גליון 2513 מתאריך 30 באוקטובר 1985

וימר טמיר כהן(יע קב סון)

טוסלי עס

ווווווווווווווווווווווווווווווווו!ווו!ווו 1

מכחכים
אץ קמח -יש תורה
אפילו מחירי השמן יורדים -אבל
מי נהנה מכך ו

.זה באמת משמח שאנחנו מצליחים לדכא את
האינפלציה המשתוללת ושהמדד מתמתן. במיוחד
ערבו לאוזניי החלטות הממשלה להוזיל
כמה מיצרכי־יסוד. האם אפשר היה לחלום על
דבר כזה אך לפני כמה חודשים? התייקרויות,
עליות, התייקרויות, עליות — זה היה הפיזמון
שאליו הורגלנו, וחשבנו שאין אחרים מלבדו.
אבל בכל שימחה יש תמיד מישהו שמנסה
לקלקל אותה. הפעם אלה הסוחרים. בעבר,
כאשר עלה מחירו של מיצרך מסויים, מייד
למחרת הם נהגו למכור אותו במחיר החדש, גם
אם היה להם מלאי ישן. השבוע, אחרי הוזלת
השמן והקמח, נתקלתי בכמה בעלי מכולת
שהתעקשו למכור במחיר הישן ״כי זה מהמלאי
הישן״ ,ובאחרים שבכלל הסתירו את שני המיצ־רכים.

זאת כל תורתם על רגל אחת: מה שטוב
לסוחר — טוב לישראל!
צבי צלניק, רמת־גן

מחיפה לירושלים, דרך החרד
מה יותר מצחיק מהעולם הבאי
חברת בזק!
שמעתי הודעה מצחיקה של מישרד־התיק־
* שורת. בחיי.
הרבה שנים רגזתי על כל מה שקשור ברשת־הטלפונים
בארץ, רגזתי וזעמתי. שום דבר לא
עזר. אז פיתחתי לעצמי חוש־הומור והתחלתי
לצחוק. אבל לכל צחוק יש גבול, ביהוד שהעניין
המשעשע הזה הפן לבדיחה גסה. במשך השנים
למדתי פשוט להשלים עם מכת־טבע זאת, כמו
שמשלימים עם פיגעי מזג־האוויר, ואסונות־החיוג
כבר לא הצליחו לעורר בי שום רגש.
הפכתי להיות אדיש, לא לצחוק ולא לבכות.
עד שהשבוע היא ממש הפתיעה אותי, חברת
בזק. הבדיחה שלה הצחיקה אותי הרבה יותר
מהקטעים הכי־מצחיקים שאני מוצא כל שבוע
בהעולם הבא.
אתם חייבים לשמוע: בזק הודיע שהיא תשפר
את השרות הבין־עירוני בארץ בעזרת לוויין,
שיסתובב סביב כדור־הארץ! ענת פז, חיפה

גבר בשם כהנא

לטפח אגרופנות ולהתחשבן עם
נשים.
בניתוחו את הנאציזם היהודי, מונה אבנרי
כמה ממקורותיו (העולם הזה .)16.10 מקור
אחד בולט מאוד בהיעדרו בניתוח זה: השוביניזם
הזיכרי.
הנאצים הגרמנים, כשעלו לשילטון, מיהרו
להתחשבן עם הנשים: זכויותיהן ניטלו מהן, נאסר
עליהן לשמש בתפקידים ציבוריים, נעשתה
הפרדה בין נערים לנערות בתנועות הנוער,
והנערות חונכו לביתיות וציות לגברים. אפילו
שינאת היהודים הוסברה, בין השאר, בכך
שהיהודים הם ״נשיים״ — והנשיות היא הרי דבר
נתעב.
גם כהנא מתחשבן כבר בראשית דרכו עם
הנשים: הוא רוצה מדינת־הלכה, אשר מקומן של
הנשים בה ידוע: הוא אוסר על יהודיות לצאת עם
גברים ערבים (אבל לא אוסר על גברים יהודים
לצאת עם ערביות, כי הנשים הן רכוש הגברים,
וליהודים מותר לפגוע ברכוש הערבים —
וביחסי־מין הגבר פוגע באשה ,״דופק״ אותה);
הוא מפאר ומטפח את הערכים הגבריים של
כוהנות, אגרופנות, שליטה, כיבוש, אלימות
ודיכוי.
הנסיונות להבין את תופעות הנאציזם ייכשלו
כל עוד נתעלם מן הערכים המטופחים בחברה,
אותם ערכים הנחשבים גבריים.
דינה בלכמן, יפו

כתבת השער הקדמי:

פלאטו נפל בפח!

מי שהבטיח לו עסקה מכניטה באיטליה,
הצליח לפתות אותו לצאת
מגבולות הארץ ומההגגה של החוק
הישראלי, והפיל אותו לתוך מארב
מתוכנן היטב. כבר לפני ארבע שנים
נעשה כנראה נסיון כושל
לחטוף אותו. האם הפעם
יצליחו נושיו לזכות בכסף!

יעקב לוינסון -התאבד. מיקי
אלבין -התאבד. מה הקשר בין
שניהם? סדוע קיבל הטיתתאי
אריה אבנרי סניות מאלבין. וסדוע

כתבת השער האחורי:

אזרח ישראלי קיים בשבוע שעבר
מגע פומבי עם נציג של אש״ף, והציע
באוזניו השעיה של פעולות הטרור.
היה זה מעשה חוקי, אך בעוד כמה
שבועות ייתכן שיהיה זה פשע, ש־עונשו
שלוש שנות־מא־

פר. כמה שאלות למי
1חוקקים, הרוצים להכריז
על כך כעבירה פלילית.

,,היא פיתתה אותי. אבל זה אני שהורס את
עצמי. אני ילד שלא התבגר.״ הכריז השדרן
יקיר אביב. שהורשע במעשה מגזנה ב־קטינה
והתפטר מהרדיו .״מדוע
הוא ניסה לקחת בכוח מה ש־
^ 11^1ילדות אחרות נותנות בחינם?״
תוהים חבריו ומעריציו הרבים.

אדוני,
לגעת!
רונית ויגלר. הדוגמנית
בת ה־( 16״אני אוהבת
שהם נוגעים ביו״) אינה
מתרגשת מהמהומה
ס בי ב ה אוהבת
לגלוש בים. להתכונן לבגרות בבית־ספר
אכסטרני דווקא ולהלין נערים בביתה .״מי
שלובשת גינ ס הדוקים ברור שהיא רוצה
להיראות ס ק סי ת׳ היא
^ 1 ^ 0אומרת אבל מי קבע שלכל
אחד מותר לגעת בגופה ד

/77ל חחרחוח ₪וחת:

פטרם פשע

יקיר משלם ביוקר

המיקצוע: טרוריסט

כל עלילות
שמעון נוס
דיווח מיוחד ל״העולס הזה״ מנידיורק,
על ביקורו החגיגי של שימעון סרס,
שבו התקשט בנוצות של דודף־שלום,
וניתוח מירושלים על משבר־הזוטא
של השבוע, שבו הוביח כי נאומו
באדם לא היה אלא חסרות תוכן.

כדור סר נקמה

הוא מתפאר ברצח פלסטינים שוחרי״
שלום ומאיים לרצוח את מרגרט תאצ׳ר,
את הנשיא רגן ואת המלך חוסיין ־
ואוייבו הגדול הוא יאסר ערפאת, שבו
הוא רואה סוכן ציוני.
דיוקנו של אבו־נידאל,
ארכי־טרוריסט שהתראיין
לראשונה לעיתונות.

כ סי ת־ טו ר ס
משה איש״כסית. בעליו של בית־הקפה התל־אביבי
כסית. העמיד שני אוטובוסים לרשות
אורחיו הקבועים והסיע אותם לירושלים —
רק כדי שיחזו נעצמם, בחב־ריהס
ובשולחנותיהס, שהוני
צחו בתערוכה במוסיאון.

אפילו השחקנים הכושים של הפועל לא עזרו
לה, ומכבי ניצחה שוב. אבל
עסקני־מכבי לא הסתפקו
בניצחון — הם רצו גם נקמה!

אהובתישמוריק!
אפי דיין מגלה שיר של אביו, ואומר לרחל:
״להיות פילגש זה סבל, אבל להיות אשה
נבגדת זה סבל יותר גדול שלמה(״אילן״)
צח, בעלה לשעבר של אילנית, נפרד גם
מאילנה אביטל (שתיהן בתמונה) • מדוע
ירקה חנה זמר? • אולפי פרי נעלם מהמלון,
מבלי לשלם את החשבון •
לאילנה גור יש אבר־מין זיכרי
מזהב, ובראשו יהלום • יש
תאריך לחתונה של חני פרי!

סירדף שלום
רודפי״השלום של הימין הישראלי
משיגים אותו וקוטלים אותו.
על רקע הסיכויים הקלושים להצלחת המגעים
עם חוסיין מלך ירדן, התגייסו רודפי־השלום
של הימין במלוא כושרם המדיני, כדי
להתוות את קווי המדיניות הבאים:
• אין לוותר על אף שעל:
• יש לטרפד כל אפשרות לפיתרון בעיית־
(המשך בעמוד )4
טאבה:
העולם הזה 2513

קשר

03111:11הבא1
צביקה פיק נגד סס־ההכנסה :״מאז
שהתחילו להתלב ש על אסנים
רועים. הם לא נוגעים
* 6בי. פשוט החליטו לה־רום
אותיר

..אני אוהב את שניהם, את שרה (..שמדליק־)
ואת שמעיה אנגל!״ מכריז בהתרגשות גיל
דה־ם ז,שהיה החבר הראשון
של שרה, והחשוד בי הוא
2אשר הבריח למענם את ה־אקדח
לכלא השמור ביותר.

בלי ניטים מיזרחי, יתכן שחלק מאמני
ישראל היו מופיעים על הבימה עירומים,
או אפילו, חלילה, בלבוש לא הולם * קובי
אושרת בדרכו לפאריס :״לא מחכה לי שם
שטיח אדום״ * ג׳ניפר ראש
(בתמונה) ,בת הרב מברלין
שזיעזעה את לונדון הח סודה,
באה גם לתל־אביב.

המדורים הקבועים:
מיכתבים -איך לאסוף
גללי כלבים
איגרת העורך -העיתונים
שאינם קיימים
ת שקיף -הפרופסור שהעתיק הרצאה במדינה -אין שדולה לשלום
הנדון -מגעים אסורים ביותר
אנשים -איך לגמוז מבקר תיאטרון יומן אישי -משוגעים איטלקיים
במחוז אומבריה
מה הם/ן אומרים/ות -הזמר
שמצפצף על הקאקרים
זה וגם זה -פטנט לסטודנטים
ומטאטא יפאני

הורופקום -חיי־המין של העקרבים שידזר -הפסיכולוג ששקל התאבדות אתה והשקל -מיסעדה כשרה
בשווייץ
תשבצופן קולנוע -בובות מאניקין במקום נשים קליק -תקליטים חדשים ולידה
בד, בימה

רחל מרחלת על כל העולם -
מי זו סיסיי
העולם הבא -כותרות גנובות
ועורכים ילדותיים

מכחכים
(המשך מעמוד )3
• יש לעודד ולדרבן כל פעולה מילחמתית
— בלבנון, בתוניסיה, בשטחים הכבושים ובכל
מקום אפשרי אחה•
אין לסלק מן הממשלה את השרים הבכירים
שהתנגדו להסכמי קמפ־דייוויד, שעליהם
חתם מנהיגם־לשעבר.
אם ממשלת־האחדות תמשיך להשלים עם כך
שמחציתה מתמידה במדיניות כזו, נראה שאין כל
סיכוי למשא־ומתן בעתיד הנראה לעין.
דן יהב, תל־אביב

קוף אחרי בז־או־ם

• בלי

יש מישחקי־אינטליגנציה לילדים, שבהם
נותנים לילד שלושה נתונים, ושואלים מהו
הנתון הרביעי. החסר.
למשל: סכין, כף. כפית. מה חסר? המזלג,
כמובן.
על מישקל זה אפשר לחוד את החידה הבאה:
בקול ישראל משדרים את שלוש אלה: סקירת
העיתונים היומיים הישראליים. סקירת העיתונים
היומיים מחדל. סקירת השבועונים מחדל. מה
חסר׳
אין צורר להתאמץ במציאת התשובה: חסרה
סקירת השבועונים הישראליים.
מדוע? פשוט מאוד: זה נקבע בימי דויד בן־
גורית, שהיה שונא מושבע של העולם הזה והוא
קרא לו רק בשם ״השבועון המסויים״ ,מפני שלא
היה יכול להעלות את השם המפורש על דל
שיפתותיו) .ומכיוון שאסר את איזכור העולם
הזה בקול ישראל, והוא היה דיקטטור של כלי״
התיקשורת. אי־אפשר היה לסקור גם את תוכן
שאר השבועונים.
בינתיים זרמו מים רבים בירקון. אר הכלל
נשאר על כנו. צמחו שבועונים חדשים. וחלק
מהם כבר שבקו חיים לכל חי — אך קול ישראל
ממשיך להתעלם משבועוני ישראל, בעודו מדבר
בהתלהבות ובאריכות על שבועוני כל העולם.
יש• עוד עובדה מוזרה בקול ישראל. יש בה
סקירה של עיתוני־הבוקר העבריים. ועיתוני-
הבוקר הלועזיים השייכים ליהודים, ועיתוני-
הצהריים, והעיתונים היומיים מכל העולם. מה
אין בה? סקירת העיתונים הערביים המופיעים
בירושלים המיזרחית, המסופחת לישראל. קול
ישראל אינו מכיר בסיפוח זה.
הערתי את תשומת־ליבו של מתי פלד. החרוץ
שבחברי־הכנסת. לעובדות אלה, והוא הגיש ב־27
במאי 1985 את השאילתה הבאה לשר־החינוך־
והתרבות, יצחק נבון, שהוא גם השר הממונה על
ביצוע חוק רשות־השידור. חוק זה מצווה על
הרשות לשקף את כל מיגוון הריעות במרינה.
הנה נוסח השאילתה:
אל: שר־החינוך־והתרבית, יצחק גבון.
הנדון: שאילתה ישירה.
הנושא: סקירת עתוגים בקול ישראל.
אבקשך לענות על השאלות הבאות:
( )1מדי יום מביא קול־ישראל את סקירת
מאמרי המערבת של העיתונים היומיים,
ביניהם עיתונים בשפות זרות בעלי תפוצה
נמוכה. במו״כן מביא קול־ישראל סקירת
עיתונים מן העולם. כולל ארצות מרוחקות.
בגון יפאן. מדוע אין קול־ישראל סוקר גם
את מאמרי-המערכת של העיתונים הער ביים,
המופיעים במיזרח־ירושלים!
( )2מדי שבוע מביא קול־ישראל סקירת
שבועונים מן העולם. מדוע אין הוא מביא גם
סקירה של שבועונים מן הארץ:
על כך השיב השר נבון ב־ 17 ביוני :1985
להלן התשובה שנמסרה לי על״ידי הנה לת
רשות״השידור לשאילתה הנ״ל:
• לשאלה - 1העיתונים הערביים אינם
חברים במוסדות אגודת״העיתונאים, לפי כך
אין קול־ישראל יכול לסקר את מאמרי־המערכת
שלהם. זהו קריטריון שנקבע על*
ידי אגודת״העיתינאים.
סקירת עתונים מחו״ל נעשית כשרות
לאנשים שאינם יכולים לרכוש עיתוני־חו״ל.
• לשאלה - 2שבועונים מן הארץ אינם
בעלי אופי חדשותי. קול־ישראל מביא
סקירה פעם בשבוע. של שבועונים מהעולם,
שהם בעלי אופי חדשותי, ובכך הוא מקל על
האנשים ששבועונים מרחבי-העולם אינם
מגיעים לידיהם.
7וניב2 וזו תשובה מוזרה מאוד־מאוד.
אשר לאגודת־העיתונאים — זוהי אגודה
מיקצועית, כמו אגורת פועלי המחט. ואץ לה שום
מעמד חוקי במדינה. אין היא צנזורה פוליטית.
ואין היא מוסד פוליטי מייעץ לרשויות ממלכתיות.
אין היא לוחמת על חופש־העיתונות
בישראל. הטענה שאי־אפשר לסקור עיתונים
מפני שעובדיהם אינם חברי באגודה מיקצועית זו
או אחרת גובלת בחוצפה.
אך חצופה שיבעתיים התשובה בקשר לשבו״
עונים. נאמר כי ל״שבועונים מן הארץ אין אופי
חדשותי ״.העולם הזה קרוי. רשמית ,״שבועה־החדשות
הישראלי,״ והוא כל־כולו מוקדש
לחדשות, לתיאור אירועים אקטואליים ולהם־
ברתם. בזה אין הוא שונה במאומה משבועונים
כמו טייס וניוזוויק בארצות־הברית, ליאכספרס
בצרפת, דר שפיגל בגרמניה וליאכספרסו
באיטליה, הפועלים על פי אותם הכללים עצמם,
ואשר להם מוקדשת ברדיו ״סקירת השבועונים
מן העולם״.
תמהני על השר נבון, המכיר היטב את
העולם הזה. האם אין הוא קורא את התשובות
לשאילתות היוצאות מתחת לידו?
ח״כ פלד לא הסתפק בתשובות. הוא פנה אל
היועץ המישפטי לממשלה ושאל אם יש מניעה
חוקית לשידור סקירה של עיתונים אלה. היועץ
המישפטי השיב, ב־ 18 ביולי ,״אין איסור בחוק
על סיקור מאמרי־המערכת של עיתונים אלה״.
בינתיים הגיש פלד שאילתה נוספת.

התרבות של לוסי והתרבות של מיס
לוסי.
פרופסורים גויים מטיפים כבר מזמן לתורה
האומרת שהאדם, אותו יצור שנברא בצלם, נתגלגל
בעצם מקוף. אבל מזעזעת כל פעם מחדש
העובדה שנמצאים גם יהודים שמאמצים לעצמם
תועבה זאת. נתגלגל לידיי ספר חדש, בעברית
בהוצאה מכובדת, הרצוף ציורי גולגלות של כל
מיני קופים ועוד חיות טמאות, המפרט את ההשמצה
הנ״ל על־פני 360 עמודים. בין השאר יש
שם תצלום שלד של קופה שקוראים לה לוסי,
המתיימרת להיות אמנו הקדומה!
עכשיו אני מפחד שספר זה יגיע לבתי־הספר
החילוניים, והמורים שם, שהם בורים גמורים
בתורתנו הקדושה, ירעילו בו את נשמות הילדים
הרכים.
ועוד משהו. מלבד החוצפה הקופית, יש שם
גם טענה שאותה לוסי חיה לפני 3־ 5מיליון
שנים. והרי ידוע שהעולם נברא רק לפני 5746
שנים!
אני קורא לכל מי שבליבו פועם לב יהודי:
אנא, בעזרת השם, עשו משהו לבער את התועבה

אפשר להתפוצץ
היורד יצביע בבחירות, והקורא יש־ •
לם את מחיר הצבעתו.
אני בן ,23 נחלאי אחרי צבא המטייל זה חצי
שנה בחו״ל, כרגע בחניית־ביניים בלונדון. אחרי
שקראתי קצת העולם הזה ועוד עיתונים
אפארנזיס ועוד בעברית!
המכירה שלא היתה
ב-יני בהאח רונו ת, מד -שבועיים. פיר־סמה
זיווה תלם בהעולם הזה מודעות על מכירת
מוצרי־אופנה בביתה.
גם בגליון העולם הזה שהופיע ביום .25.9.85
פורסמה מודעה. המודיעה על מכירה בשבת. ה־28
בספטמבר.
מודעה זו לא הוזמנה לפירסום על־ידי זיווה
תלם. אך במחלקודהמודעות נהגו כשיגרה ופיר־סמו
בטעות את המודעה.
ביום הראשץ. ה־ 29 בחודש ,,הופיע במערכת
ערן תלם. בנה של זיווה.
״מה עשיתם לנו? אמא לא בארץ, ולא היתה
מכירה. פירסמתם מודעה. עשרות אנשים הגיעו
ומצאו בית סגור. השכנים צילצלו אליי שאבוא
מייד. ליד הבית מצאתי אנישים מחכים. ועל הדלת
פתקים נזעמים של אנשים שהיו והלכו. אני רוצה
התנצלות״.
ערן השאיר לנו פתק לדוגמה :״לזיווה שלום,
ההגינות מחייבת ושלא לדבר על המיקצועיותו
שאם מפרסמים מודעה בעיתון בדבר מכירה.
ומזמינים אנשים לבוא לביתך. יהיה מישהו בבית.
או לפחות מודעה כלשהי בעיתון על ביטול
המכירה:
״היעדרה בניגוד לפירסום בעיתון. מהווה
מצג־שווא והונאת הציבור, והמיקרה שלנו מהווה
דוגמה — שכן עשינו דרך ארוכה כדי להגיע
לכאן.
״בנסיבות המיקרה. נראה שהתנצלות בפומבי
תהיה מתאימה. רונית אלון.״
עם כל הצער על הטעות והנזק שנגרמו.
מחלקת־המודעות הרגישה שקיבלה מחמאה. הנה
הוכח שמודעה אצלנו מביאה קונים.
וחוץ מזה אנחנו מתנצלים. כמובן. מכל הלב.

חשאי עם הסובייטים על רכבת אווירת שתוביל
את היהודים לישראל. אני מכיר מקרוב את
המישטר שם, ואני יודע שהסכם כזה, אם אכן
הושג, נועד ליצור אווירה נוחה בפגישה הקרובה ץ
של מיכאיל גורבאצ׳וב עם הנשיא רגן. לכן יכול
לקרות שההכרעה על כך תיפול בקרמלין בי:
שיבת־חצות, והפקידים ירצו שעד הבוקר יישלחו
כך וכך אנשים לישראל.
בהתראה של שעות ספורות קשה מאוד לאתר
דווקא את האנשים שרוצים לצאת, ואז עלולה
להתרחש טרגדיה: הם יתחילו לחטוף ולגרש
סתם יהודים — שלא עלה על דעתם לצאת —
רק כדי לעמוד בזמן במיכסה שנקבעה בהסכם.
ירון גולה תל־אביב
שאקי שערוריה מחרידה -
הזאת! ובמיוחד החכ״ים אבנר שאקי ויוסף בן־
שלמה — למה לא נשמע קולכם? אם נעבור על
כך בשתיקה, יתבוללו ילדינו לחלוטין בתרבות
אמריקה, המציעה להם רק את הקופה לוסי ואת
הנקניקיה מיס לוסי!
משה צדיק הכהן, בני-ברק
• הקורא מתכוון בוודאי לשרידי מאד ם
הזקוף הקדום ביותר, שנתגלו בחפירות
באתיופיה, בחבל אפאר, שעל שמו הו א גם
נקרא: אפארנזיס. האנתרופולוגים שגילו את
השלד, השייך לנקבה, הדביקו לו א ת כינוי-
החיבה לוסי.

גירושים נוסח רוסיה
רכבת אווירית ממוסקווה עלולה
להיות מסוכנת ליהודים.
ברכה חמה לכל אחינו שבברית־המועצות.
לפי השמועה, יתכן שיפתחו לפניכם השערים
בקרוב. השערים בליבנו כבר פתוחים, מרכזי־הקליטה
מוכנים וכולנו מצפים לרגע שבו תבואו.
יפה שרייבר, תל-אביב

ישראליים המגיעים לכאן, אני מרגיש חובה
כואבת לכתוב לכם — לא יכול לאצור את זה עוד
בלב.
אני קורא על הפוליטיקה־של־גיבורים שלנו,
על המיבצעים הצבאיים. על האגו המתנפח של
גיבורי היד החזקה אצלנו, ואני בוכה. עד מתי
נחשוב שלעולם שום כוח לא יגבר עלינו ועד מתי
נחשוב שמותר לנו להשמיד כל מה שמתחשק
לנו? הרי המימדים העצומים והמסוכנים של האגו
הלאומי שלנו תפחו כפי שתפחו רק מפני
שהערבים והפלסטינים לא היו עד היום מספיק
מאוחדים נגדנו.
לפני כמה ימים פגשתי כאן יהודי, ישראלי
שירד לפני 25 שנה. כשהתחלנו לדבר על
פוליטיקה, ממש נבהלתי. הוא תמך בכהנא,
״שילמד את הערבים לא להרים את האף ויחזיר
את הכבוד ליהודים ״.הוא גם אמר בגאווה
שבבחירות הבאות הוא יצביע בשבילו.
וזה ממש הרגיז אותי, שאפשר להתפוצץ. כי
איר זה יתכן שאדם כזה, שירד לפני הרבה-הרבה
שנים, יצביע בבחירות ויעזור למטורף הזה
להוביל את ישראל לתהום, מבלי שהוא ישלם את
מחיר הצבעתו — אלא אני, שמתכוון לחזור
רפי הרניב, לונדון
בקרוב לארז?
פקאקי עיריית תל-אביג משקיעה כה
הרבה בריצוף נאה, אבל פקחיה
אינם מצליחים להשתלט על בעלי-
הכלבים, המזהמים בפרש את ה-
מידרכות האלה. לכן אני מציע לשקול
החמרה בעונשים למזהמים וגם
חקיקת חוק-עזר חדש: לחייב את
הבעלים להצמיד לאחורי כלביהם.
סמוך לזנב. שקית קטנה, שלתוכה
תצטבר הצואה.
משה שוורץ, תל-אביב

משהו מדאיג אותי בקשר לשמועות על הסכם
העולם הזה 2513

בץ־עזז מגן על הסיירת
סמוך לפירסום פסק־דין של בית־מישפט בבאר־שבע,
שהורה לסיירת הירוקה לפצות בדווי שעררו הוחרם ממנו
שלא כחוק, הוציא סגן־שר־החקלאות, אברהם כץ־עוז,
הודעה מוזרה לעיתונות בזכות הסיירת, שבה אמר בין
השאר :״בעשרות המישפטים שהוגשו נגד הסיירת עד כה
לא נמצא אפילו פסק־דין אחד שגינה את פעולות הסיירת״.

בשנים האחרונות הצליחו בדווים רבים לקבל
צווי־מניעה בבג״ץ נגד פעולות־הסיירת.

תי!ינן י ך

ן ועכשין: הצהרת
נאמנות

הליכוד עומד להגיש הצעת־חוק, שתחייב כל
אזרח ישראלי הרוצה לבחור ולהיבחר, להצהיר
נאמנות לישראל כ״מדינת העם יהודי״ ,להימנון,
למגילת־העצמאות ולחוקי־היסוד של הכנסת.
מאחורי היוזמה יעמדו שניים: השר אריאל שרון וח״כ חיים
קופמן. את הנוסח המישפטי שלה יכתוב ח״כ חרות לשעבר
מיכאל קליינר.

י* על־־סי הצעת־החוק, במיקרה של מצב־חירום
יוטל מימשל צבאי על כל מקוס־ישוב, שיותר
משני־שלישים של תושביו לא יחתמו על
הצהרת־הנאמנות.

פירושה המעשי של חקיקה כזו, אם היא תמומש, היא
החמרה ממשית וכירסום בזכויות־האזרח של ערביי־ישראל.
היא גם תאפשר, ביום מן הימים, לספח לישראל את
השטחים הכבושים ולהציע לתושביהם אזרחות־ישראלית
— מבלי לחשוש שהם ייענו להצעה זאת.

פרס ורגן בחינם
השידור הישיר מן הבית הלבן, של הפגישה בין
שימעון פרם ורונלד רגן, לא עלה לטלוויזיה
הייטראלית אגורה.
השידור־בחינם התאפשר בזכות קשריו האישיים של
אלימלר רם, כתב הטלוויזיה, עם הבית הלבן.

פר 1ש ללא רבב

סגן־שר־העבודה־והרווחה המתפטר, מנחם פרוש, שנותר
ללא מכונית״השרד והנהג הצמוד, ייאלץ להשתמש
בתחבורה ציבורית.

ריכבו הפרטי, מסוג ״פגז״ ,נגנב לפני כחצי שנה
בכפר חב״ד, ומאז הוא לא רכש רכב פרטי חדש.

1עבזדה־דחיים
אין מו״נזהידיעות שהופצו השבוע על מגעים
אינטנסיוויים בין העבודה והמיפלגות הדתיות,
בראשן ש״ם ואגודת־ישראל, הן הדלפה שבאה
ממקורבי ח״כ האגודה מנחם פרוש.
הם קיוו בדרך זו להאיץ בליכוד, שיסכים לתנאיו
של פרוש במאבקיו במישרד־העבודה־והרווחה.
למעשה, לא התקיימו מגעים כאלה, ופרוש לא הצליח
להישאר סגן־שר, כי התפטרותו נכנסה לתוקפה ברגע שבו
היא נמסרה לשר משה קצב, ולא אחרי ישיבת הממשלה,
כפי שציפה פרוש.

.,תצפית״ נפלה
קורבן לבדש
תוכנית-הטלוויזיה היוקרתית ״תצפית״
נפלה גם היא קורבן לתעלולי הנקניקן משה
בדש.

השבוע הוקרן בתוכנית קטע שבו נראה
בדש משתמש במחשב כדי לייצר נקניקים.
קטע זה צולם לפני שנה, בשיא מסע־הפיר־סוס
של בדש, ולפני שהואשם בכך שעמד
בראש רשת זייפני־דולארים. הקטע היה
כוזב, והמחשב לא היה אלא מבוגת-חישוב
פשוטה.

צעירי חר 1ת
שבים לבסיוני
בשבוע הבא, במלאות 30 לרצח שיבעת
הישראלים בראס־בורקה, יערכו צעירי־חרות
הפגנה גדולה מול בניין השגרירות המצרית
בתל־אביב.

לפני כן הם יודיעו לממונה על השגרירות׳,מוחמר בסיוני,
על ביטול ההזמנה ששלחו לו, להופיע לפניהם במצודת־זאב.
הסיבה:
המצרים עדיין לא הגישו לממשלת־ישראל דוח
רישמי על נסיבות הריגת הישראלים.

ששיגסקי
,,העתיק״ הרצאה
שערוריה אקדמית באוניברסיטה העברית
בירושלים: הפרופסור לכלכלה איתן
ששיגסקי, מראשי האקדמאים התומכים
ב,.שלום עכשיו־ ומועמד לתפקיד יועץ
מיוחד לשר־האוצר, השמיע בכינוס אקדמי
חשוב בחו״ל הרצאה שנכתבה על־ידי
כלכלן אחר.
כאשר הגיעה ארצה טיוטת הרצאתו
של ששינסקי, התברר שהיא זהה מילה
במילה למאמר שפירסם הד ד זלמן שיפר,
איש בנק־ישראל, ב״ריבעון לכלכלה״ בסוף
שנת . 1984 הגילוי גרם להתרגשות רבה
בירושלים, ולסוד העניין הוכנס הפרופסור
גור עופר, מהחוג לכלכלה באוניברסיטה
העברית.
ששינסקי התבקש לפנות לשומעיו
בחו״ל בכתב ולהודיע להם מה מקור הרצאתו,
ושיפר הסכים לשמור את העניין בסוד.
כרגע שוהה ששינסקי באוניברסיטת
,.אפ-אי-טי״ ,והוא ישוב ארצה בתחילת
חודש דצמבר.

סוויסה הבן לארץ
דויד סוויסה, בנו של נציב שרות־בתי־הסוהר רפי סוויסה,
השפוט בצרפת על בלדרות סמים, עומד להשתחרר בעוד
חודשיים.

סוויסה־הבן נמצא בכלא פתוח, ואביו מקיים
עימו קשר טלפוני יומיומי מביתו, על חשבונו.

בית־דץ מישמעחי לסוהרים נציבות שירות בתי הסוהר עומדת להקים בית־דין
מישמעתי לסוהרים, שידון בעבירות״מישמעת ובחריגה
מנוהלים של סוהרים.

הרוקחים לכינוס־חירום
חברי הסתדרות הרוקחים, שאינם שייכים לרשת
בתי-המירקחת החדשה של ״מכבי״ ,מתכנסים
השבוע לדיון חירום שבו יועלו, כדיבריהם,
הצעות מהפכניות.
בשלושת הימים האחרונים מתנהל משא־ומתן אינטנסיבי
בין ראשי ההסתדרות וראשי מכבי, כדי להגיע להסדר
כלשהו עם קופת־החולים.

הרדאר המישטרתי
סולק!
המישטרה הסירה את הרדאר הנייח,
המודד מהירות מופרזת• ,טהוצב ברחוב
שאול המלך בתל־אביב, בגלל סגן־ראש•
אגך־הקירות במטה הארצי, יגאל מרקוס.
לפני כמה חודשים הוא נתפס על־ידי
שוטרי המיכמונת, כשנהג במהירות מופרזת.
אחר־כך בוטלה נגדו התלונה, בטענה
שהמכשיר לא פעל כהלכה.
מאז ביקשו כמה אזרחים, שנתפסו
בנהיגה במהירות מופרזת על-ידי אותו
המכשיר, להזמין את מרקוס כעד-הגנה
במישפטם.
כתוצה מכך בוטלו המישפטים נגד
האזרחים וגם הרדאר סולק.

חברות על הכוונת
צפויות התפתחויות בחברות הבאות:
בחברת ספקטרוניקס שוררת מתיחות בין מישפחת
המייסדים, ספקטור, לבין השותפים, החברה לישראל, בין
המייסדים לבין עצמם ובינם ובין גורמי־חוץ, שאיתם הם
רוצים ליצור שיתוף־פעולה.
לחברת קריסטל -מכתות כביסה יש בעיות ביחסים עם
הספק בחו״ל, עובדה המעוררת דאגה בקרב גורמים
שיווקיים.
חברת הטקסטיל כיתן, שלא תוכל לייצא סדינים לארצות־הברית,
עשויה להביא לצימצום בייצור ולפיטורי עוברית
במיפעלים בעיירות־הפיתוח ולמכירה גדולה של עודפי־ייצוא.

תבור
ל.,ישראל שלנ1״
אלי תבור מונה כעורך ישראל שלנו, עיתון־היורדים
הלאומני־ימני המופיע בניו־יורק. תבור, שינצל את הזמן גס
לכתיבת תסריטים, יחליף את עדה הוז־פלס, אשר העדיפה
שלא להאריך בשנה נוספת את החוזה שלה עם המו״ל
הדתי שמואל שמואלי.

מאבקי שלגים בגולן
הישובים בגולן, המתפעלים את אתר־הסקי בחרמון, חלוקים
בדעתם אם לפתוח אותו השנה.
בשנה שעברה הוא היה סגור בגלל גרעונות, ומצבו
הפינאנסי רק החמיר מאז.

חפר שינה את האינטרנציונל מוזמני טקס הפתיחה של ועידת־ההס
מדדות, שייערך בשבוע הבא בירושלים,
יקבלו לידיהם שירץ, ובו יופיע ה״אינטר־נציונל־
בגירסה חדשה.
את המילים החדשות להימנון-הפועלים
הבינלאומי חיבר הסיזמונאי חיים חפר, עלפי
בקשת מזב״ל ההסתדרות ישראל קיסר.
הפניה נעשתה ברוח המלצות ועדה,
שבראשה עמד יצחק בך אהדון, ושהמליצה
על שינוי התכנים של האחד במאי וה״איג-
טרנציונל״.

שחל לא שילם
אגודת־העיתונאים בחיפה ממתינה כבר חודש לתשלום של
40 אלף שקל עבור מסיבת־עיתונאים שקיים שר־האנרגיה,
משה שחל, במכון לחקר הימי בחיפה.
בדרך־כלל אוסרת האגודה על חבריה לדווח ממסיבות־עיתונאים
של גופים ואישים ישראליים, שאינן נערכות
בבנייניה. התשלום האמור הוא כופר שנועד להסיר את
האיסור. באותה פגישה שטח השר את הסבריו בנוגע
לפירסומים בעיתונות על מעורבות מישרד עורכי־הדין,
שבו הוא היה קשור בעבר, בהגשת תצהירים כוזבים
לעיריית חיפה.

מור עלה בדרגה

באגודה ממתינים לראות אם השר ישלח ציק של
המישרד או צ׳ק פרטי.

התחזק מעמדו של יו?2ב־ראש מועצת־המנהלים של שיכון
ופיתוח, דויד מור, בקרב אנשי השר דויד לוי. הסיבה: בזמן
שכיהן כראש־ממשלה בפועל, בחר לוי לשאת את נאומיו
הפולמוסיים בטקס חנוכת מישרדים חדשים של החברה
הממשלתית שמור עומד בראשה.

עסקים בצפון־קוריאה

מור רואה בכך הוכחה לחשיבותו.

הלהיט הבא של אנשי־עסקים הרפתקנים, אחרי סין, הוא
צפון־קוריאה. צפויות לשם גם גיחות של ישראלים.

בעריכת כ;-עיז; •,מטרי;

במדינה

ך * רבה שנים נלחם שמואל פלאן
1טו־שרון בבקשת־ההסגרה של
ממשלת־צרפת. מאז שבא לישראל,
בתחילת שנות השיבעים, הפעיל
סוללה נכבדה של עורכי־דין כדי
למנוע את הסגרתו. הוא ידע היטב כי
בצרפת מחכים לו כמה וכמה מישפטים
בלתי־נעימים, הן אזרחיים והן פליליים.
הוא גם ידע כי יתכן מאוד
שמישפטים אלה יסתיימו בעונש־מאסר
ממושך עבורו.
על כן נזהר פלאטו מאוד שלא

והפך שם לאיש־עסקים. בשנים 1971
עד 1973 ניהל פלאטו כמה חברות־ענק
בפאריס. הוא לא נשא מעולם
תפקיד רישמי בחברות הללו, אך נושיו
טענו כי הוא היה האדם שניהל את
החברות על־ידי אנשי קשר שונים.
החברות האלה עסקו בעיסקי־דלא-
ניידי, וקיבלו הלוואות־עתק על־סמך
מקרקעין שהוערכו בסכומים גבוהים
בהרבה משוויים. יום אחד התקפלו כל
החברות, הכספים נעלמו, ויחד איתם
נעלם גם פלאטו־שרון וכמה מהפ־

הסגרתו בגלל סיבות אנטישמיות, וכי
הוא קורבן לעלילת־שווא.
על גל של אהדה ציבורית רכב
פלאטו בשנת 1977 לכנסת. הוא נבחר
במיספר רב של קולות כ״האיש הבודד
בכנסת״ ,ברשימתו פ־ש. הוא הבטיח
רפורמות בשיכון ובכלכלה, והיה
לצחוק כאשר קרא את נאומיו מן
הכתב, כשהם רשומים בעברית באותיות
לאטיניות.
ככל שניפנף פלאטו יותר בעושרו
בישראל, כך גרם הדבר יותר ויותר
כעס וזעם אצל נושיו בפאריס. אנשים
רבים נותרו שם ללא כספם ואחרים
הלכו לבית־הסוהר. מישפטים רבים
הוגשו נגדו, אך הוא לא בא לצרפת
ולא עמד שם לדין. על פי הפרוצדורה
הצרפתית, אפשר לרון אדם גם שלא
בפניו, וכמה מהמישפטים נגד פלאטו
הסתיימו בצרפת בהרשעתו, ובהכרזתו
כפושט־רגל.
בישראל השקיע פלאטו כספים
בעסקים רבים, החל מהתחנה המרכזית
החדשה בתל־אביב, וכלה בדיזנגוף
סנטר, אולם כוכבו הפוליטי לא זרח
זמן רב. היועץ־המישפטי הסיר את
חסינותו כח״כ, והוגש נגדו מישפט
פלילי על שוחר־בחירות. הוא הורשע
ונידון לשלושה חודשים מאסר בפועל,
שאותם ריצה בעבודות חוץ.
בבחירות של שנת 1981 ניסה פלא־טו
להתמודד שוב בבחירות לכנסת, אך
נכשל. גם עסקיו לא עלו יפה, ומפעם
לפעם התפרסמו ידיעות על קשיים
כלכליים.
במשך כל השנים הללו נמשך הדיון
בהליך ההסגרה של פלאטו בעצלתיים,

הנושים הצרפתיים ידעו כי לעולם
לא יצליחו לשים את ידם על הכסף
שנעלם, אם לא יתפסו את פלאטו
עצמו ויאיימו עליו במאסר או באלימות.
לנושים הנואשים היו אפילו כמה
רעיונות על חטיפתו של פלאטו.
כאשר העיד מנהל חברה צרפתית
במישפט שהוגש נגד פלאטו בישראל
לפני ארבע שנים, אמר האיש, ז׳ק
לקומם ״נכון שתיכננו חטיפתו של
אדם בשם אנדרה מטייה, אבל לא
תיכננו לחטוף את פלאטו.״
בחקירה שערך עורך־דינו של פלא־טו,
התברר כי הנושים היו מעוניינים
מאוד במידע שהיה בידי אותו מטייה.
הם חשבו כי הוא יודע היכן נמצאים
כספים שהבריח פלאטו, ומכיוון
שמטייה ברח לספרד, החליטו לנסות
לחטוף אותו משם ולהביאו לצרפת.
קשה היה להאמין למנהל החברה
הנכבד כי תיכנן חטיפת פקיד הקשור
בפלאטו, ולא חשב אפילו על חטיפת
פלאטו עצמו. אלא שחטיפת אזרח
ישראלי איננה דבר פשוט.
במשך השנים שחלפו העז פלאטו
מפעם לפעם לצאת מן הארץ בהסתר,
אך הוא עשה זאת בזהירות רבה. הוא
היה טס במטוס פרטי לקפריסין, ושם
היה נוסע בטיסה אזרחית רגילה לאחת
הארצות שלהן אין הסכם־הסגרה עם

לעזוב את גבולותיה של ישראל. כל
עוד היה בארץ, הגנו עליו גבולותיה
וחוקיה. הוא ידע כי אם ייתפס מחוץ
לגבולות־ישראל, יהיה צפוי להסגרה
מיידית לצרפת. גם כאשר חזקו עליו

קידים הבכירים בחברות.
פלאטו עלה אז לישראל, וכאן סיני
וור את עיניי הכל בכספו ורכושו. הוא
קנה את הווילה המהודרת ביותר
בסביון, ערך את המסיבות המפוארות

ונראה היה כי מדינת־ישראל לא תרשה
להסגירו לצרפת. אולם היה ברור כי
אם ייצא פלאטו ממדינת־ישראל
ויעמוד על קרקע של מדינה שלה יש
הסכם הסגרה עם צרפת, יהיה צפוי

צרפת. בשבועות האחרונים ניהל
משא־ומתן בעניין עיסקי גדול ומפתה
עם אנשים באיטליה. פלאטו נתפס
לעיסקה האיטלקית והתעלם מאזהרות
יועציו ועורכי־דינו. הוא היה בטוח כי
העם איז שדנלה לשלום

מלכודת נלאטו
ותו מעשו שנים מנסים נושיו
שר שמואר בראטו־שוון והחזיון.
עד היום הצריח מ־אטו רהפעיר
את החוק הי שואר׳ וטובתו,
ורמנוע את הסגרתו רצופת.
השבוע הצריחו הנושים במזימתם:
הם טמנו רו מרמות באיטרית
הגעגועים לצרפת ולאירופה, הסתפק
בזיכרונות ובגבינות מיובאות.
מה גרם לו לפתע, אחרי שנים כה
רבות של מילחמות נואשות, לנסוע
לאיטליה ולעמוד בסכנת־הסגרה לצרפת?
נראה כי התשובה לכך היא מורכבת.
יתכן כי השנים הרבות שעברו
מאז בקשת־ההסגרה יצרו בליבו של
פלאטו הרגשה של ביטחון כוזב, כי
נושיו נואשו ממנו ושכחו אותו. יתכן
גם כי הנושים, אשר כעסם וזעמם רק
החריפו במשך השנים שעברו, טמנו לו
מלכודת מתוחכמת ופיתו אותו לבוא
לאיטליה.
שמואל פלאטו־שרון נולד בפולין,
כסמואל שייביץ, לפני 55 שנה. אחרי
מילחמת־העולם השניה עבר לצרפת

במדינה, ובכישרון גדול ליחסי־ציבור
הצליח להכניס עצמו לכותרות בכל
הזדמנות.
הוא יצר לעצמו את תדמית הגביר
התורן, ביזבז כספים ביד רחבה ונראה
בכל המקומות הנכונים. הוא התרועע
עם אנשי חברה ופוליטיקאים ונשא את
עיניו לכנסת.
מלכודת גמילאגו
¥מן קצר לאחר שהגיע לישראל
1הגישה נגדו ממשלת צרפת בקשת־הסגרה,
והוא נלחם בה בחירוף־נפש.
אר הוא גם ידע לנצל אותה לצרכיו.
הוא הצהיר כי הצרפתים מבקשים את

תאס }30 081ד71
חננגז זוזו ₪נו ה
ווצובס־ה ( 8י 8יו
3ת ! 3נו>8 )17 )1ו
זזה 3ו א 8ויו 1ווון,
נד להניא! ודין
031:0ו 1ד תד8ית
1ו 871 יו,ו 1ידולוי?0
73 811831 1(1311(11
*־׳־גוו׳ הנויוו
הסיסתווית בנית־המיטו
כס בח״א

חנויפת פיאנו1
מנהל לקומם בכותרת ״העולם הזדד 28.10.81
המנהל הודה שתיכנן לחטוף
להסגרה מיידית.
השנים הרבות שעברו הוכיחו לנושים
כי פלאטו לא יוסגר לצרפת בדרך
הרגילה, והם החלו מתכננים דרכים
אחרות כדי להביאו לצרפת, בניגוד
לרצונו.
לפני ארבע שנים הוגשו נגד פלאטו
בישראל שני מישפטים אזרחיים.
חברות צרפתיות שהילוו כספים
לחברות של פלאטו, תבעו ממנו את
כספן בישראל. גם המישפטים הללו
נמשכו זמן רב, ולפלאטו מונה כונס־נכסים
זמני. כונס־הנכסים שלח מומחים
להעריך את התמונות היקרות
שהיו תלויות על קירות הווילה בסביון,
ואז התברר כי רובן אינן מקוריות, אלא
רק העתקים משובחים.

אם ייסע דרך קפריסין, כרגיל, יצליח
להעלים את עיקבותיו, ואיש לא יזהה
אותו באיטליה. כנראה שסמך גם על
הדרכון השני שהיה ברשותו, דרכון
פולני בשמו האמיתי — שייביץ׳ ,אם
כי דבר קיומו של דרכון כזה הוכחש
על־ידי בני־מישפחתו.
ביום הראשון השבוע, כאשר ירד
פלאטו מן המטוס במילאנו, בשעת
צהריים, גילה להפתעתו הרבה כי הוא
נפל בפח. הגברים המהודרים שחיכו
ליד כבש־המטוס ידעו בדיוק את מי
הם מחפשים. הם לקחו אותו מהמטוס
אל תחנת־המישטרה ועצרו אותו.
מאחר שאיטליה חתומה על הסכם־
הסגרה עם צרפת, היה ברור כי הכל
נגמר.

