גליון 1986 מתאריך 24 בספטמבר 1975

חעויד והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

תור שה וגבורה ראשית דבר
עם מותו עול הגיבור הקדום קרא
האיש לשני בניו היקרים וחילק ביניהם
את רכושו הדל. לאחד נתן 12 סוסים,
עץ קקטוס שעמד בחצרו ואת עיזו
האהובה מרים ולשני הוריש את גבורתו.
כך נולד הביטוי התנ״כי ׳,גן*חיל״׳
הרוצה לומר ״נושא גבורת אביהו״.

לעג לרש

סעדה

ב עי ק בו ת

גי רוי

ה ר שי מו ת

הליברלים: הפצת הרשימות — פגיעה בחופש הפרט ובדימוי 1הסוציאל־דמוק־רטים:
יש להשמיד ללא הרשימות מישרד־הפנים: הסדר הציבורי מחייב
שר־המישפטים: המדליף יועמד לדיו

אגדת״עם עתיקה מספרת על מלכם
של בני־כוש השוודים קינג־קונג, שהיה
מו ט ל על ערש״דווי. קרא המלך לשלו-

גיכור קדום (עומד) מוריש גכודתו
יושבים: אברהם אבינו שירש את התורה
ופנצ׳ו וידה שירש את הגבורה.
שת בניו תאבי״הבצע — הנסיך ראובן,
יורש־העצר שימעון והאביר לוי.
— שלום אדוני המלך — אמרו שלושת
הבנים פה״אחד.
— שלום בני היקרים — ענה המלך —
איפה הייתם ומה עשיתם ו
ישבו הבנים וסיפרו לאביהם כיצד
עזרו לעניי הממלכה. אך המלך, שהבין כי
רק אל כספו נשואות עיני בניו, לא
האמין להם ולפיכך חד להם חידה :
כיצד לחלק 17 מעשי גבורה 23.25 ,
מעשי אומץ ו־ 12 ושליש מעשי אזרחות-
למופת, שווה״בשווה בין שלושת בניו של
המלך.
ובסיימו את החידה חייך המלך חיוך
של לעג ונפח את נשמתו.

ערמומיות

ישבו ראובן, שימעון ולוי ארבעים יום
וארבעים לילה וטיכסו עצה מה לעשות.
לפתע נזכר לוי, הצעיר שבאחים, כי חי-

רקק עד אי קו ני ז
״>_ד 0־ן ויג בירנבויס

יוקאו רייגהארוס אמרו !!׳דגסה עם דם # 11 ריח

כמה סיעות שוקלות הגשת שאילתות חריפות ואף כקשת דיון
כמליאת הרייכסטאג כעיקכות הגילויים האחרוכים כבלי־התיקשורת
על הפצת מה שקרוי ״הרשימות השחורות״ (ראה תמונה) של החשודים
על היותם לא־ארים או יהודים, על־ידי מישרד־הפנים.
במסיבת־עיתונאים שכינסו אמש,
הודיעו ראשי ״הסיעה הליברלית ה חופשית
המאוחדת״ כי מיפלגתם
תפתח במאבק חריף ביותר נגד הפצת
הרשימות. דובר הסיעה אמר, כי ה רשימות
הן ״הצצה מכוערת לחדרי־המיטות
של אזרחי המדינה,״ והוסיף
כי סיעתו רואה בהפצת הרשימות הללו
״היכולות להתגלגל לכל יד, כפי שהו כח,
משום פגיעה חמורה בחופש הפרט
של אזרחי הרייך השלישי המפואר,
וכמו־כן פגיעה חמורה בדימוי ובהס ברה
הגרמניים בעולם.״
מזכירת המיפלגה אמרה באותה הז־דמנות,
כי היא שוקלת פנייה לבית־

כני המלן• מטכסים עצה וישועה
מציץ מאחור ומקשיב:
המדען תרשע ארכימדס
הבגרות

דה זו כבר הופיעה בבחינת
(מגמה ביולוגית) תשכ״ה.
ואכן, פתחו האחים את ספר הבחינה
תשכ״ה ומצאו את עיתרון החידה.

הולך ופוחת הדור

במרוצת השנים נתברר כי כשמחלק אב
גיבור את גבורתו בין עשרות בניו וקרו־בי-מישפחתו,
לא נותר כימעט מאום מגבורתו,
וכל בניו וקרוביו יוצאים סתם-
אנשים ולפעמים אף פחדנים.

(המשך בעם׳ 3טור )4

121

בזמן האחרון, כך מספרים לנו, מוח זר
בשעה־טובה החינוך הנפרד —
בנים לחוד ובנות לחוד — לכפרים
דרוזיים וערביים בגליל ובכרמל.
מתברר כי מישרד־החינוך נמצא
תחת לחץ בבד של נכבדים ערביים
ועסקנים יהודיים (יש אומרים כי ידה
של המפד״ל המצוייר, אצל הסקטור
הערבי הקשיש והשמרני, בוחשת ב קלחת)
— במטרה להביא שוב לחינוך
נפרד של בנים ובנות, לאחר שנים רבות

הדין העליון בעניין זה .״יש להקפיד
יותר מכל על איכות החיים ורמת
הצרכנות,״ חזרה ואמרה המזכירה.
דובר מטעם ״מיפלגת המרכז ד,סוצ־יאל־דמוקרטי״
אמר אמש בראיון ב רדיו,
כי מיפלגתו רואה בצורת הפצת
הרשימות פגם אסתטי ומוסרי, וכי
לדעת המיפלגה ״יש לבטל מייד את
הרשימות השחורות הניבזיות הללו
ולהמשיך בהשמדת היהודים באותה
צורה תקינה שבה התנהלו הדברים עד
עכשיו, מבלי לפסול ולהחשיד בדרך
השמועה אגשים חפים־מפשע ולגרום
להם סבל בל־יתואר.״
מנכ״ל מישרד־הפנים, שנתבק ש על־

של חינוך משותף ומעורב.
הגלגל חחר לאחור, כצפוי.
וצעיר ערבי שילמד בחינוך נפרד
ימשיך לא לראות שום בהורה ח ח
מאשר את אחותו, וכאשר יגיע לפיד־קו
יטריד צעירות יהודיות שלומדות
בחינוך מעורב ואחר־כך יצטרך לק נות
אישה במוהר. ומחירה של אישה
בימים אלה צמוד למחיר הנפט —
בעלייה מתמדת.
ואחר־כך כועסים כולם על הצעיר
הערבי שאנס תיירת או צעירה, או יהד
דיה, ויש פליטות־כדורים וניקמות־דם
וסולחות.
אם ייכנע מישרד־החינוך ללחצים
אלה, כפי שנכנע בכפר מרר, למשל,
ימשיכו צעירים ערבים לאונן ולאנוס
— מפני שלהם, שלא כמו לצעירים
יהודיים שלומדים בחינוך נפרד — אין
התנחלויות או ישיבות או צבא או ז ד
נות, שלתוכם יוכלו לפרוק את המרץ
העודף.

ידי כתבנו להגיב על הטענות, אמר ^
כי הסדר הציבורי התקין מחייב הפצת
רשימות כאלו מפעם לפעם, וכי ״לא
ייתכן שבגלל מיגבלות טכניות מ סדי־מות
יוכלו כל מיני יהודונים ומקקים
אחרים להתחמק מהשמדה מסודרת.״
מלישכת שר־המישפטים נמסר, כי
השר הורה למחלקה המיוחדת במש טרה
לחקור את פרשת הדלפת ״הרשי מות
השחורות״ לעיתונות, מתוך מג מה
להביא את האשם בהדלפה לדין
מהיר.

בטכס חגיגי שנערך בבסיס צבאי
אי־שם הוסב שמו של ה׳ צבאות לה׳
צה״ל.
טכס הסבת השם נערך בעיקבות
הסבת תותחו של ה׳ צה״ל מתותח 90
מ״מ מיושן לתותח חדיש בקוטר 105
מ״מ בשיפוץ צה״לי מקורי.
הרב הראשי הצבאי, שקידש על
התותח המתוחכם, אמר בדיברי ברכתו
הקצרים כי עוצמתו המוסרית של ה׳
צד,׳׳ל היא שתקבע את גורל הקרב
הבא.

הזד ע ה
לציבור הנהגים
יום הכיפורים אינו מבטל
עבירות שבין אדם למקום.
כל דו״חות החנייה עודם בתוקף.
מיששרת ישראל
רשות החנייה.

חזון

דמקה ברא שך

אך האדם נשא עיניו אל העתיד.

ד״ר מ. זוארץ
(אחרי ששוב הפסיד)

ספל

; ואלקא ־ סלצרע עור התחבורה

״ תפס תי או תםב בי צי ם! ״
— אדוני השר, האם תוכל לחזור
ולתאר בפנינו את מבצעך האישי הנו עז
בחיסול כנופיית המכונאים השוב תים
ב״ א ל־ ע ל״ן
— כרצון. מערבת ההתתן זז שלי
פעלה כראוי, ומייד עם פרוץ השביתה
שלפתי מן המגירה את צווי־הריתוק
שהכינותי עבורם מבעוד מועד. תוף
רבע שעה היו כולם מפוטרים. הכיתי
אותם חזק, מהר, ובאופן אלגנטי.
— יורשה לי, אדוני השר, להביע
התפעלות מן היעילות והמהירות בה
פעלת —
— הם ניסו להיות חכמים ולתפוס
אותי בביצים, אבל אני תפסתי להם
קודם !
— מעניין מה הם חשבו להשיג
הטיפשים האלה, הרי הם ידעו שהוכ רזו
כחיוניים ך
— אבן, זו שטות, שפועל חיוני
יעיז לשבות בניגוד להפכם עם ההס תדרות
והמעסיקים.
— ועוד ריפורמה נ תנו להם, והם
לא מרוצים. לך תן לאנשים ריפורמה...
— עכשיו, כ שיידעו שכל שביתה,

סייר ת

פירושה פיטורים, הם יעבדו כמו ש ציי
ד. יורשה לי לציין כי זו הפעם
הראשונה שלא נגרמו נזקים כספיים
ל״אל־על״ —
— שהיא כידוע חברה חיונית, ב מצבנו
הביטחוני והיהודי. שער בנפ שך,
אדוני השר, מה היה קורה אילו
היו טיסות ״אל־על״ מאחרות להמ ריא
— היינו ממש מדינה במצור —
— והסקנדינכים היו גורפים מיל יונים
מהצ׳רטרים.
— נכון מאוד. מה הן תוכניותיך
לעתיד, אדוני השר?
— יש לי תוכנית ארוכת־טווח כי צד
להפעיל את צווי הריתוק בבל ענ פי
המשק האחרים. מישרד התחבורה
יהיה ראש וראשון לחיסול השבאב
המשתולל. אני תקווה כי מישרדים
אחרים יראו במפעלי דוגמה הולמת
וירתקו את שאר הפועלים, כולל רי תוק
שישי־שכת. י ש בדעתי גם להקים
מחנות עבודה בנגב, לשם ישלחו פו עלים
משתוללים. אני אקים לכם כאן
מדינה למופת.
— תודה רבה אדוני השר.

סוכות

הודעה על עבירות ברירת קנ ס
(לפי תקנות לחוק הסוכה הנאה, סוכות כ-ג)16/
מרחבי רו ש לי ם
א ל: בעל סו כהמס — :
סוכה ישראלית

סוכה זרה/דיפלומטית
(הקף בעיגול)

סוג הסוכה

ההאשמה :
הינד נאשם בזר, כי ביום ...לחג הסוכות ת של ב ר חו ב /ב צו מ ת
הרחובות/בכבי ש מס מ ס ׳ הבית ...עיר ...
עברה סוכתך את העבירה המסומנת במספר סידורי בניגוד
לתקנות תעבורת סוכות /תוך אי־ציות לתמרור ב־( 29 אין סוכה) /בניגוד
לתקנה / 22א /לתקנות תעבורה תש״ל.
ניתנת לך הברירה לשלם את הקנס בסך ...ל ״ י, עד מוצאי שמחת-תורה.
אם לא תשלם את הקנס יישלל רשיון הסוכה שלד ותוזמן להישפט בפני
הרבי מלובאביץ ו /או בית־דין של מעלה. סוכתך תוכרז כפסולה, ותיכנס
לרשימה השחורה של הסוכות הפסולות מעתה ועד עולם.
אגב, נרות שבת הדלקת ז
חתימת הסייר
כישלון אלפי מדענים ומדענות ישבו רכונים
על מיקרוסקופיהם במטרה להביא בירכת
הקידמה לאדם באשר הוא.
״מצאתי״ קפץ מדען צעיר בשם אר-
כימדש בשימחח, והפיל את מיקרוסקופו
שהתנפץ לרסיסים.
אלפי שנות עבודה מדעית ירדו לטימ-
יון במחי־יד.

אל ייאוש
אך האדם המשיך לשאת עיניו אל
ההרים.

תגלית

פכים ק טני ם
מעולם ה שביתות
השבוע הקדישו תוכנית מיוחדת
לחיוניותו של פועל הייצור במשק
התעשייתי — לקראת השילוב בשוק
המשותף. הסבירו כמה חשוב לתת
לפועל הייצור תנאים הולמים — כדי
שייצר.
אחר כך הראו את פועלי הייצור
שפוטרו בעקבות שביתתם ב״בלובנד
תלמה״ ,עומדים מול שער המפעל
ועליו תלוי שלט :״הכניסה לפקידים
בלבד !״
עכשיו הכל ברור.

ואכן, מן התרים ירד המדען היהודי
דוקטור ווטסון, עלה לארץ״ישראל ונתיישב
בה רכון על מיקרוסקופו.

דבר המערכת

דו ר סי ה ש לו
״נתבשרנו״ שעומדת ממשלת י. רבין
למסור לממשלת א. סאדאת את שדות
הנפט של א. רודס בשלמותם .
ולא רק זאת — אלא שהקפיד
י. רבין ושלח חיילי מ. הגבול לשמור
על א. רודס פן יאונה להם ח ו ״ ח
כל רע ו שיינתנו למצרים שי כאילו
היו בונבונייראר״ל.
ותמהנו אם נכון עושה הממשלה.
שהרי יכולים היינו לעולל לה לאו תה
א. רודס, שבנינו במו ־ ידינו
שלנו, את אשר ע שינו לא מזמן לכפר
הסורי העלוב קונייטרא, שלא
מסרנוהו לסורים בונבוניירא,
אלא השמדנוהו כליל ואמרנו להם
בגאווה יהודית ״קחו לכם ולכו
עימו לעזאזל ״ .
ואילו ע שינו כך גם לא. דודם, היו
״המסכנים״
בוודאי המצרים
מביאים כל מיני ״עיתונאים מפור סמים״
להראותם שחירבנו להם את ה נפט

והיו עושים מכך צימעס ומנצ לים
זאת לתעמולה אנטי שמית רצחנית
נגדנו.
מה שהיה מוכיח לעולם כי לא
ל של ש פניהם, כי־אם להשמדתנו.
ולא אבו־רודס ייקרא שמו כי אם
״אבו־דורס״ ,כי במו ־ פיהם דרסו
המצרים והרסו את סיכויי השלום.

גיבור־בתורשה גאנה מפגין
מסתכל בסיפוק דרך החלו!:
הדוקטור ווטסון
״מצאתי קרא ווטסון, וקם בזהירות
כדי לא לשבור את המיקרוסקופ ,״מצאתי
את הגאן שיעביר בתורשה את הגבורה.״

ראשון־לציון
היו אלה ימיה הראשונים של מדינת
היהודים המתחדשת, ודוקטור ווטסון עבר
בין בתי־החולים עד שהצליח למצוא
גיבור שיתנדב לקבל את הזריקה הגורלית.
ואכן,
כעבור 25 שנח זכה הדוקטור
הנמרץ לראות את פרי-עמלו — גיבור
יהודי ראשון שגבורתו עברה לו מאביו
בדרך התורשה ולא בדרך הירושה•
הבן הגיבור, אלי גאנה, בנו של הגי בור
סימן־טוב גאנה, יצא להפגין בעד
אריק שרון. הכל בזכות הגבורה התורשתית,
פרי תגליתו של דוקטור ווטסון
הצנוע.

אל העתיד
אך האדם היהודי ממשיך לנשוא עי ניו
אל עתיד טוב יותר.

עולם חדש
אלפי מדענים ומדענות יושבים במכון-
וייצמן רכונים על מיקרוסקופיחם במטרה
להביא את ברכת הקידמה לאדם היהודי
באשר הוא.
הם מחפשים את חגאן המיסתורי
שיעביר מאב לבן, בדרך התורשה, את
הנכות. הם מבקשים ליצור למעננו עולם
חדש וטוב יותר. עולם אשר בו
לאבות נכים ייוולדו ילדים נכים שיזכו
מייד במכונית וולוו.
עולם חדש ,״פה — עולם שכולו טוב.

ה 01^.-הודה :״ המחדלהואש לנו ״
אנו קוראיםבזאתלאחראיםלמחדללהתפטרלאלתר
מתפקידם, ולה חזי ראתהמנדטלעם.

קר א בבל מו ס פי שמחת־ תו ר ה:

6שנים למלחמת שמחת תודה

תנסו

חי יליםמ שו ח ר רי םובל תי -מי פלג תיי ם.

מיכאל ברונו, הוא המועמד לרשת את משה
זנכר כתפקיד נגיד כנק-ישראל. כהוגי
האוצר מעריכים כי זנכר יסיים את תפקידו
כנגיד כעוד בעשרה חודשים, כחודש
יולי .1976 כבר עתה מוכנס הפרופסור
ברונו לתחום העניינים הפורמאלי, כדי
להכשירו לתפקיד הנגיד.
זנבר עצמו העלה את חמת אנשי האוצר כאשר,
בתום הכנס השנתי של קרן־המטבע הבינלאומית
שנערך בארצות־הברית, בו השתתף יחד עם שר־האוצר
יהושע רבינוביץ, הוא יצא לבלות, בחברת אשתו,
חופשה בספרד. יריביו של זנבר טוענים, כי חופשה
בספרד בשעה שבעיותיה הפיננסיות של המדינה
מגיעות עד משבר, כמוה ביריקה בפרצוף משלמי־המיסים,
הנקראים להדק את החגורה.

נשק לוג ה״ל -כסף
לו גבאהאמ רי ק אי
הקשיים שמערים שר־ההגנה האמריקאי
ג׳יימס שלזינגר כדרר לאספקת טילי
ה״פרשינג״ ארוכי־הטוו־ח לישראל, אינם
נובעים כל־בך מהתנגדותו למסירתם
לישראל, במו מהבעיות התקציביות של
מישרד־ההגנה האמריקאי. נראה בי
שלזינגר מנסה לנצל את הבטחותיו של
הנרי קיסינג׳ר לסיוע צבאי מאסיכי
לישראל, בדי להבשיר בקונגרס את הקרקע
להגדלת תקציב החימוש של הצבא
האמריקאי, המקוצץ מדי שנה בשנה.
על רקע זה יש להבין את הצהרותיהם הבוטות של
ראשי הפנטאגון, כי את הציוד שהובטח לישראל יהיה
צורך להוציא ממחסני הצבא האמריקאי או לקחת
אותו מהיחידות. ההצהרות כי ישראל תיאלץ להמתין
לתורה אחרי שימולאו צורכי הצבא האמריקאי
נועדו, בין השאר, להשפיע על הלובי היהודי לנצל
את קשריו בין אנשי הקונגרס, כדי לתבוע את ,
הגדלת תקציב־ההגנה, שיאפשר את הרחבת הייצור
הצבאי לשם מילוי צרכיה של ישראל במועד.

סו כני ־ הו ש ק משיבו
לקבלעמ דו ת
למרות הסערה הציבורית שהתעוררה
בישראל סביב הגילויים, שנחשפו לראשונה
על־ידי ״העולם הזה״ ,על העמלות
הגדולות שמקבלים הסוכנים הישראליים
של ההכרות המספקות נשק לצה״ל וציוד
למישרד־הכיטחון, יוסיפו הסובנים לקבל
עמלות גם להבא. הממשלה אומנם הודיעה
שהיא יוזמת הצעת־חוק שלפיה ייאסר
תשלום עמלות לסוכני ציוד־קרכי אלא לפי
אישור מיוחד של מישרד־הביטחון —
אולם החוק טרם חוקק.
כמה מיפעלי־תעשייה אמריקאיים, המספקים לצה״ל
ציוד צבאי, התלוננו על אנשי מישלחת־הקניות של
מישרד־הביטחון בארצוודהברית, שתבעו מהם
להפסיק תשלום עמלות לסוכניהם בישראל, מבלי
שלתביעותיהם יהיה בסים חוקי. חברות אלה הודיעו
כי כל עוד לא יחוקק החוק, הן תמשכנה לשלם
עמלות לסוכנים הישראליים. תשלומים אלה הם,
כמובן, מחשבון תקציב־הביטחון.

מ חוז ה שרון סובודח
מרדב גו ש ח״א
אנשי הגוש התל־אביבי במיפלגת העבודה נפגעו קשה
מהקמתו של מחוז השרון במיפלגת העבודה, שהיה
כפוף כל השנים למחוז תל־אביב. בין כמה מאנשי
תל־אביב מתפרשת הקמת המחוז כניסיון למרוד
בסמכות אנשי תל־אביב, מה־גם שהכנס תוכנן בעת
היעדרו של מנהיג הגוש, שר־האוצר יהושע רביגוביץ
מהארץ.

על רקע זה ניתן לצפות לכרית במיפלגת
העבודה כין רבינוביץ ובין שר־הכיטחון
שימעון פרם, הרואים כהקמת גוש־השרון
ניסיון ראשון של רכין להקים לעצמו עורף
משלו במיפלגה.

מ ״ ר ש
אתאל מוגי
יוסף כלושטיין, מנהל מחוז חיפה של
חכרת החשמל, שהוא יו״ר סיעת המעדר

> 3 *1ו;א*יו: ט אד את
נג עללב שראל

כל הממונים על הטיפול בסיכסוך־עבודה זה במועצת
פועלי חיפה, כולל מזכיר איגוד פועלי־המזון,
משתתפים במישלחת. כאשר התריסו כנגד היוצאים,
כי טיולם הוא בגדר הפקרת העובדים, השיב אחד
מהם :״מה יש? גם ירוחם משל נסע לחוץ־לארץ
באמצע שביתת עובדי אל־על!״

ה מי סמך ״השיטחי״
הרכביולאע מי א ד
המיסמך שהוגש לוועדת־הכנסת לתקציב הביטחון,
בחתימת ״יועץ שר־הביטחון לעניינים
איסטראטגיים״ ,ושעורר את זעם חבריה בגלל
אופיו ״השיטחי והרדוד״ — לא חובר על־ידי
הפרופסור סעדיה עמיאל, כפי שנאמר כאן בטעות
בשבוע שעבר.

היכר את המיסמך אלוף (מיל ).יהושפט
הרכבי .״פטי״ אמנם היה כחו״ל כשהוגש
המיסמד, אד הוא חיבר אותו קודם צאתו
לחופשת־לימודים ממושכת.
העולם הזה מצטער על הטעות.

אחד:הגימוקים. בהם י השתמש זזד״ר
הנרי קיסינג׳ר כדי לשכנע את
י; ממשלת*שראל קדהות את מעבר
אוניית־המיכהן, שתעביר מיטענים
ישראליים גתעלתימן אץ. היה מצב
בריאותו של נשיא מצריים, אנוואר
אל״פאדאת. קיפיגג׳ר טען כי: הלחצים
בהם נתץ עתה סאדאת עלולים
להשפיע על מצב ליבו, אחרי שבעבר
כבר למה:פעמיים כהתקפותל 4
בדיד לצון אמר קיסינג׳ר, כי לא
להתמדלב נופף לסאדאת,
:כדאי לגרום
*מלד
בגלל התעקשות על מועד העברת
שאם * ־
• ^ רריח רמה^ ׳ן וד —
ליבו של סאדאת כ׳
אם ידרשו יתיר את
כמועצת עיריית חיפה, הוא המועמד כעל
הסיכויים הגדולים ביותר לרשת את מקומו
של יוסף אלמוגי בראש־העיר, כשזה יתמנה
ביו״ר הנהלת הסוכנות.
סיעת המערך בחיפה היתד, מבכרת אומנם לבחור
לתפקיד זד, באביגדור ברטל, מנכ׳׳ל בתי־ד,זיקוק,
אולם ברטל הודיע, החלטית, על סירובו להיכנס
לתפקיד. לירוחם צייזל, סגן ראש־העיר, שבשעתו
נחשב כיורשו של אלמוגי, אין תמיכה מספקת,
מה־עוד שאלמוגי עצמו ימליץ על בחירתו של
בלושטיין, שהוא האיש החזק שלו בעירייה מאחרי־הקלעים.
בלושטיין היה בשבי הירדני במילחמת
העצמאות, אחרי שנלכד בנהריים. הוא בילה את
שביו במחנה מאפרק, שם פגש לראשונה ברב
שאר־ישוב כהן, שנישבה בעיר העתיקה בירושלים,
ושנתמנה לאחרונה כרב ראשי בחיפה על־ידי ועדה
שבלושטיין עמד בראשה.

חו קהה דוו או ת
ל מי פ לגו ת
יו עלה מחדש
שר־האוצר יהושע רבינוכיץ פועל להגשתו־מחדש
של החוק שנועד להבטיח מימון
ממלכתי למיפלגות, בדי לאפשר להן לחסל
את חובותיהן.
למרות טענתם של חוגים במערך, הטוענים כי
השעה אינה כשרה להעלאתו של החוק מחדש,
שכן הוא עלול לגרום לתסיסה ציבורית, לוחצות
הבעיות הכספיות של מיפלגת־העבודה וחרות עד־כדי־כך,
שהן ינסו להעביר את החוק למרות הזעם הציבורי.

מי כאלב רונו משמד

ה פו ע לי ם שו ב תי ם,

רחפקיד הו גי ד

העס קני ם מ טיילי ם

יועצו הכלכלי של שר־יהאוצר, הפרופסור

אחד מסיכסוכי־העכודה החמורים והחריפים
כיותר כמדינה, העדיפו שישה מחברי
מועצת פועלי חיפה, בראשותו של מזכיר
המועצה אליעזר מולק, לצאת לטיול לעיר
הגרמנית כרמן, כאורחי האיגודים
המיקצועיים כעיר זו.

בעיצומו של סיבפוך העבודה כמיפעלי
״כלוכנד־־תלמה״ בחיפה, המאיים להיות

ה שו מרוני םמשכם
מ ת בונני ם לנ סי ג ה
פקידים כבירים בממשלה, הבאים במגע
עם עדת השומרונים כשכם, התרשמו בי
לאחרונה נוטים השומרונים לרפות את
קישריהם עם ישראל ולחזק את הקשרים
עם תושבי הגדה.
למרות שהמימשל הישראלי העניק לשומרונים
שיכונים על הר־גריזים, נחלשת האוריינטציה
הישראלית שלהם, שהתבטאה בעבר עד־כדי הנפת
דגלי ישראל ושירת ירזשליס של זהב. נראה בי
מנהיגי השומרונים חיים במבוכה, נוכח האפשרות
שישראל תיסוג מהגדה ושהם יהיו שוב תחת
שילטון ירדני או פלסטיני.

שו טר ו חייל תהתעל סו
בלישבת שו פטת

שוטר המשרת כיחידה המופקדת על היכל
הצדק כתל־אכיב, נתגלה כשהוא מקיים
יחסים עם חיילת בלישבת שופטת כבניין
בית־המישפט. השניים נתגלו על־ידי
פעולת-ניקיון שדיווחה על מימצאה י לממונים עליה.
רב־שיח על הנושא :
שנת•• למיילתמח יום יסר -
ל ק חי מדיני• וצבא ״
בהשתתפות :

אורי אבנר
נתן ירומו!
פרופ׳ שולחו ליבוביץ
פוופ׳ אוריאל סיפון
אלוו(מיל ).מתי פלך
חי־כ מאיר פעיל
בי(קורא משיריו)

ייערך ביום שני 29.9.75 בשעה 8.45
בערב באולמי בית ס^וקולוב תל־אכיב,

0 0י 40י ..ד

מיתרע

37 70 רגישות2.2
88ז 3רגישות 2
376066 רגישות1.8
375065 רגישות1.7
375150 רגישות1.6
374950 רגישות1.5

610

׳זגוגרלז

0מז 0 £
ו ^ ג ז \ 0י

1״ייזזז ג ^

ייי׳י ח

היה

0מיי ד

לכבוד
ישפאר חברה אלקטרונית למסחר בע־־מ
תדס בו מנ ת ־־ א

הנני מב ק ש פרטים ווספי ם טל:

כ תוב ת

חדשות. כדי לקבל צילום כזד. רצוי על פי
רוב להשתמש במבזק (פלש) או תאורה
מלאכותית אחרת — שהם שנואי נפשו של
כל צלם אמיתי.
רק טבעי הוא שניגוד זד, בין הנטייה
האמנותית של הצלם לבין הדרישות של
עיתונות־חדשות יוצר תיסכול מסויים בקרב

לאחרונד, נפרדנו מאחד מצלמי המערכת
המבטיחים ביותר שעברו דרך עתזן
זה. עידן אגמון ( )23 הגיע אלינו מיד אחרי
תום שירותו הצבאי במיסגרת הנח״ל, מקיבוץ
כרם־שלום. הוא היה צלם חובב,
ללא הרבה ניסיון בצילום מקצועי, אבל
עם המון דיעות בנושא האמנות שבצילום.

,,העולם הזח״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אכיר,
רחוב גורדץ ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עול-פרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב כן•
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״ם. גלופות :״צינקוגרפיה כספי בע״מ .
העורך הראשי: אורי אבנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.

כתוך עשרות סרטי־הצילום שמצלמים
צלמי העולם הזה מדי שבוע, נמצאות לפעמים
התמונות הטובות ביותר שלהם, שלא
יראו אור לעולם.
אלו הן, בדרך כלל, התמונות שאינן
מצולמות לצרכי העולם הזה אלא לסיפוק
היצר האמנותי הטבוע בכל אחד מהצלמים.
העולם הזה הוא שבועון חדשות מצולם.
מעט התמונות המודפסות על עמודיו הן
רק חלק קטן מהצילומים שמבצעים צלמיו.
הן נבחרות בקפידה לא על פי ערכן האמ נות,
אלא לפי חשיבותן העתונאית. האי
כות
הנדרשת מצילום חדשות עומדת לפעמים
בסתירה לזו הכלולה בצילום המכונה
אמנותי.
לשם דוגמא אפשר להמחיש הבדל מהותי
זה בצילום תקריב פשוט של פני אדם —
פורטרט, או קלוז־אפ בלשון הצלמים. האמן
שבצלם ירצה לצלם צילום כזה בתאורה
טבעית, להעביר באמצעות הצילום לא
רק את דיוקנו של המצולם, אלא גם משהו
מאישיותו. הוא יעשה זאת בחיפוש אחרי
ההבעה המתאימה בפניו של האיש ובעזרת

״אהבה כשמש״ שד עידן אגמון
יחס לבעלי־חייס
כמו כל צלם מתחיל אחר בהעולם הזה,
הוא עבר את המשבר הרגיל כשהסתבר
לו שעבודת הצילום העיתונאית אינה מזדהה
עם מושגיו שלו על צילום. עברנו עמו
הרבה ויכוחים עד שהסתגל לדרישות העיתון
והתגלה גם כצלם־עיתרנות מצויין.
בדרך כלל אין הצילומים המתפרסמים
בהעולם הזה נושאים עליהם את שמות
הצלמים. אבל כמה מהרפורטז׳ות המצולמות.
המפורסמות ביותר שנתקלת בהן
בשנתיים האחרונות על דפי עתון זה,
הגיעו אליך באמצעות עדשתו של עידן.
העבודה העיתונאית, אותה ביצע במסירות
יוצאת־דופן, לא היקהתה את חושיו ד-אמ־נותיים.
בצד הצילומים שביצע עבור העתון
היתד, עינו הרגישה קולטת גם קומפוזיציות
ומראות אחרים, אותם צילם לעצמו.
לבסוף גברה בתוכו הנטייה האמנותית.
הוא ויתר על העבודה העיתונאית, יצא
לארצות־הברית כדי ללמוד שם קולנוע.
ערב פרידתו מאיתנו הוא אסף את צילומיו
הפרטיים, אלה שלדעתו היו ראויים
להידפס בעתון ולא התפרסמו, והציג אותם
בתערוכת-יחיד משלו, הנערכת במועדון־
התיאטרון בתל־אביב.
התמונות המתפרסמות בעמוד זה הן כמה
מהתמונות שבתערוכה. הן מצביעות על

יום
״אין כביסה״
יחס למראות היוס־יום

עידן אגמון וידידה
יחס למין היפה

משחקי אורות וצללים המביעים את אותה
אווירה מסויימת בה הוא רוצה להציג את
הדמות. צילום כזה יהיה בדרך כלל בעל
גוונים רבים מכל הסולם הנמצא בין השחור
ללבן.
הצילום העתונאי של אותו קלוז־אפ הוא
בעל דרישות אחרות. הוא מחייב קודם כל
בהירות, חדות וניגודי גוונים, כדי שניתן
יהיה להדפיסו בטכניקות הדפוס של עתון

״שפתיים לוהטות״
יחס לפרטים

״כק—בוקים :״
יחס לדונזס

צלמי המערכת. הם מפצים את עצמם בצילומים
לסיפוק נטיותיהם האמנותיות הפרטיות,
שהם מבצעים בין צילום עתונאי
אחד למישנהו.
לפעמים, כשאנו מעלעלים בארכיון צילומי
צלמי המערכת, המכיל מאות אלפי
נגטיבים, עולה בדעתנו שניתן היה להפיק
מתוכו תערוכות מכובדות. אבל בסופו של
דבר, לא למטרה זו קיים העולם הזה.

כך שלחוג צלמי־העתונות הישראליים אבד
אולי כישרון מבטיח, אבל הקולנוע היש ראלי
עתיד עוד להתברך בו.

״מפי״ מעניקה את פרס השנה:
ביו דוכשי מורני ״מפי׳ עד ל־ו 3ב אוק טובר 1975 יוגרל כ ר טי ס טי ס ה לאולימפיאדת מונטריאול.
הפר ס כולל כרטיס, מיסי ם. אירוח וכר טיסי כני ס ה למופעים ה שונים. ובשיתוף עסדפנה-טורמו

ב קנו תך מזרן ׳־מפי׳ אתה זכאי לקבל מה מוכר תלו שהשת תפו ת בהגרלה דרוש אותו!

עכשיו יותר מתמיד כדאי להעדיף מזרן של ״מפי״
על כל מזרן אחר.
אתה רוכש מזרן איכות שתוכנו ב מיו ח ד כדי להעניק לך
מנו ח ת לילה מו שלמת ועירנות ורעננות במ שך היום
וגם ...סיכוי לזכות בחוויה הנפל אה של האולימפיאדה.
לבחיר תך § :סוגי מזרגי קפיצים ב איכות מעולה.
להש>ג ב חנויו ת הר הי טי ם ה מו ב חרו ת בכל הארץ.
מזרנים ומערכות רהוט. ב סגנ ה ואיכו ת
העולם הזה 1986

71׳ הבחורה שטידפנה וביקשה
שדן שילון יחזיר לה אח הפיג ׳אמה?
9אזכרה עצובה מאוד
התקיימה בכפר־סבא, במלאת
שלושים למותו של פינחס
ספיר• בעוד שבהלווייה נבחו
כל גדולי המדינה, הרי לאזכרה,
שהתקיימה בבית־הקברות,
הגיע -שר אחד בילבד, שר־השיכון
אברהם עופר; ועימו
שר־החקלאות־לשעבר, חיים
גכתי, וחברי־הכנסת, מטיל

גז ואברהם ורדינר.

נכחו גם בני־המי-שפהה והאנשים
שספיר העלה אותם לגדולה,
כמו מנכ״ל קופת חולים
אשר יילין, מנכ״ל בנק הפועלים
יעקב־ לוינסון ו-
היהודית, הסוכנות מנכ״ל
משה ריכלין. מורת-רוח
רבה עודר גיזבר הסוכנות,
אריה ה־לצ׳ין, שהגיע לאזכרה
רק באמצע. לעומת-
זאת נכחו מן ההתחלה מנב״ל
מישרד-האוצר ל-שעבר, אברהם
אגמון, סגן־השר לשעבד

צבי דינשטיין, ועוזי נרקיס.
אחד הנוכחים בטכס
לאנשים הנכונים

נזכר, כי בשעה שספיר היה
עדיין בחיים כשהתקיימה אזכרה
לשושנה, אשתו הראשונה,
לא יכלו להיכנס לכפר-
סבא .״היו צריכים מכוניות
של מישמר־הגבול כדי לשמור
על הסדר! כעת, כשהוא מת,
באו בסך־הכל 60—70 איש !״
אמר האיש.
! 9אלמנתו של ספיר,
רבקה, לבשה באזכרה ש-
בבית־הקבדות שימלה בצבעים
כחול ואדום. באזכרה שהתקיימה
קודם־לכן, באולם קולנוע
עמל בכפר־סבא, לבשה שחורים.

9יו״ר הכנסת ישראל
ישעיהו, שהספיד את המנוח,

סיפר כי כא-שר הציעו לספיר
את ראשות־הממשלה, אמר :

מלכיה חיות

מנהל-חאירועים של ״מוזיאון ישראל״
הופתע, באחד האירועים שהתקיימו
במוזיאון, על־ידי ראש־הממשלה, יצחק רביו, שניגש אליו מייד
עם היכנסו למקום, ומבלי להניד עפעף נטל מידו את בוס־הוויסקי
שלו. לשגריר ארצות־הברית, מלקולם טון (מימין) ,שהביט משתאה
במתרחש, אמר רביו בחיוך :״ זה הכל להיום בהתכוונו לכוסית.

