גליון 2490 מתאריך 22 במאי 1985

כיצד זוכים?
מביאים 5שקיות זיפ ריקות או בפיח
זיפ מתוך קופסת זיפ צלית לאחת
מנקודות ״אימפריה של קולנוע״
(ברשימה למטה) ובוחרים תקליט.
שים לב: בבל שתביאו יותר בפיות או
שקיות תוכלו לרכוש תקליטים נוספים
ללא הנבלה.
המבצע צד טוף מאי.

מבחר עצום של סרטי וידאו.
להשיג בספריות
״אימפריה של קולנוע״.
וימר ט מיר כ הן(יעק בסון)

ספריות ״אימפריה של קולנוע׳ ,ברחבי הארץ: תל-אביב: בית סאניו, פרישמן ;50 כל־נל שלום, אחד הצם ;9הרצליה: סוקולוב ;32 הוד השרון: הבנים ;12 אילה: הובמן, מרכז מסחרי; רחובות: בנימין ;4
לוד: עקיבא ;9ירושלים: בית סאניו, לונץ ;10 ערד: מרט מסתרי ר; נתיבות: מרכז מסחרי; קרי ת מלאכי: רש״י ;12 בארישבע: החלוץ ;114 חיפה: מפרץ, ההסתדרות ;17 ארלוזרוב ;9קרית-ים: שר
ירושלים ;31 סירת הכרמל: פוסו דוד, מרט מסתרי; עבו: וייצמן ;14 נהריה: הרצל ;65 כרמיאל: מרט מסחרי, שוק.
ספריות ״אימפריה של קולנוע״ בשקם. תליאביב, אבן גבירול ;124 גבעתיים, רח׳ מודיעין ;182 פתחיתקוה, ד 77 אורלוב ;92 נתניה, רח׳ אחד העם ;16 חדרה, רח׳ הרברס סמואל 91א /יפו, שר ירושלים
;8קרית שמונה, שר תליתי; בית שאן, שאול המלך ;58 קרית מוצקין, שר בך גוריון ;84 עפולה, רח׳ ירושלים ;4חיפה, רח, י.ל. פרץ ;32 סבריה, רח׳ הופין מרט מסחרי חדש; צפת, רח׳ העליה ב;4 ,
ראשל״צ; ירושלים, רח, יפו ;234 אשקלון, המרט הנפתי; קריתיגת, ד 77 הרימון ;49 בארישבע, רח׳ בן יצבי; דימונה, שר נולדה מאיר; מצפה רמון, מרט מסחרי.
ספריות ״אימפריה של קולנוע״ בקויאופ. תראביב: אבן גבירול ;24 לה גרדיה ;78 פנקס ;50-46 גיבורי ישראל ;53 אחימאיר ;35 ברודצקי ;43 אופנהיימר ;13 תלמוד בבלי ;15 גבעתיים: וייצמן ;20
כורזין ;1רמתיגן: רמה, ביאליק ;97 בתיים: שר העצמאות ;65 נתניה: לב נתניה, הרב קוק; רמלה: שר הרצל ;45 אופקים: רח, הרצל; קיראון; לוי אשבול ;56 חדרה: לב השומרון; בארישבע: לב הנגב;
דסר־ ח רו •1וייזדז •70א7שדזד זזד 3?* .די ד • ד * 8ו מ ^ -יזז • דייי? ד.י **

מכחכים
הוא לא רוצה ל שלם
קורא, שהוא אזרח אמריקאי, חולק
על דעת העייד (העולם הזה ,)10.4
הסבור כי מגיע להם לאמריקאים
שישלמו לישראל.
קבעתם: שישלמו, אזרחי ארצות־הברית, לי
עזאזל! ובכן, אני אחד מהאזרחים האלה וגם
משלם־מיסים ואין לי חשק לשלם עבור ההרפתקות
הישראליות ו/או האיוולת של תושבי
ישראל. שישלמו הישראלים, עבור הקורבנות
שממשלתם מטילה עליהם.
...אני רואה את אזרחי ישראל כקורבנות
השיטה הפוליטית, שהפכה אותם לנרקומנים,
שכדי לזכות במנת־סם הם חייבים לבעוט בכל
אותם ערכים שהם התרומה של התרבות היהודית
התנכית, והיסוד לקיומה של מדינה כמו ישראל.
זאב אבידור, ניו-יורק

כתבתהשערה קד מי:

מן החוזרים עוד מחתות

הממתינים

כמעט שלוש שנים ציפו בני המישפחה
ליוסקה גרוף. הסרט הצהוב, שבנם
ביקש לקשור לכבודו, לא הוסר תקופה
ארוכה. בין תיקווה לזעם,
השמיעה האם, מרים (ב־

כיתה ו׳ בבית-הספר העממי ב הרצליה
קראה את פרשת אי־הקמתה
של האנדרטה לזיכרם של
הרוגי״המלכות (העולם הזה )17.4
ומגיבה.
אנו, ילדי כיתה ו׳ ראשונה בבית־הספר בן־
צבי בהרצליה, קראנו על מאבקו של בנימין
פיינשטיין להקמת האנדרטה לזכר מאיר
פיינשטיין ומשה ברזאני. אנו תומכים בכל ליבנו
במאבק למען הקמת האנדרטה.

תמונה<׳

מאות האסירים הפיטחוניים, שהוטסו לחו״ל, היו
שקטים ורציניים. גם מאות מחבריהם, שדרשו
להישאר בארץ ולחזור לכתיהם, לא ערכו חגיגות
נצחון. את שימחתם חגגו בשקט, בחיק המיש
פחות. את הרעש חוללו המת־ ^

נחלים, שחסמו את הכביש בדרכם
לחופש וניסו לשבש את המיבצע.

יורן שוש
במפתיע חזר א ה רון ידלין לזירה הצי בורית.
ידידיו של שר־החינוך לשעבר,
שנבחר השבוע כמזכיר התנועה ה קי בוצית
המ או חד ת, ב טו חי ם שהוא גם ישוב
לשולחן הממשלה. מדוע כעסה עליו
סנ ט ה יו ס פ טל ומ־

דוע דרשה ממנו
להתפטר מיידי

קורא בעל עבר מסורתי מתפעל
מהתפריט המערכתי של העולם הזה

כבוגר בית־הספר הדתי בילו בתל־אביב
(מחזור )1950 יש לי הרבה זיכרונות מבית־הספר
המעולה הזה. במיוחד משיחות־המחנן־ של המנהל
(והמייסד) של בית־הספר, חיים מישורי. עד היום
זכורה לי השיחה ששוחח עימנו, בהסתמכו על
חיים נחמן ביאליק, שסיפר פעם כיצד הדברים
מתאזנים בעולם.
כידוע, יש שני סוגי תפילין. אלה של רש״י
(רבי שלמה יצחקי, מפרש התורה) ואלה של רבנו
תם, למקפידים במיוחד. ויש יהודים המקפידים
עוד יותר, אז הם מניחים מדי בוקר שני זוגות
תפילין, גם של רש״י וגם של רבנו תם.
על כך אמר ביאליק: ראו כמה הדברים בעולם
מתאזנים, בסופו של דבר, כנגד כל כך הרבה
יהודים שאינם מניחים תפילין כלל, יש הרבה
יהודים שמניחים לא רק זוג תפילין אחד, אלא
שני זוגות!
במה הדברים אמורים? באיזון התפריט המערכתי
של העולם הזה האחרון. כנגד הראיון
עם עורכת־הדין לאה צמל, הדואגת אולי לצדק,
אבל איננה נשמעת בדיוק אוהבת ישראל, הבאתם
את סיפורו של הרמטכ״ל, משה לוי, שהוא ממש
סיפור ציוני. יישר כוחכם!
אברהם שפירא, תל־אביב

הדגל והתרנגולת

קוראים מבקשים לציין את מעלותיו
של ח׳כ אבנר חי שאקי (העול ם
(המשך בעמוד )4
הזה 124•4
העולם הזה 2490

ק שי ם נג ך

חובשי־כיפות: הם חילוניים — אך אינם בני־שכונות:
הם שני גברים — אך
לראשונה הצטרפה אליהם
# 1 1 1אשה אחת(מיכל הילל, בתמו־נה)
.ילדים-טובים־ירושלים.

היוצאים הען לם הנא

לבארו? יש לשן?

תפילין מימין
ותפילין מ שמאל

ד ב רי ם

שמואל תמיר.

27 חתימות תלמידים
וחתימת המורה, הרצליה

השימחה הפשוטה, האנושית, על שיחרור השבויים,
כפי שנתגלתה בבתיהם של שלושת החיילים,

זהות החשודים ברצח נהג־המונית הערבי רומזת
על התרחבות המאגר האנושי של מחתרות
הטרור היהודי. הם בני־טובים — אד אינם

הנוער רמעז האנדרטה

עוד בשבחיו של ההיסטוריון סאלו
בארון, אשר מלאו לו 90 שנה
(העולם הזה .)1.5
יצירתו המונומנטלית של בארון היא ההיסטוריה
החברתית והדתית של עם ישראל,
שברכיה הראשונים אף תורגמו לעברית ויצאו
לאור בהוצאת מסדה. בהתחשב בעובדה שבארון
עד היום אינו מחזיק בצוות־מחקר ובודק כל
מיסמך ומובאה בעצמו, היקף עבודתו ממש לא
ייאמן. בספר־היובל, שיצא לרגל יום־הולדתו ה־
,75 תופסת הרשימה הביבליוגראפית של כתביו
כמעט 40 עמוד.
וחשוב מכל: סאלו בארון הוא אדם נפלא, איש־שיחה
מלבב, צנוע, מקסים ומלא־חיוניות. כושרו
למצוא לשון משותפת, אפילו עם ילדים קטנים,
ממש מעורר קינאה.
בארון שוב ישוב (כבכל שנה, כמעט) לארץ,
בקיץ 85׳ ,ויתגורר במישכנות־שאננים בירואלה
כהן, רמת־השרון
שלים•

כתבתהשערהא חורי:

לילות ישראל

אל הגשש החיוור מצטרפים שני ערבים ל־מישמר
האזרחי, ולגרמנים יש
ראש״ממשלה לשעבר, שאינו
מסתגר בביתו ומטייל בחרל.

בדרך הג ב

הדגש באופנת הקיץ הנוכחי הו א על
הגב השזוף והחשוף. א ת
הבד הנ ח סך מנצלים
^ ^ 2לעיצוב חזית מעניינת.
כיבוש הקיסרות

מדוע השתוללו הפגים באינקובטורים,
אחרי התבומה
אמרה אמו של יעקב
שמאי מחרי

סה. מי חטף אזרחים אתיו־פייט
ולשם מה נועלת עיריית
תל־אביב יפו את הסנדלים.

יום הדין
המדינה עומדת לפני חורבן כלכלי. כדי
להביא להבראה, יש צורך לא רק בתוב-
נית כלכלית -אלא גם
באומץ־הלב לבצע אותה
וכמנהיגים מעוררי-אמון.

כשהוא מעודד מצצ-
חונו, כבר מבין יש ראל
קיסר א ת עצמו
לקרב הבא: ההת מודדות
על ראשות
הממשלה. בינתיים הוא מתכנן את
צעדיו בהסת דרו ת -מי
מבין הבכירים יעוף ומי
יזכה ל ח סדו של המזכ״ל.

דיווח מיוחד מפסטיבל הסרטים של ק,8
החליפה המוזרה של אסי דיין, הארנק שנגנב
מבן קינגסלי, הגלידה שליקקה
השחקנית דריל האנה
והמסיבות שערך שם שר־התרבות
הצרפתי ז׳אק לנג.

מילחנזת ת׳ בת

חדר המריבה
״יש פה כוכבות־על וכוכ בו ת־ תחתד זעם
בצלאל אלוני, מנהלה האישי של עופרה
חזה. הזמרת הצעירה סולקה מחדר-האיפור

המדורים הקבועים:
מיכתכים -מובוטו מן האפריקאים קורא יקר -מיהי רחל המרחלת 4 5 תשקי!? -זונות ליד ההסתדרות
כמדינה -אהרון ידלין שב לזירה 6 7 הנד ץ -השידור שלא היה
יומן אישי -הדינמיקה של משא-
ומתן והטכניקה של השגת שלום 15
אנשים -מבוכית־השרד של
העיתונאי הישראלי שהיה ליועץ 16 שגרירות ארצות־הברית
גם זה רגם זה -תחליף
למישרדי־שידוכים 21 וצעצועים תוצרת־בית

חלון־ראווח -גב חשוף
וגם חזית חשופה
שידור -בגין לא הסכים
להתראיין בגלי״צה־ל
הורוסקופ -הכפילות המאפיינת
את מזל תאומים
מה הם אומרים . -שופט לא
יכול להבריז שביתה איטלקיתד
תשבץ -קבוצת שיבולים
מוכנה לקציר ( 3אותיות)
ספורט -ועכשיו. יש גם ישראלי,
מסי 110 בטניס בעולם

רחל המרחלת -חתונה
בראשון־לציון וגט בניו־יורק

רחר המרחרח
מרווחת:

טל ׳ברודי מ חכ ה
לגט שלו, שתשלח לו
רונית מניו־יורק •
שתי הנ שים ה מ חזי קות
ביהודה ברקן
• פרדס ה ח תונ ה של
ענת טופול (בתמונה)
• הק שר ה אי ל תי
של פולין, א חייני תו
של ריצ׳ארד ברטון • אז מי חברה של
אברשה טמיר ומי לאי •

אסי דיין וקרולין לנג־

פורד מ חכי ם לגט -בי-
חד • חיים שיף מס תלק.

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלד:
תל־אביב, רחוב גורדדן ,3מל 232262/3/4 03 תא־דואר 136
העורך הראשי: אורי אבנרי עורך־מישנה: דוב איתן עורך
תבנית: יוסי שנון עורך כיתוב: גיורא נוימן צלמי מערכת:
ציון צפריר, ענת סרגוסטי עורך דפוס: יפתח שביט ראש
המינהלה: אברהם סימון מחלקת המודעות: רפי זכתני
המדל :״העולם הזוד בע״מ הדפסה :״הדפוס החדש״ בע־־מ,
תל־אביב, רחוב חומה ומגדל הפצה :״גד־ בע׳־מ תל־אביב

הכתבה של שולמית יריב על
מצבי הדיכאון במישפחת בגין, שהתפרסמה
בגליון האחרון, הפכה נושא
לוויכוחים סוערים בבתים רבים. וגם
בביתה של הכותבת עצמה.
האם היתה הכתבה הוגנת? האם מותר
לחטט בבעיות של בריאות־הנפש
במישפחתו של מנהיג לאומי? האס
מותר לקשר בין תופעות נפשיות חריגות
של אב. בתו ונכדתו?
לא פירסמנו את הדברים בלי שי־קול־דעת.
לדעתי, היתה חובה לפרסם

עצם היום הזה: מתי לקה בגין בהפרעה
זו? האם היתה קיימת מזמן, ואולי מאז
ומתמיד, ורק הוחמרה לאחרונה? האם
ההחלטות הגורליות. שהתקבלו לגבי
מילחמת״הלבנון, נבעו מחוסר-תיפקודו
של בגין? האם ידעו ראשי המדינה על
מצבו של בגין והסתירו אותו מעיני
הציבור גם במהלכה של מילחמה עקר
בה מדם?
קשר־ההשתקה של העיתתות נמשך
גם עתה, ומתבטא, בין השארי, בפיר־

ההבדלים התהומיים בין השקפותינו.
באחר הימים אפרסם על כך כמה פרטים.
שיפתיעו רבים.
אני מכבד את מנחם בגין כאיש. אך
הדבר אינו צריך ואינו יכול למנוע
בעדנו מלפרסם דברים אשר טובת־הציבור
מחייבת, לדעתנו. את פירסומם.
בבואנו לפרסם עובדות, איננו כופים
על איש מסקנות. חסיד נלהב של בגין
יכול לבסס על עובדות אלה גירסה
אחרת של ההיסטוריה. למשל: שמיל־חמת־הלבנון
לא היתה פורצת ב־,1982
אילו היה בגין עדיין במלוא כושרו.
עובדה היא שבגין מנע. לפני־כן, הר־פתקות
צבאיות בלבנון, למשל בעת
הקרבות סביב העיירה זחלה, כאשר
הפלאנגות ניסו לגרור את ישראל
למילחמה. בגין היה תמיד אדם זהיר,
והוא לא נגרר בקלות להרפתקות,
למרות שהיה ראש־מחתרת. היה פער
גדול בין נאומיו המשלהבים ובין מעשיו
הזהיר־ם־יחסית.
בכל אלה ידונו בבוא העת ההיסטוריונים.
התפקיד שלגו הוא לפרסם
את העובדות, שהם יוכלו להסתמך עליהן.
מיהי המרחלת!
במיסגרת
המדיניות החדשה
של העולם הזה לזהות את עורכי

לא קרן ודא ריבית
בנק לאומי איננו דורש
מאתא את הריבית בלבד
(העולם הזה .)24.4הוא

8 .א 041£08. 1(11א 1 £0א0£ ?£510££

04א00 #4 24. 84א 08£א £0X0
1£א £ ?8£810£אא £1 04. 0110¥£
..רחל מדחלת״ יריב
איך זה התחילי

בגין

עוד פרטים על תולדותיו
של הצעיר בשיבעת ה אחים
אייזנהאוור. אשר
נפטר בשבוע שעגר (העולם
הזה .)15.5
נכון שמילטון אייזנהאוור היה הרבה
שנים פקיד ממשלתי — 16 שנים במחלקת
(מישרד) החקלאות בלבד. אבל
פירסומו האמיתי בא לו בשנת ,1942
כאשר מונה כמנהל רש־ות הישוב־מח־דש.
זאת היתה הרשות שמתפקידה היה
לכפר במקצת על העוול שנעשה לאמריקאים
ממוצא יפאני. אשר נכלאו
והוגלו ממקומות מגוריהם עם פרוץ
המילחמה בין יפאן לארצות־הברית.
ואשר. בסופו של דבר. רבים מהם שירתו
את ארצם בהצטיינות ובנאמנות
בחזיתות אפריקה הצפונית ואירופה.
חיים ימדורצמז, הרצליה

0£ 11411£):1140 1(108010 5£5£ 5££0

האם הם ידעו!

בר כי לסיגנון זה אין כיסוי אמיתי, ואינו
אלא העמדת־פנים.
ופרשת בגין תוכיח.
כאשר הסתגר ראש־הממשלה לשעבר
בביתו, הצטרפו כל עיתוני ישראל
לקשר־ההשתקה סביב מצבו האמיתי.
הבירבורים על ״פריחה בפניו״ הודפסו
בהרחבה ובשקידה. העולם הזה היה
העיתון הראשון — ועד כה גם היחידי
— שפירסם חוות־דעת רפואית מוסמכת,
שעל פיה לקה בגין בדיכאון פסיכוטי.
פירסום
חווודדעת זו היה חיוני,
מפני שהוא מעורר שאלות חשובות
ביותר לגבי מהותו ותיפקורו של ה־מישטר
הדמוקרטי בישראל. הצגנו אז
כמה שאלות, שנותרו ללא מענה עד

טרם החלטתי אם לבכות או לצחוק
על כתבתכם.
לצחוק? שכן כאיש־ציבור ומזכיר־מושב,
המכיר מקרוב את פועליו ומעשיו
של פרופסור אבנר שאקי בתחומים
שונים ואת האהדה הגדולה
שבה הוא זוכה מכל חלקי הציבור
בארץ. לא נותר לי אלא לצחוק וללגלג

אייזנהאוור למען
היפאנים

1 0£ 04 8£ ?0801 <}0£ 00 2418£א£ס? £51 £

״העולם הזה״ קיים, בין השאר.
מפני שהיה ונשאר העיתון היחידי במדינה
המסוגל והמוכן לפרסם, בלי
מורא ובלי משוא־פנים. דברים שלגביהם
מקיימים עיתונים אחרים קשר־שתיקה.
•מפעם
לפעם נרמה כי תפקיד זה
אינו נחוץ עוד, מפני שעיתונים אחרים,
הצצים לבקרים, אימצו לעצמם סיגנון
תוקפני. המעיד — כביכול — על
אומץ־לב. אד בכל מיבחן אמיתי מסת־

מתי זה מותר ז

(המשך מעמוד )3
אני אדם חילוני. שאין לו קשר
למפד״ל ולנבחריה. אך חרה לי מאוד
לראות בהעולם הזה מיקרה קלאסי
של עיוות האמת ונסיון לפגוע בשמו
של אדם בעל שיעור־קומה כפרופסור
אבנר חי שאקי. אין זה אלא נסיון
של כתב רווי־שינאה לדת ולמחזיקים
בה. המנסה בעט ובקולמוס לעשות
מה שלא יוכל לעשות במציאות.
מתוך היכרות עם פרופסור שאקי
וכמאזין להרצאותיו, הייתי מציע לכם
לנסות לעמוד מולו בסימפוזיון ולומר
את דיבדיכם. ואז ייבחנו הדברים, מי
נושא את דגל האמת בעוז, בתבונה
ובחוכמה ומי, על כרעי־תרנגולת,
אוחז בהבל ובשקר.
אני מסיק רק אחת: מאחר שקשה
לכם לעמוד מול העוצמה האינטלקטואלית
והידע המופלג של האיש
והשם הטוב ההולך לפניו, אתם
מנסים במשיכת־שבט להעביר מסרים
שגויים ושיקריים. בושו והיכלמו!
שלמה כהן, צפת

האזרת־ם מולונגו מונגה נגוולה וסידו
נואנגו ליבולו.
צ בי בן־יקר, ירושלים

0£א 0 £ 1 1 £צ £א 5 0
האיש אתהדברים־
ברחוב צמח

שער השבוע שעבר

חכח כי ם

סוס ידיעות אוויליות על כמה פסוקים
שאמר בגין, כביכול, בטלפון בהזדמנות
זו או אחרת. כאילו הסתגרות האיש
מרחוב צמח היא קפריזה חולפת.
הניתוח שלנו בגליון האחרון. לגבי
מצבי-הדיכאון של הבת והנכדה, חשוב
על רקע זה, מפני שהוא שופך אור נוסף
על בעיה זו.
כל זה נעשה בלי זדון ובלי רשע.
הכתבה של.שולמית יריב היתה מנוסחת
בזהירות ובסיגנון ענייני, כנאה
במיקרה כזר״ נאמר מה שצריך היה
להיאמר בנסיבות אלה, ולא יותר.
בין העולם הזה ובין מנחם בגין
שררו תמיד יחסים הוגנים, למרות
הבדלי־השקפות. בגין התראיין אצלנו
ברצון בשנות ה־ 50 וה־ ,60 וראה בשבועון
זה בימה חשובה. כאשר נערי־החצר
של דויד בן־גוריון רצו לשים
אותי במעצר מינהלי, כדי לשים קץ
להתקפות השבועון עליהם ועל בד
גוריון, היה זה מנחם בגין שמגע זאת.
ושדאג להזהיר אותי( .לא פירסמתי
פרשה זו במשך שנים רבות, עד שבגין
עצמו גילה אותה בראיון עיתונאי,
למחרת עלייתו לשילטון).
כאשר נבחרתי לכנסת, הפתיע בגין
את אנשיו ביחסו הלבבי אליי, והוויכוחים
בינינו מעל דוכן הכנסת היו
תמיד הוגנים בשני הכיוונים, למרות

המדורים השונים בעיתון, התפרסם כי
שולמית יריב היא בעלת המדור רחל
המרחלת.
סופר חשוב אמר לי פעם.. :אס בעוד
מאה שנה ירצה סופר או היסטוריון
חברתי לדעת מה היתה דמותה של
החברה הישראלית, הוא יקרא את המדור
של רחל המרחלת. שם ימצא את
הבל.״
חלקה של שולה במדור זה אינו
חדש. המדור, שחולל מהפכה בעיתונות
הישראלית, התחיל להתפרסם לפני 25
שנים. במישך כמה שבועות ערכה אותו
תמר מירח, ואחר־כך עבר לידיה של
שולמית תבור, ששמה כיום שולמית
יריב. היא היתה אז אשתו של אלי תבור,
ולא חלמה להיות עיתונאית. היה נדמה
לי שיש בה כישרון עיתונאי טיבעי,
שיכנעתי אותה לנסות את כישוריה
אצלנו, ותוך זמן קצר עברה על פני בעלה
והפכה עיתונאית ממדרגה ראשונה.
במשך כמה שנים נטשה את העיתונות
וחיתה בחו״ל. באותו זמן עבר
המדור בין ידיים רבות, אך הוא התגעגע
בחזרה אל שולה, והיא אליו. כיום פורח
המדור כמו בימי-זוהרו הראשונים.
כמעט כל עיתוני ישראל ניסו לחקות
את רחל המרחלת. גם עיתונים.
שעיקמו תחילה את האף, מפרסמים
כיוס חיקויים עלובים. שוס מדור אחר
אינו מגיע לקרסוליו.
בכרוניקה של מינהגי-החיים בישראל,
כראי ״החברה״ הישראלית, כחומר-
גלם לסיפרות ולמחקרים סוציאולו־גייס,
אין תחליף למדור זה, שעליו
מנצחת שולמית יריב כיום שוב, כמו
לפני 25 שנים.

84*14 8081 0404 ^4
על שירבוב מילים וכותרות, הגורמים
לי לשאט־נפש ולסלידה.
לבכות? כי חורה לי שתרבות. מוסר
ודרך־ארץ אינם מוצאים את מקומם
אצל כתבכם. אין רבים בארץ ובכנסת.
העומדים ומגינים בלהט, באמונה עזה
ובהגיון על דעתם ואמונתם. ואם יש
מיגדלור ואור, כפרופסור שאקי, קם
העולם הזה ובמילים עלובות וכותרות
דוחות מנסה להכפיש, אך ללא הועיל.
שלו נעליכם מעל רגליכם. כשאתם
מזכירים את שמו של פרופסור שאקי!

ג־אקי שלג,

טפחות

אפריקה של השמות
כל אדם וההנאות שלו.
הקורא בן״יקר, למשל,
נהנה מאוד מביקורו של
נשיא זאיר (העולם הזה
)15.5ובמיוחד משמו המלא
של הנשיא וצליליהם
המרנינים של שמות מלוויו.
זאיר
פה, זאיר שם. אבל השמות של
האורחים מאפריקה בכלל אינם זעירים.
הרשו לי לצטט מתוך חוברת־הטקס
הרישמית שהונפקה לרגל הביקור.
אז קודם כל, התואר המלא של
מובוטו הוא כדלהלן: הוד מעלתו מייסד
התנועה העממית הרפובליקאית (אם־
פי־אר) ,נשיא הרפובליקה של זאיר,
המרשל מובוטו ססה סקו קוקו נגבנדו
ווה זה בנגה (ראה גלופה).
וגם שמה של רעייתו הולך לפניה:
האזרחית הנשיאה מאמא בובי לדווה.
ולהשלמת הנאתי מצאתי בחוברת
גם שמות ססגוניים רבים נוספים. כמו
זה של מנכ״ל רשות החברות הממשלתיות.
האזרח קיאקוומה ק־יה
קיזיקי, או שמותיהם של שני עוזרי־הצלמים
של הטלוויזיה הזאירית:

דורש גם את הקרן, אשר
טרם שולמה.
אין זה נכון שבנק לאומי דורש
מחברת אתא את הריבית בלבד .״אחרי
שהקרן כבר שולמה מזמן״ (מרור
תשקיף. העולם הזה .)24.4העובדה
היא שהקרן לא שולמה.
אגב. הכרזת החרם. שהוצעה על־ידי
המישמרת הצעירה של מיפלגת העבודה.
בוטלה על־ידה אחרי שנציגיה
שמעו את הסברי בנק לאומי.
או רי גלילי, דובר בנק לאומי.
תל־אביב
דייאטת כבר לפני 25 שנה דאג
הישראלי המצוי להופעתו.
ההוכחה: הקטע
ממדור אנשים
בגליון העולם הזה
שהופיע השבוע לפני
25 שנה:

• עורך הארץ, גרשום
שוקן, גילה בראיון שפורסם
בעיתונו. כי מזה שנים הטיל על
עצמו מישטר של דייאטה חמורה.
תפריטו היומי: גבינה רזה
ועם מלח) .לבן, סלט ירקות
וטוסט מרוח באבוקדו לארוחת־הבוקר:
בשר, ירקות ופירות ל־ארוחת־הצהריים:
כוס קפה ל־ארוחת־הערב.
בתקופה של התפרקות
מרשה לעצמו שוקן
לאכול גם עוגה.

העולם הז ה 2490

פרטית. במהלך העסקת העובדים התברר, ששניים מהם
מבוקשים על־ידי המישטרה, והם נעצרו. בעיקבות זה
הוחלפה חברת־השמירה. עתה שבים אנשי מישמר־הגבול
לנמל בן־גוריון.

קן־ייסקי
מדוע לא בא

הסיבה האמיתית שגרמה לביטול ביקורו הפרטי
של ברונו קרייסקי בארץ היתה איום על חייו.

תו! *ו נ !י ף
פרס -לשלב קריטי
בלישכת ראש־הממשלה מעריכים, שאחרי
ישיבת־הממשלה הארוכה, ביום הראשון, התחיל
שלב חדש ולא־נעים לשימעון סרס.
ההנחה היא שעתה יתחילו לתקוף אותו גם מבית וגם
מהליכוד על חוסר יכולת־המנהיגות שלו.

בעייתו המרכזית של סרס, בימים הקרובים,
תהיה איך להתמודד עם הביקורת מתוך
מיפלגתו שלו.

יזבק יישאר
סייר יזבק, נציג ״הכוחות הלבנונים״(הסלאנגות)
בירושלים לא ישוב לביירות, למרות ההודעות
הרישמיות על־כך. עוזרו מודיע לכל מי שמחפש
אותו שיזבק כבר נמצא בביירות. האמת היא
שהוא עבר לדירה אחרת, ואינו מתכוון כלל
לצאת ללבנון, לפחות לא בשלב זה.

קושרי הר־הבית * בספר הופיע ם םר-אלבום על הר־הבית, בפורמאט
מהודר, שנכתב בידי כמה מנאשמי
אירגון־הטרור היהודי. חיברו את הספר
יהודה עציון, מראש הנאשמים, ודן בארי,
אך הוא נאשם. המעטרת היא שושנה
בן־שושן, שבעלה, ישועה, אך הוא נמנה
עם נאשמי הקבוצה. בין סעיפי־־האישום
שלהם: קשר לפוצץ את המיסגדים שעל
הר־־הבית.

ערפאת זאויביו
משתפים פשלה
בביירות נוצרה שביתת־נשק זמנית בין לוחמי פת״ח ולוחמי
אבו־מוסא, מול פני ההסתערות של כוחות אל־אמל
השיעי.

הפלסטינים התאחדו, מפני שלדעתם מנוי וגמור
עם השיעים, הפועלים בחסות סוריה, לחסל את
מחנות־הפליטים הפלסטיניים, ולהשלים את
* המלאכה שבה התחילו אנשי הפלאנגות בצברה
ושאתילא.

חששות
ע משרשרת־נקמה
בגדה טוענים, כי מתנחלים עורכים סיורים ליד
בתיהם של האסירים הביטחוניים, ששוחררו
בעיסקת חילופי־השבויים.
השילטונות חוששים, כי מעשי נקמה
במשוחררים יגררו פעולות של ג׳יבריל ואנשיו

מג״ב לנתב״ג
הסתיים הסיכסוך הכספי סביב הפעלת
מישמר־הגבול בנמל־התעופה ״בן-גוריון״.
תחילתו של הסיכסוך בחוב שלא שולם
למישטרה על־ידי רשות־שדות־התעופה. שר
המישטרה, חיים בר־לב, בהסכמת צמרת
המישטרה, הורה לאנשי מג״ב לעזוב את
המקום.
רשות־שדות־התעופה שכרה את שירותיה של חברה

ידידיו בארץ מסרו לו, בעצת מקורות מוסמכים, שיש חשש
שאי־אפשר יהיה לערוב לחייו, בין השאר בגלל ההסתה
הציבורית נגדו, שהחלה במאמר תוקפני במיוחד נגדו
במעריב, מידי יוסף(״טומי״) לפיד.

מודעי ופסים בהבנה
השיחות בין השרים משה נימים ויצחק מודעי,
על גיבוש הצעה משותפת לאיחוד בין
הליברלים וחרות, מתקדמות יפה.
השניים משתפים פעולה בהבנה רבה, ועל פי ניסים הם
קרובים לחתימה על נוסחה מוסכמת.

זשת ליד ההסתדרות אחרי תקופה ארוכה, חזרו זונות לעבוד
ליד בניין הוועד־הפועל בקרן הרחובות
ארלמורוב־בן־סרוק.
בעבר הן נטשו את המקום בגלל הומר־לקוחות.

הלוקש
של הנקניק
משה בדש, יצרן נקניקים מבני־ברק, הורשע השבוע בשורה
של עבירות ונקנס במיליון שקל, למרות שניסה להשתמש
בשמו של ״העולם הזה״ כדי להפחיד את השילטונות.

זוריק לא הכניס לכיס
במדור תשקיף של העולם הזה ( )27.2.85 התפרסמה
ידיעה בעניינו של איש־העסקים יזהר(״זוריק״) בר־ניר.
בטעות נאמר בידיעה זו כי בר־ניר ״הכניס את הכספים
לכיסו׳ .בבדיקה שערכנו התברר כי למעשה לא לקח
בר־ניר לעצמו כספים כלשהם של החברה תכלת־לבן
בניו־יורק, אלא השקיע כספים פרטיים ניכרים בחברה זו.
העולם הזה מצטער על הניסוח המוטעה של הידיעה.

יוניפי״ד מפרגן לכתבים
חיילי יוניפי״ל ודובר האו״ם בנקורה מדווחים באופן שוטף
לכתבים בצפון הארץ ובביירות על כל ניסיון־חדירה ופיגוע
ברצועת־הביטחון של צה׳ל בדרום־לבנון.

הדיווחים של החיילים בשטח מסתברים אחרי כן
כמהימנים ביותר.

משן מנכות ביפו
בקרוב ייפתח מעוז לנשים מוכות ביפו,
ביוזמת נשות המיפלגה הליברלית וראש
עיריית תל-אביב, שלמה להט, שאך מצא
כבר מיבנה עבורן.
בינתיים מחמיר מצבו הכספי של המעון
הוותיק בהרצליה, והוא נמצא בסכנת
סגירה.
מפטרים שעלים לבנוניים
קציני־צה״ל מנהלים מסע־שידול במיפעלים
באצבע־הגליל, כדי למנוע פיטורים של פועלים
נוצריים מדרוס-לבנון, הבאים מדי בוקר לעבודה
בארץ.
לחלקם כבר הודיעו שהם לא יועסקו בחודש הבא, מסיבות
של צימצומים בכוח־האדם. בצה״ל חוששים שאי־העסקתם
תגרום לבעיות ביטחוניות לא־נעימות מעבר לגבול.

באמצעות פירסומאי מפוקפק, שהסתבך לא
פעם בקשרים עם נוכלים שונים, הפיץ בדש
בכמה חינמונים שמועה כאילו הוצע לו לרכוש
חלק בחברת ״העולם הזה״ .נראה כי סיפור־כזב
זה, שלא היה לו שום בסיס, נועד כדי להטיל פחד
על הפרקליטות. בדש לא נפגש מעולם עם נציג
כלשהו של ״העולם הזה״ ,והסיפור לא היה אלא
נקניק פיקאנטי נוסך.

יבקשו להחמיר
בעונש לביב

המורים נגד נבון

נראה כי פרקליטות־המדינה תגיש עירעור על
קולת־העונש שהוטל על העיתונאי יגאל לביב
שהורשע בסחיטה על רקע מאמר שפורסם
ב״הארץ״.

יש קרע בין אירגוני־המורים ושר-החינוך־
והתרבות. ראשי שני האירגונים טוענים,
שיצחק נבון מנהל נגדם מאבקי־יוקרה, ואינו
פועל בשמם ליד שולחן־הממשלה.
כמה מורים, חובשי־כיפות, עשויים להחתים את חבריהם על
עצומה שתקרא להשיב את זבולון המר לתפקיד, משום
שהוא, לפי דיבריהם, הגן על האינטרסים של המורים.

שיפורים בבתי־הסוהר
שירות בתי־הסוהר נערך עתה לשיפורים, שיקלו
על הצפיפות במיתקני־הכליאה.
שיחרורם של יותר משליש מתוך האסירים הביטחוניים
מאפשר ביצוע שיפורים אלה ללא תוספת־תקציב.

פיסקי־ידין בבריכה?
כמה שופטים עליונים ונשיא־המדינה
נוהגים לשחות מדי בוקר בבריכת אחד
המלונות הירושלמיים, ואחר כך לנוח לצד
הבריכה.
מתרחצים סקרנים הבחינו באחד השופטים
העליונים, המקפיד לנצל את זמן
הרגיעה לכתיבה, כנראה של חומר מיק־צועי.
הצצה נוספת גילתה שאץ המדובר
בפים קי-דין, אלא בתירשומת פרטית.

נוטשים את הצפון
מודעות־לוח בצפון הארץ מלאות בהצעות
למכירת דירות באצבע־הגליל ובגליל המערבי.
מחירה של דירה מיד שניה, בקריית־שמונה
למשל, הוא כיוס פחות מ־ 20 אלך דולר.
בצפון מעריכים, שתושבים רבים יעזבו את דירותיהם
בחופש הגרול, ולא ישובו אחרי כן לאיזור.

לביב, שקיבל דחיה לריצוי העונש, ממשיך בינתיים לעשות
שרותים חשובים למען מישפחת שוקן, בעלת העיתונים
הארץ וחדשות.
לביב חזר לעיתון הארץ. אחרי שפוטר בינואר 1981
מעבודתו בהעולם הזה. על רקע הנושא ששימש ציר
הוויכוח במישפט זה. במיכתב־הפיטורין של העולם הזה
נאמר אז :״לא יתכן כי הכתב הכלכלי של העולם הזה.
האמור להיות אובייקטיבי, ינהל עסק וינסה להשיג מודעות
ממישרדי־פירסום ומחברות, שעליהם הוא צריך לכתוב
אצלנו בתוקף תפקידו.״

באב־שיניים ררבין
הפרופיל הנמוך של יצחק רבין בשבוע שעבר
נבע מסיבות רפואיות בלבד. הוא סבל במשך
כמה ימים מכאב־שיניים, ולבן לא השתתך
בחגיגות־הניצחון של המערך בהסתדרות.

הנהגים הקפיצו
את המדד
אחת הסיבות לעליית המדד, שנבעה מקניה
מוגברת של מוצרי צריכה, היא ב״אשמת״ נהגי
הקואופרטיבים־לתחבורה.
רבים מהם פדו קרנות־השתלמות בשווי כולל של 150
מיליון דולר.

