גליון 2594 מתאריך 20 במאי 1987

כ״א באייר תשמ״ז20.5.1987 ,

י ^ ו ו 1\ 1ונוו , 11111

אחחחועםח בו תהחדשה !

מיכתבים
פרס איננו בגין
על יוזמת״השלום של שימעון פרס
(״לא סחורה״ ,העולם הז ה 29.4.87
ואילך).
ברצוני לשבח את מאמרו של אורי אבנרי.
המביע ספקנות בדבר יכולתו של שימעון פרס
למכור את רעיון השלום עם אש״ף.
אבנרי צרק בכותבו כי ״שארל דה־גול רימה
את העם הצרפתי במישור היחסים עם אלג־יריזד
ורק חבל שנמנע מלהזכיר את בגין והסכמי קמפ־דייוויד.
במובנים רבים עלה בגין על דה־גול.
מיבצע השלום עם מצריים היה מעשה־אמנות
פוליטי של שימוש מתוחכם בתיקשורת. בהפתעה,
בהעמדת הציבור בפני עובדה מוגמרת
וביצירת אווירה ציבורית, בה הצליח בגץ לשתק
את יריביו מימין ומשמאל.
אילו העמיד בגין את רעיון השלום עם מצריים
להכרעה מוקדמת של הציבור, והיה הולך על כר
לבחירות, הוא היה שובר את ראשו הפוליטי ואת
ראשה של מיפלגתו לשנים רבות.
פרס איננו בגין, ומכאן שסיכויי כישלון
תוכניתו הם ודאיים.
אלי ענת בי, פתח־תיקוווז

מי יגאל את
בני הורביץ? והתחרו עם גינוסר
כתבת השער הקדמי:

העסקים של מישפחת הורביץ בצרות ו יריביו
מעלילים עליו: הוא הצטרף לליכוד
תמורת תמיכה ממשלתית
בעסקי בניו. מה כמב הבן
יוני לראש־סיעת הליכוד)

ש סי
מילחמה

כתבת השער האחורי:

העציר מרדכי וענונו, במיכתבים מרגשים ששלח
לאחיו מן הכלא :״אני שבוי מילחמה, המילחמה
הפרטית שלי ...המאסר שלי הוא
פוליטי ...ברור שאני קטן מול
^ ^ 5המימסד, אבל אני עוד אצא!״

ת 1רת הקזרבמת

,אני רא המאהבת!״
מישהו רמו כי בעצם היא היתה המאהבת
הסודית שר אורי דרור. שהורשע ברצח
אשתו, נוגה. והבית אלוני (בתצלום) מכחישה.
ומספרת כיצד נקשר הקשר ביניהם
אחרי שנעצר, איך התלקחה
בהם האהבה. ומדוע החליטה ל־התחתן
עם שפוט למאסר־עולם.

על מחיר העצמאות (״מיכתבים״ .העולם
הז ה .)13.5.87
קצת קשה, ולמעשה גם לא כדאי, לועיב על
דברים מסוג הדברים שכותב הקורא דוב (.איזו
מין עצמאות יש כאן כשבועטים בצורה
עצמאית בתורתנו הקדושה אבל בלהט
דבריו גם סטה הקורא דוב מן האמת ההיסטורית.
טענתו כאילו ניצולי השואה שהיגח לארצות־הברית
(במקום לעלות ארצה) לא הקריבו את
בניהם במילחמות. היא חסרת־שחר. האם הוא
איננו יודע על חיילים יהודיים כצבא ארצות־הברית,
בניהם של ניצולי שואה. שנפלו בנדל־חמת
וייט־נאם העקובה מדם ורבת-השנים?
דוי דברט מן, תל-אביב

הקצין עיזאת נפסו, המחכה דרוך לעירשרו.
מספר על תוכניתו להינשא לחברתו החדשה.
מייד אחרי שישתחרר .״בעוד שנה־שר
חיים״ .נוכר בשיטות החקירה שהפעילו חוק־ריו
נזהשב־כ ואומר על יוסי(״גי־מל״)
גינוסר :״אשמח לראות או־תו
בבית־הסוהר. יושב במקומי!״

כדאי להיות ניסים גאון.
זה עוזר מאוד לעסקים.
זה עזר לו, למשל, בכך שמנכ״לית הבנק, הדסה
מונסה, הורתה לפקידיה שלא
לגבות ממנו את הריבית על
ההלוואות. הרוויח אוברדראפט.

זהו ההבדל בין פסיכוטי לנברוטי: האחד
חושב ששתיים ועוד שתיים הם חמש. השני
יודע שה ם ארבע -אבל זה מעצבן אותו!
הליכוד (פסיכוטי) מאמין ש־אין
עם פלסטיני, ה מערך(נב־

בחברה טובה

דף חד ש

עוד על יובל העולם הזה.
בירכותיי למלואת 50 להעולם הזה.
אני מקווה כי העיתון ימשיך במשימה שהציב
לעצמו ובעיקר במסר הפוליטי־חברתי. המהווה
אבן־יסוד לכל שינוי חיובי למען שלום בר־קיימא
תיי סי ראבלא סי. לוד
באיזור.

9בערב בי ת״ ר נו סעת

יכול להיות שזה לא סתם צירוף־מיקרים
שהשנה חוגגים שני מוסדות תיקשורתיים, שעשו
היסטוריה בארץ, את יובלם? קול י שראל בירושלים
והעולם הז ה בתל־אביב.
שרגא דנו* .ירושלים
באמונה שזה עולם קטן. בדיוק השבוע. כשכאן
חוגגים את יובלו ה־ 165 של הבומביי סאמא־צ
אר. היומון הוותיק ביותר בהודו(היוצא לאור
בלשון גוג׳אראטי, לשונם של בני בומביי) הגיע
אליי גליון עולם הז ה המבשר את יובלו ה־.50
ואם לקחת דוגמה מהודו, אתם בחברה טובד-
כאן כבר חגגו 36 עיתונים את יובל ה־ססו
לקיומם.
מה שאולי לא כל כך מפליא. כי בהודו יוצאים
| לאור 21,784 עיתונים (כולל 6.469 שבועונים).
| אבל. כמובן, ב־ 92 לשונות.
א לי ליסקין, בטיול. בומביי

בין *ויינקה־ דעיבדיס
על קרב גורלי ביולי .( 1948 יום
קריספיאן הקדוש״ ,העולם הזה
.)13.5.87
נאומו של הנרי החמישי בבוקר הקרב של
אז׳ינקור (ב־ 25 באוקטובר ,)1415 אכן הולם את
ייחודם של לוחמי גיבעתי באותו יום קיץ לוהט
לפני 39 שנה, אבל סדר־הכוחות משני הצדדים
היה שונה במיקצת.
בפאתי אותו כפר צפון־צרפתי קטן, ארינקור, 4 ניצבו אלפיים פרשים ו־ 12 אלף קשתים אנגליים
כנגד 50 אלף צרפתים.
ולמרות יתרונם המיספרי הכביר של הכוחות
הצרפתיים גברו עליהם האנגלים (בדיוק כמו
גיבעתי על המצרים) ,אם כי במחיר לא קטן לשני
הצדדים 1,600 :חללים אנגליים ו־ 10 אלפים
חיי ם בן־ דו ר. הרצליה
חללים צרפתיים.

להישיר מבט לסבל
על הזכות למות בכבוד (.הזכות
העולם הזה 2594

רוטי) יודע שיש, אבל מתרגז.

נתן אלתרמן מדווח על ״מאורע תרבותי
איום׳ ,שלונסקי מגלה מדוע תירגם את
.ייבגני אונייגין״ לפושקין ומנשה לוין מספר
על בעל הנעליים הגדולות ביותר בתל-
אביב. סיפורו של השבועון ״9
בערב״ כפי שסופר על״ידי
בעליו ועורכו, אורי קיסרי.

אלוף הג״א
מטוס תוצרת בית
זוכרים את המטוס המוזר של מישפחת רוטאן,
ששיגע את העולם? חמישה ישראלים עומדים
עתה לסיים בנייתו של מטוס מתוצרת בית, עלפי
תיכנונו של ברט רוטאן. המחיר: פחות
9 5ממכונית פרטית משומשת —
• • 2 1במצב גרוע. טווח הטיסה: עד
י 2 5פאריס, ללא כל חניית־ביניים.

כבלים אחרי הכלא
ניסים פרנקו, אסיר משוחרר מהכלא ה תורכי,
חשב שיוכל לה שתקם בעזרת ת חנ ת
טלוויזיה בכבלים. המישטרה סגרה אותה, ,
השחיתה את כל הציוד, והוא
• מכריז :״הם שומרים את ה־ענף
רק לעשירים ולשמנים!״

המדורים הקבועים:
מיכתביס -שועל בן פרה
איגרת העורך -השבועון המזוהם
תשקי)? -תנים בבית־הקברות
במדינה -על פני הגיהינום
חשבון נפש -של אסיר שב״כ
הנדון -חשבון מדיני
אנשים -רומאן עם תאציר
מה הם אומרים -אמיל חביבי.

בית״ר עולה לאוטובוס — מבנייני האומה בירושלים
לבלומפילד ובחזרה. אוהדים ושחקנים
מדברים על הפועל, שנוסעת חינם. ואלי אוחנה
מופתע לשמוע על זהותו של
הפלמ״ח :״וואללכ. תמיד חשבת•
שהפלמ״ח זה גם כן הליכוד!״

עמוס אהרוני מ ת אקל ם היטב בגולה. לאח רונה
זכה במקום הראשון בתחרות ב-
מועדון־הטניס של מחסן הנשק מס׳ 7של
המישמר הלאומי במנהטן (מעין מיפקדת
הג״ א אוג ד תי ת) .קלרה ועמוס, שנתיים
אחרי, חיים בסטייל, בשכונה
טובה. החברים והחובות לח־ 9 ברים נשארו בארץ הקודש.

שחנר־לבן
בצבעים

כך דחף שימעון פרס את אהרון אבו־חצירא
לזרועות הליכוד: הוא הבטיח לו לנקות את שמו
מהפרשה הפלילית שבה היה
מעורב, אחר־כך הוא שכח, אהר־כך
לא הצליח לטלפן אליו.

החי המשבר

הפוליטיקאים מתגלים במלוא שיעור קו מתם
ברגעים הקטנים של המשבר: הגי דופים
ומחלת״השיכחה, אי־אמון עצמי, מי
^ ^ 7 ^ .אומר למי שאסור להיבהל,
1 1לפטר רק באופן תיאורטי,
השלב של הטימטום הטוטלי.
בקאן בקאן נסתיימה אופנה השחקניות היפהפיות
חשופות החזה. רק מלכות־יופי עוד מתערטלות.
אבל חמור מזה: מן הפסטיבל
היוקרתי נעלמו גם הסרטים
הטובים. עדנה פיינרו מדווחת.

!ותה והשקל

בריר

ב די ר חזרה
אשר ידלין מנהל מלון קטן במיאמי • חגי
בליך (פייט) מנהל מגעים לקראת שובו
ארצה • הקיבוצים מכרו חל ק
ם ב סונ סטה • כיצד נעלמו

מדליות הזהב בניו״יורק.

מה שיפה השנה בכל הצבעים האופנתיים האלו
(״אפור עשן״ ,״ירוק מזעזע״ ,״בורדו מרטיט״)
הוא העובדה שתמיד אפשר
לוותר עליהם — ולחזור אל

שילוב השחור־לבן הישן והטוב.

אלי רונן ויחיאל גוטמן
יומן אישי -תותעץ
לילות ישראל -חוגי המעגל
(כסף)
דך חדש -צעיר אהוד
תשבץ -עוקצים, קוצים.
אתה והשקל -מי זה חטשוריי
רחל מרהלת -על כל העולם
הורוסקום -תאומים
שידור -אגרה לגרושות

הפרס1שנש1

רחר המרחרח
מר 11ח ת:
אילנה אביטל(בתצלום)
ושלמה צח נפגשים רק
לצורך צילומים • אלי
רונן התארס עם אשתו
השלישית עור לפני
שהתגרש מהקודמת •
אינגריד הסתלקה ממ
שה (״יאללה בית״ר״) הדש • הבת של מלכה
רוזנשטיין עובדת בכולבו־שלום • אורית רג־ואן
הודיעה לאבא מורים ואמא נוגה: חתונה
באוגוסט • מידה (״או מיף או
כלום״) ניסתה להציל את העסק
אבל מ שה נעלם בהונג־קונג.

מיכחבים
(המשך מעמוד )3
להמתת־חסד״ ,העולם הזה .)8.4.87
ציפיתי למצוא בכתבה הזאת מידע על האגודה
שנוסדה בסקוטלנד והעוזרת לאנשים למות בכבוד.
ולא רק לחולים זקנים ותשושים יש הזכות
הזאת, אלא לכל אדם.
כמי שחלתה בסרטן, נראית לי הזכות הזו
אלמנטארית. רק מי שיודע שבבוא העת יוכל
להיעזר או לעזור לעצמו, יכול להישיר מבט
לחיים כשאורבת הסכנה לייסורים. ולא רק חולי
סרטן, גם נפגעי מחלות אחרות מן הראוי שייזכו
לרעת כיצד להיעזר בשעות שברור שמה שנותר
הוא סבל בלבד.
אני מוכנה לעשות הרבה בנושא זה. אפשר
להתקשר אליי לפי תיבת־דואר ,3812 ירושלים,
נ׳ ,ירושלים
מיקוד ,91073 עבור נ׳.

שועד בן פרה

ד־ש מאוחר מפי דויד בן־גוריון. גם הוא
הוסיף את דברו ליובל ה־ 50 יכל העולם הזה.
הד״ר תום שגב. החוקר את ימי־בראשית של
המרינה, מצא ביומנו של נן־גוריון רישום בתאריך
. 1.8.56
הוא נגע לכתבה שכתב עליו. כנראה. ישעיהו
ליבוביץ בעיתון הארץ. רשם בן־גוריון:
.שאלתי את היועץ המישפטי חיים כהן אם
אפשר לקורא עיתון ולתבוע) למישפט על הוצ־את־דיבה
— גם אם הדיבה נתפרסמה בעיתון
בשם איש החותם בשמו. ענה לי בחיוב. אמרתי לו
שיש בדעתי להגיש מישפט נגד הארץ. על
פרסמו הדיבה של ליבוביץ.
-איני יודע אם הנוהל המישפטי המשונה

עסקו מכובד. קולק הוא ראש־עיריה הנוטה
להירדם בטקסים. פינחס ספיר היה אדם שמן
שנתו כסף למיפעלים.
ב־ , 1956 חודשיים לפני מילחמת־סיני. וה
נראה אחרת לגמרי. אהוד אבריאל היה איש אדיר־עוצמה
במיסררונות החשוכים של השילטון. היה
זה הוא שהציע לבו־גוריון, כמה שנים לפני כן.
לחולל בארץ הפיכה צבאית( .בו־גוריון עצמו
סיפר על כך. מבלי להזכיר את שמו של אבריאל).
איסר הראל שלט ב״מנגנון החושך״ ,שרדף את
מתנגדי בן־גוריון(ואני ביניהם) עד חורמה. משה
דיין שלט שילמה מוחלט בצה״ל. פרס היה בעל
עמדת־מפתח. ניהל עיסקי־נשק ברחבי תבל.
וניהל את התככים נגד יריבי בן־גוריון במיפלגה.
הגילוי של העולם הז ה — שהקפיץ את בך
גוריון וזיכה אותנו בתואר ״השבועון המזוהם״ —
היה בעל השפעה עצומה, דווקא מפני שיודעי־דבר
בצמרת ידעו שיש בו אמת. תקענו יתד

על סימלם של שועלי שמשון יומן
אישי״ ,העולם הזה .)13.5.87

לראות במו עינינו
מדוע מסתפק אורי אבנרי בריווח על מקורות
הרכש — עדר פרות נטושות — לסימלם של
שועלי שמשון (וגם למישקפי־האבק שלהם)
ואינו משתף אותנו בחוויה החזותית, לראות אותו
נועם ניסים, רחובות
במו עינינו?
• בבקשה, ראה גלופה.

מאתיופיה, בפילוג
בישראל אינו עוזר למפיצי־ריבות. אולם יש פעם
ללמד מו״ל העיתונים כי זכויות כרוכות בחומת.
אץ הרבה ארצות שבהן חופש־העיתונות כה גדול
— למעשה הוא מגיע לידי הפקרות, ולא רק
בשבועון המזוהם הנקרא העולם הזה. ודווקא
לשם חיזוק חופש־העיתונות יש לחנך העורכים
לאחריות והכרת־חובה.״
יש כאן כל גישתו של דויד בן־גוריון על רגל
אחת: תופש־העיתונות כן, בתנאי שהיא לא תפגע
בו. במיפלגתו ובממשלתו.
מעניין שביומנו הפרטי הזכיר בן־גוריון את
הישם המפורש — העולם הזה. בהופעות פומביות
לא קרא לשבועון מעולם בשמו, אלא בשם
.השבועון המסויים״ .בקטע זה המציא לו שם
אחר. :השבוע המזוהם״ .מדוע?
חמישה שבועות לפני הרישום ביומן, פירסם
העולם הזה ( )28.6.56 כתבת־שער היסטורית.
תחת השם. דיקטטורה בדרך״ ,פירסם גילוי מרעיש:
כי מאחורי גבו של בן־גוריון מתגבשת קבו-
צה של צעירים שאפתנים (.נערי החצר של בך
גוריון״) ,המהווה. ממשלת־צללים״ ,והזוממת
לתפוס את השילטון בשמו של הזקן.
מעניין שהד״ר תום שגב, במאמר שכתב זה
עתה על העולם הזה. מלגלג דווקא על הגילוי
הזה, ורואה בו המצאה פרועה. הוא מזכיר את
השמות — אהוד אבריאל. שימעון פרס, סדי
קולק — ומגחך. וכי אלה יקימו דיקטטורה?
זוהי הבעיה לגבי היסטוריונים. הם לא חיו
ופעלו בתקופה שבה אירעו הדברים. הם רואים
רק את הרישומים שנותרו. ואין קשר בין המציאות
ובץ רישומיה.
בעיני הקורא של , 1987 אבריאל היה איזשהו
שגריר שנפטר מזמן. פרס הוא מדינאי מתץ,

* חיקלשיו

הרע

בגליון האחרון הקדיש נתן זך שלושה
עמודים לכתבה חשובה על אריה נבון, הקריקטוריסט
שליווה את דורי במשך שנים רבות.
אהבנו את נבון, למרות שהיה קונפורמיסט
מוחלט, האיש שביטא את רוח המישטר. הוא גם
ביטא את שינאתו של בן־גוריון להעולם הזה
ב־ 1962 נעשה על ידי אנשי בן־גוריון הנסיון
הראשץ לסתום את פי העולם הזה באמצעות
חוק״לשון־הרע. אז לא עבר החוק. אולם נבץ
הספיק לצייר בדבר קריקטורה, ובה חשף בתמימותו
את כוונת החוק. היא עזרה לנו לאחר־מכן,
אחר• קבלת החוק, במאבק נגדי. שהביא לעקירת
כמה משיני־הרעל שלו.

גישה גו״ת

על מיספר סיפרי התנ״ך(״מיכתבים״,
העולם הזה .)13.5.87
יפה מאוד מצירו של הקורא הולצמן שהוא
משכיל אותנו ומגלה לנו היכן הופיעה המילה לב
בפעם הראשונה בתנ״ך והיכן בפעם האחרונה.
אבל מדוע הוא החליט. באותה הזדמנות, לאמץ
את הגישה הגויית ולקבוע את מיספרם של סיפרי
התנ״ך ל־?39
אנחנו, היהודים, מסתפקים, כידוע, ב־ 24 סיפרי
שרגא כהן, תל -אביב
תנ״ך.
• זה נכון, כי ה מ סו ר ת הי הודי ת
מ תיי חסת לספרים שמואל א׳ ושמו אל
בי; מלכי ם א׳ ומלכים בי; דברי־הימי
ם א׳ ודברי־הימים בי; ספר
עזרא וספר נחמיה -כספר אחד כל
א חד וכן ל־ 12 ספרי הנ בי אי םהק טני
ם (מהושע עד מלאכי) .הידועים
יותר כתרי־עשר. ח ס כון כולל של 15

ספי• •

ההתחלה הנכונה

סמל ״שועלי שמשון״

בגלגלי הקבוצה הזאת, בדיוק ברגע שעמדה
לצבור תאוצה. עצרנו אותה. ראשי־המיפלגה
התארגנו נגדה. הם נאבקו בה בפרשת״לבון,
והדיחו את בדגוריון ב־ 1963 יחד עם אנשיו.
כך נולדה מיפלגת־רפ״י — האירגון הפוליטי
של אותה הקבוצה עצמה( .אגשים כמו ספיר
השתלבו כבר קודם לכן בצמרת הוותיקה ).רפ״י
נכשלה. האנשים חזרו למיפלגה, התמתנו, התמסרו.
הפכו שרים וראשי־עיריות, וכיום קשה לתאר
שאלה היו פעם על סף תפיסת״שילטון.
בניגוד לתום שגב. בך גוריון לא גיחך. הוא
ביטא את שינאתו ביומנו הפרטי, הסודי.

שהציע לקצר את שעות השידור של הטלוויזיה
ולבטל את שידוריה בשעות הלילה המאוחרות,
כדי לאפשר לצופים לישון את כמות השעות
הנכונה שתיתן להם לצאת, למחרת בבוקר. רעננים
לעבודת יומם.
עכשיו פורסם סקר־צפייה המוכיח עד כמה
צדק אותו קורא. לא פחות מ־^ 41 מצופי
הטלוויזיה ממשיכים לצפות במירקע הקטן אחרי
השעה !22:45
המיספר המקביל אצל צופי הטלוויזיה באר־צות־הברית
הוא * 26 בלבד.
מה הפלא שפריון העובד האמריקאי שונה
במיקצת מזה של העובד הישראלי.
משה ליכט, כפר־ סב א

על אירגוני עולים (״רוסיה הקטנה
בישראל״ ,העולם הזה .)29.4.87
כתבתם שלעולי ברית־המועצות אירגונים
רבים ושונים, המתחרים זה בזה, וזאת תופעה
אופיינית ליהודי ברית־המועצות.
יש לי חדשות עבורכם: לעולי אתיופיה.
שהגיעו ארצה בשנים האחרונות( 14 ,ארבעה
עשר) אירגונים שונים.
אבל בניגוד לעולי ברית־המועצות, שאירגו־ניהם
מפולגים על בסיס פוליטי, עולי אתיופיה
מפולגים מסיבות אחרות: מריבות אישיות, מוצא
מאזורים שונים, גיל (קיימים אירגוני צעירים
ואירגוני קשישים) ,ותיקים (יחסית) וחדשים
בארץ ואפילו דתיים וחילוניים.
חיה יעקובוביץ, תל־אביב

קיפוח הצנועים והנידחים
על שערוריית כספי החלוקה לסופ רים
(״הפרוטה והירח״ ,העולם הזה
.)13.4.87
מי הם הצועקים והתובעים, בין הסופרים,
לכסף ולתגמולים? דווקא החזקים, המפורסמים.
המבוססים, אלה שפרי־עטם מתפרסם חדשות
לבקרים, ולא הצנועים והנידחים על־ידי הוצאות-
הספרים והעיתונים.
קולם של אלה לא נשמע.
י. בן־דויד, תל־אביב

ער חשבון הפריז!
על המכורים לטלוויזיה.
לפני כמה שנים קראתי במדור המיכתבים
למערכת של העולם הזה מיכתב של קורא

על ראשיתה של קריירה עיתונאית
(״תמרורים״ ,העולם הזה .)13.5.87
שמעון פינס מדבר איננו העיתונאי היחיד
בארץ שהחל את דרכו העיתונאית כמחלק־עיתונים.
כך עשה גם שבתאי הימלפרב, העורך
הראשי של ששת היומונים הלועזיים שבבעלות
מיפלגת העבודה. כאשר הוא עלה ארצה מפולין
מולדתו, הוא עשה הסבה מיקצועית והתפרנס.
בראשית ימיו בארץ, מחלוקת עיתונים.
יששכר שמואל׳ ,גבעתיים

חרוץ טיפוח ההבנה
על שוחר״שלום שהלך לעולמו.
העובדה שהעולם הזה לא פירסם אפילו
מילה אחת לזכרו של שימחה פלפן, שנפטר לפני
חודש ימים, גרמה עוגמת־נפש למוקירי זיכרו
ולרבים מאלה שטיפוח ההבנה ההדדית בין
יהודים ישראליים ופלסטינים קרוב לליבם.
שימחה פלפן היה ראש כל שוחרי־השלום
האלה. משנפטר ממחלה, בגיל ,77 היו מאחריו
עשרות שנים של חתירה ללא ליאות להגברת
ההבנה בין ישראלים לפלסטינים.
הנזר שבפעילותו המגוונת והמסועפת היה
ייסודו של הירחון ניו־אאוטלוק, שבראשו עמד
25 שנה.
חיים שור, עורך ראשי, ניו־אאוטלוק.
תל־אביב

ה פ רינ צי פ
נטר

איי כי

כבר לפני 25 שנה היה אייבי נתן
בחדשות* :ג•
לאחר מאמצים רבים הצליח ה שבוע
שר־העבודה יגאל אלון ל שמע א ת
בעל המיסעדה קליפורניה אייבי נתן,
למכור לו את תמונת אוכל האב טי ח של
נחום גוטמן. שקישטה עד כה אתה־מיסעדה.
אלון
רכש א ת התמונה עבור אשתו,
שהתאהבה בה כאשר ראתה אותה
לראשונה. בשעתו, כ מ תנת יום־השנה ה סב
לנישואיהם.
את התמונה. אותה רכש אייבי בש עתו.
באלף לירות, הוא מכר לאלון באלף
לירות ולירה .״זה אצלי פרינציפ ״,הוא
הסביר לשר.. ,אני מוכרח להרוויח מכל
עיסקה שאני עושה!״

העולם הזה 2594

יאסר ערפאת שלח את תנחומיו למישפחת דרוויש מהכפר
הגלילי ג׳דיידה, על מותו של אבי המישפחה, סלים חוסיין
דרוויש.

המנוח היה אביו של המשורר מחמוד דרוויש,
שעזב את הארץ בראשית שנות ה־סד, והוא
עתה חבר הוועד-הפועל של אש״ך.

סיריל סטיין, מנהל רשת בתי־ההימורים הבריטית, שתרם
לפני חורש 5ז אלף דולר לצורך שתילת־כבד לילדה מורן
קדוש. ביקר לפני שבוע בבית־החולים בלונדון גם אצל
הילדה מאופקים רנה בטיטו, בת ה־ 3וחצי, ותרם גם
למענה.

הוא מבטיח לעזור לבל ילד ישראלי שיבוא
לבריטניה לשתילת-כבד.

גאולה כהן -
שרת־החינוך?
שרים בחרות, המדרבנים את יצחק שמיר להחריף את
המשבר ולהביא לסילוק העבודה מהממשלה, באו בדברים
עם אנשי התחייה והבטיחו להם שני תיקים.

השרים המיועדים מטעם התדויה בממשלת־ליכוד
צרה הם יוכל נאמן(שר־המישטרה)
וגאולה כהן(שרת-החינוך).

רפול, בגלל איבתו לכהן, מנסה לסכל את המהלד. לבן הוא
תומך במאמציו של שימעון פרס להקדים את הבחירות.

חיים חפר צונזר
ביום השישי האחרון פסלו עורכי ״ידיעות
אחרונות״ מקאמה של חתן פרס ישראל,
חיים חפר. העורך, דוב יודקובסקי,
נמצא בחו״ל, וידו לא היתה במעשה הצנזורה
הפנימי. חפר סירב להתייחם לפרשה,
ואמר ל״העולם הזה״ רק זאת :״זהו עניין
ביני לבין עורכי העיתון!״

פרס סמך על שתן
זהו סוד כישלונו של שימעון פרס, בשלב הראשון של
מהלכיו המדיניים:

כאשר הביא לקאבינט, בשבוע שעבר, את
הצעתו לוועידה בינלאומית, הוא סמך על כך
שאריאל שרון יערוק ממחנה הליכוד ויתמוך בו.
הצבעתו של שחץ, שנותר עם חבריו וגרם
לתיקו, שיבשה את תפריטו של פרס.

פח חיזק את השמאל
החלטת הממשלה לקבוע תעריפי שבר־לימוד
נפרדים ליהודים ולערבים עוררה בעם גם בקרב
עסקני הסטודנטים מן הימין.
פומבית, תומכים העסקנים בהחלטה הגיזענית. אולם שלא
לפירסום הם מתחו עליה ביקורת קשה. לדעת רבים מהם
היתה זו טעות טאקטית חמורה, שדחקה אותם לעימות עם
הרוב הגדול של ציבור הסטודנטיס והמימסד
האוניברסיטאי.

״הטימטום של פת,״ אמר אחד מעסקני
סטודנטיון ,״חיסל את הסיכויים שלנו בבחירות
הקרובות לאגודת הסטודנטים.״

סוריה, לבנון נגיד־שן פת
גירעון פת ממשיך במאמציו להזכיר את קיומו הפוליטי
בכל מחיר. ביום השני בלילה, בפגישה עם אנשי־עסקים
מחו״ל. הוא הכריז הודעה מדינית, בזו הלשוז:

״ככל שהסורים נכנסים עמוק יותר ללבנון
ומסתבכים בה, בך ישראל מרוצה יותר!״

מנכ״ל מיפלגתי למישפטים יצחק שמיר ואברהם שריר נפגשו השבוע לדיון
בעניץ מינוי מנכ״ל חדש למישרד-המישפטים
והחליטו לחפש מועמד מתאים משורות הליכוד.
זהותו המיפלגתית של המנכ״ל, הם החליטו, תהיה חשובה
ביותר במיקרה שיוחלט להקדים את הבחירות. מנכ״לי־המישפטיס
עד כה מונו לפי שיקולים מיקצועיים בלבד,

מועמדותו של אברהם בריר, ידידו של שריר,

מאורת תנים
בבית־הקברות
מאורת־תנים התגלתה בשבוע שעבר
בתוך קבר בבית־הקברות בחולון.
אשה שביקרה ליד אחד הקברים, בגוש
8חלקה ,4הבחינה בראש חיה שהציץ
מתוך אחד הקברים הסמוכים. כשפנתה
לעובדים במקום, הם לא האמינו וכינו
אותה ״משוגעת״ .אולם אחרי שהתעקשה,
ניגשו לקבר, דפקו על המצבה, ואז הגיח
מתוך מחילה באדמה התן, ממין נקבה,
ועימה עשרה גורים.
החיה וגוריה שילמו מחיר יקר על המקום
שבו בחרו: העובדים במקום הרגו את
כולם.

ריתלננן על כהנא
ונחבל בראשן
יעקב צרפתי בן ה־ 20 מחיפה נפגע ביום
הראשון השבוע מאבן בראשו.
האבן צנחה עליו כאשר נכנס לביתו, שממנו נעדר יומיים.
מסתבר שדלת־ביתו היתה ממולכדת מבפנים, כך שפתיחתה
הפעילה מנגנון פרימיטיבי, הקשור בחוט, שנועד להרוג את
הנכנס. צרפתי נפצע ונזקק לשמונה תפרים בראשו.

צרפתי, לשעבר פעיל של ב״ך, התפרסם לפני
שנה כאשר התייצב במערכת ״העולם הזה״,
וסיפר כי נשלח על־ידי מאיר בהנא להצית את
מישרדי-השבועון. מאז הוא נרדך על־ידי
ביריוני כהנא.
בשבוע.שעבר הוא התראיין על כהנא במקומון התל־אביבי
העיר, סיפר שהתלונן עליו במישטרה ושהוא מתכוון
להגיש נגדו תביעה מישפטית. לדעתו, התקיפה היא נקמה
על הראיון.

ייאסרו צילומים
בבתי־מישפט
הנהלת בתי־המישפט עומדת להורות למישטרה
לאסור על צלמי-העיתונות לצלם עצירים
אולמוודהמישפט ובחדרי־בתוך
*ולמור י
ונאשמים ׳
המעצר.
הנימוק: הבזקי המצלמות מעוררים התרגשות ומהומה
וגורמים להפרת־הסדר.

אדרי מעכב האיחוד
בגלל אווירת אי-הוודאות הפוליטית מתעכב
האיחוד המתוכנן בין שתי חברות־הבניה
ההסתדרותיות, שיכוך עובדים וסולל׳־בונה.
הסיבות לעיכוב הן כביכול כלכליות, אולם האמת היא
שרפי אדרי ומוטה גור חוששים לבצע את התוכנית, ערב
בחירות אפשריות, מפני שהיא כרוכה בפיטוריו נרחבים.

רפול מוכר ליורדים
רפאל איתן התחיל להפיץ את שמן-
הזית שלו בארצות-הברית, כשהוא פונה
לרגשות הפטריוטיים של הישראלים שהיגרו
לשם. מודעות המשבחות את השמן
מתפרסמות החל מהשבוע בעיתונות היורדים
העברית באמריקה. מחיר הבקבוק
(ללא ציון תכולתו) 9.99 :דולר.

קולטים ומטיילים
גם סמנכ״ל מישרד־הקליטה, אפריים כהן, הצטרף לקולטי־העליה
המשוטטים בחו״ל. הוא יצא השבוע לדרום־אפריקה,
להביא עולים, אף שבמישרדו טוענים כי אינו יודע
אנגלית.

כמעט כל הצמרת האמורה לטפל בקליטתם של
עולים אפשריים מברית-המועצות נמצאת
כרגע בצפון־אמריקה: השר יעקב צור, השר
דדד לוי, אריה דולצין וחיים אהרון, ירד מחלקת
העליה והקליטה בסוכנות.

נדחה מיגר עמיר
מינויו של ניצב גבי עמיר כסגן מפכ״ל
המישטרה נדחה למועד אחר, בגלל הפירסומים
המוקדמים בעיתונות.
המפכ״ל, דויד קראוס, התנגד למינוי הצפוי, שהוא פרי
יוזמתו של שר־המישטרה, חיים בר־לב.

גאון לא מעניין
ניסים גאון, המביך בארץ, מחזר אחרי
העיתונים היומיים ומבקש להתראיין.
לאכזבתו, אין עד כה מי שיקפוץ על המציאה.

עוד עיסקה בחולון
עוד עיסקת נדל״ן גדולה בקריית בן־גוריון בחולון: החברות
דנקנר וסאדאב יבנו במקום 189 דירות, כשבעלת הקרקע,
שיכון־עובדים, תקבל ״ 289 מהפידיון.

מבול המכירות הפומביות קניינים מחו״ל, אספנים עשירים בארץ ומוסדות״מחקר
מתכוננים לשלוש מכירות פומביות גדולות שייערכו כמעט
בו־זמגית. בשבוע הבא.

הערך המינימאלי של הפריטים, בעירך חפצי
אמנות ויודאיקה 10 :מיליון דולר.

המכירה הראשונה תהיה של סותיבי בירושלים, השניה
בגלריה בן־עמי בתל־אביב והשלישית בגלריה של הסוחר
ישעיהו יריב, גם היא בתל־אביב.

אברבנאל ייעץ לנאסיא
הפרופסור שלום אברבנאל, מבית־הספר למתמטיקה
באוניברסיטת תל־אביב, נבחר כיו״ר איגוד האוניברסיטות
האמריקאיות לחקר החלל(יו־אס־אר־איי) ,גוף המייעץ
למינהל החלל האמריקאי(נאס״א).

אוניברסיטת תל-אביב היא המוסד האקדמי
היחידי מחוץ לאמריקה החבר בגון! זה.

חמת בכנסת
בקומה הרביעית של מישכן-הכנטת
נשלמות ההכנות לפתיחתה של חנות־מז־כרות.
זוהי הפעם הראשונה שבמישכן נפתחת
חנות מיסחרית, מלבד המיזנון. החנות
תהיה בהנהלת מוסיאון־ישראל.

הנוטע יבקש
לעמנד לדין
מובארב עוואר. מהמרכז הפלס טיני ללימודי אי־אלימות.
מתכוון לפנות בשבוע הבא לשופטת מרים נאור
ולבקשה לצרף את שמו לרשימת הנאשמים במישפט־הנטיעות
בכפר קטנה.
עוואד היה בין יוזמי הנטיעות. בט״ו בשבט לפני שנה וחצי.
בשטח המריבה בכפר שבגדה המערבית. אנשי הסיירת
הירוקה עקרו מייד את השתילים, והפרקליטות הגישה
לאחרונה כתב־אישום נגד 13 משתתפים. על השגת־גבול,
בטענה שהמדובר בקרקעות־המדינה.

במרינה

ניקמת1

העם

א בו־ ח צי ר א
לימית בישראל. אחר־כך הפך הליכוד
את העדתיות לדיגלו המיפלגתי. וכוחה
של תמ״י הצטמצם משלושה מנדטים
למנדט אחד בלבד בבחירות האחרונות.
שהוקדמו, ביוזמתה.
לכל הנפשות הפעילות בזירה הפוליטית
היה ברור כי אבו״חצירא —
פוליטיקאי ממולח ומנוסה — לא ירוץ
תחת הדגל של תמ״י בבחירות הבאות,
ויעדיף לנווט את עצמו לתוך אחד
משני הגושים הגדולים. רמזים בכיוון
זה אכן נרמזו לעבר שני הצדדים במשך
חודשים רבים.
שימעון פרס דאג מאז ומתמיד להפגין
גם חברות כלפי אבו־חצירא, ובימי
כהונתו כראש־ממשלה דאג לכלול את
שמו בכל אירוע זוהר ייתר או נוצץ
עוד יותר.
פרס סבר בוודאי שכך הוא מבטיח
לעצמו את קולו של אבו־חצירא בבוא
השעה, אם כי ניתוח הגיוני מוביל
למסקנה שונה: קהל הבוחרים של אבו־

^ יה היה פוליטיקאי צעיר ומב־
1 1טיח שהוצמד לו דרך־קבע שם
התואר. מבריק״ .לפתע־פיתאום, דווקא
בשלב שבו היה מלא וגדוש
בתוכניות חדשות, שקרמו עור וגידים
בינמיפלגתיים. פשטה המישטרה על
מישרדו. בכך התחילה תקופה ממושכת
שיל מאבקים מישפטיים. מכאן
ואילך, הוזכר רק בהקשרים כמו
.המישפט״ .בית־סוהר״ ודומיהם.
לפתע״פיתאום. ביום בהיר אחד. נודע
לו כי אישיות מישפטית בכירה,
שלחמה בו מילחמת־חורמה, התבטאה
בפורום פרטי שיש לה הירהורי־חרטה
על מה שאירע. זאת היתה קרן־האור
שהפוליטיקאי חיכה לה בסבלנות רבה.
הדברים נאמרו בנוכחות אדם המחשיב
עצמו בידידו, ושהוא גם חייב לו
את פיסגת־הקריירה שלו.
ממולח ומנוסה
ץ ה מה שאירע לפני כמה חודשים
( לחבר־הכנסת אהרון אבו־חצירא.
בעת היותו שר־הדתות, ודווקא בתקופה
שבה רקם מהלך פוליטי שהיה
משנה את המפה המיפלגתית בישראל,
פשטו אנשי היחידה המפורסמת של
בנימין זיגל על לישכתו. אבו־חצירא
נאלץ להמיר את העסקנות הפוליטית
והדתית במאבק מישפטי אינטנסיבי,
שהסעיר את המדינה והקצין את הפער
העדתי.
כר עלתה תמ״י על הבימה הפו־

ללונדון
^ עוד הרמזים נרמזים בזהירות,
ואבו־חצירא נתון בלבטים לגבי
המשך דרכו, הפתיעו אותו ידידיו, זוג
המיליונרים ליליאן ויין וסטיב שלום,
הנמנים גם כן על ידידיו הקרובים של
פרס, כשבפיהם הסיפור הבא: בעת
פגישה חברתית עם פרס, סיפר להם זה
בנונשלאנטיות ששוחח עם יצחק זמיר,
מי שהיה היועץ המישפטי לממשלה.
השיחה נערכה בעת שכיהן פרס כ־ראש־ממשלה,
והתקיימה במיסגרת
תפקידיהם של השניים, ובתקופה של
מתיחות ביניהם. ומה אמר זמיר, לדיברי
פרס? שבמחשבה לאחור יש להצטער
על מה שנעשה לאבו־הצירא.
השיחה התקיימה בעת שרפי לוי,
דויד בלס ומפורסמים אחרים כיכבו
במדורי־הפלילים בתיקשורת, ובהקשר
זה נאמרו הדברים. זמיר סבר, לדיברי
פרס. שעל רקע זה היה הטיפול באבר
חצירא מוגזם.
מששמע אבו־חצירא את הסיפור,
נדבק בהתלהבותו של הזוג ויין־שלום,
שהאמין גם קודם לכן בצידקתו ותמך
בו לאורך כל הדרך.

איד לעבור על 8גי
הגיהינום מגלי להתרסק
צרפתי בשם פיליפ פטי, אלוף ההליכה
על חבל, עבר על פני גיא בן־הי-
נום בירושלים, מרחק של 300 מטרים,
בגובה של 60 מטרים.
מי שרצה, יכול היה לראות בכך אלגוריה
למצב המדינה.
גיא בן־הינום העניק את שמו למושג
גיהינום. כי בגיא זה נהגו, בימי הכנענים,
להקריב בנים למולך, פולחן
אכזרי שהיה קיים בתרבויות קדומות
רבות.
לעבור מעל לגיהינום על חבל דק,
כשכל טעות עלולה להביא לריסוק עצמות
— זהו משל לחיים בכלל, ולחיים
המדיניים של אומה ריבונית בפרט.
השבוע, כאשר התנדנדה המדינה
על החבל, בלי ממשלה מתפקדת, בלי
קו־מנחה מוסרי, בלי מדיניות מוסכמת,
היתה להרפתקתו של התעלולן הצרפתי
משמעות סימלית מיוחדת.

הממשלה
ה שמצה עצמית
מי טוען שהציונות היא
ניזעגית? ממשלת־ישראל,
בהחלטה על שכר־הלימוד

לפני שלוש שנים הפיל אבו־וזציוא את
ממשלת הליטו. השבוע חזו לתמוו בליכוו.
האם היתה בכו נקמה אישית בשימשן פוס1
חצירא עשוי להשתלב ביתר־קלות
בקהל־הבוחרים של הליכוד מאשר בק־הל־הבוחרים
של המערך. גם אבו־חצירא
עצמו ישתלב ביתר־קלות בצמרת
הליכוד, אם כי דיעותיו הפוליטיות
מתונות יחסית.

עד חבל דק

הצעד הבא היה, כמובן, לפנות אל
ידידו הטוב פרס. הוא ציפה שפרס
יפרסם את הדברים וכך יטהר את אבו־חצירא
פומבית מהכתם שדבק בו.
שום דבר לא קרה. פרס ואבו־חצירא
קיימו שתי פגישות בעניין זה. פרס
הבטיח, אולם רצה לבדוק זאת בשנית,
בשלישית וברביעית. הוא רצה לשוב
ולפשפש בניירותיו. זה היה תמוה, כי
המדובר בשיחה בארבע עיניים ולא
מתקבל על הדעת שנערך במהלכה
רישום כלשהו. הוא ביקש שמקורביו
יבדקו זאת טלפונית עם זמיר, השוהה
בלונדון. הוא ביקש להרוויח זמן.
בקרב המעגל המצומצם של יודעי־הסיפור
הילכה בדיחה :״נו, עוד לא השיגו
בטלפון את לונדון?״ חלפו חודשים,
חלפו תיקוות.
לפני כמה שבועות פגש פרס את
אבו־חצירא (בנוכחותי) ושפע כלפיו
ידידות ומחמאות .״אהרון,״ אמר ,״מתי
אנחנו מדברים?״ פרס עור הוסיף דרו־ההלצה
:״אני עסוק? יש לי כל הזמן
שבעולם״...
השניים הבטיחו ליצור ביניהם קשר
טלפוני, קשר שלא נוצר עד עצם היום
הזה.
קרוב לוודאי שהמישקע הריגשי,
שנוצר אצל אבו־חצירא בעקבות סיפור
זה, השפיע על סיכומיו (בעל־פה,
עדיין) עם נציגי הליכוד בשבוע שעבר,
בטרם הספיק צוות-המערך(משה שחל.
רפי אדרי ועוזי ברעם) להיפגש איתו.

דפנה ברק

לפני שנים החליטה עצרם־האו״ם כי
הציונות, כמוה כאפארטהייד בדרום־
אפריקה, היא תורה גיזענית.
ישראל הזדעזעה, וכמוה חלק מר־עת־הקהל
העולמית. אך השבוע היה
נדמה שממשלת־ישראל יוצאת מגיד־רה
כדי להוכיח בדיעבד שהמדינה הציונית
היא אכן מיבצר הגיזענות.
מי נשאר בהו?},האבחנה בין יהודים
וערבים בחיי היום־יום של המדינה
עוברת כחוט־השני בכל תחומי־החיים.
אולם מעולם לא הוצהר על כך
בפה מלא. ההנחה היתה כי אפליה זו
היא מצערת ובת־חלוף, וכי ברבות הימים
תשתדל המדינה להגשים את העקרונות
של מגילת־העצמאות שלה,
המבטיחה שיוויון מלא לכל אזרחיה,
בלי הבדל דת וגזע.
לפני כמה שבועות הכירה הממשלה
בפעם הראשונה רישמית בקיום האפליה
הממוסדת. הרבר בא דווקא על רקע
חיובי־כביכול. הממשלה החליטה
להעניק לדרוזים ולצ׳רקסים במדינה
מעמד שווה לזה של היהודים.
משמע: עד כה לא היו לדרוזים ול־צ׳רקסים
מעמד שווה ליהודים.
משמע: מי שאינם יהודים, דרוזים
וצ׳רקסים, ממשיכים להיות מופלים
רישמית. זה כולל יותר מ־70׳ 15 של
אוכלוסיית המדינה בתחום הקו הירוק
— האזרחים הערביים שדתם מוסלמית
ונוצרית.
מוניות, לא משאיות. השבוע
הוסיפה הממשלה על מעשה מביש זה
החלטה חמורה פי כמה.
אחרי זעזועים מתמשכים בקשר
לשכר־הלימוד באוניברסיטות, החליטה
הממשלה רישמית להפריד את אוכלוסיית
הסטודנטים לשני מחנות: מי
ששירתו בצה״ל ישלמו שכר־לימוד בסך
1050 דולארים, מי שלא שירתו
ישלמו 1550 דולארים.
את ההחלמה יזם שר־המדע, גירעון
פת, איש המיפלגה הליברלית. פת כבר
הציע בעבר הצעה ליברלית ומדעית
דומה: שהערבים אזרחי־ישראל יקחו
מוניות ויעזבו את הארץ. בכך נבדל מן
הרב מאיר כהנא, המציע להעמיס את
הערבים על משאיות.
התירוץ הרישמי — לפצות את מ־שוחררי־צה״ל
על שנות שרותם — לא
שיכנע איש. אילו רצו בכך, ניתן היה
לפתור את הבעיה בצורה הוגנת, על־ידי
תשלום פיצוי ישיר לכל אדם המסיים
את שרותו הצבאי. איש לא היה
מתנגד לכך. הדבר היה זוכה בתמיכה
כללית.
מאחר שהממשלה לא בחרה בדרך

זו, היה ברור כי המטרה שונה לגמרי.
קיץ חשוך. היו לכך תקדימים בעבר•
בלשון
הפוליטית הישראלית נכנס
בשעתו המושג קי״ץ. אין זו עונת־ה־שנה,
אלא תופעה חשוכה יותר. קי״ץ
— ראשי התיבות של קיצבת־יוצאי־צבא
— היתה אמתלה שקופה להפליה
מחפירה בין מישפחות בתחום הרווחה.
ניתנה קיצבה לילדים יהודיים, ונשללה
הקיצבה מילדים ערביים.
הנוהל הבטיח הפרדה לאומית ברורה,
כי הקיצבות לא ניתנו רק לבנים
של המשרתים בצה״ל, אלא גם לקרוביהם
ולקרובי־קרוביהם של המשרתים,
כך שכל ילד יהודי קיבל קיצבה,
וזו נשללה כמעט מכל ילד ערבי.
ברור כי החלטת השבוע היא המשך
לקו זה.
נומרום קלאוזום. למרות שיש יהודים
שאינם משרתים בצה״ל, ויש
ערבים המשרתים בצבא, ברור כי ההחלטה
באה להפריד בין יהודים לערבים.

שהיה הממונה על מחוז־הצפון,
ישראל קניג, חיבר בשעתו מיסמך ובו
הציע, בין השאר, למנוע חינוך גבוה
מערבים רבים. שמו של קניג הפך שם־
נרדף לגזענות. ההגיון שבדבריו: המדינה
היהודית אינה זקוקה לערבים
משכילים.
החלטת השבוע ממסדת גישה זו.
היא גם מזכירה מושג הלקוח מן המילון
הקלאסי של האנטי־שמיות: נומרוס
קלאוזוס.
מושג זה רדף את היהודים בארצות
רבות. נומרוס קלאוזוס (״סעיף מיס־

שר פת
ליברלי ומדעי
פרי״) בא לקבוע את המיספר המרבי
של היהודים באוניברסיטות.
כבוד למדינה. החלטת הממשלה
עוררה מייד מחאה חריפה — לא רק
אצל הערבים, אלא גם מצד סטודנטים
ופרופסורים יהודיים. היו שהציעו מעין
מרי אזרחי, על־ידי הפרת ההחלטה. היה
זה לכבודה של מדינת־ישראל.
אם תעמוד החלטת הממשלה בעינה,
היא תספק לכל אויבי ישראל תחמושת
שלא תסולא בפז — תרתי משמע.