פל הגורמימ בישראל ״
ובארצות ערב בועלים על 8י
אינטרסים פנימיים. מי דואג
לשלום? ן
עיתונאי אמריקאי, שכיהן כדובר
מישרד״החוץ בוושינגטון, הועבר לא

מכבר לתפקיד רומה בבית הלבן.
כשנשאל על ההבדל בין שני התפקידים,
אמר: במישרד־החוץ מקבלים
החלטות על פי האינטרסים של אר־צות־הברית,
ואילו בבית־הלבן מתקבלות
ההחלטות הן על־פי האינטרסים
של ארצות־הברית והן על־פי האינטרסים
של המיפלגה השלטת.
כך גילה אותו עיתונאי תמים כלל י
ישן: מדיניות־החוץ של כל מרינה נקבעות
בראש וראשונה על־פי שיקולים
של מדיניות־פנים.
פזילה הביתה. אילו היה אותו
עיתונאי דובר של ראש ממשלת־ישר־אל
או של הליכוד, לא היה כלל זה
בבחינת חידוש בעיניו.
השבוע הוכח שוב עד כמה נקבעות
כל ההכרעות בישראל על פי שיקולים :
מיפלגתיים.
במסעו בחו״ל לא עשה שימעון פרס
אף מעשה אחד מבלי לפזול לעבר *
חזית־הבית. החל בנאומו בעצרת־ה־או״ם
וכלה בפגישותיו עם ראשי־מדינות,
היו כל מעשיו והתבטאוייתיו
מחושבים על־פי הרושם שהם עתידים
לעשות בישראל (ראה עמוד .)7
התנהגותם של ראשי־הליכוד לא |
היתה שונה. יצחק שמיר פעל כפי
שפעל במהלך השבוע על פי האינטרס
העליון שלו: לשמור על קיום הממשלה,
כדי להגיע אל הרוטציה המיוחלת
בשנה הבאה. ואילו כל אחד מעמיתיו
של שמיר פעלו על פי האינטרס
ההפוך: לפרק את הממשלה, למנוע את ן
הרוטציה, וכך לאפשר לעצמו להשת־ י
לט על המיפלגה.
זה יכול היה להיות מישחק משע־ 1
שע, ואף מרתק ומעניין את החובבים.
אולם היה זה מישחק בעתידה של |
ישראל.
בין נאום לנאום, פגישה לפגישה
וסערה לסערה הולכת ומתנדפת ההזדמנות
הגדולה לשלום, שהצטיירה
עוד לפני כמה שבועות.
וגם חוסיין וערפאת. ישראל
לא היתה האשמה היחידה במצב זה. גם 5
אצל שאר הגורמים קבעו האינטרסים
הפנימיים את ההתנהגות החיצונית.
יאסר ערפאת היה נתון במצב דומה
למדי לזה של פרס. אילו יכלו להיפגש
ולהחליף רשמים על בעיותיהם, היו י מוצאים בנקל שפה משותפת.
גם באש״ף יש אופוזיציה חזקה,
היושבת בממשלה והמקווה להיבנות
מכישלון המאמצים המדיניים. ערפאת ן
וחבריו נאלצים להתחשב בדיעותיה
ומעשיה של אופוזיציה זו, הנתמכת
על־ידי מישטרים ערביים שונים —
שכל אחר מהם, מצירו, פועל אף הוא
על פי שיקולים פנימיים, שאין להם
דבר וחצי־דבר עם העניין הפלסטיני.
המלך חוסיין שולט בארצו, אך הוא
כפוף לשיקולים פנים־ערביים רבים.
אין הוא יכול לזוז בלי אש״ף, ואין הוא
יכול להתעלם גם מרצונות סעודיה,
המבקשת לשדך אותו מחדש עם ,״
סוריה. גם הוא נאלץ להתהלך בין
טיפות הגשם.
חוסני מובארב נמצא במצב דומה.
הוא חולש על מצריים ביד רמה, אך אין
הוא יכול להתעלם מקולות של מחאה
הבאים מן התנועה האיסלאמית הקנאית,
מן האופוזיציה השמאלית ומן
האינטליגנציה הצעירה, התובעים ממנו
נאמנות לאידיאלים כלל־ערביים.
ואילו הנשיא רונלד רגן כפוף לקונגרס,
שבו שולטים חסידי־ישראל, ול־כלי־התיקשורת,
שגם הם כפופים במידה
רבה להשפעת השדולה היהודית.
האינטרס המיפלגתי והאישי מכוון
אותו בכל גישתו לבעיות הסיכסוך
הישראלי־ערבי.
ורק לשלום אין שדולה.
העולם הזה 2513

זה היה תרגיל מבריק: לשכנע את
השלם שיש לישראל מדיניות
חדשה לגמד׳ ,ולשכנע את הליכוד
ששום דבד ן יא השתנה בכלל
^ משך כל המסע של שימעון פרס זה יקבל את ההבלטה המירבית. הוא
^ שמו העיתונאים לב לצוות מיס־ הקיף את עצמו בעיתונאים מעריצים,
תורי של טלוויזיה, שהנציח את שדיווחו על כל צעד מצעדיו בהתלהמעשיו.
חברי הצוות דיברו עברית, אך • בות בלתי־מרוסנת. בלטו בפמליה מל־לא
היו שייכים לטלוויזיה הישראלית. חכי־פינכה מיקצועיים. גם עיתונאים
ביקורתיים יותר ידעו הפעם מה נדרש
הם גם סירבו להסביר את מעשיהם.
לעיתונאים לא היה ספק: זהו מהם.
מן הרגע הראשון שבו עלה פרס
צוות פרטי, שהוזמן על־ידי
ראש־הממשלה עצמו, כדי ש־ למטוס, וער לרגע שבו דרכה כף־רגלו
מסעו ישמש בבוא היום חומר שוב על אדמת הארץ, הגיע לישראל
לסירטי־התעמולה של מיפל־ זרם בלתי־פוסק של דיווחי שבח והלל.
גת-העבודה בבחירות הבאות. ברדיו, בטלוויזיה ובכל העיתונים
פרט קטן זה הטיל אור על אחת היומיים היה מסע זה פסטיבל־ניצחון
התכונות הבולטות של המס7ו כולו: אחד גדול. פרס צדק בכל, הצליח בכל,

הוא נועד לצרכים אישיים ומיפלגתיים
לא פחות מאשר לצורכי המדינה.
נסמינרניצחוו מעונו
^ מסע הגדול של ראש־הממשלה
1 1הציג את שימעון פרס במיטבו.
היתה לו ההזדמנות להבליט את כיש־רונותיו
האמיתיים.

שימעון פרס הוא תועמלן
בחסד. הוא הצטיין ביותר בתקופה
הקצרה שבה כיהן בשר־ההסברה
בממשלה האחרונה
של נולדה מאיר 1974 אין
כמוהו כמנהל יחסי-ציבור.
שימעון פרס הוא גם בעל כישרון
נדיר בתימרונים מיפלגתיים. גם בזירה
זו אין רבים כמוהו בישראל כיום.
לעומת זאת רחוק שימעון פרס
מלהיות מדינאי מרחיק־ראות, הבונה
יסודות איתנים לקיום הלאומי בעתיד.
כל התכונות האלה בלטו ביותר
במסע זה.

מבחינת יחסי־הציבור, אכן
היה זה מסע־הישגיס רצוך, הן
כלפי פנים, הן כלפי חוץ.
כלפי פנים דאג פרס מראש שמסע

ניצח בכל.
עובדות בלתי־נעימות — כגון
ההתקפה המרוכזת עליו במושב
האינטרנציונל הסוציאליסטי בווינה
— פשוט הועלמו. הישגים קטנים
נופחו למימרים של ניצחונות היסטוריים.
נאומו לפני האולם הריק של
עצרת־האו״ם תואר כאירוע עולמי
כביר.
זה היה קל, יחסית. שימעון פרס הוא
בעל הכוח, והעיתונות הישראלית

וחיוביות העניק להן ברק חדש.

נאומו באדם, כמו דבריו לפניו
ואחריו, היה שלילי בעיקרו.
הוא שלל לחלוטיז את הצעת
השלום של המלך חוסיין, שהושמעה
באותו הפורום כמה
שבועות לפני כן. אך רק דיפלומט
מיקצועי, המאומן בקריאת
תמלילים פוליטיים, יכול היה
להבחין בכך. כי הדברים נוסחו
בצורה שהיתה כולה חיובית.
למשל•
חוסיין תבע כינוס ועידה בינלאומית,
בהשתתפות ברית־המועצות,
סין ואש״ף. פרס דיבר על ״תמיכה״
מטעם ״פורום בינלאומי״ — מילים
ריקות מכל תוכן, ששללו למעשה את
ההצעה תוך עשיית הרושם של
קבלחתה העקרונית.
• חוסיין עמד על שיתוף אש״ף.
פרס דיבר על משא־ומתן ״בין מדינות״
בלבד, וקבע כי המישלחת הירדנית־פלסטינית,
אם תקום בכלל, צריכה
לכלול ״נציגים המייצגים שלום. לא
טרור״ .מכיוון שאש״ף מוגדר על־ידי
ממשלת־ישראל רישמית ומישפטית
כאירגון־טרור, הוא נפסל לחלוטין.

מבלי שהדבר נאמר בנאום במפורש.
גם שאר החלקים של הנאום נוסחו
בצורה דומה. פרס העמיר פנים כאילו
הוא מציע הצעה מוחשית, ואף קבע
לוחות־זמנים דמיוניים, כדי לסבר את
האוזן.
כף חזר פרס לשיטה הישנה של בן־
גוריון: להציג את ישראל תמיד כמדינה
שוחרת־שלום, אשר ידיה המושטות
נדחות על־ידי אויבים מחרחרי־מיללמה
— גם כשהמצב המעשי שונה

פוק רב, ערב צאתו מארצות-
הברית הביתה: הוא הצליח
במשימה העיקרית להרחיק את
אש״ף מתהליך־השלום. ברגע
זה של גילוי-לב יחסי הודה פרס
כי זוהי המטרה האמיתית —
ולא, חלילה, התקדמות לקראת
השלום.

למעשה תבעו אנשי־הליכוד
מסרם שיכריז קבל עם ועולם כי
נאומו באדם היה מלאכת-
מחשבת של רמאות והונאה,
וכי אך אחת מהצעות־השלום
שלו אינה רצינית.

טעות סנוו
מבהיקות

פרס דחה את הדרישה בבוז. אולם
כדי לפייס את יצחק שמיר הבהיר
בכנסת לחלוטין שאינו מתכוון לשום
ועידת־שלום בינלאומית, וגם לא לכל
שיתוף שהוא של אש״ף. .

^ צד השני של תרגיל־פרס בא
1 1לידי גילוי מזהיר אחרי שובו הביתה.
עוד
במהלר מסעו של פרס התרגזו
ראשי הליכוד על אווירת פסטיבל-
הניצחון שאפפה אותו. יצחק מודעי,
דויד לוי ואריאל שרון מתחו ביקורת
קטלנית על פרס. היה נדמה להם
שתפסו את פרס בקלקלתו, ושהם
יכולים לרכוש פופולאריות זולה על־ידי
גינוי דבריו ומעשיו.
אף אחד משלושת האישים האלה
אינו גאון בהבנת טכסטים פוליטיים,
ושלושתם לא התעמקו בדקויות שהיו
חבויות בנאומו של פרס. לא ברור אם
שימעון פרס אומנם הצליח לגנוב את
דעתם של גדולי־העולם (יש להניח
שלא) -אף הוא הצליח בהחלט לגנוב
את דעתם של מודעי־לוי־שרון.
בפשטנות הגובלת בילדותיות שאל
מודעי: האם ייתכן שכל העולם מתפעל
מדבריו של פרס, אם הוא לא אמר
שום דבר חדש?
התשובה היתה, כמובן, חיובית. בזה
טמון כישרונו של פרס.
יודעת להתחנף למי שהכוח בידו.

חשוב וקשה יותר היה הצד
השני של מערכת יחסי-הציבור
— המערכה כלפי חוץ. וגם שם
הצליח.

• כנים חדשות
נמואה
^ תפקיד שקיבל על עצמו שימו
1עון פרס היה להציג פנים חדשות
של ישראל — מבלי לשנות דבר במדיניותה.
דווקא
בכגון אלה מצטיין פרס יותר
מכל. הוא לקח את העמדות הישנות
של ממשלות־ישראל, הגדיר אותן
מחדש, ועל־ידי הלבשתן במלים יפות

לחלוטין. לפי הכלל: לא חשוב מה
קורה באמת, חשוב איך שזה נראה.
מנחם בגין, שסבל מיושר אישי מופרז,
לא היה מסוגל לכר.

מבחינה זו הצליח פרס מאוד.
הוא יצר את הרושם כי יש
בידי ממשלת-ישראל הצעת-
שלום מוצקת ורצינית, ושעכשיו
״הכדור נמצא אצל הערבים״.
הוא
נעזר בכר על־ידי הפיגועים
האחרונים שבוצעו בידי רסיסים פלסטיניים,
על־ידי שגיאות של אש״ף ו־על־ירי
חילוקי־הדיעות שפרצו כתוצאה
מכך בין אש״ף והמלך חוסיין. פרס
ניצל הזדמנות זו בזריזות הראויה-
לציון.

כפי שהוא צייז בעצמו, בסי
אומללה,
ולהסתפק ב״הבהרות״ שלא
הוסיפו דבר.

הסיכום: פרם הצליח לעשות
דבר שהוא כמעט בלתי־אפש־רי:
להוכיח לעולם שישראל
מציגה עכשיו עמדה חדשה
לגמרי, הכוללת ויתורים מרחי־קי-לכת,
ולהוכיח לליכוד ולד־עת־הקהל
הימנית בישראל שהוא
לא הציע שום דבר חדש,
ולא ויתר אך על קוצו של ידד.
וכר, בעת ובעונה אחת, פרם ״עמד
אחרי כל מילה שאמר באו״ם״ וגם רוקן
את כל המילים מתוכן אפשרי .״הדלת
לשלום נפתחה״ ,ונשארה נעולה במפתח
הליכוד.
אקרובטיקה פוליטית במיטבה, ש־היתה
זוכה בהצלחה בכל קירקס מדיני
בעולם.

• שבחים חסרי
ת!כן
ך• סיכום הפוליטי־פנימי של
1 1השבוע:

נוצר מצב אבסורדי: פרם
הפריח בועות־סבון מבהיקות
והעמיד פנים כאילו הם כדורי־זהב,
ואילו שרי-הליכוד התייחסו
אליהן כאל כדורי־זהב אמיתיים.

הישג גדול לשימעון פרס,
שעשה רושם גדול על הציבור התמים,
רכש את אהדתם של שוחרי־השלום
מבלי לאבד דבר בקרב שוחרי־הסיפוח.
הוא גם הוכיח כי בשעת־הצורך יעמדו
הדתיים לצידו.

כאשר חזר פרס ומצא כאן סערה־בכוס־המים
של הליכוד, תימרן את
יריביו אל הפינה. הוא העמיר אותם
לפגי דילמה, ואילץ אותם לבחור בין
השתיים:
• או לגרום למשבר ממשלתי,
כשהנושא הוא ״חתירה לשלום״ ,וכך
לאפשר לפרס להקים ממשלה צרה עם
הדתיים(שהיו מוכנים לכך) ,או להכריז
על בחירות חדשות עם הסיסמה
״הליכוד מתנגד לשלום״.
• או לקפל את הזנב בצורה די

• הקטנת קומתו של יצחק שמיר,
שנשחק ביו פרס וביו חבריו־בליכוד.
• ניצחון של מודעי־לוי־שרון על
שמיר, אר הקטנת קומתם לעומת פרס.

בשטח הבינלאומי היה המצב
יותר מעורפל.
כבר למחרת״ הנאום של פרס הגיב
(המשך בעמוד )37

ענת סרגוסטי ליחתה את שימש! פרס בני1־י1ו־ק.
שמעה את כל המחמאות ואכלה את עלי־החסה

דג 131ד ע
ך ברות נכבדות, לבושות שט־
^ לות־ערב כהות ארוכות, עדויות
בשרשרות יהלומים, צמידי־זהב כבדים
ועגילי אבנים יקרות, טופפו אל מחוץ
לאולם על עקבים דקים, מלוות
בבעלים מגונדרים לא״פחות. הגבירות
הנכבדות לא התביישו לשאת בידיהן
זרים של פרחים שעקרו משולחנות־האוכל
באולם הגדול.
כמה דקות קודם לכן הכריז מנחה־הערב
על ההתחייבות שלהם לקניית
בונדס, שהגיעה, לעיתים, למיליון
דולר לאיש.
הלובי של מלון הילטון בניו־יורק
היה דומה יותר לבית־חרושת הומה
מאשר למלון מפואר. שלא כמו בארץ,
שבה יודע גם אחרון המלצרים אם יש
אורח חשוב במלון, לא ידעו הפקידים
לומר לי באייה אולם בדיוק מקיים
הבונדס אירוע לכבוד שימעון פרס,
ראש ממשלת־ישראל.
אחרי מאמצים רבים הגעתי לשולחן
המודיעין, שם הייתי צריכה לעמוד
שעה ארוכה בתור, ורק אז, אחרי
שעיינה ברשימת־האירועים של אותו
ערב, יכלה הפקידה לשלוח אותי לקומה
הנכונה ולאולם הנכון.
עשרות אנשי־ביטחון אמריקאיים
קשוחים הסתובבו ברחבת הכניסה. רק
לפי הזמנות מיוחדות ניתן למכובדים
להיכנס לתור האולם, וגם אז הם עברו
בדיקות מיוחדות.

המוזמנים הנכבדים היו נרגשים. על
הבימה עמדו על כנים שלושה דגלים
אמריקאיים משמאל, ושלושה דגלים
ישראליים.מימין. למעלה היתה פרושה
כתובת גדולה באנגלית :״עזור לבנות
כלכלה חזקה!״
ליד כל אחד מהשולחנות העגולים
ישבו 10 אורחים. ליד כל אחד מהם
היתה מונחת צלחת, ובה דג שהציץ
בסועד מתוך עלה־חסה ירוק ורענן.

בצד היה קצת סלט־מיונז, ועל צלחת
נוספת לחמניה מתוקה.
אחד ממלווי המישלחת הישראלית
אמר, שאם הוא יראה שוב דג בארוחת־הערב,
הוא יצרח. הוא טען שבמהלך כל
הביקור, מטעמי כשרות, הם אוכלים
רק דגים, וזה כבר נמאס עליו.
הכל ישבו, במקומותיהם, מחכים
לאורח הערב. אך פרס בושש לבוא,
והחבילה התחילה להתפרק. האורחים
נטשו את מקומותיהם והתחילו לטייל
באולם, מקצתם נוברים בגניבה בדג
שלפניהם, בוצעים בהיחבא חתיכות
קטנות מן הלחמניות. ופרס בושש
לבוא.
ליד כל צלחת היה גם מונח כרטיס,
ובו תמונתו של פרס והטכסט :״לכבודו
של ראש־הממשלה שימעון פרס, באירוע
המברך אותו לבואו, אנא הכרז על
התחייבות, לשנת 1986 בסך --
דולר (יש למלא את הסכום) לבונדס
של מדינת־ישראל ״.למטה: לרשום את
השם והכתובת.
המכובדים היהודיים בקהל מיהרו
למלא את הכרטיס ולהעביר אותו לידי
המנחה שעל הבימה.

פרס נכנס לאולם וזכה למחיאות־כפיים
סוערות. הנוכחים קמו על
רגליהם והריעו ארוכות.
פרס זכה בשרשרת של ברכות
ומחמאות, כפי שלא קיבל מעולם בישראל.
כאן, בהילטון בניו־יורק, הוא
שמע כמה הוא איש גדול, חשוב,
שעשה מעשים גדולים וחשובים. הוא
ישב והקשיב ארוכות לכל המחמאות
ורווה נחת. ואז הגיע תורו לחלק
מחמאות בחזרה. בינתיים חיסלו רוב
האורחים המכובדים את הדגים שעל
צלחותיהם בנגיסות קטנות בסתר. מי
שלא נגע בצלחת שלו, יכול היה
לראות במו עיניו את הטבע בפעולתו.
עלה־החסה הלך ונבל אט־אט, ככל
שהתארכו הנאומים.
״הייתי כל־כך גאה ״,החניף פרס
ליהודים, שהם גם מאוד־מאוד אמי

הערכה לארצות־הברית על מה שעשתה.
שום רוצח בזמננו לא צריך
להימלט, והוא צריך להירדף ער י•
שייענש!״ גם דברים אלה לוו ב־יי
מחיאות־כפיים
נלהבות.
אין ספק שלא יכול היה להיות
משהו טוב יותר מאשר סיפור חטיפת
הספינה אכילה לאורו. שיכין בצורה
כל־כך נקיה את ביקורו של פרס
בארצות־הברית. עד שנחת בניו־יורק
מטוס חיל־האוויר הישראלי, ידע כל
ילד אמריקאי לומר שאש״ף זה דבר רע
ושישראל זה דבר טוב.
פרס בא לארצות־הברית עטוי זרי־דפנה.
ונראה כאילו כל מקום שבו
עמדו רגליו לדרוך, היה מרופד בי
שטיחים
אדומים. הוא בא כמנצח.
וכך יכול היה פרס לדבר ע י
העז בפיתרון דיפלומטי
נגיסות קטנות בסתר

וא הגיע אחרי שעה ארוכה,
1 1כשהמנחה עומד על הבימה ליד
המיקרופון ומנסה, כמעט לשווא, להחזיר
את הסדר על כנו ולהושיב את
המכובדים במקומותיהם.
גברים בלבד

**י שקצר מחיאות״כפיים רבות
*/יותר מאשר כל הנכבדים היהודים
הקשישים והעשירים, שעלו על בימת־הכבוד
באולם — רובם בכיפות, כולם
בחליפות מחוייטות — היה סמואל
לואיס, מי שהיה שגריר ארצות־הברית
בישראל עד לפני כמה חודשים. מאז
שעזב את מישרתו במישרד־החוץ
האמריקאי החליט לקשור את גורלו
בגורל המימסד היהודי. הוא חבר כבוד
בכמה וכמה אירגונים ומוסדות יהודיים
וישראליים בארץ ובעולם, ומרבה
להשתתף באירועים ובכינוסים למיניהם.
גם סאלי, אשתו הנאה, לא
נעדרה, אך היא נאלצה למצוא את
מקומה ליד אחד השולחנות שלמרגלות
הבימה. על הבימה היו, כך
הסתבר, גברים בלבד.

1ךוךןףוןךך 1ך פרס הרגיש נבוך בגלימת״הסאטן הסגולה
111 111 שנאלץ ללבוש בטקס של העגקת מואר 1 דוקטור-כבוד, מטעם הפקולטה למישפטים של אוניברסיטת ניו״יורק.

קוץ׳ מתלוצץ

ראש עיריית ניו־יורק ניצל את ההמתנה
לפרס, למחרת סעודת הבונדס לעיסוק בתחביבו:
פוזות לפני המצלמות. פרס בא למקום בליווי מכוניות״מיששרה.

ריקאים פטריוטיים ,״לראות טייסים
אמריקאיים מטיסים יהודים אתיופייס
מסודאן לישראל!״ מישפט זה גרר
סערה של מחיאות־כפיים. הוא סיפר
לקהל הרב שהמצב הכלכלי בארץ
הולך ומשתפר ושהעם בארץ ראוי
שיתגאו בו.
פרס המשיך ודיבר על הנושא שהיה
בראש מהדורת־החדשות האמריקאית
במשך ימים רבים — חטיפת האוניה
האיטלקית ותוצאותיה .״אני מביע

המילחמה. הוא יכול היה לספר ליהודים
העשירים שישראל שינתה את
מדיניותה בגדה המערבית. שישראל
שינתה את מדיניות ההתנחלויות. הוא
הבטיח לקוני־הבונדס הנכבדים שישראל
תמשיך לחפש פיתרון לבעיה
הפלסטינית, למרות שהפלסטינים
מביאים צרות על עצמם.
בסוף הנאום כבר היה עלה־החסה על
הצלחת צהוב ונבול לחלוטין. האורחים
הרעבים שתו עוד ועוד מן המים

הקרים, כי זה היה המשקה היחידי
שהוצב על השולחנות. כשהמלצרים
הם גויים, אסור להגיש יין, מחשש נסך.
ואז, כשהכל היו בטוחים שהגיע הזמן
להתנפל על המזון, הגיע החלק החשוב
של הערב: החלק הכספי.
המנחה עמד מעל הבימה ובמשך
שעה ארוכה קרא סכומים אסטרונומיים
של דולארים. הבונדס החליט
שבאותו הערב יודיעו האורחים החשובים
מה גובה קנייתם בשנת .1986
המנחה קרא בשמותיהם אחד־אחד, וכל
אחד קם והודיע את סכום הקניה.
י הרשימה הלכה והתארכה. היו שקנו
איגרות־חוב במיליון(!) דולר, היו שהוציאו
רק 50 אלף. אני לא חושבת
ששמעתי סכום קטן מזה. לאותו ערב
הוזמנו רק הכבדים באמת.
לסיום, כשהכל כבר סבלו מרעב,
הכריז המנחה על סכום־שיא שנאסף
באותו ערב 32 :מיליון ו־ 160 אלף
* דולר.
כמה דקות אחרי שהוכרז הסכום

להיכנס פנימה. כמו בכל אירוע שבו
היה מעורב ראש־ממשלת ישראל ב־ארצות־הברית,
ננקטו גם כאן אמצעי־ביטחון
חמורים.
האירוע נערך באולם גדול, שקירותיו
כוסו בשלטים של תנועות־נוער
יהודיות אמריקאיות. חלק מן
השלטים היו בעברית, כמו שלט גדול
שעליו נרשם בכתב־יד :״שימעון, חזק
ואמץ!״ הקהל היה מורכב ברובו מבני־נוער,
מקצתם לבושי חולצות כחולות
בעלות שרוך שחור, בני־עקיבא. חלקם
המכריע של הצעירים חבשו כיפות
לראשיהם. הצעירות היו לבושות בשמלות
צנועות. עד שהאולם התמלא
ועד לרגע שפרס נכנס לאולם, שרו
שירה בציבור.
הזמן התארך וראש־הממשלה התמהמה.
קבוצה קטנה פרצה בשיר שתי
גדות לירדן .״אלה בית״רים,״ הסביר
לי צעיר מבני־עקיבא, בעברית רהוטה.
״מישהו שלובש עניבה,״ המשיר והצביע
על אחד המזמרים ,״יכול להיות

כהניסטיס מתפרעים געגע? 525

תנועות־הנוער היהודיות. הקהל קיבל את פרס כאילו הוא כוכב״פופ נערץ.

הגבוה, קם פרס ממקומו ועזב. הוא לא
נשאר לארוחת־הערב.
רק אז צצה מאי־שם חבורוו־מל-
צרים, שעטו על השולחנות. הם כבר
היו עצבניים ביותר והבהירו לכל כי
הארוחה היתה צריכה להתחיל שעה
קודם לכן. הם דחסו לכולם את האוכל
בגרון, ובלי להתייחס לכר אם הסועד
סיים את הארוחה או לא — פשוט
חטפו לסוערים את הצלחות מתחת
פצצה ברחוב !57
ך* אזרחים הניו־יורקים המן
\ מוצעים לא התרגשו במיוחד
מבואו של ראש־ממשלת ישראל,
מכמה סיבות. קודם כל, משום שבאותו
שבוע שהו בעיר הגדולה בערך 60
ראשי־מדינות מכל רחבי־העולם, לרגל
חגיגות 40 שנה לאו״ם. חוץ מזה, בכל
פעם שפרס היה מגיע או יוצא מן
המלון, היה רחוב 57 שליד השדירה
החמישית בעיר הומה במכוניות־מישטרה
ומכוניות ביטחון אחרות,
שהיקשו על התנועה, הקשה ממילא,
בחלק סואן זה של מנהטן. אמריקאים
שהלכו שם ברגל, אחרי שנודע להם
לכבוד מה כל אמצעי־הביטחון החמורים,
אמרו שכדאי להתרחק משם מהר,
פן ייפצעו בטעות מאיזו פצצה המכוונת
לראש ממשלת־ישראל.
למחרת הארוחה, ביום הראשון בבוקר,
התקבל פרס במעונו הרישמי של
אדוארד(״אד״) קוץ׳ ,ראש עיריית ניו־יורק.
היה זה טקס עמוס צלמים ועיתונאים,
שלווה בנעימות של תיז־מורת
כלי־נשיפה.
באותו הערב ציפתה לו תיזמורת
מסוג אחר לגמרי: כשהוזמן פרס לנאום
בפני בני־נוער ומבוגרים בהאנטר
קולג׳ בניו־יורק.
כבר משעות הערב המוקדמות המה
הרחוב אדם. כמו לפני קופה של
קולנוע או של תיאטרון, מסתדרים
האמריקאים בשורה ארוכה. הפעם
הקיפה השורה כמעט את כל הבלוק,
מרחק של עשרות מטרים, והכל רצו

רק חבר־בית״ר.״ אך למרבה הפלא
הצרה לא באה מהכיוון של בית׳׳ר.
אמה

שלט
ן* רם התקבל במחיאות־כפיים
סוערות, כשהקהל הרב קם על
רגליו, חלקם צעקו וקיבלו אותו כמו
שמקבלים להקת־רוק פופולארית, בהבדל
אחדו הנערות לא התעלפו. אחרי
שקיבל כמה מחמאות ממנחה הערב,
קם פרס לדבר.
הוא דיבר על אסירי־ציון בברית־המועצות,
וזכה במחיאות־כפיים. הוא

זהירות, מדרגות!

תומך בפרס בפתח מעונו הרישמי, לקול נגינתה של

11נ<0 0 x 0 .0 1 1110

111110/1
01ר׳!<ן ו 1ו

תיזמורת כלי־נשיפה. השניים החליפו מתנות לאור
הבזקי״המצלמות, החזירו אותן לעטיפותיהן המקוריות
וחזרו שוב על ההצגה כמה דקות אחר״כך.

זוס

י 4.ו0.1 11

1986 זס) 1ח 0וזז!1חזודוסס עחז סחטסחחס? 10056

0 1600018.ז 8101 01 1$ח!

״אני קונה בונדס!״

המוזמנים בא-
רוחתהערבמט־עם
מיפעל איגרות־המילווה קיבלו כרטיסים, שב־

הם רשם כל אחד מהם את התחייבותו הכספית.
המוזמנים הכריזו בקול כמה איגרות יקנו בשנה
הבאה, כשהסכומים היו בין 50 אלף דולר ועד מיליון.

דיבר על העליה מאתיופיה, וזכה ב־מחיאות־כפיים.
ואז, כשהכל היו בטוחים
שהאולם איתו, צעק מישהו מתוך
הקהל :״אתה שקרן!״
שקט השתרר לכמה שניות, והצעיר
המשיך לצעוק :״תשוחרר המחתרת
היהודית!״ ואז הוא קם והתחיל לנופף
באגרוף קמוץ לכיוון הבימה.
בשלב הזה כבר התנפלו עליו שכניו
לשורה, ובתוך דקות ספורות הוא מצא
את עצמו בחוץ.
לפני שיצא לדרך, ניסח לעצמו,
כנראה, שורה של בדיחות שיבהירו את
המצב בארץ וישעשעו את קהל
שומעיו. אחת הבדיחות האלה היתה על
לבנון, והוא חזר עליה כמה פעמים
במשך הביקור. פרס מספר לקהל
שממשלתו הצליחה לסיים את ה־מילחמה
ולהוציא את הצבא מלבנון,
למרות השמועות שאמרו שישראל
רוצה חלק מאדמת לבנון, חלק במים
הלבנוניים ותפקיד בפוליטיקה הלבנונית
.״אנחנו לא רוצים אדמה
שאינה שייכת לנו, לא רוצים חלק
בסים ששייכים למישהו אחר, ובכל מה
שנוגע לפוליטיקה, אצלנו היא רי
מסובכת!״ בסופה של הרפליקה הקבועה
הזאת, באה, בדרך־כלל, תגובה
של צחוק ומחיאות־כפיים. כך גם
בנאומו בהאנטר קולג:
(המשך בעמוד )10

דג לכל דבר

האם יש קשו בין
הו שע ת איש
במעשה מגונה
בקטינה וביו
יכולתו לכהן
נ שוון 1ברדיו?
יקיר אבי!:נאלץ
השבוע רהתנטו

מעשה מגונה
ופליטות־פה
^ ני הורס את עצמי בשיט^
/ /תיות! אני בן מזל־דגים, וה־עניץ
של הרס עצמי זה תופעה חזקה
מאוד אצלי. התחלתי קריירות רבות,
ופשוט הכשלתי את עצמי בכל פעם!״
וידוי זה השמיע באוזניי השדרן
הפופולארי יקיר אביב לפני תישעה
חודשים. הדברים לא פורסמו אז, מפני
שהעניין היה תלוי ועומד בבית־מישפט.
היה זה כאשר הושעה מעבודתו
ברדיו, בגלל התבטאות אומללה
וגסה בשידור חי. הוא השמיע אל תוך
המיקרופון הפתוח בדיחה סרת־טעם
על ביטנה הנפוחה של ילדה אתיופית
— ״ולא מרעב״.
זמן קצר לפני כן נעצר אביב על־ידי
המישטרה בחשד שעשה מעשה
מגונה בצעירה, אחת ממעריצותיו.
פרקליטו הגיש אז בקשה לעיכוב
ההליכים המישפטיים. הבקשה לא
התקבלה. אביב הועמד לדין והורשע
בשבוע שעבר. בתחילת השבוע אולץ
להגיש את התפטרותו מהרדיו, למגינת
ליבם של מעריציו הצעירים.

,יש המון
י תמימות!״

^ קיר אביב ( )31 הוא גבר גבה
קומה, רזה, בעל עיניים בהירות
וקול עמוק. צורת ההגשה הרדיופונית
שלו היא נינוחה, ולפעמים אפילו
חברהמנית מדי לטעמם של מאזינים
רבים.
לשדרן הצעיר היו הרבה מעריצים
בקרב בני־הנוער. באחת מתוכניות
שלושים בצל, ששודרו מאולפן נייד
שהוצב במקום ציבורי, נאספו לראות
את אביב כל־כך הרבה מעריצים
ומעריצות צעירים, עד כי מפיקי־התוכנית
נאלצו להזמין תיגבורת כרי
לחלץ את השדרן הכריזמתי מחיבוקם
הלוהט של הנערים.
אביב נשוי לאהובה, העובדת
כאחות בבית לווינשטיין. יש לו ילד
קטן. גם אשתו וגם ידידיו הקרובים
ידעו תמיד על חיבתו הגדולה לבחורים
ולבחורות צעירים :״אני ילד שלא
התבגר,״ אמר אז ,״בטח שאני מפחד
להזדקן. ממש כמו שאני מפחד שלא
יעמור לי. בגיל שבץ 13ל־ ,16 הצעירים
הם שיטחיים. גם אני שיטחי.
אני פרח (פ״ה שוואית רפויה. רי״ש
צרוייה) .לא שאני לא מסוגל להיות
כבד ואינטליגנטי. אני אוהב את זה. זה
הגיל הכי־יפה. יש המון תמימות. הם
לא אגוצנטריים!״

אביב הודה כי אינו טיפוס שיגרתי:
״אני טיפוס זרוק. תמיד הייתי. אחרי
הצבא נסעתי לאמסטרדאם. עיר של
זרוקים. הייתי תקליטן במועדון
סברה. גרתי במכונית־קארוואן, וכל
לילה הייתי מחנה אותה במקום אחר.
היתה לי תקופה שכמעט לא הרווחתי
כסף, וכל מה שאכלתי במשך שבועות
היה כדורי־בשר וצ׳יפס. בסוף היתה לי
חברה הולנדית ועברתי לגור אצלה
בדירה.
״בתקופה ההיא גם עישנתי המון.
כל היום הייתי מעשן. אחר־כך חזרתי
לארץ.״
אביב חזר ועבד בקול השלום של
אייבי נתן. מאוחר יותר, כששמע שפותחים
קורס־קריינים בקול ישראל,
מיהר להצטרף אליו. מהקורס הראשון

הוא נזרק. את השני הוא עבר בהצלחה,
והתקבל לרשת ג׳.
״זו היתה התקופה הכי־יפה שלי,״
נזכר אביב .״היו לי גם הרבה עבודות
נוספות, והרווחתי לא רע.״ גם עתה, עם
התפטרותו מהרדיו, לא יסבול אביב
מבעיות פרנסה מיוחדות: התקליטן
הפופולארי הוא מגיש מבוקש במסיבות
פרטיות ובערבי־דיסקו מיסחריים.
הוא גם עובד באופן פרטי בסיפריה
לעיוורים, שם הוא קורא ספרים לתוך
קלטות.

חד הדברים שאיפיינו את אביב
היה הקשר הקבוע שהוא היה

סליחה ניפלט לי
יקיר אביב ייזכר בתולדות קול ישראל כקי״יץ בעל פליטות״הפה
החמורות ביותר. שעלו לו ביוקר רב.
הפליטה הראשונה שלו היתה לפני כשלוש שנים, כאשר שם
ללעג תוכנית של מוסיקה קלאסית. ששודרה אז ברשת אי. הוא
הביא לאולפן חבר. שצחק צחוק פרוע על רקע המוסיקה.
כמה חודשים לאחר״מכן כתב מיכתב חצוף לראש מחלקת־הקריינים
דאז והממונה עליו. יעל בן״יהודה. וטען כי אינה יודעת
לנהל את מחלקתה. גם בפעם זו הושעה מייד( .בעצם, אביב לא
קיבל מעולם קביעות ברדיו. ועבד ..לפי שעות״ ,בעוד שחבריו
הקריינים מקבלים מישרות ומטפסים בסולם).
אביב גם נהג לאחר בבוקר לשידורים, עד שמנהלי״הרדיו חששו
לקבוע לו הקלטות לשעות״הבוקר המוקדמות. יום אחד איחר
אביב להקלטת עברית לעס. שתוכננה לשעה מוקדמת -והושעה
בפעם נוספת.
אולם לא רק אביב ייזכר בפליטות־הפה שלו. בהיסטוריה של
התיקשורת הישראלית זכורות פליטות־פה אומללות רבות שעלו
לאומריהן כמעט בקריירה שלהם. דורי בן־זאב הושעה בעבר
כאשר השמיע את ״שיר הרעות״ בנוסח משלו. כ״שיר הריהוט״,
בתוכניתו כלבים רצים חופשי. גם העורך המוסיקלי יואב קוטני
ננזף בנזיפות חוזרות ונישנות על הערותיו שהשמיע בתוכניות
החיות שהגיש. עד שהושעה מציפורי לילה ואולץ להקליט את
האחרות. העיתונאי יצחק טישלר מעד בתוכנית על אתרים
ואנשים והשמיע הערה פוגעת על בני עדות״המיזרח. בן־זאב,
קוטנר, וטישלר הוחזרו לבסוף לעבודתם.
גם ליצחק בן־נר היתה התבטאות שנויה־במחלוקת. כאשר אמר
אחרי מילחמת־הלבגון בגלי צה״ל, בתוכניתו נכון לעכשיו :״שוב
חוזרות המיסגרות השחורות לעיתונים ״.בן־נר הושעה אז
מתפקידו על-ידי הרמטכ״ל. גם דן שילון הושעה אחרי שהשמיע
במיסגרת שרות־המילואים שלו התבטאות ברדיו על מילחמת־הלבנון,
שלא נשאה חן בעיני הממונים עליו.
שמירה אימבר הושעתה מעבודתה אחרי שדיווחה בשידור חי
על חוויותיה על המחסור בנייר־טואלט ב״בתי־השימושים״ בקול־ישראל.

מקיים
עם מעריצות בשנות ה־20
שלהם. כמה מעריצות אף השיגו את
מיספר־הטלפון החסוי באולפן רשת ג׳,
והן היו מתקשרות לאולפן ומטרידות
את אביב בעת השידור.
השדרן די אהב את מעריצותיו.
באותה שיחה סיפר את השתלשלות
העניינים שהביאה למעשה שעשה עם
אותה קטינה.
אביב סיפר כי המיקרה אירע בדירה
ששכר בירושלים. מכיוון שהתגורר
בהרצליה, היה לו קשה לחזור מדי ערב
לביתו מירושלים, שם מצויים אולפני
רשת ג׳ .לדבריו, הנערה היא שפיתתה
אותו.
גם מי שביקר במועדון הקולוסי־אום
בתקופת הקיץ לפני שנה, כשעבד
שם כתקליטן, זוכר את המוני
הצעירות שהקיפו את אביב בכל עת.
הוא היה מתבדח איתן, וקושר עימן
קישרי־ידידות עמוקים. אחד מידידיו
של אביב אמר, אחרי שהתפוצצה פרשת
המעשה המגונה, שהוא אינו מבין
מדוע אביב ניסה לקחת בכוח מה
שילדות אחרות באותו גיל היו נותנות
לו בשימחה.
לאביב יש גם היסטוריה ארוכה של
פליטות־פה אומללות, שבגללן הושעה
מהרדיו פעמים רבות. בכל פעם הוחזר
לעבודה. הסיבה העיקרית להחזרתו־לעבודה
היתה מאות מיכתבי־מעריצים,
שדרשו את החזרתו. גם חבריו־לעבודה
פשוט אהבו אותו.

שיישאר גיגיגו

ף* תחילת השבוע נאלץ אביב
להגיש את התפטרותו למנהל
הרדיו, גירעון לב־ארי. ההתפטרות
באה אחרי שאביב הורשע במעשה
מגונה בקטינה, ונידון על־ידי בית־המישפט
לשישה חודשי מאסר על־תנאי
ולקנס כספי גבוה. השדרן
הראשון בתולדות הרדיו העברי שאמר
בשידור חי את המילה ״סאבבה״ הוא
עכשיו בחוץ — ולתמיד.
אביב יאלץ להיפרד גם מהטלוויזיה.
השדרן הופיע בתוכנית־הטל־וויזיה
לילדים שיישאר בינינו. בתפקידו
של טייס־חלל המסביר לילדים
קוריוזים וקסמים שונים. אומנם,
מיכתב־ההתפטרות של אביב לא כלל
את השתתפותו בתוכנית־הטלוויזיה,
אולם מנכ״ל רשות־השידור, אורי
פורת, אמר כי התפטרותו של אביב
תופסת ״על אחת כמה וכמה״ לגבי
תוכנית־הילדים. הוסיף פורת :״האיש
גזר את ההתפטרות על עצמו. אני
כשלעצמי סבור שאין אדם צריך
להיענש פעמיים. אבל לא התערבתי.״
אורי פורת להעולם הזה .:״אני לא
הייתי מעורב ישירות בפרשת אביב,
אבל עידכנו אותי. לידעתכם, הוא לא
פוטר. הוא התפטר!״
תגובתו של אביב עצמו :״אני לא
רוצה לדבר על זה. אחרי השיחה איתך
אני לא אענה עוד לטלפון. אני אחבר
את המזכירה האוטומטית״.

מיכאל ממס

(המשך מעמוד )9
בסוף נאומו ענה פרס על כמה שאלות
מנומסות מן הקהל. אחרי שעזב,
קרא המנחה לכל הציבור להצטרף
להפגנת־הליכה נגד הטרור. ההפגנה
תצעד, כך אמר, מהאנטר קולג׳,
השוכן ברחוב 68 בפינת פארק־אבניו,
עד למישרדי אש״ף, השוכנים באותה
שדירה בפינת הרחוב .65
אפילו נהגי־מוניות בניו־יורק ידעו
על ביקורו של פרס בעיר. הוא הספיק
להופיע בכמה תוכניות־ראיונות פופולאריות
בטלוויזיה האמריקאית, ודבר
פגישותיו דווח גם בעיתונים האמריקאיים.
אך משום־מה לא יכלו האמריקאים
לבטא את שמו כהלכה — פרס
במילעיל, אלא התעקשו לקרוא לו
״פרז״ ,במילרע (כשההדגשה היא על
ההברה האחרונה).
למחרת, היום השני, היה אחד
משיאי־הביקור — נאומו של ראש־הממשלה
באו״ם.
הנואם הרביעי באותו בוקר היה
מיודענו אמין ג׳ומאייל, נשיא־לבנון,
שסיפר לעולם כי לבנון היא מדינת־חוק,
וזו הדרך שבה היא צריכה
להתנהל. הוא סיים ואמר שלבנון
תמשיך להתקיים תוך כיבוד זכויות־הארם.
הבא
אחריו היה המלך מושושי ה־2
ממדינת לסוטו, אחריו ראש־ממשלת
איסלנד ואחריו הגיע תורו של שימעון
פרס. הוא המתין באולם־המליאה, בשולחן
בצד הימני של האולם, מקומה
של המישלחת הישראלית.
הוא התרגש מאוד, וטעה כמה
פעמים במשך הנאום. מייד כשהודיעו
שהוא יהיה הנואם הבא, היתה תכונה
רבה באולם, ומרבית הנציגים עזבו
בהפגנתיות רבה — כל נציגי מדינות־ערב,
מלבד מצריים, רוב נציגי מדינות
העולם השלישי ומדינות מיזרח־אירו־פה.
פרס לא הגיב על כך.

ביפה
על הראש?

^ חר־בך, במלונו, דיבר פרס עם
עיתונאים. הם לחצו בעיקר בשאלות
על הקואליציה המיפלצתית, וניסו
לבדוק אם ומתי היא תפורק. פרס היה
נינוח יותר, והירבה להתבדח.
אחד העיתונאים ניסה ליצור עוד
משבר קואליציוני ושאל את פרס אם
בזמן שקרא את הפסוק מן התנ״ך
בסיום נאומו, הניח כיפה לראשו. פרס
ענה שהוא מעדיף שהשאלה הזאת
תישאר לא־ברורה.
ואז התנהל הדו־שיח הבא עם אחד
העיתונאים:
שאלה :״מה יהיה אם ערפאת יילך
לדרך של שלום? אתה תהיה מוכן
לשבת איתו?״
סרס :״תגיד לי, אתה אוסטרי? זו
שאלה שאוהבים לשאול באוסטריה!
הוא לא יילד בדרך כזו, וזהו!״
שאלה :״ואם כן?״
סרס :״אם כן, אני אערוך עוד מסי־בת־עיתונאים.
אבל זו שאלה היפותטית.״
הפגישה
עם העיתונאים היתה
קצרה. איש מהם לא הצליח להכשיל
אותו בלשונו, כך שיספר אם ואיפה
נפגש עם מי. הוא התברח עם כולם,
ונראה שנרגע אחרי מתח רציני.
באותו ערב חיכו לפרס שתי ארוחות
חגיגיות, האחת באוניברסיטת ניו־יורק,
בטקס הענקת תואר דוקטור־כבוד,
והשניה עם ידידי אוניברסיטת בן־
גוריון, שעתיים אחר־כך. בשלב הזה
אני כבר התמוטטתי ופרשתי הביתה.
איני יודעת איך הוא הצליח להתגבר
על שתי ארוחות מלאות, ואיך הוא
מצליח לשמור על גיזרה סבירה אחרי
כל־כך הרבה ארוחות גדולות.
גם בימים שאחר־כך המשיך סדר-
היום שלו להיות גדוש. במשך יומיים,
הרביעי והחמישי, פגש פרס לפחות
שישה ראשי מדינות.
כמעט בכל אירוע של ביקורו
העמוס קיבל פרס רשימה מרשימה של
מחמאות. רק בגלל זה היה לו כדאי
לבוא לאמריקה. הציבור בארץ לא צריך
להתפלא אם יווכח לדעת שראש־הממשלה
גבה בכמה סנטימטרים בזמן
הביקור כאן — זה הכל מהמחמאות
הרבות.
ה עול ם הז ה 2513

הו די!
מיכתב לוועדת החוקה, חוק ונזישפט שר הכנסת

^ כבוד חברי ועדת החוקה, חוק ומיש-
/פט של הכנסת, מישבן הכנסת, ירושלים.

ריעות
שונות יכול להגיע למסקנה אחרת.

כך או כך — הייתי רוצה לשאול
אתכם אם זה מתפקידו של המחוקק
לשפוט בין דיעות, או למנוע עבירות?

ח״כיס נכבדים,

אני פונה אליכם כדי שתעוצו לי
עצה, וגם כדי לספק לכם חומר לדיון.
לפניכם מונחות עתה הצעת־ההוק לתיקון
הפקודה למניעת טרור. מטרת ההצעה היא
לאסור כל מגע עם נציג של אש״ף, גם אם המגע
אינו פוגע בביטחון מדינה ויש לו סיבה
סבירה( .מגע הפוגע בביטחון, או שנוער לפגוע
בביטחון, ושאין לו סיבה סבירה, אסור גם כיום,
ולכן אינו זקוק לחקיקה חדשה).

בשבוע שעבר נפגשתי עם נציגים
רישמיים של אש״ך באיטליה. הייתי
רוצה לדעת אם נסיבות המיפגשים
האלה היו הופכות אותם לפשע, שיש
עליו עונש של שלוש שנות־מאסר, על
פי הצעת־החוק המונחת עתה לפניכם.

הייתי מבקשכם גם לתת את דעתכם לנסיבות
אלה, לפני שאתם מכינים את הצעת־החוק
לקריאה שניה וסופית.

^ וזמנתי לאיטליה בשיא המאורעות האחו
( רונים — רצח שלושת נוסעי־היאכטה בנמל
לארנקה, הפצצת מישרדי אש״ף על־ירי חיל־הא־וויר
שלנו בתוניסיה, חטיפת האוניה האיטלקית
אכילה לאורו ורצח הנוסע היהודי־האמריקאי־הנכה
ליאון קלינגהופר, ויירוט המטוס המצרי
על־ידי האמריקאים מעל לים הפתוח, והנחתתו־מאונס
באיטליה.
הזמינה אותי מיפלגה איטלקית קטנה וסימ־פאטית
מאוד(בעיניי) .זוהי מיפלגת הדמוקרטיה
הפרולטרית, שצמחה מתוך תנועת־המחאה של
הסטודנטים באיטליה — מיפלגה אידיאליסטית,
ניטראליסטית באמת. המותחת ביקורת שווה על
ארצות־הברית וברית־המועצות, והתומכת בפועל
במאבקי חרות וצדק בכל רחבי העולם. היא
מקדישה מרץ רב לקידום השלום בין ישראל
והעולם הערבי, ובמיוחד הפלסטינים, ומקיימת
על כך לעיתים קרובות סימפוסיונים, עימותים
ודיונים פומביים.

כאשר הגעתי לאיטליה הודיעו לי
המארחים כי הצליחו לארגן מסיבת-
עיתונאים בינלאומית במועדון העיתונות
הזרה ברומא, ובמיסגרתה צריך
להיערך עימות בין הנציג הרישמי של
אש״ך באיטליה, מר פואד אל־ביטאר,
וביני, כנציג של אחד מבוחות-השלום
הישראליים.
עימות זה אומנם התקיים, וזכה בהד רב מאוד
— לדידי. הד מפתיע — בכלי־התיקשורת
האיטלקיים והעולמיים. הרדיו הממלכתי שידר
אותו כמעט במלואו, וכמעט כל העיתונים
החשובים הקדישו לו כתבות ארוכות.

השאלה יטלי היא: האם היה העימות
הזה חוקי, אילו הצעת־החוק שלכם הי
תה כבר נכנסת לתוקפה?

ך ין חבל שאיני יכול להניח לפניכם דוח
1 1אובייקטיבי מפי צד שלישי.

אומנם, נכחו במסיבה במה עיתונאים
ישראליים, והם גם שאלו שאלות
(פרובוקטיביות בחלקן) .אך אך עיתונאי
ישראלי אחד לא שיגר לטלוויזיה,
לרדיו או לעיתון בישראל אך מילה
אחת של דיווח!

גם כתבי־החוץ הישראליים באיטליה —
שלא היו במקום, אף שקראו את הדיווחים
בעיתוני איטליה — לא שלחו אף מילה אחת.
פה ושם פורסמו כמה מילים בכלי־התיקשורת
הישראליים. אך אלה באו מהודעות שפירסמנו
אנחנו בארץ — לא מפי הכתבים ברומא.
(עובדה זו כשלעצמה היא מעניינת. מסתבר
שכל כתבי־החוץ הישראליים בחו״ל רואים את
עצמם כברגים במנגנון־התעמולה של ממשלת־ישראל
והשגרירות הישראלית במקום, ואינם
מדווחים אף מילה אחת שאינה על רעת מוסדות
אלה. אבל זה כבר נושא אחר).