טוענים במיבחן
לראשונה מזה ארבע שנים, עומדים להתקיים בחודש הבא
מיבחני־הסמכה לטוענים רבניים. שלא כבעבר, ייערכו
מיבחנים אלה בכתב — כדי למנוע הסמכה בפרוטקציה.
בעריכת בן־ציון ציטרין

במדינה העם פדיוז שסיי ם
הדאגה לשבויים היא אחת
התכונות הימות של המדינה
— השבוע עמדה במיבהן
אחת המיצוות היפות ביותר, הטבועה
במסורת היהדות, היא מיצוות
פדיון שבויים.
מיצווה זו נבעה ממעמקי הסבל של
הקהילות היהודיות ברחבי העולם,
והיתה צורך הקיום היהודי. מכיוון
שהיהודים היו נרדפים במקומות
שונים, היה זה כורח המציאות שקהילה
יהודית אחת תחוש לעזרת חברתה —
כדי שזו תחוש לעזרתה כשהיא עצמה
תהיה בצרה.
יהודים בעיר יורק בבריטניה גייסו
את הכסף כדי לפדות אסירים יהודיים,
שנמקו בכלא בווינה. יהודים בפאס
שבמארוקו שילמו כופר עבור יהודים
באלכסנדריה. היה זה הביטוי הנעלה
ביותר של סולידאריות יהודית, החוב־קת״עולם.
כמו
מסורות רבות אחרות, נשמרה
גם זו איכשהו במציאות החדשה של
מדינת־ישראל. זרים משתאים לא פעם
מול פני הדאגה שבה מתייחס הציבור
היהודי לשבויים שלו, עד כדי נכונות
להסתכן במיבצע־הצלה כמעט־מטורף
נוסח אנטבה, ועד לנכונות לשחרר אלף
אסירים פוליטיים תמורת שלושה שבויים.
השבוע
הועמד עיקרון זה במיבחן
נוסף. היה ברור לכל האחראים כי
כוחות הימין יצעקו חמס, כאשר יראו
מאות ״מחבלים״ משוחררים עוברים
לחו״ל או חוזרים בשימחה לבתיהם
בישראל ובשטחים הכבושים (ראה
עמודים 12־ .)13 היה חשש שמא

העבודה את שר-החינוך־לשעבר, אהרון
ידלין (בן־דודו של אשר) ,שנבחר
במפתיע כמזכיר־התנועה.
• שנית — היא גיבשה וחיזקה
את מחנהו של יצחק רבין.
בתחילת החודש התכנס באפעל
מרכז התק״ם כדי לבחור את מזכיריו.
ברקע עדיין סערו הרוחות סביב
הסתבכות התנועה בפרשת מניותיו של
איש־העסקים דויד בלאס. הדוח הפנימי
של הוועדה, שבראשה עמדה הח״כ־לשעבר
סנטה יוספטל, לא חלק שבחים
להנהגה הנבחרת של התנועה. להיפך
— הסתבכות התק״ם בעיסקי שוק־ההלוואות
האפור גרמו לזעם של ממש
בין הקיבוצניקים.
הוועדה המסדרת לא כללה את
ידלין כמועמד לתפקיד המזכיר, במקומו
של הפורש, יוסף פרלמוטר. אבל
ידלין וכמה תומכים, מאנשיו של רבין,
החליטו להתמודד. בהצבעה המפתיעה
ניצח ידלין, איש איחוד־הקבוצות־והקיבוצים,
את המועמד המוסכם של
קבוצתו, שמעון דג׳ן. הניצחון היה על
חודו של קול אחד.
יוספטל הבינה. מה פירושה של
בחירה זו?
קודם כל, זהו ניצחון אישי חשוב
ביותר לידלין עצמו, בן קיבוץ חצרים,
שר־החינוך־והתרבות עד בחירות״המה־פר
של ,1977 ולפני כן מזכ״ל
המיפלגה, וח״כ בחמש כנסות. הוא
החליט לשוב לפוליטיקה. הוא בן ,59
וכוונותיו מרחיקות־לכת.
אבל, ניצחונו של ידלין מלמד על
מה שמתרחש עתה בתק״ם. אין ספק
שההצבעה חשפה פער שאינו ניתן
כמעט לגישור בין האיחוד והמאוחד.
צמרת האיחוד נכשלה. סגן שר־החקלאות,
אברהם (״כצל׳ה״) כץ־עוז,
וח*כ נחמן רז, לא הצליחו להכניס
לממשלת־האחדות אף שר אחד משל־

ראש המיפלגה, שימעון פרס, בקרב
ההתיישבות העובדת.
יוספטל, אשת קיבוץ גלעד׳ של
האיחוד, קראה לידלין להתפטר. היא
הבינה היטב מה משמעות בחירתו של
הקיבוצניק הדרומי. ידלין סירב. בחירתו
הפכה לעובדה, היוצרת מצב חדש
במרכז מיפלגת־העבודה.
חוק אזהרה לכנסת
פסק־הדין, שהוא אבן־דרן־
לדמוקרטיה הישראלית,
מותה ביקורת קטלנית
על ועדת־הבחירות
הציבור היה עסוק במיבצע החלפת־השבויים.
מטר
חדש של גזירות ממשלתיות,
שאר הגבירו את אי־האימון ביכולתה
של הממשלה לטפל בשואה הכלכלית
המתקרבת (ראה הנדון) ,הסיחו את
דעת הציבור מכל עניין אחר.
מחתרת יהודית ישנה־חדשה, החשודה
ברצח בדם־קר של ערבי חף־מפשע,
עוררה ויכוחים סוערים.
אר המאורע החשוב ביותר של
השבוע התרחש במקום אחר.
באולמות השקטים של בית־המיש־פט
העליון, בבניין הישן במיגרש
הרוסים בירושלים, אירע מאורע המהווה
תמרור בהיסטוריה של הדמוקרטיה
הישראלית.
10 דקות 11 ,חודשים. במשר
11 חודשים ארוכים המתינה המדינה
לפסק־הרין של חמשת השופטים העליונים
בעניין שלכאורה הוכרע מזמן:
השתתפותן של שתי רשימות בבחירות
לכנסת ה־. 11
היו דרושות לבית־המישפט העליון

תתרחשנה פעולות של התנגדות אלימה.
אר היה גם ברור כי רוב רובו של
הציבור בארץ יתמור בעיסקה האנושית
— מפני שהיא תואמת את הטובה
שבמסורות ישראל.
מיפלגות ידלין הטוב
במפתיע חזר אהרון
ידלין למרכז הזירה —
וגם לו יש תוכניות
בעוד שכל העיניים הופנו לעבר
הבחירות בהסתדרות (ראה עמודים
)33-32 התחוללה מהפכה של ממש
בתק״ם — התנועה הקיבוצית המאוחדת.
משמעותה
של המהפכה היא כפולה:
• ראשית — היא מחזירה למרכז
החיים הפוליטיים בתק״ם ובמיפלגת־

הם. הניסיון להמליר את פרלמוטר
נכשל.
הנציג הבכיר של האיחוד במשק
ההסתדרותי, יצחק לנדסמן מתנובה
יידרש בקרוב להתחלף. נציג בכיר אחר
שלהם בוועד הפועל, נחום פסה, מנהל
המרכז־לחינור־ולתרבות, חייב לשוב
לקיבוצו, ברור־חיל, אלא אם כן ישולב
על־ידי קיסר בתפקיד במערכת המיש־קית.
הקיבוץ
המאוחד, לעומת זאת, חוגג.
יעקב צור הוא שר, ואם לא משום היותו
איש־קיבוץ (נתיב הל״ה) הרי שבוודאי
על שום היותו מראשי מחנה־רבין. דני
רוזוליו, איש קיבוץ כברי, התברג חזק
בחברת העובדים, ולקיסר יהיה קשה
מאוד להזיז אותו.
כד קרה שחברי האיחוד במרכז
התק״ם, שהצביעו הצבעת״מחאה. ביחד
עם חברי המאוחד, מאנשי רבין, היטו
את הכף לזכות ידלין.
פירושו של דבר: מכה קשה ליושב־

רק 10 דקות כדי להחליט פה־אחד
לבטל את האיסור השרירותי שהטילה•
ועדת־הבחירות המרכזית על תנועת
״כך״ ועל הרשימה המתקדמת לשלום
להתייצב לבחירת הבוחר. מתן הנימוקים
המפורטים נדחה למועד מאוחר
יותר. אך כאשר עברו החורשים, והנימוקים
לא פורסמו, גברה אי־הסבלנות.
אישי־ציבור השמיעו ביקורת גלויה על
האיטיות של בית־המישפט, וביקורת זו
החריפה והלכה.
היה נדמה שהנימוקים הפכו לבלתי־חשובים
ממילא, מפני ששתי הסיעות
כבר נכנסו לכנסת, וממשיכות לפעול
בה. מה יכלו השופטים להוסיף או
לגרוע?
השבוע פירסמו חמשת השופטים
את פסק־הדין המנומק. ואז התברר
מדוע ארכה כתיבתו זמן כה רב. לא רק
הכמות — 132 עמודים במכונת־כתיבה
— הצדיקה את הדחיה, אלא גם
המהות. פסק־הדין בענייו עירעור־

מזכיר ידלין(עם יצחק רבין)
על חודו של קול
בחירות ( 2/84 משה ניימן נגד יו״ר
ועדת־הבחירות) ועירעור־בחירות
( 3/84 אורי אבנרי נגד יו״ר ועדת־הבחירות)
הוא מאורע מישפטי גדול
— מיסמך שיילמד בבתי־הספר למיש־פטים.
יותר מזה: הוא אחת מאבני־הדרך
של הדמוקרטיה הישראלית, המוכיח
כי בית־המישפט העליון — יותר מן
הכנסת וכל מוסד אחר בישראל — הוא
עתה מגן הדמוקרטיה וסימלה .׳
עפר ואפר. כל אחד מחמשת
השופטים ניסח פסק־דין נפרד משלו,
כדי להצדיק כדרכו את ההחלטה
שהתקבלה פה־אחד. כל אחד מחמשת
המיסמכים הוא מלאכת־מחשבת של
מחשבה מישפטית וחוקתית.
פסק־הדין המרכזי הוא של הנשיא,
מאיר שמגר, המשתרע על 56 עמודים.
הוא קבע את הטון גם לגבי פסקי־הדין
שבאו בעיקבותיו, שהגיעו לאותן המסקנות
בדרכים שונות.
בשפה מישפטית בהירה ועניינית,
שלא הסתירה את חריפות הדברים,
מתחו כל השופטים ביקורת קטלנית
על ועדת־הבחירות, והפכו את החלטתה
לעפר ואפר. הם קבעו — מבלי לבטא
זאת במילים כה בוטות — כי הוועדה,
המורכבת מפוליטיקאים על־פי מפתח
מיפלגתי, פעלה ללא כל סמכות, ללא
שום בדיקה רצינית של העניין, על
סמך שיקולים שאינם שייכים לעניין,
ועשתה׳את עבודתה רמייה.
למעשה היה די בכך, כדי לבטל את
החלטת הוועדה. אולם השופטים,
שהבינו כי הנושא הוא בנפשה של
הדמוקרטיה הישראלית, לא הסתפקו
בכך. הם הרחיבו את היריעה בהרבה.
הם לא הסתפקו בקביעה שאין
לאסור את השתתפותה של רשימה
בבחירות בלי הוראה מפורשת בחוק.
הם גם קבעו אמות־מידה ברורות לחוק
כזה, והזהירו בצורה בוטה מפני המגמה
לחוקק חוק אנטי־דמוקרטי. מבלי
להתייחס בפירוש אל החוק המונח
ברגע זה על שולחן הכנסת, הם פסלו
אותו מכל וכל.
סלידה מכהנא. כל חמשת
השופטים הביעו סלידה מרשימתו של
מאיר כהנא. והצדיקו למעשה את
טענתו של רנאטו יאראק, נציג היועץ
המישפטי, שהגדיר אותה כרשימה
נאצית. אך הם קבעו שלא די בכך כדי
לפסול את השתתפותה בבחירות.

לעומת זאת לא כתב אף אחד מן
השופטים מילה רעה על הרשימה
המתקדמת לשלום. השופטים קבעו
שלא נמצא במצעה דבר הנוגד את קיום
המרינה, ושלא הובאו לוועדת־הבחי־רות
שום ראיות שהן שיצדיקו את פסילתה.
בעקיפין סמך הנשיא שמגר את
ידיו גם על החלטת היועץ המישפטי,
שקבע כי פגישות ראשי־הרשימה עם
יאסר ערפאת אינן מהוות עבירה.
לא רק קביעות אלה, אלא גם
ההלכה המישפטית שנקבעה בפסק־דין
מהווה ניצחון מזהיר לסוללת המיש־פטנים
של הרשימה המתקדמת —
אמנון זיכולני, אביגדור פלדמן ויוסי
ברד. טענותיהם המישפטיות, שהושמעו
בבית־המישפט בהרצאות. מזהירות,
שנמשכו כמה שעות, התקבלו
כמעט במלואן על־ידי השופטים.
רק סכנה מיידית! קבעו הנשיא
ועמיתיו:
• הזכות להיבחר היא זכות־יסוד
זערחית, אין לפגוע בה אלא במיקרים
קיצוניים ביותר, כאשר קיימת ״ודאות
קרובה״ של סכנה לקיום המדינה.
כלומר: סכנה מוחשית, ברורה ומיידית.
• הזכות להיבחר כלולה למעשה
בזכות לבחור. שהרי אם נפסלת רשימה,
נמנע מן הבוחר התומך בה לתת את
קולו לרשימה שהוא חפץ לבחור
בעדה.
• רק במיקרה אחד ויחידי מותר
לפסול רשימה — וגם זה רק על סמך
חוק מפורש: כאשר הגוף המתייצב
לבחירות פועל בבירור לחיסול המדינה.
כלומר: אינו רק מטיף לחיסולה,
אלא גם פועל לחיסולה ויש לו סיכויים
להצליח בכך. במיקרה כזה, יש להוציא
את המיפלגה מחוץ לחוק, לפני שמונעים
את השתתפותה בבחירות.
• בכל מיקרה אחר, יש להעדיף
את הוויכוח החופשי עם שוללי הדמוקרטיה
— גם כאשר שוללי־הדמוק־רטיה
מנצלים את מכשיר הדמוקרטיה
כרי לחתור תחתיה. הדמוקרטיה עצמה
מבוססת על האמונה בכוחה של
הקידמה לנצח בוויכוח חופשי.
כדיברי הוגה־דיעות בריטי, המצוטט
על־ידי השופט שמגר :״אין
מנצחים בשום ויכוח על־ידי אטימת־אוזניים
או השתקת מתנגדים ...יש
לנצח בו על־ידי מידע מלא. במקום
(המשך בעמוד )14
העולם הז ה 2490

71 וני־ 11
.איני שצם עץ מוה כמה דירות.״ התהדר איש הצמרת

הדיו

ך י< שידור נפסק לפתע. על המירקע מופיע
1 1חיים יבין, חמור־סבר.
״גבירותיי ורבותיי״ הוא מכריז ,״אן חנו מפסיקים
את שידורינו ועוברים ללישכת ראש״המנד
שלה. אדוני ראש־הממשלה״.
המצלמה מתמקדת בשימעון פרס. פרס בלי
חיוך, בלי הבעת־הפנים הזחוחה, שאימץ לעצמו
מאז שנכנס לתפקיד. שימעון פרס בתפקיד של
רופא, המודיע לחולה שהוא לוקה בסרטן, וכי רק
ניתוח קשה ומיידי עשוי להציל את חייו.

״אזרחי ישראל,״ אומר שימעון פרם.
״מזה זמן רב יודעים כולנו כי מצבנו
הכלכלי מידרדר והולך. עד היום לא
הצלחנו לנקוט אמצעים התואמים את
חומרת המצב.
״עתה הגענו לסוף הדרך. אם לא נפעיל מייד
תוכנית־חירום, עלולה המדינה תוך חודש ימים
להגיע למצב שבו לא תוכל עוד להבטיח לכם את
צורכי־המחייה הבסיסיים ביותר. איני מדבר על
סכנה מופשטת. אני מדבר על שואה, שכל בית
בישראל יחוש בה.״

טביעת הטיטאניק. הנוסעים עטורי־יהלומים
רוקדים על סיפון המחלקה הראשונה ומתמלאים
בשמפניה בשעה שהמים חודרים אל בטן־האוניה
מבעד לחור שהבקיע הקרחון.
פומפיאה חרבה לעולמים. הטיטאניק טבעה.

ישראל יכולה להינצל. אבל רק אס
תתאושש ברגע האחרון ממש ותגיב
כפי שגוף נורמאלי מגיב מול פני סבנה.
יני מדבר כאן על ה״מה״ .אני רוצה לדבר
( הפעם על ה״איך״
יש כמה אופציות שונות למיבצע־הצלה כלכלי.
יש תוכניות שונות, שניתן לבחור ביניהן. הן
שונות זו מזו מבחינת הדרך הכלכלית והתוכן
החברתי. לא על-כך אני מבקש לדון במאמר זה,
אף שזוהי שאלה מכרעת.

יש רק שאלה אחת שהיא מכרעת
יותר: איך לקבל בכלל החלטה כלשהי,
ואיך לבצע אותה.
שום אופציה לא תצליח, שו ם תוכנית לא

לבלאטה — הוא האיש הדרוש עתה.
אי שכזהבלבד !
היכן מוצאים אותו?
ישבתי השבוע עם שני אישים בכירים ביותר
במדינה — עם כל אחד מהם בנפרד — והעלינו
שמות. אף שם אחד לא הופיע מאליו, מעצמו.
אין איש כזה בין השרים. ואין תועלת בפרופסור,
שיש בפיו תורה מנומקת יפה.

דרוש איש־מעשה. אדם שעשה לעצמו
שם במשק כאיש־החלטה, כאיש
ביצוע, כמצליחן. אדם שיאמינו לו שהוא
יודע על מה הוא מדבר. אדם שיש
מישקל לדבריו.
עלו כמה שמות. י ש אנשים כאלה, למרות
שאין אף מועמד טיבעי מובהק לגמרי.

** הרי שנבחר איש כזה, ואחרי שהציג את
**תוכניתו וקיבל אישור עליה, יש לתת לו
סמכויות כמעט דיקטטוריות.
כלומר: ראש־הממשלה צריך לעמוד מאחוריו
באש ובמים, ועל הממשלה לקבל את תכתיבו
לגבי קיצוץ התקציב בכל התחומים, ובכללם
תחום הביטחון וההתנחלות.

יתכן שזה לא יתכן בממשלה הנוכחית.
יתכן שצריך לפרק אותה.

״בגלל חומרת המצב, החלטתי לשחרר
את שר־האוצר, מר יצחק מודעי,
מתפקידו. ביקשתי את מר — לקבל
לידו את התפקיד, ומחר תכונם הכנסת
כדי לאשר את המינוי.״

״הודעתי לשר־האוצר החדש שאני מעניק לו
יפוי־כוח מלא לבצע תוכנית־חירום דראקונית.
התחייבתי לפניו לתת לו גיבוי מלא, ללא סטיה
והיסוס.
״שר־האוצר החדש יופיע עתה לפניכם. הוא
יפרט לפניכם את התוכנית שהוחלט עליה. היא
תחדור לחייו של כל אחר ואחד מאיתנו, אזרחי
ישראל, נשים וגברים, יהודים וערבים, מיזרחיים
ומערביים, שכירים ועצמאיים. כולנו נסבול, וזה
כולל גם את נבחרי־הציבור ועשירי־המדינה.
נשתדל לחלק את העול בצורה הוגנת ככל
האפשר.
״שר־האוצר החדש יסביר לכם עכשיו מה
נדרש מכל אחד מאיתנו. בעזרת דיאגרמות
מפורטות יבהיר מה תהיה השפעת כל אחד מן
האמצעים שאנחנו עומדים לנקוט בהם, לאיזה
סבל יגרום לנו בחיינו היומיומיים, מה תהיה
תרומתו למשק.
״הוא גם יסביר כיצד, אם אכן נבצעם באומץ־
לב וברוח נחושה, יביאו הדברים להבראת המשק
תוך 18 חודשים.
״אנחנו נכנסים למילחמה כלכלית. זוהי מיל־
.חמת איז־ברירה. אני מקווה שנעמוד בה, כמו
שידענו לעמוד במילחמות של דם ואש.

..אני מבקש להעביר עכשיו את השידור
לשר־האוצר המיועד. גורלה של
מדינת־ישראל ב־ 18 החודשים הקרובים
יהיה נתון במידה רבה בידיו. הבה
נתלכד סביבו כולנו, מאוחדים ונכונים
לקורבן, כפי שידענו בעבר בעיתות סכנה,
למען מדינת־ישראל וכל היושבים
בה. חזק ואמץ.״

**שהו מעין זה מוכרח להתרחש בימים
^/הקרובים — אם אנחנו רוצים להציל את
עצמנו ואת מדינת״ישראל.

אני חושש שאינני מגזים.

כל־כך הרבה פעמים צעקו באוזנינו :״זאב!
זאב עד כי חדלנו להאמין לצעקה.

אבל עכשיו בא הזאב. הוא שוחר
לפיתחנו. גדול, אימתני, אכזרי.
אחד מעשרת האנשים החשובים ביותר במערכת
הפוליטית־כלכלית של מדינת־ישראל אמר
לי השבוע, כי מזה כמה ימים אינו יכול עוד
לעצום עין בלילות. הוא רואה את השואה המתקרבת
— שואה פשוטו כמשמעו.

והוא רואה את המדינה מתעלמת מן
המצב, ואת המימסד המדיני עומד מולו
אובד-עצות וחסר-החלטה, מתוך תיקווה
אווילית שהזאב הגדול יילך ויחפש
לו קורבן אחר.
הימים האחרונים של פומפיאה. העיר חוגגת,
בשעה שהלאבה הרותחת זוחלת לקראתה.

של מנהיג אמיתי. לדויד בן־גוריון היה
כושר זה. שימעון פרס עומד עכשיו
לפני המיבחן העליון הזה.

^ חרי שקמה ממשלה מתאימה (או אחרי
שהממשלה הנוכחית, עלובת־החיים, התלכדה
סביב שר״אוצר חדש וסמכותי) ,ואחרי שאושרה
התוכנית — רק אז תבוא השעה למעמד
שניסיתי לתאר אותו בראש מאמר זה.

מעמד דרמאתי כזה הוא בבחינת הכרח.

הדראמה
אינה תחליף למעשה. אך היא דרושה
למעשה.
בלי ביקורו של אנוור אל־סאדאת בירושלים,
לא היו נפתחים שערי השלום.
הדראמה דרושה, כדי שכל אדם בישראל —
גבר ואשה, זקן וילד, בני כל הלאומים והעדות —
יבין שקרה משהו, שמהרגעהזההשתנו
חייו באופן דראסטי,

זהו המכנה המשותף של כל התוכניות
האפשריות: כל אחת מהן
תחולל שינוי כביר בחייו של כל אדם
במדינה.
לא יהיה עלינו לעבור מה שעבר על היהודים
בימי השואה, וגם לא — להבדיל — מה שעבר
על הערבים בימי אסונם ב״ . 1948 לא יהיה עלינו
לעבור מה שעבר על חיילי־המילואים באוקטובר
,1973 כאשר נקרעו לפתע פיתאום מחיק מישפ־חותיהם
ומצאו את עצמם, כעבור כמה שעות,
בגיא־ההריגה.

אבל יהיה עלינו לשנות את אורחות
חיינו, להבחין שוב בין עיקר וטפל,
לזרוק כעודף־מיטען הרבה דברים
שהפכו לנו מובנים מאליהם.

^ אם הציבור מוכן לכך? אין לי כל ספק
\ 1שאומנם כן. בתנאי .
ליתר דיוק: בכמה תנאים. ואלה הם:
בתנאי שהציבור יאמין שיש ממשלה היודעת
מה היא עושה, ושיש מנהיג כלכלי השולט
במצב, שיש לו תוכנית ברורה והיכולת לבצעה.

ראש־הממשלה שימעון פרס: שידור דרמאתי לאומה
תתקבל, ועל אחת כמה וכמה לא תתבצע, אם לא
יחול שינוי דראסטי. עכשיו. מייד.
מה לעשות? איך לעשות? מי יעשה?

ך ין ודם כל, שר־האוצר צריך ללכת. אין לי
\ /דבר נגד יצחק מודעי. אני מוכן להניח שהוא
אדם ישר ונבון, ושהוא מתכוון בכל ליבו להביא
ישועה למשק.
הצרה היא שיצחק מודעי איבד את האשראי
הקטן שהיה לו. אין מאמינים לו עוד. מתהלכות
בציבור — וגם בצמרת המדינה — שמועות
משמועות שונות על יציבותו ומצבו הנפשי.
יתכן שכל אלה אינן אלא רכילויות מרושעות.
יתכן שמודעי אינו אשם בשמונה החודשים,
שבוזבזו מאז קום הממשלה, ובמבול ההצהרות
שאכלו כל חלקה טובה באמון הציבור.

אין זה משנה. לא על הצדק מדובר
כאן, אלא על הצלת המדינה, על
המציאות. כרגע דרוש שר־אוצר
שאינו יודע רק מה לעשות, ושאין לו רק
הכושר לקבל החלטות נחרצות, אלא
שהציבור גס יאמין לו.
למשל: אם ייקרא הציבור מחר להוציא את
הדולארים המוחבאים, להפקיד אותם בבנק
בריבית גבוהה, תוך הבטחה שכעבור זמן מסויים
יוכל שוב להוציאם כרצונו — לא יציץ היום אף
דולר ירוק אחד מתחת לבלאטה. הציבור לא
יאמין.

איני אומר שאני ממליץ על אמצעי
זה. אבל אני מוכן לקבל אותו כמיבחן:
אדם שהציבור יאמין לו במיקרה זה,
שלמענו יוציא את הדולארים מתחת

לא אזיל עליה דימעה. יתכן שממשלה זו
היתה טובה כדי להבטיח נסיגה חלקית מלבנון.
אך אם קיווה מישהו שממשלה כזאת תוכל לבצע
את מיבצע הבראת המשק, הוא טעה לחלוטין.
לכך דרושה דווקא ממשלה צרה, המסוגלת להחליט
ולהתלכד סביב איש־הביצוע.

לדעתי יש לפרק את ממשלת-האח-
דות תוך ימים מעטים, ולהקים תחתיה
ממשלה צרה, בראשות שימעון פרם,
בהשתתפות כמה מן המיפלגות הדתיות,
ובתמיכת השמאל. בדקתי ומצאתי
שזה אפשרי עכשיו. מייד.

הרי שנבחר שר־אוצר — ליתר דיוק, שר
:להצלה כלכלית — חייב ראש־הממשלה
לתת לו יד חופשית וגיבוי מוחלט.

זוהי בעיה. בייחוד אצל שימעון פרם.
פרס סבל כה רבות מאי־פופולאריות, מתדמית
של אי־אמינות, עד כי התשוקה לאהדת ההמונים
הפכה — כך נדמה — מטרה עיקרית
בחייו.
אבל פופולאריות ומדיניות לשעת־חירום הם
דבר והיפוכו.
אין אנו זקוקים בשעה זו לראש־ממשלה פופולארי,
אלא דווקא לראש־ממשלה המוכן להסתכן
באי־פופולאריות גוברת במשך כמה חודשים,
מתוך תיקווה שבדיעבד, אחרי שהניתוח יצליח,
יבין הציבור שהיה דרוש.

הכושר לקבל החלטות בלתי-פופו-
לאריות ולדבוק בהו הוא סימז-ההייר

זהו תנאי חיוני, בל-יעבור. מיבצע
כלכלי מורכב ב 80 מפסיכולוגיה, ב•
־/״ 15 מפוליטיקה ורק ב 5מכלכלה.
לכן נכשלים הפרופסורים לכלכלה
תמיד, בבואם להתערב במיבצעים מעשיים.

בתנאי שהעול יחולק בצורה הוגנת, בין
כולם, כך שכל אחד יישא בחלק מן העול על פי
יכולתו וממדיו. בל יישאו שני אנשים נמוכים
ורזים בקורה, אשר השמן והגדול יושב עליה.
הצדק צריך להיעשות. והוא צריך גם להיראות.
כאשר הכל נותנים, הכל מוכנים לתת. כאשר
השכן ממול משתמט, גוועת נכונות זו חיש מהר.
דרושה דוגמה אישית. יש רק קומץ שרים ר
120 חברי־כנסת, ואין משמעות כלכלית למעשיהם.
אבל יש להם משמעות פסיכולוגית כבירה.

מי שאינו מוכן לשמש דוגמה באד
רח־חייו, יש לסלקו מן הממשלה מייד,
בלי רחמים, כי הוא מהווה מיכשול והוא
הדין לגבי חברי־הבנסת, הפקידות הבכירה
וכל מה שנקרא ״צמרת״.
ובתנאי — וגם זהו כורח מוחלט —
שיוצג לעיני הציבור צפי ברור ואמין לגבי התוצאות.

אפשר
לסבול הרבה — אם יודעים
לאן זה מוביל, וכמה זמן זה יימשך.
כאשר הבטיח צ׳רצייל לבריטים ״דם,
עמל, דמעות ויזע,״ הם ידעו שזה דרוש
כדי למגר את המיפלצת הנאצית, ושזה
ייגמר ביום הניצחון.

^ ש יסוד אחד, שהוא תנאי בל־יעבור לכל
אלה — היושר.
הציבור מבחין היטב בזיוף, בסיסמות ריקות,
בבירבורים של פוליטיקאים. הוא מכיר מייד את
הסחורה האמיתית.

היכון לשידור, מר פרס. אחרת יהיה
זה סופך — וסוף כולנו.

רי *8 •11 .י *

מי *8״י י, ד
מ *11״* 3^ 1

8י 1 8

חאסחו

70 הנתח־

| ¥1 | 1־| ך | 0ך 1חץה 1ניסים סאלם במראה החדש שלו -
1שפס עבה במקוס זקן שגידל כש^

נשבה. משמאל -גיסו, אריה אשכנזי. על חולצתו היו כתמי שמפניה.

אושר אינסופי

שלישי בבוקר בשעה .7הוא הספיק להסיר את
דוי־השבי, ניסים סאלם, לא
יכול היה לראות איזו חאפלה
הכינו לו. כשהוא הוצא מהמונית שהביאה
אותו לביתו, ברחוב ירמיהו 35
בחולון, צבאו עליה מאות שכנים, חברים
ובני־מישפחה. מישהו הרים אותו

חולצתו הצבאית ולשטוף את פניו לפני שצלמי
רשתות הטלוויזיה הורות ״התנפלו״ עליו. יוסקה,
שישב בסלון ביתו. חייך כל הזמן והירבה לדבר.

נסגרה על פניהם של קרובים, שביקשו
להיכנס פנימה.
החגיגה בשכונה של סאלם התחילה
12 שעות לפני שבא. מעט אחרי השעה
7בערב היום השני, כאשר דובר־צה״ל
שיחרר לראשונה את הידיעה על
מיבצע חילופי־השבויים, התארגנו כל
השכנים למסיבה.
בבוקר כבר ניתלו הכרזות והדגלים.
בערב אולתרה הבימה. השכנים התימניים
מהבית החד־קומתי שממול נידבו
כבלי־חשמל, שולחנות ושטיח.
על הבימה התארגנה להקת האלמוגים
של רובי חן, ומתחת למנורות
ציבעוניות שניתלו במהירות החלה ההופעה.

יבואו בחצות,״ הודיע הזמר,
והקהל פרץ בתשואות. ולמרות שנודע
שרק בשעה 1אחרי חצות ייצאו
השבויים מז׳נווה, איש לא הלך לישון.
בשעה 2אחרי־חצות האזינו הכל

1בח לשיחווו

״דק שיבוא
הביתה ך ״•

^ הורים לא נחו בסלון. האב,
1 1משה, זורח כולו, מבקש לדבר עוד
ועוד .״אני מאושר, זה היום הכי מאושר
בחיי. שלוש תיזמורות מחכות לניסים
למטה. כולם עושים לו ולנו כבוד!״
לא הרחק משם, מרחק פחות מקי־ ,
לומטר, כיבו את האורות בבית מיש־1

על כתפיים, ואחרים התיזו לעברו
שמפניה.
סאלם, לבוש חולצה אפורה, כיסה
את עיניו בידיו וקרא בקול :״די! דיר
הוא הובל במהירות לדירה האחרונה
בבניין, בקומה השלישית, והדלת

הם התכוונו לשחוט ברגע שסאלם היה אמור להגיע

לשירה, מיזרחית טהורה, וליוו בריקו־דים
את אני חוזר הביתה, לינדה
וסמרה.
בדירה למעלה היו חדר־האורחים
והכניסה עמוסים בפרחים. האחות
זהבה, נעימת־הליכות ומרוצה, פתחה
את הדלת ודיווחה :״הודיעו לנו שהמטוס
ינחת בשעה 5בבוקר. ההורים
עדיין כאן. הם נחים בסלון״.

לביתו. מימין -אחותו של סאלם, זהבה אשכנזי
(במרכז) ,בוחנת את הרי״הפרחים הרבים. היא
צולמה בחצות, כאשד אחיה עדיין לא המריא לארץ.

פחת גרוף שבשכונת שרת, בחולון.
ההורים, מרים וצבי, עייפים, ביקשו
לנוח עד סמוך ליציאה לשדה־התעופה
הצבאי.
בחוץ דלקו אורות ציבעוניים והאירו
את הסרטים הצהובים, וכרזות שנכתבו
על־ידי חברים וילדי־שכנים כבר
בשעות־הכוקר. מישהו כתב בגדול ליד
הכניסה :״הוא יבוא, הוא יבוא /את
ביגדי החג לבשנו לכבודו /הפרחים
על השולחן /הקפה גם הוא מוכן /רק
שיבוא הביתה, שיבוא!״
בחוץ שרר שקט מוחלט. אין איש.
רק שכן סקרן המתין לזריחה ולבואו
של הבן, יוסף (״יוסקה״) גרוף, שבואו
התאחר בכמה שעות טובות. במירפסת
תלו ההורים שלט גדול, על רקע אדום,
ועליו המלים :״יוסקה לחופש!״ על
הדלת תלו פתק קטן, בכתב־יד מעוגל:
״אנא, לא להפריע עד הבוקר!״
במרחק חצי קילומטר משם מתגורר
חזי שי, השבוי השלישי, עם אשתו
איריס, ברחוב מעלות 10 בשכונת
השומרונים. הוריה, בני־מישפחת סופר,
גרים באותו הרחוב, בבית רב־קומות
מס׳ .5בכניסה תלו כרזות ודגלים.
״ברוך בואן, חזי שי!״ כתבה ילדה
בכתב־יד מרושל, וחתמה את שמה.
בעזרת נייר־דבק הדביקה את הפלקט
הקטן על גדר־האבן. במשך היום
שהתה אירים שם.
באותה שעה, כשעה וחצי אחרי
שהמטוס כבר היה באוויר והיה בדרכו
לישראל, נמצאה איריס בבית הוריו של
חזי ברמת־גן, ברחוב ארלוזורוב .10
דלת הדירה היתה פתוחה. חברים של
בני״הזוג ישבו בסלון ופיטפטו בשקט.
ברחוב לא היה איש.

ד ד 1ה ך מאות שהתאספו ליד ביתו של
1ו 11¥1י ר 1ד ״ ש
ניסים סאלם בחולון מריעים
- 1 11 11/111
כאשר הרדיו דיווח בשעה 6בבוקר ששלושת השבויים כבר נמצאים

בדרכם לביתם. המריעים ניצלו את הלילה הארון לריקודים לצלילי
מוסיקה מיזרחית שהשמיעה להקה מיקצועית. ליד שני הבתים האחרים
של השבויים ששבו הביתה, לא התקהל איש בשעות הלילה.
השבויים בארץ ומי שהלך לישון חזר
לרחוב.
התיזמורת שבה לנגן. הדקות חלפו
לאט״לאט. הגיעו דיווחים סותרים על
מועד בואו של סאלם.
בשעה 6וחצי הגיחו הקרובים
שהתלוו למונית. סאלם עמד להגיע
בכל רגע. הרחוב נחסם לתנועה,
והמונית שהביאה אותו לא היתה יכולה
להיכנס לרחוב. מאות רצו לעבר סאלם.
התיזמורת הגבירה את הווליום, ושרה
בקולי־קולות פעם אחר פעם את אני
חוזר הביתה.
לאט־לאט, ובצפירות, התקרבה המונית
אל פתח הבית, אבל סאלם לא יכול
בתיזמוות מיזוחית ונזבח
גדי קיברו המונים
ליד הבית בחולון
את נסים סאלם
ששב מן השב

רוןרו | ניסים סאלם מובל על־ידי שני קרובי מישפחה לביתו,
! 1 ! 1אחרי שנחלץ מהמאות שצבאו על המונית שהביאה אותו
מנמל״התעופה הצבאי לביתו שבחולון. לקבלת פנים מאופקת זכה חזי שי
חדר המדרגות היה מקושט כולו
בפרחים, המון פרחים, שנשזרו לאורך
הקירות. עד הכניסה לבית המון כרזות,
וכמובן מנורות צבעוניות. הבת הקטנה,
שנולדה אחרי שחזי נפל בשבי ועדיין
היה בחזקת נעדר, ישנה. היא לא
התלוותה אחר־כר לאמה, שבאה לקבל

את פני בעלה בשדה־התעופה הצבאי.

האס התעלפה

ף* חזרה לרחוב ירמיהו. החגיגה
^ נמשכה. מישהו הביא גדי. .אנחנו

ברמת־גן ולנרגשת, אך שקשה, זכה יוסקה גרוף. כל שלושת השבויים
ששוחררו מתגוררים בחולון במרחק מאות משרים זה מזה. גרוף וסאלם
צילם: ציון צפריר ה
אף שירתו באותה יחידה צבאית, בנח׳ל.
נשחוט אותו לכבוד ניסים. הוא הסמל
של השכונה שלנו,״ אמר בעל־הגדי על
חייל־הנח״ל, שנפל בשבי ביחד עם
גרוף לפני יותר משנתיים וחצי.
התיזמורת יצאה לנוח ולשתות קפה,
והשכנים המשיכו לרקוד לצלילי טייפ.
בשעה 4לפנות בוקר אספו מוניות

את ההורים והקרובים בדרך לשדה-
התעופה. אמו של סאלם התעלפה פעם
אחר פעם, ורק אחרי שאיימו עליה
שלא יקחו אותה איתם, התאוששה.
בשעה 5לפנות בוקר הועברו ברחוב
ירמיהו, בשידור ישיר, באמצעות הרמקולים,
דיווחי גלי־צה״ל על נחיתת

היה לצאת .״אנחנו נחזיר אותו למטוס,״
איים בצחוק נהג־המונית, אבל החברים
והשכנים לא פינו להם דרך. בקושי רב
היא נפתחה לבסוף, וסאלם הונף אל על.
ממש באותה שעה התקהלו עשרות
ליד ביתו של יוסקה גרוף. יוסקה, בנד
די־צה״ל, נכנס ראשון לסאלון הדירה
שבקומה הראשונה.
אחריו חברים ושכנים. כולם התיישבו
במעגל סביבו, והוריו לצידו. הם
ביקשו לשמוע עוד ועוד, אבל יוסקה
נכנע לקריאות מבחוץ ויצא אל
המירפסת. אחר־כך שב לספה, וחוזר
חלילה. לפני שהוא התחיל לדבר
ולהצטלם, הוא ביקש להחליף בגדים.
האב, צבי, נינוח ורגוע, ביקש מצלמי־הטלוויזיה
הזרים להיכנס לדירה אחד-
אחד .״כולם ייכנסו, אל תדאגו. רק
פשוט אין מקום בסלון!״
ובמקום אחר, באותה שעה, במרכז
רמת־גן, ראה חזי שי בפעם הראשון
בחייו את בתו• כן־ציון ציטרין

סרנו * חו ג
הוותיו דומיה

111־ 0גרוף,
רט׳ 18 חורשים:
4חולון גרה מישפחה קטנה ואמיצה: מרים וצבי גרוף, הוריו של החייל
₪₪יוטקה גרוף. השבוי ביחד עם ניטים סאלם אצל אחמד גייבריל.
חלפו שנה ורבע מאז נשבה יוסקו! .חודשים ארוכים חלפו עד אשר נודע
מקום הימצאו. משפחת גרוף פועלת מאז למען עניין אחד בלבד: שיחרורו
של הבן, שיחרורם של חבריו, השבויים האחרים.
מרים גרוף, אשה אינטליגנטית שאינה מהססת להביע את דיעותיה,
עושה ימים כלילות למען שיחדור בנה. יש לה טענות קשות נגד המערכת
המטפלת בשיחרור השבויים. ובמיוחד נגד האיש העומד בראשה, שמואל
תמיר. לדעתה, כופה המערכת קשר של שתיקה על אמצעי״התיקשורת,
בכף שהיא מצנזרת כל מילה הנאמרת על עניין זה בעיתונים.
למרים גרוף טענות גם נגד אמצעי־התיקשורת עצמם. לדעתה, לא
פורסם די בעניין השבויים. והם נשכחו מלב.
בכניסה לבית מישפחת גרוף שני סרטים צהובים. הם תלו את הסרטים
אחרי שיוסקה התחיל לכתוב בסוף כל מיכתב -א 0פ 8ומ 1 1.1.010¥ז
.,קישרו סרט צהוב״ .הם לא ידעו למה הוא מתכוון. עד שהסבירו להם כי המישפט לקוח מתוך שיר אמריקאי נודע. האומר. בתירגום חופשי,, :אני
בא הביתה, אינני יודע מתי, אני מאוד מתגעגע, אבל אם אתם עדיין רוצים
בי, קישרו סרט צהוב מסביב לעץ האלון העתיק״...
השיר הפך לסיסמתם של בני״הערובה האמריקאיים באיראן. וכל
אמריקה מלאה בסרטים צהובים עם שובם. מרים וצבי גרוף מקווים שכל
מדינת״ישראל תימלא סרטים צהובים, כשישובו השבויים הביתה, ובנם
בתוכם.
מצב־רוחם נע בין אופטימיות ופסימיות. יש להם תחושה שהוא יחזור.
השאלה היא רק: מתי. ההתקפה על ערפאת, המצב בטריפולי, והידיעה
הלא־ודאית כי בנם נמצא בדמשק. גורמים להם בימים אלה רגשות קשים.
המערכת המטפלת בהם אינה עוזרת, לדבריהם. את תמיר הם מגדירים
כקיר של בטון.
אנחנו יושבים בסלון. המירפסת פתוחה, העציצים פורחים. מעט
תמונות פולורואיד של יוסקה שהתקבלו מהצלב האדום. הוא נראה בריא
וחייכני. .מעט חיוור ״,אומרת מרים גרוף .״אחרי הכל. הוא לא רואה את
השמש״.
שותים קפה במירפסת. בראיון לכתב בי־בי־סי דייוויד ליין, אמר
יוסקה שיותר מכל דבר אחר הוא מתגעגע למירפסת. הוא נשמע אינטליגנטי
מאד, והאנגלית שלו מצויינת. הכתב הביע את התלהבותו
והתדשמותו העמוקה מהשבוי הישראלי. בתחילת הראיון הוא סיפר, כי
גיסה לגרור אותו לשיחה נגד ממשלת״ישראל, אך לא הצליח. השבוי
תירגל את השיחה כך שלא יאמר מילה אחת על הממשלה או על המדינה.
הוא מתגעגע למירפסת ולמישפחה, הוא אומר. וכשהוא נשאל מה חסר לי.
אמר מישפט אחד• :מעט שמש״.
זה מה שחסר ליוסקה גרוף.

