השכמנו לקום. ארוחת־בוקר
קלה, הילדים בהתרגשות גדולה לקראת החוויה
המחכה להם. אורזים כמה סנרוויצ׳ים לדרך

עוגעת־גבעה עם אל>ב>
וס דיזדס
לקינוח
נפוליאיו לברנדי צרפתי

היי בול
למשקאות קלים

כוס שמפניה
לשמפניה
בופט לקוקטייל

גובלט

לכ׳ים

אף אחד מהחברים שלי במערכת לא הביו מה זה טוב־הלב הנדיר שנפל עלי במוצאי־שבת. של
השבוע שעבר, כשהבאתי להם שקית עם עוגיות־גבינה טריות, חמות וטעימות. אז תרעו לכם ששום
טוב־לב. סתם השתמשתי בכם בתור אליבי. אחרת אף אחד בעולם כולו לא היה מאמין לי שאני לבד
אפיתי עוגיות. עכשיו כולכם העדים שלי.
ואם אני ממליצה על עוגיות וגם מודה בפה מלא שטרחתי לאפות אותן. מרצוני החופשי. אז דעו לכם
שזה משהו שנקרא בשפת הסלנג ״משהו משהו״.
הנה איך עושים.
1גבינה >׳9
1מרגרינה, שהוצאה מהמקרר קורם
1חבילה קמח תופח 2ביצים 100 גרם גבינה צהובה ורצוי חריפה) מגורדת.
מערבבים את כל החומרים בידיים (בשום אופן לא במיקסר או במעבד־מזון) ומהבצק שמתקבל
עושים עיגולים בגודל של אגוז גדול. משמנים תבנית־אפיה ושמים את הכדורים במרחק אחד מהשני.
מכניסים לתנור. שחומם קודם לחוס בינוני, ואופים בערך 20 דקות או עד שרואים שהם מקבלים צבע
של מוכנים.
אמרתי ״משהו משהו״? צדקתי!

מאזור חיוג תל־אביב. אחת יוצאת מבני ברק
בשעה 08.15 והשניה יוצאת מתל־אביב דרום
ב־. 11.30
לא. הילדים עוד לא נסעו ברכבת. אולי פעם,
כשנהיה כולנו בחוץ־לארץ. נעשה להם את הכיף
הזה.

בינת הקמצן
זוכרים את חברתי החסכונית שבגללה פתחתי
תת־מדור בשם פינת הקמצן? בטח שאתם
זוכרים. בפעם שעברה היא הציעה לכם לשתול
פרחים בתוך שקיות־אשפה. כתבתי את הסיפור
שלה וכמובן הייתי בטוחה שאף אחד בעולם כולו
לא יקח את העצה שלה ברצינות. אבל כגורל
הבטחון שלי. כן גודל תמימותי. שלושה־ארכעה
טלפונים התקבלו רק בעניין איפה בדיוק לנקוב
את החורים בשקית־האשפה. סיפרתי לחברתי
שחלק מקוראי לקחו אותה ברצינות (עובדה
שלגמרי לא הדהימה אותה) ומייד היא שלפה לי
את הרעיון הבא שלה. שגם הוא. כנראה. מאיזה
עיתון־נשים שווייצי. אלא מאיפה הוא יכול
להיות?
ובכן, הפעם אנחנו בעניין סמרטוטי־ריצפה.
או כמו שכולנו נוהגים לקרוא להם ספונג׳דורים.
החברה שלי קנתה שלושה ספונג׳דורים ומכל
אחד מהם עשתה משהו שהיא מאוד גאה בו. תיק
אחד לבת הצעירה שלה. סל־קניות אחד לעצמה
ואילו תיק סמי-אלגנטי לחברה שלה.
אין הוראות־שימוש. זה רק לקפל ולתפור
ישר בחוט ובמחט.־כשהיא סיפרה לי את הסיפור
מבלי להראות לי את התוצאה. צחקתי נורא.
אהר־כך. כשהראתה לי מה יצא. הפסקתי לצחוק.
ובסוף. כשאף אחד לא ראה, עשיתי לעצמי
סל־קניות מאוד יפה.
נכון שבארץ אין ספונג׳דורים בשלל צבעים
כמו בחו״ל, אבל הכחול־לבן שלנו הוא בדרך
כלל בצבעי בז׳ וחום והוא נעים ורר למגע.

