גליון 2479 מתאריך 6 במרץ 1985

ודו שד אבן
הדליף

געלוו

וי מרי עקב סון ט מיר

מכחכים
3ם זה סחיר המילחמה
לא רק החללים וקרוביהם הם קור בנות
המילחמה. המישפחה נהרסת
גם נאשר הבעל שוהה ימים רבים
הרחק מן הבית.
כשפרצה המילחמה, בעלי היה ירוק במיל־חמות.
נכון, קצין בקבע, אבל צעיר. וזו היתה לו
המילחמה הראשונה. כאשר היא פרצה, נפרדו
דרכינו. הוא עלה צפונה ואני נשארתי בבית,
המשכתי להפעיל אותו — אבל עזובה, עצובה,
פוחדת ודואגת רק לו.
ואז הוא נפגש במוות בפעם הראשונה וערך
החיים ירד. הוא שב הביתה ואמר: החיים שווים
רק כדור מיקרי אחד, וצריו למצות מהם הכל
ומהר. הייתי המומה. האיש לא היה אישי מתמיד.
אבל שתקתי.
ואז התחיל הריחוק. הוא תמיד בדרכים, בצפון
הרחוק. שם הוא פגש גם אותה, והיא במדים ואם
כי לא ילדה ממש, היא נתנה לו הכל ומהר, כי
החיים אולי קצרים. זו מילחמה.
המרחק בינו לביני גדל, ולבית של סוף־
השבוע כבר לא היה כל־כך ערך. כשהוא נחת
פיתאום בימי חול, בארבע בבוקר, אסור היה
לשאול כלום. מאומה. הוא עייף מהדרכים שעבר
בלילה, כדי להגיע. אבל הבית קיבל תחושה של
תחנה, של מוטל־דרכים, של חניית־ביניים —
ואין מילה טובה בשבילי.
ואז, יום אחד, הגיע הרגע והשקרים ניגלו לי
ועולמי חרב. אבל אז עמדתי מול המראה ואני יפה
ועדיין כל־כך צעירה והחלטתי, וחתכתי. חתכתי
שנים של נישואץ והותרתי ילדים בלי אבא בבית.
לילדי הקבע זה קל, כי גם ככה אביהם רק
א״א, ר א שון־לציון
תיפקד בחצי מישרה.

תיססזגת הזנב
מה ציי ד לעשות מפקח זוטר,
המצותת לשיחת טלפון בתפקיד
וקולט את קול מפקדו העליון,
הרב״ניצב (העולם הזה )27.2ז
משהו לא מתחבר לי פה. המישטרה קיבלה
אישור משופט וצותתה למי שצותתה. בסדר. אבל
כאשר המצותת, או עורך דוח־הציתות, בדרגת
מפקח, מעלה בחכתו, לא פחות ולא יותר, את
המפקח הכללי של מישטרת ישראל, אז ממשי כים
כאילו לא קרה כלום ומכינים פצצת־זמן?
אני לא מבין כיצד זה מתיישב עם מינהל תקין.
האם אין במיקרה כזה על המפקח להיוועץ עם
קצין בכיר ממנו, או אולי צריך לאזור עוז ולפנות
לשר או למבקר״המדינה? המפכ׳׳ל הולך ומסתבך,
מדבר כל מיני דברים בטלפון, ואין איש שם לב,
לא מעיר, לא עוצר, לא מתריע.
זה מזכיר לי את המתחולל בטלוויזיה, שאחרון
העוברים עושה שם ככל העולה על רוחו, עד
שפיתאום יגלה המנהל של הרשות שהגג עומד
ליפול על ראשו. זאת תיסמונת כזאת במינהל
הציבורי בארץ, תיסמונת הזנב המכשכש בכלב.

אדם חביב, ירושלים

קונקורנציה לסם שרה
גליון העולם הזה ( )27.2גדוש קצינים
בכירים נמעט כמו ישיבת ממשלה
ביום הראשון לשבוע.
לפעמים גליון של העולם הזה נראה כמו
ישיבה של ממשלת ישראל. שם, נדמה לי, מצויים
איזה שלושה רבי־אלופים מיל׳ (רביו, בר״לב
וגור) ,שני אלופים מיל׳(וייצמן ושרון) ואפילו
סגן־אלוף מיל׳ אחד לרפואה(מודעי).
בהעולם הזה, בגליון האחרון, הופיע רב־אלוף
לוי פעמיים (עם תת־אלוף יצחק מרדכי ועם
תת־אלוף שלמה איליה) ואלוף שרון פעמיים(איך
אפשר אחרת, עם ההיקף שלו) ואלוף הרצל שפיר
פעם אחת.
ואחר־כך: תת־אלוף מיזרחי מן התותחים
ואלוף־מישנה עמי גלוסקא, שלישו של הנשיא
(אומנם בלי תצלום, ורק כחותם על מיכתב)
ובשביל הצדק גם רב־סרן מיל׳ הח״כ פינחס
גולדשטיין, בוגר הפנימיה הצבאית.
כנגר נבחרת כזאת כבר לא מפליא שמופיע גם
אלוף־מישנה אחד מן ההיסטוריה, אלפרד רדל,
המכניס לעצמו כדור בראש.

אליהו ברו שי, גבעתיים

הצעה ל מ שורר צבאי
הקורא רבינוביץ איננו מתפעל
מפיוטיו (העולם הזה )27.2של קצין
צנחנים וחיל רגלים ראשי.
העולם הזה 2479

(המשך בעמוד )4

מחפשים את חשו

כתבת השער הקדמי:

״הנבלות׳ של
יצחק רבין

אברהם שדיר, שר־התיירות, הגזים כנר אה
במילחמתו נגר המנהיג יצחק מודעי.
יריביו החליטו להענישו, כשכל השיטות
כשרות: חקירות בענייניו הכספיים, ציתותים
לטלפונים, תלונה בנציבות 1 שירות המרינה ואפילו הפעלת
המישטרה ובלבה לפגוע בשר.

..העולם הזה״ חושף את זהותו של המקור
הבכיר. האחראי להדלפת
התפרצותו של יצחק רבין נגד
החיילים הצרפתיים ביוניפי״ל.
ער חבר
רנן

כתבת השער האחורי:

חיים חדשים
סיפורה האישי ש ל תמר לבי ת דנ ציגר: את
אביה האמיתי הכירה רק בגיל 16 בעלה
הרא שון נהרג בתאונה. אביה נהרג בתאונה.
בתה נפצעה קשה בתאונה היא נישאה
לאחד האסירים הביטחוניים המפורסמים
ביותר. התגרשה. וכיום. בגיל
.44 היא פותחת בחיים חדשים
ומקווה כי הגורל י איר לה פנים.

ב קו מ ה
ש פו פ ה
י־יל ייייייי י*י׳

שופט ער הכוונת

לר שץ

בתמ׳׳י(.בקומה זקופה־) ,מיפלגתו של
אהרון אבוחצירא, סוגרים את הקופות,
העסקנים נמלטים והבוס עצמו חוסך
בשיחות־־טלפון. כמו בכל עסק פושט

חוסני מובארב הכין את יוז מ תו בקפדנות,
ובעת הוא מהלך על חבל דק.
בינתיים משתדלים בולם ־— סרס,
ערסאת, חוסיין והנשיא רגן — שלא
להרעיד את החבל. מהם

אורי אבנרי על הקללה של הפוליטיקאים,
שלא הוזכרה בתורה, גם לא במיתולוגיה
היוונית: הרוטציה. שי מ עון פרם מר טץ את
ראש־הממשלה ה מיועד־לפורענו ת״יצ ח ק
ש מי ר. המרוטץ צי י ר לבלוע צפרדעים
גדולות, כמו יוזמות־שלום,
כדי ל ש מור על תיקוות־ה־כיסא.
מהקללה הזאת אולי
תצמח לעם י שר אל ברכה.

הכדור של אייל

הח״כיות
יש בהן נשים נאורות, יש בהן
חשוכות ופרי מי טיוויו ת, אך רובן
עולות על הממוצע
הגברי בכנסת. זהו
דיו קנו של עשר ה־ח״כיות
בכנסת ה־.11

מין זה
עניין כדי ליהנות ממין, צריך לעבוד קשה,ולעשות את זה כל היום!״ מסבירה
רו ת חוצ״נר, סכסולוגית במיקצועה.
היא גם מסבירה איך:
״לא לקיים יחסים כעניין
שבשיגרה, לדעת להש לים
עם מיגבלות הגיל.״

אזפנת הרב

כמה יצרנים פרשו השנה משבוע האופנה.
״אנחנו מייצרים דגמים יקרים, והקניינים
מחפשים דברים זולים,״ הם אמרו. לתוך החלל
הריק התפרץ אברהם שפירא,
הרב והח׳׳כ, שהציג סוודרים
ממיפעלו, בין ביגדי־הגוף, ה שמלות
והג׳ינסים של אחרים.

ל כדורג לן אייל בגלייבטר ישסבא
מ א מן ( א לי עז ר שפיגל) ,אבאש הו א
חבר הנהלת הקבוצה ( ד ני בג ליי בטר)
אן, בעיקר, דוד מפור סם:
גיו ר א שפיגל האג בז

במי שפ ח ה

א סו ר ל שגו ת ולפ של.

רחר המרחרח
מרתחת:
התצוגות הפרטיות
של אירית פדרמן-
לנדאו (בתמונה) •
הרומן החדש של
אבי נשר • גט זריז
במישפחת יגלום •
בעלה־לשעבר של ריבקה מיכאלי ואשתו־לשעבר
של אושיק לוי מת־
7 1 1 1חתנים • השעשועים של
גברת ברוריה בודקובסקי.

מדוע נפטרה העדה, אחרי שהופיעה לפני
השופט הבאר־שבעי אליהו
• £ 7ג לנ סר? מדוע נתבקש בית־
^ ^ 1המישפט העליון להדיחו?
פרקדיטים כבני־אד
העיתונאי ג ב רי אלש טר ס מן, שהוא גם
עורך־דין, מגלה בספר חדש פכים
קטנים מתולדות המישפט בארץ: מי
היתה עורכת־הדין הראשונה, מדוע
שבר ד ב יו ס ף את השלט של י ע קב
שי מ שו! ש פי ר א ואיך נזף
א מור אל-נו סייב ה הב־דורגלן
בשוטר הבריטי.

סרטי המחר
הנושא המרכזי בפסטיבל ברלין השנה היה
> 1(411 4
מגייסים 10 1 המדע את אפקטים מיוחדים: כיצד
והטכניקה של היום, כדי לי צור
אצל הצופים את אשליית
המחר. עדנה פיינרו מדווחת.
ס המתדלקות

חמש צעירות בוגרות-תיכון מאיישות
תחנת־דלק בצומת מטובין.
איכות הדלק לא עלתה,
אולי, אבל השרות הוא
יעיל ו אדי ב הרבה יותר.

המדורים הקבועים:
מכתבים -חרוזים מעיר התפוזים
קורא יקר -נישואי העולם הזה והארץ תעזקין! -לכבוד פורים: הימורים בלונדון במדינה -נורמות לבנוניות
הנחץ -החסרונות והיתרונות
של רוטציה
~ ׳יו מן אי שי -האיש עם׳ האש 15 היוקדת בלב
אנשים -התפילה החדשה
של מודעי, הפגישה עם 16 רפול במעלית
שידור -מדוע לא ראו הצופים 20 אפילו גול אחד
הורוסקופ -תאומים יסבלו
מדיכאון, הגדיים יצליחו בעסקים 21

חלון׳־ראווה -מיגוון רחב.
קונים מעטים
מה הם אומרים -הלוואי שכל
הנוסעים (במטוסים) יהיו
כמו ראש־הממשלה!
תשבצוסן -קוו וואדיס, חיים
הרצוג ( 6אותיות)
גם זה וגם זה -דיאטת הכלה
וספר חדש
ספורט -מה הסיכויים לנצחון
שני באיטליה
קולנוע -הקשר בין מצב החקלאים
בארצות־הברית והפלישה
הסובייטית לאפגאניסתאן
רחל המרחלת -הפתעה באבטיח
תמרורים -ארבע בנות
וארבעה בנים לרב

שתי המישפחות — סישפחה ירושלמית
ותיקה מצד הכלת מישפתה ייקית מצד החתן —
עמדו על הבימה. היו שם שלושה דורו ת כי מלבד
ארבעת ההורים עמדה על בימת־הנישואין גם
בתה של שרי ת מיה.
את הטקס ערן חבר־הכגסת הרב מנחם הכהן,
ושלושת העורכים שהעניקו לזוג את בירכת
העיתונות היו גרשום שו קן( ה ארץ) ,נוח מוזס
(ידיעות אחרונות) ואני.
הכלה זהרה בשימלת־כלולות למת אד היא
נשארה עיתונאית גם בערב זה. שעה קלה אחרי

יליליייללל ^ י ל

מ כ חני ם
(המלון מעמוד ) 3
מה שתת״אלוף יצחק מרדכי עשה באותו לילה
ברצועת עזת יום אחד בכל זאת ייוודע ברבים.
אבל דבר אחד אני יודע כבר עכשיו. הוא לא חיים
נחמן ביאליק. הוא אפילו לא דויד אבירן. אני
מציע למרדכי, אם יש לו עוד תוכניות לכתוב
משהו בעתיד, לעבור לפרוזה.

איזי ר בינו ביץ,

תל-אביב

חרהים מעיר התפוזים
הקוראת באומוולד מגיבה בדרכה־היא
על ריבוי ד ב רי השירה בגליון
העולם הזה .27.2

היו שם ראש־ממשלה אחד, שלושה עורכי־עיתונים,
כמות בלוד־מוגדרת של חנרי־כנסת
(שאחד מהם ערד את החופה) ,פקיז־י־ממשלה
בכירים — שלא לדבר על המישפחות.
כך, במזל טוב, נישאו השמע בת מישפחת
העולם חזה ובן מישפחת הארץ, בנישואיו
הבידעיתוניים הראשונים מזה שנים.
וברצינות: שרית ישי, חברת מערכת העולם
הזה והמראיינת מס׳ 1במדינת נישאה לגירעון
לד, מזכיר מערכת הארץ.

אני פותחת את העיתון
ולפני, ממש — שירון!
שירים של מרדכי לעלמות
ושל היינריך היינה על השאלות
ולבסוף גם מנחם בן
אינו עונה לרבנים אמן

אין זו הפעם הראשונה שבת העולם הזה
מתחתנת. אך ברח־ כלל נערכו הנישואין כבית
העולם הזה עצמו, כאשר אנשי העולם הזה
מצאו את בזזירות־ליבם (ולהיפן־) מקרב עובדי
המערכת והמינהלד״ שורה ארוכה של חברי/ות
המערכת נישאו בדרך זו, עד כי היה נדמה
שהמערכת משמשת גם כמישור לשידוכין.
חתונת השבוע חרגה מכלל זה. שרית י שי
יצאה לסקר את המתרחש באוניית״ההימורים,
שניסתה בשעתו לשמש כקאזינו צף בץ אשדוד
ואילת על סיפון האוניה פגשה בגירעון לוי,
שיצא מטעם עיתונו לאותה השליחות, ומאז
פורחת האהבה.
ובשעתו נלוותה אליי שרית כאשר נכנסתי

ציונה באומוולד,

בעיות אנגליות

מנצ׳סטר זה לא בירמינגהאם ואי־אפשר
לשאת עיניים לגבר המצוי
אי״שם בדרום האוקיינוס האטלנטי.

חזוג תחת החומה
פגישה באונייה
שהסתיימה מסיבת־הנשואין היא נראתד״ בשיבד
לה שחורת בנשף שעה־ אייבי נתן. העיתונאית
שרית י שי לא יכלה להתאפק. היא רצתה לדעת
מה קורה שם.
פגים מכוסות

מישפחה ירושלמית ומישפחה ייקית

רחובות

ב שבוע שעבר כתבנו על הפרשה שלא
נגמרת־ חקירת הריגתם של שני חוטפי־האוטו־בוס,
שנרצחו אחרי לכידתם.
אמרנו כי התצלומים המכריעים, המראים את
אחד החוטפים כשהוא מובל, בריא ושלם, על־ידי
אנשי־ביטחון, וביניהם תת״אלוף יצחק מרדכי,
צולמו על־ידי ענת סרגוסטי. מן הראוי היה
להוסיף כי באותו המעמד צולמו תצלומים דומים
על־ידי שמואל רחמני, צלם מעריב אד בעוד
שהעולם הזה פירסם אז את התצלומים במלואם,
אחרי מאבק עם הצנזורה״ פירסם מעריב את תצ •
לומיו
של רחמני כשפני הקצינים מכוסית
ועוד תזכורת: הסקופ שיי העולם הזה על
גניבת הכליות בבית־החולים תל־השומר, לפגי ני־תוזדההשתלת
הניב השבוע פרי. מנכ״ל מישרד־

נהניתי מן הסיפור על הסקוושאי המצרי, מוסא
הילאל (העולם הזה ,)27.2אבל התפלאתי
לראות, שבניגוד למה שאני רגיל בהעולם הזה,
הפעם לא דייקתם בעובדות. הילאל איננו חי
בבירמינגהאם. הוא חי במנצ׳סטר, הצפונית
מבירמינגהאם איזה 100 קילומטר, וגם הרבה

יותר קטנה ממנת
ושם, במנצ׳סטר, הילאל מאמן ב מו עדון ^
הוילייג: שאגב, רוב חבריו הם יהודים, וכמה מהם
אפילו יורדים מן הארץ.

סול בלום,

כפר שמריהו

אז לנסיכון אנדרו מותר כבר להינשא בלי
רשיון מהאמא שלו (העולם הזה .)27.2יפה
מאוד! יש רק בעיה קטנה. הלא בינתיים הוא טייס
הליקופטר בצי המלכותי, והוא מוצב כעת אי־שם
בדרום האוקיינוס האטלנטי, וזה לפחות עד
ראשית הקיץ הקרוב. אז איך בכלל אפשר
רינה שכטר, קריית־אונו
להתקשר אליה

קשה רהינת אבא
עוד קורא המבקש לשתף
הקוראים בחוויותיו האישיות.

הבת שלי בגרעין נח״ל בצפון. בשבת שעברה
ביקרנו אותה ואז אני שומע, ברחבה שליד
חדר״האוכל, כיצד פעוט אחד נטפל לאבא ש לו^ ,
שהיה כנראה בתורנות, ומבקש ממנו ל בו א •
ולטייל איתו קצת.
אומר לו האב. :אני עסוק!״
עונה לו הפעוט. :כל יום אתה עובד! בשבת
אתה עסוק! מתי אתה אבא שלי?״

חיים קנח,

חיפה

צדק ל מ שורר
כמה הערות מעטו של המשורר מנחם
בן, אשר שירו, נגד הרבנים הרא שיים.
נגנז בגלי-צה״ל (העולם הזה יי•

עם שוקן
מראיינת מסי 1
אישי־הממשלה באו מצד החתן. גידעון ל ד
נמנה בעבר עם עוזריו של שימעון פרס, ומכאן
המיספר הרב של אישים רישמיים. מצד העולם
הזח באו בעיקר הידידים הרבים ששרית י שי
רכשה לעצמה במהלך עבודתה. כמו, למשל,
מי כאלו, לשעבר איש שארם־אל־שייח׳.

מזכיר המערכת
לביירות המערבית הנצורה בדי להיפגש עם יאסר
ערפאת, והשתתפה בראיון. אחד הנוכחים
בפגישת ששמע כי שרית פנוית הציע אז בצחוק
לחתן אותה עם ערפאת, שהוא רווק. וכך לשים
קץ למילחמת זה רק מוכיח כי גם בביירות
קונבנציונאליים. יותר פתרונות
העדיפו

הבריאות החליט רישמית להמליץ על העמדת
הרופא, החשוד במעשה המחפיר, לדין.

שלוש הערות קצרות: לא הייתי מרוגז מאוד,
כדברי הכתבה, על שאותו קטע לא שודר. עוד

לפני ההקלטה אמרתי לעורכת, כי אין כל סיכוי
שהשיר ישודר .״ואם ישודר,״ אמרתי לה. ,יפטרו
קודם כל אותך, ואחר־כך את מפיק־התוכנית ואת
מפקד־התחנה ואולי גם יסגרו סופית את גלי-

שנית, השיר נכתב לפני כשנתיים, כששני י )
הרבנים הראשיים דאז, גורן ויוסף, לחצו מאוד כדי
לשנות את חוק הרבנות הראשית, כדי להשאיר
אותם במישרתם. אך דווקא עכשיו, אחרי שהוצאו
בניגוד לרצונם, הוכיחו סוג של עצמאות רוחנית
חדשה והכריזו, כי הבאים מאתיופיה אינם זקוקים
לגיור. זה יפה, זה ראוי לשבח.
והערה אחרונה: השיר במקורו נקרא מכתב
לעולם הזה. עוד כשכתבתי אותו, חשבתי
לשולחו כמיכתב להעולם הזה(אף כי בסופו של
דבר נשאר במגירה) ואז גם חשבתי כי השם,
מיכתב לעולם הזה, כלומר מיכתב אל העולם,
הוא בעצם גם כותרתו הטיבעית של השיר הזה.
כך שבהתגלגלותו של השיר לפירסום בהעול
הזה, יש צדק מסויים, ואני מודה לכם עליו.

מנחם בן,

גן־יבנה

העולם הזה 2479

החוליה שתקפה את אנ שי קריית־ארבע לפני
חמש שנים, נדפס בי שראל ו מו פץ כחוק.

הירהזר שני במפ״ם
במם־׳םיש הירהור שני על הרעיון להביא
לאיחוד עם ר״ץ ולהתמודד במ שו תף בבחירות
לכנסת דד. 12

תוג 1וןיך

בצמרת מפ׳ם מבקשים לדחות את ההכרעה עד סמוך
למועד הבחירות, ולא להתחייב כבר עתה לאיחוד.

,כר״ בדיזנגור
וייצנזז לחרד
השר עזר ויי צ מן ייצא בקרוב למסע נוסף בחדל,
בשליחות בלעדית של שי מעון סרס. המסע
קשור ליוזמת השלום החדשה של המצרים.
^ כדי למנוע את התנגדות יצחק שמיר, יפצה ראש־הממשלה
את שר־החוץ במחווה יוצאת־דופן.

שרה יפתיע
שרי־העבודה ערבו באחרונה מישחק
סימולאציה, במטרה לברר מה יקרה אם השר
אריאל שרון ים תיע וי צי ע תוכנית־שלום משלו,
כדי לטרסד את היוזמה המצרית ואת היענותו
של שי מעון סרס.
בתום המישחק התברר, שלעבודה אין תשובה
ליוזמה אפשרית של שר־התעשידדוהמיסחר.

שירות.גוי לשבת״
חסידי בעלז מפעילים שירו ת. גוי

ו וו—!4
לשבת, המגיש שרותים דחופים לנזקקים
ב שב ת.
ב מי שרדי השרות ביר ושלים, בטלפון
,248315 יו שבב שב תו ת לא יהודי, היוצא
לבצע עבודו ת על״פי הזמנות טלפוניו ת.
כסף נגבה אחרי השבת.
למזמיני השרות מו תר לטלפן ב שב ת רק
במיקריס של פיקוח״ נפ ש.

הגליל נגד השיעים

פעילי כך מתכננים הפגנה יוצאת־דופן ברחוב דיזנגוף.
פעיליו של מאיר כהנא יוציאו בכוח את הפועלים הערביים
מהמיסעדות ומבתי־הקפה. את מקומם יתפסו מובטלים,
שכך תביא איתה להפגנה.

לזי יחליף את בדישי
בלישכת הרמטכ״ל גוברות השמועות על כוונתו של משה
לוי להדיח מתפקידו את מפקד גלי צה־ל, רון בן־ישי.
הרקע הוא מתיחות בין בן־ישי ולוי, סביב יומן גלי צה־ל
וצימצומים בכוח־אדם בתחנה הצבאית.
שערזרית סזבני־נשק חדשה
הסערה סביב העמלות שמקבל תת־אלוף(מיל׳) אריה
מיזרחי מחברת נשק אמריקאית, שאותה הוא מייצג, אינה
האחרונה.

בקרוב ת תפוצץ פרשה דומה, סביב בכיר
במערכת־הביטחון, ש ב שו בו מתפקידו בחו׳׳ל
השתחרר וקיבל מישרה מכובדת אצל חברה
זרה, שאיתה הוא עמד בקשרים מעבר לים,
בתוקף תפקידו.

נתז בין שמיר וזמיר
נ צי ב שירו ת המדינה, אברהם נתן, נפג ש
באחרונה עם יצחק ש מיר וביק ש ממנו שידאג
להמשך כהונתו בנציבו ת.

בגבול הצפון מתייחסים ברצינות לאיומי השיעים לתקוף
כפרים בגליל. פעולות ביטחוניות חסרות־תקדים ננקטות
בימים אלה ליד גבול לבנון, ב ץ השאר כדי למנוע מיבצעי
התאבדות דרמאתיים.

שיחתו המתרפסת עם שר־החוץ עוררה את זעמם של אנשי
דויד לוי, שעד לפני זמן קצר הבטיח להם נתן את נאמנותו.
לפני כן היה נתן נאמנו של יורם ארידור.
בינתיים בודק היועץ המישפטי לממשלה פסק״דין אזרחי
שהועבר אליו לעיון. בפסק־הדין קבע השופט, שנתן שיקר
ביודעין בבית־המישפט.

רובינשטיין עם
הליברלים

שביתת רעב המונית

ליברלים המתנגדים לאיחוד עם חרות יפנו
לאמנון רו בינ ש טיץ ויבק שו להתאחד עם שינוי.
לקבוצת המתנגדים התקיפים לאיחוד אין, למעשה, נציג
של ממש בכנסת.

דהניה מהוא לתחום
הכפר דהניה שברצועת עזה, שאליו הוגלה בעבר עבד
אל־עזיז שאהין, סגור עדיין לכניסת אזרחים.

ברצועה פ ש טו השבוע שמועות, כי במקום
גולים עוד פעילים פוליטיים פלסטיניים.

הסתה בנוסח
המימשל הצבאי
הספר שנתפס באוניברסיטת ביר־זית ושהוצג על־ידי קצין
בכיר במימשל בגדה כ״חומר הסתה״ ,הוא סיפרו של
עורן־־הדין דרוויש נאסר, פרקליטם של הנאשמים בפיגוע
בבית־הדסה.

הספר, המבוסס על הפרוטוהולים במי שפט

הממונה על התקציבים באוצר, מעוררת סערת־רוחות
במישרד ובחרות.
שטנר, ידיד אישי של וינר, מוכר בדיעותיו הפוליטיות
השמאליות. מתנגדי המינוי טוענים, שלא ייתכן כי חרות
תיתן תפקיד כה בכיר לאיש שהשקפת עולמו שונה
משלהם, ועוד על חשבונם של פעילים ממחנהו של דויד
לוי.

אבי! שד הלובאביצער לובח־בץ גניי
עצמות א ביו של מנחגדמגדל שגיאדר״
מון( .הר בי, מלוב אביץ״) נמצאו ת בבי ת״
קברות מעורב, ש בו נקברו נוצרי ם ויהודיים

44.11

* 4 44

—*144 4־£
4— 4— 4444
אלה לצד אלה. בירדהקברות נמצא ב עיר
4—1 141441^ >1>1ן414
<(—>11 — 4 44 ^ 14^ 14 4!>1411 1 ן1444 1114>.
ו שו ביי טי ת אלמה אמת ברסובל^קה האור
בקית, סמוך לגבול ד מיני. כך מוסר ה שבד
עדן ו מיי די ״ערב שבת״ בגיליוגו החדש.
לא נודע כי קרובי הנפטרים הנוצריים
מוחים על העירבוב בין העצמית.

ילדי ברזיל לדיון חירום
הרבנות הראשית מתכוונת לערוך דיון־חירום בשאלת ילדי
ברזיל. המדובר בילדים מאומצים להורים חשוכי ילדים,
המובאים ארצה ומוצגים בנמל־התעופה בילדיהם הטיבעיים
של ההורים המאמצים, שנולדו במיקרה בחו״ל.
הרבנות חוששת מריבוי בילדים אלה, העוברים טקס ברית־מילה.
בחירות לעורכי־הדיז
במאי
ב־ 15 במאי יבחרו עורכי־הדין את נשיא לישכת
עורכי־הדין.
כרגע ממלא את התפקיד מנחם ברגר, שנכנס לנעליו של
הפרופסור דויד ליבאי, אשר התפטר מתפקידו אחרי שנכנס
לכנסת.

מול ברגר י ת מודד עורך־הדץ הירושלמי יעקב
רו בץ, דתי, שהוא ירד הלישכה בירושלים.

מכבי באתונה
ללאמס־נסישת
*44 —444 ^£4

שבי ת ת הרעב של האסירים הביטחוניים בכלא
אשקלון עומדת להתפשט לבתי־כלא אחרים
בארץ, בהם כלואים אסירים ביטחוניים.
הנהלת שרות בתי־הסוהר עושה כל מאמץ לשבור את
השביתה, שאפילו נציב״השרות קבע כי יש לה בסיס צודק,
כדי למנוע את התפשטותה.

מהמרי פורים לחרד
מהמרים כבדים מגו ש־דן התארגנו
ליציאה בקבוצה לקאזינו גדול בלונדון,
לכבוד חג־־הפורים. בעבר נהגו המהמרים
לשחק בבתים פרטיים בארץ, אך הפעם,
בעיקבות מידע פנימי מהמישטרה, הם
׳ ח ש שו מפשיטה, ולבן העתיקו את
פעילותם אל מעבר לים.

מינ1י שמאלני
במישרד־השיכוז
כוונתו של מנכ״ל מישרד־הבינוי־והשיכון, אשר וינר,
למנות כמנכ״ל שיכון ופיתוח את שלמה שטנר, לשעבר

. 4,44

קבוצה גדולה של אוהדי מכבי תל־־אביב
בכדורסל תפנה למישרד״האוצר בדרי ש ה

* 44 44441.4£4 ^4— ^ 44^ —414

להתיר ליוצאים לאתונה״ לעודד את הקבד

צה במישחקהגמר׳ למדם ללא תשלום מס

1ו)44

—*4444 4
— —44444
444—*—4

גסיעות. האוהד־ם יבקשד מטור רק לכד
שיקנו כרטיס הלוך ו שו ב ליום המישחיק

•ן44 . 44 4

14 4

1ז14

. —444444
וי שו בו מייד אחרי בן ארצה.
הנהלת מכבי תתמוך ביוז מ ת האוהדיע
4444 4

—4 41
44 41, 4

—*444.444.

—444

כמעגה שאם אבן תגיע מכבי לכדשדהך

44—44— —444

,,4444441414־

4 44.4 —4444

הגמר באתוגה, הרי שאם לא י היו ביציעים
לפחות אלפיים אוהדים ישראלים, סיכוייה
לנצח הם אפסיים.

חתור שחור ב״נעמת״
חתול שחור עבר בין מזכ״ל נעמת, מאשה לובלסקי, וריטה
גור, אשתו של שר־הבריאות, שעברה מויצ״ו לנעמת לפני
שנתיים.
גור עשויה להתמקם במזכירות נעמת בתל־אביב. אורה
נמיר, לפני היותה ח׳כית, היתה מזכירת סניף נעמת
בתל־אביב.

מבה ראורדז
חברת אורדן, של כלל תעשיות, ספגה מכה קשה כאשר
רמתה־באר־שבע, מיפעל של התעשיה האווירית,
הקדים אותה ביציאה עם מערכת לפינוי מוקשים, ונמצא
כבר במשא־ומתן מתקדם עם גורמים צבאיים בארצות־הברית,
בקנדה ובאירופה.

במדינה העם היד השחורה

צחק ובין אמו
שחיילי צונ ח
בנוח האו״ם הם
״נבלות העולם
הזה׳ מגרה ג׳
הדליף: מקורבו
של אבא אבו
הספר בשיטתיות, ולכן אינו יכול
להעיד שכל מילה בו איננה אלא שקר.
משנשאל על־ידי כתבים אם רבין
הוכיח בסיפרו, שהוא מהווה את האוייב
הגרוע ביותר של עצמו, השיב אבן.לא
כל עוד אני חי.״

שר־ביטחון רגין בלכנון
,בכנות״ :במצבו הנוכחי אינו מסוגל לתפקד
ך י* פקיד הבכיר, המועסק כתפ קיד־מפתח
בכנסת, נראה כאילו
איבד את שלוותו הרגילה.
גם בעבר הקרוב היו הדיווחים שלו

שאינן קשורות לפוליטיקה.
הוא אף הוסיף.צבע״ לתיאור
הופעתו של רבין בוועדה, וכמה
פרטים שמסר לא אומתו ב תחקיר
שערכו כתבים בכנסת
בקרב חברי ועדת-החוץ־והבי־טחון.
המדליף
לא הסתיר את רצונו העז
שהדברים יזכו לפירסום ויערערו את
אמינות השר. אנשי־רבין סבורים,
שההדלפה לא יכלה להתבצע מבלי
שאבן עצמו רצה בה.
הפרשה לא הפתיעה במיוחד.
לפני כמה חודשים ניסה אותו
״מקורב לאבן״ ,ששמו הוזכר
בסיפור, להשתיל בהעולם הזה
מידע, שנועד לפגוע בשר־הבי־טחון
באורח אישי. .המקורב״
ידע לספר שרבין ורעייתו לאה
קיפחו קשות את חתנם, נכה
צה״ל, וממש עשקו אותו. מכיוון
שהאיש לא טרח כלל להסתיר
את שינאתו העזה לשר־הביטחון,
נבדק הסיפור בשבע עיניים ולא
נמצא ראוי לפירסום .״המקורב״
היה מאוכזב מאוד, ואפילו טען
שלהעולם הזה יש דיעה קדומה

.הנבלות״ 1
לא רק אמינים, אלא מעניינים ביותר
מבחינה ציבורית ותיקשורתית כאחת.
הפעם גילה קוצר־רוח ולהיטות
מיוחדים, שרמזו על החשיבות הרבה
שהוא מייחס לסיפור שבפיו. האיש
סיפר להעולם הזה, שאנשי־מפתח
במישרדו של שר־הביטחון, יצחק רבין,
מאשימים את יושב־ראש ועדת־החוץ־
והביטחון, אבא אבן, בהדלפת ההטחה
של רבץ נגד חיילי יונן פי״ל מצרפת.
רבץ קרה לצרפתים. נבלות״ ,יצר
תקרית דיפלומטית חמורה שעוררה
סערת־רוחות קשה בצרפת, והביכה
מאוד את ממשלת־ישראל בכלל, ואת
שר־הביטחון בפרט.

אנשי־רבין טוענים שאיש,
המזוהה ציבורי ת עם אבן, הד ליף
בשליחותו של יו״ר ועדת־החוץ*והביטחון
את הסיפור על
הבום שלהם. ההדלפה לוותה
בפרטים רבים, שנו עדו להטיל
ספק בכו שרו של רבין למלא את
תפקידו.
המדליף גרם, ב ש מו של אבן,
ששר-הביטחון איבד לחלוטין
את השליטה על עצמו, מסיבות

נגד אבן, ובעד יצחק רבץ.
בהזדמנויות קודמות. שפר״ המקו רב
השמצות אישיות ופוליטיות נגד
רבין, וחלקן, בעיקר בנושא הפוליטי,
אומתו ועוררו עניין רב אחרי פירסומן.
בגידה טיפוסית
ן * ר שת היחסים הקשים בין שני
האישים ידועה. רבין התמנה
לתפקיד שגריר ישראל בארצות־הברית
ב־ ,1968 עם סיום כהונתו
כרמטכ״ל צה״ל. במשך כל תקופת
כהונתו עקף השגריר את אבן, שהיה
שר־החוץ והממונה הישיר עליו, ודיווח
ישירות לראש־הממשלה, גולדה מאיר.
אבן מצירו טען שרבין היה שגריר
גרוע, ושעמדותיו המדיניות הן ניציות
ובלתי־אחראיות.
ביוני 1974 התפטרה גולדה מאיר,
בעיקבות מחדלי יום־הכיפורים, ויצחק
רבין נבחר על־ידי מרכז מיפלגת־העבודה
להרכיב ממשלה חדשה.
אבן היה אחד המעטים מקרב ההנהגה
הוותיקה של המיפלגה שהימרו את

יו״ר אבן
להשתיל השמצות אישיות ופוליטיו ת
פי פינחס ספיר, והתייצבו באורח גלוי
מאחורי שימעון פרם. מכריו של אבן
סיפרו, שמרד כזה מצירו של אבן,
הידוע בזהירותו המופלגת, מהווה
תופעה ממש בלתי־רגילה עבורו.
לכולם היה ברור, שרק שינאתו העזה
לרבין הביאה אותו לצעד כזה.
ניקמתו של רבץ לא איחרה לבוא.
במעשה המרכבה שלו פסח על אבן,
.המועמד הטיבעי לשר־החוץ״ ,והוא
הטיל את התפקיד על מפקדו בפלמ״ח,
יגאל אלון. גם התואר המפוקפק׳(אבל
היקר מאוד לרודף כבוד כמו אבן).סגן
ראש הממשלה״ נמסר לאלון, שסירב
לוותר עליו למען אבן.
בנסיבות אלה סירב אבן להצטרף
לממשלת רבץ, חרף הפצרות חבריו
לצמרת מפא״י.
רבץ נטר לאבן, וכתב בסיפרו
פינקס שירות ש״העדרו של אבן
מממשלתי לא פגע כלל בתיפקודה
וביוקרתה.״ אבן הגיב שהוא קרא את

במשך שנים ארוכות לא דיברו
השניים ביניהם, והתעלמו איש מרעהו
גם בנסיבות שחייבו, לכאורה, מגע
אנושי כלשהו.
אבן הטיל את כל יהבו על מחנה
פרס, ותמך באוייבו הוותיק של רבין
בכל ליבו. כידוע, לא זכה אבן לגמול
שלו ציפה. באורח טיפוסי מאוד בגד
פרס באבן, והפר את יצחק נבון
למועמד המערך לתפקיד שר־החוץ.
בגידתו של פרס כאילו איזנה את
יחסי אבן־רבין. שר־הביטחון אפילו זכה
לשבחים מסויימים מאבן, בתחילת
דרכו בממשלת האחדות. לאחרונה
הוחרפו שוב היחסים בין השניים, על
רקע עמדותיו המדיניות והתנהגותו
של רבין. משקיפים המקורבים לאבן
מסרו, שאבן סבור,בכנות״ כי רבץ אינו
מסוגל לתפקד כשדביטחון במצבו
הנוכחי. יש להניח שמקורבו של אבן
פירש כך את הדברים, או לפחות כך
סבורים אנשי יצחק רביז.

ם דרומ־לם 3ון זורע ת
י שראל רוח, והיא
תקצור מחר את הסוסה
.נבלות!״ אמר שר הביטחון, יצחק
רבץ, על הקצינים הצרפתיים בכוח-
האו״ם(ראה מיסגרת) ,שניסו להפריע
לאנשי צה״ל להרוס בתים בכפר שיעי
בלבנון.
אילו נשאלו הצרפתים, היו בוודאי
לבעליו:
הכינוי את מחזירים
0*1^11X8
התנהגותם בכפר נבעה מתגובה
טיבעית. כל צרפתי למד בבית־הספר
על גיבורי ההתנגדות הצרפתית, שקמו
על הכובש הזר, הרגו בו בכל הזדמנות,
עונו והוצאו להורג. אלה הם אנשי
ה״מאקי״ האגדתיים, שאנדרטות ל־זיכרם
מפארות מקומות רבים בצרפת.
טיבעי לצרפתי לייחס נסיון זה
לדרום־לבנון. כמו העולם כולו, הוא
רואה את התמונה בשחור״לבן: השיעים
הם הלבנים, המתנגדים לכובש אכזרי,
ואילו הישראלים הם השחורים, הכוב שים
והמדכאים.
זהו המחיר של המשך הכיבוש
בלבנון. הדימוי של ישראל שופעת־הכוח,
השחצנית, הכובשת והמדכאה
התחזק מחדש. קשה להעריך את גודל
הנזק למדינה בטווח הארוך.
הרוגים וכיתבי־קוד ש. בדרום־
לבנון עצמה הנזק הוא עוד הרבה יותר
גדול.
השבוע יכלו אזרחי־ישראל לראות
על מירקע־הטלוויזיה כיצד נראית
פעולה של. היד החזקה״ בכפר שיעי:
עשרות נגמ״שים וטאנקים בכפר,
חיפושים בבתים, ציד אחר גברים,
עריכת חיפוש בבית השייח׳ תוך פיזור
סיפרי־הקודש על הארץ, גילוי מחסני־נשק,
פיצוץ הבית, ריכוז הגברים
בתנאים משפילים, נאום מתנשא של
קצין ישראלי.
המצלמה לא הראתה את הדברים
שעליהם מדווח הרדיו: הריגת גברים
המנסים להימלט(וההופכים על־ידי כך
אוטומטית ל״מחבלים״) ,מעצרים המוניים
וחקירות שאינן עדינות דווקא,
גירוש ראשי־הכפר.
המצלמה הראתה את הפנים האטו מות
של הגברים הרובצים על הארץ
בצפיפות. לא היה דרוש דמיון רב כרי
לנחש מה מתרחש בראשיהם: הרגשה
של השפלה שלא תימחק לעולם,
שינאה לוהטת לכובש, החלטה נחושה
לנקום בו בכל הזדמנות.
ישראל זורעת רוח, ואין ספק שתקצור
סופה.
דם וכסף. יש הרבה נימוקים
מעשיים, הגיוניים כשלעצמם, להשהיית
היציאה הישראלית מן הארץ
שהיא פלשה אליה באחד המיבצעים
המטומטמים ביותר של המאה ה־.20
אפשר לתרגם את הסיבות האלה לשפה
של מיליוני דולארים, ואת הכסף אפשר
גם לתרגם לשפה של עוצמה צבאית.
אך מי מסוגל לתרגם לשפה של
כסף את זרע־הפורענות, הנזרע מדי יום
על־ידי הכיבוש בקרב השיעים? כמה
יעלה מחר במחיר של דם וכסף? כמה זה
יעלה ליישובי הגליל?
יתכן שאפשר היה לצמצם את הנזק,
אילו היתה ממשלת־ישראל מחליטה
חו״משמעית להסתלק מלבנון כליל,
בתנועה אחת ורצופה, וקובעת לוח־זמנים
סביר וגלוי להשלמת הפינוי.
הממשלה לא עשתה זאת. היא
הותירה ספק לגבי עצם נכונותה לצאת
מלבנון, מכיוון שלא החליטה כלל על
.השלב השלישי״ ,שהוא המכריע,
מכיוון שבו צריך צה״ל להתפנות
ממשולש־הברזל השיעי ומהעיר צור.
בשיחות־נקורה סירבה הממשלה
לספק ללבנונים לוח־זמנים, ומשום־כך
התפוצצו השיחות. לאחר מכן החליטה
על. שלבים״ ,המכריחים את צה״ל
לקבוע מדי פעם קווים חדשים, תחת
להסתלק במהירות וביעילות מירבית,
תוך פירוק המיתקנים החיוניים. כך
נוצרה אווירה של אי־אימון.
מדיניות. היד החזקה״ — שאינה
(המשך בעמוד 2ג)

! 11־ 11
חהי המצאת השטן -אך גם היא לטובה

חטציונו
ך * אלים של יוון העתיקה היו גאונים בהמצאת שיטות של
( 1התעללות בבני־ארם שהרגיזו אותם.
פיחת הנעלמים ממגע־ידו של איש הגווע ברעב. ציפורים
האוכלות את כבדו של אדם הי. דליים מנוקבים לשאיבה אינ סופית
של מים.
אבל גם האלים הסאדיסטיים האלה לא יכלו להמציא את שיטת
העינויים, המטילה עתה את צילה על ישראל.
איני יודע איר קוראים לה ביוונית עתיקה. אנחנו משתמשים
בשמה הלאטיני:

רו ט צי ה.

^ ינתיים כבר נכנסה המילה למילון השפה העברית.
* 1לנפץ. לרוצץ. לפוצץ. לרטץ .
אם יש לך שני אויבים — לא סתם יריבים, או מי שהרגיזו
אותך קצת, אלא אויבים ממש, שנואים־בנפש — סדר ביניהם
רוטציה.
הם יכולים להיות ידידים בנפש איש לרעהו. הם יכולים לאהוב
זה את זה. אין זה משנה דבר.

שיורד ת עליהם קיללת הרוטציה, השינאה מרימה את
ראשה ביניהם כנחש ארסי.

כי בקומם מחר בבוקר, בעוד כמה שעו ת בלבד, יהיו
שניהם אנשים אחרים.

מו רעל מתוחכם, זה מתחיל לפעול לאט־לאט, מבלי שוד
קורבן מרגיש בכך.

בעל־הביסא מסתכל ביורשר־המיועד, ולפתע הוא
שם לב לדברים שלא מ שכו את תשומת־ליבו קודם
לכן.
האם היה לו תמיד אף כזה גדול? ונימוסי־השולחן שלו — האם
היו תמיד כל־כך מבחילים?
ובכלל, מדוע הוא שולח בי מבטים כל־כך מוזרים? מה הוא בוחן
אצלי? הבריאות?

ואילו הממתיז־לכיסא מתחיל גם הוא לשים את
ליבו לדברים שלא ראה אותם עד כה.

ימח שמה וזיכרה. היא תקבע את גורל המדינה
והמרחב כולו בשנה וחצי הקרובות.

ל רו ט צי ה דומה למגע של אהבה, שבו נדבק אדם במחלה.
ח ההנאה היא קצרה, הסבל והחרטה הם ארוכים־
ארוכים.
למה עושים הסכם־רוטציה? מפני שיש יותר ממועמר אחד
לתפקיד מסויים, ואי־אפשר לספק את הכל. מתחיל משבר. יש
לגבש רוב במוסד כלשהו(המרכז, הוועידה, הכנסת) ,או אי״אפשר
להשיג רוב מבלי לספק את תאוותיהם של בעלי-הקולות,
הלוטשים כולם עין לאותו התפקיד.
מנסים לשדל, לשכנע, לסחוט. מציעים לפלוני ולאלמוני
מישרה אחרת. שום דבר אינו עחר. הכל רוצים דווקא בתפקיד
המסויים הזוג המקום בכנסת, הכיסא ליד שולחן הממשלה, הכס
הרם של ראש־הממשלה.

ואז, כאשר כולם מותשים ומיואשים, בא הרעיון
הגואל: רוטציה.
זהו פיתוי שברא השטן. הוא נוצץ כמו יהלום מזוייף. הוא
משכנע כמו לשונות שדים שהתחפשו כמלאכים. הכל מסתכלים
בו כמהופנטים, כמו ארנבת בעיני הנחש.
רוטציה! פשוט וחלק! פיתרון אידיאלי! מדוע לא חשבנו על זה
קודם? באנחה עמוקה של הקלה חותמים כולם על ההסכם,
ויכולים סוף־סוף ללכת הביתה ולהיכנס למיטה החמה, בידיעה
שהכל בא על מקומו בשלום.

משהו כזה קורה בהמתנה לרוטציה.
אץ זו היריבות הרגילה בין שניים, המתחרים על מקום אחד.
שימעון פרס ויצחק ר בץ הם יריבים־מתחרים, השונאים איש את
רעהו מעומק ליבם, בזים זה לזה ומבזים זה את זה. אך לאיבה
טהורה זו חסר התיחכום המיוחד שמוסיפה הרוטציה.

כי המרטץ יודע שעליו להסתלק ביום מסויים —
וזוהי ידיעה נוראה, כידיעת האדם מרא ש את יום
מותו. ולא בגלל סיבה אמיתית, אלא סתם כך, בגלל
מישהו. ואילו המרוטץ מ מ תץ ליום הזה בקוצר־רוח
גובר והולך, ביוד עו שזה מגיע לו, על פי ד ץ ועל פי
הסכם. חמתו בוער ת בו להשחית ב ח שבו על
האפשרות ש הרוטציונר לא יקיים את התחייבותו.

מה הוא מקשקש? מעניין, איך יכולתי פעם לחשוב שהוא

ך * ל זד! נכון עכשיו שיבעתיים בין ראש־הממשלה שימעון
^ פרס וראש־הממשלה המיועד־לפורענות, יצחק שמיר.

בעוד שנה וחצי חייב שי מעון פרם לרדת מכם
ראש־הממשלה, ולמפ ת לשמיר. וזה נורא.

