גליון 2514 מתאריך 6 בנובמבר 1985

מכחכים
מידים שמגסות לברוח
העולם הזה ( )30.10 היה הראשון
שגילה, במדור תשקיף: לפועלים יהיה
הימנון חדש.
מתוך עשרה קבץ של חוש־עיתוי שירדו על
העולם, נטלו עסקני ההסתדרות תישעה. עכשיו
הם החליטו סוף־סוף להשמיט מהימנון הפועלים
את השורה המליצית־משהו של אברהם שלונסקי
(קום התנערה עם הלכה /עם עבדים ומזי־רעב)
— דווקא עכשיו, כשזה מתחיל להיות
אקטואלי!

סטודנטים על המוקד
מי ששורף טפרים אינו ראוי לבוא
בשערי אוניברסיטה.

אין לי שום תחושת סולידאריות מעמדית עם
חבריי הסטודנטים. אכן 1200 ,דולר לשכר־לימוד
זה המוו־המון כסף. אפילו 900 הדולרים, שעליהם
הושגה הפשרה, זה פשוט גזל.
אבל לסטודנטים, מה לעשות, מגיע העונש
הזה. האם הם פצו פיהם נגד העלאת התשלום
בפעוטונים? האם הם העירו משהו — ולוא משהו
מאוד מנומס — כאשר המרצים נאבקו על פרנסתם?
האם היה איכפת להם כאשר ממש מתחת
לאפם נעל צה״ל, בגדה המערבית, אוניברסיטות שלמותי לעסקנים שבין הסטודנטים, אותם המקווים
שעסקנותם תביא להם קריירה פוליטית באחת
משתי המיפלגות הגדולות, ואולי אפילו ג׳וב
בכנסת — הייתי קובע שכר־לימוד מיוחד:
למשל 10 ,אלפים דולר. הרי ממילא הם יתייצבו
מחר לצידו של איזה שר״אוצר גס־רוח, נגד הסטודנטים
של המחר.
ומי שהרגיזו אותי יותר מכל אלה חבריי
מחיפה, ששרפו את סיפרי-הלימוד שלהם: מי
שמעז לשרוף ספרים, אינו ראוי לבוא בשערי
אוניברסיטה, אפילו יסכים לשלם מיליון דולר!
גדעון כהן, ירושלים

4בי? דוב רתלכתב
לא פליטת״פה, אלא פליטת־קולמוס
(העולם הזה .)30.10
במאמציכם הכנים והחיוביים לסקר את מעשיי,
טרחתם לנבור בעיתון שולי והסתמכתם על
שיחה קצרה שקיימתי עם כתב, וממנה היסקתם
.שהיתה לי פליטת־פה ושסיבכתי את בנימין גיב־לי,
מנכ׳׳ל כור־מזון.
האמת היא, שבשיחה נשאלתי אם אין סתירה
בין תפקידו של גיבלי בכור ובין מינויו למועצת־המנהלים
של חברת־החשמל. עניתי :״לפי מיטב
,ידיעתי, התפקיד בחברת החשמל הוא ללא שכר.״
המילים ״תפקיד ייצוגי״ היו תוספת חופשית

של אותו כתב.
רחל שילה, תל־אביב
• הקוראה היא דוברת כור.

הפצעים והמלח

האם אנשו
היה להציל? גירוש הרימו
כ תבו ת ה שער הסידמי:

הרצח בראס־בורקה היה
פ שע נתעב. המצרים הוסיפו
חטא ער פ שע כ שר א איפ־שרו
הג שת עזרה מיידית.
אולם התמונה שנוצרה בישראל׳
כאילו גססו הפצועים
במ שך שעות רעיני המצרים
פשוט אינה נכונה,, .העולם הזה״ חושף לרא שונה את
הו א דו ח•

נז לא פירסמתי הודעת תמיכה נלהבת
!י; העבודה לאחר המהפך של ,77 אלא
״שהדיעות היוניות המובהקות של תנועת־
!•וביטחון ושל״י צריכות להופיע כדיעות
יטימיות של תנועת־העבודה, ובעיקר להתנגד
יכל תוקף לאלו אשר מנסים כל הזמן לדחוף
אותנו לשוליים. ובמשך כל השנים מאז חזרתי
ללא הרף על עמדותיי בעד מדינה פלסטינית
ובעד משא־ומתן עם אש״ף המכיר בישראל, כאיש
(המשך בעמוד )4
העולם הזה 2514

כתבתה שער האחורי

ס אשת הפתיון

רמזים וחשבון

הרמזים התמוהים שמצא יוסף (״טו־מי״)
לפיד גוזעולס הזה והחשבון המוזר
שהגיש אמנון דנקנר ל־פירעון
אצל המנהיג של
אש״ף יאסר ערפאת.

נ שו ת

המלכודת שלתוכה נפל שמואל פלאטו״שרון
הוטמנה לו על־ידי אשה, אשת״עטקים
ממולחת, שפיתתה אותו להגיח ממחבואו
בישראל ולבוא לאיטליה. שלוש הנשים הנל-
חמות עתה למענו -אשתו אנט

(בתמונה) ,בתו הילדה ומזכי־רתו
קלרה -מספרות על האיש.

אתה והשקל קיבוצניקים
ננווסת מנהלי מחנות
מחקר חדש על האוליגרכיה החדשה המתבססת
בקיבוצים • בני גאון מסביר את
הצלחת הטלוויזיה הירדנית •
קשר הבנקים נגד הבורסה •
* 2 7מלון אורחים במידבר של
העיר הדרומית באר־שבע.
האיידס הבהלה מפני האיידם מתפשטת גם
בקרב נשים 15 .ישראליות פנויות,
רווקות וגרושות, מספרות להעולם
הזה כיצד הן בוחרות את הגברים
שלהן ומה אמצעי־המנע שלהן נגד
המחלה. גינקולוג ידוע מסביר,
בי ביחסים רגילים, גם

| י ^ 1עם גבר נגוע, הסיכוי־יים
להידבק הם קטנים.

אשוז מובוחת
עומר, גשש בצה״ל, מאס באשתו והבריח
לעצמו אשה נוספת מלבנון. השכנים טוענים
שהיא בת . 12 הוא אומר
שגילה ,22 ושהיא מאור
צייתנית ,״ממש אשה בדווית״.

הטופר החיפאי טוען שהוא אינו מתרגש.
לאורי
אבנרי שלום רב,
הרשה לי לענות על רשימתף, הנוגעת אליי,
בגליון העולם הזה מה־ .24.9אכן, לחצתי את ידך
בשימחה עם ייסוד של״י, וראיתי בהסכמתף
לעמוד במקום השלישי אקט אצילי. וכידוע לו,
השתתפתי באופן פעיל ביותר במערכת הבחירות
הזאת למענה של של״י. אולם המהפך של 77 טרף
את כל הקלפים, ושינה לחלוטין את המפה הפד
ליטית. לא רק של״י, על כל ״כוכביה״ הנוצצים,
נחלה תבוסה מוחצת (היא קיבלה פחות קולות
!נישימתו של ״הגנב הנמלט״ פלאטו־שרון) ,אלא
^גת העבודה והמערך, שאליהם כיוונו כל
^חיצינו, נחלו תבוסה קשה, ואוייב מסוכן
ך זכה בבחירות. מן הראוי היה, לדעתי,
? 1כל האסטרטגיה הפוליטית שלנו,
|.לוב להיכנס למילחמת־כיתות ארסית,
1להיאבק בתוך מיפלגת־העבודה על
|פיות־הדעת וחתירה לשלום עם הפלס־

התנאי הראשון להצלחת התרגיל של פרס
בבד הצליח: הרב אליעזר שך (בתמונה)
_ הבטיח שחב חברי־

המסת הדתיים יישא־עם
שימש! פרס.

האם תחזור רבקה זוהר
להופיע בארץ, מה מבטיח
לנו יזהר בהן בתקליטו
החדש, מדוע נפרדו קלרה
רון וקאמיל נייקרק, למה
מתכוון/נת דיוואיין לבוא
שוב לישראל
והאם יבקיע
בני יוסף את
חומת הרדיו.

סכין בלב

הסטודנט בן ה־ 25 נעצר כחשוד
ברצח המזעזע של שני הוריו, ברחוב
מחניים בתל־אביב. סכין־הקומנדו
המשוננת חדרה ישר לליבם. השכנים
מרכלים, כי הבן היה מאושפז
באבחנה של סכיזו

| י ץ * פרניה, אך ההורים הו
ציאו אותו מבית
החולים, מחמת הבושה.

קיצוץ בקיבוץ

רחל המרחרח
מרווחת:
החיים ההודיים של
יעל אביב • מסגר
בשם אודי דיין •
מדוע ברחה מלונדון
ליאת (בתמונה) ,אשת
יצחק (״סמי בורקאס״)
אלקולומבויי, ומדוע
חזרה לשם? • מה תהיה
תרומתה של רעיה יגלום להצלת המשק?
הלד וו
• הקצין חיים בולקין ] ״
לעצור את
האבא — והתחתן עם הבת
• למי התכוון המחזאי
הגרמני ריינר ורנר פסבינדר?
נזישכב מישפחת
הנאשם בנסיון לרצוח את אשתו, בעל-
תשובה מישיבת אור שמח,
טוען להגנתו., :אשתי שכ בה
עם אחיה ואמא שלה
שכבה אחר־כך איתי!״

החברים בקיבוץ אינם יודעים מהי ה הוצאה
החודשית על רמת המחיה שלהם.
העולם הזה הלך לבדוק, ומצא: יש
קיצוצים במנות־הבשר, אך רמת המחיה
של מישפחה עדיין גבוהה
מזו שבעיר 1,425,000 -
שקלים, בלי סעיף הדיור!

מישבצות קטנות וגדולות,
פרחים ונקודות,
קווים אלכסוניים ואנכיים
— והעיקר שהכל יהיה בשחור־לבן.
זוהי אופנת הסתיו בפאריס. ברומא ו מי ד
יורק. בתמונה: חולצת משי
בשחור לבן של ג׳ורג׳יו
ארמאני(קרם על רקע שחור).

המדזרים הדומעים:
מיכתבים -א״ב יהושע
תשקי!? -בנק־מט״ח בקול ישראל
במדינה -עליה כפויה
הנדון -שתי תשובות
אנשים -המכשיר המצפצף בכנסת
יומן אישי -הבדיחה
של סמואל לואיס
מה הם אומרים -התיאטרון
ניצל בידי שוטר
קולנוע 600 -אלף צופים נוספים
זה וגם זה -הצעת שוחד
לפקיד בעיריה

לילות ישראל -תמי בן־עמי
וכת צמה
.מושב
עלהמ!
המסלול -מישבצות ופיפיטה
שידור -לאן נעלמו הסנדוויצ׳ים׳

תשבץ

אתה והשקל -

הורוסקופ -כוכבים בחיי״המין
קליק -תקליט חדש
צו להריסת רמת־השרון

רחל מרחלת על כל העולם -
אזיקיו של השוטר על ידי אשתו
העולם הבא -העיסוק
העתיק ביותר אחרי ליבי׳י

פלאטו־שרון אוסף כעת מידע על
שיטת הבחירות הנהוגה באיטליה
ומקבל שיעורים באיטלקית -
תחת היפנוזה אין קשר בין
העריק הסובייטי שקפץ מספי־נה
בארצות־הברית
לבין מיבצע ללבי־דת
העריקים בצה־ל.

־ בלי

פ; * 7וא 7זנ ע•1

בשבוע שעבר פירסם העולם הזה סקופ,
המעורר שאלות נוקבות לגבי המיקצוע העיתונאי.
עיקרו: מיכאל אלבין הקים חברה מיס־חרית,
הנפיק בה מניות לעיתונאי אריה אבנרי,
כתב ידיעות אחרונות, והשתמש בה כדי
״להפיק״ ספר על יעקוב לוינסון המנוח.
החברה לא הוציאה את הספר לאור, כי זאת
עשתה הוצאה לאור מיקצועית מכובדת. לא ברור
מה טיב המושג ״הפיק״ בהקשר זה. אך החברה,
שבה כיהן אריה אבנרי כבעל־מניות ומנהל,
החזיקה מישרד, מזכירה, מימנה נסיעות ועוד.
הספר על לוינסון היה כולו שיר״הלל לבנקאי
המנוח, שתואר בו כקדוש מעונה — תמונה שונה

כי בכתבה זו ייכתבו נושאים ופרטים שיש בהם
משום הוצאת לשון־הרע.
( )3למר קוטלר יש כלפי מרשי תרעומת, בגין
כתיבת הספר על לוינסון ז״ל אשר העמיד דברים
שכתב באור שאינו מחמיא למר קוטלר.
מטעם זה סבור מרשי שמר קוטלר מבקש את
רעתו, ומזה זמן מחפש הזדמנות להרע לו.
( )4למרשי נראה כי הכתבה שנכתבה על־ידי
מר קוטלר נכתבה שלא בתום־לב, ויש בה משום
לשון־הרע בזדון.
( )5ידוע לכם היטב כי כתבה שתתפרסם
ושתכלול לשון־הרע גורמת נזק שאינו ניתן
לתיקון.
דבר זה נכון במיוחד לגבי מרשי, שהם אנשים
ששמם הטוב הוא יסוד לעבודתם.
( )6לפיכך הריני לבקשכם בזאת שכתבה
כאמור — קודם שתפורסם — תועבר לתגובת
מרשי ולקריאתו.
דבר זה לא יגרום לכם כל נזק, אך יש בו כדי
למנוע פירסום לשון־הרע. ונזק שלא־ניתן־
לתיקון למרשי.
( )7אם אין בדעתם ליתן הכתבה לתגובת
מרשי, אבקשכם להודיעני על־כך לאלתר, כך
שיהא סיפק בידי מרשי לנקוט בהליך מישפטי
למניעת פירסומי הכתבה, ולאפשר לבית־המיש־פט
להכריע בעניין קודם לפירסום.
חתום: ד״ר יוסף שגב, עורך־דין.
עד כאן המיכתב, שהוא בעיניי חצוף מאוד.
מובן שלא השבתי עליו ולא הגבתי עליו בכל
צורה שהיא.
קודם כל, המישפטן טועה בשם אחד ממרשיו.

מובן שחובה כזאת אינה קיימת. ולראיה —
אריה אבנרי מעולם לא הראה לי מראש מה כתב
עליי.
ורביעית, הדבר החמור ביותר: יש כאן איום
מפורש בפנייה לבית־המישפט לפני פירסום כתבה,
כדי למנוע את הופעת העיתון.
כשסתם אדם משמיע איום כזה, מילא. יש
לסמוך על בית־המישפט שלא ייענה לבקשת־סרק
כזאת.
אך כאשר איום כזה מושמע בשמו של עיתונאי
מיקצועי, כדי למנוע פירסום כתבה עליו,
נודף מזה ריח מסויים.
אני מוסר את הדבר לידיעת הציבור, כדי שכל
אדם אשר העיתונאי אריה אבנרי מתכוון לכתוב
עליו יידע מה לעשות: יתבע מאריה אבנרי
להראות לו את הכתבה לפני הפירסום, ויאיים
עליו בצו־מניעה מישפטי.
מעניין מה היו אומרים על שיטה זו עורכי
ידיעות אחרונות.
סילופים בהתנדבות
״יצחק שמיר: לא נירתע מפני לוחמי-
השיחרור הפלסטיניים!״
״המלך חוסיין: אדון עם שימעון פרס על
הגשמת החזון הציוני!״
אם כן, מה יש להגיד על כותרת שהופיעה
בראש העמוד הראשון של הארץ, ב־ 30באוקטובר
:״ערפאת: חוסיין לא ביקש שאפסיק
הטרור״.
אותן המילים בדיוק הופיעו בערב שלפני כן
במהדורת־החדשות של הטלוויזיה הישראלית.
יתכן שהן הופיעו גם בשאר העיתונים.
לולא הכרתי את עמיתיי-למיקצוע, הייתי
עשוי להיות מופתע. ערפאת מגדיר את מעשיו
כפעולת־טרורי עד כמה שידוע לי, טען ערפאת
עד כה תמיד שדווקא פעולותיה של ממשלת־ישראל
הן פעולות־טרור, ואילו מעשי האירגונים
המסונפים לאש״ף הם ״פעולות התנגדות״ או
״מאבק מזויין״.
אם כן, האם חל שינוי? האם אירע מיפנה
היסטורי, ואני לא ידעתי?
״רונלד רגן :״נמשיך לתמוך בפושעי הקונ־טראס
בניקראגווה!״
מיכאיל גורבאצ׳וב :״נחסל את הפטריוטים
באפגאניסתאן!״
מה משותף לכל הכותרות האלה? הדבר ברור
כשמש: הן כולן אבסורדיות.
שמיר לא ידבר לעולם על לוחמי־שיחרור
פלסטיניים, אלא על המרצחים של אש״ף.
המלך חוסיין לא ידבר על החזון הציוני, אלא
על תביעות ישראל, במיקרה הטוב ביותר.
רגן לא יגדיר את הקונטראס כפושעים, אלא
כלוחמי־חופש.
גורבאצ׳וב לא ידבר על פטריוטים, אלא על
באנדיטים.

עד לאוטונומיה מלאה • לישראל תישמר הסמכות
כלפי ההתנחלויות • בעתיד יונהג שיתוף בסמכויות
דרייפר ימונה קונסול ארה״ב בירושלים • ירדן ואש״ף הקימו ועדה
לתיאום מהלכים משותפים • ערפאת: חוסיין לא ביקש שאפסיק הטרור

תוכניתו של פרס קרובה למע שה
1התוכנית הועברו לידיעת המלך חוסייז 1
1אשר ״הגיב בחיוב לרוב. האלמנטים 1לתוכני ת האוטונומיה של בניו מ־

הכותרת ב״הארץ״ 3.10
עיתונאי אריה אבנרי

-הליך מישפטי למניעת הפירסום...״

מאוד מזו המצטיירת לאור העובדות היבשות.
אותה חברה. הפיקה״ גם ספר שני, שבו היה
לאלבין עניין: ספר של אריה אבנרי על המיפלגה
הליברלית. אלבין החזיק במיפלגה זו כמה עסקנים
ושרים, והתכוון לעשות בה קריירה פוליטית,
כשהוא תומך בסיעה אחת נגד האחרות.
כל זה תמוה וטעון הבהרה, ובעיקר מצד
העיתונאי אריה אבנרי עצמו. אלבין, כידוע, אינו
יכול עוד להשיב לשאלות. אך אריה אבנרי יכול
— אלא שחושף־הפרשה, יאיר קוטלר, לא
הצליח להיפגש עימו ולגבות ממנו עדות.
תחת זאת קיבלתי בשבוע שעבר, יומיים לפני
הופעת הגליון, מיכתב חסר־תקדים מידי עורו־דין
בשם יוסף שגב.

וזו לשונו:

לכבוד העולם הזה,
למסירה ביד.
בשם מרשי, אגם בע״מ שבבעלותם של ה״ה
אריה אבנרי ואלון גלילי, אתכבד לפנות אליכם
כדלקמן:
( )1למרשי נודע כי מר קוטלר מתכוון להכניס
כתבה לעיתונכם העוסקת במרשי.
( )2על־פי השאלות שנשאל מרשי, נראה לו

טרור־מיהרתי
לקרוא את הידיעה במלואה. והנה,
תפעל ברבת עמון על־פי הסיכום
בעמוד השני של אותו גליון של הארץ, מופיעה
ערפאת.
שהושג בין חוסיין לערפאת.
הידיעה שזכתה בכותרת בעמוד הראשון. וכך
שהודיע על כך אתמול במסיבת עי כתוב :״ערפאת ...אמר בתשובה לשאלה כי חוסיין
תונאים ברבת־ עמון אמר. בתשובה לא ביקש ממנו ...הפסקת המאבק המזויין.״ אין
לשאלה, כי חוסיין לא ביקש ממנו טרור. מאפיש.
הכרה בהחלטות מועצת הביטחון 242
יכול כל עיתון להגדיר את מעשי הפלסטינים
ו־ ,338 בישראל ובהפסקת המאבק כטרור, ואף לגנות אותם בכל לשון של גינוי. אבל
המזוין. לדבריו העביר אליו חוסיין את כאשר הוא מצטט דברים מפי אומרם, כציטוט
העמדה האמריקאית בנושאים אלה, ישיר, הוא חייב להקפיד על הניסוח המדוייק.
שהרי הניסוח הוא חלק חשוב של המידע. ניסוח
הידיעה ב״הארץ״ 3.10
אחר מהווה מידע אחר.
״מאבק מזוייך
כל סילוף של מידע הוא עיתונות גרועה, מן
לא אלון גלילי הוא אחד מבעלי חברת אגם הסוג המתאים לרפובליקת־בננות. אך במיקרה זה
בע״מ, יחד עם אריה אבנרי וחברת־הקש של — החוזר על עצמו מרי יום — זוהי תופעה
אלבין — אלא זאב גלילי, המגדיר את עצמו גרועה עוד הרבה יותר. כי יש כאן התופעה שבמיסמכים
הרישמיים כ״סופר״ .גלילי זה הוא הגרמנים קראו לה ״גלייכשאלטונג״ — שיעבוד
רכז־הכתבים בידיעות אחרונות.
גמור של העיתונות לקו השילטון הטוטליטארי.
שנית, המישפטן המכובד מייחס ליאיר קוטלר כיום נהוגה תופעה זו בברית־המועצות וב־כוונות־זדון
ומניעים בלתי־טהורים — וזה מבלי מישטרים מסוג זה.
שקרא בכלל את הכתבה, ומבלי שידע מה נאמר
יש רק הבדל אחד: שם עושים זאת העיתונאים
בה. אם יש בפרשה זו עניין של לשון״הרע, הרי מאונס. כאן זה נעשה מרצון ובהתנדבות.
זוהי — דבריו של עורר״הדין של העיתונאי.
שלישית, יש כאן טענה כאילו חלה עלינו
חובה להראות לכל אדם מראש מה כותבים עליו
— וזה אחרי שאותו אדם נמנע מלהשיב על
שאלות ולתרום את תרומתו להבהרת האמת.

מכוזבים
(המשך מעמוד 13
מיפלגת העבודה, על־מנת להוכיח לציבור הרחב*
שריעות אלו אינן סותרות בשום פנים ואופן את
העקרונות והערכים הפנימיים של תנועת העבודה
הציונית, אשר הנהיגה את המדינה הזאת
במשך שנים רבות.
לאחר הבחירות של ,84 אשר תוצאותיהן היו
חמורות בעיניי יותר מהמהפך של ,77 משום שהן
הוכיחו שעל אף הכישלונות הגלויים והנוראים
של הליכוד עדיין יש לו בעם תמיכה חזקה ומא־סיבית,
והמגמה ימינה נמשכת בהתמדה, קראתי
יחד עם שלושה מחבריי למחנה השמאל לא לנטוש
את המערכה ולהצטרף לממשלת האחדות,
שתוצאות הבחירות הכתיבו את הקמתה, וזאת
על״מנת להילחם על עמדותינו בתוך העשיה
הפוליטית, ולחזק את האגף היוני בממשלה זו,
שהקמתה היתה בלתי נמנעת.
בניגוד לחברים שהיו מוכנים לתת לליכוד
אפשרות להקים ממשלה צרה בתמיכת כהנא, על־מנת
שיהרוס את המדינה לעוד קדנציה עד
.שיתפכחו עיניו של העם״ ,סברתי שכוזדההרס
של הליכוד חזק ממה שמתנגדיו החריפים ביותר
סבורים, ושארבע שנים נוספות של הליכוד עשויות
היו לדרדר את המדינה למצב כזה, שהלמו־קרטיה
עצמה היתה מתפוררת ושום מהפך נגדי
לא יכול היה לתקן את ההרס.
אבל קריאתנו נכשלה, רץ ומפ״ם לא הצטרפו
,לממשלה, ובכך החלישו את אגפה היוני־ליברלי,
ובמקום לפחות להתאחד למחנה אחד באופוזיציה,

קורא יהושע
מילחמת־כיתות ארסית
,השמאל עדיין קרוע ומשוסע, ואני חושש מאוד
שבבחירות הבאות הוא ייצא חלש עוד יותר.
בהתחשב בעובדה שמיפלגת העבודה מונה
היום 37 צירים בכנסת, מול 41 צירים של הליכוד,
אני רואה את השגיהם של ראש־הממשלה ושרי
המערך כסבירים ביותר, יחסית כמובן לכוח
הפוליטי הממשי העומד מאחוריהם ולמיגבלות
הרבות שעומדות בבסיס ממשלת־האחדות. ממשלה
זו הוציאה את הצבא מלבנון במהירות יחסית,
דבר שנראה כמעט בלתי-אפשרי לפני כשנה.
ממשלה זו בולמת עכשיו את האינפלציה, שאכלה
כסרטן את כל הרקמות החברתיות של האומה,
אינפלציה אשר הגדילה מאוד בשנים האחרונות
את הפער החברתי ובכך יצרה קרקע פוריה
לכהניזם ולהתחזקות הימין. במשך שנה תמימה
לא הוקמו התנחלויות וזה הישג גדול. אומנם גם
אני יודע שעדיין לא נעשתה התקדמות ממשית
אל עבר השלום, אבל אני מאמין שבסבלנות :
קץ יצליח שימעון פרס בסופו של דבר׳ 1
אט־אט את הממשלה הזאת לקראת פתן!
ומתן עם מישלחת ירדנית־פלסטינית|,
שאינו תלוי רק בנו אלא גם בהכרה ו
שכולנו מייחלים לה, אבל היא עדיין
למרות ההבטחות המרגיעות שלך ול
כל התיאור של הראיון(לא המא
בביטאון האנגלי של מיפלגת הע5
מתוך סילופים והגזמות. אבל זה כל־^
שכבר איני מתרגש. אין כל פלא שהצק
(גם המשכיל, האינטליגנטי והליברלי) נ
לשמאל, שכן הוא אומר: איך אלו יעשו ז
הערבים והרי הם עסוקים כל הזמן1
את בשר רעהו.
ולא אוסיף עוד מלח על הפצעים של !

בדוג-מאות נוספות•

א. כ .יהושע, חיפה

כך טוענים אנשי גוש־אמונים בפירסומיהם
באנגלית.
אמה של אולה, אשתו ההרה של אבו־זיאד, היא בתה של
מרים בן־הרוש, שנישאה לפני עשרות שנים לערבי.

מנכ״ל רשות־השידור אורי פורת, מנכ״ל
מישרד־התחבורה ברוך לוי, ראש עיריית
ראשץ מאיר ניצן, ומזכ״ל ההסתדרות ישראל
קיסר.
טביעות האצבעות שהשאיר בריכבו של קיסר
הן שהסגירו אותו.

תוסיה־כהן תיווך
עורך הדין הירושלמי שלמה תוסיה־כהן הוא
אשר ניהל את המגעים בין חברת־החשמל
המיזרח־ירושלמית ומישרד-האנרגיה, בדבר
האפשרות שהחברה תתחבר לרשת הירדנית
ותרחיב את מתן שרותיה בגדה.
תוסיה־כהן מייצג מזה שנים את החברה המיזרח־ירושלמית.

שמיר ייעזר
באישיות אירופית
בלישכת ראש-הממשלה מודאגים מהדלפה
מכוונת מלישכת שר-החוץ, המסמרת שיצחק
שמיר מבקש לקחת חלק בתהליך־השלום,
ושהוא יבקש את תיווכו של ראש מדינה
אירופית, לפגישה עם אישיות ערבית.

נסיון התנק שות בכהנא
״ידע שהגיע ארצה לגופים רישמיים מגלה,
ס* ם1ל־חשף קשר לפגוע ברב מאיד כהנא בניו־

ש״•״11ש;יור מן המידע מי תיכנן את ההתנקשות,
•1־*א נחשפה ועל־ידי מי. עד כמה שידוע,
׳.ע&ז י 1.111 נעצר.

־או מנע ל

;״שגן
אלי?1נדאו, ראש עיריית הרצליה, מנע
ממיסעדן בעיר, מאלים אבו־רביע, לתרום
סכום של אלה דולר ל״הוועדיילמעך־החייל״.
הבסת יועד לרכישת מכשיר וידיאו למען
חיילים ברמת־הגולן.
לנדאו נכח במסיבה פומבית שערך
המיסעדן לנכי־צה״ל, וכששמע על התרו-
מה, דרש מאבו־רביע לחזור בו. ראש*
העיר הסביר, שהכסף מועבר ללישכתו המנופחת
של יושב־־ראש הוועד, יוסף נבו,
ולא לחיילים. נבו, איש העבודה, הובס על־ידי
לנדאו במערכת-הבחירות המוניציפלית
האחרונה, אחרי מאבק אגרסיבי
ביותר.

מפגינים כלאו סוהרי
מפגינים, שכבלו עצמם ביום השישי
בשרשרות לשערי כלא באר־שבע, ומנעו את
פתיחתם, כלאו בתוך הכלא קבוצה גדולה של
סוהרים, שסיימו את מישמרתם ועמדו לצאת
לחופשת־השבת.
המפגינים, חברי קבוצת־המחאה הלאה הכיבוש, מחו על
מעצרם ללא מישפט של יותר מ־ 80 עצירים מינהליים
תושבי השטחים הכבושים.
״זהו מעשה חינוכי,״ הסבירו המפגינים ,״אנחנו נותנים
לסוהרים הזדמנות להרגיש במשך חצי שעה מה מרגישים
אנשים שנכלאו ללא מישפט ״.בהתערבות המישטרה,
שהזעיקה גם את מכבי־האש, נוסרו השרשרות והסוחרים
,שוחררו לדרכם.

אמצעי-התיקשורת התעלמו מההפגנה, כפי
שהם מתעלמים זה שבועיים מן העובדה שרוב
העצירים המינהליים הועברו לכלא באר־שבע
— מעשה שהוא הפרה של אחד מסעיפי
אמנת־ז׳נווה, שלפיו אסור למעצמה הכובשת
להעביר לשיטחה תושבים מן השטח הכבוש.

בן יהודי לאי שיות
פלסטינית
ח׳ליל אבו־זיאד, שיצא מרצונו לחדל בעיקבות
הסכם עם השילטונות, אשר ביטלו את צד
הגירוש נגדו, עומד להיות אב לתינוי, יהודי —

עימות אגודה־ש״ס
מינוי ממלא מקום לראש עיריית בני־ברק, במקום הרב
שימעון סירוקה שנפטר, מעורר מחלוקת בין האגודה
וש״ס, ועלול לגרום לקרע בין שתי התנועות במישור
הממלכתי.

הרב אליעזר שף תומך חד־משמעית במינויו
של ח״כ ש״ם מבני־ברק, הרב רפאל פינחסי.
לאגודה יש מועמד אחר, מצעירי־אגודת•
ישראל.

מאסר ממוצע:
משנתיים עדעשר
נציבות שירות בתי־הסוהר בודקת באחרונה נתוני שהייה
ממוצעים של אסירים בבתי־הכלא בישראל.

ממוצע־שהייה של אסירים הוא בדרן־־כלל שתי
שנות־מאסר. רוצחים שנדונו למאסר־עולם
שוהים בדרך־כלל משמונה עד עשר שנים.

הוסטל לאסירים
בבאר־ שבע
עיריית באר־שבע נענתה לפנייתו של רפי
סוויסה, נציב שרות בתי-הסוהר, וב תיו זמן
קצר היא תעמיד מיבנה עירוני לטובת אסירים
הנמצאים בתהליך שיקום, ערב שיחרורם.
סוויסה יזם פניה לראשי־עיריות, שיקלטו בעירם אסירים
בני העיר, הנמצאים זמן קצר לפני שיחרורם, במיבנה
פתוח שבו הם יתגוררו לצד הסוהרים, ועוברים סוציאליים,
בתנאים נוחים מאלה של בית־הכלא.
גם ראש עיריית ראשון־לציון נענה לפניה, ועתה מחפשים
שם מיבנה עירוני מתאים.

גיזעמת גם ב״מעגרר?
בישיבה של אירגון ״מענדד — המטה
הבין־מיפלגתי למילחמה במאיר כהנא —
הציע שמואל טולדאנו, נציג מס״ם, לצרף
למטה עסקנים מגוש־־אמונים, ביניהם
בנימין,קצובר.
באותה ישיבה נדחתה הצעה לצרף את
ח״ב העבודה עבד־אל-והאב דראושה.
נציג התנועה הקיבוצית המאוחדת נימק
את הדחייה בכד ש״המאבק נגד כהנא הוא
עניין פנימי כידיהודיס״.

מי שפחזת ״ילדי־תימך מתארגנות השבוע עומד להיערך בראש-העין כינוס גדול
ראשון של 400 מישפחות יוצאות־תימן,
שילדיהן נעלמו באופן מיסתורי בתחילת שנות
ה־ ,50 ואחר־כך נתגלו חלקם אצל הורים־
מאמצים.
המדובר בכ־ 500 נעדרים, האמורים להיות כיום כבני
.40— 35

מדוע פרש רינשטיץ
מפקד מרחב איילון, ראובן ויינשטיין, התפטר מן
המישטרה אחרי שיחה אישית נוקבת שהיתה לו עם מפקד
המחוז, גבי עמיר.

ויינשטיין, לשעבר איש היחידה הארצית
לחקירות־הונאה, העדיף לפשוט את מדיו אחרי
שהתברר לו שתלונות שונות נגדו, שהוגשו
על־ידי שוטרות, נמצאות בדרך ליח״פ —
היחידה לחקירות־פנים של המישטרה.

בנק מט״ח
בקול־ישראל
מנהל-מחלקה בקול-ישראל בירושלים
חשף ״בנק מט״דד באחד מחדרי-התחנה.
במקום המית העובדים את כספי המשכורות
לדולאתם יתקיים.
הוחלט שלא להעביר את העניין לטיפול
של גורמים אחרים.

מעליות לבית־הדץ
״הרשות־להגנת־הצרכן״ בהסתדרות הגישה השבוע בקשה
לבית־הדין לחוזים אחירים לבטל תנאים מקפחים בחוזה
השרות למעליות סל. בקשה זו מצטרפת לבקשות אחרות
הנוגעות לחברות יבוא, התקנה ושרות של מעליות,
שהגישה הרשות לבית־רין זה.

לטענת הרשות, החוזה הוא חד-צדדי לטובת
חבתת-המעליות ופוגע באינטרסים של
הדיירים.

שינויים ב״אל־אופ״
בחברת האלקטרוניקה ״אל־אום״ גובר אי־השקט,
ל מ תת ההצלחות בתתם הפיתוח.
מסתבר שמצב השיווק רחוק מלהשביע רצון,
והשינויים שנעשו בתחום זה לפני כמה
תדשים אינם עונים על הציפיות.
אל־אוס היא שותפות בין תדיראן ומישפחת המלונאים
פדרמן.

קלאמר! לצמרת
צפוי חיזוק ניכר במעמדו של עוק״הדין עודד
קלאמרו, המומחה המישפטי של הוועד־הפועל.

ועד נגד מחללי שב ת
ועד למען השבת, המופעל על־ידי חרדים
קיצוניים מבני־ברק, מכין לוח מפורט של כל
העסקים בארץ, הפתוחים ב שבת ומספקים
שרותים שונים. הרשימה תוגש לשר-העבודדד
והרווחה, משה קצב, שלטענת החרדים הבטיח
לפעול לסגירת כל עסק הפועל ללא רישיון.

מחפשי א ת לנגר
אצ ר קדיינר
לקוחות פלסטיניים רבים פונים טלפונית למישרד־עורכי־הדין
של מיכאל קליינר, ח״ב חרות לשעבר, בבקשת סיוע
מישפטי. מתברר שמיספר־הטלפון התל־אביבי שלו זהה
לזה של עורכת־הדין פליציה לנגר, שמישרדה נמצא
בירושלים, ושאותה הם מחפשים.

מאחורי הכינוס לאיתור הבנים האובדים עומד
ראש המועצה המקומית של ראש-העין, יוסף
יגאל.

קליינר, שהוא דובר ערבית, מעמידם על טעותם
ושולח את הפונים לכתובת הנכונה.

שו ד ד האח״מים לכלא

תביעה נגד ג 1ל!

צעיר מרמת־אליהו, שהתמחה בפריצה למכוניות של
אחמ״ים וגניבתן, נשפט ונדון לארבעה חודשי־מאסר, דבר
שהרגיע את האח״מים המתגוררים בראשון־לציון.

מיסעדן ערבי מיפו יגיש תביעה נגד המפיק מנחם גולן
בסכום של מיליון שקל. הסיבה: צוות ההסרטה של כוח
דלתא צילם יומיים במיסעדה, למורת־רוחו של המיסעדן,
שתו וטילפנו משם, ואחר־כן־ פירקו את הסט ועזבו מבלי
לשלם את מה שהבטיח המפיק״בפועל ציון חן.

הצעיר פרץ למכוניותיהם של ח״כ יחד בנימין
(״פואד״) בז־אליעזר, ח״כ חרות מיכה רייסר.

כעריכת ב/־ציו; ציטדין

במדינה

״פלג״
העם שופטים ועסקנים
העסקגים זעקו מד החלטת
כית־המישכט העליון
אד הוא הכס יותר.

ה ש קיי ת בי תי ת
או טו מו טי ת -מ מו חשבת:

בית־המישפט העליון של המדינה
החליט השבוע החלטה מרחיקת־לכת:
הוא התיר לח״כ מאיר כהנא להניח על
שולחן הכנסת שתי הצעות־חוק, הדומות
לחוקי־נירנברג של הנאצים.
בית־המישפט קבע שאי־אפשר למנוע
מח״ב להציע לכנסת הצעות־חוק,
ברוח המצע שהוא נבחר על פיו. ה־מיבחן
של כל חרות הוא לגבי הרותו
של מי שמטיף לריעות המאוסות ביותר,
המעוררות התנגדות כללית. אם
תחוסל חרות זו, ייפתח פתח לחיסול
החרות של הכל.
נגד החלטה זו קמו חוגים הדוגלים
בזכויות־האזרח. פרופסור רות גביזון
וח״כ שולמית אלוני זעקו מרה.
אולם בית־המישפט צדק.

• לגינות קיימות ולגינות חדשות
• לגינות פרטיות ולגינות גג
• עיצוב וביצוע גינות גג וגינות־נוי

להתקשר במשך היום:
ו29404־> ,0מנוי;054 :
בשעות הערב 79 }]7 06

מ־ור־שלג. יתכן שהבעיה לא
היתד, קיימת אילו היה ברור לכל כי
פעורה תהום בין הנאצים מסוגו של
כהנא ובין כל שאר הכוחות והריעות
במדינה.
כלל זה לא נקבע. להיפך. כל הכוחות
במדינה הוכיחו מן הרגע הראשון
שכל החלטה נגד כהנא משמשת מייד
תקדים לחיסולן של דיעות־מיעוט
אחרות. בדרן כלל הועד המקום השני
בתור לחלק הערבי של הרשימה המתקדמת
לשלום, ולאחר מכן יתגלגל
כדור־השלג כלפי כוחות אחרים, שהרוב
אינו חפץ בקיומם.
כן, למשל:

לשרותך 24 שעות ביממה

38 38 38

• מייד אחרי פסילת רשימתו של
מאיר כהנא, ערב הבחירות האחרונות,
נפסלה גם הרשימה המתקדמת. לשם
כך נעשתה קנוניה של הליכוד והמערך.
בית־המישפט העליון ראה את
הסכנה וביטל מייד את כל הפסילות.

לבעלי כרטיסי אשראי בלבד
777777777777777777777777

— נולד לכם בן

מסיבות ברית וחתונות
י המוצלחות ביותר

עם הגן היפה

תל־אביג, רחוב הפטמן 1
המשרד פתוח: בשעות 19-17 ;13-10 7 טלפונים 9223244 ,298772 ,722314 :
7 7 777777777777777777777777

בבית הרופא

שראכרט

למחזיקי

חייג סלכרט 03-287651 ,
למסירת מודעות לוח,מודעות
מסגרת ומודעות משפחתיות
בשעות 17.00-8.30

חוג ברמה אינטלקטואלית
ובמגמה הומאניסטית -
לדיון בבעיות האדם, החברה האנושית,
הארץ והעולם; וכן לפעילות בלתי־אלימה
(ללא הגבלה בגילים).

פרטים: ת.ד 921 .ת״א 61008

• אחרי הגבלת חסינותו הפרלמנטרית
של מאיר כהנא, הוגבלה ללא
כל סיבה סבירה חסינותו של מוחמר
מיעארי. גם הפעם פעלה קנוניה של
הליכוד והמערך. את הניסוח, שאומץ
על־ידי בעלי־ההחלטה בוועדת־הכנסת,
סיפק דווקא ח״כ יוסי שריד, חברה־לסיעה
של אלוני.
• הכנסת קיבלה חוק חדש שנועד
למנוע בעד כהנא להופיע להבא בבחירות
— אך הכניסה לאותו החוק סעיף
שבא למנוע גם את הופעתם של כוחות
ערביים שאינם מוכנים לקבל ניסוח
השולל כל זכות של ערבים במדינה.
החוק בא ביוזמת הליכוד והמערך גם
יחד. סיעתה של שולמית אלוני הצביעה
בעד החוק הזה, וכן גם מפ״ם.
הפרופסור מתחכם. אין ספק
שבית־המישפט, היונק את כוחו מ־חוכמת־הדורות
בעולם האנגלו־סאכסי,
ער לסכנות אלה הרבה יותר מעסקנים
המדברים על זכויות־האזרח, בעוד שהם
עושים את חשבונותיהם המיפלגתיים
הקטנים.
בין אלה בלט השבוע אמנון רובינשטיין.
הוא הציע שהכנסת תתחכם
כלפי בית־המישפט ותשים לאל את
פסיקתו, על״ידי מניעת טיפול בהצ־עות־החוק
של כהנא. ברור שאם תתקבל
עצה פסולה זו של הפרופסור־למישפטים,
תנוצל הפירצה מייד כדי
למנוע גם את הטיפול בהצעות־חוק של
סיעות אחרות.
הכנסת לא חוקקה — ולא תחוקק
— חוק נגד הגיזענות. חלק גדול מן
הכנסת אינו פוסל את ריעות כהנא,
אלא פוחד רק מן ההתחרות. המילחמה י
בכהנא לא תהיה בדרך ההתחכמות, ולא
בדרך של הפרת״חוק וחיסול הדמוקרטיה,
אלא על־ידי התמודדות רעיונית
בציבור, ברחוב, בתיקשורת ובבית-
הספר.
בית־המישפט צדק.

יחסים מרחביים
דו־שיח של חרשים
המלך חוסיין שולל את גישת
פרם — אכל מי מאמין לו?
״המלך חוסיין לא הזכיר את שימעון
פרס ויוזמתו אף במילה אחת!״ עלז הליכוד.
״המלך
חוסיין הזכיר רק פעם אחת
בנאומו את אש״ף!״ צהל המערך.
זה יכול היה להיות חומר לקומדיה.
אבל זה קרה השבוע בצמרת המדינית
של המדינה.
כן, אכל לא. נאום־הכתר של המלך
חוסיין חזר על עמדתו העקרונית,

המלך חוכיין
שבחים יש, הסכמה אין
שממנה לא זז מזה זמן רב: חתירה
לשלום כולל, שלום תמורת שטחים,
שיתוף כל מדינות־ערב ואש״ף, ועידת
בינלאומית בחסות חמש החברות הקבועות
של מועצת־הביטחון.
יוזמת־השלום של שימעון פרס מבוססת
על ההנחה שחוסיין יוותר על כל
הנקודות האלה, או לפחות על העיקריות:
השותפות עם אש״ף והדרישה
להחזרת כל השטחים הכבושים.
משום כך קיים מעין דו־שיח של
חרשים.
בנאומו בעצרת האו״ם הגיש המלך
את תוכניתו, שכללה את כל הנקודות
האלה.
בנאום־התשובה שלו, לפני האולם
הריק של העצרת, המטיר פרס שבחים
על זזוסיין, אך הציג תוכנית משלו,
השוללת את כל הנקודות האלה, תוך
עטיפת השלילה במליצות חיוביות. על
כך הגיב חוסיין בראיון עיתונאי בשלילה
גמורה שהיתה חבויה תחת שבחים
רבים.
בנאומו בפרלמנט הירדני התעלם
חוסיין השבוע מעצם קיומה של יוזמת־שלום
ישראלית•.
הכל חשאי. זה היה מעציב, אילו
היתה יוזמת־השלום של פרס רצינית.
אך היעד העיקרי שלה אינו שינוי
המפה הפוליטית במרחב, אלא שינוי
המפה הפוליטית בתוך ישראל עצמה.
לכן הפיצו השבוע עוזריו הזריזים
של ראש־הממשלה אווירה אופטימית.
הנאום של חוסיין, כך אמרו, אינו אלא
הסוואה. מאחורי הקלעים מתנהלים
דברים כבירים, ושם יש לחוסיין עמדות
לגמרי אחרות. הוא מקבל את עמדת
פרס. מעתה והלאה תנוהל דיפלומטיה
חשאית.
בצורה כזאת ניתן לשגע את הליכוד
(ראה עמודים 8־ ,)9ליצור תדמית
חיובית בעולם ולשטוף את מוח הציבור
הישראלי, מבלי להזדקק לשום עובדות.
הכל חשאי. צריכים להאמין ל־מדליפים
של ראש־הממשלה. ואילו
העיתונות ישראלית, המגיבה על כל
הדלפה בכישכוש-זנב מאושר, עוזרת
לראש־הממשלה.
הערבים יהיו אשמים. כאשר
יתברר, בסופו של דבר, כי כל המערכה
הזאת היתה בנויה על חול, ויוזמת-
השלום המהוללת תתקפל כבניין־קל־פים,
יהיו הכל מאושרים.
ייאמר כי חוסיין רימה את ישראל.
(המשך בעמוד )10

הגידסה כאילר
גססו ננגע׳
ואס ־נוו ק ה .
נ מ שו חמש
שעות אינה
נכונה. אכשו
היה ו ה צי ר
אונ ע ה מהם
או רק אידוהוגשה העזה! ־
תו ךדקות

שר גור
פליטת־פה

^ ראם־בורל!ה בוצע פשע נתעב.
^ על כך אין ויכוח. ממשלת־מצריים
חייבת לציבור הישראלי דוח ברור וחר־משמעי
על מה שאירע, איך ומדוע.
אחרי הרצח ירדה על הציבור הישראלי
הנדהם מהלומה שניה. נמסר לו כי
; לפחות חמישה מבין שיבעת הקרבנות
של החייל המצרי המשתולל לא נהרגו
מייד ביריות, אלא מתו בעיקבות היחס
הרשלני והבלתי־אנושי של החיילים,
הקצינים והשילטונות המצריים, שמנעו
הגשת עזרה אשר יכלה להציל את
חייהם. הם מתו מאיבוד־דם, שניגר במ־ ״י
שך חמש השעות שבהן מנעו המצריים
מן הישראלים שבקירבת מקום —
וביניהם רופאים — להציל את בני־מישפחותיהם.

עו ל ם הז ה מגלה עתה: תיאור זה
מוגזם ביותר. הוא נבע מפליטת־פה
בלתי־מחושבת.