4ה היה ב״ 24 בנובמבר ,1983 במלאת 15 חודשים
ד לשיביו של בנה בידי אנשיו של אחמד גייבריל.
המשא״ומתן על שיחדור ששת שבויי צה״ל שבידי
אש״ף הסתיים, סוכם כי יוחלפו תמורת 700 אסירים
ביטחוניים. איש לא הבהיר דבר בכל הנוגע לשני
השבויים הישראליים הנוספים, שהיו מצויים בידי
ג׳יבריל, אויבו של אש״ף: ניטים סאלם ויוסקה גרוף,
בנה. אז עדיין לא נודע על שיביו של חזי שי, שנחשב
בשלב זה כנעדר.
מרים גרוף היתה נסערת כולה. היא טילפנה אליי
וביקשה שאבוא לביתה. היא חייבת להגיד את אשר
על ליבה. נעשה לה ולמישפחת סאלם אי־צדק משווע!
הדברים לא יכולים להמשיך ולהסתתר מעיני הציבור,
הציבור חייב לדעת את אשר -לטענתה -מישהו
טורח למרוח ולהסתיר.
יום שישי בערב. נסענו לחולון. בבתים רבים הסבו
בשעה זו לסעודת ערב־שבת. גם בבתינו שלנו. אך
קריאתה הנרגשת של מרים גרוף דוחה כל סעודת
ערב־שבת.
בבית מישפחת גרוף בחולון אין הנרות דולקים,
ואין חלה על השולחן. סרטים צהובים מקשטים את
הכניסה לדירה, ואת חדר־המדרגות .״קישרי סרט
צהוב מסביב לעץ האלון אם עודך רוצה בי!״ אומר
שיר אמריקאי, שהפך להימנונם של בני-הערובה
האמריקאיים שהוחזקו בשגרירות באיראן עם עליית
חומייני לשילטון. כששבו הביתה, קישטו מאות
ואלפי קילומטרים של סרטים צהובים את הדרך.
בית מישפחת גרוף, בית פשוט, ישראלי מאוד,
הרבה עציצים, תמונות של יוסקה, רדיו, רשם־קול
שנרכש במיוחד כדי לשמוע את קולו של יוסקה
בראיון עיתונאי. בחדרו לא נגע איש מאז שנשבה.
הכל נשאר כשהיה בחדר של יוסקה.
צבי ומרים גרוף, זוג סימפטי. היא נמרצת מאוד,
! הגיונית מאוד. הוא מתון הרבה יותר, עובד בצ מפיון
מוטורס. היא בעלת דיעות פוליטיות מגובשות, איפה
ן* ש לי כאב גדול בלב, אנשים הגיעו
לאדישות נוראה. לא איכפת להם
יותר מהילדים שלנו שנמצאים בשבי,
לא מעניין אותם. אני אומרת שאם
הכתבה הזו לא תעבור צנזורה, אנחנו
נוציא עיתון משלנו ונספר את האמת.
מה שר־הביטחון אומר במוקד
שהכל בסדר, איך הכל בסדר? כשהילד
עד היום הזה לא רשאי לקבל חבילות
ובקושי מקבל מיכתבים.
איך היה לו העוז לשבת שם במוקד
ולהגיד לעם ישראל שבעניין השבויים
הכל בסדר? ניסיתי לתפוס אותו אחרי
השידור. לא הצלחתי. דיברתי עם יעקב
אחימאיר, והוא אמר לי :״גברת גרוף,
אני לא מעודכן.״ מה זאת אומרת הוא
לא מעודכן? הוא שואל שאלות את שר־הביטחון
בלי להיות מעודכן?
קשה לי, קשה לי מאוד. אני ממש
מנהלת מילחמה נגד המערכת הצבאית,
והמערכת הצבאית מנהלת מילחמה
נגדנו. שש המישפחות, שבניהן שבויים
אצל ערפאת, מתייחסות אלינו כמו אל
הגבנון שלהן. מתוך שש המישפחות
רק ארבע מישפחות לא פצו פה ולא
ביקשו להוריד את הגיבנת מעל גבן,
כלומר להפריד בין הטיפול בשישה
לבין הטיפול בשניים שאצל אחמד
ג׳יבריל: ניסים סאלם ובני, יוסקה גרוף.
ארבע המישפחות האלה אמרו
בפירוש: לא איכפת לנו מהשניים
שאצל ג׳יבריל, תביאו את השישה
שלנו!
אני בכלל לא רוצה להיזכר בימים
הנוראים של חוסר־הוודאות. עד שלא
ראינו את הילדים בטלוויזיה לא ידענו
מה קורה. ואני יודעת למה ג׳יבריל לא
* האלוף משה נתיב, ראשי אביא
לשעבר.
* * עורך־הדין תמיר מתהעל-ידי
הממשלה לטפל בעניין השבויים.

שהוא שמאלה מהמרכז. הוא אינו ממהר להביע את
דיעותיו הפוליטיות, אך יש להניח שהם בעלי דיעות
דומות.
נוסף על יוסקה עוד שני בנים ונכד אחד.
כל זה ב־ .1983 מאז נולד נכד נוסף, קראו לו דרור.
קשה היה לעצור את שטף דיבורה של מרים גרוף.
היא מעוררת אהדה. לא חמלה, אף לא לרגע, חמלה או
רחמים. אשה חזקה, מרשימה מאוד, ששתי רגליה על
האדמה. האופטימיות הזו שדבקה בה, למרות
שהמצב אז נראה שחור משחור -מניין שאבה אותה!
השיחה התמשכה אל תוך הלילה. כמעט שלא היה
דיאלוג בשיחה הזו, היא שפכה את מר ליבה. בשלב
מסויים הצטרף גם הבעל, צבי, והוסיף כמה מישפטים.
האזנו לקולו של יוסקה. ראינו תמונות כשהיה
תינוק, כשהיה ילד, כשהוא חייל, בשבי. האזנו לקולו,
קראנו מיכתבים שאומרים בכמה מישפטים הרבה.
כמה מישפטים, מכיוון שאין מאפשרים לשבויים
לכתוב יותר מאשר על טופס של גיליון־נייר אחד
בלבד.
למחרת עמד להתפרסם הראיון. מישפחת גרוף,
שהזמינה את הראיון, השיגה מבית״המישפט צו-
איסור״פירסום. היסטריה מוחלטת!
מרים גרוף, האשה האמיצה, נכנסה לחרדה קשה.
מישהו אמר לה שעומדים לתלות את בנה ואת ניסים
סאלם, להוציאם להורג. אותו מישהו, שהיא עד היום
אינה מוכנה לגלות מי הוא, אמר לה שהראיון שנתנה
לעיתון יזרז את ההוצאה־להורג. החרדות שתקפו
אותה, אם היו הגיוניים ואם לא, היו מובנים.
הכתבה נגנזה, ונשמרה במגירה עד שיוסקה
ישוחרר. כעת הוא משוחרר, כעת מותר לספר את
הסיפור, שסופר אז על-ידי אמו החרדה, על תיס־כוליה,
כאביה, והצורה האמיצה שבה החזיקה מעמד
עד לרגע שבו זכתה לחבק את בנה.

הראה את הילדים, מפני שאנחנו בישראל
לא היינו בסדר. הוא ביקש
רשימה של שבויים שלו, שיושבים
באל־אנצאר, ולא קיבל. רק אחרי
שיועצו של קרייסקי, שביקר באל־

שריתישי־לוי
אנצאר, הביא לו רשימה, הראה את
הילדים.
שנה ורבע עברו מאז שיוסקה
נשבה. הדברים לא בסדר, לא בדרג
הממשלתי ולא בדרג הצבאי. במשך כל

מוים גווו.
4מיס ו 13 חשיחווו:
אני כבר לא חולמת עוד. הולכת ומקישה בעץ, שרק לא ידיו
עיכובים, שרק הכל יסתיים בשלום, ואזכה לחבק שוב את יוסקה
שלי.
אחרי בל־כך הרבה ימים ולילות ללא שינה, קשה לי להאמין
שהסיוט סוף״סוף יסתיים. אבל אני מטיבעי בן״אדם אופטימי,
והאמנתי כל השנים הארוכות האלה. אז מה פיתאום שאחדל
להאמין כעת!
אני יודעת שהילכי-הרוח ברחוב לא כולם יהיו אוהדים. אני
מתארת לעצמי שההחלפה הזו לא תעבור בשתיקה, שיהיו רבים
שיתנגדו להחלפת שלושה חיילים ישראליים ב״ 1100 שבויים
ערביים. לכל מי שיתנגד, לכל מי שידבר סרה, יש לי להגיד רק דבר
אחד: דמה לעצמך שבנך יושב בשבי אצל גייבריל. בכמה ערבים
היית מחליף את בנך!
אני מוכנה לכל מיני דיבורים. אני חזקה. כל מה שחשוב לי זה
שיוסקה יחזור הביתה. כל מה שחשוב לי זה שלא יפגעו בבני. הוא
סבל די. אני מקווה שאנשים יהיו די אצילי־נפש, ויניחו לו ולחבריו
לנפשם, יאפשרו להם להתברג מחדש לתוך החיים היומיומיים.
העיתונות עזרה לי מאוד. אני מודה לעיתונות מכל ליבי. ואני
מבטיחה שאחרי שיוסקו? ישוחרר אנחנו ניתן ראיונות לעיתונים.
את לא מתארת לעצמך לאיזה יחס זכינו מצד עיתונאים. לא היה
חג או מועד, שלא טילפנו לאחל חג שמח. לא היה שבוע שלא
טילפנו לשאול מה נשמע, ואולי אפשר לעזור, ולא לצורך כתבות או
מידע, אלא מטעמים אישיים. מתוך יחס אישי.
בעת. כמה ימים לפגי החילופין, הלב שלי רועד. שרק הכל
יסתיים בשלום! ואני חוזרת ואומרת: אני מסוגלת לשאת כל
דיבדי״בלע, כל ביקורת, אני חזקה. למדתי לחשל את עצמי. אבל
אנא, בבקשה, אל תפגעו בבני!

התקופה הזו שיקרו לנו, משכו אותנו
באף. בזמן שנתיב• עמד בראש הוועדה
עוד סיפקו לנו מדי פעם אינפורמציה
אבל מאז ששמואל תמיר החליף אותו״
— אין אינפורמציה! לכי תעמדי לפני
קידתצל בטון! לא אומרים מה קורה, לא
מרגיעים, לא מספרים שום דבר! וזה
כואב לי, כי אני מרגישה שהממשלה
הגדולה הזו, שכובשת שטחים, לא
יכולה לשחרר שמונה שבויים!
ופה, בנושא הזה, לא צריך איש כמו
תמיר! פה צריך ראש ערבי! שיידע

ניסים השאירו בשבי? אני לא רוצה בן
שיסתובב ממוסד למוסר כל ימי חייו!
לא שומעים לנו. אנחנו, בסך הכל,
ההורים. באנו אליהם עם המון הצעות
ורעיונות. רציתי לנסוע לז׳נבה. תיכננו
את זה. יצרנו קשר עם אמהות פלסטיניות.
התראיינתי לעיתון אל־אנבה**
,קראתי לכל האמהות הפלסטיניות
לשתף איתי פעולה לשיח־רור
הבנים. אמרתי להן: אני, כאם של
שבוי הנמצא בידי אש״ף, קוראת לאמהות
הפלסטיניות לשתף פעולה ולה

לבעיה הקטנה שלנו. רצינו להפגין
ביחד עם אמהות פלסטיניות.
סידרנו הכל, הכנו כרטיסים והתכוונו
לנסוע — ארבע אמהות של
שבויים. החלטנו שלפני שאנחנו נוסעות
נביא לפני תמיר את התוכנית.
כתבתי לו מה שאנחנו עומדות לעשות,
והוספתי כי נשמח אם ידריכו אותנו.
הוא לא התייחס למיכתב. ניטרלו
אותנו מאינפורמציה, חשבו שאנחו לא
רציניות, עד שתפסו שהעסק רציני
מאוד.

300061 61 ?810111* 1־801610 6113016106111 £61־081

68 11511(16106111־0 11״1ד0 4 ׳ 601־161־1*1

— 6־80113.1 081111־ ? 8 81110115? £61ס 8ע\ 6ם ץ80111 יע

419 1431 *1> ^ 1 — 4198 * 4119 ^ 1* ^ 1

8 8 ^ 0 £שם א 111112 — 1נ ט > 8ן י\ 1 8 ^ 1

צביגווו לפני שנה וחצי:

מיכתב של ירסקה על טוטם ״הצלב האדום״
שיבעה קילומטרים בכל יום
אז קראו לנו באופן דחוף ואמרו לנו
דברים: זה וזה קורה, ואם תיסעו לשם.
רק תקלקלו. אמרתי תודה רבה, שרק
מפני שאנחנו נוסעות גיליתם לנו מה
קורה, מפני שאתם מפחדים שניסע.
אבל אני חושבת שהנסיעה לא צריכה
להתבטל.
אבל אני לא דון־קישוט, ולא יכולה
להילחם בטחנות״רוח. האחרות לא היו
די החלטיות, ופחדו שהן תקלקלנה.
ואני שואלת: מה כבר אפשר היה
לקלקל? שנה ורבע עברו, ומה קרה?
כלום! אז ממה יש לפחד?
לא הצלחתי לשכנע, מה גם שהמערכת
פה צילצלה לז׳נבה והביאה את
האנשים, שעמדו לשתף איתנו פעולה
שם, לבטל עבורנו את כל התוכניות,
וגם את האירוח בבתי־המלוז.
אמרתי למרות הכל: אני נוסעת על
חשבוני, שלא יארחו אותי. אבל נשברתי,
מה אני יכולה לעשות לבד? הרי
יש גבול!
רצינו שמישפחות השבויים יסעו
לכל מיני ארצות ויעוררו דעת־קהל.
הרמטכ״ל אמר לי שהוא היה בעד, אבל
היו הרבה אחרים שהתנגדו. החלטנו
לצאת לאמצעי־התיקשורת, אבל דברים
שלנו לא פורסמו. כאשר רציתי
לתת ראיון להעולם הזה לפני חצי
שנה, נאסר עליי להתראיין, בטענה

ך<* ימים הראשונים היו קשים. לא אגיד שנפלתי מהרגליים,
( 1אגל היה קשה.
מרים לקחה את זה הרבה יותר קשה ממני. וברגע שהיא
התמוטטה, צריך היה לתפקד. צריך חיה לאושש אותה, לדאוג
שיהיה אוכל בבית, שהיא תאכל. להחזיר אותה למציאות.
המצב בבית היה קשה. לקחתי חופשה מעבודתי
כמנהל-חשבונות ב״צ׳מפיון מוטורט״ .גם הבן שלנו, יובל, עזב את
קיבוצו, בית-קמה, קיבוץ של השומר הצעיר, שגם אנחנו היינו
חברים בו בעבר. הבן דורון, שעובד כמנהל־הקבלה במלון
״סונסטה־ באילת, גם הוא נתן כתף כדי להחזיר את החיים בבית
למסלולם התקין.
טיפלנו במרים. לאט״לאט היא התאוששה ובהדרגה חזרתי גם
אני לעבודה, וזהו.
קשה באמת לתאר היום את הימים של אז בפירטי״פרטים.
במשך חודשים לא היתה לנו שום הוכחה ודאית בידיים שיוסקה
אומנם חי. מרים לא האמינה אף לרגע שהוא לא בין החיים אך אני
יותר ריאליסט, הייתי זקוק להוכחה.
ההודעה של ג יבדיל. שבאה באיחור רב כל״כך, חיזקה אותי. עד
אז היינו בערפל.
היום קשה לי לזכור ולתאר את החיים בבית אז. אבל בעיקרון,
אחרי שהיה ברור לנו מעל לכל ספק שהילד חי, חזרנו לתפקד.
כמובן שלא באותה יעילות. כאשר אתה נמצא במצוקה מתמשכת,
זה חייב להשפיע. בן״אדם הוא רק בן־אדם. הוא לא מברזל.
שזה יותר יזיק מאשר יועיל. ואני שואלת:
למה השתיקה הזאת? על אסירי-
ציון יכולים להתראיין ועל הילדים
שלגו לא? למען אסירי־ציון מותר
להפגין, ולמען הילדים שלנו לא? את
זה אני לא מסוגלת להבין!
אמרתי לבגין: אתה צריך לצאת
ולומר שאנחנו מוכנים בעניין האנושי
הזה של שיחרור שבויים לשבת בשולחן
אחד עם אש״ף. הוא אמר לי:
הדברים נאמרו. אמרתי לו: אתה לא
אמרת אותם! אתה צייר לעמוד מעל

בימת־הכנסת ולהגיד את זה.
הרי הפירסומים בעולם היו שאש״ף
רוצה להחליף שבויים, וישראל לא
רוצה. מדוע איש לא הכחיש את ה־פירסומים
האלה? מדוע לא פורסם
שישראל רוצה להחליף את שבוייה?
בסדר, הממשלה לא רוצה לשחרר
את הילדים תמורת עצירים שהם
רוצחים, כך הם אומרים לי. אני לא
מצדיקה את הרוצחים האלה בשום
פנים ואופן, אבל אני מבינה שהם לא
יכלו אחרת, זוהי המילחמה. אז מה,
בגלל המילחמה הזו הם צריכים לשבת
באנצאר לנצח? והילדים שלנו צריכים

לשבת בשבי לנצח?

״תמיד
יש מהר!•״

יוסקה גרוף(למעלה) ונסים סאלם בשער עיתון סורי*
למען אסירי־ציון מותר להפגין -ולמען השבויים!
לדבר אתם, שיבין אותם, שלא יתייחס
אליהם באדנות.
הם יצרו את הקשר דרו הצלב
האדום פעמיים. אז תמיר אומר לי: הם
היו קשוחים בדרישות שלהם! מה הוא
חושב, שזה יילד צ׳יק־צאק? נעלב
האדון. אחמד ג׳יבריל היה קשוח, הוא
אומר. מה הוא חשב, שהוא יהיה רד?

^ ״ אסרו עליי
^ להתראיין!,
^ כלל, יש לי הרגשה שפידיון־
^ שבויים אין לו אותו הערך המקודש
שהיה לו פעם. יש לי הרגשה שזרקו
את הילד שלי לכלבים. את יודעת
איך זה ישבור את הילד שלי, אם הוא
יידע ששיחררו את השישה, ואותו ואת׳*

ביא את יקירינו הביתה בשלום. אמרתי
להן שאני בטוחה שבניהם יקרים להן
לפחות כמו שבני יקר לי. בואו נשאיר
את התככים לפוליטיקאים. אמרתי
להן: ההיסטוריה מלמדת שבמקום שהגברים
נכשלו, נשים הצליחו.
מהראיון נולד הרעיון. החלטנו שניסע
לז׳נבה, ושם פשוט נדרוש כי
לפני שדנים בדברים הגדולים — בואו
נדון בדבר הקטן, בהחלפת השבויים.
החלטנו להפיץ מינשר ולהעלות לפני
העולם כולו, בעזרת אמצעי־התיק-
שורת, את הבעיה ההומניטרית, כדי
שכל אותם אנשים טובים, המדברים על
כל מיני דברים חשובים, יתנו את הדעת
* אל־שיראע(..המיפרש״).
י ** עיתון ישראלי בשפה הער בית.
נסגר בינתיים.

כמו בני־הערובה האמריקאיים באיראן

לא רוצה לספרי על הגיהינום
העובר עלינו. אני חושבת שרק
בכוח־הרצון אני עומדת על הרגליים.
ראשית, למען יוסקה שיבוא וימצא
הורים שהם בסדר, שמתפקדים. אחרי
שהוא יחזור מחכה לנו מי יודע מה.
ולמענו, וגם למען מרים, וגם למען צבי,
וגם למען שני בגינו האחרים, דורון
ויובל, אני לא יכולה להרשות לעצמי
אפילו דקה מתחת למיטה. כאשר
הודיעו לי שמשחררים את ששת השבויים
שבידי פת״ח, הרגשתי מה זה
להיות נציב־מלח. כמה דקות לא
יכולתי לזוזממקומי. ומי הודיע לי?
מקור פרטי. המערכת הצבאית בכלל
לא טרחה להודיע. הייתי צריכה לשמוע
מהאחרים. מה הם חושבים, שאנחנו
לא בני־אנוש, שאין לנו רגשות?
אני משתדלת לתפקד כרגיל, נוסעת
פעמיים בשבוע לאוניברסיטת בר־
(המשך בעמוד )38

האות גהוו

1111117 באחי
* 1רמאללה התנהל היום בעצל^
תיים. חלק מן החנויות ורוב
המיסעדות היו סגורות ביום השני. מעט
אנשים הסתובבו באפס מעשה ברחובות,
מעטים עוד יותר ישבו בבתי־קפה.
אך הסיבה לא היתה בהכרח
מאורע שיחדור האסירים, במיסגרת
חילופי השבויים — הערבים המוסלמים
נמצאים בעיצומו של חודש צום
הרמאדאן.
אנשי כוחות־הביטחון ביקשו מ־מישפחות
המשוחררים לחכות להם
בבתים. הם הודיעו מראש שלא ירשו
התקהלויות, ואם יהיו כאלה, הן יפוזרו
מייד.

השמועה על חילופי־השבויים הצפויים
עשתה לה כנפיים במהירות
ברחבי הארץ, למרות שלא היה לה כל
פירסום בארץ. רדיו סוריה הודיע כבר
לפני שבועיים על המאורע הצפוי, וכך
גם הבי־בי־סי ורדיו מונטה־קרלו.
לאסירים עצמם בבתי־הכלא בארץ נודע
על השיחרור כבר בתחילת החודש,
כשהתחילו לאסוף אותם מבתי־הסוהר
השונים ברחבי הארץ אל כלא שכם.
בני״מישפחותיהם ידעו גם הם על
העתיד להתרחש.
כך נודע הדבר גם לקבוצות המתנחלים
השונות בגדה־המערבית. ביום
הראשון בלילה, כשכבר היה ברור

\ 1ך 400 אסירים ביטחוניים ש
| 111 שוחררו במיטגרת חילופי ה-
לנסוע לחו״ל. בתמונה: על כבש המטוס,
כמעט לחלוטין שהמיבצע יתבצע למחרת
היום, התכנסו ראשי המתנחלים
להתייעצויות קדחתניות, כדי להחליט
איך להגיב ולמחות על שיחרורם של
מאות אסירים שהואשמו בפיגועים

כשאזיקי־פלססיק על ידיהם. מעסים מהם מחייבים,
רובם בפנים מביעות דאגה מן העתיד המצפה להם
בלוב, לשם טסו עם ביצוע הסכם חילופי־השבויים.

שי משכם לרמאללה.
המתנחלים — גברים, נשים וטף
— באו באוטובוסים לנקודה מסויימת
בכביש, סמוך למחנה־הפליטים ג׳ילזון,
שמצפון לרמאללה. הם התיישבו על

מפגינים נגד ירוי אבנים על כלי־רכב
ישראליים.
אנשי כוחות־הביטחון ניסו להתווכח
איתם שעה ארוכה, אך ללא הועיל.
לבסוף הודיעו להם: עליהם להתפנות

הם יצאו אל החופש בפנים מודאגות.
בצעדים איטיים. אולי היה זה הפחד מן
העתיד. לא חיכ 1להם יללות־שמחה
| ^ ך ן 1\ 1ד במה עשרות מתנחלים מן הגדה״המערבית חסמו ביוס ה־
111x11/1שני בבוקר את כביש שכס״רמאללה, הציר שעליו היו האוטובוסים
עם האסירים אמורים לעבור וניסו לשבש את ביצוע ההסכם.

רבים.
ביום השני בבוקר הם פתחו בסידרה
של פעולות־מחאה והפגנה. הראשונה
שבהם היתה בכביש שככדרמאללה.
לפי תוכנית השיחרור המורכבת, היו
אמורים אוטובוסים של אגד להוביל
400 אסירים מכלא שכם ולפזר אותם
ברחבי הגדה. חלק ניכר מן האוטובוסים
האלה היו צריכים לעבור בכביש הרא־

הארץ, שלפו כמה דיגלי־ישראל, הניפו
אותם ופצחו בזמירות דתיות.
שיירות ארוכות התעכבו משני צירי
המחסום האנושי ומחסום־האבנים, שהוצב
על הכביש.
דוברי ההפגנה העמידו פני תמימים,
והודיעו לאנשי כוחות־הביטחון כי
הסיבה לחסימת הכביש היא מצב
הביטחון בכבישי השטחים, וכי הם

מרצונם, ולא — יפנו אותם בכוח
ויעצרו אותם.
בשלב הזה כבר היה חשש כי
המחסום על הכביש יעכב את התוכנית
המסובכת לחילופי־השבויים, שביצועה
התבצע בכמה ארצות בעת ובעונה
אחת. המתנחלים הזדרזו להתפנות
מעצמם, ובתוך זמן קצר היה הכביש
פתוח.שוב לתנועה.

זיאד אבועין, שביצע פיגוע בטבריה, שהוסגר על־יד׳ אוצות־הברית לישראל, שבחו להישאר

אוטובוסים של אגד הובילו את האסי רים
למקומות מגוריהם ושיחררו אותם
ברחוב. הם לבשו בגדים חדשים, שניתנו להם על־ידי הצלב האדום.

בית ברמאללה
ך \ 1ך | 1אוטובוסים ישראליים הובילו ארבע
! \ ו | ן מאות אסירים מכלא שכם ופיזרו אותם
ברחבי הגדה״המערבית ורצועת־עזה. כמה מהאסירים

זו היתה היריה הראשונה מצד
הכוחות הימניים הקיצוניים במדינה.
במשך היום התגברו פעולות־המחאה
וההכרזות שלהם. מיותר לציין. כי
לאיש מבין המוחים לא היה קרוב־מיש־פחה
בשבי.

המשוחררים הושיטו יד מן האוטובוס, כשהם מסמנים
באצבעותיהם סימן וי לאות ניצחון. אן גם כאן, רובם
של המשוחררים היו שקטים ומודאגים מן העתיד.

לקראת שעות הערב המוקדמות. כשניתן
האות בז׳נבה, יצאו האוטובוסים
מכלא שכם והתחילו לפזר את האסירים.
האוטובוס הראשון הגיע לרמאללה
באור האחרון של היום השני. הוא
היה מלווה בג׳יפ של מישמר־הגבול.

בתוך האוטובוס היו — מלבד האסירים
עצמם. שהיו כבולים באזיקי־פלסטיק
— נציגי הצלב האדום. ובידם
רשימות ׳שמיות.
האוטובוס עצר בכניסה לאל־בירה.
האסירים יצאו ממנו בשקט. לא חיכו
להם תושבי־העיר. לא חיכו להם יל־לות־שימחה.
גם בני־המישפחות שלהם
לא היו במקום לקבל את פניהם. הם
יצאו לרחוב הפתוח. אל החופש. בפנים
מודאגות, בצעדים איטיים. חלקם הניפו
את ידיהם בסימן וי• אך הנסיון לשוות
למעמד גוון של תהלוכת־ניצחון
גווע מייד. הוא פינה את מקומו לאווירה
רצינית.
גם האוטובוס השני ששיחרר את
יושביו בתוך העיר עצמה, לא עורר
גלי־שימחה מופגנים. אולי גרמה לכך
הציפיה הארוכה לשיחרור. אולי
עייפות מן היום הארוך, שהיה מלווה
בחוסר־ודאות, אולי היה זה פחה מן
העתיד. רק כשהגיעו האסירים לבתיהם,
רק אחרי שהתחבקו והתנשקו עם
יקיריהם, יכלו להתחיל לשמוח על
השיחרור ועל החופש המחודש..
קריאות לנקמה

הלכו אומנם הביתה, אבל העתיד אינו נראה להם ורוד ומלא חירות.

^ משוחררים, חלקם הגדול
1 1כאלה שישבו תקופות ארוכות
מאוד בבתי־סוהר בארץ, לא נטו להתראיין
ולספר. הס הודיעו לכל השואל,
בדיפלומטיות מיקצועית, שהם ״פועלים
למען שיחרור האדמות הכבושות
שלהם״ ולמען קבלת עצמאות לעמם
הכבוש.
אחד מתנאי השיחרור שהציג אחמד

111 7111 *1עורכת״הדין הירושלמית, באה בשעות אחר-הצה-
( ריים לרמאללה, כדי לפגוש את לקוחותיה, ששוח1

ררו מבית הכלא, ולדאוג לאחד מהם, שאין לו בני מישפחה בארץ.
ג׳יבריל היה, שכל אסיר שירצה בזאת,
יוכל להישאר בארץ. בסופו של המשא־ומתן,
התנאי לא הוחל על כמה אסירים,
שישראל סירבה בכל תוקף להש־אירם
פה(ביניהם גם קוזו אוקמוטו) .מי שלא
שוחרר בארץ, הוטס ללוב או לסוריה.
אולי לכן בחרו כל־כך הרבה מהם
להישאר דווקא בארץ. למרות שכאן.
הם יהיו מוגבלים בתנועותיהם, למרות
שכאן יהיו, קרוב לוודאי. תחת מעקב
מתמיד, למרות ששמותיהם ירועים
לכוחות־הביטחון — הם ידעו שיאם
ייצאו לחוץ־לארץ, לא יוכלו לעולם
לחזור לבתיהם.
הפחד שנשקף מעיני רבים מהם
כאשר עשו את הצעדים הראשונים

בחופש, קיבל ביסוס כשהיריעה על
השיחרור פורסמה רישמית, וביחד
איתה פורסמו תגובות־מחאה נזעמות
של אנשי הימין הקיצוני. כבר עתה
ברור — אחרי שהמתנחלים דרשו
לפרסם את תמונותיהם ושמותיהם של
המשוחררים — כי חייהם נתונים
בסכנה. וכי הם יהוו יעד להתקפות
פיסיות מצד אירגוני טרור יהוריים.
לא ברור אם כוחות־הביטחון בשטחים
יוכלו למנוע מעשי נקמה בהם. די
ברור, כי ברגע שתיירה לעברם היריה
הראשונה, היא תהווה אות־פתיחה
לסידרת מעשי־טרור זוועתיים
מצד אנשי אירגונו של
אחמד ג׳יבריל• ענת סרגוסטי

באדץ, מתחבק עם אמו ואחיו, מדים את אחד הירדים, מתייחד עם בני מישנחתו ומתנשק עם אשתו

במדינה
נזוזזיקול מחז>ק מפתחות
שאינו אובד לעולם
שרוק -ותיענוז

(המשך מעמוד )6
שיש בו שקרים, צריך להציגם ככאלה.
במקום שיש בו טעויות, יש לסותרם.״
קובע שמגר :״קביעת סייגים
והבחנות בין האורחים, אשר לחלקם
מקנים!כויות ולחלקם לא, סותרת את
האמת המונחת ביסודן של החרויות,
ויש בה ...אותה הסתירה הפנימית
המתלווה למעשיו של מי שמטיף נגד
הדמוקרטיה, תוך שימוש בזכויות
שאותן הוא מקנה.״
שמגר, יליד־גרמניה, מוותיקי
אצ״ל, גם הפריך טענה שגורה: כאילו
נפלה רפובליקת־ויימאר הגרמנית
מפני שנתנה לנאצים להשתתף בבחירות.
בגרמניה נאסרו בימי ויימאר יותר
מ־ 30 מיפלגות(וביניהן, במשך זמן־מה,
גם פלוגת־הסער של המיפלגה הנאצית)
וזה לא עזר. היו סיבות אחרות
לנפילת הרפובליקה.
שמגר מזהיר. פירסום פסק-
הדין דווקא בשעה זו יש לו חשיבות
מיוחדת, בגלל קנוניה שנרקמה על־ידי
המערך והליכוד, תוך הסכמה בחצי־פה
של מפ״ם ור״ץ. באיצטלה של מילחמה
במאיר כהנא, הובאה לכנסת הצעת־חוק
שמטרתה האמיתית היא לשלול
את זכות הרשימה המתקדמת להשתתף
בבבחירות. לשם כך הוכנסו לחוק סעיפים
מעורפלים, המאפשרים לועדת־הבחירות
לפסול רשימה ״המשמשת
מסווה״ לפעולות בלתי־חוקיות וכדומה.
קובע
השופט שמגר, באזהרה
כמעט־גלויה לכנסת :״חקיקה המגבילה
את זכות ההשתתפות בבחירות
של רשימה המבקשת לפגוע בעצם
קיומה של המדינה איננה מעלה בעיות
מיוחדות. אולם ככל שמתרחב
(הדגשה במקור) המעגל של סוגי
הגופים אשר מהם רוצים למנוע מראש
את ההשתתפות בתהליך הבחירות,
גדלה גם ההשלכה של החקיקה האמורה
על המשך קיומן והגשמתן של
תפיסות־היסוד הדמוקרטיות שלנו.
״...בית־המישפט לא יסיג, כמובן,
את גבולו של המחוקק, אולם ראוי
שנשוב ונדגיש את הזהירות המתחייבת

כלבן אטינגר בין סער ובתו אלית
הכלב קודם לאשה
עכשיו 400 כלבים, המוכנים בכל עת
לזינוק — גם אם יהיו עסוקים באותה
עת באירוע המתוכנן כעת.
באחד ביוני תתקיים בבלומפילד
הכלביאדה. מארגני המופע מבטיחים
מופע מהמם, בהשתתפות 100 כלבים,
שיגלו סמים וחומרי־נפץ, יתחרו
במעבר מיכשולים ויצנחו ממסוקים
כדי להציל אנשים מבית בוער. כל

מחיר היחידה :־־22,500.
(כולל מע״מ והוצאות משלוח)

יבואן: ליגד ־־ מוצרי שי בע״מ
שווק ישיר:
הדים -יבוא ומסחר,
מזא״ה ,75ת״א65789 ,
מל 611469 03א-ה )9:00-15:00

__המלא* מוגבל
לכבוד

הדים -יבוא ומסחר
פרקליטים זיכרוני ופלדמן בבית־המישסט העליון

ת ,22152 .1 .ת״א 61221

מצ״ב צ׳ק ע״ס ...עבור ...מחזיקולים.

שולה

השתלת ציפורניים מלאכותיות
בשיטה אמריקאית — בידיים
וגם ברגליים וכן השתלת ריסים.
תל־אביב, המלך ג׳ודג׳ 89
טל 295318— 284919 .

מתיחת פנים
ללא ניתוח

בעזרת תרגילי
התעמלות -יוגה
לשרירי הפנים
טלפון בבית 479777 -־03

הדמוקרטיה חשובה מהסלידה
בכגון דא, כדי שהחקיקה, אם יוחלט ההכנסות יהיו קודש ליחידת כלבי-
עליה, לא תיצור תפנית שאין אנו ההצלה בישראל.
מתכוונים אליה.״
ג׳וב צבאי. ב־ 1980 הוקם החוג
במלים חריפות עוד יותר הזהיר את
הישראלי לכלבי־הגנה־והצלה על־הכנסת
השופט אהרון ברק: אל לה ידי שישה משוגעים לדבר שהם, כמובן,
לחוקק חוק שיחתור תחת המישטר בעלי־כלבים. יוזם הרעיון, והרוח החיה
הדמוקרטי באיצטלה של הגנה עליו.
מאחורי ההתארגנות, הוא איתן אטינגר,
נהג משאית מרמת״חן. איתן, שהוא
מאמן־כלבים מוסמך, וכמה מחבריו,
החליטו לתרום מהידע שלהם ו־מכושרם
של הכלבים שלהם לטובת
אדם נמדד דפי כרס
הציבור.
על האגס להיזהר:
הם פנו למישטרת־ישראל והציעו
כלבי-ההצלה מוכנים את עזרתם. הפניה הראשונה לא איחרה
לבוא. כשנעלמה הילדה נאווה אלילטפל
בו מלך, פנתה המישטרה לחוג וביקשה
לשלוח אנשים וכלבים 24 .בעלי
לאנס הפרטי של צפון תל־אביב
כדאי להיזהר. כי מולו מתייצבים כלבים וכלביהם סיירו במשך שמונה

חיות

ימים וסקרו את השטחים שהמישטרה
אמרה שצריך לסקור. נאווה אלימלך
לא נמצאה .״אולם גם כאשר אין
מוצאים מאומה,״ אומר איתן אטינגר,
״חוסכים זמן יקר. בעזרת כלב אפשר
לדעת בוודאות, תוך זמן קצר מאוד,
שהשטח הזה ריק, ולא ימצאו בו דבר.״
בעת אסון־צור השני טילפנו מהצבא
לביתו של איתן, ואמרו לו להביא עוד
מישהו ואת הכלבים, ולעלות לשטח
כדי לחפש פצועים וגוויות. תוך זמן
קצר מאור מצאו הכלבים שבע גוויות
של חיילים ועזרו בחילוצן. אחרי הג׳וב
הזה הבינו שילטונות־הצבא את חשיבות
העניין, והם החליטו להקים יהירה
צבאית ממש, מגרעין של חברי־החוג.
היחידה מסונפת היום ליחידת הצלה
ארצית, הפועלת בעורף ונקראת למשימות.
אחרי
היעלמה של הדם קדמי גייס
אותם הצבא ל־ 10 ימים והכלבים היו
חוד החנית של החיפושים. מאחר
והשטח, שניתן להם, לא היה השטח
הנכון, לא מצאו הכלבים את הדס. אבל ׳
כדי שלא לחזור ברגליים ריקות, הם
תפסו שלושה סוחרי־סמים
רוצחה של הרס עדיין מתהלך חופשי,
והחקירה עדיין לא הסתיימה.
כלב, איטה וילדים. לחוג כלבי־ההצלה
שייכים היום ,400 אבל רק
לכ־ 10 מהם יש תעודה של כלבי־הצלה.
כדי לזכות בתעודה כזאת צריכים
לעבוד קשה מאוד: שעה־שעתיים של
אימונים בכל יום, במשך שלוש שנים
ושבע בחינות קשות מאוד לכלב .״כדי
להיות בעל כלב־הצלה מעולה ובעל־תואר,
דרושה לאדם אשה טובה ומבינה
בבית,״ אומר איתן .״אשה שתבין שהעסק
הזה הוא שיגעון, ולא תחביבון,
ושלא תתלונן כשהבעל מקדיש יותר
זמן לכלב מאשר לאשתו ולילדיו.״
רעיון הכלביאדה נועד להעלות
את המודעות של הכלבים, ושל מה
שהם יכולים לעשות למען האדם ולהצלת
חייו. לקראת האירוע באיצטדיון
הם היו עסוקים מאוד, אבל אם האנס
התל־אביבי יפעל שוב, ייצאו לרחובות
העיר הגדולה 400 כלבים ובעליהם,
ויראו לאנס מי הבוס פה.
בין המשוגעים לדבר יש עורכי־דין,
מהנדסים, רופאים, פועלים, פקידים.
״אבל אצלנו ״,אומר איתן ,״האדם נמדד
רק לפי כלבו״.
העולם הז ה 2490

היל די ם של ירה
השבוע היתה לי חוויה בלתי־נשכחת. אולי גם לך — אם הזדמן
לך לצפות בתוכניתו של ירון לונדון, סוף ציטוט.
לונדון ריאיין חמישה ילדים, שתי בנות ושלושה בנים, כולם
כבני 10 עד . 12 אחד מהם היה ממוצא תימני, האחרים ממוצא
אירופי.
הילדים האלה דיברו עברית, כפי שכמעט אף חבר־כנסת אחד
אינו מכיר אותה. עברית צחה, עשירה, מדוייקת להפליא — ולא
כהצטעצעות, אלא כשפת־דיבור חיה( .כמה חבל שכמעט כולם
אמרו.בגלל ש ואחת אף אמרה, יש לי אותם״ .אך חוץ מזה
היתה שפתם מושלמת).
הם דיברו על סיפרות, כפי שרק מבקרים מעטים יכולים לדבר
עליה. בן 10 ניתח את טארטיף של מולייר, וחשף בלי־רחם את
חולשותיו של המחזאי הדגול.
הוא גם תיקן בענווה רבה פרט
היסטורי בדיברי לונדון. הילדים
ניתחו דמויות סיפרותיות שונות,
בתבונה ובכושר״אבחנה. ישבתי
מול המירקע פעור״פה.
ואולי מדהים ביותר: ילדים
אלה לא נלקטו דווקא מבתי־ספר
למחוננים. הם גם לא היו
מוגבלים מבחינה גופנית. מדבריהם
הסתבר שרובם מצטיינים
בספורט וחיים ככל הילדים.
רובם בילו זמן־מה בחוץ־לארץ
ולמדו גם שם. ברור כי ההורים לונדון השקיעו בהם הרבה, וכי גדלו
בבתים של ספרים.
השידור הזה החזיר לי את האמונה בעתידה של מדינת־ישראל.
אם יש ילדים כאלה — ולא חשוב כלל מה האחוז שלהם
באוכלוסיית״הילדים הכללית — הרי יש תיקווה גדולה למדינה
הזאת, לתרבותה ולשפה העברית. רואי־השחורות, שנדמה להם כי
הקרב כבר נגמר, וכי״כוחות השחור והבערות ניצחו, אינם יודעים
מה הם שחים. הקרב על דמות המדינה נמשך, והוא יימשך גם בדור
הבא.
הרב יהודה לב מיימון אמר פעם שבגולה היינו עם־הספר, וכאן
הפכנו לעם־הארץ. הילדים הוכיחו שעם־הארץ יכול להיות גם
עם־הספר.
על כך אני מודה להם. וגם לירון לונדון, שאירח אותם בצורה
מכובדת ותרבותית. ולכל מי שהביא את הילדים אל המירקע. הם
הכניסו קרן־אור לחיי.

עניין של מיבטא
כאשר שמעתי כי אליעזר שינער מת, עלתה בזיכרוני אפיזודה
קטנה, בשולי ההיסטוריה.
במארס 1952 נפתח בהולנד המשא״והמתן בין גרמניה וישראל
על השילומים. זה היה שבע שנים בלבד אחרי תום השואה.
הזיכרונות היו טריים ונוראים. ישראל הצהירה כי אינה מדברת על
התפייסות, חלילה, אלא רק על החזרת חלק מן הגזילה.
אליעזר שינער, ששמו הקודם היה פליקס שניבאלג(ובשם זה
היכרתי אותו בנעוריי, כאשר היה לקוח של עורך־הדין אצלו
עבדתי) היה סגן ראש המישלחת הישראלית.
את האפיזודה סיפר לי שינער עצמו, כאשר לקח אותי פעם
במכונית־השרד של המישלחת הישראלית מקלן לבון. אחר־כך גם
רשם אותה בספר שהוקדש למשא־ומתן, כלהלן:
,שפת המשא־ומתן היתה בימים הראשונים אנגלית. סגן יו״ר
המישלחת הגרמנית היה אוטו קיסטר מן העיר שטוטגארט. ביום
השני של המשא־ומתן דחף קיסטר לעברי פתק, שבו היה רשום:
,נרמה לי שאני שומע באנגלית שלך מיבטא שוואבי. האם אני
צודק?׳
.בקיצור, הסתבר שקיסטר צדק. אני נולדתי בשטוטגארט
(בירת חבל שוואביה בדרום־גרמניה, שתושביו דוברים גרמנית
במיבטא מיוחד מאוד) .שם הלכתי לבית־הספר. אבל יותר מזה,
הסתבר שביקרנו שנינו באותה גימנסיה, ולמרות שהוא היה צעיר
ממני בשנה ביקרנו באותן הכיתות, והיו לנו אותם המורים. כעבור
כמה ימים כתבנו ביחד מיכתב לאחד המורים שלנו, שעוד היה
בחיים, ושאותו הערכנו מאוד״.
בעל־פה סיפר לי שינער מה קרה אחרי אותו פתק. כשהסתבר
כי לא זה בלבד ששני האנשים יודעים גרמנית, אלא שהם גם
מדברים גרמנית באותו המיבטא וגדלו באותה העיר, היה זה מגוחך
להמשיך ולדבר אנגלית. הם התחילו לדבר ביניהם גרמנית, וכך
גם משתתפים אחרים במשא־ומתן. המחיצות הנוקשות נפלו,
התחילו דיונים מעשיים, ולבסוף הושג ההסכם.
האפיזודה עניינה אותי מפני שלי קרה דבר דומה. עליתי עם
מישפחתי לארץ כשהייתי בן . 10 כעבור 25 שנים היכרתי את
רודולף אוגשטיין, עורך השבועון דר שפיגל, שהושווה הרבה
פעמים להעולם הזה(ולהיפך) .ואז הסתבר כי למדנו יחד בכיתה
אחת כשהיינו בני ,9ואף היינו אז ידידים.
אך האפיזודה ריתקה אותי גם מבחינה אחרת. היא מלמדת מה
קורה כשיש משא־ומתן. יש לכך דינאמיקה משל עצמה. כאשר
אנשים נפגשים, גם כאשר הם אויבים, נקשרים קשרים. מתגלות
סימפאטיות ואנטיפאטיות. פה ושם עוברים הדברים לפסים
אישיים, פיתאום נוצרת ידידות.
ואם זה קרה בין גרמנים ויהודים, שבע שנים אחרי שהגרמנים
רצחו שישה מיליונים, כאשר כל הפצעים היו עדייו פעורים —

קל לתאר מה יקרה אם ייפתח משא־ומתן בין אוייבים אחרים,
שהמילחמה ביניהם היתה פחות זוועתית ללא כל השוואה.