אלוהים רוכב
עד אופניים

עדת רבנים וליצנים
מובילה ילדים אל הדת* .
ברחבת בית־הספר נצח י שראל
בפתח־תיקווה הצטופפו עשרות ילדים
שהגיעו לתהלוכת ל״ג בעומר, שאותה
אירגן סניף חב״ד בעיר. על הבימה עמד
רב ודיבר על מהות החג וחשיבותו.
הילדים לא התעניינו בדיברי הרב.
הם חיכו בקוצר רוח לחלק הבא בתוכנית
— ״לוליינים במופע מדהים של
להטוטים״ ,כפי שהובטח במודעה
שקראה להם לבוא לאירוע.
על ראשי הילדים היו כובעים, כמו־
(המשך בעמוד )9
העולם הזה 2594

^ העסקים שר מישכחח השו גאל
׳ * י הווביץ נתונים בצוות. הם זקוקים
ועזות תאוצו.
^ ויבין מערידיס עריו: הוא הצטוו
לליכוו תמוות תמיכה בעיסקי

בידי איש השומר הצעיר) .כאשר מת
מאיר יערי, מנהיג השומר הצעיר, ביקשו
ממני אנשי השומר הצעיר שאספיד
אותו בשם הממשלה, ועשיתי זאת ברצון.
אני רוחש עד היום כבוד גדול
לקיבוץ הארצי, אבל לא לפוליטיקאים
הקטנים שלו. אני בטוח שחבר־הכנסת
אלעזר גרנות אינו שותף לריבות
כאלה.״

ביום הראשון השבוע פורסמה
שאילתא דחופה, שהגיש
יו״ר סיעת-הליבוד בכנסת, ח״ב
חיים קוסמן (ליכוד) לשר-
האוצר משה ניסים (ליכוד)
בעניין העסקים של מישפחת
השר הורביץ.
קופמן דרש מן השר ״לבחון מחדש
את האשראי הממשלתי, הניתן למש־ביר
ה מרכזי לצורך שיווק מוצרים
הנמצאים בפיקוח ממשלתי, לאור
נתונים שיש בירי, שלפיהם מנוצל
האשראי על־ידי המשביר לחיסול
גורמים פרטיים.״
השאילתא מרבה בנתונים להוכחת
דבריו, והיא מסתמכת על חוזר של
המשביר ה מרכזי שנמסר לקופמן
על־ידי יונתן הורביץ. המשביר מציע

שר יגאל הורביץ עם שר־האוצר
קפיצה מהמערך לליכוד
הצפויה של שר־האוצר, ובין המעבר
של ייגאל הורביץ לליכוד.
״יגאל הוא איש ארץ־ישראל השלמה,
כמו(בן־דודו) עמוס הדר. אני לא
חושב שהוא מאושר מהמישחקים הכלכליים
של בניו.

״אני מניח כי לא קיבל הבטחה
מפורשת מסרם לגבי הבחירות.
״אני
לא חושב שאם יפרוש מהגוש
של המערך בממשלה (הממשלה מורכבת
מ־ 12 שרי גוש הליכוד 12 ,שרים
מטעם גוש המערך ושר מהמפד״ל)
יהיה ניתן להוציאו או להחליפו. רק
ראש־הממשלה יכול לפטר שר, ויהיה
רוב לליכוד בממשלה.
״אני לא יורע על קשרים כלכליים
של המישפחה. אני יורע על המאבק
של חברת העובדים באשראי נגדם,
וזה לא יפה.״

היחלצותו של קוסמן לעזרת
בני-הורביץ נעשתה בזריזות
מרשימה, ביהוד לאור העובדה
כי פנייה שלהם לחייב חיים רמוז

לחקראות בעימ

לכבוד
ח״ב חיים קאופמן הננסח ירושלים.

בניס יואב ויוני הורביץ
בעיות של מיליונים
^ מודעה היתה נחרצת :״מרכז
1 1רפי — אומץ״ החליט להתנגד
לוועידה בינלאומית וגם להקדמת הבחירות.
בכך תמך לחלוטין בעמדת הליכוד.
לכאורה
זה היה מוזר. ולא רק מפני
שמיפלגת ״רפי־אומץ״ היא גוף פיקטיבי,
פחות או יותר. אלא גם מפני
שהשר הורביץ יושב בממשלה על־חש־בון
המערך. כחלק מן הגוש שבראשו
עומדת מיפלגת־העבודה.

לכן לא היה זה מפתיע שיריביו
של ייגאל הורביץ טענו
שלא היתה זאת הכרעה פוליטית
רגילה, אלא שהיתה
קשורה גם בעניינים מסוג אחר:
עסקיה של מישפחת השר
הורביץ.

זאת היתה, כמובן, עלילה. היא נולדה
על רקע האווירה הכללית של
קניית־סיעות, מיסחר־בסוסים ושיחוד
ח״כים, שהשתררה בצמרת המדינה.
וזו העלילה: בניו של השר, יוני
ויואב, גייסו את הליכוד כדי למנוע
מיריבם הגדול, המ שביר ה מרכזי להציע
ללקוחותיהם תנאי־מימון טובים
יותר, ולמשכם אליו. השר יגאל הור־ביץ
החליט, כביכול, לתמוך בליכוד
כדי שזה יסייע לעסקי בניו לצאת מה״

בוץ שאליו נקלעו אי־אפשר
* לפטר שי!
ץ ץם ע־שקרים זה נסמך על כמה
1₪עובדות, נכונות לעצמן: מצב

עסקי בניו של הורביץ הוא בכי רע,
ואם לא יקבלו סיוע מיוחד ממוסדות
המדינה ומן הבנקים הגדולים, קשה
לראות כיצד ימשיכו לתפקד.

• השר ייגאל הורביץ הודיע
שהוא עוזב את חברותו בממשלה
מטעם המערך, ומצטרף
למחנה־הליכוד, תוך שמירת
מקומו בממשלה.
• רק לפני שלוש שנים החליט
חבר־הכנסת אהרון אבו־חצירא להפסיק
את תמיכתו בליכוד ולתמוך במערך,
וגרם בכך להפלת הממשלה ולהק־רמת
הבחירות, תמורת סיוע של קונצרן
סולל בונה, הקשור במערך, לעסקיו
של ניסים גאון בניגריה. גאון מימן
את תנועתו של אבו־חצירא. פרשה זו,
שאני חשפתי אותה, מהווה, לדברי
מוציאי־השקר, דוגמה למה שעושה
עתה השר ייגאל הורביץ.
כאשר סיפרתי לשר הורביץ על
עלילה זו הגיב :״אלה הן שטויות. איש
לא יעזור לא לי, ולא לבנים.
״מאז שהצטרפתי לממשלה, איני
עושה מאומה בעיסקי הבנים. לא
התערבתי, ואיני מתערב, כדי שלא

יהיה כל פיתחון־פה.
״אני עם הליכוד במדיניות״החוץ.
אני עם המערך בנושאים הכלכליים.
״שאלת ארץ־ישראל השלמה הפכה
עכשיו למכרעת, ולכן אני עובר לליכוד.
אם יהיו בחירות, נלך לבד או עם
הליכוד. אינני מבין למה מוסדות הקשורים
בקיבוץ הארצי שותפים למעשים
כאלה (המשביר ה מרכזי מנוהל

בהמשך לשיחתנו אני מעביר אליך דוגמת חוזר המדבר
בעד עצמו.
החברות הפרטיות אינן יכולות לעמוד בתנאי תשלום המופיעים
בחוזר זה, נאשר אינן מקבלות הסיוע הכספי הן מהממשלה והן
מהסוכנות, אותו מקבל המשביר המרכזי באמצעות א ר גוני
הקניות שהם בעלי ר,משביר. תנאי התשלום של הספקים הינם
שוטף 30 יו ם.
אודה לך על, טיפולך בנושא זה.

מיכתבו של יונתן הורביין לראש סיעת־הליבוד
שאילתה לשר־האוצר

מהמערך לא הניבה צעדים מיידיים.
ח״ם רמון אמר לי, כי יטפל
בנושא כאשר תגיע לוו־עדת־הכספים
שאלת הסיוע
למושבים.

לחקלאים אשראי ב־ 30 יום מעבר למה
שנהוג כיום.
קופמן הסביר לי כי למד מיונתן
הורביץ שהמשביר מקבל מן הממשלה
אשראי לתקופות ארוכות, ואינו מעביר
את כולו לחקלאים, לגבי מוצרים שבהם
הוא מונופוליסט. את עודפי האשראי
שיש לו מהמימון הממשלתי הוא
מנצל לפגיעה במתחריו, בעיקר
לבעיות הכלכליות של בני
הספקה של בני הורביץ, והגרעין של
דן כהן. חוץ מזה, הסיוע שמעבירה 1 1הורביץ נראות חמורות באמת.
בהתאם למקורות מהימנים, קבוצתם
הממשלה למושבים עובר להמ שביר
באמצעות אירגוני־הקניות. גם סיוע
חייבת כ־ 17 מיליון דולר לבנק
ממשלתי זה מנוצל על״ידי המשביר
לאומי, ועוד 13 מיליון דולר לבנק
,הפועלים. קיימים גם חובות בשוק
להתחרות ביריביו.
האפור בסכום של כשישה מיליון
בשיחה אמר קופמן כי הוא עוזר
דולר, מהם חמישה לאירגון הקניות
לעניין עצמו, ולא לבני הורביץ. הוא
של המושבים בצפון.
הכחיש כל קשר בין עזרתו והעזרה

מצב
^ קטטטדופלי

מול חובות בסדר גודל כזה, יש
ביטחונות שאינם מגיעים למחצית
החובות. גם החברה הציבורית הרשומה
בבורסה, אורן מבנים, הפסידה למעשה
את כל הונה.
באחרונה הוכנה תוכנית־הבראה,
הנמצאת בדיון בוועדת־האשראי של
בנק לאומי. חברי ועדת־האשראי,
שהם חברי מועצת־המנהלים של הבנק,
מקבלים בקשות רבות מצד מקורבי
מישפחת הורביץ לסייע למישפחה.

כיצד הצליחו בני יגאל הדר־ביץ,
שלקחו מידי אביהם את
הניהול לפני כמה שנים, להביא
את העסקים למצבם הנוכחי?
לדיבריהם, הסיבה היא פשוטה: הקפאת
הדולר בשלוש השנים האחרונות.
הם קנו נכסים בהלוואות שיקליות
צמודות למדד, כאשר את הנכסים
השכירו בהצמדה לדולר. בגלל הקפאת
הדולר נוצר פער של עשרות אחוזים
בין מה שלוו לבין מה שהם צריכים
לשלם. נוסף על כך, הנכסים שקנו
נרשמו כערכם בהצמדה לדולר. הקפאת
הדולר גרמה בשלוש שנים לשחיקת
שווי הנכס ב־ 50 אחוזים.

התוצאה: הביטחונות שווים
חצי.
היו אנשי־עסקים רבים, שחזו את
הקפאת הדולר, ושברחו מכל הצמרה
אליו. בני־הורביץ טוענים כי הלוואות
רבות שלקחו, שהיו צמודות לדולר,
הומרו על־ידי הבנק, בניגוד לרצונם,
והפכו שקליות.
שחיקת המטבע גרמה גם להפסדים
כבדים לשותפויות שיש להם בוונצואלה
ובפורטו־ריקו. כך נמחקה כליל
ההשקעה שלהם ושל השותפים בוונצואלה,
שני מיליון דולר, ודבר דומה
קרה גם בפורטו־ריקו.
עמוד השידרה של עסקיהם הוא
אורן מיבנים, חברה רשומה בבורסה.
מאזנה האחרון של החברה, למארס
, 1986 מגלה את התמונה הבאה: הרכוש
הקבוע של החברה הוא 12.7מיליון
ש״ח (מזה מקרקעין .)7.3ההון
והקרנות, לאחר הפסדים בסך 3.25
מיליון ש״ח, הוא 1.8מיליון ש״ח.
התחייבויות לזמן ארוך של החברה —
3.2מיליון ש״ח. התחייבויות לזמן קצר
— 7.8מיליון ש״ח.
רואי־החשבון מציינים כי באפריל
1985 נעשה שיערוך שווי המקרקעין,
שהגדיל את שוויים ב־ 3.6מיליון ש״ח,
וכן שהוצאות־המימון בשנת המאזן היו
8.1מיליון ש״ח, לעומת 3.6בשנה
הקודמת. כל הכנסות החברה היו 2.8
מיליון ש״ח. מהוצאות המימון הפחיתו
4.2מיליון ש״ח, וזקפו אותם למקרקעין
ולבנייה.
קיימת תביעה נגד החברה של קבלן
בסך 800 אלף דולר.

מצבה של ״אורן מימים״
הוא למעשה קטסטרופלי.
מאזנה מציין כי חברת־הגג של בני
הורביץ, יריב, ערבה לכל ההלוואות
ומשיכות היתר של אורו. משיכות היתר
לבדן הן בשיעור של שלושה מיליון
ש״ח — בריבית הרצחנית של הבנקים.
לעסקי
הבנים יש יהלום בכתר:
מיגרשי המחלבות ברמת־גן, מול
בורסת־היהלומים. שם יש אישור לב־
(המשך בעמוד )38

— יגאל לביבי— — 7

מ1נ 1ד 1ג שד עיזאת נפסו

״מ שאומר שאנ
הומו־סבם ואד, ש־שלח
א ת אשתו דלילה!״
מארד רתוח לקראת יום חרא־שון
( היו ם שבו ייערך הדיון ב־בית־המישפט
העליון בעניין נפסוו.
ברח שאגי רפחר. יש לי רבה לפחד:
אני סופר את היביס עד אז, מנסה
להעביר אותם.
בה אני עושה עכשיו? רסתכל ב־סישחק־כדורגל
בטלוויזיה. בעד מי
אני? טוטנהם. בטח מרשים לי להסתכל
בטלוויזיה. להאזין לרדיו. ודאי ׳שאני
קורא עיתונים.
אני רב־ן ברוע הישתנה בצבי בשבועות
האחרונים. אחר־ שנע שנים שאף־
אחד לא האמין לי. כן. אני יודע: אף־
אהד לא האמין לי במשך התקופה הזאת.
אני מסכים שבל זה השתנה בגלל
התיקישורת.
אני עלול לשכת פה עוד שנה. שנתיים.
ואני בפחד.
ודאי שיש לי מה להגיד. אני מבין
גם שהמישפחה רוצה את טובתי. בכך
שרוצים את שיתוף־הפעולה שלי.
בטח ׳שמפריע לי כל בה שמפרסמים
עליי.
אם אני הומו־סכסואל? בחייך( :ל־בן־דודו
אמר ביום השבת אחר־ה־

צהריים- :מי שמאמין שאני הומו־סכסו
אל שיתן לי ללילה א חד א ת
אשתו ובתו -ויקבל דיווחים למחרת

כל הפירסומים כאילו יש ראיות
מוצקות נגדי על ריגול או בגידה. אין
שום ראיה מוצקה נגדי, חוץ מההודאה
שלי: הכל עלילות: יצמחו לי קרניים
אס עשיתי את מה שמייחסים לי
בשב־כ:
מה דעתי על יוסי גינוסר? מצירי
הוא יכול להיות גם ראש־ממשלה
במדינה הזאת, אבל אם אראה אותו
יושב בבית־הסוהר — אשמח: אם
מדינת־ישראל יכולה לחיות עם זה, מה
אני יכול לעשות? אבל מבחינתי ישמח
אותי לראות אותו יושב בבית־סוהר,
במקומי.

נסענו, עצרנו בתחנת־מישטרה. דני
שגיר נכנס לשם. יצאו אנשי השב״כ,
לקחו אותי למלון.
חשבתי עדיין שמדובר במשימה
באד׳יל(איזור דרום־לבנון) .לא הבנתי
בכלל מה רוצים ממני. רמזו לי כל
מיני רמזים, הסתובבו מסביב.
בהמשך הציעו לי לעבוד בשב״כ.

היו לי פרוז׳קטורים בעיניים.
אמרו לי שיביאו את אשתי. בוקר
אחד אמרו לי :״שלחנו אוטו לכפר.
והיא בדרך הנה. עוד מעט היא תגיע
לבדה. אם לא תודה — נכניס אותה
לחדר ונפשיט אותה לפני כולם״.
באמת, ב־ 5באותו יום, מכניסים לי
אותה לחדר. חשבתי: הכל אמת.
(בני־מישפחתו משלימים אתה
סיפור:
ב אותו היו ם טילפנו א לי ה ם
מהשב״כ, ויזמו במפתיע ביקור. בד־רך־כלל
באה היוז מ ה לביקורים
בימי־החקירות מצד בני־המישפ־חה.
חוקרי־השב״ב דרשו שהא שה
תגיע ללא ליווי של אחד מבני־ה־מישפחה
או בליווי של אחד מנכב־די־העדה.
אתרי
מ שא־ומתן הגיעו לפשרה

^ ים, ציצים
?! 1ומנוחה
ץ ה התחיל ביום שישי בבוקר(ביום
( .<4.1.80 בא סגן־אלוף דני שניר,
ואמר לי. :קרה משהו. צריך לנסוע
לקריית־שמונה.״

דד 1ף פחדי
הפחד שלט בשלושת הימים שבהם יצרתי קשר אמצעי ובלתי־אמצעי
אם האסיר העומד במוקד מה שבונה לפני כמה שבועות
פרשה ביטחונית חדשה עיזאת נפסו.
שמו של נפסו והפרשה הקרויה על שמו עלו לכותרות רק
בשבועות האחרונים. אולם עבורו התחילה הפרשה ב״ 4בינואר
.1980 יום שישי. השכם בבוקר, עת נלקח מביתו -כביכול
למשימה־צבאית -ומצא עצמו מנהל מאבק ממושך, עד לאחרונה
חסר־תיקווה.
נפסו נעצר בעיקבות מעצרו של ערבי בשם אבו־קאסם. יומיים
לפני כן. אבו־קאסם שעבר -טיפול־ בידי אנשי״השב־כ, הודה בכל
מה ששמו בפיו ועירבב בין היתר את שמו של נפסו.
את נפסו הכיר מכפר־שובה: אבו״קאסם היה אז מוכתר הכפר.
ואילו נפסו הועבר מתפקידו כקצידקישור של יחידה בדרום־לבנוו
ומונה למפקד באיזור. נפסו שירת כשלושה חודשים בלבד,
שלושה חודשים שעיצבו את שבע השנים הבאות בחייו: שבע
שנים של חקירות מאבקים מישפטיים, עד שהגיע לנחלה, ושוכן
בכלא״צבאי במרכז־הארץ.
כעת הוא זוכה יחסית, ביחס של כבוד ותנאיו משופרים. אחרי
מה שעבר. הוא יידע להעריך זאת.
מקורביו סיפרו לי שפחד שיעבירוהו לכלא אזרחי. שם ירצה את
עונשו בין רוצחים ופושעים מסוכנים, ויזכה להכיר את תופעות־הלוואי
והווי של הכלא. פחד זה רודף אותו.
מובן שהוא רדוף גם פחדים וטראומות נוספים. שהוטבעו בו
בעת שבע השנים האחרונות.
לכן פחד נפסו ליצור עימי קשר בלתי-אמצעי. אם כי הכיר
בחשיבות העניין עבורו ועבור מישפחתו.
ביום החמישי השישי והשבת נעשו נסיונות מתישים מצד
מקורביו לשכנע אותו שראיית־העולם שלו מעוותת. ושמחוץ ל־בית־הכלא
יש עולם בעל מושגים שונים שבי המפקד איני סגנו של
האלוהים.
נפסו רצה־רצה. אך שב וחשב נפחד, על התנאים המיידיים שלו.
לכן בימי שישי־שבת התקיים הקשר ביניגו בטלפון. בעזרת צד
שלישי אם כי בנוכחותי. התערבותי וטווח־שמיעתי.
ביום הראשון. בשעת־בוקר מאוחרת, נוצר הקשר הישיר בינינו.
נפסי. כך התרשמתי בימים אלה, שריי במתח רב, אפילו נוטה
להתרגז. אם כי מתחרט על כך אחרי״כן. מרבה להתלבט. מקווה,
מפחד.

נפסו עם סגן־אלוך יורם המיזרחי ורב־סרן סעד חדאד
-אשמח לר אות א ת יו סי גינוסר יושב בכלא!״

האשה שאירח

אז לקחו אותי לבית־סוהר.
אחר־כך התחילו החקירות. כל שעתיים
הוחלפו החוקרים. היו עשרה.
שנים־עשר בכל פעם.
אחרי יום של חקירות ללא הפסקה
היו מעמידים אותי בקור(בחודש ינו אר
)1980 ,עם תחתונים, במשך הלילה,
ואחר־כך ללא שינה, שוב אותן
החקירות. כל הזמן אותך השאלות. היו
מכניסים אותי פעם למיקלחת חמה
ואחר־כך — למיקלחת קרה. כל הזמן

איך השפיעה על נפסו ומישפחתו החלטתה של סיהאם, אשתו
הטריה אז, להתגרש ממנוי
התשובה הרישמית היא.. :כך היא החליטה. עם מתן פסק־הדין
( 18 שנים מאסר) .אנחנו לא מתערבים בהחלטה״.
בעת השיחות שניהלתי עם נפסו ובגי־מישפחתו נודע לי הסיפור
הבא מפיהם: כשנעצר נפסו. היו סי האם ונפסו בת חיל ת חיי־הנישואין
שלהם. בני״מישפחתו של נפסו עשו אסיפה מישפחתית.
והחליטו שאין לשתף את סיהאם הצעירה בטרדות הכלכליות
הכרוכות במישפטו הצפוי.
סיהאם עבדה אז בסופרמרקט, והוחלט שהיא ת ח סוך א ת משכורתה.
לפתע, בעיצומו של המישפט, נודע לנפסו העצור שאשתו
קנתה מכונית, מבלי להיוועץ עימו. נפסו הנזעם טילפן אליה מה כלא
והודיע לה שברצונו לנתק עימה כל קשר.
בני־המישפחה. וגם גורמים חיצוניים, ניסו לעשות שלוס-בית.
הרוחות נרגעו, אם בי הי חסים נותרו מתוחים.
לכן. כשהודיעה סי הא ם על כוונתה להתגרש מבעלה. שהפך
מעציר לאסיר, לא הופתע איש. גם לא ברור מי התגרש ממי. לנפסו
יש כיום קשר עם אשה אחרת. ואף מדברים שם על חיים חדשים
ומשוקמים.

פקודת־קבע

^ 1101ן
כמה עלתה הגנתו של נפסו
במשך שבע השנים הארובות!
שאלה זו מקבלת משמעות
נוספת, למיקרה שיזוכה לחלוטין
מההאשמות שבהן
הורשע, ויתבע את המדינה
תביעת״פיצויים. מספרים א חיו
נאגיאת ובן־דודו ניהאד:
״בכל פעם שהיה לנו כסף. הע ברנו
לידי עורך-דין צבי הדר.
זה הרבה כסף בשבילנו. אבל
פחות ממה שהגיע לו. הוא
עשה עבודה יסודית, השקיע
בכך שעות, מכיר כל פרט
ופרט בתיק של עיזאת.
״אחר-כך הלכנו לעורך־דין
דויד ליבאי. שותפו ביקש מ־איתנו
150 אלף דולר על ה התחלה.
לא יכולנו לעמוד ב כך.
המליצו לנו על עורך־דין
אריה קמר. הוא ביקש 100
אלף דולר. ביקשנו מהדר ש ישפיע
עליו להוריד ל* 70 אלף
דולר. סיכמנו שנשלם בשיב־עה
תשלומים חודשיים 10 -
אלפים דולר בכל חודש. זה
המון כסף בשבילנו.
״יש לנו חברים מהצבא ו אנשים
בעדה, שכל חודש יש
פקודת־קבע בבנק שלהם: יו״-
רד סכום להגנה של עיזאת.
״לפני כמה חודשים באנו
אל עיזאת ואמרנו לו: אנחנו
הולכים להשקיע עכשיו 500
אלף דולר בהגנה שלך. יש
תיקווה חדשה -שיקרנו לו -
אתה חייב להגיד לנו האם
אתה אשם. אתה יודע איזה
סכום זה בשבילנו. עיזאת
הסתכל לנו בעיניים ואמר:
אני לא אשם!״

תמונה של נפסו בלבנון, והכותרת שרשם על גבה
-אני מפחד!״

כלשהי. האשה( .סיהאם) ,הגיעה ב ליווי
של א חד מבני־הכפר. כפר ק־מא,
בשעה היעודה .1500 -השניים
המתינו והמתינו. ומ או מה לא אירע.
לבסוף. בשעה ,1700 נפתח ה שער.
הא שה הוכנ סה לבדה, כ הי א
מתוחה מחוסר־ידיעה והציפיה הארוכה.
שם פגשה א ת בעלה, שהיה
במתח רב. בעיצומן של חקירות
ואיומי ם בעניינה).
איימו עליי גם שיביאו את אמא

שלי וישימו אותה בכלא, בין פרוצות.
איימו שיזריקו לי זריקה שאחריה לא
אוכל להביא ילדים ואני האמנתי שהם
מסוגלים לכל הדברים האלה! היו
רגעים שחשבתי שאולי בכל־זאת עשיתי
משהו, ואני לא זוכר.
כשהודיתי, לא היה לי איכפת מכלום.
חשבתי: העיקר שיצאתי מהגיהינום
הזה!
גם אני שמעתי על הצורה שמתכוננים
להביא אותי לבית־המישפט ביום
הראשון. כן, כן, ניידות. שוטרים. הכל.
ודאי שאני מבין את הכוונה. ודאי
שינסו להציג אותי כאיזה מרגל מסוכן.
(לבני־מישפחת נפסו נודע. כי יש
כוונה ל ה בי אאת עיז א ת נפסו ל־בית־המישפט
העליון תח ת שמירה
כבדה וראוותנית. למען יראו ויי ראו.
בני־המי שפחה ידעו עד כמה
מגוחך הרעיון. שכן בתקופה הקרי טי
ת יותר. בעת מישפטו של נפסו.

נפסד בתפקיד
״מה אעשה כשאשתחררז״
שמרו עליו רק בני־המישפחה. השוטרים
עזבו אותו לפרקי־זמן בידיה
ם הנ א מנו ת של בני־עדתו הציר־קסים,
ונסעו לסידוריהם. על דעתו
של נפסו ל א עלה ניסיון בריחה. גם
הו א וגם בני־מישפחתו ידעו להע ריך
אתהא מון שניתן בהם .״מילה״
אצל מישפחת־נפסו זהו ערך. יותר

מאשר מושג.
כשניסה פעם שוטר־צבאי חדש
לכבול א ת נפסו לשרוולו, התפרעו
בני־מישפחתו. נפסו ל א נכבל עוד.
ל א נכבל ול א ברח).
אני ממש מתוח לקראת היום
הראשון. אני לוקח בחשבון את האפשרות
שאשאר פה עוד שנה־שנתיים,

נפסד במרג׳־עיון ובגליל
ה א מנ תי שהם מ סוגלים לכל הד ב רי ם האלה!

חושב על הכל. חושב הרבה על כמה
כסף זה עולה למישפחה שלי ויודע
שהם עושים הכל למעני. אני יודע שהם
רוצים רק את טובתי. לכן לא נעים
לי מכל המתח שיש לי איתם ביומיים
האחרונים.
מה אעשה כשאשתחרר? קודם־כל
אני רוצה לנוח ניהאד, בן־דודו
האילתי, הציע לו ביום השבת, בנוכחותי
:״נסדר לך ים, ציצים ומנוחה
בזה הסדר.״)אחר־כך?
הכרתי לאחרונה נערה שמוצאת־חן
בעיניי. אני רוצה להתחתן איתה ואני
מקווה שתסכים(על פי בק שת המיש־פחה
אינני מפ רט תאת שנאמר ב יום
ה שבת בטלפון בנקוד ה זו) .אני
רוצה לשרת את המדינה. אלוהים גדול.

במדינה
(המשך
מעמוד )6
בן. הכובע היה אחת המתנות הרבות
שהובטחו לכל ילד שיבוא.
״כובע מיוחד, שי לכל משתתף ״,כך
הובטח במודעה, ועוד ״פרסיס יקרי־ערך
יוגרלו בין המשתתפים. מצלמות,
מחשבים ועוד ועוד. הפרס הגדול —
אופניים״.
מה צריך לעשות כדי להשתתף
בהגרלה? לחבוש כובע, להשתתף בתהלוכה
וזהו.
זוהי, ללא ספק, ד רו טובה וזולה
למכור את אלוהים לילדי־ישראל.
יצר הרע. לאחר הופעת הלהטוט־נים
החלה התהלוכה לצעוד לעבר גן
ציבורי, הנמצא בחלק אחר של העיר.
הכבישים נחסמו, ואנשים רבים נעצרו
והביטו בתדהמה בעשרות ילדים הצועדים
בעיקבות רבנים ארוכי־זקן, כשהם
צועקים בגרון ניחר פסוקים מהת־נ״ד•
דויד
מלך י שראל הוא שלאגר ידוע
ומוכר, אבל יש גם שירים חדשים.
באחד מהם הרבנים שואלים והילדים
צווחים תשובה: משתתפות שתי מקהלות

מי אנחנוז צב אות השם!
מה מטרתנוז להילחם!
במי, במה? ביצר הרע!
על־ידי מהז פ סו קי התורה!
ומה נביאי א ת הגאולה!
״מי ששר יפה מקבל בלון,״ מבטיח
אחד המארגנים המבוגרים .״אנחנו
רוצים משיח עכשיו,״ שרים הכל
בעברית ובאנגלית, וחולמים על הבלון.
עוד שיר־לכת על עובדות החיים:
השם הו א פה, השם הו א שם,
השם נ מצ א בכל העול ם/השם למעלה,
מלפנים, מצד שמאל, מצד י מין/
נמצא הו א בכל מקום, מארץ עד
מרום.
מדי פעם, כעידוד לשירה, מוזכרת
ברמקול ההגרלה הגדולה שתיערך
בתום התהלוכה. בכל פעם שמוזכרת
ההגרלה מתחזקת השירה .״למעלה,
מלפנים, מצד שמאל מצד ימין״ —
אולי זה מה שיעזור לזכות באופניים?
הילדים גם נושאים שלטים גדולים,
עליהם כתובות כמו ״יהודי, אכול
כשר!״ ״כל אשה ובת תדליק נרות
שבת אנחנו רוצים ללמוד תורה!״
ועוד סיסמות מבית־היוצר של חב״ד.
ילד חילוני כבן 11 צופה בתהלוכה
מהצד בהתעניינות. מייד ניגש אליו
אחד הרבנים ושואל אותו בקול מתקתק
:״רוצה להצוטרף אלינו?״ לפני
שהילד מספיק לענות, מניח הרב את
״כובע״השי״ על ראשו. עובר־אורח
מניד ראשו בעצב ואומר :״הוא מזכיר
לי ילד מישראל שנשבה בין גויים.״
להרוויח מיצווה. בראש, לפני
הרבנים, צועדים ליצנים. אחרי חצי
שעה של הליכה רגלית מגיעים ליעד
הסופי: גן יד לבנים. הרב מתייצב על
אחד ממיתקני־השעשועים ומכריז על
הרגע הגדול. ההגרלה!
״לפני כן,״ הוא צועק לתוך המיקרופון
,״אני רוצה לשמוע חזק את כל
הילדים: ואהבת ליער כמור!״ וכל
הילדים צועקים במקהלה .״לא!״ הוא
צועק שוב ,״זה לא היה מספיק חזק!״
הילדים צועקים שוב, הפעם, במלוא
גרונם, עד שאי־אפשר להמנע מהמחשבה
שאם יש אלוהים בשמיים, הוא
בוודאי לוקה כבר בכאב־אוזניים.
״ועכשיו,״ אומר הרב ,״בטח הרווחתם.
הרווחתם משהו הרבה יותר גדול
מאופניים. הרווחתם מיצווה!״ אבל זה
כלום לעומת הרווח שעוד מחכה להם.
כולם דרוכים לשמוע מה שכרה של
המיצווה. ברממת־מוות מועלים שמות
הזוכים, מתוך שקית־ניילון ענקית.
״במחשב זכה אבי פרינלנד!״ שניה
של שקט, ואז נשמע קולה של ילדה
מהקהל; ״הוא לא נמצא, אבל אני
אחותו, אני אקח את הפרס בשבילו״.
הרב בוחן בחשדנות את הילדה .״מה
שם מישפחתך?״ הוא שואל .״פר ינ־לנד,״
היא עונה והקהל מלווה אותה
במחיאות־כפיים סוערות. הרב שולף
קלקולטור — מחשבון בעברית —
ונותן לה.
ההגרלה נמשכת, עד שמגיעים
(המשך בעמוד )10

נשול

11111111
״אבל שמיר בכלל לא אמר לי שהוא מתנגד
לוועידה בינלאומית. פיתאום הוא נזכר!״ כך מחה
בשבוע שעבר ממלא־מקום ראש־הממשלה, שימי
עוז פרס. בהפתעה־רבתי על ההתפתחויות האחרונות.
בלהט
הויכוח והגידופים ההדדיים בין שני
המתגוששים. המרכיבים את הקואליציה, החמירה,
בנראה. מחלת השיכחה המדביקה באחרונה עוד
ועוד פוליטיקאים.
הנה דיווח מישיבת־הממשלה, שנערכה ב־14
בספטמבר . 1986 הישיבה התקיימה אחרי ביקורו
של שימעון פרס במצריים. פרס. אז ראש־ממשלת
ישראל. דיווח בנימה של סיפוק על ביקורו. וסיפר
כי הגיע עם חוסני מובארב להסכמה בשני נושאים:

• הבעיה הפלסטינית תיפתר במיסגרת הסכם
ירדני־פלסטיני.
• תהיה ועידה בינלאומית. שתתפצל לוועידות
איזוריות דו־צדדיות דשראל־ירדן. ישראל־לבנון,
וכו׳) .ברית־המועצות וסין יהיו שותפות בוועידה
הזאת. אם יכוננו יחסים עם ישראל. פרס הוסיף כי
סיכם עם מובארכ שתקום ועדה מכינה. שתהיה
מורכבת מישראל. ירדן ומצריים.
כאן קפץ שמיר. אז ממלא־מקומו של פרס. והגיב
בתקיפות :״המימשל האמריקאי מתנגד לוד
עירה בינלאומית, ואניתובעלהתרחק ,
מרעיון הוועידה־הבינלאומית.למי׳
שאמר שישראל הסכימה לרעיון זה ב־ . 1979 אני
רוצה להזכיר שזה היה לפני הסכמי קמפ־דייוויד.
אהרי ההסכמים נוצר מצב חדש. והרעיון ירד מסדר־היום׳.

0אי־אמוו
עצמי
״שרינו׳ הפכו בשבוע שעבר ל״ח״כינו״ .כבר
בהזדמנויות קודמות זומנו. מפעם לפעם. סגני־שרים
או חברי־כנסת בכירים להסתופף בצילם של
שיבעת הבכירים במיפלגת־העבודה.
בשבוע שעבר נערכו שתי ישיבות של ״שרינו״.
במקום הישיבה השבועית: הראשונה ביום השלישי
בשעה .2200 השניה ביום רביעי ב־ . 1500 שתיהן
נערכו. כרגיל. בלישכתו של פרס.
נוסף על השיבעה. השתתפו גם סגני־השרים עדי
אמוראי ואברהם כץ־עוז. חברי־הכנסת רפי אדרי.
עוזי ברעם ודויד ליבאי, וכן ייצוג נכבד ביותר
לנערי־פרס: יוסי ביילין. אורי סביר וברוך אסקרוב.
השאלה העיקרית שעלתה על הפרק היתה: איזו
עמדה ינקוט המערך לקראת הצבעת אי־האמון

במדינה

בממשלה, שעמדה ר״ץ להעלות ביום השלישי
השבוע.
היו שנטו להצביע בעד. בין היתר, תמך בכך
ליבאי. הצטרפו אליו גם שרים, חברי הממשלה
שכלפיה היה אמור להיות מוצע האי־אמון. לעומתם
אמר גד יעקובי :״הצבעה עבור אי־אמון בממשלה
שאנו חברים בה הוא מעשה מנוגד לחוק ולאתיקה.
זהו מעשה בלתי־מתקבל על הדעת לחלוטין! זה
•היה דגם שלילי במשך שנים. הרי יצחק רבין פירק
את הממשלה רק בגלל הימנעות שרי־המפד״ל
בהצבעת אי־אמון״.
התנהל על כך ויכוח נוקב.
בסוף סוכם שלא יתמכו בהצעת אי־האמון ״כל
עוד אנחנו חברים בממשלה!״
אז פלט מישהו בקול נמוך, ממישאלות ליבו:
״גם שמיר עשוי להתפטר, כמו רבין בזמנו, אם רק
נדע להצביע בהתאם״...
בטרם הספיק מישהו לפתח את הרעיון, שב
יעקובי והוריד את המוראל המתחדש :״בטח. ואז
הוא (שמיר) יעמוד בראש ממשלת־מעבר, והנשיא
עוד עלול להטיל עליו להקים ממשלה צרה חדשה.
אינני בטוח שבכך בדיוק רוצים החברים.״״

(המשך מעמוד )9
לפרס הגדול. באופניים זוכה ילד
שחור־שיער בן . 10 הוא מקבל את
האופניים ומייד מתחיל לרכוב עליהם,
תוך פזילה לצדדים, לוודא שהכל
מביטים בו. הילדים סביבו אכן מסתכלים.
הם צופים בו בעיניים עצובות
ומקנאות.
.יא־אללה, שלוש שנים אני בא לכל

• פסיכולוגיה ננוו ש
מדי פעם. כשנוצר באחרונה מתח סמוי באוויר
שנושמים משתתפי ״שרינו״ בדיוניהם על ההתפתחויות
המדיניות. ובעיקבותיהן — המיפלגתיות,
נוהג שימעון פרס לדפוק בידיו בתקיפות על
השולחן ולהכריז :״חברים. לא צריך לפחד, לא
צריך להיבהל!״
הנבחרים שבנבחרי־האומה מביטים אז בתימהון
זה בזה: מישהו מפחד כאן? מישהו מבוהל?

ברכילויות פנימיות — כי הרי גם שרינו הם
בני־תמותה — הגיע מי שהגיע מבין שיבעת
המופלאים למסקנה שאין מדובר כאן כללית
בחיזוק ידיהם של ה״חברים״ .אלא בחיזוק־ידיו של
״חבר״ ספציפי מאוד, שהוא גס הדובר. בעגה של
המיקצוענים. קוראים לזה ״חיזוק עצמי״.

#וואט
בעוד שהתיקשורת מדווחת על מגעים חשאיים.
הנרקמים בין הליכוד לסיעות הקטנות, התפרסם
לפתע ברעש גדול דבר מינויים של משה שחל. רפי
אדרי ועוזי ברעם לנהל מגעים דומים מטעם המעיר•
גדולים
וחשובים (במישחק זה) תמהו על דרך
הפירסום לשיחות שהשתיקה יפה להן.
מה מסתבר? שחל הציע בפורום סגור של המערך
להקים צוות מצומצם. שיעסוק באפשרות
להקים ממשלה צרה בראשות המערך, או לחילופין
— יפעל להקדמת הבחירות. פרס קיבל את
ההצעה ברצון רב. ומינה את אבי־הרעיון יחד עם
הצמד־חמד רפי אדרי ועוזי ברעם. מישהו אץ־רץ
לדבר עם נציגי־העיתונות עוד לפני שישב לדבר
עם נציגי־הסיעות.
ביום החמישי בלילה. במסיבת־קוקטייל, נראה
חבר־הצוות הבכיר. אדרי, כשהוא קורן כרגיל:
״מחר נשב ישיבה ראשונה(אמר שחל :״אני בכלל
לא מתכוון לבוא ביום הראשון נזמן את המפד״ל,
אחר־כך — את ש״ס, אבו־חצירא. בטח שאזמין את
אהרון לשיחה. מה, הוא חבר שלי! הוא אומר שכבר
סגר עם הליכוד? מה אני יכול לעשות שחל:
״שאני אשב עם אבו־חצירא? בשביל מה? מה
פיתאום? הרי העסק כבר אבוד!״) סוכם על שיחות

גלויות. נשב עם כל הצדדים ונראה( ״.שחל :״גו.

חבל שלא סוכם תחילה על שיחות גלויות בין
השלישיה הנבחרת של המערך. בעתיינג אגב.
בשקט־בשקט, סגר אבו־חצירא את ענייניו עם
הליכוד.

זה הדון
״זה לא היה רעיון, אלא הועלה במיסגרת של
ניתוח אפשרויות. אמרתי זאת במיסגרת ישיבה של
שרי־הליכוד. האם הצעתי ראשון את האפשרות של
פיטורי פרס מהממשלה? ובכן, אני לא זוכר שמישהו
הציע זאת לפניי ...אבל התכוונתי לכך רק
במידה שימשיך בדרכו!״
כה אמר יצחק מודעי על הפירסומים כאילו הוא
אביו־מולידו של רעיון פיטוריו של שימעון פרס
מהממשלה. שאר רעיונותיו של מודעי עומדים
להתפרסם בקרוב, במיסגרת ספר שהוא גומר
לכתוב בימים אלה. גם פרס מככב בו.
גם השר משה ארנס שפע רעיונות בעניינו של
שר־החוץ הסורר. ארנס. שלא כהרגלו. היה תקיף
בשלושת דיוניהם האחרונים של שרי־הליכוד.
והתחרה בהצלחה במורעי ובאריאל שרון.
ארנס הוא אביו־מולידו של רעיון אחה למנוע
מפרס את נסיעתו לארצות־הברית. איוכור שמה
של ארצות־הברית ודאי הזכיר לו את ג׳ונתן פו־לארד,
שהזכיר לו את ועדת־אבן (העוסקת בימים
אלה בשאלת אחריותו המיניסטריאלית של ארנס
בתקופה הראשונה להפעלת פולארח, ישהזכירה לו
את ג׳ורג׳ שולץ, שהזכיר לו את נסיעתו המעצבנת
האחרונה לארצות־הברית. שהזכירה לו את נסיעתו
הנוכחית של פרס לשם.
יצחק שמיר, שהיה ברוב הדיונים החריפים
בעמדת־האזנה, התנגד לרעיונות המקוריים האלה.
אגב. ברעיונות אין פרס נופל מבכירי־הליכוד.
אלה התרגזו — ממש יצאו מהכלים — כשנתקלו
במיסמך־ההבנה. שהושג בין פרס לבין המלך חוסיין
(רק כך דווח להם בעקיפין על דבר הפגישות
ביניהם) ,בסעיף הכולל את השתתפות אש״ף.
מה היה הרעיון שהינחה את פרס. כפי שהסביר
לשרי־הליכוד הזועמים והמופתעים :״התכוונתי
שאש״ף יוזמן. ולא יבוא. ומה היה קורה לו לא הבין
אש״ף את כוונותיי אז אנחנו לא היינו באינב׳
דברים כדרבנות.

ס טימטום ם ום או
פעם, לא כל־כך מזמן. נהוג היה לחשוב שאולי
זה מה שיביא את המשבר — ועדת־אבן. המבררת
את פישולי פולארד.
בינתיים. בעיצומו של משבר, דיברו השבוע
כמה מחברי אותו פורום סודי־ביותר. המונה שבעה
חברים. כל מי שנמנה עם הרכב יוקרתי זה יודע על
עמדת חבריו, מכיוון שאלה הירצו את עמדותיהם
בעל־פה. בטרם ינסח אלוף־הניסוחים אבא אבן
עמדה משותפת, פחות או יותר.
מדוע קפץ הליכוד והדליף בשלבים כה מוקדמים
כי האחריות חלה על פרס, ובפרט על רביך
מפני שאותה האחריות חלה על ארנס. שבתקופת
כהונתו במישרד־הביטחון התחילה הפעלתו של פו־לארד.
ועל שמיר. שהוא חבר די בכיר בפורום
השלושה שכה פישל אחרי לכידתו.
איזהו השלב הבעייתי ביותר? מייד אחרי לכידתו
של פולארד. כך אומרים חברי־הוועדד״ מצטיירת
תמונה של בילבול עד טימטום טוטאלי, של
עירפול חושים. בשלב זה מצטייר לפי שעה מצב
כזה: או שכולם משקרים, או שכולם אינם זוכרים.
או שכולם שיקרו זה לזה, או שכולם לא תיפקדו.

רסנה ברק
תשמור עליד 1
ילד בכינוס חב״ד
מיצוות ובלונים
התהלוכות ואף פעם לא זכיתי אפילו
במחשב. כלום. יותר אני לא בא, נמאס
ליד אומר ליפא גנץ, ילד ג׳ינג׳י בן . 12

חוק
לא להתרגש!
זהו משבר חוקתי עמוד!.
ההלבה עומדת מול החור! .אך
למי זה איכפת, באשר יש ריב
בין הליכוד והמערך?
זהו אלף־בית של מישטר דמוקרטי:
שופט אינו יכול להיות מעורב בפעילות
פוליטית. שהרי אם יש לשופט ריעות
פוליטיות מוצהרות, המתבטאות
במעשים פוליטיים — איר יוכל לשפוט
אדם בעל ריעות מנוגדות? איך
יכול הצרק להיעשות וגם להיראות?
על סמך הגיון זה התפוטר בשעתו
השופט המחוזי רב איתן, שכל פישעו
היה שחתם על עצומה של שלום עכ־שיו.
ההגיון
הדתי שונה לגמרי. לפי הדת
היהודית (והמוסלמית) ,אין הבדל בין
התחום הדתי והתחום המדיני. הרב אינו
מגביל את עצמו לענייני העולם הבא,
אלא מתערב בכל ענייני העולם הזה.
טיח לסדק. יוסף, מי שהיה הרא־שון־ציון(הרב
הראשי הספרדי) ,ממשיך
לכהן כדיין. בתפקיד זה הוא דן בענ־ייניהם
של כל אזרחי־המדינה היהו־דיים,
דתיים וחילוניים, מכיוון שחוק־המדינה
מסר תחומים רבים לשיפוט הדתי.
משום־כך
הורה בית־המישפט העליון
של ישראל, המשרת את החוק הדמוקרטי.
לכל הדיינים להפסיק כל פעילות
פוליטית. ואילו כל הדיינים. ועובדיה
יוסף בראשם, התעלמו מהוראה
זו כליל. בעיני עצמם, הם נאמנים להלכה.
החלטת
ביודהמישפט מעמידה את
החוק הדמוקרטי של המדינה מעל להלכה.
הרבנים לא הסתירו מעולם שלדעתם
ההלכה, שניתנה בסיני לכל הד
מנים, עומדת מעל לחוק־המדינה.
ניגוד מהותי זה קיים מאז קום המדינה.
מטעמים קואליציוניים ואחרים,
עשו שני הצדדים מאמצים רבים להסתיר
את הסדק הזה ולטייח אותו. אך
מדי פעם הוא מתגלה מחדש.
מיסחר בסוסים. השבוע התגלה
הסדק שוב, בכל רוחבו ואורכו.
עובדיה יוסף ישב בראש הישיבות
של מיפלגת ש״ס, העסוקה עתה ב־מיסחר־סוסים
פוליטי: תמיכה בליכוד
תמורת חוקי־כפיה דתיים.
העולם הז ה 2594

1111־11
ההבדל בין הליכוד והמ ערך הוא כהבדל בין פסיכוטי לנבו־וטי

^ הו ההבדל בין אדם פסיכוטי ואדם נברוטי?
)₪אדם פסיכוטי מאמין ששתיים ועוד שתיים הם חמש.

אדם נברוטי יודע ששתיים ועוד שתיים הם ארבע, אבל זה
מרגיז אותו.

הוויכוח כין הליכוד והמעיד הוא כוויכוח בין
פסיכוטי ונברוטי.

הליכוד מאמין שאין עם פלסטיני. המערך יודע שיש, אבל זה
מרגיז אותו.

שניהם יכולים לפרנס פסיכיאטר טוב.

ל פני הדברים, הגישה של שני הגושים לבעיה הפלסטיק
נית משוגעת במקצת.
המערך רוצה לנהל משא־ומתן עם מלך ירדן, המכריז בקולי־קולות
שאינו מייצג את העם הפלסטיני. המערך אינו רוצה לנהל
משא־ומתן עם הגוף שהוא, לדעת העולם כולו, מייצג את העם
הפלסטיני.

ומושבים. הוא החייה שפה ותרבות. הוא הפריח שממות וייבש
ביצות.

מיפעל כזה לא יכול היה לגרוס לעוול!!!