הידע היפואי
של השר
**ד היום לא פורסמו הדוחות ה־המקוריים
של שבע הנתיחות שלאחר
המוות, שבוצעו במכון הפאתולוגי
באבו־כביר.
לא זה בלבד, אלא שמהרגע הראשון
נאסר על אנשי המכון לומר את האמת

דו״ח פתולוגי: אכשו
היה להציל חמישה
הכותרת ב״חדשווד9.10 ,
רושם מוטעה

טיפול רפואי היה מציל חיי 5
^ושמ הווגי החייל המצרי

-- 1הפצועים שכבו בשטח במשר חמש שעות כשהמצרים מונעים הגשת עזרה רפואית,
* 0 (0 9מנו ומתי מא ו בדן־ דם רק שתיים מהגפגעו ת מתר מיד ם מש טרת יש ר * י תבזז? אס
״ני ״ח ת הקליעים שנורו היו מניי־נ שק *חד — ש ל, ה ח ״ י המטורף״ — או יותר השר
£ 2 * 55 גור: ההתייחסות המצרית -מתי נסבי ת רוני סייו א: הגירסה המצרית —

הכותרת ב״ידיעות אחרונות״9.10 ,
טיפול -מתיז

פואה מישפטית באבו־כביר. שם הכינו
הרופאים את הדוחות הקובעים את
נסיבות המוות וסיבותיו.
ביום הראשון בבוקר, ערב שימחת־תורה,
כבר נכתב הדוח על נסיבות
מותה של הצעירה עופרית גלעד־טוראל
בת ה־ . 13 אמה ביקשה לקבור
אותה עוד באותו היום בקיבוץ בית-
השיטה. זו היתה סיבת החיפזון.
וזה היה המימצא של הדוח הפאתו־לוגי
שנעיר בתום הניתוח: הפגיעה
בעופרית היתה קטלנית. היא נפטרה
דקות מעטות אחרי שנורתה בראס־בורקה.
ביום
השני של אותו שבוע חל חג
שימחת־תורה. שש הגופות הנותרות
נותחו ביום השלישי, שלמחרת החג, ב־
8באוקטובר.
אבל כבר ביום הראשון ניסו עיתונאים
לדובב את מישפחת באום, שאחר
מבניה, אמיר, נהרג בהתקפה, ובן אחר,
אהוד, נפצע והועבר עוד במוצאי־שבת
להדסה בעין־כרם. הניסיון לא עלה
יפה, כי בני־המישפחה לא היו במצב
שאיפשר להם לשוחח עם העיתונות.
אך בני מישפחת באום התקשו לסרב
לביקור של שר־הבריאות מרדכי
(״מוטה״) גור, שבא לביתם. השר, שלא
היה מודע ליחסם של בני מישפחת

פצוע אהוד באום
האח מת כמעט מייד!
באום כלפי התיקשורת, הזמין את העיתונאים
מירושלים לשעה 11 בבוקר.
ההורים עדיין התעקשו. הם סירבו להכניס
את העיתונאים לחדר־האורחים,
שבו הם נמצאו עם השר. באותו מיפגש
סיפרו הבאומים לגור שבנם ההרוג,
אמיר בן ה־ ,10 נפגע מכדור בודד ברגלו.
גור
מיהר לצאת אל העיתונאים. הוא
מסר להם הודעה דרמאתית. מוטה, המתפאר
בכל הזדמנות בניסיונו הצבאי,
מכיר פציעות כאלה. לדבריו, אלה פציעות
שאין מתים מהן מייד, אלא לאחר
זמן, מאובדן־דם.
המסר שלו היה ברור: הישראלים
הופקרו למוות, ללא עזרה רפואית,
אחרי שנפצעו מכדורי המרצח.
בני מישפחת באום לא שיקרו לגור.
בנם נפטר כתוצאה מפגיעה של כדור
בודד ברגלו. אבל את המשמעות הרפואית
לעובדה זאת התנדב גור לספק
מבלי להתעניין בעובדות המיקצועיות.

הוא לא היה מודע לעובדה שלא היתה
זאת פגיעה רגילה ברגל, אלא פגיעה
בכלי־דם ראשי, הגורמת למוות בטוח
אם אין החסימה נעשית מייד.
רק ביום השלישי, כשהסתיימה
הנתיחה הפאתולוגית, התבררה מהי
בדיוק אותה פציעה.
כדור אחד פגע בחלק העליון של
הירך, סמור למיפסעת. זהו מקום שבו
עובר אחד העורקים העיקריים בגוף.
הכדור הבודד פגע בעורק, וממנו פרץ

מפגיעה כזו מתים, אפילו בצה״ל,
אחרי שלוש עד חמש דקות, אם חובש
או רופא אינם מוסרים עזרה מיידית:
תחיבת אגרוף לתוך העורק, כדי לחסום
את זרימת־הדם, עד לבוא עזרה נוספת.
רק עירוי דם מהיר, פינוי תוך זמן
קצר ביותר וניתוח יכולים להציל את
חייו של מי שנפגע בעורק המיפסעת.
כל איש־מיקצוע יודע זאת.
(המשך בעמוד )38

לעיתונאים. פיהם נבלם על־ידי הוראות
חמורות ביותר — וגם תמוהות
ביותר — מלמעלה.
אלה הן העובדות הרפואיות:

• עוסרית גלעד טוראל —

נפגעה בראשה פגיעה קטלנית ומתה
בתוך רקות.
• אילנה שלח — נפגעה באופן
דומה, ואף היא מתה בתוך זמן קצר.
• אמיר באום — נפגע בעו־רק־המיפסעת
ברגלו ומת כתוצאה
מאיבוד דם מהיר.
• צליל שלח — נפגעה פגיעה
קטלנית בעומק הירך ומתה מאיבוד
; מהיר של דם, שנגרם מקריעת כלי־הדם.

דינה ברי — נפגעה פגיעה
כמעט זהה לזו של צליל שלח, ומתה אף
היא מאיבוד דם מהיר, מעורק שבעומק

הירי•
• א ני טהג ריסל — נפגעה
בזרועה ובמותנה ומתה מדימום מהיר.
• חמן שלח — נורה בביטנו,
מעט מעל טבורו. ככל הנראה, הוא
נפגע גם בעמוד־השידרה.
ארבעה או חמישה מאלה ניתן היה
להציל — אילו נהגו בהם כפי שנוהגים
בפצועי צה״ל בנסיבות דומות: אילו
י תוך דקות ניתן היה לחסום את הדימום,
כפי שכל חובש בצה״ל יודע לעשות,
ואילו ניתנה להם אינפוזיה.
זהו עניין של דקות מעטות. אחרי
שהוחמצה אפשרות זו — בגלל יחסם
של החיילים המצריים במקום — שוב
לא ניתן היה להצילם.
איך נולדה, אם כן, הגירסה על חמש
שעות של גסיסה איטית ואכזרית?
ב״ 5באוקטובר, זמן קצר אחרי
חצות, הובאו שבע הגופות של נרצחי
ראס־בורקה לבית־החולים על־שם
יוספטל באילת. גם הפצועים ובני־המישפחות
שלא נפגעו היו שם. כשמונה
שעות לפני כן הם נורו בידי
חייל מצרי, ורק אחרי טילטולים רבים
הועברו המתים והחיים לצד הישראלי.
ביום הראשון בבוקר, ה־ 6באוקטובר,
הועברו שבע הגופות למכוו לר־

טקם־האשכבה של חמן, אילנה וצליל שלח בירושלים
יתכן שאפשר היה להציל את האב

ב/־ציז; עיטדי;

זוהי התוכנית הסודית של פרס:
להשתמש בחוסיי? כדי כי הבדית את
הליכוד לנטוש את הממשלה ולהשאיר
מאחוריו בממ שלה את 1הדתיים
הבהרות, לא טרקו דלתות. להיפך. הם
קיבלו את פני ראש־הממשלה החוזר
מארצות־הברית בנימוס רב. בדיון הגדול
בכנסת הם המטירו עליו שבחים.
לא נאמרה אף מילה אחת של ביקורת.

זה היה מפתיע. מפתיעה עוד
יותר היתה עמדתם של הניצים
הקיצוניים שבמחנה הזה.

יוסקה שפירא, השר של מורשה
והפטרון של גוש־אמונים, שיבח את
פרס בפה מלא, בשעה שאנשי־הגוש
בהתנחלויות התחילו להזעיק שמיים
וארץ מול פני הבגידה המתוכננת של
פרס. אנשי ש״ס, שאחדים מהם אינם
מסתירים את אהדתם למאיר כהנא,
נתנו גם הם גיבוי מוחלט לפרס.
הסוד טמון ברמז חד־משמעי, שהעבירו
הדתיים לפרס. תוכנו:

הדתיים לא יצטרפו לממשלה
צרה בראשות פרס, אך הם לא
יפרשו מן הממשלה אם יפרוש
ממנה הליכוד.
נראה כי חודשים ארוכים של חיזור
עקשני מצד פרס נשאו פרי. כמו
באהבה בין גבר ואשה, העקשנות וההתמדה
קובעות לא־פעם יותר מאשר
הסקס־אפיל. פתקים בכותל, עליה־לרגל
לרבנים, תמיכה בחיקוקים דתיים
— כל אלה משתלמים עתה.

רבה תוכניות סודיות התעו!
1פפו השבוע בשמי ישראל.
תוכנית סודית לקונדומיניום. תוכנית
סודית לוועידה בינלאומית. תוכנית
סודית להסדר עם ברית־המועצות.
כל אלה היו ברווזים, במידה זו או
אחרת. להקה שלמה של ברווזים,
שמטרתם העיקרית היתה להסיח את
הדעת מהתוכנית הסודית האמיתית
של שימעון פרס, שלא ריחפה בשמיים,
אלא הלכה והתנשמה על פני האדמה.

היא לא נגעה לרעיונות
מופשטים כמו השלום והבעיה
הפלסטינית, המעניינים את
שימעון פרם בקליפת־השוס,
אלא לנושא האחד המעניץ את
פרס באמת, ושלגביו יש לו
כישרונות מופלגים: השלטון.

0ניעתקולומבוס
ך י מטרה המיידית העומדת לפני
\ 1שימעון פרס אינה נוגעת לגדה
המערבית, לרמת־הגולן או לטאבה.

היא נוגעת לרוטציה.
כאז עומד שימעון פרס לפני בעיה
הנראית, במבט חטוף, כבלתי־פתירה:
איך ליישב בין שני צרכים סותרים.
מצד אחד, אין לפרס שום חשק
לקיים את הרוטציה. כמו אצל כל פוליטיקאי
טוב, משתלב כאן האינטרס האישי
עם האינטרס הלאומי. אין ספק כי
החזרת ראשות־הממשלה לידי יצחק
שמיר, הנלחץ על־ידי אריאל שרון,
התחיה ומאיר כהנא, היא אסון לאומי.
מצד שני, יש לפרס בעיה של אמינות.
אין הוא רוצה בשום פנים ואופן
להיקלע למצב שבו עליו להפר הסכם

חגיגי, ולהביא לכך שמאות אלפי ישראלים
יגידו :״אמרנו לכם!״
כאשר שני שיקולים אלה עומדים
זה מול זה, יתכן מאוד ששימעון פרס
אכן יקיים את הסכם־הרוטציה. מיספר
גדל והולך של יודעי־פרס הגיעו לאחרונה
למסקנה זו.
אולם במוחו הפורה של פרס עלתה
אפשרות שלישית, שהיא בבחינת
ביצת־קולומבוס:

שני הצרכים הסותרים של
פרס יבואו על סיפוקם, אם
הליכוד עצמו יפרוש מן הממשלה,
מרצונו החופשי, ובכך
יביא לביטול הסכם־הרוטציה.

שנו החיזוי
העקשני
^ בל הסערות-בכום־מים ש־
^ התחוללו בשבועיים האחרונים,
כמעט שלא שמו לב למאורע החשוב
ביותר.
כל קישקוש של יצחק מודעי, כל
התפרצות של אריאל שרון, כל בימבום
של דויד לוי זכו בכותרות שמנות. הליכוד
איים על שלמות הממשלה. יצחק
שמיר התרוצץ. עמיתיו דרשו ״הבהרות״
.גאולה כהן הזדעקה. שמועות
מרעישות, מיסמכים סודיים, הדלפות
והכחשות רדפו זה את זה.

אבל העובדה החשובה באמת
לא היתה בבל הברקים והרעמים
האלה, אלא דווקא בקול
הדממה הדקה: הדממה של המחנה
הדתי.

הדתיים לא איימו, לא ביקשו

הדתיים גם מבינים שכוח־הסחיטה
שלהם עולה לאין־
שיעור בממשלה צרה, בעוד
שבממשלת־האחדות הם בטלים
בשישים.
יתכן שאצל אחדים מן המנהיגים
הדתיים, כמו אברהם שפירא, העוקבים
אחרי המאורעות מקרוב, חשוב גם
האינטרס הלאומי. ברור להם כי העברת
השילטון העליון לידי הליכוד, במצבו
הנוכחי. הוא אסון.
מאידך רוכבים הדתיים על נמר.
אנשי־השורה במיפלגות הדתיות עברו
שטיפת־מוח לאומנית במשר שנים,
והם עתה ימניים מאוד בכל הנוגע
לשלום ולפשרה. לכן יקשה על המנהיגים
הדתיים ללכת עם פרס, אם
תיפול הממשלה ויהיה צורך להרכיב
ממשלה חדשה. גם אין לשום מיפלגה
דתית אינטרס בבחירות חדשות.

אך הישארות בממשלה אחרי
שהליכוד ייצא ממנה — זו
אינה מחייבת החלטה חדשה.
הממשלה הצרה תיווצר מעצמה.

חוגיו
נגיודו
ך* ד נקבעו הפסים המובילים את
( ₪הרכבת של פרס אל התחנה הבאה,
שעליה מתנוסס השלט:

גירוש הליכוד.

זה אינו קל.
אחד מעוזריו של שמיר, יעקוב
מרידור, התלוצץ פעם שהליכוד לא
יפרוש מן הממשלה גם אם יחזיר
המערך את ירושלים לערבים.
ליצחק שמיר ברור המישחק לגמרי.
הוא רוצה ברוטציה. הוא אדם פיקח
ומפוכח, שאינו מתרגש. הוא דומה
לפרס בכוחו להבליג ולדבוק במטרה.
אי־אפשר להוציא אותו מן הכלים.

אך לצד תוכניתו של פרם
עומדים בעלי־ברית חזקים
מאוד.
קודם כל: הגורמים הבינלאומיים.
ארצות־הברית, המלך חוסיין, יאסר
ערפאת, הנשיא חוסני מובארכ —
כולם מעדיפים את פרס והמערך על
פני שמיר והליכוד. כולם מודעים
לבעיית הרוטציה וללודדהזמנים הכרוך
בה. כולם מוכנים לעזור לפרס בפועל
כדי לגרש את הליכוד מהממשלה.
אם לא די בכך, יש לפרס בעלי־ברית
גם בדמותם של אריאל שרון,
דויד לוי ויצחק מודעי, המבקשים כולם
למנוע את עליית שמיר לכס ראש־הממשלה.
כל אחד מהם מעוניין לפרק
את הממשלה לפני־כן, להפיל את מנהיגות
שמיר במיפלגה ולבוא במקומו.
(גם מודעי יהיה מועמד, אם יעמדו
מאחוריו ^ 36 של הקולות בכל מוסדות
הליכוד־המאוחד, שהובטחו לליברלים).
ואם
לא די גם באלה, הרי עומדת
מאחוריהם תנועודהתחיה, המאיימת
על הליכוד מבחוץ, מסיתה את חבריו
ומכריחה על־ירי כך את הליכוד
לעשות מעשים שבעצם אינו מעוניין
לעשותם.
אין ספק שהמוני העסקנים ׳של

הליכוד, שפשטו על גוף המרינה
ונכסיה כמו עלוקות, אינם מעוניינים
לפרוש מגן־העדן. אבל אפשר להכריח
אותם.

כמו בג׳ודו, על פרם להשתמש
בתאוצה של הליכוד
עצמו כדי להביא אותו לנפילה
מתוך הממשלה.
ובאותו זמן על פרס לפייס את הליכוד
פומבית ולהיראות כמי שמש* -
תדל בכל כוחו לשמור על הממשלה
והרוטציה.

8העירה לגירוש
^ די לגרש את הליכוד מן הממי
₪0שלה ולהשאיר את הדתיים בתוכה.
יש למצוא עילה. עילה זו צריכה
להצטיין בתכונות הבאות:

• היא צריכה להיות די חמו•-
רה כדי שתהיה בלתי-נסבלת
בעיני הליכוד, כך ששרון־לוי־מוד־עי,
בעזרת התחיה, יכריחו את שמיר
להתקומם.

• היא צריכה לאפשר לדתיים
להישאר בממשלה.
• היא צריכה להיות פופולארית
בציבור הרחב, כד שהמ-

,שימשו פדס בכנסת מול הליכוד: לוח־זמנים קפדני לגירוש הריבוד מן הממשלה, ובינתיים -מישחק מבודח
ערך יוכל להפכה לדגל בבחירות —
תהיינה כאשר תהיינה.

• היא צריכה לאפשר לאר־צוודהברית
ולירדן לעזור לפרס.
• היא יכולה להיות חד־כעמית
ודרמאתית, או היא יכולה

גם להיות בבחינת הידוק איטי של
הברגים, עד שהליכוד לא יוכל עוד
לסבול.
היכן מצויה עילה כזאת?
,לכאורה. העילה הטובה ביותר היא

שטנית. אחרי שטיפת־מוח עצמית זו,
לא יעז פרס להתייחס לעניין לפתע
בהגיון צלול.
פירוש הדבר: לא יכול להיות משא־ומתן
משמעותי לשלום, וגם לא ועידה
בינלאומית משמעותית.
לכן דרוש עניין שתהיינה לו
התכונות הבאות:

• עליו להיות פופולארי
בישראל, כצעד לקראת השלום.
• עליו להיות בלתי־קביל

בין השאר:
בידי התחיה הופיע לפתע ״מיסמן־
סודי״ ,ובו הצעה ל״קונדומיניום״.
המילה ״קונדומיניום״ אינה אומרת
דבר לרוב הישראלים. היא מזכירה
להם, לכל היותר, אמצעי־מניעה מיני
העשוי מגומי, הקרוי על שם של הרופא
שהמציא אותו. אך זוהי מילה לאטינית,
הנובעת מן המילה ״דומינה״ (אדון).
קון־דומיניום — שילטון משותף.
ההיסטוריה מכירה כמה דוגמות של

יש לכך תשובה פשוטה:
מישהו במנגנון של פרם הדליף
אותו במתכוון לתחיה, כדי שזו
תשגע את הליכוד, ותקרב אותו
לסף הפרישה.
מטרה דומה שימשה ההצעה לחבר
את רשת־החשמל בגדה המערבית
לרשת הירדנית — דבר שהיה מהווה
הצהרת־כוונות ברורה להחזיר את
הגדה, או חלק ממנה, לירדן.
צעד בכיווז זה הוא גם התכונה

לאש״ף אין כל סיבה (או אפשרות)
להתנגד לצעדים אשר ישפרו את
מצבם של הפלסטינים הנאנקים תחת
עול הכיבוש.
אף אחד מן הצעדים האלה אינו
מספיק, אך כל אחד מקרב את הליכוד
בכמה סנטימטרים אל עברי״פי־פחת
של האופוזיציה.
גם דעת״הקהל בישראל, המואסת
יותר ויותר בהתנחלויות היקרות וב־

למראית עין יעשה פרס את הכל כדי לפייס את הליכוד ולקיים את
הממשלה והרוטציה -למע שה יכריח את הליכוד לפרו ש מרצונו
פתיחת משא־ומתן עם ירדן על עתיד
הגדה המערבית ורצועת־עזה, או כינוס
ועידת־שלום בינלאומית בהשתתפות
ברית־המועצות ואש״ף.
י בכל אחד מן המיקרים האלה יעוף
הליכוד מן הממשלה כמו טיל.
אולם הדבר אינו אפשרי. חוסיין
אינו יכול לפתוח בשום משא־ומתן
משמעותי בלי אש״ף. חרף כל ה־בירבורים
בעיתונים, זה ברור גם לפרס.
ואילו פרס אינו יכול להסכים לשום
השתתפות של אש״ף בשום מהלר
שהוא. בעניין זה הכניס פרס את עצמו
למלכודת. כדי למצוא חן בעיני הציבור
והליכוד, הצטרף למקהלה הבלתי־רציונלית,
שהפכה את אש״ף למיפלצת

כעיני הליכוד, מפני שיוביל בגלוי
לוויתור על שטחים.

• הוא צריך להיות כזה

שאש״ף לא ירצה ולא יוכל להתנגד

• הוא צריך לאפשר למלך

חוסיין לפעול ללא הזדקקות לחותמת
גלדה ורישמית של אש״ף.

עניינים כאלה נמצאים בשטחים
הכבושים.

• המעון מוויף
** ל רקע זה צמחו השבוע, לפתע,
שלל של הצעות, שלכולן היו
דווקא התכונות האלה.

קונדומיניום. למשל: הנסיכות הזעירה
אנדורה מנוהלת במשותף על־ידי
צרפת וספרד. כן גם קבוצת־האיים ניד
הברידס, המנוהלת על״ידי בריטניה
וצרפת. הדוגמה המפורסמת ביותר היא
של סודאן, שהיתה קונדומיניום בריטי-
מצרי מ־ 1899 עד .1955
אבל ההצעה אינה מעשית כלל. זוהי
אחת ההצעות הרבות שנוצרו בבית־החרושת
לתוכניות, אשר בראשו עומד
אברהם (״אברשה״) טמיר, מי שהיה
המתכנן הראשי של אריאל שרון,
והממלא עתה תפקיד דומה מטעם
שימעון פרס ועזר וייצמן.
איר הגיע תזכיר זה לידי התחיה?

לקראת החלפת מושלי־הערים הישראליים
בראשי״עיריות ערביים. זה
רק יחזיר את המצב לקדמותו, כפי
שהיה קיים לפני התקפת־הטירוף של
מנחם מילסון, בן־התפנוקים של אריאל
שרון ומפ״ם, שסילק בשעתו את ראשי־העיריות.
אולם בהקשר הנוכחי, זהו
אקט של שיתוף ירדן בשילטון — מה
גם שמוכרז בפה מלא שירדן תבחר
בראשי־העיריות החדשים.
ברור לגמרי כי ירדן אינה יכולה
לעשות זאת בלי אש״ף. וכי שום
אישיות בגדה המערבית לא תעז לקבל
לידיה תפקיד כזה בלי אישור מפורש
של אש״ף. אף הדבר לא יהיה רישמי,
ועל כן אינו מדאיג את פרס. ואילו

שיגעונות של גוש״אמונים, תומכת
בצעדים כאלה.

ברגע המתאים, לא יהיה
קשה לעשות, בשיתוף עם
חוסיין ובחסות ארצות־הברית,
את המעשה האחד אשר ידחוף
את הליכוד אל מעבר לקצה.
ראש־הממשלה יסכים עם חוסיין על
משהו הנוגע לגדה. תנועת התחיה
תצעק חמס. שרון־לוי-מודעי ירעישו
שמיים וארץ. שמיר יצטרף להתחרות
עימם. ייווצר משבר, ובשיאו לא יוכל
הליכוד עוד לסגת ויצטרף להסיק את
המסקנות.

זוהי התוכנית.

שניים מור שניים: יצחק שמיו ויצחק ונין משתוקקים וביצוע הווטציה, וויו רו׳ ויצחק גווע׳ חצים למטע אותה

במדינה

11ח״ניס דתיים
יישאר! בממשלה אם ׳נדוש הליכוד

(המשך מעמוד )6
כי הערבים דחו את יוזמת־השלום הגדולה
והנדיבה של ישראל. כי ידה
המושטת של ישראל שוב לא מצאה יד
ערבית. ובעיקר: כי אש״ף אשם בכל.
אך בינתיים ישיג שימעון פרס את
יעדיו בתוך ישראל עצמה.
ההבטחה הסודית
שד שר
^ פני ארבעה חודשים, בשעת
/ערב, הגיחה מכונית מיסתורית
ונסעה באיטיות בבני־ברק. היא עצרה,
אחרי חיפושים, ליד ביתו של הרב שך,
אחד משני המושכים העיקריים בחוטים
בעולם החרדי.
מהמכונית יצא עדי אמוראי, סגן־
שר־האוצר, והחל צוער לכיוון הבית.
בתוך הבית ישב, באותה שעה, הרב הקשיש
— כבן — 90 ולמד את מסכת־סנהדרין.
מייד
עם כניסתו של אמוראי(נכדו
של אחד הרבנים המפורסמים שעליו
אמר הרב קוק :״ארי עלה מבבל!״ עם
בואו ארצה) הפסיק הרב שך את עיסוקיו
והעניק לסגן־השר קבלת־פנים לבבית,
שלא הותירה ספק בדבר כוונותיו
לקיים קשרים עם מיפלגתו של אמוראי,
מיפלגת־העבודה.

ואכן, הרב הבהיר חז״משנד
עית לאמוראי שתמיכתו נתונה
למערך והתמקד במישפט :״אל
תתגרו בגויים!״

הוא ציין כי הדתיים קיימו, במשך
שנים, את התביעה לארץ־ישראל.
״תביעה״ היא מושג במישפט הבינלאומי,
ותו לא.
אמוראי העביר את המסר מבשר־הטובות
מהרב היוני לשימעון פרס.
אמנם, תחילה חיכו הכל לפגישת-
פיסגה בין פרס לשן־ ,אולם זו לא יצאה
אברה שפירא

לפועל. אי־קיום הפגישה הוליד סימני-
שאלה ותהיות, אך •בדיעבד הסתבר כי
לא היה זה דווקא אות מבשר רעות.
אמוראי הפך איש־הקשר במגעים
מטעם המערך, ואילו סגן־שר־העבודה־והרווחה
הפורש, מנחם פרוש, הפך
המקשר הפעיל מטעם הרב של.
במשך חודשים הקפיד פרוש לקיים
קשר קבוע עם המערך והודיע שאם
יעזוב הליכוד את הממשלה על רקע
חילוקי־דיעות מדיניים — למשל:
דחיית יוזמה של תהליך־השלום —
יישארו אגודת־ישראל וש״ס בממשלה.
(ראה עמודים 8־.)9

כל אותם מגעים ומסרים
דרך שליחים הולידו בשבוע
שעבר את הברכה שנתן הרב
שך לנציגי המערך, לקיום ממשלה
צרה, סראשות שמעון
פרם, אם יפרוש הליכוד.

מתוך 13
ך* די להבין את משמעותה של
^בירכת־הדרך הזאת, צריך לבחון
את הרכבו של המחנה הדתי בכנסת,
ובפרט החרדי, שמסך־מיסתורין עוטף
אותו.
שניים הם המושכים העיקריים
בחוטים, מאחרי הקלעים של המחנה
ציונות שלי־כפיה
היהודים יועברו במו סחורה *
מברית-המועצות ישר
לישראל. זוהי פשימת-הרגל
של הציונות

הדתי. שניהם רבנים קשישים בני
יותר מ־ — 80 הרבי החסידי מגור
והרב הליטאי שך.
אליעזר שך הוא המפעיל הישיר
של שלושה חברי־כנסת חרדיים: הרב
מנחם פרוש מאגודת־ישראל, המייצג
את זרם הליטאים, וחברי־הכנסת יצחק
פרץ, שר־הפנים, ורפאל פינחסי
מש״ס. סברה שהיא בגדר יותר
משמועה גורסת, כי הרב שר נתן
בשעתו הוראה לתומכיו לחלק את
קולותיהם בין פרוש לש״ס.
נוסף על כך, משפיע הרב שך על
שני חברי־כנסת נוספים: יעקב יוסף,
בנו של הרב עובדיה יוסף — האיש
השני החזק בש״ס — ואליהו בן־
שלמה.

הרב שפירא, כך מלחשים ברחוב
החרדי, עולה מדי שבוע לרגל לביתו
של הרב שך. יש להניח שהוא עושה
זאת בידיעתו, אם לא בבירכתו, של
הרבי מגור.

בסך הכל: שישה חברי-כנסת
חרדיים שהתחייבו, בשתיקה,
להישאר כממשלה צרה, אם
יפרוש ממנה הליכוד.
למניין זה יש להוסיף שני חברי־כנסת
נוספים: אברהם ורדיגר מפועלי-
אגודת־ישראל, שמאז ומתמיד תמך
במערך, ואהרון אבו חצירא, שארית
הפליטה של תמ״י.
אבו חצירא מצפה מזה חודשים,
בכליון־עיניים, לפירוקה של הקואליציה
הרחבה, שניטרלה אותו מכל
השפעה. כפוליטיקאי ערמומי הוא
העדיף להשקיף על הנעשה מהצד,
מבלי לנקוט יוזמות. המערך, מצירו,
דאג לקיים עימו קשר מתמיד ולהחזיקו
בתמונה. כך ניתן לפרש גם את
הסוכריה שקיבל לאחרונה, עת שהה
בניו־יורק, והוזמן להתלוות לראש-
הממשלה, שימעון פרס, בחלקים יוקרתיים
ממסעו עטור־הכותרות בארצות*
הברית.

כלומר: הרב שך, בעל העמדות
היוניות, משפיע על חמישה
חברי־כנסת במחנה החרדי.
לאחרונה חלה התפתחות מעניינת
נוספת. הח״כ״רב אברהם שפירא, הידוע
כנציגו של הרבי מגור, פתח בתהליך
התקרבות איטי לעבר הרב שך.
האדמו״ר מגור, שימחה בונים אלתר,
שהוא חולה מאוד, נחשב כנץ, עקב
תמיכתו בארץ־ישראל השלמה. אולם
הרב מתנגד בכל תוקף לשפיכות־דמים
של יהודים, ועל־כן תדמיתו הניצית
מוטעית. מניעת מילחמה חשובה לו
משלמות הארץ.

סיכום־ביניים: שמונה חברי־כנסת,
מתוך 13 המרכיבים את
המחנה הדתי, תומכים ב-
(המשך בעמוד )35
רפאר פינחסי
מנחם פרזש

אריהז
בן־שרמה

חרוקה ההשבעות באגר׳ וש״ם: היונים הם הקובעים

_11י111^״.11111111

11111111111111

בצינורות שונים, פומביים וחשאיים,
עוברים עתה המסרים בין מוסקווה
וירושלים. המסר העיקרי: ברית־המוע־צות
מוכנה להעביר יהודים לישראל,
תמורת הפסקתה של מערכת-התע־מולה
העולמית של ישראל נגד ברית־המועצות.
צורת
ההעברה המוצעת של היהודים
דומה לקנוניה בין שתי המדינות.
היהודים יוטסו במישרין מרוסיה לישראל,
כדי שלא תהיה להם כל אפשרות
להימלט בדרך ולהמשיך בדרכם לאר־צות־הברית,
לגרמניה ולמדינות מערביות
אחרות.
ההסכמה בין הקמוניסטים והציונים
תוגשם בלי לשאול את היהודים כלל.
הם יועברו במישרין מכוכב־הלכת הקומוניסטי
אל כוכב־הלכת הציוני.
מכיוון שראשי הקרמלין אינם רד
צים לראות מטוסים של אל־על במוס־קווה,
וגם לא לשלוח מטוסי אירופלוט
לנמל־התעופה בן־גוריון, יועברו היהודים
— כמו סחורה — ממטוס למטוס
בתחנת־ביניים — פאריס, בוקרשט או
בודפשט.
ציונים ובולשביקיס. קנוניה זו,
אם אכן תתגשם, תהווה הודאה פומבית
בפשיטת־הרגל של הציונות. ממשלת־ישראל
אינה סומכת עוד על היהודים
שיבואו לישראל מרצונם החופשי, אם
תהיה להם אפשרות אחרת. הם יהיו
עולים־מאונס.
מבחינה זו אין הבדל גדול בין ממש־לת־מוסקווה
וממשלת־ירושלים. שתיהן
מתעבות את ״הנשירה״ .מבחינה
ירושלמית, היא סטירת״לחי לרעיון
הציוני. מבחינה מוסקוואית, היא סטי־רת״לחי
לרעיון הקומוניסטי. כי כל עוד
באים היהודים לישראל, אפשר לקיים
את הפיקציה כאילו הם חוזרים לארץ־ 1
אבותיהם. אך כשהיהודים מעדיפים את
ארצות־הברית, ברור כי הם מעדיפים
את המישטר הקפיטליסטי על המישטר
הקומוניסטי.
אפשר להגדיר זאת אחרת: מוסקווה
מוכנה להעביר את היהודים למדינה
בעלת אידיאולוגיה ממשלתית אחרת,
אך לא למדינה שבה שורר חופש
רעיוני ופלורליזם אידיאולוגי,
תקועים בישראל. בין הסיבות
הרבות שנמצאו לבעיית הנשירה, היתה
גם זו: רוב היהודים, היוצאים מברית־המועצות,
עושים זאת כדי להיחלץ
ממישטר שיש בו כפיה אידיאולוגית
מתמדת. הם מאמינים שאמריקה היא
ארץ־החופש. ואילו ישראל מצטיירת
להם כמדינה שגם בה יש כפיה אידיאולוגית
ולחץ מתמיד.
נדמה כי ההסכמה המתגבשת עתה
מאשרת הרגשה זו.
שאלה אחרת היא איך תחזיק ישראל
ביהודים, הבאים אליה מאונס. איך
ניתן למנוע מהם לעלות למטוס הראשון
ולהמשיך בדרכם לאמריקה?
גם לכך דואגים היוזמים. היהודים
יכלו ״לנשור״ בווינה מפני ששם מצויים
מישרדי האירגונים היהודיים האמריקאיים,
המספקים למהגרים אשרות־כניסה
וטיסת־חינם לאמריקה. ממש־לת־ישראל
לא תניח לאירגונים אלה
לפעול בישראל. ה״עולה״ מברית־המו־עצות
יגיע לארץ בלי פרוטה בכיס, ולא
יוכל להרשות לעצמו להמשיך. הוא
יהיה תקוע כאן.
אם אכן זוהי תמונת הציונות, נוסח
,1985 אין זו תמונה מלבבת.

^^0דפנה בדק

העולם הז ה 2514

שית1ף־הפע 1דה הישראדי־ערבי כבר קיים: בין אויב, השלום
המבין שלא יתכן שלום בלי אש״ף, העלה דנקנר
טענה שהדהימה אותי.
ערפאת, כך אמר, לא עשה דבר כדי לעזור
למחנה־השלום הישראלי, הפועל למען ההכרה
באש״ף. הוא תקע סכין בגבה של תנועה זו.

^ פני כמה שבועות פירסם טומי לפיד פניה
€אליי מעל עמודי מעריב. התוכן היה כה
תמוה בעיניי — גם כשהוא בא מצד אחד
הדוברים המובהקים של הימין הקיצוני — עד
שתחילה היססתי אם להיענות לה בכלל. אך
מכיוון שהדברים פורסמו, והעניין עצמו חשוב,
אני בא להשיב.
לפיד התייחס לדברים שכתבתי אחרי פרשות

ך לארנקה ותוניס. הוא מצא בהם רמז שהפיגוע
ן הרצחני בלארנקה בוצע בשליחותה של ממשלת־ישראל.

איני
יודע איד מצא לפיד רמז כזה.
נדמה לי שגם במיקרוסקופ אי-אפשר
היה לגלותו — פשוט מפני ששום־דבר
כזה לא עלה כלל על דעתי. לעומת זאת
כתבתי שפיגוע זה שירת את המדיניות
של ממשלת־האחדות־הלאומית, ובא
לה כמתנה מן השמיים. בבחינת:
צדיקים — מלאכתם נעשית בידי
-אחרים.

אין זה הבדל סמנטי. זהו הבדל מהותי.
אחר־כך באה ׳פרשת חטיפתה של האוניה
האיטלקית ורצח הנוסע היהודי־אמריקאי על
1סיפונה, והדבר אישר ביתר־שאת את טענתי.

תו הטענה, בפשטות גמורה: קיים
שיתוף־פעולה אובייקטיבי בין אוייבי

אבו־נידאל הוא (בין השאר) סוכן ישראלי, וכי
ביצע את הפיגוע בשליחות ישראל.

העיתונאים הבריטים שאלו לדעתי
עלי האשמה זו. השבתי. :איני מאמץ
בכף, ואיני רוצה להאמץ ככד•״
כיום, אחרי חקירה ממצה, אני סבור כי אבר
נידאל פעל בשליחות הסורים, שביקשו לגרור
את ישראל למילחמה כדי שצה״ל יחסל את
ערפאת ואנשיו, אוייבי סוריה. הסורים לא העלו
על דעתם את הרעיון המטורף ששרון יתקוף גם
את הצבא הסורי — התקפה שבאמת לא היה בה
שום הגיון.

^ הרי אינטרמצו מילתמתי קצר זה, חזר
שיתוף־הפעולה בין ממשלות ישראל וסוריה
נגד אש״ף על כנו.
עוד לפני כן, ב־ ,1976 נתנה ממשלת רביו־פרס
את הסכמתה הרישמית לפלישת הצבא
הסורי ללבנון.
הסורים באו על־פי הזמנת הפלאנגות, בעלות־הברית
של ישראל, ומטרתם היתה לחסל את
המיני־מדינה של אש״ף בלבנון. המיבצע הסורי
הזה לא הצליח, למרות שחיל־הים הישראלי קיים
מצור על נמלי אש״ף, צור וצידון, בשעה שהצבא
הסורי הסתער עליהם ביבשה.
פרשה זו חזרה על עצמה ב־ ,1983 כאשר
הסתערו הצבא הסורי ושותפיו הפלסטיניים על
מעוזי־אש״ף בטריפולי שבצפון לבנון, בעוד
שחיל־הים הישראלי הטיל עליהם מצור ימי.

בחודשים האחרונים אנחנו עדים
למהדורה חדשה של אותו תסריט.
סוריה ובעלי־בריתה הלבנוניים, ובראשם
אירגון אל-אמל השיעי, פתחו
בהתקפה מאסיכית על מעוזי ערפאת
במחנות-הפליטים בביירות ובדרום־
לבנץ. חיל-הים הישראלי מקיים מצור
על הנמלים, שדרכם מנסה ערפאת
להחיש תיגבורת למחנות, שתושביהם
צפויים לטבח נוסח צברה ושאתילה.

טומי לפיד: מי עשה מה?
השלום משני צידי המיתרס. למרבה
הצער לא קיים שיתוף־פעולה דומה כץ
שוחרי־השלום משני הצדדים.

י ך* מיקרה הקלאסי הוא ההתנקשות בחיי
\ 1השגריר שלמה ארגוב בלונדון, ב־ 3ביוני
. 1982
לגבי העובדות אין עוד שמץ של ספק. הן
אושרו על־ידי שלל של פירסומים מכל הצדדים,
ובכללם הצד הישראלי והאמריקאי. בשבוע
שעבר אושרו גם על־ידי ראש אירגוו־הטרור
שביצע את המעשה, בראיון שהועתק בשבועון
זה. ואלה הן:
כמה ימים לפני ההתנקשות הודיע שר־הביטחון
אריאל שרון לשר־החוץ האמריקאי
:אלכסנדר הייג שישראל עומדת לפלוש ללבנון.
הייג אישר את התוכנית, אך בתנאי אחד: שתי־
^ קדם למילחמה. פרובוקציה ברורה שתוכר על־ידי
דעת־הקהל הבינלאומית׳.

כעבור כמה ימים בוצעה ההתנק־
^4444 ^ 4^ 4444444 414414 4444* ^ 44 444444 4^444
שדת בלונדדז עד^די אירגודהטרדר של
אבדנידאל, שהיה כסיד בו־זמנית לסוריה
ולעיראק. זה ואירגץ שאינו שייך
לאש״ף, ושמטרתו המוצהרת היא לחסל
את.הבוגד׳ יאמר ערפאת.

בעיקבות. פרובוקציה ברורה׳ זו יצאה ישראל
למילחמה.
בישיבת הממשלה ניסו ראשי שרותי־הביטחון
להסביר למנחם בגין את ההבדל שבץ אש׳ף
וקבוצת אבו־נידאל, אך בגץ שיסע אותם
במילים. :אין צורן. כולם אש״ף!״
כעבור כמה ימים הופעתי בלונדון במסיבת־עיתונאים
לצד עיצאם סרטאווי, לוחם־השלום
הפלסטיני המנוח, איש־אש״ף. סרטאווי טען כי

הפרשה שפתחה את הסיבוב האחרון של
מעשי־האלימות — לכידת קציני פת״ח בלב־ים,
בדרכם מקפריסין ללבנון — באה על רקע זה.
שיתוף־פעולה זה בין שתי מדינות יריבות נגד
אוייב משותף אינו חזיון נדיר בהיסטוריה. המטרות
של ממשלת־ישראל והדיקטטורה הסורית הן
שונות בהחלט. ממשלת־ישראל רוצה לחסל את
אש״ף כדי לטרפד כל יוזמת־שלום, שתכריח
אותו? להחזיר את השטחים הכבושים. סוריה רוצה
לחסל את אש׳ף כדי להפוך את הפלסטינים לכלי־שרת
שלה, בנסיונה להיות לכוח המנהיג בעולם
הערבי.

כך נוצר שיתוף־פעולה אובייקטיבי,
שאינו זקוק כלל להידברות.

ך* פיגוע הרצחני בלארנקה וחטיפת האוניה
\ 1האיטלקית מובנים על רקע זה.
מי שנתן את הפקודה לבצע פיגוע ראוותני
בקפריסין קיווה שהמעשה — יהיו תוצאותיו
כאשר יהיו — יהרוס את יוזמת־השלום המשותפת
של חוסיין וערפאת, בדיוק ברגע הקריטי,
כאשר יוקרת אש׳ף הגיעה לשיא בינלאומי חדש,
וכאשר האמריקאים התחילו להיענות למהלכי
חוסיץ. הדבר כה ברור, כה מובן מאליו, עד כי אין
כאן מקום לשום ספק.
יתכן שרצח שלושת הישראלים לא היה
מתוכנן, וכי שלושת חברי חוליית־הפיגוע איבדו
את עשתונותיהם. אך מי שמתכנן פיגוע כלשהו
צריך לקחת בחשבון שמעשה כזה יכול לקרות,
בייחוד כשהוא משתמש באדם זר ומופרע, כמו
הבריטי.
איני יודע ברגע זה בביטחה מי אחראי
לפעולה זו — פלג של פת׳ח, המתנגד למדיניות
ערפאת(ויש פלגים כאלה גם באירגון זה) ,או גוף
שמחוץ לפת׳ח. אין זה משנה הרבה.

הפעולה היתה אסון לעניץ הפלסטיני,
לישראל ולסיכויי השלום. היא היתה
מתנה לכל אוייבי השלום בישראל —
כלומר, לכל מי שאינו מוכן לשלום
הכרוך בהחזרת השטחים הכבושים
תמורת שלום.

היא גם סיפקה את התירוץ המבוקש להפצצת
מישרדי־אש״ף בתוניסיה.

.ן* פעולה בטוניסיה היקהתה את העוקץ
1 1של הרצח בלארנקה, ויוזמת חוסיין־ערפאת
המשיכה להתקדם.

ואז באה חטיפת האוניה האיטלקית
ורצח הנוסע היהודי הנכה. מבחינה
פלסטינית, הפך האסץ לשואה.

אין ספק לגבי המבצעים. זהו אירגון
טרוריסטי קיצוני, המתנגד למדיניות ערפאת. לא
יכול להיות ספק שאופי הפעולה ועיתויה באו
להנחית מכת־מוות על מדיניות ערפאת.
נסיונו של ערפאת להתערב כדי לצמצם את
הנזק —בטרם נודע על רצח הנוסע — פעל
כבומראנג. אחרי זה היה קל לתעמולה של
ממשלת־ישראל לייחס לו את האחריות לפיגוע
כולו.
יתכן שערפאת היה יכול למנוע את המפולת
על־ידי גינוי מהדהד ודרמאתי של פיגועים אלה
ונקיטת אמצעים דראסטיים נגד מבצעיהם. אולם
האירגון של אבו אל־עבאס נהנה מחסות עיראקית,
ועיראק היא כיום בעלת־הברית של הציר
אש״ף־מצרים־ירדן. זהו חלק מן התיסבוכת
הערבית.
התוצאות ידועות: מפולת דיפלומטית של
אש״ף, גצחון־חינם של שימעון פרס, ביטול
הופעת ערפאת לפני עצרת או״ם, ביטול פגישת
אנשי־אש״ף עם שר־החוץ הבריטי, ועם ראשי
השוק האירופי משותף.

אץ לי ריב עם הקביעה שאש״ף יכול
היה לעשות הרבה יותר לחמוק מחנה־השלום
בישראל. זאת היתה טענתו
העיקרית של עיצאם סרטאווי.

לסרטאווי לא היו חילוקי־דיעות עם ערפאת
על המדיניות. אך היה לו ויכוח איתו ועם חבריו
בצמרת אש״ף על הדגש. הוא האמין שהזירה
העיקרית במאבק על השלום היא דעת״הקהל
הישראלית, וכי אש״ף יכול לחזק את מחנה־השלום
הישראלי באופן מכריע על־ידי מחוות
גדולות, חד־משמעיות ודרמאתיות למען השלום.

זוהי גם דעתי, וחזרתי עליה פעמים
בלא-ספור בשיחות עם ראשי אש״ף.

סרטאווי לא הצליח לשכנע את חבריו, מפני
שגם המחוות שנעשו על־ידי אש״ף כלפי ישראל
לא נשאו שום פרי. למשל: הנכונות להקים
מדינה פלסטינית לצד ישראל, ההכרה בהחלטות
האדם, התמיכה בהחלטות פאס, הפגישה עם
ישראלים ציוניים. והתוצאה: כל הגופים הדוגלים
במשא־ומתן בין ישראל ואש״ף לא זכו ביחד
בבחירות האחרונות לכנסת אף באחוז אחד של
הקולות היהודיים, ואילו הגופים הגדולים יותר
(שלום עכשיו, מפ״ם, ר״ץ ודומיהם) אינם מוכנים
אף להידבר עם אש״ף. המעשים גרמו לפילוג
אש״ף ולרצח מנהיגים פלסטיניים ואילו בצד
הישראלי לא נשאו שום פרי.

יש פה מעגל־קסמים. לא הצלחנו
לפרוץ אותו. זה רע לשלום.

בקיצור: גל של רגשות אנטי-פלס-
טיניים ברחבי העולם ומסע-הישגים
של שימעון ן פרם ומכונת־התעמולה
הישראלית, שהיא מהיעילות בעולם.

ך* קורבן של כל המאורעות האלה הוא

\ 1השלום: השלום שהוא אפשרי כיום, זה
שחוסיין הציע אותו בעצרת האדם :״שלום
תמורת שטחים״.

ממשלת ישראל אינה רוצה בשלום
הזה. היא רוצה בשלום שאינו אפשרי:
שלום בלי אש׳׳ף, בלי החזרת השטחים
הכבושים, בלי ישות פלסטינית (גם
במיסגרת קונפדרציה עם ירדן).
גם האירגונים הפלסטיניים הקיצוניים ופט־רוניהם
בדמשק ובטריפולי של לוב אינם רוצים
בשלום המוצע על־ידי חוסיין וערפאת. רובם
אינם רוצים בשום שלום, אלא בהמשך המילחמה,
בכל מחיר, עד להכחדת ישראל, ולוא בעוד 50 או
100 שנה.

אמנון דנקנר: מי חייב מה?

עד כאן אני יכול להסכים עם דנקנר. אך
הצגת־הדברים על־ידו היא שקוממה אותי.

דברי דנקנר מתקבל הרושם כאילו אנחנו,
בץ שני הצדדים האלה יש שיתוף־ י
/אנשי־השלום הישראליים, פעלנו למען
פעולה אובייקטיבי, אוטומטי ומושלם. אש״ף וערפאת, והם נהגו בנו בכפיות־טובה. הם
אין שום צורך בתיאוריות קונספירטיביות כדי חייבים לנו משהו, ואינם פורעים את החשבון.
להסביר שיתוף־פעולה זה. שמעתי הרבה תיאורזהו
אבסורד גמור.
יות כאלה: שהמוסד הסתנן להנהגות האירגונים
אנחנו ישראלים. איננו פועלים מתוך
הפלסטיניים הקיצוניים (כפי שהאמין סרטאווי) אלטרואיזם לאומי, אנחנו פועלים למען
וכיוצא בזה. התהליכים ברורים והגיוניים גם קיומנו הלאומי, למען מדינת־ישראל,
בלעדי זה.
למען הצלת המדינה מפני הסכנות
התוצאות תהיינה הרות־אסון. בהיעדר שלום, המאיימות עליה בהמשך הדרך.
נשארת הבעיה הפלסטינית כפצע פתוח ומלא־איננו
חייבים דבר לאש״ף, ואש״ף אינו חייב
מוגלה. ירידת קרנה של הנהגת אש׳ף תביא לנו דבר.
לעליית היסודות הטרוריסטיים בעם הפלסטיני.
אנחנו מאמינים כי האינטרס העליון של
קבוצות־טרור ״פרטיות׳ יבצעו מעשי־רצח ביש ישראל מחייב את השגת השלום, וכי שלום כזה
ראל ובשטחים הכבושים, ישראל תגיב במהלר לא יתכן בלעדי אש״ף.
מות יותר ויותר חמורות, הטרור יחזור ויתפשט
אנחנו מבקשים לשכנע את ראשי אש״ף כי גם
בעולם, ויזרום הרבודהרבה דם. בהעדר שלום העם הפלסטיני זקוק לשלום, וכי לא יתכן שלום
תיפרוץ מילחמה חדשה (נגד ירדן? סוריה?) ,בלי הכרה בישראל ונכונות לדו־קיום עימה.
השלום עם מצריים יתמוטט, האיסלאם הקנאי
כן, יש צורך בשיתוף־פעולה בץ
נוסח־זזומייני ישתלט בעולם הערבי וישים קץ שוחרי השלום שבשני הצדדים, כשם
לכל אפשרות של שלום
האטומית.לצמיתות. ובסוף הדרך שיש שיתוף־פעולה אוטומטי בץ מת־ממתינה
השואה
נגדי-השלוס משני הצדדים.
לפיד. לטומיי שלי התשובה זוהי
אנחנו באים לומר לאש׳ף שמדיניות־השלום

משרתת את האינטרס הלאומי של העם הפלס*
>1אלה מכיוון אחר העלה ידידי אמנון טיני — ואנחנו אומרים זאת כפטריוטים
ישראליים, משרתי האינטרס הלאומי של ישראל.
ת קנ ה וגם עליה הייתי רוצה להשיב.
איננו מבקשים טובות מהצד השני,
דנקנר הוא איש תנועת־השלום המתונה,
ומקורב מאוד ליוסי שריד. אני מניח שהוא מבטא ואיננו מציעים לעשות טובות לצד
בדבריו את ריגשותיהם של רבים וטובים, ועל כן השני. אנחנו אומרים: השגת השלום
היא אינטרס משותף. בלעדיו לא תהיה
הם מחייבים תשובה.
בין טענות שונות נגד מחנה־השלום העיקבי, תקומה — לא לישראל, לא לפלסטינים.