איך דעש 1ת זאת
שינער המנוח ונחום גולדמן, גם זיכרונו לברכה, עזרו לי
בשעתו להבין את פרשת המשא־והמתן על השילומים — פרק
היסטורי שלא זכה מעולם בתשומת־הלב הראויה. לדעתי, טמון בה

אורי <זם רי

אחד השיעורים החשובים ביותר של המאה ה־ 20 לגבי חיסול
סיכסוכים והשגת שלום. בשעתו כתבתי על כך הרבה.
גרמניה היתה זקוקה לשלום עם ישראל. זה היה צורך.מוסרי
ורוחני. אבל זה היה גם צורך מדיני מעשי ביותר.
קהיליית־הברית של גרמניה (זהו התרגום הנכון של שמה)
רצתה לחזור אל מישפחת־העמים. היא רצתה להתקבל במערב,
ובמיוחד בארצות־הברית, כמדינה לגיטימית. זה היה בלתי־אפשרי
בלי אישור העם היהודי. ומאחר שישראל הוכרה כמדינה יהודית,
היתה גרמניה זקוקה לחותמת״כשרות ישראלית.
קונראד אדנאוור הזקן, מנהיגה ואדריכלה של גרמניה המערבית
החדשה, הבין זאת היטב. אינני חושב שגישתו היתה צינית.
ציניקנים עושים פוליטיקה קטנה. אין הם עושים היסטוריה.
אילו היה אדנאוור טיפש, כמו כמה וכמה ממנהיגינו, היה קם
אז ומכריז. :אני מוכן להיכנס למשא־ומתן עם ישראל, בלי תנאים
מוקדמים. אני מחכה לשיחת־טלפון מבן־גוריון!״
מובן ששום מדינאי בישראל, ובוודאי לא דויד בן־גוריון, לא
היה יכול להגיב על הכרזה כזאת. אילו עשה כן, היה נסקל על־ידי
הציבור הישראלי בהתקפה לאומית של חמת־זעם.
אדנאוור היה מדינאי גדול. לכן התנהלו הדברים אחרת.
כדי לקצר את הסיפור, אפשר לחלקו לשישה שלבים. הראשון:
מגעים סודיים ובלתי־רישמיים. אנשי־ציבור ישראליים הוזמנו
בשקט לגרמניה. אישים שונים, ובראשם נחום גולדמן, יצרו בסתר
יחסים עם מנהיגי בון. לשם כך היה דרוש אז אומץ־לב רב מאוד.
השני: במהלך המגעים העקיפים הודיע אדנאוור לממשלת־ישראל
מה הוא מוכן לתת, ובאיזו צורה. ממשלת־ישראל (קרי:
רויד בן־גוריון ומשה שרת) הודיעו לגרמנים בעקיפין שהתנאים
מקובלים עליהם. למעשה, סוכם ההסכם בקווים כלליים כבר
בשלב זה, מבלי שאיש בעולם שמע על כך, ומבלי שאיש בישראל
אף העלה על דעתו שדבר כזה אפשרי.
השלישי: אדנאוור נשא נאום היסטורי בפרלמנט הגרמני. לא

בן־גוריון ואדנאוור

היה בדבריו אף רמז שהתקיים מגע כלשהו בין הצדדים. הוא פנה
אל העם היהודי, היכה על חטא, הודה ב״פשעים שאי־אפשר
לתארם״ שבוצעו כלפי היהודים. בשם העם הגרמני״ ,אמר שאת
זוועות השואה אי־אפשר לתקן, אך שהוא מציע לתקן לפחות את
העוול הכלכלי שנעשה.
הרביעי: אחרי שהאווירה הוכשרה בצורה זו, התייצבה ממש־לת־ישראל
לפני הציבור הנדהם, והציעה להיכנס למשא־ומתן על
.החזרת הגזילה״ .משה שרת הבטיח ש״לעולם״ לא תהיה
התפייסות בין גרמניה וישראל. היו מהומות, מנחם בגין ניסה
להסתער על הכנסת, אנשים נפצעו ונעצרו בירושלים. אך רוב
הציבור קיבל את נימוקי הממשלה.
החמישי: רק אז התחיל המשא־ומתן הרישמי — על אדמה
נייטראלית ובשפה נייטראלית. שינער וחבריו עברו לפסים
מעשיים ולנציגים הגרמניים היו הוראות ברורות להגיע להסכם
רישמי על־פי מה שכבר סוכם קודם לכן בחשאי. כך נחתם החוזה,
שהעניק לישראל סכום־עתק (לפי מושגי הימים ההם) ,ולהמוני
יהודים מיסכנים בארץ פיצויים אישיים שהרימו אותם מאשפתות.
השישי: חלק גדול מן השילומים הגיע לישראל בצורת מכונות
וסחורות גרמניות. היה צורך להדריך עובדים ישראליים לתפעל
מכונות אלה. תחילה נסעו ישראלים לגרמניה כדי ללמוד, אחר־כך
החלו מומחים גרמניים לבוא לישראל כדי להתקין ולהדריך. באו
סרטים. שווייצים״ דוברי־גרמנית, אחר״כך סרטים ״אוסטריים״,
אחר־כך סרטים גרמניים. הציבור
התרגל.
במהירות מדהימה, עשר שנים
בלבד אחרי תום השואה, כבר היו
יחסים כמעט״מלאים בין גרמניה
וישראל. המיבצע של אדנאוור
(ואולי יש לומר: אדנאוור־בן־
גוריון) נחל הצלחה מזהירה.
הצעתי אז לממשלת־ישראל
לאמץ לעצמה טכניקה זו, כדי
להשיג שלום עם הערבים. כלומר:
לחפש תחילה מגעים סודיים,
וגם עקיפים, עם מנהיגי הערבים
בכלל, והפלסטינים בפרט.
אחר־כך להגיע עימם להסכם
סודי על פיתרון בעיית־הפליטים, תשלום שילומים לפליטים
שלא יחזרו, פיתרון הבעיה הפלסטינית, וכו׳ .לפנות לאחר מכן אל
עמי־ערב בנאום דרמאתי, להכיר בעוול שנעשה להם בתום־לב,
להציע להם התפייסות. להיכנס אז למשא־ומתן רישמי כדי לנסח
חוזה־שלום. הייתי בטוח כי תוך שנתיים־שלוש אפשר להגיע
בדרך זו לנורמליזציה שלמה.
הצעתי אז גם להקים מיניסטריון מיוחד למטרה זו, ולהעמיד
בראשו, כשר בכיר בממשלה, את נחום גולדמן, שרכש את הנסיון
הזה. גם פליקם שינער יכול היה להשתבץ במישרר כזה בתפקיד
בכיר, לצד דוברי־הערבית ויודעי־המיזרח.
כתבתי את הדברים בסוף ,1953 שנה אחרי חתימת הסכם
השילומים. זה היה לפני 32 שנים, שש מילחמות והרבה אלפי
הרוגים משני הצדדים.

האיש הבלתי־נראה
הסידרה יהלום הכתר(הדומה להפליא לסרט המעבר להודו),
מתארת את הודו בימי השילטון הקולוניאלי הבריטי. גיבורה הוא
הודי צעיר, ששמו הארי קומאר(השחקן ארט מליב) .קומאר גדל
בבריטניה מילדותו. בעיני עצמו, הפך אנגלי לכל דבר, מלבד צבע
עורו. הוא גם התחבר בבריטניה עם נער אנגלי.
כעבור הרבה שנים, אחרי שחזר להודו, הוא נתקל במיקרה
בחברו הבריטי. האנגלי מסתכל בו ואינו מכיר אותו. הוא פשוט
אינו רואה אותו. שליט אנגלי בהודו אינו רואה נייטיב הודי.
.הפכתי בלתי־נראה!״ זועק הצעיר ההודי.
כזהו המצב בכל מישטר קולוניאלי.
לפני כמה ימים עליתי במדרגות ביתי(המעלית היתה שוב
מקולקלת) .לקראתי ירד צעיר ערבי, שעשה עבודה כלשהי על
הגג. בירכתי אותו לשלום. הוא לא הגיב. כאילו לא שמע. בוודאי
חשב שאני מדבר אל מישהו אחר, מאחוריו. הוא פשוט לא העלה
על דעתו שאני, ישראלי יהודי בתל־אביב, אתייחס אליו כהתייחס
אדם אל רעהו.
כל אחד מאיתנו נתקל מדי יום בעשרות ערבים בלתי־נראים.
יש רבבות כאלה בכל ערינו. פועלים באתרי־הבניה. עובדים
הממתינים בפינות הרחובות לרכב, שיחזירם לעזה אחרי
יום-העבודה. מנקי־רחובות האוספים את האשפה. מלצרים
ומדיחי־כלים במיטבחי המיסעדות.
הם חולפים על פנינו, ואנחנו איננו רואים אותם. הם
בלתי־נראים. מלבד מנהל־העבודה או השוטר, איש אינו מתייחס
אליהם, איש אינו מדבר איתם, איש אינו מברך אותם לשלום.
אך האנשים האלה אינם רק בלתי־נראים. הם רואים־ואינם־
נראים. הם מרגישים.
לא ראיתי את הסידרה כאשר הוקרנה בטלוויזיה הירדנית, ועל
כן איני יודע מה סופה. האם ההודי הצעיר, הבלתי־נראה, הופך
בסוף ללוחם־שיחרור? האם העלבון המתמיד, היומיומי, הופך אותו
לשונא הבריטים, אף שחש עצמו תחילה כאחד מהם?
איני יודע עדיין. איני יורע גם איך תסתיים הסידרה ששמה
מדינת־ישראל בלב העולם הערבי. בשני המיקרים אני מקווה
להאפי־אנד. אך בינתיים נזרע מדי יום זרע השינאה ברחובותינו.

שפת־אימו של אברהם שפירא. החינגה הקטנה שד
משה שחל ובתו היפהפיה של אריאל ויינשטיין
ח״כ אברהם שסירא
סיפר השבוע לידידים, כיצד
רכש את ליבו של תעשיין גרמני
חשוב, שעימו ניהל משא־ומתן
לפני שנים. הישיבה נקבעה
נערב התישעה באב, ובאמצע

שגדל ברומניה. גם עם אשתו,
בת מישפחה וינאית, מצאצאי
החת״ם סופר, הוא דובר גרמנית.
כאשר
תמהו הידידים
כיצד הוא קורא את התפריט של

אמר, שאריאל שרון הוא
פושע, וסיפר כי בתו השניה,
שרון, החליטה לשנות את שמה
לשרונה. בתו הבכורה, סמדר,
יפהפיה נודעת, נמצאת עתה
בחו״ל ועובדת כדוגמנית של
שבועון־האופנה רב־היוקרה ווג.
אחרי העידן שבו דובר
השכם והערב שמנחם בגין
״קורא הרבה, מתבדח, מדבר
לעניין הגיע עידן חדש. כעת
מספרים שהוא עשוי לחזור
לפוליטיקה וניחן בזיכרון מופלא.
לפני שבועיים זכה שר־המדע־והפיתוח
גירעון סת
לבקר בביתו הסגור והמסוגר של
בגין. במהלך השיחה התעניין
בגין בשלומה של ״מישפחת
מיזרחי מבאר־שבע״ .פת התאמץ
להיזכר במי המדובר .״זאת עם
ארבעת הילדים ריענן בגין
את זיכרונו של פת.
השבוע, בתום אחת מישי-
בות־הכנסת, נחת אליעזר
שוסטק נחיתה רכה וממושכת
ליד חבר־הכנסת חיים קוסמן,
ולא הירפה ממנו. מה רצה
שוסטק מקופמן? השנה, הסתבר,
היא שנת הולדתו ה־ 850 של
הרמב״ם. מה לקופמן ולרמב״ם?
דודו של קופמן, הרב שמואל
כהן, פירש את כתבי הרמב״ם.
הדוד, אגב, הוציא גם את המילון
האנגלי־עברי הראשון בארץ.
שוסטק חפץ ביציאתו לאור של
הפירוש המפורסם. בינתיים יצאו
לאור רק כרך וחצי. הבעיה
המעכבת את המשך המיפעל הזה
היא כספית. שוסטק, כמובן, היה
חפץ שקופמן יממן את בקשתו
הקטנה. קופמן מעדיף דווקא את
יצחק רפאל, איש המפד״ל,
כ״ספונסור״ של המיבצע.
הבחירות להסתדרות חלפו.
הפוליטיקאים, שוב בדרכם
לחו״ל. הנוסע התורן הוא חבר־הכנסת
הסימפטי והצנוע מיכה
חריש. היעד הוא פילדלפיה,
והמשימה — מסע־הרצאות
במיסגרת הבונדס.
אמנון ברזילי, מי שהיה
כתב הארץ לענייני מיפלגות,

שמונה לאחרונה לתפקיד יועץ
בשגרירות האמריקאית בתל־אביב,
הופתע מגילויי הקנאה
אחרי הפירסום על מינויו ומחה־

משכורתו החדשה, סיפר השבוע
ברזילי בכנסת, שאומנם הגיע
לשם ברכב המהודר של השגרירות,
אולם כשהוא מחזיר אותו

את סי שיגע מוסטו?

כיצד מבדרים את נשיא
זאיר ז במישרד״החוץ שברו את
הראש כיצד לשמח את המרשל
מוגוגוו ססה״סקו, שנראה
מצוברח כלשהו. אחד הרעיונות
היה לקחתו למופע
וולחקות חוזרות, המשחזר
קטעים ממופעים שונים של
הלהקות הצבאיות, בתקופת
זוהרן, כדי להפגין את התרבות
הישראלית במיטבה.
מובוטו שיגע את המדינה
במשך שבוע. הירושלמים הת-
לוננו על סגירת נתיבים בעירם
מו בו טו
בעטיו, פקידים ועיתונאים
שונים התלוננו על ביטול תוכניות ושינויים של הרגע האחרון,
שהוכתבו על־ידי מצבי-הרוח של האורח רם־המעלה. אולם
את השיא שבר מובוטו ביום החמישי. ב־ 11 בבוקר התקבלה
הודעה טלפונית במלון פלאזה־ירושליס, שמובוטו אמור לנחות
במלון בתוך שעתיים, בליווי פמליה צנועה בת 160 איש (כל
המועמדים הפוטנציאליים לתפוס את השילטון בזאיר
בהיעדרו) לארוחת״צהריים. בפלאזה נכנסו ללחץ. בדרך־כלל
אין נערכים לקבלות״פנים בסדר״גודל כזה בתוך שעתיים.
מקץ שעה של עבודה מטורפת הגיעה הודעה נוספת: מובוטו
אינו חפץ בארוחה סביב שולחנות, אלא במיזנון. בפלאזה
חרקו שיניים ושינו את התפריט וצוות הגשתו.
ב 1-בצהריים, השעה שבה אמור היה מובוטו להגיע, היה
הכל ערוך ומסודר. המלון הוקף במישטרה, ולפתע הגיעה
הודעה נוספת -מובוטו יאחר ויגיע רק ב״ 2ורבע. המאכלים
הקרים התחממו, והמנות החמות -התקירו. הצלמים קיללו.
וכך הגיעה השעה היעודה וגם אז בושש נשיא־זאיר מלהגיע.
בשעה ,3משהתפרק המתח והכל חיכו להודעה טלפונית
נוספת, החלה מגיעה השיירה המיוחלת -שתייס״שלוש
מכוניות*שרד ואוטובוס ממוזג. אחרי ארבע שעות רוויות מתח
והכנות, ארכה הארוחה פחות מחצי שעה. ניתן היה להבחין
בדיוק בהירארכיה בין האורחים, אפילו בשיטת ההגשה
הבלתי־מכופתרת. מובוטו ורעייתו ניגשו ראשונים למיזנון
החופשי, ואחריהם, על פי סדר החשיבות, ניגשו מלוויהם.
פלאזה הקדיש להם מנה מיוחדת -אננס מטוגן.
אשמות שהופנו כלפיו על סיועו
לגורם זר, תמורת כסף. לאור
הניחושים הרבים על גובה

לחניון־ד,שגרירות הוא נכנס
לריכבו הפרטי — מכונית
משנת־יצור . 19/1

\ דין * ך 1ך 1כדורגלן הפועל תל-אביב, הצטלם בפתיחה של
בית־קפה בטיילת של תל־אביב, עם נערה בשם

- 111
איריס פרג ון, שהיא אוהדת של קבוצתו. איריס בת ה־ ,21 שגובהה
1.76 מטר, עובדת כדוגמנית־בית של חברת־אופנה גדולה.
אמר שפירא לאיש־העסקים הגרמני:
אני צריך עכשיו להפסיק
בדיון עד מחר ב־ 3אחרי־הצהריים,
ואני צריך גם לנעול
נעלי־התעמלות. התעשיין הורה
מייד להביא זוג נעלי־ גומי, אר
תמה לפשר העניין .״אנחנו אבלים
על בית־המיקדש שלנו
שנשרף ״,הסביר לו שפירא. התעשיין
התרשם עד כדי כך, שדחה
מסע־עסקים חשוב כדי להמשיך
בדיונים למחרת היום. למחרת,
ב־ 3אחרי־הצהריים נפגשו השניים
שוב והמשיכו במשא־ומתן,
ואז תמה הגרמני מדוע אין
שפירא נועל שוב את נעליו
הרגילות. שפירא הסביר לו
שמותר לנהל עסקים החל משעה
,3אך לנעול נעליים רק בשעה
.8״אומה שדבקה כך במסורת
שלה אינה ניתנת להריסה ״,אמר
הגרמני, לדיברי שפירא.
אגב, שפירא דובר גרמנית
שוטפת, בלי מיבטא זר, נוסף על
כמה וכמה שפות אחרות. מסתבר,
כי גרמנית היא שפת־אמו, אף

מיסעדה באור העמום של נרות.
הסביר שפירא, כי הוא רגיל
לקרוא לאור הירח. הוא למד זאת
בנעוריו, בעיירה רומנית, בראשית
מילחמת־העולם השניה,
כאשר רומניה היתה כבר בעלת־ברית
של הנאצים. הצעירים היו
לומדים גמרא בבית־הכנסת
לאור הירח, כדי שהפאשיסטים
לא ירגישו בנוכחות היהודים
בבית־הכנסת.
שפירא גם הכחיש נמרצות
שחבריו והוא יצאו מאולם
המליאה של הכנסת מפני שלא
רצו לשיר את התיסווה. לדבריו,
אסור ליהודי חרדי לשמוע זימרה
מפי נשים, בעוד שמותר לו לדבר
עם נשים. באותה הזדמנות היתה
בכנסת מקהלה, שכללה בנות.
חבר הנהלת־חרות אנד
די קילצ׳ינסקי, שהתנחל פעם
בשגרירות הגרמנית לאות מחאה,
שינה את דעתה מאוד.
בקבלת־פנים בשגרירות הגרמנית,
שבה היה אורח מכובד
(ראה מדור לילות ישראל),

איש סירטי־הענק מהוליווד וחברתו השחקנית איימי אירווינג, הפקידו
את פניהם ושערם לפני טקס״האוסקר בידיהן של צמד ישראליות,
הספרית בתיה אלקיים (שניה מימין) והמאפרת זיווה כהן (ראשונה משמאל) .אלקיים היא הספרית
האישית של ספילברג ואירווינג. בליל־האוסקר, שעות מעטות לפני הטקס, באה בתיה לביתו המפואר של
ספילברג בבוורלי״הילס, כדי להכין את הצמד המפורסם לקראת הטקס. איימי אירווינג, שהיתה אחת
המנחות בטקס, ושהיא בחודשי״ההריון האחרונים, סיפרה לבתיה כי אינה יודעת להתאפר. בתיה מיהרה
להזעיק את חברתה הישראלית, זיווה כהן, לבית ספילברג, וכך היה ייצוג ישראלי נוסף בטקס האוסקר.

סטיבן ספילבוג

העולם הז ה 2490

מיכאל צולר, המישנה
החתיכי לנציב שרות־המדינה,
העיר בהערכה עצמית, לשמע
הצהרתו של ברזילי, שהיה
ביכולתו לבחור בכל מכונית
שתחשוק נפשו, מצי־כלי־הרכב
של המדינה, אולם הוא הסתפק
בסובארו.
ביקורו של שר־האנרגיה
משה שחל, בגליל, היה אמור
להיקרא הלובי של הצפון. מיכה
גולדמן, ראש״מועצת כפר־תבור,
הבטיח לשחל חינגה המונית.
החינגה היתה עלובה למדי,
וההמון מנה כתריסר אנשים בכל
נקודה. שחל, שלא כדרכו, נמנע
מלשתף את העיתונות במסעו זה.
המנהל הזמני של הטלוויזיה,
יום!? בראל, שהואשם
על־ידי יריביו במגעים עם המצרים,
אכן מיודד עם מיופה־הכוח
המצרי, מוחמד בסיוני. בראל
ורעייתו, שושנה, נפגשים מדי
פעם עם חוג־חברים, הכולל את
מוחמר ונגיהה בסיוני, רות
ומאיר שיטרית מיבנה, ה־אופנאית
שושנה בן־צור
ואחרים.
בלובי של פלאזדז. בעת

שעבר 15 מדינות ב־ 15 ימים
(,כמו טיול מאורגן נאם
באחד הערבים בפיטסבורג. בתום
ההרצאה, ניגש אליו צעיר. וחקרו
כיצד הצביע בסוגיה. מיהו יהודי?״
שיטרית ענה שהצביע בעד.
הצעיר, רב קונסרווטיבי, זעם
והסביר שהוא רואה זאת כפגיעה
בקהילתו. שיטרית לא נשאר,
חייב והסביר שזאת השקפתו,
נקודה. לקינוח הוויכוח, התעניין
הרב היכן יופיע שיטרית למחרת.
שיטרית לא היסס וענה. :במי־ניאפוליס.״
למחרת, משהגיע,
אכן, לארוחת־צהריים במיניא־פולים,
הסתבר לו, להפתעתו,
שהוא סועד בבדידות. בעיקבות
שיחה טלפונית בהולה בץ
פיטסבורג למיניאפוליס —
הוחלט להחרים את הח״כ, בעיק־בות
עמדתו בסוגיה.
במיסגרת סיורו בארצות־הברית,
הגיע שיטרית לכפר
דייטום. זהו פרוייקט שמטרתו
לגמול מכורים לסמים. הפרוייקט
קיים מזה 20 שנה, וכולל
100 אלף נגמלים עד כה. כל
המדריכים בכפר הם מכורים
לשעבר. מאחורי הרעיון המקורי

17111ך ך 1שחקן הקאמרי צולם בחדר הירוק של התיאטרון, כשהוא יושב ליד הדלפק ולוגם
| 1#1כוסית״ויסקי. את הקרחת הוא סידר לעצמו לקראת הצגה(של חנוך לוין) ,שבה הוא

משתתף. היתה לו אפשרות לחבוש על ראשו פיאות״גומי, אבל לדעתו הקרחת הטיבעית נוחה הרבה יותר.
לתסריטאי הרבה אפשרויות.
התחרות בין בתי־המלון
השונים בארץ גרמה לפירוד
מישפחתי זמני אצל מישפחת־השגרירים.
ביום החמישי אירגנו
מלון דן־קיסריה ומלון היל־טון־תל־אביב
ארוחות־פרידה
לזוג סאלי וסם לואים. מחמת
המרחק בין שני המלונות וחוסר-
התיאום בין שני האירועים, נאלצו
בני־הזוג להתפצל בין שני המקומות.
הבעל־השגריר נסע ל־דן־קיסריה,
ואילו רעייתו העדיפה
לסעוד בהילטוו.

פסוקי השבוע
•ראש־הממשלהשימ־

עין סרס, במטה המערך, לפני
קבלת התוצאות הרישמיות של
הבחירות להסתדרות :״עם חנוך
סמית צריך להיזהר...״
• ירוחם משל, מזכ״ל
ההסתדרות לשעבר על יורשו,
ישראל קיסר :״אני לא יכול
לומר עליו שאין לו כישורים...״
• פקד מאיר לכיא, איש
מג״ב, שלקח את נאשמי־הטירור
היהודי לרחצה בים :״בסך הכל
מדובר בבעיית מישמעת!״

• מפקד כית-הם םר לקצינים
של צה״ל, אלון?־
מישנה מ. לבני״קיבוצים :״בהיעדר
קצינים מבני־קיבוצים,
ישרתו מפקדים פחות טובים!״
רסנה ברק י

י ך 1 | 11 וסיגי חזמה(יושבת) השתתפו בתוכנית״הטלוויזיה זר לסשה ארגוב, שצולמה בשבוע
שעבר בהתיאטרון הקאמרי. עדי 19 הצעירה בין ילדיהם של גליה וחיים טופול,
היא חברה בלהקת המפחי׳ש (מיפקדוו־חילות־השדה) ,ומתרכזת יותר במישחק, שטח שבו התגלתה
ככישרונית יותר מאשר בשירה. סיגי ( )20 היא בתה של הזמרת־שחקנית לילית נגר, והיא חברה בלהקת
פיקוד״המרכז. סיגי מתרכזת גם במישחק וגם בשירה. יש לה עוד אחות, בוגרת ממנה, הלומדת מחשבים.

הציפיה הממושכת לנשיא זאיר,

עמד מוטרד גם גבי ציימר,

יושב־ראש קרן זיידל. נימוסיו
הגרמניים של ציימר ומיבטאו
היקי־כלשהו, עלולים להטעות.
הוא צבר כשר למהדרין. הוא
החליק בדאגה את שערו ושאל
את כל המבינים בסביבה האם
עליו להסתפר. מה הדחיפות?
ציימר היה בדרכו לנמל התעופה,
לקבל את פניו של פקיד גרמני,
והתלבט אם תסרוקתו תתאים
למעמד, או שעליו להסתפר לכבוד
המעמר.
חבר־הכנסת אריאל דייני
שטיין, הסתובב השבוע בכנסת,
כשהבעת גאווה על פניו. הסיבה:
צעירה ברונטית יפהפיה שהסתובבה
בקירבתו. בירור נוסף העלה
ששמה של הצעירה הוא גליה
ויינשטיין, בתו של הח״כ,
שהתנדבה לעזור לו בעבודתו
הפרלמנטרית.
את עוצמת זעמם של
יהודי אמריקה למד על בשרו
חבר-הכנסת מאיר שיטרית,
שחזר זה עתה מסיור באמריקה
במיסגרת הבונדס. שיטרית,
העול ם הז ה 2490

הזה עומדת מישפחת סירוטה
היהודית. בני״המישפחה ניסו
להעתיק את הפרוייקט גם
לישראל, אולם נשחקו בין גלגלי
הביורוקרטיה הישראלית, ששברה
טובים ורבים. שנתיים של
לר־ושוב הורידו את התוכנית
מהפרק. כעת מנסה שיטרית להקים
כפר־גמילה ביבנה, ולרתום
את מישפחת־סירוטה לעניין. גם
הברון רוברט דה־רוטשילד,
מהסניף האמריקאי של מישפחת
רוטשילד, התלהב מהפרוייקט,
ושיטרית מקווה שיתרגם את
התלהבותו לכסף.
העובדה שהסידרה ד אלאס
ירדה מהמירקע ניכרת
היטב. בעבר קיבל ביקורם של
כוכבי הסידרה בארץ מימד היסטורי
ממש. זכורים פיזוזיו של
ראש־הממשלה דאז, מנחם
בגין, לפני ריי קרבם, האח
החורג לבית־יואינג, שהוא אפילו
בן לא חוקי. לאחרונה ביקרו בארץ,
בשקט יחסי, שארלן טיל״
טן וסתן האייוורד, המוכרות
יותר כלוסי ודונה. השתיים בילו
במלון דן־קיסריה, במיסגרת

חזרתן בתשובה. הן משתייכות
לכת שסיסמתה היא, להיוולד
מחדש כנוצרי ״.לוסי העגלגלה
התחדשה בבעל חדש, השני
במספר, שהוא זמר, וניסתה במשך
הביקור להפחית ממישקלה.
היא הודיעה שיש בדעתה לפרוש
מהסידרה ולהקדיש עצמה
לבעלה ולדתה, בסדר זה או
הפוך.
גם סטריק דאפי, הוא
בובי יואינג, הילד הטוב הנצחי,
שוקל לפרוש מהמישפחה המפורסמת.
נמאס לו להיות כל־כך
טוב. מרי פעם הוא מציע לתסרי־טאי
רעיונות משגעים כיצר
לסדר את ג׳יי־אר, אך התסריטאי
מתעקש להשאירו כ״גוד־גיי״
ופעם אפילו העביר את רעיונותיו
של דאפי ללארי הגמן
(ג׳יי־אר) .דאפי החליט שיש
גבול, ואפילו קסמיה של דונה,
המנסה לשכנעו שלא לפרוש
מהסידרה, אינם מספיקים כדי
לפייסו, אם המשך הסידרה
הפופולארית יהיה עמוס בתאו־נות־דרכיט,
התרסקות־מטוסים
ורציחות, פירוש הדבר שלא היו

הגב של המדינה. הגב המפואר הזה
הופגן באירוע נוצץ וגנב את ההצגה.
הוא שייך לגברת מהרצליה, שעשתה דיאטה חריפה אחרי לידה,
וכתמורה -קיבלה את השימלה הנועזת והחושפנית הזאת.

פיליפה מצרים

אל תס תפק בפחות
מהיתחנות של תלי ת
היו ם, יו תר מתמיד, ח שו בלהקפידעםמ׳ אתהנוסעלחרל. א ם אינך רו צהשבספך ״יצא
ל טיול ואתה תי שארבארץ, אלתתפשר על פחותמ הי תרונותהבלע דיי ם של ״מליה״ :

ל ת לי ה 38שנותנ סיון ב א רגון חופשות, טיסותוח בי לו ת תיור לרח בי ה עו ל ם.

אמינות
שק ט נפש•
ר שת עולמית
מגוון אפשרויות

ת לי החברת תיי רו ת בינ ל או מי ת מ הי מנהעםב סי ס בלב לי אי תן שאתה יבול ל ס מו ך ע ליו

דבר ש אין לו מ חי ר. עםת לי האתהנוסעבלבשקטוללאדא גו ת.

ל ת לי ה 180סני פי ם בר חבי ה עו ל ם. אתהת רגי ש ב בי ת בבל מקום.

במל יהתמצאמבחר טיו לי םקבוצ תיי ם מו ד ר כי ם, חופשות אינ די בי דו א ליו תותב ניו ת ג מי שו ת ל פי י כו לתךואפש רויו תי ך.

מחירים נמוכים
דרוש מליח

ב מ לי הכספך שוו ה יותר. אתהמקבלת מו רהג בו ההו אי כו ת מ עו להבמ חי ר נ מו ך .

מ סו בן ה נ סי עותש לך.
זהכד אי לך.

חופ שה בטוחה ל א עולה יותר

ואל תשלם •ותו
מהמחיחס^ול מלית
ך ^ 1־ 1 11ן

נופש בפל ט ה
החלט:

8י מי ם 7 ,לי לו ת

יוגוסלביה
8י מי ם 7 ,לי לו ת

איבריה: ספרד ופורטוגל
15י מי ם 14 ,לי לו ת

סיור בספרד ונופש בפלטה
15י מי ם 14 .לי לו ת

פולין טסע אל העבר
10י מי ם 9 ,לי לו ת

איטליה שוויץ וצרפת
15י מי ם 14 ,לי לו ת

איטליה, שוויץ, בלגיה, צ רפ ת,
הולנד, ואנגליה 22׳! ם 21 לי ל! ח
שוודיה, רנ טרק ונורבגיה

499
$ 780
$ 945

$1050
$ 995
$1180
$1499

סביב הפירנאים: צרפת וספרד

$1440
$1155

צפון איטליה,אוסטריה
ויוגוסל ביה ! 5י מי ם 14 ,לי לו ת
אוסטריה, הונגריה ויוגוסלביה

$ 1150

15י מי ם 14 ,לי לו ת ( 2א רו חו ת בבל יום)

15י מי ם 14 ,לי לו ת

15י מי ם 14 ,לי לות

ועוד מבחרגחלביותרשל

תשחו״ ל -שבץ^0 7׳; 7/

טיולים.

$1095
המחירים אינם בוללים היטלים.

למשלמי ם ב מזו מן עד 31.5.85

מבחרתוכ ני ותמפתיעותלחופשהכתכנוןעצ מי.
ה מז רחהר חו קארצותהב רי ת: פרטיםבק רו ב.

50 הנחה
מזדרזי ם ומרווי חי ם ! /0
לטיולים היוצאים לפ חו ת חודש לאחר התשלום

ע ם מלי ק ב לי ספק !

שיר לניו יורק
ב״עוגא 747

הדרך הנוחה ביותר
ב־ 2באפריל נפתח עידן חדש בשירות
הטרנס-אטלנטי. טיסה ללא חניות ביניים
לניו־יורק במטוס 747 של ט.וו.א.

מועדים נוחים להמראה ונחיתה
טיסה 885 של ט.וו.א יוצאת מתל־אביב
בכל יום ראשון, שלישי וששי בשעה ,11:45
ופוטרת אותך מעומס התנועה של שעות
הבוקר המוקדמות. היא מגיעה לניו־יורק
בשעהס ,16:2מספיק מוקדם לאפשר לך להנות
מן הערב בעיר, או להספיק לטיסת־ המשך
של ט.וו.א לעיר אחרת בתוך ארה״ב.
גם החזרה נוחה באותה מידה. טיסה
884 עוזבת את ניו־יורק בכל יום ראשון,
רביעי וששי ב־ .18:30 זה מאפשר לך לנצל
את היום בניו־יורק או להגיע לטיסה 884
באחת מטיסות הפנים של ט.וו.א. אתה מגיע
לתל־ אביב למחרת ב־ ,12:00 רגוע ורענן, כשכל
היום עוד לפניך.
לאמריקה הדרן הנוחה לארה״ב
אתה נוחת בטרמינל הבלעדי של ט.וו.א
בניו־יורק, ומסיים שם את כל הליכי בדיקת
הדרכון, המכס והטיפול במטען. אתה מגיע
במהירות למנהטן או לטיסת ההמשך שלך
לערי ט.וו.א האחרות. ט.וו.א טסה ליותר
מ־ 60 ערים ברחבי ארה״ב.

יותר אמריקה בפחות כסף
אם אתה רוצה לראות ״יותר אמריקה״,
אתה יכול לקנות כרטיסי \ 5 /ט \/המאפשרים
לך לבקר במקומות רבים יותר. למשל —
כרטיס 5£ט \/למזרח ארה״ב, כולל פלורידה,
המקנה לך ארבע טיסות תמורת 2 99 דולר
בלבד( .בין 1באפריל ל־ 14 ביוני).
שאל את סוכן הנסיעות שלך על כרטיסי
5£ט \/אחרים. שאל אותו גם על
השירות הנוח והיעיל
ביותר לניו־יורק.

מובילה לאורך כל הדרך לארה״ב

חיסכון. חי צון
מזכיר־המדינה שולץ היה בביקור קצר בארץ.
ניסיתי לעקוב אחרי ביקורו, דרך הרדיו, הטלוויזיה
ושלושה־ארבעה עיתונים יומיים. כן הציע
משא־ומתן עם פלסטינים מתונים, לא הציע, כן
> נפגש עם עזר וייצמן, לא נפגש איתו, יעביר
לחוסיין את הודעת ראש״הממשלה פרס, הוא
אופטימי ביחס לשיחות עם חוסיין, לא אופטימי
וכר וכר וכר.
עכשיו הסתבר לי שכל השעות שביזבזתי על
קריאת החומר בנוגע לאדון שולץ היו ברכה
לבטלה. הרי מה שמעניין אותי זה רק התאכלס,
לא ההתפתלויות. ואת התאכלס מספקת לי
הטלוויזיה הישראלית בחצי דקה. לקראת צאתו
של מר שולץ מהארץ הזמינה הטלוויזיה את אורי
סביר, יועץ ראש־הממשלה, שיספק לאומה את
עיקרי הדברים. היועץ סביר אמר :״היתד, הבנה
רחבה מאוד בין שני הצדדים. היה תיאום־עמחת
מלא ביננו לבין ארצות־הברית.״
כה אמר היועץ, ובשבילי זה מספיק.

מישחק הקורבן הומצא על־ידי הרב מנדל כדי להמחיש לילדי בית־

מעלים את הקורבן לאלוהים. אולי פרטים מסויימים בתיאור הנ״ל אינם
מדוייקים לגמרי, וזה בגלל שחלק מזמן ההסבר הייתי בהלם.
אחרי הרב מנדל הסביר האדון אברהם רון ממישרד־החינוך, שהמישחק
החינוכי החדש יקל על התלמידים את הלימוד בספר ויקרא. כמו כן
הסבייר מר רון, שכל מה שהקדוש־ברוך־הוא המציא הוא אסתטי ומוסרי גם
יחד.
דן מרגלית הציע למישרד־החינוך מישחק נוסף, לילדים המתקשים
להבין את עקידת יצחק, ואני מצדי חושבת שיהיה מאוד חינוכי לעשות
משהו גם בקשר לרחב הזונה. למשל, מישבצת הסתננות בלילה, מישבצת
הפגישה בין המרגלים לזונה, מישבצת ליטופים, מישבצת מיזמוזים

חברה של חברה של חברה שלי מצאה פתקים
כאלה מפוזרים על שולחנות בבית־קפה מסויים,
שהיא לא זוכרת את שמו.

הספר את מעשה הקורבן בימי התנ״ך. יש שם מישבצת לשחיטה. מישבצת
להקזת־רם, מישבצת להובלת הדם, שפיכתו ועור אי־אלה מישבצות,
שדרכן צריך לעבור המשחק ער שהוא מגיע למישבצת האמצעית — שם

ומישבצת אמצעית (במקום שבמישחק הקורבן מופיע המזבח) — שבה
תשכב רחב הזונה פשוקת רגליים והילדים הקטנים יוכלו להביו סיף־סוף
למה התכוון אלוהים כשהוא ברא זונות בעולם.

באנרגיה

מי שלא ראה את הרב מנדל מסביר לדן מרגלית, בתוכנית ערב חדש,
כיצד פועל המשחק החינוכי שהוא המציא — לא ראה דבר מימיו.

מאז נפילתם של מישררי־השירוכים בארץ

את ממאת חו מיני, ו אני סעוגייו
לנ לו ח איחר הערב. אנא 0ם ני *
סז קו ס הניזאיס:
זה מיון .
י כי ל ל חיו ח נחסר.
סו ב, אבל רק הערב.
סו ב, אבל לא רק מרב .
נסדר, היזקזזר אלי לטלפון ם0
אני קסוקוו העי־נ.
י • ל* הנר.

אני אינני סכירח אותר.

י! לכליחברת־מזון, המוציאה לשוק מוצר מוכן
,לאכילה, אני מוכנה לנשק את הרגליים. הרגליים
יהתורניות הן הפעם רגליה של חברת תלמה,
׳שעשתה לנו בלינצ׳ס מוכנים לגמרי. רק לשלוף
׳מהשקית, לשים מילוי כרצוננו והופ ...ישר לפה.
בעברית קוראים למוצר החרש עטיפית, והוא
נמכר בשקיות שקופות, בנות 10 עטיפיות
(1בלינצ׳ס) ,במחיר של 745 שקל השקית.
בשביל עקרות־בית שתמיד כל הבלינצ׳ס
,דבקו להן למחבת בזמן הטיגון, זו הצלה
1:תדמיתו.

התעורר, כנראה, צורך בתחליף. רעיון לא רע וגם
לא עולה כסף.
אם כל בתי־הקפה בארץ יאמצו להם את
הפיתקות, תימלא הארץ חתונות בל״ג בעומר
הבא, וכולם יחיו באושר ובעושר לדורי־דורות,
ובכלל.

עכשיו דבר אחר. מי שגר פעם בארצות־הברית
יוחזר ארצה מסיבות אידיאולוגיות, יודע כמה
,נוראים הם חיינו כאן בלי השוקולד־צ׳יפס(פתי־
1תי־השוקולד המיועדים להכנת עוגיות מיוחדות,
!לפיזור על גלידות ומנות אחרונות ואפילו ל!
זלילה סתם).

שני ספרים יפים מאוד, שראו אור בהוצאת רות סירקיס לפני חודשים
אחדים, עדיין לא הוזכרו במדור זה, ונמצא מי שהתלונן לפניי על כך.
לתומי חשבתי שאין צורך בהמלצה שלי לסיפרי הגברת סירקיס, שהפכה
מזמן להיות מוסד בארץ. אבל קוראה ותיקה שלי כתבה לי גלויה ובה נאמר
בין השאר ואני צריכה לקרוא על זה בעיתון אחר ובכן, גבירתי, הנה
קיראי על הספרים החדשים גם בשבועון הזה.
הספר הראשון בין השניים הוא ספר־הקינוחים שנכתב בידי פיי לוי,
תלמידתה של רות סירקיס, הגרה היום בארצות־הברית, ומאמרי־הבישול
שלה מתפרסמים בעיתונים רבים וכן בירחוני־הבישול המצוייניס בון
אפטי ט ופוד אגד ויין. הספר מכיל יותר ממאה מתכוני־קינוח מהמיטבח
הצרפתי, החל מקלים מאוד להכנה ועד לדי־מסובכים, הדורשים מיומנות
של בשלנית.