מישהו טוען שישב כאן עם אחר, שגורש על״ידי המיפעל
הציוני? זה אינו יכול להיות נכון!
מישהו טוען שהיו בארץ מאות כפרים ערביים, שנעלמו מעל
פני האדמה? מישהו טוען שגרו בכפרים האלה מאות אלפי בני־ארם
חיים. גברים, נשים, ילדים, שנמוגו כלא־היו? זה לא יכול
להיות נכון!
שהרי אילו היתה זאת אמת, זה היה מחייב אותנו לחשוב מחדש
על המיפעל הציוני המפואר והנעלה, להעריך אותו מחדש.

האם בכלל אפשריות תשובות בנות? האם ההתמודדות
עם העבר על כל היבטיו, האורות והצללים,
תבריא אותנו, או להיפך, תהרוס אותנו מבפנים?
לי אין ספק: לא זה בלבד שזה אפשרי, אלא שזה דרוש. בלי
זה אנחנו משותקים, נפשית וגופנית. אנחנו עלולים לגלוש
מנברוזה לפסיכוזה. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עומדים
בפינה, בלי תנועה, כשפנינו אל הקיר, ובעינינו מבט בוהה, במין
קאטאטוניה לאומית.

אנחנו זקוקים לחשבון־נפש. לא למען הפלסטינים.
למען עצמנו. כדי לאפשר לעצמנו לקבל הכרעות
רציונאליות, ולכלכל את צעדינו באופן שפוי.

למה? ככה. מפני שהעולם מרובע. מפני שהשמש
מסתובבת סביב כדור־הארץ. מפני שהמים זורמים
מלמטה למעלה.

פוליטית. היא פסיכולוגית. ואולי פסיכי
מדוע?
מה גורם לנברוזה הלאומית הזאת, המשותפת
לבוחרים ולנבחרים, לזמנים ולצעירים?
לפני כמה ימים, ביום־הזיכרון לחללי צה״ל, כשעמדתי על
גיבעה חשופה בדרום, מול גלעד לחברים שנפלו בקרב במקום
הזה, חשבתי על הכפר הערבי שעמד פה פעם, כפר שלא נשאר
ממנו שריד וזכר, פשוטו כמשמעו — לא אבן, לא קיר, לא בור.
ופיתאום תפסתי את כל העניין.

כאן קבור הכלב. כאן, בגיבעה הזאת. בכפר
שנמוג, מבלי להשאיר אחריו חורבות. בנוך שנראה
פעם כפי שנראה, והנראה כיום כפי שלא נראה אז.
עמדנו והספדנו את חברינו. כל מי שבא זוכר את הנוף שהיה.
דיברו לוחמים מהוללים. אך איש מהם לא הזכיר, ולוא ברמז
שברמז, שפעם עמדו פה כפרים אחרים, שנשאו שמות אחרים,
כפרים שאנחנו כבשנו אותם, שגרנו בהם במשך כמה שעות או
כמה ימים. שאספנו בהם מזכרות — נבוט, כופיה, פינג׳אן.
אנחנו זוכרים את הכפרים האלה — ואיננו זוכרים. מחקנו
אותם מיזכרוננו. כלומר, רחקנו אותם מתודעתנו אל מתחת לסף
התודעה, אל ניבכי עולמנו הלא״מודע.
שם חי הזיכרון במחתרת. משם הוא מפיץ את הרעל הנפשי
שלו. משם הוא משבש את תהליכי־המחשבה שלנו. כאשר רכבת
מחשבתנו מתקרבת לשם, נדלק אוטומטית תמרור אדום, והרכבת
שלנו סוטה לפתע הצידה, בסיבוב חד, אל תוך עולם של שטות.

כך אנחנו, כיחידים. כך אנחנו, כעם.
ך* מיפעל הציוני היה מיפעל גואל ומשחרר. הוא היה
1 1מושתת על אידיאלים מפוארים ונעלים, לאומיים וחברתיים.
הוא בא להציל את המוני העם היהודי מסכנה של שואה. הוא הביא
ארצה את ניצולי אושוויץ וטרבלינקה. הוא הקים קיבוצים

אינה פוליטית, אלא פסיכיאטרית — האס יש

בוודאי שיש, אבל הוא קשה ומכאיב.

זוהי חוכמת־חיים פשוטה, הידועה לכל אחד.

! 1אטרית.
כאשר נוגעים הדברים בעניין הפלסטיני, ההגיון מתנדף כמו
עשן. המחשבה הרציונאלית לוקה בשיתוק.

זה יכול היה לשעשע, אלמלא היה מדובר במחלה.
מחלה העלולה לגרום לתוצאות נוראות.

פירושו התמודדות עם העבר. חשיפת האמת החבויה. הוצאת
הדברים המסתתרים בתת־הכרה, העלאתם אל מעל לסף ההכרה.
כן, המיפעל הציוני היה מפואר. כן, המיפעל המפואר הזה גרם
גם לעוול גדול. כן, היה קיים כאן עם פלסטיני, וקרה לו מה
שקרה בגללנו. כן, יש עם, ויש לו זכויות לאומיות, ויש לו
מנהיגות.
איני מזלזל בקושי העמוק שבהעלאת הדברים האלה. זה כואב.
זה מחייב תשובות, ואין תשובות קלות. יש כאן בעיות יסוד של
מוסר. יש כאן מאבק מר בין צדק לצדק, וגם בין עוול לעוול, וגם
בין צדק לעוול. היו שדיברו על כך בעבר בקול ענות־חלושה,
והושתקו. זאב ז׳בוטינסקי ניסה לדבר על כך בפה מלא, אך
הפסיק.
דרושים הרבה מאוד ביטחון פנימי ובריאות נפשית כדי להעז
ולגשת אל מאורת־הנחשים הזאת שבתת־הכרתנו הקולקטיבית,
ולהוציא את הרעל מן השיניים.

שלום שנועד לפתור את הבעיה הפלסטינית שווה אם חתמה
עליו המנהיגות שהעם הפלסטיני יקבל את מרותה. אין הוא שווה
את הנייר שהוא כתוב עליו בלי החתימה הזאת.
ומבחינה ביטחונית: מאז בריאת העולם. מעדיפה כל מדינה
שכנות חלשות על פני שכנות חזקות. והנה, בפעם הראשונה
בהיסטוריה, מעדיף המערך שכנה ירדנית גדולה, שתשתרע
מטולכרם ועד מבואות בגדאד, ושבה יכולים להתרכז בן־לילה
ארבעה צבאות ערביים, על פני מדינה פלסטינית קטנה,
המחולקת גם היא לשתיים, בין טולכרם והירדן, שתחסה בצל
העליונות הצבאית המוחצת של ישראל.

^ בעיה אינה

אחרי . 1948 אחרי . 1967 אחרי קרב כראמה. אחרי הפלישה
הסורית ללבנון ב־ . 1976 אחרי ביירות . 1982 אחרי טריפולי . 1983
אחרי הפילוג של אבו־מוסא. אחרי ההסכם עם חוסיין.
סותמים את הגולל אחת ולתמיד על קיברו של אש״ף, והנה
הוא צץ שוב. זה לא קיים! זה מרגיז.

ס ם הבעיה

בתום ועידתו באלג׳יר אמר אש״ף — אש״ף המאוחד, הכולל
שוב את הקיצוניים — שהוא רוצה להשתתף בוועידה בינלאומית,
לצד ישראל. ישראל שרה בשני קולות: לא! חלילה וחס!
רוצים לשבת רק עם המלך חוסיין ומצריים וסוריה.
היכן ההגיון? אם יש לך אוייב מתון ואוייב קיצוני, כדאי לך
לעשות שלום עם האוייב הכי קיצוני דווקא. גמרת איתו, גמרת
בכלל. גמרת עם המתון, עדיין לא גמרת עם הקיצוני.

כמה פעמים קברו מנהיגי ישראל, בעזרת העיתונות
הצייתנית, את התנועה הלאומית הפלסטינית,
את יאמר ערפאת ואת אש״ף?

\ 1לה פיתרון?

כלומר, המערך מוכן להחזיר שטחים פלסטיניים
כבושים (הרכה או מעט) למי שאינו מסוגל לחתום
על שלום בר־קיימא כשם הפלסטינים, תחת לחתום
עם מי שמסוגל לחתום על שלום כזה.

ישמע כי יש פלסטיני מתון באיסלנד, ישלח מנכ״ל לחפש אותו
בשוק־הדגים של ריקיאוויק.
כאשר הם נלחצים אל הקיר, הם מפליטים אלף ואחת טענות
לפסילת המנהיגות הפלסטינית המוכרת. הם שפכו דם נשים
וילדים( .והלוחמים האלג׳יריים לא? והווייט־קונג לא?) הם אכזריים•
(והסורים לא? והמצרים לא?) הם מפולגים. ואנחנו לא?
(ובינתיים ה ם התאחדו) .הם התאחדו עם אירגונים קיצוניים( .אז
מרוע לא דיברנו איתם כשהיו מפולגים?) אי־אפשר לדבר איתם
מפני שהם חלשים. אי־אפשר לדבר איתם מפני שהם חזקים. אין
טעם לדבר איתם מפני שכבר אין להם כוח לבצע פיגועים. אי-
אפשר לדבר איתם מפני שהם מבצעים פיגועים. וכו׳ וכו׳.

לכן זאת אינה אמת! מעולם לא היו כפרים כאלה! לא היו
אנשים כאלה! לא היה עם פלסטיני! האנשים ההם, היושבים
במחנות־הפליטים מסביבנו, הם נוכלים! סתם ארכי־פרחי שבאו
לארץ אחרינו! ושברחו בהזדמנות הראשונה! המדינות הערביות

הזדוניות המציאו אותם!

הם אינם קיימים בכלל! (פסיכוטי. ליכוד ).יתכן
שהיו קיימים, אבל זה לא שייך למציאות( .נברוטי.
המערך).

כך או כך, לא כדאי לחשוב על זה. זה רק גורם לכאב־ראש.
למיגרנה לאומית. אז בואו נעזוב את זה.
ם אין עם פלסטיני, ממילא לא יכולות להיות לו זכויות
\ 1לאומיות, תנועה לאומית, הנהגת לאומית.
משמע, אש״ף אינה הנהגה לאומית. סתם חבורה של נוכלים
מושחתים. סתם אירגון של מרצחים, מחבלים.

מובן מאליו שלא נדבר עם אירגון כזה. זה בכלל לא
בא בחשבון!

אין פלסטינים. אין בעיה פלסטינית. אין על מה לדבר. סוף
פסוק( .פסיכוטי, ליכוד).
אולי יש פלסטינים, ויש עם פלסטיני. אבל אין לו תנועה
לאומית, אין לו מוסדות לאומיים, אין לו הנהגה לאומית. לכן
צריכים לדבר עם מישהו אחר. עם המלך חוסיין. עם פלסטינים
״מתונים״ ו״אותנטיים״( .נברוטי, מערך).
כאשר מנחם בגין נאלץ לחתום על הסכמי קמפ־דייוויד,
המדברים על ״עם פלסטיני״ ועל ״הזכויות הלגיטימיות״ שלו,
מיהר לצרף אליהם מיכתב המסביר כי בכל מקום שבו כתוב ״עם
׳ פלסטיני״ הכוונה היא ל״ערביי ארץ־ישראל״.
כאשר מחפש שימעון פרם פלסטינים מתונים, אותנטיים,
שאינם חברי אש״ף, הוא מחפש אותם מתחת לפני־האדמה. אם

מאת

*ץ י יבול לעשות זאת?
^/הלוואי והיה קם נביא חדש, ומלביש את הדברים
בלבוש של מסר מוסרי גדול ומרטיט. אבל נביאים
אינם צומחים על העצים המיפלגתיים.
יש תפקיד חשוב לסופרים, לאמנים, לאנשי תיאטרון וקולנוע,
למשוררים. הם היוצרים את התודעה הלאומית, הם נושאים על
שיכמם את התפקיד הגדול והמכאיב של חשיפת הפצעים ורי־פויים.
אחדים
כבר עושים זאת. יש ספרים. יש שירים. יש סרטים. יש
מחזות. כמה סופרים נרתמו למשימה. אחרים משתמטים, כשהם
מרותקים בחזות עצמם בראי.

אולם יותר מכל חסר לנו המנהיג הלאומי —
מנהיג שיש בו קצת מן הנביא, קצת מן הסופר, קצת
מן הפסיכיאטר, אך שיהיה גם פוליטיקאי גדול.
שישלב את המדיניות עם התראפיה, את המימד המעשי עם
המימד הרוחני.
די בציור הדמות הזאת, כדי להבין את החסר הקיים.

מול שילוב כזה של הרצל עם אחד־העם, בן־גוריון
עם מארטין בובר, גורבצזב עם סולזיניצין — עומד
השילום העגום הזה של פרם ושמיר.

^ נ י בטוח שיש לשימעון פרס רצון טוב. הוא מתחבל
> £תחבולות ומתחכם תיחכומים כדי להתקדם לקראת השלום,
להזיז משהו. אולי, בסתר ליבו, הוא כבר יודע את האמת המפחידה:
עם מי צריכים לעשות שלום, ומה יהיה מחירו.

אולם פרס אינו מעז לקום, לעלות על הבימה
הציבורית, להזדקח במלוא קומתו ולומר את הדברים
בפה מלא.
משום כך הוא נכשל. כי הבעיה אינה פוליטית. בפוליטיקה,
כמו במילחמה, יש מקום לתחבולות. אבל אי־אפשר לרפא בתחבולות
נברוזה, ועל אחת כמה וכמה פסיכוזה.

מישהו צריך לקום ולהגיד: שתיים ועוד שתיים זה
ארבע.

א 1 1־ י

^י ב ני יי

האם המישקפיים של שחל ישבשו את ראייתו
של שמיר, ושימעון פרס בעקבות גארי הארט
השבוע כינס ראש־הממש־לה
יצחק שמיר בלישכתו בי רושלים
את הוועדה לאנרגיה אטומית.
בפתח הישיבה חש לפתע
בי רישקפיו אבדו. שמיר פתח
בחיפויש קדחתני ברחבי החדר
אחרי חרישקפיים. השר משיח

מיררה בבכי אל מול פני תבל.
כשזכתה בעיטור ממלך מארוקו.
העיר אריאל יטרץ, למחרת השידור
בטלוויזיה. בישיבת־הממ־שלה
:״ראיתם אתמול את העבדות
החדישה בטלוויזיה? איך יצאנו
מעבדות במארוקו לחרות?״

לה. הסיר את מישקפיו. העבירם
ליד• שמיר וקרא :״אני מקווה
שדרך מ־שקפייס אלה תראה את
העניינים קצת אחרת!״
בישיבה האחרונה של ״שרינו״
.הועלה שוב הנושא של
התקפותיו הפרועות של השר
יצחק מודעי על יטימעון פ״
״ס. הפעם דנו בהאשמתו האחרונה
של מודעי. ב־ לשימעון פרס
•הסיס אינטימיים עם מד־ו.רט
ר״אציר, ראש ממשלת
בריטניה .״שיימעון ״.ישאל שחל.
רציתי רק לברר אם תאציר וההטעם שלף״ ואילו השיר יד יעקוב׳
הזהיר את פרס לבל ייגרר
דחקה את גארי חא־ט.
איך דיווחו שיימעון פרס ויצחק
־בין לשרי־המערך על
פגיישתם בלונדון עם המלך חד

בשבוע שעבר התארח בארץ
שר־הנפט המכסיקאי. אל״
פרדו דלמזו. הישר .׳שהוא גם
אהד משלושת המועמדים בארצו
למיישרת־הנישיאות. הפתיע את
מארחיו בהופעתו המהודרת וחזותו
הצעירה. גס אישתו הבלונדית
גרמה רגשי־נח־תות למאר־חותיח.
כישהפגינה מלתחה מפוארת
ביותר. והבהיקה בכל אירוע
בשימלה אחרת.

הבנה עם המו
י אותו פרס :״בוא נא־י־הבנה
עם האמריקאים...

הביקור הזה לא יישכחו
בדהרה במישרדי החוץ והאנר־גיה.
הודבק לו כבר כינוי :״הביקור
ההפכפך״ .המועמד לנשיאות
רק העלה על דל־שפתיו את
מבוקשו הכא. ומייד זינקו אבי״
•טי אמיד ממי־שרד־האנרגיה ואנשי
מישרד־החוץ למלא זאת
על הצד הטוב ביותר. אחרי שהתגברו
על כל הקישיים והמיכ־שולים
.־שינה המועמד את רעתו
ככה־סתם. למישל. ביום החמיישי
בלילה ערך מארחו. מיטה •ט־חל,
מסיבת־קוקטייל לכבוד הזוג
הזוהר. בתום המסיבה אבה ה־זוג־הנש־אותי־לעתיד
ואזלי) ל־המישיר
ולבלות. כולם זינקו למלא
את מבוקשו. והזמינו שולחן
במיסבאה בצפון־תל־אביב. בע־ל־־המיסבאה
הקימו סועדים יקרים
ממקומותיהם. כשהכל היה
ערוך ומזומן. התחרט הזוג דלמזו

ועלה לחדרו. הצוות הישראלי המסור
עוד המשיך בשעת־לילה
מאוחרת להודיע על הביטולים,
ולהתנצל על אי־הנעימויות.

*טטיין. בעת אחד האירועים
לכבוד האורח ממכסיקו. פרצו למכונית.
מה גנבו? את מיזוודתו
של אמיר.

העסק החדש שפתחה (מכון לי־חסי־אנוש)
.בינתיים, הודיעה, ה־פירסומים
מספקים י אותה, ואין
לה צורך בפירסומים נוספים.

כל ביקור כזה עולה ביוקר
רב לאבישי אמיר, דובר מישרד־האנרגיה:
פעם אבידה. פעם גניבה.
הפעם — פריצה. אמיר היש״
יאיר את מיזוודתו במכוניתו של
המדען הראשי של מישרד־הא־נרגיה,
הדוקטור פינחס גלי?

נשים מעטות ביותר נכחו
במסיבת״הקוקטייל שערך שחל
לכבוד אורחו ממכסיקו. אחת מהן
היתה לודמילה תיכון, א־שת
הח״כ ד* תיכוי, שאמרה:
״מה זאת אומרת? זאת חובתי
כאשת־ח״כ! חובתי להגיע דווקא

חיים סלוצקי, האמרגן
ואיש־העסקים, נמצא בימים אלה
במשא־ומתן מתקדם עם עיריית
תל־אביב להקמת פארק־שעשר
עים ענקי בשטח גני התערוכה.
שותפו לפרוייקט, רפי *טאולי,
נמצא בלונדון לחתימת חוזים

ך 1יךן (באמצע) המשיכה השבוע בנסיזנותיה לספק א ת ערבות־שני-המיליונים
שנדרשה כדי לשחרר את בעלה, דויד בלס, מן המעצר. עזרו לידה שלושת
אחיו של בלס (בתמונה) .אך קשה היה לגייס א ת הערבות, מכיוון שכל רכושו הידוע של בלס משועבד,
ובלס עצמו הודיע שלא יעשה מאמץ להשתחרר -אם ממילא ייאלץ לאחר מכן להישאר במעצר־בית.
לאירועים מצומצמים כאלה, ולא
לאירועים המוניים ״:כך אמרה
לודמילה המרהיבה, בשמלת פסים
שחור־לבן. גם דן היה שם.

להבאת מיתקנים לפארק המיועד,
גולת הכותרת :״פוטון״ .ח־דר־מילחמה
תלת־מימדי, בנוסח
מילחמת־הכוכבים.

גם יהודית לין, אישתו החיננית
של חבר־הכנסת אוריאל
ליי, הגיעה לשם :״פשוט

בין הקהל שמיהר לקולנוע
הוד בתחילת השבוע נראתה
השחקנית ׳טרי צוריאל. הסרט
שהוצג בקולנוע היה יצרים
בכיכובה של פארה פוסט הבלונדית.
הסרט, שהתפרסם באר-
צות־הברית. ושזיכה את פוסט ב־תישיבוחות.
הגיע בשבוע •שעבר
לישראל. צוריאל מגלמת את
תפקידה של פוסט על קרשי הב מה בישראל, והזדרזה לצפות

התחשק לי להתלוות הערב לאוריאל.
היו לי הסידורים לכך.
אז התלבשתי ובאתי. חוץ מזה
שיזה פוטר אותי מהכנת ארוחת־ערב״.״
לין
זכתה במחמאות רבות
על הפירסומים בעיתונות אודות

התענטייץ מר ג

ך 111ך 1ץ הגיע עם בנו, דובי, ונכדיו צביקה ( )17 ודני ( )12 לאזכרה של אחיו, צבי, שנפל
11! 11ן במילחמת־העצמאות כשהוא בן 15 בלבד. התמרמר חיים שיף :״כמו בכל שגה, גם
השנה לא הגיע שום נציג של הממשלה או הכנסת. אילו הכינו כיבוד בוודאי היו מגיעים נכבדים רבים״.

הכנסת ציינה השבוע את
הישגי התעשיה, במלאות
100 שנה לתעשיה העברית.
כאשר עלו על בימת־הנוא•
מים חברי״כנסת ושרים, והשמיעו
ברכות לתעשיה ה עברית,
הצהירו חברי״כנסת
אחרים על פ חד ם דווקא מפני
שר־התעשיה״והמיסחר.
אותה שעה ה ס תוב ב לו
במיזנון־חברי-הכנסת איש-
תעשיה חדש: יוסי גינוסר,
מי שכונה ג׳ בפרשת השב״כ,
ומי שמכהן היום כראש מכון
יוסי גינוסר
הייצוא של מישרד־התע-
מי מפו רסם יותרי
שייה־והמיסחר.
תבר״הכנסת דן מרידוד החליט להציג א ת גינוסר לפני
עיתונאים שונים. הראשון היה כתב-הטלוויזיה אמיר
שניב, מי שסיקר א ת פרשת־השב״כ .״אני מכיר אותו,״ אמר
גינוסר ,״פניו מפורסמות כמעט כמו פניי״.
הבא בתור היה כתב־מעריב, אמנון אברמוביץ, מי שטבע
את המושג גי. מרידור עשה סולחה בין גינוסר לאברמוביץ,
והשניים לחצו ידיים. חבר״הכנסת יאיר צבן, שנכח בסבי בה
אמר לגינוסר :״הנה האדם שלו אתה חב א ת מישרתך
במכון הייצוא.״

הטולח הזה 2 594

בעמיתתה הזוהרת. בתום ההקרנה
התלוננה צוריאל :״׳בתינו
אומנם מגלמות תפקיר קשה של
נאנסת, אבל פארה נאנסה פעם
אחת במשך ההסרטה, וזהו־זה.
אני נאנסת מרי ערב״...
זאב הספר, הכתב הכלכלי
של חדשות בכנסת, התבקש
השבוע על־ידי מערכת עיתונו
לסקר את הלווייתו של מיכאל
צו ר. הספר הסתובב במיסררו־

הפרוייקט הזה ״.מצב לא־נעים.
״תשמע,״ ענתה גילה ,״עוד חזון
למועד, התסריט עוד לא גמור״.
לאלמגור ברור שצריך להיזהר
במיקרה הזה, לנהוג ״בכפפות
של משי ״,כדבריה .״זו ארץ קטנה.
מדובר בילדים שצריכים לקום
בבוקר לבית־הספר, בבעלים,
בהורים. נוגעים כאן בטרגדיה
אנושית נוראה. אפשר גם
לשנות קצת את הסיפור, מה יש?
אני לא נראית כמו אביבה גרנות,

לסקה הוא ידוג דגי־סלמון. עכשיו
זו בדיוק העונה״.
הנשיא חיים הרצוג היה
המרואיין הראשון של אהוד מנור
בתוכנית־הטלוויזיה השבועית
ההדשה שלו, מסך אישי.
על השאלה איזה שיר עברי הוא
אוהב יותר מכל, השיב הנשיא:
״מאז קום המדינה קמו משוררים
ופיזמונאים גדולים — חייב חפר,
נעמי שמר, אהוד מנור...
והשיר האהוב עליי ביותר הוא
אנחנו שנינו מאו תו הכפר של
נעמי שמר ״.הסרט האהוב עליו
ביותר הוא זמנים מודרניים של
צירלי צ׳פלין, וקטע קלאסי.
שהוא ביקש לשמוע, הוא אריה
מתוך האופרה אאידה, בביצוע

לוציאנו פאבארוטי.
סגן ראש־עיריית תל־א־ביב,
גת* יוליד, סגר השבוע מעגל,
כאשר קיבל תפקיד נוסף,
כיושב־ראש הנהלת פארק גני י הושע.
הפארק, כידוע, נקרא על־שמו
של יהושע רבינוביץ,
מי שהיה בעבר ראש־העיריה. וו־לוך
שימש אז כראש לישכתו, והשניים
נהגו לצאת מדי פעם ל־פארק־הירקון,
כדי לשוחח בשקט.
רבינוביץ אמר לו אז :״עוד
יבוא יום וזה יהיה אחד המקומות
היפים ביותר בעיר, ואם רק תוכל.
אם תהיה בעמדה המתאימה.
אנא שמור על המקום הזה״.
הקריירה שלו כזמר אינה
כרגע בשיאה, אם לומר זאת בעדינות,
ואולי זוהי הסיבה לכך
שצביקה פיק מתרכז כרגע ב־

• 1״ ך 1ה \ 1ך ץ 1נראתה משועשעת כשננסה בהנאה מהמא־
\ 11 ] 1ו 1 1כלים הרוסיים שבצלחתה. תיאבונה הבריא
עורר ניחושים ותהיות בקרב הנוכחים. כשנשאלה ירדנה אם היא
בהריון, השיבה ״אין תגובה״ .בעלה, נתן תומר, עמד מהצד וחייך.

0 0 £ 1 1ס * ז מסססדדסס? סזמאסזצזא? סזדזס

|| נציגתו של הברון העשיר אדמוצד דה־
רוטשילד בישראל, לא נראתה מזה זמן רב
באירוע פומבי כלשהו. השבוע הופיעה באירוע חברתי כשהיא מלווה
על״ידי האופנאי עודד פרוביזור. מדי כמה ד קו ת הוציאה פודריה
והתקינה את איפורה. ברוכין ידועה בהופעותיה הדרמאתיות.

שוה בוונין

נות הכנסת מבוהל. השעה קרבה,
הוא צריך לצאת לבית־הקברות,
אך החיפושים אחר כיפה העלו
חרס. הסיוע הגיע מכיוון מאוד־צפוי.
אמנו* לוי, כתב חדשות
בכנסת, האחראי בעיתון גם לעניינים
דתיים, שלף כיפה שחורה
גדולה, מחוברת בסיכה. והעבירה
לחספר. הוא הסביר לחספר איך
לשים את הסיכה, ומתי לחבוש
אותה .״אתה תמיד הולך עם כיפה
בכיס?״ שאל מישהו את לוי,
שהוא חילוני גמור .״בוודאי,״ השיב
,״אבל אני מקפיד שזו תהיה
כיפה שחורה. עם כיפה שחורה
אני יכול להופיע בבית המפד״ל,
אבל עם כיפה סרוגה לבוא לרב
אליעזר יטך זה פשוט יהיה אסון״:
בדיחה
במיזנון־הכנסת, מפי
ח״כ מכובד :״למה פקירי־ה־ממשלה
לעולם לא יקבלו איי־דס?
כי הם לא מזיזים את התחת
ולא פותחים את הפה״.

השחקנית גילה אלמי
גור, שהוצע לה לשחק בתפקיד
אביבה גרנות בסירטו של
ניסים דיין, המערוך. פגשה
את אהוד יערי במיסדרונות הטלוויזיה,
לשם הגיעה כדי להנחות
את טקס פרס ישראל.
״שמעתי שאת הולכת לשחק בסרט
ההוא,״ אמר לה אהוד ,״אז
אני מציע לך מאוד להיזהר עם
העולם הזה 2594

ואולי כדאי שיקראו לנו בסרט
בשמות אחרים״.
ביום השלישי. בעת הצגת־הבכורה
של גילה אלמגור. נותרו
כמה מושבים ריקים במקומות־הכבוד
בבית־ליסין. הסיבה הי־תה
נעוצה בהתייעצויות הפוליטיות
של השרים והאח״מים שהוזמנו.
אלה נאלצו לעסוק במשבר
המדיני־מיפלגתי ולהיעדר
מהאירוע החגיגי. היו שמצאו
פיתרון מקורי. השר גד יער*״
בי, למשל. שלח את אשתו. נ־לה,
לבדה.
בעת הפסקה בצילומים, באולפני
הרצליה, שיתף ירו*
לונדון את הצוות והנוכחים באולפן
בסיפור אישי. הוא סיפר
על בנו אורי 22 שייצא באחרונה
לטיול בעולם לתקופה בל־תי־מוגבלת,
לבדו. עכשיו הוא באלסקה,
ואחר־כך הוא מתכוון להגיע
לבראזיל. אורי, בעל עבר
של שלוש שנות־שרות בגולני,
הוא ילד טוב: אחת לכמה ימים
הוא מצלצל הביתה. דרישה של
ההורים? ירון :״לא, הוא מבין שזה
מה שמצפים ממנו.״ כשנסע, לקח
קצת כסף מאבא, ואת השאר
הוא מתכוון להרוויח בעצמו. מה
הוא יודע לעשות? ירון :״הוא יודע
להרוג שיעים ...חוץ מזה הוא
יוצא־מן־הכלל במתמטיקה. בא

__*0 . 43.03? 01* 0 * 10
ואךיךךו 1הופך לנושא־הערצה בינלאומי. תמונתו
111 ^ 111 ^ 1 1 /1מ תנו ססת על כרזה בספרד, האומרת:
״חופש למ. וענונו, אסיר פוליטי במדינת־ישראל! לא לפצצה הציונית
לא לפצצת־הגרעין ולא לפצצת״המיצרר ״.הציבור התבק ש על־ידי״הוועד לסולידריות עם העניין הערבי״ לפנות לשגרירויות ישראל.
פרוייקט של גילוי וטיפוח זמרים
חדשים. למודעה שהוא פירסם בעיתונים
נענו עשרות. ואחרי
בחינה הוא בחר בארבעה, שעימם
הוא עובד עתה על הקלטת תקליטונים.
משח
טימור ראיין בתוכנית
מי שחקי לילה על מגדלי
כלבים. בסוף הראיון הוא
החליט לתת פרס לכלבן שיזהה
את נביחת כלבו, בלי לראות מיהו
הנובח. טימור הורה לכלבים
שבאולפן להתחיל לנבוח, אבל
הם העדיפו לשתוק. השדרן גילה

תושיה, חיקה נביחה של כלב,
ועורר את הכלבים להתחיל לנבוח.

המלחין־תמלילן
שמו־ליק
צ׳יזיק נפטר בחודש שעבר,
כנראה מהתקף־לב. בלי שום
קשר למותו, והרבה זמן לפני כן,
החליט הזמר הצעיר עופר א*
קרלינג לכלול שניים משיריו
של צ׳יזיק באריך־הנגן השני
שלו, שעליו הוא עובד בימים
אלה. אקרלינג, שהתפרסם עד
היום בשיר אחד, ל א רוצה לזמ־ביה,
היה לפני שנים שכן של

אריאל זילבר, התיידד איתו־ושימש
כעוזר טכנאי בהופעותיו.
באמצעות זילבר הוא הכיר את
צ׳יזיק, ויחד איתו כתב מילים
לשני השירים, שאותם הוא מתכוון
להקליט. שם אחד השירים
הוא למה זה צריך להיות.
הבדרן דודו חותן הופיע
בעבר כמנחה בתוכנית־טלוויזיה.
המבקרת חדה בושם לא אהבה
את הופעתו, ו״ירדה עליו״ בטור
השבועי שלה בהארץ במילים
חריפות. בין השאר דיברה על
״קולו המסורס״ .דותן נפגע קשות,
לא שכח, והחליט להחזיר
לה, אחרי שצפה בהופעה של בושם
בתוכנית־טלוויזיה. בטור שלו,
במקומון של איזור השרון,
כתב דותן :״קשה להאמין שגברת
הקוראת לתרבות דיבור, למקוריות,
לשפיות וליצירה, לא ניחנה
אפילו בפירור קטן מכל אלה.
הופעתה היתה מבולבלת,
מלאת סתירות, דלת־שפה. כנראה
שמלבד רישעות ותיסכול צריך
היה גם הרבה חוצפה כדי
להופיע על המסך ולהגיד את כל
מה שאין לה להגיד. אשה שבחייה
לא יצרה אפילו מישפט אחד
שאפשר לצטט, צריכה להשיל
את נעליה כשהיא כותבת
על זמרים, שחקנים, בימאים ועוד
אנשים רעים מן הסוג הזה״.
לפני שנים, כאשר קפה
נוגה בתל-אביב היה מרכז־פגי־שות
לנגנים, לזמרים ולבדרנים
שחיפשו חלטורות, היה משה
פינחם אחד האנשים הפעילים
ביותר בתחום זה. מכיוון שהיה
מסדר הופעות לכולם, נדבק אליו
הכינוי ״משה חלטורה״ .בנו
יורם 28 יוצא להקת חיל־ה־אוויר,
שהתפרנס עד כה כזמר ו־כנגן
באירועים שונים, פתח השבוע
מישרד להפקת אירועים בשם
מרכז הבידור. למסיבת הפתיחה
הזמינו האב והבן זמרים ש־הופעותיהם
הראשונות אורגנו
על־ידי האב, ביניהם: שימי ת*

בורי, חיים משה, בועז
שרעבי, ג׳קי מקייטן, זוהר
ארגוב, רמי דנוך וילדת-הפ-
לא לשעבר גרציה.
ידפגה בדקזנעמי דד—,13

אמיגוס,
רשת מסעדות אפרופו והשף אנריקה
שמחים להזמינכם לפתיחת ״
״אפרופו מכסיקנה״,
המסעדה המכסיקנית האמיתית
ברחבת המזון המהיר בקניון אילון.
להנאתכם מיטב מטעמי המטבח
האמיתי של מכסיקו: מטאקו ועד
טוסטדה, ממולה ועד צ׳ילאקילס.

\ז*וזץ.-גז־-מחז

אומרים...הה הן אומרות...הה ה אומר הה הן אוחרות...הה הם:

א מיל חביבי:
אלי ר1נ:1
יחיאר גזטמו:
״ היי הוי דייגעוד ( ׳1 1.עאל ־ עםזול זמנה שר מיבלגה קטנה
לפ נ י 1שאן 1נ ו לדת !״ מהיר ויעיל \ובחירות!״ מגיע כשיש משבה״

השבוע הופיע שימעון פרס בישיבת סיעת״המערד
בכנסת. פרס הודיע שם כי אין מנוס מהליכה לבחירות.
חברי־הכנסת שנכחו בישיבה התייצבו מאחורי קריאתו
של יושב״ראש המיפלגה. מאוחר יותר העזו כמה מהם
להתבטא נגד הבחירות, אבל זה היה בשקט. מאחורי הגב.
ובעיקר שלא לפירסום.
מי שאינו חבר־כנס ת אך המשמש כיועץ המישפטי של
סיעת המערך בכנס ת יצא השבוע בגלוי בקריאה של לא
לבחירות, כן למישאל־עם. ביקשתי לברר למה לא בחירות.
אין הצדקה. לדעתי. ללכת לבחירות על רקע שאלת הוועידה
הבינלאומית. הלך־הרוחות בציבור הוא כזה שגם היום לא היתה
מתקבלת כל הכרעה אמיתית בבחירות. הכרעה שהיתה משנה
באופן משמעותי את יחסי־הכוחות ביו המיפלגות הגדולות. .

• אבל קיימת מחלוקת עקרונית בין המערך
לליכוד:
זה נכון. קיימת מחלוקת. אבל רק בשאלה אחת, עקרונית
וחשובה. כשיש מחלוקת על שאלה אחת איו צורך. לדעתי. ללכת
לבחירות. אפשר להכריע בדרך אחרת. לא פחות דמוקרטית. דרך
מישאל־עם או. כפי שקוראים לזה בלעז. רפרנרום.

• צורת מישאל־־עם מעוגנת בחוק?

השבוע נודע כי חבר־הכנסת אהרון אבו״חצירא הוא
הנחשון הראשון מבין חברי״הכנסת של המיפלגות הקטנות
שניסה להבטיח לעצמו מקום בטוח בכנסת ה־. 12
אבו חצירא לא נפגש לבדו עם אנשי־חרות. לצידו פעל
מי שקורא לעצמו יועצו המדיני והפוליטי, המיסעדן״לש־עבר
אלי רונן.
ביקשתי לברר למה דווקא ליכוד.
כי אני מאוד אוהב את הצמרת הצעירה של הליכוד. יש שם
חברה נפלאים, כמו רוני מילוא ומיכה רייסר. חבר׳ה שיובילו
בעתיד את המדינה. כאלה שלא ניתן יהיה להתעלם מהם בעתיד.
הם אנשים מוכשרים שרואים יותר רחוק מהאף שלהם. ואין לי
ספק שאבו־חצירא יביא תמורה לליכוד יותר מאשר עזר וייצמן
למערר•

• גם המערך פנו אליכם?
בוודאי, אבל באיחור.

• למה כוונתך, כאיחור?
זה לא היה משהו קונקרטי. הם חשבו שאהרון אבו־חצירא מונח
אצלם בכיס. במקום לשלוח את אברשה טמיר לסיורים סביב
העולם, היו צריכים לשלוח אותו לבדוק מה דעתם של חברי־כנסת
שונים על הוועידה הבינלאומית.

זה לא פורסם: מישטרת״חיפה עצרה א ת חבר־הכנטת
לשעבר מן המיפלגה הקומוניסטית אמיל חביבי. סי ב ת
המעצר לא היתה, הפעם, פוליטית.
אמיל חביבי, סופר ומשורר ועיתונאי בכיר בביטאון־

הרעיון לקיים בארץ מכניזם של מישאל־עם אינו חדש. הוא
הועלה בעבר על־ידי פוליטיקאים שונים בהזדמנויות אחדות.
בעולם יש ארצות המקיימות מישאל־עס כשעל הפרק עומדת
שאלה אחת מהותית ועקרונית להכרעה. לא מכבר קיימו בשווייץ
מישאל־עם על שאלה אחת בלבד.

מעצר

בחירות

מיפלגות

המיפלגה החליט לעשות שינוי בחייו. הוא השיג ספינת־דיג
ויצא לדוג במימי מיפרץ־חיפה והסביבה.
חביבי נעצר. ברשותו לא נמצא רשיון דייג, ואף לא רשיון
להפעיל את הספינה.
ביקשתי לברר איתו ממתי הוא דייג.

אין בעיה טכנית בקיום מישאל־עם בישראל. וזה גם לא דבר
בלתי־ניתן להשגה או מסובך.

כן, בהחלט. גם אני, כמו אבו־חצירא, מאמין במיסגרות גדולות,
ולא עוד במיסגרות קטנות. במיפלגות גדולות ניתן להשיג דברים
רבים יותר.
זמנה של מיפלגה קטנה מגיע כשיש משבר. אז משלמים לה
את המחיר. התשלום לאבו־חצירא הוא מקום בעשיריה הראשונה
של הליכוד, ועוד מקום נוסף בסביבות המקום ה־.40

הייתי דייג עוד לפני שאת נולדת.

• אם בך, מדוע לא השגת את הרשיונות המתאימים?
אין
לי כל עניין לרבר על הנושא הזה.

• כמה כסף שילם חבר־הכנסת עבד־אל־ואהאב
דראושה בדי לשחרר אותך בערבות?
אין לי כל עניין לדון בדבר הזה!

(רונית אנטלר)

• במה זה כרוך?
ההוצאות הכספיות נמוכות פ* עשרות מן ההוצאות הכרוכות
במערכת בחירות. לא קיים מתח וביזבוז״זמן, המאפיין מערכות־בחירות
בישראל. הבעיה העיקרית היא נוסח השאלה שתישאל
להכרעה. ולדעתי. גם על ניסוח השאלה ניתן יהיה להתגבר.

• איך אך לא אחד מן הפוליגייקאים הציע הצעה
האופי המתוח ביחסים הפוליטיים בישראל. בשנה האחרונה,
מביא את הפוליטיקאים לעמדות קיצוניות. המתח בין המיפלגות
יוצר משיכה לקיצוניות. לשבירת כלים. ולא לפשרה ולהכרעות
(רונית אנטלר)
הגיוניות ופשוטות.

• והתשלום מן הליכוד היה הולם?

• אתה תקבל את המקום השני?
זה תלוי בשיקול־דעתו של אבו־חצירא. כל תפקיד שיטיל
עליי, אמלא באמונה.

• מי יזם את הפגישה עם אבו־חצירא?
חבר־הכנסת מיכה רייסר היה אחד המאיצים הגדולים, שאהרון
ייפגש עם חברי־הליכוד. רייסר פעל מטעם השר דויד לוי, בתיאום
(רונית אנטלר)
עימו ובהמלצה שלו.

1׳* 081₪

שעון הקיץ
של ישראל
מבחר שעוני קיץ

ב 1 6עיצובים וגונים שונים
אלגנטיים־ספורטיביים

חמר 1רים
האביר מן הגריל
הוענק בצפת, אות אבי ר
מי סד ר־הכבוד מטעם נשיא צרפת,
ליוסף עבו־עברון, נכדם ונינם של
קונסולי־כבוד צרפתיים בגליל, על
התמדתו ב*ן יום המסורת המישפחתית:
הובלת שיירת חוגגי ל״ג בעומר לקבר
רבי שימעון בר־יוחאי במירוץ מחצר
בית מישפחת עבו במרכז צפת. עבו־עברון
הוא עיתונאי צפתי, דור שישי
בארץ, שסב־סבו, הרב שמואל חי עבו,
הוא האיש ששיקם את קבר בר־יוחאי
במירון ושאביו, רפאל עבו, מי שהיה
במשך עשרות בשנים נציג מס־ההכנסה
בצפת (גם בתקופת המנדט הבריטי),
ייסד את אגודת־הציידים המקומית,
אשר שימשה מסווה לאירגון ההגנה
העצמית בשנים של טרם מדינה.

אלמגת האי ש החזק
נחוג יום־הולדתה ה־ 90 של
דבורה נצר, עסקנית רבת־שגים של
תנועת הפועלות (לימים: נעמת),
ח״כית(מטעם מפא״י) בשלוש הכנסות
הראשונות ואמו של מפקד הנח״ל
(נוער חלוצי לוחם) הראשון, איש רמת־יוחנן,
אלוף־מישנה משה נצר. היא

• עמידים במים
• זכוכית קרי ס טל
• רצועה מהפכנית בעלת
סגירה כפולה,
עמידה במים

״יייי מ פ תי עו

עסקנית נצר
ח״כית בת רב
ילידת רוסיה, בתו של רב, מורה
במיקצועה ואלמנתו של שרגא נצר, מי
שנחשב, במשך שנות דור כאיש החזק
מאחרי הקלעים במפא״י, כראש הגוש
התל־אביבי, למרות שמעמדו הרישמי
היה זה של מנהל מחלקת־הנקיון של
עיריית תל־אביב בלבד.

להשיג בר שת ה חנויו ת
מ פי צו ת שעוני או ריינ ט

היפהפיה על הפצצה

שעון מעולה ללא בעיות
•בוא שיווק והפצה: בני משהקר סו ב ע־ מ -סו כני םבלע דיי ם של; עזג/קג/ל 0 0ו 0־ד^7 \/עז 1£מ 0

נפטרה +בניו־יורק, ממחלת
אלצהיימר מנוונת־המוח, בגיל ,68
ריטה הייוורת׳ ,שחקנית־הקולנוע
(גילדה, מי ססא רי תומפסון) ,שהי־תה
סמל־המין של שנות ה־ .40 הייוורת׳
אדומת־השיער, נולדה כמרגריטה כרמן
קאנסינו, בתם של רקרן ממוצא
ספרדי ורקדנית ממוצא אירי, הופיעה
ב־ 59 סרטים ונישאה חמש פעמים(בין
בעליה: השחקן־בימאי אורסון ולס
והנסיך הפאקיסתאני עלי חאן) .היא
נודעה במיוחד כנערת־הפוסטרים של
חיילי ארצות־הברית במילחמת־העולם,
שגם הקפידו להצמיד את תמונתה
לפצצת המימן הראשונה שפוצצה אי־פעם
(באי ביקיני, באוקיינוס השקט,
בשנת .)1946

מודד הטל
נפטר בפרדס־חנה, בגיל ,84
ד״ר שמואל דובדבני, חוקר־טבע,
שנודע ברחבי־עולם בזכות המצאתו
המקורית: מד־טל, הקרוי על שמו.
דובדבני, יליד אוקראינה, עלה ארצה
בגיל , 18 השתלם בבוטניקה באוניברסיטה
אנגלית, שימש משך שנים
כמורה לטבע בבית־ספר תיכון והתפרסם
בשנות ה־ 40 כאשר הקים בארץ את
רשת תחנות תצפיות־הטל הראשונה
בעולם. הוא גם התמחה בגידול צמחים
באזורים שחונים, על־ידי ריסוסם במים
מעטים בצורת ערפילי־טל וגם הספיק
לחבר מגדיר לצימחי־בר.

העולם הזה 2594

אני מוחה.
אני מביע בזה את מחאתי החריפה באוזני הנהגת אש״ף בכלל.
ובאוזני יאסר ערפאת בפרט.
על פי חוק התועבה של ממשלת־האחדות־הלאומית, איני יכול
לנסוע לתוניס ולהביע את מחאתי באופן ישיר, פנים־אל־פנים.
לכן אני עושה זאת כאן.
אני מוחה על כך שצברי־אל־בנא, המכונה אבו־ניראל, הורשה
לבוא לאלג׳יר ולנהל משא־ומתן עם הנהגת אש״ף, ערב כינוס
המועצה הלאומית הפלסטינית.
אני יורע שהיתה זאת תחבולה, כדי לתמרן את האיש אל מחוץ
למחנה. הוצג לו תנאי שהוא לא יכול היה לקבלו: הצטרפותו
ל״הצהרת קאהיר״ של יאסר
ערפאת, האוסרת פיגועים מחוץ
לגבולות הארץ. תמורת הצטרפות
זו הוצע לאנשיו להשתתף
במועצה הלאומית, לא במעמד
של חברים אלא של משקיפים.
אפשר לטעון שזה היה טכסיס
מחוכם. נעשתה מחווה למען האחדות
(״ליכוד השורות״ ,בסלנג
הפוליטי הפלסטיני) ,אך הובטח
מראש שאירגונו של אבויניראל
יישאר בחוץ.
אני מצטער. עם כל ההבנה לבעיות
אש״ף בשעה זו, איני מוכן
אבו־נידאל
לקבל הסבר זה.
אבו־נידאל הוא רוצח. הוא אחראי לטבח בנמל־התעופה של
וינה ורומא, לפיגועים בבתי־כנסת ובבתי־יתומים. הוא רצח את
ידידי סעיד חמאמי ז״ל. הוא רצח את ידידי עיצאם אל־סרטאווי
דל. הוא רצח שני פטריוטים פלסטיניים אלה בשל מאבקם
האמיץ להגשמת המאוויים הלאומיים של עמם בררך של שלום
עם ישראל. הוא רצח שורה של אישים פלסטיניים נוספים. בשל
חשד־שווא שהיו מעורבים במגעים איתי ועם ידיריי. הדם זועק
מן הארמה. אין אף ישראלי אחד, אין אף ציוני אחד, שגרם לעניין
הפלסטיני נזק מוסרי ומריני כה חמור כמו האיש הזה. הוא נתן
במזיד את ההוראה לרצוח את השגריר שלמה ארגוב בלונרון,
ביורעו היטב כי בכך הוא מספק לאריאל שרון את האמתלה
המבוקשת כדי לפתוח במילחמת־הלבנון, שהביאה אסון על עמו.
הוא פעל בשרותם של חצי תריסר שרותים חשאיים, שכולם
פועלים נגר העם הפלסטיני. פת״ח עצמו רן אותו למוות.
יש גבול לטכסיסים פוליטיים. גם בשעת מצוקה, אסור לעבור
את הקו הארום.
אבו־נידאל הוא מחוץ לכל תחום. מי שמוכן להושיט לו יד
ולהחליף עימו מילה מכתים את עצמו ואת עמו.
על כן אני מרגיש חובה מוסרית עמוקה למחות על כך בפה
מלא.