י ד 7ו

—1 1 1

1י י — י

מה בדיוק בישר הביפר לעיתננאי באמצש של
אירוע רציני מאוד ואיזה ספר יקרא דויד לוי
השבוע, עת הסתמן משבר
נוסף בממשלה — הפעם, בעטיו
של ההסכם־כביכול עם ירדן —
נזכר השר משה שחל במה
שאמר אנוור אל־סאדאת
לנשיא ודאי) יצחק נבון, שאליו
נלווה שחל. הנשיא המצרי
הסביר לאורחיו את הסיטואציה
בעולם הערבי .״אם ייקלע י א־סר
ערפאת בחדר אחד עם
המלך חוסיין ואיתר,״ המחיש
לנשיא נבון ,״וברשותו יהיה
אקדח ובו כדור אחד בלבד —
הוא יכוונו, ללא כל היסוס, לעבר
חוסיין, ולא לעברך...״
ארוחת־צהריים בלתי־נש־כחת
עברה לאחרונה על ה־מלונאי
מ בי שיך. המלונאי
הצעיר, בנו של חיים שיך,
שקורות מישפחתו מפרנסות
בכבוד, מזה שנים, את טורי־הרכילות
למיניהם, ישב לסעוד

בנחת עם חברתו במיסעדה.
בשולחן הסמוך סעדו שני גברים
שנראו כאנשי־עסקים. נושא
שיחתם של השניים, לאורך כל
הארוחה, לא היה אלא קורות
מישפחת״שיף העסיסית. מכיוון
שדובי, בניגוד לאביו, מקפיד
בקנאות על פרטיותו ומתנזר
מעיתונות, אין קלסתרו מוכר,
והוא המשיך לסעוד בשלווה את
ארוחתו, כאילו אין השיחה
בשולחן הסמוך נוגעת לו. בסוף
הארוחה רבת־המנות קמה חברתו
ממקומה, ניגשה לשני הגברים
המכובדים, טפחה על כתפו של
אחד מהם ואמרה לו בשקט:
״אתה רואה את האדון ההוא?״
והצביעה לעבר שיף־הצעיר,
״כדאי לך להכיר אותו!״ ״מדוע?״
ניסה הגבר להתחמק ,״מה לי
ולו?״ ״שום־דבר,״ ענתה הגברת,
״חוץ מזה שאתה מדבר עליו כבר
שעתיים ללא הפסקה...״

מדוע צחקו חברי־הכנסת
ז׳ק אמיר ושבח וייס, אנשי
קבוצתו של יצחק רבין, עת
חלף על פניהם מורם ורבם, רבץ
בכבודו ובעצמו? השניים עמדו
במסדרון הכנסת ושוחחו עם
צעירה. משעבר שר־הביטחון על
פני השלושה, נעצר לכמה דקות,
הצטרף לשיחה ואחר־כך מיהר
לצאת מהכנסת, כשצחוקם הרועם
של השלושה מלווה אותו.
השלושה צחקו, בגלל לחי?צתו
של וייס לעבר הצעירה :״אוהו,
תראי איך ששר־הביטחון מסמיק!
זה איום ונורא, איך שהוא
מסמיק בגילו״...
רבים מאנשי הטלוויזיה
עושים דרכם בימים אלה בקו
טיבעון־ירושלים. הסיבה לכך
היא פטירתה הפיתאומית של
רות, אמה של אפתי ריזיאל,
המזכירה הכל־יכולה של מנהל־הטלוויזיה.

להיכן
נעלמה יוכבז*.
(״יוכי״) רבינוביץ, מי שגרמה
לכמה דפיקות־לב בקרב קשישי
הציבור הדתי, עת הופיעה כמה
פעמים על פני המירקע בתוב־ניות־הדת?
מסתבר כי הצעירה,
שהתראיינה והצטלמה בעיתונות
בעיקבות הופעותיה על ה־מירקע,
לא הסתדרה באופן הטוב

קשים שם השפיעו על רות •
החיננית, אך היא הפחיתה הרבה
ממישקלה, שינתה את תיס־רוקתה
ונראה כי ארץ־האפר־טהייד
עשתה לה משהו.
הזמר אריק לביא הסתובב
השבוע שבע־רצון ומלא־תודה
לתוכנית הטלוויזיה סיבה
למסיבה ולהעולם הזה. הזמר ז

חנניה תומן

הצלם הרישמי של המישלחת שהתלוותה
אל ראש־הממשלה שימעון פרס במסעו
לארצות-הברית, מעיין בסקרנות, יחד עם אורי סביר, יועץ ה-
תיקשורת של ראש־הממשלה, בעיתון שבו מתפרסמת תמונה של
הבוס -שימעון פרס -יחד עם רונלד רגן, נשיא ארצות־הברית.
הרמן שלח בזריזות את הסרט הבלתי״מפותח ארצה, וראה את
תמונתו בפעם הראשונה רק כשבאו העיתונים מהארץ לאמריקה.
ביותר עם שאר אנשי הצוות של
התוכנית.

רות, ומאיר שטרית,
הזוג הראשון של יבנה, חזרו ארצה
מסיור בדרום־אפריקה הגיזע־נית.
לא ידוע אם המראות ה־

הוותיק, שהופיע הן בטלוויזיה,
הן בראיון בעיתון, חזר זה עתה
מחדל, ובזכות החשיפה הכפולה
בשבוע שעבר נודע בבראנז׳ה על
נוכחותו בארץ. זה הביא לו הצעה
מיידית לככב בסרט של המפיק
יצחק י״איציק״) קול.

שחור־לבן -ומצפצף!

יצחק רביו

שר-הביטחון בממשלת האחדות״הלאומית מראה נחישות ודבקות-במשימה בתמונה
זו, שבה הונצח כשהוא משחק טניס, כמדי שבת בבוקר, במרכז-הטניס ברמת־השרון.
יצחק רביו שיחק בזוגות. לצידו שיחקה רות קידר, אשת יחסי״הציבור של מרכז״הטניט, ואילו
מולו שיחקו רעייתו לאה ויושב־ראש ההנהלה של וימבלדון, דייוויד המינגהם, שביקר לאחרונה בארץ.

• ביום השני בערב, סמוך לשעה ,9שממו מיסדרמות
הכנסת מאדם. גם הכיסאות במליאה נותרו מיותמים, והנואמים
הרבים בדיון המדיני נאמו למען הפרוטוקול וההיס טוריה.
כל מי שעשה דרכו במישכן הריק תהה על המתרחש,
עד אשר חצה את פיתחו של מיזנון חברי־הכנסת. שם נתקל
בגדולי-האומה וספקי־החדשות הראשיים -מראש-המט-
שלה שימעון פרס ומ שה שחל צמודו ועד ל ארי אל שרון
וצמודו-שלו, אורי דן. כולם הסבו בחצי מעגל, סביב קופסה
מצפצפת, שהפיקה זימזומים מחרישי-אוזניים ודמויות
מטושטשות בשחור-לבן.
משנשמעו קיטעי מוסיקה שהזכירו במשהו את האות
המבשר את פתיחתה של מהדורת ״מבט״ בטלוויזיה, החלו
קריאות מצד חברי-הבית והעיתונאים לעבד קציו״הכנסת
יצחק(״איזי״) בן־גל :״איזי, תעשה משהו תגביר לא,
לא, תחליש! הציפצופים נוראים ...תשאיר א ת התמונה
ותדליק טרנזיסטור בגלי״צה׳ל׳...
זהו מכשיר-הסלוויזיה היחידי שברשותה של כנסת-
ישראל: שחור־־לבן-ומצפצך. כך ישבו להן עושי-החדשות
באותו ערב קריטי, שבמהלכו איים הוויכוח בין הליכוד
והמערך לפרק את הקואליציה, וחזו בדמות מנוקדת-מטוש-
טשת שהזכירה במיקצת את דמותו של יעקב אחימ איר,
הכתב הפרלמנטרי של הטלוויזיה. לפי גלי ההתמוגגות על
פניהם של פרס, שחל, שדון, גאולה בהן ואחרים, ניתן היה
לנחש, על מי מצפצף המכשיר באותו רגע ועל מה.
וכך, בין ניחוש לגיחוך, הסתיימה מהדורת-״מבט״ .נותרה
רק השאלה: מדוע, אחרי תלונות חוזרות ונשנות בנושא זה
מפיהם של חברי-כנסת מכל הסיעות, אין הכנסת רוכשת
מכשיר״טלוויזיה ראוי לצפיה ולשמיעה!
השבוע הובהרה לראשונה הסיבה האמיתית. החינוכית:
יושב-ראש הכנסת, שלמה הילל, מסרב לרכוש מכשיר
טלוויזיה חדש, מפחד פן יבכרו חברי־הבית צפיה בטלוויזיה
על פני נוכחות במליאה.
השבוע הוכח, כי חבדי-הבית מעדיפים לצמצם את עיניהם
ולזקוף את אוזניהם, על״פני הנוכחות במליאה. גם אם
מתקיים שם דיון מדיני הרה״גורל.

העולם הז ה 2514

בשעה טובה מאוד

• זה היה צריך לקרות באוגוסט. אבל מאומה לא אירע.
אחר־כך חלפו ספטמבר. אוקטובר ונובמבר בפתח, ועריץ -
כלום.
הרוטציה ה מו בטחתבץחב רי -ה כנ ס ת חיי ם קופמן,
יושב־ראש סיעת הליכוד כיום, ושרה דורון, יושבת־ראש
הקואליציה המורחבת, היוותה את נוסחת־הפלא לפיתרמו
של ויכוח ממושך בץ מיפלגותיהם של השניים (חרות
וליברלים) ,על התפקיד הנכבד. לפתע -נשכחה.
מסתבר כי דו חו פנתה לקופמן עוד בשלהי הקיץ. קופמן
טייל אז ברחבי העולם, חזר לבסוף ארצה. אז רצו החברים
דוחן וקופמן להתחלף, אולם הוחלט כי יש לחכות לשובו של
ראש-הממשלה, שימעון פ רס. בכל זאת, מדובר בחילופי-
גברי של תפקיד חשוב. פרס קצר אז מחמאות וכותרות
במסעו ההיסטורי לארצות־הברית.
בימים אלה נשמע משק כנפי-ההיסטוריה. מכיוון שגם
פרס וגם שמיר, גם קופמן וגם דורון -כולם בארץ, יתקיים
בקרוב טקס-חילופץ מפואר ומצולם בץ יושבי-ראש הקואליציה.

הזמרת
מרגלית אנקורי
פנתה להנהלת־הטלוויזיה.

ברצונה להשתלב בתוכנית סי־בה־למסיבה.
בשיר שהיא תכתוב
מדי שבועיים ־עבור התוכד
גית. פנייתה טרם נענתה.
שניות של מבוכה פקדו את
העיתונאי הצעיר צבי זרחיה.
הכתב הכלכלי של דבר כתב
בשקירה, בעת קיומה של מסי׳
בת־עיתונאים מכוברת על הו,
מיסוי. לפתע זימזמה האיתורית
בכיסו, וקול נשי הפר את האווירה
הכבדה וגרם למיתקפת

עמיגור, שבמהלכה אף הוגשו
ליושב״ראש הפורש מתנות נכבדות.
הליחשושים
על־כך שאין
הכל כשורה במישפחת רינה
ודורון מור־גודאר מקורם
בטעות. השמועות נבעו מעצם
שהייתה הממושכת של מי ש־היתה
מיס תבל בארץ, בביתה
שבכפר־שמריהו, בעוד שבעלה
דורון נותר באנגליה. מסתבר כי
הפירוד הזמני נובע ממגיפה
הפוקדת לאחרונה את ילדי
אנגליה. לכן חזרה רינה ארצה,

איירה ויקליס

הוא בנו בכורו של המיליארדר משולם
ריקליס, בעלה של פיה זדורה, הצעירה
בארבע שנים מאיירה(בחולצה בהירה) .הבן משתלב היטב בעיסקי
האב, ובאחרונה לקח מטוס פרטי ממשולם כדי לבוא לתל״אביב
ולחנוך גן־ילדים בשכונת־עזרא, שלהקמתו תרם 100 אלף דולר.
מנכ״ל הקרן, חנן בן־יהודה (בחולצה כהה) ,הוא ששיכנע את
ריקליס־הבן לתרום לקרן תל־אביב לפיתוח, שהוא עומד בראשה.

׳צחוק כללית :״תתקשר בבקשה,
דחוף, ל שם של אשה) ,ב־מיספרה...״
פלא
איך לא העלה חבר־הכנסת
אריאל ויינשטיין ב־מישקלו
לאחרונה. הח״כ הליברלי
עסוק מזה כמה שבועות
בפרידות גסטרונומיות מרגשות
מתפקידו כיושב־ראש מועצת־המנהלים
של חברת עמיגור.
ביום החמישי נערכה לכבודו
סעודה עשירה, בנוכחותם של כל
ראשי העיריות הקשורות בהעולם
הז ה 2514

עם ילדתה הפעוטה, ואילו דורון,
שנאלץ להישאר באנגליה, לרגל
עסקיו, מגיע לביקור מישפחתי
מדי שבועיים־שלושה.
מהי המתנה שבחרו ראשי
ענף הבניה להגיש לשר דויד
לוי? דווקא את סיפרה האוטוביוגראפי
של הזמרת־יורדת ריקה
זראי. הספר מגולל את
קורות־חייה של הזמרת, שהפכה
לכוכבת בצרפת.,וכיצד עזר לה
הטיפול הטיבעוני להיחלץ מתוצאות
תאונת־דרכים. אולם ה־

\ 1ך | 1ל | 11| 1| | 1 11\ 1מאוהדי קבוצת הכדורסל של הפועל תל״אביב, צפה במתח בדרבי הסוער
ן 1111 שהתקיים בשבוע שעבר(למעלה) .למטה: צופים במישחק הזמרים שלמה
ארצי וששי קשת. ארצי הפיג את מתיחותו, מאוחר יותר, בשתיה בפאב ידוע שבו מתגודדת הבוהמה.

סיבה לבחירה בספר אינה נעוצה
בסוד הטיבעוני, כי אם בשפה
הצרפתית שבה הוא כתוב. לוי
דובר צרפתית, ולכן סברו הקבלנים
הישראליים שהוא ייהנה
מהספר.
פסטיבל־עכו מצדיק עצמו
כבימה לגילויים של כישרונות
צעירים. דובי עינבר, שכתב
וביים את המחזה בצחוק ודמע
יהודה תקום, והציגו בהצלחה
בפסטיבל־השוליים, זכה לעלות
כיתה. מחזהו נרכש על־ידי
תיאטרון יובל ומוצג מעתה
בתיאטרון נווה־צדק. המחזה
נכתב בעיקבות מחזה של
אברהם גולדם דן, אבי התיאטרון
היידישי, והוא מתאר

על דרך הגרוטסקה את קורותיה
של מישפחה יהודית מעיירה
קטנה בפולין ועד הגיעה, אחרי
תחנות ותלאות, לפלשתינה.
בארץ ביקרה באלמוניות
מוחלטת חנה מומו, הגברת
הראשונה של סיירה־ליאונה. הגברת
החביבה התיידדה מאוד עם
נורית מנחמי, אשת יחסי־ציבור
ישראלית, והשתיים נראו
מבלות באינטנסיביות יחדיו,
כשהן עוברות לסירוגין בין אנגלית
לצרפתית.

בשקי השבוע
• אבא אבל על דויד לוי:

כמה שחה חיוך ספרדי?
• בשבוע שעבר סיפר העולם הזה את סיפורו של תת־שר-
האנרגיה הספרדי, מרטין גיאגו, שנחת בארץ ללא מיטענו.
אנשי מישרד-האנרגיה קנו לאורח ולפמלייתו תחילה אבי זרים
אלמנטריים ואחר־כך -חולצות, כדי שיוכלו להופיע
בכבוד בקוקטיילים שנערכו לכבודם. האורחים נסעו שבעי-
רצון, ביקורם הוכתר בהצלחה ואז התפנה דובר טישרד-
האנרגיה, אבי שי אמיר, לסידורים הקטנים. למשל: היה
בכוונתו לקבל בחזרה את 130 אלפי השקלים שהשקיע
מכיסו ביחסי ספרד־ישראל. אמיר קנה את החולצות לאור חים
מכיסו. עניין פעוט, כביכול, אך לא במישרד-האנרגיה.
חשב-המישרד שלח לדובר מיכתב, שבו הוא מבהיר לו כי
אינו יכול להחזיר לו כספים עבור סעיף חריג שכזה, אבל מה?
הוא בודק את הנושא עם חשב מישרד״האוצר.

״מר לוי מבין כה מעט על יחסים
בינלאומיים, עד שאני נאלץ
להניח שהוא מומחה בנושא או
בשטח אחר. אין בהיסטוריה האנושית
דוגמות רבות של בורות
חובקת־כל.״
• הנ״ל :״המושג, עירפול
פורה׳ מיוחס לעיתים קרובות
להנרי קיסינג׳ר, בעוד שלמעשה
זהו הניסוח שלי, שהשתמשתי בו
להגנה על החלטת מועצת־הבי־טחון
242 באוזני הכנסת הספקנית.״

אנט

סלאטו־שרון,

על בעלה :״בטח קר לו ככה. איש
שכל־כך מטפל בעצמו, וכל־כר

• אלי אוחנה, הכדורגלן
שהורחק מהמישחק הבינלאומי
שקיימה השבוע נבחרת־ישראל:
״מה עכשיו? אני הולך לישת!״
• שלמה זבלדוביץ, אזרח
פינלנד, תושב קיסריה, יצרן
נשק וחתן פרס־התעשיה :״בגטו
לודז׳ הפסקתי להאמין באלוהים,
והתחלתי להאמין בכוח, בעובדות
ובכסף. מאז אני אוהב מרגמות
ופגזים.״
• הנ״ל, שבארמונו עובדות
משרתות פיניות :״אני ליברל
וסוציאליסט. אבל איזה מוסר
עבודה יש בארץ? וישמן ישורון
ויבעט!״

דפנה כדק _

גם בקיבוץ מהדקים את החגורה

1 X 0 ,0 0 0

>יז ע>1ן

6 0 ,0 0 0

50, 000

43, 000

*1 0 , 0 0 0

000׳ 0ג

15; 0 0 0
11׳ 0 0 0

40, 000
^.,888888

׳?>3סיד

, 500ג

3., 0 0 0

י /ח &־גז

3*, 0 0 0

״בטח
שמתלוגגיסד

י רי גספ לי ק

מילא אין אוכל — נשתה
מרק אבל תחזירו את הבועות
לסודה!״ מתחנן חבר אלמוני מעל גבי
דף־ההומור של עלון קיבוץ פלמחים.
כך מרגישה התנועה הקיבוצית בימים
אלה: מקוצצת עד לשד בועותיה,
חוששת ממכת־התמוטטויות אם לא
תזכה בסיוע ממשלתי של 220 מיליון
דולר, למיחזור חובותיה לבנקים.
קיבוץ פלמחים, בגיל 370,36 נפש,
סז קילומטרים דרומית־מערבית ל־ראשון־לציון
.״פלמחים הוא דוגמה
טובה לחיי־קיבוץ בעידן של צימ־צומים,״
אומר דובר התק״ם (התנועה
הקיבוצית המאוחדת) ,שלמה לשם.
הוא אינו נמנה עם 70 הקיבוצים
פושטי־ הרגל, אך גם אינו עשיר
מופלג.
כמוהו כמישפחה מהמעמד הבינוני
המבוסס. הוא מתפרנס מגידולי־כותנה,
מטעים סובטרופיים, מיפעל לייצור
לוחות־בטון ושותפות במחצבות חול
וכורכר.
יום־העבודה בפלמחים מתחיל בשעה
6.30 בבוקר. בעיניים עצומות
למחצה מגיחים החברים מבתיהם. הרומנטיים
שבהם משקיפים אל הים,
הפרוש למרגלות הקיבוץ. ביום של
מזל אפשר לראות, מגיבעת האורווה,
את הנודיסטים המפורסמים של חוף
פלמחים .״לעולם לא תמצאו ביניהם
חברי משק,״ אומר בגאווה עמרם ירו־שלם,
המזכיר של פלמחים.
רותי בן־הלל ( )27 מתחילה גם היא
את יום־העבודה שלה ב־ 6.30 בבוקר.
רותי היא מטפלת בגן־הילדים. במחקרה
על סולם היוקרה התעסוקתי,
המקובל בקיבוצים, גילתה גילה אדר
מאוניברסיטת חיפה, כי מטפלת כמו
רותי נמצאת במקום ה״ 14 מתוך .40
בעלה של רותי, עמית ( )29 הוא
רפתן. נמצא במקום ה־ 15 בסולם
היוקרה.
בתם של רותי ועמית, מור 2 ,וחצי,
אינה ממוקמת בסולם. גם בקיבוץ
עדיין לא מצאו לתינוקות מעמד
חברתי מוגדר. בינתיים היא מסתפקת
באכילה, שינה ומישחקים בגן־הילדים.
בשעה 4אחר־הצהריים היא נלקחת
לבית הוריה. שם עליה לבלות עד
הבוקר שלמחרת. בקיבוץ פלמחים
הונהגה לינה מישפחתית לפני חצי
שנה.
רותי ועמית הם ילידי נס־ציונה.
התחתנו לפני חמש שנים. רותי עבדה
כשרטטת. עמית עסק בעבודות מזדמנות.
שנה לאחר שנישאו החליטו
לעבור לקיבוץ. בחרו דווקא את פלמי
חים, בשל קירבתו לים ולבית הוריהם.

י מי *

^ רבע שנות קיבוץ הניבו די-
רת־מגורים דו־מיפלסית המשקיפה
אל הים, בת 80מ״ר, שלושה חדרי־שינה
קטנים וחדר־אורחים מרווח,
מרוהט בפשטות ובטוב־טעם של זוג
צעיר, מכשיר טלוויזיה ציבעונית, מערכת
סטריאופונית, מיטבח המצוייר
במקרר, כיריים ומערבל, קומץ ספרים)
כמה תקליטים.

חצי שעה אחרי פתיחתו הרישמית
של יום־העבודה, אפשר להתקבץ ב־חרר־האוכל,
לארוחת הבוקר. ירקות,
גבינות, ביצים, לחם, דייסות, קפה, תה,
ערוכים על עגלות־מתכת. כל חבר
נוטל לפי צרכיו, ממש כפי שחלם
קארל מרכס.
עמית ורותי אינם יודעים מה מחירה
של ארוחת־הבוקר. הם אוכלים, מניחים
את הכלים במכונת־השטיפה ושבים
לעבודתם .״אין לנו שום מגע עם
הכסף. אנחנו לא מבינים בזה כלום .
בטח עמרם, המזכיר, יודע״.
מסתבר כי מה שיודעת כל עקרת־בית
ממוצעת הופך בפלמחים לנתון
סטאטיסטי קשה להשגה. גם עמרם
אינו יודע מה מחירה של ארוחת-
הבוקר. אולם הוא יודע שכלכלתו של
כל אחד מיושבי הקיבוץ מסתכמת
בשלושת אלפים שקלים ביום.
מלבד זאת, מקבל כל חבר, ללא
הגבלה ובחינם: לחם, חלב, גבינה לבנה,
ירקות, מרגרינה וביצים.
34 נקודות חודשיות ליחיד ו־1 52
נקודות לזוג מחולקות בפלמחים מדי !
חודש, לקניית מעדני־חלב, גבינות
צהובות, קמח, שמן, סוכר ופירות. כל
נקודה שווה פרילי אחד.
במקרר של רותי ועמית יש: מעט
ירקות, פירות, ביצים ומוצרי־חלב.
עמית :״אצלנו לא תמצאו מאכלים
מיוחדים ויקרים. כשמתחשק לנו
משהו טעים, אנחנו אוכלים פרילי או
צ׳יפס.״
קפה, תה, כעכים ודובשניות מסוכרות
קונים בכל־בו, במחירי חנות 1
זולה בשוק. כל קניה נרשמת. אחר־כך י
מפחית המחשב את ערכה מהתקציב
האישי( .כל חבר זכאי לתקציב שנתי
בשווי של 450 דולר).
ישעיהו פרי, מזכיר התנועה הקיבו־ ,
צית המאוחדת, אמר השבוע :״קיבוצי
התק״ם יעשו מאמצים אדירים לאזן
את הוצאותיהם, כולל הורדת רמת־ 1
החיים.״
הצימצומים בפלמחים מקבלים מי־מדים
מוחשיים בעת ארוחת־הצהריים.
מתוך שמונה ארוחות בשריות בכל
שבוע, נותרו רק שש .״חברים מתלוננים,
בטח שמתלוננים. אם יפסיקו
להתלונן, אתחיל לחשוש שהקיבוץ
מנוהל בצורה גרועה,״ אומר עמרם,
המזכיר.
ביום שלישי, יום נטול בשר, עמית י
אוכל בורקאס של גבינה ותרד, אחר־כך
בוחר סלט אחד של כרוב ועוד סלט
של חסה. יש גם שמונה קערות ש לי
סלטים חמים: סלק, קישואים ואיט־ריות.
לקינוח: תפוז מהפרדס המקומי.
מחירה של ארוחה כזו במיסעדה
תל־אביבית ממוצעת הוא 15 אלף
שקלים .״הקניה הסיטונית של מיצ־רכים
והחיסכון שבניהול מיטבח גדול
מודלים במידה ניכרת את ארוחותינו,״
אומר עמרם, האוכל מנת־עוף גם ביום
שלישי.
״חולים, הזקוקים לדיאטה מיוחדת,
וכמה משוגעים, כמוני, המתעבים בו־רקאס,
רשאים לאכול עוף,״ הוא ספק־מתנצל
ספק־מסביר.
בין כך ובין כך מגיע יום־העבודה
לסיומו. רוב הנשים שבות לבתיהן בשעה
2בצהריים. הגברים חוזרים ב־4

רותי :״בקיבוץ יש טלוויזיה בכבלים.
שואלים סרטים בסיפריית־ויריאו
ומקרינים אותם לכל החברים. אנחנו
גם מבקרים אצל חברים בקיבוץ. חברים
מבקרים אצלנו. לפעמים הולכים
למועדון, שותים קפה, קוראים עיתונים.
לפעמים משתתפים בערבי־צוותא
ביום שישי: יושבים סביב שולחנות,
אוכלים, משוחחים ושרים.
״לעיתים רחוקות אנחנו נוסעים
לבלות בעיר. לפני כמה שבועות חגגנו
יום־הולדת במיסעדה. שילמנו 25 אלף
שקלים עבור ארוחה לשניים. המון
כסף והסטיקים היו גרועים. החלטנו

האישי בקושי מצליחים לקנות סיגריות,
ממתקים וצעצועים לילדה.
״לפעמים חסר לי הבילוי בעיר.
לצפות בסרט טוב, אחר־כך לשבת
בבית־קפה. אבל לעומת זה יש לי
הרבה יתרונות אחרים, כמו ביטחון
כלכלי ושקט נפשי״.

\ 4הפדש
גדול

** בחינה כלכלית היה המעבר ל-
קיבוץ כרוך בשיפור, מבחינה

נד בו קיבוץ: מיצרנים קטנים במחירי השוק

בית של 4חדרים, ם 8מ״ו: אין בתקציב שכרדידה ומשכנתא
אחר־הצהריים. עימם מגיעים גם ה•
ילדים מבתי־הילדים.

תנור
כל הלילה

**ץ עות־הפנאי הרבות יצרו
חברה הצורכת ברעבתנות פעילות
של נופש. אולם בימים בהם בשר,
שמנת וחמאה נחשבים למותרות גופניים.
הופכים שעשועי־הפנאי למותרות
של הנפש.

המדריך הוא חבר קיבוץ, שאינו מקבל
שכר עבור ההדרכה.
בוטלו גם נסיעות לחו״ל, הופעות
של אמנים, כרטיסים מוזלים להצגות״
תיאטרון בעיר.
כיצד, בכל זאת, מבלים בשעות־הפנאי?
הים מהווה את אחד ממוקדי
הבידור העיקריים בפלמחים. בקיץ
משתזפים ושוחים. בחורף — גולשים.
הקיבוץ רכש כמה גלשני גלים ורוח.
זאבי־ים עקשנים קנו לעצמם גלשנים,
מכספי התקציב האישי.

״בעבר היינו צופים בסרט פעם
בשבוע. עכשיו רק פעם בשבועיים. גם
החוגים התכווצו ״,אומרת רותי.
״תקציב גיטרות״ — כך מכנים
בפלמחים את תקציבם של החוגים.
עמית באמת למר לנגן על גיטרה, גם
השתתף בקורסים לעריכת־וידיאו ולמחשבים
בתל־אביב. רותי למדה ספרדית,
נגינה על אורגן ועבודת טלאים.
כל זה קרה בשנה שעברה. השנה
בוטלו מרבית החוגים. נותרו חוגי
נגינה למתקדמים וחוגים שבהר

לוותר על הבילוי הזה. בשביל מה צריך
להוציא כסף על מיסעדות? אפשר לקנות
סטייקים ולצלות אותם בבית. כך
זה הרבה יותר טעים וזול״.
איפה אפשר עוד לקצץ?
רותי ועמית מתקשים לענות.
״אנחנו רק עובדים ואוכלים ומבלים
מעט,״ הם אומרים, כמעט פה־אחד.
אחרי מחשבה ארוכה הם מסכימים
שאפשר לצמצם את הוצאות החשמל.
״אנחנו לא מקפידים לכבות את
החשמל כשיוצאים מהחדר. את התנור
החשמלי, בחורף, משאירים דולק כל
הלילה. מה איכפת, הרי אנחנו לא
משלמים את חשבון החשמל מהתקציב
האישי. יש לנו מים חמים 24 שעות
ביממה. גם את זה אפשר לקצץ,״ אומר
עמית.
״עוד דבר: יש כאן כיזבת באוכל.
ממלאים צלחת ואחר־כך זורקים לפח.״
״צימצום מכוון של רמת החיים
מתקבל בהבנה על־ידי ציבור חברי
הקיבוץ.״ למסקנה זו הגיע יעקב גליק
מהמכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת
חיפה, במחקרו על הסתפקות במועט
כערך מרכזי בצריכה הקיבוצית.
ואכן, עמית ורותי אינם ממורמרים.
גם אינם מצטערים על שעברו להתגורר
בקיבוץ .״טוב לי כאן ״,אומרת
רותי .״אילו הייתי גרה בעיר, אולי
הייתי קונה יותר בגדים, ספרים
ותקליטים. ארבע שנים אנחנו כאן ולא
קנינו תקליט או ספר חדש. מהתקציב

סטאטיסטית. משפחת בן־הלל מוציאה
בקיבוץ, מבחינה סטאטיסטית, יותר
מאשר מישפחה ממוצעת בעיר, כפי
שמראה הטבלה הסטאטיסטית המפורטת
(ראה עמוד .)14
סעיף ההוצאות לקוח מתוך התחשיבים
של גיזברות הקיבוץ. מחלקים
את הוצאותיו הכלליות לסעיף מסויים
במיספר החברים ומקבלים הוצאה שנתית
לנפש. את ההוצאה השנתית
מחלקים ב־ . 12 כך מתקבלת ההוצאה
החודשית לנפש.
עיון בטבלת ההוצאות מגלה כי
ההשוואה בין מישפחה ממוצעת עירונית
לבין הממוצעת בקיבוץ פועלת
לרעת העיר.
מישפחה ממוצעת עירונית היא בת
3.8נפשות, ומוציאה 1,060,000 שקלים
בחודש. מישפחה דומה בקיבוץ
מוציאה 1,425,000 שקלים. בסעיף
האוכל, ההפרש בין העיר והקיבוץ הוא
הגדול ביותר: מישפחה עירונית
אוכלת 204,000 שקלים, מישפחה
קיבוצניקית 456,000 :שקלים, למרות
שההכנה במיטבח הקיבוץ זולה יותר.
סעיף הממלא תפקיד חשוב בתקציב
המישפחה העירונית, אך החסר
לגמרי בתקציב הקיבוץ, הוא הדיור.
בן־העיר משלם לרוב שכר־דירה או
משכנתא, המשקפים את ערך האדמה
והבניין. הקיבוץ אינו מחשיב סעיפים
אלה כלל, ואילו נוספו לתקציב —
היה ההפרש גדול הרבה יותר.

עמית (מימין) בחדרהאוכל 120 :אלף שקל לנפש. חימר ובילוי: ילדי בית הספר משיקים סירה בחוף

לי מ בי•;

הלב ש(ן שווהבדיקה!

״משב אקספרס,,
חברת בלדרות אווירית
בין־לאומית

משב אקספרס, חברת בלדרות ביף ל אומי ת,
מ ציעה א ת שירותיה הטובים, המהירים והאמינים
לחברות, אנשי ע ס קי ם וכל הנוק ק ל שירותי דואר
מהיר מדלתה שולח לדל ת המקבל, לכל י עד
בעולם.
השירות ניתן סכל מ קו ם בארץ לכל מ קו ם
בעולם ולהיפך, תוך דנ ש על מהימנו ת ומהירות,
ישיחרור ה שולח או המ קבל סכל דאנה הק שורה או מהמכס
המש לו ח
ל שייז רו ר
מהתרוצצויות־ שווא.
מנכ״ל מ שב אקספרס, מר יונה שנב, בונר
אוני ב ר סי ט ת תל־אביב ו קור ס ל מינהל בכיר
בטכניון, שרת בדרנה בכירה בצה־יל ת קו פ ה
ארוכה, ורכש ניסיון רב ב ת חו ם המינהל, האירנון
והמודיעין. ב סיוע צוות עובדים אמין, הוא מוכן
לה בטי ח שירות הנון, מ הי מן ומהיר במחיר סביר,
באמצ עו ת מערכת מיומנ ת של בלדרים היוצאי ם
לחריל ובאים מחריל כל יום. מערכ ת זו מ ב טי ח ה
העברת מ שלו חי םבאמצ עו ת הבלדד לכל יעד
בעולם, ועד לביתו של המקבל, בזמן מזערי.
די בהרמת טלפון כדי שנציג מ שב אק ספרס
יופיע בפני ה שולח וי קח אתמ שלוחז, בין א ם זה
מיכתב, חבילה, דונמה לייצוא, דברי דפוס או כל
דבר אחר הניתן להובלה באוויר. מרגע זה כל
האחריות להב א ת המ שלוח ליעדו מו טלתעל
מ שב אקספרס.
יונה שנב מזמין א ת כל מי שיש לו צורך
בהעברה מהירה ( 72־ 24 שעות) של מ שלוח
לחר־ל, להצטרף לחוג הל קו חו ת ה קיי ם וליהנות
כמות ם מה שירות.

אי תן ע מי חי

הדברתבט״ממדיקים

מומחים להדברת תיקני(ג׳וק־ם),
תולעי עץ, חרק־ ספרים ובגדים.
ומת-נן, ר ח׳ מ1דיעין 8ו,ת.ד2272 .

יוגהשגב: צוות אמין

טל6 -־ 5־ 790114 רש־ מס׳

^ 1א י\ 1״י

מ.ש.ב <

א קספרס

טלפון 203734 5 ,בס
פקס מי לי ה 03-288957

בלדר יום יום לבל יעד געולס
לשמחו

מכת בי ם, ח בילו ת, דוג מ או ת, דברי ד פו ס ועוד.

א.ק.ג. במאמץ(ארגומטריה),
בדיקות מעבדה.

בית הרופאים, ריינס 8ז פינת פרישמן תל־אביב
טלפונים 03—244294,03-221227 :

עסק

4 8 1 /7 5

) ש מי רתעלב רי או תךור כו שו

ב! + 35
הלחם בחשש המנקד,
בוא עוד היום לאיבחון מוקדם
השקע הנפשי שלך
מ בון
שווה את זה .
לבריאותש עי פ
בדיקת קרדיולוג, א.ק.ג.

שול ה

0 *01111מקצו עי יםנרמה נבורזה
לספ רי ת נ שי םוגב רי ם,
לקוסמטיקהו אי פו ר, ל א פי ל צי ה,
ל פ יי קו רימ ני קו ר
10 שנו ת נ סיון

״ די אנ ה ״
המנון הי שרא לי לספ רי ת
ו קו ס מ טי ק ה
דיזננו ף 190ת ״ א 229188 224086

ציפורניים מלאכותיות
בשיטה אמריקאית
חזקות באחריות
ובן השתלת ריסים

ת״א, המלך ג׳ורג׳ 72
טלפונים: 282969 284919
295318

השתלת ציפורניים

חסרמ שו ג עי ם אני?

אני נזכר בלי הרף בפסוקו בן־האלמוות של אכיש, מלך גת
הפלישתית. :הנה תראו איש משתגע, למה תביאו אותו אליי? חסר
משוגעים אני, כי הבאתם את זה להשתגע עליי?״
נדמה כי הארץ הקטנה הזאת הופכת עיר־מיקלט למשוגעי כל
העולם.
לפני כמה שבועות הופיע בטלוויזיה צעיר דרוזי. הוא נולד ב בכפר לבנוני לאב דרוזי ולאם יהודיה, שלקחה אותו לארצות־הברית
כאשר נפרדה מבעלה. הוא חזר ללבנון כדי לחפש את
שורשיו. אז הופיע צה״ל, והצעיר הבין כי מוטב להשתייך לישראל
החזקה מאשר ללבנון האומללה. הוא בא לישראל, התגייר,
ועכשיו הוא יהודי דתי קיצוני, וגם לאומן ישראלי קיצוני.
ברוך הבא לגת!
בשבוע שעבר הופיע בטלוויזיה כומר נוצרי, שהיתה לו החוצ־
* פה התהומית לערוך.קונגרס ציוני נוצרי״ באותו האולם בבאזל
שבו ייסד הרצל ״את מדינת היהודים״.
הכומר הזה אינו רק ציוני. הוא גם חסיד מיפלגת־התחיה, דוגל
בארץ־ישראל השלמה בכל מחיר ומוכן להילחם, כך מסתבר, עד
החייל היהודי האחרון למען תיפארת ישוע, גדול היהודים
(לדבריו) .אל תגידו בגת!
הנחמה היחידה היא שלא רק אותנו פוקדת הקללה הזאת. גם
את הצד השני. כי הנה ראינו את האנגלי הג׳ינג׳י המשוגע, שהפך
לפטריוט פלסטיני, הצטרף לפת״ח בלבנון וביצע בסוף, יחד עם
שני חבריו, את הרצח המתועב בלארנקה.
:אכיש הפלישתי, מי יגול עפר מעיניך!

״ שגריר שר מי?

באחת המסיבות נתקלתי בשגריר האמריקאי דאז, סמואל
לואיס .״איפה הכסף?״ שאלתי אותו.
״איזה כסף?״ תמה.
״אנשי רק״ח אומרים שאני סוכן שכיר של הסי־איי־אי. אז
מישהו גנב את הכסף המגיע ליד עניתי.
לואיס נכנם לרוח ההלצה, ושם את אצבעו על שפתיו.
״שששש!״ אמר ,״אנחנו לא מדברים על דברים כאלה!״
היו לי עם לואיס גם שיחות יותר רציניות — אך לא רבות. הוא
הגיע ארצה זמן־מה לפני המהפך. באחד מימי נובמבר 1977 ביקש
מחנה זמר להפגיש אותו עם נציגים של כוחות־השלום השונים.
נערכה מסיבה קטנה בדירתה של זמר(אותה הדירה שבה נפגשתי
כעבור שנים עם יעקב לוינסון, בשיא הפרשה שלו) .התפתח ויכוח
על הסיכסוך הישראלי־ערבי, והבעתי את דעתי שהכל קפוא .״רק
אם יתרחש זעזוע דרמאתי, אפשר יהיה לחדש את מהלכי־השלום!״
סיכמתי.
״אתה מתכוון למילחמה?״ שאל השגריר.
״לא בהכרח,״ הסברתי .״יכול להיות גם זעזוע מן הסוג ההפוך!״
ניבאתי, ולא ידעתי מה אני ניבא. כי כעבור כמה ימים נאם
אנוור אל־סאדאת את נאומו ההיסטורי במועצת־האומה המצרית,
וקרה מה שקרה.
אחרי אחד המסעות הראשונים שלי במצריים נתקלתי כלואים
שוב. הוא הזמין אותי לשגרירות, ומסרתי לו על הרשמים שלי
בקאהיר, ובעיקר על הצורך לשלב את העניין הפלסטיני במשא־ומתן
לשלום.
מאז נתקלתי בלואיס עשרות פעמים במסיבות דיפלומטיות
ואחרות, אך לא הצלחתי לקיים איתו אף שיחה רצינית אחת. אני
זוכר במיוחד הזדמנות מסויימת, אחרי פגישתי עם יאסר ערפאת.
ניגשתי אל השגריר במסיבה, אמרתי שמחמיצים הזדמנות גדולה
לקדם את עניין השלום בשיתוף עם אש״ף והתנדבתי להסביר לו
את המתרחש ביתר פירוט. הוא לא היה מעוניין.
במשך כל השנים האחרונות, לא היה לואיס מעוניין בשום דבר
שאינו תואם את הקו הרישמי של ממשלת־ישראל. מאחורי גבו
התלוצצו שהוא שגריר ישראל כלפי ממשלת־ארצות־הברית יותר
מאשר שגריר ארצות־הברית כלפי ממשלת־ישראל.
לכן לא הופתעתי כלל כאשר התברר לאחרונה כי סמואל לואיס
השתלב לגמרי במימסד הישראלי־יהודי בארצות־הברית, והפך
תועמלן ראשי של ממשלת־ישראל. זהו, כמובן, עסק כדאי מאוד.
יש בכך משום המשך כמעט־ישיר של פעילותו הקודמת. לדעתי,
יש לו חלק רב במחדלים הנוראים של ארצות־הברית בעניין
השלום במרחב, העלולים לגרום אסון לארצו.
נראה כי גם ממשלת ארצות־הברית מכירה בחר־צדדיות של
השגרירות שלה בתל־אביב. הראיה ניתנה בשבוע שעבר.
מאז ראשית הכיבוש, מקיימת ארצות־הברית קונסוליה
בירושלים המיזרחית. למעשה אין זו קונסוליה כלל, אלא מיני־שגרירות
במדינה הפלסטינית שאינה קיימת. הדבר היה תמיד
לצנינים בעיני ממשלת־ישראל, והיא דרשה לא פעם להכפיף את
הקונסוליה לשגרירות בתל־אביב. אולם וושינגטון סירבה, והקונסול
הכללי בירושלים מדווח במישרין למישרד־החוץ האמריקאי.
עכשיו נערכו חילופין: הקונסול הכללי האחרון, ואט קלר
באריוס, מונה כעוזרו של ריצ׳רד מרפי, הדיפלומט האמריקאי
המטפל בתהליך־השלום, כדי להוסיף למאמצים מימד פלסטיני.
במקומו מונה דיפלומט אחר, שגם הוא בעל־שם: מורים דרפר, מי
שהיה עוזרו של פילים חביב בתקופה שבה השיג חביב שביתת־נשק
״בלתי־רישמית״ בין ישראל ואש״ף, שנה לפני מילחמת־הלבנון.
אגב,
מוזר ה?ה לשמוע מפי שר־החוץ, יצחק שמיר, בתוכנית
מוקד, ששמו של האיש ״ררייפר״ (רי״ש קמוצה, יו״ד חרוקה).
השם הוא דרפר(רי״ש סגולה) .עיתוני־ישראל רגילים לאיית אותו
״דרייפר״ ,מטעמים השמורים עימם. אם כתב הטלוויזיה, ויקטור
נחמיאס, מבטא את השם בצורה משובשת — מילא. אבל ששר־החוץ
יגלה בורות כזאת?

לואיס בארוחת־התרמה ל״בונדם״ מיו־יורק
עכשיו בא לתל־אביב איש חדש במקום לואיס. יתכן שסוף־סוף
יהיה בארץ שגריר אמריקאי.

