המחיר 1850 שקלים (כולל מע־מי
מגדה
פסק זמן חדש.
בטעם מר-מתוק.
קדוין גזאגל
מכתבי
חלאס עם בלאס
על החקירות האחרונות של ה־מישטרה
(העולם הזה .)!1.12
גם מן הכתבה בהעולם הזה וגם מדבריו של
ח״כ דוד ליבאי בתוכנית מוקד האחרונה בטלוויזיה,
די ברור מדוע המישטרה אינה חוקרת
את דויד בלאס.
פשוט אין מה לחקור, הקיבוצים עשו עסקים
עם כלאם. פעם הם הרוויחו ופעם הם הפסידו. אז
מה רוצים מבלאס? הקיבוצים היו צריכים לדעת
מה הם עושים בכסף שלהם. כמו בכל עסקה
אחרת בעולם־העסקים, קורה שעסקה אינה עולה
יפה.
אלא מה? הקיבוצים, או שליחיהם, לא ירעו
כיצד עושים עסקים? זאת הבעיה שלהם. אבל
אשר לבלאס — חלאס:
משה חסים, תל־אביב
על שלושת ימי סגירת הבנקים (העולם
הזה .)11.12
הידיעה במדור תשקיף, לפיה הבנקים ייסגרו,
בסוף השנה האזרחית, לשלושה ימים רצופים(כדי
להכין את המאזנים שלהם ולארגן את המעבר
לשקל החדש) ,מעלה לי את הדם לראש. או,
כשמדובר בבנקים, יותר נכון להגיד, שהחמצן
עולה לי לראש.
לא די מה שהם עשו לי עם המניות שלהם, לא
די מה שהם עשו לי עם העמלות שלהם, עכשיו
אני צריך להפסיד עוד שלושה ימי־ערך בכל
עסקיי? שיכינו את המאזנים שלהם בלילות ובימי
שני, רביעי ושישי אחר־הצהריים, שבהם הם
יואל אילן, בת־ים
ממילא לא עובדים!
עבר זמנו, בטל קורבגו
על מועד פרישתו של ד״ר יוסף בורג
(העולם הזה .)11.12
מה רוצה הקורא הדר? שייתנו לד״ר בורג
נשיקה על זה שהוא נצמד ונצמד ונצמד לכיסאו?
הלא הוא תלמיד־חכם היודע את המקורות.
האם הוא לא זוכר את הכתוב ״עבר זמנו, בטל
שלמה ורשבסקי, בני־ברק
קרבנו״?
ריח הקנוניה
על ההימנעות מהצבעה של אנשי
המערך בעת פסילת הרשימה המתקדמת
(העולם הזה .)11.12
מה הפלא, שכדיברי העולם הזה, נדף ריח של
קנוניה מפסילת הרשימה׳המתקדמת, בוועדת
הבחירות לכנסת ה״ ,11 פסילה, שאותה פסל,
בסופו של דבר, בית־המישפט העליון.
אם הולכים לבית־השימוש (ובלבד להימנע
מהצבעה) ,אז טיבעי שגם נודף מכך ריח.
עליזה לזרוביץ, ירושלים
האיתנים מתל־עדשים
׳ על שמואל איתן המנוח ומישפחתו
(העולם הזה .)11.12
זה כל מה שיש לכם להגיד על מישפחת איתן
מתל־עדשים? שלושה בנים (אחד מהם שמואל
המנוח ואחד רפול) ושתי בנות. ומה עם ההורים?
אליהו איתן, האב, היה יליד אוקראינה, פועל
מיצבעה, שכאשר עלה ארצה, בגיל ,20 עשה
הסבה מיקצועית. קודם היה סתת ואחר־כך שומר
(וראש השומרים בכפר־סבא) ופעם, כשנאשם,
בשנת ,1917 בהריגת שודד, ונעצר, הוא הצליח
לברוח מן הכלא התורכי והסתתר בעליית־גג
ירושלמית עד בוא האנגלים.
האם, מרים איתן, ילידת אוקראינה גם היא,
היא אחותם של צבי נשרי, מורה־ההתעמלות
האגדתי של הגימנסיה הרצליה בתל־אביב, ושל
הפסלת חנה אורלוב. האם החלה את דרכה בארץ
בקבוצת כינרת, כשזאת עוד היתה חווה חקלאית
בלבד, וגם היא שימשה מופת לבניה: כשפקדו
פעם שודדים את החווה, היתה זאת היא שהניסה
דויד, תל־עדשים
אותם. באקדח שליי•1
עננים בצפון
בשיאו של הוויכוח על תקציב
הביטחון, הופלו שני מטוסים סוריים,
והשבוע התברר כי היו
לכך השלכות חמורות.
מי היה מעוניין בכך?
שולמית והקשיש
שולמית שמיד גילתה לידידים מדוע ניסתה
למנוע משימעון פרס את ההופעה בטלתרום
וכמה חשוב לה שבעלה יגיע
לכס ראש־הממשלה בעוד
תישעה חודשים, בגיל .71
דקל בצרה
מרוב עצים קשה לראות את הדקל:אך ניתוח קפדני של העובדות מוכיח,
כי סגן־שר־הביטחון שקוע עד צווארו
בפרשת העוקץ, שבו הונו הקבלנים
אלפי מתנחלים פותים. המישטרה שוקלת
למי מהחשודים להציע מעמד של
עד־מדינה, ואחד המועמדים לתפ־קיד
זה מכריז :״לא איב־פת
לי לג1ור אחריי לכלא
אפילו את שרון ואת שמיר!״
קשר תאילנדי
כתבת השער האחורי:
שליח ״השל הזה־ ביקר את שלומי
תורג מן. הנער בן ה־ 17 מבת־ים.
החמצן של ה לרא ש
כתבת ה שער הקדמי:
שותף, שותף, אבל...
על מירוץ־מכוניות ככביש ירושלים
תל״אביב (העולם הזה .)20.11
אני מוקיר את אורי אבנרי. אני שותף לרבות
(המשך בעמוד )4
העולם הזה 2520
שימש? בלי
פרסומת?
כל הצלחותיו של שימעון(״שימעון
פרסומת״) פרם בדעת־הקהל באו לו
בזכות טיפולה המפנק של העיתונות,
שאותה הוא מטפח. כעת הצליח
אחד מנעריו הזריזים לשבש את
האידיליה ולהסתכסך עם
הכתבים המדיניים. האם
£יתנקם בו הדבר בפיר•
סומים בלתי־אוהדים?
העיתונים כולם התמוגגו :״הוכח״ שהאשה
הישראלית אינה ״גומרת״ .אך הד״ר מרילין
ספר זועמת על שאיש מהעיתונאים לא
קרא ברצינות את המסקנות.
^ 1ן | ו ,,העולם הזה״ מביא את השא־לון
המלא. לשימוש הקוראות.
גרושים ביחד נלאדיאיד
אשה אינה יכולה להעיד בבית־מישפט נגד
בעלה. מה קורה כאשר השניים הת־גרשו,
אך ממשיכים לגוד
ביחד! פסק־דין תקדימי
בעניין זה הוצא בכפר־סבא.
בית מיוק״חת
בוועידה ה־ 20 של רק״ח התברר כי מיפלגה
זו הופכת א ט־ א ט לבת תפנוקים של ה־מימסד
הישראלי. בהזדמנות זאת רוקחים
ראשי הקומוניסטים תפנית
נגד יאסר ערפאת. הכוללת
עלבונות והשמצות רבים.
/7״77// 1
שבי קברים
ת? ^ 11 *1414
מצליח אייבי נתן להסתדר
בלי נשים • צביקה סמלר
התחתן עם שרי חן •
בשכר אין פרנסה המם־
יישת את כעליה
— כך סבור רפי
סיזו בן ה־22
(בתמונה) ,דוגמן
סטריפטיז ומאהב בשכר של נשים
קשישות .״יש לי תחושה של שליחות
ועזרה לזולת. אני נותן בכל פעם מדד
דש את כל־כולי. בבוקר
שאחרי הן מרגישות
יפות ומושכות יותר:״
בירכת הגומלת
במשך שש שנים היא היתה מכורה
לסמים קשים, ואן! עסקה בזנות כדי
לממן אותם. לפני •טנה נגמלה בכוחות
עצמה, חזרה לשתי בנותיה
והיום היא מכריזה:
״זרקתי אפילו את תח־ליפי-הסמים,
כי החלטתי
להיגמל לבד, בלי כלום!״
המדורים הקבועים:
מכתבים -מזה בוכים הדנים
איגרת־העורך -הגישה הסובייטית
והגישה האנגלו־סאכסית
תשקי׳ -בנו של בגין למרכז חרות
במדינה -ההגיון שבאבסורד
הנדון -למי חייב האדם נאמנות
אגיטים -השפיון האמריקאי בסיביר
שידור -סליחה. טעות במיספר
גם זה וגם זה -העולם לפי דן כנר
חלון־ראווה -שמלות־ערב
יומן אייטי -המקבים נגד מכבי.
הקנאים נגד בית־ר
קולנוע -פורנוגראפיה מפרכת
בשחור־לבן זה נראה פשוט: ג ינתן פולארד
בגד בארצו לטובת מדינה זרה, תמורת
בצע כטף. בצבעים, בשיטת הפולארואיד,
זה נראה לגמרי אחרת: על-פי שני חוקים
חדשים בכנסת, המרגל הזה אינו אלא
אזרח ישראלי. החייב נאמנות לישראל.
מדוע אם כן מלשינים עליו
ומוסרים לאמריקאים רא־ .
יות שיעזרו להרשיע אותו!
חוק בצד -כשירות בן־זוג להעיד
לחובת בן־זוגו במישפט פלילי
תשבץ -ספר של אבא אבן
( 3אותיות)
הורוסקופ -המעלות בגלגל
מה הם אומרים ג לגבר יש זכות
להיראות במיטבו!״
תמרורים -את הפסנתר היא גילתה
בגיל ,7את הכינור בגיל 9
רחל המרחלת -מחזיק־המפתחות
של פיה זאדורה
העולם הבא -נישק מזוזה. בלי
הסכמתה
דרך־חיים ארוכה והרפתקנית עברה תמר
ורדימון־קידר-אשכנזי, מאז שיצאה מקיבוץ
עין־החורש, עד שנטמנה השבוע, יחד עם
בעלה חיים אשכנזי, בבית־הקברות בחיפה.
בניהם, אורן ואלון, ליוו
אותם. בנה ארז, פרי אהבתה
למוטל׳ה קידר, נותר בלונדון,
בשל עיכוב מישטרתי.
גביש במצור
מקורביו של ישראל קיסר מטפטפים
באוזניו שעליו להביא לפיטוריו של
ישעיהו גביש מ״כור״ ,ומינויו של בני
גאון תחתיו. מאחורי הניהוליים הנימוקים
והמישקיים מסתתרת
גם תככנות מיפלגתית.
ליל הקדוש
בראש השנה הזה אין ימים נוראים -אלא
רק לילות עליזים. כי לילו
של סילווסטר הקדוש הוא
הזדמנות להראות את כל
מה שיש לנשים במלתחתן״, .
ישראל תמכור לתאילנד טנקי״מיצוות של
חב״ד * אף רופא אחד טרם מת בגלל מחסור
בחולים * פרשת פולארד:
פיברוק של מישרד־התיירות
* הרמטכ״ל תרם קסדה
ושכפ״ץ למיבצע .,טלתרום״.
מכחכים
(המשך מעמוד )3
מדיעותיו. גם השתתפתי בפעולות ציבוריות
שנתנו ביטוי לריעות אלה.
אבל אני שמח על הזדמנות אחת שבה לא
הייתי במטווחי־קשת מאבנרי: המירוץ הפרוע
במכוניות, בינו לבין נהגת אלמונית, בשעת לילה,
בכביש ירושלים תל־אביב(כפי שהוא מתאר זאת
• ב לי
מכתבה של ראובן שפירא בהארץ אני
למד כי במיפגש עיוני של שוטרים ועיתונאים
הוטחו רפי השוטרים דברים קשים בפני העיתונות.
אתר
הקצינים אמר :״העיתונאי סוחר בחיי־אדם,
מחפש רק את הדם. אם אין דם, זה סיפור
לא מספיק טוב בשבילם!״
ואילו תת״ניצב יגאל מרקוס, העומד להתמנות
כראש אגף־החקירות של המישטרה, סיכם
את דעת המישטרה במילים :״כותרות ותמונות
טובות מוכרות עיתונים. עיתונות זה ביזנס.
ובביזנס דורכים על גוויות. אס לא ימכרו
עיתונים. לא יהיו משכורות.״
לדברי הכותב, זכו הערות* אלה בהסכמה
כללית מצד השומרים, שנכחו בדיון. וזה מדאיג
מאוד, כי זה מלמד שלאנשים המופקדים על
שמירת החוק יש גישה מעוותת מאוד לגבי
תפקיד העיתונות בחברה המודרנית.
״לסחור
* ר בחיי-אדס״
הטענה כי העיתונאי ״סוחר בחיי־אדם״ ,וכי
הוא ״מחפש רק את הדם״ ,היא וולגארית
ופרימיטיבית. אס אומר זאת מוכר־חמוצים בשוק.
ניחא. אך כשזה בא מפי קצין, זה די מביש. שהרי
באותה הצדקה עצמה אפשר לטעון כי ״השוטר חי
מרצח ושוד״ וש״כל הקריירה שלו בנויה על
סיבלות האזרחים ״,גם עליו אפשר לומר שהוא
״רורך על גוויות ״.אפשר גם לומר כ־ ״חברה
קדישא״ מתפרנסת מן המוות.
יש לי מה להגיד על נושא זד״ מפני
מובן שהעיתונאי, המסקר את השטח הפלילי,
שהעולם הזה הוא אבי הסיקור העיתונאי של עוסק כל ימיו במעשי-רצח ובפשעים אחרים. הרי
פשעים חמורים בישראל.
זה תפקידו. יתכן שהיה מעדיף לשבת במיזנון
לפני שקיבלתי לידי את העולם הזה, שררה הכנסת ולהחליף רכילויות עם גדולי־האומה. אבל
בעיתונות הישראלית הגישה הסובייטית ל־ סיקור השטח הפלילי חיוני לחברה. למשל: לולא
פשעים: יש להעלים אותם, או להזכירם בכמה תיארו עיתונאים נפרטים מבחילים את מעשי
מילים יבשות. אין זה נאה לחברה לפרסם את הרצח והשוד שקורבנותיהם הם זקנים, לא היה
פגמיה. ככל שידובר פחות על פשעים, בן ייטב. הציבור מודע למכה זו. ולא היה יכול להיערך
חבריי ואני שברנו גישה זו מייד עם הקמת לחיסולה.
המערכת הנוכחית של העולם הזה, באפריל
העיתונאי משרת את החברה ממש כמו השוטר
. 1950 והנהגנו את -השיטה האנגלו־סאכסית — ,אבל אלה הם שני שרותים שונים, ומטבע
שהיא הפוכה. את המהפכה מסמלת כתבה גדולה הדברים יש סתירה ביניהם. השוטר הטוב רוצה
שפירסמנו אז על חקירת הרצח והאונס בגן־מאיר לנהל חקירה שקטה, הרחק מפירסומת. השוטר
בתל־אביב — הכתבה הראשונה מסוג זה בארץ־ הרע רוצה שלא יפקחו עליו, כשהוא סוחט
ישראל. במשך השנים התקבלה גישה זו על־ידי הוראות מעצירים בדרכי אלימות ולחץ. שניהם
דוד חדש של עיתונאים. מהם רבים שהם חניכי אינם רוצים שעיתונאים ״ישתרבבו להם בין
העולם הזה, והיא עתה נחלת הכלל. ההתחרות הרגליים״ ,בייחוד במקום־הפשע.
בין העיתונים. ובעיקר הצהרונים, גורמת ליישום
ואילו העיתונאי רוצה להיות במקום. הוא רוצה
מלא של שיטה זו, ולעיתים גם בהגזמה.
לצלם ולדווח. הוא רוצה לדעת. על רקע זה צמחו
האם זה רעי
לא פעם התנגשויות מילוליות, וגם גופניות.
השוטרים אמרו ש״עיתונות זה ביזנס,״ כאילו בארץ שאין בה חוקה. שאין בה מעמד חוקי מוגן
יש בכד קללה. אבל זוהי ברכה. העיתונאים לעיתונות ושבה אין לעובדי־ציבור מודעות
מקבלים את שכרם מידי הציבור, הקונה את לחובתם כלפי העיתונות (כנציגת זכותו של
העיתונים(חוץ מאשר עובדי החינמונים למיניהם. הציבור לדעת) ,המצב קשה במיוחד.
האמורים לקבל את שכרם מידי המפרסמים ).אין
מתיחות זו טובה מן המצב ההפוך, הקיים גם
הם ניזונים ממס־ההכנסה, כמו השוטרים. ה הוא בארץ: שכתבי־מישטרה הופכים את עצמם
עיתונאים פועלים למען גופים ״פרטיים״ .בעוד למלחכי״פינכה של הקצינים, ומשרתים אותם
שהמישטרה היא ממלכתית.
ללא־ביקורת תמורת הדלפות. שיטה זו נוחה
מצב זה הוא מחוייב״המציאות. כי רק בדרך זו לשוטרים. אך היא פסולה ומזיקה מבחינת
ניתן לשמור על אי־התלות של כלי־התיקשורת האינטרס הציבורי. הציבור זקוק למידע בלתי־
— כל כלי־תיקשורת בפני עצמו — שהיא משוחד.
חיונית כדי למלא את התפקיד המוטל עליהם:
יתכן שהשוטרים צודקים בטענה כי העיתונות
לשמש כעין וכאחן של הציבור.
מדווחת רק על שגיאותיהם, ואינה מקדישה
בזירת הסילחמה בפשע יש לעיתונות תפ מקום לעבודתם המסורה של שוטרים רבים. איני
קידים רבים ושונים. בין השאר: לדאוג לכך סבור כי העיתונות לבדה אשמה במצב זה. תפקיד
שהמישטרה תפעל בצורה יעילה, להבטיח ש המישטרה — באמצעות דובריה — הוא לעניין
השוטרים לא יחרגו בעת מילוי תפקידס מ־ את העיתונות גם בצדדים אלה של העבודה
מיסגרת החוק ולא ישתמשו באמצעים בלתי־ המישטרתית. גם סיפור שאין בו דם ואין נו
כשרים, לפקח על כיבוד זכויות־האזרח, למסור פאשלות יכול להיות סיפור טוב.
לציבור מידע על הסכנות הצפויות לו מצד עולם־
הסיכום: העיתונאי והשוטר צריכים להבין
הפשע, ועוד ועוד.
איש את תפקיד הזולת, ואז יתכנו בהחלט יחסים
טוב שהעיתונאי יהיה מודע לתפקידו החברתי הוגנים.
הזה. אך אין זה דרוש. גם אם העיתונאי פועל על
פי מניעים אנוכיים גרידא, אם הוא רוצה להשיג
״סקופים״ ולהתקדם במיקצוע. די בכד. העיקר
הוא שהוא ממלא את תפקידו החברתי בצורה
הוגנת וטובה.
עוד על מיכתבים (העולם הזה 20.11
ואילך).
זה אומנם לא היה מיכתב למערכת. זאת היתה
חליפת מיכתבים בין סופר למו״ל שלו, אבל היא
היתה כל־כך מיוחדת, שאני מנצלת את ההזדמנות
שנושא המיכתבים עלה בעיתון, כדי לספר עליה.
זה היה ויקטור הוגו, שבילה חופשה מחוץ
לפאריס והוא ביקש לדעת כיצד מתקדמת
מכירתו של סיפרו החדש עלובי החיים. הוא
שיגר למו״ל שלו גלויה בת מילה אחת(יותר נכון,
סימן אחד)? :
התשובה של המו״ל היתה באותה רוח! :
טובה זוסמן, תל-אביב
מחן, מיקרט ומקצוע
סני ב ג •
גם המניעים של העיתונים אינם חשובים. אני
מעדיף עורך בעל מצפון ותודעה חברתית. אך גם
אם העורך רוצה רק למכור גליונות ולהתפרסם
כאיש־מיקצוע טוב, די בכך. העיקר הוא שהוא
ממלא את תפקידו, לטובת החברה.
מבחינה זו, דין עיתונאי כדין שוטר. טוב
ששוטר ירגיש בכל רגע שהוא פועל למעז
החברה. אך גם אם הוא רוצה רק לעשות קריירה,
להתקדם בסולם־הדרגות ולזכות בפידסומת. ולשם
כך הוא מצטיץ במיקצועו — די בכך,
ובלבד שלא ישתמש לשם כך באמצעים פסולים,
כגון זיוף ראיות, העלמת עוברות, והכאת עצירים.
תשובה לא עלובה
הג׳ינג׳י האלמוני
יבבה חרישית
בקטע שיער על הכביש, במדור יומן אישי),
שמניעיו היו מאצ׳ו ותפישה מסוכנת של ספורט
גד לוי, ירושלים
בכביש•
תעלומת החתול הג׳ינג׳י
על מינזר ברמיזאן ומייסדיו (העולם
הזה .)13.11
חבל שלא הסברתם, בידיעה על יום ההולדת
ה־ 100 של מינזר כרמיזאן בבית־נ׳אלה, מי היו
מייסדיו, אנשי המיסדר הסאלסייאני. היו אלה
כמה כמרים קאתוליים, בראשותו של כוהן־הדת
ג׳ובאני בוסקו, מן העיר האיטלקית טורינו,
שייסדו את המיסדר בשנת ,1864 במטרה אחת:
לתת מזון, מיקלט ומיקצוע לנערי״רחוב עניים
וחסרי־בית.
ולכן, מה שמעניין באמת, הוא כי בכרמיזאן
מצויים לא רק בקבוקי מרסלה, אלא מצוי שם גם
מעין מתנס מקומי, מרכז נוער שכונתי לצעירי
אלי פוקס, רומא
בית־ג׳אלה.
איקוגרדה
על הכינוס הבינלאומי של הגרפיקאים
(העולם הזה .)11.12
כל הכבוד לאייב רוזנפלד שהצליח לשכנע
את גרפיקאי כל העולם, המאוגדים במיסגרת
איקוגרדה, לערוך את הכינוס הבא שלהם, בשנת
״עיתוגות
* זה ביזנס״
פגשתי אותו (אותה?) בחדר־המדרגות. הוא
ייבב (יבבה?) חרישית. נטלתי אותו לידיי והכנסתי
אותו לביתי. השקיתי אותו חלב וכו׳ וכו׳
אבל הוא (ראה תצלום) לא שלי.
אם יש לו בעלים, הם יכולים לקבלו בכל עח.
נא לטלפן לבתי, נאווה, המטפלת בו במסירות.
טלפון 232264־ .03 גיורא איתן, תל־אביב
מזה ס כי ם הדגים
לא כל קריקטורה מצחיקה (העולם
הזה .)4.12
אחרי פירסום של הקריקטורה מעיתון
המתנחלים נקודה, תחת הכותרת מזה צוחקים
המתנחלים. מן הראוי להזכיר, כי לא מכל
קריקטורה צוחקים. יש כאלה שמהן בוכים.
מצורפת בזה הקריקטורה שהופיעה לאחרונה
ביומון מקומי, אחר חטיפת המטוס המצרי למלטה
רחל פפר, קופנהאגן
(ראה גלופה).
ברצינות גמורה
על מעמדו של השכיר (העולם הזה
.)11.12
נושא מעמדו של השכיר הוא רציני מדי
משיימסר לידיהם של אנשי הסאטירה, עורכי
העולם הבא. אני מבקש, ברצינות גמורה,
להסתייג מההתחכמות שלהם בגליון האחרון,
שבו הסבירו כי השמש היא על תקן של שכיר וכל
כך למה? מכיוון שהיה כתוב בעיתון שעומדים
לנצל את השמש בתעשיה.
כמעביד של כמה עשרות עובדים, אני מבקש
להודיע שאם יש בארץ מישהו שמנצלים אותו זה
לא השכירים, כי אם המעבידים. מי כמוני יודע
שרוב השכירים באים לעבודה, אבל הם לא באים
דן לבג, חיפה
לעבוד•
• ראשי־התיבות של המילים האנגליות
1110ק 5א ס 41- 001181011. 0 7א 0ד ו \ א א \ 7 £ו
$ו 5סוז 555001 0א>0£$10
ובעברית: המועצה
איגודי עיצוב גראפי
הבינלאומית של
393 031113
לפני 25 שגה
גי ל ה
1ה מ רי ר ה
אחר המדורים הוותיקים ביותר של
העולם הזה הוא העולם הבא, לו גם שמורה
זכות־היוצרים על החמשיר העברי, בנו החוקי
של הלימריק האנגלי. שניים מן החמשירים
שפורסמו בגליון העולם הזה. השבוע לפני
25 שעה. סיפרו על מעלליה של עלמה בשם
גילה:
מעשה בעלמה בשם גילה,
שלשמור על כבודה לא השכילה.
חתנה המאושר
בחופה כוס שבר -
ומרוב התרגשות היא הפילה.
מעשה בעלמה בשם גילה,
שהלבה לטייל עם גורילה.
עת רצו קצת לישון
נכנסו למלון -
ואת בל האורחים היא הבהילה.
העולם הזה 2520
,נגוד נגד המפרסמים
קראוס ינזוף בקרתי
מפכ״ל־המישטרה, דויד קראוס, יסתפק בנזיפה לראש
אגף־החקירות, יחזקאל קרתי, ולא ינקוט בצעדים חמורים
יותר, משום שקרתי עומד לפשוט את מדיו.
ט 1ן > ך
ורשה אמרה: לא!
וילי בראנדט, מנהיג האינטרנציונל הסוציאליסטי, שחזר
השבוע לגרמניה מביקור בוורשה, הביא משם מסר בלתי־מעודד
לשימעון פרס.
ראשי המישטר בפולין הבהירו שלא יחדשו את
הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל לפני
שתעשה זאת ברית־המועצות.
.מסר חד ש שר ברונפמן
פעילים בקונגרס היהודי העולמי מניחים
שהידר שלהם, אדגר ברונפמן, אשר שב
מביקור בברית־המועצות, מביא־ מסר חיובי
לגבי שאלת יציאתם של יהודים מברית־המועצות.
ברונפמן
יחשוף את המידע בכינוס השנתי של הקונגרס,
שיתכנס בחודש הבא בפעם הראשונה בארץ, בירושלים.
בגין־הבן ירזץ?
בנימין־זאב בגין עשוי להציג את
מועמדותו למרכז החדיט •טל תנועת־ההירות,
כחבר המניף בירושלים. הוא
עדיין לא החליט סופית אם להירשם,
משום שבפניה לא מתרגשים מכניסתו
לזירה.
גרדומים ש ל 1בים?
בחוגים מדיניים בירושלים מודאגים מאוד
מהאפשרות שבמצריים יקשרו את פרשת
השוטר מראם־בורקה לפרשת הישראלי יוסף
טחן, המואשם בהברחת הרואין.
לפי סברה זאת, עומדים בתי־המישפט במצריים להטיל על
השניים גיזרי־דין־מוות, ובמיקרה של בקשה ישראלית
לחון את טחן, תיאלץ ישראל לעבור בשתיקה על
שיחרורו של השוטר.
עסקים לל א חד
פוליטיקאים ואנשי־עסקים מביירות ביקרו באחרונה אצל
מפקד צד״ל — ״צבא דרום לבנון״ — אנטואן לאחד.
הוא מגלה עניין בנעשה מעבר לקו רצועת־הביטחון,
משום שייט לו עסקים מישפחתיים
בצפון־לבנון.
רבי! ילוי יכריעו
שר־הביטחון יצחק רבין והרמטכ״ל משה לוי יכריעו
בקרוב אם תותר כניסת עיתונאים ישראליים לשטח דרום־
לבנון.
קראום זועם על פתיחות תיקשורתית רבה
מדי בענייני החקירות הרגישות שהתנהלו
באגן.
חומר־גפץ באו3ר״ א
ליד שלושה מיבני־חינוך של אונר״א
בחאן־יונם נמצאו באחרונה מיטעני הו־מר־נפץ.
צדדל פירק את המיטעניס בלא
שנגרם נזק.
הנהלת אונר־׳א חושדת שגורמים ישר*
אליים, המתגוררים בסביבה, הם העומדים
מאחורי הנחת המיטענים.
חוקר בכיר הושעה
חוקר־מישטרה בכיר במחוז תל־אביב הושעה מתפקידו,
ועשוי לעזוב את המישטרה, גם אם לא יועמד לדין.
החוקר נחשד בסיוע להגשת תלונה כוזבת נגד
חוקר פרטי, שטיפל בחקירת איש־העסקים
דויד בלאם.
פרס וברעם -עימות
ראש הממשלה שימעון פרס שוקל אם להפקיד בידיו של
עוזי ברעם, מזכ״ל המיפלגה, את ניהול מערכת־הבחירות
הבאה.
בלישכתו של פרם הועלה הרעיון ״להלביש״ •
על ברעם יו״ר־מטה, שירסן את המזכ״ל, וימנע
את עצמאותו.
שיפר יעז 1ר ד.,ידיעות״
הכתב המדיני של ״קול ישראל״ ,שימעון
שיפר, ישמש זמנית בתפקיד ממלא־מקום
הכתב המדיני של ״ידיעות אחרונות״ .שיפר
יעביר, באישור הנהלת רשות־השידור, חומר
שהוא שידר ברדיו.
בוזמנית יכנס לתפקיד של כתב־שטח מדיני רוני שקד,
מהמערכת בירושלים.
הטור המדיני, ובו פרשנות. ייכתב בימי שישי על־ידי
שלמה נקדימון.
מרקוס כץ -
רתיק שורת
סוחר־הנשק הבינלאומי מרקום כץ
מעוניין בשותפות בארץ בתחום התיק־שורת,
הכתובה או האלקטרונית.
במיסדרונות התק״ם שורר זעם רב על הפרופסור דויד
ליבאי, בעיקבות דברים שאמר בתוכנית מוקד בשבוע
שעבר. ליבאי הסביר, שבפרשת דויד בלאס היתה קנוניה
של שניים, נחום פז ומיכה גוטשטט, נגד אליעזר עינבל,
עליו הם טפלו האשמה של קבלת שוחד מבלאס. לדיברי
אזהרה לסוויסה
העצירים המינהלייב בשטחים הכבושים,
שנענו להפצרותיו של רפי סוויסה להפסיק את
שביתת־הרעב שלהם, הבהירו כי היתה זאת
מחווה אישית חד־פעמית.
אם לא ייענו תביעותיהם להטבת תנאי־הכליאה בתוך פרק
זמן סביר, תתחדש השביתה — ואז לא יועילו עוד שום
הבטחות מילוליות של נציגי השילטונות, ולא תינתן להם
הזדמנות נוספת להוכיח את אמינותם.
סופר הילדים
בדרך לכנסת
בין הרשימות החז״טות שיתמודדו במהירות
הבאות לכנסת. תהיה גם ״התנועה
השיוויונאית העברית״ של סופר־הילדים
שרגא גפני. במרכז מצעה: החלת
חוק השבות על הפליטים הפלסטיניים,
ושלילתו מיהודים שיסרבו לעלות לארין.
על־פי חוק־הבחירות החדש, עלולים
עסקני ועדת המהירות המרכזית לפסול
רשימה בעלת מצע ברוח זו, בטענה כי
הוא שולל את אופיה של ישראל ב״מדינת
העם היהודי״.
גפני, בוגד לח״י וחוג הכנענים, התפרסם
כמחברם של סדרות במו ..הבלשים
הצעירים״ ,״הימאים״ ,״האמיצים״ ,״הסיירת
המיוחדת״ ,״הרביעיה הנועזת״ — תחת
שמות־העט אבנר כרמלי, און שריג, איתן
דרור ויגאל גולן.
צייץ׳ ביקר בטרומפלדור ראש־עיריית תל־אביב שלמה >״צ׳יץ״״) להט ביקר פעמיים
במלון־הדירות ברחוב טרומפלדור, שרמת־המגורים בו,
הנמוכה עד להחריד. נחשפה בתוכנית־הטלוויזיה
כולבוטק. הוא היתרה בבעל המיבנה שלא לקלוט דיירים
חדשים, ולאגף־הרווחה בעיריה הורה להוציא את כל
הדיירים למגורים חלופיים.
צייץ׳ זועזע מכך שאגף־הדווחה ידע על תנאי־הדיור,
ודא טרח לסגור את המקום. על רקע זה
הוא שוקל הדחה של שני עובדים באגף.
רכב צמוד למודח
ברשותו של מגכ״ל הסוכנות המודח, הד״ר שלמה תדמור,
נשארו הרכב המהודר שקיבל במיסגרת תפקידו, הלישכה
ושתי מזכירות בחדר הסמוך ללישכתו של המנכ״ל החדש,
שלמה גזית.
לתדמור אין שום תפקיד מוגדר, ואריה דולצין
מתלבט איך לסלקו מן הבניין.
ברקאי חוזר ארצה
תיירים ליבניאל
רזי ברקאי, שליח קול ישראל בוושינגטון, יסיים את
תפקידו בתחילת הקיץ. המועמד בעל הסיכויים הרבים
להחליף אותו הוא הכתב המדיני שימעון שיפר.
בקרוב יחלו עבודות התשתית להקמת כפר־נופש
גדול במושבה יבניאל שבקירבת
הכינרת. הכפר ישתרע על שטח של 70 דונם
מאושרים.
מאז השלים צה״ל את נסיגתו, נאסרה כניסת
כתבים ישראליים וזרים לשם.
התקיים נגד ליבאי
עורכות כתב־העת הפמיניסטי נגה מנסות להקים שדולה
ציבורית למען חקיקה שתאסור פירסומת הנושאת מסר,
גלוי או סמוי, של אלימות מינית נגד נשים.
הן מסתמכות על מחקרים חדישים במערב, המוכיחים כי
חשיפה מתמשכת למסרים כאלה גורמת לעליה במיספר
מיקרי התקיפה.
נזת״נו נגד
הדובר ל שעב ר
מנחם רבוי, לשעבר דובר מישרד־התעשיה־והמיסחר והיום
דובר בנק־ישראל, הוא מטרה להתקפות אנשי מת״מ נגדו.
הם טוענים שהוא אחראי לזרימת מידע נגד
המישרד בעניין מדיניות הקפאת המחירים של
מת״מ בימים אלה.
אנשי יבניאל שקלו אם להקים במקום תעשיה. על־פי
המלצת היועץ לניהול, מאיר חדד, הוחלט על פרוייקט
של תיירות. חדד מביא לפרוייקט יזמים, שישקיעו במקום
בשלב הראשון 40 מיליון דולר.
התקף־לב לפרימן
מנהל תוכניות־הדת בטלוויזיה, מרדכי פרימן,
לקה בהתקף־לב ואושפז.
בעריבת ב;־צד; ציטדי ,
במדינה העם העלוקות החדשות
השחיתות של הליכוד
הרקיעה שחקים, ומאפילה
על כל השיאים הקודמים
של המערך
באמריקה הלאטינית שגורה אימרה
פוליטית חכמה: עלוקות ישנות עדיפות
על עלוקות חדשות. שהרי העלוקות
הישנות כבר הספיקו להתמלא
בדם, ואינם מוצצים עוד דם רב. ואילו
העלוקות החדשות הן רעבות, הן
מתנפלות על הגוף ומוצצות עוד ועוד.
מוסר ההשכל: כל מהפך פוליטי הוא
לרעה.
המהפך שהביא את הליכוד לשיל־טון
ב־ 1977 אישר חוכמה עתיקה זו.
אחת הסיבות לנפילת המערך היתה
אז השחיתות הכללית, שבה לקה הגוף
הוותיק. שחיתות זו התחילה בסחיטת
כספים לטובת המיפלגה, והחלה גולשת
בהדרגה לשחיתות אישית, נוסח
אשר ידלין. אולם היא היתה מלווה כל
העת ברגש של בושה. המערך ידע
שהשחיתות פסולה, וכאשר התגלו
פרשות של שחיתות אישית בשורותיו,
הניח למושחתים ליפול.
כל ממזר דירקטור. כאשר הגיע
הליכוד לשילטון, היו אנשיו רעבים
מאוד. בימי היישוב, וב־ 29 שנות המדינה,
הושארו מחוץ למעגל הפנימי
של חלוקת־השלל. הם רצו להשיג מהר
את כל אשר הפסידו.
בשנים הראשונות של שילטון
מנחם בגין לא היה הציבור ער לממדים
העצומים של השחיתות החדשה. בגין
עצמו היה טהור מכל טהור, וניהל
אורח־חיים צנוע מאוד.
אולם בשנים האחרונות נערכה הסתערות
גלוייה של העלוקות על הגוף
הלאומי. אחרי׳שהמוני עסקני־הליכוד
שובצו בכל הדרגים של המנגנון הממלכתי,
בלי כל קשר ליכולתם וכישוריהם,
נשלחו גם עסקנים עלובים
ביותר למלא כסאות של דירקטורים
בחברות ממשלתיות.
בימי הליכוד פשט גם סיגנון חדש.
השחיתות לא היתה עוד נושא להתבייש
בו, אלא להיפך. השחיתות הפכה
ראוותנית, גלוייה ועזת־מצח. המושחתים
התפארו ממש בשחיתותם, שהפכה
סימן־היכר של מצליחן פוליטי.
היה זה טבעי שמוקד השחיתות
החדשה יהיה בשטחים הכבושים. שם
היו התנאים האידיאליים לכך: מכיוון
שארץ״ישראל השלמה וההתנחלות בה
הם האידיאלים המרכזיים של הליכוד,
ניתן לתרץ בהם כל מעשה־נבלה. יתר
על כן, העסקים החשוכים הפכו שם
לנורמה, מכיוון שחלק מן המלאכה
נעשתה בידי נוכלים ערביים, שהם
בוגדים בעיני עמם. האווירה הכללית
היתה מתאימה לנוכלים יהודיים
בלבוש פטריוטי. בדרגים הגבוהים
יותר לא ניתן עוד להבחין בין קנאים
לאומניים כנים, הסבורים שגם אמצעים
של שוד ורצח (ערבים) כשרים למען
המטרה הקדושה, ובין גנבים פשוטים,
שניצלו את מעמדם הפוליטי הרם כדי
לשלשל כספים לכיסם הפרטי, תוך
הפרשת חלק לקופת המיפלגה.
מצח נחושה. האמתלה כאילו
השחיתות נועדה למימון הליכוד היא
בבחינת עזות־מצח כפולה ומכופלת.
מימון־המיפלגות ומימון־הבחירות
הונהגו ב־ 1969 במטרה מוצהרת לשים
קץ, אחת ולתמיד, לשחיתות שהיתה
כרוכה בסחיטת תרומות למיפלגות,
מחברות ומקבלנים. כל הנאומים של
תומכי המימון הממלכתי הבליטו את
המטרה הזאת כיעד עליון. החוק אוסר
בפירוש תרומות של תאגידים, וכוונתו
היתה למנוע את כל התרומות, מלבד
תרומות אישיות צנועות.
יוזמי החוק — וביניהם ראשי גח״ל
(שקדם לליכוד) — השכילו שלא
להכניס לחוק הגבלות ברורות מדי, וגם
לא נתנו לחוק שיניים. אבל הטענה
כאילו דרושות כיום תרומות של
חברות וקבלנים כדי לממן מיפלגות
היא חוצפה מחפירה, כאשר הטוענים
זאת מחזיקים את ידיהם עמוק בכיסי
ציבור משלמי-המיסים.
יתכן מאוד כי הליכוד הוא כיום
הגוף הפוליטי המושחת ביותר במדינה,
ושהשאיר אחריו במירוץ עגום זה לא
רק את המערך, אלא גם את המיפלגות
הדתיות. התייצבותו הגלוייה. של
הליכוד לימינם של נוכלים וגנבים,
מיבצע־היחיד המביש של רוני מילוא
במישטרת פתח־תיקווה, המשך כהונתו
של מיכאל דקל, גיוס גדודים־גדודים
של עלוקות חדשות לאיוש חברות
ומנגנונים ממשלתיים — כל אלה
קובעים שיאים חדשים של עזות־מצח.
לפני 33 שנים קבע לוי אשכול
הלכה חדשה, כאשר חיפה על מעשי־שחיתות
קטנים של עסקני הסוכנות
היהודית במילים התנ״כיות ״לא תחסום
שור בדישו״ .מעשי־השחיתות של אז
נראים עתה כמעשי־צדקה של מלאכים,
בהשוואה למה שמתרחש כעת.
השוורים של אז נראים כארנבות לעומת
השוורים המפוטמים, אדירי־המי-
מדים של היום.
יחסים מרחביים
ההגיון שבאבסורד
מישלחת פלסטינית רצתה
לצאת כדי לפעול למען
השלום — ולכן גאסר
על חבריה לצאת
״אילו הודענו שאנחנו נוסעים
להגיד ליאסר ערפאת שעליו להגביר
סגן־שר דקל
מחיאות־כפיים לשחיתות
את הטרור, לא היה איש מפריע לנו
לנסוע ״:ליגלג במרירות אחד האישים
הפלסטיניים, שנסיעתם לעמאן נאסרה
השבוע על־ידי השילטונות.
זה נשמע כאבסורד, אך יש בזה
הגיון.
מישלחת האישים הפלסטיניים מן
הגדה המערבית, רצועת״עזה וירושלים
המיזרחית התכוננה לנסוע לעמאן, כדי
להיוועד עם המלך חוסיין ועם ערפאת.
המטרה: להביע באוזניהם את חוסר־הסבלנות
של הציבור בשטחים הכבושים,
המבקש תזוזה מהירה לקראת
הסדר. דעת האישים היא שעל אש״ף
למלא אחרי הדרישות המילוליות של
האמריקאים — הכרה בהחלטות 242
ו־ 338 של מועצת־הביטחון, ובזכות־הקיום
של ישראל — כדי להכריח את
פרובוקציה מטופשת
גורבאצ׳וב. הכל שמחו על המפלה
הסורית, שהציגה את חיל-האוויר הסורי
במערומיו.
האמת הפשוטה היתה הפוכה: הקרב
בא ביוזמה ישראלית. המטוסים הישראליים
הנשיא
אל־אסד
צהלה לרגע, מחיר לשנים
מי נתן את ההוראה?
ב־ 19 בנובמבר התחולל קרב אווירי
בשמי סוריה. שני מטוסי־קרב סוריים
הופלו על־ידי מטוסי־ישראל באמצעות
טילי אוויר־אוויר.
בארץ פרצה צהלת־שימחה. העיתונות
הישראלית המודרכת, המשקרת
בדרך כלל במיקרים כאלה, קבעה
כעובדה מובנת־מאליה שהסורים יזמו
את הקרב. פרשנים מלומדים בעיתונים
פתחו בוויכוח ביניהם על סיבות
החוצפה הסורית. היו שטענו שהסורים
רצו להפגין כוח ביום הפתיחה של
ועידת־הפיסגה של רונלד רגן ומיכאיל
פתחו עליהם באש. שני המטוסים הסוריים
נפלו בשטח סוריה, כר 20 קילומטרים
מן הגבול עם לבנון.
מדוע? מי נתן את ההוראה, ולשם
מה? על כך נטוש מאז הוויכוח מאחורי־הקלעים.
אחת
הסברות: הדרג הצבאי פעל
מאחורי גבו של הדרג המדיני. הוא רצה
לדחוף לעימות ישראלי־סורי. סברה
אחרת: הדבר נבע מחוסר־אחריות של
מפקדים מסויימיס. סברה אחרת:
ישראל רצתה להנחיל גושה לסוריה,
בשעה שזו עמדה לכפות על לבנון
הסרר־שלום. ולחילופין: ישראל רצתה
לבייש את בעלת־בריתה של ברית־המועצות
ביום פתיחת ועידת־הפיסגה.
ציניקאים טענו שהתרגיל כולו בא
כדי ליצור אווירה ציבורית נגד הקיצוצים
המוצעים בתקציב־הביטחון.
עצימת העיניים. כך או אחרת.
היו למעשה תוצאות מרחיקות־לכת,
אשר יוזמי־הפעולה לא לקחו אותן
בחשבון מראש.
תחילה, בהתקפה של זעם. הכניסו
הסורים מלכודות־טילים ללב לבנק.
אחרי שנרגעו. ואחרי שקיבלו מפי
ריצ׳ארד מרפי האמריקאי הבטחה
הוחזרו טילים אלה לשטח הסורי.
חשובה יותר היתה התגובה האיטית.
הסורים הקימו ארבע מערכות־טילים
לאורך הגבול עם לבנון, אך בתוך
השטח הסורי. מערכים אלה שולטים
על מרבית המרחב האווירי של לבנון,
ומסכנים כל מטוס ישראלי הנמצא שם
בשליחות מיבצעית (נגד מיתקנים
פלסטיניים) או מודיעינית. כל מטוס
ישראלי המתקרב לבקאע מסכן עתה
את עצמו.
המשמעות האמיתית של הצעד הזה
חורגת מן התוצאה הזאת, הנראית־לעין.
למעשה קורה משהו הרבה יותר
חשוב: מטוסי־ישראל אינם יכולים עוד
לבצע ללא סיכון משימות־מודיעין,
המאפשרות לה לפקח על המתרחש
נזק ארוך־טווח. הבעיה עלתה
עוד ערב מילחמת־הלבנון, ב״.1981
בעיקבות הפלת שני מסוקים
סוריים על־ידי צה״ל, במחווה למען
הנחירים, הכניסו הסורים טילים לשטח
לבנון, ולצידם הקימו מערכות־טילים
בצד הסורי של הגבול. הטילים מנעו
מחיל־האוויר הישראלי את האפשרות
לפקח על המתרחש
צה״ל ביקש להשמידם.