לפיכך תיאלצו לסמוך על הדיווח שלי
— אלא אם בן תבקשו דיווח מקביל
מידי שרותי־הביון של ישראל, שדאגו,
כמובן, לקבל את המידע המוסמך, אולי
מהכתבים הישראליים הרישמיים.

ף יד השולחן של מסיבת־העיתונאים ישבו
/ראשי המיפלגה האיטלקית המארחת. איש־

אש״ף ואנוכי. מולנו ישבו כמאה עיתונאים,
חלקם איטלקים, חלקם מכל מיני ארצות, החל
במצריים וכלה בארגנטינה.

השאלה הראשונה היא: האם הישיבה
הזאת ליד שולחן אחד במסיבת־עיתונאים
בינלאומית תהווה מעתה
פשע, ותגביל לישיבה של שלוש שנים
במקום אחר?
ואם כן, במה הפשע — בהימצאות יחדיו ליד

אחריי דיבר איש אש״ף, פואד אל־ביטאר,
וגינה בצורה חד־משמעית ובלי הסתייגות את
רצח לארנקה, חטיפת האוניה ורצח קלינגהופר.
מובן שההדגשים שלו היו שונים מן ההדגשים
שלי(תוניסיה ויירוט״המטוס — לעומת לארנקה
ורצח קלינגהופר) שכן היה זה עימות, ולא חגיגה
של אחווה. אך הגינוי שלו היה חד־משמעי,
והסתמך על התבטאויות של יאסר ערפאת עצמו
בימים האחרונים.

שולחן אחד, או בחדר אחד, או בבניין אחד?
בין השאר אמר ערפאת, בראיון
נניח שהיינו מסבירים לקהל את ששודר בטלוויזיה האיטלקית, שפר
החוק הישראלי ומתחלפים ליד השולחן שות לארנקה והאוניה אכילה לאורו היו
— האם היתה הבעיה נפתרת?
״שואה לעם הפלסטיני״ .ביטאר ואני
יכולנו לארגן זאת כך: הייתי נואם ליד חזרנו שנינו על פסוק זה.

השולחן וחוזר למקום באולם, איש־אש״ף היה
נואם ליד השולחן והיה חוזר למקום באולם, וכך

בעיניי יש חשיבות רבה מאוד לכך שנציג
רישמי של אש׳׳ף משמיע פומבית, על אדמה

האם מותר לי, כאזרח במדינה דמוקרטית
הפועל על פי מיטב מצפונו והכרתו ובהתאם
לדיעותיו, להשמיע ריעות כאלה בנסיבות כאלה,
תוך עימות ודו־שיח עם נציגי העם האוייב, או לא?

ך ראה כי בכנסת שוררת הריעה המוזרה
^ כאילו אנשי אש״ף ששים לקראת כל מיפגש
עם ישראלים, ואילו אנחנו צריכים למנוע אותו.

המצב רחוק מאוד מזה.
אירגון־הטרור של אבו־נידאל הודיע כי יוציא
להורג כל פלסטיני הנפגש עם ישראלים. אבו־נידאל
חזר על איום זה בראיון שנתן לא־מכבר,
והמועתק בגליון זה. אל־ביטאר ידע היטב שהוא
מסכן את חייו בהופעתו לצירי. כמה נציגים
רישמיים של אש״ף, שעשו כך, כבר נרצחו בידי
אבו־נידאל, והוא מתפאר בכך בכל פה.

כל אחד מן הפלסטינים שהופיע עימי
פומבית סיכן את חייו. הדבר היה ברור
לכל, ובכל הופעותיי ננקטו אמצעי־זהירות
קפדניים. אך הסכנה אינה חד־פעמית.
היא מתמדת.
^ מיסגרת סיורי זה נערך גם עימות בעיר•
המחוז של אומבריה, פרוג׳ה. ושוב מתעוררת
י־הבעיה:
חוקי או פלילי?
וכר נאמר בהזמנה הפומבית: יום חמישי 17 ,
באוקטובר, שעה ,17.30 פרוג׳ה, אולם־הכבוד,
ארמון דומיני. עימות — ויכוח. אחרי תוניס,
חטיפת אכילה לאורו והמטוס המצרי — אילו
סיכויים לפיתרון מדיני ולדו־שיח בעניין הבעיה
הפלסטינית והמיזרח התיכון? — העיתונאים
פרדריקו פיוראוואנטי מהעיתון קוריירה דל־אומבריה,
סטפאנו קיאריני מהעיתון איל
מאניפסטו וג׳וזפה דה־צ׳זארה מהטלוויזיה של
אומבריה יראיינו את ואסים רמש, ממישרד אש״ף
באיטליה, ואורי אבנרי, חבר־כנסת לשעבר. יו״ר
הרשימה הי-הודית־ערבית למען השלום״.

האם זה מיפגש עם נציג אש״ך, שהוא
אסור? האם זו ועידה בינלאומית, שהיא
מותרת?

פרוג׳ה, בדרך אל העימות במסיבת העיתונאים*
לסירוגין, כאשר היו העיתונאים מציגים את
השאלות, היינו ניגשים לסרוגין לשולחן
ומשיבים. זה היה נראה קצת מצחיק, אבל הקהל
היה מביו.׳ש?ך דורש החוק הישראלי.

ואולי אין זה מספיק? האב היינו
צריכים לקיים את המסיבה בשני חדרים
סמוכים, ומבקשים את הקהל לעבור
כמה עשרות פעמים, במהלך השעתיים,
מחדר אחד לשני?
ואולי היה אסור לנו להיות יחדיו באותו הבית?
במיקרה כזה היינו צריכים לבקש מאיש־אש״ף
את הודעתו ותשובותיו בכתב, היינו משאירים לו
כיסא סמלי ריק ליד השולחן ומסבירים לכתבים
את צורכי החוק הישראלי, ומישהו היה קורא את
הדברים בשמו או משמיעם מתוך רשמקול?
יש אפשרויות בלי סוף, וכל אחת מצחיקה
קצת יותר מן השניה. זה היה משעשע או מרגיז
את העיתונאים, כל אחד לפי מיזגו, והם היו
כותבים כהנה וכהנה על חוקיה של מדינת־ישראל,
המונעים עימות בין שוחרי־שלום.

זה לא היה מוסיך כבוד לשמה של
ישראל.

אבקשכם לדון בנושאים אלה, ולכלול בחוק
המוצע הוראות מפורטות לגבי סידור השולחנות
והכיסאות במסיבות מסוג זה בעתיד.

ך עתה, לגבי תוכן הדברים.
1פתחתי את דבריי במתיחת ביקורת קשה על
הנהגת אש״ף לאור המאורעות האחרונים. קבעתי
שנוצר מצב בלתי־נסבל של דו־משמעיות, ושיש
לתבוע מאש״ף לעשות סדר בביתו.

כלומר: העולם זכאי לדעת בבירור מי
שייך לאש״ך ומי לא.
אם רסיס כמו אירגונו של אבו־אל־עבאס,
אירגון־טרור הנתמך על־ידי עיראק, פועל נגד
מדיניות־השלום המוצהרת של הנהגת אש״ף, אין
מנהיג אירגון זה יכול לכהן באותו הזמן כחבר
בוועד־הפועל של אש״ף ויהיו השיקולים הפנימיים
לכר כאשר יהיו.

ניטראלית, גינוי חד־משמעי ופומבי של מעשי־טרור.
איש
בעולם לא יתרשם מדיברי־גינוי של
מוחמר מיעארי או אליאס פרייג׳ ,הכל יחשדו
שפלסטיני החי בישראל או בשטחים הכבושים
אינו אלא אנוס. אך השמעת דברים אלה בפי נציג
פלסטיני מוסמך על אדמה אירופית היא בעלת
מישקל אחר לגמרי.
יכול מישהו לטעון, כמובן, שגינוי זה הוא רק
מן השפה ולחוץ, שנועד לצורכי תעמולה בלבד,
וכי מסיבת־העיתונאים כולה שימשה, מבחינה זו,
את התעמולה של אש״ף.

זוהי דיעה לגיטימית, אבל אין בה
ממש.

.כי עצם העימות בינינו — פלסטיני וישראלי
— איפשר לעיתונאים לחקור את שנינו חקירת
שתי־וערב, והם עשו זאת במרץ ובלהט. הם לא
הסתפקו בגינוי פורמאלי, ונכנסו לעומק הדברים
— מה טיבו של הגינוי, מה משמעותו, מה נאמר
בכלי־התיקשורת הערביים, וכד. מי שלא השתכנע
מדברי אל־ביטאר, או מדבריי שלי, כתב כך.

^ מהלך המסיבה השמעתי את הצעתי
לאש״ף, להכריז על מוראטוריום חד״צדדי
של פיגועים, תוך התחייבות מצידנו לדרוש
הפסקה כזאת גם מצד ממשלת־ישראל.
כל הנוכחים התייחסו להצעה זו בעניין
ובאהדה רבה, ולחצו על ביטאר להגיב על כך.
מובן שכדיפלומאט, הפועל על־פי הוראות
הממונים עליו, לא יכול היה להגיב בו במקום. אך
אין ספק שהעביר את ההצעה, יחד עם תגובות
העיתונאים, לראשי אש״ף.
האם כל זה טוב לשלום, טוב לישראל, טוב
לאזרחי ישראל? האם זה יצמצם את הטרור? אני
מאמין שהתשובה חיובית. אני מודה שאדם בעל
* מימין: לוציאנו גרי, האחראי לעניינייח1ץ
של מיפלגת הדמוקרטיה הפרולטרית, אורי
אבנרי תציג אש״ף. וטיס דמש.

לפני העימות הוזמנו — איש־אש״ף ואני —
לפגישה עם ראשי השילטון המקומי. המארחים,
חברי המיפלגות האיטלקיות השונות, הביעו
דיעה אחידה: שעל אש״ף להכיר בישראל, ושעל
ישראל להכיר בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית.
הם גינו ללא־סייג את מעשי־הטרור האחרונים.
הנציג של אש״ף, ואסים רמש, שמוצאו
מלוד, הצטרף לגינוי זה.
גם העימות הפומבי התנהל לאחר־מכן ברוח
דומה. אין ספק שהנציג הפלסטיני דיווח לממונים
עליו על אחידות־דיעים זו באיטליה נגד הטרור,
למען ההכרה בישראל ולמען זכויות הפלסטינים.

האם זה רע?

^ ין שתי הפגישות ניגשו אליי כמה מן
הסטודנטים הפלסטינים הרבים, הלומדים
בפרוג׳ה. שתינו קפה ביחד. היתה שם נערה
סימפאטית מאוד משכם בשם נאדיה, ובחור בשם
מוצטפה שהציג את עצמו כמרכז אירגון הסטודנטים
הפלסטיניים במקום. זהו אירגון המסונף
לאש״ף. ניגשו אליי גם סטודנטים יהודיים. בסוף
סערנו כולנו ביחד, ודיברנו בעירבוביה איטלקית,
אנגלית, גרמנית, ערבית ועברית.

האם זה היה מיפגש אסור? האם היה
עליי לתבוע מכל אחד להוכיח לי שהוא
יהודי או ערבי? לבקש ממנו הצהרה
פוליטית על יחסו לאש״ך? למשל מן
הצעיר שניגש אליי ואמר, במיבטא
ערבי חזק ,״מסור בשמי ד״ש לחברון?״
בעת הדיון הפומבי שמתי במיוחד לב להבעת־פניהם
של הסטודנטים הפלסטיניים באולם.
כאשר אמרתי שיש לשים קץ לדו־המשמעות, וכי
על הנהגת אש״ף לסלק מן האירגון את הרסיסים
הטרוריסטיים, הבחנתי בפניהם בהסכמה בולטת.
הצעתי למוראטוריום של מעשי האלימות התקבלה
בנענועי־ראש של הסכמה. בייחוד כשהסברתי
שמעשי־טרור פלסטיניים מסייעים במישרין
לחוגים הקיצוניים, שונאי־הפלסטינים, בישראל.
מעולם לא שמעו דברים מסוג זה מפי ישראלי,
הדוגל בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית. נזרעו
כאן כמה זרעים למען השלום.

האם ביצעתי פשע?

1 X 1 .י

א־פרופו המכות והיריקות
שניחתו לאחרונה על מבקר־התיאטרון
מיכאל הנדלזלץ,
נזכרו אחרים בבראנז׳ה כיצר
ניתן לחסל חשבון ממושך עם
מבקר־אמנות, אבל באופן אלגנטי.
הפטנט שייך לאורי זוהר:
יום אחד הבחין הבדרן במבקר־האמנות
חיים גמזו, כשהוא
מטייל בצירו של רחוב דיזנגוף
בתל־אביב. זוהר התחיל לשרוק
ולצפצף, עד שיצר קשר־עין עם
המבקר הנודע. אז סימן לעברו.
שיחצה את הכביש ויצטרף אליו.

א;ך אורי זוהר גמז את חיים גמזו
ומתי הצטלם יגאל כהן־אורגד לירחון אופנה

לפתע והתחיל לצווח לעבר גמזו:
״מה את רוצה ממני? למה אתה
עוקב אחריי?״ קרא, כשכל האוזניים
בבית־הקפד, כרויות לעבר
המחזה ,״לאן שאני הולך —
אתה אחריי!״
חבר־הכנסת הימני ד ב
שילנסקי התראיין בערב־ראיו־נות.
משנשאל האם הממשלה
הנוכחית היא שמאלנית, לטעמו,
ענה :״שמאלנית — אני לא
יודע, אבל זה שיש לה שתי ידיים
שמאליות — בזה אני בטוח!״
שילנסקי, הידוע כאחד מ•

וויץ שבפולין, במיסגרת ביקור
שערכו שם ניצולי־המחנות, עלה
לרגל לביתו של בגין. הלה ייעץ
לו מה לומר בפולין, שהיא גם
ארץ הולדתו, ואלה בדיוק הדברים
שזכו בפולין בכותרות־ענק

את קריסטל מהן תחזיותיו הפוליטיות.
שרון לא התכוון להיכנס
לדיון מעמיק, אולם קריסטל,
הנכנס לדמויותיהם של מנהיגי
האומה ומדבר מגרונן בתוכנית־רדיו,
לא הבין את חוש־ההומור

קואליציה. שרון העמיד פני מקשיב
ברצינות והעיר, מדי כמה ,
מישפטים :״כן? כן? מה אתה אומר!״
חבר־הכנסת
וכוכב הטלוויזיה
אבא אבי עומד לקבל

קנה כחול־לבן!
תת־שר־האנרגיה הספרדי
מרטין גיאגו הגיע בשבוע
שעבר ארצה, בלוויית פמליה
מכובדת. כותרות שמנות
בעיתונות בישרו על ביקורו
הצפוי. משנחת בנמל״התעו־פה,
גילה לתדהמתו כי מיז״
וודותיו אינן, והיה עליו, ככל
הנראה, לייצג את ארצו ללא
אביזרים אלמנטריים. אנשי
לישכתו של שר־האנרגיה ה־ גיאנו(בכותונת החדשה)
ישראלי משה שחל נכנסו לקנות את הכל מחרש!״
ללחץ. מצד אחד החלו לברר
היכן נמצא מיטענם של האורחים. בינתיים דאגו לקנות
עבורם מיברשות־שיניים, לבנים, מסרקים ושאר אביזרים
חיוניים. משבוששו המיזוודות להגיע, החליט מישרד־האנרגיה,
למרות אווירת הידוק-חגורה, על הוצאה יוצאת״
דופן. ורכש מערכות בגדים עבור האורחים. תת״השר בחר
בחולצה מפוספסת, כחול־לבן, תרתי משמע, ואילו עוזרו
העדיף דווקא חולצה תוצרת מרקס־אנד־ספנסר. כך יכלו
האורחים מספרד להופיע בכבוד בקוקטיילים שנערכו
לכבודם(ראה תמונה) .ביום השישי, עת עשו גיאנו ופמלייתו
את דרכם לנמל-התעופה, בדרכם למטוס שיטיסם חזרה
לספרד, נודע כי המיזוודות האובדות נמצאו, והן בדרך
לישראל, באותו המטוס שנועד להחזיר את האורחים
למולדתם. בכל זאת התעקש תת־השר האורח להוריד את
מיטענו מהמטוס לשניות ספורות בלבד, כדי להגיש למארחו
הישראלי את השי שהועיד לו: ספר.
משהתחיל גמזו לחצות את הכביש,
החל זוהר מתקדם במהירות
לעבר בית־הקפה כסית, שהמה
אנשי־בוהמה. גמזו המבולבל
פסע בעיקבותיו, כשזוהר ממשיך
לסמן לעברו סימנים מוזרים.
ליד הקפה הסתובב זוהר

מקורביו של מנחם בגין, נשאל
רבות על ראש־הממשלה לשעבר
ועל פשר הסתגרותו המיסתורית.
בנושא מביך זה חוזר ומשיב
שילנסקי :״לא תוציאו ממני מילה!״
בכל זאת. סיפר, כי לפני שנסע
לבקר במחנה־הריכוז אוש־

אינה נוהגת להופיע באירועים רישמיים,
ומצילומים היא אף נמנעת באופן מוחלט.
בכל זאת נקלטה השבוע רעייתו של שר־האנרגיה בעדשת מצלמתו
של צלם העולס־הזה. עת אירחה את תת״שר״האנרגיה הספרדי,
בקוקטייל שהתקיים במכון־הנפט. היא לבשה שימלה מודפסת,
בגוונים חומים, והיתה כה שקטה, עד כי מי שלא הכירה, לא יכול
היה לנחש שזוהי בעצם המארחת ורעייתו של שר״האנרגיה החיפאי.

י \ 1X1*711ר 11י 1ייי /ךןןן 11 מי שכיהן כראש־המוסד, קיים השבוע פגישה עם צבי זמיר (בעל
י נ 111 \ 1 1| /המשקפיים) ,שכיהן כראש״המוסד כמה שנים לפניו. השניים נפגשו
באקראי בעת מסיבת־קוקטייל בהשתתפות בכירי״המשק. שניהם מכהנים כיום כמנכ״לים של חברות.
— הדברים שבקעו ממיטתו של
ראש־הממשלה המתבודד.
ברמלה מנשה, כתבת
הרדיו לעניינים פליליים, התראיינה
אף היא. הכתבת הצעירה
תיארה כיצד אשה צעירה, רווקה,
מסקרת שטח רווי־אירועים שכזה.
היא סיפרה כיצד היא מגיעה,
לעיתים. לביתה, מתכוננת לחפוף
את ראשה והופ —-האיתורית
מזמזמת ומבשרת כי
נמצאה גופה, וחוזר־חלילה. על
התעניינותו של המנחה כיצד
מקבלים זאת מחזריה, לא הרחיבה
המרואיינת את תשובותיה.
עסקיה הפרטיים. היא סבורה,
אינם עניין לציבור.
לעמום מרוז מתיאט־רוו־חיפה,
אביו של הזמר גיא
מרוז. נולד, בשבוע שעבר. בן
מאשתו השלישית. מרוז־הזמר,
האח המאושר. הוא כבר בעל-
מישפחה.
גם זיווה קון (;44 שהיתה
מלכת־המים של העולם הזה
לפני 25 שנים, כששמה היתה
עדיין זיווה בינדר, הרה ללדת.
לזיווה, שהיא אשת־עסקים בניו־יורק,
יש כבר בן מבוגר מנשואיה
הקודמים.
בעת כינוס אחד הפורומים
של חרות, התמקד צלם־עיתונות
בזוג שרה ויגאל כהן־אור־גד.
שהורידו פרופיל מאז נאלץ
הבעל לנטוש את כיסאו בלישכת
שר־האוצר. אורגד, שהבחין ב־תשומת־הלב
המיוחדת שהקדיש
לו הצלם, חש שלא בנוח, קרא
לצלם ושאלו :״מדוע אתה מצלם
אותי כל־כך הרבה?״ הצלם חיפה
על מבוכתו והשיב בטיבעיות:
״אני תמיד מצלם הרבה תמונות
ואחר־כך יש לי אפשרות לבחור
את התמונה הטובה ביותר״.
״מה,״ קטע אותו אורגה ,״אתה
מצלם עבור (שבועון האופנה)
ווג?״
אריאל שרון פגש
בפרשן המדיני חנן קריסטל.
השר היה במצב־רוח עליז למדי,
כנראה עקב הכותרות השמנות
שקצר לאחרונה, ושאל בעליצות

של שרון והתחיל להרצות בשטף.
לטענתו, תהיה אמנם רוטאציה,
אך זאת תימשך בדיוק
חודשיים־שלושה, ואז תתפרק ה
עיטור
מיוחד מאיחוד הקהילות
היהודיות באמריקה. העיטור ניתן
לו כאות־הוקרה על האדרת
מורשתו של העם היהודי. באמי

ך | 1^ | 111י | 11 הגיע בריצה, ממש בשניות שנהן הסתיימה
1\ 1 # #1 11 1מסיבת־הקוקטייל לכבוד תת״שר״האנרגיה
הספרדי..מילוא לחץ במהירות את ידי הנוכחים, שחלקם כבר הגיעו
לדלת״היציאה, ופנה בהחלטיות לעבר מגשי״האוכל. האוכל הדל לא
הרתיע את סגן שר-החוץ. שהתכבד בסיגרים המארוקאיים
המעטים שהיו על השולחן. מייד עם כניסתו החפוזה הובא, במיוחד
למענו, מגש חדש של תבשילים. סגן־השר הסביר שהוא רעב מפני
שהיה בישיבת מזכירחז״חרות סוערת במיוחד, שנמשכה בלי אוכל.
ה עול ם הז ה 2513

נזו־ נ סי ה באהבה רגע של נחת לבצלאל
אלוני -אפילו ברוסיה
הרחוקה והמושלגת שמעו
על גת״טיפוחיו, עיפרה
חזה. סיפור זה הגיע ארצה
בעזרתו האדיבה של
חבר־הננסת דויד ליב־אי.
הח״ כ־המישפסן שהה
שם על־פי הזמנה של
..ועד״השלום הסובייטי׳,
את שהיתו שם הנעימו בשמירה
צמודה, מתורגמן
חזה הקג״ב יודע
ומלווה. המתורגמן שלט
בעברית על בוריה, והפגין
בקיאות מדהימה בכל
הנעשה בישראל. עד כדי
לך, שהתנפל באחד הי מים
על האורח מישראל,
בעיצומן של פעולות קו מנדו
מס-הכנסה, ותבע
לדעת :״תגיד לי, מה אתם
רוצים מעוסרה חזהז מה
יש לכם נגדהד
צעות סידרת־הטלוויזיה מורשת
הציוויליזציה היהודית. הטקס ייערך בלוס־אנג׳לס, בראשית
נובמבר, בהשתתפותם של
4000 רבנים ומנהיגים יהודיים.
גליה אלבין הכניסה שי-

קי בעלה, כדי שתוכל למלא את
מקומו.
נעמה נבין, בתם הבכורה
של אופירה ויצחק נבון,
קפצה כיתה — מכיתה ו׳ עלתה
הישר לכיתה ח׳ .בנוסף לכך
נכנסה הילדה בת ה־ ,12 הנראית
מבוגרת מכפי גילה, למישטר
קפדני של דיאטה, בהשגחתו
המסורה של דיאטטיקן בית־סיפרה.
קצין־חינוך־ראשי,
תת־אלוף
נחמיה דגן, כינס בשבוע
שעבר את גייסות־המילואים של
גלי־צה״ל. הכינוס הנעים היווה
חובה למוזמנים. המסר העיקרי
של המיפגש היה חינוך לאהבת
ארץ־ישראל־יפה ,״לנסוע בכבישי
הארץ ולהתפעל מהפרחים
שבצידי הדרך,״ ועוד דברים ברוח
חינוכית דומה.
מהו כינויו של חבר־הכנסת
מהמערך אהרון הראל, על פי
״לקסיקון(אהרון) פאפו״ ,הלקסיקון
השגור בפי המישפטן שהתפרסם
בשעתו, משכיהן בוו־עד־המנהל
של רשות־השידורז
״יונה מיוננת!״ ומיהם ,״המשכנעים
הקטנים״? אלה הם, על־פי
אותו לקסיקון, אנשי מחלקת־החדשות
של הטלוויזיה, נגדם
יצא פאפו בשצף־קצף על שציינו
את עברה השמאלני של השחקנית
המנוחה סימון סניורה,
״כדי שהעם היושב בציון יחשוב:
הנה, הלכה לעולמה עוד שמאלנית
אחת״.
כוכב הטניס איליה נס־טסה
נמצא בארץ לביקור קצר.
הכוכב בן ה־ 36 התפרסם ברחבי־העולם
לא רק בזכות רמתו המעולה
כשחקן־טניס, אלא גם,
ובעיקר, בעיקבות התנהגותו הפרועה
על המיגרש. לכל המעונ־יינות:
ניתן לאתרו באחד ממלר
נות היוקרה, לחופה של תל־א־ביב.
ימים
קשים עוברים על
בני כהן, דמות ידועה ביותר
בירושלים. כהן, בעל־עסקים בתחום
המזון, אינו יכול לעבור ב־

ובעלה יצחק, לשעבר מנכ״ל רשות-השידור, נראים חוגגים בשימחה ועליצות את יום
הולדתו ה 51-של הבעל. החגיגה התקיימה ביום החמישי בפאב, ונועדה לחוג מצומ צם
בלבד. בעל־השימחה ציין שהזמן עבר מהר מאוד בין יוס״הולדתו ה״ ,50 לבין יום הולדתו ה .51-כיום
הוא עסוק, כמה שעות מדי בוקר, בכתיבה אינטנסיבית. אתי, עורכת-הדין, עישנה מיקטרת, והוא סיגאר.
האנרגיה, צולם השבוע חגיגית
כשהוא לובש חליפה ועניבה.
״שימרו את התמונה,״ המליץ רן
למאושרים שזכו להצטלם עימו,
״בעוד 20 שנה זו תהיה תמונה
בעלת ערך רב!״ זהו, ככל הנראה,
פרק הזמן שקצב לעצמו רן השאפתן
עד שיגיע לפיסגה. לנגד
עיניו עומדת כנראה דמותו של
גירעון פת, שהתחיל את הקריירה
שלו בלישכתו של השר הליברלי
המנוח ייפח ספיר.
השאלה היא רק אם בינתיים
תאמץ מיפלגת העבודה את
דפוסי ההתקדמות כליברלים —
או שרן יאמץ לעצמו את ה־מיפלגה
הליברלית.
השחקן מנחם עייני
יוצא בקרוב בהצגת יחיד ושמה
חתול. ההצגה מורכבת ממונו-
לוגים ושירים שכתב השחקן, עת

אלה הזמרת דורית ראובני,
שגדלה בקיבוץ שער־עמקים, הזמר
דודו זכאי, שגדל בקיבוץ
דליה, וחבר מליאת רשות־השי־דור
דויד מנע, שהצטרף אליהם
מייד ואמר כי בא מקיבוץ־
גלויות.
דן אלמגור הוא האחראי
לכחול־לבן בצבעים, רוויו אקטואלי
בהשתתפותם של מיקי

קם, מאיר סוויסה, חני נח־מיאס,
ששי קשת ואחרים.

מחכים

אשתו נרצחה בפיגוע, על עונש־מוות
למבצעי־פיגועים :״שמעתי
שצריך עונש־מוות, כדי לתת פיצוי
רגשי למישפחות הקורבנות
של הטרור, וזה הקפיץ אותי!״

• השדכנית הלנה עם־
רם :״חזרתי לארץ! בכוונתי
להתחיל דף חדש!״

• הסופר העולה דויד
מרקיש, שאשתו החמישית
עזבה אותו :״ברוסיה הידיים של

ל יי

ליום השלישי בערב נק בעה
פגישה היסטורית 11 .
חברי החטיבה הליברלית
בכנסת (החבר השנים־עשר,
פינחס גולדשטיין, נמצא
בארצות-הברית) עמדו
להתכנס בקומה החמישית
של בית־מלון ירושלמי, כדי
ליישר סופית את ההדורים
בין סיעותיהם של יצחק

מודעי ואברהם שריר,

ולעשות צעד קדימה, לקראת
מימוש ההבטחה שרבים כבר
לדפוק על כל דלת
הספיקו לשכוח אותה: לי-
כוד״הליכוד. ב־ 19.30 בדיוק הגיעו עשרה מהמוזמנים. כולם,
מלבד פסחג רו פ ר. חיכו, חיכו, ודמותו העגלגלה של גרופר
עדיין לא נראתה בשטח. חבר״הכנסת אריאל ויינשטיין
הפגין חוסר-סבלנות בולט, והסביר שב־ 20.30 יהיה עליו
לעזוב, מכיוון שהוא מוזמן להרצות במלון סמוך, ואין
באפשרותו לבטל זאת. מודעי הפגין אופטימיות בלתי־מוסברת
והשיב :״אה, עד אז בטוח נגמור!״ יריבו למיפלגה,
שריר, גילה יתר אחיזה במציאות, ומשראה את הכיבוד הדל
שהוגש למתכנסים הורה להביא לחדר בדחיפות בלינציס,
בכמות שתספיק לדיון מתיש וממושך. המתכנסים החליפו
הערכות שונות על מועד סיומו של הדיון המכריע. אך לא
היה ניתן כלל להתחילו בהיעדרו של גרופר הרועש.
ויינשטיין החל מאבד משיירי סבלנותו, מחוגי השעון זחלו
באיטיות לעבר השעה .20.00 והכל ישבו, חסרי־אונים,
כשהם מחכים לפייסי. לפתע נפתחה הדלת בסערה. גרופר
נכנס בכבדות לחדר, כשהוא מתנשם ומתנשף. הוא עצר, בחן
את הנוכחים ונשם לרווחה .״או ״,פתח ואמר. ,סוף״סוף. לא
להאמין! הבנתי שהכיגוס מתקיים במלון אחר, רציתי לדייק,
אז עליתי במהירות לקומה החמישית, עברתי דלת״דלת,
דפקתי ולא הבנתי מה קורה. בבר לא האמנתי שאמצא
אתכם. איזה מזל!״ התיישב, והדיון החל. הוא נגמר ב״01.30
לפנות־בוקר.

גרופר

אבי מנר

מחבק את אורנה בן־עמי, שהיא רעייתו של איש־הרדיו עודד בן־עמי. השניים חגגו
בשבועיים השווייציים שהיו בבית״מלון ירושלמי, בעיקבות שהייתו של שר־החוץ
השווייצי בארץ. פזנר, דובר מישרד-החוץ, היה במקום לא רק בתפקיד, אלא גם בזכות היותו יליד שווייץ.

נויים באורח־חייה, מאז מות בעלה.
ראשית, היא איבדה עשרה
קילוגרמים ממישקלה. היא גם
החליפה את מכוניתה המפוארת
במכונית ממודל צנוע יחסית,
פזו משנודיצור . 1983 על כותלי
ביתה שברחוב שטריקר בתל-
אביב תלתה פורטרטים ענקיים
וציבעונים של בעלה המנוח מי*
כאל. את רוב שעות היום היא
מקדישה ללימוד יסודי של עיס־ה
עול ם הז ה 2513

שקט ברחוב, מבלי שיעצרו אותו
העוברים והשבים ויחקרו אותו
האם, מתי ומרוע הוא מתגרש
מאשתו מזל. כהן מסתובב
מיואש ברחבי הבירה, מנסה לאתר
את מקור השמועה ולהזימה
— אך לשווא. הוא כועס ואשתו
זועמת, כי בני ומזל כהן אינם
מתגרשים!
ירון רן, עוזרו של שר־

נדד במשך כשלוש שנים בקו
ניו־יורק־תל-אביב־פאריס. החומר
מתמקד בעיקר במצבו הנפשי
של השחקן באותה תקופה.
בערב השירה בציבור
שהוקלט בשבוע שעבר עבור הטלוויזיה,
בניצוחה של שרהליה
שרון, ישבו זה לצידו של זה
שלושה קיבוצניקים — או כך
לפחות הציגו את עצמם. היו

הרוויו מטפל במציאות הישראלית
בהומור, וכולל יותר מ־30
פיזמונים חדשים.

פסוקי השבוע
• שר־האוצר יצחק

מודעי :״המדד הנוכחי כמעט
מעשה ניסים!״
• ח״כ אלעזר גרנות, ש
הנשים
תמיד תפוסות — ביום
עם הרבה סלים, ובלילה עם
הבעל. פה הן מקבלות מכה של
חופש!״
• הנ״ל, על רומנים עם
נשים ישראליות :״כשישראלית
רואה שאתה לא מתכונן למשהו
רציני, היא נותנת לך רק את
הגוף, ואני זקוק גם לנשמה!״

דפנד, ברק ^

הוא חי בעורם פאואנואידי, המוונב מרו משחתים חשאי][ ,מזימות אפרוח,
פיגועים ורציחות -זהו ״אבונידאר״ .אורי אבנרי מנתח את הראיון עימו

הוא מתפאר ברצח סעיד חמאמי ועיצאם
אל־סרטאווי -ועוד מאה פלסטיניים.

הוא מאיים לרצוח את רונלד רגן. מארגרט
תאצ׳ר, המלך חוסיין, הנשיא מובארב.

הוא רואה ידידי־אמת בסובייטים ובקד׳אפי,
ודוגל בסוריה־רבתי מתורכיה עד מצריים.

הוא טוען שפגע בבתי־ספר ובבתי־כנסת
מפני שהם ״מרכזי־ריגול של המוסד׳ .
אוייבו הגדול ביותר הוא יאסר ערפאת, שבו
הוא רואה בוגד וסוכן ציוני.
הוא בן האשה השמינית של אביו, סוחר
מיפו, ולמד בבית־הספר ״פרר׳ ביפו.

דוסט טו ס חו׳
אבו״נידאל (״אבי המאבק״) הוא ראש
האירגון הטרוריסטי שהתנקש בחייו של
השגריר שלמה ארגוב, וכך סיפק לאריאל
שרון את התירוץ המבוקש לפתיחת
מילחמת־הלבנון. מדוע הוא עשה זאת?
אין זאת התעלומה היחידה הקשורה
באיש זה, ששמו הפן בעולם הערבי שם
נרדף לרצח פוליטי. הוא רצח את סעיד
חמאמי. עיצאם אל־סרטאווי ושורה ארוכה
של מנהיגים פלסטיניים אחרים, שחטאם
היחידי היה שפעלו למען השלום.
החודש פורסם מיסמן מיוחד במינו על
איש זה: ראיון מיוחד שערכו עימו אנשי
השבועון הגרמני ״דר שפיגל״ .לא נאמר היכן
נערן הראיון וכיצד.
תחילה פיקפקתי באותנטיות של ראיון
זה. אך קריאתו הקפדנית שיכנעה אותי
שאכן הדובר הוא אבו״נידאל. סרטאווי
חקר את תולדות האיש הזה במשך שנים,
ומפיו נודעו לי כמה וכמה פרטים סודיים על
האיש ופעולתו. פרטים אלה מתאשרים
לגמרי בראיון זה. אין לי ספק שהדובר הוא
אבו״נידאל עצמו, אם לא מישהו הקרוב לו
עד כדי כך שהוא יודע את סודותיו
האישיים והפוליטיים הכמוסים.
להלן קטעים של הראיון כלשונו.
במקומות המתאימים הוספתי הערות משלי
בסוגריים, ובאות אחרת.

כפי שאתם רואים, אינני לא רוח ולא שד. אני
אבו־נידאל בשר־ודם.

• אנא, תן לנו הוכחה על זהותך.

הסתכלו(פותח את חולצתו) .הנה הצלקות
של הניתוח שלי.

• ניתוח־לב?

• היכן בוצע הניתוח הזה?
בארצות־הברית.

• בשמו של אבו־נידאל?

מובן שלא, אלא בשמו של סעודי חשוב.
כמובן, בעזרת דרכו! מזוייף.

• מתי זה היה?

בסוף . 1977

• האם אין אמת בידיעה ששהית
בבית־חולים בלונדון, כשאתה מוקך ב־
25 שומרי־ראש?
זה כוזב לגמרי.
(בשעתו מסר לי סרטאווי כי אבו־נידאל
אכן חולה קשה מזה זמן רב. סרטאווי
האמין שאבו־נידאל סובל מתסבין. מפני
שבגלל מחלתו לא יבול היה להתחרות עם
הלוחמים האמיתיים, ועל כן פנה לדרך
הרצח והתככים).

תהיו בטוחים. לפניכם נמצא אבו־נידאל. אתם
מדברים איתו.

אוייבי הוא הכיבוש הציוני של מולדתי
פלסטין. אוייבי הוא האימפריאליזם בכל צורותיו.
אוייביי הם הפיצול והפילוג של האומה הערבית
שלי. אוייביי הם גם הבזבזנות והתוהו־ובוהו
השוררים בחברה הערבית שלנו, וכן הדיכוי
והפיתוי של הדור הצעיר שלנו.
אני רוצה להגיד לכם גם על מה אני חולם: על
אומה ערבית מאוחדת, החיה בחרות, בצדק
ובשיוויון.

• מדוע אתה שונא כל־כך את
האמריקאים?

״הבובה ערכאת רוקדת
לפי חלילם של הציונים
והאמריקאים!״

אם בכלל יש בעולם משהו שהוא מוחלט, הרי
זה איבתנו לאימפריאליזם האמריקאי. כי בלי
הסיוע האמריקאי לא היתה הישות הציונית
מתקיימת עוד. האמריקאים מהרהרים את
המילחמה בין עיראק ואיראן, ואת המריבות בין
הערבים לבין עצמם. אם יסתיים המאבק הערבי
בבוא היום בניצחון, לא נתיר אף לאמריקאי אחד
לדרוך על אדמתנו.
דבר אחד אני יכול להבטיח לכם: אם תהיה
לנו ההזדמנות לגרום לאמריקאים גם את הנזק
הקטן ביותר, לא נהסס לעשות זאת. בין
האמריקאים לבינינו נטושה מילחמה לחיים
ולמוות. בשנים ובחודשים הבאים יחשבו עלינו
האמריקאים הרבה:

המידע שאמסור לכם ישכנע אתכם שאני
אבו־נידאל.

• הטלוויזיה הבריטית הודיעה בסוף
השנה שעברה כי אבו־נידאל מת.

יי 14

• מי עוד אוייב בעיניך?

בהחלט כן — לגיטימיים מאוד: העובדה
שהציונים השתלטו בכוח על חלק ממולדתי
הערבית — זאת לא הפשע בה״א הידיעה,
בעיניי. הפשע בה״א הידיעה יהיה, בעיניי, אם
נניח לציונים לצאת ממולדתנו כשהם בחיים.
זוהי הפילוסופיה שלי. אני, אבו־נידאל. מתייחס
אל עצמי כאל התשובה לאסונות הערבים.

• איך נוכל להיות בטוחים? הרי אי
אפשר לקבוע את זהותך על־סי תצלום
או הקלטה. קיים רק תצלום אחד שלך,
מלפני ארבע שנים, המראה אותך
כשאתה חובש כובע צבאי סורי.

• איזה מסקנות אתה מסיק מזה?

אנחנו משתפים פעולה עם הכוחות הפועלים
נגד תאצ׳ר. כגון הצבאי הרפובליקאי האירי. היא
ניצלה מן ההתנקשות האחרונה בברייטון
(כשהתפוצצה פצצה בוועידת המיפלגה
השמרנית) ,אבל אני יכול להבטיח: היא לא
תינצל מן ההתנקשויות הבאות. יותר אני לא
רוצה להגיד על הנקבה שואפת־המילחמה הזאת.

• האם שיגור מכוניות-תופת ורצח
פוליטי הם אמצעים לגיטימיים להגשמת
החלום הזה?

• האם אתה אבו־נידאל? או שמא
אתה רק מעמיד פנים של אבו־נידאל?

כמה שרותי־ביון ניסו אז לפתות אותי
להתגלות. כי אבו־נידאל, הרוח הרעה הזאת,
המתהלר רק בלילה, גורם להם לסיוטים
מתמידים.
הידיעה על מותי פוברקה על־ידי השרות
החשאי הירדני, יחד עם השרותים החשאיים של
כמה ממרינות־המיפרץ והשרות החשאי הבריטי.
היא מוכיחה רק שאין הם מסוגלים להכיר
במציאות כמות שהיא, שנוצרה בעולם הערבי
על־ידי תככי האימפריאליזם. החוגים האלה
מתארים אותי כסכנה גדולה. כמו פצצה אטומית.

• לא היית הולך לאנגליה?
מארגרט תאצ׳ר עומדת לגמרי לצד התנועה
הציונית. היא מתערבת במישרין ובחוצפה
בעניינים ערביים, ובעיקר בעניינים פלסטיניים.
וזה למרות שהמשק הבריטי תלוי במידה רבה
בהון הערבי. השרות החשאי הבריטי הוא מקור
של מידע לשרות החשאי הישראלי, המוסד.
המוסד החדיר מאות סוכנים לארצות הערביות,
בעזרת דרכונים בריטיים. אין פלא שאנחנו
רוחשים איבה רבה לממשלת תאצ׳ר.

• מה אתה רוצה להשיג באיומים
אפלים אלה?

אבו־נידאל — התמונה היחידה
״גורשתי מבית־הספר ביפו...״

אנחנו רוצים רק שהם ייעלמו מן הארץ שלנו.
הם יכולים לבחור להם את מי שהם רוצים כנשיא
— רקדן־באלט, קאובוי או שחקן. אבל אם
המטוסים האמריקאיים זורקים פצצות על הבתים
שלנו, הרי זה טרוריזם ופשע, ואנחנו נענה
בהתאם לכר.

• האם הכנסת גם את הנשיא רגן
לרשימת־המוות שלך?
כמובן. אם נתפוס אותו, נדאג לכך שימצא
את מקומו בעולם הבא. רגן הוציא מאות מיליוני
דולארים כדי לאבטח את הבית הלבן שלו. זה
מוצא חן בעינינו, שהוא כל־כך פוחד. זה צריך
להישאר כך.

• הנוכחות האמריקאית מוצאת חן
כעיני ערכים רכים.

לצערי. אני שואל כל מלך, כל אמיר, כל
שייח׳ במרחב שלנו אם הוא מעז לישון עם אשתו,
מבלי לבקש קודם לכן רשות מהאמריקאים. האם
שטח־ננס כמו קטר היה יכול להיות בעל צבא
משלו, דגל משלו והימנון לאומי משלו, אילמלא
עזרו האמריקאים להקים יצור כזה?

• לא רק האמריקאים, אלא גם
הסובייטים פועלים על פי האינטרסים
שלהם. אבל אתה מותח ביקורת רק על
האמריקאים. האם בעיניך מוצדק בל
דבר שעושים הסובייטים?
הסובייטים הם הידיד.האמיתי של הערבים.
אר מובן שגם הם דואגים לאינטרסים של עצמם.
למשל, הם מחייבים את קיום הישות הציונית
בפלסטין. לכך איננו יכולים להסכים.
(עיצאם אל־סרטאווי היה משוכנע כי
אבו״נידאל נתמך על־ידי הסובייטים. בין
השאר גילה כי אבו״שראר, ראש הפלג הפרו-
סובייטי בתנועת פת״ח, שנהרג בנסיבות
מיסתוריות, היה בעל״ברית חשאי של אבו-
נידאל).

• אתה אוייב חסר־פשרות של
האימפריאליזם והציונות. את זה
הסברת בצורה מספקת. אך מדוע אתה
תוקך ילדי בית־ססר יהודיים, בתי־כנסת,
מיסעדות?

״פוליטיקאים רבים
טוענים שאני סונן
הציונים והסי־א״־איד
(כל ההתנקשויות מן הסוג הזה, כגון
ההתקפה על בית״היתומים באנטוורפן,
בתי־הכנסת בפאריס ובווינה, המיסעדה היהודית
בפאריס ועוד, אשר כלי״התיקשורת
הישראליים רגילים לייחס אותם ל״מ־חבלים״
או ל״אש״ף״ ,בוצעו על־ידי אבו־נידאל.
כמה מראשי פת״ח משוכנעים כי
מעשים אלה, העוזרים להדביק לאש׳יף כולו
תדמית אנטי־שמית, בוצעו על־ידי אבו־נידאל
במתכוון כדי לעזור לתעמולה ה ישראלית).
השאלה
אינה אם נפגעים אזרחים יהודיים או
מוסדות יהודיים, אלא שרבים מהמוסדות האלה,
הנראים כלפי חוץ כתמימים, משרתים בחשאי
את השרות החשאי הציוני. המוסד.

• העלית את הטענה ששגרירויות
בריטיות, צרפתיות ואף גרמניות הן
מרכזי־ריגול. האם אתה רוצה לאיים
בפיגועים על שגרירויות אלה?
השיטה שלנו אינה רק לאיים.
בשרות החשאי הצרפתי נאבקו שני אגפים על
השליטה. האחד רצה להישאר ניטראלי בין
הערבים והציונים, השני עבר לגמרי לצד הציוני,
תחת לחץ האמריקאים.
אם מותר לי לעוץ עצה לגרמנים: אל תסמכו
על הצרפתים. אני מזהיר את הצרפתים: תוך
החודשיים הקרובים אנחנו ננחית עליכם סטירת-
לחי, שלא תשכחו לעולם!

• ומה עם הגרמנים?

אנו סבורים שעל שרות־הביון הגרמני לפעול
רק למען האינטרסים הגרמניים ולהגנה על העם
הגרמני, ולא לתפקד כסוכן הסי־איי־אי. היכן
הגאוז הגרמני? איפה נשארה הגאווה הגרמנית?

• ערפאת טוען כלפיך שההתנקשות׳
שגרמה למילחמה, הוכיחה שאתה
בעצם סובן ישראלי.
מה שערפאת אומר עליי אינו מזיז לי. לא רק
הוא, אלא שורה שלמה של פוליטיקאים ערביים
ועולמיים טוענים שאני סוכן הציונים או הסי-
איי־אי. אחרים מספרים שאני שכיר של השרות
החשאי הצרפתי והקג״ב. השמועה האחרונה
אומרת שאני סוכן של חומייני. בתקופה מסויימת
אמרו שאירגוני ואני הננו מרגלים מטעם
המישטר העיראקי. עכשיו אומרים שאנחנו סוכני
הסורים. אולם עוד יגידו שאנחנו מקבלים כסף
מהשרות החשאי הגרמני ומהמלך פאהד.
(כדאי לקרוא את הקטע האחרון בקפ דנות.
אין בדיברי אבו״נידאל שמץ של
הסבר משכנע לעיתוי הפיגוע בשגריר
ארגוב. ברור לגמרי שהוא בוצע כדי לספק
לשרון את האמתלה לפלישה ללבנון.
סרטאווי אכן האמין כי אבו״נידאל פעל, בין
השאר, בשליחותו הישירה או העקיפה של
שרון. לי נראה שראיון זה מאשר את התיזה
שלי, שאבו־נידאל פעל בשרות הסורים,
אשר האמינו כי צה״ל ישבור את אש״ף,
ושלא העלו על דעתם ששרון יתקיף גם את
הצבא הסורי.
אין שמץ של ספק לגבי העובדה שאבו-
נידאל כיהן כנציג פת״ח בעיראק, כאשר רב
עם ערפאת ב״ 974ג. הוא ניסה לשעבד את
פת״ח לאינטרסים העיראקיים, וכאשר לא
הצליח בכך, פרש והקים פלג משלו, ששירת
את עיראק. המישטר העיראקי היה אז
הקיצוני ביותר בעולם הערבי. מאז 1978
נקטה עיראק קו יותר ויותר מתון, בעיקבות
מילחמתה באיראן והזדקקותה לעזרת ירדו

גופת סרטאווי במקום הרצח
הוא היה איש הסי־איי־אי...־
הרינו. אנחנו לא שכירים. אבל עכשיו תבענו
מאחת ממדינות״המיפרץ להעביר לנו את החלק
המגיע לנו מהכנסות־הנפט שלה.
(זוהי התיימרות מגוחכת. האירגון של
אבו-נידאל כפוף לשרותי־הביטחון הסוריים,
וממומן כולו על״ידם).

• כלפי חוץ אתה נראה כמנהיג
הבלעדי של אירגונך. האם אתה בעל
הסמכות הבלעדית לקבל החלטות?
אתם צריכים לשאול את עצמכם: האם היה
אפשרי שאדם כמוני, הנתון במצבים כה בלתי־אפשריים,
יכול היה להישאר זמן כל־כר רב
בראש האירגון, אילמלא היה זוכה בהסכמה
דמוקרטית? אין לי שטח, אין לי מישטרה. אני בא
והולד בלי שומרי־ראש. אתה הרי רואה: איני
נושא אקדח...

שלא כמו ערפאת...

(צוחק) אני יכול לנסוע לכל מדינה ערבית או
אירופית, כאוות־נפשי. שום מישטר ערבי אינו
יודע היכן נמצאים אבו־נידאל וחברי הנהגתו.
(גם זוהי, כמובן, התפארות״שווא. אבו־נידאל
נהנה מחסות השרותים החשאיים
והחסות הדיפלומטית של סוריה, והוא
נמצא בדמשק).

השגריר ארגוב לפני ההתנקשות
..הוא היה איש המוסד •
וכי מה עושה שרות־הביון הגרמני
נגד הערבים?
הרבה. אם ראשי השרות הגרמני יקראו את
הראיון הזה, הם יידעו למה אני מתכוון.
(כאן טען אבו״נידאל שגרמניה תומכת
בתנועת האחים המוסלמיים, הפועלת
במיוחד נגד המישטר הסורי. הדבר מוכיח
כי אבו־נידאל מזדהה לחלוטין עם מישטר*
הבעת׳ הסורי).