סדר ביניהם רוטציה כלשהי — לא חשוב על מה,
על זכות השימו ש באוטו או על כתר־המלוכה —
והסבת אותם לאנשי מדון וזדון, שכל מחשבתם
נתונה יומם ולל ה להרס הדדי.
ישבתי השבוע בחברת ידידים, ודיברנו על מה שמתרחש בין
שימעון פרס ויצחק שמיר. השמעתי כמה הערות פילוסופיות על
מהות הרוטציה. הם הפצירו בי לכתוב על כך, מכיוון שאני
המומחה מס׳ 1בארץ לנושא זה, אדם שעבר את החוויה כמה
פעמים, בכיוונים שונים.
(התנועה שעמדתי כראשה התפלגה מפני ששלום כהן סירב
למלא את הסכם־הרוטציה, שעל פיו היה עליו לפנות את מקומו
בכנסת לאמנון זיכרוני. אני נכנסתי לכנסת, בפעם השלישית,
בעיקבות הסכם־רוטציה עם לובה אליאב, שהבטיח וקיים. יצאתי
מן הכנסת מפני שהצעתי, מרצוני החופשי, רוטציה ביני ובין
ואליד צאדק, וקיימתי אותה. לפני־כן התערערה של׳׳י עד היסוד
בגלל אי־רצונו של מאיר פעיל לקיים את הרוטציה המוסכמת בינו
ובץ סעדיה מרציאנו. אחרי שקיים את הרוטציה, פרש מרציאנו
ולקח עימו את המנדאט).
על סמך מומחיות זו, הריני מתכבד בזה להגיש הקדמה קצרה
לפילוסופיה, לפסיכולוגיה ולפוליטוסופיה של הרוטציה.

כל אחד מכיר את החוויה של האוטובוס. אתה עומד וממתין
לאוטובוס בתחנה, ומשוחח בידידות עם העומר אחריך בתור. בא
האוטובוס, והוא מלא. אתה מצליח לעלות אליו — ומאותו, הרגע
נפערת תהום בינך ו בץ ידיח־ בתור. לך נדמה שהאוטובוס מלא,
ואץ להכניס אליו ולוא גם איש אחד נוסף מבלי לגרום עוול
לנוסעים. ואילו הלה רואה שהאוטובוס ממש ריק, ואפשר היה
להכניס אליו עוד ועוד, אלמלא האגואיזם של הנוסעים.

אין אדם שפעל בהתמדה ובעקשנות כה עילאיות כרי להגיע
אל ראשות־הממשלה, כמו פרס. כמה אכזבות נחל! כמה פעמים
התקרב למטרה, והורחק ממנה? כמה תככים נאלץ לתכך, כמה
מזימות לחרוש, כמה קנוניות לקנן, עד שהגיע סוף כל סוף?
בשעתו השווינו את גורלו לזה של סיסיפוס, גיבור המיתולוגיה
היוונית, אשר האלים הזדוניים הטילו עליו לגלגל אבן כבדה אל
ראש ההר, אך האבן נשמטה מידיו תמיד ברגע האחרץ והתגלגלה
שוב למטה.
זאת היתה קללה מרושעת. אך פרס התגבר על קיללתו, והאבן
הגיעה בסוף לראש ההר.

עכ שיו מ תברר שהומצאה קללה נוראה עוד יותר,
העולה על כל מזימו ת האולימפוס: אחת שהאבן כבר
הגיעה לפיסגה, באה הרוח הרעה של הרוטציה
ומאיימת לגלגל אותה שו ב למטה!
פרס לא היה בן־אנוש, אילו השלים עם גורל אכזרי זה. ומכיוון
שהוא אנושי מאוד, הוא זומם עכשיו כיצד להיחלץ מן הצרה הזאת.

שמיר ופרס: מדוע העיניים מרצדות!
משמיע בנאומיו דברים של טעם? הרי כל מילה שלו טפלה ותפלה!
ממש באנאלי!
העיניים שלו מרצדות. הוא לא מסתכל לי ישר בעיניים. האם
הוא זומם משהו? אולי.״ לא, הוא לא יעז! אבל אולי, בכל זאת...

וכך, חודש אחרי חודש, מגלה כל אחד מן הזוג
האומלל שהשני הוא, בעצם, אדם די מגעיל, הפר־ערך,
בקיצור — האדם האחרון ש מגיע לו לשבת על
הכיסא הזה.
אך — וזהו התיחכום המרושע של המזימה היוונית הזאת —
השניים קשורים זה לזה בעבותות בתל. כמו דויד ויונתן, אץ הם
יכולים להיפרד זה מזד״ גם אם נמאסו איש על רעהו.

הרוטציה יצרה ביניהם קשר העולה על נ שו אין.

ך יי קשר החזק ביותר הוא בץ אב לבנרבכורו, שהקדוש־בחד־
1 1הוא יצר ביניהם רוטציה טיבעית.

מיטב המחזאים וההיסטוריונים תיארו את השיני
אה השטנית המתפתחת, לא פעם, בין האב־המלך
ו בין הבן־יורש־העצר.
האב מאמין כי הבן מייחל למותו, כדי לרשת את הכתר. הבן
ממתין שנים על גבי שנים, עד שזה נמאס לו.
האב מתחיל לחשוש שמא הבן זומם להדיחו או לרוצחו נפש,
כדי לתפוס את מקומו. הבן מתחיל לחשוש שמא חורש האב
מזימות אפלות, כדי להיפטר ממנו.
היו יורשי־עצר שהרגו את אבותיהם, כפי שניסה לעשות
אבשלום בדדויד. היו אבות שהרגו את ילדיהם, כמו הורדוס.

אלה היו מיקרים קיצוניים, כמובן. בדרך כלל
נ שארת השינאה ההדדית בתחומי המישפחה.

ך * אי שהמרטץ( פי ע ל)ו ה אי שהמ רו ט ץ (פועל) מרוצים
1 1שניהם, באותה שעה עליזה וקצרה שבה״מרימים את הכוסות
ונשבעים זה לזה אחוות־נצח.
המרטץ, הרוטציונר, אומר לעצמו: אלוהים גדול! במשך
השנתיים הקרובות אשב אני על הכיסא הזה. שנתיים זה הרבה
מאוד זמן. ואחרי שנתיים — מי יודע? אולי הפריץ ימות, ואולי
הסוס( .ובגירסה הערבית של אותו המשל: אולי המלך ימות, ואולי
הגמל).
המרוטץ, מצירו, אומר לעצמו: מה זה שנתיים? זה עובר ביעף,
כמו כלום! אני יכול לחכות! בבוא היום אתפוס את הכיסא, ואז
אראה לכולם!

ץ אם כך זה בין אב ובן, האמורים לאהוב זה את זה, ושזכותם
1באה להם מלידה — על אחת כמה וכמה בין פוליטיקאים,
ששום דבר אינו מקשר ביניהם מלבד האמביציה הלוהטת.

שניהם הולכים לי שון ברווז טובה. אין הם יודעים

שני פוליטיקאים יכולים לצאת לדרכם ביחד. ברגע

אך התופעה היא כללית. נמאס לאב לחשוב שהבן מחכה
בקוצר״רוח למותו. נמאס לבן לראות את אביו כשהוא בריא ושלם.
האב סבור כי הבן אינו שווה הרבה, ויהרוס בבוא העת את המלוכה.
הבן סבור כי האב סנילי, ויגרום לאסון אם לא יתפגר במהרה.

זהו טבע אנוש, וי עידו על כד היצירות הסיפרו־תיות
שנכ תבו במ שך 3000 שנים על נושא זה.

ן• דידי המנוח נתן ילץ־מור נהג לצטט אימרה של סבו החכם,
ירא־השמיים, שאמר. :הלוואי והקדוש־בחד־הוא יזמן לי
כל־כך הרבה פיתויים כמו שיש לי תירוצים להיכנע להם׳.

אפשר לומר על מישקל זה. :הלוואי ויזד מנו
לפוליטיקאי בל־כך הרבה הסכמי־תטציה כמו שי ש
תי תצי ם להפרתם.־
אין צורך להתאמץ. אדם שחתם על הסכם־רוטציה ימצא תמיד,
בכנות גמורה, סיבות מצויינות האוסרות עליו לקיים אותו.
השעה אינה כשרה. האינטרס של המדינה מחייב אותו להמשין־
בתפקיד. הוא באמצע מיבצע היסטורי, שאסור להפסיקו. ר ץ
התנועה. נודעו על היורש דברים שלא היו ידועים קודם לכן.
היורש סטה מן הדרך. הוא לא כל־כד בסדר. ועוד כהנה וכהנה.
ואם זה כך כתוך מיפלגה אחת, על אחת כמה וכמה כאשר
מדובר על רוטציה בין שתי מיפלגות יריבות, בעלות השקפות
מנוגדות.
הרי קיום הרוטציה פירושו, במיקרה זה, בגידה ממש! הנאמנות
לאידיאלים העליונים של שלום וביטחון ועצם קיום המדינה
חשובה מן הנאמנות הוולגארית לנייר כלשהו! הרי ברור שאם
תקויים הרוטציה, תיפול המדינה לידי מחרחרי־מילחמה, כסילים
ומנוולים!
^ מיקרה המסויים הזה, יש לכל התירוצים האלה מעלה
גדולה נוספת: הם גם נכונים. שיבת הליכוד תהיה אסון.
במאי 1985 ייערכו הבחירות להסתדרות, ולא כדאי לפרס
לפרק את הקואליציה הגדולה לפני כן. בספטמבר 1986 יחול
הסכם הרוטציה. בין שני התאריכים האלה עליו לפרק את
ממשלת־האחדות־הלאומית, ויפה שעה אחת קודם.

שמיר יודע זאת. הוא גם יודע ש אץ עוד קושי
לפרס להקים ממשלה צרה, ביי חוד אם תימצא לכך
עילה פופולארית — כ מו יוזמת־שלום, נסיגה מלבנץ
או הפסקת ההתנחלויות.
לכן נמצא הליכוד במילכוד. אם ימחה על צעד־שלום כלשהו
של הממשלה — הוא יספק לפרס את העילה המבוקשת לפירוק
הממשלה. ואם יבלע את כל הצפרדעים שפרם יגיש לו, כשכל
צפרדע גדולה קצת מקודמתה — ייחנק בסופו של דבר.
מבחינת האינטרסים של עם־ישראל, זהו מצב כמעט אידיאלי.
בעוד כמה שבועות לא תהיה עוד שום סיבה לראש־הממשלה
לסרב לצעדי־שלום. להיפך. והליכוד השבוי יצטרך לומר אמן או
לפרוש למידבר, אולי להרבה־הרבה זמן.

כך שגם הפעם ע שוי להתגלות — שהמצאות
השטן — כמו הרוטציה — מכוונו ת לטוב.

א ! דיי

עוון ..העולם הזה״ מנתח את המהרניו
ואילו מיבצע מדיני מוצלח מביא את בעליו למצב שבו הוא יכול לבחור בין כמה אפשרויות, כולן

טובות לו.

כזהו המיבצט של מובארב. הוא פותח לפני בעליו מרחב גדול של תימחץ,
המאפשר לו בכל שלב לבחור בין כמה אפ שרויו ת טובו ת.

יעד ואשוו: סיוע אמויקאי
^ שיכבה העליונה של יוזמת־מובארב היא פשוטה־יחסית.
\ 1בעוד כמה ימים עומד מובארב לערוך ביקור בארצות־הברית. מטרתו העיקרית היא להגדיל את
הסיוע האמריקאי למצריים, הזקוקה לו באופן נואש.
נגד מגמה זו קמו כמה מן הדמגוגים בבית־הנבחרים האמריקאי, המבססים את הקריירה שלהם על
חנופה לישראל וליהודים. אלה משתדלים להיות ציונים יותר מאשר ממשלת־ישראל. הם הודיעו
שיילחמו בסיוע האמריקאי למצריים, מפני שמובארב לא החזיר את השגריר שלו לתל־אביב, ומתעקש

בעניין טאבה•

מובאו־כ (עם ו״צמן) :שיכבה תחת שיכבה תחת שיכבה
^ וסני מובארב אינו סאדאת שני. וגם יוזמתו המדינית, המרתקת את העולם מזה שבוע וחצי,
( 1אינה מהדורה שניה של יוזמת סאדאת.
אנוור אל־סאדאת היה דמות היסטורית. הוא אהב את הדראמה, והפך אותה למכשיר מדיני. הוא
האמין בכוחו של ההלם הגדול, ועל כן בא לירושלים. הוא נחל הצלחה היסטורית(החזרת כל אדמות
מצריים וכינון השלום) וכישלון היסטורי(הקפאת התהליך על־ידי מנחם בגין וגירוש מצריים מהעולם
הערבי) .הוא נרצח.
חוסני מובארכ הוא אדם אנטי״דרמאתי, אדם שקול מאוד וזהיר מאוד. הוא יזם מיבצע מדיני הלוקח
בחשבון את הרגישויות של כל הצדדים, ונמנע מכל פרובוקציה.

יוזמת סאדאת דמתה לטרגדיה של שקספיר. יוזמ ת מובארב דומה לתימרון של
מקיאוולי.
זוהי מלאכת־מחשבת של יצירה פוליטית, מעשה־אמנות מדיני מתוחכם מאין כמוהו. ומכיוון שהיא
כל־כך מסובכת ומתוחכמת, לא קל להתייחס אליה בצורה פשוטה וברורה.
אחרי שנודע על יוזמת־סאדאת, הגיבו כל הנוגעים בדבר תוך כמה ימים, ואף תוך כמה שעות, ב״הך
נלהב או ב״לא״ מוחץ.

אחרי היוודע יוזמ ת מובארב, הגיבו הכל כהימהומים זהירים, ורק אויכי־השלום
המובהקים בעולם הערבי ובי שראל מיהרו להגיב בשלילה זועמת.

שג ה שו שננו ת־ שננו ת
^ שאלות שנשאלו השבוע בכל פינה היו :״האם זה רציני?״ ״האין זה רק תרגיל?״
1 1מבחינה פוליטית. שתי השאלות חסרות־משמעות. כל מיבצע פוליטי הוא תרגיל, ואין מעשה
פוליטי בדרג כזה שאינו רציני.
יתר־על־כן: מיבצע מורכב מסוג זה אינו חותר ליעד אחד ויחידי. הוא מחושב מראש כך שהוא יוכל
להשיג בעת ובעונה אחת(או בזה אחר זה) יעדים שונים, בכיוונים שונים.

ואכן, יוזמת־מובארב דומה לעוגה שי ש בה שכבות־שבבות. י ש בה מגמה על
גבי מגמה, ומתחת לשיכבה העליונה, הגלויה לעין, י ש שיכבה שניה ו שלי שי ת.
מיבצע מדיני גרוע מביא את בעליו למצב שבו עליו לבחור בין כמה אפשרויות, שכולן רעות —
בבחינת בחירה בין סרטן וכולירה. כזהו כיום המצב של ישראל בלבנון, כשעליה לבחור בין בריחה
מבוהלת ובין מיבצעי־דיכוי שיתנקמו בה לדורות.

יוזמ ת מוכארב מחקה את הדברנים האלה מעל פני המפה הפוליטית. היא
מוכיחה כי נשיא מצריים דבק בתהליך השלום, שגורל ישראל יקר לו ושהוא מבקש
להשכין שלום בין ישראל ושכנותיה. גם גדול הציונים באמריקה אינו יכול לדרו ש
יו תר.
מעבר לזה, יצר מובארכ סנסציה עולמית. הוא התמקם במרכז הבימה העולמית. הוא משך אל עצמו
את זרקורי התיקשורת. אין הוא בא לוושינגטון כראש מדינה נידחת ועניה, כמעט נשכחת, אלא כמנהיג
מרחבי, כלהיט תיקשורתי וכבעל יוזמה מדינית חשובה.
זהו מישחק שאי־אפשר להפסיד בו. הרווח הוא אוטומטי. מבחינת היעד המיידי הזה, כל אשר :
מובארכ זקוק לו הוא המשך היוזמה עד ליום פגישתו עם הנשיא רונלד רגן.
מכאן הפעולה הזהירה, וההשתדלות שלא להביא לתגובה שלילית מכל צד שהוא, העלולה לקבור
את היוזמה לפני מועד זה.

התגובות הזהירות של שי מעון פרם, המלך חוסיין ויאפר ערפאת שיר תו מטרה
זו. היעד הראשון והמיידי של היוזמה יו שג, מן הסתם.

• עד שני: תזוזה שומ־רימטו
* ץ תחת לשיכבה זו יש שיכבה הרבה יותר בעייתית.
ע*/מובארכ רוצה להזיז את תהליך־השלום קדימה, ולוא רק בסנטימטר אחד, כדי להתגבר על
הקיפאון שהשתרר בו, מאז שקברה ממשלת־הליכוד את האוטונומיה.
לכאורה, זהו מיבצע בלתי־אפשרי, בגלל הסיבות הבאות:

• המלך חוסיין הגיע סופית למסקנה כי לא כדאי לו לעשות דבר בעניין השלום, אלא אם כן
יש לו גיבוי מלא וחד־משמעי של אש״ף.
• ממשלת־ישראל הנוכחית מחוייבת לעמדה שלא לנהל שום משא־ומתן עם אש״ף, כאחד
משלושת הלאווים של ״הקונסנזוס הלאומי״(״לא מדינה פלסטינית, לא שיבה לגבולות ,1967 לא
הידברות עם אש׳׳ף״).
• ארצות־הברית מחוייבת אף היא שלא לקיים שום הידברות עם אש״ף. על כך הוסכם בינה
ובין ממשלת־ישראל עוד בימי כהונת יצחק רבין כראש־הממשלה.
־ • ערפאת אינו יכול להסמיך מישהו לנהל משא־ומתן בשם העם הפלסטיני, במקום השתתפות
אש״ף. ההכרה העולמית באש״ף, כבנציג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני, הוא ההישג העיקרי של
המאבק הפלסטיני עד כה, ולא יעלה על הדעת לבזבז הישג זה על תימרון של מה־בכך, ללא תמורה.

כאשר ניג שו מתכנני המדיניות המצרית — וביניהם כמה מוחות מבריקים —
לתכנן את המיבצע המדיני, הם לקחו בחשבון את כל הנתונים האלה. הם החליטו
ליצור מצב ש בו יוכל כל אחד מן הצדדים להתקדם כמה מילימטרים, כדי ליצור
התחלה של התחלה של תזוזה.
כל מדיניות טובה מנסה לתת משהו לכל אחד מן הצדדים הנוגעים בדבר, כדי שיהיה לכל אחד כדאי
להירתם לה. כך ביקשו לעשות גם המצרים. החשבון:
• שי מעון פרם מעוניין להוכיח כי עלותו על כס ראש־הממשלה הביא לשינוי חיובי במצב
המדיני ולתזוזה לקראת השלום — מה גס שתזוזה כזאת היא כיום פופולארית, אהרי האכזבה המרה
ממילחמת־הלבנון.
• יאמר ערפאת מעוניין להוכיח להמוני העם הפלסטיני כי מדיניות־השלום שלו, שאושרה
במושב האחרון של המועצה הלאומית הפלסטינית, מתחילה לשאת פרי, חרף ההשמצות וההאשמות

של הסורים וסוכניהם.
• המלך חוסיין מעוניין בתזוזה, שתעניק לו אשראי נוסף מטעם אש״ף, ושתחזק את הגוש
הפרו־מערבי בעולם הערבי.
• רונלד רגן, שנכווה קשה במרחב(כישלון ההתערבות האמריקאית בלבנון, פיצוץ השגרירות
האמריקאית ומטה המארינס בביירות, התמוטטות ההסכם הלבנוני־ישראלי שהושג בתיווך אמריקאי) י אינו שש לקראת יוזמה חדשה. אך אם תובא לפניו יוזמה רצינית, שתבטיח לו הישג מרשים, הוא עשוי

להתפתות.

יוזמ ת מובארב באה לתת לבל אחד מאלה את המינימום המבוקש.
שימעון פרס כבר נהנה מן היוזמה, מפני שהוכיחה להמוני ישראל שעם כניסתו לשילטון נושבת

רוח חדשה במרחב.
ערפאת זכה בכך שהכל מדברים על שיתוף הפלסטינים במשא־ומתן — כשברור לכל כי הנציגים
הפלסטיניים ימונו איכשהו על־ידי אש״ף.
נראה כי גם התיאבון של רגן התחיל להתעורר.

נוס: חיוב זהיר
^ ל זה הושג, בינתיים, על־ידי מישחקי־מילים בלבד. ואכן — יוזמת מובארכ מתנהלת לפי שעה
כולה במישור המילולי, ועדיין לא הגיעה למישור המעשי. אך המישור המילולי חשוב מאוד.

מובן שהכל מסתובב סביב שלו ש האותיות: אש״ך.

חוס״ן (עם בנו באוסטריה) :דק בהסכמתו שר אש״ף

איך ליצור מצב שבו ברור, מצד אחד, שאש״ף הוא שותף מרכזי ליוזמה — בעוד שממשלת־ישראל
תוכל לטעון את ההיפך?
איך אפשר למכור את אותה הסחורה לפלסטינים כניצחון של אש״ף, ולישראלים כמפלה לאש״ף?
(ומדוע זה חשוב בכלל? התשובה: מפני שבישראל נוצרה התייחסות בלתי־רציונלית, וכמעט
מטורפת, כלפי שלוש אותיות אלה. אך מיכשול פסיכולוגי — או פסיכיאטרי — זה הוא עובדה
פוליטית, שאי־אפשר להתעלם ממנה).
השאלה אינה איך אפשר לרמות מישהו, כי במישור גבוה זה אין אפשרות של רמייה. השאלה היא

ף אחרונים בין מובארב, נוס, עונאת וחוס״ן
איך אפשר ליצור נוסחה, שהכל יכולים לקבל אותה, איש־איש על פי הפירוש שלו, בעוד הכל יודעים
מהו היעד המעשי.
הדבר הושג, לפי שעה, על־ידי כך שהמצרים מדברים על ״פלסטינים מתונים״ — מושג רחב,
המסוגל בהחלט לכלול את כל חברי ההנהגה הנוכחית של אש״ף, המוגדרים על־ידי הסורים והלובים
כ״בוגדים״ .ואילו ישראל יכולה לטעון כי הכוונה אינה לאנשי אש״ף, מכיוון שהרי אש״ף הוא אירגון
טרוריסטי וקיצוני.
שימעון פרס, שהבין את התועלת הרבה שיש ביוזמת מובארכ, לו אישית, למיפלגתו, ולממשלתו,
התייחס אל היוזמה ב״זהירות חיובית״ .הוא פנה עורף לשיטת הלאו האוטומטי של ימי גולדה מאיר.
אך הוא לא אמר דבר המכריח את הליכוד לפרוש מן הממשלה בשעה זו, ונתן למובארכ את המינימום
הדרוש. באמצעות ״דובר בכיר״ הכריז כי במישלחת הירדנית־פלסטינית יכולים להשתתף פלסטינים
״המזדהים״ עם אש״ף, אך שאינם ״מזוהים״ עימו.

מבחינה מעשית, זהו קישקוש. אין בעולם נ ציג פלסטיני שיילך למשא־ומתן
בזה, אלא אם כן נשלח על־ידי יאמר ערפאת. ומי שנשלח על־ידי ערפאת הוא שליח
אש״ף, ובלל לא חשוב אם הוא ״מזדהה״ או ״מזוהה״ או ״זהה״ או ״זה״ .אך מבחינה
פוליטית, כאמירה לשעה זו, י ש בהגדרה זו תועלת. היא נותנת למובארב אפשרות
להמשיך.
לפני ההקצנה שחלה בעמדות הליכוד אחרי פרישת משה דיין ועזר וייצמן, והתגברות אריאל שרון,
דיבר גם מנחם בגין על כך שאין ״לבדוק בציציותיהם״ של הפלסטינים, שיבואו למשא־ומתן. כלומר:
הם יוכלו להיות אנשי אש״ף, כל עוד לא יכריזו על כך בקולי־קולות. פרס יכול היה להסתמר על
אמירה זו.
גם אמירה אחרת של דובר פרס היתה בכיוון הנכון. ממשלת־האחדות קמה על העיקרון שכל
משא־ומתן צריך להתבסס על הסכם קמפ״דיוויד. אך בכל הנוגע לבעיה הפלסטינית מת הסכם זה מזמן.
הוא אנאכרוניסטי כמו נאומיו של מתושלח. אך המנהיגים הנוכחיים של הליכוד, שכולם התנגדו
בשעתו להסכמי קמפ־דייוויד, מסתמכים עליהם כיום כעל דיברי־אלוהים־חיים.
פרס הטיל על דוברו להצהיר כי הסכמי קמפ־דייוויד יהיו בבחינת עמדת־פתיחה של ישראל
במשא־ומתן. לשון אחרת: ישראל מוכנה לנטוש אותם.

כל זה נעשה בחוכמה וזהירות. פרם הפתיע השבוע לטובה. הוא לא סגר לעצמו
את האופציה לשלול מחר את היוזמה מכל וכל, אך הוא הניח בינתיים למובארב
להמשיך במיבצע העדין.

ערכאת: שתיסה זהירה

נו ס: רא עוד הראו האוטומאטי שר גורדה מאיו
גם מבחינה זו יש ליוזמת מובארכ שתי אופציות. היא יכולה לבוא במקום רעיון הוועידה
הבינלאומית, שבה מעוניינים הסובייטים, והיא יכולה גם להשתלב ברעיון זה. אפשר לטעון׳כי היא
שלב־הכנה לקראת כינוס הוועידה: מכיוון שהוועידה אינה יכולה להתכנס בלי הסכמת האמריקאים,
יש להביא לשינוי העמדה האמריקאית כתנאי מוקדם לכינוס הוועידה.

משום־בך אין קבלת היוזמה מחייבת את אש״ף, ב שלב זה, לקלקל את יחסיו עם
ברית־המועצות.

• יעד רביעי: הידברוח ישואדא ש״ף
* * תחת לכל השכבות האלה מצוייה השיכבה העיקרית, החשובה והמסובבת ביותר.

^;יעדה: משא־ומתן י שיר בין ישראל, ירדן, איט״ך ומצריים.

ף* צורה אחרת ובתנאים שונים לגמרי נהג גם יאסר ערפאת בדיוק כך.
^ בעיתוני ישראל, המודרכים על־ידי מישרד־החוץ של יצחק שמיר, עטו על התבטאויות שונות

הדבר יכול להיות תחת חסות אמריקאית, או במיסגרת ועידה בינלאומית, בהשתתפות וושינגטון
ומוסקווה גם יחד.

של פעילי אש״ף כעל מוצאי שלל רב. כמו תמיד. קיוו ראשי הליכוד כי הסירוב הערבי יציל אותם
ממצוקתם.

כדי להגיע לשם, יש לעבור מיתץ־מיכשולים. בין השאר:
• תמיכה אמריקאית ברעיון זה — גם מתוך חשש שהאלטרנטיבה היחידה לכך היא
מהפכה איסלאמית בכל רחבי העולם הערבי, ושואה עולמית.
• פירוק ממשלת־האחדות בישראל ( ראה הנדון) והקמת ממשלה צרה, בראשות שימעון
פרס, כאשר ברור כי קו זה הוא פופולארי ונהנה מתמיכת הרוב בציבור. מבחינת המערך יהיה צורך
לעטוף את המשא־ומתן באיצטלה של ״האופציה הירדנית״ ,תוך שימת הדגש על כך שערפאת וחוסיין
הסכימו לכינון מדינה פלסטינית שתקיים ״איחוד קונפדרטיבי״ עם ירדן.
• תמיכת רו ב העם הפלסטיני לא רק בהנהגתו האישית של ערפאת, אלא גם במדיניות
חד־משמעית של שלום ישראלי־פלסטיני.
• הסכמה אמריקאית־סובייטית כלשהי, שתנטרל את התנגדות כוחות־הסירוב בעולם
הערבי.
הדרך ליער זה ארוכה מאוד. דרושה מידה גדושה של אופטימיות כדי להאמין בהצלחתה.
אך יוזמת מובארכ מבוססת על ראיית המציאות כאן ועכשיו. סיסמתה יכלה להיות :״גם מיצעד של
אלף מילין מתחיל בצעד אחד.״ היוזמה נועדה לאפשר את הצעד הראשון הזה, בצורה שלא תמנע, בבוא
(המשך בעמוד ) 12
העת, את הצעד השני והשלישי.

אלא שהפעם אוכזבו. ערפאת שתק.
הציטטות שהובאו בעיתוני ישראל באו מפי אנשים כמו אבו״איאד, אבו־ג׳יהאד ופרוק קדומי. הם
נועדו להרגיע את ברית־המועצות, ולהתגונן מפני ההתקפה של אנשי־הסירוב בדמשק. נאמר כי אש״ף
אינו נוטש את רעיון הוועידה הבינלאומית, שאינו מניח לאיש לנהל משא־ומתן במקומו, ועוד ועוד.

היו אלה אמירות סתמיות, שנו עדו להרוויח זמן. אילו רצה אש׳׳ף להגיב בשלילה,
היה קולו נ שמע ברמה בפי יאמר ערפאת והחלטות רי ש מיו ת של הוועד־הפועל,
ואמות הסיפים היו רועדו ת במרחב.
למה ממתין ערפאת?
אין הוא יכול להרחיק כיום לכת יותר מאשר עשה בהסכם חוסיין־ערפאת לפני כמה שבועות. שם
דיבר על הוועידה הבינלאומית, על ״שטחים תמורת שלום״ ועל השתתפות אש״ף במישלחת כל־ערבית.
כמה מן הניסוחים האלה עוררו ויכוחים בצמרת אש״ף, אך לא לגבי המהות אלא לגבי הניסוח.
מובן שערפאת אינו יכול לחייב בפירוש יוזמה, שהיא מעורפלת (בכוונה) לגבי הנקודה המרכזית
החשובה לאש״ף: זהות המישלחת הפלסטינית למשא־ומתן ומעמדה. אילו עמד אש״ף אל הבהרת
נקודה זו בשלב הנוכחי, יתכן שהדבר היה סוגר לפני פרס את היכולת להתייחס אליה בחיוב.

משום כך, השתיקה של אש״ך היא התרומה החשובה ביו תר בשעה זו
להתקדמות היוזמה. כל עוד יכולה צמרת אש״ך להמשיך בכך — והדבר בווד אי
מוגבל בזמן — יכול מובארכ לפעול.
שתיקתו של המלך חוסיין, הנובעת מאותם המניעים. משרתת את אותה המטרה.
בזמן המוגבל של שלב־ביניים זה, מה ניתן להשיג?

9יעו שלישי; הנוה אמריקאית באש״ו
ך* אן מתגלה השיכבה הבאה בעוגה של מובארכ.
^ השלב הבא יתנהל בוושינגטון. מובארב מבקש להביא לדו־שיח ראשון בין ארצות־הברית ואש״ף.

היעד: להשיג את הסכמת וו שינג טון לפגישה עם מישלחת ירדנית־פלסטינית,
שחבריה הפלסטיניים י מונו על-ידי ערפאת, מבלי שישראל תתנגד לכך.
מדוע זה חשוב?
• מבחינת אש״ף, ארצות־הברית היא עתה המיכשול העיקרי להתקדמות בדרך לשלום,
שבמיסגרתו תקום מדינה פלסטינית הקשורה בירדן. בלי שינוי העמדה האמריקאית לא תיתכן
ועידת־שלום בינלאומית או כל תהליך אחר לקראת השלום.
• ההכרה האמריקאית באש״ף לא תיתכן אלא בשלבים. קשה להתקדם בדרך זו, כאשר ישראל
לוחמת בכל הכוח, גם באמצעות השדולה הישראלית האדירה באמריקה. מובארכ מנסה עתה לעשות
את הצעד הראשון, בצורה שגם ישראל לא תתנגד לה בחריפות רבה מדי.
• הדבר חיוני לערפאת. אי־אפשר לשכנע את מיליוני העם הפלסטיני לתמוך בקו מתון
ובמדיניות של שלום, כאשר אין הדבר מביא לשום הישג שהוא. במשך שנים מגעו האמריקאים מאש״ף
כל הישג כזה, ולא גם הקטן ביותר. התחלה של הידברות עם אמריקה תהווה הישג משמעותי, לאש״ף,
שיחזק את המנהיגות של ערפאת פי כמה וכמה ויעודד את הכוחות המתונים בעם הפלסטיני.
• לדבר יש משמעות מיוחדת, לאור תקדימי העבר. בסוף 1982 באה לוושינגטון מישלחת
כל־ערבית, בראשות חסן מלך־מארוקו. היא כללה את פארוק קדומי, ראש המחלקה המדינית של
אש״ף. הבית הלבן קיבל את כל המישלחת, מלבד קדומי, שנשאר בחוץ.

הישג של מובארב ב מי שור הדו־שיח האמריקאי־פלסטיני יהווה פריצת־דרך
היסטורית.
גם בהשגת יעד זה אין לראות מעשה דרמאטי חד־פעמי. הדבר יהיה כרוך בתהליך. כי בד בבד
עם מאמצי הערבים מתנהל גם משא־ומתן אמריקאי״סובייטי, שאחד מגושאיו הוא העניין הפלסטיני.
יתכן כי התקדמות יוזמת־השלום של מובארב תבוא במקביל להתקדמות במשא־ומתן האמריקאי־סובייטי.

ערפאת:
שורה של הודעות סתמיות והמתנה לתגובת האמריקאים

המזניוות קיבלו הודעה עד ביטוויהן הקוונים
שיחות הטונו! נעשות וק מהססת על
חשנו! הצינור הטלפונים הוצאו מן
המכוניות מנהיגים מודיעים על פרישה

מנהיג תמ״י
להתלבט, להתלבט, להתלבט
ף• יום החמישי השבוע זימן אליו
^ חגי אמויאל, גיזברה של תנועת־מסורת־ישראל,
את הפקידות ששרדו
מהמנגנון המנופח של התנועה ברא שית
הרכה.

אמויאל הודיע להן שבימים
הקרובים הן יקבלו מיבתבי•
פיטורין.
ההורעה ניתנה חורש לפני מועד־הפיטורין
המיועד, בסוף חודש מרס —
סופה של שנת״התקציב הנוכחית.
על אף ההלם שאחז בכמה בנות, לא
היתה ההודעה בגרר הפתעה. שמועות
על גירעונותיה של התנועה התופחים
מיום ליום, הסתובבו במישרדי־התנועה,
ברחוב ריבל 18 בתל־אביב.
מזה שבועות. גם המסקנות המתחייבות
מכך היו נושא ללחישות בלתי־פוסקות
בקומת־המישררים הנינוחה. עוד לפני
יום החמישי נשמע רפי בן־אלי, עוזרו
של אמויאל כשהוא מתבטא בחדרי־חדרים
ש״סוגרים את כל העסק.״
ביום החמישי נורתה היריה הרא שונה,
וגל השמועות הפד לעובדות.

השמועות א! !,יודעו ת לספר
שתמ׳׳י לא תמשיך לשכור את
כל קומת־המישרדים העומדת
לרשותה כיום, אלא תיאלץ
להסתפק במי שרד אחד, שי ש רת
כמובן את מס 1 ,שלה: אה רון
אבוחצירא.

כלשהי בתחום עסקיו. האם צפה את
הנולר? האם קרא את מצבה הפינאנסי
והפוליטי של תמ״י, ובחר לנטוש
ספינה טובעת?
לעומת זאת, צערו של אלי היין —
אם נכונות השמועות ברבר פרישתו
מהמיפלגה — אינו מפתיע. ריין
הפופולארי משך תמיר לכיוונים
חרשים, שלא היו מקובלים על
אבוחצירא ותומכיו בהנהלת התנועה
ובמזכירותה. ערב הבחירות האחרונות,
שהיו פרי יוזמתה של תמ״י, ניסה ריין
לדחוף את מיפלגתו לבחירות דמו־קרטיות
והציע את שיטת השלישיות,
כרוגמת שיטת השביעיות(בחרות) .על
פי השיטה, המרכז. בוחר פאנל של
מועמרים, תחילה בשביעיות, ומדרגם
לאחר־מכן. אבוחצירא התנגד אז, ובני מה
פדגוגית, כדבר מורה אל תלמיריו,
הסביר שתמ״י עדיין תנועה צעירה
מדי, ואין אפשרות להחיל עליה בבת־אחת
את הנהוג באחיותיה הוותיקות.
חברי המרכז בתמ״י לא נבחרו מעולם.
הוויכוח התנהל בטונים גבוהים. אבו־

חרושת־השמועות אף מתבססת על
מיספרן ותיפקורן של העמותות.
בתחילת הרכה של תמ״י עמרו
לרשותה שבע עמותות. העמותות,
שהפכו כלים לגיטימיים להזרמת
כספים למיפלגותיהן, אינן המצאתה
המקורית של תמ״י, אלא שיטה
מקובלת בפוליטיקה הישראלית. על
כל פנים, משבע העמותות. בעלות
הכינויים המפוצצים. נותרו שתיים
בלבד: מורשת־דורות ומאורות. על
פי השמועות במיפלגה, ימיהן של
השתיים ספורים. גם עליהן מאיים מו עד
סיומה של שנת־התקציב הנוכחית.
הסיבה — חוסר תקציב להפעלתן.
נוספות על כך השמועות ברבר
פרישתו של מס׳ 3ברשימה, אלי דיין,
השוהה בחו״ל, ושהיה אמור לחזור
ארצה השבוע, והיעלמו המיסתורי של
עוזרו הצמוד־צמוד של אבוחצירא,
יורם בן ישלום.

תמעת

שיטת השלישיות

ף* אן נעלם יורם בן־שלום? הצעיר
/הדינמי והסימפטי, בן למישפחה
אמידה מנתניה. נטש בזמנו את עסקיו
חלקית, כדי שיוכל להקדיש עצמו
(בהתנדבות) לעתידה של תמ״י. לפני
חודש ארז את חפציו,ונסע לחצי שנה
לארצות־הברית, לצורף השתלמות

אלי דיין( במר כז)
פורש׳

חצירא אומנם ניצח, אך יש הרואים
בנקודה זו את תחילת התפוררותה של
התנועה.
ההתפוררות באה עקב הצטברות
של גורמים אחרים:
• קולות של מרירות ותיסכול
מתיפקודה של תמ״י כמיפלגה של
איש אחד, אהרון אבוחצירא.
• ירידת כוחה האלקטורלי של
תמ״י בכנסת והימצאה מחוץ לממשלה
— עמרה שאינה מאפשרת, כבעבר,
חלוקת כיבודים שונים לאנשיה.
• מצבה הפינאנסי הקריטי, שיש
התולים אותו באורח־חיים בזבזני
וראוותני של מנהיגיה.

רי שמי ת מכחיש אבוחצירא
את חומרת המצב, אולם השבוע,
כ שצילצלו אליו אנ שיו
מבניין המיפלגה שבתל־אביב
לחדרו בכנסת בירושלים, הם
התבקשו לנתק ולחכות לציל•
צול חזרה, על חשבון הכנסת.
אורח־החיים של אבוחצירא
הפד מחושב יו תר. לפני הוד

עשוי להשתנות ללא היכר אחרי המסע
המפרך של מנהיגיה בלוס־אנג׳לס וניו־יורק.
לא כן מצבה הפוליטי.
כשיחזור אבו־חצירא מקץ שלושה
שבועות, יגיע תהליך הפיטורין
והצימצוצים בתמ״י לתומו. ואז,
בהתאם להצלחותיו במסעו, יתחיל
התהליך הבא — תהליך השתלבותו
באחד משני הגושים הגדולים: המערך
או הליכוד. תמ״י לא היתה מעולם
מושתתת על עבודת־צוות או אידיאו לוגיה
מיוחדת. אומנם, אסוציאטיבית
היא מתקשרת ל״אידיאולוגיית הדפו קים״
תחילה בהקשר למישפטיו של
מנהיגה, ואחר־כך בהקשר למצב
הכלכלי, אולם מצביעיה היו תמיד

שויד־ תמי״ כור,
רהצסו־ו רר־נוד או
למעוך -והמנהיג
מ מ שיך ל ה תלב ט

אהרון אבוחצירא
לאן ללכת!

מצביעיו הפוטנציאליים של אבו־חצירא.
היו אלה מעריצים קנאיים על
רקע דתי, עדתי ומישפחתי.
לפי חתך המצביעים הותאמה
האידיאולוגיה: קצת מסורת, קצת
לחימה נגד קיפוח כלכלי וחברתי של
עדות־המיזרח.
לאבוחצירא יש יסוד איתן להניח
ש־ 32,000 הקולות שקיבל בבחירות
האחרונות הם קולות ״נטו״ שלו.
קולות שינהו אחריו לכל מיסגרת
שיילך.
אין הוא חוזר על טעויות העבר
הקרוב — שאננות־יתר וביטחון מופרז
בחוכמתו — אלא שומר על יחסים
תקינים עם קרובו המפורסם, ברוך
אבוחצירא, יורשו של הבאבא־סאלי
האגדי. היחסים בין השניים לא היו
מהמשופרים בעבר, בלשון המעטה.

בדרך לחו־ל
כדי להביא את הבאבא־סאלי המנוח
ואת מנהיג תמ״י לתצלום משותף,
שערכו לא יסולא בפז מבחינה
אלקטורלית, היה צורך לנהל משא־ומתן
ממושך. כיום היחסים בין מנהיג
תמ״י ליורשו של הקדוש המנוח
שפירים, פחות או יותר.

שיים הוציא את מכשיר־הטל־פון
ממכוניתו.
מכשיר־טלפון פיאר גם את מכו ניתו
של אהרון אוזן, בעת שכיהן כשר־העבודה־רווחה־וקליטה,
בעוד ששרים
אחרים, לא פחות חשובים — כשר־האוצר
דאז, יגאל כהן־אורגד —
הסתדרו בלי המכשירים החיוניים
האלה.
כל זה שייך לעבר. כיום מחשבים
בתמ״י כל שיחת־טלפון, שלא לדבר
על מכשירי־טלפון.
באווירת הנכאים בולט מי שהיה עד
לפני כמה חודשים סגן־שר בתואר
ושר־בפועל, בן־ציון רובין, המכונה
״בנצי״ .רובין, שכיהן כסגנו של השר
אוזן, שימש בפועל כשר־העבודה־והרווחה.
בעבר
עמדו לרשותו מזכירות,
לישכה, נהג. כיום נותרה ברשותו
מכונית מפוארת מטעם התנועה. מדי
פעם הוא נראה מסב בנחת, כאיש שכל
זמנו בידו, במיזנוו־הח״כים בכנסת.

במי מ שני הגושים יבחר
אבו־חצירא להשתלב?
לאור החריקות המתרבות והולכות
בשיתוף־הפעולה בין שני הגושים
בממשלה, מקבלת שאלה זו מישנה
תוקף.
על פי כל התצפיות, ייוותר המערך
בשילטון בעשור הקרוב. גם דיעותיו
של אבוחצירא בענייני־חוץ קרובות
יותר לקולות הנשמעים בכלבו־מערך.
בזמן האחרון הוא מקיים קשר קבוע עם
רפי אדרי, יו״ר סיעת המערך, ויריבו
של אדרי, משה שחל שר־האנרגיה
ואיש־שלומו התורן של שימעון פרס.

ישיבה
על הגדי

מסי*
לארץ-השפע
¥ה בא שר למיספרים 3ו־( 2בן־
( ציון רובין ואלי דיין) שברשימה.
ומה בדבר מיספר הכבוד שלה, מס׳ 120
— אהרון אוזן?

אוזן עצמו נעלם לחלוטין
מאמצעי־התיקשורת, וחזר למו
שבו גילת שבדרום.
בסוף השבוע ייצא עם מנהיגו,
אבוהצירא, למסע ארוך בארץ־השפע
— ארצות־הברית. המסע אמור להימ שך
כשלושה שבועות. מטרתו —
לשמור על קשר עם תומכי תמ״י בניכר
(וכאלה לא חסרים. רק בשבוע שעבר
ביקרה בארץ התומכת הנלהבת
במיפלגה, המיליונרית היפה והתוססת
ליליאן ויין) וכמובן — לגייס כספים.
רגש־האחווה בקרב תומכי תמ״י
בניכר אינו מוכר בקרב תומכי
מיפלגות אחרות. לכן קל יותר למנהיגי
תמ״י לגייס כספים מאשר למיפלגות
אחרות, שקופותיהן התרוקנו אחרי
הבחירות. המצב הפינאנסי של תמ״י

אהרון אוזן

בן־ציון רובין
המזכירות הלכו, המכונית נשארה

ך* אם בל אלה מרמזים על כך שי
1אבוחצירא כבר החליט על מהלכו
הבא? לאו־דווקא. כרגיל הוא אוהב
להתלבט, גם אם שילם מחיר יקר עבור
התלבטותו הממושכת האחרונה, ונותר
מחוץ לממשלה. פרס, אגב, הציע לו,
אחרי הקמת ממשלתו, להצטרף אליה,
אך הוא סירב והעדיף לשבת על הגדר,
להמתין ולהתלבט.
בזמנו סבר שמבחינה חברתית ייטיב
לעשות אם ישתלב בליכוד, ושמצ־ביעיו
קרובים בעצם יותר למצביע ,־
הימין — כיום ניטשטשו ההבדלים בין
הליכוד והמערך בהרכבו החדש (עם
יחד ובלי מפ״ם) ,ולכן שיקול זה אינו
אלקטורלי עור. מכיוון שעל פי
הערכתו של אבו־חצירא לא תחזיק
הממשלה מעמד אחרי הבחירות
להסתדרות (ראה הנדון) הוא ייאלץ
להזדרז בהחלטתו: מערך או ליכוד?
תמ״י, על כל פנים, מגיעה לסוף
דרכה כמיפלגה עצמאית.

דפנה ברק

עם הבאבא־באלי
ביוקר

מובאר־כ
(המשך מעמוד 19
מובארב מהלך על חבל דק.
בינתיים השתדלו הכל — פרס,
ערפאת, חוסיין, רגן — שלא להרעיד
את החבל. גם מוסקווה לא הפריזה
בהתנגדותה הצפויה. הכל עוצרים את
הנשימה כדי לראות אם יגיע מובארכ,
בנסיון ראשון זה, אל היעד סבלי
למעוד.
מי הם אבות היוזמה הזאת? יש
רשימה ארוכה — החל ביועציו של

במדינה
(המשך מעמוד )6
אלה שיטה של טרור־נגדי, ברוטאלי
וגס — מוסיפה חטא על פשע. היא
מבטיחה שלא יישאר בלבנון, אחרי
הפינוי, אף אדם אחד שאינו שונא את
ישראל.
זהו סיכון ביטחוני לדורות.
מתרגלים החיילים עצמם שנשאלו בטלוויזיה, הגיבו בקהות־חושים.
קרה להם מה שקורה לכל
חיילי־כיבוש בנסיבות כאלה, כשהם
ממלאים יום־יום פקודות אשר הרגש
הטיבעי של צעיר הגון מתקומם נגדן.
מתרגלים,״ אמר אחד החיילים,ומשך בכתפיו.
אסירים אזיקים רעים לבנות
קבוצה של אמנים וחברים
הפגינו ביום השי שי ליד
בלא־רמלה, למען שי ח תרו של
אודי אדיב, וי ד עו אזיקים
מפלסטיק ונייר

הנשיא רגן
הכתובת הראשונה
מובארב, כמו אוסמה אל־באז ובוטרוס־באישים
וכלה
ע׳אלי, בוטרוס בינלאומיים
כמו ניקוליי צ׳אוצ׳סקו.
אך האב האמיתי הוא יאסר ערפאת.
כאשר שהה בטריפולי הנצורה, תחת
מטר הפגזים הסוריים, החליט כי
האינטרס של העם הפלסטיני מחייב
את החזרת מצריים לזירה.

ברגע שיצא מן התופת של
טריפולי, עשה ערפאת מעשה
דרמאתי, שהדהים את העולם,
וגם את חבריו הקרובים ביו תר:
הוא הפליג למצריים ונפג ש עם
חוסני מובארב.
זה היה לפני שנה. מעטים הבינו
את מלוא המשמעות של צעד נועז זה,
שהביא עליו קללות ללא־ספור
וביקורת חריפה גם מצד כמה מעמיתיו,
שלא הבינו החלטה רבת־מעוף זו.
עכשיו מתחיל לנבוט הזרע שנזרע
אז. היוזמה יצאה לדרך. היא יכולה
לעלות על אלף מוקשים. די בצער
של אחד השותפים
בלתי־זהיר
הסמויים, כדי לחסלה. יתכן שיתברר
תוך שעות, ימים או שבועות כי הנחות־היסוד
של מובארב אינן מציאותיות.

אך משהו זז השבוע בנו!?
הקפוא של הסיכסוך.