הטילים שבשטח לבנון אכן חוסלו
במילחמת״הלבנון, במיבצע טכני מד
היר. על כך רבתה השימחד״ אך המומחים
ידעו כי ניצחון זה אינו שווה
הרבה. כי הטילים המסוכנים ביותר היו
דווקא בצד הסורי של הגבול. אלה לא
הותקפו. ולא במיקרוע היה קיים חשש
שחיסול הטילים בשטח הריבוני הסורי
יגרור אחריו תגובה צבאית מוחצת מצד
ברית־המועצות. בין סוריה וברית״המר
עצות קיים הסכם־ביטחון, המחייב את
ברית־המועצות לחוש לעזרת סוריה אם
יותקף השטח הריבוני הסורי. אין הוא
מחייב אותה לעזור לסורים בלבנון.
מעשה בלי אבא. הפלת שגי
המטוסים הסוריים היתד״ איפוא. מע־שה״שטות
מדיני וצבאי מאין כמוהו.
כרגיל במיקרים כאלה בישראל, אין
אבא למעשה. איש לא היה מוכן לקבל
על עצמו את האחריות.
הדבר מוזר שיבעתי־ם, מפני ש־ממשלת־ישראל
מנסה עתה לקרב את
סוריה לתהליך המדיני המוצע על־ידה,
במגמה להוציא את אש״ף מן המישחק
(ראה עמוד .)7פעולת חיל-האוויר
מוכיחה כי בצמרת המדינית־הצבאית
של ישראל אין תיאום ואין מחשבה
מדינית כוללת ומשולבת.
השבוע ניסה שימעון פרם למנוע
משבר עם סוריה על-ידי השמעת
דיברי־נועם. התיקווה שהאמריקאים
יצליחו לשכנע את הסורים להחזיר את
המצב לקדמותו התבדתה. ברוד לגמרי
שסוריה אינה רוצה במילחמה. אך
הסורים בוטחים בכוחם, ושוב אינם
מוכנים להיות מושפלנם בידי ישראל.
פרשנים ישראליים רמזו רמזים
דקים: אומנם ישראל לא תגיב מייד על
השינוי במצב האסטרטגי, אך לאורך
ימים עלול הדבר להביא למצב המחייב
מילחמת־מנע. ישראל השלימה עם
מיקום הטילים במערכת החדשה.
שהיא עצמה סיפקה לה את העילה, אך
לא תשלים עם הפעלתם נגד מטוסי
ישראל.
האמריקאים לשלבו במשא־ומתן לשלום.
הרעיון
התגבש בעת פגישתם של
כמה מן האישים האלה עם ריצ׳רד
מרפי, השליח האמריקאי. המדינאי
האמריקאי סיפר להם שהתרשם כי
ערפאת עצמו מוכן לצעד הזה, אך
נתקל עדיין בהתנגדות של חלק
מחבריו. אם מישלחת ייצוגית מן הגדה
והרצועה תבוא לעמאן ותודיע לראשי
אש״ף שהם תומכים בצעד כזה — כך
אמר להם מרפי — יכול הדבר לספק
לו את הדחיפה האחרונה. מה גם שיהיו
במישלחת האישים שמונו על־ידי
אש״ף עצמו כנציגים פלסטיניים ב־מישלחת
הירדנית־פלסטינית, האמורה
להיפגש עם האמריקאים.
הטרור עדיף. אולם ממשלת־ישראל
רואה דווקא באפשרות זו את
הסכנה הגדולה ביותר למדיניותה.
שימעון פרס ויצחק רבין, לא פחות
מאשר יצחק שמיר, פוחדים פחד־מוות
מפני כל הצהרה מתונה של אש״ף,
העשוייה להביא לדו־שיח רשמי בין
האירגון וארצות־הברית. מנוי וגמור
עימם להוציא את אש״ף מכל מיסגרת
מדינית(ראה עמוד ,)7כדי למנוע את
הצורך לדון ברצינות בהחזרת השטחים
הכבושים.
אין זו מדיניות חדשה. מזה שנים
רבות מונעת ממשלת־ישראל בכוח את
השתתפותם של נציגים מן הגדה המערבית
ורצועת־עזה במושבי המועצה
הלאומית הפלסטינית, בידעה היטב כי
נציגים אלה יחזקו את האגף המתון,
כנגד חזית־הסירוב.
ממשלת״ישראל אינה פוחדת מפני
אש״ף קיצוני, העוסק בפעולות־טרור.
היא בטוחה ששום מעשה־טרור לא
יזיק לישראל, אלא להיפך. אולם אין
לה תשובה על מיתקפת־שלום אפשרית
של אש״ף, שתזכה באהדת
העולם.
יתד בגלגלים. לשיא הצביעות
הגיעו השבוע מקורביו של שימעון
פרם.
האיסור על יציאת המישלחת בא
מידי השילטונות בשטחים הכבושים,
הכפופים ליצחק רבין. אך לא יעלה על
הדעת שהחלטה עקרונית כזאת תתקבל
בדרג מינהלי. אין כל ספק כי
התקבלה על־ידי רבין ופרס עצמם.
אולם המקורבים הודיעו כי פרס
״הצטער״ על ההחלטה. לדעת פרס, כך
סיפרו, יכלה המישלחת לקדם את
הסיכוי להרכבת מישלחת ירדנית־פלסטינית,
שבה מעוניינת ישראל.
כך זכה פרס בשני העולמות: גם
תקע יתד נוסף בגלגלי העגלה ה־יררנית־אש״פית
בדרך לשלום, וגם
הציג את עצמו כלפי הציבור הישראלי
והעולמי כמדינאי שוחר־שלום, שאין
לו הכוח לבצע את מדיניותו.
ה עו ל ס ־ הזה 2520
נמשושנ ים
נוובה וק״ח עד
ו׳ השיוטונות.
עכשיו היא הוכנת
נמעט רבת ־
תפנוקים. מדוע?
מזכ״ל וילנר (ודובר עוזי בורשטיין)
הנשיא הרצוג
יד לכיוון חדש
מבט לעבר מוסקווה
באורה היה זה רק קוריוז.
* נשיא־המדינה, חיים הרצוג, בא
לברך את ועידת רק״ח. מאז קום
המדינה, היתה זאת הפעם הראשונה
שנשיא״ישראל עשה מחווה כזאת
כלפי מיפלגה, שהיא בעיני רבים
במדינה בבחינת מוקצה מחמת מיאוס.
עוד בראשית ימי המדינה טבע דויד
בן־גוריון את הסיסמה ״בלי חרות ובלי
מק״י״ — וכך חתם את המערכת
הפוליטית ה״לגיטימית״ בישראל. תנו־
עת־החרות של מנחם בגין והתנועה
הקומוניסטית היו מחוץ לתחום. ב־
1967 נשבר הטאבו כלפי חרות, ובגין
צורף לממשלת־האחדות של מילחמת
ששת־הימים. מק״י התפלגה לפני־כן,
ב־ ,1965 איבר יהודי מדולדל התגלגל
מאז בין המיפלגות, ואת הירושה
האמיתית ירשה רק״ח. הטאבו נגדה
נשמר עד החודש.
עכשיו הוא נשבר. הנשיא
בא לברך, הטלוויזיה הקדישה
למיפלגה כתבה ארוכה וכמעט
אוהדת. רק״ח התקבלה על־ידי
המימסד.
מה קרה?
לרקוד לפי הליל
ך ¥ל פני הדברים, היתה זאת מחווה
^ של הגינות בלבד.
חיים הרצוג, כך הסביר, רוצה להיות
הנשיא של כל הישראלים, כל עוד
אינם באים לפגוע בישראלים אחרים.
אחרי הבחירות של 1984 קיבל את
מישלחות כל המיפלגות, ובכללו הרשימה
המתקדמת לשלום ורק״ח,
והחרים רק את רשימת כך של מאיר
כהנא.
הופעת הנשיא בוועידת רק״ח היא
המשך של קו זה. מבחינה זאת זהו
חידוש מרענן וחיובי. על כך זכה
הנשיא גם בברכה רישמית מטעם
הרשימה המתקדמת, שלא הוזמנה
לוועידת רק״ח ושעליה הומטר בכל
מהלך הוועידה מטר בלתי־פוסק של
השמצות.
אולם היה זה סוד גלוי שיש להופעת
הנשיא משמעות עמוקה יותר. מעל
דוכן הוועידה ביקש הנשיא לפנות אל
ממשלת ברית־המועצות. מישלחת
סובייטית נכחה בוועידה, והנשיא דיבר
למעשה אליה.
המדינות. שימעון פרס, הזקוק לניצחון
בינלאומי גדול, מייחל לחידוש היחסים
הדיפלומטיים בין ברית־המועצות וישראל.
ביקש הנשיא וקיבל אישור מראש־הממשלה
להופעה זו, עמדו לנגד עיניו
של פרס נתונים חשובים יותר.
הנפת הדגל האדום מעל
לשגרירות סובייטית בתל־אביב
או ברמת־גן(שם שכנה
השגרירות הסובייטית, ברחוב
הקשת, עד )1967 תהיה ניצחון
ראוותני כזה לפרס.
בזירה המדינית, יש לפרס מטרה
אחת העולה על כל מטרה אחרת: לחסל
את אש״ף. בכך הוא ממשיך בקו שכל
ממשלות־ישראל. פעלו על פיו, החל
בגולדה מאיר, יצחק רבץ ומנחם בגין,
ושהינחה את אריק שרון בלבנון.
הדבר קשור גם בהכנות לקראת
לפרס וליועציו נדמה כי הם
ועידה בינלאומית אפשרית למען
השלום במרחב (״פורום בינלאומי״ או
״מיטריה בינלאומית״ ,בלשון פרס),
ולנסיון להגדיל את ההגירה היהודית
מארץ־הסובייטים — אם אפשר בצורה
שתכריח את המהגרים לבוא ישר
לישראל ולהישאר בה, ולוא גם מאונס.
יכולים עתה ׳להסתייע כרק״ח
— ובברית־המועצות —
כמערכה נגד אש״ף, הנראית
להם גורלית.
הנשיא דיבר בבירכתו בוועידת1
רק״ח על נושאים אלה, והנציג הסובייטי,
מיכאיל ננאשיב, אף השיב על כך,
תוך הדגשת הקו המסורתי של ברית״
המועצות, כפי שבוטא לאחרונה על־ידי
מיכאיל גורבאצ׳וב :״השתתפנו
בהקמתה של מדינת־ישראל. אנו מכירים
בריבונות שלה ובזכותה לחיים ולביטחון
״.הנציג לא הבטיח יותר מזה.
אך המשמעות האמיתית של הופעת
הנשיא אינה מתמצית במישור זה. כא־
על חוד
הדילמה
ץ ץזה כמה שנים נמצאת ברית-
*/המועצות בדילמה קשה לגבי
אש״ף. עיקרה: בעלת־הברית העיקרית
(ולמעשה היחידה) של ברית־המועצות
במרחב היא סוריה. סוריה מנסה בכל
האמצעים לחסל את הנהגת־אש״ף,
ולשים קץ לאש״ף כגורם מדיני עצמאי.
אולם ברית־המועצות ראתה ב־אש״ף
נכס במאבק הגלובלי בארצות־הברית.
כאשר
ניסה אריאל שרון לחסל את
הנהגת אש״ף בביירות, לא נקפה ברית־המועצות
אצבע כדי להצילה. פינוי
הנהגת אש״ף ולוחמיו מביירות בוצע,
למעשה, תחת חסות אמריקאית. יאסר
ערפאת לא התפנה לדמשק, הפרו־סובייטית,
אלא לתוניס, הפרו־אמרי־קאית.
כעבור
שנה פתח חאפט׳ אל־אסד,
נשיא סוריה, בהתקפה רצחנית על
אש״ף באיזור העיר טריפולי בצפון־
לבנון. הפעם היה מנוי וגמור עימו
בפברואר ,1985 עטפה ברית־המועצות
את עצמה בשתיקה. היא לא יצאה
חוצץ נגד ההסכם, שגונה בצורה
קיצונית על־ידי המישטר הסורי. היא
היססה.
ערפאת מצירו עשה את הכל כדי
למנוע קרע עם ברית־המועצות. הוא
שלח שליחים תכופים למוסקווה
והבהיר שאם יתקרב אש״ף לארצות־הברית,
לא יהיה זה על חשבון היחסים
עם ברית־המועצות. המטרה המוצהרת
לחסל את אש״ף העצמאי ולהרוג את
ערפאת. לפני כן נכשל הנסיון להטיל
את מרות סוריה על כוחות אש״ף
בביקעת־הלבנון.
ההתקפה של הצבא הסורי ו״מורדי
אש״ף״ על כוחות אש״ף בטריפולי
נכשלה, ושוב התפנו ערפאת ואנשיו.
הפעם נעשה הדבר בחסות צרפתית.
של ערפאת וחוסיין — ועידה
בינלאומית בהשתתפות ברית־המו־עצות
— תואמת אף היא את המגמה
הסובייטית.
ברית־המועצות לא נקפה
אצבע כדי להציל את ערפאת,
כפי שלא מנעה בעד אסד
מלהשתמש בנישקו הסובייטי
נגד הכוחות הפלסטיניים.
ואילו המעשה הראשון של
ערפאת עם צאתו מטריפולי
היה להיפגש עם נשיא מצריים
הפרו־אמריקאי, חוסני מובא־רב.
כאשר
כרת ערפאת את ההסכם
ההיסטורי שלו עם המלך חוסיין, ב־11
אולם מצבה של ברית־המועצות
מול אש״ך הפך יותר
ויותר בעייתי. מצד אחד תמכה
בסוריה, המנסה לחסל את
אש״ן, ומצד שני תמכה
באש״ף, החותר לשלום עם
ישראל באמצעות חוסיין ומו־בארב,
ידידי ארצות־הברית.
הקו המדיני המוצהר של ברית־המועצות
תואם לחלוטין את הקו של
הנהגת־אש״ף (שלום עם ישראל לפי
גבולות ,1967 הקמת מדינה פלסטינית
בגדה וברצועה בהנהגת אש״ף) ,ונוגד
את הקו של חזית־הסירוב הפלסטינית,
הפועלת בחסות סוריה.
(המשך בעמוד )10
מאחר שרק״ח רוקדת לפי
חליל מוסקווה בדייקנות של
בלרינה, רואים בה רבים מעיו
נציגות בלתי־רישמית של
ברית־המועצות בארץ.
מבחינה זו הצטרפה הופעת הנשיא
ליוזמה רחבה יותר של ממשלת״ישראל
כלפי ברית־המועצות. ראשי המדינה
ושגריריה השתדלו בזמן האחרון
להיפגש עם נציגים סובייטיים, כדי
להביא להפשרה ביחסים שבין שתי
תוסיק טובי, הנשיא חיים הרצוג, מאיר וילנר ואמיל חביבי בוועידד
הערבים הם רוב, אך לא בראש
האם יהיה צוו שעין־ לעזאזל עבוו הפשעים שבוצעו בידיעתם ובווחם של ואש הליטו?
ת 1וקש :
ש־־ ש־ינ הז
ך ץ וקרי גזל־הקרקעות בשטחים
1 1הכבושים עבדו השבוע שעות
נוספות: הוגשו שני כיתבי־אישום נגד
הקבלן אברהם גינדי ונגד עוזרו של
סגן־שר־החקלאות לענייני התנחלויות,
אבי צור: נעצרו שני סוחרי קרקעות
גדולים, שמואל עינב ואלי ישראלי,
כחשודים במתן־שוחד; עסקנים בחרות
נתבקשו לספר על שיטות עבודת־
פנה לוועדת־הכנסת בבקשה להסיר את
חסינותו של דקל, היום סגן־שר־הבי־טחון,
כדי שניתן יהיה להעמידו לדין
על חלקו בפרשת שוד־הקרקעות.
בכתב־האישום, שהוגש השבוע נגד
צור, לא נזכר שמו של דקל ולוא במילה
אחת. באשמת זיופי המיסמכים, שניתנו
לחברות הקבלניות, כדי להפיל בפח
מתנחלים פותים ולפתות אותם לשים
מלכה — העוזר השני של סגן־השר,
לענייני קשר עם התנועה בתל־אביב
— ולא צירפו אותו למסעותיהם בשטחים
הכבושים.
אפילו אם יוצאים מתוך הנחה שצור
הסתיר מדקל את העובדה שהוא זייף
מיסמכים הנושאים את הסמל הרישמי
של לישכת סגן שר״החקלאות ושלח
אותם לשלושת האחים גינדי, שמכרו
שר־החקלאות, ושלח אותו לקבלן אברהם
גינדי. דקל אישר אחרי הופעת
שפירא את העובדה שהתקיימה פגישה
בינו ובין ארליך, אך על פי גירסתו
ארליך רק המליץ לפניו לקרוא לסדר
את צור. על־פי שפירא, ארליך לא
הספיק לעמוד על דרישת״הפיטורין
שלו, כי זמן קצר אחר־כך הוא נפטר.
ואפילו אם יוצאים מתוך הנחה
כיצד לא התעניין במיכתביו של צור,
כאשר היו אלה המיסמכים העיקריים
שעליהם הסתמכו הקבלנים, בבואם
למכור יחידות־דיור בהתנחלויות.
אם למרות כל זאת דקל לא ירע —
הרי שרק מסיבה זו עליו ללכת הביתה, 1 לאלתר. לפחות.
אבל דקל ידע. ועוד איך:
המיכתבים ששלח צור לגינדים
שימשו אותם לצורכי פירסום מודעות
בעיתונים ומישלוח דפי־הסבר ומידע
ללקוחות המרומים. דקל הוא איש
עסוק מאוד, אבל עיתונים הוא קורא |
בעיון רב — וכל מי שמכיר אותו יכול
להעיד על כך בוודאות.
אבל אפילו אם יוצאים מתוך ההנחה
שדקל רומה על־ידי צור, שכח את
האזהרות של השר ארליך, התעלם
מהפניות של הגינדים, של דויד לוי ולא 6
קרא בעיתונים כיצד מתקדם פרוייקט
הרמייה הרי שהוא יכול היה לקבל
אינדיקציה ברורה על מעשי־ההונאה
ממקור אחר.
בתוקף תפקידו היה דקל חבר בווע־דת־שרים
לענייני התיישבות. אותה *
ועדה אמורה היתה לאשר את הקמת
הישוב כרמים. באותה ועדה יושבת
פליאה אלבק ממישרד־המישפטים, שהיא
האורים והתומים של כל נושא
ההתנחלויות בשטחים הכבושים. באותן
ישיבות העירה אלבק את תשומת־ליבו
של דקל לכך שיש בעיה בכרמים,
שאין במקום הסדר־קרקעות ואי־אפ־שר
להקים שם כל ישוב.
דקל יכול לטעון שהוא לא שמע על
כך, אבל אלבק הבהירה, בכתב, שהיא
עצמה פנתה לזמיר וביקשה ממנו שיחקור
בעניין.
במיכתב לח׳׳ב ר״ץ מרדכי(״מור-
ל׳ה״) בר־און, בדיוק לפני שנה, כתבה
אלבק בעניין כרמים :״במיסגרת טיפו־ 1
לי באתרים המוצעים להתיישבות עבור
ועדת־השרים להתיישבות, כתבתי כבר
לפני זמן ניכר תלונה דומה בעניין ישוב
זה, והיועץ המישפטי לממשלה העביר
את תלונתי למישטרת־ישראל וביקש
חקירת העניין״.
גם אם מישהו מניח שאלבק, בניגוד
גמור לצפוי ממנה, העלימה מידע זה
מדקל ולא סיפרה לו על חששותיה,
הרי העובדה היא כי שני עוזריו של
דקל, צור ומלכה, מעידים שהבוס
שלהם ידע גם ידע על כך.
לפני 14 חודשים החל כתב העולם
הזה בחקירת פרשת האחים גינדי
וכרמים. לצורך הכנת הכתבה הוא
נפגש אז עם שני עוזריו של דקל.
שאלה של זמן
הגיזברות שלהם; סגן־השר דקל התבקש
אפילו לענות על שאלות, בתנאי
דה־לוקס, ונאמר לו שהוא יוזמן פעם
נוספת.
היה אפילו נופך דרמאתי לאירועים;
ניסיון התאבדות של גינדי בבית־המישפט
בתל־אביב, לאור הבזקי מצ־למות־העיתונות,
ומידע, כנראה לא
מדוייק, על בריחת אחיו, משה ויגאל,
מניו־יורק לברזיל, כדי להינצל מאימת
ההסגרה לישראל.
רק דבר אחד לא אירע: היועץ
המישפטי לממשלה, יצחק זמיר, לא
יי 8
את כספם על קרן־הצבי, נאשם רק צור
לבדו.
אך השאלה אם ידע דקל על אותם
מיכתבי־מירמה, שניתנו תמורת בצע־כסף
למיפלגה ולכיסו הפרטי של צור
— טעונה עדיין בדיקה קפדנית.
מי שמכיר את סידרי־העבודה ב־לישכתם
של צור ודקל, משוכנע בכך
שדקל ידע הכל. השניים היו יושבים
בצוותא יום־יום, אוכלים ביחד ומסיירים
באתרי־ההתנחלות ביחד. לא אחת
השאירו השניים בלישכה את קלוד
אוויר צח בשומרון, הרי ברור שדקל
היה חייב לחשוד בצור.
היה כתוב
בעיתון!
**מיקם שפירא, לשעבר יועצו
^ של שימחה ארליך, כאשר זה היה
שר־החקלאות, גילה לפני שבועיים,
מעל המירקע, סיפור שנשכח בתוקף
האירועים הרבים: עוד בשנת 83׳ דרש
ארליך מסגנו דאז, דקל, לפטר את צור,
אחרי שזה זייף מיסמך אחר של לישכת
שדקל נטה להתייחס בזילזול לדיברי
השר שלו, הרי שעוד שנה קודם לכן,
ב־ ,׳82 שלח מישרד־הבינוי־והשיכון
מיסמכים למישרד־החקלאות, ובהם
פורטו חששותיו של דויד לוי מפני
הפקרות והונאה ברכישת קרקעות על-
ידי יזמים פרטיים, ומכירתם למאות
אלפי ישראלים.
כבר אז הובע חשש שהרכישות אינן
כשרות. ואפילו אם יוצאים מתוך ההנחה
שדקל התעלם מפניות של מישרד־השיכון,
מפני שראה בהן פרי של יריבות
סיעתית במיפלגתו, קשה להבין
בהעולם הזה ( )5.12.84 פורסמו
עיקרי התחקיר, שתחילתם עוד ב־82׳.
המידע שפורסם היה ממקור ראשון,
ואיש לא עירער אז על מהימנותו.
על־פי המימצאים, התברר שעל
אותה קרקע נסוב ריב־בעלויות גדול.
• -נאבקו עליה גם האחים משה ואהרון זר,
גם רחל רהט מירש בינוי ופיתוח.
בשלב זה — עוד ב־82 נערכו
פגישות אינטנסיביות בין האחים גינדי
ודקל. לא נמצא מוצא להסדר־ה־קרקעות,
ואז צורף לדיונים יהודה
^ (״יודק׳ה״) נהרי, קצין־מטה־המקרקעין
בגדה, והוקמה מעין ועדה שהיתה
אמורה להחליט על הסדר־הקרקעות.
כל אותו הזמן, שדקל ידע שיש
בעיות סביב הבעלות על הקרקע, הוא
לא מנע את המשך המכירה לציבור,
אף־על־פי שהוועדה שהוקמה לא מצאה
פיתרון לסוגיה. במשך שנה וחצי לא
נראה כל פיתרון חוקי באופק.
ערב־הבחירות של יולי 84׳ ניסו׳
דקל ועוזריו למצוא פיתרון של הרגע
האחרון. ערב הבחירות התכנסה ועדת
השרים לענייני־התיישבות, בראשותו
של יובל נאמן, אז שר־המדע־וד,פיתוח.
הוועדה אישרה, בדרר־כלל בסיטונות,
הקמת ישובים ומאחזים מעבר לקו
לעשות היזם דני ויינמן. צור היה אז
עובד־מרינה, והוא עשה את המעשה
הבלתי־חוקי בשעות־העבודה.
דקל ידע אפילו מתי צור יוצא ל־שרותים.
הוא לא ידע שצור נמצא אצל
שמאי?
דקל כבר הודה בפומבי שהוא בא
כאורח־כבור לכינוס שאירגן צור, ואיים
על היזמים כי אם הליכוד יפסיד בבחירות
,׳84 הם — היזמים — יפסידו
את הקרקעות שיועדו להקמת התנחלויות.
בנימוק זה הוא דירבן אותם
לתרום למערכת הבחירות של מיפ־לגתו.
דקל
גם הוסיף, שאת השאלה אם
התנהגותו זאת היא לגיטימית או לא
צריך לקבוע מבקר־המדינה, ולא
חוקרי־המישטרה.
אבל על דקל היה לדעת שחלק
מהיושבים מולו מוכרים בכסף מלא
הבטחות ריקות, ולא קרקע שהוסדרה
בטאבו. כלומר, החלקות נמכרו למתנחלים
תמימים, כדי שמעשר מכספם
יזרום לקופת המיפלגה. האם זהו עניין
רק למבקר־המדינה?
וחוץ מזה: איך יכול הגורם הממשלתי
המספק אישורים כוזבים או
מהימנים — לבקש תרומות כספיות
סוחר-קרקעות עינם עם אברהם יפה ()1969
אני אקבור את שמיר ושרון!״ממקבלי האישורים, כשברור כי עסקיהירוק.
דקל רצה להשיג בוועדה אישור
הם ופרנסתם של התורמים תלויים
לכרמים. כשדאה נאמן את מימצאי
במבקש?
ועדת הסדר־הקרקעות, הוא ניבהל
וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה.
וסירב לאשר את הישוב.
העולם הזה פנה לפני שנה לדקל
ושאל אותו מה קרה בדיוק בכרמים.
ענה סגן־השה ״הישוב אושר, לבסוף,
כהרחבה של קרני־שומרון.״ כשנשאל
^ מסקנה של החקירה בשלב זה
דקל מתי ניתן האישור, הוא התחמק
1 1היא, שדקל ידע, ידע הכל! נים־
ממסירת תאריך מדוייק.
מתיאור זה ברור, שדקל ידע כל
הזמן כי שום גוף לא אישר את הקמת
היישוב. מכיוון שדקל הכיר את מפת־ההתנחלויות
בעל־פה, ברור שהוא ידע
שהיישוב לא אושר מעולם — לא
כיחידה עצמאית ולא כהרחבה.
^ עוד דקל
ועוד עץ
גם שריר?
ך* ידיעה ששודרה ברדיו ביום
\ 1השני בבוקר באה ממקור אמין
ביותר. היא סיפרה שבחידה הארצית
לחקירות־הונאה שוקלים
לזמן את שר״התיירות אברהם
(״אברש׳ה״) שריר לחקירה שעניי נה
העברות כספים של איש״העס־קים
מיכאל (״מיקי־) אלבין לחש בון
הבנק של אשת השר, ריבקה.
הידיעה, שנוסחה בזהירות רבה
על-ידי שלמה רז, הכתב הירושלמי
של הרדיו, המסקר את המטה
הארצי של המישטרה. לא הסבירה
באיזה כסף מדובר, באיזו עבירה
ומה בדיוק יש בידי החוקרים.
השר, שהתבקש להגיב על הידיעה,
הסביר שאינו יודע במה מדובר.
אשתו הגיבה, במשך כל היום,
לעיתונאים שפנו אליה, כי חשבונות
הבנק שלה פתוחים לביקורת,
וכי היא מעולם לא קיבלה אגורה
מהמנוח.
פירסום הידיעה בכלי־שידור
ממלכתי גרם לתחושת הקלה אצל
רבים שהפרשה מעסיקה אותם,
ושמטעמי-זהירות לא רצו לפגוע
בשר בממשלה ולהחשידו, ולוא ברמז,
במעשים שיש עימם קלון.
קדמה לידיעה זו עבודת-שטח
מאומצת של חוקרי הפרשה, ועוד
צפויה בעיקבותיה עבודה רבה,
למי שמעודה בפרטי-החקירה.
במה, בעצם, מדוברי
אחרי מותו של אלבין רמזו מקורבים
שונים לחקירה על רשימה
מיסתורית -רשימת חברים של
אלבין מיומן הסבך ס ט אר שלו -
המטרידה את מנוחת־החוקרים.
על״פי אותה הנחה, החוקרים
בדקו חשדות. שאלבין ניהל. בשמם
של כמה מהמוזכרים באותה
רשימה, תיקי־השקעות בחברת ה ברוקרים
שלו, נשואה -בעוד
שהכספים להשקעות אלה באו
מהלוואותיו, הוא זה שהחליש על
קניית מניות בסימן עליה, ובכך
הבטיח לחבריו רווח נאה בזמן
קצר, ללא כל מאמץ מצידם .
אין בכך שום פסול. אך כאשר
מדובר בפוליטיקאים ועובדי־מדינה
מתעוררת בעיה.
בעייה שניה שעמדה בפני ה חוקרים
היתה איך לחלק את
המופיעים ברשימה לשתי קבוצות:
אותם שהיו חברים בלבד, ואותם
שקיבלו טובות״הנאה. כאלה או
אחרות, במיסגרת החברות.
לעודד המלה
>\פילי אם יוצאים מתוך ההנחה
שדקל אכן לא ידע על המיכתב
המזוייף המסויים שהוציא צור לאחים
גינדי בינואר 84׳ ,הרי שברור כי הוא
נתן ידו ביודעין — בעודו פועל לשווא
להשגת אישור רישמי — למכירת
קרקעות שלא היו אלא אוויר צח ותו
יונותיו לעורר את חמלת הציבור כפי
שבאו לידי ביטוי בכתבות־צבע מחניפות
בעיתוני סוף־השבוע, אינם צריכים
להטעות: העבירות שנעשו בלישכת
סגן־שר־החקלאות הן חמורות ביותר.
ייתכן שמי שיעזור למישטרה ולפרקליטות
להגיש כיתבי־אישום נוספים
יהיה עד־המדינה, שאותו כעת מחפשים.
כמעט כל נחקר, סוחר־קרקעות
או יזם, מועמד להיות עד־מדינה כזה,
וכבר נוהלו גישושים בעניין זה עם כמה
מן החשודים.
לכל זה לא נמצא עדיין ביטוי בשום
כתב־אישום שהוגש בבית־המישפט
המחוזי בתל־אביב.
יתירה מזאת. סביר מאוד להניח כי
דקל לא ידע שצור שילשל לכיסו
כספים שיועדו כתרומות לעמותה אנו
ממשיכים או לחרות. אבל הוא ידע
אישית על מעורבותו של צור בניסיון
להציל את נופים, באמצעות הקבלן
אברהם שמאי מחברת יאה יקיר. צור
ישב במישרד הקבלן ואילץ רוכשי־דירות,
שנפלו בפח בנופים, לשלשל
לכיסו של שמאי עוד כסף, כדי שזה
יוכל להשלים את מה שלא הצליח
** זה כמר חודשים נחקרו עש־רות
אנשים בפרשה. חקירת-
המישטרה התמקדה בנעשה בחב רת
הברוקרים נשואה, ובטיב
העברות״הכספים בחשבונות של
אלבין. עניינים אחרים, כמו חלק
נכבד מתלונות נציגיו של שאול
אייזנברג נגד אלבין ומעשיו בא ת א
ובפיריון נדחקו הצידה.
הכל גילו עניין רק בשאלה אחת:
האם היו שרים, ח״כים ואישי־צי-
בור אחרים, במיפלגה הליברלית
ומחוצה לה. שקיבלו מאלבין של מונים
או טיפים ששווים הון! ואם
רבקה שריר
אכן היו כאלה, מדוע ניהל איש־שריר
ולא קיים
העסקים רשימה שמית מסודרת
שלהם, ולא ניסה להסוות את זהו לכתי. אם יימצא שהיו קשרים
כאלה, יצופו מייד חשדות לעבי תם
בחשבונות ממוספרים?
מערכת היחסים ההדוקה בין רות פליליות.
מי ייחקר? מדובר בשישה
אלבין וקבוצת שריר לא היתה
בגדר סוד. קבוצתו של שר־ ח״ כים, שהמישטרה מבקשת לדעת
התיירות נעזרה בעבר בשרותי -איזו מערכת עסקים וקשרים הם
מישרד שהעניק לה אלבין בבית־ ניהלו עם אלבין; מדובר בשני
אסיה בתקופה שבה עבד אצל עיתונאים; מדובר באנשי״כספים
אחרים, שעדותם היא רק עדות-
אייזנברג.
אך אלבין לא טמן ידו בצלחת מסייעת; והעיקר -מדובר בשר
הליברלית בלבד. הוא פיתח מע שמעולם לא הסתיר את קירבתו
רכת יחסים עניפה עם ח״כ חרות לאלבין, ואף הפגין בגלוי קירבה זו
מיכה רייסר, והקים בשותפות כשהספיד את המנוח בהלווייתו.
איתו את מועדון התרבות הימני
בעבר. כל פירסום בכלי־התיק-
היקב. הוא גם נחלץ לעזרתו של שורת על פעיל במיפלגה הליברלית
מיכה חריש מהעבודה, ותרם עורר מייד תגובת־נגד במיפלגה.
לאגודת ידידי קבוצת הכדורסל של תמיד היו מי שראו בכך חיסול
הפועל רמת־גן גיבעתיים כשחריש חשבונות פנימי.
השבוע היה ברור שהעניין הוא
עמד בראשה. לאלבין היו יחסי
חברות ועסקים עם עמירם ניר, רציני יותר. ואין המדובר במיל-
המשמש היום יועץ ראש״הממשלה חמת־קבוצות בתוך המיפלגה.
ליצני הכנסת ניסו לטעון השבוע
לענייני טירור, וכך גם עם אייבי
נתן -שאיתו ועם ניר היה שותף כי קיים קשר בין חקירת גזל-
בספינת קול״השלום. היו לו יחסי הקרקעות וחקירת״אלבין. ביום
ידידות גם עם כמה עיתונאים השני, במיזנון־הכנסת, היפנו חי׳כי
בכירים. ששמם נחשף לא מכבר, הימין הצעקניים אצבע מאשימה
בעקבות הדלפה מכוונת, כאשר לעברו של חיים בר-לב. שר-
הוזמנו לחקירה ומתן עדות המישטרה. איש המיפלגה היריבה.
במישרדי היחידה לחקירות־הת -ח־כ בכיר בחרות התבדח, שכך
רוצה המערך למנוע את ביצוע
אה ביפו.
השאלה ששאלו הכל היא. אם הסכם הרוטציה.
אבל האמת היא. כפי שנשבעים
לקשרים גלויים אלה היה גם אפיק
נוסף, סמוי, שבו התנהלה מערכת -עליה בכירים במישטרה, שיד
המיקרה בלבד היא שגרמה ששתי
יחסים שאינה חוקית?
מאז הקיץ הופצו מאות גירסות החקירות יתנהלו באותו הזמן.
איש־מישטרה בכיר ביותר הסעל
הרשימה הסודית של אלבין.
חלקן מצוצות מאצבע, חלקן לא ביר להעולם הזה, שמזה שנתיים
היו אלא אוסף של עובדות ידועות מתנהלת חקירת גזל-הקרקעות,
על המעגל החברתי של איש״העס -אשר קיבלה תנופה אחרי כניסתו
של המפכ״ל הנוכחי. דויד קראוס.
קים המנוח. בעל פני הילד.
המישטרה אכן מתכוונת לחקור לתפקידו. תיק־החקירה של אלבין
את החברים המפורסמים של נתקע לזמן מה, כאשר אותו הצוות
אלבין. על״כך היא מסרה השבוע בדק את פרשת דויד בלאס. עכשיו
בעקיפין. באמצעית כתב״הדדיו. התפנה הצוות לחקירה מחודשת
היא אינה גורסת מראש שאותם של תיק-אלבין.
בכירים ומפורסמים עברו עבירה
מה שברור מכך הוא. שאין די
ודאית. אך היא מבקשת לברר אם כוח״אדם מיקצועי ביחידה האר ניתן
למצוא קשר בין המתנות של צית לחקירות־הונאה לטיפול נמרץ
אלבין למעשים שעשו חבריו בת בחקירת תיק״בלאס. אולי זה אינו
מורה, במישור הציבורי או המט -מיקרי.
נסיון ההתאבדות של גינדי בבית־המישפט
המיכתב השיקרי פורסם כמודעה בכל העיתונים!
אחד מהם כבר התבטא בקול רם,
שלא איכפת לו לגרור אחריו את ראשי
חרות, אריאל שרון ויצחק שמיר, לכלא.
היה זה אחד מגדולי סוחרי־הקרקעות,
שמואל(״שמואליק׳׳) עינב, סוחר־בשר
וחבר של ראשי המימסד המפא״י. בחקירתו
במישטרה הוא רמז על אפשרות
כזו. אך לא רק הוא, אם כי דבריו היו
הבוטים ביותר.
אחרי הגשת כיתבי־האישום נגד
גינדי וצור, ובקרוב נגד מי ששיחרו את
צור — עינב וישראלי מדלתא־אור־נית
-היתה תחושה שכדור־השלג עצר
את הידרדרותו. אין זה נכון. המישטרה
מבקשת להשיג מירב ההרשעות במירב
התנחלויות, בשיטת עוד דונאם ועוד
עץ. אם במהלך החקירה לא יחול שינוי
מפתיע, מן הקצה אל הקצה, צפויים
כיתבי־אישום נוספים על פרשות אחרות,
כשעל שולחן החוקרים ממתינים
עתה התיקים של אלקנה ד; רמת־קידרון
ונופים. וזוהי רק רשימה
חלקית.
אבל החקירה כולה תהיה לוקה
בחסר אם דקל, או כל עץ אחר, ימשיך
לענות על שאלות בתנאי דה״לוקס.
— סופו של טאבו —
מה חס המישמזה לבוס.
לרוטאציה וליריבים במיפלגה:
ביקרו. הלישכה השיבה למזכירתה של
שמיר שפרס לא יבוא.
שמחה וטובת־לב סיפרה שמיר ש־ראש־הממשלה
רחה את ההזמנה להופעה
בתיאטרון ירושלים.
להופעת הפוליטיקאים בארועי
הטלתרום היתה חשיבות רבה. זהו
מאבק על קולותיהם של 400 אלף
בוחרים קשישים. שרובם מהססים בין
שני הגושים השמרניים הגדולים.
אך שמיר שמחה על היעדרותו של
פרס לא רק מסיבות אלקטורליות, כפי
שהתברר אחר־כך.
כשנודע כי פרס לא יגיע. פנה אל
שמיר גורם אחר, שהיה מעורב באירועי
הטלתרום, והסביר לה שהיא לא תוכל
להתחמק מהזמנתו של ראש־הממשלה;.
ועליה לעשות זאת שנית. שמיר!
סירבה, והוחלט שבעניין יכריע בורר| .
כבורר נבחר ידיד נאמן של שר־1
החוץ. אדם שאינו חבר בשום מיפלגה].
אך הוא משמש מזה זמן יועץ־סתריסן
של ממלא־מקום ראש־הממשלה. הידיד.
שגם פרס אינו זר לו, גרס שאי־!
אפשר להתעלם מראש־הממשלה ויש
לפנות אליו רישמית, מתוך הנחה שפניה
מכובדת תרצה אותו.
שמיר פסקה החלטית: לא! היא
אמרה בקול רם :״אני לא אוכל לעשות
דבר כזה לבעלי. אני לא אלך ללישכת
ראש־הממשלה למסור את ההזמנה!
לפרס הזה!״
היא אמרה את הדברים בזעם רב],
מתוך כאב״לב אמיתי. חשה ברע וביק־1
שה לשוב מוקדם יותר לביתה. הנו־|
כחים בהתייעצות המתוחה, הבינו ש־היא
ובעלה משתדלים שלא להעניק
לפרס הכרה בתפקידו הנוכחי, ולא
לתת לו כל כיבוד שהוא.
אחר־כן, כשנרגעה, הסבירה אשתו
של ממלא־המקום לידידיה, שבעלה׳
והיא ממתינים בכיליון עיניים לרו־טאציה,
ושהדבר מדיר שינה מעיניהם].
״אינכם מבינים את מעמדו של בעלי!
בתנועה,״ אמרה .״דויד לוי ממתין לכל|
מעידה שלו. יש לו אין סוף בעיות
151ד7זהו 1
-111 גראנוה
*ץ ופי הטלוויזיה ראו השבוע כי•
צד פניו של יצחק שמיר
מאדימות, כאשר יצא בהתקפה פרועה
על ראש־הממשלה, אותה הממשלה
שבה הוא חבר.
שמיר מצא עילה לתקוף את
שימעון פרס לפני חברי מרכז חרות
בעניין של מה בכך. היה ברור לאותם
שנכחו באולם העצמאות במצודת־זאב
בתל־אביב, ששמיר מנסה בסר־הכל
לגייס את אהדת הנוכחים באולם.
הבחירות הפנימיות בתנועה, והוועידה
המתקרבת, שבה הוא ייאלץ להתמודד
על מקומו כמנהיג התנועה ומועמדה
לתפקיד ראש־הממשלה המרוטץ,
גורמות לשמיר למתח רב. לכן אין הוא
תמיד שולט ברוחו, ושב אל ימי
הכיכרות של קודמו, מנחם בגין.
אך מה מתחולל בבית־מישפחתו של
שמיר? האם כל בני הבית נושאים את
עיניהם לרוטאציה? עד כמה חשוב
תפקיד ראש־הממשלה לשמיר ולאשי
תו, שולמית, למשל?
בדרך כלל, קשה מאוד לקבל
תשובות על שאלות כאלה. באחרונה,
לגמרי במיקרה, נחשף טפח מהילכי־הרוח
בביתו של ממלא־מקום ראש־הממשלה
ושר־החוץ. העיתוי לא היה
מתוכנן, וכך אפשר היה לבחון באופן־
בלתי אמצעי מה באמת קורה אצל
השמירים.
נאנ-לג
אמיתי
^ כל התחיל בחלוקת הכיבודים.
1 1שולמית שמיר, שהיא יושבת־ראש
המועצה הציבורית למען הזקן,
חיפשה דרך להבליט את בעלה באירועי
הטלתרום למען הזקן, שנערכו
בשבוע שעבר ן ראה מדור שידור).
שמיר ידעה שהמדיום המתאים
ביותר לכך הוא הטלוויזיה, לכן היא
ביקשה שבעלה יישב לצידה באולם
תיאטרון ירושלים, שממנו הועבר
בשידור ישיר מופע האמנים למען
הקשישים.
אבל שמיר לא רצתה שהתאום
הסיאמי של בעלה, ראש־הממשלה
פרס, יגיע גם הוא לתיאטרון, ויגזול
מבעלה שניות־מסך יקרות.
אבל איך מוחקים ממירקע־הטל־וויזיה
את דיוקנו של פרס המוכן להופיע
בו בכל רגע?
שמיר שלחה את מזכירתה, שטילפ־נה
לאחת המזכירות בלישכתו של
ראש־הממשלה ומסרה מידע בלתי-
מדוייק, ממנו ניתן היה להבין בלישב־תו
של פרס, שהמזמינים אינם חפצים
בתנועה. מכל צד אורבים לו, ואני לא
אתן יד למי שרוצים ברעתו. רק מחכים
שנעשה איזשהי מחווה לפרסים כדי
לתקוף את יצחק!״
שמיר. שהכירה את בעלה במחתרת
לח״י, נאמנה לו מאוד, ודוחפת אותו
בכל ליבה לתפקיד הממתין לו בחודש
ספטמבר הקרוב. היא מקווה שאז תהיה
לה עזרה בבית והיא לא תיאלץ לארח
מוזמנים לבדה.
בעודה מתכננת לעצמה את ההנאות
הקטנות של המעמד — אשת ראש־ממשלה
— ומנסה להבטיח לבעלה את
המישרה הרמה, היא יודעת שכל אירוע
תיקשורתי שמופיע בו פרס, פירושו
עוד נקודות־זכות במישאלי דעת־קהל
לטובתו, על חשבון בעלה .״פרס לא
צריך להשתתף בטלתרום. זה אינו יאה
לראש־ממשלה!״ היא אמרה ברצינות,
בעוד שהכל הבינו כי אינה מתכוונת
לכך ברצינות.
בסופו של דבר פרס אכן הוזמן ואכן
הופיע בתיאטרון ירושלים. שולמית
שמיר נאלצה לברך אותו, ומיליוני
צופי הטלתרום ראו זאת על מירקע־הטלוויזיה.
אילו ידע פרס כמה בריאות
עלה לה הדבר, ייתכן שהיה מבקש
מאשתו, סוניה, לעשות מאמץ ולהזמין
את השמירים לארוחת־ערב מצולמת
לטלוויזיה.
(המשך מעמוד )7
מוסקווה חששה לנטוש את ערפאת,
מכיוון שהוא נהנה מתמיכת הרוב
העצום של העם הפלסטיני. היא פחדה
שמא עמדה נגד אש״ף תדחוף את
הפלסטינים ואת אש״ף לזרועות
האמריקאים, ותביא לבידוד גמור עם
סוריה ובדית־המועצות במרחב. לכן
ניסתה לתמוך בשני הצדדים היריבים
בעת ובעונה אחת — כל עוד הדבר
אפשרי.
התקפה
על אש״ף
^ כל המהלכים המסובכים האלה
תמכה רק״ח בברית־המועצות, בלי
סטיה של מילימטר לכאן או לכאן.
הדבר היה קשה ביותר. כי
רבבות הערבים המצביעים
בעד רק״ח הם חבידים מושבעים
של ערפאת ושל אש׳׳ך.
