גליון 2518 מתאריך 4 בדצמבר 1985

וימר טמיר כהן(יעקבסון)

אגוזי מל

מכחבים
ציתות על רגל אחת
על עיתוי מהדורות החדשות בקול-
ישראל (העולם הזה .)27.11
תמהני, וזה בלשון המעטה. על אורי אבנרי.
כאשר הוא כותב על הצורך החיוני של עם ישראל
להאזין לחדשות, אחת ל״ 60 דקות, הוא מעיר, כי
עצבנות. סקרנות והתעניינות כפייתית הם סימני־ההיכר
של עמנו, מי שרוצה בעם אחר, רגוע יותר,
שייסע לשווייץ או לדנמרק.
אבל הלא זאת כל הציונות על רגל אחת:
שנהיה עם ככל העמים, רגוע. נורמאלי, לא עצבני
ושנחיה כמו השווייצי בשווייץ והדנים בדנמרק.
או, ככותרת שנתן אבנרי לכתבה שלו, פופ
וכדורגל. זה בדיוק למה שהציונות התכוונה,
כאשר דיברה על התגשמותה(אם כי אז עוד לא
היה פוס וגם הכדורגל עוד לא צעד בראש
האופנה) — שהיהודים ייצאו מהעצבים שלהם,
יירעו פרות בגליל ויירגעו למישמע צילצולי
פעמוני הגמלים בנגב.
חיים בראון, באר־שבע

אחים לצרה

כשנמלטו שני אחיו לחו״ ל, בגלל
הס תבכו ת בפרשת מיבת־־הקר־קעות
בגדה, ניער מהם הקבלן
אברהם גינדי א ת
חוצגו. השבוע נעצר -
האם כדי להפעיל
לחץ על האחים!
למות בפאריס
רפי מטר, איש קול
ישראל בפאריס, שנפטר
השבוע ממחלת
האיידס, אירח
בדירתו בבירה
הצרפתית מאות
ידידיס מישראל.
במה מאותם מאות
מתארחים יזכרו לבוא
להלווייתו בארץ?

כדאי לדייק בעובדות. אומנם בארצות־הברית
יש תחנות רדיו רבות המשדרות מהדורות חדשות
כל שעה על האפס ויש אפילו כאלה המשדרות
חדשות נון־סטופ (עם זריקות של יומנים
וראיונות מדי פעם) .אבל בארצות מתורבתות
יותר, כמו אנגליה, למשל, אפילו הבי־בי־סי
איננו משדר חדשות כל שעה, וגם בשווייץ
הנורמאלית יש הפסקות של שעתיים־שלוש בין
ציונה גרי, תל־אביב
מהדורה למהדורה.
רוצים לשדר חדשות כל שעה? שיישדרו. אבל
שני דברים באמת צריכים להשתנות בנושא זה.
הראשון הוא המיקריות של החדשות החוזרות. מי
שמחמיץ את חדשות השעה 6וחמש דקות
בבוקר, למשל, שבהן, נניח, מודיעים על אירוע
ביטחוני חריג, עלול, בהחלט, להישאר בחוסר״
ידיעה, אם יפתח את החדשות רק בשעה 8או .9
לא תמיד חוזרים על ידיעה חשובה. ממש מיפעל־הפיס.
שנית:
החדשות של ימי השבת והחגים. באותם
ימים, דומני מתוך כוונה מראש, משדר קול־ישראל
כמה שאפשר רק חדשות טובות, ואם
קורה משהו, הם מחכים עם החדשות הפחות
נעימות למוצאי השבת או החג.
סמי סגל, נתניה

איזה עמוס אתה קורא
על עמוס הנביא (העולם הזה .)13.11
אבנרי עשה שיפוץ גס כפרשן של הנביא.
אומנם אני עצמי אתיאיסט, אך בשל היושר
ההיסטורי, אין לעכל את הפרשנות של אבנרי
לדיברי עמוס(״בתרגום לשפת ימינו: אני מצפצף
על כשרות ושבת: אני מעדיף צדיק, האוכל בשר־חזיר.
על אדמו״ר שליט״א, המשלים עם חמס,
עושק ודיכוי:״).
הרי מספיק להפוך את העמוד בספר עמוס, כדי
להפריך את פרשנותו של אבנרי. וכך אומר עמוס,
במפורש (פרק ב כה אמר ה׳ ,על שלושה
פישעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו, על מואסם
את תורת ה׳ וחוקיו לא שמרו״:
מאיר לב־רן, ירושלים

/0״ 115 להגנת הצרכן
על הצורך בציון כולל של מחירים.
לעיתים קרובות אני נתקלת במוצר, בעיקר
במודעות, שבו מצויץ כי מחירו איכס, בהערה —
באותיות קטנות כל האפשר — לא כולל מעיים.
לדעתי, אם אין רוצים להוליך את הצרכן
שולל, יש לציין את מלוא המחיר, על 115 אחוזיו
— גיססז עלות המוצר ו־>*י 15 מס ערך מוסף.
שושנה הנדל, תל-אביב

אץ עימות
על היחסים בין אורי גורדון ליחיאל
לקט (העולם הזה .)20.11
במדור תשקיף פורסם כי אורי גורדון נמצא
בצרות, מפני שעימות בינו לביני מערער את
מעמדו.
לא ״רוע לי על שום עימות ביני לבין אורי
גורדון. הננו פועלים ביחד מזה שנים רבות, מתוך
ראייה בסיסית משותפת של מרבית העניינים
והנושאים שבהם אנו עוסקים.
צר לי כי הוכשלתם ברכילות מרושעת ובלתי־מבוססת.
יחיאל
לקט, תנועת העבודה הציונית,
ירושלים
(המשך בעמוד )4
העולם הזה 2518

כתבת השער הקדמי:

סירחון בע״מ
הצמרת הישראלית נבהלה מהנזיפות
הגסות שר האמריקאים והחליטה למצוא
שעיר לעזאזל -היה זה רפי(״רפי המסריח״)
איתן, שדיחוקו מפוליטיקה וידידותו
עם שרון עשו אותו קורבן מוצלח. הדרג
המדיני יכול לנשום לרווחה:
את הסירחון הוא השליך
על הפקידים הכפופים לו.

כתבת ה שער האחורי:

לתהום ובחורה

״גנבתי מחברים. רימיתי. עשיתי את הכל
כדי להשיג 12 מנות הרואין ליום. רק
במזל לא ירדתי לזנותו״ אומרת ריבקה
זוהר. המגוללת את סיפורה המזעזע
על הידרדרותה לסמים. על התמוטטות
נישואיה. אחרי שגילתה כי בעלה
הוא הומוסקסואל. על אוב־רן
הקשר שלה עם בתר.
ועל ייסורי הגמילה שעברה.
חנוכה מדוע נחקר אשר וינר במישטרה • מה
יעשה השבוע אברהם שריר בארץ •
מדוע ננזף הנגיד משה מני
דלבאום • מתי תוזיל הממשלה
את פח השמן של חנוכה.

מלך מארוקאי

חסן ה־ 2ממארוקו הוא מדינאי עיקבי,
בעל עמדות ברורות מזה שנים בפיב־סיד
הישראלי ערבי. לא כדאי לזלזל בו

צעצוע ועשירים

הטלפון ה אל חו טי הנייד יכול היה
לפתור א ת בעיית המח סור בקווי ם -
אול ם מחירו הופך או תו לצעצוע
המיועד לעשירים בלבד .״העולם הזה״
חושף א ת השערוריה
אשר מ א חורי המיכרז
של מישרד־התיקשורת.

״אוני ישראלי,
ל< 1יהודי!״ במילחמה רוקחים
הרוקחים הפרטיים שמרדו ב־ החיילת, הכלא
״מכבי״ מתארגנים להקים רשת
חדשה,
שתחזירהאם להם יר־ 1נסי1ן האננס
את הפידיון.

אלכם מסים, יליד הארץ החי כאיש־עסקים
מצליח בארצות־הברית, מספר בראיון נרחב
על נעוריו בתל־אביב, על פעילותו בתנועות
פוליטיות רדיקאליות, על חייו בניו־יורק
מבלי להיות יורד, ומכריז :״אין לי גרץ קארד
ואין לי דרכון אמריקאי — רק ציונים
מבקשים אותם. ואני לא ציוני וגם לא
יהודי — אלא רק ישרא־
לי, בעל דרכון ישראלי, ואץ
לי שום נאמנות אחרת!״

היחצ״נים עבדו למען
מני בגר -וגם עליו •
הפולנים באים, הפולנים
באים! • שוש
עטרי תחבה לאיציק
אבנרי, ושניהם מבטי חים
הפתעות • עלי״
הדקל הירוקים על ה תקליט

לאה לו־פטין.

וויה

מכך

הצרכן?

רתר
המרחרח
מר 11 חת:
קלרה רון (בתמונה):
הלב נקרע בין הולנד
(קמיל) לבין איטליה
(ז׳אן קהלו • איר
התחתנה טלי עומר
עם בן הכפר אבו־גוש •
הדוקטור, מנהל בית־החולים
הלל יפה,
והאחות מצפת • מי שונא
דותן?• הזמר חיים משה,
אשתו ובת־לוויה בשם חווי.

המדורים הקטעים:
מיבתבים -מזה צוחקים המתנחלים איגרת-העורן• -חוק
המצבים המביכים
ת שקיף -בעיות לצלמים
בנמל־התעופה
במדינה -מישפט הגראפולוגים
הנדון -המלך לא הציע
וגם לא חזר בו
אנשים -על מה כעסו האורתודוכסים ראיוץ -עם אלכס מסיס,
ישראלי ואיש״עסקים מצליח
בארצות־הברית
יומן אישי -ההבדל בין החוקה ,
הסובייטית והחוקה האמריקאית
מה הם אומרים . -לתש לי
באופן דחוף
רואה־חשבון בתחתונים!־

האם ניסה א ראם אסיר לאנוס חיילת שהתקרבה
לשערי הכלא שלו?
הנערה מתלוננת ודובר
השרות מכחיש הפרשה.

גם זה וגם זה -שיפוצים
לילות ישראל -חיילות בוכות
קולנוע -רצח עם רוקנ׳רול
תשבץ -פשוטי־עם
( 6אותיות)
שידור -כמעט
מהלומות בטלוויזיה
אתה והשקל -שמן יקר לחנוכה
דזורוסקום -אצבע קטנה
חושפת סודות גדולים
קליק -השדרנית
ובעל הדיסקוטקים
תמרורים -היו־ר היהודי
וטייס האציל
הווי -בנק על גלגלים
רחל המרחלת -מאכלים
בולגריים ואהבות רפואיות
העולם הבא -קיצור
התהליך באגייפט־אייר

סיפנהי ב די ם
אורוז טטוקליסקי

היתה ציירת מוכשהחליפה
שרת
וחסרת אמצעים, עד

את בדי הציור בבדי השמלות
-אז גילתה כי
כישרון־ציור יפה לעסקים.

חוק ״מיהו מאניאק״ עבר בקריאה
ראשונה בכנסת * החלטה סופית: הרב
יצחק פרץ והד״ר יוסף בורג לא ישחקו עוד
כדורגל בשבת * מנחם
בגין: לא שמעתי על פו־לארד,
רק על פולארואיד!

מכחכים
(המשך מעמוד 13
הידיעה אינה נכונה.
אין עימות בינינו, וצר לי על שהדיווח בנושא
זה היה מוטעה.
אורי גורחץ, הסוכנות היהודית, ירושלים

מזה צוחקים המתנחלים
על חוש ההומור בשטחים הכבושים.
היה היה בהעולם הזה, כפי שאתם נוהגים
לכתוב, השבוע, לפני 25 שנה, מדור שנקרא מזה

נאים. לחוק הזה יש קשר יישיר לעבודתנו
העיתונאית. אך ער הרגע הזה לא הרים אף מוסד
אחד של. ציבור־העיתונאיס המאורגן״ את קולו
נגדו.
הצעודהחוק אומרת כי. ל א יורשע אדם אם
הוכח לבית״המישפט, כי קיים את המגע בחוץ־
לארץ כנציג של אמצעי תיקשורת המשתתף
במסיבת־עתונאים, ובלבד שהשתתפו בה נציגים
של אמצעי־תיקשורת בינלאומיים״.
כלומר. אם יאסר ערפאת יקיים מחר מסיבת־עיתונאים
בז׳נבה, מותר יהיה לעיתונאי ישראלי
להיות נוכח בה. אך עליו להקפיד שלא להיות
לרגע אחד לבדו עם בעלי-המסיבה. אם יקדים
לבוא, מוטב לו לשלוח ידיד לאולם. כדי לוודא
שיש כבר עיתונאים אחרים. אחרת אסור לו
להיכנס לאולם. ואם נספח־העיתונות של אש״ף
יעצור אותו במיסדרון כדי למסור לו. למשל,
חומר כתוב. תהיה זאת עבירה פלילית שדינה
שלוש שנות מאסר.
מובן מאליו שאסור יהיה לעיתונאי ישראלי
בשום פנים ואופן לראיין איש־אש״ף, כדי להציג
לו את השאלות המעניינות את הציבור הישראלי.
למשל: ההבטחה להפסיק את מעשי־האלימות
מטעם אש״ף בעולם. שנמסרה על־ידי ערפאת
בקאהיר בנוכחות הנשיא חוסני מובארב — היכן
היא חלה? האם היא חלה גם על שטח ישראל
שבגבולות הקו הירוק, או לא? יהיה מותר להציג
שאלה זו לדובר מצרי, אך לא לדובר מטעם
אש״ף.
זה חל גם על ראיון שנועד לברר את גורלם
של נעדרים ושבויים. למשל. לקרוב־מישפחה
יהיה מותר לשאול, אך לא לעיתונאי.
לפי סעיף זה, היו הולכים לכלא כמה
עיתונאים שריאיינו בעבר אנשי־אש״ף, וביניהם
אמנון קפליוק, שרית ישי וענת סרגוסטי. כל
העיתונאים שפנו אליי במשך הזמן וביקשו לעזור
להם לערוך ראיונות עם אישי־אש״ף, יצטרכו
לוותר על הרעיון או להסתכן בהליכה לכלא.

אני כותב שורות אלה במטוס, בדרך לרומא.
הוזמנתי לוועידה בינלאומית המוקדשת לזכויות
העמים המדוכאים. יהיו שם נציגיהם של תנועות־שיחדור
ותנועות־לזבויות־האדם מארצות רבות.
בארץ מכינים עתה לקריאה סופית את החוק
לאיסור מיפגשים עם אש״ף, ואני מעלה בדמיוני
כל מיני מצבים מביכים.
למשל: באחת ההפסקות בדיוני הוועידה אשב
בבית־קפה עם עלי, איש־אש״ף שהכרתי בביקו־ריי
הקודמים ברומא. הופענו לא פעם בעימותים
ובוויכוחים פומביים ברחבי איטליה, ובנסיעה
אליהם ומהם דיברנו הרבה על נעוריו כפליט
פלסטיני. תיקוותיו ובעיותיו. הוא צעיר סימפאטי,
ואני מאמין לו שהוא מתעב אלימות.
אשב עימו לשתות אספרסו, כאשר ייגש אליי
ידיד ישראלי ויאמר. :שמעת? זה עתה קיבלה
הכנסת את החוק האוסר מיפגשים עם אנשי

אקפוץ מן הכיסא כגשוך־נחש, ומבלי להגיד
שלום אברח לרחוב.
עלי ירוץ אחריי, בפנים מודאגות. .מה קרה?

אתה חולה?״
אבל אני אתעלם מקיומו ואסתתר ברחוב
צדדי.
מצחיק? מצחיק לאללה!
במשך שנים התנסיתי בחוויה ההפוכה. בשנות
ה־ 50 וה־ 60 ראיתי לא פעם את הערבים במצבים
מביכים ביותר. עיתונאים דגולים, בעלי שם בכל
העולם הערבי, היו זונקים ממקומם ובורחים ברגע
שנכנסתי לחדר. הם פחדו להיראות בחברת
עיתונאי ישראלי — הן מפני אימת החוק, הן
מפני אימת שרותי־הביטחון שלהם.
היו זמנים כאשר חששתי לגשת לעיתונאי
ערבי — למשל בטרקלין האו״ם בניו־יורק —
ולהגיד לו שלום. כי במיקרה כזה היה האיש
מתחיל להזיע מרוב פחד ומבוכה, משיב לי
במילים מגומגמות למען הנימוס, בעוד שעיניו
מרצדות אנה ואנה כדי לוודא שאיש אינו רואה
אותו. לרוב הייתי מוותר על פגישה כזאת. נם
אילו היתה קיימת בישראל חוקה, המבטיחה
כשנתקלתי באיש שקראתי את דבריו ושהערכתי
את חופש־העיתונות. היה בית־המישפט זורק את
את עמדותיו.
עכשיו יהיה המצב הפוך. העיתונאי הישראלי החוק הזה לפח־הזבל. אבל בישראל אין חוקה. אץ
בה אף חוק אחד המבטיח את חופש״העיתונותס
יצטרך לברוח ממצבים כאלה. הערבים יסתכלו בו
שאומרים אין בה ציבור־עיתונאים מאורגן. המסוגל והמוכן
ברחמים ובשמץ של זילזול, כמי
להילחם על התופש הזה.
לעצמם :״נו, טוב. הוא בא ממדינה שאין בה
אימרה מפורסמת אומרת ש״המילחמה היא
חופש״עיתונות. מה אפשר לדרוש ממנו?״
עניץ רציני מדי מכדי להשאירו בידי הגנרלים״.
בארץ ניתן לומר כי חופש־העיתונות הוא עניץ
רצתי מדי, מכדי להשיאירו בידי העיתונאים.
ביום שבו יתקבל החוק הזה סופית. יינעץ עוד
מסמר בארון־המתים של חופש־העיתוגות. תתבשבוע
שעבר קמו 20 פרופסורים חזק עור יותר המגמה הקיימת ממילא בעיתונות
למישפטיס, ופירסמו מיסמד מכובד ומרגש. הם הישראלית: להילחם בגבורה על דברים קטנים,
גינו את הצעת־החוק הזאת, הפוגעת באשיות ולעמוד דום ולשתוק מול עניינים גורליים
הדמוקרטיה ומדינת־החוק, ותבעו לעכב את (״שקט, יודים!״).
חקיקתה. הם הביעו זעם ומחאה על כך שוועדת־הציבור
יידע כי לא יוכל עוד לקבל מידע
החוקה־תוק־ומישפט של הכנסת, בהנהלתו מוסמך על עמדות אש״ף ומעשיו, וממילא כל
הנאורה של ח״כ אלי קולס ה״ליברלי״ ,לא נענתה התמונה המוצגת בכלי־התיקשורת הישראליים
לבקשתם להופיע לפני הוועדה ולחוות את דעתם על הסיכסוך הישראלי־ערבי — מילחמה ושלום,
על הצעת־החוק. הקבוצה כוללת את עמודי -חיים ומוות — תהיה מעוותת עוד יותר.
התווך האקדמיים של המיקצוע, וביניהם דיקנים־
אלא אם כן יימצאו עיתונאים שיפעלו כפי
לשעבר של הפקולטות למישפטיס. לפני כן שפעלו ופועלים מיטב העיתונאים בעולם,
ערכו דיון מיקצועי. בהשתתפות גדולי שהלכו בראש מורם לבית־הסוהר כדי לשמור על
המישפטנים. וביניהם שר־מישפטים לשעבר.
המסורת הגאה של מיקצוענו.
•דיקדלשעבר אחד, אמנון רובינשטיין, יושב
בממשלה, והוא לא יצא מכליו כדי להגן על
הדמוקרטיה. כירא בממשלה משפיע לא רק על
האיכר הצמוד אליו, אלא גם על אופיו של ארם).
אני מזכיר את יוזמת המישפטיינז על רקע
השתיקה הרועמת של עמיתיי־למקצוע: העיתו השתיקה הרועמת

לקריית־גת, למי שלא יודע, יש עיר־תאומה:
רומא, בירת איטליה. וכל הכבוד לראש
עירנו, דויד מגן! רפאל דדטמן, קריית־גת

דברים עד דיוקם
על הפלה לבתו של עסקן בכיר,
שבוצעה על חשבון המדינה (העולם
הזה .)27.11
מה נטפלו, במדור תשקיף, לבתו של אותו
בכיר, שביצעה הפלה ובחשבונית שהוגשה

הקריקאטורה ב״נקודה״
הרמז: מחתרת לח״י
צוחקים האנגלים(או האיטלקים, או המצרים),
שבו היו מביאים, בדרך כלל, קאריקטורה מעיתון
אנגלי(או איטלקי, או מצרי).
נזכרתי בכך השבוע, כשנפל לידי עותק של
עיתון המתנחלים נקודה. ממה הם צוחקים,
אפשר לראות בקאריקטורה המצורפת (ראה
גלופה) .ומי שלא תופש תיכף, יש לי עבורו רמז:
יצחק שמיר אכן היה מישהו במחתרת (ראש
מיכאל בן־ח־ר, תל־אביב
מחתרי׳ לח״י<•

זה לא נכ,11
אבד זה חורז

על טיב התרגום בטלוויזיה (העולם
הזה .)27.11
אין צורך להתרגש כל-כך מהתרגומים
הקלוקלים בטלוויזיה (כשיו״ר בית הנבחרים
האמריקאי הופך לדובר, וגולה — לפאטריוט־לשעבר)
.כבר היו דברים מעולם.
לפני שנים רבות היה בית־קולנוע קטן
בירושלים, תל־אור שמו, שהתמחה בהצגת
סירטי־מתח. באחת הפעמים הציג סרט שנקרא
במקורו ט א
\0 0 ם (הגלימה והפגיון, שזה ניב אנגלי
המתאר עיסקי־ריגול וכדומה, בהם הפגיון מוסתר
כביכול מתחת לגלימת הגיבור) .וכיצד תורגם שם
הסרט בכרזות הפירסומת של תל־אור? ״השעון
)0 £ 0 <:10 והפגיון״!
זה. כמובן, היה לא נכון, אבל לפחות זה חרז
אברהם כלב, ירושלים
יפה•

תאזנד רחובות
על ערים תאומות (העולם הזה
.)27.11
מדוע להזכיר מבין 22 הערים התאומות
באירופה לערים בארץ רק את חיפה ומרסיי, ערד
וגלזגו, יוקנעם ופירנצה? מה יש? רחובות זאת לא
עיר? לרחובות אין עיר־תאומה באירופה?
קותי בן־ישי, רחובות
• יש. שטראסבורג הצרפתית.

למישרד־הבריאות נרשם, כי המדובר בניתוח
פלאסטי?
מה זאת הפלה, אם לא ניתוח פלאסטי. ועוד
איך ניתוח פלאסטי. היתה שמנה, נהייתה רזה!
גור נחמיאם, תל-אביב

50 מידיה צפרדעים

עוד עובדות יוצאות־דופן (העולם
הזה 2.10 ואילך).
אם עוד לא נמאס לכולם, ממיספר האותיות
באלפבית האלבני, ממניין השנים הטיבטי וכר,
אני מוכן להרים את תרומתי למיצבור העובדות
יוצאות־הדופן בעולמנו הקטן.
האם מישהו ירע כי באירופה זוללים מדי שנה
200 מיליון רגלי־צפרדעים(שלפי חשבוני, זה 50
מיליון צפרדעים) וכולם יוצאי הודו ובנגלה־דש?
אברהם בנימיני, הרצליה
הגדרות דוקרות
מאז ומתמיד התמחה העולם
הזה בהבחנה בין הטפל לעיקר,
הקפיד להביא מדי שבוע את
אימרות־השפר האמיתיות מבין
המלל האינסופי שבפיות בכירי
העם ובחיריו. כך גם דיווח
בגליונו, שראה אור השבוע לפני
25 שנה:
• מעצבת־אופנה, שהעדיפה להישאר
בעילום־שם :״שימלה צריכה לדמות
לגדד־תיל דוקרני — מספיקה כדי להגן על
הרכוש, אך אינה מסתירה את מראה הנוף!״
• עקיבא גוברין, ח״כ מפא״י(ולימים
שר־התיירות) .בעת נאום בכנסת :״אני מוכן
לענות על קריאות־בינייס, אך לא על
קריאות בינוניות!״

העולם הזה 2518

צור מקובל מאוד על הממשלה, שהיא׳השותף הבכיר
בצים.

המורמונים הפילו
למישבב את האדמרר
מקובל ירושלמי בשם אליהו כדורי טוען, כי
האדמו״ר מגור חלה באחרונה בשל בניית מרכז
המורמונים בתוך ירושלים.
נציגו בכנסת, אברהם שפירא מאגודת־ישראל, העלה טענה
זו במיסגרת מאבק־החרדים להביא להפסקת בניית המרכז.

ת עי ק ל [

פרס מבקש
מינויים חדשים
מאחורי סיקו־י־הבחירות, שתוצאותיהם
מודלפות מלישכתו של ראש־הממשלה,
מסתתרת מגמה של שימעון פרם לגרום
להחלפת כמה משרי־המערד בממשלת האחדות
הלאומית. הרעיון הוא שהיוזמה לחילופים תבוא
מתוך מוסדות המיפלגה.
פרס מתבסס על סקרים המבחינים בין תמיכה אישית בו
ותמיכה במיפלגת־העבודה. כיום, יש פער בין שתי
ההצבעות לרעת המיפלגה.
בשיחות פרטיות רומז ראש הממשלה שצוות־השרים שלו
ממיפלגתו אינו יכול לתרום לשינוי באווירה העויינת
להעבודה ולגיוס תמיכה ציבורית גדולה יותר במיפלגה.

פרץ -סג ר סבסטיה
הרב יצחק פרץ, מנהיג תנועת ש״ס, השתתף
באופן פעיל בהתנחלות הבלתי־חוקית
בסבסטיה לפני עשר שנים, כתלמיד־חכם.
מידע זה שלפו השבוע אנשי גוש־אמונים, כדי להוכיח
שראשי ש״ס הם במקורם תומכי־רעיון ארץ־ישראל־השלמה,
אר משנכנסו לממשלה גברה אצלם דבקותם
בכיסא על תמיכתם בשלמות הארץ.

שידורי הלחיץ הופסקו מנב״ל רשות השידוד, אורי סורת, הורה
להפסיק את שידורי הלוויץ למהדורות
החדשות, בגלל בעיות־תקציב. פירושו
של דבר: הפסקת העברת שידורים חיים
מחדל.

פרס בחוג תגר

צלמים בנתב״ג
יוק!
צלמי עיתונות אינם מורשים להיכנס
לאולם הנוסעים הנכנסים בנמל-התעוסח
״בן־גוריוץ״ אלא רק לתחום חדר־האח״מים.
הנהלת רשות־שדות־התעופה החליטה על
כך אחרי התקרית באולם הנוסעים הנכנסים,
כאשר אנשי ״חדשות״ קידמו את
אברהם
שר־התיירות, של פניו
(״אברש׳דד) שריר בזר אבל.

שרון ידבר
השר אריאל שרון מתכוון לפתוח את פיו
בעניין פרשת הריגול, התנהגות ממשלת
ישראל והפקרת ידידו רפי(״המסריח״) איתן.

יחסי־צימר למזרמונים
המורמונים שכרו את שרותי־יחסי־הציבור של אחד מגדולי
המישרדים בארץ, כדי להביא לפני הציבור הישראלי את
הסבריהם להקמת המרכז בירושלים ולהרגעת החשש
לפעילות מיסיון בעיקבות כך.

מ״דבר״ ליחסי־ציבור
יוסף(״יוסי״) פריאל, לשעבר מרכז מערכת
״דבר״ ,יצא השבוע לחופשה ללא תשלום
מעיתונו, ופתח מישרד עצמאי ליחסי-ציבור
ופירסום.
פריאל היה בעבר מס׳ 2בדבר, וניבאו לו קידום לצמרת.

תדמית חדשה ל״מכבי״
ראשי קופת חולים מכבי יוצאים במיתקפה הסברית חדשה,
כדי לחלצם מהשפל בדעת״הקהל. לשם כך ישכרו שרותים
של אנשי־יחסי״ציבור ועיתונאים לשעבר, שטיפלו
בחודשים האחרונים בפרשת מכבי מזוויות שונות.

ראש־הממשלה שימעון פרס יופיע בקרוב לפני
חוג ״תגר״ — ותיקי תנועת דבוטינסקי —
במלון..דיפלומט״ בתל־אביב.

מאיר ל,,כלל״

המלונאי חיים שיף, שהוא חבר בחוג, הזמין אותו טלפונית,
ולתדהמתו נענה בחיוב בתוך חצי שעה.

עקיבא מאיר, שפרש באחרונה ממיפעל
האלקטרוניקה ״אל אופ״ ,ישתלב בקונצרן.,כלל״,
אחרי שנכשל הניסיון להביאו לחטיבת
האלקטרוניקה בקונצרן ההסתדרותי ״כור״.

שיו־יון לוותיקי חרות
מאחורי הקלעים כבר החלה ההתמודדות
ב״מצודת זאב״ על מיכסת השיריון למרכז הבא,
שחבריו ייבחרו מבין צירי ועידת-חרות,
שתתקיים בחודש ינואר.
הוותיקים, החוששים שלא יצליחו להגיע למרכז באמצעות
הוועידה, מבקשים לקבוע כבר עתה כללי שיבוץ למרכז
החדש גם למי שלא יזכו להיבחר.

צור יכריע השבוע
צבי(״צ׳רה״) צור יכריע השבוע לגבי הצעה שהיפנה אליו
שלום אריאב, יו״ר החברה לישראל. ההצעה היא לקחת
על עצמו את תפקיד יו״ר־מועצת־מנהלים פעיל של צי.

אם יקבל צור את התפקיד בחברה, שבה
הממשלה היא השותף הבכיר, הוא ייאלץ לוותר
על תפקידו בירד פעיל של ״בזה״.

רווחים דקונסורטיום
קונסורטיום החזקות — חברה המספקת שרותי
תיקשורת אלקטרונית — איזנה את תקציבה, אחרי
שבחודש יולי הוא הצביע על הפסד שנתי ניכר.
הגורם לשינוי: לפני כמה חודשים לקחה לידיה את ניהול
קונסורטיום חברת יישום.

ווטרים לכינוס ציוני
שני נציגי המיפלגה הליברלית לכינוס העולמי
של איגוד הציונים הכלליים, שיערך באמצע
החודש בארצות־הברית, הם אנשי איגוד
העובדים הליברלי: צבי רנר ויהודה שהרבני.
שניהם אינם דוברים אנגלית.

לאומי מפייס
את הדתיים
בנק לאומי מפרסם מודעות ענק בעיתונות החרדית
בארצות־הברית, שבהן הוא מפרט את כל מאמציו למנוע
פגיעה בקיברי צדיקים במלח גני חמת בטבריה.

במיסגרת מיבצע הפיוס השיג הבנק מיכתבי
המלצה של רבנים ידועי־שם, שאישרו את
הנאמר במודעות.

סיכסוכי־מיס בשיכון ל׳
סיכסוך־שכנים, שתחילתו בדליי־מים וסופו בתלונה
במישטרת רמת־גן, הפר לשיחת־היום בשיכון למד בצפון
תל־אביב.
רוקחת מקומית שפכה מים על שלושה ילדים, ששיחקו
בכדור סמוך לחלוך הראווה של בית־המירקחת שלה. ילר
אחד מיהר להביא דלי מביתו, ושפך מים לתוך בית־המירקחת.
הרוקחת רצה אחריו כדי לתפסו, ואז הופיע
אביו של הילד ועצר בעדה.
הרוקחת הגישה תלונה נגד האב על תקיפה. האב הוא
מנכ״ל בכיר בחברה פרטית, והיה מראשי אל״ף —
אזרחים למען פרס — עמותה שפעלה לצד מיפלגת־העבודה
במערכת הבחירות האחרונה.

טלפון שבור ב״בויאר,,
הורים לתלמידים בפנימיה התיכונית הירושלמית בויאר
מתלוננים על כר שההנהלה מתעלמת מפניותיהם בעניין
ליקויים במוסד. בין השאר, אין מטפלים בטלפונים
הציבוריים שהתקלקלו, וזה ימים רבים שהתלמידים
חייבים לצאת מתחומי בית־הספר כדי להתקשר לבתיהם.

בחודש שעבר היתה תלונה על מחדל בעת
טיול של בית־הספר, כאשר שתי תלמידות
איבדו את דרכן, מבלי שהמלווים הבחינו בכך.

מיצפה דתי בשטח ג״
חרדים ירושלמיים הקימו גקודת-מיצפה, סמוך
לשטח ג׳י, שתהיה אתר עליה לרגל לתורמים
חרדים מחו״ל.
האורחים יובאו למקום כדי לראות את מעשי
הארכיאולוגים שם, ויתבקשו להרים תרומה לעדה
הירושלמית, כדי שזו תוכל להמשיך במאבקים למניעת
המשך החפירות בעיר־דויד.
בינתיים יצא לאור בארצות־הברית יומן מפגיני הר־הבית,
שכתבו יהודה וצבי משי־זהב. בספר צילומים מהפגנות
ללא רישיון ומפינוין האלים על־ידי מישטרת ירושלים.

יוסק ה עד הכוונת
אנשיו של יצחק שמיר, המאוכזבים מאופן הצבעותיו
בממשלה של השר ממורשה, יוסף(״יוסק׳ה״) שפירא, כבר
החליטו להיפרע ממנו עם ביצוע הרוטציה. כאשר יתמנה
שמיר כראש־ממשלה, הם ידרשו שהח״כ חיים דרוקמן
יחליף אותו ,״כי לא ייתכן ששר שנכנס לממשלה מטעם
הגוש שלנו, יצביע באופן שיטתי עם המערך.״

הגוש משנה תדמית
בחוגי גוש־אמונים, בדיוק כמו במיפלגות הדתיות, יש
אכזבה מתיפקודו של הליכוד בממשלה. בקרב ראשי־הגוש
מתגבשת טאקטיקה חדשה, שלפיה יש למתן את הטונים
הגבוהים, מבית־מידרשו של אליקים העצני, כדי לגייס את
מירב התמיכה האפשרית למטרותיהם בשורות המערך
דווקא, בהנחה שהליכוד והימין מתייצבים מאחוריהם
ממילא.
הכתובות הראשונות שאליהן הם נושאים את עיניהם הן
הלשכות של יצחק רבין ואריק נחמקין.
*יי ייי

צה״ל מחפה על הח״ב
פרשה מחפירה של חשד לשיחוד קצץ
בצה״ל על-ידי איש-מילואים במהלך מיל־חמת־הלבנץ,
בדי למנוע מאיש-המילואים
יציאה לשרות בנבטיה, מושתקת על-ידי
גורמים בכירים בצה״ל.
איש-המילואים נבחר כעבור שנה לכנסת,
ולצה״ל נמסר תצהיר מלא של קצין
צודל שקיבל את השוחד — מקובדעבודה
תמורת השארת איש המילואים בתוך
שטח ישראל.

כעריכת ב;־ציל; צי טרי;

אורי אבנהי על פרעות הו־־יגנל באו־צנת־הבו־ית :

ן* בדיחה מספרת על הגבר שחזר
1 1במפתיע הביתה ומצא את אשתו
וחברו הטוב ביותר מתעלסים על הספה
בדירתו. .הגבר אהב את אשתו. וגם לא
רצה לפגוע בחברו הטוב ביותר. על כן
לקח גפרור ושרף את הספה.

ממשלת־ישראל החליטה, אחרי
שבוע שלם •טל דיונים ה־

בישראל. וכן גם אביו.

גם בדרג גבוה יותר מתאים
הכל לפרשה המעוררת היוד.
אין שתי ממשלות הקרוכות
זו לזו יותר מאשר ממשלות
וושינגטון וירושלים. הן עסוקות
ביחד בעשרות עניינים

לים רבים מאמינים בסתר־ליבם כי
ארצות־הברית היא מעין מושבה של
ישראל, שישראל — בעזרת השדולה
היהודית — יכולה לעשות בה כבתוד
שלה. ברור כי מפעיליו של פולארד
חשבו כך אף הם. אחרת לא היו מרשים
לעצמם להפעיל מרגלים בצורה כל־כך
חובבנית ובלתי־זהירה. פרשת־פולארד
לא היתה אפשרית במוסקווה.

אולם הפרשה חשפה לפתע
את המציאות כמו שהיא, ואין
היא יפה. היא הוכיחה בצורה
חותכת שישראל היא מדינת־חסות
של ארצות-הברית, התלויה
בה לשבט ולחסד, והיחס
בין השתיים היא כיחס המסורתי
שבין היהודי והפריץ.
די היה בביטויי רוגז בוושינגטון
כדי לגרום לפאניקה בירושלים. שלושת
השרים הבכירים ביותר — ראש־הממשלה
שימעון פרס. שר־הביטחון
יצחק רב־ן ושר־החוץ יצחק שמיר —
המרבים לדבר על זקיפות־קומה
וגאווה לאומית, התנהגו כיהודונים
מבוהלים בגטו. הם עסקו בפרשה
במשך עשרה ימים ללא הפסק. בישיבות
יומיות בהולות ומבוהלות.
ארצות־הברית דיברה אל ישראל
כפי שהנציב העליון הבריטי דיבר אל
הישוב היהודי. היא הציגה דרישה,
שאין לה אח ורע בתולדות המודיעין
בעולם: שחוקרים אמריקאיים יחקרו
אנשי־המודיעין הישראליים.

זוהי דרישה העוברת את
גבולות החוצפה, וכל מדינה
ריבונית היתה דוחה אותה על
הפר, בליוויית כיטויי זעם
ועלבון. לא כן ממשלת-ישראל.

רפי איתן ואשתו מרים
שעיר לעזאזל!

דחתניים, לאמץ לעצמה שיטה
זו. היא לא יכלה לפגוע בקהי־לא
וגם
לת־המודיעין,
בממשלת
ארצות־הברית. לכן
החליטה .,לפרק את היחידה״
שטיפלה, כביכול, בהעסקת
המרגל היהודי ג׳ונתן פולארד.

מסביב

זה יכול היה להיות סוף טוב
לקומדיה. ואכן. שר־החוץ האמריקאי
ג׳ורג׳ שולץ בירר על ההחלטה. אך
הפרשה הסתבכה בינתיים הרבה יותר.

כאשר נתפס מרגל של אחת משתי
המדינות בשטח של רעותה, זה בוודאי
מביר קצת, אף הטיפול הנכון היה חיוך
קל, קריצת־עין וטישטוש העקבות.
אולם פרשת פולארד חדלה השבוע
מלהיות קומדיה, ואיש לא חייך וקרץ.
היא קיבלה ממדים של פרשה בינלאומית
חמורה ביותר. מדינאים דיברו
בבהלה על משבר עמוק. על תהום
שנפערה, ועל תוצאות מרחיקות־לכת
ומפחידות.
מדוע? איך יכול היה איש מצחיק
כמו פולארד. ומפעיליו המצחיקים
שלא דאגו לשעת־חרום, לגרום לתוצאה
כזאת?
חיוך וקריצת-עץ
^ כאורה, היתה הפרשה כולה
/מתאימה יותר לספר הומוריסטי
מאשר לספר־מתח. פרשת ג׳ונתן פו־לארד
היא יותר פארודיה על ענייני־ריגול
מאשר סיפור־ריגול רגיל.
עצם תפיסתו של האיש מתאימה
יותר לפארודיה. מרגל המרגיש כי עלו
על עקבותיו נעלם, מסתתר ומגיע
ל״בית בטוח״ ,המוכן מראש למיקרה
זה. הוא מתקשר עם מפעיליו בדרכים
חישאיות המוסכמות מראש — ״תיבת
דואר״ בצורת חור בעץ, שיחת־טלפון
מתא ציבורי לתא ציבורי. המפעיל שלו
דואג להבריחו אל מחוץ למדינה.
ואילו ג׳ונתן פולארד, מרגל הדור,
התקשר עם המפעיל שלו בשגרירות,
בקווים שההאזנה להם היא מובנת
מאליה, ואחר־כך פנה אל השגרירות
ונתפס בשעריה.
זוהי התחלה מצויינת לספר הומוריסטי.
גם שאר פרטי הפרשה מתאימים
לטיפול כזה. המרגל התפאר
במשף שנים שהוא איש־המוסד היש־

טהורים ומלוכלכים
לתבל.
הווי־הגבול ביז ההילות־המו־טין
של שתי המדינות מטושטשים,
ולעיתים נדמה שהן
חופפות ברוב השטחים. הממשלות
מחליפות ביניהן מידע
כבדרך־יטיגרה.

אין ספק שהפריטה הקטנה
עוררה סוגיות הרבה יותר
עמוקות, החורגות מתחומיה
הצרים. על כן גרמה לזעזועים
העמוקים, שנמשכו השבוע
בשתי המדינות.
^ ^ פי לג ש _נתמכת

ויהודי בגטו
ך י סוגיה הראשונה: פרשת
\ 1פולארד העמידה במיבחן את כל
מערכת־היחסים בין שתי המדינות, שאין
דומה לה בעולם.
האמריקאים מדברים על ״מדינת־אחות״
ועל ״מחוייבות עמוקה״ .ישרא

הדרישה האמריקאית השניה —
שישראל תחזיר את המיסמכים שקיבלה
מידי המרגל — היתה חסרת־תק־דים.
מבחינת התוכן, היתה גם היא
בבחינת בריחה. כאילו לא שמעו
בעליה על המצאת מכונת העתק־הצילום.
אך בניסוחה היתה מעליבה.
שילטונות ארצוית־הברית פעלו
בהיסטריה. מפני שדעת־הקהל בארצם
נסערה על־ידי שורה שלמה של
פרשות־ריגול •דומות, כגון פרשת
קצין־חיל־הים ווקר, שריגל למען
ברית־המועצות — ואיש סי־איי־אי
שריגל למען סין העממית. פרשת סוכן
כפול סובייטי. שערק למערב וחזר
למיזרח. הוסיפה בושה לחרפה. היה זה
חוסר־מזל מיוחד של ישראל שהמרגל
הקטן שלה התגלה דווקא ברגע זה.
אך כל זה אינו מצדיק את הברוטליות
המתחסדת, הגובלת בחוצפה ובג־סות־רוח.
שבה טיפלו כמה מפקידי
שילטונות ארצות־הברית בפרשה זו.

רת -חריפה על ממשלו, אך מתנגד
להשמעת אף מילה אחת של ביקורת
על ממשלת־ישראל. הוא מגייס כספים
כדי לסלק מן הקונגרס סנאטורים
ונבחרים שאינם רוקדים לפי החליל
הישראלי. הוא רואג לכך שבעיתוני
ארצות־הברית לא תודפס אף מילה
שלילית אחת על ממשלת ישראל
(וכמובן אף לא מילה חיובית אחת על
אויביה) .הוא מפעיל לחץ אדיר,
יומיומי. על ממשלת־וושינגטון כדי
שתשרת את האינטרסים של ישראל,
תממן את ממשלת־ישראל ותימנע
מכל יוזמה מדינית משלה בסיכסוך
הישראלי־ערבי.
כל זה מבוסם על מושכל־ראשון,
שהוא קדוש מכל קדוש: שכל שרות
לאינטרסים של ישראל הוא אוטומטית
שרות לארצות־הברית. לא יתכן כלל
הבדל־אינטרסים בין שתי המדינות.
ישראל היא שליחת אמריקה במרחב,
חיל־החלוץ של ״העולם החופשי״.
שותפה ל״ערכים״ ,וכו׳ וכד.

פרשת פולארד עירערה לפתע
את המושבל־הראשון הזה,
והוכיחה שזה קישקוש. מעולם
לא קרה ולעולם לא יקרה —
שהאינטרסים של שתי מדינות
ריבוניות יהיו חופפים לגמרי.
לכל מדינה יש אינטרסים משלה
— וממילא, לא תיתכן נאמנות
כפולה שווה. כאשר יש נאמנות
כפולה, יש תמיד נאמנות
אחת שהיא חזקה מן הנאמנות
השניה.
ג׳ונתן פולארד לא היה סתם שכיר־חרב,
והוא לא עשה מה שעשה למען
סכומי־הכסף הקטנים שקיבל. אץ ספק
שכמו רוב יהודי ארצות־הברית, העמיד
את האינטרסים של ישראל מעל
לאינטרסים של ארץ־לידתו.
עם פירסום הפרשה. נפל פחד־מוות
על ראשי המימסר היהודי באמריקה,
שמא תתגלה אמת פשוטה זו — שיהודי
אמריקה נאמנים לישראל יותר
מאשר לאמריקה. ההשפעה של הכרה
כזו על דעת־הקהל באמריקה. וההיבטים
האפשריים לגבי תחיית האנטישמיות.
גורמים לתבהלה אמיתית אצל
העסקנים היהודיים, שכמעט כולם

חשוד ג׳ונתן פולארד
כמו נציב עליון

^ סוגיה היטניה: הצד היהודי של
\ 1הפרשה.
המימסד היהודי האמריקאי נכנס
להיסטריה משלו. כמה מן הדברים
החמורים ביותר שנאמרו השבוע יצא
מפיהם של ״מנהיגים״ יהודיים, שאינם
למעשה אלא שכירים וסוכנים של
ממשלת־ישראל, מעין מושלי־מחוז
שהתמנו על־ידי ממשלת־ישראל על
המושבות היהודיות באמריקה.

מה גרם להיסטריה זו?

במשך עשרות־השנים האחרונות
נוצרה האגדה שיהודי אמריקאי יכול
להיות נאמן בצורה שווה לממשלת־ארצות־הברית
ולממשלת־ישראל. היהודי
האמריקאי הטיפוסי מותח ביקו
התבהלה
הזאת השפיעה על
ממשלת-ישראל, והגבירה בה
את הרצון להיכנע גם לדרישות
האבסורדיות והגסות כיותר.

חפש את
השידגימל
ך י* דבר אינו כל״כך קל, כפי שזה
1 1נדמה במבט ראשון.
אילו היה מדובר רק בפיתרון
למראית־עין. אפשר היה לספק אותו.
למשל: להמציא יחידה דמיונית. לגנות
אותה בכל פה ׳ולהודיע על פירוקה
החגיגי. זה היה הפי־אנד מתאים
לקומדיה — אילו היתה נשארת בגדר
קומדיה.
אך הדברים חמורים הרבה יותר. אם
יסתבר כי ממשלת־ישראל הסכימה
שאנשי־מודיעין שלה ימסרו למעצמה
זרה עדות על סוכן שהם הפעילו, יהיו
לכך תוצאות הרות־אסון בכל העולם.

שום אדם — שכיר או אידיאליסט
— לא יסכן את עורו
למען מוסד מודיעיני, שיסגיר
אותו וילשין עליו באוזני המדינה
שבה הוא מרגל.
היענות לדרישה כזאת היתה גורמת
לדימוראליזציה כללית של כל קהי־לת־המודיעין
הישראלית. אנשים המכבדים
את עצמם לא ישלימו עם
נוהגים כאלה, שאין להם תקדים
בעולם — ולא במיקרה.
מי שהפעיל את ג׳ונתן פולארד פעל
בלי שום ספק תוך כרי מילוי תפקידו
המודיעיני, במיסגרת אחריותו. הריגול
אצל מדינה ידידותית הוא מקובל. ואף
חיוני — דווקא משום שגם למדינה
ידידותית יש לעיתים קרובות אינטרסים
שונים לגמרי. אם מדינה ידידותית
מוסרת מידע מודיעיני. על פי הסכם.
חשוב־ לדעת אם המידע הזה מוסמך.
ובעיקר: אם זה אכן כ ל המידע המצוי
בידיה. או שמא יש צנזורה והעלמה.

האנשים הממלאים שליחות
זו צריכים לדעת שאם יש
תקר, ייענשו רק במידה שהם
אחראים אישית לתקלה, בשל
רשלנותם. האחריות הכללית
לעניין מוטלת על הממונים
עליהם.
לא יעלה על הדעת שהמידע של
ג׳ונתן פולארד וחבריו(אם ישנם כאלה)
לא זרם דרך קהילת־המודיעין אל
הדרגים הגבוהים, מקבלי־ההחלטות.
אם ראש־הממשלה. שר־החוץ ושר:
הביטחון לא ידעו על כך. ואם ראשי
קהילת־המודיעין לא ידעו על כך —
הרי כולם בלתי־מוכשרים לתפקידיהם,
ויש לסלקם, ומוטב שעה אחת קודם.

היא מגלה שישראל מוחזקת
עתה בוושינגטון כגטו נתמך,
לא כמדינה ריבונית אמיתית.
מבהלת העבדים

עלובי־נפש, עבדים
השגרירות הישראלית.

נרצעים

חשודה אן פולארד
כמו יהודים בגטו

אך בישראל שולט העיקרון
הנפסד האומר שאיש אינו נושא
בשום אחריות מיניסטריאלית,
וגם לא פיקודית. בסופו של
דבר אחראי הש״ג, ועליו מוטלת
האחריות.

ביפאן מבצע שר, שבתחום־סמכותו
קרה עסק־ביש, חארא־קירי .״חארא״
היא. ביפאנית עממית. בטן .״קירי״
פירושו לחתוך. השר האחראי מתאבד
בדרך מכובדת ומכאיבה זו.
בארצות הומאניות יותר מקובל כי
במיקרים כאלה מתפטר השר האחראי,
ועימו ראש המוסד הנוגע־בדבר. ההנחה
היא שהשר צריך היה לדעת. ואם לא
ידע — מישמע שהוא בלתי־מוכשר
למלא תפקיד זה. הוא הדין לגבי ראש־השרות.
בישראל
דבר כזה כלל אינו עולה
על הדעת. גרוע מזה: בישראל קיים
מישטר של קואליציות מיפלגתיות.

מיהו ״רפי המסריח׳׳?׳

4ך י יא נולד בעין־הרוד לפני !ו!
1שנה.
הוריו. נוח ויהודית הנטרן, היו
ממייסדי הקיבוץ הוותיק שבעמק
יזרעאל. שניהם היו חברי הכש׳רת
״מסילה חדשה׳׳ שהתארגנה בהצי־האי
קרים• עלי לארץ מרוסיה ב־! 023
בדרך ארוכה. עד לתורכיה עשו את
דרכם בספינה. את הדח־ מתורכיה עשו
במשך שלושה חודשים ברכבת, ברגל
או על־גבי חמור.
האב. חייל לשעבר בצבא האדום,
שאחיו היה מזכיר המיפלגה הקומוניסטית
בביילורוסיה והוצא אחר־כך
להורג. היה מורה במיקצועו, ואילו
האם היתה בעלת הכרה מעמדית
:סוציאליסטית עמוקה. היא שימשה
שנים רבות כפעילת תנועת העבודד״
פירסמה מאמרים בהפועל הצעיר,
וזאת למרות ישהיתה בתו של אהרון
וולובלסקי, מגדולי הסוחרים היהודים
ברוסיה.
כאשר עלה אביה כעבור כמה שנים
לארץ. יחד עם רכושו, הוא נחשב
כאהד מעשירי ארץ־ישראל. את הונו
חילק בין מ־־מישפחתו. בין השאר
הקים עבור אחד מבניו את מרכז
וולובלסקי. מרכז הנגרות הגדול
הקייס ער היום בדרום תל־אביב.
י ליהודית ולבעלה העניק פרדסים
במושבה רמת־השרון, שהיתה באותם
ימים ישוב קטן ומבודד, מוקף בערבים.
שבו התגוררו כמה עשרות מישפהות
בלבד.
נוח ויהודית הנטמן עזבו את עין־
חרוד והפכו חקלאים ברמת־השרון.
שניים מששת ילדיהם מתו ממחלות,
האחד בעין־חרוד והשני בתל־אביב.
אחר־ שלקה בדלקת־ריאות בעת מנוסה
מרמת־השרון עקב התקפה של
ערבים.
לרפי, שהיה ילד צנום ונמור־קומה.
יעדה האם חינוך בבית־ספר חקלאי.
אחרי שסיים את לימודיו בבית־הספר
העממי למד שנה בתיכון חדש בתל־אביב
ואחר־כך החליט, על דעת עצמו,
להצטרף לפנימיה שבקיבוץ גבעת־השלושה.
שם גם הצטרף, בשנת . 1944
לפלמ״ח. הוא היה בפלוגה אל״ף
המפורסמת, עבר קורס מ״כים. השתתף
בשורה של מיבצעים, שבאחד מהם
פקד על פיצוץ תחנת־הרדאר של
הצבא הבריטי על הכרמל.
אז גם נולדו כינו־־״הח־בה שלו.
כמינהג הימים ההם. שבהם התפרסם
הרבה יותר מאשר בשמו המקורי.
תחילה דבק בו התואר ״מקק״ .אחר־כך
הכיר אותו כל הפלמ״ח בכינוי ״רפי־המסריח״.

היום מהלכות גירסות שונות
בקרב ותיקי הפלמ״ח באשר למקורו
של השם. האחת מהן אומרת שבליל
פיצוץ־הרדאר הסתתר רפי בתעלת־ביוב.
וכשיצא ממנה נדף ריחה ממנו
למרחוק. גירסה אחרת מספרת כי נהג
להשליך את בגדיו המשומשים
לקיטבג. כאשר היה הקיטבג מתמלא
היה הופך אותו, ומתחיל ללבוש את
הבגדים מחדש. אחרים מוכנים להישבע
כי השם דבק בו עוד בגיבעת־השלושה,
כ־טהיה מדשד־ש יחף בבוץ
4ואחר־כך הולך לישון ברגליים מכוסות
בבוץ. שנים רבות לא הצליח להיפטר
מן הכינוי הזר״ ועד היום מזהים אותו
המונע אפשרות זו מראש. שום שר אינו
יכול להתפטר. כי הדבר עלול לגרום
למפולת כללית. ושום ממשלה בישראל
אינה די חזקה כדי לתבוע אחריות
מראש של שרות כלשהו.

לכן היתה רק שאלה אחת: מי
יהיה השין־גימל שעליו יועמסו
כל החטאים, כמו על השעיר
התנ״כי שנשלח לעזאזל.

הפיתרון האידיאלי נמצא בדמותו
של רפאל איתן, הוא ״רפי המסריח״
(ראה מיסגרת).
רפאל איתן נשא בתפקיד בממשלה
הקודמת. הוא עמד בראש יחידה
שאינה קשורה להלכה אף באחד

רבים בו. ככינו־־חיבה ודאו־דווקא
ככינו-גנאי.

התווה

, 1972 באשר החליט לפרוש מהמוסד.
הוא פנה לשוק הפרטי וניכה מזלו
בעסקים. במשך כשלוש שנים היה
מנהל עסקיו בארץ של המיליונר
היהודי־אמריקאי אמנון ברנס. באופן
רישמי פרש משרות המדינה רק ביולי
.1976 כאשר אריק שרון מונה על־ידי
יצחק רב־ן כיועצו לענייני-ביסחון
ונטל אותו אליו למישרד ראש־הממשלה
כדי לשמש כעוזרו.

.א רי ל!
ףעת שי רו ת ד בפלמ״ח נפצע רפי
* 4פעמיים. פעם אחת בעת פירוק
מוקש במיבצע שיחרור־מעפיל־ם
ממחנה־המעצר בעתלית ב־ . 1945 כתוצאה
מכך נפגעה שמיעתו. בפעם
השניה נפצע במילחמת העצמאות,
בעת ששירת בגדוד הראשון בחטיבת
יפתח. בקרב על מלכיה. הוא היה אז
סגנו של אסף שימחוני, שהפך לימים
אלוף פיקוד־הדרום ׳ונהרג במיבצע ך• בר אז חתר אריק שרון בעצמו
^ לתפקיד יועץ ראש־הממשלה
קדש בתאיגת־מטוס.
שימחתי נטל את רפי עימו ומינה למילחמה בטרור. הוא ניסה לא פעם
אותו כקצין־המודיעין של הגדוד ל׳שכנע את רב־ן למנות אותו לתפקיד
הראשון של הפלמ״ח. אחר־כך הפך רפי זה, במקומו של רחבעם (״גנרי״) זאבי.
קצין־המודיעין החטיבתי. אבל בתום רבין סירב. כאשר פרש אריק, עזב רפי
מילחמת־העצמאות השתחרר מהצבא איתן יחד עימו.
הוא לא מצא את מקומו בעולם־
בדרגת סרן — שהיא דרגתו הצבאית
עד היום — החליט להיות לחקלאי. העסקים. למרות שהיה לו רכוש רב.
הוא קיבל אז ממינהל״מקרקעי־ישראל שקיבל בירושה גלמישפחתו, ולמרות
שטח של 900 דונאס בנגב. שם ניסה שיזם ופיתח עסק עצמאי של יצוא דגי־לנדל
במשך שנה סורגום ושעורה. זהו נוי משארם־אל״שייח׳ לארצות־הברית,
אותו שטח עצמו שעליו משתרעת היום ביקש רפי לחזור לעיסוק שהוא הקריש
החווה החקלאית של שר־התעשיה־ לו את מרבית שנות חייו. אלא׳
והמסחר אריאל שרון, שרפי הפך שבינתיים תפסו אנשים חדשים את
המקומות שהתפנו עם פרישת הוותישותפו
הפוליטי.
אריק ורפי נפגשו לראשונה בעת קים. רפי מצא את הדרך חזרה חסומה.
בלית״ברירה כמעט פנה רפי
שאריק היה מפקד היחידה ,101 ורפי
היה כבר מאנשי שרותי הביטחון לפעילות פוליטית. היה זה כאשר שרון
הקים את תנועת שלומציון, ערב
(השב״ם.
אל שירות־הביטהון הגיע רפי באופן הבהירות של .1977 היתה זו הפעם
מיקרי. היה זה כאשר פגש יום אחד הראשונה שבה הצטרף רפי לתנועה או
באיסר הראל. שהוא קרוב־מישפחה מיפלגה כלשהי. זהות הריעות בינו ובין
שלו(סבתו של רפי מצד אמו היא אחות אריאל שרון היתה שלמה.
שלומציון נחלה כישלון בבהירות
אביו של א־סח. איסר הציע לו אז

ביב חסומה

איתן(מאחורי אברהם טמיר)
התנגדות של המוסד
לבריאותו של רפי איתן.
מייד אחרי שהוקמה ממשלת־הליכוד
הציע רפי את עצמו לתפקיד
היועץ, בתמיכתו של שריו. היה זה
אחרי ששרון ביקש קודם לכן להפקיד
בידיו תפקיד של שר־ללא־תיק
במישרד ראש־הממשלה, שירכז בידיו
את הפיקוח על כל השרותים החשאיים
במדינה. אילו קם מישרד כזה. היה רפי
איתן ממלא בו ודאי תפקיד בכיר. אבל
בגלל התנגדותו של עזר וייצמן לא
יצאה תוכניתו של שרון אל הפועל.
בלית ברירה ביקש רפי להסתפק
בתפקיד היועץ לבגין.
אלא שהתפקיד נראה כנראה חשוב
מדי מכדי להפקידו בידי נאמנו שיל
שרון. היו שחששו ממינוי זה והתנגדו
לו. בגץ בחר לבסוף בעמיחי פגלין,
שלא הצליח, בחודשי כהונתו הספורים
בתפקיד. לזכות בשיתוף־פעולה מצד
כל הגורמים שתפקידו העיקרי היה
לתאמם. פגלין איים בהתפטרות פעמיים
בשבוע. ואז צצה ועלתה שוב
אפשרות החלפתו ברפי איתן, אם
יתפטר. כאשר נפטר פגלין אחרי
שנפצע בתאונת־דרכים, שוב הועלתה
מועמדותו של רפי לתפקיד. אולם
נראה שבגלל היריבות ששררה באותם
ימים בין עזר וייצמן לשרון, נמנע בגין
^ן ^ן ך
ממינויו של רפי.

שדה מוקשיס
ם מינוי רפי איתן כיועץ ראש
הממשלה למילחמה בטרור, ביולי
,1978 הקדיש לו העולם הזה מאמר
ממצה.
תעלת־ביוב או בוץ בקיבוץ!
להצטרף ורפי נטש את החלומות
החקלאיים שלו והפך איש השרות
החשאי. מאז שירת בקהיליית־המו־ד־עין
במשך קרוב ל־ 23 שנה. תחילה
בשב״ב ואחר־כך במוסד. טיפס בסולם
הדרגות והפך אחד מראשי אנשי•
הביצוע של המוסד. ממאות המיבצעים
שהיה לו חלק בתיכנונם ובביצועם, לא
ניתן כיום לפרסם אפילו מיבצע אחד.
ב־ 1955 הוא נטל חופשה לארבע
שנים כדי ללמוד לימודים אקדמיים
בלונדון. למד כלכלה ומינהל ציבורי.
אחר־כך המשיך בשרות עד לשנת

ואריאל שרון הצטרף עם אנשיו לתנו־עת־החרות.
רפי איתן ייצג את התנועה
במרכז״חרות, בהנהלת התנועה וגם
בהנהלה המצומצמת שלה. משני
התפקידים הפעילים האחרונים היה
עליו לפרוש, כאשר נכנס לתפקידו
כיועץ ראש־הממשלה למילחמה בטרור.
נראה שלא הצטער על כך, שכן
הוא מעולם לא ראה את יעודו ועתידו
בתחום הפוליטי וגם לא בתחום
הכלכלי. שמו שורבב לפרישות שיל
אדמות בגדה, יחד עם חברים אחרים
של אריאל שרון, וזה לא הוסיף

משרותי־המודיעין של ישראל, כך
שכולם יכולים לצאת נקיים. מכיוון
שאיש אינו יודע אם מחלקה כזאת
קיימת או אינה קיימת, מה תפקידיה
ומה ממדיה, זהו פיתרון אידיאלי.
ל״רפי המסריח״ יש מעלות נוספות.
הוא מזוהה כולו עם ממשלת מנחם
בגין, אף שהוא ממשיך לעבור בממשלה
הנוכחית. יש לו עבר מודיעיני
מובהק. וטוב מכל: הוא קשור בלב
ובנפש עם אריאל שרון, הפוליטיקאי
הישראלי השנוא ביותר בעולם.

לוושינגטון פוסט. מישהו זה לא היה,
כנראה, די מוסמך, והעיתון המכובד
פהד להסתבך בפרשת־ד־בה. הוא נמנע
מלפרסם את השם.
עיתונאים ישראליים בוושינגטון
— שרובם אינם אלא דוברי השגרירות
הישראלית שם וסוכניה, כמו רוב
הכתבים הישראליים בנכר — דיווחו
מייד לארץ כי וושינגטון פוסט
התכוון לפרסם את שמו של רפי איתן,
אך לא עשה כן.

איך עלה שמו של רפאל
איתן? גם זה היה מעניין.
מישהו בארץ מסר את השם

משמע: ידיעה שלא היתה די
מוסמכת כדי להתפרסם בוושינגטון,
פורסמה בהרחבה
בישראל.

כתם אז ״העולם הזה״:

למרות שאין עוררין על תכונותיו
וכשרונותיו של רפי איתן בתחום
המודיעין, קיימת מחלוקת לגבי סיכויי
הצלחתו בתפקיד העדין והרגיש. יש
הסבורים כי אישיותו, חריפותו וגישתו
הבלתי־קונמציונאל־ת מכשירים אותו
לא רק לצד של הייעוץ־המיקצועי
בתפקיד אלא גם להיבטים האירגוניים
והמיבצעיים שלו. אלה מאמינים בי
מינויו של רפי יתרום תנופה בלתי־רגילה
לתחום המילחמה בטרור. יש
המקווים שהוא לא יגביל את עצמו רק
לתחומי התיאום והאבטחה, יהפוך את
תפקח־-היועץ למוקד של יוזמה
בישראל יש צנזורה צבאית, המקפידה
הקפדה כפולה ומכופלת בענייני
ריגול.

היא לא פסלה את פירסום
שמו של רפאל איתן בפרשה זו.
אחרי שהשם פורסם בהרחבה בארץ,
פירסמו אותו העיתונים האמריקאיים
כציטוט מתוך העיתונים הישראליים
— וכך נודע ברבים.
היה זה כאילו יד נעלמה וחזקה
דאגה — ודאגה בשקידה רבה —
להטיל את האחריות על רפי איתן. אין
לזה שום קשר לשאלה אם אכן היה
לרפאל איתן קשר לעניין, ואם כן —
איך וכיצד.

שתניע את כל הזרועות העוסקות
בלוחמה בטרור.
אחרים הבקיאים בנושא, ספקניים
יותר לגבי סיכויי-ההצלחה.
תפקיד היועץ־למילחמה־בטרור מחייב
כושר תימרון בין השרותים
השונים, כמו אמ״ן, המוסר, השב״כ,
המישטרה ומישמר־הגבול, שכל אחד
מהם לוחם על עצמאותו. אף אחד
מראשי אירנונים אלה אינו מתלהב
מהרעיון שמישהו מבחוץ יפרוץ
לתחומו, יבדוק ויבקר את הנעשה
בממלכתו.
כיום חייבים ראשי המוסד, למשל.
בדיווח ישיר לראש־הממשלה בלבד.
לראש-הממשלה אין מושג וכושר
התמצאות בתחומים אלה ואין לו גם
הכלים לבדוק את המתרחש בהם.
היועץ חייב להיות למעשה קצין־המטה
שלו לבדיקת המידע והתוכניות
הנמסרים לו ולביקורת עליהם. מטבע־הדברים
י הוא שעצם התפקיד יוצר
חיכוך בין היועץ לבין ראשי זרועות
קהילת־המודיעין. היכולת להתגבר על
כך תלויה בסמכותו ואישיותו של
היועץ.
העובדה שרפי איתן צמח במיסגרת
שב״כ והמוסד — טוענים הספקנים
— ושעסק כל חייו במיבצעי־מודיעין
באותם הנושאים, איננה מעניקה לו את
הידע וההבנה הדרושים בנושאים הכלולים צבאיים ומישטרתיים,
במיסגרת התפקיד. עד כמה שלא
יתעלה בתפקידו. יקשה עליו להוות
אוטוריטה לגבי גופים כמו צה״ל,
המישטרה או מישמר־הגבול, הוא בעל
רעיונות מבריקים. אך אינו אמון על
עבודת־מטה, שמחייב התפקיד.
מצד שני. ממשיכים בעלי דיעה זו,
דווקא העובדה שיצא משורות המוסד
עלולה לקומם את ראשי המוסד נגדו.
אלה שחסמו בפניו את הדרך חזרה
יצטרכו עתה לקבל אותו כממונה־למעשה
עליהם. וספק אם יישלימו עם
כך. אנשי אמ״ן, המחזיקים בקו של
מערכת־הביטחון. הנמצאת בשליטתו
של וי־צמן. עלולים אף הם שלא
להשלים עם מינויו.
אלה גם אלה מסכימים שתפקידו
של רפי איתן לא יהיה פשוט וקל. הוא
נכנס לשדה־מוקשים שיהיו בו הרבה
התפוצצויות. הוא יכול להיפגע.
הדבר משחרר אוטומטית את כל
השרים וראשי השרותים המוכרים מכל
אחריות לעניין. הפרשה אינה נוגעת
עוד למערך ולממשלה הנוכחית: לא
לשימעון פרס, הממונה על המוסד־למודיעין
ועל השב״ב. לא ליצחק רבין,
האחראי לאמץ של צה״ל, וגם לא
ליצחק שמיר, האחראי למחלקת־החקר
של מישרד־החוץ.
איש אינו אחראי, אלא פקיד אלמו־ני־למחצה,
שנותר באחד החדרים הצדדיים
במישרד ראש־הממשלה, ששם
שרד מימי מנחם בגין.

זה מצחיק? לא יותר משאר
מרכיבי הפרשה הזאת.

במדינה

החלטות בצורה הגיונית.

שטחים כסשים

העם

מזתו ש ל גביא
עזיז שיחאדה היה ברחוב
הערבי נביא הרעיון של
מדינה פלסטיגית לצד ישראל.
האס בשל כד גרצח?

אורים זמטומטמים
במדיגה שרפאל איתן הוא
הונדדהדיעות שלה, אין בל
אפשרות לקבל החלטות מבירות האורים והתומים של מדינת־ישראל
היה השבוע רפאל איתן.
לא רפאל איתן הקטן, המכונה ״רפי
המסריח״(ראה כתבה) .ששמו הועלה
השבוע בקשר לפרשת הריגול היש־ראלי
בארצות־הברית, אלא רפאל איתן
הגדול. שכינוי זה לא הודבק לו.
ח״כ התחייה רפאל איתן. המכונה
״רפול״ ,הוא מצביא המילחמה הכושלת
ביותר של המאה ה־ ,20 אדם שהפרימי־סיביות
של דיעותיו ורמת התבטאותו
הם שם־דבר. היה זה אופייני שדיעותיו
של איש כזה מצוטטות בהרחבה
ובהסכמה בחוגים רשמיים.
אמר רפול: אסור לפגוע בתקציב־הביטחון,
כי זה מסכן את הקיום הפיסי
של מדינת־ישראל. תחת זאת צריכים
לצמצם את מיספר השרים ואת טיוליהם
בחוץ־לארץ.
דיברי חוכמה חיה. כאשר אומר
זאת ארם הרואה בכל יוזמת־שלום
תועבה, והמתנגד להחזרת אף מילימטר
אחד של אדמה כבושה, זה טיבעי.
הדמגוגיה לגבי השחיתות בצמרת גם
היא לחם־חוקם של שולי הימין הקיצוני
בעולם.
אולם כאשר דברים כאלה מצוטטים
כדברי חוכמה חיה על־ידי כלי״התקשו־

נרצח עזיז שיחאדה בהרצאה בתל־אביב*
פגישה בלוזאן
רת וחוגים פוליטיים, זה אומר דרשני.
הביזבוז בצמרת, נסיעות עסקנים
לחו״ל לריפוי על חשבון המדינה
ומינוי סגני־שרים מיותרים הם תופעות
שליליות, בגלל השפעתם המזיקה על
המוראל הציבורי. אך מבחינה כלכלית
אין להם כל משמעות.
אחרי שהשרותים החברתיים החיוניים
קוצצו באופן דראסטי, אין דרך
לצימצום תקציב המדינה אלא בתחום
האימפריה הכבירהי של תקציב־הביט־חון.
ועל כך נטושה המילחמה.
,.בולשיט״ .מישרד־הביטחון לחם
בשצף־קצף, על־פי הכלל העתיק
״בתחבולות תעשה מילחמה״ .פורסמו

סטאטיסטיקות מגוחכות על תקציבי־הביטחון
של ארצות־ערב, והופצה האגדה
שכל קיצוץ נוסף יוריד את ביטחון־
המדינה אל מתחת לקו האדום. יום־
כיפורים חדש בשער. הקיצוץ שהוסכם
עליו כבר עובר את גבולות המותר.
כלי־התקשורת הצייתניים אינם
נוהגים למתוח ביקורת על מערכת־הביטחון,
והם שתקו גם השבוע.
כל הדיבורים האלה אינם אלא
״בולשיט״ ,בלשון צה״ל. הקיצוצים
שהוסכם עליהם אינם אלא תרגילי־רמייה,
טכסיסים של הנהלת־חשבונות.
הביזבוז בצה״ל הוא כביר, ואפשר
לקצץ ביד רחבה — בתנאי שהקיצוץ

נגד מכבי

כוכב הזהב

ן*י משבי בין קופת־חולים מכבי
1 1והרוקחים הפרטיים הגיע לשלב
חדש. מפתיע. בסודי־סודות נעשות ההכנות
להקמת רשת עצמאית מתחרה,
שבה יהיו חברים בתי־המירקחת שלא
נכללו בהסדר עם מכבי.
בימים אלה מקבלים הרוקחים
מיכתב מטעם החברה הכלכלית.
מיסודם של בעלי בתי־המרקחת
הפרטיים בישראל בע־מ (ביסוד).
כל רוקח המבקש להצטרף לחברה
מקבל מניה בערך נקוב של עשרת
אלפים שקלים, תמורת תשלום של
אלף דולר. התשלום, אגב, אמור
להתבצע בשני מועדים: החודש
ובחודש ינואר.
התנאי להקמת החברה הוא הצטרפותם
של 30 רוקחים לפחות. מי
שהצטרף אחרי ה״ 1בדצמבר, יתבקש
לשלם 2000 דולר למניה, ומי שיצטרף
אחרי ה־ 1בינואר 86׳ כבר יידרש
לשלם שלושת אלפים דולר.
מאחורי הרשת עומד ועד־פעולה
זמני של רוקחים. השם המוצע לה הוא
רשת כוכב הזהב. הפירסומים הניסיוניים
של החברה מתפרסמים ב־העולם
הזה. בפעם הראשונה (ראה
גלופה).

*ץ אז החל משבר הרוקחים ה־ל
פ ר טיי ם עם קופת חולים מכבי
חיפשו הרוקחים דרכים שונות למאבק
במציאות החדשה שנוצרה. ברחבי
הארץ יש מעט יותר מ־ 400 בתי״
מירקחת. מעט יותר מ־ססז קשורים
במכבי — רובם המכריע הם בתי־מירקחת
עצמאיים, שהפכו לבתי־מר־קחת
בילעדיים לחברי קופת־חולים
מכבי, מיעוטם בתי־מרקחת שהקימה
מכבי. ובהם עובדים רוקחים שכירים.
הסתדרות־הרוקחים חיפשה ררך
להישדד אחרי המהפך. ממיסמכים שהגיעו
לידי העולם הזה מתברר, שהקמת
רשת מכבי עלולה להביא מכת*
מוות על בתי־המירקחת שמחוץ להסדר.
ולא רק זאת — אם בתוך זמן קצר
יאשרו המוסדות המתאימים לרשתות
השיווק הגדולות — כמו קו־אופ,
שופרסל. המשביר לצרכו והשקם

רנג!ו£כ ב וזזוז ב

׳י^ר׳עפמז

#בצע בלעדי
־חברימועדון כוכב הזהב*יי״ ׳

ב וטת נ ונבה זהב^ -

׳נושת׳מ^זזוזב

כל מוצר
הלנה רובינשטיין
א £1ז5א1(81ה£1.£14£א־
׳ישו פוייס

<עלזלון £8ז ^ 0חון\ ס

24,500

ייעשה בצורה סלקטיבית ומאומנת,
להורדת השומן מן השרירים, ולא תוך
חיתוך השרירים עצמם.
המצב הביטחוני של ישראל כיום
הוא כמעט אידיאלי. אין שום סכנה של
מילחמה ואין אוייב בשער, מלבד האיום
הסורי, שהוא בעל מימרים מבוטלים
מבחינה צבאית ופוליטית.
עיראק עסוקה עם איראן, מצריים
פרשה מן המאבק,ירדן לבדה היא כמות
מבוטלת.
יש שאלה. האימפריה הביטחונית
מגינה על עצמה, כפי שעושה כל
אימפריה דומה בעולם. השאלה היא אם
יש ממשלה בישראל, המסוגלת לקבל

בי2 5 0/0

7,600ז -
נינידס-
ן כ-.ומ-לני*^ 3
5,920ס
ליטופים-
!:יהיודל>432.כ־
ירשתכוכבהזהב בשיתוף אגודת״לבא

! ידיייז^-כ-ננ ^ די.--ץ? 0ד

1מיוז1מג0ומ>ו1יטוס*!9ל׳^׳
:ו4וז.;.זנ8עז1זמ.מי*16 נוז1תמו

נרבר־30ו^?2ו
! סבון לו^•<992

הנ(זר

— למכור תרופות, הרי שחסל סדר
בתי־המירקחת הפרטיים.
על־פי הניירת החסרה, העמלה
שגבו הרוקחים ממבוטחי מכבי הגיעה
עד 35 אחוז. זוהי העמלה הגבוהה
ביותר שמרוויח בית־מירקתח. רק על
מוצר־״חבישה מגיעה העמלה לשיעור
דומה. במוצרים אחרים מקובלת ענד
לת־רווח שבין 20ל־ 31 אחוז בלבד.
ההסדר החדש של מכבי הביא
לירידה של עד 50 אחח במחזור בתי-
המירקחת, וירידה עד 50 אחוז בתרומה
לרווח הגולמי של בית־המירקחת. כמו
כן ירד מיספר המבקרים שהגיעו
וקיבלו מוצרי מכבי, ורכשו בהזדמנות
זו מוצרים אחרים.
לדעת הרוקחים הפרטיים. חברי
מכבי הרוכשים תרופות ברשת שלהם
ושבים אחר־כך לרוקחים העצמאיים.
יחושו מייד את ״מחירי בתי-המירקחת״
בכניסה החוזרת. משמעות הדבר; מחירים
גבוהים יותר.
המשמעות הכלכלית של הקמת
רשת מכבי לכל בית־מירקחת פרטי
הנמצא מחוץ להסדר הוא הפסד של
2500 דולר לחודש.
הרוקחים, המאוגדים בהסתדרות,
העדיפו לפנות למומחים. כך הם הגיעו
לחברת גיתם מערכות תדמית,
העוסקת בפירסום, יחסי־ציבור ויצירת
תדמיות. בגיתם קיבלו הרוקחים
שיעור מאלף על מצבם העגום ועל
תוכניות הכדאיות בעתיד. השם, כוכב

הזהב, כמו כל העבודה הטכנית, נולדו
ובוצעו במישרדי גיתם. הצמודים
לבניין הבורסה ליהלומים ברמת־גן, על
גבול תל״אביב. ניצח עליהם משה
תאומים, שהוא גם יועץ מיוחד לתדמית
לראש־הממשלה.
בחינת המצב כיום קבעה, שבתי-
המידקחת הפרטיים אינם שוקדים על
פיתוח עיסקי נכון, ושהם בעמדת
חולשה לא רק מול בתי־המירקחת
ההסתדרותיים ומכבי, אלא גם בהשוואה
לרשת סופרפארם.
השאלה היתה איד להחזיר את
הריווחיות. הפיתרונות האפשריים של
הגדלת המחזור הם על־ידי הגדלת
המחיר, הגדלת מיספר המבקרים, הגדלת
הריווחיות ושיפור תנאי־התשלונצ
והעיקר — הכנסת מוצרים ושרותים
חדשים.
איך עושים זאת בפועל? מחירים לא
ניתן להעלות, בגלל החוק. מה נותר?
להגדיל את מחזור המבקרים. הצעות
המומחים היו שינוי תדמית של ״מחירי
בית־מירקחת״ .שירות ״סופר״ לעומת
שירות רשת מכבי, ניהול מלאי נבון,
והעיקר: קניה מרוכזת.

״הצרכנים
מכולכלים״״״״
1אן היתדז לרוקחים בעיה. בעבר
,היתה להם רשת גהה. שצברה

הפסדים רבים ונמכרה תמורת התחייבות
שהרוקחים לא יקימו חברה
משותפת חרשה. לכן חיפשו הרוקחים
דרך להקים חברת־ניהול שלא תהיה
קשורה להסתדרות הרוקחים. כדי שזו
תקנה סחורה בכמויות גדולות ובמחיר
מוזל, ובשלב מאוחר יותר אף תתחבר
עם משווקי־התרופות, כדי להביא
להגדלת הרווח ממכירת התרופות.
בעוד אנשי גית שוקדים על
הקמת החברה ועל ההכנות להקמת
הרשת, החליטה הסתדרות הרוקחים
למנות עשרה חברים שיטכסו עצה איך
להתמודד עם הרעיון החדש.
הרעיון בפשטות הוא, שהרוקחים
העצמאיים יהיו חברים שווים ברשת
חדשה. שמה של הרשת יוטבע על
חזיתו של כל בית־מירקחת החבר
ברשת. הרשת תציע מוצרים שונים
בהנחות מרוכזות ארציות ותרכוש
במרוכז את המוצרים עבור כל בתי־המירקחת.
ההפסד הצפוי לחקח הבודד
ממכירת מוצרים בהנחה, או במחזור
קטן, יתאזן על-ידי הרווח מקניה
מרוכזת מהספקים באמצעות החברה
שבה הוא שותף.
גיתם הציעה שהרשת תוקם מייד.
הסתדרות הרוקחים ביקשה זמן למחשבה.
בינתיים לקחו כמה חברים
בהסתדרות הרוקחים את עצמם לידיים
והם כבר יוצאים לדרך.
לא מן הנמנע שממש בימים
הקרובים תקום רשת חדשה של בתי־מירקחת
כוכב הזהב. מול רשת מכבי
וסופרפארם.
האם הצרכן ירוויח מזה? קייס חשש
שלא. לפחות על־פי הצהרת־הכוונות
של מי ששקדו על התוכניות הראוות־ניות,
מדובר על תקופת־הביגיים, שהיא
בעצם ימים אלה. וכך נאמר בה :״חברי
מכבי מבולבלים. עדיין לא גיבשו
דפוסי־צריכד״ ומבוטחים חדשים של
מכבי עדיין לא החליטו איפה לקנות

כפי שהתברר בשלושת החודשים
האחרונים. אין זה כנראה סוף־פסוק
למשבר המתמשך בין הקופה וה־רוקחים,
שממנו נפגעים קודם כל
הצרכנים — 360 אלף חברי מכבי. כל
הצדדים מבטיחים התפתחויות נוספות
ביסים הקרובים.

בדעיד, עיטרה

מילחמת־העצמאות הסתיימה. בלו־זאן
התכנסה למחרת היום ועדה של
שלוש־מדינות, שמונתה על־ידי האו״ם
כדי להשכין שלום בין ישראל ומדי־נות־ערב.
באחד
הימים הופתע הנציג הישראלי
שליד הוועדה, אליהו ששון, כאשר
פנתה אליו מישלחת פלסטינית. היו בה
שלושה חברים, ובפיה היתה הצעה
מדהימה: העם הפלסטיני מוכן לכרות
שלום עם ישראל, ואילו ישראל תכיר
במדינה הפלסטינית שתקום בגדה
המערבית וברצועת־עזה.
ששון פנה באופן דחוף לממונים
עליו: שר־החוץ משה שרת וראש־הממשלה
רויד בן־גוריון. הם הורו לו
לתת תשובה למישלחת: לישראל אין
עסק עם מישלחות פרטיות.
אין מעמד לעם הפלסטיני. ישראל
תנהל משא־ומתן רק עם ממשלות.
הממשלה הנוגעת־בדבר היא ממשלת
הוד־מלכותו עבדאללה.
הכרעה היסטורית. את הפרשה
חזאת גילה לראשונה עזיז שיחאדה,
עורך־הדיו הקשיש מרמאללה, שהיה
אחד משלושת חברי המישלחת.
השלושה באו ללוזאן כמישלחת
מטעם הפליטים הפלסטיניים, לשם
דיון בפיתרון בעיית הפליטים. אך
הוסכם ביניהם שאם תיענה ישראל
להצעתם למשא־ומתן ישראלי־פלס־טיני
ישיר, הם יהפכו את עצמם למיש־לחת
לאומית פלסטינית וינהלו את
המשא־ומתן.
אחרי ששיחאדה גילה את הסיפור,
הוא אושר גם על־ידי אליהו ששון, ערב
מותו.
הכרעתם של שרת ובן־גוריון היתה
חד־משמעית, והיא קבעה את מהלך
ההיסטוריה מאז ועד היום: ישראל
תומכת בשושלת ההאשמית בעמאן,
ולוחמת בעם הפלסטיני.
כאשר כבש צה״ל את הגדה, היה
שיחאדה הזקן אחד הראשונים שהתאוששו
מן ההלם. בשעה שאורי אבנרי,
נתן ילין־מור, עמוס קינן ואחרים
השמיעו בישראל את ההצעה לעזור
לפלסטינים להקים מדינה משלהם
לצד ישראל, נשמע קולו של שיחאדה
ברוח דומה בגדה עצמה.
באותם הימים דגל אש״ף עדיין
ב״מדינה דמוקרטית ׳ חילונית״ בכל
רחבי הארץ, והיה דרוש לשיחאדה
אומץ־לב רב כדי להשמיע את הצעתו
להקמת מדינה לאומית פלסטינית
בגדה וברצועה, תוך שלום עם ישראל.
אך אומץ־לב לא חסר לשיחאדה הזקן
מעולם. הוא הרים את קולו וזכה בכך
שאש״ף כולו קיבל את תוכניתו. רק
אנשי״הסירוב המובהקים, מסוגם של
צברי(״אבו־נידאל״) אל־בנא, מתנגדים
לכך כיום.
כאשר נרצח שיחאדה השבוע
בדקירת־סכין ברמאללה, היו שחשדו
כי אבו־נידאל או דומיו רצחוהו. אולם
אחרים סברו שאין זה מתקבל על
הדעת, מכיוון ששיחאדה היה בלתי־פעיל
מבחינה פוליטית מזה זמן רב.
לעומת זאת המשיר לפעול כעורר־דין
וכאיש־עסקים, ואולי התנכל לו מישהו
על רקע זה.
כך או כך, עזיז שיחאדה היה נביא.
אילו עלתה ישראל ב־ 1967 על דרך
השלום עם הפלסטינים, היה שיחאדה
הופך לדמות לאומית מרכזית. מכיוון
שישראל סירבה, ייזכר שיחארה רק
כנביא, שהקדים את זמנו במחשבתו
ההגיונית הבהירה.
* ב טק ס הענקת הפרס על שם
עיצ אם אל־טרטאווי לבנה רגיא
שיחאדה, מטעם המועצה הישראלית
למעל שלום ישראלי־פלטטיכי.
על דוכן־הגואמים; הדגלים השלובים
של ישראל ופלסטץ.
העולם הזה 2518

ש לו 4000 דולו? אתה יכול לקבל טלפון בלי תוו
בבית או במכונית -מחברה שקיבלה מונופולממישוד־התיקשוות, בניגוד רדוישת מבקו־המד־נה

זעשיד״ם נ 7נ ד

^ צמרת הכלכלית והעילית
1 1החברתית הישראלית מוצפים
באחרונה בהצעות מפתות לחוזה
התקשרות עם פלא פון — שרות
רדיו־טלפון סוללרי, רב־תאי.
מהו הפלא פוף לראשונה שמע
עליו הציבור הרחב בידיעה קצרה
במדור אתה והשקל (העולם הזה,
.)16.10 מאחוריו עומדים שני ענקי
טלקומוניקציה ואלקטרוניקה, מוטו-
רולה ותדיראן, שחברו יחד עם בזק
כדי לתת שירות שפותח במוטורולה
ארצות־הברית.
זהו מכשיר טלפון נייד, שאינו צמוד

את הצורך בטלפון הקווי המסורתי,
הקיים בבית או במישרד. הוא מאפשר,
בו־זמנית, שיחות עם כמה מנויים וגם
מספק מידע על שיחה ממתינה.
זוהי אכן מהפכה. בארץ שבה
ממתינים מזה שנים 200 אלף אזרחים
נרגזים למכשיר המיוחל, זוהי בשורה
של ממש.
אבל נראה שהמכשיר אינו מיועד
להם. מי שקורא את פירסומי מוטורו־לה־תדיראן
מגלה מייד למי מיועד
הפלא פון :״לך, איש־העסקים, היודע
כמה מועט וכמה חשוב הזמן העומר
לרשותך. מעתה אינך קשור למישרד.

קוויים. הוא מבטיח צעצוע לעשירים,
במחירים מרקיעי שחקים.
איכה מגוחכת

** חיר מכשיר הוא ארבעת אלפים
דולר׳ וזה. אגב. מחיר לא סופי.
ניתן לרכוש אותו במזומן: בתשלומים
— עד חמישה: בשכר־מכר — 108
דולר לחודש במשך חמש שנים: או
בשכירות חודשית — 160 דולר.
דמי־שימוש חודשיים יהיו בממוצע
150 דולר. זה אינו כולל תשלום עבור
׳שיחות כ־ 150 עד 200 דולר נוספים.
500 המזמינים הראשונים יקבלו
כנראה הנחה בת אלף דולר לקניית
מכשיר במזומן.
מכיוון שלמוטורולה־תדיראן יש
מונופול על הפרוייקט. חייבת להישאל
השאלה אם המחיר המוצע לצרכן הוא
סביר. בדיקת מומחים מחברות מתחרות
העלתה. שמחירי־מכשירים מסוג
זה בחו״ל נמצאים בירידה מתמדת. אם
כך, מדוע הוענק מונופול לחברה אחת,
גדולה ומפורסמת ככל שתהיה. שהיא
תלכיד של שני ענקים?
בבית־הדין העליון מצוי תיק עב־כרס
שעניינו הפלא פון. העותרים —
חברת התיקשורת איתורית וחברת בת
שלה, רוטקום — פנו לפני כשנתיים
לבג״ץ, כדי שזה יוציא צו־על־תנאי נגד
שר־התיקשורת, מרדכי ציפורי, נגד
בזק ונגד מוטורולה־תדיראן -להשיב
מדוע לא יוארך המועד לכניסת
חברות נוספות למיכרז הרדיו־טלפון
הסוללרי.
בסופו של דבר דחה בג״ץ, שבראשו
ישב הפרופסור אהרון ברק, את בקשת
העותרים. אך עיון במיסמכים המצורפים
לתיק מגלה עולם שלם של תככים
ומעשים העשויים להתפרש, בלשון
המעטה. כבלתי־כשרים.
במה המדובר?
מישרד־התיקשורת הוציא מיכרז
לאספקה והתקנה של ציוד לשרות
רדיו־טלפון ציבורי אוטומטי נייד,
וזמעוגת המוזקרנזוז

איזור־חיוג מיוחד

בפניך בעת

מ גב ״ל המטר!

לכבלים או למכשיר־טלפון אחר. בזק
היקצתה איזור חיוג חדש שמיספרו
.050 לבעלי מכשירי־הטלפון המהפכניים.
שאפשר יהיה להשתמש בהם
במרבית האיזורים המאוכלסים של
הארץ. מחשב מרכזי. שהתקינו שתי
החברות הפרטיות במרכזיית בזק, מבטיח
קשר טלפוני נוח ועורקי־דיבור
פרטיים.
השתתפות מוטורולה תמורת ותדיראן בהקמת התשתית, קיבלו
שתי החברות מבזק מונופול׳ על
אספקת מכשירי־הרדיו־טלפון למשך
שבע שנים. אחר־כך תעבור השליטה
לירי בזק. שתיהן השקיעו בפרוייקט.
על־פי פירסום רישמי שלהם, יותר
מעשרה מיליון רולר.
שני דגמים עיקריים יש לפלא פון.
אחד הוא נייד, מיועד להתקנה ברכב.
המכשיר נמצא בתא־המיטען !האפרכסת
ליד ההגה. הדגם השני הוא פלא
פון נישא — זהו מכשיר קטן, בגודל
אפרכסת־טלפון. הניתן לנשיאה בתיק.
המכשיר הקטן והמשוכלל מבטל

לבית או למכונית. הפלא פון צמוד
אליך ומעניק לך -קשר טלפוני בארץ
ובעולם. לך, המנהל המנוסה, שמבין
שכל דחיה בפיתרון בעיה, בגלל היעדר
קשר טלפוני רצוף, יכולה לגרום
הפסדים כספיים. לך. סוכן־המכירות,
סוכן־הביטוח. הרופא. העיתונאי וכל מי
שטלפון בשבילו הוא חיוני. גם אם הוא
עצמו. חייב להיות נייד ולא קשור
למישרד. לך, הקיבוצניק. המושבניק
איש־השרה — הפלא פון הולך איתך
לכל מקום״.
ברשימה הזאת חסרים רק חממתי־נים־לשווא
למכשיר השיגרתי.
לא במיקרה. מי שימלא את השאלון
שצורף לפרוספקט המפורט, יזכה לא
רק בארוחת־ערב זוגית במיסעדת־יוק־רה,
אם יתמזל מזלו והוא יהיה אחד
ממאה הראשונים שישלחו את התשובות
לשאלון. מי שמעיין הייטב
בניירת, חייב להבין: הפלא פון הוא
מכשיר לעשירים בלבד. אין הוא יכול
לפתור ואינו מתיימר לפתור את בעיית
המחסור הכרוני במכשירי־טלפון

ביוחר

ביקורך

ביקור בשיקאגו
אנשי איתורית שהם שיבעה
בכירים שפרשו ממוטורולה והקימו
עסק עצמאי פורח, ביקשו ממישרד־התיקשורת
ארכה. באותו זמן הם ניהלו
משא־ומתן עם תדיראן, כדי להצטרף
לשותפות בפרוייקט. המיכרז הוארך
עד ל־ 3ביולי .׳83 ההודעה על כך
נמסרה לאנשי איתורית ב־ 20 במאי.
חודש וחצי לפני סיום הארכה.
איתורית ביקשה ארכה נוספת. זו לא
ניתנה.
אנשי איתורית פנו לנציבות־תלו־נות־הציבור
במישרד מבקר־המדינה.
בינתיים נפתחו ההצעות שהוגשו
למיכרז ומוטורולה זכתה בו. בשלב
מאוחר יותר היא צירפה אליה את
תדיראן. היא החלה לעבוד על
הפרוייקט. וב־ 2ביולי ׳84 נחתם
בראשי־תיבות הסכם משולש בין
בעול בחברת

כנושא

ז ה, שהגר,

חוטורולה

בשיקגו

מתוצרת

על הסף. אס נוכח לדעת כי הוגשה
באיחור, והדבר גרם נזק או שינוי
באינטרס של יחידים או של הכלל״.
משמע: פניה לבית־המישפט לסעד
אחרי חתימת הסכם היא פניה באיחור.
טענת איתורית, שהשיהוי נבע
מכך שהם מיהרו לפנות לגציב תלונות-
הציבור. נדחתה על־ידי בית־המישפט
העליון. שתיאר על פני ארבעה עמודים
את היחס שבין דיני־השיהוי,
׳שפותחו על־ידו. ובין הפניה לנציב-
התלונות.
על־פי בית־המשפט העליון, חוק
מבקר־המדינה א־פשר ביקורת
המימשל בשני מסלולים, שהבחירה
ביניהם נתונה למתלונן עצמו: פניה
לנציב־תלונות, או סעדים אחרים
הניתנים על־פי הדין.
אבל על־פי החוק, אין בפניה לנציב־חברת
מ ו הו רולה ,

בספטמבר אשתקר,

הוצגר,

יחדעם נזר

גדעון. לו

דאז .

מיבתב ״מוטורולה״ לציפורי
.,הוצגה גם בפניך...״
כלהאסור סעיי־ שהעקרוי של הזו ־ פנותזזווהלסעונייניםבסכרז לא נחקייסבסקרהזה .
על כןסתחייבו ; הססקנהלכאורה שיש לבטל את המכרז. לאחר שהסשרד לאהגיבלהודעתנו
בעניין, הובאנושאהתלונהלהכרעתוהסופית של נציבתלונותהגיבור, והואקבע - :

שהתלונה מוצדקת;

הואהצביע על הצורךלבטל את הסכרז מפאת פגםסהותי

בהליכיו.

הקביעה של נציב־תלונות־הציבור
פגם מהותי״שאמור להשתלב ברשת הטלפונים
הארצית. המיכרז פורסם ב־ 28 באפריל
.1083 נקבע כי המועד האחרון להגשת
ההצעות הוא ה־ 5ביוני .׳83 כלומר.
פחות מחודשיים. על־פי העותרים,
מומחים מתו״ל גיחכו כשנודע להם
שמיכרז מסובך כזה חייב להיות מוגש
בפרק זמן כה קצר.

מוטורולה. בזק ומישרד־התיקשורת.
אז פנתה איתורית לבג״ץ. בקשתה
למתן צו על־תנאי נגד ביצוע המשפט
נרחתה על־ידי בית־המישפט העליון,
בטענה של שיהוי־יתר.
כך נאמר בפסק־הדין הסופי בעניין
זה :״בית־המישפט הגבוה לצדק יעשה
שימוש בשיקול דעתו וידחה עתירה

התלונות משום סער חילופי, ולוא
מהטעם ־שהחלטות נציב תלונות
הציבור אין בהן כדי לחייב את השיל־טונות.
מדובר בשני גופים נורמטיביים
שונים, בעלי תפקיד שונה, שאין לערבב
ביניהם. ואין לתלות פניה לגוף אחד
בפניה מוקדמת לגוף אחר.
(המשך בעמוד )10

בך עיזן עיטדי;

_ ל ע שי רי םבלבד

האם מנסה המישטוה רהנעיר רחץ
ער הקברן
אבוהם גינד
(מימין) נדי
רהנויח את
אחיו רחזוו*
העניין אינו נוגע לו. כד־ להדגיש עד
כמה הוא מחוץ לעניין. סיפר שהוא
פתח בהליך מישפטי נגד הקבלן אב־

חו שו, א חי ם
לישון בשקט
^ ותר מכל פחד הקבלן אברהם
גינדי מן המעצר ומכל מה שמתלווה
לכך. כאשר התפוצצה לפני ׳סנה פריסת
כרמים. הישוב בגדה, שלא היה. הוזכרו
האחים גינדי כמי שמכרו קרקעות
שאינן שלהם. האח אברהם מיהר לנער
את הוצנו משני אחיו הצעירים.
כפי שפורסם לראשונה בהעולם
הזה, בדיוק לפני שנה 5.12.84 התברר
שהאחים מכרו קרקע בלב השומרון,
באמצעות מודעות־פיתוי שיקריות
בעיתונות. בפועל, הישובים של האחים
לא זכו לשום אישור ממשלתי. בכל
דרג שהוא. אך האחים המשיכו למכור,
וסירבו להחזיר למיסלמים המרומים את
כספם.
העולם הזה פנה אז לאברהם גינדי
וביקש לקבל ממנו הסברים על חלקו
ברכישה השערורייתית.
מוטב להפטיד!

ך ינדי הודה שהוא אכן רכש
קרקעות במקום יחר עם שני אחיו.
אך אחרי שהתברר לו שאין בידיו
1אישורים מתאימים, הוא מיהר למשוך
את ידיו מהעסק והחזיר לכל הרוכשים
את כספם. גינדי שלף אז חוברת עבת־כרס
ובה שמות של קוני קרקעות
ופירוט התאריכים שבהם הם שילמו לו
כסף. ולצידס תאריכים שבהם הם

נ— 1 0

קיבלו את כספם בחזרה. לרברין /הוא
החזיר את הכספים מיוזמתו. ולא על־פי
פניית הרוכשים אליו.
הקבלן נעים־ההליכות הסביר{/ .ז־הוא
לא היה מוכן לעמור בפני לקוחוון
נזעמים, שהיו הופכים את מישררו. הוא
חשש לבריאותו של אביו, המרבה לשבת
במישרדו הראיסי בראשון־לציון,
ובעיקר פחד מהשילטונות .״העדפתי
להפסיד עשרה מיליון דולר מכיסי
הפרטי בשביל שלוות־הנפש שלי!״
אמר אז בהתרגשות.
שני אחיו לא נהגו כמוהו. משה
ויגאל גינדי לא התרגשו מהלקוחות
׳סהקימו רעש במישרדם, ודרשו את
הכספים שירדו לטימיון בכרמים.
האחים נהגו בעזות־מצח בתיקשורת.
שביקשה מהם הסברים. ושיקרו ללא
כל בושה. אחר־כך, בשלב הבא של
חקירת פרשת־הקרקעות. הם יצאו
לארצות־הברית ומשם הפגיזו את
עמורי־החדשות בעיתונים היומיים
בהודעות־ענק בתשלום. הורעות שהיו
שיקריות מתחילתן וער סופן, על כך
שמישרד־החקלאות העניק להם אישור.
וכמוהו וערת־השרים לענייני התיישבות,
ושהם מתכוונים לשוב ארצה
או־טו־טו, אחרי יעבור זעם הפירסומים
העוייניס, וזאת על פי עצת עורכי־הדין
שלהם. אחר־כך הודיעו פרקליטיהם
ברבים שהם לא מסרו עצות מסוג

משה ויגאל גינרי שונים מאברהם.
למרות שהשלושה החלו ביחד את
פעילותם העיסקית בראשון־לציון,
בסוף שנות ה־ ,60 התגלעו ביניהם
בתוך זמן קצר ניגודים וחילוקי־דיעות
על דרך־העבודה. אברהם גינדי נהג
לספר שהוא רוצה לישון בשקט
בלילות. ולכן הוא אינו מוכן להונות
לקוחות ולמכור להם חתולים בשק, או
להסתבר עם ׳סילטונות־המס.
התוצאה לא איחרה לבוא: החבילה
התפרקה. אברהם מחר ומשה יגאל
מאידך. עד ששבה והתאחרה אר״הוק
מעבר לגבולות הקו הירוק.
גם אחרי שאחיו נחקרו במישטרה
ונמלטו לחו״ל. התנהג אברהם כאילו

רחם שמאי. מחברת הבניה יאה יקיר.
יסמכר לו את הקרקע ללא האישורים
המתאימים .׳סהוא התחייב כי נמצאים
בידיו.
בינתיים התנפח תיק חקירת כר מים.
במהלך השנה נעצרו כמה ספסרי־קרקעות
ישראלים זוטרים. בעיקבו־תיהס
נעצר ונחקר אחסר עודה, מגדולי
סוחרי הקרקעות בגרה. אחריו נחקרו
סוחרי־הקרקעות גדולים עזריאל עינב
ושמואל עקנין. ואברהם גינדי עצמי.
ברשימה שהגישה המישטרה לבית־המישפט
בפתח־תיקווה. בעת הוצאת
צוי־איסור פירסום על שמות הנחקרים
בפרשת גזל הקרקעות. הופיעו לא
פחות מ־ 40 שמות. לרובם הוצא צו־עיכוב־יציאה
מהארץ.

מעצר
דה-לוקט
^ עצרו של אברהם גינדי, המקורב
4ש 1לראשי חרות. ביום ראשון השבוע,
הפתיע ועורר גל של ניחושים, חלקם
פרועים ביותר. על נסיבות מעצרו.
׳על־פי השערה אחת, שיש לה
תמיכה מישטרתית, גינדי מסובך ער
מעל לראשו. והוא נעצר בשלב האחרון
של החקירה הסמויה שנערכה נגדו.
.גירסה אחרת. מפי בני־מישפחה,
העלתה השערה שאברהם נעצר כדי
שבדרך זו אפשר יהיה להפעיל לחץ על
שני אחיו, יסנמלטו לארצות־הברית
ממש מתחת לאפה יסל היחידה המיוחדת,
שהתמקמה במישטרת פתה־תיקווה
כרי לטפל בנושא גזל־הקרק־עות
בשטחים.
השבוע יתבהרו הדברים. הבאתו של
גינרי לפני שופט והתייחסות צפויה
למעצרו מצד שני אחיו מעבר לים, בד־בבד
עם הגשת כיתבי־אישום נגר כמה
גזלני־קרקעות. מחזירה את הנושא אל
סהר היום הציבורי.
לגינרי הובטח מעצר דה־לוקס. אך
גם בעניין זה נכונה לו הפתעה בלתי־נעימה:
אומנם הוא לא נשלח לאבו־כביר.
אך מעצרו במיתקן מישטרתי
בואכה ירושלים אינו סימפאטי בהרבה.

(המשך מעמוד )9
סיכם בית־המישפט :״בפרשה שלפנינו.
ארכה הביקורת של נציב־התלונות
קרוב לשנה. במשך תקופה זו
הוציאו המיסיבים כולם הוצאות רבות
במימוש המיכרז. נעשו התקשרויות,
נתקיימו דיונים נרחבים. תיבת־המיכרזים
נפתחה והצעת מוטורולה
נתפרסמה. כל אלה הביאו ל׳סינוי ניכר
ומשמעותי במצב הדברים. עניין לנו
בשיחו־ רב שאין כל אפשרות להתגבר
עליו. מטעמים אלה החלטנו לרחות את
העתירה ולא לרון בה לגופה״.
היון לגופו של עניין לא התקיים.
בסופו של דבר. אך המיסמכים שצורפו
לתיק מדברים בעד עצמם.
טעות בתאריכים
א במיקרה נחתם ההסכם במחי־
/רות. ב־ 2ביולי 84׳ .ארבעה ימים
לפני כן יצא מהלישכה התל־אביבית
של נציבות תלונות הציבור מיכתב
מדהים, שהתייחס לתלונת איתורית
נגד המיכרז, תנאיו ויעדי־הזמן שלו.
כך קבע נציב תלונות־הציבור:
״עיקרון ההזדמנות השווה למעוניינים
במיכרז לא נתקיים במיקרה זה. על כן
מתחייבת המסקנה. שיש לבטל את
המיכרז. לאחר שמישרד־התיק׳סורת
לא הגיב להודעתנו בעניין, הובא נושא
התלונה להכרעתו הסופית של נציב
תלונות־הציבור (יצחק טוניק. מב־קר־המדינה)
,והוא קבע שהתלונה
מוצרקת. והצביע על הצורך לבטל את
המיכרז. מפאת פגם מהותי בהליכיו.
ממיכתב נציבות תלונות הציבור

מנכ״ל ״מוטורולה״ שחמון
מדוע סירב -
וממיסמכים אחרים המצויים בתיק
בית־המישפט עולים פרטים מדהימים
על דרך הכנת המיכרז.
מתברר שבשנת ׳ 81 החליט
המישרד. שבראשו עמד אז מרדכי
ציפורי, שר מטעם חרות. להכניס
ל׳סימוש המנויים מערכות רדיו־טלפון
ניידות. ונעשו הכנות להתקשרות עם
ספקים. הפרוייקט לא יצא לפועל. ובנא׳
התגבשה מחשבה לעבור למערכת
אחרת, מודרנית ומתוחכמת יותר.
בעיקבות ההחלטה התקיימו מגעים
אמיצים בין מישרד־התיקשורת וחברת
מוטורולה. שבעטיים עשתה מוטו־רולה
את ההכנות להגשת ההצעה
למיכרז, שפורסם אחר־כך. כלומר עור
לפני פירסומו.
המבקר הסתמך בעניין זה על מידע
גלוי של מוטורולה.
בתיק בית־המישפט מופיע מיכתב
ששלחה חברת מוטורולה לציפורי. באב
באפריל .1983 כלומר, יומיים לפני
פירסום המיכרז. מייסרד־התיקשורת
ניסה להתחמק ולטעון שהמיכרז עצמו
פורסם ב־ 5באפריל 22 ,יום לפני
מישלוח מיכתב מוטורולה, אך בדיקת
מועד פירסום־המיכרז בעיתונים הוכיחה
שנציגי־המישרד היטעו את מבקר־המדינה
ואת היועץ המישפטי לממשלה.

במיקרה טעה מייסהו בתאריכים.
במיכתב של מוטורולה לציפורי נאמר
בין השאר :״כזכור לך קיימת כבר
מיספר שיחות בעבר עם חברתנו
בנושא הקמת התשתית והפעלת שרות
רדיו־טלפון לרכב במדינת־ישראל.

המערכת המתקדמת ביותר בעולם
בנושא זה, שהינה מתוצרת מוטורולה,
הוצגה גם לפניך. במוטורולה נשי־קאגו.
בעת ביקורך שם בספטמבר
אשתקד, יחד עם גדעון לב, מנכ״ל־המישרד
דאז. בעיקבות דיון שנערך
באפריל .׳82 צויין כי כבודו מוכן
להעניק לחברת מוטורולה זיכיון
בלעדי למיספר שנים למערכת כלל-
ארצית מסוג זה, ולהתקשר עימה
בעניין זה.
״בהתאם לכך התבקשה חברתנו
להכין הצעה לחוזה ולהגישו עד יוני
82׳ .צאשר המגמה היתה להפעיל
מערכת בארץ. בתוך שמונה חודשים
אחרי חתימת החוזה. במימונה של
מוטורולה״.
בהמיסך מצויין במיכתב. שהתענ־יינות
חברות אחרות בפרוייקט גרמה
לשינוי בתפיסת המייסרד. וזה החליט
על מעבר מיסיטת־מנויים לשיטה רב־תאית
— סוללרית — שגם אותה ראה
ציפורי במישרדי מוטורולה ביסיקאגו.
המשיכה חברת מוטורולה :״בפגי־יסה
׳סנערכה עימר בירושלים באוגוסט
׳82״ .הובהר לנו כי בכוונת המישרד
אכן להיכנס למערכת מתקרמת הרבה
יותר. כמו כן הובהר. כי למעשה אין

בג״ץ להתערב זנושא זה. פרט למוטורולה, והכוונה
היתה להתקשר עימנו.
״כאשר באנו להציג מערכת זו לפני
המנכ״ל, נאמר לנו כי המישרד חייב
להוציא מיכרז בנדון, אבל מאחר
שמכירים ביכולתנו בנושא זה, יש לנו
סיכויים טובים לזכות בו״.
אנשי מוטורולה לא תבעו רק את
עלבונם. במישפט :״הבטחה למוטו־רולה
בעניין הקמת מערכת זו ניתנה
על־ידי המייסרר.״ הם הסבירו שהם
טובים מכל המתחרים האחרים. שביקשו
לקפוץ על הפרוייקט. ושהפסקת
הפעילות עלולה לגרום להם הפסדים
בשווי של מאות מיליוני רולארים.
בשל ביטול מכירות של ציוד דומה.
שהחברה בשיקאגו אינה מעבירה
לארצות ערב ביסלב זה.
טוניק נפגש עם ציפורי וביקש
להניא אותו ממימוש המיכרז. ציפורי
לא התרצה.
קבע המבקר באמצעות נציבות
תלונות הציבור :״בית־הדין הגבוה
לצדק התערב לא פעם בהליכי מ יכ־רזים
של גופים ציבוריים ופסל אותם.
משנוכח לדעת שהופר בהם עיקרון
השיוויון של ההזדמנויות למעוניינים.
עיקרון זה אינו מתחיל בהוצאת המיב־רז,
אלא גם לפני כן״.
אך ההמלצה נשארה כאבן שאין לה
הופכין. ציפורי. איש הגון לכל הריעות,
פרש מתפקידו אחרי הבחירות האחרונות
והקמת ממשלת האחדות. לשר
אמנון רובינשטיין לא נותר אלא לקבל
את עמרת בג״ץ, כפי שבאה לידי ביטוי
בפסק־הדין. מתחילת ינואר האחרון.
כך או כך, הסובל העיקרי מהפלאפון.
או מכל המצאה חדשנית אחרת
יסציפורי נתן לה את ירו. הוא צרכן
הטלפון — גם זה הממתין למכשיר
השיגרתי. וגם זה: שאינו יכול לעשות
שימוש במכ׳סיר הקיים. בגלל בעיות
קשות בתחזוקת־הקווים.
הנהנים העיקריים מן הצעצועים
התיקשורתיים יהיו אלישע שחמון,
מנכ״ל מוטורולה. ויגאל נאמן. מנכ״ל
תדיראן. שיוכלו להוכיח לבעלי
המניות שלהם רווחים נאים.
העולם הזה 2518

111־11
לא כדאי לזלזל ב מלך מארוקו 1 ,ל א כדאי להתחכם איתי

¥ה יכול היה להיות משעשע, אלמלא זה היה רציני.
( חסן מלך מארוקו, כך נאמר. הזמין את שימעון פרס לפגישה.
אם מר פרס רוצה לבוא. ברוך הבא. הוא ישמח לדבר איתו.

יועציו הבלתי־נלאים של ראש־הממשלה, וכל עדת
״יונייטד פרסי׳ בכלי־התיקשורת, פתחו מייד במקהלה
גדולה. עוד ניצחון גדול ליוזמת־השלום של פרם! עוד
מנהיג ערבי דגול המשתוקק להחליף־דברים עם
המדינאי הישראלי הגדול! המדיניות של שימעון
פרם הולכת מחיל אל חיל!
שימעון פרס עצמו מסר הצהרה, שבה הביע את סיפוקו והביע
את רצונו להיפגש עם המלך בהקדם האפשרי.

ואז התפוצץ הכל.

למחרת היום הודיעו כלי־התיקשורת הישראליים שהמלך חזר
בו. לא עוד פגישה עם פרס. מר פרס מתבקש לשלוח את הצעותיו
במעטפה למזכיר האו״ם.
זה רק מוכיח שוב: אי־אפשר לסמור על ערבים. אצלם. מילה
זה לא מילה.

העולם הערבי צריך להכיר בקיום ישראל, על כך
אין כל ויכוח.
על ישראל להכיר בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית,
ולחזור לגבולותיה.
על יאסר ערפאת והמלך חוסיין לעבוד ביחד. אף אחד מהשניים
אינו יכול לשאת במעמסה כבדה זו בלי השני( .זה נאמר זמן רב
לפני הסכם חוסיין־ערפאת).

אם יהיו התנאים מתאימים, יהיה המלך מוכן
לתרום את מלוא תרומתו למען הצלחת מאמץ כזה.
אולם קודם כל צריך לחול שינוי בישראל.

^ ני משוכנע שהמלך כן לגמרי בעניין הזה. ואין אני דן רק

> 1על פי התרשמות פרטית מן האיש(וגם זה חשוב!) אלא גם על
פי עברו.
בשנות ה־ 50 מסר מולאי(הנסיך) חסן בביירות הצהרה, שהיתה
מהפכנית מאין כמוה.

לך תאמין לערבי!

ס לא שלמחרת היום שידרה הטלוויזיה את הראיון המקורי
עם המלך, והדברים נראו לגמרי אחרת.
יש הבדל בין מראה־עיניים ושמיעת ידיעה ממקור שני.

בדברו, ריחף על פניו של המלד־ חיוך קל. גם
העיתונאים הצרפתיים שריאיינו אותו חייכו
למשמע כמה מדבריו. המבין הבין.

אני, חסן מלך מארוקו, מוכן בהחלט להיפגש עם
שימעון פרס, ראש ממשלת־ישראל, אם זה יודיע לי
מראש שהוא מוכן לתן ברצינות בהקמת ישות
פלסטינית לצד ישראל.

( מניין אני יודע? שמעתי זאת מפי הוד מלכותו
בכבודו ובעצמו.

נפגשתי עם חסן ה־ 2לשתי שיחות רציניות וארוכות. האחת
נערכה על אדמת מארוקו, והשניה ליד ניו־יורק. בשני המיקרים
באתי כאחר מ״שלושת המוסקטירים״ — מתי פלד. יעקב ארנון
ואני. את ההודעה הפומבית על הפגישות מסר הוד מלכותו עצמו,
כפי שהבטיח לנו בעת הפגישות.
(אגב: על פי החוק המוצע של ממשלת־פרס, הייתי זוכה
בשלוש שנות מאסר על כל אחת מן הפגישות האלה. אומנם,
הכניסה למארוקו מותרת. מכיוון שאינה ארץ־אוייב בלשון החוק,
וגם עם המלך חסן מותר לדבר, אם יש ״סיבה סבירה״ .אולם
בפגישה הראשונה נכחו ח׳אלד אל־חסן, יועצו הבכיר של יאסר
ערפאת — שלוש שנות מאסר — :ועיצאם אל־סרטאווי המנוח
— עוד שלוש שנים: ח׳אלד אל־חסן נטל חלק פעיל גם ביוזמת
הפגישה השניה — עוד שלוש שנים!)

די בעובדות אלה כדי להבליט מחדש את האיוולת
המיפלצתית של חוק זה, המוצע על־ידי ממשלתו של
שימעון פרס בעצם הימים שבהם הוא מתהדר בעולם
כולו כרודף־שלום בלתי־נלאה!

ף* שתי הפגישות קיימנו דיון על כל הקשת הרחבה של
₪1הבעיות הכרוכות בשלום — המצב בישראל, המצב באש״ף,
המצב בעולם הערבי, המצב בעולם כולו.
דיברנו גם על מיפלגת־העבודה הישראלית ועל שימעון פרס,
שהיה אז באופוזיציה. שמענו את דעתו של הוד מלכותו על
המיפלגה ועל האיש.
את די.עותיו של המלך ניתן לסכם במלים פשוטות;.

¥כונותו של המלך להיפגש עם מישלחת עולמית של
ביהודים יוצאי־מארוקו, וביניהם גם עסקנים ישראליים. אינה
צריכה להפתיע איש.
לציבור הישראלי זה מוצג כהצלחה גך ולה נוספת של מדיניות
שימעון פרס. אין בטענה זו שום ממש.

המלך סבור כי הוא, כמנהיג מארוקו, יכול לתרום
תרומה לקירוב לבבות בין העולם הערבי ובין יוצאי־מארוקו
בישראל, וגם בצרפת ובקנדה, שם יש
קיבוצים גדולים של יהודי־מארוקו. הוא מוכן לעשות
כל מאמץ סביר למען מטרה זו.

ך* מסר היה ברור לגמרי. השאלות, התשובות, הבעות־הפנים
( 1והחיוכים הצטרפו ביחד להודעה הבאה:

¥הו תירגום חופשי מאוד. אבל הוא מוסמך לגמרי.

אין ספק שנסיון זה עמד לנגד עיני המלך חסן. כאשר השמיע
את דבריו: משא־ומתן רציני — בבקשה. התחכמויות — לא.

כדי להבין זאת יש לעמוד על רקע הבעיה. היא עלתה בצורה
ברורה מאוד בפגישותינו עם המלך.
חסן הוא יורש של בית־מלוכה עתיק. והוא מודע מאוד
למורשתו.
לבית־המלוכה המארוקאי מסורת ארוכת־ימים של מתן חסות
ליהודים ושל שיתוף־פעולה עימם. אביו של המלך, מוחמר ה־,5
הצטיין במיוחד בידידותו ליהודים. וחסן ה־ 2רואה בכך מחוייבות
עמוקה לעצמו.
המלך שמע פעמים רבות כי היהודים יוצאי־מארוקו בישראל
לוקים בשינאה עמוקה לערבים. וכי משום־כך הם מצביעים בעד
הליכוד. חסן אינו מאמין בכך. הוא אמר לנו. וגם לאחרים, כי יש
כאן אי־הבנה. ליהודי מארוקו מסורת עתיקה של ידידות עם
שכניהם המוסלמים (וזה כולל את תור־הזהג בספרד, בימי
השילטוז המארוקאי שם) .איך זה הפכו לפתע לשונאי־ערבים?

אם מר שימעון פרס יודיע לו שיש באמתחתו הצעות רציניות
— ברוך הבא. המלך ישמח להיפגש עימו.
אבל ההצעות צריכות להיות רציניות. אחרי הכל. אנחנו לא
עוסקים בתיירות. הצעה רצינית צריכה לכלול את זכות ההגדרה
העצמית של העם הפלסטיני.
אם מר פרס יבוא, ויסתבר שיש בפיו הצעות לא־רציניות. או
דברים אוטופיים, לא יתבייש המלך להגיד לו ״מצטער, אבל״...
ולהפסיק את השיחה בו במקום.

מי שחושב שאפשר להשתמש בי כדי להוציא את
אש׳׳ף מן המישחק הוא כסיל.

בתשובה נשא שימעון פרם באותו המקום (אך
לפני אולם ריק) נאום גדול משלו, שהצטיין
בהתחכמויות ריטוריות למען יטינוי התדמית, אך
שפסל למעשה את עיקרי הצעתו של חוסיין.

העמדת הדברים פשוט אינה נכונה: המלך לא
נענה ליוזמה ישראלית, אלא להיפך: המלך הוא
המעוניין בפגישות כאלה.

בראיון המצולם היה ברור לגמרי — לפחות למי
שמכיר את האיש פנים־אל־פנים — כי חסן דיבר
באירוניה עדינה.

במיקרה כזה, תיערך פגישה פומבית וגלויה, ואני אפעל כמיטב
יכולתי כדי לקדם את המשא־ומתן בין ישראל, ירדן ואש״ף.
אם אין הצעה כזאת, אין שום טעם בפגישה. אין לי זמן
להתחכמויות, ובוודאי לא אניח שינצלו אותי לשם ביצוע תרגיל
ישראלי.

בהשתתפות חמש החברות הקבועות במועצת־הביטחון, ותוך
שיתוף אש״ף כנציג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני. המטרה:
שלום בר־קיימא, נסיגת ישראל מהשטחים שכבשה ב־,1967
החייאת הרעיון של חלוקת הארץ בין מדינה יהודית ומדינה
ערבית, ופיתרון בעיית הפליטים.

במשך השנים פעל המלך רבות בכיוון זה. ב־ 1976 הפגיש את
עיצאם אל־סרטאווי, איש אש״ף. עם ראשי הקהילה היהודית
במארוקו. הוא עודד את הקשרים בין הקהילה היהודית במארוקו
ובין יהודי־מארוקו בישראל. הוא פתח את שערי מארוקו לפני
ישראלים ממוצא מארוקאי, ואף הניח לאחרונה לאנשי־ציבור
ישראליים להשתתף בכינוסים בארצו( .נדמה לי שעד היום נפגש
בעצמו בגלוי רק איתנו — מכיוון שהוא תומך בגישתנו להשגת
השלום הישראלי־פלסטיני והישראלי־ערבי).

ח סן ה־ : 2ל א הציע, ל א חזר בו
הוא הציע לצרף את מדינת־ישראל החדשה לליגה
הערבית, ולהניף את דיגלה בין דגלי המדינות
הערביות.

זה היה בזמן שעצם הרעיון של הכרה אפשרית בקיומה של
ישראל היה בגדר כפירה גמורה בעולם הערבי, ואיש לא העז אף
לרמוז על כך. נשיא תוניסיה, חביב בורגיבה, מסר את הודעתו
המפורסמת על האפשרות להסתדר עם ישראל רק ב־— 1965
וגם אז יזה עורר סערה של מחאות, שקברה את היוזמה תחתיה.
בסוף שנות ה־ 50 ערך ראש־העיריה האגדתי של פירנצה,
ג׳ורג׳ו לה־פירה, פגישה ישראלית־ערבית, במסווה של ״ועידה
למען תרבות הים התיכון״ .את המושב הראשון של הוועידה פתח
יורש־העצר של מארוקו, מולאי חסן. גם אז היה כמעט בודד

בעניין זה בעולם הערבי.

די בעובדות אלה כדי להעניק אמינות גבוהה למלך
בנושא זה. הוא מתכוון לעניין ברצינות.

תפיסתו לא השתנתה בכל השנים האלה: ישראל יכולה וצריכה
להשתלב במרחב, על הערבים להכיר בישראל, על ישראל להכיר
בפלסטינים, לפלסטינים מגיעה זכות ההגדרה העצמית והזכות
למולדת, את הפלסטינים מייצג אש״ף.

גובתו של שימעון פרס היתה בדיוק זו שהמלך ציפה לה
— ^ 1כנראה — מראש, כאשר חייך את חיוכו.

חזרה כאן ההצגה, שהקורבן הראשון שלה היה
המלך חוסיין.
(אגב: חוסיין וחסן שניהם ״שריפים״ ,כלומר — צאצאים
ישירים של הנביא מוחמר. בעוד שחוסיין הוא אישיות חילונית
לגמרי, חסן מוגדר כמנהיג חילוני ודתי כאחר).
חוסיין נשא בעצרת האו״ם נאום היסטורי. ללא פילפולים
והתחכמויות, ובו הצעת־שלום חד־משמעית. הוא הציע לנהל מייד
משא־ומתן ישיר עם ישראל, תחת חסותה של ועידה בינלאומית,

אם ייפגש המלך בקרוב עם מישלחת רישמית של
יהודי מארוקו, שתכלול גם את מנהיגי העדה
בישראל, יהיה זה צעד נוסף באותו הכיוון.

דיניות־הפנים של חסן ה־ 2שנויה במחלוקת. לא כן
^ 1גישתו לבעייתנו: היא כנה, עקבית ואמיצה.
חסן הוא אדם מקסים, המעורה בשתי תרבויות כאחת —
התרבות האירופית־צרפתית והתרבות הערבית־מארוקאית. הוא
איש־שיחה מרתק, נעים, ענייני, בלתי־פורמלי, המתבטא
בבהירות ובלי התחכמויות.

לא הייתי מציע לזלזל באיש, ולא הייתי מציע
להתחכם איתו.

שמעתי התבטאות של אחד ממקורבי ראש־הממשלה, בנוסח
״מוטב שחסן ילך לשכנע את חוסיין לפתוח במשא־ומתן.״ הייתי
מזהיר מפני התבטאויות כאלה. יש בכך לא רק מידה רבה של
התנשאות ושחצנות. אלא גם התעלמות גסה מדברי המלך עצמו.
חסן לא אמר שהוא בער משא־ומתן בלי תנאים, מין משא־ומתן
לשם משא״ומתן, כשאין שום בסיס משותף. זה יכול להתאים
לאינטרסים של שימעון פרס וממשלת־האחדות־הלאומית —
לדבר בלי סוף ולא להציע שום דבר ממשי.

מסופקני אם שימעון פרס ימצא קונים לשיטה זו
בעולם הערבי. חסן מלך מארוקו בוודאי לא יהיה
קונה כזה.
אם תהיה ממשלת־ישראל מוכנה למשא־ומתן רציני על הבסיס
המוצע — הכרה ערבית בישראל. החזרת השטחים הכבושים
תמורת שלום ומסירתם כמולדת לפלסטינים — היא תמצא במלך
חסן ידיד טוב. אם אינה מתכוונת לכך — מוטב שלא לשחק עימו
מישחקים.

ואשר ליהודים יוצאי־מארוקו — אני מקווה
שחלומו של חסן יתגשם, ודור חדש של יוצאי־מארוקו
יתייצב בראש המאבק לשלום.

מ 1 * 6ז נ

העווש שהטיל יצחק מודעי על מרדכי גור. על מה
כעסו האורתודוכסים ואיך חסכו הרפורמים נסיעת־חינם
ענייני הידוק החגורה מעוררים
תמיד את הדרישה לדוגמה
אישית. אז הנה, דוגמה: לפני
שבוע הטיס מטוס אל־על, בין
היתר, כמה בכירים ששבו מלונדון
לישראל. במחלקת־התיירים
טס שר־החקלאות, אריק נחנד
קין, ואילו במחלקה הראשונה
— מורמים מעם — טסו שני
פקידים בכירים ממישרד האוצר
— אותו מישרד התובע

השכם והערב את הידוק החגורה.
נפתלי יניב, תבר מיש־רד־החקלאות,
שנלווה אל נחם־
קין במסעו לאירופה, ניגש למתורגמן
שהועמד לרשות שר־החקלאות,
כדי שיתרגם את
נאומו של נחמקין לפני באי הכינוס
שבמיסגרתו נשא הרצאה.
״כן,״ שאל אותו המתורגמן בעברית
צחה ,״איר אני יכול לעזור
לו?״ ליניב המופתע הסתבר, כי

עומד לפניו אברהם יצמק
בן־אליהו הכהן, יהודי מווינה
האוסטרית, שרכש את העברית
הרהוטה שבפיו דווקא בשנחאי
הסינית.
ועוד מחוויותיהם של שר־החקלאות
ומלוויו, בסיורם האחרון
באירופה: לנשף שנערך
ברומא נכנסו לפתע גבר ואשה,
שניהם בשנות ה־ 40 שלהם
ושניהם יפים בצורה מפתיעה.
השניים משכו את תשומת־הלב
של החבורה הישראלית והפכו
לשיחת־הערב, משניגשו לאשר
רון, שגריר ישראל באיטליה,
ורעייתו, והתחבקו עימם בחום.
היו אלה, הסתבר לישראלים
בהמשך הערב, השגריר המצרי
באיטליה ורעייתו, המקיימים
יחסי־רעות הדוקים עם עמיתיהם
מישראל.
בקוקטייל שערך שר־הא־נרגיה
משה שחל לעמיתו
המצרי, עבד-אל־האדי קאנ־דיל,
בלטה רעייתו של דובר־המישרד,
ג׳ון אמיר. אמיר הבלונדית
באה לקוקטייל במער־כת־בגדים
חדשה בכחול, אותה
רכשה במיסגרת צילומיה לסרט־פירסומת
שצולם לאחרונה בארץ,
ויופץ ברחבי ארצות־הברית,
כדי לעודד את התיירות לארץ.
״לא רק שלא שילמתי עבור
הבגדים ״,סיפרה אמיר ,״אלא
שגם שילמו לי עבור השעות בהן
הסתובבתי לקנות אותם בשעות־העבודה״:
מצב־רוחו
של יצחק מודעי
התקלקל מעט כשהבחין
בקוקטייל ביריבו מרדכי(״הוא
מאניאק מטורף״) גור, אך השתפר
לקראת הסוף, ובצאתו הוא
התחבק בחום עם האורח המצרי.
״ומה איתי?״ קראה ניצה בן־
אלישר, רעייתו של חבר־הכנ־סת
אליהו בן־אלישר, שניצבה
בקירבת־מקום. מודעי הביט ב־בן־אלישר,
שלבשה חצאית־עור
שחורה וחולצה ורודה מהודרת,
היסס מעט, וחיבק גם אותה.
בין חו״ל לחו׳׳ל, על מה
מדברים הישראלים? על חו״ל.
יוסן ז בראל, מנהל־הטלוויזיה
בערבית, סיפר השבוע חוויות
מביקורו בפאריס. הזיכרון החי
ביותר מהביקור הוא מכונית
כסופה מדגם רנו ,5שממנה
יוצאת אשה בלונדית בשלה,
האוחזת בידה בכלב־פודל. היתה
זאת השחקנית המפורסמת מי־

חיים בסוק

איש המפד״ל בעיריית תל־אביב התעייף
במהלך הדיונים על עתיד כיסאו של המנהיג
הוותיק יוסף בורג. לכן הוא זינק על אדן״החלון והתיישב עליו.
מאחורי בסוק נראה כתב הטלוויזיה לענייני מיפלגות, דן רביב.
של מורגן, שחגגה לא מכבר
גם חבר־הכנסת ז׳ק אמיר
את יום הולדתה ה־ .60 בראל
כועס, בעניין דומה, על סגן־שר־מדווח
שהיא עדיין יפהפיה ,״אין
האוצר עדי אמוראי. לאמיר
קמט על פניה והיא אינה נראית
נודע, עם שובו ארצה מניו־יורק,
יום אחד יותר מבת ״!40
על חברה משותפת של השניים,
ועוד קצת חו״ל: חילופי-
ששהתה בניו־יורק, ממש בעת
דברים הוטחו השבוע בצחוק בין
שהותם של השניים שם. עוד
חבר־הכנסת בנימין בן־אלי־לפני
שובו של אמוראי, החליט
עזר לבין יחיאל (״חיליק״)
אמיר שעמיתו למיפלגה בוודאי
גוטמן, היועץ המישפטי של
ידע על שהותה של חברתם, והמערך.
השניים, ששבו זה עתה
11ך 1תךןך \ אוחז חזק בכיסא וממחיש לפני המצלמה במה
הסתיר עובדה זאת מפניו. לכן
11 11.1קשה להיפרד ממנו, מהכיסא. פוזה רבת׳

מניו־יורק, ניסו לברר במיזנון־
החליט לברר עימו את העניין
משמעות זאת הדגים בורג נעת ישיבת הוועד״הפועל של המפד״ל,
הכנסת, בקולי־קולות, כיצד החבדחיפות,
כשיחזור אמוראי ארשבמהלכה
סירב להתפטר, ובתומה קיבל הארכה לתקופה נוספת.
מיצו זה את זה בעיר הגדולה.

נסיעתם של אמוראי, בך
אליעזר ואמיר מטעם הכנסת הרגיזה
כמה אורתודוכסים בכנסת,

ןןן
ןיןןן

ןןןןי 1
ךןךןך
מכיוון שמומנה בחלקה על־ידי
חוגים רפורמיים. הדתיים החרדיים
טרחו לציין השבוע במיד
מיהי האישיות הציבורית שברחם בתה הותקן התקן־תוך־רחמי׳ ,נה פעולת״גמול למדיניות הקיצוצים
נון־הכנסת, כי חבר-הכנסת אהעל
חשבון הציבור! אשתו של מי עשתה טיפול קוסמטי! מי ערכה בלפי מישרד״הבריאות.
רון נחמיאם, שהוא שומר-
ההר הוליד עכבר. ובכן. פעם אחת
הפלה בחודש השלישי! מה עשה שר בכיר מאוד־מאוד בשווייץ!
מסורת, סירב לנסיעה המפתה
אלה הן רק אחדות מהשאלות שנשאלו בסקרנות בשבוע שעבר ! ,ולתמיד, למען הסדר הטוב: מלב*
הזאת לניו־יורק. מה שלא רבים
במיסדרונות הכנסת. מדי פעם חל עידכון במידע :״בקשר להתקן ! -תחילה לא התכוון גור לחשוף את
יודעים הוא, שהדתיים הרפור־מדובר
לא בבתו של -אלא באשתו של־ -יותר מאוחר הסתבר, כי השמות הכל-כך מבוקשים, מכיוון
מים חסכו למדינת־ישראל נסישדבר
כזה הוא בניגוד לאתיקה
.לא היה מעולם מיקרה כזה!״
עה נוספת. ראש־המישלחת, עדי
הכל נולד מנאום שיגרתי לגמרי של שר״הבריאות, מרדכי הרפואית. הרשימה, אגב, פחות סג־אמוראי,
היה אמור לצאת לאר־
(.מוטה״) גור, לפני מליאת־הכנסת. במליאה נכחו ארבעה חברי־ סציונית מהרושם שנוצר באמצעי־צות־הברית,
כדי להיפגש עם
כנסת בלבד, וגור קבל על נוכחות דלה כל-כך בנושא כה חשוב. התיקשורת. המדובר בתקציב ב-
ג׳ון וייטהאד, עוזרו של
במיקרה -אבל לגמרי במיקרה -נקלע ליציע עיתונאי המסקר את סדר״גודל של 195 מיליוני שקלים.
ג׳ורג׳ שולץ. כששהה אמוראי
הנעשה במליאה, והוא דיווח לאומה על הנאום האומלל. בך נולד כשליש מהסכום הזה 70 -מיליוני ישעיהו בארצות־הברית, על חשבונם של
סקופ. כך החלה להתגלגל ככדור־שלג פרשה הכוללת האשמות שקלים -נועדו לטיפול באלמנתו
לא הפלה
הרפורמים, ביקש לבדוק, האם
הדדיות, סיכסוכים בין שדים, הפצת שמועות ושמות שונים. כמובן של ישראל ישעיהו המנוח, מי
יוכל להקדים את פגישתו עם
שפוליטיקאים ועסקנים מנוסים תפסו טרמפ על הפרשה, כדי לחסל שהיה יושב־ראש הכנסת. לגברת ישעיהו מממנים אחות צמודה.
וייטהאד, ובכך לחסוך נסיעה
עוד קצת חשבמות עם יריביהם. מקורביו של יצחק מודעי תהו מה סכום נוסף, קצת יותר קטן, מוקדש לסיעוד אלמנתו של חבר־נוספת
לארצות־הברית. וייטהאד
בכל זאת עושה מישפחת שריד זמן כה ממושך בחו״ל. שונאי מודעי הכנסת המנוח אהרון גולדשטיין. נהנית נוספת היא חברת הסכים,
וכך מימנו הדתיים הר ובאלה לא חסרים -הפיצו, לעומת זאת, שיש לבדוק מה עשה הכנסת לשעבר חיה למדן.
פורמים נסיעה ממשלתית.
בלומר: ללא שום קשר לסוגיה אם אכן מגיע טיפול רפואי בחינם
מודעי באירופה, בעת שיאו של המשבר הכלכלי בארך, לפני חודשים
מאז התראיין דויד מנע,
אחדים. יש שגרסו כי זהי בעצם חלק מהמילחמה הגדולה המתנהלת למיוחסים, לכל ימי חייהם, הנהנות העיקריות מהסכום המוקצב
סמנכ״ל הביטוח־הלאומי, לאחד
בימים אלה בין השרים גור ומידעי, כלומר: איומו המרומז של גור, לבך, על״פי החוק הנוכחי, אינן נשים שנסעו לאירופה, כדי למתוח
השבועונים, כ״רווק־השבוע״ ד
לחשוף את שמות המיוחסים שזכו והזוכים בטיפול על חשבון המדי־ את עורן או למנוע הריון בלתי־רצוי, כי אם אלמנות קשישות.
פירט שם ברצינות תהומית את
דרישותיו הבלתי־אפשריות מ־

העולם הזה 2518

שר״הנפט המצרי התכבד, יחד עם עמיתו הישראלי שר־האנרגיה
משה שחל, לבצוע את העוגה החגיגית, שנאפתה
במיוחד עבור הקוקטייל שנערך לכבודו. העוגה עוצבה בצורת דיגלי ישראל ומצריים. קנדיל העדיף לחתוך
דווקא בבשר החי של הדגל בעל המגן״דוד הישראלי, אף־על״פי שניצב קרוב יותר לדגל המצרי.

עבד או האדי קנדיו

לאחר שהקדיש את רוב
זמנו ליצירת סרטים, מככב
השחקן זאב רווח בימים אלה
בקומדיה בתיאטרון, ושמה עשה
לי טובה. מסתבר שקהל־המע־ריצים
של רווח מסירטי״הבו־רקאס
שיצר, נשאר נאמן לו
ומלווה אותו גם בהופעותיו
בתיאטרון. בהצגה שהתקיימה
לאחרונה בעפולה לא נותר כיסא
אחד ריק. כמאה מעריצים התפרצו
לאולם ומחו על כך שלא
נותרו להם מקומות. לבסוף,
בהתערבות המישטרה, נרגעו
הרוחות, ההצגה נמשכה ובתומה
הגישו מעריצות נלהבות פרחים
לכוכב הנערץ.

נסוק׳ השבוע
האלוך (מיל׳) יהושע

שגיא, מי שהיה ראש אמ״ן

היא חיילת בשעות היום. בערב היא
מתלווה לעיתים לאביה ואמה, הח״כ רפי
וג ון אדרי, וקוצרת התפעלות כללית. אדרי הצעירה בלטה השבוע
בקוקטייל חגיגי, כשלבשה חליפה אלגנטית בצבע אפור סולידי.

אורית אדרי

1 1־ ! 1ל | 1¥ץ 1שר־האוצר סירב בתוקף להצטלם בחברת
11 11/1 1 1.3שר״הבריאות, מרדכי(.,מוטה״) גור, הנראה
מאחוריו. משביקש העולם־הזה להנציח את השניים בתצלום
משותף, הציע מודעי לצלמם בנפרד ולעשות פוטו־מונטז. בכל זאת.
הצליח הצלם להנציחם בתצלום משותף מקורי, ללא כל פעלולים.
בת־ווג אפשרית. אין הוא מפסיק
לקבל פניות נשיות למישרדו
שבירושלים. חלק מהפונות, כך
.סיפר השבוע בגאווה, מופנות
אחר כבוד לביתו, וחלק — לא.
כל זאת, אחרי סינון חריף ביותר.
מנע הוא גם בעל הרעיון
לקצץ במיספר מהדורות־החד־שות
ביום. רעיון זה, שלו ושל
דודו אלהרר, עלה בשבוע
שעבר בישיבת הווער־המנהל
של רשות־השידור. משרצו חב־רי־הוועד
להצביע בסוגיה, התנגד
שאול עמוד והתלוצץ,
שיצביע רק אם יקבל הבטחה
בכתב מידי מנע, חברו לתנועת
החרות, שלא יתנקם בו בהצבעות
השונות במרכז המיפלגה.
,,איזה מזל״ ,נאנח רוני פיינש־טיין,
נציג המערך ,״שרודו אל־הרר
אינו חבר מרכז־המערך!״
מה המשותף בין רוגרט
ידיד, מנכ״ל של מלון אלגנטי
בבת־יס, לבין אבישי אמיר, דובר
מישרד־האנרגיה? לכאורה, לא
העולם הזה 2518

הרבה, מלבר העובדה ששניהם
משרתים ביחידת דובר־צה״ל,
בעת שהם עושים מילואים.
בשבוע שעבר הגיע תורו של
אמיר למלא את חובתו השנתית,
אי־שם בצפון־הארץ, אולם העיב
על כך ביקורו של שר־הנפט
המצרי בסוף השבוע, ביקור שעל
סידוריו השונים היה ממונה
אמיר. אמיר פנה בדחיפות אל
יריד, שיחליפו בתפקידו במילואים,
אולם זה היה טרוד בביקורו
של ־ ראש־הממשלה שימעון
פרם במלונו, לארוחת־צהריים.
במהלך השיחה בין השניים
הסתבר להם כי יש להם ידידה
קרובה משותפת. האווירה בשיחה
השתנתה ושני הצדדים עשו
מאמצים לסייע זה לזה. ידיד
עלה לצפון, מייד עם סיום
ביקורו של ראש־הממשלה אצלו,
ואילו אמיר הספיק להגיע,
עדיין במדים, לישיבת־הצוות
של מישרד האנרגיה, שהכינה
את ביקור השר המצרי.

ך 1 1ד \ 1ך 1־ חברת״הכנסת מהמערך, באה לקוקטייל לכבודו של קנדיל בבגד בציבעי שחור-
1 11\ 1111111 אדום, שקצר התפעלות. הבגד הוא פרי עיצובה של שושנה בן־צור. מאז שהפכו
השתיים לחברות, זוכה ארד למחמאות על תילבושותיה. ארד דיברה ארוכות עם ח״כ אברהם שפירא.
במילחמת־הלבנון והודח מתפקידו
על־ידי ועדת כהן, על עזר
וייצמן :״הוא יודע שתי מילים
בערבית, וחושב שבגלל זה הוא
ערביסטז״

רפי(״המסריח״) איתן,

ששמו שורבב בקשר לפרשת
הריגול בארצות־הברית, על חלקו
בתפישת אדולף אייכמן

בארגנטינה וכיצד לכדו אותו:
״מה זאת אומרת? אחד תפס אותו
מלפנים ואחד מאחור!״
וים ואן־ליר, איש עסקים,
עיתונאי ואיש־ציבור, על
אחד ממפקדי חיל־האוויר לשעבר,
ששירת במילחמת־העולם
כסמל בחיל האוויר־הבריטי:
״אין לי שום בעיה להבין איך

הפך למפקד חיל־האוויר הישראלי.
מה שלא ברור לי, איך הוא
הצליח לקבל דרגת סרג׳נט ב־חיל־האוויר
הבריטי!״

מנחם (״מנחם אוהב
לאכול!״) תלמי, הכותב על
מיסעדות במעריב :״תאכל חסה
— ולא ייקחו אותך להדסה!״

רסנה בדק ^

אלכס מסיס, ידיד הארץ, וזר ומעד באוצות־הבוית נאיש־עסקים
מצליח בעולם הסוטים, מסבו ער רדוחו בתדאביב, פעילותו בתנועות
מריטיות ודיקאליות והחלטתו רגוד בניו־יווק נישואר׳ ,מבד והיות ווו־
״אני לא לוקח
אזוחות אמויקאיח
ולא בונוס ווק. אני
לא ציוני״לציונים יש
שני וונוניס״

..רלעוראלינת היא
שאלה עוכיח. אום
ש״ך למקש שהוא
מתיש שהוא
שייר אליו״

״אני ׳שואלי, לא יהוד.
אפילו לא עשו לי
בו־מצווה. יש לנו
חובות הודח ומקוות.
אנחנו חלק משושלת״

,.אני נמצא בנידיורק
מנמה ס־בוזו. מבחינה
אישית אי־אכשר
לעשות באוץ אח מה
שאף עושה״

״אני ח״ב להישאר
ישראלי, אפילו אם נל
חיי לא אסע פוום
לארץ. אני נוסע לארץ
ארבע פעמים בשנה״

,בעיתונות, שואלי זה
מ שיש לו יינו
מחמישה מיליון. אבל
נהג מונית הוא
.נף ולת־נמושות׳״

השוער בכניסה לבית ברחוב 65 איסט
במנהטן, ניו־יורק, שאל אותי לאן אני
הולכת. מסרתי את השם. הוא שאל אם
נקבעה לי פגישה. כשעניתי בחיוב, הוא שאל
באדיבות לשמי, טילפן לדירתו של אלכס
מסיס, שאל אם הוא אכן הזמין אותי אליו.
רק אחרי שקיבל את האישור מלמעלה, הניח
לי לעלות.
מן הקומה ה־ 19 של הבניין -שבו, כמו
ברוב הבניינים באמריקה, אין קומה
הנושאת את המיספר - 13 משקיף נוף
מדהים. בדירה הגדולה, שחלק נכבד ממנה
הוא מישרד, יש כמה מירפסות קטנות,

שבהם עציצים מטופחים, תופעה נדירה
בעיר בה הכל עסוקים כמעט 24 שעות
ביממה, ולרובם אין השקט והרוגע כדי לטפל
בדבר חסר־תועלת כמו עציצים. מן
המירפסת אפשר לראות את האיסט ריבר,
וחלק מן העיר הפרושה כמו על כף יד.
לעיתים קרובות פוגשים בארץ בשמו של
אלכס מסיס, בעיקר במדור המיכתבים
למערכת בעיתון הארץ. לעיתים קרובות
אפשר לשמוע ביקורת על דבריו בנוסח: איזו
זכות יש לו לדבר על מה שקורה בארץ, ואיזו
זכות יש לו לבקר מה שקורה בארץ -הרי
הוא יורד!

באופן עקרוני, מתוך החלטה ובחירה,
מחזיק מסיס רק בדרכון ישראלי, למרות
שיש לו כל האפשרויות לזכות בכרטיס
הירוק האמריקאי ובדרכון האמריקאי
הנכספים. הוא טוען בתוקף שהוא אזרח
ישראל החי בניו־יורק, ואיש אינו יכול
לקחת ממנו את ההרגשה שהוא ישראלי.
מסיס הוא הבעלים של חברה גדולה בניו-
יורק לרישוי סרטים. הוא עוסק בסרטים
רבים שאינם מופקים על־ידי החברות
האמריקאיות הגדולות (יונייטד ארטיסטס,
אם־ג־אם, יוניברסל, סטודיו ואחרות).
וכאלה יש, לדבריו, עשרות ומאות סרטים

בשנה. הוא מוכר זכויות למפיצים בכל
העולם. ביום שבאתי לצלם אותו על
המירפסת, לספק הוכחה חזותית לכך !
שהראיון נערך בניו־יורק, ישבו אצלו בדירה ^
שני מפיצי סרטים מבנגלה־דש וצפו
בסרטים בווידיאו של החברה. במיסגרת
עיסוקו נסע מסיס וטייל בכל רחבי העולם.
לפני כמה שבועות ביקר בברית-המועצות
למרבה הפלא קיבל ויזה בדרכון הישראלי ; |שלו. למרבה המזל, הוא מספר, ולמרות כל 1
הנבואות השחורות שהלעיטו אותו בהן | 3
חבריו מן הארץ, הוא לא עבר שום בדיקות
מיוחדות, שום חקירות מיוחדות ושום

• למה אתה פה, בניו־יורק?
צריך להעמיד את הדברים בפרופורציה
הנכונה ולהתחיל מהשאלה: מה עשיתי אחרי
הצבא. זה שייך למעשה לסוציולוגיה. אנחנו היינו
בכיתה אחת בתיכון חדש וגמרנו ב־52׳.

• מי זה ״אנחנו״?

החברים. היו שלוש שמיניות. בכיתה היו
כחמישים נערים ונערות. והם היו מחולקים פחות
או יותר ככה 25 :נערים ונערות בהשומר הצעיר,
20 בתנועה המאוחדת, שניים־שלושה במחנות־העולים
ואחד מברית־הנוער הקומוניסטי. לא היה
אף אחד אחר 32 .שנה אחר־כך אפשר להסתכל
ולראות מה קרה עם החבר׳ה.

• איפה היית בחלוקה הזאת?
בהשומר הצעיר. אפשר לראות היום שכל מי
שהיה בהשומר הצעיר. פרט לאחד, שהוא עוסק
במחקר בכור האטומי — כולם או שהם חברי
קיבוץ, או שהם בתיאטרון, או במיקצועות
חופשיים. כל אלה שהיו בתנועה המאוחדת, או
במחנות־העוליס. ולא הלכו לקיבוץ — כל
הדרכים היו פתוחות לפניהם אחרי הצבא.

• למשל?

אני הייתי בן של פועל־בניין, ולידי ישב בן
של פועל־בניין. אבל אבי היה חבר מפ״ם ואביו
היה חבר מפא״י. אז ב־׳56־ ,׳57 כשיצאתי מהצבא,
ומותר היה לעזוב את הארץ עם חמישה דולר,

,יש כאן אנטישמיות גלויה
והיהודים לא ששים כלום.
נ׳ מה שמעניין את
האידגונים היהודיים!ה
ערפאת ומובאונ וטאבה״
כולל הוצאות שכר־לימוד ושהייה, אז באורח פלא
לבנים ולבנות של חברי מפא״י היו הכספים
והאמצעים — למרות שחיינו באותם התנאים,
והמשכורות היו אותן המשכורות. להם היו, באורח
פלא, האמצעים לנסוע לחוץ־לארץ ללמוד רפואה
ושאר דברים, או שיכלו להישאר בצבא־הקבע, או
להיות דיפלומטים במישרד־החוץ, או פקידים
בכירים במישרדי־הממשלה. או כל מה שהם רצו.
כל האפשריות היו פתוחות. ואילו אנחנו, אלה
שעזבו את הקיבוצים, יכלו להיות שהקנים,
במאים, עיתונאים, עורכי־דין.

• זה נחשב פחות טוב?
לא, לא. זה רק מראה על כיוון. במדינה
שהאנשים בה היו שווים, כי הס הלכו לצבא, והם
היו שווים בשדה־הקרב והם היו שווים באימונים
ובאמבוש, והם היו שווים בבסיס־השיחרורים
ואחר־כך במילואים — ברגע שהם עזבו את תל-
השומר, נגמר השיוויון. לאחד, שישב מימין
בשולחן־הלימודים, היו כל האפשרויות, הוא יכול
אפילו להיות מנהל מישרד ראש־הממשלה. השני,
שישב משמאל בספסל־הלימודים, יוכל להשתלב
רק בשמינית או בחצי שמינית של הספקטורם
של החיים במדינת־ישראל.

• היו דברים שרצית לעשות ולא
יכולת, בגלל השתייכות פוליטית? ׳

יריד

מעקבים יוצאי״דופן בכל תקופת שהותו
בברית״המועצות, עשרה ימים. הוא הורשה
ללכת לכל מקום ואיש לא התלווה אליו.
שם, במוסקבה, גילה ששם מישפחתו הוא
שם ארמני נפוץ מאוד, וכי חצות הנעליים
הגדולה ביותר בארמניה נקראת מסיס.
מסיס הוא שמו של ההר השני בגובהו
בארמניה. הראשון הוא אררט, שבתחום
תורכיה.
ביום שבו העניק לי את הראיון, חגג מסיט
51 שנה להולדתו ו־ 11 שנים לשהותו בניו-
יורק. הוא חזר יום קודם לכן מפאריס
והתכוון לנסוע. בסוף השבוע לפסטיבאל
הסרטים במילאנו שבאיטליה. לדבריו, הוא
מבלה רק 150 יום. בשנה בניו״יורק. בזמן
הנותר הוא בנסיעות לאורכו ולרוחבו של
הגלובוס.
הוא מדבר מהר ומרבה בדוגמות. לעיתים
קרובות מלווים דבריו בשמץ אירוניה.
בחדר״האורחים בביתו יש שני מכשירי
טלוויזיה ומכשיר״וידיאו, ובכל מקום
מונחות ערימות של קלטות־וידיאו של
סרטים שונים שאותם הוא מייצג. על מדפי
הכונניות יש פיסלונים רבים מכל רחבי-
העולם, בעיקר מן המיזרח הרחוק. בחדר-
האורחים קשה לראות שבעל־הבית הוא
ישראלי. אין עיתון ישראלי זרוק על השולחן,
אין חמסה גדולה מנחושת התלויה על הקיר,
ואין חפצים שקונים בדרך־כלל בעיר
העתיקה בירושלים. בחדר״העבודה שלו
בבית יש על הקיר ציור גדול מאוד של
דיוקנו, שצייר ידיד המתגורר כרגע באחד
החדרים בדירה. עם זה, השפה העברית
שבפיו רהוטה, לעומת ישראלים אחרים
החיים כבר כמה שנים באמריקה ונוהגים
לתבל את שפתם במישפטים באנגלית, או
שוכחים לעתים את המינוח המדוייק
בשפת״האם שלהם ונאלצים לומר את
המילה באנגלית, או לחפש את המילה
העברית במשך כמה שניות. מסיס קורא
בכל יום את עיתון הארץ ובכל שבוע את
העולם הזה. החברים הקרובים שלו הם
ישראלים והוא בקיא בכל מה שקורה בארץ,
בפוליטיקה ובחיים החברתיים.
הוא מבקר בישראל ארבע פעמים בשנה
ואינו מנותק מן החברים הישראליים בארץ.
מסיס מרבה לדבר בכעס על המימסד
היהודי באמריקה ועל מנהיגי האירגונים
היהודיים, המעוררים את הרושם כאילו כל
היהודים האמריקאיים הם ימניים ולאו מנים.
הוא טוען שיש גם עכשיו אנטישמיות
באמריקה, וכי המימסד היהודי אינו עושה
דבר נגדה, משום שהוא עסוק בתגובות על
עניינים הקשורים ביאסר ערפאת, בעם
הפלסטיני ובטאבה, ומתעלם בכוונה מכל
גילויי האנטישמיות באמריקה. הוא אומר
בגלוי שהם מכרו את מדיצת־ישראל למען
אינטרסים וטובות הנאה.
אלכס מסיס גר בניו״יורק מזה 11 שנה.
הוא אינו יודע אם יחזור לישראל ומתי, הוא
אינו חושב על השאלה הזאת. כרגע הוא
הבעלים של חברה גדולה שהתחילה לא
מזמן לפעול בבורסה, וזו אחת מ־ 30 חברות
אמריקאיות המתעסקות בכך .״וזה מיספר
קטן, הכולל גם רוכלים לא רציניים, במדינה
שתעשיית הסרטים שלה כל־כך גדולה ״,הוא
אומר. על הקירות במישרדו תלויות כרזות
של סרטים אמריקאיים מפורסמים, לצד
פלקאטים של סרטים ישראליים, שאותם

ניסה למכור באמריקה. למרות הצלחתו
היחסית, מסיס אינו שחצן ואינו מרבה
להתפאר בנכסיו או במעשיו.

מפים בפסטיבל־הסרטים פקאן
.,אני לא מרגיש שום דבר משותף עם מר כהן מברוקלין,...

מטים על מירפפת דירתו בניו־יורק
״אני לא מהגר, אני אזרח ישראלי ואין לי דרכון אחרד
היו המון דברים שרציתי לעשות ולא יכולתי.
רציתי להישאר בצבא ולא נתנו לי. גייסו אותי
לצבא־הקבע ואחר־כר שיחררו אותי.

• משום שהיית אדום, כי היית
כמפ״ם?

• רצית?
אני כבר לא רציתי שום דבר. הגעתי לצבא
מהקיבוץ, וקודם הייתי בתל־אביב והכרתי כל
מיני אנשים. ובצבא הייתי רשום כעיתונאי. אחרי
שהייתי בקיבוץ, עזבתי. או יותר נכון לומר —
גירשו אותי.

זה היה ככה: השתחררתי מהצבא ביוני 56׳.
ביולי 56׳ עבדתי בהעולם הזה כמגיה. לא
מסיבות פוליטיות. כשאדם משתחרר מהצבא ואין
לו גרוש בכיס, הוא מחפש את העבודה הראשונה
כולנו עושי־צרות. אז גמרתי בסיס־קליטה־שהוא
יכול לעשות, ומה יכולתי לעשות? לעבוד
בעיתונות. אז הלכתי לעבוד בתור מגיה בדפוס ומיון וקיבלתי הצבה. אחרי ששמעו שאני
עיתונאי, שלחו אותי למערכות, שהיה ברחוב
בהעולם הזה. זה לא היה תהילה או זוהר.
יום אחד נתקלתי ברחוב ברם רון, שהיה אז נחלת בנימין בתל־אביב. ישבתי שם במערכות־מפקד
הגדנ״ע. למרות העובדה שעשיתי לו צרות ים, שהיה עיתון בלתי מסווג לחלוטין, שהיו
איומות בגדנ״ע, הוא שאל אותי אם אני רוצה
לחזור לבאר־אורה. חשבתי שכדאי לחזור לצבא,
שם הייתי מלך. אז אמרתי שלום לאבנרי — הוא
לא שמח, כמובן — ונסעתי לבאר־אורה.
שם קיבלו אותי בתופים ובמחולות. הייתי סגן־
המפקד. אז היו נוסעים לשם יום שלם, זה היה
המערב־הפרוע והיינו מלכים. בשביל איש צעיר
זה היה נחמד מאוד. אבל כשהייתי צריך לקבל את
החוזה של איש צבא־הקבע, כבר היה רשום אצלי
שעבדתי בהעולם הזה, אז שיחררו אותי.
חזרתי, ואבנרי קיבל אותי חזרה, ונעשיתי כתב
לענייני מישטרה ובית־המישפט.
בית־המישפט היה אז קטן, וליד שולחן אחד
היו אוכלים עורכי־הדין, השופטים, התובעים,
העיתונאים וכולם.
אז היה מישפט עמוס בן־גוריון, אני סיקרתי
את המישפט הזה. מישפט קסטנר, גם אותו
סיקרתי. אחרי שבועות אחדים כבר הופיעו מוכרים אותו בקיוסקים פעם בשלושה חודשים.
כתבות־שער שלי בעיתון. אנשים היו באים ואז הגיע מישהו ושאל מה אני עושה שם. באותו
ומספרים לי סיפורים בבית־המישפט. זה היה קל, הרגע ידעתי שזה הסוף שלי במערכות. זה היה
כמו שאמרתי, אנשים היו יושבים ליד שולחן בעל דפוס שהדפיס שני עיתונים — את
מערכות ואת השמאל של סנה. ובין הקיבוץ
אחד. שנתיים עבדתי בהעולם הזה.
יום אחד בא אלי ראש־עיריית אילת, חנוך ננר, לצבא הייתי עוזר לעמיקם גורביץ להגיה את
וסיפר שהם עומדים לעשות את חגיגות העשור. השמאל של סנה. ובעל הדפוס היה יושב לידי
הוא אמר שישלמו לי 500 לירות בחודש, יתנו גם ומחכה שיתנו לו את הכסף. אז כשהוא נכנס
מקום לגור ואוכל והכל ושאני אארגן את למישרד של מערכות, ידעתי שזה הסוף, ובאמת
החגיגות. שוב באתי לאבנרי, הפעם הוא ממש אחרי כמה דקות קרא לי קצין הניהול של
מישרד־החקירות ואמר לי שנפלה טעות, ושאני
כעס. אני ארזתי את החפצים ונסעתי לאילת.
פיתאום בא אליי מישהו בוועדת־העשור ואמר לא שייך לשם.
ואחר־כך שלחו אותי לבאר־אורה. בהתחלה זה
לי שהוא בא להחליף אותי, שהתקבלה הוראה
לפטר אותי. ואז ראש־העיריה קרא לחברי־ היה נורא, זה היה כמו בסיס גזירה. לא היה הרבה
המועצה — הוא היה אומנם מפא״יניק, אבל היה מה לעשות שם. ואז אורי סלע סירר לי שוב
הולנדי — והיה בלגאן וצעקות ואמרו שכל. לעבוד במחנה גדנ״ע. וגם במחנה גדנ״ע לא היה
המועצה תתפטר. במועצה היו כולם בסנדלים הרבה מה לעשות, כי לא היה קשה להוציא עיתון
ובמיכנסיים קצרים, רק ראש־העיריה ישב פעם בשבועיים. אז בערב הייתי עובד ביונייטד־בחליפה.
כולם צרחו צרחות־אימים, והוחלט פרס. יאיר צבן היה העורך של קול־הנוער
שאסע עם עוד מישהו וננסה לסלק את רוע הקומוניסטי, והוא ביקש שאורי סלע ואני נבוא
לעזור לו לעמד את העיתון. מכיון שזה היה
הגזירה גם במישרדי השין־בית.
אסור לשכוח שקודם הייתי סגן מפקד באר־ בצריף שליד יונייטד־פרס, אז היינו הולכים
אורה והיו אצלי כל הקודים של פיקוד־דרום לעזור לו. ושם כנראה צילמו מהשין־בית. אני אף
והייתי משתתף בישיבות סודיות. הכל היה אצלי, פעם לא הייתי חבר המיפלגה הקומוניסטית.
יום אחד ישבתי בבמחנה גדנ״ע ובאו איזה
אם רציתי לפגוע בביטחון־המדינה. אבל הפרופורציות
היו שונות לגמרי. אז ניסו לדבר עם ר׳ס״ר וסרן ואמרו שאני הולך למאסר. שאלתי
עמוס מנור ועם טדי קולק. אני הלכתי ללוי יצחק למה, ואמרו לי שזה בגלל ריגול. שאלתי: ריגול
הירושלמי, שהיה אז בהסתדרות, ואחרי דיבורים לטובת מי? אמרו לי: האמריקאים. אז נרגעתי. גם
המפקד שלי שאל מה פיתאום עוצרים חייל שלו.
החזירו אותי לעבודה.
המשכתי את חגיגות־העשור, ובזה נגמרה והם אמרו שאני עובד ביונייטד־פרס בלילה
הקריירה הממשלתית שלי. אז זה נותן לך את ושולח ידיעות.
בקיצור, נסענו פמליה שלמה ליונייטד־פרס.
התשובה לשאלה אם זה היה כך באמת.
אחר־כך המשכתי לארגן כל מיני אירועים. והביאו את המנהל והביאו את המהנדס הראשי
כלומר, כך סיווגו אותי — לעשות חגיגות. זה של הטלפרינטרים והוא הסביר להם שאפילו עם
פטיש אי־אפשר לשלוח הודעות במכשיר, אלא
היה בסדר בשביל השין־בית.
• זה יצר בך כעמים, מרירות, או רק לקבל.
כתוצאה מכך היה לי מישפט, לא על ריגול,
שינאה?
אלא על עבודה בלילה. ושלחו אותי חזרה לבאר־מרירות
אולי כן.
• אתה חושם שהיית רוצה להתקדם אורה. אבל זה רק מראה שוב את אותו הדבר, כי ^
השין־בית רצה לסלק אותי, ושלחו אותי שוב
כסולם הממשלתי?
למקום שבו היו לי מפתחות של הצופנים ושל ־-:
בצבא יכולתי להתקדם יפה מאוד.

• אז אולי זה לא עניין של דעות
פוליטיות, אלא שאתה פשוט עושה
צרות בכל מקום?

.אני עשיו במושגים
ישראליים, לא אמויקאייס.
נה יש חמישה מיל),
מיליונדים. המימסד
היהורי מנר את
מדנת־ישראל תמורת
טובות־הנאה״

״אני ישראלי. רא יהודיך
(המשך מעמוד )15
פקודת־המילחמה, ולמקום שבו היה לי כוח
פיקודי, ושם באמת יכולתי לגרום נזקים — אילו
באמת היו לי מחשבות כאלה בראש.
זו תשובה ארוכה מאוד לשאלה קצרה מאוד.

• אתה לא מתרפק יותר מדי על
התקופה הזאת?

לא. זה מסביר את הדברים. זה מסלול שלי ושל
חברים אחרים. לא היתה ברירה אחרת.

• לא היתה לך ברירה אלא לעזוב
את הארץ?

עוד לא הגענו בכלל לעזיבת הארץ. זה רק
מראה לך איך מצאתי את עצמי י בעיתונות
ובאירגון חגיגות. וביחסי־ציבור ומשם בפירסום
ומשם בסרטים. זה היה המסלול. והמסלול היה
ברור: תיקשורת.

• אתה חושב שהיית רוצה לעשות
דברים אחרים אילו היתה לך האפשרות?
ללא
כל ספק יכולתי לעשות דברים אחרים.

• רצית?
בוודאי שרציתי. אבל זה כמו המערכון של
הגשש, כשהלקוח אומר :״אבל אני רציתי שהקיר
יהיה בצבע כחול:״ והצבע אומר לו :״גם אני
רציתי, אבל זה לא יצא״:
אנחנו מדברים על השנים שאחרי מיבצע־סיני

מיזרחי עשה סרט. והתעמקתי גם איתו. וכך
נזלדה החברה הזאת שלי.

• זאת אומרת, שכל הזמן היד לך
בראש שאתה תיכן חוזר לארץ?

לא, לא אמרתי את זה. רק הסברתי את הדרך
ההגיונית: העניין הפיסי, הכלכלי, המיקצועי,
וככה זה נמשך. ואז השאלה היא אם באמת עזבתי
את הארץ ובאמת אי־אפשר להחזיק את החבל
בשני הקצוות. מרינת־ישראל קמה כבית לאומי
לעם היהודי. אני רואה את מדינת־ישראל
כמושבה של עם ישראל, ולא כמדינה בפני עצמה.
ואם מספרים לנו שמדינת־ישראל היא מקום
מיקלט, אז יש רשות לישראלים שהם יהודים
לשבת בניו־יורק, או בלוס־אנג׳לס, או בפאריס, או
במוסקבה, או בתל־אביב בדיוק באותה המידה. כי
אם יבוא מחר (ליאון) צ׳רני או מישהו כזה, הוא
יכול להיות אזרח מכובד במדינת־ישראל. אבל
אם יבוא איזה רבינוביץ, או מישהו אחר מרחוב
הירשנברג בתל־אביב, הוא יהיה יורד ונפולת־נמושות,
כשהוא עוזב את רחוב הירשנברג ובא
לקווינס.

• זאת אומרת שאתה חולק על
ההגדרה ועל הטרמינולוגיה?

אם את שואלת אותי אם אני מהגר, התשובה
היא לא. אני אזרח מדינת־ישראל, מחזיק רק
בדרכון של מדינת־ישראל.

• אי* לך דרכון אמריקאי?

• אתה רואה בזה משהו רע
כשישראלי נשבע אמונים לדגל האמריקאי
ומחזיק בדרכון אמריקאי?
אני רואה בזה דבר חמור מאוד. איזה סיבה יש
להם לעשות את זה?

• הם נמצאים פה והם גרים פה.

ומה אני?

• למה אתה לא עושה את זה?

בשביל מה אני צריך את זה?

• לא רצית ללכת ללמוד?
למדתי מישפטים.

• בארץ?

כן. אבל המסלול הזה של עיתונות ותיקשורת
לא נותן מקום לשום דבר נוסף, וקשה ללמוד
במצב הזה. ובינתיים הפכנו לסלף־מייד־פיפל
בעצמנו במשך השנים.

.,הארץ הי א מושבה, וניו־יורק הי א אם־המושבות!״

על הכל, בוודאי.

• אילו היו אומרים שאתה מהגר, זה
בסדר? ישראלי מהגר זו הגדרה נכונה?

אין לי דרכון אמריקאי. אין לי כרטיס ירוק
אמריקאי, ולא נשבעתי אמונים לדגל האמריקאי,
כמו אנשים אחרים. שאני לא רוצה להזכיר את
שמותיהם, והם נורא מכובדים בארץ.

ואחרי הפרשה, אחרי רצח קסטנר, עד ,׳63
כשאשכול הגיע לשילטון — כלומר 10 ,שנים
אחרי שגמרתי תיכון — ויודעים יפה מאוד מה
אפשר ומה אי־אפשר. זה לא כמו בארצות־הברית
שאם אני לא מצליח בניו־יורק, אלך לבוסטון. ואז
היה הציבור האזרחי, ציבורי הפועלים, הערבים,
הקומוניסטים וחרות — וזה הכל. צריך לראות
איפה הדברים עמדו.

מסים מול המחשב במישרדו

• אתה חי פה בניו־יורק ועובד פה
כשברשותך רק הדרכון הישראלי שלך?
כן, וכל אחד יכול לעשות כמוני. לא נהגי־הטכסי.

זה מתוך עיקרון?

ודאי שכן. אנשים שואלים אותי למה אני לא
לוקח אזרחות ולוקח כרטיס ירוק. ולזה יש לי
תשובה ניצחת: כי אני לא ציוני. לציונים יש שני
דרכונים. אני ישראלי ויש לי רק דרכון אחד. ומי
שלוקח דרכון נוסף עובר על החוק, כי בשבועת־האמונים
נאמר במפורש, שהאדם נשבע לבטל את
הנאמנות שלו לכל ריבון אחר.

• אתה רוצה לומר בזה שאתה נאמן
למדינת-ישראל?
בוודאי שאני נאמן למדינת־ישראל.

• במה אתה נאמן למדינה?

באנגלית יש ״סטייט״ ויש ״סטייט אוף מיינד״.

• מה זה ישראלים?
כאלה שנולדו בארץ, או כאלה שבאו ארצה
וביטלו את אזרחותם הקודמת והתקבלו כישראלים
— לא דווקא לפי חוק־השבות, אם כי
לצערי הרב אין כיום אפשרות אחרת, זה יהיה
באחרית־הימים, כשיהיה קריטריון של מרינה
תרבותית, שמקבלת אזרחים חדשים אחרי תקופת
נסיון.

• אתה מגדיר את עצמך רק כישראלי,
לא כיהודי?
בוודאי שאני לא יהודי, מתי הייתי יהודי? לא
עשו לי בר־מיצווה אפילו. לבני־גילי לא היו
עושים בר־מיצווה. מה פיתאום יהודי? יש לנו
תרבות יהודית ומסורת יהודית מפני שאנחנו,
כנראה חלק משושלת של אנשים שעזבו את
הארץ לפני אלפיים שנה. ההורים שלנו, שבאו
ארצה, הם ההמשכיות של התרבות היהודית, וגם
זה בספק גדול.

• אתה מרגיש משהו משותף בינד
לבין מר כהן מברוקלין בגלל העובדה
ששניכם יהודים?
שום דבר משותף. זה שונה גם בין אנשים שיש
להם מישפחות, לכאלה שאין להם מישפחות, כי
הילדים הולכים לבתי״ספר יהודיים.

• רוב החברים שלד כאן הם
ישראלים?
כן. יש גם חברים שבאו מן הארץ. אין לי שום
דבר משותף עם כהן. אבל זה לא כל־כך פשוט, כי
אם לוקחים את היהודים האמריקאים ומדברים
עם כל אחד לחוד, אז פיתאום מתברר שהיהודים
כאן הם בשמאל. אם כי כציבור הם מתגלים כאן
כקולקטיב אגרסיבי לאומני. לדוגמה: עורך־הדין
שלי, רואה־החשבון שלי, שניהם בעלי מיקצועות
חופשיים בגילי .45 אנחנו מדברים הרבה. כש־

• נולדת בארץ?

• וההורים שלך?
בבסרביה. ועכשיו ביחס לשאלה הראשונה
שלך: קשה מאוד לשאול את השאלה מדוע לא
חוזרים ארצה. אפשר לשאול אותה בכמה דרכים:
אפשר לשאול למה עזבת את הארץ, או היגרת, או
ירדת, אפשר לשאול מדוע החלטת להשתקע
בארצות־הברית, ואפשר לשאול מדוע אתה לא
חוזר — ואלה לא שאלות דומות.
אז יש שני חלקים: החלק האישי, בגלל
העובדה שהמסלול הוא כזה, יש התגבשות של
מצב שלמעשה את המיקצוע שאני מנהל אותו
מכאן, אי־אפשר לעשות בארץ. וכמו שתפוזים
אפשר למכור מישראל ומספרד ומקליפורניה,
ושוקולד אפשר למכור משווייץ, אז סרטים
באנגלית אפשר למכור משני מקומות בלבד —
מאנגליה ומארצות־הברית.
אז באופן מעשי, אזרח ישראל שעוסק ברישוי
סרטים. יכול לעשות את זה רק כאן.

• לעובדה שאתה פה אין סיבות
אידיאולוגיות?
עוד לא הגענו לזה. אמרתי שאענה על רובדים
שונים. וזה הרובד האישי — זו הפרנסה שלי.
עכשיו ביחס לשאלה האידיאולוגית. לא
נסעתי ב״ ׳ 74 בגלל סיבות אידיאולוגיות, ואני לא
מחליט היום שלא לשוב בגלל סיבות אידיאולוגיות.
כשבאתי, ב־ ,׳74 שלחה אותי חברת
ישראפילם לנהל את המישרד. עד ׳11 הייתי
ראש־המישרד שלהם פה, ואז היתה לי ברירה
לחזור ארצה או לשנות כיוון.
ולמעשה, שיניתי כיוון בגלל סרט ישראלי,
הסרט רגעים של מיכל בת־אדם. היא ביקשה
ממני שלא אחזור ארצה אלא שאתעכב כמה
חודשים ואמכור לה את הסרט, ובינתיים גם משה

כאן מדברים על דברים שקשה לשים עליהם
את האצבע. אני חייב להישאר ישראלי, אפילו אם
כל חיי לא אסע אפילו פעם אחת לישראל. כמובן
שבמיקרה האישי שלי זה לא כך, כי אני נמצא
בארץ ארבע פעמים בשנה, ואני קורא עיתונים
ישראלים, ואני. כותב מיכתבים לעיתונים
ישראלים.

• אין לך שום דבר ישראלי בבית,
לא משהו שראיתי בכל אופן. הרוב הם
דברים מהמיזרח הרחוק.
קו הראיה שלך מגיע עד המילון העברי־עברי
שם? יש לי פה שיבעה חדרים, יש לי פה סיפריה
ענקית בעברית. אני לא חושב שהדירה שלי
ברמת־אביב נראתה אחרת.

• יש לך בית בארץ?

כז. אבל את כל הקישוטים אני מביא מכל

,.מוינת־ישואל סגה
כבית לאוג לעס ל־הוד־.
אני רואה את
מדיש־ישואל כמושבה
של עם־ישואל, ולא
כמדינה בפני עצמה״
העולם. בכל מיקרה, העניין של הישראליות זו
שאלה ערכית. האדם שייר למקום שהוא מרגיש
שהוא שייך, אלא אם כן הוא רוצה לשנות את זה,
וזו זכותו המוחלטת. זה שיהודי בברית־המועצות,
שרוצה להיות אמריקאי, ומשתמש בשקרים
נאלחים ואומר שהוא רוצה לבוא ארצה להתחבר
שם עם אבותיו, ולמעשה הוא רוצה להיות בעל
קיוסק בברוקלין — זה עניינו. אני מתעב אותו
בגלל זה, אבל זה עניינו. אבל לא יעזור שום דבר.
האנשים שמנהלים כאן את כור ואת בנק־לאומי
— מנהל בנק־לאומי נמצא כאן 25 שנה,
מישהו העז להגיד שהוא לא ישראלי? יש אנשים
שישבו כאן 30־ 40 שנה. בעיתונות הישראלית,
ישראלי זה מי שיש לו מחמישה מיליון דולר
ומעלה. למשל, על משולם ריקליס לא אומרים
״היורד ריקליס״ ,אומרים ״המיליונר הישראלי
ריקליס״ .אבל אם מדובר על נהג־המונית
ריקליס, אז הוא ״נפולת־הנמושות״.
זה הולך בכלל לפי חשבון הבנק. ג׳ו נאצר,
שרצה לקנות את אתא, היה המשקיע האמריקאי
שקונה את אתא, אבל כשמספרים על הבית שלו
בקיסריה, אז מדברים על הישראלי ג׳ו נאצר.
אז אני לא יודע מי מהם ישראלי — ואת כולם
אני מכיר, דרך־אגב — אותי זה מעניין כקליפת
השום. וגם אם הוא ישראלי, זה ישראלי שאני
מתנגד לו.

• אתה מרגיש שאתה יושב בגולה?

מסים בבינום פוליטי בתל־אביב 1965 ,
המימסד היהודי מכר את מדינת־ישראל תמורת טובות־וזנאה...״סטייט, כלומר מדינה, זה דבר שיכול להשתנות.
יום אחד זה תחיה, ולמחרת זה זימבבווה. הוריי
נולדו בבסרביה, ועכשיו, אחרי שהיא סופחה
לברית־המועצות, הם צריכים להגיד שהם נולדו
במולדביה. אז כשמדברים על שאלות יסודיות
ושואלים מה האדם מרגיש? לאיזו מדינה הוא
שייך? זו שאלה של ״סטייט אוף מיינד״ — מצב
של תודעה. לפי דעתי, ישראל היא מדינה רק
לישראלים.

שואלים אותם איך הם מסכימים למשל, שיו״ר
ועדת־הנשיאים של האירגונים היהודיים האמריקאים
הולך לבית הלבן ומודיע בשמם
שהיהודים מתנגדים למכירת נשק לסעודיה, הם
אומרים שהם לא יכולים לעשות בעניין הזה
כלום. כלומר, כל כהן שונה מחברו.
וכשיש בחירות לכל האירגונים היהודיים, לא
עולות בכלל שאלות מדיניות ביחס לישראל, או
ביחס לדת.

לא, מה פיתאום? כאן זו אם המושבות, שם זו
המושבה.

• מה יקרה אם מחר תהיה פה
אנטישמיות?
זה לא נוגע לקרסוליי. קודם כל, אנטישמיות,
היום יש כאן אנטישמיות. ואם אני יודע מה זו
אנטישמיות, זה רק מאז שבאתי לארצות־הברית.
זה לא נגדי. לאנטישמיות אין קשר אליי.

• למה?

כי אנטישמיות, איפה שהיא לא תהיה, היא לא
אנטישמיות נגד הבן־אדם, אלא נגד הציבור
היהודי. אנטישמיות זה מושג חברתי.
(המשך בעמוד )26
העולם הזה 2518

בו שהב אי צ ט דיו!

עוד תיקווה אחת התבדתה.
תמיר אמרתי לעצמי: הדתיים ינצחו בכל הקרבות, כי מולם
עומד ציבור רופס, חלשלוש, סובלני, בעל מצפון רע. הציבור
החילוני לא יילחם לעולם, גם לא על זכויותיו המקודשות ביותר.
אבל יש ציבור אחד בארץ, שיעלה על הבאריקדות אם יפגעו
בקודש־הקרשים שלו.
זה לא ציבור שוחרי הבשר הלבן. אדם לא הולך למות למען
סטייק מדיום־רייר.
זה לא ציבור המתרחצים בשבת. כמו מארי אנטואנט, הוא אומר
לעצמו :״אם אין אוטובוס, ניסע בטקסי־שרות!״
זה לא ציבור צופי־הקולנוע בלילות־שבת. הם יקנו מכשירי־וידיאו.

גם לא ציבור פסולי־החיתון. כהן־גרושה, הממזרים
למיניהם. ממזר ימצא תמיר פיתרון, שהרי על כן הוא ממזר.
מכסיקו. קפריסין. משהו.
לא כן חובבי־הכדורגל.
חובבי־הכדורגל — הם יילחמו! אם מישהו ינסה לפגוע
במישחק־הכדורגל בשבת אחרי־הצהריים, הם ירוצו באמוק! הם
מוכנים לקלל את השופטים הבן־זונות, לשלוף סכינים מול פני
אוהדי הקבוצה היריבה, להשתולל כחיות־טרף ברגע של מפלה,
לשפוך דם בבריסל. אוי למי שינסה לקחת מהם את המישחק
בשבת!
והרי אוהדי־הכדורגל הם יורשי מסורת עתיקה. הם המתייוונים
של ימינו, פשוטו כמשמעו. כל פולחן הכדורגל בא מיוון
העתיקה. בית־המיקדש של הכדורגל הוא האיצטדיון — צורה
עברית של המילה היוונית סטאדיון(מסלול של כ־ 200 מטרים,
למירוץ רגלי או למירוץ־מרכבות, ומכאן כל מיגרש־ספורט).
המקבים עברו את הארץ לאורכה ולרוחבה והרגו את חובבי־האיצטדיון,
שוחרי ההתעמלות הגימנאסטיקוס (גומנוס —
עירום) ,ושאר מעריצי הספורט היווני. זאת היתה מילחמת־דת
מובהקת.
לכן ידענו כי במוקדם או במאוחר תצטרך להתרחש
ההתנגשות המכרעת: דתיים נגד חובבי־כדורגל, פיאות מול
שרירים, שוחרי־שבת מול שוחרי־מישחק. זה יהיה הקרב האחרון.
ובו ינחלו הדתיים את מפלתם המכרעת.
אך הנה זה בא ברמת־גן — ושום דבר. המיפלצת רבת־הראשים,
הצורחת ״מניאקים!״ ,התוקעת בחצוצרות והמנופפת
דגלים, עומדת מול המאלף הדתי ומקפלת את הזנב. ח״כ אברהם
שפירא מבטיח להם כסף, בבוז גלוי, ושוחרי־הכדורגל יושבים על
אחוריהם כמו אריות בקירקס (המצאה רומאית. לא יוונית) .איש
אינו צועק :״השופט בן־זונה!״
זהו. אבדה התיקווה האחרונה.

תמונה

פרצוף מתור
לפני כמה ימים ניגש אליי איש ושאל אותי שאלה המפחידה
אותי מכל :״אתה זוכר אותי?״
הבטתי בו. האיש היה בגיל העמידה, ואשתו עמדה לידו. זוג
תל־אביבי מבוסס ומכובד.
התעמקתי בפנים. הם הזכירו לי משהו, משהו רחוק ומעורפל.
״אה ...לא בדיוק גימגמתי.
״אתן לך סימן,״ התנדב האיש .״לטרון!״
ואז, פיתאום, התקשרו הפנים למקום ולזמן. ליתר דיוק:
לתמונה.
הפנים האלה מופיעים בתצלום מלפני 37 שנים. ראיתי אותם
הרבה פעמים מאז, בכל פעם שנתקלתי בתצלום הזה. אבל
בתצלום הם קפאו בגיל .18 האיש שפנה אליי היה כבן .55
בראשית מאי 1948 צורפה פלוגתי זמנית לגדור ,51 לצורך
מיבצע אשר נועד להבקיע את הכביש לירושלים, שנחסם בלטרון
• על־ידי כוחות פאוזי אל־קאוקג׳י.
בראש המיבצע עמד יובל נאמן(כן,
אותו יובל נאמן).
עם רדת הלילה הגענו בשלום עד
לטרון, והתכוננו לקרב עם שחר
למחרת היום. המחלקה שלי שוגרה
על־ידי יובל לגיבעה סמוכה, כדי
לאבטח את האגף המיזרחי.
בבוקר התפתח הקרב. נראה כי
כישוריו של יובל נאמן כמצביא לא
עמדו לו, כי הקרב הפך במהרה
לשחיטה. לכוח הפלסטיני היו
,תותחים, הראשונים שנתקלנו בהם
׳במילחמה. הם גרמו לתבהלה
( .פאניקה) אצל כוחותינו, והם
התחילו לברוח. היתה זאת מנוסה
פרועה ובלתי־רציונלית. האנשים
רצו אחורה, אל תוך השטח המופגז.
כמאה איש נהרגו תוך שעד לנגד
עינינו.
לנגד עינינו — כי אנחנו היינו
בבחינת צופים מן הצד במחזה.
הגיבעה שלנו היתה מכוסה בצימחיה
גבוהה, והאוייב לא גילה אותנו כלל.
לא יכולנו לעשות דבר. שכבנו
וצפינו במתרחש.
לבסוף הגיע אלינו אחד
ממפקדינו ונתן לנו פקודה לסגת.
היינו האחרונים בשטח, והאוייב
התחיל להתקדם. השדה היה ריק —

חוץ מן המתים והפצועים שנשארו פזורים בשטח. פה ושם גם
הצטרפו אלינו בחורים מכל מיני יחידות, שתפסו מחסה ונשארו
בודדים.
התחלנו לסגת באיטיות, תוך השבת אש, ובדרך אספנו
פצועים. היה חם מאוד, לא נותרו לנו מים, הדרך היתה ארוכה
ומתישה. והפצועים היו כבדים.
היתה לי עוד צרה. בראשית המילחמה רכשתי מצלמה. היתד,
זאת מצלמה פרימיטיבית, דגם שהנפיק הצבא האיטלקי לחייליו
במילחמת־העולם. אפשר היה לשחק בה כדורגל, מבלי שתינזק.
לא היה בה כמעט מה לכוון.
במשך כל המילחמה כתבתי רשימות ושלחתי אותן לפירסום
בעיתון. אבל לא צילמתי. הפעם החלטתי לנסות ולצלם מהלך
שלם של קרב, מתחילתו וער סופו. וכך עשיתי.
צילמתי את הפלוגה הנערכת לקרב. את אוהלי־הסיירים שלנו
בחולדה. את התור לאוכל. את היציאה במשוריינים. את המיקלע
האחרון המשיב אש מבין השיחים. ועכשיו התחלתי לצלם את

הובלת הפצועים. ארבעה חיילים הנושאים אלונקה, ועליה פצוע־קשה.
הרמתי
את המצלמה הקטנה לעיניי, ואז פנה אליי אחד
מארבעת החיילים בגערה :״תפסיק לצלם, יא ותעזור
לסחוב!״
הפנים האלה, האומרות את המלים האלה, הונצחו בתצלום. מדי
פעם, כשאני עובר על תצלומים ישנים. אני נתקל בפנים האלה,
והן עדיין זועקות לעברי.
עכשיו חייכו אליי הפנים האלה, פניו של איש נחמד, רגוע,
שהחזיק בידו כוס־משקה ושאל :״אתה זוכר אותי?״

פאשיסטי כל השלם -
התאחדה
יש רק אינטרנציונל אמיתי אחד בעולם — וזהו
האינטרנציונל הפאשיסטי.
לכאורה זה פאראדוכס. שהרי עיקר־העיקריס של כל פאשיזם
הוא הטענה שהעם שלו הוא עם נבחר, עם־אדונים, גזע עליון, וכל

שאר העמים נחותים ובזויים. איך יכולים לדור בכפיפה אחת
פאשיזם שמי ופאשיזם אנטישמי! פאשיזם גרמני ופאשיזם
צרפתי, פאשיזם לבן ופאשיזם שחור?

ההגיון אומר — אי־אפשר. אבל מה להגיון ולפאשיזם?
הנה כי כן: זה עתה הוכרע בארצות־הברית מישפט־ריבה,
שהגיש ביטאון ימני־קיצוני אחד נגד ביטאון ימני־קיצוני שני
לפני 15 שנים. תוך כדי בירור מישפט ארוך זה התגלו כל מיני
עובדות מעניינות.
למשל: שיש קשר בין הליגה להגנה יהודית של מאיר כהנא
(אז) ובין אגודת גון ברץ.
כדי להבין את האבסורד שבדבר, צריכים לדעת מה טיבה של
אגודה זו. ג׳ון ברץ׳ היה סוכן־ביון אמריקאי, הרפתקן שאבד בסין
האדומה מבלי להשאיר אחריו עיקבות. מסביב לזיכרו נוצר
מיתוס לאומני־קנאי, וזה הוליד את אגודת ג ון ברץ -אחת
האגודות הקיצוניות ביותר של הימין המטורף, הלאומני והגיזעני
האמריקאי. הוא גם אנטי־כושי וגם אנטישמי בטבע מהותו.
כהנא, הגיזען היהודי, וחסידי ג׳ון ברץ׳ ,הגיזען האנטישמי?
היילכו שניים יחדיו, בלתי אם נועדו? ועוד איך! זאב פאשיסטים
וכבש פאשיסטים יכולים לגור יחדיו, לפחות עד לשעת הארוחה.
חבר־המושבעים קבע כי הביטאון הנתבע, ליברטי לובי
(״שדולת החרות״) ,לא התחייב בהוצאת לשון־הרע, כאשר אמר
על הביטאון התובע, נשיונל רוויו(״הביטאון הלאומי״) ששיתף
פעולה עם אגודת ג ון ברץ ועם מאיר כהנא. לעומת זאת הרשיע
את הביטאון הנתבע בהוצאת־דיבה, על כי טען שהתובע שיתף
פעולה עם לינקולן רוקוול, מייסד המיפלגה הנאצית האמריקאית,
שמת בינתיים.
מי יחסר בתערוכה הזאת של הימין הקנאי? נכון: הליגה נגד
השמצה של בני־ברית, שהיא מעין גסטאפו רוחני של המימסד
היהודי האמריקאי. לדיכוי כל גילוי של ביקורת יהודית ולא־יהודית.
ובכלל זה ביקורת מצד תנועת־השלום הישראלית.
השופט גרץ קבע במישפט קודם. כי הביטאון הימני ב׳
(ליברטי לובי) השמיץ את הביטאון הימני א׳ (נשיונל רוויו)
כשכתב שזה ״מעורר סוטי־מין תוקפניים לבצע מעשים מגונים
בילדינו״ ,וכן שהוא משמש כביטאון של הליגה נגד השמצה של
בני־ברית.
כפי שאמרו מארכס ואנגלס(כמעט) :״פאשיסטי כל העולם —
התאחדו! אין לכם מה להפסיד מלבד הכבלים שבהם אתם
מתכוונים לכבול את עמיכם. יש לכם עולם שלם לזכות בו״.

קומנדו במיאמי
שאלתי את רליה לביא, אבל היא לא ידעה מה מתרחש
במיאמי־ביץ׳ .היא גרה במרחק של כמה קילומטרים משם,
בסביבה הרבה־הרבה יותר״אלגנטית.
מיאמי־ביץ׳ היא הרצועה הארוכה לאורך שפת־האוקיינוס
בפלורידה, שאומרים עליה שהיא תל־אביב־רבתי. לשם היו
שולחות המישפחות היהודיות בצפון את הוריהן הזקנים, כדי
שיתחממו בשמש ולא יפריעו לצעירים. העיר שקעה בהדרגה.
עכשיו, כך אומרים. יש התחדשות. באים לשם הרבה קובאים
צעירים, אנשי־בוהימה ההופכים את המקום לאיזור מבוקש יותר,
וגם סתם זוגות צעירים השואפים להגיע לצמרת, והמסתפקים
בינתיים בבתים זולים יותר.
מדוע זה מעניין אותי?
מפני שיש שם מערכת־בחירות על תפקיד ראש־העיריה,
׳ושמות המועמדים משכו את תשומת־ליבי.
ראש־העיריה הוא אחד מלקום
פרומברג. שמו אינו מלמד על
מוצאו. אולי יהודי. אולי גרמני. אך
שמות המתחרים על הכהונה מגלים
יותר.
אחד המועמדים הוא אלכס דאוד.
זהו שם ערבי, ובעליו הוא, מן הסתם,
מהגר ממוצא לבנוני או פלסטיני.
יריבו הוא רפאל הרמן, המציג את
עצמו כ״פרוון ואיש־קומנדו ישראלי
לשעבר״ .השלישי הוא מל מנדלסון,
שסיסמתו אינה פחות יהודית מאשר
שמו :״אז די כבר!״
אם יש לי קוראים במיאמי־ביץ׳
(לבטח יש אנא, יואילו נא
לדווח לי מי ניצח.

ההבדל הקט!

ה ת מונ ה שצילמתי בקרב על לטרון

הבדיחה הבאה מתהלכת עכשיו
במוסקווה:
מהו ההבדל בין החוקה הסובייטית
והחוקה האמריקאית?
החוקה הסובייטית מבטיחה את
חופש־הדיבור וחופש־ההתכנסות.
החוקה האמריקאית מבטיחה את
החופש אחרי הדיבור והחופש אחר
ההתכנסות.

ו! הם אומרים...מה הן אומרות...מה הם אומר*ם...חה הן אוחרות...חה ה

נאחה ארד:

מאציה מאצזק:

,.דרוש ד באונו דחוו ,,אני רא יודע מה השקפתו ..בצילומי הקברים מהשואה
וואודחשנוו בתחתונים!״ הפוליטית של זמיר!״ ניסיתי להעביר כאב!״

״דרושה סופר־וומן! מנהלת״חשבונות סוג 3עם ניסיון...
יכולת ביצועית ...שעות עבודה לעיתים מעבר לשיגרה...
על המתאימות להתקשר לריבקה ״.אלה הן רק כמה פנינים
ממודעה שהתפרסמה בלוח פירסומי לפני שבועיים. את
המודעה קישטה תמונת נערה בביקיני מינימלי ובמגפיים,
בסימון לבושה־עירטולה של לינדה קרטר, הסופר־וומן
הטלויזיונית.
אחת הנשים שהתייחסו ברצינות למודעה וטילפנו
לריבקה, היתה חברת״הכנסת נאווה ארד. היא הגיבה
בכעס ובעלבון על המודעה הוולגארית.

• מה בדיוק הרתיח אותך במודעה?
ניתן להתייחס למודעה בציניות ובהומור ולתבוע, על־פי חוק
שיוויון־ההזדמנויות־בתעסוקה, פירסום מיידי של סופר־מן —
גבר בתחתונים, העושה שרירים ובידו נבוט. יש כמובן לציין
שעליו להיות מנהל־חשבונות סוג 3עם ניסיון, שתהיה לו יכולת
ביצועית ושיסכים לשעות־עבודה לא שיגרתיות.
אבל ברצינות: פירסום מודעה כזאת הוא שערוריה, גם אם
מדובר כביכול בגימיק פירסומי המניח שהקשר האסוציאטיבי בין
חתיכה למיספרים יעורר סקרנות.

• אבל מטרת הסירסום היא למשוך תשומת־לב,
ומודעה כזאת בוודאי מעוררת יותר תשומת־לב
מאשר צורת פירסום שיגרתית.
קודם־כל, איני חושבת שהמודעה הצליחה בכך. עובדה: את לא
שמת לב אליה, וכמוך גם רבים אחרים. שנית, כתוב במודעה שיש
לפנות לאשה — לריבקה. אז אם ריבקה, או כל אשה אחרת,
מוכנה לצורת פירסום כזאת — כאן טמונה הבעיה! כלומר:
המודעות אצל נשים לנושא נמוכה. אני רק יכולה לקוות
שמנהלות־חשבונות המכבדות את עצמן לא פנו כלל וכלל
לריבקה.

• את, לעומת זאת, פנית אליה.
כן. ונודע לי שבסוף — אחרי הפירסום הפרובוקטיבי והמביש
הזה — התקבל למישרה גבר.

• ומה עוד עשית בעניין זה?
בדקתי ומצאתי שאין לי כל אפשרות לתבוע את החברה
המפרסמת לדין, מכיוון שלחוק שיוויון־ההזדמנויות־בתעסוקה
אין שיניים. בינתיים, עד שהמצב החוקי לא ישתנה, אני קוראת
לכל הנשים בארץ שלא להיענות למודעות כאלה ולהחרים את
החברות העומדות מאחריהן.

הקדנציה שלו לא תימשך לעד! הבהיר ממלא״מקום
ראש״הממשלה, יצחק שמיר, לשביעות רצונם של חוגים
בימין. המטרה הנוכחית למיתקפות הימין היא היועץ
המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר. נדמה כי הפעם
זוהי מיתקפה מאורגנת וחריפה מתמיד.
שוחחתי בעניין עם מי שהיה יושב״ראש ועדת־החוקה־חוק״ומישפט
של הכנסת, דויד גלס.

• בשנים בהן ביהנת בידר ועדת החוקה־חוק־ומשפט
בכנסת — 1977־ — 1981 היו מיתקפות
כאלה על היועץ המישפטי לממשלה?
מיתקפות? היו מיתקפות מסוג אחר, על נושאים ספציפים.
למשל, היה את העימות בין אריאל שרון לבין גד גרייבר, האיש
שבנה וילה בגדרה, ובתי־המישפט פסקו שעליו לעבור משם.
שרון התייצב אז לצידו בצורה החזקה ביותר, והתקיף את היועץ
המישפטי לממשלה. ועדת החוקה, ואני בראשה, הכשלנו את
מהלכיו של שרון, על־ידי הגשת הצעות לסדר־היום ובשיטות
נוספות. כתגובה, פתח שרון במסע השמצות, הכפשות ואיומים
כנגדי.

• אילו איומים?

איומים מכל סוג.

• המיתקפות כנגד זמיר כיום הן בעלות אופי
חמור יותר.
מה שקורה כיום זהו עוד סימן להידרדרות של שילטון־החוק.
כאשר היועץ המישפטי עומד בפרץ — אז הוא הכתובת
למיתקפה מצד הקיצוניים.

• זמיר ביוץ גם בתקופתך כיועץ מישפטי
לממשלה. מהיכרותך עימו, אתה יכול לקבוע אם
השקפותיו שמאלניות?
אין לי מושג. מעולם לא שמעתי ממנו, במהלך עבודתנו
המשותפת, איזו שהיא דיעה פוליטית. זהו רק סימן לכך, שהוא
אינו מתבטא באופן פוליטי, כפי שאינו צריך להתבטא כך.

• אילו היית כיוס יושב־דאש ועדת־החוקה־חוק־ומישפט
— כיצד היית יוצא להגנתו של זמיר?
קודם כל, אני רוצה לומר, כי המיתקפה עליו היא בעצם
מתקפה על רשויות־המישפט. אין יזו מתקפה פרסונאלית. זהו
ביזיון של רשויות־המישפט.
אין לי מושג כרגע כיצד הייתי נוהג, אולם אני מופתע מאוד
מחוסר־התגובות. הייתי מצפה לתגובות חריפות יותר מראש־הממשלה
ומנשיא בית־המישפט העליון בנושא. צריך לשקול
אולי אפילו תגובה מישפטית נאותה.

בימים אלה מוצגת תערוכה יוצאת־דופן במלון קרלטון
בתל־אביב. הקירות גדושים במיסגרות״מיסגרות, המתעדות
בצילום ובציור את קבריהם של קורבנות השואה
בפולין. האחראי על דרך ההנצחה המרגשת הזאת הוא
איכר פולני, נוצרי כבן 40 ושמו מאצ׳ה מאצ׳וק. שוחחתי
עם האמן על נושא תערוכתו. מכיוון שמאצ וק דובר פולנית
בלבד, התנהלה השיחה בכבדות, אך ברגשנות. עיקר
הרגשנות הופנתה לקבלת״הפנים החמה, לה זכה בישראל.

• איך הגעת למבצע יוצא־הדוסן הזה?
לפני חמש שנים הצגתי תערוכה מציוריי בכפר פולני נידח.
הזדמנה לשם ישראלית ילידת פולין, שהגיעה לשם לביקור.
התפתחה בינינו שיחה מעמיקה. בתומה, הביטה היהודיה בעיניי
ואמרה, שבמשך כל תלאותיה בגטאות הירהרה :״היכן? היכן הוא
האלוהים?״
מיכתבים בים ^ )

הדברים חדרו עמוק לליבי, ונוצר בינינו קשר של
ארוכים. קשה היה להשתחרר מהשיחה הקשה ההיא. כעבור
התחלתי להתחקות אחר קברותיהם של קורבנות השואה.

• מה גילית?
הקברים היו* 1 ם גיליתי מאות קברים של יהודים בכל רחבי פולין.

במצב הזנחה מתקדם ביותר. עם זה, ניתן היה להבחין בכל קבר
בסיתותים ובמלאכת־פיסול שנחצבו בו. הכל היה מוזנח בצורה
מחרידה. חשתי חובה עצומה לתעד את הנעשה. בהמשך לתיעוד
הצילומי, החלתי לבטא את תחושתי גם בציור, והשתמשתי
במוטיבים שמצאתי על הקברים.

• מה ניסית לומר, באמצעות הצילומים והציורים
שאתה מציג?

זהו קשר נפשי עמוק. איני יכול להסביר את הקשר העמוק
שנרקם ביני, כנוצרי, לבין היהדות. קשה לי לומר מה ניסיתי
להעביר בתערוכה. אולי כאב.

• איך הגיב הקהל בישראל?
הופתעתי מאוד ממיספר האנשים שזרמו לתערוכה — מאות
של ניצולי־שואה, שפרצו בבכי מול התמונות. אני מאוד נרגש
מכך.

רסנה בדר,

אבי שז:

דני טרץ:

ש1שיק שני:

..מחאתו שר המוחת היא ״רא קר והחזיק כבים ..השואגו ה\דוו ביותו -
בוזה שר צביעות!״ כמוני זמן ממושך!״ זיכרון דברם שר שבתאי!״

בהצגת פייסטה, שנערכה בשבוע שעבר לפני תלמידים
ומורים, יצאו כמה מורות מהאולם, לאות־מחאה על
שנאמרו בהצגה מילים גסות, כמו ״בת־זונה״ למשל.
פניתי אל הדייר אבי עוז, ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטה
תל־אביב, ושאלתי אותו האם המילה הנוראה
הזאת איננה מופיעה במחזות רציניים, המוצגים בתיאט רונים
מכובדים.
כל המחזאות העולמית מלאה וגדושה בגסויות, והמילה ״בתזונה״
היא מהביטויים הקלים ביותר. איפה את רוצה להתחיל?
אפשר כבר מאריסטופנס, שחי במאה הרביעית לפני הספירה,
ושליזיסטרתה שלו עמוסה גסויות מוסוות וגלויות, דרך ויליאם
שקספיר, שאצלו כל מילה שניה היא איזו גסות, והמילה
המסויימת — ״בת־זונה״ ,או ״בן־זונה״ מופיעה אין־ספור פעמים.
יצירותיהם של מחזאים מודרניים מכובדים מאוד, כמו אלבי,
שוירמניה וולף שלו היא רק דיבורי־גסות וניבול־פה מכל סוג
ומין שאדם יכול להעלות על דעתו. אצל פינטר יש מיבחר עצום
של זונות ובני״זונות, ובמחזה טוב, שהוצג בהקאמרי בהצלחה
גדולה. קורא הפסיכיאטר היהודי לחבריו ״זין״ .ומעניין, שכאשר
הוצגה ההצגה הזאת בלונדון, בנוכחות מלכת־בריטניה, היא לא
יצאה מהאולם כאות־מחאה על הגסויות.
אני מחזיק בידי מילון בן 160 עמודים, העוסק כולו במילים
הגסות ובכוונות הגסות אצל שקספיר, וזונות ובני־זונות מפוזרים
בו ביד רחבה.

• אז איד אתה מסביר את מחאתן של המורות?
פשוט, כפוזה של צביעות, המוכתבת מהקונבנציות של
הסביבה.

• הטענה של המורות היתה שאת המציאות צריך
לייפות בתיאטרון, ולא להראות אותה כמות שהיא.
יופי. באמת הגיע הזמן שהמחנכים יתחילו לייפות את
המציאות, וכשהיא תהיה יפה, יראו אותה גם בתיאטרון. במקום
לייפות את המציאות, המחנכים מתלבשים על התיקשורות ועל
התיאטרון, ומלמדים אותם את העבודה שלהם. בבקשה, שיתחילו
לעבוד על ייפוי המציאות. למה לא?

המריבות בין יוסי יזרעאלי לבין המפיק אברהם (״פש־נל״)
דשא הסתיימו, וילדי־ישראל יזכו לראות בחופש-
החנוכה את הגירסה החדשה של עוץ לי, גוץ לי. שושנה שני,
שגילמה את בת-הטוחן באותה הצגה לפני כ״ 20 שנה,
החליפה תפקיד, ובגירסה הנוכחית היא עוץ לי, גוץ לי
בכבודו ובעצמו. הפעם היא הביאה איתה להצגה את
בעלה, אריק לביא, ואת שתי בנותיהם, נועה ויעל. שאלתי
את שושיק מה נראה הפעם על הבימה, שלא ראינו בהפקה
הקודמת.
הסיפור הוא אותו הסיפור, אבל עברו 20 שנה, ורואים את זה
על הבימה. כלומר, הפעם זה עם הרבה מאוד תוספות טכניות,
חזיזים ורעמים וברקים, ופתיתי־סבון ותאורה ופעלולים, ושאר
סממני־קידמה.

• למה את לא מרשה לי לדבר עם הבנות שלך על
התפקידים שלהן בהצגה?

איזה תפקידים? הן בסך הכל מקשטות קצת את הבימה• ,כי הן
רוצות להרוויח דמי־חנוכה. את מי זה מעניין בכלל?

• אני מרגישה •טבל העסק הזה של בנותייך על
הבימה לא מוצא חן בעינייך?

אלה הן בנות שלומדות בבית־ספר, וזה מה שצריך לעניין.
במשך שמונה ימים הן יעלו קצת על בימה, ואחר־כך — מייד
חזרה ללימודים.

• אני מבינה, שאם זה יהיה תלוי בך, שחקניות הן
לא יהיו.