דניאלה שמי

אסת

1 רחוב התבור 24 תל־אביב

טלפון — 653995

31.161-־1313501־24, 1
006 . 65 255

אבא

אחד פנינה התכוננה זמן רב למסיבה הזו.
היא תיאמה מראש את הגעתו מגרמניה
של אביה, אותו היא איתרה השנה.
ובהזמנות ששלחה לחברים טובים
ולהרבה עיתונאים היא ציינה ששניהם,
היא ואביה, יחוגו את יום־הולדתם —
ה־ 30 שלה, ה־ 58 שלו.
אבל לא היה חסר הרבה שהמסיבה
השמחה היתה הופכת לשערוריה של
השנה, והכל בגלל שכנה של פנינה
מפתח־תיקווה, פרידה מנשה.

כאשר סיפרה פנינה לפני כמה חודשים
שהיא מצאה את אביה מעבר לים,
הזדעקה פרידה, בלונדינית ואם לשישה
והודיעה שהאב, צבי רמק, ששמו
בעבר היה הלמוס בנגה, הוא גם אביה
שלה ולא רק של פנינה.
האב הגרמני של פנינה חתם על
מיסמך שרוזנבלום היא בתו היחידה.
אבל פרידה הצטיידה בניירת כדי
להוכיח שרמק־בנגה הוא אביה. השתיים
תקפו זו את זו מעל דפי,העיתונות
ופרידה הבטיחה שפנינה עוד
תשמע ממנה.
ואכן, כאשר נודע לפרידה שפנינה
ואביה יחוגו בהילטון, היא תיכננה

11 1ח ! 1ח פנינה רוזנבלום מודה לאורחים שבאו לחוג
\ 111 1 11 איתה את יום הולדתה ה־ 30 במסיבה שערכה
במלון הילטון בתל״אביב. לצידה עומדים אחותה הצעירה, לילי, ואביה,
להופיע שם, מלווה במיסמכים הרבים,
וקבל עם ועדה להוכיח כי היא הבת
של הישראלי לשעבר.
פנינה לא ידעה על התוכנית הזו.
לכן היא היתה רגועה ונרגשת מהאורחים
הרבים שבאו. אד לגמרי לא מתוחה.
הרוב בין הבאים היו עיתונאים,
ובלטו מי שעזת לה למצוא את אביה,
עורר־הדין חובש־הכיפה דויד גלס
וכתב ידיעות אחרונות, אריה אבנרי.
למרות ההקפאה לא קימצה פנינה
במזון שהוגש לאורחים — ,פלטות

בנינה מוחה וימעה
חוישית ורוקדת
עסחבוה, ובל
בשרים קרים וחמים, נקניקיות עבות,
בורקאס, שניצלים ברוטב שומשום,
ובעיקר מיבחר מרשים של עוגות,
תוצרת קונדיטוריית המלון.
המסיבה צולמה בווידיאו, ובאולם
הקטן פוצצו זיקוקי די־נור.
אביה של פנינה קיבל לידיו את
המיקרופון וסיפר בהתרגשות על
המיפגש עם פנינה. הוא פרץ בבכי,
כשתיאר את התחושות שעברו עליו,
כאשר קיבל מידע מוטעה במהלך
מילחמת יום־כיפור, שפנינה נהרגה
כביכול.
ופרידה לא הגיעה. רק למחרת
יכלה פנינה לדעת מדוע נמנעה השע־רוריה.
ביום ראשון בבוקר, כמה שעות
לפני קיום המסיבה, הוגשה לבית־וד
מישפט המחוזי בתל־אביב תביעה מצד
פרידה מנשה נגד צבי רמק ופנינה
רוזנבלום. מנשה דורשת מרמק להכיר
בה כביתו היחידה.

