גליון 2587 מתאריך 1 באפריל 1987

ב׳ בניסן תשמ״ז1.4.1987 ,

מיססר 2587

המחיר

חרות

א״דס

לוי טמן מלכודת לעצמו

הבלוף של השנה

היבואן: י.ד. עסקים בע״מ; תל־אביב, רחוב סלמה ;40
826167־03

מיכחבים

כתבת השער הקידמי:

קוע בצמות הויגור

עחר קטן 1ש 1ד גדול
עוד על מישפט דמיאניוק(,.איוולת״,
העולם הזה 11.3.87 ואילך).
אני שמאלנית בדיעותיי ומצביעה בבחירות
לרצ או לשלי, אך קשה לי להביו את מידת השיני
אה העצמית של אנשים כנתן זך, הזועק על כל
עוול קטן הנגרם לפלסטינים ולעולם אינו מוחה
על מעשי רצח, שמבצעים פלסטינים ביהודים.
לשיא הציניות הגיע זך בתארו את מישפט
דמיאניוק כאיוולת וכמישפט״ראווה ואת העדים
בזקוקים לטיפול נפשי• רחל סריאל, רמת־גן

מדוע נוצר קרע בין אביאם סלע (משמאל)
המפקד המתפטר של תל־נוף. לבין רפי איתן,
מפעילו הישיר בארצות־הברית? • אחד מגיבורי
פרשת פולארד עושה חשבון נפש,
ומסביר מדוע לא השיל את האחריות אל
__ הדרג המדיני. מי מסוכסך עם מי
בפרשה -ובאמצעות מי שלח ה־פרקליט
דויד ליבאי את מיכתביו?

גסיעה אחת יותר מדי
על נסיעתו של יו׳ר רשות״השידור
לדרום־אפריקה(״שידור״ ,העולם הזה
.118.3.87
התקשיתי מאוד להימנע מתחושת צביעות, זיוף
׳ומשוא־פנים על הדרך שבה נהג מישרד־החוץ, וב־עיקבותיו
גם העולם הזה, אשר דיווח בציניות על
״היעלמותו המיסתורית״ של יו״ר רשות־השידור,
״כנראה״ לררום־אפריקה.
יו״ר הרשות, מיכה ינון, הוא לא הראשון, וגם
לא האחרון, שנסע לשם. לפני זמן־מה חזר משם
ראש דסק דרום־אפריקה במישרד״החוץ, אלון לי־אל,
אבל הוא נפגש עם שחורים — וזה מותר.
אחריו חזר משם ראש מינהלת־ההקמה של הערוץ
השני, אבל הוא יצא בשליחות השר אמנון רובינשטיין,
וזה בוודאי כשר. כעת נמצא שם יועצו של
שימעון פרס, אברום בורג, אבל הוא כבר מיהר
להכריז ש״מי שהיה צריך לדעת מהנסיעה, ידע!״

רק כשנוגע הדבר ליו״ר, שהוא דתי(וזה תמיד
טרחתם לציין) ,נזעקתם פיתאום?
יצחק רט, רמת־גן
• הקורא רט הו א דובר המפד״ל. א ת
המיכתב כתב שלא במיסגרת תפקידן.

רמרגרים אץ קשר
על הקשר בין בני האומה העברית
בישראל ליהודים בארצות-הברית
(״הנדון״ ,העולם הזה .)18.3.87
שוב קלע אורי אבנרי, כרגיל, בול. ההשוואה
של הקשר בין עברים בארץ ליהודים בעולם לזה
שבין בני אוסטרליה לבריטניה היא לא רק נכונה
תיאורטית אלא אף הוכחה, ממש בימים אלה,
בשטח.
בחודש שעבר עמד בית־המישפט העליון באחת
ממדינות אוסטרליה (המורכבת, כידוע,
משמונה מדינות) על אי־התלות המוחלטת בין
בריטניה לאוסטרליה, למרות קישרי הדם והאחווה
בין אומותיהן.
זה קרה כאשר רב־מרגלים בריטי בדימוס,
שהיגר בינתיים לאוסטרליה, ביקש לפרסם ספר
חושפני על שרות הריגול הבריטי, וממשלת
בריטניה ביקשה למנוע את פירסום הספר. בית־המישפט
העליון האוסטרלי דחה, כערכאה סופית,
את התביעה הבריטית מכל וכל.
אילן ינוב, חיפה

ייבוא מדנמרק
על מוצאה של אשת ח״ב רפי אדרי
(״אנשים׳; העולם הזה .)18.3.87
לפני כמה ימים קראתי בעיתון על עיתונאי
ישראלי ״ממוצא גרמני״ .לדעתי זאת הגדרה
שגויה, כי הכוונה היתה לעיתונאי ישראלי, יהודי
יליד גרמניה.
לכן נדהמתי כאשר מצאתי בהעולם הזה ידיעה
המספרת על השתתפותה של ג׳ואן אדרי,
״אשתו הדנית״ של ח״כ רפי אדרי, במסיבה של
השקת בושם מיזרחי.
לפי מיטב ידיעתי חבר־הכנסת אדרי איננו
נשוי לאשה דנית. הוא נשוי ליהודיה ילידת דנרות
קפלן, תל־אביב
מרק.

קבלנים בלי חשבון
על חוק אפשרי לעידוד בניית דירות
להשכרה (״תשקיף״ ,העולם הזה
.)18.3.87
כמוני מצפה ליום שייבנו דירות להשכרה,
וכאשר ילדיי יגדלו לא נצטרך להשקיע חסכונות
של חיים בבלטות של דירותיהם.
אבל כל מי שיודע לעשות חשבון מבין שאפילו
אם יוחקו בחוק ההקלות מרחיקות־הלכת
ביותר, לא יימצאו קבלנים שייבנו באזורי־מגורים
(המשך בעמוד )4

העולם הזה 2587

כתבת השער האחורי:

תיק נימרודי

אי! דזזמן

יעקב נימרודי, שנפגע עד עימקי נישמתו מהכינוי
״סוחר מוות״ ,העמיד לרשות אורי אבני
י הר של מיסמכים ועשרות תצלומים, להוכחת
טענותיו. על הנער מבגדאד שמכר נשק
בשם המדינה, שהתפיל מי־ים וניסה להקים
כור גרעיני ביחד עם המו״ל של

1פנטהאוז, ושעיתון בפאריס
פירסם חתימתו המזוייפת.
לזיתים איך אפשר לקדם את הסיסוייס בקדם־
אירוויזיון? יזהר כהן הביא את אחותו
שתשיר איתו, ודוד פישר יחבוש כיפה
בצבע השיער. אבל השיא שייך לצבי•
קה פיק: הוא עמד לארגן לעצמו רומאן־
כביכול עם אילנה שושן, כדי למשוך ת־שומתילב
לשירו. בינתיים אומרים שיש
לו רומאן אמיתי עם המלווה, ראומה
— * תירוש (לצידו בתצלום),
אבל הוא מכחיש באבי־רות
:״אין לי זמן לזיונים:״

מחלת האייוס:
חנלון הגדול!
בדרך לוועידה

דף חד ש

החיים והזבל

ציפי שחרור על עריקת חסופרות וחמשו־דרות
בישראל מאירועי יום האשה הבינ עם
תערו
ברגר עםר תערו לאומי
• הוקרה לג׳ניה
כתה ואלנומה • נתן זך חוזר
על השאלה המטאפיסית:
האם יש חיים אחרי הזבל:

קונדום בלי
הקונדום הוא המיצרך המבוקש ביותר במדינה.
קוראים לו ״גומיה״ ,״כובעון״ ,״גומי״ וגם ״קד
דון״ .יש שאינם מעזים לבטא את שמו, מגישים
לרוקח פתק כתוב, מסמיקים
ובורחים. יש חרדים המעדיפים
לקנות אותו בשכונה חילונית.

רחר ה מרחרח מרווחת הפסיכיאטר הקנדי שהצליח
לשגע את ענת
יעקובי (בתצלום) •
איך מצא צבי פריים
את נורית מנחמי •
הרומאן של דויד סופר
.עם שרה וייספיש •
למה עליזה קאשי לא
באה לסדר • רותי ירקוני ומאיר סויסה מצפצפים
על הרבנות • הקברניט ראובן מרונ־סקי
חוזר לאשתו, שחיכתה לו רבע מאה • קובי
זר כסרבן נישואין — האם
יאכזב גם את תמי בן־עמי? • 8 המישטרה שלנו אוהבת סודות.

תליינים חובבים
״העולם הזה״ ערך מישאל בקרב המאזינים,
הרתוקים למקלטי־הרדיו בזמן שידור מישפט
דמיאניוק. המימצא המדהים הוא מיספרם הרב

מיליוני מילים נשפבו בזמן האחרון סביב
רעיון הוועידה הבינלאומית לשלום,
ושימעון פרם מוסיף עליהן עוד
ועוד. האם זה רציני? האם זו הסיסמה
שבעזרתה יובל פרס להק־
^ £דים את הבחירות ולנגוס
ב־ 5מנדאטים מהליכוד?

כורם סוחרים בפחד הגדור ומנפחים
פאניקה מראכותית: הדתיים 1השמ־דנים.
שמצאו שוט חדש רהכות בו
את ההומו־סכסוארים. העיתונאים.
המצריחים רנפח כותרות. ותעשייני
התרופות. העומדים רגרזף רווחים
עצומים. כר האמת ער מור מחרת האיידס
כר השקרים המקובלים.

פליאה מגלה
פליאה אלבק מפרקליטות המדינה מגלה:
בקרוב יוגשו כיתבי־אישום נגד יזמים יהודיים
שהסתבכו בשערוריית הקרקעות .״ב־

מאבק

מכת דויד
המסלול הדוגמנית קארין דונ־סקי
ניסתה להתקדם על
המסלול, באירוע חברתי
שק ט ואלגאנטי לפתע חסמה חני פרי(בתצ־לום)
את דרכה. הקהל התמוגג
מהעניין, ובסוף מישהו פרץ למי
2כונית היבואן וגנב את הדגמים.

כאשר צירי הוועידה ש ת את הימנונם
״בדם וביזע״ והציצו בדויד לוי, הם כבר
החליטו כיצד להצביע: ובכך חרצו את
ראשית נפילתו. כשהגיעו
למילים ״יוקם לנו גזע״ נזב־רו
באהבתם למשה ארנם,
והרימו אותו על כפיים.

המדורים הקמעים:

יומן אישי -שוטר בצומת
לילות ישראל -גיוליוס ויין
קולנוע -מלפנים ומאחור
זה וגם זה -עבדות בחג החרות
מה הם אומרים -״ליד הנשיא
אני צופצייקר
דף חדש -נשים בתיקשורת

מיבתבים -מן העיתון לסמינריון
איגרת העורך -פוטומתטאז׳
תשקיף -הקונסוליה מדליפה
חשבון נפש -עם גיבור־ריגול
ב מ דינ ה -התימני ואמריקה
הנדון -תוספתן
אנשים -גוגה בקראקוב
בלי הרדמה -מגיפת הפחד
אתה והשקל -פימה עלי כסל

תשבצופן הותסקום -המין של הטליים
רחל מרחלת -על כל העולם
׳טידור -ציוד ממוזער
ת ר ברשת -המחברת הסודית

מיכוזבים

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערבת והמיגהלה: תל־אביב, רחוב
גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואד 136 העורך הראשי: אורי אבברי
עודך־מישנה: דוב איתן עורך תבנית: יוכי שנון רכזת מערכת: ענת
סרגוסטי עורך כיתוב: גיורא נוימן צלמי מערבת: ציון צפריר, צבי טל
עורך דפוס: יפתח שביט ראש המינהלה: אברהם סיטון המו״ל :״העולם הזה״
בע־־מ הדפסה :״הדפוס החדש״ בע׳ימ, תל־אביב הפצה: גד בע״מ, תל־אביב.

אץ דבר מרגיז משגיאות״דפוס.
אני עובר על חלק מהעיתון לפני העריכה.
ואיני קורא חלק זה אחרי הדפסתו. כך קרה שכלל
לא שמתי לב לשגיאת־דפוס מרגיזה מאוד.

(המשך מעמוד )3
מבוקשים, בהם מעדיפה רובה של אוכלוסיית המדינה
לחיות.
כדי שיהיה כדאי להשכיר דירת שלושה חדרים
בתל־אביב, למשל, שעם כל ההקלות וההנחות
האפשריות מחירה לא יוכל להיות פחות
מ־ 70 ער 80 אלף דולר, יצטרכו לגבות שכר״דירה
של 500־ 600 דולר לחודש(לפי חישוב התשואה
המתבקשת מהשקעה בסדר גודל כזה).
ואיזה שכיר מן השורה, או זוג צעיר, יוכלו
לעמוד בשכר־דירה בגובה כזה?
דם פלד, תל־אביב

היתר ,״כי הוא מפריד בין יעדים לוגיסטיים
למדיניים. היעדים המדיניים היו דפוקים, אבל זה
לא אומר שאי״אפשר לבצע את היעדים הצבאיים
כמו שצריך״.
והנה על אותן מילים, ועל אותה דיעה, בסיגנון
קצת אחר, כאשר האסטרולוג הירושלמי קדושי
אליצור ביקש מהרמטכ״ל לא לשמוע לדרג הפוליטי
ולא לערב פוליטיקה בצבא, כינה אותו
עורך העולם הזה ״אנטי דמוקרטי, מיליטריסט
לאומני״.
האם יש איפה ואיפה אצל עורך העולם הזהז
שלמה גורן, ירושלים

פלשתינה(א״י)

מן העיתון דסמיגריו!

על השימוש בשמה הלועזי של ארץ־
ישראל בסירטו החדש של וודי אלן
(״תשקיף״ ,העולם הזה .)18.3.87
ליהודים האמריקאיים אין כל סיבה להתרגש
מכך שוודי אלן קורא בסירטו החדש, ימים של
רדיו, לארץ־ישראל פלסטיין. זה שמה של ארץ־
ישראל(בשונה ממדינת ישראל) בלועזית מימים

על חשיבותן של כתבותיו של הדיר
יולי נודלמן בהעולם הזה.
בוודאי תתעניינו לדעת כי סיפרו של ד״ר
נודלמן, מערכת הבריאות בישראל, וכן סידרת
כתבותיו בהעולם הזה שימשו בסיס לעבודה
סמינריונית במיסגרת הקורס שלי בהיסטוריה של
הרפואה, הניתן בפקולטה לרפואה של אוני־

גיליתי זאת רק השבוע, כאשר הסבו את
תשומת־ליבי לכך. זה הרגיז אותי מאוד.

הפוטומונטאז׳ הוא צורה של קריקטורה.
אין אנחנו מרבים להשתמש בו. אך לפעמים זה
ממש מתבקש.
בשבוע שעבר הגיע לידינו תצלום של להקה
בריטית שביקרה בארץ. להקה זו עסקה בשעשוע
אנגלי: היאבקות חופשית בבוץ.

יו״ר־ועדה רוטנשטרייך(מימין)׳
פרקליט, לא פרופסור
ימימה, ולא רק מן הזמן שהאנגלים טבעו את
המושג פלשתינה(א״י).
וחוץ מזה, אפילו ממשלת ישראל מכירה בכינוי
זה. עובדה שעד עצם היום הזה נוסעות מאות
מכוניות של בעלי תפקידים במוסדות האו״ם
בגדה המערבית כשעל לוחיות״הזיהוי של מכוניותיהם
מתנוססת האות האנגלית פי(פלסטיין).
רפי זונטג, הרצליה

יהושע איננו נתן
על תוארו האקדמי של יו״ר וע־דת״הבירור
(״אנשים״ ,העולם הזה
.)18.3.87
יש לו לד״ר יהושע רוטנשטרייך, יו״ר ועדת־הבירור
שמינתה הממשלה לפרשת פולארד,
מספיק תארים משלו(פרקליט בכיר, יו״ר מועצת
העיתונות) מבלי שהעולם הזה צריך להעניק לו
תואר נוסף, שאיננו שלו.
למרות שמדור אנשים הכתיר את הד״ר בתואר
פרופסור, אין תואר זה מגיע לו. אני מניח כי
הכתבת של העולם הזה חשבה, בשעת הכתיבה,
על רוטנשטרייך אחר, הפרופסור (לפילוסופיה)
נתן רוטנשטרייך, איש האוניברסיטה העברית ביאיר
חן, ירושלים
ירושלים.

ד״ר ולד והאסטרולוג
לפני חמישה שבועות כתבתי כתבת־תחקיר
על פרשת־איראן. בין השאר כתבתי, במקור :״מכריו
של ניר (ואני ביניהם) מעריכים אותו כאיש
אחראי. רציני ובעל־עקרונות״.
בגלל שגיאת־דפוס מוזרה, שכמותה אפשרית
רק בשפה העברית, הופיע בעיתון :״מכריו(ואינני
ביניהם) מעריכים אותו כאיש אחראי, רציני
ובעל״עקרונות״.

היאבקות בבוץ — זה הזכיר לנו מייד את
המתרחש בתנועת־החרות. מכאן היה רק צעד
קטן למימוש הרעיון בצורת פוטומונטאז׳ .זה
נעשה ברוח טובה. ואני מקווה שהכל נהנו.
הנה התצלום המקורי והפוטומונטאז׳,

קובלנה מאוחרת של קורא (״ראיון
השבוע״ ,העולם הזה .)29.10.86
בשעתו כתב העולם הזה, בראיון עם הד״ר
עמנואל ולד, מחבר הדוח על צה״ל, בתשובה
לשאלה ״אולי לא דנו בדוח בגלל שיקולים
פוליטיים, שהם מעבר לצבא״ ,כי ולד ענה, בין
* באיור של יוסי לסיד בעל־המשמר״,
מחובר במישקפיו לחברו לוועדה. צבי צור.

ברסיטת תל־אביב, שנה ג׳.
מחבר העבודה, הסטודנט משה עילם, התרשם
מאוד מן הגישה הביקורתית למערכת הרפואה
בארץ והוא דן בנושא זה גם מהבחינה ה־קונספטואלית.
פרופסור
יהודה פריד, תל-אביב

כל אחד
והגוי שלו
היו ימים והבדיחות שהילכו בארץ
על הצמרת הפוליטית היו
׳פחות מאקאבריות מאשר הן ב־ימים
אלה. בך, למשל, דיווח העולם
הזה, בגליונו שהופיע השבוע
לפני 25 שנה, על אנקדוטה אותה
הפיץ אחד השרים על ראש ממשלתו,
דויד בן־נוריון. לנובח מא בקו
הבלתי״מתפשר של זה בירי ביו
משמאל, אנשי מיפלגת הפו עלים
המאוחדת(מפ״ם):
• כאשר החליט כנו של דויד בן־גוריון,
עמוס. בעיצומה של מילחמת־העולם השנית
להתחתן בלונדון, בה החלים מפצעי־המיל־חמה
שלו, עם מרי קאלאו האנגליה, הוא
טילפן להודיע על כך לאביו, שהיה באותה

עת יושב־ראש הנהלת הסוכנות היהודית.

בדגוריון האב שמח לבשורה ומיהר לברך
את הבן. אך הבן. עמוס, ביקש גם להכין את
אביו לעובדה שמרי אינה יהודיה ולכן הי סי ך
״אבל היא לא משלנו!״
״מה?״ הגיב בן־גוריון בבהלת ״היא מהשומר
הצעיר?״

העולם הזה 2587

במקומו יבוא ניצב ייגאל מרכוס.
מדובר גם על שינויים אישיים בצבירת מישמר־הגבול,
במרחבים ובמחוזות השונים. כך. למשל. עומד כנראה
לפרוש ניצב שאול לוי, מפקד המחוז הצפוני.
גם לפני שנה רובר בגבי עמיר כמועמד לסגן־מפכ״ל, אך
השמועות אז התבדו.
בינתיים מתברר כי המתיחות בין השר, חיים בר־לב,
למבקר המישטרה, אברהם(.ברר) אדן, טרם פגה, למרות
התזות הקורקטית שהשניים מפגינים.

זוכוביצקי בצרות

י *י !י 5

החקירה נגד יונתן זוכוביצקי עומדת לקבל
תפנית. תיתכן בקשה להסגרתו מארצות־הברית.
חותנו
של זוכוביצקי. המיליארדר שאול אייזנברג, עומד
לבוא לארץ לסדר־פסח. כאן הוא יעקוב מקרוב אחרי
התקדמות החקירה, וגם יודיע על השקעות חדשות. של
מיליוני דולארים, במיפעלים של החברה לישראל.
שבבעלותו.
בפסח יחזור לארץ גם צבי צור, סגן יו״ר החברה לישראל,
שהוא גם חבר ועדת רוטנשטרייך־צור.

בך יימכר הלחם בפסח
ניחושים סביב הדובר
הקצונה הבכירה מצפה בסקרנות לראדת איך
ינהג הרמטכ״ל הבא, דן שומרון, בדובר־צה״ל
המיועד.
משה לוי מינה לתפקיד קצין כחיל־המודיעין, הממתין כעת
לסיום כהונתו של הדובר הנוכחי, תת־אלוף אפריים לפיד.
היתה זו החלטה שעוררה תמיהות רבות, מפני שהדובר
נמצא בקישרי־עבודה הדוקים עם הרמטכ׳׳ל. ואין זה נהוג
שרמטכ״ל יוצא כופה מינוי כזה על יורשו.
השופט1 קוראים עיתונים
השופט דב לוין הורה למזכירות ביתהמישפט
להכין לשופטים תיק ארכיוני של
גיזרי־עיתוניס, הקשורים במישפט דמי
יאניוק.
בכל בוקר מתייק מזכיר בית־המישפט
צילומי־כתבות, ומגיש אותם לעיון השופטים.

הקונסוליה
הדליפה רשימות הקונסוליה הישראלית בניו-יורק מסרה
למיפלגות הציוניות בארצות-הברית רשימות־מחשב
המכילות את שמותיהם וכתובותיהם
של האזרחים הישראליים הרשומים בקונסוליה.
אחר־כד נמסרו — או נמכרו — רשימות אלה לחברות
מיסחריות וליזמים של ירידים ותצוגות.
המיפלגות השתמשו ברשימות במערכת־הבחירות לקונגרס
הציוני: כל אחת מהן ניסתה לשכנע את הישראלים לתרום
חמישה דולר לפחות, ולהעניק להם בתמורה זכות־הצבעה
לקונגרס.

מסירת רשימות וכתובות פרטיות אסורה
לחלוטין בחוק האמריקאי.

מתיחזת קיבוצית
בגלל הבורסה
מתיחות בץ התק״ם לקיבוץ הארצי: שתי
התנועות מתכוונות להנפיק בקרוב איגרות־חוב
סחירות בבורסה, וייתחרו על אותם
המשקיעים.
ישעיהו(״שושיק׳׳) פרי, מזכ״ל קרן התק׳׳ם, אמר השבוע
להקיבוץ, ביטאת תנועתו, כי בשלב הראשון תגייס חברת־ההנפקות
התק״מית 40 מיליון דולר. ההחלטה הסופית על
הקמת חברת־ההנפקות תתקבל השבוע.

התרוצצות במישטר־ה
חוסר-שקט שורד במטה הארצי, בגלל שמועות
על שינויים צפויים בצמרת חמישטרה.
איש אינו יורע בוודאות מה יהיו השינויים, והבכירים
עוסקים בניחושים בלתי־פוסקים.

אחד הניחושים: ניצב גבי עמיר, מפקד
מישטרת מחוז תל־אביב, יהיה סגדהמפכ״ל;

השרות החילוני מדריד בעלי מאפיות וחנויות למימכר
לחם כיצד לעמוד במכה האחת־עשרה של פסח. הלא היא
מכת חוק־החמץ.

מישפטני ה שתת בדקו את החוק ומצאו כי אץ
הוא אוסר את מכירת החמין, אלא את ״הצגתו״
בלבד. לכן ניתן יהיה למכור לחם, בתנאי שיהיה
ארוז בעטיפה בלתי-שקופה.

הסטודנטים: לימין שורו
תאי הסטודנטים של מיפלגות העבודה, מס״ם
ור׳׳ץ החליטו לסרק את הגוש המשותף שהיה
להם עם תנועת ״קמפוס״ השמאלית.
הברית עם קמפוס היתה הגורם העיקרי להבסת הליכוד
באוניברסיטות, ל$ני 10 שנים. היוזמה לפירוק הברית,
לקראת הבחירות המתקרבות לאגודות הסטודנטים. באה
ממרכזי העבודה ומפ׳׳ם ומהח״כים של ר׳׳ץ.

מצותתים לרפי איתן
גם רבי־מרגלים נופלים לפעמים בפח,
שאותו הם נוהגים לטמון לאחרים.
ידיד הזהיר השבוע את רפי איתן ואמר
לו, שמישהו מאזין לשיחותיו הטלפוניות.
איתן לא האמין. בן־שיחו התנדב לספק לו
את ההוכחה, וציטט באוזניו שיחה שהי•
תה לאיתן עם אשתו, מייד אחרי שיצא
מישיבת ועדת־אבן בכנסת, שלפניה העיד:
מרים
איתן :״איך היה? שמו אותך בפינה?״
רפי
איתן :״קשה. שמו אותי בהרבה
פינות!״
איתן הנדהם התחיל להאמין שגם לו זה
יכול לקרות.

סופית: אין
רוטציה בבי ש
בחצות וד 31 במרס פג תוקפו של הסכם הרוטציה בעיריית
באר־שבע, בין סיעת אשל. של ראש־העיריה משה זילברמן,
לסיעת העבודה.

המוסדות העליונים של מיפלגת העבודה
התעקשו כי המועמד מטעמם הוא אורי סבאג
— אך הוא לא זכה בתמיכת הסניף המקומי או
הסיעה בעיריה. כך לא נותר מי שיחליף את
זילברמן בתפקידו. גם ביטיחה ארוכה, בארבע
עיניים, בין זילברמן לעוזי ברעם, לא נמצא
מוצא מהסבך.
ראש־העיריה ודוברו מילאו השבוע פיהם מים בעניין.

פיתרון למלונאות:
2סוגי הכשר
קבוצת רבנים צעירים, הפועלים במיסגרת
הרבנות הרישמית, מגבשת בשקט הצעה
לפיתרון הסיכסוכים הניצחיים בין המועצות
הדתיות לבתי-המלון.
על־פי ההצעה, יוענקו למלונות שני סוגים של תעודות־הכשר(
:א) ״מלת כשר ושומר־שבת״; (ב) ״מלון בעל מיטבח
כשר״.
במצב הנוכחי, מוענקות למלונות תעודות המעידות על

כשרות המיטבח בלבד. אולם הרבנות מנסה לסחוט, תמורת
תעודות אלה, הבטחה לשמירת־שבת ועוד ויתורים שאינם
קשורים למזון — כמו, למשל. איסור על נישפי־סילווסטר.

הרבנים הוותיקים מתנגדים בתוקף לפיתרון
המוצע, ועל כן המפתח עתה הוא בידי
המלונאים: אם אלה יקבלו את הרעיון, יפתחו
הרבנים הצעירים במערכה ציבורית למימושו.

המלונאים שאליהם פנו בעלי הרעיון עריץ מהססים. הם
חוששים כי התעודות מסוג ב׳ יתקבלו בציבור כהכשר
מדרגה נחותה.

אימת המהנדסים
בצמרת ההסתדרות מצפים בחרדה לוועידת
הסתדרות המהנדסים, שתתקיים בשבוע הבא.
בוועד הפועל חוששים שיצחק רז, המזכ׳׳ל שניצח השבוע
בבחירות בראש רשימה בלתי־מיפלגתית, יוביל את חבריו
אל מחוץ להסתדרות. צעד כזה עלול לגרום למפולת,
כאשר איגודים מיקצועיים נוספים, שמאסו בבירוקרטיה
ההסתדרותית, יפרשו ויקימו איגודים עצמאיים.

השתלמויות דחופות
ב״מוטורולה״
ריב־הסמכויות בץ אלישע שחמון, נשיא מוטורולה
ישראל, לבץ חנן אכסף, סגנו, הגיע לשיא חדש. לפני
שבועיים יצא שחמון בדחיפות לארצוודהברית, כשהנימוק
הרישמי הוא: השתלמות מנהלים. השבוע יצא לשם
במפתיע אכסף, גם הוא באותו הנימוק.
בחוגי האלקטרוניקה פשטה השמועה, כי השניים עלו
לרגל להנהלה העולמית של החברה. לצורכי שדולה — כל
אחד לעצמו.

הריב בין השניים גבר מאז הצטרף שחמון
לדירקטוריון בל״ל, תפקיד הגוזל חלק מזמנו, אך
סירב להאציל מסמכויותיו לאכסף הצעיר.

סנפרת פלסטינית בננברית החמנית הוא שם סיפרה של הסופרת הפלסטינית סחר
ח׳ליפה, ילידת שכם, המופיע בתרגום לעברית, לקראת
יריד הספרים הבינלאומי בירושלים.

הספר עוסק בעולמן של שלוש נשים בגדה
המערבית, הנאבקות לפרוץ את החומות
החברתיות הסוגרות עליהן.

מפ״ם נגד
זכות־בחירה לערבים
גם ראשי מפ״ם — כמו רבים מראשי מפאי׳י
— התנגדו ב 1948-לתת לערבים את הזכות
לבחור לכנסת הראשונה.
זוהי אחת התגליות של המיזרחן יוסי אמיתי מקיבוץ
גבולות, המכין עבודת־מחקר על עמדות מפ״ם בימי־הראשית
של המדינה. על נושא זה היו כמה דיונים. ובכולן
הובעה הריעה שאין לתת לערבים להשתתף בבחירות
במדינה היהודית החדשה.
העניין הוכרע על-ידי דויד בן־גוריון. שהחליט לתת
לערבים את הזכות המלאה לנחור ולהיבחר. יתכן שהיו
לכך גם שיקולים מיפלגתיים. מכיוון שבאמצעות המימשל
הצבאי, שהוטל אז על הערבים במדינת הובטחו קולות
הבוחרים הערביים למפא״י.

שיקמים בנס־ציזנה
חברת הבניה ס אד א ב השכירה שטח של 3000 גרר במרכז
המיסחרי החדש של נס־ציונה לחברת גני־שיקמים, של
שמואל שמוטקין ושותפיו. דמי השכירות 30 :אלף דולר
לחודש.

המדובר באולם אירועים לאלף איש, בין
המפוארים בארץ. מפעיליו מקווים למשוך אליו
את תושבי איזור המרכז, הנוהגים לערוך את
חתונותיהם באיזור תל־אביב.
גן השיקמים. שליד הדולפינריום התל־אביבי, בבעלות
אותם המפעילים, נסגר באופן זמני.

דרוש צדם
למערכת ״השלם הזה״ דרוש צלם
מחליף, לתקופה מוגבלת.
המשניינים בתפקיד מתבקשים להתקשר
עם רכזת המערכת. ענת סר־גוסטי.
בטלפון 232262־.03
! £ 2 X 2 2 2 1 0

תות *1ר!\*51 זסט\\1י\\1גז\\1ע\ד\רגו\ן

ו8ו

ךךןן 1ץ י | יצחק שמיר, ראש״הממשלה, עומד דום בעת שכל
111 11 11 1צירי הוועידה שרו את הימנון־בית״ ר. שמיר התנהג
במשך הוועידה כמי שכוחו ועמידתו בראש התנועה אינם מוטלים בספק.

ץ ה היה כמעט צפוי מראש. כל
1המהלכים הובילו לקראת זה. ההצהרות,
העקשנות וההליכה עם הראש
בקיר.
אחרי שסיימו לספור את הקולות,
אחרי שהתברר כי דויד לוי נחל מפלה
גדולה, אחרי שאפשר היה לשבת בשקט
ולנתח את המהלכים הקודמים, אפשר
היה לראות בבירור שהכל הוביל
לקראת התוצאות הללו.
דויד לוי התנהג כאילו לא חלפה
שנה מאז הוועידה הקודמת, שהיתה
סוערת במיוחד. המישפט, שאותו צעק
כאילו למנחם בגין בערב הפתיחה
החגיגי של הוועידה הקודמת :״ויש לך
יורש!״ עדיין הידהד באוזניו.
לוי לא השכיל ללמוד לקחים מן
הוועידה הקודמת. חבריו השרים עשו
עבודת־שטח נרחבת במשך השנה ש.־
חלפה, למדו את נטיות ליבם של הצירים
ברחבי־הארץ, הבינו מן ההתקפות
והדיווח בכלי־התיקשורת על הוועידה
הקודמת כי אם לא ייעשה משהו קיצוני
— התנועה תתפורר.
לרוב מנהיגי חרות היה ברור כי אם
התמונות מן הוועידה הקודמת יחזרו
על עצמן, לא תהיה חרות מסוגלת
לפנות אל הבוחר, לבקש את אמונו. הם
גם ראו את אנשי מיפלגת העבודה ממתינים
מנגד, כשהם מחככים את ידיהם
ומושיטים אותן לקבלת השילטון שקיוו
כי יפול לידיהם כפרי בשל.
הכל ניבאו כי חרות מתפוררת מבפ
נים,
וכי לשותפה הבכירה לקואליציה
לא נותר אלא להמתין שהיריב יחסל

אתעצמו חתייה
מחושבת
^ וי לא הבין זאת. הוא לא קרא
) נכון את המפה הכללית והתרכז
רק במה שקורה בתוך התנועה עצמה.

שרון הבין שהפעם, בניגוד לפעם
הקודמת, צריכה התנועה להראות
אחדות כלפי חוץ. הוא ירע את כוחו
הרב בתנועה והסכים הפעם שלא
להעמיד אותו למיבחן בוטה.
שרון הוא ללא ספק האיסטרטג הטוב
ביותר מבין מנהיגי חרות. הוא
עושה עבודת־שטח יוצאת מן הכלל,
לא בוחל בשום ציר. הוא מסייר בארץ

דךי * 1ן ן 1171 אריאל שרון מוחא כף. שרון זכה שוב בתמי־
| 11111 כה גדולה של הצירים. בניגוד לוועידה הקודמת,
שאז היה בברית עם דויד לוי, התחבר הפעם עם מחנה שמיר״ארנס.

תגו! על כד מעצור ומיצד!

משה ארנס, שזכה באופן מפתיע לאחוז תמיכה גבוה
ביותר, עם מאיר כהן־אבידוב, שהעמיד את מועמדותו
מול השר לוי. אבידוב הוא איש מחנה שרון והתבקש, כמו יתר חברי המחנה, לתמוך בארנס, מול יורם ארידור.

הוא הרגיש שהוא חייב להראות לכל
את מימדי כוחו האמיתיים. הוא האמין
שהוא יוכיח כי הוא מיספר 2בתנועה,
אולי אפילו קיווה שיוכיח כי הוא
מיספר . 1
לוי, בעזרת הקרובים אליו, שהתגלו
כנותני עצות אחיתופל, הימר על כל
הקופה והפסיד. הוא לא היה מוכן לשום
פשרה, הוא רצה הכל בדרך שלו.
הברית שכרת לוי עם אריאל שרון
בוועידה הקודמת, ושגרמה לניצחונו
של שרון אז, לא החזיקה מעמד במשך
השנה.

לאורכה ולרוחבה ולא רק בימי ועידה.
הוא ידוע כמי שאינו זונח את פצועיו
בקרב, והדוגמות הבולטות ביותר
לכך הן רפי איתן ויוסי גינוסר (איש
השב״ב המפוטר שכונה גימל).
שרון מוזמן, ואף מגיע, לחגיגות
המישפחתיות של אנשי מחנהו, אוזנו
כרויה לבעיותיהם והוא אף פותר אותן
כמיטב יכולתו. הוא זוכר את שמו של
כל אדם במחנהו, אינו מתנשא ואינו
משחק את השר המורם מעם.
שרון חותר בצורה מחושבת וטאק־טית
אל היעד הבא: ראשות התנועה

| ף 1ך 1| 11111י| ו ך השר דויד לוי ניגש ללחוץ את ידו של
1 11 11.111ו 11111 | 11 השר לשעבר יצחק מודעי, מייד אחרי
שוועידת חרות הצביעה בעד האיחוד עם הליברלים. מודעי וגידעון פת
היו הליברלים היחידים שבאו לוועידה, כדי להיות נוכחים בעת ההצבעה.

גאון ונדיב ואכזר גו מו ג

וארנס. לוי ניסה לשחק את המנהיג גם בעת שישב
באולם ביחד עם השרים האחרים -אך לא זכה
לקריאות שהיו מלוות אותו בכינוסים הקודמים.
כוחו, נפל נפילה גדולה והשתרך הרבה אחרי שרון
צירי ועידת חרות, בניגוד למה לשקם בחזרה את כבודו וכוחו, אם יצואף
ראשות הממשלה. הוא מבין שהוא
שמקובל לחשוב, לא התנהגו הפעם כ ליח בכלל.
נמצא בדור המנהיגים הבא של התנועה
השלב הבא, שלב בחירת ראש התופועל
בהתאם לכר. אחרי שהתמודד
עדר המציית לקריאתו של הרועה. מעשיו
והצהרותיו של דויד לוי הכעיסו נועה, עדיין בפתח, לוי עומד מאחורי
שר־העבודה״והרווחה, משה
פעם מול שמיר, ווכה ב־ 46 אחוז מחברי
אותם. הם לא הבינו מדוע מתעקש לוי נקודת הזינוק כשהוא רואה לפניו את
קצב, עם יצחק שמיר. קצב
המרכז, אחרי שוכה בניצחון סוחף מול
ולא מוכן לוותר לכל אורך הדרך. הם גבם של שרון וארנס.
היה יו־ר נשיאות הוועידה וניהל את העניינים כשהוא מפגין מנהיגות.
בני בגין בוועידה הקודמת, הוא אינו
צריך להוכיח את כוחו. הכל מודעים לו,
גם לא הסכימו לציית לקריאתו של
שמיר, שביקש מהם לתמוך בדויד לוי
הוא מבין שההתמודדות הבאה תהיה
בהצבעתם. רבים הצביעו נגדו מתוך
כאשר תצטרך התנועה לבחור יורש ליצחק
שמיר. הוא הבין שהפעם הוא צמחאה.
ריך
לשחק מישחק של אחדות עם מחלוי,
בסידרת מהלכים מוטעים, לא
נה שמיר, מכיוון שההתמודדות הבאה
הצליח לסחוף אחריו את ההמונים. הוא,
שלו תהיה, אולי, עם דויד לוי.
שרצה להפגין כוח ולהראות לכל כי
הוא מיספר 2בתנועה והיורש המיועד,
מי שהפתיע הפעם כשהוכיח את כוחו,
היה השר משה(״מישה״) ארנס. מחנפל
לתהומות ועבר אל המקום הרביעי
נה ארנס היה קומץ קטן של אנשים,
בטבלה.
שעבדו במשך השנה האחרונה מאז הוויתכן
שהיה נוחל תבוסה מוחצת יועידה
הקודמת בקדחתנות ובחריצות.
תר אילו היה מתגשם הרעיון להעמיד
חלקם צעירים, רובם אשכנזים. הם לא
נגדו את השר משה קצב. שר״העבודה־חסכו
כל מאמץ לבניית המחנה. ארנס,
והרווחה התגלה במהלך השבועות האיש
קר ומרוחק, ,אינו סמל של מנאחרונים,
ובעיקר בערב הוועידה עצמו,
היגות כריזמטית. הוא נהנה בעיקר מתכמנהיג
ובעל־כוח.
מיכתם של מי שמכונים הנסיכים.
הוא גם קצר פירות מקירבתו ליצחק
שמיר, כשההבדל בין מחנה ארנס למחד
דמא תי ת
נה שמיר אינו תמיד ברור. אנשי שמיר
ף ם במהלך הוועידה עצמה התני
תומכים כמעט באופן אוטומאטי ב־
^ הג לוי לא כמי שמחפש אחדות,
ארנס. הם מבינים כי הוא חלק מדור
אלא כמי שרוצה את כל הכבוד לעצמו.
המנהיגים הבא בתנועה, ומעוניינים
כשהתחילו הדיונים והכל, כולל השרים
לחזק את כוחו. הבחירה בארנס, שוראש־הממשלה,
כבר ישבו במקומותיזיכתה
אותו באחוז קולות כל־כך גבוה,
הם, כשקצב, שהיה יו״ר נשיאות הוולא
נבעה מאהבת ארנם כמו משינאת
עידה, כבר נאם לפני הצירים, ביצע לוי
שרון ולוי.
כניסה דרמאתית אל תוך האולם.
שרון, למען הפגנת האחדות התנועהוא
ציפה לשמוע מחיאות כפיים
תית, הורה לכל הצירים במחנהו לתמוך
סוערות וצעקות תמיכה, אך אלה לא
בארנס.
הרעידו את הקירות. הוא גם לא הירבה
דויד לוי, שחשב כי המוני הצירים
להסתובב בין הצירים, כפי שעשו שאר
עומדים מאחוריו, שרצה לשוב ולשמוע
השרים וחברי־הכנסת, אלא העדיף לאת
השיר — ״דויד מלך ישראל״
דויד לוי ניגש ללחוץ את ידיו של יצחק שמיר. למרה
הסתגר בחדרו מחוץ לבניין ולהסתודד
מושר בלהט, לא הסכים לוותר, גס לא
שהלך נגדו כל הדרך, ניסה להציג כאילו אין חילוקי
עם מקורביו ויועציו.
במחיר האחדות. הוא לא שם לב שעק־דיעות.
לפני ובזמן הוועידה עצמה התנהג דויד לוי, לא כמי שמחפש אחדות, אלא כמחפש כבוד לעצמ
לוי הימר והפסיד. יקח לו הרבה זמן
שנותו מכעיסה את הצירים.

עבו׳ גם בעוני בן־שו

כניסה

יי כתבה וצילמה: ענת סדמסטי —י י 7

ם1נ 1ל1ג ננם גי 111ו־ פרשת־ פו לארד

111.זונ א ת גנרחו מוז ה
ונדהדרג המד ! !י׳

הממשלה התחייבה לדווח לליבא 5
מ״ד על כל מיה אמויקאית

קוע ביון סלע וביו איתן,
גור, אילון וביב 711 וית אוב

המישאל הטלבוג׳ בין שוי הממי
1 ^ 7שלח נעשה לבי ווישת ליבא

אחו משלושת לקוחות ויבא
נשא בגו ידיו אח המינתבים

מאיפה החברים שלד לוקחים את כל מה שהם כותבים
על הברשה ו
אני חייב לומר שיש ביניכם ממציאים גדולים!
מי מדליף מדיווחי ועדת־המישגה של הכנסת!
אין לי מושג איך הדברים מתנהלים בתיקשורת. אני לא
כל־כן מקפיד לקרוא את מה שנכתב על הפרשה. אני קורא
עיתונים, צופה בטלוויזיה. מאזין לרדיו, אבל מדלג על כל
הקשור לעניין.
נשמע מסובך! זה דווקא פשוט. בני־הטישפחה, חברים,
מספרים לי מה נכתב ונאמר. אחד מבני־מישפחתי קורא
כל מילה הנכתבת על הנושא ומדווח לי בקצרה.
לי לא איכפת, לסובבים אותי יותר איכפת. לפעמים הם
צריכים לקחת אוויר. לעשות הפסקה. בין קריאת הקטעים.
בעצם, גם עליי עוברים ימים קשים. אבל מה אני יכול
לעשות! גזרתי על עצמי שתיקה מוחלטת. שתיקה, פירושו
של דבר לא רק שאיני נפגש עם עיתונאים, אלא גם שאנשים
המקורבים לי, וביניהם עורך־הדין שלי, אינם משוח
חים
עם עיתונאים. אני לא מעוניין לעזור ליצירת מצב של
גירסה מול גירסה טול גירסה בתיקשורת.
מה שמפריע לי הוא שרוב הציבור בארץ אינו מודע למה
שאני לומד עכשיו -איך הדברים מתנהלים בתיקשורת,
כמה אחוזים ממה שנכתב ונאמר קרובים לאמת, מי מדליף
ותמורת מה -ובוודאי מקבל עליי ועל מעורבים אחרים
בפרשה רושם מוטעה.
אני חייב לציין שאנשים הפוגשים אותי ומזהים במי
המדובר, על פי השם, דווקא טופחים לי על השכם, מחיי כים
ואומרים דברים מעודדים.
את מזכירה שוב ושוב את פרשת העטק-ביש ואת
דמיונה לפרשת״פולארד. בלי להתייחס לעצם העניין, אני
חושב שבנימין גיבלי(הקצין הבכיר בפרשת העסק-ביש)
עשה שתי טעויות גדולות: טעות אחת היתה בעצם זיוף
המיסמכים, שהיו אמורים להוכיח שהדרג המדיני ידע.
הרי ברור שהדרג המדיני -שר-הביטחון דאז, פיגחס לבון
-ידע, אבל העובדה שפורסם כי גיבלי זייף מיסמכים

לצורך הוכחת העניין היתה טעות.
הטעות השניה שלו היתה יציאתו נגד הדרג המדיני. אני
לא מוכן להרחיב את הדיבור בנקודה זאת, אבל גם אם
ברור שהדרג המדיני ידע -אין לצאת במיקרים כאלה נגד
הדרג המדיני!

על הפרשה שלנו אני לא מוכן לדבר, אבל כל הפיתולים
האלה של הצד המישפטי -והאמיני לי, חשבתי על״כך
הרבה -לא מובנים לי. כל ההתחכמויות המישפטיות
המפותלות האלה.
קשה לומר שזה יוצר אווירה של אמון. במשך חודשים
אני מנסה להבין זאת. רק עכשיו אני מתחיל לתפוס.
נשמעים קולות שצריך להחליף את השלישיה המובילה.
אני מבין גם את חלקה של הפרשה שלנו בעניין. אני קורא
גם את כל מה שנכתב אגב הפרשה על זה שרבין חדל
לתפקד.
אל תנררי אותי בלשון. כאזרח מהשורה, אני מסתכל
סביבי ושואל: מי יכול להחליף את השלישיה! מה יהיה!