• השרותים החשאיים של כל העולם
מחפשים אותך. האם אתה יכול להגיד
לנו באילו ארצות ערביות ולא־ערביות
ביקרת?
ראיתי את כל העולם, מלבד שתי מדינות
אפריקאיות.

• האם אתה רוצה להגיד שאתה
נמצא לעיתים קרובות בגרמניה?

• האם היית בישראל?

כן, בגרמניה הייתי כמה פעמים, ובקרוב
אבקר שם שוב. אני מכיר את גרמניה, כל מחוז
וכל עיר.

• אתה נחשב כאחד האנשים
המסוכנים ביותר בעולם. הרבה התנקשויות
נרשמו על חשבונו ועל
חשבון אירגונך. בין השאר ההתנקשות
בחיי שלמה ארגוב, השגריר הישראלי
בלונדון ב־ . 1982 האם זאת היתה
העבודה שלך?
נכון.

• בזה סיפקת לישראלים את
האמתלה לפלוש ללבנון. מדוע ביצעת
פיגוע זה, שהיו לו תוצאות כה נוראות
לגבי הפלסטינים?
השגריר הציוני בלונדון היה אחד מראשיו
וממייסדיו של השרות החשאי הישראלי, המוסד.
התקפנו את השגריו*נשעה שקיבל לידיו תפקיד
מרכזי מטעם המוסד באירופה. הלוחמים שלנו
פעלו בקפדנות בהתאם להוראתי החמורה שלא
לפגוע בשום דיפלומט אחר.

• הרי היית צריך לדעת שהישראלים
ריכזו את צבאם בגבול הצפוני ורק
חיכו לאמתלה כדי לפתוח במילחמה.
אתה סיפקת את האמתלה כשביצעת
פיגוע זה.
נניח שאתם צודקים. מה היו תוצאות
הפלישה? לכוחות הציוניים הונחלה בלבנון
מפלה נוראה, וכן גם לגוף שנקרא כוח־השלום
הרב־לאומי. שהיה מורכב מאמריקאים, צרפתים.
בריטים ואיטלקים.

• האם ידעת שיש לישראל תוכניות
לפלישה ללבנון?

כל עיוור יכול היה לראות את התוכניות
הציוניות לפלישה ללבנון. אולם בעיניי. לא
הוכח ולא נכון שההתנקשות בחיי השגריר היתה
הניצוץ שהצית את המילחמה.

מארגרט תאצ׳ר
הפעם היא ניצלה בנס...־ומצריים. אז׳ עבר אבו״נידאל לשרות
הסורים והעביר את מרכזו לדמשק, אד יש
המאמינים כי הוא מקיים עדיין קשרים גם
עם השרותים העיראקיים.
כיום סומכים העיראקים על האירגון של
אבו״אל״עבאס).

• בשרות מי אתה פועל באמת?
אני אגלה לכם משהו. הרבה פסיכולוגים
וסוציולוגים בגוש המיזרחי ניסו לחקור את האיש
אבו־נידאל. הם רצו למצוא נקודה חלשה באישיותי.
התוצאה היתה אפס. עכשיו הם ויתרו על

אני קורא תגר• על כל שרות חשאי בעולם
להוכיח לי שהוא מסוגל להוציא ולוא גם לוחם
אחד מתנועתי ,״תנועת פת״ח — המועצה
המהפכנית״.
(אחרי שפרש מפת״ח, התיימר אבו-
נידאל להוות את פת״ ח האמיתי, ושמר על
השם, בתוספת המילים ״המועצה המהפכנית״
.בילבול זה עזר לתעמולה של ממש-
לות״ישראל לייחס לפתיח של ערפאת את
מעשי־הזוועה של אבו״נידאל).

• כמה אנשים יש לך, עשרות או
מאות?
האם אתם מאמינים ברצינות שאני אשיב על

• איך אתה מאורגן? איך פועלות
יחידות-הקומנדו שלך?

הרי אני לא יכול לגלות לכם כאן את
התוכניות שלי. ההצלחה שלי תלויה בסודיות
מוחלטת. אפילו הבת שלי, ביסאן, בת ה״ ,8אינה
יודעת מי אני באמת.

• מניין בא הכסף שלכם?
חלק בא מתרומות־מרצון של חברינו ואו־

פלסטין היא ארצי. ב־ 1967 הייתי אפילו
בשכם. אחרי 1967 הייתי בירדן. לא הצלחתי
להגיע עוד פעם לישראל.

• איך אתה מצליח לשמור על
סודיות תנועותיך, באיזור שבו נפוצה
כל ידיעה וכל שמועה במהירות הבזק?
לעולם לא אופיע בפומבי, אלא ביום שבו
יובילו אותי לקבר. אין לי מישאלות מיוחדות
ואיו לי שאיפות מיוחדות. אני גם לא רגיל

״אחד מחברי סוטאווי
היה הגנרל של
המישטרה הציונית, מחי
פלד ד
לפרסם את דיעותיי הפוליטיות. אני איש עקרונות,
איש המעשה, האירגון והביצוע.

• אינך מחפש תשומת־לב ציבורית,
כמו ערפאת?
אני צריר לקבוע כי השיחה הזאת איתכם היא
רק הראיון השלישי שנתתי בחיי, למרות שאיני
איש צעיר.

• ערפאת דן אותך בהיעדרך למוות.
איך נוצרה המחלוקת ביניכם?
מאז ספטמבר 1970 יש בינינו מאבק. מעולם
לא היתה בינינו הסכמה אמיתית. תחילה ניסינו
ליישב את הריב בינינו בדרכי־שלום, במיסגרת
פת״ח, אולם שלב דמוקרטי זה הסתיים במארס
.1974 ערפאת וכנופייתו פתחו במערכה נגדנו,
ונשפך דם. התפלגנו מפת״ח.
תוך כדי כך איברו יותר מ־ 150 מאנשינו את
חייהם. הם נרצחו על־ידי אנשי־ערפאת בדם קר.
כאשר לא נשא טרור זה את הפרי המבוקש, ערר

ערפאת מישפט־ראווה בהיעדרנו. החברים שלי
ואני נידונו — חלק מאיתנו למוות, חלק למאסר
ממושך.
אנשי־ערפאת ניסו כמה פעמים לרצוח אותי.
חשוב לציין ששום מישטר ערבי לא הגן עליי.
עמדנו לבדנו מול זעמו של ערפאת.

• מה דעתך על ערפאת כיום?

הבובה ערפאת רוקדת לפי חלילם של הציונים
והאמריקאים. אומנם, הוא מאמין שהוא
מחזיק בידו את החוטים, אבל האמת היא שהוא
עצמו מפרפר בחוטים. ערפאת הוא בובה, המופעל
על־ידי תנועת־פת״ח ומישטרים ערביים
מסויימים.

• היו זמנים כאשר שיתפת פעולה
עם העיראקים. מדוע נותק לכסוף
הקשר בין אירגונך לבין עיראק?
הברית שלנו עם עיראק סוכלה על־ידי

״אוו׳ אבנו׳ הוא עולה
ציוני. שיחזור דגדגניה
ויסת״ג גן הציונות!״
התככים של הוותיקן. אנו רואים בוותיקן את
קן־הסוכנים ומרכז־הריגול הגדול ביותר במרחב
שלנו. מסיבות טאקטיות אני מסרב לפרט נושא
זה. אבל תפסיקו להאמין שהוותיקן הוא מיבצר
נוצרי־דתי.
(זה נשמע כשיגעון גמור. לא ידוע לי שום
פרט המסביר אמירה זו).

• אתה רואה בכל מקום חורשי־מזימות,
קושרי־קשר וסוכנים. האם
אתה יכול לבסס לנו את האהדה שלך
לסוריה?
אני תומך נלהב של סוריה־רבתי, שגם חלק
מעיראק שייך אליה. עיראק הכאיבה לנו מאוד.
מחנה צבאי, שבנינו שם בדם ובזיעה, הושמד.
שיתוף־הפעולה שהיה לנו אז עם עיראק נועד
להגביר את העומק האסטראטגי שלנו. זה היה
חשוב לנו, כי רצינו שעיראק תהיה לצידנו
במאבקנו עם הציונים.

• האם אתה מרגיש את עצמך
כסורי, למרות שאתה פלסטיני?

אנחנו אזרחים סוריים. סוריה היא לגבינו
אומת־האס שלנו, סוריה היא לגבינו ההיסטוריה,
החברה. השותפות. הגיאוגרפיה. עד לא מכבר
היתה מחצית לבנון חלק מסוריה.
כפי שאתם רואים, אנחנו אזרחים סוריים
אותנטיים. לי עצמי יש הורים סוריים, אחת מהם
מוצאה מסוריה של היום, והשני מפלסטין.

• דיברת על סוריה-רבתי. האם ירדן
היא חלק מארץ זו?
סוריה־רבתי מורכבת מפלסטין, עיראק, ירדן,
סוריה. מדינה כמו ירדן לא היתה קיימת בהיסטוריה
הערבית לפני שנות ה־ .20 מבחינה גיאוגרפית
כוללת סוריה־רבתי את השטח מהגבול
התורכי בצפון עד פלסטין. ועד בכלל, בדרום.

• תחייתה של סוריה־רבתי פירושה,
בין השאר, גם השמדתה של מדינת-
ישראל.
ככל שנתקרב לאחרות הערבית, כן יגדל
הסיכוי לסלק את הישות הציונית.
כרי להבהיר זאת, הייתי רוצה להצביע על
הסולטאן צלאח־אל־דין ומסעי־הצלב. כל ניצחון
שנחל צלאח־אל־דין על נסיכות נוצרית קירב את

דיוקנו שר טרוריסט
את קורבנותיו לפני רציחתם היא מגוחכת.
עוד יותר מגוחכת הטענה כאילו היה לאנ שים
כמו חמאמי וסרטאווי קשר כלשהו עם
המוסד).

• מה השגת ברציחות אלה? האם זה
קירב אותך למטרתך?

בשבילי לא זאת השאלה. כאשר מישהו בוגד
בארצו, בעמו, באומתו, הוא מקבל את התשובה
המתאימה. כך עשו כל לוחמי־ההתנגדות. מה
עשתה המחתרת הצרפתית בבוגדים שלה?
מעולם לא ירינו בחפים־מפשע ובעיתונאים.

• זה לא נכוו. הורית לרצוח את
העיתונאי המצרי הידוע סיבאעי בקם־
ריסין.
(כאן הסביר אבו־נידאל ארוכות שרצח
את יוסוף סיבאעי כחלק ממלכודת, שנועדה
לחשוף את ס אד א ת עצמו לרצח. תוכנית זו
נכשלה כביכול).

• אתם עושים גם כיום דברים
כאלה?
מתי פלד ליד תמונת סרטאווי בכפר סרטה
.,גנרל־המישטרה הציוני...״
(המשך מעמוד )15
הערבים אל אחדותם. ואחרי שצלאח־אל־דין
הגשים את האחדות הערבית, הוא הצליח לגרש
את הצלבנים. זאת היתה אז הדרך הנכונה, וזוהי
בשבילנו הדרו הנכונה גם כיום.

• אתה מבטל כל אפשרות של משא־ומתן
בדרכי־שלום לפיתרון הבעיה
הפלסטינית?

מעמד נחות, וחוסר־ההשכלה שלו. כל זה
יכול להסביר את השקפת־עולמו, הרואה
בעולם כולו זירה של מזימות ושרותים
חשאיים. מכאן גם שאיפתו להתנקם בעולם
הערבי הממוסד. ושאיפתו הכפייתית
להטביע את חותמו על העולם -ולוא גם
באמצעות הטרור).

• האם אתה נשוי? האם יש לך
ילדים?

בכל העולם אין פיתרונות בדרכי־שלום. אם
תקראו את ההיסטוריה הערבית, תראו כי שום
דרך־שלום לא הובילה לפיתרון בעייתנו.

כן, יש לי שלושה ילדים.

• האם אתה מאמין באמת שהמאבק
המזויין יוביל למטרה?

אלוהים ישמור, רק אחת. זה מספיק בהחלט.

אני מודה שקיום הציונים בפלסטין עוד
יימשך זמן־מה. אנחנו לא חולמים. כעת מגוייסת
כל החברה הציונית. בכל זאת מצליחים ילדינו
להיאבק בכובשים באבנים ובסכינים.
הסכם־השלום של קמפ״דייוויד נכרת בשעתו
על־ידי סאדאת, ומת עימו. זו רק שאלה של זמן
עד שיורשו, חוסני מובארב, ישלם ביוקר עבור
בגידתו בהיסטוריה הערבית.

• לא מכבר נרצח איש השגרירות
הישראלית בקאהיר. האם אתה גרמת
לכך?
לצערנו איננו יכולים לתבוע לעצמנו כבור

״תק ₪את השגריר
אדגוב נאשר עמד
לקבל תפקיד מרכזי
מטעם המוסר
באירופה!״
זה. הכבוד שייך לאירגון ״מהפכני מצריים״.

• האם אתה יכול לספר לנו יותר על
דרך חייך?
סיפור חיי אינו חשוב כל־כך. אבל אני רוצה
לספר אותו בפעם הראשונה.
אבי בן למישפחה בורגנית. נולדתי ב־. 1937
אבי היה איש חשוב בכלכלה הפלסטינית. הוא
היה עשיר מאוד. הוא נשא 13 נשים. אני בן
האשה השמינית. אבי הוליד עם 13 הנשים עוד
16 אחים ושמונה אחיות. כתוצאה מכך אני הדוד
של יותר מ־ 300 ילדים וילדות.
למדתי שלוש שנים בבית־הספר של המיסיון
פרר(״האחים״) ביפו. גורשתי משם, יחד עם שני
תלמידים ערביים נוצריים.
בית־ספר מוסלמי בירושלים קיבל אותי. אחרי
שנתיים פרץ המאבק בין הערבים והציונים.
כאשר נסוג הצבא המצרי מפלסטין, הצטרפנו.
מישפחתי פוזרה בכל העולם.

• מה קרה לך?
היה עלינו לבלות תישעה חודשים במחנה
אל־בורייג׳ ברצועת־עזה. אחר־כך נאלצתי להיות
פועל בחברת־הנפט הסעורית עראמקו. בס־עודיה
נאסרתי, עוניתי וגורשתי.
(פרטים אלה נכונים בעיקרם, אם כי אין,
כנראה, יסוד לטענה שאביו היה אמיד.
סרטאווי האמין כי תסביכי אבו״נידאל
נבעו מן התקופה שבה היה פועל פשוט
בסעודיה -המעמד הנחות ביותר שאפשר
להעלותו על הדעת באותה ארץ עשירה,
הבזה לעבודה גופנית. מכאן שינאתו
לסעודיה ולבעלות״בריתה.
פסיכולוג יכול להוסיף על כך את החוויה
של היותו בן האשה השמינית של אביו,

• האם יש לך יותר מאשה אחת, כפי
שהיו לאביך?
• איזה פוליטיקאי משמש לך
כמופת?
מבין הפוליטיקאים המודרניים, אני מעריץ
מאוד את המישמעת והכושר האירגוני של צ׳ו
אן־לאי( .מי שהיה ראש ממשלת־סין).

• איזו מהפכה הרשימה אותך
כיותר — הצרפתית, הרוסית או
האיסלאמית של חומייני?

כן, למשל כלפי אחמד ג׳אראללה, העורך
הראשי של העיתון הכווייתי אל־סיאסה. אין
לנו שום דבר נגד דיברי־הפרשנות והניתוחים
שלו. אבל בית־ההוצאה שלו בכוויית אינו מוסד
עיתונאי, אלא בית־זונות. תבענו ממנו כמה
פעמים, בכתב ובעל־פה, למשוך את ידו החוצפנית,
המושטת לעבר המוסד. אך המושחת הזה

.הפשע הגוול ביותו
יהיה להניח לציונים
לצאת ממולדתנו
נששדם בחיים!־
החליט להיענות להזמנה לבוא לפלסטין הכבושה.

ערבי צריך לדעת: בגידה תיענש במוות!
המישטר בכוויית צריך לזכור שכוויית היא
ארץ ערבית, ושהנפט שלה הוא נפט ערבי, ולא

לנו מיסמכים שאין עליהם עוררים, המוכיחים
שסרטאווי היה סוכן הסי־איי־אי. הוא היה יד־ימינו
של ערפאת. גרענו את יד־ימינו של ער־פאת.

אלה הם שקרים גסים. סרטאווי לא

.המוסך החדיר מאות
סוב! ,לעולם העובי
בעזות השוות החשאי הבויטיד הקים שום ועד־שלום איתני. מתיתיהו פלד
לא היה מעולם קצין-מישטרה. לערפאת יש
ידיים־ימניות קרובות לו יותר מאשר
סרטאווי. סרטאווי נרצח מפני שהיה חסר״
מגן, והיה קל לרצוח אותו).

• האם, בעצם, כל יהודי וישראלי
הוא האוייב שלך?
כל ציוני הוא אנייבי. אבל אני מבדיל בין
ציונים ויהודים. אין זה נכון שכל יהודי הוא
אוייבי.
(אלה מליצות ריקות מתוכן. אירגונו של
אבו-נידאל תקף ברחבי אירופה נתי-יתו-
מים ובתי־כנסת יהודיים, שלא היה להם י
שום קשר לישראל או לתנועה הציונית).

• האם אינך רואה שיש גם בישראל
כוחות, השואפים לשלום עם הערבים?
התנועה הקרויה שלום־עכשיו אינה אלא
אחיזת-עיניים, אנחנו לא מאמינים לה. אורי
אבנרי הוא עולה ציוני. שיחזור כלעומת שבא:
לגרמניה, לסביבה של האנובר. אם כוונותיו כנות,
עליו להסתייג בבירור מן האידאולוגיה הציונית.
אז נאמין למה שהוא אומר.
(נראה לי כי המראיינים סיפרו לאבי־נידאל
שהייתי בגיל 9חברו״לכיתה של
עורך ״דר שפיגל״ ,רודולף אוגשטיין, בעיר
האנובר. מכאן הסיגנון המתון-יחטית.

ההכנה הטכנית והאירגונית של המהפכה
הסובייטית, בשלב הראשון, הרשימה אותי ביותר.
הדבר המכריע לגבי מהפכה מוצלחת הוא
האירגון הטוב. התוכן הפוליטי של המהפכה
הצרפתית הוא יפה להפליא: חרות, שיוויון,
אחווה. אותנו, כאנשים מדוכאים, מרשימים
עקרונות אלה.

• והמהפכה האיסלאמית?

(אבו־נידאל צוחק).
(המישטר הסורי הוא חילוני קיצוני, וכן
גם אבו־נידאל. אולם סוריה היא גם בעלת״
ברית של איראן).

• מה שימך האמיתי, בעצם?
צברי ח׳ליל אל־בנא.

• בעיתונות מופיעים שוב ושוב
מעשי־הטרור שלך. לפי ידיעות אלה,
הורית לרצוח את הפלסטינים סעיד
חמאמי, עז־אל־דין קלק ונעים האדר.
(ידידי סעיד חמאמי, נציג אש״ף בלונדון,
נרצח בשל מגעיו איתי, עז-אל-דין קלק היה
נציג אש״ף בפאריס, והוא נרצח בטעות, מפני
שנחשד במתן חסות למגעים שהתקיימו
בפאריס בינינו ובין עיצאם אל־סרטאווי.
האמת היא שלא היה לו שום קשר למגעים
אלה. נעים חאדר, נציג אש״ף בבריסל, קיים
מגעים עם ישראלים השוללים את קיום
מדינת״ישראל).
אתם מביאים כאן רשימה צנועה, צנועה מאוד.
אני אומר לכם בגלוי: כל ערבי או פלסטיני,
המקיים מגע או קשר כלשהו עם המוסד, סופו
יהיה כסופם של שלושה אלה — חיסול. ביצענו
כמעט מאה פעולות כאלה, מבלי להכריז על כך
בקולי־קולות. הסיבה היתה תמיד אותה הסיבה:
מגע עם המוסד.

• מעולם לא הרגת אדם חף־מפשע?
בוודאי שלא. חקרנו כל נאשם. אם לא נשמע

״ם5ו מחברי האידגון
שלי נרצחו ערירי
אנשי ערפאת
בדם קר!״
לנו, הרגנו אותו. אגב, סעיד חמאמי היה אחיין
שלי.
(הפרט האחרון נכון. הטענה כאילו חקר

סאדאת ומובארב
.לא נועדו להם חיים ארוכים...״
נפט ציוני או אמריקאי ״.ירינו בג׳אראללה, והוא
ניצל הפעם. אני מקווה שהבזן את המסר.

• מה זה עוזר לכם לרדוף אנשים כמו
גיאראללה? הרי יש מנהיגים ערביים
המקיימים מגע מתמיד עם הישראלים,
כמו המלך חוסיין והנשיא מובארם.
מי אומר לכם שמובארכ וחוסיין בטוחים,
ויכולים לחיות בלי דאגה? כמעט מדי יום מגלה
השרות החשאי המצרי תוכניות־התנקשות בחיי
מובארכ. האירגון שלנו החליט לחסל את המלך
חוסיין. כמה נסיונות־התנקשות נכשלו.
כבר היו שחצנים, שחשבו שהם בני־אלמוות
— סאדאת וידידו של ערפאת, עיצאם אל־סרטאווי.
איפה הם היום? מי עוד יעז לטעון
שנועדו חיים ארוכים לחוסני מובארכ ולמלך
חוסיין?

• לא חיסלת את סאדאת, אבל חיסלת
את סרטאווי. מה היה הפשע שלו,
לטענתך?
המיקרה שלו ברור כשמש. הוא הקים ועד־שלום
עם הציונים. אחד מחברי הוועד הזה היה
הגנרל־לשעבר של המישטרה הציונית, פלד. יש

בפירסומים רישמיים שלו הגדיר אותי אבו-
נידאל כסוכן המוסד).

• האם אתה משתך פעולה עם
אירגוני־מדותרת אירופיים?
בוודאי. עם המחתרת* הצרפתית א ק סיון
דירקט (.פעולה ישירה״ ,אירגון שמאלי־טרוריסטי)
,עם ה ת אי ם הקומוניסטיים
הלוחמים בבלגיה, עם הצבא הרפובליקאי
האירי, עם המחתרת הבאסקית אט״א, עם
הצבא האדום הגרמני, וכן הלאה. למה לא? מה
רע בכך? האימפריאליסטים התאחדו ולוחמים בנו
בכל מקום. לכן התאחדנו תחת הסיסמה :״המדוכאים,
התאחדו!״

• היכן, בעיניך, ההבדל בין מילחמה
צודקת וטרוריזם?
מילחמה צודקת פירושה זכותו של עם
להשתמש בכל האמצעים המצויים נגד הכובשים
של ארצו. טרוריזם הוא חיסולם של אנשים
חפים־מפשע, בלי סיבה, על־ידי קבוצה או אירגון
או מדינה, למשל במחנות־הפליטים צברה ושא־
(המשך בעמוד )28
תילא•
ה עו ל ם הז ה 2513

חצי משוגע, חצי שמח
פיתאום מצאתי את עצמי בתוך סרט איטלקי.
הסצינה צולמה בחדר אחורי של בר קטן בעיירה. חדר קטן
למדי, שבו הצטופפו בישיבה ובעמידה כשלושים אנשים, כולם
גברים. מלבד שתי נשים.
אין ספק שהאנשים נשלחו על־ידי מישרד של ליהוק. הבחירה
היתה קפדנית. כל אחד היה טיפוס מושלם בפני עצמו. איכר זקן
שפניו היו חרושות כמו שדה־פלחה. פועל קשיש שכבר ראיתי
אותו. כך נדמה לי. בסרט נס במילאנו. מוכר־העיתונים בקיוסק.
אשה יפה שדמתה לסימון סניורה בנעוריה. צעירה בעלת עיניים
שחורות ומיכנסיים הדוקים־הדוקים. איש בעל שפם אריר. ועוד
ועוד.
בפינה ישב פועל בית־חרושת. בעל שערות אפורות ועיניים
כחולות. וניגן בגיטארה. לידו עמד איש גוץ. בחולצת־פלאנל
משובצת. שפרש על שולחן שש מפוחיות־פה שונות, ומרי פעם
בחר באחת מהן. בהתאם לשיר. לידו עמד מנהל הבנק המקומי
וניצח על התיזמורת בענף כרות.
איש־המפוחית ניגן. בליוויית הגיטארה, שיר־עם איטלקי.
(כלומר, איטלקי באוזניי. באוזני הנוכחים אין דבר כזה. יש שיר
של פירנצה. ושיר של פרוג׳ה, ושיר של מילאנו, ואין כל דמיון
בין זה לזה ).ברגע המתאים הצטרף הקהל כולו לשירה, כשמנהל־הבנק
בחליפה האפורה מעודד אותו בתנועות פרועות של הענף
הכרות. שיר אחד היה מורכב בעיקר מנעירות של חמור, ושיר
אחר היה של עריק מהצבא המתגעגע אל אהובתו.
אחרי כל שיר פרץ ויכוח סוער על השיר הבא. פלוני הציע שיר
אחד. אלמוני שיר אחר. עד שמישהו נטל יוזמה והתחיל לשיר
משהו, הגיטרה והמפוחית הצטרפו, מנהל־הבנק נכנס לאכסטאזה
וניצח בידיים וברגליים, מבלי שאיש שם לב אליו. ומכיוון שהיו
שם איטלקים ולא ישראלים, זה נשמע כמו שיר, ולא כמו שאגה.
איש לא נכנס לחדר מבלי ששתה קודם לכן בחוץ שלוש־ארבע
כוסות של יין מקומי. ומדי פעם דאג בעל־המקום להכניס
מגש נוסף של כוסות מלאות. הכוסות התרוקנו, ואיש־המפוחית
עבר משירי־עם לבולרו של סן־סאן.
תיארתי לי איך תיראה סצינה זו על הבר (״איזה טיפוסים
אמיתיים! הווי כפרי איטלקי אמיתי!״) כאשר נזכרתי שבעצם איש
אינו מצלם. חוץ ממני. זה לא היה סרט. אלה היו טיפוסים
אמיתיים. הווי כפרי איטלקי אמיתי.
מכיוון שהייתי זר ואורח, ובאתי בלוויית בן־המקום, לא הניחו
לי לעמוד מאחור בצניעות. החישו אותי אל השורה הראשונה,
מילאו את כוסי שוב ושוב ושוב. האיצו בי לקחת עוד ועוד מן
העוגות האדומות, שלא עמדתי על טיבן(קוקוס? יין? אגוזים?)
ושהיו שייכות לפולקלור המקומי.
מה חגגו? שום דבר לא. זה היה ערב רגיל של בילוי בעיירה,
כמו לפני 300 או 600 שנה. גם הטיפוסים לא השתנו. וגם לא
המנגינות, כך נדמה. יש טלוויזיה בכל בית. שלושה ערוצים ושפע
של תוכניות. אך איש אינו מעוניין. הטלוויזיה היא לזקנים.
לנשים ולנוער. אנשים אמיתיים אינם מזדקקים לה, לבידור
מיובא וארוז. ולראייה: איש לא הכיר אותי, למרות שערב לפניכן
הופעתי מעל המירקע, בשידור מבירת־המחוז, פרוג׳ה.
אבל אחרי שעתיים של שירה בציבור, הכרתי את מחצית
הנוכחים בשמותיהם, וידעתי סיפורים עליהם. ידעתי, למשל.
שבאלדינו. בעל בר אחר בעיירה, וגם בעלה של פאולינה היפה.
שיחק פעם בסרט אמיתי בתפקיד ארכי־הגמון. בהפסקה בין
הצילומים עמד על שפת אגם, כאשר חלפו על פניו שלוש
יפהפיות עירומות בסירה. הן נדהמו לראות ארכי־בישוף. בגלימה
שחורה וכיפה סגולה, מנפנף להן בהתלהבות.
כאשר שאלו באדיבות מניין אני ושמעו שאני מ״יזראלה״,
הנידו בראש ואמרו ״אה״ .כאילו הייתי מבוליביה או מאינדוגזיה.
אומנם. היינו בשיא של משבר ממשלתי, העיתונים היו מלאים
בישראלים ובפלסטינים, אבל את בני־העיירה זה לא הטריד. כל
אחד יצביע בבחירות הבאות כפי שהצביע בפעם שעברה, כי כל
אחד שייך למיפלגה. כפי שהוא שייך לקבוצת־הכדורגל או
לשכונה. המארח שלי היה איש השמאל החדש. ויריבו הפוליטי.
סוציאליסט ותיק. אמר ״כולנו ידידים. לא חשוב לאיזה מיפלגה
שייכים״.
סמוך לחצות התפזרנו, קצת שתויים, קצת
שמחים, איש־איש לביתו. היום שלמחרת היה יום
של שוק בעיירה. הגברים התאספו בפיאצה
המרכזית, ורבים רבר הכירו אותי ובירכו אותי
לשלום. הכל שאלו בדאגת־מה איך התרשמתי מן
הערב. אמרתי שזה היה נהדר .״אנחנו אנשים —
״,--אמר מישהו, והשתמש במילה מקומיתשלא הבנתי אותה. מישהו תירגם לאנגלית :״זה
חצי משוגע, חצי שמח.״

אריחים איטלקיים אמיתיים באתי לעיירה זו כדי לנוח בין העימותים,
הראיונות והאסיפות. צ׳יטה־רל־קאסטלו(״העיר
המבוצרת״) היא עתיקה מאור, ולא השתנתה מאז
המאה ה־ . 13 סימטות צרות, כנסיה מרכזית.
פיאצות קטנות. בתי־מרזח. נוספו מכוניות
(פיאט 500 עדיין חוגגת כאן, כי מכונית גרולה
יותר אינה יכולה לתמרן בסימטאות).
המארח שלי היה לוצ׳אנו, האחראי לענייני־חוץ
של מיפלגת השמאל החדש (״דמוקרטיה
פרולטרית״) .זוהי מיפלגה של אינטלקטואלים

צעירים, שנולדה מתוך מהפכת־הסטודנטים של . 1968 אחרי
קרבות־גבורה עם המישטרה ושאר מאורעות רומנטיים, שזיכרם
מחמם את ליבם עד היום, החליטו הפעילים שהפעולה החוץ-
מימסרית אינה מועילה, והקימו מיפלגה. עתה הם מנהלים
בהצלחה מאבק פרלמנטרי ופוליטי. הם אומרים בדיוק מה שהם
חושבים, הקומוניסטים והסוציאליסטים אינם אוהבים אותם, אך
הכל מקשיבים להם. הם שייכים לגל העולמי שאליו שייכים גם
הירוקים בגרמניה ואלטרנטיבה בישראל.
אבא של לוצ׳אנו היה פועל בחברת־החשמל, ועכשיו הוא
בגימלאות. אחרי מיגור מוסוליני הפך לקומוניסט, כמו כולם, אך
כעבור שנים התאכזב מהמיפלגה, המערבבת את קארל מארכס
עם ניקולו מאקיאוולי.
אמא של לוצ׳אנו היא אשה מהסרטים, עקרת־בית כפרית
שעיניה מבהיקות מרוב חוכמת־חיים, אמא איטלקיה שישבה לידי

אוד• א מ רי

בשעת ארוחת־הערב במיטבח שלה ודחפה לי עוד ועוד מאכלים
שלא ידעתי בדיוק מהם. נקניקיות־חזיר וגבינה חריפה ועוד כל
מיני דברים, יחד עם יין מקומי.
ההורים הגשימו את חלום־חייו של פועל איטלקי. אחרי
עשרות שנים של עבודה, הקימו בית למישפחה. בית של שלוש
קומות. בקומה התחתונה גרים ההורים. הקומה מעליה שייכת לבן
הבכור, שהוא ירקן(למחרת היום, כשראה אותי בשוק, הגיש לי
אשכול־ענבים שבחר לי במיוחד, וזה היה חגיגה ).בקומה העליונה
גרים לוצ׳אנו ואשתו הקטנה והנחמדה מארינה, שגם היא בת
העיירה, כמובן. לוצ׳אנו עובר ברומא וגורד על פני איטליה, אך
מארינה רוצה להיות בעיירה. היא שונאת את עיר־הבירה.
הבית נקי להפליא( .האיטלקים, כמו הישראלים, אינם חושבים
פעמיים לפני שהם זורקים כל רבר לרחוב, לשולי הכבישים
הנהדרים ולשוליים של פסי־הרכבת. אך בבית הכל מבהיק).
הרצפות רצופות במרצפות־שיש איטלקיות. הקירות באריחים
איטלקיים. חלום חייו של בורגני בסביון.
למטה, במוסך, יש לאבא סדנה משלו. כדי לתקן כל דבר. מחוץ
לבית מלונה גדולה לכלבים. בסופי־השבוע נוהג האבא ללכת
לצוד. בערבים הוא יושב עם אשתו בכורסות במיטבח ומביט
בטלוויזיה. כשריח של שום ממלא את החלל. אדם שהגיע אל
.המנוחה ואל הנחלה.
בצהריים אכלתי ארוחת־צהריים במיסעדה פשוטה (ואיזה
אוכל!) בחברת כומר מקומי. אחד מאנשי האגף המתקדם של
הכמורה הצעירה. דיברנו צרפתית. והוא הקליט את הדברים למען
כתב־עת כנסייתי קטן שהוא מוציא. השאלות היו אינטליגנטיות,

והעירו על ידיעה רבה בענייני ישראל: דת ומדינה, מאיר כהנא,
המערך והליכור, אש״ף. המחוייבות היא לשלום, לזכויות הפלסטינים
ולקיום ישראל.
לפני כן דיברתי על אותם הדברים בעת ביקור־נימוסין
בעיריה. זו שוכנת במיבצר מן המאה ה־ .14 מדרגות־האבן
העתיקות משופשפות לגמרי, הקצוות נעלמו במרוצת מאות
השנים, וצריכים להיזהר שלא להחליק. אך אולם־הקבלה נאה,
נציגי שלוש המיפלגות העיקריות נוכחים במקום, וגם כאן
השאלות העידו על ידיעה רבה. עיר של 40 אלף תושבים, בלב־ליבה
של איטליה, אך ענייני ישראל נהירים לשיכבה המשכילה.

תערוכה במרתף
צ׳יטה־דל־קאסטלו שוכנת במחוז אומבריה, שבירתה היא
פרוג׳ה. עיר זו ידועה כיום בעולם בגלל השוקולד המצויין שהיא
מייצרת, ובעיקר הבאצ׳י(״נשיקות״) העגולות, שכל חובב־ממ־תקים
נמס בחושבו עליהן.
המרכז העתיק של פרוג׳ה שוכן בראש הר, על שטח קטן,
וברור כי נבנה שם כדי להחזיק מעמד בארץ שהיתה תמיד
סוערת. החומות התלולות של המיבצר נראות גם כיום כאילו הן
מוכנות בכל רגע להיערך להגנה, מול פני צבא־שכירים של
קונרוטיירי הרפתקן, צבא האפיפיור או צבא מלך צרפת.
גם במרכז פרוג׳ה לא השתנה דבר מזה כמה מאות שנים. אין
כאן הדר של קיסר או אפיפיור. כמו ברומא. הכל קשוח, תועלתי,
יבש איכשהו. ארמונות שנבנו כדי למלא תפקיד, לא כרי להרשים
מישלחות מאמסטרדאם או מאיסטמבול.
בעיר קיימת ״אוניברסיטה לזרים״ — הראשונה מסוגה
באיטליה — והדבר מעניק לה הילה בינלאומית מסויימת. אולי
בשל כך היא הולכת והופכת למרכז תנועת־השלום האיטלקית.
סיבה אפשרית אחרת: קירבתה של אסיזי, עיר־מולרתו של
פראנציסקוס הקרוש, האיש שדיבר אל הציפורים וניסה להשכין
שלום בין הצלבנים והמוסלמים, והקים את המינזר הראשון.
בין פגישה עם העסקנים המקומיים בארמון אחד ועימות עם
פלסטיני בארמון שני. נשאר לי זמן. ירדתי לבקר בתערוכה של
הכתיב האטרוסקי .״ירדתי״ כי התערוכה שכנה במרתף של
המיבצר, שבסבך אולמותיו לחמו בני־פרוג׳ה בשעתו מילחמת
פנים־אל־פנים בפולש האכזר (שכחתי איזה) במאה ה־א.
האטרוסקים סיקרנו אותי תמיד. מניין באו לארץ זו? איך יצרו
את תרבותם המיוחדת ואת הכתיב שלהם? האם אכן באו מלוד
היוונית אשר באסיה הקטנה(תורכיה דהיום) ,כדיברי הרודוטוס?
היסטוריון יווני זה סיפר שהרעב היה בארץ לוד. כדי להחזיק
מעמד, המציאו שם שיטה: יום אחד בילו במישחקי־תחרות. וצמו
מרוב התלהבות. וביום השני אכלו. כך המציאו את מרבית
המישחקים של העת הקדומה, והחזיקו מעמד במשך 18 שנים. אך
כאשר זה לא עזר, התחלק העם לשניים, על־ידי הטלת מטבע. כל
מי שזכה, נשאר בבית. מי שלא זכה, יצא לחדל בצי גדול, שנחת
בחופי איטליה. אלה היו האטרוסקים, שהגיעה לארץ אומבריה
והתערבבו עם האומברים( .סיפור מרתק, המזכיר את פלישת
שיבטי־העברים לארץ־כנען. שם התמזגו עם הכנענים והפכו
לעם־ישראל).
יש גירסות מודרניות ומוסמכות יותר להתהוות התרבות
האטרוסקית. שאת הדוגמות המעטות שלה ששרדו ראיתי בתערוכה
.״אנחנו היינו תמיד עם שוחר־שלום ״,הסביר לי סגן
ראש־העיריה, שהעניק לי ספר על תרבות האטרוסקים ,״לכן
כבשו אותנו הרומאים. ליבנו עם שוחרי־השלום בכל העולם.״

האיש שחטף מטוס
בשיא המשבר האיטלקי, שפרץ בעיקבות יירוט המטוס המצרי
על־ידי האמריקאים, התפרסמה ידיעה קטנה בעיתון איטלקי.
אזרח איטלקי הגיש קובלנה פלילית נגד אחד רונלד רגן נשיא
ארצות־הברית. מסתבר שאותו אזרח חטף בשעתו מטוס, בעזרת
אקדח־צעצועים. על כך נדון לעונש־מאסר, ואף ריצה את העונש.
אם נגזר עליי מאסר בשל עבירה זו, טען
האזרח, חייב גם הנשיא רגן לשאת בעונשו.
הפשע שלו חמור מהפשע שלי.
אפרים לווינגר, כך נאמר. נאסר באשמת
סחיטה. הוא איים על אזרחים כדי לגבות מהם
כספים. הוא יועמד למישפט.
אפרים הוא בנו של משה לווינגר, מנהיג גוש־אמונים.
הוא חונך על בירכי אביו. שהוא רב־אמן
בדרכי איומים וסחיטה. מזה 16 שנים. מאז הופיע
לראשונה בחברון, כופה עלינו לווינגר בכוח,
באיומים ובסחיטה, את הקו המדיני של מיעוט
קטן, תוך ביצוע פעולות בלתי־חוקיות למכביר,
וגורר את כולנו אל תהומות המילחמה.
אם כן, יכול אפרים לטעון, מדוע נטפלים
אליי? מדוע רודפים אותי, בעוד שאבי הוא גיבור
לאומי?
זהו לקח ישן, שכדאי לאפרים לווינגר ולאותו
אזרח איטלקי ללמוד: מי שגונב אלף שקל
מחנות הוא גנב. מי שגונב מיליארד שקל מן
הציבור הוא גאון פינאנסי, איל־משק, מועמד
לתפקיד ע1ר. מי שהורג ארם אחד הוא רוצח
שפל. מי שהורג אלף אנשים הוא גיבור לאומי
ומפרסם ספר־זיכרונות.
ככה זה בעולמנו. פורנוגרפיה היא עניין של
גיאוגרפיה, ופשע הוא עניין של כמות.

יצחק רבץ:

אריק לבי*:1

סי ר ב! שמם :

..רא אצטו־ו וקופצים, זא ת סתם קינאה שיניתי את עמדתי
על כספימודעי שיתפוצצו נר הקאקוים!״ עקב המצב הכלכל!,״
״המדד הנוכחי הוא נמעט מעשה״ניסים!״ התפעל
השבוע שר״האוצר יצחק מודעי. שביעות״הרצון של השר
מהצלחתה של תוכנית ההצלה הכלכלית השתלטה על
אישים נוספים בכלכלה, הטורחים לציין שהמדד היה
אפילו נמוך יותר, לולא מחיריהם המאמירים של הפירות
והירקות.
דווקא באווירה אופטימית זאת, נזכרתי במי שלא
התלהב מהתוכנית הכלכלית, או לפחות מסעיפים אחדים
בה, ונמנע בעת ישיבת״הממשלה הדרמאתית מהצבעה -
שר־הביטחון יצחק רבע.

שביתת״הסטודנטים נכנסה כבר לשבוע השלישי. אג־שי-האקדמיה
מתריעים מפני תוצאותיה לטווח ארון,
הסטודנטים זועקים על התוצאות הרות-האסון גם לטווח
קצר יותר, והשלכותיהן על מדינת־ישראל, ואילו במישרד-
האוצר נשמעים טיעוני״נגד חריפים לא־פחות.
אחת הדמויות המעניינות יותר במאבק הזה היא דמותו
של סילבן שלום, דוברו של שר״האוצר יצחק מודעי. כיום,
בתוקף תפקידו, הוא מתייצב נגד הסטודנטים ותבי עותיהם.
לפני שלוש שנים השבית האיש -אז יושב״ראש
אגודת-הסטודנטים -את האוניברסיטות נגד מישרד-
האוצר. שוחחתי עם שלום על השינוי שחל בעמדותיו, אם
אכן חל בהן שינוי, ועל ריגשותיו במאבק הנוכחי.

• כיצד אתה מרגיש כיום, בעת שמסתמנת
אופטימיות ביחס להצלחתה של התוכנית, לאור
העובדה שהיית בין המעטים בממשלה שלא הצביעו
בעדה?
ראשית, הייתי בעד התוכנית, למעט נושא אחד — הקיצוץ
הדראסטי נתקציב־הביטחון. שתי הרגליים, שעליהן עומדת
התוכנית, הן: השחיקה בשכר־העובדים וקיצוץ בתקציב־הביטחון.
המדובר בקיצוץ ללא תקדים. לכן הסברתי בישיבת־הממשלה
שאני מחוייב להימנע מההצבעה בעניין התוכנית.

• ואיך אתה מעריך כיום את הצלחתה של
התוכנית? אתה שותף לאופטימיות המסתמנת?
אין לי ספק שבשלב זה, החלק של הבלימה הצליח. הצלחנו
לבלום את העליה המסחררת של המדד על־ידי השחיקה בשכר־העובדים.
אולם כל מי שעוקב לטווח ארוך יותר — אינו יכול
להיות אופטימי בשלב זה. הרי רוב הפיטורין הם בסקטור היצרני.
בינתיים, אין תחילתה של צמיחה במשק. נהפוך הוא! ראי את
המצב במיפעלים כמו סייטק ס או אלסינט. הם לא במצב הכי־טוב,
בלשון־המעטה. אין לי ספק שהקיצוץ במישרד־הביטחון,
האחראי גם להזמנות ממיפעלים אלה, יחמיר את המצב עוד יותר.
קיצוץ נוסף — ואני לא אתן שיהיה כזה! — ישפיע עוד יותר
לרעה. כלומר: שלב־הבלימה הצליח, על בסיס הקיצוצים בשכר
ותקציב־הביטחון, אך מה עם הצמיחה?

• מעמדתך אני יכולה להקיש שכל שר צריך
לראות תחילה את המישרד שעליו הוא מופקד, ורק
אחר־כך את הבעיה הכללית.
אבל תבדקי את הנתונים: בשנת 983/84ו היה תקציב־הביטחון
כ־ 3.2מיליארד דולר, ואילו כעת עומד התקציב על
כ־ 2.5מיליארד רולר. כלומר: קיצוץ ענקי.
אני לא מכיר שום קיצוץ, בשום מישרד ממשלתי, המתקרב
לקיצוץ כל־כך דראסטי.

חיקוי זול, שיר גרוע, הופעה מבחילה -אלה הם רק כמה
מהביטויים שהשמיעו כמה מבכירי הזמרים, שלא השתתפו
בהקלטה הראוותנית של השיר ״עם אחד, לב אחד״.
החלטתי לשמוע את תגובתו של אמן בכיר, לכל הדיעות,
שנטל חלק במיבצע: אריק לביא.

• מהי תגובתד על הביקורות הקטלניות, שבהל
זכיתם — אתה ועמיתיך — על הקלטת השיר, מפי
אמנים שלא השתתפו בהקלטה?
אני לא מבין מה כל הרעש. אני חושב שבסך הכל זרו שיר יפה
מאוד. שיר נהדר! המוסיקה נהדרת, הזמרים שרים את זה נהדר.
מה צריך יותר?

• הטענה המושמעת כלפיכם היא שזהו חיקוי לשירם
של האמנים האמריקאיים למען ילדי אתיופיה.
איזה חיקוי? זה בכלל לא דומה! ההעמדה? האוזניות? כך
מצלמים שיר באולפן!

• כיצד החלטת להשתתף במיבצע?
אני הרי לא שהיתי בארץ במשך חבלי־ההפקה. כשחזרתי, פנו
אליי, ואמרתי שאני מוכן להקליט מישפט. כל העניין לקח בדיוק
שש שניות באולפן, וחצי שעה המתנה.

כשעמדתי בראש המאבק נגד שכר־הלימוד, כשהייתי ראש־אגודת
הסטודנטים, היה שכר־הלימוד בסדר־גודל של 500 דולא־רים.
כיום מדובר על שכר גבוה בהרבה מזה — 900 דולארים.
וזהו סכום גבוה, לכל הריעות.
אולם כיום אני רואה את התמונה בכללותה — גם את עמדתו
של מישרד־האוצר וגם את בעיותיהם של הסטודנטים. נכון שמצד
אחד צריך לעזור לסטודנט הישראלי שנתן את שנותיו הטובות
למדינה, לצבא. אולם אין להתעלם ממצבה הכלכלי של המדינה
ומאפשרויותיה.

• כלומר: עמדותיך השתנו, מפני שמצבה הכלכלי
של המדינה הורע?
כן, המצב הכלכלי של ישראל גרוע היום בהרבה ממצבה לפני
כמה שנים. הסטודנטים, אגב, עשו טעות, משביקשו שיצמידו את
שכר־הלימוד למדד, ולא לדולר. כיום הם משלמים על הטעות
הזאת. מה שאני מבין כיום הוא שלא צריך לסבסד כל סטודנט
וסטודנט, ללא אבחנה באפשרויותיו הכספיות.
הנה, למשל, מישרד־האוצר הקציב 15 אלף הלוואות, בתנאים
נוחים מאוד, עבור סטודנטים. מתוכן נוצלו רק .3000 את מבינה?

• תסביר לי.

• לאור סירובם של כמה מעמיתיך להשתתף
בהקלטה, על־פי מה השבת בחיוב?

אולי רק 3000 סטודנטים נזקקו להלוואות האלה. אני אומר
— אולי. וזאת היתה רק דוגמה אחת.

אני יודע שהסיבה היא לאסוף כסף לילדים. אמרו לי :״משתתפים
כולם!״ זה הכל. זה בכלל לא מסובך.

• היו סטודנטים שזכרו לך חסד־נעורים וביקשו
את עזרתך, או שההיפך — נטרו לך על עמדתך
כיום?

• כעת, כשגילה מודעי שיש ברשותו כספים
נוספים, ובכוונתו להקדישם להתנחלויות, תבקש
הקצבה נוספית למישרד־הביטחון?

• אז כיצד אתה מסביר את התגובות החריפות
לשיר?

אני לא רוצה לעסוק בהתבטאויות של שרים אחרים. קיבלתי
את החלטות־הממשלה ואת גודל התקציב שנקבע, ואני מתכוון
לקיימם. אם את לוחצת, אז לא — לא אצטרף לקופצים על
הכספים ההם.

קינאה! הטלוויזיה זה מימד מהפנט! למעשה, כל העיתונאים
וכל כתבי־הטלוויזיה מתים להופיע שם. צר לי לצער את העיתונות
ואת כל הקאקרים והמקצזרגים. אני מרוצה. שיתפוצצו
כולם! העיקר שזה יביא כסף לילדים.

• כיצד אתה מסביר את השינוי שחל בעמדתך
בנושא זה, או שזה נובע מכורח התפקיד?

התקשרו אליי כל מיני אנשים בהנהגת הסטודנטים, מכיוון
שחשבו שאצלי תהיה להם אוזן קשבת יותר, ואני אכן מבין אותם.
לא זכור לי שמישהו נופף לעברי את עמדותיי בעבר בהתרסה.
אולם אל תשכחי שרוב הסטודנטים שלמדו איתי אינם סטודנטים
כיום, ואינם נוטלים חלק במאבק הנוכחי.

דפנד, בדל,

ן.דנו משתתפים בהצגה ..השכן בנהבוינה !..ווו בגודל המודעות
! גדולהכלהזמן שחיה, ואנחנו מיקווה!״ של אישי ־ הציבוו ! ״

הוא עומד בתיך חלון־ראווה של חנות -בכל יום חנות
אחרת -ולפני הקהל הרב המתאסף במקום הוא מאפר
דוגמנית.
הנשים שמחוץ לחלון נדבקות ממש אל הזכוכית נדי
לראות יותר טוב מה הוא עושה.
שאלתי את ירין שחף מה כל העניין.
אני המאפר הראשי של חברת־תמרוקים. החברה יצאה עכשיו
לשוק עם האיפור החדש לחורף ,׳85 וכדי שמקסימום נשים בארץ
יראו אין זה נראה ואיך עושים את זה, אני עומד כל יום בעיר
אחרת ובחנות אחרת ועושה את ההצגה על הדוגמנית.