אותו היא איתרה באחרונה בגרמניה. האב, צבי רמק (לשעבר הלמוט
בנגה) בא למסיבה במיוחד מחו יל וחגג, באותה הזדמנות, את יום הו־לדתו
ה־ .58 למרות שפנינה הזמינה מעטים, באו רבים שלא הוזמנו כלל.

מהומה ירוקה
(המשך מעמוד 110
הפגנות: איש תימהוני החזיק בכרזה
אנגלית. שטענה כי המרינה אינה
מניחה לו להגר מהארץ. וזקנה ייקית
תימהונית מחתה נגר ביקור ״הנאצים.
ידידי ערפאת״ .הירוקים התווכחו
עימם במשך יותר מחצי שעה.
לפני כן אירעה תקרית שהירוקים
לא שמו אליה לב. ח״כ רב שילנסקי
התקנא בגאולה כהן והכין ״מלכודת״.
הוא המתין לירוקים בחברת עיתונאים
וסוללה של מיקרופונים. כשעברו על
פניו, פנה שילנסקי אל אורי אבנר׳,
שאירח אותם, והכריז בקול גדול :״אני
לא מדבר איתם. אז תגיד להם אתה
שאני. שהייתי בתאי־המוות. אומר להם
שהם לא יצליחו להשמיד את מדינת
ישראל״:
אבנרי :״כרגיל, אתה לא יודע מה
אתה שח:״

11 ונים ושפנים

ך• היסטריה המפוברקת בכנסת
1 1השיגה את שלה — לא אצל
הירוקים עצמם, אלא אצל מי שמכונים
בכנסת ״יונים״.
ערב בואם לכנסת, נמסר לכל חברי־הכנסת
שהירוקים מוכנים ומעוניינים
להיפגש עם כולם — ביחד או ביחידות.
בכל מקום שיבחרו. כאוות־נפשם.
אחדים מהם הביעו את רצונם להיפגש.
שניים־שלושה אף פנו מראש אל אבנרי
בבקשה מיוחדת לסדר להם פגישות.

ביוב הביקור נעלמו כלה־יונים,
כאילו בלעה אותם־ ה־אדמה.
נעלמו •טבח וייס ויוסי
שריד, יאיר צבן ודק אמיר
(*טביד*ט פיייטה)2 ,ל אניכן י ר״״
ומפיים (מלבד ותד הערבי).
רובם ברחו מן הכנסת או התחבאו
בה. הם לא ניגשו אל האורחים
א?,במיסדרון, ללחוץ יד
או להגיד שלום. פחד הימין נפל
על בולם.
היחידה שנהגה אחרת היתה אורה
נמיר. שקיבלה את הירוקים בחדרה.
היא שוחחה עימם שעה ארוכה.
בנוכחות דראושה. שסידר את הפגישה.
היא חזרה על הסיסמות השגורות בפי
מיפלגת־העבודה: לא היתה לירוקים
שפה משותפת עימה. מכיוון שהם
רגילים להגדוזת מדוייקות. וביקשו
לשמוע מפיה קביעה מדוייקת של
גבולות־המדינה. זכויות הפלסטינים ועוד•
מכיוון
שבפי ה״יונים״ אין שום
הגדרות כאלה. אלא רק סיסמות
מעורפלות וכוללניות. יתכן שהיה זה
טוב שברחו מפני כל הידברות (ראה
הנדון).
מהכנסת הלכו הירוקים לפגישות
עם אישים ערביים במיזרח־ירושלים.
עם קבוצת יש גבול והוועד לסולידריות
עם אוני ב ר סי ט ת ביר־זית.
בערב קיימו הידברות ארוכה מאוד
ומרגשת עם המועצה הישראלית
למען שלום י שראלי־פלסטיני(רא ה
יומן אישי) .במהלך הביקור גם ערכו
פגישות עם ראש־• שלום עכשיו
שהציגו לפניהם עמדות שונות מאוד
— החל בהברה אחת שדגלה בעמדות
הרשימה המתקדמת. וכלה בצל• רשף.
שה. זיע את האורחים באי־רצונו להג.
דברים מפורשים וברורים על
התנאים לפיתרון הסיכסוך.
הירוקים סיירו במשך יום שלם
בגדה. למחרת ערכו סיור — שלא
תוכנן מראש — במ-גזר הערבי
בישראל. הם נפגשו עם בני־הכפר
באום־אל־פהם. ועם התנועה המת קד מת
בנצרת. בערב ערך אחד מהם
פגישה עם חוג של אמנים בבר ה אדו ם
בתל־אביב. במפתיע, נערך הא-רוע.
בשקט. ובאווירה רצינית.

רצ״רתיהנאצים

ואכן, באיטר החל האירוע,
הסתבר שזוהי מסיבת־העיתו-
נאים הגדולה והנרגשת ביותר
שנערכה בארץ מזמן.

האולם היה. מלא לגמר־ .צוותות־טלוויזיה
מכל העולם צילמו. עיתונאים
מקומיים וזרים הכינו שאלות. משתתף
בלתי־צפוי היה גרשום שוקן. בעליו
ועורכו הראשי של הארץ שאינו בא
לעולם למסיבות־עיתונאים.
אך חיש־מהר הוכיחו הירוקים שאין
הם ״ירוקים״ כלל. הם הכריזו על
עמדתם בפה מלא ובלי כחל ושרק.
השיבו במפורט לכל שאלה. לא נפלו
לשוס מלכודת. לא נענו לשום פרובוקציה.
היה ברור שלמדו הרבה בפגישות
עם הישראלים. וגם שינו בהתאם
לכך כמה מניסוחיהם. הם דיברו גרמנית,
והדברים תורגמו בשני הכיוונים
על־ידי אבי גלזרמן. חבר הנהלת
הרשימה המתקדמת.
בין השאר:

• ,.אין לנו בל אהדה לישראל
הכובשת שטחים של עמים
אחרים. יש לנו כל האהדה
לישראל שוחרת־שלום, המבקשת
לחיות בשלום עם שכנותיה.״

״היו לנו עמדות מוכנות לפני
בואנו. ואת העמדות האלה לא שינינו,
והן: שיש לכל עם הזכות להגדרה
עצמית ולחרות לאומית. שהפיתרון
הוא בהקמת מדינה פלסטינית שתחיה
בשלום לצד ישראלי•
״אנחנו דוגלים בכינוס ועידה
בינלאומית. שבה ישתתפו ישראל וא־ש״ף.
דבר שיהווה הכרה הדדית• .אסר
ערפאת אמר לנו שהוא מוכן לכך״.
• ״מדינה שאינה מגדירה את
גבולותיה מחשידה את עצמה שהיא
רוצה בהתפשטות״.
• ״אם מאשימים אותנו בכך
שאנחנו רואים דברים בשחור־לבן. אני
רוצה להגיד שאכן יש דברים שצריכים
לראות אותם בשחור־לבן. כשמדובר
על מילחמה או שלום. אין הרך
שלישית. כשמדובר על דיכוי או חופש.
אין הרד שלישית. כשמדובר על
פאשיזם או אנטי־פאשיזם. אין דרך
שלישית!״
• ״אנחנו מ־פלגה אנט-פאשים־
טית במהותה. לכל מיפלגה גרמנית שבעיות
עם שרידי המגמות הפאשיס־טיות.
אך לנו יש פחות מכל אחרת.״
הירוקים הסבירו במפורט את פרשת
הביקור ביד ושם. כאשר שאל אותם
עיתונאי מתחכם מדוע הם דואגים
כל־כך לפלסטינים. ואינם עוסקים
״באותו הלהט״ בזכות ההגדרה העצמית
של עמים אחרים. כגון הכורדים וה־אלבאנים
ביוגוסלביה, נכונה לו הפתעה:
בחיוך דק סיפר לו הנץ כי נציג
תנועת־הש־יחרור הכורדית נאם בוועידת
הירוקים. וכי מישלחת הירוקים
תבעה ביוגוסלביה את חופש־הביטוי
וחופש לאומי לכל.
רוב השאלות היו קנטרניות. כמעט
ולא הועלו שאלות חשובות וענייניות.
אך המסיבה עברה בשקט.
בין הנוכחים היה יצחק שמואל׳,
דמות ידועה בירושלים. שונא־גרמנים
ובית״ר־ ותיק. המפגין בכל אירוע פוליטי
בארץ. הוא נכנס למסיבה אחרי
שהפגין נגדה בחוץ.
שמואלי רצה לדעת מדוע אין
הירוקים מעניקים פרס לציירת־הנא־ציים
הגרמניה. ב־אטה קלארספלד.
שקיבלה זה עתה פרס בצרפת.
״זהו רעיון מצויץ!״ השיב לו רנץ
מניה וביה .״כדאי שנעשה את זה״:
בתשובה על שאלה אחרת של שמואלי
סיפר לו רנץ כי הירוקים הפגינו נגד
:־נוס ותיקי הס״ס־הקרבי.

*ץ יא חביקור היה. כמובן. הא־קורה
האחרון: מסיבת־הע־תונ־אים
הגדולה שערכו הירוקים בבית
סוקולוב בתל־אב־ב.
מראשית הביקור היפנו הירוקים את

כל העיתונאים לאירוע זה. וסירבו
למסור הצהרות לפג—כן. היו שחששו
מפני מה שעומד לקרות. פרובוקציות
אפשריות ומהומה.

•צאו הירוקי

;•ופה, קרא אחריהב:

במדינה חקלאות
חדשות טובות,
חדשות רעות
יותר תפוקה,
פחות עבודה
אחת ממערכות המיספרים אשר
נבלעו במבול הסיכומים שהתפרסמו
השבוע, עם סיום השנה האזרחית, נגעה
להתפתחות החקלאות בארץ. וכמו
בנוסח־ההתחכמות האמריקאי הידוע,
היו שם חדשות טובות והיו שם חדשות
רעות.
החדשות הטובות: מאז 1948 הגדילה
ישראל את תפוקתה החקלאית 12
מונים.
החדשות הרעות: שעה שבעבר היה
חקלאי אחד מפיק את מיכסת־המזון מן
הטבע של 17 ישראלים, היום אותו
חקלאי מפיק את מזונם של 55 ישראלים.
וזאת
כבר אופרה אחרת. כי פירוש
הדבר. שלמרות הגידול העצום בתפוקה
החקלאית, מספר החקלאים, היכולים
להתפרנס מן החקלאות, הולך
וקטן•
בריאות טבע נגד טבע
בעזרת גזר ודבש
עושים עור חדש
זאת מכת־טבע ולכן מן הצרק
להילחם בה בעזרת הטבע. כך סברה
חולונית אחת, חביבה ריבקין. היא
גילתה כי בעזרת 25 מרכיבים, הלקוחים
כולם מן הטבע, מגזר ועד דבש,
ניתן להכין תכשירי־טיפול, המחסלים
את מכת־הטבע (לצעירים, בעיקר)
הנקראת פצעי־בגרות ולהפור, בעזרת
מרכיבים אלה, עור מצולק לעור חלק.
אחרי שריבקין קיבלה את רישיון
משרד־הבריאות לתכשיריה, המבוססים
על שיטה של קוסמטיקה טבעית
וביולוגית והחלה הנהירה לטיפוליה,
היא החליטה לא להסתפק בטיפול-
היסוד של פצעי־בגרות ונקודות שחורות.
היא
חזרה למבחנותיה, דלתה מן
הידיעות אותן רכשה בלימודיה ובעי־סוקיה
בנושאים הקשורים לרפואה,
ועד מהרה הוכיחה כי כוחה גם רב לה
בטיפול בסבורא (עור אדום, גדוש
קשקשים); בעור מתבגר ומתקמט ואפילו
בקשקשים בשיער.
וזה רק אישר מחדש את דעתה של
ריבקין: אפשר להילחם בטבע. בעזרת
הטבע.