האסיר שישב מעבר לגדרות בית־הסוהר
ברמלה לא שמע את מחאתם של
עשרות האנשים, שהתקבצו ליד השער
האחורי של הכלא. אבל הוא ידע שהם

ביום השישי בצהריים התקבצו כמה
מן האנשים, שגורלו של אודי אדיב
חשוב להם, והפגינו למען שיחרורו.
זאת היתה הפגנה של אמנים למען
אדיב. על הרחבה שלפני שער הכלא
היתה מונחת שרשרת ארוכה־ארוכה
של כבלים מפלסטיק חום, שאליהם היו
מחוברות יונים מנייר קרטון לבן. על
היונים נכתבו המילים: שלום, חופש,
חירות, שיחרור.
היתה זו עבודתה של האמנית מרים
שרון. היא גם הכינה שילטי־נייר
מצויירים, שעליהם נרשם- :אודי אדיב
ישב מספיק. ישוחרר!׳׳
גם שלמה בר. לאה לשם, חברתו
של אודי אדיב מזה שנים רבות, המחכה
בקוצר־רוח לשיחרורו, כדי שיוכלו
סוף־סוף להינשא ולהקים מישפחה,
עמדה והחזיקה שלט בידה. לידה עמדו
חברים שלה ושל אודי, ותומכים
מקיבוץ גן־שמואל ואחרים.
טובה, אמו של אודי אדיב, הודתה
לכל האנשים שבאו לזעוק למענו.
האמנית החיפאית ארנה מר, הידועה
באחרונה יותר בשל היותה אמו של
שחקן הקולנוע ג׳וליאנו מר, קראה גס
היא לשיחרורו של אדיב.
אמנים שלא יכלו להגיע שלחו
מיכתבי״הזדהות. ביניהם שלמה בר,
מלהקת הברירה הטיבעית, האמן
יגאל תומרקין, הצייר אורי ליפשיץ,
ואמנים אחרים.

דחילק, אל תפספס!

מפגינות ארנה מר וטובה אדיב ליד בית־הסוהר
המפגינים הלכו הביתה -
אחרי שנאמרו כל המילים ונקראו
כל המיכתבים, קראה מרים שרון לכל
הקהל להחזיק את שרשרות־הכבלים
בידיהם, האנשים הניפו את ידיהם
אל־על, כשברקע גדרות התיל של
בית־הסוהר והזקיף המתבונן בהם מעל
מיגדל השמירה.
.עכשיו ׳,אמרה מרים- ,נקרע כולנו
בבת אחת את הכבלים והשרשרות״.
כולם קרעו את הכבלים והשרשרות.
על הריצפה נזרקו יונים לבנות קרועות
שהתנופפו ברוח, וכבלים חומים
דמויי־אזיקים. הם נשארו שם כסמל.
אודי אדיב נשאר עדיין בכלא.
המילחמה בדרך לצידון
.מה, הם לא ניסו לברוח?״
שאל המג״ד, כשהסתבר לו
שלא כל השבויים נהרגו.
המיסמך היה מחריד.
הוא היה בצורת מיכתב.שנשלח
על־ידי חבר־כנסת אחד לכל חבריו.
השולח היה האלוף (מיל׳) מתי פלד,
ח׳כ הרשימה המתקדמת.

תו ל שונו:
ביום החמישי, וד* 1בפברואר לפני
הצהריים, גילתה יחידה של גולני,
שהיתה מוצבת בראש גיבעה, קבוצה
של 20 ערבים מזויינים הצועדת
בוואדי, בכיוון לצידון.
החיילים התקשרו עם המג״ד(שמו
שמור אצלנו) וזה הורה להם- :חסלו
אותם!״
החיילים ירו לעבר הקבוצה חמישה
פגזי־טנק, שפגעו בכמה מהם. אחר־כך

מפגינה לאה לשם
האסיר נשאר בכלאפתחו באש. הערבים ניסו לירות —
ומייד נכנעו. על־פי עדות חיילי צה״ל,
לא היו כשירים ומאומנים לקרב.
כשחיילי צה״ל הגיעו למטה, ניסה
החובש הצה״לי לטפל בפצועים. חבריו
הפריעו לו ד רו לעבר הנכנעים ופגעו
בעוד כמה מהם. אחר־כך נמצאו חיילים
שהתעללו בגופות.
החובש(שמו שמור אצלנו) איים על
חבריו, לבל יפריעו לו בעבודתו. לאחד
מהם אמר- :אם תפריע לי, ארסק לך את
הביצים!״ כל אותו זמן המשיר לטפל
בפצועים הערביים.
מתוך 20 ערבים נותרו רק שמונה
בחיים. כשדיווחו למג״ד, שאל. :מה,
הם לא ניסו לברוח?״
לדברי החיילים, שהה המח״ט
בחברת המג׳ד, והיה עד להוראותיו.
כעבור זמן־מה היתה שיחת־מפקד,
שבה נאמר לחיילים. :י ש נורמות ויש
נורמות. הנורמה הזו מתאימה ללבנון.
היא לא מתאימה לארץ״...
כעבור כמה ימים ירדה היחידה
מלבנון ונערכה מסיבה גדודית. אחד
הקצינים נשא דברים ואמר. :אתם לא
אשמים במה שקרה — המצב אשם!״
החיילים חזרו לבתיהם וסיפרו את
הסיפור. במיקרה אחד אמר חייל
להוריו. :הצנחנים הם ילדים־טובים־
ירושלים. הם היו שם שבוע־שבועיים,
והיו להם שישה הרוגים. אנחנו נמצאים
שלושה חודשים עם שני הרוגים בסך
הכל ...מבטיחים לנו שככה לא ניהרג,
אז מה אתם, בתור הורים, יכולים להגיד
נגד זה?״
הערבים שנותרו בחיים, כמו 12
ההרוגים, היו, לדיברי החיילים, בני
14־. 15

המידע הזה נמסר לנו על־ידי קבוצה
של הורים, שביקשו לתת לו פירסום,
בכנסת ובממשלה, מבלי שיאונה כל רע ־^
יידיידרר?
לבניהם.

עד כאן המיכתב.

מנוסח המיכתב ברור כי הצעירים
לא היו בדרך לפיגוע בצה׳ל, אלא
נשלחו לתגבר את אחד האירגונים
במאבק שהיה צפוי בעיר צידון אחרי
נסיגת צה״ל.
למחרת היום יכלו הקוראים למצוא
את תמצית הדברים בעיתוניהם. היה
בכך אות חיובי. הצנזורה, שפסלה לפני
חמש שנים את פירסום פרשת דניאל
פינטו, פושע־המילחמה של מילחמת־הליטאני,
התירה הפעם את פירסום
הדברים בלי הפרעה.
אך יתכן שגם סימן טוב זה נבע
מסיבה שלילית: במדינה כולה נעלמה
הרגישות לפישעי־מילחמה.
על־ידי שהתבקש דובר־צה״ל,
העיתונים לפני הפירסום להגיב, הסת פק
בהכחשה סתמית ובקביעה שהדבר **ן
נבדק, ככל תקרית. הדובר לא אמר
מילה אחת על תוצאות החקירה. האם
הדברים נמצאו נכונים? האם ננזף או
נענש מישהו? האם נקבע שכך צריכים
לנהוג?
גם בציבור לא עורר הפירסום
התרגשות כלשהי. שום תנועת־שלום
לא התקוממה, איש לא ערך הפגנה או
מישמרת־מחאה. שלום עכשיו שתק,
וכמוהו אנשי־הימין.
בישראל של ,1985 בשנה השלישית
של מילחמת־הלבנון, התגשמו
במלואן המלים שאמר האלוף עמוס
ירון אחרי טבח צברה ושאתילא. :החד
שים שלנו קהו.״

העולם הזה 2479

בשוויץ יעיד נגדו

מ י 3תבם
אנונימיים נגדו
יגרמו לשערוריה

ף * א כתבי־הכלכלה לא זכה
* 1מעולם לאירוח שכזה. שר־התיירות,
אברהם (.אברשה״) שריר,
הוציא השבוע את הכתבים לשני
ימי־סיור בצפון הארץ, שבמרכזם
חנוכת מידרחוב בטבריה, באורך 27
מטר.
בערב הראשון של הסיור זכו
הכתבים לארוחת־ערב מפוארת ביותר
במלון בעמק הירדן, ושמעו דיברי
מליצה של השר, שבא לסיור
בלוויית אשתו, ריבקה, והדוברת
שלו, דבורה גנני. עוד כמה עשרות
פעילי־מיפלגה זוטרים לעסו בהנאה
מרובה את המזון המשובח והאזינו
לדיברי ההגות של מנהיגם.
שריר ניסה לאגוף את יריבו משכבר
הימים, יצחק מודעי, ולהתחנף

מה יותר לגביר, ובוודאי אינה הולמת
משכורת של שר בישראל.
בשבוע שעבר, בעת מיפגש מתנגדי
איחוד הליכוד בכפר המכביה, דיווחו
הנוכחים על נסיונותיו של שריר לפ גוע
בכינוס. סופר כי שלושה מתומכיו,
מהאחרונים שנותרו לצידו, טילפנו
לחברי־המרכז ודרשו מהם להחרים את
הכינוס, באיום ששריר יראה בכך
פגיעה אישית.
הראשון שדיבר על לב החברים, כך
דווח, הוא מנכ׳ל מישרד־התיירות, רפי
פרבר. שניים ממתנגדי איחוד הליכוד
הקליטו את שיחת־הטלפון עימו והם
יעבירו עת ההקלטות לנציבות שירות־המרינה,
כדי לבדוק אם המנכ׳׳ל לא
עבר על הוראות התקשי־ר.
שר־האוצר עצמו מתכוון לפנות

אנשי־ננסקים
ישאלו מה קדה
לכספם שירד לטמיון
כליברלים יש גירסה אחרת לנעשה
בחברה. בעיקר מופנים החיצים לעבר
שני פרוייקטים שלה, ששמו של שריר
נקשר בהם. העסק מיבצע הוא האחד
התיירותי המובחר, ששריר נתן לו
את חסותו ועזרתו. מישרד־התיירות
המליץ לעסקים להשתתף בתחרות
שבה שילמו הזוכים הרבה כסף עבור
התעודה. מזה כמה שנים אוספים יריבי
שריר הצעירים מירושלים חומר
בעניין. עתה, עם התגייסות אריה
רולצ׳ין נגד איחוד הליכוד עומדים
הצעירים לשלוף את החומר, ולא מן
הנמנע שהוא יועבר ישירות למישטרה.
הצעירים עדיין לא נרגעו מהזיכוי
שנתן יצחק זמיר לשריר בעניץ קשריו
עם קח הנס זיי ד ל הגרמנית. הם

פ2ם פבח<
לכתבים, הבאים במגע יומיומי עם
שר־האוצר.
השבוע הוא לא ידע שבקרב הלי ברלי
הגדול גורלו כבר נחרץ.

מלתחה
של גביר
^ שינאו ת בין המחנות של שריר
\ 1ומורעי הפכו כבר לשם דבר.
באחרונה הן הגיעו לשיא חדש. תחילתן
ביוזמה שבאה משריר, בשיתוף עם
גירעון פת, להדיח את מודעי ממישרד־האוצר,
ולמנות במקומו את אריק
שרון. המשכן בלחציו של שריר,
בתמיכת השר משה ניסים, להביא
לאיחוד מלא בין חרות והליברלים,
בניגוד לעמדת מודעי ואנשיו.
מכיוון שלדעת מודעי הגדיש שריר
את הסאה, הוחלט לטפל בו אחת
ולתמיד.
שריר ומישרד־התיירות היו כבר זמן
רב נושא לשמועות פרועות ב ץ
העסקנים הליברלים. הן קשורות
במחנהו של שריר, המתפרק אט־אט.
לנסיעתו הנוכחית של מודעי
לארצות־הברית הצטרף חברו פינחס
(.פיני״) גולדשטיין. בין הרצאת מגבית
אחת לשניה, ינסה הח״כ מכפר־סבא
ללקט חומר נגר שריר בכמה מישורים.
ראשית, גולדשטיין יבדוק בארצות-
הברית שמועות על חשדות בדבר
אי־כשרותו של החוזה שנחתם בין
חברת המבורגרים אמריקאית ויזמים
ישראלים. אחד היזמים הוא אחיו של
אחד מעוזרי שריר. עורך-הדין של
העיסקה הוא מאנשיו של שריר, שזכה
לא מכבר בתפקיד כבוד באגודה
לפיתוח התיירות בים־המלח. שריר
אמור להעניק לרשת זיכיונות באתרי־תיירות
שונים ברחבי־הארץ.
גולדשטיין ינסה להיפגש בניריורק
עם ניסן נוימן, איש־עסקים וקבלן,
השוהה תקופה ממושכת מעבר לים.
נוימן היה מאנשי מודעי, עבר לשריר
ונפרד ממנו בקול רעש גדול. נוימן עזב
את הארץ ברוגז רב. עתה ינסו לבדוק
אם אפשר לרתום אותו למסע לחיסול
שריר.
עניין אחר שייבדק במסעו של
גולדשטיין הוא הנעשה בלשכות-
התיירות של ישראל ביבשת האמריקאית.
כמה מיכתבים אנונימיים
שהגיעו למישרד־האוצר, בעניין אירוח
של שר־התיירות ופמלייתו בארצות־הברית,
מעוררים עניין רב בין יריבי
שריר. במיכתבים תוארה בציוריות רבה
המלתחה המפוארת של השר, שמתאי-

גורושט״ן אוסר חומו
נגרו באוצות־הבויח

בטוחים שכמה היבטים חמורים לא
נחקרו כהלכה.
חברת מ.י.ל.ן קשורה גם לפרוייקט
תיירותי אחר, שגם הוא נמצא זמן רב
במעקב. המדובר בדרכון ל תייר -
עלון בצורת דרכון, ובו עשרות
מודעות־פירסומת לתיירים, בצירוף
שוברי־הנחה.
הדרכון, שנוצר ביוזמה של שריר
ובתמיכת מנדה, חברו של פליישר, היה
אמור להימסר לתירים הנכנסים על־ידי
שוטרי מישטרת הגבולות. השוטרים
אף עברו קורס מיוחד לכך, ביוזמת
שריר, בסופי״שבוע.
כמה ליברלים ששבו ארצה, חיפשו
את הדרכון הפירסומי בנתב״ג. הוא
נעלם, לא לפני שבלע לקירבו את
סכומי העתק, שניגבו מבעלי־העסקים
אשר נתנו את ידם להפקתו.
פורשים בחשאי

מודעי מתעניין
בחקירות שג ו וע ו
לשר־המישטרה, חיים בר־לב, וישאל
באיזה שלב נמצא תיק־החקירה נגר
פרבר ביחידה לחקירות־הונאה במטה
הארצי. עניינו של התיק: תלונות של
מזכירתו לשעבר של פרבר, על עבירות
שעבר לכאורה במיסגרת תפקידו
במישרד־התיירות.
הפעיל השני במחנהו של שריר,
שהתגייס למסע־הלחצים הטלפוני, הוא
אמנון מנדה, קרוב־מישפחה של השר.
שמו של מנדה נקשר בחברת מ.י.ל.ן,
שהעניקה את אותות בית העסק
הנבחר לכל המרבים במחיר.
לפני שנה וחצי זכתה החברה
לכתבת חשיפה מעולה בכולבוטק.
לפני השידור התנהל דו״קרב מישפטי
בבית־המישפט העליון ובאולם נכח כל
הזמן מנדה, למרות שבמיסמכי החברה,
ברשם־החברות ובפירסומיה אין שמו
מופיע.
מנדה עצמו מכחיש כל קשר
למ.י.ל.ן וטוען שהמנהל, מאיר
פליישר, הוא פשוט חבר שלו: שניהם
משתמשים במישרד אחד.

ך* מטלפן השלישי של שריר,
\ 1שחייג אל חברי־מרכז רבים
בשבוע שעבר, הוא חנוך(.נוקי״< שגב,
לשעבר מנהל האגודה ל קידו ם
התיירות. שגב פרש מהאגודה, וזו
נסגרה בטרם נבדק מקרוב, על־ידי
גורם מוסמך, איך התנהלו ענייניה
הכספיים.
שגב מצטרף לרשימה לא קטנה של
אנשי שריר, שבזמנו עבדו אצלו, ואחר
פרשו בקול ענות חלושה. בנימה אחת
איתו מכירים את עמוס לוטן, שהיה
מנכ״ל החברה הממשלתית לפיתוח
התיירות, ואת סמי טוויג מנאות
מרפא, שהסתלק ועוסק עכשיו באותו
תחום במלון פרטי בהרצליה.
אנשי מודעי מתכוונים ללחוץ את
פורשי שריר לקיר, ולדרוש מהם הסבר
פומבי מדוע פרשו בחשאי מתפקידיהם
ומה יש להם לומר. גם במאמץ זה
הוכנסו בסוד־העניין מומחים המקו רבים
לעולם החקירות הפרטיות. גם
כאן נעשה שימוש בשיטות הישנות
של ציתותים לטלפונים והקלטת
שיחות בחשאי.
במערכת הבחירות האחרונה לכנסת
הכנים שריר את כל אנשיו למטה. הוא
עצמו היה ראש המטה, שגב היה עוזרו,
מנדה היה יו״ר מטה הדור הצעיר, יונה
פלד שימש כגיזבר הדור הצעיר ומיקי
אלבין פעל כגיזבר המטה.
באחרונה חל קרע של ממש בין
אלבין ושריר. בעבר ניהל שריר את
מטהו ממישרדיו של שאול אייזנברג
בבית אסיה. באחרונה, אולי בעיקבות
פרישתו של אלבין מקונצרן אייזנברג,

הוא אינו נראה עוד במיסדרונות
המיפלגה או בלישכתו של שריר. מה
יעשה אלבין במיפלגה הליברלית ואיך
יתנהלו בעתיד יחסיו עם שריר? שתי
שאלות אלה מעסיקות עתה את אנשי
מודעי, המקווים שהסיכסוך בין השניים
יזמן לידיהם פרי פוליטי בשל.
וכאילו כדי להוסיף על צרותיו של
השר גבה־הקומה, מתפרק מחנהו של
שריר בכנסת. מותו של יצחק זייגר
הקטין את כוחו ברבע. אלי קולס,
בן־בריתו, החליט לקחת פסק זמן, כרי
לעשות לעסקיו הפרטיים
בשווייץ מתחבא יעקב בר־גרא,
שהיה מנכ״ל מר כז הירידים, גם הוא
חבר המיפלגה המסוכסכת. בחודש
נובמבר שעבר הוא פוטר על־ידי ראש
עיריית תל־אביב, שלמה להט, אחרי

שנחשד באי־סדרים חמורים. באותו
חודש הוא גם נעצר לשבועיים, שבהם
הוא. זימר״ כהלכה.
אחר־כך ביקש בר־גרא מהמישטרה,
שאצלה נאלץ להפקיד את דרכונו,
לצאת לזמן קצר לחדל, לעסקים,
וכשהגיע ל שווייץ הוציא שם אישור
רפואי האוסר עליו לטוס בחזרה.
לבר־גרא יש הרבה מה לומר על
שריר. הוא עשוי להיות עד־מפתח
בשערוריה הבאה במיפלגה הליברלית.
יותר משמצפה לכך המישטרה,
מייחלים יריבי שר־התיירות לאישור
הרפואי הנכסף, שיאפשר לבר־גרא
לטוס. בכל מיקרה — אם הוא לא יבוא
לכאן, ייסעו כמה מחבריו הטובים אליו.

בן־יציון צי טרין

במדינה נדשפס שיר ם הברא
האם תזרח השמש
ב הוד שמרס
לעציר הממתין
שנתיים לססק־הדיז?
הוא איננו אסיר רגיל. גיל בדגל,
הנאשם יחד עם רונן שגיא־שני ברצח
הברוקר יעקב אלטרוביץ, יושב
בבית־הסוהר כבר מזה שנתיים ימים.
מישפטו טרם הסתיים, והוא עדיין
מחכה לפסק־דין. מאחר שכל מי שטרם
הורשע הוא בגדר זכאי, יש סיכוי סביר
כי גם גיל בדגל יימצא לבסוף זכאי
וייצא לחפשי.
׳אולם את העונש העיקרי כבר קיבל.
צעיר ללא עבר פלילי ישב שנתיים
שלמות בבית־הכלא בטרם הרשעה —
כבר לעולם לא יהיה אותו האדם.
גם השיר שכתב בדגל מהכלא
עוסק בהמתנה, ההמתנה הארוכה

זהו היקרה נ דו: שתרהרז תונע־ם אח
פיטוריו שו שטב גוו יחש ועדה שנפטרה

״לסלט א ת
ה שופט״1

ך* קשה יחידה מסוגה הוגשה לנשיא כית־המישפס העליון, השופט מאיד
* ₪שמגר. עורו־הדיז איתן ברקאי, ראש ועד פחח באר־שבע של לישכת
עודכי־הרין, פנה לנשיא בית־הסישפט העליון בבקשה להעביר מתפקידו את
השופט אליהו גלסנר, המכהן כסגן נשיא בית־המישפס המחוזי בבאר־שבע.
עורכי״דין הם עם סבלני, הרוחש כבוד לשופטים דרושה פרובוקציה גדולה כדי
לגרום לעורכי־דין להתאגד ולפתוח במילתמה נגד שופט. באר־שבע הי תהירועה
מזה זמן רב כמקום שבו קיימים יחסים עכורים כין השופטים הפרקליטות
ועורכיחזדין הפרטיים בעיר. כאשד פרש הנשיא הקודם של בית־המישפם
לגיפלאום ובמקומו מונה השופט הצעיר והמוכשר יעקב סירקל, היו תיקוות רבות
לשיפור המצב. אל ם נראה כי תיקוות אלה נכזבו.

ך * תקרית שגרמה להגשת התלונה לשופט שמגר באה בעיקבות מותה
1 1בטרם־עת של מאירה בורה מאירה צעירה בשנות ה־ 20 לחייה נפגעה
בתאונת־דרכים. היא סבלה מחבלות שונות, ובעיקר מצלקות קשות. עורכת־הדיז
נעמי שלו הגישה בשמה תביעת נזיקין לבית־המישפט המחוזי בבאר־שבע.
לפני חודשיים וחצי הגיע המועד לשמיעת קדם־המישפט של מאידה הישיבה
היתה לפני סגך־הנשיא השופט גלסנר. בעת הישיבה פנה השופט אל הצעידה וחקר
אותה על החבלות שנגרפו לה נראה כי החקירה פגעה מאוד בצעירה שיצאה
מבית־המשיפט נסערת ונרגשת. היא חזרה לביתה ונפטרה באופן פיתאומי כעבור
ימים אחדים
מאחד שמאירה לא היתה בחורה חולנית, קישרו בני־מישפחתה את המוות עם
התרגשותה בעת הדיון.
מייד אחרי ימי השיבעה פנו בנ׳־המישפחה ללישכת עורכי־הדין בבאר־שבע
והתלוננו. מאחר שבלישכה היו כבר כמה וכמה תלונות נגד השופט גלסנר, החליטו
אנשי הוועד להגיש את הבקשה הגדירה לנשיא בית־המישפט העליון,

וזה תוכן השיר:

נאשם בן־גל
..היא קורעת היא מותחת...״
להחלטת השופטים — אם יימצא אשם
יילד למאסר־עולם, או זכאי ויילך
הביתה כאדם חפשי.

המתנה קשה, המתנה אפופת
דממה,
המתנה של צעקה ושתיקה.
פנים רבות לה. יום ראשון -היא
מתהדרת בביטחון עצמי;
ואז החופש מתקרב בגאון
לעומתי.
יום שני היא לובשת פגי תובעת,
ואז הפנים קופאות בצורה לא
מודעת.

צולמה ביום השלישי שעבר. באשר ירד
השלג על ירושלים. הצלמת רחל אבנרי
צילמה את כתובת־הפרחים בבניסה לירושלים. האומרת ״ברוכים הבאים

תמוש השבוע

וביום שלישי, לאט בפנים, היא
מציאות של סורגים,
והיא לא עוזבת, היא קורעת,
היא מותחת, היא אוחזת
ואינה מרפה!
ועמוק בפנים -המתנה ואמונה
ישלבו זרועות יחדיו
בי עוד במרס השמש תזרח!׳
מזה 24 חודשים הוא נמצא במעצר,
יותר ממאה שבועות של המתנה כזו,
כאשר גלגלי הצדק סובבים לאט.

מאירה בורה
מוות א חרי החקירה
עברו חודשיים מאז הוגשה הבקשה, ועד היום טרם התקבלה כל תשובה
בלישכת עורכי־הרין. אולם בינתיים נתן עווד־הדין, שייצג את המשיב מיק של
מאירה, תצהיר שבו קבע כי אעו זוכר כל רבד יוצא־דופן מי הול הדיון
כבית״המישפט. נראה כי התצהיר נלקח לצורך הגנתו של השופט גלסגר מפני
מ לונ ה שהגיש נג ח מחח באר־שבע של לישכת עורכי־הדין.

דרכי־אדם
אם הבנים
חייה ומותה של
אצילה ירו שלמי ת
״היא היתה אשה מופלאה, שאהבה
מאוד־מאוד את ילדיה,״ סיפר יעקב
בנאי, הבן הבכור של בכורה בנאי, שנפ טרה
בשבוע שעבר בגיל ( 90 העולם
הזה .)27.2״היא שמרה על מישפחה

לירושלים״ ,כשהיא מכוסה בשלג. צלמים מיקצועיים וחובבים מוזמנים
לשלוח תצלומים מעניינים בתוכנם ו/או טיבם האמנותי למדור זה,
למערכת. העולם הזה׳ ,מדור תמונות השבוע, ת׳ד 36ג, תל״אביב.

מלוכדת, היתה הדבק בינינו. פעמיים
,בשנה, בראש־השנה ובפסח, היינו נאספים
בביתה, כל בני המישפחה 50 ,־60
איש. היו רק שני חדרים בדירה, אבל
אפשר היה לפתוח את המחיצה ביניהם,
והמקום הספיק לכולם.״
בכיסא־גלגלים לחוסה. ששה
האחים לבית בנאי ישבו עד סוף השבוע
שיבעה בבית האחות היחידה, עליזה
אגיוף: יעקב, שחקן ומורה לדראמה;
יצחק, שופט; אברהם, שהיה סוכן־מכו־ניות
וכיום, בגיל מבוגר, הוא סטודנט
למדעי־המדינה באוניברסיטה; יוסי;
חיים, שהתפרסם לא רק כ״אלברט
פירות״ אלא גם פתח, לפני חודשים
אחדים, חנות לפירות וירקות בירושלים
וגברי מהגשש החיוור.
עד שלקתה בשטף־דם במוח ואיב דה
את הכרתה, לפני חודש, היתה בכד
רה בנאי אשה עירנית, בעלת דיעה
צלולה. היתה ״לגמרי בסדר״ ,כדברי
בניה, פרט לרגליה, שהיו כבדות. היא
התקשתה בהליכה, ולחתונתו של חיים,
לפני כשנה, היא הובאה בכיסא־גלגלים.
ביום
מותה הוזעקו הבנים בשתיים
בלילה, ובשש בבוקר היו כולם סביב
מיטתה. בצוואתה היה כתוב: אני רוצה
שכולכם תהיו יחד, סביב קברי, ותגידו
קדיש. יצחק נבון, שהיה שכן ובך בית
אצל הבנאים, הספיד אותה. הוא קרא
לה ״אם הבנים״ ,אמר שאין כבר היום
דמויות חזקות ושורשיות כמוה.
מקצועות מועדפים. בנאי רצתה
שבניה יהיו רבנים או בעלי מיקצו־עות,
סנדלרים או אינסטלטורים, רק
לא שחקנים.
מדריכה למלאכת־יד במועדוני־קשישים
בירושלים סיפרה כי בנאי, ש־היתה
מעבירה את הזמן במועדון בעיקר
תוך סריגה במסרגה אחת, אף פעם
לא השוויצה באוזניה בהצלחת בניה.
למעשה היא זוכרת רק פעם יחידה,
שאמא בנאי הזכירה את אחד מבניה. זה
היה כשסיפרה למדריכה שהיתה בהצ גה
של יוסי, הכלה ו צייד הפרפרים.
אמרה אז אמא בנאי :״אני לא מבינה
למה יוסי אומר שם לגילה אלמגור
שהיא זונה. התרגזתי כששמעתי אותו
אומר את המילה הנוראית הזאת. איך
אפשר לומר לאשה שהיא זונה!״

7ה היה השסע שהיה
אוף! איזה מין שבוע!
התבוססתי בשלג בירושלים. השתתפתי באזכרה לידיד.
הישאתי חברת־מערכת. קברתי חבר פוליטי. נחקרתי במטה
המישטרה על פגישתי עם ערפאת. ראיתי סרט מרגש, חגגתי
במסיבה של אייבי נתן, בין ערימות של אוכל ותצלומים של
ילדי־אתיופיה. קיבלתי בטלפון הזמנה לבוא ולהרצות בכינוס
בטוקיו, וקיבלתי מיברק שביטל את ההזמנה.
חוץ מזה ערכתי, כמובן, גליון זה של העולם הזה, ה־ 1829 מאז
שהייתי לעורך השבועון. שוחחתי קצת עם אנשי״השילטון,
ואספתי קצת מידע על המתרחש במצריים ובלבנון.
שבוע מהחיים.

האיש שאכל דג מלוח
יבי הוא יבי, מה יש לדבר.
אלמלא יבי, בוודאי לא היינו זוכרים לציין את יום־השנה
למותו של נתן ילין־מור. אבל יבי נאמן לידידים בחייהם ובמותם.
וכך, ביום הרביעי האחרון,
התכנסו בבר האדו ם בתל־אביב
כשישים מידידיו ומשותפיו של
ילין־מור.
אילו היה זר נכנס לבר ונשאל.
:מה משותף לכל האנשים
האלה?״ לא היה מגלה לעולם את
התשובה. כי היו שם אנשי הימין
הקיצוני ושמאלנים מושבעים.
אנשים מתנועות־השלום, בי־ת׳׳רים
ותיקים וחברי ועדים
אדומים.
הרכב זה העיד על אופיו של
האיש. כי כל אחד מן הנוכחים
היה קשור עם ילין־מור בתקופה
אחרת. והאיש, שנקרא גם פרידמדילין. ,גר א׳ ו״נוסן׳ ,עבר דרך
ארוכה.
יש אנשים שיש להם תקופה קצרה של פריחה, ומנסים כל
חייהם לדבוק בה. יש סתגלנים, המשנים את דיעותיהם בהתאם
לאופנה המתחלפת. יש קארייריסטים, המשתנים בהתאם למה
שכראי.
נתן ילין־מור לא נמנה עם כל אלה. הוא השתנה, מפני שהיתה
לו התכונה הנדירה של מדינאי אמיתי: להבין בכל תקופה מהו
הדבר האחד שהוא חשוב ומרכזי. ולהילחם עליו — בלי שום
שיקול של כראיות או פופולאריות. ומכיוון שהחיים משתנים בלי
הרף, השתנה גם הוא. היו לו שלוש״ארבע תקופות, שכל אחת מהן
היתה מספיקה לביוגראפיה של אדם נורמלי.
בפולין היה רוויזיוניסט, שהושפע מיאיר והשפיע עליו. בארץ
הצטרף ללח׳י, והיה למנהיג האמיתי של האירגון(אם כי להלכה
היה אחד משלושה) .הוא קבע את הקצב ואת התיזמון של
המילחמה בבריטים. ואחרי שהוקמה המדינה — הבין כי המטרה
הבאה היא השלום והשתלבות המדינה במרחב. הוא היה מהפכני
וחסר־פשרות במאבק על מטרה זו, כפי שהיה במאבק על חרות
ישראל.
דיברנו על האיש השלם. האיש שאהב לאכול כמויות אדירות
של בצל (פעם הסביר לי שהבשר של סטייק אינו אלא תוספת
לבצל ).הטרוריסט שהיה ראציונלי לחלוטין. האיש החם
והידידותי, שדן בקור־רוח חבר למוות. גיבור־המחתרת שהיה לו
האומץ להיפרד ביום הניצחון כמעט מכל חבריו, כדי להתחיל
בדרך חדשה. בשעה שחבריו התחפרו בראש ההר שנכבש, כבר
טיפס ילין־מור על ההר הבא, ביודעו שמאחוריו יש עוד רכס ועוד
רכס.
רק יבי היה מסוגל לזמן יחד את אנשי ימידלח׳י ושמאל־לח׳י,
וחוץ מכמה התנצחויות מילוליות קטנות הם ישבו ביחד, והוסיפו
לשתות כוסות רבות של בירה אחרי שהסתיימה האזכרה ופרידה,
האלמנה, הלכה הביתה. השיחה נסכה, כמובן, על יאיר. האם בגד
ילין־מור בזיכרו של אברהם שטרן, מקים לח׳׳י(בגילגולו המקורי),
כאשר התנגד ברבות הימים לרעיון ארץ־ישראל השלמה ונאבק
להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל?
את ילין־מור עצמו לא עניין הוויכוח הזה. פעם, כשנסעתי עימו
במכונית לאסיפה כלשהי, יחד עם בועז עברון, והעלינו נקודה זו,
אמר בחוסר־סבלנות, :השאלה אינה מה עשה ואמר יאיר ב־. 1940
השאלה היא מה היה עושה יאיר כיום, אילו היה חי!״
ביטא זאת ביתר חריפות יצחק חסון, איש־המודיעין של לח״י,
שייסד לאחר מכן את האגודה ההומאניסטית הישראלית, .יאיר
היה בן 32 כשנהרג על-ידי.האנגלים,״ אמר, .זהו גיל שבו רק
מתחיל אדם לגבש את דרך חייו ״.ואכן, אילו נפטר מנחם בגין
בגיל ,32 בשנת ,1945 לפני הקמת המדינה, לפני ייסוד
תנועת־החרות, לפני ראשות־הממשלה, לפני קמפ״דייוויד ומיל־חמת־הלבנון
— האם היינו רואים את האיש השלם?
טוב שהאזכרה הבלתי־רגילה הזאת התקיימה בבר. נתן היה
מהפכן בלי גינונים חיצוניים, אדם שאהב לחיות. כפי שאמר עמוס
קינן, :לא היו בו סממנים חיצוניים של גיבורות, עיניים יוקדות
וגוף דק. היתה לו אש יוקדת בלב, שלא ביטלה את הנאות העולם
הזה. אבל היתה בו חשיבות גם כשאכל דג מלוח״.
ולסיכום, :הוא היה מנודה בתקופות השונות של חייו, מבלי
להתגנדר בכך״.

חטיבת יהודה המכבי
במשך רוב הסרט עמדו לי דמעות בעיניים. איני יודע מדוע.
דמעות על מה?

אולי על האידיאלים של נעורינו. על אמונותינו התמימות. על
השירים, שגם אנחנו שרנו אותם. על ניצחון הרשע. על גורלם של
הטובים.
הסרט הוא הקרב הטוב. עוד סרט אחד על מילחמת־האזרחים
הספרדית. אבל סרט שונה.
זהו סרט תעודי על,חטיבת אברהם לינקולך, אחת הבריגאדות
הבינלאומיות שלחמו למען הרפובליקה נגד הפאשיסטים. כל
אחת מן החטיבות האלה, שהגיעו בשיאן ל־ 40 אלף מתנדבים
מתריסר ארצות, נשאה את שמו של איש המסמל את כוחות־החופש
בארץ שממנה באו אנשיה. .חטיבת לינקולן״ כללה את
המתנדבים מארצות־הברית.
כסרט על המילחמה, זוהי תעודה שיטחית. אנחנו יודעים היום
הרבה על אותה מילחמה.לא רק על הרשע של הפאשיסטים, אלא
גם על התככים הציניים של הקומוניסטים, על חוסר־האחריות של
האנארכיסטים, על שחיטות הדדיות בין לוחמי־החופש לבין
עצמם, על מרתפי־עינויים וזוועות מכל הצדדים.
אבל הסרט אינו מתיימר לנתח את המילחמה, אלא לתאר את
דמותם של המתנדבים האמריקאיים. היה זה אוסף רב של
אידיאליסטים מכל הסוגים — פמיניסטיות (בטרם עליית

אוד <זב1ד

ונגד ההתערבות באל־סאלוודור. צעירים בנפש, בלתי־כפופים
למרות כל אשר עבר עליהם.
אחדים מהם התאכזבו מן הקומוניזם עוד בספרד. אחדים נטשו
את הקומוניזם בשעת הבגידה הנוראה של הסכם היטלר־סטאלין.
אחרים התאכזבו במשך הזמן. אחרים נשארו קומוניסטים עד עצם
היום הזר* כשהם מתבצרים באמונות נעוריהם. אך כולם נשארו
בני־אדם אמיתיים, גברים ונשים המאמינים בטוב, השופעים
אופטימיות של לוחמים. והם, לפחות, באו על גמולם, אם כי
באיחור נורא. הם רואים עתה ספרד משוחררת, דמוקרטית, שבה
מתעב הרוב הגדול של העם את זכר פראנקו וכל אשר סימל.
במהלך הסרט שמתי לב לעובדה שאי־אפשר להתעלם ממנה:
רוב הגיבורים והגיבורות הם יהודים. ולא רק הבאים מאמריקה —
גם בחטיבה הגרמנית(על שם ארנסט טלמן) ובשאר החטיבות היה
אחוז גדול של יהודים. בשביל יהודי צעיר ב־ 1936 היתה ספרד
שדודהקרב היחידי שבו ניתן היה להילחם בהיטלר ובקלגסיו,
בקומה זקופה, בנשק.
מרבים לדבר אצלנו על השואה והגבורה, על מרד גטו ורשה
ומרד גטו וילנה. אך שוכחים לגמרי כי ההתנגדות היהודית
הגדולה הראשונה לפאשיזם ולנאציזם היתה על אדמת ספרד. לא
רק קומץ היהודים שבאו מארץ־ישראל, אלא אלפי יהודים אחרים,
בני־גרמניה שכבר טעמו את טעם מחנות־הריכוז, בני מיזרח
אירופה והמערב, מיהרו לספרד כדי להילחם שם כיהודים גאים.
אולי חבל שלא התאגדו בחטיבה יהודית — .חטיבת יהודה
המכבי״ ,למשל, או.חטיבת טרומפלדור״.
לעיתים אני תמה מה היה גורלי שלי, אילו הייתי מבוגר
בשלוש־ארבע שנים. יתכן מאוד שהייתי מתגייס ב־1936
לבריגדה הבינלאומית, בגלל אותן הסיבות שהביאו אותי בגיל 15
להצטרף לאצ׳ל — מפני שזה היה אז הדבר ההגון לעשותו. מפני
שזה היה מאבק על חרות.
כאשר יצאנו למילחמת־העצמאות, שרנו את שירי הבריגדות
הבינלאומיות (.בחזית שכונת־התיקווה יש בניין אחד, עזוב
למראה הסרט עלה על דעתי כי בחודשים הראשונים של
המילחמה דמה הצבא שלנו מאוד לחטיבות ההן — אותה
מישמעת פנימית, אותו בוז לנאומים פוליטיים של הקומיסארים
למיניהם, אותו זילזול בגינונים חיצוניים כמו הצרעות לקצינים
ומדים מסודרים. כמוהם, היינו צבא בלי בולשיט, צבא של לוחמים.
הסרט יוצג בבית־לסין בתל־אביב. כדאי לראות — ולוא רק
כדי לשמוע את השירים הישנים בפי מי ששרו אותם כבר אז,
ולקרוא את הכתובת נון פאסאראן — ,הם לא יעברו!״

אדם בשם דונ״ץ
הפמיניזם) שהתעקשו לנהוג באמבולנסים בחזית, כדי להוכיח את
יכולתה של האשה; כושים שבאו לספרד מפני שמצאו שם צבא
שלא הבחין בין שחור ולבן, ושהחדר להם את כבוד־האדם;
קומוניסטים שהאמינו כי המישטר הסובייטי מסמל את כל הטוב
והיפה: סתם אנשים שהאמינו באידיאלים האמריקאיים של צדק
וחרות ומעורבות אישית, ושנחפזו לספרד כדי להגשים אותם שם.
הסרט מלווה אותם לספרד, אל הניצחונות והמפלה, אל
בתי־חולים בלי מחטים למזרקים; אל חזית שבה הסתערו
אנשי־הרפובליקה על טנקים ותותחים, כאשר בידיהם רובים
מיושנים וכדורים אחרונים, כאשר קיבתם ריקה וגופם שורץ
כינים.
אך הסרט אינו עוזב אותם שם, גם לא במיצעד האחרון
הפאתטי, כאשר הרפובליקה הגוססת החליטה לשלחם לבתיהם
כדי לעמוד לבדה בזוועת המפלה הסופית. הוא מלווה אותם
הביתה, אל אמריקה ימנית ושמרנית, אל צבא שיצא להילחם

אנשי לינקולן בספרד
בהיטלר אך שנא את, האנטי־פאשיסטים בטרם עת״ שלחמו
בהיטלר בספרד, אל ימי מק־קארתי, אל ההפגנות נגד מילחמות
קוריאה ווייט־נאם. הוא מתאר אותם כפי שהם היום, כמעט שני
דורות אחרי הימים ההם.
כיום הם בני 70 ומעלה, אנשים נהדרים, מקסימים, לוחמים
קשישים שנשארו צעירים. הם הולכים להפגנות נגד המילחמה,
מזדהים עם. מאבקי הכושים והנשים, מפגינים למען ניקראגווה

ליווינו את דונייץ בדרכו האחרונה.
כששכב שם תחת הכיסוי השחור, נראה עוד יותר קטן מכפי
שהיה בחיים. גופו של ילד.
היינו מתלוצצים שאם תהיה בארץ מהפכה, דונייץ יהיה ראש
המישטרה החשאית. כי זאת היתה תכונתו העיקרית: הוא ידע את
הכל, שמע את הכל, הכיר את הכל. במרחב שבין שמאל
מיפלגת־העבודה ועד מצפן ורק׳ח, לא יכול היה מישהו לחשוב
מחשבה בסתר, מבלי שדונייץ יידע זאת.
הוא היה בכל הפגנה — בדרך כלל עומד בצד, מסתכל ובוחן.
אם נפגשו שלושה אנשים בפינה כלשהי — דונייץ ידע זאת, וגם
ידע מי אמר מה, ומה חשב מי, ולמה התכוונו הם.
איך ידע? מעולם לא הצלחתי לגלות זאת. אך הוא ידע. מעולם
לא טעה. הוא היה שרות״ביון של
איש אחד, שב״כ פרטי.
יכולת לשאול אותו על תקנון
הוועידה החקלאית בהסתדרות,
על ההבדל בין מצפן־תל־אביב
ומצפן ירושלים, על המאבק הסמוי
בסניף שלום עכשיו בחיפה,
או על זהות הסוכן של רק״ח
בסניף הרמת־גני של הוועד נגד
גיזענות. זה היה כמו ללחוץ על
כפתור של מחשב. תוך שניות
באה התשובה המוסמכת. לא היה
צורך לבדוק את אמיתותה. היא
היתה נכונה. הייטנר מעטים ידעו את שמו האמיתי
— דויד הייטנר. קראו לו דונייץ, מפני שבהיותו בן ,15 בשעה
שהצבא הנאצי הסתער על העיר דוניי׳ז בחזית הסובייטית. הדכיקו
לו כינוי זה בקן תנועת־הנוער. אחר־כך הלך למק״י, עבר את
הפילוגים השונים, הצטרף לשל״י, ואחרי היסוסים גם לרשימה
המתקדמת לשלום.
כמו כל איש־ביון אמיתי מלידה, היה לו הכישרון להיות רואה
ובלתי״נראה, נוכח־נפקד. הוא יכול היה להיות בחדר, מבלי ששמו
אליו לב. בתכונה זו ובקומתו הוא הזכיר לי את איסר הקטן.
איש לא ידע דבר על חייו הפרטיים. כאשר נפטר אביו, עסקן
ליברלי עצמאי, הסתבר לי שמוצאו מפתודתיקווה. הוא גר לבדו
בדירה קטנה ברחוב פינסקר, שבה שלט אי־סדר אגדתי. נדמה
שלא היו לו חיים מחוץ לפוליטיקה. לא מישפחה, מיקצוע או
פרנסה.
התקף־לב קשה וכמה מחלות מחמירות לא גרמו לו לנטוש את
הזירה. אחרי הפסקה קצרה, שוב הופיע בישיבות. לפני שבועיים
היה בישיבה, שבה דנו על הבחירות בחסתודות. העצות והמידע
בפיו לא יסולאו בפז. הסתכלתי בו ואמרתי לעצמי: אלה הם פניו
של אדם מת. הידיעה על מותו לא הפתיעה אותי.
מעולם לא הכרתי אדם כמוהו, וגם לא אכיר.

סי כנתגעגע לפינחס ספיר. איך התגנב גבי גזית
לפרוטוקול־הכנסת ומהי שאיפתו של אסא כשר
השר יצחק מודעי ידוע
כשומר מסורת. הוא סיבר ה שבוע,
ערב הדיון בכנסת על
התקציב, שהוא הכניס לתפילותיו
הכמעט יומיומיות פסוק
משלו, שבו הוא מבקש את שלום
המשק ויציאתו מהבוץ שבו הוא
שקוע. מודעי קורא לתוספת
שלו :״תפילה לשלום הכלכלה״.

ח״כ מפ״ם יאיר צבן
מתגאה בכך שיעקב שמאי,

איש הרדיו גבי גזי ת זכה
לאיזכור בדיברי־הכנסת. כש־תואר
משמיץ מלווה את שמו.
ח״כ כך מאיר סהנא דרש
למחוק מספר התקציב את
תקציב רשות־השידור, המעניק
מימון לעוכרי־ישראל ול״שרצים
כמו גבי גזית וחבריו.״ ח״כים
דרשו מיושב־ראש הישיבה ש ימחק
את הדברים, אך אליעזר

לה. כשבאה לשם, נדהמה לראות
קבוצה גדולה של עיתונאים
וציוותי־טלוויזיה, שעטו בהת להבות
על המכונית בעלת
המיספר הזר, שבה נסעה .״הפעם
(שימעון• פרם הגזים!״ אמרה,
״קבלת־הפנים הזאת מופרזת!״
כשהורידה את שימשת החלון
ראו אותה העיתונאים, ובו
במקום איבדו כל עניין בה. רק

מכונית, היו משוכנעים שהאיש
נמצא בתוכה.
הסופר עמוס קינן, שהיה
בנעוריו חבר לח״י, פגש בד״ר
ישראל אלדד, שנמנה עם
ראשי לח״י, והדוגל בריעות
הפוכות משלו, כששאל אלדד
מדוע אינו בא לבקרו, התנצל
קינן ואמר כי אינו מספיק
לקרוא את הספרים שעליו

בכנסת חלוקות הריעות
על מה שאירע בין ח״כ התחיה
רפאל איתן ושלושה יועצים
פרלמנטריים של חד״ש, כשכל
הארבעה השתמשו באותה המעלית
במישכן. על פי גירסה
אחת, רפול כיווץ את ידו,
העבירה אל מול פניו של כל
אחד תוך השמעת הקול :״בום!
בום! בום!״ על פי הגירסה המחמירה,
הוא סימן באצבעותיו
אקדח והעבירו אל מול פניהם.

ח״כ חרות הטרי, הצביע נגד
התקציב בהשפעתו. צבן התגרה
בח״כ החדש וטען שהוא לא יעז
להצביע נגד. שמאי הפתיע
והצביע עם האופוזיציה.
נאום הבכורה של שמאי,
שהוא ראש סיעת תכלת לבן
בהסתדרות ומועמד הליכוד
לתפקיד המזכ״ל, גרם לחיוכים
ביציע האורחים והעיתונאים.
יוסי שריד הפר את הנוהג,
לפיו אין מפריעים לנאום־
בתולין של ח״כ וקרא לעבר
שמאי :״זה אומנם נאום ראשון,
אבל למה יש לנו רושם ששמענו
אותו כבר מאות פעמים?״

למסיבה מכובדת ביותר
זכה פקד ליאון תוניס, תובע
מישטרתי בענף התנועה, שהגיע
לגיל פרישה. תוניס בן ה־58
שימש 28 שנים כתובע בבית־הדין
לתעבורה. מעטים ידעו, גם
בין אותם שנכחו במסיבה,
שתוניס הוא ניצול שואה, אשר
עלה ארצה בשנת ,1957 ולפני
כן שימש בפולין כשופט, במשך
תשע שנים.

השלישי, בדרכו ביום לישיבת סיעת המערך שדנה
בנושאי כלכלה, פגש שימעון
פרם במיסדרון הכנסת את יוסי
שריד .״יוסי, אתה בא לישיבה?״
שאל פרס את. מי שפרש מהעבודה
מייד אחרי הקמת ממ שלת
האחדות. שריד לא הת בלבל,
השיב כמתבקש :״כן. אני
כבר בא״:
בדיון על התקציב התלונן
דווקא ח״כ הליברלים דן תיכון
על רמתו העלובה של הוויכוח,
וביקר את היעדרותו של שר־האוצר
מודעי, שיצא לסיור ב־חו״ל.
תיכון סיפר לח״כים ב מליאה,
שהוא מתגעגע לימים
שבהם כיהן פינחס ספיר
כשר־האוצר. אז היה תיכון עובד
של הרשות לתיכנון־חברתי־כלכלי
במישרד־האוצר.