• אני מבינה שהאיסור החדש ׳מלהט מתיימר
להציג אשה עשירה. זה מה שמתאים היום לנשותישראל?

לא סוד שכל אשה היתה רוצה להיות עשירה. דווקא
בתקופה זו, כשהמצב קשה, אם אפשר בעזרת אביזרים מלאכותיים
ואיפור טוב לקבל אפקט של עשירה ומצליחה — זה
יעזור למוראל של הנשים.
היום הכל הולך על נוצץ ומזוייף: יהלומים מזוייפים, זהב
מזוייף. בגדים מבריקים. וכדי להשלים את התמונה צריך איפור
חגיגי במיוחד.

• כמה עולה לאשה ממוצעת להיראות עשירה
ומצליחה, כעזרת תכשירי־היוסי שלכם?
המינימום הוא ארבעה מוצרי איפור, העולים ביחד 29 אלף
שקל. אפשר כמובן גם יותר, אבל אפשר לקבל את האפקט גם
במינימום.

• כלומר, כעצם הכל בלוף אחד גדול —
התכשיטים, הבגדים והאיסור?
כולנו בהצגה גדולה כל הזמן, ואם בעזרת קצת בלופים אפשר
להיראות מצליחה כדאי לבלף.

• איד בחור צעיר כמוך נהיה המאסר הראשי של
חברת־תמרוקים?
למדתי את המיקצוע באיטליה, עוד לפני הצבא. אחרי
השיחרור התחלתי לעבוד, ולאט־לאט עליתי בדרגה.

• זה לא מיקצוע נשי?
ככה חושבים כולם, עד שהם רואים את התוצאות של העבודה.

• כמומחה בעניין, האם הנשים הישראליות
מאוסרות טוב?
זה משתפר בהדרגה. פעם היתה חלוקה ברורה מאוד בין הנשים
שהתאפרו באופן מוגזם לגמרי לבין אותן שלא התאפרו כלל.
המצב משתפר, אבל יקח עוד זמן עד שהנשים כאן ייראו כמו,
למשל, הנשים באיטליה, שיחד עם האיפור מקבלות ביטחון שהן
יפהפיות. ואין דבר שעוזר ליופי יותר מהביטחון שאת יפה.

ברגע הראשון צרחתי מזעם. כדי להזיז קיר בחדר־הילדים
בדירה שלי, אני מחכה לרשיון מהעיריה כבר שנה
שלמה. חבר־הכנסת אברהם שפירא, לעומת זאת, בנה
לעצמו בביתו מיקווה פרטי, ואחרי הבניה, בלי בעיות הוא
קיבל רשיון.
אחרי שנרגעתי מההתרגשות הפרטית שלי, חשבתי למה
בעצם צריכים אנשים מיקווה פרטי! טילפנתי לאשתו של
הח״כ, הגברת טובה שפירא ושאלתי אותה.
בעצם את צריכה לדבר עם בעלי, כי המיקווה החדש בביתנו
מיועד לגברים של המישפחה, ולא לנשים. במיקווה משתמשים
בעלי, בניי וחתניי.

• והנשים?
•אנחנו הולכות למיקווה הציבורי באיזורנו. נשים צריכות
פיקוח במיקווה, ולא רציתי שהבנות יקלו במיצוות ויסמכו רק על
עצמן. מלבד זאת, אשה צריכה ללכת למיקווה פעמיים בחודש,
וגברים המקפידים במיצוות חייבים לטבול כל יום לפני התפילה.

• וככל זאת, מיקווה סרטי זה לא קצת ניקור־עיניים
כזמננו?
מדוע? מי שיכול להרשות לעצמו, עושה. הנה השכנים שלנו.
בבית הסמוך, בנו לעצמם בריכת־שחיה על הגג, ואף אחד לא
אמר להם מילה.

• עובדה שאנשים מדכרים על זה, כי זה לוקסוס
יוצא מן הכלל:
הבילויים שלנו ושל הילדים שלנו הם מאוד מצומצמים.
הילדים שלנו לא הולכים למוערוני־לילה ולדיסקוטקים. את
הכסף הזה אנחנו מוציאים על דברים אחרים, דברים שאנחנו
נהנים מהם. נעים לי לדעת שהגברים של המישפחה יכולים
לטבול בבית לפני שהם מתפללים, ואינם צריכים ללכת השכם
בבוקר למיקווה הציבורי. זה הלוקסוס שלנו.

גם אני, כמו שלמה ניצן וכמו כל עם ישראל, ראיתי את
מודעות״הענק של הוועד הציבורי להבראת המשק.
מודעות של 40 אמץ׳ ,העולות הון־תועפות, ובהן מסבירה,
למשל, הגברת רעיה יגלום, לצד תמונתה הגדולה, שהיא
שמעה תגובות מאוד אוהדות לתוכנית־ההבראה.
את שלמה ניצן זה הצחיק. אותי זה הרגיז. על״כן פניתי
אל יו״ר הוועד הציבורי מנחם סבידור, ושאלתי אותו מה
בדיוק הם מתכוונים להשיג במודעות האלה.
אנחנו מנסים לייצור אווירה של אמון בתוכנית הכלכלית. אז
אולי עלייך זה לא משפיע מה אומרת רעיה יגלום, אבל על
עשרות אלפים של חברות ויציין זה השפיע מאוד.

• השסעה ששווה עשרות אלמי דולארים? זו לא
מודעה אחת. ראינו את שלמה ניצן בטלוויזיה מחזיק
עשרות מודעות כאלה, שסורסמו בהרבה מאוד
עיתונים:
אני מבין שאת מבקרת את גודל המודעות, לא את עצם קיומן.

• אני לא מבקרת כלום, אני רק חושבת שוועד
שכל תסקידו הוא לשכנע את העם לחסיד כסף
ולהסתסק במועט, לא יכול להוציא מיליונים על
תמונות של אישי־ציבור והגיגיהם.
אני יודע שבכל גודל שנפרסם, תמיד תהיה ביקורת. אני מוכן
לקבל ביקורת אם היא עניינית. אולי אתם באמת צודקים בקשר
.לגודל. ואני מבטיח לך שבישיבו; הבאה אעלה את הנושא.

דניאלה שמי

עם מגון הוא יכול לעמוד,לעמוד ולעמוד.
קבקבי נוחות של מגון, קלים, אורטופדים ואופנתיים. צריך יותר מזה?

מגון

שיווק. למדה ,42ת״א.03-374961 .

״משב אקספרס״
חברת בלדרות אווירית
בין־לאומית

משב אקספרס, חברת בלדרות בין־לאומית,
מציעה את שירותיה הטובים, המהירים והאמינים
לחברות, אנשי עסקים וכל המקק לשירותי דואר
מהיר מדלת השולח לדלת המקבל, לכל יעד
בעולם.
השירות ניתן מכל מקום בארץ לכל מקום
בעולם ולהיפך, תוך דגש על מהימנות ומהירות,
ושיחרור השולח או המקבל מכל דאגה הקשורה או מהמכס המשלוח לשיחרור
מהתרוצצויות־שווא.
מנכ׳׳ל משב אקספרס, מר יונה שגב, בוגר
אוניברסיטת תל־אביב וקורס למינהל בכיר
בטכניון, שרת בדרגה בכירה בצה״ל תקופה
ארוכה, ורכש ניסיון רב בתחום המינהל, האירגון
והמודיעין. בסיוע צוות עובדים אמין, הוא מוכן
להבטיח שירות הגון, מהימן ומהיר במחיר סביר,
באמצעות מערכת מיומנת של בלדרים היוצאים
לחו׳׳ל ובאים מחו״ל כל יום. מערכת זו מבטיחה
העברת משלוחים באמצעות הבלדר לכל יעד
בעולם, ועד לביתו של המקבל, בזמן מזערי.
די בהרמת טלפון כדי שנציג משב אקספרס
יופיע בפני השולח ויקח את משלוחו, בין אם זה
מיכתב, חבילה, דוגמה לייצוא, דברי דפוס או כל
דבר אחר הניתן להובלה באוויר. מרגע זה כל
האחריות להבאת המשלוח ליעדו מוטלת על
משב אקספרס.
יונה שגב מזמין את כל מי שיש לו צורך
בהעברה מהירה (72־ 24 שעות) של משלוח
לחר׳ל, להצטרף לחוג הלקוחות הקיים וליהנות
כמותם מהשירות.

מ.ש< 3.

יונה עוגב: צוות אמין

אקספרס

טלפון 03 2 0 3 7 3 4 / 5 ,
פקכזמיליה 03-288957

לשרותו בלדר יום יום לכל יעד בעולם
סירות׳

*17ה 17/~.ת

מכתבים, חבילות, דוגמאות, דברי דפוס ועוד.

מהיד, אמין, במחיר סביר.

ה עול ם הז ה 2513

ילך
ממש סלתי

פינת בן־יהודה
נא לשבת בשקט, לשלב ידיים ולהקשיב
היטב למורה:
פספרטו הוא פשוט אשנב. אם אתם לא
מאמינים? הציצו נא במילון למונחי הצילום,
התשכ״ח, עט׳ ,73 מונח מס׳ .566 אמרתי לכם?
וחוץ מזה לא אומרים וניל אלא שנף, ואפילו
לא אומרים שפן־נם יונות אלא ארנבון־נפיונות,
וכמובן לא אומרים ערב־שבת אלא ליל־שבת.
ככה זה. אני לא הבטחתי לכם גן של שושנים: .
להיפן.

כל הצרות בארץ הזאת באות מהמישפחה
שלי. אני כבר הולכת עם ההרגשה הזאת שנים,
ובצדק. הנה, למשל, בשבוע שעבר, בני בן ה־10
גמר את השומר הצעיר.
ביום השישי הוא הגיע הביתה מבית־הספר,
ובהתלהבות נעורים סיפר לנו שבאו שני
מדריכים נורא נחמדים מהשומר הצעיר והזמינו
את ילדי הכיתה לפעולה בקן שלהם ביום שבת.
הוא שאל מה זה בדיוק תנועת־נוער, ואנחנו,
ההורים, שרק מחכים להזדמנות לדבר קצת על
נעורינו שאבדו, סיפרנו לו שעות על הליכות
זיקית ועל אומגות מסוכנות ועל טיולים
מפרכים, שבסופם לילות ללא שינה, וגניבת
פירות ממושבים וקומזיצים מסביב למדורה ועל
א״ש־לילה ארוך ומייגע, שבסופו חזרנו עייפים
אך מרוצים. עם כל מישפט נצצו עיני הילד יותר.
בעיני רוחו הוא כבר ראה את עצמו עומד יחד עם
חבריו מהשומר הצעיר על גיבעה אחת, כשממול
עומדים הפחדנים מהצופים, ולאט־לאט, ממש
בסלו־מושן, הם מתקרבים מחנה אחד אל השני,
כשמקלות הקפ״פ בידיהם. כל הלילה לא נרדם
הילד המיסכן שלי מהתרגשות ומציפיה לאירוע
המסעיר של הצטרפותו לחבורת הנועזים.
בשבת, בשעה 3אחרי־הצהריים, נפרדנו ממנו
בבירכת חזק־ואמץ. ב־ 4וחצי הוא חזר ואמר
שלקחו אותם לגן־העצמאות, והיה נורא משעמם,
ובגלל זהי הוא גמר את השומר הצעיר.
זה הנוער של היום, רבותיי וגבירותיי, ועם זה
צריך לנצח.

בשביל
שר חלק
יש אנשים שיש להם במה להשוויץ. שלושה
דוקטורטים למשל, או לחילופין 3מיליון דולר
בבנק, או וילה עם בריכת שחיה, איי־קיו 340
ואפילו טעם קלאסי בלבוש.
לעומת זאת, יש אנשים שעם יד על הלב —
אין להם במה להשוויץ. מה הם עושים? הם
ממציאים. הם מחליטים למשל שנורא כדאי להם
להשוויץ בכר שהם לא שותים קפה, כי זה רעל

הפתעה[

הגשם הראשון תפס אותנו גם השנה
במיכנסיים קצרים, בסנדלים ובחולצות דקות.
כשהסוודרים בנפטלין, המגפיים כבר בבויידם,
המיטריות מקולקלות וכשהילדים גדלו מתוך
מעילי־החורף שלהם.
למה זה קורה לנו כל שנה?
אולי זה פשוט מראה שאי־אפשר לסמוך

מפלסים, שעוני־יוקרה בשליש המחיר,
פרקולטורים לקפה ממין משובח 420 ,מליון
שקל בלוטו וטלפון במכונית, היתה גם מודעה
קטנה שסיפרה על קרם פנים אטרנה ,27

המוריד את כל הקמטים בפנים תוך 21 יום.
תוך זילזול זרקתי את העיתון ופתחתי
טלוויזיה. אחר־כך משום־מה הרמתי את העיתון,
והוא נפתח מעצמו בדיוק על המודעה של הקרם
המטאטא הישן, ששירת אותנו באמונה כמעט
נגד הקמטים. שוב הינחתי את העיתון ושוב
הסתכלתי על המודעה ועל האותיות הקטנות 10 } .שנים, החזיר את נשמתו לבורא. יהא זיכרו
ככה איזה 30 פעם׳ ,כשבכל פעם אני מזלזלת -ברוך.
בגלל זה שאנחנו כל הזמן מתקדמים בחיים,
בעצמי יותר מאשר קודם.
יש לנו עכשיו בבית מטאטא יפאני. כל המכשירים
בבית שלנו, מלבד שני הילדים, הם מכשירים
יפאניים.
ומה כל־כך יפאני במטאטא? אתם שואלים.
או, אז טוב ששאלתם. זה לא סתם מקל ארוך
שמחובר אל מברשת כמו שיש לכולם. המטאטא
שלנו עשוי ממקל פלסטיק נמתח, ולכן גם אשה
נמוכה מאוד וגם אשה גבוהה מאוד יכולות
לעבוד איתו בנוחיות (טוב, בסדר, גם גברים
יכולים) .כל העסק שוקל פחות מחצי קילו,
והחלק של המיברשת מסתובב על צירו ב־180
מעלות, בשביל אלה שמוכרחות באופן דחוף
לנקות על כל גיבעה רמה ומתחת לכל ספה
רעועה.
מחיר המטאטא לאזרחי ישראל — כ־ 34 אלף שקל: ולכוחות המזויינים, שיכולים לקנות
בשקם — רק כ־ 24 אלף שקל, אז ־משתלם
להתגייס לצה״ל או לא?

גז ת ט

גזגגאגגא ג\גב

רעיון טיפשי
לגוף. או שהם בשום פנים ואופן לא קונים
עגבניות בזמן השביתה, או בהחלט־בהחלט לא
מוכנים להוריד את הזבל. כל מיני שטויות,
העיקר שהבן־אדם עצמו ירגיש שבמשהו הוא
מאוד מיוחד.
הנה, למשל, אני משוויצה כבר שנים בשני
דברים. בזה שאני לעולם לא מאחרת לפגישה
(בעניין הזה כולם צוחקים עליי מאחורי הגב)
ובכך שפירסומת לא עובדת עליי.
כקוראת עיתונים אני חשופה לשלוש־מאות
או ארבע־מאות פירסומות ביום, ומול כולם אני
עומדת בכבוד.
אבל אתמול, ביו המודעות על דירת שיבעה

בסוף הלכתי לראי, ובעזרת זכוכית־מגרלת
בחנתי את מיספר הקמטים בפנים שלי(המיספר,
אגב, שמור במערכת) .באופן סופי ומוחלט זרקתי
את העיתון כולו לזבל, ושכחתי מכל העניין
הטיפשי הזה. באמת, קרם מוריד קמטים! שאני
אאמין לזה?
למחרת בבוקר, בדרכי לעבודה, היה לי רגע
של איבוד ההכרה, כנראה. אחרת איך אפשר
להסביר את העובדה שפשוט נכנסתי לבית־מירקחת
וקניתי את הקרם בסכום הסימלי של
35,000 שקל?
טוב, אז אין לי אופי בגרוש. אבל לפחות אני
לא מאחרת לשום פגישה. גם כז משהו, לא?

באמת צריך להוריד את שכר הלימוד של
הסטודנטים באוניברסיטה. בכלל, צריך להתייחס
אליהם יפה, כי הם העתיד של המדינה, החכמים
האלה. זה ידוע שלא כל אחד יכול להגיע לאוניברסיטה.
רק החכמים.
מטומטמים כמוני, למשל, בכלל לא מבינים
למה הם שובתים, הסטודנטים. מטומטמים כמוני
היו מייד חושבים שהדרך הכי־טובה לפתור את
הבעיה שלהם היא להתחיל ללמוד, וכשיגיע זמן
התשלום — לארגן שכולם ישלמו רק 900 דולר,
או סכום אחר שייקבע ועד־הסטודנטים. נראה את
השילטונות תובעים את כל הסטודנטים במדינה.
אבל עיזבו את זה. זה רעיון של בן־אדם
שבחיים שלו לא למד באוניברסיטה. אז מה הוא
יודע?

עלינו שנהיה אי־פעם מוכנים לחורף, ולכן הביא
אותנו משה רבנו, במקום לאנגליה או לשווייץ,
דווקא לארץ הצחיחה והחמה הזאת, שבה אפילו
אנשים בלתי מוכנים לחורף לא ימותו מקור.
לא? טוב, אז לא.

׳שידים ונשיקוור
לאלה מבין מכריי שתמיד אומרים בחצי
גאווה, שהם לא מבינים שירה ולא קוראים שירה.
נהגתי לקנות את ספר שיריו של יורם טהר־לב
הנשיקה הראשונה. הוא כנראה הבין שהגיע
הזמן בשבילי להחליף את המתנה, ולכן הוא
הוציא לאור בימים אלה את סיפרו הנשיקה
השניה.
גם בספר השני ממשיך טהר־לב באותו קו של
רומנטיקה, ארוטיקה, הומור ונוסטלגיה, כשלפעמים
מתערבבים לו התחומים, והארוטיקה
הופכת להומור והרומנטיקה לנוסטלגיה.
מי לא מבין שירה כשיש לה צורה כזאת:
האהבה הראשונה שלי נפלה עליי פיתאום הייתי לא כל־כך מוכן, רציתי עוד לחלום
אבל כשזה הגיע, התביישתי בעצמי
נתתי אז לאצבעות ללכת במקומי
עברו הרבה שנים מאז, אני כבר מבוגר
אך בעניין הזה הכל נשאר אותו דבר
אני לא התגברתי עוד על המעצורים
אך לפחות למדתי לכתוב על זה שירים.
איורים: דני קרמן. הוצאה מוכרת.
הפלא הוא שלספר מצורפת קלטת (אקדמיה,
מה אתם אומרים עליי?) ואת העניין הזה אני
מבינה רק אם הם מתכוונים שיקנה את הספר זוג
שהבעל רק יודע לקרוא והאשה רק יודעת
לשמוע. אבל זה באמת לא עניין שלי.

אומות רונית
ויגלו, בת ה־6ו,
שת מונתה
נמיגנס ג״נס
*ומת לעונות
בערב הנשים
של ישראל
יום אחד, כשהלכה עם חברה דוגמנית
לאמרגן־דוגמניות, הוא הציע לה
לדגמן. הראיון קרץ ילה, אך הוריה לא
רצו לשמוע על כך. היא הבינה שאין
טעם לדבר איתם, ועשתה עיסקה עם
האמרגן. שלוש תצוגות אופנה, תמורת
קורס לדוגמנות, שנמשך חודשיים.
הוא גם הצליח לשכנע את הוריה ש־הדוגמנות
לא תפריע ללימודיה.
אביה התנגד בתוקף. אמה היתה
רכה יותר, ורונית ניצלה את הפירצה.
מאז היא ניצבת לפני המצלמה, ומקווה
להמשיך לעשות זאת כל זמן שתוכל.
עיסוקה בדוגמנות מפריע קצת
ליצור קשרים חברתיים, למרות שהיא
פוגשת הרבה אנשים .״החברה הכי
טובה שלי היא החתולה,״ אומרת
רונית. אביה קנה לה חתולה פרסית
גיזעית, כדי שתחדל להביא הביתה
חתולים מיסכנים וחולים מהרחוב. היא
טענה שאין מי שידאג להם. אבל היא
המשיכה להביא.

הנערה שמאחוו׳ המודעה

רונית ליד הפוסטר השנוי במחלוקת, התלוי על הקיר

שבחדרה. לדעתה, מי שלובשת מיכנסי ג׳ינס צמודים,
רוצה בוודאי להיראות סקסית, אבל אין פירוש הדבר
שהיא מזמינה את כל עוברי־האורח לגעת בישבנה.

ו ן 111ך ח 1ך ן ^ ן ך 1רונית במכין־ספורט. אומנם היא עזבה
! 11 את בית*הספר בכתה י׳ ,אבל בכוונתה
ללמוד חינוך גופני. היום היא עוסקת בהתעמלות קרקע ומכשירים.

ך* מה ימים אחרי שהמודעה הו־פיעה
בחוצות הערים, נסעה רונית
ויגלר לחו״ל. הדוגמנית הצעירה, בת
ה־ ,16 שתמונתה מתנוססת על. גבי
מודעת פירסומת למיכנסי־ג׳ינס (״אני
אוהבת שהם נוגעים בי התקשרה
טלפונית להוריה. הם בישרו לה על
הסערה שעוררה הפירסומת, על ההתקוממות
של נשים פמיניסטיות, אשר
טענו כי זה זילזול באשה ומעודד אונס.
רונית אינה מבינה על מה כל המהומה.
היא מככבת במודעה מפורסמת,
ומבחינה זזע; זכתה בהצלחה מיק-
צועית. לדעתה, הפמיניסטיות הן נשים
קיצוניות, הנלחמות בדברים שאינם
כל־כך נוראיים או פוגעים.
״הן מגינות על הנשים? גם גברים
צריכים להיות מוגנים. יש גברים יותר
חלשים מהנשים, כמו ההומוסקסואלים,
למשל, שאין להם כוח והם נדחקים מן
החברה״.
רונית היא דוגמנית בנשמה :״אני
אוהבת להיות על הבימה ״.את הקריירה
שלה התחילה מוקדם מאוד, בגיל
,13 לפני שלוש שנים.

״רציתי להיות בן!״;
קיסטית, שאותה הביאה מלונדון. על י

היום היא הפסיקה, כי אין לה זמן. אבל,
לדבריה, אם תראה כל בעל־חי חסר־אוניב !
וזקוק לטיפול, היא תרוץ איתו לווטרינר §,
לידידים אין לה זמן, מלבד חברה אחת,
שהיא חברה מילדות. חוץ מזה, תשומת״לב
וזמן של ממש חיא מקדישה רק לחבר
הקבוע שלה.
כבר בכיתה א׳ היה לה חבר. תמיד היו
לה רק חברים־בנים, כי ״תמיד רציתי
להיות בן.״ אבל אהבה אמיתית היתה לה
בגיל . 13״זה לא היה סקס. זאת היתה
הנשיקה הראשונה.״ היא מאוד התרגשה
ובכתה. כשסיפרה על כך לאמה, הגיבה
האם בצחוק. איך זה היום? בכל פעם היא
חושבת שמצאה אהבה. אבל אחרי שזה
נגמר, היא מבינה שתמיד תבוא עוד אהבה
חדשה. החבר הנוכחי מכיר את הגישה שלה
לעניין הזה .״הרי גם הוא עשוי לעזוב אותי
יום אחד. כל זמן שטוב לנו, אנחנו ביחד.״
תמיד ישנים אצלה ידידים — נערי־

ם תיניטטית!

פצועות, כמו רגלי־הבנים.
אבל היא גם מאוד מפונקת .״לכן
אני יכולה ליפול באמצע הים ולהתחיל
לשחות מייד. אבל מייד אחרי זה,
אפצה את עצמי — אתפנק. אקנה
לעצמי נעליים יקרות, למשל. אני
יכולה להרשות לעצמי. אני עובדת
קשה.״
חוף־הים הוא אהבתה הגדולה השניה,
אחרי הדוגמנות. הים זה הדבר הראשון
שהיא זוכרת. כשטוב לה, היא
רצה לים. כשעצוב לה — לים. אחיה
הבכור התחיל לקחת אותה איתו לים,
כשנהג לגלוש. הוא היה מעיר אותה
בשעה 5בבוקר, יום־יום, בחורף ובקיץ.
הם נהגו לרכוב על אופניים לראות אט
יש גלים. הם היו מגיעים לים עוד לפני
הזקנים. רק טופסי המציל כבר היה

בגיל 11 גם היא התחילה לגלוש,
ואחר־כך למדה סקי־מים. היא ראתה
שביך הגלים הרבה יותר מעניין מאשר
לשכב על החול ולהיצלות בשמש.
הוריה אומנם חשבו שזו מחלה,
וניסו למנוע מילדיהם ללכת לים.
״אבל מה, חסר טריקים? היינו בורחים
לפני שהם התעוררו. וגם מבית הספר
הייתי מתפלחת, ביום שבו ידעתי שיש
גלים.״
אחיה היה חוזר הביתה עייף, ואחר־כך
מכין שיעורים. אבל היא נהגה
ללכת לישון. כשאביה היה מבחין בכך,
היה מעיר אותה ומכריח אותה להכין
שיעורים, כשהוא יושב לצידה.
״בשביל הוריי, לימודים זה דבר
ראשון. בפרט שאבי הוא מורה למתמטיקה
בתיכון, ואמי רואת־חשבון.
הם כל הזמן שטפו לי את השכל ללמוד
— חוץ משיעורי־התעמלות, שלא
הייתי מפספסת״.
בים היא גילתה את אהבתה לספורט,
ואחר־כך התחילה לעסוק בהתעמלות
קרקע ומכשירים. בזה השקיעה
את רוב זמנה. בעתיד, כשתמאס
עליה הדוגמנות, היא מקווה לעסוק
בחינוך גופני.
היא אומנם עזבה את בית־הספר
בתחילת כיתה י׳ ,אבל בדיעה ברורה
שתשוב להשלים את בחינות הבגרות.
היא אפילו נרשמה — ושילמה מכיסה
הפרטי — לבית־ספר אכסטרני. וזו,
לדעתה, דוגמה טובה להוריה ולי־

ית ויגלר לבושה
׳יפת״עור פאנ־ה
כפפות-עור ו•

לא על סקס

בחברת החברה הני״טובה שלה, חתולה פר סית,
שאותה קיבלה במתנה מאביה, כדי שתפסיק
לאסוף ברחוב חתולים מיסכנים וחולים, שאין מי שידאג להם.

דידיה: כשלא לוחצים עליה, וכשהיא
מרגישה שהיא רוצה — היא הולכת
ללמוד.

* אמידת
אונס

**ל מה, בעצם, התעוררה כל ה־מהומה
סביב המודעה?
אסתר עילם, ממייסדות המרכז לסיוע
לקורבנות אונס, טוענת כי
דיכוי הנשים בעולם לובש בשנים
האחרונות צורה חדשה, שהביטוי שלה
הוא פורנוגרפיה. האשה משמשת
כאובייקט מיני, בעוד שהגבר הוא בעל
הבחירה והרצון. לכן, כשיש מודעה
בנוסח ״אני אוהבת שהם נוגעים בי״,
יש פה מסר שהאשה היא בעצם רכוש,

ו״הם״ יכולים לגעת בה מתי ש״הם״
רוצים.
גם לדעתה של הפרופסור אליס
שלווי, ראש שדולת הנשים בישראל,
זו פירסומת שיש בה היבטים מיניים.
לפירסומות כאלה יש השפעה
מצטברת, ובסופו של דבר הן מעודדות
אווירת־אונס.
״כל אירגוני הנשים, בתמיכת הגברים
הפמיניסטים,״ אומרת הפרופסור,
״צריכים לפנות ליצרנים, להביע סלידה
מפירסומות כאלה ולדרוש להסיר
אותן!״
כששואלים את רונית מה דעתה על
הסיסמה שמופיעה מעל התצלום שלה,
היא משיבה ״אני לא נגד פירסומות
שיש בהן רמז פורנוגרפי. אני לא פמיניסטית.״

אזיקים
ולראשה כובע־מלחים -אלה האביזרים שהיא
משתמשת בהם בצילומיה. לרונית בגדים שהיא אוהבת
לקנות בחו״ל. בתמונה מימין: רונית בבגד״ים נועז.

חוף גולשים מכל מיני מקומות בארץ,
.המזדמנים לתל־אביב, והיא מארחת אותם
^ ׳בביתה. בהתחלה הם התנגדו לרעיון, אבל
^ אף פעם לא העיפו אותה מהבית. ועכשיו,
כשיש לה חבר קבוע, הם מקבלים את
העובדה שהוא ישן בחדרה.
לפעמים הוא מקנא לה, ובצדק. התפיסה
של החברות שלהם היא של קשר קבוע.
וגם היא מקנאה לו. אבל הוא יודע
שהדוגמנות לגביה היא רק מיקצוע. יש
ביניהם הבנה וחלוקת־תפקידים. הוא מבשל
ומנקה, ולהיפך. וכך צריך להיות .״מה,
האשה צריכה לעבוד במיטבה, והגבר חוזר
מהעבודה, ומתיישב על הכורסא עם הרגליים
על השולחן? היום נשים עובדות.
לא רק גברים!״ החבר שלה נוהג לשפוט
את התצלומים שלה, והוא אוהב אותם. אבל
בעיקבות המודעה המפורסמת הוא צועק
בקול רם וצוחק :״הנה זאת שאוהבת
שנוגעים בה!״

חוץ מעניין הבישולים, עניין השוויון
לא כל־כך מעסיק אותה .״הנה, למשל,
בצבא — רק הגברים נלחמים. אס הנשים
רוצות שיוויון, שתלכנה להילחם!״
אולי יש קשר בין אי־השיוויון ובין
החינוך שמקבלים בבית, כשלתינוק
קונים אקדח, ולתינוקת בובה?
רונית דוחה את הרעיון ומספרת
שבילדותה לא שיחקה בבובות. היא
שיחקה במישחקים של האח הבוגר
ממנה בשנתיים, והוא שיחק עם
הבובות והדובונים שלה. לאחיה הקטן,
בן השנתיים, אין צעצועי מילחמה, כמו
רובה או חיילים מפלסטיק, מכיוון
שאמא שלה מתנגדת למישחקי־מילחמה
בבית.
בילדותה היא שיחקה במישחקים
המוגדרים כמישחקים של בנים. היא
אהבה לשחק כדורגל, לטפס על עצים.
תמיד נפלה ונחבלה. רגליה היו תמיד

דוגמנית־אופנה^^:

מועדון תל־אביבי. מימין: בבריכה בתל״אביב.

אסתר ברוך

זה יכול לקרות רק במקום אחד בעולם ^בית־קפה
שלם נכנס לאוטובוסים כדי לראות את עצמו
בתערוכה אמנותית המתקיימת בעיר אחרת

המנצח באוטובוס

לתערוכה נמוסיאון־ישראל, שנה הונצחו על־ידי הצלם נרי פרידלנדר.

^ ושביו הקבועים של קפה כסיה,
מבלי יום השישי, חרגו
ממינהגם ובאו למקום גם באמצע
השבוע.
השבוע, ביום השלישי, שעליו נאמר
פעמיים ״כי טוב״ ,טיפסו יושבי השולחנות
הקבועים לירושלים, לפתיחת
תערוכת הצילומים של האמן ברי
פרידלנדר שנפתחה במוסיאון ישראל.
הם לא ויתרו על ההזדמנות,

וכששבו לתל־אביב בשני אוטובוסים
שנשכרו על־ידי כסיה לצורך הנסיעה
לתערוכה, הם נכנסו לבית־הקפה וחגגו
— הפעם, לשם שינוי, לא בשולחנות
הקבועים שלהם.
הצלם־האמן, שסיפק את הסיבה
למסיבה, זרח מאושר. לא כך היו
הדברים בעבר. פרידלנדר, שהתקבל
הפעם בתשואות רמות, זכה בזמנו
לביטויי עויינות ולשלל של כינויי־

1י ך קןי 71 ך וון יי הזמר אריק לביא (מי״
1 1 1 1 11 1מין) ועוד כמה עשרות
מוזמנים עלו ביום שלישי האחרון לתערוכה בידו־

שלים בשני אוטובוסים, שיצאו מרחוב דיזנגוף, מול
בית״הקפה. באמצע בולט העיתונאי שלמה שבא,
ובצד שמאל -יושב הפרופסור אפרים טורגונגיק.

1 1 1 1 1 1 1 1 1 1*1 1 1 *1 1 1 1אחת הגברות מכסיו /המונצחות
11 1.111 #119 11 1 1111 בצילומיו של פרידלנדר, מחייכת
לצילום שלה. זוהי אילה כספי, בתו של מנהל סולל־בונה לשעבר.

קטלוג מהחיים 1ד 3מ! עג

בידיו את קטלוג התערוכה, לצד הפרופסור הירושלמי

1 ¥ 1 1ך 1הפיזמונאי דידי מנוסי, איש ידיעות
\ 11¥1
| 11\ 1/1 # 1 .1 1אחרונות מיושבי הקבע של כסית
בימי השישי בצהריים, מרכיב מישקפיים כדי להתבונן בפנינה רוזנבלום.

גנאי בגלל צילומים אלה.
הצלם החל יושב בכסית בשנת
,1976 כשלמד קולנוע באוניברסיטת
תל־אביב. אבל רק כעבור חמש שנים
העז לתעד בצילום את באי כסית ביום
השישי, שהוא יום מיוחד בבית־הקפה.
ברי התחיל לצלם. בשולחן־המנה־לים
— כפי שמכונה אחד השולחנות,
שלידו מתקבצים תמיד מנהלי־חברות
וידידיהם — חששו שהוא צלם סמוי
של מס־ההכנסה. בשולחן־השמאלנים
התעורר חשש שהוא סוכן של שירות
הביטחון הכללי. לא היה חסר הרבה

לתיאטרון ולסיפרות אנגלית אריה זקס (מזוקן),
המחבק את חווה לוי בתערוכה. יב״י, המבלה בכסית
יום־יום, בוקר, צהריים וערב, הוא חבר טוב של זקס.

שהוא יחטוף מכות ומצלמתו תישבר.
הצילומים נמשכו עד תחילת מיל־חמת־הלבנון.
אז נסע האמן ללונדון,
ובידו תיק צילומי בית־הקפה. שם,
בגלריה ניקון המפורסמת, הציג במשך
כמה שבועות את הצילומים מרחוב
דיזנגוף.
פרידלנדר, צלם מיקצועי ומורה
בבית״ספר לצילום, זכה השבוע להכרת
המימסד המוסיאוני, ומה שחשוב יותר
— להכרה מיושבי כסית.
השבוע, כשעלו מצולמיו למוסי־און
ישראל, כדי להשתתף בפתיחת

התערוכה, סבלו נוסעי אחד האוטובוסים
ממחסור בשתיה חריפה. הסנגריה
שהכין משה איש־כסית הוכנסה לתא־המיטען,
והנוסעים, שלא יכלו להשתכר
לפני פתיחת־התערוכה, ירדו בירושלים
בעצבות רבה. נוסעי האוטובוס
השני ירדו עליזים ושמחים — השתיה
סופקה להם בשעת הנסיעה.
בתערוכה זיהו הנוכחים את עצמם
כמו בצילומי־מחזור שנתי של בית־ספר,
כשמשה איש״כסית משגיח על
האורחים שלא יימלטו מהסנגריה
המפורסת שלו.

| | 1ך 1 1ךךך 1עמיקם גורביץ, מנחה ומר
1 1 1 #1#1ציא־לאור, הינחה את החי
1 111
גיגה בכסית. הוא ניצח על הנוכחים, ששרו שיריי

|־| 1ך1 1כ 1ייך פרידלנדר ואשתו אורלי באו למסיבה, שנערכה
בתל׳אביב -בבסית. כמובן. את תינוקם השאי ^

רו במכוניתם. בעבר, כשצילם בבית״הקפה, חשדו בו שהוא סוכן ש׳ ב.

העיתונא־ דירי מנוס־ ואשתו צילה
כמעט שהשביתו את השימחה. הם באו
לתערוכה עם כתם החיילת, אך כשבו־לם
עלו לאוטובוס כררך לתל־אביב.
התברי־ שנעלמו עיקבותיה. רק אחרי
חיפושים נואשים היא נמצאה כאגף
הקלאסי של המוסיאון.
בשובם סוף־סוף לתל־אכיב. נערכה
מסיבת המצולמים.

מולדת. מרביץ, אף הוא מוותיקי בית־הקפה, יושב
בין השחקנית אופליה שטראל וחווה לוי, עובדת
מישרד״נסיעות. המסיבה הזו נמשכה עד מאוחר.

| \ 111ך 11ך ה 1[ 1ך \ לאה איש״כסית, אמו של משה ואלמנתו
11 111/11 של חצקל, עומדת כשדמעות של התרג11111\

שות בעיניה, ומביטה מבין הסורגים פנימה. לאה ידועה כבשלנית מעולה.

1ךךין: ךןץך 1באי התערוכה במוסיאון יש־ראל
עומדים בתור לפני הדוד

הגדול, שעמד באמצע התערוכה, שבו עורבבה הסנג־

ריה המשכרת של משה איש״כסית. מוזג צדוק
קראוס, אחיו של שמוליק. למטה: מתחככים בתערוכה
ירושלמית, שבה היה הפעם רוב לתל־אביבים.
אריק לביא, שתיעד את התערוכה
והמסיבה במצלמת־וידיאו, סירב להשתתף
בשירה־בציבור עד שלא קיבל
קציצת־בשר. בין שיר לשיר קם מתנדב
אחר ונאם על כסית, על ותיקיה ועל
ממשיכיה. אל החוגגים הצטרפה גם
עליה. בתו בת השבועיים של הצלם.
כל אותה עת ישבו בצד שניים שכל
המהומה לא הותירה עליהם רושם. הם
היו שקועים בלוח־מישבצות וב־ 32כלים
מגולפים. היו אלה נציגי שחקני־השח־מת,
הממלאים את כסית בכל ימי
השבוע, מלבד יום השישי, שבו אוסר
עליהם משה איש־כסית לשחק במקום,
ואז מתפנים השולחנות ללקוחות הקבועים,
שאותם הנציח פרידלנדר במצלמתו.
ובכל
זאת, היו נפקדים. אורי ליפשיץ,
שציור קיר ענק שלו מעטר את
(המשך בעמוד )26

1ד \ 1ך 1ך 1ך | ך 11*|111 \ 1ך 1ותיק הפנתרים כוכבי שמש
( 11 מימין) והמשורר יב י חוגגים
11 1\ /
1 1ח 11.1
בקפה כסית. עדיין כוחם עימם, בשעות הקטנות והמאוחרות של הלילה.
— —י — עביקד, טי׳עלד

— כסית על גלגלים —

מצב רי גו ל ד

והמשך מעמוד )25
אחד מקירות בית־הקפה כסית, ובו
גושבי־הקבע של המקום, לא בא לתערוכה•
וכך גם העיתונאי עמוס קינן,
שבזמנו לא הניח לפרידלנדר לצלם
כאוות־נפשו. קינן שוהה בחו״ל. שולחן
מצפן נעדר אף הוא, וכך גם יצחק
ליבני, מי שהיה מנכ״ל רשות־השידור,
והפסיכיאטר ריצ׳רד קורנהויזר. הגרפיקאי
דויד ו״טרטה״) טרטקובר לקח
חלק רק במחצית הראשונה של הערב,

ובלטה בהיעדרה פנינה רוזנבלום, שאותה
קלט פרידלנדר בעדשתו במידרכה
שלפני בית־הקפה.
אחר־חצות החלו להשוות בין הדמויות
של ליפשיץ ובין הצילומים של
פרידלנדר. מבלי להיכנס לוויכוח על
ביקורת אמנותית, יכלו כמה ממשתתפי
המסיבה לשמוח פעמיים: הם
הונצחו על שני קירות — הקיר ב־כסית
והקיר במוסיאון ישראל.

41ך ך 1ךןמ 1ך ן מרסל קאופמן, המלצר הוותיק והמפורסם של
1 1 /1 1 1 111 1#1כסית,שפרש לגימלאות. מחבק בשתי ידיו שתי
צעירות. מרסל בילה במשך הערב בירושלים ובמסיבה שנערכה בלסית.

• ללא

הוספת מים
• מצבר סגור
ללא טיפול

ללא
קורוזיה סוכנים ליעוראל.

סוהיס פו/ב!
סוכנויות• יבוא

ב ע מו

תל-אביב, רח׳ לינקולן 19ת.ד 884 .טל 284976,201935 .־ 03

מודעות בטלפון

לכל ה ע תוני ם

^ בכרטיסי אשראי במחירי המערכתי

$ 01x18ק £או 0
* 1א 0ו ז * א 88ז 4וו

סז$8* £11ו

ויזה

4ך ||1״ !1 7 1 7 4 1 :שמוליק קראוס וחברתו פטרישה. קראוס
1 1 1 1 1 /1 \ 1 חיפש את עצמו במוסיאון־ישראל בצילומיו
של פרידלנדר ושב אחר״כך לכסית והיה צמוד כל הערב לחברתו.

^ -שראכרט

שרות ת.ד. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

פרסום

אידיאל

אבן גבירול סוו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

227117/8״ 03
1*1111111ך 1ךןוןד צבי אל״פלג מעלעל בקטלוג התערוכה,
11/1 1111\ 11 1 1 /1 /שמציג לפניו יב־י. לידו: מיכל סנונית.
למעלה מימין: מלצר בכסית, לצד אריק לביא; מתחתיו -כוכבי שמש.

ה עול ם הז ה 2513

החבר הראשון של שרה אנג ל מכריז:

* .ו י 151111וות

טוה ושחסיהו י

ך* ק אחרי שקראתי את הכתבה
1/ /שנתפרסמה לפני כמה שבועות
בהעולם הזה התבררו לי כל מיני דברים.
היו כמה טלפונים מוזרים לביתי,
ולא הבנתי מה קרה.
״בכתבה היה כתוב, כי אני הייתי
עד־מדינה בתיק נגד שרה אנג׳ל. זה
לא נכון! אני לא הייתי עד־מדינה! לא
עשיתי שום הסכם עם התביעה. העדתי

הייתי בארמן. בזמנו זה היה המקום
בתל־אביב, כולם באו לשם, גם שרה.
כך נפגשנו. היא היתה אז בת ,17
נמשכתי אליה כי היא היתה פיקחית,
צחקנית ומלאת־חיים. היא גם היתה
יפה מאוד. היא היתה צעירה, אבל
התכוננה כבר לבחינות לאוניברסיטה,
היא רצתה להמשיך ללמוד.
באותו זמן היתה לי דירה שכורה,

אחר־כך התברר לנו כי תמיד הרגשנו
אותו הדבר. כאשר היא התגעגעה
אליי חזק — גם אני התגעגעתי,
וכאשר הרגישה ניכור — גם אני
הרגשתי כך.
כאשר חזרה ארצה, היתה מין זרות
בינינו. גם כאשר היינו יחד, לא אמרנו
שאנחנו חברים, זה פשוט קרה. וכך
נפרדנו וכל אחד הלך לדרכו.

לא־עד־מדינה דה־סז
.הכבוד שלי חשוב לי!״
בגלל מה. הוא סיפר לי כי בדרך־כלל
באים לבקר אותו כל ערב המון חברים,
אבל בגללי הוא אמר לכולם לא לבוא
כי הוא רוצה להכיר אותי יותר טוב.
באתי לשם עם החברה שהיתה לי
באותה תקופה, וארבעתנו בילינו ערב
מרתק. ישבנו ודיברנו עד הבוקר.
העולם שלו מאוד עניין אותי והוא
התעניין בעולם שלי ושאל הרבה על
הצבא ועל הצנחנים. מצאנו שפה
משותפת והיה ערב מעניין מאוד.

^ דורסים חלשים שמעיה ושרה אנג׳ל
,אני נגד חברים שלי בחיים לא אלך!
אומנם כעד־תביעה, אבל לא קיבלתי
שום הטבות על כך. להיפר, אמרו לי
שעוד יכולים להגיש נגדי כתב־אי־שום״.

פתח גיל רה־פז את דבריו,

עם עוד כמה חברה. היינו יושבים שם
לילות שלמים, מדברים ומקשיבים
למוסיקה. גם שרה רצתה לנסוע לחו״ל
לראות דברים, ודיברנו על זה. אני
היייתי החבר הראשון הרציני שלה אני

זמן רב לא נפגשתי איתה, אבל
בשלב מסויים שמעתי שהיא מתחתנת.
לא הייתי בחתונה ולא ידעתי עם מי
התחתנה.
בערך שנה וחצי אחרי שנפרדנו.

^ איתי מייד כי היחסים בינו
1ובין שרה מצויינים. הם נראו
מאוהבים. נראה היה שהוא ממש
מטורף עליה. הוא לא נראה לי מסומם,
ובכלל לא חשבתי על זה אז. הוא היה
מאור נינוח ולא תוקפני. הוא סיפר לי
על הכלא שאליו נכנס בגיל .17 ואמר
ששם למר שאם אתה חלש — דורסים

ארצה, אחרי שנה, הם כבר היו במעצר
ממושך. ביררתי את כתובתה של שרה
ושלחתי לה מיכתב לכלא. רציתי
לעודד אותה וגם להזכיר לה שאם היא
צריכה משהו, אני עומד לרשותה,
וביקשתי שתכתוב לי בחזרה.
קיבלתי תשובה ממנה. היא מאוד
שמחה לקבל את מיכתבי וביקשה
שאבוא לבקר אותה בכלא. ביקרתי אותה,
והיא הזמינה אותי לבוא למישפט.
כך נוצר הקשר בינינו מחדש.
האמנתי בחפותם של שמעיה ושרה.
חשבתי כי עדי־המדינה בתיק החליפו
את הרוצחים האמיתיים בשמעיה
ושרה. במהלך המישפט התחלתי לבקר
גם את שמעיה בכלא. הלכתי אליו
באופן הרגיל ביותר ולא חששתי
להסתבך עם המישטרה. בביקורים
אלה למדתי לאהוב את שמעיה. אפילו
כאשר התנהג בצורה מוזרה במישפט,
קילל את השופטים, ירק עליהם וזרק
חפצים, זה נראה לי תגובה על הברים
שקרו באולם בית־המישפט.

גיל דה־פז, שהיה החבר הראנשן של שרה אנג ל, החשוד כי ה1א
שהבריח עבורה את האקדח לשמעיה בכלא, מספר לרש ^ סמר
על היכרותו ויחסיו עם בני־הזוג המפורסם ביותר בשלם הפשע
כאשר הגיע השבוע למערכת העולם
הזה.
גיל הוא בחור נאה, דק־גיזרה ובעל
עיניים כחולות וחיוך פיקחי. כאשר
החל מספר על היכרותו ויחסיו עם
שרה ושמעיה אנג׳ל, הזוג הנודע ביותר
בעולם התחתון, עישן ללא הרף,
ומפעם לפעם רעדו ידיו .״זה מכיוון
שהכבוד שלי מאוד חשוב לי, ואני נגד
העניין של עדי־מדינה, לכן אני נרגש,״
הסביר.

מספר גיל:
היכרתי את שרה כאשר הייתי בן
,21 לפני כשמונה שנים. אני הייתי
בדיוק אחרי צבא. שירתי בצנחנים,
נסעתי לחופשה לחדל, וכאשר חזרתי,
ן עבדתי במיסעדה באב א בתל־אביב.

חושב, ואהבנו מאוד זה את זה.
עבדתי כדי לחסוך כסף ולנסוע שוב
לחוץ־לארץ. אני אוהב את זה. עד היום
אני עובד, חוסך כסף, ואחר כך נוסע.
לא נמשכתי לשום מיקצוע מסויים ולא
אהבתי ללמוד. ובכל זאת מצאתי שפה
משותפת עם שרה. היינו מדברים על
ספרים שקראנו שנינו, כמו מילכוד
,22 והיא גם הביאה לי ספר טוב — את
האידיוט של דוסטוייבסקי.
אחרי שהיינו חברים שמונה חודשים,
היתה לשרה פיתאום הזדמנות
לנסוע לחו״ל. אני עוד לא אספתי
מספיק כסף והוחלט שהיא תיסע לבדה
ואני אצטרף אליה. היא נסעה, אבל לא
יכולתי להצטרף והיא חזרה אחרי
חודש. אחרי שחזרה ארצה נפרדנו.