עד דויד נגרין
הוא ת מך בגיר ט ה
ך י 1יתגם ידוע אומר כי לטעות
^ זה אנושי. פיתגם נוסף אומר כי
שופטים הם רק בני״אדם. השופט
אריה אבן־ארי אישר השבוע את שני
הפיתגמים גם יחד. בהכרעת הדין
שכתב השופט בתיק פלילי .65/82
מדינת־ישראל נגד הנאשמים דויד
קטן, משה פרץ ושמעון ששון כותב
השופט:
״נשאלת השאלה — דויד נגרין,

חברם של שלושת הנאשמים, הרי
היה עד ראיה לכל האירוע ושמע את
כל פרטי השיחה שהתנהלה בביתו,
מדוע לא טרחו הנאשמים להביאו. מי
כמוהו יכול היה לחזק את גירסתם
ולשכנע את בית־המשפט בתורת עד־ראיה
אובייקטיבי — ולהעיד כי כל
הנעשה בביתו נעשה מתוך רצונו
הטוב והחופשי של המתלונן וברוח
טובה. אי־הבאתו של עד קרדינאל•

ישראלים בחרל

המאז? הדאיציוני

אפילו בשיש יותר
עולים מאשר חוזרים,
עדיין מקלקלים היורדים
את החשבון הסופי
ארץ־הולדתם נמצאת אמנם קצת
שמאלה מגרמניה, אבל הם לא פחות
ייקים מהייקים. הסדר והדיוק חשובים
להם ובמיוחד, כאשר המדובר במיסם־
רים.
הוכחה לכך נתן, בשבוע שעבר,
הבנקאי התל־אביבי יוסף (״יופ״< פוט
בן ה־ ,75 מי שהיה מנכ״ל בנ ק איגוד
בשנות ה־ 60 ואשר שימש לאחרונה
כקונסול־הכבוד של הולנד בתל־אביב.
פוט פירסם מחקר על המאזן הציוני
של יהודי הולנד בעשרים השנים
האחרונות ובמחקרו גילה פוט, שהוא
בעצמו עלה ארצה מאמסטרדם, עיר־הולדתו,
לפני 36 שנה, כי כנגד 5552
היהורים שעלו מהולנד ארצה ב־20
השנים האחרונות, חזרו להולנד, באותן
השנים 4546 ,עולים הולנדיים.
לצערו של פוט לא הספיקו 1006
האיש שנשארו בארץ. עודף העולים־
הנשארים על העולים־החוזרים. כדי
להראות מאזן ציוני חיובי. כי בעת
(המשך בעמוד )52

פרקליט ציון אמיר
שופטים הםרק בני־ אד ם

השופט נתב בבסק־הוין נ הנאשמים רא טוחו
להביא עז־הגנה חשוב, וער נן הושיע אותם.
אורם בבווטוקור שר בית־המישפט נמצאת עדותו
שר העד הזה עצמו ער פני 16 עמודים שלטים!

מעד ששנח
שלום. נגרין היה עד ההגנה האחרון
במשפט.
בתאריך 13.9.84 נסתיים המשפט.
כאשר הסניגור אמיר הגיש את סיכומיו
בכתב וביום 24.11.84 הקריא השופט
את הכרעת־הדין בפני הנאשמים. רק
אחרי שעיינו הסניגורים חזור ועיין

כזה מטעם ההגנה אומר דרשני! ואין
מנוס מלקבוע כי אין עד זה מסוגל
לסייע להגנתם של הנאשמים, שאם
לא כן היתה הסניגוריה גורמת להבאתו
כעד מטעם ההגנה״.
בסופה של הכרעת־הדין, ובהסתמך
גם על אי־הופעתו של דויד נגרין

/ץ״ יעי./

גם אידו וצה בנו. רא ימו
השופט רתקו את הטעות המוזרה

* /י ס5

ץ?ץ; / 3י ג

הקטע בפסק־הדין
לטעות, זה אנושי
כעד הגנה מרשיע השופט את כל
שלושת הנאשמים.
להאמין למראה עיניים
ך* עוקץ בכל הסיפור הוא כי
1 1דויד נגרין הופיע במשפט כעד
מטעם ההגנה! הוא העיד על פני 16 דפי
פרוטוקול מודפסים, ותמך בגירסתם
של שלושת הנאשמים. דויד נגרין הופיע
בבית־המשפט ביום 24.5.84 ונחקר
על־ידי עורך־הדין ציון אמיר שהזמין
אותו כעד־הגנה. אחר כך נחקר גם
על־ידי הסניגור השני. נתן וייס. ולבסוף
אף נחקר על־ידי התובעת. דר.
דרורה פלפל. שמונתה מאז לשופטת־

שופט אריה אכן־ארי
שגגה מן הקולמוס

-נ אסווג רו דשנות בסיו־דיו

ץ־ז^ /וז

ס/׳ עי ע

5 /ייי

כאשר נסע במכוניתו בבאר־יעקב. שם
הוא מתגורר. דויד קטן דרש ממנו כי
יחזיר לו סכום כסף שהיה חייב לו,
בגלל חתיכת זהב שמסר לו לשם עשית
צמיד לשעון.
לדברי כתב־האישום הובילו שלושת
הנאשמים, יחד עם דויד נגרין. שישב
במכונית. את הצורף לביתו של
נגרין ברמלה. עשו לו שם ״משפט של
העולם התחתון״ ובאיומים דרשו ממנו
לחתום על מסמך. בו הודה כי הוא חייב
לדויד קטן סכום של 100 אלף לירות.
הוא סרב לחתום, אך הס איימו כי יכו
אותו אם לא יחתום. לבסוף חתם הצורף.
על מסמך בו הודה כי הוא חייב 100
אלף לירות והתחייב להחזיר סכום זה
תוך שבוע. הוא העביר את מכונית
השברולט שלו כערבון לתשלום החוב
ומסר לדויד קטן את הזכות למכור את
המכונית אם לא יעמוד בהתחייבותו
לתשלום החוב.

בעקבות חתימת ההסכם הזה הגיע
הצורף כועס ונרגש למישטרה והתלונן
על המעשה. נפתח תיק. והשלושה
נחקרו והוגש נגדם כתב־אישום חמור
לבית־המשפט המחוזי בתל־אביב.

סימוני
עט זרחני
^ איטר הגיע סוף־סוף מועד התיק
א להידון. התחרט המתלונן על כל
העניין ושלח מכתבים ליועץ המשפטי
ולבית־המשפט. כי הוא מבקש לבטל
את התיק וכי הוא חוזר בו מתלונתו.
כאשר העיד בבית־המשפט לא התרשם
השופט אבן־ארי לטובה מעדותו. אך
אחרי ששמע את כל העדים. החליט
השופט בכל זאת להרשיע את הנ אשמים.
הפיסקה היחידה המפתיעה
בהכרעת־הדין היא זו המדברת על
חסרונו של העד נגרין.

בכתוב הסכימו להאמין למראה עיניהם
כי השופט אמנם שכח מכל וכל את
הופעתו של העד נגרין.
אחרי ששופט מסי1סי את כתיבת
הכרעת־הדין, חותם עלית וקם ממקומו
שוב אין הוא כול להוסיף או לגרוע או
לתקן את פסק־הדין. כל מה שנכתב
נשאר כך. עד לתיקונו בידי בית־מש־פט
גבוה יותר.