עבדארחלים אל־בדווי

|| השליח המיצרי חומק מביתו של ראש־הממשלה, בעוד
העיתונאים עטים עליו. בראשם גד בקר(המזוקן) מידי עות
אחרונות. העיתונאים והצלמים, שהתגודדו ליד ביתו של שימעון פרס בירושלים, נאלצו להיאבק
באנשי־הביסחון, אשר ניסו בכל כוחם לשוות אופי סודי ביותר לביקור ולהסתיר את זהות הבאים. צלם
ידיעות אחרונות לא הצליח לצלם את הרבב היוצא, אחרי היתקלות שהיתה לו עם אחד מאנשי־הביסחון.
שוסטק נמנם והגידופים נותרו
בפרוטוקול.
הפסלת אילנה גור נסעה
לירושלים כדי להביא לבית
ראש־הממשלה פסל־מתכת ש
במאוחר
הסתבר לה שהעי תונאים
המתינו לשליח המצרי
המסתורי, שהיה אמור להגיע
למקום, אוסמה אל־בז. כשראו
את המיספר הזר של ה־

* י ח 1\ 1ך 1העורך האחראי של הארץ, משחק סגיס עם איש-העסקים ארנון מילצ ן(משמאל) במלון
| #111 11 #1המריבה שבחוף סאבה שבאילת, בשבת שעברה. השניים התערבו על סכום בן מאה
דולר. גולן ניצח בשתי מערכות ואילו מילצ׳ן רק באחת. את מילצ׳ן ליוו חברתו משווייץ ורפי שאולי.

רק חדי־האוזן הבחינו בכך,
ועל כן לא עורר הדבר רעש,
כרגיל. זה היה השבוע במבט
לחדשות, בכתבה על שבוע־ה־אופנה.
המצלמה התמקדה ב קבוצה
של אנשי־אופנה, הדנים
במשהו. קולו של גבר אמר :״איך
אומר (מנחם! בגין — אם
ירצה השם!״ אז נשמע קולה
הגבוה של אשה :״מה, הוא עוד
אומר משהו?״

לקרוא. יעץ לו אלדד :״אם אתה
רוצה להספיק לקרוא ספרים.
דאג לכך שישלחו אותך לבית־הסוהר״.
הדבר
הזכיר לקינן אימרה
שהיתה נפוצה בימי היישוב :״הדבר
הראשון שעושה איש־הגנה,
כשהוא נשלח ללטרון (מחנה-
מעצר דאז) ,הוא לחפש את
הסיפריה. הדבר הראשון שעושה
איש־לח״י, הנשלח ללטרון, הוא
לחפש את הגדר.״
המתרגמת וחוקרת ה־סיפרות
הד״ר יעל רנן חגגה
השבוע בין ידידים את הופעתו
בעברית של הכרך הראשון של
יוליסס. יצירתו הענקית של
הסופר האירי ג׳יימס ג׳ויס, פרי
תרגומה. בפומבי היא שמרה על
שתיקה וסירבה בעקשנות להע ניק
ראיונות למוספי־הסיפרות
של סוף־השבוע .״העיתונאים
האלה מתעניינים רק ברכילות,״
אמרה ,״ואף אחד מהם אינו
מתכוון ברצינות לקרוא את
יוליסס!״ לפילוסופיה הפרופסור
אסא כשר גילה לתלמידיו את
השאיפה שלו בחיים, והמחיש
אותה בסיפור הבא: הפילוסוף
הבריטי דייוויד יום פגש לפני
מותו את מלאו־המוות וביקש
ממנו ארכה — עוד שנה אחת
של חיים .״ומה תעשה בשנה
הזאת?״ נשאל הפילוסוף .״אני
שתיים־שלוש לשרש רוצה
ריעות קדומות, הרווחות אצל
בני־אדם,״ ענה יום. צחק לו
מלאך־המוות :״לשם כך דרושים
לך כמה דורות!״ כשר יודע שה-
מילחמה בריעות קדומות היא
קשה ביותר, ואם יצליח במשך
כל חייו להביס שתיים־שלוש
מהן, יראה בכך הצלחה גדולה.

ימים קשים עברו באחרונה
על שרה דורון. בעלה ה אדריכל
אהרון נותח בבית־החולים
איכילוב, והיא בילתה
את זמנה לצירו, במקום במיזנון
הכנסת.
השר אריאל שרון העשיר
השבוע את ספרייתו הפר טית
בספר מישפטי על דיני
יהלומים. הוא קיבל אותו כשערך
ביקור ראשון, במיסגרת תפקידו
כשר״התעשיה-והמיסחר, בבור סת
היהלומים ברמת־גן. העניק
לו אותו עורך־הדין אלכם
רסטר, מחבר הספר, שהוא גם
אחיו של איתן רכטר, הנציג
בארץ של הניג, מהברוקרים
הגדולים בעולם.
שרון נאם לפני חברי
הבורסה באולם שבו נערכות
העסקות, וברוח המקום הציע
סעיף נוסף לכלכלה החדשה
שלו. הוא אמר, שהיה רוצה
לראות בכל המשק שעסקות
נחתמות בלחיצת־יד ובאמירת
מזל וברכה.
בעלים חטאו ושיני נשים
תקהינה? אילנה באום, כתבת
מעריב בירושלים, ביקשה ל ראיין
עמיתה מהעיתון הערבי
אל־בייאדר, המופיע בעיר ה־מיזרחית.
אחרי שלעיתונאית
נודע כי באום נשואה לשלמה
(״שאיימה״) באום, מיוצאי יחי דה
,101 היא סירבה להתראיין
אצלה.
סרבן

השירות

בלבנון

שמואל (״שמואליק״) הספרי,
שהוא מחזאי פורה, הגיע ל תי
א טרון הקאמרי כדי לביים
מחזה שלו, קידוש, וקשר
קישרי־דם עם המקום. בקרוב
הוא מתחתן עם השחקנית חנה
אזולאי, העובדת בתיאטרון
והמופיעה עתה במחזה שקרים. שערכו מסיבת־הפתעה
דוברים ויועצים פרלמנטריים
לעליזה עציון, מזכירת ה ליכוד.
ליום הולדתה, הפכה
לשיחת־היום במישכן־הכנסת. המסיבה
שנערכה בחדר־הישיבות
של סיעת המערך, היתה רצופת

העולם הזה 2479

חיקויים של ח״כיס מפורסמים
ושל בדיחות שסופרו עליהם.
לח״כים לא איפשרו להיכנס
פנימה, ואולי כך הם ניצלו
משמיעת דברים שהיו גורמים
להם להסמיק. באי־המסיבה נשבעו
שלא להדליף את תוכנה
החוצה.
הרצל שסיר, מפכ״ל
המישטרה לשעבר, אמר בשבת
את בירכת־הגומל, כי ביום השישי
בבוקר הוא ניצל בנס,
אחרי שהיה מעורב בתאונת
דרכים קטלנית. מכונית מסוג
וולוו שנסעה מאחוריו בכביש
גהה, טיפסה על גב מכונית ה־בה־אם־וה
שלו ומחצה אותה
כליל. הוא יצא ללא שריטה
וללא פגע.

• הרב מנחם הכהן:
״מצב חירום בממשלת ישראל
— שוב נשמעים איומי שלום
מעבר לגבול״.

• ני צ ב אברהם תורגמן,
מפקד המחוז הדרומי:

• ליבה פרץ מקריית-
שמונה:

״ערבי טוב זה ערבי

• הנ״ל על הנ״ל :״באמת
צריך לשים את כולם בבק בוקים!״

העולם
הזה 2479

בנצח־ישראל. לא הממשלה ולא
הכנסת יוציאו אותנו מהצרה. רק
תפילות. אוי, כמה שאתם צרי כים
עכשיו את המיפלגות הד תיות״.

לא עושה יהודי עבור כסף?״

פתים ביוניפי״ל הם הנבלות הכי
גדולות!״

• יושב־ראש־ועדת־ה־כספים
של הכנבת, אברהם
שפירא :״אני כיהודי, מאמין

פסוח׳ השבוע

• שר־הביטחון יצחק
רבין, בוועדת-החוץ־וה־ביטחון
של הכנבת :״הצר

אחד בלבד למבצעי פעולות
טרור, והוא נכון גם לגדה וגם
לערביי ישראל: העונש הוא
גירוש!״

• עורן* ״ידיעות אח רונות״
הרצל רוזנבלום:

״איננו רוצים מישטרה רכרוכית
הנוהגת בכפפות משי, וכשצריך
לירות — יש לירות. וכשצריך
לעקוץ — יש לעקוץ״.

11\ 1ך 1 1ח | מובל על״ידי חברים, כדי לרקוד לצידה של רקדנית״הבסן ברי סימון,
| 1 11 במסיבה שנערבה ביום החמישי השבוע, ביום השגה ה* 19 לטיסמו של

אייבי למצריים. למסיבה באו גם יעל דיין, בלוויית בצה (למעלה משמאל) ,השר אמנון
רובינשטיין, שהציג את בתו, המחזאית והבימאית טל, לחברו לממשלה משה קצב(למסה

• היועץ היוצא של לענייני ראש־הממשלה
טרור, רפי איתן :״יש עונש

• הנ״ל :״אני נולדתי ל כינור
ולכדורגל״.

• אי ש הטלוויזיה ירון
לונדון, על מנכ״ל הטלוויזיה
היוצא, טוביה סער :״הנהג קיבל
את הפיקוד על הגדוד״.

• שר-התיירות אברהם
(״אברשה״) שריר, על
פינחס(״פיני״) גולדשטיין, יריבו
במיפלגה הליברלית :״הייתי
שולח לו נעליים חדשות. הוא
כבר ילד גדול והגיע הזמן שיי-
לך בנעליו הוא, ולא בנעליים
של מודעי״.
• המשורר יב״י :״שלום
על קיבה ריקה אינו בר־קיימא״.

מימין) ,ולבני״מישפחתו של אפרים (.פרוייקה״) ,פורן, מי שהיה שלישם הצבאי של שני
ראשי״ממשלה ועתה הוא סוחר־צשק באפריקה. פרוייקה בא עם אשתו ובתו, שהשבוע
ילדה לזוג פורן את נכדם הראשון. באמצע המסיבה, אחרי שכל האורחים שבעו מהמזון
העשיר שהוגש להם, הקרין אייבי שיקופיות שצילם באחרונה בעת מסעו באתיופיה.

לגרום הרבה בעיות,״ פטרה אלוני כתב
נבוך מעיתון הארץ. ,וגם ח״כית
עלולה להיות חרוצה וטיפשה״.
עם זאת, אין ספק שעצם העובדה,
שאשה השואפת לקאריירה פרלמנ טרית
נאלצת לעבור מיכשולים רבים,
מחשלת את הח״כיות. כל עשר חברות
הכנסת ה־ 11 נאבקו קשה על הזכות
להימנות עם בית־הנבחרים הישראלי,

היחידה המשמשת כיום כסגנית שר.
מומחים אינם מטילים ספק בעובדה
שארבלי היא אשה חרוצה להדהים.
היא חברה בכנסת מאז ,1965 ניהלה
ועדות חשובות בכנסת, והיא נחשבת
לפרלמנטרית מובהקת. קשה לומר
שהיא ניחנה בקסם כובש, או שהיא
כבשה את מקומה בחיים הציבוריים
בכלים, נשיים״ ,כמו ניצול, החולשה

הגנה על הזקנים, חולי־הנפש ועל
בתי־החולים. .נראה את הגיבור, שר־האוצר
יצחק מודעי. סוגר בית־חולים
במדינת ישראל,״ הטיחה לאחרונה בבוז
גלוי.
כשאר הניצים במיפלגת העבודה,
היא אינה רוחשת חיבה יתרה לליכוד,
ובזה בכל ליבה למיפלגה הליברלית.
גם כסגנית־שר במישרה מלאה לא

הן שומת זו מזו מ! הקצה אל הקצה -
אבל רובן -עזלזת על הנזנזזצע הגברי

ח״כ כהן
-בזה הרגע חטפו ממנה את הילד שלה!״

ך• יום הולדתה של הכנסת, שנע*
-רך בט״ו בשבט, ראיין איש גלי
צה־ל את חברות הכנסת שולמית אלוני
מר״ץ וגאולה כהן מתנועת התחיה.
המראיין עשה מאמץ עצום למצוא
מכנה משותף בין השתיים, הפיק מהן
תשובות שיגרתיות לעייפה.

הנסיון הנואש כמעט למצוא קווי
דמיון נבע, במידה מסויימת, מתפיסה
סטריאוטיפית. קשה שלא להסכים עם
ח״כ אלוני עצמה, שסירבה פעם
להסכים עם המוסכמה המקובלת על
חריצותן היתרה של הנשים בכנסת,
לעומת הגברים .״חרוץ טיפש יכול

והן עושות כמיטב יכולתן להצדיק את
האמון שקיבלו. רובן מצטיינות ב חריצות
ואף ברגישות חברתית מפו תחת.
מעבר לזה הן שונות מאור אשה
מרעותה.
יש בכנסת נשים נאורות, חכמות,
וגם פרימיטיוויות וחשוכות. האחווה
ביניהן היא בפירוש בערבון מוגבל.
אפשר לומר, בערבון מוגבל מאוד.
אין גם שיוויון כלשהו במעמדן
בסיעות השונות. עבודה קשה נדרשה
מכולן, ויתכן שהממוצע שלהן מבחינה
אינטלקטואלית עולה במיקצת על
הממוצע של 110 הדרכים הגברים.
ההישג הזה כבודו במקומו מונח, אבל
אין להגזים...
עם סיעת המערך בכנסת נמנות
ארבע ח״כיות(מתון .)37 היחס בליכוד
גרוע יותר: שתי ח״כיות מתוך .41
מפ״ם שלחה לכנסת שתי ח״כיות,
בסיעה בת 6חברים. שתי הח״כיות
הנותרות הן גם המפורסמות ביותר:
שולמית אלוני, הראשונה בסיעת ר״ץ
(מתוך ארבעה חברים) וגאולה כהן,

השלישית בסיעת
חמישה חברים).

התחיה

(מתוך

• ח״כיות העבוד ה
• שושנ ה ארבלי־אלמיזלינו,
ילידת עיראק בת ,59 היא האשה

כמקור עוצמה״ ושאר האמצעים, ש נוהגים
לייחס לבני מינה.
ח״כ ארבלי־אלמוזלינו היא חניכת
אחדות־העבודה, שאימצה את המורשת
הניצית־האקטיביסטית של תנועה זאת
באורח פשטני. חסר תיחכום. במיפ־לגתה
זכתה לא־פעם לתואר הבלתי-
מחמיא, גאולה כהן של תנועת ה עבודה״
.היא תמכה בכל ההתנחלויות,
התנגדה להסכמי קמם־דייוויד, גילתה
אהדה רבה אפילו למטורפים, שניסו
להניף רגלים ולהשתולל בהר־הבית.
לאחרונה יצאה בחריפות נגד
נסיעות של יונים ממיפלגתה לפגישות
עם אנשי־רוח פלסטיניים, גינתה את
חבריה כ״מחפשי נסיעות״ והטיחה
בפניהם שאין מה לדבר עם ה פלסטינים,
.הם רוצים מדינה, ואני נגד.
אז על מה יש לדבר?״
גם יחסה לערבים כפרטים איננו
מצטיין כהומניות יתרה, ויש המייחסים
אותו לנסיונות קשים שעברו עליה
בעיראק.
עם זאת, ארבלי אלמוזלינו רואה את
עצמה כסוציאליסטית מובהקת. וה־

ויתרה על הפעילות בוועדת־העבודה־והרווחה,
האהובה עליה במיוחד.
ארבלי־אלמוזלינו אינה אשה זוהרת
או מטופחת במיוחד. היא זעומת־פנים
בדרך כלל, אבל מסוגלת גם לחמימות,
אפילו ללבביות. אין לה כל עניין
בבילויים או באוכל. היא נוהגת לסעוד
בחיפזון רב במיזנון הכללי, הזול יותר.
תוך כדי שיחה פוליטית, או עיון
במיסמכים. היא איננה נוהגת לחזר
אחרי עיתונאים, אבל, בדרכה שלה.
רגישה מאוד לביקורת.
• אורה נמיר, בת ,55 יו״ר
ועדת־העבודה־והרווחה וחברת ועדת־והוועדה-לביקורת־המדינה, החינוך נולדה
בישראל. נמיר היא אלמנתו של
עסקן מפא״י המנוח מרדכי נמיר, שהיה
שר־העבודה וראש עיריית תל־אביב.
כמו בעלה, שהיה מבוגר ממנה ב שנים
רבות, גם היא עסקנית מיק־צועית,
היתה מזכירת סיעת מפא״י
בכנסת, פעילה באירגוני־נשים.
חרף קישרי־המישפחה שלה, ואולי
בעטיים, היא נאלצה להאבק בשיניים
ובציפורניים על מעמדה הציבורי.

רקורד שלה בכנסת כולל פעילויות
אין־ספור למען השכירים בכלל. וה שכבות
החלשות בפרט. היא תמיד
התנגדה לפגיעות בתוספת־היוקר. ל־פיטורי־פועלים.
לסגירת־מיפעלים, ל־פיתרונות
המבוססים על אבטלה.
כסגנית־שר־הבריאות
בתפקידה

קשה לומר שח״כ נמיר היא אשה
פופולארית במיוחד. היא תמיד נמרצת,
לבושה היטב, חרוצה מאין כמוה. רבים
מתקשים מאוד לחבב אותה. חיתוך
הדיבור שלה איטי, מודגש, מזכיר
לרבים מורה בכיתות הנמוכות. ולכן גם
קצת מעצבן. גם הביטחון העצמי שהיא

ח״כ ארגלי־אלמוזלינו

ח״ב תעסה־גלזר

ח״כ דורון

.נראה את הגיבור, יצחק מודעי!״

״יש לי כפפות מאסבסט!״

״רק-בזכות ריבקה מיכאלי!״

ח״כ סרטני

ח״כ סולודר

ח״ב ארד

.מדינה פלסטינית -בתנאים מסויימים!״

..הסתת בני השכונות נגד ההתנחלויות!״

.,ללורינץ לא איכפת שאנשים מתים בירמב״ם׳!״

מהצינה מעורר התנגדות, למרות
רגישותה העצומה לכל מילת ביקורת.
אי־אפשר שלא להורות שהיא
חברת־כנסת ממש מצויינת. פעם
הצהירה שהיא ״לא באה לכנסת כרי
להיות נחמדה ״,ולהצהרה זאת היה
כיסוי. נמיר נאבקת בכל כוחה למען
עמדותיה, גם כשאינן פופולאריות.
בשנות כהונתה הארוכות כיו״ר
ועדת־החינון־־והתרבות ( 1977־) 1984
לחמה בכל כוח מאודה למען עצמאות
כלי־התיקשורת הממלכתיים. היא
יצאה נגד הרמטכ״ל לשעבר, רפאל
(״רפול״) איתן כשהיה בשיא תהילתו,
הוקיעה אותו כלאומן ואנטי״הומניסט,
שאין להפקיר בידיו את חינוך־הנוער.
היא הפכה לסיוט קבוע של מיש־רר־החינוך,
בשל מאבקה נגד הנסיונות
להכחיד את החינוד החילוני תחת
זבולון המר, בסיועו הפעיל של ה־מגכ״ל,
אליעזר שמואלי. היא האשימה
תכופות את שמואלי בהעלמת וסילוף
מידע, בקיפוח השכבות החלשות, בהחדרת
נימה לאומנית לתוכנית־הלי־מודים.
היא
התנגדה לכל ההתקפות של
סגנית־שר־החינוך לשעבר, מרים תע־סה־גלזר,
נגד אנשי־הרוח ונגד כלי־התיקשורת.
גם אוייביה המושבעים
נוטים להעריכה כיום כיו״רית מצויינת
של הוועדה.
ליו״ר
נבחרה
ה־11 בכנסת ועדת־העבודה־והרווחה, אחרי שנכזבה
תוחלתה להיות חברה בממשלה. באורח
טיפוסי הכריזה ח״כ נמיר, שהוועדה
שלה תהיה ״שדולת המקופחים״ ,והיא
עושה רבות כדי לעמוד בדבריה.
היא היתה שייכת למחנה יצחק רכין
במיפלגת העבודה, אבל לאחרונה יצאה
נגדו בכל תוקף בשל עמדותיו ה־ניציות,
ואף לקחה חלק חשוב ביסודו
של חוג יונים חדש. כשביקרו הירוקים
מגרמניה בכנסת, היתד, הה״כ היהודי
היחיד כמעיר שהעז לפגוש אותם.
שונאיה טוענים, שהעמדות הפו ליטיות
שלה אינן אלא ביטוי לאכזבתה
מאי־שיבוצה בממשלה, מ״בגידתו״ של
רבין בהבטחותיו. קשה לקבל גירסה
כזאת באורח פשטני וציני. ח״ב נמיר
מגלה עיקביות לאורך שנים רבות,
אפילו שיש מקום לביקורת נוקבת
כלפיה. בשל עצם תמיכתה ברבין, גם
אחרי שזה תמך בהתלהבות כזאת
בהרפתקה הביירותית של אריאל שרון.
• נאווה ארד ,46 ,היא הצעירה
מכל חברות הכנסת. ארד היא ילידת
הארץ. בתו של ראש״עיריית חררה
לשעבר, דויר ברמן.
ארד היא מורה מוסמכת, צברית
טיפוסית, בעלת תואר ראשון בעבודה
סוציאלית מירושלים ותואר שני
מלונדון. תמיד היתה אשה שאפתנית,
שלא בחלה בשעות רבות של עבודה
אפורה באירגונים של נשים ובקבוצות

מיפלגתיות. היתה ממקימי המישמרת
הצעירה והחוג לשינוי, בת־ברית ותיקה
של מזכ״ל המיפלגה, ח״ב עוזי ברעם.
כמו ברעם, תמכה גם ארד ב מועמדות
של יצחק נבון (זוכרים?)
לראשות־הממשלה. נבון הבטיח לה
להיות סגנית־שר־החינור. חרף היותה
עסקנית משופשפת, היא האמינה ב הבטחה
ושילמה על כך ביוקר. בציפיה
לקיום ההבטחה היא הקפיאה, במידה
מסויימת, את פעילותה הפרלמנטרית.
ועומדת עתה לחדש אותה. במרץ
המאפיין אותה.
נאווה ארר עמדה במשך שנים

ח״כ גרוסמן
.בניקראגווה מכירים את שרע!״
ארוכות בראש נעמת, שהיה ידוע
כעבר בשם הפחות אופנתי. אי רגון
אימהות עובדות. היא חברה באיר־גונים
בינלאומיים רבים. ובין השאר
היא מכהנת גם כסגן נשיאת האינטר נציונל
של נשים סוציאליסטיות.
בנושאים מדיניים מגלה ארד
זהירות רבה. חרף חברותה באינטר־נציונל
הסוציאליסטי, היא אינה עומדת
בראש המוחים נגד הידוק הקשרים עם
דרום־אפריקה הגיזענית, או נגד מיש־לוח־נשק
לרודנים פאשיסטיים באמ ריקה
הלטינית.
היא שייכת לשדולת היונים. אבל
עמדותיה סופר־זהירות. בעבר אף
סיווגו אותה כ״יונץ״ .היא מתנגדת
לשיתוף פעולה בין ״יונים ציוניות״
לבין מחנה השלום הראדיקלי. ל אחרונה
הגבירה את פעילותה נגד
הגיזענות, ואף השתתפה בהפגנת־הנגד
באום־אל־פתם, נוכח נסיונו של מאיר
כהנא להפגיז במקום.
ח״ב ארד משתתפת באורח קבוע
בישיבות ועדות הכספים והעבודה
והרווחה. כמו אורה נמיר, גם היא מגלה

עמדות סוציאל־דמוקרטיות מובהקות.
בחודשים האחרונים נאבקה נגד
שחיקת השכר, נגד סגירת מרכזים
למען הילד והקשיש.
בעבר הקרוב תקפה קשות את
עמיתתה, ח״ב שרה דורון, על תמיכתה
של ״הליברלית״ בחוק ההפלות. היא
אף הטיחה בפניו של יו״ר ועדת־הכספים
לשעבר. ח״ב שלמה לורינץ
מאגודת״ישראל :״לא איכפת לך
שאנשים מתים בבית־החולים רמב״ם
בחיפה בגלל מחסור בתרופות!״ היא
התעקשה לחזור ולדון בוועדה על
ההקצבות הענקיות לישיבות החרדיות.
ארד היא אשה משכילה, ששילבה
עסקנות אפורה בלימודים אקדמיים.
ויחסה לנושאים שבהם היא מטפלת
הוא רציני. גם היא נקיה לחלוטין
משימוש בקלף הנשי לקידומה הפוליטי.

עדנה סולדדר ,55 ,היא מורה
מוסמכת למוסיקה, חברת קיבוץ גשר,
נציגת מסורת אחדות־העבודה, והיא
מתפקדת (היטב) כמצליפת סיעת ה מערך
בכנסת.
גם ח׳ב סולורר היא, לכל הריעות,
אשה חרוצה כמו שד. קטנת קומה,
חמורת־סבר, בעלת הופעה של מורה
פרטית לעשירים בתקופה הוויקטוריאנית.
נאומיה דלי תוכן ולקויי־סיגנון,
אישיותה נטולת כריזמה, אבל
אין להטיל דופי כלשהו ביושרה ה אישי.
היא
היתה היוזמת הראשית של
ההגבלות שהטילה הכנסת על תנו עותיו
של הח״ב הגיזען כהנא, אבל גם
נאומה על נושא כזה, בישיבה דרמא־טית
ומתוחה של הכנסת היה, למען
האמת, מרדים.
מאמריה בעיתונות נדירים. בשנה
שעברה פירסמה בתוך שבוע אחד
מאמר סופר״משעמם בדבר על ה־מישמר
האזרחי — ליצני הכנסת
הציעו פרס למי שיצליח לסיים לקרוא
אותו — ומאמר מלא השראה על חינוך
מוסיקאלי בג׳רוזלם פוסט.
כמו רוב יוצאי אחדות־העבודה. גם
ח״ב סולודר היא נץ קיצוני. לאחרונה
פירסמה בדבר מיכתב גלוי לחברי
המישמרת הצעירה של מיפלגת ה עבודה
בעד ההתנחלויות, כמעט ב־סיגנון
גאולה כהן. בעיקר יצאה נגד
״הסתת בני השכונות ואנשי עיירות
הפיתוח נגר המתנחלים״.
מי שרואה בהתקוממות ישראל
השניה נגד העוול והביזבוז הגלום
בהתנחלויות את התיקווה היחידה
באמת, ספג מהלומה כבדה מחברה
בעלת תפקיד מפתח בסיעת המערך
בכנסת. באותו שבוע עצמו יצאה
להגנת פועלים שכירים, המועמדים
לפיטורין במיפעלי התק״ם.
היא נאמנה מאוד לאסכולה שלה,
בכך שהיא מהווה את התגלמות

הצדקנות. יש לה תדמית עצמית של
סוציאליסטית־הומניסטית, אבל עמ דות
לאומניות. מוסר העבודה שלה
גבוה, ואפשר לראות אותה מתרוצצת
במישכן הכנסת, ומדרבנת ח״כים
נרפים להיכנס להצבעות במליאה.
גם בסולודר קשה לראות פמי ניסטית
מובהקת, וכשהיא מדברת על
נושאי נשים, היא נראית כמי שמשלם
מם־שפתיים.

• ח״ביות הליכוד
• שרה דורון ,63 ,היתה שר
בממשלת הליכוד, ועסקה, כמרווח,
בענייני נשים במישרד ראש־הממשלה.
איש אינו יכול להיזכר בהישגים
מיוחדים שלה. הקימה כמה ועדות,
השמיעה כמה הצהרות — זה הכל.
גם תמיכתה בתיקון חוק ההפלות
הקימה נגדה את כל הנשים הנאורות
במדינה .״דורון התפרסמה בעיקר
בזכות הבדרנית רבקה מיכאלי,״
אומרים עליה במיפלגתה. מיכאלי
מיטיבה לחקות את קולה הצורמני,
ולהתאפר כמעט בצלמה ובדמותה של
העסקנית.
לאחרונה התפרסמה דורון גם בזכות
תעלול פירסומת די״שקוף, כשנקתה

את רחובות ירושלים, באורח סימלי,
בחברתו של ראש־העיריה. טדי קולק.
היא חברת־כנסת אפורה, חסרת יוזמה
וברק. עמדותיה המדיניות ניציות
בנוסח תנועת החרות, והערצתה למנחם
בגין גבלה בעבודת־אלילים. עם זאת,
היא עדיין הח״ב הסימפטי ביותר
בחטיבה הליברלית בליכוד.
עם ניפויה מהממשלה, אחרי הקמת
ממשלת״האחדות, נבחרה דורון בירר
הנהלת הקואליציה. נציגי המערך
בהנהלה מתלוננים שהיא קטנונית
וסיעתית, אבל כולם מסכימים שהיא
אשה הגונה ונעימת־הליכות.
לפחות בנושא הדתי הפגינה ח״ב
דורון אומץ־לב ועמדה עצמאית,
והצביעה נגד התיקון האורתודוכסי
לחוק השבות, בעניין מיהו יהודי.
ח׳ב דורון חברה בוועדת הכנסת וכן
בוועדה היוקרתית ביותר — אבל לא
החשובה ביותר — בכנסת: ועדת־החוץ־והביטחון.

מרים גלזר־תעסה,56 ,
נולדה בתימן וגדלה בארץ, בעלת
תואר שני בחינוך, ואחת הדמויות
הפחות־סימפטיות בכנסת. לאחרונה
התפרסמה מאוד, מכיוון שכינתה את

ח״ב אלוני
-יש גם חרוצות וטיפשות!

(המשך בעמוד ) 25

שי ח ר מאחוריהמירקע מחירי מציאה
הטלוויזיה הישראלית היא במצב נואש. עד
כדי כך, שהמירקע נמכר בפרוטות.
מתברר שתוכניות־החסות למיניהן נמכרות
במחירי־מציאה, ואפשר היום להשיג חסות של
תוכנית בפחות מ״ 2,000 דולר, מחיר הנמוך
ממחיר פירסום רבע עמוד בעיתון יומי.
חברות גדולות, הקונות חסויות רבות, מקבלות
מחיר נמוך אף מזה וחברת שטראוס, הנותנת את
רוב החסויות בטלוויזיה, מקבלת מחיר נמוך
במיוחד.
במצב הזה אין החסות מכסה את עלות
התוכניות, כפי שהיא אמורה לעשות, אך המצב

לא ויחוו על המנה האחרונה
ביום הרביעי אחרי״הצהריים התקיימו באיצטדיון רמת״גן שני מישחקי־כדורגל. האחד,
שהתחיל בשעה 1בצהריים נ עיד בץ נבחרת העתודה של ישראל ל בץ נבחרת העתודה של
אנגליה. השני, שהתחיל בשעה ,3היה בץ נבחרות ישראל ואירלנד.
הטלוויזיה הישראלית התכוונה לשדר את המישחק השני, החשוב, בשידור חי, ואת המישחק
הראשון, הפחות־חשוב, להקליט ולשדר במועד אחר, באחת מתוכניות הספורט השבועיות.
אבל רצון לחוד ומעשה לחוד.
ניידת־שידור נשלחה לאיצטדיון. ובתוכה כל הציוד הדרוש לצילום שני המישחקים. נשלחו
גם ציוותי־צילום וטכנאים, כדי לצלם את שני המישחקים. כל המצלמות הועמדו במקומן
במיגרש, והצוותים יצאו לארוחת-צהריים
הטכנאים הלכו לאכול בשעה ,12 והיו צריכים לחזור כעבור 45 דקות, רבע שעה לפני
תחילת המישחק הראשון.
הם התיישבו במיסעדה והזמינו את ארוחתם, אך. משום־מה, כשגמרו את שתי המנות, התברר
להם שהמנה השלישית והאחרונה מתמהמהת, והם לא יספיקו להגיע בזמן למישחק. למרות
זאת לא ויתרו על המנה האחרונה״ הם טענו שלפי הסכמי־העבודה מגיעה להם ארוחת־צהריים,
הכוללת שלוש מנות ומשקה, והס לא ינשו לעבודה עד שלא יאכלו גם את המנה האחרונה.
ציון סודירי, טכנאי וחבר ועד־הטכנאים אישר להם את ההשהיה.
באותו בוקר, כשהיה צריך כל הצוות לצאת לעבודה, הגיע סווירי למקום־המיפגש בשעה
,9תחת השעה .8כל צוות־ההפקה התעכב שעה שלמה בגללו. כששאל אותו יצחק
גליקסברג, המפיק מדוע איחר, ענה לו סווירי, :קפוץ לי! מי אתה בכללי׳
הטכנאים הנ׳ל גמרו את ארוחתם (כולל מנה אחרונה) והגיעו למיגרש בשעה ז ורבע.
התוצאה היתה כבר ,1:1ואנשי מחלקת-הספורט, שהמתינו במיגרש, החליטו שאין טעם
להמשיך לצלם את המישחק. המישחק הסתיים בתוצאה .1:2
המישחק השני. שצולם ושודר בשידור ישיר, הסתיים בתוצאה ,0:0כך שבאותו יום לא ראו
הצופים שום גול מעל גבי המירקע.

טלפונים רבים, בעלי קו־חיוג ישיר (שלא דרך
המרכזיה) ,נותקו. מי שמרים היום את שפופרת־הטלפון
שבמחלקת תוכניות־הילדים בירושלים
שומע תקליט, האוסר שהקו נותק בגלל אי-
תשלום החשבון.

זוביז מהמה בשחק!
הטלוויזיה הישראלית רכשה להקרנה סידרה
משעשעת, הנקראת התיזמורת. אתהסידרה, בת

בימאי־שחקן שגרץ
חוש למוסיקה
גורם לאט־לאט להתמוטטותם הכלכלית של
העיתונים.

רוטציה גם ברשחז־השידח־כמה
שינויים עומדים בפתח.
שני כתבים, שפוטרו ביחד עם כל העובדים
הלא־קבועים (פרי־לאנסרים) ,עומדים לחזור
לעבודה. אברהם ברזילי, שהיה עורך־מישנה
במחלקת־החדשות יהיה כתב לענייני־מישטרה
בתל־אביב, רוני סביר יחזור ויהיה כתב כלכלי
בתל־אביב.
בקיץ עומד דויד ויצטום, ,כתבנו בגרמ ניה׳
,לסיים את תפקידו באירופה. הוא עובד קול
ישראל.
כשהחליט יוסף (.טומי׳< לסיד לצמצם את
מיספר הכתבים באירופה ולסגור את המישרד
בלונדון, הבטיח לעובדים שבמישרד בגרמניה
תהיה רוטציה בין עובדי־הרדיו ועובדי־ה־טלוויזיה.
לכן, כשיסיים ויצטום את תפקידו,
יישלח לשם עובד״טלוויזיה.
לתפקיד יש שני מועמדים (בינתיים) :חיים
פלטנר, הכתב הכלכלי, וגיל סדן, הכתב
לענייני הגדה המערבית.

החשבון דא שוד
ועוד על מצבה הכספי הקשה של הטלוויזיה:

מנצח מהטה
חוש הומור

10 פרקים, כתב, ביים ומשחק ג׳וליאן שגרץ,
שחקן אנגלי, הנמצא בארץ כבר יותר מ־ 10 שנים.
תדי גולד שטיין ואליעזר תרו ת, מפיקים
מן האולפנים המאוחדים(הרצליה) ,הפיקו
את הסידרה, שנמכרה כבר לאנגליה, צרפת, גרמניה,
אוסטריה, שווייץ, פינלנד, הולנד, ארצות-
הברית וקנדה.

״הראיתי לו מאיפה משתין הדג!״
האנרכיה בטלוויזיה הגיעה השבוע לשיאים חדשים.
צלם בשם יחיאל בדן, חבר מערכת תל־אביב, עמד בחצר המערכת, התרברב וסיפר כיצד
צחק על המנכ׳ל בטלפון. באותו שבוע שובץ כהן לכתבה, ולא התייצב לצילומים.
אדרי פירת, מגכ׳ל הרשות, הממלא גס את מקומו של מנהל־הטלוויזיה שעדיין לא נבחר,
טילפן אל הצלם וביקש ממט לצאת לעבודה. כהן, כך טען באוזני חבריו, אמר למנכ׳ל. :אני
לא שואל אותך, ואני לא יוצא. תחסל קודם את האבטלה בבניין כלל(בניין המישרדים של
הרשות) ׳.אחר כך אמר כהן לחבריה. הראיתי לו מאיפה משתק הדגר
באותו שבוע, ביום החמישי, שובץ כהן לכתבה לכלבוטק, ולא כל־כך רצה לצאת. ביום
הרביעי אחר־הצהריים התקשר למחלקת־הצלמים בירושלים, והודיע שהוא לא מוכן לצאת בלי
עוזו״צלם ושהוא אינו מוכן לעשות שתי כתבות ביום. מירושלים הודיעו לו מפורשות שהוא
חייב לצאת לעבודה.
כאותו יום, בשעות הערב המאוחרות, הוא סילפן לדויד ישקונר, ראש מחלקת־הצלמים
בתל־אביב, והודיע לו שאשתו חולה, ושהוא אינו מרגיש בטוב. לכן לא יצא ביום חמישי
לצילומים.
ביום החמישי בבוקר היתה מחלקת־הצילומים בירושלים כמרקחה, בנסיון נואש למצוא צלם
שיחליף את כהן החולד״ לבסוף נלקח צלם בשם פזטה שקרג׳יסקי מכתבה אחרת, ונשלח
להחליף את כהן. במקומו נשלח צלם אחד מירושלים, עימנואל אלדמע, להחליף את
שקרג׳יסקי, אלדמע נשלח במונית מיוחדת לדרום־הארץ.
באותו הזמן בדיוק יצאה מונית מיוחדת נוספת, לאותו מקום בדרוס-הארץ, ובה תאורן לאותו
צוות־צילום
פוחז נתן בינתיים הוראה להשעות את יחיאל כהן מעבודתו.

למפיקי הסידרה לא היה צורך לערוך שינויים
לפי השפה המדוברת בכל ארץ, מכיוון שהיא
ללא מילים, ומבוססת רק על מוסיקה קלאסית
בביצועים שונים של תיזמורות פילהרמוניות.
שגרן הוא בנו של מנצח תיזמורת פילהרמונית,
וכאחד שגדל מאחורי הקלעים של
קונצרטים, החליט שיש הרבה זוויות משעשעות
בחייהם של מוסיקאים. הוא שילב מוטיבים
קומיים על בימה ומאחוריה, והשתמש גם באלמנ טים
אחרים. כך אפשר לראות באחד הפרקים יען
שר בקול גבוה קטע מהאופרה כרמן, כשהשקנאי
עונה לו בקול בס נמוך.
בכל פרק יש סיפור אחר, ושגרן חשב שבכל
פרק יופיע מוסיקאי מפורסם אחר. אך למוסיקאים,
מסתבר, אין חוש״הומור כל־כך מפותח,
והיחיד שהיה מוכן להופיע בקטע קומי היה
המנצח זו בין מהטה.
שחקנים ישראליים מפורסמים מופיעים ב תפקידים
שונים בסידרה. ספי ריבלין, למשל,
משחק את המשרת של ג׳וליאן שגה, המופיע
כמנצח התיזמורת. מופיעים גם שולה חן, משה
איש־כסית, עופרה ווינגרטן, חנה לסלאו, נירה

כתב גיאבר
חוש לחדשות
רבינוביץ, מוסקו אלקלעי, סמדר ברנר, ישראל
גוריון ואחרים.

מאחורי המיקרופון
כר כתב והשליח של1
בואם של השליחים המצריים לישראל בילבל
את כל העם, וגם את מערכת״החדשות של קול
ישראל.
אהרון ברגע, ראש הדוכנה לענייני ערבים
ברדיו ו שי מעון שיפר, הכתב המדיני, טענו,
כל אחד בנפרד, שהשליח היחידי הוא אוסמה
אל־בז, וכך גם נכתב בכל הכותרות הראשיות
בעיתונים היומיים.
ביום הרביעי לפני הצהריים, כשאל־בז היה
כבר במצריים, הודיע בסאם גיאבר, כתב קול
ישראל, לצבי לידר, עורך יומך הצהריים של
הרדיו, שיש שליח נוסף של הנשיא מובארב.
הודעתו של ג׳אבר יצרה מבוכה במחלקת־החדשות
בירושלים, ועוררה ויכוחים בין ברנע,
שיפר ולידר. לסוף אימת ג׳אבר את הידיעה

בראיון שערך עם מוחמר בסיוני, הממונה על
שגרירות מצריים, וקול י שר אל היה הראשון
שפירסם בשעה 11 ורבע לפני הצהריים ביום
הרביעי, את דבר בואו של השליח השני, עבד
אל־חלים אל־בדווי.
אחר־כך, ביומן בחצי היום, שידר אהרון ברנע
חלק מן הראיון שערך ג׳אבר עם בסיוני, והידיעה
אומתה ממקור רישמי.

אל־ער בצרו ת?
אל־על, חברת התעופה הלאומית, נמצאת
בצרות כספיות. כך, לפחות, נכתב בעיתונים. אך
הצרות, כראה, אינן כל־כך גדולות. כבר מזה שנה
מעלה אל־על בכל בוקר מסוק לשמי איזור
השפלה. במסוק יושב שדר של קול י שראל
ומשדר, במהלך יומן־הבוקר של הרדיו, דיווחים
שוטפים על מצב התנועה באיזור המרכז, והוא
שמכוון את הנהגים אל כבישים שאינם חסומים
בפקקי־תנועה.
מסוק כזה, שעה בכל בוקר, עולה אלפי
רולארים בחודש לחברה לאומית, העושה זאת
למען הפירסומת. היא שוכרת את המסוק מחברה
פרטית.
חברת הביטוח מיגדל, שסיפקה את המסוק
לפני אל־על, סיימה את החוזה עם קול י שר אל
בגלל המחיר הגבוה.
החוזה של אל־על הסתיים בסוף חודש מרס,
אך היא עומדת לחדש אותו. הצעד היחיד
שהחברה מוכנה לעשות, כדי לצמצם קצת את
הוצאות הפירסום, הוא מעבר למטוס קל, העולה
קצת פחות כסף.

ב תוך
ארג!
הר טח

ביום הראשון שעבר בא טוביה
סער, המנהל הקודם של הטלוויזיה,
לבניין, לשיחה אחרונה עם אורי פורת,

מנכ׳ל הרשות. הפגישה היתה אמורה
להתקיים במישרדו של מנהל״הטלוויזיה.
כשצעד סער במיסדרון לכיוון חדת
הקודם עצרו אותו עובדים ושאלו אותו,
ספק־ברצינות ספק־בציניות, :איפה ה־קרטון?״
סער
לא הבין את השאלה עד שהגיע
לחדרו. אז הופתע לגלות במיסדרון
ארגז־קרטון המונח ליד הדלת, ובו כל
חפציו האישיים, שאותם ארז למענו
מישהו אחר.
המישהו האחר היה י איר אלוני,
המישנה למננדל רשות־השידור.
סער סיים את הקדנציה לפני שלושה
שבועות. אז יצא לשבוע לשוק הסרטים
במונטודקדלו, ואחר־כך היה בחופשה
במשך שבוע נוסף, ולא הספיר^לארוז את
חפציו בעצמו. תא גם לא מיהר לעשות
זאת, מכיוון שעדיין לא נבחר מנהל חדש,
ומכיוון שלא היה בטוח אם אורי פורת לא
יבקש ממנו להמשיך בתפקידו עד
שימונה מנהל חדש.
כשבא לפגישה עם פור ם אמר לו
שהוא מוכן להמשיך בתפקידו אם פורת
יבקש ואת. פורת העדיף שלא.
מאז שבוטל הסיכרז על מישרת
מנהל״הטלוויזיד״ ממלא פורת את הפונקציה
הזאת. ת א משתדל, ככל יכולתו
להימצא בבניץ, אך אינו יכול לשהות שם
כל הזמן.
השבוע, כשנכס מיכאל הרפיז,
עורך מבט. לחדרו של מנהל-הטלוויזיד״
הופתע לראות את יאיר אלמי יושב
בראש השולחן, בישיבה של פורום
מנהלי־החמיבות, המתכנס פעם בשבוע.
אלוני משמש מעין מקשר בין אורי
פורת לבין הטלוויזיה בזמן שפורת אינו
בבניין.
לפני כמה חודשים הדביקו עובדי-
הטלוויזיה לאלוני את הכיגוי. איל
מסנג׳רר(.השליו(״ באיטלקית) .השבוע
קיבל הכינוי מישנה תוקף. אלוני שומע
את טענותיהם של העובדים ופוקודעיו.
מעביר את דברים לפודת, שומע מפורת
את הערותיו והצעותיו המעשיות, ומעביר
אותן בחזרה לעובדים.

העולם הזה 2479

הגרגסהוס מרים בנימי!׳

מזל החודש:

רמי טוב רהתחיר דנו חדש
במזל דגים?
כל חודש -או יותר נכון, בל תקופה שבה
השמש נמצאת במזל זה או אחר -שונה
באופיו ובמשמעויותיו. כשאדם מתחיל
בדבר חדש, חשוב שההתחלה תיעשה
בתאריך שיבטיח הצלחה לפרוייקט. מאחר
שאנו עוסקים בגלגל״המזלות, הרי שברור
שלא נוכל למצוא מזל שהוא רע או שוב.
בגלגל כולם שווים, יוצא מכך שחודש
מסויים טוב עבור מזל אחד וגרוע לאחר.
מדי חודש ההשפעה משתנה. באופן כללי
אפשר לומר, שכאשר השמש שוהה במזל
דגים, היא כאילו נחלשת, או יותר נבון -
השפעתה פחות חזקה מאשר במזלות
האחרים.

ראש־השנה האסטרולוגי הוא ה״21
במרס. זהו התאריך שבו מתחיל מחזור
חדש בגלגל־המזלות. השמש נכנסת למזל
טלה, ושוב מתחילה שנה חדשה. החודש
שקודם ל 21-במרס הוא החודש האחרון
בשנה האסטרולוגית. זה גם המקום החלש
ביותר. העולם נמצא בכעין גסיסה לפני
ההיוולדות מחדש, שתתרחש במזל טלה.
ובאמת, מי שינסה להפעיל את זיכרונו

יוכל לשים לב לתופעה מעניינת: מדי שנה,
בחודשים פברואר ועד ה־ 21 במרס, קורים
יותר אסונות. מצב״הרוח יותר כבד, אנשים
נוטים להיות מדוכאים, לפעמים זה מגיע עד
התאבדויות. זה משתנה, באמור, כשהשמש
נכנסת למזל טלה, ואביב חדש מגיע ומשנה
את האווירה.
ובבל זאת, אנשים ממשיכים לחיות,
ובוודאי קובעים תאריבי״התחלה, כגון
נישואים, נסיעות, מעבר לדירה חדשה,
פתיחת עסק וכו׳ ,גם בחודש שבו חל מזל
דגים. אי״אפשר להוציא את מזל דגים
ולבטלו.
להלן ננסה לראות לאיזה מזלות חודש זה
אינו חיובי, ולאיזה מזלות חודש זה יכול
לסמל דווקא הצלחה.
דגים מכיוון שזהו חודש יום־ההולדת התקופה
היא טובה, ורצוי להתחיל בה בדברים
חדשים. אלא שאם כבר מתחילים במשהו
חדש, כדאי לקבוע אותו לאחר יום-

ההולדת. לבני מזל דגים טוב במיוחד
לקבוע בחודש.זה נישואין או שותפות מכל
סוג שהוא. גם נסיעה משותפת תוכתר
בהצלחה.
בחודש זה בני דגים פופולאריים במיוחד,
ונהנים מיחסים טובים עם הסביבה.
טלה החודש שבו השמש נמצאת במזל דגים

הוא אולי הגרוע שבחודשים עבור בני מזל
טלה. כל התחלה חדשה תבשר קשיים,
הרגשת בדידות, הסתגרות ועצב. תתכן גם
שהות במקומות סגורים, המגבילים את
העצמאות והחופש.
נישואין בחודש זה יסמלו חשדנות ואי״
אמון, כל אחד ירגיש שהשני מצר את צעדיו.
יתכן שזמן רב יוקדש לבעיות בריאותיות -
עדיף לדחות כל התחלה לחודש מאוחר
יותר.
שור חודש זה אינו רע עבור בני מזל שור,
למרות שזה לא חודש שבו הם חשים את
עצמם מלאי מרץ ועירניים. כשמדובר על
פרוייקטים חדשים, הם עשויים להצליח.
ידידי ם רבים יביעו נכונות לעזור.
תאומים מזל דגים מאוד שונה באופיו ממזל תאו מים.
מלבד ד בר אחד. הכפילות הקיימת
בשניהם. התחלות חדשות אינן מומלצות

התאומים יסבלו בחודש
זה מדיכאון, הסרטנים
צריחו נ כר ונו ,
ה או יו ה סבל ו
מבויאות מעורערת
והגויים יצליחו בעסקים
בתקופה זו. זה יכול לסמל הרגשה של
חוסר״סיפוק ותחושה שלעולם אי־אפשר
להגיע למה שמתכוונים.
התאומים, שעולמם הפנימי רצוף דיכאו נות
לא מעטים, מופיעים כלפי חוץ כאנשים
עליזים, בעלי-הומור ומלאי שימחת־חיים.
חודש זה עלול להגביר את הרגשת הדיכאון
שלהם. אם יקבעו בחודש זה תאריכי-
התחלה, ימצאו שלקחו על עצמם יותר ממה
שהם מסוגלים לשאת.
סרטן למזל סרטן נחשב חודש של מזל דגים
לחודש חיובי בהחלט. כל דבר שבו יתחילו
ואותו יחליטו לבצע -יהיה מוצלח. טוב
במיוחד לארגן נסיעה לארצות אחרות או
לפתוח עסק הקשור עם זרים.
בחינות או לימודים בכלל יזכו להצלחה
רבה. נישואים שייקבעו לחודש זה יעידו על
הצלחה משותפת בבניה של מיסגרת חיובית
ופוריה.
אריה זהו אחד המזלות שלגביהם חודש־דגים
הוא גרוע. מצב הרוח אינו טוב, הבריאות
מעורערת, דאגות, חוסר״מנוחה ופסימיות
(המשך בעמוד )28

השבוע תהיו נתונים לאי-הבגות ובילבול,
העלולים לגרום לדאגות ולחרדות, שלהם
אינכם רגילים. כדאי
שתתנו לאנשים לעזור
לכם. ה־ 8וה 9-בחודש
נראים די מוזרים. יש
מישיסכימלשמש מיש״
ענת או כיד תומכת,
ולא מחוג המישפחה או
הידידים הקרובים. ה-
10 וה־ 11 בחודש מע לים
על פני השטח
בעיות שכבר חשבתם
שנמצא להן פיתרון. מדובר בעיקר על תחום
העבודה ועל כל מה שקשור לתחום הכלכלי.