— *י״יי״י

כל אנשי הפרשה: אנשים ותפקידים
פרשה רדפה פרשה. פרשה, פרשה
וגיבוריה. באורח־פלא מככבים כמה
מהגיבורים ביותר מפרשה אחת.
מי הם הגיבורים התורניים?

שלושת לקוחותיו של עורן•־
הדין דויד ליבאי:
• יוסי יגור — היה הנספח
המדעי בקונסוליה בגידיורק, עד לפיצוץ
הפרשה לפני שנה וחצי. יגור הוא
מהנדס במיקצועו, בוגר הטכניון. כשני
לקוחותיו האחרים של ליבאי, הוא
מקפיד שלא לחשוף לתיקשורת ולוא
הפרטים השוליים ביותר אודותיו.

• אילן רביד — שימש כנספח
המדעי של ישראל בוושינגטון. מעמדו
נחשב כפחות בכיר מאשר מעמדו של
יגור.
• אירית ארב — שימשה כמד
כירה במחלקתו של רביד בוושינגטון.
ארב, אעטליגנטית במיוחד, אר לא
כיהנה כמזכירתו האישית של רביד.
לתפקידה בפרשה התגלגלה במיקריות
מוחלטת. אין כל אחיזה לפירסומים,
כאילו היא תובעת את ישראל על סכום
כסם פי גבוה, עבור הנזק שנגרם לה
בעיקבות חלקה בתסבוכת, ועל-כך

שהיא מנועה מלדרוך על אדמת
ארצות־הברית.

• דויד ליבאי — אילו היה
עורר־דין אלמוני ממקום נידח בארץ
מחולל את אשר חולל בשבוע שעבר
דויד ליבאי, פרקליטם של יגור, רביד
וארב, ודאי היה זוכה בתהילת־עולם.
לפחות היה הופך לכוכב־התיקשורת
התורן של האומה. היו משרטטים כת־בות־פרופיל
אודותיו, מצלמים את
מישפחתו ומכתירים הכל בכותרות זר
עקות: האיש ששינה את המפה הבינלאומית!
אולם
את המפה שינה דויד ליבאי,
חבר־כנסת בכיר ועורך־דין יוקרתי.
לכן היו שייחסו להתנהגותו שיקולי־פירסום
או כוונות פוליטיות. הנה
לראשונה הפרטים המלאים על מעשהו
של ליבאי:
ביום הרביעי שעבר הביע ליבאי את
עמדתו בנוגע לוועדת־הבירור, במיב־תב
לראש־הממשלה, שהודפס בארבעה
עותקים בלבד.

דורשים שעדויותיהם לא יועברו לידי
האמריקאים.
נעשה ניסיון לתאם בין ליבאי לבין
דובי וייסגלס, פרקליטו של רפי איתן.
השניים מתואמים מזה שנה וחצי.

לעומת זאת אין הם מתואמים
עם חיים צדוק, פרקליטו
של אלוף־מישנה אביאם סלע.
הסיבה נעוצה בקרע שבין
הלקוחות, לא בין הפרקליטים.
ילעיזו הלשונות הרעות באשר יל־עיזו,
ליבאי ניצח. הממשלה קיבלה את
כל דרישותיו, אחת לאחת.

חלק מהדרישות, שאותן קיבלה
הממשלה, לא פורסמו, על פי בקשה
מיוחדת של המתקפלים.

לא פורסם למשל, שהממשלה
התחייבה לפני יגור, רביד וארב
להודיע להם על כל פנייה של
ממשלת ארצות-הברית בנוגע
לעדויותיהם. ההתחייבות מעוגנת
במיסמכים, והפרתה עלולה
לגרום למשבר פוליטי חסר•
תקדים.
גם המישאל הטלפוני שנערך לפ־תע־פיתאום
בין שרי־הממשלה, כדי

אחד משלושת לקוחותיו המפורסמים
נשא במו ידיו את ה־מיכתבים
ללישכת ראש־הממ•
שלה וללשכות שר־הביטחון ו־שר-החוץ.

פרקליט
ליבאי(עם שרם)
שתי התחייבויות סודיות

שעות אחדות אחרי־כן הודלף עצם
קיומו של המיכתב באורח מסולף. לכן
תיקן ליבאי את הרושם שנוצר, ומסר
את תוכנו המתוקן של המיכתב לאמי
צעי־התיקשורת.
ליבאי נאלץ להבהיר אז ששלושת
לקוחותיו אינם מסרבים להיחקר, אלא

פרקליט כספי(עם פנינה דבורין)
מיסמך לטווח קצר

במדינה העם הספה רא נשרפה
האם דומה ממשלת
ארצות-הברית למימני זקן
בשבדנת־התיקווה?
בדיחה ישראלית מספרת על התימני
הקשיש בשכונת־התיקווה שחזר
הביתה במפתיע ומצא את אשתו הצעירה
מתעלסת באהבים על ספה עם
ידידו הטוב.
זעמו של התימני בער בו להשחית,
והוא החליט לנקום את ניקמתו. הוא
שרף את הספה.
החלטתה של ממשלת ארצות־הב־רית
להחרים את בסיס חיל־מאוויר תל־נוף,
בגלל מינויו של אביאם סלע במפקדו,
מזכירה בדיחה זו.
אולם השבוע יכלה ארצות־הברית
לחזור בה מן הצעד הקיצוני הזה. סלע
התפטר(ראה להלן).

ביטחון

רבר כדי להפסיקו. הוא עצמו הגדיר
זאת בגילוי־לב, כ״קהות חושים״.
• ירון לא ידע אנגלית כלל. הוא
היה מעוניין במינוי כדי ״ללמוד אנגלית״
.מסירת אחד התפקידים החשובים
ביותר במערכת־הביטחון לאדם
שזוהי מטרתו היא שערוריה.
אולם צמרת־צה״ל עמדה על מינוי
זה. יצחק רבין התנגד, אך נכנע ואישר
את הדבר.
ירושה מסבא. כבר אז אמרה
אישיות ביטחונית בכירה :״התפקיד
בוושינגטון אינו רכושו של יצחק רבץ,
והוא לא קיבל אותה בירושה מסבא. זו
לא מתנה שהוא יכול לחלק כאוות־נפשו״.
התוצאות
הצדיקו את הנבואות השחורות.
ממשלת־קנדה הודיעה שהיא
מסרבת לקבל את ירון כנספח, באר-
צות־הברית נוצל המינוי על־ידי התעמולה
האנטי־ישראלית, שקראה פומבית
להחרים את הנספח. יותר ממיליון
אזרחים אמריקאיים ממוצא ערבי ראו
במינוי זה עלבון אישי, והדבר גרם ללחצים
על הפוליטיקאים.
מחיר יקר. ירון וסלע עלו ליש־

קצין יקר מאוד
ההרפתקה המדהימה של
אביאם סלע עולה ביוקר.
הדבר לא הסתיים השבוע
ציון צפריר

אביאם סלע
מסוכסך עם האחרים

לתת תוקף להסדר עם
ליבאי, לא היה תוצאה
הציבורית החריפה על
טיזניים, המנהלים את
יודע היכן, אלא היווה
לדרישתו של ליבאי.

לקוחותיו של
של הביקורת
פורומים פרהמדינה
השד
כניעה נוספת

פרקליטם של השלושה שניכרו
כבר מהשלומיאליות של
השילטונות, פשוט דרש שכל
החלטה בעניינם תהיה החלטתממשלה.
מקור
המקורב לראש־הממשלה
אמר שהמישאל הטלפוני בין שרי־ה־ממשלה
הוא־הוא ההישג הגדול של
ליבאי: שאר דרישותיו התקבלו בטרם
שלח את מיכתבו המפורסם.
יש לזכור בהקשר זה את ביקורו של
הנציג האמריקאי, אברהם סופר, בארץ,
בדצמבר . 1985 הלה קיבל הבטחה

נשוי עם בתו של צדוק, ועובד
במישרדו. בעטיים של היחסים בין
המפקד הנוכחי של תל־נוף לבין
המעורבים האחרים בפרשה, אין צדוק
מתואם עם עורכי״הדין וייסגלס ולי•
רפי איתן — נהרות דיו
נשפכו באחרונה על מי שמכונה ״רפי
המסריח״ ,המשמש כיום כיושב־ראש
החברה לכימיקלים לישראל.
מקורביו של איתן עדיין מופתעים
מאי־ההתאמה בין הפירסומים השונים
לבין המציאות.
אמת: הכותבים למיניהם נאלצים
לגשש באפילת מנגנוני־החושך, שכן

פרקליט צדוק
לא מתואם

עדיין מתפקד
לשלושה נאמר לספר לסופר את האמת הדרג במלואה.
המדיני וצוות המשא־ומתן סבר אז
שתפקידו של סלע היה שולי־יחסית.

• אלוף־מישנה אביאם סלע
— עליו חיפו איתן, יגור, רביד וארב
בעקשנות מפני האמריקאים.
ג׳ונתן פולארד הסגיר את חלקו
בפרשה, כשנודע לו על בגידתה של
ישראל בו, ועל שיתוף־הפעולה עם
האמריקאים בעניינו.

יש הטוענים שסלע גילה
כפיות־טובה לגבי הארבעה.

מקורביהם אינם חולקים על חזותו
המרשימה ועברו הצבאי המזהיר, אך
חולקים על כושרו לאמר דבר־אמת.

כיום יש קרע בין סלע לבין
שאר גיבורי הפרשה.

סלע מיוצג על־ידי עורך־הדין הוותיק
חיים צדוק. אחיו של סלע, מנחם
— גם הוא עורך־דין במיקצועו —

הלק״ם — לקחת על שכמו את האחריות
הבלעדית ולהתפטר מתפקידו.
הדרג המדיני, מספרים, לא איפשר לו
לטעון ל״אחריות לאומית״.

• חנן בראון — שימש עד
לאחרונה כמשנה למנכ״ל מישרד־ה־חוץ.
הוא מונה לטפל בתיסבוכת־פולארד,
יחר עם ראש־השב״ב דאז,
אברהם שלום, ועורר־הדין רם כספי.
בדאון שימש כיושב־ראש הצוות הזה.
באחרונה, למרות שפרש ממישרד־החוץ,
הוא ממשיר לנסות ולהתיר את
הפלונטר.
שלום, כמובן, אינו מטפל בכר עוד,
פרט לעדותו לפני הגופים החוקרים
את הפרשה. גם ראש־השב״ב הנוכחי,
אינו מתעסק בכר.

איתן החליט שלא להתראיין, נקודה.
הוא איש ממוצע־קומה, מלא, בעל
קול גבוה, מרתק, מעורר סקרנות,
חידה של איש. הוא נשוי עם מרים,
אשה מטופחת ומשכילה. בניגוד לדי־עה
האומרת כי בחר בווייסגלס כפ־רקליטו,
מפני שכך נוהגת החבורה המלוכדת
סביב אריאל. שרון, הרי ההיכרות
בינו לבין פרקליטו היא בת־שנים.
אולי בזכות היכרות זו בחר שרון
בווייסגלס לייצג אותו בכמה מענייניו.
הדימוי של איתן שהצטייר בשפע הכתבות
אודותיו הוא של הרפתקן חסר־מעצורים,
שידו בכל — מעיסוק זוהר
בכתיבת סירטי־ריגול ועד לאסונות
לאומיים. לאמיתו של דבר הוא איש
בלתי־שיגרתי, אולי אפילו הרפתקן,
אולם התנהגותו ושתיקתו בתקופה
הנוכחית דווקא מעידים על מעצורים
שקבע לעצמו.

עובדה זו, כמו העובדה שלא
נטל חלק בשלב
על חלקו של אביאם סלע בפרשה,
אומר דרשני.

כשהתפוצצה פרשת פולארד לפני
שנה וחצי, הציע איתן — אז ראש

• רם כספי — אחרי השיחה
המפורסמת בין ראש הממשלה דאז,
שימעון פרס, ובין שר־החוץ האמריקאי,
ג׳ורג׳ שולץ, בסוף נובמבר 1985
(השיחה התקיימה אחרי התייעצויות
נוקבות על־כך בפורום־השלושה, שב־תומן
הוחלט על שיתוף־פעולה עם האמריקאים
ועל התנצלות ישראלית)
הוזעק כספי, ידידו של פרס, על״ידי
שלושת המופלאים.
נוצר אז הצורך להיעזר בייעוץ
מישפטי פרטי, ולא ממלכתי, בגלל
רגישות המצב(לא רצו להסגיר לידיהם
של האמריקאים את כל המיסמכים
ופרטי־הפרטים).
גם בעבר השתמשה קהילת־המודי־עין
בעורכי־דין פרטיים במצבים כאלה
ואחרים.
מבלי להיכנס לפולמוס על החלטתה
של ישראל לשתף פעולה עם ממשלת
ארצות־הברית, מסכימים המצויים
בעניין שכספי תירגם מדיניות
זאת למיסמך טוב. המיסמך אושר על־ידי
הדרג המדיני לפני חתימתו.
היכן ההסתייגות? יש מי שמעריך כי
היתה כאן מחשבה לטווח קצר. יש מי
שמוסיף כי פיתרונות מבריקים ושנונים
מעין אלה אינם מוסיפים נידבך של
אמינות ליחסים בין מדינות.

לצורך הכנת הכתבה שוחחתי עם
כמה מגיבורי הפרשה, ובחרתי להביא
כאן תמצית מדבריו של אחד מהם.
בגלל רגישות הנושא והעיתוי, והעובדה
שאיש מגיבורי־הפרשה עוד לא
חשף את עצמו לעיני התיקשורת, שיניתי
כל פרט או צורת־ביטוי היכולה
לזהות את הדובר/ים.

האימרה השגורה אומרת כי ״אדם
פיקח יודע להיחלץ ממצב שחכם לא
היה נקלע לתוכו מלכתחילה״.
בפרשת אביאם סלע (ראה חשבון
נפש) לא התגלתה המדינה כחכמה, וגם
לא כפיקחית. היא נקלעה למצב־ביש,
והיא לא ידעה לצאת ממנו בעוד מוער.
כאשר הגיש השבוע אביאם סלע את
התפטרותו מתפקידו כמפקד תל־נוף,
היה זה מאוחר מדי. הנזק נעשה, ואינו
ניתן לתיקון שלם.
מעשה אידיוטי. שמו המוזר של
אביאם סלע כבר הפר לשם־דבר בעולם
כולו. מינויו כמפקד הבסיס• ,בצורה
הפומבית והצעקנית ביותר, היתה יריקה
בפני ארצות־הברית, והסעירה את
הרוחות אף יותר מפרשת־הריגול של
ג׳ונתן פולארד עצמו.
לגבי פולאדר, ניתן לטעון שהפעלתי
כנזרגל הועילה איכשהו לביטחון־
המרינה. השיקול היה אווילי, אך לא
לגמרי מופרך.
למינויו הראוותני של סלע לא היתה
אף אמתלה ביטחונית. זה היה מעשה
אידיוטי שלא־ייאמן, מתחילתו ועד
סופו.
עד היום אין זה מובן: כיצד עלה על
רעת צמרת צה״ל למנות את האיש
לתפקיד זה, בשעה זו? הדבר מוכיח
קהות־חושים כה נוראה, ואטימות פוליטית
כה עמוקה, עד כי זה מוכרח
לעורר ספקות חמורים ביותר לגבי
כושר הצמרת הנוכחית של צה״ל.
זה מעורר ספקות חמורים לא־פחות
לגבי טיב השיקולים של שר־הביטחון.
הוא התנגד למינוי, אך נכנע לצמרת
צה״ל. לשם מה קיים שר־הביטחון? מה
מוכיח הדבר על כושרו לעמוד בלחצים?
ואחרי
שהפרשה התפוצצה, מדוע
לא הוכרח סלע להתפטר מייד? מדוע
השתהה הדבר במשך שבועות ארוכים,
אף שכל בר־דעת ידע כי לא יהיה מנוס
מסילוקו מתפקיד זה?
.״קהות חושים״ .הפרשה חמורה
שיבעתיים מפני שהיה לה תקדים, שצריך
היה לשמש אות־אזהרה.
הוא נוגע לקצין יקר אחר: עמוס
ירון.
מכל המועמדים לתפקיד נספח
צה״ל בארצות־הברית ובקנדה, לא היה
גרוע ממנו. לכן הוא זכה במינוי.
לירון היו כמעט כל המיגרעות האפשריות:

הוא זוהה פומבית על־ידי ועדת
השופט כהן כמי שנושא באחריות
(״עקיפה״) לטבח במחנות צברה ושא־תילה,
מפני שהיה מפקד האוגדה שב־שטח־שליטתה
נמצאו אז המחנות. לפי
הדוח, שמע ירון על הטבח, ולא עשה

נספח ירון
כמה הם עולים?
ראל במיליוני דולארים — ואולי במאות
מיליונים.
פרשת סלע, במיוחד ״ ,עלה ביוקר.
היא כיד ״שפיעה על החלטות הקונגרס
לגבי הטיפול במענקים ובחובות
של ישראל. היא הגבירה את הלחצים
בעניין דרום־אפריקה והחלישה את היכולת
של ממשלת־ישראל להקהות
את העוקץ, כפי שהיא מבקשת. הדבר
יתבטא בכסף.
מעולם לא היו לצה״ל קצינים כה
יקרים.

הנשיא

מילחסה נון בנה
הנשיא הרביעי נגד
הנשיא השישי. זהו
מראה בלתי-רגיל
אין זה מראה רגיל בישראל: התנצחות
פומבית בן נשיא־המדינה בהווה
ובין נשיא־המדינה בעבר.
השבוע זה קרה. הנשיא הרביעי, אפריים
קציר, תקף פומבית את הנשיא
השישי, חיים הרצוג, וזה השיב לו פומבית
בצורה בוטה למדי.
הנושאים לוויכוח הנשיאותי: קציבת
עונשי־המאסר של רוצחי המחתרת
היהודית, ומסע הנשיא לגרמניה.
הכל פיקטיבי. קציר לא היה היחיד
שמתח ביקורת קשה על החלטת
נשיא־המדינה חיים הרצוג ״לקצוב״ את
עונשי־המאסר של שלושת חברי המחתרת
היהודית, שהורשעו ברצח. על
רצח מוטל בישראל עונש־חובה: מא־סר״עולם.
החוק אינו מבחין בין רצח
יהודים ורצח ערבים.
זה יכול להיות עונש פיקטיבי, מכיוון
שהנשיא יכול להמיר אותו בעונש־מאסר
לזמן קצוב — בדרך־כלל 24
שנים. גם זהו עונש פיקטיבי, כי עליו
חלים כל הליכי החנינה והמתקת־העונש.
אחרי ריצוי רבע העונש המוקצב,
יש לאסירים זכות לחופשות־בית.
גם זה פיקטיבי, כי כבר לפני כן יכולים
האסירים להישלח הביתה לחופשה,
(המשך בעמוד )10

מרכך כביסה
0000 (0

במתה
(המשך מעמוד )9
כשיש סיבות ״מיוחדות״.
ברור כי רוצחי המחתרת היהודית
ירצו רק חלק קטן מעונשי־המאסר שלהם,
וגם זה בתנאים מועדפים ביותר.
למעשה היתה קיימת זה־מכבר הסכמה
אילמת (ולא כל״כר אילמת) על
1מתן חנינה מודרגת כזאת לאסירי־ה־מחתרת.,הדבר
נעשה בצורה לא־דרמא־תית,
ואחרי זמן, כדי לשמור על מר־אית־עין.
אין
חרטה! מדוע הסכים הנשיא

היטלר נכשל במזימתו העיקרית.
מדיגת־ישראל, שהיא בעיקרה מדינת־יהודים,
חיה וקיימת.

רת־הקרב הישראלית־ערבית, היא מדינה
מוסלמית גדולה. פצצה שלה עלולה
להתגלגל לידיים ערביות קרובות יותר.
ביולי
1986 פירסם העולם הזה לראשונה,
במדור תשקיף, כי לדיברי שבועון
הודי, הציעה ישראל בחשאי להודו
לאפשר למטוסי חיל־האוויר הישראליים
לנחות על אדמתה ולקבל תיד־לוק,
בדרכם להתקפת הכור הפאקים־
תאני.
לפני חודש אישר ביטאון בריטי י
פוטסטיק

להשיג
בחוויות
וברשתות השיווק

מוצר אי מ ת
מבית פוססטיק

הרצוג להיכנס למישחק זה?
אץ ספק שכוונותיו טובות. הרצוג
רואה את תפקידו בכל התחומים כתפקיד
של פיוס והפגת מתחים. מערכת־החנינה
לאסירי־המחתרת, שלא התחילה
השבוע, היא חלק ממאמץ זה.
השאלה היא: האם זאת עמדה סבירה?
האם אין היא מעודדת הקמת מחתרות
ומעשי־רצח בעתיד, כפי שרמז
קציר? האם אין בה אמירה ממלכתית
רמה לאמור: רציחת ערבים מטעמים
פטריוטיים־כביכול אינה פשע כה חמור?
הנשיא
הכחיש זאת, והצביע בגאווה
על עמידתו האיתנה מול גל הגיזענות,
ובעיקר מול מאיר כהנא.
אולם הביקורת אייה חסרת״יסוד.
היא טמונה, למעשה, בנקודה אחת:
איש מבין אסירי־המחתרת, שזכו בחנינה
או כהמתקת עונשיהם, לא הביע
חרטה אמיתית בפומבי. היו שהשמיעו
נוסחות מעורפלות וכוזבות־בגלוי, והיו
שלא עשו גם זאת. כל אסירי־המחתרת
דבקים בדיעה כי מעשי הרצח, החבלה,
התקיפה והנסיון לרצח המוני לא היו
אלא מעשים לאומיים, הראויים לעיטורים.
הנשיא לא עמד על הצהרה ברורה
של חרטה.
על כך אין לנשיא הרצוג תשובה.
הוא הצביע על כד שקציר עצמו העניק
— לפי דרישת מנחם בגין — חנינה
לפושע יהושע בן־ציון. הוא דיבר מעורפלות
על ״שני אסירים ביטחוניים״
שזכו בחנינה בעבר• אר אין זו תשובה
של ממש.
מה ההבדל? על בסיס איתן יותר
עומד הרצוג לגבי המסע לגרמניה.
קציר אישר שהוא עצמו מקיים
יחסים עם מדענים גרמניים. אד טען
שאין הדבר דומה למסע נשיאותי.
אין בטענה זו ממש. יחסי ישראל עם
גרמניה החדשה קיימים ושרירים, והם
משתרעים על כל התחומים. עריכת
מישפטו של ג׳ון דמיאניוק בירושלים,
והחייאת הזיכרונות הנוראים מימי השואה,
אינן משנות כהוא״זה לגבי סוגיית
הביקור.
אין הבדל בין ביקור הנשיא הגרמני
בישראל וביד ושם ובין ביקור הנשיא
הישראלי בגרמניה ובברגן־בלזן. שני
הביקורים באים לחנד, להזכיר את הרקע
הכאוב, וגם להפגין כי אדולף

נשיא הרצוג
היכן החרטהז

נשיא־לשעבר קציר
למי מותרי
בעולם פורסם כי מועמר קד׳אפי הלובי כבר
הציע לממן את הפצצה ה״איסלאמית״,
כדי לקבל פצצות לשימוש נגד ישראל.
למרות שפאקיסתאן רחוקה מזי״

דיעה זו. העלון סקירת חוץ של השבועון
אקונומיסט, המתמחה בפירסום
דיווחים כאלה, סיפר כי דיפלומטים
ישראליים נפגשו ביולי 1985 בפאריס
עם עמיתיהם ההודיים, והציעו להם שישראל
תפציץ את הכור הפאקיסתאני,
כפי שהפציצה את הכור העיראקי. להודו
אין הציוד הדרוש למשימה זו, אף
היא יכלה לסייע למטוסי־ישראל בביצועה.
לישראל, כבר נאמר, יש תצי
לומי־אוויר של הכור הפאקיסתאני,
היא קיבלה אותם מג׳ונתן פולארד.
הודו מודאגת מאוד מן הפצצה הפא־קיסתאנית.
אף היא לא רצתה להסתבר
עם ההרפתקנות הישראלית, ודחתה את
ההצעה אחרי דיון מעמיק.
שרון וזיא. זירת־המאבק נמצאת
עכשיו במקום אחר — וושינגטון.
לפי החוק האמריקאי, אסור לתת מענקים
למדינה המפתחת נשק גרעיני,
ושלא הצטרפה לחוזה הבינלאומי לאי-
הפצת נשק גרעיני. חוזה זה כולל סידורים
קפדניים לפיקוח בינלאומי יעיל•

רק מדינה אחת היוצאת מן הכלל:
ישראל. המחוקקים האמריקאיים
המציאו סעיף מתוחכם מאוד, המאפשר
את המשך המענקים לישראל, אף שגם
היא סירבה להצטרף לחוזה ולהסכים
לפיקוח. פרשת־וענונו לא שינתה מצב

עכשיו עומדת וושינגטון לפני מצב
קשה. יש הדורשים להטיל עיצומים על
פאקיסתאן, המפתחת בגלוי נשק גרעיני.
פאקיסתאן טוענת שמול היכולת הגרעינית
של אויבתה, הודו, שכבר הצטיידה
בנשק כזה, היא זקוקה לפצצה
כזאת. הודו אינה תלויה בארצות־ה־ברית,
מכיוון שהיא מקבלת את כל הדרוש
לה משכנה אחרת של פאקיסתאן:
ברית־המועצות.
ידידיה של פאקיסתאן בוושינגטון
טענו שאין זה הוגן וצודק להתייחס ל־פאקיסתאן
אחרת מאשר לישראל. וכי
ניתן לסמור על יצחק שמיר ואריאל
שרון יותר מאשר על השליט הפאקים־
תאני, מוחמר זיא אל־חק?
המסקנה: נראה כי גם נגד פאקים־
תאן לא יוסקו בוושינגטון שום מסקנות.
כדי להגן על ישראל, יהיה צורף
להגן גם על היכולת הגרעינית של פא־קיסתאן.
העולם
הז ה 2587

בזה

ך* אם זה רציני? השאלה נשאלת שוב ושוב. היא מתכוונת
1 1לרעיון הוועידה הבינלאומית לשלום במיזרח״התיכון.
הוועידה מוזכרת מדי יום בפי מדינאים ברחבי־העולם. היא
משמשת סלע־מחלוקת בין הליכוד והמערך. אברשה טמיר מדבר
עליה עם שגרירי המעצמות בניו־יורק ויריבו, יוסי ביילין, מטייל
בשמה באירופה.

מעולם לא דיברו כה רבים כה הרבה על דבר שאינו
קיים.

אז מה זה? סתם גימיק של שימעון פרס, כדי לסבר את האוזן?
או רעיון רציני, העומד לחולל משבר גדול במדינה?
האם זה באלון מלא באוויר חם, או חללית שתגיע למרחקים?

חנטריש (מישקל נוצות, במקור) או רעיון כבד-
מישקל על כף־המאזניים?

דו נ ב וו ־ יגבו

ו ־ עינן

אין הוא מאמין בהימור הגדול, בקריאה הדרמא
תית ״אחריי!״ ,בלקיחת סיכונים גדולים למען סיכויים
גדולים.
הוא היה רוצה להתקדם לאט־לאט, במידה שתספיק כדי
להנחיל לו את אהדת האזרחים הנמצאים במרכז הזירה, מבלי
להביא עליו את שינאת הרבים ולחשוף את עצמו להסתה פרועה.

העניץ של הוועידה הבינלאומית, כך הוא מאמין,
מתאים בדיוק לשיטה זו.

זהו רעיון מושך, שאפשר להתקדם אליו בצעדים קטנים. תהיה
ועידה מכינה. חוסני מובארב והמלך חוסיין, המקובלים בישראל,
ישלחו נציגים, ויחד עימם יבואו פלסטינים שימונו אומנם על־ידי
יאסר ערפאת, אך שניתן יהיה לומר עליהם שאינם שייכים

^ השיטה הראשונה מודגמת על־ידי יצחק רבץ.
פירושה להפוך את המערך לליכוד ב׳.
שיטה זו אומרת: אם אנשי־המערך ידברו כאנשי־הליכוד
ויתנהגו כאנשי־הליכוד. יטושטש הגבול בין שני הגושים. אז יהיה
ניתן למשוך כמה רבבות בוחרים מהליכוד למערך.

שיטה זו לא הצליחה עד בה, ואני סבור שלא תצלח
גם בעתיד. אם יטושטש לגמרי הגבול בין שני
המחנות, יקרה ההיפך: אנשי המערך יעברו לליכוד,
ולא להיפך.
אם השאלה היא מי ייטיב לחבל בשלום, לתכנן מילחמות,
לירות במפגינים ברמאללה ולהקים התנחלות בביתר — יעדיפו
ההמונים את יצחק שמיר על שימעון פרס, ואת אריאל שרון על
יצחק רבין.

התעודות שלהם טובות יותר.

השיטה ההפוכה רשומה על שמו של עזר וייצמן. זוהי השיטה
הררמאתית.
שיטה זו אומרת: יש להדהים את הציבור ביוזמות נועזות.
הציבור מעריך מנהיגות. אם יקומו ראשי המערך ויציגו לציבור
תוכנית־שלום נועזת ודרמאתית — למשל, משא־ומתן עם אש״ף
— יילד הציבור אחריהם.
אני מאמין שזוהי גישה נכונה, אך אין היא מתאימה לתפיסתו
ולאופיו של שימעון פרס. כדי ללכת בדרך זו דרוש מנהיג
כריזמאטי, שיהיה גם קצת הרפתקן. דויד בך גוריון, למשל. או
מנחם בגין.

שימעון פרס אינו כזה ואינו כזה.
נותרה השיטה השלישית, הקרויה במילה לועזית אופנתית:

״אינקרמנטלית׳׳.
ך* מילה הלאטינית ״אינקרמנטום״ פירושה: צמיחה איטית,
1 1ובמיקרה זה: שיטה השואפת לתהליך איטי של הוספת דבר
לדבר. גישה תוספנית(ואולי: תוספתנית).
מדיניות זו מתאימה לאופיו של פרס. .

הקהילה האירופית התייצבה כולה לימין הרעיון. היא תומכת
בוועידה בינלאומית. וכך, כמובן, גם סין.
אם כן, מה חסר? מי חסר?

ראשית, היא רוצה לעזור לפרס. אומנם, מבחינתה אין רע גם
בשמיר ושות׳ ,אך היא פוחדת מפני ההרפתקנות של שרון
ושכמותו. היא מעדיפה את השמרנות השקטה והאחראית של
מיפלגת העבודה( .נא לא להזכיר את השם פולארד!)
שנית, ארצות־הברית הנחיתה בפרשת איראן מכה קשה על
ידידותיה הערביות. היא עזרה לאויבן־בנפש, מישטר האיית־אללה,
שתורתו מאיימת על המרחב כולו.
שלישית, אחרי פרשת איראן נראה רונלד רגן כנשיא הסר״
שיניים וחסר־ידיים. ברווז צולע.

איך משנים מצב זה?

כן, אבל איר עושים את זה?

ך* תיאוריה יש לכך שלוש שיטות.

הכרזה זו הוכחשה, כמו תמיד. להסרזה־מוכחשת
כזאת יש משמעות: היא כדור־נסיץ. היא באה לומר:
זה אפשרי. יש על מה לדבר, בתנאי שייווצרו התנאים
המתאימים, אשר יאפשרו לערפאת לשכנע את
חבריו לקבל את ההצעה.

עכשיו נדמה שיש תזוזה קלה בעמדת ארצות-
הברית. מדוע?

כדי להקים ממשלה אחרת, שהוא יעמוד בראשה, יש צורך
לנצח בבחירות.
לפי הסקרים, שפרס מאמין בהם, לא היו בחירות חדשות כיום
מאפשרות לו להקים ממשלה אחרת. המערך היה עולה במיקצת,
אך לא במידה מספקת להקמת ממשלה בלי הליכוד.

עליה. אם ברית־המועצות מסכימה, תסכים גם סוריה, וגם סוכניה
באש״ף.
מובארכ וחוסיין רוצים מאוד. הם פוחדים מפני התעוררות
קנאית איסלאמית, אם יימשך הקיפאון הנוכחי. הם מעוניינים
בתזוזה. אבל הם יודעים שאינם יכולים לזוז בלי אש״ף. ואילו פרס
ממשיך להסית נגד אש״ף מדי יום, כדי להבטיח את עורפו.
אך לא מכבר השמיע יאסר ערפאת הכרזה מאלפת: אש״ף מוכן
להשתתף בוועידה, ובשלבי־ההכנה לקראתה, באמצעות פלסטינים
שאינם בעלי־תפקידים באש״ף. מבחינתו, כל פלסטיני הוא
חבר אש״ף( .לאש״ף אין חברים, ואין האירגון מנפיק כרטיסי־חבר.
כמו ההסתדרות הציונית, אש״ף הוא פדרציה של מיפלגות
ואירגונים).

^ רצות ־ הברית התנגדה, עד לאחרונה, לרעיון הוועידה
הבינלאומית. נוח לה במצב הקיים של ״לא מילחמה, לא
שלום״ במרחב שלנו. הכל תלויים בה, והיא מוכרת נשק לכולם.
במרוצת השנים השקיעה מאמצים גדולים כדי לגרש את ברית־המועצות
מרוב מדינות המרחב, ואין לה חשק לפלס את דרכה
חזרה לשם.

בניגוד ליצחק רבץ וליצחק נבון, שנוח להם מאוד
בממשלה הנוכחית, לסרס לא טוב בה. כמו שנאמר
בחוברת של הליכוד, הוא ״עצוב״.

נותר הפיתרון האחד: מיפלגת-העבודה וגמרו־תיה,
שינוי, ר׳׳ץ ומפ״ם, צריבות להוציא חמישה
מנדאטים מידי הליכוד. אין טעם לערוך בחירות
חדשות אם זה אינו מובטח.

גורם אחד קטן: ארצות־הברית.

על כך יש שתי תשובות, הקשורות זו בזו. האחת נוגעת לעניי•
ני־פנים, השניה לענייני־חוץ.

**ץ ימעון פרם רוצה להגיע לבחירות מוקדמות. על כך אין
** ספק.

אפשר להקים ממשלה של המערך, שתסמוך על תמיכת רק״ח
והרשימה המתקדמת. רעיון זה פסול בעיני פרס מכל וכל.
(מדוע? סגירתה של רק״ח לברית־המועצות אינה צריכה להפריע
לו, שהרי הוא עצמו רוצה להתקרב למוסקווה. אומנם, רק״ח
והמתקדמת אינן מיפלגות ציוניות, אך רק״ח הכריזה על נכונותה
לשתף פעולה עם ציונים, ורוב החברים היהודיים של המתקדמת
הם ציונים. נותרה הסיבה האמיתית: רוב הבוחרים של שתי
רשימות אלה הם ערבים. פרס, המרבה לדבר על שלום, אינו מוכן
לסמוך על רשימות שמרבית בוחריהן הם אזרחים ערביים. הוא
מוכן לסמוך על אותם הקולות הערביים אם יינתנו למערך
במישרין. היכן ההגיון? אין. אבל ככה זה).
פרס ניסה לחדש את הברית ההיסטורית בין מיפלגת־העבודה
והדתיים. בכך נכשל לחלוטין, בגלל סיבות שאינן תלויות בו.

רגן מעוניין מאוד לעשות משהו גדול, כדי להוכיח
שהוא פעיל וחזק, שהוא יכול לנקוט יוזמות לפחות
כמו קודמו, ג׳ימי קארטר, בעל השיניים הצחורות.
הוא זקוק למשהו מרשים, פופולארי, שלא יהיה מסוכן. ועידה
בינלאומית, או ועידה מכינה לקראתה, יכולה לספק את הסחורה.
אם תהיה מקובלת על ישראל ועל הערבים, על אירופה ועל הגוש
הסובייטי — הרי זה לא מסוכן.

שימעון פרט: שלום לן, עצבות
לאירגון־המרצחים הנוראי. יבואו נציגי המעצמות הגדולות. תהיה
תזוזה.
פלסטינים, אך לא אש״ף. מיטריה, אך לא ועידה. ליווי, אך לא
כפיה. שיחות על שלום, אך לא השלום עצמו, המחייב תשלום
מחיר בלתי־פופולארי.

אם יתנגד הליכוד למהלך — כסי שהוא חייב
לעשות, על פי תורתו — תיווצר סוך ז־סוף עילה
לפיזור הממשלה. פרם ״יילך אל העם״ ,כשבפיו תיק־וות
השלום. הליכוד יצטייר כמי שמתנגד לשלום בכל
מחיר, בגלל חוסר־גמישות ודוקטרינות מיושנות.
בתנאים כאלה ניתן, לדעת פרס, למשוך כמה מנראטים של
אנשי־מרכז מתונים מן הליכוד אל המערך.
לשם כך מופעלים כיום ה״יונים״ .אבא אבן מקיים פגישות.
שלום עכשיו הוחזר לחיים. גוף הקרוי המרכז הבינלאומי לשלום,
שהפך זרוע תעמולתית של מיפלגת־העבודה, מרים את קולו

בעדינות.
ך* די לבצע מיבצע כזה זקוק פרס להרבה מאוד עזרה מן החוץ.

^ ואכן — שליחיו בכל העולם מידפקים עכשיו על
הדלתות בתריסר בירות־העולם, כדי למסור את המסר
:״אם אינכם רוצים במטורסים של הליכוד, כגון
אריאל שרץ, אתם צריכים לעזור לסרס.״
ואיך עוזרים לפרס? מדברים על הוועידה הבינלאומית, אך
בצורה שלא תבהיל את דעת־הקהל של המרכז הישראלי.

מוסיקה מינורית. צלילים עדינים.
כאן מצטלבים ענייני־פנים וענייני־חוץ, האינטרסים של שימ־

עון פרס עם האינטרסים של גורמים זרים.

אילו גורמים? אילו אינטרסים?

ף רית־המועצות רוצה בוועידה בינלאומית, כדי לחזור ב־אמצעותה
לבימת המיזרח התיכון(שהוא, אגב, הדרום התיכון
במבט ממוסקווה).
זה הולך טוב מאוד עם ״גלאסנוסט״ — הפתיחות החדשה של
החבר מיכאיל גורבאצ׳וב. עושים צעדים קטנים אך עיקביים
לקראת חידוש היחסים עם ישראל. משחררים בזה אחר זה את
״אסירי ציוך, שהוכנו במשך שנים לקראת הזדמנות שכזאת. יתנו
להם גם לצאת.
לברית־המועצות יש השפעה רבה בדמשק, גם אם אינה חולשת

ההכנה תימשך שנה-וחצי-שנתיים, והתוצאה —
טובה או רעה — כבר לא תהיה בימי כהונתו של

הנשיא הנוכחי_ .
ך מעבר לכל השיקולים האלה, כפופה היוזמה הזאת

למישחק העולמי של הגדולים: ארצות־הברית וברית־המו-
עצות.
למרות האידיאולוגיה הימנית־קיצונית של רגן ותומכיו, ההתפתחות
נעה כעת לעבר הפשרה כלשהי ביחסים בין וושינגטון
ומוסקווה. רוחות טובות מנשבות בחלל — ״רטאנט״ ,״גלאס־נוסט״.

במוסקווה
יושב מנהיג חדש וחזק, הרוצה בכך.
בוושינגטון יושב נשיא זקן וחלש, הזקוק להישג
כלשהו כדי לסיים את ימיו בשילטון בכבוד.
כבר לפני שנתיים אמר לי יאסר ערפאת :״האמריקאים לא יתנו
כלום לפלסטינים. הם גם לא יתנו כלום לירדן. אם יתנו, יתנו זאת
לסובייטים, במיסגרת מיקוח בינלאומי.״

אם זה נכון, זה יכול לקרות עכשיו.

ך* אם כל זה יביא את השלום?
1 1אין שלום בלי אש״ף, בלי נסיגה, בלי מדינה פלסטינית. לשם
כך דרושה יוזמה דרמאתית, היסטורית, סאדאתית.
זה בטוח לגמרי. ולא לכך מתכות כיום שימעון פרס.

האם זה יקרב לפחות את השלום?

מי שרוצה, יאמר: זה לא כלום. גימיק. אחיזת־עיניים. הרבה
מהומה על לא מאומה.
מי שרוצה, יאמר: זהו צעד קטן מאוד, אבל טוב צעד קטנטן
מקיפאון מוחלט. זה משהו. זה פרגמאטי. זה המכסימום ששימעון
פרס יכול לתת, וזה עדיף על לא־כלום.
זהו ההבדל בין האמירה ״הכוס ריקה ב־9996״ ובין האמירה ״יש
בה ״.196,

השאלה היא: האם גם אחוז אחד זה אפשרי?
האם זה אפשרי כאשר ממשיך פרס להטיף מדי יום נגד אש״ף,
בשפת הליכוד? כאשר מאיימים במאסר על מי שמסוגל להיפגש
עם הצד השני ולהסביר לו את המצב בישראל? כאשר פותחים
באש לעבר מפגינים פלסטיניים, מגרשים אשה חולה שילדה לפני
חודש, וגורמים לאשה להפיל את עוברה במעצר?
האם גם המעט שבמעט אפשרי במדינה שאין בה ממשלה
מתפקדת, המסוגלת לנקוט קו עיקבי?

האם יש לפרס סיבה להיות עצוב?

פגישת הפיסנה בבית־הספר, בי| ע1ימען ן
פרס 1יעל נימרודי1 ,מיה., 1דג משה שחל־החברה
לכימיקלים מתכננת
בקרוב גזירת־סרט חגיגית
של המסוע, המוביל אשלג
מים־המלח. יש לצפות שהאירוע
יזכה בסיקור עולמי של כתבים
מדיניים וכוכבי־תיקשורת, נוסף
על הכתבים המסקרים בדרך
כלל את הקורה ׳במישרד התעשייה
והמיסחר. הסיבה נעוצה,

עה) הראשונה בין השניים מאז
שנוצרה המתיחות האחרונה. יש
שהגדירו את השיחה כ״גלויה ובעלת
אווירה טובה״ .יש שטרחו
לציין גם כי עניין השגרירות לא
עלה כלל על סדר־היום.
שימעון פרס ביקר ביום
השני בבית־ספר התיכון ביהוד,

רבים מוותיקי הפלמ״ח, ונוצרה
חגיגה כפולה. הסיבה־למסיבה
הכפולה נוגעת לאביה, יוסי
הראל, דמות ידועה בחוגים
אלה. אחד המפגשים בחתונה זו
היה בין נימרוו־י לבין שר־הבי־טחון
יצחק רבין. בין השניים
נוצרה מתיחות סמויה על רקע
תמיכתו של רבין בעמירם ניר,

סגן יושב־ראש הכנסת,
אהרון נחמיאס, איחר להגיע
לאירוע כלשהו. הוא התנצל:
״הדיונים במליאה נמשכו ונמשכו.
לא היתה לי ברירה!״ קטע
אותו הפרשן המדיני חנן קריסטל
:״יכולת להגיע בזמן. היום
ביקר בכנסת אדם שהיה מחליף
אותך כשימחה!״ הכוונה היתה

על המתרחש במיפלגתם המשוסעת.
לעומת זאת נכללו שמותיהם
בהתייעצות שהיתה אמורה
להיערך באותו הערב. השלושה
רטנו :״יש התייעצות ליגה א׳,
ויש התייעצות ליגה ג׳.״
ועד־העובדים של מישרד־התיירות,
הנאבק בימים אלה

צבי טל

\ י י ¥1י ה ד 1ך היה אמור להגיע למלון דניאל בהרצליה-פיתוח, סמוך לשעה .4השטיח האדום נפרש
1 לכבודו, והריצפה לוקקה במיוחד. אלא מה! פמלייתו של קארטר איחרה, ומדי כמה
71 11
דקות, אחרי שאחד ממנהלי״המלון אץ דאוג לאורך השטיח האדום, נאלצו עובדי״המלון לנקותו שוב ושוב. לבסוף,
אחרי עיכוב ממושך, גילגלו את השטיח, ואז דווח שהנשיא האמריקאי לשעבר או־טו־טו מגיע. מייד נפרש השטיח
שוב. סוף טוב, הכל טוב: קארטר הגיע עם רוזלין אשתו. בקשתו הראשונה מצוות המלון: מיתקן נוסף למיזוודותיו.

כמובן, ביושב־ראש החברה והמנוע
שמאחורי המסוע — רפי
איתן. הסקרנות התיקשורתית,
יש להניח, תתמקד יותר בגיבור
פרשת־פולארד מאשר בפילאי-
הטכנולוגיה.
ביום השני זימן אליו ממי
לא־מקום ראש־הממשלה שיט־עין
פרס, בסודי־סודות, את השר
גד יעקובי לשיחה בארבע
עיניים. הרקע לשיחה ידוע —
יחסים מתוחים בין השניים בגלל
פרשת השגרירות בוושינגטון.
היתה זו השיחה הממושכת(כש־

— שוחח עם התלמידים על
נושאים שונים. אחד הנושאים
שעלו על הפרק היה פרשת
איראן. פרס נשאל על עמירם
ניר, ונזהר מאוד בלשונו.
זהירות יתרה נקט גם כשהזכיר
את שמו של יעקב נימרודי.
פרס הזכירו באורח מחמיא. האם
עשה שיעורי־בית, ולכן ידע שאחת
התלמידות שהאזינו לדבריו
היתה יעל, בתו של נימרודי?
בחגיגת נישואיה של ה־קולנוענית
שרון הראל בשבוע
שעבר בהרצליה נפגשו

יריבו של נימרודי בפרשת איראן.
רבין ניסה לשכנע את נינד
רודי :״עיזבו את מילחמת־היהו־דים
שיכנע או לא — השניים
התחבקו, והמתיחות ביניהם נמוגה.

שמע על ״דג משה
שחל״? במיזנון־הכנסת לא רק
ששמעו עליו, אלא שהוא פופולארי
שם במיוחד בעת סעודת־הצהריים.
למי שתמה על שמו
המיוחד של הדג קטן־המידות
ניתן הסבר בעל־פה או בכתב(כן,
יש דף הסבר) :זהו דג שמגדלים
אותו בעזרת אנרגיה סולרית,
פרוייקט של מישרד־האנרגיה,
ומכאן קריאתו על שם שר־הא־נרגיה.

למנחם
סבידור, היושב־ראש
לשעבר, ששב למנוחה ולנחלה,
מאז התמנה באחרונה כיושב־ראש
קרן לב״י.
״האיש שלנו בצ׳כוסלו־בקיה,״
כך הכתירה העיתונות
את חבר-הכנסת פינחס גולדשטיין,
ששב באחרונה ממסעו
בארץ הקומוניסטית. גולדשטיין
התראיין ברצון — אלא מה! —
על קורותיו שם. בכל זאת, לח־בר-הכנסת
בנימין (״פואר״)
בן־אליעזר היתה בקשה מיוחדת
:״שפינחס יתראיין על הצ׳־

נסיעותיו של גולדשטיין
לחו״ל ודאי לא מוסיפות לו
אוהבים בקרב עמיתיו הליברליים.
השבוע ישבו כמה מהם
והפכו והפכו בדעתם: איך הוא
עושה את זה? על חשבונו של
מי? לאן? ובעיקר — מדוע
דווקא הוא, ולא הם?
״שלושת המקופחים״ —
זה התואר שהעניקו השבוע
לעצמם שלושה חברי־כנסת
ליברליים: אלי קולס, אריאל
ויינשטיין ובני שליטא. השלושה
לא הוזמנו להתייעצות,
שנערכה ביום השלישי בבוקר,

באהרון טייטלמן, כדי למנוע
את חזרתו למישרד, קצר בשבוע
שעבר ניצחון. טייטלמן היה אמור
לשוב למישרדו ביום השלישי,
אך בית־המישפט פסק נגדו,
על־פי -בקשת ועד־העובדים.
אלא מה? מאמצי הוועד היו מיותרים
לחלוטין, שכן טייטלמן
קיבל צו־מילואים לחודש ימים,
וגם ללא התערבותו של בית״
המישפט לא היה מגיע במהרה
למישרדו בירושלים.
תת־אלוף (מיל׳) אברהם
ברעם, שהגיע סוף־סוף ארצה,
מסרב לשתף פעולה עם כלי־התיקשורת.
בינתיים הוא שותק.
מי שבכל זאת מתעניין בסיפורו,
יוכל למצוא את הסיפור המלא
בישראל שלנו — עיתון היורדים
בניו־יורק.
מזל־טוב ליחזקאל ז־באי,
מנכ״ל מקורות, ורעייתו
טובה. השניים משיאים ביום
החמישי את אירים, בתם, ל־צביקה
שקילר. החתן הוא
ממוצא רוסי, חבר מושב שריגים.
שני הצעירים הכירו זה את זה
לפני שמישפחת שקילר עקרה
לשריגים, כשהתגוררה עדיין בירושלים.
החתונה תיערך בבית־

רבץ בא (כמעט)

דובר מישרד-האנרגיה (ממושקף) ואשתו הבלונדית ג׳ואן היו בין החוגגים

\ ו 1 / 1במסיבה פרטית ביותר, שקיימו בוגרי הקורס הראשון״מסוגו בצה׳יל לקציני-
\111 ^ 1
דוברות. הקורס נמשך כמה שבועות. היו שם רמי שלמור (משמאל) ואשתו, אשת יחסי־הציבור אירינה
(לצידו) וכתב הטלוויזיה לענייצי-מישפט, אמיר שביב. כולם גוייסו לצייד הקורס לשרות־מילואים.

• עיתונאים וצלמים הצטופפו בבית״מלון ירושלמי כדי
לסקר את פגישתם של חברי־הכנסת אבא אבן ואורה נמיר
עם העסקנים הערביים חנ א סניו רהוא לי א ס פריג .
בעודם ממתינים לתוצאות השיחה(שהסתיימה במיסמן
גדוש מליצות וחסר־משמעות) נדהמו לראות כי יצ חק רבין
מתקרב אל מקום־הפגישה. העיתונאים החלו מתווכחים על
משמעות הופעתו של רביו בפגישה זו, כאשר עצר שר-הבי-
טחון ליד המעליות ועלה לקומה אחרת.
רביו כלל לא ידע על ההתרגשות שגרם לה.
ח׳ב בנימין (״פואד״) בן״אליעזר, שהוזמן לפגישה, לא
הופיע כלל.

העולם הז ה 2587

ציון צפמיר

7ך 7| 1נתפס השבוע על-ידי צלם העולם הזה בפוזה משעשעת. תוך כדי ויכוח עם התובע
1 1 1111/1 111 במישפט גיתית יזראלוב, אברהם טל, נראה זיו כאילו הוא מאיים על עמיתו
המלומד באקדח. ואילו טל נראה כמי שנענה לפקודה ״ידיים למעלה!״ זיו, הוא פרקליטה של גיתית.
רחל אבנרי

711111/1״ ךךן 1ך 1הציג בגאווה את תמונת בתו, ש״
11 1נולדה השבוע. משה רצה לקרוא
1 1\ 11111/1
לה על שם אמו, לאה, והיו שהציעו לו לקרוא לה ״ליאת״ .לבסוף
החליטו משה ואשתו רות לקרוא לה בשם מקורי חדש :״בת״.

מדוע ״רפי המסריח״?
• ״ ר פי המסריח״ -זהו
כינויו של אחד מגיבורי פר־שת
פולארד, מי שעמד בראש
הלישבה המיסתורית לקיש־רי״מדע,
המשמש כיום כיו־שב״ראש
החברה לכימיק לים.
הנינוי הבלתי־סימפא־טי
הזה מלווה את רפי איתן
מאז תקופת שרותו בפלמ״ח.
מה מקורו! הבינוי לא נועד ל הכפיש
את נושאו, או להאיר
צדדים אפלים בו. הוא דבק
בנושאו בעת שהשתתף ב חיסול
תחנת־רדאר בריטית
רפי איתן
בתקופת המנדט. איתן, אז
דרך הצינור
בחור דק״מידות במיוחד, ז חל
דרך צינור ארוד. שבו זרמו מי־ביוב. כשיצא משם הסריח
כהוגן, וחבריו, שנאלצו לסבול מהריח, הדביקו לו את הכינוי.

העם במושב אורה, מקום מגורי
מישפחת הכלה.
מזל־טוב גם לאופירה
ויצחק נבון. השימחה הקרובה
במישפחתו של שר־החינוך היא
חגיגת בר־המיצווה של ארז
נבון, בחודש מאי.
בשבוע שעבר ביקרה סוב־נת־הנסיעות
הירושלמית גו נ ה
רג׳ואן בבית״כנסת בקראקוב
שבפולין. פיתאום נשמעה צעקה
:״גוגה!״ היא חשבה שהיא
הוזה, אך הקורא היה השדרן
הגולה אלכם גילעדי, שהגיע
לשם במיסגרת מסע־זיכרונות
שהעניק לאמו.
מה מקור השם ״מאפיה״?
צברי מוחסין מכפר ג׳ת שהה
לא מכבר בכינוס בסיציליה, ושם
נפגש עם מדען ערבי, שטען כי
זוהי מילה ערבית, מן התקופה
שבה שלטו המוסלמים באי. אנשי
אירגון־הסתרים הצליחו אז
לשחרר את עצמם מתשלום מיסיס
בעזרת הכוח שהיה בידיהם.
״מעפיה״ בערבית פירושו —
פטור ממס.
חגיגה קטנה לרקדן ול־כוריאוגרף
משה אפרתי. לההעולם
הזה 2387

קתו קול ודממה, זכתה בהזמנה
היוקרתית להופיע בתוכנית־הט־לוויזיה
הפופולארית של הזמרת
רפאלה קארה באיטליה. התוכנית,
המשודרת מדי יום ראשון,
זוכה באחוזי־שיא של צפייה
— כ־ 20 מיליון צופים.
אלי הללי, ראש־עיריית
דימונה, בן־־ציון כרמל, סגן
ראש־עיריית באר־שבע לשעבר,
המתמודד כיום על ראשות־ה־עיר,
השחקנים דב רייזר, נתן
דטנר ורבים אחרים נאספו והעלו
זיכרונות מהמתנהל מאחורי
הקלעים של תיאטרון באר־שבע.
חגיגת הנוסטלגיה נערכה
במיסגרת הקלטת תוכנית־רדיו
על התיאטרון הדרומי, שתשודר
ביום־העצמאות הקרוב. הסיפורים
גררו, כמובן, גלי־צחוק, אולם
את הצחוק הפרוע ביותר גרף
רייזר, שתיאר את החזרות המפרכות
לקראת הצגת־הבכורה של
התיאטרון בתנאים־לא־תנאים.
כשסוף־סוף הועלתה ההצגה, פרצה
מילחמת יום־הכיפורים, וריי־זר
גוייס. גם מששוחרר לא תמו
תלאותיו: אז נאלץ לגלם לחילופין
את תפקידיהם של המגויי־סיס
שנותרו בחזית.

\ י | 7 | *1ך | 1ך 7בן־ה 9-הוא הבן הצעיר ביותר של הסופר ייגאל מוסינזון. השבוע הצטלם בחברת
\ | 11 1 1 /1 /1 / 1אחיו, אביטל, בן ה״ ,48 שבנו גדול בשבע שנים מגיל, שהוא דודו. בניו של ייגאל
מוסינזון הם אביטל, בנה של לאה, עידו(שנהרג במילחמה) וחומי 43 בניה של אסתר, יונתן 26 בנה
של דוריס, גיל ואחותו רנן 10 ילדיה של חנה. כשנשאל גיל מה עושה אביו, השיב :״הוא כותב חסמבה״.
אייבי נתן ערך ביום הראשון
כינוס למאה נשים, שהוא
הגדירן כ״נשות־מפתח״ .מטרת
הכינוס היתה לסייע בהקמתו של
כפר־התיקווה, מקום שיקוס לנד
כורי־סמים. כל אחת מהנשים
הידועות התבקשה למלא על גבי
טופס מיוחד אילו פעילויות
תהיה מוכנה לבצע תמורת הכבוד
להיכלל בין מאה המובחרות.
הבדיחה שהילכה באולם היתה
שרבות יציינו רק את סעיף
מיספר .8בסעיף זה הצהירה הכותבת
שהיא מוכנה לככב במסי־בות־קוקטייל
ובאירועים הנערכים
לכבוד המטרה הקדושה.
נתן מתכוון למכור תמונות
למען איסוף־כספים לכפר.
גליה אלבין קמה בביטחון ו־השקיטה
את הנוכחות ששמחו
לפגוש זו בזו :״תהיו בשקצז כשאני
מדברת!״ הרעיון שלה:
תחת לחכות שהמכורים־לסמים
יפרצו לדירותיהן ויורידו את
התמונות היקרות מהקיר, כדי
לממן את הסם, כדאי שכל אחת
תוריד בעצמה תמונה אחת, למימון
השיקום של המכורים.

הכל בגלל הבת
• שר״התיק שורת א מ מן
רובינשטיין אינו יודע שהוא
חייב את כל הקריירה הפוליטית
שלו לבתו, טל, בי-
מאית-תיאטרון השוהה עתה
באנגליה.
זה היה כך: בשנות ה60-
הופיעו בהארץ מאמרים בחתימת
״אביטל״ .היה זה פסבדונים
של הפרופסור רובינ שטיין,
על שם בתו. אולם היו
שסברו כי המדובר ב א בי טל
מוסינזון, ושאלו אותו על
כך. בתוצאה מכך התעניין
מוסינזון גבה־הקומה במאמרים
אלה, והם מצאו חן בעיניו.
הוא בירר מי הכותב.
ב 1968-יזם מוסינזון תוכנית חדשה בטלוויזיה בשם בו־מראנג,
וחיפש מנחה. מועמדו הראשון היה שלום רוזנפלד,
מעורכי מעריב, אבל זה היה עסוק. מוסיגזון הזמין את רובינשטיין
וזה הסכים( .מועמד שלישי של מוסינזון היה המשורר
משה דור, שבלל לא נשאל, בגלל הסכמת רובינשטיין).
רובינשטיין הינחה את בומראנג הדבר הפך אותו לאיש
מפורסם במדינה, וכך התחילה ההשתלשלות שהביאה אותו
להקמת תנועת-שינוי, דייש, שינוי מסי 2וכהונתו הנוכחית של
רובינשטיין כשר־התיקשורת -המשקיע את כל מאודו בהקמת
ערוץ שני, שיהרוס לדעת רבים את הטלוויזיה שבה גדל.

דפנה בדק _

*)1י* 1יי י יי יז

ח י ׳ סי מן י

י מו דמה

ש לנפץ את האגדה, המהלכת אימים. א״דס
אינה מחלה המסת על האנושות, ואין בה
שום סננה מיוחדת. את ההיסטריה מלבים
כרי־התינושוות למען אינטרסים אנוכיים

מדבקות (דלקת־קרוס־המוח, למשל),
אלא^זף מחלות כמו התקפי־לב, זיהומים
קשים בכבד, גידולים במוח —
לעיתים גורמות למוות קשה מאוד, נורא
ובלתי־נמנע.
עשרות שנים נמשכת המילחמה ב־מחלת־הסרטן,
ועד כה האוייב לא הוכנע,
והפיתרונות הטיפוליים של הרפואה
הם רק לשלב קצר יחסית. עדיין לא
נמצאה תרופה יעילה למחלה זו.
מובן שאין אמצעי־מניעה נגד סרטן,
כמו שיש קונדומים נגד האיידס.
כבר כיום יש הישגים רבים גם בטיפול
באיידס. בארצות־הברית התחילו
להשתמש בתרופה א.ז.ט( .אזידוטי־מיצין.
השם מיסחרי — אטרוויק).
תרופה זאת מפסיקה את התרבות הנגיף
בתוך התאים ומונעת סיבוכים רבים
של מחלת־האיידס.

חתן פרם נובל ברפואה של
שנת ,1984 האימונולוג ד״ר ניל
ירנה, אמר בראיון לעיתון דני:
״אני צופה כי נמצא את דרכי
הטיפול למניעת התפשטות ה־איידם
בתוך 5שנים. איני רואה
מה האיום הגדול שצופן בחובו
האיידם, מלבד העובדה שמעניין
לכתוב על כך בעיתון, משום
שהדבר מתקשר להומו־סכסו•

בעת יחסי־מין, הזרקות שונות

בבתי־חוליס ובראשם עירויי.

דם, במירכאות שיניים.
• חולה איידם מסוכן לסביבתו,
אפשר להידבק באיידם אך
במיסעדה, בבתי־שימוש ציבוריים,
באמבטיה, בבתי־ספר, בקולנוע
ובכל מקום. לכן בידודו
של חולה האיידס חשוב מאוד,
כדי למנוע התפשטות המחלה.

האמת:
• בארצות־הברית נערך סקר שבו
השתתפו כ־ 1300 אנשים — רופאים
ואחיות — שנדקרו במהלך הטיפול
על־ידי מחטים או איזמל שהיו לפני כן
במגע עם חולה־איידס. הסתבר שאיש
מהם לא לקה במחלה. לעומת זאת,
ידועים מיקרים רבים של הידבקות
רופאים בעגבת, בצהבת, בשחפת ובזיהומים
אחרים, בעת ניתוח של חולים
הנגועים במחלות אלה, כאשר הרופאים
נדקרו או נפצעו מאיזמל־מנתחים או
מחט.
מתוך 85 אלף חולים באיידס, שטופלו
עד כה בעולם — כולם נדבקו
במחלה זו באמצעות קיום יחסי־מין,
ולא בצורה אחרת.

ה שנ ה
אפשר להידבק במחלת-העג-
בת על-ידי נשיקות, שחיה ואכילה
מבלים שבהם השתמש
חולה־עגבת. באיידס לא ניתן
להידבק בצורה כזאת.

*ץ עולם לא חשבתי לכתוב על
^/איידס, למרות בקשות חוזרות ונשנות.
עכשיו נכנעתי.
זה קרה אחרי שהתרשמתי, שמה־פירסומים
הרבים על המחלה מקבל הציבור
רושם מוטעה ונכנס לבהלה מיותרת,
המונעת ממנו פעילות למניעת
המחלה.

• מהסיבות שהוזכרו לעיל, אין
צורך בבירור של חולה איידס.
גם לעניין בירוד חולים במחלות
מדבקות יש היסטוריה ארוכה, והבידוד
כשלעצמו אינו צריך להפחיד אנשים.
מלבד מחלות הגורמות למגיפה, היו
תקופות ארוכות של בידוד בן שבועות
רבים של ילדים שחלו בשנית, בחצבת.
באסכרה, באבעבועות־רוח.
גם בגלל מחלות כמו דיזנטריה או
טיפוס־הבטן היו מבודדים אנשים לזמן
ממושך. חולי צרעת (לפרה) עד היום
מבודדים בצורה מוחלטת.

השתכנעתי בצורך לנסות להביא
לידיעת הציבור את עניין
האיידם בפרופורציה נכונה. כי
רבים מהפירסומים עד כה גורמים
לכך שהציבור מאבד את
תחושת-האמת ורואה את המציאות
בצורה מעוותת.
מה הרושם שנוצר בציבור מהאינ־פורמציה
המאסיבית שנמסר לו? היכן
היא האמת?

מומחים בבל רחבי העולם
מדגישים, שדווקא חולי איידם
אינם צריכים בידוד.

האגדה אומות:

• היו כבר מחלות רבות שקטלו
עמים, לפני כ־ ,3000 לפני כ־ 700 שנה
ואף לפני שנים ספורות. כך קצרה מגי־פת־דבר
במאה ה־ 14 מאות אלפי אנשים
ברוב מדינות אירופה. במאה ה־18
מתו מאות אלפי אנשים ממגיפת האבעבועות
שחורות. במאה ה־ 19 המיתה
מחלת הכולירה מיליוני אנשים ברוסיה,
בהודו. בסין ואף באירופה. גם
במאה ה־ 20 הרגה מגיפת הטיפוס מיליוני
אנשים. גם מגיפת־שפעת, שהשתוללה
ב־ 918ז־ ,1920 קברה כ־10
מיליון אנשים.

האיידם, שהתגלה בעשור האחרון
(וייתכן שהיה קיים גם
לפני כן) ,פגע בסך הבל במדינות
קטנות בעשרות ומאות
אנשים, ובמדינות כמו ארצות־הברית,
בריטניה וגרמניה —
באלפי אנשים בלבד.
בכל מיקרה, מחלה זאת, במימדיה
הנוכחיים, רחוקה מלהזכיר מגיפה כלשהי.

האגדה אומות:

• האיידם הינה מחלה קטלנית,
המתפשטת על פני העולם
במהירות כה רבה, שתוך
שנים אחדות יחלו בה מאות
מיליוני אנשים ואך ימותו ממנה.

האמת:

ההומו-סבסואלייס הם מקור
המחלה ולכן הם הפכו לסכנה
לאנושות.
הומו־סכסואליס בתל־אביב: הדיעות הקדומות מלבות את ההיסטריה
מי שנחשד בהפצת־דבר -נשרף על המוקד

האגדה אומות:
• ז ו מחלה קשה ומסוכנת
שלא היתה כדוגמתה בתולדות
האנושות, ואין אפשרות להתגונן
בפניה.

האמת:
• בפני כל מגיפה קשה להתגונן.
בגלל מגיפות דבר וכולירה — היו ה־שילטונות
סוגרים גבולות, מכניסים
ערים שלמות להסגר — ואף שרפו אותן,
יחד עם הגוויות.
גם כיום, כאשר יש מגיפה של אחת
ממחלות אלה, מבודדים אנשים ברכבות,
באוניות, בכפרים שבהם נתגלו
מיקרים או רק חשד לכולירה, למשל.
לעיתים אף סוגרים את גבולות המדינה

כולה.

לאחרונה נודע, שכדי למנוע

התפשטות של מחלת־האיידס,
די אם נקטין את יחסי־המין האקראיים
עם אנשים זרים לגמרי.
ואם בכל זאת מקיימים
יחסים עם זרים לחלוטין — די
להשתמש בקונדום כדי למנוע
הידבקות.
לא מחנות־הסגר, לא שריפת ערים
על יושביהן — קונדום אחד מסוגל
למנוע התפשטות של המחלה.

האגדה אומות:
• תהליך המוות, לעומת מחלות
אחרות, הוא מהיר מאוד,
קשה מאוד, נורא מאוד ובלתי־נמנע.

האמת:

יש מחלות רבות שבהן תהליך
המוות הינו מהיר מאוד. לא רק מחלות

אליות. מיספר האנשים שנפטרו
בפועל מהאיידם הינו זעוב
בהרבה מהרוגי תאונות־דר
כים.״
עוד אמר המדען, שממחלות מלריד
ומחלת־השינה מתו מיליוני בני״אדב
מדי שנה באפריקה, אך מחלות אלה ל*
פרצו באירופה, ולכן לא נמצא פיתרון
רפואי מהיר למחלות אלה. מכיוון שהי
איידס מתפשט באירופה ובאמריקה
פיתרון רפואי יבוא במהירה.
הפרופ׳ מיכאל פלדמן ממכון וייצי
מן דיווח שבצרפת מתקרבים להמצאר
חיסונים נגד איידס, ותוך 10 שנים לכה
היותר יהיה חיסון שיאפשר למנוע אר
המחלה.

האגדה אומות:
• המחלה נגרמת על־ידי נ־גיך
בלתי־ידוע, ועוברת מאדם
לאדם על־ידי נושאי הנגיך

האמת:
• לא נכון. בבריטניה אוכלוסיית
ההומו־סכסואלים גדולה בהרבה, יחסית
לכלל האוכלוסיה, מאשר בגרמניה.
אך בכל זאת, בגרמניה מיספר
חולי איידס גדול פי שלושה מאשר
בבריטניה.
יחסים אנאליים גורמים לפציעות
קטנות של הרירית בפי־הטבעת, וכך
לנגיף יש אפשרות קלה יותר לחדור׳
לגוף. גם יחסי־מין הטרו־סכסואליים
בעת וסת, כאשר צוואר הרחם פתוח
ויש דם בתוך הנרתיק, יוצרים תנאים
טובים לחדירת הנגיף.
גם נשים רבות חלו באיידס, בגלל
קיום יחסים אנאליים עם גבר נגוע.
הומו־סכסואלים פגיעים יותר אך ורק
בגלל הטכניקה של המגע המיני.
יש לזכור שעדיין ישנן לא מעט
מחלות מין, חלק מהן אף קטלניות, כמו
עגבת(סיפיליס) .ער עתה קיימים זיב:
(גונוראה) ,טריכומונוס (פטריה) ,שאו־קר
רך — מחלות מין אלה גורמות
לזיהומים רבים בכליות, בשחלות ואף
בכבד. יש טיפולים למחלות אלה, יש

אמצעי־מניעה, אך בכל זאת הרפואה
לא השתלטה עליהן לגמרי.

ע יש לזכור שמעכבת מתו
מיליוני אנשים בעולם, נולדו
ילדים בני דור שני ושלישי פגו־מים
בגל אותה מחלה. האיידם
אינו יותר מסוכן מ״מחלות מין״
— בלומר, מחלות המועברות
על־ידי מגע מיני — אחרות.
מילהמת העולם בשער!

^ ת רוב הידע על האיידס רכש
הציבור בעיקר מכלי״התיקשורת.
1יום־יום מופיעים בעיתונות מאמרים
המצביעים על התפשטות האיידס, על
סכנת האיידס — וזאת ללא כל פרופורציה
אמיתית. די רק לעיין בכותרות
י המאמרים 18 :חולים נפטרו בארץ עד כה מאיידס!
לא הוכח שכל ה־ 18 מתו מאיידס,
בדיוק כפי שלא הוכח פירסום קודם
בעיתונות, ש־ 156 אנשים מתו בסתיו
האחרון משפעת. הם מתו ממחלות לב,
ן־ ראות, כליות, אך הדביקו להם את הכו׳
תרת ״שפעת״.
נפטר צעיר מעירוי־דם מחולה
איידס -אני הומו ומת מאיידס -
רופא שהתאבד היה חולה איידס -
חולה איידס ראשון נתגלה בצה״ל -
תרופה נסיונית לחולה איידס המאושפז
בהדסה.
כותרות אלה וגם היריעות עצמן
מיותרות לחלוטין, כי אפשר בו בזמן
לכתוב :״אני הומו ומת מהתקף־לב״,
״רופא שהתאבד היה חולה שפעת״,
״תרופה נסיונית לחולי פרקינסון״.
לא מזמן בדקתי נער בן ,19 ששירת

המדובר, כמובן, בגברים הומו־סכסוא־לים,
שהמפקד היקצה להם חדרים נפ;
רדים. .
בהשפעת כתבות אלה פורסמה מייד
ידיעה:
ישראל נערכת למלחמה באיי־דס:
ייתכן שהקונדומים יימכרו בסופרמרקטים.
פירוש הדבר -אנחנו
על המפה! לא הזנחנו א ת עצמנו!
אנחנו צועדים יד ביד עם ה־קידמה!
ועוד
כותרות•.
לאימהות שתינוקותיהן נולדו
עם איידס אין נחמה.
הפרייה מלאכותית בניגוד לתקנות
חושפת נשים לסכנת האיידס.
בודקים .,ילדי בראזיל״ -סכנה
להתפשטות האיידס.
המאמרים הנ״ל גרמו לבהלה למאות
נשים בישראל, בעוד שאין בסיס
לבהלה.
בשנתיים האחרונות נבדקו ישראל
כ־ 45 ילדים מברזיל. אצל שלושה
ילדים נמצאה מחלת־עגבת מולדת,
ואצל אף אחד מהם לא מצאו איידס.
בכל העולם נולדים מאות אלפי ילדים
הנגועים בעגבת. מתוך מיליון ילדים
בישראל מצאו 15 ילדים חולים בעגבת
מולדת.

285י>)2ז 6 ^ 5 ^ 6 6 1

קורבן מפורסם: רוק האדסון בחיים ועל שער סנסציוני אופייני
פחות מתאונות־דרכים

יש עמים שלמים, כמו האסקימואים
או שבטים באפריקה,
שבהם כמעט 100 מהילדים
נולדים נגועים בעגבת.

אנשים שחלו בצהבת מהדיקורים על־ידי
מחטים סיניות אצל רופא מסויים
בירושלים. הידבקות בצהבת על־ידי
מחטים סיניות היא דבר נדיר ביותר,
כמעט שלא ידוע בעולם. מבחינה
רפואית זו כמעט סנסציה.

— .ולשחפת לא? ולעגבת

־ 105 מהסטודנטים מזמביה, או־

אין הסבר מדוע היו צריכים לפרסם
ידיעה על בדיקת איידס לילדי בראזיל
דווקא, גם לא ברור מדוע ״הפרייה
בניגוד לתקנות״ חושפת נשים דווקא
לסכנת האיידס.

אז לשם מה היו צריכים
להדביק לידיעה זו את עניין
האיידם?

החלה אף תחרות בין בתי•
חולים שונים אצל מי התגלה
כבר חולה איידם — פעם זה
ב״סורוקה״ ,פעם זה ב״רמב׳׳ם׳׳
ופעם זה ב״קפלך. מתעורר
הרושם כאילו בית-חולים שבו
נתגלה איידם מרגיש עצמו
כמשתייך לקבוצת האצולה הרפואית,
וממהר לפרסם ידיעה
על כך (הפריית־מבחנה רא•
התלזיסרנגיף בדם

ערכת
החיסונית, המורידה את
נגדות הגוף וחושפת את הנפגע
הומים קשים ולהופעת מחלות
טניות. המחלה נגרמת על־ידי
החודר לתאי המערכת החיסונית
ובאיברים שונים.
המחלה מתאפיינת בחום ממושך
ל )38 במשך חודשים, נפיחות־בלוטות
בחלקים שונים של הגוף, חולשה
וירידה מובהקת במישקל. יש גם דל־

־ רות״ם ש נימוק חדש לורנ ת ההומו־סנסואלים, רעיתונא״ם ש מתחת
מושמת ורתעשיה הרבואית זרמו חוחים אדיו .,הכר מבוסס על שקוים

בחיל־הים, וגיליתי אצלו בפי־הטבעת
עגבת. אז מה, הייתי צריך לפרסם בעי3,תון
:״חייל בחיל־הים התגלה כחולה־עגבת״?
המילה
״איידס״ כנראה מאפשרת
1לכתבים להכניס את הידיעה שלהם
! לעיתון.
הרב מונדרוביץ עשה מעשי־סדום
בילדים והדביק אותם באיי־דס.

די שהוא נחשד במעשי־אונס
— בילדים — חייבים להדביק אותו ב־איידס.
כדי שהדבר יהיה יותר פי־קאנטי.
גם דבר זה לא חדש. אברהם
מונררוביץ הכחיש שהוא רב, הכחיש
שהוא עשה מעשי״סדום בילדים,
הכחיש הוא חולה — ובבדיקות אכן
התגלה שהוא אינו חולה באיידס.

לא? בכל מיקרה צריכים לשמור
על התקנות!
אותו הדין לגבי הידיעה:
התגלו עשרות מנות־דם הנגועות
באיידס.
מתוך מאות אלפי מנות־דם, מאות
פעמים מתגלים חיידקים של עגבת,
ומוציאים מנות־דם אלה מהשימוש. אז
מה מיוחד בזה שמצאו עשרות מנות
נגועות באיידס?
מעניין ביותר המאמר תחת הכותרת:
בודקים
א ם דיקור מעביר איי־דס.
במאמר
מסופר שהתגלו שלושה

גנדה וטנזניה מביאים לאנגליה
איידס.
כותב הידיעה לא ידע, מן הסתם,
שכ־מ< 4מנציגי ארצות־אפריקה בפסטיבל
הנוער הבינלאומי במוסקווה הביאו
עגבת! אבל איידס נשמע פי־קאנטי
יותר.
המיתקפה התיקשורתית שאין כדוגמתה
הכניסה לא רק את הציבור
הרחב לבהלה, אלא השפיעה גם על
בעלי־המיקצוע. רופאים החלו פוחדים
מחולים שנחשדו כחולי־איידס, ואף
סירבו לטפל בהם. בבית חולים הדסה
עין־כרם סירבו לאשפז חולה בחשד
לאיידס.

שונה, השתלת-כבד ראשונה,
איידם ראשון!).

ובפר

מהו איידס!
**תלת האיידם נתגלתה לפני
\ ₪1כשבע שנים באפריקה המרכזית.
מקור האיידס הינו הקוף הירוק, שממנו
נדבק האדם הראשון. פשר השם:
ץ 0ת 0 <;{1):16 שח 11 וזזווו6)1 1־11!1ן</\ 0

6וך 01ז1£1זץ ,$מכאן ראשי־התיבות:
.^{<15 בתרגום בעברית :״תיסמונת
כשל חיסוני נרכש״.
האיידס מאופיין על־ידי פגיעה בנד

בזמנו, כאשר רצו להעליב
מישהו, להשפילו, להכפיש את
* שמו, היו אומרים באירופה ״סי־פיליטיק״
(חולה־עגבת) .היום,
אם רוצים להרוס מישהו, מפיצים
עליו שהוא חולה איידם.
י 5ככה אפשר לגרום למישהו לפשי־טת־רגל
של עיסקו (מיסעדה, מלון,
קולנוע).
רופאי־שיניים בכוננות איידס -
שוודיה נלחמת באיידס -בבריטניה
מחזיקים ילדים קטנים חולי־איידס
במחלקות סגורות -בגרמניה
מתכוונים לבודד חולי איידס במוסדות
מיוחדים -הולנד נלחמת
באיידס באופן דיפלומטי -בגרע־לנד
לא התגלה אף חולה איידס
( (ומה עם פינלנד, ומה עם הונגריה?).
במאמרים אלה סופר בסך הכל על
*.אמצעים רגילים ופשוטים, שנעשה
במדינות שונות כדי להסביר לתושבים
כיצד להימנע מהידבקות באיידס. אך
מהכותרות נוצר רושם שמילחמת־ה־עולם
עומדת בשער!
יתר על כן: בגרמניה אולי מתכוונים
לבודד חולי איידס, אך בישראל
קרה דבר הרבה יותר חמור. בבית־המ־עצר
באבו־כביר החליט המפקד החדש,
סגן־ניצב סלומון טויזר, לבודד גברים
בריאים רק מחשש האיידס.

קות חוזרות ופיטריות בריריות הפה,
בנרתיק וכן דלקות־ריאות בלתי־שיג־רתיות.
מאז
שהתגלתה המחלה, לקו בה
בארצות־הברלת לא יותר מ־ 20 אלף
אנשים, ובארץ — 35 איש.

הדרך העיקרית להידבקות
במחלה זו היא על-ידי מגע
מיני. הנגיף נוטה להתרכז בנוזל
הזרע והפרשות של צוואר־הרחם.
כך שמחלת האיידס היא
מחלת־מין לכל דבר.
אפשר גם להידבק על־ידי קבלת
עירוי של מנת־דם מזוהמת, או על־ידי
שימוש במחטים מזוהמות בעת הזרקת
סמים.
מגע מיני בפי־הטבעת בין גברים
הומו־סכסואלים הוא מן הסיכונים העיקריים
להידבקות. אולם גם במגע מיני
בין גברים לנשים אפשר להידבק.

לא ניתן להידבק במקומות
ציבוריים, בבתי־ספר, במים-
עדות, בשרותים ובכל מקום
ציבורי אחר. נושאי נגיפי ה־איידם
אינם יכולים להדביק
איש בסביבתם, ללא מגע מיני.

הומו-סכסואלים ישראליים מפגינים(באמסטרדם)1979 ,
הם חולים גם בשפעת

ד׳ר שלמה מעיין, מומחה למחלות
זיהומיות במרכז הרפואי הדס ה עין
כרם, הוא בין היחידים בארץ שהגדיר
את מחלת האיידס בצורה נכונה:
״אין כל סיבה לפאניקה. הווירוס
אינו מתפשט לאוכלוסיה הכללית.
בסר־הכל האיידס היא מחלה זיהומית,
שאפשר למנוע אותה אם נוקטים
באמצעי זהירות אלמנטאריים. איידס
היא בסך־הכל עוד מחלת מין אחת.״
זו האמת — וכל האמת — על
מחלתיהאיידס.
מההיסטריה שהתחוללה סביב נושא
האיידס יש ללמוד כמה לקחים.
בטבע קיים איזון ביולוגי. האבולוציה
משפיעה לא רק על שינויים בגוף
האדם, אלא על הסביבה כולה. חיידקים
ונגיפים הם חלק מהטבע, הם משתנים
בהתאם לשינויים בטבע. ובו בזמן הם
עצמם משפיעים על השינויים בטבע.
מפעם לפעם מופר האיזון, מסיבות
(המשך בעמוד )38

תפסתי הופעה ספורטיבית
־ העוצמה של אוטוביאנקי בקו של _4וה. אוטוביאנקי אוטוביאנקי \_/וה בלבן בוהק ואדום סוער...
אם יש לך אופי ספורטיבי תגיע איחה רחוק.

אוטוביאנקי _£וה. תפסתי הופעה ספורטיבית.
* המחיר כולל מעימ
ואינו כולל הפקדה,
לפי מחירון החברה
ר 987ו 9.3.ו.
סוכנויות טלקאר: סוכנות ראשית: תל־אביב טל 336081 03 סוכנויות משנה: יתשלים: טל .02-717555 .חיפה: טל 5 .ו 51ו .04-5רחובות: טל .08-51462 .הוד השתן: טל .052-27874 .וזדדה: טל 324527 .־.06
רמת־גן: טל .03-720738 .נתניה: טל .053-38295 .ק. שמתה: טל .06-740398 .עזה: טל .051-62570 .הרצליה: טל .052-543875 .פתודתקוה :״*וטמטי-קאו*׳ -ברכויבא ,37 טל.03-916908 .

מאו /ינאלל בי ב

הנדון

דרכזנים דיפלומטיים איים
רכל הישראלים
כ־ 25 ישראלים, המועסקים במישלחת־הביטחון בניו-יורק, קיבלו דרכונים
דיפלומטיים. הדבר מקנה להם מעמד דיפלומטי, ואינו מאפשר מאסרם על־ידי
השילטונות האמריקאיים.
ההחלטה על־כך התקבלה אחרי שכמה עובדי מישלחת־הביטחון נתפסו בעת
ביצוע עבירות על החוק.
מיקרה אחד היה של עובד־המישלחת, שנתפס בלונג־איילנד אחרי ששכח תיק
ובו דגם של פצצת־מיצרר.
במיקרה אחר נעצר עובד־המישלחת בעת נסיון־פריצה דרך גג לבניין של
חברת־מחשבים אמריקאית.

וזכה

כאשר הגישה פרקליטות־המדינה
כתבי־אישום נגד המעורביס בעיסקי־המניות
של קוץ רונית, הוגשו כתבי־אישום
רק נגד מנהלי-הקרן, אליעזר
פישמן ויוסי ריגר, וכן נגד הבנק

נפוטיזם במישור השיכון
כאשר אהרון אבו־חצירה הורשע
על שימוש בכספי קרנות ציבוריות
לענייניו הפרטיים, לא הבינו מרבית
בני־עדתו מה רוצים ממנו. שהרי בקרב
תומכיו ברור וידוע כי למנהיג־הציבור
מותר להשתמש בכספי־הציבור.
כאשר באים בטענות לנושאי מישרות
ציבוריות על העדפות של קרובים
ומקורבים, שוב אין בני־עדתם מבינים
מה רוצים מהם. שהרי הם נבחרו לתפקיד
הציבורי על־ידי בני־עדתם, כדי
שיעדיפו אותם.
כך גם עתה, כאשר אנשי מבקר־המדינה
אוספים חומר על נפוטיזם
במישרד־השיכון, ממלכתו של דויד
לוי, אין הנשאלים מבינים מה רוצים
מהם.
בין העוברות המתבררות:

במישרד־השיכון בטבריה, תוך העדפה
על פני זכאים קודמים.
• אחיו של דויד לוי קיבל סיוע
לתשלום שכירות בדירה חדשה בבית־שאן.
האח הגיש בקשה כחוק לוועדה
מיוחדת במישרד־השיכון, המטפלת
בסיוע לעובדי־המערכת. בבקשה לא

מיכאל נכנס לעסקי עיתונות
דניאל מיכאל, בעל רשת בתי־ספר
לבגרות, ובעבר בעל מועדון־
צלילה באילת ובשארם־אל־שייח׳ ,רכש
את חלקו של אבנר זילברברג
ברשת עתוני־הספורט של העיתונאי

שאול אייזנברג.

זילברברג מפעיל מיזנון בית־סו־קולוב,
והיה שותף במחצית עם אייזנ־ברג.
עתה מכר את חלקו למיכאל.
ההוצאה לאור כוללת את השבועון

חדשות הספורט והטוטו, ירחון
הטניס, היוצא בשיתוף האיגוד ה־

שר־שיכון לוי
אחי אשתו כנהג
צויין כי הוא אחיו של השר, אלא כי
אחיו הוא עובד־המישרד. המתלוננים
טוענים כי המישרד אינו נותן סיוע
לשכירות לדירות חדשות.

בעל־בנק רוטשילד
לא הוגש כתב־אישום
שביצע את העסקות בבורסה, בנק
למימון וסחר. משום־מה לא הוגש
כתב־אישום נגד הבנק הנאמן של
הקרן, בנק כללי, למרות שהאחריות
הישירה. אחרי מנהלי־הקרן, היא שלו.
הסיבה לכך היתה רמז של בעל־הבנק,
הברון אדמונד דדדרוטשילד כי
יחסל את עסקיו בישראל אם יוגש
כתב־אישום נגד הבנק.
גיאות ננתי־מלון
בעל־עסקים מיכאל ועיתונאי־ספורט אייזנברג
מבתי־ספר עד עיתויי־ספורט
מחיר הכבש לשיא שלמי
מחיר קילו כבש לצרכן הגיע השבוע
ל־ 30 שקל. ולקראת הסדר הוא
יאמיר. היהודים המיזרחיים, ובעיקר
המרוקאים, חייבים בזרוע־כבש לסעודת
הסדר. לכל כבש יש רק שתי זרד
עות כשרות (הקדמיות) .מזה שלוש
שנים מונע מישרד־החקלאות (ולא
מישרד־התעשית למרות ששר־התע•
שיד״ המגדל כבשים בחוותו, זוכה מן
ההפקר) ייבוא כבשים. כרי להגן על
העדרים המקומיים. בתוצאה ממניעת
היבוא ומאי־יכולת המגדלים המקומיים
לספק את צרכי השוק יש מחסור
בכבשים. עד לפגי כמה חודשים היה
המחיר לצרכן מחצית.
שר־החקלאות טען כי הוא מונע
ייבוא כבש. שכן מחיר קילו כבש
מיובא הוא 1.5שקל לקילו, ואילו
עלות קילרכבש מקומי היא 4.5שקל
לקילו למגדל. כיום, בגלל המחסור,
מוכר המגדל קילו כבש חי ב־ 10 שקלים
הקילו.

ישראלי לטניס, והמקומונים המקים
בצפון תל־אביב ובגבעתיים וכן ר בעון
איגוד הסקי בישראל.
אוחדו התביעות
נ\ד קנון
מיספר רב של תביעות של בעלי־מניות
של חברת־הסרטים קנון, שבבעלות
מנחם גולן ויורם גלובוס,
אוחדו לתביעה אחת מדרגה ראשונה
— כך מוסר השבועון הוליווד
רפורטר. התביעה מאשימה את החברה
בהסתרת המצב האמיתי של
החברה. בעיקר מתלוננים התובעים על
כי בדו״ח, שגמסר לרשות־ניירות־הע־רך,
הפחיתה החברה את הוצאות הפקת*1
הסרטים בצורה לא־נכונה, וכך שיפרה
בצורה כוזבת את התוצאות העסקיות.

שומן־הנסדיס
של בלקון
יעקב פלקון, גרול יבואני הבשר
והדגים לישראל, נעצר ושוחרר בער־

המחירים הקפואים של השקל לעומת
הדולר, וכן הקפאת מחירי״המ־לונות,
גרמו להצפתם בתיירות אירופית.
בשבוע שעבר היו כל בתי״המלון
בתל־אביב מלאים עד אפס מקום. תייר
משלם 34 דולר ללילה למלון בן ארבעה
כוכבים. מחיר שהוא בהחלט מושך.

גמה:ותן
צה׳׳ל
כלכלה?
יש אנשי-מילואים המשרתים במקומות
שבהם לא ניתן לספק להם ארוחות
במיטבחים צבאיים. צה״ל אזמר להם
לאכול בחוץ, ובסוף תקופת־המילואים
יקבלו דמי־כלכלה. בירור העלה כי הסכום
שיקבל איש״המילואים ליום כלכלה,
הצריך להספיק לו לשלוש ארוחות,
הוא 3.20 שקל. אני חוזר3.20 :
שקל.
קצת יותר ממנת־פלאפל.
בות על־ידי חוקרי המכס. הם טוענים
כי הוא מייבא בשר־־עגלים משובח
בשם אחר, וכך אינו משלם את ההיטל.
פלקון מייבא כמויות של מה שקרוי
שומן־כסלים (״המעלים פיטמה עלי
כסל״) ,המשמש לעיבוד תעשייתי של
נקניקים והמבורגרים. שומן זה כולל
בשר באחוזים שונים. המכס טוען כי
הבשר שהיה בשומן היה בשר עגל
הולנדי, שהיה יותר ממחצית הכמות
בשומן. על יבוא עגל הולנדי יש היטל
של 3750 דולר לטונה, ואילו על שומן
יש היטל של 2.5שקל לטון. ההפרש
ברור.

יועץ לשעבר סרוסי
אחותו עובדת ביחידת השיקום
• דויד לוי הדיח את נהגו, והחזירו
לעתודת הנהגים הממשלתיים של
מינהל־הרכב, ומינה את אחי־אשתו
כנהגו. המתלוננים טוענים כי חשבו־נות־ההוצאות,
שמגיש הנהג, עוברים
ללא כל ביקורת, מכיוון שידוע כי
אושרו על־ידי האחות, שיש לה קשר
לשר.
• בתו של דויד לוי קיבלה מינוי

• מנכ״ל מישרד״התעסוקה כיום,
דויד מנע, שהיה יועצו של השר לוי,
מינה את בת־דודתו לתפקיד ללא
מיכרז ביחידת־האיכלוס במישרד־השי־כוו.

מקורבו של השר ומנכ״ל חברת
אפרידר של מישרד־השיכון, בני
כשדיאל, מינה את בל־אחיו לעבודה
ביחידת־המחשב של מישרד־השי־כון
בירושלים.
• יועץ השר, אבנר פרוסי, סינה
את אחותו לעבודה ביחידה לשיקום
שכונות בירושלים. אותו סרוסי הגיש
בקשה לפיצוי להוריו, על שנהרס
בית־נטוש שגרו בו, תוך העלמת העובדה
כי יש להם קוטג׳ ברמלה.

רווה תושב שחייץ
עורך־הדין הירושלמי גד רווה,
שנמלט מישראל אחרי שהתגלה כי

מתחרים ער

לווה מבנק צפון אמריקה חמישה
מיליון דולר לצרכים שונים, הכוללים
הקמת חווה באוסטרליה, מתגורר מאז
בציריך. באחרונה קיבל מעמד של
תושב ציריך, דבר שמקנה לו זכות
למגורים קבועים ועבודה במקום.
האולימפיאדה כמה חברות ישראליות מתחרות על
קבלת הטיפול באבטחת האולימפיאדה
הבאה בסיאול, ב־ . 1988 בין המתחרות
החברה של קבוצת אייזנברג
בראשות אברהם שלום, החברה של
יוסי לנגוצקי ויצחק יפת, וחברת
די־איי־טי של צבי בר ואברהם

רינות.