מועדון הספר העברי הוקם לפני כחצי שנה, במטרה
לדווח לישראלים היושבים בחו״ל, איזה ספרים רואים אור
בארץ, וכמובן: לספק את הספרים האלה לקורא הישראלי
בחוי׳ל. המועדון שולח קטלוגים מעודכנים למנוייו מדי
שלושה חודשים. בקשתי מדני טרץ׳ ,מנהל המועדון והיוזם
שלו, לספר לי כמה מנויים יש לו כבר.
מיספר החברים מתקרב ל־ .500 למעשה, חבר הוא מי שמשלם
את דמי־החבר, ומקבל תמורתם את הקטלוג. לאף חבר אין
התחייבות לקנות ספר דרכנו, אבל ההזמנות שנעשו במשך
ארבעת החודשים האחרונים הגיעו לממוצע של ארבעה־חמישה
ספרים לחבר, וזה הרבה מעל למה שציפינו.

• מי הם המצטרפים?

הרבה מאוד אנשים פרטיים והרבה מוסדות ואירגונים.

• איזה מוסדות ואירגונים?

יש בעולם יותר מ־ 400 אוניברסיטות, שבהן לומדים, בין
השאר, מה שנקרא ג׳ואיש סטאדיס. כ־ 20 אוניברסיטות כאלה
כבר נרשמו אצלנו כחברים, ביניהן הסורבון בפאריס, אוניברסי־
׳טת אוהיו, קונטיקט, מישיגן, אוניברסיטת מנצ׳סטר ועוד רבות
אחרות. כל אחת מהן מזמינה ספרים רבים לספריה העברית שיש
לה במקום.

• איזה ספרים הם מזמינים?

בעיקר ספרות עברית עכשווית, אבל פה ושם גם דברים
מוזרים כמו מילון אחול מניוקי.

• ומה קונים הפרטיים?

השלגר הגדול ביותר שלנו הוא זיכרון דברים של יעקב
שבתאי. נמכרו טוב גם גיא אוני וכחרס הנשבר של שולמית
לפיד.

מה שחשוב הוא שהן יגמרו היטב את הלימודים. אחר־כך יש
צבא ואחר־כך אוניברסיטה. כשיהיה להן מיקצוע ביד, אם עדיין
ירצו לשחק, אני לא אתנגד.

• כלומר, ממש ספרות יפה. ומה עם בסט־סלרים
מתורגמים ורומאנים רומאנטיים?

כל מיקצוע,רציני. אני מוכנה שהן יהיו כמו אניטה שפירא,
למשל. לה יש מיקצוע.

נמכרים גם אלה. הנה, עכשיו הזמנו סקירה מקיפה על כל סוגי
הרומאן הרומאנטי שרואים אור בארץ. נפרסם את הסקירה, ואדם
יוכל להחליט אם זה מוצא חן בעיניו.

• איזה מיקצוע, למשל?

• שושיק, תני עצה שימושית. ב״עוץ לי, גוץ לי״
יש קטעים מאוד מפחידים. מאיזה גיל את ממליצה
לבוא ולראות את ההצגה?

בגלל זה שהפעם ההצגה מיועדת לילדים בחופש־חנוכה ולא
כמו לפני 20 שנה, בהקאמרי, שהיא היתה מיועדת לקהל הרחב,
מיתנו את הקטעים המפחידים, וילד בכל גיל יכול לבוא וליהנות.

• היה כדאי כל העסק הזה בשביל להופיע שמונה
ימים?
את זה את צריכה לשאול את פשה (פשנל) .אני מניחה שלא
קל להחזיק כוכבים כמו הגשש, עופרה חזה, ציפי שביט, אריק
לביא, אני, ואחרים, זמן מממושך. לכל אחד מהכוכבים האלה יש
תוכניות והתחייבויות משלו.

• יש לך איזה כוונות של הכוונה או השפעה על
טעם הקורא?
בשום אופן לא.

• כלומר, כל העסק הוא דיווחי טהור?
רווחים גדולים עדיין אין. עכשיו אנחנו מתחילים גם בהחתמת
ישראלים על חברות במועדון.

• בשביל מה אדם צריך להיות חבר במועדון? אני
יכולה לרדת לרחוב, להיכנס לחנות־ספרים אחת
מתוך האלפים שיש בעיר ולקנות ספר.
דרכי, כלומר דרך הקטלוג, את תהיי מעודכנת לגמרי:
לאור, מה אומרים עליו המבקרים, וגם תקבלי הנחה של
אחוז על כל ספר. זה כדאי מאוד.

דניאלה שמי

חלום אמריקאי בבית מוט...
ור של הצלחה ...אנחנו ממשיכים

חדר רינו תוצרת חוץ כולל ארון
דלתות הזזה, מכתבה, סידרה
כלי מיטה +מיטה מרופדת
מתרוממת| .

קומפלט מי ט ה דגם 16-51616
תוצרת איטליה בגימור פוליטורה
אגוז(אפשרי בצבע לבן) כולל 2
שידות

כל 5962 הרהיטים בבית מרס
במוצ״ש זו ב־ 12 תשלומים
לפני כחודש פתחנו במבצע מדהים
של 12 תשלומים צמודי דולר על כל
הרהיטים. האמנו(ואנו עדיין
מאמינים) כי הדולר ישאר מוקפא.
ציבור הקונים הגיב בהתלהבות
ומאות לקוחות ניצלו הזדמנויות של
ממש. מערכות סלוניות(עור ובדי
ריפוד) החל מ־ $80 לחודש! חדרי
שינה מושלמים החל מ־ $60 לחודש.
חדרי ילדים ונוער(תוצרת חוץ!)
החל מ־ $69 לחודש ומטבחים
מפוארים ( 10מ׳ רץ) החל
מ־ $150 לחודש!
מבצע מוצלח אין מפסיקים ולכן
לתקופה מוגבלת נוספת אנחנו
ממשיכים. המבצע בתוקף גם אם
אין לך כרטיס אשראי. אתה עוד
בביתי

הת שלומים צמודים לשער הדולר בריבית שנתית של /0״ .24 המבצע מוגבל לנפח אשראי.

מטבח 10 מטר רץ, עץ סנדוויץ + ן פורמייקה

מערכת ישיבה 2ד68£
תוצרת גרמניה 3+2+1
בקטיפה ובשלל בדי ריפוד אחרים

תל־אביב — הרצל • 158 חיפה — הרצל • 52 באר שבע
]ירושלים — שלומציון המלכה ( 16 בנין האחים ישראל) פתוח ביום ג׳ אחה״צ

העולם הזה 2518

כבר מזמן אני מרגישה שאנחנו נשואים, כלומר אתם ואני. המחוייבות שיש לי אליכם,
הסבלנות, הנאמנות, ההתמדה וכל השאר. כל גבר ממוצע היה מבסוט לקבל את כל אלה
מאשתו האוהבת.
אז אם חתונה, אז כמו בחתונה. זאת אומרת, אנחנו ביחד לטוב ולרע.
אם כל מה שמעניין אותי בחיים בזמן האחרון זה שיפוצים, אז גם אתם תתעניינו
בשיפוצים.
לפני חודש התחלתי להרגיש שהנה או״טו־טו הרשיון המפורסם שלי להזזת קיר וכו׳
יגיע(מי שהתחנך על התיקווה בת שנות אלפיים, יש לו סבלנות־ברזל) .מאז שהתחלתי
להרגיש את פעמי־משיח, החלשתי להתחיל ליהנות מהעניין. מאז, בכל רגע פנוי שיש לי,
אני מטיילת בין חנויות, אמבטיות, אסלות, מיטות־נוער ווילונות, וקצת רואה אהילים

חדשים, מבררת איפה אפשר לקנות כמה אריחים ארמניים ושטיחים וברזים, וקצת
מיסגרות לחלונות. בכל אחתימהחנויות שאליהן אני נכנסת, מתייחסים אליי כאילו אני
עומדת לעשות הזמנה לריהוט מחדש של מלון הילטון או בניין איי־בי־אם, לפחות. לא
ראיתי שום טיבה להעמיד את המוכרים על טעותם ולומר להם שבסופו של דבר אני
אקנה אמבטיה אחת 10 ,מטר של אריחים, ברז אחד יפה במיוחד, מיטת־נוער ו.״.
אחר־כך נראה כמה כסף יישאר. ברור לי שאת כל השאר אני אעשה במו ידיי המוכשרות
(הגזמה קלה) והחרוצות (הגזמה כבדה).
ובכל זאת, כמה וכמה דברים חשובים למדתי בסיוריי בעיר תל־אביב. ובמיקרה שגם
לכן יש תוכניות״שיפוץ, אקדיש לכם את המדור הפעם.
אז שיהיה בהצלחה, ואם תרצו, אחר״כך נשווה מחירים ותוצאות.

מ שהו ל טו ב ת הילדים מקום של א תופס מקום 1
החלק הכי־נפלא של שיפוץ בית הוא החלק
שבו הולכים לחנות וקונים כמה ז׳ורנאלים על
ענייני ריהוט ובניה, כדי לקבל מהם רעיונות.
בגלל זה שרציתי להשאיר כסף גם
לשיפוצים עצמם, קניתי רק שניים מהדברים
הנפלאים האלה, מתוך מגמה לגנוב מהם את כל
הרעיונות הנפלאים ולעשות לעצמי בית כמו
שיש בספרים. בבית פתחתי את האו ס אנד
גרדן, ומייד הרגשתי איך כל גופי מתמלא
קינאה גדולה ועמוקה. בכל דף שהעברתי
הסתבר לי יותר ויותר שהחוברות האלה הודפסו
במיוחד כדי להרגיז אותי ולהסביר לי שאין לי

צאנם ושאפסיק לבלבל להם את המוח עם הסס
המטרים המרובעים שלי. אצל אלה, מיטבח,
בלי פינת־אוכל, תופס את המטרים המוזכרים
למעלה, וזאת מבלי להזכיר כבר את חלונות־הענק
שלהם, המשקיפים אל יערות־עד
בציבעי־שלכת. שמתי את האו ס אנד גרדן
בצד, ואחרי שנרגעתי, פתחתי את החוברת
השניה, שכנראה מיועדת לאנשים יותר
ממוצעים. שם מצאתי כמה רעיונות יוצאים
מהכלל, ואחד מהם אני מביאה כאן.
הפטנט הזה מיועד למישפחות שבהן יש
ילדים שאוהבים לעזור לאמא במיטבה, דבר

שהוא שימושי מאוד גם בגלל זה שהם מצליחים
לעשות סלט וגם בגלל זה שהם לא מצליחים
לעשות נזק באף מקום בזמן הכנת הסלט.
מאחת המגירות שבמיטבח (לפי גובה הילדים
בבית) נשלפת פלטה של עץ או פורמאיקה,
שעליה הילד (גם הילדה, למי שיש) יכולים
לעבוד מבלי להפריע לאמא או לתפוס מקום
על שטח העבודה של הגדולים.
אני קניתי את הרעיון. אגב, החוברת שמה
רימודלינג איידיאס(רעיונות לועדוש הבית),
והיא נמכרת בחנויות ספרים ועיתונים תמורת
11.500 שקל.

ש ק 1ף
במיסגרת התעניינותי בכל מה שקשור
לשיפוצים, נודע לי על גברת אחת שעושה
חלונות מרהיבים ביופיים. חלון? שיהיה חלון.

בגלל מיעוט שטח בדירתי, לעומת ריבוי
הילדים, עשיתי דוקטורט בנושא, איך לגדל
ילד בתוך מקום שלא תופס מקום.
הנה שני טיפים, שלמראית־עין של מבוגרים
נראים לא הגיוניים, אבל, לפי דעתם של הילדים
עצמם, הם אחלה, שיגעון, פיצוץ, מגניב,
מקפיץ ועוד מילים שאני לא יודעת איך כותבים
אותן בעברית.
אפשרות א׳ היא להכניס את מיטתו של
הילד לתוך ארון־קיר גדול הצמוד לקיר. אולי
באיזור ירושלים זה אפילו טוב נגד הטמפרטורות
הירודות.
הרעיון השני, שאותו אימצתי לעצמי, הוא
לגור בקומות. כששני החדרים כל כך קטנים
שאין מקום בשניהם למיטה, ארון, שולחן וכל
השאר, משכיבים ילד אחד בקומה הראשונה
ואת הילד השני בקומה השניה, כל אחד בחדר
לחוד. ראה תמונה.
נסעתי לרמת־גן ושם, בסטודיו קטן, פגשתי
אשה שנראתה כמו לוחמת במילחמה כימית.
מסיכה מפחידה מאוד על הפנים ואיזה צינור
שפולט משהו מאוד מסוכן בידיה.
זאת היא טובה כרמון, העוסקת בחריטה על
זכוכית. היא עושה פלטות־שולחן מטרפות,
חלונות, דלתות וכל דבר אחר מזכוכית, הכל
לפי הזמנת הלקוח.
חלון או דלת (כמו אלה שבתצלומים למטה
ומימין) עולים קצת יותר ממאה דולר.
מי שחולם על בית מיוחד במינו, שיילך
לראות איך יכולה להיראות זכוכית בימינו.

אם בד׳יוק עכשיו אתם צריכים לבנות קיר חדש(כמוני) ,ואתם מעוניינים שהקיץ הלוהט והחורף
הנורא לא יעברו דרכו. מצאתי עבורכם חומר חדש בשם פוליסטרן מוקצף(קל־קר) ,האמור לבודד.
את לוחות הפוליסטרן אפשר להניח בין הבלוקים שמהם בונים את הקיר. אנשים שכבר יש להם
קיר, יכולים להצמיד •לוחות לקיר הקיים ואחר־כך לטייח את כל העסק מחדש.
הלוחות מיוצרים על־ידי חברת פוליד וקונים אותם אצל השיפוצניק שלכם.
אם זה טוב, אדווח לכם בעוד שנה.

הלק 1ח
בחיפושיי אחרי שטיחונים, או שטיחים
לחדרי־הילדים, נכנסתי לחנות והתחלתי
למשש. המוכרת שאלה אותי מה אני מחפשת
בדיוק ואני(מתוך כוונה להצחיק) אמרתי שאני
מחפשת שטיח שדוחה כתמים.
הגברת, שלא מבינה הומור כנראה, אמרה:
הא! ומייד היפנתה אותי לקיר, שעליו היו
תלויות דוגמות של שטיחים בשלל צבעים.
שאלתי למה היא מראה לי דווקא את זה, והיא
אמרה שזה שטיח דוחה־כתמים.
לעניין הזה קוראים כרמל קונטרה, והוא
עשועמסיבים מיוחדים, המגיבים לנוזל כמו
שמשהו מוצק מגיב לנוזל. כלומר, אם נשפך
שוקו על השטיח, הנוזל לא נספג, אלא עושה
שלולית קטנה שאותה מנגבים במגבת. כמובן
שלא האמנתי, ומייד ביקשתי־חצי כוס מים כדי
לראות במו עיניי. שפכתי את המים והם לא
נספגו.
ברור לי שבפעם הבאה כשאכנס לחנות
וישאלו אותי מה אני רוצה, אגיד (בצחוק,
כמובן) שאני רוצה מיליון דולר. מי יודע? היום
מוכנים לעשות הכל בשביל הלקוח.
אגב, כרמל קונטרה הוא תוצרת הארץ
ומחירו בין 30ל־סס דולר למטר מרובע, תלוי
בעובי השטיח.

הקצין הנמה התגרה מנר ממ1צע־ח1נוה
החייחת בם עד מפקדן הירדים יחטפ 1את
האמה1ת ולפני כן חטפ 1האנתים סרס, חמי! ,יין, קסה!גלידה

ך 1 1 3 | 1המפקד־הפורש של התחנה הצבאית קיבל את פג•
111 1 | 1 1האורחים במסיבת השיחרור שלו כשעל פניו חיוך רחב
למרות מצב״הרוח הטוב, ישבו בפינה שתי חיילות צעירות, שעבדו עם המפקז

שי במקום
בן־ישי
דווי בן־זאב

עושה עיניים ליונה הצחורה
ששלף פיתאום מכובעו ה־קוסם
ישראל (״קליוסטרו״) אוקסמן, שהדהים

בפעמכיו אפידו את אנשי״הבידור הוותיקים. השחקן
והשדרן הוותיק שאל את הקוסם בצחוק, אם יוכל
להצמיח שיער על קרחתו המפוארת, שהפכה לסמל.

חמין שר
חמכה
חג־החנוכה הוא חג המקבים,
הסביבונים, הסופגניות ודמי־החנוכה
— כך לפחות היה פעם. היום חג־האורים
הוא החג שבו חוטפים הילדים
את אמא ומובילים אותה לאחד ממופעי
הילדים.

מסיבה ועצב אינם אמורים לדור
בכפיפה אחת, אולם אין אפילו אחד
בגלי־צה״ל שלא יודה, יכי המפקד
הפורש, רון בן־ישי, היה פשוט האיש
שהתחנה היתה זקוקה לו בתקופה
׳ הקשה של השנתיים האחרונות.
הרחות, ועדת־חקירה, חקירת מצ״ח —
רון בן־ישי ניווט את הספינה בכישרון,
ואפילו לא ויתר על התקנים העיתונאיים
המחמירים שקבעה התחנה.
למסיבת הפרישה שלו באו כל מי
שהוא מי בגלי־צה״ל ובעיתונות
הישראלית. בן־ישי עמד בכניסה,
בבגדים אזרחיים, והיה עסוק בלחיצת־ידיים.
אחרי קוקטייל אלגנטי וקפוא
למדי, עברו המוזמנים לאולם הגדול.

עידו טל

הרים כוסית עם כמו
עיתונאים בשנות ה
בתצלום המפיקה רנית מישורי והכת!

ך 1 1ץןך 11ך שהתחבבה על קהל הזאטוטים בתוכנית הטל^
#1 \ 11 וויזיה רחוב סומסום, בתפקידה כקיפוד ידידו־

תשיר בפסטיבל הילדים של חנוכה שייערך בקפה של הבימה,

ירדנה א חי

גוב, שישב ליד הזמרת היפהפיה.

מפיקי פסטיבל־הילדים ערכו
ביום השישי בצהריים מסיבה למשתתפי
המופע היוקרתי. כולם יודעים
שפסטיבל־ילדים זה כסף גדול, ולכן
כולם — זאת אומרת, כל המשתתפים
במופע — באו בהרכב מלא, אכלו סלט

וחמין, שתו יין וקינחו בקפה וגלידה.
היו שם השחקנים חנה לסלאו ואייל
גפן, שינחו את המופע, ירדנה ארזי,

גידי גוב, שרי צוריאל, יהודית

רביץ ועוד אמנים רבים, שכולם יקחו
חלק בהפקת־החנוכה.

ירון וילנסקי
יומני״החדשות, כהרגלו, בעניבה.

שם הקשיבו לנאומים שנשמעו כמו
הספדים. מולי שפירא המנחה אמר
אחר־כך, שיש בעיה עם כל הדברים
הטובים — הם חייבים להיגמר.
מחליפו של בן־ישי, נחמן שי, לא
נראה כורע תחת נטל התפקיד החרש
שהוטל עליו. שי התלוצץ עם פקודיו
לעתיד, שאותם הוא מכיר מעבודתו
העיתונאית.
מי שיעזור לקבוע אם גלי צה״ל
תישאר על המפה דווקא ישב בצר, .
האלוף עמוס ירון, ראש אכ״א\
שמלבד הרמטכ״ל. הוא הסמכ^
העליונה בגלי־צה״ל, גילה יותר עין
בכוס היין המשובח שהחזיק, בידו
מאשר בפיטפוטים עם העיתונאים
הרבים־ שהצטופפו באולם. ירון יודע
היטב, שלמרות הקיצוצים שנעשו
במחלקת־החדשות של התחנה הצבאית,
צפויים לחצים חזקים לגדוע עוד
איברים מגלי־צה׳יל. לכן העדיף
לשמור על פרופיל נמוד. להתבלט הוא
יכול בלי בעיה בפורומים אחרים.

הג 1113־ צ ל 11

הפורש, ובכו על הפרידה ממנו. בן־ישי הרגיע אותן ופנה להחליף חידודים עם
מחליפו, נחמן שי (לצידו בתצלום) .את המסיבה אירגן ניסים בדוסה,
רס״ר התחנה הוותיק, שגידל דורות על גבי דורות של עיתונאים צעירים.

¥1י 1ה 1111־ | 11| 11| 1111 המפיק חי בק בעוז
ן 11111 >1 1111 11ן את חברמן, עירית
שלג. שחקנית אחרת, שע מדה מימינן של המפיק

:מיתיו -כולם
לחייהם. לידו
:עיר גיא פינס.

עשתה באצבעותיה אוזני חמור מעל ראשו של שרפ שטיין
המאושר אשר לא שם לב למתחולל מאחורי
ראשו, אך הצלם לא החמיץ את זאת (למעלה, מימין).
אחת המוזמנות הצעירות למסיבה
בצפון תל־אביב. הנערה לא ידעה היכן
הפאב, ושני השוטרים האדיבים
התנדבו להסיעה עד למקום. השוטרים
סירבו׳בחיוך להצעה לשתות משהו
והלכו להם. בסרט, אגב, מופיעים אנשי
מג״ב בדמות סימפאטית הרבה פחות
— הם פורצים לביתו של שייח׳ קשיש
ועורכים בו חיפוש אלים אחרי צעירים
מיידי־אבנים.

אורח אחר, שהעדיף לשבת דווקא בצד היה האלוף עמוס
ירון, ראש אכ״א (בתצלום למטה) .ירון הוא הממונה על
קצין חיניד ראשי, שגלי״צה״ל היא אחת ממחלקותיו.

סרט ישראלי חדש הוא סיבה טובה
לשמוח. סרט חדש וטוב הוא סיבה
מצויינת למסיבה. החגיגה לכבוד
הצגת־הבכורה של הסרט גשר צר
מאוד נערכה בפאב בצפון תל־אביב.
זהו מקום שרוב ימות השנה מעניק
מחסה בין כתליו לאוהבי כוהל
מושבעים, ונבחר כאתר־המסיבה בגלל
האווירה האינטימית השוררת בו.
המשקאות הוגשו לכל צמא כיד
המלך. שחקני הסרט ניצלו היטב את
המיבחר העשיר שהציעו המוזגים.
בין הקרואים הסתובב בחגיגיות
המפיק מיכה שרפשטיין, שהרים
כוסית עם הבימאי איתן גרין ועם
השחקן ארנון צדיק. במיפלס

התחתון של הפאב ישבו סליוה
נאקורה־חדד עם בעלה עימד.
לידם ישב חיים חפר, ולצידו בתו
היפהפיה מימי. השחקן אירי
נבריאל, המגלם בסרט קצין קשוח
ושונא־ערבים התגלה דווקא כבחור
נחמד. אחת הנוכחות העירה לו, כי
מצפיה בסרט נוצר בה הרושם כי גובהו
של גבריאל הוא לפחות מטר ותשעים
סנטימטרים. גבריאל ענה לה :״זה
התפקיד:״ במציאות הוא אינו גבוה
ואינו רחב במיוחד.
לפני סוף המסיבה נכנסו לפאב קצין
מישמר־הגבול וסמל. המארחים ניגשו
אליהם בשימחה, כדי להזמינם
למשקה. השוטרים סיפרו כי פגשו את

בעלה של
כוכבת ה סרט
סלווה נאקורה ומכרם ח ורי.

עימד חדד

מיכאל מתם

אודה סטוקליסק׳ 1זיתה ציירת מוכשרת
וחסחז־אמצעיס]},וד שגילתה ש אנ שר
להשתמש נני ש חן הציור גם לעסקים
ך* הצלחה לא נפלה עליה מן
1 1השמיים. לפני שנה וחצי היא לא
ידעה איך תשלם בסוף החודש את
החשבונות במכולת. עכשיו יש לה
מיפעל אופנה מצליח, המעסיק שישה
עובדים והרבה לשונות של הרבה
נשות־חברה בתל־אביב.
הסיפור של אורה סטוקליסקי התל־אביבית
נשמע כמעט כמו אגדת־הצלחה
אמריקאית. יש גם לא מעטים
הכועסים על יצירות־האופנה של
הגברת היפה — אלה הם הבעלים,
המתלוננים על כך שנשותיהם מוציאות
קצת יותר מדי מעוגת־התקציב
המישפחתית על ביגדי־הקטיפה שאותם
מעצבת אורה.

״ביגדי־קטיפה״ אינם הגדרה מדו־ייקת.
אורה מעצבת — בעצם, מציירת
— גלימות, שמלות, חצאיות
ומיכנסיים מקטיפה רכה ונוצצת. כל
בגד נצבע בתהליך בלעדי ובדגם
ייחודי.
יש חולצות שאורה מקשטת אותם
בחרוזים ציבעוניים. יש שמלות עם
אפליקציות של עור או תחרה, כיר
הדימיון הטובה עליה ועל שותפתה,
אילנה גולדברג. אורה לא מייצרת שני
פריטים זהים. כל בגד מצוייר ביד,
בדוגמה מיוחדת.
העבודה מתחלקת כך: אילנה אחראית
על מיפעל הצביעה והתפירה,
ואורה אחראית, נוסף על שאר תפ־

|י, ך 0 1יש לאורה אוסף של
י^ 11 *1רהיטים עתיקים וב־די״קטיפה
על הקיר, וחתול אפור.

שיפו! 70נ ד

ך ך 11 1ך| י ד אילנה גולדברג (מימין) ואורה סטוקליסקי
פשוט לא יכלו להאמין כשנכנסה הלקוחה
111 711 *4
1הראשונה ושילמה עבור שימלה. היום העסק מעסיק שישה עובדים.

—יי— — 11— 0 2י 1י11י—,1י 1י?3 8 8 8 9 —6 3

קידיה, על החנות ברחוב דיזנגוף.
הבגדים של אורה עושים משהו
מיוחד לנשים הלובשות אותם. אורה
טוענת שזה לא כל־כך בגלל הבגדים
עצמם, אלא בגלל ההרגשה הנינוחה,
שהקטיפה משרה על מי שלובש אותה.
היא לא פירסמה מודעות על פתיחת
החנות שלה. השמועה על הבגדים
המיוחדים עשתה לה כנפיים. חברות
סיפרו מפה לאוון ושלחו את חברותיהן.
אורה מספרת כי די שתלך ברחוב
לבושה באחת משימלותיה, כרי ששתים
או שלוש נשים תעצורנה אותה
ותבקשנה לדעת היכן רכשה את
הבגדים המיוחדים.

גרוטאות, ושופצו ללא־הכר. אז, לפני
20 שנה, עוד אפשר היה לרכוש שם
מציאות כמעט בחינם. הספה העתיקה
והכורסות הטובעניות האקזוטיות עדיין
מקשטות את הדירה של השניים.
לאורה יש עד היום בארון סירי־בישול
ענקיים. כי הבית של הזוג
הבוהמי המה אז חברים בכל שעות היום
והלילה .״עבדתי כציירת, לפעמים
הצלחתי למכור תמונה ולפעמים לא״,
נזכרת אורה ,״אבל אף פעם לא חשבנו
על המחר. בכל יום הייתי מכינה אוכל
לי, למורי, ולעוד איזה 20 חברים
וחמישה חתולים.
״נוצרה אצלי איזו מין קומונה של
אמנים, אנשי־רוח, אנשים עם חלומות,
שחקנים וגם טיפוסים יום־יומיים.״
אורה עסקה גם באסטרולוגיה. היא
לא מסכימה לדיעה שאסטרולוגיה היא
מיפלטם של אותם שאינם מסוגלים
לקחת את גורלם בידיהם, ומעדיפים

האמא שלה :״את סוחרת? מה פיתאום?
אפילו תרנגולת את אף פעם לא ידעת
למכור!״
כי אורה נולדה במושב, בכפר־סירקין.
היא מגדירה את הבית שממנו
באה כ״בית מפמ״ניקי, שבו ירדו הדגלים
לחצי־התורן כשסטאלין מת.״
כאשר היא עזבה את הבית ועברה לעיר
הגדולה, תל-אביב, לפני 20 שנה, היא
התחילה לעסוק בציור, כמיקצוע. היא
פגשה גם את מורי, חברה לחיים.
הוא ממוצא צ׳כי. עלה לארץ בגיל
.3זאב ז׳בוטינסקי היה הסנדק שלו.
ובנוסף לכל זה, הוא מומחה ידוע״שם
לשטיחים פרסיים ואלוף ברידג׳ בין-
לאומי.
כשמורי ואורה עברו לגור יחד, הם
ריהטו את הבית ברהיטים יפהפיים,
שנקנו בשוק״הפישפשים ביפו, כ־

להאמין שהכוכבים יקבעו להם את
עתידם. סביב אורה נוצר חוג גדול של
חברים וחברות, שבאו לעשות מפה
אסטרולוגית ולדעת מה יהיה .״לכולנו
היה פוטנציאל יצירתי אדיר,״ היא
קובעת ,״אבל אני, לפחות, איכשהו
מיזמזתי את הזמן. זה התאים לי לאותה
תקופה.״
למפוד תרנגולת

^ שאורה פתחה את החנות
^ הקטנה לפני כשנה, אמרה לה

קטיפה זוהרת

ניקים ללובשות, לפי עדותו, מגע מלטף בצד חזות

ווו*1* 1

היא גם ניהלה מיסעדה. במצורף
למועדון ברידג׳ ,אבל זה לא הלך.
יכול להיות שאורה סטוקליסקי
היתה גומרת את חייה כציירת לא רעה,
עם הרבה חברים, וחיה מקיצבת־זיקנה
של הביטוח הלאומי, אלמלא פגשה את
אילנה גולדברג, שהתמחתה בצביעה
• של קטיפה.
״יום אחד ראיתי את אחותי לבושה
בשימלה שאילנה עשתה,״ משחזרת
אורה ,״והנשימה נעצרה לי. הרגשתי
כאילו שמישהו נתן לי בוכס. הבגד היה
פשוט מהמם. היא הכירה לי את אילנה,
ששאלה אותי מה דעתי לארגן לה
באזאר אצלי בבית, :יש לך הרבה
חברות,׳ היא אמרה,לי, ,אולי נצליח
למכור משהו.׳

עשירה וזוהרת. מימין: מוצגת שימלת־ערב שצוו־ארונה
רקום בתכשיטים, משמאל: מוצגת שימלה בע לת
שובל ענקי. אלה רק שתיים מהשמלות היפות.

החנות עצמה ממוקמת בצד האחורי
של בניין גדול ברחוב דיזנגוף. בחוץ
יש עציצים והרבה חתולים. יש גם
תיבה ענקית, מלאה חרוזים ציבעוניים
מכל סוג ומין, תכשירי־איפור בצבעים
שונים, חגורות. ענקים, צמידים ומה

אורה מוכרת לא רק בגדים, אלא
פשוט שעה של פינוק, שבסופה יוצאת
הלקוחה לא רק כשבגד־קטיפה ברשותה,
אלא גם מחרוזת ענקית של

חרוזי־פלסטיק נוצצים ואיפור ססגוני
על הפנים.
לפני חודש באה לחנות מישהי
מניו־יורק והציעה לאורה לעבור
לייצור המוני, כדי לייצא את היצירות
האופנתיות גם לאמריקאיות. אורה
השיבה בינתיים בשלילה, ודחתה נם
את חבילת המרשרשים הכבדה ש.הציעה
האורחת.
יש לה זמן. היא רוצה לגדול לאט.

פיתאום:
כסף ביד

לגהל מיסעדה
^ אותה תקופה היו לאורה גם
כמה תערוכות ציור די־מוצלחות.
הקהל אהב את ציוריה העתידניים,
ציורים שריח חזק של מדע בידיוני נדף
מהם ושהזכירו מעט את יצירותיו של
צייר־הפופ רוג׳ר דין.

** ורי לא התלהב מהרעיון שכל־
^ /כ ך הרבה אנשים זרים יסתובבו לו
בבית. כשנסע לחו״ל, לאחת מתחרויות
הברידג׳ שלו, אירגנה אורה את הבא־זאר.
היתה זו חגיגת־נשים. אורה גם
איפרה וקישטה את הגברות שקנו
מהשמלות. ההצלחה היתה מדהימה,
וכל הבגדים נחטפו. אורה ואילנה חזרו
כמה פעמים על העניין. וזה עבד.
״פיתאום מצאתי את עצמי עם כסף
ביד,״ מספרת אורה ,״אחרי כמה
חודשים עלה הרעיון שנפתח חנות
קטנה בדיזנגוף. היו לנו כמה מאות
דולארים. התחלנו מכלום. את החנות
צבענו ושיפצנו בעצמנו. מה שנשאר
מהכסף הלך לקניית בדים וצבעים״.
בשבוע הראשון מכרה אורה עשר
שמלות, וזרם הקונים הלך וגדל. היא
לא האמינה למה שסיפרו לה סיפרי־החשבונות.
היא ואילנה התחילו לעבוד
מ־ 8בבוקר ועד לשעות הקטנות של
הלילה.
אילנה גם הקימה מיפעל קטן
במשק, השייך לה, במושב עומר, שליד
באר־שבע. היא ואורה קונות את בדי־הקטיפה.
יש סוגים שונים: עבים יותר
ועבים פחות, מבריקים ועמומים, רכים
ונוקשים. אחר״כו אילנה ואורה מעצבות
את הבגדים ואילנה צובעת כל
בגד בדגם־צבע, שאותו מציירת אורה.
תהליך הצביעה פותח על־ידי אילנה.
היא ואורה שומרות על התהליך הסודי
מכל מישמר. זר לא יקרב אל המיפעל
הקטן.

ךדי 11 את שעות הפנאי שלה מעדיפה אורה לבלות
\1יי ך
^ 1111 . 1 ^ 1 1 1 1בציור ועבודותיה נמכרות היטב בתערוכות.
גם דיגמי״הצבע שעל השמלות מצויירים בידי האמנית, והם ייחודיים.

מיכאל דדתפ

— ״אני ישראלי לא יהודיו״
(המשך מעמוד )16

• נניח שמחר יהיה פה מצב
כמו שיש היום בארץ נגד
ערבים?

רב תדר ו\ו 3 0ו\ו1014
.6יכולת פעולה עד 160 ערוצים ( 320 תדרים).
״ .7רב תדר עם סורק חינם -יש לך קשר אלחוטי
ממוחשב, פרטי, בלי שותפים ובלי הפרעות,
עם חסכון גדול במזומנים ובזמן! .

חסון היום אלפי $ותום לעסקיו ״וב תדי׳ •
וקבל חינם סווקמימסרם ממוחשב!

הסורק האלקטרוני הממוחשב מעניק לך
יתרונות יחודיים:
ו. סריקה אוטומטית -עד 8אתרי־ממסרים
לטווחי קשר ארציים! (פוטר אותך מהצורך
בבוררידני).
.2גם אם שנתת לשנות -נעת הנסיעה, את
כפתור התדרים, סורק המימסרים שבמנשיר,
יחליף אוטומטית את התדר לפי המקום בו
אתה נמצא.
.3חוסך לך את הצורך במספר מנשירים
ואנסנות בתחנות הבסיס.
.4נותן לך מידע על נל מיסה ויציאה בתחומי
הקליטה והשידור ומונע איבוד קריאות.
.5קריאות אישיות וקבוצתיות לפי נחירה.

* הנחות גם על ציוד קשר אחר
* לרשותך גס ציוד קשר משומש

קבוצת איתורית
רוטקום בוע־־מ
שיווק ושיחת
קשרא 7חו טי
ג־ ונסו! • ארה־ ב

ש ח תי ת ק שו ר ת
שחת כל א חג• ל אי תו ראל חו טי.
מער כו ת רד׳ו־טלפון ל מ כוני ת

פתח תקוה 03-900041/5
רמת־גן 03-7649177
חיפה 04-721325/6
•רושייס 02 633308
1תניר 063-44616 .
אשדזד 066-24616
בארישבע 067-79766

ליכסרזון*צרפתי •גי]•!

זיוה תלם 1ע21¥^ 1£££1
זיוה תלם מזמינה או תך
לחדר התצוגה בביתה בהרצליה פיתוח
חדש בארץ:
תצוגת דגמי עור נפלאים תוצרת ״אופנת עור זיוה תלם״
* צבעים מרהיבים גם לקיץ
* דגמים מקוריים
* ניתן להזמין בכל הגדלים ובכל הגוונים
השקיעי גבגדי־עור ולא תתחרטי!!
אביזרים: מחרוזות, תיקים, חגורות
תואם לבגדי־עור וכמו כן תואם לבגדי הקיץ של:
רזיאלה חוה לוי
״פיצי״
א1\1/

6.12.85
7.12.85
16-19 10-14
סו, הרצ לי ה פי תו ח

להתראות זיוה

איתן עמיחי

הדברת כזויהים
בע״מ

מומחים להדבו ת תיקנים(לוקים),
תולעי עץ, חו קי ספרים ונגדים.
ומת־ גן, ווו מודיעין ,18ת.ד2272 .
טל 6־ 5־ 790114 רש׳ מס׳ 21 עסק 481/75

ושמירה על בריאותך ורבושן[

אני הייתי בצפון־קרולינה, בפגישה
עם איזה מפיק, ובאתי לארוחת־צהריים
והתיישבתי לאכול. הוא נכנס, פגשתי
אותו והוא אמר :״או, יהודי אוכל חזיר׳״
והוא התכוון לבימאי שלו.
אז המארח שלי אמר :״תשמע,
האורח שלנו הוא מישראל ״.אז הוא
ענה לו :״שני יהודים אוכלים חזיר!״
הוא לא התכוון להגיד משהו נגדי.
הוא עושה סרטים שלא שווים שום
דבר, אבל כשהוא עושה את הסרטים
שלי, והוא צייד שחקנים או בימאים,
אז הוא צייד ללכת ליהודים בלוס־אנג׳לס
או בניו־יורק, כי ככה זה יצא, זה
כמו אצלי בתיכון־חדש. אלה
המיקצועות שיש בהם יהודים, כי
כשהם באו הנה, הם לא יכלו לעשות
שום דבר אחר. פעם היו שלטים, היום
אין שלטים, אבל גם היום הם לא
יכולים לעשות שום דבר.
לא האלה
• הדברים
מפריעים לד, כי אתה מרגיש
שאלה לא חלה מאמריקה?

אל תחמיצי את התצוגה!

המכירה ת ת קיי ם ביום שישי
וביום שב ת
בין ה שעות
דוד המלך

• זה מפריע לד?
לי זה לא מפריע בכלל, כי זו
צביעות ממדרגה ראשונה. מה
שהיהודים עושים לאחרים, עושים
להם. ועושים את זה בגלל קנה
ביאלקין (נשיא ועידת הנשיאים של
האירגונים היהודיים) .מפני שקבוצה
של יהודים, שאף אחד לא נתן להם
רשות ומפני שהיהודים שותקים, הזעם
של האוכלוסיה בדרגים השונים הוא
נגד היהודים, אבל לא נגד יהודים
באופן פרטי. זה הכל נגד הכל —
הכושים נגד הלבנים, הלבנים נגד
היהודים, היהודים נגד האיטלקים,
האיטלקים נגד האירים, האירים נגד
הספרדים והספרדים נגד הספרדים
עצמם.

• אתה מדבר על ניו־יורק.
אני בטוחה שבצפון־קרולינה
זה קצת אחרת.

איתורית בע״מ

תמרה יובל
״ורוד״
שרה מילר -סריגים
תואמים לבגדי העור

וה לא מחר, וה היום. יש פה מצב
שאין יהודי אחד בכל המימסד. בברית־המועצות
אי־אפשר לספור בכלל כמה
יהודים יש בממשלה, ובצבא, ובקג״ב,
ובתעשיית־הסרטים ובכל מקום. כאן
יש כבר השנה השישית אדמיניסטרציה
שאין בה יהודי אחד, ואף אחד לא אומר
מילה. כאן הורסים יום־יום בתי־קברות
יהודיים, כאן הורסים בתי־כנסת, כאן
מפלים לרעה יהודים ולא נותנים להם
להיכנס למועדונים, לקבל מישרות
מסויימות.

גם זה, אבל לא רק. זה מפריע לי
כמו אנטי־כושים ואנטי־יהודים ואנטי־פורטוריקאנים.
הייתי עכשיו בארץ
וראיתי בטלוויזיה שמישהו מקיבוץ
הראל שאל את רפול למה צריר לתת
ליהודים לשבת בחברון, והפול ענה לו
שישתוק, כי• הראל יושבת על אדמה
ערבית.
אני גר באיזור שיש בו רק לבנים,
בתחום של 70 בלוקים. אז אני אגיד לא
— אני עובר לגור בהארלם? זה לא
הולר ככה.
אנטישמיות זה חול שזורקים
בעיניים. כששואלים אותי אם כאשר
תהיה כאן אנטישמיות, אני אחזור .
לישראל. ואם אני אחזור, ושם יפלו את
הערבים לרעה — זה יותר טוב? או אם
יפלו את האתיופים לרעה — זה יותר
טוב? אין לזה שום שייכות. בעולם
שאנחנו חיים בו זה עולם שהכל מפלים
את הכל.
למה אני אומר שכאן יש
אנטישמיות גלויה ויש פה אירגונים
נאציים והיהודים לא עושים שום דבר?
כי כל הצ׳רנים והביאלקינים, כל מה
שמעניין אותם זה ערפאת ומובארב
וטאבה. זה מה שמציק להם. אבל מתחת
לאף שלהם שורפים את בתי־הכנסת
היהודיים, והם אומרים שאין
אנטישמיות.
מותר לדבר על אנטישמיות בברית־המועצות,
אבל כאן אסור. כל הדברים
האלה הם זריקת חול בעיניים.
השאלה היסודית היא כזאת: לנין

היה בשווייץ, ופפנדריאו היה כאן, אשה ונשא
בארצות־הברית,
אמריקאית, ועכשיו הוא ראש ממשלת
יוון — אז מישהו ביוון אומר שמכיוון
שהוא נשוי לאמריקאית אז הוא בוגד?
אין לזה חשיבות מנקודת־תצפית
של עשרות שנים, אין חשיבות למקום
המושב של האדם, חשוב ה״סטייט אוף
מיינר׳ שלו.
למשל, רחל איתן, הסופרת
הישראלית — היא אמרה שהיא
אזרחית אמריקאית, והיא נשואה
לאמריקאי, אבל היא סופרת ישראלית.
לא הד״ר (ישראל אלדד־) שייב או
(יצחק) הבין יכולים להגיד אם היא
ישראלית או לא, זה הקהל הישראלי
קובע, אם הם קוראים את הספרים
שלה, היא כותבת רק בעברית, היא
ישראלית.
כשיעל דיין כתבה את הספר
הראשון שלה באנגלית והוא תורגם
לעברית, היה ספק גדול אם היא
ישראלית. אבל אחר־כר היא השתקעה
בארץ, אז.היא ישראלית. אני לא אקח
ממנה את הישראליות שלה. אני חושב
שהיא לא סופרת, אבל היא ישראלית.

• אתה מצבילבארץ?

״בצבא היית•
מנקד הבסיס
בבאראודה, ושם
ודתי משקו עד
כל הצופנים של
נל פקודות•
המילחדה *ויה ר
כוח פיקודי״
אם אני נמצא, אני מצביע.

• אתה
להצביע•.

נוסע

בדי

לא באופן מיוחד. אילו ידעתי
שהקול שלי יכול להכריע, הייתי נוסע.

• אתה מתגעגע?

אני לא יכול להתגעגע, אני נמצא
בארץ כל שלושה חודשים. אני יושב
בכסית ביום שישי, אף אחד בכלל לא
מעלה את השאלה אם כן או לא. אני
קורא את העיתונים הישראליים, אני
עוסק כאן קצת בפוליטיקה, במועצה
לשלום ישראלי פלסטיני, וכותב
בעיתונים ישראליים.

• אתה חושב בעברית או
באנגלית?

אני חושב באנגלית, חוץ מאשר על
עניינים פוליטיים.

• אתה חושב שתחזור
לארץ אי־פעם? או לא חושב על

אני לא חושב על זה, אני בטוח שאני
אחזור ארצה. אני שוב חוזר לדוגמות
של לנין ופפנדריאו, או וילי בראנדט.
ואלה דוגמות ניצחות.

• אבל זה דבר אחר, אלה
היו גולים פוליטיים.

השאלה של גלות, בעברית, היא
שאלה מאוד־מאוד קשה. כי הגלות
בעברית היא לא בדיוק כמו באנגלית.
כמו אדון רבינוביץ׳ כאן, שהוא יהודי־ציוני־ישראלי
דגול, אבל רבינוביץ׳
שבא מרחוב שבאזי בתל־אביב, ועבר
להיות כאן נהג־מונית, הוא בוגד.
תקחי שני רבינוביצ׳ים שעזבו את
אודסה. אחד, דויד רבינוביץ׳ ,בא הנה
ונהיה כאן נהג־מונית. הוא בסדר גמור.
הוא יבוא ארצה והוא בסדר. הוא תמיד
יתקבל בשלום ובברכה. אבל אחיו,
ישראל רבינוביץ׳ ,באותה שנה בדיוק
נסע לישראל ועשה מה שעשה שם,
והחליט לבוא ולהיות נהג־מונית, כמו
אחיו. הוא בוגד. הרי זה צייר להיות
בדיוק הפוך! כאן יש בן־אדם שלא נתן
(המשך בעמוד )28
העולם ה?ה 2518

קולנוע

אהבה
וכ>בוע\
בימאים פגישה עם מעצב אגדות
שמש מצויירת גמיכחול
ורצח עם רוקדריל

אם יתעקש מישהו לחלק את בימאי־הקולנוע
בעולם כולו לשני מחנות — מחנה ה״מה״ ומחנה
ה״איך — הרי רידלי סקוט ( )46 שייר מאוד
ל״איר״ .שלושת סרטיו הקודמים, הדואליס־טים,
הנוסע השמיני ובלייד ראנר, כמו גם
סירטו הנוכחי אגדה, שיוצג בישראל החל
בשבוע הבא, אומרים הכל. אלה סרטים שנעשו
בידי מעצב. זה שהוא גם בימאי, היא במיקרים
י אלה ההתמחות השניה בדרגה. כי במקור למד
סקוט אמנות, והוא מצייר את סרטיו טרם שהוא
מביים אותם.
רידלי סקוט עשה אלפי סירטי־פירסומת
לטלוויזיה, לפני שהחל בעיצוב סרטים באורר

גשר צר מאוד (לב תל־אביב,
ישראל) -עם כל הבעיות שיתעוררו
אצל ערבים ויהודים כאחד
בקשר לסיפור(אמין או לא אמין!);
עם כל הבקעים בתסריט (האומגם תיתכן מכת״אהבח בין
מחנכת פלסטינית לקצין מימשל ישראלי!); עם כל הצליעות
בדיאלוגים (״נשק אותי״ אומרת ליילה המודה הערביה לבני
תגר, קצין המימשל המתאהב בה, אחרי שאחד הילדים
הערבים מת מפציעה של כדור ישראלי, וזה פשוט לא משכנע);
עם כל המכשלות, שחלק מהן נבעו מהסרטה כמעט בלתי־אפשרית
בשטח כיבוש ישראלי -יש בסרט נוכחות חזקה
אחת, שבגללה כדאי מאוד לראותו.
ולא מדובר בנוכחות אנושית, אף שהשחקנים טונזיול
קורטיז, מכרם ח ורי וסלווה חדאד מכריעים את המסד
בעוצמה משכנעת. המדובר בנוכחות של מקום: העיר
רמאללה. לפני שישוב מישהו וישאל את נסים דיין ״למה
התעקשת ללכת דווקא לשם -הלא ידעת שאתה מסכן את
עצמך ואת ציוותך ד מוטל לראות את הסרט ולהיווכח מדוע;
לנסות ולהרגיש את האוויר הכבד של עיר ת חת כיבוש, את
המתח שאפשר לחתוך אותו בסכין, כשלכל אחד קשה
הנשימה. לא רק לאותו פטריארך (קורטיז) שצריך להלד על
חבל דק, ולא רק לאותו ערבי צעיר, הצפוי מדי יום למיסדר
חיפוש וזיהוי; באותה המידה זה קשה גם לחייל הכובש,
השונא את הכיבוש, לאותו ישראלי היודע שבכל רגע עלולה

עצורים בסרט -כמו במציאות המדכאה
שימשת מכוניתו לספוג אבן, בדיוק כמו שזה קורה בסצינה
הראשונה של הסרס. אותו ישראלי שלא רוצה להימצא שם
ועליו להימצא שם בעל כורחו.
ואומנם, אם יש גיבור בסרט, אין אלה הנאהבים האומללים,
שהפאנאטים משני הצדדים מוכנים לרגום אותם באבנים בכל
רגע, וגם לא האח הגולה הבא לנקום את כבוד המישפחה,
ומבין כי יש פושע גדול מאחותו. הגיבורה היא האווירה
הבלתי-אפשרית, המאלצת אנשים לעוות את מהות קיומם.
עודובים אמר>קא>>ם
האיש בעל הנעל האדומה

להציל את חדי־הקרן

מלא. בראש מעייניו התפאורה, תחבולות אסתטיות
מדהימות בדיוקן, הקפדה על כל פרט ופרט,
בניית עולמות דמיוניים בעבר או בעתיד, בדמיון
חזותי עוצר נשימה. החזות היא שהכתיבה אצלו
את התכנים, ולא להיפר.
בפסטיבל הסרטים האחרון בוונציה, כשבא עם
סירטו אגדה, התווכחו מבקרי־הקולנוע ביניהם
אם הסרט מיועד לבני 15 ומטה או לבני 5ולא
יותר. המפיק הישראלי ארנק מילצ׳ן, שהגיח
להגנתו, סיפר כי ההפקה הענקית הזאת בלעה 30
מיליון דולר, ולא הרבה יותר — רק משום
שסקוט נאלץ לסיים את הצילומים, כי התפאורה
עלתה באש(בשריפת־ענק, שכילתה בשעתו גם
את תפאורות ג׳יימס בונד) .אומנם חברת־הביטוח
שילמה את הכסף בתיד שלושה ימים. אר תפאורה
חדשה כבר לא הוקמה. ונראה שאלמלא השריפה,

(דקל. תל־אביב, ארצות־הברית) -
מה קורה למצחיקון בינוני, המעו בד
מחדש בלי שאר-רוח! נשאר
ממנו כמעט קומפוט־נעליים. הטצחיקון האמריקאי הזה,
שהעתיק מצחיקון צרפת* והפך את הבלונד בעל הנעל השחורה
לברונטי בעל נעל אדומה, אינו מקורי, אינו מפתיע ואינו
מבריק. אבל, תודה לאל, אינו לוקה בוולגאריות ואינו תוקע
נאדות בקול גדול, כמו שעשתה קומדיה ישראלית מסויימת.
לזכות הקולנוע המיסחרי האמריקאי ייאמר לפחות, כי כדי
להשביע את רצון כל המישפחה מעבירים לה את הסחורה
בעידון מירבי.
המפיק ויקטור (האשה באדום) דריי והבימאי סטן ( אהבה
מנשיכה ראשונה) דראגוטי, יצאו מן ההנחה שהאמריקאים
אינם משתגעים אחרי מיטבח צרפתי, לא על הצלחת ולא על
הבד. הצרכן האמריקאי אוהב שמצחיקים אותו בשפתו שלו,
ועם ענייני דיומא המוכרים לו מקרוב -לא כמו הקהל היש ראלי,
למשל, שבלע בתאווה את הבלונדי בעל הנעל השחורה
של פייר רישאר. המפיק והבימאי, היודעים שאין מירשם
בדוק יותר להצלחה קודמת, החליטו לנעול נעל אדומה לרגלו
של כוכב אמריקאי עולה, צעיר נחמד ובעל חזות ינקותית בשם
שום הנקס, והניחו לו לרוץ סביב זנבו, כשלא ידוע לו כלל
שהוא משמש פיתיון במזימתו השטנית של רב-מרגלים תככן
(אד הרמן) להפיל את ראש הסי־איי-אי (צ׳ארלס דרנינג) עוד

ויי

דייוויד בננט בתפקיד גאמם ב,.אגדה״ של רידלי סקוט
השדונים הטובים שבאו לעזרת הנסיכה לילי
העולם הזה 2518

אירווין, אד וטום -איפה דראקולהי
בטרם התפוצצה פרשת פולארד.
במקום שערה של מירי דארק נתפסו ברוכסנו של הנקס
הרחימאי המחלפות הזהובות של לורי סינגר (בלונדית
שנראתה בהבז ואיש השלג ושחזותה מבטיחה לה חוזים
נוספים) .אבל גם תחבולה זו כבר נראתה בעבר, כמו כל
החוכמות האחרות. קארי (מילחמת הכוכבים) פישר עושה
מאמצים להיות ג׳יין בפארודיה על אשה מורעבת לזינוקי
טרזן־איש״הג ונגל, אבל נוחתת בקשיחות על קרקע יבשה.