״אפילו יתנפצו את גולגולתי
באבן, לא אקבל את ראשות
הממשלה !״
! 9במהלך מסע הדילוגים
•של שר־החוץ האמריקאי תנ-
רי קיסינג׳י, שהתקיים בחודש
מארס, הכין הצייר־פסל
הישראלי נעים בסון דגם
של פסל דמוי־טיל, שהשלבים
החרוטים עליו מסמלים את הדרך
הקשה העומדת בפני עו־שי־השלום,
והכנפיים מסמלות
את כנפי יונת־השלום. הוא התכונן
לשלוח את הפסל לקיסינ-
ג׳ר בגמר המסע. אך המסע
הסתיים בכישלון. בתום מסע-
הדילוגים האחרון של שר
החוץ
האמריקאי, שלח בסון
את דגם הפסל למישרד־הביט־חון,
הסביר את רצונו למסור
אותו לקיסינג׳ר. לפני שבועיים,
בשעת בוקר מוקדמת,
צילצל הטלפון בביתו של הפסל.
על הקו היתה מזכירתו
של שר־הביטחון, שימעון
פרס. היא העבירה את השיחה
לשר .״תשמע,״ אמר פרס לפסל
המופתע ,״הפסל יוצא
מהכלל. מצוייו מבחינה אמנו־תית.
אני מבקש ממך •שתוך
10 ימים תכין לי העתק ממנו
מכסף.״ בלון נשמע להוראות,
הכין דגם מכסף והעבירו ל-
מישרד־הביטחון. השבוע לקח

איתו, פרס את הפסל לארצות-
הברית והעניק אותו לקיסיג־ג׳ר
במתנה.
9מועצת מחוז השרון של
מיפלגת־העבודה בחרה פה־אחד
את ראש עיריית הרצליה,
אל״מ (מיל ).יוסף נכו, כיו״ר
שלה. כזכור הציע בשעתו
אכא אכן את עצמו לתפקיד,
דבר שעורר את מורת־רוחו
של נבו. אך בעת הבחירות
שהה אבן בחו״ל, ולכן לא הגיש
את מועמדותו. בחירת נבו
היתד, ברורה מראש, מה שגרם
לידר החדש של ההתאחדות
לכדורגל, מיקא אלמוג, לצעוק
לעבר נבו :״החבר׳ה אומרים
שהמישחק מכור !״
9הקרנת־הבכורה של הסרט
מאני ליידי התקיימה במוזיאון
ישראל. ההקרנה תוכננה
בצורה כזאת שהמוזיאון
יפיק ממנה רווחים. כל אורח
בהקרנה שילם סך של 250
ל״י עבור התענוג, וזכה גם
בתצוגת־אופנה וגם בארוח תערב,
בה יכול יהיה להתחכך
בין השאר בראש־הממשלה,
יצחק רכין, ובאשתו, לאה.
בעת ההקרנה ניראה רא-ש עיריית
ירושלים, טדי קזלק,
יושב בחוסר-מנוחה. טדי, שהכיר
באופן אישי את גיבורי
הסרט, השחקנית פאני כרייס
והמיליונר כילי רוז, מי שתרם
את גן־הפסלים למוזיאון,
אמר ליושבים לידו :״איפה הדמויות
האמיתיות, ואיפה הקולנועיות1״
אולי משום־כך
יצא באמצע, הספיק לקפוץ לשתי
חתונות ולחזור לקראת
סוף ההקרנה.
! 9אופנה מייוחדת פשטה
לאחרונה בלילות־שבת בתל-
אביב. הקרנות מוקדמות של
סרטים גדולים נערכות בבתי-

777
ב רנ ד
בינלאומי

,£ כרמל מזרחי

חיקני ראעגון לעיון
וזנר 1ן •עקב

נער־השעשועים הישראלי של ברלין הפך
1111

בשבוע שעבר לסבא. שיטעון בן ה״45

הגיע לישראל כדי להשתתף בטכס ברית־מילה שנערך לנכדו הראשון,
נתן לו בטכס למצוץ את אצבעו (תמונה מימין) .בתמונה משמאל :
עירית, בתו של שמעון, הנשואה מזה שנה וחצי לבעל בית״דפוס

דויד דולב (יושבת) בחברת ידידתו הקבועה של אביה, השחקנית
הגרמניה ברברה קאפל. העיתון הגרמני הנפוץ ״בילד״צייטונג״ הקדיש
למאורע כותרת־ענק, סיפר לקוראיו מה הביא שימעון כמתנת־לידה
לבתו :״ערימות של חיתולים 19 ,זוגות מכנסיים לתינוק,
24 מגבות, שישה מוצצים ועשר קופסאות של קרם לתינוקות.״
העולס חזה 1986

הקולנוע, לעיתונאים ולשאר
בני־מזל• ביום השישי האחרון
התקיימה באולם קולנוע חן
הקרנת הסרט רעידת־אדמה. במהלך
הסרט מתמוטטת לוס-
אנג׳לס על גשריה ומגרדי־השחקים
שלה, ברעש מחריש־אוזניים.
באמצעות ־שיטה מייו־~
חדת, הנקראת ״סנסוראונד,״
מרגיש הקהל היושב באולם באילו
הוא עצמו נמצא באיזור
ההתרחשויות. מפיק התקליטים
של חברת הד ארצי, עמי ר פ
הי ־ א כן, אמר במהלך ההקרנה
:״אם אותו מחבל שפוצץ
בזמנו את קולנוע חן היה
מגיע לכאן עכשיו וזורק את
הרימונים שלו, היינו חושבים
שזה חלק מהסרט.״
! בישיבת ועדת־השירד
תים של הכנסת התקיים דיון

ד״ר דן רונן, שראה את הח״כ
הדרוזי, קם לברכו ולחץ את
ידו. כשעמד לחזור-למקומו,
ניגש אליו אחד הנכבדים ולחץ
את ידו, כשמחרודמחזיקה אח ריו
כל החבורה, כשאינם שוכחים
לקוד קידה קודם־לכן.
מי שתפס טרמפ על גל לחי-
צות־הידיים של הדרוזים ,ש חשבו
לתומם כי זהו מינהג
מקובל, היה כתבו הפרלמנטרי
של על המישמר, יצחק שו ר,
•שעמד ליד הד״ר רונן ועבר
גם הוא את כל סידרת לחיצות־היד.
מיבצד
הבוהימה הירושלמית,
קפה טעמון, ידוע גם
כמקום מושבם -של אנשי שמאל
וחסידי מצפן. בעל הקפה
מרד כי קו פ חובש־הכיפה
הוא, לעומת־זאת, איש גדש־

גם לך, בת מזל טלה. יש יום־אהבים — אבל הרבה יותר רציני. היום
שלד הוא יום ג׳ ,דעי להפיק ממנו את המכסימום. צרות בעבודה. ליקוי
בריאותי קל שבקלים. יהיה זה שבוע מלווה התפרצויות־עצבים בעניינים
שונים, אך בסופו יהיה מתוק. בקנותך תכשיטים או דיברי־ערך, התייעצי.

מצבו הנפשי מוסיף להשתפר — וזאת, בזכות היכרויות חדשות, ועל־יסוד
כמה התפתחויות המוכיחות לך, כי יש לך כל הסיכויים לפענח את
הקשרים שקשרו אותך למצב סטאטי. כישרונך יתגלה ברבים,
למבוכתו ולשימחתך. אל תהיו שוטים, בני־שוו: נצלו זאת לפרנסה.

שוו
ו:1 2אפריל ־
:20 במאי

מאומיס

הוויכוחים והמריבות שאתה שותף לחם לא יעזרו להפגת המתח.
התאזר בהרבה סבלנות. לך לראות סרט טוב, רציני, לבד,
או עם חברה, ותיווכח שצפוייה לד הנאה בלתי־רגילה. עסוק בספורט.

מה ששנוא עליך — אל תעשה לחברך. אם לא לימדו אותך זאת
בילדותך, מוטב שתזכור זאת עכשיו, ותשנן זאת היטב. מלבד השינון,
עליך ליישם אמת־חיים זו בכל הקשור ליחסיך עם חברך הצעיר התולה
בך תיקוות, והמעריצך הערצדדעיוורת ממש. אל תתייחס אליו כמו אל
נחות־דרגה, וחדל להציק לו כבר מעכשיו. הרבה בטיולים בחיק הטבע.

111110
ו ;2ביוני -
.כ< 7ביולי

הדרך שבה נקטת היא בהחלט לרוחך, ועד־אף הפחים הזרועים על
פניה — היא אשר תוביל אותך למה שאתה רוצה להשיג ולמה שאתה
צריך לעשות. זכור כי עליך לסמוך, לפני כל דבר אחר, בראש־ובראשונה
על עצמך. נסה גם להתחשב באחרים, עד כמה שרק אפשר. והיה מתון.

האתגרים שאתה מעמיס על עצמך מבחינה רוחנית עלולים לעייף אותך
ולגרום לד כאבי־ראש. תיווכח לדעת שעיכוב רציני בעבודה, שפגע
ביוקרתך, ניגרם בעקיפין בגלל אשה נאה. המרגיז הוא שזה בכלל
לא היה כדאי. בת בתולה — אל תאשימי את עצמך בכך שידידן
קר ואדיש כלפייך. היי סבלנית ואל תדחקי את הקץ.

המננסיות

עדה (משמאל) ובתה תלמה חיו המאר־חות
בהצגת״בכורה שהתקיימה בתל-

אביב, ושהיתה האירוע הציבורי הראשון של האגודה לטיפול
במכורים לסמים ״אלסם״ ,שעדה מכנס עומדת בראשה. כזכור
נפגעה מישפחת מכנס באופן אישי מהסמים, כשהבת לאה, שהיתה
מכורה לסמים, נפלה מקומה גבוהה במלון באילת ונפגעה קשה.

על מצב בתי־החולים. ח״כ
או רהנ מי ר תקפה בחריפות
את מצב הניקיון בבתי־החולים.
השיב לה שר־הבריאות ויק״
גיור שם־־טוכ -שנכח בדיון:
״את מכה אותי פעמיים —
מצד אחד חברי הקואליציה
מקצצים בתקציב מיישרד־הברי־אות,
מה שפוגע בכוח־האדם,
ומצד שני טוענים שבתי־החד
לים אינם נקיים !״
£1באותה הזדמנות סיפר
שר־הבריאות כי בעת ששהה
בפאראגוואי, נפגש בין השאר
עם שר־הכלכלה הפאראגוואי ועם
שר־הכלכלה הגרמני. שאל
השר הפאראגוואי את הגרמני :
״איך זה -שהגעתם למצב -שבו
מתרחש אצלכם נם כלכלי, ויש
לכם כל-כך הרבה כסף?״
השיב הגרמני :״אצלנו מתרחש
נס כלכלי? אצלכם מתרחש נם
כלכלי! אצלנו, כשעובדים אז
יש כסף. אצלכם לא עובדים,
ובכל-זאת יש כסף.״
9חבורת נכבדים דרוזיים
שהתארחה בכנסת עוררה חיוכים
רבים אצל יושבי מיזנון
הח״כים. החבורה, שמנתה כעשרה
אנשים, נכנסה יחד עם
מארחה, ח״כ נ׳ אבר אל״
מו ע די אל המיזנון, כשהנכב-
דים עומדים בשורה, זה אחרי
זה. יועצו של שר־החינוך, ההעולם
הזה . 1986

אמונים, מה שלא מפריע לו
לתת לאנשי השמאל אשראי
ולשרת אותם באמונה. אנשי
השמאל, מצידם, אוהבים להתגרות
בקום החביב. באחד הימים
ניגש אליו אחד מהם,
ואמר לו אתה יודע מה יהיה
ההסדר בין ישראל לסוריה?
אנחנו נחזיר להם את הכינרת,
כי האמריקאים הבטיחו לספק
לנו מים מה אתה מתרגש,״
השיב לו קופ ,״זו הרי
בדיחה ימנית.״
8ראש מחלקת־החדשות
בטלוויזיה הישראלית, דן שי לון,
שהה לאחרונה בשוודיה.
באחת ההזדמנויות. כשנמצא
בבניין הטלוויזיה השוודית, ניגש
אליו ראש מחלקת־החדשות
שם ואמר לו., :צילצלה בחורה
וביקשה שתביא איתד את ה-
פיג׳מה.״ שילון הנדהם, שהוא
גבר נשוי מאד, נבוך והסביר
לשוודי כי אינו מבין מה הוא
שח, מאחר שעל־פי מיטב ידיעתו
אין שום בחורה ישנה
בחדרו. רק כששב ארצה התבררה
ל־שילוז תעלומת הפיג״
מה. הסתבר כי ידיד ישראלי,
שישן עם שילון באותו חדר
במלון, שכח את הפיג׳מה שלו,
ומזכירתו טילפנה לשוודיה וביקשה
משילון שלא ישכח
להביא עימו חזרה ארצה את
הפיג׳מה של הבום שלה.

מאזניים

]11111ו!:

22ב אוגו ס ט -
22 בספ ט מ בר

הוצאות כספיות בלתי־צפויות עומדות לגרום לך לעמוד בפני מצב
מביך. אל דאגה: אומנם המצב קשה, אך אתה תיחלץ ממנו בכבוד.
בעתיד היותר־רחוק צפוייה לך צעידה ניכרת קדימה במישור הכלכלי.
יחד עם ההתפתחות הזאת, תבוא התפתחות ניכרת בכל הקשור להצלחתך
בקרב בנות המין היפה. המיכתב שקיבלת, מפתה ומרגיז. עני לו בקרירות.

פרשה מסויימת שאתה שומר בסוד תיוודע השבוע לאדם הלא־נכון, ועלולה
לגרום לך עוגמת־נפש גדולה. אין טעם שתכחיש את העובדות כאשר הוא
יטיח אותן בפניך. השתדל להיות אוהד אליו, כי אחרי הכל, הוא
זה שסבל מכל העניין. השתדל לכלכל את מעשיך ביתר־זהירות.

} 1בנובמבר -

ביום ד׳ ייפתרו כמה בעיות־עסקים, ומוטב שתימנע מכל הימור,
או סיכון־יתר, עד סוף השבוע. כדאי גם שתשמור היטב על בריאותך,
ושתנחג בזהירות. גילוי״לב עשוי ליישב אי״חבנה חמורה שהתעוררה
שלא באשמתך. יהירותו של חבר לעבודה מרגיזה אותך, בן קשת.

20 בדצמבר

גאוותך הרבה מונעת ממך לבקש טובות או להסתבך בקנוניות. זכור, כי
השבוע מילת־הקסם היא טיפוח־קשרים. לכן, גם אם תתקשה להתגבר על
גאוותך, למד לפחות להחזיק את פיך נעול. אם הם רוצים להיטיב עימך —
תן להם לעשות זאת, ואל תדחה הצעות העשויות להיות מכריעות עבורך.
ו 2בדצמבר ־
סו בינואר

במרכזו של השבוע יעמדו שינויים מכריעים ביחסך לבעיות המישפחה. אתה
עלול למצוא את עצמך נבוך ומהסס, מאחר שהשינויים הצפויים יהיו
חריפים ויסודיים הרבה יותר מכפי ששיערת. בת דלי — הרישעות שלך
עלולה להיות בעוכרייך. הפסיקי להסתכל רק סביב הפופיק שלך,
והשלימי עם העובדה שגם אנשים נוספים בעולם הס בעלי זכות־קיום.

בכלל לא יזיק לך, אם תתכנן בקפדנות את המשך פועלך חעיסקי —
ותשמור את תוכניותיו לעצמך בלבד. אם אתח זקוק לכסף — קרוב־מישפחח
או אפילו אשה מבוגרת עדיפים על ממון מבחוץ, שמוגש
לך לכאורה תוך כדי הטרדות קטנות יותר. בת דגים —
אם את רוצח באהבתו — מוטב שתתענייני, לכאורה, גם באחרים.
9ו בפברואר
20 במרס

מכתבים
אל תתן טרסש לרס״ר !
אינני מבין מדוע, כשאני עוצר את
מכוניתי לקחת טרמפיסטים, עולים לתוכה
רס״ר עם כוכב +ילדה.
הוא הרי איש צבא־הקבע׳ ומרוויח יותר
ממני. למה אני צריך לקחת אותו במכוניתי,
ובנוסף לו גם את בתו ז
שישאירו אנשי־הקבע את הטרמפים דד
פנויים לחיילי הסדיר, הזקוקים להם הרבה
יותר מהם.
יצחק שכיב, נתניה

גלופה) האומרת :״שחרר את פלסטין !
רדיפת היהודנס על־ידי הנאצים אינה מצדיקה
רדיפת ערבים על־ידי יהודים. ישראל
מתקיימת בפלסטין מאז 1948 על
חשבונם של למעלה ממיליון וחצי ערבים׳.

מי ה ח לי ק?

אני קורא כל מילה בהעולס הזה. אפילו
בראש־השנה.
אז בעמוד 11 קראתי קיללת־בילעם על
שמעון פרס, ונאמר בה כי לשונו של פרם
אינה מחליקה לעולם.
באותו גיליון עצמו, בעמוד ,33 אתם
קובעים שלשונו של פרם החליקה, ולא

444יטעין פרש, בנסותו להסביר ל־
114 צמרת מים לגתיהעבוחז מדוע ד,סכי״
מה הממשלה עכשיו להסכם שאותו דח־תה
בתי־ועד, גדולה לפני חצי־שנה, שם
את הדגש על נוכחות אמריקאית זו.
תוך כדי כך החליקה לשונו, כפי שקוה
לו מדי־פעם. הוא אמר: אילו היה
קיים כוח אמריקאי כזה בשארם־אל־שייד,
במאי ,1967 לא היתד, פורצת מילחמת
ששרדהימים. י __

141

מסן אס 3ן יק
118)841! 841!$
421א

הארז. אב הניצב אינו מוצא חן בעיניו.
לשונו של שימעץ פי־־ס — האבר הע>ר,די-
בנופו — אינה מחליקה לעולם.
__גורווח-תשתרא*. .משזרמויז^ ייייירזד סריס* .דח^ניי ז?זיי~-

עמוד 11

מ ה זז?
דברים זזים בארצות-הברית — ובכיוון
הנכון.
אורי דייוויס, ארצות־הברית
• סרבן־הנזידחמ׳ה אורי דייוויס רשם
מלים אלה על גבי חפיסת הגפרורים (ראה

אורי דייוויס
יו ע צי־ א חי תו ס ל

מדי־פעם

סתם, אלא ״כפי שקורה מדי־פעם״.
אז תחליטו — קורה מדי-פעם או לא
קורה לעולם?
חיים תפזר, באר־שבע
• הפעם החליק העט של העולם הזה.
מסתבר שהלשון הארוכה ביותר במדינה
מחליקה בכל־זאת, לפעמים.

ללפת לקראת הבודדיט !
יהודים וערבים

עמוד 33

לעודס

יכולים להצדיק את הבחירה.
עמום עירן כיהן בוושינגטון כגיספח
לענייני עמדה, למעשה נציג ההסתדרות,
ובשובו ארצה מונה כמנכ״ל מיבטחים. דן
פתיר, כתב־ספורט לשעבר בלונדון, כיהן
כניספח לענייני־עיתונות בוושינגטון, ובשובו
ארצה שימש ככתב דבר, במחנה
וכד.
איני מטיל ספק ביכולתם של היועצים
האלה בשטחים שבהם אומנו, אבל בתקופה
שבה הממשלה המיסכנה נלחצת ומאולצת
לנהל משא־ומתן רציני ביותר עם מימשל
בלתי־אוהד בארצות־הברית, אפשר היה
לצפות ממר רבין למנות לו יועצים כיש-
רוניים בעלי ידע מדיני נרחב, בייחוד של
המיבנד, הפוליטי במיזרח־התיבון, ומעל
לכל — יועצים בלתי־תלויים.
איני חושב שהציבור בארץ רוצה, וצריך,
להיות תלוי בייעוץ הבא מקצינים־לשעבר,
רמטכ״לים־לשעבר. שגרירים או צירים ל שעבר,
כמו אפי עברון ממישרד־החוץ,
הזכור לרבים מ״פרשת לבון״ ,ויועצים
ברמה שכמוה אפשר למצוא בארץ לאלפים.
מדוע חייב הציבור לממן את חוסר־הכיש-
רון של אלה?
ג׳קי >ין ןקכ) ככר, פלורידה

ח פי ם ת־ הנ פ רו רי ם
נאצים ויהודים
קי פו חחאשח
אני רוצה להרים קולי כנגד קיפוח הגבר.
כפי שהדבר בא לידי ביטוי בסקירתכם
על אנשי־השנה (העולם הזה .)1983
מדוע לנשים הוקצה מקום מייוחד ונבחרה
אשודהשנה — כוכבה לוי, שכבודה
במקומה מונח — ולא הוקצה מקום נפרד
ל״גבר־השנה״ ?
או שמא בעצם זח ביטוי לקיפוח האשד,
ול״נחיתותה״ ,וכל פעולה שלה החורגת
מתחום המיטבח וסביבתו זוכה בהדגשה
מייוחדת ז
טו פ ח גפן, קיריית־ביאליק

אין לי ספק שראש־הממשלה יקרא מדור
זה. סוף כל סוף, למרות האיסור הידוע
של הגברת גולדה מאיר להכניס את העולם
הזה לשגרירויות לא חל, כנראה, הכלל
על השגריר־לשעבר רבין. לדיברי המושבה
הישראלית בוושינגטון, השבועון הגיע אליו
דרך נהגו.
ובכן, ארשה לעצמי להגיב על מיספר
״תמונות״ מחדשות הטלוויזיה בפלורידה,
בקשר להסדרים האחרונים באיזורנו
נדהמתי בקוראי את העיתונות הישראלית,
כשלמדתי כי ראש־הממשלה, נוסף
לכל היועצים שכבר מינה לעצמו, הוסיף
גס את עמום עירן (פרידמן) ואת ה פתיר
(פחתר) כיועציו. קצת קשה להאמין׳ אבל
הנה באה מערכת־חדשות אחת אהרי השנייה,
ובצד ראש־מטשלת ישראל ושר־החוץ
האמריקאי מופיעים גם היועצים,
האם זבר להם השגריר־לשעבר בוושינגטון
את נאמנותם או האם בא המינוי עקב
כישוריהם בשטח הפוליטי הבינלאומי?
הייתי קובע ללא־ספק בי נאמנותם לו,
היא אשר הביאה את שני היועצים לעמדתם
הנוכחית, מאחר שקשר. לי להאמין שיש
להם כישורים מיקצועיים מדיניים, עם
הבנה של המיבנד, הפוליטי במרחב, ה
ברצוני
להתייחס לסידרת־הכתבות בעי-
תונכם על בעיית הבודדים (העולם הזה
5־.)1983
ובכן, זוהי בעיית כאובה ביותר, שאלה
שאינם בודדים אינם מתחילים אפילו לתפוס
את גודל היקפה. נכון, בעולם התחילו
כבר לטפל בבעייה ברצינות, אבל בישראל
עדיין מתייחסים אל הרווקים והגדושים
הבודדים במין חשדנות שקשה להבינה.
משום כך הם מרגישים עצמם בלתי-
רצויים בחברת זוגות נשואים, או כשהם
יוצאים לבלות ביחידות, מחוסר־ברירה.
מאמרים מהסוג שהתפרסם אצלכם הם
רק תחילת חדרך להצגת המנייה בפני
הציבור הרחב, שאינו יודע כמה טוב לו
— אבל עדיין רחוקה הדרך, מן המילה
הכתובה אל המעשה.
נ.ר* ,תל־אביב

הבודדות אשמות במצבן !
היד, עלי לאמת פרט או שנים, ולבן
רק עתה הגבתי על הראשונה בסידרת
הכתבות על הבודדות (העולם הזה 5־.)1983
׳ובכן — ואני מציין מייד: אני נשוי,
אב לשניים ומאושר מאד בחיי נישואי.
כל הכבוד לרותי הייבנטריגר על אומץ־
ליבה. אבל מה חבל, שאין לה אומץ מלא,
שכן בשני פרטים אישיים לא דייקה
(בלשון המעטה) :א׳ :אין היא רווקה
אלא גרושה (נא לאמת עובדה זו בטלפון
,)04-988256 וכן, מפליא ! נשים הרי נוהגות
ל״הצעיר״ עצמן, מדוע איפוא הוסיפה

העולם הזה 1986

לעצמה שלוש שנים? לפי המידע שגידי
היא רק בת .34
לא כל־כו חשוב ד,מיקרה שלה, עם שני
אי־דיוקיו, כמו — וזו גם כוונתכם —
שחשוב המיקרר, הכללי, ולדעתי מצטרפת
בצדק גם הגברת אילנה גושן. רותי הייבג־טריגר
ודומותיה אשמות בעצמן במצבן!
אני מתכוון לכך שאותן מורות־רווקות
מבוגרות כיום, היו בזמנן חורשות־עננים
בחוטמן הענוג, ודחו ללא־ספק גברים רבים
שהיו, לפחות אחדים מהם, בעלי כוונות
רציגיות ! הגברת הייבנטריגר מודה בעצמה
שהיה לה ר ק טרקטוריסט, ולכן הוא
נפסל אצלה בחשבון סופי. מוכר לי בעלדד
לשעבר (אינני זוכר אם היד, טרקטוריסט
אם לאו) .אכן לא היה ברוך כישרון־לימוד,
אך היה בחור־חמד, טוב, במובן הפשוט
של המלה•
ושוב, במיקרה הפרטי זה עיסקה אם
התגרשה ממנו, ואולי באמת לא היו לה
עניינים לדון עמו פרט לענייני מיתולוגיה.
אם כך, מדוע לא חושבת מורד, כזו, שאם
אין לד, אקדמאי מוכן היא יכולה לגדלו,
״לבשלו״ ,כלומר — להינשא לסטודנט,
לעזור לו ללמוד ואז יש לה מהנדס,
כלכלן׳ עורך־דין מוכן? ועוד בעל הכרת־תודה?

ציינתי בראשית דברי ,״אבל״ .עד היום
אני רותח כימעט על כל המין הנשי
(ובסתר־ליבי עתה, למיקרא הכתבה, שמח
לאיד כל הבודדות. מגיע להן! וכי כמה
לבבות שבורים של גברים הן זנחו מאחוריהן?
על זה הן חושבות ומדברות?).
נישאתי בגיל מאוחר יחסית. ומדוע נישאתי
כה מאוחר?
משום שלא הייתי מספיק טוב לאותן
חטמניוח. הייתי לבלר במישרד ממשלתי,
בדרגה 10־ 8של אז, בלי מכונית וגר עם

ל ס רו תההת ״ דן רויו ת

לרכוש אחד ממוצרי קריסשל המעולים במחיר מוזל
היכמזי עוד היום ורכשי

^ יוקרה

מכונת כ ביס ה ״ליידי ״

מקרר פחידנק

גם בעוד 20 שנה
תהיי טאושרת ע

רדתי הייבנטריגר
לא רווקה — גרושה
הורי( .היום יש לנו, לרעייתי ולי, דירה
שערכה בשוק הרבה למעלה מרבע מיליון
ל״י ,״חיפושית״ במצב טוב, שתי משכורות
והשכלתי כימעט אקדמאית. אבל גילי כים־
עט כפליים מגיל מתגייס לצה״ל, ועתידנו
לפנינו).
חרקתי שיניים ולבד, בנזישל״ב עשיתי
בגרות. היכן לא שרצתי? אפילו לליבר
פניתי (כן — מה יש להתבייש ז) ,וב־
,1957 או שנד, לאחר־מכן, כבר איני זוכר
בדיוק, היתד, מודעה על אחת בעלת
דירה, מכונית ואז — 200,000ל״י!
ומה אומר לי אותו גאד, נפוח מריב
חשיבות עצמית? ״אתה לא מתאים, אין
לך בגרות ואץ לך כלום.״ נבל אשמאי
שכמוהו. וכי לו הייתי אקדמאי מסודר
(גובהי 0 188״מ, רעייתי עד היום מתפלאת
שלא נשאתי אשד, בגיל יותר מתאים),
הייתי צריך בכלל לפנות לשירותיו???
ולא רציתי סתם מיתולוגיה, אלא בפירוש
חתנולוגיד, ומישפחולוגיה. את רעייתי
נשאתי חצי שנה לאחר היכרותנו.
אני חוזר וקובע: צודקת גברת אילנה
גושן. ועצה לי לכל ה״מועמדות״ לרווקות :
— אל תחפשנה לכן אביר על סוס לבן!
אין כזה! ומאידך — יש הרבה בחורים
טובים שרוצים לא פחות מכן להקים
מישפחה, מהר ככל האפשר, ומכל הבחינות
(עובדה — זה קרה לי ולרעייתי, אשר
התחלנו באפם, ובדירה שכורה) טובים
השניים מן האחד!
על הבעייה הכללית איני יכול לחוות
דעה, שכן הצלחתי לברוח בעוד־מועד ממצב
הרווקות, אך סבורני שאם יגלו ה־
(המשך בעמוד )14
העולם הזח 1946

שיבי

זו ההזדתגות עולו־

תנור בי שול ״פרעס״

קריסטל

הם נתנו לי מענק
1000 לירותועוד אמרו תודה

הבנק!
הבינלאוס׳
הראש!

11 ! 1 1 1

מד* ילדים

להשיג:
בחמיותשק״ם,
כד־ב1ש17ם>

ו ב חנויו ת בגדי ילדי ם

למדו מהר ובהצלחה

קצר 11ת
עברית ו/או אנגלית
כ או ל פן גרו; (בר־קמא).
ת ״ א — גורדזן ,5טל.224532 .
חי פ ה — ״במעלה״ ,טל 664922 .

קורם חדש 3־1.10.1975

בעייה גורלית מסעירה אח המסת:
מ׳ ״סע דווו״ל עד חשבון המדינה?

הבדיחה המעופפת

ולהטיבה־האחות, אחדות־העבודה, אשר
חבריה הוכיחו בחודשים האחרונים תסיסה
גדולה.
ורטמן נזכר בתפקיד הרם של סגן יושב־ראש
הכנסת. למערך יש שני סגני יושבי־ראש,
ח״כ מרדכי בן־פורת מרפ״י לשעבר,
וח״כ יהודה יודין ממפ״ם. ורטמן החליט
כי אפשר יהיה להחליף את בן־פורת ואת
יודין, ולהעניק את סוכריית סגן־יושב־הראש
למקימי־הצעקות הראשיים בכנסת,
כדי להשתיק אותם.

כבוד רב לישראל בבתי־המחוקקים האמריקאיים.

ישעיהו שלף קלף חזק משרוולו.
הוא טען כי בעת האחרונה התערער מעמדו
כיושב־ראש הכנסת׳ בעיקר בגלל האשמות
הליכוד נגדו על כי הוא נוהג איפה־ואיפה
בין מיפלגתדשלו לבין מיפלגות האופוזיציה
.״המיפלגה שלי צריכה לעמוד
מאחורי כנגד ההשמצות,״ טען ישעיהו,
״והעמדתי בראש המישלחת החשובה תחזק
את מעמדי בכנסת פנימה.״

דיסנ״דנד היא נאתוי3ה

מי יגרש את גרשוני?

ך* שניגש ורטמן להרכיב את רשימת
^ נוסעי המישלחת הפרלמנטרית ל

עיי־ אחרת שאותה צריך ורטמן
4לפתור היא זו של ח״כ צבי גרשוני.

להנהלת הסיעה. השדר שיצא אליו מטעם
ורטמן היה חד־וחלק :״אתה נוסע לאר־צות־הברית.״
בכנסת
מתלוצצים, כי עם פרישתם
יפתחו ח״כ משה ורטמן וחברת־הכנסת אסתר
הרליץ מישרד־נסיעות, שבו יחלקו זה
לזה כרטיסי־נסיעה לחו״ל. ידוע, כי מטעמים
השמורים עימו, אין ורטמן מסרב
לעולם לדרישת הרליץ להצטרף לנסיעות
הממומנות על־ידי הכנסת. הרליץ גם ערכה
בשבועות האחרונים ״ברוגז״ זוטא עם
ורטמן, על שאישר ליריבתה, ח״כ אורה
נמיר, נסיעה על חשבון הכנסת לארצות־הברית,
נסיעה אשר נמיר נמצאת עתה
בעיצומה.
כפיצוי על העלבון האישי, וכן משום
שכבר כארבעה חודשים לא ביקרה הרליץ

אשה או ספרדי? נמיר
^ ולם נסעו פכר לחוצלארץ, רק
אני עוד לא נסעתי. אולי תסדר
לי נסיעה במישלחת הגדולה של הכנסת
שיוצאת לארצות־הברית?״ פנתה אחת מוותיקות
קצרניות הכנסת, בשבוע שעבר,
אל סגן־מזכיר הכנסת, שמואל יעקובסון.
״את יודעת אנגלית טוב, אז את לא מתאימה
למישלחת,״ ענה לה יעקובסון בבדיחה,
שמאחריה ניצבה אמת עצובה.
כאשר פורסם כי הקונגרס האמריקאי
הזמין מישלהת בת 10 חברי־כנסת לביקור
בארצות־הברית, הוצגה ההזמנה כהישג
גדול לבית־המחוקקים הישראלי. הזמנות
מסוג זה הן נדירות ביותר, ומישלחת כה
גדולה תפתור גם בעיות פנימיות אישיות
של חברי מיפלגת העבודה.
אולם כבר עם הפירסלם הראשון על הזמנת
המישלחת, הסתבר ליושב־ראש סיעת
המערך, ח״כ משה ורטמן, כי שישה המ קומות
שיועדו למערך, מתוך עשרה הכרטיסים
לארצות הברית, לא יספיקו כדי
לשמור על שלום־בית בתוך הסיעה שלו.
הוא נזקק לסוכריות נוספות שאותן יוכל
לחלק, בעיקר לחברי חטיבתו־שלו, מפא״י,

מה הוא נותב: ת״ נ !ווטמן מנין את ושימת הנוסע,

^ בתנועה מתמדת: ו!רד״1

קונגרס האמריקאי, הוא החליט לסגור חובות
אישיים שלו, לתת פרסים על התנהגות
טובה ולהשתיק את הצועקים.
הראשון שרמז על רצתו לנסוע היה
יושב־ראש הכנסת עצמו, ישראל ישעיהו.
מקורביו של ישעיהו ניסו לרמוז ליושב־הראש
אוהב הנסיעות שעליו להסיר את
בקשתו לנסיעה. לפני מיספר חודשים עמד
ישעיהו בראש מישלחת פרלמנטרית לגרמניה, וחברי המישלחת היו צריכים לניסים
רבים כדי למנוע שערוריות דיפלומטיות
בעיקבות דבריו של ישעיהו עם המארחים
הגרמניים.
״היה לנו מזל,״ סיפר אז אחד מחברי-
הכנסת שהיו במישלחת ,״שישעיהו אינו
יודע גרמנית. שני חברי־כנסת שבקיאים
בשפה זו, ח״כ שימחה ארליך (ליברלים)
וח״כ אברהם מלמד (מפד״ל) ,היו המתורגמנים
של ישעיהו. אולם הם לא רק תירגמו,
אלא גם צינזרו את דבריו ושינו
אותם תוך כדי תירגום, כך שמהגרמנים
נחסכו שטויות רבות, שאותן אמר ישעיהו,
וממדינת ישראל נחסכו בושות רבות.״
שליטתו של ישעיהו באנגלית אינה טובה
בהרבה מזו שבגרמגית. הופעתו של
היושב־ראש, שהוגדר פעם על־ידי חברת-
כנסת מסויימת כ״מתאים להיות שגריר
ישראל בדיסניילנד,״ אינה יכולה להביא

גרשוני היה מועמד המערך למישלחת־הכנסת
לאו״ם. עמיתו מגח״ל, ח״כ זלמן
אברמוב, יצא כבר בשבוע שעבר. אולם
שר־החוץ, יגאל אלון, הטיל וטו מוחלט
על נסיעתו של גרשוני, בטענו כי זה אינו
יודע אנגלית והופעתו תבייש את ישראל
באדם. גרשוני לא נסע. עובדה זו,
וכן העובדה שהמערך לא ייוצג כלל באותה
מישלחת, עוררה את חמת ותיקי

י 1סי ינאי
מפא״י, אשר גרשוני נמנה עימהם. ורטמן
החליט לשכך את הסערה, ולהציב את גרשוני
למישלחת שתצא לארצות־הברית.
ח״כ נוסף שהחל בחודשים האחרונים
״לעשות שרירים״ ,הוא חבר־הכנסת הספרדי
של מפא״י, בן־ציון חלפון. חלפון,
נעים־ההליכות והממושמע, תפס, לאחר שנתיים
של ישיבה בכנסת, כי מי שאינו
עושה מהומות אינו זוכה בהטבות. הוא הודיע
לוורטמן, דרך ידידים משותפים, שאם
לא יקבל מקום במישלחת לארצות־הברית,
הוא יתחיל להביע דעות עצמאיות בכנסת
ובמוסדות המיפלגה, דבר שלא ינעם כלל

בחו״ל, הבטיח ורטמן גם לה מקום בנסיעה
האמריקאית.
אם בגלל נסיעתה של הרליץ׳ או מפני
שהוא־עצמו אוהב לנסוע לחדל, רשם
ורטמן גם את עצמו במישלחת היוצאת
לארצות־זזברית. איש לא יעז לערער על
נסיעתו של ורטמן עצמו, מתוך חשש
להסתכסך איתו בנושא זה. לכולם ברור
כי ורטמן ימשיך לשמש מחלק־הכרטיסים
בהרבה בסיעות נוספות, המיועדות לחברי-
הכנסת בשנתיים הקרובות.
מתוך חמישה המועמדים של מפא״י ל-
נסיעה שולטת רק אחת, אסתר הרליץ,
היטב בשפה האנגלית, אם־כי במיבטא גרמני
מזעזע, ובדיחתו של סגדמזכיר הכנסת
יעקובסון, נתגלתה כאמת עגומה.
אולם ורטמן לא יוכל שלא לאפשר את
נסיעת נציגי אחדות העבודה, רפ״י ומפ״ם
במישלחת זו. לגבי רפ״י אין לו בעיות
של איוש. לשני חברי-כנסת של רפ״י מגיע
פרס על כך שלא הצטרפו למשה דיין
ומרדכי בן־פורת בהצבעה על הסדר-הבי-
ניים: מטילדה גז ודויד קורן. גז היתה
ממושמעת הרבה יותר מקורן, ונכנעה מייד
לתכתיב המיפלגח. לכן מגיע לה הפרס
לפני קורן, שהתפתל רבות קודם שהרים
ידו יחד עם המערך. אך מצד אחר, גז
היתד. חברת המישלחת המפורסמת לגר־

מניה, בעוד קורן לא יצא את הארץ זה
כמה שנים. בין שני אלה יצטרך ורטמן
להחליט, או שיניח לשניים לריב בינם
לבין עצמם על המקום בטיסה.
לגבי אחדות־העבודה אין לוורטמן כל
בעיות. ח״כ אברהם גיבלבר, הממונה על
תיק הנסיעות בחטיבתו׳ כבר הודיע שבחר
במועמד: הוא־עצמו. גם למפ״ם יינתן לבחור
את הנציג שלה. יהיה זה, כפי הנראה,
ח״כ אהרון אפרת, למרות שגם הח״כ
המרדן של מפ״ם, אליעזר (״לייזר״) רונן,
לוטש עיניים חמדניות אל הנסיעה.

כרטיס או כיסא?
ך* רשימה שהכין ורטמן הגיעה לו
| שמונה שמות, על שישה המקומות
המייועדים לו. עתה מנסה ורטמן להרוויח
מקום אחד, כאשר ינסה לשכנע את הליכוד
לוותר על מקום אחד משלו במישלחת
עבור ישעיהו, בטענה כי מטעמים אס־

סגן היושב־ראש השני מטעם המערך,
ח״כ יהודה יודין ממפ״ם, הפך כבר ישיבות
רבות לקומדיה, ומקובל על מרבית
חברי הסיעה, כולל חבריו של יודין מ־מפ״ם,
כי יש להחליפו.

דא שר, אז...
ך* יוון שהמגנים היו עד כה מטעם
חטיבות רפ״י ומפ״ם, מקובל על הסיעה
כי אם תהיה החלפה, צריכים לבוא
שני הסגנים החדשים מטעם מפא״י
לשעבר ואחדות־העבודה. לגבי אחדות־העבודה
אין כל בעייה. שוב הודיע
גיבלבר, כי הוא והחטיבה שלו הח ליטו
שגיבלבר יהיה סגן־יושב־ראש הכנסת
מטעם אחדות־העבודה. ורטמן החל
כבר ללחוץ על גיבלבר לוותר על המקום
שלו בנסיעה לארצות־הברית, משום שהוא
מקבל את סוכריית סגן יושב־הראש.
לגבי המועמד של מפא״י, הבעייה

מגיע לו! גרשוני נדפק ומקבר פיצו

גס הוא רוצה! ישעיהו זועם ודורש

שר־התיקשורת ואחר־כך סגדשר־התיק-
שורת׳ למרות שהתפקיד הובטח לו על־ידי
ראש־הממשלה עצמו. כזכור, קיבל
שר־החקלאות אהרון אוזן גם את תיק ה־תיקשורת,
וח״כ אלי מויאל מונה כסגנו,
מינויים אשר הסיגו את המישרד הכושל
עוד יותר.
אך ורטמן, איש חיפה, שרוי ביחסים
קרירים ביותר עם שחל, בן־עירו. לידיד
קרוב שלו אמר :״אני לא אתן לשחל את
הסגנות.״ גם חיפאי אחר, ח״כ וראש העיר
יוסף אלמוגי, פנה לוורטמן בדרישה לתת
לשחל את התפקיד .״אין מועמד יותר
טוב משחל, והמקום מגיע סוף־סוף ל חיפה,״
אמר אלמוגי. ורטמן התחמק. הוא
פוחד בדרך־כלל לומר ״לא״ ישיר לאלמוגי,
ועל כן ענה :״שחל הוא אחד המועמדים.״
מועמד נוסף הוא מועמדת: ח״כ אורה
נמיר. מיספר חברות־כנסת פנו לוורטמן
בדרישה לתת לה את התפקיד. כשיש לו
שני מועמדים כאלה, יכול ורטמן להשיג
מקום נוסף ברשימת הנוסעים. לאסתר הר-
ליץ הוא יכול להבטיח, כי אם היא תוותר
על מקומה במישלחת, הוא ידאג לכך
שיריבתה הגדולה, אורה נמיר׳ לא תקבל
את תפקיד הסגנית. ואילו לבן־ציון חלפון
הוא יכול להבטיח שאם יוותר על המקום
שלו בנסיעה, ידאג ורטמן לכך ששחל,
שאף הוא ספרדי כחלפון, לא ייבחר לתפקיד.