שתי חברות־ממתקים קטנות כבר ייצרו בעבר
את השוקולה־-צ׳יפס בארץ וגם שיווקו אותו
במשך זמן קצר. לדאבוני, אחרי כמה חודשים אזל
המוצר מהחנויות, או מפני שלא היתה לו דרישה,
או מפני שהשיווק שלהם לא היה כל־כך איי־איי־עכשיו
התלבשה על העניין חברת עלית,
ואולי סוף־סוף ייכנס המוצר הנפלא הזה למיטבח
הישראלי, כי עלית יודעת איך לבעוט מוצר. עלו
והצליחו, בשמי ובשם כל חברותיי, שהתאהבו
באשמתי בשוקולד־צ׳יפס.

הספר השני אינו עוסק בבישול ובמתכונים, אלא בעשיית צעצועים
תוצרת־בית. האמת היא שזה בדיוק סוג הספרים העושה לי ריגשי־נחיתות
איומים, כי שום דבר שקשור לעבודות־יד לא מצליח לי לעולם. אבל הספר
יפה ומושך את העין, והילדים שלי התעקשו שננסה לעשות משהו ביחד.
בחרנו, כמובן, את הצעצוע הקל ביותר לעשייה, שהוא ינשוף יפהפה עשוי
מפונפון(צמר מלופף על עיגול קרטון) ומשתי חתיכות קטנות של לבד.
להפתעת כולנו, יצא לנו ינשוף משגע, ומכוח האינרציה והשימחה מייד
עשינו לו שני אחים, שיינתנו במתנה מאת הילדים שלי ואמם הטרמפיסטית.
הספר
מכיל רעיונות יפים מאוד לעשיית צעצועים מחומרים שישנם בכל
בית הגון, החל ממובייל פשוט ועד בית־בובות מהודר. למי שיש אפילו יד
ימנית אחת, יצליח בדברים הפשוטים. לשתי ידיים ימניות מובטחת
הצלחה, הנאה ואני מתארת לעצמי — גם חיסכון גדול בכסף.
אמנות בתקופת האמנות הקונצפטואלית מותר
לתלות על הקיר כל הבר בעולם. כמה יותר
משוגע — ככה יותר מתקדם.
זו סתם קופסת סיגאריס גדולה וריקה, שהורד
ממנה המיכסה והיא נצבעה בצבע לבן, ואחר־כר,
בשוליים, נמרחה בצבע שחור. בעזרת שתי סיכות
פשוטות הוצמדה לקופסת־העץ עניבת־פרפר,
שארית־פליטה מאיזה פורים נשכח. להשלמת
היצירה האמנותית בת־זמננו הודבקה חתיכת
זכוכית מלפנים וגם מאחור.
בטענות נא לפנות לגלריה קטנה לאמנות
בניו־יורק, שם נקנתה היצירה האמנותית במחיר
70 דולר, והיום היא שוכנת כבוד בבית אנשים
נחמדים מאוד ברמת־השרון.
ואם אפשר עם עניבת־פרפר, למה אי־אפשר
עם מנעול ישן, למשל, או עם סרט ורוד, או עם
מפית קטנה ורקומה, או עם כל דבר אחר, שאחרת
היינו זורקים לפח־הזבל?

פינת בן־יהודה
תשימו לב איך התלונות שלהם נגדי הולכות
ומצטמצמות. הפעם זה רק:
מכלב -שהוא מכשיר לחיבור ניירות שאנחנו
נוהגים לקרוא לו, בעברית, שדכן ובאנגלית
קוראים לו סטפלר.
הסיכה הזאת ששמים בתוך המכלב היא כליב,
או, ברבים, כליבים.
שתדעו לכם:

^ קיץ זה הדגש הוא על חזית בגד
^ מעניינת ולחילופין על גב אוריגינל
.,דגש זה מובא בכל פריטי־ה־אופנה
— חולצות, שמלות וביגרי־ים.
העשויים מכל האריגים האפשריים —
כותנה, טריקו, פישתן, משי ועור.
באופנת גיינגיט עיצבן; חווה שלמן
שמלות וחליפות מעור בקווים פשוטים
ונקיים, במראה האלגנטי. העור הוא

ך 1ץ | 1ד קטנה נסיגנון החלק העליון של הביקיני, מאריג סטרץ׳ נמתח,
11 111 עיצבה מוניקה עבור אופנת ברגר. למטה, משמאל: חליפה
הוואית בעיצוב רפי יעקובזון (מדגימה תמי בן־עמי) .הבד -כותנה.

ך ן ן 1| 1שימלת־כותנה לב!
4 /1 1נה באורך מידי של
יופי־דו. מלפנים -המראה הנזירי.

באופנת יופי־דו, שמעצביה הם אלי
אדוני ודויד פילח, מאמינים שאשה
היא כמו פרח. יפה וכדאי להביט בה
מכל הצדדים. לכן הם מדגישים בחלק
מן הדגמים את הגב, כמו בחליפת
שני־חלקים עשויה כותנה לבנה,
שחזיתה נזירית וסגורה, שרווליה
קצרים ותפוחים, בסיגנון הילדות
הטובות של פעם, והגב חשוף, כשפפיון
גדול משובץ במרכזו.
החצאית התואמת צרה ומתרחבת
בחלקה התחתון ומעוטרת בתחרה.
מראה אחר ביופי־דו הוא שימלח
שחלקה הקידמי והעליון סגור. הצווארון
הוא כמו של כומר והכתפיים

לקחו
ך | 1־ | ךןךן צרפתיים.
111111 #11 שימלת סטרפלס
וקרעו בה חלונות לאיוורור.

נפה וגמיש, משולב בחרירים, עיגולים
דמויי־מסננת, מעויינים ועיגולים
המוטבעים בעור, היוצרים מעין הרפס
עדין•
הדוגמה בגב, בדגמים החדשים, היא
מוצלבת מאווררת.
שלמן עיצבה גם חולצות וגופיות
קטנות, המגיעות עד המותניים, חצאיות
קלוש וחצאיות צרות באורך
מירי, הצבעים הם קיציים ועדינים כמו
לבן, אפרסק, חול, תכלת ושמנת. אבל
גם צבעים חזקים כמו טורקיז, כחול-
מזעזע וצהוב־חם.
חזית נזירית. גם גי פולופ עיצב
קולקציה, המצטיינת בקו פשוט ונשי.
בעיקר שימלות־ערב מעור רך כמשי,
עד שקשה לתאר כי אומנם נעשו
מעור. הגב של פולופ לקיץ 85׳ הוא
גיאומטרי, מרובע או מעויין, ובעל
שליצים הנרכסים בכפתורים. הצבעים,
חלקם חזקים ודומיננטיים או פסטלים
בהירים ומעט חיוורים.

* 1 \ 1ך ך 1שימלת״ערב של פרח ראובן מסטודיו פלורנס. הבד -
\ | 11/> 1 / 1טאפט בגווני כחול ואדום עז. הסימון הוא ביסודו
סטרפלס, כשבד אלכסוני נוסף, הנרכס במותניים, משווה נופך מקורי.

פרפרים בראש

פת שני־חלקים של אופנת יופי־דו. זוהי חליפת־

1| ¥ר חליפת-עור של גיינגיט, בעיצוב חווה שלמן.הגב חשוף בעור
1 1 /נפה מוצלב ומחורר. למעלה: שימלת־עור בקווים ישרים
ופשוטים, בעיצוב גי פולופ. העור דקיק וגונו לבן. מתאים לאירועים.

כותנה לבנה שחזיתה נזירית וסגורה. הגב חשוף
ופפיון גדול מדגיש אותו בתוספת כובע״ילדה־טובה.
למטה: בגד״ים חושף־גב, בעיצוב גידעון אוברזון.

חשופות באלכסון מוכנס. גיורת הבגד
ישרה ומסתיימת בפיסת פליסה באורך
מידי, מבד כותנה תואם. זוהי שימלה
נשית וחגיגית, המתאימה לשעות
אחר־הצהריים והערב.
כובד המשא. שמלות ענוגות,
צעירות ורכות, עיצבה תמרה יובל,
עבור המחפשות ומעדיפות את המראה
הילדותי, המזכיר קצת את רקדניות
הבלט. שמלות עשויות מסאטן בוהק
ותחרה עדינה. הן ארוכות, רחבות ושופעות
בד. הגב והכתפיים חשופים
ומובלטים על־ידי כתפיות דקיקות
או בשרוול קצר ועשיר בבד־תחרה.
חולצת־חזיה קטנה, חושפנית ובל־תי־מורגשת
על הגוף. קלילה, נעימה
ומחמיאה, עיצב רפי יעקבזון מבד קיצי
ופירחוני, בסיגנון הוואי. את החזיה
אפשר לקשור כמו בגד־ים מסביב
לעורף, לחוששות שמא היא תישמט
מכובר־המשא.
יעקבזון עיצב לחלק עליון זה
מיכנסיים רחבים ונוחים להליכה.
נהיגה ורכיבה.
גס טוניקה מאופנת ברגר אימצה
את רעיון החזיה הקטנה, בסיגנון החלק
העליון של הביקיני, העשויה מאריג
סטרץ׳ הנמתח ויושב היטב על
החמוקים העליונים. היא ממליצה
לצרף מיכנסי־שורטס ונעלי־התעמלות
להשגת מראה ספורטיבי, חתיכי וצעיר,
מלפנים ומאחור.

י י ואש >1משרה רשענו,
שאינו מסתגו, ואפילו מטייל
בתו ר, וגששים שמשום לא היו חיוורי

לא צריך לשאול איך התוכנית
החדשה של הגשש החיוור. די לראות

את שלושתם על הבימה כדי לפרוץ
בצחוק פרוע.
| \ 1ך 1 1ל 11111 במרכז, בשימלה פירחונית.
\ 1 1 111י 11 יושבת לידה עירית -לשעבר
רזילי, לשעבר לוי, כשהיתה אשתו של אושיק לוי -
היום ליבוביץ, אחרי שנישאה בל״ג בעומר ליורם

ליבוביץ, שהיה בעבר בעלה של רבקה מיכאלי. מימין:
תמי פשחזון. עירית ואורנה נראות דומות -שתיהן
בלונדיות, שתיהן מוכרות ספרים ושתיהן נשואות
ליורם (אורנה היא אשתו של הזמר יהורם גאון).

את התוכנית החדשה, בעבור חוקן
דולארים. ביים מוטי הירשנבאוס
וחלק מן הקטעים נכתבו בידי יהונתן
גפן. לכן תוכניתם זו היא קצת יותר
פוליטית מן הקודמות. כך אפשר
לראות באחד הקטעים שני ערבים,
״שהתנדבו״ למישמר האזרחי, במדי
צה״ל ונשק בידם.
קהל המוזמנים הרב שבא לצפות
בהצגת הבכורה של הגששים, אחרי
כמה הצגות־הרצה, צחק לאורך כל
ההופעה. בסיומה עלו אל מאחורי הקלעים
גם הבימאים הקודמים של
הגשש, ניסים אלוני ויוסי בנאי,
שהוא גם אחיו של גברי בנאי. כולם
התנשקו והתחבקו בחום. שלושת
השחקנים היו נרגשים כמו לפני הבכורה
הראשונה.
אחרי ההצגה הלך כל הקהל הנכבד
לגג של מלון קרלטון. שם חגגו עוד
שעה ארוכה אל תוך הלילה וזללו מכל
טוב.

1עם בתו יסמין. בנאי מחזיק בידו קופסה של חוקן

1י 1חד״פעמי, שכמוהו קיבלו כל שלושת חברי הגשש
1.111
ממירי בן״יוסף, אשת יחסי־הציבור שלהם, מכיוון שתוכניתם החדשה
נקראת בעבור חוקן דולארים. את הדולארים הם מקבלים מאמרגנם.

לא רחוק משם, באחד מבתי־הקפה
של כיכר־אתרים, ישבה קבוצה של
חיילים עייפים וצפתה בסרט־וידיאו
במכשיר הטלוויזיה של הקפה. הם צפו
בשידור של אחת מתוכניות הגשש
החיוור, ולא ידעו כי הכוכבים עצמם
נמצאים רק כמה עשרות מטרים
מעליהם. גם הם צחקו עד דמעות.

1ך ] 11י | 1 1111 >1 | 1הגשש הידוע יותר בכינויו פולי. ב ש
ן \ .4 1 | #1 \ #1-1 #1סיום ההצגה הלכו כל המוזמנים לחגוג
על גג מלון קרלטון. פולי התחפש לסבח והדגים את יכולתו. האורחים
אכלו ושתו עד שעות הלילה המאוחרות. הגששים הסתובבו כמו חתנים.

שאחרי ההצגה. משמאל: שלושה בימאים של הגששים
בתקופות שונות -אלוני, יוסי בנאי ומושי קירשנבאום.

קופסה שד
טבק־הדחה
הלמוט שמידט

כף ידו(בתמונה העל״
יונה) ומריח אותו(למטה) .לידו(למעלה) גילם הנזן,
שגריר גרמניה בישראל, הדובר עברית רהוטה, ורפאל

בן״נתן, ממנהיגי המפד״ל הוותיקים. כשנשאל שמי־דט
אם הרחת טבק הוא מינהג של ימאים (שמידט
בא מעיר הנמל הגרמנית המבורג) ,ענה שזהו שבק
של כורים, מכיוון שבמיכרות אסור לעשן סיגריות.

ך דךן מחבקת בחום את האנלורה שמידש, אשתו של
| 1 1 1 11\ #הלמוט שמידט. השתיים מכירות זו את זו ממיפ־גשים
קודמים ושמחו להיפגש מחדש. לאה רבין הרבתה להסתובב בין
האורחים הרבים, בעוד בעלה, יצחק רבין, העדיף לשבת, בשקט, בצד.

| \ ן ו \ ך י1ך באה כמתנדבת והחליטה להישאר כאן וללמוד חקל־
\ | 1 1111 אות. הפאקולטה הישראלית ידועה כאחת הטובות. היא
בתו של מי שהיה שגריר גרמניה בארצות־הברית ומנכ״ל מישרד־החוץ
בגרמניה. גרה במשך שנה בביתו של השגריר הנזן, שהוא ידיד של אביה.

נילם הנזן, שגריר גרמניה בישראל
ערך מסיבת קוקטייל לכבוד
הלמוט שמידט, שבא לארץ לביקור
של כמה ימים. הנזן, אגב, לומד מזה
כמה חודשים עברית, ושמח להוכיח
לכל ישראלי את בקיאותו בשפה
הקשה. אבל השפה ששלטה באותו
ערב היתה גרמנית, ולמסיבה הוזמנו
בעיקר יוצאי גרמניה, חוץ משרים
וח״כים. באופן מפתיע סובב שם גם
אנדרי קלצ׳ינסקי, יוצא פולין דווקא,
שפרץ בשעתו לשגרירות גרמניה
ואיים לפוצץ אותה.
גם יצחק רבין, שר־הביטחון, בא
לברך את שמידט ואחר־כך ישב במשך
שעה ארוכה בחדר הסמוך לחדר־האור־חים
ושוחח עם אנשים שונים.
כשנכנס עזר וייצמן והתיישב
כשימחה ליד הלמוט שמידם,
ניגשה אליו מלצרית זריזה והגישה לו
כוס של ויסקי. אחרי שביררו את טיבו
של המשקה שבכוס, ענה שאינו שותה
משקאות חריפים וביקש מן המלצרית
שתביא לו כוס של קוקה קולה.
לשמידט נקבעה באותו היום פגישה
עם השר וייצמן, אך הוא לא בא, מכיוון
שנסע לביקור בקיבוץ יפעת שבגליל.
אחרי הקוקטייל בבית־השגריר, מיהר
שמידט לארוחת־ערב שערך לכבודו
ח״כ אבא אבן. דיטר וז־רנר, שני
אנשי־הביטחון שלו — שהתנהגו, אגב,
בקור־רוח מופתי, בניגוד לאנשי־בי־טחון
ישראליים — דאגו שהבוס לא
יאחר לארוחת־הערב המתוכננת.

מימין, ביחד עם אשתו רעיה, משוחחים עם
שמידט. כשהוצג סבידור לפניו, אמר עליו
אחד הנוכחים שהוא היה יו״ר הכנסת שהחליט את ההחלטה הגורלית
אשר גרמה לנפילת הממשלה. שמידט ענה שבגלל מעשים כאלה נענשים.

מנחם סבידוד

ענת סרגוסטי

עיטף זואן־קאן
ך ידוחק היה מדהים3,000 :
( 1עיתונאים 7,000 ,מוזמנים
רישמיים, מאות סרטים ו אלפי
סקרנים; סטודנטים
וצוענים, כוכבים וגנבים פלשו
לעיר־הנופש הקסנה שלחוף-
התכלת, בדרום־צרפת, בעיק-
בות פסטיבל הסרטים ה בינלאומי
ה־.38
כל מי שרוצה להיפטר
מחפץ כלשהו, מצלמה, מיס-
ריה או בן־זוג, עשה זאת כאן.
בשעה שהנסיכה קארולין
סעדה יעל שולחנו של שר-
התרבות הצרפתי, רוקנו ל חלוטין
כיסיו של השחקן בן
קינגסלי. כך קרה גם לאורחים
רבים וחשובים אחרים. אין
כל סיכוי להשבת האבידה,
חוץ מנחמה אחת, שאפשר
להמר עליה -הקאזיגו, ה נמצא
בכניסה האחורית של
ארמון־הפסטיבלים.

עמידה איתנה מזל
זיקפת המאהבים

ף* מסיבת־הפתיחה הסוערת, כשסופות רעמים וברקים וגשם זלעפות
מידפקים על תרני הסירות העוגנות בנמל, נראה ז׳אק לנג, שר־התרבות
הצרפתי, משוחח בעליזות עם מחמד־ליבם של האורחים החשובים ביותר —
הנסיכה קארולין, בתו של הנסיך, רנייה, שליט הממלכה השכנה, מונטה קארלו.
מצירו השני של לנג ישבה התגלית החדשה של הבד הצרפתי, זיולייט בינוש,
המופיעה בסירטו החדש של אנדרה טשינה פגישה, לצד לאמברט וילסון.
ז׳ולייט מגלמת את דמותה של ילדה־אשה הבאה לעיר הגדולה כדי לשחק את
יוליה ברומיאו ויוליה של שקספיר, בבימויו של ז׳אן־לואי טריטיניאן,
כשהיא עוברת בכל המיטות האפשריות, גם כשהתפקיד לא דורש זאת ממנה.
בסופו של דבר היא מבינה כי עליה לעמוד על רגליה ולא על זיקפת מאהביה. ואז
אומנם היא משתחררת מתלותה הנצחית בזולת ומצליחה לעמוד מול עצמה ומול
המציאות שלפניה.
הסרט עצמו לא הצליח לעמוד על רגליו, ואף שיש בו מעמדים אירוטיים
ומישגלים אינסופיים, השיעמום גובר על ההעזה.

שר־התרבות של צרפת׳ז׳אק לנג, עם הנסיכה קארולין ממונאקו
הבימאי שלא
ויתר
^ ושאן מאקאבייב, אחד הו
בימאים המרתקים והמשעשעים
בעולם, לא ויתר על הרעיון לעשות
סרט בישראל, אבל קבל מרות על כך
שלא הצליח ללמוד די עברית בביקורו
בארץ (בשעתו — כמעט שבועיים).
הוא היה בישראל לפני שנתיים ומאז

השחקנית ז׳ולייט בינוש עם השחקן לאמברס וילסון בסרט *הפגישה׳

דושאן מאקאבייב
הספיק לעשות סרט חדש אחד באוסטרליה.
הסרט
שהוצג בתחרות זכה לביקורות
מעורבות. כל מי שמכיר את
הכימאי יודע, כי דמיונו הפרוע נבלם
על־ידי שיקוליו המיסחריים של מפיקו
האוסטרלי השאפתני דייוויד רו. הסרט,
נער הקוקה־קולה, מספר על
מומחה צעיר לשיווק, הנשלח על־ידי
קונצרן־הענק לחקור מחדלי השיווק
באוסטרליה, ומשאיננו מגלה קיומם
של אלה הוא נאלץ להסתפק בצרות
שהוא מייצר בעצמו.
הסרט הוא פארודיה פרועה למדי
על העולם הקאפיטאליסטי הצרכני
ועל אורח השיווק המיסחרי האמריקאי
בפרט, עם קריצות לכל עבר — כיאה
לבימאי היוגוסלאווי השובב.
שופטת במרחץ
תורכי
*¥ץ רה מיילם במלוא תיפארתה,
כחברת צוות־השופטים של הפסטיבל,
אירחה את הסופר־סטאר אינדי־אנה-ג׳ונס,
השחקן האריסון פורד,
במסיבה לילית. פורר הגיע לקאן להצגת
סירטו(מחוץ לתחרות) ,העד של
הבימאי פיטר(גאליפולי) ריר, שיוצג
בקרוב בארץ והמתאר עימות בין
קצין מישטרה במיחלק־הסמים לכת
מיוחדת במינה, הדוגלת בצניעות וב־חוסר־אלימות
מוחלט, בשם אומיש.
פורר היה המום מהפגנות ההערצה של
העיתונות ולא היה מוכן להצטלם בפוזות
מיוחדות למען הצלמים. לעומת
זאת הפגין סבלנות אין קץ בראיונות
עיתונאיים, והסביר כי הוא רואה את
עצמו שליח־מיצווה של הסרט, שהצלחתו
המיסחרית אינה בטוחה בעיניו

השחקניות שרה מיילט וואנסה רדגרייב
כסרטיו האחרים עבור אולפני לו־קאס־שפילברג.
שרה
מיילס, לבד מהיותה בין השופטים,
מככבת לצד ואנסדז רד־גרייב
בסירטו האחרון של הבמאי
המנוח ג׳וזף לוטי, שהוצג כאן
כמחווה לזיכרו. זוהי הסרטת מחזה

מצליח המתרחש במרחץ תורכי, ומספר
על מאבקן של חבורת נשים, בנות
המעמד הבינוני העובד, נגד סגירת
והריסת המרחצאות — מעוז סימלי
לרוחה של האשה המודרנית החופשית.
מחווה זה לזיכרו של לוסי היה אחד
מארבע מחוות שערר הפסטיבל —

מחווה אחר נערך לזיכרו של פרג־סואה
טריפו, הבימאי הצרפתי האהוד
שנפטר השנה. עוד מחווה נערך
לשחקן ג׳יימס סטוארט עם גילוי
הקלטות סטריאופוניות בלתי״ידועות
של סיפורו של גלן מילר, ולבימאי
הפורטוגלי מנואל דה־אוליברה.

אשת
העכביש

בת־הים
הקטנה

ך* וניה בדאגה, הכוכבת הלאומית
היפהפיה של ברזיל, מופיעה ב־סירטו
של הקטור באבנקו, נשיקת
אשת העכביש, כנושא ההזיות הקולנועיות
של הגיבור, ויליאם

^ שחקנית היפהפיה שנראתה
ו 1לאחרונה כשרגליה בתוך סנפירים
בסרט ספלאש, והמלקקת גלידה, היא
דריל האנה, שבאה לקאן כדי לקדם
את מכירת לאטינו, סירטו החדש של
דודה, הצלם שהפך בימאי, האסקל
(בעין עירומה) וכסלר. זהו סרט
המוקיע את חלקם של האמריקאים
במילחמת ניקראגווה וברדיפת המחתרת
הסאנדיניסטית.
וכסלר הגיע לקאן עם שבט
מישפחתי שלם. כולם, מקטן ועד גדול
— אחים, בנים, בנות, כלות וחתנים
— עבדו איתו על הסרט, מתוך
מסירות רעיונית מוחלטת.
מפיקת־הסרט ומי שמימנה אותו
מכיסה הפרטי היא אמו בת ה־ 83 של
הבימאי, שבאה בראש המישלחת ולא
הניחה לבן הקטן שלה(וכסלר הוא כבן
)60 להתייצב ולוא פעם אחת בלבד
בראיון או בפגישה עיתונאית כלשהי.
אשר לסרט: חבל. הכוונות טובות,
התוצאות הרבה פחות. לא כל צלם־
מתעד מעולה יכול להפוך לבימאי־עלילה
באותו קליבר.

החליפה
של אסי
ך* בימאי הישראלי איתן

סוגיה בדאגה
הרט. בראגה, מי שגילמה בשעתו את
דונה פלור נשואה לשניים ואת
הנערה הסכסית באני אוהבת אותך
ידועה בחוש־הומור ובמזג נעים.
״ברזיל — זה אני!״ הצהירה הכוכבת
כשנשאלה איך הסכימה לגלם
תפקיד כה פעוט בסרט, אחרי שפונקה
בעבר בתפקיד הגברת המובילה. היא
סיפרה כי הקהילה הקולנועית בארצה
קשורה בעבותות של מסירות, ואין זה
חשוב אם ההפקה פושטת רגל .״העיקר,
העזרה ההדדית וההזדהות המוחלטת
עם הקולנוע של ארצי. אפילו
חינם איו־כסף״.

1 1גרץ והצלם של סירטו עד סוף
הלילה הופיע במסיבה שהתקיימה
לכבוד הצגת הסרט. בכיכובו של
אסי דיין, במיסגרת מבט מסויי
של הפסטיבל. מה שלא היה שיגרתי
בהופעתו של הבימאי היתה החליפה,
וכמובן גם העניבה. גרין, שלעולם
אינו לובש חליפות או בגדים הדורים,
היה נבוך בדמות פינגווין מצוחצח,
והסביר כי חליפה זו הושאלה לו
לכבוד המאורע על-ידי השחקן הראשי
שלו, אסי. אסי עצמו שוכנע
על־ירי הסביבה הדואגת לקנות ערב
יציאתו לקאן.חליפה אנושית״ ,אם
בי בעניין העניבה לא הצליחו להכריעו.
איתן
גדין ואסי דיין זכו למיספר
צופים לא מבוטל, בהתחשב בהיצע
העצום שיש לפסטיבל שכזה להציע
לצופיו, ובעובדה שמחסום השפה
העברית עדיין מקשה על צופים
רבים, בנוסף על חוסר המידע ביחס
לישראל, הניכר בכל מקום שבו מוצג
סרט ישראלי כלשהו.

נ השחקן
שבא לסעוד

*דישהפיים וזקן הם הסימנים
^/הבולטים בדמותו החדשה של
ויליאם הרט — שחקן־האופי המעולה,
שנראה לאחרונה בארץ בסרט
כחום הגוף, והגיע לקאן בתפקיד
ראשי בסירטו של הכימאי הברזילי
היהודי הקטור באבנקו(שסירטו,
פישוטה, זכה להצלחה בישראל, אף
שהיה מדכא מאוד ועסק בפושעים
קטינים במישכנות העוני של ברזיל).
הפעם מביא באבנקו בסירטו נשיקת
אשת העכביש סיפור אהבה בין
שני גברים: האחד, שאותו מגלם ויל־יאם
הרט, הוא הומו־סכסואל מושבע,
והאחר, שאותו מגלם השחקן ראול
גיולייה, הוא מהפכן. מסכת״יחסים
מיוחדת במינה נרקמת בין השניים, בין
כותלי־הכלא בארץ דרום־אמריקאית
בלתי מזוהה, כשהאחד מוותר על התאווה
לטובת הכבוד העצמי.
הרט, הנראה בתמונה בשעת ראיון
על חשבון ארוחת־הצהרייט שלו, הס־

ויליאם הרט
ביר כי הוא מתעב מסיבות עיתונאים
ומעדיף תמיד שיחה אישית על פני
מרפקים והתקהלויות — דבר שבקאן
הוא כמעט בלתי־אפשרי.

דריל האנה, כוכבת הסרט ״ספלאש״ מלקקת גלידה

הזוג האופנתי ביותר
^ צמד שמשך אליו את תשומת־הלב הרבה ביותר
\ 1של רכלנים ומבקרי־קולנוע גם יחד הוא ג׳והני

האלידיי ונאטאלי באי.

האלידיי, שהפך לאחרונה מזמר־רוק לשחקן, מופיע
בסירטו החדש של ז׳אן־לוק גודאר, בלש, ורבים טענו
כי פניו הם הדבר הטוב ביותר שאפשר למצוא בסרט יבש

חברתו לחיים, השחקנית נאטאלי באי, המופיעה בסרט
כאהובתו הנקרעת בינו לבין בעלה, טייס מפוקפק העוסק

באו, בזה אחר זה: ז׳אן ס׳ול וגייס) מורו ואנרי סר,

(השחקן האחר שהופיע בסרט בשעתו נפטר גם הוא
מסרטן, היה זה האוסטרי אוסקר ורנד, שהופיע לאחר
מכן גם בפארנהייט ;)351ז׳אן־פייר ליאו, שגילם את
בן דמותו של הבימאי, הגיבור אנטואן דואנל, בחמישה
מסרטיו, הראשון בהם 400המל קו ת היה נרגש, קפוא
וחיוור.
באו גם דלסין סריג (נשיקות גנובות) וז׳אקלין
ביסד! (הלילה האמריקאי); קתרין דנב וזיראר
דפארדייד! (כוכבי המטרו האחרון בפאריס) ,שארל
דנר והאיש שאהב נשים) וכוכבת אותו הסרט.

זמר העבר של הרוק הצרפתי, ג׳והגי האלידיי, עם בת־זוגו, השחקנית נאטאלי באי
בריגייט פוסה. מבין שחקניותיו האהובות ביותר באה
בהברחות כעבודה נוספת (ואותו מגלם השחקן קלוד
גם ברנאדט לאפון. כמובן, גם שארל אזנבור ( א ל
בראסח, השתתפה גם במחווה מיוחד לבימאי פרג־תירו
כפסנתרן) ,ז׳אן־פייר אימון ( הליל ה האמריסואה
טריפו.
קאי) ואשתו האחרונה, השחקנית פאני (האשה שממול,
המחווה, שכלל סרט תיעודי פושר למדי על יצירתו
של הבימאי, שהיה אחד האנשים הפוריים, המוכשרים
לחיות ביום ראשון) ארדן.
והאהובים ביותר על הצרפתים אוהבי הקולנוע, התחילה
במעמד נוגע ללב. קרן־אור בודדה וחיוורת רוכזה אל
מקום אחד, על הבימה הריקה, ולאט־לאט התמלא המקום
היתום בכל המי־ומי(כמעט כולם) שהשתתפו בסרטיו של
הבימאי, שנפטר אחרי שלקה בגידול ממאיר במוחו.

המחווה הפך לאירוע ריגשי בעל משמעות עמוקה,
כשכל בני מישפחתו של הכימאי המנוח ממלאים את
השורות הקדמיות של האולם, כששעה ארוכה אחרי סיום
האירוע עדיין נשארו יושבים בכסאותיהם ומבטם נעוץ
כנר.

עדנה פיינרו

שידור
צל״ש
בגין לא הסכים
• לרפי ר שף, עורך ומגיש התוכנית נכון
לעכשיו בגלי־צה״ל על יוזמה חדשה ומרעננת.
מסתבר שאפשר לחדש גם בכלי־התיקשורת האלקטרוניים.
לרשף
היה רעיון מהפכני: להביא לאולפן, בכל
פעם, שני אנשים, מראיין ומרואיין, שאינם אנשי־תיקשורת.
הוא החליט להתקשר עם שורה של
אנשים מכל מיני תחומים, ולשאול אותם את מי

הכדורגל. ברעם גילה בקיאות מדהימה בנושא
הכדורגל.
אנט דולצ׳ין ראיינה את יעקב פרקש,
שהוא הקריקטוריסט זאב. ח״כ מוחמד ותד
ביקש להיפגש עם שחקן־הכדורגל הערבי זאהי

ארמלי.

הזמר יהורם גאון הפתיע, כאשר ביקש
לראיין את ראש־הממשלה לשעבר מנחם בגין.
אנשי גל״ץ התקשרו עם בגין והיפנו אליו את
הבקשה. בגין סירב בנימוס.
בגלל הביקוש הרב יתכן והפינה תשודר
בעתיד שלוש פעמים בשבוע.

מאחורי המירקע
סולחה בחדשות

עורך רשף
הכל מראיינים את כולם
היו רוצים לראיין. התוכנית, שהיא פינה
המשודרת פעמיים בשבוע במיסגרת התוכנית
נכון לעכשיו, נקראת היכרות. היא יצאה לאוויר
קצת לפני חודש, וקוצרת הצלחה.
את העבודה השחורה שמאחורי הקלעים עושה
גיא קב־ונקי. הוא מחזיק ברשימות האנשים,
מתקשר אליהם ומנסה לשדך את השידוכים
הרצויים.
עוזי ברעם, למשל, מזכ״ל מיפלגת־וד
עבודה, ביקש לראיין את דויד שווייצר, מאמן

בישיבה של מחלקת־החדשות של הטלוויזיה
נערכה השבוע סולחה בין יאיר שטרן, מנהל
המחלקה, לבין מיכאל קרפין׳ עורך מבט.
השניים אינם מדברים זה עם זה כבר כמה
חודשים. השבוע הודיעו להם הכתבים כי מצב כזה
לא יתכן, וכדי שהמחלקה תמשיך לפעול הם
חייבים להתחיל לדבר האחד עם השני ולשתף
פעולה זה עם זה. השניים הסכימו. חיבוקים
ונשיקות לא היו שם, אך היו חילופי־דברים, סוף־
סוף.
באותה ישיבה החליטו כתבי המחלקה החלטה
הנוגעת לחדשות־הלילה של הטלוויזיה. בטלוויזיה
עובדים כבר זמן רב על חידוש מהדורה
מורחבת של חדשות הלילה. התוכנית החדשה
היתה אמורה להתחיל ביום הראשון, בעריכתם
ובהגשתם של חנן עזרן ועמוס ארבל. כתבי
מחלקת־החדשות הטילו וטו על שניים אלה. הם
החליטו שהעריכה תיעשה בצורת סבב בין
הכתבים הבכירים של המחלקה, ואת ההגשה
יעשה קריין מיקצועי.
בישיבה רבת־החלטות זו גם סוכם שדן רביב
יתחיל את תפקידו ככתב לענייני מיפלגות באחד
ביוני, וכך הסתיימה גם הסוגיה הבלתי־פתורה
הזאת.

כתב טסלר
אנשי מחלקת־החדשות כועסים על
שימעון ט0לר, שגם הוא כתב ומגיש
חדשות במחלקה.
טסלר נבחר לפני כמה חודשים כירר
האגודה המיקצועית של אגודת־העיתונאים.
אגודת-העיתונאים ממלאה תפקיד חשוב
בנוהלי הוצאת המיכרז ובחירת מנהל-
הטלוויזיה. לפי הסכם בין הנהלת רשות־השידור
לבין אגודת־העיתונאים הוחלט
שההנהלה ממנה מנהל־בפועל לטלוויזיה,
לתקופה של שלושה חודשים, תוך מאמץ
לסיים את המיכרז בתקופה זו. אם לא יסתיים
המיכרז תוך שלושה חודשים, נאמר בהסכם,
תאריך ההנהלה את המינוי בפועל לשלושה
חודשים נוספים.
הוועד־המנהל של רשות־השידור האריך

ביום השלישי בערב, שעות ספורות אחרי שיחרורו של אודי אדיב מן הכלא, נשלחה
ניידת־שידור של הטלורזיה הישראלית לקיבוץ גדשמואל, כדי לנסות לראיין ולצלם את אדיב
ומישפחתו בביתם.
בסיום מהדורת מבט של אותו ערב שידר אבי ברזילי, כתב הטלוויזיה, כתבה קטנה
מפתח הקיבוץ, ובה סיפר כי אריב אינו במשק. באותו הזמן ישב אודי אדיב ביחד עם חברתו
לאה לשם והוריו אורי וטובה אדיב באחד מחדרי גן־שמואל, והקשיב לשידור המוזר.
הסיפור מאחורי טעותו של ברזילי מתחיל בשעה 8.15 בערב, כשהגיעה הניידת לקיבוץ.
אנשי־הטלוויזיה ניגשו למזכירות המשק וביקשו שיובילו אותם לחדר מישפחת אדיב.
במזכירות ביקשו באדיבות מאנשי הטלוויזיה לעזוב. הם נשבעו שאדיב אינו במשק, ונתנו להם
הודעה רישמית של הקיבוץ על שיחרורו של אודי אדיב. הניידת יצאה את תחומי המשק
בסביבות השעה 8וחצי. היא התמקמה ליד השלט המורה על הכניסה לקיבוץ, ושם ניסה
הטכנאי להשיג קשר אל האולפן בירושלים, כדי להעביר את הידיעה. עורכי מבט התכוונו
לשדר את כתבתו של בתילי מייד אחרי כתבתו של אורי כהן־אהרונוב על שיחרוח של
אדיב, כתבה שפתחה את המהדורה באותו הערב.
מכיוון שהניידת נמצאה בעמק, לא ניתן היה להשיג קשר עם ירושלים. ברזילי צילם את
דיווחו במקום, ליד שלט הקיבוץ, ואנשי הניידת מיהרו לנסוע למקום גבוה, שיאפשר קשר עם
ירושלים. הם נסעו במהירות של 140 קילומטר בשעה למחלף נתניה, שהוא גבוה. היה להם
סירוץ מטורף עם השעון. מהדורת מבט כבר החלה(,היתה באוויר״ ,בלשון מיקצועית) והקשר
לא חובר.
עו ד ד כהן, הטכנאי האחראי על הניידת, עשה נמשך דקות יקרות מאמצים עילאיים עד
שנוצר הקשר בשעה 9.32 בערב, כשהמהדורה עמדה להסתיים. הכתבה שודרה כאילו בשידור
חי, כשבחילי מודיע שאדיב אינו במשק, כמו שנשבעו לו שעה קודם לכן אנשי המזכירות. הוא
לא ידע כי בינתיים, כשאנשי הניידת היו עסוקים ביצירת קשר אלחוטי, הגיע אדיב לקיבוץ.
בחילי היה מדתה מאוד מן המאמצים העילאיים שעשה כהן הטכנאי כדי לשדר את הכתבה,
ולמחרת בבוקר שלח מיכתב אל הממונה עליו ובו כתם בין השאר. :רק תודות למסירותו,
מיומנותו וכושז-האילתור של עודד בהן יכלה הכתבה לצאת לאודר
הפקתו ארכה ארבעה חודשים, מתוכם חודש וחצי
של מחקר, חודש ויותר של חזרות, והרבה־הרבה
שעות עריכה.
כדי להעמיד את הערב על הרגליים, רצה
שפירא להביא אמנים מן השורה הראשונה בארץ,
שישירו את שירי ארגוב. אלה, מסתבר, די חששו
להופיע באירוע כזה, כשלצידם אמנים חשובים

תיקוותם נובעת מכך שערב דומה, שערכו
לפני שלוש שנים למשה וילנסקי, הביא
בעיקבותיו את פרס ישראל.
התוכנית תשודר ביום השבת, ב־ 11 בבוקר.

רא יהיה1ומן השסע
בגלי־צה״ל משדרים מדי־ערב בשידור־חי את

מאחורי המיקרופון
שד לא פרס ישראל
מולי שפירא, מנהל מחלקת־תרבות־אומ־נות־ובידור
בגלי־צה״ל, ערך והפיק ערב מיוחד
במינו: מחווה למלחין הוותיק פשה ארגוב,
לציון 50 שנה לפועלו.
הערב הוקלט לפני שנה בצוותא בתל־אביב.
מדוע הוא
שותק?
זה תמורת זהי

140 קי לו מטרלשעה

^^ייייייייייייייייי^)יי*יייייוו
את כהונתו של יוסף בראל, המנהל
הממונה, בחצי שנה, בניגוד להסכם הכתוב.
חברי אגודת־העיתונאים, ביניהם כתבי הטלוויזיה,
חשבו שטסלר ירעיש עולמות
בגלל הפרת ההסכם, אך הוא שתק.
באותו היום שבו קיבל בראל את הארכת
המינוי, הוא ניגש אל טסלר והודיע לו שיש
ארקיי מן הוועד-המנהל לתוכנית ליל־השבת,
שאותה יערוך ויגיש טסלר.
מייד עם העברתו של יומן השבוע ליום
החמישי בערב, התפנתה שעת שידור ביום
השישי בערב. בראל הציע שבשעה הזאת
יעשה טסלר תוכנית־ראיונות, משהו בנוסח
שיודעיתונאים, שבה יביאו כתבים מן המחלקה
את המרואיינים שלהם. אנשי מח־לקת־התומיות
רגזו, וטענו שזמדהשידור
הזה מגיע להם, ושתוכנית־ראיונות אינה
תוכנית־חדשות.
עמיתיו של טסלר טוענים שאינו מדבר
על מינוי של בראל, מכיוון שזה הבטיח לו
את תוכנית־הראיונות.
לפי חוק רשות־השידור, חייבת מליאת
הרשות לאשר כל שער בלוודהמישדרים.
נושא התוכנית הזאת לא הובא בינתיים לדיון
במליאה.

סשא ארגוב בהקלטה

משה וילנסקי בהקלטה
כמוהואחרים. אך אחרי שיכנועים רבים הסכימו.
כך אפשר יהיה לשמוע בפעם הראשונה את
יהודית רביץ מתמודדת עם שיר קשה שכתב
אלכסנדר פן והלחין סשה ארגוב, שיר בשם וידוי.
נורית גלרון, ששרה שני שירים, מתי כספי,
שושנה דמארי(ראה עמוד )31 ואחרים. שפירא
הצליח, לאירוע מיוחד זה, לאחד מחדש הרכבים
קוליים. הוא זימן ביחד את עדנה גורן וקובי רכט,
ששרו בזמנו בתקליט הראשון של שירי ארגוב.
אילי גורליצקי ויונה עטרי שרו שוב, אחרי הרבה
שנים, שירים מן המחזמר שלמה המלך ושלמי
הסנדלר.
בסיום הערב הגישו אנשי גל״ץ פרס מיוחד
לסשה ארגוב, מתוך תיקווה שהוא יקבל גם את
פרס ישראל.

תוכנית מבט לחדשות מן הטלוויזיה. במשך
תקופה ארוכה נהגו להעביר בתחנה גם את שידור
יומן השבוע, כשזה היה ביום השישי בערב.
מאז שהועבר היומן ליום החמישי בערב,
ומילא את אותו הערב בחדשות(ראה לעיל) ,לא
מעבירה אותו התחנה הצבאית, אלא רק את
מהדורת מבט של אותו יום. בגל״ץ החליטו שדי
בחצי שעה של חדשות מן הטלוויזיה, אין צורך
להוסיף על זה. חוץ מזה, בשעה שבה משודר
היומן בטלוויזיה, יש בגלי־צה״ל התוכנית על
הדבש ועל הכפק. בתחנה היו בטוחים שאם
יבטלו את התוכנית הזאת של שירים מיזרחיים,
הדבר יכעיס את המאזינים.

סי מ פ טי 1

העולם הז ה 2490

הורוסחוס

מרים בנימיני

מזל החודש:
שניים בתור
אחד

הנפילות המאפיינת את מזל תאומים
מלמדת על טיפוס מורכב, מסובך, שלא קל
לתהות על קנקנו, להבינו ולהכירו. מיהו
התאום החיצוני, הקונה את לב הבריות
במהירות, מתחבב על כולם, ומשרה אווירה
4עליזה, קלה, עד שנדמה שהוא מעולם לא
44 הניר דיכאון מהו! האם דמות זו קיימת! 4 כדאי לעקוב היטב אחר אותו טיפוס מלא

44 שימחת־חיים וקליל, להעמיק ולחפור
באישיותו ולגלות את ״התאום השני״ -זה
44 המוכר יותר לאדם עצמו ולאנשים הקרובים
44 אליו ביותר. אילולא ידענו על החלוקה
44 הברורה לשניים, היה אפשר לחשוב ששתי
44 נשמות שוכנות בגוף אחד. אך כשהמדובר
44 על מזל תאומים, אין פלא שהתאום השני
44 הוא היפוכו הגמור של זה המופיע כדמות
44 שנונה, עליזה, חופשית וחסרת־דאגה. השני
44 סובל מדיכאונות, מצבי״רוח קשים, הוא
44 ביקורתי וציני, כמעט לעולם אין הוא שבע
44 רצון. 4 כשהוא נמצא לבד, הוא ממש סובל. עצביו
4 4 אינם חזקים, ולא פעם הוא נמלא חרדות
ופחד, שמא יאבד את השליטה נעצמו.

שהושקעה עבודה ולאחר שהמצב נשפט *
דמיונו אז מפליג לעולמות שעדיף להתרחק

ונשקל היטב.
מהם. התאומים המצוי מעדיף להיות מוקף

באנשים, ואלה כדאי שיתחלפו במהירות -
כספים

רק אז יוכל הצד השמח והעליז באופיו 4 להתבטא ולהאציל מרוחו הבריאה על הצד
שנת 1986 מצביעה על שיפור במצב 1
הכספי. בית הנספים יקבל השפעה שובה }
השני, הרואה את העולם נצבעים קודרים,
מכוכב יופיטר, שישהה במזל דגים. זה
אמיתיים, וחסרי״אשליות.
יאפשר לבני מזל תאומים לנצל את התקופה
השנה החדשה, זו המתחילה ב־ 21 במאי
להרוויח נספים, לפתוח בעסקים חדשים או
,1985 מצטיינת אף היא באופי כפול. היא
לשנות מקום־ענודה, ששם יוכלו ליהנות
מתחלקת לשניים בצורה ברורה ביותר: עד
משכר יותר גנוה. תוכניות שנעצרו בגלל
נובמבר ,1985 ומדצמבר ועד מאי .1986
מחסור נכספים יקבלו שוב תנופה חדשה,
בדצמבר 1985 מתחילה, למעשה, תקופה
ואפשר יהיה לנשום לרווחה, לצאת לפעולה
חדשה בת שנתיים וחצי. כוכב סטורן עובר
וליהנות מהתוצאות. קיימת אפשרות להח למזל
הבא, מזל קשת, אחרי שהות של
ליף דירה, מכונית או כל מכשיר יקר שאותו
שנתיים ומחצה במזל עקרב. מהלך זה ישפיע
שואפים להשיג.
בעיקר על מזלות קשת, דגים, תאומים
ובתולה. במשך שנתיים וחצי ייצור סטורן בריאות זווית של 180 מעלות כלפי מזל תאומים. זה
בנושא זה לא היה קל לתאומים בשנים
לא יהיה קל. אופיו של כוכב סטורן כבד,
האחרונות. הם לא משתחררים מהבעיות
חסר־פשרות, ובתקופה שנה הוא משפיע -
הבריאותיות שמהן סבלו. עיקר הבעיות
הוא חורץ גורלות נמידת־הדין, ולא במי-
יתרכזו אצל אותם שנולדו בימים האחרונים
דת״החסד.
של מזל תאומים. כלומר: ילידי ה״ 15 עד ה־בני
תאומים יאלצו להתייצב מול המצי ג!
ביוני. שנת 1986 מביאה הקלה. בשנה זו
אות, גם אם אינה נוחה להם, ולעשות
יהיו בני מזל תאומים יותר בריאים ויהיו
לעצמם חשבון־נפש -כאילו לא די להם ב עסוקים
פחות בביקור אצל רופאים, ישמהפכות
והשינויים שהכריח אותם כוכב
תחררו מהסבל של מחלות שאינן חדלות
אוראנוס לעבור מאז סוף שנת .1981
להזכיר את עצמן.
אם כן, איך תיראה השנה הבאה לבני מזל
1מה שבינו לבינה
תאומים! המהפכות והשינויים הדרסטיים
יתרחשו מסוף שנת 1985 בעיקר אצל אותם
כאן הכל יהיה מורכב ולא נל־כך ברור.
שנולדו בין ה־ 4ביוני ועד ה־ 13 בו.
לאותם שנולדו נין ה 4-ל 13-ביוני לא יהיה
קל. הם יעברו שינויים. נישואים עלולים קאריירה להסתיים לפתע. יחסים חדשים יסבלו
מאי״יצינות, פרידות וחזרה לחידוש הקשר,
השנתיים האחרונות לא היו קלות בשטח
נסיון לשמור על הקשר וחוזר חלילה. יהיה
העבודה. בכל מקום נוצרו קשיים, בעיקר
עניין והרגשה שיש מה לפתח ויש לאן; קשה להגיע לאיזשהו ביטחון.
בגלל עובדים אחרים, או כל מי שעימו באו
לשאוף.
אותם שנולדו נימים הראשונים של המזל
בני־המזל במגע. חילוקי״דיעות וסיכסוכים
, ללמוד צורך ירגישו המזל מבני חלק
ירגישו היטב את תחילתה של שנת .1986
היו בגלל חוסר״התאמה וצורת״ענודה
ולהשלים את הידע שחסר להם. רבים! הם יצטרכו להימצא בעימותים עם בני-
שעוררה התנגדות ורוגז.
ירגישו צורך ללמוד שפה חדשה, שתעזור
זוגם. חלק מהם יבינו שהגיע הזמן להינשא
להם בהמשך. כוכב יופיטר, שיכנס בפברואר
ולבנות חיי-מישפחה נורמאליים. אותם
בני מזל תאומים נאלצו לקחת על עצמם
אחריות למעלה מהרגיל, ולמרות העבודה 1986 לבית העשירי (בית הקאריירה),
שינסו להתחמק ולברוח, עלולים לסבול
יאפשר לבני המזל להתקדם, להשיג עמדה
ממילחמות פנימיות קשות. הפעם לא יהיה
הטובה שנעשתה, לא היתה די הערכה מצד
יותר סמכותית ולקבל את הערכת הסביבה.
קל ופשוט לאותם ה״מתפרפרים״ ו״עפים״
הסביבה, ואנשים קיבלו זאת כדבר מובן
אתגרים חדשים יוצבו בפניהם, החיים
מאליו.
מפרח לפרח, מבלי לחשוב שמישהו סובל
הפרטיים יהיו פחות חשובים וזמן רב יוקדש
מהתנהגותם. הפעם הם יצטרכו סוף־סוף
רבים מבני המזל נאלצו לשנות את מקום
לקאריירה -לפעמים יותר מהרצוי.
לשלם את המחיר.
העבודה כמה פעמים. כוכב יופיטר, הנמצא
שום דבר לא יגיע סתס״כך במיקרה, כל
אגב, רבים מבני מזל תאומים שעדיין
בבית התשיעי של תאומים, יניא לקשרים
שיפור וקידום בקאריירה יבוא לאחר
עם ארצות אחרות, לעבודה שיש בה יותר
פנויים ימצאו לעצמם בני זוג יותר מבוגרים.

^x -4 4זי**^4 -ל^>(י^*י**ו•<*1י 4 4 4זוו׳* 4 4 4 -*4 4 * 4 4 4ק 44444ל4 4 4־ 4-444444

שינוי מה נראה ג מכגכם הכלכלי. תוכלו ל״
קחת יוזמה ולנסות אפשרות חדשה. בקשרי
חדשי או בשותפויות
עליכם להיות
זהירים, מכיוון שיש נסיה
לתת לאנשי יותר
מדי קרדיט, העלול לעלות
ביוקר לטווח רחוק.
כספים שיגיעו יעזרו
לכם לשפר ולשפץ את
המקום שבו אתם גרים.
יש צורך בבמה תיקונים
וברכישת אביזרי חד שים
לבית. בחיי הרגש את ממשיכים להצ ליח
ג השבוע, ביחוד מה־ 25 בחודש.

רד 22 וה־ 23 בחוד ש יפגישו אתכם עם אנ שים
שיוכלו לעזור לכם לקדםפ רויי ק טי ם חשו בים.
טו ב י הי ה לפעול
עם קבוצות של אנשים,
ולאו־דווקא עם שותף
בודד. תוכלו להרשות
לעצמכם להיו תסמ כו תיים
ומשכנעים. אנ שים
יקבלו א ת רעיונותיכם.
ה־ 26 בחוד ש אינו מ תאי
ם לח תי מה על עסקות,
שיפוטכם באותו
יום אינו טוב. ה־ 27 וה־
28מ ת אי מי ם לנסיעות. היכרויות חדשות
צפויות. ועשויות ל ה בי א להתק שרות מעניינת.

השבוע הקרוב יי ר אה ה רב ה יותר טוב
מקודמיו -מלבד ו ד 25 וה־ 26 בחודש, שבהם
י הי ה לכם קשה. בסך
הכל תוכלו כעת ליהנות
מחידוש ק שרים ע ם ידידים,
אנ שים יבו או להתארח
בבי תכם ובכלל -
תהיו מו קפי ם בחברה
נעימה. מצבכ ם הכ ספי
עומד להשתפר. ב־27
וב־ 28 בחודש תוכלו להשיג
הישג חשוב ב מקו ם
שבו אתם עובדים. נ סיעות
ו טיולי ם י בי או אתכם למצב־רוח הרבה
יותר טוב. צפויות הפתעות במישור הרומנטי.

בין ה 22-ל 26-בחודש תהיו מאוד עייפים
ועמוסים בעבודה. את השבת כדאי לנצל
למנוחה, נ די לאגור כוחות
מחודשים לשבוע

שיבוא. ידידים מעוג-

ימים לקדם אתכם. 1 אלה מביניכם העסוקים

בלימודים או בחינות -
עדיף שילמדו בשות פות.
קרובי־מישפחה
קשישים עלולים לסבול

מבעיות בריאותיות, אל
תדחו ניקור אצלם. ב שטח
הרומנטי טוב יהיה להיפגש עם אנשים
הנאים מארצות אחרות או הקשורים איתן.

ההרגשה הכללית משתפרת, אתם מתחילים
להרגיש יותר חזקים, אפשר שוב להתבלט
ולשפר את מעמדכם
במקום העבודה. נעלי
השפעה ידאגו לכך שהאווירה
סביבכם תהיה

יותר גוחה. תאונות-
דרכים עדיין עלולות
לסנן אתכם, בעיקר
ב״ 25 וב״ 26 בחודש.
בשטח הרומנטי תוכלו
כעת להכניס את עצ מכם
לפרשיה חדשה,
אפשר לומר שהכל תלוי ביוזמתכם ורעיונות
מקוריים, שאינם חסרים לכם בדרך־כלל.

ב מ קו םהע בוד ה תצט רכו לנהוג בדיפלו מטי ה
ולהפעיל א ת כל התכ סי סי ם העולים
בראשכם. תוכלו להשיג
תפקיד יותר טו ב ולקבל
עמדה יותר סמכו תי ת.
מישהו מנ ס ה לפגוע
בשמכם הטוב. הרכילות
ו ה תככי םשמס ביבכ ם
עלולים ל קל קל לכם.
ה־ 27 וה־ 28 טובי ם
להעמד ת ה אנ שי ם הנכונים
על מקומ ם. ב־25
וב״ 26אתם עלולים
לסבול מבעיה בריאותית, חשוב שתנוחו.
כוחותיכם אזלו ויש צורך לחדש א ת המלאי.

השטח המיקצועי יעסיק אתכם, בעיקר
נ 22-ונ־ 23 בחודש. תוכלו לפעול לקידום
משרות. תצטרכו להח ליש
מה אתם באמת
אוהבים לעשות, נראה
שיאפשרו לכם לנחור
תפקיד מעניין, אלא שתשובות
בלתי-ברורות
וחוסר היכולת להחליט

עלולים לפגוע בכם.
תוכלו לתכנן את נסי עתכם
הבאה לחו״ל.
תהיו בקשר עם אנשים
הנמצאים שם. בשטח הלימודים צפויות הצלחות.
בשטח הרומנטי הצלחתכם בטוחה.

ה* 22 וה־ 23 בחודש י היו נעימים, ידידי ם
יפתיעו אתכם ויעבירו לכם ידיעות חשובות.
תוכלו להירגע ולהיפטר
שהטרידה
מהד אג ה

אתכם בזמן האחרון.

בק שרים רומנטיי ם תצ
טרכו
להפעיל אתה אינ 1000011

אי צי ה שלכם ולהיות
זהירים בגלל קינ א ה ותז
חרות.
מישהו מנ ס ה לפס

רז׳זז
גוע
כק שרי ם קיימים. ה־
3191:
נסיון ל קח תמכםאת
בני־הזוג מצריך טיפול
עקבי, וזה בהחלט יכול לעזור. אלתא בדו א ת
ה בי ט חון העצמי. ה־ 25 וה־ - 26 קשים.

4 בשבוע ה קרוב תמצ או א ת עצמכם ע סו קי ם !11

מאוד, ה רבה יותר מכפי שתכננתם מראש. 11 חשוב מ או ד שתוכיחו

א ת עצמכם. ל א די שת־

בצעו א ת עבודתכם

בצורה מב רי ק ה -חשוב

מ אוד שהממונים עליכם 11 ועובדים א ח רי ם יידעו 1 להעריך א ת מעשיכם,

רק אתם יכולים לד אוו
.1 ,44

06י

רנ!ע׳״ז

ליהנות מפגישות רומנ טיות.
ויתורי םלאב אי ם בחשבון. אתם חיי בים
להתעק ש שבני־הזוג יעמדו בהבטחו ת.

בחודש הקרוב תוכלו ליהנות מחיים
חברתיים עשירים. זה בהחלט לא הזמן
להישאר בבית. ה״25
וה־ 26 בחודש מראים 11
ביניכם 4
על מתיחות
לבין בני הזוג או בני״ |1 4 מישפחה אחרים. אין 11 טעם להסתכסך, עדיף ;4

לצאת לטיול. העוסק ב 11
ספורט יוכל לקצור הצ
לחות. ה 27-וה־ 28 בחו !1

דש מתאימים לקניית 11
כרטיסי-הגרלה. כספים 11 11 עשויים להגיע אליכם ממקור בלתי-צפוי§1 .
בשטח-האהבה -עליכם להיות היוזמים4 .

הבריאות שלכם, או של אנשים הקרובים
עניינים הק שורים ל מ קו ם המגורים מע סילבם,
תעסיק אתכם ב ,22-ב־ 23 וב־24
קי םאתכם השבוע, מ או דכד אי לנצל א ת
בחודש. תצטרכו להק הז
מן ולשפר א ת תנ אי-

דיש יותר זמן לאותם
המגורים. יתכן שתצ
סכום־ * יי
הזקוקים לכם. ה26-
טרכו לה שקיע
יביא לכם ידיעה משמ111
כסף
גדול מכפי שחשב 111

הקשורה נחו״ל.
תם, אך זה ל א יגרום 111 יתכן מאוד שתמצאו
לכם לבעיות. סיכוי טו ב

לקבל סכו ם כסף במפ !11

תיע, ב־ 22ו ב ־ נ 2בחודש.
* 1 8091

ה־ 27 וה 28-חשובים
ה־ 27 וה־ 28 יפגקו א ת 4
לעתידכם
המיקצועי,
כם, אנ שי ם יהיו מ אוד 4 ידידותיי ם וישתפו פעו כל
דבר שקורה באותם
4 4 ימים יש לו השלכה חשובה לעתיד. בשטח לה. ב שטח ה רו מנ טי תוכלו לזכות בהצלחה. 4 הרומנטי תוכלו לחדש קשרים שנותקו.
צפויות פגישות ע ם אנ שים שאינם שיגרתיים4 .

ומימי מאיו ון ו 1ו

עווניס
0ו 9ש 1וו ווהן ש 1והיסיס
רק יצרן כמאיר קובר יכול ל ה צי ע לך
את דגמי עידן ו אלון במחירים
כאלה, ולתת לך הנחה ממשית של

על כל קולקצית הסלונים, חדרי
השינה והמזנונים. כידוע, ברהיטי
מאיר קובר כל תהליך הייצור (עיצוב,
נגריה, מרפדיהן נמצאים תחת גג
אחד.

3כורס או ת* 2פינות * הדוס במבחר בדי כותנה

דג ם עידן

לכורסאות פינה במבחר בדי כו תנה

דגם אלון

מחירי חג מיוחדים על כל קולקציה הסלונים, חדרי הטינה והמזנונים.

פתוח בטבת סו בבוקר עד 2בצהריים!
פתוח בחג סו בבוקר עד 9בערב
בימי חול 8בבוקר עד 8בערב
מבצע מיוחד עד^ 50 הנחה !1
מכירה של רהיטים מהתצוגה
במחירים מיוחדים בשיטת
שלם וקח !

מפעל ואולם תצוגה :
איזור התעשיה החדש ראשל״צ
מאחורי בית העלמין חולון
(ג.א.פ.ע. לשעבר) טל 5-6 .־03-944144

מפעל ואולם תצוגה :
איזור התעשיה חולון
הבנאי , 34 טל 03-802025 .

נצפין: נץ רהיט ועץ בע״מ קרית שמואל, הבקתה: צומת קרית אתא נדרים: קרית גת רהיטי לכיש, שד׳ לכיש 7טל 051-81702 .
ירושלים: רהיטי יושקו בע״מ,שלומציון המלכה 18 טל 02-226234.חולין: סוקולוב 135 טל ,03-886498 .נר שת חנייית שק״ם ינרשת חנייות כל־ני שלים.

מאוד נפגעתי! אני לא מאשימה אף אחד, רק משהו מריח לי לא טוב. ככה
למחוק אותי? לפחות היו מחליפים
פתק וכותבים מחדש! אמרתי לבצלאל
שהשם של עופרה חזה לא יימחק
כל־כך מהר!״
כאשר נשאלה שושנה דמארי מה
קרה שם, אמרה תחילה בשלווה :״אני
לא יודעת על זה שום דבר,״ והביעה
תיקווה ששום דבר לא ייכתב על זה
בעיתון. כאשר הבינה שזה לא ייתכן,
היתה פחות שלווה.
יהודית רביץ, שאינה נוהגת לדבר
עם עיתונאים אלא אם היא נאלצת
לעשות זאת, יזמה שיחה עם העולם
הזה, כנראה אחרי שקיבלה ריווח
מדמארי. יהודית אמרה, בקול שקט
אבל תקיף, ששום דבר לא קרה, והיא
מבקשת להבטיח לה שאף מילה אחת
לא תיכתב על כך. וחוץ מזה, בצלאל
אלוני — ומוטב לבדוק את זה איתו
מייד — מתחרט שעורר את העניין,
ומבקש לשכוח אותו .״היו שינויים
בחדרים,״ סגרה רביץ עניין ,״כולנו
עברנו״.
בצלאל לא ידע שהוא מתחרט, והיה
עדיין שרוי במצב־רוח קרבי .״בחזרה
לפני־הצהריים הן עוד ישבו ביחד בח־

חיים מלובן אמר שלא ידוע לו על
שום שינויים שעשתה ההפקה בעניין
החלוקה לחדרים .״עד ההופעה היו
הרמוניה ויחס לבבי בין האמנים,״ אמר.
על השאלה מי בכל זאת מחק את שמה
של עופרה, ענה :״הסתובבו שם כל־כך
הרבה אנשים, נכנסו הרבה מעריצים
ומעריצות של הזמרים. אני לא הייתי
שותף בנושא הזה״.
באותה הזדמנות סיפרה עופרה חזה:
״אני מעריכה את שושנה דמארי. לפני
תוכנית ה׳ספיישל׳ שלי בטלוויזיה
התקשרתי אליה באופן אישי, והזמנתי
אותה להופיע בתוכנית שלי. היא אמרה
,לא יודעת, אני עסוקה, בעלי עכשיו
בחו״ל, והוא שקובע.׳ הרחתי התחמקות,
התפלאתי מאוד.
.אמא שלי נורא אהבה את שושנה
מאז ומתמיד. אחרי התוכנית חיים
שכאלה על שושנה התלהבה אמי
וביקשה מאחותי לחפש את הטלפון
שלה. היא צילצלה זאמרה לה, :את
נהדרת, אנחנו גאים בן, את עושה לנו
כבוד!׳
״הופתעתי והתרגשתי מהיוזמה של
אמי, זה מחמם את הלב כשמחמיאים
אחרי תוכנית, וסיפרתי בראיוו ברדיו
את הסיפור הזה. ברדיו רצו לדעת איר

שושנה דמאו׳ ,מלכת הזמו הישואר׳ ,הוציאה מחדוה את שבוה
חזה, נסיכת הזמו -וכו החל מאבק בין שת וצאות־תימן הזוהוות

דח/וות נוו!,

ש סר ה
זמרת רביץ
גיהצה בגדים

זמרת גורן
שתתה קפה

^ ני רק שואל אם יש כוכבות
על וכוכבות־תחת,״ קרא בצלאל
אלוני, מנהלה האישי של עופרה
חזה.
בצלאל ישב במיזנון של ה תי א טרון
הקאמרי, כשהוא נסער וזועם.
אולם־התיאטרון היה מלא, על הבימה
שרו מיטב הזמרים את שיריו של סשה
ארגוב, בערב לכבודו (ראה שידור).
כשהמלחין יושב בשורה הראשונה
באמצע. הטלוויזיה צילמה והקליטה
את הערב ברצף, ללא תקלה, ומאחרי
הקלעים ישבה זמרת פגועה ונעלבת,
והמתינה לתורה.
״המפיקים חילקו את הזמרים בין
החדרים,״ סיפר אלוני ,״עופרה היתה
בחדר אחד עם שושנה דמארי ויהודית
רביץ. אחרי החזרות נסעה עופרה
הביתה, להביא ביגדי־הופעה. כשחזרה,
ראתה ששמה נמחק מהפתק על הדלת.
היא קראה למפיק, חיים מלובן, והוא
אמר לה: תמצאי חדר אחר, תסתדרי.
עופרה נכנסה לחדר של הלהקות
הצבאיות, ואחר־כך לחדרן של סנדרה
ג׳ונסון ואורה זיטנר.
״איזו גסות־רוח! איזה טימטום! אף
אחד מההפקה לא מחק את השם, אני
יודע. זה כל־כך מביך! בגלל זה אני
שונא פסטיבלים, עם הרבה אמנים.
אחד שם אוכל את השני. לפחות,
במחיקה, היתה אי העמדת־פנים. בא לי
לעשות כאן סצינה, אבל רק בגלל
הכבוד לסשה ולאירוע המכובד הזה אני
יושב במיזנון ונרגע בעזרת כוס־תה עם
נענע!״
״פתחתי את הדלת וראיתי בחדר את
שושנה דמארי, יהודית רביץ ועדנה
גורן ״,סיפרה עופרה .״שאלתי מה קרה.

מי מחק את השם שלי, הרי בצהריים זה
היה החדר שלי! שושנה אמרה שהיא
לא יודעת, שינו, ועדנה אמרה שעכשיו
זה החדר של שושנה דמארי. לא רציתי
לשאול: אם זה החדר של דמארי לבדה,
מה הן עושות שם? עדנה שתתה קפה,
ויהודית גיהצה בגדים. הרגשתי מאוד
לא רצויה, ועזבתי.
״כל מה שרציתי היה להתאקלם
מהר בחדר אחר. אני בשוק מכל העניין.
הרי בסר־הכל מדובר בזמרות שמתאם־
רות יחד בחדר אחד, לא חיות יחד.

זמרת חזה
נשארה בחוץ
דר,״ אמר ,״אבל אחר־כך, כדי לטשטש,
מחקו עוד שמות.
״כואב לי הלב על עופרה, היא היתה
עם דמעות בעיניים!״

״הרחתי
התחמקו ת! 1״

ך י אותו זמן, דקות אחדות לפני
* ₪עלייתה של עופרה לבימה, הכריז
המנחה, אהוד מנור, במתיקות :״חלום־
ילדות של עופרה חזה מתגשם הערב.
היא מופיעה עם אלילת־ילרותה. שושנה
דמארי!״
״מה פיתאום שושנה דמארי?״ תהה
בצלאל ,״הזמרת הכי נערצת על עופרה
זו אסתר עופרים. אבל אין דבר, שיגיד
שושנה דמארי, זה טוב בשביל הטלוויזיה...״

שושנה
הגיבה כשאמה של עופרה
צילצלה אליה, וביקשו להכניס אותה
לשידור באותה התוכנית. שושנה אמרה
שהיא לא מעוניינת לדבר. למרות
הדברים האלה, עד היום חייכתי אליה,
אמרתי לה יפה שלום״.
הפתק הקטן שגרם לכל הרעש
נשאר צמוד לדלת גם בתום התוכנית.
במקור נכתבו עליו בכתב־יד, בעט
רגיל, שלושה שמות. בסוף הערב היו
שלושתם מחוקים, ובמקומם נכתב שם
אחד, בגדול: שושנה דמארי. שמותיהן
של דמארי ורביץ היו מחוקים בקווים
מסולסלים, די בעדינות. שמה של
עופרה חזה היה מחוק — ככל הנראה
באותו העט. בצורה מודגשת יותר,
קווים מסולסלים עם תיגבורת של כמה
נעמי רון
קווים ישרים.

— הנהגת המיפלגה. קרי:
הנהגת המדינה.
ביום השישי האחרון, כשהוא רגוע
לחלוטין ונינוח, סיפר קיסר שהדם שב
אל פניו רק בשעות המאוחרות של
היום השני .״בצהריים היו מי שמצאו
שאחוז״ההצבעה קטן מזה שהיה לפני
ארבע שנים, ולא היה חסר הרבה שהיו
תולים אותי לצד התמונות שלי,
שהודבקו ברחובות.״
כשהתבררו התוצאות, נשכח הכל;
— איש לא זכר עוד את אי־הסדר
.שיצרה ועדת־הבחירות המרכזית. מעטים
שמו לב לעובדה שהניצחון אינו ׳
כה סוחף, כי מנגד עמד מועמד אלמוני
ממש, שאחוז־הצבעה גבוה יותר עשוי
היה לשחק לידי הליכוד. והעיקר —
שרבים מבין השנתונים הצעירים, שלא
השתתפו בהצבעה בגלל ליקויי־מחשב,
תומכים דווקא בליכוד.

ה פו שואל קיסו
מסי 2ב מי פ דג ה
-ומועמד מונז

:ויי

לואשות הממשלה.
איו יעשה זאת? מה

עדיפות על
^ גוי ושחל

היו השלבים שר

** תה התרכזו הכל בקיסר. ככל
/שהירבו לעסוק בו, כן גדלה החידה.
גם היום קיסר הוא תעלומה בלתי־מפוענחת.
ולא במיקרה. באופן שיטתי

עלייתו לשילטון?

* 1111כ ח 1ו 0ח ת
**שהו קרה השבוע במיפלגת
^/העבודה. את זאת ניתן היה ללמוד
ממראה־פניו ומהתנהגותו של יושב־ראש
המיפלגה, שימעון פרס.
ביום השלישי לפנות בוקר, כאשר
תוצאות־האמת החלקיות הצביעו על
ניצחון מוחץ לישראל קיסר בבחירות
בהסתדרות, בא פרס לבית הוועד־הפועל
כדי לברך את המנצח. באולם־
הישיבות, בשעה 2וחצי לפנות בוקר,
התאספו המכובדים והסבו לצד פרס
וקיסר. הנוכחים לא יכלו שלא להבחין
במראה פניו הנפול במיוחד של פרס.
הוא לא הצליח אף להסתיר את עצבותו.
למחרת, בפעם הראשונה מאז נכנס
לתפקידו כראש״ממשלה בחודש ספטמבר
האחרון, הפתיע פרס את עוזריו
ויועציו. בישיבה של חברי הקואליציה
בוועדת־הכספים של הכנסת, שהת־
• קיימה בלישכתו, איים שאם הוועדה
לא תעביר את התקנות והצעות־החוק
הכלכליות שהוגשו לה, הוא יילך אל
הנשיא.
האם יש חוט מקשר בין שני האירועים?

קיסר
בדרך לשילטון
• עם ניצחונו בבחירות בהסתדרות, הפך ישר־אל
קיסר האיש מס׳ 2במיפלגת־העבודה, ומועמד
סביר לראשות־הממשלה בעוד שלוש או שבע
שנים.
• באיש בעל בסיס נבחר עצמאי, הוא חשוב
עתה מאנשי־מיפלגה אחרים, הפוזליס לעבר
תפקיד זה, במו מוסה גור, גד יעקובי ומשה שחל.
תורו יבוא באשר יחלוף זמנה של הצמרת פרס־רבין־נבון.

מעלה חשובה של קיסר במאבק זה הוא
העובדה שהפך סמל בעיני הציבור המיזרחי, בך
שיש לו סיכוי להצליח באיחוי הקרע ההיססור בץ
מיפלגת״העבודה והמוני ״ישראל השניה״ ,ולהכ שיר
את הקרקע לעליית הציבור המיזרחי לשילטון
במדינה בהתפתחות סיבעית.
• בדי להגיע לכך, ינצל קיסר את השנים הקרו
בות
לבניין איטי ושיטתי של מרבז־בוח עצמאי.
לשם בך יעמדו לרשותו המשאבים העצומים של
ההסתדרות וחברת העובדים, הכוללת ביום ברבע
המשק במדינה. יהיה בכוחו לממן מחנה פוליטי
בראשותו, ולמנוע קרנות ממרכזי־נוח מתחרים.
הוא יוכל גם לשבץ מאות, וזק׳ אלפי נאמנים,
במישדות גדולות וקטנות במערבית ההסתדרות
ומיפעלי חברת העובדים.
• קיסר יוכל לעשות זאת בצורה קלה וחלקה,
מפני שממילא ישנה דרישה כללית להחליף את
הצמדת המאובנת, האשכנזית והמתנשאת של
ההסתדרות וחברת העובדים באנשים חדשים,
ו״להחזיר את ההסתדרות ליד* העובדים־ .המגמה
ליתר דמוקרסיזציה, ולשיתוף אנשי ״ישראל השניה״
בהנהלת ההסתדרות ומיפעליה, משתלבת
יפה בכוונתו ליצור מוקד-כוח משלו, שיקיף את
הארץ כולה.

פרסולוגים טוענים: יש ויש.

פרס, כבעל חוש פוליטי מצויץ,
הבין, שהשבוע נולד מנהיג חדש במים־
לגתלהעבודה, ישראל קיסר שמו, שבבוא
היום עלול לאיים על כיסאו.
ואם היה לו ספק בכך, הרי שביום
החמישי אחרי־הצהרים הוא קיבל אישור
לחששו. בעודו עסוק בענייני הממשלה,
הופיע קיסר לפני מרכז מיפ־לגת־העבודה,
שהתכנס באולם אוהל־שם
בתל״אביב. האולם היה מלא מפה
לפה. הציבור לא פסק מלמחוא לו כף,
כשעלה לבימה. קיסר לא יכול היה
לשמוע את מה שנאמר עליו באולם —
דיברי־שבח כאלה לא שמע פרס מזה
שנים.
קיסר אף דאג להשמיע ברבים את
כוונותיו לעתיד. הוא רק אמר שאינו
מבקש לעצמו יותר משתי תקופות־כהונה
כמזכ״ל ההסתדרות. הוא מוכן
להסתפק בפחות, אם יידרש לכך. אבל
בשום פנים ואופן לא כדי לקבל תפקיד
של שר. במצב שכזה הוא מעדיף להישאר
בהסתדרות.

השבוע לא היסס קיסר להודות:
הוא ינצל היטב את הצלחתו
בבחירות ואת זינוקו לצמרת
מיפלגת-העבודה, בדי
לחתור לתפקיד הבכיר ביותר

מזל וישראל קיסר לפני חודשיים ביום־הולדתו ה־54
דור חדש, עדה חד שה

ומכוון הוא פועל כסוליסט, מבלי להבטיח
דבר לאיש ומבלי לריב עם איש.
קיסר 54 יליד צנעא שבתימן,
עלה ארצה בגיל שנתיים. מאז
שנת 1977 הוא שימש כיושב״ראש
האגף לאיגוד המיקצועי וכממלא-
מקום מזכ״ל-ההסתדרות. מאחורי גבו
אמרו עליו שהוא זכה במינויים הנכבדים
בגלל מוצאו וגון עורו. כשהחליף
את ירוחם משל, בחודש מאי לפני שנה,
היו שהטילו ספק ביכולתו לשנות
ולזעזע את ההסתדרות ואת חברת
העובדים.
המעבר הזה, ממשל לקיסר, פירושו
מרחיק־לכת: זהו מעבר לא רק מדור
אחד לדור אחר, צעיר יותר, אלא מעדה
לעדה. בעוד שלמשל לא היו תיקוות
לקאריירה, מעבר למזכ״לות, הרי
שקיסר רוצה להגיע רחוק, כמו מד
כ״לים קודמים כדויד בן־גוריץ, שהצליח,
ופינחס לבון, שנכשל.
בשנה האחרונה הוא לא עשה
שינויים של ממש בהסתדרות, ובוודאי
שלא שינויים פרסונאליים. הוא לא
הבטיח דבר לאיש, כדבריו, ולא הדיח
אף אחד. אפילו את הרכב רשימת
המערך לוועידת ההסתדרות הפקיד
בידי עוזי ברעם, מזכ״ל המיפלגה.
ואין זה מיקרה. קיסר פועל בצורה
מחושבת ולועג לכל מי שרואים
בזהירותו הוכחה לחולשה .״האם הם
במיפלגה עדיין חושבים שאני לא
אינטליגנטי?״ שואל קיסר את מי
שמבקשים ממנו הסבר למה שלא עשה
בהסתדרות.
בניתוחו הוא מאוד אינטליגנטי,
וכשהמטרה הניצבת מול עיניו היא
ראשות־ממשלה, גם האמצעים חייבים
להוביל לכך.
...המצב שבו נתון קיסר נראה כה•
בשיכבת־המנהיגות השניה ב־מיפלגה,
הכוללת את השרים משה
שחל, מוטה גור וגד יעקובי, יש לו
עדיפות ברורה. בשיכבה הראשונה,
מול יצחק נבון, יש לו עדיפות מסויי־מת.

כדי להתקדם, עליו להימנע
מלקומם נגדו את הכוחות המרכזיים
במיפלגה, ובעיקר את פרס — עתה
המנהיג הבלתי־מעורער. באותה העת
אין הוא יכול להרשות לעצמו להסתכסך
עם איש על רקע פרסונאלי
בהסתדרות, על מנגנוניה השונים.
• עליו להציע משהו חדש, שאין
לאחרים.

מה ימכור קיסר למיפלגה?
• ראשית את מוצאו ואת קשריו
המתהדקים את חובשי־הכיפות, שהם
בעלי זיקה למערה אך שהצביעו לליכוד.

שנית, את עממיותו ונועם הליכותיו,
בעיקר במגע עם המצביעים המיזרחיים,
שנטשו את המיפלגה ופנו
ימינה.
• שלישית, אשתו, מזל, מעוררת
סימפטיה רבה, וכמו בעלה יוצרת קשר
יוצא מן הכלל עם אנשים.

• אבל עיקר כוחו של קיסר
בכיבוש־המיפלגה הוא היותו שליט
י הגוף הכלכלי מס׳ 1במדינה.
קשה לדעת מהן דיעותיו בתחומי
חוץ־וביטחון. הוא זהיר ואינו מדבר על
כך. כולו קודש לענייני העובדים
וההסתדרות.
אין כל ספק שכל צעד שהוא יעשה
בהסתדרות יהיה מעתה קשור אוטו־מטית
בתוכניתו לכיבוש המיפלגה.
הדבר ייעשה בשלבים.

^ 2232׳

ענקית

למשוכההרא שונ ה שאותה
( 1חייב קיסר לעבור היא בעיית המינויים
למוסדות הנבחרים השונים.
רק בסתיו יתכנס מרכז מיפלגת־העבודה,
כדי להחליט כיצד ייבחרו
חברי הוועדה־המרכזת הבאה, שהיא
למעשה הממשלה של ההסתדרות.
השבוע הסביר קיסר שהוא מבקש
לפתוח בדיונים לשינוי דרו הבחירה.
בעבר היא מקובל שכל מי שכיהן שתי
תקופות־כהונה בוועדה המרכזת, זקוק
:ל־ 60 אחוזי־תמיכה כרי להבטיח את
מקומו לכהונה שלישית. קיסר מבקש
שגם תמיכה כזאת במרכז״המיפלגה לא
תחייב אותו אוטומטית להכליל את
חבר הוועדה־המרכזת בפעם שלישית.
.״לא במיקרה החלתי רוטציה על עצמי
אחרי שתי קאדנציות,״ הוא אומר .״אני
מבקש בדרך זו שכל בעלי התפקידים
הנבחרים, בוועדה־המרכזת, כמו במו,עצות־הפועלים
ובמועצות־המנהלים
של חברת העובדים, יוגבלו לשתי
קאדנציות.״
הוועדה־המרכזת כוללת כיום 39
איש, והיא מורכבת מראשי־אגפים
ומחזיקי־תיקים בוועד־הפועל, נציגי־ציבור
וראשי ועדי־עובדים גדולים
ומועצות־פועלים.
למפ״ם ולשאר מרכיבי המערך יש
כיום תישעה נציגים בוועדה המרכזת.
כשהוא נאמן לדרכו שלא לריב עם
איש, לא יבצע קיסר צימצום בכל־מחיר
של הגוף הזה. הוא יסתפק
בהחלת עיקרון הרוטציה גם עליו. כדי

הכסאות המתפנים:
איר בונים מנגנח
בהיותו נאמן לשיטתו, לא הבטיח
ישראל קיסר לאיש תפקיד כלשהו.
אד במיסררונות בניין הוועד־הפועל
כבר נוקבים בכמה שמות של אישים
שראשם ייערף, ובכאלה שיתחזקו.
גם אם בסופו של רבר יהיה קיסר
המחליט הבלעדי, אין ספק שהוא
יצטרך להתחשב בשמועות הרוחשות
ליד דלת לישכתו.
מבקר־ההסתדרות הקשיש שלמה
שטנגר ייאלץ לפרוש, משום שעבר
את גיל ה־ .70 קשישים אחרים. שלא
יהיו קרוב לוודאי בוועדודהמרכזת
הבאר״ הם הגיזבר הנץ נתן אלמוז־לינו,
שמצא לו ג׳וב — ראש המכון
היהודי־עדבי בבית־ברל — וגידעדן
בך־ישראל מאגף־האירגון. בן־יש־ראל
הצליח אומנם בכל מה שקשור
בבחירות במועצות־הפועלים, אבל אין
הוא מקובל על קיסר, וניתז לנצל את
גילו. הוא עתה בן .62
לא ברור מה יהיה על נחום פסה.
אם קיסר לא ימצא לו תפקיד בחברת
העובדים, ייאלץ לפרוש מהמרכז־לתרבוודולחינוך,
ולשוב לקיבוצו,
ברור־חיל, אחרי שתי תקופות־כהתה.
קיסר יהיה חייב להכריע במינוי
מגכ״ל לשיכון עובדים. כרגע ממלא
את התפקיד סגנו לשעבר של יושב־ראש
מועצת־המנהלים של החברה,
הח״כ רפי אדרי, שמנע את מינויו
של צבי אלדורוטי, מועמד מוכשר
ומתאים.
קיסר יהיה חייב להחליט מה יחסו
לשרידי המנגנון של יעקב לוינסון
בחבו־ת־העובדים, שבראשה עומדים
אפרים ריינר, יושב־ראש מועצת־המנהלים
של בנק הפועלים ונפתלי
בלומנטל, יושב־ראש מועצת־המנ־הלים
של כור.
בקרוב יצטרך לפרוש גם בנימין
גיבלי, מנכ״ל כור־מזון, המתקרב
לגיל־הפרישה.
בעבר לא הסתיר בני גאון, מנכ״ל
ק ד אופ ומנהל אגף־ההסברה בבחירות
להתגבר על הקושי בניהול ממשלה
שכזו, הוא יחזק את מזכירות הוועדה־המרכזת,
הכוללת אך ורק ראשי־אגפים.
נציגי
ההסתדרות מהווים כחמישית
מ־ססזז חברי־המרכז של מיפלגת־העבודה.
הם נאמנים לא רק למזכ״ל
ההסתדרות כי אם להתחייבויות קודמות
שיש להם, כמו למחנות רבין ופרס.