היה סקוט יושב עד היום ומשפץ את סירטו.
שאיפתו לשלמות היתה כה גדולה, סיפר
מילצ׳ן, שהוא התעקש לבנות יער שלם באולפן,
כשכל השמשות והירחים — כולם פרי־מיכחול.
ואומנם, סקוט בעצמו הסביר, בראיון שהעניק לי,
כי למעשה הוא בוחר את נושאיו מתוך התחומים
הנהירים לו מן התקופה שבה טרם עשה סרטים.
ואין נושא טוב יותר למעצב מאשר נושאים
מעולמות דימיוניים. כמו אגדה, הממוקם בעולם
חסר־זמן לחלוטין.
קצת ילדותי. סיפורה של אגדה חוזר אל
העלילה הנצחית של מילחמת הגיבורים הלבנים,
הטהורים והזכים, בנבלים השחורים, הרעים
והחשוכים. הנסיכה היפה לילי אוהבת את הרועה
היפה ג׳ק. ג׳ק, שרוצה להראות לאהובתו את חרקה,
היצור המופלא ביותר בעולם, אינו יודע
שנסיך המחשבים, מין שטן מיפלצתי מנוול,
עוקב אחריו. נסיר־החושך מנצל את תמימותה
של לילי כדי ללכוד את חדי־הקרן האחרונים
הקיימים בעולם, ומכאן מתחילה מילחמת האור
בחושך ואיתה המילחמה להצלת חד־הקרן
האחרון — הסמל לכוונות הטהורות, הנאמנות,
התיקווה, וכמובן: ניצחון האהבה.
מה יש לומר? זוהי עלילה ילדותית במיקצת,
הנושאת את סממני המקורות הישנים והטובים.
החל בהיפה והחיה של קוקטו, דרך פיטר פן,
חלוס ליל קיץ, היפהפיה הנמה ועוד ועוד.

— יי ערער, פייזדז —

אני ישראלי, לא יהודיו־

ש 0 ^ 111: 1 ^ 1

)1הפירות שנשארו על העץ
אחרי עונת הבציר; )5אצילות
גזעית ( )10 ;)4,2ראשי־תיבות
לאחר שם פלוני, ולכבודו; )11
מספיק; )13 רץ מהיר (ישעיהו
ט״ז<; )14 אמצע; )15 אלוף
הקלפים; )16 אחת הצורות של
זחלי החרקים; )18 אות עברית;
)20 מתגורר; )21 האספה הגדולה
של הכנסיה; )22 שמה הפרטי של
זמרת בת מלחין; )24 הרחיק, נסע
בים; )25 קידומת הולנדית; )26
עוף ממשפחת התרנגולות; )28
עוצם, כה; )30 עלה היושב סמוך
לבסיסו של הפרח; )31 ערבוב,
בלילה; )32 כואב; )34 חלק
ממערכת־העכול; )35 נחש ארסי;
)38 בן ארם; )39 בן, בגאלית
(סקוטלנד); )41 בוסתן; )42 אסון;
)43 בעל־חיים, בעל־בית; )45
טנא לפירות; )47 טמפרטורה
נמוכה; )48 מהר; )50 גמל חסר־דבשת;
)51 סוד; )52 שם פרטי
לועזי; )54 מועד; )57 בכמות
מרובה; )61 מזל; )62 עלטה; )64
בהיר, צלול; )65 מאבד בכורתו;
)66 עבר; )67 יהיר; )69 רקוד של
סלונים; )70 בגלגל המזלות)72 :
בליטה קטנה בראש הפרי; )74
התמיד במעשיו; )75 כלי־כתישה;
)77 צוות אנשים לברור
בעיות; )78 משקל האריזה; )81
פשר, מובן; )83 יחידת־מידה של
ההספק החשמלי; )85 פקודה;
)86 יין פשוט; )88 תאריר מחצית
החודש; )89 חלקיק אור, או
יחידת אנרגיית הקרינה; )91
משתחווה; )93 שמח; )95 שדה;
)96 בסולם התווים )98 :אדמת
עפר־טיט; )100 מאכל שטעמו
כצפיחית בדבש; )102 אציל(ח!:
)103 מתקן לאש מבוערת; )104
פשוטי״עם (ברומא העתיקה);
)105 כינוי לאלהים בספרות
הקבלה, או חלל העולם שאין לו
גבול (.)3,3

)1קשוט לצואר; )2אות־הנצחון;
)3אל־מגן לרומאים; )4
סופר אנגלי, מייסד האגודה
הפביאנית; )6אביון עלוב; )7
עיר גדולה; )8נהר בדרום־
אפריקה; )9אש מהר־געש; )12
כלי־נשיפה; )15 בטוי, הבעה; )16
שחקן צעיר (מרד הנעורים)
(ש״מ) )17 :מתקן־אריגה; )19
שיא, גולת־הכותרת; )20 עם 20

ה 9ה

(המשך מעמוד )26

יום מחייו למדינת־ישראל, וכאן יש
אדם שהיה בצבא ובמילואים, ואולי הבן
איך אפשר להגיד כזה דבר? הרי
שלו נעשה נכה בלבנון אבל לא! הוא
כולנו למדנו בבית־הספר שהיהודי
נפולת־של־נמושות!
סובל בגולה. אני מקריב את עצמי
אז על מה אנחנו מדברים? שם זו
המושבה של העם היהודי הבינלאומי, שאני נמצא פה. אנחנו כל הזמן
מתפללים לציון.
וכאן זו אם־המושבות. אז אני גר במרכז,
יש עוד עניין — בלי אירוניה, זו
אני לא צריך לגור בסניף.
שאלה חשובה: לצערי הרב לנו,
אחרות. מסיבות השאלה מורכבת גם
באופוזיציה, לאלה שחולקים על ארץ־
במיקרה שלי, אני יליד הארץ, ובניגוד
ישראל השלמה, אין לנו בשום פנים
לעמים אחרים שילידי הארץ הם החלק הפטריוטית הפריווילגיה ואופן שקובע, במדינת־ישראל זה ההיפך.
שלמדינה יש — רשות להיות בחוץ־
בכל פעם שכבר נדמה שמדינת־ישראל
לארץ — ולנו לא.
הופכת למדינה של בניה, בא גל חדש
• אתה יכול להסביר שוב?
ומשנה את הכל. או שמתעוררת
סיטואציה שמאלצת אותנו לפעול לפי
תנאים אחרים. למשל, התיזה המגוחכת
האומרת שבישראל אי־אפשר להפריד
את הדת מהמדינה, כי היהודים
האמריקאיים לא יסכימנו לכך. זו
שטות מוחלטת, כי כאן יש הפרדה
מוחלטת של דת ממדינה. כאן היהודים
לא מסכימים בכלל שיתפללו בבתי־הספר.
או דוגמה אחרת: כשרבין נסע
לארגנטינה, והתארח שם בבניין
שבמרתף שלו היו חדרי־העינויים, שם
ישב טימרמן. ואחר־כך הם אמרו :״מה
אנחנו יכולים לעשות? אנחנו מסכנים
את הציבור היהודי״ .כלומר, מדינת־ישראל
קשרה את עצמה במישטר
הארגנטיני, כדי להגן על היהודים. אז
חוזרים לשאלה שלך! מה יקרה אם
תהיה פה אנטישמיות. היהודים כציבור,
ומדינת־ישראל, תמכו במישטר ה־שיעבוד
הארגנטיני.
ישראלי מסים
ברית־המועצות.
אחרת:
או דוגמה
אני השליח של עצמי!״שם יש שניים וחצי מיליון יהודים.
מדינת־ישראל מקימה על אדמתה
החלוקה הזו שלמדינה יש רשות
תחנת״שידור אנטי־סובייטית, וכל
להיות בחוץ־לארץ. בצורת שגרירויות,
המימסד היהודי בעולם פועל נגד
וקק־ל ומימסד יהודי ומוסד וכו׳ —
ברית־המועצות. אז איפה הדאגה לגורל
והאופוזיציה צריכה להיאבק בארץ. יש
היהודים?
כל הרשות לאופוזיציה להקים מוסדותמקבילים ונציגויות כדי לקדם את
• החיים שלך כאן, והריחוק
שלד מהארץ, לא קשורים לזה המטרות שלנו. בתנאי שהן במיסגרת
החוק והדמוקרטיה.
שאין לד שורשים כארץ,

שמעולם לא התחתנת שם? .

מאוזן — קוץ, סרפד; )21 מונים;
)23 מכללה אמריקאית; )24 קו;
)26 לא משלם (בעגה); )27 בת־קול;
)29 חלק של שלם; )30 חיק
(מ); )33 פטפון; )34 מדריד
המקהלה; )36 מחצב המכיל
מתכת או חמר אחר; )37 הפניה,
הטיה הצידה; )40 קריה קדושה;
)41 קבוץ בדרום )44 :אנא; )46
מילת־שלילה; )47 מתעורר; )49
משל, שלט; )50 אריה; )53 סעד,
תמיכה; )54 בן יפת; )55 אגרטל;
)56 חרון; )58 כתם אופיר; )59
עובדי אלילים )60 :בת כלב; )62

קיטור; )63 מידה קטנה לנוזלים;
)66 ענק אגדי; )68 מראשי
הפילוסופיה היוונית; )71 שמן;
)73 ניחוש עתידות על־פי מעוף
הצפודים; )76 עני; )77 צפור־שיר;
)79 הזזה; )80 נצח; )82 שן
בפה; )84 יחידת־משקל גדולה;
)85 סלע; )87 חייל במשטרה
הצבאית; )90 עפר תחוח; )92
סכין; )94 אולי; )96 שיח בר, סמל
למרירות; )97 אימפולס; )99 כלי
קלוע לשאת בו חפצים; )101
נהי, מספד; )102 מתנה; )103
מילת ברירה.

--א ביגי ל יבא״ —י

קישקוש מוחלט. תראי את הדוגמה
ההפוכה של רחל איתן. לפני שהיא
התחתנה — היא גרה כאן. זה לא
קשור.

• אילו רצית, יכולת לקכל
אזרחות אמריקאית?

מחר בבוקר. יש לי גם ויזה מיוחדת
על התרומה הגדולה שלי לחברה,
לכלכלה ולתרבות האמריקאית.
לאיינשטיין היתה ויזה כזו. בגללו
הוציאו חוק מיוחד. מאז קיבלו את
הוויזה הזאת רק 500 איש, ואני אחד
מהם.

• אתה עשיר?

במושגים ישראליים — כן.
במושגים אמריקאיים — לא. כאן יש
חמישה מיליון מיליונרים. אגב, חצי
מיליון מהיהודים האמריקאיים חיים
מתחת לקו־העוני. חצי מיליון —
כשהמימסד היהודי האמריקאי נחשב
עשיר, ואת כל היהודים מייצגים כל
הביאלקינים והאחרים.
לדעתי, המימסד היהודי מכר את
מדינת־ישראל תמורת טובות־הנאה.
הם מכרו את המדינה לאדמיניסטרציה והאדמיניסטרציה האמריקאית,
הנוכחית היא הקונה הטוב ביותר
שיכול היה להיות, כי היא אנטישמית,
והאידיאולוגיה שלה זה שאת היהודי
אפשר לקנות.

• אתה לא מעריך אותם
במיוחד?
אני לא יכול להעריך אותם.

• אתה יודע שלעיתים
קרובות אומרים: איזו זכות יש
לד לדבר על הארץ, אם אתה
יושב פה?

תן טרמפ לחייל

סובלים, ואנחנו משרתים את
המולדת, והיהודים האלה לא
עושים כלום.

• אתה רואה את עצמך
כשליח?
לא, אבל אני יכול להיות השליח
של עצמי. זו הדמוקרטיה. מה זה
שליח? אני יכול להגיד שאנחנו
פטריוטים, כי כל אחד מאיתנו עשה
משהו.

• אתה יותר מעורה במה
שנעשה בארץ מאשר במה
שנעשה פה?
אני לא מעורה בכלל במה שנעשה
פה. מה יש לי פה?

• אתה לא קורא פה עיתון
כל יום?

אני קורא. אבל אני הרי החלטתי לא
לקחת את האזרחות האמריקאית, אז
אני לא חבר פה בשום מיפלגה ואני לא
מעורב כאן בחיים הפוליטיים.

• למה לא התחתנת אך
פעם?

מה, זו חובה? יש חוק בארץ שצריך
להתחתן? כתוב בחוק :״פרו ורבו״?

• אין לך ילדים?

• למה?

מפני שלא התחתנתי.

• אפשר לעשות ילדים גם
בלי להתחתן.
אז אני חושב שאין לי ילדים. אני
לא מכיר אף אחד שהוא הבן שלי.

• זה מתוך בחירה?

כן. אנחנו מנהלים את הראיון הזה
במדינה שחלק גדול מהציבור שלה
הוא לא נשוי. זה פשוט מאוד לא יצא.
כנראה שלכל אדם יש מערכת־יחסים
משלו, לא כולם מוכרחים להתחתן. אני
מכיר הרבה אנשים שלא התחתנו.

• אתה לבד כל הזמן?

זה קישקוש ממדרגה ראשונה. זה
כמו הדוגמה של הרבינוביצ׳ים. איזו
זכות יש לאחד מהם לדבר ולשני לא?
אני ישראלי, ובחברה דמוקרטית זכות
ההכרעה היא של האזרח, ואם האזרח
רוצה לגור בניו־יורק ולהישאר
ישראלי, זו זכותו המוחלטת.

• אני מדברת על החיים
האישיים. אתה גר לבד וחי
לבד?

• בארץ אומרים שאנחנו

כן, כל השנים. אבל יש לי חיים
מלאים. אפילו חסר לי זמן.

אני יצור חברתי, אני אף פעם לא
לבד ואני נוסע הרבה, אני נמצא פה רק
150 יום בשנה.

העולם הזה 2518

שידור
מאחורי המיקרופון

כמעט מהל1ם1ת

שר־האוצר דרש התנצלות
יצחק מודעי, שר־האוצר, כמעט שדרש
בשבוע שעבר את פיטוריו של שלום אורן, כתב
קול־ישראל.
הדראמה הקטנה התרחשה במוצאי־השבת
שלפני שבוע. למחלקת־החדשות של הרדיו נודע
כי שימעון פרס, ראש־הממשלה, עומד להיפגש
עם מודעי. נושא הפגישה אמור היה להיות, לפי
המידע, התבטאויותיו של מרדכי(.״מוטה״) גור,
שר־הבריאות, כלפי שר־האוצר.
מקורות במישרד־האוצר הודיעו למחלקת־החדשות
כי הפגישה תיערך בביתו של ראש־הממשלה.
שלום אורן, כתב הרדיו, נשלח לסקר
את הפגישה. בבירור שערך עם דובריו של ראש־הממשלה
הובהר לו כי לא נקבעה כל פגישה בין
השניים, וכי פרס עסוק בעניינים אחרים באותו
ערב•
לקראת חצות הלילה העביר אורן ידיעה
למחלקת־החדשות ובה דיווח כי לא נקבעה
פגישה בין שני האישים. הידיעה שודרה והגיעה
לאוזניו של מודעי.
זמן קצר אחרי שידור־הידיעה צילצל הטלפון
בחדרי־החדשות של קול־ישראל. את השפופרת
הרים משה נגבי, עורך־החדשות. מן העבר
השני של הקו היה יצחק מודעי בכבודו ובעצמו.
הוא רגז וכעס וביקש התנצלות מיידית על הידיעה
שהיתה, לדבריו, לא־נכונה. מתברר שבאותו
הערב הזדמנו פרס ומודעי לאותו אירוע, ומודעי
ראה בשידור הידיעה פגיעה אישית בו ובשמו.

כרכרה מקולקלת

תקרית כמעט־אלימה התרחשה ביום הרביעי
בבוקר במחלקת״החדשות של הטלוויזיה בירושלים.
הכל
התחיל בישיבת בוקר שיגרתית של
תיהם, משנה אותן ואת הפתיחות של הכתבות_ .
בשבוע שעבר, למשל, העביר אליעזר פני־גיל
כתבה שמישפט־הפתיחה שלה היה :״היו מימושים
בבורסה.״ זלינגר שינה את הפתיחה ואמר:
״הבורסה קרסה:״ למרבה האירוניה, בחדשות

הרוחות סוערות בצוות יומן הכלכלה של
קול־ישראל. היומן משודר מדי יום אחרי חדשות
השעה 5בערב. את היומן הפופולארי עורך ומגיש
גירעון זלינגר, היושב במערכת בירושלים.
ליומן צוות של כמה כתבים: שני ירושלמים —
מאיר איינשטיין ומנחם פרידמן; ארבעה
תל-אביבים — משה נסטלבאום, צחי נגה,
אליעזר פני־גיל ועמיקם רוטמן; וחיפאי
אחד — גבי זוהר.
בשבועות האחרונים יש קצר בתיקשורת בין
העורך הירושלמי לבין הכתבים התל־אביביים
של היומן. אלה מסתכסכים עם זלינגר, איש־איש
בתורו, וטוענים כי אינו מתייחס ברצינות לכתבו־
חופשה בדרום אפריקה גירעון לגדארי, מנהל הרדיו, יצא
לחופשה. עד שיצא, מילא את מקומו של
אודי פורת, מנכ״ל הרשות, שנסע לשבועיים
לארצות־הברית. פודת שב השבוע
לארץ. לב־ארי נסע לחופשה פרטית בדרום־
אפריקה.

המחלקה. מיכאל קרפין, עורך מבע שניסה
לתכנן את מהדורת־הערב לפי האירועים הצפויים
באותו יום, רצה לנווט את הכתבים בין המשימות
השונות.
בין שאר המשימות היה צורך לשלוח צוות
לסקר את ישיבת מליאת־הכנסת של אותו ודוס.
יעהב אחימאיר, הכתב הפרלמנטרי של
הטלוויזיה, היה עסוק בעריכת כתבה, וקרפין
ביקש ממנשה רז, כתב הטלוויזיה. שיחליף את
אחימאיר ויסקר את אירועי־היום בכנסת. רז טען
שאינו יכול, משום שהוא עסוק בדבר אחר. קרפין
לא היה מוכן לשמוע סירוב מפיו, וביקש ממנו
שוב ללכת באותו יום לכנסת ולסקר את דיוני
המליאה. רז סירב שוב, וטען שיש לו התחייבויות
קודמות.
במהלך הישיבה היו חילופי״דברים קשים בין
השניים. אחרי הישיבה ניגש רז לחדרו של קרפין
וביקש שוב להסביר את העניין. קרפין מען
באוזניו שאינו מסוגל להבין התחמקות מעבודה,
ואינו מוכן לקבל את העובדה שכתב, המקבל
משכורת מרשות-השידור, לא יעמוד לרשות
המחלקה ולא יבצע עבודה כשנדרש ממנו.
בסיום הוויכוח בחדרו של קרפין התרגז עורך
מבט ודחף את רז באלימות מתוך החדר אל
מיסדרון המחלקה.
ביום הרביעי שעבר רב גם צחי נגה עם זלינגר
בגלל שתי כתבות שהוזמנו אצלו, ושלא שודרו,
בסופו של דבר.
הכתבים טוענים שזלינגר אינו יושב במערכת,
שהם מנהלים את כל המשא ומתן דרך עדנה
בירמן, מפיקת המישדר, קובעים איתה איזה
כתבות להעביר, וכשמגיע העורך — אין הוא
מכבד את הסיכומים שנעשו עם המפיקה.
השבוע ייערך ברדיו בירור מקיף על אופן
עבודתו של זלינגר בעריכת היומן.

בתוככי הרשות
התנצלות רבתי

כתב אורן
היתה או לא היתה?
הכלכלה, שניות מיספר אחרי־כן, נאמר בפירוש
ש״בבורסה היתה מגמה מעורבת, עם נטיה
לעליות שערים ״.שמע מי ששמע את הידיעות
הסותרות ופנה לפני־גיל להבהרה. פני־גיל התרגז
ואיים שלא יעשה עוד כתבות ליומן הכלכלה.
גם נסטלבאום הסתכסך עם זלינגר על רקע
דומה, והיה בעיצומים במשך חודשיים תמימים,
שבהם לא שידר כתבות ליומן.

לפני כמה שבועות שלחה ועדת־האתיקה של
רשות־השידור מיכתב לאורי סירת, מנכ״ל־הרשות.
על המיכתב חתם משה עמירב, חבר
מליאת רשות־השידור (ליכוד) ,המשמש כיו״ר
ועדת״האתיקה. המיכתב התייחס לשני מיקרים
שבהם, לפי החשד, נעשו עבירות אתיות על־ידי
שני עובדי־רשות בכירים: חיים יבין, עורך
ומגיש מבט שני בטלוויזיה ועודד בן־עמי,
הכתב הפרלמנטרי של קול־ישראל.
בדיקת העולם הזה בשבוע שעבר העלתה
שלתוכן המיכתב לא היה כל שחר. מייד כשפור־סמה
הידיעה בגליון העולם הזה ביום הרביעי
שעבר, מיהר דויד מנע, אחד מחברי ועדת־האתיקה
וחבר מליאת־הרשות (ליכוד) ,לשלוח
מיכתב לחיים יבין.

וזו לשון המיכתב:

מצאתי חובה לעצמי להתנצל לפניך על עוול
שנעשה לך, בשמה של ועדת־האתיקה של רשות־השידור.
אני מבקש להבהיר לך כי מעולם לא
חתמתי על מיכתב בשמה של ועדת־האתיקה,
מעולם לא ביקשתי בירור נושא נסיעה זו או
אחרת, ושמי שורבב לידיעה זו ללא ידיעתי
וכמובן ללא הסכמתי.
הודעתי למיכה ינון, יו״ר הוועד המנהל של
רשות־השידור, על התפטרותי מוועדת־האתיקה

של הרשות, כמחאה על שימוש שנעשה בשמי,
שלא בידיעתי, ושלא ברשותי וכן בשל חטטנות
יתרה, במרכאות, של וערת־האתיקה, אשר במקום
לעסוק באתיקה, עוסקת בעניינים שוליים
לגמרי.
אני חושב שאתה אחר האנשים ההגונים
והישרים ביותר ברשות־השידור.
עד כאן תוכן המיכתב.
יש רגליים לסברה כי שמו של יבין נקשר
במיכתב המחשיד, ובמיכתב־ההתנצלות שבא
אחריו, גם משום שהוא מועמד רציני ביותר
למישרת מנהל הטלוויזיה, אם וכאשר תאוייש
סוף־סוף המישרה הרמה.

הצביע נגד עצמו
הוועד־המנהל של רשות״השידור החליט בישיבתו,
בשבוע שעבר, לדחות את ההצבעה לשידור
חמש מהדורות חדשות ביום ברדיו, תחת מהדורת
חדשות בכל שעה. ההצעה נפלה ברוב קולות.
יוזמי התוכנית טענו אחרי ההחלטה שהצעתם
לא הובנה כראוי. הם הסבירו, כי כוונתם היתה
להפוך את רשת ב׳ לערוץ־חדשות בלעדי, המשדר
לאורך כל שעות היממה חדשות ומיבזקים
בצורת גל פתוח.
אחד מיוזמי הרעיון, מיד (״דודו״) אלהרר,
חבר מליאת רשות־השידור, אף נפגש אישית עם
כל אחד מחברי הוועד־המנהל וכל אחד מהם
הבטיח לו, לדבריו, לתמוך בהצעה בשעת ההצבעה.
יוזמי
ההצעה היו שלושה —:אלהרר, דויד
מנע חבר המליאה ומיד אדמון, חבר הוועד־המנהל.
ארמון, מסתבר, הצביע בישיבת הוועד
נגד הצעתו שלו, וסייע להורדתה מעל סדר־היום.
מדוע עשה זאת ארמון? ההנחה היא שהוא זעם
על כך שגל הפירסומים, שקדם לישיבת הוועד,
לא תמך בהצעה המהפכנית, ולא שזר כתרים
ליוזמיה.

ענת פדמסטי —

אתה רוצה לאבד חבר ל
בק ש מ מנו אתה: -

זה כבר קו אחר.
דגם 1: \ 1) :ץ וע!^.ו
טריגון/עיצוב קידר
העולם הזה 2518

מיכאל שרפשטיין מציג:

אהבה ביו קצין ישראלי לאלמנה מרמאללה
במדינה מישפט

הגראפורוגיה הפסידה

גראפולוג תבע גראפולוו.
והשופט קבע.. :המייטפט לא
תרם לשיפור דמות
חגראפולוגיה:״

בסר טו של נסיםליין
סלווה חדאד• מכרם חורי-טמזיל קורטיז
אורי גבריאל •יאק כהן• רחל דיין• יוסף אבו ורדה
צלם: אמנון סלומון•עורך: דני שיק•מוסיקה: פולדי שצמן
תסריט: חיים חפר ונסים דיין•מפיק: מיכאל שרפשטיין־במאי: נסי ם דיין
הסרט הופק בעזרתו: של הקרן לעידוד סרטי איכות ישראליים מקוריים הפצה: סרטי נחשון בע־מ

בכורה ארצית
״רב־נת״ חיפה
נוזי־קולנוע ״לב״ ת״א
4.30־ 6.45־9
9.40-7.30-5-2
״חן״ רחובות
״רון״ ירושלים
9.15-7.15
9-7-4.30
״צמרת״ ק. מלאכי 7.30

גרפיקאי/ת

עורכי־דין מנוסים אינם מעודדים
תביעות־דיבה. הם יודעים כי בדרך
כלל נמשך המישפט שנים רבות,
ותוצאותיו לעיתים רחוקות מחמיאות
למישהו. אבל אבי וייס, גראפולוג,
שיכנע את עורן־־הדין אלי זוהר להגיש
בשמו תביעת־דיבה פרטית גגד גרא־פולוג
אחר, הד״ר אריה נפתלי.
חמש שנים נמשך המישפט, וייס
זכה ונפתלי הפסיד, אבל בעיקר הפסידה
הגראפולוגיה.
השופט, בנימין קהלת, כתב פסק-
דין ארוך ומנומק, שבו קבע כי איננו
מאמין לנאשם, הד״ר נפתלי, ומשבח
את התובע, אבי וייס. וכך הוא מסיים
את הכרעת־הדין:
״לפני שאחתום על הכרעת־דיני,
עליי להעיר כי לפי דעתי קשה לומר
כי מישפט זה תרם לשיפור דמותה של
הגראפולוגיה. נהפוך הוא. וכבר הבאתי,
תוך הסכמה, את דעתו של עד־התביעה,
הד״ר אלחנן מאיר, כי יכולת הניבוי
תלויה בגראפולוג״.
מדע קובע גורלות. השופט
התייחס בעיקר לניתוח כתב־ידו של
הקובל, אבי וייס. הנאשם, ד״ר נפתלי,
השיג פתק בכתב־ידו של יריבו, וניתח
אותו. על פי כתב־היד שבפתק קבע
הגראפולוג הוותיק כי יריבו הוא רמאי
ושרלטן ועוסק באחיזת־עיניים. בעוד
שגראפולוגית אחרת, המקובלת גם על
הד״ר נפתלי, הגברת רות צוקה, ניתחה

גראפולוג וייס מי מדע הקובע גורלות, ויכול להכריע אם
אדם יהיה קצין צה״ל, מנהל־חברה, או
חבר־מושב. כדי להגן על המיקצוע, יש
צורך לשרש מתוכו עשבים רעים
ומזיקים, ואנשים המתיימרים להיות
גראפולוגים, בעוד שאינם מתאימים
למיקצוע.
מכון מחלק תעודות. בסידרה
של מיכתבים והרצאות האשים נפתלי
את וייס בכך כי הוא שרלטן, אדם שלא
למד גראפולוגיה ומאחז־עיניים. ד״ר
נפתלי גם טען כי וייס רימה אותו,
כאשר התחזה כמנהל״חברה, ופנה אליו
כדי לנתח עבורו כיתבי־יד של עובדים.

א ת/ה יודע/ת מה זה סדר־צילום.
תענוג יקר. עכ שיו אותו סדר
בפחות כסף. כשתשמע/י את מחיר
המינימום הרא שון ש ת של מ/י
אצלנו ־ תשמח/י שהכרנו

מרגלים ונאהבים
נכשלים ע״י הטלפון
אנו מספקים:

מכשירים למניעת
ציתותים בטלפון

שרות לגילוי מיקרופונים
מושתלים

מזכירות אוטומטיות

השתלת ציפורניים מלאכותיות
בשיטה אמריקאית — בידיים
וגם ברגליים וכן השתלת ריסים.
גם ציפורן טבעית סדוקה או
שבורה מתוקנת אצלנו, ונהיית
— כחדשה!

ודיו דוקטור בע״מ
שלום עליכם 8ו, ת״א
טלפון 286444 :

תל־אביב, המלך ג־ורג׳ 72
צל 295318 ,284919 ,282969 .

ישראלי בארה״ב/קנדה
קב־ י שראלים בחו׳־ל מתארגנת
במסגרת־פעילות והסברה:

ישראלי בצפון אמריקה
למען שלו ישראל־פלסטין
כתוב אלג

597נ 01ק
10021א א 111 31א א 0ח 1_6

מישפט שוטרים בקאפוטזת

חני צ פ רו 447363־03
שולה

כשיר -
עצמם על־ידי קריאה ולימוד עצמי, וכי
גראפולוגים כאלה אינם בהכרח גרועים
מעמיתיהם שלמדו באקדמיות מוכרות.

נפתלי העיד כי הגראפולוגיה
התפתחה בשנים האחרונות מחובבנות
לענף־מדעי, וב־ 30 השנים האחרונות
הגיעה לדרגת אחד ממדעי־הטבע. הוא
טוען כי בוטלו חלק גדול של האשליות
והזרמים הפילוסופיים והפסיכולוגיים
של העבר.
בית־המישפט אינו משוכנע כי
הגראפולוגיה אומנם הגשימה תיקוות
אלה.
התוצאה היא כי על הגראפולוג ד׳׳ר
נפתלי נמתחה ביקורת קשה על־ידי
בית־המישפט ואמינותו כעד נפגעה;
הגראפולוג אבי וייס זכה לשבחים
והכרה על־ידי בית־המישפט. אולם
המיקצוע שבו עוסקים השניים נראה,
אחרי הכרעת־הדיז של השופט, קצת
מגוחך.

גראפולוג נפתלי
ומי רשאיאת אותו כתב־היד, וקבעה על פיו כי
הקובל הוא ישר ונאמן.
בית־המישפט לא יכול כמעט שלא
לגחך כאשר התברר לו כי כבר במיקרה
קודם היתה לד״ר נפתלי הזדמנות
לבדוק את כתב־ידו של וייס, והוא קבע
שם דברים שונים לחלוטין על אופיו
של האיש. ד״ר נפתלי העיד כי וייס
אילף את כתב־ידו במיקרה זה, כדי
להטעות את הבודק הגראפולוגי, ועל
כן נפל נפתלי בפח, וסיווג את וייס
כאדם המתאים לתפקידי ניהול .״מצב
זה לא רק שאינו מתקבל על הדעת
ורחוק מסבירות. אלא שהדבר עשוי
להוכיח שהקובל(אבי וייס) הגיע לרמת
הישגים כל־כך גבוהים בגראפולוגיה,
שהוא יכול לכתוב בצורה כזאת על חצי
עמוד, בכתב־יד המסתיר את אופיו
האמיתי, והמציג אותו כאדם המתאים
להיות מנהל מיפעל ״,כתב השופט
קהלת.
עד־הגנה אחר סיפר, כי באוניברסיטה
העברית נעשה לאחרונה מחקר
לתקפות הגראפולוגיה, והתוצאות אינן
מעודדות.
ד״ר נפתלי הסביר כי יצא במתקפה
נגד אבי וייס לא בגלל סיבות אישיות,
אלא רק כדי להגן על מדע־הגרא־פולוגיה
מפני אנשים המביאים לו שם
רע ומקלקלים את היחס אליו. הוא
הסביר כי בימינו הגראפולוגיה הוא

באותה הזדמנות, טען נפתלי, ביקש
וייס גם המלצות מחברות שונות.
שאיתן עובד נפתלי, ואחר־כך פנה
אליהן בעצמו כדי להפכן ללקוחותיו
שלו.
נפתלי גם האשים את וייס כי השיג
במידמה תעודה של האגודה האירופית
לגראפולוגיה. ואמר כי תעודה זו
הוצאה על״ידי וייס בגניבת־דעת, ואולי
אפילו בזיוף. הוא טען כי תעודה אחרת,
שבה נקבע כי וייס הוא חבר באגודה
האמריקאית לגראפולוגיה, אין לה
כל ערך. המכון האמריקאי הזה, לדבר•
נפתלי, הוא מכון לא רציני, המחלק
תעודות באופן מיסחרי לאנשים העומדים
במיבחן בכתב, על ספר אחד ויחיד.
בית־המישפט דחה את כל ההאשמות
הללו, וקבע כי וייס זכה בתעודות
כהלכה. אולם הנזק שנגרם למיקצוע
הגראפולוגיה, מההשמצות שהועלו
נגד האגודות הללו ותעודותיה! ,נשאר
בעינו.
מיקצוע קצת מגוחך. למרות
מאמציו של ד״ר נפתלי מזה שנים לחוקק
חוק גראפולוגיה בארץ, אשר יקבע
מי כשיר לעסוק במיקצוע זה ומי איננו
רשאי לעבוד כגראפולוג, נראה כי דווקא
פסק-הדיז הנוכחי דחה חקיקתו של
חוק כזה. התברר כי מיספר רב של
גראפולוגים לא למדו את המיקצוע
בצורה מעמיקה, אלא השתלמו בכוחות

מותר להתחפש לאברך,
אגל בדאי להציג
את תעודת־השוטר
כאשר עצרה המכונית באחר
הרחובות של בנ-ברק, התנפלו עליה
לפתע כמה אברכים, שעמדו בקרנות
הרחוב, וניסו לעצור אותה. הנהג, יוסי
כהן, החל נמלט בדהרה, כאשר אחד
האברכים תלוי על חלון־המכונית. גם
כאשר צעק האברך כי הוא שוטר, לא
נעצרה המכונית והמשיכה לנסוע
כשהיא מנערת מעליה את הגבר התלוי
על חלונה. לבסוף נשלח מוט־ברזל
מתוך המכונית, שהיכה בידו של האברך
המתחזה, והוא נפל ארצה.
השופט שוכנע. אך לבסוף
הצליחו האברכים, שאכן היו שוטרים
מחופשים,לעצור את המכונית על כל
נוסעיה. בבית־מישפט השלום הוגש
כתב־אישום נגד כולם בעבירות שונות.
ונגד הנהג וחברו, יומטוב יוסף, הוגש
כתב־אישום רק על תקיפת שוטרים
והפרעה לשוטרים במהלך תפקידם.
עורך־הדין אלי כהן, אשר הגן על
השניים, העלה את הטענה כי הנאשמים
לא יכלו להעלות על דעתם כי הגברים
המזוקנים, הלבושים קאפוטות, הם
שוטרים .״הם אומנם אמרו כי הם
שוטרים, אבל לא הציגו כל תעודה, לכן
לא היה על הנאשמים להאמין להם,״
הסביר הסניגור לשופט יורם נלין.
השופט שוכנע. הוא זיכה כליל את
שני הנאשמים מתקיפת שוטרים, אולם
הרשיע את הנאשם שהמשיך להפריע
לשוטרים גם אחרי שהציגו כבר בפניו
את התעודה.
העולם הזה 2518

במה להשקיע?

דברים מוזרים מתרחשים במישרד־הבינוי־והשיכון.
אחרי התראות רבות אכן פרש המנכ״ל
הכל־יכול של המישרד, אשר וינר, חבר מרכז
חרות, שנכשל במירוץ לכנסת. הוא יצא לאנגליה
מטעם הסוכנות, כנציג מחלקת העלייה.
יש שלוש גרסות על נסיבות פרישתו. נראה
שכל אחת מהן נכונה, והן משלימות זו את זו.
• וינר פרש. למעשה, באיחור של יותר
משנה — אחרי שסר חינו אצל השר תיד לוי,
בעיקר משום שעל־פי הטענה הוא חסם בפני
חברי־מרכז את הגישה לשר.
• כושר ראייתו של וינר הידרדר, והוא לא
יכול היה להמשיר למלא את תפקידו. בעבר הוא
נותח בחו״ל בעינו השמאלית. עתה קיים חשש
לכושר הראייה בעין השניה.
• וינר יצא לחו״ל רק אחרי שהסתיימה
חקירה מישטרתית ממושכת במישרד, בעיקבות
פרשיות שחיתות והונאה בהתנחלות החרדית
עימנואל שבגרה המערבית. בין הנחקרים היה גם
וינר — עובדה שמתפרסמת כאן לראשונה. מייד
אחרי החקירה יצא וינר לאנגליה.
בעבר. בהתייעצות פנימית בין ראשי־המישרד,
הוחלט שאם יחפשו מבקר המדינה
והמישטרה את האשם במחדלים סביב מתן
משכנתאות פיקטיביות לחרדיים בעימנואל, יקח
וינר את האחריות על עצמו ויגונן על השר. נראה
שהוא אכן עשה זאת. בלונדון, אגב, הוא יוכל
להתרועע עם המשקיע בעיר זו, יוסף מרגו־ליס,
המתגורר שם.
על תפקידו המתפנה של וינר התחרו כל

לא יאנזז
כי יסופר
השבוע, במיסגרת שבוע המלונאות, תחת
הסיסמה המלונאות -נכס לאומי, תתקיים
ביום החמישי הקרוב הוועידה השנתית, שלא מן
המניין, של התאחדות המלונות בישראל.
המיפגש, שבמרכזו ארוחת־צהריים במלון חמישה
כוכבים, יביא אליו את העוסקים בענף מכל

אנשי מחנהו של לוי. המדובר בח״כ לשעבר
מיבאל קליינר; ביושב־ראש מועצת־המנהלים
של שיכון־ופיתוח, דויד (״דודו״) מור,
המועמד הקרוב לכניסה לכנסת: ויהושע
דוידוביץ׳ שהוא יו״ר מועצת־המנהלים של
עמידר, שלא לדבר על עסקנים אחרים שלו,

של פינויים, שמישרד־הבינוי-והשיכון נתן
ליזמים פרטיים. המדובר בפינוי שכונות־מצוקה
בערים שונות והקמת שיכונים חדשים במקומן.
החשד הוא, שזיופיס רבים נעשו שם — הן לגבי
מיספרי המפונים והן לגבי הסכום ששולם להם,
ומישהו מהיזמים הרוויח בדרך זאת הרבה כסף.
הסירחון יגדל כשיתברר שבין היזמים יש
כמה שהם מתומכי השר לוי ותנועת־החרות.

מישרר־האוצר ביקש לייצר השגה נס-חנוכד״ על־ידי הוזלה בת עשרה אחוז של מחיר השמן, שהוא
מרכיב מרמי להכנת דיברי־המאפה לחג — סופגניות ולביבות. פרושו של דבר, הוזלה מיידית של שני
מוצרי־חג אלה
הוזלת־השמן היא פועל-יוצא מירידת מחירים בשוקי העולם של פולי־סויה, והחלטה על כד כבר
התקבלה.
אך נציג מישרד־החקלאות, היושב בוועדד״ ביקש שלא להוזיל, לפני שתסופק דרישת החקלאים
לייקר חומר ששמו מסבה, המופק משיירי פולי־הסויר״ אחר שנסחט מהם השמן.
החקלאים מבקשים שלא להפסיד, או אולי לרכוב על הגל ולהרוויח מההוזלה, חם הפעילו לחץ על
שרים בממשלה למנוע החלת שמן ללא העלאת מחיר קפוסבה,
* העולם הזה פנה למישרד־החקלאות כדי לקבל תגובה. נס־חנוכה לא קרה. התגובה לא באד -אולי
אחרי החגים.
לעומת זאת, התרחש נס־חנוכה אחר במשרד שבו ישובים עתה שני אנשי חקלאות ותיקים: אריק
נחמקין, המושבניק מנהלל, ואברהם כץ־עת, קיבוצניק מנחל־עוז. סגן־השר כץ־עוז ישן בתל־אביב
במלון הילטון, ואת התיק שלו נושא הנהג שלו.

סוזננסקי.
וכך נאמר במיכתב:

הארץ, ותהיה להם הזדמנות לראות, בגודל
טיבעי, את השר שלהם, ששב לא מכבר משהייה
ממושכת בחו״ל, לטענתו כדי להבטיח להם
עבורה מלאה. אברהם(״אברש׳ה״) שריר יהיה
שם והוא גם ינאם. צפויה התייחסות שלו
לביקורת שנמתחה עליו באחרונה, שהוא מגיח
ארצה מדי פעם, אך בדרו־כלל הוא בסיבובים
מיקצועיים בוזו׳ל. מאז בואו ארצה, הוא עדיין
לא התייחס בפורום מיקצועי ליציאותיו
התכופות לחו״ל.
שאלה שהוא בוודאי לא ישיב עליה מעל
בימת מלון הילטון, היא מה הוא עושה בלום־
אנג׳לם, ועם אילו ישראלים הוא נפגש. באחד
ממרורי ההומור הופיעה בעניין זה השבוע גירסה
מקורית: שריר נסע לחו״ל כדי לקבל טיפול־גמילה
מנסיעות לחו״ל.

שר לוי
פרשיות מוזרות

עומן >קר לחנוכה

המיכתב הבא נשלח אל חברי הוועד הציבורי
להבראת המשק — תעלול ממשלתי משותף
עם אליעזר ז׳ורבין מדחף. הוא מדבר בעד
עצמו. חתומים עליו שגי פעילי אגודת עובדי
התעשיה האווירית, אלי הולצמן וחזי

שר שריר

• שוב הטיל השר יצחק מודעי פצצה,
שאת עיקבותיה הקשים יגלו בקרוב, וגם במועד
מאוחר יותר. דבריו — לפיהם לא היה חסר הרבה
שהבנקאיות של הקשישים לא היו נפדות —
יעשו את שלהם.
במצב שכזה, שוב מזדקר הירוק השחור,
ששערו עתה נמוך, בעידוד ממשלתי. זה לא
חוקי, אבל זה הכי־בטוח.
ולמי שעדיין לא נואש מהבורסה ומכיר את
כללי־המישחק, כמה טיפים קטנים.
• כדאי לשים־לב למאזן של החברה
לישראל, שיתפרסם בקלוב. הפסדי חברת צים
לא ישתקפו בו. אגב מאזנים: רצוי לשים־לב

גבי ללוש וגבי לוי.

לוי בחר בדרך הקלה. על חשבון הפופולאריות
שלו במרכז חרות — לתפקיד נכנס עובד
המישרד, אלי נטף, כממלא־מקום. נטף הוא
מנהל אגף־הנכסים־והריור במישרד.
כניסתו של נטף לתפקיד הביאה השבוע
להתפטרותה המפתיעה של היועצת המישפטית
של המישרד, בתיה אולי* ,שהיא עובדת
ותיקה ומסורה, שעל יושרה המיקצועי לא היה
ויכוח. ההתפטרות, כ אומרים במישרד, היא על
רקע מינויו של נטף לתפקיד. במישרד־הבינוי־והשיכון
מתרוצץ דוח מבקר מדינה קטלני
מלפני שנתיים, שאילו מי שצריך היה לקרוא
אותו היה מוצא זמן לעשות זאת — הוא לא היה
ממהר לרפד את כיסאו של וינר בישבנו של נטף.
אגב, לפני שנתיים בערך עזב נטף במפתיע
את המשרד. אירגנו לו מסיבת־פרידה והוא קיבל
במתנה שעון־יד יקר. הוא הלך לעבוד אצל
האדונים יוסף(ריגר) את(אליעזר) פישמן.
אחר־כך שב למישרד. השעון נשאר שלו.
אבל זה לא הכל. צפויה התפוצצות פרשיה
נוספת, חמורה פי כמה, שאולי אף תגרום
להחזרת וינר ארצה. המדובר בחקירה סמויה
שמנהלת זרוע חוקרת מסויימת על פרוייקטים

מיכתב כדורבנות

ביקור מולדת
טיפים סטנים

ביקשתם כה יפה לשלוח אליכם תלונות או
הערות בנושא. ופשוט לא יכולנו לסרב לבקשה.
החלטנו לפנות אליכם ולהביע את דעתנו ואת
דעתם של עוד אלפים רבים וטובים על העובדה
הפרדוקסאלית והאבסורדית, שמזכיר הסתדרות־המהנדסים,
החבר הנכבד יצחק רז, מעז להופיע
בעזות־מצח כחבר הוועד הציבורי להבראת
המשק.
אנו מקווים שבידכם כל המידע והנתונים
האמיתיים אודות המאבק המישפטי שמנהלת
בחודשים אלה נציגות המהנדסים שבתעשיה
האווירית, ובראשם החבר רז, כנגד כל הנהלת
התעשיה האווירית והמדינה.

החבר רז, היוצא להצלת והבראת המשק,
תובע מהתעשיה האווירית להפעיל בנוסף
לקיים דרגות־מחקר דולאריות למהנדסים, ולהם
בלבד. מדובר במאות אלפי דולארים בשנה. אם
אינכם יודעים זאת, אנא פנו אליו — ולבטח
תיענו.
לא ברור לנו כיצד זה מופיע החבר רז על
מודעות־הענק, הקוראות לכל אחד מאיתנו
לתרום להצלחת התוכנית הכלכלית להבראת
המשק, ומצד שני לתבוע דולארים לעובדים
שאותם הוא מייצג. משהו פשוט לא מסתדר לנו.
הבטחתם שכל התייחסות תזכה לעיון ולתגובה.
אנו מקווים שהחשיפה תתרום לנושא.
עד באן המיכתב.
למי שאינו יודע — מדובר בפן נוסף של
מאבק־איתנים בין ההנדסאים והמהנדסים, שאף
הגיע לבית־המישפט, בעיקבות תביעת־דיבה בין
שני הצדדים. הסיכסוך בתעשייה־האווירית
אכן עולה הון עתק. לעצם העניין הנוכחי, סיסמת
הוועד הציבורי היא ״כל אחד בתחומו ימלא
חובתו בהבראת המשק.״
שאלה טובה: האם רז ממלא את חובתו?

נדפה לנגי ד
השיחות הכלכליות הבאות בארצות־הברית גרמו למנכ״ל מישרד־האוצר, עמנואל שרון, לנזוף
קשות בנגיד בנק־ישראל, הד״ר משד! מנדלבאום. הסיבה: בשיחות אלד״ שבראשן יעמוד שרון, מן

הצד הישראלי, אמור להשתתף נציג בכיר של בנק ישראל.
מנרלבאום הודיע, שמטעם המק ישתתף בשיחות פקיד שתחום התמחותו אינו רלוואנטי לענק.
המדובר בישראל איגרא, לשעבר דובר הבנק ועתה ראש אגף המט״ח בבנק. מקורבו של מנדלבאום.
שרון שיגר מיכתב־נזיפה לנגיד, והביע תמיהה על מחירי-
הפקיד ששרון רצה נו הוא איש שראש-הממשלה, שימעון סרס, חפץ ביקח. מנדלבאוס ייאלץ
להתפשר, לטובת המדינה, לפחות.

איש־עסקים קדם
מכיס לכיס
למאזניים החצי־שנתיים שיפרסמו חברות שונות
החודש. הדוחות אומנם אינם מעודכנים לחודש
זה, אלא לחודשים קודמים. אך הם יתנו אינדיקציה
על מצב הנזילות של חברות רבות.
• צפויות התפתחויות חיוביות בכלל נדל״ן,
בראשותו של יוסי אטינגר.
• חבל לבזבז זמן וכסף על הבנקאיות. מה
שהן נתנו, למי ששם בהם את כספו בתחילת
התוכנית הכלכלית, לא יחזור אל עצמו.
• משהו מוזר קורה בחברת מגרית. אחרי
שהם לא הצליחו להשתלט על בנק למשכנתאות
כרמל, יש שמועות על חתול שחור שעבר בין
שלושת השותפים, שמעון (״צפאי״) קדם,
אורי זיידמן וגבע צור, בנו של צבי
(״צ׳רה״) צור. לפני כמה ימים קנו אנשי מגרית,
השולטים במ.ת.ם 11 .מיליון מניות של מ.ת.ם
ממגרית. המשמעות היא ברורה. פעם קראו לזה
הלוואת בעלים.
• כראי לשים לב להתפתחויות בענף הנייר.
מיפעלי נייר חדרה רוצים להשתלט על הענף.
זה לא חדש. האם פירושו של דבר ניסיון
השתלטות על ח.מ.ן -חרושת מוצרי נייר?

ב*ו אובל
לאוכל
• ברוך־הבא לענף למיכה לוין 37 ששילם
85 אלף דולר כדי להיות הבעלים הבלעדיים
;של שרי בן־יהודה בתל־אביב, במקום שישה
בעלים, שהיו בעבר. הסכום הוא עבור הציוד
והמוניטין. במשך שש שנים הוא יוכל להשתמש
בשם, אך הנכס לא יהיה שלו. לוין הוא גם בעל
חברת־מוניות להסעת־תיירים.
• המיסעדה הוותיקה פלינציי, לבלינצ׳ס
וריברי־מאפה אחרים, ברחוב ירמיהו בתל־אביב,
נסגרה למשך חודשיים, כדי לעבור שיפוצים
יסודיים. הסטקייה דרבי בר בדיזנגוף תיפתח
בתוך ימים, באותו הרכב בעלות אך בשטח כפול,
שטח שיתוסף על חשבון חנות.סמוכה, ההשקעה:
עשרות אלפי דולארים.
• סיכסוכים בין השותפים בקפה רוול
עלולים להשפיע על תיפקוד כל הרשת.

בלקנידן עיטדין

חדש בארוח!
מועדון מפהליס <פל מס

השרות המיוחד לאנשי־עסקים ברשת מלונות ח. שיף
מקנה לחבריו הטבות רבות;
החדרים הטובים במלון • פרחים וסלסלת פירות בחדר
משקה ראשון חינם • עתון בוקר • קפה ומאפה להשכמה
גיהוץ חליפה • סאונה, בריכה וכל שרותי מועדון הבריאות
פינוי מאוחר של החדר • תעריפים מוזלים להשכרת רכב
בחברת ״טריפטי״.
תנאי אשראי ומחירים מיוחדים לחברות מסחריות.

נסה ממ״ד חדש בארוה והצטרף למועדון המנהלים של דיפלומט
טלפן לשרה או לפנינה במחלקת המכירות )03(294422

מלון דיפלומט תל־אביב

^ מלון דיפלומט ירושלים

רשת מלונות ח. שיף רשת המלונות המובילה בישראל

הורוסחוס מרים בנימיג׳

מזל החודש:

האצבע הקטמו
החושפת את
הסודות הגדולים

זה מייצג את עמדתו של האדם כלפי העולם
שמחוצה לו, מראה את הביטחון, הגאווה.
האמביציה ויכולת״ההסתגלות של האדם
לעולם שבו הוא חי. האצבע המורה נקראת
אצבע יופיטר, והיא מלמדת לא רק על בני
מזל קשת אלא על גאוותו, שאפתנותו, יחסו
לעצמו ולעולם של כל אחד מאיתנו.
בעיקרון: אצבע טובה מראה על אדם
השלם עם עצמו ונוח לו בעולמו הפנימי
ובסביבתו החיצונית.
אצבע בעייתית: מראה על קשי״הסתג-
לות, חוסר ביטחון, ריגשי נחיתות וחוסר־יכולת
למצוא את מקומו בעולם.
אצבע יופיטר קשורה לעולם המעשי,
ומראה אם לאדם יש אפשרות להביט אל
עולמו הפנימי ואם הוא מסתגל לאנשים
ומצבים חדשים. אצבע זו מייצגת את
החושים, הטעם, הריח, המישוש, היחס
לצבעים. אצבע ראשונה ושלישית כשהן
שוות בגובהן מראות על אדם מאוזן שלם עם
עצמו ועם אחרים.
אצבע יופיטר (המורה) ,כשהיא קצרה
מהשלישית (קמיצה) ,מראה על חוסר־ביטחון,
הסתגלות קשה והתנגדות לכל
מרות. אדם כזה אינו חש נוח בחברה. יש לו
נטיה לסבול ממחלות פסיכוסומטיות,
הנובעות מתיסכול ומכך שאינו מצליח
להתמודד עם הבעיות והמטלות של חיי
היום־יום.
אצבע יופיטר ארוכה מהאצבע השלישית
(הקמיצה) ,מראה על שאפתנות, גאווה,
עצמאות וצורך להשיג שליטה על האחרים.
אם קיים אגודל חזק וקו״ראש טוב. יש
כישרון־הנהגה -כישרון הוראה, הדרכה
ואירגון. זהו האדם המחליט, ומבצע
במהירות, ללא ביזבוז זמן. הוא מעביד הוגן
ויודע להחזיק מישמעת.
אצבע ארוכה שיש לה אגודל חלש וקו-
ראש גרוע -מתעקש להתבלט ולהיות
במרכז תשומת־הלב, הוא ישתלט בכוח
ויהיה שנוא.
אצבע ארוכה, בגודל של השניה(אמה) ,או
כמעט כמותה, מסמלת את העריץ,
הדיקטטור שישיג את השילטון בכוח
וידרוך על כולם בדרך להגשמת מטרתו.
אצבע״יופיטר (מורה) המכופפת כלפי
השניה ויוצרת כעין קשת, מראה על חוש־צדק
מפותח, אבל קושי לראות דברים
בבהירות. העולם הפנימי מתקשה להתאים

את אישיותו של בן מזל קשת לא קל
להבין. לעיתים הוא נראה מנותק לחלוטין
מהמציאות, כשראשו עסוק בעניינים
החוליה השניה (האמצעית) מלמדת על
עצמו ולקבל מה שקורה מסביבו. הוא פוחד
העומדים ברומו של עולם, לעיתים הוא זה
מהחיים, שקוע בעצמו, אך מגלה יכולת -אדם אחראי, חרוץ ובעל כושר־ביצוע
המפגין תושיה מהירה וחוש מעשי ברגע
התמדה ועקשנות, לא ירפה עד להשגת מעולה. אם יקח על עצמו תפקיד, יבצע אותו
קריטי, שבו איש אינו מוצא את ידיו ורגליו.
המטרות שהציב לעצמו.
בשלמות ובמהירות, גם אם העבודה אינה
הקשת הוא מזל כפול -כאילו שני אנשים
אצבע יופיטר עקומה מצביעה על עיוות, י לרוחו. הוא יעיל, זריז ואינו מתפזר, אך
הגרים במזל אחד. אילולא היה שייך
התמורה הכספית חשובה לו -הוא לא
פגם או ליקוי באופיו של האדם. הוא
למזלות הכפולים. הוא היה מכניס את עצמו
ערמומי, שתלטן ומשיג את רצונו בדרך ה״פרייער״ שיעבוד תמורת שכר נמוך.
לקבוצה זו. עבור הקשת זהו המצב הכי־גוח:
עקלקלה ומסובכת, אדם דו־פרצופי ומסוכן.
חוליה קצרה מעידה על אדם הסובל
לעולם אינו חייב לקחת על עצמו
החוליות של האצבע מגלות תכונות מעצם העובדה שעליו לעבוד. הוא מעדיף
התחייבויות, הגבלות ומיסגרות. הוא הרי
נוספות. אם החוליה העליונה היא הארוכה
שאחרים יבצעו את רעיונותיו. עבודה
שניים, ואם אחד התרשל במילוי תפקידו,
ביותר -זה מראה על כושר־אבחנה מעולה
שיגרתית ואפורה זרה לאישיותו וטיבעו.
תמיד יוכלו לטעון שזו אחריותו של השני.
לגבי אנשים, הוא קולט את האנשים ס. 1ו
חוליה דקה מספרת על שאפתנות. כושר-
הסבר פשטני זה נראה אולי כלפי חוץ. אן
דרך החושים המחודדים שבהם ניחן.
תימרון ויכולת להגיע ולהשיג מה שירצה.
בתוכו פנימה הקשת אינו סובל מצב שבו
חוליה קצרה מלמדת על אדם שאינו
חוליה עבה -מעדיף להתענג על מנעמי-
הוא מרגיש עצמו אשם. כוכב צדק, השולט
בוטח בזולת, ומעדיף לסמוך על החומר.
החיים. אם אינו מוכרח לזוז, מעדיף לנוח.
במזלו, דורש צדק מוחלט. כל מעשה נעשה
הרכוש והכסף נמצאים בראש מעייניו.
החוליה התחתונה, אם היא הארוכה
בלב שלם ובאמונה שהצדק עימו. אלא שלא
חוליה דקה מעידה שבעליה הוא שמון, מכולן, מספרת על אדם שתלטן ויהיר, אך
תמיד הקשת צודק, וכשהוא אינו בסדר -
דקדקן, מסתגף, הדורש מעצמו ומאחרים ניחן בטעם טוב, אוהב את הדברים
הוא מאשים מישהו אחר, ומאמין שהלה
האמיתיים והמוחשיים: טיולים, נוף יפה,
ואינו לוקח את החיים בקלות.
באמת אשם.
מזון משובח, מיסעדות מפוארות ובגדים
חוליה עבה מספרת על אגואיזם, גאו.
בכף־היד יש איזור חשוב ביותר,
יפים.
ורדיפה אחר תענוגות.
המשתייך למזל קשת ולכוכב יופיטר. איזור

ה מר ץהמא פיין אתכםבדרךכלל עז ב
נראה שנמאס לכם להישאר במקומכם ה ה־ 4וה־ 5ב חו דשא ינ םמת אי מי ם לנ סי ע ה. בתחום הרומנטי חשוב שתשימו את הז ש
אתכםוכלדברשאתם עו שים דורש מכם
אםזה ני תן ב ד אי ל ד חו ת ה כי צפויו תתק לו ת על תיכנון מדוקדק, זה לא הזמן להתח
קבוע, אתם זקוקים לשינוי בדחיפות. על
ל ה שקי עאת כל ה־ברומן
חדש אך חי ר
ובעיו תמכל סוג שאפ שר
הפרק עולות במה אפ שתבהירו
את ר
להע לו ת על הד ע ת. א נ שרויות:
החלפת דירה
כו חו ת. אתםז קו קי ם

ליו ת ר מנו ח ה. כ ד אי

־;נותיכם ברמזים ב ״
שים שע מםאתם נפ מעבר
לסביבה אחרת
שתא טו אתהקצב לפני 1 גשים בי מי םאלה עו או.
הטוב ביותר -
רים. ובעוד מספר יג׳ ם
נסיעה לחו״ל. קרוב
שים רו ש ם מצויין א ך
שתמצ או אתעצמכם
יתפתחו תנאים טוב ם

תצלוחו להוציאן לפועל.
בעוד שבוע הכל יהיה
בר-השגה.אתם נוטים להסתכסך עם ה*
סביבה הקרובה. מחפשים פגמים וחסרונות.

צור ק שר כ די של א
תתא כז בומ או ח ר יותר.
ב מ קו םהע בו ד ה תחו שו במתחרבב עי ק ר
מכיוון שאתם פו ע לי ם נגד ה ה רג ש ה הפני מי ת.

זה אומר דרשני. יל
תמהרו לשתף אי ש
בבעיותיכם. זה עלול לגרום לנזק ולה ס
תכנית שזה עתה סיימתם לבנותה במאמץ.

ב מי טהכ שבחו ץ ז קו קי
םלכםולאי כו לי ם
לע שות דברבלע די כ ם.
:*066612
ה ס בי בההק רו בהמעט
מ כ בי ד ה כו לםמח כי ם
פי ת רון ל ש
תמצ או
ב עיו תהמ צי קו תלכםאלא שהגיע הז מן ש־י
די די כםהקרו בי םיתחש בו גםבכם.

ה־ 4ו ה־ 5בחוד ש י היו די מאכזבים בי חו ד
א ם תי כננ תםלהע בי ראותםבחברתה אנ
שי םהאהו בי ם עלי כ
ם ביו תר. ה ה רג שהה ׳

כ ל לי ת מוז רהה שו רי ם
ש הנ או ת ה חיי ם ח שו בו ת
להם. לאנ הני ם, א פי לו
חיי־ ה מין מ ענייני ם פ חו
תמכ רגיל. תו ךכמה
י מי ם ת חו שהמתסכלת
זו ת חלוף. בענייני כ ס פי
ם ע לי כםל היו ת מ או ד
ק פ דני םוחס כניי ם. א ל
תי קנו מ ב לי ל ב דו קאתהח שבון א פי לו
ב די ק ה שי ט חי תתראה שנעשות ט עויו ת.

ענייני בספים יעסיקו אתכם ב״ 4וב־ 5בחודש.
אל תתפתו להיכנס להוצאות גם אם
הכסף מכביד על הכיסים.
זה לא הזמן
לחתום. להתחייב או
להוציא כספים. בקרוב
מאוד תרגישו בחוסר
ומצב יה איני קל עבור כם.
ה 7-או ה־ 8בחודש
יפגישו אמכם עם חברה ז
נעימה ותוכלו אפילו
לחשוב על קשר חדש,
אלא שבניגוד לתוכניות
הוא יהיה רציני וחשוב ממה שאתם
מתארים לעצמכם. זהירות בדרכים.

הבט חו ת הנ תנו תלכםב־ 4או ב־ 5בחוד ש
עשויות לשמחאתכםאבלה סי כו י שמשרי
מכל זה באמתיצא
לפועל. הו אקטן ביו תר.

תו כלו ל ס מו ךרק על

עצמכםו על הבי צו ע ה :־

בהמ קנ הלכם שם י מצויץ. י די די ם: מנ סי ם
ל הו צי אאת בי ט חונ כ ם
תמה רו אל העצמי.

להא מין להם ול שנו ת
תו כניו ת בג ללהע רו ת
הנו ב עו ת מ קינ א ה. ה־ 8
בחוד ש י הי ה מעייף מ או ד. אךב־ 9וב־ 10
ל טו ב ה.
ו תו פ ת עו
נוח.
יו תר
תרגישו

חיי החברה שוב מהנים אתם יכולים
להרשות לעצמכם ליהנות מאהבות חדשות,
אם בי לא נראה שמצב־הרוח
שלכם נוטה ל קשרים
רציניים, מחייבים
וארובי״טווח.
במכרים חדשים אל
תמהרו לבטוח מישהו
עלול להפיץ שמועות לא
| ו 1ן 0
נעימות בקשר אליכם
אך היושר הטיבעי שבו

!! 1^ ^ 2836
ניחנתם אינו מאפשר
לכס לחשוד באיש. אם
כך, רצוי שתשתמשו באינטואיציה החזקה
שלכם, זו בוודאי תנחה אתכם יותר נכון.

אח ה־ 4וה־ 5בחודש עליכם לעבור איכשהו.
אין ספק שתסתכסכו בכל מקום שבו
תימצאו. אם בעבודה
רי׳״׳״איי״׳׳־י•?81 ממאפצע*; עוד תצליחו להחזיק
את עצמכם, ההתפרצות
תבוא כשתגיעו הביתה.
ן! * יי :9 בני״הזוג ושאר המיש־פחה
לא יהנו מחברתכם
בימים אלה. העצבים
מתוחים, הדברים אינם
מתנהלים לפי רצונכם
ואתם אינכם יבולים
לשנות דבר. זו אינה
תקופה קלה. אך בשבוע הבא חלק מהדברים
יתחילו להסתדר. יהיה בסדר.

מצב ־ ה ב רי או ת אינו טו באתםז קו קי ם ל יו
תר מנו חהוה שג ח ה על עצמכם. אלתת כננו
נ סי עו תבת קו פ ה זו רצוי
לנו ח לג שת ל רו פ אי ם
ול ח שוב על תזונ ה יו תר
נ כונ ה ה״ 8בחוד ש יפ תיע
ל טו בהמב חינ ה
אלא שק צ ת
כ ס פי ת
מו קדם לשמוח. ב ר רו
הי טבאםלאנפלה
ט עו ת כל שהי. יו ם ה שני
אינו מ ת אי ם לנ סי ע ה.
א ם אפ שרד חו זאת
ביו םולאתתחרטו על ה ד חי ה. מי כתב שיגיע
יעורר תי קוו ה עצומ האך עדיף להמ תין

במקום העבודה צפויות בעיות. קודם כל
הדרישות המופנות אליכם על״ידי הממונים ומרגיזות מקוממות
אתכם. יתכן שזה הזמן
לתכנן מעבר לתפקיד

אחר, או לחפש אפשרות
אחרת. עדיף לא לדבר
על כך עם איש. התיק־שורת
בעייתית ב תקופה
זו, וגם אלה
שעליהם אתם סומכים
בדרך־כלל עלולים לג־רום
לכם נזק. בגלל
פליטת״פה מיקרית ומיותרת. ה־ 9וה־סג
בחודש יהיו מאוד־מאוד מעייפים וקשים.

ה־ 4ו ה־ 5בחוד ש אינ ם נו חי ם לפגי שו תעם *
אנ שי םשח שובי םלכםל קי דו םהק ריי ר ה. ל א
יבינו אתכםולאתצ לי
חו ל שכנע אי ש שה רעיונו
תשלכם טו בי ם.
ה־ 9ו ה־ סג בחוד ש יו ת ר
טו בי םאת הפגי שו ת
ה ח שו בו תכד אי לבצע
באותם ימים. נ סי ע ה

1 !.י1.
ל חו ל עו מדת על הפרק,
ידיעה ח שו בהומשמחת
תגיע א לי כ ם בקשי־ לכך.
ב ת חו ם ה רו מנ טי קו רי ם
ד ב רי ם מוז רי םאלתתא כז בואםהדב רי ם
ל א קו רי ם כ פי ש תוכננו הכלי הי ה מעניין.

לבצע משהו מכל זה
בימים אלה. משהי יש-

בי ד קו הי טבמההם
רו צי םלה רווי חמהקשר

דופן. השכנים וי די ד ם
שעמם לא התרא. ס

פולגיס
ביפו

התיאטרון הפולני קריקוט, בראשותו
של הכימאי טדיאוש קנטור,
יגיע ארצה ויעלה בתיאטרון נמל יפו
את המחזה הכיתה המתה המראה את
נפילתו של דור, בני־אדם שאין להם
זמן וחשק לאשליות, או חלומות על
עתיד.
קריקוט הוקם בפולין על״ידי
קנטור במילחמת־העולם כתיאטרון
מחתרתי, ולאחר הצלחתו קיבל את
בירכת המימסד הפולני.

כדא לחמת להכחשת שוש עטרי היא אחת השדרניות
הפופולאריות ביותר בארץ. איציק אב־נרי
הוא אחד מאנשי־העסקים הצעירים
שהצליחו בשנים האחרונות כבעלי־

אדי גואנע
בדי!
זמר הרגאיי המפורסם ביותר בעולם
כיום, אדי גראנט, רוצה להופיע בארץ.
השבוע התקבל בקולנוע דן טלקס
מאמרגנו של הזמר, ובו בקשה להיפגש
עם בעלי דן, ששמם הגיע גם לאוזני
הזמר הכושי מפי חברי להקות שהופיעו
בארץ. אמרגנו של גראנט כתב
בטלקס כי הזמר רוצה לבוא לארץ
לשתי הופעות. בעלי דן נענו בהתלהבות,
והאמרגן יגיע ארצה, בלוויית
הזמר, בסוף השנה, כדי לסכם את תנאי
ההופעה.

!7 איש חגורות
העור

שוש עטרי
לא מפריעדיסקוטקים.
היא בשנות השלושים המוקדמות
שלה והוא בשנות העשרים המוקדמות
שלו ׳ .אך מסתבר שהפרש השנים
ביניהם לא מפריע להם ליהנות האחת
מחברתו שיל השני. בזמן האחרון אפשר
לראות את שניהם מבלים יחד בכל
מקומות הבילוי הנוצצים.
אבנרי. שהוא אתר הבעלים של

איציק אבנרי
הפרש השנים -

פסטיבל תקליטים חדשים

מני בגר הוא ללא ספק אחד מזמרי-
הרוק הטובים ביותר שידע עולם |
המוסיקה היש׳ראלי. בתקליטו החדש: ,
הייתי בגן־עדן. מנסה הזמר להשתחרר
מאותם כבלים שהצמידו לו בשנים
האחתנות אנשי יחסי־הציבור שעבדו
עבורו ועליו.
בגר, שפרש בשנתיים האחרונות |
מעולם־הזמר ועבר לייצור ועיצוב חגו־ [
רות־עור, נשמע בתקליט החדש טוב
יותר סאי־פעם. גם הוא, כמו הרבה
זמרים אחרים, ידע לנצל את המשבר
שפקד אותו כדי להתבגר ולעלות אל
שביל שאולי מתישהו יוביל אותו
בדרך הנכונה.
יסורי בגר, כפי שהם נשמעים
מתקליטו האחרון. הבנוי כשתי יחידות
נפרדות. מציגים עולם נאיבי ותמים

מועדון הליקוויד החדש רוצה
להפוך, ומהר, לזירת־רוק בינלאומית.
לשם כך מתנהלים מגעים רציניים בין
הנהלת המועדון לבין רשימת אמנים
בינלאומיים, כמו בריאן פרי, יו־טו, ילו
ופול יאנג לגבי הופעות בארץ. בריאן
פרי ופול יאנג כבר נתנו את הסכמתם
העקרונית להופיע. מה שנשאר לסכם
הוא גובה התשלום — מנהלי ליקוויד
מנסים לשכנע את האמנים להופיע
תמורת סכום כסף קטן בהרבה ממה
שרגילים כוכבים בקנה־מידה כשלהם.
בריאן פרי היה הראשון שנשבר
במשא־ומתן הארוך והמתיש על כמות
הדולארים שתתגלגל לכיסו, והוא
כנראה יהיה הראשון שיפתח את מסע־ההופעות
בליקוויד. בינואר הקרוב.

תאומי טומפסון דחיי העתיד״

להקת תאומי טומפסון הוקמה בשנת ,1977 אך את ההצלחה הם ראו רק בשנת1

,1982 שבה יצא להיטם, בשם האהבה.
בראשית דרכם היה לתאומי טומפסון צליל חדש ומרתק, ורבים תלו
בלהקה תיקוות רבות. אך אלבומם החדש, לחיי העתיד, הוא אלבום משעמם

קולנוע דן, קל א ס איי, מועדון
התיאטרון ועור מקומות־בילוי בתל־אביב,
החל את דרכו כשומר־סף
במועדון־נוער תל־אביבי: בעזרת קיס־מו
האישי ומישפחתו העשירה הוא
הצליח להשתלט בתוך זמן קצר על
מקומות־בילויי רבים בעיר.
אבנרי הוא מין ״נחום־תקום״ :הוא
למד את הסוד. ובכל פעם הוא מגייס
מחדש לעזרתו אדם בעל מעמד חברתי
ופותח בעזרתו מועדון חדש ההופך
מהר מאוד למרכז הבילויי התל־אביבי.
לאחרונה הוא לקח תחת חסותו את
להקת סיאם והביא אותה לסיבוב
הופעות מוצלח. הלהקה שחזרה
ללונדון, קיבלה מאמרגנה במתנה
קרוואן, שיסיע אותה בהופעותיה
ברחבי אירופה. השבוע המריא אבנרי
ללונדון כדי לחתום חוזי־הקלטה עבור
הלהקה, העושה את דרכה בעולם
המוסיקה הבינלאומי.
שוש עטרי נשארת כאן. אך אבנרי
לא שכח לחזור ולהודיע לפני המראתו
שהרומאן ביניהם הוא רציני בהחלט,
ושכדאי לחכות להפתעות.

הפריצה החוצה

של איש השואף להיות בעולם אחר
(גן־העדן?) .ההפקה היא של יזהר
אשרות ומני בגר, וישני להיטים כבר
הצליחו לטפס במיצעד־הפיזמונים:
שיר השיחרור ואין לי זמן.

עופר ניסים, מהתקליטנים המפורסמים
ביותר בארץ, חשב תמיד
שאפשר להצליח גם בישראל עם שיר
דיסקו המושר באנגלית. הוא ישב

דיאנה רום
למרות ההקדשה המיוחדת
מבחינה ווקאלית, הלהקה לא מחרשת דבר, והם חוזרים על הנוסחה הלהיטית,
המורגשת בכל רצועה ורצועה.
אפשר בהחלט לוותר על התקליט הזה ולהישאר עם התקליטים הקודמים של
התאומים.

דיאנה רוס -״נאכלת ודה״
מעל גבי עטיפת התקליט מובלטת בהדגשה מיוחדת הקדשתו של הזמר מייקל
ג׳קסון, האומרת :״את באמת מיוחדת ונפלאה.״ דיאנה רוס, בנאכלת חיה. נשמעת
בדיוק כמו אותן אלפי זמרות־רוק במועדוני־הריקודיס הפשוטים.
החומר שנאסף בתקליט לא שווה האזנה ראשונה גם בדיסקוטים שאליהם כוון
התקליט.
טיפול אישי
מני בגר

הם עבדו עבורו ועליו

ממי הדר מלווה את לאה לופטין,
שהוציאה בימים אלה תקליט־שדרים
חדש, כבר כמה שנים כמעצב עטיפות
תקליטיה. לאה טוענת שהיא דבקה
בממי, כי הוא יודע לעצב את העטיפות
בסיגנון אחר ושונה, והתוצאה הסופית
תמיד משקפת את אישיותה. אופי
שיריה ורצונה המדוייק.

בשיר החרש, על הירדן. המשלב י;
געגועים לנוף ילדותה של לאה
(סביבות קיבוץ אפיקים) ,השתמש ממי |
באלמנטים מתוך נוף זה ובצבעים של ״
ירוק, כחול וצהוב. מאה התקליטים ן
הראשונים שיצאו מהמכבש זכו גם ן
לטיפול אישי של ממי וצוות העוברות ן
שלו. במשך לילה שלם הם הדביקו ׳ י
בעבודה ידנית את פריטי הקולא׳ז ן
המופיע על העטיפה: עלי־דקל ירוקים) ,
עננים כחולים וקרני־שמש צהובות.
אלה התקליטים שהגיעו אל
השדרים. הקהל הרחב יקבל את
המהדורה המודפסת.
ז עופר ניסים
אפשר להצליח גם באנגלית
וחשב, ואת התוצאה אפשר לשמוע
ולראות עכשיו בדיסקוטקים.
השיר, הבנוי במיקצב של היי־ן
אנרג׳י, נקרא האהבה הי א מישחק; .ז
הוא הושמע לראשונה לפני חודש, וזכה |
להצלחה אדירה. אומר ניסים :״אפילו י[
אני הופתעתי מההצלחה של השיר, י;:
פיתאום הגיעו אליי הביתה תקליטנים?
מכל מיני מועדונים וביקשו ממני את?׳
השיר״.
לאור ההצלחה חחליטה חברת |
וידיאו 80 לממן את צילומי הוידיאו׳5].
כשהדוגמנית ז׳קלין כהן והדוגמן אילן |
אשר מנדבים את פרצופיהם כרקע*;[
לשיר.

נמרוד ךזד6 .

חמחרים
היו״ר הטייס
נבחר באוסלו, ליו״ר ה־סטורטינג,
בית־הנבחרים הנורווגי, יי
מקוב ,61 ,שהיה, לפני 20 שנה,
היהודי הראשון שנבחר אי־פעם לפרלמנט
הנורווגי. בנקוב, נכדו של
צלם־החצר אצל הצאר הרוסי, נמלט
מנורווגיה במילחמת־העולם, כדי לשרת
כטייס בחיל־האוויר הנורווגי בגולה.

מלכודת
השיא
נחוג בלונדון, יום־הולדתו ה־
33 של מלכודת העכברים, מחזה־המתח,
פרי עטה של אגאתה כריסטי,
שהוא המחזה שהוצג מיספר הפעמים
הרצוף הרב ביותר בהיסטוריה — עד
כה 13,731 פעמים בלונדון בלבד,
מיספר שאינו כולל את אלפי הפעמים
שבהן הוצגה המלכודת ב־ 43 ארצות,
של״ 23 לשונותיהן תורגם המחזה.

הכוכב המתדלק
נחוג יוס-הולדתו ה־ 55 של
קלינט איסטווד, כוכב־הקולנוע
שהחל את דרכו במערבוני־הספאגטי
האיטלקיים (בעבור חופן דולארים;
הטוב, הרע והמכוער) ,המשיך
בסידרת הארי המזוהם וצובר עתה
מיליונים בהנוקם. איסטווד, גרוש ואב
לשניים, היה לפני הקריירה הקולנועית
כורת־עצים, מתדלק בתחנת־דלק
ופסנתרן במועדוני־לילה.
ונימה מאידס
^ ימיו האחרונים היה הגבר
* 1הבלונדי היפה שרוי בתוך אוהל־חמצן.
רפי מטר, כתב קול ישראל
בפאריס, גבר תמיר וחסון, כחש ונחלש.
במוצאי־שבת הודיע קול ישראל,
באחת ממהדורות־החדשות, כי מטר
נפטר בפאריס מ״מחלה קשה״ .בגלי־צה״ל
סיפרו את כל האמת: העיתונאי
אוהב החיים מת ממחלת־האיידס האיומה.
לפני
שלושה חודשים פורסם
לראשונה במדור־שידור (העולם הזה
)4.9רבר מחלתו של הכתב. מטר היה
תמיד בריא־גוף, ועשה דיאטות איו־ספור.
זמן
קצר לפני הפירסום פגשה את
מטר בפאריס סימה אלמוג, מנהלת
בלהקת המחול בת־דור. המנהלת
ראתה כי מטר רזה מאוד, ושמחה על
הדיאטה החדשה והמוצלחת שמצא.
לתדהמתה ענה לה מטר כי אין הוא
מתנסה בשום דיאטה חדשה, וכי אין
הוא מבין את פשר הירידה הפיתאומית
במישקלו.
רפי מטר ( )38 נולד בפולין. הוא גדל

איש רב־פעלים
נחוג יום־הולדתו ה־ 65 של
יצחק ארצי, ח״כ המערך (מטעם
הליברלים העצמאיים) ,עיתונאי(עורך
יומון זמנים המנוח) ,מישפטן, ראש
מחלקת עליית הנוער וסגן ראש
עיריית תל־אביב לשעבר, ארצי, יליד
רומניה, שעלה ארצה אחר השואה, החל
את דרכו בארץ כפועל חקלאי בהרצליה,
והיה איש מישרדי האוצר
והחוץ, לפני שפנה לפוליטיקה. הוא
אביו של הזמר שלמה ארצי, שנקרא
בלידתו: שלמה־חיים.

טייס המחתרת
נפטר בגיל ,74 יהודה
נאור, איש אצ״ל בטרם־מדינה(ובוגר
קורס הטיס של האירגון, שגם הוגלה
על־ידי הבריטים לאפריקה) ,בעלה של
אסתר רזיאל־נאור, מי שהיתה במשך
שנים ח״כית חרות ולפני כן קריינית
תחנת״השידור המחתרתית של האצ״ל,
קול החירות, ואם לשלושה בניהם,
שאחד מהם, אריה נאור, היה מזכיר
הממשלה של מנחם בגין.

100 אדף דולר
נפטר בתל־אביב, שלושה
חודשים אחר יום־הולדתו ה־ ,94 יוסף
זריצקי, זקן ציירי ישראל, שנודע
בציורי המים והשמן שלו (עבורם
מוצעים מחירים של עד 100 אלף דולר
האחד) ושהתפרסם בדיעותיו הנחרצות
(על בצלאל הירושלמי של שנות הסב
:״נגרים דופקים בפטישים ותימנים
עושים כל מיני מלאכות — פילגרין,
שטיחים, ריקמה!״) ובחבורת אופקים
חדשים, בראשה עמד, אחר שפרש, יחד
עם 13 ציירים ופסלים(ביניהם: מרסל
ינקו ומשה קסטל) מאגודת הציירים
והפסלים. זריצקי גם הודה, כי בשעתו
התחיל לצייר בציבעי מים, מפני שאלה
היו הצבעים היחידים שאותם ניתן היה
להשיג בארץ־ישראל שלפני 60 שנה.
העולם הזה 2518

בבית הוריו בחיפה. אביו יבואן־קפה
מצליח. הוא איש אמיד, ונתן לבנו את
החינוך הטוב ביותר. רפי למד אמנות
ברויאל קולג׳ בלונדון וסיים
בהצטיינות. אחרי קריירה קצרה של
איש ביטחון באל־על התמנה הצעיר
רחב־הכתפיים ככתב קול־ישראל
בפאריס.
מטר אהב את עיר־האורות. והיא
אהבה אותו. הוא הכיר היטב את
המטרופולין. ישראלים שבאו לבקרו
זכו בסיור מודרך בסימטות ובבתי־הקפה.
מטר הכיר את הזונות ברחובות
האפלים, את השיכורים בכניסה
למטרו וגם את העילית המדינית
והאינטלקטואלית של צרפת.
בין חבריו היו עורכי־דין מפורסמים.
שרים בכירים בממשלת צרפת ואמני
צמרת. כולם הכירו את מטר כאיש־שיחה
אינטליגנטי ומשעשע.
מטר התגורר בפאריס ברירה של
שישה חדרים. שניתנה לו במתנה על-
ידי ראש עיריית פאריס. ז׳אק שיראק.
הדירה היתה מלאה תמיד בחברים,
שבאו להתארח. לפעמים היתה הצפיפות
בדירה כה גדולה. עד שאפשר היה
לראות אורחים ישנים בשורה על
השטיח.
מטר לא התרועע דווקא עם הומוסקסואלים.
היתה לו חברה במשך
שנים: נורית כהן. בתה של הציירת רות
שלוס. גם לאחר שנפרד מטר מחברתו
הם נשארו ידידים טובים. כיום נשואה
נורית לגילעד עברון, בנו של העיתונאי
בועז עברון.
מאז שהתגלתה מחלתו, קיבל מטר
שיחות־טלפון רבות וזרי־פרחים מישראל.
בייחוד דאג לו אברמל׳ה אייזנברג,
בן־זוגו של אריק ואן אסל מגלריה 132
היוקרתית ביפו. אייזנברג סיפר כי
לפני שנה וחצי לקה בשטף־רם במוהו
ולקה בשיתוק. היה זה מטר שטיפל בו

שבועיים לפני פטירתו של מטר
טילפן אייזנברג לידידו. את שפופרת־הטלפון
הרימה אמו של מטר, שסערה
את בנה בחוליו. בידי הבן הגוסס לא
נותר הכוח להרים את שפופרת
הטלפון.

ריבקה זוהר:

.,אנבח׳ ,דימיתי, עשית את הנד 3ד להשיא

אני הייתי בטוחה שהבעיה היא אני,
שאני אשה דוחה ומכוערת.
יום אחד פשוט נשברתי. אמרתי לו:
ביל, אני אומללה ולא יכולה להישאר
כאן. אני רוצה לחזור הביתה, לישראל,
להיות עם המישפחה, החברים וכל מה
שנשאר מאחוריי.
הוא ענה לי :״בואי ואראה לך איך
אפשר להיות מאושרים,״ והזריק לי את
הזריקה הראשונה של הרואין בחיי. עד

ף שברתי סופית כשנכנסתי,
• 4 / /לפני שלוש שנים, לחדר־הע־בודה
של בעלי, ביל, ומה שראיתי גרם
לי להתעלף. ראיתי את ביל, הגבר שלי,
החכם, השרירי, הגברי, שונא־ההומו־אים
המושבע, מזדיין עם בחור בן ,17
שעבד איתו בהצגה.
״הייתי בשוק. לא ידעתי מה לעשות
עם עצמי. זה היה פשוט כאילו הרגו
אותי. ואחר־הכך השמוק הזה, ביל,
ניסה במילים יפות לטייח את החרא
הזה!״
כך סיפרה ריבקה זוהר, כשהיא
יושבת בחדרה במלון הילטון. ריבקה,
אחת הזמרות הגדולות ביותר שידע
עולם־הזמר הישראלי, חזרה ארצה כדי
להופיע בפסטיגל, אחרי שהות של 10
שנים בארצות־הברית.

מספרת ריבקה:

למעשה, לא עזבתי את הארץ
כשאני בשיא הקריירה. כבר ארבע
שנים קודם לכן ישבתי בבית וניסיתי
להיכנס להריון. ביל עבד כחשמלאי
בהצגות בארץ. באותה תקופה הוא
נתפס כמה פעמים על־ידי המישטרה

אז מעולם לא השתמשתי בשום סם.
ביל הוא שהשתמש בסמים.
תעופי מפה!
** אותו היום הפכו חיי לסיוט. ולי
*/לא היתה שליטה עליהם.
תוך חודש ימים, מאותו היום הארור,

הפכתי למכורה. עברתי לגור בבית של
חברה שגם היא היתה מסוממת. ביום
שעזבתי הודיע לי ביל :״ריבקה, אני
רגיל לרמת־חיים מסויימת, ואת צריכה
להשאיר לי את המשכורת שלך ״.באותם
הימים הופעתי בנידיורק ערב־ערב
במועדון פינגיאן. נתתי לו את כל שהיה
בכיסי, השארתי לעצמי רק 10
דולר.
הוא טימטם לי את המוח. בעורמה

בביתנו, כשברשותו סמים. היינו נשואים
כבר שנתיים. לבסוף נכנסתי
להריון וילדתי את תמה, ילדה שחלמתי
עליה.
בארץ לא חדל ביל מלמרר לי את
החיים. הוא טען שמדינת־ישראל היא
מדינה של גנגסטרים בשרות החוק,
והוא, כאמריקאי, הפציר בי לעזוב את
הארץ.
באותם הימים כל־כך הערצתי אותו,
מין סופרמן, חכם, עם שרירים, גבר
שיודע הכול, מפרויד עד להרצל. לכן
קמתי ועזבתי איתו את הארץ.
מייד אחרי שהגעתי לאמריקה,
לפני 10 שנים, הבנתי שטעיתי. זה
התחיל בזה שהלכה לי שימחת־החיים.
בהתחלה לא הבנתי למה. היה לי בעל
אוהב וילדה נהדרת. אך ביל לא חדל
מלהציק לי והאשים אותי בכל פגם
ובצרות שקרו לנו.
ביל החליט שאני לא אשה מושכת.
המצב הגיע לזה שבמשך שש השנים
האחרונות שהיינו ביחד לא היה לנו
שום מגע מיני, אפילו לא ליטוף.

זמרת זוהר ורופאה נקאו במלון
״הייתי מ ת עו ררתבק רי ז ו צו רחת על היל ד ה׳

הרופארו־הידידה:

יחד עם ריבקה זוהר הגיעה לארץ הרופאה נעמי נקאו 39 ילידת־הארץ
שנישאה ליבאני והתגרשה. היא גאה בדי לעמוד לצידה של
ריבקה כשתעלה בפעם הראשונה לנימה בישראל, אחרי סג שנים.
מספרת נעמי:
אני ילידת ירושלים, גרה כנר 25 שנים בניו־יורק. אני רופאה
פנימית, גסטרולוגית, לדרכי־העיכול. אני חוקרת במכון לחקר־האיידס.

ריבקה זוהר היכרתי באמצעות השירה שלה, שלוש שנים לפני
שהיכרתי אותה אישית.
אני, ברופאה, לא מדברת אף פעם על החולים שלי, אבל רינקה
ביקשה ממני לספר על המיקרה.
כשהייתי עם ריבקה בארצות־הנרית ודיברנו על נסיעתה לארץ,
ביישנית וסגורה, והיא לא אוהבת
היא הסבירה לי שהיא
להתחלק עם העולם במה שקרה לה, שהיא רוצה להגיע לקהל
הישראלי דרך השירה. היא מיכננה לעלות לבימה במו שהיא, בלי
איפור, והיא קיוותה שהקהל יקבל אותה בצורה חמה.
יום לפני הנסיעה החליטה ריבקה שהיא תתראיין ותספר את מה
שעבר עליה, ואולי באמצעות הסיפור שלה יימצא ישראלי, המשתמש
בסמים, שנרגע שיקרא מה שקרה לה, ואיך יצאה מזה, זה יעזור לו.
אני לא הולכת לעשות מסע נגד הסמים, היא עושה את המסע הזה
בדרך הקשה, שנה היא רוצה להתחלק בדבר הנורא שקרה לה,
להוציא את כל הליכלוך שעבר עליה.
זה סיפור כאוב. דבר שהיא מנסה לשכוח. היא מוציאה את זה
החוצה, פה בארץ, לא כדי לפרסם את עצמה, אלא נ די לדבר אל
אנשים העוברים את מה שהיא עברה.
אני חושבת שזה המעשה הגדול ביותר שהיא עשתה בחייה.
אני רוצה שאנשים יידעו את זה, חנינו שזה לא גימיק. היא לא
מספרת את הסיפור נ די להתפרסם.

רופאה נקאו
,היא אשה ביי שגי ת ו סגו ר ה׳

ובקסם האישי שלו הוא היה משכנע את
כולם שאני פסיכית. הוא סיפר לחברים
שחוץ מלקרוא סיפרי־מיסתוריואני לא
יודעת לעשות כלום. כל זה נודע לי רק
מאוחר יותר. אחר־כך הוא התחיל גם
להסית את בתי תמה נגדי. הוא אמר לה:
״אמא שלך היא ג׳נקי(מכורה לסמים).״
מאוחר יותר הוא שיכנע אותה שאמא
שלה מתה.
סבלתי מריגשי־אשמה קשים בקשר
לבת. היא ראתה אותי לא־פעם מזריקה
לוורידים, והיתה שואלת אותי :״אמא,
למה את עושה את זהי״
לפעמים, בבוקר, היינו מתעוררות,
ואני הייתי בקריזה, כי לא קיבלתי את
המנה שהורגלתי לה. תמה היתה מבקשת
בקול הנהדר שלה :״אמא, אני רוצה
ביצה!״ ואז הייתי צורחת עליה וצועקת:
מה ביצה? עיזבי אותי? למי יש ראש
לביצה שלך? תעופי מפה!
רק לאחר שהייתי, מאוחר יותר,
משיגה את מנת־הסם, הייתי חוזרת
לעצמי וקוראת לה :״תמה שלי, יפה
שלי, ילדה שלי, מה את רוצה לאכול?״
היא נבהלה ממני. קודם הייתי
צורחת עליה, וכמה דקות אחר־כך
הייתי מרעיפה עליה אהבה בלי סוף.
תמה נשברה וביקשה לעבור לגור עם
אביה, ומתוך דיכאון וייאוש הסכמתי.
כשאתה מסומם, שום דבר לא
מעניין אותך, רק הצורך להשיג את
המנה שלך. למי היה איכפת מהילדה?
כשהייתי מצלצלת אליה לשאול מה
שלומה, היא היתה נבהלת ממני. רק
מאוחר יותר הבנתי שמה שגמר את
הקשר בינינו סופית היה שטיפת־המוח
של ביל.
לא פעם הייתי קובעת איתה פגישה,
ופשוט לא מגיעה, כי לא מצאתי את
.!£90519

הסם. ואז הייתי אומרת לעצמי:
״1״1 * 1ע ,£1 7 9 £ 1העיקר
שאמצא את הסם. כשאתה מכור
לסמים, החים מתגמדים, דברים
חשובים הופכים לשוליים. ומה שחשוב
תמיד זה המנה הבאה. ביזבזתי 400
דולר ליום על סמים. עשיתי מעשים
שהיום אני מתביישת לחשוב עליהם.
הרבה אנשים טובים עזרו לי, ואני
גמלתי להם ברע.
היתה לי חברה שראתה שאני
מסתובבת ברחובות. היא הציעה לי
לגור בדירה שלה במשך שנה, בלי
תשלום. כשהיא חזרה, הבית היה ריק.
מכרתי את כל הרכוש שלה.
לא היתה לי כוונה לגנוב לה.
מצאתי לעצמי את כל הצידוקים
שבעולם כדי להצדיק את עצמי.
הפכתי לאשה ערמומית. המילחמה
היומיומית עשתה אותי לנוכלת קטנה,
שקרנית.
12 שקיות של הירואיז ליום עולים
חון־עתק. בלעדיהם לא יכולתילתפקד.
בסוף ההופעה שלי בפינגיאן הייתי
ניגשת לישראלים בקהל, שזכרו אותי
עוד מהארץ, משקרת להם שאני צריכה
כסף עבור הלימודים של הילדה,
ממציאה מחלות לכל המישפחה —
העיקר שיתנו לי 100 דולר טיפ, כדי
שיהיה לי כסף לעוד מנות. נגעלתי
מעצמי, אד לא היתה לי שום ברירה.
לפעמים, כשלא היה לי כסף, גנבתי
מהחבר שלי, שאיתו גרתי אחרי
הגירושין, דברים שהיו לו בבית. פעם
הוא קנה מגפיים חדשים ב־ 250 רולר.
עוד באותו היום מכרתי אותם ב־10
דולר, כדי לקנות שקית אחת של
הרואין. כשהוא חזר הביתה, הוא שאל
אותי איפה המגפיים. ואני בתמימות

עניתי לו: סקוט, אולי תפסיק להאשים
אותי בכל מה שנעלם מזן בית!

איזושהי
^ מיפלצת
רב אחד לפני שנתיים . ,כש־
^/סיימתי את ההופעה ב־ 4לפנות
בוקר, נתן לי אחד הישראלים 1000
דולר. טיפ. איזו חגיגה של סמים היתה
לי באותו ערב באזור המסוממים!
היה לי ידיד שהיה בייבי־סיטר
בביתו של אחיו, וכשאחיו חזר באותו
הערב הוא גילה בית ריק. אפילו את
כלי־המיטבח הוא מכר.
להיות מסטול זה לא כמו שמראים
בסרטים של הוליווד — כל הרעידות
האלה של השחקנים, והבעות־הפנים
הדביליות. זה משהו אחר לגמרי. החיים
אף פעם לא דומים לסרט.
יום אחד הזרקתי לעצמי תערובת
מסוכנת מאוד של קוקאין והירואין
ביחר. זה נקרא ״ספיד בול״ .אחרי זה
נכנסתי למיקלחת. הסבון התחיל לרעוד
לי, השערות סמרו, והתחלתי להרגיש
קור־כלבים. נכנסתי לפאניקה.
קראתי לאחת מדיירות המלון. הסתבר
שחטפתי הרעלה. השתמשתי במזרק
שמישהו אחר הזריק בו קודם לכן,
ובמזרק נשארה טיפת־דם שהרעילה
אותי. מייד פתחתי את זרם המים
החמים בלבד, ועמדתי מתחת למים
הרותחים ושבהם אפשר היה בקלות
להכין קפה.
ההרואין הפך אותי לעבד. לאט-
לאט נגמרה ריבקה, ועלתה ממנה איזה
שהיא מיפלצת, שלא ידעתי מי היא.
איבדתי את הזהות העצמית שלי.

ריבקה זוהר ביפו העתיקה
.התגלגלתי בין פחי־האשפה בניו־יורק.
הידרדרתי יותר ויותר לתון־ ההירו־אין,
לתוך הסכנות וההתגרות בגורל.

ן*ופ אחד, כשהלכתי לקנות את
הסם, תפס אותי כושי צעיר, ילד עם
אקדח. הוא הצמיד לי את האקדח
למצח ואיים עליי. היה לי חושך
בעיניים. ראיתי לפניי את הסוף.
שמעתי על מיקרי האונס והשוד,
ופיתאום אני עומדת לפני זה.
התחלתי לבכות ואמרתי לו: קח את
כל מה שאתה רוצה. יש עליי תכשיטי־זהב
של סבתי ו־ 200 דולר במזומן. רק
אל תעשה לי כלום!
אני לא יודעת מאיפה היה לי הכוח
לדבר. כשהוא הלך, נשמתי לרווחה.
ניצלתי.
חמש דקות אחרי זה אמרתי לעצמי:
איזה זין, מאיפה אקנה עכשיו סם?
הגעתי למועדון ואמרתי לבוס שגנבו
לי את הכסף שהיה לי לשלם עבור
בית־הספר של הילדה, ואם לא אשלם,
יעיפו את הילדה. הוא נתן לי 100 דולר,
ובריצה מהירה רצתי להשיג את הסם.
מכרתי את כל הרכוש שהיה לי,
עמדתי ברחובות ניו־יורק, מציעה למכירה
את השמלות שלי, המעילים
והתחתונים שלי. מצאתי את עצמי
כשרק שמיכה דקה מכסה אותי כמעיל.
הייתי מסתובבת בה ברחובות ובבית.
צילצלתי לביל וביקשתי ממנו
להביא לי שמיכה אחת מהבית, כי היה
חורף קשה במיוחד, והוא אמר לי :״את
מסוממת, ולכן לא מגיע לך כלום!״
אני לא מאמינה כיום שהייתי
מסוגלת לאהוב אדם שהתגלה אחר־כך
כחלאה כזאת. הוא הרס לי את החיים,
הוא הביא אותי להרגיש ככלום, לא
אשה ולא אמנית.
היום יש לי הרבה חברים הומואים.
אני לא שונאת אותם, כי הם חיים עם
זה, ולא חיים בשקר. אבל ביל רימה את
כולם. הוא גרם לי להגיע לתהום
עמוקה, כדי לחפות על עצמו. הוא שמר
על התדמית של גבר נשוי, שאשתו
זמרת מפורסמת, והשולט בה כמו
כשיפחה.
חייתי בבית־מלון שכל הדיירים
שלו היו מסוממים. ספק אנשים, ספק
מיפלצות. בלי שיניים, כל העור היה
מחורר מצלקות של הזריקות. למכורים
יש הנאה לראות את הדם קופץ

מהמחט. היו שם אנשים שלא היה להם
מקום להזריק בוורידים של הזרועות,
והם היו מזריקים לצוואר ולרקה.
יום אחד ישבנו, חבורה של מסוממים,
ואחד מהם חיפש וריד פנוי ולא
מצא. הוא לקח סכין־גילוח וחתך לעצמו
את היד לעומק. ואני, ריבקה זוהר,
ישבתי מולו, שלווה ולא־איכפתית,
נראה היה לי שהוא עשה את הדבר
הנכון ביותר לעשות, הרי הוא זקוק
לסם.
התלות שלי בסם הלכה וגדלה לפני
כשנתיים, כשניו־יורק היתה בעוצר
בגלל הסופה הגדולה, ושום איש לא
הסתובב ברחובות כי היתה סכנה
שהרוח תהרוס אפילו בתים. מצאתי את
עצמי ברחובות, מחפשת ספק שימכור
לי מנת־סם. המיטריה עפה לי, והרוח
העיפה אותי על המידרכה. המשכתי
ללכת, ידעתי שאני מוכרחה להשיג
עוד מנה של סם.
הסם גורם למלכות להפוך לזונות.
אנשים שלעולם לא יכולת למצוא
ביניהם מכנה משותף הופכים לחברים
לצרה משותפת. ראיתי שם מי שהיו
דוגמניות־צמרת: אנשי־עסקים וגם
פושעים קטנים שהפכו לידידים.
לדעתי צריך להכריז על עונש־מוות
לסוחרי־הסמים, כי הרי הם הגורמים
לכל־כך הרבה אנשים למות, והם
מתעשרים וחיים בהנאה.
רק מפני שתמיד מצאתי את הכסף
למנה הבאה, לא הגעתי לזנות. נראה
שהחינוך שקיבלתי מאמי, והשורשים
הישראליים שלי, הם שהצילו אותי.
לקראת הסוף הגעתי למצב שאכלתי
לחם יבש שקיבלתי מבעלי־מכולות
יהודיים, שנתנו לי את השאריות שלא
נמכרו באותו השבוע. הייתי טובלת את
הלחם במים ולועסת לאט־לאט. שכחתי
איך אוכלים אוכל, ושקלתי 37 קילו.
הייתי שלד מהלך.
הסתובבתי בין פחי־האשפה כדי
לאסוף בקבוקי קוקה קולה ריקים,
שאותם מכרתי לסופר־מארקטים.
ביום שפגשתי את נעמי נקאו
ידעתי שזהו, אני בסוף הדרך. תמיד
הסתרתי מאנשים שאני מכורה לסמים,
אבל כשנעמי ניגשה אליי, הורדתי את
הפלסטר מהיד והראיתי לה את כל
סימני ההזרקות והצלקות.
אם בישראל יקרא את הסיפור שלי
מסומם אחד, והסיפור יעזור לו להבין
איפה הוא נמצא ועד כמה כדאי לו
לחזור למוטב — אהיה מאושרת.

שיון

וקטנטונת, ושזה כבר ארבע שנים
שהוא לא ראה בחורה ולא נגע בבחורה.
הרגשתי שזה לא זה ואני חייבת לצאת
לפני שיהיה מאוחר. ניסיתי להתחמק
ממנו וביקשתי שיתן לי לצאת. ברגע
שהוא סירב, הבנתי כי אני נמצאת
בסכנה. ניסיתי לדבר אליו במילים
יפות אבל זה לא עזר. פחדתי ממש
והתחלתי להתחנן :״תן לי לצאת. אני
לא רוצה שום דבר, גם לא את
המיכתב!״ רק שיעזוב אותי לנפשי.
הוא התחיל להיות אלים וביקש
ממני לשכב איתו. סירבתי לו, והוא
אמר לי שיעשה זאת בין אם ארצה ובין
אם לאו, ושאל איך אני רוצה את זה —
באלימות, או בצורה יפה, ששנינו נהנה.
לא ידעתי מה לעשות, פחדתי מאוד,
אבל כל הזמן ניסיתי להיות מחושבת
ולא לעצבן אותו. אמרתי לו :״בסדר,
קודם כל אקבל את המיכתב ואחר כך
אני מבטיחה לך שיהיה בסדר״.

טתם בחורה!״
ךתתי לו להבין שברגע שאקבל
!את המיכתב אני אסכים לשכב איתו,
בתיקווה להרוויח זמן. הוא קצת נרגע,
אבל לאחר מיספר דקות שוב ניסה
לחבק אותי. המשכתי להירתע ממנו
וביקשתי שיעזוב אותי. אבל התגובה
שלי בטח הציתה אותו יותר. הרגשתי
שאני בדרך להיכנס להיסטריה, ברחתי
ממנו.
הוא תפס אותי והפיל אותי ארצה,
ואמר לי לשתוק, ושאם אצעק הוא
יהרוג אותי. הוא הרים אותי מהריצפה

חברה שלך.והוא לא יגע בחברה של
החבר שלו. לא האמנתי לו, וידעתי
שהוא משקר לי, בשביל שארגיש בנוח,
אבטח בו וארגע.
אז הוא אמר לי :״את יודעת? את
המיכתב אלי כבר גמר מזמן לכתוב,
סתם ניסיתי אותר! לבחון איזו בחורה
את. ואת סתם בחורה! ובגלל מה
שעשית, לא תקבלי את המיכתב, ואני
אעניש אותך על כך. את לא תצאי
מכאן עד שלא תתני לי לשכב איתך!״
התחלתי להרגיש שזהו סוף הדרר,
שאני אהיה קורבן לאונס. אבל לא
ויתרתי, והסברתי לו שאני עדיין
בתולה ולא שכבתי עם גבר מעולם,
ואני לא מסוגלת לשכב איתו. הוא אמר
לי :״תישבעי שאת בתולה!״ נשבעתי
לו, ואז הוא אמר לי שאם אגע לו באבר־המין
שלו והוא יגמור — רק אז הוא
ישחרר אותי ויתן לי לצאת. התחלתי
לחשוב שאין לי הרבה ברירות במצב
הזה.
למזלי, השארתי את התיק שלי,
בחוץ, ליד השער. זה משר תשומת־לב,
חשבו שזה חפץ חשוד והזעיקו חבלו־מישטרה.
כר שעוד לא הספקתי לגעת
באבר״המין שלו ושמעתי מישהו צועק:
״מי שם?״
הוא עזב אותי מייד ואמר :״תגידי
שזה בסדר!״ אני ניצלתי את זה וברחתי
לעבר השער.
טיפסתי ויצאתי. הלכתי לקחת את
התיק וללכת ...לברוח מהמקום!
אבל למולי עמדו שני שוטרים,
שאחר כד הבנתי שהם קציני־ביטחון
של הכלא, הם שאלו אותי מי היה שם
ומה עשיתי שם. הסברתי בערר, כי

כשהתרמיר עד שיכמה, באה החיילת לב קר חבר היושב בכלא, אחד
האסירים פיתה אותה דטפס על השער -וניסה לאנוס אותה ביו החומות
^ עיתים רחוקות מתקבל במע־
< רכת מיכתב כל־כר נוגע ללב,
הכתוב בכנות כה רבה. מיכתבה של
כוכבה (שם בדוי, כדי שלא לפגוע
בצעירה) צורף למיכתבו של אסיר
מכלא בית־ליד שליד נתניה.
כוכבה, חיילת צעירה מאחד ממוש־בי־הדרום,
באה בסוף ספטמבר השנה
לבקר את ידידה הכלוא בבית־ליד. את
קורות הביקור הזה העלתה על הכתב
ושלחה לידידה שבכלא. והוא העביר
את המיכתב להעולם הזה.
וזה תוכן מכתבה של כוכבה:
לאלי היקר שלי!
ברצוני לספר לד משהו מאוד חשוב
הקשור בי, מאחר שאני מרגישה כי אני
חייבת לספר לר זאת בכל מחיר. איר
תגיב לאחר שתסיים לקרוא את
המיכתב, אני לא יודעת...
היה לי עצוב מאור על שלא נפגשנו
בחופשתר בשבת, ולכן החלטתי לבקר
אותר למחרת, יום ראשון ,22.9.85
למרות שאסרת זאת עליי.
כמו שאתה יודע, לא נתנו לי

יי 3 8י׳

האמנתי לו ברוב טיפשותי, והלכתי
לשם, כפי שהוא הסביר לי.
כשהגעתי, הוא כבר חיכה לי שם,
ואמר שמאחר שהוא חושש כי אם יראו
אותנו יחד, ויהיו לו בעיות, אני צריכה
לטפס על השער ולהיכנס אליו. הוא

להיכנס לראותר, בטענה כי רק חזרת
מחופש, ולא מגיע לר ביקור. היה לי
קשה לוותר, ניסיתי שוב ושוב לבקש
ולהסביר שאני חיילת ובאתי מרחוק,
אר זה לא עזר.
ליד השער עמד אסיר בשם אלפוני
וקרירי— יז יזקלליץ ידי-־לץ

יד יא )>ז9יזל־ין

ן לד(א

י &רץ־ד׳

י ר מל ץגר

לדץ ד^״לי־(ין

ודסג־ייז

>יגר£ז-ו

{•ז>ריץ גד׳

והעמיד אותי ליד מיבנה בקירבת מקום
ואמר לי :״תרגעי, אני לא אפגע בר.״
היה לי קשה להירגע, והמשכתי
לבקש שיעזוב אותי, והוא ניסה
להרגיע אותי שאין לי מה לפחד ממנו
והוא לא יעשה לי מאומה. ניסיתי שוב

^ לו\י^

יז־יא ליליע״ל^

ג דיו ץ >1זיזגי)ן|רד

זי(|יצ\
>זין>יז(ד״

מיכתבו של האסיר
סו. שאלתי אותו אם הוא מכיר אותר,
ואם אוכל להעביר דרכו מיכתב אליד.
הוא אמר לי שכן. ישבתי בסככה בחוץ
וכתבתי לר מיכתב ומסרתי אותו לאסיר.
הוא אמר לי שאם אני מעוניינת
בתשובה, שאחכה לו בשער ליד המע״ץ
הוא יחזור עם מיכתב ממר.

״הידיד שלה מוכן לעמוד בכל בדיקה!״
הסביר לי שאתה כרגע כותב את
המיכתב, ולפי סימן מוסכם מראש הוא
יבוא לקבל ממד את המיכתב. האמנתי
בו וחיכיתי.
התחלנו לדבר ואז הוא התחיל
לשלוח לעברי ידיים, ולנסות לחבק
אותי ולומר לי כמה אני חמורה

לדבר בצורה טיבעית ושאלתי אותו
עליד. הוא סיפר לי שהוא מכיר אותר,
שאתם ישנים באותו התא, והוא יודע
עליי המון, מאחר שאתה מספר עליי.
הוא אמר שהוא יודע שאנחנו חברים
ושכבר הספקת לשכב איתי. הוא אמר
שאין לי ממה לפחד, כי הוא יודע שאני

הייתי המומה, ולא האמנתי שיצאתי
מזה וניצלתי מאונס בטוח.
הם ביקשו ממני שאבוא לזהות את
האסיר. פחדתי, ואמרתי שאני לא רוצה.
הם לחצו ואמרו שאני חייבת, במצבי
הנוכחי.
זיהיתי אותו וחיכיתי בחוץ. ואז הוא
בא וצעק לעברי :״חיילת, תגידי! את
מסרת לי פתק להעביר לאיזה אסיר?״
אני מרוב פחד אמרתי :״מה פיתאום!״
ואז הוא ענה לי :״אז למה קצין־
הביטחון מאשים אותי?״ ולפני שקצין־
הביטחון חזר, הוא אמר לי :״עדיף
שתעופי מפה ושלא תנסי לעשות לי
בעיות!״
ואז בא קצין־הביטחון ואמר לי
להיכנס. פחדתי ובכיתי, ואמרתי שאני
לא אכנס כי אני פוחדת ממנו. הם
סילקו אותו ונכנסתי ישר למישרד של
מפקד־הכלא. הושיבו אותי וניסו להרגיע
אותי. אחר״כד ביקשו שאספר מה
קרה בדיוק. סרבתי לדבר, וביקשתי
לראותף. הייתי כל־כד זקוקה לר
באותם רגעים ולא יכולתי להירגע.

הו1י
במדינה ריעות

בנק על גלגלים

אולי היא רוצה להינשא
מה הוא המסר של
הצעירה המאופרת,
השוככת כמיס׳ בתנוחה
של שכיכה־כריעה?

כלא בית־ליד
..חשבו שזה חפץ חשוד והזמינו חבלן־מישטרה״

אמרתי להם :״אני רוצה לראות את
אלי,״ והמשכתי לבכות. הם אמרו לי
שזה בלתי־אפשרי, ובכלל — מה אתה
קשור לזה?
אלי! כל־כך רציתי לראות אותך,
לשאול אותך מה לעשות, לדבר או
לשתוק?
פחדתי יותר מה יקרה איתך, האם
אלפונסו ינסה להתנקם בך אם אני
אדבר נגדו? המשכתי לסרב לדבר. ואז
הם ישבו והרגיעו אותי, ושאלו אם אני
חברה שלך וכמה זמן אנחנו מכירים.
סיפרתי שאנחנו ידידים מאוד טובים,
ואני מכירה אותך מגיל .14 הם שאלו
אותי איך הכרנו, ולא עניתי. כי אני
חושבת שזה לא עניין שלהם איך החלה
ההיכרות בינינו.
ואז שוב ניסה לשאול אותי מה קרה
בעצם. שאלתי אותם: אם אדבר, האם זה
עלול לפגוע בך? הם הבטיחו לי שאתה
כלל לא תדע מזה, אלא אס אני אספר

אז ישבתי וסיפרתי למפקד־הכלא.

שאל אותי איך זה שיש לי קשר עם
נרקומז? הבנתי שהם התכוונו אליך.
נורא כאב לי שדיברו עליך בצורה
כזאת!
אלי, אני שואלת אותך, האם לדעתך
עשיתי בשכל כאשר סיפרתי למיש־טרה
על הניסיון־לאונס, או שמא
טעיתי והייתי צריכה לשתוק?
אלי, תבטיח לי שלא תרגיש את
עצמך אשם במה שקרה! אני יודעת
שעשיתי שטות, אבל מטעויות לומדים,
ואני שמחה שיצאתי מזה בלי
להיפגע גופנית.
עד כאן מיכתבה של כוכבה.
אלי, המבקש לשמור גם על עילום
שמו, צירף למיכתבה של כוכבה פניה
שכתב לנציב שרות בתי־הסוהר. הוא
חוזר במכתבו על סיפורה של כוכבה,
ועיקר טענתו היא נגד הקצינים
שאמרו לנערה כי הוא נרקומן .״זה
שקר! הידיד שלה מוכן לעמוד בכל
בדיקה שתוכיה כי הוא לא נרקומן ולא
היה בזה. זה לא כתוב בתיק האישי שלו

שם. היא פנתה אליו מבחוץ וביקשה
שיבריח עבורה מיכתב לאסיר.
אלפונסו אמר לה שהוא מוכן
לנסות, הוא הציע לה לטפס על הגדר
והיא נכנסה לחצר של מע״ץ, הנמצא

באותו רגע הבחין קצין־הביטחון
של הכלא, כלאי עלי תינאווי, בתיק
החיילת, שהונח ליד גדר־מע״ץ ועורר
את חשדו. כשניגש למקום הבחין
בחיילת העומדת ומשוחחת עם האסיר,
כשביניהם גדר־הכלא. קצין־הביטחון
ביקש ממנה לצאת והביאה אל הכלא
כדי לברר פשר המעשה.

״ג׳ינס לא מתרטב במים!״ זאת היתה
המסקנה של אדם אחד למראה מסע־הפירסום
של בול־גיינס. שבו הופיעה
צעירה נאה, כשהיא כורעת בין גלי־הים.
ארוטית
במרומז. לאנשים אחרים
היתה דיעה שונה על מסע־הפירסום
הזה. נשים רבות מחו על דו־המשמעות
של הסיסמה. שעיטרה את
הפירסום (״אני אוהבת שהם נוגעים
בי!״) ואם כי ייתכן מאוד שהיצרן באמת
התכוון כי הצעירה אוהבת שהם
(מיכנסי הג׳ינם) נוגעים בעורה, הרי
הנשים המוחות ראו בסיסמה את
האפשרות השניה, הארוטית במרומז,
דווקא.
אך מה שלא היתה כוונת היצרן
והפירסומאי, היא עלתה יפה. במשך
השנה, מאז שווק הבול־גיינס בארץ,
הוא נמכר בטיפטוף. מייד עם תחילת

^ ת ל ־ א בי ב חשדו שוטרים במכו־
4נית שנראתה להם נטושה, פן היא
ממולכדת, פתחו בזהירות את תא־המיטען
שלה וגילו בו, בין השאר,
162,812 דולארים 6,700 ,מארקים
גרמניים 1,711 ,לירות שטרלינג 1000 ,
דינארים ירדניים 500 ,פזות ספרדיות,
240 פרנקים צרפתיים 111 ,לירות
מצריות ו־ 50 פרנקים שווייציים.

רעש גדול יהיה פה
^ ת ל ־ א בי ב הוצעו למכירה, לב־
^ בור החנוכה, בנוסף לסביבוני העץ
והעופרת היצוקה המסורתיים, גם
סביבוני־יבוא מן המיזרח הרחוק, בעלי
תכונות מיוחדות מאור: סביבונים
מצלצלים, סביבונים מאירים, סביבונים
מזמזמים וסביבונים מרעישים סתם.

רק שלא יסריח
^ צה״ל גילו את סל־המיצרכים,
שלרכישתו צריכה להספיק משכורתו
החודשית ( 56,448 שקלים) של
טוראי בשרות־חובה, והכולל, בין היתר,
21 סיגריות 20 ,רובשניות 16 ,בקבו־

החיילת הופגשה עם מנהל־הכלא,
סגן גונדר זאב נגר, שחשד בהתנהגותה.
בשיחה עם מנהל הכלא טענה
שהאסיר הציע לה מעשה מגונה. כדי
להסיר ספקות התקשר נגר למישטרה
וזומנה ניידת וקצין־מישטרה, שהמשיך
את הטיפול. החקירה שערך נמשכה
שלוש שעות באותו מעמד.
דבריה של החיילת נשמעו מבול־

מודעת־המחלוקת
מתכווץ! מתרטב?

מיכתבה של החיילת
״את לא תצאי מכאן, עד שלא תתני לי לשכב איתך!״

והוא רשם. אחר־כך הזמינו חוקר
ממישטרת כפר־יונה, ושוב סיפרתי לו
מה עבר עליי, והוא הבטיח לי שהדבר
לא יגיע להוריי.
ישבתי במישרד לפחות חמש שעות,
והייתי מתה לראות אותך! כל הזמן
חשבתי ״שרק לא אסבך את אלי״.
חשבתי המון דברים, למשל: למה בכלל
אתה פה? למה אתה לא מתנתק
מהעולם המסריח הזה? האם בכלא יותר
טוב לך? האם זה עריף מלהיות אדם
חופשי ולעזוב את העולם הזה סופית?
היו רגעים שהייתי יושבת ובוכה
ואחר־כך מביטה בתיקרה וחושבת מה
היה קורה לוא הייתי נאנסת? מה היית
מרגיש? האם היית מאשים את עצמך?
ומה יקרה איתך עכשיו?
כל־כך פחדתי והייתי בהלם, שבקושי
דיברתי. היה שם אסיר שמגיש קפה,
והוא דאג לי מאוד והגיש לי פירות
ועוגה, אבל לא הייתי מסוגלת לאכול
כלום, רק שתיתי קפה ועישנתי.
הרגשתי רע, היו לי כאבי־ראש נוראים.
אחר־כך הגיע קצין־מודיעין והוא
שאל אותי אם ניסיתי להעביר לך
משהו נוסף חוץ ממיכתב. ידעתי בריוק
למה הוא מתכוון, ואמרתי שלא. והוא

ואין לו תיק פלילי על סחר או שימוש
בסמים,״ הוא כותב.

אסיד

גחצד

^ חרי שקוראים את מיכתבה
הנוגע ללב של הנערה, מתפלאים
כיצד התאהבה כל־כך בגבר המסוגר
כולו באגו הקטן שלו. הוא אינו מביע
זעזוע על המיקרה הנורא שאירע
לנערה, וכל מעייניו ב״דיבה״ שהפיצו
נגדו הסוהרים.
פנינו לדובר שירות בתי־הסוהר,
שימעון מלכה. כדי לקבל תגובה על
סיפורה של כוכבה.

מסר שימעון מלכה:

בסוף ספטמבר הגיעה חיילת לשער
הכלא במטרה לבקר אסיר. השוער
הסביר לה כי לא תוכל לבקר את
האסיר. שחזר רק לפני זמן קצר
מחופשה.
החיילת עזבה את המקום והגיעה
לצד הדרומי של בית־הסוהר. אסיר
בשם אלפונסו בוחניק, ליד ,1955
שיש לו רשות להסתובב בחצר, היה

בלים, והתנהגותה משונה. זאב נגר
התקשר למישטרה הצבאית, והתברר
לו כי היא נעדרה מהבסיס. שם ביקשו
כי הוא ישחרר אותה.
מהחקירה עלה כי טענות החיילת
כאילו הוצע לה מעשת מגונה, או נסיון
לעשות מעשה מגונה, אינו אלא דמיון,
ואין לו קשר עם המציאות העובדתית.
לאחר הבדיקה של קצין־המישטרה
הוחלט כי אין מקום אפילו להגשת
תלונה.
עד כאן תגובת דובר שירות בתי־הסוהר.

עברו של האסיר בוחניק הוסיף
מלכה :״הוא נידון בבית־מישפט על
נסיון לאונס, ומרצה על כך עונש־מאסר
של ארבע שנים. הוא מטופל
אישית על ירי ח״כ רפי אררי, ונחשב
לאסיר טוב. הוא קיבל את כל גורמי
השיקום. על האסיר בוחניק נערכה
מזמן כתבה בטלוויזיה, כנושא לטיפול
שיקומי.״
נראה לי כי מקריאת מיכתבה של
החיילת מתבררת האמת כולה וגם
הסיבות שגרמו למנהל־הכלא ולמיש־טרה
לחשוב כי היא מבולבלת והתנהגותה
משונה.
אלכד׳ אל1ן

מסע־הפירסום, השנוי במחלוקת. נוצר
ביקוש גובר.
וכאן נכנס לתמונה איגוד־המפרס־מים,
שביקש לקבל מימצאים יותר
מוסמכים על דעת־הקהל כלפי מודעת־המחלוקת.
לשם כך ביקש האיגוד מרפאל
גיל, מנהל מכון פורי לחקר דעת־הקהל,
לערוך מישאל בקרב מידגם
מייצג של האוכלוסיה ( 1200 גברים
ונשים מכל הגילים והשכבות).
מתוכנת לכיוון אחד. דבר
ראשון שגילה גיל היה שהמודעה
׳עוררה, ללא ספק. תשומת־לב: כמעט
5051.מן האוכלוסיה ראו את המודעה,
עובדה הנחשבת כהצלחה רבה
בפירסום.
גיל גילה גם כי הפירסום הצליח
להעביר את המסר שהיה אמור להעביר
4991. .הבינו שהמדובר בפירסומת
למיכנסי־ג׳ינס.
אך היו גם אחרים. את עינם צדה
כנראה רק הצעירה המאופרת היטב
ותנוחת הכריעה־שכיבה שלה. אלה
סברו שהמדובר בפירסומת לתמרוקים,
לשפתון, לסבון או לקצף־אמבטיה:
למיזרנים: לרחיצה בים (או לאזהרה
מפני טביעה־ בים).
לידם היו כאלה שהתעמקו עוד
יותר בנושא, וסברו שהמסר הוא שג׳ינס
אינו נרטב במים, או, לחילופין, שג׳ינס
אינו מתכווץ במים.
והיו גם כאלה שהרחיקו לכת:
מכיוון שהצעירה אוהבת שנוגעים בה,
אולי היא מבקשת להינשא (כלומר:
היתה זאת מודעת־שידוכין).
אך הגדיל אחד הנשאלים, שראשו
מתוכנת כנראה לכיוון אחד בלבד. הוא
הבין את המסר בפשטות :״הכלכלה
מורידה לנו את המיכנסיים!״

קים משקה קל 12 ,נסיעות באוטובוס
עירוני, חמש קופסות גפרורים, שתי
קופסות משחת־נעליים, סכין־גילוח
אחת וחצי מיכל דיאודוראנט.

מי היה אביו?
ך י רביביכ גילו ילדי הקיבוץ הנג־
^ בי, בתוך להקת עורבים שחנתה
ליד הקיבוץ, עורב יוצא־דופן ולקחו
אותו תחת חסותם: היה זה עורב לבקן
— לבן־נוצות, ורוד־מקור וכחול־עי־ניים.

מתקבל
ער הדעת
^ תל־אביב פירסם יומון, בפינה
*1השמאלית העליונה של העמוד
הראשון שלו, ידיעה בכותרת ״פולארד
קיבל 2.500 דולר בכל חודש!״ ומייד,
מתחתה ידיעה נוספת, שנשאה את
הכותרת ״בקופת־חולים אין כסף למש־ !
כורות!״

להוציא את שריר
מן הכובע
^ לונדון הודה מנהל לישכת־
*1התיירות הממשלתית הישראלית
במקום כי מסמר מסע־ההסברה שלו,
לעידוד התיירות הבריטית לישראל,
הוא הקוסם, שאולי בזכות פעלוליו
עלתה השנה התיירות מן האיים
הבריטיים לארץ ביותר מ־!.209

אם גיונתן סולארד היה יודע לשמור על
סודיות כמו טלי עימד 30 הוא לא היה יושב
היום בביודהמישפט בוושינגטון.
ביום השישי הופיעה בעניין מודעה קטנה בדף
פנימי. במודעה היה כתוב טלי עומר — שימי
גת — נשואים. החופה נערכה בחוג המישפחה
ביום החמישי. בנוכחות עשרה אנשים. הטלפונים
שהתרוצצו בארץ סתמו את כל הקווים.
לפני חודשיים בלבד ידעו כולם שלטלי עומר
יש רומאן סוער מאוד עם גי סולום, ושהם גרים
ביחד בווילה שלו בקיסריה. כולם ידעו שעל
חתונה אין מה לדבר, כי טלי לא כל־כך רוצה
להתחתן.
כשהיתה צעירה מאוד נישאה טלי. בתם של
הסופרת דבורה עומר ומנהל־הבימה שמואל
עומר, לבועז, בנו של אליעזר ז־ורבין.
החתונה הזאת החדקה מעמד שנתיים בקושי, וזה
אחרי רומן שנמשך כפול זמן.
אחרי הגרושין הפכה סלי עומר לבחורה מבר
קשת מאוד בארץ. היה לה רומאן ארוך עם הטייס
עמום לויטוב, וכשהתחילו לדבר על חתונה,
קמה מלי וברחה. אחר־כך היה לה רומן ארוך עם
אברהם •טפי, שלקח אותה איתו לארצות־הברית.
כדי שהיא תוכל להחליט סופית על חתד
נה. אפילו אמריקה לא עזרה, וטלי ברחה שוב
מחתונה. אחרי שפי הגיע לחייה גי פולופ. שממנו
היא לא פחדת כי היה ברור לה שהוא לא ירצה
להתחתן מייד, מפני שרק הספיק להתגרש
מחווה לוי. אבל גם הרומאן עם גי נגמר, וטלי
עומר נשארה לבר בערך שש שעות.
חכרה משותפת שלה ושל שימי גת ערכה

ביו ת ר

דבורה וטלי עומר
בן־הכפר מאבו־גוש
ביניהם את ההיכרות לפני זמן קצר מאוד, ועוד
לפני שפשטה השמועה על הרומאן החדש שלה,
הופיעה בעיתון המודעה על החתונה. שימי היה
נשוי בעבר פעמיים, והוא אב לשני ילדים משתי
נשים שונות. הוא בחור ירושלמי, הוא היהודי

היחידי הגר באבדגוש, ועובד כצלם ברשת סי־בי־אס.
גם החתונה ודתה בכפר.
מי שמתענגת מאושר היא אמה של טלי, המשתוקקת
כבר לנכד. נחזיק לה אצבעות שהנכד
המיוחד הזה יגיע מהר.

זה שלוש שנים נמשך הרומאן בין הדוגמנית
קלרה רון לבין הדוגמן קמיל נייגר. שניהם
התפרנסו מדוגמנות וחיו מאהבה. הדבר היחידי
שהפריע ליחסים ביניהם היתה ההתנגדות הגדולה
של אמו של קמיל ליחסיו עם קלרה.
לפני כמה חודשים החליטו קלרה וקמיל
לנסוע קצת להולנד, מולדתו של קמיל, ולנסות
לעבוד שם וגם להיות רחוקים מאמו של קמיל.

הגיעה למועדון שבו התארחו בדיוק הדוגמנים
והדוגמניות שהגיעו הנה לרגל שבוע-איטליה.
אחד הדוגמנים, שנראו כמו תמונת־פרסומת
לחתיך איטלקי, תקע בקלרה מבטים ארוכים
ומלאי־משמעות. הם יצאו מהמועדון ביחד, ועד
ליום נסיעתו של אותו דוגמן, ז׳אן־־קרלו, הם
בילו ביחד. אחר״כך הוא עלה למטוס והופ בחזרה
לרומא.

קלרה רון
קשה להחליט

הדוגמן זיאן־קרלו עם דוגמנית איטלקית
-או להתחיל מחדש ברומא

קמיל נייגר
אם לטוס להולנד

היא בתם הוא והיא ובת :

בהולנד הם השתקעו בביתה של דודתו של
קמיל, אחות אמו, ובבוקר היו יוצאים שניהם
לחפש עבודה. בהתחלה הכל הלך בסדר, אבל
המיכתבים של האם בישראל לאחותה בהולנד
הלכו ותכפו, ובכל מיכתב היתה עוד טיפה נגד
קלרה היפה.
קלרה שמה לב שכנראה כל מישפחתו של
קמיל לא כל־כך אוהבת אותה. ומצד שני היא גם
לא שמה לב שקמיל עומד מאה אחוז לצדה, וכך
יום אחד היא ארזה את הפעקלאך שלה וחזרה
ארצה. בארץ קיבלו אותה כולם יפה מאוד
והזמינו אותה לצאת איתם בערבים, וכך היא

שלושה ימים רצופים הצטערה קלרה על סוף
הרומאן האיטלקי שלה, וביום הרביעי צילצל
הטלפון, ועל הקו היה ז׳אן־קרלו, שביקש מקלרה
לגשת לנמל־התעופה, לעלות למטוס ולהגיד
לטייס ״לרומא, בבקשה!״
קלרה וז׳אן־קרלו ניהלו שיחה ארוכה ואוהבת
בטלפון, ואחרי שהשיחה הסתיימה התיישבה לה
קלרה בכורסה, עצמה עיניים ונהנתה מהחיים.
אבל הרבה זמן לא ניתן לה.ליהנות. ממש אחרי
זמן קצר נשמע שוב צילצול־טלפון, ועל הקו היה
קמיל מאמסטרדם, שביקש מקלרה לנסוע לנמל־

אני כותבת את הסיפור הזה באצבעות שלובות
ועם שלוש יריקות מרי פעם נגד עין הרע וכל
השאר. כשאלוהים נטפל לרכילאיות בירושלים,
בלי משים הוא יכול לעבור גם לרכילאיות של
תל־אביב, ואני לא צריכה צרות.
הרכילאית של ירושלים, זאת שתמיד יורעת
מי חי עם מי ומי עזב את מי, רואה את הסיפורים
היום מתוך ביתה. דידי יזרעאלי בת וד 40
נשואה כבר שנים רבות לארכיטקט הירושלמי
דני יזרעאלי, ואפילו שני ילדים נולדו להם.
בשנים האחרונות נפוצה השמועה בירושלים
שחיי־הזוג לא מהווים רוגמה לנשואין טובים,
אבל פרטים מדוייקים לא היו, כי דירי לא כתבה
על זה אף פעם. בעבודתו בעיריית־ירושלים הכיר
רני שרטטת בשם מרסלה, שבשום דבר לא
הזכירה לו את אשתו. אשתו של דני שוקלת 50
ק״ג, מרסלה שוקלת הרבה־הרבה יותר, אשתו של
דני היא בת ,40 מרסלה היא בת 52 והיא כבר
סבתא, והיא גם אלמנה מבעלה ניסן, שהיה
קצין־ביטחון ונפטר מהתקף־לב לפני ארבע
שנים.
אני לא יורעת איך בדיוק התחיל ביניהם
הרומאן. מה שידוע הוא שמרסלה עזבה את
דירתה הקטנה. וביחד עם דני הם שכרו בית גדול
בירושלים, שבו הם חיים ביחד עם ילדיו של דני.
מרמלה הבולגריה מבשלת לחברה־לחיים
מאכלים נוטפי־שומן וטעם, והחיוך הנצחי שלה
דבק גם בו. מי שמכיר את דני זה שנים אומר
שמעולם הוא לא נראה כל־כך מבסוט וכל־כך
שמח כמו שהוא נראה היום כשהוא מחזיק ידיים
עם הסבתא היפה בעלת העיניים הכחולות
והנשמה הבולגרית.

סיפור
מה לעשות שפעם בחודש יש לי סיפור עצוב
כזה? החיים עלולים להיות לפעמים עצובים
מאוד, כמו הסיפור הבא:
זוכרים את דרורה חבקין? בתחילת שנות
ה־ 70 מילא קולה הצרוד את גלי־האתר בשירי־רחוב
עליזים, שהיו המומחיות שלה. משהו כמו
שרה׳לה שרון של אז, אבל הרבה יותר ממזרית
ועוקצנית.
דמותה החתיכית של דרורה היתה בכל המסיבות
הנכונות. היא היתה נוהגת לקחת גיטרה
ביד ולעשות שמח בכל מקום שאליו הגיעה.
בתחילת הקריירה שלה היתה הזמרת הצעירה
ובעלת הטמפרמנט נשואה לקצין צה״ל, שממנו
יש לה שני ילדים. היה לה רומאן עם הזמר דני
ליטני, שהיה צעיר ממנה בשמונה שנים. היתה
זאת חבקין שגילתה אז וטיפחה את ליטני. כמו
בסרטים העצובים. ליטני עזב אותה לטובת נערה
צעירה ממנה בהרבה.
אחר־כך נסעה דרורה לחפש את מזלה בהולנד.
השבוע גיליתי אותה בראש־פינה, בדירה קטנה
בת שני חדרים, שאותה היא מחלקת עם שותפה
לדירה, הבאסיסט והמלחין אלי מגן.
חבקץ מחלקת את זמנה בין הדירה הקטנה,
שבה היא חיה בבדידות, ובין בית־החולים, שאליו
היא הולכת כדי לקבל טיפול במחלה הממארת
שהתגלתה בה. בערב היא יושבת ומסתכלת
באלבומים הישנים, שבהם היא נראית צעירה
ומלאת־חיים. עם המון חברים מהבוהמה, שכבר
אינם מתקשרים ולא באים.

התעופה, לעלות למטוס ולהגיד לטייס ״לאמסטרדם.
בבקשה!״
איך היא תחליט עכשיו, המיסכנה הזאת,
אלוהים יודע. אני מציעה לה פשוט לרדת לשדה,
לקטוף חרצית, לתלוש עלה ולהגיד אמסטרדם
— רומא — אמסטרדם — רומא...
רק ככה אפשר להחליט.

סאת
שולמית

יריב

א הב ה ...לא היו
לבנה דברים משלם
ההקרבה הגדולה של נשים למען גברים שהן
אוהבות אינה רק בסיפרות. זה קורה גם כאן וגם
עכשיו.
הנה. למשל, הד״ר שמואל משיח (לא קרוב
של המשיח משרותי־הבריאות, ואפילו לא קרוב
של המשיח מהגינקולוגיה) היה במשך כמה שנים
מנהל בית־החולים הממשלתי בצפת. באותו בית־החולים
עבדה אחות ראשית בשם לאה רוני.
הרופא והאחות התאהבו זה בזה וניהלו רומאן
ארוך, למורת־רוחם של בני־זוגם החוקיים.
אבל לפני שנתיים מונה הד״ר משיח כמנהל
בית־החולים הילל יפה בחדרה, והרבה לובשי־לבן
חשבו שבזה ייגמר הרומאן של משיח ורוני,
בגלל החוק הידוע של ״רחוק מהעין רחוק
מהלב״.
אבל הזוג המאוהב לא נתן לעצמו להיות רחוק
אחד מהשני. הדוקטור היה מגיע לעבודתו ביום
הראשון בבוקר, עובד הרבה מאוד שעות במשך
כל השבוע, וביום החמישי הוא היה לוקח את
מכוניתו ונוסע בה לצפת כדי לראות את אהובתו.
בין הנסיעות האלה גם הד״ר משיח וגם לאה
מצאו להם זמן להתגרש מבני־זוגם, והדבר הבא
שהם היו צריכים לעשות זה לדאוג להעברתה של
לאה לבית־החולים הילל יפה.
אלא שבבתי-חולים, כמו בכל מקום אחר, יש
רשימת קידומים ויש ועד־עובדים ויש תור וכל
השאר, ולאה לא יכלה לקבל את התפקיד של
האחות הראשית שאותו מילאה בהצלחה בשנים
האחרונות.
לאה חשבה על העניין, וכשהיה צריך להחליט
בין קריירה לאהבה, היא בחרה באהבה. היום היא
עובדת כאחות רגילה בבית־החולים הילל יפה,
אבל לעומת זאת היא נמצאת עם הדוקטור שלה

שיבעה ימים בשבוע. עכשיו מחכה הסגל הרפואי
של בית־החולים לאירוע שבו תלבש לאה רוני
בגדים לבנים, אבל לא חלוק של אחות, בעל
שביס עם מגן דויד עליו.

מה שהולך היום בעולם הדוגמנות בעולם הוא
המראה האכזוטי דווקא. העניין הזה הוכח
בתחרות ״הפנים של שנות ה־ ,״80 שנערכה
מטעם הירחון עולם האשה. בחבר־השופטים
ישב גירי פורד, בעלה של איילין פורד,

סוכנת־הדוגמניות הגדולה בארצות־הברית. על
הבימה נעו בצעדים קטנים וחתוליים נערות מכל
סוג. הרבה בלונדיות, כמה שאטניות, אחת
שחרחורת ואחת תימניה גיזעית בשם פזי ת
כהן, שנבחרה לבסוף על־ידי השופטים כנערה

לפני חודש צילצל הטלפון במערכת העולם הזה. ועל הקו היתה אשה
בעלת קול מבוגר ורציני. האשה סיפרה לי שעירית מתן, הזמרת, מי
שהיתה אשתו של מ ח מתן, חולה במחלת־עיניים קשה ושוכבת בבית־חולים
בהרצליה. היא ביקשה שהעולם הזה יתן חסות לערב שבו יאספו
־ כסף למען עירית. מאחר והאישה לא הסכימה להזדהות, אמרתי לה שלא
נוכל לעזור, אבל אם יהיה ערב מה נשמח לעזור. מאז היא טילפנה שוב
ומסרה לאנשים אחרים במערכת הודעות שונות.
כמעט שכחתי את העניין, ואז. לפני ימים אחדים, אני מקבלת שוב
טלפון מאותה אשד״ המספרת לי שכל עניין ההתרמה בוטל, כי עירית
התאבדה בקפיצה מהקומה הרביעית של בית־החולים לחולייעיניים• שבו
שהתה לאחרונה.
אני סודה שממש נחרדתי, ומייד האשמתי את עצמי שלא עשיתי דבר
כדי לעזור לעירית המיסכנה. מייד טילפנתי לדודו דותן וביקשתי פרטים
על האירוע הטראגי. דודו נשמע כבר הרוס לגמרי. אני הייתי כבר הבן־אדם
וד 50 שטילפן לו באותו עניין. האשה בעלת הקול המבוגר והדואג ישבר״
בנראד״ ליד הטלפון והפיצה את השמועה בין כל מכריה של עירית, וכולם
עשו כמוני וטילפנו לדודו. הידיעה גם הועברה לקצץ בכיר במישטרה
על״ידי דודו. בעוד הוא מדבר עם הקצץ, חפקים אצלו בדלת ולחדר
נכנסת עירית חתן, לא חולה ולא מתה ולא כלום.

עירית, העוסקת היום בגרפיקת ולפעמים מופיעה בשירה, ניסתה
לחשוב מי יכול להיות שונא כל־כך גדול שלה כדי לעשות לה דברים
כאלה, אבל היא בשום אופן לא נזכרה ככזה.
אם גם אליכן תגענה הודעות־איוב בקשר לעירית, דעו שזה בלוף
מכוער של אשה רעד״ ואל תשימו לב.

עירית דותן(כסי שצולמה השבדע)
לא עיוורת, לא חולה. לא מתאבדת

! מגורה
שחרחורת יקראו לוז ...אדומה

פדית כהן עם עופר יעקוכי
אצל ההורים

קשים חיי זמר מפורסם. עוד יותר קשים חיי
אשתו. את זה תספר לכם עכשיו יפה, אשתו של
הזמר חיים משה.
אשה מאוד טובה היא יפה. היא גרה בווילה
שבנה לה בעלה, מגדלת את הילדים שלה״.
מבשלת למישפחה, מכבסת, מגהצת, ובשעות
הלילה המאוחרות, כשבעלה חוזר הביתה, היא
קמה להכין לו כוס״קפה. בלילות שבהם איני
חוזר הביתה היא לא צריכה לקום בשבילו.

עם הפנים היפות ביותר. לוא הייתי בין השופטים
הייתי מוסיפה לה מייד את התואר: הנערה בעלת
הגוף הכי משגע שראיתי ב־ 10 השנים האחרונות.
זו לא היתה התחרות הראשונה שבה זכתה
פזית היפהפיה. לפני שנתיים זחצי, כשהיתה רק
בת ,16 כבר זכתה בתואר ״נערת החן״ ,ומאז היא
רק נעשתה יפה יותר ובשלה יותר.
בחיים הפרטיים שלה היא חיילת, ובחיים
העוד־יותר פרטיים היא חברתו הצמודה מאוד של
הכדורסלן עופר יעקובי מהפועל תל־אביב.
למרות גילה הצעיר גרה פזית עם עופר כבר
הרבה זמן, אלא שהם גרים ביחד בדירת הוריה ,
של פזית.
לכן ההפתעה היתה גדולה מאוד כשלאירוע־הבחירה
הגיעה פזית בלי העופר שלה, וכבר
אנשים התחילו להתלחש ביניהם מה קרה ולמה
׳ הוא לא בא ובכלל. מייד עשיתי דרינג־דרינג
.לפזית ושאלתי אותה מה העניין.
״עופר פשוט לא היה בארץ. הוא נסע
למישחק בלונדון. אבל הכל בסדר בינינו, ואנחנו
אוהבים.״
״אולי תזרקי עליו מילה לאלה שלא מכירים
דמויות מהכדורסל?״
״עופר הוא חתיך משגע ובחור נחמד מאוד. יש
לו אמא מארוקאית ואבא רומני, ולא מזמן הוא
קנה לי מתנה מכונית קטנה. זהו״.
נו, אז שיהיה להם בהצלחה, שיצליחו ויתהתנו
ויעשו איזה ילד. אני פשוט מתה לראות מה יצא
מבחורה יפהפיה ממוצא תימני ומבחור חתיך
ממוצא מארוקאי־רומני. בטח פצצה:

במשך הזמן הלכו הרבה מאוד רינונים על
נשים אחרות בחייו של חיים משה, אבל את כל
הרינונים האלה ביטלה יפה במחי־יד, כשהסבירה
לכל המעוניין שאלה הם חייו של זמר מפורסם,
ושהנשים שקופצות עליו בנישוקים ובחיבוקים
הן סתם מעריצות, וחיים משה אוהב-רק אותה.
אני בטוחה שמרוב פעמים שהיא אמרה את זה,
היא בעצמה השתכנעה שזה נכון.
ואז הגיע הזמן והזמר נסע לארצות־הברית
לחודש, יחד עם אמרגנו אשר ראוכני ל
חיים
משה
בת לוויה בת 21
הופעות לפני קהל של יורדים, אוהבי מוסיקה
מיזרחית. לא ברור באיזה תפקיד הצטרפה למסע
הזה גם בחורה צעירה בשם חווי, בת 21 ויפה
מאוד. עכשיו השלישיה הזאת חזרה מאמריקה
ועדיין הם מבלים ביחד חלק גדול מהיממה. לוא
הייתי אשת הזמר, היתה נדלקת אצלי מנורה
אדומה מאוד־מאוד.

דבר המייסדים
הכבה נוהגת מדינה ידידותית?

העיתון החי ביותר במדינה
גריון מס׳ • 30 שרכים ארכס פז ובנצי לופו

חוק. מיה! מאניאק עבר
בכנסת בקריאה רא שונה
אמש עבר שר־האוצר במיסדרונות הכנסת
בדרכו לדיון עם נציג מישרד־הבריאות.
השניים דנו בשביתת־הרעב שפרצה לפני
ימים אחדים במוסד לחולי־נפש ע״ש אברבנאל
בבת־ים. החולים השובתים מוחים על הידיעה,
שהוכחשה בינתיים, שעל־פיה כינה ,״כביכול״,
שר־הבריאות, מוטה גור, את חברם, המאושפז

בגלל היותו מאניאק מטורף, במילים :״שר
אוצר״.
בעיקבות פילוג כליברלים, שהתקשו לאתר
את הנמען לקריאתו של גור, הוזמן מנשה
קדישמן לצייר את קלסתרון המאניאק המטורף,
כפי שהוא משתמע מהקריאה, וכל הליברלים
זיהו את עצמם מעל לכל צל של ספק.

נמאס כגר

למי התכוון שר־הבריאות מוטה גור

כו ת רו ת גנובות בעיקבות הסקירות הנר חבות
באמצעי-התיקשורת
על פיטום ההודים בארצות־הברית
לקראת חג״ההודיה
הודיעה ממשלת״הודו עלכוונתה להקים חווה לפיטום
אמריקאים בהו״בלכותא.

ע 1יחת
ה שבו ע
ב ס פו ר ט

ה ש בו ע

בבדוו־גל
(פרק שני)

בנצי: קראת שגורג ופרץ הבבנצי:
שמעת? היה כתוב בעיתון
שבורג ופרץ הבטיחו שלא טיחו שלא ישחקו יותר כדורגל
בשבת:
ישחקו יותר כדורגל בשבת!

אחת מדרישותיהם של
עובדי מיספנות־י שראל ה שובתים
הי א הגדלת כוח־ה
אדם במיספנות, כדי שיוכלו
לשבות עם מיספר־אנשים
אפקטיבי.

האוצר קידם בברכה את
תביעת צה״ל להפריד את
שכר-משרתי-הקבע -מ-
משרתי״הקבע.

בגין: מעולם ל א שמעתי
על פולארד, אבל ראיתי
תמונות של פולרואיד.

ציטוט מתוך דבריו של אי פין,
אזרח מן השורה (שלישית מהסוף,
כיסא חמש):
..היה לי יום פנוי, ולא ידעתי מה
לעשות. במיקרה עברתי ליד קולנוע
שמקרינים בו סירטי מין ופורנו.
אתה יודע, סרטים כאלה שמלאים
בזיונים ובמישגלים; איזה שלושים־
ארבעים בסרט אחד. נו, באמת.
כמה כבר אפשר לראות ס ק סז,,אחרי
תשע שעות נמאס לי ויצאתי.״

השמע
יוכרז
רישמית עד
שנת בצורת
פקידים במישרד־החקלאות, שעברו
על גיליונות העולם הבא בשבועות
האחרונים, הגיעו למסקנה שכל
מקורות־ההומור שלו יבשו זה מכבר.
לרוגמה הצביעו על הקטע הזה.

הפשע משתרם
ראשי המאפיה של מיאמי
יוצאים להשתלם בסיציליה.
כל גבר

מרים־מישקולות, שקיבל
היתר לשאת אשה שניה, קי בל
קילה.

המרגל הישראלי באמרי קה,
ג ון פולארד, נשבר בחקירתו
ומסר לחוקרי ה־
.ו.8 .ק שלפיו מסתבר שהשר
שריר קיבל טיפול רפואי ב ישראל
בעת ביקורו האחרון
בירושלים.

אומנם, אין לדחות על סף את טענתו של רונלד רנן, נשיא
ארצות-הברית, כי לא ידע על הכווגח לעקוב, לחשוף ולאחר-מנן
לעצור את המרגל ג ון פולארד -י נשם שאין לקבל את דיברי מנחם
בגין, ראש״ממשלת ישראל לשעבר, הטוען כי לא ראה את פולארד
בשלמותו מבעד המנעול של דלת הכניסה בבית ברחוב צמח ג.
ולמרות הכל אין לגרוע מאחריות ומהאשמה הרובצים על ניתפי
הנשיא האמריקאי, שהדי לא יעלה על הדעת שפעולה כזאת, של
מעקב אחרי מרגל ישראלי, לא תעבור את אישורם של הדרגים
הבכירים ביותר. אומנם, מדי פעם ישנם אקסים בלתי-נעימים
ביחסים שנין שתי מדינות ידידותיות, אולם מיקרה שכזה, שבו
נעצר מרגל ישראלי על-ידי קלגסי הביון האמריקאי, טרם אירע,
ומוטב שיפשפש הנשיא האמריקאי בביתו ויאתר מהר ככל
האפשר את האחראים ל״עסק-ביש״ הזה, וככל שיינתן הדין
בהקדם -כן ייטב.
ורק נזכיר לנשיא האמריקאי ולמקורביו שמדינת ישראל אינה
נוהגת בשיפלות״רוח שכזו. ואנו שואלים, ולא בקול דממה דקה:
״האם נעצר מישהו מאותם 400,000 טוכני ה 0 4..-שהשתתפו
בהפגנת שלום עכשיו, אפילו נחשפו בשעתו, אחד אחד, על-ידי רמי
מילואד

לא-משחק-גשגת פרץ
אלכס: אבל הם אף־פעם לא
שיחקו!
בנצי: נכון, אבל כשנודע להם
ששפירא משלם נטף בשביל
להפסיק, הם החליטו להפסיק| .

פורש״סופית בורג
אלבס: כן, ואני לא מנין על
מה מדובר בכלל. אני בתור אחד
שהולך כל שבת לאיצטדיון
בלומפילד יכול להבטיח לד שגם
כיום לא משחקיסכדורגל בשבת.

ח £1-1קץ £ 6מחילה
מחירים בטיסותיה
יחירת־קומנדו מצרית תוצב בכניסה למטוסי חברת־התעופה המצרית
ותירה בנוסעים עוד בטרם יעלו למטוס. באופן זה יקוצר התהליך הביורוקרטי
הנוכחי, שעל פיו נורו הנוסעים רק אחרי טיסה מעייפת ומייגעת,
ושהייה בחברת חוטפים מסוכנים. בדרך זה גם לא יהיה צורך להטיס את
המטוס, וייחסך דלק רב, שישמש לצרכי שריפת דגל ישראל בקאהיר.

שקיבל היתר מהרבנות לשאתאשה שניה
על פני הראשונה* וא שר מ סי ק מתוך המו דעות
שפידסמה נעמ״ת, כי זהו מינהג נפוץ
ופופולארי בקרב שיכבת־המצליחנים החד שה
בארץ, מתבקש להתק שר בדחיפות ל־מיספרי־הטלפון
הב אים לקבלת ייעוץ.
מי שטרה ...ססו
מג ך דו ד־ א דו ם ...ו סו
מבבי־א ש 02 ...ו
אל תיפול בפחווו
אםאשהאחת היא מכה, הדי שתיי ם על
אחת כמה וכמה. ובגימטדיה מכה = כמה.
• לגברים מעל גיל ,30 שאינם עוסקים בספורט, אץ מומלצת התנוחה
הדל. של אשה על פני אשה — כפי שהיא מופיעה בעמוד 42 בספר
קמא־סוטרה.

מידע עדכני באמצעות הטלויזיה שלך.

מטבע

למץ יש מוח של גאון

יש לך שאלה?
תפעיל א ת המוח

כשאתה קונה טלויזיה של מץ, אתה מקבל
לא רק טלויזיה גרמנית מעולה שהושקעו
בה ידע רב, מחשבה עמוקה וטכנולוגיה
מתקדמת. כשאתה קונה טלויזיה של מץ
אתה מקבל גם אחריות, אמינות ואיכות.
אבל זה עוד לא הכל: כשאתה קונה
טלויזיה צבעונית״27״,22״,20״,16״,14
שלמץ אתה מקבל גם ״מוח״.
כן, לטלויזיה של מץ יש ״מוח״.
ולא סתם מוח, אלא מוח של גאון.

מוח — שירות תקשורתי חדש לציבור
הרחב.
מוח -רעיון חדש ההופך את הטלויזיה
הביתית שלך למקור של מידע בתחומים
שונים.
כן, בלחיצת כפתור וציוד מתאים(מפענח)
ולא יקר — יכול כל בעל מכשיר טלויזיה
בישראל לקבל, בכל שעות השידור של
הטלויזיה הלימודית והכללית, מידע
שוטף כמעט על כל נושא: עיקר החדשות,
מבזקים, לוח רכבות, תוצאות מפעל
הפיס, לוטו וטוטו, תחזית מזג האויר, לוח
טיסות, תכניות רדיו וטלויזיה, שערי
מטייח, תרבות ובידור, הודעות
משרדי הממשלה, שרותי חירום, כתובות
לחרשים, שירות לתיירים, שעורי
מתמטיקה, הבנת הנקרא, בקרת שעורים,
פרשת השבוע, חינוך מיוחד לילדים, מגזין
לבית ולמשפחה, שעשועונים לילדים ועוד
ועוד.

ועכשיו מץ עם מוח
וב־ 24 משלומים
לכעלי כרטיסי אשראי ויזה וישראכרט.
כן, מבצע כזה עוד לא היה למץ.
קנה היום טלויזיה צבעונית מץ עם מוח
ושלם ב־ 24 תשלומים שקליים
חדשיים צמודי דולר +ריבית שנתית
של.380/0
אם אינכם בעלי כרטיסי אשראי אנא
מלאו התלוש הרצ״ב ואנו נפנה אליכם
בהקדם.
פרטים נוספים והדגמה במרכז מץ,
רח׳ מודיעין 19 בני ברק. טל 03-799114 .
]״״״לכבוד מ ץ, ת .ד 913 .בני ברק 51108
אני מעוניין לרכו ש טלויזי ה מץ עם מו ח

איידז״ייו־ו לוסלור׳ איו ואייררז לריר!י ללא רל

כ תו ב ת:

__ ט ל. בעבודה__ :