מ 11־1

על כל פנים, התחלתי לשאול אותה על ילדותה, על הוריה —
ולפתע התפרצו הדברים כמו מתוך הר־געש. לאבה רותחת של
רגשות וזיכרונות נשפכה החוצה.
גילה התחילה לספר לי — ואולי לעצמה — דברים שד,יא לא
דיברה עליהם מעולם, שהיא לא הודתה בהם אף לעצמה. הכל
פרץ החוצה — הילדות האומללה, הרגשתה שהיתה נערה
מכוערת, ובעיקר החוויה הנוראה בגיל סז, כאשר נודע לה-מפי
ילדה אחרת שהאיש שהיה אביה לא היה אלא אב חורג, וכי אביה
האמיתי נהרג לפני שנולדה.
גילה סיפרה את הכל. איך התחילה להיות ילדה מרדנית
ובעייתית. כיצד גנבה מאמה מעטפה חומה, ובה תמונות של אביה
האמיתי. כיצד התגלגלה ממוסד למוסד. כיצד צעקה לעבר אביה־החורג,
כשזה העניש אותה :״אין לך זכות להרביץ לי: אתה לא
אבי:״
ישבנו שעות. גילה דיברה, ואני כתבתי. הרגשתי שמשהו
משתחרר אצלה, שסיוט של שנים עולה ונגלה, שהיא משתנה
לנגד עיניי ממש, כאילו היינו בפגישה פסיכו־אנאליטית.
למחרת היום טסה לחו״ל, .אני פירסמתי את הכתבה, תחת
הכותרת ״מארילין ממלאבס״ — רמז לכך שגילה עיצבה לעצמה
אז דמות של מארילין מונרו, בעזרת שערותיה הצבועות (לא
ידענו אז שגם למרילין מוגרו היתה ילדות אומללה, שהיתה
רדופת־טראומות ומלנכולית. לא חלמנו אז שהאלילה תשלח יד
בנפשה ).מלאבס היא, כמובן, פתח־תיקווה, בשמה הערבי הקודם.
כשחזרה גילה לארץ, היא היתה באמת אדם חדש. היא
התגרשה מאילי גורליצקי, שעימו היתה קשורה בנישואין בלתי־מאושרים.
עד אז לא היה לה האומץ להתיר את הנישואין. לאחר־

או ד׳ א בנ ר׳

אחר־כך ניגש אדם, ובידו מנסרה חשמלית. הוא אמר לי, בנימוס,
שהוא עומד לנסר את העץ. עומדים להתקין במקום מיגרש־חנייה
למכוניות, והעץ מפריע.
קטפתי את התותים האחרונים, כשאני מבכה בליבי את
התותעץ(כך קראתי לו במחשבותיי) .לא יכולתי להתרחק. עמדתי
והסתכלתי כיצר נחתכים הענפים, ואחריהם הגזע.
כשהענפים כבר היו מונחים על הארץ, התכופפתי וקטפתי עוד
הרבה תותים. הייתי חייב זאת לעץ. הוא בוודאי לא היה רוצה כי
ביום אסונו יאבדו גם התותים.
עכשיו עובד שם הדחפור. אולם כאשר עברתי במקום, ראן תי
שהחלק התחתון של הגזע עדיין עומד במקומו. מי יודע, אולי
יקום העץ באחד הימים לתחיה? אולי יחוסו עליו חלוצי הקידמה
של עירן המכוניות הארורות, בבואם להרוס את הבית הישן והיפה?

בזסת הניאוף
אני תומך בזכות־הניאוף של פוליטיקאים, כמו של כל אדם
אחר. גבר ואשה. זהו עניין פרטי שבין הפוליטיקאי, אשתו ופילגשו
(או, אם מדובר בפוליטיקאית, בינה לבין בעלה ומאהבה).
הבעיה של גארי הארט לא היתה פעילותו המינית. אלא
שקרנותו וטיפשותו,
אין רע בנשיא נואף. יש רע בנשיא שקרן, ובעיקר בנשיא
טיפש. ומי כמו האמריקאים למדו זאת.
הארט נשאל לגבי השמועות על עיסקי־הנשים שלו. אילו היה
חכם ואמיץ, היה אומר :״זה לא עיסקכם. אם אתם חושבים שאני
נשיא טוב ומוכשר, קחו אותי כמו שאני. ולא — עיסקי־הנשים
אינם שייכים לעניין״.
תחת זאת נתן תשובה מטופשת. הוא הכחיש את הכל והזמין
את העיתונות לעקוב אחריו. כשנמצא עיתון מכובד שעשה זאת.
נתפס בקלקלתו. גם נואף. גס שקרן, גם טיפש. סוף־פסוק.
טוב שאופיו התגלה בראשית הדרך, ולא למחרת בחירתו
כנשיא ארצות־הברית, כפי שקרה לפלוני, שאולי אינו נואף, אך
הוא שקרן וטיפש.
האם יש בישראל מנהיגים נואפים? בוודאי שיש. זה לא צריך
לעניין איש (מעבר לשעשועי רכילות) אלא אם כן המנהיג הוא
עסקן דתי, המבקש לכפות עלינו חוקי־דת ״למען טוהר־המיש־פחה״
,או אם עיסקי־הנשים שלו חושפים אותו לסחיטה ויוצרים
סיכון ביטחוני.
אם לא, שיהיה לבריאות.

למען השם

הקיץ של גילה
פעמים אחדות במהלך הצגת־היתיד של גילה אלמגור, הקיץ
של אביה, הרגשתי כי עיניי לחות.
ישבתי באולם וראיתי הצגה. אבל באותה השעה גם הייתי
במקום אחר, בזמן אחר.
זה היה באפריל . 1960 כתבי אז סידרה של כתבות־דיוקן, תחת
הכותרת ״קלסתר״.
גילה אלמגור היתה אז שחקנית צעירה, בלונרית עליזה,
בראשית הצלחתה, אחרי שורה של כישלונות. עלה על רעתי
שכראי לכתוב עליה, וביקשתי לשוחח איתה. הסתבר שהיא
עמרה לנסוע ביום הראשון בשבוע לחו״ל. בלית־ברירה קבענו
שניפגש בשבת, בביתי.
ישבנו בחרר־העבורה שלי. לקחתי את מכונת־הכתיבה, הכנסתי
נייר והתחלנו לשוחח, כשאני מחבר את הכתבה תוך כרי
שיחה. זה לא היה ראיון של שאלות ותשובות, אלא כתבה בגוף
שלישי.
ואז התרחש משהו. מה שהתחיל ככתבה רגילה הפך, לפתע,
לחוויה טראומטית.
איני יודע איך זה קרה. אולי נגעתי בעצב חשוף. אולי נערך
הראיון בדיוק ברגע הנכון, כשהרברים הבשילו בתוכה. אולי רתחו
הדברים בתוך סיר־הלחץ של נישמתה, והיה רק צורך לפתוח את
המיכסה. אולי היה קל יותר לגילה לחשוף את עצמה ביודעה
שהיא לא תהיה בארץ בשעה שהדברים יתפרסמו.

מכן התחילה להתיידד עם יעקב אגמון, שהיה גרוש, והשניים
נישאו.
נזכרתי הרבה פעמים בפגישה ההיא. ריאיינתי בחיי מאות
גברים ונשים, אך היו בהם רק ראיונות מעטים שהיו גם לי חוויה.
זה היה אחד מהם. לא אחת שאלתי את עצמי מה היה קורה לגילה
אלמלא אותה חשיפה עצמית. לולא כן, האם היתה משתחררת
ונותנת לחייה כיוון חדש?
זה היה לפני 27 שנים, כשגילה היתה בת .21 השבוע עמדה על
הבימה, וחזרה על אותה חוויה, שהפכה בידיה בינתיים ליצירת־אמנות.
במשך 27 השנים זיקקה את הזיכרונות המכאיבים.
התמודדה איתם, תירגמה אותם לשפת התיאטרון. היא שיפשפה
את האבן הגסה, המחוספסת. עד שהיתה ליהלום מבריק.

השם של האיש הזה שיגע אותי.
עיתוני ישראל קוראים לו ״חשוגי״ או ״חשוגגי״ — תעתיק
של הכתיב המקובל באנגלית. ברור כי אין זה האיות הנכון.
שאלתי מומחים, והם סיפקו לי כל מיני צורות של כתיב. כולן
היו מוטעות. גם יעקב נימרודי, שניהל עימו עסקים רבים, והיודע
ערבית היטב, קרוא וכתוב, טעה באיות הערבי שסיפק לי.
כאשר יצאה דפנה ברק לראיין אותו, היטלתי עליה משימה:
לקבל ממנו את האיות הנכון של שמו בערבית, כדי לאפשר לנו
לאיית את שמו נכונה בעברית( .האלף־בית הערבי והאלף־בית
העברי כמעט זהים).
דפנה יצאה, ריאיינה וחזרה כשהיא מלאה חוויות וסקופים —
ושכחה למלא שליחות זו. לכן. כשיצאה בשבוע שעבר בשנית
להיפגש עם האיש, הדגשתי באוזניה שוב ושוב: נא להביא את
השם בערבית. הזכרתי לה זאת גסבטלפון הבינלאומי.
ואכן, הפעם זה סופי. דפנה ביקשה את האיש לאיית את שמו
בערבית. והוא חתם לה את שמו פעמיים. הנה הפתק:

8£\1011.1.£־ד *£101£1. 0£ £

רקחיאם לעץ־תזת
בדרך בין ביתי ומישרדי עומד בית נטוש, ישן ויפה משנות
ה־ ,20 ולצידו עץ־תות.
במשך השנים התרגלתי לראות בו את העץ הפרטי שלי. מרי
אביב היה העץ מצמיח אלפי תותים אדומים, שהשחירו כעבור כמה
ימים, ושהיו טעימים להפליא.
ביליתי מתחת לעץ ובתוכו שעות מאושרות רבות. קטפתי את
התותים. התפתחו בינינו יחסים אישיים מאוד. עוברים־ושבים.
שהיו רואים אותי כשאני קוטף את הפרי, היו ניגשים וקוטפים גם
הם. לא פעם התאפקתי אך בקושי מלהתנפל עליהם. חמתי בערה
בי להשחית. איך הם מעזים לקטוף מן העץ שלי?
לא אחת שאלתי את עצמי: אם אני מרגיש כך כלפי עץ שלא
נטעתי אותו(מי יודע היכן האיש שנטע אותו לפני שנות דור או
שניים?) ,איך צריך להרגיש חקלאי שנטע עצים ושגורש מנחלתו?
העץ הבין לריגשותיי. הוא חמד לו לצון. הוא ניצל את מישחק
האורות והצללים בין ענפיו כדי להתל בי. הייתי עומד בין ענפיו
ומחפש את התותים השחורים, אך בגלל הצללים לא הבחנתי
באשכולות שלמים של תותים בשלים שהיו תלויים לפני עיניי
ממש. כמעט שמעתי את העץ מצחקק.
לפני שנתיים בא מישהו מהעיריה וניסר את הגזע. הייתי
מזועזע, אך רחל אשתי ניחמה אותי: העץ יצמח מחדש. לא
האמנתי לה, אך ראה זה פלא: הטבע עשה את שלו. כעבור שנה
שוב צמחו הענפים. והצמיחו תותים לרוב.
השבוע, בעודי קוטף את התותים הראשונים, התקרב הדחפור
העברי אל הבית הישן והנטוש. הוא הערים ערימות של חול.

ובכן, זה סופי: האיות הנכון של השם הוא עדנאן אלחאשקג׳י.
השי״ן קבוצה.
בעברית מותר לנו. בכתיב מלא, להחליף את הקובוץ בו״ו. לכן,
מעתה והלאה. אנחנו נאיית את שמו בהעולם הזה באופן מוחלט
וסופי, כך: עדנאן אל־חאשוקג׳י.
זהו שם תורכי. מוצא מישפחתו של המיליארדר הסעודי הוא
מתורכיה, כמו שמו של המפקד הערבי במילחמת־העצמאות.
פאוזי אל־קאוקג׳י. ה״ג׳י״ בסוף השם מסמן מלקצוע(כמו: דוכנג׳י
— בעל דוכן, חנווני).
אם יש קורא יקר היודע תורכית — אולי יודיע לי מה זה
״חאשוק״?

במדינה
דרכי אדם
כבדים אחרי הברא

עכשיו ב• אילת -
כמו בארץ אחרת!
מלון קיסר אילת, המחודש והמפואר, מציע לך תוכנית מיוחדת לקיץ:

מ־ 4.5ו עד ( 1.7למעט )2-7.6

גיסים פרנקו, ששוחרר לפגי
שגה מכלא תדרכי, ממנה את
צרותיו, לאחר שהמישטרה
סגרה את תחנת הטלוויזיה
בכבלים שהקים בתל־אביב
בעיניים כלות הביט ניסים פרנקו
במיכשור המשוכלל שהציגה חברה
לאלקטרוניקה בתל־אביב. היו שם מ־כונות״פאר,
המיועדות לתחנות־טלווי־זיה
בכבלים. רק לפני שבוע סגרה ה־מישטרה
את תחנת־הכבלים הצנועה
שהקים פרנקו בביתו בצפון תל־אביב.
התחנה פעלה במשך שלושה שבועות,
עד שהמישטרה הגיעה למקום וסגרה
אותה.
״עוד מעט זה יהיה חוקי, ואז ישתלטו
על השטח הזה כל השמנים, והם
יקצרו את הפירות שאני וחבריי זרענו,״
הוא אומר.
ניסים פרנקו, גבר חסון ואינטליגנ־

בשום אופן לפשע ואחרי שהתייעצתי
עם חברים ומכרים התברר לי שאנחנו
הקמנו את תחנות־הכבלים. ב״אנחנו״
אני מתכוון ליוצאי העולם התחתון.
נודע לי כי 80 אחוז ממפעילי התחנות
בארץ הם יוצאי בתי־סוהר, נרקומנים
וסוחרי־סמים לשעבר.
אומנם, העסק של תחנות־טלוויזיה
בכבלים איננו חוקי עדיין בישראל,
אבל ברור לי כי המישטרה עוצמת עין
ונותנת לתחנות לעבוד ללא הפרעה.
עד כמה שאני יודע, יש בישראל יותר
מ־ 50 אלף מנויים על תחנות כאלה.
אני רוצה להדגיש כי אני מדבר אך
ורק בשם עצמי, ולא בשם אחרים. אבל
ידוע לי על אנשים רבים הנמצאים
כיום במצבי.
כאשר חיפשתי פרנסה, התברר לי
כי עסק כזה יהיה בדיוק מה שאני צריו.
בהפעלת תחנה כזאת אין צורך
בידע רב, זו לא תורה מסיני. אין גם
צורך בהשקעה התחלתית גבוהה. למדתי
מחשמלאים ומטכנאים את העיקרים
של הרכבת הכבלים, ובעצמי הרכבתי
במשך לילות החורף את הכבלים

הזמנות 26169:נ ־76161,03־059
המחיר ללילה לאדם בחדר זוגי, לינה וארוחת בוקר, כולל כל המיסים, למעט שהיה של לילה
אחד בלבד בימי שישי.

ב ר כו תינו
ליובלו של

העו &ס ה 1ה
אסיר פרנקו(משמאל) בכלא התורכי(עם אסיר תורכי)
הם רוצים 10 מיליון דולר
טי, הוא בעל סיפור־חיים מרתק. בגיל
18 הורשע ברצח אביו. הוא ריצה את
עונשו בכלא ישראלי וזכה בחנינה.
אחר־כך הקים לעצמו אימפריה של
מאפיות בתחנה המרכזית בתל־אביב,
ונרדף על־ידי המישטרה. הוא נסע
לחו״ל, נעצר בתורכיה והורשע בהוד
זקת־סמים. חמש שנים ישב בכלא התורכי.
עד ששוחרר וחזר לישראל
לפני שנה. את זיכרונותיו המחרידים
מהכלא התורכי סיפר בשתי כתבות
מעל דפי העולם הז ה (,26.2.86
.)19.3.86

מספר סרנקו:

חברה לנייר בע״מ
רמת־גן, רחוב בצלאל 17
טלפון)03( 751 30 11 :
וונאימו ח\\/1/ועו\ו 0ח

כאשר שוחררתי מהכלא התורכי לא
היה לי גרוש בכיס. חזרתי ארצה, והייתי
חייב להתפרנס. יש לי אשה וילד,
ואני צריך לעבוד. ידעתי שבגלל העבר
הפלילי שלי לא יהיה קל להשיג עבודה
בישראל. לא יכולתי לפתוח חנות
או עסק, כי לא היה לי די כסף. אני גם
מודע למיגבלות שלי, שאחרי שנים ב־בתי־סוהר
קשה לי לעבוד עם בני־אדם
בכפייפה יומיומית.
חשבתי וחשבתי. לא רציתי לחזור

שהייתי זקוק להם. קניתי מחשמלאי
ציוד של מגבירים וקונווקטורים, בסכום
של 1500ש״ח, וטלוויזיה ווידיאו
קיבלתי בהלוואה, תוך התחייבות להחזיר.
הישגתי
סרטים בסיפריית־ווידיאו.
ביררתי בדיוק מה הטעם של האנשים
בשכונה שלי, כדי שהם יהיו מרוצים
מהשידורים וימליצו עליי אצל שכניהם.
פתחתי
את התחנה בדירה שבה
התגוררתי, בצפון תל־אביב. שם אין
עדיין תחנות־כבלים.
התייעצתי עם חברים שיש להם תחנות
בבת־ים וחולון, והתברר לי שאצלם
יש ביקוש גדול לסרטים תורכיים וערביים,
ולמוסיקה מיזרחית. אבל לאנשים
באיזור שלי יש דרישות אחרות.
התברר לי שהם מעדיפים אמד או ס
וקונצרטים.
גיליתי גם שבאיזור שלי יש הרבה
פנסיונרים, הנמצאים בבית גם בשעות
היום והרוצים ליהנות מהטלוויזיה יותר
שעות מהרגיל. כדי להשביע את רצונם
הייתי מפעיל את התחנה שלי משעה
העולם הזה 2594

12 בצהריים עד אחרי חצות. הייתי משדר
עוד כמה סרטים ביום כדי שכולם
יהיו מרוצים.
השיקום הבי טוב. אני יודע שזה
בינתיים עסק בלתי־חוקי, אבל מדברים
כבר על־כך שיהפכו את העניין הזה
תוך זמן קצר. לחוקי, והנה יש אפילו
תערוכה של ציוד לתחנות כאלה. קיוויתי
שאבסס את התחנה שלי, וכאשר
העניין יהיה חוקי אוכל לחיות כמו כל
אזרח רגיל. ארשם כעוסק מורשה,
ואשלם את כל המיסים ומס־הכנסה כמו
כולם.
לא עברו שלושה שבועות מאז
שהתחלתי לשדר. חזרתי יום אחד
הביתה מהסיפריה, כאשר בידי סרטים
חדשים לשידור, וכאשר נכנסתי לדירה
פרצו אחריי אולי 30 איש. היו שם
חברה מהמדור, והיו גם אנשים מחב־רות־הסרטים,
נציגי התאח דו ת בתי־הקולנוע
ואני לא יודע מי עוד. אפילו
*3זית

28.4.87

מד־ג

**וגרז

1858ס^^גזר תמ*3וז
1938 וזדוסבווי ריר. ה מ טז רפח
1*4ת
2128 רדד־׳
קומגד1
2123
ה ^ די ־ רי ס
* 2 3מזנגזדדן

לוח תשדירים של תחנת־כבל
הכל הלך לט מיון
לא ביקשתי מהם צו־חיפוש, כי אני
מכיר את המישטרה. אם לא יהיה להם
צו כזה באותו רגע, הם ימציאו לי צו
כזה אחת־שתיים.
הם אספו את כל המכשירים. את הכבלים,
שהיו אולי באורך של קילומטר,
חתכו לחתיכות של חצי מטר. הכל הלך
לטמיון. עבודה של חורף שלם. וכסף
שלוויתי מאנשים.
אני יודע שיש טענות כאילו העולם

התחתון משתלט על השטח הזה. זה נכון,
שאנשים שיצאו מבתי־סוהר נכנסו
לכבלים ומתעסקים בזה. אבל צריך
לראות זאת לטובה. מפני שאנשים אלה,
שמצאו עיסוק כזה, יצאו כליל מנד
עגל־הפשע. הם מתפרנסים בכבוד, לא
מזיקים לאיש והפסיקו לסחור בסמים
או לפרוץ לדירות.
הרי זה, בעצם, השיקום הכי טוב שאפשר
להשיג. הם לא רוצים עזרה מאיש
ולא כספים לשיקום. הם רק רוצים
שיניחו להם להתפרנס בשקט.
שאף אחד לא יחשוב שהאנשים
האלה הם פרימיטיבים או טיפשים. אם
הם יראו שכעת, כאשר העניין הולך
להפוך לחוקי, ייכנסו לשטח כל מיני
חברות עשירות ושמנים כאלה, הם לא
ישתקו. הולך להיות כאן אסון גדול, אם
ידחקו אותם החוצה כדי להכניס חברות
עשירות.
כאשר נודע לי שיש מועצה לבדיקת
העניין, טילפנתי לאיש העומד
בראשה, אני לא זוכר כעת את שמו.
דיברתי איתו, והוא אמר לי שיתנו
להיכנס לשטח רק לחברות רציניות,
שיש להן הרבה כסף. הוא אמר שיהיה
צורך ב־ 10 מיליון דולר כדי להיכנס
לשטח.
שאלתי אותו מדוע צריך כל־כך
הרבה כסף, והוא אמר לי שזה כדי לחפור
תעלות לכבלים.
אבל אני לא מאמין לו. כי אנחנו
בדקנו, והיו אנשים שנסעו לארצות
אחרות וראו שיש מכשירים חדישים,
שלא צריך כבלים בכלל. אפשר לחבר
מכשיר קטן למקלט־הטלוויזיה ולשדר
ישירות, בלי לחבר שום כבלים.
למרות שיש הרבה תחנות־כבלים בארץ
אין בכלל מילחמות ביניהן. המפעילים
רק רוצים שיתנו להם לעבוד
בשקט. אם מישהו לא רוצה להתחבר
לתחנה, איש לא מכריח אותו. אם בבית
משותף מחליטים 11 מתוך 12 דיירים
שהם מוכנים להתחבר, ורק אחד מסרב,
אנחנו מתקינים חיבור מרכזי לאנטנה,

פרנקו בתערוכה של ציוד אלקטרוני לכבלים
רק ה שמנים והעשירים יישארו
ולא דורשים כלום מהאיש שסירב להתחבר.
הוא מקבל את שרותינו בחינם.
לא כדאי בשביל סכום פעוט של 35
ש״ח, שזה מחיר התחברות לכבלים, לעשות
עניין ולהסתבך בצרות. אם מנוי
לא משלם, פשוט מנתקים אותו מהחיבור,
ולא עושים עניין.
מכיוון שהעסק בינתיים בלתי־חוקי,
רוב מפעילי־התחנות אינם מוסרים את
שמם או מיספר־הטלפון שלהם למנויים.
אני מייד מסרתי לכל המנויים את
שמי, קראתי לתחנה שלי ״פרנקו כבלים״
,וגם את מיספר־הטלפון שלי.
ביקשתי שיתקשרו אליי ויודיעו לי על
כל תקלה או מישאלה של המנויים. אני
גם הייתי אחר מהראשונים שהתחיל
בפירסומת בתחנה שלו. וכעת מה אע־

שה? האם רוצים שאחזור לפשע ולסמים?

כאן סיפורו של פרנקו.
ידוע כי למישטרה. לבעלי בתי־ה־קולנוע
ולחברות־הסרטים יש גירסות
משלהם בעניין.
המישטרה חוששת מהשתלטותם
של עבריינים על השטח הזה. אולם אם
אומנם ייכנסו מפעילי התחנות לעולם
העסקים החוקי, ויירשמו כעוסקים
מורשים, ישלמו את המגיע מהם כחוק,
יהיה בכך השיקום המעולה ביותר
עבורם. ולמישטרה לא יהיו עוד סיבות
להתנגדות. גם נציגי חברות־הסרטים
יוכלו אז לפנות ולקבל את התמלוגים
המגיעים להם ממפעילי־התחנות.
כאשר ייכנס לתוקפו החוק המתיר

הפעלת תחנות־טלוויזיה בכבלים, ייקבעו
הקריטריונים הנדרשים ממפעיל
תחנה כזו. אט ימנע החוק מאנשים
העובדים בשטח זה להמשיך בכך,
וימסור את התחנות לחברות גדולות או
לאנשי־עסקים עשירים, יהיה בכך עוול
גדול.
במיקרים אחרים. שבהם קבע החוק
קריטריונים חדשים לרישוי בעלי-
מיקצועות שונים, הוא התחשב, בדרך
כלל, במי שעסקו בשטח לפני כניסת
החוק לתוקפו, והעניק להם זכות להמשיך
ולעסוק בעיסוקם הקודם. נראה כי
יהיה זה מן הצדק לשקול זאת גם לגבי
מפעילי תחנות־טלוויזיה בכבלים.

אילנה אלון
ת1 טרמפ
לחייל

מנצו!
ליום העצמאות
במלונות דיפלומט
בתל־אביב ובירושלים

סקס ועסקים
ב ר האזנת־סתר
אנו מספקים:

ש״ח +מע״מ
לינה וארוחת בוקר
ליחיד בחדר זוגי
מינימום שלושה לילות
הנמנות ישירות בבתי המלון
דיפלומט ת״א03-294422 :
דיפלומט ירושלים 02-777777 :

מכשירים למניעת
ציתותים בטלפון
שתת לגילוי מיקרופונים מושחלים מגלי מתכות
מזכירות אוטומטיות

רדיו דוקטור בעכו
שלום עליכם . 18ת״א, טל׳ 285444
תו טרמפ
לחייל

ההצעה בתוקף עד 1.6.87

שחרת שבת
11x1והו, שחי* חצח וחרש //ח וחרות ח//סרחשום
אורי חזר לחייה של זהבית דרך ידיעה
בעיתון. היא קראה את הידיעה על
מציאת גופתה של נגה במכוניתה. והשם
דרור הזכיר לה משהו .״היתה אצלי
באותו זמן חברה. ואמרתי לה שהשם
נוגה ואורי דרור נקשר לי בבחור שלמד
איתי. אמרתי לחברה שאני צריכה
לכתוב לו מיכתב־תנחומים - .כתבתי
גלויה להר־מירון, שאני משתתפת בצער
המישפחה. כיום אני יורעת שאורי
כלל לא קיבל את הגלויה הזאת.
״אחרי כמה ימים התחילו להתפרסם
ידיעות על החשדות שאורי רצח את

ץץד * ע ב חו ר ה צעירה ויפה כמוה
* /רוצה להכניס את ראשה למיטה
חולה ולהתחתן עם אסיר־עולם? זו
השאלה המתבקשת לשמע סיפורה של
זהבית אלוני.
בשבוע שעבר פורסם לראשונה כ־זהבית
הגישה תצהיר לבית-המישפט
הדן בשאלת האפוטרופסות על בנו של
אורי דרור. במיסמר זה הצהירה בי היא
עומדת להתחתן עם אורי. ומוכנה
לגדל את בנו היחיד יחד עם שני ילדיה

היא התגרשה בשנת 1974 והתחילה
ללמוד במכון אבשלום, לימודי ארץ־
ישראל. במשך השנתיים שלמדה שם
למד איתה גם בחור גבה־קמה, אורי
דרור.
״למדנו יחד שנתיים, אפילו לא
ידעתי אם הוא נשוי או לא. מה שנחרט
בזיכרוני ממנו מאותה תקופה זה שהוא
חבר טוב ואדם ישר מאוד. כולם אהבו
אותו נורא, והוא היה תלמיד מעולה.
הוא ארץ־ישראלי שורשי כזה, בסנדלים
ובמיכנסיים קצרים.

הבתבות שהתפרסמו בעיקבות
הצהרתה זו רמזו לקשר נפתר שהיה
לה. כביבול. עם אורי עוד לפני רצח
אשתו. נוגה .״חשבנו שהוא יתחתן״.
צוטט פרקליטה באחת הכתבות .״אבל
לא השבנו שיעשה זאת בה מהר ״.ניתן
הי־ להבין בי לאורי ה־תה אהובה
נסתרת זה זמן רב. וכי היא יצאה לאור
רק בעת. בבקשה להחזיק בבנו.
כתבות אלה פגעו קשה בזהבית
וגרמו לה עוול :״הרבה עיתונאים רדפו
אחריי מאז התפרסם שאני רוצה להתחתן
עם אורי. הציעו לי אפילו סכומי
ככף יפים בדולארים כדי להתראיין.
אני פרבתי לכולם.
.הסיבה שהחלטתי להתראיין אצלך
היא כ־ אני רוצה שהמסר שלי יהיה חד
פעמי ואמיתי. אני לא רוצה להיכנס
לפיחרור עיתונאי. כי אני לא דמות
ציבורית. אינני רוצה שייהיה עניין בכפור
שלי ברכילות גרידא. את הסיפור
האמיתי שלי יידעים רק כמה
אגשים. הקרובים לי ולאורי.״
שורשי בסנדלים

בחנתי היטב את האשה הצעירה
שישבה מול־ וחיבקה חתולה פיאמית
מפונקת. זהבית היא אשה בתחילת
שנות השלושים לחייה. מורה למתמטיקה.
שערה בלונד־ מתולתל. גופה
תמיר ועיניה חומות וחמות. קשה לה
לדבר על עצמה. היא עושה זאת
ברתיעה מפו־־מת. וניכר שהיא חוששת
מאוד פן יהפוך סיפור הייה לרכילות
על נישואיה הראשונים. לבן־משיק.
היא מספרת בקצרה .״זו היתה אהבה
של נח־ל וצנחנים. היינו צעירים מאוד.
וזו היתה אהבה מטורפת. יש לי דעה
חיובית מאוד על בעלי הראשון. התגרשנו
מכיווז שיעזבנו את המשיק. ובעיר
זה לא היה אותו הדבר.״

—^ יייייי

ך* וא היה המוצלח ביותר בכיתה.
\ 1אף פעם לא 99 רק 7ל. 100
״בעיניי הוא אפילו לא היה אז חתיך
במיוחד: סתם ידיד וחבר ללימודים.
ברור שלא היה לנו קשר רומאנטי, לא
היינו בכיוון הזה בכלל.
״לפעמים. בטיולים. היינו מגיעים
לשיחות וידעתי שיש לו מישהי, חברה
או אשה. פעם. בטיול לראש־פינה.
הלכנו יחד לטלפון הציבורי, שהיה
רחוק. ואז שמעתי שהוא מדבר עם
מישהי שקראו לה נוגה. היה מיקרה
שהוא יצא למילואים וביקש שאכתוב
עבורו איזו הרצאה. הוא נתן לי מיספר־טלפון
כרי להתקשר. לברר לאן לשלוח
את החומר. כאשר התקשרתי
היתה זו נוגה שענתה, והיא אמרה לי
לשלוח את החומר ברואר לביתם.
״את נוגה ראיתי רק פעם אחת.
הלכתי עם חבר לקולנוע בדיזנגוף.
ופגשתי את אורי עם אשה. הוא אפילו
לא הציג אותה לפניי. אמרנו ׳שלום.
שלום׳ וזהו״.
אחרי שנות־הלימודים נותק הקשר
בין זהבית ואורי. משנת 1976 לא
ראתה אותו ולא חשבה עליו. היא
עבדה בהוראה והיה לה חבר במשך זמן
רב. בשנת 1980 הכירה את מי שהיה
בעלה השני.
״נישאנו אחרי היכרות קצרה מאוד.
וזה היה צעד פזיז. נולדו לנו שני
לריס. כיום בת 6ובן 4וחצי. בשיהזור.
אני מבינה שלא הייתי צריכה לעשות
זאת. היתה בינינו אי־התאמה משוועת.
לא הסכמנו על שום דבר.
״לפני שנתיים התגרשתי. מערכת
היחסים ביני ובין בעלי השני תקינה״.

סרטן. היא עברה ניתוחים רבים וחייה
היו קשים מאוד. אורי הוא בנה היחיד.
זמן קצר לאחר לידתו עזב אביו את
הבית. אורי פגש את אביו לראשונה

ארץ־ישראל היפה, איך יכולים להאשימו
בדבר כזה?׳ ואבי לא ענה לי. רק
אמי ביקשה ממני שלא אסע אליו
לכלא. הבטחתי לה.
״בשבת, כאשר הבאתי את אמו של
אורי לשערי־הכלא. הייתי סקרנית מאוד.
זו היתה הפעם הראשונה שלי ליד
כלא, ורציתי לראות כיצד נראה כלא
מבפנים. הייתי גם סקרנית לראות את
אורי.
וכך, למרות שהבטחתי להוריי, נכנסתי
עם אמו לביקור. עמדתי איתה
ליד הסורגים הכפולים וחיכינו.

זהבית בשערי כלא-רמלה
״פתאום הרגשתי מאוהבת, ול א רק מעורבת!״
אשתו. ואז ממש קיבלתי הלם. היכרתי
אורי, שלא הירשה לנו לפגוע לרעה
בנמלה או בנרל. הוא יכול היה להיות
ברוגז יום שלם אס מישהו הרג בטעות
חיפושית בזמן טיול. חשבתי שזה לא
מתקבל על הדעת.
״בחודש מאי אשתקד, שבוע לאחר
יום הולדתי, התקשרתי לעורר־הדין
שלו בחיפה ושאלתי אם אני יכולה
לעזור במשהו. חשבתי אולי לשלוח לו
ספרים או מיכתבי־עידוד. אבל עורך־
הדין אמר שמתקשרים המון אנשים.
ובעיקר נשים. הוא אמר שאורי במצב
נפשי קשה ואין צורך בכלום. ביקשתי
ממנו שימסור לאורי ד״ש מזהבית.
״אחרי שבוע התקשרתי שוב לעו־רר־הדין,
והוא אמר לי שמסר לאורי
ד״ש ממני, אבל הוא בקושי זוכר אותי.
״אינני יודעת מדוע, החלטתי להתקשר
לאמו. ביקשתי מעורך־הדין את
מיספר־הטלפון שלה, ולמרות שהתקשרו
אליה׳ הרבה אנשים, היא שמחה
מאוד לדבר איתי.
״אמו של אורי היא בת .75 וחולת־

כאשר היה בן . 16 באותו גיל גם עזב
את הבית בעפולה, ונסע ללמוד בחיפה.
שם החל את פועלו בחברה להגנת־הטבע,
והיה נוסע לעין גדי לעבור
בשמורה כמתנדב בחופשים.
״כאשר אמו של אורי חזרה מביקור
אצלו בכלא, היא התקשרה אליי
ואמרה לי שמסרה לו ד״ש והוא זוכר
אותי קצת. הוא ביקש שאכתוב לו
מיכתב. כתבתי לו מיכתב מעודד, אבל
אחר־כך התברר לי שהוא בכלל לא
פתח את המיכתב שלי. באותה תקופה
הוא היה במצב־רוח נורא, ולא רצה
לשמוע מאף אחד וכלום לא עניין
אותו.
״זמן קצר אחר כך העבירו את אורי
לבית־המעצר ברמלה. לאמו היה קשה
לבוא לבקר בשבתות מעפולה, והיא
שאלה אותי אם אני יכולה לעזור לה.
הזמנתי אותה לבוא אליי ביום שישי.
״אז גם סיפרתי להוריי בפעם הראשונה
את הסיפור על אורי. שאלתי אז
את אבי, :אבא איך זה יכול להיות?
הבן־אדם המושלם הזה? הדמות של

״הגיעה שורה של אסירים ולא
היכרתי את אורי. הוא נראה פיתאום
זקן. הוא רזה מאוד, על פניו היו זיפי־זקן
ועינו היו מושפלות. הוא נראה
כאחד מעלובי־החיים.
״אמו שאלה אם הוא זוכר אותי,
והוא אמר לי, :יופי שבאת!׳׳אחר כך
היתה שיחה על בנו בן ה־ ,9שהיה
באותה תקופה אצל אחיה של נוגה.
אורי שמע שראו את בנו חבול, וזה כאב
לו נורא. הוא גם התלונן על האגף שבו
הוא נמצא ואמר שהיה רוצה להחליף
אותו.
״לפני שנגמר הביקור הוא שאל מה
מצבי המישפחתי. אמרתי לו שהתגרשתי.
היינו כל־כך זרים, הוא אפילו
פעם אחת לא הרים את עיניו אליי״.

כמעט התאבדות

^ חרי שיצאו מהכלא, שאלה
האם את זהבית אם תהיה מוכנה
להסיע אותה לראות את נכדה, שגר

אוו׳ וווו זדון למאסרשלם בעוון רצת אשתו מגה(מימין) .זהבית(משמאל) מומה להינשא רו
בכפר־סבא. זהבית לקחה אותה לשם.
והיתה עדה לוויכוח סוער בין הרוה
והסבתא. בני המישפחה אף טרחו לספר
לה כי לאורי היו הרבה נשים.
השפעתה של הפגישה הראשונה
של זהבית עם אורי. עם אמו, ועם
הכלא, היתה עצומה.
״הרגשתי פיתאום שכולם זועקים
לעזרה ואני צריכה לעזור. אורי היה
במצב איום.
״הוא עד היום לא סולח לעצמו מה
שקרה. לנצח הוא לא יסלח לעצמו את
מה שקרה לנוגה. זה התפרץ אצלו
אחרי 15 שנה כמו הר־געש שהיה
כבוש. נוגה היתה החברה הכי טובה
שלו. אולי ניקח פעם פסיכולוג, כדי
שיעזור לאורי להבין מה קרה לו אז.
״עזרתי לאורי לעבור לאגף אחר
בכלא, ואחרי יומיים הוא התקשר אליי
בטלפון והודה לי על הכל. הוא ביקש
ספרים.
״בהתחלה הקשר בינינו היה קשר
של המון שיחות. הוא היה אדם שבור,
ממש שבר־כלי ..לא היה לו אמון
בעצמו, כל האידיאלים שלו נהרסו.
הוא הגיע כמעט עד התאבדות. הוא לא
היה ממשיך כך את חייו בכלא. הוא
אמר לי אז, :אני רוצה מאסר־עולם! אני
רוצה להישאר בכלא ולגמור שם את
חיי!׳
״רציתי להחזיר לו צלם־אנוש, כדי
שיוכל להרים שוב את עיניו ולהביט
בבני־אדם ולהאמין בעצמו.
״אחר־כך שוב החזירו את אורי
לכלא קישון. הוא היה בחרדה. הוא
חשש מאוד מהקשר בינינו. הוא כתב
לי במיכתב אחד שהוא חושש מאשליות
שמא הקשר בינינו הוא בלון
ציבעוני, שיתפוצץ לפתע. הוא לא
יכול היה לעמוד בעוד אכזבה״.
בתחילת הדרך לא חשבה זהבית
כלל על רומאן. היא ראתה במעשיה
עזרה אנושית טיבעית .״לא תפסתי
בכלל שיכול להיווצר קשר. לא חסרו
(המשך בעמוד )42

א 1ו ־ י

מספר

לבקשת.,העולם־הזה״ ,שלח אורי דרור גם א ת גירסתו על ה היכ רו ת
המחוד שת עם זהבית. וכך הו א כותב:
את זהבית פגשתי לראשונה כחוד שיים לאחר מעצרי, כאשר ליוותה
את אמי לביקור בכלא רמלה. היה זה לאחר תקופה של כ״ 11 שנה שלא
התראינו. בדיעבד התברר לי שלאחר ששמעה זהבית אודות המיקרה
שאירע ביני ובין נוגה, היא התקשרה לעורן־הדיו שלי ולאמי ושאלה
אם אפשר לעזור. באותה תקופה היו פניות רבות כאלה מצד אנשים
שונים שהיכרתי, אך בשל מצבי אז לא ייחסתי להם חשיבות ולא
עניתי לפניות.
לאחר שהועברתי לכלא רמלה, נוצר קשר בין אמי לזהבית, כדי שזו
תעזור לה להגיע אליי לביקור( .עד אז הגיעה אליי לביקורי בכלא
ג למי, בסיועם של אחרים ).זהבית גרה בראשון־לציון, והמרחק לכלא
קרוב.
הביקור עצמו היה ביקור חטוף, שנמשך כמחצית השעה ומבעד
לרשת חוצצת, ועיקרו נס ב סבי ב שאלת הימצאותו של בני אצל דודו,
שם הוא התגורר. באותה תקופה הגיעו אל עורך־הדין שלי שמועות על
מצבו הקשה של בני שם, ועל כך שראו אותו חבול. הגם שלא יכולתי
לבדוק א ת הדברים, היה לי ברור שיש צורך להעבירו משם, ועל כך
נסבה השיחה בביקור.
זהבית, שהיתה עדה לכך, הסכימה לסייע ככל שתוכל. הכוונה היתה
להעביר א ת בני לטיפול אצל מישפחה אחרת, ועל הפרק עמדו מיספר
אפשרויות שהיו טובות ועשויות לפתור א ת שאלת הטיפול בילד.
מאחר שזהבית הביעה א ת רצונה לעזור, הסתייעתי בה בכל תקופת
שהותי בכלא רמלה. החל להיווצר בינינו קשר, שתחילתו בעניינים
שנוגעים לנושא של בני ולנושא של החלפת עורך־הדין שלי, והמשכו
בשיחות אישיות בינינו, שהחלו לה תפ תח על רקע המצב הקשה שבו
הייתי מצוי לאחר הריגתה של נוגה.
איבדתי א ת האמון בעצמי עד כדי מחשבה על הגרוע מכל. הידיעה
שהגעתי למצב של איבוד השליטה העצמית, שבמהלכו הרגתי א ת
נוגה, יצרה אצלי מצב של עירעור קשה בכל הקשור אל עצמי, תוך
אמונה שיותר לא אוכל ליצור קשר ממשי עם איש ובוודאי שלא קשר
ריגשי עם אשה. גם כיום קשה לי לתאר את תחושותיי אז. הייתי במצב
שבו הכל מסביב נהרס. נוגה, שאתה חייתי שנים רבות כל־כך נהרגה
על ידי, איבד תי א ת הקשר עם בני, נו תק תי מסביב ת־החיים שלי,
ולפניי היו שנים רבות של חיים בתנאי״מאסר קשים.
השיחות עם זהבית, והקשר שהחל להיווצר בינינו, היווה לגביי
למעשה א ת אותה אחיזה ראשונית עם התיקווה, עם המחשבה שאולי
בכל זאת ניתן להתגבר ולהמשיך.
עוצמתו של הקשר גברה ככל שנפגשנו עוד ועוד, והתפת ח קשר

! הבית

11 .1

אהבה חזק. מצאתי א ת עצמי מאוהב בזהבית ומת חב ט בשאלות
קשות הנובעות מהמצב שבו אנו מצויים. נראה שדווקא התנאים
הקשים והמיוחדים, והזמן הקצר שהיה ברשותנו למיפגשים, הביא
למיצוי הדברים בפרק זמן קצר יח סי ת. ככל שחלף הזמן, הייתי בטוח
יותר ב אהבתי כלפי זהבית וברצוני לחיות איתה את העתיד.
קשר זה לא היה קשור לזיכרונותיי וליחסי אל נוגה. הצער והקושי
להבין ולקבל א ת המעשה שנעשה על ידי בהריגת נוגה -גם אם נעשה
מתוך איבוד השליטה העצמית -הינו קשה ביותר, וממשיך להיות
כזה. זיכרונה של נוגה קיים בי ואינו נשכח.
הקשר עם זהבית אינו איזה תחליף, אלא נובע מתוך הצורך
בהמשכיות החיים*זיכרונה של נוגה ימשיך להתקיים בי למרות וגם
מול מסע־ההשמצות והשקדים שמפזרים נגדי הוריה. אין אני רוצה
להיכנס ולהיגרר לתגובות על דברים אלה, רק אומר שאני בוכה לא
פחות מאחרים.
הקשר עם זהבית כיום הוא קשר של אהבה אמיצה, אשר מנסה
להתגבר על קשיים ומיכשולים שקשה לתארם. זהו מ אבק כמעט יומ יומי
בפירוד כפוי, שרק האהבה והתיקווה לזמן טוב יותר מאפשרות
את קיומו. יחד עם זאת, זהו גם כוח מניע אשר נותן דחף לאותה
תיקווה, שמאפשרת קריאת״תגר על הקשיים העצומים העומדים
בפנינו.
ההחלטה שלנו להינשא ולקשור א ת עצמנו הא חד לשני מב טאת
יותר מכל א ת מהותם של הי חסי ם בינינו.

י כתבה: אילנה אלון. צילם: עיד; עפדיד — 21

הסנדוויצ׳י שעוד יכב שו פנינה
ת המדינה ה בר אזיליו ת צרי בעיקבות הכדור חאפלהברמלה אף אחד

,פנינה רוזנבלום ובן־זוגה, יובל
לוי, השתוללו והזיעו בחברת אלפי
רוקדים אנונימיים, בערב שנות השי שים,
שנערך בסינרמה. הגיל הממוצע
של החוגגים היה בסביבות השלושים,
אך הגיבור האמיתי של הערב היה ה־ג׳ינס:
אלפי הנוכחים החליטו לחזור
לשנות נעוריהם וילדותם, ובאו לבושים
בג׳ינס, טי־שירטס ושמלות בנוסה
שנות השישים.
אנשים ששכחו מזמן איך נראה דיסקוטק
התרגשו מהשירים והאווירה שנוצרה.
כשהופיעו הטרמלוס. ומשום
מה, בלטו בהיעדרם כל הכוכבים והבל-
יינים של התקופה ההיא.

ח תי, מעגר
הכס פי ם

שמואל חוגי

רוקדים -לצליליה של התיזמורת המיזרחית.

בחליפת סטן היתה אחת מאותם
שנענו לקריאתו של חוגי, וחוללה
במרץ ברחבה, בעוד בעלה יושב בנחת ונהנה מכישוריה.

ל | 1ראש עיריית לוד ואחיו
111171
1 # 11 של השר דויד לוי, גילה רוח
ספורטיבית והזמין לריקוד את אשתו של סגנו.

1¥11לךח 1ח בתו הבכירה של שמואל חוגי. למרות
111114 1היותה הבת הבכירה -הקדימה אותה
אחותה הצעירה בלידת הנכד הראשון של שמואל חוגי.

11 1

אתי חמרה

מי שנקלע למסיבה שערך המיליונר
שמואל חוגי להולדת נכדו. יעקב,
היה נדמה לו שהוא נמצא באתר־צילומים
לסרט בנוסת אלף־לילה־ולי־לה.
באולם ענק בעיר רמלה נערכה החאפלה
הענקית, שתושבי העיר לא
זוכרים כמותה זמן רב. על שולחנות
ארוכים נערמו ערימות מזון ומאכלים,
לשונות־בקר ברוטב פיטריות, חזה־עוף
ממולא בתמרים, דגים ברטבים חריפים,
מאכלים עיראקיים מסורתיים וכמויות
אדירות של ויסקי.
גדודים של מלצרים ריחפו בין הסועדים,
כשהם נענים לכל בקשה ופניה•
בקידמת׳ האולם הוצבה מערכת
דיסקו, שהשמיעה מוסיקה עדכנית לצעירים,
ובחלקו האחורי של האולם
התמקמה תיזמורת מיזרחית, שכללה
ארבעה נגנים ושני זמרים.
השתיה ואווירת השימחה עשו את
׳שלהם, ורחבות הריקודים התמלאו ברוקדים,
שבלהט־השימחה הצמידו
שטרות של כסף למצחיהם של המיטיבים
לרקוד. לקראת חצות עלו בנות
המישפחה הצעירות על השולחנות והתחילו
לרקוד. בינתיים התמלאה
הרחבה בשטרות־כסף בכמות המאפשרת
איזון התקציב של כמה מיש־פחות
ממוצעות.

פנינה חזנבלום

ע 1 1י | 7ל ) 17ל 1ע 1סולידי ושקט כהרגלו, היה
1 7 / 1ו | גאה כשהציג את חברתו

היפה, דליה כהן, המוכרת לאוהדי הספורט גם כאחותו

של שחקן ה
עור, נראתה
שחיקה א ת

^מפורסמת היחידה שנראתה ברחבת
ידים, אך כל זאת לא הפריע לה להפגין
ת של הסובבי ם אותה. פנינה, שהפכה

בחוד שים האחרונים לסנדביץ׳ של המדינה, היתה ההצלחה הגדולה ביותר
של מישחקי הפועל. הסנדביצ׳ים שהיא מוכרת הציפו א ת כינוס הפועל וזכו
למוניטין רב. מעריציה טוענים שהיא ראויה למדליה, אך ידה עוד נטויה,

בעוד שבועיים היא פותחת בוטיק למימכר אופנה פרי עיצובה, שיכלול גם
מוצרי קוס מטיקה. בן־זוגה של פנינה, יובל לוי, מעדיף דווקא את המוסיקר
החדשנית של שנות ה 80 ולכן רקד בהתלהבות פחותה משל בת״זוגו

ה ח תי כו ת
ש ל בית״ר
המסיבה שנערכה לכבוד ניצחונה
של קבוצת הכדורגל בית״ר ירושלים.
בפאב התל־אביבי קולגה, הוכיחה לרבים
שניצחונות הקבוצה נזקפים גם לד
כות אוהריה. שאגות־השימחה, השירים
ומחיאות־הכפיים ריגשו את כל באי הי
׳ פאב, גם אם הם לא נמנים עם אוהדי
הקבוצה.
מפיקי הטלוויזיה ריקי קרוציי ויוסי
משולם נראו סחוטים כשהגיעו
מאולפן־ההקלטה, אך גם הם נסחפו כשימחה.
עוגות וזיקוקי־דינור קיבלו
את פניהם של גיבורי האליפות. ראשון
המקבלים היה מנהל הקבוצה אברהם
לוי. כשקיבל את העוגה לידיו, פצחו
כולם בשיר ״אברהם לוי, אנחנו אוהבים
אותך כולם!״ שני בתור היה המאמן
דרור השטן. השלישי, אורי מל־מיליאן,
קיבל את העוגה לצלילי הפז׳
מוז ״אורי מלך ישראל״ .הרביעי היה

אלי:אוחנה.
אלי

ורגל אבי כהן. דליה, הלבושה בחליפת־צועשעת
מחיקויו של הבדרן שמוליק ספן,
זבי טולדנו. הזוג העדיף שתיה קלה.