פגשתי אותה באוטובוס. ירדנו יחד
ודיברנו. אז סיפרה לי על בעלה. היא
אמרה שהוא נחשב לפושע גדול,
״עבריין מס׳ ״,1לדבריה. היא אמרה לי
שהיא מאוד אוהבת אותו וכי זה סיפור־אהבה
גדול, ממש סיפור מהסרטים.
היא אמרה לי כי סיפרה עליי לשמעיה
והוא רוצה להכיר אותי. גם אני גיליתי
בו עניין רב.
אחרי זמן קצר שוב נפגשנו במיקרה
בדיזנגוף. הפעם היא היתה עם שמעיה
והיא הכירה לי אותו. לחצנו ידיים
וכבר באותו ערב באתי לביתם. הם גרו
אז בקריית־שלום. כבר ממבט ראשון
התרשמתי טוב משמעיה. באותה תקופה
הוא היה במעצר־בית משמונה
בערב עד שש בבוקר. אני לא זוכר

אותך. זה מאוד הרשים אותי.
התיידדנו והתראינו עוד כמה פעמים
בביתם, אבל לא היכרתי איש
מחבריו.
לא שאלתי ממה הם מתפרנסים,
אבל נדמה לי ששמעיה סיפר שיש לו
איזה עסק בשוק. שרה היתה אז
מאושרת מאוד. אמרתי להם ששרה
התחתנה בדיוק עם האדם שהיתה
צריכה להתחתן. הם נראו לי זוג
משמיים.
אחר כך שוב נפרדו דרכנו. לא
התראינו איזו תקופה. אני נסעתי שוב
לחו״ל ושהיתי שם שנה. בשבוע
שנסעתי לחו״ל, שמעיה־ ושרה נעצרו
לראשונה בעניו הרצח הכפול. אז הם
שוחררו לאחר זמן קצר. כאשר חזרתי

כאשר נגמר המישפט, שמעיה הורשע
ונשלח למאסר־עולם, ושרה זוכתה
ויצאה לחופשי. נפגשתי איתה הרבה
והייתי מבקר יחד איתה את שמעיה.
לפעמים היינו נוסעים רק שנינו,
ולפעמים נסענו עם אמא של שמעיה.
חיכיתי בחוץ ליד הכלא, כמו כל
האנשים שהיו שם, ולא ראיתי בזה שום
דבר יוצא־דופן.
אקדח לכלא
*\ ח רי העונש שמעיה נראה לי
עצוב והיה די מדוכא. אבל דיברנו
על כל הנושאים שבעולם. הוא שמח
(המשך בעמוד )32

דיוקנו של טרוריסט

במדינה

(המשך מעמוד )16

• איך אתה מסתדר עם העובדה
שבהתנקשויות נרצחו
יותר ערבים בידי ערבים, מאשר
בידי הציונים?

צפריר 1־וני,

קד־ד־

צילום

בצפון

העיד

דחי בובד 15 ? ,ח״א ;*>4 7 3 6 3 .וגם ב ר עננ ה. אחוז ה 4 .4 7 9 8 5 .1 *12־ 10 5 2

<77777?<7777<77<77*7777

-נולד לכם בן

מסיבות ברית וחתונות
המוצלחות ביותר

בבית הרופא
עם הגן היפה

תל־אביב, רחוב הפטמן 1
המשרד פתוח: בשעות 19-17 ;13-10
טלפונים 9223244 ,298772 ,722314 :

^^^7777^77777777

הדברתבע״מסדיקיס

טל• 6־ 5־ 7 9 0 1 1 4רש׳ מס׳ 21עסק

481/75

ו ש תיי העלב רי או תךור בו שו

לשרותך 24 שעות ביממה

38 אשראי 38 בלבד. 38 לבעלי כרטיסי

תל־אביב, המלך ג׳ורג׳ 72
טל 295318 ,284919 ,282969 .
תן טרמפ
לחייל

חטיפת סודותיו
אפשר למנוע על־ירי

מכשירים למניעת
ציתותים בטלפון
שרות לגילוי מיקרופונים מושתלים מגלי מתכות
מזכירות אוטומטיות

רדיו דוקטור בע״מ
שלום עליכם ,18ת״א, טל׳ 286444

לא הפלסטינים ולא אש״ף יצליחו
אי־פעם להשיג ניצחון צבאי על
הציונים. את הניצחון על הציונים ניתן
להשיג רק באסטראטגיה כלל־ערבית.
כל הערבים צריכים להשתתף בכך. כל
עוד קיימת הישות הציונית בפלסטין,
ייאלצו הערבים להתאחד, כדי להתמודד
עם סכנה זו.
אנו, הפלסטינים והלבנונים, נהיה
הנפץ למאבק הכלל־ערבי בציונים.
אנחנו נצית את התבערה הגדולה
במיזרח התיכון.

לא זאת השאלה, אלא: איך יתפתח
הם יכסוך בין הערבים והציונים בשנים
הבאות? איר יפתח המישטר הסורי את
יחסיו עם הכוחות האחרים במרחב?
חשוב גם: איך תתפתח סוריה, האם
תהיה בסיס למהפכה שלנו או לא?

מומחים להדברת תיקנים(ג׳וקים),
תולעי עץ, חרק־ ספרים ובגדים.
ומת -גן, וח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .

שולה

• אש׳׳ה מפולג עתה. האם
יש לכם, לדעתך, סיכוי כלשהו
לנצח את ישראל באמצעים
צבאיים?

• האם אתה מאמין ברצינות
שסוריה תרשה לך
להילחם בישראל מתוך השטח
שלה?

איתן עמיחי

השתלת ציפורניים מלאכותיות
בשיטה אמריקאית — בידיים
וגם ברגליים וכן השתלת ריסים.
גם ציפורן טבעית סדוקה או
שבורה מתוקנת אצלנו, ונהיית
— כחדשה!

הערבים האלה, שאתם מתכוונים
אליהם, אינם אלא מכשירים בידי הציונים
והאימפריאליסטים. את המדינות
בחצי־האי ערב עוד נלמד שהילדים
שלנו בסוריה, בלבנון, בירדן
ובפלסטין אינם שווים פחות מאשר
הילדים שלהם בסעודיה, בקטר,
בבחריין, בכוויית ובעומאן.

קו ר ס• מקצו עיי םברמהג בו ה ה
לספ רו ת נ שי ם וג ב רי ס,
לקוסמטיקהו אי פו ר. ל א פי ל צי ה.
ל פ די קו רומ ני קו ר ^
30 שנו ת נ סיון

״דיאנה״
ה מ כון הי שרא לי לספ רו ת
וקוסמ טי ק ה
דיזנגו ף 190ת ״ א 229388 226066

• מה יחסך לקד׳אסי וללוב
שלו?
האח מועמד הוא אדם ישר־לב.
קושרת אותנו ידידות עמוקה וחזקה.
היחסים בינינו מבוססים על כבוד
הדדי. אנחנו חולמים את אותו החלום:
אומה ערבית מאוחדת. הוא ציפור
בודדת, ציפור ששרה את השיר שלה
מחוץ ללהקת הציפורים האחרות. אבל
אי־פעם תתעופפנה הציפורים האחרות
אליו, ותשרנה את שירו יחד איתו.
ארצו היא בסים מוצק נגד האימפריאליזם
והציונות. הוא שונא את
האימפריאליזם האמריקאי בכל ליבו.
לנו הוא סעד גדול.

• איזה חלק ממדיניותו אתה
דוחה?
אין לנו כל הסתייגות מרעיונותיו
הפוליטיים. כמה מן ההגדרות והניסוחים
שלו שונים משלנו, אך
עקרונות־היסוד שלו שווים לעק־רונותינו.

(ראיון
זה מבהיר לחלוטין שאין
כל יכולת לישראל לחיות בשלום,
אם אבו־נידאל ואנשים כמוהו יצ ליחו
להשתלט על העולם הערבי
והעם הפלסטיני. שלילתו את עצם
קיומה של המדינה, בכל צורה שהיא,
היא מוחלטת.
משום־כן מוזר שבעתיים שקיים
למעשה שיתוף־פעולה אוטומטי
בין איש זה ובין המדיניות של
ממשלות־ישראל. כל פעולות אבו־נידאל
-החל בהתנקשות בחיי ה שגריר
ארגוב וכלה בפיגועים ב-
בתי-כנסת באירופה -משרתות
את התעמולה הישראלית ואת ה תוכניות
הקיצוניות של ישראל.
מעולם לא נודע על פעולה כלשהי
של זרועות-הביטחון הישראליות
נגד אבו״נידאל. להיפך, ישראל פו עלת
במלוא המרץ וללא-לאות נגד
אוייבו העיקרי של אבו-נידאל -
ערפאת.
ערב פרוץ מילחמת-הלבנון ביקשו
ראשי שרותי-הביטחון להסביר
למנחם בגין בישיבת־הממשלה כי
אין למעשה עילה למילחמה ב־אש״ף,
מפני שרובצת תהום בין
.אש״ף ובין אבו-נידאל, והוא
שהתנקש בחיי ארגוב. בגין שיסע
את דבריהם ואמר :״אין צורן,
כולם אש״ף)״.
דיעות מיכתב דחייר
חברו לנשק של הרמטב״ל
ממסד לחיילים על מילחמותיו
במחסום־הכביש, אי־שם בגדה, עצרו
החיילים לבדיקה את המכוניות
נושאות לוחיות־הזיהוי של השטחים
הכבושים. המכוניות בעלות המיספר
הצהוב הורשו לעבור ללא בדיקה.
באחת המכוניות הישראליות פתח
הנהג את החלון והושיט ידו החוצה. הוא
נתן לחייל דף נייר.
״זה מהאגודה למען החייל?״ שאל
הצנחן. הנהג חייך ולא ענה.
גדעון ספירו, הנהג החרוץ החורש
לאחרונה את כבישי השטחים הכבושים,
אינו מחלק מתנות לחיילים ואינו
בא לעודד אותם בתפקידם. להיפך.
הוא מנסה לזרוע בליבם רעיונות חדשים.

חשוב
רגע: כיצד אתה, חבריך
ומישפחתך, הייתם מגיבים אילו צבא
זר היה מסתובב בשכונתכם ועירכם,
ועושה שם את מה שאתה עושה היום
לפלסטינים?
אל תשכח את קרוב ל־ 700 הרוגי
מילחמת־לבנון, ביניהם גם ודאי כמה
מחבריך, אשר נפלו לשווא בגלל
מנהיגות כושלת, שסברה כי ניתן
לשלוט על עם אחר. אל תשכח את
מותו המיותר של החייל שנהרג לפני
כמה שבועות בקסבה של חברון.
הימצאותו שם נבעה מהיגררות אחר
טירוף של מתנחלים, הסבורים כי יש
להם קו ישיר לקדוש־ברוך־הוא. תחשוב
על עתידך, על החיים שאתה יכול
ליצור, על החוויות שעוד נכונו לך

כותב ססירו במיכתבו לחיילים:
צנחן,
חייל!
אני פונה אליך כאזרח־ישראל וכאיש
מערך־המילואים של צה״ל.
את שרותי בצבא הסדיר עשיתי בשעתו
בגדוד 890 של הצנחנים, בצוותא
עם הרמטכ״ל שלך, משה לוי. יחד
השתתפנו בצניחה המפורסמת במעבר־המיתלה,
בשנת ,1956 במיסגרת הפלישה
הישראלית למצריים, שלימים
קיבלה את השם הפסטורלי ״מיבצע
קדש״.
מאז עברו מיספר שנים, עברתי עוד
כמה מילחמות, והפקתי לקחים שאותם
אני רוצה לחלוק עימך.
ראשית, למדתי, כי אין זה מתפקידי
לפלוש לארצות שכנות כרי לסדר שם
את העניינים בהתאם לרצוני ולהמליך
שם נשיא אשר יופעל על־ידי בשלט־רחוק.
שנית,
הבנתי כי שליטה על אוב־לוסיה
של עם אחר הינה בלתי־צודקת,
בלתי־כדאית, מביאה אך ורק צרות
צרורות, מסוכנת, משחיתה ואין לה כל
קשר להגנת המדינה, לה אני מחוייב
כחייל.
התוצאה: סירבתי להימנות עם הצבא
הישראלי שפלש ללבנון וסירבתי
לשרת בשטחים הכבושים כחלק מצבא
הכיבוש הישראלי.
עליך לזכור: כשאתה מסתובב
בשכם, בראמאללה או בחברון, כשבידיו
נשק טעון המופנה כלפי
האוכלוסיה האזרחית של עם אחר, אתה
לא פותר שום בעיה — רק מחריף
אותה. אתה לא מגן על ישראל, אלא
מזרז את המילחמה הבאה.
שום עם אינו אוהב שישלטו בו. אנו
לא אהבנו זאת שעה שהבריטים שלטו
בנו, והפלסטינים אינם אוהבים כשאתה
עושה זאת להם.
ראה איך ההיסטוריה חומדת לה
לצון. כשהבריטים רצו להנהיג ״יד
קשה״ נגד הישוב היהודי, הם שלחו
לרחובות הערים את צנחניהם, שנודעו
אז בשם ״כלניות״ .היום שולחת ישראל
את צנחניה, הכלניות שלה, כדי לשלול
את חרויות־האדם וזכויות־האזרח
מהעם הפלסטיני. מנהיגי־ישראל,
שסבלו בשעתו מהיד הקשה הבריטית,
לא למדו את הלקח, ומפעילים היום
אותן השיטות נגד העם הפלסטיני. כפי
שזה לא עזר אז, כך זה לא יעזור גם
היום.
חשוב שתזכור: אין כיבוש ליברלי.
כל כיבוש כרוך בטירטור, השפלה
וענישה קולקטיבית. כל כיבוש כרוך
בהפלת חללים חפים מכל פשע. רק
לפני כמה ימים ירה חייל מצבא
הכיבוש הישראלי והרג ילד פלסטיני
בן חמש. כל אלו לא ירבו שקט. הם רק
יחריפו את ההתנגדות לכיבוש.
הסכנה לחייך נובעת מעצם הימצאותך
במקום שבו אתה מסתובב.
האפשרות כי פלסטיני כלשהו יתקע
בך סכין או יירה בך היא תוצאה ישירה
מהשוטטות המתגרה שלך בקרב אוב־לוסיה
פלסטינית.

סמל(מיל׳) מסירו
,,אין זה מתפקידו לפלוש!״
ואשר נשללו מחבריך החללים שנפלו
בלבנון. למה לך לסכן את חייך על
שטויות?
ולבסוף, חשוב מאוד־מאוד שתזכור:
קיים בצה״ל מושג של פקודה בלתי־חוקית.
זכותך וחובתו לסרב למלא
פקודה כזו.
אל תשכח כי זכותך להגיש טופס
בקשת העברה, כדי לשרת בתחומי הקו
הירוק.
הפתרון אינו ב״יד החזקה״ ולא
בגיזענות אלא בהידברות ובמשא־ו־מתן,
שיובילו לשלום ודו־קיום.
סמל (מיל׳) גדעון ספירו.
ת״ד 7323 ירושלים (בגבולות הקו
הירוק).
עד כאן פנייתו של ספירו.
הסמל(מיל׳) אינו פונה רק לחיילים
הזוטרים. ואינו פועל במחתרת. מזה
שנים הוא עושה לעצמו נוהג לפנות
לקצינים בכירים, להזכיר להם את
עברם המשותף ולנסות לשכנע אותם
בעמדותיו.
לפני שמונה משה לוי כרמטכ״ל,
הציע לו ספירו לסרב למינוי, לפשוט
את מדיו ולהצטרף לכוחות־השלום,
ובכך לכפר על שהותו הממושך בשליחותה
של מדיניות מילחמתית. את
המיכתב הנוכחי, שהוא מחלק לצנחנים
הסדירים בגדה, שלח גם לסגן־
הרמטכ״ל, האלוף דן שומרון, אף הוא
צנחן.
הקצינים הבכירים אינם עונים
לפניותיו של איש־המילואים. לעומת
זאת נודע לספירו על הטרדות טלפוניות,
רצופות קללות, המגיעות
לדירה שבה התגורר בעבר. במדריר
רשום עדיין מיספר־הטלפון על שמו.
ה עול ם הז ה 2513

הו ר מדים בנימיני

מזל החודש:

עקרב
ח״־הודו
ער 3מצג הכוכבים מזל עקרב מסמל את חיי-המין. בני מזל
עקרב נחשבים ליצריים ולמיניים מבין כל
המזלות. אלא שיש בין העקרבים כאלה
הנהנים בעיקר מדיבורים, יש המגשימים
הלכה למעשה את חלומותיהם ומאווייהם,
ויש הגוזרים על עצמם כמעט חיי״נזירות,
בגלל בעיות נפשיות. העקרב לא יבחר בדרך
האמצעית -דמותו חייבת להצדיק את כל
מה שמספרים עליו, ואם מסיבה כלשהי
אינו מסוגל להיות אותו יצור מיני ומפתה,
הוא מעדיף אף להתנזר.
המין אינו נחלת העקרבים בלבד. מעניין
לבדוק מהו יחסם של בני שאר המזלות
לנושא זה, ואיך ייראו חיי״המין של המזלות
האחרים בשנת ,1986 כשהעקרב הוא הראשון
ביניהם.
עקרב העקרבים נחשבים כבעלי יצרים עמוקים
וחזקים. הבית השמיני, המסמל באסטרו לוגיה
את חיי״המין, נמצא אצל בני מזל

עקרב במזל תאומים. זה מלמד על הצורן
של בני המזל בגירויים חיצוניים רבים
ובתחלופה גבוהה. מזל תאומים משתעמם
על נקלה, מחפש לו דרכים חדשות ודמויות
שדרכן אפשר להביט על הנושא כאילו היה
חדש, מסעיר ולא מוכר. הנטיה לא להסתפק
בבן הזוג הקבוע אינה חייבת לבוא לידי
ביטוי באופן מעשי, אולם אם המצפון אינו
מרשה, אזי הדימיון משלים את החסר
בחיי״היומיום.
בשנת 1986 יוצר כוכב סטורן זווית
שאינה נוחה כלפי הבית השמיני של בני מזל
עקרב. לכן זו לא תהיה שנה טובה להרפתקנים
ולמי שעיקר עניינם הוא בהחלפת
בני־הזוג. קשרים עמוקים, רציניים ובעלי
תוחלת״חיים ארוכה יהיו יותר מהנים ומספקים.
בעיקר אם העקרבים יוותרו על
הנטיה לחשוב מי מעניק יותר לקשר, כי
השנה הם ימצאו את עצמם מעניקים חום
חיבה וחמימות -ומקבלים קצת פחות ממה
שהם נותנים.
למרות נטייתם להכיר ולדעת כל נושא
מקרוב, בקישרי־אהבה הקשתים מחפשים
תוכן רוחני -יחסים המושתתים על הנאה
גופנית בלבד דוחים אותם. הבית השמיני
נמצא אצלם במזל סרטן, וזה מעניק להם
רצון לחפש בן־זוג חם, לבבי ומפנק. התקופות
שבהן הם אינם מוצאים קשר כזה
מאמללות ומדכאות אותם. הצורה החיצונית
חשובה פחות מהרמה האינטלקטואלית
והתוכן הפנימי של בן־הזוג.
בשנת 1986 לא יהיה להם קל למצוא את
בן־הזוג שאותו הם מבקשים. בעיקר אותם
שנולדו בשבוע הראשון של המזל. אלה
יסבלו מטעויות בשיפוט, וכשיכירו את
השותף מקרוב יעדיפו להתרחק ולהתנתק
במהירות. אותם שנולדו יותר מאוחר יוכלו
להמשיך בקשרים הקבועים, או למצוא להם
אנשים כלבבם.
גדי הגדי, הנחשב לקר בין המזלות, אינו אדם
נוקשה וחסר-יצרים. כשחושבים על הבית
השמיני רואים תמונה שונה. בית זה הוא
במזל אריה, וכאן מזומנת ההפתעה לאלה
המכירים את הגדיים רק מבחוץ. מבפנים

הם יצריים ולוהטים. חיי״המין חשובים
להם. הם מעניקים חום בשפע וללא חשבון.
הם נדיבים ביחסם ואינם סולחים על
חוסר״נאמנות -זו פגיעה בגאוותם
ובכבודם. למרות שמבן־הזוג הם דורשים
נאמנות, הם עצמם לא תמיד מסתפקים
בקשר אחד ויחיד. תאבונם עצום, נדמה
שלעולם אינם שבעים.
בשנת 1986 ייהנו בני המזל מפופולאריות
בתחום זה. לאחר שנתיים וחצי שבהן הם
נאלצו להתאים את עצמם לתנאים הקשים
שיצרו עבורם בני הזוג, השנה הם יהיו
משוחררים וקלים, יוכלו להשיג את רצונם,
ולנתק קשרים מבלי לחשוש שמא ישארו

לבד. הם יהיו מאוד מבוקשים וימצאו להם
שותפים מתאימים ללא קושי.
דלי מזל דלי הוא החידה שאינה ניתנת
לפיתתן. בחברה הוא חביב, טוב לב, חמים
וידידותי. הוא מוכן לעזור לכל אדם
במצוקה, ללא כל חשבון. אן מה קורה
בקשריו היותר קרובים, או בחיי־המין שלו
האם גם כאן הוא יתמסר, יעניק וישקיעללא חשבון! כשמסתכלים על הבית השמיני
של מזל דלי, מוצאים את הפיתרון לחידה.
בית זה ממוקם במזל בתולה. שמו כבר
(המשך בעמוד )32

* השבוע מתחילה תקופה שבה תצטרכו
* להיות מאוד זהירים וביקורתיים בכל מה
שקשור לידידים, או יותר
נכון הצעות מצידם.
יש אפשרות לבצע דברים
במשותף, וכל רעיון
מסוג זה ייראה מלהיב
ומבטיח. אבל בנקודה

זו כדאי להיעצר ולב4

ק אם אינכם מסכנים

21 במרס -
את כספכם. כל עיסקה

20 באפריל. 4 משותפת עלולה לעלות 4 ביוקר, לגרום להפסד

* שממגו קשה יהיה להתאושש. בתחום 4 4הרומנטי -אתם מקבלים חיזוק נוסף.

ההרגשה הכללית משתפרת, מצב־הרוח
הרבה יותר טוב, לפתע תמצאו את עצמכם
מוקפים בידידים מן העבר
הרחוק וכן במכרים
חדשים שינעימו
את זמנכם. בתחום הרומנטי
־ מצבכם מזכיר
את ערב החג. עדיין לא
מתחיל משהו רציני,
אבל כל ההיכרויות וה־קשרים
שנוצרים בתקופה
זו מבטיחים הת*
להטות וסערות־נפש בחודש
הבא. ביום חמישי או ביום שישי
צפו להפתעה מיוחדת בתחום הכספי.

עד כמה שהייתם רוצים לשנות משהו בשטח
העבודה -ברגע זה הדבר בלתי״אפשרי.
מוטל עליכם עול כבד,
יתכן שלקחתם על
עצמכם יותר מדי, ה31-
באוקטובר וה־ 5ב נובמבר
עלולים ל ס בן
אתכם בגלל פליטת-פה
או הערה שאיננה במ_11*0100
קומה.
בתחום הרומנטי
21 במ אי ־
ההצלחה שלכם עולה
20 ביו ני
מיום ליום. אין ספק
שתזכו בהצעות מושכות
ומעניינות. זה לא הזמן לשבת בבית או
לדחות פגישות, חבל להחמיץ את התקופה.

ה־ 31 באוקטובר וה־ג בנובמבר יהיו די
מעייפים וקשים -חלקו את העבודה עם
אנשים נוספים, אתם
מתישים את עצמכם וזה
עלול לפגוע בבריאות.
ה־ 2וה־ 3בחודש יהיו
הרבה יותר נעימים -
לאמנים שביניכם זוהי
1תקופה שבה אפשר יהיה
להגיע להישגים מר;21
ביוני -
שימים. הורים לילדים
< 2ביולי כ צריכים להרחיק > כל
מכשיר או אביזר שיכול
לגרום לפגיעה בילדים. בתחום הרומנטי
-זה הזמן לסיום קשרים הגורמים כאב:

010

בעיות מגורים מעסיקות אתכם בימים אלה.
לא נוח לכם בתנאים שבהם אתם גרים, זה
הזמן לבצע שינוי גדול
או קטן, לפי הצורך.
אביזרים שונים עלולים
להתקלקל או להעלם,
בעיקר בין ה״ 1ל־3
בנובמבר. בתחום החב רתי
תוכלו כעת לרכוש
לכם ידידים חדשים,
אלא שיותר מתאים
שתזמינו אותם להת ארח
אצלכם, הרושם
שתשאירו יהיה חזק. ב־ 4וב״ 5בחודש אתם
עלולים לא להרגיש טוב, אל תתכננו נסיעה.

בעניינים כלכליים תוכלו כעת לפעול רבות
כדי לקדם א ת מצבכם, אלא שדרושה העזה
ויוזמה. כדאי להתייעץ
עם אנשים העשויים
לתת לבם עידוד. זה
בדיוק הדבר שלו אתם
זקוקים כעת. בשטח
הקריירה טוב לשמור
על שתיקח, יתכן שתקבלו
הצעה מאוד מושכת,
אבל שיתוף של אחרים
יכול למנוע את קבלת
התפקיד. לפחות השבוע
כדאי שתקפידו כדי שלא תמצאו א ת עצמכם
שוב בתיסבוכת מאוד־מאוד לא נעימה.

ידיעות משמחות מארץ אחרת עשויות
להגיע ב 31-באוקטובר או ב־ 1בנובמבר.
תיתכן גם פגישה עם
מישהו שחזר משם לא
מזמן. הימים הראשון
או השני טובים ל שיחות
בעניינים מיק״
צועיים, כושר השיכנוע
שלכם יהיה טוב וה רושם
שתשאירו על
הסביבה יהיה חזק. ב־5
בחודש צפויה אי-
נעימות עם ידיד או
שכן, שיעיר הערה מרגיזה ביותר שיכולה
לפגוע בעקיפין גם בבגי־מישפחה אחרים.

השבוע תרגישו הרבה יותר טוב, בשטח
העבודה העניינים מתחילים להסתדר,
בקרוב מאוד תוכלו
לפנות לתחום שאתם
יותר אוהבים. ה־31
באוקטובר וה־ 1בנובמבר,
אינם מתאי מים
לשיחות עם הבוס או
עם עובדים אחרים. ה״3
וה־ 4בחודש -טובים
יותר. ידיעה משמחת
מחדל תגיע אז, וזה
ישפיע על כל התקופה
הקרובה. ס טודנ טי ם ותלמידי בית־ספר יהנו
מהצלחה. ביהוד א ם יעבדו עם חבר נוסף.

ב־ 31 באוקטובר וב־ג בנובמבר צפויות
בעיות בעבודה, זה יתחיל בגלל שטות, אבל
יתגלגל ויהפוך לעניין
רציני. נראה שמה־3
בחודש הכל יסתדר לטובה,
אפילו טוב משהיה
קוד ם לכן. בענייני
כספים כדאי שתהיו
זהירים בהוצאותיכם.
לפתע תצטרכו להוציא
21בדצמבר -
כספים על דבר שכלל
19 בינו אר
לא עלה על דעתכם.
כדאי שתשמרו רזרווה
כלשהי בבנק. בתחום הרומנטי אתם מבול4
בלים,
הקשרים שמתפתחים יהיו רציניים4 .
4 נראה שבתקופה זו כל הבעיות שהיו לכם 4 4 בתחום הקריירה מתחילות לעבור. מעכשיו 4 4 תרגישו שאתם שולטים 4 במצב, מקבלים יותר
4 4 סמכות והערכה מצד 4 הסביבה. תזכו לקבל 4 שבחים על עבודות
׳4 4 שאתם מבצעים. קש4
רים
עם בני המין השני
4 4 יוסיפו רבות, אלא ש4
651000811
יהיה עליכם להיות
4 3353201
היוזמים. קיים סיכוי
4:5 4 לחדש קשר שניתק, וזה 4 קשור בעיקר למישהו ששב מחויל ומעוניין
לחדש אתכם את הקשרים הטובים מהעבר4 .

אתם חשים בעייפות ותשישות, מצב-הרוח
גם הוא לא מן המשובחים. הימים היותר
קשים הם ב־ 2וב3-
בחודש, שאז אתם
עלולים לחלות. עניינים
כספיים מטרידים את כם,
קשה לעמוד בכל
התביעות והדרישות
שבאות מצד אנשים
שונים. בני-מישפחה ו 23
בנובמבר ־
אחרים. בתקופה זו
20 בדצמבר
כדאי לחשוב על מכ רים,
ידידים או קרובי״
מישפחה הגרים בחו״ל, כדאי לחדש עימם
את הקשרים ולברר מה מצבם העכשווי.

בתקופה זו אתם מתכננים נסיעות ארוכות
וקצרות, ונפגשים עם אנשים שיבולים לעזור
לכם לקדם את השאיפות.
סמוך ל־ 3בנובמבר
צפויות פגישות
נעימות. תהיו מאוד
מבוקשים בחברה. אך
גם על־ידי בני המין
השני. קשר שיתפתח בתקופה
זו יהיה די מסו19
בפברואר
בך, תצטרכו לשמור על
20 במרס
סודיות וכן להקפיד על
שיחות בטלפון או על
הערות העלולות להסגיר אתכם. ב־ 5וב־6
בחודש א תם עלולים להסתכסך עם אנשים.

שידור
צר״ע!
נע שו ש וגע שו ש
• לתוכנית הרדיו הדוקומנטרית של
יהודה קורן(שבת, רשת א׳ ,שעה )12 מה קרה
לנעשוש ולגעשוש, על ביטאוני־צעירים מצפון
תל־אביב שעוררו התרגשות רבה כאשר הופיעו,
לראשונה, בשלהי שנות ה־ .60 קורן שילב,
ברגישות רבה, קולות של פוליטיקאים מאותה
התקופה, שאותם תקפו שני העלונים, כמו גולדה
מאיר ומשה דיין, קטעים ממה שנכתב אז ושיחות
עם עורכי הביטאונים, אז תיכוניסטים, והיום בני
30 פלוס. התוכנית הציגה מודל של צעירים
מהפכנים שצצו בעיקבות מילחמת ששת־הימים,
ושלא היו מוכנים ללכת למילחמת־יש־ברירה,
הם רצו לנצל כל סיכוי לשלום, כולל נסיעת
נחום גולרמן לקאהיר -י שלא יצאה אל הפועל
בגלל התנגדות גולדה — ומולם המימצאים
המראיגים של המישאלים כיום, המעידים על
תזוזה חמורה ימינה של התיכוניים. ותיקי נעשוש
וגעשוש, ביניהם עיתונאי חדשות יגאל סרנה
ושחקן תיאטרון נווה־צדק סיני פתר, השכילו
לומר שוב, שלצערם כל הנבואות השחורות שהם
ניבאו אז מתגשמות כיום.

רודי שקל התאבדזת
תוכניתה של עדנה עברון, מגירות הלב, שתשודר בגלי צה״ל ביום השישי הבא, אחרי
חדשות השעה ,7מוצאת עצמה עוסקת הפעם הראשונה בחומר מישפטי.
הגורם לכך הוא ספר העומד לצאת בקרוב לשוק, בשם הפרובוקטיבי אף מילה אמת,
מחברו, הד״ר דויד רודי, פסיכולוג שצוי־במחלוקת, מתאר את מאבקו באמצעות בג״ץ

מאחורי המירקע
האולפן הירזשלמי מ 1של 0
בימים אלה הולכת ומושלמת בניית בית־התיזמורת
של רשות־השידור, סמוך לבניין
תיאטרון ירושלים. בחודש פברואר יחנכו אותו
בקונצרט חגיגי, שבו ישתתף אייזיק שטרן.
הכספים להקמת הבניין — 11 מיליון דולר
— יועדו ברובם להקמת מיגרש־כדורגל בעיר,
אך טדי קולק שיכנע את התורמים, בני מישפחת
קראוס מקנדה, שעריף להקים בית הופעות
וחזרות הולם לתיזמורת הירושלמית.
בשלב השני הוכנו באולם השיפוצים המת־

)10170

את פאפו
עויד־הדין אהרון פאפו הבין מייד
שנפלה טעות. על הקו במישרדו היתה
מזכירתו של מנכ״ל רשות־השידור, אודי
פורת. היא הסבירה למי שהיה חבר
הוועד־המנהל של רשות״השידור, ומ-
מתנגדיו הגדולים של פורת, שהמגכ״ל
רוצה לשוחח איתו.
כשהוא מתגלגל מצחוק אמר לה
פאפו :״פורת בוודאי רוצה הנחה במלון
של פפושדוד התברר שהוא כמעט ניחש
נכונה.
פורת אכן ביקש לשוחח עם חברו אלי
(״פפו״) פסו שדי, בעל רשת מלונות
סונסטה ברחבי־הארץ, אן לא היה זה
דווקא לגבי הצחה לסוף־שבוע בטאבה.

עדיין חי
ברשויות מישדד־הבריאות, שסירבו עד כה להעניק לו את התואר פסיכולוג קליני, אף
שהוא עוסק בתחום זה כבר 40 שנה.
בתוכנית משיב רודי על ההאשמות והרכילויות שנפוצו עליו במשך השנים, על
כישוריו, על אורגיות שערך כאמצעי טיפולי ועל תג-השרלטנות שהוצמד לו.
בתוך כך צפים תיאורים של משברים חמורים שעבר בתקופת מאבקו המישפטי,
ובשיאם הגיע לידי כך ששקל התאבדות במיקרה שייכשל במאבקו.
מאבקו הוכתר בסופו של דבר בהצלחה. עובדה: הוא חי ומדבר במגירות הלב, גם
על ילדותו, על ריגשי-האשם שרדפו אותו כל ימי חייו, ועל המחיר הגבוה של הפופולאריות
וההצלחה.
רודי הוא מרואיין אידיאלי. עברון לא היתה צריכה לבשל את השיחה שהוקלטה
איתו לפני השידור. הוא דיבר בדיוק 50 דקות, שלא כמרואיינים אחרים, כגון יוסי
שריד, שרואיין בזמנו לתוכנית זו ולא פסק מלדבר במשך שעתיים רצופות, והיה צודך
לקצץ בדבריו באכזריות.
חייבים, שהפכו אותו למעשה לאולפן הקלטות
טלוויזיוני חריש.
אחרי חנוכת הבניין ישמש האולם כאולפן
ההקלטות העיקרי של הטלוויזיה. כיום משתמשת
הטלוויזיה בשני אולפנים קטנים בבירה
ובאולפני הרצליה לתוכניות־בידור בליווי קהל.
למעשה, החל בשנת ,1986 ייערכו בירושלים
כמעט כל הקלטות־הטלוויזיה שבליווי קהל.

אלמוג לטלוויזיה
איתן אלמוג, יושב־ראש אגודת־העיתונאים
בירושלים, זומם לגשת למיכרז על מישרת מנהל

אחרי שבני־המישפחה ניאותו להתראיין ולספר
מול המצלמה את סיפורם המזעזע, הם חזרו
בהם וביקשו שהראיון עימם לא ישודר בתוכנית.
עורך ומגיש התוכנית רפי גינת ניאות שלא
לשדר את הקטע, אך ציין בדיברי־הפתיחה ש־תחנות־הטלוויזיה
בכבלים גובות מחיר־דמים.

,,כאן לא מתפטרים!״
הישיבות של מליאת רשות־השידור אינן
בימה להתחכמויות. אך בשבוע שעבר היתה אחת
כזו, לקראת סוף הישיבה.
נציג מפ״ם, עורך־הדין אליעזר רונו מירו
עורבים
סרנה ופתר
מה קרה מאז!
תוכניות הטלוויזיה במקומו של צבי(״צביקה״)
שפירא. אלמוג, עורך יומן השבוע ברדיו, הוא
איש־רדיו ותיק, שהיה פעיל מאוד בתוקף תפקידו
הנבחר במאבקי־הכוחות בתוך הטלוויזיה.

הצופה התחשמל למוות
צופי תוכנית־כלבוטק האחרונה, שעסקה
כולה בתחנות הפירטיות של טלוויזיה בכבלים.
אינם יורעים שהקטע הדרמאתי ביותר לא הוקרן
להם.
במיסגרת הכנוכתבת־התח קיר של בני
עורי הגיע צוות־הטלוויזיה לביתה של מישפחה
בקריות, שאחר מבניה התחשמל־למוות כאשר
נגע, על גג ביתו, בכבל מחושמל של רשת־כבלים
פיראטית.

שלים, קרא למיכה ינון, יושב־ראש הוועד־המנהל
של הרשות ואיש־המפד״ל, להתפטר
מתפקידו על רקע הסחבת באי־מינוי מנהל
לטלוויזיה.
ינון. עורך־דין אף הוא, לא התרגש .״אנחנו לא
נמצאים ביפאן או באיטליה. פה לא מתפטרים על
דבר שכזה. אני מתכוון להשלים את הקארנציה,
שתסתיים בעוד שנה וחצי״.

רייכר במקום פאר?
זוהי יותר משמועה. גירעון רייכר, הכתב
הפרלמנטרי של ידיעות. אחרונות ומשתתף
קבוע בערב חדש ובכולבוטק, מבקש מאוד
להחליף את דניאל פאר כמנחה סיבה
למסיבה. כירוע, מועד פרישת פאר הוא רק

שאלה של עיתוי. השמות הבולטים שהוזכרו
כמיועדים להחלפתו הם דודו טופז ומני
פאר. רייכר מבקש להיכנס למירוץ. וחברים
שלו פועלים למענו.

מאחורי המיקרופון
חלם בררי!
באמצע החורף מתכוונים לערוך ברדיו, ברשת
ב׳ ,מהפכת־זוטא בשידורי אחר־הצהריים. בכל
יום, אחרי השעה ,4תשודר תוכנית חדשה
לתלמידים, שירים ושיעורים. באותה שעה
משודרת כיום תוכנית אחרת בשידור חי, סעו
לשלום של גידעון הוד.
התוכנית זוכה לפופולאריות רבה בקרב
האחוזים בהגה, למרות שעת־שידורה המוקדמת.
הוד היה מעדיף שהיא תשודר בשעה מאוחרת
יותר, שבה נמצאים יותר נהגים בכביש, אבל
בהתחשב בכך שאחרי השעה 5משודר יומן
כלכלי ארוך, גם שעת השידור המוקצית לו
נראתה סבירה, בתנאים הקיימים.
אלא שעתה, עם כניסת שירים ושיעורים
• ללוח־המישדרים, תידחק תוכנית־הנהגים סעו
לשלום של אחר־הצהריים לשעת השידורים
שבין 3ו־ .4מיספר האוחזים בהגה, הנמצא בשעה
זו בדרכים, קטן אף מאותם המסיימים את יום־
עבודתם שעה־שעתיים מאוחר יותר.
וזה לא הכל. סעו לשלום תדחוק ממפת־השידורים
תוכנית יומית פופולארית אחרת.
ריגעי קסם של אפרים דייל, שעה של שירי־שמאלץ
ישנים וטובים, הזוכה להאזנה רבה.
ברדיו טוענים שהיה עדיף ששירים ושיעורים
תעבור לרשת א׳ ,המתמחה בשידורים ללומדים
למיניהם. עדיין לא הוכרע סופית אם שירים
ושיעורים אכן תישאר ברשת ב: או שמישהו
יתפכח ויעביר אותה למקומה הטיבעי.

היתוש ממשיך לעקוץ
ליצחק אלון, עורך ומנחה משיכת־יתר,
פסטיבר הזמר
תחר?
הוועד-חמנחל של רשות״השידור ידון
בקרוב בהצעה שהועלתה במליאה. ועיקרה
-חידוש פסטיבל הזמר והפיזמון
במופע חגיגי מצולם, שיחתום את אירועי
יום־העצמאות. על-פי ההצעה ניתן
יהיה לממן את האירוע בחסות לשידור
הטלוויזיוני, ולעשות הכנות לעריכתו
כבד בשנת . 86
ייתכן מאוד שההצעה תזכה ברוב,
ללא מתנגדים. המציעים מבקשים שלא
לקשר בינה ובין תחרויות קדם האיר-
וויזיון, הנערכות מידי שנה.
תוכנית־הרדיו ההיתולית של קול ישראל, היה
השבוע רגע של נחת, אך לזמן קצר ביותר.
יריבתו הקשה והמוצלחת יותר בגלי־צה״ל,
יתוש בראש, ירדה מעל גלי־האתר. לאלון היה
נדמה שתוכניתו תשתלט על שעת השידורים
הפופולארית 12 .בצהרי־שבת.
אבל לא עברו כמה ימים, והוא נאלץ לעמוד
מול מציאות חדשה. היתוש לא ויתר. עד שהוא
יאזור־כוח לשוב אל מעל גלי־האתר, החליטה
המפיקה בתיה שושני לספק מדי שבת לקט
מהקלטות יתוש בחמש השנים האחרונות.
ואם לא די בזה. היתוש כבר מתכנן שיבה
בצירוף כוח בולט נוסף. המשורר והסטיריקן
יהונתן גפן, למגינת ליבו של אלון שניסה
בעבר. ונכשל. להעביר אליו משתתפים מיתוש.
למרות התשלום הגבוה שקול־ישראל מעניק
למשתתפים במשיכת יתר.

המפה של אשו־זב
ח מי שהב עי ק בו תאחד -מישחק־הרדיו
שבו מנסים הגרפולוג צבי פופובסקי והאס־טרולוג
דני דדמן, יחד עם חברי צוות, לזהות
אישיות על־פי כתב־ידה — מספקת בשבת הקרובה
מידע חדש על השחקן מייטה אשרוב.
בתוכנית, שאותה עורר ומנחה איש־הרדיו
הוותיק שמואל שי, מגלה אשרוב מהו
הפרוייקט הנוכחי שלו: הוא עוסק במיפוי
שושלת־היוחסין של מישפחתו, על הגילגולים
שעברו עליה במשך דורות בבוכרה.

ווו בו־עיד;ציטדי; י
ה עול ם הז ה 2513

5ל מריבות
מונית שפירא
מצבה הקשה של חברת העובדים מאפיל על
ועידת ההסתדרות שתיפתח בקרוב, אבל מי
שעושה הכי־הרבה חושך בעיניים לישראל
קיסר זוהי חברת סולל־בונה.
חובות החברה הקבלנית הגדולה מגיעים
למאות אלפי דולארים, רובם לבנק הפועלים.
לא רק שרגא רוטמן, המנכ״ל, אינו ישו
בלילות. כמוהו גם המזכ״ל וגם מזכיר חברת
העובדים דני רוזוליו.
תוכנית־החירום של חברת־העובדים להצלת
סולל־בונה מורכבת מאלמנטים רבים, שאינם
בהכרח קשורים זה בזה.
• מדברים ברצינות רבה על איחור חטיבת
הבניה של חברת־העובדים — סולל בונה,
יובל גד ושיכון עובדים. סולל־בונה תביא את
הפועלים והציוד המכני הכבד, יובל־גד את
שיטות המכירה האגרסיביות ושיכון עובדים את
רזרבות־הקרקע הגדולות והיקרות שלה —
חלקן פרי רכישה ביוזמתו של אברהם עופר
המנוח. אך זהו תהליך ממושך, הדורש הרבה כסף.
• סולל בונה אמורה לקבל את פרוייקט
בניית נמל־הפחם באשדוד. זוהי עיסקה שתכניס
לזוכה במיכרז 135 מיליון דולר. שרי־העבודה
מתעקשים על בניית המסוף באשדוד, אם כי השר
יגאל הורביץ טען, שעדיף היה לבנות אותו
באילת, בהשקעה קטנה יותר, כי הפחם מגיע

מאוסטרליה ומדרום־אפריקה, ולהובילו ברכבת
דרך הערבה. מכיוון שסולל־בונה אינה יודעת
להניח פסי־רכבת, יש לחץ להקמת הנמל
באשדוד. ויש יותר מסברה שהפרוייקט השמן
יפול בידי החברה ההסתדרותית. הסיבה: בזמנו,
כשהודיעה רשות־הנמלים שהיא תרצה למסור
את העבודה לידי קבלן זר, התקשרה סולל בונה
עם חברת־הבת שלה בארצות־הברית, חברת
ריינולדס, וביחד עם גורמים מדרום־אפריקה
ואיטליה הם ניגשו למיכרז.
התיכנון הראשוני של הנמל באשדוד הוא פרי
עבודת סולל־בונה ושותפיו מחו״ל. מה יותר
טיבעי שהם יקבלו על עצמם להמשיך אותו?
• סולל־בונה מקווה לקבל פרוייקט בניה
גדול בדרום הארץ. מתחרה בה כור מתכת
נראה שהנהלת כור תתבקש, על־ידי קיסר
ורוזוליו, לצאת מהמיכרז הדרומי. הפרוייקט הוא
בהיקף של 100 מיליון דולר.
• בחודש מרס הקרוב, שבו ימלאו שלוש
שנים להסכם בין סולל בונה ודרוקר זכריה,
צפוי פירוק חברתו של הקבלן החיפאי, העושה
חיל בארצות־הברית. נכסיה יימכרו ומאות עובדיה
עלולים למצוא את עצמם ללא מקום־עבודה
וללא שום תמיכה מוסרית של קולגים למיקצוע
מסולל־בונה.
• השאלה הקרדינלית היא מי יעמוד בראש

מידע חדש על הסיבות לסיכסוך המתמשך בי
איש־העסקים מוניה שפירא ושני שותפי
בקאנטרי קלאב רמת השרון — עוזי פגיר

סקי וגורי דרוויש:

על״פי סיפור זה, הציע שפירא לשני שותפיו

מזכיר רוזוליו
תפקיד חדש
החברה אחרי רוטמן, כשזה יפרוש מתי שיפרוש?
בחברת העובדים מגחכים למישמע הרעיון שיהיה
זה מיד מימון, איש צבא בכיר שמוצאו העדתי
זהה לזה של המזכ״ל. פרט זה פורסם לראשונה
במדור זה לפני חודשיים.
מדובר על אפשרות שיהיה זה נתן פרנקל
— מנהל סולל בונה -ישראל. אך ברור שאם
הבחירה תיפול עליו יפרוש רפי צייזל —
החשב שגם הוא טוען לכתר.
רעיון חדש שמופץ באחרונה הוא שרוזוליו
יתבקש על־ידי קיסר לצאת למסע הצלה למען
סולל־בונה ולקחת את תפקיד הניהול לתקופת
חירום לידיו ולנהלו במשולש לצד פרנקל וצייזל.
לא סביר שרוזוליו ייענה לפנייה.

הנויסערה הכשרה של בנן לויבל מומים בעגבניות
כנו לויסל, ספקולט־בורסה ותיק היושב כרגע בציריך, מחזיק בידיו 12 אחוז ממניות חברת דנות,
שהתפרקה השבוע.
לויבל, באמצעות ילדיו בארץ, ביקש למנוע את הפירוק בכל מחיר, והיו לו תוכניות רבות לשיקום
החברה. אך תוכניות על הנייר לא מספיקות. צריך היה לפרסם אותם. ואכן, באחרונה הוא הציף את
הכתבים הכלכליים בשיחות טלפון משווייץ, על חשבונו, ודיווח בהרחבה מה הוא רוצה מדנות.
אבל לויבל חש ששיחת־טלפון ממרחק כה רב לא תורמת תמיד להבנת החומר. לכן, הוא ביקש

כמה מתווכי־ירקות עשו הרבה כסף בחודש
האחרון בזכות העגבניה. אבל לא רק המתווכים
האלמונים. למשל, מיפעל גדול בצפון, המייצר
רסק־עגבניות, העביר ברגע האחרון לשוקים
עגבניות תעשייתיות, שנמכרו לו בעשירית
ממחיר עגבניה לאכילה.
הרשתות הגדולות סבלו בשבועיים האחרונים
ממחסור כרוני בעגבניות מזן תמר, שמחירן
המירבי לצרכן הוא 800 שקל. לרשתות יש כסף,
ולכן הן שכרו שרותי־חקירה כדי לאתר את
העגבניות הזולות האבודות. האבידה נתגלתה
בהיפרכלים של תנובה — הספק הבלעדי של
עגבניות לשוק — במחיר של 1200 שקל
לקילוגרם.
לתנובה יש זיקה לחברת־העובדים. מזכ״ל
ההסתדרות ישראל קיסר חייב לבקש ולקבל
הסבר מיצחק לנדסמן המנכ״ל מה קרה באמת
עם העגבניות הזולות, שנעלמו מהדוכנים בדיוק
ברגע שהקונים נזקקו להן.

קח1אדיס,
אלכס אלה?
ספקולנט לריבל
טיסה +אחוזים
מארבעה כתבים כלכליים לעלות אליו לציריך, על חשבונו, לאכול עימו ארוחת־צהריים במיסעדה
כשרה ולשמוע מקרוב מה יש לו לומר. לויבל נתן להבין, שאם בעזרתם יימנע הפירוק, הם יזכו
באחוזים מהרווחים.
שניים פסלו מייד אפשרות שכזו. אחד התנדנד ואחד החליט לנצל את הנסיעה לשווייץ כדי להביא,
כביכול, חומר נוסף משם. הוא בוודאי יזדקק להמלצתו של לויבל לאכול במיסעדה כשרה.
השאלה היא אם הדיווחים שלו משם היו יכולים להיות כשרים?

מדורי המינויים בעמודים הכלכליים מלאים
בשמות חדשים וישנים, של מנהלים העוברים
ממקום למקום וממישרה למישרה. שם אחד

גם אקיחב? דולו תרדוף

שמועות עקשניות שאין להן אישור אומרות,
שעוד ישראלי רוצה להעתיק את מרכז עסקיו
ללונדון. הפעם המדובר בקבלן ואיש־העסקים
אלפרד אקירוב. הוא יצטרף שם, אם אכן יבצע
את הצער הזה, לחבורה גדולה של ישראלים,
המעדיפים לעבוד בקבלנות־בניין מעבר לים.
בינתיים לא הושלמה עדיין בנייתו של בית
אל רוב — בניין מישרדים סמוך לכל בו שלום,
שאותו בונה אקירוב. מעניין איך משלימים
מישרד רואי־החשבון סומך וחייקין ועורך־
הדין רם כספי, שהוא גם פרקליטו של אקירוב,
עם עובדה זו? הם כבר היו אמורים להיכנס
למישרדיהם החדשים בבניין זה לפני כמה חודשים
טובים.
ס^080981ס 90ס08 סס 000000080ס000ס 000000

עצה ששווה זהב היישר מפיו של יועץ־
השקעות ותיק ומוכר, המעדיף כמובן שלא
להשאיר עיקבות. לא בורסה, לא תפ״ם ופק״ם, לא
ריביות ג׳מבו ולא שום תוכנית בנקאית מפתה
אחרת, כמו לקשישים שנפלו בפח ונותרו כשבידיהם
מניות ההסדר הבנקאיות.
רק דולר. היום הוא זול במיוחד, וכך הוא יהיה
קרוב לוודאי בשבועות הקרובים. אחר־כך הכל
פתוח.
אומנם, הממשלה נתנה כמעין ך תחיייבות
ג׳נטלמנית ששער־הדולר לא יעלה, כל עוד לא
ישתנה מרכיב השכר במשק. אבל הרי קצת מוגזם
לסמוך על הבטחות מסוג זה, כשהממשלה עוד
עלולה להתפרק, מסיבות אחרות, בעוד זמן קצר.