עורד־דין רווה
חמישה מיליון דולר לצרכים שונים

סוסה כימיקלים ודלק, בניה ובדל
~ שים לב למניות חברות דקסטר כימיקלים, ודלק. שיפרסמו מאזנים טובים.
שים לב למניות מת״מ ומאגרי בניה. מת״מ השלימה את השתלטותה על
מאגרי בנית ובשבוע שעבר החליטו קרנות־הנאמנות של בל״ל להיכנס
למניות אלה. מת״מ בונה עתה מיבנה־תעשיה בשטח 9000מ״ר ברחוב שוקן, וכן
8000ם־׳ר ליד איצטדיון בלומפילד. מאגרי־בניה בונה עתה באיזור חיפה, וכן
משלימה אתר רב־מכר בצומת־גלילות.
גם חברת אלרוב תתחיל בקרוב בבניית רב״מכר בהרצליה.
לעומת זאת נראה כ מניות קבוצת בטוחה וכלל הגיעו לשיא, ואין לצפות
להפתעות ממניות אלה.

א 1ו־יאבנו ־ יעלוזאיע ! שבפרשה
בנשק. היו לו עסקים מסועפים עם
מישפחת השאה. בעיקר היה שותפו־לעסקים
של דודה של פארה דיבה,
אשת השאה.
בין השאר עסק נימרודי אז בצורה
נרחבת מאוד בהתקנת מיתקני־התפלה
מתוצרת ישראל באיראן.

•(1יס 8ו מזו״ו

7 1שאה
]7111171
*ץ י הוא יעקב נימרודי?
]/לפגי שלושה חודשים כתבתי
מאמר, שנשא את הכותרת ״סוחרי
המוות״ (העולם הזה .)17.12.86
במאמר הגדרתי את יחסי לסוחרי־נשק
בכלל :״סוחר־הנשק סוחר במוות. נטו.
זוהי סחורתו״.
כללתי בקטיגוריה זו את נימרודי.
לא היכרתי אותו אישית. אך לפניי היו
מונחים המיסמכים של עיסקת־הנשק
של נימרודי עם איראן של חומייני,
שפורסמו בעיתוני העולם ב־.1983
שמעתי גם את הראיון שנתן נימרודי
לטלוויזיה, שבו סיפר שעזר לשרותי־הביטחון
של השאה. שרות־הביטחון
העיקרי של׳ השאה היה הסאוואק,
המישטרה החשאית ששמה יצא לדיראון,
ושאומנה על־ירי ישראלים.
הבעתי את הסברה כי נימרודי —
יחד עם אל שווימר — פעלו בפרשת
עיסקת־הנשק עם איראן בעיקר מטעמים
מיסחריים, כשמטרתם היא להרוויח
כסף. ומכאן: שממשלת־ישראל,
בהנהגת שימעון פרס, נגררה על־ירי
סוחרי־הנשק להרפתקה מדינית, שאת
סופה מי ישורנו.
לא הייתי יחיד בהערכה זו. הדוח
של ועדת הסנאטור ג׳ון טאוור מתייחס
אל יעקב נימרודי ואדולף שווימר כאל
״סוחרי״נשק״ מיקצועיים, ומצטט כמה
מיסמכים שבהם מובע החשש כי המניע
שלהם הוא ״תאוות־בצע״ .לשיא הגיע
בהערכה זו עמירם ניר, שצוטט בתזכיר
של אוליבר נורת׳ (שהובא גם הוא
בדו״ח טאווח כלהלן:
״עמי(עמירם ניר) חושד שיש כנראה
סידור מיסחרי סודי בין שווימר,
(מייק) לדין וגורבה (מאנישר גורבא־ניפאר)
המנוהל בלי ידיעת שלוש הממשלות
הנוגעות־בדבר (ארצות הברית,
ישראל ואיראן אין לי בעיה עם זה
שמישהו עושה רווח הוגן על עסק הוגן,
אבל יש לי בעיה אם פירוש הדבר הוא
סיכון עניינים מדיניים ומיבצעיים
רגישים...״

• אמין ושב״נ
באיראן
* 7אז פירסום הכתבה שלי, תובע
]/ממני יעקב נימרודי לבדוק את
העניין מחדש. הוא נפגע עד למעמקי
נישמתו מן התואר ״סוחר־מוות״ ,וכן
נפגעו בני־מישפחתו.
תחילה הודיע — באמצעות מאמר
באחד הצהרונים — שהוא יתבע אותי
לדין. לא הגבתי. אחר־כך ביקש להיפגש
איתי ופנה אל חוש־הצדק שלי.
הוא הבטיח להעמיד לרשותי את כל
המיסמכים והראיות שאבקש, כדי שאוכל
לחקור את מעשיו.
ואלה הן טענותיו של נימרודי:
• מאז נפילת השאה, ב־ ,1979 ועד
היום, לא מכר אף כדור אחד לאיראן או
לכל מדינה אחרת, מלבד פעולתו בפרשה
הנדונה. משמע: אין הוא סוחר-
נשק.
• מעולם לא היה לו קשר עם

״ 18י

הסאוואק, גוף שהיה מקביל לשב״כ
בישראל. כשדיבר על חלקו בהדרכת
אנשי־מודיעין איראניים בימי השאה,
הוא התכוון לאגף־המודיעין של הצבא
האיראני — מוסד שהיה מקביל לאמ״ן
של צה״ל ושלא עסק בענייני־פנים.

• ו א מת

במחלקה הערבית

ף* עיקבות טענות אלה קיבלתי
* על עצמי לבדוק אותן, ואני מוכרח
להודות שהיה זה עיסוק מרתק
למדי.
הקדשתי לכך יותר מעשר שעות.
עברתי על עשרות תיקים של מיסמכים
ותצלומים שנימרודי העמיד לרשותי,

דיברתי עם אנשים -אחרים ובדקתי
פרשות שונות, ביניהן פרשות סודיות
שעדיין אי־אפשר לדבר עליהן.
בתום הבדיקה התגבשה אצלי הת־מונה
הבאה.
יעקוב נימרודי נולד בבגדאד ב־

נימרודי, במיכנסייס קצרים ובסנ-
דלים, במחלקה הערבית (או ״הסורית״)
של ההגנה, שעסקה, בין השאר, באיסוף ידיעות בארצות הערביות.

| | י חךן 1אז סגן שר-הבישחון. איד בינואר 1962 סיור
11 1^ | 11111 111 בתעשיה הצבאית לגנראל חותמי, גיסו של השאה,
שהוזמן על-ידי נימרודי, כשזגז לא היה עדיין רישמית נספח צבאי.

11111ך ף | ךןך 1ראש אמ״ן של הצבא האיראני, הגנראל כמאל,
1\ 1111-1-1 1111ן קיבל במאי 1962 עוזי מידי נימרודי, שהיה אז
באיראן. לפני כן פעל שם כאיש הסוכנות היהודית.
שליח אמ״ן

. 1926 עשרה ימים אחרי לידתו הביאוהו
הוריו לארץ. הוא גדל כאן.
מוצא המישפחה מן העיר יזד באיראן.
שמה המקורי — נאמורדי —
פירושו בפרסית ״לא מת״ .לפי האגדה,
זכה בשם זה אחד מאבות המישפחה,
שנחשב כמת, אך שהתעורר בדרך אל
בית־הקברות.
נימרודי גדל בארץ, ובשל כישוריו
המעשיים והלשוניים גויים למחלקה
הערבית של ההגנה. במילחמת־העצ־מאות
והלאה שירת במודיעין של צה״ל
בתפקידים שונים הקשורים בעניינים
ערביים.
בראשית שנות ה־ 50 נשלח לאיראן
ומילא שם תפקידים בלתי־רישמיים,
ומ־ 1960 כיהן שם רישמית כנספח
צבאי. הוא שירת בתפקיד זה עד 1970
— ובתקופה״זו התהדקו היחסים בין
ישראל ואיראן של השאה, בצורה חס־רת־תקדים.
במרכז היחסים האלה עמדו
היחסים הצבאיים, שטיפח נימרודי,
ובכללם מכירת כמויות אדירות של
נשק ישראלי לאיראן. עסקות אלה
מילאו תפקיד חשוב בהתפתחות תע־שיית־הנשק
הישראלית.
חוץ מזה עסק נימרודי גם בטיפוח
המרד של הכורדים בעיראק, ושהה
תקופה ממושכת בחבל הכורדי המשוחרר
בעיראק, בחסותו של מוצטפה
בארזאני האגדתי, מנהיג המרד.
עם סיום תפקידו חזר נימרודי ארצה.
אך חיש מהר התבקש על-ידי רב־אלוף
צבי (״צ׳רה״) צור (כיום חבר
ועדת־הבירור בפרשת ג׳ונתן פולארד)
לחזור לאיראן. בגלל סיבות שונות לא
נמצא לו מחליף מתאים, ונימרודי קיבל
על עצמו את ייצוג כל התעשיות הביטחוניות
הישראליות באיראן — הפעם
כאיש פרטי.
במשך עשר שנים — עד למחרת
נפילתו של השאה — אכן היה נימרודי
סוחר־נשק, כשהוא מוכר כמויות אדירות
של נשק ישראלי לצבא השאה.
הוא גם קיבל על עצמו את הייצוג של
חברות״נשק אירופיות באיראן.
בתקופת כהונתו של נימרודי באיראן
— הן כנספח צבאי, הן כאיש־עסקים
פרטי — ביקרו גדולי המישטר
האיראני בישראל, וכמעט כל האישים
הביטחוניים הישראליים הבכירים באיראן.
ברשות נימרודי יש מאות תצלומים
של ביקורים הדדיים כאלה, שבהם
מופיעים, בין השאר, דויר בן־גוריון,
לוי אשכול, יצחק רבין, מאיר עמית,
שימעון פרס, אריאל שרון, צבי צור
ועוד ועוד.
אולם בשנות פעולתו באיראן כ־איש־עסקים
פרטי לא עסק נימרודי רק

ף פילת השאה שמה קץ לפעי־
^ לו ת זו.
במה עסק נימרודי מאז?
לטענתו, לא עסק בשום צורה שהיא
במיסחר בנשק, בכל מקום שהוא. לא
זה בלבד שאין הוא רשום כמי שקיבל -
רשיון ישראלי למיסחר בנשק, אלא״
שלא עסק בכך גם בכל מקום אחר,
בנשק מכל תוצרת שהיא. בשעתו
הכריז שהוא מוכן לתת מיליון דולר
לכל מי שיוכיח את ההיפך.
הדבר סותר מיסמך, שהיכה לפני
כמה שנים גלים בעולם.
זהו מיסמך שפורסם ביומון הצרפתי
השמאלי ליברסיון(״שיחרור״) ,ואחר־כך
בעיתונים שונים באירופה. מיסמך
זה הוא חוזה מס׳ 173164 בין חברת
אי־די־אי(״חברה בינלאומית לציוד־ -ל
התפלה בע״מ, רחוב איבן־גבירול ,49
תל־אביב, ישראל״) ,השייכת לנימרודי,
ובין מישרד ההגנה הלאומית של הק־היליה
האיסלאמית האיראנית, מיום 24
ביולי ,1981 לאספקת נשק בסך
135,842,000 דולר.
נימרודי טען שחוזה זה אינו אלא
זיוף, מעשה ידיו של האירגון הדתי־שמאלי
מוג׳אהידין חאלק, הפועל
באיראן במחתרת, ושיש לו סניפים ״
בעולם. מנהיגו הוא מסעור רג׳אווי,
ראש־הממשלה המודח. לדבריו. הומצא
כל העניין כדי להשחיר את פניו של
מישטר־חומייני, ולהחשידו כאילו הוא
סוחר עם ישראל, בת־השטן.
השוויתי את חתימתו של נימרודי
על חוזה זה עם חתימתו על החוזים
שחתם עם ממשלת־איראן בימי השאה,
ומצאתי שאכן אין שום דמיון בין
החתימות. גם אין זה סביר שייחתם
הסכם כזה עם פירמה העוסקת בהתפלת
מי־ים, שיש לה מישרד בתל־אביב.
מי שחותם על עיסקה חשאית
כזאת, סביר שישתמש בחברת־קש
אירופית.
סביר על כן להניח כי יש כאן זיוף
בעל מגמה פוליטית, וכי המזייפים
השתמשו בנייר־המיכתבים ששימש
את נימרודי בהקמת מיתקני־ההתפלה
באיראן בימי השאה. מה גם שנימרודי *
היה ידוע באיראן היטב כמי שסחר
בנשק בימי השאה.
המודיעין האמריקאי בדק בוודאי
את הידיעות על עיסקת־נשק כזאת,
ואילו היו תוצאות הבדיקה מרשיעות,
הן היו מופיעות בדוח־טאוור.
מכאן אני מסיק שעיסקת־נשק זו
לא היתה ולא נבראה.
אם כן, במה עסק נימרודי בשנים *
אלה. בין 1980ו־?1985
לפי המיסמכים נראה שלא עסק
בעסקים רצופים — מאחר שהרוויח ^
הון־עתק בעסקיו הקודמים עם השאה,
והוא בלי ספק עשיר מופלג, בעל רכוש
במקומות שונים בעולם.
הוא עסק בפרוייקטים שונים, כגון
התפלת מי־ים. בין השאר יזם, יחד עם
אל שווימר, שאול אייזנברג ובעל יר־חון־הערנוה
פנטהאוז, הקמת כור
גרעיני בישראל, תוך שימוש בטכנולוגיה
חדשה לגמרי, שעדיין לא נוסתה
בשום מקום בעולם. מיפעל זה קיבל
את כל האישורים בישראל, אך לא
הוקם בגלל סירובו של שר־האוצר דאז
(יגאל כהן־אורגד) לתת לו ערבות של

המדינה.
שימעון פרס לקח חלק פעיל בנסיון
להקים מיפעל זה, ובין השאר השיג
לכך הסכמה של נשיא צרפת, פראג־סואה
מיטראן( .עיסקה זו כללה גם
כורים שיגרתיים יותר).

חמות חשאיוח
ף* אותה התקופה נוצרה ההיכרות
* בין נימרודי־שווימר ובין עדנאן

\ 1ך \ 11ך ך | 1אז עדיין קצין בדרגת אלוף־מישנה (ימין) ,קיבל ב״ 1963 את פניו
1 1111 #1של הגנרל מיר, מראשי הצבא האיראני(באמצע) .מיר הובא ארצה
על״ידי נימרודי, כדי לקנות נשק. נימרודי עצמו יליד בגדאד, ואילו מוצא מישפחתו מאיראן.

| \ ח ר | ך ך | 1אז רמטכ״ל צה״ל, קיבל בלישכתו את רמטכי׳ל צבא איראן, הגנרל
| - 1 1 1בהראם אריאנה, בנובמבר ,1966 בימים שבהם הגיעה לשיאה המתי חות
בין ישראל וסוריה. מימין: אלוף־מישנה נימרודי, שכיהן אז כנספח צבאי בטהראן.

כשוכג׳י (״חשוגי״) הסעודי. תוך שי־תוף־פעולה
עימו עסק נימרודי ביוזמות
שונות בארצות־ערב, שהשתיקה עדיין
יפה להן.
לדבריו, קיים נימרודי בכל התקופה
הזאת קשרים סמויים עם ידידיו באיראן,
וכך היה זה טיבעי שהוא נטל חלק
פעיל בפרשת־איראן החדשה.
הוא חתר ללא־לאות לחידוש היחסים
בין ישראל ואיראן, בהתאם לקונספציה
שאותה הוא תיאר בהרחבה על
פי בקשתי והעולם הזה .)25.3.87מכיוון
שהוא אחד מקומץ המומחים
הישראליים לענייני איראן, שיש להם
נסיון מעשי באותה ארץ והדוברים פרסית,
היה מישקל לדעתו בצמרת המדינה.
כך,־יחד
עם כשוכג׳י ושווימר, ותוך
שיתופו של דויד קימחי, נמנה עם יוזמי
המגעים החדשים עם איראן, שהובילו
לעסקות־הנשק של .1985 הוא סולק
מעסקות אלה בראשית 1986 על־ידי
עמירם ניר, בצורה שפגעה בו קשות.

•קונסנזוס נצמדת
* * ל סמך עובדות אלה, אני מסיק
מסקנות בשני המישורים — הפוליטי
והמוסרי.
מבחינה פוליטית, אני סבור כי
האוריינטציה הפרו־איראנית והאנטי־עיראקית
של ממשלת־ישראל, שנימ־רודי
היה אחר מאדריכליה, היא מוטעית.
לדעתי,
האינטרס ארון־הטווח של
ישראל הוא לכונן שלום עם העולם
הערבי, תחת להשליך את יהבה על אויביו.
מכאן שישראל היתה צריכה, עם
פרוץ מילחמת עיראק־איראן, ובייחוד
אחרי שהקערה התהפכה על פיה וה־

מישפחה באיואן

הנספח הצבאי
יעקב נימרודי
עם מישפחתו באיראן. מימין: בנו עופר, שתי בנותיו

יוזמה עברה לידי איראן, לברר אם נוצרת
אפשרות לקשור קשרים עם עיראק,
בהיותה נתונה בצרה. דרך עיראק
יכלה ישראל להגיע להסדר עם רוב
העולם הערבי.
רעיון זה כלל לא נשקל.
מדיניות נבונה ושקולה היתה בודקת
אם שתי האפשרויות — האוריינטציה
על עיראק והאוריינטציה על
איראן — מעמידה אותן זו מול זו,
בוחנת את הסיכויים והסכנות של
שתיהן ומגיעה לידי מסקנות מיבצ־עיות
סבירות.

רותי וסמדר ואשתו ריבקה. הבן עופר הוא כעת עורך־
דין ועוזר לאביו, הבת רותי נשואה, וגרה בלונדון,
ואילו הבת סמדר עומדת להינשא בקיץ הקרוב.

לא נשקלו האופציות השונות. לא היה
שום תהליך מסודר של בדיקה, שקילה
והסקת־מסקנות.
על דרך האילתור הישראלי המהולל
— ששמו האמיתי הוא ברדאק —
נוהלה מדיניות בלתי־אחראית.
נקיטת עמדה אחרת היא לגיטימית
בהחלט, וכך גם הגישה של נימרודי,
התואמת את התפיסה המקובלת כיום
בצמרת המרינה. נימרודי לא חרג מן
הקונסנזוס הקיים בצמרת בענייני
איראן־עיראק, ופעל על־פיו. אי־אפשר
לבוא אליו בטענות אישיות בעניין זה.

יותר מסובכת השאלה האישית־מו־סרית
לגבי המיסחר בנשק.

• נ מו גודם
ך ימרודי עסק באספקת נשק ל־
׳^מישטר־השאה, שלא היה נתון אז
במילחמה, אך שהיה מישטר רודני.
זאת היתה המדיניות המובהקת של
ממשלת־ישראל. תחילה פעל בשליחות
הממשלה כפקיד ממשלתי, ואחר־כך
המשיך בכך, כאיש־עסקים פרטי,
על דעת הממשלה ובהתאם למדיניותה.

אני
קובע בוודאות ששום דיון כזה
לא התנהל מעולם. לא היתה.בדיקה,

יש לי טענות חמורות — מדיניות
ומוסריות — כלפי כל המדיניות הזאת
של ׳אספקת־נשק, וגישתי בעניין זה
היא עקרונית ובלתי־מתפשרת. אני
מתנגד בחריפות לאספקת נשק ישראלי
לכל מישטר רודני, המדכא את
עמו. מבחינה זו אין הבדל בין מישטר־השאה
ומישטר־האיית־אללה, וכן בין
שניהם ומישטר פינושה בצ׳ילה או
המישטר הפאשיסטי בדרום־אפריקה.
התרענו נגר המדיניות הזאת אז כמו
עתה.
נימרודי פעל באיראן, בימי השאה,
על פי הנורמות המקובלות של ממש-
לת־ישראל ומערכת־הביטחון הישראלית,
ועל כן קשה לבוא אליו בטענות
יותר מאשר אל כל שאר ראשי המימסד
ושליחיו. יש לי טענות קשות כלפי
כולם. לא יהיה זה צודק לייחד אחד
מהם, שפעל במיסגרת הקונסנזוס הכללי,
ולהפכו שעיר־לעזאזל.
נימרורי אינו שונה מכל מאות
ואלפי האנשים, הסבורים שהם ממלאים
שליחות לאומית לטובת צה״ל
והתעשיה הביטחונית, על דעת הממשלה
הנבחרת של המדינה. אין הוא טוב
ואין הוא רע מהם.
זה חל גם על פרשת־הנשק האיראנית
המחודשת ב־ ,1985 שנימרודי, כמו
שימעון פרס וממשלתו, ראה בה פרי־צת־דרך
מדינית ראשונה־במעלה, לטובת
האינטרסים הבסיסיים של מדי־נת־ישראל.
לדעתי זוהי טעות טראגית.
מי שרוצה לשים קץ לשיטה, שוד
מיסחר בנשק הוא חלק ממנה, צריך
לשנות את האוריינטציה של המדינה
כולה. אולי תעזור שערוריית איראן־
קונטראס לעורר את המחשבה הלאומית
הכללית בכיוון הנכון.

- 1969ג11ז^ !1ל 1 1י * 10 <1ם

• ל * ז 4ז 05 11011* 1
זג־ז 11* 1ז?11

<1* 11־1 * 1
•1** 1:1י14ו1
0 <11 מפז 1א 001011* 1 3 .
¥1י ח ¥1ד |1י 11| 1ת למעלה: החתימה האמי ן
11 #1 §#11 / /ן תית של נימרודי(מימין),
על חוזה למכירת-נשק, לצד חתימתו של הגנרל
טופאניאן, בשם ממשלת השאה. למטה: החתימה

* 16.1׳׳1*.יוו • ת ל 1£ 01 יי>011 }>01
י ח 01 11 ויח דיו: ז )1<!8
נ! 1 1). 101: €>1111 1ו, 1ז 1.16111-0
המזוייפת של נימרודי(משמאל) ,על החוזה למכירת-
נשק לאיראן של חומייני, שנחתם כביכול ביולי .1981
המיסמך פורסם לראשונה (מימין) בעיתון הצרפתי
ליבראסיון, ביולי ,1983 והועתק בעיתוני העולם.

א 001***4

י5י*

על בל סכום
שתפקיד בחסכון
תקבל אשראי
בתנאי חלום.
* אשראי בגובה החסכון,
מ־ 2,500ש״חעד 200,000ש״ח.
* האשראי לרשותך בכל זמן
שתוכנית החסכון קיי מ ת-
* בזכות הפטור מעמלות -הריבית מלא לא שראי-ללא צורך בערבים.
משנתיים ועד 6שנים.
האפקטיבית על האשראי היא * תוכל להעביר את הזכות
* האשראי לרשותך כבר בתום
הנמוכה ביותר.
לאשראי לכל מי שתרצה,
חודש אחד מפתיחת החסכון * .האשראי גמיש ומתחדש
בהסכמת הבנק.
* פטור מוחלט מעמלת הקצאת
(בשיטת דיסקונט ^רד^ו) ותוכל * הטבות ייחודיות בחסכון אם
אשראי ומעמלות אחרות.
לנצל את כולו או חלק ממנו לפי
תוותר על זכותך לאשראי.
ובריבית
* האשראי ללא הצמדה תוכנית עוד כל בחירתך,
הבנק רשאי להפסיק את ההטבות ללא לחודש
בשעור 1.25ק
קיימת. החסכון והזכויות המיוחדות בתוכנית,
עמלת הקצאה.
* החסכון יוכל לשמש כבטחון
לגבי הפקדות חדשות.

בשנות ה־ 50 סיפרו על אבא אבן את הסיפור הבא:
באחד הימים ערך צה״ל התקפה גדולה על הסורים במיסגרת
מה שנקרא אז ״פעולות־תגמול״ .היו אלה פעולות יזומות של
הרמטכ״ל משה דיין, שנועדו לחמם את הגבול.
נציג ישראל באו״ם, אבא אבן, רתח מזעם. איש לא הודיע לו
על הפעולה מראש, והוא נקרא לכינוס דחוף של מועצת־הבטחון.
בישיבת המועצה נאם אבן
נאום מזהיר, שבו הוכיח כי
לישראל לא היתה כל ברירה
אלא לבצע התקפה זו, מפני שעצם
קיומה היה נתון בסכנה.
אחרי הישיבה טילפן אבן
לדויד בן־גוריון, והתפרץ :״זאת
היתה פעולה אידיוטית! מדוע
עשיתם זאת?״
השיב לו בן־גוריון בשקט :״אם
תקרא את הנאום שלך במו־עצת־הבטחון,
תבין מרוע זה היה
נחוץ״.
זוהי, כנראה, אגדה. אבל אין
זאת אגדה שבן־גוריון נשאל
פעם — אחרי פרישתו מראשות־הממשלה — מה דעתו על
הרעיון למנות את אבא אבן כשר לענייני־הסברה.
״אבא אבן הוא מסביר מצויץ,״ השיב בן־גוריון ,״בתנאי
שאומרים לו מה להסביר.״
שני הסיפורים עלו בזיכרוני כאשר שמעתי על הרעיון למנות
את אבא אבן עכשיו כשגריר ישראל בוושינגטון.
לדעתי זהו רעיון מזהיר.
כנואם וכמסביר, בייחוד בשפה האנגלית, אבא אבן הוא כמעט
יחיד־במינו בעולם. הוא אינטלקטואל מזהיר. שמו הולך לפניו.
בעיני היהודים בארצות־הברית הוא סגנו של אלוהים. כלי־התיקשורת
שם אוהבים אותו. בחוגי הממשלה מתייחסים אליו
בכבוד מרבי.
כיום, כאשר הגענו לאן שהגענו בעיקבות ג׳ונתן פולארד, רפי
איתן, אביאם סלע, עמירם ניר, איראן־קונטראס ועוד — יוכל
אבא אבן לחולל נס בוושינגטון. מינוי איש כזה, שהיה בעבר שר
בכיר בממשלה, יפייס אמריקאים רכים. וישכנע אותם שאנחנו
מתייחסים ברצינות למשבר שנוצר.
אבן עצמו אמר שלא יקבל מינוי כזה, מפני שאינו מוכן
להסביר את מדיניותה של ממשלת־האחדות־הלאומית. לא הייתי
מתייחס יותר מדי ברצינות לקביעה זו. בראשית מילחמת־הלבנון
יצא אבן לארצות־הברית כדי להסביר שם את מדיניותו של מנחם
בגין, ובמשך כל שנות שילטונה של גולדה מאיר ייצג את
המדיניות שלה. מי שהיה מסוגל לכך, מסוגל לכל.
הצהרותיו הפוליטיות האחרונות אינן שונות בהרבה בניסוחן
מדיברי שימעון פרס, וגם מנחם בגין יכול היה לחתום על חלק
מהן.
המינוי לא יקום, מפני שראשי מיפלגת־העבודה לא יניחו לאבן
לתפוס עמדה העלולה לשמש נקודת־זינוק לעליה פוליטית
חדשה.
וחוץ מזה, בישראל שולט כיום הכלל שאין בשום פנים למנות
את האיש הנכון למקום הנכון בזמן הנכון.

ויכוח בצומת

באחד מלילות השבוע יצאתי מירושלים כדי לחזור לשפלה.
השעה היתה קרובה לחצות. בחוץ ירד גשם.
מיהרתי במקצת, ובחוסר־סבלנות ישראלית אופיינית התקדמתי
בצומת קצת מעבר לקו הלבן.
ניגש אליי שוטר, ורמז לי על־ידי סיבוב באצבע להוריד את
החלון.
״לא טוב להתקדם ככה, כי זה יכול להפריע לתנועה,״ אמר.
מילמלתי התנצלות.
״אבל לא בשביל זה ביקשתי לדבר איתך ״,אמר, כשהגשם יורד
על פניו ,״אני מזמן רציתי לשאול אותך שאלה. איך זה שאתה
היית באצ״ל לפני קום המדינה, ועכשיו שינית כך את דיעותיו?״
אמרתי לשוטר :״זה לא שינוי, זה המשך של אותו הדבר —
לעשות מה שטוב למדינת־ישראל!״
ברמזור שלפניי נדלק האור הירוק, נהגי־המכוניות שמאחוריי
התחילו לצפור. ניפנפתי לשוטר לשלום והמשכתי בדרכי.

שיחה בחדר־הכביסה
אני מבקש מראש את סליחת הקוראים הוותיקים, שכבר שמעו
סיפור זה מפי.
ב־ ,1953 חודשים מעטים אחרי מהפכת הקצינים הצעירים
במצריים, קרא לי ירוחם כהן.
נפגשנו בחדרו. זה היה חדר־כביסה ישן על גג של בית בן אלף
קומות(כך היה נדמה לי) בירושלים, שבו לא היתה מעלית.
את ירוחם אהבתי תמיד. הוא תימני ממולח, שהיה במחלקה
הערבית של הפלמ״ח, ובימי מילחמת־העצמאות שימש כשלישו
של יגאל אלון, כשזה היה מפקד חזית־הדרום.
אחרי המהפכה במצריים למדנו להכיר את הגנרל בעל־המיק־טרת,
מוחמר נגיב, שעמד בראשה. בשיחה בחדר״הכביסה אמר לי
ירוחם שכדאי לשכוח את נגיב. האיש האמיתי בצמרת המהפכה
הוא אחד גמאל עבד־אל־נאצר, ששמו התפרסם בין שאר השמות
של חברי מועצת־המהפכה.
מדוע דווקא הוא?
ירוחם סיפר לי סיפור: אחרי שכיתרנו את המצרים בסתיו 1948

בכיס־פלוג׳ה(ליד קריית״גת של היום) ,הוכרז על הפוגה מקומית
כדי לדון בקבורת הגופות שנשארו פזורות בשטח בין הקווים
שלנו ושלהם. אלון שלח את ירוחם, ומהצד המיצרי בא רב־סרן
צעיר בשם עבד־אל־נאצר.
במהלך השיחות התיידדו השניים. הם דיברו ערבית, ובאחד
הימים אמר עבד־אל־נאצר :״לעולם לא נצא מכאן חיים. נמות
בקרב!״
ירוחם ביקש לעודד אותו ואמר :״יא גמאל, תראה שתצא מכאן
חי, ועוד תוליד ילדים!״
בתום המילחמה פונו המצרים מן הכיס, והתקבלו בקאהיר
כגיבורים. ירוחם נשלח לייצג את ישראל בוועדת שביתת־הנשק
הישראלית־מצרית(אז עוד לא היה מקובל לשלוח לכל תפקיד את
המועמד הגרוע ביותר) .באחד הימים אמר לו הנציג המצרי:

אודי א ס רי

״שמעתי שאתה מכיר את גמאל עבד־אל־נאצר. אז דע לך שהשבוע
נולדה לו בת.״
ירוחם מיהר לקנות ביגדי־תינוקת, וביקש את עמיתו המצרי
למסרם לעבד־אל־נאצר בצירוף המסר: הבטחתי לך שתצא חי
ושתוליד ילדים, והנה זה קרה.
בישיבה הבאה מסר לו המצרי שי של עבד־אל־נאצר: חבילת
ממתקים מקפה גרופי בקאהיר.
זמן קצר אחרי השיחה שלי עם ירוחם על הגג נודע לעולם כולו
כי גמאל עבד־אל־נאצר הוא המנהיג של המישטר המהפכני. אך
לעולם לא נודע כי עבד־אל־נאצר העביר בחשאי הודעה לירוחם
כהן: לבוא לקאהיר כדי לשוחח עימו.
ירוחם כהן, אזרח ממושמע, פנה למישרד־החוץ כדי לקבל
היתר. מישרד־החוץ של משה שרת סירב בתוקף .״אם השליט
המצרי רוצה לשאת ולתת עם ישראלי, עליו לפנות למישרד־החוץ
ואנחנו נקבע מי יהיה נציגנו,״ נאמר לו.
כעבור שנים הזמין עבד־אל־נאצר את ירוחם שנית, וגם הפעם
נאסר הדבר. כבר סיפרתי סיפור זה בעבר. מרוע אני מספר אותו
כאן שוב?
מפני שראיתי בטלוויזיה ראיון עם היסטוריון צעיר בשם מיכאל
אורן. האיש, כך מסתבר, נבר בארכיונים אמריקאיים ואחרים.
עיין במיסמכים והגיע למסקנה חד־משמעית: אין אמת בגירסה
(שוזעולם־הזה היה הראשון להפיצה) שבשנים הראשונות היה
המישטר המהפכני המצרי מוכן להגיע לידי הסדר מדיני עם
ישראל. העולם הזה היה אז הגורם היחידי בארץ שקרא לממשלת
ישראל להושיט יד למישטרו של עבד־אל־נאצר ולהגיע עימו
לידי הסדר.
זה מעורר אצלי מחשבות נוגות על מיקצוע ההיסטוריה. מיכאל
אורן לא היה עדיין בחיים(כך נדמה לי) כאשר קרו הדברים. הוא
ניזון ממיסמכים השמורים בארכיונים.
אולם ההיסטוריה היא דבר חי, הנעשה בידי אנשים חיים,
ובמיסמכים נמצא רק הד קלוש, חלקי, ולא־פעם כוזב ושיקרי.
היחסים בין עבד־אל־נאצר וירוחם כהן אינם רשומים במיס־מכים
וגם לא הדברים שאמר אחמד המרוש, חבר מועצת־הקצינים
ושליחו של עבד־אל־נאצר, לנתן ילין־מור, ומה שאמר יועץ אחר
של עבד־אל־נאצר, תחסין בשיר, בשיחות עימי. וגם לא מה
שנאמר על־ידי שליחיו של עבד־אל־נאצר לג׳ו גולן, האיש של
נחום גולדמן, שגולדה מאיר שללה ממנו את דרכונו הישראלי כדי
למנוע ממנו להיפגש עם המצרים( .כן, התורה הטוטאליטרית
האומרת שאסור להיפגש עם האוייב כדי לדבר על שלום היתה
קיימת כבר אז. לשימעון פרס וליצחק שמיר היו מורים טובים).
מה כתוב בארכיונים על שיחותיו של עבד־אל־נאצר אם ידידי
אריק רולו, העיתונאי הצרפתי הנודע, יהודי יליד״מצריים, שהפך
לידידו?
אני משוכנע כיום, אף יותר מכפי שהייתי משוכנע אז, שהיתה
קיימת אפשרות מעשית להגיע לידי הסדר עם עבד־אל־נאצר,
ושזה היה מסוגל לכפות את דעתו זו גם על חבריו. דויד בן־גוריון
לא רצה בכך, בגלל סיבות שלא כאן המקום לעמוד עליהן.
טוב שהיסטוריונים מעיינים בארכיונים ומגלים פרטים חדשים.
טוב שהם עושים זאת, וטוב שהם מפרסמים. אבל אם נדמה להם
שעל סמך מיסמכים כתובים הם יכולים לקבוע הלכות היסטוריות,
הרי אין הם יודעים רבר וחצי דבר על ההיסטוריה.

כפי שאמר גתה :״ההיסטוריה היא ספר הנעול בשבע חותמות.
אין היא אלא ראי, שבו משתקפים פני האדונים של היום״.

במטוסי־בלא לישראל
אוסטרליה המודרנית הוקמה על־ידי אסירים שהוגלו מבריטניה.
כפי שאמר השגריר האוסטרלי הקודם :״מיטב השופטים
הבריטיים בחרו בעולים לאוסטרליה, ומיטב בתי־הסוהר הבריטיים
נטעו בהם את הכמיהה לחופש״.
ישראל המודרנית הוקמה על־ידי חלוצים חדורי־חזון, בעזרת
פליטים יהודיים שברחו מפני הפוגרומים והשואה. הם רצו להיות
כאן.
עכשיו מבקשת ממשלת־ישראל להביא הנה עולים מסוג חדש:
עולים־מאונס. שיוסגרו על־ידי ברית־המועצות לישראל במטוסי-
כלא.
אי־אפשר להבין אחרת את תביעתה של ממשלת־ישראל
משילטונות מוסקווה לאפשר ליהודים לצאת רק במטוסים אשר
יטוסו במישרין לישראל, בלי חניית־ביניים, והתביעה המקבילה
משילטונות ארצות־הברית שלא להעניק מעמר של פליטים
ליהודים הבאים מברית־המועצות לאמריקה.
אלה הן תביעות משפילות. הן משפילות אותי כישראלי.
הן אומרות, קודם כל, שהיהודים אינם מוכנים לבוא לישראל
מרצונם החופשי, ושעל כן אין ברירה אלא להביאם בכוח.
הן גם אומרות שאנו דורשים מארצות־הברית להנהיג מדיניות
גזענית אנטי־שמית. כלומר: להעניק מעמד של פליטים לכל
אזרח סובייטי הרוצה לבוא לארצות־הברית, פרט לאזרח סובייטי
ממוצא יהודי( .״יהודי״ על פי ההלכה?)
זה מבעית. זה גם טיפשי.
אם סבור מישהו שהיהודים האלה יבואו ארצה, יתאהבו בה
ממבט ראשון ויישארו כאן — הרי הוא משלה את עצמו. מי
שיובא הנה בכוח, ישנא את הארץ ממבט ראשון. הוא יישב כאן
על המיזוודות וימתין בכליון־עיניים להזדמנות לברוח לאמריקה,
ארץ החופש.
האם אנחנו באמת רוצים בכך? האם אנחנו מיואשים עד כדי

המנהיגים הציוניים המציגים דרישות כאלה חותמים, למעשה,
על תעודת־הפטירה של הציונות.
עובדה זו נרשמה, בוודאי, במוסקווה ובוושינגטון.

העיקר לאהוב
את אמא
אם הבנתי נכונה את דיברי ידידתי נתיבה בן־יהודה בטלוויזיה,
הרי ביקשה לומר בערך כך :״יהושע בלום, איש הש״י של ההגנה,
אומנם היה סאדיסט, רוצח, פושע־מילחמה ואינקוויזיטור, אבל
העיקר הוא שאהב את הפלמ״ח״.
ועוד :״בן־גוריון לא סילק את האיש הזה מעמדתו הבכירה
בצה״ל מפני שהיה סאדיסט, רוצח, פושע־מילחמה ואינקוויזיטור,
אלא מפני שלא היה איש־מפ־א״י.״

כמו
שנאמר על ילד שרצח את
אביו :״העיקר שהוא אוהב את
אמא״.
אין זו הפעם הראשונה שאני
נתקל בגישות כאלה אצל נתיבה.
מרוב אהבה לפלמ״ח —
שהוא, בעיניה, מרכז ההיסטוריה
ומקור כל הטוב והיפה — היא
מוכנה לסלוח כל זוועה, ובלבד
שנעשתה על־ידי הפלמ״ח או
לטובתו.
אני מציע לנתיבה לסדר מחדש
את סולם־הערכים שלה. משהו
השתבש כאן.
בסיפרי הצד השני של המטבע, שיצא לראשונה ב־,1950
תיארתי מעשי־זוועה שהייתי עד להם במילחמת־העצמאות. לא
סברתי מעולם שיש להעלים מעשים כאלה. סברתי שיש לחשוף,
להסביר ולגנות. באיחור של שלושים וכמה שנים באה נתיבה
וחושפת גם היא. אך אין היא מגנה וזה רע.
יהושע בלום זה היה — לפי התיאור שלה עצמה — מיפלצת.
כחוקר הש״י(שרות הידיעות) של ההגנה רצח בני־אדם בעינויים.
(אני מניח שגם בעיני נתיבה, ערבים הם בני־אדם) .אין ספק שהיה
סאדיסט. חבריו קראו לו בשם אינקוויזיטור. לפי המשך דרך־חייו,
נראה שהיה גם אדם מופרע קשה: אחרי שהקים את מצ״ח של
צה״ל התנצר, הפך נזיר, פרש מן המינזר, ירד לגרמניה, הפך גימני,
התיידד עם קצין בכיר של האס־אס לשעבר, קיבל עבודה במיש־טרה
הגרמנית. מוזר.
עכשיו באה נתיבה ואומרת: מעשיו של בלום היו בסדר. הוא
עינה שבויים, אבל בכל המדינות מענים שבויים. הוא רצח, אבל
בכל הצבאות רוצחים.
האומנם? האם לכך היא רוצה לחנך צעיר ישראלי, המתגייס
השבוע לצה״ל? שמותר לרצוח שבויים, לענות אסירים? שמקומם
של סאדיסטים ופסיכופאתים הוא בצמרת שרותי־הביטחון של
ישראל?
משמע: דניאל פינטו ורוצחי כפר־קאסם היו בסדר, ואולי גם
האנשים שהוצאו להורג בנירנברג.

הזמרת שחצה לנסוע
סין החגמניות שהתקוטטו
על המסלול איש הכספים והשירים

אצבע משולשת
מילחמת מעמדות התחוללה במסיבת
יום־השנה למועדון הרבי סמס:
צעירים לחמו בקשישים, חדשים בוו־תיקים,
ומעל לכל יפים במכוערים.
פנינה רוזנבלום, שהיתה מחוברת
לחברה יובל לוי, ישבה ממש בכניסה
למועדון, וסיפרה לכל הנוכחים
על הבוטיק שהיא פותחת בקרוב.

ןןדןךןךן |י \ ך שיעשעה את כולם בבדיחות על דוגמניות ואופן
1111 1נאים. כשהתעייפה, התיישבה על בירכיה של מאר־גנת-התצוגות
אורלי קורן. לצידן: המארגנת והמלבישה דורית ירוחם.

רונית אוקבץ גגד:

גרץ, רקדנית ג׳אז ואירובי,
שחזרה מאמריקה, באה ל הפגין
את כישוריה עם ידידים.

1\ 1ך 1ך ן חדד, מזכירתו של
\ 11 1 1אחד מבכירי הבור-
מה ליהלומים, משכה תשומת־לב.

תמי בן־עמי ישבה בקירבת מקום,
כשהיא צמודה לבן זוגה קובי זר וגם
לבקבוק יין תורני.
הדור הצעיר והתוסס, לעומתם, העדיף
את רחבת־הריקודים. הפתעת הערב
לצעירים היתה הדוגמנית קלרה
רון, שחגגה יום־הולדת וגם פתיחת
בית־אופנה חדש. אך הוותיקים הופתעו
לפגוש את האופנאי פייר דה־מרדיקס,
שבא לביקור קצר בארץ
ושמח לפגוש במועדון את עורו־הסרטים
חנוך עינב וידידתו חנה
גלאון, שעל־אף גילם ״המתקדם״ רקדו
במרץ רב. איש־האופנה נמרוד
דור, שערך תצוגה עבור טופר, התעמת
פעמיים, שלא באשמתו, עם
אחדות מהנוכחות, ופוצה על־ידן לאחר
מכן במנה גדושה של עוגת־קצפת.

צעירה. רונית בת ה־ 22 הזכירה לחל7
אוהדים שרופים
השריפה שפרצה לפני כמה שנים ברחוב
ירמיהו בתל־אביב לא פיזרה את החבורה
ולא כיבתה את להט האוהדים. כולם
התייצבו במסיבה שערכה להם כרמלה

זילברמן.

\ ךןך | 1דךן 1ל ך | ובעלה ג׳רלד, עולים חדשים־ישנים מארצות־
1 / 1 1 11 #91 הברית, אירחו את הנוכחים. גלוריה, העוסקת
בציור, התפנתה מהאירוח לטובת טנגו בזרועותיו של המשורר יהודה עתי.

דוגמניות יפות לבושות שחורים, אמנים
רבים, אנשי אופנה, רכלנים ורכילאים.
עשירים ישנים וחדשים באו ל מו ע די
לברך את כרמלה, בעלת אופנת סווינגר,
ומעצב החברה יובל כפפין, לקראת
נסיעתו לאמריקה. יובל, שהיה צמוד
לאהבתו הח.שאית החדשה, הביע תיקווה

שהשידוך המיקצועי בינו לבין כרמלה
שירי בלבלה

בדיחות־גברים על ניאופים היו המנה
העיקרית במסיבה לרגל הוצאת
ספר־השירים של איש־הפינאנסים

יהודה עתי. יענקליה בן־סירא

שמוליק עצמון

למדי בהמשכו. לאחר כמה לגימות של ויסקי הוא

שעט לרחבת־הריקודים, כשהוא גורר עימו את
הנשים שניכרו בדרכו. שתיים שהצטרפו היו חנה
משען(מימין) אשת הצייר משה מישען, וחברתה יפה.

ויהודה התחרו ביניהם על תשואות
החוגגים, שהיו ברובם רוויים ויסקי ושימחה
אמיתית. בין שיר לשיר חילקו
לנוכחים מיטבלים שונים מאבוקדו,
גבינה ושמנת.
כשניתן האות, הוגברה המוסיקה וכולם
פצחו בריקודים — כל אחד
בקצב שלו. המוסיקה הושמעה בקצב
שתאם את האווירה הכללית, החל
מפינק פלויד וכלה באלן פרסון.
וזוהי התקדמות, בהתחשב בעובדה
שהגיל הממוצע היה גבוה מגיל־הפד
דינה. המשורר פסח מילין, שהוא
האב הרוחני של יהודה עתי, הפליא
בריקודים, כשבת זוגתו היא עדנה,
אשתו הצעירה של יהודה. הפרופסור
עזרי אביתר, שהיה רציני ושקט
רוב הערב, לא נשאר אדיש למוסיקה,
והצטרף אף הוא לקהל הרוקדים, כש־ 1
אשתו, הפסלת הנה, מעודדת אותו! .