ינהל
את ישיבות הכנסת. הרעיון שייווצר
מצב שבו בגין יצטרך לפנות אל תמיר
ולומר לו ״אדוני היושב־ראש,״ הוא כסיוט
לבגין.
בגין, הפרלמנטר הוותיק, יודע גם כי
אם נוף ינהל את ישיבות הכנסת, ייראה
בית המחוקקים כבדיחה, וגם לכך אין הוא
מוכן. לכן דחה בגין את הצעתו של ורט־מן.

המפד״ל אינה מעוניינת בהחלפתו של
שיינמן. במצב״הכוחות המעורער בתוך ה־מיפלגה
הצליחו מנהיגיה׳ בורג ורפאל,
לביית את פינחס שיינמן, הנחשב כאחד
האנשים החזקים במפד״ל. הדחתו מתפקיד
סגן יושב־ראש הכנסת מבטיחה להם
צרות מבית.
מלבד הכבוד הרב המתלווה לתפקיד
סגן יושב־ראש הכנסת, יש בכך הכנסה לא
מבוטלת. סגן יושב־ראש מקבל משכורת
חודשית הרבה יותר גבוהה. אותה תוספת
ניתנת לו אף בפנסיה שלו, שאותה הוא
מקבל כל חייו, לאחר פרישתו מהכנסת.
נראה כי כבוד זה, וסכום הכסף הבלתי־מבוטל,
חשובים אפילו יותר מקיסמי הנסיעה
לארצות־הברית, ובעזרת תפקיד סגן
יושב־הראש יצליח ורטמן להרכיב את
מישלחת־הפרס הכימעט־פרטית שלו.

בדיחה עד הדוכן

הפרס: מטילדה על חשבון בן־פורת
תטיים אין ישעיהו יכול לנסוע על מיכסת
המקומות של מיפלגתו־שלו, בגלל מעמדו
כיושב־ראש. כי־אז הוא יישאר עם מקום
עודף אחד בילבד. אחד המועמדים שהנסיעה
הובטחה להם, יצטרך לוותר. עבור
ויתור כזה יצטרך ורטמן לשלם.
ורטמן נזכר פתאום בתפקיד סגני יושבי-

מורכבת הרבה יותר. אחד השמות הראשונים
שהועלו היה זה של ח״כ החיפאי
ויושב־ראש המועצה הישראלית לצרכנות,
ח״כ משה שחל. בעד בחירתו של שחל
קיימים מיספר נימוקים כיבדי־מישקל: שחל
הוא עורך־דין, מיקצוע העוזר לו ללא-ספק
בתפקיד סגן יושנדראש הכנסת. הנימוק

ף* די ל מנו ע טענות כאילו החלפת
סגני יושב־ראש הכנסת נעשתה מתוך
שיקולים מיפלגתיים פנימיים של מיפלגת
העבודה, ניסה ורטמן להשפיע על הליכוד
ועל המפד״ל להחליף גם את סגני יושבי־הראש
שלהם. לליכוד יש שני.סגני יושבי
ראש: בן־ציון קשת מחרות, וזלמן אברמוב
מהליברלים. למפד״ל יש סגן יושב־ראש
אחד: ח״כ פינחס שיינמן, ראש המועצה
הדתית תל-אביב—יפו.
הליכוד דחה את פנייתו של ורטמן על
הסף. מייד אחרי הבחירות לכנסת הנד

הכל הולך כשוק תבר׳ הכנסת! :סיעות
לחו״ל -תפקיד• סגן־־יו״ר?] -שכורות
הראש. הסערה שחולל מרדכי בן־פורת
בהצבעתו בעניין הסדר־הביניים, והתנהגותו
ה״אנטי־חברית,״ בעניין זה מחייבים,
לדעת ורטמן, את הענשתו של בן־פורת.
למרות שבן־סורת נחשב כיושב־ראש הישיבות
הטוב ביותר בכנסת, הוא יורחק.

השני הוא ששחל הוא בן עדות־המיזרח,
ולאלה יש כבר חזקה (תקדימי יצחק נבון
ומרדכי בן־פורת) על אחד ממקומות סגני
היושב־ראש מטעם המערך. הנימוק השלישי,
שהוא כבד־המישקל ביותר: לשחל
מגיע פיצוי על כד שלא קיבל את תפקיד

כחית הוחלט בין סיעות הליכוד כי אם
יערכו חילופי סגני יושבי-ראש, יקבל ה-
מרכז־החופשי את אחד הסגנים. כיום יש
למרכז החופשי רק שני חברי־כנסת: שמואל
תמיר ועקיבא (״הזמר״) נוף. מנהיג
חרות, מנחם בגין, אינו מוכן לכך שתמיר

וחשחיו את שחר

מכתבים
(המשך מעמוד )11
בודדים וד,בודדות יותר רצון טוב, ויישמעו
פחות לשיגיונות־ליבם, יובלו ליצור (מחדש
לגבי הגרושים ותאלמנים) קישרי־קבע.
אבניר אביתי, חיפה

יש אי אין קשר?
הראיון עם האלוף (מיל ).דווידי הזכיר
לי משהו. הוא אמר שיש קשר בין פעילות
(צימצום) מינית לבין פעילות (הגברה)
צבאית, עם המלצה על ספרטה.
במיקרים רבים, כשיש קשר בין דברים.
לא תמיד ברור מי הביצה ומי התרנגולת.
כלומר, אולי דווקא גברים שפעילותם המינית
מצומצמת, ולאר־דווקא מבחירה חופשית,
נוטים לטפח בשאר השטחים דימוי-
עצמי ״גברי״.
הכרתי שני סגני-אלופים, אשר טרחו
מאד — וגם הצליחו — לבנות לעצמם
דימוי גברי מאד, לוחם מאד, וגם תמכו
בהלבי־רוח פוליטיים, חברתיים ומישפח-
תיים גבריים מאד, ושנאו את ״שיחרור
האשד,״ .ואילו מבחינה מינית הם היו
פשוט אימפוטנטים.
לנפוליון אמרו כבר פעם ש״כל אחד
נלחם למען מה שאין לד׳ (כשהלה התפאר
שהיא נלחם למען הכבוד) .אדם שהמוטי-

הוזמונה של ד. כ.
לא אוטו־פורטרט
בציה שלו צודקת וחזקה כושר־לחימתו
לא ייפגע אם יהיו לו חיים יפים ומלאי-
סיפוק להגן עליהם.
ניסיון לדאוג לאיזון טכני של שני
כיווני אנרגיה (חיסכון במין למען הגברת
אנרגיית הלחימה) מעיד על משהו רקוב
(וגם מסריח) בממלכתו של דווידי.
ד.ב ,.יפו
• הקוראת ד. ב .צירפה לסיכתבה
את תמונת הילדה הסינית החמודה שאיננה,
כנראה, אוטו־פורטרט.

לחתיד אל רעידת־אדמח
קשה להאמין. הרי לכאורה זה קרת רק
אתמול. אתמול, ולא יותר. השכול והכאב.
ההרוגים והפצועים. המדינה שהשתנתה.
כן׳ רק אתמול. אך אתמולים של שנתיים
ימים. הצלקות שהיו אתמול — נשארו
היום׳ ביתר שאת וביתר תוקף. שנתיים
למילחמת יום־ד,כיפורים.
שנתיים שהמילחמה ניטרלה אותנו, את
כולנו, מהחיים היפים, חלא-איכפתיים, של
ערב המילחמה הנוראה, המילחטה ששינתה
את כולנו.
עכשיו — שנתיים אחרי ״רעידתיהאד-
מה״ יש לחתור בכוחות משותפים, של
כל הטחנות בישראל, לרעידת-אדמח בכיוון
אחר, בכיוון השלום והחיים בצוותא של
כל עמי המרחב.
אחרת ניפגש שוב בשדזדהטערכת וזן-
פעם׳ נשלם מחיר גבוה סי־כמת מכל
הבחינות, אם חלילה נעדיף. כאתמול, את
המיל חמה על־פני חשלום. אזחרח זו כוחה
יפה לכולנו, כי כל אחד מאיתנו יבול
לתרום בדרכדהוא להשגת המטרה בכיוון
השלום המייוחל.
דיור אמיאלי, ירושדיט

העולם הזה 1946

1י 0ר 11
פרס הצביע 1ת מגיע ל מיפלג 1ת שמסר! לרב נים
מ 1נופ 1לעל הנישואין, והחעקות עכ שיו חמס

הופרחה השחוח!
^ נחנו משופעים בחגים ובמועדים. אין דבר יפה
וחשוב שאץ לו יום משלו בלוח־השנה, יום שבו ניתן
לחגוג ולהתייחד עימו, לבל ייעלם מנוף חייגו.
יש לנו חג־ההרות. וחג־ד,ביכורים, המפנה אח מבטינו
אל עמל עובד־־האדמה. ויום־הדין, שהוא גם יום חשבון-
הנפש. וחג שימחת־תורה. וחג האור, שהוא חג־הניצחון.
ולא די באלה, המקודשים על-ידי דת ישראל מדור׳
דור.
יש לנו גם יום־העצמאות. ויום־הגבורה. וחג־העבודה.
ואפילו יום־האם, שבו סוגדים אנחנו לתכונות הנאצלות
של האימהות.
ורק תכונה אחת, מרכיב חשוב אחד של חיינו הלאומיים,
אין לה חג ואין לה מועד:
הצביעות.
אני מציע לשים קץ לקיפוח זה.

ץ ץ אז אמר אלכסנדר ינאי הגוסס לאלמנתו״לעתיד כי
אל לה לירוא מפני הצדוקים והפרושים, אלא רק
מפני הצבועים, שולטת תכונה חשובה זו בחיינו. בכל
דור ודור קמים הצבועים, העושים מעשי זימרי ודורשים
שכר כשל פינחס.

שלם שד
לזכות בו:

כותרות־עיתונים

ודקות־־טלוויזיה

* ס מומחים לצביעות, שכבר ראו כמה הצגות
^ טובות בחייהם, נאלצים להודות שזוהי הצגה לא רעה.

צביעות יפה, נקייה, מיקצועית.

מוסד הנישואין נמסר לידי הרבנים, על־פי החוק
החילוני של מדינת־ישראל החילונית, שבח שלטו מאז
ומתמיד מיפלגות חילוניות.

זה לא קרה השבוע. זה לא קרה השנה. זה
קרה לפני כמה־וכמה שנים.

רבים מן הצועקים היום נגד העוול המזעזע של
הרשימות השחורות, נתנו את ידם למעשה זה. הם ישבו
בכנסת שהעבירה את חוק־הנישואץ, הקובע את המונופול
הדתי. הם סעדו על שולחן הממשלה, שביצעה את המעשה
הזה. הם השתתפו בקואליציות — מאז ועד היום — שקיימו
את החוק הזה.
ואתה עומד ותמה: מה הם חשבו לעצמם׳ האדונים
האלה 7
האם סברו כי הרבנים יבצעו את הנישואין על פי חוקי

מן הראוי להקדיש להם חג מיוחד — חג
הצביעות.
אפשר למקם אותו בלוח־השגה אי־שם בין סוכות
וחנוכה, כדי לגשר על פני תקופה חסרת־חגים זו.
בחג־הצביעות ניתן יהיה לכוון את תודעת הציבור
אל תופעות חשובות רבות ׳בחיינו.
מישרדיהחינוך — שהוא עצמו אחד חמיבצרים לשימור
תכונה חשובה זו — יכין מערכים לגני־הילדים ולבתי־הספר.
מפקחים ותיקים, שטובת הדור הצעיר יקרה להם
מכל, יכתבו סיסרי־לימוד ויגבו עבורם תמלוגים.
הכנסת תקיים ישיבת־חג מייוחדת, שבה ישאו את
דיבריהם ראשי כל המיפלגות, כשכל אחד מהם ישתדל
להוכיח כי מצע מיפלגתו שלו הוא דוגמה ומופת בשטח זה.
העיתונים יפרסמו מוספים מייוחדים, שיאירו את
התופעה מכל צידיה׳ תוך שימת הדגש על עבודתה הנאמנה
של העיתונות עצמה לטיפוחה.
הטלוויזיה והרדיו יקיימו, כמובן, רבי־שיח, בהשתתפות
הפרופסורים החשובים ביותר, שיסבירו את האספקטים
החיוניים של תכונה זו לקיום האומה ולקידום האנושות,
תוך הפגנת למדנותם ושנינותם.

גורן: יד לוחצת יד

קדימה, צבא חילוני קדוש: אל הכארי•
קדות! אץ לכם מה להפסיד. מילכד קולות
דתיים שממילא לא ניתנו לכם, ויש לכם עולם
!ההל

ייי

ההל

הם ידעו כי כל אחד מכללי ההלכה סותר את מגילת
זכויות־האדם של האו״ם, הקובעת שלכל זוג פנוי הזכות
שאינה־ניתנת־לעירעור להתחתן, בלא סייג של מוצא וגזע
ואמונה ולאום.

הם בגדו בעקרונות־יסוד אלה. הם מכרו
אותם תמורת נזיד־העדשיס שד נוחיות קואליציונית,
קאריירה, תקציבים ושררה.
מעולם לא חסרו תירוצים יפים. כמה פעמים שמעתי
בכנסת השישית את מאיר יערי (מפ״ם) ושולמית אלוני
(מפא״י) מסבירים, מדוע אסור להפריד בישראל את
הדת מן המדינה, ביגלל ייחודם של העם היהודי והאידיאל
הציוני 7כמה נאומים שמעתי מפי הליברלים מכל הסוגים
והמינים, שהסבירו ארוכות מדוע אסור להשליט אצלנו
עקרון זה, שהוא אבי־אבות הליברליזם ז

עבירה גוררת עבירה. שילטון ההלכה מחייב
רשימות שחורות. הרשימות השחורות מחייכות
קיום בולשת דתית, וצבא שד מודיעים
ומלשינים, וממילא גם סחיטה ושוחד ושרירות
לב ושחיתות.

השבוע היינו עדים להצגה נוספת של שיטה זו. לבעליה
מגיע •רס־זימרי לשנת .1975

המיפלגות החילוניות נרעשות, כשכל אחת מהן פוזלת
בחשאי אל רעותה, כדי להתחרות בה ולווסת את עוצמת־הזעם
בהתאם לצודד הפוליטי.
פלוני יגיש הצעת־חוק בכנסת. אלמונית תגיש הצעה
דחופה לסדר־היום. השאילתות נמסרות כיורד. אחרי יום־
שרב. מישהו אוסף חתימות לכינוס ישיבת־פגרה של
הכנסת. אין זמן לחכות עוד שבוע, עד לכינוס המושב
הסדיר. כל רגע יקר מפז. אי-אפשר לסבול את ההפקרות
הזאת אף יום אחד נוסף.

וידעו זאת כל הצעירים והצעירות דאז
שהצטרפו למסא״י כדי לעשות בה קאריירה,
ביודעים היטב שזוהי המיפלגה שמסרה את
מוסד־הנישואין לידי הרכנים.

אם אסור לקדש כוהן וגרושה, ואשד, ומאהבה, וממזרים
ולא־נימולים וכרותי־שופבד — ,אין מנוס מקיום רשימה
ארצית של שמות הפסולים. אחרת, איד יידע הרב באילת
שעמיתו בצפת פסל את הכוהן־הסודי, המופיע לפניו 7איך
יידע הרושם בנד,ריח כי רבני נתניה אסרו בפירוש את
נישואי הגרושה ובחיר־ליבה, הרוצים להתחתן 7

קשה להעלות על חדעת דוגמה מובהקת
יותר של צביעות צרופה, מאשר עמדת הזיכד
ריס המטפחים במשך 364 ימים בשנה את שילטץ
הכפייה הדתית כמדינה. וחמוקיעים כיום
ח־ 365 את העוול המשווע חכרוף בכפייה זו.

שערורייה. הייתכן. אנה הגענו. לא יקום
ולא יהיה. רק על גופותינו. הקץ לקלריקליזם.
הבוז לכפייה הדתית.

ך ויד כן־גוריון ידע זאת. מאיר יערי ידע זאת. וגם
1פינחס רוזן ומשה קול. ובכל זאת נתנו לרבנים
מונופול על כל הנישואין במדינה.

כל מי שמעמיד פנים כאילו האמץ עד כה
שאין דשימות־־שחורות ברבנות, הוא צבוע.

ך* ין נלח תופעות שיועלו על נס נחג הזה, מגיע
^ מקום של כבוד ללוחמים האמיצים בכפייה הדתית.

ת בי ח ט דוויזי ח דן רביב עשה שירות גדול ל-
ציבור. הוא השיג סקופ: רשימה שחורה מטעם
מישרד־הדתות של פסולי־חיתון ומעוכבי־חיתון.
מייד קמה זעקה, שמילאה את הארץ מקצה עד קצה.

זוהי ההלכה. אין אחרת.

אמת הפשוטה היא, שאי־אפשר לקיים מישטר*
ו 1נישואין של ההלכה, בלי רשימות שחורות.

אפשר יהיח לחלק גם פרם־צביעות שנתי.
למשל :״פרס זימרי״.

אשה רווקה היא. כמובן, בתולה טהורה. ומחר׳ בבוא
המשיח, כאשר כיפת־הסלע תיעלם כלא־היתה, ואל־אלוהי־ישראל
יקים באורח־פלא, מחדש, את בית־המיקדש —
איד יכהן בו כוהן טמא, שהתלכלך במגע עם אשה שידעה
גבר אחר?
ואיך אפשר להכניס לזרם הדם הטהור של העם הנבחר
ממזרים, בני הזימה, צאצאיהם של גבר ואשד, שאהבו זה
את זה ולא הקפידו על הצד הפורמלין
וכיצד אפשר לקדש אשה דווקא לגבר שהיא אוהבת
אותו׳ ושביגללו הפרה את ברית־הנישואין עם בעלה
הקודם 7

בודהא 7או שהרבנים יתלו על קירות לישכותיהם את
מגילת זכויות־חאדם של המהפכה הצרפתית?

האם העלו כדעתם כי הרבנים יבטלו את
ההלכה, ויכנסו סנהדרין של ראשי מפ״ם, ל״ע,
יעד ומוקד, לקביעת הלכה חדשה?
ץץיש מו ס ר את הנישואין לידי הרבנים, מוכרח לקבל
את שילטון ההלכה. ההלכה כ מו שהיא, כמו
שהרבנים האלה מבינים אותה.

נבון, אדה הם חוקים מתקופת־הברזל, שהיו
מיושנים ללא־תקנח עוד כשהתחילו ימי•
הביניים.
רוב כללי־הנישואין היהודיים מקורם במינהגים ובאמונות
של חברה פרימיטיבית, בצרכים של ציבור חקלאי
לפני 3000 שנה. הם נוגעים לנחלת המישפחד. בחמולה
תנ״כית, לפולחן של חברה הזובחת זבחים, וכיוצא באלה
עניינים המעניינים ארכיאולוגים ואנתרופולוגים.
אסור לכוהן לשאת גרושה, כי היא כלי פגום. כל

מ או ר!

** י שמתקומם נגד הרשימה השחורה, דומה לכלב
הנושך את המקל המכה בו, תחת שינשוך את האדם
המחזיק במקל.
לא הרשימה השחורה אשמה, אלא המונופול חדתי
על הנישואין. מי שמסכים לשילטץ הרבנים, חייב להסכים
למכשירי־העזר שהרבנים רוצים להיעזר בחם, כדי לפעול
על־פי מצפונם והבנתם.
יכולה המדינה להטיל על הרבנים להודיע לכל אזרח.
מייד, שנתקבל מידע נגדו, כד לאפשר לו להתגונן, להפריד
את הטענה ולתבוע את מחיקת המידע. חוק כזה נתקבל
לא־מכבר בארצות־הברית. הוא מחייב כ ל רשות ציבורית
להודיע לכל אזרח, כל פרט הנוגע לו, הנרשם בארכיון
ציבורי כלשהו. הוא מעניק לכל אזרח כזה את הזכות
לפעול נגד הרישום ולתבוע את מחיקתו.

אולם אין המדינה יכולה לאסור על רבנים
לפעול על־פי ההלכה — ויחיו כללי ההלכה מיושנים
ומרושעים (לפי תפיסתנו) ככל שיהיו.
אי־אפשר לאחוז בחבל בשני קצותיו.
** י ׳טרוצה לשים קץ לשערורייה המתמשכת של
* ) שילטון הרבנים על חיינו האינטימיים, אחת הדרך
הפתוחה לפניו.:

לחוקק חוק־יסוד המפריד לחלוטין את חדת
מן המדינה.

אחד

כאשר תבעתי זאת בכנסת, לא היה אף קול
שתמך בדרישה זו.
כשם שאין חצי־הריון ורבע־עיבור, כן אין חצי־הפרדה.
או שאנו מוסרים את הנישואין בידי הרבנים — או שאנו
מעניקים לכל זוג בישראל את הזכות להינשא בטכס
אזרחי, לפי בחירתו, ללא כל הגבלה גיזענית־־דתית־לאומניודעדתית־מדינית־חברתית.

השאר הוא צביעות.

-מיי ל
במדינה העם
ה פ סי פסהמ טו ר ף

אנו מ חפ שי ם ג תי ם ח מי ם
עבור חתל תו לינו ה ח מו די ם
אגוד ת *ער בעלי חיי ם

השבוע משחקי
הליגה האנגלית

מינימום הפרס חואשון
י ג1

רחוב שלמה ,30 ישו
*ל827621 .

2 0 0 .0 0 0י ־

מינימום כלל הפרסים

325.000ל״,
המנ 1י

יום ה׳ — המועד האחרון
למסירת הטפסים

קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו
בהקדמ.
מהלקח המיטי־ס

המחצצח להסזך האמורים בססו

האגודה הישראלית למניעת עישון בשיתוף האקדמיה לרפואה בירושלים

משרד הבריאות /היחידה לחינוך לבריאות ולהסברה

מזמינה אותך למפגש
יעוץ והדרכה

ועדה חדשה,
מילחמת־אזרחים,
פצצות אטומיות
וילדים בעיר ימית
היה זה פסיפס שבועי מטורף :
• בז׳גבה נסתיים המשא־והמתן ה־ישראלי־מצרי
הישיר על פרטי הסדר״
הביניים. הוא הוכיח עד-כמה קל לשני
הצדדים להגיע לידי הסכם, כששניהם
רוצים בכך — וכשאין באמצע צד שלישי,
המעמיין להפריע.
* בישראל גילה אחד מסיקרי דעת״
הקהל כי קצת למעלה מ־ס 507 של האוג״
לוסיה מוכן עתה לסגת לקירבת הגבולות
של ה־ 4ביוני 1967 במיסגרת של הסדר־כולל.
המתנגדים מגיעים ל״ס .407 הדבר
הרם את אחת האמונות הטפלות המתהלכות
בחוגי הצמרת, כאילו יש ברחוב
רוב לניצים.
* בימית הושלמו ההכנות לאיכלום
המקום. זהו אותו מקום שביגלל ההחלטה על
הקמתו החליט אנוואר אל־סאדאת, לדבריו,
לפתוח במילחמת יום־הכיפורים.
• בדמת״הגולן נמשכו ההכנות להקמת
יישובים נוספים, בתמיכתם של
כמה מן השרים החשובים בממשלה. יצחק
רבין הכחיש בזעם ובהתרגשות את הידיעה
כאילו אמר לקיסינג׳ר שהוא מסכים
לנסיגה של שלושה קילומטרים בגולן.
הוא הסכים לנסיגה של 300 מטרים בילבד.
• באדצוחההברית הסתייגו אף
תומכי-ישראל מושבעים מאספקת טילי
פרשינג * לישראל. אלה הם טילי קרקע־קרקע
להשמדת ערים, ואין להם ערך אלא
כנושאים של פצצות־גרעין. אץ אדם
רציני בוושינגטון המאמין להצהרות הישראליות,
שאין בכוונת ישראל לחמש
את הטילים בפצצות אטומיות. הרעיון של
מאזן־אימה של השמדה־המונית במרחב
בלתי־יציב כזה העביר חלחלה באמריקה
ובעולם. בישראל לא עורר הדבר שום
ויכוח שהוא.
0כאו״ם הציע הנרי קיסינג׳ר, מיל־בד
הסדר־ביניים עם סוריה וחידוש ועי-
דת־ז׳נבה, רעיון חדש של ועידה רב־צדדית
בלתי־פורמלית, שבה יוכל להש תתף
כל מי שרוצה. הרמז הברור: גם
אש״ף, אם ייווצרו התנאים המתאימים.
כלומר: אם יסתדר אש״ף עם ארצות-
הברית.
• כלבנון נמשכה מילחמת־האזרחים,
כשנתברר יותר ויותר כי שני הצדדים
פועלים בחסותם, בעידודם ובמימונם של
שירותי־ביון בינלאומיים. נוצרה האפשרות
של התמוטטות לבנון ההיסטורית, שנראתה
בעבר כגורם הערבי שוחר-השלום
ביותר במרחב כולו.
שבוע מטורף. שבוע רגיל.
מיבצעים איפ ההפר חי ם כו ל ם 7
עוד בייבי של אייבי
נולד מת, מדוע ז

ביום רביעי 1 ,באוקטובר 1975
בשעה, 19,00 באולם האקדמיה לרפואה בירושלים (רח׳ הנביאים .)72
אתה מעשן ורצונך להיגמל מהרגל מזיק זה,

ניסית לחדול ולא הצלחת,
הפסקת לעשן ואתה זקוק לעצה,עידוד ותמיכה כלשהיא

בוא/י למפגש!.

שליחותו של אייבי נתן נידונה לכישלון
עוד לפני שספינת־השלום שלו הרי מה
את עוגנה ושמה את פעמיה לעבר
פורט־סעיד (ראה עמודים .)20—21
על ערימות הפרחים, שמילאו את סי־פוני
האונייה, נגנזה קמילה.
הדבר היה ברור מראש. היתד׳ לכך סיבה
פוליטית הגיונית, ואייבי התעלם ממנה
בעיקשותו האופיינית.
לחתוך את הרשתות. מבחינה פוליטית,
היה זה הרגע הגרוע ביותר למחווה
מצרית.
נשיא מצריים חתם על הסדר־ביניים,
שבו התיר, בין השאר, מעבר מיטענים
ישראליים תחת דגלים זרים, ללא צוות
ישראלי, בתעלת־סואץ.
על הסכם זה הותקף מכל עבר. אויביו
מחוץ ומבית טענו שזוהי כניעה לישראל,
(המשך בעמוד )25
על שם המצביא האמריקאי במילזז־מת־העולם
הראשונה.
העולם הזה 1986

שר־המישטדה רצה להיפטר מן
שהקצינים הבכירים הכריזו מרד
** י שנכנס בימים אלה לבניין המטה־הארצי
בירושלים, נתקל בתופעה המתאימה
יותר למיפקדת חיל־המודיעין מאשר
למטה־המישטרה. הקצינים הבכירים
מתלחשים במקום לדבר, שיחות פרטיות
נערכות בחדרי־חדרים, מבטי־חשדנות נשלחים
מקצין לקצין. ככל שמתקרבים יותר
אל לישכת המפקח־הכללי של המישטרה,
כן מתעבה ההתנהגות הבכירה של הקצינים
הבכירים.
ה־שמועה שהגיעה אל המטה־הארצי ב
סהר
(סחרוב) .שיטרית הניח לסהר לעשות
במי־שטרה ככל העולה על רוחו,
ומיעט להתערב בעבודתו.
אחרון הניצים
יפום אחר לנמרי הוא שר־המיש־
1*!/טרה הנוכחי, שלמה הילל. הילל אוהב
להיות בתוך העניינים המישטרתיים. הוא

מפכ״ל
שאול רוזוליו

ראש ידמ־1נוב1ריז
שבוע שעבר היחה בעלת מ״שמעות מייד
חדת לגבי כל אחד מהקצינים הבכירים :
מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב שאול רוזוליו,
עומד לעוף מתפקידו.
המיבנה המיוחד של מישרד־המיש־טרה,
ואופי המטה־הארצי, גרמו למערכת
יחסים במערכת המישטרית הבכירה אשר

גם הבין כי ככל שיחזק את מעמד המיש־טרה,
ואת מעמדדשלו בתוך המשטרה,
כן יגדל כוחו הפוליטי והמעשי בממשלה
ובחיים הציבוריים.
למרות שהדימוי הציבורי של הילל הוא
זה של אדם שקט, נוח ומתון, ידוע הילל
בעולם הפוליטי כמי שיודע לעמוד על

שיחה הבטיח הילל להצביע עם הממשלה
כולה בכנסת ולא להיעדר באותו יום׳ וקיבל
תמורת זאת מרבץ מיספר הבטחות,
הקשורות בענייני היחסים במישטרה ובנושאי
רווחת פנים, שבהם עוסק הילל
נוסף לתפקידו כשר־המישטרה.
לפגישה בץ הילל לרבין היתה חשיבות
רבה לגבי מפכ״ל המישטרה. היחסים בין
השר למפכ״ל התערערו לפני למעלה משנה,
כאשר רבץ נבחר לתפקיד ראש־הממשלה.
רבין פגה מיספר פעמים ישירות
אל רוזוליו, כשהוא עוקף את הילל. כאשר
,נודע הדבר להילל, נוצר בינו לבץ רוזוליו
קצר בלתי־נמנע, כשהילל מאשים את
המפכ״ל בחוסר־לויאליות כלפיו.
למרות יחסיו הגרועים, באותה עת, עם
רבין, הצליח הילל להרחיב את מישרד־המישטרה
ולהפכו אחד המישרדים הגדולים
והחשובים. נושא ביטחץ־הפנים הופקע
מידי צה״ל והועבר למי-שטרה. מישמר־הגבול,
כוח לוחם ;שהיה רק באופן ריש־מי
כפוף למישטרה, ולמעשה היה חלין
מצה״ל, הוחזר לידי המישטרה גם במישור
האופרטיבי! והגוף העצום, המישמר
האזרחי, שהוקם בתחילה כגוף זעיר של
מתנדבים, קיבל מימדים רחבים ובעיקבות
זאת תקציבים עצומים שמחוץ לתפקידי
המישטרה. גם הוא תרם את חלקו להת־עצמותו
של מישרד־המישטרה.
מוצא ספרדי

המפנ״ל בפ/נולה

אחת ההאשמות של קציני המישטרה נגד
המפג״ל רוזוליו היתה שבעת ההפגנות של ״גוש
אמונים״ בירושלים הוא התמוטט ואיבד את עשתונותיו. בתמונה ; רוזוליו עם יחידת שוט־ריס
מפזרי־הפגנות בעת הפגנת תושבים ערביים ממזרח ירושלים לפני למעלה משנה.
דעתו ולדרוש את המגיע לו, לדעתו.
אין לה אח־ורע בשום מוסד אחר בארץ.
מישרד-המישטרה, שבראשו עומד שר מיספר פעמים הסתכסך הילל עם ראש־הממשלה
לשעבר, גולדה מאיר, אישר חשבה
והבנוי ככל מישרד ממשלתי אחר, מנותק
במידה רבה מהמטזדהארצי של המ ש אף להרחיקו מהממשלה, ועם ראש־הממש־טרה,
שבראשו עומד המפכ״ל, והבנוי ב־ לה הנוכחי יצחק רבץ. באחת הפעמים אף
התקשר רבין עם אליהו נאוי, ראש עיריית
מיסגרת הדומה למיסגרות צבאיות*.
באר־שבע, המקובל על חוגי הספרדים,
עד לפני מיספר שנים לא היו בעיות
רבות ביחסים בין שני מוסדות אלה. שר־ ושאל אותו אם יהיה מוכן לקבל עליו את
תפקידו של הילל.
המישטרה הקודם׳ אשר שימש בתפקידו
שנים רבות, בכור-שלום שיטרית, הסתדר
גם בהצבעה שנערכה לפני שבועיים
יפה עם מפכ״ל-המישטרה שלו׳ יחזקאל
בממשלה, בעניין הסדר־הביניים, היה הילל
השר היחידי שלא הסכים לתמוך בעמדתו
* הדבר נובע מן המצב בימי המנדאט של רבין, למרות שקודם־לכן היו שרים
הבריטי, שלפי חוקיו היה מפכ״ל המיש־ רבים ״שהבטיחו כי יתנגדו לכך.
לאחר אותה הצבעה נערכה שיחה ב־טרה
בעל סמכות עצמאית, למעשה בדרגת
שר, כשהוא כפוף במישרין לנציב העליון. ארבע־עיניים בין רבץ להילל. באותה

** כל שחתרכו תפקידי המישטרה
^ וגדל כוחה, כן הסביר הילל כי רו*
זוליו אינו די מוכשר כדי לעמוד בראש•
כוח כה גדול. הילל לא רצה לצאת למיל־חמה
גלויה ברוזוליו. קדהמחשבה של הילל
גורס שהוא חייב לתת גיבוי מלא, ולעמוד
מאחרי כל מי שקשור במישרד המישטרה,
אפילו אם זה המפכ״ל, ומילחמת־הרחקה
במפכ״ל לא עלתה בקנה אחד עם דיעה
ואופי שכאלה.
גם כאשר נודע להילל כי רוזוליו מתייחס
אליו, שלא בפניו, בזילזול, מכנה
אותו כאילו בחברהמ׳ניות בכינויים הקשורים
למוצאו העדתי של הילל (למרות שגם
מוצאו של רוזוליו הוא, בחלקו, ספרדי*)
,גם־אז בלע זאת בשקט.
ההידרדרות במערכת היחסים בין הילל
* מיישפחת רחוליו היא ממוצא גרמני,
אך שם־המיישפחה רומז על כך שהיתה
מאותן מישפחות שעברו לגרמניה בעת
גירוש ספרד.

לרוזוליו החלה עוד כחצי שנה לפני מינויו
של רוזוליו כמפכ׳׳ל, לפני שלוש
שנים. לאחר התפטרותו של מי שהיה
המפכ״ל השלישי של המישטרה, פינחס
קופל, ערך הילל שיחה עם שני קצינים
בכירים במישטרה, ושאל אותם אם יהיו
מוכנים לקבל את המינוי. האחד היה אהרון
(אהרונצ׳יק) סלע, והשני היה שאול
רוזוליו. לאחר השיחה עם הילל היה רו*
זוליו בטוח כי המינוי בכיסו, ואף בי״שר
זאת למישפחתו ולידידיו.
אולם הילל החליט אז לשאול את דעת
הספ״כ, סגל הפיקוד הכללי של המישטרה,
הפורום העליון במטה הארצי, אשר בו
יושבים כל הניצבים (דרגה מקבילה לאלוף)
וראשי האגפים. הוא הזמין לשיחה
אישית כל אחד מחברי הספ״ב, וביקש מהם
לבחור בץ שני המועמדים. כולם כאחד
בחרו בסלע, והיו אף כאלה שהודיעו
להילל כי אם יבכר את רוזוליו על סלע,
הם יפרשו מהמישטרה.

התקפת

*4יכויד שד סלע נפל על רוזוליו כרעם
]![ ביום בהיר, והוא הסתובב כאבל
ממש במיסדרונות המטה הארצי. אך לא
להרבה זמן. סלע קיבל התקף־לב ומת, חצי
שנה לאחר שמונה כמפכ״ל, ורוזוליו ירש
את מקומו.
כשהגיע המשבר ביניהם, בעיקבזת הקשרים
הישירים בין ראש־ד,ממשלה ל־מפכ״ל,
החליט הילל שלא להילחם על
סילוקו של רוזוליו, אך לנסות ולהצר את
צעדיו ככל האפשר. המישמר האזרחי, ש הגיע
כבר למאה אלף חברים, הופקע מידי
המטה הארצי. הוקמה לו מיפקדה מיוחדת,
הכפופה ישירות לשר, ולא למפכ״ל. אחד
ממפקדי הפלמ״ח לשעבר, מולה כהן, מונה
במפקדו. ניתנו לו תקציבים מייוחדים והקשר
בינו לבין המפכ״ל נותק כמעט לח לוטין.
באותה
דרך ניטרל הילל את רוזוליו
גם בכל הקשור למישמר־הגבול. הוא הפך
למובן מאליו שומיפקדת מישמר־הגבול
תהיה כפופה כימעט ישירות לשר, כאשר
הקשר בין מפקד מישמר־הגבול לבין מפכ״ל
המישטרה יהיה אלמנטרי.
היחידה המייוחדת שהוקמה במשטרה
להילחם בפעולות טרור־פנים, יחידה אשר
גאוות המישטרה כולה עליה, אומצה על״
ידי הילל אישית, והוא עומד בקשר ישיר
עם מפקדיה.
(המשך בעמוד )24

מס־ההננסה הצונ ח׳ תונע ממנו חמישים

מה מריץ
את ממי

זוג חוגג

סמי פלאטו ואשתו בהופעתם הפומבית הראשונה בישראל מאז
פוצץ השבועון הצרפתי ל׳אכספרס את פרשת פלאטה שהוגדרה
על־ידו כהונאה של שילטונות־המם בצרפת. פלאטו לא ניראה מודאג מהפירסומים.

** זה שנה וחצי, מאז התיישב בישו!
ראל, היה שמואל שרון אזרח יש ראלי
אלמוני. הגבר יפזדהתואר, בעל
הגיזרה הדקה והצדעים המוכספים, הלבוש
תמיד בחליפות משי נוצצות, גזורות עלפי
המילה האחרונה של אופנת הגברים
הסאריסאית, נראה אומנם תכופות במיס*
עדות הפאר של תל־אביב ובאכסדרות בתי-
המלון שלה. אולם הוא דמה יותר לנער-
שעשועים מתבגר מאשר לאיש־עסקיס
המגלגל מאות מיליוני דולרים בעיסקות
הנערכות בכל קצור תבל.
השבוע, כאשר הופיע שמואל שרון
בלווית אשתו היפהפייה לחגיגת הפתיחה
של הפאב החדש של פרדריקה (ראה
עמודים ,)22—23 כבר לא היה איש מהנוכחים
שלא זיהה אותו. הוא הפך למרכז
ההתעניינות שהכל הצטופפו סביבו וביקשו
את קירבתו. ביז־לילה יצא שמואל
שרון מאלמוניותו הזוהרת, כאשר התגלה
כסם פלאטו, איש־העסקים היהודי מפאריס
העומד במרכזה של אחת השערוריות
הכלכליות הגדולות ביותר המסעירות את
צרפת.
הפרשה עצמה התפוצצה אומנם לפגי
שנה וחצי. אז נודע כי חברת השקעות
ונכסי דלא ניידי בשם לה פינינקו, שסם
פלאטו היה הדמות המרכזית בה, מואשמת
על-ידי שילטונות מם־ההכנסה הצרפתיים
בהעלמות מם בהיקף של 50 מיליון
דולר. אלא שרק בשבוע שעבר,
כאשר שבועון החדשות הצרפתי ל׳אכספרס
הסתמך על ספר שכתבו שני פרופסורים
צרפתיים לכלכלה וחשף את הדרך בה הצליחו
סמי פלאטו ושותפיו לצבור תוך
עשר שנים רכוש של מאות מיליוני
פראנקים, הופנו אורות הזרקורים לעבר
איש העסקים בן ה־ ,45 שהעביר בינתיים
את מרכז פעילותו לישראל.
בצרפת הוצג סמי פלאטו כרמאי ונוכל
שניצח על כנופייה של רמאים שהצ
ליחה
באמצעות להטוטים פיננסיים להונות
את שילטונות מם־ההכנסה, לגרום
להתמוטטותה של אחת מחברות־הביטוח
הוותיקות והמבוססות ביותר בצרפת —
לה פאטרנל — ולצבור הון עתק, המושקע
עתה בעיסקות מקרקעין בכל רחבי העולם.
מ יבצע בבל — הכינוי שהודבק על-ידי
שילטונות מס־ההכנסה הצרפתיים למיבצע
של חקירת עסקי החברות של סמי פלא־טו
— הוגדר כחקירה הגדולה ביותר שנערכה
אי־פעם בצרפת נגד אדם פרטי
אחד. פלאסו הושווה לסטאוויסקי, הנוכל
היהודי שעמד בתחילת המאה במרכז ה־שערוריה
הכלכלית הגדולה ביותר של צרפת
ושדמותו גולמה על-ידי ז׳אן פול בל-
מונדו בסרט שהופק לפני שנה ושיחזר את
הפרשה והדמות.
הוא הוצג כחלק מ״הקשר היהודי״.
המתחיל בסטאוויסקי ועובר דרך דמויות
כמו יוסף יואנוביצ׳י או קלוד ליפסקי —
יהודים שהסתבכו בשערוריות כלכליות
ענקיות ׳ של הונאה ותרמית.
ההבדל הבולט ביותר בין כל אלה לסמי
פלאטו חיה בראש וראשונה בכך שכל
אלה היו סיפורי כישלונות. הם התפרסמו
בעיקר כשעסקיהם התמוטטו והם נשארו
בעירום ובחוסר כל בניסיונם להימלט
מידי החוק. סמי פלאטו הוא סיפור של
הצלחה. עסקיו לא התמוטטו. להיפך, חם
משגשגים ופורחים. הוא לא הואשם גם,
כמוהם. בעבירות של רמאות. לא הוא
ולא החברות שהיו בשליטתו אינם חייבים
אגורה אחת לאנשים פרטיים או לחברות
פיננסיות.
ההאשמה היחידה שהועלתה נגד סמי
פלאטו — התחמקות מתשלום מיסים בסכומי
עתק — היא נושא מסובך השנוי
במחלוקת, המתייחס לפירוש שאפשר לתת
לחוקי־המם הנהוגים בצרפת.
אבל פרשת פלאטו נמצאת עתה רק
בראשיתה. היא עתידה להסעיר את צר-

מיליון דולו -איו הוא עשה את הכסף?
פת ואת ישראל עוד תקופה ארוכה. שכן
רק עתה היא מתפתחת. בצרפת עומדים
להתפרסם בעתיד הקרוב שני ספרים על
הפרשה והדמות שבמרכזה. מרגע שהתגלה
סמי פלאטו בישראל מאחורי זהותו
של שמואל שרון, החלו עיתונאים צרפתיים
להגיע לישראל כדי לראיינו ולשמוע
גם את גירסתו שלו לפרשה. כמה
עסקנים פוליטיים בישראל שלמדו על
הפרשה רק מקריאה בעיתונים כבר מיהרו
לעוט עליה ולנצלה לצרכיהם. עיתונאים
הפיצו ידיעות שאין־להן־שחר כאילו כבר
ניסו לחטוף את סמי פלאטו שאינו עושה
צעד ללא ליווי צמוד של שומרי־ראש
מזויינים. ידיעות מפארים סיפרו כי צרפת
מעיינת בבקשה להסגרתו של סמי
לידיה.
כל זה הבטיח שסמי פלאטו, מי שהיה
כמעט אלמוני עד לפני שבוע, עשוי להימצא
עוד זמן רב בכותרות.
מי הוא סמי ומה מריץ אותו?

יועצו של
נשיא ד הו מיי
ן״ מו ער פי חוקיות נסתרת, מת-
פוצצת אחת לכמה שנים בצרפת שע-
רוריה כלכלית רבת־מימדים, הנושאת עליה
את שמה של דמות יהודית.

בתום המילחמה חזר סמי לפאריס, חבש
מחדש את ספסל-הלימודים והשלים את
לימודיו בגימנסיה. חבריו לספסל הלימודים
היו כושים, יוצאי מדינות אפריקה
החברות צרפתית, שמישפחותיהם היגרו
לצרפת.
כמו אנשי עסקים יהודים אחרים בצרפת
שעלו לגדולה, החל גם סמי את ה־קאריירח
הפיננסית שלו בעסקי חפצים
משומשים וגרוטאות במרשה־לה־פוש —
שוק־הפישפשים של פאריס. אולם לא עבר
זמן רב והוא הפך לתעשיין. המוח העסקי
המפותח שלו תפס מייד אח האפשרויות
הטמונות במוצרי פלסטיק. בשנות
החמישים הוא פתח מיפעל שהחל לייצר
שואבי-אבק בשיטה מהפכנית.
היו אלה שואבי-אבק קומפאקטיים,
קלים, עשויים מחומר פלאסטי, שנשאו
עליהם את שמו של יצרנם: סמי. שואב־האבק
שלו ששקל בסך הכל קילו וחצי,
לעומת שואבי־האבק במישקל שבעה קילוגרם
שייצרו הקונצרנים הגדולים, הפך
ללהיט. סמי עצמו היה נוסע מיריד ליריד
כדי להפיץ את מוצריו.
״באחד הירידים,״ סיפר ,״פגשתי ביצרן
שואבי־אבק זקן שאמר לי, :אני מוכר
150 מכשירים בחודש וחי בשקט. אבל
אותך הם יחסלו.׳ לא הבנתי את כוונתו
עד שיום אחד הגעתי למצב בו מכרתי

| 1| 1ל ^ י | 1י | 1בפרשת פלאטו הוא דאן רובוטייה (במרכז) ,הנראה
בתמונה בטכס החתונה האזרחי של סמי, בו לוחץ ראש־
1111 ^ #111 111#1 1
עיריית פאריס את ידי כלתו של סמי. רובוסייה, ששימש בטכס־הנישואין כעד מצד
הכלה, היה אחד האנשים רבי־ההשפעה בצמרת השילטון הצרפתי. בין תפקידיו הרבים,
הוא כיהן ג 0כנשיא חברת־ההשקעות פיגינקו, שסמי פלאטו היה הרוח החיה בה.
גלו מחצבים עשירים ומרבצי נפט, לא
היתד. דהומיי עשירה באוצרות כאלה. אחרי
כמה חודשי שהייה בדהומיי חזר סמי
לפאריס.

בו טי קי ם
וקרק עו ת

ראשית היעושו

הקומיקאי הצרפתי הנודע פרנו רנו (משמאל)
מציג את שואב־האבק הקומפאקטי הראשון העשוי
מחומר פלאסטי, מתוצרת מיפעלו של סמי פלאטו (מימין) .שואב־האבק, שנקרא בשס סמי,
זכה להצלחה שהניעה את חברת פיליפס לרכוש את מיפעלו של סמי בשנות החמישיס.
התופעה אינה מיקרית. שערוריות כלכליות׳
מעשי־שחיתות והונאה, הם חלק
בלתי־נפרד מהחיים הכלכליים והחברתיים
בצרפת. הם נובעים בעיקר מאווירת השחיתות
והריקבון המאפיינת את השיב־בה
השלטת בצמרת הכלכלית והפוליטית
בחברה הצרפתית. כאשר צרפתי עומד
במרכזה של שערוריה שנחשפת, אין בכך
כבר כל חדש. בעיני הצרפתי הממוצע
זה הפך כבר חלק מאורח החיים של ה צמרת׳
שריד מסורתי מתקופת שילטון
האצולה.
מדי פעם מתברג גם מהגר יהודי אל
תוך המערכת המושחתת הזו, מנסה ליטול
חלק במישחקים האסורים. כאשר הוא
נתפס בקלקלתו, הוא הופך מייד שעיר
לעזאזל, משמש •הוכחה לטענה שהיהודים
הם המשחיתים את הכלכלה הצרפתית.
זהו הרקע להתפוצצותה של פרשת סמי
פלאטו.
הוא נולד כשמואל שייביץ׳ בכפר הפולני
זלושין שליד העיר לוח׳ .אביו היה
צבע טכסטיל. ערב מילחמת העולם השנייה
עקרה מישפחתו לצרפת כשהיא
מצויידת בדרכון פליטים מטעם אירגון
חבר הלאומים. המישפחה התיישבה בבית
מגורים ברובע ד 11-.של פאריס, שם התקבצו
כ־ 150 מישפחות עקורים יהודים.
כאשר פרצה המילתמה נמלט סמי לכפר
בסביבת העיר ליון, הסתתר שם כל
תקופת המילחמה בחוותו של איכר שהסתייע
בעבודתו של הנער.

7000 שואבי־אבק בחודש לעומת עשרת
אלפים שואבי־אבק שמכרה חברת פידיפס.
פתאום התחלתי להרגיש בקשיים בבנקים.
התחילו להפסיק לי את האשראי. ואז
הופיע אצלי נציג חברת פיליפם והציע
לי לרכוש את מפעלי. היתה לי ברירה?
מכרתי להם את המיפעל, ובמחיר טוב.״
באותה תקופה נראה היה שסמי שייביץ׳
עומד להתחיל בקאריירה דיפלומטית גדולה.
אחד מחבריו לספסל הלימודים, שחזר
לדהומיי אשר קיבלה את עצמאותה, הפך
שם לנשיא־המדינה. הוא לא שכח את סמי
שהיה מסייע לו בתקופת הגימנסיה במימון
העלונים המהפכניים שהוציאו־לאור
הוא וחבריו. הוא הזמין את סמי אליו,
הפך אותו ליועץ הפרטי שלו. סמי צוייד
בדרכון דיפלומטי מיוחד של דהומיי, אליו
סופחה בקשה אישית של הנשיא להושיט
עזרה וסיוע לסמי בכל מקום ובכל דרך.
השם שייביץ׳ היה קשה לביטוי לצרפתים•
על אחת כמה וכמה לכושים בדהו־מיי.
סמי בחר אז בשמו של אחד מדודיו׳
פלאטו, שיהיה קל להיגוי ושלא יבליט
את זרותו במקום, בו קיווה להשתקע
ולנהל עסקים.
כי נשיא דהומיי לא הסתפק רק בהמלצה
שצורפה לדרכוגו של סמי. הוא
העניק לו גם את הזיכיון הבלעדי לפיתוח
כל אוצרות הקרקע של דהומיי. כאן
נחל סמי את אכזבתו הראשונה. הסתבר
שבעוד שבמדינות אפריקניות אחרות נת

ום אחד כמעט שגרם למשבר בממשלת
דהומיי. בביקוריו בפאריס היה
נשיא דהומיי נוהג להתארח בביתו של
סמי. ערב אחד מביקוריו שלח לסמי מיב־רק
בו הודיע לו על כוונתו להגיע לפאריס
למחרת. באותו מיברק ביקש ממנו
להתקשר עם שגריר דהומיי בפאריס, להודיע
לו לבוא ולקבל את פניו בנמל-
התעופה. סמי עשה כמצווה. אבל עוד

באותו יום שיגר השגריר מיברק לנשיאו
בו הודיע לו על התפטרותו מתפקידו.
הוא ציין כי אין זה הנוהל הממלכתי המקובל
ששגריר מדינה יקבל הודעה על
ביקור נשיאו במדינה בה הוא משרת, באמצעות
איזה ידיד יהודי שיש לו בפאריס.
כאשר התחוללה מהפכה בדהומיי וחברו
של סמי הודח מהשילטון, נגמרה גם ה־קאריירה
הדיפלומטית שלו כיועץ־מיוחד
לנשיא. אבל סמי לא היה מודאג. באותה
תקופה, בתחילת שנות ה־ ,60 כבר שלט
על רשת שלמה של עסקים על פני צרפת
כולה.
היתה זו רשת של בוטיקים בשיטת
הדראגסטור: חנויות למימכר דברי־לבוש
לצעירים, ללא חלונות ראווה, שנראו יותר
(המשך בעמוד )28

ך* רעיון לחצות את תעלת־סואץ עם
} ן מיטען פרחים׳ בספינת־השלום, נולד
48 שעות קודם ביצועו. כמו רבים מרעיונותיו
של אייבי נתן, היד. גם זד. מאולתר
וביטא, כך נדמה, דחף לחזור שוב לכותרות.
אוניית־השלום, על שידוריה, הפכה
למעין שיגרה, והטפותיו היומיות ולחישותיו
הליליות של אייבי בקול ־השלום לא
עורר את ההד שלו קיווה. הציפיות להכנסות
גבוהות משידורי־פירסומת לא התממשו,
ואייבי סבר כי שוב קיים צורד ב־מיבצע
ראוותני.
מהרגע שבו נולד הרעיון החלה פעילות
קדחתנית. טלפונים לסנטורים מק־גאוורן
וקנדי בארצות־הברית ביקשו תמיכה ל-
מיבצע. הסנטור מק־גאוורן נתבקש לשוחח
עם השגריר המצרי, על־מנת שזר. יעביר
שדר לשילטונות מצריים בזכות חציית התעלה
על־ידי ספינת־השלום.
בארץ ניסה אייבי להתקשר עם מגדלי־הפרחים
בקיבוצים, לעוררם לתרום פרחים,
אולם התברר שימים אלה אינם העוגה
המתאימה. כך נולד הרעיון לפנות אל
המוני האזרחים, שיביאו פרחים לאוניית-
השלום כביטוי של הרצון לשלום בין העם
בישראל לעם המצרי. ההיענות היתד. מעל
לצפוי, והאזרחים זרמו במאותיהם עם
זרי-פרחים. מי שמתקשה להתמצא בנפתולי
הפוליטיקה, ואינו יודע בדיוק למה ומדוע
כן/לא להחזיר שטחים, ראה בזרי־הפרחים
ביטוי פישוט לרצון השלום המפעם בקירבו.
היו גם זרים יוצאי־דופן, כמו זה של
צעירי חרות, שבאו עם זר עטוף בסרט

נ מ שו תישעה מי שהה גדעון סני ה
עז סינון אונית־השרום ב דון וטרם־
סעיו וחווה. כאן הוא מדווח על ושמין
קופצים למים, מתרחצים סביב הספינה
ונהנים מים פחות מזוהם.

יום א /ה־14.9

בשתיים לפנות־בוקר — היא שעת סיום
השידורים — מרימים עוגן ומפליגים. צריך
לעבור דרד נמל אשדוד, על־מנת למלא
את מיכלי המים של האונייה, נד 50 טון
מים. אייבי מתלבט. הוא לא רוצה להיכנס
למים הטריטוריאליים של ישראל, מחשש

של 350 אלף דולר. בתפקידה החדש, אמורה
האונייה לשדר שידורים דתיים, לנוצרים
במיזרח־אירופה. המכירה הזו גם תשחרר
אותו מהקשיים הכספיים. אולם מייד,
בצמוד לכך, הוא מעלה הירהור אחר,
נגדי. שמא יפנה אל המוני בית־ישראל
לתרום לאונייה, על־מנת לאפשר את המשך
הפעלתה. אם יצליח בכך, אולי בכל־זאת
לא ימכור. כאמור הכל בגדר הירהורים.

יום ד /ה־17.9

גדעון סנייו־־־ו
שחור כמחאה על בחירת יום־הכיפורים
למיבצע־הפרחים. אילו ידעו כיצד יסתיים
המיבצע, ועל השימוש הפוליטי שיוכלו
לעשות בו, היו מביאים זר בעל סרט לבן.

ים פ חו ת
מזו ה ם
ף 1מסע זה החליט אייבי לצרף גם
/עיתונאים, שייצגו את חשובי העיתונים
בישראל, מתוך כוונה שהם ידווחו
על רצון העם המצרי בשלום. ואילו בדרכו
חזרה קיווה אייבי לקחת עימו קבוצה של
עיתונאים מצריים, אשר יבקרו בישראל

וידווחו על הרצון לשלום בישראל. אפילו
מעריב, שיצא במאמר ראשי חריף נגד
המיבצע, לא עמד בפיתוי ושלח כתב. גם
קפטן היה צורך לגייס. את הקודם פיטר
אייבי, על־מנת לחסוך בהוצאות שעד. ש־האונייה
עוגנת ״אי-שם בים התיכון.״ כמה
טלפונים לצרפת פתרו גם בעייה זו.
על ספינת־השלום עלינו בשבת, ה13-
בספטמבר, בצהריים, לאחר שסירת־מנוע
הובילה אותנו מהמארינה בתל-אביב אל
מקום עגינת האונייה, מחוץ למים הטריטוריאליים
של ישראל.
מכאן ואילך, רשוודהדיבור ליומן המסע :

שכת, ה־13.9
שישה העיתונאים, הקפטן, וקצין־ראשון
(מכונות) מגיעים בשעה 12.00 לאוניית השלום,
האמורה להתחיל את ההפלגה רק
ב־ 2.00 לפנות־בוקר. אולם אייבי רוצה
להיות בטוח שכולם נמצאים על האונייה,
מבלי שיופרעו על־ידי השילטונות. העיתונאים
קיבלו מהמישטרה במארינה אישורי-
ביקור על הספינה, תוך עצימת־עין מהעובדה
שמדובר לא בביקור סתם, אלא
במסע לתעלת־סואץ.
קבלת־הפנים על הספינה — ידידותית.
מפנים עבור העיתונאים את החדרים ממו־זגי־האוויר,
מעבירים את דייריהם לדיור
פחות נוח. מכבדים אותם בבירה בחדר-
האוכל, עורכים להם סיור־היכרות עם האונייה׳
על מיתקני־השידור שלה.
עד 2.00 לפנות3-וקר יש הרבה זמן.

חיל-הים המצרי, ומאותהות בפנסים. מקרוב
אנו מזהים את האחת כשולת־מוקשים, השנייה
כסט״ר. הם מקיפות את ספינת־השלום,
ועם התקרבן כדי טווח-שמיעה,
מברך אותן אייבי באהלאן־וסהלאן, דרך
הרמקול. ספינות חיל-הים נותנות סימן להתלוות
אליהן. שולת־המוקשים מובילה,
אוניית־השלום באמצע, והסט״ר סוגרת.
נמל פורט־סעיד מתקרב והולך׳ ואייבי
סבור. משום־מה, שמובילים אותנו לנמל,
וכי הפעם יצליח. הוא מחייו ואומר :״אני
חושב שעשינו זאת.״ הישראלים בטוחים
שיילקחו לפחות לחקירה שיגרתית, כמקובל
אצלנו, וכל אחד מתכנן תסריט תשובות
לשאלות היפותטיות.
עוברות כמה דקות נוספות, ושולת-
המוקשים נותנת לנו הוראה להשליך עוגן.
האכזבה ניכרת על פניו של אייבי. כמה
מאנשי־הצוות אומרים :״זד. מתחיל בצורה
דומה לפעם הקודמת.״ אנו עוגנים עתה
מרחק של שלושה מייל ימיים ( 5.5ק״מ)
מנמל פורט־סעיד. מתחילה ההמתנה. מ*
אחורינו עוגנת שולת־המוקשים המצרית,
המהווה שמירה צמודה.
מסביבנו אוניות מארצות שונות, הממתינות
לסידור השיירה שתחצה את התעלה.
בשעה 10.30 בבוקר, שומעים במכשיר-
הקשר של האונייה, הפתוח על הערוץ
המשותף לכולם, את הוראות שילטונות
הנמל לאוניות השונות, להסתדר בשיירה
שתעבור את התעלה.
על ספינת־השלום הם מדלגים. הקפטן
אומר כי עתה, קרוב לוודאי, יתנו שיל־טונות־הנמל
הוראות לגבי גורלנו. שום
דבר לא קורה. התעלמות מוחלטת.

מחסן הנוחים

לאיחסוץ הפרחים הוקצה האולם ״הגדול״ הרב־שינזושי
של הספינה, שאותו ייעד אייבי לקיום ועידת־שלום
יהודית־ערבית ולמיפגשיס יהודים־ערביים. האולם היה מלא בפרחים
מפה־לפה, כאשר יצאה ספינת־השלום לדרכה למימי מצריים, שבה נבלו הפרחים.

שהשילטונות יעצרו בעדו מלבצע את תוכניתו.
אולם אץ ברירה .׳מיכלית־המים לא
מוכנה לצאת כה רחוק, וברדיו מרגיעים
את אייבי שלא יאונה לו כל רע. ממלאים
50 טון מים.
ב־ 10.00 בבוקר יוצאים לכיוון פורט-
סעיד, והתחנה ממשיכה לשדר תוך כדי
הפלגה.
אייבי מספר במשך היום, בשיחות עם
העיתונאים, על האונייה, על כמה מתוכ-
ניותיו ומעלה׳ בין השאר, גם הירהורי-
פרישה.
אם המצרים לא יסכימו למעבר הספינה,
יפנה לאישים ברחבי העולם, כמו האפיפיור,
נשיא קניה ג׳ומו קניאטה, הסנאטורים מק-
גאוורן וקנדי, ועוד, מתוך תיקווה שאלה
יפעילו לחץ ציבורי על השילטונות המצריים
למען יאפשרו את חציית התעלה.
אם יסכימו המצרים למעבר, ייתכן שנפליג
גם לעקבה׳ אומר אייבי, על־מנת להביא
את בשורודהשלח^גם,לירדנים__ .
לעיתים מביע אייבי את עייפותו. נבר
עשר שנים הוא עסוק במיבצעיו, והוא
חושב לפרוש. מה הוא צריך את כל הצרות
האלה? יש לו בת שעומדת ללדת
בקרוב, והוא יהיה סבא והוא רוצה להיות
על ידה. ייתכן שילמד שנה בירושלים,
סתם כך, להרחבת האופקים. אי־לכך הוא
מעלה את האפשרות של מכירת האונייה
לקבוצה דתית מהולנד, שהביעה נכונות
לרכוש את האוניח, על מיתקניה, בסכום

ב־ 16.00 מתחיל אייבי נתן בשידוריו,
בנוסח של פנייה אישית לנשיא
מצרים אנוואר סאדאת, על־מנת שיאפ-שר
את חציית התעלה. קודם ההפלגה הקליט
אייבי פנייה זו גם בערבית־מצרית, מפיו
של עורך הדין כהן־צידון.

יום כ /ה־15.9
אייבי מחליט לסטות מהתוכנית המקורית.
במקום להיכנס לפורט־סעיד ביום־הכיפד
רים׳ יעגון כ־ 20 מייל משם וייכנס רק
למחרת. מצרים תובעת, לזכותה, שניים
עשר מייל כמים טריטוריאלים, כך שזה
טווח בטוח. השינוי, תוצאה מאותן מחאות
שנשמעו בישראל: מדוע דווקא ביום-
כיפור, שהוא יום בו נפלו חללים, ורבים
כואבים ודואבים את יקיריהם ששכלו.
על־כן עוגנים החל מיום ב׳ בבוקר, וממשיכים
לשדר מוסיקה. אייבי מחליט לצום
ביום־כיפור, כטענתו: צום למען השלום.
הצום מלווה בהרבה סיגריות — למען הסרטן.
הבן־אדם קצת עצבני. אפשר להבין
אותו. במשך יום־הכיפורים ממשיך אייבי
בשידור פניותיו לסאדאת, כל כמה שעות.
הצוות והעיתונאים עוסקים בניחושים: האם
יתירדלא-יתירו המצרים את מעבר האונייה
בתעלה.

יום ג׳ ,הי 10.9
שוב מרימים עוגן לכיוון פורט-סעיד. בשעה
9.00 בבוקר נכנסים למים הטריטוריאליים
של מצרים. פורט־סעיד נראית
באופק• לקראתנו באות שתי ספינות של

בבוקר התקשרו מהספינה אל נתב־הנמל,
וביקשו רשות־מעבר בתעלה. לאחר מיספר
ניסיונות־התקשרות שלא נענים, שואלים
לבסוף מהחוף :״מיהו סוכן האונייה?״
כל אונייה חייבת בסוכן־חוף, שמתפקידו
לטפל בסידורי־המעבר של האונייה, כולל
תשלום האגרה. אייבי מוסר את שם הסוכן
שקיבל בשעתו מהסוכן שלו במרסיי.
שילטונות הנמל משיבים כי יבררו, וכעבור
זמן נוסף מודיעים, כי הסוכן האמור
אינו מוכן לייצג את ספינת־השלום.
אחרי-הצהריים מתקשר אייבי פעם נוספת
ומבקש רשות־מעבר. נסיונות־התקשרות
ממושכים נותרים ללא תשובה. אייבי מסביר
שיש בספינה מיטען מתכלה (העלול
להתקלקל כתוצאה מהמתנה ממושכת) .ה-
שילטונות משיבים שוב כי אין סוכן —
וללא סוכן אין מעבר.
אייבי שואל, האם הם מוכנים למנות

לו סוכן־חוף. השילטונות משיבים כי אין
זה מתפקידם לחפש סוכנים. אייבי שומע
בערוץ הפתוח שיחה בין שתי אוניות׳ באנגלית,
במיבטא הודי. הוא עולה על הקו,
ומספר להם שגם מוצאו־שלו מהודו, מ־בומביי,
וכי הביא איתו פרחים באונייה
פאנאמית בשם שלום, והוא מתקשה למצוא
סוכן בפורט־סעיד. אחד ההודים משיב לו
כי עליו להתקשר עם הנמל.

״מי זה
פאה מיז ״
ף* לילה נקלטת הידיעה כי שר־החוץ
1המצרי איסמעיל פאהמי הודיע, שלא
יאשרו לאייבי מעבר בתעלה, כי ניסיונו
הוא תיאטרלי, וכי אם הוא רוצח בשלום
— מוטב שישוחח עם המנהיגים הישראליים
על מתן זכות הגדרה עצמית לפלסטינים.
בספינה
אומרים לאייבי :״זה יותר מרמז
ברור, שאין סיכוי. זהו הרגע המתאים
לעזוב.״ אייבי מגיב :״מי זה פאהמי?
לא באתי אל פאהמי! הוא לא מעניין
אותי !״
אייבי מתלונן כי מכשיר־הקשר השני,
ארוכות-טווח, להתקשרויות המייועד
מקולקל, ועל־כן אין ביכולתו להתקשר עם
העולם על-מנת לגייס תמיכתם של אישים
שונים. מדוע יצא לדרך עם רדיו מקולקל?
על כך הוא משיב כי, לדעתו, יכול מהנדס-

אונית־מילחמה מצרית מתקרבת אל אתיית־השלום, ווללווה אותה נדונ ה
האלקטרוניקה לתקן את המכשיר, אולם
אינו רוצה לעשות זאת. ואילו המהנדס
טוען כי, פשוט, חסר לו חלק חשוב שאינו
בנמצא על הספינה.

יום ח׳ ,ה*18.9
לגבי יום זה יש לאייבי שתי תוכניות.
לפני־הצהריים ברצונו לבקש משילטוגות־הנמל
להרשות לקפטן לרדת לנמל, ולשוחח
עם המנהל. אחרי־הצהריים, לבקש מתחנת-
הרדיו החופית לקשרו עם הסנאטור מק-
גאוורן בארצות־הברית. שתי התוכניות
אינן יוצאות אל הפועל.
היום עובר בבטלה, מארוחה לארוחה.
אייבי מתלונן כי פאהמי ניצל אותו כאמתלה
לנשיאת הצהרתו הפרו־פלסטינית.
אייבי מעניק לטבח יום־חופש, ומחליף
אותו ליד הסירים — זכר לימים הטובים
בקליפורניה. אוכל מצויין. אין ספק, במיטבה
הוא מבין יותר מאשר בפוליטיקה.
הקפטן סבור כי אייבי היה צריד להפליג
חזרה מייד לאחר הצהרתו של פאהמי. זה
היה מוצא מכבוד. עתה, עם המשך ההמתנה,
יכול המצב רק להידרדר.
משעמם. אין מה לעשות. נוסף לכל
מפסיד אייבי גם שידורי-פירסומת, כתוצאה
מהשבתת התחנה, כי הרי מאז נכנסנו ל תחום
המים הטריטוריאליים של מצריים,
אין התחנה משדרת.

מחפש שוב מיבצע־ראווה.

שכת, ה־20.9

יום נוסף של בטלה. אייבי מודיע כי
היום, בין 6־ ,5יוצאים אל מחוץ למים
הטריטוריאליים. השידורים יחודשו.
ביום א׳ בבוקר תורד הסירה הקטנה,
ימלאוה בפרחים והוא יפליג לפורט־סעיד
— לבדו. הוא חייב זאת, כך הוא אומר,
לישראלים שהביאו לו את הפרחים. הקפטן
טוען כי זוהי תוכנית מטורפת. הוא שואל
את העיתונאים, בהומור אנגלי, באיזו
דרגת ״טרוף״ הם מדרגים את אייבי.

הקפטן מזהה את האיתות. הם מורים לנו
לשנות קורס (כיוון) צפונה. מתברר כי
ספינת־השלום החלה מפליגה בכיוון לא*
נכון, שעלול היה להובילנו, לפי דבריהם
של הקפטן ואייבי, לשדה־מוקשים. הקלד,
כללית. לפני רגע עוד קיללו את המצרים,
עתה מברכים אותם.
שתי הספינות כה קרובות, עד שאנו
מצליחים לשוחח עם החיילים המצריים ב*
תנועות־ידיים. ממשיכים בהפלגה, לפי הוראות
המצרים, וספינתם מוסיפה ללוות
אותנו. כאות־תודה על האזהרה, משליכים

יום אז, ה־21.9

״נשק לי
בישבן״
חד העיתונאים, איש מעריב, מנסה
ו ו לבדר את אנשי הספינה ואורחיה בהומור
אופייני, תולה מיכתב שהדפיס באנגלית
באחת ממכונות־הכתיבה העומדות
לרשות האנשים. המיכתב ממוען אל נשיא
מצריים, אנוואר סאדאת, ובו מתבקש הנשיא
לנשק לו בישבן. המיכתב ניתלה
בחדר־האוכל של הספינה. מצחיק מאוד.
מגיש־התקליטים (דיסק־ג׳וקי) הניד
זילנדי פרנץ, טוען כי הספינה יכולה היתר
להיות גן־עדן, אילו שילחו ממנה את
אייבי ואת קית — רכז־השדרנים.
משחקים הרבה פוקר, כדי להרוג את
הזמן.

יום ו׳ ,ה־19.9
עוד יום של בטלה. מרבית האנשים
בספינה רוטנים על העגינה הממושכת
חסרת־התוחלת. אוניית חיל־הים המצרית
שומרת עלינו היום מטווח קרוב יותר,
וניתן להבחין בבירור בתנועת חיילים עליה.
כמה מהחבר׳ה קופצים למים, עובדה שמכניסה
את הסטי״ל המצרית לכוננות,מסד
יימת. חיילים נראים ניגשים למכונות-
הירייה. אחד החיילים המצריים מסתכל
עלינו כל הזמן במישקפת׳ ואייבי טוען
שרק בצבא המצרי מתאכזרים כך לחיילים,
בהטלת משימות כה מתישות.
אחרי-הצהריים מודיע אייבי לפרנץ ה-
נידזילנדי, כי הוא מפוטר מעבודתו כ־מגיש־תקליטים,
מאחר שלדבריו, לא ביצע
הוראה מסויימת של הקפטן. מעתה, הוא
בבחינת אורח על הספינה. פרנץ מגיב
בזעם. אין זה נכון שהוא סירב להוראתו
של הקפטן. חוץ מזה, הוא לא בא לספינה
כדי לצבוע אותה, אלא כדי לשדר מוסיקה.
בערב מודיע אייבי על תוכניתו החדשה :
ביום א׳ יוצאים ממקום־העגינח אל מחוץ
למים הטריטוריאליים של מצריים. הוא
יירד עם סירה הקטנה, לבדו, לפורט-סעיד,
עם פרחים.
מישהו מעיר כי אין טעם להגיש פרחים
בכוח, אולם זה לא עוזר. ברור שאייבי

אליהם פרחים מן המאגר, הקמל והולך.
הקפטן אומר שאינו מבין מדוע ״חתכו״
אותנו. אין שום סימן בינלאומי מוסכם
כזה.
בשעה 8.50 עוזבת אותנו שולת־המוק-
שים. אנו יוצאים את המים הטריטוריאליים
המצריים ומתחילים לשדר שוב. אייבי מקליט
על טייפ את דבריו לאומה, דברים
שישודרו בתחנה למחרת היום, לאחר ש־הוא־עצמו
יירד בסירה הקטנה אל נמל
פורט־סעיד.
בערב, כרגיל, משחקים פוקר. גם שח־מת.
פינג־פונג אי-אפשר לשחק, כי השולחן
עמום פרחים.

בדרן לפווט־סעיז

בסירה קטנה זו, שהורדה למים מן הספינה,
יצא אייבי למיבצע־היחיד שלו בנמל פורט־מעיד.
הוא נטל עימו, לפי עדותו 30 ,אלף פרחים, אך מי שהיה איתו על
הספינה יכול להעיד שלקח. רק ,300 ופשוט הכפיל את המיספר ביססו.

קמים ב־ 5בבוקר. עושים הכנות אחרונות
להורדת הסירה הקטנה למים. ב־6.30
מורדת הסירה. אייבי לוקח איתי דלק ל כיוון
אחד, חגורת־הצלה, מצפן, מיסמכים
אישיים ונורים, למיקרה של תקלה.
הוא יוצא ב־ ,7ומנפנף לשלום, כאילו
יצא זזדעתה לדרכו האחרונה. המכ״ם של
הספינה רואה אותו עוד כ־ 4מילין׳ ואחר-
כך הוא נעלם.
ב־ 7.15 מתחיל שידור ההודעה המוקלטת
של אייבי. במשך שעה הוא מסביר מדוע
הוא מפליג לפורט־סעיד. הוא מספר שלקח
איתו 30 אלף פרחים. העיתונאים מחייכים :
לקח ,300 והכפיל ב־ .100 מרבית הפרחים
נשארו על הספינה, נבולים.
ב־ 7.50 מנסה הקפטן להתקשר עם נמל
פורט־סעיד. אין תשובה. המצרים מתעלמים.
אבל אנו יודעים כי הם שומעים
אותנו, וכי הם יודעים שאייבי בדרך.
סמיח אבו־רביע, השדרן הערבי של
ספינת־השלום, נמצא בהאזנה מתמדת, על*
מנת לשמוע את שידורי החוף בערוץ
הפתוח בשפה הערבית. ב 9.30-הוא מודיע,
כי שילטונות-החוף איתרו את אייבי נתן.
מנסים להתקשר עם החוף, אולם פורט-
סעיד פשוט אינה מגיבה. מאזינים מדי-
(המשך בעמוד )25

ב* 5אחר־הצהריים מורם העוגן, והספינה
מתחילה בהפלגה החוצה, תוך צפירות.
בולם מנופפים בידיהם לעבר החיילים שעל
ספינת חיל־הים המצרית, אך אלה אינם
מגיבים. אולם, עוד מעט יתרחש האירוע
המרכזי עד־כה. זה שיספק לעיתונאים את
ה״ניוז״ שכה חסרו להם.

״הו אמת
ל מו ת״
*ץ פינת חיליהים המצרית, שולת־
^ מוקשים, מפליגה בעיקבותינו, עוברת
אותנו, ומקיפה את הספינה. פתאום היא
מתחילה לחתוך לפני חרטום ספינתנו בזיגזגים
מסוכנים. באחת הפעמים נדמה שהנה,
תתרחש ההתנגשות — כה קרובים

התרגשות על הספינה. לא מבינים מה הם
רוצים. מישהו מנחש שאולי המצרים מנסים
לעצבן אותנו, לאחר שריתקנו למשך שבוע
ימים 24 ,שעות ביממה, שתי ספינות של
חיל־הים שלחם, ומי יודע — אולי הפסידו
חופשה בגללנו.
המצב מרצין, כשלפתע נשמע צרור*
יריות באוויר, ולאחריו צרור נוסף —
הפעם לתוך המים. המים ניתזים לצדדים.
אנו נעצרים. התרגשות וחרדה בקירבנו.
מה קורה ז
הספינה קופאת במקומה׳ ואז מתייצבת
שולת־המוקשים מולנו, ומאותתת בפנס.

פרחים לים

עיתונאי ידיעות אחרונות אביעזר גולן נוטל חלק בקבורה
החגיגית שנערכה לשרידי־הפרחיס הנבולים שנותרו בספינה
לאחר המיבצע. אורחי הספינה נעתרו לקפטן, סייעו לצוות להשליך את הפרחים למים.

פוקה הירש הנצחי,
1711 111 111 111
מצוייר במונוקל, זהר
• • י ן • יייי ׳ יי
כרגיל, למרות שהוא ממתין לעירעור ומשוחרר בערבות.

רן ייי *1 11 הפירסומאי יוחנן גולדברג
כידון, שהכל מכירים אותו בכיי

זוהר מעל לראשה של תיירת, שבאה עס אלי ספקטור,
זה היה דומה לכינוס כיתה, אחרי
חופשת־קיץ ארוכה״ארוכה. הנערים והנערות
התנפלו איש על רעהו, התנשקו,
התחבקו, המטירו זה על זה שאלות בנוסח
:״אין היה ו״איפה היית ! ״
אלא שהנערים והנערות לא היו בני
הטיפש־עשרת. כמה מנערי״השעשועים
היו כבר די מבוגרים, כמו פוקה הירש
המפורסם, שעבר בינתיים כל מיני הר-
פתקות. וכמה מנערות־הזוהר עברו אף
חן את הפריחה האביבית הראשונה.
מאז נסגר הפאב של פרדי ודוב סגל
ברחוב פרישמן בתל״אביב, ליד הים, הם
התפזרו לכל עבר. הפאב שחקים הזוג

ץווהח 1ןקךך בין שני כתבם ע
1 1 1 / 14 1י י | /י יי -משמיעה פרדי ם ג>
פתחה בערב זה את מועדון־הלילה הרביעי שלה.
ברחוב יורדי־הסירה, במקום שבו נמצא כעת

שייקח אופיר מלטף את פניה של הבקטריולוגית לידיה יוסיפוב,
בשעה שאשתו, שגס שמה לידיה (למטה, משמאל) מתחרה
סגל ואיבו טפקטור, אשתו של איש־העסקיס הידוע אלי מפקטור.

האטרקציה

אחד ממוקדי תשומת־הלב היתה חברתו של
דן בן־אמוץ, צעירה גרמניה הנושאת את השם
המפואר אנדריאה בטינה אוגוסטה ויקטוריה קומלהן, שבאה לביקור.

בודקות את הפסנתר בקו!

בלב ת״א
חננה מאבווק!

נשיקה של איחולי־הצלחה מדביק פפה אחד הטיפוסים הידועים
של אילת, ללחיה של זהבה, חברתו של אלי רונן. שני האחים
רונן — אלי וג׳קי — שהיו מסוכסכים, נכנסו לשותפות עם פרדי והשלימו ביניהם
לכבוד המאורע. המועדון שוכן ליד המימעדה של אלי, ליד בניין העירייה.

וטלוויזיה הגרמנית,
:קה של אושר. היא
ושון היה דיסקוטק
אנו־באר של רפי

שאולי. השני היה הפאב המפורסם ברחוב פרישמן, ליד הים. השלישי
היה הפיאנו־באר ביפו, שלא הצליח ביגלל מיקומו, ושהותיר אחריו
שובל של צרות וחובות. הרביעי משך כבר בלילה הראשון קהל צפוף של
עיתונאים וקצינים, אמנים ואנשי־עסקיס, ששמעו על הפתיחה ובאו.
סגל ביפו לא משן את רובם, במלל
חמיקום. שום מועדון-לילה אחר לא תפס
את מקומו. חיי־חלילה גססו.
עד שנפוצה השמועה המחשמלת :
פרדי פותחת פאב חדש. במרכז תל־אביב.
וכמו נידחי״ישראל, ששמעו את בשו־רת״ציון,
קמו איש־איש ואשה־אשה בארצות
גלותם, ונשאו ציונה נס ודגל. הם
התקבצו בנשף־הפתיחה של הפאב החדש.

יונה לחוביץ, צעירה וזוהרת מתמיד, יחד
עם אילנה שרון, אשתו של אלדד האדריכל,
ז השנייה של המועדון, שנועדה לריקודים.

מכה לנה

אשת־החברה

שהיתה

נשיקה ארוכה, ומלאת־נשמה מדביק העיתונאי שייקה בן־פורת,
מוותיקי כל הפאבים של פרדי, לשפתיה של ג׳קי לוי,
במשך זמן רב חברתו של בעל־המלונות קורט לוי.

ע רי פתראשה מי ש טר ה
(המשך מעמוד )17
את כל אלה היה מוכן הילל לעשות,
אך הוא היה נוזף בכל אחד מעוזריו כאשר
הלה היה משמיע דברי ביקורת כנגד רז־זוליו
או מציע, בצורה עדינה, שהילל
יילחם להחלפתו. גם מערכת היחסים בין
רבין לבין רוזוליו לא נתנה לשר־המיש־טרה
תיקוות רבות בקשר להחלפתו של
רוזוליו. ירושה מתקופת המנדאט הבריטי
היא שמפקד המישטרה, מנכ״ל־הדואר והיועץ
המישפטי ממונים על־ידי הממשלה
כולה וחייבים באחריות לממשלה כולה,
ומעמדם במישור הממשלתי חזק בהרבה
מזה של מנהל כל מישרד ממשלתי אחר.
אך בחודשים האחרונים הסתבר ל שלמה
הילל כי נגד רוזוליו נפתחה חזית
נוספת, אשר מעולם לא עלה על דעתו
שתיפתח: הקצובה הבכירה של המישטרה.
צריך להכיר היטב את היחסים במיש־טרה
כדי להבין עד־כמה, קרע בין מפכ״ל
המישטרה לבין קצינים הנמוכים ממנו
בדרגה הוא כימעט בלתי-אפשרי. המישטר
המישמעתי במישטרת ישראל חמור וחריף
בהרבה מאשר בצה״ל. סמל במיש־טרה
הוא אלוהים מהלך על שניים, לגבי
שוטר הנמוך ממנו אפילו בדרגה אחת.
מפכ״ל המישטרה לגבי קצינים, אפילו אס
הם בדרגת ניצב, הוא דמות שאין אחרי
החלטותיה ומעשיה, כל עוררין.
אך לפתע החלו מגיעות שמועות ל־מישרד־המישטרה,
היושב במקום ניפרד
לחלוטין מהמטה הארצי (זד, בבית אגרון
וזה בגיבעה הצרפתית בירושלים) ,על
התמרמרות בקרב הקצינים כנגד רוזוליו.
מלחישות ופיסות־רכילות הפכו הדברים
לשיחות קצת יותר גלויות. תחילה נעשו
גישושים אצל עוזרי ומקורבי השר, כדי
לדעת אם הוא היה מוכן בכלל להאזין
לביקורת על המפכ״ל. אחר־כך החלו להגיע
בקשות מקצינים בכירים ללישכת השר,
שבהן ביקשו קצינים להתקבל לשיחה
אצל השר ולשפוך באוזניו את מרי־ליבם.
האשמותיהם של הקצינים כלפי רוזוליו
היו חמורות ביותר. קצינים ותיקים טענו
כלפיו כי הוא אינו מסוגל לקבל החלטות
וכי הוא הססן, לא אמין, והיה אף קצין
בכיר אשר כינה אותו ״שקרן״ בפני השר.
״הוא יצר מערכת של אי־אמון בין
הקצינים במטה הארצי, וסיכסך בין קצינים.
הגענו למצב שכימעט אף אחד מ
הקצונה
הבכירה אינו מחליף איתו מילה,
לא אומר לו אפילו שלום ועונה לו רק
כשהוא נשאל בדברים הקשורים בעבודה,״
סיפר אחד מהקצינים בדרגת ניצב.
טענה נוספת נגד רוזוליו, שהושמעה
על־ידי מיספר קצינים בכירים, היחד, שלא
על רקע אישי. להילל הוגש תזכיר מפורט,
אם כי לא חתום, על יחסו של רו־זוליו
לנושא ביטחזן־הפנים. הוא מתנכר
לנושא כולו ומזמין מחדל, אמרו הקצינים,
אשר חיברו את התזכיר והגישו אותו
לשר.

״כמי
מ סו מ ם ״

ודם שתי פרשות, שמהן סבלה
המישטרה ביותר בתקופה האחרונה,
היו הקש ששבר את גב הגמל אצל הקצונה
הבכירה, וכנראה גם אצל השר: פרשת
קצא״א ופרשת הפגנות גוש־אמונים•
הקצינים התלוננו אצל הילל, כי בפרשת
קצא״א נתן רוזוליו הוראות סותרות, גרם
באופן ישיר להתנגשויות בין שובתי קצא״א
לבין השוטרים.
לגבי הפגנות גוש־אמונים היו להם תיאורים
על ״התמוטטות״ לדעתם, של רו־זוליו,
בעיקר ליד מלון המלך דויד, לאחר
שהסתיימה קבלת־הפנים להנרי קיסינג׳ר
בכנסת. למרות שבאותה עת היו ליד
המלון רק כמה מאות מפגינים, שהיו מרוחקים
ונשמרו היטב, נתן רוזוליו, כשהוא
סמוק־פנים, הוראות לשוטרים להכות ללא
רחם במפגינים. מפקדי מישטרת ירושלים,
שלהם היו הסכמים מוקדמים עם ראשי
גוש־אמונים, ניסו למנוע בעדו מללחוץ על
השוטרים להפעיל כוח נגד המפגינים, אך
״אי־אפשר היד, לדבר עם רוזוליו באותו
זמן, הוא היה כמו מסומם.״
סיכומם של הקצינים באותה פרשה היה:
״רוזוליו איבד את עשתונותיו מהר.״

פרשת

ך* יתד! זו הפעם הראשונה שהילל פלט,
ן \ מבלי־משים, הערה בקשר לרוזוליו
ולטענות נגדו .״לאיש כפי הנראה יש סף־
שבירה נמוך,״ הוא אמר.

אל קציני המטה הארצי היושב בירושלים
הצטרפו, אחרי המהומות, גם
הקצינים הבכירים במחוז תל־אביב. היה
זה לאחר התנפלותו חסרת־הרסן של העיתונאי
נתן דונביץ על מפקד מחוז תל־אביב,
ניצב דויד עופר• דונביץ כתב שתי
כתבות על עופר, בהן תיאר אותו כבלתי־כישרוני,
כמפקד גרוע, כשיכור, ותלה
כל זאת בנפילתו במילחמה של בנו של
עופר, טייס.
להפתעת הכל סירב רוזוליו להגיב ולצאת
להגנתו של עופר .״הוא היה האיש
שהורה ישירות למישטרת תל־אביב להתנהג
בכוח רב כנגד השובתים, וכאשר
מפקד המחוז שמילא את הוראותיו היה
זקוק להגנתו, הוא מילא פיו מים.״ התלוננו
קצינים אצל הילל ,״רק כאשר הוא
נלחץ, והיה מוכרח להגיב על כך, שבועיים
אחרי הכתבה של דונביץ, הוא הגן בחצי*
פד, על עופר.״
גם בעיני הילל לא נשאה חן התנהגותו
של רוזוליו בפרשת עופר. הילל גם היה
הדמות שסבלה ביותר מכישלוגה של ה־מישטרה
בפרשות קצא״א וההפגנות הגדולות,
והיה זה שנאלץ למסור לציבור את
ההסברים המגומגמים על כישלונות ה־מישטרה.
כאשר
הסתיים מיצעד הקצינים הבכירים
אצל הילל, וכאשר נודע לשר כי בגלל
מערכת היחסים הלקויה בין המפכ״ל לקצי־ניו
אין הסגל הפיקודי הבכיר פועל כשורה,
גמלה בליבו ההחלטה להיפטר מרוזוליו.
להילל יש עתה הגיבוי הממשלתי
להתפטרותו של רוזוליו, ויש לו כמובן
גם הגיבוי של המישטרה עצמה. בעייה
אחת עומדת בפניו: מציאת יורש לרוזוליו.
בין ניצבי המישטרה אין אף דמות אחת
שברור לכולם כי היא יכולה לשמש כ-
מפכ״ל, אשר ישקם את הפיקוד הבכיר
במישטרה.
במידה שלא יוצנח איש מצה״ל לתפקיד
זה, צעד אשר בוודאי יעורר התנגדות
בקרב הקצונה המישטרתית הבכירה, מזכירים
עתה במישרד־המישטרה שני שמות.
האחד: ניצב אלי דקל, קצין ותיק בן
,56 המשמש כסגנו של רוזוליו. דקל, הממונה
על האגף הלוגיסטי של המישטרה,
אגף המינהלה, יצר לעצמו עמדת־כוח רצי נית
במטה הארצי ורכש לו ידידים רבים.
המועמד השני הוא מולה כהן, מפקד

שרי־המישטרה הילל
גיבוי הקצונה הבכירה
המישמר האזרחי. למרות ההיסוסים הרבים
לגבי מינויו של כהן למפקד המישמר
האזרחי, הצליח הוא בעל הכשרון המינהלי
העצום, לבנות מערכת רחבת־ידיים ומשומנת
היטב. אין ספק כי במטה הארצי יתנגדו
גם למינויו של כהן, אולם כאשר
תוצג הברירה — כהן או אלוף מצה״ל,
יסכימו כפי הניראה לכהן.
מייד לאחר שתיפתר בעיית היורש, יתפטר
רוזוליו מהמישטרה. בחוגי המטה
הארצי מעריכים, כי ההודעה על חילופי
הגברי בפיקוד המישטרה תימסר בעוד כשישה
שבועות.
לשאלת כתב העולם הזה בנדון, הגיב
דובר המי־שטרה, תת־ניצב איתן :״לא
היו דברים מעולם. המפכ״ל רוזוליו מתכוון
להמשיך בתפקידו עוד עשר שנים.״

פילזנר אמיתית!
הטובה באירופה
הפצה
:חברת גג — 913224־03

י בו אן: מק־טרידינג קריבושי, טל 739052 .

ד חנו ק אות פ ר חי ם
(המשך מעמוד )21
שעד לחדשות. שום דבר. מחכים עד 5.30
אחר־חצחריים, ואז מרימים עוגן ומפליגים
לנקודת־מיפגש שעליד. חוסנם עם אייבי
מראש, שמא יימצא שם, הוא איננו —
ממשיכים לישראל, אולם קודם־לכן משליכים
לים׳ על־פי הוראת הקפטן, את כל
הפרחים שנותרו על הספינה.
מעתה מאזינים לחדשות מדי־שעה: רדיו
קאהיר, קול־ישואל, הבי־בי־סי. הידיעה הראשונה
על אייבי מגיעה אלינו מקול־ישראל,
בשעה תשע. משם הודיעו כי הוא
נתפס, והועבר לקאהיר. בחצות הלילה
מודיעים בקול־ישראל שאייבי הוחזר ללב-
ים, והחרדה גדולה.
״הוא מת למות,״ אומר מישהו.
מעירים את הקפטן, ושואלים האם אפשר
לחזור לשם ולפגוש אותו. הקפטן אומר
שאין מה לעשות. אנחנו על ״קורס״ לישראל,
ואי-אפשר לאתר סירה קטנה בלב־ים
בחשכת הלילה. יחד עם זאת אומרים
רבים, כי אינם מאמינים ששילטונות של
חוף כלשהו יחזירו סירה קטנה כזו ללב־ים.

יום ב /ה־(22.5

בבוקר, עם ההתקרבות לחופי ישראל,
מתקשרים למישרד של ספינת־השלום, בבית
אל־על בתל-אביב. עירית, המזכירה,
מוסרת כי אייבי התקשר אליה מרומא, והודיע
כי נתפס׳ נשפט וגורש ממצריים.
ספינת-השלום משדרת את הידיעה מייד.
הקלה גדולה: הבנאדם חי.
בשעה 14.00 משליכה הספינה עוגן מול
חופי תל-אביב, מחוץ למים הטריטוריאליים
של ישראל.
ההמתנה הממושכת נתנה לנו, העיתונאים
ששהו על הספינה, להשקיף
על מהלך החיים בה. לא נעים, אבל השלום
עדיין אינו שורר על ספינודהשלום. לא
אחת מתלונן אייבי על רבים מאנשי־הצוות
ואלה, מצידם, אינם חוסכים את שבט־ביקורתם
ממנו. אולם הצוות הוא בסך־הכל
סימפטי, ועובד בלי חשבון, כשצריך.
שעה שנפסקו השידורים, עסקו השדרנים
בצביעה ובעבודות־ניקוי. ייזכר לטוב הקפטן,
דונאלד כריסטי, סקוטי בן ,53
גבר על-הכיפאק בעל חוש-הומור נפלא.
הוא סיפר לנו כי הוא פוחד מן המילחמה,
ולאחר תקרית־היריות עם המצרים סיפר,
בהומור אופייני׳ כי הלך שלוש פעמים
לשירותים, להחליף את התחתונים — אבל
השירותים היו תפוסים כל העת.
קית, האוסטרלי, רכז־השדרנים, יכול
היה להיות חבר מכובד בגוש־אמונים, מבחינת
דיעותיו. לעומתו, פרנץ הניו־זילנדי

במדינה
(המשך מעמוד )16
בגידה בחיילים המצריים שחצו את התעלה
ביום־הכיפורים.
בגבור הלחץ, ביקש אנוואר אל־סאדאת
מישראל, באמצעות הנרי קיסינג׳ר, לעכב
למשך כמה ימים את הספינה החבורה,
בעלת המיטען הישראלי, שנועדה לעבור
את התעלה בתור מיבחן ומיפגן להסכם.
לתוך מצב עדין זה, בעל אלפי ההסתעפויות
המסובכות, הפליג אייבי נתן.
אונייתו דמתה לספינה החוצה את איזור־הפעולה
של צי סירות־דייג, והחותכת את
הרשתות שנפרשו בקפדנות.
אילו היר־צו המצרים לספינתו של אייבי
לעבור בתעלה, היו מאשרים את כל
הטענות של חזית־הסירוב הערבית. האונייה
היתד, ישראלית, למרות הדגל הזר.
אייבי עצמו, ורבים מנוסעים האונייה, הם
ישראלים — למרות שנשאו גם דרכונים
זרים. ולהיפך, על־ידי סירוב מתן המעבר
הפגינה מצריים לעיני יריביה נוקשות וגאווה
לאומית.

ההסתדר חז
ברשת מו ל ק
זמרות הצהרתו כי
ישדס מכיסו עבור הטיול,
גמצאה הדיר למימון
נסיעתו המגוחכת
״הוא דפק הפעם את כל היריבים שלו,״
הגיב בשבוע שעבד אחד מאנשי־המפתח
במימסד החיפאי, על הודעתו של מזכיר
מועצת־פועלי-חיפה אליעזר מולק. מולק
הודיע לעיתונאי חיפה כי החליט לנסוע
על חשבונו האישי לאנגליה, כדי ללמוד
אנגלית, וכי הוא מוותר על תמיכתה של
ההסתדרות במימון נסיעתו.
בהודעה זו, נדמה היה כי הסתיימה אחת
הפרשות שהסעירו את חיפה ושהצחיקו
את המדינה כולה: פרשת לימוד האנגלית
של מזכיר מועצת־פועלי־חיפה.
אולם עתה התברר כי מולק היה חכם
עוד יותר. הוא הצליח לארגן את נסיעתו

אייכי נתן(בנמל אשדוד) יוצא לדרך
מוטב שיגיונות לנזמן חשלום

וביל, המהנדס ההולנדי, אינם סובלים את
השוביניזם המצוי בישראל.
על הספינה נמצא גם בראנד האמריקאי.
צוללן ששירת בצוללת אטומית׳ וחחו
תמיד טובה עליו. הוא תמיד שקט, תמיד
מחייך ואהוב על הכל.
אייבי עשה הפעם טעות. עד־כה היו
מעשיו בלתי-מזיקים לשלום. אך בהר-
פתקת־הפרחים ייתכן שדווקא הזיק לעניין
שבשמו ולמענו יצא.
אולם על-אף הכל ולמרות הכל, עדיפים
פירסומת ושיגיונות בשם השלום, מאשר
בשם המילחמה.
עיקר שכחתי: אחד מנקודות־האור של
המסע כולו היה הטבח הצרפתי שעל הספינה,
צ׳ארלי. איזה אוכל ! להשאיר
אותו בארץ בכל מחיר!
העולם חזה 1986

כך שמרביתה תשולם דווקא מכספים העומדים
לרשות ההסתדרות, ואילו מכיסו
יוציא מולק סכום זעיר ביותר.
תחרות ככיזבוז. הפרשה התפוצצה
כאשר נודע כי אליעזר מולק עומד לצאת
למשך חודש וחצי לאנגליה, כדי ללמוד
שם אנגלית .״מזכיר מועצת פועלים גדולה
צריך לדעת אנגלית היטב, בגלל תפקידו,״
הסביר אז מולק .״לי אישית לא חשוב אם
אני אדע אנגלית או לא. מספיקה לי העברית
שלי. אבל בשביל התפקיד אני צריך
לדעת אנגלית, ואם זה בשביל התפקיד,
מועצת־ד,פועלים צריכה לשלם עבור כך.״
מולק מתנהג כבר שנים רבות כשליט
ורודן בממלכתו. למרות הגירעון העצום
של מועצת-סועלי-חיפה, אשר חייב אותה

רק החודש למכור כמה נכסים, ביניהם
שלושה בתי־קולנוע בעיר, מעולם לא קימץ
מולק בהוצאות הכספיות כאשר הדבר
נגע לו, אישית.
הוא היה מחליף את מכוניתו חדשות-
לבקרים. המכונית האחרונה שאותה קנה,
דווקא בעת שנודע על המשבר הכספי
של מועצת־ד,פועלים, פדו 504 עם מזגן-
אוויר, עוררה סערה גדולה. מולק הבטיח
אז למכור את המכונית, אולם הוא נוסע
בה עד היום.
לאחר ששמע מולק כי יריבו הגדול,
ראש עיריית חיפה יוסף אלמוגי, ריהט
מחדש את לישכתו, התקנא מולק נמוך-
הקומה, בעל הקרחת המבהיקה והמשקפיים
העבים, בראש־העיר שלו, וערך בלישכה
שיפוץ כללי, אשר עלה למעלה מ־100
אלף לירות.
כאשר אלמוגי בנה לו אגף מייוחד ל-
יחסי־ציבור ופירסומת, מיהר מולק לבנות
לו אגף מקביל, והגדיל את תקציב יחסי-
הציבור של מועצת־פועלי־חיפה פי שלושה
וחצי.
מולק ידע כי יריבו הגדול בחיפה, יוסף
אלמוגי, לא יעז לפתוח נגדו במילחמה
גלוייה ולהאשים אותו בביזבוז־כספים. ל-
מולק יש חומר מקביל על אלמוגי, המשמש
לו כפוליסת־ביטוח. אולם מקור־סכנה אחר
שכח מולק: סיעות האופוזיציה בתוך מד
עצת־פועלי-חיפה.
״הוא לא מסוגל:״ כאשר נודע כי
מולק עומד לצאת על חשבון פועלי חיפה
לשישה שבועות בלונדון, כדי ללמוד אנגלית,
גיחך אלמוגי :״גם כשהוא היה צעיר
הוא לא היה מסוגל ללמוד כלום. היום,
בגיל ,60 הוא פתאום יהיה לי סטודנט?״
אך חבר־הכנסת מהליכוד, שהוא גם
חבר מזכירות מועצת-פועלי־חיפה, מאיר
כהן, יצא חוצץ נגד ההוצאה הכספית
הגדולה. הוא פנה אל מוסדות ההסתדרות,
אל מזכ״לה ירוחם משל, אך נתקל במשיכת־כתפיים
:״אין לנו שליטה על תקציב
מועצת־פועלי־חיפד״״ השיבו לו.
אז פנה כהן לעזרת העיתונות ובתי-
המישפט. העיתונים לא הדאיגו את מולק.
הוא רגיל להתקפות עליו בעניין כספי המועצה,
מצד עיתונאי חיפה. גם בית-
המישפט לא הדאיג את מולק. יועצת הד
מישפטי של מועצת־פועלי-חיפה, צבי גיל,
הבטיח לו כי באופן חוקי אין בית־המיש־פט
מוסמך לטפל בבקשת ח״כ כהן להוצאת
צו־מניעה נגד נסיעתו של מולק, ואומנם
כך היה.
אולם דבר אחד כן גרם למולק להתחרט
על הפירסום והרעש שקם סביב נסיעתו:
ראש־הממשלה יצחק רבין. רבין, אשר
מקיים קשרים הדוקים עם מולק, למגינת-
ליבו של אלמוגי, הזמין את מולק לשיחה,
בה ביקש ממנו להרגיע את הסערה ול השקיט
את הרוחות.
כשנשאל אחר־כך אלמוגי כיצד הוא
מגיב על שיחת ראש־הממשלה עם מולק,
שנעשתה מאחרי גבו, הוא השיב בביטול:
״מולק רצה שרבין ילמד אותו כמה מיש־סטים
באנגלית למתחילים.״
״עד ת ש כון פ ר טי .״ אחרי השיחה
עם רבין יצא מולק בהצהרה כי הוא מוותר
על תשלום ההסתדרות עבור נסיעתו, וכי
הוא ורעייתו, מנינה, יסעו על חשבונו
הפרטי.
רק לאחר שיצא מולק מהארץ החלו
מתגלים פרטים על האמת שמאחרי הכיס
הפרטי של מולק, בכל הנוגע לנסיעה זו.
מולק יצא קודם־לכן לגרמניה׳ כחבר
מישלחת בת שיבעה חברי מועצת־פועלי-
חיפה, אשר הוזמנה ומומנה על־ידי האיגודים
המיקצועיים הגרמניים (ראה תש;
קיף).
מגרמניה הוא ימשיך ללונדון. תוספת
הכרטיס, שאותה יצטרך מולק לשלם מכיסו,
היא 540 לירות בילבד, בעוד שמחיר כר-
טים־טיסה ללונדון וחזרה הוא כ־10,000
לירות.
אך ברור כי עיקר ההוצאה של מולק
יהיה באנגליה עצמה, שם הוא יצטרך
לשלם עבור לימודי האנגלית ועבוד לינה,
שהייה ומזון משך שישה שבועות.
סכום זה יכול להסתכם באלפי לירות, גם-
אם מולק ורעייתו ינהגו בצניעות.
גם לכך נמצא פיתרון. מועצת האיגודים

מזכ״ל משל
שיעורי אנגלית בלונדון
י* י׳׳*״ר 1111...־11111111,־..
המיקצועיים של אנגליה, מוסד מקביל לאיגודים
המיקצועיים באירופה או להסתדרות
בארץ, מקיימת בית-ספר לעובדים,
המקביל לבית־ספר לעבודה שאותו מקיימת
ההסתדרות בארץ. בבית ספר זה יש
כיתות מייוחדות לתלמידי־חוץ, מארצות
שאינן דוברות אנגלית.
בתי-הספר לעובדים או, כפי שהם מכונים
באנגליה׳ בתי-הספר למנהיגי העובדים,
הם אוניברסיטות־זוטא, המעניקות
תארים בנושאי מינהל וכלכלה. ליד אוני-
ברסיטות אלה יש כיתות מייוחדות לשפה
האנגלית, המכינות את הסטודנטים לכלכלה
או למינהל-לעתיד, לשפודהלימודים
שלהם — כאשד הם מגיעים מארצות שאינן
דוברות אנגלית.
יש הזמנה: האיגודים המיקצועיים
הבריטיים אף היו נדיבים עוד יותר. הם
הקיצבו מיספר מקומות בבתי־ספר אלה
לסטודנטים מארצות מתפתחות, ללא תשלום,
כאשר את התשלום מממנים האיגודים
המיקצועיים. התשלום עבור הלימודים.
דמי-כיס, הוצאות הלינה והאוכל ממומן
על־ידי האיגודים המיקצועיים הבריטיים,
מילבד סכום סימלי, בן כמה עשרות לירות
שטרלינג, אשר האיגוד השולח מתחייב
לשלם כדמי רישום וחברות במועדון בית-
הספר.
בצדק או שלא בצדק, לגבי האיגודים ה-
מיקצועיים הבריטיים שייכת מדינת-ישראל
לארצות המתפתחות. לכן הוצע לוועד-
הפועל, כבר לפני כשנתיים, לשלוח שניים
או שלושה נציגים להשתלמות בבתי-ספר
אלה — השתלמות הנמשכת שנה עד שנתיים.
למשך
תקופה ארוכה כזו לא רצה איש
מפעילי ההסתדרות לנסוע, ולכן נותרה
ההזמנה מייותמת, עד שהגיעה פרשת מולק.
כאשר פרצה הסערה, נזכר מישהו בוועד-
הפועל של ההסתדרות בקיום ההזמנות,
ומייד נמצא הפיתרון לפרשת לימוד האנגלית
של מזכיר־מועצת-ד,פועלים. הוא נקרא
לשיחה עם מזכיר ההסתדרות, אשר אישר
את נסיעתו על חשבון אותה הזמנה. בזהירותו
הרבה החתים משל את מולק על
התחייבות, כי כל סכום כסף שיושת על
ההסתדרות עצמה בגלל נסיעתו של מולק,
יורד, בתנאים נוחים, ממשכורתו של מולק.
ישראל תפסיד. מולק ייסע, איפוא,
למשך חודש וחצי ללמוד אנגלית באנגליה,
אם כי על-ידי כך תפסיד ההסתדרות את
אחת המילגות המלאות. בשיחת־טלפון ש נערכה
עם האחראי על בתי-הספר לעוב דים
באיגודים המיקצועיים הבריטיים, הוא
עמד על כך שאם הנציג הישראלי יוותר
על המשך לימודי הכלכלה והמינהל שלו,
ויסתפק רק בלימוד המקדים של האנגלית,
תפסיד ישראל את המילגה כולה.
למרות הצהרתו של מולק כי ישלם
את דמי־המסע שלו מכיסו, מתברר כי
התשלומים היחידים שאותם יצטרך מולק
לשלם מכיסו, יהיו ההפרש הזעום של
הנסיעה מגרמניה ללונדון, ודמי-הרישום
ודמי-החבר במועדון בית-הספר לעובדים
באנגליה.

במדינה
הסברה
הספרשל דגמ״ג־ר־ ג׳נרל
רוצה להסביר את
עמדת מדינתך —
בוא עם דרכה ובתוב ספר
השגריר המצרי באו״ם, אחמד עבד-אל-
מגדיר, לא רצה להתראיין בחדר אחד עם
השגריר הישראלי באו״ם, חיים הרצוג,
בבוקר שאחרי חתימת ההסכם הישראלי-
מצרי בתיווכו של הגרי קיסינג׳ר. ברברה
וולטרס, מגישת התוכנית היום ברשת אך
בי־סי, נאלצה לקיים את הראיונות בשני
חדרים מקבילים בעת־ובעונה־אחת, והם
שודרו מחוף־אל־חוף.
מגדיר סרב להימצא בחדר אחד עם

כוח, האם היתד, זו פרשת־השמצה ללא
תקדים או פרשה מסוג אחר, פועלת חרושת
השמועות בקופנהאגן.
זוהר כגאלה. עליזה לשם מוסיפה
להתראיין בעיתונות ובשבועוני־הנשים,
כשהיא מביעה את זעזועה העמוק על
ההשקפות האנטי־נשיות של ראשי מיש-
רד־החוץ בירושלים. היא מדווחת לקוראי
עיתונות־הנשים בדנמרק, כי עיתוני ישראל
טענו שהיה מוצדק להעמיד את
עליזה לשם בראשמישלחת ישראל לקוג*
גרס־הנשים במכסיקו.
הצד שכנגד, אשר טען כל הזמן כי
השגריר לשם שיחק מישחק ציני ובחר
בסוס של שיוויון־נשים כדי להצדיק את
כוונותיו, העלה בימים אלה טענה, כאילו
מישפחת לשם כבר רכשה לעצמה דירה
ברובע-יוקרה של קופנהאגן, רובע לינג-

17131x1 €163ח 6ר^ 1

ז*339**35

סי( 4 ).א?) 9*9449 ,94

ווו?ווו
1111

־?073י? < 0י >0ז•0
);>6ז${;71 יחו 5 2670 87807)0 78
׳<09818

מזועזעת מיחס הגברים
ביי. לפי סברה עויינת זו, לקראת פרישתו
של השגריר מתפקידו תיכנס הגב׳
לשם לבית־חולים בקופנהאגן, לטיפול
ממושך. השגריר, כבעל נאמן, יישאר אז
לצידה של אשתו.
לפי שעה אין עליזה לשם מגלה סימני-
מחלה חיצוניים. בקונצרט־הגאלד, של ה-
תיזמורת הפילהרמונית הישראלית בקופג־האגן
זהרה כפירסומת חיה של סלון־היופי
שלה, ובין המוזמנים לשבת בשורה אחת
יחד עם השגריר ואשתו היו כמה מספרי-
הנשים המפורסמים של קופנהאגן, חבריה-
למיקצוע של אשת שגריר־ישראל.
לומדת, לא עובדת. מישרד-החוץ
הדני אטם את פיו. אמנם, בהתאם לאמנת
וינה (הדנה בחובות ובזכויות של דיפלומט)
,אסור על דיפלומט או בני־מיש־פחתו
לעסוק בכל. עיסוק מיסחרי, ומיג־
דיפלומטים טוטו ה שג רי ר
מישחק חדש ש7
הישראלים בדנמרק ;
לנחש אס יחזור
השגריר לשס או לא
הטוטו הגדול, שבו עוסקים הישראלים
בדנמרק הוא: האם היו נכונות השמועות
על כוונתו של השגריר משה לשם
להישאר בדנמרק.
התוצאה תתברר סופית לאחר זד 15
•באוקטובר. בתאריך זה אמור לשם לסיים
את תפקידו בקופנהאגן ולשוב עם בני-
מישפחתו אל דירתם בירושלים. מישרד-
החוץ כבר הודיע רישמית שלשם יחזור
וישובץ בעבודה בירושלים.
לפי שעה, בטרם הוכרע סופית הווי

פרופסור
כהן
נזחקר וייטוץ

רפואה
רקלא מו 1ג 1ל] איד
התחזית: בדיקות נגמיות
לזוג המבקש להינשא
וחושש מלידת ילדיס
מוגנולואידיים

6׳!31

עליזה לשם בפעולה, בשבועוך־נשים דני
הרצוג מסיבות מדיניות, אך היתה לו סיבה
טובה יותר׳ אילו רק היה יודע עליה
בעוד מועד: חיים הרצוג השתמש בתוב-
נית־החדשות הפופולרית כתוכנית־פירסום
לסיפרו החדש על מילחמת יום־הכיפורים.
השגריר המצרי בא לאולפן ללא ספרים,
הביע דעתו על ההסכם החדש, כשהוא
מסביר כי ההסכם מאיץ את המצב מתנוחתו
(״יוצר מצב דינאמי חדש״) ולכן
הוא טוב.
השגריר הישראלי הביא את סיפרו, הניח
אותו לפני המצלמה. חייך בהנאה, כש-
המראיינת הדגישה כי מר הרצוג הוא
״מייג׳ור־גנרל בצבא הישראלי״ ,ואמר כי
ההסכם הוא טוב כי ״הוא מגביר את
ההשפעה האמריקאית במיזרח־התיכון.״
הצופים האמריקאים אינם מעוניינים כל-
כך בהגברת השפעתם הצבאית במיזרח־התיכה,
אבל הם יהיו בוודאי מעוניינים
בסיפרו של הגנרל הרצוג.
המצרי הפסיד שוב במערכה. לקראת
הראיון הבא יסיק בוודאי את המסקנות
ויכתוב ספר משלו או, לפחות, יבקש מ-
נשיאו להעניק לו דרגה צבאית מתאימה,
כדי ליצור מצב תיקו בזירה המדינית
הישראלית־מצרית בטלוויזיה האמריקאית.

בלה זו חופפת את הצורך, בהתאם לחוקי
דנמרק, לבקש במישטרת־הזרים רישיון-
עבודה.
אך עליזה לשם טענה כי אינה עובדת,
כי-אם לומדת לנהל סלון־יופי ועל־כן אינה
זקוקה לרישיון־עבודה.
הסקרנים המבקשים לדעת את האמת
בפרשה זו, יוכלו לראיין את עליזה לשם
בדירתה בירושלים — אם אומנם תגיע
אליה כמתוכנן, בחודש אוקטובר .1975

הזוג הצעיר נכנס לחדר־עבודתו של
פרופסור מימון כהן בחיל־ורעד. הפרופסור
הזמינם לשבת מולו, ובישר להם
את הידיעה המחרידה במילים מפורשות:
״ילדכם העתיד להיוולד יהיה מונגולואיד.
יש להפסיק את ההריון,״ פסק הרופא.
אך למרות האזהרה הגלוייה, הביאה
האשה את פרי־ביטנה לאוויר העולם. הילד
היה מונגולואיד. היה זה רק אחד מן
המיקרים הרבים שבהם נפגש פרופסור כהן
בעבודתו בארצות־הברית. ההורים הצעירים,
בני הדת הקתולית, נהגו לפי מיצוות דתם,
הרואה בילדים הנולדים מונגולואידים יצורים
הקרובים למלאכים, אשר אין לפגוע
בהם לרעה.
כיום משמש פרופסור מימון כהן כראש
המחלקה לגנטיקה של האדם בביודהחולים
הדסה בירושלים, וחחום־פעולתו הוא המחקר
והייעוץ.
אפשר להוליד ) בשנה שעברה לבדה
פנו אל הפרופסור כ־ 500 זוגות בשאלה
מחרידה: האם נוכל להמשיך להוליד ילדים?
האם יהיה ילדנו נורמלי, או שמא
אסור לנו בכלל לתכנן ילד?
הפונים בבקשת ייעוץ מתחלקים לשני
סוגים: אלה שכבר נולד להם ילד פגום,
וכאלה שהקשרים המישפחתיים ביניהם
מעוררים בהם חשש ללידת ילד כזה. נראה
כי הייעוץ מסובך יותר, כאשר אין עדיין
ילדים לזוג המבקש הבהרה לגבי העתיד.
זאת, באשר לזוגות נשואים. אך נוסף
לאלה, פונים למחלקת הייעוץ של בית־החו־לים
גם עשרות זוגות העומדים לפני נישואיהם.
אלה הם דודנים המבקשים להינשא,
או זוגות בעלי קירבת־מישפחה אחרת
המבקשים לברר מה תהיה מידת
ההשפעה של קירבת־דם זו על ילדיהם
העתידים.
אחרי סידרה של בדיקות ומחקרים לגבי
בני־הזוג, ילדיהם הקודמים (במידה שיש

כאלה) ובדיקת שאר בני-המישפחה כגון
הורים, אחים, גיסים -דודנים וכר, מוכן
הפרופסור להמליץ במיקרים מסויימים :
״אל תעשו ילדים.״
אך הרפואה אינה מוסמכת להוציא פקודה
בנוסח ״אסור שהילד הזה ייוולד!״ או
״להפסיק את ההריון!״ תפקידו של הפרופסור
כהן הוא ייעוצי בילבד. הוא יכול
להזהיר בדבר האסון העלול להתרחש, אך
אין לו סמכות למנעו בעוד־זמן.
מחלת האשכנזים. כיום ידועות ברפואה
כ־ 2000 מחלות גנטיות, שכל אחת
מהן היא בעייה ביוכימית בפני עצמה.
את המחלות הללו לא ניתן לרפא. אך
הרפואה מוסיפה לחקור אותן, כדי שיהיה
ביכולתה להזהיר את הנוגעים בדבר, ברגע
שמתעוררים ספיקות לגבי הילדים־לעתיד.
ציוותו של פרופסור כהן מונה 30 איש,
שחלקם עוסק היום בעיקוב אחר מחלה
גנטית חדשה שהופיעה אצל ילדים ממוצא
אשכנזי בילבד. נתגלו כבר חמישה
מיקרים מסוג זה, שבהם נמצאו הפרעות
כגון עיניים מעורפלות, צורה בלתי־תקינה
של הפנים ופיגור שיכלי. מחלה זו ניתנת
לגילוי לפגי הלידה באמצעות מיקרוסקופ
אלקטרוני.
וכך, לא רחוק היום שבו יוכל כל זוג
לעבור בדיקות במחלקה לגנטיקה, קודם
שיתייצב ברבנות.

הדוגמה

הפסל המפורסם של
״חטיפת בנות ה־סאביניס״
בפירנצה. כשנוסדה רומא, וחסרו
בה בנות, הורה המייסד האגדתי — רו־מולוס
— לחטוף בנות משבט שכן,
הסאביניס, לבני רומא. אותה אגדה
מופיעה גם בתנ״ך, בפרשת שבט בנימין.
ני אוהב את הבחורה, ובגלל
* //זה לקחתי אותה. אם יש אהבה,
ככה עושים בגרוזיה.״
שופט־השלום האשקלוני צבי נדיב, נדהם.
לפניו עמד נער צנום בן ,17שחזותו
לא הציגה בדיוק את דמות החוטף
האלים, הפורץ לתוך בית־ספר, לוקח בכוח
נערה בת ,13 בועל אותה בכוח ואחר־כך
משליך אותה מביתו.
ואומנם, גבריאל חננאשווילי לא היה
כזה. הוא היה סתם בחור מאוהב אשר
בהסכמת מישפחתו, ומישפחת הנערה שבה
הוא מאיהב, החליט לשאת אותה לאשה.
הן גבריאל והן נערתו רבקה• ידעו
כי החוק במדינת ישראל דע אליהם. הם
ידעו כי יוכלו להינשא רק שלוש שנים
מאוחר יותר, כאשר רבקה תגיע לגיל .17
אבל הם בוודאי לא שיערו בנפשם כי
מדינת ישראל שמרנית כל־כך, וכי חוקיה
אוסרים על גבריאל להוכיח את אהבתו
ואת רצינות נכונותו לשאת אותה לאשה.

ה ח טו פ ה *
צעקה וגגררה
ף• סבונית ה״פז׳ר׳ 404 הלבנת ש־
4נכנסה לתוך חצר ביח־הספר רוגוזין
באשדוד, ב־ 2בחודש, ישבו ארבעה בחורים.
שלושה מהם היו בני 17 זרק אחד
מהם. הנהג, עבר כבר את גיל ה־ 18 שלו.
שלושת הצעירים היו חברים, כולם התגוררו
באותה שכונה גרוזית, עתיקות ד׳
באשקלון. הנהג היה בן אשדוד.
הנהג ושניים מהצעירים פרצו מהמכונית,
כמו בסרט־פעולה זול, תפסו את אחד
הילדים ששיחק בחצר ושאלו אותו בנימת
איום :״איפה מוצאים את רבקה?״ הנער
המפוחד ענה :״היא לומדת בכיתה ט׳ ,זה
למעלה.״ הם הניחו לנער, ושעטו לעבר
הקומה השנייה של בניין בית־הספר, פרצו
לתוך כיתה ט׳.
״חנה היא!״ קרא אחד מהם, לעיניהם
הנדהמות של תלמידי הכיתה ומורתם חנה,
שבאותה עת ניהלה שיחת־מחנך. כל השלושה
מיהרו לעבר רבקה, אחזו בצעירה,
הניראת מפותחת הרבה מגילה המדוייק :
13ו־ 10 חודשים, וגררו אותה איתם. היא
• חשס שונה לצורך הכתבה, מאחר
שהנערה חיא קטינה.