מנכ״ל אלון
מחברה לחברה
שהוזכר באחרונה, במינוי חדש, שווה איזכור
נוסף.
המדובר באלכם אלון, היום מינוי חדש
ביצהר. ההיסטוריה שלו ארוכה ורצופה בפרקים
מרתקים. שנים עבד לצידו של עמום סף

בעל־מניות שפירא
ריב על ״מגור־שהחברה
המפעילה את מרכז־הספורט תקנה ממג
חבילת מניות מגור, שהוא מחזיק בידיו כבר יותו
משלוש שנים. על״פי המידע, פנה שפירא כמז
פעמים לעודד רונן ממגור והציע לו לרכוש או
החבילה. כשזה סירב, פנה שפירא לשותפיו
דחייתם את הסחורה המוצעת גרמה לסיכסוך בי
שפירא לשניים.
שפירא מכחיש בתוקף את הסיפור. לדבריו
הוא מרוצה מחבילת מניות מגור ואינו מתכוו
לוותר עליה. אם כן, מהן הסיבות לסכסוך?
על־פי גירסתו, הוא ביקש להתרחב, בניגוז
לדעת שותפיו. הוא רצה לרכוש את מלון גרנז
רומנו בטבריה מידי מישפחת רומנו — קבלני
בניין ומלונאים — ושותפיו התנגדו.

פריטת־פה

מערכת היחסים בין כנימין גיכלי, מנכ״י
כור, מזון, ורחל שילה, דוברת כור, אינו
מצטיינת באהבה יתרה. גיבלי רומז בהזדמנויוו
שונות ששילה נותנן ת יד להשמצתו בכלי
התיקשורת. אחרי כל תקופת מתח באה הפוגה
אך לא להרבה זמן.
בשבוע שעבר, כאשר גיבלי שהה בתערוכז
מיקצועית בגרמניה עם תעשיינים ופקידים רביב
מענף־המזון, הפליטה הדוברת פנינה חדשז
והסתבכה פעמיים.
באחד החינמונים הוזכר שגיבלי — העומז
להתמנות כיו״ר מועצת־המנהלים של חברת
החשמל — ישאר כנראה גם בכור. הדוברו
ענתה, לכתב שפנה אליה, כי לדעתה גיבלי יוכי
לכהן בו־זמנית בשתי המישרות, משום שהתפקח
בחברת־החשמל הוא ייצוגי בלבד. אגב, היו״ו
הנוכחי, עמום פרושן, העיר באותה הזדמנוו
שלא מדובר בתפקיד ייצוגי אלא במישרה מלאה
שילה רצתה להיטיב עם גיבלי, אך למעשו
הודתה שהתפקיד שלו מייחל הבנימין הינו ריק
מתוכן.
אבל לא זה העיקר: סוד גלוי הוא שבעל הביו
בכור. ישעיהו(״שייקה״) גביש, מצפה בקו
צר־רוח לחילופים בכור מזון, והליכתו של גיבל
לחברת־החשמל היתה יכולה לשמש מנון
מצויין לחילופים. באה הדוברת וטרפה את ה
קלפים.

גוריון גם במישטרה וגם באתא. ערב המפולו
הוא יצא משם בזמן, והכריז קבל עם ועדה במיס׳
עדת אולימפיה שהוא עובר לפפקו, חברת טכסטיל
אופנתית, ושהוא יקדם מאוד את החברה,
לא לדאוג, הוא עזב את פפקו עוד לפני שיהודה
פלקוביץ׳ ,הבעלים של החברה, הודיע
רישמית בימים אלה שפפקו מתה. אלון פנה
לפירסום אדמון. הוא בילה עם הבוס החדש שלו
כמה וכמה פעמים בארוחת־צהריים במיסעדר
טריאנה, אבל הארוחות בנוסח הבלקן לא
הועילו הרבה למערכת־היחסים בין השניים והב
נפרדו בריב, אם כי ארמון טוען שהפרידה היתר
ברוח טובה.
רלים הוא פירסומאי ותיק של יצהר, שבעליו.
מישפחת מטלמן, היא מקורבת לחרות. אלון,
בתוקף תפקידו החדש, אחראי גם לפירסום. איך
הוא יסתדר עתה עם ארמון, או שאולי גם זו
תחנת־ביניים?
י ^ ס י יי ב/־עיז; זגיעדין

313 8^ 11,11^ X 1^ 1111/1

82513

הורוסקופ י— — י י
(המשך מעמוד )29
מרמז על כך שההשתוללות והשיב־חה
העצמית לא שייכות לשם.
הדלי הוא ביקורתי כלפי השותף
הקרוב אליו, הוא אינו מתקשר
במהירות. בקשריו המיניים הוא
חם וספונטני. כל מה שהוא יתן -
הוא מצפה לקבל בחזרה. שגיונותיו
ומינהגיו מפתיעים ומוזרים. שותף
המחפש קירבה, הבנה וביטחון -
ייצא מאוכזב.
שנת 1986 לא תפנק את בני
המזל בתחום זה. יצירת קשרים
חדשים תהיה מלווה בקשיים, כש־הביקורת
היא דווקא מצד השות פים.
גם בקשרים קיימים הם
יצטרכו להשתדל להיות יותר פתוחים
וגלויים. התנהגות חסרת-
יציבות וחמקמקת תגרום לכך
שימצאו את עצמם בודדים.

דגים

מאוב
)2רקורד של אדם עומד על
ראשו ()3
)4גנדרן כמו סקוטית ()4
)5כולם יעבדו, גם זה שעלה
לגדולה מאשפתות ()5,3
)6פחות ממאה מודים בקרבה

)7תיקו לזקן ()4

פתרון תשבצופן
2511

)8הגיע אל הספרות מאחורי
הצאן ()5
)9כה תאמר לתרומה — שום
דבר לא אסור! ()4,3
)11 רב של ארמים ()2
)12 אמר הכלכלן לצייר:
״מודה לאל אני, שנובל לא היה
עני 9מ)
)16 אלה שלא נשברו בדרגה
א׳ ,ימשיכו לעלות בסולם ( )5,3
)19 בין בקר ובן אצילים יחדיו,
זה בניגוד למוסכמות ()6
)21 לא עובד? גועל נפש,
לקחו אותם בכוח ()5
)22 תקוע עמוק, אבל לא נוגע

)23 הישר יצא נפסד ()2
)24 בחודש זה הזהרו מאיידס

)27 נביא רחב לב 3
)1פרי גן־העדן של דיוויד
ברחה ()3
)3עובד בייצור טוב יותר
מבעל חוקי ( )5,4

)9האצבע נוטפת מים ()4
)10 על בעלה הראשון אמרה
בריז׳יט בררו /שום דבר לא
קיבלתי מידו ()4
)13 מימין כאב, משמאל מרפא

)14 מעניין כיצד יקומו אחרי
שיטוהרו ()6
)15 מורל של ״עיצעס גיבער׳

)17 כל היטל — צרה ()4
)18״שים עליו כפך, זכור,
מלחמה אל איוב מ 4
)20 נפל לבי בקרבי, תודה
לאל? ()4 ,4
)22 אין ער לתקופה הארמית

)24 שמענו על מוות בקפיצה

)25 דמי הכושי שהעלה
לגרדום, זרמו כמים ()4
)26 הקטנצ׳יק שיחיה, כבר
עכו״ם ()4
)28 לאן נסע הגמד עם הפרי
הקטן 3,4
)29 עצר בבית אלקנה (.)3

אי תן ע מי חי
מזימים הדבר ת

בע״מ

ומי*

מומחים להדברת תיקנים(ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ונגדים.

רמת־ גן, רוז מודיעין ,18ת.ד 2272
טל• 6־ 5־ 790114 רש׳ מס׳ 21 עסק 481/75

ושמירה על בריאותך ודבושן־

תן טרמפ לחייל

אומנם הם שייכים לקבוצת
מזלות המים, הנחשבים לרגישים
ולרגשנים שבין המזלות, אולם אי-
אפשר לומר שהם בעלי להט־יצרים
בלתי-ניתן לשליטה. הבית השמיני
נמצא במאזניים, כך שהמין קשור
אצלם בקבלת פינוק, חמימות
ואהבה. בקשרים שבהם הקשר
אינו מעורב, הם מצפים מבני־הזוג
שיפנקו אותם וידאגו להם, כשהם
עצמם די פסיביים. הם ימצאו להם
את אותם המוכנים להעניק בלי
פרופורציה למה שהם מקבלים
בחזרה. המצב האידיאלי עבורם
יהיה כשהאהבה והמין יתאחדו.
זהו המצב היחידי שבו יעניקו לא
פחות ממה שיקבלו.
בשנת 1986 יופיטר שוהה במז-
לם ומפנק אותם. גם הבית השמיני
יהיה נקי מהשפעות שליליות. כך
שהשנה הם ייהנו מקשרים טובים
ונעימים, ויזכו לאהבה ויחסים
הרמונים ושלווים.
טלה הטלה מעורר אסוציאציה של
משהו מהיר וחולף. אופיו הילדותי
והצורך לספק את צרכיו ודחפיו בו
ברגע שהם מתעוררים לא מאפשר
לבקר את בן־הזוג לפני שיתקרבו
אליו. קודם מנסים ואחר כך מח־

הטריים יזנו
בהונה מיו חסרדאגות ולדגים יהיה
הרבה בינוק
ליטים. הבית השמיני של הטלה
הוא במזל עקרב, המדגיש ביתר
חוזקה את התכונות המרסיאליות
של המזל. ההרפתקנות והבריחה
מהשיגרתי והנדוש מגוונת את חיי
המין של השלה. הוא מתמסר בכל
להט חושיו ויצריו עד כדי שיכחה
עצמית, אלא שהתנאי הוא שבני
הזוג יתחלפו בקצב מהיר. המצפון,
חוש־הצדק וההתחשבות מודח קים
עמוק, ואין להם שימוש אלא
אם שפע ההרפתקות מסבנות את
מהלך החיים התקין.
שנת 1986 תאפשר לבני המזל
ליהנות מחיי־המין מבלי לעשות
לעצמם חשבון. בשנתיים שחלפו
הם נאלצו לעמוד מול מצבים לא
נעימים, ולא פעם היו במשברים
חריפים. אולי בדאי להסיק את
המסקנות. למרות שהכוכבים מצי עים
להם מלוא החופניים מזל
והצלחה, כדאי שיעצרו מדי פעם
ויהיו ערים למה שקורה בסביבתם
הקרובה.

אני אוהב

(המשך מעמוד )27
תמיד לראות אותי. כשאני באתי, הוא
יצא קצת מאווירת הדיכאון שלו והיינו
צוחקים הרבה.
בהתחלה שרה גרה ברירה שלי יחד
איתי. שמעיה שמח שהיא איתי, והוא
סמך עליי, למרות שגרנו באותה
הדירה. שרה גרה אצלי בערך חורש,
ואחר־כך שכרה דירה מהעיתונאי יוסי
היימן.
שוב נסעתי לחו״ל, ושם נודע לי
ששרה נעצרה יחד עם תיקי ארביב
בגלל סחר סמים והברחת אקדח לכלא,
וכי השותף שלי לדירה היה שוטר
סמוי.
רציתי לחזור ארצה, אבל חיכיתי
עד שהדברים יתבהרו. ידעתי שכאשר
אחזור מייד יעצרו אותי, כי בעיתון היה
כתוב שהמישטרה יודעת כי אני הוא
שהכנסתי את האקדח המוברח לכלא
שבו ישב שמעיה.
כאשר חזרתי, אומנם נעצרתי מייד.
האשימו אותי בסחר־בסמים ובהברחת

״דעת שנאשו
אחזור אוצה -
עצה אות׳ מיד ר
האקדח לכלא. ישבתי שבועיים במעצר
והכחשתי הכל. בעניין הסמים לא
רציתי להגיד מילה, ואמרתי כי אספר
הכל בבית־המישפט. לא יכולתי לדבר
אז, מפני שהם עוד לא הודו באשמה.
בעניין האקדח, אמרתי שלא אני
הברחתי אותו לכלא, ואני לא יודע מי
הבריח.
המישטרה מאוד כעסה שלא שיתפתי
פעולה איתם. הם אמרו לי שעוד
יגישו נגדי כתב־אישום, כדי שאלמד
לקח בגלל זה שלא שיתפתי פעולה.
הוזמנתי להעיד בבית־המישפט, ושבוע
לפני זה נעצרתי שנית. האמתלה
היתה שיש עדויות חדשות, שמישהו
טוען, כי סיפרתי לו בבית־המעצר
שאני הכנסתי את האקדח לכלא.
המישטרה לחצה עליי כדי שאפליל
את שרה, אבל אני לא הסכמתי.
העדתי בבית־המישפט, ונשאלתי
על־ידי התובעת כמה שאלות. אמרתי
שאני לא הכנסתי את האקדח לכלא
ואינני יודע מי הכניס אותו, וזהו.
כאשר קראתי בכתבה בהעולם
הזה כי אני הייתי עד־מדינה בתיק, זה
נורא הרגיז אותי. אני בחור שגדל על
עקרונות בחיים. השם הטוב שלי מאוד
חשוב לי. שנים עובד הבן־אדם לבנות
לו שם, ובשורה וחצי בעיתון הורסים
את זה. אני נגד חברים שלי בחיים לא
אלך! גם במישטרה אמרו לי שאולי
הגיע הזמן לחשוב מחדש על העקרונות
שלי, אבל עניתי להם שכל החיים
העקרונות שלי היו רק תיאורטיים.
כעת, כאשר זו הפעם הראשונה לממש
אותם במציאות, אני חייב לבצע אותם.
אחרי שכל הסיפור הזה ייגמר, אולי
אעשה חושבים ואראה.
הדרכון שלי עדייו במישטרה. כאשר
ייגמר המישפט של שרה והדרכון
יוחזר לי, ארע שלגביי העניין הזה
נגמר.
עד כאן דבריו של גיל דה־פז.
השבוע, בסיכומיה של התובעת
דבורה חן, במישפט שבו נאשמות שרה
אנג׳ל ותיקי ארביב בסחר־בסמים והברחת
האקדח לכלא, טענה לראשונה,
כי היה זה גיל דה־פז שהכניס את
האקדח לכלא. היא אמרה כי זה היה
בתיאום עם שרה ותיקי. התובעת טענה
כי טרם הוגש כתב־אישום נגד דה־פז,
מכיוון שהדבר התגלה לה רק בשלב
מאוחר מאוד. היא גם סיפרה לבית־המישפט,
כי תמורת הברחת האקדח
קיבל דה־פז משרה כרטיס־טיסה לפאריס.
שרה
ותיקי הודו בסחר בסמים. הן
מחכות לפסק־דין בהאשמה של הברחת
האקדח לכלא השמור ביותר
במדינה, שם ישב אז שמעיה אנג׳ל.
ה עול ם הז ה 2513

קולנוע ישראל סבותיו שר כחוד־הזקז

מי שאינו מתעצל ומחפש לעצמו הרפתקות
מגוונות והתנסויות חדשות על הבד הישראלי,
ובעיקר מי שרוצה לתת קרדיט לעבודות לא
מושלמות אך אמיצות, יעלה לרגל לצוותא
הקטן. כאן מוקרן מדי ערב (חוץ מימי שישי)
סירטה של רחל חלפי אפשרויות /או כחול
הזקן ואני ( 45 דקות).
חלפי מעידה כי עשתה את הסרט בתנאי־מחתרת.
כלומר: תקציב בלתי־נראה, סחיבה
אינסופית של צילומים (1979־ ,)1983 עבודה
התנדבותית של חברים וארבעה צלמים שהתחלפו
כל אימת שמצאו פרנסה אחרת(גדי דנציג,

במעקב אזזר*
כוכב* המחר
חברים (סטודיו, תל־אביב, אר־צות־הברית)
-עוד ז׳אנר פופולארי
לאחרונה: פירטי בוגרים. בולם
יחד עוסקים באותו הסיפור:
אסופת צעירים שסיימו זה עתה את חוק לימודיהם בתיכון,
באוניברסיטה, בקולג׳ או בבל מקום אחר, ואינם יודעים בדיוק
איך להתמודד עם החיים.
הפעם מדובר בשביעיה כזאת, בעיר״שדה אמריקאית קטנה,
כאשר כל אחד מן השיבעה צריך לייצג מיגזר אחר של הנוער
החדש באמריקה. האחד מרובע ורוצה קריירה, השני מכונס
בתוך עצמו ובקושי יוצר תיקשורת, השלישי מוסיקאי זרוק,
הרביעי חולח־אהבה, החמישית נערה רצינית הבונה בשקדנות
את חייה, השישית משחקת את נערת-השעשועים ומרמה גם
את עצמה, השביעית היא הבתולה הנצחית הממתינה לאהבה
הגדולה.
כל זה נשמע כמו נוסחה מוכנה מראש, שאפשר להכניסה
למחשב. מה שיתקבל אחרי שהמכונה תעכל את כל הנתונים,
הוא סרט מן הסוג הזה. הדמויות, הדיאלוגים, המשברים
והפיתרונות -הכל יוצר כאן מין קטלוג קלאסי של המלודרא־מה
ההוליוודית, עם מעט הומור וקצת דמע, בדיוק מה שצריך
כדי שהעניין יימכר היטב לבני טיפשעשרה מינוס, הסבורים
שהחיים נראים באמת כמו סרט־קולנוע, ומשום כך משוכנעים
שכל מה שמוצג כאן הוא דראמה ריאליסטית לתיפארת.

א מיליו אסטבסו אנדי מקד אוו א ל: מוכ שרים
להיסטוריונים של הקולנוע עשוי בכל זאת להיות עניין
בסרט הזח, כי יש כאן שיבעה שחקנים, אשר סביר להניח, לפי
התעסוקה שמספקים להם באחרונה, בי יהיו כוכבי־המחר של
התעשיה. קשה לומר שמי מהם מגלה כאן כישרון עוצר-נשימה,
אם כי יכול להיות שגם הבימאי, יואל שומאכר (שהיה פעם
מפיק) ,אשם בכך.

בזז*פועו אחד*
פרוסט האבוד

מאניקין של חלפי
פמיניזם ציני
אדי הירשביין, אלי שריד, יכין הירש) .אם כי
מבחינה ויזואלית איכויותיו גבוהות, הרי המרכיבים
הקולנועיים מצומצמים מאוד — חלפי
מתבססת בעיקר על בובות־מאנקין תחת שחקניות,
מה שמשרת גם את ההצהרה הרעיונית
ברבר כחול־הזקן במירקם־התודעה שלה. שכן,
אין לחפש אצל חלפי את כחול־הזקן המחסל את
נשיו וטומן אותן בקירות, כי אם השלכה של
האימאז׳ים והאסוציאציות על כמה גברים, כמה
פולחנים וכמה מיתוסים גבריים, שהווייתה הפמיניסטית
של היוצרת מנפצת כאן בציניות רבה.
תדריך חובה לראות
תל־אביב: לחיי אהבותינו, שושנת קא־היר
הסגולה, אמדאוס;
ירושלים: כאוס, אמדאוס, המעבר להודו;
חיפה:
שושנת קאהיר הסגולה.

תל־אביב

שושנת קאהיר הסגולה(שחף,
ארצות־הברית, מוצג גם בשביט, חיפה) -וודי
אלן בלי וודי אלן, באחד מסירטי־השנה ובאחד
מסרטיו הטובים ביותר: עקרת־בית מדוכאה
מוצאת מיפלט בקולנוע, עד שביום אחד יורד
הגיבור מן המסך ומציע לה חלום תמורת מציאות.
לחיי אהבותינו ( ה חווי ה הישראלית,
צרפת) -סרט בוטה ומריר של הבימאי
מורים פיאלה על יחסי אב ובתו ועל חוסר היכולת
לגשר בין גילים, הרגלים, תרבויות ונפשות
הקשורות זו בזו בקשר הגובל בפאניקה.
השוטר מגנב פטור (חן ,3צרפת)
השחיתות במישטרה הצרפתית בלי כחל וסרקאבל עם הרבה הומור, ושחקן אחד הנושא על גבו
את המעמסה כולה — פיליפ נוארה.
רציחות פשוטות (גורדון, אר־צות־הברית)
-תרגיל באסתטיקה ובשפה
קולנועית מסוגננת מדגימים שני האחים יואל
ואיתן כהן. אף שהמדובר ברציחות, אסור לקחת
את העניין יותר מדי ברצינות.
ה עול ם הז ה 2513

אהבתו של סוואן וגת, תל-אביב.
צרפת) -בחיפוש אחרי הזמן
האבוד של מארסל פרוסט הוא
אחד הרומנים החשובים ביותר
שנכתבו אי־פעם, יצירה סיפרותית טהורה המבוססת על
המילה ועל כל מה שהמילה מסוגלת לעורר בתודעתו של
הקורא, יצירה שאין שום טעם או הגיון לעבדה למדיום אחר.
על אחת במה וכמה אין טעם בעיבוד הזה של פולקר
שלנדורף, המתייחס לחלק קטן מתוך היצירה כולה, ונוטל את
סיפור העלילה כאילו זה כל מה שאפשר לדלות מתוך המקור.
התוצאה היא סיפור על נער־שעשועים מנוון ואהבתו הנואשת
ליצאנית־צמרת, על רקע טורי״הרכילות של החברה הגבוהה
בצרפת של סוף המאה הקודמת.
על המסך לא נותר דבר מן הקסם המיוחד של פרוסט. מי
שלא קרא את המקור לא יבין בדיוק מה הרקע ומה המיבנה
החברתי של הסביבה שבה חי הגיבור, סוואן, מה מיוחד
בהתקשרויות בינו לבין האנשים שהוא פוגש בסלונים השונים,
מה הכללים בתוך החברה הזו ומי מכתיב אותם.
לעומת זאת, מי שקרא את פרוסט לא יוכל שלא לכעוס על
ההתעללות המיותרת הזאת בספר, שהשפעתו מכרעת על כל
מה שנכתב במאה שלנו.
הרעיון להשתמש בשחקן בריטי, ג רמי איירונס, לתפקיד
הראשי, כאשר קולו של שחקו צרפתי, פייר ארדיטי, מדבר

או רנ ל ה מו טי וגירמי איירונס: מנוון
מגרונו, הוא רעיון כושל מלכתחילה, כי ניתוק שחקן מכלי־עבודה
חשוב כל־כך כמו הקול בוודאי שאינו לטובת הדמות
שהוא מגלם. אודנלה מוטי, יפהפיה איטלקית מנומנמת,
נתמכת בתילבושות ובמסננות-אור של סוון ניקוויסט, הצלם,
כדי לעשות רושם שהיא משחקת. העניין היחיד בהופעתו של
אלן דלון בסרט היא העובדה שהוא מגלם בארון בעל נטיות
הומוסקסואליות.

בד*ע\דוע\
ג תוך הטירוף
בית״ספר לאסירים מתחילים
(אסתר, תל־אביב, ארצות־הברית)
עוד אחת מקומדיות הטימטום׳
^1 8 11
שהפכו לאחרונה זיאנר קולנועי
בפני עצמו. כאשר אדם בעל השראה וכישרון אוחז בשרביט
הבימוי, כמו ג ון לאנדיס לדוגמה, זה יבול להיות שיעור מאלף
באנארכיה אנטי־מימסדית של הדור הצעיר. כאשר בימאי
בינוני מן הטלוויזיה -כמו גיורג׳ מאנדלוק, במיקרה זה -
אחראי לתוצאה, קשה להחליש אם הוא סבור שהצופים שלו
מוגבלים בשיכלם, או שאינו יודע לעשות שום דבר טוב יותר.
הנושא שנועד לעורר הפעם את העליצות על הבד הוא בית״
הסוהר. בבית־כלא, המוקדש לזיכרו של ג ון דילינגיר המנוח,
משתוללים האסירים כאילו היו בדיסקוטק אופנתי, הסוהרים
משתפים פעולה כשימחה רבה, והכל חוגגים ברוב עם ועדה
מאחורי סורג ובריח. עד כדי כך, שהעונש החמור ביותר לאסיר
ותיק הוא איום שישוחרר וישולח לחופשי. יום אחד מתחלף
מנהל־הכלא, כתוצאה ממעשה שחיתות פוליטית, ובמקומו
מגיע מנהל אחר, המבטיח דם -יזע ודמעות. וזה כמובן, צריך
להיות עוד יותר מצחיק. בכך, למעשה, מצטמצמת כל עלילת
הסרט.
כנהוג בז־אנר מכובד זה, בכל פעם שהשראת היוצרים
פושטת רגל, פונים לארכיון ושואלים השראה ממקורות
קודמים, וכך אפשר למצוא כאן את רוק בבית־הסוהר ואת

ריציארד מאליגן: מ טורף מו טר ף
המורד, את רוקי ואת פאטון־ ועוד בל מיני שיברי־חיקוים של
סירטי־עבר, אם כי לא ברור כלל אם מדובר כאן בחיקוי מתוך
התבוללות, חיקוי מתוך הערכה, או חיקוי מתוך יאוש, כי אין
משהו טוב יותר לעשות בתסריט הזה.
ריצ׳ארד מאליגן, ברט מסידרת־הטלוויזיה בועות, מגלם את
המפקד החדש של הכלא, בדיוק בפי שגילם מורה מטורף, אב־מישפחה
מטורף, וכל שאר המטורפים שנקרו בקריירה שלו.

בת הרב

פיגור הז ה!
של גרפלי

מי פ ר ראש היא השם הלוהט
ביותר כיום במיצעדי ההיי אנרג׳י
בעולם. שירה כוח האהב ה הגיע
למקומות הראשונים בכל העולם.
בבריטניה, למשל, הוא הגיע למקום
הראשון מייד עם היכנסו למיצעד. שיא
שלא הרבה זמרים/ות יכולים לזקוף
לזכותם.
ראש ניסתה להופיע בישראל כבר
בשנה שעברה, לפני הצלחתה הגדולה.
היא יצרה קשר עם חברת סי־בי־אס
בארץ, וביקשה שיארגנו עבורה הופעות
כאן, מכיוון שישראל חשובה לה
מאוד: אביה הוא הרב הקהילתי
בברלין, והיא עצמה באה מבית שומר
מסורת, שבו התחנכה על ערכי היהדות.
ואכן, לפני שנתיים היא בילתה
חודשיים בישראל, בקיבוץ.
בחברת״התקליטים הסבירו לה שבישראל
היא עדיין אלמונית, ושאין
טעם לארגן למענה הופעות. עכשיו,
לאחר הצלחתה הגדולה של ג׳ניפר
במיצעדים, נזכרו בסי־בי־אס בנערה
היהודיה אוהבת־ישראל. כמובן שגם
הפעם היא שמחה מאוד על ההזדמנות
לבוא ארצה, אלא שלאנשי חברת־התקליטים
היתה בעיה אחת גדולה
מאוד: לוח ההופעות של ג׳ניפר עמוס
מאוד עד חודש מאי הקרוב.
לבסוף נמצאה פירצה של שלושה

בסוף יחודש נובמבר יבוא ארצה
להופעות אחד מגדולי נגני הג׳אז של
דורנו סטפן גרפלי.
גרפלי החל את הקריירה המוסיקאלית
שלו כנגן פסנתר ואקורדיון
במועדוני ג׳אז ברחבי אירופה, בשנים
שלפני מילחמת־העולם.
יותר מאוחר הוא גילה את הכינור,
ושילב אותו בנגינתו. השנים שעברו
הביאו את גרפלי לתודעת אוהבי הג׳אז
בעולם כווירטואוז מעולה. מבקרי

פטפן גרפלי

ציפי שביט הוציאה לפני חודש
וחצי תקליט־ילרים בשם ציפי...ולישון.
אך לבדרנית האהובה אין ומן
לישון, כי תקליטה הפך תוך זמן קצר
לשלאגר גחל, שנמכר ב־ 15 אלף עותקים
כבר בחודש הראשון להפצתו,
והוא תקליט־הילרים הנמכר ביותר
בהיסטוריה של תקליטי־ילדים בישראל.
וחוץ
מזה: תוכנית הבידור שבה

מוסיקה בעולם אומרים על גרפלי
שהצלולים שהוא מוציא מהכינור הם
הפתעה חדשה בכל הופעה.
בארץ הוא ידוע בזכות תקליטיו
הרבים, בהם ניגן יחד עם יהודי
מנוחץ. להופעות יתלוו אליו מריו
פוסטר בגיטרה וג׳אק סואינג
בקונטרבאס.

נימים מיזרחי הוא ללא ספק
סיפור של הצלחה. בית־האופנה שלו
הפך תוך זמן קצר למוביל בתחום
האופנה בארץ.
בשנתיים האחרונות הפך מיזרחי
לאהוב ואהוד על אמני ישראל, מאז
שלקח על עצמו את המשימה הכמעט
בלתי־אפשרית: להלביש את׳הזמרות
והזמרים, השחקנים והשחקניות ועוד
אנשי בידור.

היא מופיעה עם מפי ריבלין,
הנקראת ספי וציפי אוהבים שרים
ומספרים לילדים, חוגגת בימים אלה
את הצגת ה־ססו, ועוד היד נטויה.
בימים אלה ממש היא משתתפת
בחזרות להצגת הילדים הנודעת עוץ
לי גוץ לי, שתועלה בחנוכה בתל-
אביב.

ירדנה ארזי, ציפי שביט,
אלון אולארצייק, אילנה אביטל,

קובי אושרת ועדה תומר
בקו תל־אביב־פאריס

ימי מנוחה בחודש ינואר, שאותם
תבלה הזמרת בהופעות אצלנו.
אגב, הבית היהודי החם לא מנע
אותה מלעורר שערוריה בבריטניה:

סירטון הווידאו שלה צונזר ונערך
ארבע פעמים ברציפות, עד שהותר!
להקרנה ברשת הטלוויזיה הבריטית
שגמרת הצניעות.

הקדם־אירוויזיון השנה היו לבושים
בבגדים שעוצבו על־ידו, באופן אישי.
אין לו אמן מועדף .״כולם,״ הוא אומר,
״תורמים תרומה חשובה לחיי־התרבות
בארץ, ואני שמח מאוד שגם אני יכול
לתרום משהו לעניין הזה״.

תקליטים חדשים
המעגל הרביעי
האלבום ה־ 20 של הזמר הכושי 1

העיוור סטיבי דונדר יצא השבוע 2
בהדפסה מקומית. וונדר מגלה באח־ |
רונה נטיה פוליטית ברורה — הוא
הקליט שירים נגד הגיזענות בדרום־ ן
אפריקה, הוא תורם למוסרות פוליטיים |
שונים הופעות ותמלוגים. מלבד נושאי !

קובי אושרת ושטיח המכבים
קובי אושרת עוזב את אורות תל־אביב לטובת אורותיה של פאריס, שם
יושב האמרגן שלמה צח. אושרת אומר ששום שטיח־זהב אינו פרוס לרגליו.
והוא ינסה לעבוד שם בעזרת הקשרים של צח .״אני פשוט מחפש תנאים אחרים
לעבודה ״,מספר אושרת .״כולם יודעים שבארץ התנאים הם גרועים, ושם,
בפאריס, המצב שונה.
״זה לא עניין של סנוביות או של ניתוק. אני לא יורד מהארץ. רק לוקח
פסק־זמן ארוך, כדי לנסות דברים חדשים.
״אם תהיה לי עבודה גם בארץ, המרחק לא כל־כך גדול, תמיד אפשר לעלות
על המטוס הבא. בינתיים בפאריס הפקתי ועיבדתי לאילנה אביטל שיר חרש
בשם מחכה לך, שהלחין צרפתי מאוד מפורסם קליד ולואה, ובשבוע הבא היא
תופיע איתו בתוכנית להיטים טלוויזיונית בצרפת.
״גם חברת סי־בי־אס הצרפתית מגלה התעניינות בחומר שצח ואני, מפיקים.
ובינתיים היא החתימה את חיים כהן להקליט ער־ שיר חדש.
״כך שבשביל התחלה הולך לי מצויין. לידיעת כל אלה שיירכלו שעזבתי את
הארץ — אני משאיר את כל עסקיי בארץ פתוחים, והשבוע בנוסף פתחתי
מיספרה, שאותה תנהל בת זוגי לחיים עדה תומר. שמהיום והלאה תצטרד
לחיות בקו תל־אביב־פאריס״.

ג׳ניפר ראש
בעיה של צניעות

מלביש

הופעות בישראל

לא נום ולא
יישן זמר ישראל

נמר דוחברבורות
ב,הבימה״
השבוע החלו חזרות על מחזהו של
יעקב שבתאי נמר חברבורות,
בבימויו של חנן שניר. הסיפור
מתרחש בחולות־הזהב של תל־אביב
הישנה, ומספר על נוכל יהודי המנסה
למכור למתיישבים חלום על קירקס
מפואר שהוא עומד להקים. בסוף, מה
שנשאר במציאות, הוא חלום שפשט ;

יונג, שמואל סגל, ניסים עזיקרי י׳
ואחרים.

ושוב הבימה
לזוג השחקנים יעל פרל ומשה:־
בקר נולד השבוע במזל טוב בן בכור. ז
אולי יהיה זה רור שלישי לשחקני!
תיאטרון.

ניבים מיזרחי

בזכותו נראים טוב

פנינה רוזנבלום ועוד רבים מקב|
לים ממנו את הבגדים בהם הם מו;
פיעים, ולא תמיד תמורת כסף או
:פירסום. מיזרחי אומר, שלדעתו חשוב
שהאמנים יהיו לבושים תמיד בצורה
יפה וחרישה, ומכיוון שלהרבה אמנים
בארץ אין די כסף כדי להרשות לעצמם
את הלוקסוס הזה, הוא עוזר להם.
לפעמים הוא נותן במתנה. לפעמים
במחיר סימלי.
ריקי גל אמרה, שבזכות מיזרחי
היא לא שוברת את הראש לפני כל
הופעה, כי היא יודעת שתקבל ממנו
בדיוק את הבגד שיתאים לה .״צריך
לארגן ערב מיוחד לכבודו, כדי שיידע
עד כמה אנחנו מעריכים את מה שהוא
עושה למעננו,״ אמרה.
״הוא בן־אדם מאוד מאוד מיוחד,
תמיד מוכן לעזור ולשמוע לדעתך״.
אמר הזמר יזהר כהן .״באמת שהרעיון
לעשות ערב מיוחד עבורו הוא
נהדר, צריך רק למצוא את מי שיארגן
ערב כזה. אני בטוח שכולם יופיעו. הרי
בזכותו אנחנו נראים כל־כך טוב כל
הזמן״.
כמעט כל המשתתפים בתחרות

סטיבי וונדר
מעורבות פוליטית
השירים שבתקליט האחרון, וונדר אינו
מחדש דבר, הוא מעגל ריבוע.
אבל אפשר להבין את היוצר הכושי
החשוב ביותר בעולם הפופ: אחרי 20
תקליטים, אין־ספור להיטים ואלפי
הופעות — כל אחד היה מתקשה
להפתיע.

הטיסה של אבי מט 1ס
זהו תקליט יוצא־דופן ומעניין לזמר
לא כל־כר מוכר או ידוע, תקליט
הרגאיי העברי הראשון.
שלוש שנים לקח לו לאבי מטוס
להמריא, והוא עושה זאת בעזרתו של
דניס ביואל שהוא אחד מהחשובים
שביוצרי מוסיקת הרגאיי בעולם.
את הקשר הראשוני בין מטוס לבין
בוואל יצר ידיד ישראלי. מטוס צילצל;
סיפר על עצמו ובוואל אמר :״טוב, אז
אולי ניפגש פעם.״ אבי לא רצה להח-

מיץ את ההזדמנות יוצאת־הדופן, ולקח 1
את המטוס הראשון שיצא לדרך.
הפגישה בין השניים היתה מאוד 1
נלהבת ופוריה. בוואל גייס חברים .׳
טובים, שהם במיקרה מפורסמים מאוד |
בתחום מוסיקת הרגאיי בעולם, כמו 1
ג׳ון קופאי(גיטרה! ,מטיב גרגורי ז
וחליל! ,ברום ממיט(תופים! ,ג׳פרי 1
סקנטלברי (כלי הקשה! ,ודניס
בוואל עצמו (בס־קלידים וקולות־רקע).

המיפגש המעניין אפשר לשמוע
מעל גבי התקליט שנקרא לוקח את
היום לאט.

מקס וכיפת הרעם -
פסקול הסרט
איננו וז קו קי ם לעוד גיבור הוא בעצם
הלהיט שעליו מתבסס התקליט.
כמעט כל פסקולי הסרטים שייכים
לעלילת הסרט שעליו הם מבוססים
ולמה שקורה על המסך. הפעם התקליט
מתבסס על הופעתה של הכוכבת
החמה ביותר בעולם הפופ טינה
טרנר. שני קטעים נהדרים יש לה
בתקליט, שניהם הצליחו מאוד במיצי
עדי הפיזמונים בעולם. ואפילו אם זה
רק בשבילה — כדאי לקנות את
התקליט.

ויי^• ^מרוד דור

יעקנ לחסון(מימין)

התאבד.
מיק׳ ארנין(משמאל)

התאבד.
העו &ס הי ה
חושו לואשונה את
הקשו בין השניים:
אויה אבנו׳(למטה)

33^61

^ ברה של הוצאה־לאור, שבבע־
( 1לות מיקי אלבין המנוח והעיתונאים
אריה אבנרי וזאב גלילי מידיעות
אחרונות, הפיקה את הספר רצח
אופי על יעקב לוינסון, שהתאבד
בפברואר .1984 הספר יצא לאור ערב
שבוע־הספר ביוני ,1985 בהוצאת
זמורה־ביתן. הספר הוא שיר הלל על
לוינסון, שנכתב על־ידי עיתונאי,
שנבחר על־ידי הבנקאי להיות נאמנו
ודוברו גם אחרי התאבדותו.
בכריכה האחורית של הספר, בכותרת
״חידת לוינסון״ ,נאמר בין היתר:
זהו דיווח מכלי ראשון של עיתונאי,
שבינו לבין יעקב לוינסון נרקמו
יחסי־ידידות עמוקים. האמון הרב
שרחש יעקב לוינסון לאריה אבנרי
הביא לכך שבימים האחרונים לחייו,
כשכבר גמלה ההחלטה להתאבד (מעשה
שתיכנן בדקדקנות ובקור־רוח)
סיפר לאבנרי את סיפור חייו, את כתב־ההגנה
שלו נגד מאשימיו, שהפך
לכתב־אישום חמור נגד ה,כנופיה׳ ונגד
האווירה והמיסגרת שאיפשרה את
צמיחתה״...

19.12.82 במטרה לעסוק בתיקשורת
ובהפקת תוכניות־טלוויזיה. שמה של
החברה, עם היווסדה, היה ע.ב.פ.
פירסומים בע״מ. כבעלי המניות
בחברה שימשו עורך־הדין בן־פורת
וחברת ר.י.ע. נאמני בע״מ. כל אחד
מהם החזיק במניה אחת.
• החלטה מיוחדת של הנהלת החברה
מיום 2.5.83 עוסקת בנושאים כדלקמן:
(א) בתיקון מטרות החברה והוספת
המטרות ״לעסוק בכל עיסקי הפקה,
כתיבה, ייצור ועריכה של ספרים,
סיפורים, מאמרים, דו״חות, תסריטים,
דיברי־כתב מכל מין וסוג שהוא״.
(ב) שינויים בהרכב ההון של
החברה, על-ידי הפיכה של ארבע
מניות רגילות, בלתי־מוקצבות, למניות
הנהלה ושליטה.
(ג) שינוי שם החברה מע.ב.פ.
פרסומים בע״מ לא.ג.ם. סיפרות
בע״מ.
• בתאריך 5.5.83 בוצע בפועל שינוי
בהרכב בעלי־המניות בחברה, כשלחברה
מצטרפים אריה אבנרי וזאב גלילי
כבעלי־מניות פורמליים, בעיקבות העברת
מניות מעמיהוד בן־פורת לחברת
ר.י.ע. נאמנים בע״מ.
מצבה המישפטי החרש של החברה
מורה כדלקמן:
(א) אריה אבנרי: מחזיק במניית־הנהלה
אחת וב־ 30 מניות רגילות.
(ב) זאב גלילי: מחזיק במניית־הנהלה
אחת וב־ 30 מניות רגילות.
(ג) חברת ר.י.ע. נאמנים בע־מ:
מחזיקה בשתי מניות־הנהלה וב־38
מניות רגילות.

• אבנוי־גליד־מיס
ך* סיפור מתחיל במאי ,1983 או
1 1זמן קצר לפני כן. מיקי אלבין התייצב
במישרד פרקליטו־נאמנו, עורר־הדין
עמיהוד בן־פורת, משדרות רוטשילד
72 בתל־אביב. הוא ביקשו
להעביר לבעלותו ״חברת מדף״ כדי
שיוכל לעסוק גם במו״לות, כהמשך
להשקעותיו בתיקשורת, שהלכו ותפ־

קשו הנזתאבדיס

חו( .״חברות־מדף״ מצויות לכל דורש
אצל פרקליטים מוכרים) .מחיר חברה
כזאת אצל בן־פורת נאמד אז בכ־750
רולר פלוס מינוס.
עורר־הדין בן־פורת נענה לבקשת
אלבין. הוא שלף מן המדף העמוס
במישרדו את חברת ע.ב.פ( .עמיהוד
בן־פורת פירסומים) והעמידה לרשות
אלבין.

לבקשת מיקי אלבין היקצה
בן־פורת בחברה מניות לעיתונאים
אריה אבנרי, כתב
כללי ב,.ידיעות אחרונות״ ,ולזאב
גלילי, רכז-הכתבים של
העיתון .״ר.י.ע. נאמנים״ בע״מ,
חברת הנאמנות של מישרד
בן־פורת, החזיקה במניות
״ע.ב.פ.״ בנאמנות בשביל הלקוח
שלה, אלביז, שביקש להס
מיקי
אלבין מסו לעיתונאים אויה אבנו׳ וזאב גויר׳ מניות
בחברה שפעולתה היתירה היתו ז ״להפיק״ ש1י ספרים של אריה
אבנרי: אהד לטיהור יעקב לוינסון ואחד על התנניס במיפלגה
הליברלית, שבה ביקש מיקי אלבין לעשות קריירה פוליטית
תיר את זהותו׳בשותפות המשולשת.
באותו
מועד, כלומר בקיץ ,1983
חדל בן־פורת לשמש כדירקטור בחברה,
וזאת שינתה באותו מעמד את שמה
לא.ג.ם. סיפרות בע־מ (כנראה:
אבנרי־גלילי־מיקי).

אלבין אמר לס״פורת — האחרון
נרתע מלנקוב בשמו ומתייחס אליו
(מטעמי ״סודיות״) בקיצור בשם
״הלקוח״ — כי הוא מבקש להשקיע
״בחברה רצינית של הוצאה־לאור,
לשם הפקת סיפרות רצינית ״.מכאן —
כהסברו באוזני בן־פורת — הוא

מבקש לצרף אל החברה את העיתונאים
אבנרי וגלילי. הוא לא פירש
מדוע בחר דווקא בצמד זה.
כך השתלשלו הדברים בחברת
א.ג.ם. לפי מיסמכים רישמיים:
• חברת א.ג.ם. סיפרות בע״מ,
ח.פ9 .־095769־ ,51 נרשמה בתאריד

• בתאריך 7.6.83 חדל עמיהוד בו־פורת
לשמש כמנהל בחברה, וכמנהלים
מונו אבנרי וגלילי.
• חברת ר.י.ע. נאמני בע־מ, ח.פ.
8־094925־ ,51 המחזיקה במחצית הבעלות
על חברת א.ג.ם. סיפרות בע־מ,
הוקמה בתאריך ,17.10.82 במטרה

לנהל חברת־נאמנות.
בעלי המניות בחברה הם:
(א) עורך־הדין עמיהוד בן־פורת.
(ב) רחל בן־פורת.
• החברה הוקמה ונרשמה על־ידי
עורך־הדין עמיהוד בן־פורת בתקופה
שבה הועסק במישרר עורכי־הדין י
צדוק, ברזל, שטריקס. מיסמכי
יסוד־החברה מולאו על־ידי מישרד זה.

העיתוי של רכישת חברה
להוצאה-לאור על-ידי מיקי אל־ ן
בין, וצירופם של העיתונאים 1

35 יי!

(המשך מעמוד )35

אבנרי וגלילי כשותפים, מעניין
מאוד.

אריה אבנרי

בקיץ 1983 היה מצבו של יעקב
לוינסון בכל רע. התיקים הסודיים נגדו
נערמו בכספת בנק הפועלים. מנהל
הבנק בשווייץ, ולטר סימונסון, הזין
את יריבי לוינסון, ובראשם יו״ר ההנהלה
גיורא(״ג׳ורי״< גזית, בחומר סודי
רב, שהצביע על חשדות למעשים
פליליים של לוינסון בבנק, בשלוחותיו
בעולם, בחברת אמפ״ל.
באותו הזמן שבו הוקמה החברה על־ידי
אלבין עמלו שני הדירקטורים של
בנק הפועלים, שרגא רוטמן ועמירם
סיוון, בהכנת הדוח(״דוח רוטמו־סיון״)
על מעשיו של לוינסון, שנרשם ב־22
בינואר 1984 ונגנז — עד שהעולם
הזה פוצץ חלקים ממנו. כעבור כמה
שבועות, בפברואר ,1984 התאבד
יעקב לוינסון ביריה בביתו.

6השריש־ה המהוה

זאב גלילי
ר.י. ע.

נאמנים בע ״מ

רמת אפעל, א ל -ע ל 19

בני -ברק, הרב קול! 32

ת ל -אביב שדי

רוטשילד 72י. י

רישומים של אבנרי, גללי וחברת־הקש של אלבין כבעלי מניות ב״א.ג.ם.״
המחיר 1 :שקל

פי יהי-ז־יל

ש ס די טנו ל ל

ד* דן י י*

ר־יזי־כ

גלילו״ *יכל

קיקז. גכייכ

אבב רי

אריה

סופר

ברפ ת אפעל א ל -ע ל 19

בלילי

ז אבי

סופר

בנל -ברק הרב -קוק 32

ף צמרת ״בנק הפועלים״ ,בעי-
*קר אצל יו״ר ההנהלה גזית, נדלקה

זאב גלילי מכחיש ומאשר:

״א.ג.ם. הב־קוז את וצח אוב,,!,
זאב גלילי. רכז הכתבים של ידיעות אחרונות. התחיל את ה*
קריירה העיתונאית שלו בחרות, ביטאון חרות, בשנות החמישים.
הוא היה שם סופר לענייני״פיתוח. בעיתונו מתארים אותו בכירים
בשתי מלים מחמיאות :״עורן מעולה״ .הוא היה ללא ספק הצלע
החזקה(בכתיבה ובעריכה) בטריאומוויראט אבנרי/גלילי/אלבין.
ב״ 1ג באוקטובר פניתי לשמוע את הסבריו. הוא השיב ברוגז רב.
בכעס, בעוינות. התפרצויותיו הסגירו אותו. כך התנהלה השיחה בינו
לביני בטלפון:
שאלה: מה מצבה של חברת א.ג.מ, היום?
גללי: א.ג.ם. היא חברה רדומה, ישנה. אני ואבנרי שותפים בה.
שאלה:האם הוקמה א.ג.ם. גם לצורך כתיבת ספר על לוינסון?
גללי: שטויות!
שאלה: מה הקשר בין א.ג.ם. למיקי אלבין?
גללי: שום קשר.
שאלה: בכל זאת?
גלילי:למה אתה חוקר אותי? האם עליי להשיב לר? האם אני מוכרח
להשיב לך? אין לי חשק להשיב לך! אני לא חייב להשיב לך!
שאלה: אולי תירגע. מה מטרת א.ג.ם!.
גלילי: א.ג.ם. הוקמה לצורך הפקת ספרים דוקומנטריים.
שאלה: איזה ספרים הוציאה כבר א.ג.ם.י
גללי: שני ספרים: הקשר הליברלי ורצח אופי על לוינסון.
(לשאלה קודמת הכחיש שא.ג.ם. הפיקה את רצח אופי, הקשר
הליברלי מספר על המתרחש בתוככי המיפלגה הליברלית, שבה היה
מיקי אלבין תככן לא־קטן, משך בחוטים, המליך אנשים. תמך כספית
בגורמים אלה או אחרים, ידע סודות, שוודאי אריה אבנרי. כותב הספר,
הסתייע בו).
שאלה: מה עוד עשתה א.ג.ם.י
גלילי: היינו צריכים להפיק אנציקלופדיה ליהדות בשביל (אוהד)
זמורה (הכוונה לזמורה־ביתן. מו״לים) .דובר על השתתפות של מיקי
אלבין, אריה אבנרי ואנוכי. אלבין דיבר על תוכנית להוציא לקסיקון על
היהדות, אך לא יצא רבר מזה, בגלל 200 אלף דולר שהיו דרושים
כהשקעה התחלתית, וזמורה לא יכול להשקעה כזאת. אני הייתי צריך
לערוך את הלקסיקון.
שאלה: ודאי נועדתם כעניין זה עם מיקי אלבין חמורה?
גללי: היתה פגישה אתת בין אלבץ, אבנרי, אני וזמורה.
שאלה: למה ביקש מיקי מעורך־הדיו בן־פורת. נאמנו, להקצות מניות
בא.ג.ם. לך ולאבנרי?
גלילי: שאל את מיקי.
שאלה: האם הבטיחה א.ג.ם. לזמורה־ביתן כיסוי הוצאות(או הפסדים)
,אחרי שההוצאה תוציא את רצח אופי על לוינסון בהפקת א.ג.ס.ז
גללי: א.ג.ם. מימנה את עצמה.
שאלה: האם היו לחברה שלכם הוצאות כבדות בקשר להפקת רצח י אופי והקשר הליברלי?
גללי: פעם נסע אבנרי לחו״ל ומימן את ההוצאות מכיסו.
שאלה: כמה הכנים כל שותף בא.ג.ם :.אתה. אבנרי. אלבין?
גלילי: כל שותף השקיע במניות יסור 50 אלף לירות.
שאלה: לירות, שקלים, או?...
גלילי: אני לא זוכר ובכעס רב).
שאלה: האם היה די בכסף שהוזרם לא.ג.ם. במיסגרת מניות־היסור
של הבעלים. כדי לגלגל הפקת שני ספרים, אחזקת מישרד, העסקת
מזכירה. טלפונים. חשמל, נסיעות?
גלילי: אני לא רוצה להגיד לך!
שאלה: מה מקור הכסף שזרם לא.ג.ס?.
גלילי: אני לא רוצה להגיר לך!
שאלה: מה מצבה הכספי של א.ג.ם. היום?
גלילי: החברה נמצאת בהליכי״פירוק. א.ג.ם. הפיקה גם את הספר על
אפריים אילין. אני כתבתי אותו. אריה אבנרי ואני הפקנו במשותף שלושה
ספרים: על רויד לוי, על יעקב לועסון, על חיל-האוויר. בעצמי כתבתי 12
ספרים, אך שמי אינו מודפס עליהם.
שאלה: מה פירוש ראשי התיבות של א.ג.ם.י
גלילי: לא אשיב לך יותר על שום •שאלה!