השבוע תוכלו ליהנות בעיקר מה־ 7וה־8
בחודש. למרות שעלול לפרוץ ויכוח עם
בני־הזוג או עם עמיתים
לעבודה. האווירה תהיה
נוחה ותוכלו להגיע
לעמק־השווה. ה־ 10 וה־
11 בחודש מציבים בפ ניכם
קשיים חדשים.
הפעם אתם עלולים
לסבול מקינאה בגלל
חוסר״נאמנות, או גילוי
של עניין שהוסתר הי טב.
מבחינה בריאותית
אינכם חזקים כתמיד, אתם נוטים לסבול.
פגישה מיקרית תשפר את מצב־הרוח.

במקום שבו אתם עובדים אתם עלולים
למצוא את עצמכם בתוך תיסבוכת,
ולמעשה אינכם קשו רים
ישירות לעניין.
יהיה עליכם לפשר בין
הצדדים ולנסות לתקן
יחסים שהתקלקלו. ה־
6וה* 7בחודש יהיו
קשים ומעצבנים. גם
בבית המצב לא יהיה
קל, בן־הזוג נתון להת לבטויות,
ושוב יהיה
עליכם לעודד, להרגיע
ולמנוע ממנו לנהוג בקיצוניות. ב 8-וב9-
בחודש תוכלו ליהנות מפגישות משמחות.

8111111

תאותיס

לבעיה מסויימת, המציקה לכם בימים אלה,
אפשר יהיה למצוא ביתרון, בעיקר בעזרת
אנשים המתגוררים ב ארץ
אחרת. מיכתב או
שיחת־טלפון. ואולי א פילו
פגישה בעת נסיעה,
יקשרו אתכם עם האנ שים
הנכונים, שיוכלו
וירצו לעזור. שיחות, או פגישות, ישיבות
ראיונות מתאים לבצע
ב־ 6או ב־ 7בחודש. אל
תבהלו אם הטונים
צורמים. הכיוון הוא לטובתכם. ה־סג וה־11
בחודש יהיו מוקדשים במיוחד לילדים.

השבוע חשוב שתקחו לעצמכם חופשה בת
יום או יומיים ותנוחו. לקחתם על עצמכם שאתם ממה יותר מסוגלים להספיק. ב־6
וב 7-בחודש יש נשיה
לבזבז את כספכם, קנו
במידה. ה־ 8וה־ 9יהיו או נסיעה
נעימים,
ביקור אצל ידידי ם
יביאו להרגשה סובה
ולמצב״רוח מרומם. ה סב
וה 11-בחודש קשים
מאוד, אביזרים שונים
בבית עלולים להתקלקל: מכשירי טלפון,
טלוויזיה או רדיו. אל תיגררו לוויכוחים.

השבוע נפתח בהרגשה טובה, תוכלו להרשות
לעצמכם לבלות. לפגוש ידידים או לארגן
נסיעה. ה־ 8בחודש עשוי
להפתיע לטובה. יתכן
שיגיע לידכם סכום כסף
:שכלל לא ציפיתם לק בל.
ה־ 11 וה־ 12 בחודש
אינם מתאימים לנסי עות
-מי שנאלץ לנסוע.
כדאי שיעשה זאת ברכב
22ב אוגו ס ט -
ציבורי, פגישה רומנטית :
22בספטמבר
עשויה להיות מאוד
חשובה, אך יהיה עליכם
לוותר על הערות ביקרותיות. שכן זה עלול
לקלקל לכם ולהבריח מכם את בן־הזוג.

ה־ 6וה 7-בחודש יהיו מעייפים במיוחד -
המון עבודה מוטלת עליכם, ויתכן שיהיה
עליכם למלא תפקידים
של אחרים. הבריאות
אינה טובה במיוחד,
רגישות באיזור הבטן
עלולה להציק. מומלץ
לגשת ולהיבדק, וכן
חשוב השבוע להרבות
וה9-

בשתיה.
בחודש נראים שובים,
פגישה מיקרית עשויה
לשמח אתכם, אך היו
זהירים ואל תמהרו להאמין להבטחות.
ב־ 10 וב 11-תתקלו שוב בבעיה ישנה.

החלק הראשון של השבוע -ה־ 6וה־ 7יהיה
נעים. זה יתבטא בעיקר בשטח החברתי
תחיו יותר מקובלים
ואהודים, ותוכלו לקדם
את האינטרסים שלכם,
ביחוד אם אלה קשורים
למקום שבו אתם עוב דים.
ב־ 8וב־ 9תהיו עיי פים
מאוד, לכן כדאי אלה יומיים לנצל למנוחה. ה־ 10 וה־11
>1,וד> 0
בחודש יהיו הרבה יותר
קשים. נסו שלא להס תכסך
ולא להחליט כל החלטה חשובה
באותם ימים. רצוי שלא להתחיל בעסקים.

השבוע תרגישו בהיווצרות מתח בכל מקום
שבו אתם שוהים. בעבודה אתם עלולים
את עצמכם למצוא בסיכסוך עם הבוס או
עם עמית שיש לו הש פעה
על העתיד. למרות
חוסר שביעות־הרצון,
העבודה מתקדמת, א לשקול
שכדאי לא היטב
כל צעד, כדי שלא
לסכן את הפרוייקט.
( 2בגובלובר ־־
20 בד צ מ בר
ב 6-וב 7-או ב 12-וב 13-
עלולים לצוץ מיכשולים
פיתאומיים. תנו להם חשיבות מעטה. כבר
בשבוע הבא הכל יראה הרבה יותר טוב.

קשת

השבוע תימצאו בתנועה. ה״ 6וה־ 7מתאימים *
לנסיעות ולביקורי קרובים וידידים. קשיים *
עם אנשים שחוזרים
מנסיעה רחוקה ישמחו
אתכם. אתם עשויים
להחליט על נסיעה
לחו״ל תוך זמן קצר
בשטח העבודה עלול
להיווצר מתח, אולם
כדאי להניח את כל
הקלפים על השולחן. כל
מה שלא רציתם לספר,

רצוי לדון בו ולהביא
לידיעת אלה הנוגעים בדבר. זה עשוי להביא *
לקידום במעמדכם. אל תדחו עבודות* .

השבוע יהיה די נעים, אם לא תתנו לעצמכם *
להיסחף אחר רצונותיהם ובקשותיהם של *
אחרים. העבודה דו* *
רשת את מירב זמנכם* .
את השיגויים שעליהם *
אתם חושבים אל תדחו *
בצעו אותם בהקדם1 ,יביא *
חוסר־החלטה
לעובדות מוגמרות, ואז *
כבר לא תוכלו לשנות *
20 בינו א ר -
דבר. בשטח הרומנטי *
18 בפ ברו אר
צפויות הפתעות, ק חו *
ונסו * זמן לעצמכם
לחדש קשרים שנותקו. ה״ 10 וה״ 1ג בחודש *
יהיו קשים, במיוחד בתחום המיקצועי* .

השבוע יתרחשו דברים חשובים ואולי *
קריטיים. זה הזמן לחשוב על שינויים. זה * לקדם ועשוי חיובי אתכם מאוד. פרוייק טים
חדשים, קניות ור כישות
גדולות. ואפילו
תיכנון נסיעה ל ארץ
אחרת באים בחשבון
בתקופה זו. ה־ 7וה־8
בחודש גם יפגישו אתכם
עם אנשים שיהיו:חשו בים
מאוד בעתיד ה קרוב.
ה־סג וה־ 11ב חודש
טובים לשיחה

עמד 1בתוו
ג׳ינס ותחרה

ג׳ינס דקיק, נצבע תכלת מכונס! ,מ!

1\ 1ך 1111ך ״ ך 1ח יודעת שרה מילר, הסרגצית שהצטלמה עם קניין
11 גרמני וגס עשתה עימו עסקים. הטוודריס

הציבעוניים והמיוחדים של מילר, בגווני כחול, ורוד, צהוב ולגן, מצאו חן.
* * ו ד שבוע־אופנה אחד מאחו־בבית ימים שלושה
/רינו:
הטכסטיל
והאופנה, על שפת ימה
של תל־אביב, מול הדולפינריום 51 .
יצואני־אופנה, ביניהם תשע חברות
המשתתפות לראשונה, הציגו את
קולקצית חורף 86׳.
11 חברות גדולות (ביניהן: גלי,
ראש אינדי אני וגידעון או ב רזון)

שהשתתפו בשבוע־האופנה בעבר
פרשו. הסביר ניסים מיזרחי, בעל ראש בחמישה אינדיאני. :השתתפתי
שבועות־אופנה, ובכל פעם גיליתי
שסוג הקניינים המגיע, אינו מתאים
לסוג האופנה שאני מבצע ומייצר.
.מגיעים קניינים של רישתות־שיווק
גדולות מאנגליה, גרמניה
ושווייץ, ומחפשים אופנה סטנדרטית

ן 1ך ] 11 עם שימלות הערב והקוקטייל
1ך ך
111 111 1 11/המהודרות של גוטקס, שכולן
שחורות, ארוכות ועשויות ז׳ירזיט ומשי, בשילובי
יי• 2 2

11 וחוו

מךךח׳־כ אברהם שפירא, שחברתו נכנסה גם לעיט־ך
\ 1ן1
1 111 קי אופנה, בעיצובו של גידעון אוברזון. הקולקציה
111 1
הנטיונית, של סוודרים ממוהר, אנגורה וצמר, הצליחה והיו הזמנות.

פאייטים נוצצים ויהלומים למיניהם, החשופות בגב,
בצד, ברגל ובחזה. למרות המחירים הגבוהים,
הצליחה גוטקס למכור, בעיקר לקניינים הוותיקים.

וזולה. אבל אני לא מוכר בזול.׳׳
מראה הסיגאר. לעומת היצרנים
שאינם מאמינים עוד בשבוע
האופנה, יש המנסים את מזלם בפעם
הראשונה. אחד מאלה הוא דני גוגול,
בעל סיק סאק לביגדי־עור, המבקש
לחדור, עם ביגדי־עור באיכות מעולה,
לשוקים האירופיים והאמריקאיים.
לדעתו זה אפשרי, בתנאי שהעיצוב
יהיה מקורי, האיכות והגימור גבוהים
והמחירים סבירים.
הוא גם לא נבהל ממחיר־ההש־תתפות:
חדר לשלושה ימים בבית
הטכסטיל 150 -דולר, השתתפות
בתצוגות־האופנה עבור שישה דגמים
— 600 דולר, קרן ועד־קניינים —
350 דולר, דמי־השתתפות — 500
דולר. בסר הכל 1600 :דולר.
אם כי בגרמניה, לדוגמה, עולה
השתתפות עבור שבוע־אופנה של
ארבעה ימים 900 דולר בלבד.
משתתפת חדשה נוספת היא
גלנויט־קיסריה של ח׳׳ב הרב אברהם
שפירא. במיפעל, המייצר שטיחים מזה
26 שנים, התחילו לייצר גם סוודרים
מתערוכות של פוליאסטר, כותנה
וצמר־מוהר. את הסוודרים עיצבו
גירעון אוברזון ופול שמיר. התגובות
לקולקציה היו טובות.
גם יופי דו, שהשתתפה לראשונה,
הפתיעה בקולקציה מרהיבה. אחרי 10
שנים בשוק המקומי, הפר היצוא
לצורף השעה.

מיבחר דיגמי יופי דו לחורף 86׳ הם
בגווני אפרסק, שמנת, ורוד עתיק ובז׳,
וכללו חצאיות צרות מסריג או כותנה,
בלייזרים קצרים וארוכים במראה
השכבות, ומכנסיים צרים וארוכים
במראה הסיגאר.
הדפם רא ש־נמר. אבל תנועה
ערה במיוחד היתה בחדר של עורות
ירושלים, מיפעל מיזרח ירושלמי ותיק
( 25 שנה) ,שעד היום ייצר פרוות־כבשים
בלבד. לפני כמה חודשים
הצטרפה טובי זיו למיפעל והחלה
מעצבת ביגדי־עור לילדים, לגברים
— חליפות, מיכנסיים, ולנשים חצאיות, אוברולים וז׳אקטים, מעורות
במיגוון ציבעי־האופנה, כמו אדום,
שחור, אפור, בז׳ ולבן.
עורות ירו שלי ם קיבלו הזמנות
טובות מקנייני השקם האמריקאי,
שהודו כי המיפעל המיזרח ירושלמי
מתחרה בהצלחה בקוריאה ובתורכיה,
גם במחירים וגם באופנה.

הצרחה מסחררת;5
רחית. משמאל: מעצב-האופנה פוליפ

אותם
ל מגן טיסתם ושהייתם

יותר, את ארצה
כאן!״

פשוט אינם יכולים להתמודד עם
המחירים.
ניבה עצמה לא התעצלה גם העונה,
ורחל אלקלעי עיצבה קולקציה יפה
ועשירה של ביגדי כותנה וויסקוזה
בצבעים חזקים — ירוק־אמרלר, ורוד
מזעזע, סגול־לילה, צהוב ושמנת, והכל
בשילובי הצבע השחור.
האופטימי באמת היה רק
מנהל חטיבת הטכסטיל
התעשיה והמיסחר שהודיע
ענף הטכסטיל גדל בשנה

י של רונלד ששון:

ז או שימלונת מ *
:גרבוני״תחרה

יוחנן לוי,
במישרד־כי
ייצוא
האחרונה

\ ¥1111 שהוא צווארון. כובע
^ | 11 ושאל, מדגימה שרי חן,
במעיל של דנה גיי, שיא-האופנה.
ריאלית ב־* ,10 והסתכם ב־ 259 מיליון
דולר. אם כי יצואני האופנה לא הרגישו
את זה על עורם, זה לפחות נשמע טוב.

בלבן או בשחור על עקב גבוה. זא ת היתה אחת
האטרקציות של שבוע־האופנה בבית הטכסטיל והאופנה,
על שפת־ימה של תל-אביב.
פולופ סבור שהממשלה, מ בו ך
היצוא, מרכז־האופנה והיצרנים לא
נותנים לקניינים סיבות מפתות לבוא
לארץ, שלא לדבר על כך שהיה צריך
להציע להם כרטיסי״טיסה בחינם
ולשלם עבור שהייתם, כפי שעושות
מדינות מתחרות.
בכל זאת לא נרתע, פולופ, עיצב
לחורף 86׳ ביגדי־עור, שמלות, חליפות
מקושטות בניטים וז׳אקטים מודפסים
ומיוחדים. הדפסה שאינה מקשה את
העור ואינה יורדת בניקוי. ההדפס הוא
ראש גדול של נמר בגווני זהב וחום.
חווה לוי, אשתו של פולופ, יצאה
בקו חדש, עם שותפתה, סוזן ברוק:
בעיקר בגדים מבדי פוטר או כותנה,
חולצות מבד ג׳ינס בהדפסי־פרחים
וקישוטי אבנים נוצצות וניטים מאוד
אופנתיים.

פחות סיבות לאושר היו לגי פולופ, שקבע כי
)וני ם לא עמדו בתור. הם כמעט לא הגיעו,
לה שכן הגיעו. חיפשו אופנה זולה.

זה לעורות ירוש־

:מירושלים המיז־ודוגמנית
בז׳אקט.

קול אופטימי אחד. ישראל
ברוך, סגן יו׳׳ר מרכז האופנה במכון־
היצוא ומבעלי ניבה, הודה כי היצרנים

\| ¥1חתיכיים וסקסיים: תחתונים

| 111 מתחרה, חלוקים וכותנות שקו 111

פות. המיגוון היה רחב, הקניינים היו מעסים וה
עסקות
היו בינוניות. גם דוגמנית קבועה לא הוצמדה
לעניין ונשנזקקו לאחת, קראו לה מחדר״הדוגמניות,
שרובן לא כל״כן אהבו להופיע בבגדים תחתוניים.

חמש צעיוות
בוגרות ת י מן
מא״שות תחנת
דלנן -וחן
יעילות ותו

ך 1111ך ך ך ך היא יעל גרמי בת ה״ 21 מרמת״גן, בחניס*
1.11/111 # 1 1 1 פורת הפאנקיסטית,, :התחלתי עס התיד־לולן
כבדיחה, ידעתי מראש שזאת לא עבודה עם עתיד ולא מיקצוע!״

וחצי. לפני שבא לשם זו היתה, לדעתו,
התחנה הכי־גרועה בארץ: שרות לקוי
ומתדלקים עצלים.
ביזנס תמיד היה תחום ההתעניינות
של צאץ, למרות שסיים תואר ראשון
ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה
העברית. הוא ראה שלמקום יש
פוטנציאל ויכול להיות עסק טוב.
מלכתחילה היתה המדיניות שלו רק
נשים :״יותר נעים ונחמד, גם לי וגם
ללקוחות, לעבוד בחברה נשית. זה גם
הרבה יותר יעיל. הן עולות בתפוקתן
על גברים בחמישים אחוז. הן יותר
חרוצות, אחראיות, מסורות ומתייחסות
גם לדלק ברצינות גמורה. אין להן
בראש לגנוב דלק מלקוח. הן לא שמות
999 שקל כדי להרוויח שקל אהד!״
אס כי היום, עם משאבות אלקטרו ניות,
בין כה כבר לא ניתן לרמות.
הנשים אצל צאץ מקבלות בונוסים
על מכירת שמן ומקבלות בסוף כל

* ץ ינהג חדש בא למדינה —
להיות מתדלקת, לתפוס את
מקומם של הגברים בתחנות־הדלק
ולתת שרות נשי, חביב, חייכני וסבלני.
את כל זה עושות חמש צעירות, כולן
בוגרות תיכון, שסיימו את שרותן
בצה״ל לא מכבר וגילן הוא בין 21ל־

את החמישיה הפותחת הזאת ניתן
לראות עובדת במרץ בתחנת־הדלק של
צומת מסובים בדרך לוד. שלמה
אשכנזי, המכונה צאץ, הוא בעל התחנה
והוגה הרעיון (״אצלי יעבדו רק
בחורות!״).
צאץ, גבר גבה־קומה, בסביבות
השלושים, נאה, סימפטי — ונשוי. הוא
רכש את הזכויות על התחנה לפני שנה

הציפורניים. יש גם כאלה המנסים
להתחיל איתה, מבקשים מיספר־טלפון
או מזמינים לקפה, אבל היא, בדרך-
כלל, מסרבת בנימוס ואומרת :״אין לי
פנאי, תודה!״
והנשים דווקא נהנות לקבל שרות
מאשה, ויש אפילו כאלה המתעניינות
אם מחפשים עוד מתדלקות.
האם זו עבודה עם עתיד? ״לא
בדיוק,״ משיבה טל ,״אני רוצה להיות
אחות, אבל לא החלטתי מתי אתחיל
ללמוד.״
מיכל שפר בת ,22 בלונדית
מתולתלת, גם כן מגבעתיים. אמה
גננת ואביה נגר. מיכל, בסרבל כחול,
נועלת נעלי־התעמלות כמו חברותיה
למיקצוע, מקפידה על הופעה נשית
חודש צ׳ופר לפי יעילותן. כל זה, בנוסף
למשכורת, המגיעה עד 170 אלף שקל
לחודש.
צאץ גם מפנק את החמישייה שלו,
דואג לה לארוחת־בוקר, פיתות, גבינה,
שוקו ולפעמים, בצהריים, גס סטייק
בפיתה.

בלי לשבוי
ציפומיים

| 1״1\ 1 ¥ך ך 1*|1| 1111 1היא מיכל שפר, בת ,22 בלונדית
11 11/11 11 ! 11111/1בעלת תלתלים, שעיגיה מאופרות:
״אני חושבת שגם מתדלקת צריכה להיות נשית. זה חלק ממני!״

אחות בעתיד

היא טל טראוב מסביון, קצוצת־השיער
ובעלת הפנים העדינות :״אני עושה מה שאני
רוצה ולא לפי שום מוסכמות!״ היא רוצה ללמוד בבית״טפר לאחיות.

—ווו

ך /ץ לי קמינסקי, צעירונת מתול־
1/תלת בת ,21 לא מאופרת וציפורניה
קצרות, היא האחראית על
הבנות ועל סידור־העבודה. כיצד היא
הגיעה לעבוד בתחנה? היא מכירה את
צאץ מגבעתיים, גרה בשכנות. כשהש תחררה
מהצבא הוא הציע לה לעבוד
אצלו. היא נדלקה על הרעיון(״אולי
מפני שאני פמיניסטית בדרכי שלי, לא
פנאטית, לא שורפת חזיות, אבל מאמינה
בשוויון היא יודעת שמסתכ לים
עליה ואומרים: מה פיתאום בחורה
בתחנת״דלק? בהתחלה זה היה מוזר, עד
שהתרגלה. גם הוריה התרגלו.
טלי הביאה את חברתה, טל טראוב
בת ה־ ,21 מסביון. טל, בלונדית קצוצת־שיער,
בעלת פנים עדינות, ושעון
דיגיטאלי שחור וגברי על פרק ידה הר זה,
שרתה בשיריון כפקידה פלוגתית.
אביה פנסיונר־צה״ל ואמה עובדת
במישרד־הביטחון.
הוריה מכירים אותה, יודעים שהיא
תמיד עושה מה שהיא רוצה, ואינה
פועלת לפי שום מוסכמות חברתיות.
היא אוהבת עבודה פיסית, לא יכולה
לשבת במישרד.
הגברים המגיעים לתחנה מופתעים,
לפעמים רוצים לעזור, שלא תשבור את

׳<״4 **$8888888״1

— הנשים בבזישבן —
(המשך מעמוד )19

ומטופחת: עיניה מאופרות, שפתיה
משוחות, ציפורניה ארוכות ועגילים
באוזניה .״אני לא חושבת,״ אומרת
מיכל ,״שמפני שאני עובדת בתחנת־דלק,
אני צריכה להיראות מוזנחת.״
היא באה לתחנה בבגדים רגילים
ומחליפה לסרבל־עבודה. כל אחת
מהחמישיה מקבלת שלושה אוברולים
לשבוע, כשהתחנה דואגת לכביסה,
לניקוי ולגיהוץ.
מיכל שירתה בחיל־הים, אחר־כן־
עזרה בבית, עד שפגשה את טלי,
שהלהיבה אותה לבוא לתחנה. הרעיון
מצא חן בעיניה והיא עובדת כבר
חמישה חודשים.

הגל התחיל
פגדיחה
ף מה עושים כשיורד גשם וקר
1בחוץ, האם לא מתעצלים לצאת
החוצה, לשרת את הלקוחות?

״אין מה לעשות, זאת העבודה!״
משיבה מיכל. הן שתיים במישמרת
ומסתדרות ביניהן. זאת עבודה לא
שיגרתית. המישמרות נוחות, משבע
בבוקר עד שתיים בצהריים או מהצהרים
עד הערב.
הרביעית בחמישיית המתדלקות
היא יעל גרמי, בת ,21 מרמת־גן,
שהיתה קצינת־קישור בשריון. איתה
הכל התחיל כבדיחה, היא הכירה את
צאץ והוא הציע לה לעבוד בתחנה. היא
חשבה מדוע לא, רק השתחררה מצה״ל
ולעבוד צריך, אז אפשר לנסות.
יעל היא בתם של יהלומן ומנהלת־חשבונות,
שהתלהבו יחד איתה מהג׳וב
יוצא־הדופן. בינתיים :״אעבוד תקופת־מה,
אחסוך כסף ואז אוכל לממן את
1לימודיי, לפחות בחלקם. כשאלמד, אם
יתאפשר לי, אעבוד פה בששי־שבת!״

כן, מקפלים
טיפים!
ך * וני ת בעבורה בת ה־ ,23 היא
חיפאית, שהגיע לתל־אביב לפני 1 שנה. עד אז היתה פקידת־קבלה במלון
בחיפה. כשבאה לתל אביב הכירה את
טלי, שסיפרה לה על עבודתה. אומרת
רונית :״אני ממש נגנבתי. אני מאושרת

החמישיה הפותחת

בוס, שלמה >״צאץ״) אשכנזי. מימיו לשמאל, נגד כיייי

1־ 1 1 1 1

השעון: רונית, לשעבר פקידת-קבלה חיפאית; טל
מסביון; טלי, פקידה פלוגתית לשעבר מגבעתיים;
יעל, קצינה״לשעבר מרמת־גן ומיכל מגבעתיים.

מה שצריך. לדעתי, הן עושות את
המלאכה יותר טוב מגבר!״
עוד מכונית אמריקאית: יוסי
סוסטיאל, גם הוא לקוח קבוע, בעל
חברת־מנופיס. הוא מחייך אל הבנות,

מיכל מכבדת את סוסטיאל בסוכר יות
מסלסלת־קש, המונחת דרך קבע
על מיתקן־הדלק, לכיבודו של כל
דיכפין.
ועכשיו יוצא הבוס צאץ ממישרדו

,.הן סימפטיות, חייכניות, מהמצאות
בנר מה שצרו. רועת הן עושות
את המלאכה ׳ותו טוב מגבו!״

קורא להן בשמותיהן ומספר בשיבחן:
״הן למדו לטפל במכוניתי. מה שהן
עושות זה בסדר! בסדר גמור!״

— שמח וטוב־לב. הוא מרוצה מהבנות.
הן עובדות כמו שצריך, הנהגים מרוצים
אורנה גאן
והוא מרוויח•

קךך 1ד היתה עד לפני שנה רונית בעבורה, חיפאית
ךזך ון ן ״ דן
11 בת :23״אני עובדת כמתדלקת בתחנה כבר

שנה ומאוד מרוצה. הטיפים ביום מגיעים, לפעמים, ל״ 3.000 שקל!״
מכל רגע. לתדלק, לנגב שמשות,
למלא שמן, מים, אוויר, ובכלל —
לתת שרות כמו שצריך.״
כן, מקבלים טיפים. בעיקר מגברים.
מי שמרוצה מהשרות, נותן ברוחב״לב,
בין 200ל־ 1000 שקל. בממוצע ליום
היא מרוויחה 3000 שקל רק מטיפים.
לתחנה נכנסים מאות אנשים ביום.
יש לקוחות סימפטיים ויש לקוחות
פחות חביבים, מספרת רונית. היא לא
מצפה שכולם ייכנסו לתחנה כשחיוך

על שפתיהם. לפעמים, כאשר הן
מבקשות מנהג לכבות סיגריה, הוא
מנבל את הפה ואומר :״יאללה, תמלאי
כבר דלק!״ וכשיש לחץ, יש גם חסרי־סבלנות,
הצופרים ומגדפים.
את השיחה קוטע אורי חקלאי,
קבלן מסביון, המגיע לתחנה במכוניתו
האמריקאית. חקלאי הוא לקוח קבוע,
נהג למלא בתחנה גם לפני שהופיעו
הבנות, אבל ממשיך לבוא בגללן :״הן
סימפטיות, חייכניות, מתמצאות בכל

לא לקוחות

של תחגת־הדלק הם הסוסים מהחווה הסמיכה,
השייכת למישפחת סעדוו, שהם גם בעלי
המיסעדה בתחנה, אליה חוזרים הלקוחות, המעריכים את המתדלקות.

ראש־הממשלה שימעון פרס בתואר
שקרן, וגם בכך הוכיחה את הקונ פורמיזם
שלה, שאינו ניתן לריפוי.
ח״כ גלזר־תעסה לבושה באורח
חמור, נזירי כמעט, שערה הדליל מאוד
מסורק תמיד בקפידה. היא חניכת
בית״ר ואצ״ל, בקיאה באמת בתורת
זאב ז׳בוטינסקי, אבל רק אחרי שמהלה
בתורה הזאת את מלוא הנופך ה־בגיניסטי,
הדתי־לאומי־דביק.
גלזר־תעסה מדברת עברית מצו־יינת,
ויש לה בקיאות מסויימת בספרות
העברית, אבל לא בזו החדשה. היא
מתעבת כל יצירה חדשנית־מודרנית.
לחמה בשצף קצף נגד שירי יונה וולך,
שאותם לא הבינה כלל, והצחיקה את
הכנסת עד לדמעות בנאום דרמאטי
נגד התיאטרון הישראלי, שהעלה
מחזות שהפגינו ״ערווה מתנודדת
ומיטלטלת״ של גברים. ח״כ יוסי שריד
הגדיר אותה כ״שרויה באובססיה של
מין״.
מאמריה בעיתונות מצטיינים ב גישה
חומייניסטית. בהיותה סגנית
שר־החינוך (אצל זבולון המר, שלא
סבל אותה) הצדיקה את פלישת אנשי
חב״ד החשוכים לבתי־הספר הממ לכתיים,
בהתקפה נוסח קום ומשהד על
התרבות המערבית.
גם ההתקפה שלה על הרשימה
המתקדמת לשלום היתה באותה רמה
(״כהנא רוצה לגרש את הערבים,
מוחמר מיעארי רוצה לגרש את ה יהודים״).
לקראת
הבחירות לכנסת ה־11
נאלצה להאבק בשיניים ובציפורניים
על מקומה בכנסת (״יש לי כפפות
מאסבסט,״ הכריזה אז).
אדישותה לנושאים פמיניסטיים
היא מוחלטת. היא תומכת בצימצום
הזכות להפלה, בתיקונים הדתיים
לחוק־השבות. אין היא מוסיפה דבר
לכנסת או לנשים בישראל. היא פשוט
עוד ח״כ חשוך מתנועת החרות.
ח״כ גלזר־תעסה היא גם יו׳ר
ועדת־העליה־והקליטה של הכנסת,
ומשקיפים סבורים שהיא הורידה את
רמת הדיונים בה לשפל, שלא היה ידוע
אפילו בימי גאולה כהן.

• ח״כיות מפ״ם
• אמירה סרטני ,53 ,ילידת
קיבוץ מרחביה, המתגוררת עדייו שם,
היא ח״כית חדשה, נאה ונחמדה,
הנראית צעירה בהרבה משנותיה.
ב־ 14 השנים האחרונות עסקה ב פוליטיקה
באורח יום־יומי, אבל הצליחה
להבחר לכנסת רק ב־ . 1984ח״כ
סרטני שייכת לחוג־ריענון, המייצג את
עמדות שמאל־מפ״ם, והיא מוכנה לת מוך,
בתנאים מסויימים, בכינון מרינה
פלסטינית.
סרטני פעילה מאוד בוועדת־החינוך
של הכנסת. בחודשים האחרונים עסקה
בגיוס שדולה פרלמנטרית נגד אלימות
של חרדים בירושלים, וכן בביטוח
תלמידי בתי־הספר מפני פגיעות בזמן
הלימודים, כפי שנהוג לגבי נפגעי-
עבודה.
עוד לפני היבחרה לכנסת הצטיינה
ביוזמות בשטח החינוך. בין השאר יזמה
הקמת ״ 40 גני־ילדים במיגזר הערבי.
בוועדת־החינוך הקדישה הרבה מזמנה
למאבק נגד סגירת מרכזי העשרה
וחינוך בשכונות־המצוקה של תל־אביב,
וזכתה להערכה רבה.
מבקריה טוענים שהיא חסרת נסיון,
או אפילו חוש פוליטי. גם חברתה
לסיעה, ח״כ חייקה גרוסמן, התקשתה
לבלוע את העובדה שח״כ סרטני
קיבלה יותר קולות ממנה במועצת
מפ״ם, והוצבה במקום בכיר יותר
ברשימת המערך לכנסת( .סרטני היתה
במקום ה־ 26 וגרוסמן במקום ה־,)40
חרף הביקורת, אין ספק שסרטני
הוסיפה כוח ליונים ולהומניסטים
בכנסת. היא איננה נואמת גדולה, אבל
יש להניח שעוד תמצא את מקומה
בשטחים הספציפיים, שבהם היא מת מחה.

חייקדז ג רו ם מן ,66 ,שבה
לכנסת אחרי הפסקה של קדנציה אחת.
בכנסת ה־ 10 היתה מועמדת לתפקיד

(המשך בעמוד )42

מה הם *ותריס...מה הן *וחרות...מה הם *ונזדים...מה הן *ומרות...מה

גיורא רובננקו:

אריה נאור:

יהודית שתיל:

,,הצוות שר בוס טוב ,,המתנחלים שי ד ה ,,בהלת הקניות היא
מזה של מנחם בגין!״ התנגדות לא פאסיבית!״ טירוף! ממש טירוף!״
של בלישכתו מצליח שהכל נראה מבחוץ
ראש־הממשלה. העיתונות אוהדת אותו, ממצריים
מחייכים אליו עם יוזמת״השלום. שימעון פרס יכול
להרשות לעצמו לסרב להופיע ב שידור טלויזיוני מחוף אל
חוף, בארצות״הברית, בעניין יוזמת חוסני מובארק, מבלי
להסתכן באופוזיציה ממשית מבית.
פניתי לאריה נאור, מזכיר ממשלתו הראשונה של מנחם
בגין, אחרי בחירות־המהפן, וביקשתי שיחווה דיעה על
הנעשה בלישכה, מנקודת מבט של מזכיר־לשעבר. הוא
הפתיע אותי כבר בפתיחה:
בכל מה שקשור לתיקשורת וליחסי־ציבור, נראה לי שהצוות
הנוכחי עובד טוב יותר מזה שהיה בתקופתו של בגין. ראשית,
משום שלעיתונות יש פחות התנגדות לממשלת־פרס, ושנית,
הצוות הנוכחי יודע לטפל טוב יותר בעיתונאים.

• אולי מסיבה זו מרשה סרס לעצמו לדחות את
הדיון בממשלה על היוזמה המצרית?
אולי. אך יש הבדל בסיסי בין היוזמה הנוכחית ובין זו של אנוור
אל־סאדאת. הנשיא המנוח דיבר על שלום עם מצריים, והיתה לו
סמכות מלאה לכך. חוסני מובארב מדבר בשם הירדנים, שלא
הסמיכו אותו, שלא לדבר על הפלסטינים.
אגב, לזכותו של בגין ייזכר, שהוא ידע אז לנצל טוב מאוד את
התיקשורת האמריקאית כדי להביא את סאדאת לכאן.

• אולי סרס נוהג כסי שהוא נוהג בגלל המיבנה
המיוחד של ממשלתו?
למעשה, יש כאן שתי ממשלות, שיש להן שותפות חלקית
בשילטון משותף. כל צד מתקרב לנספחיו, כדי להכשיר את
הקרקע לממשלת צרה, אם יהיה בכן צורר• לכן אפשר לדבר על
ממשלת פרס ועל ממשלת שמיר.
לכן זה לא מפתיע למשל שיש שני שרי־חוץ. בעוד ששר־החוץ
הרישמי נמצא בסיור באירופה, ניפגש שר־החוץ בפועל עם
השליח המצרי. עזר וייצמן הוא למעשה שר־החוץ האמיתי
בממשלה.

• נדמה ש ש מיר חי בעולם אחד.
הוא שוהה באירופה, אבל אנחנו חיים במיזרח, וכאן נקבע
עתידנו.

• שאלה אחרונה. בגין י שו ב או לא?
ממתי מישהו מדבר בשמו? תשאל אותו!

שמח בגדה״המערבית. בכינוס חירום של ראשי
ההתנחלויות, שדני איד לעצור את יוזמת״השלום המצרית,
שבמרכזה נסיגה בגדה, קרא עורך־הדין אליקים העצני
׳למתנחלים לצאת למרי אזרחי ללא אלימות, אם יתבקשו
הוא וחבריו לפנות את ההתנחלויות.
פניתי למישפסן הצעיר גיורא רובננקו וביקשתי לדעת,
מנקודת מבט מישפטית, במה המדובר.
לפי הבנתי, המדובר בהתארגנות לא אלימה, כדי להניא את
הממשלה מביצוע החלטותיה החוקיות והענייניות.,תהיינה אשר
תהיינה. למעשה, מדובר בהתנגדות פאסיבית נוסח ימית.
אך גם בהסתמך על תקדים ימית וגם על הנעשה בגדר״ הרי
שהמתנחלים שידרו התנגדות לא־פאסיבית. להערכתי, מדובר
בסוג התנגדות גרוע יותר.

• נניח שלא מדובר בהתנגדות אלימה.
מדובר על עיקרון בסיסי של כיבוד החוק. לא ייתכן שקבוצת
אזרחים, יהיו השקפותיה אשר יהיו, תבקש מצד אחד את חסותה
והגנתה של הרשות המבצעת, ומצד שני תתנכר להחלטותיה של
הרשות, כאשר הדבר אינו לרוחה.

• נדמה לי שכד בדיור נוהגים סרבני־השירות
בלבנת•
נכון. אבל הם יושבים בכלא, בדיוק במקום שבו הרשות
המבצעת מכניסה אותם. הם מודים בכך שהם עברו עבירה ומוכנים
לשאת בעונש המתאים.

• מהו העונש המתאים למרי אזרחי בשטחים?
על כך תחליט הרשות השופטת, אם יגיע אליה הדבר, ביוזמת
הרשות המבצעת.

אתה נ שמע סם קן.

תיאורטית, ייתכן שהם לא יועמדו לדין. כבר היו דברים
מעולם, בארץ ובמקומות אחרים.
על כלי־התיקשורת
דיוו חו השבוע בתחילת
בהלת־קניות, הפעם באמת חסרת־תקדים: הרשתות
הגדולות פתחו את שעריהן במוצאי״השבת, ובסוף הערב
נותרו מדפים רבים ריקים. העילה הנוכחית היתה החשש,
בפעם המי יודע כמה, מעליית־מחירים. ביקשתי לשמוע
מיהודית שתיל, מומחית לצרכנות, אשר במשך שש שנים
מנהלת את מיבצעי בית העסק המומלץ, התוצר המומלץ
והשירות המומלץ, אם בהלת הקניות משרתת את האינטרס
של הצרבן.

בהלת־הקניות היא טירוף. ממש טירוף!

מדוע?

בהלת הקניות בפירוש איננה משרתת את הצרכן הקטן. היא
גורמת לו להוצאה כספית בלתי־מבוקרת, ומעמידה אותו בפני
מצב שהוא האחרון שצריך להיות מעוניין בו: דהיינו, עליית־מחירים
בגמר הקניה הבלתי־מבוקרת.
ברגע שהמוצר נעלם מהדף, הייבוא מתחדש, במחיר גבוה יותר,

והדבר גורם למחול־שדים.

• מתי, אם כן, כדאי לקנות?
מתי שצריך וכמה שצריך. אגירה אינה פותרת את הבעיה.

• האם עיי ד לקנות כל הזמן באו תו המקום או
לרוץ למרכול שנו תן אחוז הנחה כלשהי?
בכל מיקרה שווה לבדוק טיב ומחיר, מחיר מוגזם של דלק, זמן
ואפילו קנסות על חניה במקומות אסורים.

• מדוע טרצה הבהלה ה שבוע?
הפעם חברו יחד כמה גורמים. ראשית, באמת השמועות על
עליית מחירים, שהן אסון בפני עצמו. שנית, קניה במוצאי־שבת
שהפכה לתחליף לבידור מסוג אחר. והעיקה תאריך המיבצע, ה״2
כחודש, איפשר לבעלי כרטיסי־אשראי שקנו במוצאי־שבת,
ליהנות משבועיים אשראי עד גביית הסכום בחשבון הבנק שלהם.

• האם בבהלת הקניות אשמות הנשים, או אולי
גם הגברים?
מניסיוני, בהלת קניות היא לא חד־מינית. לגברים יש חלק
נכבד בבהלה.

כלומר, הישראלי אינו צרכן בוגר?

נכון. הוא עדיין קונה ללא־הבחנה.

בן־ציון ציטרין

הם אומרים...מה הן אומרות...הה ה אומרים...חה הן אומרות...מה הם

רחל בן־צבי:

עירית כהן:

ריאוגרד סאקסטץ:

..כשהבן נבצע בובמו ,״הלווא שנר הנוסעים ״שח״וים קנו אבוקדו
הרגשנו ממש וווחהר יהיו נמו ראש־הממשלה!״ ותותים תחת בושם!״

ביום הרביעי בשבוע שעבר נודע לי ששני בנים, של שני
זוגות חברים, נפצעו בלבנון. שתי המישפחות אינן מכירות
האחת את השניה. מישפחה אחת הם תל״אביביים ילידי
הארץ, המישפהה השניה היא של מושבניקים, שבילו חלק
מחייהם בחו״ל. המכנה המשותף היחידי בין שתי
המישפחות הוא שיש להם ילדים בלבנון. לכן הופתעתי
וזועזעתי כששני האבות אמרו לי, כמעט באנחת רווחה
״הרווחנו בן״.
יותר מאוחר פגשתי את רחל בן־צבי, אמו של אחד
הבנים הפצועים, ושאלתי אותה אם גם היא ״שמחה״ שהבן
נפצע.
אני לא יכולה להיות שמחה כשבני סובל כאבים, וכשלא ברור
איך ומתי ייצא מהפציעה הקשה שלו, שנקראת בוודאי בשפת
הצבא ״פצוע בינוני ״.אבל נכון שיש איזו הרגשה של רווחה ושל
פקיעת־המתח, שכל אם לחייל בלבנון חיה איתו משך 24 שעות
ביום.
כשקראו לי לבוא לבית־החולים. לקחתי מונית מתל־אביב
לצפת. אני לא זוכרת מה חשבתי ומה הרגשתי בדרך הארוכה
הזאת, אני רק יודעת שכל פעם שהיתה שעה עגולה, ביקשתי
מהנהג לפתוח את הרדיו כדי לשמוע חדשות. אחר־כך נזכרתי,
שבעצם כבר אין לי מה להקשיב לחדשות. זו־ ,קרה. הבן שלי כבר
פצוע.
כשהגעתי לשם וראיתי שהראש שלו בסדר ושהוא לא בסכנת־חיים,
ושזאת ״רק״ הרגל — באמת הרגשתי שהרווחתי בן.

• הורייד הם אנ שי העליה השניה. בביתם ינקת
את אהבת־הארץ ואת רוח־ההתנדבות. באותה צורה
חינכת את ילדיך. איך את מרגישה עם זה, שעכ שיו
רווח לך כשבנך נפצע ויצ א מהמחזור של המילחמה
הזאת?
זה באמת קונפליקט נוראי. כמו שחינכתי את הבן הזה, אני
מחנכת את שני הבנים האחרים שלי, כי אחרת אני לא יודעת
לחנך. אבל באיזו פינה בלב אני שמחה שהבן האמצעי הוא
פרופילניק והקטן קצר־רואי.
לא נעים לי להרגיש ככה, וקשה לי שהבן הגדול סובל עכשיו
כאבים, אבל אני יודעת שהכל יותר קל לי, מאשר לחברים שלי
שהבנים שלהם לא חזרו בכלל. לנו, לפחות, יש תיקווה.

כולם יודעים ששימעון פרס עבד קשה במסעו האחרון
באירופה. כתבו על זה בכל העיתונים. מה שלא כתבו, זה
כמה קשה עבדה מנהלת מחלקת שירות־לנוסע והדיילת
הראשית של חברת ארקיע עירית כהן. מה היה החלק
הכי־קשה בנסיעת ראש־הממשלה והפמליה לאירופה,
מבחינתה של עיריתז
החלק הכי־קשה היה התיכנון והחרדה שמא משהו לא יצליח.
לא בכל יום טסים אצלנו ראשי־ממשלות, וכולנו רצינו שהחלק
של הטיסה יתבצע בצורה הכי־מושלמת שאפשר.

• היו בעיות מיוחדות?
הבעיה העיקרית היתה האוכל. בגלל הכשרות, לא יכולנו
להצטייד לא ברומא ולא בבוקרשט, ואי־אפשר היה לסחוב אוכל
לחמישה ימים.

• אז מה עשיתם?
מטוס אחר של ארקיע הטיס לנו אוכל לרומא. חלק היה אוכל
טרי, לאכילה באותו היום, וחלק היה אוכל שהוקפא בארץ, הוטס
לרומא והועבר אלינו שם 21 .מעלות המינוס שהיו בבוקרשט
עזרו מאוד לאוכל המוקפא.

• היה תפרים מיוחד לנסיעה הזאת?
לא. התפריט היה רגיל, רק נוספו לו יותר סלטים ויותר פירות
טריים.

• כמה דיילו ת היו וכמה נוסעים הן שיר תו?
היו בערך 40 נוסעים ושלוש דיילות.

• זה הספיק?
הנוסעים היו כל־כך נוחים, שזה הספיק. אף אחד לא התלונן,
לא היו בקשות מיוחדות. דאגנו להטיס כל יום מהארץ עיתונים
טריים, ומחווה זו התקבלה בשימחה עצומה על־ידי כל הנוסעים
בטיסה המיוחדת הזאת.

• האם התפתחו יחסים בין אנשי־הפמליה לבין
אנשי־הצוות?
אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה יחסים, אבל בילינו ביחד,
גם מחוץ למטוס. היינו ביחד בקבלת־הפנים שערך השגריר שלנו
בבוקרשט, והיינו כולנו בבית־הכנסת שם ובכינו ביחד.
היתה אווירה נפלאה. ובאמת, במשך הזמן נעשינו כאילו חלק
מהפמליה עצמה.

• איזה נוסע הוא ראש־הממשלה, שי מעון פרס?
הכי־נוח, הכי־צנוע והכי־אסיר־תורה שאפשר להעלות על
הדעת. הלוואי שכל הנוסעים שלי יהיו כמוהו.

בשבוע שעבר הגשים ליאונרד סאקסטין, עולה״חדש־ישן,
חלום שהוא חולם כבר שנים רבות. החלום שלו היה
להראות לאנשים בכל העולם איזה אוכל נפלא יש לנו
בארץ. הוא פתח בנמל״התעופה לוד, מול שער ,11 חנות
למימכר מזון תוצרת הארץ. שאלתי אותו: מדוע זה כל״כך
חשוב:
אני חושב שיש בארץ אוכל נהדר. יש לנו׳ירקו ת ופירות
מעוררי־קינאה. יש גבינות מצויינות, יש לחמים נפלאים, ובעצם
— מה לא? הרבה מאוד תיירים, המבלים בארץ ימים אחדים, ממש
מתאהבים באוכל, אבל אף אחד לא יסחוב איתו לנמל־התעופה
חלה או סלסלת־תותים.

• ובנמל הוא יקנה אותם?
בנמל הוא עושה את הקניות האחרונות, כדי לקחת הביתה או
להביא לחברים בארצו. אז בדרך־כלל הוא קונה ויסקי, סיגריות
ואולי בושם, כמו בכל מקום אחר בעולם. ברור לי, כאיש שנסע
הרבה, שיותר נעים להביא וגם לקבל סלסלת־תותים מישראל, או
שתי גבינות טובות או אפילו חלה לשבת, שמפורסמת בכל
העולם. יש גם הרבה תיירים שנשארים עם כמה שקלים ביד, ואני
אשמח מאוד אם בשקלים האלה הם יקנו אבוקדו תוצרת הארץ,
במקום בושם תוצרת צרפת׳ .

• בנמל־התעופה אי־אפשר לשלם שום דבר בשק לים.
חוץ
מאשר בחנות שלי. בעיניי, שקלים הם עדיין כסף.

• י ש ארצות מסויימות שי ש בהן איסור חמור
על הכנסת מזון. איך תפתרו את זה?
לאירופה אפשר להכניס הכל. לארצות־הברית אסור להכניס
פירות וירקות טריים ובשר טרי. התייר יקבל הדרכה מה מותר
ומה אסור להכניס.