הורי הנאצים ובניהם
זהו. גמרתי.
כבר סיפרתי כאן על הסרט הגרמני היימאט, בן 16 השעות.
ראיתי אותו בארבעה המשכים. מכיוון שבהמשך השני אירעה
תקלה, נמשך ההמשך השלישי שמונה שעות רצופות, ובהן שלוש
הפסקות קצרות.
כשנדלק האור אחרי השעה השמינית, הצטערתי. רציתי
לראות עוד ועור.
אי־אפשר להשוות את החוויה הזאת לצפיה בסרט רגיל, שיש

אורי *בורי

לו התחלה, אמצע וסוף. זוהי חוויה מסוג שונה לגמרי. היא דומה
הרבה יותר לקריאת רומאן.
אחרי הפעם הראשונה, אתה מתוח כולך לקראת הפעם הבאה.
הגיבורים מלווים אותך. מה קרה לפאול, שברח לאמריקה? האם
תתאהב מאריה במהנדס, הבונה את האוטובאן? האם הבנים, שאתה
ראית אותם בלידתם, יגדלו וישרתו בוורמאכט של היטלה האם
יפלו במילחמה, או יחזרו הביתה? ואם כן, איך יסתדרו במישטר
הדמוקרטי החדש? איך ייראו בניהם ובנותיהם? הדברים אינם
מתרחשים רק על הבד. אתה מתחיל להכיר את שכניך באולם
(המקומות קבועים לכל אורך הסרט) ,פוגש בידידים בהפסקות.
בפעם השניה אתה מביא קפה בבקבוק־תרמוס ועוגיות, ומציע
לשכנים. אלה מגישים לך פירות. מול המישפחה על הבד צומחת
המישפחה שבאולם.
בסוף ההצגה בת שמונה השעות לא ראיתי אף פיסת־נייר אחת,
אף שקית־ניילון אחת על הריצפה.
מובן שלצופה הישראלי מעניינת ביותר ההתייחסות לתקופה
הנאצית. הסרט מתחיל ב־ ,1919 בתום מילחמת־העולם הראשונה,
ומסתיים ב־ ,1982 עם מותה של מאריה, שנולדה ב־ .1900 כלומר:
הוא מתחיל 14 שנים לפני התקופה הנאצית, ומסתיים 37 שנים
אחריה.
וזה, אולי, הדבר החשוב ביותר בסרט — דבר שאינו יכול
להשתקף בשום סרט רגיל של שעה וחצי. התקופה הנאצית היתה
בכפר הגרמני הזה אחת מיני רבות״כפי אומרת אחת הגיבורות:
״כמה פעמים בחיי אמרו לי שהנה מתחיל עידן חדש? אחרי
מילחמת־העולם הראשונה אמרו שמתחיל עידן חדש. אחרי
האינפלציה של 1923 אמרו שמתחיל עידן חדש. אחרי עליית
הנאצים לשילטון אמרו שמתחיל עידן חדש. אחרי נפילת
המישטר הנאצי אמרו שמתחיל עידן חדש. ועכשיו(עם הקמת

הרפולביקה הפדרלית) אומרים שוב שמתחיל עידן חדש!״ היא
חדלה להאמין.
הסרט אינו מעלים את הזוועות. בשעת קונצרט ביתי,
באידיליה של וילה בורגנית, מספר קצין הס״ס שהיהודים ״עולים
בארובה״ ,וילד קטן שואל בתמימות איך עולים בארובה. אחד
הבנים, המשרת במילחמה בפלוגת־תעמולה, מצלם בהרחבה את
הוצאתם־להורג של יהודים במעבה יער ברוסיה.
התקופה הנאצית מוצגת כפי שנראתה במציאות, ולא בסרט
הוליוודי. יש כאן הכל: הקרייריסט העולה על העגלה ברגע הנכון
והעולה לגדולה: איש הס״ס הממשיך להתהלך בכפר כטווס בשעה
שכל חבריו נמצאים בחזית; הרבים שכל העניין לא איכפת להם,
ושבעיניהם אין הנאצים אלא עוד ממשלה אחת: ההולכים־בתלם
החוזרים על הסיסמות הרישמיות בלי הירהור ועירעור; השכן-
מלמטה האומר באופן פילוסופי ש״עכשיו לא יהיה ליהודים כל-
כך טוב״; הזונה האומרת לבעלה הנאצי ״אבל הרי גם היהודים הם
בני־אדם״; ההורים השכולים המתייחסים אל נפילת בניהם
במילחמת היטלר כאל גזירה מן השמיים; והאיכרה הזקנה והחכמה
האומרת כבר בהתחלה :״הכל בהקפה! בסוף נצטרך לשלם!״
אך כל זה הוא חלק מרצף החיים של המישפחה ושל הכפר.
הנאצים עלו. הנאצים היו, הנאצים ירדו. החיים נמשכים.
כמו אחרי קריאת רומאן חשוב, אינך חרל מלחשוב גם אחרי
ראיית סרט זה. אתה הופך והופך בסצנות, בטיפוסים, במאורעות.
ברור שהוא נועד להקרנה על הבד. אך הוא מתאים גם למירקע
הטלוויזיה. הוא עשוי ב־ 11 המשכים, בני 58 ער 139 דקות, ואני
ממליץ מאוד־מאוד להקרינו בטלוויזיה הישראלית. כשיעור על
עלייתו של הפאשיזם בעם הגון ותרבותי, ועל תוצאותיו, אין שני

המיפלצת איננו יודעים מה שמה. אנחנו קוראים לה, פשוט ,״המיפלצת״.
איננו יודעים גם איך היא נראית. פעם היה נדמה לי שראיתי
אותה. זה היה בספר קריקטורות של צ׳ס אדמם. בציור אחד הופיעו
כמה מיפלצות. אחת מהן נראתה לי מוכרת. היתה לה הבעה כזאת
של זדון והומור, עד שהתפרצתי ואמרתי לרחל אשתי :״הנה היא!״
ממה היא ניזונה? יש לה מינהגים שונים מאוד של אכילה
ושתיה. למשל, המשקה החביב עליה ביותר הוא תמיסת הסבון
שליד הכיור במיטבח. אני ממלא את הכלי הזה שוב ושוב, ובכל
פעם, כשאני ניגש להדיח את הכלים, הוא ריק. יכול להיות הסבר
אחר לתופעה זו?
אפשר היה לחשוב שגם המיפלצת הפרוורטית ביותר לא תאכל
בתיאבון עטים. אבל העטים נעלמים אצלנו בבית כמעט מדי יום.
אין לנו ספק שמיפלצת אוכלת אותם. או שהיא מחביאה אותם כדי
לשגע אותנו.
בכלל, חוש־ההומור של המיפלצת שלנו מיוחד במינו. למשל:
היא אוהבת לדחוף אותי כשאני נושא ספל של קפה. לא תה, לא
בירה, לא יין, לא וודקה. את אלה אני יכול להוביל בלי תקלות
מפינה אחת של הבית לרעותה. אך כשאני נושא ספל של קפה —
ולוא רק צעד אחד! — דואגת המיפלצת לשים בדרכי שרפרף, או
קצה של שולחן. גם כשהדרך פנויה לגמרי, ונדמה ששום דבר אינו
יכול לקרות, נותנת לי המיפלצת דחיפה, והקפה נשפך על
הריצפה. חה־חה״חה. מצחיק נורא.
כשאני גומר להתרחץ וסוגר את ברז־המים, באה המיפלצת
אחריי ופותחת את הברז שוב. עובדה. בכל פעם שאשתי נכנסת
לחדר־האמבטיה, המים זורמים. כך גם לגבי החשמל. אני יודע
שלחצתי על המתג וניתקתי את הזרם, והמיפלצת הולכת אחריי
ומחברת אותו שוב, רק כדי להחשיד אותי בעיני אשתי. חוץ מזה
היא אוהבת להחביא את המכסים של קופסות ובקבוקים,להחביא
עטים, מפתחות ומישקפי־שמש, ועוד ועוד.
לפעמים היא נעלמת לזמן־מה. יתכן שהיא הולכת לשגע
ידידים, או לספר לחבר׳ה על מעלליה. אבל היא תמיד חוזרת.
למען האמת, בימי היעדרה היא קצת חסרה לי. התרגלתי אליה.

גם רפראטו מגיע
אינני אוהב את שמואל פלאטו־שרון.
הוא הפך את האזרחות הישראלית שטר־חסינות לנוכלים
בינלאומיים, שנולדו לאם יהודיה. הוא ביזה את הדמוקרטיה
הישראלית כאשר הציג את מועמדותו לכנסת ושיחר בוחרים,
ותרם תרומה נוספת להידרדרות הכנסת כאשר נבחר. הוא השחית
את העיתונות הישראלית ושיחד עיתונאים. הוא ניצל רגשות
לאומיים למטרותיו הפרטיות.
אינני חושב שמדינת־ישראל צריכה לנקוף אצבע כדי להצילו
מפני מישפט בצרפת. אם עבר עבירות בצרפת ומעל באמונם של
מי שנתנו בו אמון, עליו להישפט שם.
אולם לדבר אחד איני מסכים. שמדינה ידידותית.תחזיק אזרח
ישראלי בכלא, ולא תיתן לנציגי המדינה גישה אליו.
לא פעם נתקלתי בשיטה המישפטית של יבשת אירופה, המעניקה
לשופט־חקירות ולשופט־מעצרים סמכות בלתי־מוגבלת
להחזיק אנשים במעצר־חקירה ולמנוע גישה אליהם. אנחנו,
שגדלנו על השיטה המישפטית האנגלו־סאכסית — ברוך־השם!
— מודעים לזכויות של עצירים. ביבשת אירופה, כך נרמה, אין
לעצירים שום זכות בכלל.
לפי חוש־הצדק שלנו, לכל עציר מגיעה הזכות להיפגש עם
עורכי־דינו ועם נציגי מדינתו(אם הוא מוחזק בנכר) .על הזכות
הזאת אני מוכן להילחם. גם כאשר זה נוגע לאחד כמו פלאטו־שרון.

חה הם אומרים...מה הן אומרות...מה הם אומרים ...מה הן אוסרות...מה

יוסי סגל:

רפי רזטר:

,,אני נדהם! נואה נאיר! ..השפיע האקט שר הוצוג.. .התנכרו ערינו. והשחקן
הוציאו עליי חוזה!״ שקוע את ההצעה!״ המשחק שוטו הצילנו ד

אחד האנשים המושמצים ביותר מעל גבי העיתונות -הן
במודעות״פירסומת, הן בחומר מערכתי -הוא מנכ״ל
קופת״חולים מכבי, רפי רוטר. פניתי אליו כדי להבין על מה
המהומה.
המהומה היא בעצם על ויכוח מיסחרי בין אירגון של נותני־שרות
— אנחנו — לבין אגודת־הרוקחים, המנסים להכתיב את
התנאים הנוחים להם בשוק.

• ומה פסול בכך?
במצב הכלכלי הנוכחי, כל אחד מאיתנו מתבקש להטות כתף
ולעזור, והם לא מוכנים. פשוט כך! אנחנו קופת־החולים היחידה
התלויה לחלוטין בבתי־מירקחת פרטיים 30 .אחוזים מתקציבנו
הולכים לתרופות. רק לשם השוואה 14 ,אחוזים בלבד מתקציבה
של קופת־החולים הכללית מופנים לסעיף זה.
אנו טוענים שבמצב הכלכלי הנוכחי לא ניתן לעשוק את
הקופה. בפרט, לא על גבו של ציבור החולים!

• מדוע התעורר עכשיו הסיכסוך ביניכם?
הסיכסוך לא התעורר עכשיו, אלא תפס כותרות לאחרונה. הוא
התחיל לפני שנה. ניהלנו עימם משא־ומתן. ביוני זה התפוצץ.
להערכתנו, זאת היתה הפרת־הסכם, או הפרת־הסדר. גם בית־המישפט
סבר כך, והכריח אותם להמשיך לקיים את ההסכם
הקודם עד לספטמבר האחרון. מאז עברו כמה שבועות, שבהם
נאלצנו להקים מערכת חילופית — 80 בתי־המרקחת המשרתים
את לקוחותינו. אנו מגדילים את מיספר בתי־המירקחת.

• נדמה לי, על־פי העיתונים, שהמאבק ירד לפסים
אישיים, אפילו צורמים במקצת.
מאחר שידם של הרוקחים היתה על התחתונה — הם יצאו
מוכים אחרי דיון בחמש ערכאות מישפטיות — כל מה שנותר
להם הוא לנהל מערכת הכפשה ממומנת על־ידי גורמים אינטרסנטיים,
המנצלים את הצרכן. אין לי מושג מהיכן יש להם תקציב
למימון המערכה המשמיצה הזאת. הם היו כעלוקה על גבינו
במשך שנים, צברו הון, ונראה שנותרה אצלם עוד שיכבת־שומן,
שבה הם משתמשים לצרכים מפוקפקים אלה.
איני מתכוון לרדת לרמה של ההתבטאויות השיקריות האלה.
לומר את האמת? אני קצת נדהם! נראה כאילו מישהו הוציא עליי
חוזה. במקום לזכות בשבחים, על שאני מנסה להוזיל את מחירי
התרופות ומיסי־החבר, אני מוכפש!

העשרה בנובמבר -זהו התאייד ההיסטורי, שבו
הושוותה הציונות לגיזענות ברוב קולות, בעצרת האומות
המאוחדות. עשר שנים חלפו מאז. האו״ם קיבל החלטות-
גינוי נוספות כלפי ישראל, אולם בכל זאת, ההחלטה הזאת
זכורה בתור ציון־דרן בעירעור מעמדה של ישראל באו״ ם.
פניתי אל טוביה סער, מי שמוכר יותר כמנהלה האחרון
של הטלוויזיה, אך ששימש אז כדובר מישלחת בישראל
באו״ם.

• אתה זוכר את היום, שבו נתקבלה ההחלטה?
בוודאי! זה היה יום קשה מאוד, עצוב ועמוס. במיוחד זכור לי
המאבק שהשקענו, כדי למנוע את קבלת ההצעה. בראש המאבק
עמד השגריר דאז ונשיא־המדינה כיום, חיים הרצוג. עזר לנו מאוד
גם שגריר ארצות־הברית בארם דאז, פטריק דניאל מויניהן.

• כיצד ניהלתם מאבק שתוצאותיו — הפסד —
היו ידועות מראש?
האמת היא שידענו שלא ניתן למנוע את קבלת ההחלטה
בעצרת, בגלל הגוש הקומוניסטי, המדינות הערביות ומדינות
אחרות. שם המישחק מכור מראש. יש להם רוב אוטומטי. הם
יכולים להחליט מחר, שכדור־הארץ מרובע, וזה יעבור!
המאבק החל עוד בוועדה השלישית(ועדה העוסקת בזכויות־אדם
ובעניינים הומניים) .בעצרת, אחרי הערכת־מצב מפוכחת,
רצינו שמיספר הנמנעים והמתנגדים יהיה, בסיכומו של דבר, גדול
ממיספרם של התומכים בהצעה, וזאת השגנו! יותר ממחצית
המדינות, שהשתתפו בהצבעה, לא הצביעו בעד!

• אתה יכול לפרט את השיטות שבהם ניהלתם
את המאבק?
ניצלנו את כל אמצעי־התיקשורת שעמדו לרשותנו, ובבניין
האדם יושבים דרך־קבע נציגי 300 כלי־תיקשורת. עשינו מאמץ
הסברתי ממדרגה ראשונה, וכן הפעלנו את מערך השגרירויות
שלנו. אירגנו עצרות־תמיכה למיניהן, והעיקר, אני סבור, השפיעה
הופעתו של הרצוג.
הוא עמד על בימת העצרת, ממש לפני ההצבעה, נטל את דף
ההצעה לידיו וקרע אותו לגזרים. הרעיון — לקרוע את הנייר —
בא למעשה מאקט דומה שביצע אביו, הרב הרצוג, שקרע לגזרים
בפומבי את הספר־הלבן של הבריטים, שהטיל ב־ 1939 הגבלות על
היהודים.
לדעתי, האקט הזה מאוד השפיע. ואכן, נציגים של כמה
מדינות יצאו מהאולם, מכיוון שלא היה להם האומץ להצביע נגד,
או להימנע, אחרי המעשה. עשינו את המכסימום, בהתחשב
בנתוני־הפתיחה הקשים.

חוויה בלתי״נעימה, ברוח הקיצוניות של ימינו, פקדה
השבוע את השחקן יוסי סגל, אחיו של השחקן שמואל
(״שמוליק״) סגל. סגל מריץ בימים אלה, יחד עם שלושה
שחקנים, הצגה בשם: תחי הדמוקרטיה! המסר החריף של ז
המופע קיבל מישנה־תוקף על־ידי המאורע שפקד את
משתתפיו.

• ספר לי מה אירע.
החלטנו לעשות תרגיל־פירסומת, לצורך קידום ההצגה. צעדנו
ברחובות העיר עם שלטים, עליהם הי כתוב :״תחי הדמוקרטיה!״
נתנו סצנה מהמופע. בקטע הזה אני מגלם את האיש השמאלני,
החלש, שהמימסד והקיצונים שבו מנסים לחסל אותו, אבל בצורה
יפה, תרבותית.

• ואז, מה קרה?
ברגע שהחלו השחקנים לצעוק מולי בהתרסה :״תחי הדמו־ ,
קרטיה!״ עברה שם — בדרך לור — קבוצת צעירים. הם התנפלו
עלינו, קרעו מידינו את הפלקטים באלימות וצווחו :״יחי כהנא!״
מזל שראובן דיין, המגלם בהצגה שוטר, שלף את כובע־המישטרז*
שלו והצליח להניס את הגיבורים הגדולים.

• מהו המסר העיקרי של הצגתכם?
ההצגה עוסקת בקבוצת אנשים, הטוענים שאין להם מה
לאכול. מסתבר, שיש להם מה לאכול. הם מחשיבים את עצמם
לאנשי־תרבות ומשכנעים בכל שיטה שהיא את האיש השמאלני
שכדאי שהם יאכלו אותו, שזה לטובתו ...כלומר: זה על דרך
האבסורד.
דרכי־השיכנוע הן מגוונות: משילהוב ההמונים על־ידי שימוש
ברגש וביצרים ועד לרמאות בבחירות. הכל, כולל אלימות
מילולית ופיסית.

• כלומר: המסר של האבסורד הומחש דווקא על־ידי
המציאות?

ממש כך! אני מרגיש, אחרי המיקרה, שההצגה ממש במקום!
בסוף ההצגה אני — הטיפוס השמאלני — אומר :״אני מוכן
שתעשו לי מה שאתם רוצים, רק שתתנו לי להתבטא!״ וזה בדיוק
מה שקרה במציאות הישראלית — 1985 לא נתנו לי להתבטא!

— —*י דפי״ד, ברק

אומרים...מה הן אומרות...הה הם אומרים ...הה הן אומרות.,.בזה הם או

יצחק ולבר:

א 1רה שם־אור:

אריה נוישטיין:

״מוד הנעורים טנ ה ״הדבר הכי־וע שקרה ״אין מה לעשות
אצלנו דווקא ימינה!״ דנו -זה בג נגד הדת״ם בארץ!״
כאם לשני בנים הלומדים בבית־ספר יסודי, סיגלתי
לעצמי סיגנון־דיבור משונה. בסוף כל מישפט, הבא
להבטיח משהו מצדי, אני מוסיפה את התוספת — אם לא
תהיה שביתה בבית״הספר ״.המישפט הזה הפך לי לטבע
שני, ואני אומרת אותו אפילו כתשובה לשאלה ״מה
שלומד!״
עכשיו נודע לי שהסתדרות־המורים חתמה על הסכם,
ופניתי אל יו״ר הסתדרות המורים, יצחק ולבר, ושאלתי
אותו אם אני יכולה כבר לתכנן את העבודה והחיים שלי
* מבלי להתחשב במורים.
מבחינתי, עד יוני 86 את שקטה. לא תהיינה שביתות.

• אתם מרוצים מההסכם שעליו חתמתם? לא
תתחרטו כעוד חודש?

חתמנו על הסכם, שלפי דעתנו הוא טוב. החזרנו לעבודה את
אלפיים המורים המפוטרים, ובתמורה נתנו 1.590 משכרנו.

• תסלח לי על השאלה, אכל כרגע שחתמתם על
הסבם כזה, מה נשאר לכס לעשות?

עכשיו נוכל להתפנות לדברים החשובים. הנושא המרכזי
שנמצא היום על הפרק הוא החינוך לדמוקרטיה.

• אתם ככר יודעים איד מחנכים לדמוקרטיה?
הביקורת שלי כלפי מישרד־החינוך היא שתוכנית־הלימורים
בנושא זה עוסקת בצדדים הטכניים של הדמוקרטיה. כלומר,
מדברים על בחירות, על רשות מבצעת ורשות מחוקקת, מדברים
על האמצעים הטכניים, ולא על לב ליבה של הדמוקרטיה, שהיא
ערך־האדם וכבוד־האדם.

• אז במקום דיבורים על דבר אחד יהיו דיכורים על
1דבר אחר. זה עדיין דיבורים כל הזמן!
כן, אבל באופן מאסיבי. לדעתי צריך להתחיל להתעסק בנושא
^החל מכיתה א׳ ,ולהקדיש לזה שעה בכל שבוע לאורך כל שנות
למודים בבית־הספר, ולא לעשות מזה פרוייקט חד־פעמי
^ לו ח ץ.

• מי ידבר ומי יחנד? חסרים מורים שבעצמם לא
מבינים את המושג?

נאמת, אנחנו מתחילים מהמורים. נשלח מורים להשתלמויות
וללימודים בנושא. נתעסק בבעיה. הנה, הסתדרות המורים קראה
לכל המורים לצאת להפגנות נגד כהנא בכל מקום שהוא יופיע.

• אין מורים שבעצמם מחזיקים בדיעות כהנא?
אני לא נפגשתי עם כאלה המודים בפומבי שהם מסכימים עם
כהנא.

• אומרים שחצי הנוער הוא כהניסטי. מה דעתך
עלזה?

נוער, בכל מקום, פונה בתקופה מסויימת של גיל ההתבגרות
לקיצוניות. הוא רוצה להיות אוונגרדי, אנטי־מימסרי, מעין מרד־הנעורים.
זה קורה בכל העולם. אבל מעניין הוא שבכל העולם
פונה הנוער, בתקופת קיצוניותו, שמאלה, ובארץ דווקא ימינה.
העניין הזה שווה מחקר, לדעתי.

עוד ספר של העיתונאית אורה שם־אור ראה אור בימים
אלה. שס-אור, הידועה בדיעותיה הימניות קיצוניות, מד ברת
בסיפרה היעד -ישראל רבתי, על מדינה יהודית בת
עשרות מליוני יהודים, וללא ערבים.
נאמר לי שנמצאו גופים אשר לקחו על עצמם להפיץ את
הספר הזה בעשרות־אלפי עותקים בקרב בני״נוער. שאלתי
את אורה שם־אור מי הם הגופים האלה.
הם לא מעוניינים להיחשף כרגע, אבל את יכולה להבין שהם
גופים המקורבים לליכוד, לתחיה ולגוש״אמונים. הם חושבים
שהספר הזה יעורר מודעות בקרב הנוער לבעיות בארץ.

• מה זאת אומרת ״יפיצו את הספר״ — יחלקו
אותו בחינם?

אני ביקשתי שלא יתנו בחינם, אבל אני מבינה שהם ידפיסו
אלפי עותקים וימכרו אותו לבני״הנוער במחירים מאוד נמוכים,
כמו 2000 שקל לעומת ,9500 שהספר עולה בחנויות.

• מה היית אומרת על איזה סופר שהוא שמאלני
קיצוני, לפי דעתך, שהיה כותב ספר וגופים מסויימים
היו מפיצים אותו בכמעט־חינם בקרב אלפי בני־נוער?

הבן־אדם חושב את מה שהוא כותב, ואם הוא לא דמגוג, זה
בסדר.

• מי קובע אם הוא דמגוג?

אני, במיקרה זה.

• מה אם כהנא יפיץ את סיפרו בין עשרות אלפי
בני־נוער?
אם הוא עושה את זה על חשבונו, ולא על חשבון כספי־ציבור,
זה בסדר.

• גם אם דיעותיו הן גיזעניות ואנטי־דמוקרטיות,
זה בסדר שהוא מפיץ אותן בין בני־נוער?
כל זמן שהוא לא עובר על חוקי־המדינה.

• בסיפרך את כותבת, בין השאר, שהאחריות
לנסיגה מסיני חלה על בגין, ועל מעשה זה הוא יתן את
דין ההיסטוריה לפני העם היהודי.
כן. אני חושבת שהדבר הכי רע שקרה לעם היהודי זה בגין.
אפילו הוא הבין את זה, וגזר על עצמו עונש.

• אני מבינה ששינית את דיעותיף?

כן, בהחלט. פעם, מפני שאני לא סוציאליסטית, הייתי נגד
בן־גוריון. היום אני יודעת שהמדינאי היחידי שהיה לנו, שהיה
בעל מעוף וחזו! וראייה היסטורית, היה בן־גוריון, ובלעדיו לא
בטוח שהיתה היום מדינה.

• עוד נקודה שרציתי לברר איתך. את כותבת
שהיעד שלנו זה להגיע לעשרות מליוני נפש בארץ.
זה סיינם פיקשן, או מה?
מדוע? קחי מחשב ותעשי חשבון. כל 40 שנה אנחנו מכפילים
את עצמנו!

• אבל את מדברת על המיספר שלנו ביחס
לערבים.
נחשוב לרגע שאין ערבים.

• אבל יש ערבים!
זו הבעיה.

קבורתו של השופט ד״ר חמן שלח בטקס חילוני, בקיבוץ
נחשון, העלתה שוב את נושא הקבורה החילונית בארץ.
מאות ואלפי יהודים טובים מתחלחלים למחשבה שה חברה
קדישא, בדמותו של רב, תתערב בדרכם האחרונה,
כשכבר אין להם כוח־התנגדות. מה הם עושים כדי לשנות
מצב זה!
את שאלתי הפנתי לאדריכל אריה נוישטיין, שהוא
אתיאיסט מוצהר.
מה אני עושה בעניין? אני כבר איש די מבוגר כרי לדעת
שמילחמה בטחנות־רוח היא מילחמה אבודה.

• ולכן אתה לא עושה כלום?

איזה כוח יש לי לעשות משהו? הנה, קחי את שולמית אלוני,
שבעניין זה חושבת בטח בדיוק כמוני. גם לה כחברת־כנסת אין
סיכוי לשנות משהו. כל זמן שכדי להרכיב ממשלה בארץ צריך
להתחנף לדתיים, אין לנו צ׳נס לשנות דבר. בכלל, הדבר היחידי
שמסוגל להזיז דברים בארץ זה אלימות. אז את רוצה שאני אלך
להרביץ? אני פשוט לא בגוי לזה.

• אבל כבר הוכח בעבר שלחץ ציבורי גדול עוזר
לפעמים.
אני לא יודע מה מיספרם של אלה החושבים כמוני. מה שאני
יודע זה שהאנשים האלה הם בדיוק מהסוג שלא יודע להתארגן,
לא יודע להשתייך למיפלגות ולא יודע לעשות צרות.

• אז אתה מודה שלאורו־ כל הדרד הם ניצחו אותד,
ובגלל חוסר־הכוח שלך ושל חבריך להתארגן תתן
לשנואי־נפשך לקבור אותך ולעשות חגיגה בסיגנון
שלהם ליד קיברך?
חס וחלילה! אני פשוט תורם את גופתי למרע, כמו שעשו
הוריי, ובכך אני ניצל מעונשם של אלה.

דניאלה שמי

קולנוע

בין ט ת די ס ט לקורבן קאל (חן ג, תל-אביב, אנגליה) -
המפיק דייוויד פאטנאם (מירכגות
האש) בחר להטיל את מלאכת
הבימוי על פט אויקונור, בימאי
סירטי תעודה טלוויזיוניים, בהימור נועז, כמו ההימור שבו
בחר, לאחר מכן, להטיל את בימוי דמעות של שתיקה על רונלד
ג ופה, כסירטו המלא הראשון בקולנוע. בשני המיקריס חיפש
יחס חם, נלהב ובלתי־שיגרתי לבעיה אופנתית ביותר.
במיקרה של קאל: דמות הטרוריסט כראי למילחמת-אחים
באירלנד; במיקרה של דמעות: דמות הכתב הצבאי בבבואה
למילחמת-אחים בקמבודיה. בשני המיקרים הטיפול בבעיה
אינו פוליטי כי אם ריגשי, כשבדמעות מניעים את הגיבורים
יחסי-רעות אמיצים ובקאל יחסי־אהבה.
דרך האהבה הבלתי-אפשרית מועברת התחושה הכבדה של
אלימות חסרת־חמלה, טרגדיה של לכודים במערכת של
שינאה עיוורת, ללא היכולת לשנות את מה שגרם ליצירתה
וללא היכולת. משום כך, לשים לה אי-פעם קץ.
הגיבור, קאל, נער קתולי כבן 19 בצפון״אירלנד. מוצא את
עצמו מול עולם שאותו הוא אינו אוהב ושאינו אוהב אותו. הוא
אינו מובן לעבוד, כאביו, בבית-מיטבחיים, למדות שהוא
בעצמו היה מעורב ברצח עקוב מדם, של שוטר פרוטסטנטי,
שאת אלמנתו הקתולית הוא אוהב לאחר מכן. באין לו כל
אתגר בחייו, ובחוסר־יבולת מוחלט לבנות לעצמו מציאות

יומן החדשות
מרכז הסרט מגלה: השגה ״
הולכים לקרלברע יותר
מהשגה שעברה!

גרן לינץ׳ והלן מירקין -אהבה באלימות
טובה יותר, הוא נגרר לפעילות פוליטית, שלעולם לא בירר
לעצמו באמת את טיבה, ושלמעשה אינו בנוי בשבילה. קאל,
גם אחרי שלכאורה נדמה שמצא את הגאולה לנפשו המיוסרת
אצל מרסלה, אלמנת השוטר שנרצח, נשאר לעד הקורבן -
קורבן הנסיבות האומללות, הקושרות את גורלו לחטא שביצע
בעבר. וכמו הקורבן, הוא יכול רק להתייסר עליו, אך אינו
מסוגל לכפר עליו במעשים.

בין פטריוט לבוגד קולונל רדל (אורלי, תל־אביב,
הונגריה-גרמניה) -זמן קצר לפגי
פסטיבל־חיפה בגר עמק מדור זה
בסרט ההזגגרי, אבל בקיצור נמרץ.
במיקרה זה יש חובה להרחיב, בי זה אחד הסרטים המעניינים
שנעשו השנה בעולם.
ראשית, משום שבעייתו המרבזית היא הבעיה המעסיקה
את המאה כולה -בילבול זהויות, חיפוש אחרי זהות, הרצון
להחליף זהות וזהות חצויה. כד בוחר הבימאי אישטוואן סאבו
(מפיסטו) להציג את רדל שלו -דגם מסכם למחלה האנושית
של המאה. כי סאבו בוודאי לא היה מעוניין רק בסיפורו של
הקולונל, שהיה ראש שרותי הביון של הממלכה האוסטרי-
הונגרית בימי גסיסתה, ואולץ להתאבד אחרי שהואשם
בבגידה על רקע הומוסקסואל* .לא במיקרה בחר אחרי
מפיסטו את רדל. רדל הוא המשכו הטיבעי של מפיסטו,
השחקן שאיבד את זהותו האמיתית מאחורי שלל הזהויות
שהחליף מתוקף מיקצועו. רדל, שכל חייו אימץ לעצמו זהות
מזוייפת וניסה להסתתר תחת מסיכה של מדים ודרגות, מצא
את עצמו על סף־אבדון כשזהותו חצויה.
רדל לא היה שקרן מיקצועי ולא היה שחקן. הוא היה ב סן
הבל בן איכרים פשוט, שרצה להשכיח את עברו ולבנות לעצמו
מעמד אחר, זהות אחרת, ושייכות למעמד רם משלו. הוא לא
לקח בחשבון את כל הגורמים שיבשילו אותו, בגלל מאמציו

* * הפתעה: כל מי שחשב שהכדורגל הוא
העיסוק הבלעדי של עם־ישראל, התבדה. בשנה
האחרונה נרשמה עליה במיספר צופי־הקולנוע
בישראל, לעומת החודשים המקבילים בשנים
שעברו. הנה המיספרים הרישמיים, שפורסמו על -־
ידי מרכז הסר ט הישראלי על מצב הביקורים
בבתי־הקולנוע בחודשים ינואר עד אוגוסט
(באלפים)18,058 — 1984 ;8,930 — 1983 :
.8,665 — 1985 ובכן, טוב לדעת, בשנה האחרונה
ביקרו בקולנוע 600 אלף צופים יותר מן
! י השנה שקדמה לה.
בתוך כמה ימים תחליט מועצת הסמג.
הישראלי איזה סרט יהיה המועמד לאוסקר. ישי י
חמישה מועמדים; עד סוף הלילה של איתן גרץ;׳׳
רומן בהמשכים של עודד קוטלר, שכבר מוצג
בבתי־הקולנוע; עירית אירית של נפתלי אלתר׳*,
שכבר מוצג; גשר צר מאוד של נסים ריין
(השתתף בפסטיבל סן סבסטיאן); יתומי הסערה
של עמוס גוטמן.
* * ב־ 24 בנובמבר מתחילה חברת יניל
קופרודוקציה חדשה עם צרפת, בשיתוף־פעולה.
עם המפיקה אוולין זולי, שזו לה הפעם השניה
בישראל. היא היתה מפיקת הסרט השחר (לפי
אלי ויזל) ,שכמה ימי״צילום שלו נעשו בישראל
על־ידי מיקלוש יאנצ׳ו הבימאי ובנו הצלם* ,
בכיכובו של פיליפ ליאוטארד. גם הפעם זהו
סיפור ויזלי, צוואתו של משורר. הבימאי הוא
דניאל קאסנטי. בתפקידים הראשיים; ארלאנד
יוזפסון ומישל יונס.

תדריך

חובה לראות:

תל־אביב: אמדאוס, שושנת קאהיר
הסגולה, דמעות של שתיקה;
ירושלים: דמעות של שתיקה;
חיפה: שושנת קאהיר הסגולה.

תל־אביב
שושנת קאהיר הסגולה(שחף,
ארצות־הברית) — כמעט כל מה שאפשר לומר

קלאוס ברנדאואר -להסתתר מאחורי מסיכה
הלא משכנעים .״קודם אומרים עליד שאתה איכר, אם אתה
איכר אתה בוודאי גם בור, אם אתה בור אתה בוודאי גם
יהודי, אם אתה יהודי אתה בוודאי גם הומוסקסואל, ואם
אתה הומוסקסואל אתה בוודאי גם בוגד״ כד מבריז סאבו,
מפיו של קלאוס מריה ברנדאואר, בדמותו של רדל. האמת
ההיסטורית אינה חשובה, החשוב הוא שרדל התאמץ לשאת
חן בעיני חברה שלא יכלה לשאת אותו.

סליחה,
טעות ברוצח
חף מפ שע (הוד, תל־אביב, אנגליה)
-הספר, הנחשב לטוב ביותר
ויוצא־הדופן בספריית״הפישעונים
של אגתה כריסטי, זוכה לטיפול
בנאלי למדי, אם כי נתוניו רחוקים מלהיות בנאליים.
אם בנוסחת״הקבע של כריסטי היו תמיד כתריסר מועמדים
שווי־סיכוי ושווי־מניעים לרצוח את הקורבן, והבלש היה
מגלה את הרוצח הבלתי -סביר מביניהם, הרי במיקרה זה, בלי
הרקולה פוארו, הדברים מסובכים, עגומים, אן מרתקים לא
פחות. הסיפור מפגיש את ד׳׳ר ארתור קאלגרי (דונאלד
סאתרלנד) ,הבא להחזיר לתעודתו פינקס שאבד למישפחתו
של בעליו. כאן הוא מגלה לתדהמתו שהוא הינו האליבי
היחידי של גיק ארגייל, בעל הפינקס, שבינתיים הוצא להורג
באשמת רצח, שלדעת קאלגרי לא יכול היה לבצע. הוא חודר
לתוך המישפחה ומגלה סבך של יחסים מוזרים, אהבות,
שינאות וסחיטות, הבאים לידי שיאים חדשים עם נוכחותו
במקום. הוא נידהם לגלות עד במה רחוקים בני-המישפחה
מלברך על בואו, וכי ברצותו לגלות את האמת הוא עלול לגרום
למוות נוסף. זאת היא למעשה השאלה היותר מעניינת שהסי פור
מציב, אבל הבימאי דסמונד דייוויס אינו מעוניין בה בלל
ועיקר. הוא אינו חותר להשיג שום דבר שאינו בגבולות סיפור-
העלילה כפשוטה. וגם את זאת הוא עושה בחוסר כישרון,
חוסר-דמיון ושיגרתיות מדהימה. נסיונו היחיד להשיג מעט

לרוץ לראות

דונאלד סאתרלנד ואנס קרוסבי -למה ברובקי
מישקל בהתפתחות המתח נעשה בצורה עילגת למדי, כשהוא
חוזר בצורה מהדהדת על כל מישפט שניראה בעיניו כמישפט-
מפתח, מה שלא מחמיא ביותר לאינטליגנציה של הצופים.
אבל המרגיז באמת בסרט הוא המוסיקה המודבקת של
דייב ברובק, המופעלת כאילו בכפתור, שלא במקומות הנכונים,
שלא בקצב המתאים ובניגוד לאווירה. זאת השאלה התמוהה
ביותר והמותחת של הסרט: למה דווקא ברובק!

בזכות הקולנוע בסיפור של מיה פארו בארץ
הפלאות. שי מרנין של וודי אלן לכל רוכשי
כרטיסי הקולנוע.
דמעות של שתיקה (החוויה
הישראלית, ארצות־הברית) — אחד הנסיונות
היותר מדכאים להביא מילחמת״אזרחים עקובה
מדם אל הבד, על־ידי מפיק מוכשר, דייו£
פאטנאם, היודע איך עושים זאת. מישחק מעו׳
של סם ווטרסטון והיינג ס׳ נגור.
* * רציחות פשוטות (גורדון, מוצג
גם בבניני האומה בירושלים) — האחים כהן
בתרגילי סיגנון בקולנוע אפל. לא לקחת
ברצינות, זה רק סרט. בתור שכזה זה הוא בהחלט
משעשע. בוודאי עוד נשמע על מישפחת כהן גם
בעתיד.
בירדי (פריז, תל־אביב, מוצג גם
באורגיל ירושלים) — שני צעירים רוצים
לברוח מן המציאות העגומה של חייהם בפי־לדלפיה,
אבל כנפיהם נקצצו בווייט־נאם. סרט
עגום וקודר, עם קרן־אור לתיקווה אנושית ושני
שחקנים נפלאים — ניקולאס קייג׳ ומאתיו
מורץ.
העולם הזה 2514

סיו ט

בשבוע שעבר ליוויתי חברה להקלטה של התוכנית סיבה למסיבה. החברה הלכה לשם כדי
להתראיין, ואני הלכתי כדי להחזיק לה את היד ולהגיד לה שיהיה בסדר. ישבתי בקהל, ובמשך
רבע שניה ראו על המסך חלק מפרופיל שמאל שלי.
למחרת בבוקר אמרה לי השכנה שלא נראתי כל־כן־ טוב. השכנה השניה אמרה בטרוניה
שבקושי ראו אותי. במכולת אמר לי האיש שהייתי מאוד חיוורת, ואולי אני בכלל חולה. אשתו
אמרה שהייתי צריכה לשים קצת שפתון.
אחריכן־ ברחוב אמרו לי עוד המון אנשים המון דברים שאני לא זוכרת. במערכת אמרו לי
שלושה אנשים :״ראינו אותך וחוסר ההמשך הסביר למה הם התכוונו.
בערב טילפנה הדודה שלי מירושלים ואמרה שבפעם הבאה אדאג ללכת קודם למיספרה,
ובעלה של הדודה אמר שדווקא הייתי די־כסדר, באופן יחסי.
תגידו, אני שאלתי אתכם?
במרוום שרות לאומי
במחקר שעשתה חברת מודיעין אזרחי
עבור חברת פרדייז, הוכח שיותר מ־ 37$מה־אוכלוסיה
ישנים על מיזרנים בני 10 שנים
ומעלה.
מומחי חברת פרדייז מבקשים לעזור לבעלי
המיזרנים הישנים(סכל תוצרת) לטפל בהם כדי
שיאריכו ימים. כמובן שאותו טיפול יקבל גם
המיזרן החדש שקניתם, כדי לשמרו היטב.

הנה הצעותיהם:
• יש לאוורר את המיזרן מדי־פעם, אך לא
!בשמש. זו מזיקה לבד ולחומר הספוגי שמתחת.
• רצוי מאוד להפוך את המיזרן מדי־פעם,
וכמו״כן לשנות את כיוונו על גבי המיטה. כך
יתחלק עומס הגוף של המשתמש על־פני
השטח כולו, ותימנע שקיעה במקום מסויים.
• חשוב למנוע השתוללות של ילדים על־גבי
המיזרן. זו עלולה להרוס את הקפיצים.
• אם המיזרן מונח על מישטח קשה, כגון
עץ (עניין לא רצוי כשלעצמו, עדיף משטח
קפיצי) ,אין צורך בפיתחי איוורור. אלה עלולים
לעוות ולקלקל את פני־המיזרן, ליצור בליטות
ולקלקל את הקפיצים. את האיוורור הנחוץ יש
לבצע, כאמור, באמצעות הפיכת המיזרן, ו/או
הנחתו במקום מאוורר.
• רצוי לפרוש פד כותנה על פני המיזרן,
מתחת לסדין. הדבר ימנע מעבר לחות, כתוצאה
מזיעה, אל תוך המיזרן.
• אין לנקות מיזרן במים, אלא רק
באמצעות ניקוי יבש.
• לבסוף, לכל מיזרן אורך־חיים שונה.
הממוצע שנקבע כתקן מחייב עבור בתי־המלון
בארצות־הברית הוא עד כ־ 2800 לילות־שינה.
תקן זה מחמיר מאוד, בשל רמת״השרות הנדרשת
מבית־מלון. צרכן ממוצע יכול להחזיק
מיזרן(מתוחזק היטב) כ־ 10 עד 12 שנה לערך.

הצעת שוחד
ב־ 7בחודש ינואר הגשתי בקשה לעיריית
תל־אביב לאשר לי שינוי בדירתי הפרטית.
השינוי מתבטא בכך שאני מבקשת להגדיל את
חדר־הילדים על חשבון המירפסת שלי, בסך־
הכל שני מטרים מרובעים (ראה תרשים).
עד לכתיבת שורות אלה, הרישיון אינו
בידי.
אולי איזה פקיד בכיר בעיריה מוכן לעשות
לי פרוטקציה? בתמורה אני מתחייבת כאן,
שבעת פירסום סיפור התלאות, העלבונות
וההוצאות הכספיות בדרך להשגת הרישיון, לא
אשתמש במילים גסות ומגעילות, כפי שאני
משתוקקת לעשות.

הסכרים לתרשים:
הקו השלם הוא הקיר הקיים, הקו המרוסק
הוא הקיר החדש שצריך לבנות.

שאלות ותשובות
הילד של הקוראה אילנה לוין התחיל השנה
ללכת לבית־הספר. כל יום מכינה לו אילנה
כריך וכל יום הילד לא אוכל אותו, בטענה
׳שהכריך שלו משעמם. אילנה שלחה לי מיכתב
ס־או־ס, כדי שאני אפתור לה את העניין בתוך
הכריך של בנה. מה אפשר לשים בתוך הסנד־ביץ׳
חוץ מנקניק או גבינה צהובה? שואלת
אילנה.
אפשר סלט ביצים (שנשאר מארוחת־ערב),
אפשר סלט טונה, אפשר מימרח אבוקדו,
מימרח שוקולד, ואפשר ריבה, מימרח כבד,
מתנה רכה

פינת בן־יהודה
הפעם מילים של חורף, שחלק מהן מעולם
לא שמעתי.
כשתלכו לחנות לקנות בגדי חורף, דברו
עברית:
אימת סורגה במקום סוודר.
אימרו סודר במקום צעיף לצוואר.
אימרו רדיד במקום של.
אימרו מותנית במקום בטלדרס.
אימרו מיקטורה במקום קרדיגן.
ואימרו לסוטה במקום וסט.
יכול להיות שבעל החנות יבין לפי המילים,
שאתם לא אנשים מהרחוב, ויתן לכם הנחה.
שווה לנסות.

הבר אין לי בבית אף תקליט־ילדים לגיל
הרך, כי שני הילדים שלי כבר מזמן נמצאים
בגיל הקשה, ואת כל התקליטים מהסוג הרן־
העברתי בשימחה לגן־הילדים הסמוך.
אבל אני לעולם לא אשכח את עשרות
התקליטים שהיו מסתובבים על הפטפון במשך
שעות רבות ביום, ומשמיעים לילדים הרכים
(ולהוריהם ההרוסים) את השפן הקטן, יונתן
הקטן, נד נד, רד אלינו אווירון, עוגה עוגה
ודומיהם. כבר אז התלוננתי, לפני כל מי שרצה
לשמוע, שמיבחר שירי־הקטנים הוא קטן
ביותר. מהר מאוד העברתי את ילדיי הפרטיים
לתקליטי הסיפורים על המוסיקה הקלאסית,
ואחר כך, בגיל 6בערך, איבדתי שליטה בעניין
הזה והם, מרצונם, עברו לשמוע דברים שלפי
רעתי השתיקה יפה להם.
בימים אלה ראה אור תקליט פעוטות של
חברת סי־בי־אס. מה שנפלא בעיניי בתקליט
הזה הוא הבחירה של השירים. לא עוד עוגה
עוגה, אלא שירים נפלאים כמו בן של מתי
כספי, גן סגור יהודית רביץ, הבובה זהבה,
הילדה הכי יפה בגן ועוד שירים שגם
מבוגרים יכולים ליהנות מהם.
התקליט או צמד הקלטות מתכוונים גם
ללמד את הילד את אותיות הא׳ ב; אבל זה
נראה לי פחות חשוב. הרי משהו, בכל זאת,
צריך להשאיר לבתי־הספר.
זהו תקליט, שכאשר אתה מגיש אותו
כמתנה לילד קטן — גם אתה לא מתבייש.

נחת
נו־שסגדות
כמו כל אשה ממוצעת, מייד עם הרוח
הראשונה בחוץ, אני מטפסת על כיסא ומורידה
מלמעלה את ביגדי־החורף ושמה אותם במקום
של ביגדי־הקיץ, וגם כמובן להיפך. ככה אני
עושה פעמיים בשנה. במשך השנים הבגדים
משתנים. חלקם ניתנים במתנה לאנשים שלא
גדלו, חלקם נזרקים באשפה, חלקם הולכים
לאיבוד(אצל הילדים שלי הכל אפשר!) .כל זה
כדי שלא יהיה משעמם. רק חבילה אחת
מועברת פעמיים בשנה ממקום למקום מבלי
לשנות תוכן. זאת היא חבילת הצעיפים
והמיטפחות מהסוג שנשים אלגנטיות זורקות
בנון־שלנטיות מסביב לצווארן, על כתפיהן או
מסביב למותניים וכו׳ וכו׳.
אני, כידוע, אינני אשה אלגנטית במיוחד,
וגם מתנועות נון־שלנטיות אינני סובלת. אבל
שתי עובדות אלה לא ידועות כנראה לציבור
הרחב, ועל כן הם ממשיכים לקנות לי לכל
הזדמנות איזה שאלצ׳יק קטן או מיטפחונת
חמודה, או צעיפון יפה. ככה התאספו אצלי
בבית כ־ 40 מיטפחות מכל מין, גזע וצבע, וכל
תפקידן מסתכם בזה שבחורף הן יורדות לקומה
הראשונה של הארון ובקיץ לקומה השניה.
הפעם, מתוך החלטה על שינוי רדיקאלי
בחיי, החלטתי לאסוף את כל חתיכות הבד

ואפשר חביתה, וגבינה לבנה בתוספת פרוסות
עגבניה ומלפפון, אפשר חמאת־בוטנים, אפשר
מיונז וביצה קשה, אפשר מימרח אנשובי על
חמאה, ואפשר עוד המון דברים.
אבל הכי־הכי אני מציעה לד לטלפז לאמא

של החבר הכי״טוב של בנך, ולברר אצלה מה
היא שמה לילד שלה בתוך הסנדביץ׳ .ברור לי
שהילד שלך, כמו כולם, פשוט אוהב מה שיש
לאחרים.
(ידע אישי. ללא תמורה כספית).

לעצור את הנסיגה
די, מספיק לכתוב על צעירים ועל ילדים
ועקרות־בית צעירות וגברברים בתחילת דרכם.
צריך פה ושם להקדיש מילה גם לאלה שהסתיו
כבר פרש עליהם את חסותו.
אני באופן אישי אף פעם לא הבנתי למה
אנשים שהתמזל להם מזלם, וסוף־סוף יש להם
שיער־שיבה, רוצים לצבוע אותו. אבל מאחר
שזה לא הדבר היחידי שאני לא מבינה בחיים,

הנה הודעה לגברות המאפירות, החושבות
ששערות לא לבנות יעצרו להן את תהליך
ההזדקנות.
קוראים לזה ליידי גריישן ,2000 ואומרים
לי שהחומר (שאיננו צבע) מחזיר לשיער את
ציבעו הטיבעי אחרי טיפול של שלושה שבועות.
הטיפול כולו הוא הרטבת השיער בחומר
הנ׳ל וסירוקו, פעמיים בשבוע.
מחיר הבקבוק 11,867 שקל, ואפשר לקנות
אותו בבתי־המירקחת ובחנויות אחרות.
אגב, אותו תכשיר לגברים כבר קיים מזמן.
אני לא מבינה מה ההבדל בין החומר לנשים
והחומר לגברים מלבד השם. האם הפיגמנטים
יודעים להבדיל בין זכר לנקבה?

כל הזמן אומרים לי ברדיו לקנות
בריטיש־קוטג׳ ביוקנעם. זה נראה לכם
הגיוני?

הציבעוניות הללו, וכשאף אחד לא יהיה בסביבה,
להעיף אותן לזבל של השכנים.
בעוד אני מתרגשת מהחלטתי האמיצה,
והנה צילצול בדלת. לדירה נכנסת — מי אם
לא? — החברה השוויצרית שלי(שאת תכונותיה
החסכניות כבר פירטתי בעבר).
ברור שלא יכולתי אפילו להזכיר במילה שאני
הולכת לזרוק דברים בזבל, אבל בהבזק של
נדיבות־לב יוצאת מהכלל אמרתי לה שיש לי
מתנה נהדרת בשבילה, ומייד שפכתי לחיקה
את כל 40 המיטפחות .״במתנה? את השתגעת?׳׳
שאגה לעברי החסכנית. מסתבר שלא רק שהם
לא אוהבים לתת, החסכונים, הם גם לא אוהבים
לקבל.
היא ביקשה ממני שאתן לה מחט וחוט וחצי
שעה שקט. נתתי לה את שלושתם.
אחרי חצי שעה היו כל הכריות המגעילות,
הישנות והמוכתמות שלי, מצופות בבדי משי
ציבעוניים. יופי אמיתי, חיסכון בחומר, עבודה
עצמית ותיפארת לעם ישראל. אפשר לבקש
יותר?

מדוע משכה תמי
כן־עמי בצמה ואיך עיצב
0תופרד כץ את הפאב״מיסעדה שלן

בנו בן ה־ 17 של השחקן גדי, הוא תלמיד שמינית. בחו־ ;
פש עבד כפועל־בימה במופע של אביו (מימין) .רני [
השתתף במסיבה הסוערת לכבוד בכורת תוכניתו של אביו, עובר ושב. ן
עובר ושב — זהו שם תוכניתו
החדשה של המצחיקן גדי יגיל. הצגת
הבכורה החגיגית התקיימה בשבוע
שעבר באולם בית־החייל. להצגה קדמו
)!(40 הצגות־הרצה בכל הארץ. אחרי

1^ 111 זה הכינוי שדבק כנוה-
מה בתפאורן זאב הלב־רץ,
שהגיש ליגיל ציור שצייר.