האחרונות, את רצונו לקבל לידיו את
כור מזון, ולאחד אותה עם האגודה
הצרכנית. אבל כיום הוא שואף להיות
המישנה של ישעיהו גביש, מנב״ל
כור. קיסר יצטרך להחליט איך ולאן
לקדם את גאון.
גביש עצמו, המנהל בהצלחה רנה
את כור. אינו עובר מחר לתפקיד אחר,
אך גם הוא היה רוצה להתקדם לעבר
הממשלה.
שרגא רוטמן, מנכ״ל סולל
בונה, לא שמע מעולם מפי קיסר
בארבע עיניים, שעליו ללכת. אבל גם
הוא ייאלץ לפרוש בקרוב. הוא כבד בן

לא ברור מה יהיה מעמדם של
גיורא (.ג׳ורי׳׳) גזית, מנכ׳׳ל בנק
הפועלים, ושל שאר חברי דירקטוריון
הבנק, אחרי שיתבררו ססקנות ועדת־החקירה
לעניין מניות־הבנקים. אומרים
שקיסר לא ימחל להם, אם המסקנות
יפגעו בהם בצורה חד־משמעית.
תפקיד אחר שיתפנה הוא של מג־נדל
תנובה, יצחק לנדסמן.
אתרי מינויו של קיסר לתפקידה
עבר חתול שחור בינו ובין יגאל
נאמן, מנב׳׳ל תדיראן. נוועד-הפועל
שואלים אם לסיכסוך־יוקרה זה תהיה
השלכה על המשך העסקתו של נאמן
בתפקיד.
עוד תפקיד שמתפנה, ושיהיה צורך
לאיישו: זה של יושב־ראש ועדת־הביקורת
המרכזית ויושב־ראש בית־הדין
העליון של ההסתדרות. פורשת
ממנו חמודה איש־שלום, שהחליפה
זמנית את קורמת ניסים בבר,
שיצא לשליחות מוזרה בשווייץ.
לא ברור אם עמירס סיוון, יושב־ראש
מועצת־המנהלים של תיעוש,
ואחוז* שילה, מנכ׳ל סולל בונה.
עבודות־חוץ, יישארו בתפקי דיהם
אין אלה אלא ספקולציות פתעות.
נראה שקינא יאייש כל תפקיד רק
כאשר הוא יתפנה מסיבות ביולוגיות
— ואז ישים בו איש שיהיה נאמו לו.
אבל מבחינת קיסר זהו הכוח הראשוני
שעליו הוא בונה את המחנה שלו
במיפלגה. הסיסמה שלו היא :״אין לי
מחנה, ואינני תומך בשום מחנה.״

בפועל, הוא יהפך בתוך זמן
קצר לראש המחנה הגדול
ביותר.
מדוע?
לקיסר שני יתרונות בולטים על כל

מזב״ל קיסר
ההסתדרות לידי העובדים ולידי הידידים
תוך שימת הדגש על מועמדים האומרים שאינו זקוק לשמות מוכרים,
והוא ישלוף בכוונה שמות אלמוניים,
מיזרחיים.
מי יבוא במקום הפורשים? ר ק חסרי בסים פוליטי עצמאי במיפלגה,
לקיסר הפיתרונות. יש האומרים שאין כדי שיהיו תלויים בו, ולא יפתחו כוח
לו שמות מפוצצים באמתחתו. יש עצמאי.
יריביו, ובכללם פרס עצמו. הוא יכול
במשך הזמן להחדיר מאות עובדים
למנגנון ההסתדרות ואלפים לחברות
ההסתדרות ומיפעליה.
הוא שולט בקופת־ענק, היכולה גם
לממן את מסע הבחירות הפנימי שלו
במיפלגה, יגם לחזק או להחליש כל
יריב במיפלגה על־ידי הזרמה או
עצירת הזרמת כספים אליו, בצורת
תרומות בדרכים שונות.

אין ספק: נוצר מרכז־כוח
חדש במיפלגה.

באים אליי ד

קיסר מנשק את ידו של הראשון לציון מרדכי אליהו
גם לדתיים, גם למיזרחיים

ן* יסר נשאל לא־פעם מה הוא
\ /מתכוון לעשות בחברת־העוב־דים,
הכוח הפינאנסי של ההסתדרות
ומיפלגת־העבודה, ותמיד השיב שלא
יערוף ראשים. גם בשיחה עם העולם
הזה השבוע הוא הדגיש שהוא לא
יחליף מנהלים מיקצועיים באחרים, רק
לשם השינוי.
לדבריו, שוררת הבנה בינו לבין
ראשי״המשק, שהיא הבסיס לעבודה
משותפת.
במערכת״הבחירות הוא תקף קשות
את אנשי המינהל הבכיר של חברת־העובדים
וטען שהם מתנשאים,
מנקרי־עיניים, ונוהגים כאילו עבדו
בסקטור הפרטי. הוא קרא לאחד מהם
להחליף את ריכבו מאאודי ,100
לפיזיו .505 למרות שהמנהל לא עשה
זאת, לא לחץ עליו .
הוא החליט לחזק את המזכירות
המרכזית של חברת העובדים, השוכנת
לידו בקומה החמישית. הכוונה
שלו היא לחזק את השפעת המזכיר של
חברת־העובדים בשלושה תחומים

— פיננאסיים, מינויים ופיקוח —
ולכפוף את המזכיר למרותו שלו.
״אני רוצה לחזק את כוחו ושיניו של
דני רוזוליו,״ הוא אומר ,״אבל — הכל
ברצוו טוב!״
אך חוד־החנית של פעולת קיסר
בעתיד הקרוב יהיה מופנה לעבר המיג־זר,
שבו הוא מקווה לצבור את כוח-
המחץ העיקרי שלו בעתיד: בעיירות־הפיתוח.
על חברת־העובדים יוטל
להקים שם מיפעלים ולספק עבודה.

שיטתו של קיסר שלא להסתכסך
עם איש ולא להקים נגדו
אוייבים, לצד פלישה מאסיגית
לעיירות־הפיתוח ולשכונות —
שם, הוא מאמין, מצוי מאגר
כוחה האמיתי של המיפלגה —
תהיה מדיניותו לשנים הקרובות
במשק ההסתדרותי.
האם יוכל מזכ״ל הסתדרות לעמוד
על שלו מול ממשלות־אחדות, בראשות
המערך? קיסר להעולם הזה:
״לפני הבחירות היינו זהירים. עתה לא
נהיה יותר רכים. יש לנו יכולת־עמידה
גדולה יותר ומוצקה. התוצאה מחזקת
גישה זו!״
בינתיים מגיעים ללישכתו שדרים
מהמיפלגה .״הם באים אליי. אני לא
הולך לשם!״ אמר השבוע, ובכך הבהיר
היטב שהוא עומד עתה מהצד, בונה את
כוחו ונמנע מלקחת חלק במאבקים
הקטנוניים.
הוא מתכונן לקרב הגדול על המים־
לגה, שיבוא להערכתו בתקופה שתתחיל
בעוד שנה ורבע, מועד מימוש
הסכם־הרוטציה, ושתסתיים לקראת
הבחירות הבאות.

בן־ציון ציטרין

^ יכל חייכה אל הצלמים הרבים
^ 1שעמדו סביבה. אחר־כך, כשנמאס
לה לחייך, היא עשתה להם פרצופים
והוציאה לשון. היא נראתה במצב־רוח
יוצא־מן־הכלל.
לבושה במיכנסי ג׳ינס ובחולצת־טריקו
לבנה. על פניה מישקפי־ראייה
עגולים.
אחר־כך, בהפסקה, היא חיבקה את
אמה הבוכה. והרגיעה אותה שהכל יהיה
בסדר, ושזה לא כל־כך נורא, ושתפסיק
לבכות.
אחר־כך הורידה את המישקפיים,
והתחילה גם היא לבכות בכי מר. ביחד
עם אמה.
אחר־כך אמא שלה התיישבה
מאחוריה, ומיכל הסתובבה בעיניים
אדומות ובפרצוף נפוח אל הצלמים
הרבים, שהמשיכו לכוון לעברה את
מצלמותיהם, והמשיכו להבזיק עליה
אור. היא התבוננה בהם, קמה ממקומה
והתחילה לצעוק שילכו משם, שאינה
רוצה לראות אותם יותר, ושמספיק עם

*ץ יכל הילל נעצרה ביום השישי
^ /בערב בבית ידידים בהרצליה. היא
חשודה בכך שהשתתפה, ביחד עם דני
אייזנמן וגיל פוקס, ברצח נהג־המונית
הערבי חמיס תותנג׳י.
מיכל הכירה, לדבריה, את דני

ה1 1 1 1 1 1 1 11־ 1| | 11ך דני אייזנמן קשור באזיקים בידו האחת
111111111 111111/11 ליד של שוטר. דני חבוש בתחבושת ב׳ 3
רק ידו הימנית. הוא שימש כמכונאי במישטרה והתקבל לקורס״חבלנים.

אייזנמן היכרות אישית. דני עובד
במישטרה, בעבר כמכונאי, ולאחרונה
התקבל לקורס־תבלנים של מישטרת־ישראל.
לולא נעצר, היה עובר בימים
הקרובים את הקורס. והיה הופך חבלן
מדופלם.
מיכל סיפרה כי הכירה אותו בתחנה
המרכזית בירושלים, לפני שלושה
חורשים. היא התיידדה איתו ועם

גייס אותה לשירות לביצוע המשימה
הזאת. מיכל, ירושלמית בת ,24 העומדת
לסיים את השנה הרביעית בחוג
לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית,
התפתתה למשימה. למרות ההיכרות
הקצרה־יחסית שהיתה לה עם דני.
הבינה כבר מן השיחה הראשונה איתו
שהם ״באותו ראש״ פוליטי. הסיפור על
חברותו בשב״כ היה אמין בעיניה, והיא

המונית דויד כספי. תוך זמן קצר התגלו
גם מי שהואשמו השבוע ברצח.
כותרות־העיתונים שלמחרת היוי
שחורות ומאיימות. הן דיברו על
מעשה־חבלה, על התערערות הביטחון.
נהגי־המוניות הכריזו אז בקול רם שלא
יסיעו עוד ערבים, ושלא יסעו עוד אל
מעבר לגבולות הקו הירוק עם נוסעים
מן השטחים הכבושים. העיתונים

אשתו, ובאמצעותו הכירה את החשוד
השלישי ברצח, גיל פוקס. גיל הוא
חייל בשרות־חובה, המשרת בחיל־הים.
כפי שהתקבל מחקירת קצין־המיש־טרה
בבית־המישפט, בעת הארכת מעצרם
של שלושת החשודים, היה זה דני
שיזם את הרצח.
דני, כפי שטען יאיר גולן, סניגורה
של מיכל, פנה אליה וטען שהוא איש
שרותי־הביטחון(השב״כז והוא, כאילו,

הסכימה לקחת חלק פעיל, לדיברי
חוקר־המישטרה, ברצח נהג המונית.
הכל התחיל לפני כמה שבועות.
ביום השישי בלילה, כאשר נמצאה
מונית נטושה בכביש המוביל מירושלים.
שימשות המכונית היו מנוקבות
מכדורים, המושב האחורי היה מוכתם
בדם ונראו בו סימני־מאבק. אחרי חיפושים
מאומצים גילו חוקרי־המישטרה,
לא רחוק משם, את גופתו של נהג-

הכריזו שהיה זה רצח פוליטי בהזמנת
אש״ף — אף כי חוקרי־המישטרה נטו
לריעה שהיה זה שוד פלילי.
כמה ימים אחרי־כן הוכה הציבור
שוב בתדהמה. בכביש מעלה־האדומים
נמצאה, באישון־לילה, מונית עומדת,
ובתוכה גופתו של הנהג חמיס תותנג׳י,
מנוקבת כדורים. הכדורים, כך גילו
חוקרי־המישטרה, היו של רובה אם־
.16 הנמצא בשימוש חיילי צה״ל. גם

11X11ן ך ך גופתו של חמיס תותנג׳י
י ^ 11111 11י^> מוטלת על המושב הקידמי
של המונית. הראש נראה מונח בצד הימני. תותנגיי

נרצח מיריות של רובה צה״לי מדגם א ם .16
ואכן, כאשר נעצרו שלושה הצעירים הירושלמיים,
החשודים ברצח, התברר כי אחד מהם הוא חייל.

החייל ב שרו ת
חובה גיל פוקס
(בעל הפרק
החבוש בתמונה
מימין) והסטודנטית
מיכל הילל (ליד
אמה) ח שודים
ברצח הנהג חמים
תותנגי׳ (בתמונה
משמאל) .האס זה
היה באמת
מעשה ספונטאני?
הרצח הזה גרר אחריו כותרות שחורות
בעיתונים שלמחרת. על פניו היה ברור
שהרצח הוא נקמה מיידית על רצח
הנהג היהודי.
חוקרי המישטרה״הסתובבו במשך
כמה ימים, כשהם מגששים באפילה.
חששותיהם, שפעולות המחתרת היהודית
לא הסתיימו עם מעצרם של חברי
אירגון־הטרור היהודי, נראו מציאו־

הארכת המעצר, כאילו הוא מבין בדיוק
מהי חומרת החשד, היה דני אייזנמן.
ואין זה פלא. הוא שוטר, ויודע בדיוק
מה פירושו של מעצר, ומה פירוש חשר
ברצח. כשנכנס לאולם, ניסה להסתיר
את פניו. אחר־כך הסתתר מאחורי אביו
במשך שעה ארוכה. גם הוא היה חבוש
בפרק־ידו הימני בתחבושת לבנה, כמו
זו של גיל.

לחיצה
על ההדק
ן* ה בני מישפחותיהם של הש-
ו לושה הסתובבו בעיניים פקוחות
לרווחה מן התדהמה. הם לא האמינו
שבניהם אכן חשודים במעשה כל־כך
אכזרי.
לדברי קצין־המישטרה, הודו כל
השלושה במעשה, ואף שיחזרו אותו.
לפי השיחזור, נכנסו דני ומיכל
למונית של תותנג׳י. הם ביקשו שיסיע
אותם למעלה־האדומיס. דני ״החזיק
בידו את הרובה של גיל. גיל לקח את

יוצאי שכונת־מצוקה או מישפחות
מרובות־ילדים.
טיפול פסיכיאטרי
ך יל פרקם, חייל בחיל־הים, הוא בנו
של מרצה בכיר בחוג לכימיה

ה 1 ¥1־ \ 1ך בץ שלישת הח-
שידים ברצח נהג ו המונית הוא שוטר, דני אייזנמן.

מצב־רוחה של מיכל השתנה מחיובים
וצחוק לבכי ורוגז. מיכל מטופלת
כבר ארבע שנים אצל פסיכולוג. ניסתה
בעבר כמה פעמים להתאבד, עד שהתחילה
בטיפול. בחודשים האחרונים היא
מקבלת גם טיפול פסיכיאטרי. היא
נראית חסרת־מנוחה, מבולבלת. גם היא
לא כל״כך מבינה מה קורה סביבה.
מיכל מוחזקת במעצר במיגרש־

והסש דנ טי ת
תייס. עד שהגיע הרמז הראשון שהוביל
למעצרם של שלושת החשודים
ברצח.
בפי העיתונאים כונתה השלישיה
״בני־טובים״ .בניגוד ליונה אברושמי
(שהורשע ברצח אמיל גרינצווייג)
ובניגוד לרויד בן־שימול (שהורשע
בירי טיל לאו לעבר אוטובוס ערבי,
ובהריגת אחד הנוסעים בו) ,אין
לחשודים אלה עבר פלילי. ואין הם

באוניברסיטה. הוא למד בבית־הספר
לקציני־ים, ומתגורר בשכונה אמידה.
הוא אדום־שיער, מרכיב מישקפי־ראייה
והופיע לבית־המישפט כשפרק־ידו
הימני חבוש. גיל לא נראה המום
ממעצרו. אולי לא הבין עדיין את גודל.
החשד, ואת הצפוי לו בשלבים הבאים
של המעצר והחקירה, ואולי גם העונש,
אם יורשע, הוא ישב נינוח על ספסל־העץ.

הרוסים
בירושלים. אין היא יושבת,
כנהוג, באגף־הנשיס, ביחר עם עצורות
אחרות. היא יושבת, זמנית לפחות.
בחדר מיוחד, מול דלפק היומנאי. חדר
השמור בדרך־כלל לפגישות בין עצירים
לעורכי־הדין שלהם. יתכן שחוק־רי־המישטרה
לא רצו להכניס את מיכל
לחדר שבו נמצאות גם אסירות ערביות.
היחידי
שנראה ביום הראשון, יום

הסטודנטית החשודה

רביעית בחוג לגיאוגרפיה,
יוצאת מניידת־המישטרה ומובלת אל בית״המישפט להארכת המעצר.

בהפסקה בדיוני בית־המישפט עמדו מיכל
(מימין) ואמה במשך שעה ארוכה והתחבקו. האם
בכתה ומיכל ניסתה להרגיע אותה, עד שפרצה גם היא בבכי מר.

נשיקת אם
ך 1ץ ך | 1ק | 1ד 1ך 1המונית של דויד כספי, הנהג
111111 11 ^ 1היהודי, שנרצח ביום השישי
בלילה לפני כמה שבועות. מוניתו נמצאה נטושה

בכביש ירושלים־רמאללה, החלונות היו מנוקבים
בכדורים ועל המושב האחורי נראו כיתמי־דם וסימני
מאבק. גופתו של כספי נמצאה לא רחוק משם.

מכונית הרנו של דני, ונסע אחרי
המונית. בכביש החשוך של מעלה־האדומים.
מחוץ לירושלים. עצר גיל
את המונית, וביקש את הרשיונות,

כשהוא מתחזה לשוטר. אחרי שווידאו
שהנהג אכן ערבי, לחץ דני על הדק
הרובה וירה בתותנג׳י שלושה כדורים.
שהרגו אותו ענת סרגוסטי

1— 3 5

הה הם אוהדים...הה הן אוהדות...הה ה אוהדים ...מה הן אוחרות״״חה

אבי קרוננפדד:

ד1יד אדמון:

טובה סגור:

,.שבוי צויורחזוו
מייד לחיי ־ שיגוה ! ״

״לפורשים מהמיפלגה רא
מגיעח לק מומשה ! ״

״ הזנח ת הירד החויג
תגרום לו לפיגור ! ״

מתנגדי ליכוד״הליכוד הפעילו מישפטנים, כדי שיחלקו
את רכוש המיפלגה הליברלית, אם יוחלט ב־ 20 ביוני,
בוועידת המיפלגה, על ליכוד־הליכוד. ידיעה זאת התפרסמה
בסוף־השבוע בשמו של יחזקאל הרמלן, ראש״עיריית
רחובות.
פניתי לפירסומאי דויד אדמון, חבר המיפלגה הליברלית
ויועצו של שר״האוצר, כדי לשמוע פרטים על גובה הרכוש
וצורת החלוקה האפשרית שלו בין כל המחותנים. אדמון
הוא מתומכי ליכוד״הליכוד.

• מהו הרכוש שבידי המיסלגה הליברלית?

אה ...כמו לכל מיפלגה — יש לנו מועדונים, מיגרשים, כספים
בבנק. את רוצה ביתר פירוט? טוב, אז יש לנו בית־המיפ־לגה־הליברלית
ברחוב איבן־גבירול בתל־אביב, יש לנו חמישה
סניפים נוספים בתל־אביב 35 ,סניפים ברחבי הארץ, אבל חלקם
בשכירות. חוץ מזה אני מניח שלמיפלגה יש כסף מושקע. טוב,
טוב, לא מניח — אלא יורע.

• למיסלגה הליברלית יצא שם של מיסלגה
עשירה, עתירת־נבסים. האם זה נכון?

השבוע עומד, ללא ספק, בסימן החזרת השבויים. ברג עים
מרגשים אלה החלטתי לשוחח עם אבי קרוננפלד,
שהוחזר ארצה בגל הקודם של חילופי״השבויים. קרוננפלד,
תושב עכו, לומד כיום במכינה בטכניוו, לקראת לימודי
אלקטרוניקה או ניהול״ותעשיה. אביו התפרסם בחילופי-
הדברים הקשים שניהל עם רפאל איתן, הרמטכ״ל לשעבר,
שדיבר בגנות החלפת־השבויים תמורת מיספר כה רב של
אסירים ביטחוניים.

נכון, זאת תדמיתה של המיפלגה, אבל לא תמיד התדמית
תואמת את המציאות. שלא תביני אותי לא נכון. אני לא מכחיש
שברשות המיפלגה יש כספים. מהיכן? תראי, המיפלגה לא ביזבזה
כספים בשנים האחרונות על יחסי־ציבור ופירסומת, כמו מיפלגות
אחרות, אולם קיבלנו לשם כך כספים כמו כל מיפלגה. מאידך, אין
למיפלגה הליברלית חברות או מוסדות כלכליים, כמו למיפלגות
אחרות.
יכול להיות שהתדמית נוצרה בעיקבות המיתוס שחברי
המיפלגה הליברלית הם אמידים יותר מהממוצע. בעבר באמת
נמנו חברי־המיפלגה עם המעמד הבינוני־גבוה, אולם כיום, אם כי
איננו נמנים עם מעמד־הפועלים, גם לא עם התעשיינים הכבדים.

• על סי מה ניתן לחלק את רכוש המיסלגה?

• אתה יכול לשחזר את ריגעי החזרה הביתה? מה
עשית לאחר־מכן?

קודם, נחכה עד ה־ 20 ביוני. גם אם יחליטו גורמים במיפלגה
לפרוש, בעיקבות ההחלטה שתתקבל בתאריך זה, אינני בטוח
שיגיע להם חלק מהרכוש. יכול להיות שרוב מוסדות המיפלגה
יישארו, בצדק, בידי תומכי ליכוד־הליכוד.
רוצה דוגמה? למשל, בניין המיפלגה באיבן־גבירול. למי הוא
שייך? לרוב שבמיפלגה, ואם הרוב יכריע בעד הליכה עם חרות,
יישאר הבניין בידי הרוב, ולא יעבור לידי המיעוט שאינו חפץ
בליכוד־הליכוד.

או, זה היה שיגעון! קודם־כל — לפגוש את המישפחה.
אחר־כך נחתי שבועיים, אך על־פי המלצת המומחים לדבר, חזרתי •
מייד לשיגרה. איזו שיגרה? לקיבוץ שדה־נחום.
אחרי תקופה קצרה ביקשתי, יחד עם חבר נוסף שחזר מהשבי,
העברה משם. מדוע? כי זה לא היה אותו הדבר כמו לפני השבי.
העיקר — הקפדתי לחזור לשיגרה וזה עבד יופי.

אני מניח שעד לוועידת־המיפלגה נהיה עדים לשורה של
הצהרות חריגות, שכל מטרתן היא לנסות ולהשפיע על חברי־המיפלגה.

כיצד נודע לך ולחבריך שאתם חוזרים הביתה?

זה נמשך שנה ורבע...
כבר פחדנו
בסוף, משהודיעו לנו, יום לפני השיחרור
להאמין. לא האמנו עד שראינו את איש הצלב האדום.

• יש להתייחס ברצינות להצהרות מעין זאת
בדבר חלוקת הרכוש, או שיש להתייחס לכך כאמ־צעי־לחץ
בלבד?

השבוע הבא הוא שבוע״ניצן. ניצן היא אגודה וולונטרית,
שקמה פדי לעזור לילדים בעלי קשיי למידה ותיפקוד.
לילדים אלה אינטליגנציה ממוצעת ויותר, אך חוסר-
מודעות למצבם המיוחד, והזנחת הטיפול המיוחד שהם
דורשים, עלולים לגרום לסיווגם כבעלי אינטליגנציה נמו כה.
פניתי אל טובה סגול, רעייתו של בעל״מיפעל ידוע
למוצרי־פלסטיקה, שאף זכה בתואר ״יצואן מצטיין״.
למישפחת־סגול ארבע בנות. אחת מהן היא הסיבה לפעי-
לותה של אמה באגודת-ניצן.

• מתי הבנת שבתך חריגה?

איתרתי זאת בגיל צעיר מאוד. הילדה לא דיברה. היה לי ניסיון
קודם עם שתי בנות, ולכן התחלתי לדאוג. כולם הרגיעו אותי —
לא נורא, זה יבוא מאוחר יותר. אבל אני חששתי. לקחנו אותה
לרופא, שאיבחן את ליקויה, והחלנו מיד בשיעורים מסיביים של
״ספיץ׳־תראפי״(לימוד כיצד לדבר) .כיום, תודה לאל, היא מסיימת
כיתה א׳ בגיל .8הכל תודות לטיפול המסיבי, לעובדה שתפסנו
זאת בזמן, וכמובן — צריך לציין — שיכולנו להרשות לעצמנו
את הטיפול. אלה טיפולים מאוד יקרים, מאוד מיקצועיים.

• האם ידוע ממה נובע הליקוי?

״לא, עדיין לא. לא יודעים האם זה קשור לתהליך הלידה או
ההריון. אפילו בבדיקה ניאורולוגית לא ניתן לגלות אותו. מה
שידוע הוא שהזנחת הילר עלולה לגרום לו לנזק חמור, עד
לפיגור.
הנה, כעת אנחנו מגייסים כספים להקמת הוסטלים, שישמשו
נוער בוגר שהוזנח בילדותו, וכעת מאוחר מרי לתקן את הנזקים.
הבעיה היא מודעות. בארצות־הברית כבר קיימת לכך מודעות.
אצלנו, אני מאוד מקווה, זה יבוא.

דפנה ברק

הם אומרים...מה הן אומרות...מה הם אומרים ...מה הן אוחרות...חה הם

י1סי שדה:
״שופט לא יכול להכריז
שביתה איטלקית!״

הודעתו של נשיא בית״המישפט העליון, השופט מאיר
שמגר, כי לא ידון בעירעורים פליליים שמגישה הפרקליטות
נגד נאשמים -בגלל שימוש בלתי־סכיר, לדעתו,
בחנינות מצד נשיא המדינה ושר״המישפטים -ירדה
מכותרות העיתונים, אבל ממשיכה להכות גלים בחוגי״
המישפט בארץ. בחדרי״חדרים מוכנים מישפטנים לומר
דברים חריפים מאוד, אבל ברגע שהם נשאלים אם אפשר
לצטט אותם, כולם נאלמים. אחד שהסכים להביע את
דעתו בפומבי הוא המישפטן יוסף שדה.
נשיא בית־המישפט העליון הוא פקיד ממשלתי, כמו כל פקיד
ממשלתי אחר, והוא צריך לבצע את העבודה המוטלת עליו.
העבודה שלו היא לשפוט במישפטים המגיעים לבית־המישפט
העליון. הוא לא יכול להכריז שביתות איטלקיות, והוא לא יכול
להחליט שחלק מהעבודה שלו הוא לא יעשה, כמחאה נגר
המעבידים שלו.
מה היה קורה אילו שופט בבית־המישפט המחוזי היה מסרב
לדון במישפטים העשויים להגיע לעירעור בבית־המישפט
העליון, בטענה ששם עשויים לבטל את פסק־דינו, ולחיזוק טענתו
גם היה אומר אותו שופט שבית־המישפט העליון כבר עשה את זה
בעבר?
אני גם שואל, איזה כוח מוסרי יש לבית־המישפט העליון לרון
אנשים שהכריזו שביתה בעבודה שלהם, כאשר השופט בעצמו
מתנהג בצורה שהיא מנוגדת לנורמה.

• נניח שבארץ ניתנות יותר מדי חנינות. זכור
עדיין המיקרה של יהושע בן־ציון, ששוחרר כי
מישהו אמר שהוא גוסס, ומאז הוא חי שנים ארוכות.
מי יכול להתריע על תופעות כאלה?
בוודאי לא שופטים, שהג׳וב שלהם הוא לשפוט. יכול להיות
שמבקר־המדיגה צריך להגיב על דברים כאלה.

• האם לא הבנתי נכון, שהעניין המסויים הזה
כבר נפתר בין השופט שמגר לבין שר־המישפטים?

העובדה היא ששר־המישפטים הלך והתנצל והסביר את עצמו
ואת המלצתו. בעצם ההתנצלות הוא כאילו מודה שעשה מעשה
מגונה.
אבל הוא היה צריך ללכת לשופט שמגר ולהגיד לו, שאם
העבודה שלו לא מוצאת חן בעיניו — הוא יכול להסיק את
המסקנות.

רמי שלמור:

הדיח ישורון:

,אני חושב שמערכת ,.חוששתני, ששום משודד
בחירות זאת מילחמה!״ ידועלאיתאבד ! ״

כמו בכל מערכת״בחירות בארץ, גם בנחירות להס תדרות,
בשבוע שעבר, היו רק מנצחים. חשבתי שאולי, בכל
זאת, מישהו יהיה מוכן להודות בכישלון ופניתי לרמי
שלמור, מפירסום טל־ארויו, שעשה את ההסברה עבור
יעקב שמאי, שעמד בראש רשימת הליכוד. האם נכשלתם,
שאלתי את רמי.
בשום אופן לא. פתחנו את המרוץ לבחירות כאשר שני
מכוני־מחקר חזו תוצאה של 11 לליכוד. וכאשר הליכוד קיבל
,22<£זו לא תבוסה.

• התחזיות הן תמיד רק השערות. העובדה היא
שבבחירות הקודמות להסתדרות זכה הליכוד

נכון. אבל אז דויד לוי עמד בראש הרשימה, ולא אדם לגמרי
בלתי־ידוע כמו שמאי.

• אבל בכל זאת הליכוד ירד. העובדה הזו תגרום
למישרד שלכם לא לקבל עוד עבודות מהסוג הזה?

הניתוח המיקצועי של מסע־ההסברה מראה שהוא היה טוב
מאוד. קיבלנו הרבה מאוד מחמאות, גם מהמתחרים שלנו וגם
ממזמיני העבודה.

• מה חשוב יותר — המחמאות או התוצאות?
החלק ההסברתי הוא רק גורם אחד בתוצאות. החלק השני הוא
המערך האירגוני, שכנראה לא היה כל־כך חזק. אנשי־המיקצוע
סבורים שאילו החלק ההסברתי היה פחות טוב, היה הליכוד מקבל
מכה קשה יותר מאשר קיבל.

• אם כן, אתה מודה שהליכוד קיבל מכה.

הירידה הקלה זו מכה, אין ספק, אבל אני רוצה שתביני
שבמישרדי פירסום נמדדת ההצלחה על פי אמות־מידה מיק־צועיות.
למדנו שיעור חשוב בפירסום פוליטי, עקב העבודה
הזאת, והסיכוי שלנו לקבל עבודה כזאת בעתיד גדל.

• הייתם מעורבים גם בפירסום של הליכוד
בבחירות לכנסת. האם העבודה היתה דומה?

לא. זו היתה מערכת־בחירות קשה מאוד, בלי יכולת להעביר
את המסרים בטלוויזיה. מלבד זאת, העובדה שהליכוד שייך
לממשלת האחדות מאוד מיתנה אותנו.

• אם הפירסום שלכם היה מתון, אז מה תגיד על
הפירסום של המערך?
שהוא היה אנמי.

• ואולי פירסום אנמי הוא דווקא טוב, כי נמאס
הכאסח לציבור?
בעיקבות התוצאות זו שאלה טובה מאוד, אבל אני חושב
שמערכת־בחירות זאת מילחמה ולא שכל מחנה ידבר אל הקהל
שלו בשפתו ויתעלם לגמרי מהצד השני.

באוניברסיטת חיפה נערך מחקר על סיכויי ההתאבדות
של משוררים. אחד מעורכי המחקר, הד״ד שלמה שרלין,
טוען כי המשוררים אשר בשיריהם מופיעות פעמים רבות
המילים מוות, סוף, גוויעה, אין, אפסיות, מועדים להת אבדות.
פניתי
אל הלית ישורון, עורכת כתב־העת לשירה חדרים,
המכירה היטב את המשוררים החיים היום בארץ, ושאלתי
אותה אצל מי מהם מופיעות המילים המסוכנות ומכאן -
מי מהם מועד להתאבדות.
לפי דעתי, המחקר הזה עוסק בבני־נוער הכותבים שירה, ולא
כמשוררים מוצהרים. בדרך כלל, בגיל־הנעורים כתיבת שירה באה
כדי לשחרר איזה לחץ נפשי ואומנם, אפשר לראות שכאשר הלחץ
הזה מתפוגג, גם הכתיבה שלהם נפסקת. הקלות שבה מדברים על
מוות, סוף, אפסיות וכולי אופיינית מאוד לכותבים צעירים. ולא
כל מי שכותב בגיל 13 יהיה משורר. אני חושבת, שדווקא אצל
אלה, היכולת לכתוב מהווה שסתום נגד התאבדות.

• בואי נחזור למשוררים הידועים. מי מהם
משתמש הרבה במילים המסוכנות?
אצל אלה החיים היום, אין אינפלציה בשימוש במילים האלה,
ואפילו המשוררים שהיאוש מלווה אותם כל החיים — לא המילים
המסוכנות האלה ביטאו אותו. היאוש בא לביטוי בצורה הרבה יותר
מעודנת ומתוחכמת, ולכו גם טראגית. היחידי שאני יכולה לזכור
כרגע שכן השתמש הרבה במילים לילה, סוף וכולי, הוא דווקא
אורי צבי גרינברג, שכידוע לא התאבד. להיפך, הוא אהב מאוד את
החיים.

• אז אפשר להירגע, אף אחד מהמשוררים הטובים
החיים כאן אינו מועד להתאבדות.
חוששתני שלא.

דניאלה שמי

סרט צהוב המתי! ריוסקה

ת ש בץ ו7עו^ם רור

(המשך מעמוד )11
אילן ללמוד אנגלית, כדי להבין על
מה יוסקה מדבר. הוא מתראיין לעיתונאים
זרים. האנגלית שלו כל-כך טובה.
למדתי במשך התקופה לנטרל דברים•
אפילו את יוסקה, כי אם אני
אחשוב על יוסקה, מה הוא עושה, איך
הוא חי, אני לא אוכל לחיות.
קראתי בראיון שנתן שהוא הולך
שיבעה קילומטרים במיסדרון צר, כדי
לשמור על כושר, שיש לו רק חרך
קטן, כדי לראות את אור השמש. אני
מנסה לא לחשוב על זה, כי אני
מתמוטטת וזה מה שמחזיק אותי, ואני
כל־כך מתוסכלת. אני יודעת שאלה
הנמצאים בידי ערפאת מצבם טוב יותר,
יש להם ביקורים סדירים של הצלב
האדום, הם מחזיקים רדיו, מצלמים
אותם לטלוויזיה, הם ביחד. יוסקה
מבודד. הוא מופרד מניסים סאלם.
אשת שבוי הנמצא בסוריה אמרה לי;
״אני שמחה שבעלי בידי הסורים, כל
שישה שבועות אני מקבלת ממנו מיכ־תב,
שולחת לו חבילה. אני לא רוצה
להיכנס לנעלייך.״
ינאי מאתן:
)1מיליארד אמריקאי )5 :שער
העמודים או שער דמשק בירושלים
)10 :רק; )11 צאצא; )13 שמח,
כרכר; )14 תפר; )15 חודש עברי;
)16 ארג יקר; )18 אל־היערות; )20
כלי־הקשה; )21 צדפה; )22 בושם;
)24 שינן, למד; )25 מסגרת; )26
מילת־שבועה; )28 עיר בארץ
דרום־אמריקנית; )30 בצע, חתך;
)31 גדול בתורה בתקופת בית שני;
)32 כלי־שיט; )34 תקופה(ח); )35
כלי לשאיבת נוזלים; )38 בודד,
יחיד; )39 מכשיר־עינויים; )41
צעיר־עזים; )42 חתיכה; )43 תו
מוסיקלי; )45 אחד הכנויים לכתב
העברי הקדמון )47 :ידיד; )48
זריחה; )50 תשוש; )51 נוזל החיים;
)52 בבואה; )54 חג; )57 סל־הבכורים;
)61 מסמר; )63 עבר; )64
עוקץ; )65 היסטוריון רומי, מדינאי
וסופר; )66 אחוריים; )67 נגמר; )69
אבי בית דוד; )70 תאב; )72 שרוך
לקשור; )74 מפלגה חשובה
במצרים בשנות החמישים; )75
שלש קהילות יהודיות חשובות
בחבל הריינוס (ר״ת); )77 הקטין
את הפער; )78 ספל, קערה; )81
אריה; )83 שט על המים; )85 סימן;
)86 נקה; )88 שביב־אש; )89 אימה
נוראה; )91 אחד הטעמים; )93 ישן; י
)95 תבואה; )96 לא אחר; )98 מזל;
)100 מפתן; )102 שניים; )103
מרח; )104 מחזה חדש בתיאטרון
הקאמרי, בצוותא תל־אביב; )105
מקום תצוגה לשכיות־חמדה.

)30 רפובליקה באמריקה המרכזית;
)33 אילוץ, אונס; )34 זר; )36
חשאיות; )37 קפריזה; )40 שד; )41
שליח״צבור; )44 הסכמה; )46 אילן;
)47 סוד; )49 צבא בלבנון; )50
הציל, חילץ; )53 מצב של שוויון;
)54 מצוי, נפוץ; )55 גוף; )56 מילת־שייכות;
)58 עוף־טרף; )59 סיבים
של צמח; )60 פנייה, מגמה; )62
פחד; )63 פרוסה; )66 בחימה שפוכה
( )68 ;)3,3בטויים אלגבראיים;

)71 בית־ספר לפקוד ומטה בצבא;
)73 נעלם (ח); )76 להבה; )77
מכשיר לדיג־לויתנים; )79 ונדטה;
)80 פנת־חמום בחדר; )82 גנוסיה;
)84 חדר למקום לא לו; )85 תקופה;
)87 כלי לתאורה; )90 קבוצת שבלים
מוכנה לקצירה; )92 טס; )94
עקר, תלש; )96 מטבע ישראלי
עתיק; )97 מגדל צופים; )99 רמס;
)101 בן־בקר; )102 תו מוסיקלי;
)103 תאריך באמצע הנזודש.

לפני שבועיים קיבלנו מיכתב ש־ניכתב
ב־ 22 בספטמבר. תשמעי, יוסקה
הוא גרול! תשמעי, כל אמא אומרת כך
על הבן שלה, אבל אצל הילד שלי, כל
מילה היא מיכתב שלם!
כתבתי לו הרבה מיכתבים במשך
הזמן. אני אף פעם לא כותבת לו: תחזיק
מעמד! כי אני יודעת שיוסקה לא אוהב
את זה. כמו שאני לא אוהבת כשאומרים
לי: תחזיקי מעמד. זה מדכא אותי!
כתבתי לו: יוסקה, תמיד יש מחר.
והוא כתב לי בחזרה: אמא, המחר מתאים
לילדה עם הצמות. כשהוא היה
בבית, כתבתי סיפור על הילדה הקטנה
— זאת הייתי אני — שחיכתה לאביה
על שפת הבוספורוס, והוא לא הגיע
לעולם. אבל הילדה הקטנה, שהיתה רק
בת ,7אמרה לעצמה: מריקה — כך
קראו לי — תמיד יש מחר, אולי מחר
הוא יגיע!
ועוד כתב יוסקה: הזמרת אילנית
שרה: מחר יהיה עוד יום חדש ומה
אפשר מיום חדש כבר לצפות. אבל אני
אומר: אני כאן ותמיר יש מחר, ואני י
מתמיד בציפיית, למחר.
איזה ילד אמיץ! הוא מסיים כל
מיכתב שלו במישפט 11£
א ,£ 0 8.1880 שפירושו
קישרו סרט צהוב. כאשר בני־הערובה

אבד חתול ג׳ינג׳י, בעל
שיער ארוך עם קולר לבן,
בתאריך ,13.5.85 בסביבת
רחובות ביאליק —הם
בתל־אביב.
החתול שייך לאשה נכה.
המוצא הישר מתבקש
להתקשר לטלפון ,651320
תל־אביב.

בית בלונדון
בית בלונדון תמורת דירה
בתל־אביב, מאמצע יולי
עד סוף אוגוסט.
להתקשר לטלפון בלונדון:

328 *4255
(אחרי 9בערב)

כאשר הייתי בת ,13 אמי היתה
מאוד חולה. טיפלתי בה וכשהייתי
יוצאת לרחוב לקנות משהו, היו
שואלים אותי: מה שלום אמא? בחוש
ידעתי את זה מתוך נימוס, או מתוך
איכפתיות. אם זה היה מתוך נימוס,
הייתי אומרת, יותר טוב. ואם זה מתוך
איכפתיות, הייתי אומרת את האמת,
שאמא לא בסדר.
אותו הדבר היום, כששואלים אותי
על יוסקה. אני לא רוצה נימוסים, ולא
רוצה שאנשים ייצאו ידי חובה. לא
צריכה את אלה. רוצה באנשים שאיכפת
להם: והבהרתי את זה היטב, ואלה
שלא איכפת להם באמת הפסיקו לבוא.
ואני יודעת למי שאיכפת, ואני מעריכה
את זה מאוד־מאוד. לא רוצה
שיעשו לי ביקורי נימוסין.
היתה תקופה שלא יכולתי להיכנס
לחדר של יוסקה. בהתחלה לא הייתי
כמו היום. אני לא רוצה לחזור על

1ברו עלינו שמונה חודשי הכד 17 תנה, ולא ידענו מה איתו. כל
טלפון הקפיץ אותנו. אלוהים, איזה
חוסר״ודאות זה היה! והימים האלה של
חוסר־הוודאות מחזיקים אותנו אחרונים,
מה קורה לילד? מה נעשה למענו?

מאוכד:
)1סופר ישראלי (ש״מ); )2
יצליף; )3בכה בקול; )4קידומת
הולנדית; )6לציון הגבול למטרה
מסויימת; )7גחלת־אש; )8קבוצה
דתית; )9מולדתו של מוחמר; )12
מעוני; )15 חבל בצואר בהמה; )16
שכר; )17 קנה; )19 נתרכך, נמס;
)20 טייל; )21 תהודה (לעז); )23
שר; )24 יסוד התורשה; )26 זרם;
)27 חייל ביחידה הממונה על
הסדר; )29 כלי־רצח בידה של יעל;

״אני
כאור

לא רוצה שישאלו אותי מה שלומי.
שלומי לא טוב. שישאלו: מה חדש?