• איך הגעת לרעיון הזה?
גנבתי אותו. ראיתי ״גורמה מרקט״ כזה בנמל־התעופה
סכיפול באמסטרדם, ומאז אני חולם לעשות משהו למען פירסום
תוצר! ,הארץ שלנו, שאני כל־כך גאה בה.

דניאלה שמי

_ הורוסקופ
(המשך מעמוד )21
מאפיינות את התקופה. בריאותם
של בני״מישפחה מעוררת דאגה,
בשורות לא שובות עלולות להגיע.
זהו חודש שאינו מתאים להת חלות
חדשות. מה שמתחיל בתקו פה
זו יוכיח את עצמו מאוחד יותר
כמסונד, קשה ואינו ניתן לפיתרון.

פתרון תשבצופן
2477
בתולה חודש דגים בהחלט חודש טוב
לבני מזל בתולה. כדאי להתחיל
בפרוייקטים חדשים. עזרה תבוא
מכל כיוון. לנישואיו שייערכו בחו ד
ש זה יש סיכוי טוב להצליח. הם
יהיו מאופיינים על-ידי ויתורים
הדדיים רבים ולא מעט הקרבה
אישית מבל צד. א ן כל זה לא יביא
להתמרמרות, וייעשה בלב שלם.
עיטקות, נסיעות או כל דבר
אחר יזכו לאהדה ועזרה מצד אנ שים
רבים.

מאת

מאזניים
אביגיל ינאי

חודש עמוט בעבודה, הבריאות
אינה טובה וההרגשה הכללית היא
של עצבנות פנימית ומתח, מבלי
יכולת להבין מה הם הגורמים ל מצב
זה. היחסים עם הסביבה
אינם טובים ביותר. וזה הרבה יו תר
חמור כשמדובר על מזל מאז ניים,
שהוא מזל השותפויות.
עדיף לא לקבוע תאריכי-התח-
לה דווקא בחודש זה. בנישואין ה נערכים
בחודש כזה שני הצדדים
יהיו עסוקים מדי מכדי להקדיש
זמן האחד לשני. גם בדברים אח רים
קשה יהיה למצות את הצד דים
הטובים.

מאיזז:
.1תפוח שהשיב נפש ()3
.3האורח מארצה של בלקיס, ירגיש
אצלנו כמו בבית ( )3,4,2
.9נשבח׳את המושב ()4
.10 אנשי הימין בלבנון לא יעמדו
לידו ()4
. 13 שאלה לאחור — באיזו תקופה
ייגמר הכל? ()3
.14 דברי ההרגעה שנאמרו למורים
היידן לפני הנתוח ()2,4
. 15 טעם של 12 מאונך ()4,4
. 17 הידיעה נותרה בצל, ולא נדע אם
נושעו או נאכלו בידי הקאניבלים ()4
. 18 סרבה למלא את הפקודה כי
שנאה אלכוהול ()4
.20 תשכב שם, פה תקבל שרות של
רב ()3,5
.22 תרוץ שכלו שקר ()5
.24 מעילה במעיל () 3

.25 לא כשמו כן הוא ואף ריקני ()4
.26 יותר קרוב למשה ()4
.28 מי יודע מיהם יהודים ומי נשרו
מדת משה? ()7
.29 רעש הטיל נשמע ממרחק כמו
טאם טאם (.)3

מאוגד:
.2היא ישנה והרשע עומד על הראש
למרגלותיה ()3
.4מזכיר בקול אדיר ()4

ש 1ל ה

.8לא כל״כן־ מבריק ()2,3
.9נמסוך יין קיאנטי לרב־חובל
איטלקי ()3,4

.22 הורתנו את שרה גם כשאת לאה

.11 קיים את המצווה מלמטה ()2

.23 טון של שאלה ()2

.12 מוות וחיים בעתון ()6,3

.24 כשבחוץ סופה, אפשר להכנם
לבית המרזח בדלת האחורית ()3

.16 מה הספור שלך דני סנדרסון?

.27 תראו איך בן אדם נופל בפח (.)3

חודש זה אינו מתאים במיוחד
לאופיים של בני מזל קשת. כל דבר
שבו יתחילו בתקופה זו ילחיץ
אותם. למשל, נישואין יביאו אותם
להרגשת-חנק. קשת המתחתן ב חודש
דגים ירגיש שלקחו ממנו
את החופש ונעלו אותו בעל כורחו
בבית, כשהוא דווקא רצה לחוש
את עצמו חופשי וחסר״התחיי-
בויות.
נסיעות, עסקים וכל דבר חדש
לא טוב להתחיל. כדאי לדחותם
עד אחרי ה״ 21 בחודש מרס.

• קו ר סי ם מקצועיים נרנזר, נמהר, ל:׳
• ספרות נשים • קוסמטיקה ואפור • פדיקור • מניקור
• אפילציה (הוצאת שיער לצמיתות)
• מנון ליופי וסלון תסרוקות חדישים ל:
תסרוקות, תספורות. החלקות. סלסול, צניעות. פסים.
טיפול פנים. איפור. הוצאת שיער לצמיתות ובשעוה.
תעודות למסיימים והגנה לבחינות
הסמבה ממשרד העבודה
30 שנוח נסיון והישגים בהדרכה מקצועית
׳כ*נ׳י כ״ ז. תיבר
3שוי

י׳ג׳*׳ד־מ* 7ג׳דג 8 9
סלעי ניס:
284919 295318

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודסת )4

איתן עמיחי
הדברת ״מזיקים

מוסחים להדברת תיקנים
(ג׳וקיס) ,תו מי י0י׳ חיע׳
סלרים ובגדים.

רמת-גן. דהו מודיעין ,18ת.ד2272 .

780114-5-6.70ת*׳מסיו* עסק *4*1/7

151

גדי

ב ת־ ספר ^ דחחץ

229388 ,226066

ח 10 תלת *ז 1ן^ 111י1

.7שמענו על מלך פתי — בבבל ()4

.21 כנראה שאין אמת במה שאומרים
בסקנדינביה ()5

המכון הישראלי לספרו ת ץ
נשים קוסמטיקה ופדיקור

ציפורניים מלאכותיות
בשיטה אמריקאית
חזקות באחריות
וכן השתלת ריטים

ספירה קל בריאותך ורבוסך

.5נקום ונקרא להחיל את שעון
הקיץ מיד ()4,4
.6קוו וואדיס חיים הרצוג? ()6

.19 אפשר להסיק שבגליל ליד
מתולה לא יהיה קר ()4,2

לספ רי ת ו שי ם

מודעות בטלפיו
לכל ה ע תוני ם
^ בכרטיסיאשר אי ב מ חי רי
01* 68$ ) 1118

0 1וז**מ6ז*ו

0ז15* * 611

ויזה

המערכ תי

•עו־אם־ט

שרות ת.ר. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

פרסום

אידיאל

אבן גבירול סוו ת״א, פתוח 20.00- 7.30 רצוף

227117/8־ 03

חודש זה חיובי עבור בני מזל
עקרב. בחודש שבו השמש בדגים,
הם מרשים לעצמם להיות יותר
קלילים, בעלי״הומור וחברתיים.
עקרבים המתחתנים בחודש זה
עשויים לזכות בתואר של מישפחה תהיה לילדים
מרובת-ילדים.
חשיבות גדולה בשותפות זו.
קיימת סכנה ששני הצדדים לא
יקפידו על נאמנות, ובמשך השנים
לא רק שיפזלו לצדדים, אלא גם
יקהו יוזמה, והפעילות מתחת לפני
השטח תהיה רבה.

דווקא לגדיים זהו חודש נעים
ומוצלח. אם מדברים על קביעת
תאריכי-התחלה, אז כדאי לחשוב
על חודש זה. נישואין שיתקיימו
החודש יעידו על תיקשורת טובה
והבנה בין הצדדים. הידידות
תשרור ביניהם ומהסביבה שבה
יגורו ירוו נחת.
עיסקות שמתחילות תהיינה
מוצלחות, לא יהיה צורך להשקיע
מאמץ רב, חשיבה ספונטנית ואפי לו
הסתמכות על המזל -יעזרו לכל
פרוייקט בו מתחילים בתקופה זו.
דלי חודש זה מסמל בעיקר עיסוק
בכספים ובעניינים הקשורים לחיי
היומיום. דליים המתחתנים בחו דש
זה לא יעסקו בעניינים העומ דים
ברומו של עולם, וי תנן שיש־תעממו
האחד מהשני. עיסקות
המתחילות החודש יובילו להצל חה
ולהתעשרות.
מעבר לדירה או נסיעה רחוקה
יגזלו יותר מדי כספים.
העולם הזה 2479

נרגע האחמן

רק בשבוע שעבר הסברתי בהרחבה מדוע אין
צורר לקנות לילדים מתנות לפורים, בגלל מצבנו
הקשה ובגלל מצבם המפונק. למזלי, לא כולם
קוראים את המדור הזה, ולכן קיבלו שני הילדים
שלי מתנות יפות מאוד מאנשים אחרים. לאמא
יש אופי. היא לא קונה. אבל אנשים אחרים?
׳שיקנו! למה לא?
מהשעות שכל ילד ביזבז על המישחק שלו,
אני מבינה שהם מישחקים טובים מאוד, מבלי
להזכיר את העובדה שהילד הגדול(שיכול לתת
הרצאה מעניינת על מוסוליני ועל הפאשיזם
באיטליה, אבל לא יודע את לוח־הכפל) עשה המון
חזרות בחשבון, מבלי לשים לב שהוא לומד.
המישחק (המיועד לילדים מגיל 8ומעלה)
נקרא מיספר חי והוא מיועד לשניים או ארבעה
משחקים. הוא מורכב מלוח בעל בליטות, כשעל
כל בליטה מופיע מיספר, ועל״ידי זריקת קוביות,
וקבלת ספרות אחרות, צריר הילד להגיע למיספר
המופיע בבליטות, בעזרת ארבע פעולות החשבון.
המישחק השני שקיבל הילד הקטן נקרא
שדות, והוא מורכב מחלקים פלסטיים בצורות
גיאומטריות, שמהם צריד להרכיב צורות

הדיאטה שד הכלה
לפני כחודש ביקשתי מכם, קוראים וקוראות
נכבדים, שתשלחו לי הצעות לדיאטות, כדי !
שאפרסם אותן לטובת קוראינו השמנים. הגיע
מבול אדיר של חמש תשובות. ברוו לכם, עצלנים ;
יקרים שלי, אני גאה בכם! באמת, מה פיתאום
שתתיישבו ותוציאו דף ותאמצו את הראש ן
ותכתבו מיכתבים לטובת אנשים אחרים?
מתוך חמש התשובות פסלתי שתיים, כי אפילו
אני, הבורה הגמורה בענייני דיאטות, יודעת שמה
ששלח לי אדון אגרון היא דיאטה מאוד ידועה,
ששר״הביטחון רבין המציא לפני הרבה שנים.
פסילה שניה נעשתה על־ידי מטעמים של

הנה הצעה לתחפושת פורים, שהתקבלה ממש
ברגע האחרון, ואולי תוכל לעזור למי שמוזמן
למסיבה נוסח ״תחפושת חובה״ ,ובכל זאת אין לו ־
חשק לבגדים מצחיקים.
אופן הכנת התחפושת: לובשים ביגדי יום־יום ,
רגילים, אבל משתדלים לחבוש כובע. עוברים בין
הקהל וכל הזמן אומרים בקול רם: אחד £ ,א ,0י
שתיים ,7 \^ 0 ,שלוש ,7 11££ ,ארבע,
,£01111 חמש.£ 1
ברגע שהבן־אדם הראשון ניגש אליך ושואל,

למה התחפשת? אתה עונה לו: התחפשתי לסופר
ומתרגם. נראה אותם מוציאים אותך מהמסיבה
( ומכריזים על עצמם כחסרי חוש־הומור.

אמא שמש ומולדת, סיפרו של הד״ר יצחק
קרונזון, הוא לדעתי ספר־אהבה — אהבה לארץ־
ישראל, אהבה לנופי ילדותו בחיפה, אהבה

גיאומטריות שונות, על־פי דוגמות הניתנות
במישחק. לילד בן 6המישחק הוא קל מאוד, ולכן
נותן הרגשה של נצחון מיידי. אני מניחה שאם
מתכוונים לפתח את הדמיון ועוד דברים

לארבעה ימים מכסימום, ואחרי הפסקה של
כשבוע אפשר לחזור אליה.
יום א׳ הוא יום של שתיה בלבד. אפשר לשתות
הכל, אבל ללא סוכר. קפה, תה, חלב, מים, מיצים
טריים ומרק נמס דל-קלוריות. כמות השתיה
איננה מוגבלת.
יום ב׳ מותר לאכול ללא הגבלה ירקות ירוקים
טריים, כגון מלפפונים, פילפל ירוק, סלרי־עלים,
חסה, כרוב מבושל, ברוקולי מבושל. ביניהם
אפשר לשתות רק מים.
יום ג׳ הוא יום שתיה כמו היום הראשון ויום ד׳
הוא יום אכילת ירקות כמו יום ב׳.
לפי דבריה של עדה לוי, היא הורידה 3קילו
בארבעת הימים הללו.

חינוכיים, צריך לקנות אותו לילדים קצת יותר
קטנים.
שני המישחקים הם תוצרת אורדע, ואינני י
יודעת את המחיר, כי לא שואלים מחיר של מתנה.

דיאטת עדה לד מירזשריס לפי דבריה של הכותבת, הדיאטה מיועדת

יצחקק רו גזון

אסא עמש!*ולוז;

! חו סמוין

אם יש לך קשרים, אתה לא צריך פרוטקציה
— אומר הבעל שלי. וכמו תמיד, הוא צודק.
בעזרת הקשרים שלי סידרתי לעצמי ביקור
בבית־חרושת לשוקולד וממתקים, חלום של כל
ילד וילדה, אפילו בגילי. גם אני חשבתי עד היום
שבישראל יש רק בית־חרושת אחד לשוקולד,
אבל הסתבר שטעיתי. יש עוד אחד ושמו טעם >
ישראל. בעזרת חברה שמכירה את הבן־דוד של
בעל בית־החרושת, התייצבתי בשערי ארמון
השוקולד, שבאיזור התעשייה בראשון־לציון. כן,
בשביל שוקולד אני מוכנה להגיע אל מעבר

לתקופה שהיתה ולא תשוב, אהבה לחברים
להרי״חושר.
שנשכחו והתפזרו בעולם, אהבה למקום רחוק
דיאטת אילנה(בלי שם
שעתיים תמימות ביליתי בין מערבלי הזהב
מבחינה גיאוגרפית, שגם אחרי שנים מחזיק לך
השחור (שוקולד) ,הזהב הלבן (מנטה) והוורוד.
מישפחה) מתל־אביב
את הלב בצבתות־ברזל.
(קרם דובדבנים) .עמדתי ליד מכונות היוצרות
הד׳׳ר יצחק קרונזון הוא מה שאנחנו קוראים
צורות והממלאות שוקולדים קטנים בקרמים.
אילנה טוענת שאחרי ארבעה ימי־דיאטה כמו
״יורד מצליח״ 15 .שנה בניו־יורק, פרופסור מן
ראיתי איך מכונה ממוחשבת יוצרת אלפי
שהיא מציעה, כולם נשארים רזים, כי הם מאבדים
המניין לרפואה קלינית, מנהל מעבדות־הלב
סוכריות על מקל במשך דקה, ראיתי איך
את התיאבון לאכול להרבה מאוד זמן. אילנה
באוניברסיטת ניריורק. איש רציני מאוד. אבל
עוטפים, שוקלים, ממיינים, ואורזים את שאהבה
מציעה לבשל עוף אחד לא שמן, יחד עם שלושה
בחייו שמחוץ לבית־החולים — שם קוראים לו
נפשנו. זה מבלי להזכיר בכלל את כמויות
גזרים, שלושה קישואים, שלושה בצלים, ראש
קוקו — הוא איש מצחיק בצורה היסטרית.
הממתקים שטעמתי, כדי להשלים את התרש סלרי
אחד והרבה שמיר ופטרוזיליה, בתוך סיר
סיפוריו וקיטעי״ההומור שכתב מוכרים לכל חובב
מותי.
מים גדול.
הומור בארץ. אחדים מסיפוריו אלה וכמה אחרים
כל הזמן חשבתי כמה ילדים היו שמחים להיות
לפני שהמרק מוכן, אפשר להוסיף לו אבקת
קובצו לספר. סיפורים אוטוביוגרפיים של איש
במקום כזה ולגלות סוף־סוף מאיפה יוצאים
מרק־עוף דל־קלוריות. מהמרק שהתקבל
בעל לב גדול, הצוחק והמתגעגע אלינו. למה,
מוציאים את הבשר והירקות, אותם מחלקים [ השורשים של התענוגות. אמרתי את זה למנכ״ל
בעצם, שלא יחזור הנה?
להרבה מאוד מנות, שיספיקו לארבעה ימים . .הנחמד לני( .אני קוראת לו בשם פרטי, כי הוא
מומלץ מכל הלב. הוצאת שבא. מחיר5,400 :
חבר של חברה של הבן־דוד, כמו שסיפרתי כבר).
השתיה בימים אלה תהיה מרק־העוף ומים מהברז.
שקל.
לני אמר, שבעצם זה רעיון נחמד, ואם אני מכירה
כשנגמר הבשר והירקות, נגמרת גם הדיאטה,
איזה מורה שהיתה רוצה להביא את הילדים באופן
אבל כמה שתמשכו את זה על פני יותר זמן, ככה
מאורגן לביקור בבית-חרושת לשוקולד, הוא
זה יותר משובח ומרזה. אסור לאכול במשר הימים
ממני שהוא מוכן לעשות סיור לילדים. לי, באופן
ישמח לעזור.
האלה שום ירק או פרי טרי ואז, לפי דבריה של
אישי, זה נראה יותר מהנה ויותר חשוב מהשיעור
גבירותיי המורות, באשר אתן שם: כל מה
אילנה מרזים קילו אחד בכל יום.
הכי־טוב בתנ״ר או אפילו בחשבון. בהצלחה.
שאתן צריכות לעשות זה להתקשר למנכ״ל טעם

ותגידו לילדים לא לחטוף. כל אחד יקבל טעימה.
י שראל בטלפון 993211־ 03 ולומר לו ששמעתם

דיאטת הכלה

חוסר״הבנה — לא הבנתי את כתב־היד, לא
\ הבנתי המשמעות ולא הבנתי מי שלח אותה. ובכן
נשאר משהו.

ספר חד ש

את הדיאטה הזאת תרמה לכם חברתי ,
למערכת, שרית ישי, שהתחתנה בשבוע שעבר,
ולקראת החתונה רצתה להיות שאפה אמיתית.
בוקר — קפה עם שתי כפות חלב דל שומן,
פרי טרי.
צהריים — כ־סז דקות לפני הארוחה שותים
מיץ מלימון אחר מעורבב בכוס־מים — חובה!
200 גרם דג או רבע עוף מבושל, בתוספת 400נ־גרם
ירקות חיים.
אחר־הצהריים — פילפל ירוק ממולא בגבינה
רזה.
ערב — כ־ 10 דקות לפני הארוחה, מיץ לימון
עם מים — חובה! חביתה מביצה אחת במחבת
טפלון, סלט ירקות קטן, קפה עם 2כפות חלב
דל־שומן.
אסור לאכול — גזר, בצל, שומן, מלח.
מיתר — עד 12 סוכרזית ליום, סודה ומים
חופשי.
את התוצאות של הדיאטה הזאת ראיתי במו
עיניי בחתונה. היה מוצלח מאוד. ובכלל, מזל טוב!

הם מציגים

במרכז הבניה.
ואתה?
אלו היצרנים ש או שרו לתצוגה
ב מרכז הבניה: רעפים אדיטק
1י ברונ?ו קנ צוי1
ט. קרמין ושוודבע״ח.

פרופילים ומחיצות
במעסף
דן־פל
פל-דם
פל-כר
פל-גל
קל-דלת.
פטוולגזהסקה פטוולית
סאמו-טייס.

רמא בע״מ
אלביט מחשבים בע״מ
תגיב.
קלת אפיקים

כרומגן שער העמקים
אור!בע״מ
תרמו סאן
ג לני פלסט

צמחיה

דוד״ש

מיחזור

קרמיקה

נגב קרמיקה

אלטרון
זכוכית מאווררים
גלאון מאווררים
האומה פאנס
ליגלבע״ח
שרון — תעשיות מיזוג אויר.
מזגנים אמקור
אלקטרהישראל ב זהר תדיראן.
הסקה גילאתקופדמן
נלי-חוסאולמו
גור! ?מינים

רב-בריח
ממדור.
אמקון אגדים
ויטל שמבני
איכות אמריקאים
אמקו-ים.
מחבור נשר מברשות
גיחפל.

ציפוי קיר ומחיצות

דלתות למוסך

בסרגלי? אויה ובניו.

דלתות בטחון

בתי עץ ומחסנים

צבעים

שיש

מדרגות עץ ומעקים

גרניט מרבל
מוטי פרי
רכטמן משה בע״מ.

מסטר מדרגות
פלג חפבע״ח

מטהרי אויר

סוככים

מרפאת ריקי
דולפין דקו-צל.

כלים סניטרים לבית
שטיחים דהארט
שטיחי ארבל

משה קטן
רטהאחפ.בע״מ
תמ״ה
סולכור.

ארונות קיר

צנרת פלסטיק

ריבירה בע״מ
שוזרת הזורע.
כתר מצפה חעפיל פולירון פוליגל
ב? ותו

מוצרי אלומיניום לבית
?ליל תעשיות __
אליפל__ .

הכל על תבית-
בבית אחד

מוצרי פלסטיק לבניה
גול! מוצרי פלסטי? __
חוליות תעשיות פלסטי? __
בחים אוניטרול אחקור בע״ח
מכנו-חרס מדגל שגיב
כור מפעלי מתכת.

תאורת גן
ארגד

הנדסה אלקמרוחכנית —
הכשירים נגד ברקים
הום קייר וויספרקול —מאור על רוח.
בלוקים איטונג בע״מ
בלוק צור
טרמובלוק.

מוצר עץ 7ב ת
לוחות פורמייקה דקורטיבים
קלת אפיקים.

בידוד ואיטום אגריקל אחלוסטיג
א. מושקוביץ ובניו
העוגו-פלסט טריאסאינטרנשיונל מכתשים נירלט פלדיב פוליביד רונדו פלס תעמס תרמו קיר
פולירון.

ד?תות עץ
דלתות חמדיה
הארגז צריפי!
דלתות קיסריה

סולב.
מטבחים דנאר דניה גלקס אגם נוי
רגבה

מערכות אזעקה
ואינטרקום

חהח לזי חוזזלסי זז ו וז רול

א.ג. גילמור
אב-גד
ג ג. אלקטרוניקה
ספטר תקשורת.

וקה ב ע״מ

מגיני כביסה

ציוד למטבח

וילונות גלילה וורטיקלים

אינטרפרוס בע״מ נירוסטה פלבם.

סולורואידבעי׳מ
מרצפות מרצפות אלווי
מצר מרצפות
מרצפות זהבי
מרצפות חן
מרצפות רצף
מרצפות שדות-ים.

סורגים ופחול

מזככי מים

אלדוובע״ם
תריס סורג
דוחיסיל.

מקלחות ומקלחונים

חמרי בנין ועץ
אפקס מקלחות אורלי
אדור מקלחונים.

יעקובי בחל לבטון
מפעלי גבס גשר
שלום גרוס.

תנ״ה

מכשירים יעודים

מה עליך לעשות בכדי
להתקבל לתצוגה
המתמדת במרכז הבניה?
אס אתה יצר! בתחום הבניה והבית, גס
אתה יכול להיות בי! עשרותדבות של
יצרנים המציעים את חוצריהס במרכז
הבניה ונהנים מקידום מכירותיהם. זאת.
כמובן, ר? לאחר שתעבור את ועדת
המומחים המיוחדת של מרכז הבניה
הישראלי המרחיב את היקף פעילותו
ומושך אליו היום יותר מתמיד, קהל
קונים מגוון — כ 0,000-ו לקוחות
פוטנציאליים בכלחודש.
לשם כך עליך להזדח ולפנות בכתב
למר צבי ארן מנכ״ל מרכז הבניה,
במרכז הבניה,
חד האוניברסיטה — 40 רמת אביב.

מידע,
תצוגה וייעוץ

מרכזהב ני ההישראלי ^
ר ח ׳ האתיברסיטה . 40רמת ־ אביב ^ נ י ־ י י

/ויחהיסמאמור הגלימה בעל שיעור־קומה, שהשאיר רושם רב
בהופעותיו. הוא היה חרוץ מאוד,
וכאשר היה צריך להכין תיק גדול היה
משתטח על הריצפה, שוכב של ביטנו
וקורא פיסקי־דין. הוא נפטר רווק, ואת
כל רכושו השאיר לאוניברסיטה העברית
ול קרן הקיימת.
התגליות הללו נכללות בספר חדש,
עוטי־הגלימה, שנכתב על-ידי העי תונאי
גבריאל שטרסמן, שהוא
עצמו עורר־דין. הספר סוקר את
תולדות המיקצוע, מתקופת התורכים
ועד היום. הספר שזור באפיזודות
מרתקות וחושפניות של מישפטנים
נודעים, ממייסדי המדינה.

שימעון אגרנט

* 4קילקיל

רק בעברית!

פגישות

חד עם סאקר עלה מאנגליה גם
עורד־הדין היהודי אנגלי הנודע

אחיו, עורר־הדיז פילים ג׳וזן ן, היה
פותח את מכתביו ב״אדוני׳ ,ואחיו היה
עונה לו באותה צורה. רק פעם אחת,
כאשר כתב מיכתב מאוד אישי בקשר
לאמם, פתח את מיכתבו במילי ם.פיל
היקר׳ .פיליפ היה עורד־דין מרשים,
והגן על הביתרי שלמה בדיוסף,
שנתלה בעוון יריות לעבר אוטובוס
ערבי.
במישרדו של רב יוסף עבדו במשך
השנים מתמחים רבים. חלקם היו אחר־כך
לשופטים ושרים במדינת״ישראל.
אחד המתמחים במישרד זה היה
יעקב שי מ שון שפירא, לימים
שר״המישפטים במדינת ישראל. הוא
בא לעבוד שם בהמלצתו של עורך־
הדין שוורץ. כאשר הצטרף גם שוורץ
למישרד, העסיק אותו שפירא כנושא־ספרים
וכמגיש־מיסמכים.
דוב יוסף לא היה אדם קל, והפרידה
בינו ובין שפירא היתה מלווה ברקים

פרידה מלווה ברקי ם ורעמים

אחד עבד בשכיבה על הריצפה השני לא קיבל
נשי ונוטרים * אחד שבר את השלט של השני
אחד התחזה כאנגלי ואחד היה שותף של ערבי
הוראס סמואל, שחזר גם הוא, לאחר
זמן קצר, לאנגליה. אולם בעת מישפט
רצח ארלוזורוב הוזעק לארץ, לעזרת
סוללת הסניגורים במישפט. במישרדו

ורעמים. אחרי מריבה קשה בין השלקבלו
כמתמחה. אולם איש לא הצליח
ניים, שבר רב יוסף את השלט של
לשכנע את יוסף לקבל אשה למשרדו.
שפירא.
| הוא סירב ולא נכנע.
יוסף היה בררן גדול בבחירת
עורך־רין גדול אחר בתקופת המנ־

יצחק טוניק
גאפיר מתמחה

אנוור אל־נוסייבה
סילק שו טר אנגלי

רוזה גינ צ בורג
מילחמה על הרשיון
ך י> ארי סאקר, מבעליו של רשת
( 1הכל־בו מרסס־אנד־ספנסר, הגיע
לארץ בתחילת המנדאט הבריטי,
ופתח מישרד של עורכי־דין יחד עם
עורר־ הדין שלמה הורוהיץ. סאקר
פרש לאחר זמן קצר וחזר לאנגליה. שם
השקיע עצמו ברשת החנויות ידועה,
ועשה חיל. שותפו, הורוביץ, הקים את
אחד המישרדים הגדולים ביותר
במדינה. כיום עומד בראשו אמנון
גולדנברג, מי שהיה נשיא לישכת
עורכי־הדין, בקדנציה הקודמת.
הורוביץ, יליד גליציה שלמד
באנגליה, היה גיבן ומגומד אך מישפטן

ברנרד גזזן! (עם בן־גוריון)
מיכתבים רי שמיי ם בין אחים
של סמואל החל את עבודתו עורך־הדיו
ברנרד ג׳וזן! ,שלימים התפרסם כשר
דוב יוסף. השר הכנים את הקיצוב
והצנע למדינה הצעירה.
אחרי שסמואל עזב את הארץ, היה
דוב יוסף עצמאי וצירף אליו את עו ר ך
הדין צ בי שוורץ, אביהן של רות
ריין וראומה וייצמן.
רב יוסף עלה מקנדה, והיה בעל
חינוך מיוחד. כאשר היה מתכתב עם

מתמחיו. הוא הסכים לקבל את מיכה
כספי כמתמחה, מאחר שהיה בך
טובים, ואביו היה הקונסול של לטוויה
בארץ. אולם הוא סירב לקבל כמתמחים
גאפירים (נוטרים בשרות הממשלה
הבריטית) .מסיבה זו סירב יוסף לקבל
את חיים צדוק, לימים שר־מישפטים
גם הוא. גם יצחק טוניק, כיום מבקר־המדינה,
היה אז גאפיר, והיה צורך
בשידולים רבים כדי לשכנע את יוסח

דאט היה מרדכי עליאש, שנימנה
עם הבוגרים הראשונים של גימנסיה
הרצליה. אחד משותפיו־למישרד היה
יצחק אולשן, שאחר־כך כיהן כ־נשיא־בית
המישפט־העליון במדינה.
עליאש היה עורך־דין נודע, בעל
מישרד גרול בירושלים. הוא עסק
בעיקר בענייני קרקעות, וייצג את
התביעה האזרחית במישפט רצח־
(המשך בעמוד ) 32
ארלוזורוב.

צבי שוו ר ץ
סחב ספרים לאחרי ם

עירומים מאחורי הגלימה
הקרן ע״שהדד
עיצאם סר ט אווי

המועצה הישראלית למען
שלום ישראלי־פלסטיני

פה סהטאחי
* ״קרן סרטאווי׳׳(מיסודה של ״המועצה הישראלית למען
שלום ישראלי פלסטיני״) נועדה לעידוד המחקר והיצירה
בסוגיות יסוד של העם הפלסטיני ובנושא הדיאלוג
הישראלי־פלסטיני.
* על פי תקנונה, מעניקה הקרן מדי שנה, סמוך למועד
הירצחו של לוחם השלום הדגול, הד״ר סרטאווי, פרם
כספי עבור יצירה בתחומי המחקר, הספרות והאמנות
בנושאים שצויינו לעיל, ליצירות אשר תוגשנה, בין
במישרין ע״י יוצריהן, ובין כהמלצה(בהסכמת המומלץ).
פרם זה יועמד בשנת 1985 על סך 500,000 שקלים.
* היצירות תובאנה לעיונו של חבר־שופטים בהרכב דלהלן :

ד״ר שמעון בלס
יעל לוטן
פרוס הנרי רוזנפלד

בדר יונס
ד״ר ג׳ורג׳ קנאזע
ג׳מאל קעוואר

חבר השופטים יוסמך, עפ״י שיקוליו, להחליט כי הפרס
יחולק ל־ 2או 3פרסים,
את ההצעות למועמדות לפרסים י ש לשלוח בשני
עותקים אל הכתובת הבאה :״קרן סרטאווי״ ת.ד,2343 .
ירושלים .91204
המועד האחרון להגשת הצעות הוא יום ר 22 ,במרס . 1985
הצעות שתוגשנה לאחר מועד זה לא תיכללנה במועמדות
לקבלת הפרס.
המעמד החגיגי של הענקת הפרסים(שעל מועדו יפורסם
בבוא העת) י שולב באירוע עיוני ו/או אמנותי, אותו תיזום
״קרן סרטאווי״.

(המשך מעמוד 131
עליאש עבד קשה מאוד, והיה
מעביד גם את המתמחים בשעות
הערב המאוחרות .״הוא היה מקלקל לי
פגישות עם נשים. בגלל ישיבות הערב

באו, ולא כל אחד רצה להישפט לפני
הקונסול הרוסי. ולהביא דבריו לפני
בית־המישפט של הממשלה התורכית
לא רצה. אתמול נתת לשופט כר־וכך
כדי שיצדיק אותך בדינר, בבוקר,

ונשיא בית המישפט העליון במדינה
היה דובר אנגלית מהבית• אד כאשר
ציווה עליו נשיא בית־המישפט המחוזי
לכתוב את פיסקי״דינו באנגלית,
הסביר אגרנט כי הדבר לא יתכן. הוא

עם השופטים התורכים היו בעיות שר
שוחד עם האנגלים היו בעיות של לשון
המאוחרות ׳,סיפר הד׳ר משה עצ*
יוני, שהתמחה במישרד זה והיה,
לימים, שופט בית־המישפט העליון.
עם קום המדינה התמנה עליאש כציר
הראשון של ישראל בבריטניה. .חיפשו
אדם שגאוותו האישית וגאוותו הלאומית
ישקפו אל נכון את גאון המדינה
ורמתה האינטלקטואלית,״ מספר השופט
בדימוס חיים כהן. ,ולכן בחרו
בעליאש.״
הספר מספר גם על עורכי־דין
ערביים נודעים, שעסקו במיקצוע
בארץ בתקופת־המנדאט. אחד מהם היה
אנוור אל״נוסייבה, שלמד מיש-
פטים באנגליה. הוא התמחה במישרדו
של עליאש, וזמך מה אחר־כך התמנה
כשופט שלום.
נוסייבה היה אמיץ ובעל אופי.
כאשר ישב לדין, בהיותו עדיין בן ,25
ראה שוטר אנגלי מציב את רגלו על
מושב הספסל. הוא לא היסס וגירש את
השוטר מהאולם.
בספר מופיע תצלום המראה את
נוסייבה משחק כדורגל, בנבחרת
מישפטנים, ב״.1939

כאשר אתה עומד לדין־לפניו, ראית כי
הצדיק את יריבו, לא מפני שצדק הוא
בריבו, אלא מפני שהוא נתן לשופט
כפליים ממה שנתת אתה.״
בתקופת המנדאט התנהלה מילחמה
קשה על זכותה של השפה העברית
להיות מוכרת בבתי־המישפט. רוב
המישפטים באותה תקופה התנהלו
בערבית ובאנגלית. רוב עורכי־הדין
היהודיים שלטו היטב הן בשפה
האנגלית, הן בערבית. אך לעיתים היו
כל הצדדים במישפט מוצאים לפתע כי
השפה היחידה המשותפת לכל בעלי־הדין
היא דווקא פולנית, רוסית או
תורכית, ואז היה השופט מנהל את
המישפט בשפה זו, ומתרגם את
הפרוטוקול לאנגלית או ערבית.
לא כל עורכי־הדין היהודיים
התעקשו על שימוש בשפה העברית
דווקא. חלקם למד באנגליה, וחזר

נתן הרצאה ציונית ארוכה לשופט
האנגלי, והצליח לבטל את הגזירה.
מהסוס המין
^ פרק שלם בספר מוקדש לאשה
^ הראשונה, שהצליחה לעבור את
מחסום המין ולזכות ברשיון עריכת־דיו
בשנת .1930 היתה זו רוז ה גינצ־בורג,
כלתו של אחד־העם. היא היתה
אחותו של דויד הכהן, ואשה נמרצת
ביותר. אחרי מאבק שארך יותר מ־10

ניי2

של יום
חדש £77א חדש /ו£1א חדש

1(7001) £11161)18
,]011111)17107
)1971)1 1301716

)1117011 )111?£11
£9 107ז£60
1111011961,]901) 5011

מ כי רהבכל חנ 1יו ת ר. פ! פ
א ר מון

ר ח ׳ אילת ,47
657112,657001,653305־, 03

^ 41׳ 111011

חוג ברמה א>נלקקואל>ת
ובמגמה הומאניסטית -
לדיון בבעיות האדם, החברה האנושית,
הארץ והעולם; וכן לפעילות בלתי־אלימה
(ללא הגבלה בגילים).

פרטים: ת.ד 921 .ת״ א 61008

תן טרמפ

מתיחת פנים
ללא ניתוח

לחייל

בעזרת תרגילי
התעמלות י -יוגה
ל שרירי הפנים
טל 294041 03 מינוי 051

* *ורך־ דין ערבי אחר, שבו עוסק
י ג הספר, הוא אבקריום ביי, אחת
הדמויות המופלאות של ירושלים
באותה תקופה. מוצאו היה מחרטום
ודתו נוצרית. בגיל לא־צעיר נשא
במצריים אשה יהודיה, לאה טננבאום.
בעת נישואיו היה אחד מעשירי
ירושלים, אך סיים את הקאריירה שלו
בחוסר כל, אחרי שקרובי אשתו
רוששוהו. היו שמועות כי התגייר, אך
הוא נקבר כנוצרי.
בתקופה מסויימת היה שותפו של
אבקריוס ביי, עורך־הדין אדוארד
דויד גויטיין, לימים שופט בית־המישפט
העליון במדינה. זו היתה אז
השותפות היחידה בירושלים בץ
עורך־דץ יהודי ולא־יהודי. אבקריוס
ביי לא אהב במיוחד את מאמנו לשעבר,
עליאש, והיה מקנטר את עורך־הדיו
יהושע רו טנ ש טרייך על שהוא
עובד אצל ה״ג׳ינג׳י׳ ,כינוי שייחד
לעליאש.
עליאש היה כל־כך מקובל ונערץ
על־ידי עורכי־הדין הצעירים, שרבים
מהם פנו אליו לקבלת עצות. סיפר
עורר־הדין ברוך גייכמן: יום אחרי
שקיבל את הרשיון להופיע בבתי־מישפט,
התייצב בבית־המישפט העל יון
כדי לטעון. הוא חשש כי יהיו לו
בעיות בגלל האנגלית הלקויה שבפיו,
ושאל בעצתו של עליאש. זה אמר לו כי
בכל פעם שיקטעו השופטים את דבריו
וישאלו אותו שאלה יאמר. :כבודו,
מייד אני מגיע לנקודה זו!״ גייכמן
השתמש בעצה זו שלוש פעמים, עד
שקצרה רוחו של השופט האנגלי
בהרכב, והוא החל צועק עליו. אז רכן
על אוזנו שופט אחר ולחש לו דבר־מה.
השופט האנגלי נרגע. הלחישה שלחש
השופט היתה כי הוא זוכר את גייכמן
מהבחינה לקבלת הרשיון, שהתקיימה
יום קודם לכן, וכי גייכמן הוא עורך דין
בעל ותק של יום.
למרות שלא היה עורך־דץ, נזכר
בספר גם הסופר עדי עגנה. בשנותיו
הראשונות של מישפט־השלום העברי,
מוסד שיפוטי יהודי, היה עגנון מזכיר
במוסד זה. היה זה עריץ בתקופת
השילטון התורכי, כאשר לכל אזרח זר
היתה רשות להישפט לפני קונסול
ארצו. וכך כתב עגנון על מישפט־השלום
העברי. :רוב תושבי יפו מרוסיה

יהושע רו טנ ש טרייך
עבד אצל הגיינגיי

מאיר ש מגר
קיצור־דרך לאנשי אצ״ל

מיכה כספי
בן של קונסול
לארץ חבוש בפיאה הנוכרית של
הבאריסטר, וחמוש באנגלית מדוקדקת.
אלה נקראו אז. המתחזים
באנגלים׳ .אחד מהם היה הד׳ר
ישראל הייק, ששמו העיד עליו כי
הוא אנגלי, ולכן היה זה אך טיבעי כי
ימשיך להגיש את כיתבי־הטענות
באנגלית. אולם לימים עלה ארצה
אחיו, הד׳ר משה הכה, ואז הסתבר
כי מוצא המישפחה הוא מצ׳כיה, וכי
הייק החליף את שמו המקורי לשם
אנגלי.
השופט שימעח אגרנט, לעומת
זה, שהיה שופט־שלום בזמן המנדאט

שנים, הביאה לשינוי החוק ולהכללת
נשים בין זכאים לקבלת רישיונות
לעריכת״דין.
מאבק מסוג אחר ניהל נשיא בית־המישפט
העליון כיום, השופט מאיר
שמגר. עם קום המדינה פנה שמגר
למועצה־המישפטית שהוקמה אז,
וביקש לקצר את תקופת התמחותו,
מכיוון שסייע ותרם להקמת המדינה.
הוא היה אחד מקבוצה של חברי אצ׳ל
ולח״י, שביקשו להשוות את מעמדם
לזה של חברי־ההגנה, שתקופת
התמחותם קוצרה. בין חברי־המועצה
שהתנגדו להשוואה כזו היו ישראל
בר־שירה ואליעזר פולונסקי. מי
שתמך בהצעה היה היועץ־המישפטי־לממשלה
דאז, יעקב שימשון שפירא.

אילנה אלון
העולם,הזק 2479

ספורט

1 /0 0

מהר. גבוה ורחוק
האיום מפתח־תקזה
האם מגיע
מכבי לאתונה
שחר פרקיס, הטניסאי הישראלי
הבכיר בטניס העולמי, המשיך לקצור
הצלחות בארצות־הברית, עת העפיל
לשלב חצי הגמר של טורניר יוסטון
בטכסאס. בחצי הגמר הפסיד לדרום־
אפריקאי קווין קארן ולפני כן ניצח את
האמריקאי מארק דיקסון.
בזירה אחרת זכו כדורסלני מכבי
תל־אביב לנצחון דחוק ,87:88 ,על
אלופת יוגוסלביה, ציבונה זאגרב, לא
לפני שמרטו את עצביהם של רבבת
הצופים בהיכל הספורט ומאות האלפים
שחזו בשידור בטלוויזיה.
הנצחון היקנה למכבי אפשרות
טובה להעפיל לגמר גביע אירופה ב־3
באפריל באתונה, וזה, כמובן, באם מכבי
תנצח במשחק האחרון את אלופת
איטליה, בולוניה.
שער־מחלוקת. הליגה הלאר
מית בכדורגל שבה למסלולה, אך לא
לפני שהנבחרת הלאומית סיימה בתיקו
0:0נגד נבחרת אירלנד ונבחרת
העתודה (עד גיל )21 נוצחה על־ידי
נבחרת מקבילה של אנגליה .2:1
מכבי חיפה המשיכה לדהור לעבר
אליפות שניה ברציפות ומבחינתה לא
משנה אם נעזרה בשער מעורר־מחלוקת,
כאשר הכדור נגע בידו של
החלוץ רוני רוזנטל, לפני שהגיע
לרגלי המבקיע משה סלקטר, בנצחון-
החוץ החשוב, על הפועל תל־אביב.0:1 ,
כדורסל הביקור באילת
בחרושת השמועות
אין ־ 5ל אמיתות
בקבוצת הכדורסל של מכבי תל־אביב
יצאו כבר מהלחץ של המשחק

מה הוא אומו

עוזר־מאמן וימקרגץ
.זה כבוד לנצח את מכבי יהיה
צריך לב חזק ביו ם החמישי
האחרון, באשר קוויו מגי, שחקן־
החיזוק של מכבי, ביצע עבירת־תוקף
19 ,שניות לסיום. ב שניו ת
אלה עמדו לוזחרץ הצלחה וכי שלון
בית־הגמר של גביע אירופה לאלו־פות.
סל נצחון יוגוסלבי, של ציבו־נה־פסרוביץ־זאגרב,
עלול היה
לסלק את המכבים מן הזירה.
היוגוסלווים הצילו את קווין מגי
ואת מכבי. הם אי בדו את הכדור
והותירו את הנצחון ביד־אלי הו.
האם פעל מגי נכון, או, במקום
ללכת לסל, היה צריך למסור למיקי
ברקוביץ. שהיה פנוי, ולהעביר את
19 השניות מבלי להסתכן י תר על

1ורש 1 7/77 ין ךא
גם הוא שורט
בכדוו, קורווח
ומתוחכם מאוד

לצבור תאוצה של נצחונות והישגים,
הפכה באחרונה לקבוצה האטרקטיבית
של הליגה.
שחקני־הרכש, התאומים גדי ועודד
מכנס, שאפיק אל־הוזייל הבדווי, הבלם
נסים בררה והחלוץ הירושלמי רפי כהן,
הוסיפו לקבוצה הפתודתיקוואית כוח
ועוצמה. אך את עיקר הברק והמנהיגות

בגלייבטר( משמ אל) מול אלברט קדוש מהפועל באר־שבע
התפוח לא נפל רחוק
הסבא, אליעזר שפיגל, היה חלוץ
מבקיע־שערים במכבי פתודתיקווה,
הפך למאמן מצליח ולאחרונה מאמן
את נבחרת העתודה (עד גיל ,)21
שאייל הוא אחד מכוכביה,
האב, דני בגלייבטר, היה גם הוא
שחקן מצטיין במכבי פתח־תיקווה,
כקיצוני־קשר, וכיום הוא סגן יו׳׳ר
מחלקת הכדורגל של הקבוצה ובחייו
אייל( עו מד באמצע) וכל המישסחה*
האזרחיים מנהל המכירות של ביי-
גם החברה הצמודה היא בתו של כדורגלן
א ם־ויי. אך המפורסם בבני המישפחה
* * בבי היסה רצה, ללא מעצורים, מעניק לה צעיר בן ,21 אייל בגלייבטר, הוא גיורא שפיגל, דודו של איל(א חי
^ /א ל תואר אליפות שני ברציפות, תוצר מקומי ונצר למישפחת כדור־ אמו, נילי) ,אחד השחקנים הגדולים
שקמו לכדורגל בארץ, ששיחק שנים
אבל מכבי פתח־תיקווה, שהחלה גלנים מפורסמים.
רבות במכבי תל־אביב וחמש שנים
שיחק כמיקצוען בליון ושטרסבורג
הצרפתיות.
קבוצה אפורה? ואכן, במכבי
תל״אביב מחפשים כבר שש שנים יור ש
לגיורא שפיגל הגדול וכנראה שיצטר המידמז
אומר עוזר־מאמן מכבי
נותר ג׳ונסון פנוי יותר מצד שמאל
כו לפזול לעבר פתודתיקווה, שם נבט
משה ויינקרקי:
וניצל זאת עד הסוף. זאת הסיבה שאנו
הכישרון, שלו מייחלים בקבוצה התל־לפני
שאני עתה על שאלה זו, אני
מנסים לנצל את היתרון שיש לנו
אביבית, שמאז פרישתו של שפיגל לא
רוצה לומר שני רברי מ מגי היה צריך
בשחקני־הפנים. אבל אני גם לא מסכים
זכתה בשום תואר.
לעשות סל באותה הזדמנות, כי זה היה
שמגי לא עוזר בחסימות.
פרט לדי מיון החזותי בין גיורא
קל יחסית עבו ת ושנית, אפשר היה
תמה שאין שום תרגיל בין מגי
ואייל, מאופיין גם מישחקם של הלשרוק
עבירה לזכותו, באותה מידה
לבונסון. האם זה מפני ששניהם לא
שניים בכמה מרכיבים זהים: ראיית־שהיא
נשרקה נג ת.
משחקים ביחד בליגה?
מישחק, שליטה בכדור, תיחכום וקור־מעבר
לזה אפשר היה להעביר את
קיים תרגיל של כל הקבוצה. אני לא
רוח.
הזמן ואולי צריך היה לעשות זאת, כי
תאה חשיבות שהשניים יתמסח
אם כי האמת היא שאייל, שהכניס
ביניהם. ברור שיש בעיה עם ג׳ונסון.
גם לוא קלע מגי סל, היינו מובילים
השבת צמד שערים לרשת הפועל לוד,
בשלוש נקודות וליוגוסלווי ם היה
באימון, כשהוא משחק עם שחקני
והשלים בכך שיבעה כיבושי ליגה, לא
מספיק זמן כדי להשוות מסל של
הוזמישיך״ הוא עושה זאת נגד לאסוף
זוכר כיצד שיחק דודו, גיורא. מסישלוש
גקותת.
ויצחק כהן, ולא תמיד הוא מקבל את
פורים הוא יודע שגיורא היה שחקן
האם מגי הלך לסל, כי אצלו אין
מימד התחרות של גביע אירופה או
שתמיד כדאי לחקותו. את האפשרות
דין ו אין דיין -כשהוא מקבל את
אפילו של מישחק ליגה.
לרשת את מקומו של גיורא שפיגל
הכדור, הוא מחפש רק את הסלז
הוא משאיר לעוד שנה־שנתיים, אם כי
הנד״ למשל, לקראת המישחק החאינני
תושב שכל כדור שמגי מקבל,
הוא היה רוצה לעבור למכבי תל־אביב
שוב והקובע בבולוניה הוא יצטרך
הוא זורק לסל. אבל, בהחלט, המגמה
כבר בשנה הבאה:
לתרגל עם החמישיה השניד״ כי י ש
שלנו ת א להכניס לו כתת ם פנימה״ כי
לנו, בתחילת השבוע, מישחק בחצי
אנו רוצים לנצל את הכוח שלו ואת
* עומדי ם. מימין -סב א אלי גמר
הגביע, נגד הפועל חולון, שהוא,
יכולת־הקליעה שלו מטווחים קצתם.
עזר; משמאל -אבא דני. יושבות:
לכל הדעות, מישוזק חשוב. אוזר־כד
מימין, סבתא הדסה(מחזיקה בב-
מלם שוכחים שנגד בנקו־רומא
יהיו לנו רק שלושה ימים להתכונן
דור); אחיזת טלי ושלי; אמא נילי.
באיטליה קלע מגי שש נקודות ב־40
ביחד למישחק באיטליה.
שניות, כשהוא שיחק פצוע. זהו מגי!