מנפרד ומשור

ונפרד נץ

חיבק את אשתו, סילביאן היפה, שלבשה חולצה
יקרת־ערן מקושטת בפרווה. את המסיבה לפתי חת
הפאב החדש שלו קישטו גם הרבה נערות יפות (בתצלום משמאל).

שורה חן

באה למסיבה ורקדה ריקוד אקזוטי
עם יגיל. גם נירה רבינוביץ ,
שהיא חברה של גדי יגיל מהתקופה בה שרתו ביחד,

באמצע שנות ה־ ,60 בלהקת־פיקוד״צפון, רקדה בהתלהבות.
אבל הפליאו במיוחד שתי מחוללות מיקצו-
עיות (בתצלום למטה) ,שבאו באופן מיוחד מהוואי.
החיבוקים והנישוקים הרגילים בחדר-
ההלבשה, מיהרו יגיל וחבריו למלון
מיגדל דניאל בהרצליה.
מסמר המסיבה היו ללא ספה שתי

ג די
מכה
נ ג 11ב
רקדניות אקזוטיות מהוואי, שסחפו
את הנוכחים לריקודים סוערים.
אחד האורחים היותר מאושרים
במסיבה היה השחקן הקשיש משה
הורגל בן ה־ ,85 שהיה בעבר אחד
הכוכבים של תיאטרון המט אט א
והתיאטרון הקאמרי. חורגל הוא אביה
של בילהה, אשתו של גדי.

ך שם־זלעסות התחיל לרדת
^ לפתע, ולרגע היה נדמה שהגשם
הפיתאומי ישים קץ לשימחה. האורחים,
שהצטופפו על המידרכה מול
הפאב החדש של מנפרד כץ, מיהרו
לרוץ פנימה כשהם רטובים. ורוב
המוזמנים עדיין לא הגיעו.
אבל מישהו למעלה אוהב, כנראה,
את מנפרד כץ. לא עברו חמש דקות,
והגשם פסק. היו מהאורחים שנרטבו,
אבל תוך חמש דקות הגיעה תיגבורת
רעננה, בדמותם של עוד כמה עשרות
חתיכים וחתיכות, שבאו מישיבה
משעממת מול מסך־הטלוויזיה הישר
אל הפתיחה הנוצצת של לייף, הבייבי
החדש של כץ. זוהי מיסעדודפאב
השוכנת ברחוב בן־יהודה בתל־אביב.
המוזמנים, שבאו לפתיחה החגיגית
של המקום, יכלו להתרשם מכישוריו
האמנותיים של איתן, בנו בן ה־ 25 של
מנפרד. הוא עיצב במו ידיו את התפאורה
בנוסח שנות ה־ ,20 את אורות־הניאון
הציבעוניים־פאטליים, את
שעון־הקיר המואר ואת המנורות
בסיגנון ארט־דקו.
למסיבה, שהיתה מבריקה ומפוארת
כמו כל מה שקשור במנפרד כץ, באו
בין היתר אייבי נתן, אריק לביא
ושרשיק שני, הדוגמנית תמי בן־
עמי, דידי מניסי, שבא למרות החד
רף והגשם בגלביה, והאלוף־במילואים^

רחבעם !.גנרי״) זאבי.
מנפרד זרח מאושר, אבל השתדל
לא להתעייף יותר מדי. הוא עמד לטוס
לפאריס, לחניר עוד רשת קטנה של
מיסעדות צרפתיות של מזון מהיר.
לכץ יש מסעדות ספרדיות בספרד, י-
פיצריות באקוודור וקולומביה, מועדד |
ני-לילה בהמבורג ורשת מיסעדות ן
למזון מהיר בערים רבות. בתל־אביב י
לבדה הוא מנהל ביר־רמה 14 עסקים ^
ביניהם המיסעדה הסינית דרקון ה
הב, מיסעדת הגלידות בלון, מיסעדה
איטלקית ריציי, פיצריה רימיני פרחטו
העיר. אם כל זה אינו מספיק, הרי,
שלכץ שייכים גם פאסט פור פרונטו
בדיזנגוף־סנטר, פיצריה ומיסעדה
חנה המרכזית, מאפיה ומיסעדה ל
אסונים בבן־יהודה ועכשיו הכ

ךיף | 1ך *1 *11511 1הוא די גייי שיובא למועדון
1 1ליקוויד הישר ממועדון הי־פודרוס
בלונדון. סיגנון ההגשה של סטיבן מתאים

במיוחד למוסיקת הגל החדש, שמציע המועדון התל-
אביבי. קהל הטיפשעשרה, המצטופף בדרך״בלל במועדונים
מסוג זה, מפנה את מקומו לקשישים יותר.
החדש מועדון ליקוויד נפתח ברחוב
לינקולן, אי־שם בתל־אביב, כשבעיר
החלה פורחת תרבות הגל החדש.
הקהל שבא למועדון היה מורכב ברובו
מתיכוניסטים ובנות־זוגם, שבאו לרקוד
ולשתות במרתף הענק.
המועדון הצליח, אבל בעליו החליטו
לפנות לקהל קצת פחות צעיר.
בשבוע שעבר הם פתחו ליקוויד הדש
ומפואר, במקום שבו היה קולנוע
אופיר.
את האורחים הרבים שבאו לפתיחה
שיעשע ליצן, שהיה מאופר בכל ציבעי
הקשת, והתעקש להתנדנד דווקא על
שלט הניאון, בגובה של שלוש קומות
מעל המידרכה. התקליטן סטיבן
צ׳יו־ד הביא ממיטב הלהיטים החדישים.

1 \ 1ך 1*1ך הוא שדרן צעיר, החביב על באי המועדון. חביב
1 4 1 1נהנה במיוחד להפעיל את מערכות הקול והתאו\1

רה המשוכללות, שהותקנו באולם־הקולנוע-לשעבר שברחוב גרוזנברג.

1*1 1 1ך 1ך בתו של מנפרד, שוחחה עם ידידתה שולי אבנרי(מימין)
. 1 11ן ליד המימונה. אביבית נשואה לאיש״העסקים בני לרמן.

יש לה שני ילדים והיא מנהלת את הפיצריה ברחוב איבן־גבירול בתל־אניב.

ג!דיס שר

וטליה נוסבוים באו למסיבה מהרצליה. שתיהן גנות 8ג.
איריס עובדת גדוגמנית מתחילה, והיא מקווה להמשיך נ שלה
גם אחרי שיסתיים שרותה הצבאי. אין בדעתן להיות מלצריות בלייף.

עלרד? 1 *111 | 1הוא סטודנט לעיצוב־
\ | 1 1\ ״.11 #אופנה. הוא לנש נינדי
קפטן נוצצים והתקשט בצמה מסוגננת, שנבדקה

בקפידה בידי הדוגמנית תמי בן״עמי. האורחים הרבים
נהנו מאוד לרקוד על רחבת הריקודים המפוארת,
שהוקמה באולם, אחרי שפונו מושבי־הקולנוע.

ממס

שהאופנתיות שבה לא פגה במשך עונה
או שתיים. וכמובן, אפשר ללבוש כל
חלק לחוד, עם מיכנסיים או חולצה
אחרת אשר במלתחתך.
ושוב לאיטליה. ג׳ורג׳יו ארמני גם
הוא חסיד המשי, ובהתאם לכך עיצב

ז׳אקט משי רחב בכתפיו וצמוד
בירכתיים, בהדפס פירחי שחור־לבן
ונקודות קטנות ברקע. הוא אוהב את
נשותיו בחצאית פליסה עשירת־בד
וארוכה עד הירך.
פרי אליס, המעצב האמריקאי, גורס
שגוני השחור־הלבן טובים ויפים לשעות
היום במראה הספורטיבי. והראיה
לכך הוא ז׳אקט מפוספס בפסים רחבים
של שחור״לבן, רכיסה כפולה וכיסים.
זוהי חליפה נוחה לעבודה וליציאה
אחרי שעות המישרד, וגם לקניות —
למי שאוהבת להתלבש בטוב־טעם ובצורה
מיוחדת.

\ 1ך ך 1ך 11 רוזיה סאקון, מעצב עילית יהודי
^ 1 1 ^ 1שייבא בעונה האחרונה את מיטב
דגמיו לארץ, מפתיע מחדש בדגם יפהפה: חולצת

ללץ חור ולבן זה הצבע שלי —
** יכולות לומר נשים רבות. שני
:צבעים הללו, ביחוד כשהם משולבים
ה בזה, יכולים להתאים לכל אשה,
:כל גיל, בכל צבע ובכל גיזרה. האום־
אים דואגים להמציא ולשגע אותנו
:כל עונה בצבעים רבים ומשתנים, כמו
:חול״רויאל, אדום לוהט, ורוד, צהוב
יז וירוק מנטה — אבל שחור ולבן
׳עולם עומדים. גם בסתיו וגם בחורף
! ,8הם ממשיכים להיות יציבים, יפים
אופנתיים.
ציבעי ואריגי השחור לבן בעונה
!רירה זו הם מגוונים: הדפם פיפיטה,
(ישבצות קטנות או גדולות, פסים
׳אורד, נקודות קטנטנות או גדולות
1ל שחור על לבן או לבן על שחור,
דודם בשחור״לבן, בדי־טוויד בשחור־בן,
שמראם הכללי נראה כאפור.
כשלובשים חליפה בגוון כזה, אין
עיה להתאים לה חולצה מאריג או
דיג. אדום ייראה נהדר, צהוב ילבב,
יגול יהיה אופנתי, ורוד עז יהלום גם
ן, וכמובן — חולצה לבנה או שחורה.
ביזרים יוסיפו למראך, אין צורך
שבור את הראש, קחי כל מה שנראה
זב, מוזהב או נוצץ ועטי עליך, עגילי־זב
גדולים, שרשרות זהב ופנינים,
מידי־זהב ואפילו חגורת־זהב ייראו
זדרים.
ג׳יאני ורסצי, מעצב האופנה האי-
לקי, אוהב בסתיו זה את נשותיו

יון -מוגבה ומודגש בצווארון.

משי מנוקדת, כתפיים מודגשות, שרוול עטלפי,
כיסים אלכסוניים מעוטרים בפס משי שחור. חצ אית
צרה וחגורה רחבה מדגישים מותניים נשיים.

במראה רומנטי, המזכיר ז׳אקט גדול
ורחב מבד צמר פיפיטה, שצווארונו
במראה הליצן ושרווליו במנז׳ט כפול
ורחב. החולצה מתחתיו עשויה משי
ומנוקדת בנקודות שחורות גדולות
וקטנות על רקע לבן. לזה מתוספת
חצאית־עור צרה, ואת המותניים ער
טפת חגורת־עור רחבה ותואמת, המדגישה
היטב את החמוקיים. התיסרוקת

זוהי ב שווח הסתיו
שר מעצבי 1ועיליו:1
בדי פיפיטה, מישבצות,
נקודות וגם נסים
היא קארה יפאני, האיפור בגוון בהיר
כחרסינה והליפסטיק אדום־אדום.
האופנאי האיטלקי צ׳רוטי, הידוע
בארץ בשל גרבי הניילון הדקיקים,
עיצב לחורף זה חליפת פיפיטה: ז׳אקט
שגיזרתו ישרה וכתפיו מודגשות קימ־עה,
המיכנסיים בפנסים והכיסים עמוקים.
איזור חגורת המותניים בצורת וי,
המזכירה גיזרה של ביגדי־ים. חולצת
משי בפרחים לבן על שחור משלימה
את המראה.
לאותן המעדיפות את מדאה הפסים

הלבנים על רקע שחור עיצב צ׳רוטי
חליפת מיכנסיים, הז׳אקט בעל דש
רחב, המסתיים בשני משולשים מתחת
למותניים המודגשות בחגורה, המיכג־סיים
ישרים, מחמיאים ומרזים. הדוגמנית
בתיסרוקת קארה.
גם לשאנל יש חליפת שחור־לבן.
הז׳אקט בהדפס פיפיטה, בסיגנון
חולצה גברית המגיעה עד המותניים,
החצאית צרה ושחורה במראה המיני,
כפפות שחורות מעור, והרבה זהב על
האוזניים, הידיים והמותניים.
מעצבי האופנה העילית לא מחקים
האחד את השני, אבל כשמשהו חדר
לאופנה — אז הוא באופנה. וכמה מן
המעצבים נותני־הטון מזכירים את
חבריהם, כמו לאנווה הצרפתי, שעיצב
חליפת מיכנסיים בפסים לבנים על
רקע שחור, הז׳אקט קצר, ארבעה כפתורים
גדולים ולבנים בחזיתו. המיכנ־סיים
ישרים וארוכים.
רוז׳ה סאקון, מעצב־האופנה הפא-
ריסי היהודי, שאותו מייצגת בישראל
קטי סאקון, עיצב לסתיו הקרוב חליפה
משגעת לערב משגע: חולצת משי
מנוקדת, שצווארונה קטן, כתפיה מודגשות,
שרוולים עטלפיים, רחבים ונדחים,
שני הכיסים האלכסוניים בחזיתה
מעוטרים בפסי משי שחור, החצאית
ג׳רסי שחורה, צרה וארוכה ולזה
מצטרפת חגורת־עור רחבה, בעלת
אבזם גדול. זוהי חליפה אידיאלית,

111111*1בפסים ומישבצות אלכסוניות קטנות וגם גדולות, הדאקט
\ #ו | 114 המפוספס קצר ומסתיים בצורת ואלון, הז׳אקט הסמוך
במישבצות אלכסוניות ומכווץ באיזור המותניים. משמאל: ז׳אקט צמר.

!!! י ו 1 1יןוו מעצב״האופנה האמריקאי עושה חיל בשנים
\ 11 #1האחרוגות ברחבי ארצות״הברית. גס הוא שם

עין על גווגי השחור והלבן בחליפה ספורטיבית לכל שעות היום.

ךןןוץךןןון 1חליפת מיכנסיים, חצאית
) 111 1 1 1 ^ 111 ומעיל, מראה מחוייט, גימור
מושלם, ז׳אקט קצר ארוך יותר ומעיל באורך הקרסול

מצמר טוויד. תוספות רצויות: פיסת פרווה, כפפות,
כובע שחור או צעיף. אלה הן חליפות איכותיות
שניתן ללבוש אותו כמה עונות ולהישאר באופנה.

11־ ך 1*11 \ 11 האיטלקי רוצה שהנשים בסתיו ובחורף ׳86
יהיו עטויות ביגדי שחור״לבן: ז׳אקט פפי\

טה בצווארון ליצנים, שרוול ומנזיט רחב וגדול, וגם חולצת משי מנוקדת.

\1י|״1ף|1

גם כן איטלקי, עיצב שתי וריאציות
1 1 4לחליפות מיכנסיים נשיות ויפות, חלי פת
פסים מימין על רקע שחור ופסים לבנים. הז׳א-

קט מסתיים בצורת שפיץ וחגורה מדגישה את
המותניים. משמאל: חליפה מבד פיפיטה, ז׳אקט
חסר צווארון ומיכנסיים בגיזרה המחניפה למותגייס*

ווו 1

שדור
צר״ש
שירה נגד הסרט?
• לדנה הררי, עורכת התוכנית הדוקומנטרית
עם חולת־הסרטן, רות גרטש (רשת א:
שישי, שעה .)16 בווידוי־לב נדיר חשפה גרטש,
תושבת גיבעתיים, איך התגלתה המחלה, לפני
שש שנים, תחילה בעין ואחר־כך בחזה. הרופאים
עקרו לה עין אחת, אך לא מצאו טעם לנתח אותה
בחזה, משום שהשלב בו נתגלה שם הגידול היה
מתקדם מאוד. היא איבדה את כושר־התנועה בידה
הימנית. כתוצאה מכך למדה לכתוב ביד שמאל
ולהתבונן בעולם בעין אחת.
ביטוי למצבה היא מוצאת בהומור מיוחד,
שאותו סיגלה לעצמה, ובכתיבת שירה, שאת
חלקה היא קראה בתוכנית.
למרות שהרדיו לא עשה יחסי־ציבור לתוכנית
לפני שידורה, היא היכתה גלים. מייד אחרי
השידור טילפנו רבים לביתה. בנה, העיתונאי יוסי
גיא, נשאל שוב ושוב מתי תשודר התוכנית פעם
נוספת. בין המטלפנים היו גם מי שגילו עניין
בשיריה. המשורר יעקוב בסר, עורן עיתון ,77
הסופר חובש־הכיפה חיים באר ונירה הראל, אשתו
של ח״ב העבודה, אהרון הראל, שהיא עובדת
בכירה בעם עובד.
גרטש רמזה שפירסום שיריה בקובץ, בחייה,
הוא דבר שהיא מאוד חושקת בו. נראה עתה
שבעזרת הרדיו תהפוך התיקווה למציאות.

מאחורי המירקע
המנכ״ר יכול להמתין
הפארסה סביב מינוי מנכ״ל לטלוויזיה —
קרוב לוודאי חיים יבין — נמשכת. ארבעת
השרים האמורים להיפגש כדי להחליט על־כך
אינם מסוגלים לקיים פגישה מרובעת, כי תמיד
מישהו מהם שוהה בחו״ל. בעבר היה זה יצחק
מודעי. אחר־כך יצא יצחק נבון לחו״ל, לאיטליה,
לחגיגות יום־ההולדת של משה מונטיפיורי. עתה,
ביום שבו הוא שב ארצה, יצא דויד לוי לארצות־הברית
ולקנדה.
הכל מקווים שבשבוע הבא כל הארבעה יהיו
בארץ (הרביעי הוא משה שחל) ,וסוף־סוף אפשר
יהיה להחליט.

יבין במקזם ט סלר
״הכיבשה השחורה״ הנוכחית של רשות־השידור
היא מה השאלה! -תוכניתו של
שימעון טסלר. אחרי שהיא הועברה מלילות־שבת
ליום א׳ בלילה, ואחרי שהכל מתחו עליה
ביקורת — הן על המראיין, הן על התפיסה —
הועלה רעיון חדש. תחת להוריד את מה השאלה!
!:לוח־המישדרים הטלוויזיוני, מוצע שחיים יבין
ינחה אותה, בתיקווה שהוא יציל את מה שטסלר
אינו יכול להציל.
בישיבה האחרונה של הוועד־המנהל של
־שות־השידור הציע אירי סירת להוריד מה־זסך
את מיפגשים, תוכנית העימות הפופולארית
צאותה מנחה דן מרגלית, בטענה שהתוכנית
המנחה התעייפו. הוועד דחה את ההצעה כשחבר־ן
זוועד הד״ר ישראל (״רוליק״) פלג, שהוא גם

לונדון: חדשות
או טלוויזיה
השיחה הקרובה בין ירון לונדון ומנכ״ל
־שות־השידור אורי פורת תהיה מכרעת,
לפחות לגבי הראשון.
פורת מסתמך על תסיסה של עוברים
:רשות, הרוגזים על כך שלונדון צימצם עד
למינימום את עבודתו ברשות — עתה רק
:סוף ציטוט -ועושה חלטורות במישרה
מלאה. הפירסום שליווה את הטור האישי
החדש שלו בחדשות — קרא וזרוק — היה
הקש ששבר את גב־הגמל.
לונדון לא ביקש, וכמובן לא קיבל, רשות
לכתוב אותו.
פורת הוא איש ידיעות אחרונות, והוא
שוב לשם אחרי שיסיים את תפקירו כמג־
״:ל הרשות.
כעיתונאי־בכוח איו לו עניין לאפשר
׳לונדון לחסל חשבונות עתה. באמצעות
זדשות, עם כתבי ידיעות. למשל, כמו
*ברהם דישון, שעליו גילה לונדון שהוא
זיבל מניות מאגרי טכנולוגיה בהקצאה
!רטית. בעיקבות הקצאה זו שיבח דישון
!על דפי העיתון את המניה ומנפיקה,

גזמואל דכנר.
תעלומת הכריכים האבודים ביום הרביעי שעבר יצאה ניידודהשידור החדשה
של גל־ץ, בת שמונה הערוצים, להקלטה
במועדון סליק, הנמצא בבניין לונדון מיני־סטור
בתל־אביב, מול צוותא. להקלטה יצאו
שישה טכנאים, והאחראי על הקלטות־החוץ
אליעזר (״לצו״) דר, שהוא גם ידר ועד״
העובדים־האזרחייס של התחנה הצבאית. דר,
אחיה של הזמרת אילנית, לקח עימו, כצ׳ופר
לטכנאים, ארגז מהמיטבח, שהכיל לחם פרוס,
חלבה קשה ומרגרינה.
בדרך־כלל מועמס המון מהמיטבח הצבאי
בריכבם של הטכנאים. מכיוון שלניידת־השי-
דור החדשה אסור להכניס אוכל, הוא העמיס את
הארגז במכוניתו הפרטית, שאותה החנה ב־מיגרש־החניה
של בית סוקולוב.
למה שקרה אחרי־כן תתאים דוגמת הסרט
ראשומון.
על־פי גירסה א׳ ,מיהר למחרת אחד הטכנאים
לרב־סרן שלמה בסיף, הקצין הטכני של
התחנה, ושאל אותו מדוע הם לא קיבלו אוכל
ערב לפני כן. כסיף ענה לו שנשלחה כמות
גדולה, באמצעות דר. כשהוא מודאג מהעניין
פגה כסיף לרון בן־ישי וסיפר לו על העניין.
מפקד גל־ץ מיהר לקרוא לדר וביקש הסבר על
ההאשמות שהועלו נגדו.
האם לקח דר את המזון לכיתת מדוע לא
האכיל את הטכנאים?
משמיצי לצו. הידוע ביחסי-האנוש הטובים
שלו, טענו שהוא הרעיב את הטכנאים. טענו
נגדו שהוא איים על בן־ישי שאם העניין לא
ייסגר כתחנת גם לו יש מה לומר על השיטה
ומנצליה.
העובדות נוטות לצידו של לצו.
לדבריו, אין הוא חייב להביא לטכנאים

מפיק דר(במסיבת פורים)
ראשומון בתא המיטען
אוכל. זהו צ׳ופר הנהוג מקדמא דנה, למרות
שהעובדים מקבלים אש״ל ובדרך־כלל, כמו
במיקרה זר* הם אוכלים לשובע על חשבון
המארחים.
לדיברי לצו, בשעה 7בערב עלו העובדים
איתו לאכול בפסאז׳ לונדון מיניסטור. בחצות
הוא הזכיר להם שיש עבורם אוכל בתא״המיטען
שלו, אך הם סירבו לגשת לבית־סוקולוב כדי
לקחת את הארגז, בטענה שאינם סבלים.

מה עשה לצו במזון שנשאר בתא־המיטעו
של מכוניתו?
לצו :־לקחתי את הארגז כמו שהוא, וזרקתי
לפח־האשפה.׳׳
ערב עזיבתו ביקש בן־ישי מלצו שיכין גר
הל־יציאות לשטח של טכנאים והזנתם. בדישי
כבר לא יקרא את הנוהל החדש. מיום השישי
בצהריים אין הוא עוד מפקד גל״ץ. הוא יצא
לחופשה לסופשבוע, ולא השאיר מיספר-טלפון.

מנהל לישכת־העיתונות הממשלתית, הסביר
שהחלטה כזו חייבת לעבור את ועדת־המישנה
שהוא עומד בראשה, והמטפלת בתוכניות.

היא נשלחה לאזכרה השנתית לזיכרו של
אברהם (״יאיר״) שטרן בבית־הקברות בנחלת־יצחק.
אחרי האזכרה היא קלטה, בזווית עיניה,
ששמיר מתראיין אצל ניסים מישעל למהדורת
מבט. מנשה ניגשה לשם, אר מי שהתגוררו סביב
שמיר מנעו ממנה לדחוף לפיו את המיקרופון.
אמרה לו מנשה :״אתה מוכרח לדבר. אם לא
תתן לי ראיון, יהרגו אותי ברדיו!״
שמיר הביט בה, משתומם, ואמר :״אבל אין לי
מה לומר

מבקשים את ראשו של יגון

אמו אינה
שד זונה!

קרפיז לחרד?
שמועה, שאין לה אישור: הליכוד מנסה בכל
הדרכים להוציא את מיכאל קרפין ממבט.
הפטנט החדש שיוצע לו הוא יציאה בשליחות
ממלכתית בחו׳׳ל, כמו שנעשה בעבר עם אלישע

שפיגלמז ודניאל פאר.

ועדת־הכספים של הכנסת דחתה בקול רעש
וצילצולים את תקציב רשות־השידור, למרות
ששלושה רבעים ממנו באים מתשלום האגרה
המועברת לקופת־האוצר, ומשם אינה יוצאת לרשות
השידור, כפי שצריך היה להיות.
מנכ״ל הרשות אורי פורת היה בטוח שמחפשים
אותו. להעולם הזה, התברר מפי כמה מחברי-
הוועדה — אנשי הליכוד,־ ממתנגדי אישור התקציב
לרשות, שבראשה עומד איש שלהם —
שהסיבה היא אחרת.
הסיבה היא מיכה ינון, יושב־ראש הוועד-
המנהל של הרשות. על־פי הטענות, שיש להם על
מה לסמוך, הוא כמעט שאינו נראה ונשמע.
לעומת זאת, הכנסתו וההוצאות הנילוות מגיעות
לסכומים של עשרות אלפי דולארים בשנה.
ינון, עורר־דין איש המפד״ל, מבוקש מאוד
בוועדת־הכספים. השבוע חיפשו לפחות שני
חכ״ים את פירוט השכר וההוצאות הנלוות שלו,
שפורסמו מעל עמודי העולם הזה. הס מתכוונים
לעשות הרבה רעש סביב ניירות אלה.

מאחורי המיקרופון
מחפ שות את מנחם דותן
דובר מיפעל הפיס, מנחם חתן, דיבר הרבה
בגלי״האתר לפני ואחרי ההגרלה הגדולה של
הלוטו, בעיקר בגלי־צה״ל.
ביום ההגרלה אף נפתחה תוכנית־הבוקר
היוקרתית של גל״ץ, בוקר טוב ישראל, בהנחיית
יצחק בן־נר, בקולו של דותן.
נראה שהקול עושה משהו לאנשים, ובעיקר
לנשים. מייד אחרי ההגרלה קיבלו מזכירתו ומרכזיית
מיפעל־הפיס טלפונים מכמה נשים, שסיפרו
שהן גילו עניין בקולו של הדובר, והן מבקשות
להכיר אותו. לדותן לא ניתנה ההזדמנות.

שדרנית מנשה
התגודדות בבית־הקברות
האיש, חבר מליאת רשות־השידור וחבר תנועת־החרות,
לא זכה לקבל לידיו את שיחות הטלפון.
המזכירה שלו מיהרה להודיע שהוא נשוי פלוס,
ושיפסיקו להטריד אותו.

כך סוחטים ראיון
הכתבת הפלילית של קול־ישראל, כרמלה
מנשה, סיפרה השבוע בערב״ראיונות, איך הצליחה
ל־סחוט״ ראיון מיצחק שמיר, כשזה היה
ראש־הממשלה.

דויד אדמה, ממלא־מקום יושב־ראש
הוועד־המנהל של רשות־השידור, נוהג לצפות
בדריכות בטלוויזיה בימי שישי ושבת,
כדי לדווח למיכה ינון הדתי ולוועד
המנהל. המתכנס בכל יום שני בשבוע, על
המחדלים שראו עיניו.
ביום השני האחרון הוא בא לישיבה
כשהוא מלא טענות כרימון.
לדבריו, במיסגרת קטע היתולי שעסק
בצנזורה, בסיבה למסיבה, חזרו השחקנים
כמה וכמה פעמים על הביטוי הוולגרי ״אימך
זונה!״ המנכ״ל אורי פירת ביקש הסבר
מיאיר אלוני, שהוא הממונה על הטלוויזיה,
ער למינוי המנהל הקבוע. אלוני אמר
לארמון :״לא היו דברים מעולם!״
ארמון התבסס על זיכרונו. אך ביקש
צפיה חוזרת. בערב טילפן אליו אלוני, כולו
נרעש ונרגש והתנצל. הוא שוחח עם מפיק
סיבה למסיבה, אהרון גולדפינגר, ואכן
הביטוי הגס הושמע.
גולדפינגר התבקש להקפיד מעתה שיב־עתיים
על מוצא־פיהם של משתתפי התוכנית.
השיבה לו מנשה :״תגיד בדיוק את מה שאמרת
לחדשות בטלוויזיה.״
שמיר חזר על דבריו, והם שודרו ביומן החדשות
היום הזה של 7בערב, שעתיים לפני
הידיעה הטלוויזיונית.

בן־זניד /עיטדי;

הנאשם בנסיוו רוצח אשתו טוען: רצית להוציא
את רד״ מבית חמותי, ממי שאשת שכבה
עם אחיה -וחמותי אילצה אות׳ לשכב איחה

נאשם אורי מסלאווי(במרכז, מזוקן) על ספסל־הנאשמים
,,האם רוצה להזיק לבתה!״

^ ני רוצה שבית־המישפט יי־
1 דע איזו אשה את ולמה עשית
רע לבת שלך!״ הצהיר אורי מסלאווי,
כאשר חקר את חמותו בבית־המישפט.
״את זוכרת שלבנה, הבת שלך, היתה
בשמירת־הריון לפני שש שנים, ושכבה
כל הזמן בבית־חולים? את אילצת אותי
אז לשכב איתך!״
החמות, זיווה ביצ׳צ׳ו, הביטה בו
בסלידה וענתה לו :״זה לא נכון!״
אורי 33 בעל זקן שחור וכיפה,
החליט להגן על עצמו במישפט שבו
הוא נאשם בנסיון לרצוח את אשתו,
לבנה. הוא סירב כמה וכמה פעמים
להצעת השופטים יעקב מלץ, יוסף
גולדברג ושרה סירוטה למנות לו
סניגור, ואף להצעת אחיו, שהציע
למכור את מכוניתו כדי לממן לו
סניגור .״אני חף מפשע,״ טען מסלאווי,
״ואני אוכיח זאת בעצמי.״ גם כאשר
הוזהר כי העונש הצפוי לו, אם יורשע,
הוא עד 20 שנות־מאסר. לא חזר בו
מסלאווי מהחלטתו.
על־פי כתב־האישום, שהגישה התובעת
פנינה גיא, ארב מסלאווי לאשתו
ליד בית הוריה בתל־גיבורים, בפסח
בשנה שעברה. כאשר ראה אותה הולכת
לתחנת־האוטובוס יחד עם אמה,
ניגש אליהן וסטר על לחיה של אשתו.
חמותו, זיווה ביצ׳צ׳ו, אשה נאה בעלת
גוף תמיר ושיער צבוע אדום, סטרה על
לחיו, ואז שלף סכין בעלת להב ארוף,
ואמר לאשתו כי הוא עומד לדקור אותה.
הוא נעץ את הסכין בגופה שלוש
פעמים וגרם לה פצעים עמוקים ופגיעות
חמורות בטחול ובכבד. האשה,
שהתעלפה, הועברה על־ידי עוברי
אורח לבית־החולים וולפסון, ונזקקה
לניתוח בן שש שעות.
אורי נמלט מן המקום ונעלם. רק
אחרי יומיים התקשר העיתונאי יוסי
בר מידיעות אחרונות למפקד מחוז
תל-אביב, והודיע כי מסלאווי מבקש

בקשר לדקירה, לשוטר שחקר אותו.
מייד לאחר מעצרו סיפר, כי דקר את
אשתו מכיוון שהיא משפילה אותו
ואיננה מרשה לו לראות את ילדיו.
״הוריי נפטרו, ועם בני מישפחתי
אני מסוכסך, אין לי אף אחד מלבד
ילדיי, ואני רוצה אותם. ביום המיקרה
רציתי לדברי עם אשתי ולשכנע אותה
שתיתן לי לראות את הילדים, אבל היא
אמרה לי שאין לה מה לדבר איתי,
ושהיא מצפצפת על החלטות בית־הדין
הרבני,״ סיפר הנאשם .״היא קיללה את
אמי ז״ל ואני החלטתי לקחת את
הילדים ממנה, כי אני לא רוצה שהם
יגדלו בבית שיש בו גילוי־עריות!״
במהלך המישפט, כאשר חקר הנאשם
בעצמו את אשתו ואת חמותו,
העלה את הגירסה כי מריבתו עם
אשתו ומישפחתה נבעה מיחסים חולניים
ואסורים שהתנהלו במישפחה.
הוא טען כי כאשר אשתו היתה בהריונה
האחרון, לפני שש שנים, והיתה
בשמירת הריון, אושפזה תקופות ארוכות
בבית־חולים .״חמותי אילצה אותי
לשכב איתה אז!״ הצהיר באוזני השופטים.
כאשר חקר את חמותו על כך,
הכחישה זאת לחלוטין.
לדבריו, היה במישפחה עוד קשר
חולני, בין לבנה, אשתו, ובין אחיה,
תהתוגיס באמבטיה
ך* מהלך המישפט, מאז מעצרו,
^ מסר מסלאווי כמה וכמה גירסות

התעלפתי כי הכית את הבן שלי,
שלמה, ושברת את המישקפיים שלו.
אתה תמיד היית מטפס על סולם
כשגרב מכסה את הפנים שלך ומפחיד

הוא לא מסכים. הוא טוען שהוא אוהב
אותי ולא רוצה לתת לי ללכת,״ סיפרה
לבנה.
חצי שנה לפני התקיפה, עזבה לבנה

חמותו וניסה לדבר עם אשתו וילדיו.

סיפר מסלאווי בבית־המיש־פט:
יום
אחד ענתה לי בטלפון הבת

האם זיווה ביצ׳צ׳ו(מימין) והבת לבנה מסלאווי בבית־המישפט
..הוא משקר!״
אותנו. בגללך יש לי לחץ־דם גבוה,
ולכן התעלפתי אז!״
החמות לא הכחישה כי מסלאווי
היה מאשים את בתה ובנה בגילוי-
עריות, בשיחות־טלפון רבות שניהל
עם המישפחה .״כן, הוא אמר שתפס את
אשתו, אם לשלושה-,במיטה עם אחיה.
הוא תמיד היה אומר דברים כאלה, אבל
זה הצחיק אותי,״ אמרה החמות.

להסגיר את עצמו באמצעותו. מסלאווי

ביקש שיובטח לו כי לא יוכה, וינתן לו
להביא את בגדיו וחפציו לבית־המעצר.
אחרי שקיבל הבטחה כזו, נלקח
מסלאווי לתחנת־המישטרה וביקש לקחת
אותו לבית שבו היו חפציו, כפי
שהובטח לו בעת שהסגיר עצמו למיש־טרה.
לדבריו, לחצו עליו השוטרים
והודיעו שרק אם ימציא להם את הסכין
ירשו לו לקחת את חפציו .״היו לי שם
סיפרי־קודש, תפילין, סידור, חומש
וציצית, והם חשובים לי נורא, אז כדי
שיקחו אותי למקום שבו היו חפציי,
הסכמתי להראות להם את המקום בו
זרקתי כאילו את הסכין, למרות
שמעולם לא היתה לי סכין ולא אני
שלפתי אותה.״ כך הסביר מסלאווי
לבית־המישפט מדוע יצא עם חוקרי־המישטרה
לתל־כביר והראה להם
מקום שכאילו בו זרק את הסכין.

3־ 111 עוד
וידו
1־ ער־ות

; /אבא

מטומטם!״
תובעת גיא
מי שלף את הסכין ז
שלמה. הוא טען כי חשד מזמן שהשניים
מקיימים ביניהם יחסים. לכן שכר
בלש פרטי, שתפס את השניים יחד
במיטה ואף הקליט אותם שם. מסלאווי
ניסה להיכנס לבית, כדי לקחת משם
שני זוגות תחתונים של האח והאחות,
וכאשר היה באמבטיה וחיפש את התחתונים,
חזר האח שלמה מהעבודה ופרצה
קטטה ביניהם.
״את זוכרת שבאתי אליכם הביתה,
חודש לפני המיקרה, ושלמה תקף אותי
ואת התעצבנת, כי אמרת לי, שבעלך,
ברוך, אומר שאת חברה שלי?״ שאל
מסלאווי את חמותו.
״זה לא נכון!״ ענתה האשה ,״אני

*דסלאווי פגש את לבנה לפני
^/כעשר שנים במועדון־לילה. למרות
שהשכלתו מסתכמת בשמונה
כיתות של בית־ספר עממי, הוא נשמע
אינטליגנטי מאוד ובעל כושר־הבעה.
לבנה, דקת־הגיזרה והקטנטונת, התאהבה
בו והשניים נישאו לפני תשע
שנים. נולדו להם מאז שני בנים ובת
מונגולואידית. מאז נולדה הבת, לפני
שש שנים, התערערו חיי־הנישואין
והאשה פתחה בהליכי־גירושין. פעמים
מספר עזבה את הבית, מכיוון שמסלא־ווי
היה נרקומן והשתמש בהרואין.
כדי להשיג את הסם מכר הבעל את
כל רהיטי־הבית והשאיר אותה ואת
הילדים חסרי־כל. אמה היתה תומכת
בה ובילדים, ומספקת להם את מזונותיהם
.״אני רוצה להתגרש ממנו, אבל

שוב את הדירה המשותפת בבת־ים
וחזרה להתגורר בבית־הוריה, בתל־כביר.
בערך באותו זמן היה בעלה
לבעל־תשובה. הוא החל מגדל זקן,
חובש כיפה ומקיים מיצוות. הוא עבר
להתגורר בישיבת אור־שמח בירושלים.
מפעם לפעם היה חוזר לתל־אביב
כדי לראות את ילדיו.
מסלאווי הבטיח לאשתו כי דתיותו
עשתה אותו אדם חדש, וכי אם גם היא
תהיה דתית יוכלו לפתוח דף חדש
בחייהם. למרות ספקותיה, החליטה
האשה לנסות. היא התחילה לקיים
מיצוות, אך אחרי שבועיים נשברה.
היא שוב לקחה את הילדים וחזרה
לבית־הוריה.
אבל בעלה לא השלים עם הפירוד
מילדיו. הוא היה מתקשר ובא, ומנהל
הליכים בבית־הדין, כדי לראות את
ילדיו ולבקרם. יום אחד לקח את
הילדים ונעלם. האשה איתרה את
הילדים בפנימיה דתית בירושלים,
לשם העביר אותם האב. בעזרת צו של
בית־הדין הרבני הוחזרו הילדים לאם,
ומאז לא הירשתה האשה לקחת את
הילדים בלי השגחה.
בכל פעם שהגיע מסלאווי לבית
חמותו, היו הרוחות מתלהטות והמיש־טרה
היתה מוזמנת למקום. בחג־הפסח
הוא קיבל חופשה מהישיבה ובא לתל־אביב.
הוא טילפן כמה פעמים לבית

שלי, המונגולואידית. היא אמרה לי
״אבא טיפש, אבא מטומטם״ וקיללה
אותי. שמעתי את אשתי עומדת לידה
ומלמדת אותה לדבר כך. לא יכולתי
להיכנס לבית, כי הם היו מתנכלים לי
תמיד ומזמינים מייד את המישטרה.
החלטתי לחכות ליד הבית, וכאשר
הילדים יירדו לשחק ברחוב, לקחת
אותם איתי ולנסוע לירושלים. התכוונתי
לשים אותם במוסד ואחר־כך
להביא אותם להתגורר איתי, בדירה
שהישיבה הבטיחה לסדר לי בירושלים.
אני
הייתי מוכן לתת לאשתי גט,
אבל לא בתנאים שלה. אני רוצה את
הילדים שלי ואני לא מסכים שהיא
תסית אותם! אני לא עשיתי כל רע
לילדים שלי, מעולם לא הרמתי עליהם
ידיים ואין להם כל סיבה לדבר אליי
כך ולהתנהג אליי כאל חלאה.
ביום המיקרה הסתתרתי בקירבת
מקום, וכאשר ראיתי את אשתי ואמה
יורדות, ניגשתי אליהן, ביקשתי לדבר
על הילדים. בתגובה אמה נתנה לי
אגרוף בפרצוף. אז סטרתי לאשתי,
והיא אמרה לי :״אני אדקור אותך!״ היא
פתחה את התיק שלה והוציאה סכין
קטנה, להב בערך של 10 סנטימטר.
התחילה קטטה ושלושתינו נפלנו
על הריצפה. החזקתן את ידה של
(המשך בעמוד )30

ההיסטריה של האיידס פגעה גם בנשים מכל שכבות הציבור.
רבות אחוזות בפאניקה. אולם רופא־נשים תל־אביבי קובע

.דאסזצאווג ״ 3
איי דסםר תי קאשה !
אדם ולבדוק אם היו לו אי״פעם יחסים
עם גברים, או עם איזה נשים הוא
מסתובב. הפחד הזה מביא אותי. למצב
של כמעט־פרישות.
״יש לי שכנה צעירה, שנפרדה לא־מזמן
מהחבר שלה, אחרי רומן בן שנה.
פיתאום ראיתי אותם מסתובבים שוב
יחד. שאלתי אותה מה קרה, הרי היא
טענה שהוא לא מתאים לה. היא אמרה
לי שזה רק לענייני־מין, כי היא לא
רוצה להתנזר, והוא הדבר הכי־בטוח
שיש לה.
״רק השבוע נדהמתי לגלות שהפחד
הגיע גם לילדים. דיברתי על האיידס
עם חברה, כשבני בן ה־ 12 מאזין מן
הצד. פיתאום הוא חייך. שאלתי למה.
הוא אמר, :זה בעניין ההומואים׳ .אמרתי
שאין לו מה לחייך, וכדאי לו כבר
עכשיו להתחיל לחזר אחרי בנות, ורק
אחרי בנות. הוא ענה, :עד כמה שידוע
לי, גם אם אתחיל לחזר אחרי בנות, אני
לא מחוסן מאיידס, כי בת שהיה לה
חבר מוסתר עלולה להידבק, ככה
שאני לא בטוח.׳ הייתי המומה. לא
ידעתי עד כמה הילדים מודעים לעניין!״

ש לי רתיעה, אני אפילו לא
/ /לוחצת יד לכל אחד. אני לא
חושבת על זה כל הזמן, אבל בהחלט
חלק מן הזמן. הפחד מהאיידס גורם
ליצירת דיסטאנס בין אנשים. אני
שומעת שיחות בין גברים נשואים,
בנוסח, אני חוזר הביתה לאשתי, מספיק
עם הסיפורים מן הצד, אתה לא
יודע עם מי יש לך עסק׳ .כיום, כשאני
שומעת גבר המתפאר בכיבושיו הרבים,
אני מפקפקת בחוכמתו. עכשיו זה
כבר נשמע כסתם סיכון, בלי מחשבה,
להיות דודז׳ואן, קאזאנובה — בעיניי
זה פאסה, משהו שכבר לא שייך עוד
להווה*.
זוהי הרגשתה של רחל טימור,
ציירת תל־אביבית, בנוגע לפאניקה
הגדולה שירדה על העולם בתקופה
האחרונה — המחלה הנוראה והקטלנית,
שאפשר להוסיף לה תואר נוסף:
המיסתורית. אדם עלול להידבק,
לשאת את נגיפי המחלה בגופו במשך
שנים, מבלי לדעת על כך, להדביק
רבים אחרים, לחלות בעצמו בסופו של
דבר ולמות ביסורים רבים.
עדיין לא הוכח סופית כיצד נדבקים
באסון׳ הזה — רק במגע מיני
ובקבלת מנת־רם נגועה, או גם על-ידי
נשיקה מפה־אל־פה, ספיגת רסיסי־רוק,
שתיה מספל לא־נקי, ביקור בשירותים.
הנושא שרוי עדיין בערפל גמור.
רוב קורבנות המחלה הם, בינתיים,
הומוסקסואלים, אבל הפחד ההיסטרי
מפני האיידס נפל לא רק עליהם.
מה קורה לנשים כתוצאה מההיס־טריה?
הנשואות ממשיכות אולי את
חייהן ללא דאגה, עם בן־זוג אחד. אבל
גם הן, למעשה, אינן פטורות מהצרה
הזאת. כמה נשים יכולות לומר, בביטחון
מלא, שהבעל, או החבר הקבוע,
נאמן להן לחלוטין?
העולם הזה ביקש, בכתבה זו, לחשוף
צד אחד של הפחד מפני האיידס

— את פחדן של הנשים הפנויות.
אחדות הסכימו לדבר על כך בגלוי,
אבל הרוב העדיפו לדבר על הנושא,
שהוא אינטימי כל־כך, בעילום־שם.
המזדהות בשמן היו עצורות למדי,
חישבו כל מילה. האחרות, שידעו
שזהותן לא תוסגר, לא עשו חשבון,
חשפו את עצמן עד הסוף.

״אג> גדתעת
מזרים!,,
ס ני נרתעת מלהיפגש עם
גברים זרים, שאיני יודעת פרטים
עליהם,״ אומרת חנה שחם, גרושה
מרמת״השרון, אשת־ביטוח במיקצועה.
״אני לא יכולה להיכנס לנישמתו של

,בודקת כל
גבר הדש!,,

**ידית אורגד 24 מסז׳יסטית
^רפו אי ת מתל־אביב :״כוסות בבית־קפה
מפחידות אותי. גם בבתי־קפה
יוקרתיים, בעיקר בכאלה. ככל שאנשים
עשירים יותר, הם מרשים לעצמם
יותר שיגיונות, ושיגיונות והומוסקסו־אליות
הם שני מושגים שהולכים אצלי
ביחד. אז מכיוון שלא יודעים עדיין
איך נדבקים במחלה, הכוסות מפחידות
אותי. וככל שהכוס מבריקה יותר, אני
יותר חושדת בה.
״עד שהתחיל הפחד מאיידס, הייתי
נענית כאשר קליינטים הציעו לי קפה,
כוסית״יין או גלידה, עכשיו אני מספ
ציירת
טימור(עם ידיד בתערוכה)
..כשאני שומעת גבר המתפאר בכיבושיו, אני מפקפקת בחוכמתו!״
רת שאני בדיאטה, או ששתיתי בבית.
אני בפירוש לא חושדת בקליינטים
שלי, שהם אנשים מכובדים ובריאים,
עד כמה שידוע לי, אבל בכל זאת, לך
תדע מי ומה נדבק אליהם! זה לא שאני
תמיד נמנעת מלשתות, אבל הפחד
עובר לי בראש. אפשר לומר שמהלקו־חות
הקבועים אין לי כל חשש, רק
מהמזדמנים, הלא־קבועים.

״הולכת לקנות
ויבראטוד!,,
גבי גברים — כשאני פו־
גשת גבר חדש, אני בודקת את
תנועותיו, אם יש בהן משהו עדין, נשי.
אני בולשת אחרי הזרת שלד אומרת

״נשים ם! הישוב יכולות להירגע ר
רופא־נשים, שביקש לשמור על עילום שמו, אומר
שאין הצדקה לפאניקה מפני איידס. לדבריו :״גל
הנשים שנדבקו במחלה ־ או שקיבלו עירוי-דם. או
שהשתמשו במזרקים לא־נקיים. אחת מתה בתו צאה
מדקירת״מחט באצבעה, אחרי שהזריקה לחו•
לה-איידם. מתו נשים שקיימו יחפים עם בי׳
סקסואלים.
״צריך להדגיש שמדובר ביחסים אנאליים, דרך
פי״הטבעת, בלבד. בל חומר חודר לגוף בקלות רבה
יותר דרך פי-הטבעת, בעוד שהנרתיק וצוואר״
הרחם בנויים כך שלא יספגו חומרים אל תוך הגוף.
לא ידוע על נשים שנדבקו במחלה בתוצאה מקיום
יחסים רגילים עם גברים הנושאים את הנגיף.
״נתקלתי אצל נשים בחרדה מפני האיידס,
בעיקר אצל מי שקיימו יחסים עם בי־סקסואלים.
נראה שהפחד הזה עשוי לשנות דפוסים של הת נהגות
מינית.
״בבית־החולים אנו נתקלים בנשים החוששות מן
המחלה, ואומרות שהן מפחדות לקבל עירוי-דם
בזמן לידה או ניתוח. לא-מזמן היתה אשה, לפני

לידו; בניתוח קיסרי, שאמרה כי היא מוכנה לחתום
על הניתוח, אבל אינה מוכנה לחתום שהיא מסכימה
לקבל עירוי-דם.
״כרגע אין בארץ אפשרות לבדוק אם מנות־הדם
בבנק-הדם הן נקיות מנגיפי איידס. לשם כך יש
צורך במיבשור העולה ארבעה מיליון דולר. כאשר
ימותו האנשים ה׳נבונים, אולי מישהו יתעורר...
.אבל אפשר להרגיע את הצפויים לעירוי-דם:
מנות״הדם נתרמו בארץ, ומכיוון שאחוז חולי־האיידס
כאן הוא קטן ביותר, יש לשער שהדם נקי
מגגיפים.
״נקודה מספת: נראה שכמות הווירוסים שיש
לנושא-הנגיף ברוק או בדמעות היא קטנה מלגרום
להדבקה, כך שאיני חושב שיש הצדקה לפאניקה.
עד היום לא מצאו נגיפי־איידס בנרתיק של אשה,
ואני לא רואה בנשים־ממוצעות־מן-הישוב, כאלה
שאינן מזריקות ואינן זונות, קבוצת״סיכון. נשים
אלה יכולות בהחלט להירגע, וכך גם מרבית הגב רים
בארץ, שיש להם קשר עם נשים אלה״.

אורגד, כשנימה של מבוכה בקולה.
גרושה תל־אביבית, בת :35״לפני
שנה שכבתי עם הומוסקסואל, חבר
טוב שלי, שמדי פעם הגיע הקשר
בינינו לענייני־מיטה. לפני חצי שנה,
כשהתחילה ההיסטריה של האיי־דס,
נזכרתי בזה והתחלתי להשתולל
מדאגה. רצתי לגינקולוג ועברתי את
כל הבדיקות האפשריות — דם,
הפרשות מהנרתיק ובדיקת־רחם. הוא
הכניס מחט לרחם ושאב נוזל. הכאבים
היו איומים. אחרי שקיבלתי תוצאות
שהכל בסדר, חשבתי שאוכל להירגע,
אבל הרופא אמר לי שהמחלה יכולה
לדגור במשך חמש שנים, ואת הדגירה
אי־אפשר לאבחן. אז אני ממשיכה
לדאוג!
.הדאגה ממש מטריפה את דעתי.
אני קוראת כל שורה בעיתון על
הנושא. מצאתי כתבה בעיתון גרמני,
וביקשתי שיתרגמו לי. ידידיי ההומוסקסואלים
סיפרו לי שרוק הדסון שכב
עם שיבעה גברים לפחות, כשהיה
בארץ ליפני שנתיים. הם באו אליו
למלון, אחד־אחד או יותר, והלכו שם
אורגיות. סיפרו שהוא מאהב פנטסטי,
ממש סופר־גבר במיטה. כולם, כמובן,
רצו לבדיקות אחרי שנודע על מחלתו.
אצל אף אחד מהם, בינתיים, לא התגלתה
המחלה.
״מזה חצי שנה שאני מפחדת פחד־מוות,
כי אי־אפשר לדעת מי הומוסקסואל
או בי־סקסואל. אני מכירה,
למשל, רופא בעל הופעה גברית, נשוי
ואב לילדים. נדהמתי לשמוע מידידי
שלי, הומוסקסואל מוצהר, שהוא ראה
את הרופא כמה פעמים מסתובב בלילה
בגן־העצמאות.
״מאז ששמעתי על האיידס, לא נגע
בי גבר, ואני לא רוצה שיגע. לא צריכה
גברים. מסתדרת בכוחות־עצמי ולמען
הנוחיות מתכננת לקנות ויבראטור.
אני מתכוונת לקנות גם מערכות

חושבת שבסוף הוא תפס למה אנחנו
מדברים רק בטלפון .־
״דיברנו על חרדת האי״ידס. מצאתי
את עצמי מטיפה לו מוסר —> תנעזיק
לשכב כל-כך הרבה, כל אורגזמה
מקרבת אותך אל המוות ...תגובתו
היתה: איך אחיה בלי מין?״
דוגמנית מתחילה, בת :23״יצאתי
כמה חודשים עם דוגמן יפה־תואר,
בעל הופעה גברית. מייד בהתחלה
שאלתי אותו, בגלל המיקצוע שלו, אם
יש לו משיכה לגברים. הוא הכחיש כל
קשר לנושא. מאוחר יותר סיפרו לי
שהוא כן כזה. וידאתי שזה נכון
וניתקתי את הקשר איתו. מאז אני
חשדנית, מבררת היטב. מקווה לא
ליפול שוב בפח הזה. אני אוהבת גברים
יפים, אבל אוותר על אפילו הכי״יפה
אם יהיה לי חשד כלשהו. יש גבול
לאהבת היפים!״
גרושה בת :38״אם היום אפגוש
גבר שיש לי קליק איתו — וזה קורה
לי לעיתים רחוקות — אחשוב
חמישים פעם, גם אם ארצה בו מאוד.
הצעד הבא יהיה — ואת זה לא עשיתי
מעולם — לחקור עם מי הוא התגלגל
בין הסדינים לפני שהוא פגש אותי. גם
כאשר יהיו לי תשובות משביעות־רצון,
עדיין הפחד יהרוג אותי.״
רווקה בת ,27 מורה במיקצועה:
״אני נזהרת, לא לוקחת צ׳אנסים,
גרושה פיין
תופסת מרחק מגברים החשודים
״לא נדבקים סתם ככה!״
בעיניי בהומוסקסואלים או בי־סק־החיים
ביחד, יעצו לי להפסיק להת סואלים. השבוע אירחתי בבית ידיד
סכו״ם מפלאסטיק, כדי להגיש כיבוד
נשק עם הומוסקסואלים, כשהם מד הומו. לא היתה לי כוס מפלאסטיק.
לאורחים, ולזרוק אחר־כן־״.
גישים: אבל איתנו את יכולה, אנחנו נתתי לו לשתות מכוס זכוכית, ואחרי
בסדר. אז איתם אני מתנשקת. אם ככה שהוא הלך זרקתי אותה. יש לי חברה
זה יימשך, והמגיפה תגיע גם לארץ, שהחליטה שהכי־טוב להתעסק עם
נצטרך כולנו לחשוב אם לא הגיע הזמן נשואים. לדעתה, הם יותר בטוחים מכל
הפרפרים המסתובבים בעיר.״
להיכנס למינזר המאוננים...״
ך ודשה בת ,45 העוסקת באמרווקה
רמת־גנית בת ,31 מזכירה
סטודנטית־למישחק, בת ,23 גרושה
ו • נות :״התחלתי להיות מאוד בררבמיקצועה
:״לא חל שינוי ביחסיי עם
נית. נזהרת עם האובייקטים החדשים מזה שנה :״לפני־כן הייתי מאוד
גברים, מכיוון שהייתי מאוד בררנית
ברפרטואר שלי, טורחת לשאול אותם ספונטאנית, עשיתי מה שבא לי,
וביקורתית גם קודם, אבל יש לי בעיה
על מגעיהם עם נשים אחרות, רוצה לפי הרגש. ראיתי במין משהו שמסכם
אחרת. במקום שבו אני עובדת יש כמה
להיות בטוחה שהם לא קופצים למיטה ערב נחמד. הספיק לי שהבחור היה
הומואים, שהם חברים טובים שלי. הם
איש״שיחה נהדר, שגם משך אותי, לא
עם כל אחת.
נוגעים בי, ן חבקים ומנשקים אותי,
״ידידה שלי קיימה יחסים עם בי חשבתי שצריך להתחתן בשביל להיואני
לא דוחפת אותם הצידה, כדי לא
סקסואל, וסיפרה לי שהיתה אחר״כך כנס למיטה.
להעליב. ממשיכה להתנהג כתמיד,
בפאניקה ורחצה את הכלים בחומרים
ויכולה רק להתפלל שהכל יהיה בסדר.
מחטאים. זוג ידידים שלי, שני גברים
כשאחד רצה לנשק אותי בפה, אמרתי
— רק על הלחי, כי יש לי שפעת
ואתה תידבק. הם אמרו לי שהם לא
סס כשיו אני פחות מתירנית,
לא קופצת לכל הרפתקה . ,הולכים לבדיקות, כי הם לא רוצים

לדעת. הרי אין תרופה למחלה, והיאפילו
מהססת להתנשק. בודקת אם
דיעה לא תשנה להם דבר!״
הוא לא מתרועע בחברה דו־מינית, אם
הוא היגייני — ולא מספיק רק
שחולצתו תהיה מגוהצת — אם דירתו
נקיה, אם השירותים נקיים. נפלה
עלינו מכת־אלוהים, אולי אזהרה, כדי
עומת הנשים הנסחרות,
שנהיה יותר שמרניים, ולא נזדיץ כל ס^עוג
אחוזות״ההיסטריה, יש לא־מעט
< אחוז
בד הרבה...
״התחתנתי עם בעלי כמה חודשים
אחרי שהיכרנו. התגרשנו כמה חודשים
..נשים מפחדות ביום לקאחר־כך,
אחרי שתפסתי אותו במיטה
יים יחסי-מין עם גברים
עם גבר. הייתי בהלם, לא העליתי על
זרים ״,אמר ד״ר עמיהוד ציר-
דעתי שבעלי הומוסקסואל. אילו ידענוב,
רופא עור ומין., .ביום,
ד״ר בועז הודס. פסיכולוג־תי
שהגבר שלי מסוגל להסתכל על
סקסולוג. סיפר על התייחסות
גבר אחר, זה היה דוחה אותי. הגבר
הנשים, המטופלות על-ידו, לאיי־
.שלי חייב להימשך לנשים בלבד, לדס.
היות
כרוך אחרי אשה, להתגרות מכל
קיים חשש גדול להיפגעות

תנועת־גוף שלה.
מהמחלה בקרב הנשים. אצל
״ידעתי על נסיונות״עבר של בעלי
בולן קיימת עתה נטיה לחוסר-
באורגיות עם נשים וגברים, וחשבתי
תחלופה טוטאלי, לפארטנר יחיד
שבכך מסתכם העניין. רק אחר־כך
וקבוע. נשים הרות חוששות,
התברר לי שהוא הומו מגיל צעיר.
מעלות את האפשרות ללדת
הייתי תופעה נדירה בחייו. הוא הופתע
בניתוח קיסרי. בדרן זו התינוק
לגלות שיש אשה?זהוא נדלק עליה
ייצא בריא, גם אם הנרתיק נגוע,
עד כדי כך שרצה והצליח לשכב איתה
מניוון שלא יהיה מגע בין השי-
במשך תקופה ארוכה.
ליה לדפנות-הנרתיק.
״אני היפוכונדרית אמיתית מטיב־
,.יש שתי סברות להתפרצות
עי, וברור שעשיתי את כל הבדיקות.
המחלה בשנים האחרונות. האהכל
בסדר, תודה לאל.״
רופא צ׳רנוב
חת: סטיה מינית, מגע בין אדם
..אולי יש מקום לדאגה!״
לקוף אפריקאי הנגוע במחלה.
השניה: קופים באפריקה שנשכו
כשאשה מקבלת זיהום בדר-
בני״אדם.
כי־השתן, היא מפחדת יותר
,.המחלה הכניסה אנשים -
מאשר בעבר, בעיקר אם היא
בעיקר נשים -לפחד תהומי מ^
ווי,ה בת :30״חברתי הטובה
קיימה יחסים עם גבר זר. יש
קיום יחסי־מין. עד כדי טירוף־
1ביותר היתה הומו. אהבתי לשבת
הגזמה בעניין, אבל אם׳יוצ מוחין.
אשה מתחילה לחשוש
ולדבר איתו, אהבתי את האסתטיות
אים מנקודת־הנחה שבאר-
שמא החבר שלה, שעימו היא
שלו, את טעמו המעולה בבגדים.
צות־הברית יש בבר שני
יוצאת מזה שנים, נגוע במחלה.
עכשיו אני חייבת לוותר עליו, הייתי
מיליון חולים, אולי יש מקום
המושג איידס״פוביה, שעדיין לא
צריכה להמציא כל מיני תירוצים כדי
לדאגה״.
להתחמק מפגישותינו הקבועות. אני

״לממזר
המאוננים!״

״תפסתי אותו
עם גבר!״

\ש הגזמה בעניין!

פרימיטיבי!״

אשת־ביטוח שחם
״הפחד מביא אותי למצב של כמעט פרישות!״
נשים הסבורות שהפאניקה הזאת מוגזמת,
ואין שום סיבה ממשית לדאגה.
״זאת פאנאטיות שגובלת בפרימיטיביות,״
סבורה רותי משה 32 מג־הלת״הפקה
במישרד״אמרגנות .״חבל
להרוס לנו את החיים מרוב דאגה בגלל
השטויות הללו. במיקרה יצא לי לגור
בעבר, במשך תקופות ארוכות, עם
הומוסקסואלים. בתור שותפים־לדירה
הם ממש חלום. אין נקיים מהם — כל
הזמן מקרצפים ומנקים. אומנם לא
התנגבתי במגבת שלהם, והם לא בשלי,
אבל שתינו מאותן הכוסות. אם שוטפים
במים חמים וסבון, זה מספיק
בהחלט. בבית־קפה שוטפים פחות טוב.
״היינו חברים טובים, נהגנו לנוח
אחד לצד השני במיטה ולדבר בכיף.
זוהי טיפשות לחשוב שהמחלה עלולה
לעבור בצורה כזאת. אני צמודה אליהם
גם בעבודה — שמונים אחוז מהסובבים
אותי הם הומוסקסואלים —
אמנים, נגנים, גרפיקאים.
״קשה לדעת מה הן נטיותיו המיניות
של גבר, אם הוא לא מדבר על זה.
כשבי־סקסואל חושק בי, ההרגשה היא
שהוא רוצה רק אותי, אז איך אפשר
לדעת? אני מקווה שלא הייתי עם ביסקסואל,
קצת מתסכל לחשוב על זה.
אם יש כימיה, אני לא חושבת שיש

סיבה לזהירות או לרתיעה. אם הוא לא
מסתובב במועדונים מסויימים, אין מה
לדאוג. אם הוא יספר שהוא מבקר בהם,
זה ידליק אצלי נורה אדומה.״
גילי פיין, גרושה תל־אביבית בת
:30״יש הרבה פאניקה סביב הנושא.
אני בטוחה שלא נדבקים סתם ככה. אני
רק מקפידה לשטוף כוסות שאני מגישה
לאורחים, וזה מספיק. יש רק מחלה
אחת שמפחידה אותי: ם רטן.״
רווקה בת ,30 רס״רית בצבא־הקבע:
״שום דבר לא השתנה בחיי. אני לא
.טיפוס דאגן, ולא דואגת גם בנושא
הזה. אני מחלקת דירה עם הומוסקסואל,
ואנחנו שותים מאותו בקבוק-
המים־הקרים ומתרחצים באותה אמבטיה.
בכלל, אומרים שהסיכוי להידבק
הוא יותר קטן מהסיכוי לזכות בלוטו!״
אלה ברקת, סופרת ועיתונאית:
״קראתי על המחלה והייתי מזועזעת,
אבל לא ראיתי שום קשר אישי ביני
לבינה. החוכמה היא לדעת הכל על
הגבר שנמצאים איתו, ואז הנושא לא
מטריד. השבוע ביקר אותי ידיד הומוסקסואל,
הגשתי לו קפה, ולא חשבתי
לרגע על איידס״.

פסק־זמן למין!

״אודגזמה
מ קי ב ת למוות!״

נבנס ללכסיקון המיקצועי, בהח לט
קיים בין המטופלות שלי.
,,מדובר בשינוי בהתנהגות מי נית,
כתוצאה מהפחד, שהוא
מוגזם, מכיוון שאם שומרים על
כללי היגיינה סטנדרטיים. הסבירות
להידבק שואפת לאפס.
מצד שני, מוטב לזכור שהידע של
הרופאים לגבי דרך־ההידבקות
מוגבל ביותר. כולנו הולכים בחשיבה,
הבל בבחינת סברות. ויש
המון גירסאות לכל דבר. לא
בדאי לאשה להתנשק עם ידיד
הומוסקסואל על השפתיים, אבל
על הלחי זה בסדר. מוטב גם לא
לשתות מאותה הכוס, מכיוון
שהנגיף עלול להימצא ברוק.
..אין דיד אלא להגביל את
הפעילות המינית, לוודא כל צעד
לפני שמתחילים לצעוד. לא
ללכת בעיניים עצימות. כדאי
לקחת פסק-זמן בנושא זה עד
שתימצא התרופה למחלה. זה
עלול להיות פסק-זמן ארוך
מאוד, ני לא בטוח שהתרופה
תימצא בדוד הזה.
״קל להתנהג מבלי לחשוב,

״לא לגמור בבית הקברות!״
נאשר מדובר במין. אבל עכשיו,
כל מי שרוצה להישאר בריא,
יהיה חייב לחשוב. לצעירים
קשה יותר. כי הם אנטי-מימסד,
אוהבים לקרוא תגר על מה
שנאמר להם. זה טבע הגיל.
הטיפש״עשרה. בהרצאותיי על
חינוך מיני אני מדגיש שכמו
שאי-אפשר לנהוג במכונית לפני
שמקבלים רישיון־נהיגה, כך אין
לקיים יחסי״מין ללא ידע. בלי
ידע עלולים להיכנס לצרות. זו
התאבדות בפוטנציה. אני טוען
שמוטב להיות בפאניקה לפני,
כרפואה מונעת, מאשר לחלות,
להיות בפאניקה, ולגמור בבית־הקברות״.

נעסי
דו; י

> — גילוי עריות

וק הסכין הטוב ביותו
מצו״דבמתקן ]יטו׳טצט׳
״שיק-פיבוט״, הסכינסובב המחליק בשלמות
על עור פניך ומגלח
אותן מכל זוית,
מציע לך עוד יתרון
חשוב ובלעדי :
מתקן ניקוי עצמי.
לחיצה קלה על
הכפתור הלבן
מסלקת את כל
שיירי הזיפי
והקצף מבין
הלהבים.

(המשך מעמוד )27
אשתי, שבה החזיקה כסכין, וניסיתי
להוציא אותו. במהלך הקטטה גישר־טתי
ביד מלהב הסכין, וירד לי דם.
פיתאום שמעתי אנשים צועקים:
״מישטרה! מישטרה!״ ומכיוון שהייתי
אז מבוקש במישטרה בגלל תלונות
של מישפחת־אשתי, החלטתי להסתלק
מהמקום.
ברחתי לכיוון בית־חרושת לבלו־קים
שנמצא שם, ונסעתי לקרוב־מיש־פחה
המתגורר בחיפה. לא ראיתי בכלל
דם על הארץ, ולא ידעתי אז שאשתי
נפצעה.
למחרת בצהריים הניא לי קרוב־מישפחה
עיתון־ערב, ושם היה כתוב
שאשתי נדקרה. אמרתי לו שאני הולך
להסגיר את עצמי למישטרה. עד אז
דילל לא ידעתי שאשתי נדקרה.
עיתונאי כעד־הגנה

רק להבי נקיים מעניקים לך
גילוח מושל לאורך זמן...
אז בוא, עבור ל״שיק-פיבוט״.

שיקפיבוט-הסכינסובב
עם מ תקן הניקוי העצמי
יבוא: י .רוזנהויז, בע״מ. טל 621775־ 03
הפצה: ברק מפיצים בע״מ. טל 9222855 .־ 03
במדינה דרכי חיים
מסיבת הפתעה
לא כל ההפתעות
בגית-המישפט מתרחשות
בעת הדיונים דווקא
לא בכל יום חוגגים בבית־המישפט
מסיבות יום־הולרת. אך השופט יעקב
מלץ אהוב מאוד על כל העובדים
בבית־המישפט, וכאשר שמע ליאור
הורוביץ, הצעיר המקליט דרר־קבע את
ישיבות בית״המישפט, שלשופט ימלאו
השבוע 62 שנה, החליט לערוך לו
מסיבת הפתעה בבית־המישפט.
המקליט הצעיר ויפה־התואר ביקש
מחברתו הפרטית להכין עוגת יום־

ך סעתי לתל־אביב וחבר אמר לי
1שכדאי לי להסגיר את עצמי דרך
עיתונאי, כי אז לא יכו אותי. פניתי
לעיתונאי יוסי בר, שכתב את הידיעה
על דקירתה של אשתי, וביקשתי
שיסגיר אותי. הוא אמר שאני צריך
לחכות עוד יום, כי כבר אין מקום
בעיתון של אותו יום.
חזרתי לחיפה ולמחרת באתי בערב
לבניין ידיעות־אחרונות, ושם הסגירו
אותי למישטרה.
למרות שהיה לי הסכם עם המישט־רה,
שיתנו לי לקחת את חפציי מהמקום
שם השארתי אותם. הם לקחו אותי
לתחנת־המישטרה והתחילו בחקירה.
הם לא הסכימו לתת לי לקחת את
חפצי־הקודש היקרים לי, והתחילו
׳ללחוץ שאמציא להם את הסכין שבה
דקרתי את אשתי, ואז ירשו לי לקחת
את חפציי. זו הסיבה שבסוף הסכמתי,
ואמרתי להם שאעזור למצוא את
הסכין. לקחתי אותם סתם לאיזה מקום,
קרוב לתחנת־האוטובוס וגם לבית של
חמותי, ואמרתי ששם זרקתי את הסכין.
אבל כמובן שהם לא מצאו אותה,
כי לא היתה בכלל סכין, ואני לא
זרקתי אותה.

שופט מלץ
.זיקוקין די״נור
שיק מקליט הורוביץ

מודעות בטלפון

לכל ה ע תוני ם
* ^ בכר טי סי א שר אי ב מ חירי המערכתי
£8$01116 אוס
^ ישראם־ט
ויזה
/31א 0וז*אא£זאו ( י •
סז$**£11ו

שרות ת.ר. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

פרסום

אידיאל

אבן גבירול סוו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

227117/8־ 03

וגם עוגות
זה נכון שבעבר, כאשר אשתי י הולדת וזיקוקין דינור, ולהביא אותם
השאירה אותי ערב אחד לבד עם
לבית־המישפט בעת ההפסקה בדיונים.
ביום הרביעי השבוע, כאשר יצא
הילדים, לא יכולתי להסתדר איתם
והסתלקתי, וזה נכון שאז הייתי לוקח
השופט מלץ להפסקה, יחד עם שני
לפעמים סמים. לקחתי לעיתים הרושותפיו
להרכב, השופטים יוסף גולדאין,
אבל לא בהזרקה — חס־וחלילה,
ברג והשופטת שרה סירוטה, ציפתה לו
הפתעה.
הזרקה זה כבר סוף־הדרך!
בלישכתו של השופט היתה מונחת
זה היה חופש פסח השחור ביותר
העוגה ולידה המשקאות, והשופטים,
בחיי. הייתי במצב נפשי גרוע מאוד,
המתמחים והמקליט חגגו את יום־
וניסיתי להתגונן מהסכין של אשתי.
ההולדת.
ע ד כאן דבריו של מסלאווי.
מסתבר כי המקליט שיתף בסוד את
השופטים נראו נבוכים מעט כאשר
שני השופטים הנוספים של ההרכב,
העלה מסלאווי את גירסתו לגבי גילוי־מכיוון
שחשש כי תחת לצאת להפסקה
העריות במישפחה, והסבירו לנאשם כי
ילכו השופטים לישיבה ולא יגיעו כלל
גם אם הדבר נכון, אין הוא רלוונטי
ללישכה. הצלחתה הגדולה של הלעניין
הדקירה שבו הוא נאשם.
מסיבה גרמה לכך שהמקליט הבטיח
מסלאווי סיים להעיד, כעד־הגנה
לערוך מסיבות גם ביום הולדתם של
ראשון במישפטו, והבטיח להביא שיב־שני
השופטים האחרים.
עה עדי־הגנה, ביניהם העיתונאי בר.
העולם הז ה 2514

האם צעירה 11 היא בת 12 או
בת?22 האם התחייב עועו
בביגמיה, בבעירת קטינה
ובהברחת נערה מלבנו! לישראל?
ממני את אחותי. הבטיח שיהיה לה
בעל טוב. לא הסכמתי. עומר, אמרתי
לו, הרי יש לך ארבעה ילדים. איך אתן
את אחותי לגבר עם ילדים?״
הדחק משלגי־ההר
ף אז, בשדזבל נראה קודר, קרה
1המקרה ששינה את חייו של עומר.
״זה היה לפני שלושה חודשים,״
הוא מספר ,״שירתי במוצב בלבנון,
קרוב לגדר. יום אחד, אחר־הצהריים,
יצאתי מהמוצב כדי לנשום אוויר של

טבע. אנחנו, הבדווים, אמנם גרים
בבתי־אבן, אבל עדיין לא שכחנו את
הטבע.
״בחוץ, במרחק לא רב מהמוצב,
ראיתי עדר של כבשים ולידו חבורת
נערים ונערה אחת.
״מה יותר יפה בשביל בדווי מעדר
של כבשים ורועים? התקרבתי אליהם
והתחלתי לדבר איתם. סתם שיחה. מי
אתם, מה אתם עושים כאן, ועוד כל
מיני שאלות כאלה.״
הרועים, בני מישפחת חמדן, סיפרו
לעומר כי בקיץ הם מתגוררים בכפר
שבעה, סמוך להר דוב. שם קריר. טוב
לכבשים ולעיזים. טוב לבני״האדם.

בחורף הם יורדים לעמק של מרג׳־עיון,
הרחק ככל האפשר משלגי־ההר.
15 ילדים יש לאבא איסעד פרס
חמדן. חיי כולם נעים סביב העדר.
שיבעת הבנים נוהגים את הכבשים
והעיזים. שמונה הבנות חולבות אותן.
עומר, שהיה אז נשוי על־פי החוק
ורווק על־פי הלב, סיים במהירות את
(המשך בעמוד )32
אהבה בהוא•
ומר שבאן חיפש אשה אחרת.
^ 7את אשתו הראשונה, רסמיה, בחר
לו אביו. עומר היה אז בן ,18 רסמיה
היתה בת .25 ביום החתונה, כשראה
׳ לראשונה את כלתו, ידע כי הוא אינו
אוהב אותה. רק מפני בבורו של אביו
לא אמר רבר.
כמו כל בדווי מודרני, אף עומר בנה
לרסמיה בית על חלקת־האדמה שלו.
בינתיים גם נולדו ארבעה ילדים. אבל
כל אותו זמן עומר חיפש אשה אחרת.
עומר 29 הוא בן השבט ערב אל-
מואסה. מזה דורות יושבים בני השבט
בגליל, בפאתי הכפר עילבון. בתחילה
גרו שם באוהלים. אחר״כך הקימו
ביקתות של פח. לבסוף בנו בתי־אבן.
גם את המירעה החליפו בפרנסות
עירוניות יותר: מיקצתם עובדים
במיפעלי האיזור, אחרים משרתים
בצבא ובמישמר־הגבול.
עומר בחר לשרת בצבא. במשך
עשר שנים היה גשש, עד שמצא את
אשת־חלומותיו, נעם איסעד פרס
חמדן, מכפר שבעה שבלבנון.
המירפסת שבבית מישפחת שבאן
בעילבון פרוצה לרוח הסתיו הגלילית,
פתוחה לכל בני המישפחד״ והם נאספים
במהירות. מתיישבים על כיסאות-
קש קטנים. נעם, אשתו הטריה של
עומר, נותרת ללא כיסא. היא מת
יישבת
על גדר־האבן .״אין דבר, נוח
לה שם. אני לא יכול לקום מהכיסא
שלי. כואב לי הגב,״ אומר עומר ומחייך
לכלתו.
11 שנים חיפש עומר אשה חדשה,
שתחליף בליבו ובביתו את מקומה של
רסמיה .״היא עשתה לי הרבה צרות,״
הוא אומר .״אף פעם לא שמעה בקולי.
למשל, הייתי אומר לה: תנקי את
הבית. היא היתה צוחקת ולא מנקה.
אשה עקשנית ועצלנית, רסמיה זו,
שלא יודעת לעשות כבוד לגבר שלה״.
אעירה, אשתו של חמד שבאן, בן־
דודו של עומר, מוכנה ברצון לספר
בגנותה של רסמיה .״היא אשה קשה.
החיים של עומר היו מאוד קשים. תמיד
היו בבית מריבות וצעקות,״ היא אומרת.
עומר
:״כל פעם שהייתי כועס
והולד לשייח׳ כדי לגרש את רסמיה,
היא היתה בוכה ומבטיחה שתהיה
אשה טובה ותעשה כל׳מה שאני אומר
לה. אבל אני לא האמנתי לה. איך
אפשר להפוך את העצלנות והעקשנות
למשהו אחר?
״וככה חיפשתי אשה אחרת. אחת
כזאת שמייד אתאהב בה וארצה להביא
אותה הביתה. ולא הצלחתי למצוא״.
פאיז, בן־דודו של עומר, היה עד
לנסיונות ההשתדכות .״הוא ביקש

נעם בבית בעלה
..הלוואי שכל הגברים ימצאו אשה כמוהר

שרה ליבובי?,

^ סיפור אהבה בדואי

תשבץ 319 03103

(המשך מעמוד )31
השיחה עם הנערים ופנה לשוחח עם
אחותם.
נעם, חומת־שיער, עיניים ירוקות,
נמוכת־קומה, שמנמונת, מייד מצאה חן
בעיניו .״ראיתי שיש לה מנטליות
טובה, כמו של אשה בדווית אמיתית,
אפילו שהיא לא בדווית. היא שקטה
כזו, נותנת לי כבוד. והיא יפה, הרבה
יותר יפה מרסמיה,״ הוא אומר.
גם נעם, התאהבה בעומר ממבט
ראשון .״ישר כשראיתי אותו התאהבתי
בו. קשה לי להסביר למה. אולי בגלל
זה שהוא חתיך. לא, אני לא לא יכולה
להסביר את זה.״
אלא שנעם, נערה מעשית, נטשה
במהירות את הרומנטיקה לטובת חיי
היום־יום. היא שאלה את עומר אין
חיים בישראל. עניים מרודים יש לה
בסביבה בשפע. אם היא בוחרת
להתאהב בגבר זר, עליה לוודא תחילה
שהוא עשיר יותר מבחורי שבעה.
כששמעה על בית־האבן בעילבון,
סיפרה לאהובה על חייהם הקשים של
כפריי שבעה, מוסלמים־סונים. מלבד
העוני והנדודים, הם פוחדים מהשיעים,
הדרוזים, מהנוצרים ומהישראלים.
חמש שנים של מילחמה בלתי־פוסקת

)1ההיכל שעולי בבל הקימוהו
( )5 :)3.3קנס כספי המוטל על
החוטא תמורת שחרור מעונש
( )10 : )3.3כינוי של ר׳ אגקב בן
מאיר, נכד רש״י )11 :רשע
ומעוול; )13 אחד השוואים)14 :
טהור )15 :דפנה )16 :ארצנו
הקדושה (ר״ת); )18 מקובל
כמספר גוזמא (גימטריה); )20
צונן )21 :נסוח )22 :פונה לאחור:
)24 עגול, היקף )25 :תנוקות; )26
התפילה שאחרי תפילת שחרית
במועדים; )29 גאון בפומבדיתא
במאה ה־ )30 ;10 שכל, הגיון)31 :
נאנח; )32 שמחה )34 :שתי וערב,
מסימני הנצרות )35 :גאווה)38 :
עבר ושב, סבב וחזר )39 :זעיר:
)41 דגן שמים; )42 שלילה
מחלטת; )43 אויה )45 :שבט
בישראל )47 :הוראה לעזוב; )48
זחל הארבה; )50 כשלון, מכשול
(תהלים ס״ו, טי); )51 רקב; )52
כתב כריתות; )54 אבי אברהם;
)57 קובץ ספורים של ר׳אמיצים;
)61 ממהר )62 :כינוי למושל מחוז
בארצות האיסלם; )64 מין מנעול;
)65 כלי כתישה; )66 שבק חיים;
)67 אבק פורח; )69 מחיצה, כתל;
)70 בהמת בית; ׳)72 לעולם,
לתמיד; )74 נגע ממאיר; )75
מייסד כת הקראים בבבל; )77
קשר, כרך יחד; )78 כיסה, חיפה;
)81 עפוש; )83 מטבע במזרח
הרחוק; )85 בן־בקר; )86 ליקוי
במעגל חשמלי; )88 תאורה
חילופית; )89 אל הים במיתולוגיה
הרומית; )91 רוח תזזית; )93 מילת
קריאה; )95 בהשאלה — קו
שלארכו נפתח פרי; )96 תבואה;
)98 סוד; )100 כלי קבול; )102
דורון; )103 מאורת חיות(ח); )104
אשת אודיסאוס הנאמנה; )105
ממשל׳יהודי בנוסח משלי שלמה

)1נתח, חתיכה; )2מים רבים;
)3אחד מנשיאי ישראל )4 :מים
עומדים; )6שמא; )7רקטת טניס;
)8זהב; )9אבן תחתונה באבני
הריחים; )12 עובד עבודת קדש
בבית אלוהים; )15 כסופים)16 :
כנף, אבר; )17 מגלה ניוזילנד,
הוואי, ואיי סנדויץ׳( ,ש״מ); )19
מכושף; )20 פס; )21 סופר, משבר
״קדמת עדן״ (ש״מ); )23 כלי
נגינה )24 :שדרות בת״א ע״ש

ביאליק; )26 יתרון; )27 איבר
אכילה; )29 טיפה; )30 מיצר בים
סוף; )33 מניפסט; )34 נראה
מראש; )36 שקט; )37 טרם
בשילה; )40.רסיסי בקר; )41
מילת שאלה; )44 מכללה
בארה״ב; )46 אות בא״ב; )47 הוראה
)49 :לחם, מזון )50 :שבט, בית־אב;
)53 בעל־חיים ממש׳ הכלבים;
)54 צללוזה; )55 שליח; )56 כפוף;
)58 עבור־; )59 אחד מרעי איוב;
)60 טרמן(מ); )62 מזון; )63 בת־

קול; )66 הקורא את המוסלמי
לתפילה; )68 התאחדות של מפעלי
תעשיה; )71 בן־יעקב; )73 בד;
)76 ידיד; )77 ויזה; )79 קונטכסט;
)80 מסייר; )82 צאצא; )84 שבש
נוזל; )85 גורל; )87 עבר; )90 סוג
של צמחים ממש׳ הקטניות; )92
מאחורי קו החזית )94 :עיר חוף
עתיקה בארץ; )96 הדרן; )97
קבוצת עמים קרומים בערב; )99
מין; )101 כלי אכילה; )102 עצם
בפה; )103 שאינו תושב בארץ.

אביו״ל ינאי —1

כשא1ת1ו ״מסדרים״ אותך אתה מרוויח
גרפיקאי, פרסומאי, בעל עסק 5 * :
בפעם הבאה כשתזדקק לשחתי
סדר צילום פנה אלינו. אין לך מה
להפסיד מלבד תעריפי־סדר גבוהים!
צ פריר דוני,

סו־ו־

צילום

עי צו ב ו בי צ תג >י א ־.

ב צ מן

העיד

רח׳ בובדיק 15ת״א 0x1 ;447363 ,ב1־ע11ה. אחוזה 4 47 98 5 ,142־ 0 5 2

חן טרמפ לחייל

המישטרה נגד עומר, על שנשא לו
אשה שניה. אחר־כך באו לעילבון
והודיעו לעומר כי עד שנעם לא
תגורש, רסמיה לא תחזור הביתה.
אשה ממושמעת
44 ומר נדהם .״למה אסור לי
^/לשאת שתי נשים? כל־כך הרבה
גברים מוסלמים עושים את זה, ורק לי
לא נותנים מנוח. והרי לא גירשתי את
רסמיה ולא פגעתי בכבודה. הצעתי לה
שתגור בקומה הראשונה של הבית
שלנו, עם הילדים. אני ונעם נגור
בקומה השניה, מיד כשאסיים את
בנייתה. אבל רסמיה, אשה קשה, שוב
מוכיחה כמה שהיא עקשנית, ולא
מסכימה לקבל את הצעתי.״
אחר־כך החלו הליחשושים. כשראו
תושבי עילבון את נעם, ועוד לפני כן,
כששמעו את סיפוריו של עומר, החלו
מרננים שנעם רק בת . 12 מה קרה לו,
לעומר, כל־כך רצה למצוא אשה
אחרת, עד שלקח לו ילדה? שואלים
רכלני הכפר.
עומר מכחיש בתוקף .״נעם היא בת

בעל עומר ראשה נעם
.מה יש, אתם לא מביאים כלות מאמריקהז׳
הופכים גם את הכפרי החזק ביותר
ליצור פחדן, קשה־יום.
לבדווז מהכפר
^ מחרת שבו ונפגשו באותו
) המקום. באותן נסיבות. נעם עם
האחים והעדר. עומר לבוש במדים,
אגב טיול של טבע.
עכשיו כבר העזה נעם יותר, ושאלה
אות עומר אם הוא נשוי .״אין יותר טוב
מהאמת ״,כן עומר .״אמרתי לה שאני
נשוי ושיש לי ארבעה ילדים. היא
אמרה שלא איכפת לה מכלום.״
כך נפגשו עומר ונעם במשך חודש
וחצי. באחת מחופשותיו נסע עומר
לעילבון וסיפר לרסמיה כי סוף־סוף
הוא מצא אשה אחרת. רסמיה התרגזה,
אבל מה יכלה לעשות? עומר הוא
הגבר. הוא עושה כל מה שהוא רוצה.
כשחזר ללבנון. ביקש עומר את ידה
של נעם. והיא, לא רק שהסכימה, אלא
אף אמרה לו שאין כל טעם לבקש את
הסכמת הוריה. הם לעולם לא יתירו
לבתם להינשא לישראלי ולעזוב את
שבעה .״בוא נברח מכאן,״ הציעה.
וכך היה. ב־ 12 בספטמבר, בשעה 3
אחר־הצהריים, הגיעה נעם לפיתחו של
המוצב. עומר חיכה לה שם, לבוש
במדיו. בטרמפים וברגל עשו את דרכם
לעילבון. בלילה ישנו בבית־הוריו של
עומר. למחרת התרחשו כמה דברים.
עומר לקח את נעם לביתו של אחד
השייח׳ים המקומיים. שם קרא בקול
רם את ה״פתחה״ ,הפרק הראשון של
הקוראן, וכן הוכרז על נישואיהם.
כשנודע הדבר לרסמיה, היא ברחה
לבית הוריה, בכפר עראבה. עוד באותו
יום הגישו אחיה תלונה בתחנת־

,22״ הוא אומר, ומבקש את אישורה
של נעם, המהנהנת בחיפזון. ילדה-
אשה, נראית כמו ילדה. חיה חיים של
אשה.
כשסיימה את טקס הכנת הקפה,
מצאה לעצמה כיסא פנוי, ישבה ושתקה.
על כל שאלה השיבה בניע כתפיים.
״ככה
זה, מה איכפת לי, טוב לי
כאן,״ היו מן המילים הבודדות שהשמיעה
במשך שעתיים.
״לא, אני לא מתגעגעת למישפחה
שלי בלבנון,׳׳ אמרה אחרי שידולים.
אל מישפחתו העניפה של עומר
הסתגלה במהירות. דודתו אימצה אותה
כבת. בביתה היא לומדת את מינהגי
הבדוויות הגליליות .״ומה כבר יש
ללמוד?״ שואל עומר בתמיהה .״עבודות
הבית דומות בכל מקום בעולם״.
כמה ימים אחרי החתונה סולק
עומר מהצבא. הוא יודע שפעל בניגוד
לחוק: הבריח את נעם לארץ ללא ריש־יון־כניסה,
נשא אשה שניה, שייתכן
שהיא קטינה. אבל הוא כועס .״מה
איכפת לצבא מה שקורה במיטה שלי?
ומה זה משנה אם הכלה שלי מלבנון?
אתם לא מביאים כלות מאמריקה?״
מסביב סערה. הצבא, תושבי הכפר,
רסמיה ומישפחתה, כולם מנסים להעניש
את עומר, לפגוע בו. עומר, שמצא
סוף־סוף אשה כלבבו, אינו מוכן
לוותר עליה.
״אם אני אומר לה בזמן שהיא ישנה:
תעשי כוס.תה! היא מייד קמה ועושה.
אם אני אומר: החדר לא נקי, היא מנקה
בלי טענות. כשאני חוזר הביתה, היא
מכינה לי אוכל. אחרי שאני גומר
לאכול היא שואלת אם אני רוצה עוד
משהו. אשה טובה, ממושמעת. הלוואי
שכל הגברים ימצאו אשה כמו נעם!״
העולם הז ה 2514

הורוסהוס
לו זמן רב להבין לאיזה מצב נקלע. בכל קשר
חדש -וכאלה יש הרבה -הם מבטיחים
עולם ומלואו, ובן־הזוג חש שסוף־סוף מצא
את הקשר שחיפש. אלא שעד הפגישה
השניה הוא יכול להמתין זמן רב, אם בכלל.
התאומים כמעט שונא את בן־זוגו אחרי
שכבש אותו וחש שהוא שולט בו.

מרים

בנימיני

מזל החודש:
סרט הרגש הוא השולט במזל זה, וברור שהמין
והרגש ישולבו האחד בשני -לא תהיה
הפרדה ביניהם. ובכל זאת, משהו מוזר
קורה לבני מזל-סרטן, ובכל מה שקשור
לחיי -המין, ובעיקר לבחירת בני־הזוג. הבית
השמיני הוא במזל דלי: המזל המוזר,
הבלתי-צפוי, שדרכיו מוזרות, לא מקובלות
וקשות להבנה. השילוב של סרטן -שבעצמו
ניחן בדמיון רב ובשיגיונות ושיגעונות
למכביר -עם מזל דלי יוצר משהו מעניין
ומקורי.
בני הזוג של מזל סרשן הם יוצאי-דופן.
אפשר למצוא שהיא לבנה והוא שחור, או
הוא צעיר והיא קשישה. הוא שיין לעדה עם

ח״ המין
שר השנה
המשך הכתבה על עתידם של חיי״המין
בשנת 1986 של בני ששת המזלות האח רונים:
שור ונוס
היא השולטת במזל זה. העקרב, המ סמל
את חיי־המין, ניצב ממולה. שני
הדברים גם יחד לא רק שמנערים את השור,
הנוטה לאדישות בשאר השטחים, אלא
משנים את אישיותו והתנהגותו. בכל שטח
אחר אפשר לומר שהשור יציב, נאמן, אחראי
ואפשר לצפות את מהלכיו, דבריו ותגו בותיו.
אן בחיי״המין אותו שור משתנה.
הבית השמיני(מסמל את חיי המין) של מזל
שור נמצא במזל״קשת -וזה כבר מעורר
תמיהה. המזל שוחר העצמאות והחופש -
מה לו ולשורו
אלא שהשור אינו נוטה להסתפק בשותף
אחד. כשמדובר על חיי־המין, הוא נהפך
להרפתקן, פוחד ליצור קשר קרוב ומחייב
ומעדיף לטעום ממה שיותר ״עוגות״ בעת
ובעונה אחת. יתכן שאותה רכושנות, שהיא
תכונה שורית מובהקת, גורמת לו להיות
אספן של כיבושים ושל תענוגות, וכל כיבוש
נותן לו הרגשת ביטחון ומוסיף ענייו לחיים.

בשנת 1986 סטורן נכנס למזל קשת
(הבית השמיני) .זה לא מבטיח לשורים כי בושים
קלים או הרפתקות עסיסיות, קלי לות
ומשמחות. הפעם יאלצו השורים לשנות
את התנהגותם, לשמור על נאמנות ולנסות
להסתפק בבן־זוג אחד ויחיד. אותם שימ שיכו
במינהגיהם לא ילקקו דבש, ויחושו על
בשרם את שעם הדחיה והאכזבה.
חיי״המין מעניינים ומושכים אותם, אבל
לרוב לא סביב נושא זה מתרכזים חייהם של
בני־תאומים. הם מוכנים להתנסות בכל חוויה
שהיא בכל שטח ותחום. הבית השמיני

של מזל תאומים הוא בגדי, כן שאי-אפשר
לצפות שהם יהיו חמים, רגשניים ונסחפים
אחרי ריגשותיהם. הם אינם מבטאים את
ריגשותיהם, וגם אם יתנו נאום משכנע,
יהללו ויפארו את בן־הזוג -לא בטוח שהם
ביטאו את ריגשותיהם האמיתיים. לעיתים
אלה כלל לא קיימים. הכיבוש חשוב להם,
וכן השלישה על בן־הזוג, וכמובן מה שיותר
נפשות -יותר טוב.
השילטון חשוב למזל גדי -הבית השמיני
של תאומים -והוא זה הגורם להם את
השאיפה לשלוט בבן הזוג. הם עושים זאת
בדרכים שונות ומשונות: מי שלא מתוחכם
כמותם אף לא יחוש שנכנס למלכודת, ויקח

* יש סביבכם אווירה די מכבידה, אנשים
שאליהם אתם קשורים טובלים מצרות
שונות, והדבר משפיע
גם עליכם. הבריאות ש לכם
אינה שובה, ורצוי
להיבדק אצל רופא ולמצוא
את הטיבה ל הרגשה
הלא טובה. בש טח
העבודה אתם זוכים
לשיתוף־פעולה וליחט
טוב מהטביבה. כעת
תוכלו לנסות לקדם את
שאיפותיכם, אם זה קי דום,
שינוי תפקיד או מציאת עבודה אחרת.
התחום הרומנטי אינו מפנק אתכם השבוע.

הצד החברתי מודגש מאוד בימים אלה,
אנשים יבקרו בביתכם מבלי להודיע, ויבריחו
אתכם לצאת לביקורים.
אפילו העקשנים,

שבדרך־כלל אינם מוכן
נים
לעזוב את ביתם,
ימצאו את עצמם נהנים
מנסיעות, מביקורים ונד
היכרויות חדשות. בן

תחום הרומנטי אתם מבוקשים,
אבל מה־10
בחודש יגיעו לאוזניכם
שמועות שישפיעו קשות
על יצירת קשר חדש. יתכן שתצטרכו להגיע
להחלטה קשה בדבר פרידה זמנית או ניתוק.

יום הרביעי נראה די מאכזב, אתם עלולים
להטתכטן עם אדם בעל השפעה, וכל זה
בגלל עניין חטר חשי בות.
ה 11-וה־ 12 בחודש
מאוד לא נוחים,
ביחוד בתחום העבודה
קיימת טכנה מתאו נות, או יתכן שתרגישו
לא טוב. אל תתנו למ מונים
להעמיס עליכם
5,תפקיד שאינכם בטוחים
שתוכלו לבצע. מאוחר
יותר לא תוכלו
להשתחרר מהתיטבוכת. בתחום הרומנטי
תוכלו לקחת יוזמה -ואף להצליח בה.

ה־ 6בחודש יעמיד בפניכם בעיה בתחום
הכספי, אל תתפתו לעשות עסקות או לחתום
על מיסמך חשוב באותו
יום. ה־ 7וה־ 8טובים
לנסיעות, פגישות, היכרויות
או החלטות. בשבת
עליכם להשגיח על.
הילדים, שלא יסתבכו
בתאונות שמקורן בהו־סר״זהירות.
ב־ 11 או ב־
12 בחודש תהיו די עצבנים,
וזח יכול לגרום
לסיכסוך קשה עם א ד
שים שאותם אתם אוהבים. הטוב ביותר
לתת לימים לעבור מבלי להתרגז ולהתרגש.

יום הרביעי אינו היום שלכם, עדיף להרים
ידיים ולא לנטות להיאבק על עניין שבו אין
לכם סיכוי לנצח. הפתעה
בתחום הכספי
צפויה ב 7-או ב־ 8בחודש,
הורים מבוגרים או
בני־מישפחה אחרים ע לולים
להדאיג ולהז דקק
לעזרתכם בגלל
מצב בריאות לא טוב.
ה 11-וה 12-מאוד מסוכנים
עבורכם, אל תארגנו
נסיעות אם זה
אינו הכרחי. מקום יותר רגיש הוא הבית,
שם אתם יכולים להיפגע ממכשירים חדים.

התחום הכספי יעסיק אתכם במיוחד השבוע.
בעניינים שנראו כבר בטוחים ומסודרים,
עלולים לצוץ לפתע
מיכשולים. שתצטרכו
ללמוד להסתדר
אתם, אין טעם להתרוצץ,
לשוחח עם אנשים
ולנס 1ת לשנות את הגזירה,
יפעילו את ראשכם
ומיצאו רעיונות חדשים,
1 6 6 2 2 2 * 2 1 :ב־ 11 וב־ 12 בחודש א1
5 2 0 3 2 1 3 1תם עלולים להסתכסך
עם אחים או עם השכנים
שלכם. יתכן שאתם צודקים. אבל על
התגובה תתייעצו עם אדם אובייקטיבי.

ידידים המציעים לכם עסקות משותפות
עלולים לסבך אתכ1פ בצורה קשה ביותר, זה
לא השבוע המתאים ל תת
אמון בתוכניות לט ווח
רחוק, גם אם הידי דים
מוכרים לכם שנים
רבות. בשטח הרומנטי
אתם מצליחים, אתם
שופעים קסם ומושכים
את בני המין השני, וב כל
זאת נראה שאתם
חייבים ליזום את הפגי שות.
הימים השני או
השלישי לא יהיו קלים, מהבחינה הכספית
צפויה אכזבה, אך זו תהיה זמנית בלבד.

למרות העובדה שעכשיו אתם חוגגים את
ימי־ההולדת שלכם. דווקא בשבוע הקרוב
צפויים לא מעט קשיים.
מדובר בעיקר על ה־6
בחודש, שבו תצטרכו להילחם
על מקומכם ו־מעטדכם
בעבודה. ה־9
וח־ 10 בחודש נראים
מעייפים ומרגיזים מאוד,
אבל גולת הכותרת
הם ח־ 11 וה־ 12 בחודש
ליקוי חמה קורה בכרזלכם, וזה לא יהיה קל.
מלבד זאו־ג הכוכב השולט בכם, פלוטו, מכביד
על ונוס, וגורם להרגשה שכולם נגדכם.

את ה 7-וה 8-בחודש תוכלו להפוך לימים
טובים ומוצלחים, אך הפעם הדבר תלוי
בכם. במקום שבו אתם
עובדים עשויה להת עורר
בעיה שאי״אפשר
יהיה לפתור אותו? מבלי
להתייעץ איתכם. אנשים
חדשים מושכים
אליהם את תשוטת-וז-
לב. כדאי לבדוק מהיכן
הם באים. בני״זוג שעי מם
היחסים די מעור ערים
עלולים לנצל את
טוב-ליבכם. אל תמהרו להתרכך בגלל מחמאה,
שמתפקידה להרוויח שובת-הנאה.

תאוחיס

תאומים

גתונה

מאזנ״ט

השורים יח וש ו 1 טעמה של אכזבה 4

,1המועדים
והסרטנים ג לסטיות, יוכלו לפגוש ג

טיפוסים מעניינים **

מנטליות ותרבות אחת והיא מעדה אחת4* ,
שתפיטת־עולמה שונה, והפער בלתי-ניתן *
לגישור. הצירוף של סרטן ודלי מדבר בין *

השאר על סטיות מיניות מכל הסוגים, אך **

רק אם המפה מצביעה על כף.
שנת 1986 תהיה שובה להם. בתחילה *נ4

יופיטר יימצא במזל דלי (הבית השמיני)4 ,
ויאפשר להם לפגוש טיפוסים מעניינים 4

(המשך בעמוד * )39

ה־ 7וה״ 8בחודש יהיו קשורים איכשהו עם

אנשים הנוסעים לחדל. או שאתם עשויים *
לקבל הצעה מפתיעה* .

הקשורה לנסיעה רחו*

אל תמהרו להת*
להב
בכל זאת צפויים *
עיכובים, א ם בי התוכ *
נית תצא לפועל מאוחר *

יותר. בתחום העבודה
תצטרכו להיות זהירים 1:
ו 2בדצמבר ־

9ז בינואר
ובעלי טאקט. פליטת־ *
פה שאינה במקומה -
יכולה לגרום לכם נזק 1

רב. מישהו מנסה לפעול נגדכם, אל תאבדו?1
את הביטחון והמשיכו במה שאתם עושים .

אתם נמצאים בציר שיושפע מאוד ממצב *
הכוכבים, שאינו נוח השבוע. זה יתבטא *

בעיקר בתחום המיקצו-

עי, הבטחות לא יקויימו

והאנשים שעמדו מא $1
חוריהן
ינסו להתנער מ*
אחריות.
הימים השני ו*

השלישי
לא יהיו נוחים,

המתח יהיה רב ואנשים

שמהם ציפיתם לעזרה

יאכזבו אתכם. בתחום
•* £2555X11
הרומנטי שבוע לא נוח,

מלבד הימים שבת

וראשון. אותם מביניכם שאינם זזים *
ממקומם, טוב שיפנו לפעילות ספורטיבית .

צפויה נסיעה לחדל אם כי לא מייד. ובכל

זאת בימים אלה תוכלו להתחיל לקשור *
קשרים שיסייעו לכם *
מאוחר יותר לבצע את *

התוכנית. עניינים כספיים
יגרמו לרוגז, אנ *-
שים קרובים אליכם מנ §1

סים להטיל עליכם טי *
פול בעניינים כספיים *

שבהם אינכם מתמצאים.
בתחום הרומנטי
9זבפב רו א ר
לא תוכלו לבטא את מה
20במרס

שאתם מרגישים. תיווצר
סיטואציה מוזרה, שבה תרצו לחשוף את

ריגשותיכם, אך התנאים לא יאפשרו זאת.

יזהר בהו: ההבטחה

האהבה לא בשבילם

קלרה רון וקאמיל ניימרק היו עד לפני זמן קצר מהזוגות היותר יפים והיותר
מדוברים בארץ. היא 24 לשעבר סגנית מלכת־היופי ודוגמנית מבוקשת; הוא. ,
אחד מדוגמני־הצמרת היחידים בארץ, שלפני שהכיר את קלרה הספיק לשבור
לבבות לכמה מהנשים היפות בישראל, ביניהן נאווה חן, מי שהיתה מלכת־החן,
באותה התחרות שבה השתתפה גם קלרה.
את המיפגש הראשון ביניהם עשתה דווקא נאווה חן, שלמדה מהר מאוד שאת
החבר צריו להשאיר בבית.
שלוש שנים הם היו יחד. לפני חודשיים הם החליטו לנסות את מזלם
באמסטרדם, שם קיבל קאמיל הצעת עבודה מפתה. קלרה הלכה אחרי צו־ליבה,

יזהר כהן
תקליט חדש
האם רבקה ז1הר
תופיע?
רבקה זוהר היתה מאוד מאושרת
אילו היתה יודעת כמה אמרגנים רבים
על שרותיה. זוהר, שחיה מזה 10 שנים

רבקה זוהר
בטיפול רפואי
באמריקה, מתכוונת לבוא ארצה כדי
להשתתף באחד מפסטיבלי הילדים בחנוכה.

הזמרת, שעזבה את ישראל
בשיא הקריירה שלה, נמצאת מזה זמן
רב בטיפול רפואי, בהשגחתה של
רופאה, ישראלית־לשעבר 24 ,שעות
ביממה. הרופאה הדאגנית היא זאת
המחליטה עבור הזמרת מה עליה
לעשות.
אחד האמרגנים שרצה לוודא את
הופעותיה בארץ, צילצל אל זוהר
וביקש ממנה אישור לפרסם את שמה
ברשימת המשתתפים. זוהר אמרה לו:
״קח את נעמי(הרופאה) ,ותסכם איתה.
היא המחליטה

יזהר כהן נחשב בעיני רבים כזמר
אירוויזיונים. בתקליטו החדש ההבטחה
הוא אכן עומד בהבטחתו,
ומנסה להגיש שירים בעלי אורר־חיים.
לפני שמונה שנים הוא זכה בתחרות
האירוויזיון בשיר אבניבי, ועשה היסטוריה
כזמר העברי־ישראלי הראשון
שפרץ את גבולות ומיגבלות השפה,
באחת מתחרויות״השירה המפורסמות
ביותר בעולם.
התהילה וההצלחה קצת סיחררו את
הזמר המוכשר, ובעיקבות משבר נפשי,
שכל העיתונים בארץ ובאירופה דשו בו
בפירוט, באה תקופה ארוכה של שתיקה.
לפני
שנה עשה יזהר כהן קאם־באק
אדיר, כמו שיודעים לעשות רק באמריקה
הגדולה — כמו, למשל, טינה
טרנר. בכל בית ישראל השתתפו
בהימור הגדול: יביס אותה או לאי והוא
אכן הצליח. שירו עולה עולה אכן עלה
ונסע לייצג את ׳ישראל באותה התחרות,
ששמונה שנים קודם לכן
האירה לו פנים.
ברחוב האנשים הימרו שגם הפעם
הוא יביא את הגביע הביתה. גם
בשוודיה, שבה התנהלה התחרות, חשבו
שהוא ינצח. עיתוני־הפופ, למרות הסתייגותם,
הימרו שיזהר יחזור לישראל
כמנצח.
ואז, ביום הגדול, הוא זכה רק במקום
החמישי — המכובד מאוד, לכשעצמו.
האיש ברחוב האשים את אחת מנערות־הליווי,
שבגלל מיקרופון לא מכוון
היטב נשמעה צרודה.
יזהר אמר אז שהתחרות עצמה היא
החשובה בשבילו, ולא הזכיה :״סגרתי
מעגל. עכשיו אני מרגיש חזק, יש לי
הרבה תוכניות לעתיד. הפעם לא אפול
שנית.״
כל זאת מביא אותנו אל תקליטו
האחרון, ההבטחה. בצד להיטים
מוכרים, כמו ים בלילה ים ביום,
עולה עולה, בזכות ימים כאלה ועוד,
ישנם שלושה שירים חדשים, מרתקים
ויפים.
ציפור מטורפת, שכתב נחום היימן,
הוא אחד השירים היפים ביותר
שהושמעו מזה זמן רב. גם ההפקה
העשירה וגם ההגשה הנכונה של
השירים, הדקויות שיזהר כהן נותן לכל
אות ואות, קולו המשובח ורגישותו —
עושים את התקליט לחוויה שכדאי
להאזין לה.
בינתיים, שני הפסטיבלים הכריזו
שרבקה זוהר לוקחת חלק דווקא
אצלם׳ אך עד היום לא ברור אם היא
תבוא בכלל ארצה.
דיוזאייז ורופא האלילים הזמר/ת דיוואיין חגג השבוע את
יום־ההולדת שלו במועדון הכי־הכי
בלונדון — היפודרום. לפני תחילת
המסיבה, שנערכה בבר הסגור רק
לאנשים חשובים מאוד, ערך דיוואיין
הופעה מרהיבה, כשהוא מלווה בלהקת 1
ליווי חדשה, המורכבת כולה מגברים !
שריריים מאוד. אחר״כך באו לחגוג
איתו חברי להקת ברונסקי ביט,
דיאנה רוס, חברי להקת ספייס מאן,
הרבה מאוד דוגמניות, שחקנים/ות
ועוד אנשי החוג הנוצץ.
דיוואיין קיבל את פניהם בשימלת־מיני
מתחרה שחורה. אורח ישראלי
שנכח במסיבה היה השדרן הפופולארי
משה מורד, ששהה בלונדון לעסקים.
דיוואיין קיבל את פניו בנשיקות
חמות וביקש ממנו למסור
לקהל ״הישראלי הנהדר״ ,שהוא מת
לחזור להופעות בישראל.
ישראל, מסתבר, מצאה חן בעיני
הזמר/ת השמן/ה, והוא/היא מתכנן/ת
לבוא עוד החודש לחופשה פרטית
בארץ.
נפרדים בתיקווה להיות מאושרת גם רחוק מהבית. השבוע היא נחתה בישראל, בהשאירה
מאחור את אהוב־ליבה, שהחליט שהקור האירופי מתאים לו יותר.
קלרה אומרת, שהדברים פשוט לא הסתדרו ביניהם שם. היא מוסיפה :״אתה
מקבל פרופורציות אחרות לדברים, והחלטתי שבפעם הראשונה בחיי אני אנהל את
חיי לפי המוח, ולא לפי הרגש. וכך אני וקאמיל הגענו ביחד להחלטה, שמוטב
שאשוב הביתה. מאז שהגעתי לישראל התחלתי לעבוד, ואני מרגישה מצויין —
קרוב להורים ולחברים אי־אפשר להרגיש אחרת.״

קייט בוש -
כ א בי
ה ע\ ת * 7ן וז נדבי השמירה
שר האהבה

בני ירסן? ,זמר צעיר ומבטיח,
הוציא השבוע תקליט שדרים לרדיו,
בתיקווה שהפעם יזכה לעבור את
המיכשול ולהיות מושמע ברדיו.
״למרות הסיכויים הרבים שהעתקי
התקליט ימצאו את מקומם בפחי־האשפה,
החלטתי להשקיע אלף דולר
בשיר שנקרא בלאדה למיכל,״ אומר
יוסף. לדבריו, לקח לו הרבה מאוד זמן
עד שמצא את השיר שהכי־מדבר אל
ליבו :״אני בדרכי אשמור לד פרח, אני

!עדיין דיחא״!
יום לאחר מסיבת־ההולדת שידרה
הטלוויזיה הבריטית את סירטון ה־ י
ווידיאו של הזמר כמה פעמים באותו
יום.
יודעי־דכר אומרים, שזהו אירוע חד־פעמי,
שתחנת הטלוויזיה מקרינה יותר
מפעם אחת ביום סירטון וידיאו של
זמר אחד. במיקרה הזה שודר בסירטון
שיר — שהוא, אגב, שירו החדש,
שנקרא קסם חזק.
השיר הפך ללהיט ענק בכל הדיסקוטקים
באירופה, ובסירטון הווידיאו
מופיע דיוואיין בשני תפקידים —
האחד הוא בעצמו והשני כרופא־אליל
כושי.
עד לא מזמן סירבו רשתות הטלוויזיה
באירופה לשדר את סירטוני
הווידיאו של הזמר, המופיע מחופש
לאשה.
מסתבר, ששוב הוכיח את עצמו
המישפט המפורסם: עם הצלחה אין
מתווכחים.

בני יום ןז
זמר ולא משורר
בדרכי משחק את הגבר, לעולם לא
תדעי עד כמה כואבות שתיקותיי,
תיקוות עלומיי, שלווה מאוחרת.״
את הטקסט חיברו אורי גולן ואת
הלחן: ישי הבארי. בני יוסף אומר
שהשיר לא בנוי במתכונת של להיט.
זהו שיר שקט, שיפה לשמוע אותו
כשאתה נמצא במצב־רוח מסויים.
בני יוסף, יליד ירושלים, התחיל את

תקליטה החדש של קייט בוש
הוא המשך מסעותיה אל ניבכי־נישמתה,
אל פחדיה, אהבותיה וכמובן
— סיוטיה. היא ממשיכה בדיוק
במקום שבו הפסיקה בתקליטה הקודם,
החלימה.
מבחינה מוסיקאלית, קייט בוש
תמיד היתד, יוצרת מוכשרת ויוצאת-
דופן. כבר בשנת 1977 היא הצליחה
להפתיע במורכבות החומר שאותו
כתבה ושרה. אז היא היתזלילדה צעירה
כת .16
כלבי־השמירה של האהבה הוא
תקליט מורכב, מסובו ומרתק, וגם אם
בשמיעה ראשונה הוא לא ברור, הוא
בהחלט שווה האזנות נוספות.
הקריירה שלו כמו מלם — בלהקה
הצבאית. אחר״כך הופיע בכל התחרויות
לכישרונות צעירים, הפסטיבלים
החסידיים, שלום ,85 הללויה הוליווד,
יוסף וכותונת הפסים, ועוד הרבה
מאוד הפקות אחרות. במשך חמש שנים
הוא למד ריקוד ותנועה, והתיקווה שלו
היא לשלב בין שני האהבות: שירה
וריקוד.
בארץ, הוא אומר, קיים היום מצב
אבסורדי, שבו גם אם אתה זמר נהדר,
מבקשים ממר בחברות־התקליטים
להיות גם משורר ומלחין .״אבל לצערי,
אני רק זמר — ולדעתי זמר טוב.״
בשנה שעברה הוא שלח שיר
לתחרות הקדם־ארוויזיון, ולא הצליח
להיכנס לתחרות. גם השנה הוא שולח
שיר, ומקווה שהפעם יצליח להתברג
פנימה.

נמדוד דדד י

ההבטחה הסודית

(המשך מעמוד )10

ממשלה צרה, בראשות שמעון
שלושה בלי שאקי
ך כאן מגיעים לעוקץ .״המפד״ל
1זאת הבעיה!״ מודה מקור בכיר
ביותר במערך ,״ליתר דיוק: הדוקטור
יוסף בורג!״
ואכן, נציגי המעיד מקיימים קשר
הדוק עם רפאל בן־נתן, הנחשב כאיש
החזק של המפד״ל, עם זבולון המר,
המנסה נואשות לשקמה; וכמובן עם
שר־התמיד, הדוקטור בורג.
אומנם, במערך יש הטוענים שזבולון
המר, אבנר ח״י שאקי ואחרים היו
מוכנים ללכת אפילו לבחירות מוקדמות
כדי להוריד פעם אחת ולתמיד את
בורג מהבימה הפוליטית, אולם המר
יותר מדי מציאותי לגבי מצבה העגום
הנוכחי של המפד״ל, מכדי לעשות צעד
דראסטי שכזה. הוא מעדיף לבלוע
צפרדעים בגודלו של הדוקטור בורג,
על פני פיחות אלקטורלי נוסף בכוחה
של מיפלגתו הגוססת.
באשר לשאקי הריעות חלוקות. יש
הטוענים, כי במיקרה של פרישת הליכוד
מהממשלה, יפרוש שאקי הקיצוני
מהמפד״ל ויצטרף למחנה הליכוד.

כלומר: בחישוב האריתמטי
בחוגי המערך לקראת הישארות
ממשלה צרה, אין כומכים
עליו. לוקחים בחשבון בטוח רק
שלושה חברי־כנכת מהמסד׳ל:
בורג, המר ודויד דנינו.

חבר־כנסת דתי נוסף, שאפילו לא
פנו אליו מחוגי המערך, הוא הח״כ
הקיצוני ממורשה חיים דרוקמן. אומנם,
טורחים במערך לציין בסיפוק את
תמיכתו של השר יוסק׳ה שפירא, נציגה
של מורשה בממשלה, בראש״הממשלה
שימעון פרס, בישיבת־הממשלה.

אולם בחישוב הבטוח סוכד
בים במערך כרגע על התחייבויותיהם
של 11 חברי כנסת
דתיים להישאר בקואליציה
צרה, בראשות המערך

קואליציה
של 61

ץ והי הנחת־היסוד של המערך, הנו(
גע לכל מהלכיו האחרונים. לכן,
במשברים האחרונים שיצר שרון בהת־בטאויותיו
נגד פרס בעת מסעו באו״
צות־הברית, לא התרגשו במערך ולא
ניסו להרגיע את הרוחות ולעשות
שלום־בית עם הליכוד.
בתשובתו בכנסת בשבוע שעבר,
לסיכום הדיון המדיני, התגרה פרס ללא
הרף בבכירי הליכוד .״מה את רוצה
ממני?״ נזף בשרה דורון, יושבת־ראש
הקואליציה הרחבה, או :״אתה יכול
ללכת! מי מחזיק אותך בקואליציה?״
שאל את חיים קופמן, יושב־ראש סיעת
הליכוד הרעשני. הוא מוכן ליציאת
הליכוד מהממשלה. מלבד 11 הקולות
הדתיים הבטוחים, השיג פרס את תמיכתה
של מפ״ם.

הגוש הכולל את העבודה,
אומץ, שינוי, יחד ומס׳׳ם מונה
50 קולות. יחד עם התוססת
הדתית המובטחת, ניתן להקים
ממשלה בת 61 מנדטים.

נוסף על כך, הובטחה לו תמיכתה
מבחוץ של ר״ץ. רעיון זה גרם לאנחות־הקלה
במערך. כך לא ייווצר מתח בתוך•
הממשלה בין ר״ץ לדתיים, ומה שחשוב
יותר — לא יצטרכו לשלם להם בשני
תיקים יקרים מפז. על כך אפשר להוסיף
את הימנעותן של הרשימה המתקדמת
ורק״ח.

כלומר: מסתמנת ממשלה
צרה, בת 61 מנדטים לפחות, בתוספת
התמיכה מבחוץ של ארבעה קולות נוספים.
אם מורידים ששת הקולות הנמנעים
של רק״ח והרשימה המתקדמת,
נותרים 49 קולות, לכל היותר, שיהוו
אופוזיציה מימין.
וכך תיווצר התמונה הבאה:
• קולות בעד הממשלה( 65 :לפחות).

קולות נגד הממשלה( 49 :לכל
היותר).
• נמנעים.6 :
העולם הזה 2514

־ ר ז 777ז

ו^ין ן^

המהפכה בקיבוצים:
נטיבבת ה מנ הלי ם
אחוז לתפקידי־ניהול נוספים, בקיבוץ או בתנועה. מי
שלא פנו לניהול, לא שבו חלילה לעבודה, אלא יצאו
בשליחות לחו״ל, יצאו להשתלמויות בעיר, מתו או
עזבו את הקיבוצים.
רק גיזבר אחד, מתוך ,93 שב לעבודה חקלאית!
יתרה מזאת. הלמן גילה, שלשיכבת־המנהלים
כמעט שלא מתוסף דם חדש. לא אחת, אותו חבר
קיבוץ עובר את שלושת התפקידים המרכזיים:
מזכיר, גיזבר ומרכז־משק. לתופעה זו קורא הלמן
״רוטציה אופקית״ .הוא גם מסביר את קשייה:
״התנועה הקיבוצית, דווקא בניסיונה להתעלם מעצם
התפתחותה של שיכבת־המנהלים המיקצועית, וב־שאיפתה
להמשיך ולתפקד במערכת מיושנת —
שבה כאילו קיימת רוטציה אמיתית ומושלמת —
עלולה לפתח מימסד ומנגנון גרועים במיוחד.״
הלמן מנתח את הגרוע בשיטה הקיבוצית הנוכחית.
עיקרו: מעמד״המנהלים עלול לפתח עמדות
שונות מעמדות המערכת שאותה הוא אמור לשרת.
לרוב התפקידים אין הבחירה דמוקרטית, אלא באמצעות
המלצות. החמור מכל: המנהלים מחדירים
לתנועה נורמות התנהגות חדשות.

לאן פונה מרכז המשק או הגיזבר עם סיום״
תפקידו? האם הוא חוזר לעבודה רגילה? האם הוא
נכנס למיסגרת שבה הוא הופך ממנהל למנוהל, או
שהוא מחליף תפקיד ניהולי אחד באחר?
בשאלה זאת נפתח תחקיר מרתק, שפורסם בגיליון
האחרון של יחד — עיתון התנועה הקיבוצית
המאוחדת. האקטואליות של המאמר נובעת מסידרת
כישלונות פינאנסיים, שהם מנת־חלקם של הקיבוצים
— הן של התק״ם, הן של השומר הצעיר.
שיאם של הכישלונות: הסתבכויות הקיבוצים בהשקעות
בלתי־נכונות בשוק האפור ובבורסה, כפי שבאו
לידי ביטוי במה שזכה בפי כל בשם :״פרשת דויד
בלאס.״
מי אשם במפולת?
עתה בא אמיר הלמן ומוכיח, באותות וב־מיספרים,
שיש שיכבת־מנהלים בקיבוצים, שהכל
מעדיפים לטשטש את דבר קיומה. כי הכרה בעובדה
פירושה שינוי בתפיסת־העולם הבסיסית של מייסדי
הקיבוץ: הקונספציה אמרה שבקיבוץ תקום חברה
שיוויונית, שבה לא יהיו שליטים ונשלטים. למען
המשימות האירגוניות בוחרים אנשים לתפקידי־ניהול
לתקופות קצובות, כשעיקרון הרוטציה מבטיח
הצעת כותב המאמר היא שלא להתעלם מהבעיה
שהמנהיג ישוב להיות מונהג. למעשה, קרה דבר־מה
ולא לתקוף אותה, אלא לנצל את יתרונותיה של

אחר.
הלמן ערך מידגם ב־ 30 קיבוצי התק״מ, לגבי השיכבה באופן מודע ומתוכנן. המשך ההתעלמות
התפקידים של מרכזי־משק וגיזברים, בשנים ׳יוגרום לכך שחוקי־הברזל של האוליגרכיה יגיעו
לכל קיבוץ וקיבוץ. כלומר, יווצר ריבוד חברתי, שבו
80־ . 1970 הבדיקה נעשתה בסוף שנת . 1984
אומר הלמן :״כאן ציפתה לנו הפתעה מרשימה — שכבות חברתיות, כשהגבוהות נהנות לנצח מכל
לא רק שהאידיאל המקורי של חזרה לעבודה אינו העולמות.
בכל מיקרה, גם להלמן ברור שהקיבוץ שעליו
מתקיים, אלא שבעלי תפקידים רבים מבלים את רוב
הוא מדבר אינו הקיבוץ שעליו חלמו האבות המייסזמנם
בעבודות ניהוליות״.
מיספרית, מתוך 190 מרכזים וגיזברים פנו כ־ 80 דים.

התוספת
של ורבץ
דיון מרתק בבג״ץ עומד להתקיים בקרוב.
אומנם, הוא מתייחס רק למועצה המקומית ברמת־השרון,
אך השלכות ההחלטה בעניין יכולות להיות
מכריעות גם לשאר חלקי הארץ.
רואה החשבון גד פניני, ראש סיעה מקומית,
פנה לבג״ץ ומבקש שזה יורה ליועץ המישפטי של
מועצת רמת־השרון להסביר מדוע הוא אינו נוקט
בהליך מישפטי של הגשת כתב־אישום נגד משה
ורבץ, ראש המועצה המקומית. העילה — אי־קיום
צו של בית־מישפט בהרצליה, שהורה לוורבין
להרוס תוספת לדירה שהוא בנה, שנבעה מהגדלת
שטח־הבניה בקומת־הקרקע ובקומה א׳ של הבית,
בשטח כולל של 14 מטרים רבועים.
על־פי כתב העתירה לצו־על־תנאי, מתברר
שבחודש פברואר 81׳ הורשע ורבין, נדון לקנס
ונדרש להרוס את הסטיה בתוך שיבעה חודשים.
אחרי שנבחר ורבין לתפקידו, הוא אמר בישיבת
המועצה :״הצו ניתן שלוש שנים לפני שנבחרתי
למועצה. העובדה היתה ידועה גם ליועץ־המישפטי,
עוד טרם נבחרתי כראש־המועצה.״
למקומון הרצליה רעננה מחודש יוני האחרון
אמר ורבין :״תוך כדי בניה נתגלו שינויי קונסטרוקציה,
שלא נלקחו בחשבון על-ידי התוכנית
האחידה, המאשרת שינויים. כך שהתחייבו שינויים
מיידיים תוך כדי בניה — שינויים שללא שינוי
תוכנית־בניין־ערים אינם חוקיים, אך ללא ביצועם
לא יכולתי להשלים את בניית הבית״.
פניני לא ויתר. הוא פנה ליועץ המישפטי
ולמהנדס של המועצה, ודרש שיבצעו את הוראת
בית־המשיפט נגד ורבץ. המהנדס הודיע שהוצא צו
להריסת התוספת של ורבץ — אך הואיל וקיימים

.נאות מידנו׳ מה קונים ורמה,

חיג עג?בבאר־שבע העניינים מתנהלים, כנראה, אחרת.
לבית־המישפט המחוזי בבירת־הנגב הוגש כתב־תביעה
מטעם הבנק הבינלאומי הראשון, נגד
המלונות נאות מידבר וזוהר ובעליהם, ישעיהו
איתן וזאב גוטמן. התביעה היא על סך פנטאסטי
של מיליארד וחצי שקל.
איך צברו שני המלונות חובות כאלה?
בבאר־שבע יש עוד שני בתי־מלון, נגב ואביב,
אך נאות־מידבר היה הבייבי של העיר, המפואר
והגדול ביותר. הוא הוקם בתחילת שנות ה־ 60 על־ידי
קבוצת משקיעים מחו״ל, כחלק מפרוייקט
פיתוח־הנגב. בשנת 1965 הוא הגיע לידי כונס־נכסים,
וממנו לגוטמן, בעליו של מלון זוהר, העומד
בראש קבוצת משקיעים מקומיים.
לפני שנה הושכר מלון זוהר לסוכנות, כדי
לשכן בו עולים מאתיופיה, כך שהמלון היחיד
הרציני בעיר נשאר נאות מידבר.
בעבר הוא ידע ימים טובים. במילחמת ששת־הימים
הוא שימש מרכז תיקשורת בינלאומי.
אך אחר־כך דעך. גוטמן, איש דתי, נכנע ללחצי
החרדים בבירת־הנגב, סגר את המועדון של המלון,
שהיה פתוח בלילות שבת, ואחר־כך צימצם את בר־המשקאות
והוציא ממנו את השתיה החריפה.
בתהילת שנות ה־ 80 התקיימו שיחות בין
ישראלים ומצרים במרתף שבמלון, שבעבר שימש
כסאוי״ה. עתה הוא זכה לעדנה, משום שהיה האולם
היחיד המוגן במלון. בשבוע שעבר התארח שם שר־החוץ
יצחק שמיר לארוחת־צהריים. הנוכחים
התלוננו על טיב האוכל.
מה שמחזיק את המלון, שהיה פאר ההתפתחות
בנגב, הוא מועדון־חברים, המנצל את שתי הבריכות
של המלון ותיירות מזדמנת.
הידיעה על כתב־התביעה עשתה רעש בעיר
הדרומית, שמיספר אנשי העסקים שבה הוא די קטן.
סכום־התביעה מורכב מחובות על הלוואות שלקח
גוטמן מהבינלאומי, ומחוב דביטורי שוטף.
הגשת כתב־התביעה יצרה אצל בעלי המניות
תזוזה. הם מיהרו להגיע להסכם עם הבנק על החזר
חובות, והתביעה בוטלה.
בבאר־שבע מחזיקים לגוטמן אצבעות. כי אם
נאות מידבר ייסגר, לא ישארו בתי־מלון בעיר.

קמה מושפע הצרכן הישראלי? השבוע גילה
כני גאון, מנכ״ל ץ יו־אופ, שהוא גם יושב־ראש
איגוד המפרסמים, שרוכשי מודעות מטעם הטלוויזיה
הירדנית מודיעים לבעלי חברות בחו״ל,
ש״ 20 אחוז מאוכלוסיית ישראל צופים בהם, וכך
אפשר, באמצעות הטלוויזיה הירדנית, לקדם מכירות
גם בישראל.
בארץ, לעומת זאת, הסביר גאון, ההוצאה לתש־דירי־שרות
ולחסויות בטלוויזיה היא רק אחוז

ירד גאון
גם בירדן
קטנטן מכלל הוצאות־הפירסום השנתיות. בשנה
השוטפת מוצא לכך סכום של כשלוש וחצי מיליון
דולר, בעוד שלפירסום עיתונות וחוצות הוצאו 195
מיליון דולר.
לדיברי גאון, מי שהגדיל השנה את היקף ה־פירסום
היה דווקא ענף־הביטוח, על רקע שפל
וצימצום בפירסום של ענפים אחרים.
הבנקעז נגד הבורסה
שועלי־בורסה ותיקים מבכים באחרונה את התנהגות
הבנקים במיסחר. לדעתם, הירידה הקבועה
ב־ 20 השבועות האחרונים נובעת מדיכוי־הבורסה,
שנעשה על״ידי הבנקים.
באופן מפתיע, על־פי סדר שכאילו תוכנן מראש,

ראש-מועצה ורכץ
אי ציות לחוק
עשרות צווים מסוג זה, מטופלים רק המיקרים
החמורים, בגלל בעיות בכוח־אדם, בפיקוח וחוסר־רכב
במחלקה.
כעבור זמן קבע ורבץ, שכל דוח פיקוח על בניה
חריגה יועבר ללישכתו, בטרם תיקבע לגביו המשך
המדיניות.
בשיחה עם העולם הזה הסביר ורבין, שברמת־השרון
ידוע כיום על 2000 חריגות״בניה, רובן
״פלונטרים״ ,כדבריו, הנובעים מסיבוכי־בירוק־רטיה
.״איזור־תעשיה שלם ברמת־השרון נבנה לפני
30 שנה בחטא פורמאלי מבחינת החוק היבש,
המונע מתן־היתרים. לפי פניני, אני אמור להגיש
נגדם היום תלונות״.
לדעת ורבין, החריגות הקטנות היו יכולות
להיפתר אילו ראש הרשות המקומית היה לוקח
עליו אחריות ומקבל רשות להשתמש בשיקול־דעתו
לאשר שינויים. מכיוון שהמערכת פועלת
לאט, נתקעים אזרחים ויזמי פרוייקטים באמצע
העבודה, מבלי ששום גורם יקח על עצמו אחריות
לאשר חריגות סבירות.
ורבין ער לכך שחלק גדול מהתלונות מקורן
בהלשנות. לכן הוא ביקש להיות מעורב אישית
בכל דוח על בניה חריגה.
לדעתו, אם הבג״ץ יקבל את עמדת פניני וסיעתו,
צפויות הריסות מאסיביות של בתים ודירות ברמת־השרון.
החל
בכך בנק־דיסקונט, אחריו בנק־הפועלים
ועתה בנק לאומי.
הבנקים מוכרים סחורה, גורמים להיצעים
ויוצאים, כדי להשאיר את הכסף של הציבור —
ובעיקר של הקשישים — בתוך המערכת הבנקאית,
פן יתרכז סביב שולחן־ההימורים של הבורסה
לניירות־ערך.
בבורסה מעריכים שבתוך שבועיים תשתנה
המגמה, ואז בוודאי גם תרד הריבית הבנקאית
הגבוהה. פירושו של דבר שתהיה חזרה לבורסה, אך
בעיקר למניות שיש מאחוריהן נזילות טובה.
לתשומת־ליבו של מי שמחפשים דרכים ישנות-
חדשות לרווחים מהבורסה.

שלוש נשים לוחמות למען
שמואר פראטו־שווו: אשתו.
בתו ומזניותו -אחו׳ שנפר
רפת באיטליה בגרו אשה
שרת־זהב, שעליה האותיות ״פ״ש״
ביהלומים. רק עיניה מסגירות מפעם
לפעם את דאגתה. היא נוגעת בשערה
ומתנצלת :״כבר שבוע לא הייתי
במיספרה,״ היא אומרת לצלם המצלם
אותה.
הילדה, בתו של פלאטו־שרון מנישואיו
הראשונים, נראית מלאת־מרץ
גם בשעה מאוחרת זו של הלילה.

האשה: אנט

למרות השבוע הקשה
שעבר עליה, נראית אנש
פלאטו״שרון יפה וזוהרת נתמיד -לבושה אפודת־

ממרכז״העניינים, וכעת היא כמעט כל
היום איתנו בדיזנגוף סנטר.״
הילדה, נשואה לסרג׳ ואם לשלושה
ילדים, סיפרה על ילדותה בפאריס,
כאשר אביה היה עדיין בתחילת דרכו.

סיפרה הילדה:

אבי ואמי התחתנו כאשר היו
צעירים מאוד. אבא היה רק בן 22
כשנולדתי, בפאריס. אני זוכרת שעד

אנגורה לבנה ועונדת תכשיט זהב עם האותיות פ״ש
ביהלומים. יחד עם בנה בן ה״ ,7יואב, ציפתה למועד
הקבוע לפגישה עם בעלה. בינתיים נעצר במילנו.
ץ הו הגילוי הגדול של פרשת
(פלאטו: אשה היא שפיתתה אותו
לבוא לאיטליה.
האשה שפיתתה את שמואל פלאטו־שרון
לבוא למילאנו אינה חתיכה
משגעת, אלא אשת־עסקים ממולחת.
השנים מכירים זה את זה מזה כמה
חודשים. ועשו כמה עסקות מוצלחות
ביחד. האשה ביקרה בישראל כמה
פעמים, ויצרה קשרים קרובים עם
פלאטו. היה לו אמון מלא בה, וכאשר
טילפנה ואמרה שיש עיסקה חשובה
במילאנו, הוא לא היסס לנסוע.
כך נפל בפח.
אם אשה הפילה אותו בפח, הרי גם
המאבק להצלתו מנוהל על־ידי נשים.

מחליף

סינדרלה

הילדה

תוטטת ומלאת״מרץ נרתמה הילדה, בתו של
פלאשו־שרון מנישואיו הראשונים, למאבק
לשיחרורו. .ספגתי ממנו יותר מאשר מכל אחד אחר בעולם ״,היא אומרת.

י 36

ת חדר־המילחמה למען שמו-
\ £א ל פלאטו־שרון מנהלות שלוש
נשים צעירות. בנאמנות ובמרץ בלתי־נדלה
עושות אנט פלאטו־שרון, אשתו,
הילדה גוזלן, בתו, וקלרה חורי, מזכירתו,
את הכל למען שיחרורו.
בדיזנגוף־סנטר, בחדר קטן עמוס
טלפונים ועיתונים, יושבות בח־ו־כלל
השלוש מעלות־השחר ועד לשעות
הקטנות של הלילה. הן ניאותו להתראיין
רק בשעת־ערב מאוחרת, אחרי
שכל עיסוקי היום הסתיימו.
״ביום ראשון, ב־ 4אחרי־הצהריים,
הודיעו לנו שסמואל נעצר באיטליה,״
סיפרה אנט, שגם אחרי שבוע של
יסורים ודאגות נראית כאילו יצאה
מתוך דפי ירחון־אופנה. היא לבושה
בסוודר־אנגורה לבן ועל צווארה שר

ד * ץ ך 1ךןד. ך :ך * ך ך [ למרות שהיא עונדת אצל פלאטו־שרון
11 1 1 1 1 ^ 1/111 רק חמש שנים, מרגישה קלרה חורי
כבת־מישפחה. כאשר נודע לה על מעצרו באיטליה, פרצה קלרה בבכי.
בשיערה, העשוי בתיסרוקת אפרו,
קשור סרט שחור, בסיגנון הזמרת
מדונה. היא לבושה בצורה ספורטיבית,
במיכנסיים ובמגפיים. במשך היום
הספיקה לנסוע עם עורן־־רינו של
אביה לירושלים ולהיפגש שם עם ח״כ
אהוד אולמרט ואנשי המחלקה הקונסולרית
של מישרד־החוץ.
האשה השלישית היא קלרה, מזכירתו
מזה חמש שנים של הח״כ לשעבר.
קלרה היא צעירה תמירה, ששיערה
החלק עטור פסי־בלונד. היא עושה את
עבודתה ביעילות ואחריות.
קשה לתאר צוות אוהב ודואג יותר
משלוש הנשים הללו .״בימים הראשונים
אנט ישבה בבית בסביון, ואנחנו
עידכנו אותה כל הזמן,״ אומרת קלרה.
״אבל היא לא יכלה להיות רחוקה

גיל 4היינו בתנאים של עוני ממש.
גרנו בדירת־חדר, בלי שרותים ומיט־בח,
ברובע־עוני שבו התגוררו היהודים
שהגיעו לצרפת אחרי מילחמת־העולם.
כאשר הייתי בת 4עברנו לגור בדירה
חדשה וגדולה יותר. למרות שהיתה זו
רק דירה של שלושה חדרים, היא היתה
בעיניי אז כארמון. אני זוכרת שליום-
ההולדת שלי אבא הזמין את כל מי
שרק יכול לחשוב עליו, כדי להתגאות
ברירה היפה והחדשה שלנו.
אבא עבד תמיד מהבוקר ועד
השעות הקטנות של הלילה. המישרד
שלו היה בבית, וחדר־השינה שלי היה
לידו. אני זוכרת שזה הפריע לי לישון.
במקום להירדם תוך כדי סיפורים של
שילגיה וסינדרלה, כמו ילדות אחרות,
אני הייתי נרדמת כשברקע נשמעות

שיחות עיסקיות על כסף וחוזים.
למרות העובדה שאבא היה תמיד
כל־כן־ עסוק, הוא היה מקדיש לי
מזמנו. הוא היה אומה ״יותר טוב שעה
אחת של אהבה מלאה, מיום של עצבנות
יחד.״
לא הרגשתי מעבר חד מעוני
לעושר, כי זה לא קרה בן־לילה. זה היה
עניין של עשר שנים. אז כבר גרנו
בבית גדול, ואני למדתי לנגן פסנתר
והלכתי לבית־ספר נוצרי, מכיוון ששם
למדו יותר ברצינות.
מילדותי היה לאבי ולי מינהג,
שפעם בשבועיים היינו יוצאים יחד
למיסעדה, רק שנינו, אוכלים יחד
צהריים ומדברים על כל הנושאים
שעיניינו אותי. זה היה מינהג שנמשד
שנים, וגם כשאבא עבר תקופה
מסויימת לגור בשווייץ, הוא לא ויתר
על כך. אני זוכרת שפעם נסעתי אליו
במטוס לציריך, אכלתי איתו צהריים
וחזרתי עוד באותו ערב לפאריס, רק
כדי לא להחמיץ את ארוחת־הצהריים
המסורתית שלנו.
אני זוכרת קוריוזים מהילדות שלי.
פעם היה בביתנו נשיא רהומיי מאפריקה.
הוא חיכה אתי בסלון, כי אבי
היה עסוק עם אנשי־עסקים במישרדו.
ואמר לי לשעשע את הנשיא. פיתאום
הגיעה סבתא שלי, אמו של אבי. היא
ראתה אותי יושבת בסלון עם כושי
שלא הכירה, ואמרה לי ללכת לנגן על
הפסנתר כדי לשעשע את האדון. אבל
אני והפסנתר אף פעם לא הלכנו טוב
ביחד, אז הנשיא הצטרף אליי וניגן
איתי. סבתא ממש התלהבה ואמרה לו,
שבשביל כושי הוא מנגן נהדר. כזאת
היא סבתא שלי, בלי כל הנימוסים של
צרפת. אבל הנשיא קיבל זאת יפה
מאוד. הוא צחק וחיבק אותה.

היזוריס

* 49 בדיסקוטק
^ אשר אבאעזבאתאמא והלך
^ לגור עם אנט, זה לא גרם לי
סבל מיוחד. אבי הוא כל־כך חכם
ודיפלומט, שהוא יודע להשיג את
המטרה שלו בלי לפגוע יותר מדי.
הייתי אז בת ,15 והייתי מאוד עסוקה
עם עצמי. לא שנאתי את אנט ולא
כעסתי עליה. היה לי חדר אצל אמא,
חדר אצל אבא וחדר אצל סבתא, ולא
ניתקתי קשר עם אבא.

ביני ובין אנט יש הבדל של תשע
שנים בגיל, והתיידדנו מהר. באותה
תקופה התגרשו גם הורים של חברות
אחרות שלי בפאריס, וראיתי שהן
קיבלו זאת הרבה יותר קשה ממגי.
את בעלי, סרג׳ ,הכרתי בגימנסיה.
בגיל 18 עלינו יחד ארצה. זה היה
בשנת . 1968 ואחרי שנה חזרנו לפאריס
כדי להתחתן. מאז אנחנו בארץ.
היינו ילדים כשהתחתנו, אבל ההורים
שלי לא התנגדו, כי הם הכירו את סרג׳
מגיל צעיר, וזה היה מובן לכולם
שאנחנו נתחתן.
עד כאן סיפורה של הילדה.
בעלה, סרג׳ ,נמצא כרגע במילאנו
ומנסה לעזור לאביה. היא אינה מסתירה
את אהבתה והערצתה לאביה .״אני
חושבת שספגתי ממנו יותר מאשר
מכל אדם אחר,״ היא אומרת.
קלרה, המזכירה של פלאטו־שרון,
מכירה אותו רק חמש שנים.

סיפרה קלרה כיצד הגיעה
למישרדו:
הייתי אחרי צבא, ונסעתי לאמריקה
לטיול. כאשר חזרתי, חיפשתי עבודה.
חברה שעבדה בבניין אל־על, שם היה
אז מישרדו של פלאטו״שרון, אמרה לי
לנסות אצלו, כי המזכירה שלו עומדת
להתחתן. זהו מקום־עבודתי הראשון,
וכך התחלתי את הרומאן שלי עם
המישרד.
מעולם לא היו לי תקלים איתו. הוא
מעביד יוצא־מן־הכלל, אף פעם לא התווכחנו
על כסף. אני רואה את החברות
שלי, שהחליפו במשך התקופה הזו
חמישה מקומות־עבודה, ויודעת כמה
אני בת־מזל.
עד כאן קלרה.
אנט, הנמצאת עם פלאטו־שרון כבר
20 שנה, שמחה להיזכר בימים הטובים,
כאשר הכירו זה.את זו בפאריס.

| \ 1ך \ 1שבע שנים חיכתה אנט עד
\ 1ו 1שפלאטו השיג גט מאשתו הראשונה,
ונשא אותה לאשה. בתמונה למעלה הוא

חותם על הכתובה. למטה בעמוד: הילדה, כאשר
היתה בגיל * ואביה בן :26״אבא מטפיק חכם
ודיפלומט, והתחתן עם אנט בלי לגרום לי לכעט״.
רק פעם בשבוע היינו אוכלים ארוחת
ערב לבד בבית.
בשנת 1971 התחתנו בפאריס. בערך
שנה אחר כך ביקרנו לראשונה
בישראל ביחד.
שבע שנים חיכינו לילד. סמי מאוד
רצה בן. גם המישפחה שלי רצתה
שיהיו לנו ילדים. לאמי היו 11 ילדים,
והיא כמובן רצתה שגם לי תהיה
מישפחה גדולה. כשנודע לסמי שאני
בהריון, היתה שימחה גדולה.

מסיכה
רק כהוא

סיפורה של אנט:
נולדתי באלג׳יריה, ובגיל 17 באתי
עם כל מישפחתי לפאריס. הכרתי את
סמי כדיסקוטק, כשהייתי בת 18 וחצי.
אני באתי לשם עם חברות והוא היה עם
חברים. לא שמתי לב אליו. אבל חברה
שלי שאלה אותי אם ראיתי אותו, כי
הוא הסתכל עליי כל הערב וגם שאל
אותה עליי. אבל הוא יצא ולא דיבר
איתי באותו ערב אף מילה.
אחרי שבוע חזרתי עם החברה
לאותו דיסקוטק, וגם הוא היה שם. הוא
דיבר עם החברה שלי ושאל אותה אם
הוא יכול לשבת איתנו.
וככה זה התחיל.
הרבה זמן לא סיפרתי עליו בבית,
אבל בסוף זה נודע. ההורים שלי
התנגדו מאוד ודרשו ממני שאפסיק
לצאת איתו. הם אמרו לי שהוא גבר
נשוי ואני בחורה צעירה, וזה לא
בשבילי. גם במישפחה שלו היו לו
צרות. אבל אז כבר אהבתי אותו והוא
אהב אותי, ולא יכולנו להיפרד.
חיכיתי לו שבע שנים. הוא אמר לי
מהתחלה שזה יילד לאט, כי הוא מאוד
אוהב את אמו ואת בתו, הילדה, והוא
לא רוצה לפגוע בהם.
כאשר הוא ראה שהגט מתקרב, הוא
הלך לדבר עם המישפחה שלי ואמר
שהעניין מתקדם, והוא אומנם לא יכול
להבטיח שזה יקח עוד חודש או עוד
שנה, אבל בסוף אנחנו נתחתן. אז
עברנו לגור ביחד. מאותה תקופה הוא
היה נכנס לבית שלנו, אבל האווירה
עדיין היתה קשה.
בערך באותה תקופה הוא הכיר לי
את הילדה. היא היתה אז בת ,14 אבל
היא התנהגה כמבוגרת. היא בעצם לא
השתנתה הרבה עד היום.
גרנו אז בבית קטן, והמישרד שלו
היה בבית. לפעמים היה תור של
אנשים משתרך על פני הרחוב, כי לא
היה מקום לכולם בבית. בפאריס היינו
יוצאים המון לארוחות עיסקיות. אולי

^ ש לפעמים סיכסוכים בינינו, כמו
בכל מישפחה, אבל אני לא זוכרת
שום נושא מיוחד שמרגיז את סמי. אני
לא קנאית, גם כאשר מתפרסמים עליו
סיפורים בעיתונות שהוא יוצא עם
פנינה רוזנבלום, או עם דוגמנית זו או
אחרת. כי הוא גבר ויכול לעשות בחוץ
מה שהוא רוצה. אבל בבית הוא בעלי
ואני אשתו, וזה מה שחשוב לי. הוא
איש מאוד פופולארי וגבר נאה, ועד
היום הרבה בחורות מסתכלות עליו
והוא מעניין אותן.
כאשר גברים מסתכלים עליי, הוא
דווקא שמח. הוא רואה זאת כקומפלי־מנט
בשבילו. הוא בטוח שאני יודעת
להתנהג. כאשר מסתכלים עליי, אני
עוברת על זה, זה לא מעניין אותי.
אולי בחוץ הוא לא מראה רגשות
ולובש מסיכה. בבית הוא לא כזה. הוא
מאור אוהב את יואב, הבן שלנו, ומפנק
אותו נורא. אני חושבת שילד צריך
יותר מישמעת, ואני יותר קשה עם
הילד ממנו. כאשר הוא יושב בישיבת־עסקים
הכי־לוחצת ויואב נכנס ־— הוא
נרגע. הוא גם אוהב אשה עם חיוך.
הקשר שלו עם יואב הוא נהדר.
בזמן האחרון הם היו רוכבים יחד בשבת
על אופניים מסביון להילטון בתל־אביב,
כל אחד על האופניים שלו. בכל
פעם שאני הייתי נוסעת עם יואב
לחדל, סמי היה מטלפן אליו פעמיים
ביום.
עוד אף פעם לא היינו שלושתינו
בחו״ל ביחד. סמואל הבטיח הפעם,
ששלושה שבועות אחרי נסיעתו, אנחנו
ניפגש כולנו בוונציה. סיפרתי
ליואב הרבה על הגונדולות ועל
התעלות, והוא מחכה ומצפה לראות
את ונציה עם אבא. כעת אני לא יודעת
מה יהיה.
יואב הוא כבר בן 7הוא קורא
עברית ורואה את התמונות של אביו
בעיתונים, והוא מרגיש שקרה משהו.
זה רק השבוע הראשון, אומנם, אבל
הוא כבר שאל על אבא, ואני אמרתי לו
שאבא נסע לעזור למדינת־ישראל
באיזו בעיה באיטליה, ושאנחנו נחכה
לו ולא יודעים מתי יחזור.

_ אי־אפשד היה להציל!
(המשך מעמוד )7
הצהרת גור יצרה רושם מוטעה. היא
היתה בבחינת ירייה מן המותן. אחר־כך,
כפי הנראה, היא השתלטה על העובדות,
כדי שאלה לא יתנגשו כריעה
הקדומה שגיבש השר לעצמו.
ברור לחלוטין שהד״ר שמואל לובו־שיץ,
רופא אורתופד מבית־החולים על־שם
שיבא בתל־השומר, שהיה אף הוא
בטיול בקירבת־מקום, יכול היה להציל
את אמיר, אילו הגיע למקום בתוך
שלוש דקות כדי לטפל בו.
בראיון לחדשות, שפורסם ב־ 8באוקטובר,
אמר הד״ר :״לדעתי, המצרים
לא יכלו לעשות יותר ממה שעשו. היה
חושך. הם לא ידעו מה קורה. הקשר
היחיד היה בטאבה, וזה מרחק גדול.
כרופא, אני יודע שכאשר אדם נפצע
ולא מקבל עזרה אחרי רבע שעה, הוא
מת. העזרה לא היתה יכולה להגיע
אליהם לפני כן.״

מישדד־ההוץ
אסר
ץ ץ ופדות שונים התעניינו בתו//צאות
הנתיחות־שלאחר-המוות.
אחד מהם היה מוסד שאינו רפואי כלל:
מישרד־החוץ.
ביום השלישי, ה״ 8באוקטובר, התייחסה
העיתונות לפרשה בהרחבה. בשעה
8נערב שודרה התוכנית רפואה
,2000 שבה הופיע השר גור. שעה
לפני־כן קיבל פקיד במישרד־הבריאות
את תוצאות הנתיחות הפאתולוגיות
ואת הדוח הכתוב שנערך בעיקבותיהן.
זמן קצר אחר כך, קבל-עם־ועדה,
הודיע גור שחייהם של חמישה מבין
שיבעת הישראלים שנרצחו בראס־בורקה
היו ניצלים, אילו קיבלו טיפול
מיידי, אלא שהפצועים שכבו בשטח
במשך חמש שעות בלא שתושט להם
עזרה, כי המצרים לא איפשרו להגישה.
פירושו של דבר, על״פי גור: השיל
טונות המצרים אשמים במחדל נורא,
שגרם למותם של חמישה אנשים שאפשר
היה להצילם.
דברי גור לא היו כוזבים — אך הם
יצרו רושם כוזב על־ידי חיבור שתי
עובדות יחד: ראשית — שהמצרים
מנעו הגשת עזרה רפואית בו במקום,
תוך דקות, שהיה בו כדי להציל ארבעה
או חמישה מבין הנפגעים: ושנית —
שהקורבנות שכבו במקום במשך חמש
שעות. המסקנה של הקורא הרגיל:
שהאנשים גססו במשך חמש שעות,
כשהמצרים מתבוננים במחזה באדישות
או ברישעות.
האמת שונה. המצרים אכן אשמים
בכך שלא הגישו סיוע רפואי בעצמם,
ולא איפשרו לאחרים לטפל תוך דקות
בנפגעים. לתופעה זו יכולים להיות
כמה הסברים: העדר חובש מצרי במקום,
פאניקה, אובדן עשתונות, חוסר־תושיה
ואי־היכולת לקבל אחריות.
על כל פנים — אחרי שנמנעה עזרה
זו בו במקום, לא היתה משמעות רפואית
לעובדה שהגופות נשארו מוטלות
בשטח. לא היה עוד מה לעשות. הקורבנות
היו מתים.
יכול להיות ויכוח בין הרופאים על
המועד המדוייק של המוות לגבי כל
אחד מן הקורבנות, לאור המימצאים
של הניתוח״לאחר־המוות. אך הזמן
נמדד בדקות, לא בשעות.
השופט חמן שלח נורה במרכז
ביטנו, מעט מעל הטבור. בדוח הפא־תולוגי
נקבע שהוא מת מאיבוד״דם.
ככל הנראה, הוא נפגע גם בעמוד־השידרה
— ולא בתו, צליל, כפי שנמסר
מאוחר יותר. מי שמסר עובדה זאת,
מאוחר יותר — למרות האיסור של
מישרד־החוץ — היה מנכ״ל מישרד־הבריאות,
הפרופסור רן מיכאלי.
מיכאלי, קצין־רפואה־ראשי לשעבר,
ואחיה של השחקנית ריבקה
מיכאלי, אמר שאילו שלח היה מטופל
בזמן, אפשר היה להציל אותו. ייתכן,
אך הדבר היה מחייב טיפול תוך זמן
סביר.
לצליל שלח נגרמה פציעה דומה לזו
של באום. הכדור שפגע בה פגיעה
קטלנית חדר לעומק הירך ופתח את
כל׳״הדם.
הדוח הפאתולוגי קבע לגביה, שהיא

מתה מדימום חיצוני. רק סיוע רפואי
מיידי, תוך דקות, יכול היה להציל את
חייה של כוכבת תוכנית־הטלוויזיה
לילדים שישאר בינינו.
במיקרה של פגיעת כדור בעורקים
או בוורידים הדם קולח מן הגוף במהירות
רבה. רק חסימת עורקים או ורידים
מיידית, יכולה להציל את הנפגע.
דינה ברי, הרוגה נוספת, סבלה פגיעה
כמעט זהה לזו של צליל שלח. הקליע
חדר לעומק־הירו. גם היא מתה,
על״פי הדוח הפאתולוגי, מדימום חיצוני.
גם אותה אפשר היה להציל רק אילו
ניתן לה טיפול תוך דקות.
לגבי אילנה שלח קבע הדוח, שהיא
מתה מייד, מפגיעה בראשה, כמו עופ*
רית תוראל. לאניטה גריפל חדר קליע
לכתף ויצא מתחת לטבור, תוך שהוא
קורע איברים פנימיים וכלי־דם. היא
מתה כתוצאה משטף־דם פנימי. גם
במיקרה זה ניתן היה להצילה רק אילו
היתה מוגשת לה עזרה רפואית תוך
דקות ספורות.
אחרי שנוצר הרושם המוטעה לגבי
סיכויי־ההצלה, הוא נוצל על־ידי גורמים
פוליטיים מסויימים כדי לקעקע
את השלום הרגיש עם מצריים.
האמת אינה יכולה להחזיר את
חייהם של הנרצחים או לנחם את בני־מישפחותיהם.
היא גם אינה יכולה
להקטין ולוא במעט את חומרת הפשע.
למישפחות יכול להיות קורטוב של
נחמה בכך שיקיריהם לא התענו במשך
שעות ארוכות, אלא מתו תור דקות.

יתכן פירסום
הדוחות
^ עולם הזה״ פנה לשר־הברי־
1 1/ /אות כדי לקבל את תגובתו.
להלן תגובת המישרד, כפי שנמסרה
על־ידי הדובר שמואל אלגרבלי :״גור
לא התכוון למסור פרטים מדוייקים על
תוצאות הבדיקות הפאתולוגיות. אד
מכיוון שיומיים לפני הודעתו הוא מסר
לכל נציגי התיקשורת בעולם שהטיפול
הרפואי לא היה הולם, ואילו היה
ניתן, אפשר היה להציל חלק מה־נפגעים
— הוא מצא לנכון להודיע
רישמית את הקביעות העיקריות של
הדוח הפאתולוגי.״
על סמך מה מסר השר גור שניתן
היה להציל חמישה מבין הנפגעים?
אלגרגלי :״השר והמנכ״ל קיבלו
באותו ערב דיווח טלפוני מהד״ר
רוגוב, מנהל המכון הפאתולוגי באבו־כביר.
הוא מסר את הכותרת של
מימצאי־הדוח. רוגוב קבע שעל־פי
המימצאים של הניתוח, ועל־פי חוות־דעתו
המיקצועית, ניתן היה, עם טיפול
טוב יותר ומהיר יותר, להציל חמישה
מבין השיבעה, מבלי להתייחס לשאלה
אם הנפגעים היו נשארים נכים או
פגועים בכל צורה אחרת.״
מדוע לא פורסם הדוח?

אלגרבלי :״הסיבה היא צינעת־הפרט.
הציבור לא חייב לדעת בדיוק
איזה קליע חדר לאן ואם הוא פגע
בעורקי־דם ראשיים. לא ראיתי את
הדוח, כי התיקשורת לא ביקשה את
הפירוט״.
השאלה היא: מהו הזמן הסביר
שהיה דרוש להצלתם?
אלגרבלי :״רופאים ביוספטל
מסרו לתיקשורת שניתן היה להציל
כמה מההרוגים אילו היה הטיפול מהיר
יותר. המרחק מיוספטל לאילת הוא
40 דקות נסיעה. ניתן לפנות גם
בעזרת מסוקים והתערבות מיידית של
רופאים. זה לא נעשה בגלל התנהגות
המצרים -בראס־בורקה.
״המכון הפאתולוגי לא נדרש
לבדוק כמה זמן עבר מהפיגוע ועד
מותם של הקורבנות.״
הפרופסור מיכאלי אמר על כד
להעולם הזה שמועד זה אינו ניתן
לקביעה בוודאות, ויכול להיות ויכוח
על כר בין רופאים לגבי כל מיקרה
ומיקרה.
בעיקבות חקירת העולם הזה,
הודיעו ראשי מישרד־הבריאות שהם
שוקלים את האפשרות לפרסם בכל
זאת את הדוחות של הנתיחות, שנמסרו
זה כבר למצרים ולמישטרת־ישראל.

ההווים התביישו במחלת־הנבש של בנם. הם הוציאו
אוחו מבית־החולים לחורי־ננש. השבוע זה התנקם בהם. ,

ך* צילו! רצחו את אשתי, רצחו
1 1/ /את אסתר!״ תקראו מהר למיש־טרה!״
כר זעק הרצל גרודניק בן ה־.64
שכנים מבוהלים מיהרו לטלפן
למישטרה. כעבור חמש דקות היה
גרודניק מוטל על הדשא 50 ,מטר מן
הכניסה לביתו, כשבית־החזה שלו
משוסף באכזריות בדקירות־סכין.
המישטרה הגיעה תיר דקות. על
הדשא בחזית הבניין ברחוב מחניים 15
בתל־אביב, ליד כביש־הטייסים, שכב
הרצל גרודניק כשהוא גוסס. צוות
החייאה שהוחש למקום ניסה לטפל
בפצוע במכות־חשמל אל הלב. אר ללא
הועיל.
השוטרים מיהרו לדירה בקומה
השניה של הבניין, ולעיניהם התגלה
מחזה־זוועה. חדר־המדרגות היה מגואל
בדם. על הריצפה, סמור לדלת־הדירה,
שכבה אסתר גרודניק, בת ה־ ,53 כשכל
הצד השמאלי של בית״החזה שלה
מבותר בדקירות־סכין. הריצפה היתה
מכוסה בדם רב, שהותז גם על הקירות.
ליד גופת האם ישב דני גרודניק בן
ה־ ,25 בנם של בני־הזוג. הוא מסר עצמו
לידי השוטרים ללא כל התנגדות. הם
הובילו אותו למעצר כחשוד ברצח הכפול
המזעזע, כשידיו המגואלות בדם
אסורות באזיקים. ליד גופתה של האם
נמצא כלי־הרצח — סכין דו״להבית
משוננת, בעלת ידית־פלסטית שחורה,
המשמשת לדיג וכנשק לצוללנים.

כעבור חצי שעה הגיעה אלה לבית
הוריה. היא נסעה לשם במיקרה.
כשהגיעה לפתח הבית, קידמו את פגיה
כמה שוטרים, שממש נשאו אותה על
הכפיים לדירה שכנה, ושם בישרו לה
את הבשורה המחרידה וחקרו אותה
קצרות. כעבור כ־ 20 דקות יצאה הבת
ההמומה מן הבניין, כשהיא בוכה
ונתמכת בידי שני שוטרים.

אלות בדם, עמדו מאות שכנים, ובהם
ילדים, וצפו בגופת האב המוטלת על
הדשא. בין הסקרנים בלטו ילדים
קטנים שהתגודדו בסקרנות. קצין־
מישטרה פנה אל ההמון וביקש כי
השכנים ירחיקו לפחות את הילדים,
כדי שלא יצפו במחזה־המזעזע, אר ללא
הועיל. הילדים המשיכו להצטופף
בעשרות, לא הרחק מן הגופה, כשהם
מפריעים לחוקרי־המישטרה.
כמה דקות מאוחר יותר ישב קצין
מישטרה בדירה שמתחת לדירת הנרצחים
וניסה להשיג בטלפון את הבת,
שלא שמעה עדיין על הטרגדיה.
^ שכנים סיפרו כי החשוד ברצח,
לטלפון ענה לו אחד מילדיה של הבת \ 1 .דני בן ה־ ,25 הוא בחור מבריק. הוא
הקצין אמר לו שמדברים מהמישטרה. למד בבית־הספר התיכון אורט טכניהילד
חשב בתחילה שמותחים אותו. קום וסיים בציונים גבוהים. אחר־כר
אחר־כר סיפר כי אמו יצאה. קצין־ התגייס לצבא ושירת בחיל־האוויר.
המישטרה ביקש להשאיר הודעה לאחר שיחרורו התחיל ללמוד מחשבים
סתמית לאם כי אחיה נעצר. וכי עליה בטכניון.
לבוא בדחיפות לתחנת־המישטרה. ה־לאחרונה
התנהג בצורה מוזרה. לפני
מישטרה אינה נוהגת למסור בשורות־ שבועות אחדים גילח את ראשו ואת
זקנו. הוא גם הפסיק לאכול ורזה מאוד.
איוב בטלפון.
שכנים מרכלים

מיקרי

^ חקירת רצח, חשוב מאוד להת־
*1חיל באיסוף ראיות סמור ככל
האפשר לזמן ביצוע הפשע. הפעם היה
לחוקרי המישטרה מיקרה קלאסי, שבו
הרצח בוצע כמה דקות לפני שהגיעו
השוטרים והחשוד המתין בזירת־הפ־שע.
האם
נרצחה סמור לשנה 6.30 בערב.
האב נרצח כמה דקות אחר־כר.
בזירת הפשע התאספו מאות שכנים
וסקרנים. השכנים סיפרו כי עורר־הדין
הרצל גרודניק עבד בפרקליטות־מחוז־תל־אביב
כעוזר תובע לפרקליט המחוז,
והתמחה בתביעות בענייני בריאות
וסניטציה. הוא עלה לישראל לפני 14
שנה מליטא שבברית־המועצות.
בנעוריו היה חבר בתנועת השומר
הצעיר. גם בשכונה הצנועה ברחוב
מחניים הכירו אותו השכנים כאדם
שאהב פעילות ציבורית. הרצל היה
פעיל בוועד העולים מברית־המועצות
וחבר בוועד־השכונה.
לזירת־הפשע הגיעו מפקד מחוז
תל־אביב, ניצב גבי אמיר, וסגנו, תת•
ניצב ארמנד לוי, ששמעו מפי הקצין
הממונה במקום, סגן־ניצב יעקב רז,
פרטים ראשונים.
התברר כי חוץ מהבן, שנעצר כחשוד
ברצח, יש לבני־הזוג בת נשואה
בשם אלה, המתגוררת בקיראון ועובדת
באי־בי־אם.
בשעה שחוקרי המעבדה לזיהוי
פלילי עסקו בצילום הגוויות המגו

צידו השמאלי של חזה־האם היה משוסף כליל גדקירות סכין.

— הורוסקופ
(המשך מעמוד )33
ומוזרים. סטורן, שהפריע, העיק ודיכא
בשנתיים וחצי האחרונות,
עוזב -והסרטנים יוכלו להינות
מכל מה שקשור לחיי־המין ומא הבה.
אריה מזל
אריה, ששמו מעיד על כוח,
עוצמה אנרגיה וחום, הוא אולי
הלוהט, הסוער וחם־המזג מכל
המזלות. אומנם, הבית השמיני
שלו הוא במזל דגים. ולמרות
שמזל־דגים הוא מזל פסיבי
ומלנכולי -כשמדובר על מזל
אריה, הצד הדומיננטי מנצח.
הדגים רק משפר ומרכך את
התנהגותם של האריות. הם רכים, להתקשר ונוטים מתחשבים ריגשית אל בן־הזוג, אלא שדגים
מזל כפול, כך שלמרות החום
והיחס הטוב, כשהאריה מתרחק
מבן״הזוג, הוא מסוגל לשכוח
ולחפש לו הרפתקות נוספות, ורק

\ 1ך 11 \ 1ךדך 1גופתו של הרצל גרודניק מוטלת בחזית
1\ 111 111 #11 ביתו, כשהיא מכוסה בחלקה. מסביב
לגופה עמדו חוקרי־המישטרה, שצילמו את פיצעי־המוות במצלמה. אחרי

שנפגעה האם, בדירתם, הספיק האב לברוח לחצר ולזעוק לעזרה, בטרם
נרצח. עשרות שכנים סקרנים התגודדו לא רחוק מהגופה והפריעו
לחוקרים. הם סירבו להסתלק משם, למרות שקצין־מישסרה ביקש זאת.
חבריו של דני סיפרו כי כל מה שעניין
אותו בחיים היה ללמוד ולקרוא ספרים.
לדני היה כלב־בוקסר שאותו אהב
מאוד. לפני שלושה שבועות הרג דני
את הכלב, אחרי שהוריו טענו שהכלב
גורם לאי־סדר בדירה. שכנים אחרים

של הבן חופף את הזמן שבו נאלץ
להיפטר מכלבו האהוב.
אחרי שהאב נפטר מן הכלב, הוא
עשה שיפוצים בדירה, והקירות נצבעו
מחדש.
לפני ארבע שנים תקף דני את אביו

הבתולות וכלו 110־
ס 1רליהנות
מהובתקות מיניות
וראויות תהיה
תגיגה אמיתית
אז לחזור. בכל מקום הוא יהיה
חם, אוהב ונותן לבן-הזוג הרגשה
שהוא יחיד ומיוחד.
בשנת 1986 יופיטר יימצא בבית
השמיני והאריות יוכלו לחגוג. שפע
של הזדמנויות להתחיל בקשרים
חדשים או לחדש את הישנים.
קשרים עם אנשים מארצות
אחרות יהיו חשובים, ואין ספק
שמכל קשר שיווצר האריות ייצאו
מורווחים.

בתנלה

עשרות ילדים הצטופפו בכניסה לבניין,
ואיש מהשכנים לא ניסה להרחיקם,
למרות בקשותיו של קצין־מישטרה. הילדים צפו בסקרנות בגופות.

במקום טלוויזיה

סיפרו לעומת זאת, כי הכלב דווקא ושרט אותו בידו. האב הסתובב אז
כפי שצולמה על גב מכונת־הכביסה, בפתח דירת
נמסר לאימוץ למישפחה במושב. בכל כשתחבושת על ידו, ולכל מי ששאל
הנרצחים. ליד הסכין נדן פלאסטי, המשמש לחגי״
אופן — תיאור הידרדרותו הנפשית סיפר כי הכלב שרט אותו.
רת הסכין אל הקרסול בעת צלילה. הסכין נקשרה לנדן על־ידי חוט.
כמה שכנים ריכלו כי לפני שנה דני
שבר את כל הרהיטים בבית. אחת השכנות
סיפרה כי ההורים לקחו את בנם
לפסיכיאטר, וזה איבחן אצלו סכיזופרניה
והציע לאשפזו. דני אושפז אז
לתקופה קצרה במחלקה פתוחה בבית־חולים
פסיכיאטרי, אד הוריו הוציאו
אותו משם, כי ״לא רצו שיהיה להם בן
בבית־משוגעים,״ כדברי אחת השכנות.
שעתיים אחרי הרצח כבר הסתיימה
החקירה בזירת־הפשע. הגופות הובלו
לאמבולנס כשהן עטופות בניילון וחוקרי
המז״פ סיימו לצלם את אחרון
כיתמי־הדם, קיפלו את מיזוודות־המ־תכת
שלהם וכיבו את זרקוריהם.
שכנה אחת בכתה ונשענה על עמוד,
כדי שלא ליפול. לידה עמד בעלה,
שסיפר כי רק הערב היה עם בני־הזוג
במועדון ההסתדרות, שם שמעו
הרצאה. הוא לא מאמין שחבריו נמצאים
עכשיו בדרכם למכון הפאתולוגי.
הסקרנים החלו להתפזר. אחד
הילדים אמר לאמו כי הלילה אין לו
שאירע במישפחתה. הבת נכנסה למכונית ונסעה
חשק לראות טלוויזיה.
הוא כבר ראה את מנת־האלימות
לתחנת המישטרה. הצעיר בן ה״ ,25 שנעצר כחשוד
ברצח הוריו, שיחזר לפני החוקרים את המעשה.
שלו.
שבה בישרו לה השוטרים על המיקרה המחריד

סכין הוצח

הבת ההמומה 5ע די 5גג

בתולה מוכר כמזל בעל ביקורת
עצמית חזקה. ההגיון הקר מנחה
את שיקוליו והחלטותיו. הוא אינו
ממהר להתלהב ולהסחף. אך
מעניין שדווקא הבית השמיני,
שקשור לחיי־המין, הוא אצלו
במזל טלה -האימפולסיבי שבכל
המזלות. ובכל זאת, זה עדיין לא
הופך אותם, את בני-הבתולה,
לאימפולסיביים, סוערים וחמים.
נכון שכאשר מישהו או מישהי
מוצאים חן בעיניהם הם נדלקים
במהירות, מתלהבים ורוצים כאן
ועכשיו לספק את התשוקות
החזקות. אלא שההגיון תמיד גובר
על הרגש, והשליטה העצמית היא
חזקה.
בשנת 1986 צפויות בעיות
בתחומים אחרים, אך במה שקשור
לחיי־מין -בני בתולה יוכלו
ליהנות מהרפתקות חדשות, ושטח
זה יוסיף עניין רב וגוונים חדשים
לשנה המתקרבת.
מאזניים ונוס היא השולטת כאן באופן
מוחלט. השאיפה לתענוגות בולטת
ביותר. מזל מאזניים הוא מזל
האהבה, והבית השמיני שלו נמצא
במזל שור. שור קשור ביצרים
חזקים וחושניות גבוהה. המין
חשוב להם לא פחות מהאהבה. הם
אינם יכולים להפריד בין השניים. אותו מספקים
כשחיי״המין
מאזניים מסוגל לשכנע את עצמו
שהוא מאוהב. אך אהבה ומין
ממוצע מחסלים את הרגשות בן-
רגע. על חיי-המין של מזל מאזניים
אפשר לכתוב ספרים -סיפרי-
הדרכה עם רעיונות חדשים
ומסעירים.
בשנת 1986 הם שוב יוכלו
ליהנות מקשרים חמים וטובים,
אחרי שבשנתיים האחרונות הם
סבלו מקיפאון.

היהודים של פרנקפורט הצליחו להוריד
מעל הבימה, בינתיים למשך שבוע ימים בלבד,
את הצגת מחזהו של ריינר ורנד פסבינדר.
בארץ התנפח לאנשים החזה מרוב גאווה. הנה
גם היהודים הגרים בגרמניה תפסו גאווה
לאומית והחליטו להילחם על כבוד העם
היהודי נגד האנטישמים המשמיצים את שמם.
ועד כדי כך הם התעצבנו, שהיו מוכנים לעלות
לבימה בתיאטרון ולעשות סקנדאלים, עד
שכל השחקנים ירדו וההצגה בוטלה.
מה אגיד לכם, אפילו אני נתפסתי לרגע של
גאווה באחיי היושבים בגרמניה. אבל הרגע
שלי היה קצר מאוד. קצר, כי במיקרה פגשתי
אישיות אחת שחיה על הקו בין גרמניה לישראל,
והאישיות הזאת הסבירה לי במה העניין.
ובכן, לא מאהבת־ישראל התארגנו שם,
אלא משינאת יוסף.
המחזה של פסבינדר מספר על פליט יהודי,
ניצול השואה, שעבר לגור בגרמניה אחרי ה־

,היהודי העשיר״ משלם לזונה במחזה של פסבינדר ״הזבל, העיר והמוות׳
אז למי הוא התכוון, לעזאזל?
מילחמה ופתח רשת של בארים, ולא דווקא
מהרמה הגבוהה ביותר. אחרי שהוא עשה כמה
בוחטות של כסף מהבארים, הוא החליט להיעשות
בן־אדם מכובד. לעומת בעל־בר, קבלו־בניין
הוא בן־אדם מאוד מכובד. אז הפליט
היהודי התחיל לקנות בתים ישנים ומטים
ליפול, כדי להרוס אותם ולבנות במקומם
מגרדי־שחקים מודרניים. הבעיה היתה שהוא
קנה את הבניינים הישנים בזיל־הזול, בגלל
העובדה שבכל בניין כזה גרו כמה מישפחות
עניות ומרודות. הקבלן לא חשב פעמיים ומהר
מאוד העיף את המישפחות העניות מהבתים,
ולפני שהם הספיקו להבין מה קורה, הוא הרס
את הבניינים הישנים ובנה במקומם בתי־פאר,
שהכניסו לכיסו הון עתק. תוך זמן קצר התעשר
האיש מאוד, אבל יחד עם הכסף באה גם
השינאה. הגויים שנאו אותו מפני שהוא יהודי,
שהתעשר כפי שהתעשר והיהודים שנאו אותו
מפני שהוא התנהג לא בדיוק באלגנטיות, ואגב
כך גם הוציא שם לא כל־כך נפלא לשאר
היהודים החיים בגרמניה.
נו ...תשאלו נו...
אז בקהילת פרנקפורט מנחשים הכל למי
התכוון פסבינדר — אם עמדה לנגד עיניו
דמות מסויימת. יש שהעלו את שמו של ראש־הקהילה
עצמו. קבלן־הבניין איגנץ בוביס,
ממשקיעי מלון שרתון בתל־אביב. אך הניחוש
המוסמך ביותר נוגע ליוסלה בד3מן, ויהודי
פרנקפורט לא פירגנו שהאיש הזה ייעשה
גיבור של תיאטרון. די הם סובלים מזה שיש
ליוסלה בוכמן רכוש הנאמד ב־ 500 מליון
דולר. כסף מילא, אבל תיאטרון זה תרבות,
וכתר־תרבות הם לא מוכנים להעניק לו.

ריינר ורנד פסבינדר
מבארים לקבלנות־בניין

אהבה

מי שאין לו כלה, שיילך לעבוד במישטרה.
זוכרים את הקצין חיים בולקין, חוקר
במישטרת־ישראל, שהקשיב בהיחבא לשיחות
של בצלאל מיזרחי, ואחר־כך העיד על זה
במישפט?
עד היום לא ברור אם חיים בולקין מרוצה
מעבודתו במישטרה או לא. בשנה האחרונה

הכל טוב ויפה -אבל לא תרבות

חיים בולקין

חתונה עם בת העציר
הוא התפטר כבר פעמיים, והוא עומד לחזור
למישטרה בשלישית.
ב־ ,1982 כשהוא היה במישטרה, שלחו אותו
לעצור את מנהל קבוצת שימשון תל״אביב,
פינחס צבי, אחרי שמצאו במחסן של הקבו־צח
נשק. חיים בולקין עצר את האיש, ששוחרר
מאוחר יותר, אבל שט הוא פגש את בתו, רו
,נית.

מישטרה
או לא מישטרה, מעצר או לא
מעצר, נשק או לא נשק, האהבה אינה יודעת
חוקים. הקצין בולקין התאהב ברונית צבי
אהבה גדולה. אחרי שלוש שנים נישא לאחרונה
הזוג ועבר להתגורר בפנטהאוז מפואר
בראשון־לציון. הוא בן־יחיד למישפחה מראשוני
העיר, שיש לה רכוש גדול של מיגרשים
ופרדסים.
והאמינו לי שהשילוב הזה — כבוד בעבודה
וכסף מהבית — לעולם אינו מזיק.

בישראל החמה שורר מחסור חמור בעגבניות,
אבל באנגליה הקרירה והאפורה יש מחסור
דווקא בבורקאס חמים ופריכים.
יצחק אלקולומברי, הלא הוא סמי בו־רקאס,
החליט לעזור לאנגלים המיסכנים. הוא
נסע לאנגליה ובילה כמעט חודש בחיפושים
אחרי מיפעל פנוי, שבו יוכל לייצר בורקאס
גבינה ותרד למען האנגלים האומללים, שכל
מה שהם מכירים בחיים זה דגים מגעילים
וצ׳יפס שמנוני.
אלקולומברי ואשתו ליאת לא גרו במהלך
אותו החודש באכסניית־נוער. הם שכרו סוויטה
מפוארת במלון שיש לו החוצפה לדרוש 350
דולר עבור שהייה של לילה אחד. לאלקולונד
ברי לא היתה בעיה לשלם את זה.
אבל היתה בעיה אחרת. האשה היפה השתעממה
ממזג־האוויר האפרורי ומהאנשים הקרירים
והמנומסים עד אימה. ביחוד שיעממו
את ליאת הרזה סעודות־העסקים האינסופיות
שערר בעלה. יום אחד, כשחזר איל־הבורקאס
לסוויטה שלו, גילה כי זוגתו ארזה את מיז
ליאת
ויצחק אלקולומברי
350 דולר ללילה
וודותיה וברחה בחזרה לארץ־הקודש לרחוב
נורדאו, אל ביתה הקטן ושני ילדיה התאומים.
אופרת־הבורקאס הזו עדיין לא הסתיימה.
זה לקח לסמי כמה שיחות בינלאומיות, שהע־

סיקו את המרכזניות במלון המפואר. ליאת
השתכנעה וחזרה עם מיזוודה מלאה בורקאס
ישראליים אמיתיים ועם התאומים, ועכשיו
שמח ונעים בסוויטה הצנועה.

סורג וסורג אנ> ץ
רחל דיין? 1

על יעל דיין כבר דיברנו? דיברנו. על
רות דיין כתבנו? בטח. על
כתבנו. על אסי דיין? ועוד איך. מי נשאר?
נשאר אודי דיין.
פעם הוא היה בעל משק גדול בנהלל.
היתה לו וילה בטעם מאוד משונה ואשה יפה.
אחר־כך נגמרו לו כל אלה, ומה שנשאר לו
זה להשמיץ את האבא שלו. גם את זה הוא גמר,
ולכן עכשיו הוא פשוט חזר לאלמוניות. גר לו
באיזה דירה במורשה, וכמו שאומרים החברה
,״הוא עובד מסגר״.
אנשים מזמינים אצלו סורגים לחלונות,

אודי דיין
..עובד מסגר־והוא
עושה את הסורגים, מתקין אותם ומרוויח
כסף טוב.
לפי מצב הפריצות בארץ, נראה שהעבודה
הזאת לא תיגמר לו לעולם. זאת אומרת, לולא
הייתי מכירה את האופי של אודי.

עו ר ת ־ ה חנ ץ

החעד

מאת שורמית ידיב

האלהת חוברת ההבראה
תוסיף ל\אווה היהודית

כארץ ובעודם

עד רעיה •גנדזם
ע1את דא־־ו עולודת
זבדת האוד וסניסד*
׳הבראת המעוק.
:וזוקף מפקידי אגי נאה גסשר עט
וזסז־ות וארגמי ם כני -עונ סיי ס,
אני שסתגז *׳יגווע מגונו ת אוהדת!
׳נוול דתגננית ה כי כ *וז להנראיז

ה צי בו רי

זסשק.
הוועד הציבורי להבראת המשק עשה עבודת־מחקר גדולה מאוד, ורק
אז הוא בחר באנשים המתאימים שתמונותיהם והמלצותיהם מתנוססים
על מודעות־הענק בעיתוני הארץ העניה הזאת.
הינה, למשל, הגברת רעיה יגלום, נשיאת ויצ״יו. אשה יפה ומטופחת
האומרת, לפי המודעה ,״בתוקף תפקידי אני באה בקשר עם מוסדות
ואירגונים כלל״עולמיים, ואני שמחה לשמוע תגובות אוהדות רבות
לתוכנית הכלכלית ...האהדה העולמית מחממת את הלב.״
איך היא יודעת את זה, הגברת יגלום? היא פשוט כל הזמן נוסעת
בעולם ואוספת את האינפורמציה הזאת. כשיגלום באה לבקר את בתה
נורית, הגרה בלונדון, היא שומעת מה שהאנגלים אומרים על התוכנית
הכלכלית. אחר־כך היא נוסעת לבקר את בנה אלן, הגר בז׳נווה ומנהל
יחד עם אביו, יום!? ,עסק מישפחתי משגשג, איפה אם לא בשווייץ.
היחידה שנשארה גרה בארץ היא הגברת יגלום עצמה, וכל פעם שהיא
גומרת לאסוף חוות־דעת בעולם היא חוזרת הנה לכמה זמן, לדירת חמשת
החדרים ברחוב שרת.
אבל אם מזה אתם מבינים שהיא יודעת רק מה שנעשה בעולם ולא
מה שנעשה בארץ, הרי שיש לכם טעות. כשהיא מגיעה ארצה, מייד היא
מזמינה את חברותיה למסיבות תה אלגנטיות׳,שבהן מוגש התה בכלי כסף
וחרסינה עדינה, מסוג רוזנטל, קובלט, וכו׳ וכר. נשות ויצ״ו המיסכנות
יושבות בבית הזה וידיהן רועדות. חסר להן להפיל ספל אחד ולשבור
אותו!
עוד אומרת הגברת יגלום במודעה שלה שהתוכנית הכלכלית כרוכה
אומנם בצעדים מכאיבים, אבל זאת היא האפשרות היחידה להיחלץ
מהמצב, וכמובן תתרום לישראל פורחת, המתקיימת בכבוד מיגיע כפיה.
ואם מדברים על תרומות אישיות, חבריה של יגלום כל הזמן חושבים
מה תהיה התרומה האישית שלה עצמה. אולי דירת־הפאר בז׳נווה, ואולי
איזה כיסא לואי ה־ 14 או ספה לואי ה־ 16 או איזה תכשיט־זהב, כמו הזה
שבתמונה.
אני לא חושבת שאחרי מודעה כזאת תוכל הגברת יגלום להרשות
לעצמה לא לתרום משהו, אישי, להבראת המשק.

צילומים הודיים
למעשה, אין לי סיפורים חדשים על יעל ל
אביב ובעלה צחי שני. כבר שנים שהם
גרים בהודו ותופרים בגדים הודיים. לפני תשע
שנים נולדה להם הבת תאי, ומאז השלישיה
הזאת חיה לה ונוסעת בעולם בענייני־עסקים,
ואפילו פעם בשנה באה ארצה בענייני נוסטלגיה.
רציתי
לספר לכם עוד כמה דברים על יעל
ועל תאי, אבל פיתאום נזכרתי באמירה החכמה
שתמונה אחת שווה אלף מילים, אז קחו שתי
תמונות ותוותרו לי על אלפיים מילה.
עשינו עסק?

!פזורה היהודי ת סנוקס מעודדת
!מגמות חיוז טי ת, ו א פייי מר סי ס
ואינ ם יהודיי ם, מ שנוזיס את
וסשלוז י שו אל עד שו!שג!וז סוד
יעז וחשוד *נגי רוי חאינפדדיו!
לקראת יני או! אל ד דן סי ו!ם יתר,

*:לית

!אהדה העולמית סחנזמת את ו!לנ,
1ך חשוב לו מ ר ׳׳והנלת ת ה הונני ת
דלייה בעיקר נ ת מיל ה האי שית של
ו ל אוזי ס או ר הי ח ס די מז
מי מאמתה, ש״הסוח היהודי״,
ותרס דה רנו ת *!נופה הגללליו!
; אינו ת שיטת, י מי לעשות ואת ג ם
:או, למען הגלנל ה שלט
;תגדזית חנלללית נ חונ ה אסגס
:נעדים סנ איני ס, אן זו האפשרות
־,יחידה דחדד את המ שק הישראלי
! סננו ולהעלותו על דרך ה מלך
זנלחת י ת מי ה החנראוז וזוסיף
!גאנגה היהודי ת באיר ובעולם,
גמגבן תתגייס לישראל טד ה ת,
זמתק״מתנלמד מיגיע ט״ ה
גסזיישגיה

רעיה יגלום במודעת הוועד הציבורי להצלת המשק
אולי היא תתרום את התכשיט שעל צווארה!

אהבה באזיקים
לא קיבלתי אישור מדובר־המישטרה לפרסם
את שם האיש. אז שיהיה בלי שמות. את הסיפור
הזה שמעתי בבית־קפה. אני ישבתי לי בשקט
וקראתי עיתון, לידי ישבו שתי נשים צעירות,
ואחת מהן סיפרה סיפור כזה שלא יכולתי
1להתאפק אלא לפתוח את האוזניים שלי הכי־גדול
שאפשר.
המספרת היתה אשתו של קציך־מישטרה.

צעיר ויפה־תואר, בעל עיני תורכיז א״לא ליז
טיילור. אפילו במדים של המישטרה הוא היה
מהמם ביופיו. הקצין נשא לאשה את האשה
,הצעירה וכולם קינאו בהם.
עכשיו, אחרי הגירושין, מסתבר שהבחור
עדין־המראה היה מתנהג כלפי אשתו במשר היום
בצורה הכי־נחמדה שאפשר, אבל איר שהיה מגיע
הלילה, היה הקצין לוקח מהתיק שלו את
האזיקים ושם אותם על ידיה של האשה. רק ככה
היה מצליח לו לעשות לה דברים. האשה הצעירה,
שאהבה את בעלה, התרגלה לעניין.
ואז באה הצרה הגדולה. הקצין עזב את
המישטרה ומצא לו מקום־עבודה אחר. הוא לא
חשב על האפשרות שביום שהוא עוזב את
המישטרה הוא צריך להחזיר ציוד, ויחד עם כל
הציוד הוא גם החזיר את האזיקים.
מאותו היום ממש נגמר הסקס במישפחת
הקצין והיפהפיה, והתחילו הצרות. הוא דווקא
ניסה גם בלי אזיקים, אבל בשום אופן לא הלך לו.
עכשיו הם התגרשו. אני לא אתפלא אם האשד,
הצעירה והיפה תחפש לה שוב שוטר, בעל
אזיקים. מי יודע, אולי היא חושבת שכל העסק
הזה אצל כולם בא קומפלט עם אזיקים?

תאי אביב
שני תצלומים -

יעל אביב
שווים אלפיים מילים

את כל הסיפור הזה שמעתי כשאני מתחבאה
מאחורי עיתון. אחר־כד עשיתי בירור קצר,
גיליתי את שם הקצין, ובמיוחד הלכתי לראות
אותו. מה אגיד לכם? חתיך מארץ החתיכים. אילו
הייתי קצת יותר צעירה, הייתי קושרת אותו אליי
באזיקים, בחיי.

ולדי 11־ 1 1י! ־וית
העיתון החי ביותר במדינה
גריון מס־ • 26 שרכים אלכם פז ובנצי מ פו

קומנדרתבירין חקוים את מלם
מחוץ למרכז־הקניות נערכו מובחרי הלוחמים
של קומנדדמם והיחידה המיוחדת למיל•
חמה במע־׳מ, כשהם מלווים בכוחות מישטרה
ומישמר־הגבדל. מידע מודיעיני, שנאסף בקפדנות,
הבטיח תפים תם של עשרות בעלי־עסקים
משתמטים.
האות ניתן והכוח פרץ פנימה. למרות גורם
ההפתעה והתרון הכמותי — היתה התוצאה רק
מפדדנפש. את פני אנשי־החוק קידמו בעלי-
תשובה בלבד, כשהם חבושי ביפות ועטויי־טליתות,
ולמפקד המיבצע לא נותר אלא לתת
את אות הנסיגה.
בתחקיר, שנערך• אחרי הכישלץ הצורב,
התברר כי יחידת קומנדו־תפילין, שהצליחה
להסתנן למרכז-הקניות כחצי שעה לפני ה־מיבצע,
שיכנעה את כל בעלי-העסקים לחזור
בתשובה, וכעת אץ החוק רשאי לגעת בהם.

העיסוק העתיק ביותר

חד שת החד שה חוסכת ל״מכבי״
3מיליון $ב שנה

״ מכבי ״

חוקרים בודקים זיוף תפילין

אדם, שנכנס בכניסה
האחורית
של אוטובוס בקו
,5לקה באיידס.
המישוזק הבלעדי של

החל בשבוע זה נפרסם
מדי בליון אות אחרת. גזור
אותה ושמור.
בסיום המיבצע יהיו מיס־פריך
קהים ותצסרך להש־חיזם,
וכן יהיה בידיך מישחק
מלהיב, מהנה ומרתק, שבו
תובל להרכיב צירופי־מילים
בעזרת 27 האותיות שצברת.
ההשתתפות במיבצע אסורה
על עובדי העולם הבא, עלי
בני מישפחותיהם ועל יעקב
לוקסמבורג מגבעתיים, שחייב
לנו 2500 שקל.

בעודי שולף צרור שטרות, הודעתי לר
בתקיפות 200
״אני מצטערת הודיעה לי
המיקצוענית הקטנה בנחישות מצח
— ״המינימום זה !500״
״תראי ״,אמרתי לה, תוך שאני
מגייס את כל הניסיון הפדגוגי שלי,
״אני בכלל מתנגד לכל העיסוק הזה.
ואם אני כבר מסכים, אז צריך לקפוץ

נכון להיום:
בית־מירקחת על כ ל חב ר ״מכבי״

קופת חולים

(לפני המצאת ליב״י)
היה זה בטיול שיגרתי בעיר, כשלפתע
ניגשה אליי ילדה חמודה, זוג
צמות בלונדי יורד לה על כתפיה וכל
הליכותיה אומרות ניסיון רב. כבקיא
בהילכות־עולם, ניסיתי לחסוך זמן, ר

בוקר טוב חברים

מה ששים בכסף הזה?
מפרסמים מודעות בכל העיתונים.

בלעדי ל״העולם הבא״:
נותרה שנה בלבד לבדיחות
על הרוטציה.
המדור הסיפרותי

1ן ב

קופת חולים מכבי

עליי בזרועות פתוחות ולקחת מה
שאני נותן. חוץ מזה, כבר ביצעתי את
המוטל עליי בקרן־הרחובות הקודמת,
ורק כדי למנוע ממך אכזבה מיקצועית
— לא פניתי לך עורף״.
״אם עצרו אותך לפניי — אז זה
בסדר. יש לך קבלה?״
הוצאתי את הקבלה מכיסי ומסרתי
לה. היא נאלצה לאשר בצער את
דבריי, והלכה לחפש מקורות אחרים,
שיעזרו לה לסיים את מיכסתה.
ואילו אני הדבקתי את הקבלה על
דש ביגדי, שתיראה למרחוק, וכך
הצלחתי לשמור על שפיות־דעתי עד
לסיומו המוצלח של עוד אחד ממיב־צעי
״הקש בילד״.
כותרות גנובות

פקחי־טיסה לכבז ש
המהיר ת״א-יחשדם
יושב־ראש ועדת־הכנסת, דדם אד
ריאל לץ. שדדה עד לאחרונה למיקרים
רבים שבהם נראו מכוניות שרים

עשרות דתיים קשה
השתוללו בהרצליה, אח רי
שלא הצליחו לקבל
כרטיסי־הנחה להצגת
״זוגות זוגות״.

ה ר די ס בי טלו
ביקורי ם
במועדוגי־לילה

עובד ציבור בכיר, ה
אחראי
לניהולן של במה
קרנות־עובדים, נשלח
להסתכלות, בעיקבות
מימצאים שהוכיחו בבי רור
כי האיש לא מעל
בכספים הנתונים לפי קוחו.

לפני העליה לרכב

פלאטו־שרון
מוסרים כי הוא
אוסף מידע על שיטת
הבחירות באיטליה, ומקבל
שיעורים באיטלקית
תחת היפנוזה.

כשהן נוסעות הרבה מעל למהירות
המותרת, מציע שהשרים ינהגן בעצמם
במכוניותיהם, ולא יתנו את ההגה
בידי נהגיהם שלוחי־הרסן.
ואני שואל: האומנם לשרים־נו־הגיס
זקוקים אנו? ומאיסה ניקח את
ם קחי־הטיסה להנחות אותם?

אתמול, בחידונך השבועי,
שאלת את החידה
הבאה: הוא אישך, קפדי
ראשו ותקבלי ישוב בשומרון
המסמל את הזריחה.
עשיתי כמצוותך
וקיפדתי את ראשו של
המניאק, וקיבלתי 20
שנה בפנים. איפה טעיתי?
דניאלה הויס

אין קשר בין העריק
הסובייטי שקפץ למים
מסיפון ספינתו בארצות־הברית,
לבין המיבצע ללכידת
עריקים הנערך ב־צה״ל.

מקורביו

לשמוליק רוזן
שלום

בד בבד עם העליה ב־מיספר
החרדים הצובאים על
מישרדי־הנסיעות, במסדה
לרכוש כרטיסי״טיסה, הלה
ירידה תלולה במיטפר ה מבקרים
במועדוני״לילה המתמחים
כטטריפטיז.
״אנחנו שוקלים הגשת
תביעה כספית כנגד הנוסעת
הישראלית. שהתערסלה לעיני
חרדים במטוס, וגרמה
לנו בכך הפסדים בבדים!״
כך מסר לכתבנו יושב־ראש
בעלי מועדוני״הססריפסיז
בארץ, השוקל עתה פתיחתה
של חברת״תעופה לחרדים
בלבד.
עוד נמסר לכתבנו, כי
חרדים ניסו להפחיד נוסעי-
אוטובוס על־ידי הנחת תפילין
בפומבי.

בארצות־הברית: אנ-
שי״רוח מוחים על ריבוי
ההוריקנים באמריקה.

רביעיה בחיפה
לאחר טיפול שקיבל
מידי חבריו למישחק,
הודה חקלפן החיפאי ש־רביעיית
האסים נשלפה
מהשרוול.

חידוש רפואי

שיפור במצבו הכלכלי של
הרבי, שהושתלה לו קופת־צדקה.

לקוחות
עומדים בתור לקיים מצוות

אינן צריך
פק״מ ותפ״ס.

בבנק המזרחי
אתה מקבל

לבעלי חשבונות אישיים
על כל יתרת זכות בחשבון העו״ש שלך, מ־ 40,000 שקל עד
500,000 שקל, תקבל אוטומטית ריבית של 20/0לחודש על בסיס
היתרה היומית, פטורה ממס (ריבית אפקטיבית שנתית של

העו״ש פעיל והראש שלך שקט
עו״ש פעיל חוסך לך זמן, טלפונים וכסף. אין צורך לבוא לבנק או
לטלפן כדי לקנות ולמכור תפ״ס ופק״מ,ובנוסף -כל סכום כסף
פנוי שלך בחשבון -״עובד׳ למענך בדרך המשתלמת ביותר.
עו״ש פעיל צובר עבורך אוטומטית את הרווחים, בדיוק כמו
הפקדה בתפ״ס או בפק״מ, ועם יתרון נוסף ־ אינך משלם דמי
עמלה עלהפעולה.

בוק המזרח המאוחד(!)