שקל

שקל

רישומים של אבנרי וגלילי כמנהלי.,א.ג.ם.״ מיום 7.6.83
המיקצוע: סופר
נורה אדומה כאשר נודע על הקמת
א.ג.ם ,.שותפיה ומטרותיה. הועלה
החשש כי בדרך זו או אחרת תשרת
א.ג.ם. את לוינסון.

איך יתכן — שאלו בתמיהה
בצמרת ״בנק הפועלים״ —
שעורך־הדין בן־פורת קשור
בהקמת ״א.ג.ם.״ בדיד זו או
אחרת, שבה גם שותף אריה
אבנרי, נאמנו, איש־סודו ודוברו
הלא רישמי של יעקב לוינ-
פון?

ולגלילי לפי הוראות ״הלקוח״ שלו
(אלבין) .למרות שמניות אלבין רשומות
על שם ר.י.ע ,.אין הן שייכות
לגוף זה.

אך מעולם — עד לגילוי כאן
— לא גילה בו־פורת כי הוא
נאמנו של אלבין ב״א.ג.ם.״״
באמצעות ״ר.י.ע.״ ואת מניות
לקוחו הוא מחזיק בנאמנות.

הספר על יעקב לוינסוך (ראה
מיסגרת).
אריה אבנרי אמור היה להיפגש
איתי ביום החמישי, ה־ 26 בספטמבר
בצהריים בקפה תל־אביבי. ביקשתי
לשמוע את הסבריו למיסתרי א.ג.ם,
אך באותו בוקר ביטלה רעיתו, זיווה,
את הפגישה .״אריה מחוץ לעיר. אחרי
הצהריים הוא במילואים. הוא יחזור

בן־פורת הוא פרקליט מכובד,
המשרת את בנק הפועלים. הוא היה
הנאמן בה״א הידיעה, שנבחר על־ידי
דני רוזוליו, גיורא גזית, עמירם סיווו

חשיפה

יאיר קוטרו־ושרגא
רוטמן כדי לרשום את פרטיכל
דוח רוטמן־סיוון, כפי שקראו לפניו
במישרדו.
מבנק הפועלים התקשרו בטלפון
אל בן־פורת כדי לברר את חלקו
בא.ג.ם. המיסתורית. בן־פורת ביקש
להרגיע את השואלים בהדגישו כי
מכר למיקי אלבין ״חברת מדף״ בלבד,
ואלבין הוא שביקשו להקצות בה
מניות לאריה אבנרי ולזאב גלילי
בשותפיו — הטריאומוויראט המוזר.
״אני רק נאמנו של מיקי אלבין,״ השיב
בן־פורת למתעניין מבנק הפועלים.

תשובתו של בן־פורת לא
סיפקה את צמרת ״בנק הפועלים״
.נותרה חידה שלא הובהרה
על-ידי בן־פורת לבנק:
למה ביקש מיקי אלבין להזרים
כספים לחברה, שאמורה היתה
להוציא ספר על לוינסון עוד
באשר זה היה בחיים — כחצי
שנה לפני התאבדותו?

על קושיות הבנק חזר והשיב בן־
פורת כי מיקי אלבין אמר לו כי רצונו
לעסוק במו״לות ולהפיק ספרים.
גם ההסבר הנוסף לא נשמע סביר
בעיני השואלים בבנק.
בן־פורת חשש כי מעמדו יתערער
אצל גיורא גזית, יריבו המושבע של
יעקב לוינסון, והוא עלול לאבד
מיכרה״זהב למישרדו. הפרקליט מיהר
להתקשר לאלבין, אחרי פניית הבנק
אליו, כדי לשמוע מפיו על תוכניות
א.ג.ם. ולוינסון.

אלבין השיב לבן־פורת (בך
בן־פורת!) שאין בדעת ״א.ג.ם.״
לטפל בהפקת ספר על לוינסון.
אך תשובתו הסתמית־משהו של
אלבין באוזני בן־פורת לא סיפקה
הפעם את פרקליטו, שמיהר להגיב
באוזני לקוחו :״איני רוצה לדעת מכך״,
כלומר: מהקשר הצפוי בין א.ג.ם. לבין
יעקב לוינסון.
בן־פורת הדגיש כי בא.ג.ם. לא
היתה לו אישית כל פעילות כבעל
מניות, עד להעברת החברה לאבנרי

יז >ן ז/

א* ים ן(ו א*.ן ךי

! =03 ואי )ג^יי

סיפרו של אבנרי על לוינסון
מישרד, מזכירה, נסיעות
כאשר התייצב אלבין במשרדו של
בן־פורת בעניין א.ג.ם ,.דרש ממנו בן-
פורת כמעט אולטימטיווית (מחשש
לזעם בנק הפועלים) :קחו את המניות
שלכם מר.י.ע!.
בחינמון העיר 28.6.85 במאמר
על אריה אבנרי תחת הכותרת ״בשם
החברים של אבנרי״ ,הכחיש אריה
אבנרי כל קשר בין א.ג.ם. ובין הספר
שכתב על לוינסון רצח אופי. הוא טען
כי א.ג.ם. הוקמה כדי להוציא לאור
אנציקלופדיה ליהדות ״ללא כל קשר
להוצאת הספר על לוינסון״.

לא כך יאמר שותפו לכתיבת
ספרים, זאב גלילי.
הוא אישר :״א.ג.ם. הפיקה את

מאוחר ״.היא הבטיחה, לבקשתי, כי
אבנרי יחזיר לי צילצול לקביעת מועד
חדש לפגישה, אך עד היום לא שמעתי
ממנו. כאשר צילצלתי אליו למחרת,
ה־ 27 בספטמבר, שוב הרימה את
השפופרת זיווה, רעייתו :״עדיין לא
ראיתי את אריה״.

השיחה התנהלה עם הגב׳
זיווה אבנרי ביום השישי, אחרי
6בערב!

• הסוד יוד רסנו
^ ג.ם.״ ניהלה את ענייניה
4 ממישרדה הראשון, ברחוב
מזא״ה 51 בתל־אביב. אחר־כך הועתק

_ תרגיל פרס
המען לרחוב הגפן ,13 בני־ברק (עיר
מגוריו של זאב גלילי).
לא.ג.ם. היו שני חשבונות־בנק,
בניהול אבנרי וגלילי: סניף דיסקונט
ברחוב קפלן 2בתל־אביב (מיספר
חשבון )288608 :וסניף בנק המיזרחי
ברחוב חברון 2בבני־בריק (מיספר
:חשבון.)369226 :
מזכירה מטעם א.ג.ם. דאגה לקביעת
פגישות בשביל אבנרי, לצורך
כתיבת הספר על לוינסון. היא צילצלה

(נקדימון שימש גם יועץ התיקשורת
של קונצרן אייזנברג בישראל, כשנטל
חופשה ללא תשלום מעיתונו).

ב־ 2באוגוסט 1985 נפגשתי
במיקרה עם נקדימון במסיבה
ביתית. הוא אמר לי כי אלביז
אמר לו שאין כל קשר בינו לבין
״א.ג.פ.״ למחרתו, ה־ 3באוגוסט,
התאבד אלבין בקפיצה
מקומה ב׳ שבמין המישטרה
שבו נחקר ביפו.

זקבלה בכתב בהתאם לתקנה 63ל ת קנו ת ההתאגדות של החברה.

ושרר את ההחלטה ה מיו חד ת של החברה שנתקבלה ביום 2 .5 .8 3בדנו ,
ין הי ת ר, ש י נו י במטר>ת החברה כמפורט להלן :

חבות המניות המיסתוויח
שהכל התכחשו רה: אתמ היא
מימנה ומדוע? מנ״ן בא הנסר?
מדוע היא הוקמה בכלל?

למטרות החברה י תוו סףס עי ף ( 2א) כרל הלו :
״ א. ל ע סוק בבל עסקי הפקח, כ תי ב ה, ייצור ועריב ה
של ספרי ם

סיפו רי ם

מאמרים

דו ״ חו ת

ת סרי טי ם,

דברי נתב מכל מו וסוג שהוא״.
מי לפקידים בכירים בבנק הפועלים,
שחלקם נענו, חלקם דחו את הפניה.
אבנרי עצמו ביקר בארצות־הברית,
בקנדה ובשווייץ לאיסוף חומר לכתיבת
רצח אופי. הוא נועד עם פקידים
בכירים של הבנק וחברת אמפ״ל
והסתייע הרבה על־ידי אפרים ריינר,
יו״ר אמפ״ל. אבנרי ביקש לדובב בש־ווייץ
גם את ולטר סימונסון, מנהל
בנק הפועלים שם, שחשיפותיו הדהימו
את צמרת הבנק, וגם את סגנו.
כמה שבועות לפני התאבדותו של
מיקי אלבין, אחרי שהתקשיתי להשיג
קשר אליו, ביקשתי משלמה נקדימון,
מבכירי ידיעו ת אחרונות, שהיה
מקורב מאוד לאלבין, לבדוק מה
הקשר בין מיקי אלבין לבין א.ג.ם.

אריה

מנקדימון לרענן את זיכרונו בעניין.
אולי אלבין גילה לו בכל זאת משהו
בעניין א.ג.ם.ז
נקרימון :״אני זוכר במפורש ששאלת
אותי ודיברנו על הקשר בין
אלבין לביו א.ג.ם ,.אך איני יכול
להיזכר בשיחה עם אלבין. יכול להיות
שאמרתי לך כי אלבין אינו זוכר.״

זאב גלילי

המלך חוסיין הבהיר, באמצעות
אחד משריו, שהוא שולל את הצעות
פרס. אך הוא השתמש בהן כדי
להפעיל לחץ על הנהגת אש״ף ולכופף
את ידה. למעשה רצה חוסיין, בעזרת
חוסני מובארב, להשיג מאש״ף הכרעה
חד־משמעית להמשך תהליך־השלוס
לפי שיטת חוסיין. יתכן שלחץ זה
יעזור ליאסר ערפאת להתגבר על
היסודות הסרבניים בתוך אירגונו, שאינם
מוכנים עדיין להכרעה חד־משמ־עית
כזאת.
אולם חוסיין יודע היטב כי אינו
יכול לזוז אף צעד משמעותי אחר
קדימה בלי תמיכת אש״ף. תיזכורת על
כך הגיש לו צברי ח׳ליל(״אבו־נידאל״)
אל־בנא, הארכי״טרוריסט, בראיון שבו
הודיע כי ירצח את חוסיין וערפאת גם
יחד, אם יעזו להתקדם בדרך השלום
(ראה עמודים 14־ .)15 חוסיין לבדו,
בלי גיבוי פלסטיני מאסיבי, לא יוכל
להתקדם.

0הווה הקובעת

11/4

חתימת המנהלים: אבנרי, גלילי ובן־פורת
״דיברי־כתב מכל סוג שהוא״ -האמנם!

^ . 50 מהבעלות על מוניטין עיתונות,
המוציאה את הירחון מוניטין ואת

לא ׳ושוי שאלני! משוב!״
שותפות משולשת של אבנרי,
גלילי ואלבין. לא נכנסתי לכל

הרעיון היה של זמורה. גלילי
ביקש שא.ג.ם. תקבל יותר מה תגמולים
הרגילים המגיעים למ חבר
ספר. זמורה לא התנגד, אך
היתנה זאת בהבאת שותף כדי
שישא בעול ההוצאה .״תשתתפו
ב־־ ,507 ותרוויחו יותר מתמ לוגים
רגילים״.
גלילי ואבנרי הביאו את מיקי
אלבין לפגישה ראשונה עם אוהד
זמורה.
״עד לפגישה עם אלבין, לא
ידעתי שהוא מעורב בא.ג.ם.״
אלבין שוחח עם זמורה(בנוכחות
גלילי ואבנרי) רק בנושא
הלקסיקון.
אמר אלבין (לדיברי זמורה):
״למה אני צריך אתכם! אני יכול
להשקיע את כל הכסף הדרוש
בעצמי!״ (דובר בהשקעה כוללת
של 200 אלף דולר) .״אני יכול
בעצמי להרים עשרה לקסי קונים!״
השיב
לו זמורה :״המצב בדיוק
הפוך. אין לי בעיה להרים את
הפרוייקט. יש לי כסף והרעיון
הוא כולו שלי!־
אחר״כך נזף זמורה בגלילי:
״אני נותן לכם את הרעיון וגם

הוא השיב לפרס בדיוק
כגמולו: המטיר עליו שבחים
חסרי־תוכן, תוך שלילה גמורה
של תוכן נאומו.

כך, בהעדר נם, יימשכו הדברים
בעתיד הקרוב במישור של
מילים חסרות־תוכן, הצהרות
חסרות-משמעות ודיברי־ש-
בה, ששום דבר אינו עומד מאחוריהם.

אוהד
זמורה:

אוהד זמורה, רכז־מערכת דבר
ומהבעלים של הוצאת הספרים
זמורה־ביתן, לא ידע כי מאחורי
״א.ג.ם ׳.עמד מיקי אלבין, אלא
כעבור זמן מה. תחילה נוהל
משא-ומתן בינו לבין זאב גלילי,
רכז־הכתבים של ידיעות אחרונות,
על הוצאת לקסיקון ליהדות.
זמורה האמין, כי בכוחו של גלילי
להרים את הפרוייקט מבחינה
מערכתית. הוא מתארו כ״בעל
ידע וכישרון ״.בהוצאת הספרים
מצויה תשתית למימוש הפרוייקט.

המו״ט התנהל במיסגרת
חברה בשם א.ג.ם ,.שלא ידעתי
בי היא שייכת למיקי אלבין,׳׳ סיפר
זמורה בתשובה על שאלותיי.
״אחר״נד ידעתי כי יש כאן

א בנ רי

למה הסתיר מיקי אלבין את
השותפות שלו ב״א.ג.ם.״ הנחשפת
באן לראשונה?
תעלומה. הסוד ירד עימו לקבר.
גליה אלבין, אלמנתו של מיקי, לא
ידעה הרבה.על א.ג.ם ,.כאשר שאלתיה
על החברה ב־ 14 באוקטובר .״החברה,
נדמה לי, רדומה.״ היא הסבירה כי
מנהל עיזבונו של בעלה, עורך־הדין
עמיהוד בן־פורת ,״מצוי ויודע״ .היא
הוסיפה כי חיים בראון ״משגיח״ על
השותפויות של אלבין בתיקשורת.
״יש לי מזל שאני בידיים טובות, ואני
יכולה להתפנות לגידול ילדיי״.
העיתונאי אייל ארליך (כותרת
ראשית )7.8.85 כתב כי אלבין החזיק

(המשך מעמוד )7
עליו המלך חוסיין בראיון בעיתון
אמריקאי.

מבחינה עניינית, לא התקדם השבוע
דבר וחצי־דבר. העמדות של ירדן
(ועידה בינלאומית ואש״ף) והעמדות
של ישראל (״תמיכה בינלאומית״ חס־רת־תוכן
ושלילה גמורה של שיתוף
אש״ף) נשארו מנוגדות כפי שהיו.

ב״ 13 באוקטובר 1985 ביקשתי

הולך לקראתכם, ואתם מביאים
את השותף שלכס• אן במצב כזה
איני צריך אותו!״ ,
אחרי השיחה עם אלבין, הסיק
זמורה מסקנה מהירה: הוא אינו
נצרך לא.ג.ם. להפקת לקסיקון
ליהדות.
ההוצאה לאור זמורה־ביתן
הוציאה שני ספרים בחתימת
אריה אבנרי: הקשר הליברלי (על
המתרחש במיטבח המיפלגה
הליברלית) ורצח אופי, על יעקב
לוינסון .״אנחנו כאילו הוצאנו
את שני הספרים האלה עם
א.ג.ם״ אף לא קיבלנו מא.ג.ם.
אפילו אגורה אחת של תמיכה.
הכל נעשה על חשבוננו. ידוע לי
בי לא,ג.ם. היו מישרד, מזכירה
וכר. אולי היו להם הוצאות
בכתיבת הספרים. הס עבדו על
מחשב של איי.בי א ס, אך הרבה
סופרים, ללא מישרדים, מגישים
את הספר שלהם בדיסקט״.
אוהד זמורה גילה, כי ההוצ-
אה־לאור שלו הפסידה על הספר
הקשר הליברלי הודפסו כ2000-
עותקים, אך נמכרה רק כמות
קטנה. הספר על לוינסון רצח
אופי היה -לדבריו -״יותר
טוב״ ,אך גם ממנו לא רוו נחת
מיסחרית .״מכרנו רק כמה אל פים״.

השבועון
חמצן, ושהיא שותפה עם
איש־העסקים דויד בלאס, שהסתבר,
ביומון הכלכלי גלובס, ועם היומון
גירוסלם פוסט בשבועון כספים.
המחצית האחרת של המניות שייכת
לחברה שנציגה הוא חיים בראון.

ב־ 1985 הקימו אלבין ובראון
חברה בשם ״מוניטין אחזקה
בע״מ״ שנכנסה בשותפות 50<£
ביומול ״חדשות״(שייסדה משפחת
שוקן: האב גרשום והבן
עמום) .״בנק הפועלים״ מימן
את הרכישה. בגלל ההלוואה
שועבדו נכסים של ״מוניטין״
ל״בנק הפועלים״.

0אנשו רהתוונח!
^ חסו המיוחד של אריה אבנרי אל
יעקב לוינסון, ודעתו על האתיקה
העיתונאית, באה לביטוי תמציתי
בראיון שהעניק לאבי קרטין(חדשות
:)14.6.84
״שאלה: לאורך כל הספר מתאר
יאיר קוטלר(בספר לא לפירסום) את
קשר השתיקה של העיתונות (בפרשת
לוינסון) וכיצד קנה לוינסון את
השתיקה הזו.

״אבנרי: מעולם לא קרה
שעיתונאי יבזה את חבריו
בצורה כזו. הרבה אנשים
נמצאים בצומת כלכלי, כך
שהם שולטים במשאבים אדירים.
ליעקב לוינסון היתה
מעצמה אדירה. היו לו בעיות
אישיות של חשיפה. הוא ניצל
את מעמדו וכוחו. הוא השתמש
באנשים שהיו לו בעיתונים
לעצור פירסוס חומר
עליו. אפשר להתווכח האם זה
לגיטימי או לא.״
אפשר להתווכח — מישנתו של
אריה אבנרי, הביוגרף של לוינסון.

^ רם זקף לזכותו גם הישג גדול
^ ביחסים שבין ישראל וברית־המועצות.
הוא הדגיש את הסיכוי
הממשי לחידוש העליה, ואנשיו לא
היססו מלהציג את שינוי האווירה
כניצחון גדול של פרס המדינאי.
התוכן הממשי של הדברים ברור
פחות. שתי המעצמות הגדולות דרוכות
עתה לקראת המיפגש של מיכאיל
גורבאצ׳וב והנשיא רונלד רגן, האמור
להיות מאורע היסטורי. שני האישים
מתמקדים עתה לגמרי באירוע זה, וכל
ענייו אחר משועבד לו כליל.

יתכן כי גורבאצ׳וב יאפשר
עליה מסויימת ערב מיפגש זה,
כאחד האמצעים לרכישת אהדה
בדעת־הקהל האמריקאית.
זוהי אפשרות — אך איש אינו יודע
אם הדבר יהיה בכלל, ואם כן — האם
זוהי התחלה חדשה, או רק מחווה חד־פעמית.

רקע זה יתכן גם צעד קטן אך
חשוב של חידוש היחסים בדרג זוטר.
כאשר אמר פרס באו״ם כי מדינה
שאינה מקיימת יחסים עם ישראל
מוציאה את עצמה מכלל השתתפות
ב״פורום הבינלאומי״ שיעניק ״תמיכה״
למשא־ומתן, הוא הקדים רפואה
למכה. כי פתיחת מישרד סובייטי בשגרירות
פינלנד בישראל אינה מהווה,
רישמית, חידוש היחסים הדיפלומטיים.

זירת
רגן־גורבאצ׳וב היא
עתה הזירה הקובעת.

ידוע כי יאסר ערפאת תולה את כל
תיקוותיו להתקדמות לקראת פיתרון־
שלום בהידברות האמריקאית־סוביי־טית.
כך גילה למישלחת הישראלית,
שביקרה אצלו בראשית השנה. גם פרס
ניסה להשפיע על רגן לקראת מיפגש

בהשוואה לאירוע מדיני זה
מתגמדות כל ההתחכמויות של
פרס והסערות־בכום־מים של
הליכוד.

במנב רא הסתפקו בניצחון וחיפשו גם לנ קו ם-ר הוני ח
עואניוו הנושים שר
הפועל לא יועילו לה

1רףןך ן ד שחקן הרכש של מכבי, לי ג׳מטון, מטביע אחת הולט־
1111 ^ 1^ 11 בעות הרבות שביצע במשך מישחק הדרבי האחרון.
צופה בו בהתפלצות לבן מרסר, הכוכב שחום־העור של הפועל. משמאל:
קוויו מגי ממכבי, מוסתר מאחורי כדור שהוא הטביע לסל של הפועל.

**ץ תי דקות לפני סיום מישחק
** הדרבי התל־אביבי בכדורסל
צעק מנהל מכבי. שימעון מיזרחי,
לעבר המאמן צבי (״צבקיה״) שרף:
״אני רוצה שתחליף את כל החמישיה
הראשונה בשחקני הספסל!״ שרף ענה
לו :״מיזרחי, זו כבר התעללות!״
אבל לשרף זה לא עזר, מיזרחי
ביקש לא רק ניצחון בדרבי המסורתי,
אלא בעיקר נקמה. והיתה לו סיבה
טובה לכך.
ערב הדרבי התרברבו אוהדי ועסקני
הפועל, ובראשם המנהל, אברהם
פלדה, שהפעם הם ינצחו.
מירשם הפועל לניצחון היה מורכב
מכוכבי מכבי בעבר, ארל ויליאמס וג׳ק
צימרמן, ששיחקו לפני שלוש שנים

הצופים בבית לא יחסירו ולוא דקה
אחת מהשידור הישיר.
למרות הביטחון העצמי המופרז של
אוהדי־הפועל, מי שנתן את הטון

ויליאמס, שהכל ציפו כי יציל את
גאוותו ואת גאוות הפועל, היה הפעם
שקט ביותר. השחקן, שהיה ידוע
במיזגו החם ובהתפרצויותיו, היה רגוע

בהרכב הפותח של מכבי. אחר־כך הם
יצאו לחו״ל ושבו, כל אחד לחור, לשחק
בבית היריבה ההיסטורית.
במכבי לא יכלו לסלוח לשניים.
עשרת אלפים צופים, שנדחסו ביום
החמישי האחרון בהיכל־הספורט ב־יר־אליהו,
המתינו עשר דקות לתחילת
המישחק. הסיבה: מנהל מחלקת־הס־פורט
של הטלוויזיה, יואש אלרואי,
ביקש דחיה משופטי־המשחק, כדי ש־

ביציעים היו אוהדי מכבי, שהיתה להם
עדיפות מיספרית על אנשי היריבה.
במחצית הראשונה הצליחו שחקני־הפועל
להחזיק מעמד מול המכבים,
כשצופה בהם בהתרגשות ובדאגה
אריק איינשטיין, שאף הרכיב מיש־קפיים
כדי להיטיב לראות. במחצית
השניה החל הבליץ של מכבי, שהביא
בסופו של דבר לניצחון גדול —
— 83:118 ממש כמו בימים הטובים.

לחלוטין, לרוגזם של אוהדי הפועל.
צימרמן היה חיוור, שלא כהרגלו.
אוהדי מכבי הבינו מהי משמעות
הניצחון. אחרי המישחק, מחוץ למיג־רש,
נשמעו צפירות רבות של מאות
כלי־רכב של אוהדי״מכבי. כמו בימים
הטובים של ניצחונות היסטוריים בגביע
אירופה, צפרו גם הפעם המכבים,
למגינת ליבם של האדומים, שמכבי
עשתה להם שחור בעיניים.

*ויו

מיק׳ ממתיו

כוכב מכבי וכוכב המישחק, מיקי ברקוביץ,
ממתין לשריקת״הסיום, כשעל פלג גופו העליון
מגבת״ועל פניו ארשת של ציפיה לניצחון מוחץ יותר. ברקוביץ הוצא
מהמישחק שתי דקות לפני הסיום, כדי שהקהל הרב יוכל להודות לו.

וגע הניצחון

מוטי ארואסטי מחבק בהתלהבות אחרי ה״
מישחק את מיקי ברקוביץ, שותפו לפריצות
המהירות לעבר סל־הפועל, שהכריעו את המשחק עוד במחצית הראשונה.
שחקני הפועל ירדו מייד מהמיגרש ואוהדיהם יצאו מחוץ לאיצטדיון.

* 11ילול עמוס פרישמן מהפועל (מימין) ומיקי
1 1 /ברקוביץ ממכבי שרועים על הריצפה,
אחרי שפרישמן חסם את ברקוביץ, שניסה לפרוץ

ך ך 1ך ל | 1י | 1ל ה לי ג׳ונסון ממתיו לרי־
11 / 11 באונד, בעודו סותם בכף
^ 11 1
ידו השמאלית את פיו של שחקן הפועל לבן מרסר. על

השניים מביט דרוך ג׳ק צימרמן. לאורך כל המישחק
התנהל מאבק ביו ג׳ונסון ומרסר, כאשר לבסוף היתה
ידו של ג׳ונסון על העליונה, לשימחתם של אוהדיו.

לכיוון הסל. מימין: שנייה אחרי שהשופטים שרקו
לסיום, הרימו שחקני מכבי את ידיהם לקהל לאות
ניצחון. משמאל: דורון ג׳מצ׳י(לובש גופיה מס׳ .)12

צילם: עיז; עפדיד

ו אי לני ת
ו אילנ ה
פעם היה שלמה צח נשוי לאילנית. אחר־כך
הם נפרדו, וכולם קינאו בהם על הצורה היפה
והאלגנטית שהם ידעו להיפרד. הם נשארו
בידידות, ושלמה המשיך להיות האמרגן של
אילנית. כשפגש צח, אז בן ,37 את הזמרת
הצעירונת בת ה־ 17 אילנה אביטל, ונשא
אותה לאשה, התחברו גם שתי הנשים.
שלמה צח היה האמרגן של שתיהן, ולעתים
קרובות הן היו נפגשות, והיחסים ביניהן היו
נפלאים.
אבל למרות כל מאמציו של שלמה צח, לא
הצליחה אילנה אביטל לפרוץ לשורה הראשונה
של הזמרות בארץ, ולמרות קולה היפה ופניה
המקסימות היא נשארה זמרת משורה אחרת,
ידידים קרובים של המישפחה כבר מרננים זמן־
מה שהחיים בבית צודאביטל אינם מה שהיו פעם.
לפני שלושה חודשים נסעו בני־הזוג יחד עם
מחכה הכל קרה ביום התאבדותו של יעקב
לוינסון. כשהגיע הטלפון למערכת ידיעות
מחגזז מעבד
אילנית, שלמה צח ואילנה אביטל
פרידה מכובדת, בפעם השניה
בנם בן ה־ 4לפאריס. שלמה נסע לעבוד ולארגן
הופעות, אילנה נסעה כדי לשיר ולהיות איתו
ולנסות לאחד את הקרעים.
ממש היום הגיע אליי השמועה המעציבה
ששלמה צח ואילנה נפרדו. כל אחד מהם שכר לו

דירה קטנה בפאריס, ובינתיים הם ממשיכים
להתראות רק כששלמה בא לבקר את הילד. ברור
ששלמה צח ימשיך לייצג את הזמרת אילנה
אביטל, כי גם הפעם הוא נפרד מאשתו בצורה
מכובדת. אבל מה אגיד לכם, לי זה ממש חבל.

השארה

יש אנשים שקשה להם לעזוב את הארץ
שלנו, ולנסוע לגור בארץ אחרת. המעבר החד
הזה מאתם־יודעים״מה לאתם־יודעים־מה נורא
קשה.
אז אולסי פרי, למרות שהראש שלו ממש
בעננים, מצא פיתרון יוצא מהכלל, כשהגיע לניו־יורק
הוא שכר לעצמו חדר במלון לקסינגטון,
שבשדרת לקסינגטון. למה המלון הזה דווקא,
שואלים מי שלא יודעים. זה מפני שהמלון הזה
יותר ישראלי מישראלי. צוותות אל-על גרים בו
כבר שנים רבות, וגם חברים וחברות של צוותי
אל־על, וכל מיני ישראלים שבאים לניו־יורק
ורוצים להמשיך ולהרגיש בבית.
השפה השלטת במלון הזה היא עברית,
הגינונים ישראליים, ואפילו משלמים שם במטבע
ישראלי, כלומר בדולר אמריקאי,
כשראה מנהל־המלון הרבי רוטנברג שהגיע
אליו אמריקאי־ישראלי שהוא משכמו ומע־

בשום אופן לא הצלחתי להגיע לבית־שמש
כדי להשתתף בתוכנית־הטלוויזיה מה השאלהי,
ובכל זאת אני רוצה לשאול איזה שאלה שמציקה
לי כבר הרבה זמן. שאלתי מופנית למנחה התוכנית,
שימעון טסלר.
ובכן, כולם יודעים שבזמן נישואיך עם
אביבה ניהלת פרשת־אהבה עם הבימאית
רינה הררית, וכתוצאה מאהבה זאת נולדה
לכם בת, שהיא כיום בת .7כולם יודעים שאחרי
זה נסעת עם אשתך וילדיך לאנגליה, וכשחזרתם
משם התגרשתם.
עכשיו רואים אותך ביחד עם רינה הררית. אז
השאלה שלי היא: אתם מתחתנים או לאי כמה
זמן אנחנו יכולים לעמוד במתח הזה, אתה חושב?
מחכה לתשובתך!

שימעון טסלר
אז מתחתנים -

אולסי פרי
חדר מס 1736

חנה זמר
לא רק חריצת־לשון -

אחרונות, לקח הצלם יצחק נוסדימוזס, בן
אחיו של נוח מוזס ז״ל, את מצלמותיו ורץ
לביתו של לוינסון ברמת־גן.
שם הוא פגש את חנה זמר, שגם היא שמעה
את החדשות והגיעה נרגשת ביותר לביתו של
ידידה. יצחק שלף את המצלמה כדי לצלם את
עורכת דבר, אבל תחת שיתוף־פעולה מצד
עמיתה״למיקצוע הוא קיבל יריקה בפנים. נופר

40 0

יצחק נופך־מוזס
אלא גם יריקה בפנים
ההמום שאל את חנה זמר מה העניין, והיא צעקה
לעברו :״אתה הרגת אותו!״ ובאותה הזדמנות גם
חרצה לו לשון.
עוד באותו ערב שלח יצחק נופך־מוזס את
הצילום לעורכת דבר, וביקש ממנה התנצלות.
עד היום ההתנצלות לא הגיעה, ויצחק נופך־מוזס
מבקש להזכיר לה, דרכי, שהוא עדיין מחכה׳.

רינה הררית
-למען הילדה

לה, מייד הוא התנדב לתת לו הנחה של 50 אחוז.
וככה גר לו אולסי במשך שלושה חודשים בחדר
מס׳ ,1736 אכל ושתה וישן ודיבר בטלפון והיה
מבסוט־חאלס.
לפני שבועיים הוא נעלם מהמלון. זה בסדר
שבחור בגילו של אולסי מחליט יום אחד לעזוב
את המלון ולעבור למקום אחר, אבל כולם מתפלאים
למה הוא לא שילם את החשבון שלו, בסך
3500 דולר. עברו שבועיים, ועד ליום השישי
האחרון הילד לא נמצא והחשבון לא שולם.
אני, באופן אישי, בטוחה שהכל יהיה בסדר.
יכול להיות אחרת?

סאת
שור מית י ריב

} אריק סינ
רוצה שקט
חמש דקות אחרי שיצא הגליון האחרון של
העולם הזה צילצל אצלי הטלפון בבית ממש
כמו משוגע. הרמתי את האפרכסת ואמרתי הלו.
״זו רחל המרחלת?״

״כאן אריק סיני.״
״כן, מותק.״
״תראי, אני חושב שהאינפורמציה מגיעה

בעיקבות הכתבה ״האמת על רכושו של משה דיין ״,שפירסם העולם
הזה לפני שבועיים, טילפן אליי אסי דיין וביקש לתקן כמה דברים.
אסי טוען שמיכתב־התודה, אשר נשלח לרחל דיין בשם שלושת ילדי
משה דיין, נכתב על־ידו, ולא על־ידי יעל. הוא נכתב כי לאסי היה צורך
להודות לרחל על סכומי הכסף שנתנה לכל אחד מהם. אגב, אסי אמר
שקיבל 39 אלף דולר, ולא כפי שכתבתי 50 ,אלף דולר.
״אני לא הופתעתי מהצוואה ״.אומר אסי ,״כי היחסים שלי עם אבא לא
היו תמיד הכי טובים. כאבתי בעיקר את כאבם של יעל ושל אידי.
״אף אחד משלושתנו לא פיקפק בזכותה של רחל על הירושה של
אבא, רק שלא חשבנו שאותנו הוא ינשל נישול מוחלט. אגב, לצוואה היה
מצורף מיכתב שמסביר לנו כי הוא דואג לרחל, וסומך עלינו שאנחנו
נסתדר בכוחות עצמנו. גם שיר של אבא היה מצורף לצוואה והשיר הזה
מדבר בעד עצמו!״

וזה השיר:

בואו שלושת בניי ורחל
ולאבן בגן נסב
הערב יורד עליי
ורוח מים נושב
את ימיי לא הקדשתי לכם
אב למופת לא הייתי
יגוני וחגי בקרבי אצרתי — את עצמי חייתי
רק שניים ידעתי: לזרוע לחרוש ולקצור הקמה.
וברעום תותחים על בתינו בשער השב מילחמה
את נחלת האבות לוא עבדו־נא, והחרב מעל מיטתכם.
וערוב יום תורישוה להיות נחלה לבניכם.
ועתה יטול כל אחד תרמילו ומקלו לחצות ירדנכם בדרכו, ואיתכם
בירכתי — לתלאות החיים אל יתן איש מכם לשתקו.
אומר אסי :״רחל יכולה להתנחם בזה שלעומת הסבל להיות פילגש,
הרבה יותר קשה להיות אשה נבגדת, כשכל הארץ יודעת. וכשאמי לא
הפסיקה לעבוד יום אחד בחייה והיא מתרוצצת ועובדת בארצות נחשלות
באפריקה, רחל עסוקה בניתוחי־יופי ובטיפוח.״
ועכשיו, אסי, תרשה לי להגיד לך שבזמן שאמא שלך, רות, היתה

אריק סיני
בפעם הבאה -

אסי ורות דיין.
רק לחרוש ידעתי.
גברת מאוד מכובדת בעולם, לצידו של הגנרל המפורסם, ישבה לה רחל
בדירה קטנה, אחרי שעזבה את בעלה, בנותיה וכנראה גם הרבה כסף,
וחיכתה לראות את פניו של משה, לכשייתפנה. ככה 18 שנה. זה קל?

כולם יודעים שלאילנה יש תכשיטים בגודל
טיבעי על הגוף שלה. כל מיני שרשראות
ששוקלות חצי טונה, וצמידים וטבעות ואצעדות
ומה לא.
אחת הטבעות הגדולות שיש לה מורכבת
מדיוקנותיהם של אנוור אל־סאדת, ג׳ימי
קרטר ומנחם בגין. זאת נקראת ״טבעת־השלום״
.על אצבע אחרת יש לה טבעת פיצ־פונת־פיצפונת,
עם דיוקן פיצפון־פיצפון. זה כל־כך
קטן שלא הצלחתי לראות בעין בלתי־מזויינת
מי מופיע שם. הטבעת הזאת מסמלת את
המינימאליזציה של פוליטיקאים בעולם. זאת
אומרת — אולי.
הדבר האחרון הוא צמיד במשקל קילו וחצי,
עשוי כולו זהב. מן הצמיד תלוי אבר־מין זכרי,
כשבראשו יהלום. זה, כנראה, מסמל את השמו־קיות.
הבעיה
שלי היא לאיזה פוליטיקאי היא
התכוונה הפעם. אולי מישהו יודע?

מי יו ד ע?
על המסיבות שעושה אילנה גור אני לא
אכתוב הפעם. לא מפני שאין מסיבות, חס
וחלילה, אלא פשוט מפני שלא נעים לי לכתוב
בכל שבוע על מסיבה מפוצצת אחרת שהאשה
הזאת מארגנת.
לי יש בעיה פוליטית בקשר לאילנה גור.

זפטה
לרב נו ת

סיסי דיווח מיידי!אליך במהירות כזאת שלפעמים זה פשוט מהר
מדי.״
״במה העניין?״
״תראי, ביום רביעי ישבתי בבית־קפה. באתי
לשם לבד, ופגשתי שם את סיסי, חברתו של
חברי. ישבתי לידה כל הערב, כי היא נחמדה והיה
לנו נעים לדבר. אחר־כך קמנו שנינו, וכל אחד
הלך לדרכו. אז לפני שנרדמתי את כבר ידעת את
הסיפור וחשבת שיש לנו רומן מי־יודע־מה.״
״אז אין רומן?״
״אין שום רומאנים. אני רוצה שקט, ואני
מבטיח לך שבפעם הבאה, כשיראו אותי בבית־קפה
או בפאב או בכל מקום ציבורי עם בחורה,
אדווח לך מייד!״

אילנה גור
אבר־מין ובראשו יהלום

הייתם מאמינים שחני פרי עובדת ברבנות?
לפי דעתי היא עובדת שם. אחרת אני לא מבינה
למה רואים אותה שם כל יום. אז טרחתי וביררתי.
הסתבר לי שאומנם היא לא עובדת שם, אבל
כנראה גם הרבנים רוצים לשטוף את העיניים
שלהם במשהו יפה כמו חני, ולכן הם היו
מבלבלים לה את המוח כל יום בסיפור חדש.
תביאי פתק כזה, תפתחי תיק אחר, תחזרי מחר
כדי לדבר עם הרבי הזה, ומחרתיים כדי לראות
את הרבנית ההיא. כל זה כדי לתת לה סוף־סוף
אישור לחתונה.
אגב, בעלה־לשעבר של חני, שבהיותו אמריקאי
איננו כפוף לרבנות הישראלית, כבר נישא
מחדש, והיום הוא מגדל תינוק חייכן.
אבל כל זה לא עזר לחני. היא פשוט היתה על
הקו של הבית והרבנות חמש פעמים ביום.
כל הסיפור הזה נמאס לצביקה סבו, מי
שרוצה להיות בעלה של חני, ויום אחד הוא
בעצמו הגיע לרבנות. שם הוא עשה מה שכל
בן־אדם נבון עושה. כלומר הוא עשה סקנדל
מארץ הסקנדלים, וצעק עליהם ואיים עליהם

חני ובעלה לעתיד צביקה סבו
84 אלף ממזרים
שהוא יעשה 84 אלף ממזרים, שיפוזרו בארץ
כחול הים.
הרבנים נבהלו. הם אומנם רצו להמשיך
ולראות את חני אצלם, אבל הם תפסו פחד
שמעכשיו, תחת חני, יגיע אליהם צביקה סבו כל ,
יום. בזה אפילו רבנים לא יכולים לעמוד, ועל כן
הם מיהרו ופתרו את כל הבעיות ההילכתיות ,
וקבעו תאריך לחתונה.
זהו. זה יהיה ב־ 8בדצמבר, בנוכחות כל היפים
היפות של ארץ ישראל העובדת והלא־עובדת.

מס־הכגסה
הזמר הוותיק האשים את
נציב מם־הכנסה בהיעלמותו
מעל מפת הזמר הישראלית.
״מאז שנערכות פשיטות על
אמגים מפורסמים, הפסקתי
לקבל הזמנות להופיע — מפני
שנודע שלא נערכה עליי שום
פשיטה!״

העיתון החי ביותר במדינה
גליזן מס־ • 25 שרכים אלכם פז ובנצי לופז

״חקירת אישים, שהופיעו
בפינקסו של מיקי אלבין המנוח,
אינה אלא הטעיה,״ כך
אמר אמש לכתבנו קצין־
מישטרה בכיר, שהואשם זה
לא מכבר בקיום קשרים חברתיים
עם עיתונאי.
עוד מבר הקצין לכתבנו, כי
בקרוב יחלו חקירות של אישים
המופיעים בביפרי־טלפו-
נים שונים, שנמצאו בעיזבונו
של אלבין, באשר החקירה
תתמקד במנויי איזור חיוג 04
(חיפה והצפון — א״ב).

• • 44 21

686 294
59• 294
• 73 308
076 620
• 91 963
683 687

ננת-ים

165 449
58• 642
554 070

האפיפיור: המצרים
הם יהודים שאימצו
האפיפיור, יוחנן
פאולוס המי־יודע-
פמה, תפס טרמפ על
דיברי הראשון־לציון,
מרדכי אליהו -שאמר
פי האתיופים
הם גויים שאימצו
להם מינהגים של
יהודים -ומבקש
להכיר בקתולים כיהודים
אורתודוכסים.

581
874
584 427
• 77 023

• 71172 .
• 71173
582 342.
• 82 287
!• 75 489

דיין אברהם ומרית, חצור 1נח־ים 6122 --
דיין אברהם וניגש,ח?ד* •בת 2 286--01
דיין אהרון, הראונוי 4חולט _ 65169
דיין אהרוניתוז, ממס יו וזולת • 0013
דיין אודט וויקטור, חוה סנש 4ראשל׳צ • 4• 062 .
דיין אזלו, אנילביץ נגנזזיס 0 45• --
דיין איזק ומטילדה
טי עמון * 1ראשל־צ 994 308
דיין אלברט, שפירא 41 בת ים 59• 0 1 0
דיין אלברגו, ז׳בוטיוסקי 11 ראשל־צ 957 233 ...
דיין אלי ודינה, שד־ קזנל 1ג חולון 854 826 --
דיין אליהו, זלמן אלן * 4חולון 895 504--
דיין אליהו ואביבה, אלי כהן 1אזור 808 962 --
דיין אליהו ואסתר, בלפור 9נ נח ים 864 689 --
דיין אליס, יצחק שדזז 7בוז-ים 595 219--
דיין אליעזר, הבעש״ש 14 חולון 853 780
דיין אלפונס וסרסל, ייספגול 14 בת יס—86 848
דיין אנגילה וויקטור, יינקו י חולון — 850 033
דיין אנט, קדושי קהיר 9ו בזז ים 888 20• --
דיין אסטריד ואמיל, אלי כהן 1ג 3ת-ים_ 88• 217
דיין אסלן וויקי, העבודי! * ד׳ חולון • 48 024--
דיין אסתר, סוקולוב • 1בת ים 583 260
דיין אסתר, חסעפיליס 11 נח-ים 594 • 3• --
דיין אסתר, קריחי >0בול-ים 883 939--
דיין אסתר ויעקב, ותיק >4ראשל״צ — 888 • 41
דייו אסתר ורפאל, מבצע סיני * 1בוז ים 580 703-

אבד ברב־זאב
אפור. כבן שנתיים.
הכלב עונה לשם
לימי, ונושך כל מי
שנמצא בקרבתו.
אתן 100$למי
שישמור לעצמו
את הכלב.

/מרז

מקורות יודעי-דכר סיפרו כי יש כוונה מצד השילטונות
הסובייטיים לחדש את רדיפת היהודים בברית-המועצות.
הצעד החמור ביותר, שיינקט על״ידי הקג״ב, יהיה לאפשר
ליהודים לעלות לישראל.

הרשימה החלקית שנתן הקצין לכתבנו

בטרור -
ינוצל במלואו
השר אריק שרון יושתל
כסוכן בתוך אחד מאידגוני־המחבלים,
מתוך תיקווה שיגרום
להם נזק, כסי שגרם לנו.

חתני פרס נובל לו טאה
הוכיחו: מסונן לאכול נ שו
והתגובה בישראל להבטחת בריאות החיילים

המניתהוקטנו. ה צ׳יפם בי טלפעמייםבשביעאיובשר
מן התקציבםחילהתחזוקה: איןחייליםרעביםבצבא -

ט הכדור. ב תל בו ש ת צגו ע ב!

מיכ תבי ם למערכת כולם מסכימים ש־מניפת
האיידס היא קטלנית
ומפחידה.
היום, כאשר כל אחד
גם אם הוא תמים למראה -מסוגל להדביק
אותך במחלה כ-
הרף״עץ, אץ עוד חברות
אמיתית, אין עוד אמץ
הדדי. כל אחד דואג
לצווארו,
כאזרחים שאיכפת להם,
אנו דורשים ממיש-
רד-הבריאות לסמן היטב
את האנשים הלא-
נגועים, כך שאפשר יהיה
להתקרב אליהם ללא
חשש.
בהזדמנות זו אנו
מבקשים, אם רק ניתן,
לציין על גבי כל סימון
כזה גם את סוג הדם של
האיש (או האשה -לא
לנו השוביניזם) ,כי גם
בינינו יש בעלי טעמים
שומ •0בתודה מצוואר,
יו׳׳ר איגוד הערפדים.

שר־התיק שורת
קווים לד מו תו
ביפ. כל הקווים בכיוון שחייגת
תפוסים. בים.

הדולר השחור:
עד 1600
חתני פרס נובל במסעדה שבה לקו בהרעלת קיבה

• עגבניות שטוחות 2700 :
• תמר (1500 :)800
• רקובות 880 :

יהודים בברית־המועצות מפגינים בעד הגליה לארצות״הברית
כותרזת ישראל ומצריים מהדקות
את קישרי-ה-
תרבות ביניהן, ולראיה
שביתות הסטודנטים המתואמות בשתי המדינות.
ההיתר
שהשיגה הטלוויזיה
מהתאחדות בעלי־בתי־הקולנוע
להקרנת
סרט שלישי בשבוע קובע
שהטלוויזיה רשאית להקרין
א ת הסרט של יום
שישי, בשידור חוזר, בכל
יום מימות־השבוע.

מודעי מאיים שאם
פרס ימשיך בהתבטאו-
יותיו בארצות-הברית,
הוא לא ישלח לו פר-
טיס־שיסה לחזרה ארצה.
הצנזורה
פסלה להקרנה
מנורה כחולה.

החוג למדעי״הטבע באוניבר סיטת
בר-אילן מודיע: ההר צאה
על הומוסקסואלים
תתקיים מחר ללא עזרים
( $ס 1לפי בק שת המרצה!

קוראת בקפה, תה ועוגה.
הנחה לקריאה בקפה עם
סוכרזית.

צפייה בטלחיזיר.
מסובנת לבריאות
סקר שערר המכון לחקר
ה ס טא טיס טיק ח, בקרב אלפי
בני־נוער ומבוגרים, מצביע בבירור
על סכנה בריאותית הטמונה
בצפייה בשידורי־טל•
וויזיה.
נחקרים סיפרו על בחילות,
כאבי־ראש והפרעות־מעיים זד
מורות; לפחות * 50 מהנשאלים
אישרו כי הקיאו במהלך הצפייה.
המחקר
נערך בזמן הקרנת
התוכנית מה השאלה ז

שראלים רבים ביטלו
בתחילת השבוע את
נסיעתם לחדל. כדי
להשתתף בהגדלת
הלוטו.
והמובטלים בעיקבות הצעתו של ישראל
קיסר, שהעובדים יתרמו שלושה
ימי־עבודה למניעת אבטלה,
נשמעת הטענה הצודקת שדווקא
המובטלים עצמם, שהם
שורש הבעיה, אינם מתבקשים
לתרום. סקר מהיר שערך העולם
הבא בסביבות לישכות־תעסוקה
קובע, כי מובטלים
רבים יתרמו בשימחה 3ואף 6
אם זה יעזור
ימי־בטלה
לשקם את המשק.

עיו וון ווון וו

תערובת וירג׳יניה מעולה

אזהרה — משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות