גליון 2474 מתאריך 30 בינואר 1985

מיססר 2474

בן־ דו דו ש ל אמנון רו בינ ש טיין
טו ען :״הוא נבשרבעס קי ם,
הו אטוברקלממשלה ! ״

שנה 49

המחיר 800 שקלים(כולל מע״מ)

תדונו ביעוראל

?#קצב ^י

מעז/

^ 0־ וניל

רכיבים: גבינה לבנה.
יוגור ט׳ סוכר.שמנת.
מייצבי ם. חו מרי
מעם ורי ח.
לשמור במקרר ע ד

1 1 0רנ ה שג ח ת הרבנות
ו הריו! .מיו צר ע״י מחלבות
שטראוס הר צל.113 נהריה.
57.שומן 120מ״ל.

מ ע דן גבינ ה מו קצ פ ת

כמו באירופה, שטר או ס מייצר תעכ שיו בארץ מעדן.
גבינה מו קצפתבטעם וניל ־ דניאל ה.
אוכלים אותה בכפית, כמנה אחרונה,
בין הארוחות, או כאוזוחה קלה.
דניאלה מיו צר ת על טהרת ה חומרי ם הטבעיי ם
וי ש בה 50/0שו מן בלבד!
אם מתחשק לך לפנק את עצמךבאמתע שי זאת
עם מ ש הו מקורי. לדניאלה טע ם מ שג ע, עדין וקל.
ממש ללקק אתה שפ תיי ם.

רק 170 קלוריות לגביע.

שיהיה לך לבריאות ע דניאלה ש טר או ס

מכחכים
א חריות שילו חי ת
מי אחראי באמת למחדלים רפו איים.
כמו פרשת היעלמו הזמני של
שתי הכליות בבית״החולים תל־ה־שומר
( ה עו ל ם הזה?)12.12.84
האם הציבור רשאי לדעת מי ידון בשאלת
היעלמו של הכליות? האם ידונו בזה הרופאים
בינם לביו עצמם?
ברצוני גם להצביע על המיקרים הרבים
המתרחשים מדי שנה, שבהם מואשמים רופאים
בטיפול ר שלני, בטעויות באיבחון וכדומה. רבים
מהמיקרים האלה מסתיימים בנזק חמור לחולה,
ואפילו במוות. כך, למשל, נפטרה לא מזמן בירו שלים
אשה בגלל ״חוסר עירנות״ של הרופא
המרדים, כדברי השופט. החודש קבע שופט אחר,
ש״ר שלנו תו״ של רופא גרמה למותו של ילד. הרו פא
טעה בתרופה ובמינון.
חייבים ל ש אול את מערכת־הבריאות: מה קורה
כאן? כיצד ייתכן שרופאים נאמנים נכשלים, כמו
במיקרה של היעלמן של שתי הכליות?
אלב ״וז, אגודה למען בטיחות חולים, הגיעה
למסקנה חד־משמעית :״חוסר עירנות״ ,״ר של נות״
וכדומה הם תוצאה של היעדר כשירות לתפ קד
כהלכה, הנובע מעייפות־יתר פיסית, המצ טברת
במשך הזמן אצל הרופאים, העובדים במשך
שנים 400 שעות לחודש ויותר.
אבל את החולה אינן מעניינות בכלל הסיבות
.מדוע הרופא עובד שעות רבות כל־כך. החולה
זכאי לדרו ש שהרופא המטפל בו יהיה עירני וכ שיר,
ושום רופא אינו קובע, על דעת עצמו ובלי
אי שורו של הממונה עליו, את סידורי־העבודה
שלו. על כן הממונים נושאים באחריות. י ש להם
ד״ר ש׳ שרר, חיפה
אחריות שילוחית.

החח! ז הפי תרון
ב־ 26 מילים מתאר קורא חיפאי את
מצכ״האומה ומסכם את המוצא
מהסבך במילה בת ארבע אותיות:
שלום.
החזון הציוני הרם /חש כאילו תם / ,עם כיבוש
מטומטם /ועם הפת״ם.
החזון הציוני הרם / ,י ש סיכוי ש עדיין לא נדם,
/אם הדגל הנכון יורם / ,ונחיה בשלום עם כולם.

גדי, חיפה

נוסח ראש הממ של ה
השימוש שעשה שימעון פרס ( ה עו ל ם
הזה ) 16.1בנוסח ..ישראל ערבים זה
לזה״ הוא, בכל זאת, שימוש מותר.
אני שולחת את דבריו של חכם־הלשון המובהק
ניסן ברגגרין, הנוגעים לדיברי ראש־הממשלה,
שי מעון פרס ,״ישראל ערבים זה לזה.״
וכך כתב ברגגרין בלשוננו לעם: בנוסח הגמרא
אנו קוראים י שר אל ערבים זה בזה ...ברם, י ש
נוסחאות אחרות: ברש״י, בשולחן־ערוך, בפיוטי
יניי — ערבים זה לזה. מכאן אנו למדים ש שתי
הצורות כשרות :״כל י שר אל ערבים זה בזה״ ,״כל
י שראל ערבים זה לזה״ .נורי ת ריין ,,ת ל ־ א בי ב

אחרי סיפורו של מרסל קומפן מ כ סי ת
(העולם הזה ,)23.1רוצה הקורא מגן -
שהוא פכל הנראה בעל תיאבון,
ובוודאי בעל ניסיון -לשמוע גם על
מלצרים אחרים.
באמת שמרסל קופמן מספר דברים מעניינים
מאוד. אבל אם כבד, הייתי גם רוצה לקרוא את
סיפוריהם של המלצרים ב אולי מפי ה התל-
אביבית (על לאה רבץ, למשל) ובאק רו פו לי ס
(על אלוף י שראל טל, למ של) ועל מי שבמיוחד
הייתי רוצה לקרוא, בתור חיפאי, זה על מלצר
מ ר תף ה בנ ק אי ם הישן והטוב. זה היה מלצר
המלצרים, ערבי שנראה כאציל צרפתי, וגם
התנהג בהתאם, והפעם היחידה שפתח — לפניי,
לפחות — את סגור־ליבו, חוץ מ״צהריים טובים!״
״מה היית רוצה לשתות?״ ״השניצל, היום, מצויץ!״
היה אותו יום שהודיע לי בגאווה :״מחר, מסיים בני
השלישי את לימודי־הרפואה שלו באיטליה!״
הסתבר שהאב עסק במלאכתו הקשה כדי ל ש לוח
בן אחרי בן אחרי בן לל מוד רפואה!

אלי מגן, חיפה

לז כו ר
ול א ל שכו ח
קשה לחיות עם זכר השואה, אבל
אסור לשכוח אותה.
העולם הזה 2474

הסיכסוך במישפחת רובינשטיין, ש ר כר
שה נאמד ב־ססו מיליון דולר, מחריף.
אהרון הגיש תביעה נגד אברהם, בני הדור
השני מורדים באבותיהם ויואב רובינשטיין
מאשים את בן־דודו, שר־התיקשר
רת אמנון רובינשטיין :״רק הוא
אשם. לא די להיות פרופסור 1 ( 1
כדי לנהל עסקים בהצלחה ו״

כ תב תהש ער האחורי:

סיווב לסשדים

״המלון נקרא על שם אשתי, אביה, שנרצחה.
אם אמכור את המלון, אמכור את
הגאווה שלי. ומה יישאר ליד״ אומר אלי
(״פפר) פפושדו(בתמונה) .שסירב להצעה
סעודית לקנות את ״אביה סונס־טה״
בכיפליים מערכו הממשי,
כדי להתגבר על משבר־טאבה! .

נימים
ס ונתיבות

על מיגרש
ההבלנים

איז הקב לן יזכ ה ב אלי פו ת ה כדו רי ד:
אבר ה ם גיכדי (של הפועל
ר חובו ת) או ש מו אל אלפי־ן
נ ר( שלמ כבי ר א שון)! מיל־חמת
הקבלני ם על הכדור.

(המשך בעמוד )4

שיטה חד ש ה במאבקי-גידושין: הבעלים
שוכרים גברים המפתים את נשותיהם
ומצלמים או תן בעת מעשה, ובעזר ת
הההוכחות
לבגידה משיגים וי
תור על <1
ז׳ז גוז
רכוש המשותף. החוקר הפרטי
יחיעם בן-ארי, ממציא
השיטה, נתפס על חם.

״ ב עלי

מיר, ונער-הסלא ש לו,
רוני מילוא, מנ הלים
מדיניו ת חוץ
עצמאית משלהם, בלי כל
קשר לעמדות הממשלה.
מטרתם הנוכחית: פי צו
ץ השלום עם מצרים.

נועם במרכז

.,נועם ממרכז
מה׳מסתיר חיוכו הרחב של ״נועם
בחברה הממשלתית, ז הבניה״? אחד העובדים
השייכת למישרד הבינוי וה שיכון,
מאשים :״כספי־ציבור
שימשו למטרות מיפלגתיות!״

דפנה בד ק עקבה אחדי נסיעותיו של א לי
קולס בשבת, אחדי מזונו הלא-תמיד-בשד,
ושואלת מה הקשד בין נסיעתו לאדצות-
הבדית, פעילותו הנמדצת
בעניין. מיהו י הודי* ודבקו ,
תו הפיתאומית במסודת.

בלעדי ר,,השלם הזה״ :בר 1ך אבר
חצירא מנתיבות. שמירפק את ד רכו
לקדושה ומטיל מורא על יריביו.
מתלונן לפני חבריו על עומס־ה־עבודה
שרו בברכות על בקבוקי־מים,
מגלה שלפילגשו יש ש ד
דירה ומציע לה למכור
את המכונית המפוארת
ולקנות ״אוטוביאנקי .
אירית במרכז
העניינים

רחר המרחרת
מדווחת:

מדוע אופירה נבון לא שיל מה תמורת ה כיסא
• מה נ פל לאולמי פרי • כמה י קבל
אודי דיין תמורת הגט • מי

ן יפרנס את פנינה רוזנבלום
• איפה נעלמה

לילי אבירן?

הלועסים

הדור השני של יוצאי תימן גילה את תענוג הלעי
סה של אבותיו, ומגדל את העלים המשכרים ש שמם
גת. מפעם לפעם מצטרף ל חגיגה
גם איזה אשכנזי, והשמועה
אומרת שהפלאשים הביאו זן חדש
של הצמח, שהוא משהו־משהו.

מתחת לגלידה

אירית רדון ( )21 רוצה
להיות עיתונאית, כי בר צונה
להיות במרכז העניינים .״אני
לא אוהבת לעמוד ברקע, להיות
טאפט,״ מסבירה הצעירה מאשדוד.

חצאיות־עור, עניבות־פרפר וחליפות־מיכנם
— גם אלה חלק ממדי־השרד
של עורכות־הדין. אילנה אלון
ן [ מציצה אל מתחת לגלימות
של הפרקליטות הצעירות.

ה מדורי ם הקבועים:
נפל בפרי
בשל!

שר-החוץ יצחק ש

אורי
אבנרי מספר על ארצם של הבסקים, שלפי
מסורתם הם השבט השביעי מבין השבטים
האבודים. בעבר הם העריצו
את ישראל, את החייאת העברית,
את המחתרות. היום הם
מתעבים את ישראל הכובשת.

כל א חד ו ה מל צר ש ל1

אמנו! אשם

השבט השביעי

קומנדו שמיך

כ תב תהש ער הקדמי:

מילי היפהפיה ()20
מצאה פתק תלוי על
עץ בעיירה שלה ב קניה,
קטפה אותו -וכך הכירה את בעלה
הישראלי הדבר הראשון שהרשים אותה
בישראל: לבנים העושים
? 1 6עבודות שחורות. היא, לעומת
זאת, רוצה להיות דוגמנית.

מיכתבים
זה היה העולם הזה שהיוז

שורף ליור ם ארידורז

קורא ירך בלונים במדינה
הנדון -ביקור בסקי
תשקין ז
עלי דפנה
יו מן אי שי -כובע מיצחיה ירוק
אנשים -
המיכנסיים של פינחס גולד שטיין
מה הם אומרים -בני דון־יחיא.
אלונה פרנקל, אשר ביתנסקי,
אהוד פרידן, תמיר שנל ודודו דו תן

ת שבץ
הורוסקוס -יש חור בדלי

מיכתבים לרו תי -

זה וגם זה -
דודה דניאלה בעד י רון לונדון

לילות ישראל -השחקן התורכי
הזדעזע מהמסיבה ״בסימון תורכי״
שערכו לו הברת הישראלים
חלון ראווה -דיזנגוף סנטר
נמר של נייר -פרדיגנד לסאל,
וודי אלן, יצחק בשוויס־זינגר
תמרורים -האופנוען דויד קראו ס
קולנוע -הונגריה: מיהו י הודי!

אירית דדון וערן גורן
הווי -ירושלים של בסף

אתה והשקל
שידו ר
ספורט -מוטי ארוא סטי
רחל מרחלת על כל העולם

מכחכים

1ה היה העו&ס חי ה שחיה
בגליון.העולם הזדד, שהופיע השבוע לפני 25 שנה,
כתב עורך העיתון, במתר. הנתך, על פרה קדושה
שהיתה חולה מאוד — החקלאות. הסיבה העיקרית
למחלותיה של הפרה הקתשה הזאת היו בניה, העגלים
הקתשים. אחד מהם היתה המיפלגתיות (..מקומה של
מיפלגה בשדדדהרעיונות — לא
• בכתבה
בשדה־העגבניות!־)
״מאנדי, בעלי!״ סיפרה ארית מאנדי
על בעלה, גיולה, היהודי־הונגרי שבא
מבודפסט כדי לאמן את נבחרת
הכדורגל של ישראל. היא נישאה לו
כשהיתה שחקנית־תיאטרון והוא
היה פקיד בנק, אבל מאז הם ״אוכלים
כתרגל, שותים כדורגל ונושמים
כדורגל בשער הקידמי: אריה
שפאק, מפקד פלוגת שועלי־שימשון
האגדתית של מילהמת־העצמאות,
שהיה לראש מינהל־יפו וסולק מתם•
קית כתואנה של מעשי-שחיתות,
כאשר ראשות העיר עברה מן הציונים
הכלליים למפא״י • בשער
האחורי: פסל של ציפור־אדם, המת נשא
ל־ 1.63 מטר, ואשר שימש
כמגן־כפר בחוף השנהב — אחד
המוצגים בתערוכה הראשונה של
אמנות כושית במוסיאון תל־אביב.

(המשך מ ע מוד ) 3

25 20/
1166 התאריך 27.1.1960 :

יורם ארידור בשרן־־דין צעיר
ו שרי רז כקריינית בגלי־צה״ל
מיפלגות שיחה בקומה הראשונה הזדמנות נדירה ל שפוך את ליבם
ליד כוסיות קוניאק מלאות ניתנה ה שבוע
לעסקנים מאוכזבים של תנועת
החרות, שבאו לחוג עם ח״ב נחום לוין

את כניסתו לדירתו החדשה בצפון
תל־אביב.
אולם האורחים לא התעסקו יותר
מדי בארכיטקטורה הפנימית של
הדירה, הנמצאת בקומה הראשונה.
מלאכה זו השאירו לנשותיהם, שי שבו
בנפרד. הם דנו בעניין עגום יותר:
בבניין המעורער של תנועת החרות.
קבע אחד הנוכחים, בהסיבי־דו ברו סית
:״המצב בתנועת החרות גרוע.

מנחם בגין מוקף אנשי כן־כן, שהכרי חו
אותו, לפני הבחירות, לנהל מסע־תעמולה
זול. דבר זה עלה לנו בקולות
האינטליגנציה. צריך לסלק את האנ שים
העומדים סביבו.״
מי הם האנשים שצריכים לסלק?
על כך היו הדעות חלוקות. הוזכרו
שמותיהם של אריה בן־אליעזר, חיים
לנדאו ויעקב מרידוד.
מיכוזבים תוספת מיקצועי ת
ציינתם(העולם הזה )20.1.60
כי ב שו ק המוהר בתולה עולה
יותר מאשר לא־בתולה, אלמנה
או גרושה. כמדומני, זה המיק-
צוע היחיד שבו מחיר הארם יורד
ככל שהוא לומד יותר. ההגיון
מחייב שיהיה תשלום נוסף עבור
הנסיון, ההתמחות, הידע וכר.

אכרהם ו״לאון, באר־שבע
מדהימות. באותה דרישות שעה שבה התדיינו לוין וידידיו, הת ארגן
בירושלים חוג אחר, שהגיע לגי בוש
יותר מלא.
מדריכו הרעיוני והבלתי־פעיל של
החוג החדש: אבא אחימאיר, אחד
המנהיגים האהודים ביותר על צעירי
חרות. המארגנים המעשיים היו ש לו שה
חברים של תא־הסטודנטים: המ שורר
הצעיר עקיבא נוף 23 כתב
ידי עו ת א חרונו ת נתן ברון () 22
ועורך־הדין יורם ארידור 27 המכו נה
בפי חבריו ״האיש שהמקום בכנסת
הבאה שורף תחתיו״.
בין הדרישות המדהימות של החוג
החדש:
• להפסיק את כל הטישטוש
סביב דרי שת חרות לכיבו ש כל הארץ,
לומר בגלוי מה המיפלגה חושבת ב עניין

• להחזיר למיפלגה את עו רו ־
הדין שמואל תמיר, שלדעת אנשי
החוג, עזב אותה על רקע אישי, לא
על רקע רעיוני.

נסוק׳ השבוע
לאל תלו ת

הקש האחרון

.,גן־גוריון הוא דמוקרט. הוא נותן לכל שר
בממשלה לעשות ברצונו! רצונו של מיז
רצונו״ של נן״גוריון, כמובן!״ בעזרת חובמות כאלה מילאו המצחיקנים
שימעון דז׳יגן וישראל שומכר את אולמות הבידור בתל־אביב של ,1960
ועוד ביידי ש. אבל למרות הצלחתם הגדולה, היה צמד הקומיקאים
בסוף דרכם המשותפת זה 30 שנה. הקש האחרון היה צעירה תימניה
יפהפיה, אסתר טובי(למעלה) ,שצורפה ללהקה כדי לתת לה גוון ישרא לי
יותר, ואשר זכתה לביקורות טובות. דז׳יגן שמח, אבל שומכר כעס.

• לשלמה ברוק, שחקן הבי מה,
י ש טענה קשה כלפי הנהלת
התיאטרון. טוען ברוק :״אמרו להנ הלה
למלא את חובתה, והיא מילאה
את התיאטרון חובות!״
• שרי רז, קריינית גלי־צה״ל,
בפתיחת התוכנית ה שירי םהא הו בי
ם עליך :״גלי־צה״ל לא י שדר את
כל אותן הבקשות של תלמידים אשר
ביקשו להשמיע למוריהם את השיר
עץ־ ה תלי הד

ארבעה עשורים חלפו, מאז שוחררו
ניצולי מחנות־ההשמדה וחלקם חיים
עימנו כאן. כיצד אנו שומרים ומשמ רים
את זכר בני־עמנו שנטבחו ונשרפו
בשואה, כיצד אנו מקיימים את צווא־תם,
לא לשכוח, לא לסלוח?!
את ה״שילומים״ קיבלנו, ואלה היוו
את הדחף העיקרי לבריחה מעמל־כפיים
ובריחה ל״עסקי־אוויר״ .אחריהם
קיבלנו שגריר גרמני בעל עבר נאצי,
סחרנו במצרכים גרמניים, שחלקם
יוצר בידי חברות שיי צרו את מיתקני־ההשמדה
השונים. רחובותינו ובתינו
התמלאו במוצרי־יבוא גרמניים ועתה
נארח את נשיא המדינה הגרמנית,
״בכל הכבוד הראוי לו״.
קשה לאומה שלמה לחיות עם זכר
השואה, במשך ימי־דור. אחת לאחת,
היא הפחיתה משנה לשנה את הטקסים,
את הזיכרון, את הפירסומים ואת החי נוך
לנושא( .השנה לא אוזכר הנושא
במערכת־החינוך).
כולנו מחכים ל״יום השואה והג בורה״
ושבו יתקיימו כמה עצרות־עם,
ובזה נצא ידי־חובתנו. להסביר מתקשים
בני־הנספים
לבניהם, המערכת מתקשה להתמודד
עם הנושא — ואנה אנו באים?

השתיה אצל הכדורגלנים,
דווקא מצוי על גבם.
מה כל כך מפליא שכדורגלנים
שוחים? ואני לא מתכוון רק לג׳ימי
גרייבס ולג׳ורג׳ בסט. גם שני הבינ לאומיים
של א ר סנ ל, טוני וודקוק
וצ׳רלי ניקולאם, הם שתיינים מועדים.
מועדים עד כדי כך, שרשיונות־הנהי־גה
שלהם נשל לו לצמיתות.
זה לא מפליא, מסיבה פשוטה
מאוד: בסקר שנער ך לאחרונה בברי טניה
התברר, כי ל־ 71 קבוצות כדו רגל
י ש נותני־חסות, כפי שאפשר לר אות
מן הסמלים המיסחריים המקש טים
את חולצות הכדורגלנים — ו־13
מבין 71 החברות הנותנות חסות ל קבוצות
אינן אלא מיפעלי־בירה!

אייגן וייס, רמת-גן

דן יהב, תל־אביב

סיפורי סבא
במדור לפני 25
שנה סיפר העול ם הזה
( ) 23.1על איש שייבה שהת
גרש
מאשתו, על שלא מצא
אותה, בליל כלולותיה, בב תוליה.
בתימן שלפני שנים
רבות היה סופה של כלה
שאינה בתולה חמור יותר.
כאמלה יצאה בזול. רק גט. סבי
המנוח סיפר לי פעם, כי בתימן היו
התוצאות במיקרה שכלה נמצאה שלא
בבתוליה חמורות מאוד. קודם כל עני
שו אותה לפי חוק הקוראן, האומר
ב סור תאל־נו ר (פרק האור) :״והלקי־תם
מאה מכות ולא תחוסו!״ אבל זה
עוד לא הכל, כי הסיפא של אותה
סורה גם אומרת :״וענשו אותה לעיני
המאמינים!״ וכך אכן נהגו בתימן.
זאת היתה תהלוכת־בזיון, דרד ־
חה: האשה המוקעת נגררה בחוצות,
כשההמונים קוראים קריאות־גנאי.

חיים שאער, ירושלים

א צל האמריקאים באטלנטה במקום שנכתב מילחמה וש לום
(העולם הזה )23.1יש
תרבות, אך במקום שנכתב
חלף עם הרוח, יש, לדעת ה קורא
מושקוביץ, משהו אחר.
עם כל הכבוד לעורך העול ם הזה,
איך אפשר להשוות את מיל חמה
ו שלו ם ל חלף עם הרו ח! זה לא רק
עניין של סיפרות. זה גם עניין של
תרבות. ניקח, לדוגמה, את זיכרה של
המחברת, מרגרט מיטשל, שכידוע,
נדרסה למוות על־ידי מונית בעיר
מגוריה, אטלנטה.
נכון, שקראו על שמה בעיר הבירה
הזאת של מדינת־הדרום ג׳ורג׳יה,
רחוב, כיכר, בית־ספר ואפילו מירפאה.
אבל מה ע שו בסיפרה? עד לפני שלו ש
שנים עוד היה במרכז אטלנטה מו סיאון
חלף עם הרוח, שבכניסה אליו
עמדה בובת־שעווה של קלארק גייבל
(רט באטלר של הסרט, שנעשה לפי
הספר) ובמוסיאון עצמו מכרו כי־סויי־אסלה
חלף עם הרוח!

אפרים מושקוביץ,

תל -א ביב

בע״ ת־ חולצ ה
זה שיש בעיית-שתיה למ דינאים
ולבדודגלנים(העולם
הזה 16.1ואילך) זאת עוב דה.
ומה שאולי מעודד את

שר־הפנים פרץ
צמוד או נטולי

תעסוקה ל מוב טלי ם
למה לסמוך על המלה
כאשר אפשר לבדוק את
המילה!
אינני מסכים עם הסתייגותה של
אשת הטלוויזיה מהקריקטורה המת ארת
מוהל מ ציץ ל תוך מכנסיו של
ישראלי, כדי לברו ק מה מצב כשרותו
היהודית.
כשהייתי חייל, במילחמת״העצמ־אות,
נמסר לי ש אלון למילוי, עבור
תעודת־הזהות. כתבתי שם שאני יהודי
ומישרד־הפגים האמין לי, בלי ל בדו ק
בציציותיי, כלו מר האם אני נטול־עורלה
או צמוד־עורלה.
ועכשיו, מניין למישרד־הפנים ש ל
הרב יצחק פרץ הביטחון שאני יהודי?
משום כך, בימים אלה ש ל ויכוח מיהו
יהודי, מוטב שהכנסת וגדולי־התורה
יחליטו שכל יהודי חייב להיבדק פעם
ולתמיד מהו מצבו העורלתי. פקחי־הכשרות
של הרבנות, וגם סתם מוב טלים,
שימצאו בכך תעסוקה, יעברו
מבית לבית ויעיפו מבט יסודי במקום
המתאים.

נח ו״יהנו־מי,

חו לון

העולם הזה 2473

ב לי פ ג ־ שו א

ס בי גז

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה:
תל־אכיב, רחוב גורדו] ,3טל 232262/3/4 03 תא-דואר 136
העורך הראשי: אורי אבנרי עורך־מישנה: דוב איתן
עורך תבנית: יוסי שנון עורך כיתוב: גיורא נוימן
צלמי מערבת: ציון צפריר ענת סרגוסטי וציפי מנשה
עורך דפום: יפתח שביט ראש המינהלה: אברהם ביטון
מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזה״ בע״מ
הדפסה :״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אביב הפצה :״גדי בע״מ

שבועות עומד ה מזה
כמה
שבועון האמריקאי טיי ם במרכז ה התעניינות,
בשל מישפטו של אריאל
שרון. אצלנו, אנשי העול ם הזה, זה
מעורר זיכרונות רבים, כי טיי ם מילא ן 1בשעתו תפקיד חשוב בהתפתחותנו.
אף ש שבועון אמריקאי זה נולד עוד 4 בשנות ה־ ,20 הוא התחיל להיות מוכר
בארץ רק אחרי מילחמת״העצמאות, ב סוף
שנות ה־ .40 עד אז של טו בשוק
הארצישראלי השבועונים הבריטיים.
אחרי צאת הבריטים מהארץ החלה גואה
כאן האופנה האמריקאית, ו טיי ס רכב
ארצה על ג ל זה.
גם אני הפכתי חסיד נלהב של סיגנון
טיי ם, וקראתי את גליונו תיו באדיקות

מדי שבוע. כאשר ניגשתי, יחד עם קבו צת
חברים, לתכנן את הוצאתו של שבו עון
ישראלי, עמדה דוגמה זו לנגד עיני נו.
וכאשר רכשנו, באפריל ,1950 את
השבועון העול ם הז ה( שנו סד 13 שנים
לפני כן) ,החלטנו להפכו למעין טיי ם
ישראלי.
טיים חולל מהפכה בעיתונות האמ ריקנית
והעולמית. הוא הנהיג שיטה
הקרויה בפיו ״דיווח פרשני״ .כלומר:
דיווח שבו אין הפרדה בין ציון העובדות
ובין פרשנותם, באיצטלה של אובייק טיביות
מלאכותית, כנהוג ביומונים ה אמריקאיים.
טיי ם גרס שלקור א המו־ד
תי, שאינו מומחה לכל, ו ש אין לו זמן
וסבלנות להתעמק בכל נושא, י ש
להגיש מוצר מוגמר: סיפור עיתונאי
שוטף ומעניין, שבו י ש כל העובדות
הנוגעות־לעניין וגם פירו שן והבהרת
משמעותן, לפי מיטב הבנת העיתון. אין
כאן יומרה לאובייקטיביות מוחלטת.
הערכת העיתון משתקפת בדיווח( .בע לי
גישה זו טוענים כי גם בדיווח ה־אובייקטיבי־כביכול
ש ל היומונים אין
אובייקטיביות אמיתית, אלא שגי ש ת
העיתון מתבטאת בצורה מוסווית יותר).
חידוש אחר של טיי ם היה באחידות
סיגנונו. החומר שהתקבל מן הכתבים,
ושהושלם על־ידי אנשי המחקר וההע רכה,
עבר תהליך של שיכתוב בידי אנ שים
שמיקצועם בכך. הסיגנון האישי
העולם הזה 2474

של הכותב נמחק, יחד עם שמו. ל עיני
הקורא הופיע השבועון כיישות אחד,
כאילו היה זה אי ש אחד שכתב את
העיתון כולו.
סיגנון זה מצא לו מחקים בעולם
כולו. י ש בוודאי עשרות רבות של
שבועונים, בשפות רבות, המחקים את
טיי ם. המפורסמים ביותר הם לי אכ ס־פ
ר ס הצרפתי ודר שפיגל הגרמני.
העולם הזה, כך נדמה לי, היה קרוב
יותר למקור מאשר כל האחרים. עיצבנו
שפה מיוחדת, שתתאים לשיטה זו —
וכך נוצרה שפה עיתונאית עברית
חדשה, שכל עיתוני י שר אל חיקו אותה
במשך הזמן.
אולם לא חיקינו את שיטת טיי ם
באופן עיוור. החל מהגליון הראשון
בעריכתי (העול ם הזה ,651א פ רי ל
) 1950 ערכנו ניסויים בלתי־פוסקים,
כדי להתאים את שיטתנו העיתונאית
לצרכים הישראליים המשתנים. בעוד
שסיגנון הגליונות הראשונים דמה
כמעט לגמרי לסיגנון טיי ם, החלו כבר
כעבור זמן קצר שינויים וסטיות. שמנו
את הדגש הרבה יותר על תצלומים,
הכנסנו כתבות מצולמות ודיווחי־מחקר
ארוכים יותר, עד שהתגבשה השיטה
המיוחדת של העול ם הזה, שאינו דומה
עוד לשום עיתון אחר בעולם.
אך עדיין י ש בהעולם הזה זיקה
רבה לסיגנון המקורי של טיי ס. מדורים
כמו במדינה, אנשי ם, מיכ תבי ם, קול נוע
וכו׳ ,וגם מדור זה עצמו, מבוססים
על שיטת טיי ם, וגם ראשי־המדורים
הועתקו מ טיי ם (ששינה בינתיים את
צורתם במיקצת).
כעבור הרבה שנים התחלנו ל ציין ב־העולם
הזה, בצורה מוגבלת, את שמות
הכותבים, לפחות במדורים מיוחדים,
בעלי אופי אישי, או בכתבות גדולו ת
יותר. גם טיי ם נכנע לרוח־הזמן והחל
מפרסם את שמות הכותבים.
אולם יחסנו ל טיי ם סבל תמיד מ מידה
מסויימת של פיצול־האישיות.
ככל שהערכנו את השיטה העיתונאית
של טיי ם, כן תיעבנו את גי שתו ה־פוליטית־חברתית.
העול ם הזה היה
תמיד עיתון יוני — מטיף לשלום, ל ניטרליות
ולצד ק חברתי. טיי ם היה
תמיד עיתון ניצי מובהק — מטיף ל־מילחמה(לפחות
במיזרח אסיה) ,לגישה
אמריקאית־בלעדית ולשמרנות חבר-
תית־כלכלית. כמעט בכל עניין עמדו
העולם הזה ו טיי ם משני עברי המית־רס.
מבחינה זו טיי ם ואריאל שרון אכן
ראויים זה לזה. אילו היה שרון גנרל
אמריקאי, היה טיי ם מאמץ אותו אל
ליבו.
אך גם במישור זה י ש לפחות דבר
אחד משותף ל שני השבועונים: המעו רבות.
דיעו תינו מנוגדות באופן קוטבי
— אך משותפת לנו האמונה שתפקידו
של עיתון הוא להשפיע על תהליכי
החברה ולהיות חלק ממנה. כפי שהגדיר
זאת טיי ם :״אנחנו אובייקטיביים, אך
לא ניטרליים.״

במדינה

הצמד שמיו־מירוא
מנהו מרניות־חוץ
עצמאית משלו,
בנוסח גאולה 3הן
העם המילחמה
האווירי ת ביו ת ר

ענוג הנדהם הלך למישרדו, ועובדים במישרד,
שדיווחו על כך ל העול ם הזה, סיפרו שהוא נראה
כשרוי בהלם. לעובדיו אמר שנ טפלו עליו לשווא,
ושיחסו לירוקים היה בדיוק בהתאם לקו של השר.
בישיבת ועד־העובדים, שנערכה יומיים אחרי
השיחה הזאת, דנו באורח כללי ביחס של שמיר־מילוא
לעובדים הוותיקים, וסוכם ליצור ק שר עם
ראשי ההסתדרות וה״מיפלגה״ (הכוונה, כמובן,
למיפלגת העבודה) ,כדי למנוע התנכלות לעובדים
שאינם משתייכים לתנועת החרות.
האווירה במי שרד היא קשה למדי. רובם המכריע
של העובדים מקורבים למיפלגת העבודה, או אפילו
חברים בה באורח רישמי. שורה ארוכה של שרים
מפא״יניקים דאגה לכך שר ק אנשי שלומם יגיעו
לצמרת המישרד ולתפקידים בכירים בחוץ־לארץ.
הרגשת הקיפוח של חברי מיפלגות אחרות בכלל,
ואנשי חרות במיוחד, היתה מוצדקת בהחלט. ההש־

טירפוד השלו
^ פני שבועו ת אחדים זומן סמנכ״ל מי שרד
/החוץ לענייני אירופה, ישעיהו ענוג, לשיחה
בלישכת שר החוץ וממלא־מקום ראש־הממשלה,
יצחק שמיר. בשיחה נכח גם סגנו של שמיר ונושא
כליו העיקרי בתנועת החרות, ח״כ רוני מילוא.
ענוג הוא דיפלומט ותיק, מיקצוען, ש שיר ת ב מדינות
רבות בעולם — בין השאר בארצות־הברית,
בבריטניה ובקנדה — בתפקידי ציר ו שגריר. מקו רביו
מספרים, שאין לאיש ריעות פוליטיות מוצקות
ביותר. הוא רואה עצמו כ סי גי ל ס רוו נ ט (עובר־מדינה)
,ש עליו לשרת כל ממשלה בצורה המוש למת
ביותר, מבלי להקשות יתר־על־המידה על
הכיוון המדיני, או אפילו על הסיגנון המוכתב לו
מלמעלה.
ענוג הוא י לי ד איזור־מריבה ברומניה, שעבר
פעמים רבות מיד ליד, וכתוצאה מצירוף־מקרים
היסטורי זה הוא גם מדבר את רוב השפות האי רופיות,
כמעט בלי מיבטא זר. עובדה זאת, ונימוסיו
הטובים והחלקלקים־משהו, הכשירו עבורו את
הקרקע לקאריירה דיפלומטית מגוונת ומעניינת.
ענוג לא עסק כלל בפוליטיקה פנימית י שר אלית,
ולא היה פעיל במיוחד בשום מיפלגה. הבו סים
שלו סברו, בדרך כלל, שנאמנותו לקו הפוליטי
שלהם היא ללא פגם. ההשערה הזאת היתה די
מוצדקת. ענוג איננו סבור, שמתפקידו לזעזע
.מוסדות־עולם, או להציע דרכים משלו לפיתרון.
הגישה הפרגמטית הזאת לחיים במישרד־החוץ
היתה משתלמת למדי. בשנים האחרונות ירדה,
אומנם, קרנו של מישרד־החוץ, עקב הפעילות
הרבה של ראשי הממשלות בי שראל בנושאי־חוץ
(בעיקר בימי מנחם בגין וגולדה מאיר) .אלא
שאחרי נפילתו של בגין, ובחירתו של שמיר
כראש־ממשלה ושר־החוץ, שוקמה, במידה
מסויימת, יוקרתו של המישרד.

כיום קיימת הפרדה כמעט מוחלטת בין
מישרד־החוץ למישרד ראש־הממשלה.
שימעון פרס מקדיש את רו ב ז מנו לנושאי
פנים וכלכלה, וי ש אומרים שהוא נוטל על
עצמו את מירב האחריות משר־האוצר,
יצחק מודעי. רבין סגר לגמרי בפני פרס
את מישרד־הבטחון, ואילו מישרד־החוץ
הפך למיבצר העיקרי של קבוצת־שמיר
בתנועת החרות.
צירופו של מילוא ל מי שרד חיזקה, כמובן, את
הנטיה להיבדל ממישרד ראש־הממשלה ולנהל
מדיניות חוץ פחות או יותר עצמאית.
השיחה בין ענוג ל שר ולסגנו היתה קצרה
ובלתי־נעימה. אנשי הדרג הפוליטי סברו, ש־ענוג
נקט נימה מתונה מדי בשיחתו המפורסמת עם
נציגי הירוקים מגרמניה. מילוא טען, שענוג הת עלם
מהוראות מפורשות ״לדחוף לגרמנים את אחר יותם
לשואה לתוך הגרון.״ ענוג התגונן, הביא
כראייה את העובדה שהירוקים התלוננו עליו בכל
כלי־התקשורת.

תייכות האירגונית למיפלגת העבודה קבעה יותר
מאשר הריעות.
אנשי חרות, לעומת זאת, פשוט לא התקבלו
למשרד־החוץ, או מצאו את עצמם בתפקידים נחו תים
לעומת כישוריהם, ובהשוואה לאחרים.

|י*<תבים, הנתקלים בח״כ רוצי מילוא
#במימון הכנסת, מרבים לשבח את
ההומור והמזג הידידו תי של סגו״שר־החוץ
הצעיר 36 גם אצשים הרחוקים
מאוד מחרות מעירים, שקשה להבין
מדוע נטפלים לרוני, ומכפישים את
שמו לשווא.
יש להניח שרוב הכתבים האלה לא
היו ביציע השבוע, כששר״המישטרה
חיים בר״לב ענה על שאילתות הנוגעות
לשירות בתי-הסוהר. באחת מהן נש אל
בר־לב על התנאים בבית הסוהר
ג נד בשכם, בו כלואים אסירים פולי טיים
רבים. בר-לב ביקר בכלא זה ב אוקטובר
,1984 והבטיח לפעול לשיפור
התנאים. בתשובתו לשאילתה סיפר
בר-לב, שהוא אומנם קיים את הבט חתו,
והכניס כמה שיפורים.
בין השאר דולל מיספר המיטות ב כל
חדר, הונפקו סדינים, אושרה החז קת
מקלטי-רדיו, עודכן סכום הכסן׳
לרכישת מוצרים בקנטינה, נוסף יום
אחד לביקורים, נעשו סידורים לתפי לה
בציבור.
.בשלבי ביצוע,״ כלשונו של השר,
נמצאים כיורים נוספים, והתקנת שי רותים
בחצרות הטיולים ומיתקנים
אחרים מסוג זה.
המידע הזה הקפיץ ממקומו את ה-
ח״כ מחרות. בנימת קול לגלגנית שאל
מילוא את בר-לגט ״מה בקשר למיזוג־אוויר!״
בר״לב נשא את עיניו מהניירות
שלפניו. :מי שואל!״ היו״ר תתערב :״אני
מצטער, אתה לא צריך להשיב״.
בר־לב נעץ במילוא עיניים מלאות-
בוז. :אני לא צריך להשיב, אבל אני
רוצה. חבר־הכנסת רוני מילוא, תהיה
גבר, תעשה ספורט -תנסה להיות 34
שעות עם עוד 20 אנשים. בחדר סטר.
אני מציע לסגן-השר: תספור שם 24
שעות, ואחר כך תדבר על מיזוג-א-
וויר.״

ח״כ רוני מילוא, שי ש לו תודעה מיפלגתית
חריפה במיוחד ונטיה מק־קארתיסטית מובהקת,
החליט לעשות כמיטב יכולתו לשנות את מצב
הדברים.

במי שרד מספרים, ש אנ שיו של מילוא
מכינים ר שימו ת מפורטות, עם ציוני הש תייכות
מיפלגתית, של כל עובדי מיש
רד־החוץ. מילוא נחוש בדעתו לקבוע
עובדו ת ״כל זמן שעוד ניתן.״
הנהגת העובדים מקיימת קשר קבוע עם מזכ״ל
מיפלגת העבודה, ועם צמרת המיפלגה בירושלים,
כדי למנוע ״טיהור״ פוליטי.

במקביל מנסים ש מיר ומילוא להקצין
את הקו הפוליטי המסורתי של מישרד־החוץ,
ובכך היו להם הצלחות ניכרו ת.
השבוע העלתה ח״כ גאולה כהן הצעה לסדר
היום בנושא ״הצורך הדחוף לפעול בוואשינג־טון,
ש חידוש יחסי ארצות־הברית עם ברית־המוע־צות
יותנה גם בפתיחת שערי״היציאה ליהודים ו־שיחרור
אסירי ציון״ .את הכותרת הזאת בחרה כהן
בעצמה, ועל המושג המוזר ״חידוש יחסי ארצות־הברית
עם ברית־המועצות״ י ש לה זכות יוצרים
מלאה.
הנאום הכיל, מלבד האיומים הרגילים על
הסובייטים, גם אזהרות תקיפות ביותר לכתובתה
של וושינגטון. מישפט אופייני :״ובנושא של י ש ראל
— פה חייבת הממשלה לומר באורח חד-
משמעי: אין שום שיחות על י שראל בלי ישראל.
עליה לומר זאת למרות ההרגעות מצד המימשל
האמריקאי. אנחנו כבר מכירים את ההרגעות הא לה
...אנחנו יודעים מה כבר שילמנו בשביל התיור
כים של ארצות־הברית. אנחנו פה בעל הבית...״

הכל ציפו ש שר־ חוץ של ממשלה
ישראלית, החיה מנדבות אמריקאיות,
והמבבבת את כל האבטרנ
שלה על
המאבק הבינמעצמתי הגלובאלי, יו ריד
הצעה כזאת מבדר־היום. אבל שמיר,
בתמיכתו הפעילה של מילוא, גילה
התלהבות זהרבה הסכמה עם הדברים
המתלהמים של כהן, ואף הציע להעביר
את הצעתה לוועדת־החוץ־והביטחון.
ג תקרית פרלמנטרית זאת רק ממקדת ביתר
שאת את תשומת־ליבו של הציבור בתהליך הכפול
העובר עתה על מישרד־החוץ: במישור האישי מנ סים
שמיר ומילוא להפחיד את עובדי־המישרד, כדי
לרתום אותם לביצוע מדיניות צרה, מיפלגתית
מובהקת, בזירה הבינלאומית. במישור העקרוני הם
רואים את עיקר תפקידם בטירפוד כל יוזמת־שלום,
בשיבוש נוסף של היחסים בין י שר אל למצרים
ובתמיכה בזרם הקיצוני ביותר במימשל של רונאלד
רגן, השולל כל התקרבות אל הסובייטים. בעיות
של פירוק נשק גרעיני או שלום העולם רחוקות
מאוד מהצמד הזה, שאינו עולה בתיחכומו על זה
של גאולה כהן עצמה•

חיים ברעם

אילו החליטו אסקימואים
על מעללי גיינגיס האן,
לא היה זה יו תר מגוחך

היה זה כאילו החליטו שישה אסקי מואים
ש אין אמת בטענה שג׳ינגים
חאן העליב את קורבנותיו לפני שכרת
את ראשיהם והערים אותם בפירא־מידות
של גולגלו ת.
שישה אמריקאים מיקריים, שאינם
יודעים דבר, החליטו שבשיחה מסויי־מת
לא אמר אריאל שרון דבר מסויים.
אז מה?
להרוג בסכינים. גם אילו החלי טו
המושבעים שהשבועון טי י ם ( ראה
ע מוד ) 5השמיץ את שרון בזדון, לא
היה זה משנה רבר. שרון יכול היה
לערוך לעצמו תהלוכת־ניצחון, כמו
קיסר רומי החוזר ממילחמה עטורת־ניצחון,
אך הציבור הישראלי יוד ע את
האמת, וההיסטוריה כבר חרצה את
דינה.
מילחמה

מילחמת־הלבנון
שאותה יזם אריאל שרון בעזרת ראש־ממשלה
כו של וחבורת־אפסים שהת חפשה
כממשלה — היתה פשע.
היא היתה פ שע בתפיסתה ובביצו עה.
לפי
התפיסה שהיתה מונחת ביסו דה,
התכוון שרון להשליט בלבנון די ק טטורה
של באשיר אל־ג׳מאיל ומיפ־לגת
הפלאנגות. הפלאנגות ביצעו עוד
לפני־כן מעשי־טבח נוראיים, שבאחד
מהם היה נוכח עד״ראיה ישראלי: בני מין
בן־אליעזר.
הפלאנגות לא הסתירו את כוונתם
להבריח מלבנון את חצי מיליון הפלי טים
הפלסטיניים. הדברים נאמרו לי ש ראלים
בגלוי ובפה מלא, בתוספת הס ברת
השיטה: להרוג חלק מהם בסכי נים,
כדי שההמונים יברחו בבהלה.
פסק־דין מגוחך. כאשר החליט
אריאל שרון, בעזרת רמטכ״ל הלוקה
באי־שפיות מוסרית, ראש־ממשלה ש חי
בעננים וממשלה רופסת, להכניס
את אנשי־הפלאנגות למחנות־הפלי־טים,
הוא היה מוכרח לדע ת שיהיה
טבח. שהרי זאת היתה הכוונה מלכ תחילה.
לכן
אין שום חשיבות לשאלה אם
שרון אמר או לא אמר לר א שי הפלאג־גות
שצריכים ״לנקום״ את מות בא־שיר.
הרצח ההמוני היה חלק מתוכנית־המילחמה
עצמה, ומלכתחילה.
פסק־הדין של המושבעים האמריק איים
לא היה טוב או רע. הוא היה
פשוט חסר כל חשיבות. הוא היה מ גוחך.
השבוע
הסתיימה ההצגה התפלה.
מכל מילחמותיו של אריאל שרון, הי־תה
זו האווילית ביותר.
אך לפחות לא נהרג בה איש- .

מיפלגות
.,קותר״ קטנוני
תרגיל לא־מבריק,
לא מועיל,
ורק מזיק
חידה ישראלית: איך קורה שח״כ
של הליכוד (מיכה רייסח, שי ש לו
טענות נגד ראש־ממשלה מהמערך,
פונה לשר־החוץ, שגם הוא מהליכוד?
סיפור־המעשה: במיסגרת המאבק
נגר שי מעון פרס, ש ע ליו החליטה
צמרת חרו ת( העול ם הז ה ,)23.1הורה
סגן שר־החוץ, רוני מילוא, לח״ב רייסר
״להתלבש על אינפלאציית היועצים
של פרס.״ מילוא הניח שרייסר נבון ריו
כדי למצוא את הדרך הנאותה לע שות
זאת. הפירסומים על גלריי ת היועצים
עשויים ל פגו ע בראש־הממשלה, בעידן
של קיצוצים בתקציב ודיבורים על
מנגנונים מנופחים. מלאכתו של ח״כ
רייסר נראתה די־קלה.

(המשך בעמוד ) 14
העולם הזה 2474

הם ה ערי צ 1את ישראל. את ההגנה ואצ״ל. את תחיית השפה

השביעי
* * ד לפני שבוע לא ידעתי כמעט דבר על ארץ־הבסקים.
^ שמה הזכיר לי רק שלושה דברים.
ראשית: כומתות שחורות. הן נקראות בכל השפות האירופאיות
״כובעים בסקיים״ .לא ידעתי מדוע. עכ שיו אני יוד ע: הקשישים
הבסקיים חובשים כובעים אלה. לא כמו חיילי צה״ל, המושכים את
הכומתות ל צד אחד, אלא בצורת צלחת שטוחה הפוכה(הצעירים
הבסקיים, כמו הצעירים בכל העולם, אינם חובשים דבר לראשם).
שנית: אפיזודה הזכורה לי מנעוריי. בסוף מילחמת־האזרחים
הספרדית התרכזו שרידי הצבא הרפובליקאי בעיר בילבאו, בירת
ארץ הבסקים. הגנראל פראנקו הטיל מצור על העיר, כדי למנוע
את בריחתם. הבריטים הודיעו שהמצור אינו חוקי, מפני ש אין
בכוחו של פראנקו לאכוף אותו. ל פי חוק־המילחמה הבינלאומי,
אין מצור ימי תקף אלא אם כן מסוגלת הממשלה, המטילה את
המצור, לאכוף אותו. הבריטים שלחו את הגדולה שבאוניות הצי
המלכותי לבילבאו, והוציאו משם את הלוחמים, לפני שנפלו בידי
כיתות־הירי של הרודן הפאשיסטי. האוניה היתה סיירת־הקרב
הוד, שהוטבעה לאחר מכן על־ידי היפאנים.
שלי שי ת: המחתרת הבסקית, א ט״ א, שפתחה במילחמת־שיחרור
מזויינת נגד פראנקו, והממשיכה בה גם כעת.

בשבוע שעבר צילצל אצלי הטלפון, ושמעתי את קולו של
רמון. ר מוז(ז ה שמו הפרטי. שם־המישפחה הבסקי ארוך ומסובך
מכדי שאזכירו כאן) הזמין אותי לבוא תוך יומיים לבילבאו,
לוועידה של מיפלגת־השמאל הבסקית. איך יכולתי לסרב?
את רמון הכרתי באיטליה, בוועידה של מיפלגת־שמאל ניטרא־ליסטית.
זוהי מיפלגה קטנה, המקדישה תשומת־לב רבה למאבקי־שיחרור
בעולם השלישי. היא הקדישה בוועידתה יום מיוחד
לשמיעת דברים מפי נציגים של תנועות־שלוס ותנועות־שחרור
מעשרים ארצות, מפולין ועד צ׳ילה. אני באתי מישראל, ורמון בא
מארץ־הבסקים. עכשיו נהגהמיפלגתו — אאוסקאדיקו אזקרה״,
שפירו שו ״השמאל הבסקי״ בשפת־הבסקים — באותה הדרך. היא
הקדישה בוועידתה שעה לשמיעת דבריהם של לוחמי שלום
ושיחרור מרחבי־העולם.
היינו סלאט בינלאומי — מוג׳אהידין מאיראן( ,הלוחמים
במחתרת נגד חומייני) ולוחמי־שיחרור מאל־סאלוודור, ירוקים
מגרמניה וסאנדיניסט מני קר אגוו ה( שדיבר איתי עברית, הוא היה
בקיבוץ) האני פאיצי מאש״ף( שנולד בחיפה) ואני מישראל, איש
גדול מן האי מינורקה (הקטנה) ואיש קטן מן האי מאיורקה
(הגדולה) המבקשים אוטונומיה, וכמוהם איש מקאטאלוניה.
כל מיפגש כזה הוא חוויה. במשך שעה אפשר ל שמוע סיפורים
מדכאים על דיכוי, עינויים, רציחות ועו ש ק מסביב לכדור־הארץ,
אך גם על מאבקים עקשניים, ולפעמים הירואיים, של כוחות
קטנים, המבקשים להחזיר לעולם מידה של שפיות, שלום וצדק.
ארץ־הבסקים — החוף האטלנטי הצפוני של ספרד, לי ד הגבול
הצרפתי — הוא מקום טוב להתוועדות כזאת. כי האיזור נתון
במעבר מכאיב אך מעודד, ממילחמת־שיחרור עקובה־מדם ל פי ת
תן פוליטי. ממשלת־ספרד נאלצה להעניק לאיזור אוטונומיה.
הדגל הבסקי עלה מן המחתרת, יחד עם השפה הבסקית. י ש ממ שלה
מקומית, החולשת על חלק מן המישטרה ומהתקציב.
המחתרת התפלגה. רבים מגיבוריה החליטו שאין טעם להמשיך
במאבק מזויין, כאשר י ש אפשרות למאבק דמוקרטי. המיפלגה
המארחת הוקמה על־ידי אנשי־מחתרת ל שעבר וקבוצות־שמאל,
והיא מתנגדת להמשך האלימות. הוכרז על חנינה, ומפקדי־המח־תרת
הגולים חוזרים עתה הביתה.
חלק של המחתרת ממשיך בטרור, ומעשי־הרצח שלו אינם
משרתים עוד שום מטרה חיובית. על רקע זה מתנהל ויכוח תוסס,
ונדמה לי שגובר כוחם של הטרוריסטים־לשעבר שפנו אל הדרך
הפוליטית. אך המישטרה הספרדית ממשיכה במעצרים ללא־מישפט,
ושיטת״העינויים שולטת בכיפה.
לי, כישראלי, היה בהתפתחות זו עניין מיוחד. הדגל הבסקי
(דגל אדום, ועליו צלב לבן וצלב ירוק, ל פי הדגם הבריטי) ,ש מניפיו
נאסרו ועונו בידי פראנקו, מונף עתה בגלוי ובגאווה. גורלו מזכיר
דגל מסויים באיזורנו. אנשים שהיו ״טרוריסטים״ כל ימי חייהם
הפכו פעילים פוליטיים, המדברים בצורה שפוייה ושקולה.
והמטיפים לא פעם בלהט למתינות. אין הם רוצים במדינה בסקית
גיזענית .״בסקי הוא מי שגר בארץ הבסקים, גם אם הוא ממוצא
ספרדי,״ אמרו.
״במחתרת אתה מאמין בצידקתך המוחלטת,״ אמר לי איש־מחתרת
לשעבר .״אבל בפוליטיקה עליך להכיר בכך שי ש ריעות
שונות, ואף אחת מהן אינה בגדר אמת מוחלטת. אתה צריך לשקול,
להתווכח, להתפשר, וזה טוב. עלינו להתרחק מן הטראומות׳״
כאשר ישבתי באולם־הוועידה וניסיתי לעקוב אחרי הדיונים
בספרדית, היה לי קשה להאמין שבין 500 הצירים, המייצגים את
110 אלף בוחרי המיפלגה, י ש אנשים ש נ חנו למוות (אחר מהם
שלו ש פעמים בבת אחת) ,טרוריסטים אך תמול־שלשום. הם י שבו
בשקט, לא קמו במשך שעות, נאמו בלי התרגשות ופאתוס, הצביעו
על ניירות־מצע ארוכים. מיפלגה לדוגמה.
מאחורי דוכן־הנואמים כוונו כמה זרקורים אל הדגל הבסקי.

מי ש שו אל את עצמו מה קורה כאשר ״מחבלים״ עולים מן
המחתרת, בעיקבות הסדר מדיני, יכול למצוא בזה תשובה כלשהי.

**•ן אלתי את הבחורה, שבאה לקחת אותי מגמל־התעופה של
* * בילבאו, אם היא רוצה בעצמאות גמורה.
״ולמה לא?״ השיבה.
אך אחרי שנפתחה הדרך לפעולה פוליטית חופשית, יהיה
המשך ההתפתחות בדרך של בחירות ומאבק דימוקרטי.

ין לך מו שג כמה העריצו אצלנו את י שר אל לפני 20
שנה!״ אמר רמון.
בשביל שלו ש ת מיליון הבסקים, שנאנקו אז תחת הרודנות
הספרדית־הפאשיסטית, היתה י שר אל דוגמה מאירת־עיניים: עם
•שהתקבץ מרחבי העולם, שלחם לעצמאות ושזכה בה. עם שהחיה

(נזכרתי כמובן בבדיחה על היהודי הסובייטי, נציג חבל
בירובידז׳אן, שהוזמן לנאום ברדיו הסובייטי יחד עם נציגי כל
העמים בברית־המועצות, אך שהוקצבה לו רק דקה אחת. כידוע,
החליט להסתפק במילה אחת ב אידי ש :״געוואלד!״)

^ שבא תורי, הכריז היו״ר על שמי, והודיע שאדבר בשם
^ תנועת שלום ישראלית. הצירים מחאו כפיים מתוך נימוס, אך
הכל הרגישו במתיחות שהשתררה. לרבים מן הצירים נודע רק
ברגע זה שהוזמן לוועידתם ישראלי, והדבר הפתיע ואולי גם
הדהים אותם.
דיברתי אנגלית, בעזרת מתרגמת. הנה הדברים שאמרתי:
״שלום. פאקיאה(בבסקית) .פאז(בספרדית).
״תודה על שהזמנתם אותי. בזמן קצר זה למדתי הרבה על מאבק
הבסקים, ועל מאבק תנועתכם המתקדמת. עם כל ההבדלים בין
המאבקים הנערכים במקומות שונים בעולם, העקרונות שלנו
שווים: זכות ההגדרה העצמית של העמים. צדק ו שיוויוו.
״רבים מכם בוודאי שואלים את עצמם: האם לעזור לפלסטינים
במילחמתם בישראל, או ל עזור לי שר אל במילחמתה בפלסטינים?
באתי להגיד לכם שאין צורך בבחירה זו: אפשר לתמוך הן בישר אל,
הן בעם הפלסטיני.

בילבאו, בירת ארץ־הבסקים: זרקורים על הדגל
שפה מתה. עם שהקים מחתרות מפוארות, שעלילותי הן נלמדו
בשקידה על־ידי חברי המחתרת הבסקית.
איש אינו יודע מהו מוצאם הגיזעי של הבסקים. כך נולדה
בשעתו האגדה שהבסקים הם, בעצם, השבט השביעי מבין 10
השבטים האבודים של ישראל( .מדוע השביעי דווקא? מפני
שבמסורת הבסקית י ש משמעות מיסתורית דווקא לסיפרה ).7
החייאת השפה העברית עשתה רושם מיוחד על הבסקים,
החולמים על החייאת שפתם. גם על מקורה של שפת־הבסקים אין
איש יודע דבר. אין היא דומה לשום שפה אחרת בעולם. היא
החזיקה מעמד במשך מאות השנים של כיבוש ספרדי, בעיקר
בכפרים.
בימי פראנקו היה אסור לל מד שפה זו ולהשתמש בה. דוברי
בסקית ברחוב הושלכו לכלא. מובן שלא פורסם דבר בשפה זו —
לא ספר, לא עיתון, לא כתב־עת.
התוצאה היא שבסקים רבים אינם שולטים כיום בשפתם, ורק
מעטים כותבים בה. עכ שיו זוהי שפה רישמית, ושילטי־התנועה
בארץ־הבסקים האוטונומית כתובים בשתי השפות. אך רק מעטים
הספרים וכתבי־היד בשפה זו, וגם כיום אין עיתון יומי בסקי.
כאשר מתכנסים בסקים בחברה, י ש תמיד מישהו שאינו יודע
בסקית, ועל כן מדברים ספרדית. גס בוועידת המיפלגה שהוזמנתי
אליה, כל הנאומים היו בספרדית, ורק נואמים מעטים טרחו לפתוח
את דבריהם בכמה מישפטים בבסקית.
מכאן ההערצה לתחיית השפה העברית, וראשי האקדמיה לל שון
הבסקית ביקרו בי שראל כדי לל מוד מנסיון מוצלח זה.
אך מהערצה זו לי שר אל לא נותר עוד דבר. י שראל מצטיירת
כיום כמדינה כובשת, מדכאת, אולי פאשיסטית. אנשי־המחתרת,
שהזדהו פעם עם אירגון־ההגנה, אצ״ל ולח״י, מזדהים עכ שיו עם
אש״ף. גיבורם אינו יצחק שמיר אלא יאסר ערפאת.
משום־כך היתה זאת החלטה נועזת למדי להזמין אותי לוועידה.
ראשי המיפלגה רצו שייווד ע דבר קיומה של תנועת־שלום
בישראל.
המארחים יכלו להקדיש לדיברי המוזמנים רק זמן מוגבל מאוד,
ונקבע שכל אחד ידבר שלו ש דקות בלבד. שאלתי את עצמי אם
כדאי לנסות ולהגיף משהו בזמן כה קצר, אך החלטתי שאין
להחמיץ הזדמנות זו.

״זהו הבסיס של התנועה שאני מייצג: הנסיון הראשון לאחד
יהודים וערבים בי שראל למאבק משותף.
״המצע ש לי הוא פ שו ט: מה שאני דור ש לעצמי, אני דור ש גם
לפלסטינים. ומה שהפלסטינים דורשי ם לעצמם, אני דור ש גם
לעצמי.
״כפטריוט י שראלי אני רוצה שמדינת י שר אל תתקיים, בשלום
וביטחון, תחת דיגלה ושתהיה לנו הזכות לבחור בממשלתנו שלנו
— טובה, רעה או רעה מאוד.״
(עד כאן ישב הקהל בלי להשמיע הגה. הצירים הקשיבו בדרי כות,
אך לא הגיבו בכל צורה שהיא. האווירה היתה קרירה עד קרה).
״אני מאמין שהפלסטינים זכאים לאותם הדברים עצמם: לחיות
במדינה משלהם, בשלום ובביטחון, תחת דיגלם הלאומי, ולבחור
בממשלה שלהם, טובה או רעה.״
(כאן נשבר הקרח. הצירים פרצו במחיאות־כפיים סוערות).
״על בסיס זה פתחנו לפני 10 שנים בהידברות עם אש״ף.
נפג שנו עם יאסר ערפאת כמה פעמים, גם באמצע המילחמה, כדי
לדבר על השלום.
״אנו מאמינים שי ש עכ שיו אפשרות להגיע לשלום, על בסיס
של הכרה הדדית ודו־קיום של שתי מדינות — מדינת־ישראל
ומדינת־פלסטין.
״הציבור באירופה ובעולם כולו יכול ל עזור לנו להגיע לי די
שלום זה. אני מבקש מכם לעזור לנו, ואני מבטיח לכם שנעזור לכם
במאבקכם ככל שנוכל.״
בסוף לא נשאר ספק.הקהל הריע ארוכות. שוחחתי אחר־כך עם
עשרות צירים, שגי לו עניין חדש בישראל.
דבריי בוודאי לא היו מוצאים חן באוזניהם של יצחק שמיר
ושימעון פרס. אך לי נדמה שע שי תי שרות טוב לישראל.

עמדנו, במסדרון הקר בהפסקה שבין ישיבות הוועידה: בסקי,
איטלקי וישראלי. דיברנו על סיכויי המאבקים השונים שלנו.
התחזית לא היתה הכי מעודדת.
״אבל אני אופטימיסט!״ אמר לוצ׳יאנו, האיטלקי.
״או שאנחנו אופטימיסטים או שאנחנו משוגעים!״ אמרתי.
״אנחנו גם זה וגם זה!״ סיכם חאווייר הבסקי.

1רי

הטפה ציונית לכמרים
מישרד־החוץ הביא בחודשים האחרונים, על
חשבונו, מאות במרים מארצות־הברית.
האורחים זכו בטיולים ב ארץ ובשטחים
הכבושים, ו ש מעו סידרת הרצאות מקיפה, ברוח
מצע ממשלת האחדות הלאומית.
באמצעותם מקווה מישרר־החוץ להגיע לקהילות הנוצריות
הקטנות, שבהן א ץ השפעה ליהדות ארצות־הברית.

תו ג * 1ןיןי
פרס ״יעשה שולם׳
ביום השישי תיערך אצל ראש־הממשלה פגישת־פיסגה בה
ישתתפו שר״האנרגיה, משה שחל, יו״ר הסיעה, רפי אדרי,
ומזכ׳ל המיפלגה, עוזי ברעם.

שימעון סרס ינסה ל״עשות שולם״ ב ץ אדרי
ושחל, שהיריבות ביניהם עלתה השבוע
לכותרות.
נושא המריבה: מי מבין השניים עושה טוב
יו תר שירותים למען פרם.
ההתערבות של פרם בסיכסוך באה בעיקבות
החשש, בי הריב יחשוף פרטים מביכים על
הדרך שבה הגיעה סיעת יחד לברית עם המערך,
ועל השיקולים האמיתיים ב איו ש תפקידי
השרים מטעם העבודה.

אופוזיציה ל ארידור
חוסר תיפקודו של יורם ארידור כיו״ר מזכירו ת
חרות, מעורר נגדו אופוזיציה ממחנות שונים.
ב שבוע שעבר אך עשה ח״ב מיכה רייסר מעשה
חסר־תקדים, כאשר שיגר לחברי המזכירות
העתק של מיבתב לארידור, ש בו הוא דר ש
להציע תוכנית חירום כלכלית להצלת
קופת־התנועה, בולל קבלת כספים גם מגופים
שמחוץ לחתת.
במיכתבו חשף רייסר את המצב הכספי הקריטי
של התנועה.

קרע במפ״ם
החלטתו המפתיעה של אליעזר רונן מירושלים
להתמודד על תפקיד מזכ״ל מפ״ם, מול ח״ב
אלעזר גרנו ת מקיבוץ שובל, היא על רקע הקרע
הגובר והולך ב ץ המיגזר הקיבוצי ו המיגזר
העירוני במיפלגת הפועלים המאוחדת.
עתה מופעל לחץ גדול על רונן שיסיר את מועמדותו,
משום שבמפ׳ם חוששים, שכל כוח אשר יתגבש סביב רונן
יהפוך את הקרע לעובדה.

הרמטכ״ל משה לוי מצרך באחרונה לפמלייתו
צלם של דובר־צה״ל. הצלם מתעד את ביקורי
הרב־אלוף ביחידות שונו ת.

ירד המחלקה לקישרי־חוץ בחרות, דו בי ברגמן,
שמונה לתפקידו באחרונה, החל מאיי ש את
המחלקה. הביוקש לג׳ובים אלה הוא רב, בגלל
היותם כרובים בנסיעות תכופות לחדל.

הידיעות שפורסמו ביום השני ה שבוע
בדבר קשיים, כביכול, שאליהם נקלע
איש-המיפתורץ דויד כלאם, המגלגל 100
מיליון דולר בבורסה, מקורן בעובד־בנק
בכיר.
הפקיד, אליהו יעקב קיר שטיין, מי שהיה
מבצע באולם הבורסה של ״בנק מי מון
סחר״ ,הושעה מעבוד תו בבנק, בעיקבות
התמוטטות משקיעים של הבנק, ברא שו ת
מתי ש שון ואריה בוכוואלד.
בלאם, בן העדה החלבית מסוריה, עורר
את קינאתו של אחד הבנקים הגדולים,
שעשה מאמצים ה שבוע להפיל אותו.
זו הפעם השניה ש קיבוצי התק״ם
מעורבים במפולת בבורסה. הפעם הקו דמת
היתה בדיוק לפני שנתיים, בינו אר
,1983 בהפתבכותם של יוסי ריגד ו אליעזר
פי שמן.
הכתבים הכלכליים, שני סו השבוע
להציל תגובה מסיו של בלאט או לשוחח
עימו, נתקלו בקיר אטום. כבעבר, ש מר
בלאס על ריחוק מקסימלי מהתיקשורת.

ברגמן יתקשה למצוא מועמדים מתאימים, משום ש שלי חי
חרות בחו״ל יידר שו לדבר בשפות זרות ולע שו ת רושם טוב
ותרבותי.

כהוא בעפולה
אנ שיו של מאיר כהנא מנסים להקים סניף
בעפולה, שיסית ועדי־בתיס להתנגד להשכרת
דירו ת לערבים.
שם הכיסוי שנבחר להתארגנות החדשה :״ניל״י
— נצח ישראל לא ישקר, מגיני עפולה
והעמקים״.
את חשבון הבנק שלה בחרה ״ניל״י״ לנהל בסניף
״בנק־הפועלים״ בנצר ת עילית.

,מרכבה״ למכירה
י שראל מציעה ל קנייני־נשק בינלאומיים את הטנק
מר כבה סי מן .1

איבצן יחלק מילגות
.קרן אריה איבצן למען ריווחת השוטר״ תעניק
בחודש פברואר שלו ש מילגות לשלושה
שוטרים, שייב חרו על־ידי ועדה.
ב״קרן איבצן״ י ש סכום בן עשרת אלפים דו לר שבהם זכה
המפכ״ל בתביעת־הדיבה שהגיש נגד המ קומון.ר חוב
ראשי״ בתל־אביב, אשר פירסם עליו מידע לא נכון.

הטלוויזיה הערבית תחל ל שדר בימי
שבת מהשעה ארבע אחרי־הצהריים: זהו
אחד הרעיונות שהתגבש ברשות־השי־דור,
ובקרוב ייצ א אל הפועל.

חברת הביטוח ״אושיות״ ,שאינה חברה בקרטל
חברות־הביטוח, העלתה באחרונה את העמלות
שהיא נותנת לסוכניה.

יהודי מכסיקו דוברים יי די ש וספרדית, בעוד שהשר דובר
צרפתית וערבית.

,חברת העוברי בגרמניה צמרת ח בר ת ה עובדי ם בילתה השבוע בגרמניה, במיסגרת
חגיגות יום־ההולדת ה־ 75 ליושב״ראש ל שעבר של ״בנק
האיגודים המיקצועיים״ בגרמניה, הד׳׳ר הסלבך.
בין הנוסעים: מזכיר ח בר ת העובדי ם, דני רוזוליו, יושב־ראש
מועצת המנהלים של כור, נפתלי בלומנטל, ומנכ״ל
בנק הפועלים, גיורא(״ג׳ורי׳׳) גזית.

איש הימין הקיצוני אביגדור אסקין, בעלה ש ל ״מזל
היורקת״ ,ע שוי להצטרף למפד״ל, ביחד עם קבוצתו ,״הימין
החדש״ .אסקץ, המתגורר בקריית־ארבע, טו ען שבכוחו
לקרב את העליה הרוסית למיפלגה.
בינתיים הוא מפרסם מהגיגיו נגד השמאל הישראלי,
בבטאון ברוסית שמפיצה המפד״ל בקרב העולים.

חרות־טורס מתארגן

הטלזויזיה ת שדר
בשבת

נסיעתו למכסיקו של שר־הבינוי־והשיכון, דויד
לוי, להופעות מטעם המגבית, עוררה שם בעיות
של קומוניקציה.

אסקין למפד״ל

סי הפיל את כלאם

.אושיות״ מעלה
העמלות

מה ש שה רזי במכסיקו

צלם צמוד לרמטכ״ל

היה שר־האוצר. אחר כך הפקיד ארידור בידיו את ריכוז
הטיפול בהון השחור — ואחרי שפריד מן הבין
שבמישרד״האוצר אין נותנים עדיפו ת לעניין, פר ש משם.
לפני ש שב למישטרה דובר שי שמש כדוברו של ניצב דויד
קראוס, אך אריה איבצן הטיל וטו על הרעיון. פריד מן
שי מ ש כקצין חקירות במרחב הירקון, והחליט לפ שו ט את
מדיו עוד לפני כניסת קראום ל תפ קיד המפכ״ל.

החלטת הקרטל ל ק צץ בעמלות לסוכנים, מופרת כבר עתה,
חודש אחרי שהתקבלה, על״ידי החברות עצמן. ההחלטה
אמורה להיכנס לתוקפה ב־ 1במרס, וכבר עכ שיו מעניקות
החברות טובות־הנאה לסוכנים.

האם ״כור״ בוערת
מוסדות ״בור״ ידונו ברי בוי השריפות בקונצרן.
באחרונה היתה שריפה במיפעל נעמן, לפני כמה חודשים
במיפעל גו לדפ רו ס ט, שנרכ ש על־ידי כור־ מזון, ולפני
כמה שנים במיתקני סול ת ם.
בכור י ש מהנדס בטיחות ומחלקת־ביטוח, הכפופים
לאגף־כוח־אדם, שבראשו עומר יצחק חזיזה.

הפירסומאים מתעניינים
בכן יסר
הבחירות הקרבות להסתדרות, עוררו את מרבית מי שרדי־הפירסום,
המגלים עניין רב בתקציבי־הפירסום ש ל
הרשימות השונות, אשר י ת מודדו בחודש מאי הקרוב.

הקרב העיקרי יהיה על תקציב המערך, ובקרוב
יתבקש מזכ״ל ההסתדרות, י שראל קיסר,
להכריע מי יזכה בנתח זה.

ש מיר 1ל1ז נגד שרון
החלו מגעים רציניי םבץ מחנותיהם של יצחק
ש מיר ודוד לוי, ל שי תוף פעולה בדי לעצור את
התחזקות אריאל שרון בתנועת החרות.
שיתוף הפעולה יביא להסדר מהיר בעניינים השנויים
במחלוקת, כמו סגן שר־הביטחון, איו ש מטה הבחירות
להסתדרות, השתלטות על המנגנון והסדר לגבי יו״ר
הצעירים.

המגעים יהיו בדרג בכיר כ שי שוב לוי ממכסיקו.

אירגוני העצמאיים יתאחדו האירגונים הסקטוראליים של העצמאיים
מקיימים שיחות לקראת איחוד ביניהם, שיביא,
כך הם מקווים, לייצוג הולם שלהם בלישכת־התיאום
של המעסיקים.

עוברים מ״סונסטה׳

בני פרידמן פשט מדים
הדובר המדובר ביותר, בני פרידמן, ששב
באחרונה למישטרה, התפטר אחרי שבועיים
ופנה לעסקים פרטיים בענייני מחשבים.
פרידמן היה בעבר דובר המחוז הצפוני, ואחר״כך שי מ ש
כדוברו וכיועצו לענייני־תיקשורת של יורם ארידור, כשזה

בענף המלונאות צופים מתיחות בין הרשתות סונ סטה, של
אלי פ פו שדו ודן, של מישפחת פדרמן.
הסיבה: מעבר בכירים מהרשת הראשונה לשנייה. בתחילה
עבר רפי שדה, שהתפטר מהנהלת סונ סטה ומונה כמס׳ 2
ברשת דן. עתה עבר מנהל סונ סטה ירו שלי ם, דני פלטי,
לניהול דןא כדי ה.

חברה ממשלתית בשירות מחנה דויד לוי: מעם (מימי!)
מ שדר למרכז־הבניה(למטה) ומרכז־הבניה מ שדר לחרות
נחובז חרת
העסקנים

וינר (למעלה) ,וסמנכ״ל
הבניה, איתן סולמי(למטה) ,שנהנו
משירותי החברה הממשלתית.

1ל ח ך שסולק: מארגו וני
| / 1/ ! 1 /1 1פרסם הפרוייקטים
במרכז־ הבניה, יעקוב(״קובי״) לוי.

מ ר כז ־

^ ום־השבתון של הנחירות לכנסת
היה ליום צפיית־שיא בטלוויזיה. ה בוחר
הישראלי, המעדיף להתפנק ב שעות
הבוקר, ולמלא את חובתו האז רחית
בשעות כץ־הערביים, ניצל את
ההזדמנות והציץ בלוח־המישדרים של
הטלוויזיה הלימודית. והנה, בכל פעם
שהביט במסך, הופתע לראות את נועם
ממר כז הבניה.
נועם הציע לצופים לבקר בתערוכת
מ ר כז הבניה, לרכו ש מוצרים איכו תיים
מעולים לבית, ולא שכח להזהיר
מפני נוהגים מוטעים של צרכנות.
באותו הבוקר, של ה־ 23 ביולי , 1984

קבלה זמנית

ל מי שרדו בבניין. ההזדמנויות הבאות
שבהן י פגו ש באנשי מ ר כז הבני ה יהיו
בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב. בינ תיים
הוא הסכים לענות ל העול ם הז ה
על מה שהתרחש במיבגה, המשמש את
לישכת השר בסופי־שבוע.

קיבוצים למען
הליבודי
ס ת יום הבחירות זוכר קובי ל ו
במיוחד. הוא מספר איך פנה אליו
סמנכ״למר כז הבניה, איתן סולמי

לוי עבור סכום שהפקיד
בתנועת החרות, להדפסת הזמנות לכינוס מיפלגתי.

שודרו ת שדירי נועם ממר כז הבני ה
14 פעמים, בסך הכל. האם היה זה
מיקרה? מפיקי־התשדירים ניצלו את
היום המיוחד כרי לגרום למירב הצפיה
בתשדיר־השירות הפופולארי. האם
.עשו זאת מסיבות תמימות, או שמא
קיוו כי אפשר להשפיע על הצופים
להצביע עבור הפוליטיקאי העומד מ אחורי
מ ר כז הבניה, איש הליכוד דו ד
לוי, שר־הבינוי־והשיכון.
לפני שנתיים, בינואר 1983 החל
יעקב (״קובי״) לוי מארגן את התע רוכות
ואת מערך הפירסום הכולל של
מ ר כז הבניה, שברחוב האוניברסיטה
בתל־אביב. לוי 35 נמצא היום מחוץ

טפח על שיכמי ואמר לי בגאווה: ה תשדירים
של נועם הביאו לנו מנדט
ביום הבחירות! אם זה נכון, אמרתי
לעצמי, הרי שזה אבסורד מושלם. מפני
שמחצית התשדירים מומנו על״ידי
מיפעלים של הקיבוצים.״
סולמי, כמובן, אינו מסכים לתיאור
של קובי לוי. לדבריו, שודרו התשדי רים
ביום־הבחירות רק כדי להביא את
מירב התועלת למרכז, ולא כדי לגרום
להשפעה סמויה להצביע עבור הליכוד.
לדבריו ההחלטה בדבר צפיפות התש דירים
ביום־הבחירות היתה פרי־מחשב־תו
הבלעדית של קובי לוי.

חובות ופוליטיקה

שקיבל קובי לוי עבור
תרומה למועדון היקב, מועדון התרבות של תנועת החרות.

שהוא חבר מרכז חרות, המועמד לתפ קיד
יו״ר צעירי־חרות וחבר מועצת עי ריית
תל־אביב.
סולמי ביק ש ממנו בקשה יוצאת
דופן .״זה היה שלושודארבעה שבועות
לפני הבחירות. סולמי בא אליי וביקש,
שנחשוב ביחד איך המרכז יכול לתרום
את חלקו ליום־הבחירות. לדברי סולמי,
היה ק שר י שיר בין הפעילות החיובית
של מ ר כז הבני ה לבין מ שרד הבינוי
והשיכון, וכמובן — הליכוד.
״הכנו 27 תשדירי־ שירות, אך כדי
שלא ל עורר זעם, שודרו 13 למחרת
הבחירות.
״אחרי הבחירות בא אליי סולמי,

אין זו הנקודה היחידה השנויה ב מחלוקת
בין לוי וסולמי. סביב נקודות
החיכוך ביניהם קורם עור וגידים סי פור
מוזר ביותר ש ל חשדות כבדים על-
פיהם חברה ממשלתית, השייכת למיש־רר־השיכון,
הפכה לקרדו ם פולי טי גס,
שנוצל למטרות השר, מנכ״לו ולי שכ תו
הרחבה, וכמובן — למטרות תנועת ה חרות.
המיסמכים שהגיעו לי די העול ם
הזה מציירים תמונה מרתקת:
מ ר כז הבני ה היה אמור ל ט פל ב תחומים
ספציפיים ביותר, של מחקרים
בתחום שיפור איכות הבניה. בשנתיים
האחרונות הוא הרחיב את מעגל עיסו־
( המשך ב ע מו ד 147

הס־כסוך ב! האחים אההן(מימין) ואבוהם
וובינשט״ן(משמאל) ,השולטים, עם ששת
דדיהם, על וכוש הנאמד ב־ססן מיליון דורו
נוסף, שלא היה שיי ך למישפחה.״
במשך השנים נולדו לכל אחד
מהאחים שלושה צאצאים. לאהרון:
אמנון, מרדכי (.מוטי״) וגיורא, ועל
שמם הוקמה חברת מ ( דרכי) ג(יו ר א)
א (מנון) ,שהחזיקה חלק ממניות רו בינ
ש טיין. לאברהם נולדו רמי, נורית
ויואב, ועל שמם הוקמה חברת

הפך פרופסור באוניברסיטה, ואחר־כך
י דיקאן הפקולטה למישפטים בתל־

י (ואב) נ (ורית) ר ( מי),
שהחזיקה גם היא חלק
ממניות רו בינ ש טיין. ב משך
כל השנים היה
חלקו של אהרון ומיש־פחתו
גדול בהרבה מזה
של אחיו וצאצאיו.

בתוך מישפחתו ש ל אהרון פנימה. ל אמנון
נותר חלק ג דו ל יותר מאשר
ל שני אחיו בחברת רו בי נ ש טיין היש נה.
מוטי וגיורא, ש עבדו בחברת רו בינ
ש טיין, חשבו כי להם מגיע לקבל
רווחים ג ח לי ם יותר, מכיוון שהם
תורמים יותר לחברה . .מו טי תמיד רצה
לחיות יותר לארג׳ ורצו קצת להגביל
אותו. אבל למוטי, מילדות,
היו בעיות, כי הוא תמיד
גדל תחת צילו של
אחיו, אמנון,״ אומר יו אב.
בשנת
1978 החלו לח שוב
על חלוקת רווחים,
ואז ניבעו הפרצות הראשו־נות
במסכת־היחסים במישפחות.

היחסים בין בני־המישפ־חה
היו טובים, כל זמן שהילדים היו
קטנים. האח אהרון היה תמיד האיש
הדומיננטי במישפחה. הוא העריץ את
בנו בכורו, אמנון, וייעד אותו להיות
יור שו וממשיכו בחברה.

המשא־ומתן על חלוקת הבונוסים
הללו נמשך כמעט שלו ש שנים. רק
בשנת 1981 נחתם הסכם רטרואקטיבי
בדבר חלוקת הבונוסים. בשלב זה כבר
לא הסתפקו בני־המישפחה בהסכמים

אולם אמנון, שלכבודו הוקמה ה
ו;!1ו
^ עיו
ך* דרכי חנה ניסיתי להשוות את
*//המישפחה שלנו למישפחת יו־אינג
מדלאס, והחלטתי שאי״אפשר.
אצלנו זה הרבה יותר מסובך,״ אמר לי
יואב רובינשטיין, מייד בתחילת הראיון
הבלעדי שנתן ל העול ם הזה.
גם יואב כמו רבים אחרים, ראה מייד
את ההקבלה בין שתי המישפחות,
מישפחת יואינג הטלוויזיונית ומישפ־חת
רובינ שטיין התל־אביבית. בראש
המישפחה עומדים שני אחים — אה רון
,79 ,ואברהם .69 ,אולם בעוד
שבדאלאם עיקר המאבק הוא בין שני
האחים, הרי שאצל מישפחת רובינ שטיין,
הסתבר המאבק עוד יותר, בגלל
הצטרפותם של בני הדור השני לעס קים.
שלושת
בניו של האח הגדול, אה רון,
עבדו בחברת רו בינ ש טיין בשל בים
שונים של קיומה, ו שני בניו של
האח אברהם עבדו גם הם בחברה. .עם
התבגרות הילדים התחילו היחסים
להשתבש,״ כותב האח אברהם רובינ ש טיין
בתצהיר שהגיש לבית־המישפט.

עה האחים — אהרון, אברהם ו שני
האחים מאיר ונחום, ש שינו את שם־
מישפחתם לארזי — עבדו בתחילה
יחד.
.האגדה המישפחתית מספרת, כי
את השותפת הרישמית הראשונה ייסד
אהרון ביום שבו נולד בנו בכורו, אמנון.
זה היה בספטמבר 1931 דאז היה אהרון
בן 25 ואבי, אברהם, היה אז בן 15
בלבד.
.במ שך השנים התגלעו סיכסוכים
בין האחים. בשנת 1960 פר שו שני
האחים ארזי, ובכסף ש קיבלו ייסדו את
חברת י שפרו. אברהם ואהרון ייסדו אז
את החברה החדשה, יחד עם שותף

שותפות הראשונה, לא הראה רצון
ללכת בדרכי אביו. אמנון למד מיש־פטים
באוניברסיטה בירושלים והצ טיין.
הוא המשיר את לי מודיו בארצות־הברית
ואנגליה, ובחר בקאריירה אקד מית.
אך כל זה לא שינה את דעתו של
אביו, כי אמנון יהיה ממשיכו.

13 שעות
על שטויות
ף* תחילת שנו ת השישים עבד
₪ 1אמנון באופן חלקי בחברת רו בינ ש
טיין והיה לו חדר במישרד. אבל הוא

אביב, וזנח את עבודתו בחברת הבניה.
בעוד שאמנון בחר בקאריירה אח רת,
נטו שני אחיו, מרדכי וגיורא, להמ שיך
בדרכו של האב. הם למדו ואחר-
כך החלו לעבוד ברצינות בחברת רו בינ
ש טיין. גם שני בניו של אברהם,
רמי ויואב, מצאו את ררכם לעיסקי
בניה וקבלנות.
בשלב זה היו כבר העסקים חובקי־עולם.
חברת רו בי נ ש טיין גדלה ותפ חה,
הקימה חברות־בנות והחזיקה נכ סים
שונים, הנאמדים היום, על־ידי
יואב, ב־ 100 מיליון דולר.
הסיכסוכים הראשונים נתגלו דוקא

^ על שמ
חילדיס
^ ואב, בנו הצעיר של אברהם ובו־דודו
של שר־התיקשורת אמנון
רובינשטיין, הפתיע אותי. כאשר הלכ תי
לפגישה, ציפיתי לראות מצליחן
צעיר, הנושא עליו את כל סממני הכסף
וההצלחה. אולם יואב התגלה כצעיר
עניו ומעט ביישן, הנראה יותר כס טודנט
בטכניון מאשר כמיליונר ר
איש־עסקים מצליח. גם כאשר סיפר לי
על קורות הסיכסוך המישפחתי, לא
נשמעה מרירות או שינאה בקולו.
להיפר, כאשר הוא מדבר על אביו ועל
דודו, הוא מדבר עליהם בהערצה ומכנה
אותם.יחידי־סגולה״.
.אבי עלה לארץ, יחד עם מישפחתו,
בשנת 1921 או ,1923״ מספר יואב.
.לאבי היו ארבעה אחים ואחות. האחות
ועוד אח אחד מעולם לא נכנסו לעיס־קי־בניה,
אבל ארבעת האחים האחרים
התחילו את דרכם כפועלי־בניין. ארב

מרדכי, בן אהרון רו בינ ש טיין
ת מיד רצהל חיו תלארג

בן אהרון רו בינ ש טיין
בעיני עצ מו ו ב עיני א בי ו

בעל־פה, אלא תיעדו וחתמו על כל
רבר. כאשר חולק הבונוס לארבעת
הצעירים ש עבדו בחברה, התברר כי כל
אחד קיבל סכום עתק, שהגיע ל־400
אלף דו לר ברוטו. הסכום האדיר הקפיץ
את אותם של א קיבלו בונוס. אמנון,
שלא עבד אז בחברה, היה בעיני עצמו
ובעיני אביו, מקופח. מכיוון שאז היה
כבר חבר־כנסת, הוחלט כי אשתו, רוני,
שגם היא מישפטנית, תקבל בונוס.

מג״א היא חברת בני אהרון רובינשטיין -
מרדני, גיורא ואמנון. ינ״ו היא חברת בני
אבוהם וובינשט״ו -יואב, נורת ודמי
בשנת 1981 הוחלט לצאת לבורסה.
״אהרון עדיין ראה באמנון את יורשו,
למרות שהוא כבר היה רובו ככולו
בפוליטיקה. אבל אמנון הבטיח לאבי
ולאביו פעמיים, כי הוא י פרו ש מפו ליטיקה
ויחזור לעבוד בחברה. פעם
אתת, לפני הבחירות ש ל , 1981 אמר, כי
אם לא יצליח לזכות בשיבעה מנדאטים
בכנסת, הוא י פרו ש ויחזור לחברה,
ופעם שניה אמר, כי ל א׳י רו ץ לקדנציה
נוספת. אבל הוא לא קיים את הבט חותיו,
אלא נשאר בכנסת וגם הפך
שר ׳,מספר יואב.
יציאה לבורסה היא רבר המצריך
זמן רב. בינתיים, בשנת , 1982 פר שו
מוטי ויואב מניהול החברה ועברו ל ע בוד
בעסקים פרטיים שלהם. במקומם
בא אמנון ל עבוד באופן חלקי בחברת
רו בינ ש טיין. הוא החליף את יואב,
בעיקר במכירות ופירסום. אמנון גם
טיפל ביציאה לבורסה, יחר עם אביו
ודודו.

כתוב שאם אמנון יחזור לעבוד באופן
מלא, הוא יקבל את המשכורת והיא
תפרוש מהחברה.
״ציפו אז מאמנון שיבוא ויתפוס
פיקוד, אבל הוא לא השתלב בעניינים.
זה לא מספיק להיות פרופסור כדי
להיות איש־עסקים טוב. בעיקר בקב לנות,
שזה מיקצוע שאומרים עליו, כי
כל מי שעוסק בו גומר עם התקף־לב.
״אבי ו דו די הם אנשים יחידי־סגולה,
להם היו התכונות הדרושות למיקצוע.
הם יכולים לחשב בראש יותר מהר
ממחשב-.הם יכולים להחליט מייד, והם
גם יודעי ם לצעוק כשצריך׳ .אף אחד

שהוא רוצה או כסף מזומן או את המ ניות
כולן בחברה אחת, כרי שתהיה לו
שליטה עליה. אבל. הם אנסו אווע
ל קבל מניות בחברות השונות. ובהסכם
שעשו, לא רק שהתירו לו למכור את
מניותיו, אלא אפילו לא השאירו לעצ מם
את זכות־הסירוב הראשון. אפילו
אני, שאני לא פרופסור למישפטים, לא
הייתי כותב הסכם כזה. הייתי משאיר
לי את זכות־הסירוב הראשון,״ אומר
יואב. ואז פנה מוטי ל דו דו ומכר לו את
חלקו במניות.
לפתע, אחרי היציאה לבורסה, ואח רי
ש מו טי מכר את מניותיו לקבוצת

״באותה תקופה כולם חשבו שאמנון
יבוא לעבוד ויצליח מאוד, והוא יהיה

נחתם הסכם נוסף, ובו הוסכם כי רוני
תקבל שני ש לי ש מסכום הבונוס ש קיבלו
האחרים .״רוני לא נכללה בחוזה
המקורי, מכיוון שהיא לא עבדה בתפ קיד
ניהולי,״ מסביר יואב ,״רוני עבדה
כיועצת מישפטית פנימית, ואילו אנח נו
עבדנו בתפקידי ניהול. רמי וגיורא
היו מנהלי־ביצוע, מוטי עסק בהשק עות
וניהול פיננסי, ו אני(יו א ב) בעיקר
ב שיווק ומכירות״.
מלבד הסיכסוכים הכספיים התגלעו
גם חילוקי־דיעות במישפחה באשר ל־דרך
ניהולה של החברה. יואב ומוטי
רצו להפוך את החברה לעסק הפועל
בחברה ציבורית, שבראשו עומד מנהל
אחד, המחליט בעצמו ויוזם פעולות.
ואילו אמנון רצה להמשיך את החברה
במתכונת מישפחתית: להתייעץ על כל
דבר עם האחרים, ולא לתת לאדם אחד
סמכויות נרחבות מדי.
״זה הביא לכך שהיינו מבזבזים
שעות של ישיבות וויכוחים על ש טו יות
קטנוניות. אני זוכר שפעם י שבנו
אולי 13 שעות על השאלה אם לקנות
מכונית למנהל־עבודה, או לא,״ מספר
יואב.
כך נוצרו בחברה ידידויו ת וירי־בויות,
שחצו את הקו המישפחתי. מוטי
התקרב מאוד לבן־דודו. יואב. היו להם
ריעו ת זהות על ענייני־עסקים.
יחסיו של מוטי עם מישפחתו הגיעו
לנקודה שבה החליט, כי הוא רוצה
ל פרו ש מעבודתו בחברה ולפתוח
לעצמו עסק עצמאי. הוא רר ש מאביו
לקנות ממנו את מניותיו בחברת רו בינ
ש טיין, כדי שיהיה לו כסף להתחיל
עסקים משלו. אהרון הסכים ועשה
הסכם בכתב עם בנו מוטי, שבו הסכים
לקנות במזומן את מניותיו ש ל מוטי
בתוך שלו ש שנים.
גם יואב החליט ללכת בדרכו ש ל
מוטי ולפרו ש לעסק משלו. אבל אביו
אמר לו, כי לא יוכל להתחייב לקנות
ממנו את מניותיו, מכיוון שלדע תו לא
יוכל לאסוף כל־כך הרבה כסף מזומן.
הרבה עורכי-דין ויועצים פיננסיים
שותפו בנסיונות לחלק את הרכוש
לבנים הפורשים, מבלי לשלם על כך

קי בלהאתהמש כור ת
מאיתנו, בני הדור השני, לא נתברך
בתכונות אלה,״ אומר יואב.
בתצהיר, שהוגש על־ידי אהרון הוא לבית־המישפט,
רובינ ש טיין
מאשים את אחיו, אברהם, כי לפני
היציאה לבורסה פעל דרך אנשי־קש
להגדיל, באופן משמעותי את חלקו
בחברת רו בינ ש טיין. הוא גם מאשים
אותו, כי ק שר עם מוטי בהסתר לקנות
את מניותיו, וכי עשה י ד אחת עם
קבוצת ריגר־פילץ, כדי להשתלט על
חברת רו בינ ש טיין.

יואב, בן אברהם רו בינ ש טיין
עניו ומעט ביי שן
מסי־עתק למדינה. מאחר שהמניות
הוחזקו על־ידי חברות שונות, שהחזיקו
גם הן מניות בחברות אחרות, היה צורך
לשלם בערך ארבע או חמש פעמים מס
כדי למכור את המניות. על כן הדרך
הנכונה ביותר, שנראתה לכולם, היתה
היציאה לבורסה. בדרך זו התכוונו
לאפשר ל מי שירצה לצאת מהחברה
למכור את מניותיו בשוק החופשי ול קבל
את כספו.

מחליפו של אביו. רק אני ומוטי חשבנו
כבר אז שאמנון לא מתאים לעסקים.
אבל לכל האחרים היו תיקוות גדולות.
כיום השתכנעו כולם שאמנון לא כל־כך
מסוגל ל ט פל בענייני־עסקים. אני
לא מאשים את אהרון בן ה־ 79 במה
שקרה, אלא את אמנון,״ אומר יואב.
באופן רי ש מי עבד אמנון במישרה
חלקית ולא קיבל משכורת. את המש כורת
קיבלה אשתו, רוני, ובהסכם היה

״זה בכלל היה בלתי־אפשרי לתכנן
דבר כזה,״ אומר יואב .״לא יכולנו
לדעת מראש כמה מניות יקנה הציבור
מההנפקה לשוק, ולכן אי־אפשר היה
לתכנן השתלטות על החברה.״ יואב
מגלה מדוע החליט מוטי, בן־הרוד,
לערוק ברגע האחרון ממחנה אברהם
למחנה השני ולמכור את מניותיו
למישפחת דורו:
״כמו שאבי אמר, הם לא הצליחו
לאגור מספיק כסף מזומן כדי לשלם
למוטי את חלקו על־פי ההסכם. ואז,
שבוע לפני ההנפקה בבורסה הם באו
אליו ואמרו לו, :כסף לא תראה׳ ,והציעו
לתת לו מניות. מוטי התחמם ואמר,

דודו, מצא אהרון רובינ ש טיין, כי איבד
את השליטה בחברת רו בינ ש טיין .״אז
מה קרה? אנחנו גנבנו ממנו משהו?
אנחנו רוצים את רעת החברה?״ שואל
יואב. הוא בטוח כי גם בצורה זו תתנהל
החברה בדרך הטובה ביותר ותישא
רווחים עבור כולם.
נותרה, כמובן, החקירה הנערכת
בבורסה למניות־ערך, שבה חוקרים
באם לא נעברו עבירות שונות בעת
יציאתה של חברת רו בי נ ש טיין לשוק.
שני הצררים חושבים כי למרות
הפניה לבית־המישפט יסתיים העניין
בפשרה מישפחתית .״אני לא מאמין
שאהרון, שהוא בן 79 ולא במצב טוב,
יעלה על דוכן־העדים וייחקר חקירה
נגדית במשך שעות על־ידי עורך־הרין
שלו ״,אומר יואב.
בינתיים התערערו היחסים בין ה־מישפחות
ללא תקנה. אין מדברים זה
עם זה, הרגשות גואים ורוני רובינ שטיין,
שנתבקשה על־ידי העול ם הזה
להגיב על דברי בן־הדוד, אמרה :״תכ תבו
מה שאמר לכם יואב. אני רק מב קשת
שתכתבו, כי אני מעדיפה בשלב
זה שלא להגיב, מפני ש כל העניין עומד
כרגע לפני בית־המישפט״.

אילנה אלון

,.רא אוותו על המלון, מבני שהוא
אנדוטה ואשת וגקוא ער שמה,,,
אומו אלי נפושדו, בעל המדון בטאבה
את מרכז החברה, אבל במידה :״חתיכות
זה לא המיקצוע שלי.״
כשהגיע לגי ל , 18 התגייס לנח״ל
ביחד עם כל הגרעין. משם הלך לצנ חנים,
עבר מסלול של קורס מפקדי־כיתות
וקורס״קצינים .״הייתי בגדוד ה ראשון
של נח״ל מוצנח בפיקודו של
מוטה גור״.
עם גור הוא שומר עד היום על
קשרים הדוקים חבריים, ולראיה: על
שולחנו של פפו, בין יתר הניירות, מונח
מיכתב ברכה ממוטה גור, לבחירתו של
פפו כיו״ר הנהלת התאחדות המלונות.

^ עסקים
בלי כסף
ף * שהתחיל לשרת כקצין בצבא
הקבע, עבר לחיל״המודיעין, נ ש לח
לאילת והיה קצין המודיעין של כל
האיזור. אז, ב־ ,1960 התחיל הרומן שלו
עט העיר הדרומית ביותר.
כשהיה בצבא הכיר את דליה גורן,
שהיתה פקידה בבית־הספר לקצינים,
וב־ , 1960כ שעבר לאילת, השניים הת־

אביה פפו שדו ז״ל
״שנינו ה תגר שנו ה א חד ל מ ען השני״

בחיים. רפי הציע שאקנה את חלקו
בשותפות ב מו ע דון סו ף העולם. אני,
משום מה, אמרתי — כן.
״אחר־כך, כשהתפכחנו, ורפי הזכיר
לי את העניין, לא האמנתי שהכנסתי
את עצמי ל ד בר הזה. אני, סרן בצבא,
מאיפה היה לי כסף לקנות? מה לי ול מועדון
לילה? אבל מכיוון שהבטחתי
— ואני תמיר מקיים הסכמים והב טחות,
גם כשהם ניתנים בעל־פה —
עזבתי את הצבא, שבו היתה לי קאריי־רה
גדולה, ונכנסתי לשותפות במועדון־
הלילה.
״אני זוכר שהמחיר היה אז 11 אלף
לירות, ואותו שילמתי בתשלומים
מרווחים של המועדון.
״המצחיק הוא שהיום רפי נלסון ואני
מהווים את הבעיה של טאבה, וזה קשר
שנמשך כבר 22 שנה.״
פפו ראה כי טוב, והחליט להרחיב
את העסקים והקים את מלון הסלע
ה א דו ם באילת .״בעסקים לא צריך
כסף,״ הוא מודיע בביטחון ,״צריך יוז מה,
אומץ ושיקול־רעת. אני עשיתי
הכל בלי כלום, בלי אבא ובלי מישהו
שייתן לי עצה.״

ף• תחילת החודש פורסמה ידיעה
^ באחד מעיתו^י־הבוקר, לפיה התנ הלו
מגעים בין ישראל, מצריים וסעוד יה.
המגעים, כך נאמר בידיעה, קשרו
את יעקב נימרודי, ל שעבר הניספח ה צבאי
של י שראל בטהארן וכיום סוחר
נשק גדול, את עדנן חאשוגי, איש־עסקים
סעודי, הנחשב לאחד מע שירי
העולם, ואת ממשלות ישראל ומצרים.
לפי הידיעה, הופנתה הצעה לי שראל
להכין פרוייקט משותף לפיתוח תיירו תי
של איזור טאבה ודרום סיני.
אלי ו״פפו״) פפושדו, בעל מלון א ב־י
ה־ סונ סטה בטאבה, אומר שהופנתה
אליו הצעה ישירה לקנות ממנו את

המלון ב־ 60 מיליון דולר — סכום כפול
משוויו הריאלי של המלון.
״היתה הצעה כזאת לפני כמה חוד שים,
אבל דחיתי אותה על הסף. טאבה
זה עסק ריווחי, טוב ומכובד. אם אני
אמכור את הגאווה, מה יישאר לי?״ הוא
אומר בחיוך ופור ש את ידיו לצדדים.
פפושדו, שכולם קוראים לו פפו,
הפך, אולי ברצונו, לאחד הגיבורים ה ראשיים
של סיכסוך טאבה.
למרבה האירוניה, נולד פפו ( )47ב־קאהיר
שבמצריים. הוא היה בן־הזקונים
למישפחה ממוצא יווני, שהיגרה למצ ריים.
אביו היה בעל בית־חרושת ל בי ד

די ילדים, אמו עקרת־בית. במישפחה
היו ארבעה ילדים: שני בנים ושתי
בנות.
ב־ , 1949 כשפפו היה בן , 12 החליט
אביו שהמישפחה צריכה לעלות לי ש ראל.
כשלב ראשון הוחלט לשלוח את
הבן הקטן, ופפו עלה במיסגרת עליית־הנוער.
הוא נשלח למוסד של בני-
ע קי ב א לי ד יבנה, למרות שבא מבית
חילוני. אחר־כך עבר ל קיבוץ שלוחות
בעמק בית־שאן, שם עבד ולמד .״לא
ממש למדתי, לא למדנו לבגרות ב קיבוץ,
ועד היום אין לי שום תעודה״,
הוא אומר ומתרווח בכיסא. גם כשהיה
ילד לא היה ביי שן גדול, ותמיד היווה

חתנו. פפו, אז בלי גרו ש על הנשמה,
קיבל הלוואה מבנ ק או צרה חייל כדי
לממן את הוצאות החתונה.
חייו התנהלו׳ באופן סולידי, כמה
סולידי שאפ שר לחיות באילת, ע ד
שהגיע יונדהכיפורים 1962 ושינה את
חייו השקטים.
״רפי נלסון היה כבר אז י רי די הטוב,״
מספר פפו .״הוא היה הבעלים של מו־עדון־לילה
מאוד מפורסם באילת, ש נקרא
מו ע דון סו ף העולם. באותו יום־
כיפור, רפי ואני שוכבים בשמ ש על
החוף של אילת ושותים. עברנו קצת את
הגבול בשתיה והיינו במצב־רוח מצויין.
ואז ע שיתי את העיסקה הראשונה שלי

המלון בשעת חתימת ההסכם בקמ ם־דייוויד(מימין) וכיום
מנחם בגין השתכנע ו אי שר, שימחה א ר לי ךלא השתכנע ו עי כביגאל הו ר בי ץרצה לספ ח ו שיל ם

אביו של פפו, ששל ח אותו ל ארץ
בגיל 12 עם הבטחה שכל המישפחה
תבוא אחריו, לא עלה ל ארץ מעולם. זמן
קצר אחר־כך נפרדו הוריו, אביו עבר
לפאריס, שם נפטר לפני כמה חודשים.
אמו נשארה במצריים ונפטרה שם. אחיו
ואחיותיו עלו ל ארץ רק ב־. 1956
פפו הקים את מלון ה סל ע ה אדו ם
ב־ , 1964 כשאילת היתה עיר רחוקה
ושוממת. רק תיירים מעטים ויזמים
זרים התעניינו בעיר הדרומית הנידחת,
ויוזמתו של פפו היתה חדשנית ורעננה.
״אני הייתי המקומי הראשון, גם י שר אלי
וגם אילתי, שהחליט להקים בעיר
מלון.״

כבר היה מוכן וחיכה רק לגזירת הסרט,
קרה הנורא מכל. ב־ 30 בספטמבר 1982
נרצחה אביה באכזריות.
״שנינו היינו באילת,״ נזכר פפו ו מעיף
מבט לעבר תמונתה הגדולה של
אביה, התלויה על הקיר במרכז מיש ר
ת .״למחרת יום־הכיפורים היא נסעה
לתל־אביב, אני נשארתי באילת, לשימ־חה
מישפחתית של אחד המנהלים.
התכוונתי להצטרף אליה ביום שלמח:
רת. אבל היא נרצחה בגלל קינאה מטו פשת
של גיסה לאחותה.״

׳ • י אישר

אלי ספושדו
.ה מיפג שי םבבאר ־ שבעלאמ ענייני ם אותי!״

באותה שנה נולד יואב, בנו הבכור,
שהשתחרר השבוע מצה״ל. גם הוא
שירת בצנחנים. בנו הצעיר, אבנר, גם
הוא מנישואיו לדליה, יתגייס בעוד
שנה.
נישואיו לדליה התפוררו בגלל רומן
שפרח בינו לבין אביה .״את אביה
הכרתי באילת. היא התחילה לעבוד
במלון כפקידת־הזמנות. הנישואין עם
דליה היו אומנם מוצלחים, אבל אני
הייתי פסיכי ועזבתי. אשתי גידלה את
הילדים לתיפארת״.
כשפרצה מילחמת יום־הכיפורים,
נקרא פפו ל שירות מילואים. המלון
נשאר ללא מנהל, המצב באילת היה רע,
כמו בכל הארץ. אביה, שהיתה עד אז
פקידה, החליטה לקחת את העניינים
לידיים, ובמשך תקופה ארוכה ניהלה

מכוניות מפוארות. אני לא ראוותן, לא
עורך מסיבות מפוארות ולא מופיע ב־מדורי־רכילות.
כל השנים היינו בחו בות,
וכל לירה שהרווחתי השקעתי
בעסק, ולווי תי עוד שתי לירו ת — גם
כדי להשקיע. מעולם לא הייתי סוחר־מתווך,
תמיד הקמתי מיפעלים יצר ניים.
״אביה
נתנה לי ביטחון. ידעתי שמה
שלא יקרה לי בחיים, היא תכנס מתחת
לכתפיים. מה שלא יהיה, אנחנו ביחד.
תיכננתי שהיא תנהל את כל המלונות,
ועזרתי לה להקים חברת־ניהול שנק ראה
ל א בי ה בע־מ, על שמה. החברה
עוד קיימת, אביה כבר לא.
״גם אביה היתה נשואה קודם, לבחור
בשם יורם נחשול. שנינו התגרשנו ה אחד
למען השני. אצלנו לא היו אף פעם

^ו סף מיזרדוי, גיסה של אביה,
רצח אותה ואת שושנה, ואחר־כך
התאבד. השוטרים שבאו לדירה ברמת־אביב,
גילו ש לו ש גוויות מתבוססות
בדמן. זה היה סופה של אביה, שהיתה
אשה מצליחה, נעימה וחבריה היו
מרובים. בחייה היתה אביה גם פעילה
בתנועת ר״ץ ואף היתה מועמדת מטע מה
לכנסת. היא היתה חברה קרובה של
אלי פפו שדו ו בנו יואב
שולמית אלוני.
״דליה, א ש תי הר א שונ ה, גיד להאת הי ל די ם ל תי פ אר ת״
״הגעגועים לאביה נמשכים עד
היום,״ אומר פפו בכאב .״מאז לא חדל למצריים
.״הבעיה היא לא טאבה,״
היא לא זכתה לראות אותו עומד. אחרי
תי לעבוד. העבודה הפכה להיות המיפ־אומר
פפו ,״אלא בכלל השלום בין
מותה הרגשתי, שהכל יכול לקרות —
לט שלי. אני עובד ימים ולילות. היו
י שראל למצריים. אני מוכן לבנות שם
לילות לא מעטים שבכיתי. הייתי איתה -אשה במלוא המרץ, שלא עשתה כלום
עוד מלון ביחד עם המצרים, ואני מוכן
לאף אחד בעולם, צריכה היתה לשלם
במשך 12 שנה. מאז אני חי לי בתל־להפוך
את הכל לאיזור משותף למצ את
המחיר. זה שינה את דעתי על
אביב, חוזר בכל שבוע לבית המשותף
ריים ולי שראל. אני חושב שאפשר
העולם.״
שלנו באילת.
לפתח את החוף ולהפוך אותו לריוויירה
כשנחתמו הסכמי ק מפידייוויד ל ״אני
יוצא מדי פעם עם בחורות,
מפוארת ולחוף הכי־יפה באזור.
החזרת כל סיני, היה המלון בתיכנון
אבל אין שום דבר קבוע ורציני. מי
״שימעון פרס לא יפקיר את א בי ה
ובשלבי בניה ראשונים. מנחם בגין, אז
יכולה לעומד לידה? אני לא מפסיק
סונ סטה. הוא אדם רציונאלי ולא
ראש־הממשלה, שוכנע שאזור טאבה
לעשות השוואות. הדבר שהיה ביני בין
קיצוני, והוא יוכל למצוא הסדר שי ש נמצא
בשטח מדינת־ישראל והוא היה
אביה היה הערכה עצומה. זה היה דבר
ביע את רצון כל הצדדים. אני לא מעלה
זה שנתן את האישור הרישמי להמשיך
גדול מאוד.״
על דעתי אפשרות שאצטרך לוותר על
בעבודות הבניה. שימחה ארליך, אז
מאז נקראו שני מלונות סונ סטה
המלון. המיפגשים בבאר־שבע לא
שר־האוצר, שהיה צריך לתת הלוואות
על שמה — א בי ה סונ סטה :״זאת
מעניינים אותי. אני לא חלק מכל
וערבויות מדינה לבניית המלון, לא היה
האנדרטה לאביה,״ אומר פפו. המלון
המסיבה סביב טאבה.״
כל־כך משוכנע, והניח את התיק בצד.
באילת הפך להצלחה מיסחרית גם
כיום לא מתכנן פפו פרוייקטים
לימים התפטר ארליך ושר־האוצר
בגלל יופיו הנדיר וגם, ואולי בעיקר,
נוספים .״היום הדבר הכי חשוב לי זה
החדש, יג אל הורביץ, נתן דחיפה נוספת
משום שהוא נמצא כל הזמן בכותרות,
הילדים שלי. למה אני צריך ל שאוף
לפרויי ק ט טאבה, שנכנס להילוך גבוה
בגלל סיכסוך־טאבה שבין י שר אל
לפרוייקטים? התחתנתי, התגרשתי,
והסתיים חודשים ספורים אחרי שי ש ומצריים.
הולדתי
ילדים, הצלחתי בעסקים, מה
ראל החזירה את כל סיני למצרים. כל
פפו מקבל כל הזמן הצעות מפתות
עוד דרו ש? אני מאמין שמטאבה יכול
סיני, לא כולל טאבה.
לקניית המלון, אבל הוא סירב בינתיים
לקום הסכם חדש בין י שראל למצ היום
המלון הוא עובדה קיימת,
לכולן :״המלון אינו למכירה, זאת
ומהווה את מוקד המחלוקת בין י שראל
האנדרטה לאביה. תמיד אני חושב למה
שולמית ירי ב

״אני מאמין שמטאנה י מו רקום
הסכם חוש נין ישראל למצויים!״
את המלון לבד, דאגה לכל החובות וה תשלומים
והחזיקה את המלון על הרג ליים
בתקופתו הקשה.
לגור תמיד גבית
^ שחזר פפו מן המילחמה, רצה
^ לעבור לגור בתל־אביב ולבלות ב אילת
רק את סופי השבוע. כדי שיהיה
לו עיסוק בעיר הגדולה, הקים חברת־בניה
גדולה, שבנתה למישרד־הביטחון,
ל שי כון ופי תו ח ולחברות גדולו ת אח רות.
את הסלע ה א דו ם השאיר בידיה
האמונות של אביה, שהפכה לשותפתו
בחיים ובעסקים. אביה התרגלה להיות
חצי שבוע לבד באילת, כשפפו היה
מגיע לחצי השני של השבוע.
למרות נכסיהם הרבים, חיו בני־הזוג
בצינעה :״גרנו בדירה קטנה של ארבעה
חדרים באילת. אף פעם לא היו לנו

יהלומים ולא מעילי־פרווה. עבדנו יחד
קשה מאוד. בנינו בית באילת, שיהיה
לנו לסופי־שבוע. עד היום אני מארח
את החברים שלי בבית ולא במלונות.
אני גם גר בבית, ואף פעם לא במלון.״
ביחד החליטו בני הזוג פפו שדו לפ תח
את עיסקיהם, וביחד התחילו ב בניית
שני מלונות גדולים בו־זמנית:
אחד בירושלי ם ואחד באילת, על חוף
טאבה. העבודה התנהלה בקצב, כשפפו
ואביה מפקחים עליה באופן אישי, לאו רך
כל הדרך. העבודה התקדמה ל שבי עות
רצונם, ומול עיניהם הלכו וקמו
שני מלונות שהם מהיפים ביותר בארץ,
אחד מהם באיזור הרגיש ביותר — טא בה.
פתיחת
המלון באילת כבר נראתה
באופק, ואביה התחילה לעבוד על ר שי מת
המוזמנים. היא רצתה פתיחה ש תהיה
חגיגה גדולה ורבת־משתתפים.
ואז, חודש לפני הפתיחה, כשהכל

אביה במלון ועם בעלה בנסיעתם האחרונה לפיליפינים
״הדבק ביני ו בין א בי ה היה הערכ ה עצומה״

בצוות נאותה ; במדינה

פר ש ת
ה שבוע:
מיהו יהודי
שבועיים חלפו ופר ש ת. מי הו יהו די״
תוייקה בין שאר הפרשיות, שזיע־זעו
את הממשלה הרופפת ממילא.
הפרשה היתה נשכחת, לולא כמה
ספיחים, המספקים תחמושת לחח־שת־לחישות
במיסדרונות הכנסת.
לפני ההצבעה הגורלית, היו על
הכוונת של שני הצדדים הקולות
המתנדנדים — בעיקר קולותיהם של
אי־אלה ליברלים. ניקח ל מ של את
חבר־הכנסת אלי קולס, ששהה שלו שה
שבועות (עם הפסקה בת חמישה
ימים בארץ, לצורך ההצבעה) באר-
צות־הברית, אולם שמו לא מפסיק
לרחף באוויר הדחוס של הכנסת, ול-
העיב על שלוותה.
.קולס ״,דיווח לי ח״ב ליברלים
נסער. ,ל א בחל באמצעים בכדי ל שכנע
אותי להצביע בעד תיקון החוק,
כאילו שהבטיח למישהו!״ הח״ב, אגב,
נמנה עם יריביו המושבעים של קולס.
הנסיעה, הסתבר, התחלקה ל ש תיים:
חלקה הראשון היה לצורך
עסקים פרטיים, ואילו חלקה השני

קרוב לצלחת

התבטאויותיו של יצחק מודעי, שר־האוצר, בעיקבות ההישג שבחתימה
על הסכם חבילה ב׳ ,אומנם מבטיחות, והבעת פניו הפכה אופטימית. אולם
המציאות, מה לעשות, מפגרת אחרי חזונו.
מצבן הכספי של המיפלגות, למשל, כל־כך קריטי, ש צ ריו הרבה דמיון
ועוז־רוח כדי להרים את הראש ולראות את האור שבקצה המינהרה.
ביום הרביעי בבוקר נפגשו יהודה חשאי ( מ ער ך) וחיים קוסמן ( לי כו ד)
ותינו על המצב הקשה שפ קד את מיפלגותיהם.
הסתבר, שחלה שחיקה בת * 44 בתקציבי המיפלגות במהלך כל העיסקות
והחבילות למיניהן. השניים חיפשו דרכים כיצד לעקוף את הגזירות ולעדכן
את התקציבים.
נשמע מוכר? אני יודעת — גם אתם מחפשים ...אבל בניגוד לכם — אני
מוכנה להמר — הם ימצאו!
אצל הקרובים לצלחת זה פועל אחרת.

בכנסת לא מפסיקים לתמוה: מה פשר
^ חזרתו הפיתאומית של אלי קולס בתשובה
פעילותו הגמרצת למען תיקון החוק״מיהו הודי סמיד לנסיעתו מעוררת־הקנאה
לארצות־הברית!

מהי, לדעת הגברת רביו ,״הצורה הנאותה׳
שבה ראוי לקבל את פגיה?

מהי הסיבה האמיתית לדחייתו של הדיון
^ בכנסת בנושא הטיפול בענייני ערבים?

מדוע מתלוננים בשתי המיפלגות הגדולות
שהקופות ריקות?

פאב בט!
קולס
מ טל פן ב שב ת
היה לצורך הרצאות במכון המישפט
בסן־פרנסיסקו. קולס, שחזר ביום ה ראשון
ארצה, מדווח על הצלחה בל־תי־רגילה
שהיתה להופעותיו. קרוב
לוודאי, שהדיווח יעצבן את יריביו
עוד יותר.
.מדוע דווקא הוא הוזמן?״ הקשה
השבוע ח״כ (יותר ידוע מקולס) ב־קינאה
גלויה. התשובות שניתנו ל ש אלה
זו גובלות בספקולציות פרועות.
הנה שאלות נוספות בעניין זה, שלא
ירדו מסדר־יומו של מיזנון־הכנסת:
• מי בדיוק הזמין את קולס? מי
שילם את כרטיסי־הטיסה והוצאות
שהייתו? (החלק הראשון של מסעו
היה, כאמור, פרטי — .ע ל חשבוני!״
מדגי ש קולס. ואילו החלק השני —
.ע ל חשבון המזמינים, אם כי כל מה
שאירע סביב ההצבעה עלה לי הון־
תועפות!״)
• האם נכונה השמועה המס תובבת
בעקשנות בכנסת בדבר שי־חות־טלפון
ארוכות ומרובות שניהל
מחו״ל ארצה?(השמועה נכונה בחלקה
— ״והשיחות היו על חשבוני בלבד!״
מדגי ש קולס).
• מדוע, כ שקפץ ארצה כדי
להרים את ידו היקרה למען התיקון
בחוק, לא עבד קשה למען התיקון,
כפי שהשתדל — כך טוענים בליכוד
— ערב נסיעתו?
• מה דחף אותו — דווקא אותו!
— לצאת בהצהרות מרגשות ל עי תונות
בדבר זיקתו למסורת וליהדות?
דתיים גדולים ממנו( משה ניבים,

יצחק מודעי, פינחס גולד־

ביום השלישי אחרי״הצהריים היה
אמור להתקיים דיום בכנסת בנושא
נסיון הדחתו ש ל בני מין גור־אר־יח,
היועץ ל ענייני ערבים, על־ידי
השר המסתובב במי שרד ראש־הממ־שלה,
עזר וייצ מן.
הדיון נדחה, ממש לפני תחילתו,
ליום השני השבוע.
מדוע?
העילה הרשמית לדחייתו היא
פניית יושב־ראש הכנסת שלמה
הילל לחבר־הכנסת אמאל נאצר־אל־דין
( לי כו ד) ,שהעלה את הנושא
על סדר יומה של הכנסת. הילל תירץ
את פנייתו בניסוחים מעורפלים סביב
המונח ״סוב־יודיצה״ .הנושא היה, כז כור,
בעיון מישפטי, וחוות הרעת,
שהוגשה בסוף השבוע, פסקה לטובתו
של גור״אריה.
.אני מכבד את הילל, ולכן נעניתי
לפנייתו. חוץ מזה שלעזר היה ביום
שלי שי כאב־בטן הסביר לי נאסר־אל־דין
מדוע הסכים לדחות את הדיון
בנושא שהוא כה חשוב לו. מדבריו
השתמע, שלא תוכן דבריו ש ל האיש
שאותו הוא מכבד שיכגע אותו, אלא
אישיותו.
בדיקה נוספת של הפרשה העלתה
ש טיין — כולם חברי מיפלגתו) לא
עשו זאת?
קולס, למי שאינו מכירו, בחור־חמד,
בעל כוונות טובות, ולגמרי לא
טיפש. לכן, תהרגו אותי אס הבנתי
את פ שר מבול הצהרותיו לעיתונות
על היותו שומר מסורת: למיטב זיכ רוני,
הוא מדבר בטלפון בשבת, נוסע
במכוניתו בשבת — נכון, על־פי
עדותו, לא לי ד בתי־כנסת ...אם זיכ רוני
אינו מטעני, הוא גם לא אוכל
כשר במיוחד.

עוד סיבה: לווייצ מן אמורות להיות
תוכניות כלשהן בנושא הטיפול בענ ייני
האזרחים הערבים בארץ. במהלך
הדיון התכוונו גורמים שונים לדרו ש
מווייצמן לשתפם סוף־סוף בתוכניו תיו.
הלשונות
הרעות בכנסת יד עו לספר,
שאילו היה הדיון מתקיים השבוע,
היה מסתבר שתוכניותיו של וייצמן
הן מיסתוריות לא פחות מתוכניתו
הסודית ש ל יצחק מודעי ערב כניסתו
לאוצר, ותוכניתו הסודית של הצוות
הכלכלי של ה מעיד ערב־הבחירות,
מנוחתן עדן.

במוצאי השבת שעברה הוזמנתי
לקבלת־פנים שנערכה במלון די פ לו מ
ט תל־אביב, לכבודה ש ל נציגת
מישרד־החקלאות המצרי, שביקרה
בארץ.
.יהיו שם כ*ו־ל־ם ז״ הבטיחו לי,
.כל היפים והיפות!״ וטיפטפו באזני
כמה שמות, של יפים, כמו שר־החקלאות
א רי ה( .א רי ק ״) נחמ קין.
נחמקין הודיע לי, בתומה של. ח ת*
ייעצות חד ש״ בינינו, שהוא מ עדיף
להשאר בסוף השבוע בנהלל, מקום
מגוריו. מכאן של א: כח באירוע. אף
אני נהגתי כמוהו.
אולם מי כן הגיעה? ול א סתם

הסתדרות

רק האחיות מצבי עו ת
אפילו ב איגוד מיקצועי
אפשר לגבור על
עבקגיב מיפלכתייב

יבין
מ ט חי־ כ בו ד?
הגיעה — קבלו אותה, טררראם —
הגברת לאהרבין ! מחיאות כפיים
סוערות!״
בואה לא היווה הפתעה. בעיצומן
של ההכנות לקראת האירוע, קיבלה
למהזמיר, ראש־אגודת הידידות
בין מצריים לי שראל, ט ל פון רשמי
מ״מזכירת שר־הביטחון״.
.לאה רבץ *,הכריזה המזכירה ב קול
חגיגי באוזני זמיר. ,תבוא!״ כאן
עשתה הפסקה, ב כדי ל אפ שר לז מיר
לע כל את ההודעה המסעירד״ והמשי כה
בקול ר ש מי . :אני מבקשת לקבלה
בצודה הנאותה!״
כמה חבל שמזכירת שו-הביטחון
לא נפלה עליי. אני הייתי טורחת גם
טורחת להתעדכן אצלה בדיוק• .איר
ראוי ל קבל את הגברת הרביעית או
החמישית (קשה לי להתמצא בנבכי
ההירארכיה ש ל הממשלה המסובכת
הנוכחית).בצורה נאותה?״ האם מדו בר
בשטיח אדום? מטחי־כבוד? מיש־מר־כבודז
או סתם חנופה צמודה
במשך האירוע?
גברת זמיר, על כל פנים, לא איב דה
את עשתונותיה והשיבה לכבוד־המזכירה,
שהאירוע נערך לכבודה ש ל
הנציגה המצרית. והגברת ר בץ, עם כל
הכבוד, היא רק אחת המוזמנים.
בסופד של־דבר כיבדה לאה רבץ
בנוכחותה את האירוע, בלבו ש שחור
חגיגי. למחרת סוקר האירוע בעיתו נות,
בליוויית תמונתה דווקא.
ואז הבנתי! איך לא הבנתי זאת
קודם לכן? — הפרסום! — זה
בפירוש צורה נאותה...

פאב צוואר
ביום הרביעי השיבו השרים

(המשך מעמוד )6

אלא שריי סר החליט לפנות דווקא
במיכתב. מוז מן״ לשמיר, ובכך חשף
לעיני כל את שקיפותו של התרגיל
הבלתי־מבריק. רייסר לא הסתפק בש גיאה
אחת. אחרי שזר ק מרה בפרס על
ריבוי היועצים, הציע הח״כ האדמוני
ל שמיר לגייס מיספר דומה של יועצים,
כדי להתכונן ל תפ קיד ראש־הממשלה,
בעוד שנה וחצי.
בכך הוכיח רייסר שאין ממש בטע נות
על הביזבוז. י ש להניח שפעלה כאן
גם תיסמונת הקיפוח. רייסר התכוון
להיות מוכיח בשער, ותחת זאת הפך
.קו תר״ קטנוני, שכל טיעונו מתמצה
במילים :״למה לפרס י ש כל־כך הרבה
יועצים, ולנו אין?״
אשר ליועצים — באמת י ש יותר
-מדי.

משה קצב, יצחק פרץ וחיים בר־לב

שאילתות בעל־פה.
שלושתם היו אף השרים התורנים לי ד שולחן־הממשלה. מיותר לציין, שאף שר
נשף לא נכח בהתנדבות. מיספר חברי־הכנסת שנכחו במליאה לא הרשים יותר.
את הרושם היחיד מהדיון המשעמם והריקני הותירו התנוחות המשונות שבהן
נאלצו שלו ש ת השרים להאזין ל שאילתות הח״כים.
הנוהל הוא, שבעת שאילתות בעל־פה ניג ש השואל למיקרופון. המוצב בפינה
האחורית של האולם, מאחורי גבו של השר, הנותר לשבת במקומו. הנימוס מחייב
את השר להתעוות במקומו כדי שלא להפנות את הגב לדובר אליו, והתוצאה
צורמת ל עין ולצוואר.
שר-החינוך־והתרבות יצחק נ בון היפנה לפני שבועיים את תשומת־ליבו של
יושב־ראש הכנסת לפגם האסתטי ואי־הנוחות הכרוכה בו, פגם הניתן לתיקון
בקלות.
החוק אף מגדיל לע שות ואוסר השמעתן של קריאות־ביניים בעת תשובת שר
על שאילתא בעל־פה. אולם ח״כינו, מסתבר, לא עומדים בפיתוי. ממלא־מקום
יושב־ראש הכנסת, מאיר כהן־אבידוב (לי כוד) ,שניהל את הישיבה שעליה אני
מספרת, חזר והתלונן במהלר הישיבה על האיסור. הוא פנה מעל בימת הכנסת
לוועדת־הכנסת בבקשות חוזרות ונשנות לתקן את המעוות. רוב חברי הוועדה,
כמובן, לא נכחו באולם.
נו, אז אולי כשמדובר בנוחיותם, יתעלו ח״כינו על הסחבת־דברת־נמנמת
שדבקה בהם ויגלו יוזמה כרוכה? נו!

דפנה ברק

עסקני המערך במיסדרונות הוועד
הפועל לא האמינו שיכול לקרות דבר
כזה. יומיים לפני המועד שנקבע לבחי רות
ל איגוד האחיות והאחים, הצליחה
רשימה קטנה, בלתי־מיפלגתית, לגבור
על המיפלגות הגדולות בוויכוח פרו-
צדוראלי וכפתה שינויים ברשימת ה בוחרים.
מסע־איומים.
הפעילות והפעי לים
ש ל רשימת נון, הרשימה הבלתי-
מיפלגתית היחידה באיגוד האחיות,
כבר חשבו שהקרב הוא אבוד. המערך
הטיל עליהם מצור כבד, הפעיל מסע
של איומים נגד האחיות, שהזדהו ב פומבי
עם הרשימה ועם דרישותיה,
ועשה בתוך רשימת־המצביעים כבתוך
שלו.
אחיות רבות, העובדות במוסדות וב־בתי־החולים
ש ל קופת־החולים, חששו
מהמעביד, שהוא למעשה המערר. הזד הות
פומבית שלהן עם נון היתה עלולה
לעלות להן ביוקר: פגיעה בקידום ה-
מיקצועי, עיכוב של קורסים והשתל מויות
שהן זכאיות להם.
התוצאות ניכרו מייד עם פתיחת
מסע־הבחירות: האחיות חששו לחתום
על כרוזים, לארח חוגי־בית ואפילו
להשתתף בהם.
״שיוכיות״ .הקרב האחרון במער כת
הבחירות המתוחה התנהל על ה שאלה
ל מי תהיה זכות הבחירה. נון
דרשה שבבחירות ישתתפו אך ורק
אחיות ואחים — דרישה הגיונית לכל
הריעות. אולם ברשימת הבוחרים הופי עו
שמותיהם של יותר מ־ 300 בעלי
זכות־בחירה, שאינם אחים או אחיות.
ועדת־הבחירות של האיגוד דחתה
כמה פעמים את הדרישה לי טול את
זכות־הבחירה מאנשים אלה, בטענה
שהם קשורים למיקצוע מכוח ״שיו־כיות״
:שכרם צמוד ל שכר האחיות, והם
חברים בקרן־ההשתלמות שלהן.
המשמעות האמיתית ש ל הנימוק
המישפטפטני היתה ברורה: המערך
וסיעת תכלת־לבן הליכודית קיוו
להתחלק בקולות אלה, של עובדי כוח-
עזר במישרד־העבודה־והרווחה, שה דרי
שו ת המיקצועיות המיוחדות של
האחיות בנוו אינו אומרות להם דבר.
עבר מיקצועי. הסיבוב האחרון
במאבק נערך ביום הראשון השבוע,
יומיים לפני פתיחת הקלפיות. בישיבת
ועדת הבחירות איימה נון בפניה ל־בג״ץ,
והפחידה בכך את עסקני המערך,
הליכוד ועסקן אחד הקשור במפד״ל.
אבל הקלף החזק באמת שהיה ב אמתחתן
היה חוות־דעת של יו״ר ועדת
הביקורת בהסתדרות, חמודה איש־שלום.
עברה של איש־שלום, שבעצמה
היתה פעם אחות, גבר אצלה על נאמ נותה
המיפלגתית, והיא קבעה כי דרי שת
נון היא צודקת.
העסקנים נכנעו. ושמותיהם ש ל
300 האנשים, שאינם אחיות או אחים,
נמחקו מרשימת־הבוחרים.

העולם הזה 2474

המתנדבים בע״מ
הכל הסכימו כי היעדרו של אריאל שרון מן ההצבעה על
הנסיגה מלבנון היא שיא־החוצפה.
י ש תימוכין לדיעה זו. האיש הכניס אותנו ל בוץ הזה. זאת היתה
המילחמה שלו, פשוטו כמשמעו. הוא יזם אותה, תיכנן אותה וכפה
אותה על הממשלה.
אך בעת ההצבעה שהה בארצות־הברית. אילו היה צריך לבחור
בין מישפט אישי נגד עיתון אמריקאי ובין ההצבעה על עניין
שלמענו הוקרבו עד כה 611
חיילים ישראליים — היה צריך
להעדיף את ההצבעה. מה גם
שתפקידו במישפט נגמר מזמן,
את עדותו כבר מסר, ולא היה לו
עוד מה לע שות שם, מלבד
עריכת הצגות ב שביל הטלוויזיה.
את ההתייעצויות עם עורכי־הדין
— אם היה צורך בכך — ניתן
היה ל ערוך בטלפון הבינלאומי
על חשבון המדינה. השהות שם
עולה לנו יותר.
אם המילחמה בלבנון אינה די
חשובה כרי ש שרון יטוס למענה
לארץ, האם היתה רי חשובה כדי

להקריב בה את חייו של חייל י שראלי אחד — קל וחומר?611
ואם סמך שרון על הרוב בממשלה שיחליט על נסיגה, והסכים לכך
בליבו — מדוע ביקש לרשום בפרוטוקול כי הצביע נגדה —
טלפונית! — וממשיך להתנגד לה?
כל זה מעיד על חוסר־בושה ואי־מוסריות גמורה.
אך יתכן כי בהתחרות על כתר שיא־החוצפה י ש לאריאל שרון
מתחרים בממשלה. למשל, ממלא־מקומו — משה נסים.
כאשר שר מרים את ידו להצבעה נגד נסיגה מארץ מקוללת,
שהפכה בית־קברות לחיילים, כדאי ואף צריך לפ שפש בעבר
הצבאי שלו.
העולם הזה הקדיש בשעתו כתבה לעברו הצבאי המפואר של
שר־המישפטים. נאמר אז כי נסים, בנו של רב ראשי, לא התגייס
לצה״ל, באמתלה שהוא רשום בישיבה. אותה שעה למד מישפטים,
בחברת סטודנטים שסיימו את שרותם הצבאי. כאשר עבר ל פולי טיקה,
חש כי היעדר פינקס־שרות יכול להזיק. הוא חוייל בבהי לות,
בילה כמה שבועות כסמל־דת, ואחר־כך, כאשר זכה בתואר
עורך־דין, שירת כמה חורשים כקצין־-מישפטים. עם היבחרו
לכנסת שוחרר, כמובן.
מבחינה פורמלית זה בוודאי בסדר. אבל האם לא צריך חוש־הבושה
להכתיב לאיש כזה שיי מנע מהצבעה, כאשר מדובר על
מילחמה שבה נופלים חיילים אמיתיים, שלא נרשמו כבחורי־ישיבה
ולא שוחררו על־ידי הכנסת?
ומדוע כל זה עלה על דעתי? בגלל מיודענו צביקה פיק.
פורסם כי צביקה פיק, שנראה לאחרונה בחברתו הקרובה של
שמואל פלאטו־שרון, ושהופיע לפני כן כמנחה של הפגנות למען
המילחמה, גוייס עתה לעסקנות
בתנועת־החרות. הוא קיבל על
עצמו להקים מחלקת־אירגון,
שבה יופעלו נערות־זוהר. אנשי־רוח,
סופרים, משוררים וכדורג־לנים.
בתפקידו
זה יארגן פיק, מן
הסתם, עצומות נגד הנסיגה
מלבנון ולמען המילחמה הבאה.
אך כדאי להזכיר כי גם פיק לא
שירת מעולם שרות של ממש
בצה״ל. הוא נשלח הביתה מן
הטירונות, לדבריו כדי לעזור
לפרנסת מישפחתו. אשתו, שהיא נסים לאומנית אף ממנו, לא שירתה
מעולם.
כל זה מוביל למסקנה הפשוטה: צריכים להוציא לאלתר את כל
חיילי־החובה, הצבא הסדיר והמילואים, מלבנון. עד לנסיגה
הסופית י ש לאיי ש את כל העמדות שם במתנדבים, שוחרי־מיל־חמה
מסוגם של משה נסים וצביקה פיק, וכל אותם משוררים,
סופרים, אנשי־רוח, אמנים ונערות־זוהר אשר צביקה פיק אמור
לארגן אותם במחלקתו החדשה.

כובע־מ>צח>ה >רוק
בואו של רודולף אוגשטיין, עורך השבועון הגרמני דרש פי ג ל
לביקור בישראל, גרם לי ל ש קוע בזיכרונות של ילדות. כי את
״רודי״ הכרתי כ ש שנינו היינו ילדים.
בגיל 9וחצי התחלתי לל מוד בגימנסיה, אחרי ארבע שנים
בבית־ספר יסודי. שנת־הלימודים מתחילה בגרמניה בפסח. זה היה
באביב , 1933 חודשים מעטים אחרי עלות אדולף היטלר ל שיל טון.
הוריי בחרו בגימנסיה מסויימת זו מפני שהיתה קאתולית. רוב
התושבים של האנובר, עיר מגורינו, הם פרוטסטנטים, והוריי סברו
כי הקאתולים, בהיותם בעיר מיעוט דתי, יהיו פחות אנטי־שמים
מאשר האחרים.
גרנו בפרבר אמיר, וכדי להגיע לגימנסיה הייתי צריך לנסוע
בחשמלית, מרחק של כע שר תחנות, ולעבור במהלך הנסיעה מקו
לקו. השתמשנו בכרטיסי־תלמיד מוזלים, בתנאי שחבשנו כובעי־תלמיד.
היו אלה כובעי״מיצחיה, שציבעיהם זיהו את בית־הספר
והכיתה ש ל בעליהם. לי היה כובע ירוק(הגימנסיה על״שם הקי
סרית
אוגוסטה־ויקטוריה, ש על שמה נקרא גם בית־החולים בהר־הצופים
בירושלים) ,ואילו הפס האדום־לבן העיד על מקומי ב־
״זכסטה״ ,הכיתה הראשונה בגימנסיה.
החשמלית היתה מצויירת בכרזות קטנות, שנתנו עצות טובות
בחרוזים, כגון :״בזריזות עלה /ג ש אל הקצה״ ,וכן ״את מקומך
פנה /ל ק שי ש ולנכה״ .אני זוכר חרוזים אלה אחרי 50 שנה.
מחנך־הכיתה היה כומר קאתולי בשם האדון הסה(כמו הסופר
הגרמני ובעל המיסעדה הירושלמית) .ביום הראשון ללימודי ם הוא
עבר על יומן־הכיתה. לי ד שמו של כל תלמיד היתה מצויינת דתו.
כאשר הגיע אל שמי ראה שאני יהודי, ובשימחה רבה החל מצטט
באוזניי, ובאוזני הכיתה כולה, את ספר ברא שי ת בעברית :״ברא שית
ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ.״ זה הביך אותי מאוד,
מה גם שלא ידעתי אף מילה עברית אחת.
האדון הסה היה מחנך מצויין. מדי פעם היה מפחיד אותנו
בהתפרצויות־זעם מדומות, ואז היה ממטיר על תלמיד אומלל
איומים כמו :״אני אעשה ממך קציצות! אני אצלה אותך במחבת!״
אני משער בדיעבד שבלטתי מאוד בכיתה, מפני שהייתי היהו די
היחידי בבית־הספר כולו. אז לא הייתי מודע לכך. הייתי י לד
מופנם, וגם רודי אוג שטיין היה ילד שקט. לעומת זאת היתה
הערצתנו נתונה ל שני תאומים ג׳ינג׳יים, שהיו בעלי שם־אצולה
— פון־משהו — ושאביהם היה סרן אמיתי בחיל־הפרשים. כאשר
האב הועלה לדרגת רב־סרן, היתה זאת חגיגה לכיתה כולה.
אני זוכר שבאחד הבקרים נכנס האדון הסה לכיתה, ותחת לברך
אותנו ב״בוקר טוב״ הרים את זרועו ואמר :״הייל היטלר!״ זאת
היתה הוראה מגבוה. בגמר הלימודים באותו יום הורה לי להישאר,
וכשהיינו לבדנו בחדר־הכיתה אמר לי :״לא השתנה שום דבר.
בעיניי אתה תלמיד כמו כל התלמידים. אם מישהו ינסה להתנכל
לך בצורה כלשהי, תבוא אליי מייד!״
אבל לא היה לי על מה להתלונן. להיפר, כיהודי היתה לי זכות
מיוחדת, שכל התלמידים קינאו בה. פעמיים בשבוע התקיים שי־

אורי *ובנרי

עור־דת. מכיוון של מדו בגימנסיה קאתולים ופרוטסטנטים כאחד,
התפלגה הכיתה לשתיים וכל עדה קיבלה שיעור משעמם־להחריד
(לדיברי הקורבנות) מכוהן־הדת שלה. כיהודי הייתי משוחרר מצ רה
זו. אני זוכר את עצמי יו שב בחצר בית־הספר. בשמ ש המלטפת
של קיץ גרמני, ובמשך שעה נהדרת שלמה קורא ספר של סלמה
לאגרלף על ילד שהוטס על־ירי אווזי־בר לעבר ארצות־ החום.
יכולתי להזדהות עם י לד זה. כי כל אותה תקופה כבר היו
מחשבותיי בארץ־ישראל. מייד עם עלות הנאצים החליט אבי
להגר, וכציוני ותיק בחר בפלסטינה. קראתי כל ספר על הארץ.
וחלמתי על ארץ של שמש, גמלים, עצי־תמר ועצי־תאנה. חייתי
בשני עולמות. ברגל אחת כבר הייתי בארץ, אך ברגל השניה
הייתי בביתי יבכיתה שלי.
בעיני י לד בן 9נראתה עליית הנאציזם יותר כמאורע מרג ש
ומרתק מאשר כדבר מפחיד. ידעתי, כמובן. שהנאצים הם אנטי שמים.
ושהם מאיימים על קיומנו. הפוליטיקה היתה לחם־חוקנו.
הנושא העיקרי לשיחה ליד שולחן־האוכל המישפחתי. אך בגי לויים
עויינים ממש לא נתקלתי עדיין.
זה נגמר באחד הימים, כאשר התכנס בית־הספר כולו באולם
המרכזי. השילטון הנאצי, כך היה נדמה לי כילד, עסק בעיקר
בחגיגות. בכל שני וחמישי היה חג בבית־הספר. וכל התלמידים
כונסו באולם־ההרצאות(״אאולה״ ,בלאטינית) כד־ ל שמוע נאומים
ול שיר שירים. פעם זה היה לכבוד הניצחון בקרב של סדאן (,)1870
פעם לכבוד צעיר נאצי שנהרג על־ידי הצרפתים בעת כיבוש
חבל־הרור 1923 החג האמור היה, אם זיכרוני אינו מטעני, לכבוד
הניצחון של הנסיך אויגן על התורכים בקרב על בלגראד (.)1717
הקשבנו לנאום פטריוטי של המנהל, שרנו את השירים המת אימים
(״הנסיך אויגן, האביר האמיץ ולבסוף קמו כל 500
התלמידים ממקומותיהם, הרימו את הזרועות הימניות ו שרו בלהט
את שני ההימנונים: ההימנון הלאומי(״גרמניה מעל לכל!״< וה־הימנון
הנאצי(״הרגל אל על! /השורות מכונסות! /פלוגת־סער
צוערה בסך
קמתי, אך לא הרמתי את הזרוע ולא שרתי. הייתי לא רק היחיד.
אלא גם הצעיר והקטן ביותר, וזאת היתה התגרות. אחרי החגיגה

הקיפו אותי כמה מחבריי לכיתה, והודיעו לי שאם זה יקרה עוד
פעם. הם י שברו לי את העצמות. בראשם עמד עולה חדש —
גרמני שנולד במכסיקו. ושמישפחתו חזרה למולדת. והעולים
החדשים הם תמיד הלאומנים הקיצוניים ביותר!)
זה כבר לא היה איכפת לי, כי כבר עמדנו לנסוע. מחצית־השנה
נגמרה, והייתי צריך לקבל תעודה. בגלל נסיעתנו, הקדמתי לקב לה.
המנהל קרא לי לחדרו ומסר לי אותה בעצמו. הוא העיף מבט
בציונים — הכל היה בסדר. ובשני מי קצועו ת(ל א טיני ת וחשבון)
הצטיינתי — והוא אמר :״טוב מאוד. טוב מאוד״.
כך נפרדתי ממנו. מן האדון הסה וגם מרוד־ אוגשטיין.

השבועון הגו־מני המסוים איך מצאתי את ח די אוג שטיין מחדש, כעבור 25 שנים? זהו
סיפור אחר.
בסוף שנות ה־ 50 ביקר אצלי עיתונאי גרמני, כתב של ד ר
שפיגל. הוא התעניין במאבקים שניהלנו אז נגד דויר בן־גוריון
ושימעון פרס, מפני שהם הזכירו לו את המאבקים של ד ר שפיגל
נגד הקאנלצר קונראד אדנואר ושר־הביטחון שלו, פרנאץ־יוזף
שטראוס. שטראוס ופרס היו כבר אז ידידים.
ישבנו בדירתי וגי לג לנו שיחה, כאשר הזכיר הכתב שעורכו,
רודולף אוגשטיין, גד ל כמוני בעיר האנובר. שאלתי בן כמה האיש,
והסתבר שאנחנו בני אותו הגיל
בדיוק. לאחר מכן הזכיר שאוג־ש
טיין הוא קאתולי.
״מעניין,״ הערתי ,״אם הוא
מהאנובר, בן גי לי וקאתולי, י ש
סיכוי של מד בגינמסיה שבה
למדתי במשך חצי שנה.״
הכתב חזר הביתה, ובהזדמנות
הראשונה שאל את העורך שלו
אם הזדמן לו להכיר אותי
בילדותי. הוא הזכיר לו את שמי
הקודם. אוג ש טיין נזכר מייד
שהייתי בן־כיתתו. כאמור —
כיהודי בלטתי בשטח. הוא גם
זכר את העוגות שאמי נתנה לו, שטראום כשביקר בביתנו.
מכיוון שלא ידענו איש על קיום רעהו במשך 25 שנים, לא
יתכן שאחד מאיתנו חיקה את השני. על כן די מדהים לראות איך
התפתחו חיינו בקווים מקבילים.
אחרי ש ח תו בצבא הגרמני בזמן המילחמה(אני מניח שמרבית
בני־כיתתנו היו קצינים בוורמאכט וניספו) הקים שבועון, שהיה
גזור על פי הדוגמה של טיי ס האמריקאי. כפי שע שי תי גם אני.
הוא הבעל, המו״ל והעורך הראשי — כמוני. הוא הסתכסך עם
ראש־הממשלה ושר־הביטחון — כמוני. הוא הואשם באשמות
פליליות, והיו אצלו התנכלויות למכביר. כמו אצלנו. גם מבחינה
פוליטית אין המרחק רב מדי — דרש פיגל דוגל בשלום ובהסדר
בין מעצמות־העל. עכ שיו הוא מתייחס בחיוב לירוקים. הוא גם
בעד שלום עם הפלסטינים. הוא מצטיין בחשיפת פרשות־שחיתות
בצמרת.
מאז שחודשה ההיכרות בינינו, נפג שנו כמה פעמים. הוא בירך
אותי כאשר נבחרתי לכנסת, ואני בירכתי אותו כשנבחר לבוני
דסטאג. פה נוצר הבדל: לא היה
לו חשק להישאר שם, והוא הת פטר
כמה שבועות אחרי היבחרו.
דבר אחד נחרת בזיכרוני יותר
מכל. בימי־החרדה, לפני מילח־מת
ששת־הימים, קיבלתי לפתע
מיברק בנוסח :״האם הפעם י שר אל
באמת נתונה בסכנה? מחשבו תיי
איתך. רודולף( ״.מאחר שהיה
ידוע שערב מילחמת־סיני רימ תה
י שראל את העולם והעמידה
פנים שהיא נתונה בסכנה נוראה,
בעודה מכינה מילחמת־התקפה
בשותפות עם שתי מדינות קו לוניאליות
עכורות, היתה השא לה
מוצדקת).
עניתי לו במיברק שהפעם הסכנה מוחשית מאוד, ודר שפיגל
הצדיק את החלטת י שר אל לצאת למילחמה בנסיבות שנוצרו.
באירופה י ש קרוב ל־ 100 מיליון דוברי־גרמנית. בי שראל י ש
.פחות משני מיליון קוראי עברית. כך נוצר עוד הבדל: בעל ד ר
שפיגל הוא איש ע שיר מאוד.־לא כן בעל העול ם הזה.

מקורבים, מקורבים
״המקורבים של השר דויד לוי גילו ש מקורביו של עזר
וייצמן טענו כי לסופרנו נודע מפי מקורביה של גאולה כהן...״
כשאני קורא מדי יום פסוקים כאלה בעיתונים, אני מתפקע
מרוב קינאה.
מדוע להם יש, ו לי אין?
יש לי ידידים, שותפים־לדיעה, עמיתים, חברים־לפעילות.
אבל מניין, לעזאזל, לוקחים מקורבים?

§|י ש אברהם
ז״בומה״)
ביט טורח לשווא. השבוע גילה
שר־האוצר יצחק מידעי, ש הוא
אינו צופה כלל בשיחות של
שביט בטלוויזיה, המיועדות קו דם
כל אליו. מודעי נימק זאת
בחוסר זמן :״בזמן שהוא מדבר,
אני עושה!״
משה שניצר, נשיא
בורסת היהלומים, חגג׳ ה שבו ע

״ *ין ןן

מי לא מקשיב רממה שביט!למה. כיצד מתחרה ״כסית״

בקיבוץ נען ומההשתנה במימסיו של פינחס גולדשטיין

הזמן היה מודעי בלישכת ראש־הממשלה
בתל־אביב, שבה הת נהלו
הדיונים הסופיים סביב
חתימת עיסקת חבילה ב׳.
בישיבת ועדת־הפנים של
הכנסת התנהל דיון על אלימות
אנשי־המישטרה. המרצה, תת־ני־צב
אורי שילה, הממונה על
תלונות הציבור במטה־הארצי,
הקרין בפני הח״כים שיקופיות,

המיסעדן מנפרד כ ץ בא
השבוע ארצה לשלושה ימים,
כדי לחגוג את יום הולדתו ה־78
של אביו. כץ בא מגרמניה לבדו,
והשאיר שם את אשתו וילדו.
מיד אחרי המסיבה המישפחתית
הוא ישוב לשם. בגרמניה הוא
פתח באחרונה רשת מיסעדות
חדשה.
ההצגה ה־ 50 של המחזה

1ן 1ך | 1התפנה השבוע מעיטקי חבילה ב׳ ובא
1/למלון הי ל טון בתל-אביב, כדי לצפות
| 11 1 /1 11/
בתערוכה לקניינים בלבד של שבו ע ה מזון הי שרא לי. פרט גילה עניין
מיוחד בפירות ובירקות הטריים והעטיסיים שהוצבו במקום, נטל
לידיו כרוב טיני שגדל בארץ וביקש עליו הטבר מפורט ממלוויו.
סף מדנדי, מסתתר מי שרד הפ קות
חדש, בשם תי קי הפקות,
הקרוי על שמה של תיקי מיל־שטיין,
אשתו של היבואן עמי
מיל שטיין. תיקי שיחקה׳ בע בר
במחזה מוי ש ה וינ ט ל טור,
ועתה, אחרי ש שלו ש ת ילדיה בג רו,
היא פנתה להפקות תיאטרון.

ך 1אלמנתו של הצייר ראובן מושחת את שפתיה בשפתון, כשהיא נעזרת במראה
1X1*11*1ן *
| קטנה. רובין הוזמנה לערב גאלה של המועצה לארץ־ישראל יפה, ולפני עלייתה
\1 1 1 1^ 1
למקום האירוע היא בחנה את הופעתה ושיפרה את שהיה טעון שיפור. רובין נוהגת להתלבש באלגנטיות.
את יום הולדתו ה־ .64 לרגל
האירוע קנתה לו אשתו
מתנה שיגרתית: יומן־פגישות.
אבל היא ביקשה ממנו שימלא
את היומן כך, שבכל יום הוא
ישוב מוקדם מאוד הביתה.

ורדה

8מה שכתבה בעיתון עושה
לח״כ. באחד המקומונים סופר כי
פינחס (״פיני״) גולד שטיין
נוהג לחזק את מיכנסיו בעזרת
סיכת־ביטחון. גולד ש טיין מיהר
לרכוש שלושה זוגות מיכנסיים
חדשים, ואחד מהם — ללא
— הוא לב ש
סיכת־ביטחון
השבוע בישיבת מרכז המיפלגה
הליברלית. לכל הפונים אליו
הוא הוכיח שאין הוא משתמש
עוד בסיכות־ביטחון כאביזר
לבוש.
8בסוף אותה ישיבה, שבה
שר־המדע גידעון פת תמך
במפתיע בשר־האוצר מודעי וב מדיניותו,
נשאל ח״כ אריאל
ויינ ש טיין לאן מועדות עתה
פניו. השואלים פשוט ביקשו
לשמוע את דעתו, אך וינשטיין,
שלא הבין את השאלה, השיב:
״פניי לירושלים ״,כשהוא מתכ וון
לביתו. הפירסומאי דויד
אדמון התערב ואמר :״הוא
בדרכו ללישכתו של מודעי, כדי
לדווח לו.״ ארמון טעה, כי באותו

כדי לבאר את דבריו. העיר ח״כ
ויינ שטיין :״זהו סינמה בלש.״ הו סיף
אחריו מרדכי וירשום־
סקי :״מחר נקרא את זה במע ריב,
מפיו של שבח וייס.״
כשהתבקש וירשובסקי להסביר
את דבריו, ציין שבאותו היום
ראה חידוד־לשון שלו בידי עו ת
א חרונות, שם צוטט וייס.
8הפונים ללי שכ תו התל־אביבית
של דובר חבר ת־ החש־מל,
אברי רביב, מופנים באח רונה
דרך קבע לבית־קפה תל־אביבי.
היו שתמהו אם הוא נזרק
מחדרו ב מי שרדי החברה, שבתח נה
המרכזית. הסיבה היא אחרת
לגמרי: אלינה, אחותו של אברי,
היא שותפה ומנהלת בקפה שרי,
לכן רביב החליט לקיים את
פגישותיו שם.
8מזכיר קיבוץ נען ביקש
השבוע ממרסל קופמן, המלצר
הפורש מכסית, לבוא ולהרצות
לפני חברי המשק. קופמן נענה
ברצון, אך הסביר למזמין, שאולי
אין טעם בכך שהוא יבוא לנען.
״בפעם הקודמת שדיברתי לפני
מישהו בנען, הוא נשאר בכ סי ת
לצמיתות.״ קופמן התייחס לצייר
יורסילוקוב, שבינתיים חזר
בתשובה וכבר אינו יושב בב־סית.

וני שב מ שד ההקרב עמדה
לעלות לפני טייסים בבסיס חיל־אוויר.
ערב ההופעה נודע לשחקן
איציק ויינגר טיין, שהצגת
היחיד שלו לא תועלה, בגלל הת ערבותו
של קצין חינוך ראשי,
יום אלדר, שהורה, אישית, על
ביטול המופע האנטי־מילחמתי.
8מאחורי מי ס ט רי האמ רי
ק אי ת, הצגתו החדשה

של יו־

8לי ד המועדון בי מ ת כיוון
חדש, שבשכונת־התיקווה בתל־אביב,
התאסף ביום הרביעי
השבוע קהל אלים של אוהדי
מאיר כהנא. הם ניסו למנוע את
כניסתו של ח״כ מוחמד מי־עארי,
שבא מחיפה כדי להרצות
במועדון .״אם אום אל־פחם היא
מחוץ לתחום לכהנא,״ זעקו ,״אז
הערבי לא ייכנס לשכונה!״ אבל
צעירי השכונה הקשיבו להר צאה,
למרות הזעקות והקללות
מבחוץ.

ויקי

המראיינת באותו ערב,
שירן, פנתה אל המפ־

ריעים וביקשה שינהגו בנימוס,
כיאה למסורת המיזרחית של
הכנסת־אורחים. מוני יקים,
מפעילי המועדון, היה בוטה יו תר
:״אני לא מבין למה אתם נג ררים
אחרי האשכנזי כהנא!״
8שליט תו של ח״כ העבודה
אהרון נחמיאס בשפה הער בית,
ובמיוחד בניב המארוקאי,
פתרה בעיות תירגום לכתב הכל כלי
ש ל מעריב, יובל אלי
צור. הכתב קיבל לי דיו דף שבו
פירוט של מטבעות מארוקאיים.
במיזנון הכנסת לא מצא מי
שיוכל לתרגם לו את הכתוב, עד
שהופיע נחמיאס והפגין את
בקיאותו.

יוסי שריד,

8ח״כ ר״ץ,
ידוע כמי שאינו מחמיץ שום
הזדמנות להופעה ציבורית. לכן
מפתיע ל ש מוע שבאחרונה הוא ורדחה
הזמנות להופעה בערבי -ן
ראיונות, בנימוק שהוא אינו מת י*״
ראיין
בערבים מיסחריים.
8הרצל שפיר, מפכ״ל
המישטרה לשעבר, הוזמן ל קי בוץ
רמות־מנשה, להרצות בענ ייני
מישטרה. במקום שרר קור
עז, והמארגים היו בטוחים שרק
מעטים יבו או ל ש מוע את האלוף
(מיל׳) .להפתעתם ולהפתעת
שפיר היה אולם התרבות מלא
מפה־לפה .״האפרסק עדיין מר עיד
לבבות בימי קרה,״ ציין
שפיר בחיוך, כשהוא מתכוון
לתיק החקירה המפורסם, שנק שר
במישרד־הפנים, ושבעיקבות
קיומו, כביכול, הוא סולק ממש 1 3 רתו על־ידי השר יוסח בורג.
8 111X8*1 1111 משיק כוס של נירה עם בעל־הפאב יעקב(״יענ-
| 1 11 קל׳וז״) טל, בסיומו של ערב־התרמה שנערך
1 11
ב ה מי סבאה בתל־אביב למען רעבי אתיופיה. אייבי, ששב לפני זמן
לא רב ממחוזות־הרעב באתיופיה, היה נרגש ביותר מההיענות ה רבה
של המוזמנים במקום, שבאו לבלות ולתרום להאפלת הרעבים.

אחד הקטעים שלא שודרו 115

בשבת בתוכנית הסאטירית של
גלי־צה״ל, י תו ש בר א ש, הוא
התשובה לשאלה על מה דיברו

מנחם בגין, יורם ארידור
ואריאל שרון, כ שנ פג שו לאח־

רונה לשיחה. השיב איש הטל וויזיה,
מאיר שלו :״הפגישה
הזאת של בגין, שרון וארידור
כבר נזכרת בתנ״ך, בפסוק,והנה
הארי והחמור עומדים אצל הנב לה.׳״

מנהל
ההצגות של תי א ט רון
חיפה. המסיבה נערכה בבית־האב
ואשתו, האופנאית א לי ס,
בחיפה, וגיא קיבל את האורחים
כשהוא מנגן על פסנתר ומרקיד
אותם.

לאיזה מעמד שיי ך ח״כ
הפנתרים השחורים? רן כהן
הופיע לישיבת מליאת הכנסת
כשהוא לבו ש במיכנסי ג׳ינס. ה עיר
לו צד לי ביטון :״רן, הש תגעת?
כך אתה נכנס לכנסת?
אתה צריך להחליף מיכנסיים!״

מיכל הללי, חיילת
משוחררת בת ,20 היא עדיין
אלמונית. אך בעוד זמן קצר יכיר
אותה כמעט כל ישראלי. מיכל,
המתנוססת לגובה של 1.80 מטר,
בת לאב י שר אלי ואם בראזילית,
הצטרפה בימים אלה לעולם
הדוגמנות לגמרי במיקרה. באו טובוס
שעשה את דרכו מירו שלים
לתל״אביב הבחין בה איש־העסקים
חנן אברמסון, ש ק שר
איתה שיחה, והיום הוא כבר
משלב אותה במופעים שלו בכל
רחבי הארץ.

משה

הבלש הפרטי
א לי, המתמחה בעיקוב אחרי
בוגדים ובוגרות, אינו מבחין
בסימני האטה בעבודתו, למרות
המשבר הכלכלי. הוא רק הבחין
שסוג מכוניותיהם של הבוגדים
יורד .״פעם עקבתי אחרי מכו־

ה ך 1בנו של כדורסלן מכבי תל״אביב(למעלה משמאל) הקדים לבוא ביום החמישי האחרון
!*1111
לאיצטדיון יד״אליהו, כדי לצפות באביו, ששיחק מול שחקני בולוניה, במיסגרת בית

הגמר של גביע אירופה. גם הדוגמנית תמי בן־עמי(למטה משמאל) ,חברתו של אולסי, באה להיכל־הספורט
וע^בה בדריכות רבה ובעצבנות אחרי המישחק רב־התהפוכות. התלוותה אליה הדוגמנית יפה כפיר.

\ ו מצוי עתה בשלב הסופי של החזרות, לקראת
ן ך ון ךךן
| 11\ 11 1111 ערב־היחיד שלו. כדי לבחון היטב את שירתו
והליווי המוסיקלי שלו, הביא עימו גאון לחזרות רשמקול נייד. הוא
מפעיל אותו בתחילת כל שיר, ובסיומו הוא בוחן על״פי ההקלטה
את שירתו ונגינת התיזמורת. למרות לוח״ההופעות העמוס של
ערב״היחיד, לא יופיע גאון בשישה בפברואר, משום שבאותו ערב
הוא יחגוג יחד עם בני״מישפחתו את יום הולדתה ה״ 80 של אמו.
ניות־פאר. באחרונה כולם נוס עים
משום־מה ב או טו בי אנ קי.־
הזמר גיא מרת, נ שוי
טרי לסטודנטית רדתי שטרן,
חגג פעם שניה את נישואיו,
הפעם בדירת אביו עמוס מרוז,

המראיין איתן דנציג ח ווה
במוצאי־השבת על בשרו עד
כמה רציניות התחזיות האסטרו לוגיות
של הרצל ליפ שיץ.
המראיין, האסטרולוג ואשתו של
דנציג, בילהה, נסעו לערב־רא־

יונות שנערך ברעננה. בצומת
כפר־סבא החל לי פ שי ץ מתאר
את מה שהכוכבים מנבאים
ל שבוע החרש .״זה יהיה שבוע
של תאונות־דרכים!״ אמר ליפ שיץ.
לא עברו חמש רקות, ורכב
צבאי פגע במכונית מאחור וגרם
לה נזק חמור. השלושה נט שו את
הרכב בצד הכביש. הם הגיעו
לאולם כשהם נעזרים בטרמפ,
ולדנציג, המראיין מזה שמונה
שנים, היתה זו הפעם הראשונה
שבה הוא הופיע באיחור.

שי ש

ך 1ך 1ף 11 מושיט את ידיו לעבר צווארה של אחותו ה ו
1-111^ 1 11 מאומצת, קרן. טופז הופתע כשבני מישפחתו -
ובראשם אחיו, המפיק מיקי גולדנברג -ערכו לו מסיבת הפתעה
מאחורי הקלעים של בית־החייל, אחרי ההצגה ה־ 200 של מופע-
היחיד שלו פליטת פה. בינו ובין קרן התמקם המפיק רפי שחר.
העולם הזה 2474

מפיץ הסרטים
קולר ירוע ב ק שריו הטובים עם
כוכבי־קולנוע בינלאומיים. ב אחרונה
הוא ניסה להפעיל את
כוחו כדי להביא ארצה את ה כוכבת
הגרמניה חנה שיגולה.
קולר התעניין בכוכבת, מפני
שב שבוע הבא תחל הקרנה של
הסרט הגרמני א הב ה בגרמניה.
שקולר הביא ארצה. שיגולה
עשויה להגיע ארצה היישר
ממוסקווה, שם היא מככבת
בסרט אחר. המפיקים במוסקווה
הבטיחו לקולר, כי ברגע שהיא
תתפנה מהצילומים, היא תבוא
לישראל.
השבוע חגגו בחיפה מלאות
שנה ל מועדון הזמר העברי א ל־פאשה.
המנהלים, אלי שאבי

ונחום פרנקל, דאגו להביא
למסיבה נציגים של הצי השישי
האמריקאי, לצד איש כו ל בו ט ק
רפי גינ ת וראש עיריית חיפה
אריה גוראל, ועוד אלף מוזמ נים
אחרים, שרובם נשארו עד
הבוקר, כדי לטעום ארוחת־בוקר
מעשה־ידי בעלי המקום.
אמרו על המשורר והעורך
הסיפרותי נתן זך, כי אחרי
שהוציא את כתב־העת הסיפרותי
איגר א, יהיה לו חור בכיס. מי
שאמר זאת, חשב בוודאי על חור
גדול. אבל החור בכיס מיכנסיו
הכחולים של זך לא היה גדול
כל־כך. השבוע, כשיצא מקפה
פראק ברחוב דיזנגוף בתל־א־ביב,
נפלו מכיסו רק כמה מט בעות
בנות עשרה שקלים, שלא
ימנעו את הוצאת החוברת הבאה
של כתב־העת.

נסוק׳ השבוע
• רא ש הממשלה שי מי
עין פרם, על הגירעון ביתרות
הדולארים :״צריך להפסיק לב כות
ו ליי ל ל עם המיכנסיים למ טה.״

דדם העבודה רפי אדרי,
על הנ״ל :״אני מבין באנשים,
וכשאני מסתכל לפרס בעיניים,

אני רואה שהוא באמת אוהב
אותי.״

• ח״ם אגודת ישראל,
אברהם שפירא, על בוני
מלון גני־ ח מת בטבריה :״מער ערים
מצב שבו יהודי יוכל לק וות
שי שכב בשלום על מישכבו
אחרי . 120״

• בעל הטור שלום רו זנפלד
:״כל מכונית מרצדס
שעוברת עתה ברחובותינו חשו דה
— או בעיני זרועות־הביטחון
או בעיני פקחי מס־ההכנסה״.

• ש מו אל פלאטו-שרון:
״מה שצריך לעשות מייד, זה
להפסיק את העבודה של אנשים
מיהודה, שומרון ועזה.״

• הפרופסור ישעיהו
ליבוביץ, בן ה״ :82״למה לי
לחשוב על המוות? הרי זה הדבר
היחיד שהוא בטוח לגמרי. אז מה
י ש לחשוב עליו?״

• בעל־הטור אמנון ת
קנר :״הציבור היהודי בארץ
מחולק ל שני חלקים עיקריים
— הציבור החרדי והציבור
החרד:״

• כדורדסלן מכבי תל־אביב
אולסי פרי :״אני מזד הה
טוטאלית עם אריק שרון.״
• המשורר יב״י :״מי הוא
יהודי? זה שראשו המשוחרר
מכפיה אומר לו להיות בדאדם.״

התקנות מחייבות את עוובות־הו! ללבוש
מר־מישבט. או הן נתנו לזה בושמת וחבה

עג 7מ מג ע

11׳11

^ אולמות בי ת־ ה מי שפט ובמיז־נון
ש לו אפשר לראות את חידושי
האופנה האחרונים. נשים צעירות, לבו שות
במיטב להיטי־אירופה, נושאות
על זרועותיהן גלימות שחורות ותיקים
עבי־כרס. רק הצבעים השולטים בכיפה
אינם משתנים אף פעם. הצבעים הם
תמיד שחור ולבן.
מדי־מישפט אינם המצאה חדשה.
עוד תחת שיל טון הבריטים הורו התק נות
לעורכי־הדין — גברים בלבד! —
כי עליהם ללבו ש מעיל כהה, חולצה
לבנה ועניבה שחורה. ולבית-המישפט
המחוזי גם גלימה רחבה, התפורה ל פי
התקן.

עורכת-הדץ פנינה ד נו ר ץ בעת

1לחי 1ה 1\ 1־1
| 11/1 #1111 1 11\ 1 1 1 1# #הופעה במישפט״רצח: חצאית
עור אפורה, סוודר בגיזרת עטלף, חגורה אופנתית וגרבי״רשת שחורים.

אף התקנות הללו לא התעכבו כלל
על מיכנסיו ונעליו של עורך־הדין.
למחוקק הבריטי היה ברור כי ג׳נטלמן,
המופיע כעורך־דין בבית־המישפט,
ינעל נעליים מכובדות ומיכנסיים כהים
וארוכים. רק כאשר התחכם עורד־דין
צעיר ולב ש מתחת למעיל הכהה
מיכנסי חאקי קצרים, שינו את התקנות

4 1 1 1צאתה ממישפטו של הטייס יוסף סוריה, שהורשע
11ו ן
בהברחות ונידון לשבע שנות־מאסר. גם היא לבושה בחצאית״עור רחבה.
1 והוסיפו גם מיפרט למיכנסיים
עורך־הדין.

העניבה השנואה

| ^ וךןךןו 1ך 1עורכת״הדין גלית ויגוצקי״מור, מ !
11 1 פרקליטות תל־אביב. גם היא קו שרת
את צעיף חולצתה ועמדת שרשרת״פנינים.

מעיר נהה

עורכת הדין נאווה שילר, מ פרקליטות
מחוז תל-אביב,
לובשת את המעיל הכהה הנדרש על־פי התקנות.

לכיוון שעורכות־דין היו נדי־
^ /רות בתקופת המנדאט, וגם עם
קום המדינה היו ע דיין מיעוט קטן, לא
חייבו אותן התקנות במדי־מישפט. היה
זה רק אחרי תקרית באולם המעצרים
שהצורר במרי־מישפט לעורכות־דין
זכה לתשומת לב.
עורכת״הדין אסתר דורון, שהיתה אז
צעירה נאה, לבשה שימלה חשופת כת פיים
וחיכתה לתורה כרי ליי צג שלו ש
פרוצות. כאשר הגיעה. תורה לדיון,
הציץ השופט בנשים שלפניו ואמר:
״כתב־האישום אומר שלו ש פרוצות,
אני רואה ארבע!״ רק אחרי הסבר הבין
השופט את טעותו.
מאז חייבו תקנות מיוחדות גם את

עורכות־הדין ללבו ש מדי־מישפט, ש י
בדילו אותן מלקוחותיהן.
מדי־המישפט לעורכת־דין הם מעיל
כהה, חצאית או מיכנסיים כהים, חולצה
לבנה ועניבה שחורה חלקה. אולם
נשים אינן אוהבות מרים ותלבושת
אחידה. אט־אט החלו עורכות־הדין ל התחכם
לתקנות ולפר שן פירו ש מר חיב.
היום אפשר לראות את כל הוורי אציות
האפשריות על מדי־המישפט.
הדבר ניכר בעיקר בפרקליטות ה מדינה.
הנשים הצעירות העובדות שם
מופיעות בקביעות לפני בית־המישפט
וחייבות על כן ל ל בו ש את מדי־המיש־פט
כמעט שישה ימים בשבוע. כדי
למנוע שיעמום וחדגוניות, הן מנסות
ליישם את חידושי האופנה האחרונים
על מדי־המישפט.
הפריט השנוא ביותר על עורכות־הדין
היא העניבה. ואומנם לעניבה זו
קמו הרבה וריאציות. במקום עניבה
גברית רגילה, החלו עורכות־דין לע־

־ ךיין ״ ךןך 111ד 7*11 עורכת־הדין רותי פרידמן, מפרקליטות
14 |/ 11 1 1 / 111 מחוז תל־אביב, בבלייזר וחצאית מישבצות.
חולצתה קשורה בסרט גדול. וסט שחור סרוג מציץ מתחת לבלייזר.

עניבת פד פו

עורכת־הדין שרה דותן,
מפרקליטות מחוז־המר-
כז. היא לבושה בחליפה שחורה הדורה, בעלת ד שי

\ | י ה 11־ 1*111*111 עורכת״הדין פנינה גיא, מפרקליטות מחוז
מ |/ 111 11/1 /תל״אביב. היא לבושה חליפת־צמר קלא סית,
חולצה לבנה בעלת צווארון־צעיף קשור בסרט ונעלי־סירה תואמות.

נוב עניבות־פרפר שחורות. חוטי־משי
שחורים וצעיפים דקים. אחר כך העזו
יותר והחלו לובשות חולצות בעלות
צווארונים ענקיים, שכיסו את מקומה
הטיבעי של העניבה. אחרות החלו
לבוא בחולצות בעלות צווארון צעיף,
שנ ק שר בחזית החולצה. אחר כף הגיע
תור ההתעלמות המוחלטת מן העניבה.
כיום רק מעטות מאוד עונבות
עניבה או תחליף לה. רוב הפרקליטות
מסתפקות בצווארון אלגנטי לחולצה.
כאשר רואים בפרקליטות את אחת
הבנות עונבת עניבה לצווארה בבוקר,
יודעים מיד: היא מופיעה לפני השופט
יוסף חריש. רוב השופטים אינם מתענ יינים
יותר מדי במדי־המישפט של
עורכי־הדין המופיעים לפניהם, אבל
השופט חריש ידו ע בכך, שכאשר על
העניבה השחורה של עורך־הדין י ש
חתימה ש ל בית״אופנה או ציור זעיר
אחר, הוא מתעלם מעורן־־הדיו ומנהל
את התיק כאילו היה לל א ייצוג. על כן,
עורכות־דין המופיעות בפניו נאלצות
לענוב תמיד עניבה.
התקנות המקוריות ש ל מדי־המיש־פט
לא התירו לעורכת״הדין ללבו ש
מכנסיים. אולם ימי החורף הקשים וה־מילחמה
ל שיוויון זכויות האשה הביאו
ל שינוי התקנות. המיכנסיים קיבלו הי תר
חוקי.
בתחילה היתה התלהבות גדולה

סאטן, חולצה לבנה ועניבת״פרפר שחורה. למטה:
עורכת״הדין אלה ויינבאום, מפרקליטות תל־אביב.
היא לובשת חליפת־עור שחורה בגיזרה מתרחבת.
לחליפות מיכנסיים. עורכות־דין רבות
תפרו להן חליפות כהות כאלה, והיו
מופיעות בהן בבית־המישפט. אך ה חורפים
הקלים והאופנה בעולם דחקו
כמעט לג מרי את המיכנסיים מאולמות
המישפט, והחצאית שולטת בכיפה.
מסביב למותניים
ופיין של עורכות־הדין ניכר גם
\ 1בבחירת מדי־המישפט שלהן. י ש
עדיין קבוצה של צעירות המתעקשות
על קלאסיקה. הן אינן מוותרות על
החליפה המחוייטת, התפורה היטב מ צמר
יקר. הספורטיביות יותר מחליפות
את מעיל החליפה בבלייזר כהה וח צאית
תואמת. אך האופנתיות ביותר
הכניסו את אופנת חצאיות העור המ קוריות.

מדי־המישפט הבסיסיים מוסי פות
הפרקליטות שלל אביזרים. גר ביים
רקומים, מרושתים או גרבי־תחרה
מציצים מתחת לגלימות השחורות.
חגורות־עור וירכיות מכל סוג וגוון
מקשטות את המותניים. ענקים, שר שרות
ומחרוזות־פנינים מקיפות את
הצוואר מתחת, או במקום, העניבה.

אילנה אלון

מה הם אומרים...מה הן אומרות...מה הם אומרים...מה הן אוחדות...מה

אלמה פרגקד:

בני דון־יחיא:

אשר ביתנסקי:

..רצו שר בי ת־ הדיו ״רטה שפ קיד חריט, ביריד הסברים בקאהיו
הרבני איו שיניי ם!״ איו קראו ר או >0״י מתעניינים בנו בקוריוז!״

את הבעיות של העולים החדשים יכולים להבין עד הסוף
רק אותם שהיו בעצמם עולים חדשים. מחברת סיפרי־הילדים
אלונה פרנקל חושבת, שאחד הדברים הכי־עצובים
והכי״מכאיבים, הוא החלפת השמות המקוריים של המ בוגרים
והילדים לשמות עבריים. אני, שנולדתי בשם שאני
נושאת עד היום, לא בדיוק הבנתי למה זה עצוב כל־כך,
וביקשתי ממנה הסבר.

בשבוע שעבר התפרסמה ידיעה על תעשיין, שחוייב
על־ידי בת־הדין הרבני לעזוב את אהובתו ולחזור לחיות
עם אשתו. אם לא יעשה גן, נאמר בידיעה, הוא צפוי
למאסר על ביזיון בית״המישפט.
שאלתי את המישפטן בני דון־יחיא, שעיסוקו הוא דיני
אישות ומישפחה: האם יכול בית״הדין הרבני להכריח אדם
לחיות את חייו עם מי שהוא לא רוצה!
למעשה, לא. לבית־הדין הרבני י ש סמכות עקרונית לתת צווים
שונים לבקשות שלום־בית, אבל הצווים הם בבחינת הכרזות. אין
להם שיניים. בזמנו היתה פסיקה ש ל בית־הדין הרבני, שאסרה על
גבר להיפגש עם פילגשו, אבל בג״ץ פסל את הצו וקבע, שאין
לבית־הדין הרבני סמכות לאסור על בעל להיפגש עם אהובתו, או
עם כל אחד אחר.

• כלומר, מה צריך היום לעשות הגבר שדי ברו
עליו בידיעה?
הוא יכול מייד לפנות לבג״ץ, והוא יכול גם להמשיך לגור עם
מי שהוא רוצה ולחכות שאשתו תנקוט הליך, ואז ללכת לבג״ץ.
ברור לי, שהחלטה כזאת לא תעמוד במיבחנו של בג״ץ.

. 1111.1111 ח 1ד. ו 1

—יד^ו

זה פ שוט עצוב נורא. אני אומרת לך את זה מנסיון אישי.
הפעם הראשונה שהחליפו לי את השם, היתה כאשר הגניבו
אותי ל צד הארי, לפני חיסול הגטו, בפולין, בזמן מילחמת־העולם
השניה. שמי המקורי הוא אילונה, אבל חשבו שזה שם יהודי מדי,
והחליפו לי לאירנה. הבנתי שזה נעשה כדי להציל את חיי.
אחר־כך עלינו ארצה, וביום־הלימודים הראשון ש לי בבית־הספר
ניג ש אלי המנהל אליהו ושאל אותי מה שמי. כשימחה
עצומה חזרתי ל שמי המקורי ואמרתי לו: שמי,אילונה.׳ ״אצלנו
אין שם כזה,״ ענה המנהל ״אצלנו תהיי אילנה.״ חשבתי שלעלו ת
ארצה זו כנראה איזו וריאציה על השואה.

• כבר היית ילדה גדולה, למה לא התנגדת?
כי ילדי ם מחונכים היטב לא מתנגד?ם. לא ידע תי בכלל,
שלילדי ם יש זכויות. אבל, מעולם לא הרגשתי נוח עם השם הזה.

• היום קוראים לך אלונה. מה קרה לאילנה?
החלפת השם מס׳ 3ש לי היתה כשהתגייסתי לצבא, ומישהו לא
שמע שאמרתי אילנה והוא רשם אלונה. לא היה לי כוח להסתבך
עם הביורוקרטיה, וממילא לא נתנו לי לשאת את שמי המקורי, אז
ויתרתי. עד היום אני אלונה, בעצם בגלל חירש אחד בצבא.

• מהצורה שאת מדברת על זה, אני לא רואה
שהיתה לך טראומה גדול מהעניין. למה בעצם לא
להחליף שם שקשה לזכור וקשה לבטא בארץ, בשם
אחר?
השם הוא חלק מהאדם. אם השם יפריע לו, הוא זכאי להחליף
אותו למה שהוא רוצה. אבל אני באמת לא מבינה למה פקידים
למיניהם יחליטו בשביל אדם איזה שם יהיה לו במשך כל חייו.

גם השנה משתתפת ישראל ביריד־חספרים נקאהיר,
וגם השנה היא גורמת למהומות בזעיר־אנפין. האם
המו״לים והסופרים מתייחסים ליריד בקאהיר כמו לכל
הידידים האחרים בעולם -כלומר, כמקום לעשות בו עיס־קות
-או שההשתתפות בו היא יותר מעין הצהרת,אנחנו
כאן!׳ .את שאלתי היפניתי למו״ל אשר ביתנסקי, שהשתתף
ביריד הזה בשנה שעברה, והשנה רק שלח לשם ספרים.
בעיקרון, זה באמת רק,אנ חנו כאן!׳ .כך היה בעבר וכך זה גם
היום.

• ובבל זאת, כשמציבים דוכן ועליו ססרים, אנשים
באים ומתעניינים.
באים ומתעניינים כקוריוז. אף אחד לא הזמין אצלנו אפילו
ספר אחד.

0איזה ספרים שלחת הפעם?
בעיקר סיפרי־ילדים וספרים הנוגעים למיזרח התיכון. אבל
כולם בעברית.

• למה לא נסעת לשם גם השנה?
את הטיול ש לי במצריים כבר ע שי תי מזמן, והספרים ששלחתי
הם מספיק טובים בשביל ההצהרה,אנחנו כאן׳׳ .יותר מזה, ממילא
לא יצא מכך.

הם אומרים...מה הן אומרות...מה ה אומרים...חה הן אומרות...נזה הם

תמיר שנד:

אהוד פריד!:

דזד 1דותן:

,,אחו שיבעה מדור ״מישוד־הת״רוח אסו ,,אילו היית דק מצתים,
גיהינום מתחבא שטן!״ למכור דירות לישראלים!״ הייתי נג מ ר מז מן! ״

חברה הזמינה אותי לערב עם דו דו דו תן במלון דן.

הלכתי מוכנה לערב של בדיחות והצחקות, וגיליתי שאני
נמצאת בערב״ראיונות שבו דו דו דו תן מראיין, וכל הקהל
הוא נשים. ניגשתי אליו בסוף הערב ושאלתי אותו מדוע גם
הוא במראיינים.

ארבעה תשדירי״שרות חדשים של הטוטו התחילו
להיות משודרים בטלוויזיה. אחד מהם, המראה שיחה בין
שוטר לנהג, הוקרן פעם אחת והורד. לפי מחקר קטן
שעשיתי הסתבר, שמישהו בכיר במישטרה לא אהב את
התשדיר, ולכן טילפן למישהו בכיר ברשות״השידור -
והתשדיר הורד. פניתי אל יוצר טידרת״התשדירים האלה,
אהוד פרידן, ושאלתי אותו אם גם לו נודע מה שנודע לי.

אני לא חושב שזה ערב״ראיונות רגיל. בשנים האחרונות
התלבש עלינו סיגנון ראיונות הדומה יותר לחקירה מישטרתית,
שבו המרואיין עוסק רוב הזמן בהתגוננות. אני חותר יותר לשיחה
עם אנשים, ונוכחתי שבגלל הנינוחות הזאת אנשים מספרים על
הבימה דברים שאף פעם לא חשבו לספר. הקהל שואל שאלות,
המרואיין עונה להם וזה נהיה מין טוק־שו.

יש שמועות כאלה בעיירה. סיסמתנו היא. בטוטו הכל יכול
לקרות.״ העובדה היא שבי שר אל הכל יכול לקרות.

• אני מבינה ש ת שדיר־ שרו ת צריך לקבל כל מיני
אישורים לפני שהוא מולח• האם לא קיבלתם
אישורים כאלה?

• ראיתי שחלק נכבד מהמרואיינים שלך הם
אנשים בלתי-מוכרים. זה בכוונה?

זאת הנקודה העקומה. עברנו את כל האינסטנציות, בדרך
הארוכה והמפותלת, עד ש קיבלנו את האישור הסופי: ועדות־לשון,
ועדות־אתיקה, ועדות־מיסחריות, וגם פגישה עם מנהל
ף* מחלקת הכספים ודוברת הרשות.

כן. אני מנסה למצוא אנשים שלא רואים אותם כל יום
בעיתונים ובטלוויזיה. וגם כשאני מביא אשה כמו גילה אלמגור,
אני מושר אותה לדבר על חיי־המישפחה שלה, ולא על תיאטרון
דווקא.

• למה הערב מיועד לנשים בלבד?

• מה הם שייכים לעניין אי שור תשדירים?
שאלה טובה מאוד. אין לי תשובה עליה. אחרי כל האישורים
הוצאנו את הכסף, הפקנו וצילמנו את התשדיר. הוא הוגש
לטלוויזיה, אושר שוב והוקרן פעם אחת.

• י ש משהו בתשדיר, לפי דעתך, שיוכל לפגוע
בתדמיתו של השוטר?

מלבד החן וחוכמת־החיים ש ל השוטר, בתשדיר, י ש לו גם
ביטחון עצמי רב — מה שאין, כנראה, למישטרת ישראל. אולי זו
הטעות.

• מה זה ילמד אותך לגבי עבוד תך על תשדירים
לטלוויזיה בע תיד?
כמובן שאקח בחשבון, שאחרי שיבעה מדורי־גיהינום מתחבא
לו שטן קטן, בעצם, כמה שטנים קטנים, שגם להם י ש מה להגיד.
אבל המשימה הראשונה היתה ותמשיך להיות — לנסות ולהעביר
את מטרת הפירסום במסר מדוייק ונכון, בעזרת הרעיון המתאים
ביותר.

• לא תע שו מאומה בעניין התשדיר עצמו, לא
חבל על הכסף שהושמע?
אני לא הלקוח. אולי הלקוח יעשה משהו. לי רק חבל שהחל טות
נעשות כאן בצורה כזאת. מישהו מטלפן למישהו ואומר לו
שהתשדיר לא מוצא חן בעיניו.

• תמ שיך לעבוד ב שביל הטוטו?
הסיכוי קטן, אבל בטוטו הכל יכול לקרות. ובמיוחד אחרי
הראיון הזה.

ממש בשכונה שלי מסתיימת בימים אלה בנייתו של
מלון הדירות ימי ת. מלבד חדרים רגילים לתיירים, יהיו
במלון כמה דירו ת למכירה. לא שכבר גמרתי לאסוף את
מיליון הדולר שהם דורשים עבור דירת״הגג של המלון,
אבל נודע לי שאני יכולה להפסיק לחסוך, כי ממילא הם לא
מוכרים לישראלים. שאלתי את סגן־מנהל המלון, מדוע
הכסף של הישראלים לא טוב אפילו בארץ.
המלון הוא מפעל מאושר, וכל מיפעל מאושר צריך להקדיש
לפחות חלק מתוצרתו ליצוא, אחרת לא נזכה בהטבות־המס
המגיעות לנו.

• כלומר, מישרד־התיירות אסר עליכם למכור די רו
ת לישראלים?
בעיקרון, כן.

• י ש עוד דוגמה כזאת ב ארץ?
לא ידו ע לי.

• כמה ישראלים פנו אליכם בקשר לקניית דירו ת?
פנו די הרבה. רשמנו את השמות של כולם.

• למיקרה שלא יהיו די תיירים שיר צו לקנות?
אולי. אבל אנחנו׳גם מעדיפים תושבי־חוץ, כי חשוב לנו שב־מלון־הדירות
תהיה אווירה בינלאומית.

• והישראלים יקלקלו לכם את האווירה הבינ לאומית?
ישראלים
יוכלו להתארח במלון, רק לא לקנות דירות.

לגברים י ש הרבה יותר מקומות־מיפגש משלהם. מילואים,
מיגרשי־ספורט ואפילו בתי־קפה, שאם תשימי לב, רוב היושבים
בהם, הם גברים. נשים נפגשות בעיקר בטיפת־חלב ובסופרמרקט,
ואני חושב שנשים דווקא נהנות מחברת הנשים, אז התחלתי עם
נשים בלבד, וזה הצליח מעל למשוער.

• אם בא גבר, לא מכניסים או תו?
לא מגרשים, אבל מראים לו שכל האולם מלא נשים, אז הוא
מסתלק בעצמו.

• הערב התקיים בערב ש מכבי תל־אביב שיחקה
נגד צסק״א, וכל הגברים ב ארץ היו צמודים למקלט.
זה מכוון?
כשאנחנו עושים את תוכנית״ההופעות, אנחנו בהחלט מתחש בים
בדברים האלה. לא נעשה ערבים לפני חג״הפסח, כשנשים
עסוקות מאוד, ולא נעשה ערבים כאלה בחופש הגדול של הילדים,
כאשר האמהות מבלות יותר עם הילדים. יום כדורסל בטלוויזיה זה
תאריך טוב מאוד לערב־נשים.

• אנשים לא מתאכזבים מהעובדה שאתה רק
מראיין, ולא מצחיק אותם?
אילו הייתי רק מצחיק, הייתי נגמר לפני ש ש שנים. במדינה
כמו שלנו, צריך לע שות כל מה שאתה מסוגל, כדי להישאר
מעניין. רדיו, טלוויזיה, ראיונות, תיאטרון מיסחרי, ואם אפשר גם
רפרטואר .,אני בטוח ש אילו הייתי מחקה שוב את שושנה דמארי,
היו זורקים עליי עגבניות רקובות.

¥ה אחד הדברים היפים ביותר
( //ב חיי ם שלי. זה נותן לי יותר מרץ,
הרבה אנרגיה, עירנות, ריכוז, מצב־רוח
טוב, שלווה, חשק לחיים. זה גם בריא
למחזור־הדם, מגביר את התיאבון ה מיני
ואת היכולת הפיסית ומשפר את
חיי־האהבה״.
ה״זה״ שעושה לבנאדם דברים כל־כך
טובים, עליו מדבר הזמר דני בן־

פעותיו. הם הזמינו אותו להצטרף
ל״טקס״ השבועי שלהם והוא הפך
לאחד מהם, האשכנזי היחידי.

מספר דני:
הגת זה שיח גדול, בעל עלים ירו קים
חסרי־ריח, כמו של גדר חיה, והוא
צומח באתיופיה, תימן הודו ובישראל.
המקור הוא אתיופיה, שם י ש הגת הכי
טוב בעולם. צ ריו לבדוק אם העולים

מאתיופיה הביאו איתם כמה ענפים.
חבל שאייבי, בשובו משם, לא מילא
בזה את המטוסים ...בתימן כולם לוע סים
גת, ובארץ עושים את זה התימנים.

לכל תימני המכבד את עצמו, מהדור
הישן, י ש בחצר כמה שיחים. השיחים
הכי טובים גדלים באבן־יהודה, טירת־שלום,
נס־ציונה, ראשון־לציון ובכמה
ממושבי־התימנים במרכז הארץ.

זהו דור שני של לועס׳ העלים המשכרים מקרב
התימנים ־־ ואשכנזי אחד הצטרף אליה
ישראל, הוא לעיסת עלים של שיח
הנקרא קת, אבל בפי התימנים, הצר כנים
המושבעים של עלים אלה, זה נש מע

דני התפרסם לפני שנים רבות,
כאשר היה סולן להקת פיקוד־צפון
ושר בקול הקטיפה ש לו את כו כ ב
הצפון ונר בחלונך, שהפכו ללהיטים
גדולים, המנוגנים ברדיו עד היום.
להיטים נוספים הוא לא עשה מאז. אבל
בשנים האחרונות הוא הפך לזמר־פסנתרן
מבוקש מאוד במועדונים
ובפאבים, עם תוכנית השירים הגסים
שלו, ערבסטאלבט. בפני קהל עדין
יותר הוא מוותר על הגסויות ומתרכז
בשירי ארץ־י שראל ישנים ויפים.
״ הארש

מספיק חזק,..״
1| 0ך 1ך 71 הזמר דני בן־ישראל שרוע על המיורן, כובע על
11 1111 ראשו, ספר תורה בידו וחבילת־עלים נ תון שקית
1-191/
ניילון למרגלותיו. הוא היחיד שם שהוא בעל שיער בהיר ועיניים כחולות.

* * ל לעיסת הגת הוא שמע לרא-
שונה לפני שנה מכמה חבדה
תימנים, שנהגו לבוא בקביעות להו־

שיח בחצר

יוסי אליצור ,33 ,מנהל־עבודה בענף האלומיניום,
בחצר ביתו, ליד שיח הגת. השיח דורש השקאה
פעם בשבוע בלבד. הוריו גידלו את הגת בתימן, אך רק האב נהג ללעוס.

נוחיות, קוראים יחד את פרשת־השבוע
ומדברים על הפסוקים, משלבים צחו קים
בשיחה, מספרים סיפורי אלף־לי־לה־ולילה,
תופסים ראש, שותים תה או
מים, מעשנים סיגריות או נרגילה עם
טבק ערבי. הילדים מתרוצצים בבית,
ומי שרוצה, לועס את העלים שהמ בוגרים
זורקים.
אנחנו חבורה של 15* 10 איש של
מחזנים. ללעוס גת בתימנית זה לחזן.
אנחנו רק גברים. נשים מעטות לועסות
גת, אני לא יודע למה. החברה מספרים
שהנשים שלהם לא היו מבסוטות
שהבעלים הלכו ל שעות מהבית, אבל
אחרי שהן ראו את התוצאות הטובות
במיטה הן התחילו לשלוח אותם לחזן.

אני קונה את העלים ככפר־שלם.
חבילה של 300 גרם עד חצי קילו
עולה בין 500ל־ 2500 שקל. אני קונה
את הכי זול. כל לועס גת קונה את
החומר תמיד באותו מקום, זה הופך
לעניין של הרגל. אם אלעס חומר
ממקום אחר, זה י שפיע עליי פחות,
ולא יספק אותי. חברים שלי, למשל,
הרגילים לגת אחר, לא ילעסו את ש לי
אפילו בחינם, כי הארס לא חזק מספיק
לטעמם. אני חושב שי ש בזה עניין
פסיכולוגי. אומרים שהגת המשובח
ביותר והיקר ביותר גד ל בטירת־שלום,
אבל שם קשה לקנות, כי י ש קליינטים
קבועים.

הגך דוד
של הקוקה
פינוק גמשד השבוע

^ ש הרבה ביקו ש לגת. הלועסים
הקבועים לא מעוניינים להכניס זרים
לעסק, כדי שלא ייכנסו אלמנטים לא-

1ן ך[ץ 1דני בן״ישראל אוחז חבילת
ה| ך ך
׳ויי ״ #י עלים ביד ועלה אחד בפה.
הוא היקצה ח דר׳ בדי ר תו בתל״אביב ללעיסת גת.

ךךך \ 1יואל שלום הוא חייל
1 ולמחרת היה עליו
להתייצב בכלא ,6למשך 21 יום.

אחו בך תוגר י״״-״
ונרגילה בפה, אוחז ספר תורה בידיו ונהנה מאוד.

חבר׳ה טובים, ישרים,
אנשי״מישפחה מסורים. הטוהר
שלהם הקסים אותי. זו לא אורגיית-
סמים. היו נרקומנים ששמחו לגלו ת
שי ש סם חוקי, אבל הם לא עומדים

(המשך בעמוד ) 24

טובים, וכדי שהמחירים לא יעלו. בחו רף
אין גת, קשה להשיג והמחירים
עולים. לועס קבוע מבטיח לעצמו גת
גם בחורף על־ידי קשר עם ספק קבוע
במשך כל השנה. אם הוא לא מפקשש
קניות בקיץ, הוא יקבל בחורף עדיפות
ראשונה אצל הספק.
אם י ש חורף גשום, י ש גת טוב
בפסח. לפני שנה לא ירד מספיק גשם,
והגת לא היה טוב. חומר טוב, בתקופה
שקשה להשיג, ע שוי להגיע ל־4000
ש קל לחבילה. כל חבילה מספיקה
לישיבה אחת של כמה שעות. עוטפים
אותה בסמרטוט רטוב, מעל זה ניילון,
ושומרים בפריג׳ידר. אחרת זה מת ייבש.
צמח
הגת מקביל לצמח הקוקה
בדרום־אמריקה, שממנו עושים קוק אין.
זה הבן־דוד שלו, אלא שהוא פחות
חריף והארס הוא במינון נמוך יותר.
הארס — זו המילה שאנו משתמשים
— זה המיץ של העלים, החומרים
הפעילים.
באיזה שלב המישטרה עלתה על
הגת. חשבו שזה סם מסוכן, ומסרו אותו
לבדיקה ב מ כון ויי צ מן. לא מצאו בגת
שום דבר מזיק, ולא היתה שום סיבה
להוציא אותו מחוץ לחוק. כל התימנים
הזקנים לועסים את זה, ואיסור על כך
יהיה כמו לאסור על פולנים לאכול
גפילטע־פיש או על יקים לשתות קפה
ולאכול עוגה.
מוצאות טובות במיטה
ך 1\ 1ך 1דוי ד שרעבי :״אלה
1 1 ^ 1החברים הכי טובים
שלי. שעמדו לצידי בזמנים קשים.״

לא בשבת

שמו המלא: בשבת לא מעשנים.

^ ני לא יודע אם י ש בגת חמרים
\ 1נרקוטיים, אבל ידו ע לי שזה טוב
לגוף: בריא לחניכיים, למערכת־העי־כול,
למחזור הדם ולחיי־המין. זה לא
גורם ל שי כרון או לסוטול טיפשי, שבו
אתה לא יודע מה אתה עושה. לא
מתנדנדים על הרגליים ולא מאבדים
את החושים. כזמר, זה נותן לי מרץ אבל
אני לא לוקח לפני כל הופעה. זה עוזר
לי כאשר אני כותב שירים, לומד חומר
חדש או מתאמן על כלי־הנגינה שלי.
לועסים רק את העלים הרכים,
הגדלים בראשי הענפים, ומוסיפים כמה
עלים קשים, כדי שהעיסה לא תתמסס
בפה. רוב האנשים לא יכולים ללעוס
גת בגלל הטעם המר והצורך בשיניים
חזקות. זה תהליך ממושך, של כמה
שעות, עד שמרגישים את ההשפעה.
מחזיקים את עיסת־העלים בין השיניים
הטוחנות והלחי. כל הזמן מוסיפים
עלים ומגדילים את העיסה. בסוף נוצר
גוש, וכל הזמן מוצצים ממנו את המיץ.
אי אפשר לוותר על תהליך הל עיסה.
היה אחד שטחן עלים בבלנדר,
בלע את הנוזל ואושפז בבית־חולים
כתוצאה מזה. צריך לאכול ארוחה טובה
לפני הלעיסה וחשוב גם שהאווירה
תהיה נעימה ורגועה. נפגשים מדי יום
שישי, כל פעם בבית של מישהו אחר,
בשכונת התיקווה, ביד־אליהו או
בדירה ש לי בתל־אביב. יושבים על
הארץ, נשענים על כריות, הרגשה של

ןךי ^ וךיך 1111 :שמעון בטיל, כ־
0 ** 111
| ! 11 / 11 14 14 #11 שעיסת עלים ו־נרגילה
ערבית בפה .״חבר שלי לעס גת ובאותו ערב

1וו

הכיר בחורה,״ סיפר שמעון ,״היא נראתה לו מאוד
יפהפיה. למחרת, כשראה אותה בלי ההשפעה של 1
הגת, הוא נבהל. היא היתה מכוערת ובלי שיניים1 ״.

10 23

תל אביב אפרופו בית הסופר בבושקה באנאנה
בואנום א״רס
גני סציואן
הרצל 7ו ו
לה ברסר•
לה קורון ספארי פינת הגריל
פירושק׳
צריף הראל
קיטון

פלינצ׳•
פאב־אטרון פאב הפרצופים

( המשך מ ע מוד ) 23
בלעיסה. תהליך הלעיסה ארוך מדי,
והטעם המר מבריח אותם.

ירושלים

חיפה

אלת הים דאלאס הבלינציס
ההונגרי

אל סולאח
האו׳ מ
הפרסה
מר תף
בלפור

ליד הכיכר מלון אמריקאן
ד!ולוני סביון פטרה
צ •ליס

רוזמר•
נתניה המצודה
ט״פה
שביל הזהב
טבריה נוף כנרת

ההרגשה הטובה באה בהררגה,
ונשארת כמה שעות טובות אחרי גמר
הלעיסה. אפשר לשתות אחר־כך כמו יות
גדולו ת של אלכוהול, ולא להש תכר.
הגת גם טוב לדיאטה, כי הוא גו רם
לחוסר־תיאבון.
בזכות הגת התחלתי להתעניין
בפרשת־השבוע, ואני לוקח שיעורים
פרטיים בקריאה תימנית אצל ״מורי״
בשכונת־התיקווה. אני שומר־מסורת.
העובדה שאני אשכנזי היטשטשה.
התרגלו אלי, ואני כמו כולם. י ש לנו
ארגז, המכיל סיפרי־תורה וכיפות,
ועליו כתוב אצל מי נפגשים כל שבוע,
לפי התור. סבב אנחנו קוראים לזה.
עד כאן סיפורו של דני בן־ישראל.
הוא אומר שהוא מצפה לימי שי שי
בקוצר״רוח. לפעמים הוא מפנק את
עצמו עם עלי־גת גם כשהוא לבד
בביתו, במשך השבוע. הוא לא יפסיק
לעיסה זו, הוא אומר, כל זמן שיהיו לו
שיניים בפה.
תיאטרון בית לסין

^ ״ג3יתי בכי
של כיף!,
תיאטרון נווה צדק
בת־שבע
להקת מחול ענבל להקת מחול

^ רם שי שי אחר־הצהריים, החבורה
מתכנסת בביתו של יוסי אליצור ב יהוד.
לא בדיוק בית, אלא בחצר, במחסן

ב״גל נאש

לגת הזה אני קורא הגת הבוכה. עוד לא
יצא לי ללעוס אותו שוב.״
שמעון בסיל :״אחרי שאני לועס גת
י ש לי מצב־רוח לעזור בבית. אשתי

^ גת בתור
ציוד אישי
חרי שהם גומרים לקרוא בתו־
\ 1רה, הם מתפנים ל עוד מיצווה —
מילוי טפסי טוטו. הטענה הכללית היא
שבזכות הגת הם מרוכזים, ולעיתים
קרובות זוכים.
הצעיר בחבורה הוא יואל שלום,
חייל. הוא לועס גת כבר שנתיים, מגיל
. 18 בדרך־כלל הוא לועס בחברת בני־גילו.
היו לו בעיות בצבא, והוא נשפט
ל־ 21 יום בכלא .6״מחר אני נכנס ל כלא
״,הוא מספר ,״אני לוקח איתי גת
בתור ציוד אישי. אקח את זה בתור זר־

המטבח המערכת
החוויה הישראלית

ליה אסקולי

תיאטרון

המטמון

הסמטה

לה פונט״ן
ביסטרו

קולנע

א ד תנידן ע ד גת
שמכורים לו, אבל אני צ רי ך את ההר גשה
הטובה, הריכוז בקריאה.״
הדוד שלו, יעקב בסיל, הוותיק
בחבורה, מספר איך גי לו את הגת ל פי
האגדה :״זה היה באריטריאה, אתיופיה,
לפני 500 שנה, אולי יותר. נער רועה
יצא עם עדר עיזים. לפנות ערב, כש אסף
אותן, ראה שחסרה לו עז אחת.
מצא אותה לי ד שיח, לא רוצה לזוז. לקח
אותה בכוח לדיר. למחרת בבוקר היא
רצה י שר לאותו השיח, ואחרי שעה־שעתיים
הוא ראה אותה משתוללת
ושמחה. החליט לנסות לאכול את הע לים
של השיח, ראה שזה טוב, נותן לו
כוח, ו מל ם למדו.״
״יש גת שעושה מצב־רוח טוב וי ש
גת שעושה לבמת,״ מספר מאיר בן־
אהרון ,״מצאתי אותו במקרה, במושב
אליישיב. לעסתי יחד עם בן־דוד שלי,
ואחרי חצי שעה רצינו לי שון. נרדמנו
ל־ 10 דקות והתעוררנו כמו חדשים.
אחרי חמש שעות של לעיסה הרגשתי
שאני רוצה לבכות. לא היה לי נעים
ממנו, הלכתי הביתה ותפסתי פינה, מת חת
לשמיכה עבה, שא שתי לא תשמע.
בכיתי שעה וחצי, בכי של כיף. ממש
נהניתי מזה. אחרי שבוע הבן־דוד ש לי
סיפר לי שאחרי שנפרדנו הוא הלך ל פרדס,
ישב ובכה המון זמן ונהנה מזה.

איתי היו צוחקות ממני, שאני לועס, היו
עושות לי,מה ...מה אבל אחרי שני סו
פעם אחת, התחילו ללעוס גם כן.
כמה מהן אשכנזיות.״
שמעון :״מבחינה מינית זה מעורר,
נותן אפשרות לקיים יחסי־מין הרבה
זמן. בחורה יכולה לג מור ארבע פעמים
ואני עוד לא התחלתי. צריך לשאול את
אשתי מה קורה לה ביום שאני לועס
גת.״ דני :״אחרי שנתתי לחברה שלי
ללעוס גת, יצאתי בבוקר על ארבע.
הייתי צריך שבוע התאוששות ״.אצל
לאה, אשתו של יוסי, אי־אפשר לקבל
חיזוקים ואישורים בעניין .״אני לא
מרגישה שום שינוי,״ היא אומרת,
״כנראה ש על יוסי זה לא משפיע...״
יוסי :״היא לא רוצה להרגיש.״
פאבאטרון פאב הפרצופים אריסטו
פיאנו בר

השעון

סבא ג׳פטו

מקסים

אריסטו

קלאס

צ׳רליס פאב

אתה מחפש מסלול
לימודי או מקצועי?!
מצא את הכיוון ב״מבדק״ בעזרת
צוות אקדמי מהימן ומנוסה*.
ב״׳מבדקיי ני ת ני ם הכוונ ה ויי עו ץ
ל ב חיר תמק צו עומס לו לי לי מו דוהכ שר ה
באמצעות:
. 1מבד קי כי שו רי ם ואינטלגנצי ה.
. 2מבד קי אי שיו ת.
. 3מבד קי נ טיו ת מ קצועיו ת.
.4פגי שו ת סי כו ם ויי עוץ
וקבלת דו״ ח מ פו רטלידל .
. 5הכוונה ל מ קו מו ת לי מו ד ו הכ שר ה.

פגי ש ת היכרו תוה סבר בל תי מ חייב ת.
פנה אלינו ונשמ ח ליי עץ ולמ סור לך
פר טי ם נו ספי ם.
מבדק שרו תי ם פ סי כולוגיי ם ( )1984 בע״מ
רמ ת־גן, רח׳ מעלה השחר , 11 טל 745478 .
• בין לקוחותיה: משרד הבטחון, המכון לפריון
העבודה והייצור, ברית התנועה הקיבוצית ועוד...

החבורה מחזנת גת
העז השתוללה משמחה, הגבר יצא על ארבע
ש שו פץ במיוחד לצורך העניין והפך
לחדר נעים — שטיח על הריצפה, תמו־נות־נוף
על הקירות, וילונות, מיזרונים
על הארץ. מכוסים בשמיכות, נרגילה
גדולה במרכז החדר ועוד אחת קטנה,
בצד. כל אחד מצוייר בחבילת עלים
וכוס ענקית, מלאה תה חם. טרנזיסטור
קטן מנגן ברקע. מעשנים סיגריות
בשרשרת, כשעיסת־העלים בפה. כיפה
על הראש, וספר תורה ביד. רני נשאר
עם הכובע הרגיל שלו מהבית. הוא אחד
מהחבר׳ה .״הוא תימני,״ הם אומרים
עליו ,״רק הצבע שלו איכזב אותו.״
״הגיע גת מאתיופיה,״ מודיע דני,
״כמה עולים הביאו איתם. חבר ש לי
מספר שזה משהו־משהו. לא רצה לתת

שרו תי ״ מבדק ״ נו ט פי ם:

קו רטל שי פו ר בו שר הל מיד ה, הזכיר ה,
ה קרי אהו הריב ה.
סדנ או ת ל הורי ם בנו ש אי מ שפ ח ה, י ל די ם
ונוער.

שמעון בסיל מספר שהוא התחיל
ללעוס גת בגיל .9ראה את הסבתא ש לו
לועסת, ועשה כמוה. אמרה לו, זה לא
בשבילך, אבל הוא המשיך .״ער היום
אני במצב־רוח טוב מזה,״ הוא אומר,
״אם לא יהיה לי גת שבוע, אני יכול
להשתולל. אני מוכרח ללכת לחפש את
זה, ואקנה בכל מחיר. זה לא כמו סם

תמיד יודעת מתי לתפוס אותי. היא
שואלת אם היא יכולה לקנות לה
שימלה, ואני אומר, למה לא, תקני
שתיים. בלי הגת אין לי סבלנות
לילדים, ואני אומר להם, לכו לל מוד
אבל אחרי שלעסתי, אני משחק איתם
וצוחק איתם. אני אפילו אומר לאשתי,
שבי ותנוחי, ומבשל אוכל.״ יהודה סיני
וואני, עובד בנק, מאשר :״אם אני לועס
גם בהפסת־הצהריים, אני חוזר הביתה
רגוע, מקדיש זמן בי לדי ם ואפילו מט פל
בתינוקת ומחליף לה חיתולים״.
לאה, אשתו של בעל־הבית, מספרת:
״אחרי שבעלי לועס גת, אני יכולה
לבקש ממנו כל דבר״.
״ואיך שזה עוזר לבריאות,״ אומר
יעקב בסיל ,״קרוב ש לי סבל מצהבת.
הרופא נתן לו כדורים, ולא עזר. תימני
אחד נתן לו גת, והוא תיכף הרגיש טוב.״
מאיר בן־אהרון, העובד במערכת של
עיתון גדול, מספר :״עבד איתי אחד ש סבל
מאולקוס. יום אחד הרגיש רע, רצה
ללכת הביתה. נתתי לו ללעוס גת, ואח רי
חצי שעה הוא נהיה אריה. מאז הוא
התחיל ללעוס קבוע. בחורות שעובדות

פרחים. אני מקווה שזה ירגי ע אותי מה דיכאון
ש ל הכלא.״
לועס גת אחר הוא אבנר גדסי, הזמר
הידוע, ממוצא תימני. הוא עושה את זה
כבר שבע שנים, כמעט יום־יום .״ראיתי
את הורי לועסים,״ הוא מספר ,״זה הג־עיל
אותי, לא ידע תי מה זה. יום אחד
ניסיתי ונדלקתי. אני מתעלה בשעות
האלה, מקבל ראש טוב, נעשה רגוע
ושליו. בלעיסת גת לפני הופעה י ש
פלוס ומינוס. הפלוס שאני מקבל מרץ
וכוח פי שלו ש, והמינוס הוא שזה מכווץ
את מיתרי־הקול, כי האבקה שבולעים
נשארת בדפנות הגרון. יותר טוב ל שי ר
בלי, אבל לפעמים אני מעדיף לעלו ת
על הבמה עם פחות עוצמה בקול ויותר
מרץ, וי ש איזון.
״בקשר ליחסים עם נשים — הגת
השפיע עלי רק בפעם הראשונה וה שניה
שלעסתי. אחר־כך, אני לא יודע.
אני חושב ש ע לי זה לא משפיע. י ש בזה
משהו פסיכולוגי — אומרים לאנשים
שזה עושה להם משהו, והם מאמינים
בכל מקרה. אני חזק עם זה ובלי זה, לא

מרגיש בהבדל•״

נעמי רון

העולם הזה 2474

־!.״וגם זה ...וגם זה...וגם זה״1.גם זה ״וגם זרי•••1

לתשומת לב מכבי תל־אביב !מולו*
אני מבינה שהשופט במישחק הכדורסל ביו מכבי לרוסים, ביום
החמישי, היה פולני. לא. לא ראיתי את המישחק, אבל שמעתי את הקולות.
עמדתי במיטבה ובישלתי, ושמעתי את השיר המפורסם שבעלי וחבריו
שרים מול הטלוויזיה בזמן מישחקי כדורסל. משהו כמו ״צעדים, אידיוט:״,
״פאול, יא דביל!״ או ״ שלו ש שניות בתחת השמן שלך!״ לא התרגשתי
מכך, כי אני רגילה לטקס הזה כבר שנים. מה שהדהים אותי הפעם זה
הגיזענות הנוראה של בעלי. אף פעם לא ידע תי שככה הוא חושב על
פולנים. תשמעו: ידעתם שהם מסריחים, מזוהמים. רפי־שכל. אנטי־שמיס.
מתועבים, צריך ל שבור להם את הראש. לחשוב שאני התחתנתי עם אחד

ממוצא פולני זה ממש נורא.
ועוד משהו, שהסתבר לנו עכ שיו באופן סופי. תדעו לכם, שאני, באופן
אישי, יכולה לקבוע את תוצאות מישחק הכדורסל בין שתי קבוצות, כאשר
אחת מהן היא מכבי תל־אביב. מין אורי ג לר של הכדורים. כבר השתתפתי
בעשרות מישחקים של הקבוצה הזאת. לפעמים מהסלון ולפעמים
מהמיטבח. כבר כמה זמן שלב עלי י ש הרגשה שתוצאת המישחק נקבעת
בגללי. לא ברור? אני אסביר.
לפעמים אני יושבת על הספה בסלון וקוראת עיתון, בעוד שהבעל יושב
על הספה השניה ונמצא בשיא ההתרגשות מאיזה ריבאונד מבריק. אותי

המשחק לא מעניין, אבל מדי רבע שעה אני מרימה את הראש ושואלת
משהו כמו ״מי נגד מי?״ או ״כמה־כמה?״ אף אחד לא עונה לי ואני ממשיכה
לקרוא. איכשהו בסוף המישחק המכבים תמיד מפסידים.
לעומת זאת, כשאין לי זמן לשבת בסלון ואני עובדת במיטבה או
קוראת במיטה או עושה אמבטיה ארוכה, המכבים תמיד מנצחים. כבר
שמנו לב לזה בעבר, אבל לא נעים לנו להודות שאנחנו אידיוטים, אפילו
אחד לפני השני, אז התעלמנו מהפטנט.

איטלקי

מי שבאמת אוהב אותי, יודע שהמתנה הכי
נהדרת ב שבילי היא ספר־בישול. אחד מאלה נתן
לי השבוע שלושה סיפרי־בישול יפהפיים.

השבוע, במישחק הראשון של מכבי נגד הרוסים, באו אלינו אורחים
וכולנו ביחד י שבנו בסלון, אכלנו גרעינים לטובת המכבים ושתינו תה
לטובת צסק״א. בסוף מכבי הפסידו, כמובן.
למחרת, במישחק החוזר, ניג ש אליי הבעל הלאומני שלי, שאומר שהוא
תמיד בעד הקבוצה הטובה ביו תר( א ם זו מכבי) ואמר לי בעדינות :״מה
דעתך לא להסתכל על המישחק היום ולהישאר במיטבח? תני להם צ׳אנס,
בחייך.״ הסכמתי. המכבים ניצחו, כמובן. אני גמרתי את הבישולים ל שבוע
שלם וצסק״א אכלה אותה.
מכבי יכולים להתקשר אליי תמיד לפני המישחק, ואני אחליט אם
כדאי לי שינצחו או לא.

סגזגגז
ב חי ג ם
לא יודעת מה תעשו בכל הכסף שאני חוסכת
לכם בזמן האחרון.
את הפטנט הבא גנבתי מאדריכל ידוע בארץ.
מה שצריך לעשות ב שביל העניין זה לשתות
.הרבה מאוד קוקה־קולה או שאר משקאות
מתוקים ומבעבעים, וכמובן לא לזרו ק את
הבקבוקים. אחרי שי ש אוסף של, נניח, שמונה
בקבוקים, לוקחים ארבעה מהם, רוחצים אותם
היטב ומייבשים ואחר־כך. בזהירות ודי בדיוק,

חו צפה!
לאח ש לי י ש שני ילדי ם קטנים. ילד בלונדיני משגע וילדה שחורה ומתולתלת, שנולדה לפי בקשתי ;
המיוחדת. אני מתה על שני הילדים האלה. מטלפנת אליהם ומקשיבה חצאי שעות לפיטפוטים ׳־
הבלתי־ברורים שלהם, צוחקת מהבדיחות שלהם, מנסה להצחיק אותם ולספר להם סיפורים. כשאני

הולכת לבקר אותם, אני קונה להם מתנות, משחקת איתם ומפנקת אותם. בקיצור, י ש לי אהבה גדולה
בשבילם, ואין כמעט דבר שאני לא אעשה ב שביל שני הקטנים החמודים האלה.
והם — המנוולים הקטנים, כפויי־הטובה, חסרי־הנימוס וחסרי־ההתחשבות, מחזירים לי רעה תחת
טובה ולפעמים, כשאני לא שמה לב, הם קוראים לי ״דודה״.
אני דור שת התנצלות פומבית בטלוויזיה משני המנוולים הקטנים, ואם אפשר גם איזה התנצלות
בשניים־שלושה עיתונים. אם הם לא ימלאו את בקשתי, אני מייד אפנה לחברת־הכנסת שולמית אלוני,
כדי שתישמור על זכויות־האזרח שלי. ראו, הוזהרתם!
הכי־מעצבן זה ש עד לפני שבועיים לא ידע תי ש״דודה״ זה מעליב. מי יודע כמה פעמים העליבו אותי
ואני לא נעלבתי, בגלל בורות.

גוזרים אותם בעזרת סכין חד מאוד או מספריים
טובים 20 ,סנטימטר מסוף התחתית השחורה. זה
פשוט המקום שבו הבקבוק נעשה קצת יותר צר,
ואז המיכסה מתלבש עליו טוב. אחרי שי ש לנו
ארבעה בקבוקים גזורים אנחנו ניגשי ם לארבעת
הבקבוקים האחרים, ובכוח רב שולפים להם את
התחתית השחורה, שתשמש כמיכסה לבקבוקים.
זה הכל. אפשר לאחסן בזה אורז, שעועית, ספגטי,
עדשים ובעצם מה לא?
תודה לאלי מהמיני־מרקט ברחוב בוגר שוב
בתל״אביב, שנתן לי את הבקבוקים הריקים שלו,
כי אני שונאת קולה.
אני תמיד בעד הנגד
אמא ש לי תמיד טוענת, שאני בעד הנגד ונגד
הבער. יכול להיות שי ש בזה משהו.
כן, ראיתי את תוכניתו של ירון לונדון סוף
צי טו ט עד הסוף. זה נכון שלא התעלפתי
מהתרגשות ולא צעקתי -סוף־סוף באה הישועה!״
אבל הקשבתי עד הסוף ויכול להיות שאפילו
למדתי משהו, או התגריתי לקרוא ספר שהזכירו

שלושתם בהוצאת ד בי ר ־ כ צ מן. אחד בענייני
עוגות, אחד בענייני אפיה מלוחה ואחד מאב־לי־עמים.
אני
מתייחסת לספרי־בישול כאל אוצר, ולכן
אני עוברת עליהם לאט־לאט, כדי להמשיך ולי הנות
מהם הרבה זמן. המתכון הראשון ששבה את
ליבי ושימח את מישפחתי בארוחת־ערב היה מא כל
איטלקי נפלא ש שמו ניו קי. אלו הס כדורים
או גלילי ם של תפוחי־אדמה, שכל רוטב טעים
בעולם מתאים להם. ככה עושים ניוקי, לפי הספר
מ תכוני־ע מי ם:
חצי קילו תפוחי־אדמה מבושלים בקליפה1 ,
חלמון ביצה3 ,־ 6כפות קמח, מלח, פילפל לבן,
שני לי טר מים לבי שול.

אופן ההכנה:
קולפים את תפוחי־האדמה ומכינים מחית
אחידה. מוסיפים אל חלמון הביצה, המלח,
הפילפל ובהדרגה את הקמח, עד שמתקבלת
עיסה חלקה. ממנה יוצרים כדורים קטנים, או כל
צורה אחרת שרוצים. בסיר עמוק מרתיחים מים
עם קצת מלח, ולתוכם מטילים את הניוקי
וממתינים עד שיצופו על פני המים. מוציאים
בעזרת תרווד( הכף הזו, שי ש בה חורים) ומגישים
עם כל דבר שי ש בו רוטב. טעם של אוכל

איטלקי.
בספר כתוב שאפשר להקפיא את ניו קי אבל
את זה עוד לא ניסיתי.

בתוכנית. אחר־כך הלכתי לי שון וחשבתי שזהו

למחרת, בערך 930 אחוז מחבריי דיברו על
סוף צי טו ט. גם אלה שראו את התוכנית כולה, גם
אלה שסגרו אחרי כמה זמן וגם אלה שלא ראו
כלום, אבל היו להם סיבות טובות לא לראות, כי
הם תיארו לעצמם איך זה יהיה.
יכול להיות שהתוכנית מדברת אל קהל
מצומצם מאוד של אנשים אוהבי סיפרות, י כול
להיות שהיא עוסקת לא בדיו ק בדברים שברומו
של עולם, יכול להיות שהיא ארוכה מדי, יכול
להיות שאחד המשתתפים או יותר מעצבן אתכם,
ויכול להיות דברים נוספים. אבל במדינה
שמשדרת לעם הנבחר שלה מדי ערב את גי רו שין
נוסח א מ רי ק ה והטמבל הזה מבית״חרושת
לגלידות, מצד אחד, ואת השרים החשובים שלנו
בהצהרותיהם החשובות אל העם מצד שני, י ש
בהחלט מקום למשהו אחר.
ירון לונדון לא אח שלי, ומנהל הטלוויזיה לא
אבא שלי. אני מציינת שתי עובדות אלה, כי כמה
וכמה אנשים התעניינו לדעת.

ן׳ 1 8 1 1 1 :

יים רנעדות
בגלל הנשיא י1ם־
הולדת בנוסח תח־כיה

רונית הוצוג

בתו של הנשיא, באה עם אביה ועם שומרי״
ראש לחדר צדדי בדיזנגוף סנטר, שם חיכתה
אמה, אורה הרצוג, שהקדימה את השניים. יחד איתה חיכו לנשיא מפיק
הסרט, סול זאנץ, והמפיק בפועל ברסיל אוהלסון, שהגיעו במיוחד.

1ד ך 1הנשיא בא באיחור להקרנה,
111^ [ 111 שהכנסותיה נועדו למועצה
לארץ ישראל יפה. כשהגיע, הצמידה מתנדבת ורד
לדש מעילו. לידו עמדה אשתו, אורה, שביקשה מה־

מתנדבת להצמיד רק את הוורד, ללא סמל המועצה.
המתנדבת התרגשה וידיה רעדו, והיא הסבירה שאינה
רוצה להרוס לנשיא את המיקטורן. בתצלום: אחרי
שהתנוסס כבר על המיקטורן, בדק הרצוג את הוורד.

מוצארט תורם לי שר א ל פה
המועצה ל ארץ ישראל יפה ערכה
נשף התרמה לאגודה. הכסף מיועד ל־עיירות־פיתוח
ולמוסדות־צדקה.
בפתיחת הנשף הקרינו בקולנוע לב
,1בדיזנגוף סנטר שבתל־אביב, את
הסרט א מדיאו ס — על חיי מוצרט.

אביגדור בן־ג

המוכר בכינוי יאנוש,
מי שהיה אלוף פיקוד
הצפון והתמודד לפני שנתיים על תפקיד הרמטכ״ל.
היום הוא שותף בחברה ליצוא ביטחוני. לפני הכניסה

לערב־ההתרמה הוא היה מעורב בתקרית מביכה:
הספרית ז א קלין ליכטנשטיין, שהתנדבה לעמוד
בכניסה, הגישה לו פרח עם הסמל של המועצה לארץ
ישראל יפה, א ן הוא סירב בתוקף לקבל אותו מידיה.

סוד זאנץ

מפיק הסרט
אמדיאוס, בא
להקרנת הסרט ישר מהמטוס,
ולמחרת בבוקר הוא טס בחזרה.

ח \ 1ף 1ך״| 1\ 1ך 1אשת שגריר ארצות־הברית בישראל,
1x1 11 /מקבלת ורד מהמתנדבת, אשת־העס־

קים ישראלה. משמאל: השגריר סם לואיס, בעלה של סאלי, מביע
התפעלות נרגשת מהוורד שמצמידים המתנדבים לדש מעילו.

ה | ך ף | 11 השחקן התורכי ה
/ן 1 11 עומד לככב בסרט
ישראלי חדש, מזועזע מיום־ההו־לדת
שהכינו לו שתי הרקדניות.
*8111111!!11

! י י 11י 9שרקדה לכבוד השחקן התורכי, מעידה על
1/1 #1\ 111 / 1 11 עצמה כדקדנית״כטן תורכיה. כך גם הכריזו
עליה. היו ליחשושים בקהל שהיתה בעבר גבר, אך גייזל הפריכה את ה שענה,
וסיפרה שהיא חיה בהולנד. למטה, בתמונה הימנית: ג־יזל בפעולה.

גילה גולדשטיין,?5:מדג7
קוקסינלים. הקטעים שבהם גילה חושפת את שדיה
כבר הפכו למסורת. א ן החידוש הפעם היה, שעמית

לווינסון, מנהל המועדון, הצמיד את שפתיו לפישמו־תיה.
לא כל הנוכחים נהנו וחתן השימחה ביקש מהעיתונאים
:״אל תפרסמו את תצלומי עם הרקדניות!
למטה, משמאל: גילה, לפני שהסירה את החזיה שלה,

יו ב ל
ה־50
מ הבי ת
השחקן התורכי טונז׳יל קורטיז חגג
שבוע לפני המועד את יום הולדתו ה־.50
בארץ הוא נמצא כבר שבועיים, ורק
השבוע הוא יתחיל להצטלם לסרט
הישראלי של מענו הוא בא — סירטו של
ניסים דיין, הנקרא ג שר צרמ אוד.
טונז׳יל כבר משמיע מישפטים של מים
בערבית — השפה שבה הוא ידבר
בסרט — למרות שחלק גדו ל מהסרט
יהיה באנגלית. חבריו הישראלים, ביניהם
אלון גרבוז, מנהל הסינמטק, עוזרים לו
לרכוש גם אוצר מילים בסיסי בעברית.
הוא מעשן בשר שרת סיגריות י שראליות
מסוג נו בלס -סיגריות של הפריקים.
הוא אוהב ערק, וכשאין ערק, גם הוודקה
טעימה לו. מוסיקה י שראלית מיזרחית
אהובה עליו במיוחד.

ציפי מנשה

מדפים ויקים

בבוטיק פיורוציי, המייבא בגדים איטלקיים
לנוער שוחר״אופנה. בבוטיק, שעבר מכיכר-
המדינה לדיזנגוף סנטר, נותנים עכשיו הנחה של 50 אחוז, והכל נמכר.

מ || ל 1ן ץ ארנקים, מישקפיים, מטריות ושלל אבי־
\1 1 1זרים ניתן למצוא בבוטיק תיק לי. יש שם
גם מציאות, כמו למשל תיקי טקאי ב־ 4,500 שקל.

דווקא י ש יתרונות, שהכל נמצא תחת
קורת־גג אחת, שאפשר להציץ בוז-
לוגות־הראווה ושאפשר גם לקנות. וא כן,
בצד המערבי של ל ב־ דיזנגו ף שוכ נים
בוטיקים לרוב, של אופנה ספור

טיבית, אלגנטית, תוצרת הארץ או מיו באת
— ביגדי־כלה, פרוות, הנעלה,
אביזרים, כובעים, תיקים וגם חנויות
של רהיטי־קש, רהיטים איטלקיים,
סיפריות וידיאו, בולים, פוסטרים, סוכ־

ךןןןךךןךן במיבחר עשיר של צבעים, סיגנונות וחומרים בבוטיק
11 1 1111/בנ טון, בגדה המיזרחית של ה סנ טר. הבגדים שב־בוטיק
מיובאים מאיטליה והקונים והקונות באים מכל קצות הארץ.

בגדים

אלגנטיים בבוטיק דו ר י אן ג ריי (מדגימ ה:
גני מיזרחי) .עכשיו אפשר לקבל שם
הנחה של 20 אחוז וגם צ׳קים דחויים עד טוף החודש.

ן* הודים אוהביס לחקות ולהידמות
לאירופים ולאמריקאים, לכן פתחו,
לפני חמש שנים, מרכז מיסחרי חדיש
בתל־אביב — דיזנגו ף סנ טר, או בעב רית
צחה, לב־דיזנגוף. חשבו שאם
רכז כזה טוב לגויים, ודאי יהיה טוב
,ם ליהודים. בחורף, כשקר ויורד גשם,

מיכז לממיזי*
>*ח*318מ

יחסו הקונים בצל המקום, ובקיץ,
כשכל עם י שראל מזיע, ייכנסו לפוש,
יאכלו גלידה, ינועו במדרגות הנעות
מקומה לקומה וישאירו את כספם בבו טיקים
הרבים.
ובאמת, כמעט כך היה. לקח אומנם
זמן להמוני עם י שראל לקלוט ולראות
שמקום סגור ומקורה אינו בית־כלא.

~ ךךךךןב דיז נגו ף סנ ט ר -בגדים, פרוות,
נעליים, תיקים, כובעים, מטריות,

בולים, רהיטים, פוסטרים, מישרדי-נטיעות, מיטעדות

נויות־נסיעות, מיסעדות, מעדניות ו קונדיטוריות.
מציאות
בקולבים. עם ישראל,
מכל רחבי הארץ, מסתובב במקום וא פילו
קונה.

וקונדיטוריות. זאת בדיוק היתה הכוונה המקורית
של מקימי המקום, לפני חמש שנים -ליצור מרכז
מיסחרי ענקי, שבו יימצא הכל תחת קורת״גג אחת.

בבוטיק דוריאןג ריי מציעים>*׳20
הנחה לעשרה ימים, ו־&יסז למחזיקי
כרטיס־אשראי. מרוב הנחות, המתנוס סות
על חלון־הראווה, כמעט של א רו אים
את הסחורה שמציעים בעלי הח נות,
המחזיקים בגדים בסיגנון ספור טיבי,
אלגנטי מאוד, אופנתי ובהחלט
מיוחד, כמו חליפת־ז׳אקט וחצאית־מיכנסיים,
שכפתורים מעטרים את
צידה, או מיכנסיים שחורים אלגנטיים
ב״ 30,000 שקל, סוודרים ב־35,000
שקל. הכל לפני ההנחה. נעלי־סירה
קלאסיות, בעלות עקב גבוה, תוצרת
מ טרו, הבאות להשלים את המראה —
רק 20,000 שקל.
בחנות גדולה, בעלת שתי קומות,
המזכירה כולבו קטן, והנקראת בו נו ס
אנווה, נראים גברים ונשים המפש־פשים
בין הקולבים ומחפשים מציאות.
מנהל־החנות מרוצה, מציג מיבחר
ע שיר ביותר ש ל ביגדי גברים ונוער,
תוצרת הארץ ותוצרת חוץ, כמו ו אן ־
גילס, מ א קו, לו אי פרו, ד ני אלאק־סל,
אלפינה, ולנשים — מי ס אנוו ה
טרנינגים וג׳ינסים. גם תחתוני פיי ר— 4,500ש קל,
ק ר דין סרוגות
חולצות ד ני אלאקסל — 15,000
שקל.
בפינת הקומה הראשונה מציעים
אבזרים אופנתיים — עגילים, שר ש־

י ר 11י ח 1| 1ו 1מסיירות בזמנן הפנוי בסנטר ורואות מה חדש
111 11 41 ! 11 באופנה. משמאל: מירב גנ אי. מימין: ענת
אטיה .״יש דברים נהדרים ״,הן אומרות, ומדגימות את מה שרכשו.
רות, כפפות וחגורות מחומרים שונים,
החל בפלסטיק וכלה בנחושת ויהלו מים
מלאכותיים והמחירים מ־ 5000 עד
6.000 שקל.
בקומה השניה של החנות שקט:
נעלי נשים, ולהן אין ביקוש רב, למרות
הורדת מחירים — נעליים אלגנטיות,
28.000 שקל, מגפיים ספורטיביים —
26.000 שקל.
רקח או שפן. גם פרוות ניתן
עדיין להשיג בדיזנגוף סנ טר. עדיין,
משום שי ש שם רק חנות־פרוות אחת,
וגם היא עומדת להיסגר בעוד שבוע.
שרגא מלטר, פרוון בן־פרוון, נמצא
בלב דיזנגו ף כבר חמש שנים, פורש, כי

זה אומנם מרכז מיסחרי אבל לא ל פרוות.
הוא עובר לרחוב בן־יהודה,
למרכז הפרוות.
בינתיים הוא עוד מציע מיבחר
ע שיר של פרוות לכל דיכפין, פרוות
לא יקרות, כמו ז׳אקט רקון או נוטריה,
ב־ססס 300,שקל, פרוות־שפן מנומרות,
או חלקות, ב־ 150 אלף ש קל ומעילים
ארוכים ב־ 250 אלף שקל. וי ש גם וסט
שפן בריבועי שחור־לבן ב־ 50 אלף
שקל.
מי שמחפש אביזרי־אופנה — תי קים,
מיטריות, כובעים, ארנקים, חגו רות
מכל סוג, ב שלל צבעים, דוגמות
ומחירים — ימצא ב תי ק לי. זאת חנות

11ך 11ה החנות קיימת נבר חמש שנים .״אבל פה
1111 1לא באים לקנות פרוות, ואני עובר לבן*
יהודה, מרכז הפרוות, אומר נעל״החנות. אירית ד דון

בכל זאת נאה, מדדה פרוות״שפן מנומרת, שמחירה
150 אלף שקל. למטה: זוג שמיניסטים מחיפה, שנ א
לשטוף את העיניים ולבדוק את האופנה בתל־אביב.

גדולה, שחלון־הראווה שלה עמוס סחו רה.
בחנות עצמה י ש גס מציאות —
בסלסלת־קש מרובעת מיבחר ארנקי
סקאי יפים, רק 4,500 שקל, כי זה
במיבצע.
גם סדין חשמלי. בחנות פירוציי,
לביגדי־יבוא איטלקיים, ישג׳ינסים,
חולצות פלנל, סוודרים בגזרות צעירות
ואופנתיות מאיטליה, בעיקר לבני־הנ־עורים,
בצבעים זרוקים של ניאונים,
כחול, ורוד, ירוק.
כאשר חוצים את הגשר בליבו של
הסנטר, מוצאים בגדה המיזרחית
מישרדים לרוב וחנות -בנ ט ע. אם כי
זה הצד פחות מיסחרי בסנטר, לקוחות
בנטע מגיעים מכל קצות הארץ. כי
ב נ טון היא אופנת־יבוא איטלקית של
סוודרים, משטלנד, מוהר ואנגורה,
חלקים ומפוספסים, בצבעים ירוק,
טורקיז, אדום, צהוב, חאקי בורדו
ואפור, במחיר מ־ 15 עד 70 אלף שקל.

1* 111 11 אופנתיים, במיבחר צבעים ודגמים,
/ 1111 בחנות בונו ס אנוו ה. בקומה הראשונה
של החנות י ש( ם מיבחר עשיר של ביגדי גברים ונוער;

בקומה השניה -נעלי־נשים וניגדי״נשים, ובכניסה
לחנות דוכן־האביזרים. המוכרת הצעירה ממליצה
לקונה, הפסיכולוגית אריאלה אדלר, על העגילים.

ממול לבנ טון חברת הקוסמטיקה
נייציר ביו טי א לו ר ה — קרמים,
מסכות וצלליות למיניהן. ואצל השכ נים
לקוסמטיקה — כלי־חשמל לבית,
אפילו סדין חשמלי, ולבסוף, אם רע בים,
מיסעדות בו רג ר־ ר אנץ, תנוב ה־ליה,
ו ביי גלנאש — מיבחר מטעמים,
במחיר השווה לכל נפש, עובדה —
המיסעדות כולן מלאות עד אפס מקום.

כן דוח
קח רך אשה
ובנה רה בית
שני בנוו״קט
יוקרתי על
שנת הבנות
השתחרר לך זה עתה חשבון־
חסכון? קיבלת כסף בירושה?
אתה רוצה לדאוג לעתיד
ילדיך? אתה לא יודע מה
לעשות עם הכסף. שום דבר
לא בטוח, אתה לא סומך על
מניות־הבנקים, לא יודע מה
יהיה גורל הפת״ם ויחד עם
זאת אתה מעוניין להשקיע
את כספך באופן סולידי
שיביא תועלת הן לך והן
לבני משפחתך.
בטבריה על שפת הכנרת
נמצא הפתרון לבעייתך.
חברת קלרין בונה שם את
מגדלי־המלכים המהווים
פרוייקט חדש ויוקרתי.
מגדלי־מלכים הם שני
מגדלי־מגורים המיועדים
לבעלי־אמצעים,
לאנשי־עסקים ולמנהלים
בכירים. בשני המגדלים ייבנו
סך הכל 200 קומות, כשכל
מגדל הוא בן 9קומות.
המגדלים ממוקמים מול
חוף־התכלת, על חוף־הים,

חברת־הניהול׳ שירותי־כביסה
לדיירים.
וכעת לדירות עצמן:
הדירות הן בנות שנים עד שלושה
חדרים, כשהן כוללות חדרי־שינה,
חדר־אורחים, שירותים,
חדר־אמבטיה ומטבחון.
הדירות תימכרנה לדיירי ם כשהן
מצויידות בשטיחים

קומות, והמבנה השלישי הוא
מיבנה עגול בן שתי קומות,
המיועד לספק את צרכי־הדיירים
בשעות־הפנאי. במבנה זה ישוכנו
מועדון־הלילה, מסעדת־הרונדו
היפהפיה ומועדון־החברים. כל
אלה יתופעלו על־ידי
חברת־הניהול, תמורת סכום קבוע
מראש. בחוברת ההסברה שלה
מציינת חברת קלרין, כי הסכום

־ 257 מערך הדירה ב מזו מן ואת
שאר ־ 757 בתשלומים דולאריים.
ל־ 30 חודש.
המעוניין לרכוש דירה בת 3
חדרים, יתבקש להוסיף סך של
10.000 דול אר עבור חדר נוסף.
בנוסף תגבה חברת־הניהול סך
של 35 דולאר לחודש על
השירותים שהיא מעניקה.
מגדלי־המלכים על שפת־הכנרת

,כל חבר שרכש דירה המליץ על
חבר אחר. את הפרסום הראשוני
עשינו בדרך מתוחכמת, בחרנו
ב־ 500 איש, שהם בבחינת עילית.
כל אחד מהם קיבל כרטיס
מועדון־המלכים, שאליו היה
מצורף מכתב ובו נכתב: נבחרת
להיות חבר במועדון־המלכים,
פרטים בקרוב, כשהמכתב
והכרטיס נשלחים במעטפה

להרגיש כמו מלו במגורי המלכים
כשכל הדירות, ללא יוצא מן
הכלל, פונות אל הים.
מה מציעה לך חכרת קלרין
בפרוייקט היוקרתי הזה?
קודם כל, דירת־נופש מקסימה,
אך מסביב לדירת־הנופש ייבנה,
במגדלי־המלכים, קאנטרי־קלאב
שיכלול בריכת״שחייה, סאונה,
חדר־כושר וסניק־באר לארוחות
קלות. בנוסף תהיה בפרוייקט
מסעדת־חברים יוקרתית
ומועדון־לילה לשירות תושבי
המגדלים ואורחיהם. בקומת
הקרקע ימוקמו בוטיקים,
בית־מרקחת ומספרה.
על ניהול המגדלים תפקח
חברת־ניהול, שתפקידה הוא אחד:
לשרת את כל שגעונותיהם
האישיים של הדיירים. מה זאת
אומרת שגעונות אישיים: אחד
התיירים מרים טלפון
לחברת־הניהול ומוסר: אני
מבקש, שתוך שעתיים יהיה מונח
בפתח חדרי עיתון ״הארך,
אבקשכם למלא את המקרר שלי
בכך וכך מצרכים ובכך וכך
משקאות. אמריקה של ממש.
חברת־הניהול תספק גם שירות
חדרניות לנקיון הדירה על־פי
הזמנה. כמו כו תספק

מקיר־אל־קיר, ריצוף קרמיקה,
ומטבח מצוייד ״קומפלט״ ,כולל
מקרר, כיריי ם וארונות־מטבח.
בדירות יוכשרו הכנות למזגן,
ובשני המגדלים תהיה אנטנה
מרכזית. לנוחיות הדיירים תעמיד
חברת קלרין שלוש אפשרויות של
מערכות־ריהוט, שיותאמו במיוחד
לריהוט. החברה תדאג גם
להתקנת הריהוט בדירה.
וכעת מה נותר?
כמובן, החומר האנושי. ובכן, גם
בבחירת החומר האנושי שיאכלס
את הדירות, השקיעה חברת
קלרין מחשבה מרובה. הדירות
מיועדות לאנשי־עסקים עצמאיים
ולשכירים שהם בדרגת מנהלים
בכירים. רכישת הדירות תאופשר
רק לאחר שהרוכש יעבור אישורה
של ועדת־קבלה. ילדי הדיירים לא
נשכחו אף הם. חברת קלרין
מבטיחה שירות בייבי־ סיטר
מיוחד וחדר־משחקים. שיעסיק
את הילדים.
מגדלי־המלכים תוכננו בדיוק
בשביל המשפחה האוהבת ליהנות
מחופשה נעימה בדירה פרטית,
שהיא כולה של המשפחה
לצמיתות.
מגדלי־המלכים הם מערכת של
מבנים יפים ומודרניים. שניים הם
מגדלי־מגורים מפוארים, בני תשע

מותאם למקובל בארץ, כאשר
לכל דירה מערכת מונים נפרדת,
כך שהתשלום מתבצע רק עבור
השימוש בפועל בדירה.
קום ובנה לך בית שצי הנשקף
לכנרת ומצויד בבל טוב.
הבית שלך, תוכל לבוא אליו בכל
עת, ללא כל הכנה, ללא כל
הודעה מראש. אם תרצה, תוכל
לרכוש אותו בשותפות עם עוד
חבר או שניים, אם תרצה, תוכל
להשכיר אותו באמצעות
חברת־הניהול אשר תעסוק באופן
שוטף גם בשמירה על הנכס שלך,
אותו תוכל תמיד להוריש לילדיך.
וכעת למחיר:
מחירה של דירה בת 2חדרים
הוא 34.000 דול אר וזה כולל
רכישה מלאה של הדירה כולל
פיתוח.
חברת קלרין מעמידה לרשות
המעוניינים, שעברו את ועדת
הקבלה, מספר מסלולי־תשלומים.
מסלול מזומן בסך 34.000 דולאר;
מסלול נוסף בערך של 39.750
דולאר והוא מתבצע בדרך זו:
־ 507 מהסכום במזומן ו־־ 507־
בתשלומים דולאריים, ל־ 30 חודש.
קיימת אפשרות למסלול שלישי,
של תשלומים בסך של 45,500
דולאר. במסלול זה ישלם הרוכש

הפכו בפרק ז מן קצר לסיפור־הצלחה,
היתרון הבולט ברכישת
דירה במגדלים קסם לרבים.
אחרי ככלות הכל, צריך להביא
בחשבון, כי אם אדם מעוניין
להשקיע סכום כסף בקניית דירה
ויש לו הסכום הדרוש לרכישת
דירה בת שני חדרים בבת־ים,
הוא יצליח להשכיר אותה במחיר
של 150-120 דולאר לחודש,
לתקופה של שנה.
לעומת זאת, אדם הרוכש דירה
במגדלי־המלכים יכול להשכיר
אותה, דרך חברת־הניהול, על
בסיס יו מי ולהרוויח בין 800
ל־ 1000 דול אר לחודש, כאשר הוא
תמיד יכול לפנות, למען משפחתו,
את הימים בהם מתחשק להם
לבלות חופשה מהנה בכנרת. וכך
אתה גם רוכש נכס וגם ניתן לך
להחזיר את השקעתך בפרקי ז מן
של בין 8ל־ 10 שנים ומי
שמתמצא,בנכסי הנדל״ן יודע שזה
בהחלט פרק ז מן נדיר להחזרת
השקעה המושקעת בנכס.
אולי בגלל החישוב הזה נותרו
מתוך 200 הדירות שבמגדלי־המלכים
20 דירות בלבד למכירה.
מנהל השיווק של חברת קלרין,
מוטי ברי, מספר על מכירת
הדירות :״שיטת־השיווק בפרוייקט
מגדלי־המלכים היתה בשיטת
מפה ל אוזן ׳,הוא מספר בגאווה,

אנונימית. כעבור שלושה ימים
נשלחה אל כל אחד מ־500
הנבחרים מזוודה מקרטון, מצופה
בלכה שחורה ומעוטרת בפס־זהב,
כשבתוכה חומר פרסומי עם כל
הפרטים על פרוייקט מגדלי־המלכים.
בתוך 4חודשים הצלחנו
למכור 150 דירות1.
ובהתחשב בעובדה כי בענף
הנדל״ן, על כל עשר פגישות
מתבצעת מכירה אחת, מכירת
הדירות במגדלי־המלכים נחשבת
להצלחה מסחררת, שכן כאן
נמכרה דירה כעבור 3פגישות.
כיום נותרו במגדלים 20 דירות
בלבד.
אז אם אין לך מה לעשות עם
הכסף ואתה מעוניין להשקיע
בנכס, שיהווה גם עסק מכניס וגם
מקום־נופש לך ולמשפחתך, מהר
אל משרדי קלרין הקרובים, אולי
תספיק לרכוש לך אחת מ־20
הדירות שנותרו.

כן ניתן להתקשר לטלפונים
445812 ;458606־ 03 ולבקש
פגישה עם נציג החברה ללא שום
התחייבות.

כן דוח לצרכן דוח לצרכן דוח לצרכן

ספ סר וגנב־מסמכים, ש חי ע ר כספיה ש ד רוזנת, ה 1רהדרך חדי יהודיה חסודה מגיעה ל אורגז מהרק עם ש ד
ד תנ 1עוז־הפ 1עדי
אלן משתמש בפסיכואנליז ה, ב לי חריקת־שיגיים אמי תי ת וגם צוחק עליה

גיאוגראכיה המשיח נורה במבושיו
פ ר דיננ דלסאל -מאת שלמה
נאמן; עם עובד; 192 עמודים
האיש שהקים את מיפלגת־הפועלים הראשונה בגרמניה,
רדף נשים והתעלם מיהדותו,
אן באופן מעשי הצליח יותר
ממארכס ואנגלס.
״אני אם, אבל אני גם אדם, וממילא לא חפץ,
שני תן להשתמש בו רק לטובתו ולתועל תו ש ל
הזולת ...לא בכל מחיר אקנה את השלום; אני
מבקשת את השלום, אבל לא אהיה קורבנו.״ כך
כתבה, ל פי הביוגרפיה של שלמה נאמו, הרוזנת

אצל לסאל היא מדהימה, אפילו בגלריה של
עושי־ההיסטוריה: הוא היה מעורב בגניבה וב־סיפסור
בבורסה. יחסו אל נשים — וכנראה אל
בני־אדם בכלל — היה נצלני. במיקרים הטובים
היה הניצול לשם אידיאה, במיקרים הטובים פחות
— לשם הפקת־רווחים וכיבוש עמדה בחברה
הגרמנית.
הדבר בולט במיוחד בשתי אהבותיו הגדולות
האחרונות, בעת שהיה כבר נגוע בסיפיליס ונתון
תחת אימת־השיתוק. כדי ל שכנע את סוניה סונ־צף,
בתו של פ קיד רוסי בכיר, להתחתן איתו, כתב
לה שקרים ופילפולים דוחים על יחסו ליהודים
וליהדותו. כך גם יחסו להלנה דנינגס, בתו ש ל
מלומד גרמני, שהתמסרה לו בתחילה, אך נכנעה
אחר״כן־ למישפחתה ונתנה הסכמתה לני שו אין
עם בן־אצילים רומני. על פגיעה נוראה זו בגב ריותו,
ובעיקר ביהדותו, ראה עצמו לסאל חייב
למ חותבדו־קרב עם מתחרהו, שפגע ביריה באש כיו
— פגיעה אשר הביאה למותו ביסורים נו ראים,
מקץ כמה ימים.
במה היתה גדול תו ש ל האיש הזה, שעל אף
תרומותיו למחשבה הכלכלית והחברתית —
ניסוח חוק־הברזל של השכר, ל מ של — לא

חריקת קרשים

השפיע באותה מידה כמארכס, על תורת הכלכלה,
הסוציולוגיה ומדע־המדינה? לסאל היה איש
אמיץ ביותר. מישפטים תכופים, שבהם ניסתה
המדינה להתנכל לו, ומאסרים בעילות שונות לא
שברו אותו. ומה שחשוב יותר: הוא היה איש־פעלים,
כפי של א היו מארכס ואנגלס מימיהם.
הוא שהקים מיפלגת־פועלים המונית (במושגי
התקופה) ראשונה, שאותה כיוון בחייו, ואשר
לאחר מותו התלכדה עוד יותר סביב אגדת
אישיותו.
ביוגרפיה זו היא קיצור של מחקר עב־כרס
שפירסם שלמה נאמן לפני 12 שנים בגרמניה.
הומורסקות חיסול 6דות
גנומדו נידיודל;

דזינסקי ויהודה מלצר; הוצ את
אדם; 110 עמודיס -או סף
הומורסקות של היהודי
הניו־יורקי, המסוגל לצחוק
על הצגת היהודי כאימפו-
טגט בעולם של גויים מוצקים
ומושרשים.
קריאת ההומורסקות ב חי סול ח שבונות היא
חגיגה של צחוק, מן המילה הראשונה עד המילה
האחרונה — להוציא אולי את הגמול, שהוא
סיפור במובן הקלאסי יותר, וחושף במשהו את
חולשתו של אלן, כשהוא מנסה לחרוג מן התחום
המצומצם שבו הוא מתמחה. הג מול מזכיר את
הפאשלה הברגמנית של אלן בקולנוע — א ע ־
טי ריו ר ס.
תחום החוויות והתגובות של אלן קרוב מאוד
לזה של פילים רו ת( הי ה ש לו ם קולו מ בו ס, חיי
כגבר) ,ולא במיקרה נזכרת באחד הסיפורים

חי סו ל ח שבונו ת -מאת וודי
אלן; מאגגלית -יוסף גרו־

יידישקייט שבד לסוחר

טיי בלעוה שד של ה -בוז בי מ ה; מאת יצחק בשוויס־זינגר ואיב פרידמן,
לפי סיפורו של יצחק בשוויס־זינגר; עברית: דן אלמגור וחנן שניר.
שחקנים ראשיים: יעל פרל, ניסיס עזיקרי ועדי לב -בעיה של אשה
מודרנית, בלבוש של צדקת תמימה, המתפתה על־ידי תלמיד־ישיגה.

ם רדיננד לסאל
ני צול של אי די א ל
סופיה פון־האצפלד, יפהפיה מקסימה, בתגובה על
ההזנחה שנהג בה בעלה. היא פיתחה אורח־חיים
של מתירנות מינית וחופש רוחני, ואת החיים
האלה העמידה לר שו תו של פרדיננר לסאל, יהודי
גרמני, מלא־סתירות, שיחד עם שותפו ומתנגדו
קארל מארכס קבע את גורל תנועת־הפועלים
באירופה, ועימה את גורל האנושות כולה.
פרידריר אנגלס הרווק (שותפו לכתיבה ומ פרנסן
של מארכס) נזקק לזוגות. למארכס עצמו
היה י לד לא־חוקי. לסאל, שראה ביחסים גופניים
עם נשים חומר־דלק הכרחי לג און מעצב פני־ההיסטוריה,
הרחיק לכת מהם הרבה יותר. את
פרנסתו ביסס על תמיכה קבועה של הרוזנת
האצפלד, שלה סייע במישפטה נגד בעלה באמ צעים,
שאחד מהם(גניבת קופסת־מיסמכים) הביא
אותו לבית־הסוהר. חייו של לסאל היו שזורים
ביחסי־אהבה סוערים גם עם נשים אחרות, שמהן
תבע התמסרות מוחלטת, לו ולתורתו. עם זאת,
הוא לא היה מוכן מעולם — דמוקרט נאור
שכמותו — להודות ב שיוויון האשה לגבר. לד ע תו,
לאשה י ש מעמד מיוחד רק בתחומים נשיים
מובהקים. בתחום המחשבה ההגיונית היא נחותה
מהגבר, ותשאר לעולם נחותה.
הסתירות בנפשו ובהתנהגותו ש ל לסאל מוכ רות
בחלקן מחיי מנהיגים, והן אולי אף תו היכר־הכרחי
של אישיותם: הוא, שלחם לדמוקרטיה
בגרמניה, שלט במיפלגתו, מיפלגת״הפועלים
הראשונה בגרמניה ובעולם. בשיטת הדמוקרטיה
הבונאפארטיסטית — החלטותיו של המנהיג
אושרו על־ידי מוסדות המיפלגה אחרי שכבר
הוצאו לפועל.
תערובת הנעלה והמושחת, האמיץ והמתרפם

יצחק בשוויס־זינגר, בנו של רב, השתחל כנראה
מריקעו הדתי בקלות יחסית. אף הוא מצא באותו
רקע מקור לשאיבה של אירועים היסטוריים ואוצר-
סמלים קבוע, שעשה אותו שותף בטוח וסחיר
לשאר מפיקי המיתוסים המצליחים במאה העשרים.
בראשית דרכו היו, כנראה, הקבלה וסמליה,
המשיחיות השבתאית וכדומה חלק אורגאני
מעולמו ש ל בשוויס״זינגר. בתיאור ההימשכות אחר
היצר (הגאולה) ,וההתפוררות המנוונת שבאה
בעיקבות ני תוץ הכבלים המוסריים בסיפור ה ש טן
ב גו ריי י ש עוצמה שאי־אפשר לטעות בכנותה. אד
אותם נושאים חזרו וני שנו אצלו, והוא ל מד את
כדאיות ההעמדה של שיחזורים היסטוריים מדומים
(כמו בהע בי) ,ש אין בהם שום שאיפה למסירה או תנטית
ש ל עולם היהודים, לבטיו ובעיותיו הסטאטיים
:.העולם היהודי אצלו מעוצב רק בקליפתו
החיצונית — והתוך הוא הדראמה שעסקו בה ביתר
כי שרון ממנו, וביתר כאב־אמת, סופרים כהרמאן
הסה ואפילו אנדרה ז׳יד. זוהי הדראמה של מיל־המודד,שכל
ביצר, מיררו של היצר בשכל, והחזרה
הסופית ל שיווי־ מי ש קל ביניהם, שמשמעותו, בע צם,
תבוסה, התנזרות או מוות.
גם כאן, ב טיי בלעוה שד שלח; מעמיד בשוויסי
זינגר במרכז צדקת יהודיה, משכילה כ מובן( הו א
תייב משהו לפמיניסטיות) ,המתפתה־נאנסת על־ידי
תלמיד־ישיבה בעל חזות שלומיאלית המתחפש

לשד, ולבסוף היא משתפת איתו פעולה מתוך
״טייבלע וה שד שלה״ בתיאטרון*
תמימות. שהרמזים למידת כנותה גסים כשק.
פו דרה של א קזו טי ק ה *
בעייתה היא בעיה של אשה מודרנית מאוד: היא
מסוגלת להשתגל רק עם שד, המגיע אליה מארץ־
החלומות (בדמותו של ניסים עזיקרי, המשחק בעוצמה בלתי־רגילה, אולי משום שהוא תמיד ניסים
עזיקרי) .אך אינה מסוגלת לגעת באותו שד. כאשר הוא משתכן בגוף בעל, ש לו היא נשואה כדת וכדין.
אצלנו קונים את ב שוויס־זינגר בחפץ־לב. סוף־סוף אנחנו רחוקים מהעולם שהוא מתאר לא פחות
מקהלו בארצות־הברית, וזקוקים כמוהו לאותו יחס דו־ערכי של געגועים והלעגה כלפי העולם שהוא
מחיה, כביכול. יצירו תיו עוברות נהדר משפה לשפה. ממדיום למדיום. משום שאת ה, שום דבר׳ קל
להעביר מתחום לתחום.
הטראגריה הישראלית: ביזבוז כי שרונו תיו של חנן שניר, בימאי בעל נתונים גאוניים (הוא ר או*1
לפרס מיוחד אפילו רק על האיקונוגרפיה השרית ש לו בהצגה — ראשי השדים, המציצים מן הקיר
שבירכתי הבימה בריגעי הצלילה־בחטא של טייבלעי. כל הברק שלו מושתת על טקסט מיובא מעולם
של תרבות, המתחבטת במיקודה של נקודת האורגאזם. אך מעדיפה לאפר זאת בפודרה של אקזוטיקה
מעולם נושן.

־ נסים עזיקרי ויעל פרלבד,בימה.

ודדי אלן
ס א טי ר ה של אי נטלק טו א ל
דמות ממה מ עי ק על פור טנוי :״או קיי, קו־גלמאס,
אמר הקוסם. לאן הפעם?״ (מדובר במס־עות־אהבים
שמעניק הקוסם לקו־גלמאס בין דפי
יצירות מפורסמות) .״רק פעם אחת, אמר קוגל־מאס.
מזג־האוויר כל־כך יפה, ואני לא נהיה יותר
צעיר. שמע, קראת את מה מעי ק על פו ר טנויז
זוכר את הקופה?(דמות של חרמנית) המחיר הוא
כעת עשרים וחמישה דולר, אבל נתחיל איתך
בסיבוב אחד חינם, בגלל כל הצרות שע שי תי לך״.
יש, בכל זאת, הבדל ניכר בין פילים רות ווודי
אלן: אלן לוקח גם את הבעיות הפסיכולוגיות
האמיתיות והמעיקות של היהודי הרבה פחות
ברצינות. הוא מסוגל לצחוק גם על הצגת היהודי
כאימפוטנט בעולם של גויים מוצקים ומושרשים.
הספר נקרא בעברית חי סו ל חשבונות. הוא
יכול היה גם להיקרא חי סו ל פרו ת ק דו שו ת —
ומה כבר יכול לשמש נושא למיתקפת הסאטירה•
פארודיה־הלעגה ש ל אינטלקטואל יהודי ב ני ד
יורק? מעט דברים יחסית, וטריוויאליי ם במידה
רבה מנקודת־ראות ישראלית: מבקרי הסיפרות
והתיאטרון, על מליצותיהם המנופחות(פארודיה
על מאמריהם בפאב רי ציו: בי קו ר ת ותגובה),
פסיכואנאליטיקאים מקריצי תורות־של־הבל
והביוגרפים שלהם ( שי חו ת עם הלמהולץ),
אשליות הפילוסופים ו פי ט פו טי ה ם( מי ס טר ביג,
הפילו סופי ה שלי) ,דתיות מזוייפת וגעגועים
מתמרחים ליי די ש קיי ט( סי פו רי ם ח סידיי ם).
גם בעיית אי־שלמותה ושחיקתה ההכרחית
של האהבה היא נו ש א( סי פו רו של מ טורף) ,וכן
בעיות פוליטיות וחברתיות (שני הסיפורים
הראשונים) — אך בלי חריקת־שיניים אמיתית,
כשל מי שוויתר על דון־ קי שוטיות לוחמת
ומסתפק בעמדה ש ל סאנשו פאנשה, הזורק
בדיחות בזהירות ומרחוק. צחוק, הרבה צחוק —
על ריק.

היבהביה הנוש־ת נענתה לנתק שער העץ
בעיירה בקניה -וכך התחתנה עם ישראלי

>ו311ת )111
נע(׳מהעץ!־
שעות והגענו לאזורים קסומים, על חוף
האוקיאנוס ההודי.
״שם זורחת השמש ושוקעת בכיוון
ההפור מזה שאני רגי ל לו; המים צלו לים
וכחולים, החול לבן כמו קמח;
ועצי־קוקוס ענקיים צומחים ממש עד
קו־המים. מילי היתה חברה נהדרת
למסע. היא לקחה אותי למקומות ני דחים
והסבירה לי על תושבי המקום
ומינהגיהם.״
אחרי כמה ימים — כמה בדיוק, הם

ץ| 1לך ך שהגיע הישר מעיירה קטנה
בקגיה. זוהי מילי (מילכה) 1111111 11111
קני, בת ה־ ,20 הנשואה לישראלי. היא דוגמנית מת
לבנות־לבנות,
שיער שחור, שימחת־חיים
שקשה לתאר ורוקדת שיגעון.
״מילי חזרה להוריה ואני נשארתי
חודש בסוכה ש ל הסבתא. י ש לה ש לו ש
סוכות, שבהן גרים בני מישפחתה.
הסוכה עשויה מקש, י ש בה מיטת־עץ
ולבנים המסודרות בעיגול, שבמרכזו
מדליקים את המדורה. בערב מדליקים
את המדורה ומשאירים אותה כל
הלילה על אש נמוכה. העשן מבריח את
כל הברחשים, מחמם את הסוכה.

חילה, א ן מאוד מצליחה. מילי היא גיורת, הדונרת,
קוראת וכותבת עברית. ביום היא עובדת בראש
אינדיאני ובערב היא מדגמנת בתצוגות־האופצה.
ן* ופה חתולי, הילוכה פנתרי וי ש
ל * לה קצב שאין לאף לבנה. זוהי מילי,
הדוגמנית מקניה, יפהפיה שחורה,
בעלת עצמות־לחיים בולטות, עיניים
מלוכסנות, אף קטן ופה חושני. מילי
קני הצעירונת, בת ה־ ,20 היא גיורת
הנשואה לישראלי. איר ואיפה נפג שו
השניים? על כך הם מספרים — הוא
בעברית קולחת, והיא בעברית טובה
של עולה חדשה, בוגרת־אולפן:
״לפני שנתיים וחצי,״ מספר הבעל,
שלומי ,״אספתי את פקלאותי ונסעתי
לחופשה לקניה. הגעתי לאלדורט, עיר
קטנה, הקרובה לניירובי. לי ד מלון
ס טנ לי ישעץ גדול, ש עליו משאירים
פתקים עם הודעות. השארתי שם פתק,
שאני מעוניין ל טייל במומבסה ומחפש
פרטנרית מקומית. העדפתי ל טיי ל
בצורה זאת ולא באוטובוס של תיירים.
השארתי מספר טלפון של ידידים
בניירובי.

|״| 11ך 1¥ן ך 1ך ןך: בקניה: אביה של מילי עובד בנית-חולים,
111 ! 111 #111 11 אמה היא עקרת״בית. שמייס מאחיותיה
נשואות לאנגלי ולדני. ההורים התנגדו בתחילה לקשריה עם שלמה.
שגייס בשלז־שיגה

|¥ |7| 1ך 71 הפרשית, ק ארץ דונסקי, שלימדה את מילי (1.70
ן 1ך
1#! 11 11ו 11 מטר 48 ,קילו) פרק בהילבות־דוגמנות -איך
ללכת, כיצד לשבת, באיזה איפור כדאי להשתמש וכמה קלוריות לאכול.

^ חרי יום וחצי התקשרה בחורה
ואמרה שראתה את הפתק על
העץ, ושהיא מכירה היטב את האיזור.
״נפגשנו ב ס טנ לי וראיתי לפני
צעירונת שחרחורת יפהפיה, תיכוניס טית
בת 17 וחצי. לא חשבתי פעמיים
ויצאנו לדרך. לקחתי את התרמילים,
אוהל, שני שקי־שינה ונסענו ל טיול.
״נסענו לשם במטאטו — מכונית
פז׳ו מיסחרית, שמכניסים בה, בצפי פות
20 ,אי ש מאחור. זוהי התחבורה
הזולה ביותר, ויתרונה בכך שאפשר
לרדת מתי והיכן שרוצים. נסענו ש ש

לא רוצים לגלו ת — הם מצאו את
עצמם בשק־שינה אחד.
אחרי שבועיים הם חזרו לניירובי
ושלומי ביקש להמשיך בטיול, לראות
מקרוב כיצד חיים המקומיים בסוכו־תיהם.
מילי אמרה; ״אין בעיה. אקח
אותר לסבתא שלי.״
״הגעתי ל מין סבך שלג׳ונגל, שם
פגשתי זקנה בת 80 בערך, עם שינים

מבשלים את המזון גם על המדורה.
״אחר־כך גם גילי תי שלמרות שכל
ערב ירד גשם־אימים, לא נכנסת לסוכה
אף טיפה. זה פ שוט מאוד: הקש מתנפח
ואין חדירת״מים״.
אחרי חודש בבית הסבתא הגיע
שלמה קני לבית הוריה ש ל מילי.
ההורים ושיבעת ילדיהם גרים בבית־אבן.
האב עובד בבית־חולים, האם היא

יודעת אם זה מפני שהיא כושית או
שהן מתייחסות כך לכל דוגמנית חד שה.
זה בהחלט מפריע לה ודי מעליב,
אבל היא ממשיכה להיות חייכנית וסב־לנית
— אולי בעתיד זה יעזור והקרח
יישבר.
בינתיים ממשיכים מילי ו שלו מי
להזמין את חבריהם הביתה לארוחות
אותנטיות של תבשילים קנייתים, כמו

רה הדבש -
ההודי וב צר
עצי הקוקוס!
אוגאלי, שהוא לחם־תירס העשוי מ־קמח־תירס,
או זמבוסה — מין בורקאס
מבצק־עלים ממולא במיני בשר מעו רבים
וחריפים. מילי מבשלת ל שלו מי
גם אוכל יהודי.
ומה עם ילדים? ״יש לי עוד זמן,״
אומרת מילי .״אני עוד צעירה, אולי
בעוד חמש שנים•״

עקרת־בית. מילי היא בת־הזקונים ואת
זה אפשר לראות לפי הנקב שבאפה,
שבו נשאה תמיד עגיל, סמל שהיתה
בת־הזקונים.
שתיים מאחיותיה של מילי נשואות
ללבנים, אחת לאנגלי והשניה לדני, כך
שהוריה רגילים ללבנים במישפחה. אך
אביה של מילי קיבל את שלו מי בהס תייגות,
כי התדמית של הישראלים ב קניה
היא לא הכי־טובה.
אבל שלומי סיפר למילי על י שראל
והיא מאוד התלהבה, ורצתה לבוא
לבקר. הוריה התנגדו בכל תוקף —
טענו שהיא צעירה מדי, י ש מילחמות
בארץ והם חוששים לה.

עד-גישוא>ו
^גכמה דולאדיס

ך ^ אחרשלושהחודשים חזר
< שלו מי לארץ, בתיקווה שמילי ת־גי
ע אהריו. כאשר בוששה לבוא. הקשר
הטלפוני התייקר והגעגועים גברו, הח ליט
שלומי לנסוע ולהביא את אהו־בת־ליבו.
״זאת
היתה כמעט בריחה מהבית,
כמעט חטיפה,״ מספרת מילי. הייתי בת
, 18 ולא יכולתי לצאת את ארצי בלי
חתימת הוריי. הפיתרון היחידי היה ל הינשא
בנישואין אזרחיים. נכנסנו ל*
מישרד, שיל מנו כמה דולארים לפקיד,
שלא הכיר ולא ראה מימיו את שלומי,
כדי שי עיד שהוא מכיר אותו מלידה,
ונישאנו״.
״הייתי בן ,24״ נזכר שלו מי, וב־מישפחתי
— שוד ושבר. רק אחיותיי
הבינו לליבי״.
הזוג הצעיר ערך ירח־דבש ממושך,
תר במשך שלושה חודשים את הארץ

אורנה גלזן

עגיל באף

היא בת־הזקונים של מישפחתה.

לאורכה ולרוחבה, ואחר־כך השתקע
במיצפה־רמון, שם עובד שלומי.
מילי למדה עברית באולפן בבאר־שבע,
ואז החליטה להתגייר. אחרי הכל,
נקראים בני שיבטה ״בני המשיח ה מאמין,״
אינם מערבבים חלב ובשר,
אינם עובדים בשבת.
לפני כמה שבועות עברו השניים
לרמת־גן, ו מילי החליטה שעליה לע שות
משהו עם עצמה. י דיד של שלומי.
שהתפעל מהופעתה של מילי, היפנה
אותה לקארין דונסקי, כדי שתלמד
אותה פרק בהילכות־דוגמנות. השידוך
עלה יפה. מילי הפכה לדוגמנית מבו קשת,
שהופעתה הגיזעית בולטת על
המסלול, היא מתחבבת על הקהל ומצ־טלמת
שיגעון.
עכשיו היא עובדת בבקרים בבית־האופנה
ראש ־ אי נ די א ני ובערב דיא
מופיעה בתצוגות־אופנה ברהבי־הארץ.

קוראים לי
,כושית.״

ף מה דעתה של מילי על היש ן
ראלים, אחרי שהיא חיה בקירבם
שנתיים? ״כשהגעתי לארץ,״ היא נז כרת
,״וירדתי מהמטוס וראיתי אנשים
לבנים שוטפים את הריצפה ומורידים
את המיזוודות — הייתי בשוק. לא
הבנתי איך לבנים עושים עבודות כא לה.
עכ שיו התרגלתי שכולם עושים
הכל.
״אבל כולם גם קוראים לי כושית.
אני שומעת את זה על כל צעד ושעל.
הם לא יודעי ם שאני מבינה כל מילה.״
וחוץ מזה, הדוגמניות הן מאוד לא
חברותיות ואינן מפרגנות לה. הן ב קו
שי אומרות לה שלום. היא איננה

1ד |י 1ן 1י | ך י 1ל גופה חתולי, הילוכה פנתרי, עצ 11
11 מות־לחייה בולטות, עיניה מלוכ ו
סנות
ואפה קטן. יש לה קצב שאין לאף דוגמנית לבנה

בישראל. על חברותיה למיקצוע היא קובלת :״הדוג מניות
בישראל אינן חברותיות. בקושי אומרות
שלום. זה מעליב אותי. האם זה משום שאני כושית?״

033 ׳1

חמחרים

ליטבול בזיתים

קיצוץ ש לו ש ה אפסים

מעדן מקורי
בסדרת דיג של ״תלמה״

הוחלף 4המטבע הקיים ( סו ל)
של פרו הדרום־אמריקאית במטבע
חדש, אינטי ( 110ש קל בערו) ,שיהיה
שקול כנגד 1000 סול ישנים. החלפת
המטבע בפרו, שבה שי עור האינפלציה
השנתי הוא * ,111 מקצצת לא רק
שלושה אפסים סופיים מכל חשבונית,
אלא גם מנציחה את אינטי, אל־השמש
של קיסרות האינקה, ששלטה בפרו
שלפני הכיבוש הספרדי במאה ה־. 16

״תלמה״ הוציאה לשוק מ ט בל חדש ב סד ר ת
ה״דיפים״ שלה -והפעם דיס המכיל זיתים.
המטבל, מ קורי בטעמו ובמר כי ביו מו מלץ ע״ג
ה אריז ה ה מר היב ה( ב מ סור ת של ״תלמה״) להכנה
משמנת, מיונז, גבינות לבנות׳,גם רזות.
המ טבל הפיקנטי החדש ,״דיפ־זיתים״ ,מומלץ
למריחה על ״פתיתי; או לחם, מקו שט בצנוניות,
זיתים שחורים ועלי פטרוזילי ה.

רברא שי ל־1800

״תלמה״ ממליצה ל מל אבמ טבל החדש חצאי
משמש, שזיפי ם מיובשים, מלפפונים או עגבניות.

בדאבלין, בירת איר נב

לנד, הרב יואל מירווייס ,28 ,לרב
הראשי של קהילת 1800 יהודי מדינת
האי הירוק. מירווייס, י לי ד דרום־אפ־ריקה,
נעשה בכך לרב הראשי הצעיר
ביותר בעולם, אחרי שתפש את מקומו

מומלץ גם ל טי בו ל פיצות.
ב תי אבון.

קורס דוגמניות

ר א שון ב סוגו ב ארץ
בהדרכת

.אם את נאה, תמירה
ו פו טוגני ת נערה תוססת
המבקשת אתגרים
.ביכולתך להשתלב ב מ קצו ע
זו הר ומלהיב

בעת שירות פעיל בצה״ל. זאת היתה
זוהרה לביטוב, פלמ׳׳חאית, אשר קיב לה
את הכשרתה התעופתית בארצות-
הברית, ושנפלה, כאשר התרסק מטוסה
בעת טיסת־סיור בשער־הגיא, בדרך
לירושלים, ב קיץ . 1948 לביטוב־האם
היא אלמנתו של יהודה לביטוב, מ מייסדי
קריית־ענבים ומאנשי המשק
של ההסתדרות (תנובה, הסנה) אשר
מכר, בשנות ה־ ,20 מניות של בנק-
הפועלי ם ליהודי פולין ויזם, בשנות
ה־ ,40 את רעיון קופות־הגמל הצמודות.

שחנה מאואש
ה קורס יכלול
* דוג מנו ת מ סלול
* יציבה נכונה
* דוגמנות צילום

מות הקצין הבכיר

מפצעיו, כתוצאה של נפטר מיטען־צד בלבנון, בגיל 38׳ אלוף־

מישנה אברהם(״ממושי״) אל דן,
סגן מפקד עוצבה והקצין הבכיר
ביותר של צה״ל, שנפל בלבנון מאז
שנהרג אלוף יקותיאל אדם, ב קיץ
. 1982 אלרן, י לי ד רומניה שג ד ל ברא־שון־לציון,
זכה בכינויו על שם מומי־שאולי,
גיבור אנ שי פנפילוב( ,הספר
הרוסי, המספר על אימונה וחישולה של
חטיבה במילחמת־העולם השניה, ואשר
שי מ ש כאורים ותומים לדורות של
אנשי פלמ״ח וצה״ל) .אלרן היה צנחן
לביירות
(הפשיטה
רב־מעללים
ב־ ; 1972 הקרב על החווה הסינית
ב־ ) 1973 ואב לשלושה, אשר תחביבו
היה צילום שיקופיות״צבע ש ל פירחי

* טיפו ח החן ו היופי
* אי פור
* הליכות ו ני מו ס ץ

המסיימות בהצלחה
תוכלנה להשתלב בתצוגות
וצילומי פרסום שעורך משרדנו

מן ה מו סדל כנ ס ת
של הרב דוי ד רוזן(ל א־ קרו ב של הרב
הראשי של יהודי רומניה, הרב משה
דויד רוזן) ,ישראלי, החוזר ארצה, אחרי
שסיים, השבוע, את תקופת כהונתו
כרבם הראשי של יהודי אירלנד ־.

מפכ״ד ד־16,000
מונה ^ אחרי 33 שנות שירות
במשטרה, לתפקיד המפקח־הכללי ה בא
של מישטרת ישראל, על 16 אלף
שוטריה, ניצב דויד קראום.56 ,
קראום, י ליד צ׳כיה וניצול מחנה־ריכוז,
החל את דרכו במישטרה כסייר ואופי
נוען והספיק, לאחר מכן, לשמש כראש
אגף־המינהלה, רא ש אגף־המיבצעים,
סגן המפכ״ל, נשיא בית־הדין למיש־מעת
ובתפקידו הנוכחי — מפקד מחוז
תל־אביב.

ביוד סי
ל ד גו בו ליוזיז

^ פרטים והרשמה רח׳ דיזנגוף

*י75ת״א,טל 298256.

חולצה שקופה
בפאב
ד רו שו ת
ל ע בו ד ה

״קצת אחרת״
מלצ רי ו ת
ב חו לצה

נ או ת
ש קו פ ה.

בתנאים מצוימים
קל. מ־ 9.00 בערב:
838320־03
שולה השתלת ציפורניים מלאכותיות
בשיטה אמריקאית — בידיים
וגם ברגליים וכן השתלת ריסים.
תל־אביב, המלך גיורג׳ 89
טל 295318— 284919 .

ש ג רי רלחמש מדינות

מודעות בטלפון

לכל ה ע תוני ם
־־״דבכר טי סי אשר אי ב מ חי רי
£8$ 01116א 1ס

61א 0וז*א£6זאו
סדו 15**61

המערכ תי
שו אנ ר ט

נ חו ג יום־הולרתוה־ 62שליו ר
הכנסת, שלמה הילל, י לי ד בגדאד,
שעלה ארצה בגיל . 7הילל, ל שעבר חבר
קיבוץ (מעגן מיכאל) ואי ש המוסד
(שהתמחה בהעלאת יהודים מעיראק
וממצריים) ,היה בגיל 30 אחד ה־ח״כיס
הצעירים ביותר של הכנסת(מט־עמ״מפא״י)
.לאחר מכן שי מ ש הילל
כ שגריר במדינות אפריקאיות רבות
(גיניאה, חוף השנהב, וולטה העילית,
ניג׳ר ודאהומיי) ובמשך כמעט שמונה
שנים שר־מישטרה.

שרות ת.ר. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

פרסום

אידיאל

אם הטייסת היחידה

אבן גני רו לסוות״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצון!

227117/ 8־ 03

נחוג 4בירושלים, יום־הולדתה
ה־ 85 של זיתה לביטוב, אמה של
הטייסת הראשונה, והיחידה, אשר נפלה
•קשר ישרא לי א חר ל ר בנו ת
הראשית באירלנד: היה ז ה אביל

של נשיא המדינה, מי שהיה לימים,
רנה הראשי האשכנזי של ארץ-
ישראל, הרב אייזי ק הלה הרצת,
א שר

שי מ ש

בין

ש תי

מילח מזת־

העולם כרבה הראשי של אירלנד.

מסכ״ל מיועד קראום
מן ה או פנו ע ל בי ת ־ ה דין
הארץ, שאותן הרבה להקרין בפני באי-
ביתו בזיכרון־יעקוב.

חו שף 419 הכלים
4במרחביה, בגיל ,78 נפטר פסח בר־אדון, ארכיאולוג י לי ד פו לין,
שנוד ע בספרי זי כ רו נו תיו( ב או ה לי
מי דבר בין ע ד רי ה צ אן) על חייו
כרועה״צאן בין שיב טי הבדווים בעמק
בית־שאן של שנות ה־ .30 בר־אדון,
שזכה אצל הבדווים לשם עבד אל־עזיז
(ולמשכורת שנתית ש ל שתי כבשים,
תיוב, מלבוש רמוי־שימלה — וע־באיה)
,היה קודם לכן סולל־כבישים
בתל־אביב, ולאחר מכן אי ש ההגנה
וההעפלה ובסופו של דבר, האיש אשר
גילה בבית־ירח ש ליד הכינרת, אחרי
ש ש שנות חפירות, עיר כנענית מבוצ רת.
לאחר מכן פנה לחפירות אשר היוו
את גולת הקאריירה הארכיאולוגית
שלו: החפירות במידבר יהודה, שבהן
גילה, בין השאר, במערה, מטמון של
429 כלי נחושת ושנהב קדומים.

הכלכלן כ אי ש הטקס
נפטר 4בירושלים, חודש אחר
יום־הולדתו ה־ ,79 אברהם גלבוע,
מי שהיה ראש־הטקס של מישרד־ה־חוץ.
גלבוע, כלכלן י לי ד ז׳גבה ה שווייצית,
היה בימי מילחמת־העולם
איש מחלקת הקשרים הבינלאומיים
של ההסתדרות (ושליחה בסוריה ובל בנון)
.אחרי הקמת המדינה, לפני שהחל
לטפל בתחומי הטקס, היה קונסול
י שר אל בפאריס, באיסטנבול ובליסבון.

העולם הזה 2474

קולנוע
הזכות להתנגדות
סרטים איוב מתמרד בהונגריה
חוסר תיכווה
— הוא חטא
יהודים איכרים לא היו חיזיון נ פוץ במרכז
אירופה, וחוקים דרקוניים מנעו מהם לעסוק
בחקלאות. ובכל זאת, סיפורו של אימרה גיונ־גיו
שי המרד של איו ב( ״ ש לו ם לך בן״ — ראה
שעון) שאוב מניסיון אישי.
גם הוא, כמו הילד שהוא גיבור סרטו, הגוי
שזכה להמשיך את הגרעין של המורשת הרוחנית
היהודית, או מץ בילדותו לשנה על־ידי מישפחה
יהודית, והוא מספר על קהילה יוצאת־דופן, שר ק
מתי־מעט שרדו ממנה, ומעטים עוד יותר יודעי ם
על קורותיה המופלאים.
מספר גיונגיונ שי :״על גדות הנהר תיסה,

שלים לך בן(הונגריה, צפון, תל־אביב)
-מפיצי הסרטים בישראל
מעריכים מאוד את רמתו של
הקהל הבא לראות את טירטיהם.
זאת הטיבה, כנראה, לשמות החדשים, רבי הדימיון והמשמ עות,
שהם מעניקים לסרטים ברגע שהם משחררים אותם מן
המכס.
שלום לך בן אינו מלודרמה איטלקית משנות החמישים או
עיבוד חדש לדמעתון מצרי של ערב-שבת בטלוויזיה. שמו
המקורי של הסרט הוא המרד של איוב -ושני הבימאים,
אימרה גיונגיושי ובארנה קאבאי. שאף כתבו את התסריט י חד
עם קתלין פטניי, גם התכוונו שזה יהיה שמו.
כי הסרט מספר על זוג יהודים, חשוכי ילדים, בכפר הונגרי,
בתקופת מילחמת העולם השניה, המנסה להערים על האלוהים
פעמיים. ראשית, משום שהאלוהים מגע מהם יורש בהמיתו, על
פניהם, את שיבעה ילדיהם. הם מחליטים לאמץ ילד. אבל יותר
מזה -השואה בשער, וברור כי גם אם היורש העתיד יהיה
יהודי, גם הוא נחרץ דינו למות. על כן מחליטים לאמץ ילד
נוצרי, ו כן הם עוקפים את החלטת האל. ואם החלטה זו שלו
מנוגדת לחוקי הטבע -בוודאי שבטעות יסודה. כי הטבע דואג
להמשכיות הבריאה, זאת רואים האיכרים היהודים בכל
הסובב אותם, בחי ובצומח; ובהיותם משוכנעים בקדושת כל
דבר חי על פני האדמה הזאת, יותר מאשר בקדושה שעל־פי
הבדלי דת, גזע ומין, הם מעזים להתנגד לגזירה מלמעלה. ועוד

לקח מלמד האיכר היהודי: את המורשת הרוחנית אתה
יכול להעביר גם דרך שליח שלא נולד על ברכיה, אך נתחנך
עליה.
כל הרעיון הפילוסופי הנאור הזה מוגש בצורה קולנועית
מלאת חן ופשטות, מצולמת ברגישות ומשוחקת במהימנות
על־ידי פרגץ זנתה, הדי טמסי וגאבור פהר.
חבל שאותם המתכתשים בנושא ״מיהו יהודי״ אינם הולכים
לפעמים לקולנוע.

מ עיין הבתולים האוסטרלי זהירות,

בימאי גיונגיו שי
עולמם של שאגאל ומנוחץ
בגבול רומניה־הונגריה, לא בימי־הביניים ואף לא
בסיפורי־האגדות, למעשה עד זמננו שלנו, עד
, 1945 חיתה קהילה עצמאית של איכרים יהודיים,
בעלי תרבות חקלאית מובהקת. קהילה זו נמחקה
לחלוטין בתוך הזמן הקצר של ארבעים שנה, לא
יותר מזה, מבלי להשאיר כמעט כל עדות כתובה.
״אנו מדברים על הענף ההונגרי של העולם
התרבותי שמארק שאגל, יהודי מנוחין ומארטין
בובר קמו מתוכו. סינתזה בין רוחניות לעבודה,
שימחת־חיים וקשיחות גרוטסקית של ראיית
עולם סקפטית. המדובר על האיזור שבין נהר
הברג ונהר הטוקאי בהונגריה — כגודלם של
רובעי קווינס וברו קלין גם יחד.״
רבנים כמו י שמן .״בזמנים עברו חיו שם
אותם רבנים מחוללי נפלאות וצדיקים, ש ע שו
ניסים ליהודים ולגויים גם יחד. באותו חבל ארץ
חיו בצוותא קאתולים, פרוטסטאנטים ויהודים,
חוואים ורועי־צען, ללא לחצים ומתחים דתיים.
״האגדות המקומיות מספרות על רבני־כפר
שונים, שהיו מחוללים ניסים ומרפאים חולים,
ממש כי שוע בשעתו. כמו אותו רב מכפר קרזצור,
שהכפיל לחם ודגים למען י שב עו הכל, או רב
אחר, שהאמינו כי בכוחו לקרב אוהבים שאיבדו
את הדרו זה אל זו. עד היום עולים לרג ל ל קיברו
של הרב יצחק טאוב, שחי במאה השמונה־עשרה,
ורבים ישמחו בוודאי לזהות בסרט את השיר
ההונגרי היפה ה תרנגול מקרקרב קול, שהולחן
למעשה על־ידי הרב טאוב. אני הופתעתי לגלו ת
כי מילותיו של שיר עממי זה הן תערובת של
יידי ש, גרמנית והונגרית״.
לשאלה המתבקשת יותר מכל שאלה אחרת,
מדוע בחר גיונגיו שי דווקא בנושא שהוא
קונטרוברסאלי כל־כך בהונגריה, ת שוב תו( הר אויה
לשמש כמופת ליוצרים ישראלים, החו ששים
לגעת בנושאים מסויימים, הנחשבים
כ״רגישים מישפט מפתח בסרטי — ,הבה
נגלה זאת לבננו׳ — מסביר את השקפתי.
מחובתנו, ההונגרים, לבחון את עברנו הלאומי.
בהיסטוריה של גרמניה והונגריה י שנן בעיות
דומות. איני מאמין שקיים איזשהו לאום שנועד
מתחילה לפאשיזם. קיימות רק נסיבות היס טוריות,
שהן בונות או הרסניות. כמו האיכרה
היהודיה חזה, אני מאמין ש,חוסר תקווה הוא
חטא׳ ,וזה הרעיון שתופש לגבי כל מקום, אם זו
גרמניה, ארצות־הברית, או רוסיה הסובייטית.״

העולם הזה 2474

הוא

עלול

לשמוע

(אוסטרליה, אסתר תל־אביב) -יש
בסרט כל מה שמקטלגי הקולנוע
האיכותי מכנים בשם ,,איכות
המוצר״ .אלא שאיכות אמיתית, או איזה כישרון ספונטני
שיעשה אותו באמת לחוויה -אין בו. אפילו, כמו שנאמר
בפידסומים, שהוא זכה בשמונה מתוך עשרה ״פירסי האוסקר
האוסטרליים״( .ומי שיודע מה הם כל ״האוסקרים״ המקומיים
יבין).יש בו תסריט מלא פנינים ואמיתות גדולות מן החיים, על־פי
ספר נושא פרסים של סאמנר לוק אליוט (יליד אוסטרליה,
שהיה לסופר-החצר של אופדות־סבון אמריקאיות, טלוויזיו ניות,
בשנות החמישים); יש בו צילום ״אמנותי״ מלא ערפילים,
העולים מן האדמה בכל מזג־אוויר; יש בו אפילו מוסיקה
רבת-מיתרים, של ריי קוק, העולה ומעצבנת כל אימת שהקהל
נועד ללחוץ על שקית הדמעות; והעיקר יש בו ילד מוכשר
בצורה מפחידה כמעט לגבי גילו(ניקולאס גלדהיל) בעל יכולת
לבטא את השפה האנגלית כפי שאף צבר אינו מסוגל לעשות
בשפת העברית, ועליו נלחמות שתי דודו ת בתולות ואכולות-
תסביכים, במילחמה שקרמר נגד קרמר נראה לעומתה כמו
סיפור אהבה.
הסיפור: הילד המכונה פי־אס (המקבילה האנגלית של
הביטוי העברי נ״ב) הוא בנה של סופרת שנפטרה בליד תו;

ונדי יה: התאבדות או תאונה?
אביו, שתיין חסד־יציבות, השאירו בי די גיסתו ובעלה, חסרי״
אמצעים אך אוהבים. גיסתו האחרת חצה את הילד לעצמה
כפיצוי על אביו, שאהבה בסתר כל חייה, ומציעה לו עושר אבל
לא אושר. למזלו(ואולי גם למזלם של הצופים באולם) הבתולה
העשירה נספית בתאונה פיתאומית בנוסעה במעבורת(ואולי
בעצם מתאבדת, כשהיא שומעת כי מפיצי הסרט בישראל שינו
את שמה בשחרות-לב מוונדי יוז לוונדי הודגיס).

פטפטת

קופצת
חג שמח(צרפת, פאר, תל־אביב) -
מצחיקון הטומן בחובו גרעין של
עצב -ז׳אן־פול בלמונדו עובר
מכושר של כפיל פעלתן למעמד של
מצחיקאי-פטפטן. וזה עצוב. כי כל מה שהיה מזוהה לחיוב עם
כושר פיסי לולייני וקולנוע בפעולה מתמדת הופך כאן לדבר׳
נות במהירות כפולה. ואין זה משנה אם הוא מזכיר למבקרי-
קולנוע את דה־פינס או את בודו -הוא לא מזכיר את בלמונדו
במיטבו.
הבעיה היא שהסיפור עצמו אינו עמוק כדי להצדיק
כל-כך הרבה מילים: בלמונח, בתפקיד של אדריכל מצליח
בגיל המסוכן, מתפרפר בלי סוף ונתפס על חם על-ידי
אשתו, דווקא בחברת התמימות בהתגלמותה -סופי
מארסו.
כדי להרגיע את האשה (מארי לאפודה, שגם היא נראית
כמו ״היה היתה פעם״) ,ממציאים השניים סיפור שאין
בו אף שורה אמינה אחת, גם לא אמינות זמנית. וכך
קולח דו-שיח עמוס לחלוטין במשלים ובהלצות. שספק אם
מי שאינו בקיא במורשת הצרפתית יבין את כולו. פיתאום,
כרבע שעה לפני הסוף, הופך הסרט למשהו מאופרה אחרת:
מתפתחת קטטה אדירה, וארמון הקונגרסים החדש של ניצה

זיאן־פול בלמונדו: לא בסרט הנכון
(בריביירה הצרפתית) כמעט שחוזר למצבו הקודם -כלומר
לערימת פיגומים.
במוקדם או במאוחר יצטרך ז ורז׳ (״המיקצוען״) לאוטנר
להחליט מה הוא רוצה: סרטי פעילות מצחיקים, ואז יהיה עליו
לבחור תסריט מתאים, או מצחיקונים מדוברים -וכאן ספק
רב אם דווקא לאוטנר הוא הבימאי המתאים לביים אותם.

תשבץ
במדינה עדות
מי פגע ב מי?

מ ל כוד ת ביום ה שי שי

רוטל מצו ת
זה לא מ60 יר!1

ינאי
) 1איסור משלוח סחורות מסו ימות
לארצות חוץ; ) 5ישוב בשפ לה,
ע״ש ראש ישיבת יבנה; ) 10
בנו השלישי של אדם; ) 11 בושם;
) 13 תרופה; ) 14 שליח צבור; ) 15
כך; ) 16 מין; ) 18 בסולם התוים;
)20 נקי מפשע; ) 21 מלכת יהודה,
בתם של אחאב ואיזבל; )22 שומן
העצם; ) 24 עוף הדומה לי ען; )25
נישא ) 26 :כמעט כמו טבע שני;
) 28 שמה הקודם של לוכסור במצ רים;
) 30 מידת אורך קדומה; ) 31
הכפתור בצמח, שממנו מתפתחים
הפרח והפרי; ) 32 נוזל שחור לכתי בה;
)34 עיר נפט לחופי הים הכס פי;
) 35 עוד לא; ) 38 מידת היבש
(הושע, ג׳ ב 39 נחלש; )41 אל
היערות; )42 ענף רך היוצא מן ה שר
ש; )43 בהמת משאות טיבטית;
)45 סבה; )47 נקי, טהור; )48 מער כת
רגול; ) 50 מגן; ) 51 שפה עתי קה
באתיופיה; ) 52 אבן טובה; ) 54
שם עץ במקרא(שמואל ב׳ ה׳ כ׳׳ז);
) 57 מכשיר לגריפת זבל; )61 קת;
)62 ציר, או גליל באופנים; )64
אקרן; )65 אינו ב של; )66 גמל
צעיר )67 :גם; )69 כפתר; ) 70 שיח
נוי מארבעת המינים ) 72 :אגם רחב
ידים; ) 74 קוץ; ) 75 שק ממולא
נוצות; ) 77 הליכה בצעדים קלים;
)78 חוט עבה הנמתח בקצות ה קשת
ליריית חיצים; )81 נימוק;
)83 קיים; )85 לבוש אבלים; )86
החוליה התחתונה בחוט השדרה;
)88 שם רכון העולם; )89 כלי זמר
עתיק בבית המקדש; )91 מכללה
אמריקנית; )93 אביון; )95 המציא
מלבו; )96 בכור נח; )98 דג ל; ) 100
מדף; ) 102 תפקיד צה״לי; ) 103
מטייל; ) 104 מקצב דרום אמרי קני;
) 105 כנוי לסונטה.

מאונך:
) 1שיח או עץ בעל עלים
דקים; )2שבק חיים; )3זרק,
הטיל; )4תושב בארץ נכריה; )6
נמלט; ) 7קצץ ענפים; )8סופר
יהודי; )9ברא; ) 12 בשם זה מלך
תגלת פלאסר על בבל; ) 15 קשור;
) 16 ספרי תפילין ומזוזות; ) 17
מיתר שרירי; ) 19 התנגד למלא

מקובל לחשוב שמי ש איננו יהודי
אשכנזי הוא יהודי ספרדי, אבל המצי אות
היא אחרת. הלא־ אשכנזים אינם
עדה הומוגנית, והם התחלקו, מאז
ומתמיד, לפחות בארץ, לארבע קבוצות
עיקריות: הס״טים (הספרדים הטהו רים)
,שמוצאם מגולי ספרר ופור טוגל
ושסימן־ההיכר המיוחד שלהם הוא ה שימו
ש בשפת הלאדינו הספרדית־יהודית;
המסתגרבים(המערביים) ,יוצ־אי
ארצות האיסלאם (עיראק, איראן
ותימן של היום) ויוצאי מחוזות מזר חיים
נידחים כיהודים ההרריים, הקוו־קזיים,
ממחוזות דרומיים מסויימיס של
ברית־המועצות של היום.
הקונסולים והאשכגזים. עוד
לפני 150 שנה, כאשר השילטונות
התורכיים העניקו מעמד בכורה לעדה
הספרדית, ניסו העדות המזרחיות
האחרות להתנתק מהאפוטרופסות של
הס״טים. המערביים, למ של, ביקשו
לקיים מגביות משלהם בחו״ל. הספ רדים,
כמובן, לא רצו להשמיט מידיהם
את מקור הכוח וההכנסות העיקרי
שלהם והחל מאבק מר.
כאשר התעקשו יוצאי מארוקו,
ב־ ,1844 להקים את ועד עדת המער ביים,
הגיעו הדברים עד כדי כך שה־

רצון המצווה; )20 אבי הבעל; )21
אכזריות; )23 יום טוב; )24 מלת
תנאי; ) 26 ניחוש; )27 מדת
נוזלים; )29 מוסד פיננסי; )30 צמח
בר; ) 33 זרימה; ) 34 קשיש, גדול
בגיל או בתפקיד; ) 36 מתנה; )37
ישוב עברי בגליל העליון; )40
אציל(ח); )41 כאן; )44 גבבא; )46
שמו הפרטי של מורה שחקנים
אמריקני; )47 צמח דו קרני; )49
כתר ׳,עטרה; ) 50 מרפא; ) 53 דין
וחשבון על מספר האנשים ביחידה
מסוימת; ) 54 משקה שעורים
משכר; ) 55 לגין; ) 56 נושא תיק
ממשלתי; ) 58 אילן; ) 59 יציאתו

של מוחמר ממכה למדינה —
לפיה מנין השנים המוסלמי; )60
חבורה מלאה מוגלה; )62 כועס,
זועף )63 :מבושל בחלקו; )66
.ערגה, השתוקקות; )68 מדע
העוסק במצבים, בצורות התנועה
של החומר, ובגלגולי האנרגיה
בטבע; ) 71 אימפולס; ) 73 תשורה;
) 76 שן; ) 77 נעלם; )79 ידידים;
)80 כנוי לאלוהים; )82 תל חרבות;
)85ל שון; )87 הסתגף; )90 משל,
של ט; )92 קפץ, הסתער; )94 נחש
ארסי; )96 שלח; )97 יב ש; )99
טנא; ) 101 קורה צרה; ) 102 דורון;
) 103 משקה עלים.

המפון הישראלי לספרו ת ^
נשיס קוסמטיקה ופדיק!ר
קור סי ם מקזגועיים ברמה גבוהה ל:
• ספרות נשים • קוסמטיקה ואפור • סדיקור • מניקור
• אפילציה (הוצאת שיער לצמיתות)
• מנון ליופי וסלון תסרוקות חדישים ל:־
תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים,
טיפול פגים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות ובש עו ה^ .

ה ש תל מויו ת ב אירופ ה

תעודות למסיימים והבנה לבחינות
הסמכה ממשרד תעבורה...
30 שנות גסיון והישגים בהדרכה מקצועית!

די אנה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 , 226066 )4
דת בעתיד תתמתח
מילחמת־דת על הכדורגל
ב שב ת — כי עכ שיו נוצר
בשקט ״סטאטוס קוו חדש״
הנסיון ש ל מישחקי הליגה הל אומית
בימי שי שי נכנס השבוע למהלר
השלישי. מבחינה כספית הוא הצליח.
מכבי־נתניה, למ של, זכתה בקהל גרול
מאוד, גם כשאירחה קבוצות אפורות
למדי. גם מכבי־יפו, הפועל־חיפה וא פילו
הפועל־לוד נחלו הצלחה.
הסיפור נשמע לא־רע, אפילו לאוז ניים
ליברליות, הבוחלות בכפיה דתית.
אחרי הכל, מדוע של א ל אפ שר לדתיים,
הרוצים בכך, ליהנות (או לסבול) מ־מישחקי
כדורגל? הם נהנים, הקבוצות
אינן חסרות.
היו אף שהרחיקו לכת, וראו בכדו רגל
של יום שי שי משום הפעלה קלא סית
ש ל עי קרון ההתנגדות לכפיה אנ־טי־דתית.
בירושלים,
עיר המבועתת לעיתים
קרובות ע ל־ידי מילחמות־דת אלימות,
מנהלות שתי הקבוצות הבכירות בעיר,
ביתר והפועל, משא־ומתן עם החוגים
הדתיים. בתחילת השבוע אף פורסם
שמנהל הפועל־ירושלים, חגי אפרת,
הציע לחרדים לקנות 1000 כרטיסים,
ובתמורה תעביר הקבוצה את מיש־

הבן מבין את מושג עיר־הנצח
קונסול האנגלי (שהספרדים היו בני־חסותו)
והקונסול הצרפתי בירושלי ם
(שהמארוקאים היו בני־חסותו) נאלצו
להתערב. לא שזה עזר הרבה ובמיוחד
לא כאשר נציגות אשכנזית נכבדה,
כולל הו״ד (הולנד ודוי ט של אנד) הת ערבה
במחלוקת ותמכה במארוקאים,
מתוך כוונה ברורה לפגוע במעמדם של
הספרדים הוותיקים, שהיו בעיניהם
מתנשאים.
התנתקות המערביים מחסות הס פרדים
הביאה לי די כך ש מ שך השנים
החלו יותר ויותר עדות לצאת מתחת
למטרייה הספרדית: האפגנים והבוכ רים;
האורפלים והכורדים; המשהדים
והג׳ורג־ים, ומה עוד שהספרדים לא
הפסיקו לזלז ל בהם, הסתפקו. למשל,
בשטח התמיכה, לנזקקים שלא היו
ספרדים טהורים, במענק חד־פעמי של
רוטל (כשני קילו וחצי) מצות לנפש,
פעם בשנה, לחג־הפסח.
וייתכן מאוד שההתפלגות הזאת
לאינסוף תת־עדות בסוף השילטון ה תורכי
ומ שך ימי המנדט הבריטי היא
שמנעה הגמוניה של יהודי המיזרח עם
הקמת המדינה, כפי שמתי רונן רומז
בכתבה המביאה עובדות אלה בגליונו
האחרון של ירחון הספרדים הירושלמי
ב מערכ ה. או, כפי שתאר זאת בצער,
לאחר מעשה, אליהו אלי שר המנוח,
עסקן ספרדי דגול, ומי שהיה גם
חבר־כנסת מטעם הרשימה הספרדית
הקקיונית, בראשית המדינה. תאר זאת
אלישר, בצטטו פתגם ספרדי :״על מנת
לפגוע בחבריי, אפגע כפליים בעצמי!״

חק־הבית הקרוב שלה, נגד ביתך־חיפה,
ליום שי שי.
אלא שהתמונה פחות חלקה וברורה
מכפי שנראה ל עין בתחילה.
יוד עי דבר בירושלי ם דיווחו שבנו
של ח״כ מנחם פרוש, הרב מאיר פרוש,
שהוא גם חבר מועצת עיריית־ירו־שלים,
אמר שהחלטה כזאת של קבו צות
הכדורגל ״תיצור סטטום־קוו חדש,
ותהיה בלתי־חוזרת״.
ירושלמים ותיקים אינם זקוקים
לספר־פירושים. להתבטאות כזאת י ש
מובן אחד בלבד: הדתיים הירושלמים,
המהווים ש לי ש מתושבי־העיר. לא
יאפשרו לביתר ולהפועל ירושלי ם לח זור
ולשחק בשבת. הם יראו בכך עילה
חדשה למילחמה.
ההיסטוריה של הבירה כבר ידעה
סיפור כזה. הפועל ויתרה על מיגרשה
בירושלי ם כדי שבשכונת־קטמון ייבנה
איצטדיון עירוני. הדתיים ני צלו היטב
את ההפוגה, שבה לא שיחקו בקטמון,
חדרו לשכונה בהמוניהם, ועתה אין כל
אפשרות לבנות שם איצ טדיון ללא
שפיכות־דמים.
קשה לדעת אם הלקח נכון במידה
שווה לכל חלקי הארץ, אבל הדתיים
בירושלים אינם תמימים כלל ועיקר.
ויתור זמני על משחקים בשבת עלול
להיות ניצחי.
יתכן שכך מבינים בצפון־ירושלי ם
החרדית את המושג עיר־הנצח.

העולם הזה 2474

הורוס הוס מרים בנימינ׳

מזל החח־ש:

דלי
ההתאמה נין דר״ם והמזלות האתוים
כשמנסים להתאים למזל דלי בני״זוג, זה
לא פשוט. גם אלה שבפירוש מתאימים,
אינם עונים על הדרישות של בגי מזל זה.
למעשה, האידיאל הזה אינו קיים. הטוב
ביותר עבור בני מזל דלי -לחיות במיסגרת
חופשית יותר.
הדומה ביותר למה שהיו רוצים זו
מיסגרת הקומונה, שבה אין התחייבות
דווקא לאדם זה או אחר.
חופש״הבחירה וחוסר״ההשתייכות לא דם
מסויים מאפיין את אישיותם ועונה על
הצרכים שלהם. הדלי תמיד מעדיף את הר חוק,
החדש, הלא״מוכר, או את זה שעדיין
לא ניתן להשגה. ובכל זאת, קיימות מיס-
גרות אחרות של חברות או נישואין, ואין
להם ברירה, לדליים, אלא לקבל על עצמם
את המיסגרות הקיימות והמוכרות.
אם כך מי הם אלה שבכל זאת עונים על

חלק מהדרישות ומתאימים ליצירת קשר
משותף ז

ד רי עם ד לי
צירוף בלתי־שיגרתי ומפתיע, כאופי
הדליים עצמם. קשה לצפות ולנחש מהן
ההפתעות שיכינו האחד לשני. הצורן ב שינויים
והחיפוש אחרי גירויים אינטלק טואליים
ואחרים עשוי, לכאורה, לאחד או תם.
אן מאחר שאין דלי אחד דומה למיש״
נהו, והיחודיות היא אחת התכונות המאפ יינות
מזל זה, יתכן שכל אחד יפנה לדרך זרה
ומוזרה, בלתי״מובנת לשותף.
אווירה מתוחה, המובילה לעיתים לכעס
והתמרמרות עלולה להיווצר ביניהם.
מ איד ך דווקא תגובה בלתי״צפויה היא־היא
שיכולה שוב לאחד ביניהם. המשותף
להם הוא הצורן במעורבות חזקה ב חיי׳
החברה, ובזה ימצאו את עצמם מאוחדים.
בית של זוג דליים יהיה כעין מועדון או בית
פתוח, לכל מי שמחפש יחס לשעה.

ד די עם דגים
כשאר המזלות המקיימים ביניהם שכנות
טובה, כן גם הם עשויים למצוא לעצמם
עניין משותף: אהבת האדם והרצון לעזור
ולהיטיב עם הבריות. אלה ישמשו בסיס
להבנה הדדית. אם יצוצו אי־הבנות וחילוקי
דעות, האידיאלים המשותפים יסייעו להח זיר
את השלום והשלווה.
שותפות מעין זו יותר קשה לדגים. הדלי
עשוי להפתיע אותו בהעזה, במרדנות בל קיחת
חופש בצורה מוגזמת. א ן הדגים לא
ישאר חייב, ויידע להשיב לו, לדלי, בדרכים
מתוחכמות ומבלבלות. הדגים יהיה פשרן
וותרן יותר, יפשיר את האווירה המתוחה
ויחזיר את היחסים הטובים לקדמותם.

ד לי עם טדה
זו אחת ההתאמות הטובות. אישיותו
הדינמית של הטלה והיוזמה שבה התברן
יביאו לשיתוף־פעולה חיובי. הדלי יבריק
ברעיונותיו המקוריים, ובעוד הוא מדבר
ומתכנן, הטלה כבר יבצע את הרעיונות בצו רה
מושלמת. הרצון לחידושים, להרפתקות,
לסיכונים ולחוויות שונות ומשונות ילהיב
את שניהם, וי חדיו יבנו להם חיים עשירי
נסיעות וטיולים.

הדדי העקשן עריב את השוו, שהוא
ותו עקשן, מצבי־ווחו פגעו בבתולה
וגישתו הנועזת למין תגרום לגו הרם
שניהם יהיו זהירים באשר להגבלה של
החופש של בן־הזוג. הטלה ינסה להשליט
את רצונותיו, אולם הדלי, בדרכו המיוחדת,
יידע אין להתעקש על רצונותיו ולא להיכנע.

ד די עם שו ר
חוסר התאמה מאפיין קשר כזה. הם
כל־כן זרים האחד לשני, שקשה להאמין כי
אפשר לגשר על הפערים. השור -הדורש
יציבות, קביעות, ביטחון ושיגרה -יתמרמר,
יכעס וייעלב מהתנהגותו של הדלי. ואילו
הדלי לא יוותר על העצמאות, על הרצון
האישי החזק ועל עדר המכרים המקיפים
אותו.
שניהם ידועים כעקשנים, ואיש לא יהיה
מוכן לוותר ולהתפשר. השיעמום יאכל את
הדלי, וההתייחסות הבלתי״אישית של ה דלי
תגרום לשור לקינאה ולהתנהגות רכו שנית,
בלתי״נסבלת עבור הדלי. השור, שרו צה
שיתייחסו אליו ביתר קירבה מאשר
למכר מיקרי, יתן לדלי הרגשה שהוא קיבל
עונש מאסר. עדיף שלא להתחיל בקשר כזה,
כדי שלא לסבול מניתוק ופרידה מאוחר
יותר.

ד די עם תאומים
נהוג לייחס להם התאמה: שניהם שייכים
למזלות האוויר, ויכולים להתעופף יחדיו.
אך המעופפים הם ציפורים שונות מאוד
האחת מהשניה, ולא תמיד קל להם להס תדר
ביחד. שניהם מזלות אינטלקטואליים,
ויחסם לסביבה אוהד מאוד.
הדלי הוא שאפתן והקאריירה עומדת
בראש מעייניו, התאומים מעדיף למצוא לו
ידי ד. גם התאומים אינו יוצר קשר קרוב
מאוד, גם הוא נשאר מרוחק, אך רגש
ההשתייכות בכל זאת חשוב לו. הדלי לא
יהיה מאושר מנטייתו של התאומים לפזול
לצדדים, האינטואיציה שלו לא תטעה אותו

בעניין זה. גם אם התאומים ינסה להערים
עליו -לא יצליח. בעניינים רוחניים הם
ימצאו עצמם מתעניינים בשטחים רבים.
התאומים מסוגל לפתח הערצה להמצאותיו,
למקוריותו, לשיגעונותיו ולמחשבתו הצופה
תמיד קדימה של הדלי.

ד ר, עם סרטן
מזלות שונים מאוד, ולמעשה אינם
יוצרים התאמה אידיאלי ת. ובכל זאת,
(המשך בעמוד )39

אם ה״ 30 בינואר עדיין מדגיש את הבעיות
בתחום הכספי. הרי שמה״ג 3בחודש. וכן
במשך כל פברואר, תוכ לו
לשפר את המצב, על-
ידי נקיטת צעד בלתי-
שגרתי ומעט נועז. נסי עה,
ביקור אצל ידידי ם

או ראיון, שיתקיימו
ב״ 31 או ב-ג בחודש
יהיו מפתיעים וטובים
מכפי שאתם מצפים.
ה״ 2וה־ 3בחודש מת אימים
לישיבה בבית
וכן לטיפול בעניינים מישפחתיים שנדחקו
לקרן זווית -ועולים שוב על פני השטח.

ענייני הקאריירה עומדים כעת במרכז
החשיבות. יהיה עליכם להתמודד עם קשיים
שלא היכרתם -אל
תתעצלו להתייעץ עם
האנשים שמבינים ב־ענייניכם.
זה עשוי לקדם
אתכם. בעיות־שיניים
עלולות להציק, בעיקר
ב־ 30 בינואר או בין ה־6
וה״ 8בפברואר. כדאי
לטפל בעניין ולחסוך
כעת, כדי שלא למצוא
את עצמכם בבעיה כס פית
חדשה. ב־ 1או ב־ 2בפברואר חשוב
שתסבירו את עצמכם היטב לאנשים חדשים.

בתקופה זו עשויים להטיל עליכם אחריות
נוספת בתחום העבודה, סומכים עליכם
ומצפים שתפתרו את
הבעיות המסובכות ש מתעוררות.
תוכלו להו כיח
את יכולתכם ואת
התושיה שלכם, אולם
כדאי גם לנצל את ההז דמנות
ולבקש לצאת
להשתלמות, ולהתחיל
ללמוד ולהעשיר את
ידיעותיכם בתחומים
המעניינים אתכם. י די דים
חדשים יכנסו לחייכם החל מהשבוע,
ידידו ת סתמית עשויה להפוד לקשר רציני.

0וה

תאותיס

לבעיות שמציקות לכם בתחום המיקצועי
אפשר יהיה למצוא כיתרון. ידידים ייחלצו
לעזרתכם. ויחס שונה
שתקבלו יוסיף לביט חונכם:
העצמי. קשרים
עם אנשים השוהים
בחרל עשויים לעזור
יתכן שיהיה עליכם
לחשוב על נסיעה בזמן
הקרוב. ה־ 31 בינואר
וה־ 1בפברואר יהיו
מעייפים מאוד ורצוי
לנוח. יש נטיה להצטנן
או לחלות בשפעת באותם ימים. היכרויות
חדשות עשויות להביא להתקשרות מעניינת.

ה־ 30 בינואר יהיה מ אוד מתוח, ועלול לגרום
לבעיות שיתבטאו בין ה־ 6וה״ 8בפברואר.
היו זהירים במה שאתם
אומרים וכן ב ד רן שבה
אתם מעירים לאנשים
בסביבה. ה־ 31 וה־1
בחודש מתאימים ל פגישות
עם ידידי ם ול בילויים
מחוץ למקומות
שלהם אתם רגילים.
תוכלו ליהנות מקשרים
חדשים ומלהיבים. הת אהבות
פיתאומית ע שויה
לסנוור אתכם לחלוטין ולהביא לגי־לוי-לב,
שעליו תצטערו מאוד מאוחר יותר.

מצבכם הבריאותי אינו טוב במיוחד בזמן
האחרון. יהיה עליכם להקדיש יותר זמן
לטיפול בעצמכם. וגם
אם התגברתם על ה בעיה
הקשה ״ כדאי
לזכור שהיא תשוב לה ציק.
אם לא תטפלו בה.
בני מישפחה אחרים
זקוקים לעזרתכם. ותצ טרכו
לגייס את כל
הכוחות כדי לעמוד בכל
הקשיים שמצפים לכם.
בשטח העבודה המצב
אינו קל יותר. יהיה עליכם לבצע עבודות של
אחרים. שברגע זה אינם מתפקדים כרגיל.

נתווה

החודש הקרוב יהיה אחד החודשים
הרומנטיים והסוערים ביותר שהיכרתם.
יהיה עליכם לנצל את
התקופה -ולהרשות ל עצמכם
התנהגות יותר
חוצפנית. העזה ויוזמה
יעזרו לקדם עניינים
שגרמו לכם להתלבטו יות
קשות בשנה האח רונה.
ה־ג 3בינואר וה1-
בפברואר -יהיו בסימן
של קשרים עם ארצות
אחרות. יתכן גם שיגיע
מיכתב מחו־׳ל או שתקבלו שיחת-טלפון, ו זה
יגרום לכם להפתעה נעימה ומשמחת.

התוכניות שאתם מתכננים כעת במה ששייך
למקום שבו אתם גרים -שיפוץ. מעבר
לדירה חדשה או שי הזמן

זה נויים המתאים לבצע אותן.
יהיה עליכם להביא
בחשבון התנגדות של
אנשים שעמם אתם
חיים -תוכלו להצליח
על־ידי כושר־השיכנוע
הטוב שלכם וכן על־ידי
התנהגות סבלנית וסלחנית
יותר גם במקום
העבודה נראה שאתם עומדים לפני אפשרות
לבצע שינוי שיתאים לדרך מחשבתכם.

תקופה זו מתאימה ללימודים או תיכנון של
שטח לימודים חדש. שפה חדשה תוכלו
לקלוט ביתר קלות. ענ ייני
הכספים משתפ רים,
וכעת תוכלו להי עזר
בידידו ת חדשה
כדי לבסס עניינים א לה.
ה־ 31 בינואר וה־1
בפברואר יזמנו לכם
פגישות מיקריות ו מרגשות,
תוכלו להצליח
} 2בנובמבר ־
20 בדצמבר
למשוך את בני המין
השני, ביחוד על-ידי
שיחות והקשבה לבעיותיהם. בני מישפחה
יזדקקו לעזרתכם ב״ 2או ב־ 3בחודש.

חאזנ״ס

קשת

ענייני עבודה יעסיקו אתכם ויגזלו את רוב
הזמן. בעיקר ב־ 31 בינואר וב־ג בפברואר.
יתכן שיפרוץ סיכסוך
בגלל אי־הבנה שטותית.
יותר טוב שתדאגו ליח סים
ביניכם לבין הסבי בה
-ענייני העבודה
סובלים דיחוי. ה־ 2וה־3
בחודש יהיו מאוד רו מנטיים.
תזכו בהצלחה
21 בדצמבר ־
אצל בני המין השני -
19 ביסאר
ובכלל. תהיו יותר מוש כים
מתמיד. בשטח ה כספי
נראה שהמצב עומד להשתפר לת־קופת־מה.
סכום כספי שיגיע יסייע לכם.

הבעיות שהטרידו אתכם בתחום המיקצועי
מתחילות להיעלם, מצבכם הרבה יותר טוב.
כעת תוכלו לשפר את
עמדתכם ולהציב תבי עות
ודרי שות מהממו נים.
יש נכונות מצידם
לשתף כעת פעולה ול בוא
לקראתכם. אח ריות
נוספת תוטל עלי כם,
תפקיד יותר סמ כותי,
והשכר שבצידו,
יוסיף למצב-רוח טוב
יותר. נסיעה לחו״ל צפו יה
בקרוב, וקשרים עם אנשים ששוהים
שם יוסיפו לשיפור הרגשתכם הכללית.

בזמן האחרון אתם חשים בעייפות. כבדות
ולאות. אתם נוטים יותר מתמיד לחלות
וחשוב שתמצאו לעצמ כם
יותר זמן למנוחה
ושינה. התחום הכספי
עומד להשתפר בחודש
הקרוב. הצעות עבודה
חדשות -גם אם אין
הבטחה שיתממשו לזמן
ממושך -הן משתלמות זניס מאוד. כדאי לענות ב 19
בפברואר
חיוב. לא לדחות. ולהת 20
במרס
חיל מייד בביצוען. ה־2
וה־ 3בפברואר עומדים בסימן של פגישה
מיקרית יתכן שזו התחלה של קשר חדש.

ווי

לרות׳
אהבה אפלטונית זה כמו לאכול
מרק במזלג.

חטובה ומחשבים

יופי אקזוטי
״אני בת ,24״ כותבת (.)1002/85
״חזרתי משהות בת שנתיים בארצות־הברית.
תקופה ארוכה היה לי שם חבר.
קשר רציני. נפרדנו. היה קשה. עכשיו
אני לבד. ומאוד רוצה מישהו לאהוב.
״אנסה לתאר את עצמי: גובה 1.65
מטר. שיער שחור חלק, עד הכתפיים,
שחומה, אבל לא מאוד, אומרים שי ש לי
יופי אקזוטי מיוחד. אני אוהבת מו סיקה,
אמנות, ספורט, לרכוב על אופ ניים.
ללכת ברגל. אני רגישה, ולכן
מחפשת מישהו רגי ש כמוני. שיהיה גם
עדין, מעניין, בעל ראש פתוח, גבוה
וההיפך משחצן. אני לא אוהבת את
המאצ׳ו הישראלי הטיפוסי. הגיל הרצוי
— בסביבות 27 עד .32 כרי להקל על
התיקשורת, רצוי ל ציין מיספר טלפון״.

כמו שייח׳ בהרמון
אירית ר דון מתגוררת כרגע בבית־ההורים באשדוד, אבל
מכיוון שהיא מרגישה שאין לה יותר מה לחפש שם(״מיציתי כל
מה שיש לעיר הזאת להציע ״,כדבריה) ,היא מתכוונת להגר
בקרוב לתל־אכיב.
בת ,21 יפה, יש לה שיער חום, חלק וארוך 1.73 ,מטר גובה.
עובדת כמקדמת״מכירות במיפעל גדול ולומדת תיקשורת,
עיתונאות ויחסי־צינור. מיקצוע העיתונאות קורץ לה במיוחד.
״אני אוהבת את הפעילות הכרוכה בזה, את הלחץ וההזדמנות

מיזוג צלחות
^ פתח ־ תי קו ו ה הודיעה תזונאית
מקומית, כי היא חקרה את מזונם
של העולים מאתיופיה, ומצאה שהם
מרבים לתבל את מאכליהם בתבלינים
חריפים, החל מהאינג״רה, שהיא פיתה
המזכירה את הלחוח התימני ועד לתב שיל
תפוחי־האדמה, המזכיר גולא ש
הונגרי•

לא חושש מתדמית נשית

אירית דדון

ל א או הבתל היו תטאפט

להקשיב לאנשים מעניינים ״,היא אומרת. יופיה בוודאי לא יזיק
לה בעיסוק הזה. היא תתעניין במרואיינים והם -בה.
היא הבכורה במישפחת דדון, ויש לה ארבע אחיות, יפות
כמוה. לאבא שלה, היא אומרת, בכלל לא מפריע שיש לו רק
בנות. הוא דווקא מבסוט, מרגיש כמו שייח׳ בהרמון, נהנה ללכת
לטייל כשכל החמש נתלות עליו וגאה להופיע איתן באירועים
מישפחתיים. אירית, אגב, רוצה גם היא מישפחה גדולה.
לפני חודשיים היא הופיעה כניצבת בסרט בנות. היתה אחת
מעשרות החיילות ברקע. במשך ארבעה ימים היתה לה חוויה
נחמדה, אבל אחר״כך זה נגרר לאורך שלושה שבועות, והיא
שמחה כשהסיפור הסתיים .״אני לא אוהבת לעמוד ברקע, לשמש
טאפט ״,אומרת אירית ,״אני מעדיפה להיות תמיד במרכז ה עניינים״.

נאה, גבוה ובעל התנסות בעבר
במערכת־יחסים ממושכת. חשוב לי
שיהיה בך שילוב נכון של רצינות ו שו בבות
בצד חום, פתיחות, ספונטאניות
ויכולת אמיתית להשקיע בקשר. אם,
בנוסף, אתה בן ההתיישבות העובדת,
או קרוב במנטאליות. וערב־שירה. ל משל,
מחמם לך את הלב — זה כבר
עושה את העניין ליותר טוב מטוב.״
כתוב לה לת״ד ,70 רעננה.

נשים אינן מתייחסות אליי יותר
מדי ילה, אולי משום שאני מתייחסת
יותר מדי יפה לנעליהן.

רק ד א רווק

מילי מ טר
ף* ירושלים ביק ש חידונאי בקול *
ישראל לדע ת מה היא המילה
הארוכה ביותר בל שון העברית, הודיע
שהתכוון למילה מ מטר ה, שאפילו כא שר
שומטים ממנה את האות הראשונה
ואת האות האחרונה שלה, עדיין נשאר
ממנה מ טר, נ אלץ לחזור בו, משהגיע
לביתו ובנו הצעיר העיר לו, כי לפי
אותו איפיון, המילה ק מי ל ה היא עוד
יותר ארוכה, כי כאשר שומטים ממנה
את האות הראשונה ואת האות האחרונה
שלה, עדיין נשאר ממנה מיל.

לחים ביותר שלו, הוא אומר, היו בביגדי-עור. הם הכי־מתאימים

על השאלה האם הוא לא חושש מהתדמית הנשית הנדבקת
לגברים העוסקים בדוגמנות, עונה ערן :״אני מודע לזה, אבל
מספיק בטוח בעצמי כגבר, כדי להתעלם מרכילות מסוג זה״.
ערן הוא בנם הבכור של לקי גורן, מנהל חטיבת הבימאים
בטלוויזיה ואשתו, דליה, שהיא מזכירת סיעת־המערך בכנסת.
יש לו עוד אח ואחות. הכיוון שלו בחיים עדיין לא ברור לו. הוא
ינסה כמה דברים, ויתן לזמן לעשות את שלו. הוא עשוי להיות
שחקן, והוא מתעניין גם בעיסקי״אופנה. מאז שהוא זוכר את
עצמו הסתובבו אצלו בבית אנשי טלוויזיה מפורסמים ופולי טיקאים
כל ל, אבל הוא העדיף תמיד להסתגר בחדרו, עם העי סוקים
שלו. לאבא שלו, כמובן, יש הרבה קשרים טובים. האם
הוא ינסה להיעזר בהם :״יש לו קשרים ״,אומר ערן ,״אבל אני לא
מנצל אותם. אני מעדיף להיות עצמאי״.

וזל־אביב פירסם חוקר תולדות
* הבנקים בתקופת המנדט מחקר
שבו פירט, כי״בירושלי ם היו, בשעתו,
בנקים מקומיים רבים, שהצטיינו גם
בשמותיהם יוצאי־הדופן: בנק קרן־הח־סד:
בנק מטרופולין ובנק שפע, שאותו
ניהל אדם עיוור.

״אני בת 1.70,39 מטר, נאה, צעירה
במראה וברוח ״,היא כותבת ,״ארצה
ליצור איתך קשר, אם אתה בן 38 ער

ערן גורן

ירז שרי םשדכ סף

התיישבות שבדת

ל א רו צהפ רו ט ק צי ה

^ באר־ שבע ערכו רופאים של
₪ ₪בית־החולים המקומי מחקר מש ווה
בין 300 יולדו ת יהודיות ו־300
יולדו ת בדוויות, וגילו, כי כעבור אר בעה
חודשים מיום הלידה המשיכו רק
58*,מן היהודיות להיניק את ילדיהן,
לעומת * 98 מן הבדוויות, וכתום שנה
לא היניקה עוד אף יהודיה אחת את
ילדה, לעומת * 63 מן האמהות הבד־וויות,
ש עדיין המשיכו להיניק.

ערן גורן ,22 ,הוא ירושלמי שבא לתל־אביב רק לפני שבועיים,
וכבר הספיק לקבוע דיעה חיובית מאוד על עירו החדשה .״אני
אוהב את תל-אביב ״.הוא אומר ,״האווירה בה מאוד מתאימה לי:
חיי לילה, חיים בכלל, אנשים יותר פתוחים. שינוי אדיר מ ירושלים״.
איך
שהוא נראה, רואים בתמונה. גם בנושא הגובה הוא לא
קופח 1.78 -מטר. לכן זה בכלל לא מפליא שכמו שהוא נחת כאן,
הזדמן לו, באופן מיקרי ביותר, להכיר את צלס״האופנה סמי
בן־גד ולהתחיל לקבל ממנו הצעות-עבודה בזו אחר זו. הוא כבר
דיגמן כל מיני בגדים מול המצלמה, אבל צילומי״האופנה המוצ-

שגה טובה

היא בת ,30 מגדירה את עצמה
כ״קטנה, יפה וחטובה ״.י ש לה שיער
שחור קצר ועיניים ירוקות, היא אוהבת
את החיים, תוססת, דינאמית, נראית
צעירה מגילה וגם מרגישה כך. עי סוקה:
אחראית על שיווק־מחשבים ב חברה
גדולה. אוהבת ספורט ובילויים,
אבל גם ל ב של ולהיות באווירה רגועה
של בית, תלוי במצב־הרוח. מתאים לך?
יופי. אבל רק בתנאי שאתה פנוי, ובט ווח
הגילים של 28 עד .35 מיספרה
אצלי הוא (.)1003/85

החי

קיבוצניקית עוד לא התארחה אצלי
במדור. קבלו את הסנונית הראשונה:
״החברה בקיבוץ, יותר מאשר בחוץ.
היא של שניים־שניים ״.מתחילה
( ) 1004/85 בניתוח־מצב ,״אדם שהינו
חריג, ולא חשוב מאיזו סיבה — נכה,
בעל־מום, אלמן — החברה מתייחסת
אליו בצורה שונה. השינוי מתבטא
לאו־דווקא בעוינות או בשינאה. אבל
מספיק לתת את ההרגשה שאתה שונה.
אדם לבד אצלנו — האפשרויות שלו
לפגו ש בן־זוג מתאים הן מצומצמות.
ה מדור לי חי די ם הוא לא פיתרון.
הייתי פעם אחת, וזה לא נראה לי. היתה
לי הרגשה לא נוחה, כמו בשוק. היצע
וביקוש.
״אני מ קיבוץ באיזור השרון. בת .39
גרושה ,3 +נאה, נשית, אינטליגנטית.
אוהבת מוסיקה קלאסית וג׳ז, שירים
עבריים ישנים וטובים, לקרוא, ל טייל
ברגל ובאוטו. טיפוס נוח באופן כללי.
״בקשר אליך — המראה החיצוני
חשוב לי. לא דוגמן־צמרת, אבל חשוב

לי שתהיה נאה, לא שמן ולא נמוך.
קרחת, אגב, לא מפריעה לי. קודם כל,
שתהיה בנאדם, רגיש, אוהב טבע, אוהב
לבלות — בילויים שקטים, לא דיס קוטקים.
רק לא רווק. אני חושבת
שיהיה לי קשה עם אחר כזה. הוא לא
יבין הרבה מהדברים שקורים במיש־פחה,
כ שי ש ילדים. נתקלתי בזה פעם.
ולא רוצה לחזור על הסיפור. עד ,45
בבקשה. אני נראית צעירה מגילי. ולא
כדאי שיהיה יפער גדול מדי בינינו
בעניין הזה.״

ללטף את שי ער ה
״אני לא מחפש הרפתקה דרך
המדור הזה,״ הוא מודיע לי ,״מאלה
יש לי מספיק. זה עתה יצאה אחת
הביתה, אחרי לילה. התיישבתי לכ תוב
היות ואני חש מרוקן ומשועמם.
אולי דרכך, רותי, אמצא את שחשקה
נפשי. אני מחפש בת־זוג, איתה אוכל
לשבת על שפת־הים, להביט בש־קיעת־חורף
יפה, לאחוז בידה ולחוש
את אושרה ואו שרי מתאחדים. אחת
שאיתה אוכל לשבת ולשוחח ולא
לחוש בזמן החולף, שנוכל שנינו ל ש בת,
לקרוא בשקט, כשמספיקה לנו
ההרגשה שאנחנו ביחד. אחת שאליה
ארצה לחזור מדי יום, לל טף את שע רה,
להביט לתוך עיניה ולנשקן.
״יש להניח כי היא תהיה כבר
גרושה או אלמנה, ואם י ש לה ילדים
אוכל לתת להם הרבה מאוד. כי אני
אוהב ילדים ויוצר איתם קשר מיידי
וחם. אני בן ,48 גרו ש 1.74 ,מטר, כל
שערותי עדיין במקומן ואני נחשב
לאדם נאה. על בת־הזוג להיות בגיל
בין 30ל־ ,40 היות ואני נראה צעיר
לגילי ״.הוא בת.ד ,36156 .תל־אביב.

מיחזזר
ף* טול־כרם פירקו אלמונים קטע
^ באורך 1500 מטר ממסילת הברזל
הישנה ראש־העין־חיפה, נטלו עמהם
270 פסים ו־ 2200 אדני״עץ, אשר
נתגלו, בסופו של דבר, כשהם משמשים
יסוד למחסומים ולמיכשולי ם שהותקנו
בכניסה למיפקדת המימשל הצבאי ב עיר.

ש ה מי יזד ע
^ חמדיה גילתה חברת קיבוץ בת
* ,60 שנישאה לראשונה בגיל ,17
כי נישואיה הנוכחיים לחבר המשק, הם
נישואיה השישיים במיספר, ושבין בע ליה
בעבר היו גם רופא, עורר־דין וס־פיק־הצגות.

עבזד
ה ע ברי ת
^ תל־אביב יצא לאור מילון של
* שמות בעלי מקצועות בארץ־
י שראל הקדומה, אשר מנה מיגוון של
בעלי־מלאכה מאיכרים, בנאים, גרעים
(מקיזי־דם) ,הדוכים (נהגי־מרכבות) ו עד
תורמסרים(מסיקי בתי־מרחץ).

כבד הו וח שדה!
לירושלים ביקשה עוזרת־בית
ל הפ קיד בבנק את סכום הכסף,
שאותו חסכה במשך כל שנות עבד
דתה, הסבירה לקופאי הנדהם :״אני
עומדת להתחתן ומפחדת להחזיק
סכום כה גדו ל בבית שבו מסתובב
איש זר!״

העולם הזה 2474

— הורוסקופ

(המשך מ ע מוד ) 37

כאשר נוצר קשר כזה, אבשר שיהיה חיובי.
הסרטן קשור למישפחה, לבית ולמולדת,
ואילו הדלי דואג לחברה ולאנושות. למע שה,
קיים קונפליקט בין הדאגה לחברה וק שרים
ציבוריים ובין הדאגה לבית ולמיש-
פחה. אך הגישה ההומאניטרית של שניהם
עשויה ליצור שיתוף ביניהם. שניהם יהיו
מודעים לסבל הזולת ויהיו מוכנים לעזור
לאנשים סובלים או חסרי־בית ולהשתתף
בפעילויות פילנטרופיות.

ד רי עם אריה
שני המזלות קוטביים, היוצרים שיתוף
וניגוד. זהו צירוף מצוי ומקובל, אם כי לא
חסר״בעיות. התנהגותו של האריה ליד ה דלי
כמעט שקטה. הדלי האימפולסיבי, ש את
מצבי-רוחו המשתנים אפשר למנות כמו
את שעות היממה, נאלץ לוותר לו. לאריה,
ולהכיר שיש מי ששולט.
לפעמים יחושו השניים זרות, כשהדלי
יעדיף להתחבר עם מכרים חדשים, כשהוא
שוכח לתת לאריה את מלוא תשומת־הלב
שהוא דורש.

ד די עם בתורה
למרות שהם שונים כל״כך, צירוף מעין זה
שכיח וקיים, ויעידו על כך הזוגות הרבים
המורכבים ממזלות אלה. אלה שני מזלות
אינטלקטואליים, ויחדיו יוכלו להגיע להי שגים
רוחניים ומעשיים. מזל דלי עצמו
מורכב משני טיפוסים עיקריים: הראשון
הוא המוזר, בעל השיגיונות, זה שאופיו
מנוגד לאופי הבתולה. ואילו השני הוא
מעשי יותר, ומזכיר במיקצת את טיפוס
הגדי -המרובע, החרוץ, בעל כוח-הסבל וה־מישמעת.
השני יתאים לבתולה.
הקשר מבוסס על הערכה הדדית, אך
ייתכנו מדי פעם משברים, בתקופות שהדלי
לא יתחשב בשותף, מצבי״רוחו המשתנים
יפגעו בבתולה, שהוא רגיש ופגיע.

ד רי עם מאזניים

שני המזלות האווריריים האלה מאוד
מתאימים. שניהם אוהבי חברה, אינם סוב לים
יחס קרוב מדי ומעריכים את החופש
האישי יותר מכל. הם כמעט שאינם חייבים
להיפגש כדי להוכיח שהם אוהבים. המאז ניים
יותר רך וסלחו, אך מפונק. הדלי הוא
בעל המזג הנמרץ, שרעיונותיו החדשים
לבקרים יביאו לשינויים קיצוניים בחייהם
המשותפים. .

ד רי עם ע קר ב

חוסר ההתאמה בולט כשמדברים על שני
המזלות האלה. לעיתים נוצרת משיכה חזקה
ביניהם, וזו מביאה אותם להסק -ת מסקנות
מוטעות לגבי יכולתם לחיות ביחד. הדלי
חוטא באהבה כלל־אנושית ולא אישית,
ולעקרב חשוב שיזדהו עימו ועם ריגשותיו.

הוא רכושני ואינו מוכן להתחלק בבן־הזוג
עם אחרים.
•־ העקרב יהיה השתלטן ובעל הדרישות, ן אולם הדלי אינו ניתן לשליטה. גם אם יהיה
קשור למישפחתו, עיסוקים אחרים מעניי נים
אותו באותה המידה. הוא לא יוותר על
פעילות ציבורית ועל בילוי בחברת האנשים
האהובים עליו.

דזזזזז

מא 71 מאיר תדנונר

בננו ־ ל

אני רוצה לו מר משהו על עיסקת־חבילה ב׳ .קודם כל, זה לא יהיה כמו עיסקת־חבילה א׳ .הפעם,
בניגוד לפעם הקודמת, שבה היה הכל, פחות או יותר, מוקפא, אבל המשכורת רק חלקית, הפעם
המשכורת תהיה קפואה, והמחירים רק חלקית, בעיקר אלה שלממשלה י ש בהם שליטה מלאה.

שו ב לא נפוצה על היוקר באמצעות תוספת-יוקר. הטכניקה לא חשובה, חשוב
העיקרון, שני תן לעקר את תוספת־היוקר. זהו חידוש, שבעיקר השכירים יסבלו
ממנו, וזו הרי הכוונה של שותסי־העיסקה — לשחוק בעוד עשרה אחוזים את
השכר הריאלי.
קודם דיברו על חזרה לשנת , 1982 אחר־כך ל שנת 1980 ועכ שיו יחזירו אותנו ל־ . 1978 מה רע,
מודל 78׳ לא נוסע? קצת משופשף, אוכל שמן, שותה בנזין, מבקר במוסכים. אבל מה, נוסע. כך גם
אנחנו. ואולי, אחרי הבחירות להסתדרות, יהיה עוד יותר קשה. אז עד סוף מאי י ש עוד פסק״זמן.
יהיו יותר מיסים, יותר היטלים, יהיה יותר קשה. מי שמרוויח היום 500 דולר, כאשר רק לפני שנה
הרוויח — או ליתר דיוק, השתכר — אלף, י תגעגע לי מי החמש מאות. נתחיל להיות מדינה ככל

העמים, הדולר יהיה דולר, והמשכורת שוב תרד עד 300 דו ל ר לחודש.

לנו יהיה פחות טוב, למדינה, אולי, יו תר טוב. לא בטוח. אם כל העול יפול עלינו,
והממשלה תמשיך להחליט — כפי שעשתה שו ב ביום הראשון השבוע — לקצין
בהוצאות, בלי לקצץ, נעמוד באוקטובר, השנה, במקום יו תר גרוע מאשר באוק ,
טובר
.1984
אבל אי ש לא קיצץ עדיין בהוצאות הממשלה. ואם לא יהיה קיצוץ, אם הממשלה
לא תקטין את הוצאותיה, חבל על המאמץ. האינפלציה, ש מודעי נהנה לקרוא לה
״כבושה״ ,תשתחרר מעולו של הכיבוש.

הגנת את זה, שמאן דוח מבקר המדינה על מ שבר
המניות של הבנקים קבע, בין היתר,
שהבנקים פעלו בניגוד לאינטרסים של
לקוחותיהם. המבקר אמר שהבנקים,
באמצעות העצות הטובות של היו עצים
לניירות-ערך, של הבנקים עצמם,
המליצו ללקוחותיהם לרכו ש מניו ת של
הבנק, אך שידעו, או היו צריכים לדעת,
שהמניות צפויו ת למה שקרה, או
שידעו שי ש השקעות טובו ת יו תר
בעלות סיבון נמוך הרבה יותר, שבהן
כדאי להשקיע.

המנפיקה וכו׳ וכד: חברת־הנאמנות של בנ ק
ל או מי, וחברת־הנאמנות של בנ ק ה מיזר חי.
עכשיו אנחנו מגיעים לעיקר: הריבית
המובטחת לרו כ שי האיגרות, במחצית השנה
הראשונה, היא ב שיעור שנתי ש ל 10.375 בכל
חצי שנה משתנה הריבית, אך לא פחות מ־*7
לשנה. העיקר השני: לא מה הם יע שו בכסף. זה
כתוב בתשקיף. מה שחשוב הוא שמ־ 13.5מיליון
הדולר, יי ש ארו רק 12.385 מיליון, ההפרש, בסך
1.115 מיליון דולר, הן של עמלות חיתום־והפצה
בסך 945 אלף דולר, ביול והוצאות אחרות בסך
170 אלף דולר.

ועכ שיו, כשאתם מצויירים במידע
הדרוש לענייננו, נעבור לסיבות שה ני
עו אותי, להסביר לכם מדוע לא כדאי

טוב, לא באתי לחזור על דבריו של יצחק
טוניק, רק להזכיר לכם. וי ש לי סיבה טובה מאוד
להזכיר לכם. הנה היא: שום דבר לא השתנה. גם
היום י ש בנקים שעו שי ם אותו דבר. מייעצים
ללקוחותיהם לרכו ש ניירות־ערך פחות טובים,
אלא שלבנ קיש עניין בהם. גם זה לא חדש. אבל,
וזה אבל גדול, לכם, שמנסים למכור לכם סחורה,
זה חשוב ותיכף תבינו למה,
ב־ 18 בינואר פירסמה חברה בשם סו ל ל־ בונ ה

ד רי עם קשת

הם מתאימים. שניהם מעריכים את
החופש האישי, לא מחטטים ולא מתערבים
בחיי הזולת. הם אידיאליסטים, אינם נת פסים
לקטנות ומוכנים לסייע לסובלים. בד-
רך־כלל ימצאו נושאים אינטלקטואלים ש יעניינו
את שניהם, ותהיה להם שפה משו תפת.
האווירה
בבית תהיה חופשית ולא מחיי בת,
וידידי ם רבים יבואו לפקוד אותם. כש־הדלי
יתנהג לפתע בצורה בלתי״צפויה, ית־רחק,
יעלם ושוב יחזור, הקשת לא ינטור לו
ולא יאשים. הוא יחדש את הקשר כאילו לא
היו דברים מעולם.

ד רי עם גדי

מקובל לחשוב שהצירוף אינו רע. על פני
השטח, המצב אינו אידיאלי, והשונה רב
מהמשותף. המשותף להם זו השאפתנות,
החריצות והיחס הרציני לעבודה. השמרנות
של הגדי, הרגליו הקבועים והתנגדותו לחי דושים
ולכל מיני שיגעונות תקופתיים, הנ חוצים
לדליים באוויר לנשימה, עלולים לה ביא
לקונפליקט קשה ביניהם.
גם במין גישתם אינה דומה: ההפתעות
שהדלי שומר באמתחתו עלולות לגרום לגדי
הלם.
העולם הזה 2474

מנכ״ל ״סולל-בונדד רוטמן
חבר ת־ הב ת של חבר ת־ האם

ה סיבו ת ה טו בו ת והעצות ה טו בו ת

לרכוש איגרות־חוב אלה, ואף־על־סי־כן
ולמרות הכל, הכל יירכ ש ולאו דווקא
על-ידי החתם, כי אם על-ידי כולנו, מבלי
שי שאלו אותנו, במיקרה הגרוע, וב־מיקרה
הטום יותר, לאחר שהמפיצים
(החברות הבנקאיות) ,באמצעות יו ע ציהם
הסבירו לנו שזו השקעה טובה,
בידיעה מלאה שאין זה כך.

הנפקות, שהיא חברת בת של סול ל־בונ ה מימון,
שהיא חברת בת ש ל סול ל־ בונ ה תשקיף להנפקה
של איגרות״חוב בסכום של 9מיליארד שקלים,
השווה ל־ 13.5מיליון דולר. כמו בכל הנפקה, י ש
גם חתם. במיקרד, שלנו: סול ל־בונ ה מימון,
חברת־האם של החברה המנפיקה, שהיא חברת־בת
של סו ל ל בונה. י ש גם ערב: תע שית א בן
ו סי ד שהיא חברת־בת, לא תאמינו, של סו ל ל־בונה.
הנאמנים הם חברות־גאמנות של שלו ש ת
הבנקים: בנק־ הפועלי ם, הנמנה על קבוצת
החברות של ח בר ת־ העובדי ם, כמו בדיוק, גם

עכשיו אנחנו חייבים לכם שתי תשובות. אלף:
למה לא כדאי לרכו ש את האג״ח של סולל־בונ ה.
התשובה: לא כדאי, כי הריבית המוצעת נמוכה
מהריבית שניתן להשיג בניירות־ערך דומים,
הצמודים לדולר. למ של: רוב איגרות־החוב הנקו בות
בדולרים, נושאות ריבית משתנה, ונסחרות
היום בבורסה בתשואות מעבר לפת״ם, הגבוהות
מ־* 6ברוטו ו־ * 4.5אחוז נטו. למשל, חלק
מסידרת הגלבוע. ולא רק הן, אפילו האג״ח של
צים, הנסחרות היום ב־* ,22 או הניירות של
א ל רון או א ל קו. הם הרבה יותר טובים.
הגלבוע עדיף, ושם ערבה הממשלה: לא א בן

מבקר־המדינה טוניק

יום הזיכר!1
בעוונותיי הרבים שכחתי להזכירכם, שב שבוע
שעבר היה יום־הזיכרון להתמוטטות הבורסה.
זוכרים את יום החמישי השחור, ה־ 20 בינואר
? 1983 היחידים שני צלו היו המניות הבנקאיות,
שהמשיכו לצבור תאוצה של חצי אחוז ויותר
ביום, בחסדי־הבנקים.
אבל, לא לעולם חוסן. לא עברו אלא תישעה
חודשים, תישעה ירחי־לידה, ונולד — לי תר
דיוק, נולדה — מפולת חדשה, של מניות־הבנקים.
לכבוד יום השנה למפולת, טרח אליעזר
פישמן, שהוא רואה־חשבון במיקצועו, לסגור
איתי חשבון. הוא גילה לאחד מעמיתיי שמאיר
תדמור עבדכם ואריק לביא מהארץ הם האשמים
במפולת־המניות של ינואר. לא פחות, ואולי יותר.

וכל כך למה? משום ש שניי ם אלה
כתבו שסופה של הבורסה ליפול, ובכך
סייעו למפולת. וגרו ע יו תר: הם, ואולי
רק אני, הודעתי עוד בפוך 1982 שה גורם
למפולת אינן אלא המניפולציות
של הצמד ריגר-פישמן.
לא האמינו לי ואכלו אותה. זוכרים את קרן
רונית, ואת אתא, ואת מי ר ב, ואת פי־ בי ועוד
ועוד ואפילו את ס פנו תוה ספ ק ה ועוד ועוד?
שכחתם. י ש כאלה ש עוד לא.

קוו במים ובים
מזמן לא ביקרנו בכולבו המפורסם של ניו־יורק,
האמאכר־ ש ליי מ ר. לעומת זה, אחד
מידידיי עשה זאת שוב. להלן התרשמויותיו.
עכ שיו אפשר לר כו ש בכולבו את המצאת
השבוע: ר דיו למיקלחת. י ש דבר כזה, ומעצם שמו
אתם בוודאי מבינים שזה ר דיו טרנזיסטור עמיד
למי־מיקלחות. המעגל המשולב שבו, האלק טרוניקה
שלו, או הקרביים שלו, כולל הרמקול,
מצופים בציפוי מיוחר, כך שהרדיו עובד ואינו
נפגע במים, אפילו תחת מתזי״מים חזקים. בטוח
בשימוש, כו לל רצועה לתליה לנשיאה. הקול
מגיע מבעד לזרמי־המים מרמקול בגודל שלושה
אינץ׳ .י ש אי־אם וי ש אפ־אם וכל היתר.
הרדיו הנ״ל ניזון מסוללה של 9וולט והמידות
שלו דווקא נאות: גובה — 25 סנטימטר, עובי —
5סנטימטר, רוחב — 12 סנטימטר והמחיר —
33 דולארים.
ו סיד, חברת־בת של חברת־האם, שלה יש חברת-
בת שהנפיקה האיגרות. מישהו לוחש לי
שהערבות שלא בן ו סי ד היא על־ידי שיעבוד
הרכוש הקבוע הכולל ...וכו׳ .תסלחו לי, הייתי
מעדיף שהעריבה תהיה חברת־האם, סולל־בונ ה.
הייתי גם מצפה שהריבית תהיה גבוהה יותר מזו
שניתן ל קבל על אג״ח דולאריות ממשלתיות. אז
אני שואל, מניין להם הביטחון שהסחורה שהם
מציעים לנו תימכר? כאן אנחנו עוברים לתשובה
השניה.
תשובה בית: איגרות־החוב שמציעה סולל־בונה
נותנות רק תשואה של * 4.6מעבר לפת״ם
ברוטו ו־ * 3.6מעבר לפת״ם נטו, אז מדוע כדאי
לרכו ש אותן במקום הגלבועים הנותנים תשואה
של * 6ברוטו מעבר לפת״ם ו־ * 4.5גטו מעבר
לפת״ם? הנה התשובה: מי שסבור שתהיה בעיה,
למכור את האג״ח של סולל־בונ ה, טועה. וזה
עדיין חלק מהתשובה.

למפיצים, שהם חברות בנקאיות, י ש
עניין מיוחד למוכרן, תמורת העמלה
הגבוהה המובטחת להם. זוכרים, העמ לה
היא כמיליארד שקלים, שהם הרבה
יו תר ממיליון דולר. תראו לי בנק של>:
יהיה מוכן להשתתף בחגיגה כשעמלה
מובטחת, וב שי עור כזה. לכן יאמר לכם
מי שיאמר שהעניין כדאי.
לא כל-כך. אפילו לא לחברי הסתדרות, שלהם
יש בדרך כלל זכות־יתר לקנות ביוקר, מה שאח רים
קונים בזול.
רגע, עוד לא גמרנו. נניח שיהיה קו שי
במכירת הסחורה, מי יודע, תמיד צץ מישהו,
כמוני, למ של. תתפלאו, גם על זה חשבו. נכון
ש־ 13.5מיליון דו לר זה הרבה כסף, אך מה זה
לעומת הנצח. אם אינכם יודעים, הנצח קבור
בקופות־הגמל. שם י ש כספים לרוב. שם גם אין
מניעה, בעיקר אם הקופה צמודה לבנק, שחברת־הבת
שלו היא המפיצה, שהקופה תרכוש למען
חבריה, אני ואתה, אג״חסרב, למען הקיצור.
סול ל־ בונ ה תצא נשכרת, המפיץ שי קבל עמלה
שמנה, יצא נשכר, גם אנחנו נצא נשכרים, אבל
פחות. מה הם כבר כמה אחוזים לשנה, הצמודים
לדו לר ועוד משהו, לעומת חיי־הנצח המובטחים
לנו בקרנות־הגמל. הבנת את העניין, שרגא?
לצורכי השכלה בלבד: שרגא רוטמן הוא
מנכ״ל סול ל־ בונ ה ועושה עבודה טובה. היועצים
שלו — לא כל־כך.

זנן ת-א11ת
בו תי ס ת
ג רו ד אבו־חצירא
.אם אני אענה, היא תענה!־

יעקב אבו־דזצירא
ראש השושלת קבור במצרים

ישראל אבו־חצירא
93 יום ו־ 93 שנים

מאיר אבו־דזצירא
האב באשדוד, הבן בבאר־שבע

ך• דרך לנתיבות אומר לי ציון,
^ הצלם. :אנחנו בדרכנו לי שר אל
השניה!׳ בסוף היום, כשאנחנו בדרכנו
חזרה לתל־אביב, אני אומרת לו. :י ש
לן־ טעות, ציון, אנחנו י שר אל השניה,
הם י שר אל הראשונה!״
העיירה נתיבות היא מקום שכוח־אל,
שמתהווה בה היסטוריה בימים אלה
ממש: בבית־העלמין, לא הרחק מהבית
הגדול שבו שוכן כבוד הקדוש החדש
ברוך אבו־חצירא, מעל קיברו של אביו,
הבאבא סאלי, מנהיגם הרוחני של יוז ד
אי צפון־אפריקה בארץ, נבנתה כיפה.
היא מזכירה את הכיפה שמעל לקיברו
של רבי מאיר בעל־הנס בהר מירון ואת
הכיפה שמעל לקיברה של רחל אימנו
בפאתי בית־לחם.
י ש להניח, כי לא במיקרה תוכננו
כף המיבנה והכיפה. מישהו הבץ, כי
המקום עומד להפון־ לדורות למקום
קדוש, שאליו יעלו מאות אלפים לרגל
מדי שנד. בין סדקיו יתחבו פתקים
ולפיתחו ישתטחו עקרות וחולים חשו־

המנוח ומתנגדיו של בנו, הרב ב ר ון
אברחצירא. היא גרה עם בתה, חתנה
ונכדיה, המתגוררים בקומה השניה.
החיתולים והתחתונים, התלויים בחלקו
האחורי של הבית, מעידים כי גם קדר
שים הם, בסופו של דבר, רק בני־אדם.
עוד מתגוררת בבית ויוויאן, רעיי תו
הנבגדת של ברוך אברוזצירא, ושלושה
מתוך שיבעת ילדיה. לעיתים באה
לכאן גם אשתו הראשונה של הבאבא
סאלי, אמו של ברור. הבית אינו שוקט
לרגע. במטבח עוזרות כמה מתושבות
נתיבות, בכניסה המיועדת לקהל מת רוצצים
כל הזמן עבדקנים בעלי־כי-
פות, הנראים יותר שומרי־ראש מאשר
תלמידים בקודש.
לפני הבית חלכאים ונדכאים. כל
רגע ניג ש מישהו אחר לב ק ש נדבה.
איש צעיר, חבוש כיפה, עינו חבולה,
מבקש אוכל. זקן בא בימים, גבו כפוף,
מבקש כסף. בכיכר שלפני הבית יו שב
זקן ומוכר בקבוקי פלסטיק ריקים של
קולה. באלו ממלאים המאמינים את
המים מהבירזיד״ ואחרי שהרב ברוך
מברך עליהם, הם זוכים בבריאות,
בילדים ובנצחון במישחק הכדורגל
בשבת.

שאלות -

ן • תור אצל הרב ברוך מתפתל.
\ 1במעלה המדרגות יו שב אברך, ל ד
קח את הבקבוקים וגובה את התרומה.

הצלם. ,הגיע לו עד הנה מנשים!״ יצחק
אבו לא צוחק. אותו זה לא מצחיק
כשמלגלגי ם על הרב ברור. כעת הוא
מזדרז, יוצא מהמבנה הגדול, הוא נוסע
לבית־העלמין. .את רוצה ׳,הוא אומר
לי. ,בו אי לבית־העלמין, אולי הרב יס־
הבאבאסאר אמו לבנו, בווו:
..אצר באו 100
איש דוס, אצרו
יבואו 300 איש!״
כים לענות ל ד על השאלות אם תעבירי
אותן ככתב׳.
אני ממהרת אחרי ראש־המועצה,
והנה הרב בריר יוצא מהמיטבח, נכנם
למכוניתו של ראש־המועצה. הקדוש
החדש לבו ש בגלימה אפורה, בעלת
כובע, המכסה את ראשו. הוא גבוה
וזקנו האפור מרשים במיוחד. הוא נו על
נעלי־בית לבנות מסורתיות.
בבית־העלמין מתעקש הרב ברוד

ש שני גברתנים מסלקים את ציון, הצ לם,
יוצא הרב ברור, כשהוא מסתיר את
פניו ונכנס לקבר אביו.
אני שואלת תמורת מאה ש קל כי־סוי־ראש
מזקנה העומדת בפתח הקבר.
אחר״כך התברר לי, שעל כל צעד ו ש על
עליי לשלם — תמורת בקבוק ריק,
תמורת כיסוי־ראש. תמורת תמונתו של
הרב ברוד התבקשתי לשל ם לא פחות
מחמשת אלפים שקל.
אני נכנסת לשטח הקבר, לוגאסי
מזהה אותי. מבלי להתחשב בקדושת
המקום הוא צוע ק ע ליי להסתלק. אני
מכברת את המקום, ומסתלקת כדי
שלא ל עורר מהומות.
בשלב זה היינו לבטח מסיימים את
ביקורנו בנתיבות, אלא ש בד רר החוצה
עוד נכונות לנו הפתעות. אחד מאנשיו
של הרב בתר מזהה אותי, ניג ש אליי,
ואומר שהוא רוצה ל ד בר איתי. הוא
מגלה את אוזניי כי הוא איש״סודו של
הרב ומקורב אליו ביותר — אפילו
יותר מלוגאסי ויותר מראש״המועצה.
.י ש לי לספר ל ד כמה דברים חשובים׳,
הוא אומר, ו בגלוי ל עיני כל, הוא נכנס
למכונית שלנו.

סיפר המקורב לקדוש:
את יודעת, מה שמירה לב פירסמה
על בחר לא היה כל האמת. אמרתי
לברור: למה של א תפרסם את האמת?
אז הוא ענה לי. :אם אני אענה לה, היא
תענה בעוד כתבה ולא יהיה לזה סוף״.
את חושבת שהכתבה עם המיכתבים
פגעה בברור? לא פגעה ולא כלום.

כדורגלן
הרוצה לתקוע
גול, באבעל
באסטה שרוצה
ר ב טרו מו טי ס!,,
כי־מרפא. מי היה מאמץ שדבר שכזה
יכול להתרחש בשלהי המאה העשרים.
והנה, זה קם ומתרחש.
תחילתו של הביקור מ תיבו ת, בנ סיעה
ברחוב הראשי של העיירה השו ממה,
הבתים המטים ליפול, החצרות
העזובות, הבתים הצבועים ירוק וכחול,
לגר ש את עין הרע. כאשר שואלים
ברחוב הראשי גבר קשיש, היכן ביתו
של הבאבא סאלי, הוא לא מבין אותנו.
מאוחר יותר גילינו, כי רבים מהאנשים
שאליהם פנינו אינם שולטים בשפה
העברית. שפתם היא ערבית־מארוק־אית.
בשכונת
אבו־חצירא אנחנו מגיעים
אל הבית הגדול והמרשים, שבמרכזו
בית־כנסת ובאגפיו הכניסה לקהל וה כניסה
לשטח״המגורים. בבית הזה מת גוררת
כיום חמולה גדולה, שאינה חיה
בשלום זה עם זה. גרה שם סימי
האלמנה — .עקרת הבית׳ ,כפי שהיא
מכונה בפי חסידיו של הבאבא סאלי

מוכר תמונו ת הקדושים
לשלם על כל צעד ושעל
כמה לתרום? אנחנו שואלים. כמה ש תרצו.
אלפיים ש קל ומעלה זו תרומה
מקובלת. אנחנו מבקשים ראיון אצל
הקדוש. ראש המועצה המקומית, יצחק
אבו, איש הליכוד, צוחק לי בפנים:
שהוא יקבל אותר, הרב בריר? איר את
מעלה על רעתר? כבודו לא רואה
נשים!׳
.בטח לא רואה נשים ׳,אומר ציון,

להישאר במכונית. על דלת המכונית,
כשהוא מסתיר את הרב, נ ש ען גברתן
בעל זקן שחור וכיפה שחורה. אחר־כר
מתברר כי זהו יצחק לוגאסי, י ד ימינו
של הרב. הוא אוסר לצלם.
אני עומדת מהצד, מתבוננת מבעד
לחלון־המכונית ביור שו של הבאבא
סאלי, המסנן מבעד ל שיניו הקפוצות
לעבר לוגאסי. :סל ק אותם מפה!׳ אחרי

המאמינים אמרו לו . :ר ק תגיד מילה,
ובלר נפגע בה!״ אבל הרב ברור התנגד.
.בשום פנים ואופן לא! על כל כתבה
שלילי ת שכתבו עליי, באו יותר אנ שים•
אז מה איכפת לכם מהכתבה?״
אמר הרב בתר והשתיק אותם. אחר־כר
הוא אמר, ש כל הניסים שהוא עושה זה
לא בזכותו, זה בזכות אבא שלו . .אני זה
שום דבר. אני ר ק בזכות אבא שלי,

על בו ש ת מיו ה רב :״נשמי שהו
מאוהב 11,מחרה שמתופאים ממנה!״
ואבא ש לי הבטיח לי לפני מותו: אצלי
באו 100 אי ש ביום, אצלך יבואו ״! 300
תאמיני לי, את יודעת כמה באים
לפה? אפשר להשתגע. מאות אלפים!
לרב ברוך לפעמים נמאס כבר מהקהל.
הוא לא מסוגל יותר. באים אליו מהבו קר.
אחד, שחקן כדורגל, רוצה לתקוע
גול בשבת; אחד, מהתיקווה, שי ש לו
באסטה בשוק, והפקחים עושים לו
רפורט, מבקש שלא יהיו לו יותר
רפורטים: על כאלה דברים מטרידים
אותו.

שמקגה
,אוטוביאגקיד

^ רב ברוך י ש לו חדר, הוא יושב
1 1על המיטה ישיבה מיזרחית, נכנ־סים
אצלו אנשים, מנשקים לו את היד,
מספרים לו על הבעיה שלהם. הוא

ברוך עם הריון. אמרה לו שזה ממנו.
הוא יד ע שזה לא שלו. כשהיא נכנסה
להריון, הוא ישב בפנים. אבל היא אמ רה
לו, שזה קרה כשהוא היה בחופשה.
ניסינו לפקוח לו את העיניים, שיר אה
מי היא. אבל הוא היה בעיניים
עצומות אחריה. ניסינו לדבר איתו,
אבל הוא היה אומר :״כשמישהו מאוהב
זו מחלה שמתרפאים ממנה ״.כמה
שניסו לדבר איתו, לא עזר. היתה לו
מילחמה בין הרגש וההגיון. ובכל זאת
היה אומר :״תעזבו, אני יוד ע מה שאני
עושה״.
עכ שיו הוא לא רוצה ל ל כל ך עליה.
הוא אומר :״היא תקבל את המכה שלה
ממקום אחר.״
היא טוענת שהיא לקחה על הבית
בבבלי הלוואה ושהוא היה ערב להל וואה.
את יודעת באיזה תיחכום הוציאה
ממנו שטר־ערבות? אני יודע, אני ניהל־

מוכר הבקבוקים
.בעזרת השם, יהיה טוב!־

.,אומרים שהמים האלה עושים נפלאות!״

תי את המשא־ומתן. ברוך, גם אחרי
שהתיישב וחזר בתשובה, אמר :״אני
אשלם את החוב בתור גבר, בכבוד.
הבטחתי לה — אז אשלם!״
אבל אז היא באה ודרשה עוד כסף,
על השטיח ועל הרהיטים העתיקים
שקנתה בגלריה בפרישמן. כשהיא
קנתה את הרהיטים, ברוך בא איתה
ונתן שיבעה־שמונה אלף דולר על
החשבון. נשאר חוב, ומירה אומרת
היום :״לא יעזור לו, הוא ישלם כל מה
שהבטיח לי!״ אבל ברוך אומר :״הח מישים
אלף דו לר ש אני.ערב, אשלם
בתור גבר!״ הוא היה משלם ריבית
במשך ארבעה חודשים 2000 ,דו לר

שומע ונותן עצות ואומר :״בעזרת
השם, יהיה טוב!״ ומברך על בקבוק־המים.
זה עבר לו המינהג מאבא שלו.
הרב ברוך לא מכחיש שהוא היה
בפנים (בכלא) .הוא בעצמו אמר לי
שאבא שלו אמר לו :״אל תכנס לפו ליטיקה,
תיכווה!״ וזו הכוויה שהוא
קיבל.
את יודעת, מהיום שברוך השתחרר
עד שאבא ש לו מת, עברו בדיו ק 93 יום
ואבא שלו נפטר בגיל .93 איזה נס! היה
לו כוחות להחזיק מעמד שברוך יהיה
לידו. לא מת לפני שברוך עמד אצלו.
מהיום שהשתחרר, בא לאבא שלו
ולא עזב. עד היום הוא נשאר פה ופה
יישאר לתמיד.
כשהוא השתחרר, מירה חשבה
שהכל יחזור לקדמותו. היא בכלל לא
אהבה את ברוך. י ש מיכתב שכתבה
לאיזה מאהב שלה, שבו כתוב שהיחסים
שלה עם ברוך זה רק מבחינה כלכלית.
מי זה המאהב שלה? את לא יודעת?
צייר אחד, זה היה המאהב שלה.
היא גם ניסתה להתלבש על הרב

קבר הבאבא פאלי
כמו רחל אמנו, כמו רבי מאיר בעל־הנס

לחודש, ואז אבא ש לו נפטר והוא היה
לחוץ. למרות זאת הוא התכוון למכור
את הבית באשקלון ולשלם את החוב.
אבל היא באה בדרישות, ואז ברוך
שלח לה הודעה :״תלכי לחנות הר היטים,
תגידי להם שאת מוותרת על
אלף דו ל ר ושי חזירו לך שיבעת אלפים
דולר, ואל תקחי את הרהיטים. כעת
המצב לא מה שהיה פעם, תקחי רהיטים
יותר זולים״.
שלחה לו בחזרה :״הייתי שם, הם לא
מוכנים לבטל את ההזמנה.״
היא לקחה את הרהיטים. פיתאום
מצלצלים לרב ברוך מהחנות: מה עם
החוב?

כולם יודעי ם על הבית, אבל זה
שהוא קנה לה בית ב פו א ב לו א ספניול,
בראשון, לא יודעים. הבית ישנו, קיים,
אין ע ליו חובות והוא שלה. והנה על
המכונית שלה, גיי־ אספאלאס, הוא
לא שילם? הוא קנה לה את המכונית,
והכל בצ׳קים, לא מתחת לשולחן.
אחרי שהתיישב, שלח לה שליחים:
תמכרי את הפאלא ס, תקני אוטו קטן,
היום המצב לא מה שהיה, אני חי פה רק
מתרומות. תקני או טו בי א נ קי. תחיי
ממה שיישאר, ומהשיבעת אלפים דולר
של הרהיטים. אבל היא לא הסכימה!
״מה, שאני ארד ברמה?״ היא ענתה לו.
כל זה מה שאני מספר לך קרה בש נה
האחרונה, לפני חודשיים־שלושה.
לא — חס וחלילה — לא דיבר איתה
פנים־אל־פנים. שלח לה שליחים.
מה אומרת על זה אשתו, ויוויאן?
עומדת לצידו. היא אומרת :״העיקר
שברוך חזר הביתה, השתנה, סלחתי לו
הכל!״ מירה חשבה שאם תפרסם את
המיכתבים, תהרוס את חיי״המישפחה
שלהם. זה לא נכון. אשתו לצידו.
איך זה שאת לא מכירה את מירה
לב? היא היתה עם הצייר בכל המיס־עדות
ש שי פץ. חוץ מהצייר היה לה
רומן עם איזה דיי ל מפורסם ועם בעל
מסעדה אחד. היא הולכת עם אנשים
ב שביל אינטרס. היא לא תדבר עם
מישהו בלי אינטרס. י ש לה פנים יפות
והיא נראית, ככה, בריאה. עם מכנסיים
היא לא הולכת. והכי טוב היא יודעת
י להזיל דמעות. הנה הפרסי שהיא חייבת
לו. באה אליו, התחילה לבכות. אז הוא
אומר לה :״אל תבכי, לא אזרוק אותך
מהבית. אני אוציא את הכסף מברור!״
זה שי ש לה עוד בית, הוא לא יודע. מה
י( המשךבע מו ד ) 42

— 41י

זכות אבות בנתיבות
(המשך מ ע מוד ) 41
היא רוצה כעת מברוד? ממתי שהת יישב
הוא בן־אדם אחר. ברגע שיצאה
נשמתו של אבא שלו, נכנסה בו וכעת
הוא קדוש.

עד כאן

דברי י רי ח של הרב.

^ למפור את
הסדינים

^ עוד אני עומרת נדהמת נוכח
^ שטף־הדברים, התקרב לעברנו יצ חק
אבו, ראש־המועצה, והזהיר אותי
שכל מילה שאכתוב נגד הרב ברוך
תתפרש כאילו כתבתי נגד העדה כולה:
.ראי, הוזהרתי׳ הוא הכריז וניפנף
באצבעו.
אחר־כך הוא הפליג בשבחו של הרב
ברוך. :י ש לו זכות, ש אץ לי. לך ולאף
אחד — זכות אבות!׳ הוא זועק ומוסיף:
.את יכולה להגיד שהוא חומץ בן־יין,
ואני אומר עליו שהוא יין בן־יץ. ברוך
היה בנו היחיד של אביו, שלפני פטי רתו
האציל עליו מירב סמכויות. הוא
היה צמוד למיטתו.
.תגידי, את מכירה את אורי זוהר?
גם הוא קדוש. הייתי צריכה לראות,
בערב התעוררות בנתיבות, איך קפצו
לנשק לו את הידיים. יקיר־עינינו, אורי
זוהר גם הוא חטא ונאף, והיום הוא חוזר
בתשובה. אז למה את לא כותבת נ ג דו?׳

ניסה למכור את הטלית של הבאבא
סאלי באלפי דולר, לאיזה אמריקאים
וברוך תפס אותו? אפילו את הסדינים
שהבאבא סאלי שכב עליהם, על ערש־דווי,
ניסה למכור. אז ברוך סילק אותו.״
מספר אחד מאנשי הרב ברוך. :נהוג
שמישפחה מוציאה ספר ביום־השנה.
אבל אלפאסי, אחרי חודש או חודשיים,
הלך להוציא ספר זול. הוא גם הלך
להכתיר את הרב אליעזר מבאר־שבע
כאדמו״ר׳.
וכאן הוא סיפר לי שוב על מערכת־היחסים
המפורסמת בתוך מישפחת
׳אבו־חצירא. יור שו המיועד של הבאבא
סאלי, אמור היה להיות בנו, האדמו״ר
מאיר אבו־חצירא, שי שב באשדוד. אלא
שמאיר נפטר שנה לפני מות אביו, ולכן
התמודדו על הגלימה הקדושה שניים:
בן־הזקונים, ברוך, והנכד אליעזר, בנו
הבכור ש ל המנוח מאיר. כעת, אחרי
שברוך הצעיר יר ש את מקומו של
הזקן, י ש הטוענים כי תואר האדמו״ר
הקדוש מגיע ל תלמיד החכם אליעזר,
היושב בבאר־שבע, ולא לברוך, שעברו
אינו נקי מכל רבב.
ובנתיבות, בשכונת וילות מפוארת,
המתאימה יותר לרמת־השרון, מתגורר
לו הרב אליהו אלפאסי בבית רחב־מי־רות.
אליהו אלפאסי היה מוכן לענות
על שאלותינו, לספר את סיפורו ולה שיב
ל אנ שי ברוך אבו־חצירא, שלא
הסתפקו בדברים שבעל־פה, אלא גס

החוקו חיעם בראוי נאשם בנו ששלח ג בו ,
רפתות אשה נו לצלמה צילומים אינטימיים.
שיטה זו נהוגה עתה בישראל בהרחבה. מי הם

בית ב תך אבו־חצירא
.העי קר ש חזר הביתה, סל ח תי לו הכל!״
אני מנסה להשחיל כמה מילים,
להגיד שאורי זוהר היה אדם חילוני, לא
בנו של קדו ש כמו הרב ברוך, אני מנסה
להגיד שזוהר אולי נאף, אבל לא מעל,
לא גנב ולא זייף צ׳קים, אבל ליצחק
אבו תשובה מוכנה. :זה לא חוכמה
לשבת כל היום בארבע פינות ולהיות
קדוש, צריך לצאת לרחוב, להסתבר עם
נשים ולפרו ש ברגע הנכון. זו הגדולה!׳
וכשאני שומעת את נאום ההגנה
הנלהב של יצחק אבו, אני לא יודעת
האם האיש הזה, שנלחם בזמנו בכפיה
הדתית, עושה זאת משום שגם הוא
נלכד ברשת, או שמא הוא מתוחכם עד
כדי כך. שקלט שרק הרב ברוך והבאבא
סאלי יכולים להציל את נתיבות.
העובדה שהבאבא סאלי קבור כאן,
והעובדה שתהיה עליה לרגל לבנו,
מחולל־הנפלאות, יכולות להפוך את
נתיבות למקום חשוב על המפה. עוד
יקומו כאן בתי־מלון לבאים להשתטח
על הקבר. אולי אפשר גם למסד את
תעשיית־הבקבוקים והמים הקדושים,
ולפתוח מיפעל לצורכי־קדושה, שימ כור
אביזרים מקושטים בתמונתו של
הרב ברוך?
שתי נשים צעירות, לבושות כאילו
זה עתה יצאו מבוטיק תל־אביבי, מק שיבות
לשיחה. .גם אני חשבתי על זה
שהוא עשה מעשים לא יפים ואולי הוא
לא קדוש,״ אומרת דבורה קינן מאו פקים
. ,אבל אומרים שהמים האלה
עושים נפלאות.
מקורבו של הרב ברוך, שדיבר איתי,
קורא לי שוב, משביע אותי שלא אס גיר
אותו. אני נשבעת, אבל מבקשת
ממנו להסביר לי מדוע י ש במישפחת
הבאבא סאלי כאלה המתנגדים לרב
ברוך.
הוא מודיע לי, שכל מי שמ תנגד
לרב ברוך הוא מושחת. בראש המושח תים
עומד אליהו אלפאסי, שהיה שמ שו
של הבאבא סאלי. :את יודעת שהוא

כתבו את הדברים נגדו בכרוזים שהפי צו
בחוצות נתיבות.
אלא שרעייתו, הרבנית סימה. נת קפה
חרדה ואסרה על בעלה לדבר אי־תנו
מטוב ועד רע :״אני צריכה לדאוג
לשלום המישפחה שלי,״ אמרה ,״היל דים
שלי סבלו מספיק. אני לא רוצה
יותר עסקים עם ברוך אבו־חצירא.
סבלנו מספיק!״
ובכל זאת, לאליהו אלפאסי י ש מה
להגיד, ובין צעקותיה של אשתו הוא
מספר. :עבד תי עם הבאבא סאלי ע שר
שנים. לא רציתי לעבוד עם ברוך. רצי תי
להתחיל משהו חדש משלי, להתחיל
ישיבה, כולל משלי. הבעיות עם ברוך
התחילו כשהוא שמע שאני רוצה לע שות
את הספר על הרב הקדוש. אפילו
הרב יענקל׳ה מאנטוורפן שיבח את
הספר, והם אמרו לך שזה ספר זול! זה
ספר שע שי תי בכל הנשמה!״
הרבנית סימה מתפרצת לדברי בע לה
:״אליהו, אני לא רוצה שתדבר.
מספיק סבלנו!״
אנחנו עוזבים את בית אליהו אל־פאסי
בתחושה שהקדוש החדש ברוך
אבו־חצירא אכן הצליח להפחיד כהוגן
את מישפחתו של המתנגד. מקורביו
של הרב אליעזר אבו־חצירא מספרים,
שהוא הצליח להפחיד כהוגן גם את
אותם שנ שארו נאמנים לארמו״ר מאיר
ומסרבים לעבור אליו.
כשאני חוזרת לתל־אביב, אני מצל צלת
למכרה שלי; ז׳קלין, ומספרת לה
מה שעבר עליי בנתיבות. ז׳קלין, שמה-
כסף אשר תרמה לבאבא סאלי ולבית
אבו־חצירא, היתה יכולה כבר לקנות
דירה לבתה הבכורה, אומרת לי . :תיז הרי
שלא תכתבי רע על ברוך. הוא
ישים עליך קללה, חס וחלילה.״
במחצית הלילה היא מטלפנת שוב,
ומספרת לי שהיא לא ישנה בגללי. היא
פוחדת שהרב יפיל עליי קללה.
גם אני

שרי ת י שי

נווד

הפיתוי

ך* צי בור שומע עליהם לעיתים
1 1רחוקות. נערי״הפיתוי אינם ששים
להתפרסם. עבודתם מבוססת על סו דיות
ודיסקרטיות ולכן עליהם להתר חק
מפירסומת. רק לעיתים נדירות
מגיעים הדי פעולתם לבית־המישפט,
ואז מתפרסם הסיפור גם בעיתונות.
נערי״הפיתוי קשורים למישרדיהם
של חוקרים־פרטיים. הם בדרך־כלל
גברים צעירים ונאים, מתלבשים יפה
ויודעים לדבר ולשכנע. כאשר מגיע
ל מי שרדו של החוקר לקוח המעוניין
להשיג ראיות לבגידתה של אשתו,
מברר החוקר־הפרטי מה כדיוק הוא
רוצה: י ש בעלים הרוצים באמת לדע ת
אם נשותיהם בוגדות ועם מי, אבל י ש
אחרים המעוניינים להשיג הוכחות ל־בגידתה
של האשה, כדי לגר ש אותה
מבלי לתת לה כל זכויות. כדי להשיג
גירו שין כאלה עבור הבעל, מפעילים
את נערי־הפיתוי.
החוקר מקבל מידי הבעל את תיאו רה
של האשה, את תמונתה וכמה פרטים
על נוהגיה וחולשותיה. כאן נכנס ל תמונה
המפתה. בדרך כלשהי, לעיתים
קרובות דרך הטלפון, הוא יוצר מגע
ראשון עם האשה. הוא מתחזה למחזר
לוהט, המעוניין באשה בג לל יופיה
ומשיכתה.

הוא מספר על עצמו סיפורי־בדים,
לעיתים הוא מציג את עצמו כיהלומן
ע שיר או איש־עסקים בינלאומי. הוא
מזמין את האשה לבילויים ולמיסעדות,
ואפילו מציע לעזור לה בהליכי הגירו שין
שלה מבעלה.
י ש נשים העומדות בפני פיתויים
כאלה, ואז נכ של המפתה. אבל נשים
רבות נכנעות למחזר הצעיר והיפה.
לאט־לאט הן נענות לשתות איתו קפה,
או לראות את דירתו, ואז נגמר הרומן.
מייד אחרי פגישה זו מוזמנת האשה
לעורך־רינו ש ל הבעל, הוא שולף תמו נות
מתוך מעטפה ומניח אותן לפני
האשה. הוא גם מגלה לה כי המאהב
הלוהט, שלא הניח לה לרגע, היה בסך
הכל עוזרו של החוקר־הפרטי ש ש כר
בעלה.
עורך־הדין מסביר לאשה כי תמונות
אלה, אם יובאו לפני בית־המישפט,
ישכנעו כל דיץ או שופט שהיא זונה
ואינה זכאית ל כל חלק ברכוש המ שותף,
ו אולי גם איננה מתאימה לגדל
את הילדים.
בדרך־כלל מוותרת האשה הנפחדת
וההמומה על הכל, ובלבד שסודה לא
יתגלה ובעלה לא יגרור אותה בבתי־המישפט
ובעיתונות. היא מוותרת על
הרכוש, על הדירה ועל הילדים. בליבה

נותרים רק הזיכרונות המרים של ה פגישה
עם נער־הפיתוי.

״אגי מתה, י־י
מאמיר

ף ראה כי כמה חוקרים פרטיים
^ משתמשים בנערים כאלה לעיתים
מזומנות. האחד שנתפס היה יחיעם בן-
ארי, חוקר פרטי, שבינתיים הסתבך
בעניין נוסף ונידון לשנתיים מאסר
בשל החזקת שני קילוגר ם קוקאין.
במישפט, שהתברר לפני השופט
אריה אבן־ארי, האשימה התובעת רחל
גוד ש מיד ט את בן־ארי ואת יוסף רונן
(שם בדוי, שמות הצדדים והעדים נאס רו
לפירסום) בכד ש ק שרו ק שר ל בידוי
ראיה ו שיבו ש הליכי־מישפט, בכך ש גרמו
לאשתו ש ל יוסף רונן להיפגש עם
נער־פיתוי שצילם אותה בלי ידיעתה
צילומים אינטימיים. השניים נאשמו גם
בהתקנת מכשירים להאזנת־סתר ל-

אשה, בניגוד לחוק האזנות־סתר.
שני הגברים הודו בבית־המשפט, כי
אומנם ק שרו ק שר להקליט את האשה.
החוקר הפרטי הודה כי סיפק לבעל
מכשירי־האזנה, והבעל הודה כי הקליט
בעזרתם בהסתר את שיחותיה של אש תו
ב מ שר חורשים, ללא ידיעתה או הס כמתה.
הנאשמים
כפרו בהאשמה השניה,
וטענו כי כל מה ש ע שו היה תיעוד
המציאות והתנהגותה ש ל האשה, כדי
להביאה לבית־המישפט כראייה. תור
כדי המישפט התבררו פרטים נוספים
ומעניינים בדבר שיטות הפעולה ש ל
נערי־הפיתוי.
החוקר־הפרטי התקין בדירה מסו־יימת,
בבניין רב־קומות, מכשיר צילום
נסתר המופעל על־ידי שלט־רחוק ב תור
ידית־הדלת, ובכר הכין את הרקע
לצילומים.
נראה, כי האשה במיקרה זה לא
היתה קורבן תמים שנפל בפח שטמנו
לו. מתור שיחות הטלפון שהקליט בע לה
בהסתר התברר לו, כי היא נוהגת
לשכב עם גברים כדי ל קבל מהם כסף.
בשיחות עם חברה, שגם היא נהגה

״ 1י11

— 1 111י

להיפגש עם גברים למטרות כספיות,
דנו השתיים בגברים שאיתם שכבו,
ניתחו את מעלותיהם ומיגרעותיהם,
התלוננו על הסכומים הקטנים ש קיבלו
ותיכננו פגי שו ת נוספות.
חלק משיחות אלה הובאו כראייה
במישפט הפלילי שהוגש נגד הבעל.
להלן חלקים מהשיחות הללו.
שיחה ר א שונ ה בין האשה, חמדה,
ו בין גבר ־י די ד:
חמדה: היי, מה נשמע?
גבר: בסדר, את פנויה?
חמדה: תמיד, רק בשבילך!
גבר: רק עבורי? למה לא לאחרים
גם כן?
חמדה: בגלל אני ...אני ...איך אני
אגיד לך? אני לא מרגישה...
גבר: אנחנו שלושה לפרטיה.
חמדה: מה?
גבר: אנחנו שלישיה.
חמדה: מי שלישיה? אוויר אתה
ואני?
גבר: לא. אנחנו פה שלו ש תנו
רוצים להיות איתך!
חמדה: מי זה שלושתנו?
גבר: אני ועוד שניים.
חמדה: מי?
גבר: לא חשוב.
חמדה: ואללה, חגיגה!
גבר: כן?
חמדה: הולך!
גבר: יופי.
חמדה: יופי! כיף לי, זה בדיוק כמו
שאני רוצה!
גבר: אני מדבר על משהו חדש...
חמדה: חדש דנד ש.
גבר: כן.
חמדה: עם החותמת שלך?
גבר: עם הלשון שלי.
חמדה (גי חו ך) :אני מתה, מאמי!

שיחה שניה,

ח מד ה עם דפנה,

חבר תהה טוב ה:
דפנה: תשמעי, את יודעת מה? אני
ב שלב הזה, עד שהוא לא נותן פיצוי
נאות, אז אני לא נפגשת איתו. זה אני
אגיד לו שהתנאי שלי...
(חמדה מגחכת)
דפנה: כי הוא רוצה לע שו ת
שלישיה. שי ק פוץ לי! קודם שישלם
כמו בן־אדם, אם הוא לא יכול לעמוד
בהתחייבויות הכספיות שלו...
חמדה: קודם כל הוא צריך להש תמש
בדיאודוראנט באופן בהול!
דפנה: אני יודעת.
חמדה: מה זה, אני לא מסוגלת
בשום אופן! זה מגעיל לאללה!
דפנה: נכון.
חמדה: אני לא התנשקתי, וכל

הזמן הסתובבתי על הגב, כזה, ברררר...
נורא נגעלתי.
דפנה: נורא! טוב, תשמעי, כל אלה
שמשלמים י ש להם משהו. אחרת, סתם
הם לא משלמים.
חמדה: אתמול בערב נפג ש תי עם
גי ר עון( הגברש אי תו ניהלה א ז רו מן,
ואשר ני שאה לו בינ תיי ם, א ח רי ש התגרשה
מבעל ה) .טוב, היה זה יום של
זיונים, שדבר כזה לא היה לי. נפג שתי
עם גיר עון בשעה חמש וכבר באמצע
העיר, בתור האוטו...

דפנה:

אבל איך יכולת? אחרי כל

הפעילות?
חמדה: מה אני יכולה לעשות? אני
לא יכולה להגיד לא לגיד עון. והכי־צחוק
— גם נהניתי, בסופו של דבר.
דפנה: טוב, תשמעי, איתו זה שווה
כל הדברים שבעולם.
חמדה: בשעה שתיים נגמר סיפור,
ובשתיים ועשרים התחלנו סיפור חדש,
עד חמש. לפנות בוקר הגעתי הביתה,
והוא מצלצל ואומר לי שעו מד לו! אמר תי
לו: אתה לא נורמלי!

היא גלשה מייד לפסים אינטימיים ואמ רה
:״לדעתי, אשה צריכה לקיים שלו שה
ימים בשבוע יחסים מיניים לשם
כיף ושלושה ימים למטרת רווח.״
המפתה היה המום מול פילוסופיית
החיים הזו, ושאל אותה אם איננה נ שו אה.
היא אמרה לו כי היא מסיימת את
נישואיה. נער־הפיתוי טילפן עוד פעם
והזמין את חמדה למיסעדה סינית יק רה.
הם נסעו לשם, ואחרי האוכל ביקש
ממנה לעלות איתו לדירתו.
הוא סיפר לה כי הוא יהלומן
וחיזר אחריה. בדירה הושיב אותה
מול הדלת,והחל לחבק אותה
באור. היא ניסתה לסגור את ה חשמל,
אך הוא הדליק אותו
מייד. הוא הפשיט אותה וביקש ממנה
שתעמוד בפוזות שונות. האשה לא
הבינה מה הוא רוצה ממנה והחלה
מפחדת כי נפלה בידי סוטה. רק אחרי
שסובב אותה מצד לצד בכל מיני תנו חות
ולא הגיע איתה למגע־מיני מוש לם,
הירשה לה להתלבש והביא אותה
הביתה.
התוצאה 20 :תמונות, שבהן נראים
האשה ונער־הפיתוי כשהם מתעלסים.
אחרי כמה ימים הזמין עורר־הדיו של

דפנה: החבר ש לו הזה הוא פגז! הוא
מנסה לסדר לי איתו.
חמדה: את ההוא צריך למחוק, עם
הסירחון שלו...
דפנה: נורא, זה משהו נורא.
חמדה: הוא גם לא משלם טוב
,אין לי כסף, י ש לי כסף׳...
דפנה: שי ש אר לזאת מרמת־אביב.
חמדה: החדש י ש לו וילה ברמת־השרון
והוא בעל־מיפעל. זאת אומרת
הוא ע שיר מאוד, והוא בחור נאה מאוד.
אתמול הוא צילצל, דיברנו, קישק שנו.
הוא נתז לי טלפון...
דפנה: הוא סרטן ואני סרטן, את
שומעת? אשתו עקרב, והם נורא קנאים
ושתלטנים ואוהבים סכס, העקרבים,
וסרטנים לא אוהבים סכס בבית. איך
צחקנו! הוא אמר שהוא לא דופ ק בבית
אפילו פעם בחודש. הוא לא יכול.
ובחוץ — חביבי, נון סטופ!

אסורה לבעלה
ולבועלה
^ עיקבות שיחות מוקלטות אלה
* 4החליט החוקר־הפרטי כי נער־הפי־תוי
י טלפן לאשה ויציג את עצמו כגבר
אמיד, הרוצה להכיר אותה.
ואומנם, הוא לא היה צריך להתאמץ
כלל. אחרי שיחה קצרה אמרה לו חמדה,
כי י ש לו קול סכסי והיא נדלקה עליו.

הוא הנ שיט אותה וביקש שתעשה מזות.
היא רא הבינה מה הוא רוצה, חשבה שהוא
_ סוטה. ו ק כשראתה את התצלומים הבינה הכר

חוקר סרטי בן־ארי במארב
.הו א צ רי ך די אודורנטב או פן בהול!״

הבעל את האשה ל מי שרדו והציג לה
את התמונות. הוא הסביר לה כי הגבר
המצולם בתמונות יחד איתה הוא בלש־פרטי,
שיהיה מוכן לבוא ולהעיד במיש־פט.
האשה
ויתרה על הכל, השאירה את
הילדים אצל בעלה וקיבלה רק סכום
של 79 אלף שקל.
יתכן כי כל המעשה לא היה מתגלה
לעולם, מכיוון שהאשה לא היתה מ עו ד
יינת בפירסום. היא נישאה לגבר איתו
קיימה יחסים בעת שהיתה נשואה, ולא
רצתה לעורר מחדש את כל הפרשה.
גם הבעל היה מרוצה מהתוצאה, ולא
התכוון לפרסם את הדבר. אולם אחד
מעורכי־הדין שהיו מעורבים בפרשה
נכנס יום אחד במיקרה לבית־דין רבני,
ולהפתעתו הגדולה ראה את נער־הפי-
תוי עומד על דוכן־העדים ומספר על
יחסים אינטימיים שהיו לו עם אשת
איש אחרת. עורך־הדין הזדעזע, סיפר
לרבנים את הידוע לו והעניין נמסר
למישטרה.

כאשר הוגשה התביעה הפלילית
נגד רונן ובן־ארי, היתה זו דווקא האשה,
חמדה, אשר ביקשה מהיועץ־המשפטי
לעכב את ההליכים בתיק. אולם בקש תה
נדחתה והתיק התברר עד תומו.
השופט התרשם כי האשה היא שק רנית
פאתולוגית. הוא האזין לשיחות
הטלפון והתרשם כי הן מלאות פורנו גרפיה.
״תמליל־השיחה
מוכיח בעליל כי
המתלוננת היא אשה מופקרת לרבים,
ובהיותה נשואה לנאשם, היו לה יחסי־מין
לא רק עם אהובה, בעלה הנוכחי,
אלא בו־זמנית גם עם מיספר רב של
גברים נוספים, וזאת תמורת אתנן,״ ציין
השופט.
״ההקלטות שיכנעו את בית־המש־פט
כי המתלוננת היתה היוזמת לקש רים
האינטימיים עם הגברים הזרים
באמצעות הטלפון,״ קבע השופט.
נראה כי השופט התרשם מאוד מאי שיותה
המוסרית השלילית של האשה,
והוא קבע :״הסנגורים הצליחו ל שכנע

את בית־המשפט כי מדובר באשה מופ קרת
לרבים, שבעלה ניסה להביא לפני
בית־הדין את דבר זנוניה, ולצורך זה
נעזר בחוקר־הפרטי, לצורך חשיפת כי עורי
אשתו.״
השופט בדק את הדין העברי וקבע,
כי חמדה אסורה לבעלה ולבועלה, ואין
היא זכאית למזונות ואיננה ראויה
להחזיק בילדים. על כן, לדע ת השופט,
לא שיב שו הנאשמים הליכי־מישפט,
כאשר ע שו הכל כדי להנציח את מע שיה
של האשה .״התוצאה הסופית היא
התוצאה הצודקת והנכונה, שאליה חייג
היה בית־הדין להגיע, ועל כן אין לראות
בה שיבו ש הליכי־משפט,״ קבע השו פט.
בית״המשפט
זיכה את הנאשמים
מסעיף־האישום הראשון, שהאשים או תם
בצילום האשה. אומנם מאז נערכו
הצילומים נחקק חוק צינעת־הפרט,
אשר אוסר כיום צילומים כאלה, אך
מאחר שחוק זה לא חל אז עדיין, זוכו
הנאשמים.
על־פי הודאתם, הורשעו השניים
באשמה של עבירה על חוק האזנות-
סתר. נער־הפיתוי עצמו לא נאשם כלל
ולא הופיע אפילו כעד במשפט.

אילנה אלון

שדור
צל״ש
טבילה במיחחה
לישראל סגל, הכתב המוכשר של הטל וויזיה,
על כתבה מיוחדת, יוצאת־דופן ומדהימה,
על עולמם של חסידי הרבי נחמן מבריסלב.
סגל, הבא בעצמו מרקע חרדי, בילה ימים
ארוכים בחברת החסידים המוזרים, כדי לרכו ש את
אמונם בטרם התחיל בצילומים.
הקשר הראשון נוצר עם נח חפץ, החסיד ה שמנמן,
בעל הזקן הפרוע, שלב ש את המיזנבת
(שטריימל) הגדולה. חפץ למד ביחד עם סגל
בישיבת פוניבז׳ לפני 20 שנה. אז נחשב סגל
ל עילוי בתורה ומוריו ניבאו לו עתיד מזהיר. אך
הוא נטש והתפקר.
אחרי התייעצות בקרב החסידים, הם הסכימו
לשתף פעולה עם צוות הטלוויזיה. הם אפילו
קיבלו היתר מיוחד מדרבנן לצפות בהקרנה, והיו
הראשונים ש טילפנו לסגל להודות לו. הם הסבירו
לו שיד אלוהים הינחתה אותו והובילה אותו מן

פתח בחודשים האחרונים את דל תו של המישדר
היוקרתי גם למראיינים מחוץ לטלוויזיה, בעיקר
בנושאים מיקצועיים(בלתי־פוליטיים).
כך עשה גם בשבוע שעבר, כשהמרואיין היה
שר המישטרה חיים בר־לב, והמראיינים היו
אורי כהן־אהרונוב מהטלוויזיה, אילן בכר
מ מעריב וכרמלה מגשה מ קול ישראל.
שלושתם כתבים לענייני מישטרה.
מנשה ריעננה את האולפן. סוף־סוף, אחרי אל פיים
שנות גלות, הופיעה ב מו קד אשה מראיינת,
והוכיחה פעם נוספת שכי שרונן ורצינותן של הנ שים
אינם נופלים, ולעיתים אף עולים, על אלה
של הגברים.
אילן בכר נראה קצת מנופח בכיסאו, אבל לא
רבים יודעים שבכר הוא נכה צה״ל ממילחמת יום״
הכיפורים. המחצית הימנית של פניו ו שתי ידיו
נכוו אז קשות, ויתכן שניסה ב ר רו זו להסתיר את
נכותו.
אורי כהן־אהרונוב היה עסוק רוב הזמן בניפנוף
העט הנובע ש לו לכל הכיוונים,למען יראה כל עם
י שראל של א בעט פ שוט מדובר, אלא ברול ס־רוי
ס של העטים הנובעים: מון־ ב ל אנ קמאסטר
שטי ק.
יוזמתו החדשה והמהפכנית של מישעל, להו שיב
בחלקת המראיינים במי שדר כתבים מבחוץ,
אינה מוצאת חן בעיני חלק מעמיתיו במחלקת-
החדשות, והם מביעים בקול את מורת רוחם מכך.

גם בגרו ת
וגם השכלה אקדמית
לשונות רעות הלעיטו בשבוע שעבר את ה עיתונות
בידיעה המרעישה

שלטוביה סער,

כתב סגל
מ הי שיבה ל ט לוויזי ה
הישיבה שבה למד אל הטלוויזיה, כדי שיוכל לע שות
עליהם סרט.
צילומי החסיד הבוכה לי ד קבר רבי שי מעון
בר-יוחאי נע שו כמעט במיקרה. אנשי הצוות היו
צמודים אל האיש במשך יום שלם, אך לא היו
מרוצים מהתוצאה. לבסוף אמר להם החסיד ש ראשו
אינו פנוי אליהם, וכי הוא רוצה ללכת להש תטח
על קיברו של בר־יוחאי. הם הצטרפו אליו,
תוך הבטחה שהצילומים ייערכו מרחוק וללא אפ שרות
זיהויו. הוא הסכים.
כשביקשו לצלם את קצין גולני שטבל ב־מיקווה,
היתנה הקצין את הסכמתו בכך שגם סגל
וגם דב אקשטיין, המקליט, יטבלו במיקווה. הם
נאלצו להיכנס למים הקפואים.
צל״ש מיוחד מגיע גם לטיבי סלומון, הצלם,
על צילומיו הרגישים, על זוויות מיוחדות ועל
שימוש יוצא־דופן בתאורה, שיצר אווירה של
מיסתוריות, שהתאימה לקבוצת התימהונים, וגם
לעורכת סאלי סלאמה.
הסרט, אגב, נשלח ל שו ק האירופי לסירטי־חדשות
וסרטים דוקומנטריים, ביחד עם סרט של
יגאל גורן על פרוייקט המטוס ל בי א.

מאחורי המירקע
הרולס־רויס ש ל העטים
ניסים מישעל, עורך ומנחה תוכנית מוקד,

חבר־מליאה מנע
הנמיך אתה טון
המנהל היוצא של הטלוויזיה, אין כלל תעודת־בגרות.
הידיעה
אינה נכונה, ומקורה ברישעות. לא רק
שלסער י ש תעודת־בגרות כדין, הוא אפילו סיים
שלו ש שנות לימודים אקדמיים בחוג לממרח־תיכון
באוניברסיטה ומצבו, לכן, דומה למצבו של
דן שילון השנוי במחלוקת — השכלה אקדמית
ללא תואר רישמי.

מאחורי המיקרופון
מ חד שו ת ל חד שו ת
כתב חדש הצטרף לאחרונה למחלקת החדשות
של גלי צו ד ל בירושלים. הכתב הוא יקיר צור,
ותחום־ההתמחות שלו כולל ארבעה מי שרדי ממ שלה:
תעשיה ומיסחר, אנרגיה, תיקשורת ופנים.

777/7
1א שי!ם
א ח #/7ן</77
מחלקת הגביה ש ל רשות״השידור עוברת
קשה. בחודשים האחרונים הקים
המישנה למנכ׳׳ל הרשות, שישה מי שרדי־גביה
חדשים, ופר ט להם י ש כמאה סורקים
העוברים מבית ל בי ת ל פי רשימת־מחשב
שהוכנה ברשות. הסורקים הם אנשים חרוצים
והצליחו להכניס יותר מחמישים אלף חייבים
חדשים לרשימה. כל אחד מהם שילם חוב
של יותר ממאה אלף שקל. כל זה נעשה כדי
למצוא מקורות נוספים לתקציבה המידלדל
של הרשות. העובדה היא ש כי ש 71 אחת
מתקציב הרשות מקורו בתשל שי האגרה
(לעומת 50 אחוז בשנה הקודמת).
הסורקים הזריזים של מחלקת״הגביה
הצליחו מאוד במשימתם, והעלו ב שבוע
שעבר בחכתם דג נחמד: השר ל ש עבר
ותבר־הכנסת כי ש אהרון אבד־חצירא.
כשהגיעו הגובים לביתו, התברר ש אבר

רון נחמן,

צור התחיל את דרכו העיתונאית כצלם בסוב־נות־חדשות
בתל־אביב ואחר־כך, כ שעבר לירו שלים,
היה במשך שנתיים כתב בכיר וחשוב ב מקומון
הירושלמי כל העיר, בתקופה שעורכו
היה יוסי קליין.
כשהעמיד קליין עיתון יומי חדש על הרגליים,
חדשות, לקח איתו את הכתב המוכשר, צור עבד
קשה והוכיח את עצמו בעיתון, עד ש אולץ לעזוב
אותו.
לאחד העורכים המישניים של חד שו ת נודע
שצור העביר מידע לגד ליאור, כתב י די עו ת
א חרונו ת בירושלים, שסיקר תחומים דומים
לאלה של צור. ליאור, שלא נכח באירוע מסויים,
קיבל את הדיווח מעמיתו למיקצוע — דבר
מקובל בעיתונות, אם לא מדובר בסקופים או
בידיעות בלעדיות. אך העורך חשב שצור עשה
מעשה שלא ייעשה ושאין עליו מחילה, והוא
אילצו לעזוב את העיתון — למרות שצור הודה
בטעותו, ולמרות העבר העשיר והמוצלח שהיה לו
הן בכל העיר והן בעיתון חדשות. עבר זה לא
נזקף לזכותו ברגע המכריע.
הדבר קרה לפני כמה חודשים. אחר־כך הלך
צור למילואים, וכשחזר ניסה למצוא לעצמו בית
חדש. הוא מצא אותו בגלי צה״ל.
כמה כתבים בירושלים אמרו השבוע, שגלי־צה־ל
זכו בעובד מוכשר.

איפה ישראל
ואיפה א ש״ף
ביום השלישי בשבוע שעבר נפתח בקאהיר
יריד־הספרים הבינלאומי. י ריד זה, המתקיים
אחת לשנה, מהווה בכל פעם נושא תיקשורתי
חשוב בישראל, מאז חתימת חוזה־השלום עם
מצרים, והוא חלק בלתי־נפרד מהמאמץ להכניס
תוכן לחוזה.
אחרי שנתיים של היעדרות מהיריד, מסיבות
פוליטיות, נתאפשרה השנה השתתפותה של י שראל.
דיווח על פתיחת היריד שודר בהרחבה בכלי־התיקשורת
האלקטרוניים, אך מי שהקשיב לכל
הדיווחים, חשב שמדובר על שניים או שלושה
ירידים שונים במקומות שונים.

לשון נופל על לשון
ברדיו י ש תפסיד חשוב ש שמו ״יו עץ לשוני* .את התפקיד ממלאת
בהצלחה רו ת אלמגור. אבל אלמגור יושבת באולפנים בירושלים, לכן
את אותו התפקיד באולפנים בתל׳־אביב ממלאת צימורה שסירא,
הנמצאת תחת סמכותה ש ל אלמגור.
לפני חודש וחצי התראיינה שפירא בעיתון חדשות. שם הודיעה בחגיגיות
על החלטה ל שונית חד שה כל הקריינש והשדרים ברדיו יתוייבו
להגות את האותיות הגרוניות בהיגוי ממרחי.
דבריה אלה של שפירא עוררו סערה ג דו ל ת אך מסתבר שהחלטה כזאת
כלל לא נפלה. בדיון שנער ך בנושא זה, ו ש אליו הוזמנה שפירא כאורחת.
דובר על אפשרות כזאת, בעיקר אחרי הערה של יצחק נבין, שהביע
מישאלה כזאת. הדיח נגמר לל א החלטה, כאשר למשת תפ ש בו היה ברור
שהחלטה כזאת אינה בת־ביצוע. אבל הדבר לא הפריע לשפירא לצאת
בהכרזות. היא אפילו הציעה שהכנסת תחייב את כל החכ׳׳ש לבטא את
העיצור ש הגרוניים.
כ שנודע הדבר לגירעוןלב ־ ארי, מנהל הרדיו, הוא ד מן אותה אליו,

נזף בה ואסר עליה להתראיין לעיתונות, במיוחד בנו שאש שאינם בתחום
סמכותה.
לא חלפו ימים רבש וסערה נוספת נקשרה בשמה של שפירא. באחד
מיפי השישי, לפני הצהריים, בעוד יוסי גרבר מ שדר את התוכנית כל
ציב עי הרשת, נכנסה שפירא ל אולפן והודיעה לגרבר כי הוא טעה בהיגוי
המילה מכשף. היא טענה שגרבר הגה את המילה במילעיל, בעוד שההיגוי
הנכון הוא במילרע. גרבר ט ען שהגה נכון, ואחרי ויכוח קצר ניג שו השניים
אל סרט ההקלטה* בנוכחותו של דויד (״ דודי״) מרגלית, העורך הראשי
של התוכנית. שם התברר שגרבר צדק.
הנושא הובא שוב לידיע תו של גיר עון לב־ארי, ושפירא שוב נקראה
ללישכתו, שוב ננזפה. הפעם גם אסר עליה להיכנס לאולפנים ולהעיר
לשדרנים בזמן השידור.
הדרך המקובלת שבה היועץ הלשוני מעיר על טעויות היא סישלוח
פתק סגור ו אי שי ל שדר, ובו תיקון הטעות.
ברדיו בתל-אביב אמרו השבוע :״הפורה ציפורה ננזפה.״

דג נחמד
חצירא חייב 111 אלף ש קל לרשות־השיז־ור,
אחרי מבוכה קלה שילם את חובו. והכל בא
על מקומו בשלום.

ביו מן ה ערב של ג לי צה״ל (ביום השלישי,
אחרי חדשות השעה 5בערב) דיווחה המגישה,
יעל דן, על פתיחת היריד בכמה מילים קצרות,
ואחריהן שודר ראיון שערכה עם משה ששון,
שגריר י שר אל במצרים, שנכח בטקס־הפתיחה.
ש שון סיפר שהיריד נפתח בנוכחותו של כאמל
חסן עלי, ראש־ממשלת מצרים. הוא אמר שעלי
ביקר גם בדוכן הישראלי, לא כמחווה מיוחדת
לישראל, אלא במיסגרת ביקוריו בכל הדוכנים
ביריד.
ש שון הסביר שהביקור היה רשמי, נעים, וש־ראש־הממשלה
עילעל בכמה מן הספרים המוצגים
בדוכן.
דן שאלה אותו אם היה אירוע יוצא־דופן בשעת
הביקור, בגלל העובדה שגם לאש״ףיש דוכן
ביריד. ש שון ענה שלא היה כל אירוע יוצא־דופן
לי ד הדוכן הישראלי, וכי הדוכן של אש״ף לא
נמצא כלל בקרבת מקום. מדבריו ניתן היה להבין
במפורש, שלא היתה כל מהומה לי ד הדוכן
חישראלי. ש שון היה עד ראיה ושמיעה. הוא פשוט
היה במקום.
אך ראה זה פלא: לא עברו 15 דקות, ושודרה
מהדורת החדשות של השעה 6ב קול ישראל. שם
דווח, באחת הידיעות הראשונות, על סערה שהת חוללה
בטקס פתיחת היריד, בעת ביקורו של עלי
לי ד הדוכן הישראלי. סופר על אנשי אש״ף ש קראו
״פלסטין ערבית,.״ שהניפו סיסמות ואף נתנו
ל עלי צעיף בציבעי הדגל הפלסטיני, ושהדוכן
הישראלי נמצא בביתן אחד עם הדוכן הפלסטיני.
מי צודק? מי שהיה שם, שמע, ראה ודיווח, כמו
השגריר משה ש שון? או מי ש ערך את הידיעה

בקול ישראלי

בתוככי הרשות
מנע נמנע
דויד מנע, חבר פעלתן בהנהלת רשות־השי-
דור, הודיע בשבוע שעבר על סידרת הצעות שהוא
עומד להגיש למליאת רשות־השידור. הוא רמז
שידרו ש להחליף את חברי הליכוד בוועד המנהל,
או לפחות לקרוא אותם לסדר, בעיקר בגלל התק פותיהם
החוזרות ונשנות על אורי סירת, מנכ״ל
הרשות.
ביום הראשון התכנסה מליאת רשות־השידור,
והכל חיכו להתקפתו של מנע. אך מנע נמנע
מלתקוף, הוא ריבר בטון נמוך ובשקט. מתברר,
שממלא מקום ראש״הממשלה ושר־החוץ יצחק
שמיר, קרא ביום הראשון בצהריים את דוי ד מנע
ללישכתו, ביק ש ממנו להנמיך את הטון. הוא אף
הסתייע במשה קצב, שר־העבודה־והרווחה, שהוא
י דיד קרוב של מנע, והשניים השפיעו עליו הש פעה
רבה.
אחרי דיון במליאה, בחלקו סוער ובחלקו מש עמם
וארוך, הוחלט, כמעט פה אחד,להקים ועדה
של חמישה חברים(מיכ ה ינון מהמפד״ל ברא שם,
דויד אדמון ודויד מנע, חברי ליכוד, חגי
אשד ויוסף נבו, חברי מערך) .הוועדה תגי ש
בתוך חודש הצעה לתנאי המיכרז ולנוהלי בחירת
מנהלי טלוויזיה ורדיו בעתיד.
בינתיים נולדה יוזמת־פשרה: שייבחרו שני
מנהלים לטלוויזיה — ח שילון כמנהל־על
וחיים י כין כסגנו.

העולם הזה 2474

ספורט
מהר, גבוה ורחוק
אחרי ההתאוששות
כמעט אסון בגתניה,
שגי המסדים בברצלוגה
השערוריה הגדולה בנתניה, בעת המישחק
המרכוי בכדורגל, בין מכבי נתניה ומכבי חיפה,
בו ניצחה האלופה חיפה , 1:3עמדה במוקד־האי׳
רועים ש ל השבוע.
העובדה שנימנעו קורבנות בנפש לא צריכה
למנוע את הוקעת מכירת הכרטיסים מעל ומעבר
לקיבולת המיגרש, את אי־הסדר המוחלט ואת
פריצת ההמון לתוך המיגרש, כשלחלקו כרטיסים
ביד ולחלקו אין.
התברגות ביבנה. מההיבט המיקצועי לא
השתנה דבר בצמרת, כאשר גם ביתר ירושלים
ניצחה, במישחק חשוב, את מכבי תל״אביב 0:1
ועתה הכל מוכן ומזומן למישחק העונה, שיהיה
השבת בקריית־חיים בין האלופה־המובילה, מכבי
חיפה, ובין סגניתה, הצועדת במקום השני, ביתר
ירושלים.
למקום השלישי הצליחה להתברג מכבי פתח־תיקווה,
אחרי שהמשיכה בנצחונותיה. הפעם 0:2
ביבנה.
ואשר לכדורסל, במוקך ו עמד השבוע נצחונה
הגדול של מכבי תל־אביב על גרנורולו בולוניה
76:90 כאשר מיקי ברקוביץ, עם 35 נקודות,
התאושש סוף־סוף מהמחלה שהטרידה אותו.
שתי הנציגות הנוספות של י שר אל בגביעי
אירופה, הפועל תל־אביב והפועל חיפה, המשיכו
בשרשרת הפסדיהן, בפעם החמישית ברציפות.
שתיהן נוצחו בברצלונה. תל־אביב נוצחה על־ידי
ברצלונה ,63:73 וחיפה על־ידי ליקור — 43
.87:103
כדורגל הפריד ה הגדולה
מסיבה אחת,
הפסד אחד
מוצי ליאון י ש רק אחד. אבל כאשר מלאו
לו החודש ,41 החליט לתלות את נעליו ולפרוש.
את זה הוא עשה השבוע, מייד אחרי מישחק

כדורגלן ליאון
1977 זה לא 1984
חגיגי, שערכה קבוצתו, מכבי יפו, נגד קבוצת־הפאר
הגרמנית המבורג.
מכבי יפו זכאית לחופן מחמאות על מעמד־הפרידה
שהעניקה לגדו ל שחקניה. קבוצות גדו לות
יותר, בעלות אמצעים רבים יותר, לא נפרדו
משחקנים בעלי עבר כמו שיפו נפרדה מליאון.
רק שדומה שבמכבי יפו לא חשבו עד הסוף.

העולם הזה 2474

אוואסט׳ :המנוע והנשמה
הוא א 1הב כחו־סר,
ברבי ם, ציפח־ים
מרחב. אוויר ודשא
* *ו טי ארואסטי אינו רק שחקן־מפתח
< /בקבוצה. הוא גם סוחף את כל השאר. לאולסי
פרי הוא מוסיף עוד כמה כדוריות אדומות לדם.
אינני רוצה לחשוב מה יקרה אם לא ישחק נגדבולוניה ׳,אמר מנהל מכבי תל־אביב, שמואל
מחרובסקי. ערב המישחק נגד אלופת איטליד״
גרנורולו בולוניד -ביום החמישי האחרון.
ארואסטי, הרכז הוותיק של האלופה, סבל
משושנה מעל בירכו ונ עדר מאימוני־הקבוצה
לפני המישחק החשוב, למעשר״ היו סיכוייו ל שחק
קלושים. אם כי בלע כמויות אדירות ש ל
אנטיביוטיקד״ התקשה ל דרוך על רגלו, בג לל
הזיהום שנו צר בפצע.
אבל הוא החליט שאם יו כל ל רו ץ ול תפ קד
בצורה סבירה, ישתתף במישחק נגד בולוניה,
ולוא במשך כמה דקות. פציעתו ש ל שחקן־הציר
קו דן מגי לא הוסיפה להרגשתו הטובה שלארד
אסטי. שני שחקני ההרכב הראשון שאינם כ שי רים
— זה יותר מדי גם עבור קבוצה כמו מכבי.
ואכן, בסופו של רבר, עלה מוטי, שיחק, ש טף
את המישטח והיה אחד מכוכבי הנצחון הגדול —
.76190
לא לחינם אי מץ אותו לליבו, אחרי המישחק,
בחיבוק אבהי, המאמן צבי שרף, למרות ששניהם
כמעט בני אותו גיל. שרף יד ע שלל א ארואסטי
— הלוחם הבלתי־נלאה. החוטף את הכדורים
מתחת לאפם של ענקי-היריב, המכניס את הקבו צה
להילוך רביעי־חמישי והמפעיל בצורה מו שלמת
את חברו הטוב והכוכב מס׳ , 1מי קי בר קו ביץ
— קשה מאוד למכבי להגיע לדרג ת מישוזק
גבוהה.

אותו הדבר קורה בנבחרת. אני ב ץ ארבעתהרכזים הטובים בארץ, יחד עם אלימלך, זוסמן
ומוסקוביץ. ותמיד מצאו מאמני-הנבחרת שאני
צריך להיות בסגל, לחב בחמישיה הראשונה׳.

שבקרוב ימלאו לו - :31 שטויות לחשוב על כך.
ברגע ש ארגי ש של א אוכל לתרום, א פ רו ש׳ הוא
אומר, כ שעי קר מחשבותיו מופנות כבר לרומא,
למישוזק. השבוע, נגר בנקו.

ואכן, מוטי ארואסטי, בעונתו ה־ 12 במכבי,
י זכה ע ד כה 11 פעמים ברציפות באליפות המדינה,
תשע פעמים בגביע המדינד״ פעמיים בגביע
אירופה לאלופות ופעם אחת בגבי ע הביניבשתי.
הוא צבר 153 הופעות בגביע האלופות, ר קורד
שר ק תכרו מי קי בר קו ביץ שבר באיחפה.

נצחון ברומא יקנה למכבי סיכוי טוב להשיג
את הכרטיס לגמר, ו כדי לע שו ת זאת חייב מוטי
ארואססי להיות במיטבו. כמו במישחקים ה קודמים.
כספית רועמת
במיגרש
ך * שנה גילה ארואסטי יכולת טובה מאוד,
1 1שבאה לי די ביטוי במישחק הנצחון על
צסק׳א מוסקבה- .וה היה אתר מן המישחקים
הגדולים בחיי ׳,הוא מודה. גם אם אינו מן הרכז ש
הטכניים הקולעים מכל מצב, הרי ארואסטי
מהווה את המנוע והנשמה ש ל מכבי. הוא נע על
המיגרש כמו כספית רועמת, והשבוע הגיע
לשיאו, כאשר ממיטת־חוליו עלה והיה אחד
הגורמים לנצחוז על בולוניה.

ארואסטי הוא גם הספורטאי שהטלוויזיה
מתמקדת בו יותר מכל ספורטאי אחר במדינה.
הסיבה לכך: מכבי תל-אביב היא הקבוצה המ צולמת
ביותר, וארואסטי הוא השחקן המחזיק
יותר מכל אחד אחר בכדור, בגלל היותו ר כזי
המישחק.
הפירסומת הרבה וההילה סביב אלופת הכ דורסל,
לא שינתה את מוטי ארואסטי. הוא טוען
שהוא ביי שן ואוהב ש קט ורוגע. כמו כל בגי מזל
סרטן ( .אני מ א מץ במזלות׳) .זאת גם הסיבה
שבשנה שעברה הוא העתיק את מקום מגוריו מן
העיר אל הכפר. הוא מ ה לעצמו בית במושב
תלמי־מנשה א שר לי ד צרי פץ, בכביש תל־אכיב
רמלה.
יחד עם אשתו נורית, שאותה הכיר כשלמד
עימה ב מ כון וינגיי ט. הוא מגדל את איתי בן ו ד6
ואת שרון בת ה־ .4בחצחהבית הוא מגדל גם חסה
וכמה כלבים, ליידי, דובי וג׳ינג׳י- :אחרי כל
נסיעה ש לי לחו״ל, אני מוצא עור כלב בבית!׳ הוא
* סץ שלפני שבועיים, כאשר נחלה מכבי
.צוחק- .אני ואשתי אוהבים כלבים, ציפורים, מר 1הפסד
צורב בזאגרב <88:771 ותבוסה ניצחת
חב אוויר, דשא. החלום שלנו היה לחיות במקום
בדרבי נגד הפועל 96:80 הספידו כולם את מוטי
כזה, שהוא בחא מאוד לילדים. זה טוב שי ש ניגוד
ארואסטי. אבל לא שחקן כמוהו יי שבר מהבי בין
ההילה סביב מכבי והחיים הפרטיים׳.
קורות. כבר יותר ס־ 10 שנים הוא שומע השמצות.
המלעיזים טוענים. שאין לו טכניקה אישית
השקט והשלווה שלהם הוא זוכה בתלמי־מספקת,
שאין הוא יוד ע לנהל בצורה טובה את
מנשר״ מנוגדים לרוחו הסוערת במהלך המישחק.
מישחק קבוצתו. ש אין הוא מאיים על הסל ושאין
השנה כבר היסה את ברוס פלאוארס במישחק נגד
הוא צובר די נקודות, כפי שעושי ם רכזי־מישחק
בנקו רומא. עובדה שמשכה את לי ג׳ונסון
בכירים באירופה.
לקרב״אגרופיט אשר גרם להרחקתו. בעבר מחה
רק בשבוע ש עבד כתב ע ליו המאמן הלאומי
לא אחת נגד השופטים. ובמישחק נגד פנא־ל
שעבר אריה מליניאק- :מוטי ארואסטי הוא
תינייקוס היוונית הורחק גם בגלל סטירה
האב־טיפוס של רכז של א קולע. כ ש שאר הקבוצה
שהעניק לאחד מן היוונים. אומר על בר ארו־אינה
קולעת, הוא מאבד מביטחונו׳.
אסטי- :בעבר הייתי הרבה יותר אגרסיבי נגד
מוטי שומע את הביקורות. הוא לא אוטם את
שו פטש או שחקנים, היום אני הרבה יותר רגוע.
אוזניו, אך התשובה הניצחת ש לו היא- :אילו לא
הנה, במישחק האחרון הרגעתי את חבריי, שכעסו
הייתי מספיק סוב עבור מכבי, היו זורקים אותי
על השופט. רצתי לעבר האוהדים וביקשתי שלא
אחרי י ש אחד בקבוצה. אבל שימו לב! אני 12
חרקו חפצים ל מיגר ש. מה שקרה עם פלאוארס,
שנים בקבוצה ואינני צריר להוסיף יותר. ראיתי
זה איבור־הסבלנות. הנר״ השבוע הוא התכתש עם
לידי, במכבי, ש ח קנ ש עם כי שרון רב יותר משלי,
הרכז של ריאל מדריד. חואן קורבלן. סימן שהוא
אבל הם כבר לא במכבי, ואני עדיין משחק. וזה
לא כל־כד ק דו ש׳.
אומר הכל.
על פרישה אין ארואסטי חושב כלל, למרות

י קוי ד
בגביע האלופות

למסיבת־הקוקטייל שערכו ערב המישחק, הוז מנו
שחקני־עבר ששיתפו, בשעתו, פעולה עם
מוצי ליאון, אך לא הוזמנו שחקני־ההווה, שרובם
שיחקו עם ליאון בשנה שעברה. הוזמן רק
הקפטן, י שראל דניאל.
אין שיחדור. בין שחקני־העבר, שבלטו
במיוחד במסיבה המרשימה, היו שחקני , 1977
השנה שבה סיימה מכבי במקום השני, שהיה
ההישג הגדול שלה אי־פעם. משה אוננה, אברהם
ארואסטי, יצחק בלום, משולם זילבר שטיין,
אלברט לוי, שלמה ניניו והרצל קביליו התבדחו,
כי גם כעת הם מסוגלים להשאיר את הקבוצה
בליגה. לכך הסכים המאמן שמואל לוי, שהודח
•השנה, והיה ב־ 1977 המאמן של הקבוצה. הוסיף
הידר של אותם ימים קלי ש איינשטיין :״לא
הייתי נותן למשה (אוננה) ולהרצל (קביליו)
שיחרור עד סוף הקאריירה שלהם!״
ההפסד להמבורג ,3:2למחרת, לא גרע מהמ עמד
המרגש, הוא רק הוסיף עוד הפסד ל שר שר ת
ההפסדים, שכבר צבר המאמן מרדכי שפיגלר,
והמצעידים את מכבי יפו אל עברי פי־פחת.
היאבקות חרפ ת יפאן
לחסל את האלוך —
בעזר ת סוכר בב שר
הוא בן ,20 נישא ל־ 1.87 מטר, שו קל 215 קילו
ומשגע את היפאנים. זהו סלוואה פואאולי
אטיסנואה, מתאבק מאיי סמואה שבאוקינוס
השקט, אשר פלש, לפני שנתיים, ליפאן ו שבר
שם את כל השיאים. ודווקא בספורט הלאומי
היפאני, בהיאבקות הסומו, בה צריכים או להש כיב
את היריב על הקרקע או להטיל אותו מחוץ
לזירה, בעלת הקוטר של חמישה המטרים.
במחזור ההיאבקויות האחרון זכה אטיסנואה
ב־ 12 נצחונות והפסיד ש לו ש פעמים בלבד. וכך
הפך למס׳ 2בספורט הלאומי היפאני.
מרכז־כובד גבוה. זה היה יותר מדי בש ביל
היפאנים, שזר ימריא לגבהים כאלה בסומו.
אלופי סו מו ותיקים הגדירו את הדבר כחרפה

כדורסלן ארואסטי
חיבו קאב הי ו כ דו ריו ת א דו מו ת

ליפאן, אפילו הציעו, שאם חלילה יגי ע אטיסנואה
לדרגת יו קוזונ ה (אלוף־האלופים בסומו) ,יש
להפסיק את תחרויות ההיאבקות כליל.
מביני״דבר יפאנים יותר שקולים ניסו להת נחם
בעובדה, כי בגלל גובהו הרב, יחסית למת אבק
היפאני קצר־הרגליים הקלאסי, מרכז־הכובד
של אטיסנואה גבוה יותר ויקשה עליו, בהמשך
המיפגשים בזירה, ל ש מור תמיד על שיווי־המש־קל
שלו.
אך שמועות זדוניות, בחוגי הספורטאים
בטוקיו, דיברו על פתרונות יותר מהירים כדי
לשים ק ץ לחרפה היפאנית: או לש חד את הפולש
הזר מאיי סמואה, על־מנת שייכנע במיפגשי־מפתח
ואם יכולו כל הקצים, תמיד אפשר להכניס
סוכר לדייסת הציאנקונבה (גול א ש הבשר בו
מפטמים מתאבקי הסומו את עצמם כדי להעלות
את משקלם עוד יותר לפני התחרות) של אטי־סנואה
ואז, עם קצת מזל, יחלה אטיסנואה, מוקדם
או מאוחר, בסוכרת, מחלה הפוגעת, משום מה,
בתדירות רבה במתאבקי הסומו, וזה יוציא אותו,
סופית, מן הזירה. .