בטיה מן הקו של תמיכה בלתי־מבוייכת
בערסאת יכולה להמיט
על רק״ח אסון.
ותיקי־המיפלגה זוכרים אסון דומה.
בבחירות לכנסת הרביעית, ב־,1959
ירדה המיפלגה הקומוניסטית (שנקראה
אז מק״י) לחצי, משישה מנדאטים
לשלושה. הסיבה: מוסקווה תמכה אז
בשליט העיראקי, עבד־אל־כרים קא־סם,
נגד שליט מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר,
שהיה אליל הערבים בישראל.
אולם האינטרסים המקומיים של
רק״ח ממלאים רק תפקיד קטן בחישובים
הגלובליים של מוסקווה.
לאחרונה מתגברים הבי־מ-
נים בי מובקווה החליטה לשנות
כיוון, ולתמוך בקו הבורי נגד
ערפאת ואש־׳ך העצמאי.
סימנים לכך ניכרים היטב במערכות
רק״ח. ערב הוועידה פורסם בביטאון
רק״ח מאמר־התקפה חסר־תקדים על
יאסר ערפאת. הנהגת־אש״ף הואשמה
בו בחטאים רבים ומגוונים: רדיפת
המיפלגה הקומוניסטית בגדה המערבית,
ביורוקרטיה, חיי־מותרות ושחיתות,
ובעיקר — ההסכם עם המלך
חוסיין, סוכן האימפריאליזם. במערכת
הטוטליטארית של רק״ח לא יתכן
פירסום מאמר כלשהו, מבלי שתהיה
לכך כוונה.
מעל בימת הוועידה אומנם הסתייגה
נציגת הקו הרישמי ממאמר זה, אך גם
היא לא חסכה את שבט הביקורת
מאש״ף. ואילו בהחלטות הוועידה כלול
גינוי חריף של ״המזימה האימפריאליסטית״
שהביאה להסכם ערפאת־חוסיין
ופילוג אש״ף. בצורה מרומזת
אך ברורה הוטלה על ערפאת האשמה
לפילוגים באש״ף, והוא נדרש להתרחק
מחוסיין וממובארכ, ומשאר ידידי אמריקה.
למעשה זוהי פסילה טוטאלית
של מדיניות ערפאת והנהגת אש״ף,
ותמיכה מוחלטת בקו של סוריה.
כדרכם של הקומוניסטים, נעטפו
החלטות חמורות אלה בצמר־גפן מילולי.
ההחלטות חזרו על הכרת רק״ח
באש״ף כבנציג החוקי הבלעדי של
העם הפלסטיני. מיברק-הברכה של
ערפאת לוועידה נקרא מעל הבימה. אך
המסר היה ברור לכל מי שמבין מינוח
קומוניסטי.
מובן מאליו שהדבר כלל לא
היה אפשרי, אלמלא ידעו ראשי
רק׳׳ח שזהו הקו המדוייק של
מובקווה — מה גם שנציגי
ברית־המועצות ישבו בוועידה
ויבלו למבור לראשיה את
המידע המתאים.
עם דמשק
ך עימות כאלה הן מוסיקה ערבה
^באוזני המימסד הישראלי.
ממשלת־פרס לא העלימה את
נכונותה לשאת ולתת עם סוריה, אחרי
שכבר קיבלה את העיקרון של ועידה
בינלאומית בהשתתפות ברית־המוע־צות,
סוריה, מצידה, משתדלת עתה
להתקרב לירדן — מבלי לנטוש את
המילחמה באש״ף.
כל זה מעורר בחוגיו של
שימעון פרם תיקווה חדשה:
מעין ציר ירושלים־עמאן־דמ-
שק, תחת חבות שתי המעצמות,
מתוך מגמה לחבל את
אש׳׳ך ולהוציאו מן המישחק.
פרס משתדל לקרב גם את מצרים
לציר זה, ולשם כך הכריז על ויתור על
הסכס־האוטונומיה, שאינו מקובל עוד
בקאהיר.
זוהי תיקוות־שווא. כמו כל התיקוות
הקודמות מסוג זה שהתהלכו בירר
שלים במשך 15 השנים האחרונות. אך
נראה כי זהו הקו המנחה את פרס —
ולשם כך הוא מוכן לשלב את רק׳׳ח
בתוכניותיו.
אם יגבר במובקווה הקו
למען בוריה ונגד אש״ך, תרקוד
רק׳׳ח גם לפי מנגינה זו. הפי־מניב
לכך כבר בלטו בוועידה.
על רקע זה יכולה להיווצר
שותפות־אינטרפים בין ממש־לת־ישראל
ובין רק״ח.
,הגידול
הפרובוקטיבי,,
^ ש לתמונה זו גם היבט מקומי.
בשנה האחרונה בלטה עובדה
מוזרה מאוד במדיניות הישראלית:
ממשלת־ישראל הקדישה
את בל המאמצים להימול
הרשימה המתקדמת, בעודה
מפנקת את רק״ח.
הדבר בלט עוד בוועדת־הבחירות.
קנוניה של הליכוד והמעיד גרמה
לפסילת הרשימה המתקדמת, בעוד
שאיש לא פגע ברק״ח. גאולה כהן,
מנהיגת היוזמה נגד המתקדמת, אף
אמרה זאת בפירוש בדיוני הוועדה: היא
מענה לקבל את רק״ח הקומוניסטית,
אך היא רוצה לחסל את המתקדמת.
לשיא הגיעו הדברים בוועדת־הכנסת,
כאשר הוחלט לשלול חלקית
את חסינותו של מוחמר מיעארי, איש
המתקדמת. האישום: הוא השתתף
באזכרה לזכר איש־אש״ף, פאהד
קוואסמה, שנרצח בידי הסורים בגלל
תמיכתו בשלום עם ישראל. באותה
אזכרה עצמה השתתף גם ח״כ רק״ח
תופיק זיאד. אך איש לא הציע לשלול
את החסינות שלו — למרות שהנסיבות
היו שוות לגמרי לגבי שניהם.
למיפלגת־העבודה ולרק״ח יש
אינטרס משותף בחיסול הרשימה
המתקדמת ברחוב הערבי. רק״ח אינה
מסתירה שהיא רואה במתקדמת את
יריבתה העיקרית, ומזה יותר משנה
וחצי היא מנהלת נגדה מסע־תעמולה
פרוע. גם הוועידה עמדה בסימן זה,
כשההתקפה על ״הגידול הפרובוקטיבי״
היתה נושא מרכזי. בכתבת הטלוויזיה
הישראלית על הוועידה שודר
בהרחבה נאום־השמצה ארסי נגד המתקדמת.
למיפלגת־העבודה
יש אינטרס דד
מה, מה גם שלפי הסטאטיסטיקה גרפה
המתקדמת ברחוב הערבי את מרבית
הקולות של הרשימות הערביות, שהיו
קשורות במערך. אין למיפלגת־העבו־דה
כל תיקווה לקחת קולות מרק״ח,
שהיא המימסד הוותיק ברחוב הערבי.
״/״ 90 מבוחרי רק״ח הם
ערבים. על הבימה ובאולם
הוועידה נעשה הכל כדי
להבוות עובדה זו, וליצור רושם
כאילו מורכבת המיפלגה בערך
חצי־חצי מיהודים ומערבים.
מוסקווה אינה מעוניינת בישראל
במיפלגה ערבית. רק״ח מעוניינת
לשמור על האשליה שהיא ממלאה
תפקיד חשוב בדעת־הקהל היהודית,
ועל כן היא מקפידה מאז 1948 על כן־
שהמנהיג מס׳ 1במיפלגה הוא יהודי,
ושכמחצית חברי הוועד המרכזי
והלישכה המדינית הם יהודים. האנשים
החזקים של המיפלגה — אמיל חביבי,
תופיק טובי וחבריהם — נאלצים
להסתפק במעמד נחות.
במשך שנים נרדפה רק׳׳ח
(ומק׳׳י לפניה) על-ידי השילטו-
נות. הוועידה ה־ 20 של המים־
לגה מבמלת מציאות אחרת
לגמרי: רק״ח היא עתה בת־חבות
של המימבד הישראלי
והציוני, ויתכן מאוד שתהיה
בקרוב גם בת־התפנוקים שלו.
העולם הזה 2520
ג׳ונוזן פולארד פעל בהתאם לחוק הישראלי!
פולארואיד
^*פשר לצלם את הפרשה בשחור־לבן: אדם בוגד בארצו
(ארצות־הברית) לטובת מדינה זרה(אנחנו) תמורת בצע־כסף.
זה לא נעים(לנו) כאשר זה מתגלה, ועל כן צריכים להתכחש לו,
למסור נגדו עדות ואולי לפטר פקיד זוטר באחד המשרדים, למען
יראו(הגויים) וימשיכו לתת כסף.
אפשר לצלם את הפרשה בצבעים, בשיטת הפולארואיד, על
גווניה הדקים והעדינים. ואז זה נראה לגמרי אחרת.
יתכן כי גיונתן פולארד הוא אדם בלתי־חשוב,
והפרשה כולה נופחה מעבר לכל מידה סבירה. אך
טומנת בחובה את אחת השאלות הגורליות ביותר
לגבי קיום ישראל ויחסיה עם העמים.
דרך בלל, אדם המוסר את סודות ארצו לגורם זר הוא ״בוגד״.
,בוגדים נענשים בעונשים חמורים. במדינות מסויימות נגזר
עליהם עונש־מוות, ובמדינות אחרות מאסר ארוך.
אולם יחס זה היה בגדר זיקה נפשית בלבד. נקבע כי מהות
המדינה היא ״יהודית״ ,שהיא מסמלת ערכים יהודיים, קשורה
בהיסטוריה היהודית, משמשת מטרות יהודיות.
יחד עם הגדרה זו באו שני מעשים, המגדירים את
משמעותו.
התקבל חוק־השבות, הקובע שיש לכל יהודי (ועכשיו גם
לקרוביו הלא־יהודיים) זכות אחת: לבוא למדינת־ישראל, כמעט
בלי הגבלה. חוק־האזרחות קובע שאם היהודי בא לארץ ולא סירב
לקבל אזרחות, הוא הופך אוטומטית לאזרח־ישראל.
המעשה השני היה בקביעת האזרחות עצמה. בהתאם לתפיסתו
של דויד בן־גוריון, נקבע כי לשום יהודי אין זכויות במדינת־ישראל,
אלא אם בא הנה וקיבל אזרחות. המדינה היא ״יהודית״,
אבל הזכות לקבוע את גורלה וליהנות מפירותיה ניתנת אר ורק
אך לא תמיד המצב ברור כל־כך. לא פעם עולה
השאלה: למי חייב הנאשם נאמנות?
לא עוד ״מדינה יהודית״ ,כפי שנקבע במגילת־העצמאות.
בוודאי לא מדינה רגילה, שאזרחיה הם בעליה, והקיימת כדי
לשרת את אזרחיה.
אלא ״מדינת העם היהודי״.
לקביעה זו יש השלכה רבה מאוד על פרשת ג׳ונתן ג׳יי
פולארד.
כי ג׳ונתן ג׳יי פולארד שייך לעם היהודי.
^ ותו חוק נוסח בידי כסילים והתקבל על־ידי טיפשים בדרכי
\ 4איוולת. אבל הוא חוק־המרינה ולא ניתן כלל לשנותו, שהרי
עצם הנסיון לשנותו פוסל את בעל״הנסיון מלהיבחר לכנסת או
לפעול בה.
חוק־המדינה קובע עתה: מדינת־ישראל שייכת לעם היהודי.
בניגוד לכל חוק נורמלי, אין בחוק זה הגדרה של
מושגים. לא נאמר בו בשום צורה שהיא מה זה ״העם
היהודי״ ,וגם לא מהי המשמעות של המושג ״מדינת
העם היהודי״.
בין בעלי־תבונה, מישפטנים, חוקרים, היסטוריונים ובלשנים
יכול להתנהל ויכוח אינסופי על כל אחד מן המושגים האלה. אך
מכיוון שאין הגדרות בחוק, אין ברירה אלא להתייחס אל המושגים
כפי שהם מובנים לאדם רגיל, בעל תפיסה מוגבלת ומחשבה
רדודה, כמו האנשים שניסחו את החוק וקיבלוהו.
במשמעות זו ,״העם היהודי״ כולל את היהודים בעולם.
משמע: מדינת־ישראל היא עכשיו כחוק מדינתם
של כל היהודים — במוסקווה ובברוקלין, בקייפטאון
ובטוקיו, בריו־דה־ז׳ניירו ובמאראקש.
* ¥ה פירוש ״מדינתם של כאשר נקבע, במגילת־העצ־מאות,
כי ישראל היא ״מדינה יהודית״ ,נקבע יחס מסויים בין
המדינה החדשה ובין היהודים בעולת.
כאשר שתי המדינות עויינות זו את זו, התשובה היא שלילית
בעליל. אין אדם יכול להיות נאמן כיום לברית־המועצות ולישראל,
או לעיראק ולישראל. משום־כך רוצים היהודים הסובייטיים,
שוחרי־ישראל, להגר משם.
(נחום גולדמן, שהיה ער מאוד לבעיה זו, טען עם קום המדינה
שמדינה ציונית, שיש לה מחוייבות כלפי יהודי העולם, חייבת
להיות ניטראלית־לנצח, כמו שווייץ, כך ששום יהודי בארץ
כלשהי לא ייפגע ממעשיה, ממדיניותה ומהצבעותיה בארם).
הנאמנות הכפולה יכולה להצליח רק כשיהודי נאמן לשתי
מדינות הקשורות זו בזו בצורה כה הדוקה ומושלמת, עד כי לא
יכול להתקיים ביניהן שום ניגוד־אינטרסים.
אך מצב כזה אינו יכול להתקיים במציאות. שהרי אפילו בין
שתי מדינות הקשורות ביחד כמו תאומים סיאמיים, יש לפחות
ניגודי־אינטרסים זמניים וחלקיים. חפיפה טוטאלית אינה אפשרית
בפועל.
תמיד יכול להתעורר מצב שבו יהיה אדם חייב
לשאול את עצמו: למי מבין שתי המדינות שלי אני
נאמן יותר?
וזוהי המשמעות האמיתית של פרשת פולארד.
כפרשות של כגידה, השאלה היא, איפוא, למי
חיים האדם נאמנות?
כך, כמעט בהחבא, קיבלה הכנסת פעמיים מעשי־חקיקה
המכילים הגדרה ברורה של מהות מדינת
ישראל — הגדרה השונה בהחלט מכל מה שנאמר
ונכתב עד כה.
האם יבול אדם להיות נאמן לשתי מדינות בעת
ובעונה אחת?
האם יכול יהודי להיות נאמן בו־זמנית לצרפת,
למשל, ולישראל? זה מוטל בספק.
אחד הבוגדים המפורסמים ביותר של המאה היה האיש שנודע
בשם ״לורד הרהו״ ,ושלגביו התעוררה השאלה בכל חומרתה.
כינוי זה הודבק לאחד ויליאם ג׳ויס, ששידר בימי מילחמת־העולם
השניה תעמולה נאצית בשפה האנגלית לציבור הבריטי.
הכינוי בא לחקות את הצחוק הלגלגני שלו, שבו ליווה את
הערותיו הארסיות על המנהיגים הבריטיים. לפני המילחמה ייסד
ג׳ויס בבריטניה מיפלגה נאצית מקומית, ומגיל צעיר היה
פאשיסט בעל״הכרה.
אחרי המילחמה הואשם ג׳ויס בבגידה, הורשע ונתלה. אולם
פסק־הדין עורר ביקורת חריפה, וכיום יש קונסנזוס כמעט כללי
בין מישפטני בריטניה שהאיש הורשע שלא כדין.
כי ג׳וים נולד בארצות־הברית, ואביו היה אירי. הוא היה אזרח
אמריקאי בילדותו. למרות שקיבל לאחר־מכן דרכון בריטי, קיים
ספק רב לגבי אזרחותו, ומכאן לגבי חובת הנאמנות שלו לכתר
הבריטי. כאדם ממוצא אירי, בוודאי לא חש נאמנות לבריטניה
במילחמה, שבה עזרו איריס רבים לנאצים, מתוך תיקווה שמפלת..
בריטניה תביא לשיחרור ארצם.
ך גבי אדם כמו ג׳ונתן ג׳יי פולארד, התשובה על שאלה זו
/אינה קלה כלל.
לפני כמה חודשים קיבלה הכנסת חוק השולל מרשימת־מועמדים
את הזכות להשתתף בבחירות אם היא שוללת את קיומה
של ישראל ״כמדינת העם היהודי״.
לאחר מכן תיקנה הכנסת את תקנונה, והסמיכה את היו״ר שלה
לפסול הצעות־חוק של חברי־כנסת, אם הן שוללות את קיומה של
מדינת־ישראל ״כמדינת העם היהודי״.
^ חשש מפני ״נאמנות כפולה״ רדף את הציונות מראשיתה.
1 1הרוב הגדול של היהודים בעולם סירבו להצטרף לתנועה
הציונית, מפני שחששו שמא יביא הדבר להגברת האנטישמיות.
ואכן, הקריאה ״לכו לפלשתינה״ הפכה חיש־מהר לקריאת־קרב
של האנטישמים.
^מנסחי הצהרת־בלפור היו כה מודעים לכך, עד כי כללו בה
פסוק מיוחד האומר כי לא ייעשה דבר העלול לפגוע ״בזכויות
ובמעמד המדיני שהיהודים נהנים מהם בכל ארץ אחרת״.
עד כה טענה הציונות כי זוהי סכנה כוזבת. הרי כל אדם נאמן
בעת ובעונה אחת לגופים שונים — למישפחתו, למעמד החברתי
שלו, למיפלגתו, למועדון־הספורט שלו, ועוד ועוד.
יהודי יכול להיות נאמן למדינת־מגוריו וגם למדינת־ישראל
הרחוקה.
אבל הסכנה אינה כוזבת כלל. היא אמיתית מאוד.
פולארד: נאמנות כפולה! בהחלט לאי
לאזרחים. אחרי לבטים קשים (וסודיים) ,הוענקה אזרחות גם
לתושבים הערביים — דבר שלא היה מובן מאליו לכמה ממייסדי
המדינה.
ליהודים שהחליטו להישאר בגולה הדוויה היה מותר להעריץ
את המדינה מרחוק, וגם לתרום לה כספים. אבל לא היתה להם שום
זכות במדינה, חוץ מאשר הזכות לבוא ולהתאזרח בה.
הרצל חזה שעם קום המדינה יחליט כל יהודי אם לבוא
למדינת־היהודים ולהישאר יהודי, או להישאר בארצו ולהינתק מן
העם היהודי. בן־גוריון לא הרחיק־לכת עד כדי כך, אך הוא קבע
במפורש ובמודע שהמדינה שייכת לאזרחיה, ובעיקר לאזרחיה
היהודיים — אך לא למי שאינו מוכן לבוא הגה.
זאת היתה הדוקטרינה הרישמית של המדינה עד
לפני במה חודשים. היא נפסלה עתה על־ידי נבחרת-
הכסילים של ממשלת־האחדות־הלאומית והכנסת ה־
^ ל היחסים בין מדינה ובעליה הם דו־סיטריים. אם יש לאדם
^ זכות במדינה, יש לו גם חובות בה. לא יתכן שאדם אינו חייב
נאמנות למדינה השייכת לו.
אם ישראל היא ״מדינת העם היהודי״ ,הרי שלעם־
היהודי ולבניו יש חובות כלפי המדינה הזאת.
למעשה קובע החוק החדש, במשתמע, שלושה סוגים שונים
של אזרחי־ישראל:
• אזרחי־ישראל היהודיים, הנהנים מכל הזכויות והחייבים
בכל החובות למדינה.
• אזרחי־ישראל הערביים, הנהנים מכל הזכויות הפורמליות,
אך שהמדינה אינה שייכת להם, ושאין להם שום חלק במהותה.
עצם קיומם אינו מוזכר בחוק זה. למעשה הם חיים במדינה כזרים
וכאזרחים־על־תנאי.
• כל מי ששייכים לעם היהודי שמחוץ לישראל, שאין להם
אזרחות פורמלית, אך שהם אזרחים־בפועל של המדינה.
למעשה נקבע כאן — וכך הדבר מובן לכל אדם בישראל —
שיהודי כל העולם חייבים נאמנות למדינת״ישראל, מדינתם
האמיתית.
במשיבת־קולמוס אחד קבע בית־הנבחרים של
מדינת־ישראל את הדוקטרינה של הנאמנות הכפולה.
ניח שיהודי אזרח רוריטאניה נאמן לארצו בלב ובנפש,
1בנאמנות טוטאלית. הוא עובד בשרות־הביון שלה ותופס בה
עמדת־מפתח.
באחד הימים נופל לידו מיסמך מטעם ראש השלוחה של
שרות־הביון הרוריטאני בפאקיסתאן, המגלה כי אותה ארץ ייצרה
שלוש פצצות גרעיניות, ומתכוונת להטיל אותן על תל־אביב,
חיפה ובאר־שבע בעוד עשרה ימים.
אם יגלה זאת לעמיתיו בביון הישראלי, הוא יציל את ״מדינת
העם היהודי״ ,אך תוך כדי כך יחשוף את סודות רוריטאניה, יסכן
את אנשי־הביון שלה ויבגוד בארצו.
מה יעשה? מה אתה חושב שהוא צריך לעשות?
מה סבור כל איש־צמרת בישראל שעליו לעשות?
¥והי פרשת פולארד על רגל אחד. מידת החשיבות של
( המיסמכים אינה חשובה. זה רק עניין יחסי.
לפי בל הסימנים, פולארד הוא ציוני נלהב, חסיד•
ישראל, בן־בית במדינה. אם היה גם שוויצר, מופרע
ואוהב־כסף אין זה משנה דבר. המניע העיקרי שלו
היה, בלי ספק, הנאמנות היהודית שלו לישראל והרצון
לשרת את ביטחונה.
ברגע שקיבלה מדינת־ישראל רישמית את הדוקטרינה שהיא
״מדינת העם היהודי״ — כלומר, גם מדינתו של ג׳ונתן ג׳יי
פולארד — היא קבעה למעשה שפולארד לא היה רק זכאי
לפעול כפי שפעל, אלא שהיה חייב לפעול כך.
אין ספק שכל אנשי הצמרת בישראל סבורים כך בסתר־ליבם.
בפה מלא אמר זאת השבוע ישראל אלדד, מי שהיה חברו של יצחק
שמיר במרכז לח״י :״מה יעשה יהודי בתפקיד חשוב, כשמתגלגלת
לידיו ידיעה סודית על סכנה חמורה הנשקפת לישראל האומנם
כל־כך בלתי־רצוי שאכן כל יהודי בעולם ינהג בשעות־חירום
הזדהות יהודית, ויעניק עליונות לחובתו כלפי העם היהודי, מעל
לחובותיו האחרות? הרי בימינו מדינת־ישראל היא ערובה לקיום
היהודי! האם לכך התכוון בילעם בבירכתו: הן עם לבדד ישכון
ובגויים לא יתחשב?״
באן נאמר הדבר במפורש: אין נאמנות כפולה,
אלא נאמנות ראשונה לישראל, מדינת העם היהודי,
ושיירים של נאמנות למדינה שבה חי היהודי.
ך י• ל בר״דעת בעולם מבין שזוהי המשמעות האמיתית של
פרשת פולארד.
אפשר לקבור אותה או לטאטא אותה אל מתחת לשטיח של
שקרים מוסכמים ואדיבים. אבל המשמעות תישאר. במוקדם או
במאוחר נצטרך להתמודד עימה ולהכריע מהי באמת מהותה של
מדינה זו — האם היא שייכת לאזרחיה, או לגוף עולמי הקרוי
״העם היהודי״.
אחרת תיפתח תהום בינינו ובין אחרוני ידידינו.
שוס מדינה לא תוכל להשלים עם הפולארדיזציה של
אזרחיה היהודיים.
71א ת * 1 - 1 1 1י 1 x 1 1 *1יריל
כיצד נחשף השפיון האמריקאי בסיביר, מה קנה בארץ
שר־הנפט המצרי לאשת! ומי היה ממשים שר הרצל
ושאלם מי היה ממשיכו של
בנימין־זאב הרצל. גבותיהם
של חלק מהמאזינים הורמו,
אחרים נראו מופתעים, אולם אף
לא אחד מהם סיפק לשואל את
השם הנכסף — דויד וולפסון,
בזה לא הסתיימו הפתעה
תיו של ברגמן בימים האחרונים.
שלוש פעמים בשבוע, מדי בוקר,
עולה מכונית מתל־אביב לירושלים.
במכונית נוסעים ומתחלקים
ארבעה אנשים: ברגמן,
אבנר תבורי מקול־ישראל,
דויד מנע, סמנכ״ל הביטוח
הדרך
לגיהינום רצופה ב
כוונות
טובות. חבר־הכנסת בני
שליטא, למוד־הניסיון עם ה־מישטרה,
ניגש אל סגן־השר
מיכאל דקל, בעיצומן של השמועות
על הזמנתו הקרובה של
דקל למישטרה לצורך חקירה,
ולא הירפה ממנו. אחרי שדקל
הצליח להיחלץ ממנו, הסתובב
שליטא ומילמל :״דווקא יכולתי
לעזור לו: יכולתי לייעץ לו איך
להסתדר עם החוקרים, איך
להשיב להם. מה לעשות? הוא לא
רוצה לשמוע אותי.״
מיכאל דקל
היה גיבור היום בישיבת מרכז תנועת״החרות, שעה קלה אחרי שנחקר במישטרה
על חלקו בפרשת גזל״האדמות בגדה המערבית. חברי־המרכז מחאו לו כפיים
בהתלהבות רבה כשנכנס לאולם ב,,מצודת זאב״ (משמאל) ,באמצע נאומו של ממלא־מקום ראש״הממשלה
יצחק שמיר, שהתלוצץ :״אתה הפרעת לי, אבל אני סולח לן!״ איש״חרות הוותיק יוחנן באדר מיהר לשולחן
הנשיאות של המרכז, כדי לחבק את דקל (למעלה) ,וחברת״מרכז נלהבת צבטה לו בסנטר בחיבה.
הלאומי וקלרד מלבה. בשבוע
שעבר יכלו שלושה מהנוסעים
להתרווח במושביהם, בדרך ירו־שלימה,
ביחוד ברגמן גדל־המי־מדים.
הרביעי, מלכה, שהוא
ידידו של ברגמן מתקופת עס־קנותם
המשותפת בסטודנטים
באוניברסיטת תל־אביב היה
עצור בקשר לפרשת הקרקעות.
מלכה לא הסתגר בביתו
בעיקבות מעצרו. בסמוך לשיח־רורו
בערבות, נראה מלכה הצנום
(השחרחר) מאזין במליאת הכנסת
בחטף לדיון הסוער בפרשת־הקרקעות
והשלכותיה הפוליטיות,
כשהוא בחברתה של ירדנה
מלר, מזכירת סיעת־הליכוד
בכנסת.
כוכב נולד!
• ״ברוך אתה אדוני, אלו הינו
מלך העולם ״,במי־לות״ברכה
אלה, מן התפילות,
פתח, בסילסול מרשים, יו־שב-ראש
רשות השידור
מיכה ינון
מיכה ינון את ערב ה־במקום
טלתרום
בשבוע שעבר. קולו
הצח והמזמר של ינון הפתיע את כל הנוכחים בתיאטרון
ירושלים, וגם את בעל־הדבר עצמו. בקרב קהל המכובדים
עברה ההתרגשות האופיינית למאורע כאשר כוכב נולד. מה
גרם לגילוי הכוכב החדשי כמו באגדות, הכוכב המיועד,
השחקן הוותיק רפאל קלצ׳קין, בושש מלהופיע לתיאטרון,
וינון חובש״הכיפה הוזעק למלא את מקומו ולהדליק את
נר־החנוכה, מול פני האומה. כך נתגלה, באקראי, כישרון
הזימרה של יושב״ראש רשות־השידור, ולא רחוק היום, כך
מתלוצצים, שהוא יצטרף אל רשימת המכובדים בוועד-
המנהל ובמליאת רשות־השידור המוזעקים לחזק את
שורותיה של שרהל׳ה שרון.
שתיקתו היחסית של סגן
שר־הביטחון מיכאל דקל בקשר
לפרשת־הקרקעות נראית
תמוהה, אולם יש לכך סיבה
טובה. דקל תיכנן להשיב למית־קפות
בטלווידה, במישדר מוקד,
ואחר־כך בעיתונות. הוא אכן נתן
ראיון ראשון לעיתונות. במהלך
הראיון, כך סיפר השבוע, הוא
כל־כך התרגש, עד שעיניו דמעו
וליבו הלם בחוזקה. דקל, שעבר
ניתוח־לב מורכב, נאלץ להתייעץ
עם רופאו. זה גזר עליו התנזרות
זמנית מהתיקשורת, כדי
שלא יתרגש שנית. הוא ביטל
את הופעתו בטלוויזיה וחזר להתעטף
בשתיקתו.
כל אימת שסקר אקראי
מעיד על בורות בכיתות ג׳ או ד׳
בבתי־הספר היסודיים, מתריעות
על־כך כותרות שמנות בעיתונות,
קמה סערה ציבורית, השוכבת
עד לפירסומו של הסקר
הבא. דובי ברגמן מהסוכנות
היהודית סיפר השבוע על מאורע
שלא קצר כותרות: הוא הירצה
לפני מחנכים בבתי־ספר יסודיים
העיתונאי י1ם ןז ו״טומי״)
לפיד, שהשיא השבוע את בנו,
תרם תרומה משלו להדיפת
ההתקפה של האף־בי־איי על
הריגול הישראלי באמריקה.
סיפר לפיד: אמריקאי אחד נבחר
על־ידי הסי־איי־אי כדי לרגל
בברית־המועצות. הוא למד רוסית
ונוהגי החברה הסובייטית,
ניתנה לו זהות חדשה והוא שינן
אותה על כל פרטיה. לבסוף,
אחרי שנים של הכנה, הוצנח
בסיביר, קיפל את המיצנח, הסתיר
אותו ויצא לדרך. הזקנה
הראשונה שפגש בה אמרה :״טפו,
שפיון אמריקנסקי!״ כך גם
הרוסי השני והשלישי שנתקל
בהם. לבסוף נכנס המרגל
פיפי
• בניגוד למנחם פרי שהוזכר
(העולם הזה )20.11.85
כמי שסבור ש״חרוזים לליקי
ויהונתן״ של משה דיי* הם
״קישקושים״ ,ובניגוד לשלמה
ניצן, שהלך בטלוויזיה
על אותו פרינציפ לשוני, והציע
שלא יטרידו את ״מושיקי דייניקי ממישכביקי״ (ראה מה
הם אומרים) ,סבור מנחם בן, כי אלה שירי״פעוטות נחמדים
מאוד, שלא נועדו ״לרווקים ותיקים כשלמה ניצן, ולא ל-
סוחרי״סיפרות כמנחם פרי ״,אלא לילדים קטנים, לפעוטות,
ואלה חזקה עליהם שייהנו מהם.
במיקרה זה מדבר בן גם כאב לארבעה ילדים, שניים מהם
פעוטות. אגב, טוען בן ,״העובדה שהן מנחם פרי והן שלמה
ניצן נהנו כל-כך מחרוזי הקיקי שלהם ,״קישקושיקו דייניקו;
מעידה כי למרות הוותק הגילי של השניים, וחרף מחאתם
המוצהרת, הם די נהנים עדיין לשחק בקיקי״.
העולם הזה 2520
למיסבאה ושאל את הפונדקאי:
״מה רוצים ממני? אני אזרח
סובייטי נאמן, וכולם טוענים
שאני מרגל אמריקאי!״ השיב לו
הפונדקאי :״גוספודין, כאן בסיביר
אין הרבה כושים!״
להיכן נעלם חבר־הכנסת
הססגוני פסח גרופר? הח״כ
העסיסי ביותר במיזנון־הכנסת
נסע בחברת רותי אשתו לחו״ל.
מה הדחיפות? גרופר-היה מיועד
לייצג את הכנסת במישלחת שנסעה
לאחרונה לארצות־הברית,
ובראשה סגן שר־האוצר עדי
אמוראי. אולם עקב קיצוצים,
צומצמה המישלחת וגרופר נאלץ
לשלם את המחיר ולהישאר
מאוכזב בבית. יחד עימו נותרה
מאוכזבת גם רותי, שתיכננה
להצטרף אליו לטיול בארץ־הש־פע.
לכן פיצה אותה הבעל המסור
בטיול לחדל.
מה קנה שר־הנפט המצרי
עבד־אל־האדי קנדיל לרעייתו,
בעת ביקורו הקודם בישראל?
הסוד הכמוס התגלה רק
לאחרונה. האורח המצרי רכש
גרבי־ניילון בכמות גדולה וב־מיספר
אכסטרה־לארג׳,
ביום השלישי בבוקר עסקו
הכל ב״איך משיגים כרטיסים
לתיאטרון ירושלים למופע
כך נולד ברווז
• ״אתה כבר הופעת היום במבט!״ קבע במבט רב-משמעי
חיים יבין, עת ראיין את השר משה שחל לשידור
הטלתרום, שחל התבלבל, אך המשיך לחייך כמתחייב
מחוקי״המישחק. רק למחרת, כשעיין בעיתוני־הבוקר, הבין
שר״האנרגיה למה התכוון יבין בחיוכו. הכותרת זעקו ששחל,
המציל הלאומי, הודיע כי יש בדעתו לתרום 40 מיליארד
שקלים למישרד״הבריאות, המשווע לכל פרוטה. במישדד*
האנרגיה נדהמו. מהיכן הצטברו עודפי תקציב כל״נל
מרשימים במישרדז בדיקה מהירה גילתה ני העודפים
והנדיבות הם פרי יוזמתו המהירה של שר־הבריאות מרדני
גור. השר מהיר־התגובה קלט קיטעי־שיחה בישיבת-הממ-
שלה, שבמהלכם הובהר לו כי שחל מונן להעביר למישרד־האוצר
20 מיליארד שקלים שהצטברו בחברת־החשמל,
תמורת הסכמתו של יצחק מודעי להוזלת מחירי החשמל.
את הכספים, הציע שחל, יש להעביר למישרדים הבעייתיים
מישרד־החקלאות ומישרד״הבריאות. גור לא ביזבז דקה.הידיעה הועברה חיש״קל לאמצעי״התיקשורת, רק בתיקונים
קלילים: שמו של מישרד״החקלאות לא אוזכר 20 ,
המיליארד הפכו ל״ 40 והולידו את ברווז השבוע.
האמנים של הטלתרום?״ חלק
מהפיתרונות לכך היו מקובלים
— קשרים, שתדלנות. ואילו
חלקם מקוריים למדי. הברת־הכנסת
מרים תעסה־גלזר,
למשל, נכנסה ברוב כבוד לבניין
התיאטרון, מלווה בחבר־הכנסת
יגאל כהן ובדובר תנועת־
החרות, יוסי כרון. תעסה־גלזר
הושיטה את כרטיס־ההזמנה
שלה לעבר אחת המארגנות,
העיפה מבט לעבר כהן וברון והוסיפה
בחיוך :״באתי עם המיש־פחה.״
המדרגות המובולות אל
מאחורי הקלעים של תיאטרון
ירושלים, בעת מופע האמנים
בטלתרום5.,שבה אשה מטופחת
בשנות השלושים לחייה ומיררה
בבכי. משנשאלה האשה לפשר
בכיה, השיבה ביבבות קורעות-
לב :״עופרה ...באתי במיוחד כדי
לראות את עופרה ...לא נותנים
לגשת מעבר לקלעים מדובר,
כמובן, בכוכבת עופרה חזה,
שעמדה באותה עת מאחורי
הבימה ופיזרה חיוכים למעריצים
שהצליחו להתקרב אליה עד כדי
טווח־נגיעה.
אשה נוספת שפרצה בבכי־תמרורים
בערב הטלתרום היתה
מפיקת הטלוויזיה דינה כדד
נרביץ. האשה המיניאטורית,
שהיתה אחראית לאמנים שהתגודדו
כעוסים בתיאטרון ירושלים
וחיכו עד בוש לתורם להופיע,
נשברה בשלב מאוחר של
הערב.
ועוד בכי הקשור לאירוע
אחר. כל מי שנכנס בשבוע ש־
עוררה סקרנות כאשר הופיעה בציבור, כשהאצבע
בידה הימנית חבושה. פינצי שוחה בכל
יום 30 בריכות ברמת״אביב. השבוע, אחרי שחיה יומית, היא מיהרה
לסופרמרקט כדי לקנות אוכל עבור בעלה, עמי, כלכל של מטוס,
שחזר מהטיסה. מרוב חיפזון טרקה פינצי את דלת מכוניתה על
האצבע. רק לאחר מכן, כשיצאה מן המכונית וראתה את מצב
האצבע, התעלפה .״תמיד כשהכל אצלי בסדר, קורה משהו״,
התלוננה פינצי( .בתמונה: בחברת בעלה, מחזיקה את בתה מאי).
פינצי מור
עבר למועדון־לילה תל־אביבי
נדהם לגלות פגים מוכרות, אך
עגומות למדי. היה זה הפיזמונאי
אבי קורן, שקלסתרו התפרסם
לאחרונה בגלל פינת הנוסטלגיה,
שאותה הוא מגיש בטלוויזיה.
קורן ישב שבור, בשעת
לילה מאוחרת, וביכה את ההקלטה
של פינתו שהסתיימה כמה
שעות קודם לכן והיתה רחוקה
מלהשביע את רצונו. למנחמיו
סיפר כי הוזמן לאולפני־הרצ־ליה,
שם מוקלטת התוכנית סיבה
למסיבה לשעות־הערב המוקדמות,
הוחזק באפס־מעשה
עד שעה מאוחרת ביותר, הוקלט
בחופזה והתוצאה — כך התנבא
— תהיה בהתאם.
| 1^ 11*1ך 1״ | 1^ 11 הדהימה את האורחים בחתונה של חברה, בש-
#111 הופיעה בטייטס מנומרים, שהבליטו את איבריה
ו #11
הארוכים והרזים. דוגמנית־הצמרת מתוכנית ל׳ הדהימה את הנוכחים
בשנית, כאשר בשעת הארוחה זללה בלי הגבלה מאכלים משמינים.
״בחיים לא עשיתי דיאטה ״,התפארה בן־עמי,, .אני בכלל לא יודעת מה זה!״
העולם הזה 2520
עמיקם גורביץ, המכונה
גם ״קול שדי״ בשל
קריאותיו מן התנ״ך, ערך ביום
השישי אחרי־הצהריים טקס
ההלקת־נרות בקפה כסית.
ותיקי הקפה, הנוהגים לבלות
שם את השעות האלה, התבקשו
לבוא מוקדם, כדי שאפשר יהיה
לערוך את הטקס לפני כניסת
השבת. גורביץ אמר את הברכות
והדליק את הנרות, כאשר
התכופף השמש של החנוכיה
המאולתרת. קראו כמה מוותיקי
כסית ממין זכר :״אתה מוכרח
להזכיר לנו את הבעיות שלנו?״
רם3ה כדק ^
מאוכזב. כבר מצא חברים חדשים. הוא
התקרב ליעקב לוינסון המנוח ולנפתלי
בלומנטל, וגם לפעילות מיפלגתית.
ב־82׳ פנה אליו משה בנקובר, אז
מזכיר חברת־העובדים, והציע לו לנהל
את הקו־אוס. היה זה אחרי שגיבלי
סירב לפניה דומה. באותה תקופה היתה
רשת קו־אופ בשפל נורא. המקום שרץ
גנבים ומושחתים. גאון, אחרי ארבע
שנים בתפקידו, הצליח לנקות את
החברה באופן מוחלט מדימוי שלילי זה,
ולקדמה כרשת־שיווק מובילה. במשך
השנה הראשונה הוא היה מושאל מכור
לקו־אופ, על חשבון הקונצרן. כש־גביש
גילה את ההסדר, הוא הפסיק
אותו. אומרים שהיה זה החתול השחור
הראשון שעבר בין השניים.
כעבור זמן קצר פנה אליו גביש
והציע לו לנהל את החטיבה כור סתר.
גאון ביקש פסק־זמן, משום שרצה
להתמקם בקו־אופ. לא מכבר, כשפרש
המנהל האחר של כור סחר, שוב הוזכר
שמו של גאון.
בינתיים עשה גאון חיל בוועד־הפועל.
בבחירות האחרונות להסתדרות
הוא מונה כראש צוות־ההסברה של
המערך, וניהל את הצד הפירסומי של
מסע־הבחירות. המוטו שלו היה :״הכל
רע, חוץ מהמזכ״ל.״ גאון הציע להבליט
אך ורק את קיסר, ולהסתיר את כל
השאר. הוא התחבב על קיסר, ואומרים
שהוא נכנס ויוצא, מביא ומוציא מחדרו
של התימני, שנשבה בקיסמו של גאון
הס״ט — הספרדי הטהור.
^ פליטת־סה
מאכזבת
^ צעתו של גביש לגאון לא עיר!
1ערה את מערכת־היחסים ההדוקה
שיש לגאון עם גיבלי, מקברניטי העסק
הביש המפורסם. הוא אף מיהר לעדכן
את גיבלי בפרטי אותה שיחה. לשניים
יש עסק משותף, א־נ־ק, העוסק בייבוא
וייצוא.
שאיפת־חייו של גיבלי ( )64 היתה
להיות מנכ״ל כור, תפקיד שאליו הוא
קיווה להגיע בעבר.
כמנכ״ל עדיף כדי להגשים את אחת
המטרות העתידיות שלו.
בלומנטל, רואה־חשבון במיקצועו,
הוא יוצא בני־עקיבא, שרק אחר־כך
התגלגל אל תנועת־העבודה. גם הוא בן
.64 חברו מנוער הוא שימעון ליניאל
מפירסום בינג ליניאל, בלומנטל החל
בפרקטיקה פרטית, אחר־כך עבר ל־סולל
בונה ואחרי הפרדת סולל־בונה
מכור. הוא נשאר בכור. הוא מוכשר
מאוד, בעל רמת תיחכום גבוהה, נעים־
הליכות, מקפיד על לבוש נאה. יש לו
יחס מיוחד לעניבות. הוא גר בבית נאה
מאוד באפקה והוא בעל קשרים טובים
עם האיגודים המיקצועיים בגרמניה.
לפני שהוחלט על הבאתו של עמית
לכור, קיווה בלומנטל בסתר־ליבו שהוא
יהיה המנכ״ל. כשבא עמית, הוא
כבש את זעמו והצהיר על לויאליות
מוחלטת לאלוף(מיל׳) .בכור הוא היה
ראש מינהל-הכספים. תפקיד בעל עוצמה
בלתי-רגילה, שהתחזק דווקא בימי
עמית, שעסק כל־כולו באירגון־מחדש
של הגוף התעשייתי הענק.
בלומנטל מאמין שאנשים אוהבים
את ריח־הכסף, וכך הצליח לפרוש רשת
שלמה של נאמנים במיפעלי כור. הוא
יצר קשר אישי עם החשבים בכל מיפ״
עלי־הקונצרן, והמתין בסבלנות. הוא
היה קצת בכור־סחר, התקרב למימסד
המפא״יי, היה ממלא־מקום יושב־ראש
הנהלת בנק־הפועלים. וכאשר עמית
פרש לפעילות פוליטית בד״ש, הוא בא
לבית כור כמנכ׳׳ל. בשנת 77׳ הוא
הצהיר שהוא יהיה בתפקיד עד גיל ,65
ואז יפרוש לפנסיה ויילך לעבוד עם
בנו, שגם הוא רואה־חשבון. בינתיים
הוא סידר לבנו עבורה בטלרד, השייכת
לכור, והוא אינו חולם על פרישה בזמן
הקרוב.
מסוחרר מתפקידו כמנכ״ל הקונצרן
הגדול, שותף לעסקים הגלויים והנסתרים
של לוינסון, הניע בלומנטל
בבחירות 81׳ לכנסת. כח׳׳ב היה לו
מעמד מיוחד. ראשית, הוא מונה כיו״ר
מועצת־המנהלים של כור (במקום
תפקיד המנכ״ל, בגלל בעיית כפל-
התפקידים) ,ואז הוא קיבל לישכה
ושרותי־רכב ונהג מבית כור. רק קת־
מר, הוא הקונצו־ן התעש״ת הגדוד באה. עדו נערו עתה ו/אבק־איתנים:
האם זה מאבק עדתי? האם רוצה קיסר להשליט את מקורביו? האם זה יצליח?׳ ־
^ ני גאון הצית את הפתיל. בגלוי,
^ קבל עם וערה, הוא הודיע לכל מי
שהיה מוכן להקשיב, כי הוא מבקש
להיות המנכ״ל הבא של כור תעשיות.
זה הספיק. הוא אומנם הוסיף שהוא
אינו מתכוון לרשת מייד את המנכ״ל
הנוכחי, ישעיהו(״שייקה״) גביש, אלא
בתום הקארנציה שלו. אבל עצם ההתבטאות
יצרה מצב חדש, הפצצה היתה
חייבת להתפוצץ.
מתחת לפני השטח מתגבשת קבו־צת־כוח
חזקה בחברת־העובדים, המבקשת
להמליך כבר עתה את גאון
לתפקיד. עומדים מאחוריה נפתלי
בלומנטל, יו״ר מועצת המנהלים של
כור, בנימין גיבלי, מנכ״ל חטיבת כור
מזון, ולצידם כמה עובדים בכירים
מאוד בחברה ההסתדרותית הגדולה.