.בבולוניה יהיה קשה!״

יש טענה שמגי לא עושה חסימות
ובכך מקשה על קלעי־חוץ, דוגמת
מיקי ברקוביץ.
אני חושב ש קווין מגי, בניגוד
לפרנק בתקובסקי, ששיחק בקבוצה
אשתקד, הוא שוזקן־פנים מצויין,
המסוגל להתמודד עם שחקנים גבוהים.
בריקובסקי היה עוזר יותר בחסימות
ומיקי ברקוביץ נהגה מכך. היום כל
אירופה מכירה את מיקי וכולם יודעים
שמכבי משחקת מהר כשמיקי ר ץ
לפינה. כך הם סוגתם אותו ואפילו את
קו המסירה שלו למגי.
כך, למשל, במישוזק נגד ציבונה

איך אתה מרגיש
המישחק בבולוניה?

.אם תהיה לי הצעה אשמח מאור. זו
קבוצה מפוארת, שאפשר להגיע ב שר
רותיה להישגים.
.במכבי פתח־תיקו-וה חל השנה
שינוי, אבל הכל תלוי מה יהיה בשנה
הבאה. אפשר ששחקני־רכש יעזבו, ואז
כאילו לא ע שינו דבר, והקבוצה שוב
תהיה אפורה.
.גם קשה לי להאמין שיתנו לי
שיחרור. אז, אולי, אכנס להסגר
בינלאומי, כמו שגיורא עשה בזמנו,
ואשחק בחו״ל״.
בצמרת הליגה. אייל מאמין
שיצליח בתל־אביב . :כי חסר להם
שחקן מרכז־שדה טוב.׳ ,מוטי איווניר
לא מספיק טו ב? .אין תגובה!״ ואלון
נ תן?.כנ״ל!״
י ש לאייל עוד מה לומר על יכולתה
של מכבי פתודתיקווה. :הגענו במיעד
חקים האחרונים לרמה טובה. חבל שלא
התחלנו את הליגה באותה צורה. היו
לנו בעיות של התאקלמות וכושר לא
טוב של כמה שחקנים, כולל אנוכי.
״אני מאמין שנזכה במקום השני,
שיהיה מכובד מאוד עבורנו. בכל זאת
הרבה שנים מכבי פתח״תיקווה לא
הגיעה לצמרת הליגה״.
אייל עומד להשתחרר מצה״ל
ובשנה הבאה מתעתד ללמוד הנהלת־חשבונות
וכלכלה באוניברסיטה. גם
דודו, גיורא שפיגל, הוא בוגר אותה
פקולטה, וכרם בעל עסקים מצליח. מה
שלא מונע ממנו להיות המנהל
המיקצועי של הפועל פתח־תיקווה.
אך בינתיים הכדורגל בראש מעייניו
של אייל. עם סבא, שהוא מאמנו
בנבחרת העתודה, עם אבא, שהוא חבר
הנהלת קבוצתו ועם דוד, המקרין לא
מעט מהידע שלו, התפוח לא יכול
ליפול רחוק. גם חברתו הצמודה של
אייל מזה כמה שנים, נורית, היא בתו
של כרורגלן־עבר מפורסם: בועז קופמן
מהפועל פתח־תיקווה והנבחרת הלאויאיר
עמיקם
מית.

לקראת

אני חושב שאנחנו במצב טוב, כי
אנחנו תלמים בעצמנו. אם נפסיד ולא
נעלה לגמר, נאשים רק את עצמנו. אם
ננצח, לא נצטרך לפזול לביתת אחרות
ביבשת ונדע שאנו בגמר.

החשוב נגד ציבונה זאגרב והעיניים
נשואות לעבר המשחק המכריע, בעוד
שבוע, נגד אלופת איטליה, גרנורולו
בולוניה.

אני יוד ע שלא יגי שו לנו את
הכדותם בבולוניה וזה יהיה קשה כי
היום זה כבוד לנצח את מכבי. השנה
שברנו את המוסכמות וניצחנו לרא שונה
באיטליד״ לכן זה בהחלט לא
בלתי־אפשרי לנצח, השנד״ בפעם
השניה באיטליה.

לבולוניה יטוס, ככל הנראה, גם
המנהל, שמואל מחרובסקי, שלא נטל
חלק במסע האחרון למדריד (העולם
הזה .)27.2עכשיו מתברר שלא עבר
חתול שחור בינו לבין י! ״ר המחלקה,
עורך־הדץ שמעון מזרחי וגם מח־רובסקי
לא היה עסוק יתר על המילה

בעבודתו.
מחרובסקי פשוט ירר לאילת,
מסיבות אישיות, ושם גם ראה, כמו כל
עם ישראל, בטלוויזיה, את התבוסה
הניצחת במדריד.
בפעם הבאה הוא לא יתן להם לטוס
לבד.
ואשר ליחסו עם מזרחי. :איך אני
יכול לריב עם אדם נפלא כמו שמעון
מזרחי!״

מרו האבקטים המיוחדים,

העמוד ז1
אשת הא>כד
תל־אביב.
(רב־חן, קאגטרי מישפחתארצות־הברית)
חקלאים אמריקאית עומדת להיות
מנושלת מאדמתה, מפני שאינה
מסוגלת לשלם את חובותיה. החובות נובעים מרגי ש ת ציוד
חדש, רכישה שנעשתה ב עידוד הממשלה, אשר הבטיחה
שהחקלאות עתידה לשגשג. ההכנסות מן התנובה של האדמה
ירדו, אחרי שאותה הממשלה החליטה לצמצם את ייצוא
התוצרת החקלאית -ליתר דיו ק, אחדי שסירבה למכור דגנים
לרוסיה, כגמול על •לישתה לאפגאניסתאן. אבל מה כל זה יכול
לעזור לחקלאיסו
לכאורה, בעיה חברתית מוכרת היטב, ולא רק אצל
עובדי-האדמה. בכלכלה המודרנית, שבה מתערב המימשל
לעתים קרובות בהכוונת הפיתוח, ואחר״כך מסיר מעצמו כל
אחריות למימוש ההבטחות, זה יכול לקרות בכל שטח שהוא.
אולם מי שיחפש פיתרון לעניין בסרט הזה, ייצא בידיי ם
ריקות. המישפחה אומנם מתקוממת נגד עיוות״הצדק -
ובעיקר האשה במישפחה. כי הגבר מאבד את עשתונותיו -
ולקראת סוף העלילה אפשר להבין שיש התנגדות כללית
לנסיון הבנקים לגבות את חובותיהם בכוח, אבל במה שמגע
לפיתרון של ממש, אותו פוטר הסרט בהודעה סתמית
שמבטיחה כי. ה מי מ של המרכזי אכן נתן דעתו בנידון ותיקן
את המצב־ .זה פשטני מדי וחלק מדי, כאילו ניסה הסרט
להשתמט ממרכז הבעיה, או כאילו ב שילטון י ש רק אגשים

הנעלולים מהסוג השלישי,
מסנו על שי טו תיו
המתוחנמוח ומסביו, נ׳
אין ובושאי ־ אנשו
לעשותו בקולנוע, אם נ׳ -
לאנג׳ ושפארד -חזרה אל הקרקע
רגישים, אשר ממתינים בקוצר־רוח שיעירו להם משהו, כדי
ש מייד ינקטו ביוזמה לטובת האנושות.
מה שנותר בסרט, אם כן, זה הצד האישי, והוא מוצלח הרבה
יותר. אורח״החיים הכפרי מוצג במידה רבה של פיוט, הומור
והבנה על־ידי הבימאי ריצ׳ אדד פירס, סם שפאדד כאבי
המישפחה, ובעיקר ג׳סיקה לאנג׳ כרעייתו, יוצרי ם ד מויו ת
אמינות. עבודת״הצילום של דייווי ד ואלש ראויה לשבח.

יצירה בלי
מטרופוליס

(פריז,

תל־אביב,

גרמניה) -זהו אחד מניכסי
צאן־הברזל של תולדו ת הקולנוע.
הסרט, שהופק בשנת ,1926 מהווה
שיא בביטוי הדי מיון החזותי של האכספרסיוניזם הגרמני,
מיבצע־ראווה מרשים ביותר בהיקפו ובעוצמתו. אשר למסר
האידיאולוגי, שבצד ההברקה הקולנועית -הוא טומן בחובו
את כל הסכנות אשר הובילו בגרמניה אל הנאציזם, ואשר
עשוים גם היום להוביל תמימים באף, לקראת מישטרים
טוטליטריי ם.
מ טרופולי ס הוא שמה של עיר־עתיד, שבה ההנהגה חיה
בפנטהאוז, ברוווחה ובפאר, ו אילו הפועלים שוכנים במעמקי-
האדמה, עבדי ם למכונות הענק שאותן הם צריכים להפעיל.
קרן־האור היחידה בחייהם זו נביאה בשם מאריה, אשר
מביאה עימה בשורה של אהבה ושלום. משהו בנוסח הנצרות
המוקדמת. ההנהגה חוששת שכוחה יגבר מעל לרצוי, ומזמינה
אצל מדען מטורף רובוט, שהוא העתק מדויי ק של הנביאה, כדי
שזה י טי ט את תשומת־ליבם של ההמונים, י טרפד את מעמדה
ויבטי ח את שילטונם הבלעדי של המנהיגים.
בנו של המנהיג הגדול, המאוהב במאריה האמיתית, מקלקל
את כל החשבונות. אולם המדען המטורף, שגם לו שאיפות
שילטון, טורף את הקלפים אחרת מכפי שציפו ממנו. מהומות
ו מרידו ת פורצות בעיר, שכמעט נהרסת, עד שבשורתה של

המנהיג, המדען והרובוט -נגד העם
מאריה משכינה שלום בין הגיצים, כאשר המסקנה הסופית
היא. ש הלב יחתוך בין הראש החושב ליד העובד ת ׳.אז חוזר
כל אחד למקומו, לעשות את מה שעשה קוד ם לכן, בהכנעה
ובהשלמה, כי כך זה צריך להיות.
מובן שמסר כזה ישמח לבב בל מי שטוען כי בורים מקומם
במיכרה, ובעלי מכרות, מקומם בריווייר ה, אם להשתמש
בדוגמה בריטי ת אקטואלית.

עוניים אוחזים
בפאראנויה

על חוד הכוונת (אסתר, תל-
אביב. ארצו ת־ הברי ת) -בסרט זה,

כל מה שקשור לרקע הוא הרבה
יותר משכנע ומעניין מחוט השיד־רה
העיקרי של העלילה.
כי הרקע הוא סיפור הידידו ת הקושרת בין שני שוטרי־גבול
אמריקאיים, ש עי קרז & קיד ם הוא מניעת חדירה של מהגרים
בלתי־חוקיים ממכסיקו. גם אם אין הרבה מן המקורי בעניין
הזה, הוא לפחות עשוי כהלכה -בעיקר החלק הקשור
לפולחן־האביזרים, אשר הופכים בן־תמותה רגיל לאיש
המופקד על שמירת החוק, ומשום כך בעל זכויו ת־י תר על־פני
שאד בני מינו. גם תיאור מערבת־וזיחסינז שבין שני שוטרים,
י די דו ת גברית. אמיתית וכנה, ללא שום רמזי ם הוטו־סכסואליים(שהם
בל״כך אופנתיים לאחרונה) ,עשוי היטב.
חמירדף אחרי גונבי גבול, ובעיקר אחרי הקבלנים
המבריחים את העובדים הזולים, מזכיר גם הוא סרטים
קודמים כמו הגבול של טוני ריצ׳ ארד סון. אולם כריסטופרטון
וטריט ויליאמט, אכן עובדי ם היטב יחד, ותדמית ם כברנשים
בלתי־קונבנציונליים, מסרטים קודמים, משרתת את המטרה.
אולם מן הרגע שהתסריט שוקע בתוך הטראומה
המיסתורית של רצח קנדי, המשתרבב בתוך הסיפור בצודה
מוזרה, ותופס במהירות רבה מקום מרכזי בו, מתחיל הכל
להיות מבולבל, מיסתורי, וקרוב מ אוד לפארנואידי. הגורם

^ נו ש א המרכזי בפסטיבל הסרטים של
1 1ברלין 1985 היה אפקטים מיוחדים. אוסף
שלם של סרטים מכל התקופות, שבהם השתמש
הקולנוע בתעלולי־הטכניקה כדי להשתחרר מן
הכבלים המעיקים של המציאות המיידית, הוצג
ברציפות, במשך 11 יום.
הפסטיבל חיפש סרט־פתיחה שיתאים לנושא,
ומצא את — 2010 הפקה חדשה, הצריכה להוות
המשך עליל תי ל אודי סי א ה בחלל 2010 .
מבוסס על ספר באותו שם, שכתב ארתור קלארק,
מי שחיבר בזמנו גם את ,2001 והוא מספר על
מישלחת משותפת, אמריקאית־סובייטית, היוצאת
לחלל, כדי לחקור מה עלה בגורל חללית
וטייסיה, שעיקבותיהם נעלמו. שיתוף־הפעולה
בין הגושים הוא תוצאה של אילוצים, כי הרוסים
מסוגלים אומנם לבנות את כלי־הטיס המתאים,
אבל רק לאמריקאים הידע לפענח את המידע
שהצטבר בחללית הנטושה.

טריט ויליאמס -טראומת קנדי חיה וקיימת
האנושי, שהיה קוד ם לכן חשוב כל־כך בתוך הסיפור, הופך
ומתגמד, באשר במקומו באה התפיסה הקפקאית ששום ד בר
לא יעזור -הפרט הוא קורבן של מנגנון קוסמי ש אין סיכוי
לגבור עליו.
אילו היה זה באמת קפקא -כלומר, היו מניחים את
היסודות הדרושים לגישה כזאת -אולי אפשר היה להבין את
המניע של הסרט. אבל מה לעשות, פרנץ קפקא מת מז מן.

אין בשורות
מיסטיות

^ א שר ה גי עו בימאי הסרט, פיטר האיימס,
והאיש המופקד על האפקטים המיוחדים בסרט,
ריצ׳ארד אדלנד, לברלין, פגשה בהם כתבת
העולם הזה, ערנה פיינרו והיא מדווחת:
האיימס, גבר גבוה ונאה, באמצע שנות ה־40
לחייו, נראה ככוכב־טלוויזיה. ואכן הוא היה כזה
— מגיש־חרשות בשיקאגו. עד שהחליט כי תחת
לעקוב אחרי חדשות, הוא מעדיף ליצור את
החדשות בעצמו. אחרי שהצליח למכור תסריט
אחד להוליווד, ניתנה לו האפשרות לביים את
התסריט השני, סרט על צמד שוטרים במיחלק
מוסר מידרדר.
באותו סרט הוא חתם שמו לא רק ככימאי אלא
גם כצלם, תופעה נדירה מאוד בעיר שבה
האיגודים המיקצועיים אינם מרשים חריגות מסוג
זה. מאז המשיר האיימס לעשות זאת בקביעות,
אפילו בסרטים מסובכים לביצוע, שבהם נהוג
להעסיק צלם נפרד, כמו קאפ רי קורן א חד או
א או טלנד. שני סירטי מדע בדיוני אלה היוו
הכנה טובה לקראת סרטו החדש.2010 ,
וכך מסביר האיימס את סירטו. :אסור
להתייחס אל הסרט הזה כאל משא פילוסופי. אני
עשיתי סרט לקהל האמריקאי הצעיר, כי הוא

היחידי ההולך היום לקולנוע. המטרה הראשונה
של הסרט היתה למתוח את הצופים ולבדר אותם,
ולא צריך לחפש בו בשורות מיסטיות מע מי קו ת׳
האיימס נזהר מאוד שלא להפליג בשיבחי
עצמו. אם הוא מצלם את סרטיו ומביים אותם בעת
ובעונה אחת, אץ זה משום שאינו סומך על צלמים
אחרים, אל א. מפני שהרבה יותר קל לי להוציא
אל הפועל משהו שאני רואה בעיני רוחי, תחת
להסביר זאת ארוכות לארם אחר׳.

אי־אפשד
לזי>ף מיבטא
^ יא ניג ש לעבודת הבימוי כאשר השקפה
\ 1ברורה מאוד של התוצאה הסופית כבר בידיו,
ואינו מתפתה לאילתורים בעבודה, למרות היותו
שליט ח בבימוי והן בצילום. .לעיתים אני שואל
את עצמי מדוע כתבתי בתסריט הערות מדוקדקות
כל־כך, של מרחק הדמויות מן המצלמה, או
העדשה בה צריך לצלם, וזה נראה לי מיותר
לגמרי, אבל אני בכל זאת מציית להן.
.רק לאחר מכן, בחדר־העריכה, אני מבין
שבעצם היתה סיבה להוראות, כי רק בצורה זו
מתקשרת סצינה מסויימת למה שקדם לה ומה
שבה אחריה׳.
נקודה מעניינת: האיימס, שאמו ממוצא רוסי,
התעקש שכל השחקנים המגלמים את האסטרונאוטים
הרוסיים יהיו אכן בני ארץ זו. לבחירת
הצוות הוא נעזר בעצותיו של בימאי אחר, פול
מאזורסקי, שעבד עם יוצאי רוסיה במוסקווה
על ה אד סון. אולם לתפקיד הראשי הוא התקשה
למצוא דמות נשית מתאימה, בעיקר משום שטען,
כי כל המועמדות היו בעלות מיבטא מזדיף. עד
אשר השמיעו לו סרט־הקלטה אחד, והוא מייד

האטרקציה של פסטיבל ברלין: פעלולים מי1חדים,
כמו המגף הענק, הרומס את הצעירה (למערה)
ב לייד־ר אנר תתגשם, ושחקני קולנוע לא יהיו
אלא מכונות בעיצוב מושלם.

רק אחרי פגישה עם אדלנד, שנראה כבוקר
חסון מן המערב וקשה להאמין שהוא מסוגל
להמציא את כל השיגעונות המטורפים הללו,
ביקור קצר בתערוכת האפקטים המיוחדים, שם
אפשר לראות את החללית של 2010 במודל קטן
(זה המודל היחיד של החללית השלמה, כי לא
נבנה אף פעם מודל בגודל שלם, למרות הרושם
שנוצר בסרט) ,לצד בובת המיפלצת של
פראנקנשטיין — מבינים המבקרים כמה היו
עדנה סיינרו
תמימים פעם.

ה 1ירל 1ו \ 1ח הסרט המבוסס על
111ב 11 1111 /האגדה הגרמנית ה עתיקה
נעשה באולפן, בתוך יערות קרסון.
נדלק ואמה. אתם רואים, מבטא זה אי־אפשר
לזיי ף׳.
אז הסתבר לו, להפתעתו, שהדוברת היא
שחקנית התיאטרון האנגלית הלן מירן. מאוחר
יותר, אחרי שקיבלה את התפקיד, הסתבר ל־האיימס
שהיתר, סיבה למיבטא: אביה של מירן
הוא ממוצא רוסי.

^ פל השלבים של
^ אהיזת־עיגיים
ך* יצ׳ארז* אדלנד הוא האשף המוביל
בתעשיית הקולנוע בעולם. ארבעה פירסי 1 אוסקר כבר באמתחתו, והשנה הוא מועמד
פעמיים, על מכס חי השדים ועל .2010
אחרי שעבד, על כל מילחמות־הכוכבים
למיניהן, שירת את שתי ההרפתקות של
אינדי אנ ה גיונס ועסק בפול טרגיי ס טי ם שונים,
ואחרי שהקים עבור ג׳ורג׳ לוקאס את מעבדת
האפקטים המיוחדים שלו בסן־פראנסיסקו,
החליט אדלנד שהגיע הזמן להיות עצמאי.
סיסמתו, הוא אומר . ,אין דבר שאי-אפשר
לעשות בקולנוע, הכל תלוי במחיר.׳ ואכן,
הטכניקות שבהן הוא משתמש היום כוללות את
כל מה שי ש למדע המודרני להציע. כדי לשחזר
על הבד במהימנות את פני כוכב הלכת צדק, נעזר
בשירותי מחשב נדיר, שהמשתמש בו צריך
לשלם מחיר של 2000 דולר לשניה. אדלנד
העסיק את המחשב זמן רב.

? 1ן ן 1ן ן \ מ סיו טי האפקטים המפורסמים ביו תר שנעשו אי-פעם בקולנוע. לצורך
41 | 1 914 |#ח הפקתו של הסרט בנו באולפנים כמה דגמי ם של קופים בגדלים שונים.
ובנפרד בנו גם מספר דג מי איברי ם בודדי ם של קופים -לצילומים שנערכו מקרוב.
מנגרות ועד אלקטרוניקה, מאופטיקה ועד
לעיצוב־פרוות, העסק שלו אינו מדלג על שום
שלב ביצירת שיטות מתוחכמות של אחיזת־עיניים
בקולנוע.
למען האמת, הטכניקות היום מורכבות כל-כך,
ודברים רבים שאנחנו רואים בתוך אולם הקולנוע
רוקמים עור וגידי ם רק במעבדות זמן רב אחרי
שצילומי הסרט עצמו הסתיימו, עד שגם בימאים
מנוסים אינם מבינים תמיד מה הם בדיוק השלבים
השונים של העבודה.
.משום כך ׳,אומר אדלנד . ,איני מראה להם
את העבודה, אלא כאשר היא בשלבים סופיים,
אחרת הם נכנסים למצב של חרדה עמוקה ואינם
בטוחים כלל ועיקר שאכן י ש סיכוי לראות את
מבוקשם על הבד׳.

אדלנד מוצא את עצמו לא פעם במצב דומה
עם שהקנים, הצריכים לדבר אל קיר אטום וריק,
אל חלל או אל מסך ריק, שאינו אלא רקע שעליו
ירכיב אדלנד מאוחר יותר את האפקטים
המיוחדים. לדוגמה: השחקנים של מכסחי
השדים לא ראו אף פעם, בשעת הצילומים, את
בובת־הענק המטיילת ברחובות ניריור ק.
.במיקרה כזה אנחנו מנסים ליצור תנאים
קרובים ככל האפשר למצב הנתון על המם ך.
מפעילים מכונות־רוח, משמיעים קולות, יוצרים
אווירה מתאימה, מתוך תיקווה שדמיון השחקנים
ישלים את החסר.״
או עד אשר יצליח אדלנד לבנות בובות
משוכללות עוד יותר, ואז בשורת סרטים כמו

קרווין מאתיוס, המגלם את
גוליבר בגירסה משנת ,1960
משקיף על אנשי ליליפוש, שצולמו בנפרד.

₪11ו אווווו

סיפורה האישי של תמו, כפי שסופו לשולמית יריב
אחר־כן־ סיפרה לי אחותה של אמי
את שמות הוריי: תהילה קצמן ויצחק
דנציגר׳.
השם לא אמר לי כלום. אמרו לי

הייתי נורא נפעמת כשהגעתי
לביתה בירושלים. נעצרה לידי מונית
ממנה הוא יצא. נפגשנו על הסף. משם
המשכנו לטייל שנינו ברחובות ירו
¥יכרון
הילדות הראשון שלי הוא
( המעבר מבנימינה לתל־אביב, לבית
גדול עם חדר מדרגות מפחיד.
הייתי אז בת .4הדירה היתה צנועה,
שלושה חדרים, עם רהיטים שהובאו
מאירופה. ההורים שלי, נאווה ואיזידור
סרסקי, היו אנשים בשנות ה־40
המאוחרות שלהם.
בבית לא דיברו אף פעם על כסף. זה
היה בית תרבותי, כולו נועם ורוגע,
שחינן־ אותי לאהבת הארץ.
למדתי בבית־ספר תל נורדוי,
והייתי ילדה רזה, בעלת שיניים בול טות.
לא גידלו אותי להבליט נשיות
מוקדמת, אלא בשיא הצניעות. חלמתי
לשתות שמן־דגים כמו כל ילד אחר,
והתחננתי לפני ההורים שיתנו לי פתק
לאחות. קינאתי בילדה שהיתה לה ר־טיה
שחורה, זה נראה לי, באותם הימים,
כל־כן־ מלא מיסתורין ועניין.
הייתי תלמידה סבירה. ילדה בעלת

שלים.
הוא סיפר לי על תהילה, כמה שהיא
היתה מקסימה. הם נפג שו על שפת־הים
בתל־אביב. הוא היה בקשר אז עם
בחורה אחרת, וסיפר לי למה היחסים
ביניהם נגמרו.
התברר לי שתהילה באה מבית
מפורד, ומצאה את עצמה בהריון..היא
טיפוס רומנטי, רוסיה בעלת טמפרמנט.
היא היתה בטוחה שהם יתחתנו. הצרה
היתה שהיא היתה תהילה מחדרה,
נחותה מבחינה חברתית, והוא היה
דנציגר, עם כל התהילה שלו. איר היה
לה צ׳אנס?
האמת היא שהיא לא דרשה והוא לא
התאמץ, וכך זה נשאר.
הוא תמיד סיפר לי כמה שהיא היתה
יפה, ואיך ידעה לשיר. מה שברור לי
הוא שעד היום היא לא השתחררה
מההלם על כך שהיא מסרה אותי
לאימוץ.
מאוחר יותר, בעת שרותה ב איי־טי־
א ס (חיל־הנשים בצבא הבריטי)
בזמן המילחמה, היא הכירה טייס
אמריקאי, נישאה לו וילדה לו שני
ילדים, ומאז היא גרה בטכסס. היא
נושאת אשמה איומה, ולא חדלה לחפש
אצלי סליחה, למרות העובדה שאף
פעם לא האשמתי אותה• איר יכולתי?
כשהייתי בת 17 הכרתי את שוקה
אפלבוים. הוא היה יפה־תואר. היתה לו
עין אחת מזכוכית. הוא עבד בטמאות־מטוסים,
כשהתפוצץ דוד־הלחמה ב־שדה־דוב,
וכר איבד עין.

צמות, ורווח בין השיניים. עד שפעם,
כששיחקתי מחניים עם בנות, אמרה לי
בת אחת: יאותר מצאו באוניה!״
איר יכולתי ללכת עם זה להוריי
הנהדרים? הכנסתי את זה ללב, וניסיתי
לשכוח. ופיתאום התחילו עוד ילדים
להגיד לי את זה. עד שיום אחד הלכתי
ישירות לאמא שלי, ושאלתי.
אני זוכרת את זה כאילו זה היה
היום.
היא ישבה וסרגה שימלה לבובה
שלי. היא סיפרה לי בנחת שהיו פעם

ילד וילדה יפים ונהדרים, שנולדה להם
ילדה, ולהתחתן הם לא יכלו.
געדה מחדרה
ל״רני, בתמימות של ילדה, הש־
>£למתי לה את הסיפור ואמרתי
הילדה הייתי אני.
חיבקתי את אמי והרגשתי שאני
עושה את זה כדי לשמור עליה, שהיא
תישאר ב שבילי שלמה.

שהוא אמן, ושהוא חי באנגליה.
עברו שנים, הלכתי לצופים, אחר־כר
למדתי בגימנסיה גאול ה, ומשם
לבצלאל. הלכתי ללמוד רי קוד אצל
אלזה דובלון.
באחד הימים שמעתי שיחה בין
נערה והמורה לריקוד, שבו הוזכר שמו
של יצחק דנציגר. פניתי לנערה
וביקשתי ממנה שתצא החוצה. סיפרתי
לה שאני בתו, ושהייתי רוצה לפגו ש
אותו. היא הבטיחה להפגיש אותנו
בביתה.

היה

דמות רומנטית.
אביו היה בעל בית״חולים פרטי בתל־אגיב.

\ 1¥1 \ 1ך 711יךךן קצמן, צעירה יפהפיה מחדרה,
\ 1 1 / 1111 1\ / 11 הבירה את יצחק בשפת-ימה של
תל״אביב, והיתה אמה של תמר. היא מסרה אותה לאימוץ.

הנפשות:
• יצחק דגציגר, מחשובי
ביי שוב ובשנים האמגים הראשונות במדינה. פיסלו
״נמרוד״ נחשב בשעתו כיצירה
מהפכנית, שהיוותה את נקו־דת״המוצא
של תנועת ״הכ נענים״
.היה א חד הצעירים
יפי־התואר ביי שוב

• מרדכי(״מוטלה״) קידר,
האסיר הביטחוני היהודי מס׳
1במדינה. הוחזק במשד
שנים בחשאי בתא־בידוד
בכלא, מאחר שהשילטונות
לא היו מוקנים לגלות את
פירטי הפשע שיוחס לו.

האשה הואשונה

העין השניה נפגמה גם כן. הוא בא
מבנימינה, ממישפחת־איכרים נחמדה.
לא חשבתי שאני מחפשת אבא.
כשהיכרנו זה את זה הוא היה בן ,31
וכנראה שחיפשתי אז משהו שלם. הוא
היה הגבר הראשון בחיי. לפני זה היו לי
חברים של קולנוע. הייתי מין ילדה־ילד.
אחרי
חודשיים התחתנו. הוא היה
מאוד אמוציונלי. יפה־נפש. עברנו
לגור בבית שכור, ליד האקליפטוסים,
שם החזקנו כוורות.
תור זמן קצר גילי תי שאני בהריון,
ואז קיבלתי במתנה את כלב־הזאב
הראשון שלי, כלבה בשם אסיה. כלבים
אלה אהובים עליי. גם היום הגיעו איתי
לארץ שני כלבים כאלה.
אמו של שוקה לא פסקה מלבקש
ממני להפסיק ולא להסתכל על הכלב,
כי הילד ייצא דומה, חלילה. הכלבה

של דנציגר היתה מריאן, נוצריה
יפהפיה, שאותה הכיר באנגליה. בת
לאב סקוטי ואם בורמאי ת. מישפחתו של יצחק התנגדה לני שו אין.

את אביה האמיתי הכירה בגיל ,16 אחרי שנודע לה שהיא בת מאומצת
בעלה הראשון נהרג בהתנגשות עם פרד, אביה נהרג בתאונת מכונית
ובתה נפצעה קשה בתאונה באמריקה היא נישאה לאחד האסירים
המפורסמים בתולדות המדינה וכיום, בגיל .44 היא פותחת בחיים חדשים
המליטה, וזמן קצר אחרי זה נולדה
מיכל. היא כיום בת .25 אחרי שנה נולד
צביקה.
שוקה היה חקלאי, והיו לו
טרקטורים. הייתי מאושרת. יצחק היה
בא לבקר, והתייחס אל הילדים כאל
נכדיו. יצחק נשאר ב שבילי יצחק,
וכשהיה מגיע לביקור הייתי מרגישה
שהגיע קרוב־מישפחה. הוא היה שופע־חיבה.
באותה
תקופה הכרתי גם, לראשונה,
את תהילה.
עברנו לתל־אביב, לדירה קטנה של
שלושה חדרים, שרכשו למעני ההורים.
באחד הימים היתה אמי אצלי בבית,
נפרדה וירדה למטה. מהחלון ראיתי
שאבי הגיע, והם מסתודדים. בנחת היא
חזרה וסיפרה ששוקה נפצע. המכונית

שבה נהג התנגשה בפרר, והגולגולת
שלו נסדקה. הוא מת.
זה היה רגע של אימה. הפגישה עם
המוות היתה מלווה בכאב אדיר. כדבר
ראשון הוצאתי את הילדים מהתמונה
של המקוננות.
הכל התרכז מאז סביב הילדים. לא
אמרתי שהוא הולך לשמיים. לילדים
היו המון שאלות, שהיה צריך לתת להם
תשובות.
יצחק היה בהלוויה, וניסה לעזור.
אחרי זה ניסיתי לפסל, בלי הצלחה
רבה, כי לא נתתי לעצמי די זמן כדי
לבחון את עצמי באופן רציני.
כל עניין הפיסול התחיל בנעוריי,
אחרי שנשלחתי לתקופה קצרה על־ידי
ההורים ל הדסי ם. זה היה אחרי
שנודע לי שאני בת מאומצת. אחרי

יי עוץ פסיכולוגי נשלחתי לשם. ברחתי
כמה פעמים, עד שהם הבינו שאני רוצה
הביתה. אבל שם, בהדסים, עבדתי
קצת בפיסול. מאוחר יותר רצו ההורים
גם לשלוח אותי ללמוד באנגליה. אבל
אני לא הייתי מוכנה בשום אופן
להינתק, ולוא גם קצת, מהבית, שכל־כך
היה חשוב לי.
מיצחק לא קיבלתי כלום. לפעמים
איזו מתנה קטנה. יצחק לא היה עשיר,
הוא עבד למחייתו, וחי בהתאם.
היתה לי נוחיות כלכלית. זה נמשך
עד שהוריי נפטרו.
הייתי אלמנה חמש שנים, אחרי 10
שנות נשואין. הייתי בלתי־ניתנת להשגה
במושגים של הבוהמה. האמת היא
שזה פחות מיסטי, פשוט לא פגשתי את
האדם המתאים. והילדים היו יקרים לי

חולף על פניי. הוא גברי, מקרץ כוח
מכל. תמיד הסתובבתי במיכנסי־ג׳ינס
וחולצות הודיות.
ובהירות, אדם עדין.
פיתאום ראיתי שהוא נעלם.
כשנודע לי שאמי חולת־סרטן, זה
המשכתי לנסוע. כשחזרתי מאוחר
היה איום. אחרי שנה נפטרה. זה היה
יותר, ראיתי אותו שנית. עצרתי,
שכול במהופך, כי הייתי תמיד הילדה
צפרתי לו והצגתי את עצמי כאלמנתו
של הוריי, תמרל׳ה. איבדתי אמא, ואז
של שוקה, שאותו הוא הכיר. זה היה
תוך שנה נפטר גם אבא, ממחלת־לב
שנה אחרי שהוא יצא מבית־הסוהר,
שסבל ממנה.
אחרי 17 שנים.
הייתי היורשת היחידה. ירשתי די
הוא התבונן בגוליבר, הזאבה
לחיים נוחים. אבי דאג שתהיה לי
שישבה לידי, ושאל לשמה ולשמי.
הכנסה קבועה, מבלי שאצטרך לנגוע
אמרתי לו שאני ממהרת, ושהוא מוזמן
בקרן. הוא כל־כך ידע לדאוג לי.
לבוא פעם לקפה. הוא הודיע לי שהוא
ואז עשיתי את הצעד העצמאי
נוסע אחריי. י שבנו ודיברנו על הכל,
הראשון שלי: השכרתי את הדירה שלי
אבל אף מילה על בית־הסוהר. הוא
בתל־אביב ועברתי לבית שכור בכפר־דיבר
על הפילוסופיה של איין ראנד*.
שמריהו, ליד הבריכה, למען הילדים.
הרגשתי שבאיש הזה י ש כל
כי כשהורי, נפטרו, היתי חרדה. הייתי
הפיתרונות לשאלות שלא שאלתי. הוא
פיתאום לבד.
נראה לי כאדם שהשתמר. הוא לא היה
על מוטלה קירר שמעתי עוד
מוצר של בית־סוהר, אלא מוצר של
משוקה. הוא העריך אותו, וסיפר לי על
הפנומנליות שלו. היה ביניהם מרחק־עצמו.
הליכה
של חמור. שוקה נולד בבנימי־ *
אני לא חושבת שמין זה מוטיב, לא
נה, ומוטלה בחדרה.
אצלי, בכל אופן. הבטיחות, התבונה
והעצמאות של החשיבה זה מה שמ באותם
הימים שמעתי שמוטלה יצא
אפיין את מוטלה. אחרי הקפה הוא נסע,
מבית־הסוהר, והיתה תמונה שלו בעיוחזר
למחרת עם בנו, שיצא לשחק עם
תונים. באחד הימים נסעתי במכונית
ילדיי, אחרי הארוחה. לא התנשקנו,
הביתה לכפר־שמריהו, כשראיתי אותו

המאמצת =?£5

לום בכיבר־לונדון, ליד שפת-הים,

| | 1ך ך 1 \ 1 11¥תמר, לא ידעה עד לגיל 10 שהיא נערה
#111x11! ! 1 11 1111 מאומצת. רק בגיל 16 פגשה לראשונה את
יצחק דנציגר, הפסל שהיה אביה. תמר אוהבת נלבי־ז אב, י ש לה שניים.

עם מוטלה קידר

שאותו הכירה שנה אחרי שי חדירו
מהכלא, שם י שב 17 שנה, חלק מהן
ב בי דו ד מוחלט, תוך העלמת זהותו. הם חיו בעיקר בארצות״הברית.

— ״אני אעמוד על הרגליים וי׳
(המשך מעמוד 137
אפילו לא התבוננתי בו. אני אמרתי:
.י ש לי הרגשה שמשהו מתפתח בינינו
׳.והוא אמר. :עקרונית אני כבר
מאוהב בך ׳.פיתאום אני פלטתי:
.אנחנו מתחתנים עכשיו, או לעולם

הוא ענה . :מייד אנחנו מתחתנים!׳
התחתנתי בשימלה בעלת פרחים
קטנים.
מוטלה הקים עסק יחד עם בנו ארז,
שסיים אז את שרותו הצבאי.
היו לנו אז חיים של ספורט, טניס
וטיולים בארץ.
ערב אחד, כשטיילנו עם גוליבר,
החלטנו שאנחנו נוסעים לאמריקה.
מכרתי את רכושי, שירשתי מהוריי,
ונסענו. עזרה לי העובדה שיש לי שם
אמא, ושנולדתי בתור עופרה קצמן.
אמי גרה עם הטייס שלה ו שני הילדים
בטכסס. ובתור בת לאם בעלת אזרחות
אמריקאית היה מותר לי להצטרף
אליה.
נסענו אליה, וגרנו שם שבועיים.
שם נתקלנו בנוכל, שחיפש קורבן,
והוא מצא מהר מאוד אותנו. מוטלה
הקים איתו עסק לחידוש מכוניות
עתיקות. מוטלה השקיע את הכסף.
השותף ברח מטכסס לארץ אחרת,
שאין בה אפשרות להסגרת והשאיר

איש בארץ. רציתי לחזור לארץ,
כתוצאה מהשוק. זה היה כמו רצון
לחזור לחיק.
מוטלה לא רצה.
הצורה שבה נהרג יצחק היתה
איומה. לא נתתי לעצמי להתמוגג על
הקשרים המיסטיים. במשך השנים
הרגשתי שאני מתעייפת. זאת היתה
הרגשה טוטאלית. למרות שדרד
מוטלה למדתי שגם אני חכמה והיה
בינינו דואט. זה היה משהו שגמר את
עצמו לאט.
ואז קרה הדבר הגרוע ביותר: למיכל
היתה תאונת״דרכים איומה בלום־
אנג׳לס. היא נפצעה באופן קריטי.
החבר שהיה לירה גם הוא יצא מזה
קשה.
במשך חודש וחצי היה חשש לחייה.
היא היתה שבורה כולה: עצמות־הבריח.
האגן. חוט״השידרה. יד ופגיעות
פנימיות. המים נכנסו לריאות. היתה
צהבת.
אחרי שלושה וחצי חודשים היא
החלה להחלים. היא לא יכלה ללכת.
היא היתה כמו נשר שבור.
חיברתי אותה אליי. פשוט קשרתי
אותה. הייתי הולכת אחורה, וזה היה
בשבילה ללכת קדימה. היא היתה
חרישית, ולא מתלוננת. כל זה קרה
במאי לפני שנתיים.

סג־סמזוגיץ!
תמר ובנה צביקה
.אהיה הפניקס של עצמי!
אותנו עם התחייבויות בלי סוף לאנ שים
שלא קיבלו מכוניות שתמורתן
שילמו לשותף.
מוטלה הוא האיש הכי־חופשי שאני
מכירה. הוא לא חי באמצעות החברה,
אלא באמצעות מה שהוא חושב. הוא
מאוד קונסנטואלי. נבון בצורה בלתי•
רגילה. הייתי אומרת: אני המנגנון
שלך. י ש לו איי־קיו מאוד גבוה. היו לו
עבורי המון מילות־חיבה: תמתי, תמה.
הוא היה תמיד אומר שתוכי כברי. הוא
מאוד העלה את ההערכה שלי כלפי
עצמי: קיבלתי ממנו אישור על
הווייתי.
הפכתי לרפלקס מותנה של מוטלה.
אין לזלזל במוטלה. אין במה לזלזל.
היה משהו אדיר ביחסים בינינו,
האמוציות שלנו הפכו להיות כמו זרם
לאבה של הר־געש.
למשבר שנוצר אחר-כך אין שום
קשר לכסף.
יצחק נהרג בתאונה
^ ום אחד, אחרי שנה בארצות-
הברית, נודע לי שיצחק נהרג
בתאונת״דרכים, בדיוק כמו שוקה
בהתנגשות עם פרד.
זה היה קטסטרופה. פיתאום אין לי

* פילוסופיה?סופרה, שהטיפה
כספריה ;כמעיין הסהגבר ועוז״)
לאגואיז ם מוחלט.

נפשית, מיכל נרפאה מהר. י ש לה
ב׳א בלוגיקה ובפילוסופיה. היא גילתה
שהחיים זה לא דבר מיקרי. היא מאוד
פוזיטיבית.
מייד אחרי התאונה, לקראת סוף
השנה, התחלתי לדבר עם מוטלה על
פירוד. לא היה לי שום בעיה. זה היה
מובן מאליו.
מוטלה קנה לי את הכרטיס, והגעתי
ארצה כ שבידי 1500 דולר.
זאת ארץ קסומה ואוהבת. י ש כאב
ויש אהבה.
היום אני בת ,44 רוצה לעבוד. אץ
לי דבר שיש עליו תעודה. אץ לי
ברירה. לכן י ש לי כוח. י ש לי לשם מה.
יש לי ילדים נפלאים. אני אהיה
הפניקס של עצמי, בלי החורבות.
החולשות שלי הם הילדים. י ש לי
חרדות מהבלתי-ידוע. מהידוע אני לא
פוחדת.
צביקה לומד בבית צבי, ועובד
בפאבים. מיכל היא תפארת. קשה לה,
כי היא יוצרת באנגלית.
בסיכומו של דבר: אני צריכה
להחליט איזה בן־ארם אני רוצה להיות.
לפעמים אני מרגישה, כשאני קמה
בבקרים, כמו קוו ו ארי ס. אני חושבת
שאף אחד בעולם לא חייב לי משהו,
ושאני לא בעיה של מישהו.
אני נדהמת מגודל הסימפטיה אליי.
יש רגעים שאני נורא מפחדת, וחוסר־הברירה
מכתיב לי את הדברים.
אני מאוד מקווה למצוא מהר את
מקומי.

ך* שהיתה קטנה, אחרי שעזבה
^ עם הוריה את קיבוץ גיבעת-עוז
(״אמא רצתה לשמוע אותי נושמת
בחדר השני לא חלמה להיות סכסו־לוגית.
זה בא כמעט במיקרה, בגיל
הרבה יותר מאוחר.
היא סיימה את בית־הספר היסודי
והתיכון בקריית־ים, התגייסה לצבא,
ובגיל 20 התחתנה לראשונה עם חבר״
נעוריה .״אז כתבתי מאמר על ארבעה
זוגות צעירים. הקו המוביל של הכתבה
היה: כמה נהדר להיות נ שוי בגיל ,20
ואיזו אהבה גדולה יש! תוך שלו ש שנים
כל הזוגות נפרדו והתגרשו״.
גם רותי, היום חוצ׳נר, התגרשה
אחרי שנתיים של נשואי־בוסר :״אנחנו
פשוט התפתחנו והפכנו שני אנשים
שונים. בארץ י ש לחץ חברתי להתחתן
בגיל צעיר. ההורים רוצים לראות את
הבת כשהיא מסודרת עם איזה מהנדס
או עורך־דין.
בניו״יורק,
למשל,
״באמריקה,
בחורה מתחילה לחשוב על נשואין רק
בגיל 28־ ,30 וגם אז רק בגלל הרצון
לילדים ״.הסטטיסטיקות בניו־יורק
מורות על 50 אחוז גירו שין בנשואין
ראשונים, בשניים י ש ירידה תלולה.
אחרי הנשואין הבלתי־מוצלחים
התחילה רותי ללמוד חינוך, סיפרות
והוראה באוניברסיטת חיפה. לקראת
סיום לימודיה התחילה ללמד בבית-
הספר הפתוח בחיפה, ואז נפלה, די
במיקרה, להסברה מינית ולחינוך מיני
לתלמידים.
״שם המערכת פתוחה. היתה דרישה
של התלמידים. הם התחילו לשאול
שאלות, ואני בניתי מערך מסויים
שהיה מבוסס על אינטואיציה וידע
אישי. היו אלה ילדים בני .12 ההיענות
היתה גדולה, והיתה אפילו קינאה מצד
הכיתות האחרות, שלא למדו. זה זרע בי
את הזרע הראשון לכיוון הסכסולוגיה.״
ואז, עם תום לימודיה. נסעה לניו־

יורק, אחרי שהתחתנה עם רוני חוצ׳נר,
תכשיטן ובן מישפחת יהלומנים.
״שנתיים עבדתי עם רוני. למדתי
את השפה, אחר־כך למדתי בבית־ספר
לאיפור־בימה, למדתי צורפות ועסקתי
בזה קצת. ואז הסתבר לי, במיקרה,
שאוניברסיטה ניו־יורק היא אחת
מחמש בארצות־הברית שאפש ללמוד
בהן סכסולוגיה לתואר שני ולדו קטורט,
ונתפסתי לזה״.
הלימודים היו תיאורטיים — פסי כולוגיה
התפתחותית, אנטומיה, ביו לוגיה,
פיסיולוגיה מינית — וגם מע שיים,
במיסגרת של סדנאות.

בארצות־הברית י ש נטיה להתחיל
בחינוך מיני כבר בגן־הילדים —
בבחינת רפואה מונעת. כך צפתה רותי
בשיעור על הקונדום בגן. מילאו דלי
במים ושאלו את הילדים איך אפשר
להבטיח שהמים לא יישפכו. הילדים
הציעו הצעות שונות. עד שהיה ל אחד
מהם הרעיון לכסות את
הדלי בפלסטיק. אז לקחו קונדום,
שפכו לתוכו מים וראו שאץ בו דליפה.
״כך מובטח שלא עושים ילדים כשלא
רוצים,״ סיכמה הגננת.
״ילדתי שני ילדים באמריקה בזמן .
הלימודים, כמו שמתבקש מאשה, ואז

קאריקטורה להסברה מינית
.שפכו מים לתוך הקונדום...״
53^.2X59

״על מין טוב צריו לעבוד ולעשות את זה
נל היום!׳׳ אומות וות חוצינו, ומסבירה איו
החלטנו לחזור לארץ, בגלל השמש
ובגלל הילדים והשפה.״
לפני שישה חודשים חזרו ארצה,
ורותי התחילה להתעניין באפשרויות
ליישם בארץ את מה שלמדה בארצות־הברית.
שרות בתי־הסוהר פנה אליה
כדי שתעביר שעורים לאסירים, אחרי
דרישה מצידם. רותי נענתה.

היא מסם רת:
בפעם הראשונה היו כל מיני
סטריאוטיפים, אבל אחרי חצי שעה
שכחתי איפה אני. מבחינת ידע אינפורמטיבי,
הם לא שונים. הופתעתי
מרמת הידע שלהם. הופתעתי מכך
שחשוב להם לגרום סיפוק לאשה. יתכן
שהמניעים שלהם שוביניסטיים, אבל
יש התעניינות לטובת האשה, והם
יודעים על מקומות רגישים אצל
האשה. מעסיק אותם מה הנשים עושות
כשהם אינם, כשברור להם שלאשה
אסור לעשות מה שלהם מותר.
לגיטימי לפנטז
ך*ם שואלים, למשל, על השפעת
| 1הסמים על חיי־המין. האמת היא,
שלאורך זמן זה משפיע על התיפקוד.
מבחינה ביולוגית הסם מדכא, מבחינה
נפשית יתכן שזה משחרר מעכבות
וממבוכה. באופן מתמשך זה משפיע גם
על הפריון וגם על התיפקוד.
הומוסכסואליות אינה מקובלת על
האסירים. בנקודה הזאת הם לא נפתחו.
סטאטיסטית ידוע שבמצבים כאלה זה
קורה הרבה. לכל אדם י ש נטיה, בזמן
זה או אחר, ובמידה גדולה או קטנה.
אצל ילדים, למשל, י ש נטיה לאוננות
בקבוצות בתחילת שנות״ההתבגרות
(גיל 12־ ) 13 ולמישחקים מיניים. י ש
קירבה מינית עם אישור, כמו ספורט
של היאבקות, גוף עירום שמזיע ונוגע
בגוף אחר. לגברים אסור לגעת זה בזה,
לנשים מותר לחבק חברות.
אצל אנשים מבוגרים י ש נטיות
אחרות. ככל שאדם יותר יצרי ויותר
פתוח, יש לו פנטזיות יותר פתוחות.
לרובנו יש פנטזיות. אשה, למשל,
יכולה לפנטז שרוברט רדפורד שוכב
איתה. י ש אנשים שיש להם פנטזיות
הומוסכסואליות.
הרבה מהפנטזיות לא נועדו
שנגשים אותן. אנחנו רוצים להשאיר
אותם בגרר דמיון, ולא היינו מגשימים
אותן גם אילו יכולנו. זה מוסיף לחיי־המין,
במיוחד לאנשים שנשואים הרבה
זמן.
יש בני־זוג שמה שמדליק אותם זה
לספר את הפנטזיות אחד לשני. זה
לגיטימי לפנטז, אם זה לא עושה

ריגשות־אשמה. כל אחד מאיתנו חושב
מחשבות. המציאות לא מספיקה כדי
לעורר.

בן 60 אמו
בן 20

כל קבוצת־גיל יש בעיות
) שמאפיינות אותה. למשל, קשיים
בזיקפה .,שמופיעים בגיל צעיר מאוד,
מחוסר נסיון וידע, או בגיל קשיש, שבו
יורדת יכולת־הביצוע המינית. כמו
שאדם לא רץ בגיל 60 כמו שהוא רץ
בגיל .20 אין סיבה לכך שיכולתו
המינית לא תרד, אלא שבמין קשה לנו
לקבל שינויים לרעה. י ש גיל שבו י ש
צורך בעזרים. ואז י ש לעשות שינויים
בדפוסי־ההתנהגות, למשל שהאשה תיזום
יותר, להאריך את יחסי־המין.
משום־מה י ש ציפיה שחיי״המין
יישארו אותו הדבר, למרות שכל שאר
התיפקודים משתנים עם הגיל.
י ש גם בעיות של חוסר קומו ניקציה.
אף אחד לא יכול לדעת מה
טוב לאשה, אם היא לא תגיד ותגרום
לגבר להתאים את עצמו אליה. כל אחד
יכול להשתפר ביחס לעצמו. כל־זוג
קבוע יכול לשפר את יחסיו המיניים,
אם י ש יחסים ריגשיים טובים בין בני־הזוג.
באופן
פיסיולוגי, כל אשה בנויה
להגיע לאורגזמה. מבחינה כדי ביולוגית האשה בנויה נהדר לפריון,
וגרוע למין,.
יש נשים שאינן מגיעות לאורגזמה
בגלל סיבות פסיכולוגיות, אולי כדי
שלא לאבד את השליטה על עצמן.
באמריקה י ש סדנאות לנשים פרה־אורגזמיות
(או אנאורגזמיות) ,וי ש
שיעורי־בית הכוללים אוננות.
י שנו מיתוס שנקרא ״חוסר התאמה
מינית״ ,אבל זה רק מיתוס. אפשר
ליישב הכל, אם מדברים על זה
ופותחים את זה. אנשים בדרך כלל
מתביישים להודות ולספר. ישנם מי
שמתגברים לבד, וישנם מי שהולכים
לקבל עזרה.
פעם, לפני המון שנים, אשה שהיתה
נהנית ממין היתה לא־בסדר. זה היה
מאוד נ שי לשכב כמו, בול־עץ,
האקטיביות היתה נחשבת כפריצות.
היום י ש נטיה ליהנות וליזום
ולהגיע לאורגזמה. הנושא יותר מדובר,
הנשים פחות מזייפות, ודואגות יותר
לעצמן.
ישנה היפוטזה ש שני בני־הזוג
מגיעים לאורגזמה ביחד, כמו בסרטים,
אבל זה לא בדיוק ככה בחיים.
י ש דבר הנקרא מעגל התגובה
המינית, המורכב מארבעה שלבים:
התרגשות, פלאטו(רמה גבוהה, השלב

סכסולוגית חוצינר
״לא ל קיי ם מין בין חשבון־הבנק ו הבכי של הילד!״
שלפני החדירה, לפני האורגזמה),
השיא והתרגעות. המעגל שונה בין גבר
לאשה, ובין כל מין בתוך עצמו, ואצל
כל אדם בהתאם לתקופה ולמצב־הרוח.
שלב ההתרגשות אצל גבר מהיר
יותר מאשר אצל אשה, גם פסיכולוגית
וגם גופנית.
שלב הפלאטו הוא הגבוה ביותר,
וממנו אפשר להגיע לשלב האורגזמה.
אצל הגבר הוא קל יותר להשגה.
לאשר״ לעומת זאת, קל יותר להגיע
לאורגזמות חוזרות.
בשלב ההירגעות, האשה מעוניינת
יותר בליטופים, בעוד שהגבר, במיקרה
הטוב נרדם, ובמיקרה הרע חוזר לאש תו(
.רו תי מחייכת).
קשה על כן לגבר ולאשה להיפגש
בשלבים השונים. שלב ההתרגשות של
הגבר קצר יותר משל האשה. הגבר
יכול להאריך את הפלאטו, שהוא שלב
הזיקפה.
בשלב האורגזמה, גברים רבים
חושבים שהאורגזמה של האשה צריכה
לבוא בחדירה, אבל אפשר להגיע
לאורגזמה בכל מיני צורות אחרות.

רות עם בתה הדי
בני הזוג צריכי ם להחליט מה טו ב ונוח בשבילם!״—

אשר לשלב ההירגעות — כסטרי אוטיפ,
האשה זקוקה לו יותר מאשר
הגבר.
כך שבכל שלב מישהו מוותר לשני.
בכל המעגל רודפים ומוותרים, וזו
הדרך היחידה. זה מאוד לא שכיח
שמגיעים לאורגזמה ביחר, וזו לא
צריכה להיות מטרה.
אנחנו שבויים במיתוסים רומנטיים
של סינדרלה והנסיך, וזה בעצם כמעט
לא קיים במציאות. זה קורה לחלק

מהאנשים מעט פעמים. זה לא משהו
שצריך לשאוף אליו.
אין עדיפות לכך שהאשה תגיע
לאורגזמה לפני הגבר. בני־הזוג צריכים
להחליט מה נוח וטוב בשבילם. הכי
חשוב זה לא להיכנס לשיגרה, לא רק
מבחינת גיל, אלא גם משום שזה
משעמם. אנשים נוטים לפתח שיגרה
ביחסי־מין, ולא לצאת ממנה.

*ום של

^ כיף ומיטה
ך * א מדובר רק על פוזות שונות,
׳< אלא על הרגלים של מי יוזם.
אנשים הנשואים שנים רבות, למשל,
יכולים פעם בכמה זמן לעשות יום של
כיף, ללכת קודם למיסעדה טובה
ואחר־כך להיכנס למיטה, ולא לקיים
יחסי־מין רק בין חשבון הבנק לבכי של
הילד.
הגירוי מתחיל במשך היום, ולא רק
בנשיקה הראשונה. על מין טוב צריך
לעבוד ולעשות את זה כל היום, לא רק
כשנכנסים למיטה!
עד כאן דבריה של רותי.
כמי שלמדה בארצות־הברית —
ארץ המצויה בשלב מתקדם יותר
מבחינת פתיחות הדברים מאשר
ישראל — רוצה רותי ליישם כאן את
מה שלמדה שם.
היא חושבת שצריכים להתחיל את
החינוך המיני בגיל מוקדם מאוד.
ילדים הם, בדרו־כלל, מאוד מבול בלים.
כל מה שהם יודעים הם שמעו
מחברים, או ראו בכל מיני חוברות פור נוגרפיות,
ולא תמיד י ש להם לאן

לפנות כדי לקבל תשובות. כך נוצרים
אצלם מיתוסים וריעות קדומות,
היכולים להימשך שנים. חינוך מתאים
גם יעזור להם בשלב יותר מאוחר
בבחירת בן־הזוג.
כרגע היא גם מעבירה קורסים
למורים על מתן חינוך־מיני לנוער,
והיא מאמינה שזה חשוב לפחות כמו
כל מיקצוע אחר שלומדים.
בעתיד היא מתכננת לבצע בארץ

דבר הקיים בארצות־הברית
סדנאות של סופי־שבוע. קבוצה מקבלים סודיות. על ששומרת
אינפורמציה וגם עוברים חוויות, בלי
להיחשד יותר מדי.
״כל אחד בקצב שלו. יכול אדם
לשבת יומיים ולא לפתוח את הפה,
ולקבל יותר מאשר אחד שדיבר יומיים.
בקבוצה אתה מגלה שאתה בעצם כמו
כולם, ואז אתה נפתח יותר, ודברים
מקבלים פרופורציות אחרות.״
כששואלים אותה למיקצועה, היא
אומרת שהיא סכסולוגית. התגובות
שונות ומשונות :״לפעמים י ש אנשים
שמספרים מייד על הבעיות המיניות
שלהם, או של חברים שלהם. לפעמים
אנשים מרגישים שהם צריכים להראות
פרברסיות, בצורה זו אחרת, כדי שלא
להיות קונבנציונאליים, לא להיראות
אפורים. הרבה גברים פוחדים, כאילו
אפשר לראות סור גדול דרך החליפה,
ואז מתבלטים, או עושים מזה צחוק
גדול, כאילו יכולתי לקרוא סוד דרך
השיחה איתם.״
כשרותי אינה רוצה שהנושא יעלה,
היא אומרת שהיא עובדת בקופת־ענת
סתוסנזי
חולים.

נטראהיתה בנווה

פרח ביד ימין, מתנה ביד שמאל
מזל ש^זסטאטיסטיקה אומרת שנשים כמעט שלא מקבלות
התקפי־לב. אחרת היתה מסיבת־התה של אחרי־הצהרייס נגמרת
בכמה וכמה התקפי־לב בריאים מרוב התרגשות.
הסיפור מתחיל באשה ושמה ברוריד! בודקובסקי. היא
אולי לא כל־כך גבוהה, רק 167 סנטימטר, אבל נראית תמירה. י ש
לה שיער בצבע דבש וגוף משגע. היא גרד, בבית ענקי בכיכר*
המדינה בתל״אביב. בתוך הבית י ש סלון גדול המקושט כולו,
סביב־סביב, בצמחיה עשירה וירוקה. מי שמביט טוב יכול לגלות
בתוך ג׳ונגל הצמחים כלוב ענק, ובו שני תוכים.
השם כדוריה בודקובסקי אולי אינו אומר לכם הרבה היא לא
מככבת בטורי־הרכילות, למרות שהתגרשה לאחרונה, אבל היא
נחשבת כמארחת מס׳ 1בארץ(אם לא יותר).
כל זה יהיה רק רקע לסיפור האמיתי, שגילה לי השפיון שלי
בכיכר־המדינת

מה קרה? אני מנסה להציל מילה אחת של שפיות מפיו .״אל
תשאלי!״
אחרי נסיונוח מרים אני מצליחה להציל מפיו את המישפט הבא:
״יום האם!״ נו, אז מה עם יום האם? והוא בשלו. אולי תסלפן לי
בבוקר, כשתירגע? שאלתי אותו .״לא, אני חייב לספר עכשיו.״
הוא סיפר את הסיפור בצורה מבולבלת, וזה מה שהצלחתי
לעבד למענכם:
בתריה בדקובסקי אכן צילצלה והזמינה 50 נשים לתה של
אחרי־הצהריים בביתה המהודר. היא אמרה לכולן, בצורה לא
מחייבת, שכדאי להן להתלבש יפת רק כדי שירגי שו נוח. כל
הנשים התייצבו בזמן(פחות או יותר) ,לבושות כראוי, מאופרות
ומטופחות, וי שבו לרכילות נשים של אחרי־הצהריים. הכל התנהל
על מי־מנוחות. כמעט.
-לקראת השעה שבע קמה דמה נוידדטר, אשתו של מנכ״ל

בשעה 7וחצי בדיוק, בעוד הנשים מסיימות לאט־לאט את
שאריות הקפה והעוגה, היה צילצול בדלת. כשהיא נפתחת צעד*
פנימה אקורדיון גדול מנגן, ועליו השלט: יום־האס. אחרי
האקורדיון צעדו 50 הבעלים של 50 הנשים. כל אחד החזיק
שושנה אתמה ביד י מץ ומתנה לאשתו ביד שמאל. את המתנות,
אגב, אפשר היד, לשים בפיות הפעורים מתדהמה של הנשים ועוד

היה נשאר מקום.
הן פשוט היו בהלם תח־ רגע נפתחו גם הדלתות של הסלון
הגדול, ובחדר השני היו מסודרים למופת שולחנות עמוסי מזח

ומשקאות.
בקיצור, מסיבת־התה נמשכה עד אחרי חצות הלילה. ת שי ם לא
נרגעו, וכל הזמן הסתובבו ואמת •כבר 30 שגה שלא קיבלתי
מתנה מבעליו׳ ו״אני לא מאמינה!״
זיוה להט, אגב, שהורשתה לבסוף לעלות, התהלכה כל הזמן

יגאל גריסל וברורי ה בודקובסקי במסיבה
זיוה להט, יואל רייך ועדינה תמיר כמסיבה
יש מי שעוד זוכר את חונאריך של יוס״האם
בוקר אחד, ביאושי, טילפנתי אליו לשאול מה חדש. תא לא
נשמע מעודד במיוחד, ואמר לי ביוב ש •כלוע אץ טלנסד
אולי בכל זא ת ניסתי לחלוב אותו, והוא בשלח ״כלום!״
לא היתה שום מסיבה בזמן האחרת? תקפתי שוב. .לא,״ הוא
ענה ,״בתריה עורכת מסיבת־תה של אחרי״הצהריים לאיזה 50
נשום אצלה בבית זה מעניין אותה״
מסיבה ל־ 50 נשים! מה כבר יכול להיות מעניץ בזה? —
שאלתי את עצמי.
אתה יודע מה, אמרתי לו, אולי תגש ותנסה לדלות קצת
רכילו ת אמרתי ושכחתי מן העניין.
לילה אחד, בשעה אחת אחר חצות, אני מקבלת טלפח היסטרי
מהשפית הנ״ל .״אל תשאלי,״ הוא אומר לי בקול חנוק מדמעות
מה קרה? נבהלתי .״אל תשאלי, זה משהרמשת!״

בנק בר קלי ס די ס קונ ט, ביקשה סליחה יפה, אמרה שהיא מוזמנת
לאתהת־ערב ויצאה מן הבית בתתה כמעט אכלה את ציפורניה
עד המרפקים אבל שתקת
כעבור כמה דקות עלתה וגה למעלת כששאלו אותה מה קרה.
אמרה :״סתם כלו ם ויתרתי על הארוחה.״
כשירדה חנה למטה ראתה על המדרכה 50 גבתם מסתדרים
בשורה עורפית. לכל אחד היתה שושנה אדומה כיד י מץ, וחבילה
עטופה כיד שמאל. כשראו אותה הגברים, כמעט חטפו התקפי״לב.
הס השביעו אותה שלא תגלה לאיש שהם שם, וכך נחנו לה לעלות
שוב.
התקף־לב שני נחסך מהגברים כשזיוה להט הגיע באיחור,
ורצתה לעלות למעלה. היא ראתה את כל האוסף מחכת בחליפות
עניבות ופרחים בידיי ם ונדהמה. לזיוה הגברים כבר לא האמינו
שלא תגלת והס פשוט אסרו אותה שם למטה.

ואמר ת. שר ה היתה משתגעת מה שהיא הפסידה!״ היא התכוונה
לשרה קישון, חברתה הטובה, שבאותו הבוקר נסעה לגר מני ת
שם קיבל אטדים קישדן עוד פרס על ספריו ותרומתו לתרבות
הגרמנית.
אחרי ששמעתי את הסיפור מהשפיון, הבנתי למה היה כל־כך
נרגש, וסלחתי לו על שהעיר אותי ובילבל אותי ו שיגע לי את
השכל.
ברוריה בודקובסקי ידועה במסיבות־ההפתעה שלה. ל מי
שבועיים ערכה מסיבת פרידה לפרופסור אריה אברמוב,
שנסע לארצות־הברית. היא הזמינה אותו ואת אשתו לכוס קפה
של פריד ת וכשהגיע הזוג אליה הביתה. הופתע לגלות עשרות
חברים ממתינים לערוך להם מסיבת פריד ת
כזאת ברוריה. הפרוייקט הבא שלה הוא מסיבת פורים ל עו לי ם!
החדשים מאתיופיה.

מכרסמים
רק לפני שלושה חדשים מאן הבימאי הצעיר

אבי נ שר להתנחם על הנסיעה של שרון
הראל לארצות־הברית. היא ברחה לשם כדי

דרינג, דרינג,

״את עירי ת רזילי!״

להפסיק את הרומן רב־התהפוכות שהתנהל
ביניהם במשך שנים.

״היא איננה בבית!״

״זה אולי יורם ליבוביץ?׳
״שמעתי שאתם מתחתנים!״
״נכון, בקרוב, אבל עוד לא נקבע תאריך מדוייק.״
זה הסקופ שיש לי עבורכם השבוע. אחרי רומן
ממושך, שנמשך שנים, בין עירית, אשתו לשעבר
של הזמר או שי ק לוי, ויורם ליבוביץ, איש־הביטוח,
בעלה לשעבר של רב קלי ה מי כ א לי,
הם החליטו להתחתן.
תמיד אמרתי שכולם מגיעים בסוף לשם.

אבי האשים אז את חבריו, כי הם התנהגו
בתולעים וכירסמו ביחסים היפים שבינו ל שרון,
כאשר טרחו לגלות ל שרון על הרומנים שהוא
ניהל עם השחקניות שהופיעו בסרטיו.
כיום מנהל אבי רומן סוער ביותר עם
דוגמני ת צילום ידועה מאוד, המסיימת בימים
אלה תהליך גירו שין, לאחר נשואים קצרים.
עוד ל א נקבע ת אריך מדויי ק

אני מקווה בשבילו שמהיום הנציגים היחידים
בחייו מעולם החי יהיו רק פרפרים וציפורי־שיר.

0111111/

וזריז(1 0( 0 (0111(01
בשקט־בשקט, לפני כמה שבועות, חזרה
לארץ נורית, בתה של רעיה יגלום, נשיאת
ויצ״ו העולמית.
נורית ( )40 לא באה סתם לביקור, היא פשוט
חזרה לארץ, אחרי 10 שנים שהיתה בלונדון.
לפני 10 שנים התחתנה נורית בחתונה מפו ארת
ב היל טון עם בחור הצעיר ממנה בארבע
שנים. כל המי־ומי החשובים היו בחתונה. נגמרו
החגיגות, והזוג פרח לו ללונדון, עיר־מגוריו של
החתן.
לפני כמה חודשים פתח שם הבעל שתי
מיסעדות־פאר. אבל היחסים בין בני־הזוג כבר לא
היו כתיקנם.
הגירושין היו חלקים וזריזים, בעיקר משום
שאין להם ילדים.

לא לילדים הטניס אני לא יודעת מה קורה לי השבוע, אבל
מצאתי לי שפיון חדש בסביון, והוא פשוט פורה.
הוא סיפר לי על בחורה אחת מטורפת, שעלתה
לארץ מדרום־אפריקה וי ש לה חמישה ילדים
בגילים .13,12,11,8 ,5בחורה פוריה, ונמרצת
ומאוד־מאוד מטורפת. כל־כך מטורפת, עד שקמה
יום אחד והתגרשה מבעלה. היא נשארה בווילה
המשגעת בסביון, עם חמשת הילדים והוא, הקב לן,
עזב את הבית.
חוץ מז ה הי <ג מצ א תעכ שיוברו מן ע ם בחור
׳ בן 26 מיהוד, שהוא צעיר ממנה בשמונה שנים.
כל זה רק ההקדמה. התחביב של הבחורה
הזאת בחיים הוא לארגן לאנשים דברים משוג עים.
״הדבר
הכי משוגע שעשיתי,״ מספרת
סילביה הלמן ,״זה שהתגרשתי מבעלי״.
נוסף לזה היא ערכה לעצמה יום־הולדת מטורף
לגמרי, אירגנה לעצמה עוגה בגובה של שלוש
קומות, על שלושה מטרים, ובצורה של לב.
העוגה הוכנסה לחדר על גבי עגלה ואז, לצלילי
מוסיקה, העוגה נפתחה ומתוכה זרמו החוצה כל
המתנות. מיותר לומר שהאורחים היו בהלם. אבל
אלה שיגעונות שהיא עורכת לעצמה. לחברים
שלה י ש לה שיגעונות הרבה יותר מרשימים.
זוג חברים מאוד־מאוד מרובעים שלה ע רן
מסיבת יום־הולדת לבעל. הם הזמינו את סילביה
וציפו שתביא מתנה גדולה וראויה. היא, אומנם,
הביאה מתנה מאוד גדולה, אבטיח של חמישה
קילו, הגישה את המתנה לבעל והמשיכה לבלות.
מאז הוא לא מדבר איתה.
מה מסתבר? הבעל התאכזב מהמתנה הצנועה
שהגישה לו חברתם. למחרת הוא הזמין חברים
לארוחת־ערב מישפחתית, עם הילדים. כמנה
אחרונה לארוחה הטובה הוא קם לפתוח את
האבטיח שהביאה חברתם הטובה, סילביה. ומה
הוא מגלה בפנים? זוג תחתונים, ארוזים בתוך
שקית ניילון. על התחתונים היה כתוב מישפט
שלא ראוי שילדיו הקטנים יקראו אותו.

אבי נ שרי
דוג מני ת ופרפרי ם

זה ק1רה רק בשמיים!

מי שלא ראה זאת במו עיניו, לא יאמין לעולם.
אשה אלגנטית ביותר, לבושה במיטב הבגדים של
מיטב אופנאי העולם, נעליים מסוג מיוחד, פניה
מאופרות כך שאין רואים איפור, אלא רק זוהר
ויופי, שיערה ע שוי בקפידה, ולראשה כובע רחב
תיתורה, בידה תיק קטן, שגם הוא מעוצב וחתום
על־ידי אופנאי צמרת, עולה בנמל־התעופה לוד
למטוס אל־על, צועדת בטיבעיות לעבר המחלקה
הראשונה, יושבת על הכיסא המרווח, קושרת את
עצמה בחגורה וממתינה.
המנועים פועלים, המטוס ממריא. ברגע שכבה
השלט ואפשר להתיר את החגורה, קמה האשה
האלגנטית ממקומה, לוקחת בידה תיק קטן,
צועדת לכיוון השרותים ומסתגרת שם במשן־ 10
דקות. ואז נפתחת הדלת, ואל המחלקה הראשונה
צועדת אשה אחרת לגמרי, לבושה בחלוק־בית
ארוך, שיערה אסוף לאחור, ועל פניה מסיכה
קוסמטית. היא הולכת לאט־לאט ובאצילות
למקומה, מטה את הכיסא אחורה, עוצמת את
עיניה ונרדמת.
הדיילות, שכבר מכירות אותה, יודעות שאסור
להעיר אותה. אין היא מכניסה לפיה דבר במשך
הטיסה.
רבע שעה לפני מועד הנחיתה היא פוקחת את
עיניה, קמה ממקומה, צועדת אל השרותים, שוהה
שם 10 דקות. יוצאת האשה הראשונה, מטופחת,
מאופרת, לבושה באלגנטיות, כובע רחב־תיתורה
לראשה.
אין זה פלא שב־ 1982 בחר ירחון־היוקרה ווג
את האשה הזאת, דיצה חבס, כאחת הנשים
האלגנטיות ביותר בצרפת.
דיצה היא אחת משתי הישראליות המגיעות
לכל תצוגות־האופנה החשובות ביותר בעולם
המערבי, וקצת מתחרות ביניהן על תואר האשה
האלגנטית.
האשה ה שני ה היא אירית פדרמן־לנדאו,
שנבחרה גם השנה, כמו בשנים 1980ו־,1982
כאחת מ־ 10 הנשים האלגנטיות ביותר בעולם.
אגב, אירית המתגוררת בפאריס, פתחה
לאחרונה שני בוטיקים לביגדי־יוקרה בעיר־האורות.
כשאני
אומרת שהשתיים האלה מגיעות
לתצוגות־אופנה חשובות, איני מתכוונת רק לזה
שהן מקבלות הזמנות לתצוגות. הן אפילו לא
יושבות עם הקהל, גם כשהוא מכובד ביותר.
לא, לא הן! השתיים האלה מקבלות יחס מיוחד
ואישי, ונערכות למענן תצוגות פרטיות בהחלט.

ל ס<7 היא נסעה?
אני לא יכולה לגלות לכם שמות בשלב זה,
ואני מאד מקווה שכל הסיפור מקורו בשמועות
ן זדוניות, ותו לא.
מדובר כשחקנית מאוד־מאוד מפורסמת,
ן שעזבה את הארץ לטובת ארצות־הברית לפני
יותר מחודש, אחרי שלקחה חופשה מן התיאטרון
שבו עבדה. היא נסעת כך השמועות הזדוניות,
מכיוון שהיחסים בינה ל בץ בעלה לא היו בדיוק
יחסים של קן־אוהבים. הבעל הנ״ל התאהב לו,
כנראה, במישהי אחרת במקום עבודתו. כ שנודע
הדבר לאשתו, היא ארזה כמה מיזוודות ונסעה
לאמריקה.
השבוע חזרה לארץ. אולי הדברים הסתדרו שם
בבית? ואולי, להיפך, הדברים לא הסתדרו, והיא
באה לסגור ענייו? ואולי בכלל הכל עורבא־פרח,
והיא רק נסעה קצת להינפש?

דיצה חבם
מסיכה קו ס מטי ת בפו מבי -

ותצוגות אופנה בצינעה

הע\ז>ף
ע\הזזוהר
יש מי שהחיים לא בדיוק מסתדרים להם טוב.
למרות שי ש להם תקופות של אושר, ולמראית־עין
נראה שהכל בסדר וי ש רק לקנא בהם,
פיתאום, בוקר בהיר(או כהה) אחד באה המציאות
האכזרית וטופחת על פניהם. י ש מי שהמציאות
מתאכזרת אליהם יותר מפעם אחת בחיים, ואז זה
לא סתם עצוב, אלא טראגי..
כזה הוא נעמן שקולניק. שיערו כסוף
ומסודר, פניו תמיד שזופות היטב ונאות, לבוש
תמיד טוב ויפה, נראה תמיד בכל המסיבות
הנכונות בתל־אביב, יודע להעיר את ההערות
הנכונות, יודע לספר את הבדיחות הנכונות,
מבחין בחתיכה בכל מסיבה, מסתובב כשכוסית
משקה ביד, אבל לא סתם משקה, אלא תמיד
משהו מיוחד, תוצרת־חוץ משנה מסויימת עם שם
מפוצץ. הוא נראה באופן קבוע בכל יום שי שי
בצהריים ב מיסבא ה, מקום מאוד א 1לאנשים
מסויימים. בקיצור, איש שנראה עליו שלא חסר
לו כלום בחיים.
כשנראה נעמן בציבור בפעם האחרונה, לא
הכירו אותו אף חבריו הקרובים. האיש פשוט
נעשה צל של עצמו. הוא מסתובב כשהאף באד

האור בעיניו כבה, השיזוף החוויר, אין הוא
מספר עוד בדיחות.
כשניסיתי לברר מה קרה לו לנעמן, סיפרו לי
שאווי, חברתו לחיים מזה שבע שנים, עזבה
אותו. הם, שתמיד נראו מאוהבים וביחד, נפרדו,
ויום שי שי אחד בצהריים הופיעה אווי למיסבא ה
כשהיא תלויה על זרועו של מוטי הרשקוביץ,
סמנכ״ל חברת־הביטוח פניקס.
סיפורו של נעמן שקולניק, היום סבא לנכד בן
שמונה חודשים, מתחיל לפני הרבה שנים.
הוא היה נ שוי באושר לאשתו הראשונה, וביחד
גידלו את ילדיהם. נעמן היה אז, ב־ ,1962 סגן
ראש־עירית ראשון־לציון. יום אחד קמה האשה
ועזבה את הבית. היא התאהבה בזמר שימעון
ישראלי, והשאירה מאחוריה את נעמן עם ילד
בן 4וילדה בת .3
היתה מהומה גדולה, וכעבור כמה חודשים
חזרה האשה הביתה. אחרי שקט של 10 שנים
במישפחת שקולניק, קפצה עליהם צרה נוספת.
האשה פשוט התאבדה. רבים חשבו אז שהסיבה
היא אהבה נכזבת, אך האמת היתה נעוצה במחלה
ממארת.
בצר לו מצא נעמן ניחומים בזרועותיה של
אווי, שהיתה אשתו של עובד קול־י שראל.
השניים התאהבו, נעמן השכיר את הווילה שלו
בהרצליה, והם עברו לגור ביחד, עם שני ילדיה
של אווי מנישואיה הקודמים.
הם נראו כמו זוג שחקני-קולנוע. גם היא יפה,
מטופחת, רזה ועוסקת בעיצוב־פנים.

במשך שבע שנים שרר האושר במעונם הנאה
עד שזה נגמר, וליבו של נעמן נשבר שנית,

הנשים במישכן
(המשך מעמוד ) 25
שר, אבל את הממשלה הרכיב מנחם
בגין.
גרוסמן היא ילידת פולין, לוחמת
הנאצים, נגד במחתרת אמיצה וחברת־כנסת טובה ומנוסה. היא כיום
האשה •היחידה, ונציגת האופוזיציה
היחידה, בנשיאות הכנסת. את הישיבות
היא מנהלת לדוגמה, לא רק בהשוואה
לי רד וסגנים אחרים.
גם ח׳כ גרוסמן היא חברה
בחוג־ריענון, אבל נסיונה הפוליטי
במיסגרות מימסדיות מכתיב לה
זהירות מסויימת בנושא המדיני. עם
זאת, היא תמיד התייחסה בהסתייגות
רבה למערך עם מיפלגת העבודה,
ורואה בפירוקו מצב של קבע.
בקדנציה החדשה, בכנסת ה־,11
כבר יצאה ח״כ גרוסמן נגד הקמת
התנחלויות חדשות על חשבון פרוייקט
שיקום־השכונות, תקפה את רכישת
הכורים הגרעיניים מצרפת. היא
העלתה, בשם סיעתה, הצעת אי־אימוז
בממשלה בנושא האבטלה.
לפני חודשים אחדים היתה אורחת

לכהן י ש הופעה מרושלת מאוד,
נימת־קול בכיינית וצדקנית, ולכן היא
מקובלת על רוב העיתונאים כח״כית
מלאה כנות. עיתונאי אחר אף הצליח
למצוא בה. חן או פייני׳ .מילא.
עיתונאי אחר, שהוא במיעוט, היטיב
להגדיר את הופעתה, כשהיא מופיעה
מול המצלמות. :היא נראית תמיד
כאילו בזה הרגע חטפו ממנה את הילד
שלה!״
י ש לה עבר רומנטי כקריינית
הלח״י, אסירה נמלטת, ואחת ממייסדות
תנועת סול ם בשנות ה״ ,50 שחתרה
כבר אז.ל חידו ש מלכות י שראל׳.
היא הצטיינה בכתיבת רשימות
סהרוריות ורגשניות במעריב, ועד
למילחמת 1967 נחשבה, פחות או יותר,
למטורפת. אלא שטירוף המערכות מאז
כיבוש הגדה ועזה העמיד אותה כמעט
במרכז הקונסנזוס. הופעותיה מצטיינות
בהתחסדות וצביעות מחליאים
ממש.
לקראת הבחירות לכנסת ה־11
כמעט שהודחה ממקומה הבטוח
ברשימת התחיה, בשל נטיותיה לבלום
את רפול( .הוא איש־שורשים. לפעמים
כולו שורש, ואז קשה לאכול אותו׳),
לחזור לליכוד ולמנוע את הרומן של

לקשישים במקומות גבוהים, מכיוון
שרוב הנהנים יהיו ערבים ...הדליקה
חנוכיה פרובוקטיבית בשכם ...הת ייצבה
לצד הרב משה לווינגר(ב אור ח
פרלמנטרי ופיסי) בכל מעשי הטירוף
שלו במחנה הפליטים דהיישה.
כהן טענה פעם . ,שצריך לבכות
בבית־הכנסת, אבל להיאבק בכנסת׳.
למעשה, היא בוכה גם בכנסת, תמיד
בשירות מעשי הנישול והתוקפנות
הגרועים ביותר. עם זאת, היא ח״כית
חרוצה. ,בעלת נוכחות, המקדמת את
עניין הימין הלאומני בכנסת.
• שולמית אלוני ,56 ,היא בלא
ספק הח׳כית הבולטת והמפורסמת
ביותר. לא רק שהיא עומדת בראש
רשימה (היחידה מקרב הנשים) ,אלא
שהיא גורם אלקטוראלי, מושך קולות,
והצליחה להיבחר בזכות עצמה מאז
.1973 לכך י ש להוסיף שהיא הצליחה,
בהזדמנויות שונות, לא רק להיבחר
בעצמה, אלא גם להכניס לכנסת
אנשים כמו בועז מואב ומרשה פרידמן
(בעבר) מורלה בר־און ורן כהן(בכנסת
הנוכחית) ,שלא היו מצליחים להיבחר
בלעדיה.
אלוני היא אשה נאה, בעלת נוכחות
ואישיות. רבים רואים בתקיפות הרבה
שלה משום אגרסיוויות ו א פי לו. פ שטנות׳
,אבל אין ספק שהיא פו ליטיקאית
מנוסה, היודעת לעמוד על
שלה, וגם לוותר, כשהיא מחליטה
לעשות כך.
בשטח המדיני היתה תמיד סר
פר־זהירה. אומנם התנגדה לדיכוי
בגדה, אך די בזהירות. היא תקפה את
אנשי מחנה־השלום שנפגשו עם
מנהיגי אש״ף, והתחמקה מפגישות
כאלה בנסיעותיה הרבות לחדל. עם
זאת, היא עברה בשנים האחרונות,
ובעיקר מאז הפלישה ללבנון, מיפנה
יוני חשוב. השנה אף זכתה בפרס של
המדינאי האוסטרי ברונו קרייסקי, על
פעולותיה למען השלום.
ח״כ אלוני היא מישפטנית, מרבה
לכתוב לעיתונים (יש לה טור קבוע
בלאשה, והיא תורמת באורח קבוע גם
לידיעו ת אחרונות) .היא שנואה עד
מוות על הימין ועל הדתיים הקיצוניים,
מרבה לקבל מיכתבי־איום מחוגים
אלה.
חמחרים אוספת וצורבת
נבחרה לנשיאת איגוד הבוקרים
האמריקאיים, המונה 230 אלף
חברים, ג׳ו אן סמית, בת .45 סמית,
דור חמישי לחוואים במדינת פלורידה,
היא מומחית לתיקון גדרות של מיד־לאות־בקר,
לאיסוף פרות תועות ול צריכת
סמל־החווה בבשרן.

התושבים פלוס. נאבאס, אחד מ־12
י לדיו של חנווני בעירה הררית, היד.
עוד לפני שהצבא השתלט על המדינה,
שר־המישפטים וראש־הממשלה, וכרי
למנוע דאגה בקשר לגילו, איננו שוכח
להצהיר, כי הוא עדיין מקפיד לצעוד
מדי יום 12 קילומטר, כדי לשמור על
כושרו.

נזהעיתח רמרזזחיה

רימונים ותכשיטים

נחוג יום־הולדתו ה־ 40 של
אהוד יערי, איש הטלוויזיה לנושאים
ערביים, יליד תל־אביב ואב ל שני בנים,
שהחל את דרכו ככתב דבר ואיש מיש־רד״הביטחון
בענייני השטחים הכבר
שים.

נפטר בירושלים, בגיל ,67
יעקב (.ישקה״) אליאב, מנהל
מפעל תכשיטים, שפנה בנעוריו, אחר
לי מודי כימיה תעשייתית(בהתכתבות)
ומדעי־המדינה באוניברסיטה העברית
לפעילות טרור באצ׳ל ובלח׳י, במים־
גרתן הטיל רימונים על אוטובוסים
ערביים בעת מאורעות הדמים של
שנות ה־ 30 ושלח, בשלהי מילחמת
העולם, מעטפות־נפץ למישרדי־מנד
שלה בלונדון. אליאב, שנתפס, בסופו
של דבר, על־ידי הבריטים, נדון למא-
סר־עולם, ממנו ריצה שנתיים בלבד,
מבית־הסוהר להימלט משהצליח
המרכזי בירושלים. במילחמת העצמאות
היה סגנו של משה ריץ, כסמג׳ד
גדוד קומנדו, ולאחר מ ת עוד היה כתב
צבאי לעת־מצוא של ה ארץ, קצין-
ביטחון של בנק י שר א ל ומנכ׳לה
הראשון של ברינקס(מובילי־הכספים)
בארץ.

בגים ובנות
נחוג יום־הולדתו ה־ 67 של
שלמה לורינץ, אחד מחמשת
מחזיקי השיא בחברות בכנסת־ ,שממנה
פרש בשנה שעברה, אחר 33 שנות
חברות. איש אגודת־ישראל לורינץ
הוא רב יליד הונגריה ואב לשמונה
(ארבעה בנים וארבע בנות) שהחל את
הקאריירה הפוליטית שלו בגיל ,33
אחרי שנעצר כחשוד בחברות בברי ת
הקנאים המחתרתית, אשר ביקשה
להטיל רי מון לאולם המליאה של
הכנסת, כאשר זו עמדה לדון בנושא
גיוס הבנות לצה׳ל,

מהגשר לחוף
נ חוג יום־הולדתו ה־ 72 של
גידעון רפאל, לשעבר מנכ״ל
מישרד״החוץ ו שגריר ישראל בלונדון
ובבריסל. רפאל, יליד גרמניה, שאותה
עזב למחרת עליית היטלר ל שיל טון,
כשהתערב בין קהל פועלי־היום
שעברו את גשר־הגבול על נהר
הריינוס, כדי להתיצב לעבודתם
בשטרסבורג הצרפתית השכנה, היה
בראשית דרכו בארץ מוכתר קיבוץ
הזורע, אר גאוותו הגדולה היא על כד

האנגלים !הצ ב1
נפטר במיזרע, שבוע לפני
יום־הולדתו ה־ ,80 מרדכי אוח,

היא פרלמנטרית מובהקת ומנוסה,
מצטיינת בעיקר בוועדת־חוקה־חוק־ומשפט.
את עיקר המוניטין שלה יצרה
במילחמה עיקבית, במשך שנים ארוכות,
למען זכויות האזרח ונגד הכפיה
הדתית.

ח״ב נמיר(ב הפגנ ה)
״לא נכנסתי לכנסת כדי להיות נחמדה!
של נשיא ניקראגווה, דניאל אורטגה.
מאז דיברה בזכות המישטר הסאנ־דיניסטי
במדינה זאת, ואף התבטאה
במרירות שרק ״אריאל שרון, רובה
הגליל• והמוסד מוכרים בניקראגווה.״
ח׳כ גרוסמן היא פוליטיקאית
בולטת בזכות עצמה, והיותה אשה אינו
מעלה או מוריד בקאריירה שלה. היא
הפסידה את המזכ״לות של מפ״ם
(לוויקטור שם־טוב) ,למרות היותה
אשה. גם בחירתה לכנסת הנוכחית לא
היתה בעזרת כרטיס־הכניסה הנשי.
היא תומכת בזכויות הנשים, וב־מיסגרת
השקפותיה הסוציאליסטיות
גם בנושאים אחרים.

• החדדה 1ר״ץ
• גאולה כהן ,60 ,ילירת תל־אביב,
היא אולי הח״כ המפורסמת
ביותר בסיעת התחיה. רבים מוסיפים
שהיא אף שפויה והומניסטית לעומת
חבריה. אין לקחת הגדרה כזאת
ברצינות יתרה. פשוט קשה לגבור על
הח״כים נאמן, איתן, ולדמן ושפט
בלאומנות, בגיזענות ובאנטי־הומניזם,
אבל כהן עושה כמיטב יכולה, והשגיה
אינם מבוטלים.

* שנמכר על-ידי ישראל בתקופת
המערך לרודן אנסטסיו סומוסה.

יובל נאמן עם ״מסורת תנועת העבו דה׳,
היא
נאבקה על מקומה בשיטות
שלא היו מביישות שום עסקן מפא״י
בשנות ה־ ,50 והרסה במיקצת את
הילת־הקדושה שלה.
בדיוק לפני שנה כתבה כהן
בידיעו ת א חרונו ת שגילוי מחתרת
ליפתא הכזיב את תוחלת השמאלנים,
שמעשי־הטרור בוצעו על־ידי מתנחלי
גוש־אמונים. תוך שבועות אחדים נת גלתה
המחתרת האמיתית, ואחרי
היסוסי־מבוכה, הפכה ח״כ כהן לתומכת
גלויה של נאשמים במעשי״רצח וטרור
נגד אוכלוסיה כבושה.
בין מעשיה ודבריה בחודשים
האחרונים: ח׳כ כהן תקפה ואיימה על
ארצות־הברית ועל ברית־המועצות...
האשימה את הרשימה המתקדמת
לשלום בהטפה לרצח מתנחלים ...דרשה
לנתק את היחסים עם מצריים...
ביקשה לכפות שירות לאומי על הערבים,
ומחתה נגד אפלייה. נוראה׳
נגד היהודים.״ איימה לחדש הת נחלויות
פרועות נוסח סבסטיה ...דרשה
לחלץ את יהודי סוריה במיבצע צבאי״.
הצביעה עם הדתיים בעניין מיהו
יהודי ...דרשה בגלוי להעדיף סטו דנטים
יהודיים במוסדות להשכלה
גבוהה ...התנגדה להקצבה לחימום

בדרך כלל נוהגים לצוות אותה עם
ח״כ גאולה כהן, אבל קשה לתאר שתי
נשים שונות יותר. לח׳כ אלוני י ש
ביטחון עצמי רב, ומכאן גם יחסיה
הגרועים ביותר עם מנהיגת מיפלגת
העבודה המנוחה, גולדה מאיר.
בין מעשיה ודבריה בחודשים
האחרונים: התריעה נגד ביקורי חיילים
בישיבות חרדיות ברשימה עיתונאית
בשם ״חומייני בשער״.״ יצרה קשר עם
התנועות הרפורמיות והקונסרווטיביות
נגד התיקון האורתודוכסי בעניין מיהו
יהודי ...קבלה על שירותים מיותרים
שמעניקות חיילות בבסיסי צה״ל...
יצאה נגד ממשלת האחדות הלאומית...
הפגינה בעד ראש עיריית פתח־תיקווה,
רב תבורי, הלוחם בכפיה הדתית״.
השתתפה בהפגנות שלום־עכשיו...
טענה שהכנסת איננה מתעניינת
בגורלו של לוחם־החופש הסובייטי,
אנדריי סחרוב ...כפתה על מועצת ר״ץ
את שיבוצו של רן כהן ברשימה
לכנסת ...עמדה מול מפגינים דתיים
שצר חו. שולה כלבה משוגעת, עובדת
ברחוב הירקון״.״ תמכה בהתקרבות
למפ״ם ...לא הסיקה את המסקנות
מהחלטות המועצה הלאומית הפלס טינית..
בסך
הכל, אין ספק ששולמית אלוני
היא דמות בולטת וחשובה בכנסת,
וחרף חסרונותיה, היא מהווה נדבך
חשוב בסכר שיש להציב נגד הגיזענות
והלאומנות החילונית והדתית, שצברו
חיי םברעם
שם כוח אדיר.

עסקן אורן () 1958
מנס־ציונה לפראג

שגריר רפאל () 1975
מ ש טר סבורג ל הזורע
שאוניית״המעפילים שעליה פיקד,
ערב מילחמת־העולם, היתה אחת מאד
ניות המעפילים הבודדות, על 900
יהודיה ההולנדיים, שהגיעה בשלום
ארצה והעלתה את המעפילים לחוף,
בלי שתיתפס על־ידי הצי הבריטי.

עיתונאי ועסקן השומר־הצעיר, שהת פרסם
כאשר נידון, ב־ ,1952 במישפט־ראווה
בפראג, על לא עוול בכפו, ל־15
שנות־מאסר עם עבודת־פרר(במיכרות
אורניום) .זאת לא היתה כליאתו
הראשונה של אורן, ששוחרר ממאסרו
בצ׳כוסלובקיה כעבור חמש שנות־כלא
(אותן תאר בסיפרו ר שי מו ת א סיר
פראג) :בגיל 25 נכלא אורן על־ידי
שילטונות המנדאט, כאשר הנהיג —
בהיותו סתת במיקצועו ומזכיר מועצת
פועלי נס־ציונה בתפקידו הציבורי —
את המילחמה לעבודה עברית (קרי:
מניעת עבודה ערבית) בפרדסי האיזור.

מלחמות זסהפכזת
בקשר למשר
נ חוג יום־הולדתו ה־ 75 של

מנקרת דה אלמיידה נאבאס,
מושלה של אחת מ״ז 2המדינות מהן
מורכבת ברזיל והאיש שיושבע, בשבוע
הבא, כנשיאה האזרחי הראשון מזה 21
שנים של ברזיל, בת 100 מיליון

ארבעת האחרים: יוסף בורג, מאיר
וילנר, תוסיק טובי ואליעזר שוסטק.

פורסם
על הכוחות המזדיינים בעולם,

בניו־יורק, דוח האו״ם

לפיו 29 מיליון איש משרתים בצבאות
העולם, אשר לקחו, ב־ 40 השנים מאז
סיום מילחמת העולם, חלק ב־150
מילחמות, שבהן נהרגו 16 מיליון
אזרחים וחיילים. כמו כן ערכו צבאות
אלה במשך תקופה זו 105 מהפכות
צבאיות, שרובן עלו יפה, והעובדה היא,
כי עד היום מחזיק הצבא ב שילטון
ב־ 56 מדינות.

העולם הזה 2479

״ לידיעת הבחור שקפץ אלי
האום ו;ככה ממלאים לוטו:

בסטר אתה מקבל מספר נרסף
אחה בשאלות הפופלאריות באוטו שלי
היאמה פירוש ״המספר הנוסף״? ההסבר
פשוט: הגרלה הלוטו נערכה מדי יום ג/
בגורל עולים 6מספרים ועוד מספר
שנקרא ״המספר הנוסף״ .אם ניחשת את
6המספרים הראשונים שעלו בגורל,
זכית בפרס ראשון, הלוואי עלינק
וזה אומר עשרות ומאות מיליוני •
שקלים. אם ניחשת רק 5מספרים מתוך
אבל המספר השישי
השישה,
שסמנת זהה למספר
בזמן האחרון המון חברים קופצים אלי
לתוך האוטו ובפי בולם שאלה אחת: איך
ממלאים לוטו? אז שימו לב קופצים, במה
שזה פשוט:

טופס רגיל: כל התחלה קלח

-חן ניחוש

פעם,בדי לא להתייאש,היו מעשנים כנסת
.6היום, כשהמצב הבלבלי לא הבי הבי,
אני אומרת: אל יאוש -תן ניחוש. תובל
לנחש את המספרים לפי מצב הרוח.
למשל, למצב רוח רומנטי -מתאים
תאריך החתונה או הנשיקה הראשונה,
למצב רוח זרוק-מס, הטלפון של קולנוע
דן, למצב רוח קרבי -היום שצה״ל קרא
לך מותק, למצב רוח מצוברח -סמן
משהו העיקר שתצא מזה.
זכור: טופס הלוטו סובל בל רעיון.

*לאת

18 19 20 21

30 31 32 33! 34 31
הנוסף, זכית בפרס שני וגם אז אתה
מיליונר לא קטן.
ניחשת5מספרים? זכית בפרס שלישי4,
מספרים פרס רביעי ר 3מספרים פרס
חמישי. שיהיה בהצלחה. היי ברוך
תתעורר...
* שמעת אותי ברדיו, נבון?

צוד לששוו!£

יחידת ה רס 1ם

בדרך הביתה, בדרך לעבודה, בדרך
לקניות או לבקשת הלוואות, קופצים
לנקודת מבירהשל מפעל הפיס ומבקשים
טופס לוטו רגיל. בטופס 10 משבצות
ממוספרותמי 1עד 40 דוגמת זו המופיעה
באן. אתה בוחר בבל משבצת 6מספרים
בראות עיניך ומסמן עליהם .xבלוטו בל
2משבצות הן טור, מבאן שבי 5טורים
יש לך 10 הזדמנויותלניחוש נבון -פי
2יותר מאשר 5טורי טוטו.שים לב:
בבל משבצתאתה יבול לבחור
6מספרים שונים.
פשוט,הא?

אל יאדע

9 10