המישטוה עשתו! עיסקה עם
הגדוזים החשכים: הסגרה חמודת
שיחווו־נעונוח אך הגווז־ם חששו
וירדו למחתרת
נאבקה בחם בכוח, צעקה וקראה לעזרה.
אף אחד מן התלמידים לא העז לקום
ממקומו ולעזור לה, ואילו המורה קפאה
על מקומח.
השלושה לא התרגשו ביותר מצעקותיה
של רבקה. הם ידעו כי חלק מן הפולחן
והמינהג הוא שהכלה המייועדת תתנגד
בכוח לחטיפתה. הם גררו אותה למכונית,
דחפו אותה למושב הקידמי שליד הנהג,
והמכונית פרצה בנסיעה מטורפת לעבר
העיר לוד. .
לארבעה היה ברור לגמרי מה הם עושים.
הם ידעו ששיטות החיזור היש ראליות
מקובלות על החוק. הם ידעו כי
אם חברם, החתן המיועד, היה מביא לרב קה
זר פרחים, מזמין אותה לקולנוע או
אפילו לביח־הקפה השכונתי, הכל היה
נסדר בעיני החוק.

שלא הוגשו תלונות למישטרה — היא לא
התערבה.
הם גם חשבו שהם יודעים במה הם מסתכנים,
אם אמנם תתערב יד החוק בחטיפה
הרומנטית. סיפרו מאוחר יותר
שלושת חבריו של גבריאל, שעזרו לו בחטיפה,
לעורו־דינם יונה גורן :״שמענו
שיכניסו אותנו לבית־סוהר לחמש שנים
עוד לפני המישפט. אנחנו לא מאמינים
למישטרה שום דבר. בשביל חמש שנים
אנחנו נרד למחתרת והמישטרה אף פעם לא
תתפוס אותנו.״
למרות הסכנות והסיכונים ראו י השלושה
את עזרתם לחבר כמיצווה. עד כה הם
לא הסתבכו עם המישטרה. הרומן בין גבריאל
ורבקה היה ידוע באשקלון ולא נראה
היה להם שהיא או מישפחתה יחרגו מהנוהג
הגרתי העתיק ויסבכו אותם בפלילים.
בביתו
של יצחק חננאשווילי במרכז
השכונה הגרודת בלוד העתיקה, היתה
התכונה מרובה• יצחק ידע כי נכדו, גבריאל,
עומד להגיע באותו יום עם כלתו
המייועדת. יצחק דאג שדירתו הצנועה
תהיה נקייה ומסודרת, וכי הבית יחיה
מצוייד בממתקים. ילדות בגיל הזה אוהבות
מאד ממתקים. כשהגיעה סמור לשעה 11

מוצג מיטפטי: תמונה מהספר האנגלי
״מינהגים משונים — חיזור ונישואין״,
של וויליאם פילדינג, שהוגש על־ידי חסניגוריה לגית־המישפט בדי להוכיח שיש
מינחג של חטיפה נקרב העדה הגרודת. התמונה מראה ריקוד של נישואיו כשבט זולו.

ידעו כי אין לחברם כל דרך אחרת להוכיח
את אהבתו מלבד חטיפתה הדרמא־טית,
מבית־ספרה לעיני כל התלמידים.
אין זו הפעם הראשונה שבקרב העולים
החדשים מגרוזיה, המתגוררים באשדוד
ובאשקלון נערכות חטיפות. בבית־המישפט
ידעה המישטרה לספר מאוחר יותר, כי
הנהג שבחבורה, בעל מכונית הפידו, התמחה
כבר בחטיפות של בתולות גרמיות
מהוללות. אך אף אחת מחטיפות אלה לא
נעשתה לאור היום ובמקום ציבורי, ומאחר

בבוקר מכונית הפז׳ו, בה ישבו נכדו,
וכלתו של הנכד, מיהר יצחק לקבל אותם
בכוס־יין תוצרת בית, כמקובל על הגרו־זים.
משד
כל הדרך מאשדוד ללוד שררה
שתיקה במכונית. בתחילה עוד התייפחה
רבקה ביבבות חרישיות, אולם אחר־כך
חדלה. אילו טרח גבריאל לשוחח עם רבקה,
היתה אולי נחסכת לו ההפתעה שנפלה
עליו בבית סבו.
״אני לא רוצה להתחתן איתך, אני

ומביאה לבית קרוב־המישפחה המכובד
ביותר שלו.
בחור שאינו חוטף את נערתו, ואינו
ניגש לבית־הוריה כדי לבקש את ידה,
נחשב כבלתי־רציני ואהבתו כלא־אמיתית.
אחרי שהנערה נחטפה מתחיל משא־ומתן
מייגע בין שתי המישפחות על החתונה,
הנדוניה, מה משלמת מישפחת הכלה ומה
משלמת מישפחת החתן. כל אותה עת
שוהה הבת אצל קרובו של חתנה הנר
(המשך בעמוד )32

התמ חו ת
ב ח טי פו ת
מ רו ת שהם נמצאים בארץ כבר
/מיספר חודשים, שולטים היטב בשפה
העיברית ומודעים למינהגי המדינה, הט

עוד צעירה ! אני רוצה לחזור הביתה !״
זעקה רבקה כשהיא מחדשת את יבבותיה.
גבריאל וסבו נדהמו. זה לא התאים לתסריט
שאליו היו רגילים בגרוזיה. זה לא
התאים לתוכנית הרומנטית של גבריאל,
וגם לא לממתקים של סבא יצחק.
בכפרים הנידחים של גרוזיה קיים נוהג
מסויים מאד, של השתדכות ונישואין. ל אחר
שבחורה מוצאת חן בעיני בחור, או
ששדכנים מקומיים המליצו עליה והוא
החליט לשאתה לאשה, הוא חוטף אותה

! 3חשוויח בחטיבה: חיים חוחינשווילי, אגזול מגולשווילי וסימון אדדיאשווילי

מה מריץ א ח סמי
(המשך מעמוד )19
כבתי-קפה. נוגנה בחם מוסיקה והוגש בהם
קפה. הם היו שונים מכל חנויות הביגוד
ומשכו צעירים.
במקביל נכנם סמי גם לעסקי מועדוני*
הלילה של פאריס. הוא רכש מועדון־מיס־עדה
בשם לה בל אפוק (התקופה היפה),
שהפך למועדון בעל רמה, שם היו מתארחים
אנשי החוג־הנוצץ של פאריס, פוליטיקאים
ואנשי־עסקים.
ב־ ,1965 כאשר נוכח כי החלו לחקות
את שיטת הבוטיקים שלו, הוא מכר את
כולם ועבר לעסוק בתחום אחר. היתה
זו תקופת הבום הכלכלי הגדול בצרפת.
בפאריס החלו לבנות רובעים חדשים. בזה
אחר זה החלו לצוץ בעיר האורות מגרדי-
שחקים מודרניים. מחירי הקרקעות והבתים
באיזורים בהם החלה הבנייה, החלו לעלות.
סמי חש כי תקופת הפריחה נמצאת רק
בתחילתה והחליט לרכב על הגל.
זה היה תחום מלא חתחתים. המסורת
הכלכלית בצרפת מפקידה את כל עיסקות
המקרקעין הגדולות בידי חברות־ענק, כמו
בנקים או חברות־ביטוח שיש בידיהם
האמצעים הכספיים לרכוש קרקעות בסכומים
של עשרות מיליוני פראנקים. מבחי

פינינקו לקשור קשרים בתחומי הכספים
והאדמיניסטרטציה הצרפתיים, שאף
חברה אחרת לא יכלה לחלום עליהם. כאשר
חברת גומון, שרובוטייה היה מנכ״לה,
מכרה כמה מאולמות־הקולנוע שברשותה,
רכשה אותם חברת לה פינינקו שרובוטייה
היה נשיאה. ואז הסתבר שהיו אלה עסקים
מוצלחים מאד עבור לה פינינקו.
כדי להבין את סוג העיסקות האלה,
אפשר לקחת לדוגמה את פרשת מכירת
הגומון פאלאס בפאריס׳ בית־הקולנוע הגדול
ביותר בעולם, שהכיל 9000 מקומות.
כאשר הציעה גומון את הבניין למכירה,
כדי שיהרסו אותו ויבנו במקומו מג-
רד־שחקים, הוערך מחיר המיבנה נד 60
מיליון פראנק. אבל לבסוף נמכר המיבנה
לחברת פינינקו בסכום של 35 מיליון
פראנק. מנהלי גונזון הסבירו, כי במחיר
הראשוני היה כלול גם הרישיון לבנייה
חדשה במקום, ואילו לה פינינקו רכשה
את הבניין ללא רישיון כזה.
למעשה השקיעה לה פינינקו ברכישת
הבניין סכום נמוך בהרבה• כי עוד לפני
ששילמה עבורו היא חתמה על חוזה עם
הבנק הפרטי הגדול ביותר בצרפת, בנק
פארי א פאי־בה, ששילם עבור ס/״ 50מ
צרפת
מונחות על שולחני בחברת פינינקו
לפני שמישהו אחר ידע עליהן. מזה עשינו
את הכסף. עד שנת 1969 שמנו יד על
המיגרשים הטובים ביותר שהוצעו למכירה.
הקרקעות הטובות ביותר ברובע ה־16
של פאריס, בנואי, באטיין, כל מקום שם
החלה תנופת הבניין, היה בידינו. ב1969-
הגיעה הדרישה לקרקעות לשיא. אז התחילו
המכירות הגדולות ואז גם זרמו הרווחים
הגדולים.״
״זה המיקצוע שלי,״ מסביר סמי ,״להעריך
איפה ומתי עומדת להיות עלייה גדולה
במחירי נכסים ומיגרשים, ולקנות אותם
לפני האחרים. צריך בשביל זה חוש
מיוחד, אבל לא די בהרגשה. יש צורך
במחקר. אני העסקתי עשרות אנשים שעבדו
במחקר שווקים מיקצועי בתחום זה.
עשיתי את זה ברצינות. טובי המומחים
בתחום זה עבדו בשבילי. זה גם מה
שאני עושה עד היום. אני חוקר בכל העולם
באיזה מקום מחירי המיגרשים והנכסים
עדיין נמוכים בהשוואה למחירים בעולם
ויש סיכוי שהם יעלו בעתיד הקרוב. אני
משחק על הבדלי המחירים בנכסים בין
המדינות השונות. זה הכישרון המיוחד
שלי. אבל לא מספיק כישרון ומחקר. צריך

לפי השיטה האחת התחברו שתיים מחב*
רות-הבת לחברה אחת, כשאחת החברות
המתחברות מביאה עימד, כסף ואילו השנייה
מביאה עימד, נכס דלא־ניידי כלשהו. בשעת
האיחוד הוערך הנכס -למשל ב־ 20 מיליון
פראנק. אולם כעבור שנה הוא מת-
ייקר ומחירו מגיע כבר ל־ 40 מיליון פראנק.
אבל הנכס אינו נמכר.
הוא נשאר ברשות החברה המאוחדת.
טוען סמי :״על נכס שנשאר בבעלות
החברה ולא נמכר, לא מגיע תשלום מס
גם אם ערכו עולה.״
טוענים שילטונות מס־ההכנסה :״זו היתד׳
דרך לעקוף את החוק, הרכוש נמכר
למעשה לבעלי החברה שהביאה את הכסף,
גם אם לא בוצעה עיסקת מכירה
אלא פעולה של איחוד חברות.״
שיטת הפעולה השניה היתד, פשוטה
עוד יותר. חברת האם היתד, מקימה חברת
בת בע״מ לרכישת נכס דלא-ניידי בודד.
חברת הבת היתד, רוכשת, למשל, בניין
בסכום של 20 מיליון פראנק. כעבור שנה
או שנתיים, כאשר ערך הבגיין הגיע כבר
ל* 40 מיליון פראנק, לא נמכר הנכס. אבל
לעומת זאת נמכרו מניות החברה בהתאם
לשוויו החדש של הנכם.
טוען סמי :״בצרפת כמו בישראל אין
משלמים מם על רווחים ממכירת מניות.״
טוענים שילטונות־המם הצרפתיים :״זו
היתד, דרך נוספת לעקיפת החוק. החוק
נועד לאנשים פרטיים הקונים מניות בבורסה.
אבל סמי פלאטו הפך את השימוש
בחוק הזה לתעשייה שלימה.״
מיבצע בבל

סמי פלאטו ואשתו מארחים
בביתם בפריס את המתאגרף
היהודי־צרפתי הנודע מקם כהן, העומד להתמודד השנה על אליפות
נת אמצעיו היה סמי ננס לעומת חברות
אלה ורבים ניבאו לו כישלון.
אלא שכאן התגלה סמי כאיש עסקים
ממולח. הוא ייסד אז את חברת לה פינינקו,
שמניותיה חולקו בין קבוצה קטנה של
אנשי-עסקים אלמונים, אבל בראש הקבוצה
הועמד אז אחד האנשים רבי-ההש-
פעה ביותר בצרפת, ז׳אן רובוטייה.
רובוטייה היה כבר אז איש משופע תארים
ותפקידים. הוא היה נשיא הטריבונל
המסחרי — בית-הדין הגבוה ביותר במערכת
המישפט הצרפתית הדן בעניינים עסקיים
ומסחריים. הוא החזיק בתפקיד מנכ״ל
חברת גומונט, חברת הפצת־הסרטים הגדולה
ביותר בצרפת, שבבעלותה רשת בתי-
קולנוע והמפיקה גם יומן חדשות שבועי.
בתוקף תפקידו זה הוענק לו לא פעם הכבוד
לכהן כנשיא פסטיבל הסרטים בקאן.

חברו של
פומפידו
*ץ פקידו של דוכוטייה כמנכ״ל חבו
1רת גומונט היה מעל ומעבר לתעשיית
הסרטים. לצרכי הפקת יומני החדשות
שלה, מחזיקה חברת גומונט עשרות צלמים.
יודעי־דבר טוענים, כי אותם צלמים
אינם עוסקים רק בצילום חדשות ליומנים.
מדי-פעם מוטלות עליהם משימות של שי־רותי-הביון
הצרפתיים במדינות שבהן הם
שוהים. כתוצאה מכך היה רובוטייה אורח
קבוע בארמון האליזוז. הוא היה כפוף
ישירות לנשיא צרפת, וממנו היה מקבל הוראות
לפעילות הכפולה של אנשיו.
בתקופת נשיאותו של פומפידו עלה
מעמדו של רובוטייה עוד יותר. הוא
ידיד קרוב של הנשיא, איש־מימסד מובהק.
ז׳אן שיראק, כיום ראש־ממשלת צרפת,
היה גם הוא חברו הקרוב.
בחירתו של רובוטייה כנשיא החברה
שהקים סמי התגלתה כרעיון מבריק. שכן,
בזכות שמו של רובוטייה בילבד הצליחה

העולם במישקלו. הילדים בתמונה שייכים לכהן, לסמי פלאטו
בת מנישואיו הראשונים. העובדה שסמי פלאטו חובש כיפה
אינה מפריעה לו לסעוד ארוחה שבה מוגשות צדפות.

הרכוש 30 מיליון פראנק. בטכס החתימה
על העיסקה השתתף מצד גומד! לה דוק,
נשיא גומון. את הבנק ייצג נשיא מחלקת
ניכסי הדלא־ניידי של הבנק, שהוא דודנו
של נשיא גתזון. שני הדודנים נזקקו לסמי
פלאטו כדי שיתווך ביניהם בעיסקה, שכתוצאה
ממנה — כפי שהגדירו זאת בפרים
בלשון עדינה — ״יכלו שניהם
לחיות טוב יותר באופן פרטי.״
היתד זו דוגמה לסוג העסקות הנרקם
בקרב הבורגנות הגדולה של צרפת, שנזקקה
לפליט היהודי מזלושץ, חסר הנתינות
הצרפתית, שיארגן עבורה את ה־עיסקה,
שמבחינת החוק היתה כשרה־למ*
הדדין.

המיקצוע:
ל הריח רוו חי ם
ך* שיטה השנייה בה השתמש סמי
1 1פלאטו, כדי להשתלט על שוק הקרקעות
של פאריס, לא עמדה גם היא בני גוד
לשום חוק. הנוהג המקובל בסחר נכ סי
הדלא־ניידי בצרפת הוא שהמתווך ב־עיסקה
מעין זו מקבל את שכרו מידי
מוכר הנכם, בשווי של עד ־/י< 5מסכום
המכירה (בניגוד לנוהג המקובל בישראל
לפיו מקבל המתווך את שכרו מידי המוכר
והקונה כאחד) .סמי הפר כלל מיסחרי
זה המקובל בצרפת זה מאות בשנים.
הוא הזמין אליו את כל מתווכי הקרקעות
של פאריס והודיע להם כי מעתה
• יוכפלו רווחיהם. תמורת כל עיסקה ש יביאו
אליו הוא ישלם להם /0י< 5מערך
הנכס, מלבד התשלום שיקבלו מידי המוכר.
תמורת זאת תבע מהם זכות אחת:
שיביאו בפניו כל עיסקת מקרקעין שיש
בידיהם להציע, כדי שלו תהיה האופציה
הראשונה לקנות או לדחות, לפני הבנקים
הגדולים וחברות־הביטוח .״זה היה
ב*,1967״ מספר סמי ,״כעבור שנה אחת
חיו כל עיסקות הדלא-ניידי הגדולות של

גם לעבוד במהירות, לפני שהאחרים יספיקו
להגיע לאותן מסקנות.״
הפלישה האנגלית
ך* י 1071 -כעת שהשפל הכלכלי בברי!
טניה הגיע לשיא, הגיעו לאוזניו של
פלאטו ידיעות כי האנגלים מתכננים להתגבר
על המשבר שלהם באמצעות הש קעות
עצומות במדינות השוק האירופי
המשותף. נודע לו שקבוצות משקיעים אנגליות
מקבלות אשראי בלתי מוגבל מבנק
אוף אינגלנד לרכישת נכסים ועסקים, בעיקר
בצרפת ובגרמניה — כדי לנסות להרוויח
בפעילות מיסחרית במדינות השוק.
״נסעתי לאנגליה עם שני מומחים לבדוק
את הידיעות שהגיעו אלי,״ סיפר
סמי ,״תוך עשרה ימים סיימנו את העבודה.
היה ברור לנו שעומדת להיערך פלישה
של כסף אנגלי לשוק האירופי. לקבוצה
שלי היה המידע הראשון על כך. מייד
השבנו מילחמה. לא חיכינו עד שהאנגלים
יבואו לצרפת לחפש עיסקות. הצענו להן
אותם בביתם עוד לפני שהחלה הפלישה.
הצענו להם מקרקעין ונכסי דלא-ניידי. חם
קפצו על כל מה שהצענו וקנו בכל מחיר.״
החברות שבשליטתו של סמי גרפו שוב
מאות מיליוני פראנקים. אלא שאז החלו
כבר חוקרי שילטונות מס־ההכנסה הצרפתי
להתעניין בנעשה בחברות של
פלאטו. הם פשטו על מישרדי החברות
והחלו לבדוק את ספריהם. אז הסתבר להם
שסכומי המס שמשלמות חברות הבת של
חברת דה פינינקו הם אפסיים בהשוואה
להיקף העיסקות שלהן. אלא שלא היתד,
בכך שום עבירת מם. חברותיו של פלאטו
השתמשו בשיטה מחוכמת ומדהימה בפשטותה
כדי להתחמק מתשלום מם על ריווחי-
הענק שלהן. שיטה זו ניצלה חור בחוק
אך לא היתד, בה עבירה על החוק.
למעשה פעלו חברותיו של סמי בשתי
שיטות מקבילות ודומות.

הרי החקירה הראשונה בהברותיו
מ של פלאטו, בשנת , 1971 הגיעו שיל-
טונות המם בצרפת למסקנה כי לא בוצעה
שום עבירה על תקנות המם. אולם הם
היתרו בסמי ושותפיו שלא ימשיכו לפעול
בצורה זו.
סמי כינס מועצת מילחמה במלון הירטון
בפאריס. הוא אסף 15 מטובי עורכי־הדין
של פאריס ועוד כעשרה מגדולי רואי*
החשבון של צרפת. הוא הציג בפניהם את
צורת העיסקות אותן הוא מבצע וביקש
מהן תשובה: האם יש בכך עבירה. על
החוק? אחרי שלוש שעות של דיונים
הגיעו כולם למסקנה פה אחד: העיסקות
כשרות .״אם כך,״ אמר להם סמי פלאטו,
״זה מוצא־חן בעיני. אני רוצה להמשיך
לפעול בצורה כזאת. מה הממשלה יכולה
לעשות לי?״
שוב החלה התיעצות של ארבע שעות
שבסופה התקבלה מסקנה אחידה: הכל
ליגאלי לחלוטין. ניתן להמשיך לפעול כך.
וסמי המשיך, על פי עצת יועציו המיש־פטיים
וד,פינאנסיים. זאת כבר היתד, הי-
תגרות גלויה בשילטונות־המם של צרפת.
אחרי שנוכחו כי חברותיו של סמי פלאטו
ביצעו עוד כ־ 30 עיסקות על פי אותה
שיטה, פתחו במיבצע המקיף שנקרא
נזיבצע בבל.
בתום חקירה ממושכת של חודשים הם
פשטו על מישרדי החברות ועצרו את
מנהליהם. סמי הספיק לחמוק לשווייץ לפני
המעצרים.
התדהמה הגדולה ביותר היתד, בעת ש נעצר
ז׳אן רובוטייה, שנתבע לדין על העל-
מות־מם באותו בית־מישפט שהוא היה
נשיאו. גם נגד סמי הוגשו תביעות על
העלמות מם בהיקף של 900 מיליון פראנק.
אלא שהוא הספיק בינתיים להשתקע בישראל,
הרחק מזרוע החוק הצרפתי.
טוען סמי :״שיביאו לי חוק אחד בצרפת
האומר שמה שעשיתי הוא בלתי
כשר. אם יציגו לי חוק כזה אשלם את
כל המס שתובעים ממני. אני מוכן לשלם
מס על כל נכס שנמכר מחוץ לחברות,
אבל לא על מה שנשאר בתוך החברות.
בקשר לשאלה אם עיסקות מכירות המניות
של חברות שבבעלותן נדל״ן הן כשרות או
לא — שבית-המישפט יכריע בכך. עורבי׳
הדין שלי ממשיכים להילחם בבתי־המישפט
להוכחת כשרות העיסקות שביצעתי. ההאשמות
נגדי הן סובייקטיביות שכן אין
סעיף בחוק לביסוסן.
״אבל בצרפת יש דיעה קדומה לגבי
אשמתנו מראש. לפיכך אני מוכרח להילחם.
לפי הפרוצדורה המישפטית בצרפת
הייתי נאלץ לשבת במעצר עד תום
ההליכים המישפטיים בדרגות השונות של
בתי־המישפט. בדרגות הנמוכות רשאים
השופטים לחרוץ־דין לפי שיקול דעתם. עד
שהענין יגיע לבית־הדין הגדול לעירעורים,
הצריך לשפוט על פי הוכחות ולא על פי
שיקול־דעת, יחלפו עוד ארבע שנים. אני
מאמין שבאינסטנציה זו אזוכה. אין שום
סיבה שעד אז יעצרו אותי.״

החגים קצת שיבשו את סדר הופעת
המדור, והספקתי אפילו לקבל כנזה מב־תבי־תלונה
על כך. אבל אין צורו להצטער
על כך במייוחד. במילא, הדואר לא
היה מעביר את המכתבים שלכס בזמן.
הם היו עסוקים, אתם יודעים, עם כל הגלויות
האלה של הזוגות המתנשקים ואבק־הכסף,
שאמורות לבשר לנו שנה טובה.
אפילו אני קיבלתי גלוייה כזאת, מאחד
הקוראים של המדור, שאיחל לי ״שתזכי
גם את למצוא את בן־זוגד׳בשנה החדשה.׳׳
יש לי כבר, אבל תודה על הברכה הלבבית,
בכל אופן.

מזכירה קטנה —
אמביציה גדולה

כדאי היד׳ לעבור את החגים נדי לקבל
מיכתבים כמו זה של 1/86 המרגיעה
אותי שאינה משועממת כל־כך, אבל עדיין
נותרה בה הסבלנות לכמה מכרים נוספים.
״הנני צברית עם חוחים וברקנים — אך
מתוקה מבפנים,״ היא מציגה את עצמה.
״ 22 שנים, מזכירה קטנה עם אמביציה
גדולה, שיער קצוץ׳ הופעה ספורטיבית
וגם ממושקפת. אוהבת במייוחד ילדים
והרבה, קריאה מכל וכל, אך בעיקר סיפרי
בלשים, פסיכולוגיה וסאטירות. אוהבת גם
מוסיקה טובה ואת צפון הארץ, הרבה
ירוק, בעל־חיים ועוד הרבה דברים שניתן
לקנותם בכסף. גם אנשים חכמים ובעלי
חוש־הומור בריא, סולדת מדי-
זינגוף, בתי-קפה הומים, אוטובוסים ושמנים.״
מתארת
לעצמי את האכזבה של כמה
מאלה שהתלהבו בהתחלה, כאשר הגיעו
למילת־הסיום.

בלי נדר!
יש לו הרגשה, ל( )2/86 שהוא מיקרה
חריג. אם זו אמת, שיפטו בעצמכן :״צבר
בן 40 הנראה צעיר מגילו, חי בנפרד
ושרוי בעיצומם של הליכי־גירושין לא
מן הנעימים. נחשב כנאה על כל התכונות
והסממנים החזותיים המתחייבים מהגדרה

זו. פגשתי נשים, מהן צעירות יותר, מהן
צעירות פחות, אך קשר של ממש לא
נוצר. נשים׳ מסתבר, הן יצורים תכליתיים
ואני אולי אינני ההימור המוצלח.
״איני זקוק לרגשי השתתפות. אינני
טיפוס רגיש ופגיע. איני לוקה גם בעודף
הזיות רומנטיות (נוסח עשיית פדיקור
למישהי או ניפנוף מול פניה במניפה).
עם זאת, אני בהחלט זקוק למישהי שתעמוד
לצידי בתקופה זו של המאבק הבינמיני
וייתכן גם לאחר-מכן. איך אומרים הדתיים
1בלי גדר.״
הבעיות שלו ייפתרו, כך הוא מאמין,
בעזרת נשמה טובה הנמצאת בגוף חטוב
עם מלאי של פתיחות, סבלנות וחוש־הומור.
אז מה, לעזאזל, כל-כך חריג
בזה?!

המשוגעת בבנות
כמעט שנתתי לעצמי טפיחה על השכם
למיקרא מיכתבה של 3/86״הצלחת לגרום
למשוגעת בבנות לכתוב למדורך,״
היא כותבת לי. לא התכוונתי, אבל אם
כבר — שיהיה.
אז שלא תחשבו, היא לא נוהגת לכתוב
למדורי־שידוכים (אפשר לחשוב שיש הרבה
כאלה חוץ משלי) .אבל היא מוצאת
שאני משובבת-נפש, פשוט כך, יובא לה.
״איך נפלו גיבורים היא כבר מקוננת.
עד עכשיו זה היה מופנה אלי. מעכשיו,
אליך :״אם אתה יכול לסבול אותי אנוכית,
רגשנית, אימפולסיבית, אופטימית׳ אוהבת
חיות עד טירוף, סכסית ויפה, מוכשרת בכל
שיטחי האמנות, בעלת חוש־הומור מפותח
— בקיצור, בת תאומים משוגעת — אזי
אתה יכול להצטרף לעולם שיגעוינותי כשימחה
רבה. מובן שאתה חייב להיות ב התאם.״

לי חשד שהמיכתב הזה עשוי, מ־שונדמה,
לזכות בהצלחה גדולה בבאר-
יעקב.

המחכה לישועה
לחברה האלה מצה״ל יש הרגשה, ש מספיק
אם יציינו שהם לובשים מדים, וכבר

מי פג ש עיוור -ק רי אהאח רונ ה
קריאה שנייה ואחרונה למיפגש״חעיוור הראשון.
האמת היא שלא האמנתי שתהיה היענות כה נלחגוז לרעיון להפגיש שניים,
גבר ואשה, שלא ראו זה את זו מעולם ואינם יודעים דבר האחד על השנייה, למיפגש
עיוור. קיבלתי עשרות פניות של גברים ונשים שהציעו את מועמדותם למיפגש, שייערך
בנוכחותי אחרי בירור קפדני.
לפני שאני מתחילה במיון, אני רוצה לתת עוד הזדמנות אחת ודי, לאלה ששמע
המיבצע טרם הגיע לאוזניהם. ובכן, המיפגש־העיוור כולל בילוי ערב משותף במיס־עדה,
הצגת קולנוע או תיאטרון, ומועדון־לילה. הנפגשים יזכו בתשורות, מתנת חברת
הדס. אם ימצאו״חן זה בעיני זו יזכו אף באירוח של סוף־שבוע באחד המלונות
שעל חוף ים־המלח — מתנת חברת הדס גם כן.
אלה הרוצים להציע את מועמדותם למיפגש־העיוור, מתבקשים להפנות את
מועמדותם לכתובת: מיכתבים לציפי, ת.ד ,136 .תל־אביב, עבור, מיפגש־עיווד. יש
לצרף מכסימום של נתונים אישיים, תחביבים ונטיות. רצוי לצרף גם תמונה.
שלא תהיינה אי־חבנות: המ״פגש הוא עיוור, אבל לא סודי. לפחות השלב
הראשון יזכה בכיסוי במיסגרת מדור זח.

יתנפלו עליהם בחורות בערימות. זה לא
עובד ככה, חברה, תאמינו לי. עברה כבר
תקופת ״כל הכבוד לצה״ל.״ הנערות של
היום רוצות כנראה לתת לצה״ל קצת
יותר מכבוד, אבל בתנאי שיהיה למי.
לא מספיק לכתוב טלגרמות כמו של
של 4/86 שכתב :״אם את מעוניינת
להפיג את השיעמום הנורא שבו אני
שרוי בצורת התכתבות, ואולי יותר ...אני
חייל בשירות סדיר, בן 0 185 ,20״מ,
מחכה לישועה. מובטחת היענות לכל כותבת.״
רק ביגלל שהוא חייל אני נותנת
לו שאנס. אבל לא מאמינה שהישועה תצמח
לו מזה. תוכיחו לי את ההיפך.

אחוריה. את הזמן שנותר לה עד לגיוס
היא רוצה לנצל כדי להכיר אנשים חדשים,
ולהעשיר את תוכן חייה. היא סבורה
שאלה שיוכלו לעשות זאת יהיו דווקא
סטודנטים, או חיילים שעברו כבר את
גיל ה־ .20 אשרי המאמין.
תשמעי לי, יקירתי, אלה שיעשירו את
תוכן חייך נמצאים בשנתונים אחרים.

לסבן את הגב
מיכתבה של 4/82 שביקשה מועמדים

נוי כתבפרס
ח ס. חום. טווס ומש תו ללת
אחד חמיקרים הבודדים שבהם אני לא מתערבת )9/86 ( .כולו שלכם.
״למילה, משתוללת׳ אפשר לצרף מילים שמתייחסות — כמו, הרבה /כמו, רוח׳,
כמו, סוסה׳ ,כמו, אשה׳ ,כמו חרבה מילים שאפשר לצרף למילה, משתוללת׳.
״למילה, משתוללת׳ אי אפשר לצרף מילים שמתייחסות — כמו, טווס /כמו
,חום /כמו, חם׳ או ועוד מילים הרבה שאין למשתוללת.
״אבל לי דווקא באה אחת שהיא בחם, בחום, בטווס ומשתוללת ואולי אז,
ובתוספת הרבה אשח ורוח (ושלא תטעה ותחשוב שהכוונה לרכיבה מהסוג שעושה
רוח כמו סירות-מיפרש או סוסת־רביבה או משהו שמרעיש במו או׳פנועים).
״חצוצרת הסיום של הליצנים של פליני היא וירטואוזית הרבה יותר מכל
מה שמקפץ בין חבל לחבל, וממה שאפשר לדרוש מכל קוסם קירקסי מצוי. ואולי
רק הברון ממינבהאוזן, שמדליק נשים בשתי עיניו הגדולות, קרוב לי בבדייה הזאת
הנחדרה של מראות אשת משתוללת.
״הוא, בלומר אני, בן שלושים ושתיים, קצת אקדמאי (פסיכולוג) ,קצת תעשיין
(מישחקים) ,קצת גבוה ( 182ס״מ) ובמעט שאינו משתולל.״

מיכתב־פרס השבוע — ובכל שבוע — מזכה את שולחו בשי: חבילת תמרוקים ומוצרי•
יופי בשווי של 200ל״י, מתנת חברת התמרוקים הדם. הפרסים נשלחים לזוכים בדואר.

מגרש הזבובים
חייל עם יותר סיכויים, לפי הניסיון
הקצר שלי, הוא 5/86 בן 19 וחצי, משרת
אי־שם בסיני, מטר ושיבעים של רוצה־הביתה.
אז תראו איך שהוא עושה את

״חולות צהובים, שמש לוהטת, מין
אווירה עייפה כזאת. מאהל בהיר, מאובק,
דגל-המדינה מתנפנף ברוח הרמה. המצלמה
מתקרבת לאחד הא(הל ,$ושם יושב
חייל (זה הוא) ,מגרש זבובים בתנועה
עייפה ומרגיזה (ואני חשבתי שהם מתכוננים
שם לנסיגה) .שיער מתולתל, ג׳יג־ג׳י.
אז מה הבעייהז הבעייה היא שפשוט
נמאס לבוא הביתה לחופשה, להתחיל לחפש
את החברים, למצוא או לא למצוא
אותם ולנסות לשרוף את הזמן לבד,
בבית או על חוף הים, בקולנוע או במקום
אחר. כלומר: חוסר מטריד של בת-זוג
מתאימה שתעניק לי את ההרגשה של
בית, של מחוץ לצבא.״
הוא מעוניין להכיר גזעית. כלומר: מעניינת,
סקרנית, עליזה, המתנהגת לפי רצונה
תוך התחשבות מועטה בתגובות של
אחרים, פתוחה לדיעות מקוריות וגם נאה.
מגיע לו.

תוכן עשיר
צה״ל, היכון 6/86 עומדת להצטרף
אליך. זה יקח עוד כמה חודשים. בינתיים
היא פנויה להצעות אזרחיות. היא בת 18
שהשאירה את סיוט בחינוודהבגרות מ
שיהיו
מוכנים לסבן לה את הגב, הביא
לי גל של תגובות, ובטח גם לה. אבל
המקורי ביותר היה ללא ספק (,)7/86
שהוא בן ,21 האוהב נערות רזות ועדינות,
עם שיער חלק לא חשוב הצבע, בתנאי
שהיא תהיה בלונדית.
( )4/82 דווקא מצאדדחן בעיניו אלא
שלפי גילה היא נראית לו קצת גדולה
עליו. אז הוא מבקש מועמדת אחרת לסיבון
.״אני מוכן לעשות הכל למען בחורה
שמוצאת־חן בעיני,״ הוא מצהיר חגיגית.
״אני מוכן לסבן לה את הגב שעות, אך
לא רק זה. אני מוכן לעשות לה גם פדי קור
ומניקור (בתנאי שתלמד אותי) .אם
יש לה בית פרטי, אני מוכן לעזור לה
בכל, כל מה שרק יעלה על רוחה, בתנאי
שהמצב יאפשר. יכול להיות שאני שונה
במקצת מהגבר הישראלי הממוצע, אך
אני חושב שזה לטובה.״ יש לו גם רישיוך
נהיגה, אבל המכונית היא של האבא.

האיש שרוצה להרגיש

אני הוא הבחור אשר יביא לד

את הטבעת,״ מצטט ( )8/86 את אלכסנדר
פן. ותיכף תביני למה.
״בן .24 סטודנט לפסיכולוגיה. חי בירושלים
כי רק שם נשאר עוד מעט חמצן.
אני לא נחמד, לא שאפתן, לא אגוצנטרי
וגם לא אלטרואיסט. פשוט, למילים אין
שום משמעות לגבי. מקווה להגיע דרך
מדור זה אל מישהי שאיננה פיקציה. כיוון
שאינני מדבר במושגים של, אכזבה׳ או
,אושר׳ ,כל מה שאני רוצה זה, להרגיש׳.״
כשתגלי למה הוא מתכוון, תודיעי לי.

תכשירי יופי ואיפור
העולם הזה 1986

219

במדינה
מי ש טר ה
שינה איננה שוטטות
3צעירים שדנו
כמועדוך נוקד הואשמו
כחסגתרנבול וכשוממות

לוטו רב שבועי

ניידת־המישטרה נעצרה ליד המכונית הפרטית
שחנתה סמוך למועדון־הנוער בסביון.
השעה היתד 2 .לפנות־בוקר. השוטרים
יצאו ממכוניתם בשקט. ובדקו בזהירות
את הרכב הפרטי. הם לא גילו בתוכו איש,
ואז החליטו לבדוק גם בתוך המועדון.
אנשי־המישטרה התגנבו פנימה. באקדחים
שלופים, בצעדים חרישיים, על קצות
האצבעות, כדי להפתיע את מי שיש להפתיע
בפנים. אך להפתעתנדהם, באחד החדרים
גילו שלושה צעירים שישנו שינה
עמוקה. לידם ניצב בקבוק ויסקי ריק.
שיטוט כשינה. למחרת חיום הובאו
לבית־המישפט שלושת הצעירים: דויד בך
סימון, אריה ריינס ושימעון גואטה• וה־מישטרה
ביקשה להאריך את מעצרם.
שומרי־החוק טענו, שיש להמשיך ולחקור
את שלרשת החשודים במשך 10 ימים נוספים.
ההאשמה: הם ישנו במועדוך הנוער.
דבר שהוא בבחינת הסגת-גבול פלילית,
ונוסף לכך — שוטטות.
לפני שופט בית־מישפט־חשלום, אחרון
כהן, הסבירו החשודים כי הם נסעו, בעצם,
במכוניתו של אחד מהם לאור־יהודה, שם
הם מתגוררים. הם בחרו במסלול זה, ועברו
בסביון, כדי לקצר את הדרך.
מכיוון ששתו קודם לכך, וגם בעת הנסיעה
עצמה, חשו לפתע שלא יובלו
להמשיך, בגלל שיכרותם, ואז החליטו ללון
במועדון־הנוער בסביון.
אך התובע המישטרתי התעקש לטעון
בפני השופט כי המדובר בשוטטות. עורך-
הדין דרור מקרין, פרקליטם של שלושת
הצעירים, שאל את השוטר האם הוא בטוח
שהחשודים היו שקועים בשינה, כאשר
נעצרו .״כן,״ אישר השוטר ,״הם ישנו.״
רק לא תאונה .״אם כך,״ הדגיש הפרקליט
,״אץ כל אפשרות שאדם גם יישן
וגם ישוטט בו־בזמן. לסי הגדרת חחוק,
אדם שמשוטט צריך לנוע.״
לגבי האשמה השנייה, הסגת־גבול פלילית׳
לא הכחישו שלושת הצעירים את
העובדה שישנו בתוך המועדון, אך הם
ציינו שנכנסו לתוכו, מפני שידעו שזהו
מועדון־לגוער, ומה הם, אם לא בני־נוער 1
אילו המשיכו לנסוע במכונית, טענו
להגנתם, כאשר היו שיכורים, היו עלולים
לגרום לתאונה ואסון. לכן בחח להפסיק
את נסיעתם בעוד־מועד.
השופט התרשם מפנות הסבריהם, החליט
שאין להחזיקם במעצר, ושיחרר אותם בערבות.

ותבטיח
את השתתפותך
בחמש הגרלות לוטו רצופות.
בשובך הביתה,בדוק את התוצאות.
אולי מצפה לך הפתעה...

הסימוןלהצלחהשלך!

מפעלה פי ס

מנגנ]1

ת ע רי פי! יי מגויים ש ל
החל־ מ־1.5.75

לשנה ג לי דו ת
מחיר חעיתון

דמי ה מנוי בארץ
לבל ארצות תבל בדואר רגיל

דאן נעדמז הכר טי סי ם ך

ל־ !/2שנח
הוצאות משלוח

מחיר תוצאות
חעיתון משלוח

180

= 196

180

212

?*רוטקציונרים חיו כרטיסי•
חינ 8ב שפע -דנ ת כי ס
?א חיו

= 100

= 108

דמי המנוי לארצות חוץ בדואר אוויר

לכל ארצות אי רו פהו אי ר אן
לקפ רי סין
לארח״ ב ול קנד ח
ל או מדה, ש מני ח, א תיו פי ה, נ אנ ח, קני ה,
ניגרית, חוף חשנחב, ת אילנד
למק סי קו
לד רו ס -אפרי ק ח, ז מ בי ח, רודזיח, ונצו אל ה
ברזיל, א רגנ טינה, סו לו מ בי ה, פרו ויפ אן
ל או סטר לי ה וניו*זילנד
לפנ מ ה

+ 180
+ 180
+ 180
+ 180

70 56 120
112

= 250
= 236
= 300
= 292

128 121 154 150

+ 180
+ 180
+ 180
+ 180
117 156 200 196
170

= 297
= 336
= 380
= 376
= 350

= 102

= 100+ 92

152 172 194 192
179

180

טדי לוויטה, כתב-החוץ של העיתון הלונדוני
רב־התפוצה איוונינג סטאנדארד
בתל־אביב, ממשיך לצפות לתשובת מבקר-
המדינה. לוויטה התלונן, במיכתב ששלח
למישרד-התייתת לפני מיספר שבועות,
אך מאחר שהתייחסו לדבריו בזילזול — כך
טען — ביקש שמבקר-המדינה יחקור את
הפרשה.
בסוף חודש יוני השגה, התכונן הכתב
לכסות את הפסטיבל הישראלי, שריכז בארץ
מיסטר רב של אמנים מכל רחבי העולם.
לוויטה ציפה, כמו בכל השנים, לקבל
כרטיסים לפסטיבל. אך במקום הכרטיסים
׳קיבל, בסוף חודש יוני, חוזר של מישרד־התיירות
בחתימתו של אשר רהב, מנהל
המחלקה ליחסי-ציבור.
בחוזר נמסר ללוויטה כי עליו לדאוג
בעצמו לכרטיסים לפסטיבל, מפני שמיש-
רד־התיירות ביטל את החלוקה חינם בשל
קשיים תקציביים.
אין מה לחקור 1על לוויטה הוטלה
המשימה להשיג כרטיסים בהנחה של ס/ס,50
בכמה סוכנויות ומישרדי־כרטיסים פרטיים
בתל־אביב ובירושלים.
הוא פנה בתל-אביב, לדבריו, לכתובת
שנמסרה לו, אך לתדהמתו, נאמר לו שם
שלא ידוע למישרד־הכרטיסים על שום
העולם הזה 1986

הסדר, ולא מעניינים אותם החוזרים של
מישרדי־ד,ממשלה.
לוויסה החל מחפש את אשר רהב, כדי
להתלונן באוזניו ולקבל הסבר על הנעשה.
אך לא עלה בידו למצוא אותו, למרות
שביקש מעוזריו של מנהל המחלקה ליחסי-
ציבור לקשר אותו עם הבום שלהם. רהב
לא התקשר אל טדי לוויטה.
התוצאה, גילה טדי לוויטה, היתה׳ שעקב
המחדל הזה בהסברה של מישרד־התיירות,
מיספר כתבי־חוץ בתל־אביב לא
קיבלו כרטיסים לפסטיבל, לא בהנחה ולא
בכלל. ומשום כך לא הצליחו לסקר את
המאורע. כן טוען לוויטה כי גילה שחולקו,
לכל מיני פקידים ומישפחותיהם — כרטי-
סי־חינם.
הגיב השבוע דובר מישדד־חתיירות :
״היחידי שהתלונן היה הכתב טדי לוויטה.
כולם היו מרוצים.״ הדובר סירב להתייחם
לעצם התלונה של כתב האיוונינג סטא1־
דארד, וכדי לשכנע סיכם הדובר :״לא
חקרנו — אין מה לחקור .,״

קשקשת 1986
הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצמות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת ;
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קוד־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

ישראלים בחו׳ ל
בן ה״קרי מ שכונ ת הדוינמיס
מתכנן ישראלי
עושה קאריירה בנרמגיה —
בי כישראל שולט
הברדאק ששמו אילתור

קשקשת 1983

בשכונת שעדיים, מרכז התימנים ברחובות׳
עוד זוכרים הוותיקים את הדוקטור
הייקה. ד״ר נתן היה רופא־הבית של רוב
התושבים, ולאחר־מכן גם טיפל בעובדי
מכון וייצמן. פחות זוכרים שם את ביו,
מיכאל, כי הוא עזב את השכונה שנים
רבות קודם־לכן.
אחדי שירות בצבא ושנה של לימודי
פסיכולוגיה באוניברסיטת ירושלים, עבר
מיכאל נתן לגרמניה, המשיך ללמוד 0וצ־

קיבוץ נתיב הל״ה, ד .נ. האלה
• תמונה מתוך הסרט הפורנוגרפי

ישראל לסינגר,

רח׳ אילת ,19 רמת־יוסף, בת־יס
• ישראל בין הפטיש והסדן.
נלה׳ ג׳אן, רה׳ בלפור ,87 בת־ים
• סדק סדק תרדוף...
יעלי ב ,.נתיב הל״ה, ד ,נ. האלה
• טול קיסם מבין רגליך.

אורי נוימן,

רח׳ המעפילים ,9באר־שבע

השבוע בדרייב אין
בשעות 6 — 8
צחוק במערב הפרוע

מכהל כתן

ממשלה — וגס בית־משוגעיס
יולוגיה, כלכלה והיסטוריה בהאמבורג. באותה
תקופה עסק בשני דברים חשובים
נוספים: הוא שימש ככתיב העולם הזה בגרמניה,
ונשא אשה צעירה גרמניה מקסימה
בשם טינה.
בתום לימודיו, החל בקאריירה מהירה
במיקצוע שיש לו כיום ביקוש עצום: תיב־נון
מינהלי. הוא נכנס כעובד שכיר לחברה
הגרמנית הגדולה ביותר לייעוץ ולי
תיכנון כלכלי, צוות קוויקבורן, עלה תוך
שמונה שנים לדרגת חבר ועד־המנהלים
ובעל־מניות. חברה זו עבדה בחצי־תריסר
ארצות, משוודיה עד ונצואלה. בין השאר
עסק נתן בתיכנון העבודה האירגונית של
הפרלמנט הגרמני ושל מישרד ראש־הממ־שלה,
בתקופת כהונתו של וילי בראנד.
עיסוק אחר: תיכנון של בתי־חולים ומוסדות
לחולי־נפש.
לכל זה אין ביקוש רב בישראל, כי
האדם הישראלי מאמין בברדאק ששמו
אילתור, וממילא אין לו צורך בתיכנון.
אולם ממשלת גרמניה אינה מחוננת בכישרון־האילתור
הישראלי. לכן נתמנה החודש
הישראלי מיכאל נתן כמנהל מחלקת
כוח־האדם לכל הסיוע הכלכלי והטכני
של גרמניה למדינות המתפתחות,
מטעם המיניסטריון הגרמני לסיוע כלכלי.
העולם הזה 1986

״הרפתקאות בהוואי״
מאוזן :

מאונך :

.1בית הציפור; .2מין לבוש עליון;
.7אבל; .9מגב, בלע״ז; .10 מפיתחי הגוף;
.12 רשע! .13 מילת־חיוב! .15 בתוכו! .16
אשרה; .19 צאצא; .21 מחייתו־יער; .22
ראש, בערבית; .23 מתווי־הנגינה; .25
בימה מוגבהת! .28 מתנה! .29 בור ללא-
תחתית! .31 מאור קטן! .32 מירקחת! .39
.34 ארמדה; .35 הבל; .36 מירקחת; .39
בוסתן; .41 נאמר באופן בלתי־ישיר;
.44 יחריב; .45 כלי המשמש לדייש; .47
אבן־חן; .48 כלי־חפירה; .49 וזיר; .51
אוצר; .53 מתן כסף עבור דבר־מה;
.56 בראשו של בל בעל־חיים; .57 עץ
שחור קשה .66 .כינויו; .61 יתן פרי;
.63 מוקיון; .64 ברית בין מדינות; .65
חומר־ציפוי שקוף; .66 כעל טמפרטורה
גבוהה; .67 מתאים, ראוי; .70 מילת־בקשה;
.72 מכ״ם; .75 מלבסיקון הכלבים;
.76 שהצוואה לזכותו; .78 מלווה בל אדם;
.79 חם־וחלילה (ר״ת); .80 עצם בפה;
.81 מחוספס; .83 ריקבון; .85 שרודפים
אחריו; .86 עץ; .87 מכינויי האלוהות.
.88 תבלין לקפה; .90 קהל בלי סוף;
.91 לא מהר; .92 עשיר גדול; .95 בת־קול;
.96 ארטיסטי; .97 רך בצאן.

.1בעל־חיים דוקרני; .3שחקנית־קול־נוע
אמריקאית (ש״מ); .4נרו יאיר (ר״ת);
.5הווה; .6צינה עזה; .8מוט ארוך
ודק; .11 בעל־חיים מיתולוגי בעל ראשים
רבים; .12 מתכת יקרה; .14 צד דרום;
.15 סבון; .20 חומת־מים; .21 שופט;
.24 קריאת־תימהון; .26 קידומת הולנדית;
.27 אתו; .28 שישה סידרי מישנה (ר״ת);
.29 חודש בשנה העברית; .30 להם הפסח;
.32 מחלקי המסילה; .33 שתפקידה לרכז;
.37 ארץ שוממה; .38 בתוכם; .39 גוף;
.40 מאור קטן .42 .רב־אלוף (ר״ת);
.43 חולה שיגעון־גדלות; .45 שי; .46
סיפון; .48 מילת־ברירה; .50 אביון; .51
מיסתורית; .52 בראוו! .54 אבו טובה;
.55 מין אריג־צמר שעיר! .58 מילת-
שלילה; .59 עוף־טרף; .62 עובד בית־מרחץ;
.64 דיבר; .68 רכונה; .69 סופה
של לוב; .70 מילת־זירוז; .71 מידת־קרקע
עתיקה; .73 עליז; .74 אילולא; .76 מטבע
יפנית; .77 שוטר גדודי (ר״ת); .79 מחילה
על עונש; .80 לשון; .82 מידת־מישקל
עתיקה; .84 עיר בסיני; .89 גמע; .90
עיר גדולה; .93 ילד; .94 מחצית מישחק־ילדים
פופולרי.

בשעה 10.15
שבוע 4

״עקיצה בת 64 שניות״

נ סי טוגות
• שמלות הריון
• מכנסי הריון
• טוני קו ת הריון
• חליפות הריון

כ הן

מודל

תל־אב ב רח נחלת בנימץ . 4
קומה ב. דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל ,50344 .ת״א

חט*פח הג רוזי ח

מ דינ תישראל
מ שרד

הלן

(המשך מעמוד )27
ייועד, שם נוהגים בה בכבוד רב, ממלאים
את כל מחסורה ואוסרים על חתנה־לעתיד
להתקרב אליה.
אם עולה המשא־והמתן על שירטון,
מוחזרת הבחורה אחר־כבוד, בלתי־פגועה,
לביודהוריה, וממתינה לחטיפה הבאה שלה,
על-ידי מחזר גרוזי אחר. אולם אם מצליח
המשא־ומתן, חוזרת הנערה לבית־הוריה
כארוסתו של החוטף עד לחתונה.
את הנוהג הזה הכירו יפה סבא יצחק,
והחתן המייועד גבריאל• גם רבקה הכירה
אותו, אלא שהיא לא הסכימה .״בגלל אני
עוד לא רוצה להתחתן, ובוודאי שלא עם
גבריאל,״ אמרה פעם לחברת־כיתה שלה.
הסבא לא ויתר .״היא עוד תשנה את
דעתה, היא תשב כאן כמה ימים ותראה
שאנחנו מישפחה טובה ותשנה את דעתה,״
אמר לנכדו גבריאל. אך גבריאל החל חושש.
הוא הכיר טוב יותר מסבו את מציאות
החיים הישראלית. הוא פחד שמא
תוזעק המישטרה, והוא יואשם בפלילים.
הוא ניסה לשכנע את הסב להחזיר את
רבקה לביתה, אך הסב עמד על דעתו.
לגבריאל לא נותרה ברירה, והוא נכנע
לסבו. כאמצעי־ביטחון הוא החתים את
שרה על שני מיכתבים, האחד כתוב עברית
והשני גרוזית, בהם היא מצהירה כי
לא פגעו בה לרעה, וכי החטיפה כולה
נערכה מרצונה החופשי, על־פי המינהג
המקובל.

החקל או ת

לוח

מוסב

מי 2 1 .9 .7 5

מחירי

ירקות

שבו
9 . 7 5

לצרכן

2.95ל״י לק״ג
עגבניות מעולות

4.60
גז ר

1.65
חצילים

2.90
פלפל — נהיה וקליפורניה

1.95
תפוא״ד בתפזורת

2.20
תפוא״ד ארוזים

1.25
בצל יבש
בצל יבש אווז בשקיות של 2ק״ג 1.50 זז 7/

פ ירוח
תפוחים גרנד אלכסנדר
2.50

תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 3.00 6.5
3.00
תפוחים זהוב גודל 6
תפוחים אורליאנם גודל 6.5
3.40
אגסים ססדונה גודל 5
3.50
אגסים ספדונה גודל 5.5
4.50
ענבים דבוקי, תמר בירותי ^ 2.75

פטמים קפואים בטיב מעולה
בשקיות שקופות גודל 1
(עד 1.4ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל ל־ 1.6ק״ג העוף)

11.00
10.00
9.00

בקל ה — פרוס אחיד עשוי
מ דגים שמשקלם לא פחות
מ־ 250 גר
כסיף

10.00
8.50

__עיר
ללא ר ח מי ם

עופות

דגים

ח ש בץ

19 $ 6

זו חי חי דתח שבונית. כל ריבוע מסמל סיפרח. ל או תן ח ס-8
רות יש או ת ם סי מני ם. בעזרתן של כעולו ת חיבור ו חי סו ר
ככל ו חי לו ק יש למעו א איזו סימרח מעיין כל סמל של ריבוע.

** ל נסיבות כתיבת המיכתב חלון
^ קות הדיעות• גבריאל הביא אותם
כראייה לחפותו, ואילו רבקה טענה, חמישה
ימים לאחר־מכן, במישטרה, כי הם
הוצאו ממנה באיומים :״שניים מהחברים
של גבריאל אמרו לי שאם אני לא אכתוב
את המיכתב הם ירצחו את אבא שלי. הם
גם אמרו לי שהם באים מעיר אחת בגרוזיה
שידועה באכזריות הרבה של תושביה,
כך שלא תהיה להם שום בעייה
לרצוח את אבא שלי.״
אולם לגבריאל ולשלושת חבריו, חיים
חוחינשווילי, אנזור מגרלשווילי וסימון
אדז׳יאשווילי, לא היתר, הזדמנות לרצוח
את אבא של רבקה.
מייד אחרי שיצאו החוטפים יחד עם
שללם מן הכיתה, התעשתה המורד, ורצה
בבהלה לחדרו של המנהל. לאחר שהבין
המנהל מדיבורה המגומגם את אשר אירע,
הוא מיהר להזעיק את המישטרה.
כשישמע מפקד מישטרת אשקלון בטלפון
את פירטי הפרשה, הוא ידע כי רק שוטר
אחד יוכל לטפל בפרשה: רס״ר אלי אלימלך.
אלימלך נחשב במישטרת אשקלון
כמומחה לענייני הגרמים :״הם מכבדים
אותו ופוחדים ממנו בעת־ובעונה־אחת״.
מעידים עליו חבריו השוטרים.
אלימלך יצא מייד לבית־הספר. משיחות
עם תלמידים, שהכירו את פרשת הרומן
בין רבקה לגבריאל הבין מייד את החטיפה
ואת ריקעה .״אל תדאג, המפקד,״
דיווח למפקדו ,״הם לא יגעו בה לרעה.
הם יחזיקו אותה רק עד שיגמרו עם ההורים
שלה על החתונה.״
אך החוק היבש לא יכול היה להמתין עד
לסיום המשא־והמתן. בינתיים הוזעק גם
אביה של רבקה לתחנת־המישטרה, והביע
את התנגדותו המוחלטת לנישואי בתו עם
גבריאל. אך מד,חטיפה לא היד, האב מודאג
:״הם יגיעו עוד מעט אלי הביתה,
אז אני אגיד להם שאני לא מוכן לחתונה,
והם יחזירו את הבת שלי.״ אלימלך, הבקיא
במינהגי הגרמים׳ מיהר לברר מיהי
האישיות החשובה ביותר במישפחתו של
גבריאל. כשנודע לו כי זהו הסבא יצחק,
המתגורר בלוד, מיהר לשלוח לבית הסב
את מישטרת לוד.
בשעה שש בערב, שמונה שעות אחרי
שנחטפה, חולצה רבקה מבית יצחק חנג־אשווילי
על־ידי שוטרים, שלקחו עימם
גם את הסב וגם את גבריאל. שלושת
ידידיו של גבריאל, שעזרו לו בחטיפה,
מיהרו להסתלק מהמקום עוד קודם שהגיעה
המישטרה. הסב נחקר על־ידי מיש־טרת
לוד ושוחרר, ואילו גבריאל הועבר
לאשקלון למעצר.
יומיים אחר־כך הובא גבריאל בפני שו־פט־השלום
האשקלמי שמואל נחמיאס.
המישטרה ביקשה להאריך את מעצרו ב־
15 יום. מיקרה,־חטיפה הוא פשע חמור
לפי סעיפי החוק, והחוק המייוחד לגבי
חטיפת קטינה חמור פי־כמה• נדמה היה

כי השופט יאשר בקלות רבה את בקשת
המי־שטרה, בעיקר מאחר שאלימלך ידע
לספר לשופט כי שלושת שותפיו של גבריאל
לחטיפה עדיין לא נעצרו, וכי מיש-
פחתו של גבריאל פתחה במסע שיכנוע
ואיום כנגד מישפחתה של רבקה, בדרישה
שתבטל את התלונה על החטיפה.

__ עי סקה
עם המי שטרה
ך כאן נבונה לשופט ולקהל הצו־פים
במישפט, הפתעה. עורך־הדין של
גבריאל, יונה גורן, פרעו בפני דדשופט את
יריעת היסטוריית מינהגי החטיפות בגרוזיה.
הוא אף הביא עימו ספר בשפה האנגלית,
על מינהגי־חיזור בארצות שונות, ובו
ראיות על מינהג־ד,חטיפה הגרוד, בצד
תמונות־עירום ופורנוגרפיה ששיעשעה כל
מי שהציץ בספר.
גורן אף הביא עימו את אחד מזיקני
העדה הגרודת, כדי שיעיד עדות חיה על
המינהג ויספר כיצד חטף אף הוא את אשתו,
שנים רבות קודם־לכן, בגרוזיה.
בפסק־דין ארוך ומנומק קבע השופט,
כי הוא מאמין לגירסת הנאשם על המינהג
הגרוד, אולם קבע כי המעשה שעשה גבריאל
מנוגד לחוקי מדינת ישראל, .הכל
כמינהג המדינה /דרשו כבר קדמונים,״
אמר השופט ,״ואין ספק כי הכוונה ל מדינה
שבה נמצאים, ולא למדינת המוצא.״
למרות זאת החליט השופט לשחרר את

רס״ר אלי אלימלך
גרוזולוג

גבריאל בערבות, כאשר הוא מזהיר אותו
שלא יתקרב לביתה של רבקה ולא ינסה
להשפיע או לאיים על מישפחתה. לטענתו
של התובע, כי משום העובדה ששלושת
השותפים־למעשה עדיין לא נעצרו יש
להשאיר את גבריאל במעצר, השיב השופט
כי אין כל קשר בין שני הדברים, וכי
על המישטרה מוטלת האחריות לעצור את
השלושה, ולא על הנאשם.
ואומנם* ,שלושת חבריו -סל גבריאל,
חיים, אנזור וסימון, לא נתפסו .״אמרו
לנו שיכניסו אותנו לחמש שנים בית־סוהר,״
הם סיפרו אחר־כך לעורך־הדין
גורן ,״אז בשביל מה שנלך למישטרד, ז״
שבועיים אחרי החטיפה עדיין הסתובבו
חופשיים, עד שגורן הצליח להגיע לעיס־קד,
עם המישטרה: הם ייעצרו ל־ 24 שעות
בלבד, ואחר־כך ישוחררו בערבות• רק
אז הסכימו השלושה להסגיר עצמם, והד ׳
מישטרה עמדה בתנאי-העיסקה. בסוף השבוע
שעבר׳ אחרי שבילו יום אחד בלבד
במעצר- ,שיחרר השופט נדיב את השלושה
בערבות עצמית של 1000 לירות.
אך במושבה הגרודת באשקלון ברור כי
הפרשה עדיין לא הסתיימה. המישפטים ו־המעצרים
אינם מעסיקים כלל את נכבדי
העדה הגרוזית. השאלה היחידה המטרידה
אותם היא: האם יינשאו גבריאל ורבקה
או שרבקה תבגוד במינהגי העדה שלה, ז
ותסרב להיחטף שוב על ידי גבריאל.
או, כפי שטען בשמם עורך־הדין גורן.
בבית־המישפט :״האם יינתן לדג למלא את
מיצוות פרו ורבו?״
העולם הזה 1986

קולנוע
שחקני

מה מצח>ק
כאו

הסוס׳ בעק בו תהב לון
״איני מתחרט אף לשניה על חיי. זה היה
כל־כך קל. בכל פעם שהיה צורך בדונם,
בקצין בריטי או ברמאי מצוחצח, פנו
אלי. והיום, בגילי, החכמתי דיי כדי לא
לשחק שום דבר אחר.״
הדובר הוא דייוויד ניבן, שחקן בריטי
בן ,65 אשר למרות הקלות הנראית-לעין
שבה גילם את תפקידיו, נחשב בעבר על-
ידי רבים כשחקן טוב, וזכה אפילו בפרס
אוסקר כהוכחה לכך (עבור שולחנות נפרדים,
בשנת .)1959
ניבן, שנטש את הוליווד לפני 15 שנה
ועבר להתגורר בריוויירה הצרפתית, לא
הרחק מידידיו גרייס קלי והנסיך רנייה
ממונקו, ממשיך לשחק בסרט אחד לשנה
״כדי שלא להיכנס לחובות,״ השנה, אולי
בגלל משבר הנפט והאינפלציה הדוהרת,
הסכים להופיע בשניים, האחד של אולפני
וולט דיסני והשני, גירסה חדשה של ניל
סיימון לעלילות הבלש־הפרטי המפורסם
ניק צ׳ארלם (פרי דימיונו של הסופר האמריקאי
דאשיאל האמט) ,שהיה אחת
הדמויות המצליחות של שנות השלושים
בהוליווד, בגילומו של שחקן שדמה מאוד
לניבן, ויליאמס פאואל (ניבן כבר הופיע
פעם בתפקיד שאותו גילם פאואל במקור.
בקומדיה בשם האיש שלנו ג׳ופרי).
הם וסים הריקים. אולם, מה שמפרסם
את ניבן בימים אלה יותר מן הסרטים
הוא כישרונו הבלתי־רגיל כסופר. אוטוביד
גראפיה שכתב לפני שלוש שנים, בשם
הירח הוא בלון, נמכרה בקרוב לחמישה
מיליון עותקים׳ והקסימה בפשטות ובחן
שבהם תיאר ניבן את הקאריירה המוזרה
שלו, שבה החל כקצין בצבא הבריטי,
(ששירת בין השאר במאלטה) והגיע למעמד
של כוכבות נדרשת עוד לפני פרוץ
מילחמת־העולם השנייה, בהוליווד.
בעיקבות ההצלחה הראשונה, התיישב
ניבן שוב אל שולחן־הכתיבה, למרות העינוי
היחסי הכרוך בדבר :״זה קשה פי-
מאה ממישחק.״ אבל, לאחר שנה וחצי

פ אני ליי די (דקל, תל״אביב,
ארצות־הברית) — חייג אדם
להיות חסיד מושבע של ברברה
סטרייסנד, כדי למצוא משהו לרוחו בסרט זח.
עלילתו היא המשך הביוגראפיה של הבדרנית היהודיה
פאני ברייס, והוא מתרכז סביב נישואיה לאמרגן היהודי
בילי דוז, ברנש נמוך קומה ועב־כרס, ממושקף ובלתי״זוהר,
שאותו מגלם בסרט ג׳יימס קאן שהוא, כידוע, גבוה, רחב־כתפיים
ויפה״תואר (הגברת סטרייסנד דורשת מן המאהבים
הקולנועיים שלה רמה, ולעזאזל ההיסטוריה).
הנישואין, העולים בסופו של דבר על שירטון משום
שאישיותה של הגברת חזקה מדי עבור גברי העולם הזה,
הם התירוץ שמאחריו מסתתרת סידרה שלמה של פיז־מונים
והופעות מוסיקליות בלתי״מוצלחות, שהן חסרות־טעם,
דימיון והשראה. גם כשהן מתכוונות לכן, וגם
כשאינן מתכוונות.
הרברט רוס, במאי־החצר של ברברה סטרייסנד, כורי•
אוגרף־לשעבר שתפס את מקומו של ויליאם ויילר
במצחיקונת אחרי שהבמאי הוותיק לא התייחס לכוכבת
בכבוד הראוי, משרת כאן בנאמנות את גבירתו, והתוצאה
מביכה למדי ברוב המיקרים, ומביכה מאוד כאשר עומר
שריף שב, בכמה סצינות, ומופיע בדמות הבעל הקודם. שתי

סטרייסנד: מאהבים על רמה
נחמות־פורתא: ג׳יימס קאן, חביב מאוד וראוי ליותר מזה,
ובן ורין, בדרן ורקדן כושי שזוכה לסצינה בודדת אחת,
ללא סטרייסנד, והוא ממלא את המסך בהתפרצות של
כישרון, מרץ וברק, כמו בסרטים המוסיקליים של
ימים־עברו.

הקרב על המזח חופי חברך (רויאל, תל-אביב,
ארצות־חברית) — צפייה חוזרת
בסרט הנושא גושפנקה רשמית
של ״יצירת-מופת״ ,מעוררת לעיתים הירהורי־חרטה. לא
שצריך להתבייש בסרט זה של איליה קאזאן, אולם
התהילה והאוסקרים שנקשרו לו, נראים היום מוגזמים
למדי.
חופי־הכרך הוא דראמה הוליוודית מרתקת על מתאגרף
קשוח, אבל רגיש (מה יותר הוליוודי מזה )1בשם
טרי מאלוי, המחמיץ קאריירה מזהירה כאשר הוא נדרש,
באמצעות אחיו, להפסיד קרבות כדי לזכות את
סינדיקט-הפשע בהימורים. כפרס על התנהגות טובה, הוא
מקבל עבודה קלה ברציפי הנמל שבשלטון הסינדיקט,
כשהוא מתבקש מזמן־לזמן להפחיד טיפוסים מרדניים מדי
על המזח. מאלוי שמח בחלקו, עד שלילה אחד, אחרי
שאחד המרדנים מושתק לנצח, הוא מתוודע אל אחותו של
הקרבן. מכאן מתחיל סיפור״אהבה, באמצעותו נפקחות
עיניו של מאלוי. הוא מתקומם נגד מימסד״הפשע ומביס
אותו, הלכה למעשה, באגרופים שלופים, בסצינה האחרונה.
כל זה מגויים היטב, האווירה דחוסה ואמינה, המיש-
חק ברמה גבוהה. אבל מכאן ועד למסקנה שזהו מינשר
סוציאלי נועז — המרחק עדיין רב. קאזאן והתסריטאי שלו,
באד שולברג, מציגים את מאבק-הכוחות על איגוד״תסווא-
רים הניו־יורקי, כגירסה עירונית של המערבון הקלאסי :

ברנדו ומארי סיינט: אלימות ואהבה
הגיבור שאיש אינו עוזר לו צריך לשלוף, בסצינה האחרונה,
מול הנבל. אלא שהפעם, מה שמניע את הגיבור
איננו רדיפת הצדק, אלא פניה הנאים של איוו־מארי
סיינט. לכן, עם כל הכבוד למארלון בראנדו, לקארל מאליו,
רוד שטייגר וכל האחרים המשתתפים בסרט, לצלם
בוריס קאופמן וכמובן לעוצמת הבימוי של קאזאן, בכל זאת
אין זו יותר מדראמה הוליוודית. ופרסי־האקדמיה מוכיחים
שתושבי עיר־הסרטים השגיחו בכן היטב.

יי * י י
1י יי יי י
81 יי 18, 3,

שחקן־סופר ניכן
איפה הסוסים הריקים 7

של רשימות ומחיקות בכתב-יד, מתפרסם
עתה, סוף־סוף, החלק השני של האוטו־ביוגראפיה,
הנושא את השם המוזר הביאו
את הסוסים הריקים.
בחלק ב׳ זה מספר ניבן על ההוללות ב-
דירת־הרווקים שאותה חלק עם ארול פלין
המנוח, על הסחטנות הגלויידדכימעט של
• הרכילאיות הכל־יכולות של הוליווד דאז,
על פכים קטנים וגדולים מחיי־הזוהר של
הוליווד, ועוד זיכרונות מ־ 20 השנים האחרונות
שלו בעיר־הסרטים, אשר משום־מה
לא זכו להיכלל בספר הראשון.
העולם הזה 1986

ומניין שמו של הספר? ובכן, דייוויד
ניבן הופיע בגירסה הראשונה של מית־קפת
הבריגדה הקלה. הבמאי של אותו
סרט היד, מייקל קורטיז׳ הונגרי במוצאו,
שעשה אחר־כך את קזבלנקה, אבל מעולם
לא למד לדבר אנגלית כראוי. בסרט, המתאר
את אחד הבזיונזת המילחמתיים של
בריטניה במילחמת קרים, היו סוסים רבים,
עם פרשים ובלעדיהם. באחת הסצינות נזקק
קורטיז לסוסים בלבד, וקרא בקול
תקיף :״הביאו את הסוסים הריקים!״

תדריך
תל-אגיב
הסנדק חלק ג׳ (אלנבי,
פאר, מוצג גם בארמון חיפה, אורלי ורון
בירושלים, ארצות־הברית) :המשכו של הסנדק
עולה על המקור באיכותו ובעומקו
הפסיכולוגי. הוא מציג כישרון חדש בשם
רוברט דד-,נירו בתפקיד הסנדק בנעוריו,
עם הבזקים לעבר העשויים בטוב־טעם. מי
שד,וסך יורש הסנדק במעמדו במישפחה

ובחברה, מייקל קורליאונה (השחקן — אל
פאצ׳ינו) הופך בהדרגה מיפלצת בלתי-
אנושית, כשהוא מחסל בשיטתיות את כל
מתנגדיו וגם את האנשים האוהבים אותו
ושהיו יקרים לו בעבר.
המישחק המכור (מוגרבי, אר־צות־הברית)
:פעולון מרתק על ההיגיון
של החזקים והאלימים. הכוכב הגברי בד,״א
הידיעה של הבד האמריקני היום, ברט
ריינולדס, כאסיר, שחקן־כדורגל שמכר
מישחקים וממשיך לעשות זאת כדי לייצב
שילטון של קבוצה אלימה מאחרי הסורגים.

*|¥לני (אורלי, ארצות־הבריוז):
כדאי להכין קצת שיעורי־בית לפני הביקור
בסרט זה, כדי להבין על איזה רקע
חברתי צמח ומי היה הבדרן לני ברום,
שהירבה לפגוע בסביבתו האנושית אך גם
היא פגעה בו. מישחק מעולה של דאסטין
הופמן וואלרי פרין.
*;**ן* אידי אמין דאדא (פריס,

צרפת) :סרט תיעודי מרתק על שליט
אוגנדה, שחקן־השנה, המקרין את מלוא
אישיותו על הבד ומדגים אנאטומיה של
שליט כל-יכול.

ירושלים
***:ו* הקשר הצרפתי מס׳ 2
(אוריון. מוצג גם בתל־אביב, תל-אביב,
ארצות־הברית) פופאי, הבלש האמריקני,
מסתבך בפרשת־סמיט אלימה על רקע
מאורות מרסיי. הוא עובר תהליך של שיעבוד
לסמים והבראה כאובה ממנו, תוך
הקרנת כישרודמישחק עילאי. בימוי מרתק
של ג׳ון פרנקנהיימר וצילום מרשים
של קלוד רנואר.

חיפה
פרנקשטיין הצעיר (אורה,
מוצג גם באורנע ירושלים, ארצות־הברית)
:מצחיקון מבריק על יורשו של
ממציא המיפלצות, פרופסור פרנקשטיין,
ד,שותל מוח לא־נורמלי בגופו של גולם.

השקה רוזן באה ארצה מפולין ־

העשוי במבוק הוא שם הסרט שבו השתתפה רושקה בהונג־ך
י׳ 1 11ן
י• ייי ^ י * 1 -קונג. שם הסרט, המספר על נערות אירופיות במחנה־ריכוז
יפאני (בתמונה: ברחצה השבועית) נגנב מסיפרו של ק. צטניק, בית הבובות.

אובייקט מיני?

רושקה אוהבת גברים בדיוק כפי שהם אוהבים אותה.
כזאת היא רושקה. לדבריה צועק ממוה הסכס, וכש־רואים
אותה חושבים רק איך ומתי להכניס אותה למיטה. רושקה היתה מעדיפה
שיתייחסו אליה לא רק כאל אובייקט מיני, כי אם פשוט כמו אל בן־אדס רגיל מן הרחוב.
^ שרואים אותי, רוצים להכניס
אותי למיטה. לא רוצים להכיר אותי,
לא רוצים לדעת מי אני. רואים בראש
מיטה, ואני בתוכה.״
ספק אם רעב נחמן מוורוצלאב היה מת
גאה
בבת־עירו, תשקה לווין. אך משקה
לווין, לעומת זאת, אינה יודעת כלל מישהו
רעב נחמן מוורוצלאב. היא, שנולדה בעירו
של הרבי המפורסם, עזבה את העיר יחד עם
מישפחתה בגיל תשע, והיגרה לאוסטרליה.

1כמו במחנה הנאצי המתואר בסיפרו של ק. צטניק, מתעללים

יי 1ו י 1\ 1י י 1הסוהרים והסוהרות באסירות. בתמונה: סוהרות במגפיים מענות
אסירה עירומה כבולה. הסרט משלהב יצרים סאדיסטיים ומאסוכיסטיים.

אהובת המנקות

כדי להימלט מגורל רע־ומר מקיימת רושקח,
בסרט, יחסי־מין עם מפקדת־המחנה היפאנית.
רושקה מספרת כי נהנתה מהסצינה מאוד, כי היא העדיפה סיניות על סינים.

דדו סרטי המין שד הונג־קונג
חנונהשבאח סססשש 1101

מאז שהיא זוכרת את עצמה, נמצאת
תשקה לווין בעיסקי־השעשועים. כל חייה
רצתה להיות שחקנית־קולנוע, זמרת, תג־מניח
ורקדנית. בכל אחד מן המיקצועות
האלה הצליחה לעשות קצת מכל דבר. כעת
עומדת רושקה בפני תחילתה של קריירה
ישראלית.
כי אחרי חמש שנות נדודים בעולם, מתוכן
ארבע שנים במיזרח־הרחוק, החליטה
שהמקום הנכון בשבילה הוא דווקא ארצנו
הקטנטונת. היא נמצאת פה בינתיים על תקן
של אזרחית זמנית, אך בבוא דצמבר היא
תקבל, בעזרת הסוכנות היהודית, את תעד
דת־העולה שלה, כולל עזרה בדיור, מכונית
בלי מיסים וכל שאר ההטבות, ורושקה
לווין, שהספיקה הרבה מאד בחייה הצעירים,
תהפוך אזרחית ישראל.
לפני כשנה היא הגיעה לישראל אחרי
שהות ממושכת בניו־יורק. מייד עם
.הגיעה לכאן הכירה צעירה ישראלית בשם
שיבא, ושתיהן החלו לעבוד כרקדניות־גוגו.
הן הופיעו בטירטו של ניסים סרוסי יום

הדין, הן לקחו יחד חלק במופע שהכין
הזמר צביק׳ה פיק, והופיעו בחברתו של
זמר כהה־עור בשם דידי, כשהזמר הכושי
ושתי הנערות ליבנות־העור מסעירים את
קהל הדיסקוטקים מרמלה ועד לדרום תל־אביב,
במופע החושני שלהם.

תפקיד ב מ חז מר
בגיל 13
** אחרי גופה התמיר ומאחרי פניה
( [₪היפים, מסתתר טמפרמנט נדיר, של
בחורה תוססת ושאפתנית, היודעת בדיוק
את אשר היא רוצה. מספרת רושקה:
מגיל שלוש־עשרה אני נמצאת בעיסקי-
שעשועים. עוד בפולין הופעתי בתיאטרון,
יחד עם אחותי. אבל מה שגרם לי להבין
שאני מתאימה לביזנס היה המחזמר צ׳ה־צ׳ה,
שבו השתתפתי בהיותי בת שלוש-
עשרה.
מאוחר יותר הופעתי עם להקת רקדניות

שחוו ורנן

זה היה השילוב הסכסי שבהופעתם של רושקה, חברתה שיבא
וזמר כושי בשם דירי. השלושה הופיעו בארץ בדיסקוטקים,
שיגעו את הקהל, הפנו אלילות רמלה והדרום התל־אביבי (בתמונות למעלה ומימין).
ורקדנים שליוותה את הזמרת שירלי ביי־סי.
שירלי היא אשה נהדרת, אבל זונה
קנאית. אני לא קנאית, לכן אני יכולה
להגיד עליה דברים כאלה. היא הביאה
איתר. את בעלה לאוסטרליה. הוא היה
בחור אנונימי בשם סרג׳יו שכולם קראו
לו מיסטר בייסי. הוא היה חתיך מטרף,
וכל הבחורות השתוללו.
לי, באופן אישי, לא היה איכפת אם
הוא נשוי או לא נשוי, התידדנו מאוד.
היא קינאה בי שזה היה נורא. היתה עושה
לי סצינות של ילדה קטנה. אבל לי זה
לא הזיז, אני עושה מה שאני רוצה. הייתי
לגמרי קרירה, כי אני עושה מדיטציה
ויוגה, וזה שומר עלי. זה גורם לי להיות
טהורה, להבין אנשים, כי הם לא מבינים
אותי.
לכן לא הגבתי על התפרצויות־הזעם של
שירלי. היה לה מזל, כי כשאני מתרגזת
אז זה כמו ברק. אני נדלקת בן־רגע, ואז
שום דבר לא יכול לעצור אותי.

ס טיבי וונדר
ו ס מי דייווי ס
הרי ה הו פעה עם שירלי בייסי הו־צפתי
בהצעות־עבודה. עשיתי המון
פירסומות לטלוויזיה, לקולנוע ולעיתונות.
אחר־כך הופעתי כימעט עם כל להקה או
זמר מפורסם שהגיעו לאוסטרליה. הופעתי
עם ארבע הפסגות, והכרתי את הזמר
סטיבי וונדר. הוא היה החבר הקבוע של
החברה שלי. הופעתי עם סמי דייוויס הבן,
עבדתי בצ׳קר, מועדון־הלילה הכי אכסקלו־סיבי
במלבורן, ושם הכרתי את כל ד.אמ־נים
הכי־גדולים שהפכו חברים טובים שלי.
טריני לופז היה בשיא הקריירה שלו. כש הוא
הופיע בצ׳קר אני רקדתי בתוכנית
(המשך בעמוד )40

אחות

רחמניה, שבוייה בידי ה־ 1
יפאנים — רושקה (מימי!) 1
העשוי במבוק| . י בסרט הסיני בית־הבובות

כמה פעמים אמרתי לכן, ילדות, שצריך
לדעת לא רק עם מי להתחתן, צריך עוד
יותר לדעת ממי להתגרש. קחו למשל את
מ רי ם, גרושתו של המיליונר יהוד״
סיידוף. רק לפני שנה התגרשה מבעלה׳
באמצעות עורך־הדין אהרון כרין אי׳
והצליחה לקבל ממנו את הווילה שלד,כ
בהרצליה, מכונית מפוארת, תכשיטים יק•
רי־ערך ובהם יהלומים נדירים, וסכום נכבד
למחייה.
מה יש לדבר, דבר־מה מרגש מתרחש כרגע אצל הגששים
החיוורים. ומי מכם שהאזין לראיון עם הגששים, לקראת השנה
החדשה, באחת מתוכניות הרדיו, ושמע את גפיי מברך את פולי
בבן־זכר לשנה החדשה, והרים את גבותיו בתמיהה, שיידע לו
כי לא בכדי.
כי ישראל פוליאקוב, הלא הוא פולי המצחיק והכישרוני,
עומד בשעה טובה ובמזל טוב להיות אב בישראל. אשתו הטרייה,
שאותה נשא לאשת לפני כחודשיים, דיילת אל־על לשעבר
שוש מישאל, עומדת להיות לאם באחד החודשים הבאים
עלינו לטובה.
ומי שמכיר את פולי מקרוב, יודע עד־כמה הדבר חשוב לו.
מאז־ומתמיד רצה להיות אבא, אלא שבשתי הפעמים הקודמות
שהיה נשוי זה לא בדיוק הסתדר לו. אז נקווה שהפעם הכל יילד
למישרין ושיהיה גם במזל.

בינתיים היא אפילו הצליחה להתאושש
מהגט, נסעה לה ללוס־אנג׳לס, ושם, אומרים,
היא מנהלת לה רומן סוער וסודי
עם מיליונר לא פחות מיליוגרי מבעלה ה־|
קודם.
גם יהודה סיידוף עצמו לא קפא ע?
שמריו. במיסגרת הרעיון שלו להקים מים:
על־מזון לנזקקים, הוא נסע למיזרת־הרחוק,
כשהוא מנסה כל הזמן להיפגש
עם היו״ר מאו טסה־טונג. הוא שלח לנ״ל

ישראל (פולי) ושוש פוליאר:,

התבשילים שעלו ממיטבחה של מיקה,
הבינלאונז אפשר בהחלט אפשר להיות גם זמר, גם
מצליח, גם חתיך, וגם נחמד. הנה, תסתכלו
על יגאל פשן, ותראו במו־עיניכם.
אז יגאל זה אינו קופא על השמרים.
חוץ מזה שהוא כותב שירים לכל מיני
פסטיבלים, הוא החליט שהוא, באופן אישי,
לא צריך את זה יותר, ואמר ״לא״ לשלוש
הצעות שהופנו אליו לאחרונה. הוא גם
עסוק כרגע בהקלטת תקליט אריך־נגן חדש,
אבל זה פרט קטן לעומת החדשה הסג־סציונית
שהגיע אליו טלפונית דרך הא-
פוטרופסית החדשה שלו, דליה לכיא.
החדשה הזו בישרה לו כי שירו, רוח
קייץ, נמצא במקום השישי במיצעד־הפיז־מונים
הגרמני. וששמו הישראלי של השיר

אשתו היפהפייה, לא הזיזו לו כהוא־זה.
הוא החליט לצום וזהו. אחרי הכל, הוא
צם מאז שהיה ילד.
ואם מדברים על ילד, אז יגאל ממש
משוגע על הבן שלו, אורי. הוא הביא
לו במתנה שפן, אלא שאורי חשב לתומו
שהשפן הוא כדורגל ובעט בו, כשהוא
צועק בחדווה :״אבא, גול! גול!״ אחר-
כך הוא לקח את ה־שפן האומלל לאמבטיה
ושטף אותו במיים קרים, ורק בנם הצילו
את השפן הקטן מידיו של השובב.
ב־ 7באוקטובר נוסע יגאל, יחד עם מיקה
ואורי — כי הוא איש־מישפחה למוסת
ולוקח את המישפחה איתו לכל מקום —
לווינה, שם יתארח בתוכנית־טלוויזיה ש
יורש־עצר

תיקרא
״שו בודהא״ .אחר־כך הוא הולך
להרביץ איזה חמש־שש תוכניות־טלוויזיה,
חלקן עם דליה לביא. מאוחר יותר הוא
ייסע למיאמי־ביץ׳ ,שוב עם דליה לביא,
כדי להשתתף בשוק־השלום למען ישראל.
הוא מספר בהתלהבות כי מגיעה לדליה
נ׳שיקה על המצח, בגלל שהיא מרגישה
את עצמה כשגרירת ישראל ומדברת על
ישראל יותר מאשר על המוסיקה שלו.
בינינו, זה לא פלא.
לא, תודה, הוא לא מתכוון להתגורר
בגרמניה אפילו אם הוא נורא־נורא יצליח.
הוא לא יכול להיות בחוץ־לארץ יותר
מאיבר חודש רצוף. אם יצליח, יקפוץ מפה
ליבם, ואם זה לא יסתדר, אז הוא יסתפק
בשוק הישראלי. עוד פטריוט.

יהודה סיידו!?
ספר אדום
הבן־אדם האחרון בעולם שאני מקנאת
בו בימים טרופים אלה הוא מייל, פיג״
חסי, מנהלו של שירות שלום, השירות
המייוחד של דיילות אל־על, המקבלות
את פניהם של כל מיני אח״מים המגיעים
לנמל־התעופה בן־גוריון. מייק פינחסי ממש
נמצא במשבר•
מחצית מצוות הדיילות האיגטליגנטיות,
יפהפיות, חכמות, דוברות שלוש שפות
ויותר, העובדות בשירותו של שירות
שלום, נכנסו להריון. לא שזה רע, חס־וחלילה,
מה גם שכולן, עד האחרונה שב־

הן, מסודרות תודה לאל עם בעל נאה,
דירה נאה וכלים נאים.
אלא שתסכימו עם מייק פינחסי ש־אח״מים
אוהבים שישלו אותם, ואף אחד
מהם לא רוצה להתקבל דבר ראשון עם
הגיעו ארצה על־ידי דיילת־בהריון דווקא.
הבעייה של פינחסי ברגע זה היא ״להכריז
או לא להכריז״ .אם יכריז על קבלת
דיילות חדשות לעבודה, הוא חושש מ*
הצפה בלתי־צפוייה של מתנדבות, שתפיל
אותו מהרגליים.
אם לא יכריז, הוא חושש שמא הדיילות
שלא נכנסו להריון הן שתיפולנוז מהרגליים.
אולי למישהו מכם יש עצה בשבילוו

מיכתב על־גבי מגילת־קלף, ועד שהיושב
ראש יואיל בטובו להתפנות מעיסקי הפו
ליטיקה והתיקונים הסוציאליים שלו וז
היפגש איתו, הוא מצא לו תחליף בדמות
של צעירה פיליפינית בת ,22 כלומר צע׳רה ממנו ב־ 30 שנה אותה נישא נ

ימים אלה לאשה.
בין עיון לעיון בספר האדום, הוא מג
שיך באירגון מיפעלו, וטוען במרץ >
אשתו הפיליפינית הפכה אותו ממש אד
חדש וצעיר מתמיד. לבריאות שיהיה•

פגי שה בפא רי ס

לא יטעה אתכם. יגאל •שר אותו בגרמנית
טהורה. ואם מישהו מכם הטיל ספק אי־פעם
ביכולתו ישל תימני גיזעי לשיר בגרמנית,
אז בבקשה, יגאל בא והוכיח שגם
זה אפשרי.
חוץ מזה, הוא עדיין בפאניקה מאלוהים,
ובגלל זה הוא צם ביום־כיפור וריחות

פינחסי >עם דליה לביא)
קבלת־פנים

אני, באופן אישי, לא הייתי יוצאת מכלי
אלמוגיותי, או מכל דבר אחר, כדי למכור
ספר. אבל אני זו אני, ואילו סיגלית
פריאל היא דוברת מרכז־הקבלניפ, שכתבה
ספר בשם צריך לנסות פעמיים —
שהוא מעיו סל־עצות לגרושה המודרנית
על מה, איו ולמה להרגיש בתור גרושה.
ואולי בגלל זה, כל הארץ ידעה איך היא
הרגישה לפני, בזמן, ואחרי שהיתה נשואה
למתורגמן הסימולטאני ז׳אן סלאכיק.
איך הרגיש ז׳אן סלאביק עצמו מהעניין
הזה, אני לא יודעת. אני רק יכולה לתאר
לעצמי שהוא לא־כל־כך אהב את הרעיון

•שגרושתו עושה כסף מהגירושין שלה!
מכל מקום׳ כשנפגשו השניים לאחרונה נ
פאריז אמר ז׳אן לסיגלית :״אס כבר עשי
כסף מהעניין, אז מגיע לי עותק ע
הספר בצירוף הקדשה מיוחדת. אחרי הב
אני הייתי הפארטנר שלך להרפתקה שז
ביאה לכתיבת הספר.״
סיגלית העניקה לבעלה־לשעבר את [
עותק המבוקש פלוס ההקדשה, אבל 1
מהעניין הזה החליטה לע־שות כסף. עובד
היא הביאה את הסיפור לידיעתי, וגם
דרך מצויינת בדי לקדם את מכירות :
ספר שלה.

בשכירות חודשית מרתף
16 מטר, ב ס ביבו ת
דיזנגוף — קרן־ קיי מ ת
בתל־אביב

11701/1

בטאון מקצועי לספרי ישראל
לציבור הספרים בישראל!

להתקשר בשעות הבוקר
לאריה בטלפון 227738

מחשב -לתלמיד
ולסטודנט
* מחשב — למדען ולמהנדס
* מחשב — לסוחר
* מחשב — לבל אחד י !
5׳ 0א 1א 0ז ע ^111£

מחשב — הכיס המהימן!!
במחיר וכשרות —
ללא תחרות!!

אנו שמחים להודיע על הופעת
שיער בטאון מקצועי לספרי ישראל
ובו חומר מקצועי מגוון
וכתבות על ארועים מעניינים בשטח המקצוע
שישלח בדואר לכל מספרה בארץ
מספרות חדשות וספרים אשר שינו בתובתם
ומעונינים בקבלת החוברת, מתבקשים להודיע
על בתובתם המדוייקת
לחברת ״וולה״ ,ת״ד , 11^5ירושלים

111נ -ב ו ־ ג ד
חימה^דחוד ריח לחן 31

בבדבת שנה טובה ופוריה
7£114

תן טרמפ
לחייל

הנהלת אינטרקוסמא— ״וולה״
ירושלים

״חלה״ -מוניטין בינלאומי לק 171 נועי7ן ת השיער

כוכבבינלאומישאפט
וקה בינלאומי,בירה מכבי

העולם הזה 19*6

עליזה בארץ הפלאות

וסו 111!0111101 נו 0111111
ה בן ביחד
לא יעזור לכם, תנסו להפריד, תנסו לגמור, תנסו לסכסך בין

מה יש להגיד, ד,שנים חולפות על יד
עליזה עזיקרי ולא מותירות בה סימנים.
עובדה, בכל פעם שהיא קופצת לארצנו
הקטנטונת לביקורים, או לסידורים, או להופעות,
היא נראית טוב יותר מאשר בפעמים
הקודמות. כל הכבוד, בחיי.
הפעם הגיעה לכאן עליזה בגלל סיבה
חשובה מאד. אחרי שבשנים האחרונות
היא מתגוררת בארצות־הברית של אמריקה,
ומופיעה בדיסקוטק-מועדון סברה איטט
של דודה ורעה ששון רג׳ואן, החליטה
הגברת עזיקרי כי אמריקה אולי טובה בשבילה,
אבל לא בשביל הבנות שלה סאני

ופאני.

סאני, בתה של עליזה מיחסיה עם הזמר
הנשוי ארים פאן׳ ופאני מנישואיה ל
הזמרת
המקסימה אסתר עופרים לבין החבר שלה רוני גרגר,
לא יעזור לכם.
אמרתם הוא עזב אותה בגרמניה ובא ב׳לעדיה לישראל׳ לא
חלפו הלילות ולא חלפו הימים והיא באה אחריו. אמרתם הם
לא גרים ביחד, הוא בא לבית הוריו, והיא נסעה לבית־הוריה
בחיפה. אבל עובדה, הם כן ביחד, באותו מלון בתל־אביב.
אמרתם אין לו שום דבר עם המישפחה שלה, הוא בכלל לא
מכיר אותה. אבל עובדה: הם נסעו יחד לבקר את האח שלה,
נועם, המתגורר בראש־פינה יחד עם צעירה מסביון בשם סיכל.
האמת היא שאתם סתם אנשים רעי־ילב. באמת־ובתמים מת נהל
לו רומן שקט ויפה בין שני האנשים הצעירים האלה. הוא
בא לישראל קצת לפניה, משום שהיא עמדה להגיע ממילא.
אתם מבינים, בתחילת החודש הבא עלינו לטובה יש לה רסיטל
בתיכל־התרבות בתל־אביב, וכבר עכשיו רבים על השגת ה כרטיסים.
ואני
אף פעם בחיים שלי לא אשכח איך פעם, אחרי הופעה
שלה, פגשתי חברה שלי עם דמעות בעיניים, וכששאלתי אותה
מה קרה, היא אמרה לי נרגשת :״היא נהדרת, היא נהדרת!״
ואחר כך סיפרה לי איך בחור אחד בקהל צעק לעברה של
הישראלית האלוהית :״את מקסימה!״ ,ואיך כל הקהל מחא כף
שעה ארוכה.
דחילק, זה שהיא זמרת מצויינת כולנו יודעים. אז למה שלא
ניתן לה צ׳אנס להיות קצת מאושרת ז מגיע לה, ל אי

הקטנה

עליזה עזיקרי
חינוך בקיבוץ
שחקן ניסים עזיקרי. שתי הבנות גם־
יחד מעריצות את האבות שלהן, תולות
תמונות שלהם בחדריהן ומספרות לכל מי
שמוכן לשמוע שלא רק אמא מפורסמת
נורא, אלא גם אבא.
בקיצור, עליזה החליטה לבוא ארצה ולסדר
את הבנות בקיבוץ. מה יש, שיקבלו
חינוך טוב, קצת ציונות, קצת מישמעת,
קצת מיסגרת. היא, כמובן, תבוא לבקר את
הקטנות בכל חופש ובכל הזדמנות, וגם
הן תבואנה לבקר אצלה באמריקה.
היא החליטה יחד איתן שכך יהיה טוב
יותר בשבילן. ואם היא החליטה, אז אפשר
לסמוך עליה שהיא יודעת מה היא
עושה.

יפה בפיר.

החבר׳ה האלה החליטו לשנות את פניה
של לונדון, ובא לא להרים גבו תבת מיהה.

פשוטו כמשמעו. הם לוקחים את החלונות
האנגליים הישנים, הרקובים והיפים, ומחליפים
אותם בחלונות מודרניים ובתריסו־לים
סטייל תל-אביב.
בשביל מה האנגלים צריכים תריסולים,
אל תשאלו יאותי. שמש, אחרי הכל, אין
להם יותר מדי. אבל תסמכו על שוקי, אמנון

יהלומים קורצים לאמ>ל>
מה יש לדבר, הוא יודע עם מי להת
חתן,
עורך־הדין הצעיר והחתיך אילן
לפידות. קודם הוא התחתן עם הדוגמנית
ליאורה לפידות, שלה היה נשוי מספר
רציני של שנים, ושממנה התגרש אחרי
ויכוחים ומיקוחים ב־.1972
הוא לא הספיק להתגרש מליאורה וכבר
התחתן לו, חודשיים בדיוק אחרי הגירושין,
עם צעירה בשם אמילי ירמקוב שהיתה
אז, אם אני לא טועה, שמיניסטית בת שבע-
עשרה. אמרו עליה, על אמילי, שאילן התחתן
איתה בגלל דמיונה הרב לליאורה.
שטויות במיץ.

אחרי החתונה, שהתקיימה בנוכחות אורחים
רבים, בהם הקבלן גיגי פרס אחיו
של שר הביטחון שמעון פרס, הוכיחה ה-
שמיניסטית הקטנה עד כמה בעצם, היא
גדולה.
חוץ מזה שהיא הפכה לאמא היא הפכה
גם, כמו שאתם רואים אותה, לאשת־עסקים,
כך אומרים לי. היא נוסעת לה בשליחויות
משליחויות שונות לחו״ל, ומתווכת בעיס־קי-יהלומים.
בהתחשב בזה שבשבעים-
ושתיים היא היתה בת שבע־עשרה, יש
להניח שהיום היא רק בת ,21 תסכימו איתי
שזה בכלל לא רע, בשביל בחורה בגילה.

חבר ברצינות

הסחורה שלהם. בעניין רישיון־עבודה, הדרוש
באנגליה לכל אזרח זר, אין ציפי
מבינה. אחרי הכל היא רק האשד. בבית,
נא לא לשכוח. אבל בינתיים היא כאן,
מבלה, רואה ונראית.
את הבעל השאירה בלונדון, שישמור על
העסקים, והיא תשוב אליו כתום חופשה
בת שלושה שבועות במולדת הישנה.

היא הגיעה! כולה בלונדית, עם שני פסי-
זהב בהירים בוהקים בשערה, לבושה אחלה
לונדון מאל״ף ועד ת״ו. טוב, זה לא
פלא. בהתחשב בעובדה שהיא הגיעה ישר
מלונדון, מולדתה החדשה. ואני מדברת
על נערות־הזוהר, הפצצה בעלת תואר־היופי
לשעבר, ציפי לוין, שמייד עם נישואיה
לשוקי, בעל־דיסקוטק לשעבר,
נסעה ללונדון־טאון, והחליטה לבנות את
חייה בעיר הרדומה והעליזה לשעבר.
אז מה היא עושה בלונדון? קודם כל,
היא עושה ילדים. עובדה, היא בחודש הרביעי
להריונה, וכשהיא אומרת את זה,
אפילו רואים את העניין, למרות השמלות
הסכסיות והגיזרה החטובה והכל. חוץ מזה
היא מעודדת את בעלה, שתפס ג׳וב לא-
נורמלי יחד עם ישראלים נוספים, ובראשם
אמנץ מס, בעלה של הדוגמנית־לשעבר

אסתר עופרים

שרום רבת חשגויו

ציפי לוין
תריסולים בלונדון
ושאר החבר׳ה שהם, כיאה לישראלים המכבדים
את עצמם, יודעים איך למכור את

אני לא מבינה הרבה בפוליטיקה, ואני[
לא יודעת אם זה טוב או רע ליהודים ששגריר
בריטניה בישראל, כרנרד לוד־[
ודייג, מסיים פה את תפקידו, וחוזר ל|-
מולדתו.
אבל דבר אחד אני יודעת, וזה על־ן
בטוח: זה שהשגריר עוזב אותנו לצמיתות
לא כל־כך טוב לגברברי תל־אביב, שחיזרו
בנאמנות ובהתמדה אחר בתו ה־ו
חתיכה, דייאנה, שהתערתה היטב בנוף[
של דיזנגוף, במסיבות ובחוף שרתון.
מכל החיזורים והמחזרים היה לדייאנה[
רק רומן אחד רציני בעת שהותה בישראל.ץ
זה עם הזמר גבי שושן, שהסתיים ל־[
מגינודליבה כשגבי מעדיף על פניה את1
הדיילת מירי עינבר, שהפכה בינתיים[
אשתו החוקית.

נגמרע
מה אגיד לכם, אני באמת מתחילה להאמין באמונות טפלות. אין לו מזל, לסרט־הטלוויזיה
דויד וגוליית. בתחילה חלה במאי הסרט, אלבש סיגל, נאלץ לחדול לביים
והצילומים הופסקו. אחר־כך חלה הכוכב, טימותי בוטומס, ושוב הופסקו הצילומים.
ואחרי שסוף־סוף, במזל טוב ובשעה טובה הושלמו הצילומים עד תומם, החליטה מפי-
קתו, מילדרד פריד אולכרג, שלמאורע מעין זה דרוש סיום חגיגי.
היא כינסה את שחקני הסרט, הצוות הטכני שלו, המזכירות ושאר המשרתים־
בקודש למסיבת־סיום חגיגית שהתקיימה במלון דיפלומט בירושלים.
המסיבה היתד, משופרא דשופרא, מצב־הרוח הרקיע שחקים, היין נשפך כמים,
שלא לדבר על הוויסקי והסנדוויצ׳ים. אחת החוגגות היותר־עליזות במסיבה היתד,
מזכירת ההפקה הישראלית פרי, לשעבר פרחיה פרוספר, התיכה רצינית ובחורה נח מדה
מאד לכל הדיעיות.
פרי שתתה בלילה ההוא כמו שלא שתתה מימיה. אחרי הכל, לחגוג את סיום
מסע התלאות של סרט-ז*,טלוויזיה הנ״ל, זה ה״ה חלום־חייה. והנה, סוף סוף הגיע
היום הגדול.
היא התיישבה לה על אדן חלון הקומה השנייה, שבה התקיימה המסיבה, אך אוי
לאותו אסון שכימעט אירע. כטוב ליבה ביין, לא שלטה פרי בעצמה, ונפלה מחלון
הקומה השנייה. במזל רב נמנע אסון.
פרי הוחשה לבית־ד,חולים, ושם איחו לה אי־אלה שברים. אז החלמה מהירה, פרי.

ה בו בהשבאהנ/־סטאלאג י 3א1י

* 20 הגחח לחיילים בעורות פעיל

למד

בביתר

בגרות

אם אתה שואף להצליח בבחינות הבגרות ותטוקדטות ולימוד בצורה רצינית ותחת
פיקוח בהתאם לתכניות של משרד החינוך, אנו נסייע בידר להגשים את
שאיפתך.
לשם קבלת פרטים מלאים, מלא את התלוש
באפשרותך להיבחן במועדים
המצ״ב ושלח בהקדם אל המדור לייעוץ
הנוחים לך.
מקצועי ת.ד ,33114 .תל-אביב.
לרשות הלומדים יעמדו יועצים
לעזרה אישית בסניפי המכללה
העברית להשתלמות בכתב.

כתובת ...
מעוניין בקורס

סלפון ...

צוות מורינו ועובדינו עומדים לשרותו לייעוץ בכל עת

המכללה ריעבר״ית להעותלמות בכתב
37 שנות נפיץ 115,000 .בוגרים
תל־אכיב, שד׳ רוטשילד ,93 סל • 624162 .חיפה, נורדאו ,30
ירושלים, ההסתדרות ,22 טלפון .224769
— שעות ההרשמה 20.00—8.00 :ללא הפסקה —

טל 667010 .

הופיע בכריכה קדה!
הספר
שהבדמדברי בו

מוד
הנפילים מאת

איין ראנד
( מחברתי יבמע יןהמתגבר
להשיג בחנויות הספרים והקירסקים
הפצה: גד, רה׳ צ׳לנוב ,13ת״א

(המשך מעמוד )35
שלו. לג׳ורג׳ צ׳אקיריס ולי תית, מיספר׳
משותף. הייתי החתיכה היחידה מבץ כל
החתיכות שהסתובבו במועדון, שהוזמנה
למסיבות של הגדולים. כי אני טיפוס של
מסיבות. איפה שאני, שם יש מסיבות.
יום אחד החלטתי לנסוע להונג־קונג.
שם, ידעתי, עושים סרטים, אפשר לעשות
קריירה. התקשרתי עם חברת־הסרטים הגדולה
ביותר בהונג־קונג, חברת האחים שו,
והם החתימו אותי מייד על חוזה. השתתפתי
בסרט שנקרא בית־הבובות העשוי
במבוק. הסרט מספר על קבוצה של שבע
אחיות רחמניות הכלואה במחנה־ריכוז יפני
בזמן מילחמודהעולם השנייה, ועוברת עי-
נויי־תופת, כולל קיום יחסי-מין עם חבוב־שים
היפאניים.
לי היתר. בסרט סצינה הומוסכסואלית.
קיימתי יחסי־מין עם המפקדת הנשית של
מחנה־העינויים, שהיה מעץ סטאלג.
תאמינו לי, לעשות אהבה עם השחקנית
הסינית היה הרבה יותר נעים מאשר לעשות
אהבה עם איזה סיני קטן. הסרט זכה להצלחה
לא־נורמלית. עד כמה שאני יודעת,
המפיק מיכאל שווילי קנה אותו להקרנה
בישראל. אבל הוא אמר לי שהוא חושש
שהצנזורה תקצץ קטעים רבים מאד מן
הסרט, המפליא באכזריותו ובנועזותו.
אני מקווה שלא, כי יש לי בסרט תפקיד
מצויין, ואני רוצה שאנשים יראו אותי
בדי שאוכל לקבל תפקידים בקולנוע בישראל.

השנים שהיתי במיזרח, עשיתי חיים
משוגעים. אני אוהבת יין, שמש, יוגה.
זה טוב בשביל הראש, זה משאיר אותי
ביחד עם עצמי. הודו, אינדונזיה, סינגפור,
הונג־קונג. בכל המקומות האלה שבהם
חייתי הייתי מחוסנת, בזכות היוגה. בהונג־קונג
הייתי הולכת בלילה ברובעים הסיניים
של מעשני־האופיום. יכלו לרצוח אותי,
לאנוס אותי, מה לא. אבל אני לא פחדתי,
כי היוגה נסכה בי ביטחון.

אני מתכוונת.
ההרפתקאה המינית הראשונה שלי
היתד. כשהייתי בת שבע-עשרד״ עם
ישראלי, תאמינו או לא. שמו היה אלכם
פישר. אני לא יודעת אם התאהבתי בו. מה
זאת אהבה? אני אוהבת את כולם, כולם
אוהבים אותי.
אבל הגברים הישראליים לא יודעים
לתת את עצמם. הם לא יודעים שלהיות
גבר אין פירושו להתרוצץ ממיטה אחת
לשנייה. הם לא יודעים שגבר יכול להירגע
ולתת את עצמו לאשה. אילו ידעו,
היו יותר מאושרים. אשה נותנת הרבה
לגבר. היא נותנת את עצמה.
אני פתוחה, חופשייה. אצלי הכל חופשי־חופשי.
אנשים לא מבינים את זה נכון.
כל גבר שני שאני פוגשת, מנסה להכניס

__ סכס
על אופנועים
* ש לי אנרגיה. אני חייבת להיות
עסוקה כל הזמן, אני לא יכולה לנוח.
כל הזמן מציפים אותי בהצעות־עבודה.
אני לא יכולה שלא להצליח. כד זה היה
בהונג־קונג וכך זה בישראל.
דושקח רוזן
לפני שקיבלתי את התפקיד בבית־הבובות
תמימה ופראית
ידעתי שאשיג את התפקיד. הם בחנו מאתיים
בחורות אבל לי היתד. מחשבה חיובית
לגבי התפקיד הזה. התרכזתי ברצון אותי למיטה. לי-עצמי היו רק מעט הרפתקאות
עם גברים ישראליים. היה אחד,
שלי להשיג את התפקיד, והשגתי אותו.
כך אני עושה לגבי כל דבר בחיים, יצחק בלש, בדיוק מה שאשר, צריכה: גבר
ואני באמת משיגה כל מה שאני רוצה. מושלם. אבל הוא אמר לי שהוא לא רוצה
אני אוהבת חיים טובים, להמר, בעיקר באלאגאן.
לשחק בלק ג׳ק ורולטה.
הייתי אתו הרבה זמן, וכשהעניין הפך
כשהייתי בג׳אקארטה עבדתי בדוגמנות, רציני הוא קם ונסע. והיה אחד מוני, שאני
ועשיתי פירסומות סכסיות על אופנועים, לא זוכרת את שם מישפחתו, אבל הוא
לסיגריות. אז התאהבתי בנסיעה מטורפת היה באלאגאן אחד גדול, ממש כאב־ראש.
והיה השחקן ארנון צדוק. היה לנו טוב
על אופנוע. כמה שהאופנוע נוסע יותר
מהר, כך אני יותר נהנית. אני יודעת שלא ביחד, התאמנו יפה. הוא התאהב בי. אמרתי
יקרה לי כלום. אני עושה מדיטציה ומר לו, הזהרתי אותו, שלא כדאי לו, אבל זה
לא עזר. היינו ביחד ארבעה חודשים. לא
גיעה את עצמי.
אני אוהבת נוחיות. רק את הטוב ביו גרנו יחד, כי אני אף פעם לא גרה עם
תר. בריכת־שחייה, דירת־גג, מכונית־ גברים. אני מוכרחה להיות עם עצמי,
ספורט, ספינה. היה לי את בל זה. עבדתי אלא־אם־כן אני מוצאת משהו מושלם. ואת
כל היי, אני אוהבת לבדר ולהתבדר, להווח זה עדיין לא מצאתי.
עם האנשים היפים ולהפיק את המכסימום
מכל הבחורות שהכרתי בארץ׳ יש
מהחיים.
רק בחורו. אחת שמצאה חן בעיני,
שואלים אותי מה יש לי לחפש בישראל. בחורה אחת שהיא בראש שלי, וזאת שיבא.
אחרי כל הדברים המשוגעים שעברו עלי היא באמת, על-הכיפאק׳ .פגשתי אותה דרך
במיזרח, כולל נסיונות מרטיטים עם סמים חבר שלה, סטיב. היא צילצלה אלי, שאלה
ועם גברים, אני אומרת: אני מאד יהודיה. אותי אם אני מצה לרקוד איתה. מאז אנחנו
ארבע השנים במיזרח־הרחוק טיהרו אותי, ביחד.
והחזירו אותי ליהדות. מצאתי את עצמי
אחרי הופעה עם צביק׳ה פיק מתנפלים
דרך היוגה. היום אני מגיעה כל־כך גבוה, עלינו, כימעט קורעים אותנו לגזרים. הקהל
שאני לא צריכה סמים.
ממש משתולל בהופעה שלנו. כעת, לשיבא
הגברים בישראל קוראים לי תמיד: ולי יש תוכנית לנסוע ליוון, אולי נעבוד
,משקה! תשקה!׳ רוצים לדבר איתי. למה שם בהצגה. גם פה, בארץ, הציעו לי לע הם
רוצים לדבר איתי! כדי להכניס אותי בוד׳ בקומדיה שמביים הבמאי יואל זיל־למיטה.
הם לא רוצים להכיר אותי. אבל ברג, אבל סירבתי. אני לא מבינה את
לצערי, הגברים הישראליים הם גברים השפה, ועד שלא אבין מה אני אומרת,
נפלאים. בכל העולם, בכל מקום, תמיד לא אשתתף בהצגה שבה עלי לדבר.
הייתי עם ישראלים.
יש לי גם הצעות להופיע בסרטים. אחת
הם חכמים מאד. הם יתנו לד רק אם מהן היא מהבמאי אסי דיין. מישהו שרוצה
תתני להם. אבל הם לא יודעים להתנהג להעלות בארץ את הו כלכותה הציע לי
עם אשה. אין להם בראש את המושג לככב במחזמר. לפני שנים, באוסטרליה,
,לאט־לאט׳ .הם רוצים הכל ומהר, ובבת -סירבתי לאותה הצעה עצמה. בארץ אהיה
אחת.
מאושרת לעשות את זה, כי עירום לא
אני אוהבת גברים בדיוק כמו שהם מרתיע אותי.
אוהבים אותי. יש לי סיסמה, :יש-יש —
אני באמת אוהבת את ישראל, ואם האנאין־אץ׳
.ואני יודעת דבר אחד, כשהדב שים פה יקחו אותי כמו שאני, ולא ינסו
רים אמורים בגברים, לעולם אל תהיי מופ לשנות אותי — בי אני לא רוצה להשתנות
תעת! ומי שיש לו ראש טוב, יבין למה — אני בטוחה שיהיה לי פה טוב.
העולם הזה 1986

ך* משן 16 השנים שבהן נערכת, כימעט ברציפות,
^ תחרות בחירת מלכת־המים מטעם העולם הזה,
רכשה לה התחרות קהל־אוהדים קבוע, הבא לצפות
בה בנאמנות מדי שנה בשנה. גם בקרב היפהפיות
הצעירות עצמן יצא שם התחרות, והן יודעות כי,
במידה שתיבחרנה — וגם אם לא — תשמש לחן
ההשתתפות בתחרות״יוקרה זו קרש״קפיצה אל עולם
הזוהר והדוגמנות.
מדי־שנה מוקדשים מאמצים ניכרים לגלות את מיבחר
יפהפיות הנוער, להעלותן על הבמה, להעניק לח!
ליטוש ושיפשוף לקראת המאורע הגדול, ולהציגן לפני
הקהל המצפה במיטבן.
גם השנה נעשו מאמצים כאלה, ושכרם היה אף גבוה
מן המצופה. נשף־הבחירה של מלכת־המים ה־,17
שייערך ביום שני הבא, ה־ 29 גחודש, ב״היכל־התרבות״
בתל־אביב, יהיה מאורע מייוחד״במינו.

כי השנה עלתה רמת הנערות המשתתפות בתחרות,
הן מבחינת יופיין והן מבחינת מיטענן האישי, על כל
התחזיות. אפשר לומר, בביטחון, כי מעולם לא היתה
רמת המועמדות כולן גבוהה כמו בשנה זו. עד־כדי״כד,
שבמשך כל תקופת הפירסומים אודות התחרות הגיעו
מועמדות חדשות רבות ללא־הרף, והניפוי היה רציני.
לבסוף מויינו 16 המאושרות, אשר תייצגנה את יבול
היופי של ישראל בשנה האחרונה בכבוד ובגאווה.
אוהב״היופי יוכל למצוא ביניהן קשת רחבה ביותר
של טיפוסים, גלריה מגוונת של צבעים, ארצות״מוצא,
השכלה ותכונות: ילידות הארץ ועולות־חדשות,
בלונדיות וכהות״שיער, גבוהות ומיניאטוריות, מוצקות
ושבריריות.
את אולם חיכל־התרבות יקשטו, בערב התחרות,
אלפי פרחים חיים יפהפיים, בעיצובם של פירחי־בץ,
כמיטב המסורת של התחרויות מדי שנה בשנה —
רקע טיבעי ליופי הטיבעי, תפאורה המהווה השלמה
למיצעד״היופי שייערך לפניה.
את התוכנית ינחה אמן הבידור־הקל מיספר אחד של
ישראל — גדי יגיל. גדי, המכין בימים אלה תוכנית•
יחיד חדשה, העתידה לצאת אל הבמות בחודש הבא,
אינו נוהג לערוך הופעות ערב תכנית חדשה שלו. אך לכבוד
הזדמנות זו חרג ממינהגו, והסכים להנחות את התחרות.

אסי חזן, תל־אביב

ויקי זילברמן, בית־העמק

התוכנית העשירה והמגוונת תכלול את הזמר שלמה
ארצי, שגם הוא עומד לצאת בשבועות הקרובים
בתוכנית־יחיד חדשה, ובה חידוש: ליווי של שתי
נערות-חן שיוסיפו נופך לשירתו, המוכרת והאהובה כבר
כשלעצמה. בערב זה יגיש שלמה ארצי קטעים מן
התוכנית החדשה שלו, כשהוא מלווה בשתי הנערות,
ובתיזמורת התפוח.
את הנופך הנשי יעניקו לתוכנית״הבידור שלישיית״הבנות
החיננית ביותר בארץ היום, שוקולד -מנטה -מסטיק,
שהחלה קונה לה שם אף ברחבי העולם.
את התוכנית העשירה יחתמו ג׳וקי ארקין ולהקת
בנית-הג׳אז שלו, בקטעים מתוכניתם במיקצב
75׳ ,הממלאת כיום אולמות ברחבי הארץ.
וגם למועמדות יהיה מה להראות, נוסף לעצמן. הן
עתידות להציג שתי תצוגות־אופנה. האחת: ביגדי ים
וחוף של חברת גוטקס, במיטב קווי־האופנה של העונה
הבאה, שנת 76׳ .תהא זו הופעת״הבכורה של הקו
החדש. התצוגה השנייה: שמלות משל בוטיק אדלר,
אשר עוצבו במיוחד על־ידי המעצב יצחקאדלר לכבוד
אירוע חגיגי זח.
המועמדות תהיינה מאופרות על־ידי מיטב המאפרות
של חברת־התמרוקים הנודעת רבלון, אשר העניקה את
חסותה לערב זה, ואיפור זה יודגם אף בשקופיות־צבע
אישיות גדולות של הנערות, שיוקרנו על הבמה בעת
הצגתן לפני הקהל ויפגינו את האיפור המייוחד במלואו.
גם לשערן של המתחרות הוקדשה תשומת־לב מייוחדת.
בשבוע האחרון הן קיבלו טיפול מיוחד, על״ידי מימי,
המדריכה הראשית של חברת וולה, במרכז חמייועד
להדרכת ספריות בטיפול בשיער.

את הופעתן הנאה והמטופחת תהיינה הנערות
היפהפיות חייבות למורה הוותיקה לטיפוח־החן, יאה
פל טשר, אשר אף גילתה את חלקן, ולימדה אותן
כיצד להתנועע ולהבליט את צדדיהן היפים ביותר.
ואילו בשיאו של הערב יוכל גם הקהל ליטול חלק
פעיל. מי שישמור על כרטיסו, יובל לרשום עליו את
מיספרה של המועמדת שנשאה חן בעיניו יותר מכל,
ולהשתתף בבחירתה על״ידי הטלת הכרטיס לקלפי
המייוחד.
שילובם המוצלח של בל הגורמים הללו מבטיח ערב
נעים ומהנה, מלא תוכן ויופי, שיישאר בזיכרון זמן רב.

רחל בצלאל, תל־אביב

רונית בהן, חיפה

בלתדיות ושחורות, בנות נל העדות, תלמידות ועובדות ־ ארה הן

אורית דר, נתניה

מאירה ויינברג, חולון

שרי חן, רמת־גן

ייייייייי•

רונית לירון, תל־אביב

תמי חנש, גיבעת־עמל

נורית אמויאל, תל־אביב

המועמדות השניות שתעמודנה לבחירה ביום ב, הבא בהיכל התרבות

סמדר שדה, חולון

מימי חזן, תל־אביב

יהודית חמד, בת־ים

דליה חביב, רמת־אביב

מיקי תבור, פתח־תקווה

חיה פליישנר, פ״ת