111 •*1 1 1ו 111ל הסכי ם לאשר בפעם הראשונה
\ 1 1 1 1 111 שהוא מנהל רומאן מזה כחודש עם

הדוגמנית היפה רונית בן־בסט. רונית, שהתפרסמה

ברומאן שניהלה עם שימי תבורי, נראתה מאושרת מאוד
בחברתו של אלי ואחיו שימעון(לצידה בתצלום) .שלו שת
החוגגים מוחאים כפיים בהתלהבות להמנון ביתיר.

את האווירה חיממו הבראזיליות הי־׳
פות, המלוות את מתי כספי בהופעתו
החדשה, אך כאן הן באו כדי לשעשעו
את הקהל השמח. וכדי שיהיה מזל גם
בעונה הבאה, הושמו המנצחים על כיסי[
אות והורמו אל־על.

כתב; זוהר אזדריאב,צילם: עבי טל £ 23

עדנה ב״נוו מסכמת את החצי הראשון שר הכסטיבר ה־ם01- 4־ ־
ההולדת העצוב שר מה שהיה בעם חגיגה שר סוטים, כבים ושד״ם

0110ה
ך * ל הנייר הכל היה נראה מבטיח,
נוצץ ומזהיר. יום־הולדת 40 לפסטיבל
הגדול בעולם — פסטיבל קאן.
האם. היה זה סימלי שנשיאו של
הפסטיבל, רובד פאבר לה־ברה, נפטר
שבוע לפני הפתיחה? אולי הרגיש
שאינו מוכן לראות כיצד ילד טיפוחיו
המבריק והמזהיר מאבד את הברק
הייחודי שהיה לו פעם, כמו אותו
פלייבוי מזדקן היודע כי זוהרו הועם,
ומה שהיה איננו עוד?
על הנייר זה היה צריך להיות הגדול
מכולם. סרטים של כל הגאונים (מי
שעדיין בין החיים) — וודי אלן,
פרנציסקו רוזי, האחים טאוויאני;
עשרות אלפי אורחים — 40 אלף
נרשמו בשבוע הראשון 5000 :אנשי
תיקשורת וטלוויזיה: עשרות כוכבים.
ג׳ון ווייט, ג׳ון טראוולטה וסילווסטר
סטאלונה באו להטביע ידיים באספלט
שלפני ארמון־הפסטיבלים, כמינהג
הוליווד.
כל האמריקאים שבשנה שעברה
פחדו מאיומי הטרוריסטים, נחתו כאן
הפעם, בבקרים הזוהרים משמש האביב,
שפרצה לטיילת המפורסמת ביותר
בעולם ..הנה, למשל, אליזבט טיילור,
רזה ומפוכחת (בהשפעת הגורו החדש
שלה בלוס־אנג׳לס) ,בלוויית ג׳ורג׳

האמילטון. והנה רוברט דה־נירו, שהתיישב
לו בהוטל דה קאפ, אחד מבתי־המלון
הידועים ביותר באיזור אנטיב,
וגם דיאן קיטון, שהופיעה במסיבות
קוקטייל אקסלוסיביות בכובעים אל־גאנטיים,
בסיגנון הרטרו האהוב עליה.
פול ניומן, שלא ררך כאן במשך
שנים, הגיע עם רעייתו, המשחקת
בסרט שביים לפי מחזהו של טנסי
ויליאמס ביבר הזכוכית. איב מונטאן,
מי שנושא עיניו ׳לנשיאות צרפת,
בינתיים מתרגל את המישרה הרמה
כנשיא חבר־השופטים בפסטיבל, השמיע
בכל בוקר הצהרה אחרת לעיתונות,
כשהוא מנסה להתחרות לשווא
בפופולאריות של מנחם גולן.
גולן, המפיק־בימאי הישראלי, שבשנה
האחרונה עסוקה העיתונות כולה
במעקב אחרי מאזני החברה שלו, ממשיך
לשחק את התפקיד הראשי בהצגה
הגדולה הזאת, המתרחשת לאורך ה־ריוויירה
הצרפתית. הוא עורך מסיבות
שמפניה ומודיע על סרט חדש עם
מריל סטריפ; הוא מציג את איימי
אירווינג המתוקה בפתיחת סידרת
הקרנות של אגדות־הילדים. הוא מביא
את הכוכבות ג׳יל קלייבורג ובארברה
הרשי מצד אחד. ואת גודאר עם קינג
ליר המפתיע מצד אחר.

מנניס

מי. שנראה כצעיר מרתק ביותר על
אבל בכל זאת,״משהו מוזר מורגש
הבד האנגלי, רופרט אברט, מופיע
בקאן. ככל שנדמה שהעניין חשוב
בסרט זה כזר מסתורי, המגלה שכלתו
וגדול — מסתבר שהגאונים נעלמים
המיועדת, אורנלה מוטי היפהפיה, אינה
והולכים מן העולם. הסרטים שנראו כה
גדולים ומבטיחים בתוכנית הרישמיי^ /בתולה, ושולח-לרצוח קבל עם ועדה
מוכיחים את עצמם כסערה בכוס מי ם ד > את מי שלדעת כולם אשם בחילול
כבודה — בנו היחיד _של אלן דלון,
וכשמחכיס למילת הגאון ויוצאת רק
אנתוני דלון.
יבבה קטנה, למרות שזר עלתה לאיזשהו
מפיק הרבה מיליונים, מסתבר שזהו
כל השלושה משחקים כבולי־עץ
יום־הולדת עצוב למדי.
שטרם ראו מצלמה. גם לא מורגשת יד
אמנם, יש להודות, בזמן כתיבת שורות
אלה טרם הגיע הפסטיבל לשיאיו
— שהם, בעיקר, בסוף השבוע האחרון
שלו /אבל כמה יצירות, שהבטיחו
להיות׳קרתקות, כבר איכזבו מאוד.

כי השניים, שהמאפר ניסה לקמט את
פניהם לשווא, שכח לאפר את ידיה של
מוטי, הנראות צעירות ורכות, שעה
שכדי להזקין את אברט — כל מה
שעשה זה להאפיר את שערו. כל
השאר, פניו, עיניו, קומתו, נשארו
צעירים כשהיו, ואין צורך לומר
שבקולנוע קשה לקבל ריאליזם מזוייף
וחובבני מסוג זה.
מה קרה לרוזי? תהו כולם. אותו רוזי,

לא-בתולה
לא־משכנעת
**ץ ני המיקרים העצובים ביותר
* * הם רוו ק /של יוצרים מובילים,
שהשפעתם בקולנוע חשובה ונערצה.
פראנציסקו(כדמן, ס אלוו א טו ר ה
גיוליאנו) רוזי, אחד הבימאים החשובים
של איטליה, בחר להתמודד בקו־פרו־דוקציה
משונה ביותר עם סיפורו של
גארסיה מארקס סיפורו של מוות חזוי
מראש. התוצאה: כישלון מפואר.

הכוכבות המפורסמות
כבר אינן מתפשטות. מי שמעזות עדיין להופיע בנוצות בלבד לעורן
השזוף הן מלכות־יופי מכל מדינות העולם. אחת הבולטות בהן היא
המלכה הברזילית של הקרנבל האחרון בריו, חטובה ושחומה להפליא
(בתצלום משמאל) ,שהתייצבה עם סגניתה בפתח של בית המלון קרלטון.
למרות הכל -החזה החשוף משמש עדיין נקודת משיכה מובהקת.

הכוננות נ בו לא מתפשטות
מדריכה של בימאי כלשהו. אפילו
אירנה פאפאס, השחקנית היוונית
המנוסה .,אינה מצליחה לשכנע איש
שאכן מדובר בטרגדיה של מישפחה
שהפכה לטרגדיה של כפר שלם.

ריאליזם

כשהשדיים עוד הדהימו

ב־ ,1953 הרבה שנים לפני שראו על הטיילת בלי״קיני
בכמויות, הצטלמה הכוכבנית סימון סילבה בלי חזיה, אבל
בתמיכתו המוסרית של רוברט מיצם. היום, מראה של נשים בלי חזיות על חוף הים בקאן, אינו מרעיש.

111111 — 24

^ לון הצעיר, היום אחד הצעירים
( המצולמים ביותר בצרפת, הוא
תעתיק חיוור מאוד למה שהיה אביו
בנעוריו. אברט ומוטי, החתן והכלה
המזדקנים, כל אחד בגפן, נפגשים
בסוף הסרט לצלילי גיחוכיהם של
היושבים באולם החשוך, וזה אומנם היה
רגע מביך מאוד בהקרנה לעיתונות —

שאין סרט שבו אין לו דבר חשוב לומר
לעולם, והוא עושה זאת תמיד היטב.
רוזי, שהעמיד יצירות חשובות, שנלחם
באלימות, באטימות ובטיפשות, רוזי
הקולנוען הפוליטי, הקולנוען האסתטי.
האם הפשרות שעל יוצר מסוג זה
לעשות כשהכסף בא ממקורות שונים
וצריך לערבב בתבשיל אחד אנגלים
צרפתים, יוונים ואיטלקים, ולדבר
באלף שפות שנגמרות בסופו של דבר
באין שפה ובחוסר־עומק מדהים, הם
שהביאו לתוצאה העגומה הזו?
ועוד אכזבה: ויטוריו ופאולו ט־אוויאני,
האחים שעשו את פ אד ר ה
פאדרוני ואת הלילה של ס אן לורנ־צו,
המטיפים לשלום ואחווה בדרך
מיוחדת משלהם, הנושאים איתם מסורת
מופלאה, הבנה קולנועית ורגישות

מוסיקלית, מההגה גבוהה ביותר, מטפלים
הפעם בנושא העתיק של מילוד
מת־אחים בצורה הפחות מוצלחת מבבל
סרטיהם.
הפעם הם שולחים את גיבוריהם,
שני הקטנים בשיבעת בניו של רב־אמן
איטלקי המומחה לשיחזור כנסיות ויצירות
אמנות, לבנות תפאורות בהוליווד.
ליתר ריוק: לבנות את שמונה הפילים,
של ר״ה גריפית בחוסר סובלנות,
הסרט האנטי־מילחמתי שנחנך בדיוק
כשארצות־הברית הצטרפה למילחמת
העולם השנייה.
אם כי אין ספק שבסרט יש רגעים
מרגשים ותמונות יפות שקשה לשכוח,
גם כאן ניכרים סימניה של עבודה זרה.
כל הקטעים על אתר הצילומים האמריקאי
נראים מגוחכים בהשוואה למה
שהאמריקאים עושים בעצמם, ושדה־הקרב
בסוף הסרט, כששני האחים חוזרים
לאיטליה כדי למות על אדמתם,
נראה לפתע כקולנוע חובבני חסר־תקציב
ומעוט־יכולת, שאינו מזכיר
אפילו את מילחמת האחים האחרת,
שהטאוויאנים ׳״־הורו בראוותנות מרשימה
בהל לה של ס אן לורנצו.
את העניין המרכזי, לפי שעה, סוחבים
הבריטים. לא סוחפים כמו האיטל קים ולא מרגשים כמותם(אפילו ברגעי
חוסר הגאוניות) אבל מיקצועיים, שנונים
ומתוחכמים.
פיטר (חוזה השרטט) גרינוואיי
מנסה לתהות על דעיכת האמנות,
משבר היצירה בעולם, אולי בקולנוע,
הרך הצגת נפילתו של ארכיטקט
אמריקאי הבא לרומא כדי להרים
תערוכה לזכרו של ארכיטקט. הסרט,
הנקרא בי טנו של ארכי ט קט, מנסה
להתמודד שכלתנית ואסתטית עם כל
בעיית הרפרודוקציה באמנות המודרנית
מצד אחד — שכן הארכיטקט
(השחקן האמריקאי הנפלא בראין
דהני) ,אינו אלא ארכיטקט בינוני. ,
המנסה לחקות ארכיטקט בינוני אחר,
שבעצמו לא בנה כלום אלא רק תיכנן
— אטיין בולא — שעה שהוא עצמו
הולך ומתכלה בירי הסרטן המכרסם
בביטנו. והסרטן הלא היא מחלת המאה
הזאת.
מעניין שהארכיטקטורה ואיטליה
הם נושאים מרכזיים לא רק בסירטיהם
של גרינוואי והאחים טאוויאני, כי אם
גם אחר המוטיבים בסרט נעים ומשובב
נפש של ניקיטה מיכאלקוב עיניים
שחורות, שנעשה לפי הגברת עם
הכלב וסיפורים אחרים של צ׳כוב.
גיבורו, מארצ׳לו מאסטרויאני, הוא
אדריכל איטלקי שאינו עוסק במלאכתו,
אשר אינו מסוגל להגשים את אהבתו
לאשה רוסיה.

דיגד.גד££
חזה משוחרר לא יוחזרי 3
גברת חשופת חזה לארמון הפסטיבלים. זה גרם למבטים משועשעים של

המוזמנים. באותם הימים, כמעט כל במאי הכניס בסרטו לפחות קטע
אחד של מישגל. שחקנים רציניים מהשורה הראשונה לא סירבו להופיע
בקטעים הנועזים. הופעתה של הגברת החשופה לא גרמה סנסציה.
חגיגת המפיצים

**ץ ני סרטים בריטיים אחרים בע־לי
עניין וייחוד שיוצגו בקרוב
גם בישראל הם סרט של דייוויד
לילאנד בשם הלוו אי והיית כאן, על
נערה המורדת בחברה הבריטית
הפוריטנית השמרנית והמנוכרת
להחריד, וסירקזו של סטיבן פריירס(מי
שעשה את ה מי כבסה היפהפיה שלי)
על המחזאי הבריטי ההומו־סכסואל
שנרצח על ידי מאהבו, ג׳ו(משעשעים
א ת מר סלון) אורטון. זהו סרט שנון
ומבריק עם תסריט כתוב היטב של אלן
בנט, שבווראי יעשה ימים רבים על בדי
תל־אביב.
דרך אגב: אין כמעט מפיץ במפיצי־הקולנוע
הישראליים שלא נוכח כאן,
והמירוץ אחרי רכישת הסרטלם מקפיץ
את המחירים לשמיים — דבר שבסופו
של דבר מכאיב לכולם.
וכמעט שכחתי — שני האחים המצליחים
התורנים של הקולנוע העצמאי
באמריקה, יואל ואיתן כהן(רציחות
פשוטות) הציגו כאן את אריזונה
גיוניור(שיוצג כנראה בקרוב בישראל
בשם לגדל א ת אריזונה) עם אחד
משחקני הקולנוע המוכשרים ביותר
בעולם היום, ניקולאס קייג׳ ,והיו משב
רוח רענן, מטורף ומקורי. להזכיר
שג׳ים ג׳רמוש וחבריו עדיין יכולים
להפתיע בקולנוע מקורי ותוסס.

חזה גלוי וראש

וחזה, מהיפים שנראו בטיילת באו ת ם הימים. באותה שנה עורר ראשה

הקרח של הכוכבנית היפה, יותר עניין, מאשר השדיים הגלויים שלה.
מופעי חצי״העירום אורגנו כדי לתת תעסוקה, לצלמים הרבים, שבאו
בהמוניהם והתנפלו על כל אירוע בדי לספק חומר טרי לעיתוני העולם.

— 111י —

זיכחנז ת ליום המחר
או: סיפורו של שבועון
בימים אלה חגג העולם הז ה את מלאות 50
שנה להיווסדו. המסיבה באולם האח״מים של ה־סינרמה
נערכה ב־ 29 באפריל ,1987 אבל אותו
יום לא מלאו לעולם הז ה 50 שנה, כי אם 50 שנה
ו־ 49 ימים, ואילו על גבי שני שעריו של השבועון
מופיע כבר הציון ״שנה ״51 מאז שילהי , 1986
כלומר, חודשים רבים לפני שמלאו לו !50 בקיצור,
הכל קצת מבולבל, לא מדוייק ולא כרונולוגי
— כראוי לעיתון שתמיד היה פרטיזאני —
בכל ההוראות של המושג.
למעשה התחיל הכל ב־ 9בערב. כלומר, לא
בדיוק באותה שעה אבל בשבועון שזה היה שמו.
כל המעוניין בפרטים נוספים על אלה שברשימה
זו מופנה בזה לסיפרו הנאה של אורי קיסרי, עורכו
של השבועון(אז עוד לא ״מסויים״) שנקרא
בשם 9בערב והסב אחר־כך את שמו להעולם
הזה. שם הספר: זיכרונות ליום מחר, כלומר

ראשון

מירושלים גם את שם מדורו בדואר היום. כן
הפך ״ 9בערב״ המדור ל־ 9בערב השבועון. תמורת
עריכה, כתיבה ומה שנקרא באותם ימים ״ייצוג״
התחייב קומרוב, הפינאנסיר, לשלם לקיסרי,
העורך, את הסכום של 6לירות מנדאטוריות לחודש.
סכום לא מרשים במיוחד אך גם לא מבוטל
בימים שבהם הלירה ״היתה הרבה יותר דשנה
משהיא היום ״,כפי שיכתוב קיסרי ב־. 1975
גיליונו הראשון של 9בערב הופיע ב־ 11במרס
, 1937כ״ח אדר תרצ״ז לפי מנייננו, והעורך
מספר שנמכר ב־ 4,000 עותקים, תפוצת־שיא באותם
ימים. אבל לא לעולם חוסן. חלף שבוע ועוד
שבוע והתפוצה החלה יורדת. ראה הפינאנסיר קו־מרוב
— שהיה, אגב, מוציאו לאור של העיתון
העברי הראשון לענייני קולנוע אחרי 2,000שנים
בלתי־קולנועיות — כי העניינים בכי רע
והסתלק מן העסק. קיסרי, חסר כל ניסיון ניהולי

במאי

היום היחיד־ בשנה שבו
מתאחדים פוער בר האדצוח -ד שם שביתה העבודה.
להיום, והוא הופיע אתמול. כלומר, לא בדיוק, כי
אס בשנת 1975 בהוצאת עם עובד. אני מקווה
שעוד לא התבלבלתם לגמרי. כי יש עוד מן הסוג
הזה.
וכך, גם 9בערב, השבועון, לא התחיל, כפי
שסבורים הכל, בעיתון הנושא את שמו. ראשיתו
של ״ 9בערב״ זה במדור שנקרא כך ואשר הופיע
בעריכתו של אורי קיסרי בעיתונו של איתמר
בן־אב״י — הצבר הראשון, כפי שהוא מכונה —
דואר היום. בראשיתו היה איפוא ״ 9בערב״ שמו
של מדור בידור, שכיאה לעיתון ירושלמי עסק
בבידור תל־אביבי. כבר אז, בראשית שנות השלושים,
לא הצטיינה עיר הקודש בבידור או בחיי־לילה
דווקא. אני זוכר, כשעליתי אני עצמי לירושלים
ב־ , 1951 להתחיל את לימודיי באוניברסיטה
(אוניברסיטת תל־אביב עוד לא היתה קיימת)
,הילכה בעיר הבדיחה המוכרת על אותו תל־אביבי
אומלל שאיחר את האוטובוס האחרון לשפלה
ונאלץ לבלות את הלילה בירושלים. כששאל
את מכריו הירושלמיים, מבוהל ונבוך, היכן הם
חיי־הלילה בעיר, נענה :״מצטערים אבל דווקא
הלילה היא נסעה לתל־אביב״.
אבל אני כבר סוטה מן הנושא 9 .בערב. דואר
היום. אורי קיסרי. מדור בידור. פלשתינה (א״י),
אי־אי־אי ...ובכן, כשהחליט קיסרי, בשנת , 1937
להיענות להצעתו של ידידו גרשום קומרוב ולהשתתף
בהקמת עיתון המוקדש לחיי הלילה(של
תל־אביב, כמובן) ,היה זה אך טיבעי שייקח עימו

ועיסקי, נשאר לבדו בתשע בערב של ערב תל־אביבי
רגיל כשהוא מטופל בשבועון התלוי על
צווארו.

גראפולוגיה ופיוט
נשאר לבדו? לא לגמרי מדוייק. דיפדוף בגיליונות
השבועון, שנתאפשר באדיבות אנשי מחלקת
כיתבי־העת של הסיפריה העירונית בבית
אריאלה, מגלה רשימת משתתפים ששום כתב־עת
יומרני לסיפרות אוואנגארדית לא היה בוש
בה בימינו. מי לא היה שם? מאכס ברוד, מחשובי
הסופרים שהגיעו לארץ עם העליה המרכז־אירו־פית,
והסופר והמתרגם מנשה לוין — ״אציל מלירה,
מעין נסיך בעל הליכות ונימוסים, ששוב
אין רואים כמוהו כחוצותינו״ ,יכתוב עליו קיסרי
— אשר סיפק לשבועון ״נובלות קצרות״ ואף
תירגם לעיתון(קיסרי טועה מעט: ה״נובלות״ של
לוין ל־ 9בערב לא כללו גם אחת מאלה שאותן
הוציא בסיפרו מאה לילות ביפו העתיקה) .והיה
אריה נבון, שעליו כותב קיסרי כי ״אף כי היו לו
קאפריזות של פרימאדונה, הנה היתה בו גם מידה
של ענווה, ענוות אריסטוקראטים,״ והיה הקריקטוריסט
אדם שליין.
והיה לא-פחות ולא-אחר מאשר חברו של נבון,
נתן אלתרמן, שעדיין לא הוציא אז את סיפרו
הראשון כוכבים בחוץ 1938 והיה י. סערוני
(קיסרי :״קו של נזיר, הנשמר מאכילה גסה״) והיו
ישראל זמורה המבקר והמתרגם, ואשר ברש וא

הקשר בין מרור בידור בעיתון ירושלמי לבין מי שעתיד
להיות ״השבועון המסויים״ בתל־אביב! מי הם ראובן ינואר
ומשה מייזלס או בנה של חסיה שיף היפה והתמידה! מי הציע

לקרוא להעולם הזה בשם ״העוילאם הזה״ במיבטא יירישי
אבל במילרע! ומדוע לא אהב אורי קיסרי את ה״נכס״ שייסר
וערן, ולעומת זאת סימפט ״גבר צעיר, בהיר ואהוד׳ ש;יורר
את סקרנותו! מרוע עברו אחר־כן ״חתולים שחורים׳ בין
השניים!
כל מה שרצית או לא רצית לרעת על 9בערב, על העולם
הזה של קיסרי ועל העולם הבא (אחריו).
כל דיברי הסיפרות, הראיונות, החידודים והאנקדוטות,
כמו גם המודעות המובאות כאן, לקוחים מתוך גיליונו הראשון
של 9בערב, אביו־׳מחוללו של העולם הז ה של אורי
קיסרי, שהוליד את העולם הז ה של אורי אבנרי -ממש כמו
בתנ״ך ובברית החדשה.
לכסנדר פן שאותם שכח קיסרי להזכיר, והיה
פרידריך לובה הבמאי וירדנה כהן המחוללת, ורב
ויגאל קימחי ומנהיג ״פועלי ציון״ זרובבל
ומיודענו שמעון סאמט, ייבדל לשנים ארוכות,
שאף כיבד את יובלו של העולם הזה בימים אלה
בהשתתפותו. והיה ברוך קרופניק(קרוא) ,לימים
עורך מדורו הסיפרותי של הבוקר הציוני־כללי
והיתה חנה רובינא והיה עימנואל הרוסי המשורר
והפיזמונאי שגם חיבר ״סקיצות״ פארודיות
וסאטיריות, והיתה מרים ברנשטיין־כהן והיה,
כמובן, אביגדור המאירי.
האחרון סקר את חיי התיאטרון בארץ, קרי:
בתל־אביב, אבל לא הניח ירו גם מכל נושא אחר
שבעולם. קיסרי :״הוא כותב,כדרכו, בחריפות, על
רובינא ועל אהבה והתאהבות.״ אבל המאירי כותב
גם על ידידיו ומתחשבן כהוגן עם יריביו ומשנאיו
(הלא־מעטים) ומקדים בכך בכארבעיט שנה את
דן עומר ז״ל. השתתף גם יוסף אריכא, בעל הרומאן
לחם וחזון שהיקנה לו מוניטין, ואילו
ורדינה שלונסקי, המוסיקאית ואחות המשורר,
סקרה את המוסיקה בארץ, קרי: בתל־אביב, שעה
שהצייר הנודע יצחק פרנקל, מורם של רבים
מבני הדור השני של אמני ארץ־ישראל, כיהן בתור
הרפי לביא המקומי. אחר־כך הצטרף לכותבים
גם ידידי יהודה האזרחי מנוחתו עדן ו ...כן:
אמנם עוד אין ״רחל המרכלת״ אבל כבר יש מדור
גראפולוגי. היוזם: איש קיבוץ, זאב בן־יעקב. והקוראים
שולחים את כתב ידם והוא מנתח על פיו
את אופיים. ויש להניח שלעולם כבר לא נדע אם
לא נהג להעיר להם, בעל־פה, כי הוא מכיר מתוך
כתב־ידם שהם עתידים לרכוש את גיליונות 9
בערב עוד שנים רבות וארוכות.

קומון התל־אביבי העיר. פעם עיתונאי — תמיד
עיתונאי.
והנה מופיעים גם ראובן ינואר שעתיד להחליף
את שמו לראובן ינאי ולהיות לעורכו הראשון של
מעריב לנוער, ומשה מייזלס שעוד הספיק להוציא
לאור בווינה מחברת שירים בגרמנית וקיסרי
מחבבו במיוחד ומפקיד בידיו, בשנות מילחמת
העולם, את הדיווח על הקרבות נגד רומל במידבר
המערבי. לא. לא מידבר סיני, כי אם הרצועה ה־ ז
מידברית הארוכה המשתרעת בין טוברוק (שום
קשר לבירה טובורגס לבין מרס־א־מטרוך.
זוכרים? לא שאלתי ברצינות. רק בצחוק. אי-

וגם הוא, מייזלם, עתיד לשנות את שמו ול־•
היקרא בישראל — לא תנחשו — רפאל בשן,
שעורכי מעריב — כך קיסרי — הצליחו להחניק
בו כל לחלוחית של פיוט. והנה גם מיודענו
נער־החמודות עזריה רפופורט(שום קשר ל״אני
לא רפפורט״) ״נער עם הנערים בבריגרה

קטיפה מתנגנת
ויום אחד הגיע הדוקטור אמיל פויירשטיין, אף
הוא ממשתתפי מסיבת היובל, ופתח במדורו ״המזוודה
הדיפלומטית״ ,שהיה — דיברי קיסרי׳ —
״שופרא דשופרא של מדור״ ו״כל סודות הדיפלומטיה
והפוליטיקה השתקפו בו״ .ופיתאום מצטרף
מירר שיף החותם עדיין בשם דר (לימים
יהיה זה אחד משמות־העט של ידידי א״ד שפיר או
אד״ש) והוא מחברו של הרומאן שמעון צוזמרא
הכנעני הזכור לטוב. וקיסרי מתלהב :״בנו הצעיר
של המורה מאיר שיף ז״ל, מורה למופת, אחיו
הצעיר של ישורון שיף המנוח, ממפקדי ההגנה,
בנה של חסיה שיף היפה והתמירה, כמעט עד יום
מותה, מבית הגינזבורגים של פתח־תקווה — מי
מסוגל לשט1ח מגילת־יוחסין רבה ועשירה יותר?״
או לשטוח מגילת־יוחסין בכלל. בימינו, כמובן.
וכל
ה״מגילה״ הזאת מצטרפת לשבועון ומחברת
שבוע בשבוע מדור בשם ״מה שהאיר הפנס״.
אלא שמירר שיף זה, כשם שבא — כך גם נסתלק
.״יום אחד,״ כותב קיסרי ,״נעלם ושוב לא
ידעתי היכן הוא ״.אבל אנחנו הלא יודעים: במ
משנה
ל עורך: שמעון צמרת

אורי קיסרי וידידה
בעצם מעול ל א אהב...
אבל זה כבר מאוחר יותר — וקולו ״קטיפה מת־•
נגנת״ (יפה, הקיסרי הזה!) .והנה מופיעה גם אורה
זוננשטיין שתשנה את שמה לשם־אור ותחליט
שצריך לגרש את כל ערביי יש״ע (על מישקל
רשע, כמובן) .ושם רשימתה הראשונה נראה בעיני
עורכנו יומרני מאוד :״לא אלך לעבודה!״
ולא ברור אם היתה סוציאליסטית, חס וחלילה, או
סתם מפונקת.
באותה תקופה ניאות גם אבא אחימאיר — כן,
אבא של אחימאיר שלנו, איש ״ברית הביריונים״; :
הלא־בריון — לספק לקיסרי מה שמכונה ע ד .
היום בעגה העיתונאית ״פרופילים״ ,ריוקנאו^ ;

של אישי ציבור ואישים פוליטיים. ושלום רוזנפלד
סיפק טור קבוע ״מהמרגליות שבפיו״ ובעטו,
ושמו, שם הטור ,״הציץ ונפגע״.

שם חד ש
אתם מתארים לעצמכם צוות כזה: זרובבל ואבא
אחימאיר ועזריה רפופורט, שלום רוזנפלד ו־מאכס
ברוד ואלתרמן, מירד שיף ואשר ברש ואריה
נבון וורדינה שלונסקי ומרים ברנשטייו״כהן
וחנה רובינא.
איזה אורכסטרה!
וכל זה, או לפחות רובו, עד סוף אוגוסט , 1946
שאז מפרסמת הנהלת 9בערב מודעה בזו הלשון:
״קוראים וקוראות, מ תון אמונה בשבו-
עינכם שמרתם לנו ידידות בנה במשך שנות
המילחמה הקשות. עכשיו אתם באים על
שכרכם בבואנו לפרוע לכם א ת חובנו! החל
בחודש אוקטובר 1946 יפנה 9בערב א ת
מקומו ל־העולם הזה, שמו החד ש של שבו עתנו״.
וקיסרי
מגלה לקוראים כי השם החדש ״קיבל
את האהקיי״ של אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן,
שאיתם התייעץ בכלל בכל בעיה לשונית ו0יפ-
רותית. שלונסקי רק חשב שצריך לכתוב את השם
בצורה כזאת שהקורא לא יקרא ״העולם הזה״
כי אם — במיבטא היידישי — ״העוילאם הזה״,
במילרע (למה? אם כבר יידיש, אז מדוע לא עד
הסוף?) אלתרמן פסל את הרעיון. השבח לאל.
פרק אחד נסגר, איפוא. פרק שני מתחיל. גם
בעיתון, גם בחיי היישוב שלאחר מילחמת העולם
השניה. כבר ב״ 1938 ראה אלתרמן את קיצה של
תל־אביב של פעם, של הגמלים והלבנים, כשכתב
ב״ 9בערב, ברשימה בשם ״הקאזינר (לא בית
הימורים, חלילה, כי אם בית־קפה בשם זה ששכן

ארבעים שנה לאחר־מכן עוד ישמור קיסרי
באחת ממגירותיו את רשימתו של יורשו, יוסף־
אורי אוסטרמו״אבנרי, על מות אחיו שנהרג באפריקה
כאיש הקומאנדו. קיסרי אף מציין את תאריכה
המדוייק של הרשימה: ה־ 30 בספטמבר
. 1947 בשולי הדברים הוא מוסיף כי היה זה יוסף
אוסטרמן ש״קנה בליבו את עולמו של אורי אבנר

בקבלנות ולזמנים קבועים
אחר־כך באה מילחמת העצמאות. שועלי שימי
שון. אבנרי נלחם בשדות פלשת, נפצע וכותב את
בשדות פלשת שלו, ההופך לרב־מכר במושגי
אותם ימים. קיסרי מצירו מתחיל לחשוב על מכירת
העיתון. תחילה הוא מוקיר את רגליו מן הדפוס
ומן המערכת. אחר־כך הוא מוסר את עריכת
השבועון ,״בקבלנות ולזמנים קבועים, במעין
תורנות״ ,לעמיתיו. הוא נותר עדיין ״הבעלים של
הנכס״ ,כפי שהוא מגדיר זאת. אבל ה״נכס״ שוב
אינו גורם לו כל הנאה ואף הולך וצובר הפסדים.
קרוב ל־ 30 שנה לאחר־מכן יכתוב כי בעצם מעולם
לא אהב, לא את 9בערב ולא את העולם
הז ה שלו, אבל הוא מסרב ״להיכנס לחשיפות
נפשיות כדי לנסות ולהסביר תופעה זו.״
לא נעסוק בניחושים. אולי צריך לזקוף גם את
זה לחשבונם של אותם ״כוחות אוקולטיים״ (מיס־תוריים,
שמעבר להיגיון) שקיסרי אוהב להזדקק
להם כשאינו יודע להסביר את מהלכיו.
במבט לאחור ,״עם הריחוק והשנים״ ,הוא
מהרהר ,״אולי בהגזמה כלשהי, אך בכנות מלאה״,
כי שכרו ״בכל האכספרימנט של 9בערב היה
בעיקר באנשים, שהלכתי עמם את כיברת הדרך,
אם כסופרים ואם כקוראים ...אחרי ככלות הכל
מה יש לנו בחיים אם לא הביקוש לאנשים והריעות
עם האנשים ״.דברים הראויים שיישמעו!
אבל כיצד מתיישבת ״אי־האהבה״ שלו לעיתון
עם סיפורו איך הוא וכמה מחברי המערכת אורבים
ליד לוח מודעות כדי לראות איזה רושם תעשה
על העוברים והשבים הכרזה, באדום ובשחור, המבשרת
את הופעת גיליונו הראשון של השבועון?
לאלוהי העורכים וכותבי הזיכרונות פיתרונים.
דבר אחד ברור: בתחום האדמיניסטראציה, ההפצה
והפירסום לא למד מן הניסיון. באלה סמך על
המנהל שלו ועל מי שהוא מכנה בשם ״שר הפיר־סומת
שלי״ ועל מפיצי שבועונו, בני מישפחת
טופול. ואי־אפשר שלא לצטט מה שאמר לו אחד
האחרונים :״העיתונות זה בסדר. אך למה לכתוב?
כותבים הטיפשים. החכמים מפיצים״.
גם כן חוכמת חיים!

הזכות ההיסטורית

על שפת ימה של תל״אביב) ,כי ״יש בתים העולים
באש והוא יעלה במים.״ בעוד שנים לא־רבות
יכתוב באחד משיריו, כי ״דין הבתים לשקוע, לא
דין הבתים לעמוד.״ את הלקח הזה למד בתל־א־ביב
הקטנה.
על העולם הזה, תחת הנהגתו של האורי הישן
(קיסרי) ,לא החדש (אבנרי) ,אין הראשון מרבה
דברים. הוא התקיים שנים מעטות בלבד ונראה כי
עורכו לא רווה ממנו הרבה נחת. לשבועון הצטרפו
אומנם כמה כותבים נכבדים: המשורר אליהו
טמקין, ש .שריה(שפתח מדור חדש בשם ״שבעה
ימים, שבעה לילות״) ,רב בר מלכין הזכור
לטוב ובנימין גלאי ,״הילד הנורא״ ,״בן סורר ומורה״
,כפי שקיסרי מכנה אותו דרך חיבה. זרו־בבל
הוסיף לכתוב, וחזר לכתיבה בשבועון גם ד״ר
דויד לאזאר, מעורכי מעריב.

צעיר אהוד
ואז מגיע אורי אבנרי וקיסרי כותב שלא ידע,
״כשעשיתי היכרות ראשונה עימו, כי הוא האיש
העשוי — או העלול — לרשת אותי ״.לניסוח
עצמו עוד נחזור.
יום אחד, הוא מספר, נכנס לדפוס שוהם, שבו
נדפס העולם הזה, בשמו החדש ,״גבר צעיר,
בהיר ואהוד (כוונתו כנראה לסימפאטי — נ״ז),
שסימני הנעורים טרם נמחו מפניו.״ הציגה אותו
לפניו שרה ארנשטיין, שעבדה אז במערכת כמתרגמת,
מגיהה ומחברת רשימות מעת לעת. כש־קיסרי
מתעניין ב״בחור שסיקרן אותי — כי היו
לו נתונים, שלא יכלו שלא לסקרן,״ היא אינה
משיבה, כי אם שולפת מאמתחתה רשימה שנדפסה
בעיתון הבוק ר תחת הכותרת :״איך נפל
אחי״ .הרשימה חתומה: יוסף אוסטרמן.
זה שמו של הבחור המסקרן, שואל קיסרי.
ושרה ארנשטיין משיבה: כן, אבל היום שינה את
שמו וקוראים לו עכשיו אורי אבנרי.

הדפים האחרונים בסיפורנו עוסקים במכירת
השבועון. מי היו המועמדים, מה היו השיקולים.
מתברר כי שני המועמדים הראשונים היו עזריאל
קרליבך עורך מעריב וגרשום שוקן עורך ובעל
הארץ, שכבר היה לו שם חדש לשבועון: פנים.
המכירה לקרליבך לא יצאה לפועל בהתערבותו
של דיסנצ׳יק שהודה באוזני קיסרי :״אני מנעתי
זאת ממנו כדי לא לאבד אותו למעריב.״ החשש
היה שקרליבך יתאהב באתגר החדש שלו ויזניח
את עיתונו. שוקן, לעומת זאת, ביקש שהות. ואז,
״ואז הופיעו באופק אורי ושלום״ והעיסקה הושלמה.
קיסרי
מוסיף :״מוזר ואולי אפילו משונה, אך
האמת היא, כי לא זכור לי 24 ,שנים לאחר מעשה,
בכמה קנו היורשים שלי את העולם הזה...״
כל השאר כבר שייך לסיפור אחר, זה של 37
השנים האחרונות. לפני שהוא חותם את סיפורו
עוד מספר קיסרי כיצד החמיאו לו דבריו של
אבנרי על המהפכה׳שהוא, קיסרי, הכניס בעיתונות
העברית, ועל ״זכותו ההיסטורית בה.״ מאוד
החמיא לו נם זה, שהעורכים החדשים שמרו על
השם הישן, ובעיקר נהנה מכך שאבנרי שיבח
אותו בכותבו כי ״לא רבים הם הכוכבים הצעירים
בעיתונות העברית. אך אלה שישנם, צעדו כמעט
כולם את צעדיהם הראשונים על עמודי עיתון

— ממש כדברים הנאמרים ונכתבים בעצם
הימים האלה על שבועונו של אורי אבנרי עצמו.
בהבדל אחד: עם קיסרי תם העידן של העיתו־נאים־הסופרים
או העיתונאים החובבנים. מרבית
האנשים שיעשו את צעדיהם הראשונים בהעולם
הז ה בדמותו החדשה, מהפכנית לא־פחות ובעצם
הרבה יותר מקודמתה, כבר לא יהיו סופרים, כי
אם עיתונאים, מיקצועני עיתונות.
הקיסר מת. יחי המלך.

חתולים שחורים
בנקודה זו חדל קיסרי — מנומס וקורקטי עד
הסוף — ממחמאותיו. האם לא הבטיח שיכתוב
״בלי כחל ושרק״? וכלום לא רמז, בסיפורו על
פגישתו הראשונה עם אבנרי, כי אותה שעה לא
ירע כי הוא, אבנרי ,״האיש העשוי — או

נ תן <ודתרבון:

סיפרותי־אממתי
נשף
(דין וחשבון יבש)
א. במכונית
הספרות העברית הצעירה ישבה באוטו
ונסעה אל ההמונים הצמאים לה. הספרות
העברית מנתה הפעם שני בעלי פרוזה וחמישה
משוררים. ביניהם אהד ליריקן זך ולוחם
לאמת הטהורה בשירה. הסופרים הטיחו ביקורת
נגד ״מאזניים״ וחילקו תפוח זהב לשישה
חלקים שווים. הליריקן לא בא בחשבון.
הוא קנה לו יום אהד לפגי כן נעליים הרשות
והיה אדם אבוד לגמרי. הן לחצוהו בצורה
ברברית. כאשר קרא אחר כך מן הבמה את
ש־ירו ״מהר אל הר, מכף אל כף. מה טוב
להתרוגן יי ה ף זלגו עיניו דמעות מרוב
התרגשות. זו היתה אמת שירית טהורה.
הסופרהן הצעירים נסעו מתל־אביב למושבה.
לקרוא שירים וסיפורים. הנוף הארצישראלי
שטף משני עברי הכביש. מי שהספיק
בחייו הקצרים לכתוב דבר מה על גמל
או על צבר. הביט ביהירות מבעד לחלון.
האחרים. שלא הזכירו עדיין
ביצירותיהם שמות־עצס אלה.
התביישו להביט ונסעו
בין מראות המולדת המקסימים
בשתיקה צנועה ונזהרת.
בעלי חוב שלא פרעו
את המגיע מהם. בינתיים
עלה ירח. מלא במאה אחוזים.
שלושה תמרים החליקו
על פני הגבעות ונעלמו עם
עיקול הכביש. בעולם כולו
שררה דממה אפלולית ומתוחה.
כלפני הצגת בכורה.
מזה ומזה צצו שני בתים
קטנים. הם השתחוו וקפצו
אחורנית. המכונית הוסיפה לנסוע. בית גרול
ורהב רץ לקראתה. בנשימה כבדה. כגנרל
אחוז אסטמה. וכהרף עין התמתח. נתאבן. סב
על עקביו ונמצא עומד בראש פלוגה הדורה
וחגיגית, פלוגת הבתים של הרחוב הראשי
הריק.
בטקט נאה כזה קיבלה המושבה העברית
את פני סופריה העברים הצעירים.

ב. ובבל זאת
היא מסתובבת!
הם עמדו תוהים ונבוכים על הכביש הזר.
מתחת לשמים הרחבים להפליא. לבס היה
מלא רגשות ונחיריהם רטטו לריח המרחבים
והזבל. הס נעשו סנטימנטאליים ויש לסלוח
להם על כך. מאז החילם לכתוב לא יצאו
מרחוב אלנבי של תל־אביב. כעת הם רואים
מושבה עברית שילמה בבת אחת. בעיניהם
התחילה מנצנצת גאווה. כך מנצנצות בחושך
עיניהם של מגלי ארצות חדשות.
באולם הריק של בית העם היבהב גר
כחוש ועצבני. על הבמה. למול מידבר הספסלים,
ישב המזכיר כבובת שעווה. הצללים
על הקירות רקדו ממחולות תימן. זה עתה
אירע קצר חשמלי. המזכיר חייך במרירות
ושלח ידו אל האורחים. עיניו הביעו ייאוש
מבהיל. כל האשנבים הגבוהים נפתחו לפתע.
הנר התנודד וכבה בקול זעקה מרה. מן החצר
בקעה יללה פראית. גם אמיצי הלב שבין
הסופרים הרגישו כי שערותיהם מלבינות
מפחד. המזכיר כונן למולם חפץ שחור ומבריק
ואלומת אור פרצה מתוכו. הוא רץ לעבר
העלול — לרשת אותי (ההדגשה שלי —

״העניינים נתקלקלו,״ אני עובר לציטוט ישיר
,״כשאבנרי החל להשתמש במרגמות כבדות
כדי לפגוע במימסד. הביטוי אולי עדיין לא היה
קיים, אבל כבר היה קיים המושג. ואז כתבתי
לערך כך: אפילו מי ששפך דמו בימי המילחמה
בשדה־הקרב בעד המולדת, אינו רשאי בימי שלום
להקיז את רם המולדת בדקרו אותה שבוע־שבוע
במחטים של רעל ושינאה.״
האם זיהה, במיקרה, את ה״מולדת״ עם דויד
בן־גוריון הנערץ עליו וידידתו גולדה מאיר, שבחברתה
אהב להצטלם?
אבל היו גם ״חתולים שחורים״ אחרים, כגון זה
שעבר, לדבריו, בינו לבין אבנרי בעת שהאחרון
העליב, על פי קיסרי, את עזריאל קרליבך, שגם

הדלת ומיד נשמע קול הבטה והתאבקות,
קשה. עד שהספיקו הסופרים לבוא לעזרתו ׳
שב ואמר בהתאמצות:
— החתולה:
דומיית מוות נשתלטה באולם. המזכיר
העלה את הנר והוסיף:
— זוהי החתולה! מזה שבוע ימים היא
סובבת פה ליד הבית. סובבת ומייללת. מסתובבת
ומייללת. חברים. אני משתגע. חברים.
אינני ישן בלילות. השבעתי אותה —
והיא מסתובבת! גירשתיה במקלות ! -4והיא
מסתובבת! שיסיתי בה את הכלבים — ובכל

הוא נזדקף ושאג באחרית כוחותיו:
ובכל זאת היא מסתובבת!

ג. הסופרים בפני הקהל
מאורע תרבותי איום זה לא יישכח מליבי.
הקצר החשמלי תוקן והמזכיר כיסה את עיניו
במשקפיים שחורות. כי אור
החשמל היה קשה להן. שבעת
הסופרים •שבו בשורה
והוא ביניהם. הפנים והגופות
קפאו כבעת צילום בלתי פוסק.
בשורה הראשונה באולם,
שורה שהיתה מלאה כולה.
ישבו עשרים קורבנות.
יתר הקהל טבע בחושך. בין
אלה שבאו לנשף היו וראי
גם אנשים צעירים ומלאי
חיים. ליבי כואב בחושבי על

התוכנית היתה מגוונת
למדי.
משורר אהד קרא פואמה על ונציה ושני
סונטים על הגולם מפראג. זו היתה ראשית
הניצחון על הקהל. הסיפור הארוך שבא אחר
כך השלים את המלאכה במשך שלושת
ריבעי שעה. הקהל רבץ כעדר כבשים מהופנט
מול משקפיו האיומות (כך — :נ״ז) של
המזכיר־הנחש.
משורר אחד קרא על אהובתו המחכה לו
במקום מעורפל.
שני תיאר שביתה בבית חרושת.
פרוזאיקן אחד סיפר על חמישה משוגעים
שוגים בצורה מידרנית מאוד.
המשורר שלפני האחרון שר על כיבוש
התולה והמשורר האחרון — הליריקז — על
כיבוש הייצר.
לקריאות הדרן של המזכיר נסתיים הנשף
בפואימה על הגעגועים לקוסמוס והקהל
הודה לסופרים בתשואות חן.
כל אדם ישר יודה כי אותו ערב נשמעו גם
כמה דברים טובים וראויים לדפוס. על כל
פנים לא מעוררי זוועה. גס מחיאות הכפיים
לא היו קמצגיות ביותר. גם הוויכוחים עברו
בשלום ואיש לא שאל מי מתעניין בכל זה
באמת בתום לב. המזכיר צילצל בפעמון
והתחיל לצמוח מכיסאו. כאשר צמח כולו
הקריב פיסת נייר אל עיניו ונשא נאום נלהב
במשיקפיים שחורות על הספרות העברית
ועל הקשרים האמיצים שבינה ובין העם
והארץ. הוא דיבר גם על השירה בדרך כלל.
שהיא הכרח לכל ארם והיא הנותנת גם
לקהל וגם ליוצר ריגעי אושר והתרוממות
נפש. התנים ענו לו מרחוק בבכי.
הוא — מודה קיסרי — ״לא נהג(באותה פרשה)
כפי שהיה חייב לנהוג עיתונאי בעל ותק ואישיות
בחברו הצעיר והמוכשר.״
גם אז, אפילו אז, עוד מודה קיסרי כי השבועון,
שבועונו לשעבר ,״ממשיך להיות עשוי בכיש־רון.״
אבל הוא מסייג :״אם זה וכזה העיתון שהקורא
רוצה לקרוא, והעורך רוצה למכור.״
הוא גם נזכר בשיחה שקיים שנים רבות קודם
לכן עם גרשום שוקן על כתיבתו של אבנרי, בעת
שזה עוד עבד בהארץ. אני, כותב קיסרי ,״היללתי
ושיבחתי את כתיבתו ואמרתי: זהו פלי־טוניסטן
ממדרגה ראשונה.״ אבל שוקן לא הסכים
.״לא הייתי אומר,״ השיב .״זהו אדיט1רי־אליסט
(מחבר מאמרי מערכת, משקף״מדיניות
העיתון — נ״ז) ויש בדעתי למסור לו כתיבת
(המשך בעמוד )28
מאמרים ראשיים.״

(המשך מעמוד )27
מאז כותב אבנרי את מאמריו הראשיים בש־בועונו
שלו, זה 37 שנה. ועל פגישותיו האחרונות
עם קיסרי הוא (אבנרי) מספר לי שעמדו בסימן
של חידוש הידידות והזיקה, חידוש שנגרם בעיקר
בעטיה של אכזבתו העמוקה של קיסרי
עצמו, בשנותיו האחרונות ובעיקבות מילחמת
יום־הכיפורים, מן ה״מימסד״ שעליו יצא להגן
מפני ״יורשו״ בשנותיה הראשונות של המדינה.
סיפורנו תם אך לא נשלם. את סיפורו של העולם
הז ה של אבנרי יצטרך הוא עצמו לספר
באחד הימים. מובטחני שיהיה זה סיפור מרתק.
אבל היום שבו ייכתב אינו נראה לי קרוב.
אינני יכול לסיים רשימה זו מבלי לצטט את
הפיסקה האחרונה בסיפרו של קיסרי:
אנשי דומיה, בצאתם לדרך, נוהגים לק יים
כמה דקו ת של דממה, של התיחדות עם
הזמן, אולי עם הנצח. בני־המשפחה, בין ה יוצאים
ובין הנשארים במקום, ניצנים ב־בתי-הנתיבות,
או על רציפי הרכבת, או ה ספינה
...ניצבים ודוממים. לא מלה, לא תנו עה.
איני
יודע אם גם בשובם מדרך מסעם
נוהגים הרוסים לקיים את השתיקה, שהיא
שתיקת הנשמות. אני, על כל פנים, חש עכ שיו
כאילו חזרתי ממסע ארוך״ארוד, שי צאתי
אליו בתשע בערב, היקפתי את ה עולם,
שבינתיים קראתי לו ״הזה״...
עייפתי. עכשיו אשתרע ואשכב לנוח. אלי
הטוב! אנא, הראה לי בחלומי עולם סוב יו תר!

כתב את הדברים האלה המצטלצלים כדיבר,
פרידה סופית? עיתונאי? סופר?
עיתונאי שהיה סופר וסופר שהיה עיתונאי.

נתן זך

אברהם שרתסקי
מספר דג - 1מדוע תירגם
את ״ייבגגי אוגייגיך
המלכה שבשחמט אינה מושכת יותר את ליבו
של יוצר ״אבני בוהו״ .במפקדה הראשית שלו,
בקפה ״כסית״ ,מתלחשים על הבגידה הזו. י.
זמורה מורה, שאפילו הוא, בימים שכתב את
סיפרו על שלונסקי, לא יכול היה להעלות
אפשרות מוזרה זו.
אנו מוצאים את המשורר ליד ספל קפה
שנתקרר, כשבלוריתו המפורסמת מורכנת על
גבי דפים להגהה.
עם שלונסקי לא טוב לכת בעקיפין. מראש

שלונסקי(קאריקטורה של שליין)
מובטח לך שלא תצליח. ועל כן, פשוטות וברורות:

מדוע תירגמת דווקא את ייבגני אונייגין?
חיוך קל ומיד נעשים הפנים רציניים:
— תרגומי זה הוא השני שניגשתי לעשותו
מתוך דרישה נפשית( .הראשון היה ״שנים עשר״
של אלכסנדר בלוק) .יתר התרגומים נעשו לפי
הזמנה. גם הם גרמו לי הנאה כמובן. כשתירגמתי
את ״בשפל״ (של גורקי) ואת ״אופרה בגרוש״
שמחתי להיווכח תוך כדי עבודה שלשוננו גמישה
למדי ויש בה כבר סימנים שידברו בה יהודים
מסוגם של אליושקה או (מקי) סכינאי, ליד
ווו

עשן, עשן -ואש אץ!
המקום, כמובן: קפה אררט. אלא שבניגוד
להיסטוריה ולגיאוגרפיה: חם. הבוהימה שלנו
מזיעה. תה. מיץ־פז, קפה. מנשה לוין, האיס־טניס,
שותה ״יין קאליה״.
— אפילו במשקאותיו הוא מבקש להיות
אוריגינל שולחת בו הרקדנית קלת
הרגלים.
הוא מביט בה מבט אלכסוני ואינו משיב.
מירון סימה מדליק ״עליה״ ומחפש נושא
למכהולו. הוא מציץ לתוך השמים. ואחר כך
משפיל ראשו ומפשפש על פני האדמה.
— עליה צורך ירידה אומר שלזנס־קי
ומעלה באצבעותיו סיגריה מקופסת סימה.
פרנקל שותק. אריה נבון משעמם היום.
מחוסר כל הומור משום־מה. מנשה לוין אומר:
— מי יתנני בפריס!
גוסטב מאירוב, הפריסאי. מדובב בתפילה:
— פריס, עירי הברוכה!
שריה. הריפורטר העוקצנהשואל את לוין:
— אמור, מנשה ...כמה דיו. כמה דם וכמה
יפהפיות עלו לך ה״אלף לילות ביפו העתיקה״?
גיבור
הרומן האכסטרווגנטי נהנה. הוא
משיבי
— ארבעים סיגריות בכל לילה. אלף לילות
פעם ארבעים — הרי לך חשבון פשוט:
ארבעים אלף סיגריות!
— עכשיו בנתי מדוע נשרפנו! — מפליט
פנחס לנדר, מן הפינה שלו.
נכנס אביגדור המאירי. נכנס דניאל. נכנס
פינקל. שלושתם מעשנים.
— לפנים — אומר המשורר־הסופר המזהיר
שלנו — כשהיו אומרים כינרת, היתה
הרומנטיקה סוחטת געגועים מן הלב ואגם
כינרת הכחול היה מצטייר בעיניים ...כיום.
כשאומרים ״כינרת״ .מביאים לך עשרים סיגריות
בשלושה גרוש...
סערוני עובר:
— איזה עשן, איזה עשן!
ובפנותו אל אריכא, המלווה אותו:
— אילו, לפתות. היתה גם אש...
טיפוסי היהודים הידועים לנו, המדברים עברית
של מנדלי ושל עגנון. כך היה גם עם ״קרקע
בתולה״ ,שהלשון העסיסית שם עוררה בי גאווה.
אלא כל זה נתהווה אחר כך. אבל השקעת עבודה
מתוך קונטאקט נפשי, מראש, זאת איני יכול
לציין אלא ב״שנים עשר״ של 3א ק, בשירים
בודדים מהשירה הרוסית המודרנית שתירגמתי
בזמנים שונים (מאיקובסקי, ייסנין, בלוק) וכעת
פושקין.
— ואולם מאימתי הלכת אחרי פושקין?
— עוד בהיותי נער בן שש עשרה, ברוסיה,
תירגמתי אגרה ,״מעשה במלך סלטן״ ,של פוש־קין.
בלדה זו כתובה בריתמוס פזיז ועממי.
וסבורני שלא קשה למצוא הד להשפעתה עלי
ב״מיקי־מהו״ שלי בגילגול מודרני, כמובן. ובכן,
כבר אז היתה בי זיקה לפושקין וכבר אז הרגשתי
וחשבתי שהתרגום הזה שאנו מדברים עליו יוטל
בוודאי על כתפי.
— והיש לשאול מדוע ולמה?
— אין לשאול. בתור יליד רוסיה, חניך רוסיה,
אי אפשר שפושקין לא ייבלע בדמי, מרצון או
מאונס; וזורם הוא בדמו של כל איש רוסי. כמובן
שאין לשכוח את הסיבה הפורמאלית שחשיבותה
עימה: היובל (יובל המאה למות פושקין —נ״ז).
אולם שורשי הסיבה הזו נעוצים, כפי שהסברתי.
בעבר שלי, והואיל והרצון לתרגום זה חי בי
תמיד ולא הירפה ממני אף לרגע, הרגשתי שבאה
השעה והטלתי על עצמי את העול הכביר. זה לשמונה
חודשים שאני נושא בו.
— ומה וכיצד?
— מתוך אהבה, נושא בו.
— פה ושם שמענו, שגם מבחינת הצד
המהותי ...שלונסקי משסע, חוטף את שאלתנו
בדרך וממשיך:
— מן הצד המהותי, כלפי חוץ, נראה אולי־פושקין
כזר לדרכי כתיבתי ולכל האקלים שלי
ואולם בשורשים שבמעמקים יש בו משהו קרוב
לי, בחוסר עניוותי אני רוצה לונמר שיש בי משלו,
וזהו המוסר שבכתיבה. לא הכתיבה לשם. טיפוח
מוסר, אלא עצם הכתיבה כמלאכה מוסרית,
השיכלול, הקפדנות, העמל שאדם מעמיס על
עצמו, העבודה הקשה שאדם מטיל על גבו למען
תת קלות רוננת לאוזן. קלות — אמרתי. ונא
להבין שיש שני מיני סוגים של עבודה קלה
בספרות. הראשונה באה מתוך עוני, מתוך כובד

פה. והשנייה, עבודה קשה שהיא תוצאה מהמלחמה
עם הקלות שבשפע המצוי בקירבך.
והשובב והמוקיוני שהיו בו, יחד עם הרצינות
וכובד הראש, קרובים הם בזיווגם ללבי, כי
המוקיונות כאן כמסיכה לרצינות, וזה קרוב ללבי
הן מבחינת הדרך בכתיבה והן מבחינת המהות של
שורש הנשמה שבכל אמנות.
— וכיצד שרתה עליך הרוח, רוח ההברה
הספרדית?
חיוך רחב, עמוק ונדיב. נגענו במקום הגאווה
של הפייטן.
— נדמה לי כי רשאי אני לחשוב את עצמי
למי שנתן לשירה העברית את ההברה הספרדית.
איני יודע אם אני הראשון מבחינה כרונולוגית,
אבל נדמה לי כי מסיבות מסויימות, הייתי שייך
לדור שהעברית חיה וטבעית יותר בפיו. יצא
שעלי הוטל לגאול את ההברה הספרדית ולהוכיח
את אפשרויותיה. ורצוני לומר, תרגום זה של
״ייבגני אונייגין״ ,שהוא כששת אלפים שורות
יאמביות, רוננות, טבעיות, נעשתה בו עבודה
לאבוראטורית עצומה שקיפלה בתוכה הכרח
לפיתרונים לכמה וכמה בעיות קשות בריתמיקה
המקורית ובחריזה המלעלית הטבעית.
דממה קצרה. המשורר מתווכח עם עצמו,
ומשמיע:
הטכניקה השירית בהברה הספרדית היא
כידוע ממזרית. אין לה אב, אין לה דורות
ששיכללו שירתה כמו שהיו דורות ששיכללו את
ההברה האשכנזית. ואין ספק שכשעברו מהמשקל
הסילאבי למשקל הטוני היו טוענים כנגד
המשקל החדש הזה ורואים מיעוט אפשרויות
ודלות, לא פחות מאשר בעבור השירה שלנו
מההברה האשכנזית לספרדית.

מנשה לוין

אלבום תל־אביב
פורטרט של נעליים
הנא נעל לרגליו את הנעליים הגדולות ביותר
בתל־אביב, ואולי בעולם כולו. האגרה מספרת:
ביום צאת הנא לאוויר העולם (גם הנא הוא ילוד
אשה) מדדה לו הסבתא, דרך הלצה, את מגפי האב;
וראה זה פלא: המגפיים הנ״ל נמצאו צרות לרגלי
התינוק —
איינשטיין, מסביר הנא ושיניו המעוכות
טוחנות צחוק, נולד עם גולגולת ענקית, ואני,
הנא, נולדתי עם רגליים ענקיות — שנינו
גאונים, הא, ואולי לא?...
ועוד מספרת האגרה: בניו־יורק רבתי נפתח
״כל־בו ״.ב־ססז הקומות של גורד־שחקים זה
יכולת לקנות שרוכי נעליים, ממחטת האף של
הפומפאדור, פיל מלומד, צעצועים יאפאניים,
פיז׳אמות הסרוגות מתבן יאווה, סבון לגילוח,
העתקות מציירים מפורסמים, טלסקופ משומש,
קופסת הטבק של נפוליאון, אקדוחים חלודים של
שודדי קאליפורניה וכי...
לילה לילה כתבו אווירונים בכל ציבעי הקשת
על שמי ניו־יורק שאינם משובצים כוכבים,
ריקלמות(פירסומות) בנוסח כזה: כל בעל־דימיון
שידרוש ב״כל־בו״ שלנו איזה חפץ, מודרני או
עתיק, ולא ימצאנו — יזכה בפרס של 50,000
דולר!
הנא, הסהרורי היחיד של ניו־יורק, הפשיל את
ראשו אל הריקלמות וחייך, השפיל את עיניו אל

אלבום הל־אביב
— סידרי העבודה כיצד?
— בתחילה עבדתי מתוך שיכרון. עכשיו
נגמר התרגום, ועודני עובר ומבקר ובודק ...שמא
ריח התרגום מורגש יותר מדי ופחות ריח המקור.
ידידי יודעים שאני עובד 23 שעות במעת לעת
(ביממה).
— ומתי יופיע?
— עד החמישה עשר למרץ עליו להופיע. הוא
יהיה בפורמט של אלבום גדול, בהוצאה מהודרת
עם אילוסטרציות קטנות וכמה תמונות גדולות
ממיטב הציור שבכיתבי פושקין הרוסיים במהדורה
החדשה.
— מי המוציא לאור של הספר?
— אני בעצמי!
כן אני בעצמי. ועלי לומר שוועד של ידידים
הצטרף בקשר עם היובל וקיבל על עצמו את
ההפצה בצורה נאותה. ועלי לציין בשמחה שמלאכת
ההפצה נפגשת בכל מקום בהתעניינות.
כאן ניגש אל המשורר הצייר פרנקל ומציע
״לסדר״ משחק שחמט. שלונסקי מסרב. המלכה
אינה לוקחת שוב את לבו. אבל אל הקפה נכנסה
עצשיו לוסי שלונסקיה( .רעייתו הראשונה, שחקנית,
התאבדה).
— אולי תאמרי לנו מדוע תירגם המשורר את
ייבגני אונייגין?
המשחקת מהססת תוך כדי רגע.
— אולי זו השפעתי שלי — היא אומרת
בחיוך. אני אהבתי תמיד את אונייגין.
אחר כך נעשה מבטה רציני ועמוק:
— מאז הוא שקוע בתרגום הספר נעשה כה
אוהב, רך ורגיש.
העדות הפשוטה הזו היא אולי ההוכחה הטובה
ביותר לכוחו של הפייטן הרוסי שחי לפני דור
שלם (לא מדוייק: מאה שלמה —נ״ז).

נעליו וצחק, בקול אדיר כזה שזגוגיות כל גוררי־השחקים
התחילו להצטלצל.
הנא נכנס ל״כל־בו״ ,השתפל לתוך כורסה
וצעק — :הי, בוי, זוג נעליים בשביל הנא!
מין גורד־שחקים של נעליים התרומם מסביב
לחנא. מאה נערים מכל גיזעי אמריקה מודדים
את רגליו. הטלפונים מצלצלים, הכתבניות מכות
בעצבנות על מנענעי ה״אנררווד״ (מכונת הכתי־בה)
,המנהלים מתרוצצים חיוורים בסמוקינגים
השחורים:
״אין זוג נעליים למען הנא!״
המנהל הראשי ששיחק אותה שעה בברידז׳
בפלורידה, בא באווירון והושיט חגיגית צ׳יק
לחנא :״ניצחתנו, הנא
והאווירונים כתבו לילה לילה ריקלמות בכל
ציבעי הקשת על שמי ניו־יורק שאינם משובצים
כוכבים, ריקלמ 1ת בנוסח כזה :״כל בעל־דימיון
שידרוש ב״כל־בו״ שלנו איזה חפץ, מודרני או
עתיק, ולא ימצאנו — יזכה בפרס של 50,000
דולר — מחוץ לחנא״.
ומאותו פרס תופר לו הנא את נעליו עד היום
הזה.

כוכבים בחוץ

נתן אלתרמן יוצא מן הקולנוע. בחוץ:
בושמי שושנים ונערות סתויות.
— כיצד הסרט. נתן? — שואל אותו
מישהו.
— הבלים ורעות רוח! המסך היותי
מקסים הוא זה הפרוש מעל לראשינו ...אין
סרט נאה מזה שמראים לנו כאן כל לילה.
וחינם, אין כסף —
ובשהכוכבים בחוץ -לא כך — אומר
השני ומחייך.

*5000
ישן לקרח בהוד־השרון. אחרי שהעבירו
את כל הארגזים, פרקו אותם,
אירגנו את כלי־העבודה והתענגו על
החתיכה הראשונה שיצאה להם מתחת
ליד ,״בדיוק כמו שכתוב בספר״ ,אמרו
להם שסליחה, אבל הם צריכים לצאת

העבירו ארגזים והתחילו לעבוד.
במשך השבוע כל אחד עסק בפרנסה
שלו ורק בשבתות, אחרי ריב קצו
עם האשה, הם נסעו ללול ועבדו בו
כמה שעות טובות.
אחרי חצי שנה התחילו חתיכות

3ן, מטוס זה, שנורו נבנה 1ו1בודת־יד,טוס בשמיים—
חמישהמשוגעים רדבומקדישים לכך את מיטב מיוצם
^ י לו מישפחת יבנה לא היתה מ ד
\ £מינה את מישפחת שמי לארוחת
ערב של ספגטי, לא היו נכתבות שורות
אלה. אבל מישפחת יבנה הזמינה ומיש־פחת
שמי הגיעה וכולם אכלו ספגטי.
אחר כך נשארו הנשים במיטבה להדיח
כלים, והגברים עברו לסלון כדי לדבר
על דברים חשובים באמת.
בשיחה הזאת, שנערכה בסוף שנת
, 1980 סיפר אל״מ (מיל׳) יצחק (.צ־חיק״)
יבנה לאהרון שמי על גאון אחד
באמריקה, ברט ח ט אן שמו, שתיכנן מטוסים
מסוג חדיש, בטכנולוגיה חדשה,
והכל לבניה עצמית. צחיק שלף כמה
ירחוני־תעופה אמריקאיים והראה לשמי
את הצילומים של שני המטוסים
שתוכננו והורכבו על־ידי ברט רוטאן,
וסיפר לשמי שתמורת 5000 דולר גם
הם יכולים לקנות את התוכנית והחומרים,
ולהתחיל לבנות מטוס במו־ידיהם.
ככה זה התחיל. בגלל 5000 הדו־לארים
צירפו צחיק ושמי עוד שני שותפים,
מחזיקי רשיונות־טיס כמובן(ש־אחר־כך
התחלפו באחרים) ,והתחילו
את הדרך להגשמת החלום.
בסוף השנה נסעו צחיק יבנה ואהרון
שמי לכינוס המטוסים באושקוש, במדינת
ויסקונסין בארצות־הברית. שם
פגשו את ברט רוטאן עצמו, שאלו
שאלות, ביררו פרטים, קנו את תוכנית
הבניה והזמינו את החומרים לבניה(בדי
פיברגלס) משני סוגים, דבק אפוקסי
מיוחד וארבעה סוגי קל־קר).
במשך חצי שנה טילפנו ארבעת
השותפים כל ערב אחר לשני ושאלו
״נו, שמעת משהו?״
אחרי כמעט שנה הגיעו הארגזים
ארצה, אבל בדיוק אז פרצה מילחמת־

הלבנון, ותחילת העבודה נדחתה בכמה
חודשים.
שני שותפים, כנראה חסרי־אמונה
בעתיד, פרשו מהעסק. חיפשו מייד חו

אחר, כי הסכום של חמשת אלפי
הדולארים גדל, וכל פעם היה צריך לתת
עוד כמה גרושים לקופה המשותפת.

ך | ן ל | 1ך 1 \ 1ד בתמונה המופצת על-ידי היצרן האמריקאי,
1 11\ 1 111 נראים שני מטוסים בצילום־אוויר, כשהם
טסי ם א חד מעל השני. לפני מספר חודשים, הצליח מטוס זה לשגע את

הנ פ שו ת הפ 1ע ל 1ת

קברניט אברהם(״קים״) קמחי, טייס 747 וכל מטוס אחר
עלי אדמות. נשוי לפיה ואב לשניים.

אל״ מ (מיל׳) יצחק (.,צחיק״) יבנה, בעבר מפקד טייס ת
המוסטנגים שחתכה א ת חוטי הטלפון במיבצע סיני. מפקד
בית״ספר בחיל-האוויר, היום מדריך-טיס ומקים אגודת הת עופה
הישראלית. נשוי לאביבה. אב לשלושה. יסב לשלושה.

אהרן שמי, בימאי ועיתונאי, בעל רשיון־טיס פרטי. לא
מסתיר את גילו אבל מסרב להגיד כמה שעות טיסה יש לו.
לעומת חבריו. נשוי לכותב ת שורות אלה. אב לארבעה וסב
לשלושה.

מתי קריין, קבלן בניין(הצעיר שבחבורה) בעל רשיון־טיס
פרטי, חובב אופנועים ומכיניות־מירוץ, גרוש ואב לשניים.

אשר קרטן, קבלן, בעל רשיון־טיס. כרגע לא בארץ ולכן
חסרים פרטים.

משם ולחפש מקום אחר.
שלושה חודשים של חיפושים, ומישהו
עשה להם טובה ונתן להם לול
ישן, בלתי מאוכלס. הם השיגו טנדר,

הקל־קר והבד לקבל צורה, ועם הרבו
דמיון יכולת כבר לראות התחלה שק
מטוס קטן. אבל בדיוק אז אמרו להג
(המשך בעמוד )30

חובבי הטייס האמריקאיים, בתערוכת המטוסים הקלים בעיר אושקוש.
בתמונה התחתונה נראה קים, העובד כסבל זמני, ואומר :״אם אני אפיל
את הארגזים, החבריה יהרגו אותי!״ התמונה צולמה בהעברה האחרונה.

מהר מאוד מצאו עוד משוגע שחלם
לבנות מטוס ולהטים אותו בשמיים. לא
היה זה אלא קברניט אל־על אברהם
(״קים״) קמחי, שאינו מסתפק בשעות
ארוכות מאוד של הטסת הגימבו הענק,
ובא לו דווקא על הלונג איזי, הנראה
כמחזיק מפתחות של ה־.747
יאוש וקינאה
ף* ארצות ־ ה ב רי ת בונים אנשים
4את המטוסים האלה במוסך הפרטי
שלהם או בחצר האחורית. לחמשת
המשוגעים שלנו לא היה מוסך פרטי
וגם לא חצר אחורית. לכן, תחת להתחיל
סוף־סוף לעבוד, הם התפזרו ברחבי
הארץ כדי לחפש מקום שלא יעלה כסף
ויהיה מתאים לבניית מטוס.
המקום הראשון היה בית־חרושת

כד״בד :,דטאיד ,׳עמי, עלם; ציד; עפדיד — 29

— מטוס ב־$5000

ת ש 1ץ 09011:1חוה

(המשך מעמוד )29
לעוף גם מהלול. עוד אחד מהשותפים
פרש, בגלל היאוש, ונשארו ארבעה:
צחיק יבנה, שמי, קים ומתי קרוץ.
שוב נפסקה העבודה, וכל אחד עשה
מאמצים גדולים למצוא מקום חדש.
אחרי כמה חודשים מצאו איש אחד
שהזמין אותם לעבוד במוסך שלו. לא
נוח, אבל סביר. מצאו טנדר, העמיסו
ארגזים וכלי־עבודה ואת העובר של
המטוס ועברו שוב. הם אמרו האחד
לשני בחיוך, בטח בקיץ המטוס כבר
יטוס בטיסת־הבכורה לרומא.
אם לא נשותיהם, שצחקו עליהם כל
הזמן, בטח היו כבר קונים דולארים
בבנק.
שלושה חודשים הם עבדו קשה.
לפעמים גם באמצע השבוע. כבר בנו
את הקאנרד ואת שתי הכנפיים, ובאמת
כבר אפשר היה לראות מה זה היצור

)1חודש אייר )5 :עוקצים,
קוצים )10 :סמל למידה קטנה:
)11 תו מוסיקלר )13 עונה)14 :
אחד מן הצאן )15 :חלף, עבר)16 :
אליל הכנענים )18 :אם הפנינה:
)20 נכרי; )21 תרגילים לזמרה.
בלי מלים; )22 עבר, כנף; )24
סרט לקשוט הבגד; )25 נהר
דרום אפריקני )26 :מהיר)28 :
שם למזמורי התהלים הנקראים
בר״ח ובמועדים; )30 תועבה,
זנות )31 :מעשה ידיו של המ־הר״ל
)32 :חולי; )34 שם אחד
מספריו של אבא אבן; )35 בריאה
)38 :עשב מאחר לצמוח; )39
שפל־רוח )41 :קבוץ בדרום; )42
הכרה ברורה; )43 קריאת צער:
)4 5 .שבר, כתישה; )47 מודד; )48
משקהו של מוטי בן פייסי; )40
יין בלול במרקחת; )51 לחות
בצמח )52 :מוכר מערת המכפלה:
)54 ענף דק; )57 שמש; )61
מילת שאלה; )62 עץ נותן פרי
ענבים )64 :ראוי ל )65 ...המשקל
ללא האריזה; )66 כעס; )67 מילת
ברירה; )69 נתון אות)70 :
מירמה; )72 מבצע צה״ל לכיבוש
לוד ורמלה; )74 אספקת מזון;
)75 שמן משובח; )77 מדינה
דרום אמריקנית; )78 פרח נוי;
)81 ריתוק ברזל בפי בהמה; )83
ידיד )85 :שיטה; )86 צלחת
שטוחה; )88 גוף; )89 נינו של נח
גבור ציד )91 :אדון הולנדי)93 :
שמח; )95 מי אפסים, ביצה; )96
בית )98 :טבעת באף )100 :חומס.
צורר; )102 מילה הבאה לרבות;
)103 פרודה; )104 משפחת
מלחינים וינאית; )105 עבר על
גזרת הריחוק מן העבירה.

וקךוועוווווק השותפים להרכבת המטוס ובהוצאות הכספיות מימ ן
1111 / #11 ין לשמאל: קים הגבוה, מתי, שמי המזוקן, צחיק המ שופם
מאחור, במישקפי־שמש, אשכנזי, שהתנדב לעזור. מרימים כוסית.

)1כבור; )2די; )3גזל; )4
אלוה )6 :זז ממקום למקום; )7
אחת ההברות בתורת המשקל
של השירה; )8קיים; )9התשלום
שמשלם החתן לאבי הכלה; )12
צעד; )15 שבר. בקיע )16 :גוש
בלי צורה כלשהי; )17 לפרט
קטן (ר׳׳תז — מניין השנים
העברי ללא האלפים; )19 צרור
אבן לוהט; )20 סוג; )21 דורכים,
רומסים ויוצרים דרך )23 :שניים:
)24 דורון; )26 ירק חמצמץ)27 :
שיורד ממנו ריר!< )29 מלוא הפה;
)30 חוץ מ ...בלעדי; )33 מאכל
ששפכו עליו מים רותחים; )34
גזול, רצוץ; )36 הצעה; )37
מרובע שצלעותיו שוות וזוויותיו

— 2חדות ו־ 2רחבות (ח); )40
גמל צעיר; )41 מין צפור טרף;
)44 עיר מבצר על הנילוס; )46
מכשיר עינויים; )47 כסא כבוד;
)49 למשל ולדוגמא )50 :מכשיר
התעמלות )53 :שיר אבל)54 :
קרוב; )55 אות הנצחון; )56 אסקופה;
)58 מורה תורה; )59 חיה
קטנה החיה על עצים; )60 הקשיב
)62 :איבר תנועה; )63 מבושל
בחלקו; )66 בקע באדמת
מלחה שהמים נאספים בו; )68
קולונל בריטי, ידיד הציונות ש
הגה
את הרעיון — א״י הדומיניון
השביעי )71 :הוזלת מים; )73
קרבן שאיש קבל על עצמו; )76
בן נח; )77 טומבון; )79 שטן; )80
מגש; )82 אות על בגד; )84
אלומת שבלים; )85 רב ראשי
בישראל — לפנים (ש״מ); )87
בוסתן; )80 הכנת סמי משחה
וקטורת; )92 חיה שמעורה עשו
מכסה למשכן ה׳; )94 פן; )96
מלוא כף היד; )97 כלי חפירה;
)99 שן; )101 הוראה; )102 תושב
ארץ זרה )103 :שד .

--אביגיל י-״אי —

אי תן

עמי חי

הדברת מדיקים

ב ע׳ מ

שמחים והדברת תיקנים(מקים)*,
.תנועי עץ, חוקי ספרים ובגדים,
< 2 £י > 1עירפרו מישר ואח עי ם ו מניע ת
^ יתושים וחרקים מעופפים.

ע 0י//

£ 1ש 4רמת-נן רח׳מודיעין ,18ת.ד • 2272 .סל6 .־ 790114-5

שתירה

המטוס הלא גמור ועשרות ארגזים מלאים
בחומרים ובכלי־עבודה, והעבירו
את הכבודה בשתי נאגלות למקום
מישבנו הקבוע, אם ירצה השם, של ה־לונג
איזי הישראלי הראשון.
בכביש גהה הסתכלו הנהגים בציפור
המשונה המורכבת על טנדר ונדו בראשם
בתמיהה. קים וצחיק, מתי ושמי
החזירו חיוך לכל המתפלאים. עכשיו
זה באמת עניין של או־טו־טו: רק גומרים
לבנות את מיכלי הדלק, מכניסים
מנוע(שכבר נקנה) ,צובעים את המטוס
בלבן, מתקינים לוח מכשירים ו ...מעבירים
את המטוס המוכן לנתב״ג, לטי־סות״ניסוי.
תיכף
אחרי טיסות־הניסוי יטיסו
צחיק ומתי את המטוס ללונדון, שם
יחכו להם קים ושמי, שיטיסו את המטוס
לאושקוש, כדי להראות לאמריקאים
מה זה תוצרת ישראל.

בריאותך

ורכו

כ !יע״״ני׳ש ׳^זו 1/ע-׳^ו
1.1 1/
1וו 11/ /-
והעבירו אותו מבן־שמן עד הרצליה, בכביש גהה.
לא היה מקום לכנפיים הארוכות של המטוס -לכן עשו שתי נאגלות.

~ 1וטגוו

הזה. בשבתות היה כל אחד מהם מביא
איזה חבר פרטי בשביל להשוויץ לפניו
ולהסביר לו מה זה ולמה ואיך זה יטוס.
ואז סילקו אותם שוב מהמקום, ובאמת
היה רגע של יאוש. חיפשו, חיפשו
ולא מצאו מקום. כל החלומות נארזו
בארגזים והושמו בפינה קטנה־קטנה
של איזה האנגר לא שלהם.
אחר כך, למזלם הגדול, המריא הווי־אגיר
שגם אותו תיכנן ובנה אותו ברט
רוטאן, והטיסו אותו אחיו ריק רוטאן
וחברתו ג׳אנה. אנשים התחילו להתעניין
במטוס שלהם ובתוכניות. חשבו
אפילו לעניין מישהו שיתן להם חסות,
ובכסף־החסות יבנו האנגר משל עצמם.
אבל כמו שהם יודעים לבנות מטוסים
ולהטים אותם, ככה הם לא יודעים
לארגן כספים. בינתיים קנה קים בית
במושב. במושב, הבית בא בדרך־כלל
עם איזה לול או רפת. קים הבין מייד
שהרפת הריקה תציל את המטוס שלהם.
משם הוא ימריא, סוף־סוף.
בין הטיסות הארוכות של קים בעולם,
קרם ההאנגר החדש עור וגידים
באיטיות מדהימה. אבל התיקווה החזיקה
אותם כל הזמן בין שימחה להתלהבות.
לפני
שנה היו שוב באושקוש. ראו
כמה הרבה לונג איזי כבר טסים בשמיים,
והקינאה אכלה אותם.
הקינאה הזאת זימנה אותם השבוע
לשדה התעופה בהרצליה. אספו את

פעם הם היו נוהגים להגיד ״עוד חצי
שנה, עוד שלושה חורשים, עוד
חודשיים״ .היום הם כבר לא מתחייבים
לכלום. אבל בלב הם כולם חושבים על
אוגוסט . 1987
חמישה גברים מבוגרים שהולכים
להגשים חלום קטן.
למתעניינים בלבד
שם המטוס לונג איזי לייקומינג מנוע
235־0
108 כוחות סו ס כוח מישקל ריק 392ק׳׳ג מיספר מושבים שניים מהירות
183 מייל שיוט לשעה
טווח מירבי 1430 מייל מהירות מלא 1350 - טיפוס רגל לדקה מוטת כנפיים
8.7מטר
מגיע ללא תידלוק ביניים מ־תל״אביב
לפאריס

העול הזה 2594

אתח§

וו1ו0הל

מאת •גאל ל בי ב

מתחונוהבורסה
לנדוס חשנונוח לקוחות?
הנהלת רשות־ניירות־הערך קבעה בישיבה האחרונה, שבראשה ישב אליעזר
שילוני, הוראות לגבי בקשת הבורסה לניירות־ערך כי תהיה לה הסמכות לבהוק
את פעולות ועסקות חבר־הבורסה עבור לקוחותיו. משמעות הבקשה היא מתן
סמכות חרירה לחשבונות־הבנק של הלקוחות אצל חברי־הבורסה.
בריון שהתקיים באחרונה בהנהלת־הרשות תבע מי שהיה אז היועץ המישפטי
של האוצר וכיום יו״ר הרשות, אריה מינטקביץ, לאשר את בקשת הבורסה,
שתהיה לה הסמכות לבריקות כאלה, אחרי אישור בכתב של יושב־ראש
הרירקטוריון או מנכ״ל הבורסה, ביחר עם רירקטור חיצוני.
חבר הנהלת־הרשות, עורך־הרין בצלאל בן־דויד, התנגר להצעה ותבע
שיהיה עור בלם חצוני לפעולות הבורסה. לרבריו, הבורסה היא גוף פרטי, ולכן לא
רצוי להשאיר לשיקולה אם להיכנס לחשבונות הפרט. לכן הוא מציע כי בכל
מיקרה כזה יהיה צורך גם באישור יו״ר הרשות־לניירות־ערך. היועץ המישפטי של
הרשות, אריה וייס, וכן אריה מינטקביץ, התנגדו לכך, שכן הרשות ממונה על
הבורסה, ולכן אסור לה שתהיה שותפה להחלטות־ביצוע.
בהצבעה התקבלה הצעתו של בן־דויד ברוב של ארבעה קולות כנגר שלושה,
שתמכו בהצעת מינטקביץ. היו״ר הפורש, שילוני, נמנע. ההחלטה היא שאם
תחליט הבורסה לבקר חשבונות לקוחות של אחד מחבריה, יהיה עליה לקבל
אישור מראש מיו״ר רשות־ניירות־הערך, או מי שתסמיך הרשות.

הקיבוצים נייר עיתון נזתייקר מנח
חלקם
ב״סונסטה״
התק״ם מכר לאחרונה את חלקו,
1י־ ,42 במלון א בי ה־ סונ סטה באילת.
המחיר הוא סביב שיבעה מיליון דולר,
בתשלומים למיספר שנים.
הקונה היא חברת־הגג של המלון,
שבעליה הם אלי פפושדו ומנו

ללו.

מתנהל משא־ומתן על מכירת חלק
זה לקבוצה שווייצית, הכוללת את
יעקב חטיטורי, שקנה באחרונה את
טבריה קלאב הו טל מכונס־הנכסיס.
חטשורי הוא סוחר־השטיחים הגדול
באירופה, וחי בציריך.
פפושדו אישר כי הקיבוצים מכרו,

מחסור חמור בנ־־ר־עיתון גרס באחרונה
לעליית מחיריו ב 20 מישלחת
של איגוד העיתונים היומיים יצאה בדחיפות
לסקנדינוויה. כדי לנהל שיחות
לרכישת נייר. אחרת יהיה מחסור ב־נ־יר־עיתון
בישראל.
ישראל צורכת כל שנה 60 אלף טון
נייר עיתון. ומחירו עתה יהיה כ־600
דולר לטון.
המחסור בעולם נובע מאי־הקמת
מיפעלים חדשים בשנים האחרונות,
למרות הגידול בצריכת נייר־עיתון.
בישראל יש גידול העולה על המקובל
בעולם, ומכאן המחסור המיוחד.

השקעה בעונוולינגים חים

סוסה

אין מנוס מהמשך-ירידת ערך הדולר. לעומת המטבעות
האירופיים, בעיקר הלי״ש, וכן לעומת היין היפאני.
אשתקר היה הגירעון במאזן התשלומים האמריקאי 201
מיליארד דולר. השנה הוא מתוכנן ל־ 175 מיליארד. בגלל
הורדת שיעורי המיסים, הררך לכסותו היא הדפסת כסף.
מכיוון שנגיד הבנק הפדראלי גיזץ וילקאר, מסרב
להדפיסל מחשש לאינפלציה, יממנו את הגירעון מהדפסות
וממכירות איגרות־חוב. הגרמנים והיפאנים סירבו להוריד
את הריבית בארצם כדי להגדיל את הצריכה, מה שיקטין את
הייצוא לאמריקה, כך שהשנה יימשך המצב של אשתקד,
ושום כוח בעולם לא ימנע את ירידת הדולר בשיעור תוספת
המימון החדשה שתוצא כנגד הגירעון.
חוקים בסיסיים אלה ידועים היטב לתעשיינים. ומי
שמייצאים לאמריקה ממהרים למכור מראש את תמורות
ייצואם במחירים מובטחים. הבר היוצר לחץ על שערי־הדולר.
הוסף לכך את שלושת רבעי טריליון ( 750 מיליארד)
הדולארים המסתובבים בשוקי־המימון הספקולנטיים, והבורחים
מן הדולר. והרי לפניך מירשם בדוק להמשך ירידת
חסרות מדליות והב
לאחר בדיקות ממושכות הסתיים
רישום המלאי בחברה למדליות
ומטבעות בניו־יורק. הבדיקה נעשתה
לאחר רינונים על גניבות גדולות
מהמלאי. עתה התברר כי חסרות כמה
מדליות בשווי 5000 דולר.
הסיבה למחסור היא כנראה רישום
לקוי וחוסר יעילות בניהול המלאי. לא
נמצאו כל ראיות לסיבות אחרות
להיעלמות המדליות. מנכ״ל החברה.
אליעזר *טילוני, היה לאחרונה בניו-
יורק, לבדוק את ממצאי הבדיקה.
מחסנאי החברה הוא רמי ברקת, בנו
של מנכ״ל המכס. מנהלת החברה היא
סידני רוט, שהיתה פקידה ראשית
בעבר. פרט לשניהם מועסקים עוד
שלושה אנשים בחברה.

אלי פפושדו
מי זהי
אך סירב לומר למי, ובכמה. הוא אמר
כי איני יודע מי זה חטשורי. נציגיו של
חטשורי בישראל אישרו את המגעים,
ואמרו כי לחטשורי יהיה בקרוב מלון
באילת, גם אם לא סונ סטה.

ייכת לאנשי־העסקים אברהם פילי׳,
אורי אבן ונסים ברז׳יק. התביעה
טוענת כי הסכום היה צריך להיות
משולם עבור עבודות־בניה שנעשו.
מחברת אמפוריום נמסר כי הסכום
אינו מגיע, שכן מאגרי בניה לא
ביצעה את מה שהתחייבה לבצע.

מז ד שו א ל
אי שו
מסיגליס בצער חריג, ובניגוד להוראותיו,
איפשר בנק ישראל לבנק המיזרחי
לא להפריש השנה לחובות מסופקים.
אילו היה הבנק מפריש כנדרש, היה
עליו להפריש 16 מיליון דולר לחובות
מסופקים, ויתרת הפסדיו היתה גדלה
פי שניים.

אשר 1ו רן

מנהל מגעים לחזרתו ארצה. אשתו
וילדיו כבר חזרו, אחרי שאשתו הודיעה
על סירובה לעזוב את הארץ.
נראה כי בליך יציע לכונסי־הנכסים
מידע. שעד כה נמנע מלמסרו, תמורת
אפשרות חזרתו ארצה ללא מעצרים.

פקיד־השומה גוש דן מטפל בשומות
היהלומנים, ופקידת מס־ההכנסה
האחראית לתיקיהם, היא גלינה גול־דינר.
המישרד הגדול ביותר לניהול
חשבונות־היהלומים הוא של שימעון
חסדאי, שמישרדיו בבורסת־היהלו־מים.
אהת מראשי המישרד היא עדה
פרדימי, שהיא בתה של גלינה גול־דינר.
מצב
זה יצר אי־נוחות אצל יהלו
חברת
מאגרי בניה הגישה לבית־המישפט
המחוזי בתל־אביב תביעה
בסך מיליון דולר נגד הרב־מכר בצומת
גלילות, וכן בקשה לפירוק החברה
והעברת הנכסים לתובעת.
מאגרי בניה נרכשה באחרונה על־ידי
קבוצת מגרית של אנשי העסקים
שימעון (״צ׳פאי״) קדם, אודי
זיידמן וגרא צור. החברה בנתה את
הרב־מכר עבור חברת אמפוריום, הש
לחימת

חגי
בליך, מבעלי חברת פי״ט,
שברח לחו״ל עם שותפו יורי סלנט,

ומס־הכנסה

תביעה נגד הרב־מכר

אי -הנו ש ה

חגי ב רי ף
רו צ ה
ר חזור

ד!אם,

הדולר.
הבא בחשבון כי בריטניה הפכה למדינה הפורחת
כלכלית, וכן למרכז ההון הבינלאומי. היא הצליחה לנטרל
את האיגודים המיקצועייס, ולהביא לפריחת ייצוא הש־רותים
והייצוא התעשייתי. עזרה לכך הירידה החדה בערך
הלי״ש בשלוש השנים האחרונות (מ־ 3.3פרנק שווייצי
ללי׳׳ש, ל־ 2.44 ביום) ועליית מתירי הנפט.
ביפאן פורחת הבורסה, והייצוא לאמריקה לא נפגע,
למרות ההיטלים שייקרו את המחירים של המוצרים היפא-
ניים, ולמרות ירידת הדולר לעומת היין ב־?׳ 40 עד כה.
הסיבה: קנו פחות מוצרים יפאניים, אך מחירם עלה, ולכן
התמורה הריאלית לכלל המכירות היפאניות באמריקה
גרלה: ביפאן מצפים לירידת היין לשער של מאה יין כנגד
הדולר, לעומת 135 כיוס. אז ימחקו שני אפסים ויעישו יין
שווה לדולר. בבריטניה מצפים לירידת הדולר לרמה של
2,5דולר ללי״ש, רמה שמלפני שלוש שנים. מי שקונה כיום
לי״ש ויינים, יכול להרוויח יותר מחמישים אחוזים בזמן
קצר.

וו ש7
איטר ידלין
ב מי א מי
מנים, החוששים שמא הקשר בין עובדת
מישרדו לפקידת מס־ההכנסה
יוצר ללקוחות המישרד. יתרון על האחרים.
נציב
מס־ההכנסה, יאיר רבי־נובייי,
אמר כי כבר לפגי שלוש שנים
נבדקה התלונה, והתברר כי הכל בסדר.
עתה בדק שוב, והתברר כי עדה
פרידמן אינה מטפלת בתיקי יהלומנים.
וחוץ מזה הפסיקה לעבוד לפני כמה
ימים, ולכן הבעיה אינה קיימת עוד.
עקרונית, מס־הכנסה לא יאפשר לבד
מישפחה לייצג ענייני מס אצל קרוב.
בדיקה העלתה כי עדה פרידמן יצאה
לחופשת לידה ואחריה תחזור
לעבודה. גם גלינה גולדינר, פקידת־המס,
יצאה לחופש בגלל לידת בתה.

אשר ידלין מנהל עתה מלון קטן
במיאמי. המלון שייך לישראלי־לשע־בר.
מידידיו של ידלין. הוא עזב את
פעילותו הפינאנסית בניו־יורק, אחרי
הפסדים כבדים בבורסה. הוגשו נגדו
כמה תביעות של לקוחות, שמסרו לו
כספים להשקעה, והוא הפסידם.

ציפאי״) קדם
לא שילמו
בחוזר מה־ 8במרס השנה חוזר בנק
ישראל על חובת הבנקים להפרשה
כללית לחובות מסופקים בשיעור
ז״ 0.2מכלל חבויות הלקוחות באותה
שנה.
במאזן בנק ה מיזרחי לשנת . 1986
בהערה (ז) העוסקת בהפרשה לחובות
מסופקים, נאמר כי לא נעשתה השנה
על־ידי הבנק הפרשה לחובות מסופקים,
כמו שנעשתה בשנים קודמות.
דובר בנק ישראל אמר כי הוא
מנוע מלהתייחס ספציפית לבנק מסו־יים.
בגלל הסודיות הבנקאית, אולם
היפנה אותי לסעיף אחר בחוזר. שממנו
עולה כי אי־ההפרשה נעשתה בתיאום
עם המפקחת על הבנקים.
חשב בנק המיזרחי, ראו כן אדלר,
אמר כי המפקחת על הבנקים הסכימה
לפטור את הבנק מחובת־ההפ־רשה.
בגלל הסכום הגדול של מחיקת
חובות. שנעשה בצורה שמרנית ביותר.
מקורות בנקאיים העירו כי הבנק
הפריש השנה לכיסוי הפסדי־העבר.
אולם ההפרשה הכללית לחובות מסופקים
נועדה ליצירת רזרווה להפסדים
בעתיד. ולבנק אין עתה רזרווה נאותה.

בנק ישראל״ אישר מימון יקר

חברת כלל גייסה באחרונה בלונדון 30 מיליון דולר, באישור בנק ישראל.
במכירת אמיסיית איגרות־חוב. העלות הכוללת של ההנפקה היא ליבור (לונדון
אינטרבנק רייט — הריבית הבינבנקאית בלונדון) ועוד שישה אחוזים. זוהי עלות
יקרה ביותר, לפחות בשלושה־ארבעה אחוזים לשנה, ממה שניתן להשיג כיום.
בנקאים בלונדון אינם מבינים כיצד אושר גיוס הון יקר כל־כך.
לכלל עלות הגיוס אינה חשובה, כי היא מקבלת בארץ תמורת הלוואות
דולאריות לפחות 20 לשנה.

הצגה לצלמים נשיגוי מיפלסים כמה טוב שיש בארץ מיסעדות בעלות שני
מיפלסים.
למשל, כשזוג נמצא במריבה מישפחתית, או
כשבני־הזוג חיים -בנפרד, ולשניהם מתחשק
לאכול דווקא במיסעדה מסויימת, הם יכולים
לסעוד את ליבם, האחד במיפלס העליון והאחרת
בתחתון. אפשר. אגב, גם לשנות מיפלסיס.
בשבוע שעבר בא זוג כזה למיסעדת לוטו ס
באפקה, שיש בה שני מיפלסים.
הוא ישב במיפלס התחתון, עם קבוצה של
חברים טובים. והיא באה מאוחר יותר לבדה,
עלתה למיפלס העליון.
אבל הארוחה במיסעדה באותו ערב לא היתה
סתם ארוחה. זו היתה מסיבה לכמה אמנים.
ולמסיבות שכאלה מוזמנים. כמובן, גם הצלמים.
כשאלה נכנסו למקום, התחבר לו לפתע הזוג. היא
ירדה לה לאיטה מן המיפלס העליון, קרבה י
לשולחנו, ישבה לצידו, הצטלמה עימו, ודקה
לאחר־מכן חורה למקומה למעלה.
הזוג הנפרד־מחובר הזה הוא האמרגן שלמה
צח ורעייתו־בנפרד אילנה אביטל, שלא רק
מתנה רחג
הפסח

עוד לפני שהספקתי והחלטתי לספר לכם
שאלי רונן ׳,המיסעדן לשעבר, התגרש מאשתו
זהבה, כבר נודע לי שהוא מתרוצץ ברחובות
תל־אביב ומציג את אשתו לעתיד.
דרינג־דרינג.
״את אלי רונן״.
״מדבר.״
״מה הסיפור הזה על חתונה?״
״זה נכון. במשך 17 שנה הייתי נשוי באושר
עם אשתי זהבה, אם שתי בנותיי. ליאת בת ה־15
ומיכל בת ה־ . 10 יום אחד, כשחזרתי מפארים,
היא פשוט לקחה את הילדות, עזבה את הבית
ועברה לגור בדירה אחרת, סמוך לביתי״.
״בטח נמאסו עליה הבגידות שלר״.
״מי לא בוגד? כך חיינו שנתיים בנפרד. עד
שהגעתי לאילת כדי לחגוג את חג־הפסח. וכמו
שאנ יושב ומשחק ששיבש עם עורך־הדין א לי
ספקי* ,בין מהלך ללהלך, ניפגשו עינינו. כשהגעתי
מאוחר יותר לתל־אביב, נפגשנו, ועשרה
ימים אחרי זה התארסנו. התארסתי עוד לפני
שהתגרשתי. הייתי בטוח שזהבה לא תעמוד
בדרכי, אם אספר לה שהתאהבתי. צדקתי. החתונה
תיערך ב־ 27 באוגוסט במלון דניאל״.

אלי רונן ופלורנס סוויסה
״התארסתי עוד לפני שהתגרשתי!״
״מי המאושרת?״
״צרפתיה, פלורנם סוויסה, בת .32 מעצבת־אופנה,
בעלת בוטיקים בפאריס. היא תהיה אשתי
השלישית. אשתי הראשונה היתה חנה רונן,

סעדו את ליבם בנפרד, הם גם יצאו מן המיסעדה
כל אחד לדרכו.
מעופפת העוד

אילנה אביטל ושלמה צח
כל א חד יצ א בנפרד

יני בנים

מזכירה בבית סוקולוב ממנה יש ל
גיל בן ה־ 26 ובועז בן ה־״.24
״יש לה כסף?״
״תכתבי שהמישפחה 1לה אמידה. זה מספיק- ״.י

מירה שחר היא בת לאחת המישפחות האמידות
בבלגיה, שיש לה מיפעלי־טקסטיל. משה
עלה ארצה מרוסיה בגיל צעיר. הזוג הכיר זה את
זה בארץ, ובעזרת הקפיטל של מישפחתה הקימו
את מיפעל־הטקסטיל מיף.
חיי־הנישואץ של הזוג לא עלו יפה. הבנות
הקטנות והווילה היפה בסביון והעסק המשגשג
לא מנעו ממשה לנהל רומאנים בינלאומיים.
אחד הרומאנים הסוערים היה עם ישראלית־לשעבר,
בעלת רשת־בוטיקים בפאריס.
המיפעל הלך והסתבך בשנים האחרונות. מירה
ניסתה להציל את המיפעל ואת חיי־הנישואין
הכושלים.
אנשי כספים ואופנה חשבו להספיד את משה

שמעתי פעם על דבר שנקרא שבע נשמות,
ואף פעם לא ידע תדלמה הכוונה. אני גם לא
מצליחה להחליט מי מהשפיונים שלי צודק
הפעם.
שפיח אחד סיפר לי שמשה שחר נמצא
באיטליה. השני טוען שהוא ראה אותו במו עיניו
אוכל במיסעדה קטנה ואינטימית בהונג־קונג עם
אמריקאית מולטי־מיליונרית.
אבל העובדה, שרק מעטים יודעים אותה, היא
שמשה שחר, מבעלי מיף, החליט שהארץ קטנה
עליו, ושהנישואין שלו הם לא הדבר המוצלח
ביותר שקרה לו בחיים. הוא פשוט ארז את
הפקלאות ועזב ליער לא־ידוע.
כאן, בישראל, הוא השאיר את מירה ושלושת
בנותיהם׳ ,ואת העסק המישפחתי שהצטמק
כתוצאה מניהול כושל.

מירה שחר
ני ס תה להציל
אני מקווה שהפעם לא אתבדה, כשאני כותבת
שהסוף הוא טוב.
הדיווחים האחרונים שקיבלתי, ממש ברגעים
אלה, מירושלים, היו שבני־הזוג דדש הס שוב
ביחד.
שמו של משה דדש הגיע גם לשפלה התל-
אביבית. כולם כאן מתקנאים בהצלחה שהיתה לו
כיושב־ראש בית״ר ירושלים. שמענו גם שהוא
בעליהם של רוב בתי־הקולנוע בבירה. הנישואין
עם אינגריד נראו ער לפני זמן קצר אידיאליים,
והכל אצל הדרשים נראה ורוד.
לפני זמן קצר התעוררה אינגריד בוקר אחד
וראתה כי הכל לא בדיוק כמו שנדמה לחברים.
היא עזבה את הבית, לקחה קצת בגדים, קנתה
כרטיס־טיסה ונסעה לחוץ־לארץ. ודרש, שהיה
רגיל לעבוד 20 שעות ביום, מצא עצמו מטופל

באחרונה נודע שהוא מצליח בעסקיו בהונג־קונג,
ומגיע לישראל פעם בחודש, כדי לראות את
הבנות.
על משה שחר אמרו תמיד שיש לו שבע
נשמות. אחת מהן הערימה, כצפוי, על כולם.

אינגריד ומשה דדש
מבלים כמו בימים ההם...

בארבע בנות, כשהקטנה ביניהן היא רק בת .3
דרש החליט להחזיר את אינגריד הביתה. הוא
מיהר אחריה לחוץ־לארץ, אך חזר כלעומת שבא,
לבד. הוא לא הצליח לשכנע אותה לחזור הביתה.
ההפתעה היתה גדולה כשאינגריד הופיעה
פיתאום בבית. לא ברור היום אם החזרה היא
סופית, או רק כדי לברר עניינים שבין בני־זוג.
העיניים הבולשות של הסקרנים הירושלמים,
הסובלים משיעמום מוחלט, גילו השבוע את דרש
ואינגריד מבלים כמו בימיהם העליזים.

€ 1 1 1 8 1 1 1־

הישראלים הבאים ללונדון יודעים שאירוח
כיד המסורת הבריטית אפשר תמיד לקבל אצל

מונדק ורוחקה פורר.

הזוג, המתגורר בדירת־פאר, נוהג לארח לפי
כל הכללים. בכניסה לבית עומד באטלר, המקבל

הזוג נראים מאושרים, הורידו כמה עורפי־מישקל
וחגגו את ליל־הסדר האחרון בדירתם, בחברת כל
בני־המישפחה שהגיעו מהארץ.
כל המישפחה חוץ מהבן רוני, שהריב
המפורסם בינו לבין אביו הפך כבר לסיפור ישן.

רוחקה ורוני פורר
יש גם מועדון כזה
את האורחים, מכריז על הבאים, לוקח את המעיל,
הכובע ואפילו את המיטריה. הנהנים מהאירוח של
הפוררים בלונדון מתלוננים כי כבר זמן רב לא
הצליחו להחזיר למונדק ולרוחקה אירוח דומה
כאן בתל־אביב.
מונדק, שהיה אחד האנשים העשירים בישראל,
מעדיף לשהות בלונדון חצי־שנה רצוף.
חקירה שלי העלתה כי השהייה הממושכת היא
לצורך קבלת התואר הנכסף :״תושב זר״ ,העוזר
מאוד לבעלי־עסקים. עניין של מס־הכנסה, אני
חושבת.
שפיון שחזר לא מכבר מלונדון סיפר שבני־

מונדק סיפר לשפיון שלי כי הריב עם רוני גרם לו
לכאב הגדול אפילו מהכאב על מותה של בתו
האהובה.
אצל הזוג פורר הצעיר יש גם כן חידושים.
רונית לבית פלטק היא שוב בהריון, אחרי הפלה
לא מכבר.
אתם יודעים שהשפיונים שלי מסתובבים בכל
העולם. אחד שחזר מאמריקה סיפר שלרוני בעלות
על מועדון של סאדו־מאזוכיזם בניו־יורק.
אולי זו אחת הסיבות לכך שהיחסים במישפחת
פורר המורחבת מתנהלים על יסוד מזוכיסטי.

תמיד חשבתי שכל הדברים המוזרים והמצחיקים קורים רק בקריית־קודש תל־אביב. השבוע הסתבר
לי שבפתח״תיקווה קורים דברים לא פחות מוזרים ומצחיקים.
הסיפור המוזר נכתב כאן בעילום שמות הגיבורים, כדי לא לפגוע במישפחות טובות בישראל, והוא
הולך בערך כך:
איש־ציבור חשוב וידוע בפתח־תיקווה ניהל במשך תקופה מסויימת רומאן נחמד. עם מי, אתם
שואלים. עם מזכירתו, כמובן.
הרומאן היה דבר ידוע בפתח־תיקווה, אבל כמו בכל הסיפורים לא היה ידוע לאשתו של איש־הציבור.
אותה מזכירה, שהיא רווקה, ניהלה בו זמנית רומאן נחמד נוסף עם איש־ציבור אחר, גם הוא,
למרבה הפלא, מפתח־תיקווה, גם הוא איש־מישפחה.
באחד הימים החליטה המזכירה הרומאנטית לדאוג לעצמה בחיים, ורכשה דירה. מכיוון שהיא בחורה
לבד, לא היה בידה די כסף לאירגון הדירה. בצר לה פנתה למאהביה, כל אחד לחוד, וביקשה מהם עזרה
כספית. אף אחד מהם לא העז לסרב. והיא, שהיתה צריכה לתמרן בין שניהם, הטילה על כל אחד לקנות
פריט אחר, הדרוש לדירה החדשה.
על אחד מהם הוטל לקנות את החרסינות לדירה. האיש, שרצה בכל ליבו לעזור למזכירה, נתן צ׳ק
לאיש־החרסינות והלך הביתה לאשתו.
לא עברו ימים רבים והאשה הנאמנה והחוקית קיבלה בדואר את הצ׳ק, שחזר מהבנק בצירוף תלונתו
של איש־החרסינות. היא הביטה על הצ׳ק בתימהון, ולא הבינה מתי הספיק בעלה לקנות חרסינות, ולמי.
היא חיכתה עד שישוב הביתה מהעבודה״ ואז עשתה לו סקנדאל כזה שרעמיו עדיין מהדהדים בפתח־תיקווה
והגיעו עד אליי, לתל־אביב.

עד לפני שבוע עמד פנטהאוז אחד במיגדלי
דויד למכירה. זה היה הפנטהאוז המפואר של
מלכה רוזנשטיין. הפנטהאוז הזה התפרסם
•בשעתו בגלל עבודת־התיכנון המסורה והנאמנה
של האדריכל התל־אביבי שלמה פרנקל.
השבוע התגלתה מלכה לא רק כפסלת מוכשרת.
היא גילתה גם את כישוריה המיסחריים.
כמי שהיתה ב־ 30 השנים האחרונות אשתו של
רואה־החשבון והעורד־דיו אמנון רוזנשטיין,
ספגה מלכה לא מעט מידע כלכלי. כשמחירי
הדירות באיזור תל־אביב עלו באחרונה ב־10
אחוזים, ומחיר הפנטהאוזים בעשרות, הבינה גם
מלכה את העניין. תחת למכור את דירתה במיליון
וחצי דולר בלבד, המחיר שלפני שבוע, היא החליטה
לחכות עוד קצת. בינתיים יש פנטהאוז אחד
פחות בשוק הדירות הפנויות בתל־אביב.
מי שמיהר וחיפש עבודה למלכה, שקיבלה
בצוואתו של אמנון רק לירה אחת, לא ידע כמה
מיהר. למרות הצוואה המדהימה, היא שולטת
כיום בשני שליש מן הרכוש הגדול שהוא השאיר
לשלוש בנותיהם.
באופן טיבעי היא האפוטרופוסית של הבת
הצעירה שירה בת ה־ . 14 וחוץ מזה היא מנהלת
את ענייני בתה בת ה־ ,28 טלי. בעיקבות נסיבות
מישפחתיות הגיעה טלי מאמריקה, שם השאירה
את בעלה־לשעבר ושני ילדיהם. את בני בלוף,
בעלה, לא היתי מכתירה כבעל־השנה.
טלי עובדת כיום כמוכרת במחלקת הסדינים
והמגבות בכל־בו שלום.

מלכה רוזנשטיין
שני שליש
מאורית בשבוע שעבר הזמינה אורית, בתם הצעירה
של נוגה ומורים רג׳ואן, את הוריה לארוחת־ערב•
לארוחה
באה אורית עם חברה מזה שנה, יואב
שלוש, העוסק בעיסקי יבוא־יצוא. אורית היתה
נבוכה.
גוגה חריפת־הלשון תפסה מייד במה דברים
אמורים :״תגידי דוגרי מתי החתונה!״ הזוג הודיע
להורים המאושרים: מתחתנים באוגוסט.
אורית גבוהת־הקומה, הדומה בחיצוניותה
לאמה היפה, דומה לה גם באופיה. היא תמיד ידעה
להחליט מה יהיה בחייה.
עוד לפני שחגגה את יום הולדתה ה־ 18 כבר
הודיעה להורים שהיא מתחתנת עם אהבת־נעוריה.
שנה
מאוחר יותר הימה־-בבר גרושה, עם
תינוקת שהיא היום בת .6
מחותנו החדש של מורים רג׳ואן, עתיר־הנכסים
וחבר מרכזי במיפלגה הליברלית, בא
מהצד השני של הקשת הפוליטית והכלכלית.
האבא של יואב הוא עיתונאי, כתב סוכנות
עתי״ם לענייני בתי־מישפט ופוליטיקה. בעבר
היה מאנשי משה סנה, ובעבר הרחוק גם חבר
קיבוץ שובל של השומר הצעיר.
את החתונה הזו תערוך גוגה בחוג־המישפחה,
בביתה בירושלים, וגם זאת על פי בקשתה המפורשת
של אורית.

ג׳וגה רג׳ואן
.,תגידי דוגרי!״

הורוסהוס

קשורה לי חסי ם עם הסביבה. או יותר נכון
עם עובדים אחרים. זו לא תהיה משימה
קלה, האנשים שעימם הם עובדים יעוררו לא
פעם כעס, תיסכול ורצון לעזוב הכל. עמיתים
או שותפים ינסו לעכב ולעצור ה תקד מו ת של
פרוייקט שיכול להיות מוצלח, וזה רק בגלל
קוצר־הראייה שלהם והסירוב לקבל רעיו נות
מקוריים לעצמם יותר מדי.
גם בי חסי ם עם הממונים לא יהיה קל,
ושוב לא מפני שהם אינם מרוצים מהעבודה
המתבצעת. אלא מפני שהם עצמם יימצאו
בבעיות, ולא יהיה להם קל למלא את תפ קידם.
לפעמים אפילו בלתי-אפשרי. המא בקים
שלהם יקשו על בני תאומים העובדים
עימם, ולעיתים יגרמו לצורך לשנות מקום
עבודה.
לילידי ה־ 29 במאי עד ה־ 3ביוני זו תהיה
שנה מאוד משמעותית בכל הקשור לעבודה.
גם אם כרגע הם אינם מעלים בדעתם לשנות
מקום, עד סוף השנה הם ימצאו את עצמם
עוסקים בתפקיד חדש, לעיתים אפילו בת חום
שונה מאוד מזה שבו הם עובדים היום.
הנסיבות שבהן הכל יתרחש יהיו מוזרות
ומפתיעות ביותר.
החודשים נובמבר ודצמבר מצביעים על
תקופה שבה צפויים שינויים לכל בני תאו מים.
זה קשור במאבק על ענייו מוצדק
בהחלט של בני המזל, ונראה שעד ינואר ה עניינים
יסתדרו לשביעות רצונם של בני ה מזל,
אפילו אם זה בהחלט לא ייראה כך
ברגע הראשון.
מרים בנימי!,

מזל החודש:

תאומים

ווה מצבה
לתאומים?
מתנת יום־הולדת הרצויה ביותר היתה
יכולה להיות הידיעה, שתאריך •זה יחתום
תקופה לא נוחה ודי קשה. אלא שאת
המתנה הזו אפשר יהיה להגיש לבני תאו מים
רק בעוד שנה. שבן, תאריך יום־ההו״
לדת מציין הקלת מה בהרגשה הכללית,
אבל בשום אופן לא סופה של התקופה שבה
מדובר.
מאז נובמבר ,1985 עם כניסתו של כוכב
סטורן למזל קשת, חשים בני תאומים מו עקה,
כובד ומעט דיכאון, ונתקלים בקשיים
המחייבים אותם להתייחס לחיים בצורה
שונה. אי־אפשר להתעלם ממה שמציק, וה הת
מודדו ת הישירה אינה קלה.
מזל קשת הוא המזל הקוטבי למזל תאו מים.
באסטרולוגיה מייחסים חשיבות רבה
למזל הנגדי, הניצב ממול ויוצר ציר משותף.
לכוכב הנמצא במזל קשת השפעה חזקה לא
רק על המזל שבו הוא ממוקם, אלא לעתים
השפעתו חזקה יותר וקובעת דווקא לגבי
המזל שנמצא ממול. במזל קשת נמצא גם
כוכב אוראנוס, שמהלכו איטי יותר ולכן
הוא משפיע בכל פעם על קבוצה אחרת ב תוך
המזל, לאו־דווקא על כל בני״תאומים
בעת ובעונה אחת.
השנה הוא ישפיע בעיקר על אלה שנולדו
בין ה־ 15 עד ל־ 19 ביוני. אלה יצטרכו לש

כ ס פי ם
מור על עצבים חזקים ולגלות כושר הס תגלות
מהיר. אין ספק שאוראנוס הקפריזי
והמפתיע מכין להם שנה מעניינת ומאוד לא
צפויה. השיגרה הקבועה והמוכרת לא תימ נע
הפתעות, שלא תמיד יתקבלו ברצון.
כאמור. דברים אל ה, מ תיי חסי ם לילידי
השבוע השלישי ביוני. שאר בני מזל תאו מים
יחושו את השפעתו המכבידה של כוכב
סטורן. ההרגשה אינה זרה להם. מזה כשנ תיים
הם נאלצים להשלים עם השפעותיו
הקשות של אותו כוכב. הקלילות, ההומור
והיכולת להתעלם ממצבים לא נעימים, או
לעיתים לא להכיר בקיומם -מותרות אלה

נלקחו מהם זמנית, ועד שסטורן יזוז למזל
הבא, בני תאומים יצטרכו להתייחס לחיים
ביתר רצינות. אי־אפשר לטייח, כל בעיה
דורשת טיפול עמוק ויסודי.
אם כן, מה צפוי להם בשנת !1987

• עבודה וקריירה
הבעיה העיקרית קשורה לאו דווקא לעי סוק
עצמו, שאותו מבצעים בני המזל בדרך
הטובה ביותר -ביחוד לאחר ששנת 1986
איפשרה להם ה תחלות חדשות או ה ת קד מות
במקום הקבוע. הנקודה הרגישה השנה

את החודש הקרוב תעברו כמעט על גלגלים.
נראה שגם העבודה דורשת לצאת לנסיעות,
פגישות והיכרויות עם
אנשים שונים. קצת
איוורור בהחלט דרוש
לכם, אלא שיש לשים
לב לימים מסויימים ו ל
ת ת דגש לתחומים ש בהם
אתם עלולים לש גות.
ה״ 20 וה־ 21 בחו דש
אינם ימים מתאי מים
לפגישות, נסיעות
או מאמץ מכל סוג.
נראה שלא תהיו חזקי ם ויהיה קשה לתפקד.
גם ה־ 27 וה־ 28 אינם מתאימים לנסיעות.

הבריאו ת שוב תציק לכם. לפחות עד ה־24
בחודש, לאחר מכן תרגישו שוב חז קי ם יותר.
מה שתשוב יותר זהו ה תחום
הכספי, ששם נר א
ה כאילו אתםמ תחי לים
ל א בד שליטה. קל
להונות אתכםב תקופה
זו. ובכל עיס ק ה שתבצעו
תמצאו א ת עצמכם מפ סידי
ם בגלל א מון באנ שים
הלא נכונים. בש בוע
הבא תוכלו לבצע
א ת כל הקשור בכ ספי ם
מבלי להינזק. לכן דרושה דחי ה של שבוע.
ידיעה שתגיע מחדל -תעורר בכם זעם רב.

אלה שנולדו בתחילת המזל חוגגים השבוע
את יום-הולדתם, ואלה יוכלו ליהנות
מבריאות יותר טובה,
השאר עדיין נתונים ל מצבי
רוח די קשים וכן
לבעיות בריאות. בכל
מה שתעשו, א ם זה ק שור
בכספים, בתוכניות
עתידיות בעבודה או
כל דבר אחר, חשוב ש תשמרו
על סודיות. אל
תשתפו חברים וידידים
לעבודה, מישהו מנסה
לפעול נגדכ םמאח רי גבכם. וזה מ או ד מסוכן
עכשיו. עייפו ת רבה ב״ 25 וב״ 26 בחוד ש.

׳ווה !

כל הפעולות שא תם מבצעים כדי ל קד ם
פרויי קטי ם בעבודה עלולות להתעכב השבוע,
אל תלחמו בכוח להשיג
הכל עכשיו. נ ר אה שלא
תוכלו לעמוד בקצב ש הצב
תם לעצמכם. זהו
שבוע די מעייף. י ח סי ם
עם ה ס בי ב ה אינ ם קלים
כל־כך. ואנשים שהב טיחו
הבט חו ת -אינ ם
מ קיי מי ם אותן. בינתיים
השגיחו על הבריאות.
בתחום ה רו מ אנ טי אתם
עשויים לפגוש מישהו שימצא חן בעיניכם,
א בל ה תנ אי ם אינ ם מאפ שרים קיום קשר.

ידידים באים לעזרתכם, בתוך כל העבודה
הרבה שבה אתם שקועים אינכם רואים את
האפשרות לסיים א ת
מה שהתחלתם. וכאן
באים לעזרתכם חברים
ממש טובים, שטובתכם
חשובה להם. עכשיו
תמצאו את עצמכם מ עורבים
בפעילויות חב רתיות
וציבוריות, לא
יתנו לכם להתרחק או
להתחמק מכך, אך נר אה
שזה יגרום לכם
הנאה. במקום העבודה צפויה פגישה מוזרה
ומיוחדת במינה עם מישהו מבני המין השני.

מ אוד ל א נוח ב־ 20 עד ה־ 22 בחודש. אתם
נוטים להתפרץ ולהתרגז על ה ס בי ב ה ובעי קר
על בני הזוג. ל א תמיד
אפשר ל ה סכי ם למ
ה שאתם מבק שים וגם
אםאתם צודקי םכד אי
לזכור שלא כולם בנויים
ב או ת ה צורה ואנשים
ז קוקים לעיתים לעשות
מה שבא להם, גם א ם
הם טועים. נסיעות לחו ל או קשרים עם אר צות
אחרות -ישמחו
א תכ ם מאוד, אםלאאתם הנו סעים בקרוב .
לפחות תוכלו ליהנות מביקור נעים מאוד.

אם ה״ 20 וה 21-לא יהיו נוחיס, לפחות תוכ לו
ליהנות מה־ 22 בחודש והלאה. מבחינה
רומאנטית זהו הזמן ש לכם,
בני המין השני
שמים לב אליכם ומעת־ימים
ביצירת קשרים.
התחד שות של קשרים
מן העבר תוסיף התרג שות
לתקופה. נסיעה ל-

חו״ל עומדת על הפרק,
כדאי לשקול זאת בר צינות,
העצמאים שבי ניכם
יוכלו לצאת לשם
כדי לקד םאת הפרוייקט שבו הם עוסקים.
בכספים כדאי להמשיך ולשמור על זהירות.
בימים האח רוני ם הרג שתם ה רבה יותר טוב.
אולם לפתע משהו עומד להשתנות, התנהגותו
של מישהו שאליו אתם
קשורים. א ם דרך העבודה
או בדרכים אחרו ת
תגרום לכם אכזבה.יתכן שאתםממ הרי ם
לשפוט ולהא שים לפני
שהמצב מתברר. אול ם
קשה להא מין שתהיו
מוכנים ל ה סכי ם עם די־עה
שונה משלכם. בעיות
כספיו ת שבות ל הד איג
אתכם, זה קשור לכ ספ ם של בני הזוג או בני
מישפחה. אין מ ה לעשות -כד אי להמתין.

החודש הקרוב יהיה קצת יותר קל, בעיקר
משום שאנשים מוכנים לשתף פעולה ולבוא
לקראתכם. אולם חשוב
מאוד מיהם האנשים
שעימם אתם יוצרים
קשרים ושעליהם אתם
סומכים. התמימות וה אמונה
באנשים יכולים
לגרום לכם נזק. לצעי רים
מכ ם יש הפעם סי כוי
להכאיב לכם ולאכ זב
א תכ ם, אז שימו לב
ו ביד קו הי ט ב לפני ש-
תסבלו. בענייני כ ספי ם -היו יותר עירניים,
ח שוב שתעברו א ת השבוע מבלי להפ סיד.

10 ות

שנת 1987 אינה אמורה ליצור קשיים ב מישור
הכלכלי. בני המזל יוכלו ליהנות
מהכנסות נוספות ולב סס את עצמם היטב.
לא מומלץ לקנות דירה חדשה ולהיכנס
להתחייבויות לטווח ארוך. תקופה זו מצ ביעה
בעיקר על היכולת לחסוך ולהשקיע
את הכספים בצורה נבונה ובטוחה.
שנת 1988 עלולה להיות מאוד לא נוחה
בכל הקשור לכספים, כך שאת 1987 כדאי
לנצל היטב. אולם, התחייבויות לתקופות
ממושכות אינן רצויות. רכישה של נכס יקר״
ערך עלולה לגרום דאגות קשות בארבע
(המשך בעמוד )42

בחודש ה ק רוב ת מצ או א ת עצמכם כל־כך
עסוקים, שלא יישאר לכ ם ז מן לעצמכם.
נ ר אה שכולם תלויים
דווק א בכם. זה קורה
בעבודה, ששם ח ס רי ם
אנ שים והתפ קידי ם שלה
ם עוברים לאחריות־כם.
אך גם בבי ת תהיו
מ אוד עסוקים. תחו ם
המגורים מ ע סי קאתכם
רבות, אך בין השאר
61ר! 3?510 מנ
תתכוננו לביקור פתע
של אור חי ם שיגזלו מכ ם
זמן יקר ואף מאמ צי םלא מעטים. בתחום
ה רו מ אנ טי -משהו חדש מ ת חיל להתעורר.

ב־ 20 וב־ 21 בחודש -אתם נוטים לבצע
פעולות מסוכנות בקשר לכספים, זה לא
הזמן הנכון לק ח ת סי כונים,
אתם עלולים ל הפסיד.
נסיעה, טיול או
יציאה לחופשה כד אי
לבצע בין ה 22-ל 24-ב חודש.
תיהנו מפגישות
עם ידידי ם ומבילויים
רומאנטיים. ילדים יגר 20
בי גו א ר -
מו לכם הנאה, אך בכך
$ז ב פב רו א ר
אי-אפשר להסתפק, ו יש
לציין שה״ 27 וה 28-
מסוכנים עבורם וכדאי שתשגיחו עליהם.
היוצרים שביניכם יוכלו לבטא א ת עצמם.

ענייני מגורים הופכים לפתע להיות חשובים,
אתם חו שבים לארגן א ת הדי רה מחד ש או
לעבור ל מ קו ם אחר. ה שבוע
הז ה אינו מ ת אי ם
למכירה, קני ה או כל
עי סקה הק שורה למגורים.
זה ל א קשור למ־

צבכם הכספי, שממשיך
להפתיע לטובה. בז א ת
תיווכחו ב סבי בו ת ה־22
עד ה־ 24 בחודש. פגישה
חשובה צפויה ב־ 25 או
ב־ 26 בחודש, תוכלו לקדם
א ת מה שעוכב בחודש האחרון. כושר
ה שי מו ע שלכם עולה. דירשו א ת המגיע לכם.

זני

שני מינתבים
שנתב מרדני
וענונו בכלא
לאחיו מאיר

טה של ג׳ודי. ששלחה מארה״ב. למרות
שעברה בדיקה. הגשתי עתירה לבג״ץ
בעניין זה. וגם בנושא של עוד מיב־תבים
שמונעים ממני לקבל או מעכבים
אותם זמן רב. ובנושא של שיחת־טלפון
— זכות שיש לכל אסיר.
האם אתה יכול לברר עם האגודה
לזכויות האזרח את האפשרות שהם יתבעו
את הטלוויזיה ולהגיש בג״ץ —
מדוע מונעים ממני להסביר את המניע
לעבירה שאני מואשם בה. לאור כל מה
שהתפרסם בעיתונות עד היום.
תברר אם סמיר קפיתי קיבל את
מיכתבי והאם הוא שלה לי מיכתב או
שהוא מחזיק מיכתבים אליי מאת מקניית.
תביא
בבקשה מיכתבים מזיכרוני המיועדים

תמסור ר״ש חם לכל האחים אחד
אחד, ותאמר להם שאני מרגיש טוב
וחושב על כל אחד, ושלא ידאגו יותר
מדי. אני עוד אשתחרר מהשבי.
אני שבוי. אני לא אסיר. לא עבריין.

מרדכי וענונו, האיש החשוד כי
גילה את סו דו ת האטום של מדי־צת־ישראל,
עדיין יושב בכלא. הוא
יושב בבידוד מוחלט, כשבתאו יש
מצלמה המצלמת את כל מעשיו
לטלוויזיה במעגל״סגור. הוא אינו
רשאי להיפגש עם איש מן האסי רים
האחרים הכלואים באותו הכ לא.
יש לו שומר קבוע, הנמצא איתו

בכל שעות היום, והמוציא אותו
לטיול יומי בן שעה, לבד.
השומר האישי מספק לווענונו
את כל צרכיו הבסיסיים, והוא ש אחראי
גם על הניירות שאותם
מקבל וענונו לכתיבה. וענונו אינו
רשאי להחזיק בלוק־ניירות. בכל
פעם שהוא צריך, הוא מקבל מן
השומר מיספר מוגבל של ניירות,
הממוספרים בסדר עולה. כשהוא
מסיים א ת כתיבתם, בודק השומר
אם מיספר הניירות זהה למיספר
שקיבל.
מיכתביו של וענונו עוברים צנזו רה
קפדנית ומגיעים ליעדם רק
אחרי שבועיים עד שלושה שבו עות.
מקצת המיכתבים אינם מגי עים
כלל. וענונו ביקש משוטריו
שיחזירו לו את המיכתבים שאינם
נשלחים, אך לא נענה.
לוענונו מותר גם לקבל מיכת־בים
מן החוץ, גם אלה עוברים צנזו רה
קפדנית. לאחיו, מאיר ואשר
וענונו, ידוע כי מרדכי אינו מקבל
את כל המיכתבים שנשלחים אליו,
אך הם אינם יכולים לעקוב אחרי
כולם.
בני מישפחתו רשאים לבקר או תו
פעם בשבוע למשך חצי שעה.
הפגישה נערכת משני צידיה של
רשת-ביטחון. בחדר נוכחים באו תה
השעה גם מנהל הכלא, איש
שב״ כ וסוהרים.
בני־המישפחה אינם רשאים ל הביא
לו שום דבר, פרט לבגדים,
שגם הם עוברים בדיקה.
וענונו מקבל בכל יום עיתון-
צהריים, ואחיו עשו לו גם מינוי על
עיתון הארץ. לעיתים שולל הסוהר
האישי, גבר חובש כיפה, את העי תון
היומי מן העצור, באופן שרי רותי,
ללא הסבר.

אני שבוי־מילחמה, מילחמה פרטית שלי.
המאסר
שלי הוא פוליטי, וגם המיש־פט
הוא פוליטי. זה לא מיקרה שאני גם
מקבל טיפול פרטי. ברור שאני קטן
מול המימסד הזה. אבל אני עוד אצא
לחופשי. ז״א, הם לא יכולים לעצור אותי
בלי הגבלה.
עד מתי יחזיקו אותי בבידוד, ומה
יקרה כשהתקופה הזאת של הבידוד
תסתיים. האם אז הם לא חוששים שאני
עלול לגלות ״סודות״ .או שאולי המטרה
היא לנתק אותי במשך התקופה הזאת.
עד שהמישפט יסתיים. כפי שהם
מתכננים אותי, ואז המטרה של הבידוד
היא לא מניעת גילוי סודות, אלא יהמ־

,.אני שם
מידחמו־ו - מידחמה בוטית של!״
טרה היא למנוע ממני הגנה טובה, להתכונן
למישפט.

מוטי, להתראות.

22.3.87
אל מאיר, שלום
אני מחזיק מעמד וסומך עליך. שאתה
ואשר ושאר האחים עושים את המקסימום
לעזור לי להתגבר על כל
הקשיים ששרותי־הביטחון מערימים
בדרך למישפט צודק והוגן. לא
נשאר לי שום קשר עם העולם החיצוני.
והפגישות שלי איתכם מוגבלות לחצי
שעה, שלא מספיקה להרבה.
אם אני מחזיק מעמר, זה בזכות האמונה
בעצמי ובמה שעשיתי, אני, היודע
את האמת, וזה יכול להחז• ק אותי
גם בתנאים קשים אלו.
ואתם אחים יקרים, שמכירים אותי
ומכירים אחר את השני, יודעים שאפ

לסמוך עליי ולא להאמין למה שאחרים
אומרים, ולכן גס אם אתם לא
יודעים את כל הסיפור וכל האמת, אתם
איתי. אני רוצה להודות לך ולאשר ושאר
האחים ולחזק אותך שתמשיך ותפעל
כאילו אתה במקומי. ואתה יודע את
האמת. אל תהסס ואל תחשוש, למרות

׳״אתה לפעמים בספק האם זה יועיל או
אל תשכח שאותי הביאו לארץ, עם
כל המשתמע מכך. לא צריך דימיון רב
כדי לדמיין מה עבר עליי ומה אני הייתי
עושה לוא הייתי היום חופשי. כל
אלה שמדברים שהם לטובת המדינה

ודורשים שתפעל לטובת המדינה, הוכיחו
שהם פעלו לטובתם האישית ולא
מילאו את תפקידם, וכל דאגתם היא
רק להגן על עצמם, על המשך החזקתם
בקרנות המיזבח של השילטון. פוליטיקאים
עלובים.
החליטו שאסור לי לקבל את הקס־

מה שלומך ומה חדש. תוכניות שלך.
מה קורה. אני רוצה לכתוב בצורה יותר
ברורה מה המצב שלי כאן. אני מרגיש

האם אני שבוי בידי השב״ב או מוחזק
בידי שרות בתי־הסוהר? יש להם,
לשב״כ, הרבה סיבות מדוע לנקום בי.
במיוחד שהצלחתי להגיע ללונדון. זה
כישלון של השב״ס עדיין לא פורסמה
כל האמת. מהו תפקידו של השב״כ במדינה
הזאת???
אני רוצה שיירת ממני, כמו כל איש
עצור לפני׳מישפט, שאף אחד לא מטריד
אותו. יושב ומחכה למישפטו. כך
זה עם כל האסירים. אותי הם לא רוצים
לעזוב. אני ב״טיפול״ אישי שלהם.
החקירה הסתיימה, אין להם סיבה
להתנכל לי. אלא אם כן רוצים להתנקם
בי לסגור איתי חשבון. מי יכול להגיד
להם מה לעשות?

להתראות, מוטי.

צוות ה עוו: ם ח 1ח ליווה את אוהדי בית״ו
ירושלים לאיצטדיון ״בלומפילד׳ -ובחזרה

זאב הררי, נהג האוטובוס, שגם הוא אוהד בית״ר
שרוף, הביא לאוטובוס את שני בניו, שישבו לידו
בספסל הקידמי של האוטובוס .״במישחקי״חוץ אני הנהג של הקבוצה״.

הנהג שלנו

ך • טחיש להפועל הרבה אוהדים.
* //אין לא? נותנים אוטובוס חינם,
כולם באים.״ כך אמר אחד מאוהדי
בית״ר, שבשבת האחרונה, כמו בכל
שבת, התייצב בשעת־צהריים חמה ברחבת
בנייני־האומה בירושלים, וחיכה
לאוטובוס שיוביל אותו ואת שאר
האוהדים השרופים לאיצטדיון בלוט־פילר
ביפו.
בשבת הזאת, בניגוד לשבתות קודמות,
היתה הרחבה צבועה, דווקא, בצבע
האדום, שהוא למי שמבין קצת
בכדורגל ובעיקר בפוליטיקה, ציבעה
של קבוצת הפועל. אוהדי בית״ר, ב־ציבעי
צהוב־שחור, שהיו בשלב זה מעטים,
נטמעו בין אוהדי הפועל הרבים.
קבוצת הפועל ירושלים, למי שאינו
מבין, נמצאת בליגה הארצית, ובשבת
האחרונה נאבקה על המקום הראשון
בליגה זו, שיוביל אותה אל הליגה
הלאומית בעונה הבאה.
ך! 1|||1יעקב רחמים הביא
| 1 1 111 תוף גדול ליציע מסי .8
הוא וחבריו המסנדלים בירושלים.

כשראו אוהדי בית״ר את ים הדגלים
האדומים, התחילו לצעוק :״קומוניסטים!
הלוואי וגם בשנה הבאה תסעו
חינם! בטח, אתם תסעו באוטובוס חינם

משה ניסים, במרכז, שבימים בתי קונם
הוא פקח בעיריית ירושלים,
עוטה על גופו בשבת גלביה צהובה, שעליה מוצמדים סמלים של בית״ר.

חבודת המסנדלים

*^ 11 * 1 *13ך י 1זיי ״1תמונה כוללת של האו־
\ 1 1 1 - 1 # 1 / 1 1טובוס ושל האוהדים
השרופים. במהלך הדרך לא היתה לרבים מהם הסב-
ואנחנו נשלם קופת־חולים להסתדרות!״
אוהדי
הפועל לא נשארו חייבים•.
״בושה! אתם אלופים וההנהלה אפילו
לא נותנת לכם אוטובוס חינם!״
אוהדי הפועל נסעו לחדרה, אוהדי
בית״ר התחילו למלא את הרחבה שהתרוקנה.
מחיר כרטיס הלוך ושוב ל־בלומפילד
עלה פעם ״שש שקל״ כדיבר,
האוהדים, עכשיו הוא עולה
״שמונה שקל״.
שלום, איש גדול מידות, ששרשרת־זהב
עבה לצווארו, עמד בקידמת האוטובוס
ומכר לאוהדים כרטיסי־כניסה
לאיצטדיון 25 :שקל הכרטיס.
אוהדי בית״ר ענודים בדגלים, כובעים,
צעיפים, כרזות וטייפים גדולים
תפסו אט־אט את מקומותיהם. בשלב
זה היה עדיין האוטובוס מצוחצח ונודף
ריח של נקיון. בתוך דקות ספורות היה
האוויר לבליל שירי האליפות ושירי
הקבוצה שהתנגנו בקולי־קולות, מכל
טייפ נשמעה מנגינה אחרת, שיר אחר,
זמר אחר, כשהמבנה המשותף לכולם
הוא: בית״ר ירושלים האלופה.
השירים לוו בקולותיהם הערבים
של האוהדים השרופים שידעו, כמובן,
את כל המילים בעל־פה.
עניין הפועל ירושלים לא ירר מעל
סדר־היום; ״האליפות לא תהיה מושלמת
אם הפועל לא תפסיד היום ״.אמר
אחד האוהדים לחלל האוויר. אחר ענה
לו מייד :״מה איכפת ל ן שהם ינצחו
ובשנה הבאה יהיה לנו סוף־סוף דרבי?״
״איפה נשחק דרבי אם אין איצטד־יון?״
ענה אחר.
״הכל בגלל הרב פרץ ״.ענה פוליטיקאי
מהספסל האחורי.
״שיעלו ללאומית. מה איכפת לנו?
כבר יהיה לנו שש נקודות בטוח. עם
הפועל לא צריך להתאמץ, הם יתרמו

לנות לשבת במקומותיהם על הספסלים, והם עמדו
במעבר, ניהלו שיחות עירניות על עתיד הקבוצה וה-
מדינה, ושרו את שירי האליפות לצלילי הקס טות.

ן ^ ךןן אוהד בית״ר ירושלים המחזיק בידו כרזה ועליה התמו־
11 1 1 1/1נות של שחקני הקבוצה האהובה עליו, סיפר כי מגיל 5
הוא מתפלח למיגרשי־הכדורגל, ואין אצלו שבת בלי מישחק של בית״ר.

האשמזי היחידי

משמאל: משה הראל, ש״היה־פעם״ הו רוביץ,
ושחבריו אמרו שהוא האשכנזי
היחידי באוטובוס. לידו: יעקב מיזרחי המתגורר בשכונת הבוכרים.

ךיןןןךיךןךי 1אוהד שרוף של בית״ר ירוש־
1\ /לים מראה מחזיק מפתחות
מיוחד במינו, שמצידו האחד כתוב :״לעולם לא תצ*
נקודות לכל הליגה ויירדו עוד הפעם.״
השעה 3התקרבה והאוטובוס יצא
לדרכו. עד הקסטל היתה שם שירה
אדירה :״בית״ר האלופה: לעולם לא
תצעדי לבד, בית״ר ירושלים! בית״ר זו
אימפריה!״
במהלך הדרו הסבירו האוהדים
השרופים את הפילוסופיה ואת תפיסת
העולם הפוליטית שלהם.
״אנחנו כל החיים עם הליכוד!״
״הלוואי ויצחק פרץ לא יחזור לממשלה,
כי הוא והדתיים נגד איצטדיון
בירושלים!״
״אין גדולה כמו בית״ר״.
״זה שאוחנה עוזב יפגע בבית״ר,
אבל מה לעשות? שיתקדם!״
״למלמיליאן לא היינו נותנים ללכת.
אורי זה בית״ר. אוחנה זה עוד לא
ממש בית״ר. חוץ מזה הוא שחצן וגם כן
לא נורא שהוא עוזב.״
״כל התל־אביביס הם אוהדי בית״ר
מזוייפים. רק כשאנחנו מובילים בטבלה
הם מגיעים״.
״בעזרת השם יבוא הדבל (גם אליפות
הליגה וגם גביע המדינה) ונסגור
את ירושלים לחודש. ואללה איזה
חגיגות נעשה!״
״טוב, יום־הזיכרון עצר אותנו״.
״תגיד, למה משה לא בא?״
״למה הוא נהיה אינגליזי, רוצה
לראות גמר גביע האנגלי בטלוויזיה.
אני, אותי לא מעניין כלום. אני מקליט
בווידיאו. איפה שבית״ר, אני אחריה!״
״מוכרחים איצטדיון בירושלים. אני
מרוויח 80 שקל משכורת צבאית,
מוכרח לעבוד בלילה במאפיה להרוויח,
כי בית״ר עולה לי מאתיים שקל
בחודש״.
״לא נורא. לא נורא כמה עולה.

עדי לבד ״.שהיא סיס מ ה הלקוחה מא ח ת הקבוצות
האנגליות. בצידו השני של מחזיק המפתחות מוט-
בעת המנורה, סמל בית״ר ומתחתיה המילה ״בית״ר״.

על כובעו של גל רפ אל
מס מלת המקום
הראשון ומתחתיה סמל ביתיר.

אצבע

בית״ר שווה כל דבר. אין גדולה כמו
בית״ר!״
״לא, תעזוב, נמאס לי לבזבז כסף על
נסיעות״.
האוטובוס התקרב בינתיים ליפו.
השיחות נפסקו, והאוהדים השרופים
התחילו להוציא את דיגליהם, צעיפיהם
ואביזרים אחרים מן החלונות ובגרונות
ניחרים וצרורים צעקו וצרחו את שיר
האליפות. הנהג הודיע שהוא ימתין
להם רק 20 דקות אחרי סיום המישחק.
״תן עוד כמה דקות, למה אתה יודע,
אחרי המישחק רוצים קצת לגעת ב׳שחקנים
כשהם יוצאים, וגם כן קצת
ללוות אותם לאוטובוס.״
אבל הנהג לא הסכים. האוהדים
השרופים ירדו מן האוטובוס, כשהם

נושאים בידיהם טייפים, דגלים. צעיפים,
כובעים, והכי חשוב: שקיות מלאות
גרעינים. בשלב זה היתה כבר
ריצפת האוטובוס מזוהמת בקליפות
גרעינים ובדלי־סיגריות.
בתום המישחק.,שמביני דבר הודיעו
כי היה המישחק הטוב ביותר של
בית״ר העונה, יצאו האוהדים השרופים
כמו נחל גועש מיציע ,8היציע
המוקדש באיצטדיון בלומפילד לאוהדי
בית״ר ירושלים.
אחרי ניצחון 0:2מול קבוצת מכבי
נתניה, היה מצב־הרוח מרומם ביותר.
כל יוצאי המישחק, ללא יוצא מן הכלל,
התגבשו לערימת ארם אחת, צועקת,
רוקדת ושרה לכבוד בית״ר האלופה.
הם נופפו בדגלים עצומים בציבעי
צהוב־שחור.
באותה השעה היו שחקני הקבוצה
בחדר־ההלבשה כשהם מתקלחים, מתלבשים
ומסתרקים. הם יצאו אחד־אחד
מן המיבנה וזכו, איש־איש בתורו,
לשירה אדירה שעיקרה הערצה.
נהג האוטובוס קיים את שהבטיח.
הוא המתין 20 דקות בדיוק ונסע מן
המקום. מי שהספיק, עלה לאוטובוס,
מי שלא הספיק נאלץ להידחק למכוניות
פרטיות של אוהדים שרופים
אחרים.
האוהדים שנסעו במכוניות הפרטיות
ישבו כל הדרך כשחצי גופם
בחוץ, בידם אחזו בדגל קבוצת בית״ר,
נופפו בו לאורך כל המסלול. אחרים אף
הרחיקו לכת וישבו על גגות המכוניות
וכך עלו לירושלים, תוך כדי צפירות,
תרועות חצוצרות, היבהובי אורות
המכוניות וצרחות אדירות. הם חסמו
את הדרך העולה לירושלים ויצרו פקק
תנועה אדיר במעלה הקסטל.

ך ך ״ 1ךידןךןוך חייל צעיר (משמאל) משכונת סן־סימון, ליאור
| 1) 1 1 1 /מרז, סיפר שאת כל המשכורת הצבאית הוא מוציא

על בית״ ר ירושלים, כדי להשלים את התקציב הוא עובד בלילה במאפיה.

שלום, שבידו היתה חמילה שלמה של
כרטיסי״כניסה למישחק, שאותם מכר
לאוהדים בעליה לאוטובוס. הכרטיסים של שלום היו רק ליציע מס׳ . 8

מונו הכרטיסים

שיחה עול אלי אוחנה
מי שנסע במוצאי־השבת לירושלים, ולא הבין
מדוע התנועה אינה מתקדמת, מי שהיה באותו
הערב תקוע בשיירה ארוכה במעלה הקסטל, היה
צריך לדעת שבראש אותה השיירה נסעו
מכוניותיהם של אוהדי ביתיר ירושלים. שחזרו
מאיצטדיון בלומפילד׳ ביפו.
בתחילת השיירה נסע גם האוטובוס שהוביל
את שחקני הקבוצה האלופה ומנהליה בחזרה
לבירה.
בספסל הראשון שמאחורי הנהג ישבו בצוותא
אברהם לוי, מנהל ביתי ר, ואלי אוחנה, החלוץ ה מוכשר.
אליל הנערות, יפה״התואר, מי שנמכר ב שבוע
שעבר לקבוצה בלגית. אוחנה, העסוק ב ימים
אלה בעיקר במח שבות ובתוכניות לעתידו
הבלגי. סיפר ללוי כי הוא אינו חושש מן המעבר
לקבוצה אחרת, ולא יתבייש לחזור לירושלים א ם
לא יהיה לו טוב שם. ואם לא יצליח להשתלב
בקבוצה.
כשנודע לאוחנה כי מאחוריו יושבות עיתו
נאיות
של העולם הז ה אמר ללוי כי הוא אינו אוהב
את העיתון, מכיוון שזה עיתון אש״פיסטי וקו־מוניסטי.
לוי,
שרצה להרגיע א ת התקפתו של אוחנה,
אמר לו :״אבל אורי אבנרי היה באצ ל!״
אוחנה שתק רגע ושאל :״מה זה אצ״לד
לוי נדהם. חשב רגע וענה,. :אירגון צבאי לאומי,
של בגיס״
אוחנה לא הס ת פק והמשיך :״אז מה זה לח״ יי
לוי :״זה של יצחק שמיר״.
אוחנה :״אז מה, הם לא היו ביחדי״
לוי, נבוך קצת. הסביר לאוחנה שגם אציל וגם
לח״י זה ״אנחנו, הליכוד. אחרי שקמה המדינה
כולנו נהיינו ביחד״.
ואוחנה לא הירפה., :אז מה זה הפלמ״ח!״
לוי, בחיוך מבוייש :״הפלמיח זה המערך״.
אוחנה,. :ואללב, תמיד חשבתי שהפלמיח זה גם-
כן אנחנו. הליכוד״.

אחד האביזרים הפופולאריים ש הביאו
האוהדים היה דגל צהוב
גדול, שעליו מצויירת מנורה העומדת על כדורגל, וחתימות השחקנים.

חתימות השחקנים

— מי יגאל?־-

כדאי להיות גיסים גאון. זה עוזו מאוד
ועסקים. זה עוזו, למשל, לא לשדם ויבית

^ שמו כן הוא: הוא גאון, וקורים לו
^ גיסים.
אחד הגיסים האלה מתפרסם לראשונה
בעמוד זה. הוא נוגע לבנק צפון־
אמריקה, שעמד לפשוט את הרגל, אך
שניצל על־ידי הממשלה, למרות שנוהל
בצורה פלילית.
נסים גאון לא היה סתם לקוח בבנק
זה. הוא היה אחד ממייסדיו ומבעלי־מניותיו.

יש לו גם מעלות נוספות: הוא היה
מקורב למנחם בגין. שלקח אותו עימו
במסעותיו. בתו נשואה ליואל הרצוג,
בנו של נשיא־המדינה, החי בשווייץ
והמכהן כראש הקהילה היהודית בז׳נ־ווה.
הוא עזר להקים את מיפלגת תמ״י.
כאשר תמ״י הפילה את הממשלה הקודמת,
ממשלת־הליכוד, לקחה חברת
סולל־בונה על עצמה חלק מעסקיו
בניגריה, שסבלו7
הצבאית שם.

הוראה
של מונסה

ך ¥ם הקמת בנק צפון־אמריקה ב־
, 1983 משך ניסים גאון כספים מחשבונו
שם. הוא פעל בעיקר באמצעות
חברת אפרופים, שמישרדיה שוב־

דגאן! קורים ניסים
שם החשבון

ריבית זכות

ריבית חובה

שיעור ריבית

0 0 0 0

141

17־ 14

אוסן חישוב

1* * 22

לגי./
עפלר.

ו פי סי ־

בחשבון

רשיעיר
או פרופיל

באג׳

הסימול

14־11

מיסמך ההוראה: ריבית ס״סססס
״לפי בק שת הגב׳ מונסה״
אפרופים אשראי קבוע בסך 2.5
מיליון רולר, ללא ערבויות ממשיות,
שהרי מדובר באחד ממייסדי הבנק
ומבעלי־מניותיו.

אפרופין בע״מ נחוסב יטראל) (חח״ד)

א פ רו פיו בעיינו (חח״ד)

1,000,000

דוד ו ג סי ם ג און ( הלווא ה עו ״ ס)

537,643

גגה . 0א ( .חברה זרה) (הלואר),

510,105

בהו בן קיים חוב נ. א .ב שלגאון חלק בה.
הסדר פרעון מוצי(

הניספח למיכתב־ההסדר
חמישה חובות שונים

שיעור ריבית?:

134,262

החל בינואר 1985 הועמד לרשות

באפריל־מאי 1986 העביר
גאון משווייץ שלושה תשלומים
בסך כולל של כ־ 1.5מיליון

3399,

תרכב החוב

הדבר נעשה על-ידי הוראה
אישית של הדסה מונסה —
כיום אסירה — בינואר ,1985
שלא לחייב את החשבון בריבית.

עורכי־הדין
העירו גם שקיים חוב
נוסף של חברת נא״ב(נורת־אמריקן־
בנק) ,שבה יש חלק לגאון, אך אין הוא
מודע להלוואה לחברה זו. הוא מבקש
מידע הקושר אותו להלוואה.

אופן חישוב |13

כל העת, ער לתפיסת הבנק בידי
בנק ישראל באוגוסט , 1985 לא חוייב
חשבון אפרופים בריבית ריאלית.

עורכי־הדין העידו כי ״הכסן ן
המצופה מניגריה אינו מגיע,
בשל ההפיכה שם,״ וכן כי
.,ביצוע ההסדר באופן מישפטי
מלא מחייב סידרת מיסמכים,
אך מחשש לזעזוע ההצעה על־ידי
מיסמכים פורמאליים, מוצע
לעשות את המינימום הדרוש.״

כים׳ הסניף

קבוצת גאון

נים בבית אסיה. והעוסקת בעיקר
בייבוא ובייצוא, ובעיסקות בינלאומיות
אחרות.

צעות חברת אפרופים ישראל שבבעלותו,
מיליון דולר לדויד וניסים גאון,
ועוד 510 מיליון דולר לחברת נוגה של
גאון.
הסדר פירעון־החובות הוצע על־ידי
נסים ויואל הרצוג, שהבטיחו לפרוע
את חובות אפרופים בשלוש העברות
מחו״ל. את יתר החובות יפרעו מתקבולים
צפויים מליבריה.

אילו חוייב החשבון בריבית
ריאלית, היה על גאון לשלם
בשנת 1985 לבנה ריבית בסך
חמישה מיליון דולר, כפי שמגלה
חישוב של הבנק.

דולר, ובזה זוכה חשבונו ונמחקו
כל חובותיו.

ההפרש:
5מיליון

^ מסקנה: במשך שלוש שנים
\ 1שילם גאון על אשראי׳של כ־2.5
מיליון דולר ריבית מיוחדת ונמוכה.

הפרשי-ריבית אלה הם לפחות
חמישה מיליון דולר בשנה.

19 בספטמבר 1985 כתבו עורכי-
הדין וקסלר את ברגמן, שנשכרו על־ידי
בנק צפון אמריקה, מיכתב ליוסף
ויגרצין, המנהל המורשה של הבנק
מטעם בנק ישראל. הם דיווחו כי
בישיבה שהתקיימה בלישכתו של וי־גרצין,
בנוכחות עורך־הדין יעקב וקס־לר
ומשה אבלס מבנק ישראל, הוחלט
לאשר את הסדר תשלום החובות, שהציע
גאון בטלקס.

בעוד לקוחות של הבנק עומדים
לדין ונתבעים לשלם את
מלוא הריבית והחוב, ויתרו
לגאון על שישה מיליון דולר,
ריבית והחזר חלק מהחוב.

במיסמך המצורף נקבע כי קבוצת
גאון חייבת לבנק כ־ 2.2מיליון דולר,
מזה 1.13 מיליון דולר שלקח באנד

גאון לא היה יחיד בדורו. כמה בעלי־מניות
ומנהלים נוספים של הבנק נהנו
מהטבות דומות. על כך בהמשך.

יתרת החוב של 2.5מיליון דולר,
שניתן לו בינואר ( 1985 יחד עם חלקו
בחוב נא״ב) ,החזיר רק 1.5מיליון
דולר.

יאושר עקרונית ההסדר שהוצע ע ״י ג או ן בטלקס מ 27 -באוגוסט וישלח נוסח
הסכם ערבות שעבוד מ ניו ת לחתימתו.
(לוטה תאור תמציתי של חשבון ג או ן ונו סח מוצע של המכתב. אני מציע כי
לפני שי גו ר המכתב נקייםדיון נוסף בשאלת הסדר הפרעון המוצע בסעיף 1
לטלקם נוכח הקשיים שנו צ רו בניגריה. אח הסכם הערבות/שעבוד אמור
להכין אבי ואת תצהיר עו ״ ד ברזל אנסה אנכי לקבל).
ימשך הברור לג בי חשבון ארוין זו ס מן והתיחסותו ל מ חויי בותול ״ נ. א .ב , .

ורויזוחור האמע לאמוד ייוש גאי׳ו-

קטע ממיכתב עורן״הדין וקסלר
״נקיים דיון נוסף״

ייגאל לביב

(המשך מעמוד )7
נות מישרדים על שטח של 22 אלף
מ״ר. הם מנהלים משא־ומתן למסירת
השטח בעיסקת־אחוזים. שווי הנכס
מוערך על־ידי גורמים כלכליים בשישה
מיליון דולר. אולם התמורה תבוא
רק בגמר הבנייה, בעוד שלוש שנים
לפחות. מכאן שהכנסה צפוייה זו לא
תפתור את הבעיות המיידיות של
הבנים. ויש גם להביא בחשבון תשלום
מס־השבחה גבוה.

הידיד התפטר

^ גורם שהכניס אותם עמוק
1 1לבוץ הוא רכישת חברת־ההספקה
החקלאית הספקה מידי כונסי־הנכסים,
בסכום של 4.2מיליון דולר
במזומן. את הסכום לוו מידי אירגון־
הקניות של המושבים בצפון, כאשר
מנכ״ל האירגון היה אברהם בן־מאיר,
לשעבר מנכ״ל מישרד־החקלאות.
כיום הוא מנהל בכיר בעיסקי בני
הורביץ.

אירגון הקניות שכר באחרונה
את עורן־-הדין רם כספי,
התובע מבני הורביץ החזרת
החוב המגיע כיום לחמישה
מיליון דולר, והמצאה מיידית
של ביטחונות נאותים, שכן
הביטחונות שניתנו בשעתו
אינם מספיקים כיוס.
בני הורביץ משקיעים את כל זמנם
בהספקה, והצליחו להביא את החברה
לריווחיות. הבעייה היא שככל שהם
מצליחים יותר, כן גובר התמריץ של
יריביהם בתחום זה לחסלם. וכיצד
יוכלו להתחרות בהמשביר המרכזי
בתנאי־מימון לחקלאים?
כאשר רכשו את הספקה, עבדו בה
350 איש. היו לה 120 מכוניות, ושילמו
50 אלף דולר לחודש דמי־שכירות
למחשב איי־בי־ א ם ,38 שהיה מחובר
ישירות לציייס מנ ה טן בנק. כיום
מועסקים בה 108 איש 30 ,מכוניות,
נרכשו מחשבים לכל אחד מעשרת
הסניפים במחיר כולל של 120 אלף
דולר, והעסק מרוויח. החברה מוכרת
כל חודש בארבעה מיליון דולר, ומכוך
התערובת שלה ( 22 דונם בצו־מת־סגולה)
עובד בשיא היכולת.
על מה מבוססת תוכנית ההבראה
של בני הורביץ?
החוב לבל״ל יוקטן ב־ 3מיליון דולר
ממכירת הנכסים הבאים: זכויות־בניה
על גג מיבנה מיסחרי קיים בקריית־מלאכי,
השייך לאורן מיבנים; מכירת
נכס בשוק תלפיות ונכם בטירה, שניהם
מושכרים. לאחר מכן יסכים בל״ל
לפריסת יתר החובות, דבר שיאפשר
לאורן מ בנים לצאת בהנפקה בתמיכת
בל״ל, שתגייס מהציבור עוד שלושה
מיליון דולר, אם רשות־ניירות־הערך
תסכים לאשר הנפקה לחברה
במצבה הרעוע.
הכנסה נוספת תבוא אם יתנו רשויות
המדינה אישור למתן משכנתאות
לשטחים שבנתה אורן באפרת, בגדה
המערבית. שם נבנו יותר מ־ 3000מ״ר
במרכז מיסחרי. המחצית נמכרה, ומחצית
הושכרה. כאשר השטחים הושכרו,
אבדה הזכות לקבלת משכנתאות לצר־כי
מכירת השטחים. עתה מטפלים
בהשגת הזכות מחדש, ובמכירת השטחים
המיסחריים תמורת כמיליון רולר.
תוכנית נוספת היא להעביר את
מכון־התערובת בסגולה למקום אחר,
ולבנות במקום(צומת סואן ביותר) רב־מכר
גדול.
יש סיכוי טוב שהתוכנית תאושר,
ושההבראה תצליח. במיקרים של חברות
אחרות, כמו מתי ליפשיץ, הצליחה
ההבראה. הבנקים כבר למדו כי מוטב
להמשיך בעסק קיים מאשר לפרקו.

אחד שירד מהספינה הוא
ידידו הטוב ורעו לדרך הפוליטית
של יגאל הורביץ, זלמן
שובל.
לפני חודשיים התפטר ממועצת־המנהלים
של אורן מיבנים. כאשר
שאלתיו לסיבות, ענה כי החוק החדש
בדבר אחריות דירקטורים מחייב אותו
להקדיש זמן לתפקיד, ומכיוון שיש לו
די חברות מישפחתיות משלו, שבהן
הוא מכהן כדירקטור, העדיף להקדיש
את זמנו להן.
העולם הזה 2594

הם ברחו מהארץ והשאירו חובות במידיו! 1חדארים * הם גרים
שוב בסטייל בדירה יקרה בשכונה טובה כוכבו של עמוס
אהרוגי דרך שוב, כאלוף־הטגיס של המישמר הלאומי האמריקאי
אלוף חאוגדח

בפארק־אבניו, במנהטן, בבניין רחב־ידיים
ומרשים ביופיו, ממוקמת ה.מיפקדה
של מחסן־הנשק מס׳ 7של
המישמר הלאומי* .בפתח מתנופף לו
תמיד דגל ארצות־הברית. בתוככי הבניין
הישן, לאורכם של הקירות החשוכים,
מוצבים פסלים ואותות ומגיני־כבוד
שבהם זכו חיילי המישמר בעת
שרותם הצבאי, בקרבות במיזרח
הרחוק וסתם בתחרויות־ספורט שבין
חילות צבא־ארצות־הברית.
חייל בצבא אחר
ן ץ יילי ם לובשי־מדים־מנומרים
1 1מסתובבים באולמות הגדולים של
הבניין. הם נושאים נשק אישי. ברחבה
הגדולה לחניית־הרכב, ההופכת • בי־מות־החורף
הקשים למיגרשי־טניס,
חונות מכוניות־צבא, וחיילים עסוקים
בתיקון כלי־רכב.
באחד החדרים, באולם גדול ומרשים
ביופיו, נערך לפני כמה שבועות
טקס מיוחד במינו. חילקו שם פרסים
לחברי מועדון־הטניס היוקרתי של
היחידה. לראשונה מאז שנוסד המועדון
זכה באליפות זר, שלא היה מעולם חייל
ביחידה. הוא היה חייל בצבא אחר.
עמוס אהרוני זכה בכבוד, והוא אלוף־
הטניס של מחסן־הנשק מס׳ 7לשנת
. 1987
לפני שנתיים הגיע אהרוני לניו־יורק
בגפו. מישפחתו נשארה בווילה
המפוארת בשכונת אבו־טור בירושלים.
עמוס שכר רירת״חדר עלובה בבניין־
מגורים השייך לישראלי, וקבע את
מושבו במנהטן.
בקומה השניה של הבניין העלוב,
בשני חדרים קטנים, שלהם מחובר
מיטבחון צר וחדר־אמבטיה קטנטן, חי
עמוס יותר מחצי שנה. הוא נאלץ
להחליף את ביתו המפואר ומלונות־הפאר,
שבהם נהג להתארח, במסעותיו
בעולם, בדירה קטנה ומוזנחת, וחיכה
בקוצר־רוח לאיחוד מישפחתו. בארץ
ניתן צו־איסור־יציאה נגד קלרה.
לפני יותר משנה הצליחה קלרה
להערים על מישטרת־הגבולות, וברחה
מן הארץ עם ארבעת הילדים.
כשהגיעה לניו־יורק, שכרה המיש־פחה
דירה, והחיים התחילו להתנהל על
מי־מנוחות. עמום הצטרף למועדון*
ה מי שמרהלאומיהואצבא ־
מילואים, ה שיי ךלמדינותהנפרדות
של ארצות ־ הברית. ב עי תות ־ מי ל ח -
מההואמצטרףלצבאארצותיה-
ב רי ת .״ מ ח סני -הנ ש ק א ר מו רי ס ״)
שלו ב ע רי םהגדולותהםלמעשה
מי פ ק דו ת או ג ד תיו תומר כזי םחבר-
תייםשלאנ שי ־ ה מי לואים.

עמום אהרוני
העס קי םמת חילי ם לפרוח
הטניס היוקרתי של מחסן־הנשק מס׳ 7
והחל להוכיח את יכולתו בספורט
הלבן.
תמורת 300 דולר לשנה, ממשיך
עמוס את אהבתו לטניס, אהבה שאותה
נאלץ לנטוש לתקופה מסויימת.
בירושלים נחשב אהרוני כשחקן-
טניס מעולה. במישרדו במרכז רחביה
היה אחד החדרים עמוס לעייפה בגביעים,
שבהם זכה בתחרויות שונות.

נטע זר״
שעות אחר־הצהרייס הופיעה
מישפחת אהרוני, בהרכב מלא,
לקבל את הפרס.

קלרה אהרוני
כ ר טי סי־ הא ש ר אי הנכונים
* ¥מום אחרוני, שנמלט מישראל
לפני שנתיים בשל הסתבכויות
כלכליות, חי לו בניו־יורק בסטייל.
עמוס, קלרה אשתו וארבעת ילדיהם
מסתובבים ברחובות ניו־יורק כבירושלים.
מכונית מפוארת, דירה באיזור
המכונה ״ריבר־דייל״ ,ברובע ברונקס.
הם משלמים שכר־דירה בסך 2000
דולר לחודש. מחזיקים בכרטיסי־,
אשראי נכונים ומרגישים כי ניו־יורק
הגדולה והתוססת מאירה להם פנים.

אהרוני ממשיך לעשות עסקים.
מישרדו ממוקם בשררה החמישית
היוקרתית.
קלרה אינה עובדת, ומנצלת את
זמנה לטובת לימודים באוניברסיטת
קולומביה. ארבעת הילדים לומדים
בבתי־ספר אמריקאיים בשכונה. הבן
הקטן, שלא מכבר מלאו לו שנתיים,
נשלח לגן־ילדים רתי ,״כרי שילמד
קצת יהדות, קצת יידישקייט,״ כדיברי
קלרה, שאימצה את ז׳רגון היורדים.

הווילה של אהרוני בשכונת אבו־טור בירושלים
מדירה עלובה ומוזנחת לדירה של 2000 דולר

כשנכנסו בני־המישפחה לאולם הגדול,
ניגש אחד המארגנים והודיע לעמוס
כי עליו להוציא את ארבעת הילדים
הקטנים. החוק, הסביר, אוסר על
השתתפות ילדים קטנים במסיבות
שבהן יש אלכוהול.
עמוס וקלרה מצאו תוך דקות סידור
הולם לכל הילדים, וחזרו למסיבה.
באולם הגדול ניגנה תיזמורת שירי־לכת
אמריקאיים. ברחבת הריקודים
פיזזו להם כמה זוגות סלואו־פוקם
ורוק. בחדר סמוך, סביב שולחן עמוס
בתיקרובת עשירה — סלומון וגבינות,
פירות וירקות, פאטה ונקניקים —
הסתובבו בוגרי היחידה, כשבידיהם
כוסיות־משקה. חיילים־לשעבר למורי־קרבות
שוחחו על תחרות־הטניס
האחרונה, שבה הפתיע ישראלי בעל
שם קשה להיגוי, וזכה בפרס היוקרתי.
באולם הגדול הסתובבו כמה נשים
מלוכסנות־עיניים, שלל אישי של
בוגרי היחידה מקרבות במיזרח הרחוק,
אינדונזיה, יפאן והפיליפינים. מועדון-
הטניס הוקם לפני 20 שנה, והפך מאז
לאחד המועדונים היוקרתיים בניו־יורק.
מנחה״המסיבה
הודיע על חלוקת
הפרסים. השחקנים ונשותיהם הסתדרו,
מי בישיבה ומי בעמידה, והמתינו
לקבלת הפרסים. עמוס נקרא ראשון
לקבל את הפרס. אלוף־הטניס קיבל
לידיו מגש־כסף, ועליו ארבע כוסיות.
קלרה היתה מאושרת.
״יש כאן כאלה שמקנאים בעמוס.
בכל זאת הוא מין נטע זר, לא שייך
לחבורה. אבל הוא מוכשר!״
הכל בירכו את הצעיר הישראלי.
עמוס, בביישנות האופיינית לו, השיב
(המשך בעמוד )42

רזי״יד, אננגדד * 3 9

שיחר
צל׳ג
סנדוויץ גדול
• לצלם שצילם בשבוע שעבר
את נאומו של יצחק שמיר לפני חברי
סיעת״הליכוד בכנסת. הצלם צילם את
שמיר נואם, כשלידו ישבה חברת־הכנ־סת
שרה דורון, ומצידו השני שרים ד
חברי־כנסת אחרים מן הליכוד.
בעת נאומו של ראש־הממשלה הי־תה
דורון עסוקה ביותר באכילת כריך
מן הכיבוד שהוגש בישיבה. אולי לא
שמה לב שהטלוויזיה מצלמת אותה
מקרוב, ומנציחה לפרטיה את פעולת
האכילה, ולכן לא הפסיקה. היא היתה
בוודאי נבוכה ביותר כאשר צפתה בעצמה
על גבי המירקע. הצלם יכול
היה, אולי, שלא להכניס את דוו־־ון ה־זוללת
לתוך התמונה, ולחסון־ ממנה ומן
הצופים את המחזה המביש.

מאחורי המירקע
בידר וכתבה
מוקי

צוות־הטלוויזיה, עם הכתב
הדר והצלם משה ניניו, שנשלח ל
הישיבה,
שהתחילה בשעות הערב,
התמשכה עמוק לתוך הלילה. צוות הטלוויזיה,
שלא הורשה לצלם בתוך ח־דר־הישיבות,
המתין זמן ארוך מחוץ לחדר.
בשלב
מסויים החליטו אנשי־הטל־וויזיה
לצאת להפסקה. הם הגיעו לאחד
ממקומות־הבילוי הפופולאריים בירושלים,
אכלו, שתו ובילו עד שעה מאוחרת
בלילה, ואז החליטו לגשת בחזרה
למזכירות גוש־אמונים, בתיקווה שהישיבה
כבר הסתיימה. ישיבת המזכירות
התמשכה עד לשעות הבוקר המוקדמות.
למרות
היעדרותו של הצוות ממקום
ההתרחשות, לא לקתה הכתבה, ששודרה
בליל־שבת, בחסר.

הודעות לגו־נעחת
מחלקת הגביה של רשות־השידור מקבלת, כנראה, מידע ממישרד״הפגים על גירושיו. אוזרת אי־אפשר
להסביר הודעות ששולחת הרשות לנשים שזה עתה התגרשו מבעליהן, ובהן מתבק שות נשים אלה להמשיך
ולשלם את האגרה.
וזו לשון ההודעה:
גברת נכבדה,
עד כה שולמה אגרת הטלוויזיה על שם בעלך
עקב הפירוד שחל במשפחתכם, ייראה המקלט מעתה כמוחזק על ידייך.
פנייה זו מיועדת לאפשר לך להצטרף למעגל משלמי האגרה.
אם את מחזיקה עדיין במקלט הטלוויזיה, אנא שלמי את האגרה.
לידיעתך: חובת תשלום האגרה חלה על החזקת מקלט.
גם אם המקלט שבהחזקתך אינו בבעלותך, אלא הוא שבור או מושאל, חלה עליך חובת
תשלום האגרה.
א אין מקלט טלוויזיה בהחזקתך,
נודה אם תודיעי על כך לכתובת הבאה: רשות השידור, הגבייה
ת״ד ,16333 ירושלים 91162 ,

בכבוד רב,

אברהם כ״ץ^
מנהל הגבייה

מאחורי המיקרופון
סידרה ציונית
אהרון מנבליט, שעלה מברית־המו־עצות
בתחילת חודש מרס השנה, יספר
ביום השישי בגלי־צה־ל על קורותיו.
הוא חיכה 10 שנים לאישור־עליה,
והוא יפרט בתוכנית את קשייו.
התוכנית היא חלק מסידרה חדשה

ב־ 3תארח שרה דורון את חנה
זמר, עורכת דבר, בתוכנית מראהמ קום.
בתוכנית זו לוקחת דורון את המרואיין
שלה למקום מסויים בעברו.
זמר הולכת עם המיקרופון לבניין ברחוב
ממילא בירושלים, שבו גרה בתחילת
שנות ה־60׳ ,ושמן הגג שלו נהגה
לצפות אל העיר־העתיקה, שהיתר, אז
מעבר לגבול.

שידורים ירושלמיים
גלי־צה״ל נערכים השנה באופן מיוחד
לקראת יוס״ירושלים — שבו מציינים
את יום כיבוש העיר המיזרחית.
לפי הלוח העברי, יחול יום זה ביום הרביעי
הבא.

הפסטיבל המסוקר

מגיש רשף
4שעות

ח״כ דורון
אפשר ל א לצלם
סקר את הישיבה הלילית של מזכירות
גוש־אמונים, עבר לילה ארוך.
על סדר היום (או הלילה) של המזכירות
היתה ההצעה להעביר מתפקידה
את דניאלה וייס, מזכירת־הגוש,
אחרי הפוגרום שערכה בקלקיליה.

בגל״ץ. שתשודר בכל יום שישי ב־6

בערב. בסידרה ישוחח צביקה שפירא
מדי שבוע עם אנשים שונים על
עליה וקליטה, התיישבות ובעיות חברה.
הסידרה
נקראת בראש ציוני.

השידורים המיוחדים בתחנה הצבאית
יתחילו כבר ביום השלישי בערב,
בשידור ישיר מן העצרת המרכזית. בהמשך
הערב יוקדשו כל התוכניות הרגילות
ליום המיוחד. כך התוכנית שבה
משודרת מוסיקה קלאסית, וזד

תוכנית שבה משודרת מוסיקת־ג׳אז.
את ציפורי־הלילה באותו הערב יגיש
עורך־הדין הירושלמי אברהם ברדוגו,
שישדר מן האולפן בירושלים.
למחרת יועברו כל שידורי התחנה
הצבאית מן הבירה. האולפנוע, האולפן
הנייד המיוחד של התחנה, יעמוד ברחבת
המשכיר ה מרכזי בירושלים, ומשם
ישדר רפי רשף ארבע שעות של
התוכנית נכון לעכשיו. ניידת־שידור
של התחנה תסתובב ותעביר סיפורים
מרחבי העיר.
בצהריים ינחה מולי שפירא את
המגאזין לענייני־אמנות־ופנאי מקום־
טוב־באמצע, ומייד אחריו תשודר התוכנית
ירושלים של ריצירד, ג ון ו־מייקל,
שבה יספרו כתבי־חוץ על חייהם
בירושלים.

אירועי ומופעי פסטיבל־י שראל יהיו
השנה מסוקרים ביותר בגלי־צה״ל.
מי שיאזין לשידורי התחנה־הצבאית
לא יוכל שלא להיות מעודכן על כל
הקורה בפסטיבל לפני, בזמן ואחרי ההתרחשויות
האמנותיות השונות.
מחלקת־התרבות־והבידור, בראשותו
של מולי שפירא, החליטה לשנות
השנה את מתכונת השידורים. בשנה
שעברה הוקדש יומן מיוחד, ששודר
בחצות, ושבו הושמעה, בדרך־כלל,
ביקורת. השנה ישולב הסיקור בתוכניות
השוטפות של התחנה.
בתוכנית השעה ה־ ,24 המשודרת
בשעה שבין 11 בלילה לחצות, תועבר
ביקורת על המופעים שהיו באותו הערב.
בתוכנית בוקר־טוב־י שראל תהיה
בכל בוקר סקירה של המופעים, ההמשך
יהיה בתוכנית מ קו ם טוב ב אמצע,
המוקדשת לענייני תרבות ואמנות,
ושבה תהיה סקירה על המופעים
של אותו הערב.
בתוכנית ציפורי־לילה יגיש בכל
לילה כוכב אחר מן הפסטיבל את השירים
האהובים עליו. התחיל בזה פילים
פטי, שפתח ביום השני אחרי־ה־צהריים
את הפסטיבל בצעידה על חבל
מעל גיא בן־הינום.
גם תוכניתו האישית של שפירא,
בילוי נעים, המשודרת מדי יום שישי
בבוקר, תוקדש לפסטיבל.
מחלקת־התרבות נערכה לקראת הפסטיבל
כמו לקראת מיבצע צבאי. על
קיר המחלקה הוצמד לוח גדול עם פירוט
האירועים וציוות הכתבים והמ־גישים
השונים, בהדגשות אדומות.

22ת פדד״דכטי ₪

טו ס ט.וו.א
בתוך ארה״ב-
$79.לטיסה בלבד.

*)1ד)0<3ו4 ]•5001.

כעת מחירי הטיסות הטרנס-אטלנטיות ב-ט.וו.א -
הלוך ושוב -הן ללא תחרות.

כאשר טסים עם ט.וו.א הלוך ושוב לארה״ב ניתן לקנות

1כל טי סתט.וו.א בתוך יבשת אריי״ב ב־ ״$79 לטי סה בלב י

׳0ייזילץ-
יש לרכוש לפחות 3טיסות במחיר של *$79.-לטיסה.

ט.וו.א מטי סה אותך לכמעט 100 ערים בכל רחבי ארה״ב. גא׳״״ס״0 .ז־ס.

־׳י( 0י׳ד, יד

הטיסה ב״ט.וו.א לארה״ב תמיד כדאית.
סייד׳ ׳

לפרטים מלאים על תעריפי הטיסות הטרנס-אטלנטיות
^5ז>׳ס$וזז 41י10• • 1זו 001.
״ומסוי 400*80
הה 0או^• 0414
וטיסות הפנים ב *$79-לטיסה, פנה לסוכן הנסיעות שלך

• 11x500

או למשרדי ט.וו.א בטלי.03-651212 :

•40)0010ת$4
*•1301*100

* בחודשים
יוני-אוגוסט.$99.-

מובילה לאורך כל הדרך לארה ״ ב.

¥177! 1

העולם הז ה 2594

| ¥^111ו 1ך י שתי מערכות לבוש 120 ,
111 1-11 1 #11 שיח כל אח ת. ב סי ס איתן
למלתחה מעניינת, ב תוספ ת חולצת גבר .״פיצי״.

ך 1ך 1״ניבה״ ,מערכת סריג בת 3חל קים
119 -שיח. במזג האוויר

הישראלי מתאימה המערכת, בהרכב שונה, גם לקיץ.
*ץ ה שנהדר בכל הצבעים האופי
/#נתיים — שאגב, נושאים שמות
כמו ״כתום־בוהק״ ,״אפור־עשן״ ,״ירוק
מזעזע״ ו״בורדו־מרטיט״ וגם להיפך
— הוא העובדה שלא צריך להתחשב
בהם. כי למרות הבורדו־המרטיט וה־ירוק־המזעזע,
שלא הולך עם כלום
מלבד המרטיט והמזעזע, אפשר למ־

צירופים!
ב ש חור׳

*1 1 7 1דןןיך 1ך י מיכנסיים החל מ־ 30ש ח, חצאית החל
מ״ 40ש״ח, חולצה ב״ 45ש״ח. בלי המיכנס

ההדוק ועם חצאית שחורה רחבה גם שמנות יכולות. תוצרת ״סווינגר״ .

#111 1-11 1

111

צוא, כמעט כל שנה, את שני הצבעים
הטריוויאליים שהולכים עם כל דבר
ועל כל גוף כמעט: השחור והלבן.
נכון שהיו שנים שהשחור והלבן
הוחבאו מאחור לטובת הבז׳־להבה והס־גול־חושני,
אבל השנה, מישהו מעולם
האופנה קיבל אומץ ושטף את העולם,
ובכללו מדינתנו המתפתחת, בשחורים
ובלבנים. בעלי גושפנקה אופנתית.
בכל אחת מתצוגות־האופנה שבהן חזיתי
בחודשיים האחרונים, ניתן מקום
של כבוד גדול לסיררת השחור־לבן,
ומלבד השימחה שבפגישה איתם ובל־גיטימציה
שניתנה להם, אפשר היה
ללמוד כמה צירופים מאוד מעניינים
אשר — סליחה, אופנאים — אפשר
להרכיב גם בבית, מקצת חדש והרבה
ישן, גם שלך וגם של הבעל.
כל לבוש, בכל אחת מהתמונות בעמוד
זה, מורכב מכמה פריטים שהולכים
טוב גם עם פריטים אחרים. ולמי
אין בבית כבר שנים חולצת־פסים
בשחור־לבן? ולמי אין חצאית שחורה
צרה, או רחבה? וחולצה לבנה של
הבעל יש? ועניבה? בטח יש! נו, אז
קונים גרבי־מיכנס מפוספסים, גופיה
אחת עם כתמים, וגרביים קצרים של
הבת הקטנה?
פשוט אוספים כל מה שיש בשני
הצבעים האלה ונושאים את הערימה
לראי. שם עושים נסיונות, וכל הזמן
זוכרים שהשנה הכל מותר. פסים עם
מישבצות עם נקודות ועם חלק. כמעט
כל צירוף יזכה אותך בתואר ״מתלבשת
בטוב־טעם״ .מה יותר פשוט מזה?
לא שכחתי את אלה שבשום אופן לא יכו לות
לסבול פסים ונקודות. שימלה שחורה
קטנה טוב לכן ז עם נעלי התעמלות וגרביים קצרים .״פיצי״.

12 שיח

״ענרלה פינק״ -השי לוב
הבלתי מתקבל
על הדעת עושה א ת המראה האלגאנטי.

בלי כללים

כן, מצאתי קצת בירחוני־אופנה מ־חו״ל,
ותתפלאו — בדיוק אותו הדבר,
אבל במטבע זר.

ן ך? 1ך 1שימי עליך כל מה שיש
בכפר -אף אחד לא
יידע שאת מכרכור .״ענרלה פינק״.
—מיאלד, שמי — 41

_ הורוסקופ

״אני לא מאהבת נסתרת1
(המשך מעמוד )21
לי ידידים ומחזרים, ולא חיפשתי לי
אהבה מאחורי הסורגים. אבל ראיתי
שהוא נותן בי אמון יותר ויותר, הוא
סיפר לי על חייו עם נוגה. הייתי אוזן
קשבת וזה עזר לו.
״את צריכה להבין את הקשרים
שמאחורי־הסורגים. לא היה אפילו
מגע־יד בינינו. אבל פיתאום ראיתי
שאורי מרים את עיניו ומביט בי! שהוא
רוצה להמשיך להיות! הרגשתי שאיני
יכולה לאכזב אותו.
״היו לי לבטים קשים. הרגשתי
מעמסה כברה, חשבתי :״מה אני עושה?
עד כאן!״ רציתי לעזוב הכל אבל
המוסר הפנימי שלי לא נתן לי. ידעתי
שאם אעזוב אותו הוא יתמוטט.
״יום אחד הוא אמר לי, :אני לא
רוצה מאסר־עולם! אני רוצה לצאת
החוצה!׳ אז החלטתי להחליף את עורו־הדין.
״שבועיים
לפני תחילת המישפט
פניתי לעורך־הדין דויד ליבאי ולשר
תפו, דן שיינמן, וביקשתי מהם שיקבלו
את התיק. הם התלבטו קצת,
ואחרי שדיברו עם אורי החליטו לקחת
את התיק.
״לא היה מספיק כסף, ואמא של
אורי נאלצה למכור את הדירה שלה
ולעבור לגור בשכירות. אני רוצה

ידעתי שהפגישות איתו חשובות לי
מאוד, ושאני מחכה לרגע שהוא יטלפן
אליי. הגעתי למסקנה שאינני יכולה
לוותר עליו.
״עד פסק־הדין היתה לנו כל הזמן
תיקווה שלא יהיה מאסר־עולם. אני
עדיין המומה מגזריהדין. לא יכולתי
לבקר במישפט, זה היה קשה מדי
עבורי. גם אורי לא רצה בכך. בתאריך
פסק־הדין נכנסה בתי לניתוח, ואת גזר־הדין
מסרו לי בחדר־ניתוח. שם שמעתי
שזה מאסר־עולם.
״הזמנתי את כל מישפחתי, ישבתי
איתם בסלון שלי ואמרתי להם שיש
אורי, ושאנחנו רוצים להתחתן. אבי רק
אמר, :ניחשתי זאת׳.
״הם כמובן ניסו למנוע ממני לעשות
צעד כזה. אורי כתב להם מיכתב, ואני
הסברתי להם את עצמי, וכיום הם לא
נגדי אבל הם גם לא בעדי. הם ניטראליים.
״כעת
אנחנו הולכים לעירעור. אני
יודעת שבבית־המישפט העליון יושבים
אנשים ולא רובוטים, ואני מקווה
שהם יבינו שלא היה כאן רצח אלא
התפרצות ספונטאנית אומללה. אם
יורידו את העבירה מרצח להריגה, זה
כבר סיפור אחר — כי יש תקופת
מאסר קצובה, ויש שליש ויש חופשות.
״אבל גם במיקרה הגרוע ביותר, אם
זה יישאר מאסר־עולם, גם זה לא לכל
החיים. כאן לא רוסיה הצארית. בשלב
מסויים יתחילו לתת לו חופשות, הוא
אדם מאוד חיובי המורם בכל מקום שבו
הוא נמצא, ואני מקווה שגם בכלא יגלו
זאת.
״אני יודעת שזו תהיה תקופה קשה.
אבל ממילא לא התכוונתי להתחתן אי־פעם
אחרי גירושיי השניים, ולכן לא
נראה לי שיש הבדל מהותי.
״אני יודעת שחיי הם עם אורי, ועליו
לעשות הכל כדי להוציא את הטוב
ביותר מהנסיבות הללו. יש בינינו בדיחה
פרטית, שמה שיש בינינו זו השקעה
לזמן ארוך. אצל זוגות נשואים
אחרים, אחרי כמה שנים הכל מתחיל
להיכנס לשיגרה, נפגשים ליד הטל־

לדעת איך אני נראית ומי היו החברים
שלי. השיטתיות הזאת לא מעניינת
אותי.
״כאשר הבעתי במישפט האזרחי את
רצוני לגדל את בנו של אורי, כתבו
בעיתון שהחתונה היא טריק ׳ כדי
להוציא את הילד מידי מישפחת אמו.
״אבל העיתונים השמיטו פיסקה
אחת מהתצהיר שהגשתי, שם היה כתוב
כי אני מוכנה לגדל את הילד תוך התחשבות
מירבית וכבוד לזכותם של הורי
נוגה לקשר עם נכדם. אני מאמינה שאסור
לנתק קשר בין בן לאביו, למרות
כל מה שהאב עשה. אני חושבת כי
ברגע שהילד יגדל במישפחת ברק,
הקשר הזה ינותק. הרי הם כבר הודיעו
בעיתון שהם רוצים להחליף את שמו
לברק.
״הילד צריך לגדול באווירה שלא
תתעלם מהמעשה הרע שעשה אביו,
אבל שיסבירו לו שאמו אהבה אותו
וקרה מיקרה מצער, וגם האב אוהב
אותו, אז יהיה לילד קשר טוב עם כל
הצדדים — עם אביו, עם סבו וסבתו,
וגם עם אמו של אורי, שהיא אשה זקנה
וחולה, וזה יהיה לטובת הילד.
״אני רוצה להדגיש שאינני מבקשת
כל טובת הנאה כספית, רק את טובתו
של הילד. אני מבינה את כאבם של
־הורי נוגה, אני חשה את הכאב האילם

(המשך מעמוד )34
השנים הבאות, ואפשר למצוא דר כים
קלות יותר להעביר תקופה
כל״כך ממושכת.

#מגורים
מעבר לדירה חדשה, שיפוץ של
זו הנוכחית או בניית בית חדש -
כל זה לא מתאים לשנת . 1987 מי
שינסה זאת, קרוב לוודאי שית חרט.
בעיות שלא נצפו מראש
יעכבו את הפרוייקט, וגם אם
אפשר יהיה להתגבר על הקשיים
זה יעלה ממון רב, וההוצאות יהיו
הרבה יותר גדולות ממה שיוכלו
בני המזל להרשות לעצמם.
שנת ,1988 למרות שמבחינה
כספית לא תהיה נוחה, בכל זאת
תאפשר לשפר מאוד את תנאי
המגורים.

#חברה
למרות שמצב־הרוח הכללי
בשנה זו לא יהיה מן הקלים, כפי
שהוזכר כבר קודם לכן, בכל זאת,
במה שקשור לחיי״החברה מצבם
של בני המזל לא יהיה רע. קשרים
חברתיים יתפסו מקום חשוב
מאוד בחיים, זמן רב יוקדש לבי לויים
חברתיים, ואלה יהיו גם
מוצא מהבעיות האחרות. חברים
יוכיחו את עצמם בזמנים קשים,
וקשרים שמזמן הסתיימו ואנשים
שכמעט נשכחו יחזרו וידאגו לחדש
את הקשרים שהיו בעבר. זה לא
יהיה אותו הדבר, ונראה שדווקא
חברתם החדשה של אותם חברים
ותיקים תהיה מושכת ומשמעותית
יותר.

#ברי או ת
כוכב סטורן, הגורם השנה ל בעיות,
אינו מוותר, וזה אמור גם
בנושא הבריאות. העצבים מתוחים
מאוד, וזה עלול להשפיע גם על
הצד הפיסי. בריאותם של בני
המזל או של בני מישפחתם תעסיק
אותם. זו לא שנה נוחה מבחינה
בריאותית, אך זו אינה שנה מסו כנת,
ולסיומה של אותה תקופה
יגיעו בני המזל כשמצבם מניח את
הדעת, אפילו אם עד שיגיע אותו
זמן הם יאלצו להיפגש יותר מפעם
אחת עם רופאים, בדיקות, מיר-
פאות, בתי״חולים וטיפולים.

#ומה שבינו לבינה
אורי דרור לפני המאסר

אורי דרור כנער
״לא הי המס פי ק כסף״

הק שרים שמאחורי הסורגים

שתרגישי כמה זה היה קשה עבור אשה

על מות בתם. אבל נשאר להם נכד, ואם
הם יכניסו בו רעל נגד אביו זה יזיק
לכולם.
״בבית־המישפט רציתי לומר שלום
לדויד ברק, אביה של נוגה. רציתי
לומר לו עד כמה אני משתתפת בצערו,
אבל הוא צעק עליי שאסתלק. אני לא
מאהבת נסתרת שהתגלתה!
״צוטט בעיתון שאמה של נוגה
סיפרה כי ראתה את אורי, כמה חודשים
לפני המיקרה, בקונצרט עם אשה
בלונדית. היא אמרה שהיא חושבת שזו
הייתי אני. זה לא נכון!
״אורי סיפר לי מי היתה אותה אשה.
אפילו שמה ידוע לי. זה קרה לפני
שלוש שנים או יותר. לאורי היו הרבה
נשים, היו לו נישואין פתוחים עם נוגה.
״מאז נחשפתי במישפט האפוטרופסות,
היו לי הרבה טלפונים מאיימים.
קול של גבר מבוגר אומר שאס
אתחתן עם אורי, ירצחו אותי. התלוננתי
על כך במישטרה.״
זהבית מחזיקה בידיה תיק עב־כרס
מלא מיכתבים מאורי, מיכתבי־האהבה
שלו מהכלא. כאשר היא מדברת על
המיכתבים הללו ועל האהבה העדינה
שנרקמה ביניהם בכלא, פניה מסמיקות
כשל נערה באהבתה הראשונה.
היא מלטפת את המיכתבים ואומרת
כי יום אחד תוציא ספר .״הוא מסיים כל
מיכתב במילים, :להתראות, אשה אהובה
׳.אני,נורא אוהבת את זה, אני חושבת
שזה יהיה שם הספר ״,אומרת זהבית.

קנ ה וחולה.

״פיתאום ניעור באורי רצון לחיות
ותיקווה. הוא ביקש סיפרי־לימוד
לתואר שני. פיתאום ראיתי את עצמי
לא רק מעורבת, אלא גם מאוהבת.
חשבתי לעצמי, :יכול להיות שפעם
הייתי בלי אורי?׳ זה קרה חמישה
חודשים אחרי הפגישה הראשונה שלנו
בכלא.
״אני רוצה להסביר משהו: בפגישות
בכלא אין מקום למישחקים, או שזה
הולך או שלא. לפני נישואיי היה לי
חבר במשך ארבע שנים, והיינו חושבים
ומנסים, אבל עם אורי זה היה אחרת.
הנסיבות הן כאלה שכל דקה חשובה.
כל זמן הביקור יש מסביב קולות,
רישרוש של מפתחות הסוהרים, צעקות
האסירים, ואת צריכה להתעלם מהם
ולהתרכז רק במה שלפנייך. להתבודד
עם האדם ולהיכנס לעולמו.

השקעה

^ לזמן ארוך
ך* יה לי מאוד קשה להתמודד עם
( 1האמת הזו שאני מאוהבת באורי.
דיברנו על זה, ואורי אמר לי שהוא כבר
אוהב אותי הרבה זמן. הוא אמר שהוא
רואה בי גם חברה.
״גם אני ראיתי בו חבר. הייתי
מתייעצת איתו על בעיות שצצו בחיי
היום־יום. וזה היה דבר מפתיע, כי אני
אף פעם בחיים לא התייעצתי עם איש.

יי 4 2

זהבית אלוני
״ראיתי עצמי מ אוהב ת־וויזיה
בערב ומדברים על מה שיקנו
במכולת. ולנו, התקופה שבה נצליח
סוף־סוף להיות ביחד תהיה תקופה של
פריחה.
״חשבתי גם על הבעיות עם הילדים
שלי. למרות שהם קטנים, אסביר להם
בצורה נכונה, והם יבינו. סוף־סוף זה לא
אביהם הטיבעי, זה גבר שאמם פגשה
לאחר מעשה. אני בטוחה שלאחר
שיכירו את אורי הם יקבלו אותו.
״לגבי החברה, אף אחד לא אומר לי
זאת בפנים, אבל אני יודעת שכל אחר
שואל, :מה היא מכניסה את ראשה
למיטה חולה?׳ אנשים שלא מבינים,
שלא יבינו. ואלה שמבינים. לא צריך
להסביר להם.
״אני לא עשיתי שום דבר רע, ומי
ששופט אותי על סמך המעשה האנושי
שעשיתי אינני רואה כל צורך להסביר
את עצמי.
״אני יודעת שרק מעטים יכולים
להבין מעשה כזה, מתי מעט. היתר
מעוניינים רק ברכילות. הם רוצים

זהו הנושא הרגיש ביותר השנה.
בני המזל כבר עברו לא מעט בשנה
שעברה, ורבים נאלצו לשנות את
ההתייחסות לבני המין השני.
הקלילות והריפרוף מפרשה א חת
לאחרת כמעט בלתי־אפשריים
השנה. קשרים קבועים ומעורערים
עלולים להסתיים לפתע. לא קל
השנה למצוא את מה שמחפשים,
וזה מתייחס בעיקר לפנויים שבין
בני המזל. הקשרים יהיו יותר
מחייבים ורציניים.
לעיתים הקשר יווצר עם בן־זוג
מבוגר יותר, או לפחות אישיות
בוגרת. ולמבוגרים שבין בני מזל
תאומים, יהיה יותר קל למצוא
לעצמם בני זוג ואפילו להינשא.
מכרים חדשים לא יחסרו בתוך
המון המסיבות, המיפגשים החב רתיים
והתרחבות המעגל החב רתי.
יהיו הזדמנויות להכיר המון
אנשים׳ אד משום מה זה יהיה כמו
תמיד.
לא יווצרו אותם קשרים מרג שים,
סוערים וקצרים, כפי שכבר
נאמר. אם ייווצר קשר חדש, אופיו
יהיה מחייב. זה אולי לא כל״כך נוח
לבני תאומים עצמם, שאינם או הבים
להרגיש מוגבלים או מחו-
ייבים. בני המזלות האחרים יוכלו
סוף־סוף ליהנות מקצת יותר
יציבות וביטחון. ואם כזה הוא ה מצב
בין כה וכה אז למה שלא יהנוו
למישהו זה צריך להועיל.
ובסיכומו של חשבון, גם התאו מים
עצמם יכולים לצאת מורווחים
משנה כזו.

עמוס, אלוף האוגדה
(המשך מעמוד )39
למברכים וניגש במהירות לתת לקלרה
את הפרס.
הזוג אהרוני נפרד מחברי־המועדון
ויצא לאסוף את ילדיו. קלרה, יפה עוד
יותר מתמיד, סיפרה איך פעם, כשהיתה
עשירה, יכלה להיכנס לכל חנות בשדרה
החמישית, לערוך קניות בלי חשבון,
כדבריה, ועוד לזכות בבירכת
בעלי־החנות. היום, סיפרה קלרה, היא
מדירה רגליה מהשררה החמישית, ומעדיפה
לערוך קניות באיזורים עשי-
רים־פחות וזולים־יותר.
קלרה מלאת־חיים סיפרה על קשריה
הענפים עם המושבה הישראלית
במנהטן. שגריר־ישראל באו״ם, בנימין
(״ביבי״) נתניהו, הוא בין חבריה הקרובים.
אך יש גם מי שפעם, בירושלים,
נהגו לאכול על שולחנה, והיום אף לא
אומרים לה שלום. איך שהגלגל מסתו־בב

כמו כל ישראלי בגולה הדוויה, היא
מתעניינת ברכילות_ ,מה קורה בארץ.
מי התחתן עם מי. מי מתגרש ממי.
עמום, לעומתה, מסוייג מן העיתונות.
מבוייש־משהו שאל רק על בית״ר
ירושלים. עמוס מבקש שיעזבו אותו
לנפשו החצויה. אמריקה מחד וירושלים,
בית״ר ותנועת־החרות מאידך.

אלה יי
היו עסקים
^ץ לו*ה, כמו גם עמוס, משוכנעים
1/בצידקתם ומקווים שיבוא יום שבו
יוכלו לחזור לישראל. עמוס, מפוכח
יותר, מאמין פחות. ובינתיים, עד שהם
יחזרו לישראל, הם בונים לעצמם חיים
חדשים בניו־יורק, חיים שהטניס עומד
במרכזם, בדיוק כמו בירושלים.
עמוס וקלרה, שהיו האב־טיפוס וה־אם־טיפוס
של הנובו־רישים הישראליים,
מתקשים לחיות חיים עניים בניו־יורק.
מי שהורגלו לגור בבית־חלומות
בן שלוש קומות, עם שני משרתים

האהוונים ממשיכים
להאמין שהם
צודקים. הם השאירו
חובות לאנשים לא
אמידים, ובחלקם .
חבר ים קרובים
ונהג, מתקשים לגור בדירה ממוצעת
בברונקס.
אך החוב הרישמי שהשאירו בני־הזוג
אחריהם, המגיע ל־ 19 מיליון
דולר, אינו יכול בדיוק להקל על
מצפונם. הם השאירו חובות לאנשים
לא״עשירים. חלקם חברים קרובים.
בני־הזוג ממשיכים להאמין כי הכספים
שלווה עמוס מן החברים ומאנשים
אחרים היו עניין של מיקצוע, והנפילה
היתה, לצערם, מחוייבת־המציאות. אינפלציה
גבוהה. האהרונים ממשיכים
להאמין בצידקתם, ובכך שאלה היו
עסקים. ובעסקים כמו בעסקים. אפשר
להרוויח ואפשר גם להפסיד.
לעמוס היתה בירושלים חברת־מי־מון,
בין שאר העסקים הנרחבים שהיו
לו בבירה. בחברת־המימון שלו נהג לקחת
שטרות לנכיון. הוא גבה עמלה
פחות גדולה מן הבנקים, אולם האינפלציה
הגבוהה היתה בעוכריו, ובסופו
של דבר נאלץ לשלם הרבה מכפי
שציפה.
מה עושים? פשוט לוקחים את הרגליים
ובורחים מן הארץ, ומשאירים
חברים המומים, מחוסרי־כסף. והיום
מנסים להצדיק את המעשים בטענה
ש״,אלה היו עסקים״.
העולם הז ה 2594

אורי
דרור

ייייייי

צוות ה ש &סמה באוטובוס של

ית״ד חשד,