מודעות בטלפון
לכל ה ע תוני ם
בכ ר טי סי א שראי במחירי המערכת

£8$ 0108א01
.ו*אסוז*אז0זאו
0ז1

^ שוסנרט

שרות ת.ד. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

נורסום

אידיאל

אבן גבירול סו ו ת׳׳א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

227117/8־ 03

האמריקאיים היו באיראן, זה הפך
לסיסמה שלהם, וכשהם חזרו הביתה,
כל אמריקה קשרה לכבודם סרטים
צהובים. ברגע שהסבירו לנו את
משמעות המישפט, הלקוח משיר ידוע,
רצתי כמו משוגעת ותליתי סרטים
צהובים על הכניסה.
החברה שלו מגרעין חרופ הם בני־בית
אצלנו. הם באים ומתמידים. זה לא
ייאמן כי יסופר, חברים כאלה זה משהו
לא רגיל.
למזלי לא היתה לו חברה. כך שהוא
לא סובל מגעגועים אליה. יוסקה תמיד
היה אומר: עכשיו, כשאני בצבא, תני לי
להיות בשקט. אחר־כך אחשוב על
בחורות.
ובקשר לאחרים — איך אומרים?
— הולך ופוחת. ואני לא באה בטענות,
למרות שאני שומרת על בית שאין בו
אווירה מדכאת. כשמישהו מצלצל
ושואל מה שלומי, אני אומרת שלומי
ידוע, מה שלומך? ואז מספרים לי, ואני
מקשיבה לצרות של אחרים, וכולם
יודעים כי היום, כמו בעבר, אצל מרים
יש אוזן קשבת.
צבי ואני לא בוכים, אבל לפעמים
אנחנו רוצים להיות לבד עם עצמנו.
אנחנו בסך הכל בני־אדם.
עם השכנים קורה משהו מאוד מוזר.
הם פשוט לא יודעים מה לעשות. אני

תצלומי גרוך בבית
תמיד יש מחר
דברים. כבר אמרתי. אבל בהתחלה
אני ...לקח לי זמן להתאושש.
כל בוקר הייתי אומרת: בוקר טוב
יוסקה! כל ערב: ערב טוב, יוסקה! את
יודעת מה, לא צריך לדבר על זה, אני
לא רוצה כתבה עצובה, לא רוצה
שירחמו עלי. יש לי שליחות. אני
.חייבת לעשות הכל כדי לשחרר את
הילד שלי. אני צריכה להחזיק מעמד,
להיות מאוששת.

^ ש לי הרבה טענות לשמואל
תמיר, ואנחנו לא נודניקים, לא מטלפנים
כל יום, רק רוצים שיתייחסו
אלינו כמו אל בני אדם. במשך השנה
ורבע התחלפו אנשים במערכת
שטיפלה בילדים. עם כולם יצרנו
יחסים מצויינים, חבריים ממש. תמיר
הוא יחידי שאני לא מוכנה יותר
להיפגש איתו! ואני יודעת שצבי,
בעלי, לא מרשה לי לדבר על זה כדי
לא להרגיז אף אחד, אבל למרות שיש
לי ויכוח עם צבי, אני חייבת להגיד את
זה: הוא הולך סחור־סחור.
כאשר ישוחררו השישה, הוא יקבל
את הטפיחה על השכם, אף אחד לא
יחשוב על זה שאת שני הילדים שלנו
הוא זרק לכלבים.
האיש הזה מתייחס אלינו באדנות
כאילו היינו נתינים שלו, אין לו בכלל
יחס אלינו. הוא לא מתאים לתפקיד
שהוא עושה. הוא אדיש, אין לו רגשות,
אני מאוד רוצה שיחליפו אותו.

ספורט
מהר, גסה 1רחוק

סס1ר110

מס 110

1 7 7 /7

הצלחה במדריד,
ובתרון בחיפה

עמוס מנסדורף, הטניסאי הצעיר, בן
ה־ , 19 מרמת־השרון, החוסה בצילם של
צמד הבכירים שחר פרקים ( 67 בעולם)
ושלמה גליקשטיין ( 106 בעולם) ,זכה
להצלחה כבירה בטורניר המקצועני
י במדריד, כאשר העפיל עד לחצי הגמר.
בו נוצח על־ידי האמריקאי לאוסון דנקו
.6:3,6:2ההישג הנכבד הזה העלה את
מנסדורף לדירוג 110 בעולם וגם זיכה
אותו ב־ 2500 דולר.
ספורטאים ישראליים נוספים,
בשבוע שעבר, באירופה, היו אנשי
נבחרת הכדורסל, שערכו מחנה;
אימונים בבלגיה וגרמניה לקראת
* אליפות אירופה לנבחרות, שתיערך
בתחילת יוני בגרמניה.
במשחקי־אימון בינארציים נגד נבחרת
בלגיה נוצחה הנבחרת הישראלית
פעם אחת וניצחה פעם אחת: במשחק
הראשון ניצחו הבלגים ,85:89 כשדורון *
ג׳מצי ( 30 נקודות) ומיקי ברקוביץ ()22
היו הבולטים בנבחרת. במשחק השני
ניצחו הישראלים ,60:64 בניצוחו של
הקפטן, מיקי ברקוביץ, שהפליא גם
הפעם ( 26 נקודות).
תיקו יספיק. בארץ, תסתיים הש־
,בת הליגה הלאומית בכדורגל, כאשר

סוכן ויזלטיר
א ם יעזבו -

אני ויזלטיר, עסקן הספורט
החיפאי, סוכנם של כמה כדורסלנים
אמריקאיים ונציג ספורט
אינטרנשיונל נארץ, שהניאה נ שנים
האחרונות קנוצות מליגת
האנ־ני-אי, אירח נשנועיים ה-
,אחרונים את הכדורסלן ה אמריקאי
המהולל פיט מארוויץ
ואת אניו, המאמן פרס מארוויץ,
אשר הירצו והדגימו לפני מאמני-
כדורסל נממן וינגייט.
בסוף ההרצאה המסכמת
רואיין פיט, המכונה ״האקדח״,
ואמר, נין היתר :״עדיף שלא יהיו
כאן כדורסלנים אמריקאיים, ואז
אפשר יהיה לגדל כישדונות
ישראליים!״
אם לא יהיו כדורסלנים אמריקאים.
תיפגע פרנסתו של אני
ויזלטיר, הגובה דמי-תיווך, ב־מקוגל
בעולם. מה הוא אומר על
נ ך1
הערתי לפיט על דבריו. כמובן,
ברוח טובה. הוא ענח לי, שאם אסכים
לשתף אותו בעסקיי, אז הוא יאמר
הוזיפך, שכן צריך כדורסלנים אמריקאים.
הוא, במובן, התבדח.
מדוע, א ם כן, אמר זאתי
הוא לא מתמצא בכדורסל הישראלי.
במרוצת השבועיים ששהה כאן ,
עבד עם נוער, שלדעתו לא קיבל
טיפול טוב ולא רכש את היסודות
הנכונים, הסברתי לו שבארץ דרושים
אמריקאים, כי הרמה תמשיך לעלות
בזכותם. כמובן שבצל האמריקאים יש
לגדל ישראלים מוכשרים, שיצטרכו

8שערם בואש
המבקיע מיוקנעם,
סיוט בלמי הריגה.
מבלה חובה בקו
חיפה־יוושלים
ך* צהרון ״ידיעות אחרונות״
1 1הכתיר את משה סלקטר ממכבי
חיפה ואת אורי מלמיליאן מביתר
ירושלים ככדורגלני־העונה. אלמלא
מיהרו אנשי ידיעות לערוד מישחק־ראווה
בין נבחרת ישראל ואנדרלכט
הבלגית במעמד ההכתרה, כדי להקי
דים עיתון מתחרה (חדשות) יכלו
לקבוע מי מן השניים הוא, באמת,
כדורגלן־העונה.
אך שבועיים לפני תום הליגה
קשה היה לקבוע, במצב שנוצר, מי מן
השניים בלט יותר. מישחקי השבת
האחרונה חיזקו אומנם את הבחירה,
כאשר השניים כבשו שערים חשובים,
אבל גם שיפרו סיכוייה של מכבי
חיפה לזכות באליפות בפעם השניה
ברציפות, עובדה שתזכה, לכל
הדיעות, את משה סלקטר כאיש של
האלופה בעונה הנוכחית.
כל מי שמכיר את משה סלקטר
יודע שהצעיר בן ה־ 23 וחצי הוא אחד
השחקנים השקטים והצנועים בליגה
הלאומית. לקבל ממנו את הצהרה:
״אני חושב שמגיע לי התואר של
כדורגלן־העונה!״ היה מיבצע לא קל,
אך הוא אמר זאת.
מי שיכול להיות מאושר מבחירתם
של אורי מלמיליאן ומשה סלקטר

לתואר המשותף הוא יצחק חביב, פקד
במישטרת ירושלים, האחראי על כוח-
השיטור מדי שבת במגרש ימס״א.
אבל הוא גם חמו של סלקטחאבי־אשתו,
דורית.
דורית סלקטר היא גסיבת־דודו
של שוער הנבחרת, אריה חביב, איש
הפועל כפר־סבא, אשר יעמוד בשבת
הקרובה מול כובש״השערים מס׳ 1
בליגה, משה סלקטר, וחבריו במישחק
האחרון העשוי להכתיר את מכבי
חיפה לאלופה.

^ הכסף
^ מספיק
ך* לקטר שגדל בחממה החיפאית,
^ שבה צמחו כישרונות כדורגל
רבים, החל לגלות את כישוריו
כמבקיע מחונן בשורות הנוער, כאשר
הבקיע בעונה אחת 34 שערים.
כשעלה לבוגרים כמעט וסולק על־ידי
המאמן האנגלי ג׳ק מנסל, שלא
חפץ ביקרו.
כאשר התברר למנסל כי טעה,
הפך סלקטר עד מהרה ללהיט החיפאי
באותה עונה (לפני שלוש שנים),
כאשר הבקיע 10 שערי ליגה ושמונה
שערים בגביע המדינה. אשתקד,
בעונת האליפות הראשונה של מכבי
חיפה, הבקיע 13 שערים, ביניהם את
שני השערים האחרונים שהביאו
לנצחונות זהים ( )0:1על הפועל יהוד
ומכבי רמת־עמידר, ואשר הכתירו את
חיפה בתואר הנכסף.
העונה היה סלקטר פורה עוד יותר
ו״ 16 שערים שהבקיע עד כה מציבים
אותו בעמדה מצויינת לזכיה בתואר
מלך־השערים. שמונה מן השערים
האלה הבקיע בראשו. הבדיחה

מדורגלן סלקטר (משמאל) במישחק נגד מסבי תל־אביב
כ שהוא מתרו מם בתל־אביב, רו אי ם או תו בגיבעת־אולגה

מספרת עליו, שכאשר סלקכור מתרומם
לכדור־גובה בתל־אביב, רואים
אותו בגיבעת־אולגה.
הבדיחה רק מאשרת את עובדת
היותו בעל ניתור מצויין ובשבת,
כאשר הבקיע את השער הראשון
לרשת ביתר תל־אביב, בדרך לנצחון
מרשים ,0:4אפשר היה להבחין שוב
במישחקי־הראש הנהדר של הצעיר
המקורזל, שהפך לסיוט לבלמי הליגה.
סלקטר
עצמו טוען שתואר האליפות
חשוב מכל, ואילו תואר מלך-
השערים הוא רק תוספת לפרס העיקרי
.״רוב הסיכויים שנזכה באליפות,
וזהו מיבצע יוצא מן הכלל, שקשה
מאוד לשחזרו ברציפות. תמיד אמרתי
שאני מעדיף לזכות בתואר האליפות
לפני מלכות השערים.״

חידת האליפות תיפתר, כנראה, עם
זכיית מכבי חיפה באליפות.
בית״ר ירושלים עלולה לחרוץ את
דינה של הפועל באר־שבע לירידה
לליגה הארצית, למרות ניצחונה של
באר־שבע בנתניה 0:1והפסדה של
בית״ר תל־אביב 4:0למכבי חיפה.
בליגה הארצית עצמה תיקבע העולה
השלישית במשחק הקובע בין
הפועל ירושלים והפועל רמת השרון.
כאשר אפילו תיקו יספיק לירושלמים.

מה הוא אומו

,נאוץ
דווש״ם אמריקאים1י ללמוד מהם ולחקותם, כמו שמיקי
ברקוביץ חיקה את טל במדי. אם
האמריקאים יעזבו, הכדורסל הישראלי
יחזור לשנות וד.40
מיותר לומר שאתה מצדד בשני
זרים לקבוצה, סוגיה שעליה דנים
באיגוד הכדורסל.
אני בעד ארבעה זרים. לא בגלל
הביזנס. פשוט, אם רוצים שהכדורסל
יתפתח ושהיציעים יתמלאו בקהל
אוהד, חייבים להביא יבוא. אך ברור
לי שללא ישראלים אי-אפשר יהיה
לשחק. כך שגם להם יש מקום בחגיגת
הכדורסל.
אבי ויזלטיר 16 ,שמם מורה
לחינוך גופני, היה לסוכך שחקמם
בזכות קשריו עם חברי הוועד
האמריקאי למען הספורט ב ישראל,
ועם סוכן־השחקנים
היהודי בוב וולף, שהוא טובנו של
לאדי בירד מבוסטון סלטיקס
ושל לי ג׳ונסון, שחקן-החיזוק• של
מכבי תל-אביב. עכשיו, אחרי
חודש שהייה בניו-יורק, הוא
הביא באמתחתו עוד כמה שחקנים
וקבוצות שישחקו בארץ.
הוא מבטיח:

ומה הוא עושה, מלבד ההבקעות
והזכיה בתוארים?
״למצוא עבודה, זה קשה מאוד
בימים אלה. הכדורגל הוא חצי
מיקצועני, וצריך להקדיש לו הרבה
זמן. הכסף שאני מקבל מספיק לי
בינתיים, וכרגע אין לי כלל טענות.״
הוא גר ביוקנעם ואין לו טלפון
בבית. כשקבוצתו משחקת באיזור
תל־אביב, אין הוא חוזר צפונה, אלא
עולה לירושלים, לבית חמיו. זה אולי
סימלי, כי כל הליגה מתרוצצת השנה
בקו חיפה־ירושלים.
אך סלקטר עשה גם או* הדרך
לתל־אביב, לאימוני־הנבחרת, שם
הוא עושה את צעדיו הראשונים.
אם כי שער בינארצי טרם הבקיע.
אך עם כישרון כמו שלו — גם זה
יבוא. המאמן יוסף מרימוביץ יודע
זאת.
כדורסל אין ממחה לרוחם
טירוגות בצה״ל
משכיחה את הסל

כוכב מארווי־ץ׳(כדמץ) בפעולה
נחזור לשנות ה־:40 במו בכל אוגוסט, נביא קבוצה
מפורסמת מהאג־בי־אי. או בוסטון
סלטיקס או שיקאגו בולטס או יוסטון
רוקטס. והשחקנים המיועדים להגיע

חם סס ג׳נקינס ( 2.11 מטח ממיאמי
וג׳ון גילפורד מדאלס 2.09 שיחזקו,
ככל הנראה, את אליצור קריית-אונו
ואת מכבי חיפה.

ארבע שנים חלפו מאז הגיע וילי
סימס ארצה, שנים בהן שיחק במכבי
חיפה (שנתיים) ובהפועל תל־אביב
(בשנתיים האחרונות).
במשך שנים אלה לא למד סימס
עברית, להוציא מספר מילים בוררות.
לכן, כאשר גוייס, בשבוע שעבר,
לצה״ל, הדבר הראשון שעשו שלטונות
הצבא, היה לשלוח את סימס ללמוד
עברית במחנה מרכוס בחיפה.
סימס מבסוט מלימודי העברית,
נהנה פחות ממשימות הטירון של
שטיפת־כלים ושמירה, ומפריעה לו
יותר מכל ההשכמה בשעה חמש בבוקר.
וכאשר
סימס, שהוא אחד מבעלי
פאב המערכת בצפון תל״אביב, מגיע
הביתה לסוף שבוע, לחופשת־שבת,
הוא גם כן אינו נח: עליו לבדוק מה

קורה בעיסקו.
ועל כדורסל :״אין לי זמן לחשוב,
אולי עם פתיחת הליגה, בספטמבר״:

יאיר עמיקס

ו 10 חווו 10 111מ 0111111

חשבתם שמי שעושה את החדשות היום הם
טייסי־חלל, מדענים ומתכנתי־מחשבים? איפה
אתם חיים! החדשות הכי טריות זה ממדור כורי״
הפחם מוולס וחייטי־הצמרת בפלשתינה(א״י).
הדמויות הפועלות הם צאצאיהם של ריצ׳רד
ב רטון, הפחמיסט־השחקן דל וי שר אד צדדרן,
חייט־הצמרת ז״ל. שני האדונים הנ״ל נחים על
מישכבם בשלום, אבל צאצאיהם ממשיכים להשתולל.

התחיל ככה: בתו של האדון צוורן, רחל,
נישאה בזמנו ליורם יודוביץ, מבעלי אחד
הדיסקוטקים הראשונים בארץ (יחוס, מה יש
לדבר) .הם עשו ביחד ילד קטן בשם גיא, ואיתו
ביחד עזבו את ציון למען גולת אנגליה, ששם,
כידוע, הדשא ירוק יותר.
באנגליה הקים יורם איזו מיסעדה או שתיים
בשם רשת־מיסעדות, לזכר מיסעדת־הפאר ש־היתה
לו באילת, טירן, שנשרפה בשנת .1971
בסיבובים בין מסעדותיו הכיר יורם את אחייניתו
של ריצ׳רד ברטון, פולין, שאם היא יפהפיה
תוכלו לבדוק בעצמכם בתמונה (למה שאני
אתחייב?) .יותר מארבע שנים הם היו ביחד,
וכמובן שכל העולם, מלבד האשה החוקית רחל,
ידע על הרומן.
אבל כשהוא לקח את הברטונית לאילת, כדי
שלא יראו אותם האנגלים כשהם קוראים
שקספיר בלילה, התגלה העניין לרחל. היא דרשה

פולין ברטון ויורם יודוביץ
כורה־פחם וחייט־צמרת

דרינג, דרינג.
״את פרדריקה, בבקשה!״
״מדברת. מי זאת?״
״כאן חנה עזרא. מה פיתאום מסרת את
סיפור מעיל־הפרווה שמכרתי לך לרחל המרוד

״כי היא חברה שלי, ואני מספרת הכל לחברים
שלי. חוץ מזה, אני לא מבינה למה את כועסת.
התמונה שלד שהופיעה בעיתון היתה נהדרת.״
״התמונה היתה בסדר, אבל העובדות לא כל,מה
העובדות?״
,זה נכון שלאכרשה טמיר היה רומן קצר־

חנה עזרא
רק אני
צר עם הבלונדית הזאת, ששכחתי מה שמה, אבל
זה היה רק בתקופה שהיא היתה מזכירה שלו.
עכשיו היא לא מזכירה שלו יותר, והיחסים בינינו
טובים היום יותר מאי־פעם״.
״את רוצה שאני אעביר את זה לרחל המר־חלת?״
!,למה

מה שצריכה רחלנית טובה לעשות זה למצוא
לה הרבה חברות, לקנות לעצמה מכשיר־טלפון
וללכת לנוח. את העבודה יעשו בשבילה.

| 4 0ן> <ן 1 11,

סאת שולמית יריב

כל הסיפור שכתבתי לכם בשבוע שעבר על

גילה גולן הוא נכון, מלבד העובדה שהבעל הוא 1

לא מדאלס אלא ממיאמי(הבדל גדול!) ,הוא לא
רק אמריקאי אלא גם ישראלי־לשעבר, ואפילו
יש לו שם. שמו חיים וינר, הוא לא מיליונר
גרול, אבל הוא כנראה עשיר קטן. הוא לא רווק
אלא אלמן עם שתי בנות, ולא נולד להם בן אלא ן

בת. וחוץ מזה, מרקיז, הכל בסדר.
כל הטעויות האלה לא היו קורות, אילו
הביקור האחרון של בני־הזוג, לפני שנה בערך! ,
לא היה כל־כך אינקוגניטו. מה היה להם בכלל
להסתיר — שהם באו הנה כדי להרים כמה תרו־ !
מות? תרומה לבית־היתומים בכפר-סבא, שגילה
גדלה בו, תרומה לאיגוד־נכים, שבו עבדה בזמנו 1

מייד גט וגם קיבלה אותו. שבוע אחרי הגט נשא
יורם לאשה את פולין, ומאז הם חולמים להקים
באילת בית־מלון גדול, ואולי הם אפילו יקימו
אותו באחד הימים.
רחל צוורן נישאה בינתיים לאנגלי, וחיה איתו
בארץ הקרה.
עד כאן הכל בסדר. מה שאני לא מבינה זה איך
מתחבר הסיפור שנודע לי עם כל האושר והעושר
הזה. לי נודע לפני שנה, בין כל הפרשות האלה,
שיורם הנ׳׳ל נמצא בארץ, באילת כמובן, וכדי
שלא יהיה לגמרי לבד בחדר, הוא לקח איתו איזו
בחורה נחמדה, שתבלה איתו את הלילה. הלילה
נגמר ובבוקר, כשהתעורר יורם וכיווץ את שפתיו
לנשיקת בוקר־טוב, הוא גילה שאין פה, אין אשד,
ואין כסף(הרבה כסף).
מבינה.

מחשב חשבתם שענת טופול מלקקת דבש?
הנה היא מצאה חתן נחמד, תוצרת הארץ,
לשימחת־לב האבא, האמא, הסבתא ועם ישראל*.
תאריך החתונה נקבע, רשימת המוזמנים
נכתבה על שמונה קילומטר של דפי־מחשב,
ובדיוק כשצריך להתחיל לטפל בחתונה, קיבל
אבא־טופול תפקיד בהצגה מראה מעל הגשר
בלונדון, וברח לחזרות, כשהוא משאיר כאן את
ענת טיפול
הזוג הצעיר לחפש מקום שיכיל את כל האורחים. בפרדס הציעו להם את איצטדיון בלומפילד, הציעו
להם את אמפיתיאטרון קיסריה, הציעו להם את גליה על קו לונדון־תל־אביב, ועשרת אלפי
היכל התרבות ואת שפת־הים של תל־אביב. החברים של טופול שוברים לעצמם את הראש
אבל הם החליטו שחתונה זה לא כדורגל, וגם לא האם הם נמצאים כבר ברשימת 150071 שיוזמנו.
קונצרט, והאירוע יתקיים כנראה בפרדס בנס־ בסוף לחתונה. מגדודי הנעלבים שיהיו למישפחת
טופול, אחרי החתונה הזאת, אפשר יהיה להקים
ציונה, ב־ 27 באוגוסט.
רשימה לבחירות, שלא תהיה לה שום בעיה
אז בינתיים חיים טופול בלונדון, ענת
ויורם ברזל ואמא שלו הולכים לקולנוע ביחד,
לעבור את אחוז־החסימה.

ביום השישי ראיתי אותם בהקרנת־הבכורה של הסרט בנות: קרוליין
לנגפורד ו אפי דיין ואפילו אכנר, הבן הבכור של אסי מנשואיו
לאחרונה. ישבתי מאחוריהם, ולרגע היה נדמה לי שהסיפור שלי מלפני
חודשיים, בדבר משבר בנישואיהם, היתה המצאה של הראש החולה שלי.
למחרת בבוקר טילפנתי להם, אס־אדאס, כדי להציל את כבודי.
דריגג דרינג.
קול נשי מנומנם ענה״לי. ביקשתי לדבר עם אסי, אבל השעה היתה
מוקדמת מדי, רק בסביבות 11 וחצי, וביקשו ממני להתקשר בעוד שעה.
דרינג דרינג.
שאלתי את אסי אם הקול הנשי היה שייר לקרוליין, והוא אמר :״כן,
למה לא?״
שאלתי אם הכל שוב בסדר בחיי־הנישואין שלהם.
״בטח שהכל בסדר! אנחנו מחכים לגט!״
״ומה עם הילד הקטן, ליאור?״
״לעת עתה הוא מסודר בקיבוץ, למשך חצי שנה. מה שיהיה איתו
אחר־כך אני עוד לא יודע״.

ליאור, אסי וקארוליין דיין
עדיין בקיבוץ

חוות־דעת נוספת

זה לא היה סרטן
להרבה סיפורים עצובים יש סוף שמח, ואני
הראשונה השמחה לדווח לכם על זה.
ב ח תונ תהשל אירית שטראוס עם ליאון
קופלר, לפני שבוע, שמו האורחים לב לכך
שאמה של הכלה, אלה, ממעטת לדבר. היא
לחצה ידיים, חייכה ובכתה, וכולם חשבו שהיא
ממעטת לדבר מרוב התרגשות.
רק מעטים ידעו שאלה לקתה באלם כשבוע
לפני החתונה, ובבדיקות התגלה שיש לה גידול
סרטני בראש.
בבית־החולים איכילוב אמרו לאלה שהיא
תצטרך, כנראה, לעבור ניתוח מסובך, אשר
בעיקבותיו קרוב לוודאי היא תתקשה לדבר.
אבל מישפחות עשירות, כמו מישפחת

שטראוס, יודעות את המושג המקובל כל־כך
באמריקה ״קבל עוד חוות־דעת״ ,ולכן נסעה אלה
עם בתה הבכורה, עופרה, שהשתחררה בקושי
מבחינות סוף השנה השניה בפקולטה למישפטים,
לקבל חוות־דעת של כמה רופאים אמריקאים
בבית־חולים פרטי בניו־יורק.
אלה עברה בדיקות מקיפות בבית־החולים,
ובסופן נאמר לה שהגידול שבראשה אינו כלל
גידול סרטני, אלא גידול שומני, הלוחץ על מרכז־הדיבור.
הידיעה
המשמחת הגיעה ארצה, ואלה ועופרה
נשארו עוד כמה ימים לשמוח בניו־יורק במלון
האריסטוקראטי פייר, רב־היוקרה, השייך
למישפחת קופלר, המחותנים החדשים.
אנחנו נחזיק לאלה אצבעות.

צ׳ולנט
שלשבת

קרובים. מצאו לי חברה, מצאו לי אח, לאח מצאו
ג׳וב. סידרו את כל המישפחה כמו שהתחשק להם.
ולך תיצעק שאחותך לא זונה!״
״לא נמאס לך לענות כל יום ל־ 30 עיתונאים
ולספר להם את אותו הסיפור?״
״מה פתאום אותו סיפור? כל פעם אני ממציא
משהו חדש! ההמצאה האחרונה היתה תשובתי
לכתב־טלוויזיה אמריקאית, ששאל אותי למה
ישראל צריכה בכלל את מנגגוני־ההשהייה.
אמרתו לו שאצל היהודים אסור לבשל בשבת,
ומפני שהם מכינים צ׳ולנט ביום השישי, הם
מעמידים את הסיר על מנגנון־ההשהייה, שיהיה
מוכן לשבת בצהריים״.
״טוב, עזוב שטויות. מה עם החיים הפרטיים?״
״זה בדיוק המקום שבשבילו הייתי מכניס
איזה מנגנון־השהייה או שניים!״

טרררררר, טררררררר( .הטלפון היה מקולקל).
״כן, מדבר ארנון מילצ׳ן״.
״כאן רחל המרחלת. כבר עברו שעתיים, ולא
שמעתי עליך כלום בטלוויזיה.״
״בטלוויזיה הישראלית גם לא תשמעי עליי
כלום!״

״כי הם לא טלוויזיה, אלא המדור לחיפוש-.

באמריקה
כל הצרות שלנו זה מאמריקה. כלכלה, ביטחון,
ירידה וכולי וכולי.
אם אתם לא מאמינים, תשאלו את טל
בדודי. אלמלא היה קולומבוס מגלה את
אמריקה, לא היה לרונית בדודי לאן לברוח. אז
היא היתה נשארת פה, חיה באושר ובעושר עם
בעלה ושני ילדיה. והכל היה מסתדר.
אבל קולומבוס, כידוע, גילה את אמריקה,
ומאז החלום של רונית היה להגיע לשם.
כשהתחתנה עם טל היה ברור לה שאת חצי הדרן־
היא כבר עשתה לשם. אלא שאחר־כך התגלה
שכל מה שברודי רצה בחיים שלו זה לשים את
מכבי על מפת־הספורט, ואת עצמו על מפת ארץ־
ישראל.
את הרכילויות המלוכלכות שאומרים על
רונית ברודי אני לא אגיד לכם, כי אני שונאת
רכילות מלוכלכת. אבל העובדה היא שלפני שנה
היא לקחה שתי מיזוודות, עלתה למטוס ונסעה
לכיוון מערב.
כאן היא השאירה בעל ושני ילדים. כולם חיכו
שטל יתמוטט ויסע אחריה, או שהיא תישבר
ותחזור הביתה. אבל טל לקח בחורה צעירה
שתטפל בילדים, היה חוזר הביתה אחרי העבודה
ומשמש אבא ואמא לשניהם.

טל ורונית בדודי
גט סופי
הזמן עשה את שלו. פה ושם אפשר לראות
אותו מחייך עם חיילת בת ,20 גרושה בת 21
ורווקה בת .22 למרות שהריבאונדים שלו כבר
לא מה שהיו פעם, טל הוא עדיין גבר מאוד
מבוקש וזוכה בהצלחה, למרות הווילה ושני
הילדים.
היחסים שהוא מפתח עם הנשים בחייו היום הם
לא יחסים מאוד רציניים, וזה מפני שטל הוא בחור
רציני, והוא לא יבטיח כלום עד שיהיה לו הגט
ביד. בעוד חודשיים יגיע הגט מניו־יורק, ואז
אעדכן אתכם שוב.

ג 1ע י ( 1מפוני ת

אחר^1ם משא

על שולחנו של המלונאי חיים שיף מונחת
גלויה, המתארת חוף ״זהוב־זהוב וים כחול־כחול״,
כלשונו של שיף. הגלויה מתארת את עיר־הנופש,
שמקים שיף בברזיל, ושמה פרדייס(גן־עדן).
מדוע אינו מקים את פרדייס בישראל? שאלה
כגון זאת, גוררת למונולוג מיואש וממורמר מפי
המלונאי העשיר, חבר־מרכז חרות, שנראה כמי
שיש לו הכל. הכל — חוץ מנחת״רוח.
שיף התייאש מהמציאות הישראלית. הבירוקרטיה
המקומית זוכה בתיאורים עסיסיים מפיו,
ואילו ההנהגה — לגידופים חד־משמעיים.
שיף עוזב את הארץ בסוף החודש. מדוע בחר
דווקא בברזיל? לכל מי שמצפה לתשובה
מורכבת, מחכה הפתעה — פשוט קצב החיים
ואופיים שם מתאים לו. לדבריו, הוא אינו יורד
מהארץ. הוא יחזור לביקורים .״אולם אשתדל
לצמצם את שהייתי לכמה שפחות!״
20 שנות מישפט״הגירושין שלו עם אשתו,
איילה, תרמו לא מעט להחלטה זאת. כשנשאל
אם שושנה חברתו תצטרף אליו, אמר :״זה תלוי

שיף אינו מתחיל פרק חדש בחייו סתם כך.
כיאה לאדם שאינו מתנזר מפירסומת, בחר לסכם
את הפרק הקודם באוטו־ביוגראפיה. רות
שיטרית, עוזרתו היפה, היא התחקירנית של
המיבצע. מנחה אותה עיתונאי ידוע, שאף יכתוב
את היצירה.

יהודה ברקן חשב כל הזמן שהתפקיד שלו
בחיים זה לעשות לאנשים מתיחות גדולות,
ולצלם אותם לקולנוע. אבל המתיחה הגדולה

ביותר קרתה לו דווקא בביתו הפרטי.
מזה כמה שנים הוא ביחסי־חברות צמודים עם
אירית פרנק (לא השחקנית) .היא גרה אצלו
בבית, ובכל פעם, כשהוא חוזר הביתה, היא שלו
והוא שלה. מה הוא עושה כשהוא לא בבית —
היא לא ירעה.
בינתיים מצא לו ברקן ידידה חדשה,
הדוגמנית נילי פלד. הרומן נמשך כבר כמה
חודשים, והשלב הבא במיקרים האלה הוא לעבור
לגור ביחד. אבל אצל יהורה היה הבית תפוס על־ידי
אירית, שלא רצתה לצאת משם.
כל זה בעצם די ידוע. מה שהתגלה עכשיו הוא
מדוע אין הגברת מוכנה לצאת מהדירה. פשוט יש
לה פתק ממגדת־עתידות ידועה, שיום אחד יהודה
ברקן יחזור אליה, והם יחיו באושר ובעושר. אז
למה לה לפנזת את הדירה ושוב לחזור אליה?
אתם יודעים כמה עולה משאית להעברת רהיטים
בימים האלה?
נילי ברקן, אשתו לשעבר של אותו יהודה
ברקן, להבדיל מנילי פלד, מנהלת לעומת זאת
רומן לוהט עם עיתונאי ותיק בעיתון־בוקר חשוב,
שהחליט לעזוב את ביתו ולפרק את נישואיו
בגלל נילי.
אחר־כך עוד אומרים שלאנשי־קולנוע בארץ
יש בעיות בלמצוא תסריטים מעניינים. שיסתכלו
סביבם!

נילי ויהודה ברקן
יש תיקווה

העיתון החי ביותר במדינה
גליון מס׳ 2

• (דוגמה בלבד שרכים אלכס פז ובנצי לופו

״הכל פוליטיקה אמרה אמו של יעקב
שמאי, אחו׳ כישלונו בבחירות להסתדהת
״אלמלא היו רוב הבוחרים
מערכניקים,״ הוסיפה האם ,״היה
בני זוכה ברוב מוחץ. עובדה —
בבחירות המוקדמות, לקביעת
המועמד, שנערכו במרכז חרות,
זכה ללא כל קושי.
״חבל ששיקולים פוליטיים
צרים שיבשו את ההליך הדמוקרטי.״
נויכתבים למערכת
הגבחת נוספות

יציאת יהודים
מישלחת יהודים ברוסיה דרשה
משר־החוץ הסובייטי, אנדרי
גרומיקו, כי יפעל אצל מזכיר
המדינה האמריקאי, ג׳ורג׳ שולץ,
שישתדל אצל קברניטי מדינת־ישראל
להקל ביציאה של יהודי־ישראל.
לאחרונה הגיעו לפעילים
במוסקבה ידיעות מקרוביהם
בישראל על כוונת ממשלת־ישראל
להחמיר עם היהודים
הרוצים לצאת מארץ זו על־ידי
העלאת מם נסיעות ל־ססג דולר
(בערך 258 רובל).

יעקב שמאי לאחר הבחירות

שלושת החשודים
ברצח נהג המונית
הערבי:
״זו הדרך היחידה
שהיתה לנו כירושלמי
להגיע
לרחצה בחוף־הים
ולצאת לפיקניק ר

נעצרו השווים בפושת התעללות בחבל
סגן ושמונה חיילים, שהתעללו קשות בחבל ובשק יוטה, נעצרו על-ידי
המישטרה הצבאית, ויועמדו בקרוב לדין.
בכתב־האישום, כפי שמתואר בידיעות אחרונות 14.5.85 מובא סיפור
התעללות מחריד כנגד החבל והשק. התישעה לכדו שוטר צבאי; כפתו את
ידיו ורגליו, הכניסוהו לשק התמים וחבטו בו, בשק, ללא רחם.
בזאת לא תמה מסכת עינויו של השק. הקצין ושמונת חייליו נטפלו
לחבל התמים, שעבר במיקרה בפרדס. הם חטפו את החבל וכרכו אותו
מסביב לשק היוטה החבול וניסו לתלות את השק האומלל על אחד
מעצי״ההדר, ורק בנס נמנע אסון ולא נשברו עצפי-העץ.
זהו אינו המיקרה הראשון של התעללות בחבלים. לפני כמה שנים
נתפס סמל־מחלקה, שכרך חבל סביב פגושו האחורי של קומנדקר צבאי,
וגרר אותו לאורך קילומטרים רבים. הסמל לא הסתפק בכך ועל-מנת
להגביר את יסורי החבל, קשר לו, מצירו השני, טירון. צה״ל יחקור.

דוח מנמר
המדינה; ער 1טוניק
סיפרו השני •טל מר טוניק(תוך
שנה) הוא ספר גדול ( 1254 עמודים)
.קשה 1בריבה עבה) ובעיקר
מאכזב. הסופר טוניק שב וחוזר על
מוטיבים מסיפרו הראשון, עד כרי
שיעמום טורדני. כך למשל. הפרקים
הרניס במילחמת של״ג וב־לקהיר״
או במפולת מניות־הבג־קיס.
בתאוותו הרבה לפופוליזם
זול ולהתחבבות על קהל קוראיו,
לא נרתע טוניק מלתאר כליאת־שווא
של אזרהיס חפים על־ידי
המישטרה, תיאורים שמקומם
בעיתונות הצהובה, ולא בספר
מכובד שכזה,
מר טוניק מוחה נמרצות על כי
סיפרו הראשון לא נלקח ברצינות
וממשיר להתעקש, עד כרי גיחוך,
אס לא למעלה מזה. שיתייחסו
אליו כאל סופר רציני. חבל שאדם

ניתן אולי להבין את ״הקשיים״
הנערמים בדרכו של ה־מימשל
האמריקאי בהעתקת
השגרירות מתל״אביב לירושלים.
יחד עם זאת, על האמריקאים
לחוור ולשנן לעצמם,
שירושלים, עיר שחוברה לה יחדיו,
היתה, הינה, ותהיה בירתה
הנצחית של ישראל, ואי־הכרה
בעובדה זו רק מעבירה את היחסים
ביו שתי המעצמות.
מאז עלה המערך לשילטון,
גובר והולך הזילזול האמריקאי
בריגשותינו הלאומיים, וללא
תגובה נאותה וגאה מצד קבר״
ניט־המדינה.
לא רי בכך שפסקה פעולת-
החקיקה בסנאט בנושא זה, והנה
ניחתה עלינו מהלומה נוספת,
משפילה ומבזה. נושאת־המטו־סיס
נימיץ, המסמלת יותר מכל
את עוצמתה המוסרית של ידידתנו
מעבר לים, הגיעה בשבוע

אץ הפשרה
המייסדים ב?זס>ם
עם מצו״ם
לדראון עולם
עכשיו החליטו לשחרר אותו.
עכשיו מחלו לו על פשעיי.
נבון, ציוו ני לא ייצא מביתו
אסרו עליו לעסוק
בפוליטיקה.

האומנם שבחנו!
האומנם בגד בנו זיכרוננו!
כדאי שנזכור:
הוא פגע בביטחון המדינה!
הוא הביא שכול וכאב.
תאמרו איש תמים ואדיב הוא תאמרו שהילד שולל
על-ידי אחרים
שלא ראה נכונה, שהוכה
בסנוורים.
אך האם באמת סר מדדנו!
האם זנח את עקרונותיו!
שיחתרו היה מישנה.
ולבן נקום ונדרוש בפה מלא:

יוחזר בגין לריצוי
השליש האחרון שלו
בראש־ממשלה!

שעבר לישראל ועגנה בנמל...
חיפה! וממשלתנו מחשה, כאילו
לא בנפשנו הדבר:
וכל זה — דווקא בשבוע
שבו חל יום ירושלים!
על כן נקום כולנו כאיש אחד,
נזקוף קומה ונקרא בקול: תעגון
נימיץ בירושלים! ומייד!

מאמצי ישראל לחזק את הקשרים
התרבותיים עם מצריים
אינם זוכים בתגובות חיוביות
בצד המצרי. גם את הבינום
העולמי ליידיש, שיערך החודש
ובו ישתתפו מישלחות מ־15
מדינות — יחרימו המצרים.
במרפז הגליו
ישראל מכחישה בתו קף
שהגיעו מתגי״הש־הייה
גרעיניים -ומובנה
להחזיר אותם בבל רגע
שתידרש.
שביעות רצון באוצר
ממדד אפריל 19.47שהוא
המדד הנמוך ביותר
לחודש זה השנה.

אריק שרון: לא רק
שאיני מתנגד לוועדת-
חקירה למילחמת הלב-
גון, אלא שאני אפילו
מובן לעמוד בראשה!

ישראל גאה
(לשעבר )0 ,\¥

ע>ר>ת תל־אב>ב־>פו
לאחרונה רבו מיקרי גניבות רכב החונה בתל־אביב,
וכתוצאה מכך פחתו בצורה ניכרת הכנסות העירייה
מקנסות על חנייה לא חוקית. כדי להילחם בנגע זה
החליטה העירייה להפעיל נעילת רכב ב סנדלי

חברה־קדישא דורשת
משר־הפנים, הרב פרץ,
להפסיק לאלתר בניית
רבי קומות בשכונת רמת־אביב
ג: מכיוון שאיכלוס
השכונה יגרום לירידה
דראסטית בערך חלקות־הקבר,
שהחברה מציעה
למכירה, ולבריחת קונים
פוטנציאליים.

״דנוור״.

כל רכב שיחנה במקום אסור יינעלו גלגליו על־ידי פקח
מטעם העירייה, וכך תימנע גניבתו.
כל מי שיחצה במקום מותר -עושה זאת על אחריותו
שלו בלבד!

אם לא יזכו באליפות,
ייצאו אוהדי בית״ר ירו שלים
לברדפורד להש תלמות
בשריפת איצ־טדיונים.

שתיתווית

7/7׳/7 ת מבקר המדינה מאזין לביקורת
הספרים של ..העולם הבא״
כטוניק משמיץ. פוגע ונותן חומר
בידי אויבי המדינה מבית ומחוץ.
מומלץ מאוד לחקור מי מימן את
הוצאת הספר הנלוז.
ובמילה אחת: לגנוז.

העיצומים המתמשכים בבתי־החו־לים
גרמו אמש למהומות והשתול־לויות
של מאושפזים בבית־חוליס
ליולדות בקריה.
לנגד עיניו של כתב העולם הבא,
שהגיע למחלקת־הפגים, נתגלה מחוה
מווויע. הפגים, שסירבו להכיר בציד-
קת העיצומים, השתוללו באינקובטו־דים
תוך שהם מחרבנים ומשתינים על
ציוד יקר, בחלקו ציוד חד־פעמי, כמו
למשל חיתולי־נייר, וברובו רכוש
ציבורי השייך למדינת־ישראל. הפגים
המשולהבים איבדו כל רסן, וחלקם
נמצא במצבי חשיפה מתקדמים.

פגים מתפרעים בחדר״המיון

ראי תי גרר מדלי ק 1 .לם

\ 411
י\ \ 1680

גברים מדליקים בלם\\

^ 1שכ ד ה22*5.1985 ,

חשודה מיכל הילל
ואבי החשוד, גיל פוקס

מיסטר 2490

ה מחיר 1250 שי