לקבוצה זו יש דלת פתוחה אצל מזכ״ל
ההסתדרות, ישראל קיסר.
למצב הפינאנסי הקשה, שבו שרויה
עתה כור, מתוספות המתיחות בין גביש
וקיסר, אוזלת־היד של מזכיר חברת־העובדים,
דני רוזוליו, ותמימתו של
גביש. על רקע זה ייתכן מאוד שהפוטש
יבוצע הרבה יותר מהר מכפי שמישהו
מעסקני הוועד־הפועל חושב.
לאחר מעשה, יסבירו המשקיפים ה
מופתעים
את הפוטש בהיסטוריה המשותפת
של משתתפי הקנוניה, בפועל
או תוך כדי הסכמה שבשתיקה, ובצירוף
נסיבות, המכתיב מזה כמה זמן את
התנהגות הקבוצה.
באביב 85׳ הזמין אליו גביש את
גאון והציע לו לנהל את כור מזון.
גביש הסביר לגאון שגיבלי אמור
לפרוש במהלך השנה הבאה, ואולי עוד
לפני כן. השמועות אז אמרו שגיבלי
עומד להתמנות כיו״ר מועצת־מנהלים
פעיל של חברת החשמל, תפקיד
שבינתיים אינו בכיסו, בגלל ריב שרים
בין משה שחל ליצחק מודעי. גביש
הציע אז לגאון שיכהן יחד עם גיבלי,
בחפיפה, כרי שיוכל לקבל עליו את
התפקיד בתוך חודשים.
גאון הביע את הסכמתו, בתנאי
שהוא ימונה גם כסמנכ״ל כור. הוא
הסביר לגביש המופתע שהוא רואה
עצמו מתאים לרשת אותו בעתיד,
ומינויו כסמנכ״ל יתן גושפנקה למעמדו
כיורש. גביש התחמק בעדינות,
הסביר שהוא אינו מעוניין כסגן בשלב
זה :״כאשר אמנה מישהו בתור סגני,
יהיה ברור שאני רוצה אותו כיורשי.
אומנם אינני פוסל אותך, אך עדיין אין
לי מועמד.׳׳
גאון יצא לא מרוצה מהשיחה, שעשתה
לה כנפיים בבית כור ובמיס־דרונות
הוועד־הפועל. ההמשך היה רק
צפוי.
חתול שחור
ראשון
א במיקרד! פנה גביש לגאון. בני
/גאון 50 יליד ירושלים, המתחיל
כבר להיות יותר מפורסם מאחיו הזמר,
יהורם, הוא בוגר מינהל־עסקים בש־ווייץ.
הוא נשוי ואב לארבעה, עבד
בתדיראן בין השנים 1957־ .1963 הוא
הקים וניהל את תדיראן שיווק ושירותים.
אחר־כך מונה כסגן נשיא
חברת סילבניה באירופה, ואחרי סיב־סוך
עם אלקנה כספי עבר לכור. על־פי
הצעתו של מאיר עמית, שהיה אז
מנכ״ל כור, הוא הקים את כור סחר -
חטיבה שאמורה היתה לטפל ביצוא
ישראלי.
ב״76׳ יצא גאון לנהל את כור סחר
אירופה, באמסטרדאם. אחרי פחות
משלוש שנים קראו לו לשוב ארצה
ולנהל את החברה מישראל. הסמכויות
הפינאנסיות שניתנו לו באירופה לא
היו גדולות במיוחד. כששב ארצה, די
גיבלי הוא מנהל מוכשר ומצליח,
שהפך למנהל חטיבת המזון של כור,
למורת־רוחו של עמית ,־שלא חשב כי
כור תעשיות צריכה להתעסק באוכל.
גיבלי הצליח לשכנע את ראשי כור
להרחיב את החטיבה שלו.
עמית החזיק אותו קצר. עם בלומג־טל
כמנכ״ל היו לו יחסים מצויינים. עם
גביש היו לו יחסים מתוחים.
כשגביש מונה לתפקיד, ביקש גיב־לי
להיות סגנו. גביש סירב.
גיבלי מתגורר בחיפה בשכונת דניה
בבית מפואר. הוא אספן גדול של
ציורים, ובעבר היה ידוע כמארגן־
תערוכות. הוא נרגז על כך שגביש
מחפש לו יורש בכור מזון. לדעתו
עליו להיות בתפקידו עוד שלוש שנים,
כדי להספיק ולהקים את מיפעל השוקולד
של כור מזון בצפת. יש לו
שיגעון לשוקולד, מאז נכשל בתחילת
שנות ה־ 70 ברכישת מיפעל ליבר.
פליטת־פה שלו הביאה את אנשי עלית
לליבר לפניו, לאכזבתו הקשה.
לחילופין ביקש גיבלי להקים את
חטיבת התעשיות הקלות של כור,
להיות יועץ לתעשיית מזון לרוזוליו,
או אפילו להחליף את בלומנטל — אם
זה ימצא עיסוק אחר. בשבילו, גאוז
ציה אחת הוא היה בכנסת, והודח באופן_
מיסתורי מהרשימה לכנסת ה־.11
אבל לא אחד כבלומנטל יאמר ו׳ [
נואש. במהלך תפקידו הוא הבין טוב :
מאוד שהרוח החדשה הנושבת בהסתר־רות
היא מיזרחית. הוא מינה לתפקיד
מנהל אגף כוח־האדם את יצחק חזיזה,
מזכיר מועצת פועלי עכו — גם הוא . .
אחד הלוחשים על אוזנו של קיסר
שגאון עדיף על־פני גביש. באחרונה!:
עמד בלומנטל מאחורי התארגנות
הכוח החדש -קבוצה הרוצה לחולל
שינוי במערכת המיבנה המסורבל של
חברת העובדים. הוא מנסה בכל דרך
להתקרב לקיסר, ולדעתו גאון יכול ׳
לשרת אותו בכך.
לישכתו נמצאת בקומה ה־ 15 של
כור, באותה קומה שבה יושב גביש,
וחדרו משמש מקום עליה לרגל של
בכירים בקונצרן ווותיקים, החייבים לו
הרבה.
בפועל בלומנטל הוא האיש החזק.
הוא מקורב ביותר לשני האנשים החשובים
בקונצרן, שגביש זקוק לעזרתם
ולתמיכתם היום־יומית. האחד הוא
שבח אופיר חובש־הכיפה, שהיה עוזרו.
הראשי של בלומנטל. היום הוא איש־הכספים
של כור. השני הוא הרצל .
אינו מעורב בחיי המיפלגה, למרות
שהוא רשום כחבר. אחרי הבחירות האחרונות
הוזכר שמו כמועמד למישרה
של שר כלכלי. הוא מצניע לכת, חניך
קיבוץ גיבעת־השלושה ויוצא פלמ״ח.
אין לו רקע כספי או תעשייתי, ולכן
הוא נעזר רבות באופיר ובכספי. כקצין
בכיר בצה׳׳ל הוא התגורר בבאר־שבע.
רק לפני כמה שנים עבר לנווה־מגן.
הוא ממעט ביציאות לחו״ל, ואם זה
בתפקיד — הוא אינו לוקח את אשתו
עימו על חשבון החברה. נהגו, עזרא,
ששירת איתו בצבא, נאמן עליו ביותר.
הוא נותן אמון באנשים ושונא לפטר,
אלא אם כן הגיעו מים עד נפש.
למרות מיגבלותיו המיקצועיות,
הוא פועל באופן עצמאי, ללא יועצים
רישמיים, סמנכ״ל או עוזרים. הוא מטפל
בכל דבר, לא תמיד מתיר ידיעה
מלאה מה הוא עושה.
ייתכן שבעבר שיטה כזו פעלה
בהצלחה. עתה, בתנאים הנוכחים של
מועמד־להדחה גביש
מנהל מגזע מיוחד
מועמד גאון
שיחה שקיבלה כנפיים
כספי, דתי שאינו חובש־כיפה, שהוא
היועץ המישפטי של החברה ומזכירה.
גם הוא נאמן מאוד לבלומנטל.
בלומנטל עסוק עתה עד מעל
לאוזניו בסוגיה מישפטית שגרם אותה
31 קיסר. לא מכבר הודיע המזכ״ל, שחבר
מועצת־מנהלים לא יכהן בתפקידו
יותר משתי תקופות״כהונה, שהן בסר־הכל
שש שנים. על פי כלל זה חייב
בלומנטל, המכהן כבר זו השנה
התשיעית, ללכת מייד, אר הוא מבקש
שתקופת שש השנים תחושב לו רק
יכול להבטיח לעצמו את התפקיד בתום
הקאדנציה של גביש, שהוא היום בן .60
מסיבה זו גאון רצה בסמנכ״לות, עכשיו.
כשהיה ברור שהדבר לא עולה
בידו, העלה מישהו רעיון שקיסר יתן לו
מיכתב־כוונות, ובו יבטיח לו את מקומו
של גביש, בבוא היום. קיסר, כידוע,
אינו חותם על שום נייר, ולכן לא יכול
היה לספק את רצונותיו של גאון. כף
שלא נותר לו אלא להמתין. אף מי
יתקע לידו של גאון, שבעוד כמה שנים
יהיה התפקיד שלו? הכל יכול להש־
לא חותם על שום נייר
כור, ניהול לקוי נותן מייד את אותותיו.
המשבר הכספי יצר מצב חדש, והמערכת
דורשת ניהול נמרץ, ולא רק
פיקוח ערטילאי. בתנאים שכאלה
צמחו מוקדי־כוח עצמאיים ותוססים,
הרואים רק את האינטרסים הצרים
שלהם, על חשבונה של כור הצולעת.
הרכילויות וההשמצות בבניין כור
עברו את כל הגבולות האפשריים, וההרגשה
היא שאין יד מכוונת ומרסנת.
גביש עצמו כבר הסתכסר עם קיסר,
ולא היה זה על דברים של מה בכר.
קיסר דרש פעמיים שכור תשלם יותר
שכר לעובדיה. פעם אחת גם ביקש
שלא יועלה התשלום שגובה החברה
עבור הארוחות המסובסדות של עוב־
דיה. גביש נעלב, רמז שהוא יכול
ללכת. הוא חש שרוזוליו אינו נותן לו
די גיבוי במאבקו מול דרישות האיגוד
המיקצועי.
בימי בלומנטל זרם כסף רב למוע־צות־הפועלים.
גם עכשיו הוא זורם, אף
במשורה. התוצאה: מתיחויות עם מוע־צות־פועלים
ברחבי־הארץ, שם נמצאים
מיפעלי הקונצרן.
על־פי חברת־העובדים, ריווחי
כור מתחלקים כף: שני שליש לחידוש
הצמיחה ושליש לחלוקה במיפעלים.
אר עם הרווחים יש גם טעויות, כמו
השקעות גדולות בעיירות פיתוח —
על־פי דרישת ההסתדרות — שלא
הצדיקו את עצמן כלכלית ונותנות את
אותותיהן. המשבר שבו נתונות סולתם.
יצרנית הנשק, ותדיראן, עושות
את שלהן למאזן, כמו גם כישלון אליאנס.
מחנק האשראי מעמיד גם את
כור במצב עדין ביותר.
כל זה הוא קרקע נוחה למי שמנסים
לערער את מעמדו של גביש.
בינתיים מתבצר גאון בלישכתו הצנועה
במישרדי הקו־אופ בגבעתיים.
מלאכתו נעשית עתה בידי אחרים —
ואם לא בידיהם, הרי שהמאזן הצפוי של
כור לשנת 85׳ פועל לטובתו.
על קיסר אמרו פעם שהוא חושש
מזעזועים. עתה מנסים מקורביו לשכנע
אותו שפר״שתו, בטרם עת, של
ישעיהו גביש, ומינוי גאון לתפקיד,
יהיו מהלר שלא יפגע בו ובמערכת,
אלא יביא לתוצאות טובות. האם הוא
ישתכנע?
מזכיר ר1זוליו
אוזלת־יד
מאז שנבחר כיו״ר כור, ב־81׳ .כלומר,
שיוכל להמשיך בתפקידו עד 87׳.
^ רכילויות
והשמצות
*ץ י, באמת, ראוי להחליף את
)₪1גביש בבוא היום?
האמת היא שגאון הוא מועמד
מצויין.
חברת־העובדים דלה מאוד באישים
היכולים לנהל קונצרן־ענק כמו
כור. ייתכן מאוד שגאון הוא היורש
המתאים לגביש. השאלה היא אם גאון
תנות עד אז, וגביש יכול למנות סמני
כ״ל אחר.
לכן, חייבים לפעול עכשיו.
בעייתו העיקרית של גביש היא,
שבחלק מהטענות העקרוניות המועלות
נגדו יש צדק רב.
גביש, אלוף פיקוד־דרום במילחמת
ששת־הימים וכמעט רמטכ׳׳ל, החל את
דרכו בכור בסוף שנות ה־ .60 הוא הובא
על־ידי עמית ומונה כמנהל חטיבת כור
מתכת. הוא ממלא את תפקידו הנוכחי
מזה שלוש שנים. אין לו תאריך פרישה,
למרות שעל־פי גאון הוא אמור לסיים
את תפקידו בעוד שלוש וחצי שנים.
גביש הוא מנהל מגזע מיוחד. הוא
זוממים בלומנטל וגיבלי
דלת פתוחה.אצל המזכ׳׳ל
כי־עיד; ציטדי;
ר סי ס חנ תגהאס
י אנג
ידעת בשבועות האחרונים היינו עדים לגלי שיטנה בלתי מובנים כלפי האוניברסיטה והסגל שלה מצד רבוצות מיעוט
באוכלוסיה הישראלית, ולעומת זה נהנינו מגלי תמיכה שעודדו את רוחנו. ברצוננו להודות על גילויי התמיכה,
המגיעים אלינו במכתבים ובע״פ, מצד ישראלים רבים ומצד גורמים ומוסדות יהודיים שונים. אנו רואים חובה לעצמנו
להבהיר, למענם ולמען אלו, שפרסומים שונים מנסים לזרוע בתוכם מבוכה, את העובדות לאשורן :
. 1אוניברסיטת בריגהאם ־ יאנג היא האוניברסיטה הפרטית הגדולה בארה״ב. היא שוכנת בעיר פרובו שבמדינת יוטה ובקמפוס
שלה מתגוררים ולומדים למעלה מ־ 27,000 סטודנטים. עוד 300,000 סטודנטים משתתפים בתכניות לימודים משלימות
ובתכנית לימודי החוץ של האוניברסיטה. בין בוגרי האוניברסיטה גם ישראלים שסיימו את לימודיהם בהצלחה, חזרו ארצה
וממלאים כאן תפקידים בתחום החברה הכלכלה והרוח.
. 2לאוניברסיטה בריגהאם -יאנג שלוחות בארצות רבות בעולם, זאת במסגרת הפילוסופיה הבסיסית של האוניברסיטה הדוגלת
בחופש אקדמי ובהתנסות של הסטודנטים בלימודים ברחבי העולם. מיקום השלוחות נקבע לפי העניין שיש לסטודנטים
בארצות שונות ובין השאר מתקיימות שלוחות של אוניברסיטת בריגהאם -יאנג בלונדון, פאריז, וינה, מדויד, טוקיו, ועוד.
. 3בירושלים קיימת שלוחה אוניברסיטאית מזה 17 שנים. על פי חוקי אוניברסיטת כריגהאם -יאנג, יכולים ללמוד בשלוחה אך
ורק סטודנטים זרים המגיעים אליה ישירות מהאוניברסיטה שלהם מעבר ליס, לתקופה מוגבלת של עד 6חודשים. תכנית
הלימודים כוללת בין השאר את תולדות ישראל ואת סיפורה של מדינת ישראל, ההיסטוריה של עמה ועוד. השלוחה התקיימה
עד היום בירושלים ובקיבוץ רמת רחל. בין המרצים בה חברי כנסת, רבנים, פרופסורים ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל,
.אנשי ציבור ועוד. ב־ 17 שנות קיומה עברו באוניברסיטה כאלפיים סטודנטים, שלמדו בישראל בפרוייקטים שונים וחזרו
לארה״ב כשגרירי רצון טוב נאמנים לישראל.
. 4לפני כ־ 7שנים, עם הגידול שחל במספר הסטודנטים בשלוחה, ועם עליית הדרישה בארה״ב להשתתף בתכנית בארץ, החליט
חבר הנאמנים של אוניברסיטת בריגהאם ־ יאנג על הקמת מבנה חדש ורחב יותר לשלוחה בישראל. מלאכת האיתור והתכנון
נמשכה פרק זמן ארוך, במהלכו זכתה התכנית להמלצות ולאישורים המתאימים מצד כל הגורמים המוסמכים ובהם מינהל 1
מקרקעי ישראל, משרד החינוך, משרד החוץ, משרד הפנים, עירית ירושלים, ועדת בניין ערים, המועצה להשכלה גבוהה
ושאר הגורמים המתאימים.
. 5בהתאם לאישורים וההנחיות נרכשו כחוק הזכויות לשימוש בשטח קרקע מתאים והוחל בבניה, הנמצאת כיום בשלבים
מתקדמים.
.6בחודשים האחרונים כתוצאה מהסתה פרועה, מלווה בהתנכלות אישית כנגד סגל האוניברסיטה ובני משפחותיהם, ניסו
גורמים שונים ליצור רושם כאילו השלוחה האוניברסיטאית נועדה למטרות של פעילות מיסיונרית.
. 7למען הסר כל ספק בנושא ־ מוצאת הנהלת האוניברסיטה לנכון לציין כי למרות העובדה שאוניברסיטה בריגהאם -יאנג
שוכנת במרכז העדה המורמונית בארה״ב, וכי מטבע הדברים הנהלתה וחלק ניכר של הסגל האקדמי שלה, נמנים על עדה זו,
הרי האוניברסיטה בתור שכזו הינה מוסד אקדמאי עצמאי לחלוטין. כל ניסיון להציג את האוניברסיטה כמוסד מיסיונרי הינו
ניסיון מכוון לעוות את האמת או חוסר הבנה בסיסי של העובדות, וכמוהו כניסיון להציג אוניברסיטה ישראלית כמוסד
מיסיונרי יהודי, משום העובדה שהנהלתה וסגל המרצים שלה, הינו יהודי ונשמרות בה מצוות כשרות ושבת.
. 8יתרה מזאת: בהתאם להחלטת אוניברסיטת בריגהאם -יאנג נדרשים כל המשתתפים בתכניות הלימודים בשלוחת
האוניברסיטה בירושלים, סטודנטים וסגל המרצים כאחד, לחתום על התחייבות אישית מפורשת שלא להיות מעורבים
בפעילות מיסיונרית כלשהי במשך כל תקופת שהותם בישראל. מפירי החלטה זו יורחקו מהלימודים ויוחזרו לאלתר לארצם.
החלטות אלו הינן ברוח האמונה המורמונית הפוסלת ואוסרת פעילות מיסיונרית בכל מקום בעולם שבו אינה מאושרת או
רצויה ע״י הממשלה המארחת.
.9אוניברסיטת בריגהאם -יאנג והעדה המורמונית היוו מאז ומתמיד מעוז לתמיכה בישראל ובעם היהודי ועז רצונן להמשיך
בדרכן זו. משום כך רואה האוניברסיטה בדאגה את הניסיונות החוזרים ונשנים לפגוע בה בצורה גסה ואלימה תוך דריסת
ההליכים החוקיים של מדינת ישראל ותוך הטחת עלבונות גזעניים ואחרים כנגד הסגל האקדמי של האוניברסיטה ונגד
הנהלתה.
. 10 הנהלת אוניברסיטת בריגהאם -יאנג מצהירה כי שלוחת האוניברסיטה תמשיך לפעול בישראל תוך שמירה מחמירה על חוקי
המדינה, תוך התחשבות עמוקה ברגשות תושבי ישראל, ותוך הקפדה על מילוי כל ההתחייבויות שנתנה בכתב ובעל פה
לגורמים השונים. הנהלת האוניברסיטה תעשה מצידה כל שביכולתה כדי להסיר ספק בדבר מניעיה הכנים ותמשיך לעמול
למען הידידות רבת השנים בינה ובין מדינת ישראל.
פדלפ׳ גיפרי ר. הולאנד
נשיא, אוניברסיטת בריגהאם -יאנג.
יו ט ה, ארה ״ כ.
סקסו עסקי ם
ללא שותפים סמויים
התקשר/י אלינו עד 9.00 בערב.
ועבודת הסדר שלך תהיה אצלך
למחרת בבוקר. שרות ז0 \/£1^ 169
בתעריף הכי נמוך בעיר.
כדאי לגרפיקאים ופרסומאים.
רוני צפריר 447363־03
מכשירים למניעת
ציתותים בטלפיו
שרות לגילוי מיקרופונים
מושתלים
מזכירות אוטומטיות
רדיו דוקטור בע״מ
שלום עליכם ,18ת״א
טלפון 286444 :
גרפיקאי/ת
את/ה יודע/ת מה זה סדר־צילום.
תענוג יקר. עכשיו אותו סדר
בפחות כסף. כשתשמע/י את מחיר
המינימום הראשון שתשלמ/י
אצלנו -תשמח/י שהכרנו
רוני צפריר 447363־03
הנתבים המו!״ מנרדם ער ו/וד, בטענה
שואש־הממשלה מדליף רק לעיתונאים זרים!
יונייטד פרע
11101111
המדיניים לבין לישכת ראש־הממשלה.
פרס עדיין לא השיב לרונן. בלישכת
ראש־הממשלה שאלו את הכתב הוותיק
מה יעשו הוא ועמיתיו, אם פרס לא
יאות לדון איתם בשאלה למי רשאי
מישרדו להדליף .״האם תנקטו
בסקנציות?״ שאלו בליגלוג את רונן.
הכתב השיב בחיוך סתום, ביודעו כי
בידו יש כוח הב. פרס, שכל הצלחותיו
בדעת־הקהל בשנה האחרונה באו לו
מליטופים מפנקים מידיהם של הכתבים
והפרשנים המדיניים, חייב לנחש
את הנזק העצום שייגרם לתדמיתו, אם
העימות יהפוך למרד עיתונאים, שיביא
לנתק.
ההדלפות מלישכת ראש־הממשלה
לתום פרידמן, מניו־יורק־טיימס, שבהן
נמסרו עמדת ישראל לגבי האחראים
בארץ בפרשה, והעובדה שתפורק יחידת
לק״מ(לישכת קשרי מדע) ,היו רק
הקש ששבר את גב הגמל. קדמו להם
חיכוכים אחרים.
שתי המזכירות
החדשות
^ אי ש שבו תולים מקצת הכתן
1בים את האשם במתיחות הוא יועץ
ראש־הממשלה לענייני־תיקשורת, אורי
סביר. למרות העובדה שסביר טוען
יועץ סביר (בארצות־הברית)
לא סביר ז
ציטוט מראיון עם סביר שנערך
ב...פי־האתון. ביטאון סטודנטים בירושלים.
איך הגיע פי־האתון לתוכנית
המסקרת בוקר־בוקר אך ורק
עיתונים יומיים, ורק לעיתים רחוקות
גם שבועונים? ייתכן שההסבר לכך הואי
שתי מזכירותיו החדשות של סביר,
שתיהן בוגרות גלי־צה״ל — אחת מהן
אפילו היתה מפיקה של אלכס אנסקי,
כשזה הגיש את תוכנית הבוקר הפופולארית
(ראה מסגרת).
כתב רונן
״ההצלחה עלתה לך לראש!׳
המיכתבים, שהגיעו ב־
\ 1שבוע שעבר אל שולחנו של ראש־הממשלה.
הדליק אצלו נורה ארומה.
המיכתב, חתום בידי יורם רונן, הכתב
המדיני של הטלוויזיה ויו״ר תא
הכתביס״המדיניים, נוסח בנימוס מירבי,
אך תוכנו היה חד־משמעי. הכתבים
המדיניים דרשו לערוך בירור יסודי עם
שימעון פרס על דרכי העבודה שלהם
איתו.
העילה המיידית היתה הדלפות שיצאו
מירושלים למיספר מצומצם של
כתבי־חוץ, ובהן נמסרה התגובה הישראלית
הרישמית לפרשת המרגל
ג׳ונתן פולארד. הרקע האמיתי ל־מיכתב:
הסלמה ביחסים שביו הכתבים
להאפיל -פן!
לשקי -לא!
ף* ביר אמור היה לנהל מגע אישי
ושוטף עם 230 הכתבים הזרים
בארץ. הוא הסביר בעבר שאינהייכול
להתקרב אל כולם, ושבעיקרון ץ עבודתה
של לישכת העיתונות לממשלתית,
שם יושב הד״ר ישראל
(״רוליק״) פלג. כר מצא זלצמו סביר
מקורב במיוחד לבוב זלנזל מאי־בי־סי
ולפרידמן מניו־יורק־^מס. האחרים
— יוק! רוב הזמן הוא בישיבות, ואולי
זו הסיבה שהוא אין? מספיק להחזיר
טלפונים לכל מ?ך שפונים אליו ומשאירים
הודעה\
הכתבים הישלאליים אינם שוכחים
לסביר שהוא לא מנע מיוסי ביילין,
מזכיר הממשלה, להוציא אותם אל
מחוץ לגדר, שהוקמה בחזית בניין
מישרד ראש־הממשלה. אחר־כך, בשקט.
הם הוחזרו פנימה לחדר־הנהגים.
מערכת־יחסים עכורה במיוחד עם
סביר יש ליוסי מלמן, הכתב המדיני של
דבר. מלמן 33 לשעבר כתב קול־ישראל,
ואחר־כך שליח הארץ בלונדון,
אומר היום :״חצי שנה חשבתי
שהוא דובר טוב. שהוא מיקצוען. אחר־כך
החלו התקלים. זה התחיל עם
,הטלפונים. הייתי מתקשר ומשאיר
הודעות, אך הוא לא היה מחזיר. אחר־כך
היו שתי תקלות של אמינות.
״כשליווינו את ראש־הממשלה למסעו
באיטליה וברומניה, פירסמתי
(המשך בעמוד )30
פלפון סודי לפרס
בראיון שהעניק אורי שגיר לאמנון לוי, בתב חדשות ב מס ת,
עבור עיתון הסטודנטים פי האתון. הוא זופה לקרדיט גדול. כן
נאמר בפתירת
ביום רביעי ה״ 13.11.85 בשעה 6.30 בבוקר צילצל הטלפון ליד המיטה
של אורי סביר בבית. בצד השני של האפרכסת היה שימעון שיפר, הכתב
המדיני של הרדיו. הוא השמיע לסביר את הדברים הקשים שאמר אריק
שרון נגד ראש״הממשלה .״אני מחכה לתגובת׳ אמר שיפר. סביר שמר על
קור־רוח .״ראש־הממשלה יגיב בזמן ובמועד המתאים לו. תאמץ לי —
תהיה תגובה,״ סביר הניח את השפורפרת, קם והתלבש. בשבע שלף את
המיספר הסודי של בית ראעדהממשלה והתקשר אליו. שיחה קצרה בץ
השניים. פרס קובע התייעצות במישרד בשעה שמתה בבוקר. השר משה
שחל. מזכיר הממשלה יוסי ביילין ויועץ ראש־הממשלה לענייני-
תיקשורת, אורי סביר. יושבים מסביב ומתכננים מה לעשות. רעיון
ההתנצלות והפיטורין עולה בפעם הראשונה. פרס יוצא לסיור. הטלוויזיה
מזמינה את השר שחל להתראיין. אורי סביר מתדו־ד את שחל. :לך על קו
תקיף. פרס יפטר את שרון — זה מה שצריך להגיד בטלוויזיה.״
אחר־כך, כשהמשבר הגדול יתגלגל במיסדרונות הפוליטיים, יתיישב
אורי סביר בלישכת מזכיר הממשלה, יוסי ביילץ. ויחד הם יכינו את מיסמך
שש הנקודות המפורסם שתבע פרס משרון.
היום המשבר הזה כבר היסטוריה. חושבים על המשבר הבא. לא ידוע על
מה הוא יהיה, אבל ברור שאורי סביר יהיה שט בתיכנון, כמו בביצוע.
על יחסו לעיתונות הישראלית ניתן ללמוד מהקטע הבא:
שיחת־טלפון עם עיתונאי נידיורקי תיקח הרבה פחות זמן משיחה עם
עיתונאי ירושלמי. אצלנו נכנסים מייד לרכילות — שמעת מה שמיר אמר
על מודעי, ומה אמר לוי על שפיר, וכר — שם אין דבר כזד״ בשיחה
רק תכל׳ט לפעמים אפילו זה מתסכל.
מיקצועית אץ ד
אבל זה בית־ספר למיקצוענות.
כתב מלמן(בליל הבחירות, במטה ״יחד״)
״הוא לא מחזיר טלפונים...
יומם ולילה כי בפרשת פולארד הוא
נוטרל לחלוטין, ולא הוא, אלא גורמים
אחרים, הם שתידרכו עיתונאים זרים,
עדיין אין שוכחים לו את התנהגותו
בעת האחרונה.
סביר 34 בנו של דיפלומט ותיק
בשרות־החוץ, היה בן־טיפוחיו של
נפתלי לביא, כשזה היה דובר מישרד־החוץ,
ואחר־כך בקונסוליה בניו־יורק.
הצעיר הממושקף, הנוטה להשמנה
ובעל הקומה הממוצעת, נשוי פעם
שניה לעליזה אלאלוף, אלמנת־מיל־חמה,
שהתגרשה אחר־כך לטובתו, והקשישה
ממנו שלוש שנים• .
בתחילת דרכו, כשהובא מניו״יורק
לירושלים, הוא היה יעיל, פעלתן
ומיקצוען. הוא הקפיד שלא להבליט
את עצמו, אלא את האיש שלו הוא נתן
יעוץ תיקשורתי. אך הזמן עשה את
שלו, וסביר סובב היום כשהוא מדושן־
עונג. אחרי 14 חודשי־עבודה הוא כבר
אינו אותו סביר צנוע שהחל את דרכו
לצד ראש־הממשלה.
במהלך מסעו האחרון של פרס
לארצות״הברית תקפו כתבים ישראליים
את סביר על שהוא עושה יחסי-
ציבור לעצמו על־חשבון יחסי״ציבור
לראש־הממשלה.
באחרונה זכו מאזיני תוכנית הבוקר
שבע אפס שבע של גלי־צה־ל לשמוע
—בדציזן עיטדי;
תמו וודימוו תיתה
נערה צנועה מהקיבח
אבד נר ח״הנמשנה רהובתקנים.
נאשו נשונה ומוות
נוונוו!חד עם בעדה
ח״ם(משמאל) הש־איוה
סימו שארה,
השבוע הם נקבו!
אנשי חברה־קדישא. חנה ורדימון
ביקשה לקבור את בתה וחתנה בבית־הקברות
של הקיבוץ, בלי גינונים
דתיים, אך מישפחת הבעל התנגדה.
בסוף הושגה פשרה: תמר וחיים נקברו
בחיפה, אך הטקס היה רק סימלי. לא
הושר אל מלא רחמים. בנם הבכור
של תמר וחיים, אורן, אמר קדיש.
את שני הבנים הובילה חברתה
הטובה ביותר של תמר, אביבה גביזון,
הגרה במשך שנים לידה, בשדרות
הנשיא במרכז הכרמל. היא הגיעה
באותו היום מלוס־אנג׳לס, במיוחד
להלוויה. אביבה חיה לאחרונה באר-
צות־הברית עם בעלה, מיליונר שיש לו
עסקים מסועפים בליבריה. היא חמותו
של הזמר דויד ברווה.
״ארז היה החבר הכי טוב של בני.
גידלתי אותם למעשה ביחד,״ סיפרה
אביבה. היא גם ביקרה את תמר
בלונדון בשנה האחרונה.
הדמות שקישרה את כל האנשים
השונים האלה היתה תמר — נערת־קיבוץ,
שעברה חיים סוערים מבלי
שרצתה בכך.
רצה
*וספעהה
^ מר ורדימון הופיעה בתל־אביב
4 1בשנות ה־ ,50 כעוזבת־קיבוץ
•טריה. היא באה אז בחברת בת אחרת
של קיבוץ עין־החורש, נירה עומרי,
היוסתקס האחרונה7 11
^ יפה ארז?״ לחשו באי־ההל־
וויה, שהלכו אחרי הארונות
של תמר וחדים אשכנזי בבית־הקברות
החדש של חיפה, בכניסה לעיר.
ארז קידך, בנה של תמר, לא היה
שם. הוא לא יכול היה לבוא ולהגיד
קדיש. כי מישטרת־לונדון עצרה אותו
ושיחררה אותו ׳/כעבור כמה ימים
בערבות של 40 אלף לירות שטרלינג.
היא גם לקחה ממנו׳את דרכונו — כך
שלא יכול היה לנסו׳ץ.
חיים סוערים
ך* הלוויה היתה קורעת לב.
1 1באו אנשי החברה הגבוהה של
חיפה, הקרויה בפי עצמה ״פייטון
פלייס״ ,נשים מהודרות, עטופות בפרוות
ובביגדי־עור וענודות־יהלומים.
באו קיבוצניקים, אנשי השומר
הצעיר מעין־החורש, שהביאו עימם
ציפורי גן־עדן שנקטפו זה עתה מגן
הקיבוץ. בראשם באה אמה של תמר,
חנה ורדימון, אלמנתו של אחד מראשי
הקיבוץ הארצי.
באו עובדי צים, שם עבד חיים
אשכנזי בשעתו כקצין שני.
הארונות באו בלילה מלונדון. איש
לא קיבל אותם בנמל־התעופה, מלבד
נפרדים הובלו לקבורה
ביום החמישי בחיפה
תמר ורדימון־קידר־אשכנזי, וחיים אשכנזי. הארונות
בשני אוונות
הובאו בטיסה בלילה הקודם. השקם, שהיה דתי
מקוצר, יהיה פשרה בין רצונות שתי המישפחות -
החילונית של תמר והמישפחה המסורתית של חיים.
שנודעה בכינוי ״נירה שהלכה העירה
ושהפכה לאחר־מכן עורכת־סרטים.
שתי הצעירות היפהפיות משכו
תשומת״לב בצפון תל־אביב של אז.
תמר היתה צעירה תמירה, בעלת שיער
חום, גוף מושלם ואישיות שקטה
ונעימה. היא היתה בת־שמנת אופיינית
מהקיבוץ, וכמו נערות אחרות בקיבוץ
ברחה מחיים שהיו מלאים באידיאלים
ובכל טוב. היא נמשכה דווקא לאנשים
מסוג אחר — הרפתקנים, ימאים,ז
אנשי־ביטחון וגם אנשים שעל גבול
החוק.
באחד הימים הכירה את מרדכי
קירר, איש מוזר שהיה שונה מכל גבר
שהכירה בקיבוץ. מוטלה, כפי שהכל
קראו לו, צעיר דומיננטי, ישב בכסית,
שיחק שח־מת ודיבר על הפילוסופיה
של ברוך ספינוזה. הילכו עליו סיפורים
שונים, ובין השאר הסיפור שהרג נהג־מונית
והשתתף במעשי־שוד. מוטלה
חייך חיוו מיסתורי כשנשאל על כד.
בין מוטלה ותמר התלקחה אהבה,
והנערה היפה מעין־החורש, השקטה
והצנועה, הרתה ללדת. מיחסים אלה
נולד הבן, ארז, שימלאו לו 33 בפברואר
הקרוב, גבר יפה־תואר, הדומה
מאוד לבנה של תמר מבעלה השני.
מוטלה לא נשא את תמר גם אחרי
לידת ארז, והשניים נפרדו. הוא ניהל
רומאנים עם בחורות אחרות, ותמר
התאהבה בצעיר שהסתובב בחוגי
הבוהימה, מוסה דהאן, שנודע לאחר
מכן כידידה של חנה מרון. דהאן, ימאי
יפה־תואר, גברי מאוד, בעל צלקת
בפניו, אהב את תמר ועמד לשאת אותה
לאשה.
כשנודע הדבר למוטלה קירר,
שהיה אז בטיפולו של הפסיכולוג דויד
דודי, הוא לקה בריגשי־אשמה והתחתן
עם תמר. מוטלה חשש שמא יסבול בנו
הקטן מאותה טראומה שהיתה לו
בילדותו, כשגדל בלי אביו. האב עזב
את אמו כשהיתה בהריון.
סיפור־הנשואין היה קצר ומיוסר.
מוטלה גוייס לשרותי־הביון, על פי
עצת רודי, למרות כל הסיפורים הפליליים
שהילכו עליו, ונשלח לשליחות
רגישה ביותר בחו״ל. שם הסתבך בפרשה
שעד היום אסור לגלות עליה דבר.
הוא הוחזר ארצה, נעצר בנמל־התעופה
ובמשך תקופה ארוכה הוחזק ברמלה
בסודיות טוטאלית באגף מיוחד שהוקם
למענו — אגף האיקסים. שם
הוחזק בלי שם וזהות כאסיר. רק
כעבור זמן הצליח להגניב החוצה פתק.
שהודיע לתמר על קיומו. כתוצאה
דמותה עברה שינוי מסויים. קולה היה
עמוק, גברי־משהו. היא עישנה בשרשרת.
גופה נשאר חטוב כפי שהיה, אך
שיערה הפך בלונדי זוהר. באופייה
נשארה אשה שקטה וצנועה, בת״קיבוץ
החיה בעיר.
ארז אהב את אביו־החורג. אולם
כשיצא אביו האמיתי מן הכלא, והפך
דמות מפורסמת מאוד במדינה, נמשך
אליו ארז. במשך זמן־מה התרחק
מאביו־המאמץ והסתובב בצילו של
אביו הטיבעי. מוטלה נשא לאשה את
תמר דנציגר, בתו היפה של הפסל
המנוח יצחק. דנציגר. השניים נסעו
לארצות־הברית, ולאחר מכן התגרשו.
לאט־לאט התאכזב ארז, כנראה, מאביו,
וקשריו עם חיים אשכנזי התהדקו
מחדש.
יתכן שתרמה לכך העובדה שמוט־לה
קירר לא התעניץ במישפחתו
החדשה של ארז. זה נשא לאשה
יפהפיה בשם יפעת, תכשיטנית מוכשרת.
כשהודיע לאביו שנולד לו ילד,
היתה תגובתו אדישה מאוד.
ארז גר עם אשתו בלונדון, ונולדה
לו עוד בת, שהיא כיום בת .4הוא
התגרש מאשתו וניהל חיי־פאר, אולי
דרי • ץ ־ ך ך | 1נשאר ארז קידר, לאחר שזה
| 1^ 1 1הוחרם על־ידי הסקוטלנד- 14 יארד. ארז שוחרר אחרי ימים אחדים בערבות של 40
2בנים בהלוויה
טרו ונקברו ביחד. מישפחתה של האם ביקשה לקבור
אלף שטרלינג. היעדרו של ארז מן ההלוויה גרם
לניחושים רבים, אך נבע מסיבה זו. הוא הבן הבכור
של תמר מנישואיה לאיש-המיסתורין מרדכי קידר.
אותם בקיבוץ, אך לבסוף הוחלט לקברם בחיפה.
הבנים נשארו מחוסרי״רכוש, מלבד דירת ההורים על
הר־הכרמל באזור המגורים היוקרתי, שדרות הנשיא.
1ד | ל 1ך 1חנה ורדימון בת ה־ ,75 אימה של תמר וסבתם של
\ | 1.1 1 | 4 1שלושת בניה, ארז, אורן ואלון, היא אלמנתו של
אחד מראשי הקיבוץ הארצי וחיה בקיבוץ השומר הצעיר עיו״החורש.
מכך נערך לו מישפט סודי, נגזר לו
עונש־מאסר ארוך, ובסך הכל ישב
בכלא 17 שנים, מהן שנים רבות
בבידוד גמור. יום־יום רץ מאה פעם
מסביב לחצר הקטנה שבה ניתן לו
להתעמל.
נישואין וגירושין
^ מהלך המאסר הזה התגרשה
₪1תמר ממוטלה. היא הכירה את
חיים אשכנזי, ונישאה לו. הוא אימץ
מייד את ארז כבן. הזוג גר במרכז
הכרמל, ונולדו לו שני בנים. גם אותם
קראה תמר על שם עצים המתחילים
באות אלף — אורן ואלון. אורן סיים
זה עתה את שרותו הצבאי.
חיים היה קצין־ים, ואחרי שעבד
בצים עבר לעסק עצמאי. הוא היה
שותף בבעלות על ספינה שהעבירה
ציוד ואספקה לאבו־רודס ואבו־טור
בסיני, ובילה זמן רב באוניה.
הדבר לא הפריע לחיי־הנישואין.
תמר הסתובבה בחברה החיפאית, המשופעת
ברכילות, אר לא דבק בה רבב.
בנסיון לחקות את אביו הססגוני. הוא
נהג במכונית מרצדס 85 ספורט.
היחסים בינו ובין אשתו נשארו תקינים.
הוא מימן רמת מיחיה גבוהה לה
ולילדיו. יפעת קירר גרה בשתי הקומות
בבית בן שלוש קומות ברחוב
לינדון, באיזור היהודי גולדרס־גרין.
גם תמר שמרה על קשרים עם
כלתה ונכדיה, ומדי פעם באה ללונדון
לבקרם.
עסקים מיסתודיים
ך* יפורר של ארז על הצלחתו
^ המסחררת בלונדון החלו מרשימים
את חיים ותמר. הוא הזמין אותם
לבוא לחיות בלונדון ולהשתתף בעסקיו
הפורחים. כעבור זמן שוכנעו. הם
עברו מחיפה ללונדון, אך החזיקו
בדירתם בעיר־הכרמל.
בלונדון רכשו חיים אשכנזי וארז
קירר חנות באיזור טוב בווסט־אנד.
העסק נקרא ״סטלייט אלקטרוניקס
לימיטד״ (״לוויין אלקטרוניקה ב־
(המשך בעמוד )28
החברה הטובה
אנג׳לס להלוויה. בתה, רות, נשואה לזמר דויד ברוזה.
\ 1ך 11ך ן חיים אשכנזי היתה אחת מ
\ 111111 הנשים שפרצו בבכי בהלוויה המז ת
של בני הזוג מחיפה, אשר ניספו בשריפה בלונדון.
י־־יכ
שידור
צל״ש
ואף עד פי כן, גועה תנוע
• למי שהחליט לשדר, כסרט השבוע, את
הסרט הישראלי נועה בת .17 למאות אלפים,
שלא ראו את הסרט כאשר הוצג בבתי־הקולנוע
לפני כמה שנים, היתה זאת התגלות: יצירה
ישראלית אותנטית, רגישה ויפהפיה, ובה מישחק
מצויין של כל השחקנים והחייאה כמעט מדוייקת
של תקופה כאובה ולבטי־ההתבגרות של דור.
צל״ג
מיבצע שלג
• למי שהחליט לפטם את הציבור הישראלי
הראשון שפירסם את רוב העובדות החשובות
בעניין זה.
שכחו כי היה זה הוא שבישר בפעם הראשונה
כי במישטרה התקבלה החלטה עקרונית לחקור
את סגן־השר מיכאל דקל, שהוא היה הראשון
שסיפר לאומה כי המישטרה חוקרת בעניין 60
אלף דולר שתרם אחמד עודה, סוחר הקרקעות,
לליכוד, והוא היה הראשון שדיווח כי חוקרי
המישטרה ערכו פשיטה על מישרדי־הליכוד
בתל״אביב. הסקופים של ברזילי זכו בכותרות
ראשיות בעיתונים היומיים.
השבוע היתה מעידה: לברזילי נודע ממקורות
מוסמכים, בבוקר היום הרביעי, כי מיכאל דקל,
סגן־השר, יוזמן לחקירה במישטרה ביום השני.
ברזילי הכין את כתבתו לאותו הערב ביחד עם
מיכאל קרפין, עורך מבט. מסיבות בלתי־ברורות
לא התקשרו השניים כרי לקבל את תגובתו של
דקל לידיעה. איתרע המיקרה והידיעה שודרה
במבט, עוד לפני שדקל עצמו קיבל הזמנה
רישמית לחקירה במישטרה.
כששמע דקל את הידיעה נרעש ומיהר
להתקשר עם מפכ״ל־המישטרה. למפכ״ל היו
שתי אפשרויות: לאשר את היריעה, ואז היה צריך
להסביר לדקל ולאומה כולה איך יתכן שהידיעה
דלפה לטלוויזיה לפני שדקל עצמו קיבל הזמנה
לחקירה, או, האפשרות השניה — להכחיש את
כל הסיפור. המפכ״ל בחר באפשרות השניה, ובכך
העמיד את הטלוויזיה במצב לא־נוח.
,,שקו ר
מלבם בתחת!,,
המאבק שהתנהל מאחורי הקלעים על
דקות־צילום בערב הטלתרום בין שולמית
שמיר, יו״ר המועצה למען הזקן. ומאשר
לדבלכקי, מזכ״ל נעמת. שבר את כל
השיאים האפשריים.
שמיר. אשתו של ממלא מקום ראש־הממשלה,
נאלצה לפני כמה שבועות לבקש
את עזרתה של לובלסקי בא־רגון המיבצע. מן
הסיבה הפשוטה שלרשותה לא עמד כוח־האדם
הדרוש כדי לבצע פרוייקט כל״כך
גדול, ואילו מאחורי לובלסקי עומד אירגון
נעמ״ת שהוא גדול ומשומן היטב והעולם
הזה .)27.11.85 לובלסקי וחברותיה הסכימו,
אך הסכמה זו גררה אחריה סיכסוכים קטנים
ביו השתיים. כששמיר עושה כל מאמץ
לצמצם את פירסוס העובדה שלובלסקי
ונעמית משתתפים במיבצע.