חנית בן־בסט £53

אם למצב־רוחה, הופיעה למסיבה בשיעו

כאשר יד רוחצת יד
מיעוטים אתניים השתלטו על נשף־ההתרמה לילדים של אגודת יד ליד,
שאותה ערכה יו״ר האגודה, הגברת שלי חושן. המיעוטים הוסיפו הרבה אקשן
וצבע לאירוע, ופעילות הערב היתה בעיקר סביב ה״מישפחות״ האתניות: במרכז
האולם התרכזה המישפחה הספרדית, שכללה את דיקן הסגל הדיפלומטי ורעייתו,
קוני לי גרידה אסטוריאם, שהעניקה חסדה לערב, ואף אירחה בשולחנה את
שגרירי פרו, מכסיקו, בראזיל, גוואטמלה ורעיותיהם. ולהוספת ניחוח אסייתי
צירפה את שגרירת פיליפינים, הגברת אטה רודריגז ובעלה.
החבורה הנכבדה הזאת אולצה לקום מספר פעמים כדי לשמש תפאורה
לנשות־חברה שדרשו להצטלם בחברתם, לא הרחק מהם התיישבה הנציגות
המצרית. שכללה את שגריר מצריים מוחמד באפיוני ורעיתו נגואה, בחברת
אשת יבואן־הזכוכית הגברת סוניה הררי, ולצידה האופנאית שושנה בן־צור.
החבורה העליזה הזאת התבדתה על עניינים פרטיים.
בקידמת האולם התרכזה המאפיה הפולנית, שכללה את אשת החברה היפה
אילנה אם, הארכיטקט שלמה פרנקל ורעייתו אבירמה, ואנשי־הביטוח
בידרמן ודדצפלד, שגילגלו שיחה בענייני פוליטיקה ונסיעות לחו״ל. ממולם
ישבה המאפיה הצרפתית, בראשותה של האופנאית מגי דוברוביצקי,
שהשתעשעו בהומור על ענייני אופנה.
כולם דיברו על כולם ועם כולם, לחצו ידיים, התנשקו, החליפו מחמאות. רק

11ך 1ך ך 1ך 1ך ן 1המכונה ״מלכת הסריגים הישראלית״,
1 11/1ו 11 הפגינה הרבה הומור בערב־ההתרמה,
הפתיעה את הנוכחים בבגד מעשה ידיה, כשעל כתפיה גווייה של שועל.

נ הנוכחים במסיבה בהופעתה יוצאת-
ופה איברים חטובים, כיאה לדוגמנית
*האורחים את דמותה של קליאופטרה.

הלילה, סיפרה שאם תזכה בתביעתה נגד
חברת־הביטוח בעניין קאלב־איי, שהיה
בבעלותה ונשרף, תפתח מועדון בסיגנון
יי חדש, מפואר ביותר.
שרי צוריאל, ידידה קרובה של יובל,
הצטלמה בדגמיו החדשים, שהוצגו
בשיקופיות על מסך גדול. שרי סיפרה
שהיא מתכוננת להגשים חלום ישן: נסיעה
לסין העממית. אחד הנוכחים איחל לה
להנחות את הקדם־אירוויזיון הסיני, המכיל,
כידוע, אלפי שירים.
האופנאית ציונה טוכטרמן, שהיתה
י -מלווה בבעלה התכשיטן בני פדני
והבוטיקאית הג׳ינג׳ית טובליה (חיסין)
התבדלו משאר הנוכחים בשיחות אסטרולוגיות.
מוזמנים רבים התרכזו סביב
האוכל הצימחוני.
בקומת הריקודים פיזזו צעירים רבים
! ,ונשות־חברה, שפזלו בקינאה לעבר הרוגן
מנית הצעירה והחטובה רונית ויגלר.

:נוהגת להח־שיערה
בהת־בגוון
שאטני.

המישפחה האנגלו־סאכסית היתה שקטה: הנדבן האוסטרלי ליאו מאו ואשת
הנדבן האמריקאי דויד שוורץ ישבו באלגאנטיות וחייכו בנימוס. הפלבאים
הרבים שנכחו באולם הקיפו מכל עבר את הפטריקים הזוהרים והעשירים
שהוזכרו, והתפרדו באבק־הכוכבים. אך כמו בכל אירוע מסוג כזה, גם כאן היו
קוריוזים ואנקדוטות, והפעם מצידן של הדוגמניות: במהלכה של תצוגת האופנה
של מישל פיאגיי, כשעיני הצופים מופנות לדוגמניות, ניסתה הדוגמנית קארין
דונסקי להתקדם סולו לאורך המסלול. דוגמנית הבית של מישל פיאג׳י, חני
פרי, לא אהבה במיוחד את הקטע הזה, ומגעה ממנה פיסית להתקדם, כשקהל
הצופים מתמוגג מהעניין, וזה חזר על עצמו פעמיים. גם הקולקציה שהובאה
באותו היום ישירות מפאריס זכתה להצלחה גדולה מכפי ששיערו, ולראיה: גנב
אופנתי פרץ למכוניתו של היבואן ביום המחרת, וגנב את כל הקולקציה, שכללה
עשרות פריטים יקרים.

ןןךך * 1ה ך המכונה בהומור ״פנינה רוזנבלום של הדרום״* ,נ !
1 #11 1 .1 /בה את ההצגה מהנוכחים, כשהופיעה בבגד״עור
חושני מעשה־ידיה, שחשף זוג שדיים בסימון ג׳יין מנספילד המנוחה.

ו ל 11ח 1111 שחקן כדורסל לשעבר, הפופולארי ביותר בקרב נשים צעירות בארץ, עובד כיום
1 1/1 /בשגרירות האמריקאית בתל-אביב, כממונה על הדואר הדיפלומטי. בחברת
הכדורסלן דווייט ג׳ונס(משמאל) ,הוא הפגין שליטה טובה במיקצבים השחורים, שהושמעו לכבודו;

¥1י ד *1ךךך הנשואה לחיים בקר, אחד מעשירי גרמניה, בלשה
| 1 בשימלה שחורה וצרה. היא לא גילתה התעניינות 1
מיוחדת. בעלה דווקא הבטיח להיות הספונסר של ערב״ההתרמה הבא1 .

—וכתב; זהר אהליאב. צילם: עבי על — 2 3

קולנוע

פאע\>סט קט1
צמח בגן
חנות קטנה ומטריפה (גת, תל-
אביב, ארצות־הברית) -זו קומדיה
מפחידה לא בגלל מראות״הזוועה
שהיא מראה, כי אם בגלל המשל
האימתני שבה, שקצת כהה עוקצו, מחמת השימוש החוזר
ברעיון המקורי. זה היה בשעתו סרט (רוג׳ר קורמן) שהפך
למחזמר (הווארד אשמן ואלן מנקן) -שאפילו הוצג בישראל
בלי הצלחה -ועתה, שוב, סרט.
סיימור(ריק מוראניט) הוא נבעך שלימאזל טיפוסי, העובד
בחנות הקטנה והכושלת של מושניק האיום ברובע המושמץ
של סקיד רו(יכול להיות כל סימטה מלוכלכת בדאון״טאון של
ניו״יורק, בכל מקום או בשום מקום) ומאוהב גואשות ב־מוכרת״הפרחים
הקטנה, המטומטמת והצפצפנית אודרי(אלן
גרץ) .הסיכוי שלו צומח כשהוא מטפח צמח קטן ומיטתורי,
ההופך את החנות הקטנה ללהיט, את בעליה למולטי־מיליונר
ואת סיימור לבוטניקאי ששמו הולך לפניו. אבל להצלחה יש
מחיר דמים: הצמח המיסתורי אינו אלא מיפלץ הצמא לדם-
אדם.
בהתחלה זה לא כל״כך נורא לסיימור, כי הוא יכול להיפטר
בדרך זו מכל הנבלים שבדרכו, כמו אותו רופא״שיניים סא-
דיסט(סטיב מרטין הדוחה הנצחי) ולשחרר לעצמו את אודרי
מידיו. עד מהרה גם בעל״החנות הרודני נבלע בתיאבון על־ידי
הצמח הזללן. אבל כשהצמח, הנקרא ״אודרי ,״2רוצה לבלוע גם
את אודרי הראשונה, כלתו של סיימור, ובעיקבותיה כמובן את
תדריך חובה לראות:
תל־אביב: חנה ואחיותיה, שיחות מלוב־לכלות,
קיץ, דקה לחצות.
ירושלים: יום אי בכפר, קיץ, חנה ואחיותיה.

תל־אביב

שיחות מלוכלכות (דיזנגוף ,1
קנדה) :סאטירה חריפה וחדת־לשון, ולמרות זאת
עם הרבה אהבה לאדם ולחולשותיו, על חיי־מין
וחיי־אישות, הצביעות והבדידות, בחברה מערבית
אינטליגנטית. מישחק מעולה של כל השחקנים
המגלמים שמיניה אקדמית באוניברסיטה אחת,

מוראניס ואודרי - 2מהיטלר ועד מק־קארתי
העולם כולו -מתחיל העניין להיות מסוכן באמת.
סקיד רו אינה אלא החברה האנושית בכלל, והאומה ה אמריקאית
בפרט, בתורה המנביטה בריגעי־משבר את זרעי
הפאשיזם שלה כמו שהיא מגדלת דשא מלאכותי משגשג
בגינותיה המפורסמות בחוברות ״בית וגן טובים יותר״ .אפשר
לקרוא לפרח בשם היטלר או מק״קארתי, אין זה משנה.
הסכנה גדלה בביתך, ראה הוזהרת.
מלפסם ומאחור
חליפת ערב (לב, תל־אביב, צרפת)
-בתום חגיגות דפארדייה
(שחקן גדול ופרא מגודל) ועם
מלאת שנה בדיוק להצגתו של הסרט
שבו מדובר, חליפת ערב בקאן, מרשה לעצמה כותבת
שורות אלה להכות על חטא. החטא: ראיית הסרט הזה
פעמיים. פעם לפני שנה, בפסטיבל המפורסם, ופעם כעת, מתוך
כוונה טובה לזכור את הפרטים האבודים, למען קוראי מדור
זה. וזהו מעשה שלא ייעשה, במיקרה של חליפת ערב. לא מפני
שאין זו יצירת-מופת, אלא מפני שזו עשויה להיות רק חוויה
חד-פעמית, שעוצמתה טמונה בגורם־ההפתעה שלה.
לכן, אם בפעם הראשונה השתוללתי מצחוק, לפחות בחצי
השעה הראשונה של הסרט, הרי בפעם השניה צחקתי פחות,
וחזרתי להיווכח כי חלקה העליון של חליפת-הערב הוא מבריק
ביותר, שעה שמיכנסיה תלויים עליה ברפיון.
ברטראן (הפרחחים, הכינו את הממחטות) בלייה, הבימאי,
מתמצת את הסיפור ביעילות: יושב לו ברנש ומרגיש לפתע
כיצד אצבעותיה של חברתו משתעשעות בחנות״מיכנסיו. הוא
מתחמם כהוגן, ואז הוא מגלה לתדהמתו שאין זו חברתו
העושה לו דברים, בי אם חברו הטוב, היושב לידם.
בך קורה, שהמשולש הנצחי מתהפך על מיניו בטירוף קל -
בוב(ז״ראר דפארדייה) מפתה את מוניק הממורמרת(מיו מיו),
כדי להכניס את בעלה (מישל בלאן) למיטה, והבעל המאוהב

לאורה דדן ב״שיכנוע עדיך
הנסיון הראשון
שבין סדיניה נוצר פלונטר, קליל לכאורה ומביך
למעשה.

זיכרונות אהבה מפירנצה

דפארדייה, בלאן ומיו מיו: השלישיה המתהפכת
עד כלות באשתו מתאהב עד כלות בבריון שמעניק לו אותו
יחס שתלטני.
ואומנם, חצי השעה הראשונה, כשהשלושה משתוללים במי טות,
מלפנים ומאחור, ומתעללים בבורגנים המסריחים מממון
ומשיממון, זה עובד יפה. ההמשך -מלודראמה שיגרתית
למדי, המחליפה תפקידים נשיים בגבריים אך נשארת בתחומי
הריאליזם -מרתק פחות.

הספורגוא>ת
ע>>פה
הבוקר שאחרי(לימור, תל־אביב,
ארצות־הברית) -כוכבנית מזדקנת
ושתויה מתעוררת בוקר אחד
ומוצאת את עצמה במיטה זרה,
ליד גופתו של גבר שסכין גדולה תקועה בחזהו. היא אינה
זוכרת כלל מה הביא אותה לשם, ולכן היא מייד מסתלקת מן
המקום, אחרי שהסירה כל סימן שעשוי להעיד על נוכחותה

כך מתחיל מותחן מוחמץ, שבו מפסידנית נצחית צריכה
להוכיח שהיא רק כישלון מיקצועי, אבל לא רוצחת פאתו-
לוגית. בדרך מנוסתה ממקום הרצח היא פוגשת מפסידן אחר,
שוטר בדימוס, המנסה לעזור לה, למרות התנגדותה. הצמד
נודד על פני לוס״אנגלס, כאשר החשדות רודפים אחריהם.
החלק המוצלח ביותר בסרט כולו הוא הצילומים של אנדז״י
בארטקוביאק, וירטואוז בזכות עצמו, שניחן בעין של צייר
ומנצל היטב את נופיה הבלתי־זוהרים של עיר״המלאכים.
למרבה הצעיר, אין הרבה מן המשותף בין אופי הצילומים הללו
לבין נושא הסרט. ולמען האמת, נדמה לא פעם שהעלילה
מתפתלת כדי להתאים את עצמה לאתרי-צילום, וזמני־התרח־שות
משתנים מיום ללילה, רק בדי לספק את הדרישות
החזותיות של האיש שמאחורי המצלמה.
זה מוזר, משום שהבימאי הוא סידני לומט, שאפשר לא פעם
להטיל ספק בקלילותו, אבל נחשב עד היום כבעל״רצון-ברזל

פונדה וברידגיס: השתית וגם רצחתי
שאין מכופפים אותו. ומה שחשוב יותר -כמומחה מאין
כמותו לבימוי שחקנים. הפעם, הוא מחמיץ לאורך כל הדרך.
גייין פונדה, בתפקיד הראשי, נראית אומללה וחסרת כיוון
לחלוטין. לפי התסריט היא צריכה להיות משומשת במצב לא
טוב, אבל אין ליבה נותן לה כנראה ללכת כל-כך רחוק והיא
נעצרת באמצע: הפנים עייפות אבל הגוף של ספורטאית צעירה
ולא של אשה המשתמרת באלכוהול מזה 20 שנה.

(דיזנגוף 3ארצות־הברית) :סרט מענג של
ג׳יימס אייבורי לפי נובלה של אי־אם פוסטר.
דניאל דיי־לואיס בתפקיד של סנוב נפוח מפסיד
בכישרון רב את אהבתה של חמודונת בריטית
מתבגרת, הלנה בוהם־קארטר, לטובת ג׳וליאן
סנדס. בעת הופעת שורות אלה אפשר יהיה לדעת
בכמה אוסקרים זכה הסרט.
פלאטון (שחף, ארצות־הברית,
מוצג גם בכפיר ירושלים ובאורה חיפה) :גם
זה שייך להצגת האוסקר. בסך הכל, זהו סיכום
קשוח וכאוב של מילחמת וייטנאם, המעורר את
השאלות האם למדה אמריקה משהו מאז המיל־חמה
ומדוע חזרה והסתבכה במילחמות אחרות
דומות מאז. לדעתו של אוליבר סטון(המובעת
דרך דמותו של צ׳ארלי שין — בנו של השחקן
הידוע מרטין ואחיו של אמיליו אסטבס) האמריקאים
נלחמים בעצמם והאוייב האמיתי הוא בתוכם,
האוייב החיצון הוא דמיוני בלבד.
שכנוע עדין ( הקולנוע, ארצות־הברית)
:לאורה דרן וטריט ויליאמס מפליאים
לשחק בסיפור התבגרותה של נערה העומדת לפ־;
ני נסיונה המיני הראשון. מישחק אהבים עדי
ומסקרן.
בחר בי (לב ,3ארצות־הברית):
אחד הסרטים המקסימים של השנה על רומאנטיקה
ומין, שקר ואמת, עם שחקנים מרנינים כמו
לסלי אן וורן, ז׳ניבייב בוג׳ולד וקית קאראדין.
חנה ואחיותיה (שחף, ארצות-
הברית) :גם הוא באוסקרים וגם אם לא יקבל,
חובה לראות את וודי אלן ונשותיו הנפלאות
בצ׳כוב משלהם.
* ללא רחמים (פאר, ארצות־הברית):
ריצ׳ארד גיר יוצא לנקום את מות חברו השוטר
ומוצא את עצמו כפות לרכושו של המאפיונר
הגדול ביותר בניו־אורלינס, קים באסינג׳ר החושנית.
רגעים של מערבון טוב בתיר עלילה לא
כל־כר אמינה.
דקה לחצות (תכלת, צרפת;1
ברטראן טאברנייה, שסירטו יום ראשון בכפר
מוצג בירושלים וכדאי מאד לראותו, בסיפור חייו
של מוסיקאי כושי בפאריס בשנות ה־ ,50 המשמש
בידיו כמחווה לג׳ז כולו. מעקב מרתק אחרי
תהליך היצירה המוסיקלי בעזרת כמה נגני ג׳ז
מעולים, בראשם דקסטר גורדון, שגם מעצב את
התפקיד הראשי וגם מועמד לאוסקר בתפקיד

עדנד, פיינדד ^

העולם הזה 2587

זה ...ונם זה...וגם זה...וגם זה1...גם זה...וגם זה ...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם?
כלכלה גכמה

הצירוף של ילדים וחופש ארוך הוא צירוף
מפחיד מאוד מבחינה כלכלית. גם הילד הצנוע
ביותר הופר לעורב לקחן, אם לא מרצון, הרי
משיעמום. הילד רוצה סרט ועד סרט והצגה אחת,
ובמכון קירקס, ופעם אחת לפחות לונה פארק
ומיסעדה אחת טובה ומיסעדה אחת פשוטה, ו־36
ארטיקים ו־ 17 גלידות 300 ,חטיפים שונים 11 ,
המבורגרים וצ׳יפס 2 ,פוסטרים ענקיים של רמבו
1ורמבו ,2זוג מיכנסי ג׳ינס דהויים (להבדיל
ממשופשפים, שכבר לא באופנה) ,חלק מאוד
חשוב למחשב, נעלי־התעמלות בצבע גזר (ככה
יש לחבר הכי טוב שלו) ,שני סרטים למצלמה
(הוא עדיין לא ער לעובדה שהמצלמה אבדה
בטיול האחרון) וכמובן, גם קצת כסף לביזבוזים.
ככה הוא רוצה, הילד העברי הממוצע בחופש
פסח.
אז אפשר, כמובן, לתת לו את כל מה שהוא
רוצה, ואחר כר לשלם את המשכנתא עד לפסח
הבא. מאידך, אפשר גם לא לתת לו מה שהוא
רוצה, ותוך כדי זה לנטוע בו ריגשי קיפוח, הזנחה,
כאב ושינאת־הורים, ועבור כל אלה לשלם את
החשבון עד סוף החיים.
ומה עוד אפשר? אפשר לקיים ישיבה משותפת
של המישפחה, כלומר מצד אחד המפרנסים בזיעה
(להלן: ההורים) ,ומצד שני המתפרנסים ברינה
(להלן: הילדים) ,ותוך כדי ויכוח יוקב וצעקני,
אפשר להחליט על הסכום שכל ילד יכול להוציא1
על עצמו בחופשת הפסח. הסכום שעליו הוחלט
יושם במעטפה והילד/ה יתחילו לתמרן, לחשב י
חשבונות ולהחליט החלטות מה הכי כדאי לעשות1
בסכום העומד לרשותם. אם כל הכסף ייגמר להם!
אחרי שבוע, אז הם אכלו אותה, ומהבושה הם לא ׳
יפנו אליכם יותר בעניין כסף. אם, לעומת זאת,
הכסף יחזיק מעמד עד ליום הגאולה — היום ,
האחרון של החופש — אז גם הצלחתם בחינוך.
מה עוד תבקשי מאיתנו, מכורה!

הישוטים

עבדנת, חו־נת, מנטה! כורי!
ליל־הסדר -נופל״ השנה ב* 13 באפריל, אז בדאי שנתחיל בבר להתכונן.
להתכונן למה? קודם כל המריבות כץ הקרובים אצל מי ייערך הסדר השנה
ומי כן יהיה מחמן ומי לא יהיה מוזמן. אם בשנה שעברה עשיתם סדר אצל
המישפחה שלך, אז אין ספק שהשנה זו חובה לאומית לעשות אצל ההורים
שלו. וגם אם ההורים שלו החליטו פיתאום להצטרף לסדר של החתן שלהם
ומישפתתו זה עריץ לא פוטר אתכם מכלום, כי למתת שהם יהיו מוכנים
לוותר על נוכחותכם לצידם בלילה המיוחד הזר* הרי מה יגידו השכנים
והקרובים הרחוקים, שכבר שנתיים אתם לא עושים איתם את הסדר. לא
יודעת מה אתם מתכוננים לעשות ואצל מי תסבו בסדר, כדאי שיהיה לבם
ברור שכבר 12 איש נעלבו מכם ועוד שיבעה יעלבו אחר כך.
ונניח שכבר החלטתם סופית שהולכים לחני״ שאצלה השנה יישבו מסביב
לשולחן הגולדמנים והכהנים והרגבים והמלים. אז מעניין מאוד למה
לגולדמנים אמרו להביא רק יין ועתיות־פסח, לטלים אמרו להביא שני
סלטים, ורק לכם אמרו לבשל מרק ודגים. באמת לא פיר. לא היו צריכים
לעשות ככה. ומה תקנו מתנה למארחת, לבעלה ולשלושת ילדיהם? בעצם,
למה מגיעה להם מתנה? הרי אתם מביאים חלק מהאוכל, לא? טוב, אבל בכל
זאת היא מארחת והיא נותנת את הבית שלה והיא תצטרך לנקות למחרת. אז
לא יפה לבוא בידיים ריקות. קונים משהו קטן, רק בשביל תשומת־הלב.
אי־אפשר, הרי, להתחרות באשתו המליאנית של המליאן כהן, שכל שנה
קונה למארחים סרוויס של 24 חלקים, ומייד מסתכלת בבוז עמוק על
המתנות של האחרים.
אגב, אתם זוכרים שלילדיגו יש חופש בן 20 יום? מי ישמור עליהם בבוקר
ואיך תלכו לעבודה במשך החופש? בטענות נא לפנות למי שהמציא את כל
המכות, דם צפרדע, כינים. חופש־פסח וכוי. הדבר היחידי שיכול לעזור
בעניין המכה הזאת היא טבלת־יאוש גדולה ויפה, שתיתלה במקום מכובד
בבית. ובכל יום בערב תעשו בה איקס גדול שיסמל את סוף החופש ותחילת
החרות.
ומה עם הנקיון? לא לשכות פאנלים, בבקשה. והווילונות? כבר לא רואים
דרכם כלום מרוב אבק. ומאחורי המקרר. מתי ניקיתם בפעם האחרונה? לא

לשכוח שפסח זה אביב, ואביב זה הזמן המדוייק שבו מעלים את ביגדי הקיץ
ומורידים את ביגרי החורף, ותוך כדי זה גם קצת מכבסים ותולים ומורידים
ומגהצים. נו, וארונות־מיסבח באופן יסודי לא תעשו? והתריסים האלה,
שאי־אפשר להגיע אליהם מתוך הדיח־״ מה איתם? פה ושם צריך גם לצבוע

איזה קיר שהתקלף, ואת הכריות בסלון צריך למלא בצמר־גפן. שלא ייראו
כמו משהו שהחתול הביא הביתה.
אגב, איך תסבירו לילדים שמתוך 20 ימי־החופש לא מצאתם זמן לבלות
איתם כמה ימים באילת וכמה ימים אצל החברים בקיבוץ? אל תנסו להסביר,
כי לא תצליחו. הילדים לא מבינים מה שדם לא רוצים להבין. יותר פשוט
להעמיס אותם על המכונית, וכמו כל עם ישראל לנדוד דרומה עם צידנית,
ביגדי״ם, פיתות וצעקות :״גו, מתי כבר מגיעים?״

ככה כל שנה. אני כבר התרגלתי. ואץ לי טענות לאף אחד. הדבר היחידי
שמפריע לי זה למה החליטו לקרוא לדבר הארוך הזה ״חג־החרווד?

נגה ענוה על גה שאפשר לקנות, דגה ונגה
דווקא התכוונתי להתעלם מהמכה הזאת
של המתנות והעצות, אבל בלחץ חברות
פרטיות, נשברתי ונתתי להן כמה עצות. ואם
לחברות שלי מגיע, אז למה לא גם לכם.
הנה מיבחר קטן של מה שאפשר לקנות,

למה ו3כמה:

לכולם

אם זה רק עניין של תשומת־לב ואיחולים
לחיים מתוקים, אז למה לא פשוט ממתקים. עלית

אם החגיגה השנה, במיקרה, אצלכם, בוודאי
תרצו שמלבד החברה הנעימה והאוכל הטעים —
גם השולחן ייראה במיטבו. מפה יפה, כלי־אוכל

גם חברת הממתקים החדשה ורד הגליל
התכוננה לחג ויצאה לשוק עם שני מוצרים
חדישים באריזת מתנה. פרלינים אינטרמצו
בקופסות בשלושה גדלים, החל מ״ 2.5שקלים
ועד ל־ 14 שקלים, וגם טירולים (פירות יבשים
ואגוזים בציפוי שוקולד) ,שוב בגדלים שונים
ובמחיר החל מ־ 4.5ועד ל־ 12 שקל.

לנשים

המנגנת. זוהי הגדה של פסח, שבה מלבד הטקסט
המסורתי, מילות שמונה שירי פסח, כשלצידם
במקום תווים קונבנציונאליים ציורים בצבעים
שונים, המתאימים לציבעי הקלידים שבמנגנון־
נגינה דמוי־פסנתר בתחתית הספר. תוך חמש
ציון צפז־יר

(כן, רק לנשים, אף גבר לא מתרגש מצלחת
יפה).
חנויות כלי־הבית מפוצצות במאות סוגי כוסות
ואלפי סוגי צלחות מכל גזע, דת ומין ובכל צבע
וסוג פרחים ופסי־זהב ומחירים. הדרך היחידה
עבורי להתחיל לבחור היא להחליט שבחג חרותנו
צריך לקנות כחול־לבן, וכאן המיבחר מצטמצם
פלאים.
המיבחר הגדול ביותר של כחול־לבן נמצא
ברשת החנויות לפיד־נעמן, שלכבוד הפסח הורידה
מחירים עד ל־ .50?1בין כלי״האוכל הקת־בנציונאליים
יש כעת מערכות בציבעי ורוד
וסגול, וסוף־סוף בארצנו — אפילו צלחות
שחורות. מתנה יפה מאוד היא מרקיה חסינת אש,
שעליה מודפס מתכון של מרק נד 7.2שקלים,
אבל יש גם מתנות גדולות ומפוארות כמו כלי״
ההגשה למרק, שמחירן 67.5שקלים.
אבל כדי שלא תגידו שאני שוביניסטית
מטומטמת, בכל זאת משהו קטן מתוצרת־חוץ,
הפעם, דווקא צרפתי: אביזרי שולחן מרושתים

משווקת לכבוד החג קופסת־שי מוזהבת, שאפשר
לקנותה מלאה בכל טוב הארץ — שוקולד,
פרלינים, דרז׳ה, ביצי שוקולד וכוי, תמורת 22
שקלים אבל אפשר גם למלאה לפי בחירתכם
בפחות או ביותר כסף. ברשת חנויות עלית.
נאים, סכום מתאים, מפיות בשלל צבעים, ואחרי
כל זה, בכל זאת, שם במרכז השולחן חסר עוד .
משהו קטן שיכול להשלים את התמונה.
אפשר לחפש בבויידם את הצדף הענק שפעם
מישהו הביא, לרחוץ אותו, למלא אותו בפרוזים
יפים ולהעמיד במרכז השולחן.
ולמה לא שני קינרסים, או יותר, שישמשו
כפמוטים? אותי ואפילו סלט דקורטיבי, כמו שלי הערב בקורס לקישוטי־מזון של תנובה. בתה
זה נראה כמו זר פרחים, אבל אחר ..ך, תוך כדי
האכילה והקריאה, אפשר לאכול את הצנוניות,
התפוחים והבצלים.

בשלל צבעים, כל אחד ב־ 5שקלים בלבד. מח־זיקי״מפיות־בד,
גביעי־ביצים ומעמדים לסכום
משומש, כדי שמפת־השולחן לא תתלכלך.
ועוד חידוש נחמד הוא מגש־פלסטיק בעל
שקערוריות מיוחדות, שלתוכן נכנסות הצלחת
והכוס ולא נופלות כשמחזיקים את המגש על
הבירכיים, בזמן הצפיה בטלוויזיה, למשל. רעיון
נחמד, גם הוא בשלל צבעים ב־ 9שקלים היחידה,
ך, ך די ם
ברשת חנויות חוויה.
רעיון נחמד שישמח כל ילד/ילדה היא ההגדה

דקות יכול כל ילד לנגן לעצמו את שירי״הפסח
ולהיות מאושר מ״גאוניותר.
על כריכת הספר כתוב :״פשטות הנגינה מחזקת
את זיקת הילד לעולם המוסיקה, להגדה
ולמסורת, תוך פיתוח קואורדינציה בסיסית בין
העין ליד.״ אני לא מציעה לבנות על זה. הנאה זה
גם משהו — 29 שקלים.
לילדות אני לא יודעת מה ילדות אוהבות, אבל אילו
הייתי אני ילדה עכשיו הייתי ממש משתגעת על
סיכות המאכלים, שאפשר לתלות על בגד
בקבוצות של ארוחה שלמה. למכירה בכל מיני
חנויות של פיצ׳יבקס, אבל בבו־בו בלב דיזנגוף,
כל מנה רק ב־ 3שקלים.
קניתי שבע כאלה. לא שאני אישית מכירה ־
ילדות, אבל אולי פעם יכירו לי.

רניאלה שסי

בגלל הסקנדאל שהתלווה לו, כשמישהו
אמר כי הוא דומה ללהיט גרמני
הצועד במקום גבוה במיצעד־הפיזמו־נים

מבחינתה של אביטל, שהיתה מתוחה
מאוד, לא הצדיק השיר את הפיר־סומת
המוקדמת. עיקר המתח שלה
נבע מכך שביום למחרת החזרה עמדה
ועדת־השירים להכריע אם השיר אכן
גנוב ואם יישאר בתחרות. מי שניסה
להרגיע אותה היה אדם, בחור בלונדי,

1111ך ן יזהר כהן וא חותו, ורדמה, שרו
ע 1 1 * 1 ^ 11 דואט האחד לשני. בעת החז-
רות לא היה הקהל בטוח אם הנימי של אח ואחות,
ן* הכנות הקדחתניות, שנערכו בחן
1דרים קטנים ואפלים, שם עברו במשך
חודשים מלבישים, פיזמונאים,
בימאים וזמרים, כשכל אחד מכין קטע
של שלוש דקות שייראה על־ידי כל

מאנטי, ושהחלום הכי גדול שלו הוא
לשכב באמבטיה מלאה קצף כשבידו
כוס שמפניה ומסביבו מאות נרות. את
הרעיון לקח מן הסרט כוכב נולד, עם
ברברה סטרייסנד.
אדם, בן ,27 הוא גרוש ומשוגע אחרי ,
אמא שלו, שרצה אליו עד היום הביתה 7
עם סירים של אוכל הונגרי.
גם העידוד של שימרית אור ובעלה,
יוסי וירז׳נסקי, לא הועילו לאביטל,
והקהל שנכח בעת החזרות קצת הת־

השרים זה לזה שיר־אהבה, אכן יפעל. היו גם כאלה
שחשבו שיזהר לא יכול לזכות בתחרות בפעם
השלישית. אבל הכל היו משוכנעים שזה מוצר טוב.

עם ישראל — יצאו לאור בחזרות
שהתחילו ביום הרביעי ונמשכו ביום
החמישי.
החזרות היו אמורות להתחיל ביום
הרביעי ב־ 3אחרי־הצהריים, אך התחי־

לו רק ב־ 7בערב. אחת ממצלמות הטלוויזיה
התקלקלה, והיה צריך לנסוע
לירושלים כדי להביא במיוחד מצלמה
אחרת להחלפה.
השיר הראשון, שאותו שר אריק
סיני, היה בעת החזרות הצלחה אדירה.
זו אינה ההופעה הראשונה שלו בקדם־
אירוויזיון, אך מנהליו החליטו הפעם
לעורר אותו, בניגוד לפעמים אחרות,
שבהן הוא הופיע כזמר שקט. לכן
החליטו לצרף אליו את הלהקה הסוערת
ביותר בארץ, הלהקה הבראזילית
של ברור־חיל. ועל זה נוסף שיר מלא
אופטימיות ושימחה שכתב יגאל בשן.

ו ק * יךיךיךךכ אריק סיני, שהפתיע את כולם, מכיוון שבניגוד לתו 11
11111#11 פעותיו בדרך־כלל, בסגנונו האדיש המוכר, היה הפעם
מלא מרץ ותנועה. עזרה לו להתעורר להקת ברור-חיל, שליוותה אותו.
המזכיר בצורתו את אלן דלון, השחקן
הצרפתי היפהפה.
אדם היה בעבר אחד הזמרים שליוו
את יזהר כהן בשירו עולה עולה. הוא

אכזב מן השיר, שזכה ליחסי־ציבור כל־כך
נרחבים.
וירז׳נסקי, שישב בקהל, לא הפסיק
לומר לכל סובביו :״אני לא צביקה פיק,

עלילות, קנ1ני1ת, מילחמזת בץ אמרגנים,
אהבות נסתרות. גילויי כישרונות חדשים

יטהממין זכר

דודו פישר, חובש־הכיפה, שהיה בעבר
בלהקת הרבנות הצבאית, היה הפתעת-
תורות. הכל אמרו שהוא ריטה ממין זכר. לידו הכנר המלווה, מירל רזניק.

אריק, מינוס שישה קילו, בתילבושת
ירוקה, באמת הפתיע את כל הנוכחים
בחזרות.
מייד אחריו באה אילנה אביטל. היא
היתה מלווה על־ידי חיים אדם כהן,
הכימאי שלה. בשיר שהיא הלחינה
למילים של שימרית אור. השיר של
אביטל זכה ליחסי־הציבור הנרחבים
ביותר בעיתונות הישראלית, בעיקר

נסע עם יזהר ולהקתו לתחרות האיר־וויזיון
בשוודיה. שם פגש אותו שלמה
צח, בעלה ואמרגנה של אילנה
אביטל. הוא הבחין בכישרונו של
הבחור הצעיר והחתים אותו על חוזה
בלעדי. צח הוציא לאדם תקליט
באירופה, וכשנסע עם אילנה אשתו לפאריס,
לקחו איתם־גם את אדם. חבריו
אומרים עליו שהוא טיפוס מאוד רו
אני
לא צביקה פיק!״ הוא התכוון לכך
ששמה של אשתו, שימרית אור, מזכיר
את שמה של מירית שם־אור, אשתו של
הזמר צביקה פיק.
פיתאום עלה על הבימה גבר גרול־מימדים,
שלא הביא את התילבושת
שלו. בהשוואה לכל שאר הזמרים, שכל
אחד מהם הביא איתו גימיק אחר,
ולהקת ליווי גדולה, בעיקר נשים צעי־

זו׳ * 4

רות ויפות, עלה זה אל הבימה כשהוא
מלווה בכנר בשם מירל רזניק, עולה
חדש מרומניה, הנמצא בארץ שלוש
שנים בלבד.

היקוי לטרט

הזמר, דודו פישר, חובש-כיפה, שר
שיר צועני יהודי. מייד הבחינו הכל
בקולו האדיר, המזכיר זמרי חזנות. הופעתו
הזכירה הופעות בפסטיבל חסידי,
ושם לבטח היה זוכה בתשואות, אך לא
התאימה להופעה בתחרות קדם־אי־רוויזיון.
אהוד מנור, שליווה אותו וכתב
לו את המוסיקה, הודיע לכל הנוכחים:
״אל תדאגו, עם צאת השבת אני מתלבש
עליו ועד לתחרות האירוויזיון
הוא ילמד אצלי לקפץ ולרקוד מסביב
לכינור. אני גם אדאג שהכיפה שילבש
תהיה בצבע השיער שלו, כך שלא
ייראו אותה״.
החזרות של היום החמישי בבוקר
התחילו עם השיר שמסיים את התחרות.
אי־אפשר היה למצוא שיר יותר
(המשך בעמוד )38

י 11ך 1ך | רונית (מימין) ואיריס שר.
! \ 111 1 11 רונית היא הצעירה ביותר בין
המשתתפים, והיא בת .16 שתיהן מופיעות בלה

ל ך 1מיקי קם, בהופעה מזהירה
#ן בבימויו של צדי צרפתי,
מי שביים גם את להקת הנח״ל.

קת הליווי של צביקה פיק, והן תלמידות המרכז
למחול בחדרה, בניהולה של יהודית שווייצר. את
התילבושות, בשחור״לבן, הביאו במיוחד מפאריס.

חיים אדם כהן(למע ן
11 1 11\ 11\ 11^ 1לה) ,שביים את אילנה
אביטל. בתצלום משמאל: אדי גייקובס, עולה חדש.

ח מי *

אהבה לוהטת

צביקה פיק עם ראומה תירוש. השמועות
סיפרו כי בין השניים מתנהל רומאן, אך פיק
הכחיש את השמועות, והבהיר כי אינו עוזב את הבית למען ראומה.

כתבה: שולמית יריב, צילם: עבי טל * 27

הם אומרים...מה הן אומרות...מה ה אוחרים...חה הן אוחרות...חה ה

ימין סחיסה:

אנדריי קלציינסקי:

אהרון טייטרמן:

..דויד רו׳ עושה מה .,כשהנשיא יסתכל בואי.. ,אני מעדיו את חיק
שעשו השרים האשכנזים!״ הוא רא יהיה שמח!״ הטבע ער הפוליטיקה!״

השבוע נתקע דויד לוי במצב בלתי״אפשרי. פועל״בניץ
מובטל, יליד מארוקו, תושב בית״שאן, שהפגין בשנות ה סל
תחת הסיסמה ״לחם! עבודה!״ ושהפך ברבות הימים
לשר בכיר בישראל, נתקל בפועלי״בניין מובטלים, ילידי
צפון־אפריקה, תושבי עיירות״פיתוח, שצעקו לעברו ״לחם!
עבודה!״ זה היה כאשר בא לוי לטקס הנחת אבן־הפינה
לעיר חדשה ליד ירושלים, ביתר. מולו ניצבו מובטלים
משדרות.
ביקשתי לברר עם ימין סוויסה, מנהיג תנועת־האוהלים,
אם המארוקאים משנים את דעתם.
לא. המארוקאים שבממשלה כנראה שכחו את היעדים שהציבו
לעצמם. מפגיני־שדרות ועיירות־הפיתוח היו במקום הנכון, בזמן
הנכון וברגע הנכון. הם עשו את הצער הראשון, ששום עיירת־פיתוח
לא עשתה עד עכשיו, כשמובטלים מקבלים דמי־אבטלה,
המספיקים להם בקושי כרי לקנות סיגריות, אז ישוב חדש שקם
— ולא חשוב מי הקים אותו, שר אשכנזי או שר ספרדי — זה
הזמן להוציא עליו את הזעם.

• גם נגד דויד לוי?

כן. התחושה היתה שדויד לוי הוא איש מתוכנו, והנה התגלה
הפגנות שהוא הולך לעשות דברים כמו כל האשכנזים. ולכן קמו עיירות־הפיתוח
להפגין נגדו. כשהקימו התנחלויות, עיירות־הפיתוח לא
הפגינו. אבל עכשיו, דווקא מפני שמארוקאי עושה דברים ששרי־ממשלה
אשכנזים עשו, אז דווקא עכשיו באו ההפגנות וההתמרמרות.

מה אתה מייעץ ללוי לעשות, אחרי ההפגנות
נגדו?

לבטל את הקמת הישוב, ולראות מחדש את השליחות שכביכול
בא למענה. הייתי מייעץ לו גם לצאת למילחמה גלויה
באותם שמבקשים לפגוע בשכבות החלשות. שישקיע את כל
המשאבים העומדים לרשותו בשכונות־המצוקה ובעיירות־הפי־תוח,
ולא בכל מיני ערים חדשות. עניי עירו קודמים! עניי אופקים
ושדרות, ירוחם ובית־שאן. שם הצרכים, ושם יש הרבה מה
לעשות.

• מה היית עושה כמקומו וכמעמדו?

אילו הייתי במקומו, כדבר ראשון הייתי מתפטר מהממשלה
ומהכנסת, וקורא למרד חברתי נגד העדיפויות של הממשלה
(רונית אנטלר)
הזאת!

לפני 10 שנים פרץ אנדריי קלצ מסקי לשגרירות״גרמניה
בישראל ואיים בנשק לקחת בני״ערובה. במשך השנים
אימץ לעצמו את תואר המפגין הקבוע נגד הגרמנים וגר מניה.
ביקשתי
לשמוע ממנו את דעתו על נסיעתו של נשיא-
המדינה לגרמניה, בראשית החודש.
נסיעת הנשיא לגרמניה היא נבזית. אני יודע שיש לישראל
אינטרסים מדיניים עם גרמניה, אינני יודע אפילו למרב אני מבין
שאי־אפשר לצאת למילחמה וענונית נגד גרמניה. אני גם יודע
שהרבה שרים נוסעים לגרמניה בהסתר. אבל זו הפעם הראשונה
שנשיא מדינת־ישראל יהיה על אדמת גרמניה. ואני שואל: למה
יצאו כאן בהיסטריה נגד נסיעתו של הנשיא רגן לגרמניה? לא
יעזרו כאן תכסיסים: זו נבזות.

• אתה היית כגרמניה?
כן. חמש או שש פעמים. אבל תמיד לצורך הפגנות, ואפילו
נעצרתי וגורשתי משם. פעם גם נסעתי לראות גרמניה אחרת.
מובן שלא ראיתי כזו.

• אם אתה, במפגץ אנטי־גרמני, נסעת — למה
שהנשיא לא ייסע?

ביום השלישי היה אהרון טייטלמן צריך לשוב למישרדו
בלישכת שר־התיירות, על פי פסיקת בית״המשפט. ועד-
עובדי המישרד אינו מסתיר את מאבקו בטייטלמן, יועץ
בכיר לאברהם שריר, הנאשם בימים אלה בהטרדות מיניות
של עובדות במישרד. הוועד פנה לערכאות, והצליח לדחות

גרמניה

מנגנון

הלוואי ויכולתי לעשות משהה אבל יש לי שמונה שנים על־תנאי,
וכל הפגנה שלי תכנים אותי לכלא.

את שובו של טייטלמן למישרד לתקופה נוספת.
שוחחתי על כך עם טייטלמן. הוא נשמע מתוח. אגב,
אלה מילותיו הראשונות לתיקשורת מאז שעלה לכותרות.

כי ת שיא זו מדינת״ישראלו זה סמל: אני סתם צ׳ופצ׳יק בלי
משמעות. שניסה לנהל מילחמה לא־מוצלחת, שהיתה אבודה
מראש.

• אתה מתכוון להפגץ מול הנשיא?
• ולעניין כל־כך רציני אתה לא מוכן ללכת לכלא
לשמונה שנים?
לא איכפת לי להיכנס לשמונה שנים למאסר. אבל לצערי
אינני רואה בשביל מי כדאי לעשות דברים כאלה. הכל כאן
מזוהם. כל הערכים נשברו, אפילו בתנועת־החרות שלי. עברתי
כבר שני התקפי-לב, ואני לא חושב שכדאי לי לבזבז התקף נוסף
על מילחמה עם בתי־המישפט.

• מה היית מייעץ לנשיא לעשות?

ממילא לא יכולתי לשוב לשם. קיבלתי ליום השלישי צו־מילואים.
לכמה זמן? לחודש ימים. אחרי התקופה האחרונה
שעברה עליי, דווקא לא יזיק לי לנקות קצת את הראש ולהתרחק
מהפוליטיקה.

• הצצת כעולם הפוליטיקה ונפגעת?
כן, זהו עסק מלוכלך.

אני לא רוצה לדבר איתה שדווקא עכשיו, בזמן שמתנחל בארץ
מישפט־דמיאניוק, הוא נוסע לאדמת גרמניה! אני חושב שכאשר
הוא יסתכל בראי, הוא לא יהיה שמח מעצמו.

• כמשך כל תקופת הפירסומים האחרונים אודותיך
נמנעת מלהתראיין או להגים על ההאשמות שהועלו
נגדך. אתה מתכוון לשנות מדיניות?

לא! הייתי במישפט אייכמן ונעצרתי. כי אני לא שולט על
עצמי במישפטיס כאלת ולא רציתי להיעצר שוב. אני מוכרח
(רונית אנטלר)
לשמור על המשאבה שלי.

ודאי, בעיתוי הנוח לי. כשאפתח את הפה — יהיה לי הרבה מה
לומר. בינתיים אני עושה מילואים. בשבת אקח את מישפחתי,
שעבר עליה סבל רב, לטייל בפרדסים של ראשון־לציון, בחיק־
(דפנה ברק)
הטבע. שם יותר אנושי.

• היית כמישפט דמיאניוק?

ם אומרים...מה הן אומרות...מה הם <זומדים...מה הן אומרות...חה ה ).

מתי ויינברג:

שימ שח שפר:

ד 1י ד מנע:

,.תמונת האשת המיסנגה
,,אין מעזים ר ״ צ ו 3 ..דאלבטל
קונדום כ ת 1ל־ ל בן !״ מליאת רשות השידוו!״ והגבר המנצל -כוזבת!״

הנה זה קרה גם אצלנו. הקונדום פרץ מהסלונים, שבהם
הוא נושא״שיחה לוהט, אל מודעות״הפירסומת בעיתונות,
ואף בעיתוני״הנוער. האיש האחראי על חשיפתו של הקונ דום
לקהל הרחב הוא מתי ויינברג, איש־פירסום של
סופרפארם. מדוע, שאלתי את מתי, אתם עושים מאמצים
פירסומיים עכשיו, כשהדיעה הרווחת היא שלקונדום
מעולם לא היתה עדנה כמו בימים אלה.
זה נכון. שמכירת הקונדומים בארץ עלתה בחודשים האחרונים
ב־ .50*,אני לא יודע איך זה יישמע מפיו של איש־פירסום, אבל
הכוונה הפעם היא יותר לגרום למודעות גדולה מאוד מאשר
להגביר מכירות, המוגברות ממילא.

• מה זה.,לגרום למודעות״? היום נדמה כי אומרים
קונדום במקום בוקר טוב, במקום בתיאבון ובמקום
לילה טוב. כולם יודעים פיתאום שיש קונדום.
זה נכון, אבל לא יודעים, למשל, שיש מקומות שבהם לא צריך
לבקש אותו מהמוכר או המוכרת, מיכשול העובד על הרבה מאוד
אנשים, אלא פשוט לקחת אותו מהמדף או מהעגלה הגדולה,
המתמלאת והמתרוקנת בכל יום.

• כמה סוגי קונדומים יש היום בארץ? כמה הם
עולים?

• תן לי דוגמה אחת שבה הגבר מנוצל או דפוק.

אצלנו יש שלושה. בחנויות אחרות יש מינים נוספים. אגב,
כולם מתוצרת־חוץ. אף אחד עוד לא העז, כנראה, לעשות קונדום
כחול־לבן. המחירים נעים בין ארבע ושמונה שקלים עבור חפיסה
בת 12 יחידות.

לא עסקנו בנושאים אופרטיביים. דנו בעיקר במדיניות. לא
היו לנו סמכויות מעבר לכך.

כשזוג נפרד, והילדים נשארים אצל האשה, הבעל משלם
מזונות. נכון? שמעת פעם על אשה ששילמה מזונות עבור הילדים
הגרים אצל הבעל? אבל זאת רק דוגמה אחת קטנה. יש עוד רבות.

בריאות

שידור

גרושין

• אני מבינה שלפי ההלכה, הממונה על זרעו של
הגבר היהודי, הקונדום אסור בשימוש. אתם לא מפחדים
מפעולות־תגמול ושריפת־מודעות מצד החרדים?

בימים
הקרובים אמורה להסתיים כהונתו של הוועד-
המנהל של רשות־השידור. לשר״החיניד*והתרבות היתה
באחרונה הצעת־ייעול: לבטל את המליאה הרחבה של
הרשות ולהגדיל את מיספרם של חברי־הוועד מ־ 7ל.15-
שאלתי את חבר־המליאה מטעם הליכוד, דויד מנע,
האם זה טוב ליהודים או רע ליהודים.
זוהי הצעה מצויינת. כר נוהגת השיטה הבריטית, ושם היא
הוכיחה את עצמה. בעצם. למליאת רשות־השידור אין סמכויות
נרחבות.

שולחן הפוך הוא ספר הדן בגירושין מהצד של הגברים.
תוך כדי תיאור כמה וכמה מיקרי״גירושין, שבהם ״נדפקו״
דווקא הגברים, מערער המחבר, שימשו! עופר, על מוסכמות
חברתיות רבות בתחום זה, וקורא תיגר על דעות
קדומות, ואף על התייחסות המימסד אל הגברים־האבות.
שאלתי את שימשון עופר אם הספר נכתב מתוך ובגלל
ניסיון אישי.
כן ולא. כמי שהתגרש בעצמו, חוויתי את התהליכים הללו,
אבל הדוגמות המובאות בספר על קיפוחו של הגבר לא היו
מנת־חלקי, לשימחתי. בגלל גירושיי נפגשתי עם גרושים רבים,
שמעתי סיפורים רבים והגעתי למסקנה שמה שאתה שומע וקורא
על העניין הזה, זה מה שרוצים שתקרא ושתשמע.
כעיתונאי ראיתי שיש כאן סיפור מעניין, ואפילו גילוי, אז
התחלתי לאסוף חומר ופגשתי עוד גבר מנוצל ועוד גבר דפוק.
אני לא אומר שכל המיקרים הם כאלה, אבל ברור לגמרי שהתמונה
של האשה המיסכנה והגבר המנצל היא מסולפת ומטעה.

נכון שלחרהים אסור להשתמש בקונדום, אבל נדמה כי הפעם
גם הם מבינים את חומרת המצב עם מחלת״האיידס, ולכן הם
שותקים.

• כשהחלטתם לפרסם את המודעות, חששתם
איך זה יתקבל?
חששנו קצת מהעיתונים עצמם, וחששנו מהחרדים. מסתבר
שכולם לוקחים את העניין באופן רציני מאוד, הפעם.

• אתה אומר שמסע־הפירסום הוא מעין שרות
ציבורי. אם שרות ציבורי, אז למה לא תשדירים
בטלוויזיה?

את זה יכול לעשות רק מישרד־הבריאות או התאחרות־הרוק־חים.
אני מתאר לעצמי שהם חשבו על זה, ואני גם מתאר לעצמי
שהם חוששים. אם אנחנו פתחנו פתח לעניין, נשמח שיבעתיים.
(דניאלה שמי)

• מה עשיתם במשך שלוש השנים האחרונות
במיסגרת המליאה?

• באיזו תדירות התבנסתם?
אולי פעם בחודש, פעם בחודשיים. אבל אני אישית לקחתי
יוזמות במשך כהונתי במליאה. ללא יוזמות פרטיות, למליאה
כגוף אין שיניים:

• אתה בעד הרחבתו של הוועד-המנהל ל־ 15 חברים?

מפני שמבטלים תמורת זה את המליאה. רשות־השידור
הישראלית בנויה על פי הדגם הבריטי. גם שם יושבים 15 אנשים
בוועד״המנהל.

• 15 אנשים בוועד-המנהל היוקרתי, פירושו של
דבר יותר כיבודים פוליטיים מאשר כיום. בשיש רק
שיבעה.
עניין הכיבודים מקזז את עצמו: יותר כיבודים לחברי הוועד-
המנהל ומאייד — פחות כיבודים לחברי־המליאה, האמורה
להתבטל על פי ההצעה.

• מה עושה לך ההצעה הזאת באורח אישי?
לא כלום. אני ממילא אכהן בוועד־המנהל הבא, ללא כל קשר
(דפנה ברק)
למיספר חבריו.

• את מי אתה מאשים בכך?
אני לא מצד ההאשמות, אני יותר מצד גילוי האמת. בענייני־אישות
תקפים במדינה חוקי-ההלכה, ובאלה, בניגוד למה שחושבים,
יש הרבה מאוד דברים לטובת האשד״ את זה הפמיניסטיות
לא מזכירות בכלל. החד־צדדיות שלהן גורמת לפער גדול בין
המינים, ובהרבה מיקרים להרס בתוך המישפחה.

• אתה אנטי־פמיניסט?
בהחלט לא. אני איתן בכל מה שקשור למאבק למען שיוויון-
אמת. אבל בדברים אחרים, בעיקר בחד־צדדיות שלהן, אני רואה
את הנזק שהן גורמות. אגב — לנשים לא פחות מאשר לגברים.

• האם בספר יוכל המתגרש למצוא עזרה, או
לפחות ניחומים?

עצות לפרט אין בספר. כל אחד יוכל להסיק מסקנות מהדוגמות
הניתנות. אני לא נותן עצות, רק מיספר סיפורים שקרו.
מה שאני מציע בספר זה הוא להקים לשכות מטעם המדינה, או
מטעם גוף ציבורי אחר, שבהן יוכלו המתגרשים לקבל ייעוץ
מישפטי, ולא להזדקק לעורכי־דין, שבמקרים רבים גורמים ללי(דניאלה
שמי)
בוי הסיכסוך.

האם י ש חיי אחרי הזבל?
צופי הטלוויויה שבינינו(כלומר, כולנו, הבה
נודה על האמת) כבר התרגלו למיצעד האינסופי
של יצאניות ועבריינים, תימהוניים למיניהם וסוטים,
חולי־מין וטראנסווסטיטים(גברים המתחזים
לנשים ולהיפך) הפוקדים את הסאלונים שלנו
בתוכניות־הבידור של ימי שישי וימים טובים אחרים
במסווה של ״גיבורי תרבות״ ,הוא הכינוי המיובא
מארצות־הברית כדי לטהר את השרץ המתרבה.
חלפו־עברו
הזמנים שבהם התבשמנו כולנו —
התבשמנו רק על דרך המליצה, כמובן — מרא־שוניותם
הנאיבית של ״ניחוח־הזבל וריח־חציר״.
גם אז לא היו אלה שורות־שיר מן העידית אבל
ריודהחציר וניחוח־הזבל הכפרי באמת העלו זיכרונות
נעימים ואפילו מרגשים. והחציר עוד היה
חציר.
את מקומם של השירים החלוציים התמימים
ההם תפס היום מיצעד״הפיזמונים הממוסחר, ואת

טיקה של האשפה. בטענה כי ״הליכה למיזבלה
אינה צריכה להרתיע. היא ביקור במוסיאון או
בארכיון לא פחות מאשר מסע ספארי אקולוגי.
בה(במיזבלה) משומרים כל תולדותינו, בה נכתבת
הכרוניקה האמיתית, שאינה זהה בהכרח עם
ההיסטוריה הרישמית.״
ואשה צעירה רגישה ואינטליגנטית כליילה
שוורץ רושמת בשולי מיצג שאף צולם ותועד
בטלוויזיה :״הזבל הוא תוצאה של חיים ובלתי-
נפרד מהם. המיזבלה בחיריה(בה נערך המיצג —
נ״ז) נראית לי בישועהלמופת, המק
ום האינטגראליביותרשראיתי
וחשתיבימי חיי״(ההדגשה שלי — נ״ז).
כמה חרא צריך אדם ״לאכול״ — בלשון העגה
של ימינו — כדי שיעלה על הכתב מישפטים
נוראים כאלה!
תאמר מה שתאמר עליהם, לא תוכל להכחיש
שהם סימפטומאטיים לזמננו ולתרבותנו: וגם זה,

כוהנת הגדולה של השירה הפוסט־פאנקיסטית״,
שאותה גילה בלונדון. מסתבר כי ״משוררת אנגליה
בשם ג׳ולז״ ״נושפת את זעמו של דור הסובל
מסמים, מגורים גרועים, פוליטיקה שמרנית, עוני
ונישואין״ (דור הסובל מנישואין? — נ״ז).
והרי דוגמא לכתיבתה של אותה ג׳ולז, בתרגומו
של מר מנור:
״היא חונכה להאמין בדת הכסף / ,היתה משוכנעת
שמזומנים יפתרו כל בעיה / .ואז, כשהיתה
בת שבע־עשרה אמרו לה שנורא מצטערים /אבל
אין עבודה, אין מיפעלים ואין חנויות ואין שום
סיכוי שתרוויח את הכסף שחלמה / .סתם עוד
אחת בערימת הגרוטאות של נפלטי בית־הספר/ .
תחתמי כאן בבקשה ותצטרפי לתור המתארך״.
בסופו של רבר אין בת השבע־עשרה שלנו
רואה לעצמה כל מוצא־אחר — בשירה של ג׳ולז
ובוודאי גם בחיים, תכופות — אלא לקחת כסף
מאיזה ״זקן מטומטם״ תמורת ...אתם מסוגלים
לנחש מה.
אבל ג׳ולז, דיוויין ועמיתיהם הלא מצאו דרך
אחרת. הם כותבים, משוררים, משחקים, מביימים
ומזמרים את כתובות ה״קעקע״ שעל כתליה של
״חברת השפע״ שלנו.
לעיתים במידה לא מבוטלת של הצלחה, גם
כלכלית.
״ג׳ולז,״ מוסיף ומתרגש מנור ,״גאה בעובדה
שהפכה לכוכב ושהיא מצליחה להתפרנס מאו־מנותה.
אין טעם, לדעתה, באומנות, אם אי־אפשר
להתפרנס ממנה.״
והיא גם צודקת. במידה ידועה לפחות. וזוהי
הנקודה שבה צריך היה להניח לסימפטומים וללנתן

כת לאבחן את המחלה.

היכן היו הסן פו־!ת
והמשוררזת?
ישועה למופת! ליילה שוורץ במיזבלת חיריה (מיצג)
מקומו של החציר הכפרי ירשה המיזבלה העירונית,
היא וביב־השופכין, מה שנקרא בלשונות
אירופה בשם הקלואקה.
כיצד באמת להסביר את הקסם הזה של הביב?
— ימי פומפיאה האחרונים? סדום 5110 הצורך
בגירויים חריפים יותר ויותר? חלק מהפרזותיה
של החברה המתירנית? סימן מסימני המבוכה והמצוקה?
יותם
ראובני, סופר ומשורר המקדם את פניו
של ״דיוויין״ — הטראנסווסטיט היהודי המופיע
במלבושי אשה, אשר שב אלינו עתה ״לפי דרישת
הקהל״ — מנסה להסביר את התופעה במושגים
פרוידיאניים מובהקים:
״ההצלחה של דיוויין מבוססת על המשיכה אל
המבחיל. ככל שזה וולגארי יותר, זה טוב יותר.
אולי הצפייה במבחיל, מגע קצר־מוער ממרחק
בטוח, היא אמצעי־הגנה. אתה מקבל את מנת המבחיל,
שאולי אתה נזקק לה, בלי לעשות את זה
בעצמך. הפעולה היא על הדברים השפלים, המטונפים,
שקיימים מעבר לציפוי הדק של התרבות,
ומבקשים להתפרץ אל פני השטח( ״.ידיעות
אחרונות.)6.3.87 .
״הציפוי הדק של התרבות.״ אבל היכן בדיוק
מצוי אותו ציפוי אצלנו ומה ע 1בי 1כי נדע, וכן גם
זה: האם מצטמק הוא או, להיפך, גדל. השאלות
הללו צריכות לעניין את כולנו.
הרבה מן הטינופת המוצגת, מוקרנת ומשודרת
היא אימפורט. אבל יש גם מייצור מקומי. ראשיתה
כמדומה באותם כתמים דמויי הפרשות ודימויים
לקוחים מאברי ההפרשה שבהם התגדרה
תרבות־המחאה בשנות השישים: אלה היו הימים
שבהם שימרו אמנים את צואתם בבקבוקים חתומים,
ואילו אחרים הדפיסו ״רקטוגראפיות״ ,דהיינו
הדפסי־אחוריים: לשימחתם של משקיעים מר-
חיקי־ראות שהימרו על האמרת מחירו של הפרש
האמנותי ולמגינת־ליבם של מוסרנים ושמרנים
למיניהם, שלכתובתם כוונה מחאת ההפרשה־בצי־בור.
חלוץ ישראלי שימש כאן, כמדומה, המשורר
הירושלמי אהרון שבתאי שבחרא, מוות שלו וביצירות
אחרות מסוג דומה ביקש לאזרח במקומותינו
סיגנון חריוני נינוח, מרוצה־מעצמו ומשופע
בציטטין אקדמיים.
השלשלת נמשכת. לא־מכבר הצטרף אליה משורר
(מוכשר, לדעתי!) ,המבקש להעמיד פוא־

שאפילו בעל הדימיון הפרוע ביותר לא יוכל לתאר
לעצמו דברים ממין זה נאמרים בישראל של
שנות החמישים, למשל.
הגיעו הדברים לידי כך שמה שהחל, לפחות
בחלק מן המיקרים, כקריאה לעזרה וכביטוי של
מצוקה, הולך ומתגבש כאופנה. כך נודע לנו
השבוע מן העיתונות כי המחלקה לתיאטרון של
אוניברסיטת תל־אביב אישרה בימים אלה להצגה
מחזה שעלילתו ״פורחת״ ,אם אפשר לומר כך,
בתוך מיזבלה. מתוך הדיווח העיתונאי:
״על רקע תפאורה של מיזבלה מופיעים שני
סטודנטים למישחק שנה ב׳ מאוניברסיטת תל־אביב
במחזה של האוסטרי פטר טוריני ציד עכברושים.
בסוף, לפני המוות, הם גם מתפשטים בעירום
מלא, קשה ומביך. פעם ראשונה שהמחלקה
לתיאטרון באוניברסיטת ת״א מאשרת עירום
כזה, בהיותו חלק בלתי״נפרד מהשקפת העולם
של המחזה: האם יש חיים ותיקווה אחרי
הזבל?״
אכן, שאלה מיטאפיסית נכבדה. ומה באמת
דעתה של אוניברסיטת תל־אביב בנושא הנידון:
יש או אין? כאמור, סימפטומים. ואין טעם לדרוש
לגנאי סימפטומים. אבל לשים אליהם לב צריך
גם צריך.
וכך, בנאיביות מצודדת ממש, מספרים לנו
שחקני אותה הצגה כי ערכו את מרבית החזרות
להצגתם ב״מיזבלה אמיתית״.
״כולנו די התאהבנו במקום, כי מיזבלה היא לא
דבר מכוער, אלא ראי מסויים של החברה, מצהירה
הבימאית, דורית ירושלמי ״.סוף ציטוט.
אל נלך שולל: הדברים על המיזבלה כראי
החברה הם חלק מפיטפוט אופנתי, גם הוא מיובא
ברובו. אבל באיזו מידה יש בהם — מעבר למוד
לצות האופנתיות — גם ביטוי כן למה שמרבים
באחרונה לכנות בשם החוויה הישראלית!
לדעתי, יש ויש. עד כדי כך שאין בליבי כל
ספק ששום תמונת מצב של התרבות הישראלית
״נכון לעכשיו״ לא תהיה שלמה בלי התייחסות
למה שחיים נגיד הגדיר כ״אשפ1אטיקה״ ,הפואטיקה
והקסם של האשפה.
— על כל צורותיה השונות. כך מתעד אהוד
מנור השמרני במילות פיזמוניו את התפעלותו
משירי קעקע, כפי שהוא קורא להם, של ״ה־

רוצים לדעת משהו על להיות אשהו
אז עדיף שתשאלו אותנו.
אני מכירה את הדראמות שלה, את
הטראומות
את נפילותיה
אני מכירה אותה מפוכחת
(ויותר מזה אני מכירה אותה שתויה)
אני מכירה אותה בטריפים
ואת ההפלות ואת הפסיכולוג שלה,
אני יודעת את ,.סיפור חייה״...
מתוך וידויים אמיתיים מאת ליז לוקהד, משוררת
סקוטית. תירגמו עידית אלפנדרי וישראל

בכפר פטרה שבאי היווני לסבוס נענו הנשים
לקריאת הוועד למען שיוויון המינים באתונה להתקומם
נגד הרודנות הפטריארכלית וייסדו קואופרטיב
תיירות על טהרת המין הנשיי, בטענה
כי ייסדו את המיפעל לא למטרות רווח אלא כדי
להתנער מכבלי השיעבור לגברים ...כך נמסר לנו
בנוגה, כתב־העת הפמיניסטי המופיע בישראל.
סאפפו, המשוררת ילידת האי לסבוס, היתה
בוודאי גאה בנשות אייה, מה שאין כן הגברים
ההמומים — על פי אותה ידיעה.
ואצלנו? אולי לא ירחק היום וגם אצלנו יקומו
קואופרטיבים כאלה ואחרים על טהרת הנשים.
אבל לא כן בתחומי הסיפרות ובקרב המשוררות
והסופרות בישראל.
והראיה: ביום ה־ 8במרס נחוג בישראל, כבכל
שנה בשנים האחרונות, יום האשה הבינלאומי.
חגגו אותו בעצרות, בהפגנות, בסימפוזיונים, בתערוכות,
במיצגים ובמסיבות. הכל בניצוח נשות
י התנועה הפמיניסטית, שדולת הנשים בישראל ועיתון
הנשים נוגה, בניצוחה של האדריכלית רחל
אוסטרוביץ, אשר גם קיימה באותו יום תערוכה
רבת עניין בנושא דמות האשה באמצעי־התיק־שורת.
כן התקיימה באותו יום עצרת רבת־מש־תתפים
בבית לייסין -,בה הופיעו זמרות צעירות
בשירי מחאה — ובהתנדבות! (לא, לא. יהודית
רביץ, נורית גלרון, ריטה ועופרה חזה לא היו שם!)
הציירת מרים שרון (״על אפליית נשים בהיסטוריה
של האמנות״) גייסה את עובדות ה־עיריה
ויחד איתה זורמות הנשים במורד מדרגות
העיריה כשהן נושאות ציורים וכרזות הצועקות
לשיוויון־זכויות מוחלט בין המינים. ובצהרי אותו
יום, בעיצומו של גשם עז וסוחף, יוצאת לאורך
רחוב דיזנגוף הפגנה המונית של נשים יהודיות
וערביות שהגיעו מכל רחבי הארץ להפגין בעד

מ שנה לשרך: שמעון צמרת

כ׳~|13ו*ו

כ• >לח 0׳

5נ>ר־פ
זסו רי ע \
שיוויון־הזכויות. ואם כבר הפגנה, אז גם בעד...
שיוויון ואחוה למען השלום.
ובקפה זרש — בית־קפה של התנועה הפמיניסטית
— מסיבת ריקודים עליזה.

למה זרש?
אתם שואלים, למה זרש? אולי בצדק. מתאים
יותר היה לקרוא לו ושתי. מדוע? הבה נחזור למגילה:
ביום
השביעי כטוב לב המלך ביין אמר
למהומן ביזתא חרבונא ביגתא ואבגתא זי־תר
וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את
פני המלך אחשוורוש להביא א ת ושתי המלכה
לפני המלך בכתר מלכות להראות העמים
והשרים את יופיה כי טובת מראה היא. ותמאן
המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר
ביד הסריסים ויקצוף המלך מאוד וחמתו בערה

מה הפלא? הרי היתה זו האשה הראשונה בהיסטוריה
שסירבה לעלות על כס מלכת היופי, מלכת
המים.
מובן שממוכן — תמיד זה המוח הממוכן שתופס
דברים כאלה — הבין מייד את ההשלכות
הנוראות שיהיו לסירובה של ושתי לגבי כל מין
הגברים־הבעלים בממלכה:

־ ויאמר ממוכן לפני המלך והשרים לא על
המלך לבדו עוותה ושתי המלכה כי על כל
השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך
אחשוורוש; כי ייצא דבר המלכה על כל
הנשים להבזות בעליהן בעיניהן באומרם המלך
אחשוורוש אמר להביא א ת ושתי המלכה
לפניו ולא באה. והיום הזה תאמרנה שרות
פרס ומדי(כדברים האלה לכל בעליהן)
שרי המלך׳וכך י ביזיון וקצף.
כך במגילה. לא כך בסיפרות העברית.
כאן אפילו לא קול ענות חלושה. נשות התנועה
הפמיניסטית בישראל, שעיקר פעולתן במשך
השנה מתרכז בהצלת נפשות, הצלה ממש
(תחנות עזרה לנשים מוכות, מרכז־סיוע לקורב־נות״אונס,
קו״חירום פתוח לנשים המופלות בשל
מינן, חשיפת הטרדות מיניות במקום העבודה
וגילוי־עריות, מרכז מידע לנשים בענייני בריאות
ועוד ועוד) האמינו בתמימותן כי ביום ה־ 8במרס,
שבו קמות נשים בכל רחבי העולם להביע את
הזדהותן עם מטרות התנועה, גם מקרב אלה שבשאר
ימות השנה אינן נוטלות חלק פעיל במאבק,
תישמע לפחות איזו בת״קול מקרב המשוררות
והסופרות בישראל. אבל הקול לא נשמע.
שום ושתי לא הופיעה כאן.
וכך לא ראיתי סופרות ומשוררות צועדות ברחוב
דיונגוף בחברת בנות מינן, לא פגשתי בהן
בעצרות השונות, לא ראיתי אותן בתערוכות. גם
מבית הסופר התל-אביבי(מדוע, אגב, בית הס
ופ ר?) 60 ,שנה לאחר ייסודה של אגודת־ה־סופרים
(מדוע, אגב, אגודת הסופרים
והרי בימים אלה מכהנת בראשות אגודת הסופרים
אשה דווקא, שולמית לפיד — אפילו משם לא
נשמע שום קול. אולי משום שהמימסד הסיפרותי
בישראל עודו נשלט, רובו ככולו, בידי גברים,

ואילו הסופרות והמשוררות הרבות, שמיספרן אינו
נופל כידוע ממיספר עמיתיהן הגברים, עדיין
נאלצות להסתפק בפירורים המושלכים אליהן מעל
השולחן. כך, פרס ראש הממשלה שלפני
האחרון ניתן כולו לחמישה סופרים ומשוררים
ממין זכר. אף אשה אחת לא נפקדה בין הזוכים
המאושרים. האם מצבן הכלכלי של הסופרות־הנשים
טוב מזה של הגברים, ואולי רמת כתיבתן
נמוכה יותר?

נשים באמצעי־התיקשוו־ת

כך או כך, הסיפרות העברית, או קריית־ספר
שלה, שותקת וממלאה פיה מים(ראש־הממשלה
הרי לא היה שם רפויה וביישנית כבתולה.
״.״שלושת ריבעי הזמן חייתי בגופי
כאילו אינני שם. הגוף היה גופו של הגבר.
גופי שלי לא היה אלא שלוחה, מרחב
מטושטש שהמתין להגדרה, להערכה של
הגבר שיבחר בו. האהבה, לדידי, הסתכמה
אז בהיטמעות בו, בגבר, להיות הוא, כי היכן
יתרחש קיומי בלא אהבהו איזו משמעות
תהיה לחיי ללא גבר כל עוד המתין לגבר,
הצטמצם גופי לאי־אלה איברים לא לגמרי
מוגדרים ואשר לא הוצגו לפניי מעולם, לאי״
אלה קפלים מוזרים ונקיקים מפוקפקים
שהכבוד, הצניעות וההדר חייבוני להצניעם
ממבטי אבותינו, אחינו או ידידינו...״
מתוך שלושת ריבעי הזמן מאת בנואט גרולט.

חסרות מודעות

ועם זאת, לא אכחש, פה ושם ניתן כבר לראות
ניצנים ראשונים לפעילות סיפרותית ותרבותית
מאחורי הקלעים או הרחק מאורות הזרקורים.
פרופ׳ אליס שלווי; המכהנת כיושבת ראש שדולת
הנשים בישראל, מקיימת כינוסי סופרות. ובחודש
אפריל, כך מובטח לנו, יתקיים כינוס סופרות
בינלאומי בירושלים כדי לרון בנושא, האם קיימת
סיפרות נשים?(הנושא, מסתבר, טעון בדיקה)...

לילי רתוק, חוקרת סיפרות באוניברסיטת
תל־אביב, מבקשת אחוות־נשים, ועל כן טוענת כי
אכן קיימת סיפרות נשים עברית, אלא שהיא חסרת
מודעות־לעצמה וכיום רק מתחילה בצעדי
זמחאתה הראשונים. אולי זו הסיבה שד״ר רתוק
בחרה ללמד יצירות של סופרות ומשוררות העוסקות
דווקא בנשים, ואף כתבה את עבודת התיזה
שלה על הסופרת עמליה כהנא־כרמון.
דוברות התנועה הפמיניסטית טוענות כי הפיגור
אצלנו עדיין גדול בכעשרים שנה לפחות
לעומת המודעות שלגיבושה בארצות המערב
סייעו סופרות והוגות־דעות כסימון דה־בובואר,
דוריס לסינג, מרגרט אטווד, שרי הייט, אריקה
ג׳ונג ואחרות. אנחנו בארץ כנראה רק מתחילות.
וכיצד ייתכן אחרת, כאשר משוררת כמאיה
בז׳ראנו מכריזה בביטחון מלא בתוכנית הטלוויזיה
גלריה; ״אני לא כותבת כאשה — אני כותבת
כבן־אדם.״
אכן, ניגוד שראוי להתפאר בו. מכאן — אשה.
מכאן — בן־אדם.
במקום זה ראוי לצטט את תגובתה העניינית
של העיתונאית רחל גיורא(״התקרנפות או המכנה
המשותף״ ,נוגה :)1987״...מי שלא חש אי-
נוחות בשומעו את המישפט הזה ישייר אותו ודאי
לקבוצת המשפטים הבאה .1 :אני לא עבד — אני
בן־אדם .2 .אני לא ערבי — אני בן־אדם .3 .גם
זונה היא בן־אדם...

באין היענות

ובאין היענות מצד גוף סיפרותי כלשהו, ולנוכח
חוסר ההתעניינות של מרבית הסופרות והמ־שוררות
בישראל במאבקן של נשות ישראל למען
שיוויון זכויות ומניעת התעללות והשפלה,
מפרטת לפניי ניצה קדם, מרכזת התנועה הפמיניסטית׳
,את ה״תחליפים״ המתוכננים ואלה!
שכבר פועלים. כך מקיימת התנועה כיום סדנות
לכתיבה יוצרת, קורסים לרישום ולציור בצבע,
סיפריה דארכיון. אך עיקר פעולתן, כאמור, בהפצת
הרעיון הפמיניסטי ובגיוס משתתפות ותומכות
למערכה.
בימים אלה מקיימת התנועה קורסים להגברת
המודעות הנשית, ובראשית מרץ 85 אף נפתחה
גלריה בשם ״אנטאה״ ,בה מוצגות יצירות אמנות
של ציירות בלבה הפסטיבל המוקדש לנשים במוסיקה
הישראלית, הזכור לטוב מן השנה שעברה,
ימשיך גם בעתיד.
ובאשר לתוכניות הלימודים, אותן מכתיבים
אנשי מישרד־החינוך־והתרבות —
על כך מספרת ניצה קדם, כי שם האגוז כמעט
בלתי ניתן לפיצוח. לפני עליית הליכוד לשילטון

עצרת המחאה בבית־ליסין

רחל אוסטרוביץ, העומדת בראש הפרוייקט ״נשים באמצעי התיקשורת״,
מיסעל שכוונתו לשנות את דימוי האשה כסי שהוא מוצג באמצעי התיק־שורת
שלנו, שלא פעם היא מעוותת את דמות האשה ומנציחה סטראו־טיפים,
הציגה בבית העיתונאים בתל־אביב מיבחר קטן מתוך האוסף הגדול
של קיטעי עיתונות ותעתיקי הקלטות שוביניסטיים שהצטברו ברשותה
במשך השנים. להלן כמה מהם:

גיאו סופראני־סטיות
היסטריות
״למרות השם המיליטאנטי״כביכול נשים
נבדלת רות אלמוג לטובה מרוב הניאו־סופראגייסטיות
ההיסטריות האוחזות בעט הסופרים,
בייחוד בכר שקוד רומאנטי מובהק
שולט בכתיבתה.״
בני ציפר, הארץ 26.9.86 ,

אגשים גהרנו
״שני אנשים נהרגו ביממה האחרונה בת־אונות־דרכים
בתל־אביב — סמדר נגר ואסתר
שפיגל״...
מעריב 26.12.86 ,
טרמפיסטיות במהלך התוכנית ״בשידור חוקר״ בטלוויזיה
כונו הנשים שנאנסו ונרצחו בכינויים
הבאים: בנות, טרמפיסטיות, חיילות. אף לא
פעם אחת נקראו בשם נשים.

המין היפה
״נבחרות המין היפה בכדורסל.״
״היום בספורט״ ,קול ישראל8.12.86 .
״אולגה: מט ממין נקבה.״
מעריב 16.12.86 ,
״סביב שולחן הנואמים לפני פעילות ויצו
הצעירות, יותר או פחות, לא היה רמז לנחיתות
בנות המין היפה בשדות הפוליטיקה
הישראלית.״ (הניסוח משובש: הכוונה היא
שאיש לא דיבר על נחיתות הנשים בפוליטיקה
הישראלית).
מעריב 17.11.86 ,
״חתלתולות במגפיים.״
חדשות 21.11.86 .
״מזכירה זה קדילק״.
מעריב .״סיגנון״17.12.86 ,

חפש את האשה
תת־ניצב זיגל, לשעבר ראש היחידה לחקירת
הונאות במישטרת ישראל, על הטיבות
לעבירות צווארון לבן :״כשהאשה למשל

עוד היה לפחות עם מי לדבר. כיום גם זה אין.
ואשר לחינוך הדתי — נו, שם אפשר רק להטיח
את הראש בכותל.
המהפכה בתודעת האשה — מהפכה שהיא
מסימניה המובהקים של המאה שלנו — עדיין
לא נסתיימה. יש הסבורים כי היא רק בחיתוליה,
וכי ״העתיד שייך לנשים״ .את הגילויים הראשונים
לתמורה ניתן למצוא כבר בכל מקום, אך
עדיין אין בהם כדי לשנות את המצב מעיקרו.
בוודאי שלא בישראל הנחשלת מבחינה זו, כמב־חינות
רבות אחרות.

רואה אצל השכן מכונית חדשה. או שהוא נסע
לחו״ל כבר פעם או פעמיים השגה והינה אנחנו
לא נסענו, ומדי פעם היא מטפטפת לו...״
גלי צהיל7.11.86,
שר־החקלאות אריה נחמקין :״בעיית החקלאים
ומזג־האוויר נוצרה בגלל עקרת־הבית,
שחייבת שיהיה לה במקרר תמיד קילו
עגבניות וקילו מלפפונים״.
יומן החדשות, קול ישראל 11.11.86 .
סמנכ״ל חברת התיקשורת בזק. שלמה
פרדס, בנושא תלונות מוצדקות לנציב תלונות
הציבור בגין חשבונות טלפון גדולים:
״עוזרות־הבית מנפחות את החשבונות בשיחות
שהן מקיימות בהיעדרם של בעלי־ה־בית.״
מבט,
הטלוויזיה 22.12.86 ,

אלבום מהודר ובו מיבחר מציוריה, תבליטיה
ופסליה הקיראמיים — לא־פחות מ־ 40 תמונות
בצבע ועשרות דפים בשחור־לבן. כמעט באותו
יום עצמו נפתחה בגלריה שולמית תל־אביב
תערוכה ובה מיבחר עבודות של הציירת שעוד
זכתה להימנות עם תלמידיו של האמן הגרמני
הנודע קארל הופר. מעט מהרבה, כשהדגש הוא
על ציורי־שמן מן השנים האחרונות דווקא.
בעצם היתה זו חגיגה שלא במקומה .״שלא
במקומה״ ,כי מקומה הטיבעי היה באחד מאולמות
מוסיאון תל־אביב, אולי בביתן הלנה
רובינשטיין, כלומר באחד מאולמות המוסיאון
העירוני בעירה של הציירת הפועלת ויוצרת כאן,
בעיר הזאת, יותר מ־ 50 שנה.
אבל אל דאגה: המוסיאון העירוני בעירה של
ג׳ניה ברגר לא יציג תערוכה רטרוספקטיבית של
יצירתה, כדרך שלא הציג תערוכה רטרוספקטיבית
של אריה לובין או שימשון הולצמן זיכרונם
לברכה, ועדיין לא הציג תערוכה מעין זו לציונה
תג׳ר, תיבדל לחיים ארוכים.
את אריה לובין שלחו בשעתו להציג במצריים
(באוזניי שמעתי זאת מפיו!) .מעניין לאן
יגלו את ג׳ניה ילידת חארקוב. לרוסיה? ובעצם,
למה לא. בעידן גורבאצ׳וב. לתשומת־לבו של
החבר וילנר.
הם אינם עוסקים בהיסטוריה, כך הס טוענים
שם, במוסיאון. הם עוסקים ברמה. הרמ ־ אים! התערוכות בלית ברירה מתקיימות
ההיסטוריות של כמה מוותיקי האמנים (השאלה
המיטאפיסית: האם יש חיים לפני רפי לביא?)
בגלריות: אוסף נחום גוטמן נודד לבאר־שבע
ועיזבון לובין נפוץ לכל רוח.
מה לעשות, דלות החומר (האנושי) !
וכל העם רואים את הקולות. אבל את המראות
והתמונות — רק מעטים.
עם מצריים כבר יש לנו חוזה־שלום, ויש
השואפים אפילו להסכם עם ירדן. האם יהיה זה

ליצנים ובדיחות
״מזכיר הממשלה ח מרידוד טען שלראש־הממשלה
אין אחריות מיניסטריאלית על מעשי
השב״כ, כמו בעל שלא יכול להיות אחראי
לאשתו הבוגדת בו״.
״בוקר טוב ישראל״ ,גלי צוז״ל28.12.86 .
״הרמטכ״ל לשעבר רפאל איתן טען בריאיון
עימו, שעניין השב״כ מזכיר לו אותו בעל
שתפס את אשתו במיטה עם גבר אחר, וברוב
כעסו שבר את המיטה.״
״במצב הנוכחי״ ,גלי צודל3.1.86 ,
״׳דמאגוג שפל, שחצן, מניאק, לד תצעק
על אשחר׳ — אסר אתמול ח״כ מוחמר ותר,
מפ״ם, לח״כ רן כהן, ר״צ, בעת ויכוח סוער...״
על המשמר 18.1.87 ,

קאגיבאליזם
״המלצרית, חתיכה בעלת גוף מדליק וצל־עות
מקסימות (ואני מקווה שלא מתובלות
בקטשופ) עסקה.״״
חדשות 30.12.86 .

ג ניה ברגר: שתי נשים (ציור שמן)
מוגזם לקוות שביום מן הימים, לאחר החלפת
ההנהלה הנוכחית של מוסיאון תל־אביב כמובן,
תימצא גם דרך לחתימת חוזה דו־קיום בשלום או
לפחות הסכם אי־לוחמה בין אמני תל״אביב לבין

הנהלת עירם ומוסדותיה?

פורים בביקורת

סיב1בי מין

בשם אומרם

״מורן הוא מהנדס שחייו — ועל כן בסופו
של דבר גם מותו — סובבים סביב המין
השני, כלומר מין.״
דבר 20.11.86 ,

״...לקראת מלחמת חרמה על הנוסח האלתר־מני,
למשל. לאלתר ובלבד להשתחרר משיריות
השיר, ולפרוז בו׳פחות, והעיקר לרזות־לרזות־לרזות
בלשון — כי לא נאה להיות לשונסקי
כשלונסקי. חרוז ומשקל לרטש כדי לא ללכת
שבי אחרי יונתן רטוש. נתן, נתן: מה לקח ומה
נתן. ומה אופייניים דברי הביקורת, שנסחפו
אחריהם גם מקצת מן המשתתפים ב,פמליה׳.
משתתפים רבים מדי. פאמיליאריות שכזאת. ל״ו
צדיקים נסתרים יש בעולם ועליהם הוא עומד. בא
ישראל, בא כהן ומזמן לא פחות מכ״ו. הדלת
פתוחה לעם רב. לא על העם הרב יצא הקצף. לא
עליו. אלא רווקא על המעטים, שנחשבו בעלי
ערך ואשר היה חשוב מאוד לנתק אותם ממסורת
השירה השלטת״.
מתוך אברהם המרני
,.פמליה במבט חוזר״

אנחנו שומעות הרבה על ״אחוות לוחמים״.
היכן היא ״אחוות הלוחמות״? נשים — קוראת
ניצה קדם — אנחנו מחכות לכן!

ציפי שחרור

יקר דג ניה ברגר
השבוע היה יום חג לג׳ניה ברגר. האמנית
הוותיקה, מראשונות כפר האמנים עין־הוד
ומחלוצי הציור לתיאטרון בארץ־ ישראל, הוציאה

מתנה שננתני לידידים.
תוי קניה ישראכרט לחגים

ורשבסקי פריליך דובר

הענק לידידיך את המתנה
שהם יכולים לבחור לעצמם,
תויקניה ישראכרט. גם אתה
תצא מרוצה, כי אתה זוכה
בהנחה מיוחדת לוועדי
עובדים, למוסדות ומפעלים
ובנוחות מירבית.
תוי קניה ישראכרט מכובדים
בלמעלה מ־סססובתי עסק
ברחבי הארץ ולרשות
העובדים עומד מבחר ענק
של מוצרים בכל הענפים.
להזמנות נא לפנות
למחלקת השיווק בישראכרט
טל.037531531 .

בלתי״נדלית ותצפה לאותו הדבר ממנו.

אין שום ספק בקשר לכן, אתה יכול לא *

הוב או לשנוא אותה, דבר אחד בטוח -ק **

כנימי],
שה לעמוד בפניה.

• לסיים רומאן עם בן

או בת מזל סלה

אחת הדרבים המהירות ביותר להיפטר *

מבני מזל טלה או לסיים את הרומאן היא *

לתת להם לחשוב שהם השיגו אתכם ואתם ׳*
בני-כיבוש, כך אפשר להשתחרר מהקשר *נ4
במהירות ולסיים אותו תיד זמן קצר. ללא *

קשר לכך, לכל הטליים יש אגו רגיש, כך ש *4
חיי המין שלו
תוכלו להניח לטלה שלכם לחשוב שמצאתם *4
מישהו מושך יותר. אחרי שיאמינו בכך, אפ *4
למרות שהטלה אוהב מורכבות באישיו שר
יהיה לנופף במיטפחת הלבנה לשלום, ב תו,
זה לא בהכרח נכון או דרוש לו במין.
שעה שהם יתרחקו ממכם ויפנו לדרכם.
יתכן שזה נובע מכן שהוא כל-כך עסוק ב דרך
אחרת היא להיות רכושני וקנאי. ה עצמו
-הוא בוודאי לא יחווה חוויות מיניות
טלה אינו סובל לחוש שלמישהו יש בעלות
בת״זוגו
בכמות הדרושה לו. על כל פנים, אם
ברים יהיו ברורים, כמעט מאלצת את הגורל עליו, ודבר מעין זה יסלק אותו מהשטח בממספיק
פיקחית להבין שכדאי לתת לו בח 9חיי המין שדה
להיות לטובתה.
הרה.
לק מהמיקרים להוביל, לשלוט ולהיות הקו הטליה
דומה במידת מה לחברה הטלה-
גישתה הישירה יבולה לעיתים להרתיע
אבל חכו עם הדמעות: צריך יותר מהוד בע,
היא תגלה שהוואריאציות שלו לגבי רע אינה היא אך ממין נהנית שהיא בכך הגבר,
את בן המין השני, הגבר צריך להיות מהיר עה על פרידה כדי לשבור את ליבו של הטיונותיו
יכולות להיות מעניינות מאוד.
נשלטת על-ידי המין, ובהחלט מתעניינת ב וזריז לארגן את מחשבותיו ולשחרר את ל לה. טיבעו של טיפוס זה הוא לשכוח מוקדם
הוא נוטה לקחת את השילטון ולארגן את אותה מידה גם בתחומים אחרים כשהיא שונו. תיחכומים ותיכנוגים מסובכים עוב ככל האפשר. זאת אומרת: בערך הזמן שיקח
חיי״העסקים שלו, וללא ספק נטיה זו חודרת מאוהבת. היא חמה ותאוותנית, למרות שיש
רים לידה, היא בעד השיטה הדוגרית, והוא לו להגיע לדלת-היציאה. יותר מזה: שבירת
לביתו ולצורת חייו עם חברתו או אשתו. בה טיפ״טיפה של אנוכיות -צרכיה ורצו צריך להבין שביחסים המיניים הדרישה הרומאן לעולם אינה באשמתו. איך זה יכול
כשיש לו יום קשה בעבודה, אין סיכוי שה נותיה קודמים לאלה של זולתה, או במיקרה
ממנו היא גבוהה. כדאי שיהיה חזק ובריא להיות! הטלה הרי אף פעם אינו טועה, כך
חיים יהיו גן של ורדים בערב. התיאבון המי זה בן־זוגה. היא נמשכת לטיפוס החזק וה ובעל
תשוקות חזקות, אחרת יתקשה להח לפחות הוא חושב.
ני של הטלה״הגבר מושפע מהצלחתו בחיים. גברי. אם היא מעוניינת בגבר כלשהו, לא
זיק מעמד ליד אותה טליה נחושה בדעתה,
לאחר שתתרחקו מהטלה שלכם, לפחות
הוא סוער, בעל מזג חם וצורך לכבוש. אסור יהיה כל ספק שבו בלבד היא מעוניינת. היא
היודעת מתי ומהו רצונה -וכידוע, כל רצון אם הרומאן היה עם הטיפוס החזק, אתם
לומר לו ״לא״ -סירוב כזה יגרום לו להסתער אינה מסתירה זאת, ולא משאירה שום דבר שלה חייב להתמלא, ומייד. הוא צריך שי תתגעגעו אל החום והנדיבות, המרץ וההת ליד
המיקרה או המזל. היא דואגת שהדעל
היעד ולא להרפות.
היה לו כוח-עמידה רב, כי היא בעלת אנרגיה רגשות, האידיאליזם ושביעות־הרצון שלו.

אתם עומדים בפני שינויים חשובים שיקבעו בעבודה חשוב מאוד לשים דגש על היחסים עליכם להיות מאוד זהירים במגעים שלכם *
התלבטויות בקשר ללקיחת אחריות נוספת
עלולות לעכב החלטות חשובות, הגיע הזמן את עתידכם לטווח הרחוק. אל תידחו את עם הסביבה, אנשים נהנים מחברתכם ומ־ עם הידידים והחברים שלהם אתם מגלים
את סודותיכם. נראה
עוניינים לעזור לבם ב־השינוי
או המעבר שעלתת
תשובה או להת שיש
מי שמעוניין להוליו
החלטתם, חבל להתלבטויותיכם
ובחשחיל
כבר עכשיו בפרו ציא
מהם מידע ולהשהחמיץ
את ההזדמנויות.
שות, שלמעשה אינם
ייקט חדש, שבו אתם
תמש בו נגדכם. כל זה
מוצדקים. תוכלו ליה אין
צורך לחכות להסכעסוקים
כבר זמן מה.
נעשה מאחרי גבכם, ולנות
מקידום או הטבה
מה של הסביבה או הכל
מה שקשור לבניה
כן כדאי שתהיו מאוד
בתנאים, או אפילו במשפחה
-הפעם כדאי
מכל סוג שהוא, בעבודה
עירניים. ענייני מגורים
תפקיד יותר מעניין. אל
שתפעלו לפי ההרגשה.
בעסקים או במיסגרת
ממשיכים להעסיק את תידחו
את השיחות על
אין ספק שתעבדו קשה.
חיים אישיים יביא ל כם,
אולם השבוע אינו
העניין, חבל שהתקופה
אך יש גמול למאמצים
קידום. יתכן שזה לא
21נדצנובר
ו 2במרס ־
__ מ ת אים לקניה. מכירה
תחלוף מבלי שקידמתם
שאתם משקיעים. קש10ר
יוואו
ייעשה באופן הכל כך
20באפריל
או חתימה על מיסמ־את
ענייניכם החשובים.
רים עם ארצות אחרות
מוכר לכם, בלומד בקצב
מהיר, הפעם הבניה איטית אך יש בה יהיו משמחים, ביחוד בכל הקשור לתחום של בכספים היו זהירים, השתדלו לחסוך בהוצ כים. ב־ 1וב־ 2בחודש תוכלו להיפגש עם בני
קביעות וביטחון לעתיד. הזהרו מתאונות. חיי הרגש. ה־ 3עד ה־ - 5מאוד מעייפים. אות. ובאהבה -אתם מבוקשים ונהנים. הזוג וללבן א ת הבעיות הזקוקות לפיתרון.

מצבכם הפינאנסי רגיש ועדין ביחוד השבוע. מתיחות צפויה במקום שבו אתם עובדים, ה־ 2וה־ 3בחודש מאוד רגישים. אל תחדדו מצבכם הכספי עומד להשתפר בצורה רציאל
תמהרו להוציא כסף וכדאי שתדאגו לכך היחסים עם הסביבה מאוד רגישים, נוטים את היחסים עם הסביבה. לאחרונה הייתם נית, עכשיו זה תלוי בכם או יותר נכון במידת
ההעזה שאתם מגמאוד
תוקפנים ותופעה
להאשים אתכם בהאששכל
הניירות הרישמיים
לים. תוכלו לקחת על
זו עומדת סוף־סוף לחמות
שאינן צודקות -
שלכם יהיו מסודרים ועצמכם
תפקיד או פרולוף.
באותם ימים שהוזתצטרכו
להמשיך ול חתומים
כחוק. ב־ 3עד
ייקט שיש בו סיכון, אך
כרו אתם עלולים להגיע
התעקש על דרככם, עד
ה־ 5נטיה חזקה להוציא
אם תחליטו בחיוב, אין
לעימות שיגרום לכם לשיתברר
שאינכם טוכסף
ללא הצדקה ולגספק
שתיהנו מסיפוק
נזק. ועל כך כד אי לוותר
עים. זה עלול להימשך
רום נזק רב לתקציב. ב־רב
כאשר תוכלו לסכם
מראש. הבריאות תעעוד
כמה שבועות, ח6וב־
7צפויות פגישות
את ההכנסות שיהיו
סיק אתכם. בעיקר ב־4
שוב שלא תגייסו אוי עם
ידידים שעימם לא
גדולות מהמשוער. גם
וב־ 5בחודש, הבעיות
בים ומתנגדים, ובאלה
22באוססונר ־
נפגשתם זמן רב. בשטח
21ביולי -
27ריורייוי
21באוגוסט
אם מדובר בעבודה זמאינן
בהכרח שלכם, יתלא
חסרים בזמן האחהרומאנטי
אתם שרויים
נית בדאי לקחת, אנ כן
שתצטרכו להירתם
רון. בכספים מצבכם
בהתלבטויות, כדאי לחשוב
על חופשה. טיול או נסיעה, שינוי המקום משתפר, זה הזמן לבצע עסקות כספיות. לעזרתם של בני מישפחה. ב־ 6או ב־ - 7עד שים שתכירו שם יהיו חשובים לעתידכם
הגיאוגרפי יפגיש אתכם עם אנשים חדשים. כדאי להשקיע בתוכניות לטווח הרחוק. הצהריים צפויה בשורה או ידיעה משמחת. המיקצועי. ה״ 6וה־ - 7מאוד לא נוחים.

בדידות ומועקה בין ה :-ל* 5בחודש. אתם למרות מצב־הרוח הכבד וההרגשה שאי־ שלא כהרגלכם, בתקופה זו אתם מקדישים בעבודה מצפה לכם שבוע חשוב מאוד, נצלו
נוטים להתמרמר על בך שמעמיסים על כת״ אפשר להשתחרר מהעול וההתחייבויות ה זמן רב לענייני הבית והמישפחה. שיפוצים את כל ההזדמנויות וכאלו לא יחסרו. לא
יתכן שבסיומו של השואירגון
מחדש של הדירבות
המוטלות עליכם.
פיכם אחריות נוספת,
בוע לא תמצאו את עצרה
או אפילו מחשבה
יש מיספר שטחים שיכו־אתם
מסוגלים לעמוד
מכם בתנאים ובשכר
על מעבר לסביבה שונה
בכך, אך יתכן שהגיע
טובים יותר. מהבחינה
כל זה בא בחשבון הזמן להעמיד מיספר
הכספית נראה שעליכם
עכשיו, אלא שיש להיות
בודה אתם עומדים בפ]
ד״זג
אנשים במקומם. בעבוב

לשוחח עם האנשים
זהירים. בחתימה על
ני קידום. תצטרכו להידה
מעמדכם מתחזק
הנכונים ולקחת על עצ מיסמכים
חוזים או ניי אבק
על רעיונותיכם שומצבכם
בטוח משהיה,
מכם פרוייקטים קצת
רות חשובים -יש נטיה
אינם מקובלים, אך למנראה
שכעת תוכלו א ־
חורגים
מהשיגרה -וע־להאמין
לאנשים הלא
רות הקשיים צפויה הצתם
להכתיב את החו (
2גנובטבר
תידכם הכלכלי מובטח.
?0דד2יי בר
נכונים. ה 3-עד ה״ 5הם
לחה. בשטח הרומאנטי
קים, קצב העבודה ו־ב־
5וב־ 6בחודש כדאי
הימים היותר קשים האתם
מ אד מושכים, אנאירגון
המקום מחדש.
ב־ 5וב־ 6בחודש צפויה הפתעה בתחום שים ניזכרים בכם ומעוניינים לבלות בחב שבוע, קיימת אפשרות שיתלקח ריב על ענ לרכוש כרטיסי הגרלה. באהבה אתם יכולים
הכספי, אך יש נטיה להוציא יותר מהמותר. רתכם. תמצאו את עצמכם מאוד מבוקשים. יין חסר חשיבות. הימנעו מלהעביר ביקורת. לחגוג. בני המין השני פשוט נמשכים אליכם; .

מזל החודש:

ח״ המין
והאהבה
של הטרה

היא בעד שיטת
הדוגויות, והתיאבון
שרו מושבע
מהצלחתו בענווה

ן ןא]1״

! סבלנות

חתונות של
יחסי־ציבור

ברזל

מסתבר שאחד המקומות הטובים שבהם אפשר
למצוא חן הם מלונות־הפאר שלנו. כל מה שבחורה
צעירה ויפה צריכה לעשות זה להתקבל לעבודה
כאשת־יחסי־ציבור של המלון, ומייד היא נחשפת
למאות גברים עשירים (מי שיכול לשלם
עבור מלון־פאר) ,ומתחילה לבחור לעצמה.

היחצנית ־של מלון סונסטה באילת, ענת
יעקובי(אחותו של שחקן הפועל־חולון עופר
יעקובי, הנשוי עם הדוגמנית פזית בהן),
מסתובבת לה במלון ופותרת בעיות ומכבה
שריפות קטנות, ותוך כדי כך היא מכירה כל יום
10 אנשים חדשים.
לפני חצי שנה התארח במלון פסיכיאטר צעיר
ונאה מקנדה. היתה לו איזו בעיה, היפנו אותו אל
ענת, וענת פתרה את הבעיה. אבל תוך כדי
הפיתרון היא גילתה שיש משהו מאוד מקסים
כפסיכיאטר הקנדי, וגם רוא מצא שבענת יש
דברים מאוד נחמדים.
כשנפרדו הזמין הפסיכיאטר את ענת לקנדה,
כדי לראות איפה הוא גר, ואם גם היא היתה רוצה
לגור שם.

נורית מנחמי ובעלה צבי פריים
מיבצע כמעט סודי

ענת נסעה ובילתה עם הפסיכיאטר, אבל
כשחזרה הודיעה לכל חבריה וחברותיה שהיא
החליטה בכל זאת לא להינשא ולהישאר בארץ.
אבל לפסיכיאטרים האלה יש דרכים משלהם
לבלבל את המוח של האנשים, ואחרי כמה שי־חות־טלפון
הוא שיכנע אותה. עכשיו הוא שוב

לא לרב 11ת

אני מציעה לרבנות הראשית להתחיל לדאוג. בכל יום אני שומעת על עוד לקוחות שבורחים להם

אל שולמית אלוני.
כל מי שנמאס לו מהטקסים הדתיים ומהרבנים בביגדי־אבל, המסתובבים בין הרגליים של החוגגים,
מתחתן לו עכשיו אצל שולמית אלוני או בחוץ־לארץ.
עוד זוג שיינשא בטקס אזרחי בביתה של אלוני, ב־ 9באפריל, הם רותי ירקוני ומאיר סוויסה.
לשניהם זו תהיה חתונה מס׳ .2אחרי טקס״החתונה תיערך קבלת־פנים לחברים ולידידים בביתה של
אם־הכלה, הלא היא יפה ירקוני, הזורחת כבר מאושר מזה חודשיים, מאז שרותי ומאיר הכירו זה את
זה, ואחרי יומיים היה ברור שזו אהבה גדולה ותהיה גם חתונה.

1 ענת יעקבי
הפסיכיאטרים מבלבלים במוח

פה, ויחד עם ענת הוא עושה את הסידורים האח 1
רונים לנישואיהם, שייערכו ב־ 6באפריל במלון
דן כרמל בחיפה.
במלון הילטון תל־אביב היתה החתונה של
אשת־יחסי־הציבור כמעט מיבצע סודי. רק ץ
עכשיו, שלושה חודשים אחרי מעשה, היא נודעה 1
ברבים. הנישאת היא נורית מנחמי, העובדת ץ
כיחצנית של המלון כבר שנתיים. נורית היתה 1
נשואה בעבר לעורך־דין ישראלי, שממנו נולדה ץ
לה בת. אחר כך הם נפרדו, ונורית נישאה מחדש 1
לקבלן העשיר יגאל מנחמי. כמה שנות -ץ
נישואין יפים, ואחר־כך בום, והם נפרדו. ולפני 1
שהספיקה להבין שהיא נפרדה מבעל שני, היא ץ
כבר מצאה את השלישי, שהוא צבי פריים, סגך 1
אלוף (מיל׳) ,והיום מנכ״ל התאחדות בתי־המלון 1 1 בירושלים.
הפעם זה הלך באמת במהירות־שיא: התאה 1
בות, נישואין וכבר היא בהריון, וכולה אושר גדול1 .

צבי׳ ט ל

היא קנתה
רו מתנה
והוא הבטיח
אלוהים באמת לא מוכן לתת הכל לבן־אדם
אחד. או שהוא נותן לו יופי, או שהוא נותן לו
הצלחה, או שהוא נותן לו אופי טוב, או כסף או
מזל.
אפילו תמי בן־עמי לא קיבלה ממנו הכל.
יופי היא קיבלה והצלחה היא קיבלה, אבל
כשהגיעה למזל, היה איזה מחסור, כנראה.
קודם היה הרומאן הארוך מאוד עם אולמי
פרי, שלא הוביל לשום מקום, ועכשיו הסיפור
הנוכחי, שממש ממלא את ליבי עצב.
כשפגשה תמי את הרופא קובי זר והתאהבה
בו, נדמה היה שהפעם זה ייגמר בנישואין
ובילדים, שאותם רוצה תמי יותר מכל דבר אחר.
תמי וקובי נראים מזה 10 חודשים ביחד. היא
מבשלת לו ארוחות נהדרות, היא מטפלת בו,
מגהצת לו, מפנקת אותו ואוהבת אותו. נראה היה
כי הפעם תהיה חתונה ממש בקרוב.
זה נכון שהם לא גרים ביחד. כי לקובי יש דירה
ברחוב שרת, ולתמי יש דירה בשיכון־למד, וכל

מי שחיים בקצב־הסילון, חיים לגמרי אחרת
מאיתנו.
קברניט אל-על, ראובן מרונסקי, עוזב
במימים אלה את אל־על אבל הוא לעולם לא
יכול להגיד שהחברה הזאת לא עשתה לו חיים
מעניינים.
מרונסקים, כמו רוב הטייסים הישראלים, נישא
בגיל מוקדם לאהובת־נעוריו, ויחד הם הולידו
שלושה ילדים. אחר־כך הוא התחיל לטוס בחברה
ולחיות כל יום במדינה אחרת, ובבית־מלון אחר,
ולהיות כל פעם מחובר לדיילות יפות אחרות.
אחרי כמה שנות נישואין הוא התאהב מאוד
בדיילת צעירה בשם דבורה פרידמן, והרומאן
ביניהם נמשך 10 שנים תמימות. כמובן שגם
אשתו החוקית ידעה על הסיפור הזה, אבל היא
החליטה, משום־מה, לא לתת לו גט, וגם לא
לבלבל לו את המוח, אלא פשוט לחכות שיום
אחד הוא יחזור אליה הביתה.
ואומנם יום אחד נגמר הרומאן עם דבורה
פרידמן, והאשה נשמה לרווחה. אבל לא עברו
ימים רבים, ובאחת הטיסות הוא הכיר עוד דיילת
יפת״תואר, בשם פיצי מרימינסקי. זה היה
מזמן, לפני 16 שנה. ראובן מרונסקי ופיצי היפה
התאהבו, והרומאן ביניהם נמשך, לא תאמינו 15 ,
שנה. בשנה האחרונה ילדה פיצי לקברניט
הוותיק תינוק. גם על הסיפור הזה ידעה האשה
החוקית, וגם הפעם היא החליטה לא לגרש אותו,
אלא להתאזר בסבלנות.
ואומנם לפני כמה חודשים, אחרי 15 שנים,
עבר, כנראה, חתול שחור בין פיצי לבין הקברניט,
והם נפרדו. לפני שנפרדו הודה ראובן מרונסקי
באבהותו על התינוק של פיצי, ותיכף אחרי זה
הוא פשוט חזר הביתה אל אשתו, שחיכתה לו
בסבלנות אין־קץ במשך רבע־מאה.
אומרים לי שהדיילת, אס התינוק, עושה
עכשיו מאמצים גדולים כדי לשים את היד על
הפיצויים השמנים שכל קברניט מקבל מהחברה
כשהוא עוזב את העבודה. אבל זה לא קשור
לאהבה, אז לא נתעסק בזה.

תמי בן־עמי וקובי זר
אחד מהם רצה לשמור על טיפ״טיפה של פרטיות
עד החתונה. אבל בזמן האחרון מספרים לי כל
מיני אנשים שמשהו התקרר אצל הזוג הזה. לא
מזמן הם חגגו את ימי־ההולדת שלהם. ליום
הולדתו של קובי קנתה לו תמי שעון־זהב של
קרטיה עם שתי רצועות־זהב, בהון כסף. קובי,
לעומת זאת, אומר לתמי שהוא יקנה לה לכבוד
יום־הולדתה טבעת־יהלום יפה, ותמי שמחה

טעות חמורה מאוד בפעם השלישית
מאוד־מאוד וחיכתה.
אני החלטתי לעשות תחקיר קטן כדי להבין
למה הדוקטור הזה לא קופץ על העגלה, ולא
נושא את תמי היפה לאשה. אז שאלתי וחקרתי
וביררתי וראיתי שיש פה איזו בעיה.
לפני תמי היה הדוקטור מעורב בקישרי־אהבה
עם שתי נשים צעירות ועם שתיהן, כל אחת בזמן
אחר, הוא עמד להתחתן. אלא שזמן קצר לפני

החתונה — הוא התחרט.
ככה פעם אחת, וככה, כעבור שנתיים, בפעם
השניה, עכשיו אני ממש מפחדת שהוא הולך
לעשות את זה בפעם השלישית, ואני רוצה להגיד
לו, מכל הלב, שאם הפעם הוא בורח הוא עושה
טעות מרה מאוד. לא כל יום מוצאים בחורה
נהדרת ויפה כמו תמי בן־עמי.
הבנת את זה. קובי זרי

ר נו

חיי נ

הטיפ של
לאמריקאים

פעם היא היתה כאן כוכב ממש. עליזה
קאשי התחילה, כמו רבים וטובים אחרים,
בלהקת הנח״ל ואחר־כך התפרסמה מאוד ושרה
לנו שירים יפים כמו שובך יונים. וערב בא.
יותר מאוחר, שוב כמו רבים וטובים, היא הרגישה
שהארץ קטנה עליה והיא יצאה לכבוש את העולם,
דרך אמריקה, כמובן.
שם היא נישאה ליהודי אמריקאי והמשיכה
לשיר, אבל כמו כולם היא דיברה על הבית שלה,
שהוא בישראל. ,וכמה שהיא מתגעגעת. כשפרצה
מילחמת יום הכיפורים, התנדבה מייד לעזור
לכוחותינו והגיעה הנה בטיסה לשיר לפני
החיילים. היא שרה, והחיילים קיבלו אותה יפה.
ואז, ברגע של התרגשות, מול מצלמות הטלוויזיה,
היא אמרה את המישפט הפילוסופי העמוק
:״כוס־אומק על כל הערבים״ .ועם ישראל
המשונה הזה, תחת להריע לה, קיבל ממנה גועל־נפש.
אנשים הפסיקו להגיד לה שלום ברחוב,
ונמנעו מלהזמין אותה.

אני מרגישה כל־כר רע בקשר לכל העניין הזה של ג׳ונתן פולארד, עד
שהחלטתי לתת איזה טיפ לשילטונות באמריקה, שמחפשים עכשיו אחרי
דויד סופר, שעשה משהו שאסור לעשות, כנראה, בענייני־בורסה.
דויד סופר הוא אחד מבעלי מלון הילטון בירושלים. זאת עובדה אחת.
העובדה השניה היא שהוא לא אוהב — מה לא אוהב? ממש שונא— :
להוציא כסף מהכיס.
נו, אם חיברתם ארבע ועוד ארבע, בוודאי הבנתם מזה שאיפה שדויד סופר
נמצא, הוא בוודאי לן באחד ההילטונים, כי שם יש לו הנחה רצינית מאוד,
אם לא למעלה מזה.
והנה עוד רמז. מישהו ראה אותו בזמן האחרון מסתובב בלונדון. נו, אז כמה
הילטונים יש בלונדון? תחפשו שם, ותראו אם אני לא צודקת!
הכי מצחיק זה: מאיפה אני קיבלתי את הסיפור הזה? פשוט מהחוגים
החרדיים ביותר של ירושלים. מה מסתבר? מסתבר ששרה וייספיש, בתו
של לייבלה, שהלכה קצת בשאלה, ותוך כדי־כך ניהל רומאן עם אורי
עליזי בתל־אביב, ואחר־כך הכחישה אותו, ראתה כי טוב בענייני־רומאנים
,ועשתה לעצמה גם רומאן סניף־ירושלים. אבל שם, בעיר-הקודש, היא לא
1יכלה להרשות לעצמה שיראו אותה סתם עם פליי־בוי, ולכן היא התחברה עם
י דויד סופר, שגם הוא, כמוה, בנו של רב. וכששני ילדי־הרבנים היו נפגשים,
זה היה תמיד בהילטון־ירושלים, כי שם הכל חינם.
סיפור מסובך? ככה זה כשבסיפור אחד יש גם אלוהים וגם הרבה כסף.

דויד סופר
כדאי לחפש במלון עם הנחה

5דקות מקלקיליה

בבית־חולים מסויים במרכדהארץ עובד רופא, שהוא גם מנהל־מחלקה.
לא רתוק מבית־זזחולים נמצא ביתו, ובו אשתו ושלושת ילדיו, וכמובן העוזרת הנאמנה.
אלא שמנהל־מחלקה בבית־חולים מראה אינו מרוויח הרבה כסף, ובגלל זה הוא גם לא יכול לשלם
משכורת גבוהה לעוזרת שבביתו. העוזרת הנאמנה לא רצתה לעזוב את מעבידיה הנחמדים, ובכל זאת
רצתה להרוויח כמה גרושים נוספים. היא פירסמה בשכונה שהיא מחפשת עבודה נוספת, ועד מהרה
צילצלו אליה כמה גברות, ואחת מהן פגשה בעוזרת, התרשמה ממנה וקיבלה אותה לעבודה. היא נתנה
לעוזרת את מפתח דירתה ואמרה לה לבוא לנקות את הדירה פעם בשבוע. פה שהמעסיקה החדשה

שכחה להגיד לעחרת זה באיזה יום לבוא.
וכך. באיזה יום בבוקר, כשגמרה העוזרת את העבודה בביתו של מנהל-המחלקה. היא לקחה את
המפתח של המקום החדש והלכה לשם. פתחה את הדלת, נכנסה לדירה ולפני שהתחילה לנקות,
החליטה לעשות סיור בדירה ולראות איפה כדאי לה להתחיל. היא פתחה את הדלת של חדר־השינה.
ולרגע עמדה ולא הבינה מה היא רואה. היא ראתה את מעסיקה. מנהל־המחלקה, שוכב לו במיטה עם
המעסיקה החדשה, שאחר־כך הסתבר שגם היא רופאה, ועכשיו בדיוק היא עושה סטאז׳ אצל הרופא
הוותיק.
העוזרת סגרה את הדלת, אבל הזוג ראה אותה.
מה שיפה בכל הסיפור הזה הוא שכולם החלימו להתעלם ממנו. העוזרת ממשיכה לעבוד בשני
הבתים, אבל אף אחד לא מזכיר את הפגישה המשולשת בחדר-המיטות.

פריצה
ן גינקולוגית
עליזה קאשי
במקום לראות החברים -הזמינה ההורים
קאשי הבינה את הרמז וחזרה לארצות־הברית. י
מאז כמעט נותקו הקשרים עם ישראל. פעם
בשנה, לקראת חג־הפסח, היא היתה מגיעה ארצה,
כדי לחוג את ליל־הסדר עם מישפחתה הענפה,
הגרה בשכונת הבוכרים. אבל בכל פעם שהיתה
מגיעה היא גילתה מחדש שעדיין לא שכחו לה
את האימרה האינטליגנטית שלה.
קאשי החליטה לחסוך מעצמה את אי־הנעי־מות,
והפסיקה לבוא ארצה אף לליל־הסרר.
בינתיים היא התגרשה מבעלה, ועכשיו היא
גרה עם מרווין, שגם הוא אמרגן יהודי כמו בעלה
הראשון, בביתה המפואר בן שלוש הקומות בב־וורלי־הילס.
יש לה כיום תוכנית־טלוויזיה קבועה,
והופעות במועדונים שונים. יש לה אהבה ויש
לה הרבה כסף. אבל מה שהיא היתה רוצה זה לבוא
לבקר כאן את החברים, שהיו לה פעם בארץ
הקטנה הזאת.
השנה, כדי לחסוך מעצמה את חוסר־הפגישות
,בארץ, היא הזמינה את הוריה לבלות איתה את
ליל־הסרר בלוס־אנג׳לס. ההורים נסעו כדי לתת
לה את מנת־האהבה.
נפלאות דרבי
המישטרה

לפני כמה ימים פגשתי באיזה מקום בקצין־
מישטרה בכיר ויפה־תואר, כשעל זרועו תלויה
גברת נחמדה מאוד.
אני יודעת שהקצין הבכיר הוא גרוש, ולכן
רציתי לדעת מי הגברת, והאם הוא הולך להיכנס
אל מתחת לחופה בפעם נוספת.
שאלתי אותו, הוא ענה שזה לא מעניינו של
עם־ישראל ועוד כמה דברים כאלה. התכוונתי

דיירי בניין ברחוב בורלא שבשיכון־למד בתל!
אביב מוטרדים כבר תקופה ארוכה. מדי יום
צובאות נשים רבות, חלקן הגדול נשות החברה
הגבוהה התל־אביבית, על פתח דלתו של הגינקולוג
הנודע, הד״ר יעקב(״ג׳קי״) אשכנזי.
לאשכנזי, שהוא רופא בכיר בבית־חולים
השרון, קליניקה בבניין המגורים והדבר מהווה
מיטרד.
לדיירים, שחיפשו מוצא מן הבעיה, נודע כי
לפי חוק״העזר העירוני אסור לרופא לפתוח קליניקה
פרטית בבניין־מגורים, אלא אם כן הוא גר,
במקום.
שמחים ומרוצים מן התגלית פנו חברי ועד־הבית
לאשכנזי, וביקשו ממנו לפנות את המיר־פאה,
מכיוון שידעו שהוא מתגורר עם מישפחתו
בשכונה אחרת. אבל אשכנזי לא ויתר בקלות. הוא
התחכם לוועד־הבית. הגינקולוג הודיע לדיירי־הבניין
כי נפרד מאשתו, וכאיש פרוד הוא אכן
מתגורר בקליניקה שברחוב בורלא.
לכתוב במדור זה שסוף־סוף בחורה אחת יפה
מצאה לה את אחד הגברים המרשימים ביותר
במישטרה, וכדי להראות לכם שאני לא משקרת,
גם לצרף את תמונתו של הגבר יפה״התואר.
אבל לפני שהספקתי להתקרב למכונת הכתי־ |
בה, צילצל הטלפון, ועל הקו היתה מישהין
ממישרד דובר המישטרה. היא ביקשה ממני בכל !
לשון של בקשה לא לכתוב שפגשתי את הגבר ן,
היפה עם בחורה, כי הוא ירגיש מאוד לא נוח מזה[ ,
וגם לא יאה שיידעו שקצין כל־כך בכיר מסתובב1
עם בחורות.
אתם יכולים להבין את זה?

בעיות?

בחודשים האחרונים מתהלכות שמועות על
בעיות בנישואין של טדי שאולי, אחיו של רפי
שאולי. שמועות אלה מדאיגות את ידידי־המישפחה,
כשכולם מקווים שהן שמועות־שווא.
טדי נשוי עם שרונה, דיילת, שהיא אם שתי
בנותיו. הוא היה נשוי עם דינה כרכה, שממנה
טדי כולם מקווים
יש לו ילדה בת .14 אחרי גירושיהם התחתנה
דינה עם כדורסלן, שממנו גם יש לה בת.
טדי ידוע כבעל־מישפחה מסור ואוהב, ולמענו
ולמען הבנות גם אני מקווה שאלה שמועות־שווא.

£ :גור ערומישאדבזק ־
על יחס הציבור למישפט דמיאניוק
111 1

ההתעניינות הרבה במישפטו של ג׳ון דמיאניוק, החשוד בכך
שהיה ״איוואן האיום״ ,היתה הפתעה עצומה. איש לא האמין כי
מישפטו יעורר עניין כה רב .״אנשים איבדו עניין בצוואה,״ היה מי
שאמר לפני תחילת המישפט. אך היום זה כבר עניין שבשיגרה:
אנשים הצמודים למקלטי־רדיו ועוקבים בעניין רב אחרי מהלך
הדיונים במישפט. בבתי־קפה, בתחנות־אוטובוסים ובמוניות —
אנשים יושבים ומאזינים לעדויות, מקשיבים לתיאורי־הזוועה על
מה שהתרחש במחנה־המוות טרבלינקה ועוקבים אחרי ההתנצחויות
בין הסניגורים לשופטים. מה מעניין במישפט? מה אתם
חושבים על המישפט? מה אתם חושבים על ג׳ון דמיאניוק? את
השאלות הללו הציג ״העולם הזה״ לפני המאזינים, במישאל שנערך
ברחבי הארץ. בניגוד למישאלים אחרים, שבהם חלוקות הדעות י
— שווה בשווה, כאן היה רוב מכריע בדיעה אחת :״המישפט
מלמד ומוסיף מידע על השואה,״ ״הוא חשוב ומועיל.״ היה גם
מיעוט שאמר :״המישפט הוא מיותר.״ בהזדמנות זו התברר גם
שחבל־התליה הפך להיות פופולארי מאוד בארץ — יש קונסנזוס
מלא ביחם לגזר־הדין, אם יתברר שהנאשם הוא אכן הפושע הנאצי
המבוקש :״אם הוא,איוואן האיום /מגיע לו מוות!״

.או*הונולחדות!,,
״סחחונים מהקטיט?־
• משה פרל, עובד ״אל על״:

• זוסיה רויטלמן, פנסיונר:

• ציפי כהן, בעלת סיפריית

אני צופה במישפט בעניין רב. הסיבה?
הורי ניספו בשואה, ואני חושב שזו
חובתי כלפיהם. מרגיז אותי היחס
שדמיאניוק מקבל. צריך לתת לו כדור
בראש — וזהו.

ודאי שאני עוקב אחרי המישפט.
החשיבות שלו היא שאותם אנשים
שלא היו בשואה יילמדו ויידעו על
הזוועות שהיו שם, זוועות שלא ניתנות
לתיאור. חלק מהן מעבירים במישפט.

וידיאו: את הטראומות שעברו על
הדור שהיה בשואה אי־אפשר למחוק
לעולם. וחייבים להזכיר זאת שוב ושוב
לדור הצעיר. אני אישית התקרבתי
מאוד לנושא בעיקבות המישפט.

• אבי, חשמלאי: המישפט עצמו
לא כל כך מעניין אותי. חבל סתם
לפשפש בפצעים ישנים. צריך לחתוך
את המישפט ולשים אותו על כיסא
חשמלי. אני כחשמלאי — מוכן לבנות
את הכסא.

• יהודה מרקם, פנסיונר: אני
עוקב אחרי המישפט כי חשוב לי
לשחזר את ההסטוריה. הצברים לא
מבינים את השואה בפרספקטיבה הנכונה.
צריר שיידעו מה שעבר על העם,
אולי מזה נצא מחוזקים יותר.

• אילנ ה עמירם, קופאית:

אני מאזינה למישפט, אבל מפריע לי
שלא נותנים לו כיסוי תיקשורתי רחב
יותר. צריך לשרר אותו כל הזמן בשידור
ישיר בערוץ הראשון, מה יש, מיש־חקי־ספורט
כן וזה לא?

• סיג לי ת כהן, עקרת־בית:

• הראל שטראוס, חייל: אין
טעם במישפט״ראווה, המישפט הופך
את השואה לדבר פשוט, יום־יומי,
הזוועות נהפכות לשיגרה ואנשים
מקבלים את זה. אסור שזה יקרה,
השואה חייבת לזעזע כל פעם מחדש.

אני מרגישה שזו ממש חובה להתעניין *>
במישפט. מה שהכי חשוב זה: הדור
המבוגר שהיה שם הולך ונכחד, וזוהי
ממש הזדמנות אחרונה לשמוע מגוף
ראשון על השואה.

נית: בטח שמאזין למישפט. מרגיז
אותי שהכלבים שמגינים עליו מנסים
להוציא אותו זכאי. צריך להרוג ולהשמיד
אותו, ואני מוכן לעשות את זה במו
ידיי?

• יפה מרוז, מרכזנית: המיש־פט
לא מעניין, ממילא המישחק מכור.
התוצאות הרי ברורות וידועות — הוא
יוצא להורג. אז למה כל הבלגאן
והחגיגה סביב המישפט? שיחסלו אותו
ודי!

• עו בדי ה שאתי, נהג מו

•יקותיאל בן־ששון, ירקן:

• שבתאי שווילי, מוכר: לא

אצלי בחנות הרדיו כל הזמן פתוח על
המישפט. אני שומע את המישפט עם
דמעות בעיניים, זו הזדמנות ראשונה
בשבילי לחוש ממש את מה שהיה שם.

עוקב ממש אחרי המישפט. השואה
מעניינת, אבל המישפט לא כל־כך
מעניין אותי. מה יהיה גזר־הדין? בכלל
לא בטוח שהוא אשם, ואסור לחרוץ את
דינו עד שיהיה באמת אשם.

פיצוחים(האיש שעשה תנועה מגונה
לעבר שימעון פרס בבחירות :)1981
עזוב מישפט. מה מישפט? צריך לתלות
אותו. על כל עץ, בכל עיר, לשים חתיכה
של הגוף שלו.

• מרקו כסיאלי, בעל בית־

• הרצל חנוכה, בעל חנות־

• ברבה צברי, זבנית: זה
אומנם מישפט היסטורי וחשוב — אבל
מיותר. צריך לחתור אותו לחתיכות־כמו
שווארמה. מי שמרחם על הרעים
סופו שירחמו עליו. יאללא, לחסל
אותו!

• שלום צברי, תלמיד כתה

• מיכל שרעבי, תלמידה: אף
פעם לא הייתי קרובה לשואה. מיש־פחתי
לא עברה את השואה, ולמרות
שלמדו על השואה בבית־הספר — זה
לא היה זה. רק כשהתחלתי לשמוע את
המישפט, הבנתי מה קרה שם.

• פנינה אורגן• ,תלמידה: את
האמת? לא מקשיבה כל כך למישפט.
יש דברים אחרים בראש. לא צריך
לדחוף את השואה יותר מדי, בסוף זה
פשוט ימאס ולא ירצו לשמוע על זה
יותר.

קפה: אני לא שומע הרבה את
המישפט. כשאני מקשיב, הדם עולה לי
לראש, איך עורכי־הדין שלו מתנהגים
לעדים? כאילו הם היו נאשמים.
השופטים צריכים לסתום להם את הפה!

ד: אני רוצה לדעת מה דמיאניוק
עשה, אז אני מקשיב למישפט. המורה
גם דיברה על זה בכיתה, ומעניין אותי
מאוד מה יהיה גזר־הדין שלו. אני רוצה
שיחסלו אותו.

• ברוריה שבתאי, מטפלת
1בבית־אבות: המישפט הזה מיותר

• א פ רי ם סלומון, פנסיונר:

לחלוטין, למה צריך לעשות מישפט־ראווה?
העדים סתם מתענים, אם רוצים
לחנו.לידיעת־השואה, אפשר בצורה
אחרת, לא ככה.

אני עברתי את השואה וניצלתי, כיום
אני לא מסוגל לצפות במישפט. לא
יכול לעמוד בזה מבחינה נפשית. הגרון
נחנק מדמעות והזוועות חוזרות אליי.
לדור הצעיר — חשוב שישמע.

• אי לן ז׳אן, כדורגלן: ככה,
מקשיב למישפט מדי־פעם, יש בו
קטעים מרגשים, כמו קיטעי הזיהוי
וריגעי־משבר של עדים. חשוב שעושים
את המישפט בארץ. את דמיאניוק
צריך לתלות, אין כאן בכלל שאלה.

• זהבה כהן, עקרת־בית: כן,
כן, מקשיבה. מקשיבה וכואבת. אני גם
חושבת שעושים מזה קריקטורה,
מביאים את הבנים שלו ונותנים לו
זכויות. מה זה? איזה מין יחס זה? ככה
אנחנו מבזים את עצמנו.

בים: יש במישפט עניין ציבורי והיסטורי
ממדרגה ראשונה, לכן אני מת!
עניין בו. המישפט מהווה אבן־דרך בן
תולדות עם־ישראל. מעין השלמת
; מעגל, סגירת חשבון.

• איתי פוסתנאי: אי אפשר
לעשות כאן דין־צדק, אחרי כל־כך
הרבה שנים אי־אפשר לדעת בבירור
אם הוא אכן איוון האיום. חוץ מזה, יש
כל־כך הרבה נאצים משוחררים, שיניחו
לזה.

• אלי זילברג, מיפעל מחש
0010100900^10000^
00911000000009000

•יחזקאל ציפקים, רופא־

ילדים: לא מחמיץ דקה מהמישפט,
רדיו, טלוויזיה, עיתונים — חבל רק
שמושכים את הזמן והסניגורים מתעסקים
בקטנות. השופט, לעומת זאת,
עושה מלאכתו בצורה יוצאת מהכלל.

• ריצ׳ארד סמית, סטודנט,
עולה חדש: לדעתי, המישפט הוא
האירוע ההיסטורי החשוב ביותר בזמן
האחרון. המישפט מזכיר לנו שאנחנו
עם נרדף, ואנו חייבים להיות חזקים,
שדברים כאלה לא יקרו שוב.

• רוני ת גילעדי, תלמידה:
הייתי במישפט בירושלים, הרגשתי
צורך לנסוע, לראות מקרוב. אילו
הייתי יכולה, הייתי מחייבת את כל
,הנוער לנסוע למישפט. הדור הצעיר
שוכח את השואה, ואסור שזה יקרה.

• א לון יוחאי, עצמאי: אני
עוקב אחרי המישפט כדי ללמוד על
ההיסטוריה שלנו. איך זה שהושמדו
שישה מיליון יהודים בלי שהאנושות
פצתה פה. אני דואג שגם הבנות שלי
ישמעו את המישפט ויכירו את הנושא.

• ימימה משיח, עקרת-בית:
המישפט מעניין אותי יותר מבחינה
מישפטית. פחות מכך נושא המישפט,.
כן, גם אם היה המישפט בנושא אחר
הייתי מתעניינת. אולי בעצם פחות מזה
• — בכל זאת. השואה זה כשר מדשרנו.

• ג לי ת איקן, תלמידה: לא
מקשיבה למישפט. ממה שבכל זאת
הגיע לאוזניי, הבנתי שהמדובר בדברים
מזעזעים מאוד. אבל קשה לי
לכעוס על אדם קשיש שבכלל לא
בטוח אם זה הוא.

—יייי —ישי בדפ 3 7

איידסי

— יזהר -בפעם השלישית?
האומה היא בת קיבוץ גן שמואל,
אחיינית של יוסי פלד, אלוף פיקוד
הצפון, שהוא דודה. היא השתחררה
לפני חודשיים מהצבא. כילדה הספיקה
להופיע בפסטיבל־הילדים. מאז היתה
בכיתה ו׳ היא תלמידה לריקוד של
יהודית שווייצר, מנהלת המרכז למחול
בחדרה, שאף מלווה את פיק בהופעתו.
היא קיבלה מהקיבוץ חופשה עד
אחרי תחרות הקדם־אירוויזיון. האומה
מופיעה בלהקת הליווי של צביקה פיק
ביחד עם האחיות איריס ורונית שר,
ועם החיילת מיכל קליפה
שאלתי את צביקה מה האמת בשמועות
שהוא רוצה לעזוב את הבית,
לשכור דירה ולעבור לגור עם ראומה.
הוא אמר :״אין לי זמן לרומאנים ולזיונים,
אין לי גם כוח לסטוצים. לגבי
ראומה — היא יפהפיה אמיתית, בחורה
מטריפה, אחת הבחורות הכי משגעות

(המשך מעמוד )15
שונות, ומחלות מתפשטות בין חיות
ובני־אדם.

ידוע, למשל, שמגיפת-דבר
פוקדת את האנושות כאשר
במידבר גובי שבמונגוליה מתרבות
החולדות ומגיעות ל־מיספר
מפויים. חולדות אלה
נושאות חיידקי־דבר. לפני 70
שנים הקימו במידבר זה תרד
נות־מעקב אחר התרבות החולדות.
כאשר הן מגיעות ל־
,.מיספר קריטי״ ,יוצאים ציידים
והורגים אותן, ועל־ידי זה נמנעות
מהאנושות מגיפות־דבר.
נראה שנגיף האיידס תפס ״חלל
ריק״ בטבע, לפני שהאדם הצליח למצוא
נגרו פיתרונות ולהצמיח בגופו את
הנוגדנים — אימוניטט טיבעי. אך גם
זה יבוא, ואין כל מקום לבהלה.
יש להניח למדע לחקור בשקט
ולעשות את עבודתו, שבוודאי תצליח.
התיקשורת תפסה ״טרמפ״ על דבר
פיקאנטי מאוד, הקשור במין, ובמיוחד
ביחסים הומו־סכסואליים, והפכה את
העניין לחגיגה. התיקשורת התייחסה
למחלת האיידס כפי שהיא מתייחסת
למשחקי כדורגל וכדורסל, והמידע
המוזרם לציבור מאוד דומה לרפורט־ז׳ות
מאולמי״הספורט.

במדינה דרכי חיים
לכל הגילים
הקונדום הוא המיצרך
המבוקש ביותר במדינה.
הוא נמכר בימים קבועים
לכוכבי־הלילה יש צורות שונות וטעמים
רבים. מהם מיובשים כמו פירות
יבשים. יש שטעמם כטעם תות־השדה
או בננה או מנטה או לימון. יש משומנים,
או מחוספסים או חלקים.
רובם עשויים גומי. המשובחים —
ממעיים של כבש.
לכוכבי־הלילה יש גם שמות רבים.

״בימי־שישי מוכרים המון,״ אומר
זאב רוכמן, מהסופר־פארם בקניון
איילון .״כך גם בערבי־חגים. ביום ראשון
כמעט ולא. אין הבדל במכירה בין
ימים גשומים לבהירים. אבל יש הבדל
בין הבוקר לאחר־הצהריים. מי חושב
בבוקר על הלילה? אחר־הצהריים מתחילים
להתכונן ללילה. בין שאר ההכנות
גם קונים קונדומים״.
הקונדום נקרא על־שם הרופא הצרפתי
שהמציא אותו, וזהו גם שם עיר
קטנה בדרום־מיזרח צרפת. במרכזה
ניצבת כנסיה מהמאה ה־ 6ז, מוקפת
בבתי־כפר נאים 6380 .תושביה מתפרנסים
מייצור ברנדי וכלי־חרסינה.
התופעות הידועות של בושה סמ־ציון
צפריר

(המשך מעמוד )27
משעשע. רפי גינת, מנהל מחלקתה׳
בידור של הטלוויזיה, אמר :״מה שבטוח
שההגרלה היתה מצויינת ושני השירים,
הפותח והמסיים, מתאימים
בדיוק למקום״.
על הבימה עלו נתן דטנר, כוכב
התיאטרון והטלוויזיה, ואבי קושניר,
כוכב הקולנוע והתיאטרון. שניהם
בקטע של ריקוד ושירה, כחיקוי לסרט
האחים בלוז.
השיר שלהם השכיב את כל הנוכחים
על הארץ. הם לקחו את בימאי
הבימה מיכה לווינסון ואת המלבישה
בתיה ישראלי, שהיא אשתו של אלי
ישראלי. הם הפיגו את כל המתח שהיה
כשהודיעו :״חברה, לא לדאוג, אנחנו
לא מתחרים, לא נוסעים, באנו רק
להשתעשע!״
למרות כל ההילולה והשימחה, חיכו

׳4 *#41

לעיתים, התייחמות של ה־תיקשורת
לאיידם עלולה להזכיר
את ימי־הביניים, כאשר
בני־אדם בנו מדורות־אש, שבהן
שרפו את אותם שנחשדו
כמפיצי מגיפת-הדבר.

זמרת אנקורי
.זו המלצרית שלי!״
הכל לעלייתו לבימה של יזהר כהן, שזו
לו ההתמודדות השלישית. כמה ״מבינים״
הודיעו שאפילו יהיה לו השיר
הטוב ביותר, בפעם השלישית הוא לא
ייסע, כי אז יחשבו בחו״ל שאין לנו
זמרים אחרים .״טוב־לב״ אחר העיר שהוא
לא מבין איך אפשר לתת שיר שבו
אח ואחות שרים האחד לשני שיר־אהבה.
אבל
ברגע שיזהר כהן ואחותו היפה־פיה
ורדינה, בשיער אדמוני, עלו לבימה,
גם הספקנים ביותר הודו שזה
המוצר הכי אירוויזיוני מכל השירים.
שיר רומנאטי בביצוע מיקצועי, שבכל
תחרות אחרת היה זוכה בלי כל ספק
במקום הראשון.

אץ לו זמן
לזיונים

׳ ס ח רי הפפקת־הצהריים בא
צביקה פיק, כשהוא מלווה על־ידי
ארבע נשים יפהפיות, לבושות בשמלות
בצבעי שחור־לבן, שהובאו בתחילת
השבוע שעבר במיוחד מפאריס.
צביקה אינו אהוב על מארגני התחרות.
הם התלוננו שהוא אינו חדל להטריד
אותם בדרישות של כוכב, יותר מכל
זמר אחר בתחרות. אבל מה שברור הוא,
שלצביקה התחרות הזו חשובה, כי זכיה
בתחרות יכולה להציל את הקריירה
שלו, הנמצאת בזמן האחרון בירידה.
צביקה ניהל לפני התחרות משא-
ומתן להופיע ביחד עם אילנה שושן,
מלכת־היופי לשעבר והיום דוגמנית
מצליחה. הוא גם עמד לארגן לעצמו
כאילו־רומאן איתה, דבר שהיה בו לגרום
לשיר שלו יחסי־ציבור מצויינים.
ברגע האחרון ירדה אפשרות זו מן הפרק,
אבל השמועות אומרות שלמרות
התיכנון שנפל, יש לצביקה רומאן
אחר.
בחודשיים האחרונים רואים אותו
בכל מקום מלווה באשה בלונדית
יפהפיה בת ,20 בעלת גוף משגע. שמה
ראומה תירוש. הם קרובים מאוד זה לזה
ואף מפגינים את קירבתם בפומבי.

שפגשתי. הייתי נעלב אם אחרי חודש
וחצי שאנחנו מתראים יום־יום וערב־ערב
היא לא היתה מתאהבת בי. אני
מתפרנס מנשים שמתאהבות בי.
״שמעתי שגם ג׳ודי מוזס־ניר פירס־מה
שניהלתי רומאן איתה ושניהלתי
משא־ומתן עם אביה המנוח, נוח מוזס.
הייתי בסך־הכל הידיד שלה, ומבחינתי
ידידות זו יכלה להימשך כל החיים. אני
לא עוזב את הבית, והאומה היא קיבוצניקית
שהחופש שלה נגמר דקה אחרי
האירוויזיון, ולא אני האיש שיקבע מה
היא תעשה אחר־כר״.
מייד אחריהם עלתה לבימה קבוצה
גדולה של אנשים. ביניהם צדי צרפתי,
מי שהעמיד על הבימה רבים וטובים,
כולל מרבית הלהקות הצבאיות, ביניהן
להקת הנח״ל הנוכחית, שמופיעה בהפסקה.
בלהקת
הנח״ל אפשר למצוא את
איילה, בתם של דליה פרידלנד ומישה
אשרוב, יואב צפיר, בנם של טוביה
ויעל צפיר, מומי, בן אחותה של גלי
עטרי ורווית, בת אחותה של עופרה
חזה.
לצידו של צדי: ליאור ייני, שחיבר
את השיר בסיגנון שנסון צרפתי, שאותו
שרה מיקי קם. ליאור, שבילה שנים
בפאריס, והופעתה המרשימה של מיקי
קם, הביאו למחיאות־כפיים סוערות
בקהל. המיוחד הוא שאת הזמרת ליוו
כמה נגני סקסופון, ביניהם גבר אחד
מקריח.
אחר־כך עלתה לבימה אשה אלמונית
בתילבושת לבנה, כשהיא מלווה
על־ידי כמה גברים לבושים בשחור.
שלום פנסטר, מבעלי מועדון הסינר־מה,
פתח את פיו בתימהון ואמר :״אני
לא מאמין, זו אתי המלצרית!״
מסתבר שהזמרת שעל הבימה היא
אתי אנקורי, שעבדה כמלצרית במועדון
קיסר בתל־אביב, שהיה בבעלותו
של פנסטר, כשלמדה מישחק.
וזו כנראה אחת המטרות של תחרות
הקדם־אירוויזיון — לגלות כישרונות
חדשים.

לנוכח האהבה לסנסציות בכל מחיר,
קשיחות״הלב, האדישות לסיבלם של
אחרים, מתעורר החשש שהאנושות
תכלה לא בגלל איידס אלא בגלל
אטימות״הלב, האכזריות והנטיות הסדיסטיות
של בני־האדם.
קבוצות אינטרסנטיות מעוניינות
להסיט את תשומת־הלב הציבורית מעניינים
בוערים באמת — פוליטיים,
חברתיים ואקולוגיים ומנצלים את
נושא האיירס — כדי לזרוע מבוכה
מלאכותית ופחד־שווא.

כל מיני דתיים, פוריטניים
וצבועים, מנפים להתחשבן עם

אליות,
בעלי נטיות הומו־סכפואל
לחבוט בהם, לדכאם ולבודד
אותם מהחברה.

כבר ידועים מיקרים של מעשי
אלימות נגד הומו־סכסואלים, ואפילו
מיקרים של רצח או התעללות בגוויות,
בתירוץ ש״הומו מפיץ את המחלה.״

מוכרת אירים עם חפיפת קונדומים
באים, משלמים ויוצאים

דבר לא השתנה מאז ימי הביניים,
אפילו לא הנימוקים להצדקת
שריפתם של אנשים
על המוקד.
מתעורר הרושם, גם, שהיסטריית־האיידס
בארץ נובעת מההשפעה המוחלטת
של החברה האמריקאית על חיינו
ועל השקפת־עולמנו: כל מה שנעשה
שם מועתק מייד בצורה מוגזמת.

וכמה שזה נשמע דמיוני, יש
רושם שמאחורי מתקפת הפיר-
סומים על האיידם עומדים
ודת׳
תעשיה רפואית, הכד
חוגים של
עוניינים ליצור בהלה בציבור
כדי להגביר את מתדדהדווחים
שלהם על־ידי מכירת אמצעי
מניעה ותרופות.
יש לראות בפרופורציה נכונה את
מחלת האיידס: היא אחת ממחלות־המין
שניתן למנוע אותה באמצעים פשוטים,
ושבקרוב ימצאו לה לא רק תרופות
טיפוליות, אלא גם חיסונים. לא קיימת
סכנה לאנושות ממחלת־האיידס, ורבים
הסיכויים שתוך חמש־עשר שנים תיעלם
המחלה לגמרי, או תיכלל בשורה
מחלות רבות שהאנושות מכירה אותן
ולמדה להסתדר איתן.
השבוע פורסם, שגם במכון וייצמן
פותחה תרופה נסיונית נגד איידס.
התרופה נקראת אק טי ב ליפיד, וכינויה
1_ 721 חרף כינויה המאוד
מדעי — התרופה היא בסך־הכל חומר
שומני המופק מחלמוני־ביצים.
הפרופ׳ מאיר שיניצקי, ראש צוות־החוקרים
במכון וייצמן, אפילו ציין:
״בכל מיטבה מישפחתי מצויים חומרי־התרופה,
אבל לי יש סוד התערובת״.

בית־מירקחת ״פרינץ״ בבת-יס
לפי שבתות וחגים
״כובעונים״ ,למשל ,״גומיות״ ,״גומי״,
וגם ״קנדונים״ או ״קנדומים״ ,שהוא השם
הנפוץ ביותר למיצרך הנפוץ ביותר
במדינה.
״בחודש האחרון מתנפלים על ה־קנדומים
בני כל הגילים. תיכוניסטים
נלהבים וקשישים בני .80 זונות קונות
כמויות גדולות, נשים וגברים שאינם
עוסקים במיקצוע — קצת פחות.
״אנחנו מוכרים כעשר חפיסות כל יום.
פי שניים ממה שמכרנו לפני חודש,״
אומר לורנס קופלין, מבית־מירקחת
הגליל בתל־אביב .״הפופולאריים ביותר
— תוצרת דורקס, אנגליה 12 ,
קונדומים בחפיסה 7.50 ,שקלים״.
לקראת הלילה. איים בורנובסקי
מהסופר־פארם ברמת־אביב :״לפני
חודש מלתו 250 חבילות. החודש —
אלף.״

קנית כמעט ואזלו .״היום באים, מבקשים,
משלמים ויוצאים. רק מתי״מע־טים
מחכים עד שהחנות תתרוקן, ואז
באים ולוחשים לי באוזן מה הם רוצים,״
אומר אבי מושנזון, רוקח.
ועוד שיטות של ביישנים: כותבים
על פתק ״אני רוצה חבילת קונדומים״,
מוסרים לרוקח, מסמיקים קצת, מקבלים
את החבילה בשקית אטומה ובורחים
מהר החוצה. השיטה ידועה בקרב
נשים חרדיות ונערות נפחדות.
אפשר גם לבקש ״גומיות״ ולקוות
שהרוקח, ורק הוא ולא איש מהקונים,
יבין.
בדיקת הריון. בסופר־פארם
פתרו את בעיית הביישנות, מזה ארבע
שנים מונחות החפיסות על מרפים, ליד
הבקבוקונים המכילים חומרי־ניקוי
לעדשות־מגע, צמודים לערכות ל-
העולם הז ה 2587

ך* מישטרה והפרקליטות עומן
\ רות לעבור מהמיגזר הערבי למיגור
היהודי. באחרונה שוהים האחים גיג־די,
אברהם שמאי, ויתר היזמים הישראלים,
יותר בחדרי־החקירות של המיש־טרה
מאשר במישרדיהם. כתבי־אישום
נגדם נמצאים בהכנה, ועיקר האישומים
יהיו על עבירות תרמית והוצאות
כסף במירמה.
העיקרון הוא פשוט; כל מי שמכר
קרקע, באומרו לקונה כי הקרקע רשומה
כדין, עבר עבירה ויואשם. מי שציין
במפורש כי מדובר בקרקע לא־רשומה,
שעוד רחוקה הדרך מרישומה, לא
יועמד לדין.
פליאה אלבק, מנהלת המחלקה
האזרחית בפרקליטות־המדינה, מעבירה
בימים אלה עוד ועוד תיקים. היא
אינה עוסקת באנשים, אלא בתיקים.
לעולם אינה יודעת מה יוצא מתיק
שנמסר למישטרה. כל תיק הוא תיבת־פנדורה
קטנה.
פליאה אלבק שואבת את כוחה
מהחלטת־ממשלה, האומרת שניתן להקים
ישובים בגדה המערבית רק אחרי
שהיועץ המישפטי לממשלה יקבע את
הבעלות על הקרקע.

״מי שנפגע מאחמד עודה ודומיו —
אם עשו את החוזים בישראל, יכולים
להגיש תביעה במקום שבו נעשה
החוזה, ולא צריך לתבוע בבתי־הדין
בשכם וברמאללה, שבהם הדיון אורך
שנים רבות.״

,.אני לא רואה את היזמים,
המוכנים להגיש תביעה כזו, כי
לא ברור ידיו של מי נקיות.
השאלה היא, למשל, אם מי
שקנה מעודה היה שותף לדמי
אויות. לפי כתב־־האישום, מי
שקנה ממנו ידע שזה מזוייף,
לפחות בחלק גדול מן הדברים,
ואז לא יכולים לתבוע אותו.
״אין ספק כי שמו של עודה קשור
במיספר גדול של עסקות בגדה. עובדה
היא שהורשע בעשרות פרטי־אישום.״
בעיצומה של החקירה נגד עודה
ושותפיו, הוצת בית־המישפט בשכם.
האם הדבר פוגע בחקירה!
אלבק :״אין ספק כי השריפה עיכבה
כמה דיונים. יש צו של בית־המישפט
לשחזר את כל התיקים בבית״המישפט
על־ידי התובעים והנתבעים. נזק ייגרם
למי שאינו מסודר, ואין לו העתקים מן
התיק״.

כאשר הוגשה בקשה להקמת הישוב
הראשון, ביקש היועץ המישפטי דאז,
אהרון ברק, מפליאה אלבק להכין
חוות־דעת, ומאז היא ממשיכה למלא
את בקשת היועץ המישפטי. מאז כבר
הוכרה סמכותה, בהחלטות מפורשות
של ועדת־השרים לענייני־התיישבות,
שקבעה כי אישורי הוועדה כפופים
לחוות־הדעת של מנהלת המחלקה האזרחית
במישרד־המישפטים.
אחד הסודות שלא פורסמו עד כה
הוא הדחתה על־ידי שר־הביטחון, יצחק
רבץ•
אלבק :״ב־ 1984 כתב אחר מעובדי
מערכת־הביטחון לשר־הביטחון מיב־תב,
ובו טענות כלפיי. שר־הביטחון
קרא את המיכתב והורה למערכת־הביטחון
שלא לשתף עימי פעולה. כאן
התערבו שר־המשפטיס והיועץ המיש־פטי
לממשלה, שהסבירו לרבין כי
הדברים שנכתבו במיכתב אינם נכונים,
והוא הורה לבטל את אי־שיתוף־ה־פעולה
ולהחזיר את הדברים לקדמותם.

המישטוה חוקות עכשיו תיקים שהעבות רה ב־
.1983 בקרוב יוגשו כתבי־אישום נגד יזמים יהודיים

״בתפקיד כזה, כשכלי אישור שלי
אין התיישבות, אני פתוחה ללחצים של
שני הצדדים. אני באותו הזמן על
הכוונת של אש״ף ושל ביטאון המתנ
חלים
נקודה, פרקליט־המדינה אמר לי
שאם שני הצדדים מתקיפים אותי, זה
מראה שאני אובייקטיבית.״
האם העבירה באחרונה תיקים
נוספים למישטרהז
אלבק :״אנו מעבירים כל הזמן, וגם
באחרונה, חומר למישטרה. אני לא
חותמת־גומי. אני בודקת ואומרת כן או
לאו. ואני אומרת לאו גם כאשר המיס־מכים
שבדקתי רק מראים שמשהו אינו
כשר.
״חלק גדול מהתלונות שהמישטרה
חוקרת כעת התחילו בתיקים שבדקתי
לצורך בקשה להתיישבות, ומצאתי
שהיו חשדות לעבירות. כבר ב־1983
שלחנו חומר וביקשנו חקירה על מיס־פר
גדול של דברים וזה הבסיס לעבודת
המישטרה כיום. חלק מהדברים שאח־מד
עודה הורשע בהם, מקורם בבדיקות
שלנו.
״עד היום יש בקשות להוספת ישוב
או הוספת בתים, כך שיש לי עבודה כל
הזמן״.
למה הוצאו מכתב־האישום המתוקן
נגד עודה חלק מהסעיפים
שהיו בכתב־האישום הראשון!
אלבק :״מה שהוצא מכתב־האישום
יוגש בנפרד נגדו בכתב־אישום נוסף,

ועודה יודע זאת.

האם היא מקיימת מעקב אחרי
החומר שהיא מעבירה למישטרהז
אלבק :״ודאי. אני עוקבת אחרי כל
תיק שאני מעבירה. המישטרה בודקת
עתה תיקים שהעברתי לה ב־.1983
טחנות־הצדק טוחנות לאט. חלק מהזמן
עסקו החוקרים בעבירות־שיחוד של
שופטים בגדה, בעיסקי קרקעות, ובאחרונה
בעבירות על רשיונות־בנייה.
כיום מכינה המישטרה, יחד עם פרק
.בדיקת־הריון.
״החטא
ועונשו,״ אומר איים בור־נובסקי
.״מי שלא משתמש בקנרום,
נאלץ לקנות לזוגתו ערכה לבדיקת־הריון״.

זה מונע איידס? אני לא יודע.
גם הרופאים עדיין לא יודעים אם
המגיפה באמת משתוללת, או שאץ
דבר כזה — מגיפת איידס( ״.ראה עמודים
14־.)15

הפתיחות הסקסואלית מגרה ילדים.
הם נדחקים בהמוניהם לסופר־פארם,
מציצים, צוחקים וגונבים.
״בשבוע שעבר תפסנו ילד בן 13 עם
חבילת קונדומים בכיס. הוא אמר שהוא
צריך את זה כדי להתיז מים על הבנות,״
אומר דניאל לוזון.
אברך מהשכונה. כבר בשנת
1350 לפני־הספירה נהגו גברים מצריים
ללבוש כובעים לקישוט אבר־

המין. במאה ה־ 18 נעשה הכובעון מאוד
פופולארי, כאמצעי להגנה מפני הריון
ומחלות־מין.
בני־ברק, בסוף המאה ה־ ,20 עדיין
אינה מאמינה בקונדום .״באים אליי
הרבה אברכים כדי לקנות קונדומים,״
אומר שלום רוקבן מחנות־אביזרי־המץ
סקס־סטייל בתל־אביב.
״אלינו הם לא מגיעים. זו שכונה
קטנה. כולם מכירים את כולם. הם מת
״אני
חושבת שהיה זה יותר
נבון מצדו אילו היה מברר לפני
שניתק מגע.
״תחילה רציתי התנצלות של
שר־הביטחוז, לפני שאחזור לעבוד
עימו, ולאחר מבן ויתרתי.
הוא גם נקט פעולה נגד המתלונן
שהיה עובד מערכת-הבי-
טחון.

העולם הז ה 2587

״רוב העבירות שהוא הודה בהן
נוגעות לשטחים שלא אישרתי כבר
לפני שנים. מה שהוצאנו נוגע לשטח,
שלגבי חלק ממנו עודה הודה שיש
זיופים, וחלק רשום בטאבו על שם
רוכשים, ולא ברור מה ההשלכות של
זה. זה בעיקר לגבי זיופים של כמה
חותמים בשטח גדול, ויתר החותמים
כנראה בסדר, ועכשיו בודקים אם זה
באמת בסדר.

״ברגע זה יש החלטה שלי
שלא להקים שם ישוב עד גמר
הבדיקה. אני מדברת על שטחים
שעודה הודה בזיופים לגביהם.
לגבי השטחים שהוצאו
מכתב-האישום, אני ממתינה
להגשת כתבי־אישום, ולכן לא
אישרתי התיישבות עליהם.״

לאחרונה נמנעת אלבק מחידוש
היתרי־עיסוק לסחר במקרקעין בגדה.
מדוע!
אלבק :״היתרי־העיסוק ניתנים לחברות
העוסקות בסחר־מקרקעין יהודה
ושומרון למשך שנה. אם יש סיבה לא
לחדש את ההיתר, לא מחדשים.
״מי שיש נגדו חקירה, הרי זו סיבה
לשקול אי־חידוש.
״אנו לא מוכנים לדון באישורי־עסקות,
מבלי שיש למבקש היתר־עיסוק.
עד כה טרם נתתי תשובה
שלילית לפונים לחידוש, ואני בשלב
של בדיקה, המתעכבת בגלל ההמתנה
לחקירת המישטרה״.
יש שמועות כי מינהל מקרקעי
ישראל שילם לעודה מיליוני דולא־רים
לרכישת קרקע, ולא קיבל
כלום.

ליטות מחוז־המרכז, את כיתבי־האישום
נגד יזמים יהודיים.״
מה הוא קנה־המידה לגבי עבירה
במכירת מקרקעין בשטחים!
אלבק :״מכר״מקרקעין מתבטא
ברישום בטאבו. זה החוק הישראלי
והירדני, ששניהם באו מן החוק התורכי.
בישראל התפתח נוהל של התחייבות
לרשום בטאבו, הקודמת לרישום
עצמו. בירדן, אם עברו 10 שנים
מעשיית החוזה וטרם נרשמה העיסקה
בטאבו, רואים אותה כאילו היא רשומה.
״הרבה מכירות בירדן ובגדה נעשו
ללא רישום בטאבו. רוב העסקות הן
של ערבי, שמכר קרקע לערבי שני,
והצרה היא שיש הרבה עסקות שבהן
מכרו קרקע שלא היתה שייכת למוכר.
הקונה מכר אותה הלאה לסוחר יהודי
שמכר מיגרשים. הבוחן הוא אם הסוחר
היהודי או המוכר הערבי הציגו מצג־שווא
לפני הקונה, היינו קיבלו כסף
במירמה.
״מי שמכר שטחים כשהוא יודע
שאין אישור ואינו אומר זאת, זו עבירה.
אם מכר והצהיר לקונה כי יש תיקווה
לרישום, זו לא עבירה״.
מה יכולים לעשות אלפי האנשים
שקנו מיגרשים, שלא קיבלו
אותם!

אלבק :״הגשתי למישטרה גם
חומר ותלונות נגד עסקות בין
מינהל־מקרקעי-ישראל ועודה.
בעיקר לגבי דברים שהבטיח,
ולא סיפק קרקע כחוק. בענייני
המינהל, אני מוסרת עבירות
במו שוחד, גניבה או מידמה,
למישטרה. כשאני מוסרת ל־מישטרה,
אני אומרת שיש לי
נתונים מחשידים.
״בתיקי עודה והמינהל, אני
נותנת הדרכה לחוקרים לגבי
כיווני־החקירה. איני מוכנה להתייחס
לשמות. אני מוסרת
תיקים, ולא שמות. ייתכן שלא
עודה רימה, ייתכן שאחרים לא
רימו, וייתכן שיסתבר משהו
אחר לגמרי.״

ביישים ופוחדים שיצחקו עליהם. אני
מוכר חפיסה אחת ביומיים, לפעמים גם
זה לא. אם הקונה הוא אברך מהשכונה
— הוא מחכה עד לשעודהסגירה, או
מגיע מייד עם פתיחת בית־המירקחת,
כשהחנות עדיין ריקה,״ אומר הרוקח
מבית״המירקחת שפירא, ברחוב רבי
עקיבא בבני־ברק.
״אני מכיר אותם, את הקונים הקבועים.
הם לא צריכים לבקש. אני עו־

טף ונותן. לעיתים רחוקות מגיעה גם
אשה חרדית וקונה חפיסה״.
״לא, לא, אצלנו אין דבר כזה,״ זועק
אברך־רוקח בבית־מירקחת פרינץ בב־ני־ברק
.״פעם בחודש מישהו מבקש
חפיסה. זו לא כמות מיסחרית. אין טעם
להחזיק מלאי בשביל כל־כך מעט קונים,״
והוא מחייך בצינעה וממהר להתרחק
כדי לא לשוחח על הטומאה הזו,
המשחיתה את הזרע לשווא.

פנטסטיק

3 1 0 /7

מאוזן:
)1משורר מעמיק (;)3
)2חולי ה״חיש־גד 5,4
)9חש בלב צורך ל־ 12 מאונך

)10 הוסיף מאה בדיחות למחזה
.ויצק בו רוח חיים (4ח<;

פתרו! תשבצופן
2585

^ 09x11:1 # 9 /הוה

)13 מבט נזוף על כרס מלאה (;)3
)14 אולפן סוציאליסטי בלב ביתר?

)15 סיימו בשבעה עשר בשעה
מוצלחת (;)4:4
)17ג׳ין יצאה ולרה חזרה כמו
בסרטים (:)4
)18 אויב האימפורט (;)4
)20 אהוב נפשנו לא נמצא, כך
שמענו, בבית תמיר (:)5,3
)22 שכור כמו לוט מבקש לשלם

)24 בשמורה עם אשת חבר (;)3
)25 צער בעלי חיים בשני בתים
בדובר (:)4
)26 גשם מסוכן (;)4
)28 בלגן עוד לפני שהיה גן

)29 שפה שהזמן גרמה (.)3

מאוגד:
)2צמח לקצונה (:)2
)4מלך סריוזי במרה רבה (;)4

)5יש לה בית באילת וגם בעיר
אחרת (:)6,2
)6כל האיברים התפזרו, חוץ
מרגל של עץ (:)6
)7שני אויבים למשורר הדלות

)8שמן בער בבאר־שבע (;)3,2
)9ערבב ונשאר בחיים בשפה
מדוברת (;)3,4
)11 באיזה ניב מדברים במצרים?

)12 כל חישוב מזיק למדבר
בעגה 9ע״פ דורה אלישר.
)16 בלוט המין הננסי שעזר לדני
לצמוח (:)8
)19 הבישוף עומד להגיע בכל
רגע 6ע״פ שרינה אלישר.
)21 יצית את המשואה לזכר
הבהמה 5
)22 מאבד במשקל בגלל הטעם

)24 יש משהו חיובי ביופי (;)3
)27 מוכרת מזונות לא במובן
הצר של המלה (.)3

--אביגיל יי״אי -

כל מוצרי הניקוי
בבקבוק

פניני המזרחהרחוק-

34ייס

הודו נפאל -ת אילנד -פיליפינים • הוננ קונ ג • טי ת אן • יפן
ה מחיר החלט $3995 -תו כני תוטט לו ל בלעדי .
הר סס ר אגל כל סוכני הנסיעות

* חדש!יי•
פנ ט ס טי ק

מעכשיו אפשר להשיג גם

איתן עבדתי

וקד כימיקלים יצור וישו תעשיתי בע׳׳נז
ת.ד 165 .אשדוד. טל 33533 .־055

הדברת ״ייקינז & ו * *

מומחים להרבות תיקנים(נ׳1קים) 3 ,ש
תולעי עץ, חוקי ספרים זבגדיס,
נוחי ׳ ,
עיו ט ל מיוחד לאחעים למניעת
יתושים וחוקים מעוננים. השחת המומלץ 1987
ס־מת־נן רח׳מודיעין ,18ת.ד• 2272 .סל6 .־ 5־790114

! ש חיי ה על בריאותך ורכושך1

שידור
בתוככי הרשות
רא בחינם
כל הצמרת של מישטרת־ישראל ביקרה ביום
הראשון באולפני־הרדיו החדשים בירושלים.
גידעין לב־או־י, מנהל־הרדיו, ערר לכבודה
סיור מקיף בבניין, והסביר לקצינים על צורת
העבודה ברדיו.
במהלך הסיור הגיעו האורחים גם לחדר־החדשות.
הם הציצו פנימה, ואז פלט אחד
מעובדי״הרדיו :״עוד מעט תשודר ידיעה על קצין
בכיר במישטרה שסרח!״ הקצינים העמידו פנים
כאילו אינם שומעים את ההערה, אך אחרי זמן
קצר ניגשו רבים מהם לדובר־המישטרה וניסו
לדלות ממנו מה הסיפור, שהיה מתיחה.
אחרי הסיור ברדיו ערכו השוטרים ישיבה עם
פורום־החדשות של רשות־השידור, הכולל את
הנהלת הרשות, מנהלי הטלוויזיה והרדיו ומנהלי
חטיבות החדשות בטלוויזיה וברדיו. אי רי סו*
רת, מנכ״ל־הרשות, שנאם לפני האורחים במדים,
תינה לפניהם את בעיותיו בתחום התקציב והניהול.
כשקם
רב־ניצב דויד קראוס, מפכ״ל־המיש־טרה,
לדבר, היתה בפיו בקשה. הוא הציע שרשות־השידור
תשדר חינם את תשדירי־השרות של ה־מישטרה,
העוסקים בזהירות מפני מיטעני־חבלה.
הנהלת הרשות לא הסכימה. פורת הסביר
שמגיעות לרשות בקשות דומות רבות מכל מיני
אירגונים התנדבותיים, ובהנהלה החליטו באופן
עקרוני שלא לקבל שום בקשה מסוג זה.

מאחורי המיקרופון
אבות נבנים בצבא

דור סידרה חדשה, העוסקת באבות שהיו — או
שהינם — קצינים בכירים בצבא ובבניהם.
בתוכנית, שהפיקה רחל בורטה, מראיין מיכה
שגריר את שני הדורות.
בתוכנית שתשודר השבוע, ביום השישי ב־6
בערב, מראיין שגריר את תא״ל(מיל׳) בני עינבר,
שהשתחרר מהצבא ב־ 1978 אחרי שירות של 30
שנה, והמשמש היום כמנהל האדמיניסטרטיבי
של בית־החולים בעפולה, ואת בנו, סא״ל גיורא
עינבר, שהוא ראש לישכתו של הרמטכ״ל.
בין התפקידים הרבים שמילא בצבא, היה
תא״ל עינבר גם מפקד גדוד־הבוקעים של גולני,
ונלחם עימו במילחמת ששת־הימים.
גם בנו, גיורא, פיקד במהלך שרותו על אותו
הגדוד, אבל 20 שנה מאוחר יותר.
בסידרה שמונה תוכניות.

גאולה כהן מתרגשת(שוב)
״הבריחה מבית־הסוהר מרגשת אותי עד היום,
ועכשיו זה ביקור ראשון שאני הולכת לבדוק מהי
אותה דרך, כשקפצתי גדרות־תיל וחומת בית-
סוהר לתוך מורד שהוביל להרים שדרכם רציתי
להגיע לתלפיות או לרמת־רחל. את הדרך הזו
שאני כל השנים מדמיינת בעיני ושעוד אף פעם
לא הלכתי בה חזרה ...אולי היתה לי מין רתיעה
כל זה הזמן לעשות את זה.״ כך סיפרה גאולה כהן
לשרה דורון, עורכת תוכניות בגלי־צה״ל.
דורון הכינה סידרת־תוכניות, הנקראת מראה
מקום, ובה היא לוקחת אנשים שונים ומיקרופון
למקום חשוב בחייהם. כהן שיחזרה את בריחתה
שנכשלה מבית־הסוהר לנשים בבית־לחם ב־
,1946 שם נכלאה בעיקבות תפיסת תחנת־השי־דור
של לח״י על״ידי הבריטים.

בגלי־צה״ל התחילו ביום השישי שעבר בשי־

ע1ו־ון
ו*ינ1
מ 1פו־דגי
שרי
תנועת־החירות ופעיליה היו עסד
קים מאוד בימים שקדמו לוועידה. הם
חלפו על פני הארץ בהופעות בפני תומכיהם,
כשכל אחד מנסה לגייס לשורותיו
עוד ועוד מצירי־הוועידה. פעילותם הרבה
של שרי־חרות גררה אחריה גם את
כלי־התיקשורת, שסיקרו את הכינוסים
הללו.
באחד מימי השבוע שעבר התבקש
אמנון נדב, כתב קול־ישראל בכנסת.
להחלץ לעזרתו של רזי ברקאי, הכתב
לענייני־מיפלגות. ברקאי הסביר לנדב
שהוא עסוק, וביקש ממנו לקחת צוות
וללכת לסקר את הופעתו של אריאל
שרון לפני פעיליו. ברקאי אמר שהכינוס
ייערך בבית־ציוני אמריקה בתל־אביב.
נדב הגיע למקום עם טכנאי״קול. בזמן
שהוא נסע להחנות את ריכבו, נכנס
הטכנאי לאולם, ניגש באופן טבעי לבי-
מת־הנואמים והתחיל לחבר אח מכשיר
ההקלטה שלו למיקרופון, שהיה מונח על
השולחן.
הטכנאי ונדב, שהגיע זמן קצר אחר-
כך, לא הבינו בתחילה מדוע לא נוכחים
במקום עיתונאים אחרים, אך המחשבה
חלפה מהר והם האמינו שהעיתונאים יגיעו
תוך כמה דקות.
הקהל שישב באולם לא האמין למראה
עיניו, זו היתה הפעם הראשונה שאס־צעי-התיקשורת
באו לסקר אירוע שלו.
רק אחרי שמכשיר ההקלטה היה מחר
בר ושני אנשי הרדיו ישבו להמתין לבואו
של השר שרון, גילו פיתאום שהם נמצאים
במקום הלא־נכון. אחרי בירור קצר
נודע להם שנקלעו בטעות לחלוקת פרסים
באגודת־מגדלי־הדגים של תנובה.
מובן שבאותו רגע קיפלו השניים את
מיטלטליהם ונסו משם כל עוד נפשם בם.

העולם הז ה 2587

ציח־ ממחער

קצין סרח
התוכנית תשודר החל מן היום השישי ב־ 7בערב
בגלי־צה״ל.

כתב רכיב דאסימון המצאה בליל-השבת האחרון התארח ח״כ אהוד אולמרט בביתו של חיים יבין, מנהל־הטלוויזיה.
במהלך השיחה שהתנהלה שם שאל יבין את אולמרט :״אילו היתה לך ניידת־שידור אחת
ביום הראשון בערב, לאן היית שולח אותה — לוועידת־וזרות או למישחק־הכדורסל בין מכבי
תל־אביב להפועל תל־אביב?״
אולמרט חשב רגע ואמר :״למישחק!״
יתכן ששיקולו של אולמרט, כיום חבר־חרות. נבע מכך שהוא לא רצה שהטלוויזיה תנציח
את הסערות שהכל ציפו להן בוועידת התנועה, שהתכנסה ביום הראשון בתל־אביב.
יבין, כן־ נראה בדיעבד, קיבל את עצתו של ח״ב־חרות ושלח את הניירת למישחק הכדורסל.
דן רביב, כתב הטלוויזיה לענייני״מיפלגות, נותר באולם הקונגרסים חסר צוות־צילום.
החל משעות הבוקר הסתובבו במקום שלושה ציוותי״צילום של הטלוויזיה, עם שלושה
כתבים שונים: רביב. יגאל גורן, הכתב המדיני ואורי גולדשטיין, שהכין כתבה למבט־ליל־שבת.

8בערב הסתלקו שני צוותים, ורביב נותר ללא צוות־צילום, למרות שההכרעה בין
המתמודדים עריץ לא נפלה.
לפי הסכם־העבודה, עובדים הצוותים רק 12 שעות ביום, והמיכסה הסתיימה ב־ 8בערב.
רביב, שבשעה זו עריץ לא ידע כי התוצאות יהיו רק ב־ 5בבוקר, הודיע כי הטלוויזיה
הישראלית הצליחה להמציא פטנט עולמי: מיזעור ציוד, כך שאץ צורך בצוות־צילום, ואת כל
העבודה יכול לבצע הכתב בעצמו. כשהתבקש להראות את ההמצאה המהפכנית, שלף מכיסו
אסימון. וזה הדבר היחידי שנותר לו לעשות: להתקשר עם המערכת ברגע שייוורעו התוצאות,
ולהודיע עליהן בטלפון.
קיצוניים, אך כשרצתה להקליט אותם התחרטו
ודיברו רק דברים טובים.
בסידרה שמונה תוכניות. האחת :״שפה היא לא
רק מילים״ .שתיים העוסקות ברופאים יהודיים
וערביים. תוכנית אחרת עוסקת בחברות פוליטית.
בתוכנית זו ראיינה פולק את הד״ר מרים

המישחק ישודר
השבוע, כשעדיין לא היה ברור אם שביתת
עובדי רשות־השידור תצא או לא תצא לפועל,
כשהכל חששו ששידור מישחק־הכדודסל מלוזאן
לא ישודר אם תהיה שביתה, הבטיחו אנשי גל־ץ
לאנשי הרשות הממלכתית כי הפעם לא ישברו
את שביתתם.
בשביתה הקודמת של עובדי־הרשות התחכמו
להם אנשי התחנה הצבאית. בניגוד למה שהם
עושים בכל יום, הוסיפו מישדרי־חדשות מיוחדים
ללוח״השידורים שלהם, ובכך שברו בעצם את
השביתה. הפעם הבטיחו שלא יעשו זאת שוב.
למרות זאת נסע השבוע אלי ישראלי, שדרן
התחנה הצבאית, ללוזאן, מתוך כוונה לשדר את
מישחק־הכדורסל. עובדי רשות־השידור כעסו
כששמעו על נסיעתו, וטענו כי כך מפרים אנשי
גל״ץ את ההבטחה.

המדינה נגד העם
״המדינה שלנו נלחמת נגד העם שלי!״ ״העם
שלך מבקש להשמיד את המדינה שלנו!״ אלה
שני ציטוטים, האחד של בחור ישראלי־ערבי והשני
של ישראלי־יהודי, מתוך סידרת״תוכניות
חדשה על ערבים ויהודים בישראל. הסידרה, שאותה
ערכה אתי פולק, תשודר בקול־ישראל
החל בשבת, ה־ 18 באפריל, ב־ו בצהריים.
פולק עבדה על הכנת הסידרה במשך חצי שנה.
היא נתקלה בקשיים רבים, כשביקשה לראיין
אנשים. לעיתים, כשערכה את התחקיר, הסכימו
אנשים לרבר, אך כשבאה אליהם כשמכשיר ההקלטה
בירה סירבו לדבר לשידור. במיקרים אחרים
סיפרו לה אנשים בתחקיר דברים מעניינים ואף

את התוכנית כניסה חופשית, אך נאלץ לעזוב
אותה בעיקבות חילוקי־דיעות עם מפיקי-
התוכנית. את גזית החליף מנשה רז.
כרמית גיא, למרות שהיא באופן רישמי עובדת
של קול־ישראל, מופיעה על המירקע כבר שנים
בתפקידים שונים. היא מגישה את מבט, ובחודשים
האחרונים גם את התוכנית גלריה לענייני־אמנות.
בתוכנית זו התגלתה כרמית כמראיינת
אינטליגנטית, חביבה ולא מנופחת, המקרינה א־ודרה
טובה.

ענת סרגוסטי ₪
שבירת שביתה
מנחה גזית
למה לא טלוויזיה!
מרעי מעכו, שהתאלמנה לא מכבר מבעלה, ואת
חיים שור, עורך ניו־אאוטלוק, שאיבד את בנו.

מאחורי המירקע
למה דווקא הם?
מישדרי יום־העצמאות בטלוויזיה מעוררים
תסיסה בקרב בכירים במוסד זה. העובדים רוגזים
על בחירתם של כרמית גיא וגבי גזית
כמנחים של כל שידורי יום־העצמאות. הם טוענים
כי השניים הם עובדי קול־ישראל, ולהנחייה
כל־כך יוקרתית היתה ההנהלה צריכה לבחור
במישהו מבין שורות אנשי־הטלוויזיה.
גזית כבר הופיע כמה פעמים על המירקע, אך
לא החזיק מעמד. הפעם האחרונה היתה כשהינחה

בשבוע שעבר היתה שביתה כללית
ברשות־השידור כמעט ודאית. בשלב זה.
גם היה ברור שאס אכן תהיה שביתה,
אי־אפשר יהיה לשדר את מישחק גמר•
גביע־אירופה בכדורסל. שבו מתחרה
קבוצת מכבי תל־אביב.
אמנון נדב, ירר האיגוד הארצי
של עיתונאי־ישראל, נדהם לשמור מפיו
של השר אמנון רובינשטיין שהוא מתכוון
לשבור את שביתתם. רובינשטיץ, הפועל
במרץ רב למען אישור חוק הערוץ
השני סיפר לנדב שהוא הזמין שעות־לוויין,
כדי לשדר את המישחק מלוזאן
בערוץ השני. נדב הסביר לו כי כך הוא
שובר שביתה חוקית של עובדים ברשות-
השידור. תבינשטיין לא התקפל ואמר:
״אני מתפלא שאתם לא משדרים את ה־מישחק,
גס אם אתם שובתים! אי־אפשר
לגזול רגע של אור מעם־ישראל בזמנים
קשים באלה!״

ד ר בי
ב־160
אלף
ד 1ל ר
שופטים ובעיה
מחברתיים סודית
שני השייטים המעולים של ישראל,
אותם שהיו פעם אלופי העולם בשיט,
איתן פרידלנדר ושימשון ברי־קמן,
חגגו השבוע מסיבת־ניחומים בשתיה.
פרידלנדר, שהוא בעליו של הבר התל־אביבי
צלע הבירה, כינס השבוע את
חבריו הטובים והכל שתו אל תוך הלילה.
הסיבה: שני השייטים, שניסו

בריקמן וסרידלנדר
סיאול מתרחקת
להתחרות על מקום טוב לקראת אד
לימפיאדת סיאול, הפסידו.
פרידלנדר ובריקמן, שהיו אלופי
העולם בשיט דגם ,470 הגיעו בשיוט
המוקדם רק למקום השלישי, ובכך
הפסידו את ההזדמנות לנסוע לקוריאה.
אבל, כמו חברים טובים, הם הסכימו

מהשנה הבאה יציעו חברי איגוד
הכדורסל להביא למישחקים חשובים שופטים מחוץ־לארץ. יושב ראש־האי־גור,
יורם אוברקוביץ, יעלה את ההצעה
והיא, כמובן, תתקבל — שכן, להפועל
יש רוב מוחלט באיגוד הכדורסל.
הסיבה: בעיקבות מישחק הפליי־אוף
הראשון טענו אנשי הפועל, שהשופטים
קיפחו את הפועל תל־אביב
ועזרו למכבי.
הבעיה היא שאנשי הפועל שכחו
שלא השופטים הם שמביאים ניצחון.
ואפילו אם הם יעבירו את ההחלטה
להביא שופטים מחוץ־לארץ, גם אז הם
ייתקלו בבעיה. כל שופטי הכדורסל
באירופה מכירים את קבוצת מכבי תל־אביב,
שבשנים האחרונות משחקת שם
יותר מאשר כאן.
להעמיד לרשות הזוכים את כל נסיונם,
ואפילו את המחברת הסודית — אותה
מחברת שכל שייט רושם בה את ריש־מי־הים
שלו ושומר אותה מכל מישמר.
את המחברת העכירו השניים לרשותם
של האחים עזרא, שגברו עליהם בשיוט
המוקדם ושיסעו עד לקוריאה.
אבל השייטים עדיין מקווים שבת־חרות־המיבחן
בצרפת, שתתקיים בעוד
שלושה שבועות, הם אולי בכל זאת יזכו,
ואז יהיה להם סיכוי להגיע לסיאול.
אבל בכך הם לא תלו הרבה תיקוות.

למרות הניצחונות של מכבי תל־אביב
בדרבי, ולמרות שמכבי סיימה את
עונת-הכדורסל בארץ ולקחה אליפות.
הנהלת הקבוצה, המכונה ״הכספת״.
כבר מתכננת את העונה הבאה.
על הפרקט מספרי !:שהם־מתכוונים
לחזק את הקבוצה בשחקן הפועל חולק
לשעבר. מוטי דניאל. דניאל משחק
כבר שנתיים בליגת המיכללות הקטנות
באמריקה ונחשב שם כמצליח
ביותר.
ובהפועל תל-אביב — גם שם מחפשים
שחקני־חיזוק. אנשי הפועל. שהופתעו
מההצלחה שלהם העונה, כבר
הודיעו למאמן, משה ויינגרץ, שהם
מוכנים להמשיד איתו את החוזה עונה
נוספת. וגם שחקני חיזוק הם מתכוונים
להביא. הראשן הוא יואב קדמן. לשעבר
שחקן מכבי תל-אביב והיום שחקן
חופשי. המשחק גם הוא בליגת המיב־ללות
הצעירות באמריקה. השני הוא
חיים זלוטיקמן, שאנשי הנהלת הפועל
מתכוונים להעלות אותו לפרקט כעונה
הבאה. לאחר שכל העונה הזו היה פצוע.
היחידי שמקומו אינו בחר הוא
דווקא שחקן־הרכש דון רובינסון, מי
שהיה מעמודי-התווך של הפועל.
הנהלת האדומים עדייו לא החליטה אס
רוביגסון ישאר בקבוצה. בהפועל מעריכים,
שעם קדמן וזלוטיקמן הס ייראו
הרבה יותר טוב בעונת-הכדורסל
הבאה.
הדבר הכי חשוב שקרה למחלת
הפועל העונה היה החוח ממישחק
הדרבי. לקופת הפועל תל־אביב נכנס
סכום הגון של 160 אלף תלר — סכום
שמהוה כמעט את כל הכנסתם במהלך
השנה.

מ׳ יגמור
את הקריירה
של מי?
בירושלים החלו לרחוש כל המאמינים
באמונות תפלות ולחשים והבהלה
הולכת וגוברת. הקבוצה לא מנצחת, או,
כמו שאומרים בירושלים: השחקנים
לא פוגעים בכדור.
במיגרש בבית־גן לא נשמעו השבוע

קשר כהן
פוחדים מהמישפחה

שוער מיזרחי
פתח את הפה
קריאות ההידד הרגילות. אוהדי הקבוצה,
הנוהגים להגיע לכל אימון ולהמתין
כמעט שעתיים בצפיה מאחורי
גדרות המיגרש כדי לראות את קבוצתם,
היו השבוע, כמו שאומר הביטוי
הירושלמי ,״עצבנים״.
הקבוצה, שרק לפני שני מחזורים
היה לה פור של 11 נקודות מהדולקות
אחריה, נמצאת היום במשבר 5 :נקודות
בלבד מפרידות בינה ובין בני־יהודה.
האליפות שרק לפני שבועיים נראתה
כמונחת בכיס, הולכת ומתרחקת.
במיגרש סיפרו השבוע שכמה שחקנים
מרכזיים בקבוצה ייאלצו ככל
הנראה למצוא עצמם על הספסל כבר
במישחק הקרוב. אחד מהם הוא הקשר
המחונן אבי כהן. בירושלים פוחדים
מעימות עם בני מישפחת כהן. אלה
ידועים כאוהדים שרופים של הקבוצה,
אך גם כמי שמתפרעים, ואינם שותקים

אליצור ר או בני

כשאבי יושב על הספסל ואינו משחק
על המיגרש.
בין שחקני בית״ר הוחלפו השבוע
האשמות הדדיות בנוסח: אתה אשם,
אתה לא פוגע בכדור, אתה מפקיר
הגנה, אתה לא בועט לשער! האשמות
שרגילים לשמוע דווקא בקבוצות תחתית,
ולא בקבוצה שרואה עצמה רצה
לאליפות.
השוער הוותיק, יוסי מיזרחי, החליט
השבוע גם הוא לפתוח סוף־סוף את פיו.
מיזרחי האשים את כהן שאינו ממלא
את תפקידו על המיגרש. כהן, שניסה
לענות, הושתק על־ידי חבריו לקבוצה,
ומיזרחי אפילו צעק עליו שיסתום את
הפה, שאם לא כן הוא יגמור לו את
הקריירה.
נראה ששחקני בית״ר ירושלים לא
מצליחים להתרגל לעובדה שאו־טו־טו
הם אלופים. התיסכול גובר, והוא מלווה
בחוסר־נקודות, והכי גרוע — בשיבושים,
שאולי יגרמו להפסד האליפות.

מיטבח פתוח
בשכונת־התיקווה השתנתה האווירה
בשבוע האחרון ללא הכר. עד המחזור
ה־ 22 היו אנשי השכונה מאושרים
בכך שקבוצתם הצליחה לשמור על
שער נקי במשך כל העונה. השבוע,
כשהצטמצם הפער בין בני־יהודה ל־בית״ר
ירושלים עד כדי 5נקודות בלבד,
האווירה בשכונה כבר אחרת. בעלי
המיסעדות הודיעו כי אם תזכה בני-
יהודה להביא את האליפות לשכונת־התיקווה,
הרי שמיסעדותיה של השכונה
יהיו פתוחות 24 שעות, והכל יוזמנו
לחאפלה של אכילה ושתיה אין
סופית — השחקנים, בני־מישפחו־תיהם
וכל מי שיהיה רעב בשכונה.
גם תרומות החלו לאסוף השבוע.
עשרות אלפי שקלים כבר נאספו ונת־רמו
לטובת שחקני בני־יהודה. והחשוב
מכל: שחקני השכונה קיבלו הבטחות

עסקן סולמי
לא קלפים, לא שתיה, לא סיגריות

שימחת הניצחון

של שחקני מכני תל-אביב: שוב זכתה
הקבוצה באליפות-המדינה בכדורסל, ו שוב
עלו שחקניה האחד על כיתפי השני כדי לגזור את הרשת שמסביב

לסלים -מינהג מסורתי אצל שחקני הכדורסל בעולם. בתצלומים: בוכב
הקבוצה מיקי ברקוביץ גוזר במספריים את הרשת, ואחר־כך מלביש
את החבלים הגזורים על צוואר בנו הקטן. למיקי המכבי כבר יש יורש.

שאם תהיה אליפות, הרי כל שחקן
יקבל במתנה מכשיר־טלוויזיה, והיו
כאלה שהבטיחו אפילו מכונית לכל
שחקן.
הזהובים, שהיו רגילים להגיע ל־מיגרשים
בשבת אחרי ליל שישי של
שתיה כדת וכדין, בתוספת מישחקי
קלפים וסיגריות, סיפרו השבוע שבועז
סולמי, האיש הכל יכול של בני־יהודה,
הפקיד שמירה אישית על כל השחקנים.
אלה הפסיקו לעשן ולשתות והפכו
לספורטאים למופת. האליפות
מחייבת.

אזהרה — משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות

בי בניסן תשמ״ז1.4.1987 ,

מיססר 2587

שנה 51

ןןיף סחס
ט ט \ 1נ 1

המחיר 3.50 שקל חדש (כולל מע״מ<

ראומה תירוש
ורדינה ויזהר
כהן

רומאן של
צביקה פיק?