עד ערב הטלתרום עצמו לא ידעה
לובלסקי ששמיר עומדת לנאום מעל בימת
תיאטרון ירושלים לעיני כל הצופים בבית.
לכן, כשהציעו למזב״לנעמת להיות אורחת
במכירה הפומבית במלון מיגדל־דניאל.
הסכימה. וכך ויתרה על נוכחותה בנקודת־השידור
המרכזית בירושלים. כששמעה
שמיר שלובלסקי נמצאת במיגדל־דניאל.
מיהרה לעזוב את תיאטרון ירושלים זמן
קצר אחרי נאום־הפתיחה שלה. והגיעה גם
היא לסלון בהרצליה, קצת אחרי השעה 9
בערב.
המהדורה. עזרן נענה לתפקיד ובמיסגרת זו מכר
את דירתו בתל־אביב, קנה דירה בירושלים ועבר
אליה ביחד עם אשתו וילדיו.
לפני כמה חודשים היתה מריבה אלימה בינו
לבין מיכאל דורון, עורך חדשות־החוץ, על
שיחת־טלפון לחו״ל, ובמהלכה היו חילופי-
מהלומות בין השניים. חבריו של עזרן קשרו את
התפרצותו במתח שבו היה נתון, משום שחבריו־לעבודה
הפיצו עליו שמועות שהוא איש־הליכור,
וניסו בכל כוחם להכפיש את שמו.
השבוע נשאו מאמציהם פרי והוא התבקש
לעבור מן התפקיד. בינתיים מדברים על עיתונאי
כתב ברזילי
שתי האפשרויות של המפכ״ל
בתיאורים אינסופיים של ספורט־השלג. נראה כי
הוחלט למקם את ישראל סופית בין אוסטריה
ושווייץ. תוך חודש הציגה הטלוויזיה הישראלית
(א) סרט תיעודי ארוך ומשעמם מאין כמוהו, חסר
כל עניין ועלילה, על מיבצע־סקי כלשהו של
קבוצה בריטית, שלא היה אלא סרט־תעמולה
בריטי שיגרתי( ,ב) סרט תיעודי ארוך של קלוד
ללוש על אולימפיאדת־חורף, שאומנם היה
מעשה־אמנות, אך שתוכנו היה חסר כל עניין ל־
* 99 מצופי הטלוויזיה( ,ג) דוחות שוטפים תכופים
על תחרויות־סקי במהדורות מבט ויומן הספורט.
מאחרי המירקע
היה או דא היה?
מעידה וטעות של אבי ברזילי, כתב הטלוויזיה
בתל־אביב, ושל מיכאל קרפין, עורך
מבט, גרמה לאנשי הליכוד לצאת מעורם ול־סיי
ז הכחשות והתנצלויות בטלוויזיה, ברדיו
ה ,.־תומת הכתובה. בעיקבות המעידה כאילו
נמחקו כל הסקופים של אבי ברזילי בנושא
פרשת־הקרקעות, ורבים שכחו כי הוא היה
מכיוון שנעשתה טעות, וכתב הטלוויזיה לא
התקשר, לפי הכללים, כדי לקבל את תגובתו של
דקל, הוא נאלץ להתנצל על־כך למחרת היום.
הכתב ברזילי ועורך מבט עומדים על מהימנותה
של הידיעה.
ממקורות מישטרתיים היה ברור שדקל צריך
היה להיחקר לפני היום השלישי בבוקר, היום
שבו אמורה היתד, להסתיים תקופת־מעצרו של
אבי צור, וחוקריו היו אמורים להביא אותו לבית־המישפט
לשם הארכת מעצרו, או לשיחרורו
בערבות, וכי חקירתו של דקל דרושה כדי
להחליט לגבי השלב הבא של החקירה בפרשה.
דקל אכן נחקר ביום הראשון בבוקר.
איך אתה מדברי
גבי דברה, מארגן המכירה הפומבית.
שידע על עבודתה הקשה של לובלסקי.
הבטיח שכאשר יעבור השידור אליו, הוא
יברך אותה באוזני האומה. כשהבחין שגם
שולמית שמיר במקום. היה ברור שיצטרך
לברך את שתי הנשים. הברכות נדחו בגלל
תקלות טכניות עד אחרי הצות הלילה,
והשתיים עמדו לצאת מן האולם.
דברה ניגש לפתח וביקש ללחוץ את ידה
של שמיר. היא היתה נזעמת ולא נענתה ליד
המושטת. דברה התרגז, ואמר לה בנוכחות
קהל רב שעמד במקום :״שקי לי בתחת ״:אלי
לנדאו. ראש־עיריית־הרצליה. שהיה עד למקרה.
פנה לדברה ואמר לו :״איר אתה
מדבר?״ דברה לא היסס והשיב :״שקו לי
כולכם בתחת!״
התוכניות, שממנו התפטר צביקה שפירא
לפני חודשים אחדים, ומאז חיכו הכל למנהל
החדש שימנה אנשים משלו לתפקידי־המפתח.
מוסינזון נמצא כבר כמה שנים בחופשה־ללא־תשלום
מהטלוויזיה, ואי־לכך מופיע שמו ברשימת
המפוטרים.
מהלך של הרגע האחרון
,בשבוע שעבר פורסם במרור זה כאילו חיים
יבין עומד לקבל את מינוי מנהל־הטלוויזיה
לשנה הקרובה. אך יאיר אלוני התמנה למנהל-
בפועל של הטלוויזיה.
הטעות קרתה משום שעד הרגע האחרון היה
ברור לכל הנוגעים־בדבר כי יבין עומד לקבל את
המינוי. כשפנה אורי סורת, מנכ״ל רשות־השידור,
לחיים יבין וסיפר לו שהוא עומד לקבל
את אישור הוועד־המנהל למינויו לשנה, התחרט
יבין וויתר על המישרה הרמה.
בצעד זריז ובהברקה של רגע החליט פורת
למנות את יאיר אלוני, שהיה עד אז עוזרו האישי
ומתאם־הפעולות בטלוויזיה, למישרת מנהל״
הטלוויזיה למשך שנה. מינויו של אלוני הפתיע
את המקורבים והמרוחקים.
מאחורי המיקרופון
שיפר נוסע לאמריקה
1השבוע פורסם בעיתונות כאילו שימעון
(״סקופ״ו שיפר, הכתב המדיני הזריז של קול־
הדחר שקטה
ביום הראשון שעבר, בשקט־בשקט, בלי
לעורר הדים, הודיעו מנהל מחלקת־החדשות
ועורך מבט לחנן עזרן כי במיסגרת שינויים
במחלקה הוא יפסיק להיות עורך מהדורת הלילה,
החל ב־ 1בחודש הבא.
במיסגרת פירוק־המערכות שחל בטלוויזיה,
בגלל סיפור המנהל שלא נבחר במשך שנה,
והתפלשות עובדי־הטלוויזיה בעפר לרגליהם של
הפוליטיקאים, הודבקו תוויות פוליטיות כמעט
לכל בעל־תפקיד בטלוויזיה, ובמיוחד במחלקת־החדשות.
כך קיבל עזרן את תווית הליכודניק.
עזרן עורך את מהדורת־הלילה מזה שנה וחצי.
הוא התחיל כעורך החלק החדשותי של התוכנית
המוצלחת כותרת לילה, פרי יוזמתו, עריכתו
והגשתו של דן רביב. כשהתוכנית המצויינת
ירדה מן המירקע, מסיבות בלתי־מובנות, נשאר
עזרן במהדורת־החדשות הקצרה כעורך ומגיש.
במשך חודשים רבים היה נוסע לילה־לילה
לירושלים ובחזרה לביתו שבתל־אביב, עד שהחליטו
הממונים כי הוא יהיה העורך הקבוע של
איטת־מ׳־מ יטמיר
עורך עזרן
דירה בתל־אביב, דירה בירושלים
מן העיתונות הכתובה שיחליף את עזרן כעורך
מהדורת־הלילה. ספק אם מינוי חיצוני כזה יאושר
בימים של דיבורים על קיצוצים ופיטורים ב־רשות־השידור.
1ב לטלוויזיה
אביטל מוסינזון, מי שהיה מנהל תיאט־רון־ירושלים
במשך כמה שנים ועזב, ואחר־כך
היה מנהל אמנותי של פסטיבל ישראל והועזב.
ובתקופות שלפני ואחרי ובאמצע היה בטלוויזיה
הישראלית בתפקידים שונים, שוקל לשוב לטלוויזיה
אחרי שנותר מחוסר־עבודה.
מוסינזון לוטש עיניו לתפקיד מנהל־מחלקת־
ישראל, עומד לעבור לצהרון ידיעות אחרונות.
אך האמת אחרת לגמרי: שיפר עומד לצאת
לוושינגטון לקראת הקיץ, כדי להיות ״כתבנו״
בבירה האמריקאית. הוא יחליף את רזי ברקאי,
שישוב לארץ.
בזמנו, לפני נסיעתו של ברקאי, התמודד גם
שיפר על תפקיד ״כתבנו בוושינגטון״ ,אך לא
זכה בו. בדיעבד הוא זכה משום שנשאר בארץ —
כך הצליח לבנות לעצמו שם מצויין, ואף כתב את
הספר כדור־שלג על מילחמת־הלבנון.
כשנפתרה הבעיה מי יחליף את ברקאי, נותרה
הבעיה מי יחליף את שיפר ככתב מדיני, ומי יהיה
מוכן להיכנס לתוך הנעליים הגדולות שלו.
קזד־ישראל בגל״ץ
השבוע נראה עמיקם רוטמן, עובד קול־ישראל
כשהוא מסתובב במיסדרונות תחנת־השידור
הצבאית ביפו. רוטמן, שכוכבו דרך
לאחרונה כאשר הגיש, ביחד עם גבי גזית, את
המגזין יש עניין, מצא את עצמו אחרי כמה
חודשים מחוסר־עבודה, כשגזית החליט לקחת
בחזרה את כל התוכנית לידיו. על רוטמן הוטל
למלא את מקומו של מייק דדלר, שהיה כתב
לענייני־חקלאות ופרש. ברדיו תוהים מה עשה
רוטמן בגל״ץ, ואם הוא מחפש שם עבודה.
עגתסדמסטי
העולם הזה 2520
בישולים
* 4יי
כל הזמן מטרטרים לנו בראש שיש שיוויון מוחלט בין נשים לגברים.
אומרים לילדים, כבר מגיל אפס, שגם אבא יכול לבשל ואמא יכולה לנהוג
טרקטור, ולפעמים סבא יכול לעשות גובלנים וסבתא עוזרת לחיילים
במסגריה.
עד כדי כך שיגעו אותנו, שאפילו גילה אלמגור נפלה בפח. בראיון
הקצר שריאיין אותה דניאל פאר בסיבה למסיבה, סיפרה גילה על
שני סיפרי ־בישול יפים מאוד ראו אור השבוע
בהוצאת כינרת. אגב, שני הספרים יצאו בכריכה
קשה (אם רוצים לתת למישהו מתנה שעושה
רושם — 18 אלף שקל) וגם בכריכה רכה (אם
קונים לשימוש עצמי — 12 אלף שקל במרכולים
של רשת הקו־אופ).
הספר הראשון, מקוקטייל ועד מסיבה, מכיל
181 מתכונים לכל סוגי האירוח, החל מארוחות־בוקר
אלגנטיות ועד לארוחות־ערב וקוקטייל
ומיזנונים פתוחים, ערבי־ברביקיו בקיץ ומשקאות
למסיבות.
הספר שני, קרפ עם כל דבר, מכיל 187
מתכוני־חביתיות (בלינצס) מכל סוג, לאוס דת |
וגזע. מי היה מאמין שיש 187 כאלה?
אחד מהם כבר הוכן בביתי וזכה למחמאות
רבות גם בגלל טעמו, ובעיקר בגלל צורתו היפה.
הנה גביעי ביצים
המיצרכים הדרושים 6 :חביתיות מוכנות6 ,
ספר־הביכורים שלה, הקיץ של אביה (אגב, ספר יפה ונוגע ללב) ,ובין
השאר אמרה :״ילד שנולד אחרי מות אביו(וכאן מיד תיקנה את עצמה
והוסיפה) או בכלל, כמובן, ילד שנולד אחרי מות הורה.״
אולי כדאי שיספרו לגילה אלמגור (בשקט־בשקט) שלא מוכרחים
שיוויון כל הזמן. במיקרה הזה, למשל, שיוויון לא עובד. פשוט לא נהוג
במקומותינו שילדים נולדים אחרי מות אמותיהם. מינהג כזה, מה לעשות.
הצעה אחרונה
כלומר, יש כמה נורא מצליחים, כמה מאודי
מוכשרים וכל השאר — סתם אנשים.
העולם מאוד התעצבן מזה; ותיכף ומייד הואהמציא את כל האסטים והאימנים והדייל־קרנגים
והסיינטולוגיות ואפילו כמה דברים טרנסצנדנטליים.
הכל כדי שאתם תפרצו מתוך האנושיות
הבינונית ותהיו נפלאים. נו, אז כמה נפלאים
יצאו מזה? אולי שלושה. כל השאר שוב נשארו
סתם אנשים.
אבל, הנה, עכשיו, רבותיי וגבירותיי, העולם
מביא לכם את ההזדמנות האחרונה להיות סופרהעולם
כל־כך משתדל שאתם תהיו בסדר.
העולם ממש עושה כל.
מנים.
כל מה שאתם צריכים לעשות זה לקנות
קודם הוא(העולם) הוציא לאור עשרות ספרים
קלטת, להכניס אותה לתוך הווק־מן, לשים את
וסיפרי־עזר בנושאים כמו איך להצליח בעסקים,
האוזניות על האוזניים ולפתוח את הכפתור. תוך
איך להיות מקובל בחברה, כיצד להיות עשיר,
דקה ישטוף את אוזניכם ואת מוחכם קולו הרך
איך להפיק מעצמך את המכסימום ועוד כהנה
והמתוק של דן כנר, שיספר לכם כיצד להתגבר
וכהנה הצעות שאי־אפשר לסרב להן.
על חוסר־המזל בחיים, איך להפיק מעצמכם את
אחרי שכולם קראו את הספרים, ראה העולם-
המכסימום, איך לשפר את יחסיכם עם הקרובים
שהמצב נשאר כמו שהוא היה לפני פרוץ הספרים.
מוסף לילדים
מתי זה יום־האם? לא בקרוב? חבל, כי, הנה, מצאתי רעיון נפלא לעשות מתנה לאמא. כל מה
שצריך זו חתיכת בד חזק בצבע אחיד, ועוד כמה חתיכות־בד קטנות בצבע נוגד.
בחתיכת־הבד הגדולה עושים קיפול (למעלה) ולתוכו מכניסים מוט ברזל דק או אפילו
קולב־ברזל ישן שיושר. כל זה כדי שחתיכת־הבד הגדולה תהיה יציבה ואפשר יהיה לתלות אותה.
את חתיכות־הבד הקטנות גוזרים ותופרים כמו בתצלום ומגישים לאמא, או לסבתא או לדודה.
לכם, איך להתעשר, איך להתגבר על חוסר ״
ביטחון עצמי, מהו השילוב הנכון של ידע ויוזמה,
כיצד להחליט החלטות גורליות וכר וכר. אגב,
הייתם מאמינים שדן כנר יודע את כל זה?
כל הדברים הטובים האלה הומצאו על־ידי }
אדון בשם ארל נייטנגיל, שהוא, כנראה, בן־אדם 1
מוצלח ומוכשר ומלא ביטחון עצמי ויכולת
החלטה, ואם אתם תקנו את הקלטות שהוא
ביצים 6 ,פיטריות קטנות ופרוסות, מלח, פילפל,
המציא, הוא בוודאי נם יהיה עשיר יום אחד.
6כפות שמנת 3 ,כפות גבינת עמק מגוררת.
אופן ההכנה:
אם אתם אנשים בינוניים כמוני, שבו בשקט
• משמנים תבנית מופין (תבנית מיוחדת
ותשמחו עם מה שיש לכם. אם אתם אמביציונים
ובה שקעים עגולים) או גביעי־חרס קטנים.
ושואפים לגדולות וגם חדורי־אמונה, צלצלו
• בכל שקע או גביע מניחים חביתית אחת.
לטלפון 622052־ ,03 או 247294־ ,02 תבררו איזה
• מניחים כמה פרוסות פיטריות בכל חביקלטת
כדאי לכם לקנות תמורת 19,500 שקל
תית, ועליהן יוצקים ביצה טריה. בכל חביתית
ותתחילו להקשיב.
ביצה אחת. מפזרים על הביצה מעט מלח ופילפל.
תזכרו רק שזו ההזדמנות האחרונה. אם גם זה
• על כל ביצה מגיחים כף שמנת ומפזרים
לא יעזור, תצטרכו להשלים עם הבינוניות.
מעט גבינה מגוררת.
בהצלחה.
• אופים בתנור, בחום בינוני ( 160 מעלות
בערך) ,במשך 20־ 30 דקות ומגישים מייד
לשולחן.
המולדת לפני שנה נפתחה בתל־אביב חנות־בית־קפה
לגלידה טיבעית, המקום יפה ונקי ויש בו
שולחנות בחוץ ושולחנות בפנים ושלט המכריז
שכאן מוכרים גלידות על בסים סויה, או דבר
בריא אחר. בתוך החנות עומדות להן דרך קבע
שתי שחורות יפהפיות, עטורות טורבנים צבעוניים
ולבושות שמלות ארוכות ויפות.
מאחר שלי באופן אישי אין נטיה טיבעית
למוצרי־טבע, מעולם לא נכנסתי לחנות ולא
קניתי את הגלידה שהם מציעים. מאידך, בכל
פעם שאני עוברת שם (שלוש פעמים ביום
לפחות) אני מעיפה מבט על הנשים היפות. אחרי
שמונה חודשים של מבטים שמתי לב לעובדה
שמעולם, אפילו פעם אחת, לא ראיתי בן־אדם
במקום הזה. לא יושב, לא עומד, לא אוכל גלידה
ולא שר אופרות. ריק כמו הרזרוות של מדינת
ישראל. ברגע שגיליתי עובדה זו, כלומר שאין אף
קונה ובכל זאת המקום לא נסגר (למרות שכר־דירה,
חשבון חשמל, מיסים וכס התחלתי לחשוד
שיש פה עניין של אתם יודעים מה. הרי ידוע1
שמרגלים צריכים כיסוי, וכך הם בוודאי החליטו
להקים מועדון גלידות טיבעיות, מתוך תיקוה
שאף כלב לא ייכנס להפריע להם באמצע
העבודה.
ככה עברו עוד כמה חודשים, חשדותי לא
אומתו אומנם באופן מוחלט, אבל בכל פעם
שעברתי שם והמשכתי לראות כלום, שוכנעתי 5
יותר ויותר שאני צוך קת.
ואז, בוקר אחד בשבוע שעבר, החלטתי לבדוק \
את העניין סופית. עשיתי את עצמי נישט ויסנדיג (
(כאילו לא יודעת כלום) ונכנסתי לחנות הגלידות >
עם חיוך ונכונות לטעום מה שהם מוכרים, באופן (
גלוי. הייתי בטוחה שתיכף ומייד תעוטנה עליי |
שתי הנשים, בשימחה על הלקוח הראשון שיש 1
להן סוף־סוף. אבל שתי הגברות היפות אפילו לא י
העיפו בי מבט. אני עמדתי מולן איזה שתי דקות }
והן המשיכו לדבר אחת אל השניה בשפת־סתרים .׳
<יצאתי.
עכשיו הכל ברור. פולארד עובד שם והשחו־ (
רות היפות עובדות כאן.
ממשלת ישראל, מוסד יקר, מודיעין נכבד, אני (
סיפקתי לכם את המידע, אתם תעשו עם זה מה
שאתם מבינים.
אוף, איזו הרגשה נפלאה זו לעשות משהו
חשוב למען המולדת.
אוונה גרזן מדווחת מניו־יווק
תה ולמש
בליל סילושש
אם אין בעיות של קיפאון בחורף
והמדובר באחת מאותן שתמיד חם להן,
אפשר להתהדר בשימלת סטרפלס׳ .
השימלה יכולה להיות מבד כהה
כלשהו — כחול, שחור, או אפור־כהה
— בגיזרה ישרה או מתרחבת,
המכווצת קמעה באזור החזה. העיטור
יהיה בפאייטים זהובים, אותם קונים
בחנות לצרכי־תפירה. כדאי לתפור
פיסה רחבה, בסביבות 25 סנטימטר,
מסביב לאיזור החזה ומאחורנית.
כאשר לובשים אותה כדאי לשלב
עגילי־זהב, צמידי־זהב וגם סנדל־זהב
בעל רצועות דקות, המחניף לרגל
ומעדן את המראה.
גרביים: גרבי ניילון שחורות ודקיקות
או זהובות ונוצצות.
בעלות טעם קלאסי יותר וגוף לא
בדיוק מושלם וקצת מעל גיל ,40
יכולות לקנות או לתפור שימלת־ערב
בסיגנון ״חלול! לעשירות״ .הגיזרה
פשוטה בסיגנון שמיזיה, השרוולים
ארוכים וכפתורים עוברים לאורך
הבגר.
אם השימלה בגוון אדום־כתוס,
יתאימו לה כפתורי״זהב או כפתורים
שחורים, וחגורה רחבה וארוכה מבד
השימלה תדגיש את המותניים.
לבעלות ירכיים רחבות ואחוריים
בולטים עיצב האופנאי אוסקר דה לה
רנטה שימלה מבד מנוקד, העוזר
להסוואה ואינו מדגיש את הגיזרה על
כל פרטיה. החלק העליון בצורת
חולצה, שצווארונה סירה, והחלק
התחתון ארוך ומתרחב בצורת חצאית־קלוש
עשירת־בד.
חגורת בד קטיפה שחורה מוסיפה
עושר לשימלת־הערב הזאת ונעלי-
עקב שחורות הן חובה. רצויות נעליים
סגורות בסיגנוז הסירה. המשוות מראה
ך ון ץךך ון 1ך של חצאית-הק.
11111 1111 1עשויה פאייטים
צווארון עגול או סירה, שרוולים ארוכ
1ך ך 11ך11| 1ך 1וגם אחוריים עגולים. יש נשים שנתברכו
1 111\ 7 / 1 1 1בחלקים אלה בשפע, ולהן תתאים שימלת-
ערב מנוקדת, שאיננה מדגישה את החמוקיים -צרה למעלה ומתרחבת.
* * ה עושים ב־ 31 בדצמבר בערב?
^/מתלב שים ומתחתכים במיטב המחלצות
ויוצאים לבלות. לרקוד ולהפגין
נוכחות בבית־מלון מפואר, בבית
ירידים, במועדון זה או אחר.
שנה חדשה משמעותה התחדשות,
ואז מובן שרוצים לקנות, או לתפור,
משהו חדש, קצת לגוון את המלתחה.
שימלת־ערב קצרה או ארוכה ואופנתית
לא תזיק, וכמובן תהיה שימושית
גס לאירועים משמחים אחרים —
חתונה, יום־הולדת, בר־מיצווה, מסיבת־קוקטייל.
מיבחר
הבדים הוא מגוון ותלוי
בטעם האישי ובכיס הפרטי. לדוגמה:
בד משי, משי מעורב, ויסקוזה, קטיפה,
ז׳ורז׳ט, פאייטים ושאר נוצצים מתאימים
לאירוע כזה.
הצבעים לשנה זו הם מפתיעים.
שחור, כרגיל, תמיד מקובל ומתאים
לכל אירוע ולכל אחת. אבל יש
חידושים: גוון הכחול־סגול הוא מאוד
אופנתי, דווקא לערב, וכמוהו האדום,
כתום, השנהב והלבן, בדים פירחוניים,
וגם מנוקדים.
גפל מקום
7111111 עיצב גם את השימלה
1 ! 7 1ההדורה הזאת, בצבע
אדום־כתום עם כפתורים שחורים.
ף* איזו שימלה לבחור? הדבר תלוי
*1גם בטעם וגם במיבנה הגוף.
לצנומה, החטובה והגבוהה, אין בעיות
בחיים בכל מה שתלוי בבחירת הבגד.
אפשר לרכוש שימלת־ערב ארוכה
וצרה, בעלת כתף חשופה, מחשוף־ענק
מלפנים או מאחור ושסע בכל מקום
אפשרי, בצד או מאחור.
שימלת־ערב זוהרת, הנראית כאילו נקנתה בפאריס. אן
את, או תופרת״הבית שלד, יכולות לתפור אותה מבד
שחור ופיסות פאייטים זהובים וזוהרים, שאותם תופרים מסביב לחזה ולגב.
במו ידייך
71111ךןןץלן עיצבה את
1חולצת וי ומי
1 111 7
הנרכסת בסיכת-יהלומים. נעלי <
מה קונים מהתופות
ואיו חוסכים
בשמלות ערב
ר קו א ת מסיבות
עדין לכל כף רגל — עדינה או
מגושמת.
בהיר,
יד וגוזלי
ך• אוהבות את המראה הרומנטי
/לערב ראש השנה מומלצת בחירת
שימלה ארוכה או קצרה, העיקר שהבד
יהיה בהיר, רך ונוזלי. בד כמו משי, או
משי מעורב, יתאימו ביותר לשימלת־ערב
בעלת מחשוף קטן ומעליה מין
מעיל נוסף בעל מחשוף עמוק יותר,
הנרכס בסיכת־יהלומים או נוצצים
אחרים באיזור מרכז המותניים.
כפתורים קטנים מבד השימלה
רוכסים את השרוול באיזור המנג׳ט
ועגילי־פנינה קטנים וארוכים יתאימו
להופעה הכללית. הסנדלים המומלצים
הם בגוון הכסף או השנהב, בעלי עקב
גבוה.
בד פירחוני, לעומת זאת, זה כבר
עניין של טעם אישי. יש כאלה שבד
סגול, כחול, ומה שהיה
קרוי פעם לילה, חוזרים
לאופנה, בשימלה חושפנית ובעלת גיזרה אלגנטית.
צבע מפתיע
בד מיוחד מאוד, ממנו
מעצבים שמלות וחלי־פות
מקוריות שימלה מבד כזה טובה גם לכלה.
קרפ בקפלים
ים השחורה הישנה, עם חולצה חדשה,
בוהקים. גיזרת החולצה פשוטה בתכלית:
כך נוצרת שימלת־ערב בזכות חצאית.
כזה מזכיר להן את פיג׳מת הילדות,
אחרות נזכרות בקימונו של הגיישות
היפאניות, או הווילונות האמריקאיים.
אבל פירחוני זה יפה, צעיר ואופנתי.
נורמה וולטרס, מעצבת־האופנה האמריקאית,
עיצבה שימלת־ערב ארוכה
ופירחונית כזו, עשויה מבד כותנה
וויסקוזה, בשפע של גוונים — אדום,
צהוב, לבן, סגול, ירוק ושחור. השרוולים
רחבים באורך שלושת״ריבעי,
חגורת־הבד מדגישה את איזור המותניים
או הירכיים וגיזרת החלק התחתון
הולכת וצרה.
זוהי שימלת־ערב בלתי־מחייבת,
לאירוע נוצץ וגם לאירוע מישפחתי
מכובד, כשרוצים בהופעה שאינה מנק־רת־עיניים.
לצגועות ולסולידיות
שימלת־הערב
מבד־משי מעורב ובוהק.
(ליה שימלת״מעיל, עם וי נדיב עוד יותר,
1ו סנדלי״פסף -חובה להשלמת המראה.
נורמה וולטדס
המעצבת חזרה אל הבד
הפירחוני בשלל צבעים
של אדום, כתום, לבן, ירוק, סגול ושחור. הסיגנון
מזכיר מעט את הקימונו של הגיישה היפאנית. שיני־לת״ערב
בלתי-מחייבת ולא מנקרת-עיניים. בעתיד
אפשר גם לקצר אותה, לשעות הבוקר ואחר־הצהריים.
^ ד הקרם, בקפלים קטנטנים, הוא
^ ללא ספק בד שממנו אפשר לעצב
ולהמציא כל מיני בגדי־ערב מהממים
ויוצאי־דופן. כדי ללבוש בגד כזה צריך
להיות גם טיפוס מיוחד, אוהבת
סנסציות ובעלת־גוף מושלם וחטוב
ורגליים ללא דופי, לא שמנות מדי ולא
רזות מדי.
בד הקרפ הקיפלוני מופיע, בדרך
כלל, בשחור או בלבן, וכלה-בדרך
יכולה לבחור לה שימלה כזו ואחר־כך
להשתמש בה גם לאירועים אחרים.
שימלת־ערב זו עשויה מחולצה
גדולה, בעלת שני ואלנים ענקיים
ושרוול רחב. אימרת־החולצה מסתיימת
בצורה מעוגלת ומתארכת כלפי הגב.
מתחת — חצאית צרה וארוכה, בעלת
שסע המתחיל למעלה למעלה ומבליט
את הרגליים.
צנועות יותר וסולידיות יותר, שיש
להן בארון חצאית שחורה ארוכה מבד
ז׳ורז׳ט, או חצאית־קפלים ארוכה בגוון
כלשהו, אינן חייבות לרוץ ולקנות
שימלת־ערב חגיגית וחדשה. מספיק
יהיה לתפור או לקנות חולצת פאייטים
נוצצת בגוון תואם לחצאית.
גיזרת החולצה איננה צריכה להיות
יוצאת־דופן: צווארון סירה, או עגול,
שרוולים ישרים או עטלפיים וארוכים,
או אפילו באורך שלושת־ריבעי, שתי
כריות להדגשת הכתפיים וכך נראים
יפות ואלגנטיות בשימוש חוזר של
החצאית הוותיקה.
אורך החולצה ייקבע על פי הטעם
האישי — קצר עד המותניים, מתחתם,
או באורך הירכיים. תלוי במראה ש־מעוניינים
ליצור — או להסתיר.
! ! י ה 7111111 1^1רפי מוצא את הנשים שלו בבר
1 1 / 1 . 1 1 1 /שהיה פעם מקום מיפגש לנשים
ולחיילי האו״ם. היום מציע המקום ערבי־נשים, שבהם מופיעים השפנים.
ך* פי סיזו ( )22 מוצא את פרנסתו
1ממופעי סטריפטיז נועזים של
בימות־בידור וכמאהב בתשלום לנשים
מבוגרות. הוא ממוצא תורכי, בן מזל
מאזניים, אביו מובטל ואמו עקרת־בית.
הוא לא מתבייש במיקצועו יוצא־הדופן
.״בשבילי,״ הוא אומר,,אשה היא
סם־החיים. אין אצלי רק זיון, או סטוץ
ללילה אחד. אני נותן בכל פעם מחדש
את כל־כולי, מהדקה הראשונה ועד
לדקה האחרונה.״
יותר מכל היה רפי רוצה להיות
שחקן. מושך אותו הפירסום. אבל לא
רק הפירסום, אלא האפשרות להביע
את עצמו, בהרבה צורות, בעולם מלא
דימויים ודימיון :״כולנו שחקנים,
ושחקן צריך להכניס את עצמו לתוך
קופסה של דמות ולהצליח להביע את
הדברים שחושבת הדמות בצורה
הטובה ביותר, כדי שזה ייראה אמין.״
עולם הקולנוע מושך אותו מאוד,
לא רק המישחק, אלא כל הפלא הזה
שנקרא קולנוע. הוא רואה סרט, הוא
מדמיין לעצמו איך צילמו כל סצינה
בנפרד, כולל אנשי התפאורה והתאורה,
עוזרי־הבימאי והשחקנים, ואז הוא
מנסה להרגיש על מה חושבים השחקנים
הנמצאים במרכז התמונה•.
הכימאי עמוס גוטמן(נגוע) נתן לו
אביב) ,אבל מהר מאוד הבין שמקומו
לא בין המתרוצצים אחרי כדור. אחר־כך
הוא ניסה להיות בארמן, מקרין־
סרטים, מחלק־סופגניות. והיום הוא
מאמין־ שהוא נמצא בדרך הטובה
שתוביל אותו להצלחה.
התחביבים העיקריים של רפי סיזו
הן נשים מכל הצבעים והצורות. לילות
אינטימיים עם אשה, מלווים בבקבוק
יין טוב ופלטת נקניקים וגבינות,
עדיפים עבורו על פני כל מסיבה
סוערת.
מספר רפי:
הראש שלי פתוח. אני טיפוס
הרפתקן. עבורי כל אשה היא הרפתקה
שאני חייב לעבור. כל אשה היא מיטען
אחר, שצריך לגלות ולפוצץ.
אני יכול להיות עם כל אשה, בכל
גיל, ולהרגיש נפלא. בערבי הסטריפטיז
שאני מופיע בהם, אני מוצא הרבה
נשים שאני משלהב את הדימיון שלהן,
נשים מיוחמות הבאות לחפש גברים. הן
חושבות רק על לילה אחד של ריקודים,
שתיה וזיון.
בגמר ההופעה יש הפסקה. כולם
יוצאים ללובי, וכך גם אני. רוב האנשים
המגיעים להופעות באים בזוגות, אבל
יש גם בודדים. יש לי הרבה הצעות
מזוגות, הרוצים לצרך מישהו שלישי.
צעיר ממנה, שיכול להיות הבן שלה.
לפעמים קורה ששולחים יריד טוב
או חבר קרוב והוא זה המנסה לפתוח
איתי בשיחה, ובדרך־אגב הוא שואל
אותי מה דעתי על הבחורה. היות ואני
מתורגל בדברים שכאלה, אני מנסה
לתת הרגשה טובה ועונה לגופו של
עניין.
לפעמים אני נתקל במבטים מגברים,
שאני מגרה אותם מינית, ואני
מבחין שהמבטים האלה הם לא מבטים
של סקרנות, אלא של תשוקה.
בדרך כלל אני לא נענה לזוגות, כי
אני לא כל־כך אוהב שלישיות. בשלישיה
אני לא יכול להעניק לאשה את
כל מה שאני רוצה, מכיוון שצריך
להתחלק בה עם עוד גבר.
^ פגישה עס
זוג מוזר
^ עם היכרתי זוג, שהגבר היה
* /מבוגר מהאשה ב־ 20 שנה, והיו
להם בעיות בחיי־המין, כי הבעל לא
היה יכול לספק את אשתו מבחינה
מינית. אבל הוא לא רצה שהיא תבגוד
בו מבלי שיוכל לפקח עליה, אז הוא
פנה אליי וביקש ממני לשכב עם אשתו
באופן קבוע.
איש וריד
כך נראה רפי כשהוא יוצא לפגישות עם נשים
מבוגרות ועשירות. הוא מקפיד על הופעה נאה
ומתהדר בחליפות יקרות ומחוייטות היטב, של מעצבים בעלי״שם.
יי׳ייי״ו
רפי משתתף בערבי־ראיו-
נות ומישחקי״חברה. הוא
מופיע לצלילי מוסיקה רומנטית, כשברקע תאורה
מונע פומבי
תפקיד בסרט יתומי הסערה, ומאוד
התלהב ממנו. הוא אמר לו שהוא מאוד
מוכשר, וכי בסרט החדש שלו הוא
מייעד לו תפקיד ראשי.
רפי לא חי בפנטזיות או באשליות.
הוא יודע שיש עוד המון צעירים
מוכשרים ויפים, אבל הוא מקווה
שדווקא אצלו יפול הגורל.
בחדר־השינה של רפי יש מראה גדולה,
שבה הוא נוהג להסתכל לפני שהוא נכנס
למיטה. כדי להיראות יפה הוא מסתרק גם לפני המגע וגם אחריו.
הנגה למיבצע
^ גשיס מיוחמות
מחפשות גברים
ף* עבר ניסה רפי את כוחו גם
כשחקן כדורגל (הפועל תל-
עמומה, במופע סטריפטיז נועז. הנחת-היסוד של
המופע הזה היא כי הנשים שבקהל מתגרות ממראה
הגבר״החשפן החושף בפניהן את גופו הנאה והחשוף.
נשים, בדרך כלל, שולחות את החברות
שלהן או מעבירות פתקים.
יום אחד, לאחר ההופעה, עוצרת
אותי אשה נאה כבת 45 ואומרת לי:
״סליחה, אדוני, אבל נפל לך הנייר הזה
מהכיס,״ ותוחבת לי נייר עם מספר
הטלפון שלד״־ הבנתי מייד במה מדובר,
לקחתי את הפתק והמשכתי ללכת.
עוד באותו הלילה התקשרתי אליה
והיא הזמינה אותי לבוא. הסתבר
שבעלה, איש־עסקים, נמצא בחו״ל
וכשהיא ראתה אותי על הבמה היא
אמרה לעצמה שהיא חייבת לנסות,
בפעם הראשונה בחייה, סקס עם מישהו
וכך, במשך חודשיים, הייתי בא
אליה פעמיים בשבוע, עד שהיא
התאהבה בי ורצתה לעזוב את בעלה.
לזה לא הסכמתי והסברתי לה, בפשטות,
שבשבילי היא עוד אשה שצריך
לספק, ולא אהבה. היא לא הבינה איך
אני יכול לשכב איתה פעמיים בשבוע,
במשך תקופה כל־כך ארוכה, מבלי
להיות מאוהב בה. והאמת היא שבתקופה
הראשונה זה באמת שיפר את
חיי״הנישואין שלהם.
אחר־כך פגשתי זוג מוזר באמת. את
הבחורה היכרתי במועדון־לילה. כל
הערב היא עשתה לי עיניים ואחר־כך
נגשה אליי וביקשה ממני להיות איתה.
שאלתי אותה מה עם הבחור שהיא
נמצאת איתו, והיא ענתה שהוא רק
ידיד ושותף לדירה.
בסוף הערב היא ביקשה ממני לבוא
איתם הביתה. כשהגענו אליהם, נדהמתי
לגלות שהם גרים בדירת-חדר קטנה.
שאלתי אותה איפה היא חושבת
לעשות סקס, והיא אמרה שאין לי מה
לדאוג, שהשותף שלה נרדם מהר ולא
מפריע לה.
אני, מתוך בילבול, הסכמתי. אחר־כך,
באמצע הסקס בינינו, הוא התעורר,
גהר עליה, ומייד כשהוא גמר, היא
נרדמה.
משהו במישגל שלהם נראה לי מוזר,
אבל לא הבנתי עד שהוא ניסה להתעסק
איתי. ואז הבנתי שהיא היתה לסבית
והוא הומו והיא היתה צדה עבורו
גברים, מחרמנת אותם ואחר־כך נרדמת
ואז הוא היה נכנס לתמונה.
הרגשתי מאוד מרומה ונפגע. קמתי,
התלבשתי והלכתי.
ממן את
פל הלג
>\חרי הסטריפטיז שלי במוע־דוני־הלילה
הנשים מרגישות חופ
התחביב שלי! ! 5 5 3
חייו. נשים, טקס ולילות־אהבה מלווים ביין, פלטות
שיות, במיוחד התיירות. אני ניגש
לשתות משהו על הבר ומיד ניגשות
אליי נשים האומרות לי את מיספר
החדר שלהן, ואת השעה שהן רוצות
שאגיע.
הבעיה עם הישראליות, שהן משחקות
במישחקים, הן לא ישרות, הן
תמיד תשלחנה מישהו עבורן. אני
מאוד לא אוהב את המישחקים האלה
ולכן המשיכה שלי לנשים מבוגרות
היא חזקה יותר. הן תמיד יודעות מה הן
רוצות ולא משחקות במישחקים של
גאווה או ביישנות. הן יודעות מה הן
רוצות ומבקשות את זה מייד.
(המשך בעמוד 0 0
של גבינות ונקניקים הם התחביבים האהובים ביותר
על רפי. חוץ מנשים•,אוהב רפי גם להסתכל על דגים
באקווריום. לדעתו, הם מסמלים את היופי והשקט.
נמרוד דוד
תומרקץ־המקבים0:1 :
נדמה לי שהייתי האדם הראשון במדינה שהעז לומר בקול רם
שפולחן מרד המקבים, מרד הקנאים ומרד בר־כוכבא מוביל
למצדה חדשה. הקנאים ובר־כוכבא הכריזו על מרידות מטורפות,
שהובילו בביטחון מוחלט לאבדון. ואילו המקבים פתחו בתהליך
זה, כאשר פתחו במילחמה חיצונית ופנימית אשר סיסמתה יכלה
להיות :״עיצרו את העולם, אני רוצה לרדת.״
מאז נכתבו על תיזה זו ספרים מלומדים, והיא מקובלת כיום על
חלק מן המחנה החילוני־ה־הומאניסטי
בישראל. היא גם עוררה
התנגדות בקרב אותו המחנה
(שלא לדבר כלל על המחנה
הלאומני והדתני) .קורא אחד
הגיב לא מכבר מעל עמודי שבועון
זה וטען כי התיזה מופרכת
מיסודה. המקבים היו לוחמי־שיחרור
לאומיים וסוציאליים, ו־מרר־הקנאים
היה התקוממות
של הפרולטריון היהודי נגד האצולה
היהודית הנצלנית, שר
חרת־רומא.
על כן אפשר להתווכח, כמו
על כל דבר אחר השייך להיסטוריה.
כל זמן שברור שזה אכן שייך להיסטוריה.
קיימת בישראל נטיה מסוכנת לאקטואליזציה של ההיסטוריה.
הייתי קורא לזה ״ודווי העבר״ — כלומר, הנסיון להציג את העבר
כאילו היה הווה. הנסיון להציג מאורעות שקרו(אם קרו) לפני
3000 ,2000 ואף 4000 שנים כאילו הם שייכים למציאות של
ימינו.
לפי גישה זו, ההבטחה האלוהית לאברהם אינה אגדה מלפני
אלפי שנים, המתאימה לתפיסה של הימים ההם, אלא מיסמך
בן־ימינו, שיש לו השלכות מעשיות על התנהגותנו האישית
והלאומית. רצח־העם בידי יהושע בן־נון אינו מעשה שהתאים
לנוהלי־המילחמה של תקופה ברברית, אלא מיצווה שמצווה עלינו
הקדוש־ברוך־הוא בדצמבר . 1985 התורה אינה מיסמך שחובר
לפני 2500 שנה, והמנציחה אגדות רבות שאמיתותן ההיסטורית
מוטלת בספק, אלא מיסמך אקטואלי ומודרני, כמו החוקה של
ארצות־הברית.
הדברים נקרעים מתוך הקשרם ההיסטורי והמיתולוגי, ומור־בקים
למציאות של ימינו. גרמה לכך הדת היהודית, שעירבבה
תמיד סיפורים היסטוריים (או פסבדו־היסטוריים) עם מיצוות
דתיות. והגדילה לעשות דווקא הציונות החילונית, שביקשה
לקפוץ מעל לתהום של 2000 שנים, ישר אל סוף הקהיליה
היהודית האחרונה, ועל כן הפכה את דמויות הימים ההם לגיבורים
מודרניים, בלי ביקורת ואבחנה. בר־כוכבא הפך בן־זמנו של
טרומפלדור. היה זה כאילו הפכו האיטלקים את ספארטאקוס
לשותפו של גאריבלדי, או ליריבו של מוסוליני.
בצורה הבוטה והמסוכנת ביותר מתבטא הדבר בחינוך הנכפה
על ילדי־ישראל בגן־הילדים ובכיתות הנמוכות. אחרי שעברו את
המסלול השנתי של חג־הפורים, חג־הפסח, יום־העצמאות, ל״ג־בעומר,
תישעה־באב, חג־הסוכות וחג־החנוכה, אין לילדים מושג
מה קדם למה ומי קדם למי: הבריטים לרומאים, התורכים ליוונים,
המופתי לפרעה, היטלר להמן — או להיפך. הכל הופך לדייסה
אחת: בכל הדורות ניסו כל הגויים להרוג את כל היהודים, אך
אנחנו עמדנו מולם, מעטים מול רבים, ויכולנו להם, מי פילל ומי
מילל, בלה־בלה־בלה. ומכיוון שכל זה קרה אך אתמול בבוקר, הרי
כל הגויים רוצים להרוג אותנו גם היום, אבל אנחנו נשכים ונהרוג
את הגויים.
זוהי סכנה גדולה. יש הבורחים מן הפח הזה אל הפחת של ניתוק
העבר. כפי שעשה יגאל תומרקין, כאשר הסתלק השבוע מטקס
הדלקת נרות־החנוכה בידי נשיא־המדינה, כהפגנה של מחאה על
מעשי המקבים.
לדעתי עשה תומרקין מישגה. כי הוא הצטרף דווקא לפולחן
המסוכן ביותר — לאותו פולחן של ״היווי העבר״ .כאשר הוא
מוחה היום על מעשי־המקבים, שרצחו את המתייוונום,
הספורטאים והציירים, הוא הופך מצירו את המקבים לחלק מן
המציאות של ימינו. הוא עושה בדיוק את אשר עושים הקנאים
הלאומניים והדתניים, אלא למטרה הפוכה.
אם כן, איך עלינו להתייחס אל העבר? אל העבר צריכים
להתייחס כאל העבר — כאל מאורעות, אמיתיים או מדומים,
שקרו אי־פעם, בתקופה מסויימת, על רקע התפיסות המוסריות
והחברתיות של תקופתם.
מי צדק במילחמת־האחים מלפני 2150 שנים — המתייוונים,
שפניהם היו אל תרבות העולם, או המקבים, מורדים בעלי מסר
דתי־לאומי בדלני וצר? עצם השאלה היא מגוחכת, כאשר היא
נשאלת כשאלה אקטואלית, ולא במיסגרת תיאורטית, סיפרותית
או אקדמית.
אלה גם אלה הם חלק מעבדנו. אלה גם אלה פעלו על פי
אמונתם. כשם שבריטי מודרני אינו יכול לשאול את עצמו אם
״צדקו״ האנגלו־סאכסים או הנורמאנים בקרב האסטינגס לפני
919 שנים, מפני שאלה גם אלה הם אבות האומה הבריטית
המודרנית, כן גם אנחנו יכולים בשקט להדליק נרות ולכבד את
גבורת המקבים, שהם חלק ממורשתנו האישית והקיבוצית.
ובאותה השעה להעריך ולהנקיר את המתייוונים שלחמו במקבים.
יכולים אנחנו להתפאר באמפיתיאטראות של הורדוס ובבית-
המיקדש שהוא בנה, אשר ליר הכותל המערבי החיצוני שלו
מתפללים מי שמתפללים. קבוצות בית״ר ירושלים ומכבי תל־אביב
נקראות שתיהן על שם תנועות ששללו את הספורט. הן
משחקות בשבת ועוסקות בפעילות שהמקבים והקנאים ראו בה
חילול־הקודש והתייוונות.
האם זו סתירה? בוודאי שזו סתירה. אבל הסתירות האלה הן
חלק מן ההיסטוריה של עמנו, ושל כל עם אחר.
את המילחמה על נפש ישראל היום, נגד הקנאים המטורפים
של היום, ננהל במכשירים של היום. אין צורך לנתץ לשם כך את
המנורה. בסופו של דבר, נקבע אנחנו מה היא תסמל בעיני הדור
הבא: מילחמת־חרות אוניברסלית או קנאות צרת־אופק ^זל
שונאי־עולם.
בית הדייג מהכינרת
22 קרדיגאלים, עטופים בגלימות־ארגמן, ישבו והתפללו
בצוותא. את זה אין רואים בכל יום.
לפני שבועיים, כשהייתי ברומא, עברתי ליד כנסיית פטרוס
הקדוש, ומכיוון שהיה לי קצת זמן, החלטתי להיכנס. זה היה ביום
<זורי אבנדי
הראשון בשבוע. כל חשמני הכנסיה מרחבי העולם — לבנים,
שחורים, צהובים וחומים, שהו ברומא לרגל הסינור (הכינוס)
הכנסייתי.
זה היה מראה די מרהיב. הכנסיה הענקית, היפה להפליא,
הבהיקה בשלל ציבעי השיש והזהב, אוצרות הציור והפיסול
הזכירו את פירקי הברית החדשה ותולדות הכנסיה, בני כל העמים
התפללו בפינות השונות, כרעו בתיבות־ההתוודות, הדליקו נרות
והשתאו מול אוצרות־האמנות. החשמנים התפללו לבדם באחד
האולמות הצדדיים, לפני שערכו תהלוכה לאורך האולם המרכזי.
ומכיוון שאני בכל זאת קצת שוביניסט ישראלי, אמרתי
לעצמי: הבחור שלנו מנצרת הגיע רחוק. וגס הדייג מים־כינרת,
שעל שמו הלאטיני נקרא המישכן הזה.
מה נושב בנפשי?
משהו קורה לאחרונה ליצירות בדרכן אל הביצוע בישראל.
עופרה חזה הנחמדה שרה בטלוויזיה שיר המתחיל במילים:
״אט נושבת בנפשי /מנגינת הטוהר...״
זה היה במיסגרת שידור שהוקדש לשירי לאה גולדברג,
והמנחה אף טרח להעיר שהשיר הזה מוכיח כי גולדברג היתה
מוכנה לכתוב מילים למנגינות קיימות, שהרי את הלחן חיבר
המלחין פליכס מנדלסון(שנפטר ב־.)1847
לי היה נדמה, משום־מה, שלאה גולדברג תירגמה — בנאמנות
מילולית — שיר של היינריך היינה, ושמנדלסון כתב את המנגינה
לשיר זה — אחרי שנכתב, כמובן. י
ואכן, בסוף השידור תיקנה כתובת על המירקע את הרושם
שנוצר, וציינה שזה היה שיר של היינה.
משהו דומה קורה להצגה עוץ־לי גוץ־לי. נאמר שהיא מבוססת
על יצירה של אברהם־שלונסקי. אם כן, עליי להסיק כי?גרמנים
גנבו את סיפורו של שלונסקי זמן רב לפני שזה נולד, והתעקשו
בזדון לקרוא לעוץ־לי גוץ־לי בשם רומפלשטילצכן.
האם כל דבר טוב ויפה נוצר בישראל?
כמו היהודים
״האמהות של כיכר מאי״ הן הציבור נחוש־ההחלטה ביותר
בארגנטינה — האמהות של רבבות הגברים והנשים, הנערות
והנערים שנעלמו בארגנטינה בימי הדיקטטורה הצבאית. רובם
נרצחו בעינויים, אחרי שנעצרו באמתלות הקלושות ביותר, לרוב
מפי מלשינים אלמוניים. גופותיהם הועלמו.
בשבוע שעבר סיפרתי במדור זה על סרט העומד להיות מוקרן
בארץ, הסיפור האמיתי המספר סיפור מזעזע על רקע זה.
השבוע נשפטו בארגנטינה כמה קצינים בכירים למאסר־עולם
על־ידי בית־מישפט אזרחי, אך אחרים נדונו לעונשים קלים,
ואחדים זוכו. הדבר עורר את זעם האמהות•,ואחת מהן הכריזה:
״ידנו תשיג אותם! אנחנו נלמד מן היהודים. אחרי 40 שנה הם
עדיין צדים את הנאצים!״
חבל שראשי ישראל, אחיהם של ציידי־הנאציס, היו שותפי
הגנרלים של ארגנטינה, וממשיכים להיות שותפים של גנרלים
רצחניים במדינות אחרות באמריקה הלאטינית.
יהודים רחמן, רחמו
אני יושב ומנסה לרחם עליהם. מנסה ואיני מצליח.
איני מסוגל לרחם על המתנחלים המיסכנים, שאיבדו את כספם
מכיוון שרומו על־ידי הגנבים, ששילמו מס־שפתיים לארץ־
ישראל־השלמה ומס־מיפלגה לליכוד ולעסקניו. רובם ידעו כי
הקרקעות בגדה נגזלים מן התושבים בדרכי טרור ורמייה. כולם
יודעים שהם משיגים ״איכות חיים״ על־ידי דיכוי ועושק של עם
אחר.
השימחה־לאיד היא רגש מכוער. אני מודה שמפעם לפעם
גיליתי בתוכי רגש זה. אך הוא חלף מייד, כשנזכרתי כי בסופו של
דבר אני אשלם את החשבון. שהרי המתנחלים בטוחים שהמדינה
תיתן להם מיגרשים־חינם, במקום המיגרשים שרכשו מן הרמאים.
מיצער הטימטום
אני מעריץ גדול של ברברה טוכמן (או טאקמן, כפי
שהאמריקאים מבטאים את שמה הגרמני) .אני קורא בלהט את
ספריה על ההיסטוריה. ומסכים כמעט לכל מילה שהיא כתבה.
במיוחד התלהבתי מסיפרה האחרון, מיצעד הטימטום, שכבר
התייחסתי אליו במדור זה. זהו ספר אינטליגנטי להפליא, שבא
להוכיח שגם אנשים חכמים נוהגים בנסיבות מסויימות בטיפשות
מדהימה, עד כדי הרס עצמי.
ברברה החכמה צודקת. ואת ההוכחה החותכת לכך היא סיפקה
עתה בעצמה.
בארצות־הברית יצא ספר של אחת ז׳ואן פיטרס, ששמו
באנגלית מאז ומעולם(ואולי: מאז ימי קדם) .זהו ספר המצטיין
במידה של טימטום שכמעט לא־ייאמן.
לגברת פיטרס קרתה תאונה. היא נישאה ליהודי, רוויזיוניסט
ותיק. זה הלעיט אותה בכל דיברי־ההבל שהפיצו הרוויזיוניסטים
על הבעיה הפלסטינית( .אגב: בניגוד גמור לדעתו של זאב
ז׳בוטינסקי. שהכיר במאמרו ההיסטורי קיר הברזל בקיום העם
הפלסטיני כיחידה לאומית נפרדת.,ואף הצדיק במידה רבה את
מאבקו נגדנו).
הגברת פיטרס ערכה ״מחקר״ ,וכך גילתה את האמת לאמיתה:
שמעולם לא היה קיים עם פלסטיני, שהארץ היתה ריקה מאדם
כשהמתנחלים הציוניים באו אליה, שהנוכלים המתקראים עכשיו
״פלסטינים״ אינם אלא ערב־רב של אספסוף מן הארצות השכנות,
שבאו לארץ בעיקבות היהודים, בעיקר ערב סיום המנדאט. את
העם הפלסטיני המציאו האנטישמים, בקיצור: הפרוטוקולים של
זיקני ערב. הכל כתוב בסיגנון היסטרי נרגש.
טענות אלה היו שגורות בפי התעמולה הציונית בשנות ה־50
וה־ 60 הראשונות, אך זה מכבר אין גם התועמלנים חסרי־הבושה
משתמשים בהן. אנשי־מיקצוע בכל העולם. ובראש וראשונה
בישראל עצמה, הביאו שפע עצום של עובדות היסטוריות
וסטאטיסטיות, המוכיחות את ההיפר: שעם ראשית ההתנחלות
הציונית היו בפלסטין חצי מיליון ערבים בני־המקום, שהיו בה רוב
של .909,
אבל הגברת פיטרס בשלה. היא כתבה מה שכתבה, והעיתונות
האמריקאית היללה ושיבחה אותה — דבר המוכיח רק מי שולט
בעיתונים האמריקאיים, ומי כותב בהם את הביקורות. אך
כשהגיע הספר לבריטניה, עשו ממנו עפר ואפר. הובאו עשרות
דוגמות של סילופים גסים, מובאות מעוותות, סטאטיסטיקות
כוזבות — דברים מביכים, העוברים את גבולות הבושה. לדוגמה:
המחברת מביאה את עדותו של
ערבי בשם מחריזי, כהוכחה
למצב הארץ במאה ה־ .19 אולם
מחריזי זה חי בימי־הביניים.
גם המומחים הישראליים,
בעלי היוקרה המדעית, מסתייגים
מספר זה בשפה בוטה,
ומגדירים אותו כ״אוסף של
שטויות״ .כך, למשל, הפרופסור
יהושע פורת, שכתב עליו
מאמר־ביקורת חריף לעיתון
אמריקאי — שעדיין לא פירסם
אותו.
מה זה נוגע לברברה טאקמן,
היהודיה הטובה, בתו של מי
שהיה פעם מנהיג אנטי־ציוני קיצוני? על עטיפתו של ספר־זבל
זה מופיעות ההמלצות של כמה בעלי־שם. ובראשן המלצה חמה
של ברברה טאקמן.
הוא שנאמר בסיפרה של ברברה הטובה עצמה: כאשר אדם
חכם נופל קורבן לרגשות בלתי־רציונליים. הוא הופך טיפש. הנה
הצטרפה היא עצמה למיצעד הטימטום.
תיזכורת בעיתון הראלד טריביון. היומון האמריקאי המופיע באירופה,
יש מדור המעתיק ידיעות שהופיעו באותו עיתון לפני 50 שנה.
השבוע הופיעה שם הידיעה הבאה:
מארטין ובר, גרמני בן ,39 נדון למאסר של שנה וחצי עם
עבודת־פרך. על כי לא ניתק את יחסיו עם אשה יהודיה.
הוא האיש הראשון שנדון על פי ״החוק להגנה על הדם הגרמני
והכבוד הגרמני,״ שהתקבל כמה חודשים לפני כן בנירנברג.
גווי ד ה
י י * 1י <9ראשונה, והחלטנו להתחתן. הוריי לא
רצו שאלך לצבא, ולכן בגיל 17 וחצי
התחתנתי. התחתנתי, כמו שאומרים,
עם הבתולים שלי.
נולדו לנו שתי בנות. בעלי עבד
במפעל אלקטרוניקה גדול, והכל היה
בסדר. יום אחד הוא סיפר לי שהוא
במילואים, והבטיח כי במוצאי יום־
העצמאות יבוא לקחת אותי לבלות.
הזמנתי בייבי״סיטר והייתי מוכנה, אבל
הוא לא הגיע. בבוקר בא חבר שלו
ואמר לי כי בעלי נפצע בתאונת־דרכים
והוא בבית־חולים.
.בעלי שכב בבית־החולים פצוע
קשה, כמעט כל גופו בגבס. טיפלתי בו
ודאגתי לו, ושמעתי את אחד החברים
אומר לו :״אני אביא לך משהו
שיעזור לך.״ אז לא הבנתי את זה, אבל
היום אני חושבת שאז בעלי התחיל עם
הסמים.
בבית־החולים התגלה לי עוד דבר.
אחרי שטיפלתי בבעלי במסירות כמה
ימים, באה אליי אחת האחיות ואמרה
לי :״אני במקומך לא הייתי באה לבקר
בעל כזה:״ שאלתי למה, והיא סיפרה לי
כי בעלי נפצע בתאונה יחד עם בחורה
צעירה, שנפצעה קל. הוא סירב שהיא
מאז שבעלי חזר מבית־החולים, הוא
השתנה. הוא עזב את מקום עבודתו
הקבוע והיה יוצא לבלות הרבה. בקיץ
היה מבלה ימים שלמים בים, אבל כסף
לא היה חסר. הוא אמר שאת הכסף הוא
מרוויח בבורסה.
כאשר הבריא קצת, אמר לי שהוא
רוצה שניסע לחוץ־לארץ, לטיול.
סרבתי, כי היתה לי תינוקת קטנה, ואז
הוא נסע לבדו. הוא נסע לטייל
בגרמניה ותורכיה, והביא לי מתנות
וזהב. אמרתי.לד׳:״מה יוצא לי מכל
המתנות, אם אני לא מרגישה שיש לי
בית חם?״ כעסתי עליו בעיקבות
הבגידה שלו, אבל לא פתחתי תיק
ברבנות, כי חשבתי שכל הגברים הם
כאלה.
כאשר הוא רצה שוב לנסוע לחוץ־
לארץ, החלטתי להצטרף אליו. נסענו
לתורכיה, שם יש לו קרובי־מישפחה,
ופיתאום ראיתי שכל החברים שלו
הגיעו לשם גם הם. זה לא מצא חן
בעיניי, חשדתי שהם מתכננים גניבה
או איזה עניין עם סמים. אמרתי שאני
רוצה לחזור ארצה. בעלי הסכים ואמר
לי, שאקח אתי חבילה ואמסור אותה
למישהו בארץ. סירבתי, כי הרגשתי
אותם הצידה וביקש שלא יגידו לי שום
דבר, כי אני לא יודעת כלום על ענייני־סמים.
אבל
אחרי ששוחרר הוא נסע שוב
לחוץ־לארץ, ולמרות שהמישטרה לא
מצאה אצלו סמים, אני יודעת שהוא
הביא אז סם מחו״ל. יום אחד הוא ישב
בסלון ואני שכבתי בחדר־שינה. הוא
ביקש שאלך לעשות לו תה, וכאשר
עברתי בסלון ראיתי שהוא מתעסק עם
אבקה לבנה. הוא קרא לי וביקש
שאטעם מהאבקה.
״אני צריך לערבב את זה, ולי אין
כבר טעם בפה,״ הוא אמר. לא רציתי,
אבל הוא הכריח אותי. ואחרי שטעמתי
מהסם על הלשון קיבלתי דפיקות־לב,
היה לי רע, והלכתי לרופא. שלחו אותי
לבית־חולים, ומאז התחלתי לסבול
מהלב.
אחרי כמה חוד-שים בעלי נעצר
שנית, והפעם הוגש נגדו כתב־אישום
בענייני סמים. עצרו גם אותי וחקרו
אותי, והוגש גם נגרי כתב־אישום, על
ערות־סותרת. כי במישפט אמרתי
דברים אחרים מאלה שסיפרתי ל-
מישטרה.
ישבתי
ארבעה
חודשים
בנוו ה-
תירצה. המאסר הרחיק אותי מהילדות.
לא הסכמתי שיביאו אותן לשם לראות
אותי, כי התביישתי, והן גרו אצל סבתא
שלהן, אמו של בעלי, וחשבו שאבי
בחו״ל. כאשר השתחררתי, הן היו כל־כך
קשורות לחמותי, שהרגשתי שהן
לא צריכות אותי בכלל.
מאבקים בכביש
^ תקופה אחרי שהשתחררתי
\ 1מבית־הסוהר קצת מבולבלת במוחי.
קיבלתי אז התמוטטות־עצבים
וישבתי כמה שבועות בבית־החולים
א בר בנ אל. ניסיתי לעבור כקופאית
בסופר־מרקט, ולא הצלחתי להחזיק
מעמד.
בעלי ביקש שאפתח תיק־גירושין
ברבנות, כדי שיזמינו אותו לשם, וכד
במשו שששנים היתר סימה מנווה לסמים, ואוודה לזנות כך להשיג
את הכסו עבוום. למי שנה נגמלה בכוחות עצמה והתחילה לחיות
ך* אשר סיפר לי עורך־הדין כי
^ לקוחה שלו היתה מכורה להרואין
במשך שש שנים ונגמלה, הייתי ספקנית
במקצת. הוא אמר כי היא השתעבדה
לסם אחרי שהיתה כבר נשואה
ואם לבנות, ירדה לזנות, ולפני שנה
נגמלה כדי לטפל בשתי הילדות
שנותרו לבדן, בגלל תאונה שקרתה
לסבתא.
הייתי ספקנית, מכיוון שהסיפור
נשמע לי דרמאטי יותר מדי, וגם
מכיוון שאני מכירה את הסטטיסטיקה
האומרת כי רק שני אחוז מצליחים
להיגמל מהמוות הלבן.
השתכנעתי רק אחרי שראיתי דוח
של קצינת־מבחן, אשר עקבה אחרי
סימה (שם בדוי, כדי לאל הזיק
לשיקומה של האשה) במשך כל
השנה, וראתה כיצד נגמלה לחלוטין
והיא מתמידה בעבודה ובטיפול בילדות.
לסימה
היו לבטים קשים לפני
שהסכימה להתראיין. היא אמרה לי, כי
בעלי־החנות, שבה היא עובדת כבר
שנה, אינם יודעים על עברה, והיא
חוששת כי הם עלולים לגלות זאת דרך
הכתבה. גם אמה, שעברה מישעול
ארוך של יסורים בגלל סימה, התנגדה
לחשיפה. רק לאחר שהבטחתי לה כי
זהותה לא תתגלה, הסכימה סימה
להתראיין .״בעצם, אני מאוד גאה בכך
שהצלחתי להיגמל בכוחות עצמי״,
אמרה לי וקבעה את המועד לפגישה.
סימנים להתמכרות, אולם לא מצאתי
דבר. סימה היא צעירה נאה, שמנמונת,
בעלת עור־בהיר ועיניים ירוקות.
שיערה בלונדי, קצר ומתולתל. היא
היתה מאופרת ומטופחת ושיניה הלבנות
נראו בריאות וחזקות. גם בעיניה
לא ראיתי את הברק החשוד או האטימות
הנוראה של הנרקומן.
כאשר סיפרתי לה מה חיפשתי,
צחקה .״מאז נגמלתי, לפני שנה,
העליתי 20 קילו במשקל,״ אמרה .״אז
כל־כך התביישתי, שהייתי לובשת שני
זוגות מיכנסיים זה על זה. הייתי
לובשת את הג׳ינס שלי מעל לטרנינג,
כדי שיראו קצת בשר. היום אני צריכה
דיאטה.״
סימה ( )31 נולדה בתל־אביב
למישפחה מהמעמד הבינוני הנמוך.
היא בת אמצעית במישפחה בת חמישה
ילדים .״לא כל־כך אהבתי ללמוד,״ היא
מספרת ,״ולכן בחופש הגדול, אחרי
כתה ח׳ ,הלכתי לעבוד כזבנית בחנות
לבגדי־ילדים. בבית הייתי ילדה סגורה,
אבל אהבתי לצאת לבלות עם חברות
והיו לי הרבה חברות. הוריי הקפידו על
שעות היציאה שלי, והייתי צריכה
לחזור מוקדם הביתה. אבי היה מאיים
שאם אאחר לבוא, הוא יגזור את שערי
הארוך. אהבתי ללכת לדיסקוטקים
ולרקוד, אבל הייתי חוזרת הבית מוקדם.״
פילגש
בגיל 16 הכרתי את הבחור, שאיתו
התחתנתי אחר כך. הוא היה אז בסוף
הצבא, והיה גבר נאה. כאשר רצה לצאת
איתי, היה צריך להיכנס אלינו הביתה
ולבקש מהוריי רשות לצאת איתי.
היינו הולכים יחד לקולנוע, להצגה
^ אשר באח למערכת העולם
^ הזה, חיפשתי בדמותה של סימה
תתאשפז יחד איתו, והיא הלכה הביתה.
אז התברר לי כי לבעלי היתה
אהובה, חיילת בת , 18 במשך חצי שנה.
היא לא ידעה שהוא נשוי, ואחרי
שפניתי למישפחה שלה וסיפרתי להם
שהוא נשוי ואב לילדות — הם כעסו
עליי שלא תפסתי את העניין. קודם!
שזה לא בסדר. אמרתי לו: מה יקרה אם
יעצרו אותי בנמל־התעופה? מה יהיה
עם הילדות?
אחרי כמה חודשים המישטרה באה
אלינו הביתה, עשתה חיפוש ועצרה את
בעלי. הם אמרו משהו על סמים, אבל
לא מצאו שום דבר בבית. בעלי לקח
נוכל להיפגש לעיתים יותר קרובות,
והוא יוכל לראות את הבנות. זה היה
אומנם תיק פיקטיבי, אבל אחרי
תקופה מסויימת חברים סיפרו לו שאני
יוצאת עם אחרים ושיש לי מאהב ערבי,
והוא החליט להתגרש ממני באמת.
(המשך בעמוד )32
מספרת סימה את סיפור־חייה:
זגות
בשולי העיר
״הייתי מדברת עם הקליינטים״...
אילנה אלון
ח ש1ץ הש^ס רוק
_ גמילה קשה
2520
.1בעלת כשרונות מעולים;
.5אחד מארבעה שאגור בן יקה
לא ידע (משלי ל׳) ,ספר של
יגאל מוסנזון; .10 מרחף; . 11
ענף; . 13 שמח; .14 בסולם
התוים; . 15 חומר הממלא את
.חלל הגלגלת; .16 אחד ממיני
העורבים; . 18 תבלין לקפה; .20
גס, לא דק; .21 צפור שיר; .22
מרגיש; .24 בינוני; .25 שובב;
.26 קו המחבר את קצות הקשת
במעגל; .28 פסל, אליל; .30
קצין בריאות־נפש(ר״ת); .31 מי
שפסול לכהונה; .32 אנטילופה;
.34 סירה; .35 מתקן שקבועים
בו ווים לתליה; .38 כרס; .39
אנא; .41 כלי־רתמה; .42 שולים,
סרח עודף; .43 אנקול; .45 כוכב-
שביט נדיר; .47 בצוותא; .48
יצק מים רותחים; .50 בגלגל
המזלות; .51 מדד, קטנה
לנוזלים; .52 מתנפל; .54 תשוש;
.57 בשביל, פרו; .61 חיית־טרף;
.62 עגול, הקף; .64 אם־הפנינה;
.65 מם־עקיפין; .66 גם; .67
משקה־עלים; .69 נחל אכזב; .70
שק של עור .72 :רעידת־אדמה:
.74 מיתר שרירי; .75 צד ימיני
ושמאלי בגוף; .77 שמם של כמה
שליטים בפרס; .78 אצבע ברגל;
.81 ספר של אבא אבן; .83 ילקה;
.85 כוון, דרך התנהגות; .86
מגדל־צופים; .88 כינוי ליחידה
למדידת עצמת־האור; .89 כינוי
לפרק מפרקי תהלים; .91 אויה;
.93 מילת־הסכמה; .95 בית־דין
גבוה לצדק (ר״ת); .96 מכשיר־עבודה;
.98 פגה לאחור; . 100
פת־לחם; . 102 מי שעבר לדת
היהודית; .103 בבואה; .104
ברכה מקובלת (.105 ;)3 ,3
צעירים, טירונים.
. 1קבוצת מטוסים בטיסה
מסודרת; .2מרחם; .3זהר, הדר;
.4עמוד נוזלים; .6אביון; .7מלא
חלב ושומן; .8מילת־שלילה; .9
ירא, היסס; . 12 צורה, דמות; .15
מעיין; . 16 תנועה; .17 הרוצח
הראשון; . 19 מלודי; .20 אילן;
.21 סוג צמחים בעלי מיץ חלבי
מגרה; .23 אחוריים; .24 תשלום;
.26 זרם רב, שפע; .27 מדף; .29
הבאיש; .30 שבכה, סורג; .33
לבירינת; .34 נגוב, נקוי; .36 בת
שלמה(מלכים א׳ ,ד 37 עוות,
נסעתי אליה, התגוררתי אצלה
ועבדתי בנר שלה. שם היו הרבה
אנשים שהשתמשו בסמים, ואני ממש
חיפשתי את הסביבה הזאת. רציתי
להתעלם מעצבי, שאף אחד לא יידע
מי אני ושלא יידעו שיש לי ילדים.
פעם בחודש אולי הייתי מטלפנת
לבנות ואומרת שאבוא לבקר, אבל
בדרך כלל לא באתי. לפעמים הסם עזר
לי ולפעמים הוא •ניע לי לשבת לבכות.
בנר הייתי יוש^ת ושותה עם גברים
שניגשו אליי. היית -,מספרת להם שאני
צריכה כס( •1כדי.לשבת איתם הייתי
זקוקה לסם׳ כי *׳22 שאני עצמי, לא
לעשות זאת, וכדי
הייתי מסוגלת
לקנות את העלזקקתי לכסף, וזה היה
היתה לי הצלחה בבר, כי הייתי יפה
והייתי מתלבשת יפה. קיבלתי משכורת
מבעלת־הבר ואחוזים ממה שהרווחתי.
בבר עצמו לא השתמשתי
בסמים, אבל הייתי שותה הרבה.
פגשתי שם מישהו, קבלן עשיר,
והוא אמר לי שאני טיפשה שאני
עובדת בבר ומתחלקת בכסף עם
בעלת־הבר. הוא הציע לי לשכור לי
דירה לעצמי, וכך אוכל לעבוד בלי
להתחלק ברווחים. הייתי יושבת בבתי־קפה,
גברים היו ניגשים אליי והיינו
הולכים לבתי־מלון כדי לעשות את זה.
סרוס; .40 קריאת״התפעלות; .41
מן הערים שכבש יהושע; .44
נהר דרום־אפריקאי, נודע בתשבצים;
.46 פתחו של הר־געש;
.47 פרפר־לילה; .49 קבוצת
כוכבי־שבת; .50 קצה הציר; .53
ותור מרצון על דבר־מה יקר; .54
האטה בפעילות העסקית; .55
מין; .56 פקודה; .58 נוכח בשעת
הארוע; .59 מי שזקוקים לו; .60
מטפחת גדולה, המשמשת כב־סוי־ראש;
.62 נקי מעוון; .63 בור
חצוב לדריכת ענבי־יין; .66 שוי-
נפש; .68 הר בעמק (.71 ;)4 ,2
אסף; .73 שר, זימר; .76 יריד;
.77 תנור מטלטל; .79 בעל
כרמים ביזרעאל; .80 מוסד
חנוכי לטף; .82 סופר גרמני; .84
שקר; .85 דרדר; .87 ער, רוח
באפיו; .90 כלי־עבודה בחקלאות;
.92 מחסן לתבואות; .94
התחיל לצמוח; .96 ברונזה; .97
בחור צעיר .99 :עוף״טרף; .101
תור; .102 מתגורר; .103 שייטת.
--א ביגי ל
מודעות בטלפיו
לכל העתונים
* ^ בכר טי סי א שר אי ב מ חי רי המערכתי
$ 01118ח 6או ם
/ 31א 0וז*אמ 6ז או
15** 61110
ויזה
•שראס־ט
שרות ת.ר. ללא תשלום -חניה חופשית במקום
פרסום
אידיאל
אבן גבירול סוו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף
227117/ 8־ 03
חן טרמפ לחייל
(המשך מעמוד )31
אבל הוא לא רצה שאני אקבל שום
דבר מהרכוש המשותף שלנו, והוא רצה
שהילדות תשארנה אצל אמו, אז הוא
סידר שאחותו תצלם אותי במיטה עם
ידיד שלה. הם נתנו לי סמים כדי
שאאבד את עשתונותיי ולא ארגיש מה
קורה.
הדיון בבית־הדין הרבני היה קצר
מאוד. היו הוכחות שבגדתי בבעלי עם
אחרים, כל הרכוש נשאר אצל בעלי,
והילדות עברו לגור אצל חמותי, על־פי
צו של בית־הדין.
הייתי המומה. התחלתי להסתובב
פה ושם, פגשתי בחורה שהכרתי ב־נווה־תירצה,
והיא הכירה לי ידידים
שלה. כך הגעתי למישהו שאמר שיש
לו אחות בעלת בר מחוץ לתל־אביב,
ושאני יכולה לעבוד אצלה.
יי -אי —
הייתי אז בת ,25 והייתי כבר מכורה
לסם. אם יום אחד לא היה לי כסף,
הייתי סובלת מאוד, נזקקתי לסם כדי
לעצור את החיים ולסתום את הראש.
המישטרה עצרה אותי מפעם לפעם,
ואז פיתאום הייתי נזכרת בילדות שלי
ומטלפנת אליהן .״מדוע אתן נזכרות
בילדים דווקא כשעוצרים אתכן?״
השוטרים היו שואלים. כיום אני רואה
שהם צדקו. כשהייתי בחוץ, הייתי כל־כך
עסוקה עם הסם, שלא חשבתי על
הילדות.
למרות שהייתי מסוממת רוב הזמן
לא ראו את זה עליי. אף פעם לא הייתי
הולכת ברחוב ומתנדנדת!
חשבתי לחזור לתל־אביב, ואז כבר
הידרדרתי עד שעבדתי בכביש. זה לא
היה קל, כי הייתי צריכה להיאבק עם
הבחורות האחרות שהיו בשטח, כדי
שאוכל לעמוד שם. אני מתביישת
לספר זאת, אבל אז הייתי הולכת עם
אולר בארנק. פעם התנפלו עליי ארבע
בחורות ורצו לגרש אותי מהרחוב
שעמדתי בו. הן אמרו לי שאני יפה
ואוכל למצוא קליינטים בכל מקום,
אבל הן הקבועות ברחוב הזה, ואני
לוקחת מהן את הקליינטים. נאבקתי
איתן, הן קרעו לי את החולצה. אבל
הסם נותן כוח. אני הייתי חזקה, והן
עזבו אותי בסוף. נסעתי הביתה והחלפתי
בגדים, ואחר כך חזרתי למקום,
להראות להן שהן לא יכולות
עליי.
לא התחברתי עם אף אחת, אהבתי
לעבוד לבד. הייתי נוהגת לדבר עם
הקליינטים לפני שהלכתי אתם. הייתי
מבררת למה הם צריכים לשלם בשביל
זה, ואם אין להם חברה. הקליינטים
דווקא אהבו את זה. כי כל הבנות
האחרות בדרך כלל רוצות רק לגמור
מהר, אבל אני דיברתי איתם והיה לי
חשוב להכיר את הבן־אדם שאני הולכת
לעשות את זה איתו.
למרות שניסיתי לבדוק את האנשים,
לפני שהלכתי איתם, קרה לי
כמה פעמים שנפלתי. פעם הייתי
מסוממת, הלכתי עם לקוח למלון, והיה
לי הרבה כסף בתיק שלי. אחרי שגמרנו
אני נרדמתי והוא ברח עם כל התיק
שלי. בפעם אחרת היה איזה אמריקני
שלא רצה לרדת ממני ולא רצה לשלם.
קראתי לבעל־המלון, אבל הוא לא יכול
היה לעזור לי, אז ויתרתי.
באותה תקופה היה לי מישהו, גבר
שחייתי אתו. והוא עודד אותי לעבוד.
אבל הוא לא אהב שלקחתי סמים,
כאשר שמע על כך היה מרביץ לי.
כמה פעמים רציתי לעזוב את הכל
ולצאת מזה. פעם, באמצע הלילה,
טילפנתי לאמא שלי ואמרתי לה שאני
באה עם כל החפצים שלי. היא הסכימה,
בתנאי שאלך לגמילה. הלכתי ל
אברבנאל, קיבלתי את כל תחליפי-
הסם ונגמלתי. אבל כל הזמן ידעתי
שאני עושה את זד, דק בשביל ההורים
שלי, ולכן זה לא הצליח. זה היה לי קל
מאוד, כי ידעתי שברגע שאצא משם
אני אמצא את הסם ואחזור אליו.
כמי
סופג>3ה
ני יו דעת שסיפרו לך שנגמלתי
בגלל הילדות שלי. אבל זה לא
נכון. אני לא רוצה לשקר, אני נגמלתי
מפני שרבתי עם החבר שלי והתלוננתי
עליו במישטרה. הוא נעצר ואני העדתי
שהוא היה סרסור שלי וחי על רווחיי.
הייתי כל־כך מסוממת, שלא באתי
להעיד במישפט, וכלאו אותי ללילה
בבית־המעצר. כל הלילה חשבתי על
החיים והחלטתי לפתוח דף חדש.
בבית־המישפט השופט שאל אותי
מה אני חושבת לעשות, ואמרתי לו
שאני מתכוונת להתחיל חיים חדשים.
הפעם ההחלטה באה מבפנים, וידעתי
שהפעם אגמל. שוב הכניסו אותי ל־אברבנאל,
ושם מילאו אותי בתח־ליפי־סם.
אמרתי להם שאני לא רוצה
שום דבר, לא כדורים ולא זריקות.
אמרתי להם שאני מספיק חזקה כדי
להיגמל בעצמי. הם חירשו לי לעזוב
ואני חזרתי הביתה ונגמלתי בלי כלום.
אבא שלי היה מביא לי קילוגרמים של
שוקולד וסוכריות קשות, כמו זכוכית,
כל היום הייתי לועסת וטוחנת בשיניים
שלי את הממתקים, ובסוף הרגשתי
שאני מצליחה, ונגמלת. בהתחלה
כל־כך נזהרתי, שאפילו יין לקידוש לא
הייתי שותה בערב שבת. נגמלתי ב־
,1984 אחרי שש שנים של התמכרות
מוחלטת לסמים קשים.
בהתחלה לא היה לי עדיין ביטחון
עצמי, וגם פחדתי שהסרסור שלי
ישתחרר, ויבוא לנקום בי. הרבה זמן לא
יצאתי מהבית בכלל. לאט־לאט התחלתי
לצאת ואז מצאתי עבודה.
כמה חורשים אחרי שנגמלתי,
חמותי עברה תאונה, ולא יכלה יותר
לטפל בבנות שלי. הן חזרו אליי. מאז
אני מגדלת אותן בבית הוריי.
אני חושבת שהצלחתי לצאת מזה.
אני מקווה שיום אחד אכיר מישהו
רציני, ואני לא אסתיר ממנו את עברי,
אני אספר לו הכל. גם לבנות שלי אני
אצטרך יום אחד לספר, כי הסבתא
היתה מדברת עליי בנוכחותן בצורה
גלויה, והן יודעות שהייתי זונה. הבת
הגדולה מאוד גאה בי היום. אני רואה
אותה מסתכלת עליי לפעמים והיא
אומרת לי :״כמה השמנת! את נראית
כמו סופגניה, זה הרבה יותר מתאים
לך.״ ואני יודעת שהיא חושבת על מה
שהיה קודם.
עדכ אן סיפורה של סימה.
ידעתי על הידרדרותה של סימה
לזנות לפני שפגשתי אותה, אבל
החלטתי כי אני לא אשאל אותה על כך
אלא אם כן תדבר בעצמה על נושא זה.
שמחתי מאוד שהיא חשפה את עצמה
ללא שקרים, אם כי אולי פה ושם
ייפתה מעט את האמת. סימה יודעת כי
ניצחה רק בקרב אחד, ואתגרים
וקשיים רבים עוד ניצבים בפניה. אבל
׳הצלחתה נותנת תיקווה להרבה אנשים
אחרים, שחוששים אולי כי גמילה היא
בלתי־אפשרית.
העולם הזה 2520
הורוסהוס מרים בנימיגי
מז ל ה חו ד ש:
המעלות בגלגל המזלות גלגל״המזלות מחולק ל־ 360 מעלות. יוצא
שלכל מזל מבין 12 המזלות יש 30 מעלות.
כשמחלקים את האנושות ל״ ,12 נשארות
מעט מאוד אפשרויות. אפשר לחשוב שכל
מי שמשתייך למזל מסויים היה דומה ביותר
לשאר אחיו בני אותו המזל. אך למיקום
עצמו בגלגל יש חשיבות מרובה. כלומר, זה
שנולד במעלה מסויימת יקבל השפעה
שלילית או חיובית, לפי אופיה והשפעתה של
אותה מעלה. ישנן מעלות שבהן יושבים
כוכבי השבת, אין ספק שלכוכבים אלה
השפעה חזקה על אופיה של המעלה.
להתפרצויות זעם, אומץ, העזה. ואם י ו
בקרינה רעה -שוד והצתות מכוונות.
המעלה ה״ 5בטלה מסוכנת לנשים, ביחוד
אם כוכב מרס ממוקם שם. אשה כזו מועדת
להיות קורבן לאונס או להתנהגות אלימה
מצד בני המין השני.
מ״ 5עד 10 מעלות טלה -אנשים שנולדו
תחת השפעה זו נתונים להתקפות בלתי־צודקות,
סיכסוכים, מריבות עם נשים או
ריב של נשים בינן לבין עצמן. לפעמים
מתרחשים אסונות, שקורים בגלל חוסר״
זהירות בהמצאות חדשות.
מעלה 10־ - 15 סכנות מכלי־נשק ומכו ניות.
אנשים שנולדו בהן עלולים גם להיות
קורבן להעמדת פנים והונאה.
במעלה ה״ 13 בטלה נמצא כוכב שבת
בשם סירא. זהו כוכב מיטיב. לעיתים גורם
למבוכה בגלל רעיונות הקשורים לרפורמה
ולשיפור תנאי״החיים. המעלה ה 14-בטלה
מפנקת את בעליה (ילידי ה־ 5לאפריל)
ומביאה כסף, כבוד, חופש והמון אהבה.
15־ 20 בטלה -עיכובים בכל העיסוקים.
נמצאים לעיתים קרובות במצבי־סכנה.
סובלים בגלל חוסר״נאמנות ובוגדנות. אנשים
שנולדו במעלות אלה מסכנים עצמם
במסעות בים.
25-20 מעלות בטלה -גישה בלתי הומ נית,
נטיה להסתבך במריבות. חוסר זהירות
שעלול לגרום נזק לגוף 20 .מעלות בטלה -
מחשבות על התאבדות, אך לא מגיעים לכלל
מעשה.
25־ 30 מעלות בטלה -שאיפות גדולות,
אך אינן מתאימות למציאות. בעסקים משתמשים
באמצעים בלתי־כשרים. חשים בוז
לאמנות ולמדע, לעיתים חולים במחלות
שאין יודעים את מקורן. משפיע יותר על
בריאותן של נשים.
המעלות במזל שור
0מעלות בשור נותן מזל, יופי, נישואים
15 עד 20 מעלות בשור -בריאות לקויה, ן
5־ 10 מעלות בשור -עצלות, אדישות6 .
המעלות במזל טלה
טובים ואהבה.
סכנה בדרכים בגלל תקריות אלימות} .
מעלות בשור -דיבורים לא מבוקרים,
יחסים סודיים ודברים שצריך להסתיר.
במעלה הראשונה בטלה נמצא כוכב־שבת מ־ 1עד 5מעלות בשור -אין להם סבלנות התבטאות חסרת־טאקט.
בשם דנדקייטוס. יש לו השפעה קשה. הוא ללמוד, קוצר״רוח שמכשיל ומעכב, מתנגדים
20־ - 25 סכנות פיסיות כתוצאה מהת־ *
10־ 15 מעלות בשור -אם נולדים כאן
פרצויות זעם. לעיתים רגישות לאסונות *
עלול להזיק להתפתחות הרוחנית של לבצע עבודות קשות.
אנשים שיהיו בתפקידי צמרת ( 10 עד 14
טבע. כוכב־שבת -אלגול ב־ 25 מעלות גורם ן
האדם. מי שיש לו כוכב חשוב במעלה זו
המעלה ה 2-מגבירה את חוסר-הסבלנות, במאי) ,אי-אפשר לתת בהם אמון, כי הם
אימפולסיביות, ומסמלת הפרזה בענייני-
בהקרנה רעה יכול לסבול מבעיות עקרות.
לאסונות כלל-עולמיים.
מבטיחים הבטחות שווא. ילידי מעלות אלה
המעלה ה־ 1מסמלת מחלות, ביש־מזל, מין.
במעלה ה־ 28 בשור נמצא כוכב־שבת *
סובלים מאכזבות כתוצאה מרמאות, שינאה
בשם אלקיונה, ומדבר על סכנה, מחלות* ,
אליטות והרס עצמי.
המעלה ה״ 3מראה על אכזריות, על אדם ואיבה. אויבים רבים וחוסר־יכולת להשלים
5המעלות הראשונות בטלה קשורות מיסכן ואומלל. ן מגיפות וסכנה לרכוש.
או להתפייס.
הרגשתכם טובה יותר ומתעורר החשק להתחיל
בדברים חדשים. תוכלו לחשוב על
תחום לימודים חדש, או
תחום מסויים מאוד
בשטח הספורט שבו אתם
מצטיינים. גם אם
הזנחתם שנים שטחים
אלה, תופתעו מהכישרון
והיכולת אשר תפגינו.
! 11111
בתחום הרומנטי תוכלו
להיפגש עם אנשים הק8626313628
שורים לארצות אחרות,
אלה יכניסו התלהבות
עצומה לחיים. נסיעות עולות על הפרק ב ימים
אלה, אלא שיש סכנות האורבות לכם.
בעיות כספים מטרידות אתכם. עליכם להחזיר
חובות וקשה מאוד למצוא מ אין להוציא
את הכסף. לא מן החוכמה
להיכנס ברגע זה
להוצאות חדשות. זה לא
הזמן לרכוש דברים יקרים,
או לגרום לחוב
נוסף בחשבון בנק. ה בריאות
של בני מישפחה
מבוגרים אינה טובה,
כדאי לברר היטב מי
זקוק לעזרה, לא יאמרו
לכם אם לא תחקרו.
בתחום הרומנטי קורים מיקרים מוזרים,
כדאי לבדוק היטב עם מי אתם נפגשים.
אתם חשים כבתוך סערה, זה כאילו שאיבדתם
את השליטה, הכל קורה כמעט שלא
בשליטתכם. במקום העבודה
לא רצוי להתחיל
בשותפויות חדשות, א תם
מסונוורים ומוטעים
על-ידי טיפוסים שמבחוץ,
הם משכנעים, אך
בפנים מסתירים משהו
העלול לגרום לכם נזק
מאוחר יותר. הבריאות
לא כל-כך טובה, חשוב
שתנוחו יותר ולא תסב-
נו את עצמכם בדרכים. בין ה״ 19ל־ 21 יש
נטיה לסבול מכאבי־ראש או חום גבוה.
ידיעה משמחת תגיע מחדל. יתכן שתמצאו
את עצמכם נוסעים בקרוב לנסיעה קצרה
ומוצלחת מאוד. השבוע
תהיו עמוסים בעבודה
וישאר מעט מאוד זמן
לעיסוקים אחרים. לא
תוכלו להמשיך בדרך
השיגרתית והמקובלת.
כעת חשוב שתהיו פתוחים
לרעיונות חדשים,
זה הזמן לבצע שינויים
ו 2ביוני -
20 ביולי
מהפכניים, רק אלה יובילו
להצלחה ולהכנסה
כספית גבוהה. בתחום הרומנטי, בטחו אך
ורק באנשים שאותם אתם כבר מכירים.
אתם חשים באווירה יותר קלה והתחום
הרומנטי מעסיק את מחשבותיכם וזמנכם
יותר מהרגיל. תוכלו
להתחיל בקשרים חדשים,
אבל אל תצפו
שאלה יאריכו ימים.
חשוב שתנתקו קשרים
המכבידים, מדכאים
ומגבילים אתכם. לא
תשארו לבד -רבים
מאוד מעוניינים בקיר-
#883300^1
בתכם. לאמנים שביני כם
זוהי תקופה פורה.
רעיונות מקוריים יביאו להתקדמות,
להצלחה ולהכרה בעבודתכם יוצאת״הדופן.
המתח והעצבנות עדיין לא עוזבים אתכם.
אבל לעומת השבוע שעבר תרגישו בכל זאת
הקלה. הבריאות שלכם
**••י עדיין לא משביעה רצון,
אינם טובים לתיכנון
נסיעות. אתם עלולים 1 לחלות או אפילו להיפגע
בדרך. זה לא הזמן לבצע
קניות ספונטניות -כי
3 :ט נ 212 בב*ש מאוחר יותר תתחרטו
על כך. אדם קרוב עומד
לפני איזו נסיעה לחדל
אך אל דאגה -יימצא לכם פיצוי הרבה
יותר טוב מכפי שאתם מתארים לעצמכם.
אם בשלושת השנים האחרונות סבלתם
מבעיות כספיות, כעת תוכלו לפצות את עצ מכם.
הרעיונות הנוע-
זים, המסוכנים והמוז...
רים
ביותר עשויים ל הצליח
ולגרום למהפך
במצבכם הכלכלי. מאז ניי
ידו עי ם
נ ק טי•
החלטה, אולם הפעם
׳ >11,11 פשוש כדאי להקשיב
להרגשה הפנימית -זה
הזמן שבו אפשר להע פיל
לפיסגה או לאבד
את אחת ההזדמנויות החשובות בחיים.
בתחום הרומנטי אתם חייבים לקחת יוזמה.
בתחום הכספי מצבכם כלל אינו מעודד,
עליכם לנהוג בכפפות של משי בכל פעולה
שאתם מבצעים. היזהרו
מלבצע פעולות שאינן
חוקיות, זה עלול לסבך
אתכם במישפטים מאוחר
יותר. אפילו נהיגה
מהירה עלולה לעלות
ביוקר מכל הבחינות.
בתחום הרומנטי אינכם
מוצאים עדיין את זה
שאתם הייתם מבקשים
לעצמכם, שיחות גישוש
והכרויות חדשות, אך את המישהו המסויים
והמתאים עדיין אי־אפשר למצוא. סבלנות.
השבוע תתחילו להרגיש בהקלה לעומת
השבועות הקודמים, אולם זה לא המצב
האידיאלי. שימחת החיים
והאופטימיות אינן
אופייניות לכם בימים
אלה. אתם מוצאים את
עצמכם נאלצים לקבל
אחריות נוספת, אם בעבודה
או אם במיסגרת
המישפחתית. ענייני־המגורים
מטרידים את £5510331
ם -א ך בעוד חודשיים
תוכלו לשפר את תנאי
המגורים. בתחום הרומנטי, תהנו מהאנשים
שעימם אתם קשורים בקשרי אהבה והבנה.
אותם שנולדו בתחילת המזל ירגישו קצת
יותר טוב מה־ 22 בחודש, האחרים עדיין
מרגישים הרגשה כבדה
ומעיקה. מצב הבריאות
אינו טוב, אתם עייפים
והמרץ הרגיל שבו אתם
פועלים כאילו חלף. ה־
18 וגם ה״ 19 בחודש
קצת יותר נעימים. א ם
כי יש להיות זהירים
בפגישות עיסקיות או
ז 2בדצמבר ־
בהיכרויות חדשות. בת9ו
בינו אר
חום הרומנטי שמרו על
סודיות. במקום העבודה מצבכם עדין ורגיש
בגלל יחסים מתוחים עם אדם מסויים.
ה־ 18 וה 19-בחודש יפתיעו לטובה בכל מה
שקשור לכספים, בתחום הקריירה אתם
מצליחים בעיקר בזכות
היוזמה שלכם, הרעיונות
המקוריים וההעזה.
בתקופה זו כדאי ש-
תקחו על עצמכם משי מות
חדשות, בעיקר אם
זה קשור באירגון של
פרוייקטים, אתם עצמ כם
תהיו מופתעים מה״
כישרון ומהביצוע ה מעולה
שלו אתם מסוגלים.
בתחום הרומנטי חשבו על שינוי בסוג
האנשים שעימם אתם רגילים להתראות.
בתחום הקריירה א תם עסוקים ומרגישים
שכל האחריות מוטלת על כתפיכם. תצטרכו
לחלק את המעמסה עם
אנשים נוספים, אתם
שוכחים את עצמכם
ומכבידים על הסביבה
בגלל המתח שבו אתם
נמצאים. ה־ 22 וה־23
מסוכנים לנהגים. כל
נסיעה שתבצעו לא
תהיה פשוטה. עלולים
9ז בפברו אר
20במרס
להיטפל אליכם טיפוסים
מוזרים ולהוציא
מכם במירמה כספים או ידיעות חשובות
עבור אד ם נוסף, המעונייו לגרום לכם נזק.
; הם אומרים...מה הן או מרו ת ...מ ה הם אומרים ..מה הן אוחרות...מה ה
חיים יבץ:
שימי : 1ת:
שדמה ניצן:
,בעוב הזה ־ושוב ״1קוא וצה שנימחץ ״אני חושב שלסאטיוה
הנסך, לא האמנות!״ א ,1לפחות 11 ,נתהפו!״ אין כמעט שום השפעה!׳׳
תעלומה היא בעיניי איד עם שאינו גומר את החודש וגם
מתלונן על זה כל הזמן, נעשה פיתאום עם עשיר ונדיב,
וכשהוא נקרא לתרום למטרה חשובה הוא מפתיע אפילו
את האופטימיסטים הגדולים ביותר. מטרת הטלתרום
לקשישים היתה להגיע למיליארד שקל, ובסוף הערב
נאספו שני מיליארדים.
שאלתי את חיים יבין, מנחה הטלתרום, מה חלקו בשני
המיליארדים האלה.
אני חושב שאחרים צריכים לשפוט מה חלקי. אני רק יודע
שכאשר הסכמתי להיות שוב מנחה, הכנסתי את עצמי לאמביציה
להתרים כמה שיותר. היה איכפת לי מאוד שיתרמו עוד ועוד.
• שמתי לב לזה. כשגברת אחת מאגודת נשות
היהלומנים אמרת שהיא הביאה 12 מיליון שקל,
אמרת לה שזה לא מספיק, ואולי הן מוכנות לתרום
יותר.
את בטוחה שאני אמרתי את זה? ממש לא זוכר. כל הערב הזה
הוא עבודה קשה מאוד, תחת לחץ עצום, אז אולי היתה לי
פליטת־פה בלתי־מוצלחת.
• אני מבינה שלא מייד הסכמה להיות שוב
המנחה של ה״טלתרום״ .מדוע?
עד עכשיו הנחיית הטלתרום היתה קשורה גם בהנחיית החלק
הבידורי, ואני מרגיש שאיכשהו עברתי את הגיל בשביל זה.
כאשר הבטיחו לי שהפעם תהיה הפרדה בין האולפן לבין הבידור
באולם, הסכמתי.
• אפרופו בידור, האמנים שחיכו מאחורי הקלעים
ממש נסערים מכד שהם לא הספיקו להופיע, כי אתה
היית על המירקע רוב הזמן.
זו פשוט לא אשמתי. לא אני קבעתי את מהלך הערב. בשביל
זה יש מפיק. אני מניח שלאמנים שלא הופיעו מגיעה התנצלות,
אבל יחד עם זאת נדמה לי שהם צריכים לגלות הבנה. הדבר
החשוב בערב כזה הוא לאו דווקא הצד האמנותי, אלא כמה כסף
הצלחת לגייס, ומהבחינה הזאת הטלתרוס הזה היה המוצלח
שבכולם.
מירדף כמו בסרטים נערן בסוף השבוע שעבר בכביש
ירושלים, בין מכונית השגרירות האמריקאית לבין מכונית
של רשת הטלוויזיה סי־בי־אס. אנשי סי־בי־אס רצו לצלם
את השופט אייברהם סופר, שהגיע ארצה כדי לתחקר את
האנשים בפרשת פולארד, וקצין־הביטחון של השגרירות
האמריקאית לא אהב צלמים, כנראה. שאלתי את שימי
גת, צלם סי־בי־אס, מה בדיוק קרה.
ידוע שכל הרשתות האמריקאיות בארץ מתחרות ביניהן על
סקופצ׳יק קטנצ׳יק. כל אנשי הרשתות ישבו במלון המלך דויד
וחיכו שהשופט סופר ייצא ויסע. ברגע שהוא נכנס למכונית,
נכנסנו גם אנחנו והתחלנו לנסוע אחריו כדי לנסות ולאתר את
המקום שבו הוא ייפגש עם הישראלים, שאותם בא לתחקר.
• הם ידעו שאתם נוסעים אחריהם?
מובן שהם ידעו. המכונית של סופר נסעה ראשונה 500 ,מטר
אחריה נסעה מכונית עם איש־ביטחון אמריקאי, ואחריה אנחנו.
במשך כל הדרו הם לא נתנו לנו לעבור ולצלם את סופר מהחלון.
אחרי 25 דקות של נסיעה מהירה מאוד הצלחנו איכשהו לעקוף,
שלפתי את המצלמה, צילמתי והורדתי את המצלמה. באותו הרגע
הנהג של המכוינית השניה, איש־הביטחון של השגרירות, שבר את
ההגה שלו ימינה ונגח בנו בעוצמה. זו לא היתה מכה לצורך מכה
אלא מכה כדי שנתהפך או נימחץ או השד יודע מה. גם כאשר
עצרנו הוא המשיך לנגח את המכונית בכאסח.
• אולי הוא לא זיהה אתכם וחשב שאתם מסכנים
את היושבים במכונית הראשונה?
אין סיכוי כזה! על המכונית שלנו כתוב סי־בי־אס. יש לה
אנטנות על הגג והוא ידע בדיוק את מי הוא מנגח.
• איך אתה מסביר את זה?
לפי דעתי, הוא לא החליט על זה בעצמו. דקה לפני שהוא פגע
בנו הוא דיבר במכשיר־הקשר.
• אני מבינה שהשגרירות האמריקאית התנצלה
לפניכם. האם תסתפקו בכך?
בשום אופן לא! אנשי־הרשת לא יעברו על זה בשתיקה!
בינתיים אנחנו מאושרים שנשארנו בחיים, ולא בדיוק מבינים איך
הצלחנו.
חמש הדקות הכי מהנות במדינה הן, לדעת רבים, חמש
הדקות של שלמה ניצן בסיבה למסיבה.
הפינה האחרונה שלו השכיבה את העם על הריצפה,
ומאז מחכים כולם לראות מה יעשה בפינה הבאה.
עכשיו מסתבר שאין עדיין מנחה לסיבה למסיבה, ולכן
גם לא תהיה הפינה של ניצן.
שאלתי את שלמה: מה נפסיד השבועז
אני לא חושב שתפסידי משהו. כל הדברים שקורים בארץ לא
ייגמרו בעוד שבועיים, רק יחריפו, ואפשר יהיה להשתמש בהם
בפינה הבאה. זה כמו הסיפור על האיש העני והמיסכן שכל שנה
היה מחליט להתאבד, אבל כל שנה היה דוחה את המעשה ואומר
״אין דבר, בשנה הבאה זה יהיה יותר כדאי!״
• כמה מנחים אתה כבר עברת?
את מני פאר, אמנון ברזילי, אבי אתגר, מאיר שלו ודניאל פאר.
• אני יודעת שלא תענה, אבל בבל זאת — עם מי
היה לך הכי נוח לעבוד?
הפינה שלי היא בסוף התוכנית, ואין לה קשר למנחה, אלא
במיקרים שאני צריך שיתוף־פעולה עם המנחה בפריט מסויים,
ואז לא היתה לי בעיה עם אף אחד מהם.
• ברור לגמרי שלפינה שלך יש צפיית־שיא. אתה
חושב שיש לה גם השפעה?
אני באמת חושב שלסאטירה אין כמעט שום השפעה, אבל
שמתי לב שהתשדיר הנבואי של יעקב אגם לא מוקרן עוד, וגם
המודעות של הוועד הציבורי להבראת המשק לא מופיעות עוד.
• אתה מקבל תגובות מפוליטיקאים?
אני מקבל הרבה תגובות מהציבור. מפוליטיקאים רק לעיתים
נדירות. ובכל זאת, לפעמים יש תגובה. הנה, בתוכנית הלפני־אחרונה
הגבתי על ספר־החרוזים של משה דיין, ואמרתי ״חבליקי
שאתם לא נותניקי /למשה דייניקי לשכב בשקט על משכביקי.״
אחרי כמה ימים הגיע אליי הספר של דיין, עם הקדשה של
רחל דיין, האומרת :״לשלמה חמודיקי / ,קבל־נא החרוזים על
ליקי, הנשלחים אליך בהרבה חיביקי / ,מרחל, ועכשיו מספיקי.״
דניאלה שסי
יצחק יר:11
אזפירה נבז!:
גד שן ביאליסטוק:
״ממתי ראשי־ערים ״שוון הוא קלף־מיקוח ״גם לגבו יש הזכות
צריכים לדאוג לגנבים?׳״ מושים יוחד ממני!״ להיואות במיטבו!״
ו טיסת ״בריטיש־איירווייס״ עלתה, בשבוע שעבר, לכותרות,
בזכותה של ישראלית שאיימה לרדת מהמטוס, אם
לא תיערך בדיקה מקיפה ויסודית של הנוסעים. הנוסעת
הישראלית דרשה זאת בעיקבות חשדות שעוררו בה כמה
נוסעים.
נוסעת ישראלית נוספת באותה טיסה, שנוסעיה נבדקו
ממושכות, היתה אופירה נבון, רעיית נשיא״המדינה
לשעבר.
• כיצד התגלגלת לטיסה המפורסמת?
ראש־עיריית הרצליה, אלי לנדאו, נסע לתומו בעירו
והבחין בפקחים של מס״הכנסה שהעמידו בצד הכביש את
מכוניות העוברים־ושבים ותרו אחרי עברייני־מס. לנדאו
לא אהב את התמונה, וטען שזוהי השפלה לאזרחים
בתחום שיפוטו, ושיש דרבים אחרות להתמודד עם ההון
השחור. פניתי לראש עיריה אחרת, יצחק ירון, ראש
עיריית־גבעתיים. ירון התפרסם כלוחם ברב מאיר כהנא
בתחוס״שיפוטו. תהיתי אם גם הפעם ישנס מותניו וייצא
למילחמה.
• מה דעתך על צעדו של לנדאו?
אני חושב שהדבר מדהים. אני לא רוצה לבקר את לנדאו
אישית. אני מעדיף להתייחס לפרטים, כפי שקראתי אותם
בעיתונות. נכון שיש עימות כלשהו בין ראשי השילטון המקומי
ובין השלטונות. יש לנו תחושה שידינו קשורות במקצת, אבל
מכאן — לעשות השלכות מרחיקות־לכת ולהגן על ההון השחור
המתרוצץ בארץ? להיפר! עלינו, ראשי השילטון המקומי, לשתף
פעולה ולעזור לתפוס את מעלימי־המס. הרי מדובר בגנבים!
• אילו היית נתקל בתמונה דומה בתחום
גיבעתיים, כיצד היית מגיב?
מה זאת אומרת — מה הייתי עושה? תפקידי, בין היתר, הוא
לדאוג שאזרחי גיבעתיים ישלמו מס־אמת. קודם־כל, שיהיו
ישרים! אני צריף לדאוג לקשישים בעיר, לשרותי־הבריאות.
ממתי אני צריך לדאוג לגנבים? האלף־בית שלי זה לחנך את
האזרחים בתחום שיפוטי למלא את חובותיהם למדינה, לאזרחות
טובה!
• ומה בדבר טענתו של לנדאו, שזו אינה הדרך
לפיתרון הבעיה? שזוהי דרך משפילה, גם עבור
אזרחים הגונים?
גם אותי עוצרים בכבישים לעיתים ומבקשים תעודות מזהות,
רישיונות וכדומה. כשבאים ממבקר־המדינה לעיריה ומבקשים
מראש־העיריה שיפתח את התיקים ויוכיח שהכל אצלו כשורה
— זה נעים? לא! אבל אלה הם החיים. מה לעשות?
נסעתי ללונדון, לרגל יריד־התיירות העולמי שהתרחש
באולימפיה. היריד כלל 1000 ביתנים. השתתפו בו גם ארצות
כגון סוריה, ברית־המועצות, תורכיה ואחרות.
אני נסעתי לאירוע הזה עם להקת המחול שהקמתי באילת.
זוהי להקה שקמה ביוזמתי לפני שלוש שנים, עוד כשהייתי
רעיית נשיא־המדינה. הקמתי אותה, מכיוון שאילת רחוקה, כמו
שאת יודעת, מכל ישוב, וזוהי עיר קטנה שקשה למוסדותיה
להטיס אמנים מדי חג או מאורע. הרקדנים בלהקה הם מאילת
והסביבה.
הלהקה התבקשה לייצג את ישראל בפסטיבל בדיז׳ון,
הפסטיבל היוקרתי ביותר לפולקלור בעולם, אולם מכיוון שראש־הממשלה
שימעון פרס ביקש מהאזרחים למעט בנסיעות לחו״ל,
לא נסענו לפסטיבל. זאת, אף־על־פי שהתבקשנו גם על־ידי
מישרד־החוץ וגם על״ידי מישרד החינוך, לעשות זאת. ביריד
בנובמבר, על כל פנים, אומרים שהיינו הצלחה מסחררת. ההופעה
שלנו הסתיימה ברונדו, שגרר את הצופים לעבר הביתן הישראלי,
וזאת היתה הצלחה כבירה. תשאלי את כל מי שנכח שם!
חברי־הלהקה הגיעו ללונדון ישר מאילת, דרך חברה בריטית,
ואילו אני, שהגעתי מניו״יורק, הייתי חייבת להשתמש בשרותיה
של החברה היחידה שטיסותיה עברו באותו יום בלונדון. היתה
זאת, במיקרה, חברת בריטיש־איירווייס.
• לא נראה לך, שכאשת־שר ורעיית נשיא
המדינה לשעבר, ראוי שתטוסי בחברה הלאומית?
ראשית, השתמשתי בכרטיס קבוצתי — הזול ביותר שמצאתי.
שנית, היו כאן אילוצי תאריכים. נוסף על כך, לא הייתי
הישראלית היחידה!
• אבל מתוקף מעמדך ופירסומן־ ,היית קלף־מיקוח
חזק ביותר אילו היה המטוס נחטף, חלילה:
אף אחד לא אמר לי מעולם שעליי לטוס דווקא באל־על. יש
גם שרים — ידוע לי! — שטסים בחברות זרות. אריק שרון,
למשל, עשה זאת כמה פעמים, והוא ודאי קלף מיקוח מרשים
יותר ממני. אני מעדיפה לנסוע באל־על מטעמי פטריוטיות
ומשתדלת לקיים זאת, אבל הפעם פשוט זה לא הסתדר.
איש ציבור מוכר, כך נלחש לאחרונה מפה לאוזן, עבר
ניתוח קוסמטי לסילוק השקיות תחת עיניו, בסודי־סודות.
השמועה, מטבע עסיסיותה, עשתה לה כנפיים.
פניתי לד״ר גידעון ביאליסטוק, שביצע לאחרונה ניתוחים
פלסטיים במין הגברי בישראל, ושוחחתי עמו בנושא הכל־כך
רגיש עדיין בארץ.
• מהו אחוז הגברים מבין הפונים אליך לצורך
ביצוע ניתוחים קוסמטיים?
האמת היא שאני מתעסק מזה שנים בביצוע ניתוחים
קוסמטיים. לאחרונה עלה אחוז הגברים מבין כלל הפונים. אני
מעריך ש־>^ 25 מהפונים בשנה האחרונה הם גברים.
• מהו סוג הניתוח המבוקש ביותר בקרב האוכלו־סיה
הגברית?
בעיקר ניתוחי־אף. הבעיה היא להתאים לגבר את האף
המתאים ביותר לתווי־פניו, גובהו ואישיותו. לנשים, למשל, יש
האף האידיאלי — אף סולד. לגברים אין אף קלאסי. אני מתאים
להם את האפים על פי מישקלם — שמנים או רזים — גובהם
וכדומה. יותר מורכב לעבוד עימם, מכיוון שרבים מהם פוחדים
מהדימוי של הומוסקסואלים.
• כלומר: רוב הפציינטים שלך מהמין הגברי
עדיין מבצעים את הניתוח בחשאי?
כן, וחבל! הרי גם לגבר יש הזכות להיראות במיטבו — אסתטי
וסימפטי, ולהרגיש טוב עם עצמו. הרי הגברים עושים זאת
בשבילכן, הנשים, כשם שאתן עושות את הניתוחים ודברים
אחרים למעננו, הגברים.
• מהם ההבדלים בהתנהגותם של לקוחותיך משני
המינים?
ראשית, הגברים נכנסים לקליניקה בהיסוס, מסתכלים ימינה,
שמאלה, לכל הצדדים, מחשש פן ייתפסו על חם. הם מדברים
בלחש. כל הגבר הגדול, המאצ׳ו, נראה אצלי במירפאה מאוד קטן.
לעומת זאת, אם רכשתי את אמונו של הגבר־הלקוח, הוא הולך
עימי עד הסוף, תוך כדי שיתוף־פעולה ואמון מלאים. נשים
מעדיפות לבצע סקר־שוקים לפני ההחלטה הסופית, לבדוק היכן
הניתוח זול יותר. גברים לא מתמקחים על המחיר, לא מחפשים
יותר מדי. הם מפחדים מחשיפה מיותרת.
• איך ניתן להעלות את המודעות בקרב גברי
ישראל לכירורגיה הפלסטית — שאין זו בושה?
יש לי רעיון לייעד יום אחד בשבוע במירפאה רק לגברים. כך
שהם לא יחששו להיראות שם. בחדר־ההמתנה יהיו שיחות
שיורידו בוודאי את המתח, ייצרו אווירת ״ביחד״ .מובן, שיחות
פתוחות על־כך באמצעי התיקשורת, ובעיקבות זה ברחוב,
עשויות לתרום לשיפור המודעות והפתיחות לנושא, ולשחרר
בכך גברים רבים מתחושות תיסכול ואי־נעימות.
רסנה בדק —
העיתונות נורה
התמוגגה :״הונח,,
שנשות שואל
״לא גומחת .,,או
המחסו שעליו
ניצחה ד ד מוי־ליו
סבו(מימי!)
היה שונה מנל
מה שננתב
שתי הבחורות החליטו לחפש ולראות
אם נערך סקר בנושא זה בארץ. אחרי
שביררו, הסתבר להן שלא היה סקר כזה
וגם הרופא, כותב המאמר, לא התבסס
על סקר מסויים, אלא התייחס לבדיקות
לגילוי סרטן צוואר־הרחם — מכיוון
שנוטים להניח שיש קשר בין מספר
הפרטנרים המיניים שהיו לאשה לבין
הסיכויים שלה לחלות במחלה.
• בארץ לא נערך שום סקר
בנושא מיניות האשה?
אי מן
לא בזמן האחרון. לכן עלה הרעיון
להביא שאלון מארצות־הברית.
• למה להביא משם?
כי אם רוצים לערוך השוואה בין
התנהגות הנשים בשתי הארצות, צריך
שיהיה אותו השאלון ושהוא יהיה בסיס
להשוואה.
ב־ 1980 הופץ שאלון דומה מאוד
(ראה מיסגרת) בארצות־הברית, דרך
^ בוקר בהיר אחד הוצפו כל קור־
^ אי העיתונים היומיים בארץ בכותרות
עסיסיות על ההרגלים המיניים של
נשות ישראל. הכותרות היו מגוונות:
״ 77 אחוז מהישראליות לא מסופקות
מחיי־המין,״ (הארץ) .״לרוב הישראליות
אין סיפוק מחיי־המין שלהן״,
(על המשמר) .״רוב הישראליות לא
גומרות,״(מעריב 77 אחוז מהנשים
הצעירות בישראל: חיי־המין אינם
מספקים,״(ידיעות אחרונות) .״הישראליות
אוהבות את זה במיקלחת,״(חדשות)
.הידיעות שהיו מודפסות בהמשך
לכותרות המפוצצות סיפרו לקהל הקוראות
והקוראים על מחקר שנערך
באוניברסיטת חיפה בנושא ההרגלים
המיניים של הנשים הישראליות. רק מי
שקרא בעיון את הידיעה שהופיעה בכל
העיתונים יכול היה להבין, כמעט מבין
השורות, כי רק 10 אחוז מן הנשאלות
ענו בכלל על השאלון שהוגש להן, וזו
אחת הנקודות החשובות בניתוח ההתנהגות
המינית של האשה הישראלית
בהסתמך על הסקר.
את המחקר ערכו נעמי ויינשטיין
ואהובה להב, שתי סטודנטיות באוניברסיטת
חיפה, שתיהן סיימו תואר
ראשון בפסיכולוגיה וחינוך. המחקר
נערך במיסגרת הקורס לפסיכולוגיה
של האשה, הנערך בחטיבה ללימודי־האשה
באוניברסיטת חיפה. המחקר
היה עבודה סמינריונית שהוגשה לד״ר
מרילין ספר, ראש החטיבה ללימודי־
האשה.
במיסגרת זו מובא השאלון המלא, שעליו הסתמכו שתי סטודנטיות
חוקרות בסקר שערכו כדי לבדוק אם היתה או לא היתה מהפכה מינית
בשנים האחרונות בארץ, וכדי להשוות תוצאות של מישאל דומה שנערך
בארצות״הברית.
השאלון הוא אנונימי. הוא עשוי בצורה אמריקאית, כך שלכל שאלה יש
כמה תשובות ויש אפשרות לבחור בתשובה אחת מביניהן או בכמה.
לעיתים יש מקום להרחבה מחוץ למיסגרת התשובות הנתונות.
העולם הזה מבקש מן הקוראות לעיין בשאלון ולענות עליו בכנות
מירבית, באנונימיות. הקוראות מתבקשות לשלוח את השאלון המלא לפי
כתובת המערכת.
• . 1מה גילך
א. פחות מ־18
ב24 .־18
ג29 .־25
ד34 .־30
ה 35 .ומעלה
.2האם אד. גדה ב
עיר
ב. כפר
ג. מושב
ד. קבוץ
• .3מקום הלידה שלך (נא
כתבי בשורה הרלוונטית בדך
התשובות)
• .4מקום לידת אביך (נא
כתבי בשורה הרלוונטית בדך
התשובות)
• .5מקום לידת אמך (נא
כתבי בשורה הרלוונטית בדך
התשובות)
• .6מוצאך —
א. אשכנזי
ב. ספררי
ג. מעורב
ד. דרוזי
ה. מוסלמי
ו. נוצרי
מבתי־החולים בארץ. הרופא טען במאמר
כי ההבדלים בין ההתנהגות
המינית של האשה הישראלית והאשה
המערבית נעלמו, וההתנהגות המינית
בארץ דומה להתנהגות המינית באר־צות־הברית.
בדיון עלה רעיון שאולי
קביעתו של הרופא אינה נכונה ושבארץ
יש יותר שמרנות בנושא המיני.
א. בי״ס יסודי
ב. בי״ס תיכון עיוני
ג. בי״ס מיקצועי
ד. בי״ס גבוה (סמינר או מכון
ללימודי־חוץ)
ה. חינוך אוניברסיטאי
• .12 תעסוקה:
סוג העבודה (נא פרטי בדך
התשובות)
מקום העבודה(נא פרטי בדך
התשובות)
• .13 האם את גרה
א. עם הורייך
ב. בדירה שכורה
ג. הינד בעלת דירה
נסיח מיני
• . 14 בת כמה היית באיטר
היו לך יחסים מיניים עם גבר
א. מתהת ל־10
ב15 — 10 .
ג20 — 16 .
ד25 — 21 .
ה30 — 26 .
ו 31 .ומעלה
ז. אף פעם לא1עבר־ לשאלה )35
• . 15 האם היה לך אורגזם
בפעם הראשונה?
• ד. האם הורייך הם
• .8האם את —
א. מהנה
ב. זה היה נעים
ג. לא היתה לי כל תגובה מיוחדת
ד. זה היה לא כל־כך נעים
ה. מאכזב
א. דתיים
ב. מסורתיים
ג. חילוניים דתית מסורתית חילונית חוזרת בתשובה
• .9מצב מישפחתי
ירחון־הנשים הפופולארי קוסמופולי־טאן.
מאה אלף נשים אמריקאיות ענו
על השאלון ושלחו אותו. ניתוח הסקר
פורסם בסיפרון מחקר קטן ובו הנתונים
והמסקנות העיקריים של המחקר לגבי
מיניות האשה האמריקאית. לשתי הסטודנטיות
היתה בעיה כי;יד להפיץ
את השאלון, ובגלל קשיים טכניים
• . 11 השכלה
א. כן
ב. לא
א. חיה עם חבר
ב. נשואה
נ. רווקה(עברי לשאלה ) 11
ד. חיה בנפרד מהבעל (עברי
לשאלה ) 11
ה. גרושה(עברי לשאלה ) 11
ו. אלמנה(עברי לשאלה ) 11
• . 10 מיספד שנות הנשואין
או המגורים עם הבר(נא כתבי
בדך התשובות).
• . 16 איך תתארי את תגובתך
למין בפעם הראשונה
• . 17 האם היה זה
א. מכאיב
ב. לא מכאיב
• . 18 כמה זמן היכרת את
ב! זוגן•
א. פחות משבוע
ב. לפחות שבוע אך פחות מכמה
חודשים
ג. כמה חודשים
ד. כמעט שנה או יותר
• . 19 האם הוא היה
א. בעלך
ב. ארוסך
ג. חבר קבוע
ד. מכר אקראי
ה. שונה(נא פרסי בדף התשובות)
• .20 עם כמה גברים קיימת
יחסי־מין
א. אף אחד
ב. רק אהד
ר10 — 6 .
ה25 — 11 .
ו. יותר מ־25
ז. עם כמה(נא פרטי בדף התשובות)
• .21 מה ההבדל בשנים
שהינך מעדיפה שיהיה בינך
לבין מאהבייך
א. יותר מ־ 5שנים צעיר ממך
ב 5 — 1 .שנים צעיר ממך
ג. באותו גיל
ד 5 — 1 .שנים מבוגר ממך
איזה סין>>ז 0 >0
הצלחה יני שואין
מ עווגי ס
ישעגומוקשזן-
אין נ 0ף
4תהחת אג דז ת
של הסער
• איך עלה רעיון המחקר?
דיברנו בשיעור על מיניות האשה
והתייחסנו למאמר של רופא באחד
השאלון
אף אחד לא קרא
שונים ובעיקר קשיים פינאנסיים, הן
החליטו להעביר אותו בין סטודנטיות
באוניברסיטה ובטכניון בחיפה והן נתנו
את השאלונים למועמדות בסופי שיעורים
בקמפוס שעל הכרמל.
גם נקודה זו לא הובהרה כראוי
בעיתונים היומיים, שהזדרזו כל־כד
.המלא על ח״־המץ של הנשים
ה 10 — 5 .שנים כבוגר מכד
ו 11 .או יותר ימנים מבוגר מכך
• .22 באיזו תדירות א,ת
בדייב מקימת ידזפי־מין
א. לפחות פעם ביום
ב 5 — 3 .פעמים בשבוע
ג 2 — 1 .פעמים בשבוע
ד 2 — 1 .פעמים בחודש
ה. פחות מפעם בחודש
.23 האם את רוצה לקייב
יחסי־־מין בתדירות גדולה יותר
או פחות
א. יותר
ב. פחות
ג. בערך אותו הדבר
• .24 האם את מעדיפה
לקיים יהכי-מין
א. בבוקר
ב. במשך היום
ג. בלילה
• . 25 איזו תנוחה מקובלת
עליך ביותר בקיימך יחסי־מיז
א. גבר מעל /אשה מתחת
ב. אשה מעל /גבר מתחת
ג. זה לצד זה
ד?05101-10!• .הגבר מאחור
ה. בעמידה
ו. אחרת ונא פרטי בדף התשובות)
• .26 מלבד המיטה, מת
המקום האהוב עליך לקיום
יחפי־מין
א. ספה
ב. ריצפה
ג. חוף־הים
ד. דשא
ה. מכונית
ו. מיקלחת או אמבטיה
ז. אחרת (נא פרטי ברף התשובות!
ח. רק המיטה
• ד . 2אילו מהדברים הבאים
הם המועדפים עליך כמבוא
לקיום יחפי״מיז
א. אוכל
ב. משקה
ג. מוסיקה
ד. ריחות (ריח הגוף. מי בושם וכו׳)
ה. סמים ותרופות וחשיש. מעוררים
ואחרים. נא פרטי בדף התשובות)
ו. שייחות על מין
ז. פורנוגרפיה
ה. אחרת ונא פרטי ברף התשובות)
• .28 האם את אוהבת לקיים
יחבי־מיז
א. באור היום או אור הזק
ב. באורות מעומעמים
ג. בחושך
• .29 כמה זמן את אוהבת
שיארך המי־טחק המקדים שלפני
קיום יחסי-המין
א. פחות מ־ 5דקות
ב 15 — 5 .רקות
ג. עד חצי שעה
ד. הצי שעה או •ותר
• .30 כמה זמן לוקח לך
להגיע לאורגזם מרגע התחלת
המישחק המקדים
א. פחות מ״ 5דקות
ב 10 — 5 .דקות
ג. עד 20 דקות
ר. עד חצי שעה
ה. עד שעה ויותר
• .31 בשאת מקיימת יחסי*
מין מה את אוהבת
א. שהגבר יפשיט אותך
ב. לצבוט. לנשוך ולסטור לגבר
ג. שהוא ינשור. ירביץ ויססור לך
ד. שמישהו יכה אותך
ה. כאילו להתנגד לגבר או לנסות
לברוח ממנו
• .32 האם את מקבלת
אורגזם
לצטט קטעים נבחרים מתוך המחקר.
הוא לא התכוון להיות מדגם מייצג של
אוכלוסית הנשים בישראל. הוא פנה
מראש רק לנשים בגילים מסויימים
(צעירים בדרך״כלל) ,לנשים שבחרו
במסלול אקדמי, כך שההשכלה שלהן
היא מעל הממוצע ושהו ליברליות יותר
א. תמיד
ב. בדרך־כלל
ג. לפעמים
ר. לעיתים רחוקות
ה. אף־פעם לא
• .33 האם יש לך אורגזמות
מרובות
א. תמיד
ב. לפעמים
ג. אף־פעם לא
• . 34 מה מיספר הפעמים
של אורגזמות שהיו לך במשך
פעם אחת של קיום יחסי־מין
ג10 — 6 .
ד 11 .ויותר
• .35 האם האורגזמות שלך
משתנות בחוזקן
א. לעיתים קרובות
ב. לפעמים
ג. אף פעם לא
• .36 האם הן בדרך כלל
מתקבלות כתוצאה מ-
א. כניסה וגינאלית
ב. מניפולציה קליטוראלית >של
הרגרגן)
ג. גירוי אחר >נא פרטי בדף
התשובות)
• ד .3באילו התנהגויות את
משתמשת בתוך הקשר המיני
בדרך־כלל:
א. מין אוראלי (ליקוק אברי־מין
הגבר ע״י האשהז
ב. מין אוראלי (ליקוק אברי־מין
האשה ע״י הגבר!
ג. מיז אנאלי(דרך פ־־הטבעת)
ד. שימוש בבגוד מיוחד. תנועה או
עצם אחר
ה. הכאה(בעזרת שוט או מקל) או
התנהגות סדומזוכיסטית אחרת
• .38 אילו מחלקי גופך
מלבד הדגדגן מגיבים אירוטית
לגרוי
א. פה
ב. אוזניים
ג. חזה
ד. פי־הטבעת
ה. אחרים(נא פרטי ברף התשובות)
ו. אף לא אחד
• .39 האם את נוטלת תפקיד
יוזם בזמן קיום יחפי־המין
• .44 מתי יש לך פנטזיות
מיניות
א. במשך המגע המיני
ב. בזמן אוננות
ג. בזמנים אחרים. כאשר אני ללא
פעילות מינית
ד. בחלומות
ה. אף פעם לא(עברי לשאלה )46
• .45 באילו מהבאים הפנטזיות
שלד קשורות
א. בבו־זוגך
ב. במישהו אחר שאותו את מכירה
ג. אדם מפורסם
ד. זר
ה. חיות
ו. אחר(נא פרטי בדף התשובות)
• .46 באיזו תקופה במחזור
החודשי שלך התיאבון המיני
שלך גדול יותר
א. לפני המחזור ממש
ב. בזמן המחזור
ג. מייד אחרי המחזור
ד. באמצע המחזור
ה. בערך אותו הדבר כמשך כל
החודש
• .47 באילו אמצעי־מניעה
את משתמשת
א. הגלולה
ב .11( 0 .טבעת
ג. ריאפגרמה
ד. קונדום (גומי)
ה. קצף
ו. שיטת הימים הבטוחים
ו. מישגל נסוג
ח. באף לא שיטה אחת
א. כן
ב. לא
• .50 האם הסכמת פעם
לקשר מיני בניגוד לשיפוטך,
בגלל לחץ פפיכולוגי לא נעים
מצד הגבר
א. כן
ב. לא
• .51 האם נאנסת פעם
א. כן
ב. לא(עבר• לשאלה )53
ב. לעיתים קרובות
ג. לפעמים
ד. אף פעם לא
• .52ע״ימי
א. בעלך
ב. קרוב
ג. חבר
ד. זר
• .40 בת כמה היית בש*
אוננת בפעם הראשונה
• .41 האם את עדיין מאוננת
כן, אך ורק אם אין לי בן זוג
ג. לא (עברי לשאלה )44
• .42 באיזו תדירות את
מאוננת
• .53 האם היה לך אי*ם עם
נסיון לסבי
א. כן
ב. לא ועברי לשאלה )56
• .54 בת כמה היית
א. מתחת ל־10
ג20 — 16 .
ד25 — 21 .
ה 26 .ומעלה
א. יד
ב. ויברטור
ג. ספריי מים
ד. אהר ונא פרטי בדף התשובות)
מן הממוצע. למרות זאת נכתב בחלק
מן העיתונים כאילו הסקר מהווה מיד־גם
מייצג של כל סוגי האוכלוסיה
בארץ. וגם במיקרה של האוכלוסיה
המסויימת הזאת 90 ,אחוז מן הנשים לא
היו מוכנות כלל לענות על השאלון,
למרות שהוא היה אנונימי.
א. אב
ב. אח
ג. דוד
• .59 האם היית פעם
באורגיה, מועדון־מין או במפי
בת החלפת בן־זוג
א. לעיתים קרובות
ב. לפעמים
ג. פעם אחת בלבד
ד. אף לא פעם ועברי לשאלה )61
• .60 האם לקחת חלק בכך
א. כן
ב. לא
• .61 האם קיימת יחכי־מין
עם יותר מאדם אחד בבת אחת
א. לעיתים קרובות
ב. לפעמים
ג. פעם אחת בלבד
ד. אף לא פעם (עברי לשאלה )63
• .62 האם שותפים אלו היו
א. גבר ואשה
ב 2 .גברים ויותר
ג 2 .נשים ויותר
ד. קומבינציה אחרת של גברים
ונשים
• .63 האם את אוהבת מין
קבוצתי
א. יותר מאשר יחסים אהד לאהד
ב. כשינוי
ג. כלל לא
ב. לא(עברי לשאלה )70
• .66 איך היית מתארת את
נסיוגך ביחכי־מין מהדן לקשר
הארוך והיציב
א. מדי פעם
ב. על בסיס רצוף עם גבר אחר
ג. לעיתים קרובות. כמעט מאורע
קבוע עם אנשים חדשים או מכרים
• אם את נשואה — עברי
לשאלה 67
• א ם את רווקה — עברי
ליטאלה 70
• .67 אם את נשואה —
האם היה לך קשר מהדן לנשו*
אין
א. כן
ב. לא(עברי לשאלה )70
• .68 איך את מתארת את
יחכי־המץ שלך מחוץ למים־
גרת-הנישואץ
א. זה עזר לנשואייך
ב. זה פגע בנשואיין־
ג. לא היתה לזה כל השפעה על
נשואייך
• .69 האם בעלך יודע על
קשריך אלו
• .55 האם יש לך עדיץ
יחפים כאלו
א. כל יום
ב. פעמים אחדות בשבוע
ג. פעמים אחדות בחודש.
ר. לעיתים רחוקות
• .43 כשאת מאוננת. באילו
אמצעים את משתמשת?
• .58 עם מי
• .64 האם הינך חושבת
שאפשריים יחפי־מין טובים
• .48 איך את מרגישה לגבי• ללא אהבה
א. כן
הפלה לפי דרישה, כלומר הפלה
ב. לא
בכל זמן שאשה רוצה בה
• .65 אם את רווקה וקשורה
א. מסכימה
ביחפים ממושכים עם גבר,
ב. לא מסכימה
האם את חיטה עצמך חופשיה
ג. אין דיעה
• .49 האם היתה לך הפלה לקיים מגע מיני מהרין ליחם זה
א. כן
מלאכותית
א. תמיד
א. פחות מ־5
ב 9 — 5 .שנים
ג 15 — 10 .שנים
ד 20 — 16 .שנים
ה. מעל 20
ו. אף פעם לא (עברי ל׳שאלה )44
א. כן
ב. לא ועבר־ לשאלה )59
א. לפעמים
ב. באופן קבוע
ג. לעיתים נדירות
ר. אף לא פעם
א. כן
ב. לא
ג. הוא חושד, אך לא יודע בודאות
• .70 האם שותפך או בעלך
מרגיש חופשי לקיים יחכי־מין
אחרים
א. כן
ב. לא
ג. איני יודעת
• .56 האם נבנכת פעם למיטה
עם הומוכככואל זכר
• .57 האם היה לך פעפנפיון
מיני שאפוד לפי החוק
מה שקרה בעיתונות, אומרת ד״ר
ספר, נותן את הרושם שהם בכלל לא
קראו מה שהתפרסם. בעצם התוצאה
של המחקר היתה שהרוב המוחלט לא
ענה, וזה אחד הדברים המעניינים
ביותר.
• מה זה אומר שרוב הנשים
• .71 האפ״את —
א. חושבת שהוא רשאי ולא איכפת
לא ענו?
אחת המסקנות היא שהגישה בארץ
עדיין הרבה פחות פתוחה ויותר שמרנית
לעומת ארצות״הברית.
היו כמה שאלות בסקר שהיו אמר
רות לזהות את סוג הנסיון מקיום יחסי־מין.
אם אני רוצה לקבל אינפורמציה
ב. היית רוצה שלא יהיו לו קשרים
אחרים
• .72 האם אי־פעם שכבת
עם גבר בפגישה ראשונה
לעיתים קרובות
לפעמים
רק פעם או פעמים
אף פעם
• .73 האם נבנכת למיטה עם
יותר מגבר אהד באותו היום
א. לעיתים קרובות
ב. לפעמים
ג. רק פעם או פעמיים
ד. אף פעם לא
• .74 כמה פעמים בילית את
הלילה עם אדם שזה עתה
קיימת איתו יחכי־מין
א. תמיד
ב. בדרך־כלל
ג. לפעמים
ד. פעם או פעמים
ה. אף פעם לא
• .75 האם קיימת יחכי-מין
בהפפקת הצהריים שלך
לעיתים קרובות
לפעמים
רק פעם או פעמיים
אף פעם
• .76 האם ניכית פעם לכבוש
גבר
פעם או פעמיים לפעמים לעיתים קרובות
אף פעם לא
• .77 האם היו לך קישרי־מין
עם גבר נשוי
א. כן. רק פעם
ב. כן, יותר מפעם
ג. לא(עבר• לשאלה )80
• .78 האם חינך חשה שה-
נפיון
א. מעשיר יותר ממכאיב
ב. יותר מכאיב מאשר מעשיר
• .79 האם זה משהו שתעשי
עוד פעם
א. כן
ב. לא
ג. איני יודעת
• .80 האם את נהנית לקיים
יחפי-מין
תמיד בדרך־כלל
לפעמים
אף פעם לא
• .81 האם את טובה בכך
א. כן
ב. לא בטוחה
ג. לא
• האם חיי־המץ שלך מכפ•
קיפ
א. כן
ב. לא
• .83 בשפתך, מה יעשה את
חיי המין שלך טובים יותר(נא
השיבי בדך התשובות)
• .84 האם את חושבת
שהמהפכה המינית גרמה לכך
גרמה למץ שיהיה רגיל
ב. התחושה שמין יהיה קשור ליחסים
משמעותיים
ג. גרם לכך שאינך יכולה. למצוא
תירוץ לומר לא לגבר(מבחינה מינית)
ד. היתה לכך השפעה טובה על
רובנו
ה. הערות אחרות (נא עני בדף
התשובות)
• .85 האם יש לך להופיך אי־אילו
הערות בנדטא השאלון
(פרטי בדך התשובות)
בנושאים מסויימים, אני לא תמיד
שואלת שאלות ישירות. אם אני אשאל
אם את מאוננת, או אם היה לך נסיון
הומוסכסואלי, אנשים נוטים לומר מייד
לא, בגלל טאבו שיש על הנושאים
האלה. לכן, כדי לקבל תשובות בנושאים
כאלה, צריך לשאול מסביב,
י ענת סדמפטי
איזה מין שאלון
(המשך מעמוד )37
וכר ראיתי את הדברים גם מנסיון
בעבודה.
הד״ר ספר היא פסיכולוגית קלינית
שהתמחתה גם בסקסולוגיה. היא ערכה
מחקרים רבים בנושא מיניות האדם
ומעבירה קורסים ברמות שונות בנושאים
אלה. במשך תקופה מסויימת. עד
שהיתה לראש החטיבה ללימודי־הא־שה,
התעסקה גם בפרקטיקה ובפיתרון
בעיות מיניות.
בזמנו, אומרת ספר. ערכתי מחקר
עם כמה עמיתים למיקצוע ומצאנו שאנשים
שיש להם בעיות בתיפקוד מיני,
הדברים קשורים בדרך־כלל בסטריאוטיפים.
נהוג שהגבר תמיד יוזם, התהליך
המיני חוזר על עצמו, משתמשים
לרוב במצב המקובל שהגבר למעלה
והאשה למטה, ואז הפתיחות לנסות
מצבים שונים היא שמראה על פתיחות
מינית ועל הסתגלות יותר טובה.
• 105 הנשים שענו בארץ
על השאלון הן מאוד מיוחדות?
הן פתוחות וליברליות.
• אבל הן בעצם לא מייצגות
שום דבר.
הן מייצגות את אלה שהיו מוכנות
להשתתף בסוג הזה של המחקר 10 ,
אחוז מאלה שיש להן השכלה גבוהה
והיו מוכנות לענות.
לפני מספר שנים עשינו מחקר כדי
לבדוק מה שונה בין אלה שפונות
לטיפול ויש להן בעיות מיניות לבין
אלה שאין להן בעיות. שלחנו אלף
מיכתבים לזוגות שעובדים או לומדים
באוניברסיטה או בטכניון, כולל סטודנטים,
מרצים. עובדי מזכירות ושרתים.
הסברנו
שזה מחקר מדעי ורצינו
לדבר לא רק על החיים המיניים, אלא
על כל מיסגרת קשר־הנישואין, ולא
היתה הסכמה להשתתף במחקר. ואז
ניסינו בדרך אחרת — לקחנו מידגם
שמייצג אוכלוסיה שפנתה לטיפול.
ניסינו ללכת לשכונות־המגורים של
הפציינטים ולחפש שם אנשים שאין
להם בעיות־בחיי הנישואים ושלא היו
בטיפול פסיכולוגי 50 .אחוז מאלה
שפנינו אליהם דרך הטלפון לא היו
מוכנים להשתתף במחקר. ובין אלה
שהסכימו, ראינו שהם בעלי השכלה
גבוהה יותר. מבין אלה שאמרו שאין
להם בעיות בחיי־הנישואין, כשהם ענו
על השאלון, הם ענו שכרגע יש להם
בעיות בחיי־המין.
• מה זה אומר?
אולי זה אומר שחיי״המין הם חלק
חשוב, אבל זה פחות רלוונטי ולא חייב
להשפיע על הקשר הטוב שיש ביניהם.
מאלה שסיפרו שאין להם בעיות 60 ,
אחוז מהנשים אמרו שבעבר היו להן
בעיות להגיע לאורגזמה ו־ 25 אחוז
מהגברים סיפרו שהיו להם בעיות ב־תיפקוד
המיני.
מחקרים מראים שנשים שלא מגיעות
לאורגזמה בתחילת הנישואין שלהן,
יש עליה אחרי 5שנים ואחרי 10
שנים יש עליה גדולה יותר. כלומר
המצב משתפר.
המחקר של שתי הסטודנטיות נערך
בחורף שעבר והסתיים באביב. פרטים
אינפורמטיביים על המחקר ותוצאותיו
פורסמו בפעם הראשונה בירחון נעמת,
שיצא לאור בסוף חודש נובמבר השנה.
מייד בתחילת המאמר בירחון כתוב
במפורש :״הנתון המעניין ביותר של
המחקר עלה לאו־דווקא בהתשובות,
אלא מהיעדרן. למרות שהשאלונים לא
ביקשו מהמשיכות לציין את שמן ולא
היתה דרך לזהותן, העדיפו רבות מהן
לא לענות כלל על השאלונים. יש
לציין כי מתוך אלה שסירבו לענות,
רובן קראו את השאלון ורק לאחר־מכן
סירבו, כשבודדות ענו רק על החלק
הראשון ולא נתנו תשובות לשאלות
אחרות.״
ולמרות זאת, כשהזכירו העיתונים
היומיים את המחקר והתייחסו למאמר
בירחון נעמת, לא דייקו בפרטים ולא
טרחו לקרא את הנאמר בירחון.
אירגון נעמת קשור ומממן את
קורסי המבוא בחטיבה ללימודי־האשה
באוניברסיטת חיפה. החטיבה קיימת
שלוש שנים, והיא יוזמה של קבוצות
מרצים.
הרעיון עלה אחרי כינוס בינלאומי
שנערך באוניברסיטת חיפה ב־.1981
נושא הכינוס היה ״אוננות נשים —
מגמה חרשה״ .הכינוס עורר התעניינות
רבה, ובנוסף ל־ 600 החוקרים שהגיעו
מ־ 36 ארצות, נשלחו עוד 200 תקצירים
ומאמרים בנושא ממדענים בארץ. אחת
המסקנות של הכינוס היתה שבקורסים
אוניברסיטאיים רגילים יש פעמים
רבות הזנחה במחקר על חיי האשה וה־מישפחה.
רוב הדגש במחקרים הוא על
הצד הפעיל של הגבר, בעיקר כשמדברים
על פוליטיקה ומילחמות.
באוניברסיטה העברית בירושלים
קיימת חטיבה לתיפקודי־מין. בארצות־הברית
יש לפחות 400 חטיבות כאלה,
ובאוניברסיטות רבות אפשר להתמחות
ולהגיע לתואר השלישי רק בנושא
האשה.
בחטיבה לחקר האשה באוניברסיטת
חיפה יש 26 קורסים, בהם לומדים
סטודנטים מכל החוגים, כש־10־15
אחוז מביניהם גברים.
• זו חטיבה פמיניסטית?
אני חושבת שכן. רוב הנשים שמלמדות
את הקורסים רואות חשיבות
לדעת כמה שיותר על שני המינים.
אבל אין קו אחיד — לכל אחד, או
אחת, הגישות שלו.
• את פמיניסטית?
אני מגדירה את עצמי כפמיניסטית.
• באת מארצות־הברית
כפמיניסטית?
אני באתי לפני 17 שנה, אז לא היתה
תנועה פמיניסטית, ואני הייתי פעילה
בתנועה לזכויות־האזרח.
• באת לארץ לפני שזה
התחיל, הפסדת את כל האקשן?
לא, כי הייתי מעורבת בתנועה
הפמיניסטית בארץ.
• זה אותו הדבר?
לא. בארץ לא היתה מודעות כל־כך
לנושא.
• הם התקדמו יותר מאי
תנו?
נכוו•
•ל מה?
הכותרות בעיתונים היומיים
כולם סילפו את המסקנות
המצב הביטחוני הוא כזה שבכל
פעם שהיתה מצוקה בארץ, החשיבות
של דברים כאלה כמו פמיניזם ירדו
מסדר העדיפויות. בכל פעם שהיו
דיונים על זכויות האשה, התייחסו לזה
כאל דבר מישני, שמטפלים בו רק
כשאין בעיות אחרות.
• מה שקרה בארץ בשבוע
האחרון, בעיקר בעיתונות ובציבור,
בעיקבות סירסום המחקר,
עשה טוב או רע?
בסופו של דבר זה עשה רע, כי זה
כמו איזה בדיקה של פסיכולוגים —
אנשים כתבו על העבודה בלי לקרוא
בכלל את המאמר והכניסו כל מיני
דברים שלא היו. הן מעולם לא אמרו
שזה מייצג את כלל האוכלוסיה של
הנשים בארץ. באחד העיתונים אמרו
שהנשים כאן יותר שמרניות וזו אחת
המסקנות, אבל בעיתון אחר אמרו
שהנשים כאן יותר ליברליות מהנשים
האמריקאיות.
• זה מראה על בורות?
אני חושבת שכו.
• אולי על פחד או מבוכה?
יכול להיות. כנראה הרבה אנשים
לקחו את התוצאות באופן אישי.
• מה זאת אומרת, הם הלכו
מייד לבצע?
כשדיברו על זה שרוב הנשים בארץ
לא נהנות מחיי־המין שלהן, זה מאוד
פגע באגו של הרבה מאוד גברים.
• דברים כאלה פותחים אנשים
או סוגרים אותם?
אני חושבת שטוב שמדברים על
הנושא, כי יש הרבה בורות. למרות
שנהוג לקבל את העובדה שהרבה נשים
לא נהנות מחיי״המין שלהן, אולי פתיחת
הנושא גרמה להרבה זוגות לדבר
ביניהם על הנושא ואולי זה פתר כמה
בעיות.
במחקר שעשינו לפני כמה שנים,
אנשים שהיו להם בעבר בעיות, הצליחו
למצוא פיתרונות כשהיו פתוחים יותר
לדבר אחד עם השני וניסו לעזור אחד
לשני.
• את עובדת בפרקטיקה פרטית?
עבדתי
הרבה שנים, אבל מאז שאני
ראש החטיבה לא היה לי זמן לעבור
באופן פרטי. עבדתי תקופה מסויימת
גם בתחנה לטיפול בבעיות מין בבית־החולים
רמב״ם. כרגע אני מתעסקת
בעיקר במחקר ובצד האקדמי של הדברים.
תקופה מסויימת גם נתתי הרצאות
בבתי־ספר תיכוניים בחיפה.
• מדוע הפסקת?
כי זה דורש זמן וכרגע אין לי זמן.
מאז שאני מנהלת את החטיבה בהתנדבות,
זה מוריד את היכולת שלי
להתנדב לדברים אחרים.
• אבל חינוך מיני לנוער זה
אולי אחד הדברים החיטובים
ביותר.
האמת היא שיש התעניינות של
מישרד־החינוו בנושא, אבל זה עדיין
תלוי מאוד במנהל בית־הספר עצמו.
מהעבודה הקלינית שלי אני רואה
שהבסיס להרבה בעיות קשור לבורות
המינית ולידע לא נכון על הפיסיולוגיה
ומיבנה־הגוף, ועל הטכניקות וההבדלים
בתיפקוד המיני של האשה וה־
אתה רוצה לאבד חבר?
בקש ממנו את ה־
זה כבר קו אחר.
דגם 41[ :ז1,
טריגון/עיצוב קידר
העולם הזה 2520
גבר. אני מסכימה שזה מאוד חשוב
להכניס את הנושא, וזה מאוד חשוב
להכשיר אנשים לעבוד בנושא, כי
אנשים חייבים להרגיש נוח לדבר על
הנושא לא רק במישור הביולוגי, כי
אחד הדברים החשובים זה קשר פסי־כולוגי
טוב בין אנשים והרבה פעמים זה
הופך להיות דבר מכני וזה לא מכין
אנשים לחיים תקינים.
• איזה ציון קיבלו שתי
הסטודנטיות על המחקר?
נדמה לי שהן קיבלו .90
• מה המסקנה הכי חשובה
של המחקר?
אחת המסקנות היא שזה נושא שעדיין
מטריד ומפריע לאנשים לדבר
עליו, אפילו שזה אנונימי ואפילו שזו
קבוצה שהיינו מצפים ממנה שתהיה
פתוחה לדבר על זה. אולי צריך לבנות
שאלון שיהיה פחות מאיים עליהם. כל
ההתרגשות בעיתונות מראה שזה באמת
חשוב למצוא את הכסף כדי לערוך
מחקר רציני על הנושא.
• יש סיכוי שהדבר ייעשה?
עם המצב הכלכלי היום זה פשוט
לוקח הרבה זמן לערוך מחקר. אם
עושים את זה על אוכלוסיה רחבה,
דרושים פסיכולוגים שיראיינו ממש
את הנשאלים וזה עניין של הרבה מאוד
כסף•
• מה החשיבות של מחקר
כזה?
לאבחן את הבעיות בשטח התיפקוד
המיני.
• את מדברת על בעיות
כלליות?
• ואפשר למצוא להם פית־רונות
כלליים?
• זה ישפר את החיים בארץ?
מבין
הנשים שכן ענו על השאלון
— 105 במיספר — חמישים אחוז מהן
היו בגילים 18־ 67,24 אחוז מהנשים הן
אשכנזיות 21 ,אחוז ספרדיות ו־ 31 אחוז
מעורבות 87 .אחוז חילוניות ו״ 13 אחוז
דתיות ומסורתיות 51 .אחוז נשואות 26 ,
אחוז רווקות 17 ,אחוז מתגוררות עם
חבר ו־ 5אחוז גרושות.
רוב הנשים הצהירו שלא היתה להן
אורגזמה בפעם הראשונה שקיימו
יחסי־מין, אך 56 אחוז מהנשים אמרו כי
הפעם הראשונה היתה נעימה.
ל־ 30 אחוז מהמשיכות היה רק
מאהב אחד 84 ,אחוז ענו שאינן אוהבות
מין קבוצתי. על השאלה המתייחסת
לנסיון הלסבי — 6אחוז הודו כי עברו
נסיון כזה 14 ,אחוז העדיפו לא לענות
תוצאות באופן אישי
על השאלה בכלל, למרות שאפשר היה
לענות בשלילה.
בשאלה המתייחסת לנאמנות לבעל,
33 אחוז לא ענו עליה כלל.
32 אחוז ענו כי הן מעדיפות לקיים
יחסי־מין במיקלחת או באמבטיה 25 ,
אחוז על שפת־הים.
60 אחוז מן המשיבות ענו כי הן
מאוננות 77 .אחוז ענו כי חיי־המין אינם
מספקים אותן.
למרבה האירוניה לא נמצאות שתי
הסטודנטיות החוקרות בארץ והן, כנראה,
אינן מודעות לסערה שעורר מהקרן,
שתמציתו פורסמה בירחון נעמת
וכותרות פיקנטיות בכל העיתונים היומיים.
העולם
הזה:2520 .
שליח
3ע 1ל 313 0
את שלומי תורג מן:
הצעיר הבוז־ינז1
בכלא התאילנדי
דלץ לרמי תורגימן. בן :17 שיער
שחור גזוז קצר מאוד. עיניים
חומות בוהות. נערים בגילו נמצאים
בבית־הספר. מתחילים לחזר אחרי
הבנות שבכיתה. בערב מתלבטים אם
ללכת לדיסקו, לסרט או להתכונן
למיבחן. שלומי מנותק מכל זאת. מזה
כשנה הוא נמצא במוסד לשיקום
עבריינים צעירים, בצ׳אנג־מאי. תאילנד.
מודעה
שהיתה תלויה בבית־ההארחה
בו שהיתי קראה לישראלים
לבוא ולבקר אותו. הלכתי בעקבות
המודעה. הצטיידתי במעט ממתקים
וסיגריות ובשתיים אחר־הצהריים התייצבתי
בפתח המוסד.
שלומי? אמר התאילנדי בכניסה,
אני מצטער אבל הוא יצא לטיול
פיקניק ויחזור רק בחמש.
חמש אינה שעת־ביקור רישמית
וחששתי שמנסים למנוע ממני לראות
את שלומי. טעיתי. בכלל. כל היחס של
הסוהרים התאילנדים היה אדיב מאוד
והם השתדלו לעזור ככל שניתן.
בחמש התייצבתי שנית בשערי
המוסד, חיכיתי כמה דקות ושלומי יצא.
ישבנו מחוץ למוסד. על ספסל בגן, וזה
נראה יותר כמו ביקור בכפר־נופש ולא
במוסד שהוא, למעשה, כלא לצעירים.
המוסד עצמו ודנו צריף גדול על
עמודים, צבוע אפור ובעל חלונות
מסורגים. בחצרו מיגרש־מישחקים
ונערים לבושי חולצות לבנות ומכנסיים
קצרים שחורים שיחקו שם. לא
הירשו לצלם. גם לא מבחוץ.
מתקופת העונש את תקופת המעצר.
כך גם היה במקרה של שלומי. לא
התחשבו ב־ 11 החודשים שישב עד
המישפט.
סדר היום של שלומי קשיח למדי.
בשש — השכמה, ספירה והתעמלות־בוקר.
הבוקר. סיפר שלומי, רצנו 11
קילומטר. נהדר, התלוצצתי איתו.
תגיע בכושר טוב לצבא. זה לא הצחיק
אותו בכלל.
למעשה, החזרה לארץ מדאיגה אותו
מאוד. הוא סיפר שכתב לכמה חברים
בארץ, אולם אלה לא השיבו לו. אולי
לא קיבלו את מכתביך. ניסיתי לתרץ.
לא, לא, הגיב שלומי במרירות נחושה,
אני יודע שקיבלו, אבל ההורים שלהם
לא מרשים להם להיות איתי בקשר.
בקרב התאילנדים, כבר שולט מספיק
טוב בשפה על־מנת להבין את הנאמר.
ההשתלבות בחיי־הכלא היתה קשה
מאוד. נער בן ,16 רחוק מביתו, מנותק
מהוריו וממישפחתו, במקום זר, לא רק
בשפה, אלא גם במנטליות ובתפיסת־העולם,
מצא עצמו שלומי בין מאה
עבריינים צעירים תאיילנדים.
את שפתם ומנהגיהם הוא לא הכיר
והתוצאה הברורה: מכות. בהתחלה הוא
קיבל מהנערים האחרים. מהסוהרים,
אף פעם לא. בינתיים — הוא השתלב,
אין כבר מכות. הוא שולט בשפה
התאיית ויש לו אפילו חברים מבין
הכלואים האחרים.
הקשר לעולם החיצוני נעשה
באמצעות מכתבים, שהוא שולח לאימו
הילד. השגריר ביקש את רחמי בית־המישפט
והסביר להם שבגיל 18 הילד
יגוייס לצבא בישראל ובמידה ולא,
יקשה עליו להשתלב בחברה הישראלית.
זו כנראה הסיבה שבית־המישפט
דן אותו להיות במוסד עד גיל
18 בלבד״.
הקונסול סיפר על נער ספרדי. בן
.17 שנתפס בנסיבות דומות (סמים)
ושנידון ל־ 25 שנות מאסר.
״הוא יצא ממש בזול״.
יבלת
־ על הרגל
¥מ* הביקור אזל והולך, הסוהר
( התאילנדי סימן שצריך לסיים. אבל
אבקת־כביסה
גמיזוודה
^ פני הביקור אמרו ששלומי
) במצב רע, והוא אכן במצב שכזה.
הוא נראה חיוור וכחוש, מתקשה
בדיבור ומתקשה בהבנת השאלות
שהוא נשאל. הוא נראה מנותק מאוד
וזכרונו בוגד בו הרבה פעמים.
הוא לבש חולצה לבנה נקיה, ששמו
רשום על כיסה השמאלי בתאית ומכנסיים
שחורים קצרים.
ניסיתי לנהל שיחה קצרה, לא
להקשות יותר מדי, התבדחויות בסגנון
ישראלי, אבל הוא לא צחק, בקושי
חייך לקראת הסוף.
לפני כשנה היה שלומי עם אביו
בצ׳אנג מאי. הם גרו במלון גדול שאת
שמו אינו זוכר. הוא זוכר רק שהיה
גדול. לחדרם במלון הביאו מזוודה ובה
חומרי־ניקוי שקנו, ביניהם אבקת־כביסה.
הם יצאו לבלות ובדרך חזרה
למלון עצרה אותם הבולשת התאית.
אבקת־הכביסה הפכה לשניים וחצי
קילו הרואין, והאשמה — הברחה וסחר
בהרואין. העונש המקסימלי הצפוי —
מוות.
מייד עם המעצרים נלקח שלומי
מאביו ונשלח למוסד. אחד־עשר חודשים
ישב במוסד בהמתנה למישפט.
לפני שלושה חודשים נערך,מישפטו
והוא נירון להישאר במוסד עד שיגיע
לגיל . 18 זה יקרה באוגוסט . 1986
אביו, דויד תורג׳מן, נשלח לכלא
והוא עדיין ממתין שם למישפטו.
למעלה משנה ועדיין לא נשפט. נראה
שלא בוער לתאילנדים לשפוט אנשים.
הס, כנראה, בטוחים כל־כך בכך שיימצאו
אשמים שאפילו אינם מקזזים
•:ליה ״העולם הזה״ אלכם פז עם •טלומי תוריג׳מן במוסד לעבריינים בתאילנד
חיוור. כחוש. מנותק. אדיש. בקושי מחייך
שלומי חושש מהנידוי הצפוי לו
בארץ, מהחברה הישראלית. נידוי,
שעל פי הרגשתו. החל כבר עכשיו. הוא
נשפט שלא בפניו.
בשמונה אוכלים ארוחת־בוקר ויוצאים.
לעבודות־חוץ, שהן גינון באיזור
הכלא. אם לא יוצאים לעבודה, מתאמנים
בספורט בתוך הכלא. לומדים
איגרוף רגיל וגם איגרוף תאילנדי.
שלומי סיפר זאת כשעל פניו אין כל
שמץ של התלהבות או שימחה.
קשר
^ דרך הכנסייה
^ וא דיבר, קולו נשמע, אבל היה
\ 1כל כך מרוחק. הוא התבטא באיטיות,
מילה, מילה, ממש בקושי.
ב־ 12 ארוחת־צהרייס ואחריה מנוחה
עד אחת.
מאחת עד ארבע חזרה לעבודה.
בשש עולים לחדר. החדר הוא אולם
גדול ובו 100 מיטות־דיקט דקות
ועליהן מזרנים דקיקים. שמיכות יש
ואין בעיה לקבל נוספות. בחדר טלוויזיה
ושלומי, אחרי שהות של שנה
בארץ. כשבאתי נתן לי שני מכתבים
לשלוח אך הקשר לעולם נעשה דרך
הכנסיה. כן! הכנסיה! לא שגרירות
ישראל דואגת לשמור עימו על קשר,
•אלא הכנסיה:
בחור בשם ברייאן, ששלומי אינו
יודע אם הוא אמריקאי או אנגלי, בא
לבקר אצלו כל שבוע. בריאן הוא איש־אמונו.
אצלו הוא שומר׳ את הכסף
שאימו שולחת לו ודרכו הוא גם שולח
לה מכתבים. בריאן. האיש מהכנסיה,
מבקר גם אצל אביו.
״הוא איש נהדר, בן־אדם בעל נפש
אצילה,״ אמר לי אחר־כך הקונסול
הישראלי בבנגקוק ,״תאמין לי שאין
כאן כל נסיון להמרת דת, פשוט אדם
עם לב־זהב שעוזר לכל האסירים הזרים
מכל הלב״.
מתוך דברי שלומי עלה כי שגרירות
ישראל לא טרחה הרבה בעניינו. משך
החודשים עד למישפטו באו לבקר אצלו
רק ארבע פעמים ..ממוצע של ביקור
אחד בשלושה חודשים.
הקונסול התייחס לטענה זו בסלחנות
.״השגרירות עזרה לו מעל ומעבר
״.הוא טען ,״השגריר בכבודו
ובעצמו נסע לצ׳אנג מאי להעיד בזכות
הוא נעתר בקלות והאריך בעוד המש
דקות. שלומי נראה אדיש. מסרתי לו
את מעט הממתקים שהבאתי. שאלתי
אם לומר לישראלים אחרים להביא לו
משהו אחר.
רק ממתקים. האוכל כאן איום
ונורא. מגעיל. אורז יבש.
ברגעים שנותרו סיפר שלומי קצת
על עצמו.
עד כיתה ט׳ היה בארץ, למד
אלקטרוניקה באורט, אחר־כך עבר
לבית־ספר אחר.
את כיתה יוד עשה בצפון־קרוליינה.
ארצות־הברית, שם היה שמונה חודשים
עם אביו ושם למד אנגלית. שפת״
הקשר שלו עם ברייאן מהכנסיה.
לצ׳אנג־מאי הוא הגיע עם אביו
אחרי שהיו בפאריס.
הסוהר סימן: לסיים. שלומי אמר
שהוא כבר צריך לחזור. כבר כמעט שש
אחר־הצהריים. לחצנו ידיים. יש לו יד
גדולה. ליד האגודל יבלת גדולה. לא
היה זמן לשאול ממה.
הוא עוד ביקש למסור ד״ש לאמא
שלו, ולהביא לה את התמונות. הבטחתי
לעשות זאת.
תירגעו, הנר בסוו
ג>!7שה -
!7עלה!
זה שאני לא משתפת אתכם בצרות שלי זה לא אומר שאין לי צרות.
הנה, למשל, כבר כמה חודשים עברו מאז שמישפחת ריקליס עזבה את הארץ, וכל הזמן אני
במתח מה קורה שם. משולם ריקליס לא כל־כך מעניין אותי, אבל מה קורה עם פיה? איזה סרט
היא עושה עכשיו? איזה בגדים חדשים היא קנתה? מה התוכניות שלה? מה קורה עם התינוקת? איך
אתם ראיתם את הכתבה בטלוויזיה על
ריבקה זוהר? נהניתם? יופי. גם ריבקה זוהר 1 נהנתה מאוד מהכתבה הזאת, וגם רמי
גוברניק, כתב־הטלוויזיה שעשה את הכתבה,
* 1נהנה מאוד. ריבקה ורמי נהנו אחד מהשני. שם
/הם נפגשו, ותוך כדי הצילומים התלקחה
רמי גוברניל,
מה עוד נותר לבקשי
ריבקה זוהר
קיבלה כל מה שרצתה
ביניהם אהבה גדולה. מאז הם ביחד.
בעלי שמיעה טובה מאוד שמו לב להבדל !,
בקולה של ריבקה, כשאמרה את המישפט ״אני
נוסעת לארצות״הברית לסידורים, ותיכף חוזרת !,
ארצה.״ בהתחלה היא אמרה את זה בשקט, 1 עכשיו היא כמעט צועקת את זה.
עכשיו ברור לי לגמרי על מה חשבה ריבקה
זוהר, כששרה את שירה הידוע ״מה אבקש״.
היא בוודאי ביקשה לעצמה שבארץ יקבלו
אותה יפה, שתהיה לה הצלחה על הבימה
ושתמצא גבר אוהב.
את כל זה היא קיבלה. מה נשאר לה לבקש?
ביום השלישי שעבר היתה שימחה בבית
טומי ושולמית לפיד. בחוג מצומצם מאוד
של בני־מישפחה נשא העיתונאי יאיר, בנם
של שולמית וטומי, את תמר פרידמן. אחרי
החופה נסעו כולם לרמת־השרון, לווילה של
אבי־הכלה, אקי פרידמן, מנכ״ל חברת
מנפאואר, ולשם הגיעו כל החברים לשמוח
בשימחה.
יאיר הכיר את תמר רק לפני חודשיים. ב
שרי
וצביקה סמלר
אז מה הם מתמזמזים -
400 איש קיבלו לתיבת־הדואר שלהם דף
ענק, הנראה כמו העמוד הראשון של ידיעות
אחרונות. מי שלא זרק אותו לסל מייד, ראה
שזוהי, בעצם, הזמנה לחתונה.
הנישאים הם צביקה סמלר, בעל בית
הקפה המערכת, והכלה היא הדוגמנית שרי
חן, מי שהיתה מלכת המים של העולם הזה
.1975
אחרי רומאן של שנה החליט הזוג להינשא.
במשך החודש האחרון הם היו מאוד עסוקים
בסידורים של החתונה, ובכלל זה כירכרה
שתוביל את הכלה לחופה, וכשסוף־סוף כל
הסידורים נגמרו ואפשר היה לנוח בשקט,
הודיע צביקה לכל המעוניין שהפרוייקט הבא
שלהם הוא תינוק. אז מה הם מתמזמזים —
שיתחילו לעבוד!
תמר ויאיר לפיד
הרבה אנשים תחת החופה
חתונה של דפנה טוקטלי, בתו של אבינועם
טוקטלי. דפנה היתה חברתה הטובה
ביותר של מיכל לפיד, אחותו של יאיר,
שנהרגה בתאונת־דרכים טראגית.
מהחתונה של דפנה יצאו יאיר ותמר ביחר,
ומאז לא נפרדו.
תמר היא בתו של אקי פרידמן מנישואיו
הראשונים, שמהן יש לו גם בן. מהנישואין
השניים שלו יש לו שוב בן ובת, ולכן בחתונת
תמר היו אנשים שלא הבינו למה כל־כך הרבה
אנשים עומדים מתחת לחופה. הסתבר שב־מישפחת
פרידמן היחסים היפים נשמרים גם
אחרי הגירושין, משני צדדיו של אב־הכלה
עמדו שתי נשותיו, אם הכלה ואשתו השניה של
האבא. וכולם נישקו ובירכו את כולם.
פיה זאדורה ובתה במחזיקי־המפתחות
הם מעדיפים בלונדיות על ילדים קטנים
היא מתפתחת? איר משפיעה עליה הטבילה שהוד״קדושתו האפיפיור עשה לה במו־ידיו? זה לא
פשוט לחיות כאן בארץ, ולא לדעת את כל אלה.
והנה אתמול אני פותחת את תיבת־הדואר שלי, ובבת אחת נגמרו כל צרותיי. בתוך מעטפה
מהודרת מאוד קיבלתי כרטים־ברכה, ועליו סוס בצבע זהב וחתימה של פיה בצבע אדום. בנוסף
לברכה, שכנראה מכוונת לחג־המולד (אולי פיה הנוצריה לא יודעת שבארץ לא חוגגים את
חג״המולד) היו במעטפה שני מחזיקי־מפתחות. על מחזיק־המפתחות האחד יש מצד אחד תמונתה
של פיה זאדורה, ומצד שני תמונתה של התינוקת החמודה. על מחזיק המפתחות המיועד לגבר
מופיעה משני הצדדים פיה בעצמה. אבל בכל תמונה בפוזה אחרת. פיה יודעת שגברים מעדיפים
בלונדיות על ילדים קטנים.
אז לפי התמונות, הכל בסדר שם. הילדה מתפתחת יפה, ופיה ממשיכה לחייך.
שר־ חן וצכיקה
ס מלר ו־שא־ם
לאחר רומן ארוך וסוער החליטו
דוגמנית הצמרת והמסעדן -בוגר
החוג ״ לקולנוע.באוניברסיטה -
לבוא בברית הנישואים אי״ה ביום
ראשון ,15.12.85 ,בשעה 20.00
ב״מועדוף, ברח׳ הירקון בת״א
בשיחה מיוחדת עם כתבתנו באיזור רח׳ ירמיהו
סמלו־ :חעובח• שתמיד אשאר רווק עלז.
חן־חזקוב: מהרגע הראעוון עורא־ח אוחו
קראת לו בעל
כיום ראשון ( )15.12.85 כשעה ,20.00ב״מועדוך,
ההזמנה לחתונה של שרי וצביקה
-שיתחילו כבר לעבוד!
10111111101101מ0111101
מאת שורסית יריב
חדעחת
-המדע
חילופי גברי במכון וייצמן: אחרי 10 שנים
עזבו שרה ומיכאל סלע את בית־השרד
היפה במכון. פרופסור מיכאל סלע העביר את
תפקיד נשיא מכון וייצמן לפרופסור (למתמטיקה)
אריה דבורצקי.
הבית של מישפחת סלע היה בית מאוד־מאוד
פתוח. אנשים באו והתארחו בו ללא הרף.
שרה ואמה בישלו בישולים נפלאים, והאווירה
בבית היתה כל־כך חמה שאנשים לא רק
התכבדו לבוא לבית, אלא גם נהנו.
לא כל אשה יודעת לארח כמו שרה סלע,
ואנשים התחילו לתהות איזה סגנון יהיה לבית
של הנשיא החדש של מכון וייצמן.
כשנבחר הפרופסור רבורצקי, חשבו רבים
שנגמרו האורחים בבית הנשיא, מאחר שה־
רק לפני שבועיים סיפרתי לכם איזה בעיה קשה יש לדוגמנית קלרה
רון. החבר הוותיק שלה, קמיל נייגר, שאותו השאירה באמסטרדם
אריה דבורצקי
אלמנת ח״כ, אמו של ח״כ
פרופסור הוא אלמן, ולא תהיה אשה בבית. רבים
זוכרים עדיין את ביתו של הפרופסור ואשתו
המנוחה, שרה לבית שניאורסון, מצאצאי
מייסד חב״ד. עד היום 13 ,שנח אחרי מותה,
מדברים החברים על שרה דבורצקי ביראת
כבוד ובאהבה עמוקה. סיפרו לי עליה שהיתה
אחת הנשים החכמות בארץ, דוברת שבע שפות,
מתרגמת מומחית מלטינית ומיוונית ואשה
מקסימה ביותר וחמה, וביתם בירושלים היה
בית־ועד למשכילי הארץ. לזוג נולדו שני
ילדים, גירעון שנפל במילחמת יום־הכיפורים
וגינה, נשואה ואם. מאז מות אשתו חי
הפרופסור דבורצקי לבד.
רק עכשיו, כשנבחר לתפקיד נשיא מכון
וייצמן, הסתבר שיש לו רומאן עם רעננה
מרידוד, אלמנתו של העורך־דין וחבר־הכנסת
אליהו מרידוד ואמא של דן מרידוד, הגבר
הכי יפה בליכוד. רעננה היא מורה ליוונית
באוניברסיטה, ואשה תרבותית ומקסימה, כפי
שהיה גם בעלה המנוח. אין לדעת אם נבר בגילו
של הפרופסור ( )69 וגברת בגילה של רעננה היו
חושבים בכלל על חתונה רישמית. אך התפקיד
החדש של הפרופסור החליט עבורם. במכון
מחכים עכשיו לחתונה, וגם מחכים לראות איזה
סוג של בית יהיה ביתו של הנשיא.
הגרמגיס
באים
מה שמעניין עכשיו את חברת־התעופה
הגרמנית, לופטהנזה, סניף תל־אביב, זה כמה
חודשים כבר עברו וכמה חודשים עוד נשארו.
כשחזרה ארצה, מנסה להחזיר אותה אליו. ומצד שני הרומאן החדש שלה,
שהתפתח בארץ בשבוע האופנה האיטלקי עם הדוגמן זיאן־קארלו, קורץ
לה מרומא.
במשך שבוע אחד קיבלה קלרה טלפונים גם מרומא וגם מאמסטרדם,
ולא יכלה להחליט למי להיענות. אחרי שבוע היא טילפנה לז׳אן־קארלו,
אבל קולו של האיטלקי הלוהט נשמע לה מאוד פושר. בינתיים שוב טילפו
קמיל מאמסטרדם, אבל קלרה היתה בעצבים מז׳אן־קארלו, ולכן אמרה
לו שישב בשקט ויחכה. שוב טילפנה לאיטלקי, ושוב ההוא היה מאוד
מנומס ומסתייג. אז החליטה קלרה שמספיק עם האיטלקים הבלתי־אחראיים,
והרימה טלפון לאמסטרדם.
כאן חיכתה לה הפתעה מאוד בלתי־נעימה. קמיל נייגר אמנם חיכה לה
שבוע־שבועיים, אבל אחרי זה תפסה אותו בחורה הולנדית צעירה ויפה,
ועכשיו ממש אין לו ראש לקלרה בארץ־ישראל.
כעת יושבת קלרה ערב־ערב במועדון ומשננת היטב את האימרה
החכמה :״יותר טוב ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ.״
בין א מס טרד ם לרומא
נשים רק למטרות בויאות
כשאייבי נתן מגיע ארצה, שואלים אותו
כבר בנמל־התעופה :״לכמה זמן באת?״
השנה, למשל, הוא כבר היה ארבע פעמים
באתיופיה, בכל פעם במשך שבועיים. הוא היה
בקולומביה, והשבוע נסע לשם שוב, כדי
להקים בית חרושת ללבנים, שמהם ייבנו בתים
למי שנשארו חסרי קורת־גג אחרי האסון שם.
כשהוא מגיע ארצה, הוא נרתם מייד לאיזה
עבודה ציבורית. הנה, בשבוע שעבר הוא
השתתף במכירת הפומבית של הטלתרום וקנה
חמש תמונות של יעקב אגם. לפני שהוא
הספיק לראות את התמונות היטב, הוא כבר
מכר אותן להנרי זימן, ואת הכסף שקיבל הוא
העביר מייד לילד הקטן מאיר זורע, הנוסע
לארצות־הברית להשתלת־כבד. בין כל העיסוקים
האלה הוא מצא חצי דקה כדי לדבר
איתי בטלפון, ולענות לי על כמה שאלות.
השאלה שהכי העסיקה אותי כל השנים היא:
מאיפה יש לך כסף?
״יש לי עוד קצת כסף מה־ 300 אלף דולר
שקיבלתי כאשר מכרתי את המיסעדה קליפורניה.
אבל אין לי בעיה לגייס כסף כמה
שאני רוצה. כולם נותנים לי, כי הם יודעים
שאני משתמש בכסף הזה לנצרכים. הנה,
מהסטייט־דפרטמנט קיבלתי עכשיו 350 אלף
דולר, ומיהודי ארצות־הברית גייסתי 250 אלף
דולר״.
״יש לך בכלל זמן לחיים פרטיים? יש איזו
אהבה?״
״אין לי זמן לאהבות. פה ושם אני נפגש עם
נשים, רק לצרכי שמירת בריאות־הגוף. אף
אשה נורמלית לא תהיה מוכנה להתקשר אליי,
ועם נשים לא נורמליות אני לא רוצה עסקים״.
״למה אשה נורמלית לא תרצה קשר איתך?״
״תראי, למשל היום, רק חזרתי הביתה מכל
ענייני, ופיתאום שמעתי על זקן אחד ששררו
לו את דמי הביטוח הלאומי, ואין לו ממה לחיות
כל החודש. לקחתי מונית וכל הלילה נסעתי
לחפש את האיש הזה. כדי.לתת לו כסף. אני או>
רגע, רגע, תיכף תבינו.
בירושלים חיה לה במשך 36 שנה בחורה
נחמדה בשם לאה רייכר. חיה לה בשקט,
חשבה שמשהו מסעיר יקרה לה, אבל בירושלים
לא קורה שום דבר מסעיר, כידוע, ולכן יום אחד
היא ארזה כמה מטלטליו, לקחה אוטובוס אגד
והגיעה לתל־אביב. מייד היא מצאה ג׳וב בחברת
התעופה הגרמנית, והתחילה לעבוד. תוך כרי
עבודה היא הכירה את כל עובדי המישרד,
וביניהם גם את מנהל־המכירות הראשי של
לופטהנזה בישראל, הנם שלר. שלר הוא
גרמני שהגיע ארצה לכמה שנים, וכמובן הביא
לכאן גם את אשתו.
תוך זמן קצר פרח רומאן־אהבה בין הפקידה
הירושלמית לבין מנהל־המכירות הגרמני, ותוך
זמן עוד יותר קצר נודע כל הסיפור לאשתו של
מנהל־המכירות. האשה ארזה את מיזוודותיה
ולקחה את הטיסה הראשונה של לופטהנזה
לכיוון גרמניה. שם היא הגישה תביעת־גרושין
נגד בעלה.
לאה רייכר שמחה מאוד על כל העניין, כי
היא לא יודעת איזה חוקים יש בגרמניה. לפי
החוק הגרמני צריכים לעבור 12 חודש מתאריך
בקשת הגט ועד לקבלתו. עכשיו ברור שאם
לאה והנס יחזיקו מעמד עוד 11 חודש ביחד,
תהיה חתונה.
אייבי נתן בפעולה
אפשר גם בלי
פעם לא בבית, ואף פעם אי־אפשר לקבוע איתי
כלום. אני בן־אדם מאוד עסוק. אז שיהיה בלי
נשים.״
בלחץ של אש־־ף -נטורי־קותא
בסיקו הפיגועים ביהודים באירופה
העיתון החי ביותר במדינה
גליון מס־ • 32 עורכים אלבס פז ובנצי לופו
הדתיות יגישו הצעת אי־אמון בגלל התנוחה המיסיונרית
חכרי־הכנסת של גוש הדתיות
יגישו בשבוע הבא הצעת אי־אמון
בממשלה, בעיקבות מימ-
צאי הסקר על הרגלי־המין של
האשה הישראלית, המגלה כי
״/״ 60 מהנשים היהודיות מעדי׳
פות דווקא את התנוחה המיסיונרית.
בכירים
בליכוד: חשבנו
שמילחמת שלום־הגליל
תימשך עוד הרבה שנים,
ומכיוון שלא היינו בטוחים
מתי יאשרו קבורה
ברבי־קומות -רצינו להשיג
עוד קרקעות בגדה.
אם בתי־החולים יממשו
את כוונתם לעבוד ב־מתכונת־שבת,
יצטרכו
הרבנים הראשיים לתת
את דעתם אם אין כאן
חילול-חול.
שי ח ת
ה שסע
אלכס: שמעתן ישראל תייצא
קרני־אייל לשיפור כוח״הגברא.
בנצי: וזה לא דוקרן
,אחזור מייד
כשאגמור את
ענייגיי באיטליה-
אמר החורף הישראלי, התקוע
באיטליה, החושש לבוא ארצה פן
יצטרך לתת הסברים לחוקרים
בפרשת הרטבת הקרקעות בגדה.
ישראל כבר הגישה לאיטליה
בקשת־הסגרה רישמית.
בי! התרומות
לקשישים: שבפ״צים.
אגחפרם ותותח־ררא־רתע
כותרות גנובות
קבלן
מודעות הדביק
כרוזים באיידס.
מעריב לא מפרסם לעיתים
את שמותיהם של
נרצחים ערביים משום
שלכל הערבים שמות דומים,
וממילא אף אחד לא
מסוגל להבדיל ביניהם.
רוני מילוא: לא ניסיתי
להתערב בחקירה המיש־סרתית
בפרשת הקרק עות,
אלא לבטל אותה.
ישראל תמכור לתאילנד
טנקי־מיצוות של חב״ד.
לאחר ששכר השוטרים
הושווה לשכר משרתי-
הקבע, דורשות נשותיהם
להשוות את רמת האינ טליגנציה
שלהם לזו של
הפרופסורים בשירות ה אקדמי.
ישראל
פותחת במגעים לקראת משא-ומתן לשלום עם נטורי״
קרתא. לאחר שראש אש״ף, יאטר ערפאת, הודיע לאחרונים
במיכתב כי הוא רואה בהם ״חלק בלתי-נפרד מהעם הערבי־פלסטיני״
.עם זאת לא יפסיקו החרדים את מעשי־החבלה
בירושלים בכלל, ובמאה־שערים בפרט. תנועת ״החזירו הבנים
הביתה״ ,שהוקמה על-ידי אמהות לשוטרים המשרתים במאה״
שערים, קידמה בברכה את פתיחת המשא־ומתן.
הרמטכ׳׳ל. רב״אלוף משה לוי,
תרם לטלתרום לפקודת הזקן
קסדה אשר הגנה עליו ימים
רבים במיבצעים מסוכנים. הזקנים
קיבלו בברכה את הקסדה
וציינו כי חבל ששאר התורמים
הסתפקו בכסף, במקום לתרום
להם חפצים להגנה עצמית, בנגד
תוקפי קשישים.
יהודיות מעיינות בספר התנוחות
מישרד־העבודה:
הכ שרת עולי
אתיופיה תיע שה
במקומות עבוד תם
כל מקומות־העבודה יצויידו
בדודי״מים ובמלח, והאתיופים
יושרו בתוכם עד שיו ציאו
להם את המיץ.
של ארד סובן
של אברהם שריר
הציע לשוטר מעט
מדי מעצר למעצר
רוכל, שהציע לשוטר 50 אלף
שקל, נשלח למעצר. השוטר קובל
על מדיניות־הממשלה, וטוען י שבגלל
משכורותיהם הנמוכות מעזים
אזרחים לשחרם בסכומים מגוחכים.
.אולי הוא יזרז
אתהמ שי ח״-
אומר אודי זוהר
הדברים נאמרו על־ידי ר אורי
זוהר בהסגנה ב״שבתאתוד, לרגל
זעם רב בוושינגטון עם פירסום
המסקנות הראשונות של החוקרים
מארצות־הברית בפרשת ה״ריגול״ הישראלי
באמריקה. מחקירת האמריקאיים
עולה כי פולארד מעולם לא
עסק בריגול, וכי הוא באמת רואה־חשבון
ממוצע, וכל הפרשה בויימה
על־ידי מישרד־התיירות, במטרה למשוך
לארץ תיירים אמריקאיים, במסווה
של חוקרי־ביון.
מסתעפת חקירת
החלטורות בטלוויזיה
קשישים וזקנים שצפו בשידור
הטלתרום הזדעזעו קשות מהרמה
הירודה של השידור, והחליטו לתרום
את גופתם למחלקת־הגוויה של
רשות־השידור.
70 אחוז מהנשים
בישראל מעדיפות
להתקלח במיטה
זאת עולה ממחקר על
מיניות האשה הישראלית,
שפורסם לאחרונה בעיתונות,
ולפיו יתר 30 האחוז מעדיפות
לקיים יחסי״מין באמבטיה.
מימצאים
נוספים המזדק רים
מהסקר: ל־ 35 אחוז מה נשים
יש פנטזיות מיניות על
כספומט 59 .אחוז מעדיפות
את התנוחה המסורתית, מהן
90 אחוז חוזרות בתשובה.
המילואימניק,
שנעצר לשווא
באשמת עריקות,
יחוייב בתשלום
עבור כלכלתו
במעצר -מאחר
והוכחה חפותו,
ומכאן שלא היתה
לו בל סיבה
להיות במעצר.
אין ומאה שחווה בישראל
השר גור חזר בו אמש מטענתו, בי בישראל התפתחה רפואה
שחורה, לאחר שהוברר לו על־ידי מומחי מישרדו שגם חולים
ששילשלו שלמונים באופן פרטי לכיסם של הרופאים -זכו לקבל
את אותו הטיפול המחורבן.
השר גור המשיף והוכיח באופן מודעי מדוע לא יתבן שחולים
מתו עקב מחסור ברופאים. וכף אמר: אילו היה מת מישהו מסיבה
זו, הייתי מעמיד את עצמי לדין, ומשום שעדיין לא העמדתי את
עצמי לדין, הרי אף אחד עוד לא מת. עוד שמח אני לציין שהישגה
הגדול של הרפואה הישראלית מתבטא לא רק באי״תמותה בגלל
מחסור ברופאים, אלא ביחוד בכך שאין רופאים המתים בגלל
מחסור בחולים.
גישק מזוזה
בלי הסכמתה
ויישלח למאסר
דייג, שסירתו נטרפה בים
על-ידי אריה, חזר בתשובה,
לאחר שהתברר לו כי המדוזה
שאותה נהג לנשק
היתה פסולה.
הולדת בנו השביעי. דברים תמים
אמר מוכתר אום־אלחמר, שאתונו
האהובה המליטה עייר לבן, השביעי
במיבבר.
חשיפה ראשונה של רפואה שחורה בבתי־חולים בישראל
בבדיקהשל א 0וד 06 £0.5£1א^0ו,המרכז הבינלאומי לבדיקת איטי׳
אזהרה-משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות