גליון 2623

הצג PDF מעבר לתצוגת תמונות עוד משנת 1987

עמוד 1

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 1 |

עמוד 2

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 2 | אזלמהאתהמחכה? 880^0¥^80 אזהרה-משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק

אזלמהאתהמחכה?
880^0¥^80

אזהרה-משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות

עמוד 3

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 3 | בזיבחבים הגיון זך על שביתת עיתונאי רשות־השירור (נתן זן ב״דף חדש״ :״עיתונאים קטנים!״ ,העולם הז ה .)25.11.87 שיר השבח, בפרוזה, של נתן זך לטלוויזיה הישראלית —

בזיבחבים
הגיון זך
על שביתת עיתונאי רשות־השירור
(נתן זן ב״דף חדש״ :״עיתונאים
קטנים!״ ,העולם הז ה .)25.11.87
שיר השבח, בפרוזה, של נתן זך לטלוויזיה
הישראלית — שפתיים יישק!
אם כי אינני חסידה שוטה של הטלוויזיה, ואם
כי כתבתו של זך התאחרה במקצת (הלא היא
פורסמה רק שלושה ימים לפני תום השביתה),
הרי, שבכל זאת — כל מילה אומרת הגיון זך,
הטלוויזיה, אצלנו, נרדפת, כמו הרבה מיפעלים
ומוסדות נכבדים בארץ, בהם כולנו מזלזלים
מתוך עניות־דעת, מתוך התבטלות עצמית
ובמידה לא־קטנה של שינאה עצמית.
רונית כצמן, תל־אביב

הכומתה האדומה
על הערצתו של דויד בן־גוריון
למדים ולצנחנים (״איגרת העורך״,
העולם הז ה .)25.11.87
בן־גוריון באמת העריץ צנחנים. אני יכול
להעיד על כך מתוך נסיון אישי:
לפני 20 שנה בערך גוייסתי לשירות־מילואים
פעיל, כשמשימתי היא לפקד על יחידת האבטחה
ששמרה על בן־גוריון בצריפו בשרה־בוקר.
בין יתר התפקידים שהיה עלי למלא, הייתי
חייב להיות צמוד לבן־גוריון בכל פעם שיצא
מצריפו. באחד הימים ביקש לנסוע למיצפה־רמון
השכנה. ישבתי לידו במכונית ולפתע הוא פנה
אלי בקול חמור ושאל:
״קצין, מה קרה עם הכובע שלך?״
״הוא(היתה זו כומתת־חאקי של חיל־הרגלים)
מתחת לכותפת שלי, אדוני,״ עניתי.
״ראיתי, ראיתי ״,הוא הגיב ,״אבל זה לא כובע
אדום!״
״מה זה,״ המשיך והיקשה, ממש בחימה ,״זה
כבר לא הצנחנים ששומרים עלי?״
ייששכר איתן, תל־אביב

פורצי־הכספות והגנרל
על ייחודן של קהילות יהודיות
(״מיכתנים״ ,העולם הז ה .)2.12.87
ממש גילוי טירול! בין 225 יהודי טירול היו
פקידי־רכבת ובעלי כל־בו!
אבי המנוח היה נהג־קטר בצפון־גרמניה של
לפני השואה, ובין 600 אלף יהודי גרמניה של
אותן שנים היו לא רק בעלי־הון ומדענים, פקידי־רכבת
ובעלי כל־בו, אלא גם איכרים ובעלי־מלאכה
ואפילו כייסים ופורצי־כספות ידועים
לשימצה, והפלא ופלא, אפילו גנרל בחיל־הפרשים
(אחד וולטר פון־מוסנח.
יעקב הלפרין, תל־אביב

גמדים מעבר לירדן
על אוכלוסיית הבהמות של מדינות
מסויימות (״מיכתבים״ ,העולם הזה
.)2.12.87
אם זה מה שמריץ את הקורא אמריליו, לשרבט
מיכתב למערכת — הצורך הנפשי לדווח לעם
ישראל על מיספר הפרידות ביוון, אני מציע
לספר על מיספר הבהמות במקום הרבה יותר
קרוב אלינו:
בירדן השכנה מצויים לא רק כבשים (מיליון)
ועיזים (חצי מיליון) ,אלא גם גמלים ( 15 אלף),
שלי, אישית, הם הרבה יותר סימפאטיים מאשר
הפרידות בהן משתבחת יוון.
מנחם בן־טל, ירושלים

והראשונה היא דניאלה

על חוויותיו
האוסטרית.
בגלל צוק־העיתים ירדנו לפני כמה שנים
לווינה, וברגע שקצת התבססנו, נקטנו בשני
צעדים המבטיחים שלא נשכח מניין באנו:
החלטנו לבקר אחת לחצי־שנה בארץ וחתמנו על
מנוי על השלם הזה.
ובלי לגרוע מהעניין שיש לנו בכל דף ודף של
השבועון, אנחנו מודים ומתוודים שהדף הראשון
שאנחנו קוראים בכל שבוע הוא המדור של
דניאלה שמי, גם זה ונם זה.
לכן שמחנו לקרוא השבוע בעיתון מקומי, כי,
לפי הלישכה האוסטרית המרכזית לסטטיסטיקה,
השם השכיח ביותר בין השמות שהעניקו
האוסטרים בשנה שעברה לבנותיהם הוא דניאלה.
(המשך נעמוד )4
העולם הז ה 2623

קורא

בווינה

דף חד ש על ילד
ועל בגק הדמעות
״החלפת חיתולים תהיה בשביל דויד
אבידן מעין רעידת־אדמה בדרגה 9
בסולם ריכטר״ -כותב שימעון צמרת.
פינחס בהן־גן מצייר את בנק־הדמעות,
^ ^ 9וטוען שהציור מת. בתור
תפילת אשכבה, הוא
* >>4מקצר את בשורת התנ״ן.

מכונת־גזל

לשם מה קיימת ההסתדרות הציונית? למי היא
בכלל דרושה? מדוע לא נערכה לה הלוויה
ממלכתית ב־ 14 במאי?1948 רמז לתשובה
אפשר למצוא בספריו של סארקינסון: שוב גוף
אינו מוותר מרצון על קיומו. בניגודלבעלי־החיים
בטבע, גופים ביורוקראטיים אף פעס
אינם מתאבדים. אם כל תפקידיהם נלקחו מהם,
הם מיד מחפשים לעצמם זכות־קיום אחרת.
כמו למשל — להעביר את
0כספו של עם־ישראל לכיסיה;
של המיפלגות הישראליות.

ליבו של אנג׳ל

שמעיה אנג׳ל מעיד על עצמו כמי שיש לו
דיפלומה — ״אם אני רוצה, אני יכול לתת
דקירה רצינית בצוואר, ולהרוג אותו בשניה.
אני דוקר בלב, בגרון, מה זה סחורה? אני פעם
חתכתי בן־אדם בסכין־גילוח והוא מת מאיבוד־דם.״
בעדות שיגרתית, חושף אנג׳ל מעשי־רצח
נוספים בעברו. לפעמים הוא חותך, ומצי
טער לאחר מעשה. הוא גם יתן
כליה, אם יצטרך. רק לא אוהב
שמרמים אותו. בחור טוב.

רחר המרחרח
מ ר תח ת:
יונה לחוביץ מצטרפת רובינשטיין לאמנון
להציל את המולדת. הם
קצת קרובי־מישפחה •
ליאון ואירית (שט־ראום)
קופלר (בתמונה)
חובקים בקנדה בת
שניה. אנשים רעים הכל שזה אומרים בשביל הדרכון • גם לחווה לוי ולדפי שאולי יש
צאצא משותף. לא. הם לא מתחתנים בינתיים •
לסינדי אקינו, יש בעיה — פקידי־המכס בנמל־התעופה
חושבים שהיא עוזרת־בית • יהודית לין,
אשתו של, מפעילה מישרד
לכוח־אדם ברירתם, אבל יש

מי שרוצה לפנות אותה משם.

כתבת ה שער הקידנוי:

אונס בי שיב ה

איריס. נערה תל־אביבית שחזרה בתשובה. נאנסה בישיבה
ירושלמית,שוברבנים. העניין נסגר בתוככי הישיבה. על איריס
הוטל איסור להתלונן במישטרה. הוכרז כי נכנס בה הדיבוק,
ולמדות רצונה היא גורשה מבעלה. כתוצאה מכך ניסתה
לה תאבד ואושפזה כחולת־נפש. הישיבה אף סירבה להחזיר
כספים שהאם. אלמנה בודדה, נדר שה ל שלם כהלוואה.
בתביעה שמ תברר ת בימים אלה מוזכרות עבירות

פליליות נוספות. עכשיו נלחמת איריס ער הז מ ת
להחזיק בילדיה. תסריט שנ שמע כמעט דימיוגי.
כתבת ה שער האחורי:

רא טעית.
בחר אניטה!
אניטה פללי, צ׳יצ׳ולינה בחול־לבן, גם היא,
במו האיטלקיה, רוצה לרוץ לכגסת. צוות
העולם הזה יצא לרחוב לבדוק את הכוונות
הפוליטיות שלה. התגובות היו מדהימות. העם
היה נלהב. המצע שלה -מין חופשי, אהבה
חופשית. אבל המתירנות, לדב־ריה,
מגיעה רק עד סף דלתה.
אפילו לצבא היא לא התגייסה.

סיוע ישראלי לטרור בדידותה של
מלכת־הלילה
ממשלת־ישראל מחסה על חסידי כהנא
המבצעים מעשי־טרור באדצות-הברית.
ממיסמך של האף־בי־איי עולה כי הליגה
להגנה יהודית, שהוקמה על־ידי כהנא, היא
כיום אירגון הטרור הגדול ביותר בארצות
הברית, וממשלת ישראל מהווה את המיב
שול הגדול ביותר למילחמה בטרור זה.
ם עילים אמריקאיים של הליגה עלו לישראל
ואימצו לעצמם שמות עבריים. אחרים
נמלטו מארצות־הברית ומצ־או
מיקלט בקריית־ארבע.

^ ^ 9 9ואילו כהנא נהנה מן דסירסוס.

מאצ׳ו, אבר רגיש

רן פקר הוא ס מל הגבריות הישראלית.
האוייב לא הצליח ליירט אותו. שבוי ירדני
שנעלם, ושלפי השמועה נהרג על־ידו,
מנע את קידומו. רן וחרותה, אשתו, סימלו
עד עכשיו את ״ארץ־ישראל היפה״ .היום הם
נמצאים במרכזה של שערורייה. אומרים על
חרותה שניהלה רומאן עם רופא מפורסם.
שבין רן ואשת־הרופא נוצר
9 1שיתוף פעולה. שהוא תפס
אותה ״על חם״ .רן מכחיש.

בחוו נחמד.
גיל גוטנויד בי־איי בעממי
גיל מטפריד זכה בזיכיון בילעדי לעסק
המגלגל מיליונים -תחרות מיס יוגיברס.
״אז פשוט מאוד, כלי להתבייש,״ הוא
מספר ,״באתי ואמרתי להם שאני רוצה
לעשות תחרות בישראל. הם כמעט בלעו א ת
כוסות השמפניה שלהם. אחרי כמה דקו ת
ה שתכנעו ״.הזיכיון הושג בקול תרועה רמה.
בינתיים הועם הזוהר. פחתה
* • ההתלהבות. עלו הספקות
וכבר התחילו השמועות.

המדורים הקבועים:
מיכוזבים — הגיון זך
איגרת העורך — רסת־השחן
תשקיך — פרשה אירארת
במדינה — זהות גנובה
הנידון — פגר ח־אתה
והשקל — ללא חתימה
יומן אישי — רקוויא לפרד׳
אנשים — חגמג־ת בפסים
מה הם אומרים — מנשה אימברגליק,

מייק הולר, למרות שהוא כותב ספרים, לא
מגדיר את עצמו כסופר :״סופרים הם אנשים
רציניים. פעם שמעתי סופר מתראיין בטלוויזיה,
והוא אמר כל הזמן: אני גורס ...חשבתי
שזה קשור בגדיסים. אני אף פעם לא אובל
להיות גורם כזה.״ הוא מסתפק בבי־איי בבית־ספר
עממי. במשך שנים שימש ככתב לענייני
מישטרה ופלילים בקול ישראל,
היום הוא כתב בית־מי״טפט.

עדיין לא רואה ברדיו את ביתו.
בני ברבש 01 קיוסו. אהרון ט־־טלם ן.
פינחס נחב, יעל פישביין
זה וגם זה— נסיעת ריפוי
לילות ישראל — ציפורים וחנסניות
חלץ ראווה — עסטלניה
דך חדש — פגישות בלוינגראד

תשבץ —

רותי — בח 1ר דחי
הורוסקום — תורת הנסתר

רחל מרחלת על כל העולם
תמרורים — סופר שחור

כולם קראו לה פרדי. יחד איתה, נקברה ביום
השני, קצת היסטוריה תל־אביבית. במרתף ברחוב
בן־יהודה, כשתל־אביב היתה עדיין עיירה,
וישראל, לא יותר מפרובינציה ים־תיכונית,
הקימה פרדריקה את הממלכה הראשונה שלה.
מאז ניהלה אותה ביד רמה. הכל היה בסטייל.
^ ^ 9גם הבדידות. אותה בדידות
שהבריחה את פרדי לאלכו־הול,
ולבסוף אף גרמה למותה.

אתה והשקו אי־אפשר
לחחום ער המחאות
מאות פינקסי־המחאות, שהודפסו על נייר
כימי מיוחד, אינן מאפשרות רישום על גבן,
גס זה קורה • מחיר נייר העיתון יעלה בקרוב
ב־ • 25*.מתחילה בנייתה של העיר מודיעין
• חברת־ביטוח אינה מפצה את בנק מיזרחי
על רווחים מדומים • תבליטי כסף של
מארק שגאל לא נמכרו, המדינה מממנת את
איחסונ ם • בסניף בנק מיז־
1ר חיב שכונ תבורו־פ אר ק,ניו־יורק,
עובדים בימי ראשון.
אופנתית אווי רה של נוס טלגי ה
ריחפה על תצוגות ה או
פנ ה האחרונות. מיבמראה

שפיר
רו מ אנ טי של שנות ה־
,60 טון שקט, צנוע
ופונקציונאלי. קריצה
לשנות ה־ 50ב או ס ף של עודד פרוביזור שכולי
א לגנ טיו ת אירופית. ואילו תמרה גיונס שואבת
השר אה מסיפרי ההיסטוריה. ה או סף
שלה תי א ט רלי וכולל בגדים
בעלי מ ר אה רומ אנ טי וקרי־צה
הומוריסטית. ממש הצגה.

עמוד 4

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 4 | צזיבחבים (המשך מעמד )3 מה שרק מוכיח שלא רק אנחנו אוהבים אותה. רות וגד אורבן, וינה, אזסטריה לפי או תהסט טי ס טי ק ה השם המועדף לבנים ב או ס ט רי ה הו א מיכאל.

צזיבחבים
(המשך מעמד )3
מה שרק מוכיח שלא רק אנחנו אוהבים אותה.
רות וגד אורבן, וינה, אזסטריה

לפי או תהסט טי ס טי ק ה השם המועדף
לבנים ב או ס ט רי ה הו א מיכאל.

כיצד רג ס ת נזיסים

7זניב•7

• ג לי

מה קורה ברמת־השרון?
לפני שבועיים חקרנו את המתרחש בדיסקוטק
תל־אביבי, וגילינו כי רבים מבאיו האשכנזיים
דוגלים באי־מתן רשות־הכניסה לצעירים יהודיים
מיזרחיים. בץ הסבורים כך בלטו בני נוער״הזהב
של רמת־השרון.
בשבוע שעבר חקרנו את המתרחש בבית־הספר
אזסישקין ברמת־השרון, והתגלתה תמונה מחרידה
של גזענות אנטי־ערבית.
מן הראוי לפרסם כמה מן התגובות, שקיבל
כתבנו, שי כרם.
אלי גופר, ירו ועד־ההורים, סירב להתראיין
בעת חקירתנו, בתואנה שאין לו זמן, אך לאחר־מכן
שלח לגו מיכתב רשמי. הנה קטעים ממנו,
כלשונם:
״...מאחר ורק חדר הוכשר(לפועלים הערביים
של המועצה המקומית) ללא שרותיה הרי מית־קני־השרותים
של בית״הספר משמשים גם את
הפועלים, שהכן(כך במקור) הם בני־אדם בעלי
צרכים ביולוגיים גס, וזה גורם נוסף לחיכוכים
לא־מועילים. עם ביטול החוק בו חלה חובת־השמירה
על ההורים על־ידי הכנסת, שומרים היום
התלמידים הבוגרים של בית״הספר — כיתות ה׳
רז׳ ,גילאי 11־ — 12 על השערים, והם לא
ערוכים לטפל בנושא...
״אירועים שאירעו לאחרונה ברמת־השרון כגון:
תקיפת שני נערים במושבה, פירסומים בעיתונות
על תקיפות והטרדות מיניות של בוגרים
כלפי ילדים במוסדות־החינוך — מה עוד שב־בית־הספר
אירעו מיספר התרחשויות כגון: כי־תות״לימוד
הוצתו, אחת הכיתות נשרפה כליל על
ציודה, בכיתה אחת הושחתה מפת ארץ־ישראל,
בכיתה נוספת נמצאו כתבות־נאצה בערבית על

ומרכזית: לא מדובר פה בעובדים ארעיים, עובדים
שמתחלפים בכל יום. מדובר בעובדים
קבועים של המועצה. אלה אינם סתם אנשים
מהרחוב.
״כדי לנסות ולשפר את התנאים התת־אנושיים
שלהם, פיניתי מישרד של המועצה, ונתתי להם.״
כשהוא התבקש להצטלם במקום, סירב תחילה.
״זה בכל זאת לא ה־לטזן פה, זה לא מקום מכובדי
לבסוף התרצה .״למרות איך שזה נראה, זהו
היישוב היחידי בארץ כולה שיש בו לפחות מקום
מה. פה הם מתרכזים, מתלבשים ויוצאים לעבודה.
״בעיני
ההורים זה לא מצא חן. הם באו אלי
ואמרו, :ורבץ, זה קרוב מדי לבית־הספר, כדאי
שתמצא מקום אחה׳
״אני מבין את הרגישות שלהם לעניין.״ איזו
רגישות? ראש־המועצה נבוך, מתפתל קצת, ולבסוף
אומר :״תשאל אותם איזו רגישות. אלה
הטענות שלהם, לא שלי. בהתחלה חשבתי למצוא
פיתרונות אחרים, אחר־כך הם פתחו במילחמה. זה
גורם לילדים נזק חינוכי עצום. ההורים גורמים
לילדים להתייחס לערבים בצורה מסויימת. הנזק
הפדגוגי חמור. עכשיו אני לא רוצה להוציא מכאן
את הערבים בלחץ ובהיסטריה, כי יהיו לזה בעיות
חינוכיות ארוכות־סווח.״
הדובר שלו, עמיקם שפירא הוסיף :״בכל זאת
אם נמצא מקום אחר נעביר אותם.״
אך גמר ראש״המועצה את דבריו, ולמיבנה־המריבה
הגיעו שני פועלים ערביים. הם לא היו
מבוגרים בהרבה מילדי בית-הספר הפוחדים מהם
כל־כך. כשהיו בגיל הילדים, כבר עבדו קשה
לפרנסת המישפחה.
מאצר חדד, גבוה, חסון, שחובדעור, בן , 19
עובד מזה שלוש שנים במועצה, וחסן עיירה, רזה
ובהיר בן , 18 עובד שם מזה שנתיים. שניהם
עובדים בפינוי־אשפה, הם חזרו זה עתה מיום־

על הוראת קיסר רומא לנציב בארץ-
ישראל לא להכביד מדי א ת העול
(״מיכתבים״ ,העולם הז ה .)2.12.87
״לגוז את הכבשים ולא לשחוט אותם,״ היא
סיסמה לא רעה לגביית מיסיס, אבל איש־עסקים
אנגלי אחד המחיש, לפני כמה שנים, את הרעיון
הזה בצורה הרבה יותר עניינית.
כאשר נפטר האיש, הוא זכר את פקיד־השומה
שלו בצוואתו. זה נתבקש לבוא למישרדו של
המוציא־לפועל של הצוואה וכאשר התייצב שם,
הוגש לו(בהתאם לבקשתו האחרונה של הנפטר)
לימון, בצירוף ההוראה הבאה בכתב :״ועכשיו,
נסה לסחוט אותיי גיל סיקול, רמת ה שחן

קנצה. שובי הביתה!
על כלבת״זאב
אכדיה.

שנעלמה

מחוף

זבר?1נשרים
על איש״מחשבים העושה שימוש
בענייו האסטרולוגיה (״אסטרולוגיה
מינית״ ,העולם הזה .)28.10.87
נהניתי מאוד מקריאת הכתבה על חיים סבו.
ראשית, זהו חידוש ושנית, אני מכירה את סבו
מנעוריו(אם כי כיום אין בינינו קשר) והיה מאוד
מעניין לקרוא אודותיו ועל עיסוקיו.
לדעתי, המיקצוע מתאים לו ואפשר לסמוך
עליו, למרות שאני עדיין לא השתמשתי בשי־

רותיו, כי לא ידעתי עליהם.
ברכה תלם, רשפזן

הטלפון שד פרס

על שעת התקשרותו של שימעון פרס
לשר״המישפטים האמריקאי (דו״ח
ועדת־הקונגרס על פרשת איראן־
קונטרס, העולם הז ה .)2.12.87
ברו״ח ועדת־הקונגרס מסופר כי פרס צילצל
לאד מיז (שר־המישפטים האמריקאי) ב־4:40
אחר־הצהריים, ובהקשר לכך מעיר העולם הזה
״כלומר: אחרי חצות בישראל״.
ההערה הזאת איננה נכונה 4:40 .אחר־הצהריים
שעון וושינגטון הוא 11:40 בלילה לפי שעון ישראל
( 20 דקות לפני חצות).
פרס, בכל זאת, מספיק ג׳נטלמן לא לצלצל
למישהו אחרי חצות, והיו לו מספיק צרות עם

ציון צפריר, העולם הזה

״היא (אל א 1מלל 1ו ד

ראש־מועצה ורבץ ליד בית־הספר ״אוסישקץ״
״לשפר אח החנאים התוז־אמש״ם!״
עבודה שהחל בשעה 5לפנות בוקר. פניהם
הלוח. כל האירועים הנ״ל מהווים חומר לדאגה
מלוכלכות, בגדיהם מרופטים ועיניהם עייפות.
לגורל הילדים בשעות שהותם בבית״הספר, מה
״בשעה 4לפנות בוקר אנחנו יוצאים מרעוד
שבית־הספר משמש בשעות אחרי־הצהריים
מאללה לעבודה. בחוץ יש עוד חושך,״ אמר מאצר
גם כמקום־ריכוז לפעילות חברתית ותרבותית
בעיברית רהוטה .״הנסיעה לוקחת לנו שעה. אנחלילדים״.״

עובדים שישה ימים בשבוע, ומרוויחים 900
זהו מיסמד די מזעזע. אץ שום תימוכין לכך
שההצתות בבית־הספר קשורות בערבים. היו״ר. שקל.״ האם הם מרוצים מהעבודה? הם הביסו זה
בזת חייכו חיוך קטן וענו. :כן! בסרה׳
נשמע כגבאי בגטו יהודי כלשהו, החרד מפני הגוהאם
הם יודעים שההורים בבית־הספר הסמוך
יים.
פועלים כדי להוציאם מכאן למקום אחר?
״לא!״ הם היו מופתעים ,״לא יודעים על זה
שום־דבר. כשאנחנו באים בבוקר לעבודה, הילדים
עוד לא נמצאים, בכלל לא רואים אותם.״
יושנדראש המועצה המקומית, משה ורהאם
הם מכירים את בית־הספר? ״בטח ״,ענה
בץ, כועס מאוד על המאבק .״עד היום היו הפר
חסן ,״אנחנו מפנים משם את האשפה כל יום!״
עלים הערביים של המועצה מתרכזים בחוץ. בקור,
בגשם, בשמש ובחום. זה היה מחזה מביש,
מביך ונחות. זה נראה ממש כמו שוק־עבדים.
״צריך לזכור בוויכוח הזה נקודה חשובה
אשפה בכל יום

שימחה תד־אביבית
על נגע הכלבת בתל״אביב(הווטרינר
אמנון לוי ב״מה הם אומרים״ ,העולם
הזה .)25.11.87
הננו להודיעכם, בשימחה, כי מזה 25 שנה אין
בעירנו כלבים הנגועים במחלת הכלבת.
המחלקה הווטרינארית שלנו פועלת במרץ
ובהתמדה בנושא ומונעת התפתחות המחלה.
בני כהן, חבר העירייה, תל־אביב

קוראה אהרוני ובלבה קנצה
כל מי שיש לו כלב. יודע את הרגשת הצער
והאובדן כשהכלב נעלם.
מי ראה את קנצה, כלבת־זאב בלגית, בת שנה
וחודשיים, שחורה לגמרי, בעלת פרווה ארוכה,
קרחת קטנה על האף ורצועת־מתכת ומנעול? מי
ראה אותה?
אולי לקחו אותה בטעות? אולי גנבו?
עיקבותיה נעלמו מיום שלישי 24 ,בנובמבר,
אחרי ששיחקה על שפת־הים בחוף אכדיה
בהרצליה.
עכשיו היא ואני אומללות.
אם ראיתם, או אם מי שלקח אותה, קורא את
המיכתב הזה, אני מבקשת בכל לשון של בקשה
(כי נגרם לי הרבה צער וכאב־לב, ואני משקיעה
את כל זמני ומרצי בחיפושים) ,אנא, עיזרו לי!
טלפונים 494132 ,490022 :או(לווטרינארים)
— דני לוי :793535 ,קותי שרעבי:478707 ,
שיינר .252598
דפנה אהרוני, תל־אביב
תודה —

שעונים (של דויד בלאם, למשל) ,שהעולם הזה
לא צריך להוסיף לו עוד תיקתוק.
גבי מזור, תל־אביב

מיכתבים למערכת
העולם הזה שומר לעצמו את הזנו ת
לערוך מיכתבי קוראים מסיבו ת לשוניות,
מישפטיות או טכניות.
מצב הנשיאות
בשנת ה־ 40 למדינה רבים
נזכרים בנשיא המדינה
הראשון, חיים וייצמן, שבין
שאר מעלותיו הרבות היה לו
גם חוש־הומור לא״מבוטל,
כפי שסופר, ביום השנה
העשירי למותו, בגליון השלם
הזה שהופיע השבוע לפני 25
שנה״־
• יום אחד בא אל וייצמן הקשיש אחד
מראשי הציונים באמריקד״ שחלה בגרונו
ולא יכול היה לדבר ולכן כתב את מה
שרצה לומר לוייצמן על פתקים. אמד לו
וייצמן :״תראה לאיזה מצב הגענו! אני
עיוור, אישתי חירשת ואתה אילם!״

רזעו ^ י ק ^262

עמוד 5

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 5 | שבמישטרה אין די ניידות, מכוניות: אמצעים לעבודת־השדה של השוטרים, וכי אץ זה הזמן המתאים לרכישת מכונית חדשה לשר. ממישרד־המישסרה נמסר כי שר״המישטרה קיבל מכונית

שבמישטרה אין די ניידות, מכוניות: אמצעים לעבודת־השדה
של השוטרים, וכי אץ זה הזמן המתאים לרכישת
מכונית חדשה לשר.
ממישרד־המישסרה נמסר כי שר״המישטרה קיבל מכונית
שכמוה מקבלים כל שרי־הממשלה, ממאגר הרכב
הממשלתי.

את השבועון, הנקרא זראל־דוז, עורן־ זיו קופר, שהיה בעבר
כתב של השבועון ישראל שלח, המופיע אף הוא בניריורק
בשפה העברית.
קופר עזב את ישראל של 11 על רקע סיכסוכים עם שמואל
שמואלי, בעל העיתון, ומוציא את השבועץ החדש ביחד עם
ישראלי אחר בשם יוסי ביליג, יבואן וסוחר אלקטרוניקה
בניו־יורק.

משבר בוועד־למעך
החייל באמריקה

שגיא לעיריית בת־ים
האלוך במילואים יהושע שגיא, מי ששימש
כראש אמ״ן, יהיה מועמד הליכוד לראשות
העיר בת״ים. הוא זכה בהצבעה בסניך התת
בעיר, הנשלט בידי אנשי מחנה דויד לוי.

זיוה רודן, מנכ״ל הוועד״למען־החייל בלום*
אנג׳לס, התפטרה מתפקידה בגלל הוצאות
מוגזמות, לדעתה, בתצוגת־אופנה מיוחדת,
שתיערך לציון 40 שנה לישראל.

פדק־פית במערך
עם תום ספירת הקולות במיפלגת־העבודה, לבחירת מועמד־המיפלגה
לתפקיד יו״ר הסוכנות, נעיר במטה ניסים זווילי
בדק־בית, שנועד לבדוק מדוע לא זכה זווילי, למרות
ההבטחות שניתנו ולמרות שצפו את ניצחונו.

בדק־הבית הראה שמשה שחל, ועימר חלק
מאנשי חוג,,תפנית״ ,הבטיחו תמיכה בזווילי,
אך הצביעו לבטוח עבור דיניץ.
שחל נמצא בעימות עם עוד ברעם, מזכ׳׳ל המיפלגה, על
רקע בחירתו של ברעם כיו״ר מטה־הבחירות של המעוך.
ברעם היה אחד מתומכיו של זווילי.

גם אנשי ההתיישבות הוותיקה של המושבים
הבטיחו תמיכה בזווילי, אך תמכו לבסוך
בדיניץ.
בצמרת מיפלגת־העבודה כבר הוחלט שזווילי
יהיה שו״החקלאות הבא, אם וכאשר ירכיב
המערך את הממשלה אחרי הבחירות הקרובות.

מזה חודשים רבים מחזרים בליכוד אחרי קציני־צבא
בכירים, שפרשו מהשרות, ומנסים לגייס אותם לשוחתיהם,
כדי שירוצו לראשות הרשויות המקומיות.

את התצוגה מארגנת רונית ויינטרוב(לשעבר רונית רינת,
מי שהיתה מלכת־היופי של ישראל.:

הקצין הבא בתור הוא צבי בר(ברזני) ,לשעבר
מפקד מישמר־הגבול, שחרות רוצה בו
כבמועמד לראשות עיריית רמת־גן.

דודן טענה שהתצוגה תעלה סכום של 80 אלך
דולר, וכי הדבנסות הצפויות מתרומות בערב
זה לא יעלו על 100 אלך דולר.

בר ותומכיו במצודה יצטרכו לגבור, קודם לכן, על משה
מרון, הח׳׳ב הליברלי לשעבר, שגם הוא רואה עצמו מועמד
הליכוד. מרץ טוען שעיריית רמת־גן היא אחוזה ליברלית,
לפי הסכם גח״ל, וחוץ מזה הוא מזכיר לכל שברזני אינו
מתגורר בעיר.

טלוויזיה ישראלית בניריורק בערוין־הכבלים בטלוויזיה האמריקאית בניו־יורק
משודרת מדי יום מהדורת־חדשות בת
שעה בשפה העברית, שאותה עורך ומגיש
אברהם פז.

תלמידיס ילמדו
להשפיע על מורים

בכל יום ראשון משדרת התחנה חמש שעות בעברית, ובהן
סרטים ותוכניות־וידיאו מישראל.

סדנה מיוחדת, שתיערך בחנוכה בתל־־אביב,
על־ידי חברת ״ש־כ־ל אינטרנשיונאל״ ,תיוחד
לשאלות כגון: איך להשפיע על מורים, איך
להתחבב עליהם, איך לחלוב מהם מידע. לסדנה
הוזמנו גם אנשי־חינוך.

עוד משקיעים מישראל מתעניינים בפתיחת
ערוצים נוספים בשפה העברית בערוצי
הכבלים בניו־יורק.

קרע במחנה לוי
במחנהו של דויד לוי בתנועת־החרות נוצר
קרע, ערב בחירת מועמדי־חרות לתפקידים
בסוכנות.
ח״כ מיכה רייסר ומיכאל קליינר, מראשי המחנה, תמכו
במועמדותו של הר־ר אלי תבץ לתקופת־כהונה נוספת
בתפקידו כאחד מראשי־המחלקות בסוכנות. לוי התנגד.
לבסוף הוצגה מועמדותו של תבץ, אך הוא לא נבחר
כמועמד. השלושה שנבחרו היו אנשי מחנה שמיר־ארגס.

השופט שטרוזמן
יצא לחופשה
שופט בית־המישפט המחוזי, אורי שטרוזמן,
יצא ביוזמתו לחופשה פיתאומית בת יומיים.
יציאתו של השופט לחופשה באה אחרי פירסום הביקורת
שמתחה חנה אבנור, נשיאת בית־המישפט המחוזי בתל־אביב,
על החלטתו לערוך חיקוו״דין בבלגיה לעד־ההגנה,
בקשר למישפט סמים שנעיד בארץ. ביקורתה של אבנור
הועברה במיכתב לשופט מאיר שמגר, נשיא בית״המישפט
העליון.

שטרוזמן נימק את חופשתו הפיתאומית
בסיבות אישיות.

נאסרה פייסה על
תיירת ממלאוו׳
כניסתה לארץ של תיירת ממלאווי, בשם אנייס
מואנה, נאסרה בשבוע שעבר במסוך־הגבול
ברפיח.
התיירת הגיעה באוטובוס מקאהיר. היא נשאה דרכון
בתוקף, והסבירה לשוטרים במעבר״הגבול, כי אחרי בירור
שערכה בשגרירות ישראל בקאהיר, נאמר לה כי אינה
זקוקה לאשרת־כניסה לישראל.
היא גם הציגה לפני השוטרים סכום של אלף וחמישים
דולר שהיו ברשותה, ואמרה שברצונה לערוך טיול בן שבוע
במקומות הקדושים לנצרות בישראל.

השוטרים במסוך רפיח נהגו בתיירת בגסות
ושלחו אותה בחזרה לקאהיד.

זעם פמישטרה
בגלל מפונית
במישטרה יש בימים האחרונים זעם רב, בגלל
מכונית חדשה מסוג ״וולוו״ ,שקיבל שר־המישטרה
חיים בר־לב. המכונית החדשה
מצויידת במכשיר־טלפץ, נוסך על מכשיר־הקשר
המישטרתי המותקן בה.
בכירים במישטרה מחו על הרכישה החדשה, וטענו

עוד

מישפחה יהודית מאיראן, המתגוררת בארצות-
הברית, תובעת באמצעות מדינת-י שראל כ־ 50 מיליון
דולר, כפיצוי על עסקיה ורכושה שאיבדה, לפי שעצות
המישפחה, באיראן עם נפילתו של השאה ועלייתו של
האיית״אללה חומייני.
התביעה הוגשה בתל״אביב בדיסקר טיו ת הגדולה
ביותר ומטפלים בה -בצינורות המישפטיים והממ שלתיים
-עורכי־דין מהחשובים בישראל.
הסיפור ...מתבסס על העובדה שמדיצת״ישראל
הקפיאה כחצי מיליארד דולר אחרי נפילת השאה,
כספים שנתקבלו מאיראן על-חשבון פרוייקט ביט חוני
משותף, שתוכנן בין שתי המדינות. עליית
חומייני שמה קץ לתוכנית, כמובן, אך האיראנים לא
שכחו ופנו לישראל בצינורות שונים כדי לקבל בחזרה
את הכסף. מדינת־׳ישראל סירבה לעשות זאת,
בטענה שהכספים שייכים לקופת-המדינה, ומכסים
את ההשקעות והתשלומים שהיו כרוכים באותן
עסקו ת עם איראן.
על האוצר הזה, של כחצי מיליארד דולר קפצה
המישפחה היהודית האיראנית. היא רוצה רק כ״50
מיליון דולר. המישפחה עשתה חישוב שהפסדיה,
כתוצאה מעליית חומייני, מ ס תכ מי ם ביותר ממאה
מיליון דולר.
המישפחה האיראנית טוענת שבין כה וכה חצי
מיליארד הדולר הנמצאים בידי ישראל הם כספי-
איראן. ומדוע לא לפצות אותם מהכספים הללון

בדיקות לגילוי פוגשת
בחנויות רשת ״השקם״ התחילו להפעיל מן
השבוע שעבר מכשירים מיוחדים לגילוי
מתכות.
עובדי-הביטוזון בודקים באופן יסודי את כל הנכנסים
לחנויות שקם, בעזרת המכשירים החדשים.

דו פ ר־ שדל לגיטוסיה
בצמרת מישרד־החינוך התעוררה דתנגדות
בעיקבות איזכור שמו של תת־אלוך אפרים
לפיד, דובר־צה״ל, כמועמד לתפקיד מנהל
גימנסיה ״הרצליה״ בתל־אביב.
לפיד עומד לפני סיום תפקידו כדובר־צודל.

וויתון יורדים מתחרה
בניו־־יורק יצא לאור שבועון חדש בעברית,
המיועד ליורדים ישראליים.

א ־ ראנ ״ ת

לכן מתנהל הליך מישפסי -כשעורכי״דין באים
ויוצאים לא רק בלשכות בתי-המשפט, אלא גם אצל
בעלי״השפעה פוליטית -בעיקר ראשי המיפלגה
הליברלית, שיש להם השפעה באוצר.
ההתפתחות האחרונה בפרשה: עורכי״הדין מוכנים
להגיע לפשרה ״על כמה מיליונים.״
הנוגעים בדבר החליטו לטפל בכל הפרשה בסו דיות
וכך הבטיחו, בין השאר, שהישראלי המצוי לא
יידע דבר על המשחקים בקופתו.
סיפור זה פורסם בהבלטה בשבועון־היורדים
״ישראל שלנו״ ,היוצא לאור בניו-יורק.
מישפחת לוי, שהגישה א ת התביעה, קיבלה בזמנו
עמלה בגובה של ־ 77 על מכירות נפט מאיראן לישראל.
את המישפחה מייצג בארץ עורך־הדין אמנון גולדנ ברג,
ו את המדינה מייצגת נעמי שטרן, פרקליטת
מחוז תל־אביב לעניינים אזרחיים.
גולדנברג הגיש לשופט, הדן בתיק, בקשה להוצאת
צו־איסור-פירסום על הפרשה. הבקשה טרם נדונה,
אך בינתיים החליטו הצדדים ביניהם לשמור על הפר שה
בסוד.
בינתיים מתנהלים מגעים להשגת פשרה בתיק.
במגעים מעורב גם שר־האוצר, משה ניסים, ושרים
אחרים.
ב״ 1984 הגישה מישפחת לוי תביעה בלוס-אנג לס
על סכום של 150 מיליון דולר, אך התביעה לא נדונה
בארצות״הברית והוקפאה, מכיוון שנטען כי הכסף
האיראני מצוי בידי ישראל.

מ״מוו׳ — פ על
ניסיון פיטחוו׳ עשיר
התיאור של קצין־הביטחון זכריה מיימוני, קורבן הרצח
בסופרמרקט הירושלמי, כגימלאי שתפקידו הצטמצם
בבדיקת תיקים בכניסה(העולם הזה )2.12.87 אינו נכון,
וגרם צער למישפחה.

מיימוני שירת בפלמ״ח, הגיע בצבא לדרגת
סרן, ושירת שנים ארוכות במילואים. בין
תפקידיו גם הדריך אנשים בשימוש בנשק.
בסופרמרקט היה אחראי על כל ענייני־הביטחון
בסניך המרכזי.

פיתויים ללקוחות
התחרות בין חברות״התיקשורת המספקות מכשירי־ביפרים
למינויים, נכנסה לשלב חדש.

חברת ״איתורית״ מציעה ללקוחותיה מתנות
יקרות, אם יביאו לחברה לקוחות חדשים
נוספים.
ענ ת

ס רגנ ס טי

עמוד 6

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 6 | בגזרעגז סול החשיבות מה קודם דמה: מיפגש בין מנהיגי העולם או פיגוע בעזה? קונגרס ציוני או הריגת נערה ערביה? עיתוני ישראל מהווים בבואה נאמנה לתודעת האזרח הישראלי.

בגזרעגז סול
החשיבות

מה קודם דמה:
מיפגש בין מנהיגי
העולם או פיגוע
בעזה? קונגרס ציוני
או הריגת נערה
ערביה?

עיתוני ישראל מהווים בבואה נאמנה
לתודעת האזרח הישראלי. השבוע
התבטא הדבר היטב בסדר הידיעות בע־מוריהם
הראשונים.
ביום השני בשבוע היה על עורכי
העיתונים לקבוע את סולם־החשיבות
של כמה מאורעות: מיכאל גורבאצ׳וב

זה כשני בחשיבותו, אחרי הפיגוע הקט־ 2
לני בעזה. יתכן שישראל היתה הארץ £
היחידה בעולם כולו שבה לא כיכב
מאורע זה במקום הראשי.
רק במקום השלישי הופיע המאורע
היהודי הגדול, הקונגרס הציוני. נראה
שקיים בישראל קונסנזוס רחב הקובע
שאין להסתדרות הציונית חשיבות
רבה. הדיווח כולו הצטמצם בתיאור
הקנוניות השונות שהובילו, בסופו של
דבר, לבחירתו של שימחה דיניץ, עסקן
מיפלגתי אפור, כיו״ר ההסתדרות הציונית
נראה הנדון ולהלן).
מתוך הכרת־חובה הוסיפו רוב העיתונים
לדיווח גם תצלומים של ההפגנה
האנטי־סובייטית הגדולה, שנערכה
על־ידי המימסד היהודי בארצות־הברית
לקראת בואו של המנהיג
הסובייטי. חבל שגורבאצ׳וב עצמו לא
יכול היה לחזות בהפגנה זו. היא היתה
מזכירה לו הפגנות קומוניסטיות
שיגרתיות הנערכות בברית־המועצות,
מטעם השילטונות.
רק במקום הרביעי הופיעה הידיעה

מנוצח פת (עם אליהו בן־אלישח
יציאה
על המתנחל היהודי, שהרג נערה ערביה
בת 17 אחרי שרדף אחריה. המיש־טרה,
שעלתה על עיקבות המתנחל
אחרי שבדקה בקפדנות הראויה־לציון
עשרות רבות של כלי־נשק של מתנחלים
בחבל־עזה, הציעה להעמידו לדין
בעוון הריגה. תוך כדי כך יצאה המיש־טרה
מגדרה כדי להפחית פומבית
מחומרת המעשה. בעוד שהמישטרה
דיברה על אפשרות של הגנה עצמית,
קבע השופט, בהאריכו את פקודת־המעצר,
שרדיפה אחרי נערה בלתי־חמושה
על־ידי אדם מזויין אינה הגנה
עצמית.
שלושת שותפיו של המתנחל, גם הם
מתנחלים, שלא הודיעו על המעשה ושעזרו
להסתירו, שוחררו בערבות.

מועמד־לשעבר לוינסקי
,אף אחד מהנוכחים כאן לא ש״ך בכלל לעניין ויצא
לפגישתו ה״היסטורית״ עסירונלד
רגן. בירושלים התכנס הקונגרס הציוני.
אזרח ישראלי נדקר למוות במרכז עזה.
הוארך מעצרו של מתנחל בחבל־קט־ף,
שרדף אחרי נערה ערביה והרג אותה.
מה חשוב יותר? מה חשוב פחות?
פיגוע, מיפגש, קונגרס. הקת. -
סגזוס הכללי של עורכי העיתונים היומיים
קבע שהמאורע החשוב ביותר הוא
הריגת האזרח הישראלי ברחוב המרכזי
בעזה. האיש, תושב בת״ים, שנהג להביא
לעזה סחורה ביום קבוע ובשעה
קבועה, נפל קורבן למתנקש שנעץ את
סכינו בצווארו. הוא נפטר בבית־חולים
בעזה — .קורבן נוסף לשרשרת האלימות,
ההופכת את רצועת־עזה לשדה־הקרב
המרכזי במילחמת ישראל־פלס־טין.
במקום
השני הופיע המיפגש בין
ראשי שתי המעצמות העולמיות —
מיפגש העשוי לחולל שינוי משמעותי
במצב העולם. ההסכם על חיסול הטילים
לטווח בינוני — כ־* 5מכלל
מאגר־הטילים בעולם — יכול לסלול
את הדרך לחיסולם של טילים אחרים
בעתיד. הבנה בין גורבאצ׳וב ולגן יכולה
להביא להסדר באיזורים שונים
בעולם, וגם במרחב הישראלי־ערבי.
בתודעה הישראלית נתפס מאורע

העובדה שהחשוד־בהריגה הוא מורה
— תיכון בעיירת־פיתוח, עלולה לעורר
מחשבה נוגה על טיב החינוך הניתן
במקומות אלה.

מנצח דיניץ
.נרנש ונפעם מנורל המעמד״...
מיפרגות המיקצוע 1י
שימשן פרס התגלה
שזב כמינהדן מיפלגתי
מיומן: הזאב שבע
והכבש נשאר שלם
הקרב על תפקיד יו״ר הסוכנות הבליט
מחדש את ההבדלים בין הסיגנונות
והכישרונות של המיפלגות השונות.
המיפלגה הליברלית ערכה ־ הצגה
נוספת של המחזה השיגרתי שלה.
הסיעות התנפלו זו על זו, היה צורך
בהתערבות בית־המישפט כדי להגיע
בכלל לישיבה. הכל השמיצו את הכל.
לבסוף נבחר השר גידעוך־פת כמועמד
לתפקיד, ונחל תבוסה מוחצת בקונגרס.

תנועת־החרות פשוט התחמקה מן ההתמודדות.
משה ארנס שיחק עם הרעיון,
בחן את הסיכויים והחליט לוותר.
לא היה כדאי לו לסכן את יוקרתו
במישחק מכור. ואילו בנימיו נתניהו,
הממתין להזדמנות לזנק לשמי הפוליטיקה
הישראלית, החליט שאין זו ההזדמנות
המתאימה. חרות החליטה באופן
אבירי להניח לליברלים להתבזות
לבדם.
ואילו מיפלגת־העבודה ניהלה את
ענייניה בזריזות ובמיקצועיות. היא
ערכה התמודדות בין ניסים זווילי
ושימחה דיניץ, בחרה כשימחה דיניץ
והביאה לבחירתו בקונגרס, על־סמך
הסכמים קואליציוניים שנתפרו היטב
מראש.
רווח כפול ומכופל. הרווח של
מיפלגת־העבורה מן ההתמודדות די־ניץ־זווילי
היה רב, בכמה מישורים:
• ההתמודדות עצמה הציגה ברבים
תמונה של תהליך דמוקרטי במיטבו.
המתמודדים הופיעו לפני הציבור, גוף
מיפלגתי גדול מאוד (מרכז המיפלגה)
הכריע בהצבעה חשאית הוגנת. הפרש־הקולות
בין המועמדים היה קטן.
• בסוף התהליך נבחר האיש שה־מיפלגה
היתה מעוניינת בו. דיניץ,
איש־מיפלגה מובהק, עסקן, פקיד,
אשכנזי, דובר־אידיש, שגריר־לשעגר
בוושינגטון, היה האדם הנכון כרי
להתקבל על דעת הרוב במימסד
הציוני. לעומת זאת לא היה בטוח כלל
שזווילי יכול היה להיבחר על־ידי
הקונגרס.
• כיבוש עמדת היו״ר הבטיח .
למיפלגת־העבודה עמדת־בכורה בגוף
שהוא בור של שומן, והיכול להעניק
לבעליו יתרונות ןכל הסוגים —
כספים, ג׳ובים, כיבודים, שליחויות.
• מיפלגת־העבודה נכנסת לשנת־הבחירות
כשניצחון יוקרתי זה בידיה.
הדבר יכול להוות ראשיתה של תנופה,
שתוביל אותה עד לבחירות לכנסת. זה
טוב למוראל.
• עלייתו המטאורית של ניסים
זווילי, שהיה אך אתמול כמעט אלמוני,
שיפרה את מעמדה של מיפלגת־העבו־דה
בחזית הרגישה ביותר שלה: היהדות
המיזרחית. זווילי, יליד־תוניסיה, בן־
מושב, בעל חזות צעירה ורעננה, הוא
(המשך בעמוד )9
העולם הזה 2623

עמוד 7

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 7 | בשוביל מה קיימת ההסתדרות האוטי־עיוו־ת העולמית? פגר ח ך* תנועה הציונית חיה וקיימת. 1 1עובדה: יש ״התמודדות״ ,יש השמצות הדדיות, יש מאבקים בתוך המים־ לנות ובין

בשוביל מה קיימת ההסתדרות האוטי־עיוו־ת העולמית?

פגר ח
ך* תנועה הציונית חיה וקיימת.
1 1עובדה: יש ״התמודדות״ ,יש השמצות
הדדיות, יש מאבקים בתוך המים־
לנות ובין המיפלגות.

מה אמר מוטה גור לשימעון פרס? מה אכל
ניסים זווילי כארוחת־בוקר, לפני שיצא לישיבה
הגורלית? מה חושב יצחק מודעי על גירעון פת?
מי המציא את שימחה ריניץ? איך נקנו הקולות
המכריעים?
וכן הלאה וכן הלאה, מאות כותרות בנליות,
עשרות סערות בכוסות־תה, טורים על גבי טורים
של רכילות, הקרוייה במקומותינו ״פרשנות
מדינית״.
מובן שלא היה לאיש פנאי להתעמק בשאלות
משעממות, מופשטות, עקרוניות. למשל:

לשים מה קיימת ההסתדרות הציונית?
למי,
לכל הרוחות, היא דרושה בכלל?

לצד המדינה האמיתית נשארה ״המדינה בדרך״
,דרך שאין לה סוף.

חל בה רק שינוי קטן :״ההסתדרות
הציונית״ היתה להסתדרות האנטי־צ־יונית.
כל קיומו של גוף זה מבוסס על
חיוב הגלות ושלילת הציונות.
אילו קמו פיתאום יהודי כל העולם ועלו לא־רץ־ישראל,
היתה זאת שואה להסתדרות הציונית.
יש לגוף זה אינטרס קיומי במניעת תופעה

כלומר: להסתדרות הציונית יש אינטרס
חיוני בהמשך קיומן של ״התפוצות״.
והיא
אכן משקיעה מאמצים גדולים כדי ש־ה״גלות״
לא תיפסק, חלילה. היא עוסקת ב״חינוך
יהודי״ — בעולם. היא דואגת להמשך קיומן של
הקהילות היהודיות. היא לוקחת מהיהודים כופר-
כסף ודמי־לא־יחרץ, כדי שיוכלו להמשיך ולשבת

האם זה גוף חי או פגר מצחין, המוטל
על דרכנו?

ובלה בקיצבת־יוצאי־צבא. מי שירצה
יוכל להמציא שיטות נוספות.
או: ההסתדרות הציונית דרושה כדי לרתום
את יהודי העולם לצורכי מדינת־ישראל.

לא דובים ולא יער. בכל ארץ יושב
שגריר ישראלי, והוא הנציב העליון למושבה
היהודית המקומית.
על פיו יישק דבר. הוא הקובע מי ייצג את
היהודים, מי יעמוד בראש הקהילות, מה יעשו
ומה לא יעשו. מנהיגי ההסתדרות הציונית במקום
אינם אלא שליחים זוטרים של השגרירות ומלח־כי־פינכתה.
כשגריר בוושינגטון שלט שימחה די־ניץ
ביהודי ארצות־הברית בצורה ששום יוי״ר ציוני
לא יוכל אף לחלום עליה.
האמת הפשוטה היא שההסתדרות הציונית
העולמית והסוכנות יהודית מיותרות לחלוטין,
מכל הבחינות. אין בידיהן אף משימה אחת
שמוסדות המדינה לא יכלו למלא אותה בצורה
יעילה יותר.

הדין מאחת.
ף* תפקיד האחד של הסוכנות היהודית, של!
1גביו אין לה תחליף, הוא התפקיד שהשתיקה.
יפה לו.

^ ויד בן־גוריון כפר כצורך קיום ההסתדרות
1הציונית. הוא רצה לפרק אותה.
בן־גוריון לא היה כנעני(אף שהיו לו סטיות
כנעניות, פה ושם) .ציוני גדול היה.

אבל הוא האמין בי אין בל קשר בין
הרעיון הציוני ובין התנועה הציונית.
יתכן מאוד שיש סתירה ביניהם.

לכן התבקשה כל מיפלגה להקים עשרות
״מיפעלים קונסטרוקטיביים״ — מיפעלי־חינוך1,
מידרשות, גופים סוציאליים והתיישבותיים.

אלה קיבלו את הכפף למען פעולתם
הברוכה, כביכול, והעבירו אותו לקו־פת־המיפלגות,
למען מסע־הבחירות הבא.
הכל
פעל בסודיות גמורה. כשהייתי חבר-
כנסת השקעתי חודשים של עבודה כדי לקבל את
הפרטים על חלוקת־הכספים. קל יותר היה לעקור
את שיניו של יו״ר הסוכנות היהודית, זו אחרי זו.

^ א ם כל העסקנים היהודיים בחו״ל הם מטומ־
1 1טמים? האם לא הבינו מה קורה?

בוודאי שהבינו. הבינו ושתקו. וממשיכים
לשתוק .
יש לכך שתי סיבות טובות מאוד.
ראשית, שום עסקן יהודי לא יישאר בתפקידו
אף חודש אחד אם יריב עם השגרירות הישראלית.
הוא יוגדר כעוכר־ישראל, כשונא־עצמו,
כאנטי־שמי יהודי. הוא יודח. ואז לא יוכל עוד
לנסוע לוושינגטון ולהיפגש שם עם שרים,
להקזתתף בארוחת־הערב החגיגית בבית הלבן,
ובכלל להיות איש מכובד וחשוב.
שנית, השיטה פועלת גם לטובת הקהילות
עצמן. המגבית הציונית היא חלק מן המגבית
היהודית הכללית. מי שרוצה להקים בית־חולים,
סיפריה או בית־יתומים בקהילה שלו נזקק לכסף
מן המגבית הכוללת. והיהודים, המוכנים בלב
חפץ לתרום סכומי־עתק עבור ישראל הקטנה
והאמיצה, העומדת על נפשה מול מאה מיליון
רוצחים ערביים, יהיו פחות נדיבים אם יידרשו
לתרום לצורכי קהילתם שלהם.

כך פועלת השיטה לטובת הכל. ואם
פה ושם נמצא תימהוני יוצא־דופן הכד
ריב את קולו ומוחה, קל מאוד להשתיק
אותו.

בעיניו, היתה התנועה הציונית שלפני 1948
פיגום להקמת בניין. עכשיו, משקמה מדינת־יש־ראל,
אין עוד צורך בפיגומים. אדרבה, הם מפריעים.
מדינת־ישראל
מוגדרת רשמית כמדינה ציונית.
הרעיון הציוני הורגש במגילת־העצמאות
שלה, וגם מצא את ביטויו בפועל בחוקי־המדינה
— החל בחוק־השבות וכלה בחוק הקובע כי
מדינת־ישראל היא ״מדינת העם היהודי״.

ך* הסתדרות הציונית העולמית אינה מביו
1אה אף עולה אחד לארץ. להיפר, היא מקדמת
את הירידה מהארץ, מפני שהיא מצדיקה את
קיום הקהילות היהודיות ומעניקה פרנסה להרבה
מאוד יורדים.

היא קיבלה על עצמה את כל התפקידים שהיו
בידי התנועה הציונית.

האידיאולוגיה •טלה היא שיקרית מתחילתה
ועד״סופה. אין מליצה ציונית
אחת שלא הפכה בזב. והבל יודעים
זאת.

משמע: מדינת־ישראל עצמה היא
ההסתדרות הציונית.
אם כן, מדוע לא פורקה זו? מדוע לא
נערכה לה הלווייה ממלכתית ב־14
במאי?1948
^ ת התשובה על כך אפשר למצוא בספריו
\ 1של הפרופסור נורתקוט פארקינסון, ממציא
״חוק פארקינסון״ הידוע.

שום גוף ביורוקראטי אינו מוותר מרצון
על קיומו.
בניגוד לכל מיני בעלי־חיים בטבע, גופים׳ביו־רוקראטיים
אינם מתאבדים. כשההאביטאט הטבעי
שלהם נהרס, הם עוברים פשוט להאביטאט
אחר. אם כל תפקידיהם נלקחו מהם, הם מחפשים
לעצמם זכות־קיום אחרת.
התנועה הציונית היתה — יחד עם מוסדות
היישוב העברי בארץ — ״המדינה בדרך״.

״המדינה בדרף׳ הפכה מיותרת לגמרי
ברגע שהגיעה למחוז־חפצה, וקמה
המדינה האמיתית.

אבל דויד בן־גוריון לא אמר ב־ 14 במאי באולם
המוסיאון בתל־אביב לפיכך נתכנסנו, אנו חברי
מועצת־העם, נציגי היישוב העברי והתנועה
הציונית. ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ־ישר־אל
ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית, ועל
יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות, אנו מכריזים
בזאת על פירוק ההסתדרות הציונית ועל
הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל, היא מדינת־ישראל״.

מדוע

ך* הסתדרות הציונית נשארה קיימת. אלו
1פי פקידיה נשארו על כנם, ופרו ורבו מאז.
המוסדות נשארו. הג׳ובים. ההנהלות. הקונגרסים.
השליחים. הסוכנות.

ב״גלות״ במצפון שקט( .כדברי הבדיחה הנושנה:
״ציוני הוא יהודי הלוקח כסף מיהודי שני כדי
להביא יהודי שלישי לארץ־ישראל)״.

אלמלא היתה קיימת הגולה־ הדומיה,
לאן היו מטיילים העסקנים הציוניים?
אצל מי היו מתארחים? למי היו מטיפים,
בין ארוחת־שחיתות אחת לשניה?
ממי היו לוקחים בסף — לעצמם, לידידיהם
ולמיפלגותיהם?
ך • חלל מנסרים מאה ואחד תירוצים, הבאים
^ להצדיק את המשך קיומן של ההסתדרות
הציונית ו/או הסוכנות היהודית.

(נדמה כי תירוצים ואמתלות אלה הם
התוצרת העיקרית של מיפעל זה).
למשל: הסוכנות היהודית דרושה כדי לאסוף
כספים עבור המדינה. בגלל קיומה של הסוכנות,
המוגדרת כגוף פילנטרופי, יכולים התורמים לנכות
את תרומותיהם ממס־ההכנסה האמריקאי.
(ואם רושמים תרומה פיקטיבית, בסכום כפול או
מכופל, הרי כל התרומה יורדת מחשבון־המס,
ומשלם־המיסים הגוי מכסה את החשבון).

זה נבון. אבל בניו-יורק לבדה אפשר
למצוא עורכי-דין יהודיים מפולפלים שימציאו
שיטה שתשיג את אותן התוצאות,
מבלי שיהיה צורך לפרנס במה
אלפי ביורוקראטים ציוניים.
אמתלה אחרת: באמצעות הסוכנות אפשר להעביר
כסף לאזרחי־ישראל היהודיים, מבלי שיהיה
צורך לתת חלק ממנו לאזרחים־הערביים.

גם זו שטות. מדינת־ישראל המציאה
עשרות שיטות יעילות כדי לדפוק את
אזרחיה הערביים, החל בחוהי-החירוב

זהו תפקיד סמוי. אין מדברים עליו. לא יתווכחו
עליו בקונגרס.

הסוכנות היהודית היא מנגנץ אדיר
כדי להעביר את כפפו של עם־ישראל
לכיסיהן של המיפלגות הישראליות ה־
״ציוניות״.
זוהי הפונקציה האמיתית שלה. משום־כך לא
פירק אותה דויד בן־גוריון, למרות כל מישא־לותיו
החסודות. כי בן־גוריון לא היה רק ציוני
גדול. הוא היה איש־מיפלגה גדול עוד יותר.
והמיפלגה היתה זקוקה לכסף יהודי כרי לקנות
קולות בארץ.

ההסתדרות הציונית היא מכונת־גזל
אדירה. היא לוקחת את כספם של היהודים
בעולם, ומכניסה אותם למנגנון •
של חלוקה. בסופו של תהליך מסובך
מאוד מגיעים הכספים האלה לקופות ה־מיפלגות.
כאשר
הוקם המנגנון, הוא פעל כך: המיפלגות
היו ״מוותרות״ על זכותן לערוך מגביות פרטיות.
תמורת ״ויתור״ זה קיבלו מדי שנה סכום־ענק
קצוב. הרבה מאוד זמן לפני שקמה בארץ ממש־לת־האחדות־הלאומית,
כאשר בן־גוריון עדיין שנא
את מנחם בגין ודגל בעיקרון־הברזל ״בלי
חרות ובלי מק״י״ ,קיבלה תנועת־החרות את המגיע
לה מקופת״השחיתות של הסוכנות, כמו ה־מיפלגות
הדתיות, ה״סוציאליסטיות״ וה״ליברל־יות״.

לא הפריע, כמובן, לשום מיפלגה לערוך גם
מגביות פרטיות, אבל זה נעשה בשקט, באופן
דיסקרטי.

הכסף לא זרם במישרין לקופת-ה-
מיפלגה. חלילה: זה יכול היה לגרום לסקנדל.
איזשהו תורם יהודי יכול היה להתרגז.

ארג

כאשר אלפי עסקנים, פקידים, שליחים ומל־חכי־פינכה
יודעים שכל קיומם מבוסס על שקר,
מוכרח הדבר להביא לשחיתות. באשר כל אלה
עוסקים כזרם של כסף שנגבה בטענות־שווא והמיועד
למטרות סמויות, טבעי שרבים מהם משתמשים
בכסף גם לצורכיהם הפרטיים והמיפלגתיים.
וכך קם בתנועה ומסביבה צבא גדול ומושחת
של נהנתנים, שהיה מתאים לרפובליקת־בננות.
מטיילים על חשבון הציונות, מבלים במלונות־פאר,
מקיימים דירות שניות ושלישיות, מכוניות
ופילגשים, נשארים בחו״ל ״בשליחות״ ,מבססים
שם פרנסות ואף מכשירים את הקרקע לירידה
אישית.

הבל למען הציונות.

לשיא מגיעים הדברים בקומדיה האבסורדית
הקרוייה ״הקונגרס הציוני״ ,כאשר מתאספים
עסקנים מכל העולם ,״מנהיגי העם היהודי״ שאיש
לא בחר בהם, ציונים מיקצועיים, רודפי־בצע
ורודפי־כיבודים, מקשקשים, מברברים וקובעים
מי יחלק את הכסף עד לקונגרס הבא.

ך* יו שצחקו השבוע מן העסקנים, שהרעידו
1 1שמיים וארץ כדי לזכות בתואר הנכסף של
יו״ר ההסתדרות הציונית.

איזה תואר? איזו הסתדרות? הרי
מדובר בפגר:
זה נכון. זהו פגר. אולם כשם שהדבורים באו
והתנחלו בפגר האריה שנהרג בידי שימשון הגיבור,
כן התנחלו הדבורים בפגר של התנועה
הציונית. אולם אין אלה דבורים פועלות, המייצרות
את הדבש, אלא רימות, הזוללות אותו.
לכל מיפלגה כדאי להשתלט על המישרות
החשובות בגוף זה, כדיי לנצלו עד כמה שאפשר
לצרכיה.

אם תרצו — ;יאם לא — אין זו אגדה.

* 11111־׳

עמוד 8

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 8 | 36888 1*11 צעירה שחזרה בתשובה נאנסה בישיבה כתוצאה מכר ניסתה להתאבד 1ואושטה היא מגלה את הזוועות של ישיבת,.שובו בנינו אותו, ועוררו אותו למעשה. העניין נסגר בתוככי

36888

1*11

צעירה שחזרה בתשובה נאנסה בישיבה
כתוצאה מכר ניסתה להתאבד 1ואושטה
היא מגלה את הזוועות של ישיבת,.שובו בנינו

אותו, ועוררו אותו למעשה. העניין נסגר
בתוככי הישיבה. לדיברי כתב־הת־ביעה,
לא הצליחה אחת מהצעירות
שנאנסו להתמודד עם המצב, ומאחר
שלא קיבלה טיפול פסיכולוגי, הורע
מצבה ובמאי 1987 היא התאבדה
בקפיצה מחומות העיר העתיקה.
כדי לעזור לנשים להיטהר מחטאים
היה הרב מטיל עליהן צומות ארוכים,
ואיסורים לאכול מאכלים מסוימים,
ועל איריס פסק שתיקה, וחייב אותה
לשבת בבית במשך שנה. לאחר הולדת
בנה הראשון, לפני שנתיים וחצי, הורע
מצבה של איריס, היא סבלה מתת־תזונה
וחרדות. חודשים אחרים לאחר
הלידה הראשונה נכנסה איריס שוב
להריון וילדה בח
למרות שה.יירה היתה קשה במיוחד,
נאסר עליה ללדת בבית״חולים, והיא
ילדה את בתה בבית. הלידה השניה
גרמה לאיריס משבר נפשי ודיכאון
קשה. התינוקות לא קיבלו חיסונים ולא
ביקרו אצל רופאים. כאשר לקחה אותם
סבתם בהסתר לרופא־ילדים, הזדעזע
הרופא ממצבם הגופני הירוד, ומכך
שילדים במאה־העשרים אינם מקבלים
חיסונים ממחלות.

.ביעגרמז
וחי בעוני עם מישפחתו הגדלה.
בשנת 1798 עלה רבי נחמן לארץ
ובילה את רוב זמנו בחברת חכמי־הקבלה
בטבריה וצפת. ידידי המישפחה
הכריחו אותו לחזור למישפחתו, והוא
חזר לאוקראינה. שלוש שנים סבל
משחפת, אך בז לרופאים ולרפואה. הוא
נפטר בשנת 1811 בעיר אומאן ברוסיה,
ועד היום נוסעים חסידיו לעלות
על קברו בעיר זו.
בכתב־התביעה מציין עורו־הדץ
אמיר כי חסידי ברסלב ידועים באמונתם
הקיצונית, וכי רבה של ישיבת
שזס־בנים עומד מעל כל הירארכיה

ישיבת ״שובו בניס״ ברובע המוסלמי
חרם מלל הדרישה להחזרת הלוואה
**ד לפני שבע שנים היתה איריס
^/ושם בדוי, השם האמיתי אינו
מפורסם בגלל היותה פסולת־דין) נערה
תל־אביבית רגילה. היא גדלה בבית
חילוני ביחד עם אחים ואחיות נוספים,
למדה בבית־ספר תיכון וכתבה שירה.
יום אחד חזרה בתשובה, הגיעה
לישיבת שובו בדם, ונישאה שם לחוזר
בתשובה. אחרי נישואיה נאנסה איריס
על-ידי מקורב לישיבה, אך נאסר עליה
לפנות למישטרה, או לספר על כך
להוריה ולמישפחתה.
מצבה הנפשי התערער, והרב קבע
כי נכנס בה הדיבוק. איריס ניסתה
להתאבד בביתו של רב־הישיבה
אליעזר ברלנט, אחרי שמנעו ממנה
לעקור את עינייה במיספריים. אחיה
הציל אותה, ואישפז אותה ^בית־חולים
לחולי־נפש. כיום היא מוחרמת על־ידי
הישיבה, בעלה התגרש ממנה, והיא
מנסה להתאושש מכל מה שעבר עליה
ולקבל את ילדיה לרשותה.
כאשר קוראים את כתב־התביעה,
שהגיש עורך־הדין הצעיר יצחק אמיר,
מסכימים בכל לב לכתוב בסעיף :56
״יתכן וכתב־תביעה זה נשמע דימיוני
ולקוח מעולם־הדימיון״.
מסעה של איריס לגיהינום התחיל
כאשר הוזמנה יחד עם בני כיתתה למי־ספר
הרצאות בנושאי יהדות. איריס,
שהיתה רגישה ובעלת נשמה פיוטית,
הוקסמה מהדת היהודית. היא התחילה
לשמור על כשרות ולהאריך את
שמלותיה. כאשר עמדה לעלות לכתב
י׳׳ב, ביקשה לעבור לבית־ספר תיכון
דתי, ושם סיימה את בחינות הבגרות.
במקום להתגייס לצה״ל, כמו חברותיה,
פנתה איריס למרכז־לחוזרים־בת־שובה
בירושלים, ומשם הגיעה לישיבת
שובו־בנים. תוך זמן קצר מצאה לה
שדכנית־הישיבה בעל מוצלח מאוד. ערן
הוכברג, חוזר בתשובה גם הוא, היה
שידוך מעולה. צעיר, מוכשר ואינטליגנטי,
מי שהיה אלוף־הארץ לשח־מט
לנוער, ובן למישפחת ביל״ויים נודעת
מראשון־לציון. בעלה של איריס הפך
במהרה ליד־ימינו של רב־הישיבה. כי־וריו
השיכליים וכישרונו לצפות כמה

מהלכים מראש הפכו אותו לנכס פיננסי
ממדרגה ראשונה לישיבה.

^ מתבודד
בשדות
^ שיבת ״׳טובו־בנים״ ברובע המוסלמי
בעיר העתיקה בירושלים,
שייכת לפלג החסידי של רבי נחמן
מברסלב. רבי נחמן בן שימחה מהעיירה
ברסלב באוקראינה, נולד ב־ . 1772 הוא
היה מצאצאי הבע״שט, ונודע כמיסטיקן
וסגפן. ימים ארוכים נהג להתבודד
ביערות ובשדות. בגיל 13 נשא אשה

והוראותיו נמסרות כרצון השם. ער
היום דוגלים חסידי ברסלב בסגפנות
ובזים לרפואה ולרופאים.
לישיבה זו נקלעה איריס, נערה רגישה
וחסרת־ביטחון, שלא ידעה בדיוק
מה נדרש ממנה. זמן־מה לאחר נישואיה
נאנסה איריס על־ידי אדם המקורב
לישיבה. לדיברי כתב־התביעה פגע
אותו גבר בעוד נשים אחדות בישיבה,
אבל הרב אסר על הנשים להתלונן
במישטרה, וניסה להתמודד עם המצב
בעצמו.
בישיבה נערך בירור אם אומנם התנכל
הגבר לנשים, או שמא הן שגירו

נכנס
בה הדיבוק

^ דיברי כתב־התביעה הגיעה
/באותו זמן לישיבה חוזרת בתשובה
צעירה, מבית עשיר, והחלו מחפ־

כז ההנניםא?לרת שהגב״ הנ ״ ל או שפז הבסדסרנוביום
16. 12.
2 7 .1 0 .6 6בגללמ חל הנפ שי ת. הי א שיוזררה ביום
ע ״י בעלה בנגודל עב תהפסכ לי ס.
בעת שחרורה הגב ׳ ה נ ״ ל היתה בסבב ס ס ״ כו טי ולא הי תהא חר אי ת
לפע שי ה.
יתרפר סי םריזואייםיפס רד לכבוד בי תהדין אס נתב׳קש.
האישור של בית-החולים לחולי־נפש ״טלביה״
.בעת שיחרורה היתה במצב פסיכוטי...״

ביתו של ראש־הישיבה ר׳ אליעזר ברלנד
קפיצה מן הקומה השניה

שים עבורה חתן. מחוסר חתנים מתאימים
בישיבה, החליט הרב לגרש את
איריס מבעלה, ולהשיאו לצעירה החדשה.
כאשר הכריז הרב כי נכנם בה
הדיבוק ורק גט מבעלה יצילנה, החמיר ״
מצבה הנפשי של איריס. אבל למרות
צרותיה ודיכאונה סירבה איריס בכל
תוקף להתגרש מבעלה.
לחצים קשים הופעלו עליה, עד
שיום אחד, כאשר שהתה בבית הרב,
ניסתה לנקר את עיניה. כאשר מנעו
זאת ממנה, עמדה על אדן־החלון
וניסתה לקפוץ למטה. אחיה, שהיה
במקרה בסביבה, הוזעק למקום והוא
לקח אותה מיד לבית־חולים לחולי־נפש.
היא אושפזה׳ שם למשך חודשיים
אבל שוחררה על־ידי בעלה, בניגוד ־ז
לדעת הרופאים, כשהיא במצב
פסיכוטי ואינה אחראית למעשיה.
לדיברי כתב־התביעה ניצלו אנשי
הישיבה את מצבה הנפשי הקשה של
איריס, ובתחבולות הצליחו לגרש אותה
מבעלה. עורך־הדין אמיר טוען כי
בישיבה קיים נוהג לערוך גירושיו
פיקטיביים לצורך קבלת משכנתה מוגדלת
ממישרד־השיכון. ראשי הישיבה
הבטיחו לאיריס כי לגט הפיקטיבי אין
כל משמעות.
עורך־הרין אמיר מאשים את ראשי־ י
הישיבה בעבירות פליליות חמורות,
שכולן קשורות לענייני כספים. מלבד
המינהג של עריכת גירושין פיקטיביים,
כדי לקבל משכנתות מוגדלות
ממישרד־השיכון, מעודד הרב את בני־הישיבה
להשיג דרכונים אמריקאים

עמוד 9

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 9 | והונחה 3מי שאחז בה הדיבוס. כחולת־נפש. בתביעה מישפטית מתיירים. בדרכונים הללו משתמשים תלמידי־הישיבה הישראליים כאשר הם רוצים לנסוע לרוסיה, כדי לעלות על קבר רבי

והונחה 3מי שאחז בה הדיבוס.
כחולת־נפש. בתביעה מישפטית

מתיירים. בדרכונים הללו משתמשים
תלמידי־הישיבה הישראליים כאשר הם
רוצים לנסוע לרוסיה, כדי לעלות על
קבר רבי נחמן באומאן.
שימוש נוסף בדרכונים אלה נעשה
להעברת־כספים מישראל ואליה בניגוד
לחוק.
ראש עיריית ירושלים, טדי קולק,
דורש להוציא את ישיבת שוברבנים
מהרובע המוסלמי, מכיוון שהם גורמים
שם לתסיסה ועמותים.
לטענת כתב־התביעה סוחטים רא־שי־הישיבה
כספים ממישפחות החוזרים
בתשובה המצטרפים לישיבה. אמה
של איריס, אלמנה בודדה, נדרשה

של בית־החולים טלביה. אחיה הבכור
פנה לבית־המישפט בתל־אביב והכריז
עליה כפסולת־דין. בחודש מאי השנה
קיבל את האפוטרופסות עליה. חודש
לאחר שקיבל האח אפוטרופסות, הגיש
עורן־־הדין אמיר תביעה לבית־המיש־פט
המחוזי בתל־אביב, למזונות עבור
איריס וילדיה, וכן לשם קבלת החזקה
בילדים. בכתב־התביעה מסופרים כל
קורותיה. הבעל, הנתבע, שהתחתן בינתיים
עם החוזרת בתשובה החרשה
שהגיעה לישיבה, הכחיש בכתב־ההגנה
שלו את כל הנאמר על־ידי איריס.
זמן מה אחרי הגירושין, כשהיא
מבולבלת וחסרת־אונים, נותרה איריס

במירעגז
(הסשך עטור )6
סוג חדש של מנהיג מיזרחי במיפלגת־העבודה,
והוא יכול להתחרות בצעירים
המיזרחיים המצליחים של הליכוד.
• הכישלון של זווילי לא הזיק
למיפלגה. היה זה הפסד־בכבוד, כמעט־ניצחון,
ושימעון פרס מיהר לנצל את
יוקרתו החדשה של זווילי על־ידי מינוי
דחוף של האיש כראש מטה־ההסברה
של המערך.
כל הפרשה הזאת גילתה מחדש את
מיומנותו הרבה של שימעון פרס כמ־נהל־מיפלגה.
הדברים נעשו באלגנטיות,
בלי זעזועים מיותרים, באווירה
של שמאלץ דביק וסמיך.
בתחום הזה אין כיום מתחרה
לשימעון פרס, והדבר יחזק את מעמדו
במנגנון מיפלגתו.

ציונות

כ ד אי
לדעת אידי ש

זווירי מייצג את הרוב
המיזרחי שד ישראל.
דיניץ מתאים לרוב
האשכנזי של יהדות
העולם.

ההתמודדות שנערכה במיפלגת־ה׳
עבודה על תפקיד יו״ר ההנהלה הציר

חה דיניץ, זאת היתה הנקודה המכרעת,
אף שלא דובר על כך בגלוי. חוץ מקיבוצים
יהודיים קטנים מסביב לים־
התיכון, ובעיקר בצרפת, כל הפזורה היהודית
מדברת כיום אידיש. זוהי השפה
המאחדת אותה.
באותה השעה התקבצה היהדות
המיזרחית בישראל, והיא מהווה כיום
רוב גדל והולך במדינה.
קיטוב זה ילך ויגבר. יהדות ישראל
תהיה מיזרחית יותר, יהדות העולם תישאר
אשכנזית.
זווילי, יליד־תוניסיה, ייצג את הכוח
העולה בישראל. דיניץ התאים יותר
לפזורה האשכנזית, ועל כן נבחר.
הוא יהיה עתה מופקד על הגוף, המהווה
מכשיר בידי ישראל לניצול היהדות
העולמית לצרכיה, במעטה של
סיסמות התואמות את המציאות פחות
ופחות.
המעמד ההיסטורי
הורמו ידיים. התלהטו
1הרוחות. ובסוף קרה
ן הכל בפי שהיה צפוי.
יופי עי/־דוד
פיתאום הורמו ידיים, אנשים צעקו
זה על זה, הרוחות התלהטו. חברי״
ליכוד נגד אנשי מיפלגת־העבודה.
הסיבה: הליכוד רצה לדחות את מועד־ההצבעה
לתפקיד יושב־ראש הנהלת

רצה להתבטא, להסביר מה שקורה.
הרוב ניסה לכפות דעתו על המיעוט,
המיעוט התנגד, וחוזר חלילה. היטיב
לבטא זאת מזכ״ל מיפלגת־העבודה,
עוזי ברעם :״אני מרגיש שכמעט אף
אחד מהנוכחים כאן לא שייך בכלל
לעניין. כל דרך ניהול הקונגרס נראית
לא־רלוונטית. הרגשה מאוד לא נעימה
לשהות כאן. מילבד מילחמה על
כיסאות, אין כאן כלום!״
מחיר התהילה. השעה , 12:00
ועוד אין כוונה להתחיל בבחירות,
למרות קן המועד נדחה כבר פעמיים. רק
נואם דובר ספרדית ניצב על הבימה
ואמר :״אם אתם לא מגשימים, אתם לא
ציונים!״
השעה . 12:07 חיליק לקט, יושב־ראש
תנועת־העבודה־הציונית, עשה
הפסקה מעיסוקיו מאחורי הקלעים
והגיח אל הבימה. לא לזמן רב. מיד ירד
ללחוץ את ידיהם של פת ומתתיהו
דרובלס. אחר־כך עלה שוב לבימה, כדי
להודיע שהתקבלה החלטה לערוך את
הבחירות לתפקיד היושב־ראש באותו
יום, ואת הבחירות לתפקיד נשיא התנועה
הציונית יקיימו למחרת.
לפתע הגיע חבר־הכנסת מהליכוד,
רב שילנסקי, ובידו בקשה לבית־הדין
של התנועה הציונית להוצאת צו־מניעה
נגד קיום הבחירות.
. 12:13 השר יעקוב צור עלה לבימה
לנאום. דקה אחת אחר־כך ירד. פשוט
לא נתנו לו לנאום. הרעש באולם היה
מחריד• ,והשר נעלב. לאיש מהעסקנים
זה לא הפריע. הם המשיכו בוויכוחים
האינסופיים. האשמה הופנתה לעיתונאים
ולצלמים. אנשי־הביטחון נקראו
לפנות את ״המפריעים״ מהמקום.

אישור הרבנים שהאשה שפוייה
״מצאנו אותה בדיעה צלולה זמיזשבת...״

לשלם לישיבה כהלוואה 20 אלף דולר.
אלה היו כל חסכונותיה. לאחר גירושי
בתה, כאשר ביקשה האם את החזרת
ההלוואה, סירבו ראשי הישיבה להחזיר
את הכספים. כאשר התעקשה האם
והגישה תביעה להחזרת הכסף וזכתה
בה, הוטל חרם על הבת והיא גורשה
מהחצר.
בבית־הדין שגירש את איריס מבעלה
12 ,יום לאחר שיחרורה מבית־החולים
לחולי־הנפש, קבעו הרבנים:
,,הריני מאשר כי הבד״ץ בדקו את

פרקליט אמיר
״אלחם עד וזורמהו־האשה
המגורשת שבוע לפני הגירושין,
וכן ביום הגירושין ומצאנו אותה
בדיעה צלולה ״ומיושבת והסכימה,
והגירושין מרצונה הטוב.״
מבולבלת וחסרת־אונים
ן* אותה תקופה לא היתה איריס
^ צלולה בדעתה. היא המשיכה
לקבל טיפול רצוף במחלקת -יום

בירושלים בביתם של חסידים. היא
המשיכה לקבל טיפול במרפאת־היום
של בית־החולים טלביה וראתה מפעם
לפעם את בנה, שנשאר בידי מישפחת
חסידים בירושלים. את התינוקת,
שנולדה כאשר איריס היתה במצב
נפשי קשה, גידלה הסבתא בתל־אביב.
למרות שאפוטרופסה הגיש תביעה
לבית־המישפט המחוזי, וביקש שאיריס
תקבל לרשותה את שני ילדיה וכן
מזונות עבורם, הגיש בעלה לשעבר
תביעה חדשה לבית־הדין הרבני ול־בית־המישפט
המחוזי בספטמבר . 1987
הוא הסביר כי יש לו אפשרות טכנית
להחזיק את הילדה אצלו, וכי הוא
מבקש כי היא תוחזר לירושלים ותהיה
ברשותו.
לבקשה זו צירף תצהיר של איריס,
שבו היא מצטרפת לבקשתו, ומסכימה
כי הבת תוחזר לירושלים. וזאת למרות
שפנתה קודם בבקשה לקבל לעצמה
את שני הילדים. בעתירתו, טען האב,
כי תביעתה של איריס מלאה שקרים,
עיוות המציאות, והיא קנטרנית
ומציקה.
באותה תקופה חששה איריס מחרם
שיוטל עליה בידי רב־הישיבה. אחרי
שזכתה אמה בתביעתה הכספית נגד
הישיבה, וקיבלה את כספה בחזרה,
הוטל החרם על איריס. נאמר לה מפי
בעלה ומפי הרבנית כי עליה לעזוב את
הישיבה.
מאז מתגוררת איריס בתל־אביב ב־בית״אמה.
היא מגדלת את בתה ומת־אוששת
מהמאורעות הנוראים שקרו
לה. המילחמה מתנהלת כעת על הזכות
להחזיק בילדים. תביעות, ותביעות
שכנגד, תלויות בכמה בתי״מישפט,
וגם הבג״ץ דן לאחרונה בשאלה למי
הסמכות לדון בפרשה.
עורד־הדין אמיר טוען כי ברשותו
עוד חומר־נפץ רב, שאותו הוא שומר
לדיון בבית־המישפט. הוא מצהיר כי
יש ברעתו להילחם בישיבה עד חורמה,
בכל האמצעים שברשותו, ולהוכיח את
כל האשמותיו כנגדם.

אילנה אלון

נית הבליטה שני היבטים של התנועה
הציונית, שלא זכו בתשומת־לב מספקת.
ההיבט
הראשון: ההסתדרות
הציונית הפכה בגלוי למכשיר של
המיפלגות הישראליות. המועמדים לא
נבחרו על־ידי יהדות העולם, אלא על־ידי
המיפלגות בישראל. לקונגרס עצמו
לא נותר אלא תפקיד האישרור הפורמלי.
יהדות העולם יכלה להפעיל רק
זכות־וטו, כפי שעשתה באמצעות הגבירים,
בעלי־המגבית, לגבי אחד ממוע־מדי
מיפלגת־העבודה.
יש דמיון מסויים בין ההסתדרות
הציונית, כפי שהיא כיום, ובין האינטרנציונל
הקומוניסטי (״קומאינטרן״)
בימי סטאלין. אז מינתה מוסקווה את
ראש האינטרנציונל, וגם את ראשי כל
המיפלגות הקומוניסטיות בעולם. כך
ממנה כיום ירושלים את כל העסקנים
היהודיים החשובים ברחבי תבל.
הקומאינטרן פורק על־ידי סטאלין,
אחרי שאבד עליו הכלח. ההסתדרות
הציונית קיימת.
ההיבט השני: העם היהודי שמחוץ
לישראל הוא כיום עם אשכנזי.
בהתמודדות בין ניסים זווילי ושימ־

הסוכנות והתנועה הציונית.
לליכוד היה ברור שמועמדו
לתפקיד, השר גירעון פת יפסיד
בהתמודדות עם שימחה דיניץ, מועמד
העבודה. התנהלו שעות־הבוקר כל הוויכוחים סביב השאלה אם יתנהלו
הבחירות או לא. ואם ייערכו, באיזו
שיטה ייערכו.
הוויכוחים עברו מאולם המליאה אל
המיסדרונות. באולם געשו ניסיונות
כושלים לנאום. מילבד הנואם עצמו,
איש לא התעניין בדברים הנאמרים.
בקהל ישבה קבוצת צעירים ששרה:
״הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם
יחד!״ זה נישמע ציני לאור הנסיבות.
השעה . 11:20 יושב־ראש תנועת
״מגשימים״ ניסה לנאום. דבריו שוסעו
מדי פעם. אריה דולצין, היושב־ראש
היוצא של הנהלת־הסוכנות, ביקש
לדחות את הנאום לזמן אחר, שבו, יתכן
שתהיה אחדות בין הנוכחים.
גירעון פת, משה ארנס ואליהו בן־
אלישר ניכנסו לאולם. נשמעו הרבה
מחיאות כפיים.
מחוץ לאולם־המליאה נערכו מסי־בות־עיתונאים
ספונטניות. כל אחד

בשעה 12:30 הודיעו שההצבעה
תחל בעוד רבע שעה. רק אז השתרר
סדר במקום. בליכוד הבינו שכבר לא
יועילו כל ניסיונות דחיית ההצבעה.
. 13:17 השר פת הגיע להצביע. כפי
שג׳נטלמן נוהג, הוא בירר היכן סוף
התור, והלך לשם.
אך לא להרבה זמן. מיד החל בסבב
בין הקלפיות האחרות. תרגיל ביחסי-
ציבור. הוא אף זכה בנשיקה משרה
דורון. מחיר התהילה.
. 13:23 מועמד מיפלגת־העבורה
הגיע, ועבר מסלול דומה לזה שעבר
יריבו. הרבה לחיצות־ידיים, הרבה
חיוכים, הרבה אמירות תפלות.
כפעם ונרגש. ארבע שעות ערכו
הבחירות. בינתיים עלו וירדו נואמים.
המיזנון, הרכילויות, הניחושים היו
הרבה יותר מעניינים. חדר־התיקשורת
התמלא בפרשנים ובחוזי״עתידות.
השעה כמעט . 17:00 למהדורת־החדשות
מועברת הידיעה הבלתי־רישמית
שלפיה דיניץ זכה ב־ 58 אחוז
מקולות המצביעים, ופת זכה רק ב...
הנהירה לאולם החלה.
. 17:07 הובאו התוצאות הרישמיות
(המשך בעמוד )!0

עמוד 10

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 10 | אתה ^והשחל המחאות כזאת יגאל לביב לל א מגס ננסים למארק שגאל כונס־הנכסים הרשמי של מדינת־ישראל מטפל לא רק בעיסקי׳אל־על ויתר החברות שבית־המישפט העביר לאחזקתו. אחת

אתה ^והשחל

המחאות

כזאת יגאל לביב

לל א

מגס ננסים
למארק שגאל
כונס־הנכסים הרשמי של מדינת־ישראל
מטפל לא רק בעיסקי׳אל־על
ויתר החברות שבית־המישפט העביר
לאחזקתו. אחת לכמה חודשים, בהגיעו
לניו־יורק, הוא חותם על המחאות של
אלפי דולארים למחסנים, המאחסנים
מזה 10 שנים את אחת הפשלות הגדר
לות של המדינה.
בשיא שילטונו של מנחם בגין
יזם ידידו הטוב, איש־הספנות־לשעבר
מאיר (סומרפין) חליי רעיון: הצייר
הדגול מארק שגאל יתרום ציור,
יעשו ממנו 10 אלפים תבליטים מכסף,
שיימכרו לחובבי־האמנות במחיר 500
דולר האחד. התמורה 50 ,מיליון דולר,
תוקדש לקידום הציונות ובניית.מדי־נת־ישראל.
בגין
אישר בהתלהבות את הרעיון
ונתן למאיר הלוי חדר במישרד־ראש־

אין ביטוח
ש״ חוחים בנק הם־זרח׳ היה מבוסח בחברת־הביטוח
אריה, מפני סיכונים הנובעים
ממעשי־מירמה של עובדיו.
מנהל־סניף של המיורחי עשה מעשים
בניגוד לחית ואישר ערבויות
ללקוחות בניגוד להוראות הבנק. הבנק
טען בתביעה כי הרווחים היו מדומים
ולא־כשרים, ולכן על חברת־הביטוח
לפצותו.
תקציר פסקי־הדין של נודו סביר,
המספר על כך, מציין שבית־המישפט
העליון קבע בפסק־הדין כי הביטוח
נועד לפצות את הבנק במיקוח של מעשים
לרעת הבנק, ולא לטובתו. כאשר
נעשו מעשים תוך מעילה־באמון שגרמו
לבנק תועלת, הרי אין קשר בין המעשים
לבין הנזקים שהבנק טוען להם.

״המיזוח״
ביויווק:
גם בימי ואשון
בסניף בנק־הסיזרח׳ בשכונה החרדית
בורו־פרק בניו־יורק עובדים בימי־ראשון.
נשיא הבנק, אליעזר לרנר,
מסביר כי הדבר בא לאפשר ליהודים,
המטיילים ביום החופשי הזה, להיכנס
לסידורים כספיים, כאשר אינם טרודים
ברישרר.
לרנר החליף את מקים־הבנק, משה
קראום, שפרש לא־מכבר. לרנר רוצה
להפוך אותו לבנק מיסהרי רגיל, שלא
יהיה מושתת רק על ניירות־ערך. תחת
ניהולו יהיה הבנק מבוסס בעיקר על
לקוחות יהודיים וישראליים, שאינם
יכולים לקבל מימון בדרך הרגילה בבנקים
אמריקאיים. הבנק דורש פיקדון
מינימלי של 5000 דולר לפתיחת
חשבון, כדי למשוך בעיקר לקוחות
עיסקיים.
לרנר סבור כי הבנקים הישראליים

הממשלה. הוקמה חברה מיוחדת לצורך
התוכנית. שגאל תרם ציור, ומיטבעת־הכסף
הידועה באמריקה, פרנקלץ מינט,
טבעה 10 אלפי תבליטים. המימון של
הפרוייקט היה על־ירי מק־דיסקתט,
בערבות המדינה.
כאשר התחילו לנסות למכור את
התבליטים, התברר כי הקונים אינם
פראיירים. הם לא הבינו למה עליהם
לשלם 500 דולר תמורת תבליט שיש
בו שלוש אונקיות־כסף, שמחירן אינו
עולה על 21 רולר. התוצאה: אף תבליט
אחד לא נמכר, וכולם שוכנים עד היום
במחסני־הערובה של חברת טי־די־ו״ס
בניו־יורק.
החברה של הלוי נקלעה לקשיים
והגיעה לידי עמרם בלום, כונס־הנכסים
הרשמי, המשלם מאז בכל שנה
את הדרוש לאיחסון התבליטים.
חתימה מאחור

יזם הלוי
הקונים אי1ם פראיירים
איש אינו מעז להורות להתיכן
ולמכור את הכסף כדי להציל מה שניתן
להציל, וכך מזה 10 שנים מוציאה
המדינה עשרות אלפי דולארים לשנה
על איחסון מוצר מיותר.

נייר־העיתון יתייקר
מחיר נייר־וזעיתון יעלה בקרוב ב־ו״ ,25 ויעמוד על 870 דולר הטון. יצרני
נייר־העיתון בעולם, ובעיקר השוודים והדרום־אפריקאים, החליטו על הייקור
לאור המחסור החמור בנייר־עיתון.
בשנתיים האחרונות גדלה צריכתו בעשרות אחווים, ולא הוקמו מיפעלים
חדשים. הביקוש מצד אמריקה גדל, ועתה, היא אינה קונה רק מקנדה, אלא אף
מיצרנים באירופה.

למאות בעלי פנקסי־המחאות זה קרה:
הם נטלו את אחת ההמחאות וחתמו
על גבה כרי לפדותה או להסבת אולם
החתימה לא נראתה. הם ניסו שוב ושוב,
אך לשווא. בשאט־נפש החליטו כי העט
אינו תקין, ונטלו אחר. ושוב אותה
התוצאה. משפנו לפקיר־הבנק וביקשו
עט אחר, הסביר להם כי העט שלהם
בסדר גמור. הנייר של ההמחאה הוא
שאינו בסדר.
ההמחאות מודפסות במיוחד עבור
הלקוחות על גבי נייר כימי מיוחד,
שאינו מצריך נייר־העתקה כדי שיישארו
עותקים בידי הנותן. אולם הן מסרבות
לאפשר כל רישום על גבן. לכן
נכשל כל נסיון לחתום בעט כדורי על
גב המחאה זו.

לנדקו״- הסוף בנק לא1נוי התייאש מניסיונותיו של
אהרון רובינשטיין להבריא את
חברת־הנכסים לנדקו.
החברה חייבת לבנק מעל 20 מיליון
דולר. נכסיה מוערכים בסכום דומה,
אולם סיכויי־מימושס קשים.
הבנק מינה את עורך־הדין יורם

שמואל הוומן מישודהאוצו בקשיים אינו עונה וטענות נגו.,וסקר
התם שמואל הורמן נתון בקשיים.
חובות והמחאות שלא כובדו
אילצו אותו לתת לנושיו את חלקו
במלון אילת קלאב הוטל. הורמן היה
עובד התע שיח האווירית, שיזם את
פרוייקט אורנית מעבר לקו הירוק
ואחר־כך המשיך בפרוייקטים נוספים.

יצחקי־פלטק בקשיים עיסקי־הבנייה של אבנר פלטק
ושותפו בניו־יורק אינם עולים יפה.
המיתון בשוק־המקרקעין השפיע גם על
עסקיהם, וכמה מנושיהם אינם מצליחים
לגבות את המגיע להם. השפל
גרם גם להרעת היחסים בין השניים.
פלסק עוסק בעיקר ביהלומים
ובאבני־חן, וכך הכיר את שותפו
יצחקי, שהיה באותו ענף.

מתקשים לחדור לעולם־העסקים האמריקאי,
מפני ששיכבתחניהול הישראלית
באה לפירקי־זמן קצרים, ואינה
מצליחה להתערות בחיים באמריקה.
המנהלים הישראליים חוששים מפני
הסתבכויות, וגם מפני ביקורת של
הפיקוח על הבנקים בארץ במיקרה של
הפסד. הפיתרון הוא בהרחבת שיכבת־הניהול
של אמריקאים, או של ישראלים
השוהים תקופה ארוכה באמריקה.
עדבת קראוס הביאה לגל פרישות
של בכירים מן הבנק. שלושת מנהלי
ההלוואות — ג׳ורג׳ דלאל, מורים
וייס ומשה צוקר — עברו
למוסדות כספיים אחרים.

מזכיר ועדת־הכלכלה של הכנסת
פנה בשעתו כמה פעמים למישרד־האו־צר,
למפקח על שוק־ההון ולחברת רסק!
בעניין טענות של בעל־מניות של
רסק! כי קופח בעת חישוב חלוקת־זכו־יות.
כל פניות המזכיר, דוד לב, לא
נענו, או שלא ניתנה עליהם תשובה
עניינית.
בעיקר התלונן מחזיק־המניות חיים
ארליך כי שערי המניות הורדו במכוון
ביום הקובע, שבו חולקו מניות־הטבה,
..וכתוצאה מכך נגרמו למחזיקי־המניות
נזקים כבדים ביותר.

מתחילה
בנ״ת העיר מודיעין חברת־הבנייה הגדולה א שטחם נכנסה
לשותפות ב־ 50 אחוז בפרוייקט
העיר מודיעין, שעל הקו הירוק. היזמים
הם הארכיטקט טוני לייטרסדררך
ומוטי זיסר, שהיה יזם העיר עימנואל.
הפרוייקט
כולל כיום 700 דונם
מפותחים, שעליהם נבנים 800 קוט־ג׳ים.
המכירה תתחיל בעוד חודש.

קבלן רובינשטיין
20 מיליון חל ר ח1בות
אלרואי לניהול החברה ומכירת
נכסיה, וביטל את זכויות הניהול של
אהרון רובינשטיין.
לנדקו היא בעלת רשת־המלונות
קונקורד, גם מיפעלי השימורים עסיס
ומן.

שאול רוינשט״ן
עושה מיליונים
היזם הישראלי שאול לוינ־שטייל,
בנו של הקבלן הוותיק
משולם לוינשטיין, עושה חיל בניו־יורק.
הוא התיידד עם איש־העסקים
פאול ינוביץ, שהיה בעבר מנכ״ל
יריד המיזרח.
ינוביץ ירד לאמריקה והתעשר
בסיוע משולם ריקלים.
ינוביץ ולוינשטיין רכשו ביחד
שטח־קרקע בסטייטן איילנד, ב־800
אלף דולר, השיגו רשיונות־בנייה,
ומכרו אותו כעבור שנה תמורת 1.8
מיליון דולר ושליש הדירות שמותר
לבנות עליו. על השטח ייבנו 176 דירות.

בבזרעגז
(המשך
מעמוד )9
של הבחירות. ריניץ זכה. סוף־סוף היה
קצת סדר ושקט באולם המליאה.
חיליק לקט עלה לדוכן־הנואמים
והסביר מה לקוי בעבודת הסוכנות.
התנהגות הצירים המחישה זאת היטב.
דיניץ נכנס לאולם, נופף בידיו
לקהל, זכה במחיאות־כפיים סוערות,
ניגש לנאום .״אני נרגש ונפעם מגודל
המעמד...״
שתי דקות אחריו הגיע פת. הצלמים
כבר לא עטו עליו, לא מיהרו. הוא עלה
לשולחן־הנשיאות, חיבק ונישק כאילו
נבחר לתפקיד. בנאומו הציע לדיניץ
את עזרתו בכל שיהיה נחוץ, ובעיקר
בתחום המינהלי. זה היה רמז עבה מאוד
לכך שהוא מתעניין בתפקיד הגיזבר,
שממנו יפרוש עקיבא לוינסקי, המועמד
הנשכח לתפקיד־היו״ר. לוינסקי
בילה את כל הישיבה בשינה מתוקה.

ביטחון

עץ ע!נומה
צה״ר הוא הגוף היחידי
במדינה שאינו כפוף
לביקורת ציבורית
אמיתית. זוהי התוצאה.
מתאבד יחידי, שעבר את הגבול
בגלשן, הצליח להעמיד את המדינה כולה
על רגליה.
כמעט שבועיים אחרי התקרית, שבה
ניספו חיילי־הנח״ל והתוקף, המשיכה
התקרית להכות גלים. צה״ל הוסיף לחקור.
מפקדים וחיילים נענשו. קצינים
מחו פומבית. בממשלה נערכה התנצחות
מילולית חריפה בין השרים יצחק
רבין ואריאל שרון. מומחים שונים מתחו
בכלי־התיקשורת ביקורת על מצב־הכוננות
של מחנות־צה״ל ברחבי הארץ.
סגן־אלוף(מיל׳) טען בטלוויזיה כי
מה שהתרחש במחנה־הנח״ל יכול היה
לקרות בכל מחנה אחר בארץ.
פטריוטיזם מזוייך. שאלה אחת
התבקשה מאליה: מדוע התעוררה
ביקורת זו א ח רי שקרה מיקרה טראגי,
ולא לפני כן?
אותו קצין גילה בטלוויזיה כי אחרי
תרגיל בחטיבת הנח״ל הוזהרו המפקדים
מפני ליקויים חמורים. מדוע לא
תוקנו ליקויים אלה אז?
יש לכך היבט, שלא זכה בשבועיים
אלה בתשומת־לב הראוייה. הוא נוגע
לעיתונות.
צה״ל הוא הגוף היחידי במדינה
שאינו נתון לפיקוח עיתונאי אמיתי.
מצב זה נובע מכמה סיבות:
• הצנזורה הצבאית, שכל כלי-
התיקשורת כפופים לה, אינה מאפשרת
פירסום פרטים כגון מצב־הכוננות של
מחנות־צה״ל. למעשה מגינה הצנזורה
על צה״ל מפני כל ביקורת עניינית
מפורטת, בטענה שיש בה כדי לגלות
סודות לאוייב.
• כמעט כל ״הכתבים הצבאיים״
של העיתנות היומית אינם אלא
יחצ״נים של צה״ל ומלחכי״פינכתו. הם
מלווים את מפקדי צה״ל בקריאות
״הירד״ ,ולא יעלה על דעתם למתוח
ביקורת רצינית על הפגמים שדבקו
בגוף גדול וחשוב זה.
• קציני־צה״ל שייכים לגוף מישבד
עתי. אין להם כל אפשרות להתבטא
באופן חופשי ולמתוח ביקורת, ולוא גם
בעקיפין. המצב הוחמר באחרונה,
כאשר הרמטכ״ל החדש, דן שומרון,
הטיל על קציניו איסור חמור של התבטאות
פומבית.
• פטריוטיזם מזוייף, ההופך את
צה״ל לפרה קדושה,,גורם לצנזורה עצמית
נוספת של העיתונים.
שום גוף אינו יכול לתפקד באופן
יעיל במישטר הדמוקרטי, אם אין הוא
חשוף לעין הפקוחה של אמצעי־התיק־שורת.
צה״ל מוכיח את הכלל הזה מחדש:
הגוף היחידי בארץ המשוחרר לחלוטין
מביקורת כזאת הוא גם הגוף שבו
מתגלים עתה, אחרי האסון, פגמים
שהתפתחו במשך זמן רב באין מפריע.
העולם הזה 2623

עמוד 11

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 11 | רקחיאם לפו־די כולנו קראנו לה פרדי. היא היתה מיוחדת. אך אינני מסוגל להגדיר במה בדיוק היה ייחודה. היא לא היתה אינטלקטואלית. לא היה טעם לדבר איתה על פוליטיקה ועל

רקחיאם לפו־די
כולנו קראנו לה פרדי.
היא היתה מיוחדת. אך אינני מסוגל להגדיר במה בדיוק היה
ייחודה.
היא לא היתה אינטלקטואלית. לא היה טעם לדבר איתה על
פוליטיקה ועל הפילוסופיה של עימנואל קאנט.
על מה דיברנו בעשרות שעות של שיחה? פשוט מאוד: היא
היתה משעשעת. היא היתה טובה. היא היתה ישרה. היא היתה
עליזה. היא גם היתה, בח־ו־כלל, קצת שיכורה.
את המועדון הראשון שלה פתחה במרתף שליד ביתי. אחרי
חצות, כשהייתי מסיים את עבודתי, הייתי יורד אליה לעתים
קרובות ושותה כוס אחת או
שתיים. אפשר היה לשתות ליד
הבר, אפשר היה לשבת ולקשקש
עם אנשים מעניינים, אפשר
היה לרקוד.
כשעברה למקום חדש, בסוף
הירקון, הלכנו אחריה. כאשר
פתחה את הפאב בפרישמן, ליד
הטיילת, באנו עימה. מכיוון שגם
היא וגם בעלה היו אדריכלים,
היו כל המקומות מסודרים
בטוב־טעם.
היא היתה המארחת המושלמת.
ידעה מתי רצית להיות פרדריקה לבד, ומתי בא לך לגלגל עימה
שיחה. היתה לה אינטואיציה לבני־אדם. היא הכירה אותם.
עבר זמן ער שתפסתי כי מתחת למעטה העליז מסתתר אדם
עצוב. עוד לפני שנחלה כישלון חרוץ במועדון האחרון שלה,
ולפני שבעלה לקה בסרטן ולבסוף נפטר מול עיניה, כבר היתה
מלאנכולית. האלכוהול היה ררך הבריחה. דרך של התאבדות.
פרדי סימלה את חיי־הלילה של תל־אביב בשנות ה־ .60 עידן
זה הגיע לקיצו ביום־הכיפורים . 1973 כאשר השכול שרר בבתים
כה רבים, לא הלכנו למועדוני־לילה, ואז, איכשהו, נגמלתי בכלל
ממינהג זה. אחרי המילחמה לא חזרתי לבלות כפי שעשיתי קודם
לכן. וכמוני, אני מניח, רבים.
בא דור חדש של פאבים, סיגנון אחר. פשוט יותר, וולגארי
יותר. נפתחו מועדונים ״אכסקלוסיביים״ של נובו־רישים
ומעלימי־מס למיניהם. לא היה עוד מקום לגברת אירופית, בעלת
קלאסה.
לכן התבודדה. הסתתרה. שתתה. עד מוות,

האמריקאית. זה הצטבר. כעבור כמה חודשים, חלה תזוזה ממשית.
עכשיו כבר לא נותרה לאייזנהואר ולראלס ברירה. הם נאלצו
להיענות בחיוב ליוזמות הסובייטיות לסיום המילחמה הקרה, כי
רעת־הקהל תבעה זאת.
זהו השיעור שקיבלתי. כעבור כמה זמן הביס ג׳ון קנדי, שסימל
את הגישה החדשה, את ריצ׳ארד ניקסון, שנחשב כאנטי־קומוניסט
מושבע. נחתם ההסכם הראשון לאי־הפצת הנשק הגרעיני. התחיל
הדטנט.
אחר־כך הדיחו את חרושצ׳וב, ויורשיו קילקלו קצת את
המישחק. אבל עכשיו בא גורבאצ׳וב, ומיישם מחדש את המתכון
של ניקיטה. יוזמות. הכרזות. ראיונות. פרסטרויקה, .גלאסנוסט׳.
שיחרור אסירי־ציון. שיפור יחסים. הכל בזיל הזול.
שנה־שנתיים של פעולה שיטתית, והנה נאלץ רונלד רגן, מלך
האנטי־קומוניסטים, לנהל מדיניות המקוממת נגדו את כל חסידיו
המקוריים, אנשי הימין הקיצוני, והמתקבלת בברכה על־ידי יריביו
בקונגרס. כשם שאנוור אל־סאדאת הכריח את מנחם בגין לפעול
בניגוד לכל הנטיות הטבעיות שלו.
מסקנה: אתה יכול להכתיב ליריביו את התנהגותם. אתה יכול
לכוון במעשיך את דעת־הקהל שלהם. אם יש לך שכל. אם אתה
יודע איך.
אז כמו ששאל אותו גוי, שאולי היה יהודי: מה קרה לשכל של
היהודים?

מפקד הצוררת
בראיון המרתק של רם עברון עם הגאון הצעיר, יליד־איראן,
הוזכר כבדרך אגב גם שמו של הכומר׳ נימלר.
אותו נימלר כתב את השורות המרגשות :״הם באו לקחת את
היהודים. אני לא הייתי יהודי. לכן לא הרמתי את קולי / .הם באו

אורי אבנר

המתכון של ניזזיטה
מיכאיל גורבאצ׳וב הגיע השבוע לרמת־הפופולאריות של
רונלד רגן. הוא דופק את ״התיקשורתן הגדול״ במישחקו שלו
ובמיגרש הביתי שלו. אחרי דור שלם של סידרות־טלוויזיה אנטי־סובייטיות,
סרטים אנטי־סובייטיים, נאומים ומאמרים וספרים
אנטי־סובייטיים.
איך הוא עשה את זה? מה המתכון שלו?
אני יודע. מפני שקיבלתי שיעור ישר מפי הסוס. אולי כבר
סיפרתי את זה פעם. מה אפשר לעשות.
זה היה בסוף ימי הנשיאות של דווייט אייזנהואר, ב־. 1959
הוזמנתי לאיזה נשף־צדקה במלון (לחרף־אסטוריה במנהאטן.
השאילו לי טאקסידו ופרפר שחור, והלכתי. הושיבו אותנו מסביב
לשולחנות עגולים גדולים.
אחרי הנאומים התחילו לנגן, וכל באי־הנשף קמו לרקוד.
נשארתי יושב ליד השולחן שלי (אינני רקדן מי־יודע־מה, וגם
באתי בלי בת־לווייה ).ישבתי לבדי. לברי, זאת אומרת, חוץ מאיש
אחד, כבן .50
שתינו. וודקה אחת או שתיים. התחלנו לשוחח. הצגתי את
עצמי. עיתונאי מישראל. הוא הציג את עצמו. הציר של
הרפובליקה העממית הרומנית. אז היא היתה עדיין גרורה גמורה
של מוסקווה.
״אתם היהודים,״ אמר האיש, וקצת חשדתי בו שגם הוא בן־
ברית ,״תמיד הייתם הכי חכמים בעולם. אז איך זה הפכתם
בישראל כל־כך מטומטמים?״
שאלתי למה הוא מתכוון.
״היחס שלכם לערבים,״ השיב .״בלי שכל. מדוע אתם לא
עושים איתם שלום?״
האיש לא ידע מי אני, ומהן דיעותי. שאלתי בסקרנות :״איך
היית אתה עושה את זה?״
ומכאן באה הרצאה, בעזרת עוד כמה כוסיות:
תלמדו מן הרוסים. הם יודעים איך עושים את זה.
הנה, ניקיטה חרושצ׳וב הגיע לידי המסקנה שהמילחמה הקרה
אינה טובה לארצו. הוא החליט לשים לה קץ. מה עשה? שיגר
איגרת לאייזנהואר? פנה לג׳ון פוסטר דאלס (אז שר־החוץ
האמריקאי, שונא־קומוניסטים בדם)?
בטח שלא. הרי זה היה ביזבוז זמן.
אז מה עשה? נקט אלף ואחת יוזמות קטנות.
בבוקר הזמין מישלחת של חיילים בריטיים משוחררים
למיפגש עם ותיקי־המילחמה הרוסיים בסטאלינגראד, כדי לחגוג
את הניצחון המשותף. בצהריים כתב ללישכת־המיסחר בטוקיו
ואמר שאילו שרר שלום בעולם, היה השוק הסובייטי האדיר נפתח
לפני התעשייה היפאנית. בערב העניק ראיון לרשת־טלוויזיה
אמריקאית מחוף־אל־חוף. בבוקר למחרת הגיש לאו״ם הצעה
לפירוק־הנשק. בצהריים...
וכן הלאה. יום אחרי יום. מאה יוזמות קטנות, שזכו בסיקור
תיקשורתי. כל ידיעה קטנה שינתה מעט את דעת־הקהל

בית־המישפט זיכה אותו מרוב ההאשמות, ודן אותו לעונש־מאסר
סימלי. אך בצאתו חופשי מבית־המישפט, נעצר על־ידי
הגסטאפו ובילה את שבע השנים הבאות במחנה־ריכוז. בנס יצא
חי. אולי היה אף בליבו של היטלר כבוד סמוי לאדם זה.
אחרי המילחמה חזר נימלר לפעילותו הכנסייתית, עד למותו.
רקע זה מעניק משמעות מיוחדת לווידוי, שצוטט על־ידי
המרואיין של עברון. נימלר לא ניסה רק לתמצת את נסיון־חייו,
אלא גם להשמיע אזהרה לעתיד, לאזרחי כל הארצות העומדים
מול סכנת הפאשיזם.

גמר עיוור
מרוע הולכים שני שחקנים מעולים ועושים סרט אידיוטי, שבו
מושקעים מיליונים, תחת לעשות בפרוטות סרט טוב?
לך תדע.
הלכתי לראות את הבטלנים מאישתר?.זופיעים בו וורן ביטי
ודסטין הופמן, שני שחקנים שאני אוהב. סרט ששניים אלה
משחקים בו לא יכול להיות רע.
לא? ועוד איך!
זהו ניסיון עלוב לעשות קומדיה מטורפת. אבל העולם כבר
ראה אלף קומדיות מטורפות טובות יותר, שנונות יותר.
העלילה נראית כאילו הועתקה מסרט ישן של האחים מארקס.
אבל אז זה היה חדש. היום זה שרוף.
שני אמריקאים, זמרים־מלחינים, מזדמנים לארץ ערבית
הדומה למארוקו. הם נקלעים לתככים ב־ן הס־־א—א־והמורדים.
גרושו מארקס היה עושה את זה טוב. הופמן אינו גרושו
מארקס. גם לא וורן.
זה ממש כואב. לזכור כי וורן שיחק את ריר באפוס — אדומים,
וכי הופמן גילם את הגיבור הטראגי במותו של סוכן. כאן הם
משתטיס.
1אמרתי לעצמי: סרט כל־כך רע, מוכרח להיות בו מסר עמוק
כלשהו. חיפשתי אותו. מצאתי, הסי־אי־־א -רע. גם המורד־ם
רעים. ממש תגלית,
בימינו אי־אפשר עוד לעשות סרטים כאלה. בימינו אי־אפשר
גם לקרוא לערבי בשם הפרטי ״עבדול״ .בימינו יודע גם אחרון
הכסילים בהוליווד שעבדול אינו שם פרטי, אלא עבר־אל, כלומר
״העבד־של ואחרי קידומת זו מוכרח לבוא אחד מ־ 99 התוארים
של אללה.
הדבר המצחיק ביותר בסרט הוא גמל עיוור. חה־חה־חה. ממש
גמל עיוור. מצחיק לאללה!

בעיר האסורה

לקחת את הקומוניסטים. אני לא הייתי קומוניסט. לכן לא הרמתי
את קולי / .הם באו לקחת את פעילי האיגוד המיקצועי. אני לא
הייתי פעיל באיגוד המיקצועי. לכן לא הרמתי את קולי / .הם באו
לקחת אותי. לא נותר מי שיכול היה להרים קול למעני״.
מאחורי השורות רבות־העוצמה האלה מסתתר סיפור מרתק.
מרטין נימלר היה גיבור־מילחמה. במילחמת־העולם הראשונה
היה אחד ממפקדי־הצוללות האגדתיים, שריתקו את דימיון העם
הגרמני.
אחרי המילחמה הצטרף לזמן־מה לאחד ״הגייסות החופשיים״
— צבאות פרטיים של חיילים גרמניים משוחררים, שלחמו
באירופה המיזרחית נגד הקומוניסטים, הפולנים ועוד. מתוך
הגופים האלה קמו לאחר־מכן פלוגות־הסער הנאציות.
לאחר־מכן שינה נימלר את טעמו ,״חזר בתשובה״ ,והיה לכומר.
בעזרת עברו עתיר־ההילה, היה לאחד ממנהיגי הציבור
הפרוטסטנטי.
כאשר עלה אדולף היטלר לשילטון, קיבל גם נימלר את פניו
בהתלהבות. שנות הרפובליקה של ויימאר נראו לו כתקופת־חושך.
אין
זה כל־כך מפליא, אם לוקחים בחשבון כי מייסד התנועה
הפרוטסטנטית, מרטין לותר, היה אנטי־שמי פרוע, שתבע לגרש
את היהודים, לשרוף את בתי־הכנסת ולהחרים את רכושם. הוא גם
תבע להוציא להורג בעינויים את האיכרים המיסכנים, שהתקוממו
נגד מישטר העריצות והדיכוי של האצילים בימי ״מילחמות
האיכרים״.
אבל מצפונו של נימלר לא יכול היה להשלים עם האנטישמיות,
מחנות־הריכוז ודיכוי אגשי־הכמורה המרדניים. ככל
שגבר הטרור הממלכתי הנאצי, כן גברה רוח־המרד של גיבור
אותנטי זה. הוא גינה את הכמרים ששיתפו פעולה עם השילטון,
מחה על הגזענות, פנה אל היטלר עצמו בדברי־תוכחה קשוחים.
ביוני 1937 נשא בכנסיה שלו, שהיתה מלאה עד אפס מקום, דרשה
אחרונה :״איננו מוכנים לשתוק לפי דרישת אדם, כאשר אלוהים
מצווה עלינו להרים את קולנו!״ כעבור כמה ימים נעצר והועמד
לרין.

כשיצאתי מן ההקרנה של הסרט הקיסר האחרון, היתה לי
לרגע הרגשה של אובדון ההתמצאות, כאילו חזרתי זה עתה
מחו״ל.
זה מעיד על הסרט. הוא לוכד את הצופה מן הרגע הראשון
ומעביר אותו לפקין. הוא פורש לפניו פנורמה מרהיבה של 60
שנה בתולדות סין — החל מסוף שילטון הקיסרית־האם בראשית
המאה ועד למהפכת המישמרות האדומים. כחוט־השני לסרט
משמש גורלו של איש תמים, שהמיקרה העיוור הועיד לו תפקיד
של סטאטיסט היסטורי. זהו פו יי, הקיסר האהרון של סין,
שהומלך כפעוט בן ,3הודח כנער בן ,8ואחר־כך חי בכלוב־הזהב
של ארמונו, ב״עיר האסורה״ שבפקין, בחברת שתי נשותיו.
השושלת הסינית הזאת באה ממאנצ׳וריה, איזור־הספר הצפוני
של סין. כאשר הרפובליקאים של צ׳אנג קיי־שק גירשו לבסוף את
הקיסר המודח מארמונו, אימצו אותו היפאנים וניצלו אותו
למטרותיהם. כחלק מתוכניתם לשיעבוד אסיה הפכו היפאנים את
מאנצ׳וריה למדינת־חסות שלהם והמליכו עליה את פיו יי, שהפך
קוויזלינג לכל דבר. בתום מילחמת־העולם השתלטו הסובייטים
על המדינה, לכדו את הקיסר־הבובה והסגירו אותו לידי
הקומוניסטים הסיניים. הקיסר בילה 10 שנים בכלא, שוחרר, היה
לגנן אלמוני בפקין ונפטר ב־. 1967
סיפור אמיתי. חלקים ממנו זכורים לי מיומני־הקולנוע. זה יכול
היה להיות עוד סרט אנטי־סיני שיגרתי. אך ברנארדו ברטולוציי
האיטלקי יצר סרט זה בשיתוף־
פעולה עם ממשלת־סין, וכך
נוצר איזון מסויים. מנהל־הכלא
לובש צורה אנושית, ואילו המי־שמרות
האדומים — הזכורים
כיום לדיראון גם בסין הקומוניסטית
— מתוארים כקנאים
הרסניים.
הכל אמין למדי. היפאנים
נראים בעיניים סיניות: שתלטניים,
רצחניים, גסי־רוח. העלילה
אינה חשובה כל־כך, למרות
שהיא נוגעת ללב. בעיני מרבית
הצופים, המאורעות נראים מן
פו יי(בסרט)
הסתם רחוקים וחסרי־חשיבות.
היסטוריה. אבל הקסם המיוחד של סרט זה הוא בפריסת הפנורמה
הסינית, המינהגים, האדריכלות, הפאר, התילבושות, המוסיקה.
אינני יודע מהו הדבר המקסים כל־כך בתרבות הסינית. הסרט
הזה עוזר לנו לחוש בקסם הזה, החמקני כל־כך.
יתכן שהסצינה היפה ביותר היא אירוטית: הקיסר הבתול ושת-
נשותיו מתעלסים בפעם הראשונה, מתחת לסדיני משי. למעשה
אין רואים דבר. הדימיון משלים את החסר. פורנוגרפיה אמיתית.

עמוד 12

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 12 | כיצד נעתר חבר־הכנסת אבא אבן לבקשה לכתוב את המבוא לספר כן, אחני ראש־הממשלה? תחילה פנו אליו המוציאים־לאור וביקשו ממנו בקשה גדולה — לתרגם את הספר מאנגלית לעברית.

כיצד נעתר חבר־הכנסת
אבא אבן לבקשה לכתוב את
המבוא לספר כן, אחני ראש־הממשלה?
תחילה פנו אליו
המוציאים־לאור וביקשו ממנו
בקשה גדולה — לתרגם את
הספר מאנגלית לעברית. אבן —
חבר־כנסת, עסוק במיוחד במתן
הרצאות ובעיסוקים אחרים —
נבהל. אחרי־כן, משהגיעה בקשה
צנועה יותר, לכתוב רק מבוא
לספר, הוא נעתר כשימחה וחש
הקלה מרובה.

כאשר ראה השופט אשר
ארבל את אוסף העבירות הקודמות
של הנאשם, יורם כהן,

דוגמנית בפסים שחורים פואד, בער למופת מסיבת
׳זם־הזלדת לאביבה גרנות ותצוגת־אופנר. לחווה יערי

המתחוללת בדרום ותאונות־הדרכים
שארעו שם. אשתו רולי
טיילה באיזור זה, וידידיו של
״פואד״ ידעו לספר שהשתגע
מרוב דאגה. לבסוף שבה רולי
הביתה בשלום. הסערה פסחה
עליה.

הסופר אמנון שמוש
טוען כי נדידת־היהודים דומה
לנדידת־הציפורים. אי־אפשר להסביר
אותה.
בוויכוח על חשיבות הטל
וויזיה
הזכיר ההיסטוריון שלמה

אהרונסון כי הבסטיליה נכבשה
למרות שלא היתה קיימת אז
טלוויזיה. הגיב על כך העיתונאי
יגאל לב: אילו היתה אז
טלוויזיה, הבסטיליה לא היתה
נכבשת כלל. האנשים היו יושבים
בבית ומסתכלים בתחרות
כדורגל.
אביבה גרנות חגגה
בכלא את יום־הולדתה ה־.41
חברותיה לתא ערכו לה מסיבת־הפתעה,
והיא יצאה מרוב שימחה
במחול־הצעיפים. חברתה־לתא

גרנות. כששאלו את קביליו מה
היא חושבת על חדד, אמרה
שקשה למצוא אנשים חיוביים
כמותו, ושהוא יודע לפרגן גם
כשקשה למצוא נקודות חיוביות
באנשים ומצבים.
ג׳ודי מוזם־ניר ערכה
ביום השישי מסיבת יום־הולדת
עליזה לבעלה, עמירם ניר, יועץ
ראש־הממשלה לטרור. המסיבה
היתה לכבוד יום־הולדתו ה־
37 של ניר, וזו לא היתה מסיבת־הפתעה.
בסוף החגיגה, שנמשכה

ואת אייבי נתן, שאף בירך את
ניר באותו הקילה באמצעות
תחנת־הרדיו שלו, קזל־השלום.
ג׳ודי, בשימלה לבנה מחמיאה,
אירחה את המוזמנים בביתה
הגדול של פולה מוזם, אמה,
המתגוררת בקומה שמתחת לזוג
ניר.
בעיקבות הקרנת שלושה
מסרטיו של אורי זוהר בטלוויזיה
— מציצים, הציל 1את
המציל ושלים גדולזח. פנה
זוהר למפיק איציק קול וביקש
ממנו לגבות את הסכום המגיע לו

רשם בגזר״הז*ן :״נראה לי שהגיע
המועד לתת לחברה פסק־זמן
מיורם כהן ״.רק אחר־כך הבחין
השופט כי ״פסק־הזמך נגזר
בשל גניבת מכוניתו של מנכ״ל
עלית. הנאשם נשלח לכלא לארבע
שנים.
חוג־הסילון — זהו החוג
שאליו משתייכת המיליונרית
הססגונית ליליאן ויין. האשה,
ילידת־מרוקו, שהגיעה ארצה בשבוע
שעבר כדי להשתתף בכינוס
הפדרציה הספרדית העולמית,
נטשה את ישראל וטסה
לצרפת, לרגל שימחה מישפח־תית.
כעבור כמה שעות שבה
ארצה והמשיכה בדיונים הקדחתניים.
הוא
נראה אולי קשוח,
אבל למעשה ״פואד״ (חבר־הכנסת
בנימין בן־אליעזח
הוא אב ובעל למופת, דאגן מאיו־כמוהו.
השבוע נשמע מודאג במיוחד
כששמע ברדיו על הסערה

גרם למירדף אחריו ואחרי אשתו ג׳ואן במיסדרונות

הרבנות, שהיה ארון מ טקס הגט עצמו ומעניין יותר
1111 - 1
מסירטי־בלשים. בכל פעם שאדרי ואשתו יצאו מאיזו דלת וראו את
מרים זגל אפתה לה עוגה יום
לפני יום־ההולדת, והחביאה אותה
מתחת למיטתה.
ציפי קביליו, אחותה
של חווה יערי, ערכה תצוגת־אופנה
גדולה, שחלק מהכנסותיה
משמש להמשך מימון המישפט
של חווה. אורח־הכבוד בתצוגה
היה ידידה, החוקר ואיש־וד
מישטרה לשעבר, מישל חדד,
שהיה בצוות שטיפל בתיק יערי־

המצלמות, הם נכנסו שוב וניסו לצאת מדלת אחרת. אחד השוטרים
של הרבנות דחף את צלם־העיתונות שאול גולן. בסוף, אחרי שעה,
כשנכנסו למכונית, הצליח להנציח את גבם של בני״הזוג״לשעבר.
עד השעות הקטנות של הלילה,
חילקה ג׳ודי שקיות, ובהן ממתקים
והפתעות לכל 150 האורחים.
בין השאר אפשר היה לראות
שם את עורכי־הדין יגאל ארנון
ורם כספי, גיבורי ״הפגישה
הלילית״ ,את הפסלת אילנה
גור, שגילתה שכבר שנים רבות
לא רקדה לצלילי מוסיקה, אך
הירבתה לרקוד באותו ערב, את
אבי פילוסוף ורעייתו דליה,
שהיא גם בתו של יצחק רבין,

מהטלוויזיה. קול :״אני לא יודע
עדיין כמה מגיע לאורי, משהו
בסביבות כמה אלפי שקלים.
צריך לברר. לא, אני לא חושב
שאורי זקוק לכסף הזה, אבל למה
שלא יקבל?״
אחיה הצעיר של הזמרת

מיכל טל, אהרון כרקאי,

הידוע יותר בכינויו ״ברקו״ ,פתח
בשבוע שעבר עסק חדש של יצור
ומכירת כריות־נוי. לערב הפתיחה,
בסיגנון גבינות ויין, הוא

אניד! תגוו

היא הדוגמנית היחידה בארץ המוכנה להיחשף בפומבי במיסגרת עבודה. לפתיחת
דיסקו טק חדש היא התייצבה בכניסה כשהיא לובשת תחתוני ם וחזיה, וחובשת פיאה
נוכרית ציבעונית. גופה היה מעוטר בפסים שחורים ארוכים. מרבית הערב היתה עסוקה בלה תח מק מהצל מים,שניסו
לקלוט אותה בזוויות שונות. כשהבחינה בצלם מתקרב, היפנתה את גבה. הצלמת מיכל רותם
(בתצלום משמאל, לידה) ויתרה על העניין. כשגב*ר הלחץ, העדיפה הדוגמנית לה תבודד בפינה חשוכה.

העולם הזה 2623

עמוד 13

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 13 | א בי ולדמן, ה עו ל ם הז ה 1111 711111־ 1כבר זמן רב לא נראתה אסירת־העולם כל״כך נינוחה ושקטה כמו ביום הרביעי, כשהובאה לרבנות בתל״אביב כדי לקבל א ת הגט 111 1111

א בי ולדמן, ה עו ל ם הז ה

1111 711111־ 1כבר זמן רב לא נראתה אסירת־העולם כל״כך נינוחה ושקטה כמו
ביום הרביעי, כשהובאה לרבנות בתל״אביב כדי לקבל א ת הגט
111 1111
מבעלה, כ תב הטלוויזיה אהוד יערי. כמו שנאמר כבר: כל הצרות מתחילות מהבעל.
הזמין את אחותו, כמובן, וידידים,
ביניהם ציפי שביט ובעלה
אבישי דקל. כולם באו, רק
ציפי ואבישי לא. היתה לה הופעה
באותו ערב. סיפור לא ידוע,
עד לרגע זה: בדקו היה השדכן
שלהם. לפני שנים הוא היה מציל
ומורה לשחייה בבריכת מלון
ומודאביב. ציפי נהגה לבלות
שם שעות רבות, וכך התיידדו.
כאשר בעלה הראשון נפטר, החליט
ברקו להציג לפניה בחור,
אבישי, שעימו גדל בקיבוץ עי־נת.
הוא לא דימיין לעצמו שתצא
מזה חתונה, רק רצה שמישהו

נחמד כמו אבישי יעזור לה לעבור
את התקופה הקשה.
י לקראת ״שבוע ללא עישון״
,שיתקיים בנלי צה־ל בחג
החנוכה, הציע מפיק־התוכניות
אביעד רז לעובדי־התחנה המעשנים,
קורס גמילה בחינם. רז
התאכזב מהתשובות של ״לא
מעוניין״ שקיבל מהמעשנים בתחנה:
דן שילון, מיכה פריד

אילנה דיין, יעל דן, גוני

סביר ואחרים. היחיד שהסכים
לנסות להיגמל הוא הקריין נו

אבירם.

כשביקשו הצלמים לצלם אותה ביחד עם אהוד, ענתה להם :״עד שנפטרתי מאהוד לקח
לי זמן, אז עכשיו אתם רוצים שאחזור אליו כדי להצטלם מותר לציין כי ״היפטרות״
ע״י מערוך אינה שיטה קבילה ברבנות) .לידה בתמונה משמאל: עורך״הדין דויד ויניצקי.

האגודה למניעת ל1יע 11ן,
בראשותו של ד״ר טוביה לרר,
מתכננת ערב חגיגי במועדון
הרבי סמס בתל־אביב. נבחר תאריך,
ה־ 10 בינואר, נעשו תיאומים
עם אמנים שיופיעו באותו
ערב, ביניהם טוביה צפיר,

מנחם זילברמן, דודו דותן

ודורי בן־זאב, והודפסו הזמנות.
אבל ברגע האחרון ממש
התברר שבתאריך זה מתכנן
איש־העסקים גיל גוטפריד
לערוך נשף מטעם מפיקי תה־רות־היופי
העולמית מיס נניברס
(ראה עמודים 14־ .)15 גוטפריד
מתכוון להזמין למסיבתו מפורסמים
רבים, ביניהם גם אמנים.
לכן הוחלט באנודה למניעת עישון
שלא להתחרות בערב כזה,
לוותר ולקיים את האירוע שבוע
מאוחר יותר, ב־ 17 בינואר. מטעמי
חיסכון לא יודפסו הזמנות
חדשות, והתאריך יתוקן בכתב־יד.
דיקן״
זוהר, מצמד־הקוס־מים(אב
ובנו) צ־יקננדיק! ,העריץ
מאז שנות נעוריו את קליר
ריצ׳ארד. בביקורם האחרון בלונדון
הלכו השניים לראות
מחזמר, שבו כיכב הזמר הבריטי.
בסוף ההצגה ניגש דיקו אל אמר־גנו
של קליף ואמר שהוא מאוד
רוצה לפגוש את הזמר. הקוסם
הושיט לאמרגן את כרטיס־הבי־קור
של הצמר, הנושא תמונה של
חיתוך אשה לשניים. האמרגן
התפעל, שאל איך עושים זאת,
ודיקו ענה שאם הוא יסדיר את
הפגישה, הוא יקבל רמז בעניין
הקסם. הפיתוי עזר, האמרגן ציל־צל
כעבור יומיים ונקבעה פגישה
במועדון היוקרתי טראמפס. די־קו
:״עשינו לפני קליף כל מיני
קסמים. הוא אוהב במיוחד קסמי־שולחן
של זריזות ידיים. הוא
אמר שהוא מאוד אוהב קסמים,
אך אינו רוצה לדעת איך עושים
אותם, כדי לא לפגום בהנאה.״

ביש־מזל פקד את ליאת,
אשתו של יצחק אלקולום־
ברי, המוכר יותר בשמו המיס־
\ ך 1הזמר הופיע במסיבה בתל־אביב בצורה שנרא־
! 111111/ 111 תה תחילה בגימיק. אך הסתבר ששושן, שנפגע
בסנטרו לפני 15 שנה כשהופיע במחזמר ״שיער״ ,עבר ניתוח פלסטי,
ולצורך קיבוע הסנטר שמו לו תחבו שת בצורת קסד ה. כתוצאה
מהניתוח הוא גם נאלץ לאכול מזון נוזלי בלבד, והדבר מקשה עליו
במיוחד כשהוא מגיע למסיבות עתירות״קלוריות ומעוררות תיאבון.
העולם הזה 2623

הרי ״סמי בורקאס״ .ליאת הנאה
התחילה להתעסק באחרונה בעי־צוב־אופנה,
ואף פתחה חנות
ברחוב־דיזנגוף. בימים הראשונים
לפעילות בחנות אירעה בה
פריצה, וליאת נאלצה להתעסק
ברברים פחות־נעימים מאשר עיצוב
בגדים.

פריצה — השלישית ב־מיספר
תוך כמה חודשים —
אירעה בדירתה של אראלה
סלוזניצקי, היחצ״נית של בית־לסין.
הצעירה החרוצה מבקשת
להודיע לכל גנבי תל־אביב שלא
נותר עוד דבר בעל־ערך בדירתה:
הכל נגנב. גם ידידה, הקריין
עמיקם גורביץ, מפיץ זאת
בקרב מכריו, וכל מי שמוכן
לשמוע.
בערב־ראיונות שנערך ב־קרית־אתא,
רואיין התעשיין ,
סטף ורטהיימר. המראיין,
יצחק בן־נר, ומארגני־הערב
הכינו לו ״גימיק״ בלתי־צפוי: הם
הושיבו בקהל את מי שניהל, ביד

רמה, את מאבקי העובדים באתא,
פינחס (״פיני״) גרוב. מובן
מאליו שהתפתח דו־שיח מאלף
בין השניים.

השחקנית עדנה פלידל
התוודתה באוזני חברים שנמאס
לה כבר להופיע בתפקידים של
נשים רכלניות ומגעילות, כהגדרתה.
בשלוש ההצגות האחרונות,
שבהן היא הופיעה, היא גילמה
דמויות כאלה: בקדיש תפקיד
של רכלנית, בשלה את תפקידה
של פולה בן־גוריון, וכעת, בהצגה
נוצות, דמות של אשה קשה
ומכוערת.

דפנה ברק, זוהר אזהדיאב
ונעמי דו;

עמוד 14

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 14 | ^ שמי שהו זוכה בניו-יורק במיליון דולר — כולם קופצים ומוחאים לו כפיים. בארץ כולם עומדים ותוקעים לר סיכות...״ גיל גוטפריד, הדובר, לא זכה במיליון דולר. הוא זכה

^ שמי שהו זוכה בניו-יורק
במיליון דולר — כולם
קופצים ומוחאים לו כפיים. בארץ כולם
עומדים ותוקעים לר סיכות...״
גיל גוטפריד, הדובר, לא זכה
במיליון דולר. הוא זכה בזיכיון
הבילעדי לעסק, המגלגל מיליוני
דולארים, והנחשב לאחד האירועים
הזוהרים ביותר בתעשיית־האשליות

— תחרות סיס י1ניברס.
גוטפריד :״הייתי בפנמה במסי־בת־קוקטייל.
נכחו שם גם אנשים מההנהלה
של מיס יזניברס.
התחרות התקיימה אז בפנמה.
צפיתי בה וקיבלתי חשק.
מדוע? קיבלתי חשק שאירוע כזה
יתקיים בישראל — כן, ציונות:
בהתחלה חשבתי שאולי ממשלת־

ח 1 0 6 3 1 :1 0 0 £ 0 6 11051:108 50011 3ס 6 0 £ 6 6ק
115־1:1

ישראל תאמץ את זה. אחר־כך חשבתי
לעצמי שבעצם אני יכול להרים כזה
עסק: לא צריר להיות מיקצוען גדול.
את הצד המיקצועי, הם (אנשי חברת
מיס ׳וניברס) עושים בעצמם.
אז פשוט מאוד, בלי להתבייש,
באתי ואמרתי שאני רוצה לעשות
תחרות בישראל. הם כמעט בלעו את
כוסות־השמפניה שבידיהם.

8ח 31<1וח 1 3ץ 3״ ץ / 6 6י 1 3 6

6 3נ! 11§ 11):מ 3 6 1־ 1 3 1

10016601 ,

0 3ץ 3 3 3 1 3 1 :ס ס ; 31:11)0 51־ 1 1 1 )10 0 3 1״ 6״ 6 7 6 0 1 : 3 0 ) 1

6 § 633 ): 3 ):1317 1061)101:31(16 006 .ק
1111״ 6 1 0 0 0 1 6 1:1113 61/601 :״ 1 1 1״ 1 6ק 6 0ק £10)1 11:3

3 6 1־ 1116 5 1 3 1 :6 0 1 1 3 1

3 .תד 60 31ק 0
61־8 313061־¥031

63־511110011 ? 61

המיכתב של שימעון פרם לנשיא חברת ״מיס יוניברם״ העולמית ולגיל גוטפריד
.בזח שת פתוחות!״
0 1 1 3 0 £ 1 3 1 : 3 6 1 ,ק 0ט 6 1וזו 3 £ 0 , 1 1 1 6ע -ז ו / 1ו * 1 0 3 1 1 . 6 1 -
.ץ 1״ 0 6 0 1 6 1 : 0 £ 3 1 : 1 : 3 , 0 3 1 1 3 1 : 6 3 0 1 3 1:116 6 0 0 0 0
ג) 6 0ק 0 6 5

ע6760

5 0 1 1 : 6 )3

ע 6 0 1ס 1חז 6

1 3 9 0 1 1 : 0 )3 6 .״ סססץ 110300

וזז £ 0 0

0 6 5 5 1 0 0נ {1״ 1

9 ׳? 6י1

ח 9 1 ^6

1 ,3 1 1 3 1 :

6נ1

11113

111״

0 0 0 0 6 3 1 ,

1:1131:
1.116

ץ0 1£

136 טק ט6ס 6 0

0 6 1 : 3 1 0 6 )3

10£ 031ס ק
3י ץ 0 0 3 0 ): 0

11 3 1 /6

109

ק ! 10

11051:109

1 )3ס ־ 3 0 9ס ץ

031:

3031:109

ססץ

1:1131:

3 0 )3

0 6ז 1 6 1 :
1 5 1:116

!׳0 0 5 1 : 1 0 9

11606 ,

71310

{( 0 1 7 1 1 6 9 6

3 0 )3

0 6 9 3 0 )3 3 .

¥000,6

1 0ז! $ 1 1 1 0

המיכתב של שלמה להט לנשיא חברת ״מים יוניברם״ העולמית, העתק לגיל גוטפריד
.תל־אביב־יפו, המטחפזלין של ישראל...״

אחרי כמה דקות הצלחתי לשכנע
במה?
אותם. מה זאת אומרת
שעומד לפניהם אדם רציני! הם לא
שאלו אותי על עברי או נסיוני, פשוט
השתכנעו.
אחרי חמישה ימים נפגשתי איתם,
כפי שקבענו מראש, בלוס־אנג׳לס.
יתכן שהם בדקו חברות ואנשים
שהייתי איתם בקשר קודם לכן. נתתי
להם ממליצים.
זהו, קיבלתי את הזיכיון.
זוהי הפעם הראשונה שהתחרות
ניתנה ליזם אחד. עד עצם היום הזה,
היא נעשתה רק על־ידי ממשלות.
עובדה שזה לא הפחיד אותם. נראה
שהאנשים והגופים, שדיברו איתם עלי,
נתנו להם הרגשה שזה בסהר. שמות?
בלי שמות.
אלה תכונות צריכים, כדי להרים
פרוייקט בסדר גודל של מיס־יוניברס?
• יוזמה: הייתי חוצפן־מנומס.
הבנתי מההתחלה מה אני עומד לקחת
על עצמי. כבר היו לי עיסקות בסדר־גודל
דומה, אבל לא בכיוון זה. איזה
כיוון? עזבי!
אני עובד שנה רק על זה. אני לא
יושב בקביעות בישראל — מתרוצץ
בין לוס־אנג׳לס לבין ישראל.
מה בדיוק אני עושה? מארגן, מוסיף
אירועים לפרוייקט.
• כסך: עד היום הושקע רק כסף
שלי — מיליון דולר! בטח שזה שווה
לי! כמה אני רוצה להרוויח מזה? לא
תשמעי על כך ממני! אבל כרגע אני
במשא־ומתן מתקדם עם משקיעים
מחו׳׳ל.
מדוע לא עם משקיעים כחול־לבן?
אולי יהיו גם מהארץ.
בינתיים לא נתקלתי במשקיעים
שהרימו גבות, ששאלו מי אני, מאיפה
צצתי.
• קשרים. :כשאנשי מיס ׳וניברס
ביקרו בארץ בחודש ינואר, הם נפגשו
עם ראש־הממשלה, יצחק שמיר,

ממלא־מקומו, שימעון פרס, השרים
חיים בר־לב, יצחק נבון, יצחק רבין
וראש־עיר־ית תל־אב־ב, שלמה להט.
האם זה נועד להרשים את האורחים?
נו, הם רצו לשמוע במו־אוזניהם שמכל ן
הצדדים הכל בסדר, שהממשלה בעד.
לסיכום הביקור נתן כל שר מיכתב־ברכה.
את צ׳יץ׳ יש לציין במיוחד: הוא
תידרו כתבים כלכליים במסיבת־עיתונאים,
שהוא קיים לפני כחודש.
על מה? על השלכות המיבצע. מי
תידרו את צייץ׳? הוא הבין לבד במה
זה כחד. את מסיבת־העיתונאים —
אני יזמתי.
אני מניח — הדברים לא סגורים *ז
סופית — שהשרים והחשובים יופיעו
באירועים השונים.
בינואר הקרוב תבקר כאן מיס
זניברס הנוכחית, ואז אני מתכוון
להזמין כ־ 1500 אנשים למסיבת־ענק
לכבודה. שרים, חברי־כנסת, חברי
הסגל הדיפלומטי, פקידים בכירים,
אלופים, עיתונאים.

מ׳ אחה, גיל
גשנויו?
גוטפריד: אני בוגר בית־הספר
התיכון בסמ״ת בחיפה. השכלה גבוהה?
אין — חכם טבעי.
התחלתי לעבוד בעסק של אבא של
אשתי, מיד אחרי הצבא — חברת
גרעין, אספקה לחקלאות, ייבוא וייצוא
של מזון. עבדתי שם כחמש שנים.
אחרי־כן התחלתי להיות עצמאי.
לפני שש שנים פרצתי לחדל.
ראיתי שאני מצליח שם ו במה
הצלחתי בדיוק? בסחר
בסחורות עתידיות: תבואות, מוצרי
מזון, כשהם עדיין על הנייר. קונים
כשזה עדיין בשדה, ואין יודעים אם זה
רווח או הפסד. בדרך־כלל, מרוויחים.
לא, אני לא עוסק בזה בארץ. האם

עמוד 15

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 15 | אני שייך ל״קומנדו 180״ (אנשי־הע- סקים השוהים בארץ פחות מ־ 80ז ימים ופטורים מתשלום מס־הכנסה)? עיזבי, זה לא עיתוי טוב לכך! תני להם להגיע אלי לבד. למה לעזור להם?

אני שייך ל״קומנדו 180״ (אנשי־הע-
סקים השוהים בארץ פחות מ־ 80ז ימים
ופטורים מתשלום מס־הכנסה)? עיזבי,
זה לא עיתוי טוב לכך! תני להם להגיע
אלי לבד. למה לעזור להם?
אני נמצא הרבה בארצות־הברית —
שבועיים בחודש. איפה אני גר שם?
דירה פה, דירה שם, בואי נעזוב דירות.
יהיה לי בגללו ביקור ממס־ההכנסה.
חוץ מזה אני טייס חובב. אני טס
שבע־שמונה פעמים בחודש.

עד מתי? ינואר?
״למעשה כולם, השרים, הביעו
נכונות להצטלם, להכתיר. לא ביקשתי
מהממשלה עזרה כספית, כי הבנתי
שבשביל למצוא תקציב בממשלה —
יעברו חמש שנים.
בכל אופן, אני מתכוון לשתף את
מישרדי החוץ והתיירות. קיימתי איתם
שיחות כלליות. עובדה היא שאברהם
שריר בא במיוחד ללוס־אנג׳לס, כאשר
הוא סייר בארצות־הברית, ובירך את

בתוועה גדולה הונח על קיום
התחרות של ״מיס יוניבוס״ בישראל.
בינתיים עלו תמיהות וסנקות.
דפנה ברק חקרה <ות הנרשה
מה עוד את רוצה לדעת עלי? אני
שוקל, בח־ך־כלל 10 ,קילוגרמים
פחות. סתם שמנתי באחרונה. עכשיו
אני בדיאטה.״

• 8׳ 81 נמנוכיס?
״אומנם, ישראל יכולה לשמש
מיקום מושלם לאירוח אירוע כזה,
ותעשה כמיטב יכולתה לסייע בידך,
בכל דרך, כדי להפוך זאת למאורע
הנחרט בזיכרון כך כתב ממלא־מקום
ראש־הממשלה, שימעון פרס״ ,לג׳ורג׳
הונצ׳אר, בתאריך .20.1.87
הונצ׳אר, נשיא חברת סיס יזניברס,
התקבל במאור־פנים אצל פרס ושאר
גדולי־האומה.
״צ׳יץ׳״ להט אף הרחיק לכת בביר־כתו
בתאריך : 12.1.87״אשקיע את כל
מישקלי והשפעתי כדי להבטיח כל
עזרה אפשרית, על־מנת שתחרות מיס־ייניברס
תיערך פה!״
הונצ׳אר וחבר מרעיו נפגשו עם
צמרת הממשלה בעת ביקורם בארץ,
בינואר.

8ה חנריס?
גוטפריד:
רוצה לחכות.

עדיין לא הוחלט. אני

אנשי החברה על רצונם לקיים התחרות
בארץ. זה היה בנובמבר . 1986 אני
סידרתי לו פגישה במיוחד. מאז ברור
שהוא בתמונה.
האם אנחנו שומרים על קשר? מדי
פעם.
מה בדבר עזרה? הוא (שריר) אמר
שמישרד־התיירות יעזור במה שהוא
יכול. עדיין לא ביקשתי עזרה.
עד כה נפגשתי עם שריר עצמו ועם
מנכ״ל מישרד־התיירות, רפי פרבר.
מה עם מישרד־החוץ? נפגשתי עם
פרס. לא לבד — ביחד עם אנשי מיס־
׳!ניברס, כשהם ביקרו בארץ. חוץ מזה,
יש מי שמטפל בזה. בלי שמות.״

,מיס־יוניכרס״ לשעבר רינה מור והתנאים •טדריטה (למטה)
.שכר־דירה, הוצאות. ביטזח־ח״ם בסך 250 אלף חלר...־

המבצעים לאורך השיחות עם גיל גוטפריד —
צעיר כחול־עיניים, בעל קול שקט, חסר
סמכותיות, איש שאינו מהרהר די
בטרם יאמר דברו לאומה >או לאומות־העולם,
במיקרה זה) ,שב ועלה המונח
״אנחנו אנחנו מתארגנים,״ ״אנחנו
מתכוננים ״.מי ״אנחנו״?
אז נכון שקשורים בעסק שמות כמו
טוביה סער, מי שהיה מנהל הטלוויזיה
הכללית, שמונה להפיק את השידורים
של האירוע. אבל ״אנחנו״ זה גיל

החבר ה תי שאבהוצאותהב או ת במשך ת קו פתהעסק תי בחו ״ ל :
6 .1שכר דירה, ל ר בו תהוצ או ת א חז קתהדירה ;
הוצאות העבר ת המשפחה ל חויי ל ו חז רתה לי שראל (למעטהבעל );

ביטוחרפואי מלא למ שפחה (ל מעט הבעל ) ;

ביטוחחייםלטוב תי ע ל -ס ך טל 2 5 0 ,0 0 0דולר טל ארה ״ ב.

גן י ל די ם.

בכל מקרה של הפסקת ההעסקה, ביוזמתהחברה, לפניתוםת קו פתההעסקה,
( כ פי ש מ פו רטבס עי ף 1לעיל ) ,ת שו לםיתרת ״ שכר ההעסקה״ ( כ פי ש מ פו ר ט
ב ס עי ף 2לעיל ) במלואה, ב ת שלו םחד -פ ע מי ולאיאוחרמ 30 -ימיםמיום
ה הו דעה על הפסקת ההעסקה.
מו סכםבין החברה לביני, כיההתקש רו תהנ ״ להיאלצורךתח רו ת ״ מי ס
יוניברס 1988״ בלבד.
איןהסכםזהמעניקלחברהזכות כל שהי ל שי מו ש ב שמי או בתמונתיל כל צו ר ך
מסח רי או לא מסח רי ש הו א, ללאיוצא מן הכלל, אל א אם התק בל הממני הסכמה
מראש ובכתבלביצועפעולותכג ״ ל .
בכבודרב,

רי נו ד ^ מו ר -גודר

גוטפריד, אביבה וטל (שתי מזכירות
במישרדו, ח שי ח ודודי (עוזר, או
קמב״ץ, על פי הגדרתו של הבוס).
ומי השותפים לביצוע?
גוטפריד קצת נלחץ על השאלות
בנושא זה. בכלל, כל אימת שביקשתי
פרטים, השלווה לא שרתה עליו. אולי
מהחשש לאי־פירגון, אולי מפחד עין־
הרע, אולי מסיבות אחרות. אחרי כמה
וכמה סיבובים, הסכים לפרט:
״יש לנו עיסקת־בארטר (פירסום
תמורת שרות) עם חברת אל־על. הם
יקבלו מאיתנו פירסומת בשידור ישיר.
כן, זה כבר סגור. גם עיסקו^הבארטר
עם רשת־מלונות דן היא בשלב סופי.
סגרנו גם עם שרזטל — מלונות
באילת, שם יתקיימו חלק מהאירועים.
במשך החודשים הקרובים אסגור
בארטרים עם כולם: חברות איפור, מזון,
הלבשה. למשל, חתמנו כבר עם הלנה
חבינשט״ן. הכל נמצא בשלב מתקדם
של משא״ומתן״.
פרט לעיסקות־הבארטר, מה בדבר
השקעות כספיות?
אישים מסויימים שבדקו את הפרוייקט
הנוצץ, הגיעו למסקנה שהפרוייקט
אינו כלכלי. שאלתי את גוטפריד,
לשם מה נחוצה השקעה כספית כה
כבדה בפרוייקט .״אנחנו מתכוננים
לשני שידורי־טלוויזיה ענקיים. מדובר
על השקעה בת חמישה מיליון דולר!״

סימני־שארה

יזם גוטפריד עם ״מים יוניברם״ הנוכחית (נציגת צ׳ילה)
.אני שוקל 10ק״ג פח 1תר

הזיכיון לתחרות מיס ׳ולכרס הושג
בתרועה רמה, וגיל גוטפריד — עד אז
איש אלמוני לגמרי — זינק לכותרות
ולתצלומים מלוטשים עם יפהפיות
ממוסהרות. אט־אט הועם הזוהר. התחרות
בארץ נדחתה בשנה, פחתה ההתלהבות,
והתחילו השמועות הבלתי־נוחות.
נורות אדומות היבהבו אצל גו
רמים
בכירים, ששותפו בשלבים מוקדמים
של הפרוייקט.
ניסיתי לתהות על קנקנו של
גוטפריד. לא התרשמתי שהגבר הנאה
מנסה להונות מישהו, כפי שנרמז על-
ידי דורשי־רעתו. לקחתי בחשבון
גורמים כמו קינאה ורוע־לב לשמו.
בכל זאת עשה גוטפריד רושם חלק־לק־חמקמק
במיקצת. מתחת למעטה
הביטחון העצמי, דימוי המאצ׳ו, הסתתר
ילד נפחד, ילד שחיכה למכונית־צעצוע,
ושקיבל לפתע־פיתאוס מכונית
אמיתית.
התעוררו כמה תמיהות קטנות:
• ייעוץ משפטי: גוטפריד פגש
באחת מטיסותיו הרבות בפרקליט
מצליח. בעיקבות הטיסה, נולדה
עיסקה. הפרקליט התבקש לנסח את
הצד המישפטי של העיסקות הקשורות
בתחרות. הוא שקד בחריצות במשך

כמה שעות, ולפתע נאמר לו בחביבות:
״בינתיים העסק מוקפא. לכשיתחדש
— נתקשר איתך!״ עד עצם היום הזה
מחכה הפרקליט לשיהת־הטלפון שתקרב
אותו לעולם־הזוהר. לפני שבועיים
כאן.
פגש בגוטפר־ד במיקרה. עד •
• משקיעים: ידיד של הפרקליט
בדק השקעה אפשרית בפרוייקט והגיע
למסקנה שהפרוייקט אינו כלכלי. שני
משקיעים פוטנציאליים נוספים סירבו,
אחרי בדיקה, להיכנס לפרוייקט, בגלל
אותן הסיבות.
צמרת מישרד־התיירות, שעימה בא
גוטפריד במגע, ביקשה לשלוח אותו
לחברה לביטוח ח״ר1ח. כך נהוג לגבי
כל מלון או פרוייקט עתידי. עליהם
להוכיח את היכולת הפיננסית שלהם.
גוטפריד לא שיתף פעולה וירד
(המשך בעמוד ) 17

מ ש הו, מ ש הו!
במהלך שיחיתי עם גיל גושפריד, הוא שלף את פינקס־הטלפמיס
הקטן שלו, והראה לי א ת מיספר־הטלפון של אלפמסו קאררו, מנהיג
הקונטראס.
״רוצה להיפגש אי תו ר שאל.
מה זה רוצה!
אחר־כך נשאלתי עם מי עוד אני רוצה להיפגש. כל נשיא או מנהיג
בדרום־אמריקה בא בחשבון. פידל קסטרו -יהיה קצת קשה. בך גם
האפיפיור, אבל בוודאי אוכל להיוועד לי בנ חת עם אחד ממקורביו
היותר קרובים, ואולי בהמשך...
במה ימים לאחר״מכן סיפר לי גוטפריד, בשיחת״טלפון בינלאומית,
שמנהיג הקונטראס כבר יודע עלי, ושהכול מסודר.
יש מי שליחשו שגוטפריד היה מעורב ב אות ם עסקים שהשתיקה
יפה להם, אם בי הם עלו בחוד שים האחרונים לכותרות.
מתחריו באותו תחום מיסתורי מבטלים זאת כלאחר״יד, אך אין
לצפות מהם לפרגן למתחרה צעיר, שאפתן ונאה.
בחור נחמד, גושפריד.

עמוד 16

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 16 | }! 1א ו ^ 1נ //ונןחטוטס ׳ מפער הפיס 11:11 1 3 1 1 1 דרוש א ת המדריך הלוטותט• בנקודות המכיוה! בקרוב בתל אביב וגוש דן. אלי •

}! 1א ו ^ 1נ //ונןחטוטס ׳

מפער הפיס

11:11 1 3 1 1 1

דרוש א ת המדריך הלוטותט• בנקודות המכיוה!

בקרוב בתל אביב וגוש דן.

אלי • שואל•

עמוד 17

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 17 | _ מיסטר יוניברס (המשך מעמ 1ד ) 15 מהרעיון. בשיחותי עימו התרשמתי שהוא חש שמתנכלים לו במישרד. • קשיים פיננסיים: הלשונות בטוב־ליבן, הידועות המקומיות, מפיצות כי

_ מיסטר יוניברס

(המשך מעמ 1ד ) 15
מהרעיון. בשיחותי עימו התרשמתי
שהוא חש שמתנכלים לו במישרד.
• קשיים פיננסיים: הלשונות
בטוב־ליבן, הידועות המקומיות,
מפיצות כי אנשים הקשורים עם
גוטפריד לא קיבלו את הכספים
המגיעים להם. הפרקליט שייצג אותו
טרם קיבל — אם כי טרם דרש — את
שכרו. מפה לאוזן גם הופץ שטוביה
סער לא קיבל את המגיע לו על עמלו
במשך חודשים. סער סיפר בגילוי־לב
שמקור השמועות בקשיים הכספיים,
שאליהם נקלע גוטפריד י באביב
האחרון.
אז הודיע לו סער שהוא עוזב את
הפרוייקט הנוצץ, וישוב אליו אם
וכאשר. בינתיים שב אליו במלוא־המרץ,
ואף זכה באחרונה לראות גמול
כספי על עמלו.
גורמים ממשלתיים בכירים הפיצו
כי קיים צו־עיכוב־יציאה מהארץ נגד

מיסמן־ סודי של האף־בי־איי מאשים:
ממשרת שואל מגינה על חסידי־נהנא
באוצות־הבוית, המבצעים
באחרונה פיגועים טווויסט״ם,
מעשי 1ז, פיצוצי![ וחטיטת
ך* ם טסים הלוך וחזור בין ארצות
1־הברית וישראל. הם נושאים
דרכונים שונים — אמריקאיים
וישראליים, ובהם שמות שונים. הם
מבצעים מעשי־טרור בארצות־הברית
ובישראל. הם חסידים של מאיר כהנא.
ממשלת־ישראל מחפה עליהם.
זוהי התמונה המתקבלת ממיסמך
רשמי של האף־בי־איי, הבולשת הפדרלית
האמריקאית, שנחשף בשבועון
הניו־יורקי וילאנ׳ ח״ס.

האף־בי־איי, שתפקידיו מקבילים
— בין השאר — לתפקידי השב״כ
בישראל, סבור כי הליגה היהודית להזנה,
שהוקמה על־ירי כהנא, היא כיום
אירגון־הטרור הגדול ביותר בארצות־הברית.
המחלקה־למילחמה־בטרור פועלת
נגד הליגה. היא החדירה לתוכה
סוכנים ועוקבת אחריה.

אחד אלמארס ספרוגיס בלונג־איילנד,
בספטמבר . 1985 האיש נחשד כנאצי.
הוא לא נפגע. אך עובר־אורח מיקרי בן
23 איבד רגל בפיצוץ זה.
• הנסיון לפוצץ את מישרדי הלינה
נזר הפלייה בבוסטון, באוגוסט . 1985
שני שוטרים נפצעו קשה בפיצוץ זה.
לעומת זאת הצליח האף־בי־איי,
באמצעות סוכן־מודיע, למנוע נסיון
לרצוח את אחת הדמויות המרכזיות
של הקהילה האמריקאית־ערבית,
הסנטור לשעבר ג׳יימס אבו־ריזק,
מייסד הלינה ננד הפלייה.
האף־בי־איי הצליח גם למנוע ניסיון
לחטוף בקליפורניה שני אנשי־עסקים
ערביים, אזרחי־ישראל. במעשה־טרור
זה היה מעורב איש־״כך״ מישראל. הוא
גורש בשקט לישראל.

בתזכיר פנימי ששיגר עוזר
מנהל האף־בי־איי, פלויד
טרור ופעולות־פשע אחרות,
שבוצעו על־ידי הליגה להגנה
יהודית. ביקשנו מידע על
מיספרי־טלפון, על רקע פלילי,
על מגעים בכלא, על ידידים, על
מעמד לגבי תושבות, על
מיסמכי־מסע״ .למחלקה ל•
מילחמה־בטרור היו פגישות
רבות עם נציגי הסוכנות של
השרות החשאי הישראלי
בוושינגטון. העלינו באוזניהם
את דאגתנו לגבי הטיפול
שלהם בבקשות שלנו. שיחות
אלה גרמו מדי פעם לקדחת של
פעילות מצידם, אולם לא היה
שום שיפור של ממש בזרם
המידע.״

יזם גוטפריד
מתיחזת בין זורמים ממשלתיים ליזם

גוטפריד, בגלל חובות כספיים. אך
ביום השבת, הפלא־ופלא, קיבלתי
שיחת־טלפון מגוטפריד מניו־יורק.
קורה.
מסתובבות שמועות נוספות על
כספים שמר ׳זניברס חייב. על רקע
טענתו, שהשקיע כמיליון דולר מכספו
בפרוייקט — זה נשמע הגיוני למדי,
ואולי זהו מצב זמני.
• ״שמות״ :לפני כמה שבועות
זומנה מסיבת־עיתונאים בקשר עם
הפרוייקט. הקומוניקט הודיע שבאירוע
ישתתפו ראש־עיריית תל־אביב, שלמה
ילהט, ומנכ״ל מישרד־התיירות, רפי
פרבר. לבסוף הופיע רק להט. מאחורי
הקלעים זעם פרבר על שירבוב שמו
בעניין, וררש להכחיש בבירור כל קשר
שלו לפרוייקט.
זהו רק קצה הקרחון של המתיחות
השוררת בין כמה גורמים ממשלתיים
לבין היזם הפרטי, אם כי תמיד יהיה
ניתן להסבירה בשיקולים ענייניים
מחד, או חוסר כימיה אישית מאידך.

הטרמניסטים

היוותה תעשיית־האשליות
מאז ומתמיד מוקד־משיכה. סימני־השאלה
והמיסתורין האפופים זוהר אך
מגבירים את המשיכה וההקרנות,
מגבירים את המשיכה והסקרנות, וה־טרמפיסטים
מגיעים בהמוניהם, בטרם
התחילה המכונית לנסוע.
להלן הצעת חוזה של הגברת רינה
מור־גודר מה־ . 18.3.87 הנידון :״הסכם
העסקה לתחרות נויס־ימיברס .״1988
מור־גודר, מלכת־יופי־עולמית לשעבר
שהוכתרה על כנפי מיבצע־אנטבה
כ־מיס ׳תיברס, מבקשת, בין השאר:
״מלתחה ייצוגית הולמת ...הוצאות
מספרה, קוסמטיקה וכיוצא באלה...
שכר־דירה, לרבות הוצאות אחזקת־הדירה
...הוצאות העברת המישפחה
לחו״ל וחזרתה לישראל (למעט
הבעל ביטוח רפואי מלא למישפחה
(למעט הבעל ביטוח־חיים לטובתי
על־סך 250 אלף דולר של ארצות־הברית
...גן־ילדים ...הוצאות אש״ל,
נסיעות, טלפונים כפי שיידרש חוץ
מזה, היא מבקשת 42 אלף דולר.
למה לא? גוטפריד, בכל זאת איש־עסקים,
חשב שלא.
העולס הז ה 2623

קלארק, לסגן־המנהל, אוליבר
רוול, הוא קבע כי פניות
חוזרות־ונישנות של האף־בי-
איי לממשלת־ישראל בבקשה
לקבלת מידע ״נענו בצורה
בלתי־שלמה, ולפעמים אף לא
נענו כלל.״

קאייס של הליגה עלו לישראל, אימצו
לעצמם שמות עבריים וקיבלו דרכונים
ישראליים על שמות אלה. כך הם
חוזרים לארצות־הברית, ובגלל שינוי
השמות קשה לאתרם.
ממשלת־ישראל אינה משתפת פעולה.
כך, למשל, לא הודיעה לאף־בי־איי

לאנשי האף־בי־איי כמה הסברים
למחדל ישראלי זה:
• הישראלים חוששים להרגיז את
הקהילה היהודית בניו־יורק, שבה יש
לפעולות־הטרור של חסידי־כהנא אוהדים
רבים. גם המימון של תאי־הטרור
ושל כהנא בא מחוגים אלה.
בהקשר זה מוזכר כי חבר-־עירייה

קורבן עודה
פצצה בחזך צינור

לפי דיווחיה, ממשלת־ישראל
מהווה כיום את ה־מיכשול
הגדול ביותר למילה־מה
בטרור זה. אין היא מספקת
מידע, היא מחבלת בחקירות.
היא אף מתנגדת למינוי נספח
מטעם האף־בי־איי בשגרירות
האמריקאית בתל־אביב.

רצה;
פיצוץ; חטיפה
^ נשי

הקבוצה

היהודית

מואשמים בשורה ארוכה של
מעשי־טרור בארצות־הברית. בין
השאר:
• רצח פעיל אמריקאי ממוצא
ערבי, באמצעות פצצה דמויית־צינור.
האיש, אלכס עורה, היה פקיד מטעם
הלינה האמריקאית־ערבית ננד הפלייה,
שהיא העתק ערבי של הלינה נגד
השמצה של בני־בריח. זהו גוף פוליטי־הסברתי.
הרצח אירע בסנטה־אנה
בקליפורניה, באוקטובר , 1985 והיכה
גלים בארצות־הברית.
• רצח ארם בשם צ׳רים סואו־בסוקוב,
בניו־ג׳רסי באוגוסט . 1985
האיש נחשד כפושע־מילחמה נאצי.
• פיצוץ מיטען־נפץ בביתו של

0771ז £.16$¥

061$

הכותרת בשבועון האמריקאי
אין סיוע ישראלי לאף־בי־א״
קובע השבועון האמריקאי: ממשלת־ישראל
מתיימרת להיות ראש המחנה
העולמי הלוחם בטרור, אולם יש ספק
רב לגבי כנותה כאשר מרובר על הטרור
המאורגן על־ידי יהודים בישראל
עצמה.
כרגע חוקר חבר־מושבעים־גדול את
פעילות הליגה בקשר עם הנחת־פצצות,
מעשי־רצח, סחיטה וחטיפה. כך
קבע סגן־פרקליט־המחוז בניו־יורק,
צ׳ארלס רוז. כשנשאל אם כהנא עצמו
נתון לחקירה כשותף למעשי־רצח,
השיב רוז :״אנחנו חוקרים את הלינה
היהודית להננה על מעשי־רצח. נחקרת
גם מנהיגותו של כהנא (בליגה) ,כך
שאתם יכולים להסיק בעצמכם את
המסקנות״.
כהנא התפטר רישמית מן הליגה ב־
, 1984 אחרי בחירתו לכנסת, אך
לדבריהם של פקידי הליגה, הוא נשאר
״יועץ רוחני״.
לדעת האמריקאים, פעילים אמרי־

כי יהודה ריכטר, איש הליגה מלוס־אנג׳לס,
שהורשע ב־ 1984 בהתקפה על
אוטובוס ערבי בגדה המערבית, בא ל־ארצות־הברית
אחרי שיחרורו המוקדם.

החשודים העיקריים ברצח
עודה שוהים עתה בישראל.
לפי המיסמך של האף־בי־איי:
״כמה חשודים מרכזיים כפרשה
זו נמלטו מארצות־הברית
ומצאו מיקלט בקריית־ארבע,
(שהיא) עיר־מיקלט ליסודות
יהודיים ימניים קיצוניים.״

^ ;;גוף כמו
המוסד״
ך•* ובע המיסמך :״מטה האף־בי־איי
סיפק לסוכנות־שרות־הביון
החשאי הישראלי ( )1518 בוושינגטון
כמה חוטי־חקירה.

״התשובה לפניות אלה היא
גורלית לפיענוח 25 מיקרי־

יהודי בשם רוב הייקינד, מי שהיה
בעצמו פעיל של הליגה, הצהיר כי הוא
רוחש אהדה לרצח פעילים ערביים.
איש זה שכר כיועץ שלו פעיל של
הליגה בשם ויקטור ואנסיר, שנידון
לא־מכבר ל־ 10 שנות מאסר על
מעורבותו בשישה פיצוצים. הוא פוצץ
בין השאר אולם שבו עמדה להופיע
התיזמורת הממלכתית של מוסקווה.
חברו־לפשע, ג׳יי כהן 24 התאבד.
• בישראל יש אוהדים רבים
לטרוריסטים חסידי־כהנא. ממשלת־ישראל
חוששת לעשות מעשה שירגיז
אותם.

כהנא עצמו נהנה מן ה־פירסום.
הוא הבריז באחרונה
בארצות־הברית, שהוא עומד
להקים גוף ״כמו המוסד״ ,כדי
לרצוח את ״אויבי העם היהודי״
.מוטב שיידעו, התפאר,
שהם ״על הכוונת של הרובה
היהודי״.

עמוד 18

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 18 | הם אוחרים...מה הן בוחרות...הה הם אוחרים...מה הן בוחרות...כזה ה ציון צפריר, ה עו ל ם הז ה פינחס גרוב: יעל פישביין: אהרו! סייטלמן: ..אני זוכורטובה ,.שמחת* שהיום

הם אוחרים...מה הן בוחרות...הה הם אוחרים...מה הן בוחרות...כזה ה
ציון צפריר, ה עו ל ם הז ה

פינחס גרוב:

יעל פישביין:

אהרו! סייטלמן:

..אני זוכורטובה ,.שמחת* שהיום ננד ״היו אומו שהצעת
דווקא את הליכוד!׳׳ רא מסקרים באבנים! ,,למישהי שוחד מיני!״
לא רק החרדים גמאה־שערים מטילים חרמות על בני-
אדם. מישרד־החינוך הישראלי הטיל חרם על שתי עיתו נאיות,
המסקרות ענייני־חינוך: יעל פישגיין מ״דבר״ ונילי
מנדלר מ״הארץ״ .מלבד החרם הוגשה גם תלונה נגד הש תיים
למועצת״העיתונות.
ביום השישי דחה הוועד־הפועל של מועצת־העיתונות
את התלונות, ומתח ביקורת חריפה על הטלת החרם. טיל-
פנתי מייד אל יעל צישביין, כדי לברך אותה על הסר ת
החרם מעליה.

• איד את מרגישה עכשיו?
האמת היא שהחרם הוסר כבר כחודש אחרי הטלתו, ועכשיו רק
זוכינו באופן רשמי. עכשיו זה כאילו קיבלתי תעודת־יושר, פתק
שאני בסדר.

• איד הוסר החרם לפני שמועצת־העיתונות דחתה
את התביעה?
פשוט מאוד. אחרי שנציגי אגודת־העיתונאים באו בדברים עם
דובר מישרר־החינוך, והבהירו לו שחרם הוא דבר דו־כיווני ואפשר,
למשל, להטיל חרם על שר־החינוך, הובן המסר והחרם עלינו הוסר.
את פינחס(״פיני״) גרוב פגשתי ביוס״השבת בערב-רא-
יונות. גרוב -מי שהתפרסם כ״מנהיג הפועלים״ במאבק
נגד סגירת מיפעל ״אתא״ -הובא לשם כאטרקציה.
גרוב לא השתנה מאז ירד מהכותרות, מובס. כשנתתי לו
הזדמנות התבטא ברגשנות העזה הזכורה לטוב. שאלתי
אותו מה הוא עושה כיום.

• מה זה בדיוק כשמטילים על מישהו חרם?
זה אומר שלשום אדם הקשור איכשהו במישרד־החינור אסור
לדבר איתי. אבל שר־החינוך וכמה מאנשי־מישרדו לא הסתפקו
בזה, אלא גם טרחו להודיע לכולם, בכל מיני פורומים, שנילי ואני
איננו אלא זוג שקרניות.

• זה הפריע לך בעבודה, החרם הזה?

עובדים

חמון

מבחינה כלכלית, אני מובטח: אחרי שתי התקפות־לב (בעת
המאבק של אתא) ,יש לי ,״ 100 נכות, ואני מקבל קיצבה. חוץ מזה,
אחרי שנות־עבודה רבות כל־כך באתא, אני מקבל גס פנסיה.

קורם כל, שמחתי מאוד שבימינו כבר אי־אפשר לסקול אנשים
באבנים. לא, זה לא הפריע לי בעבורה. מי שרצה לדבר — דיבר.

• ובמה אתה מתעסק? כיצד אתה מעביר את
היום?

• אני מבינה שנילי ואת כתבתן כתבות בקשר
לאינטגרציה בחינוז* .האם התלונה היתה על חדיעות
שלכן, או על עובדות?

אני רץ ממיפעל למיפעל ומנסה לארגן עובדים, לדאוג שלא
יקרה להם מה שקרה לנו. אני מנסה להתריע נגד המאפיה־הכל־בלית
שמנהלת הכל במרינה, על חשבון הפועלים.

הם טענו שהבענו ריעות על־סמך דברים בלתי־בדוקים, וש־סילפנו
עובדות בצורה מכוונת. בבירור הוכח שלא מיניה ולא
מקצתיה.

• אתה עדיין מתגורר בקריית־אתא?
אני נמצא פה ושם — קצת בתל־אביב, קצת במקומות אחרים,
מסתובב.

• במבט לאחור: ממה אתה מאוכזב ביותר?
מהמנהיגים שלי — של מיפלגת־העבודה. אני יודע שזאת
שנת־בחירות, אבל בין כל ההבטחות וההצהרות שקיבלתי משרי-
המיפלגה, דווקא זכור לי לטובה היחס שקיבלתי מנציגי הליכוד.
(דפ 1ה ברק)

• שימי רגע יד על הלב: החרם והתלונה הציקו ל ח
הציק לי מאוד ששר־החינוך, שהדמוקרטיה היא בראש אהבותיו
ודאגותיו, מתנהג בצורה כל־כד לא־דמוקרטית, עם כל מה שזה
אומר על מישרד־החינוך ועל מדינת־ישראל בכלל.

ביום השלישי, פעמיים כי טוב, נפתח מישפטו של אהרון
טייטלמן, מי ששימש עד לפני כמה חודשים כסמנכ״ל
מישרד-התיירות. טייטלמן עזב את המישרה הבכירה
בעיקבות הגשת כתב־אישום נגדו על קבלת שוחד מיני.
הפרשה התפוצצה עקב המתח שנוצר בין ועד״העובדים
במישרד־התיירות לבין השר אברהם שריר, שהביא את
טייטלמן למישרד. טייטלמן טען כל העת שהפרשה נוצרה,
יש מאין, על רקע הסיכסוכים הפנימיים במישרד, והניס יונות
הבלתי־פוסקים להיפטר ממנו.
שוחחתי עם טייטלמן ביום השני למישפטו. הוא נשמע
עליז ואופטימי בצורה מפתיעה.

• אתה מתאמץ לשמור על מוראל גבוה, או שאתה
פשוט אופטימי?
פרשות אני עליז! אני פשוט מרגיש יוצא מן הכלל. שאלו אותי כבר אם
אני עושה הצגה. לא! אני עליז על־סמך ההתפתחויות במישפט.
במדינת־ישראל טופלים על בן־אדם אשמה, ועד שהוא מתנקה —
לוקח זמן רב, לפעמים חודשים, לפעמים שנים.

• איד הרגשת כששבת השבוע לכותרות?
העיתונים לקחו, כמובן, רק את הפיקנטריה, ועשו מכך כותרות
בהתאם.

• להערכתך, כמה זמן יימשך מישפטך?
נקבעו לנו חמש ישיבות נוספות, ואחר־כך נראה. אני מקווה
שזה יסתיים כבר.

• היכן היית מאז פיצוץ הפרשה עד היוס?
עזבתי את מישרד־התיירות ושבתי למיגרש הביתי שלי —
המכון המטאורולוגי. אני מרגיש שם מצויין.

• ועכשיו, אחרי הסרת החרם ודחיית התלונה, יש
לך נחת?

• מדוע, בעצם, לא שבת למישרד־התיירות?

את חושבת שצריך להיות לי נחת מזה שפיתאוס התחלפו היוצרות,
ובמקום ששר־החינוך יחנך את העם ואת העיתונות, העיתו(דניאלה
שנוי)
נות מחנכת אותו? כן, בעצם יש לי נחת.

הייתי חוזר ואז הייתי מוצא למחרת בעיתונות׳־הדלפה מתוך
המישרד :״הוא הציע למישהי שוחד, כדי שלא תעיד נגדו במיש־
(דפנה ברק)
פט לא יכולתי לחזור לשם. גם לא רציתי!

עמוד 19

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 19 | אומר•...מה הן אומרות...מה מם אומרים-.מה הן *ווחרות...מה הם< מנשה אימברגדיק: ,.הביוסומת נאד עישון משביעה על גברים!״ יוסי קיוס:1 בני ברבש: ,.כתבתי את ה מ חז ה

אומר•...מה הן אומרות...מה מם אומרים-.מה הן *ווחרות...מה הם<

מנשה אימברגדיק:

,.הביוסומת נאד עישון
משביעה על גברים!״

יוסי קיוס:1

בני ברבש:
,.כתבתי את ה מ חז ה .,׳ותו משלוש מאות
לפני פרשת השב״כו״ אלו שקל לעדלאידע!״

האנשים שאני מכירה נחלקים לשלושה חלקים בעניין
תשדירי־השרות נגד העישון המכריזים בקול איום ״סיגר יות
זה מגעיל אותי!״ את החלק הראשון מגעילים התש דירים
עצמם. את החלק השני הם סתם מעצבנים. והחלק
השלישי מנצל א ת זמן״התשדירים לביקור בשרותים או
להכנת קפה.
עיניין אותי לדעת אם יש לתשדירים האלה השפעה על
ציבור־המעשנים, ולכן הלכתי למנשה אימברגליק, המחזיק
בחנות״סיגריות, הקיימת כבר יותר מ־ 30 שנה.

והעיר תל-אביב תצהל ותשמח בפורים השנה. אחרי הפ סקה
של 19 שנה, החליטה העירייה על קיום עדלאידע
אמיתית, שבה ישתתפו המונים ויצפו בה המונים.
למה חיכיתם 19 שנה, שאלתי את מנהל אגף־התרבות
של עיריית תל־אביב, יוסי קיוסו.

• כמה זמן אתה מוכר סיגריות?
רק שנתיים.

השנה חוגגים 40 שנה למדינה. אחרי שהוחלט שלא יהיה מיצ־עד
צבאי חשב ראש־העיר שלמה להט, שעדלאידע תשמח את
כולם.

• ומאז, בעיקבות התימדירים, אתה מוכר פחות?
אני מוכר קצת פחות, אבל אני שומע שבכל החנויות מוכרים
היום פחות, אז אני לא יכול להגיד לך שזה בגלל התשדירים או
מפני שכל המיסחר בארץ קצת נחלש. קונים פחות בגדים ופחות

רהיטים ופחות ציורים.

• אם יש פחות כסך, אדם יוותר על בגד חדש או
על תמונה או רהיט, אבל סיגריה הוא יקנה, אם הוא
מעשן אמיתי.
זה נכון, ולכן מה שקורה הוא שהירידה היא בעיקר בסיגריות
מתוצרת־חוץ.

• ומי שהפסיקו לעשן תוצרת־חוין עברו לסיגר־יות
כחול־לבן?
או שהפסיקו לעשן.

• מי הם שמפסיקים לעשן?
בדרן־־כלל מבוגרים ממין זכר.

• יותר גברים מנשים מפסיקים לעשן?
אני חושב שמכל חמישה אנשים שהפסיקו לעשן, ארבעה הם
גברים. אם הפירסומת משפיעה, היא משפיעה על גברים. אגב, גם
הפירסומת לסיגריות היא בדרך־כלל גברית — סוסים, כובעי־קאובוי,
דימוי של מאצ׳ו.

• אתה טוען שהפירסומת עובדת בעיקר על הקהל
המבוגר. הצעירים של היום מעשנים?
ועוד איך! אולי זאת הסיבה שלא מרגישים הבדל במכירות,
למרות שיש הרבה שנגמלים מעישון. על כל מבוגר שמפסיק
לעשן, שני צעירים מתחילים.

• אגב, אתה מעשן?
חס וחלילה! סיגריות זה מגעיל אותי.

בני בדבש לא יכול היה לאחל לעצמו יחסי־ציביר סיבים
יותר מכפי שקיבל השבוע מחזהו החדש ,״אחד משלנו״:
הפירסומאי דויד אדמון, איש הליברלים, מחה על הכוונה
להציג את המחזה במיסגרת שנות ה־ 40 לקום המדינה.
מחאתו הקולנית של אדמון מתבססת על הדימיון שבין
תוכן המחזה ובין פרשת השב״כ :״מחבל״ שנהרג, והכל
משקרים כדי לחפות על כך, וזה על זה.

• האם יהיה לה מוטיב מרכזי?
לא. כל רעיון טוב שיוצע על־ידי המשתתפים יתקבל. זה לא
יהיה מיצעד הישגי המדינה או העיר. זו תהיה עדלאידע שמחה
ומצחיקה.

מחזות

עישון

• מי ישתתף בה?
הרבהיבתי־ספר, תיזמורות־נוער, להקות מחול. אני מניח שיהיו
קרוב ל־ 50 קבוצות של מציגים.

(דניאלה שמי)

שאלתי א ת ברבש אם באמת עמדה פרשת השב״כ לנגד
עיניו, כשכתב את המחזה.
דבר לא עמד לנגד עיני, כשכתבתי זאת. המחזה בוודאי לא
נכתב על פרשת השב״ב! כתבתי אותו לפני שהתפוצצה הפרשה.
עומרי ניצן פגה אלי לכתוב זאת עור לפני תקרית האוטובוס בקו
.300

• כלומר: ניבאת את המציאות?

מה זאת אומרת, ניבאתי? זאת המציאות שלנו! אלה דברים
שמתחדשים מדי יום ביומו! במיקרה, בפרשת השב״ב, התגלה
קצר,־הקרחון. אני יודע שהפרשה גרמה לזעזוע לאומי, לשוק, אכל
אותי היא לא הפתיעה.

• ההתקפה של אדמון הפתיעה אותך?
יש לי ידיעה קלושה מי זה ארמון. אני בטוח שהוא לא קרא את
המחזה. הוא קיבל, קרוב לוודאי, דרה מתומצת של הדברים. נכח,
זאת השערה. לא טרחתי לשאול אותו.

• אני רואה שדיברי אדמון מרגיזים אותך.
לא. יש אנשים שתגובתם היתה יכולה להרגיז אותי. לא כל
(דפנה ברק)
פוליטיקאי צריך להטריד אותי.

ת ל ״ א בי ב
• תרשו, למשל, סאטירה?
מדוע לא?

• ותרשו פירסומת מיסחרית?
מאוד נשמח אם תהיה פירסומת, שתפחית את המאמץ הכספי
של העירייה.

• כמה זה יעלה?
לא הרבה יותר מאשר בשנה שעברה, כשרק בית־ספר אחד עשה
עדלאידע.

• כדי לדעת כמה זה, אני צריכה לדעת כמה זה
עלה בשנה שעברה.
משהו כמו 300 אלף שקלים. השנה זה יעלה קצת יותר.

• ומה תענה לאלה מבין תושבי העיר שיגידו:
״תחת עדלאידע, היה טוב יותר אילו היו מפנים את
הזבל מהרחובות?״
אני לא קובע את מדיניות העירייה. אני רק מנהל אגף־התרבות.
(דניאלה שמי)

עמוד 20

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 20 | סגוס מוסומאים י צילום אלגי צומתי האביזרים סומקו עי׳ חנות ״מגווה״ תה ״נין אייר״ נולד בעקבות שנים רבות של מחקר בסין התה מיוצר באמצעות תהלין ה 0 ;-א 0א 0מ ^

סגוס מוסומאים י צילום אלגי צומתי האביזרים סומקו עי׳ חנות ״מגווה״

תה ״נין אייר״ נולד בעקבות שנים רבות של מחקר בסין התה מיוצר באמצעות תהלין
ה 0 ;-א 0א 0מ ^ הייחודי, ומושתת על מסורת עתיקת יומין תה ״ניו אייר״ זהה לטעם
הסיגריה אן נטול ניקוטין במאת האחוזים, מרכיביו כולם טבעיים סקרים ממושכים
שנערכו במזרח הרחוק, מגלים ש 74.8<>/0-מהמעשנים ששתו תה ״נין אייר״ בקביעות
ובמשן למעלה מחצי שנה, הצליחו להיגמל מהעישון ואכן, אומרים שאחוז המעשנים
הקטן ביותר בעולם מצוי בסין -וכעת אולי גם בי שראל!!! מומלץ לשתות 7-4כוסות תה
כתחליף לניקוטין המצוי בסיגריות

עמוד 21

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 21 | נ סי עות 1־ י פ 1י חום ורושם בהשפוה איוו מדינה נפלאה יש לנו — סוף נובמבר וכל השמש של העולם אצלנו. אין גשם, אין ערפל, אין כפור. כולם מחייכים — פחות עצבניים, לא

נ סי עות 1־ י פ 1י חום ורושם בהשפוה
איוו מדינה נפלאה יש לנו — סוף נובמבר וכל השמש של העולם אצלנו. אין גשם, אין ערפל,
אין כפור. כולם מחייכים — פחות עצבניים, לא נובחים אחד על השני. יושבים על שפת הים
בתל־אביב, אוכלים ספגטי ומסתכלים על ספינת־השלום של אייבי נתן. תופסים אפילו שיזוף קל בלי
להתאמץ.
אז לעזוב את כל זה ולנסוע לאירופה הקרה לשבוע? צריך להיות חולה־רוח.
אני חולת־רוח, ואני נוסעת לאירופה כדי להירפא. אוי ואבוי לכם אם אתם מסדרים לי קור וגשם
כשאני חוזרת בשבוע הבא.
עזוה מתחת לחגורה מו לדת

ממש חצי־יום לפני שיצאתי לחופש, סיפרו לי
שלארץ היגיע קונדום חדש, מספיק חשוב כדי
לכתוב עליו. שאלתי אם אפשר לדחות את העניין
בשבוע־שבועיים, אבל הסבירו לי ששבוע יכול
להיות גורלי.
כרי להסיר מעצמי אחריות למחלות
ולתינוקות בלתי״רצויים, חשוב שתדעו. הקונדום
החדש, מתוצרת מנטור, הוא היחידי בעל אטם־
בטיחות להצמרות מירבית.
שיכבת כיסוי נוספת מגינה על הקונדום עד ;
הוראות / 7׳1ימוש נכון
ב 7ן1נדום>ונטור:
אס׳ יסד ס קונ דוס-סנטיו תוא
0011,7סדסעלו• נעלגא• חיק־ס •נ׳
•ט לריס׳ר את ר>׳סי׳ למי ריס׳נאד.
נסו 0ספץ דא> יה׳נח •נ*לפג•
ר.נא>0שנל,ו>ח>0ינ 0נו
. 1ל&ז־רעז. קלף את ס׳נוזיצייסה
נ׳ילסינל אחר ורויוסי את
קונזום־מטוד נעורה הקצר! תנילס.
למי חלנשח הקירחס ישלארא
שרימן כולו •נש לוזי > 41 דני ור.
•רט־ח אנססה •ע׳יר. לעזי

.3הנסאתקוגרסהפתוס של
ר.ק#רים שר על ק4ור׳ז של ו0.ין

נוסעת לשבוע לחו״ל. זריקת השכלה ומנוחה
עור לא הזיקה לאף־אחד. שלושה ימים בלגיה,
שלושה ימים לונרון, והביתה. בבלגיה אני אפגוש
את שולה ואבנר. בלונרון בטח אראה את פיה
ואבלה עם רם. כבר ריברתי עם כולם בטלפון,
וביקשתי לשריין לי קצת זמן. גם שאלתי מה
להביא להם. מהבקשות הבנתי שיש רעב גרול
באירופה. אולי לא רעב אמיתי, אבל רעב למולרת.

בתיק־היר שאני לוקחת איתי לטיסה יש —
2חבילות חלבה, קילו אחר של פיסטוקים, קילו
אחר של גרעיני־אבטיח, קופסת זעתר 4 ,חבילות
סחלב, צינצנת טחינה, חצי ק״ג זיתים רפוקים,
חצי ק״ג זיתים שחורים מצומקים, קופסת נם־קפה
עלית 2 ,בקבוקי יין ירדן ו אני יורעת שלא
תאמינו, אבל יש לי הוכחות) פיתות של
אבולעפיה.
אני רק מקווה שאנרסקז לא יוציאו עלי חוזה
בעוון תחרות בייצוא החקלאי הישראלי.
נ.ב. מהפחה שאנשי־הבטחון בשרה־התעופה
יפתחו לי את תיק־היר ויסתכלו פנימה ולא
יאמינו למראה עיניהם, קניתי גם את סיפרו
החדש של עמוס עוז ממורדות הלבנון ושתי
קלטות חדשות של הרוראים.

. 3גוללאת ר.קונח.0וידאשכלהס־)
מנוסח וג׳ס>׳יתקונוזס ייסתוא •חד.

עד׳ף מ׳ונבשלאקסר..

הכל בגלל

.4חסר אח הניסו׳ על יו׳ ס־נוב
יח׳גר. ושמאלה ורצזלקח• נער־סח
ריחוצה תהל׳ו זה נם מרכך את

.4לסי נ עוזו ת את קונדוס־מטא־סג־גהפץ
ל5ל אולנו נו•למרא
שאס־סת-הנטיחית גמלן וסה.

ווין1נו׳ ס

יטחתחך נ־תן י עי ם וסניח את
ה ס סו׳נ מ׳ני ל מי השלכת! אל
הפח אי ת שיל׳את חנדכל אל
אסלח ניח השימוש.
הסרת קוו דזס-מנטזד: אוא• הסישנל חמוא את י מן והסר את הקוזר!גצ

.4תפס אח קצר !.הסתות שי
הקממס דקלף* אות• נ עויוו ח מעל
מיושלרגזץ

אשה ישראלית נורמאלית לא צריכה
מעיל־פרווה. אולי כן, אם היא גרה בירושלים

או ברמת־הגולן, ואם יש לה לחץ דם נמוך מאוד
או מינוי לפילהרמונית.
בינינו, זה די מצחיק להסתובב במעיל־פרווה
בתל־אביב, כשבסוף נובמבר עדיין מספיק נעים
כדי ללכת לים.
אבל. תמיד יש אבל. מה קורה שהיא נוסעת
לאירופה, ונורא מתחשק לה לעשות רושם על
יחסי״הציבור של חברת סימור למוצרי־ספורם
האירופאים במעיל־הפרווה שלה? שלא לדבר על
ביקשו ממני להודיע לכם כי החברה האיטלקית
התחילה לשווק את מוצריה ב־ססז חנויות ברחבי. זה שלא מתחשק לה לקבל דלקת־ריאות,
הארץ.

. 7החיק את ר׳קזנחס נזוז׳חח כד׳
שת>נו לא ״שפר השלו א!ת 1אל
מקים מתא׳ס להגנה ונקיי! טסי״ס
וחץ יר״ן ארור׳ הסרת הקונייס
!השלכתו. השתמש נקוח־וס חדש

לרלמשנל

לשימזש, ואחר־כן־ יש להסירה. זהו קונדום דק
במיוחד, עבר מיבדקי אטימה קפדניים במעבדות
בית־החולים הר־ציון בארצות־הברית.
להשיג בבתי־מרקחת וברשת הסופרפארם
תמורת 14.95 שקלים — לאריזת בת שלוש
יחידות ׳

כבד עוף
עם כ1ס יין

שני מוצרים חדשים נמצאים עכשיו על המדפים
בבתי המרקחת.
הראשון הוא ליגיניה, סבון נוזלי, המיועד
לחלקים האינטימיים בגוף האשה. ייחודו בכך
שהוא מגן בפני חיידקים, הוא הורג פיטריות,
ומשמש כדיאודורנט טבעי בכך שהוא יוצר סביבה
בלתי״אפשרית לחיידקים המפרקים את הזיעה
וגורמים לריחות.
את כל הסיפור הזה סיפרה לי חברה(שמבינה
היטב בענייני בריאות ומחלות) ,וגם הוסיפה שיום
אחד נגמר לה השמפו לשיער והיא השתמשה
בליניניה, ונדמה לה שהשיער שלה הפך רך ועדין
יותר.
המוצר מיובא מאיטליה, נושא אישור של
מישרה הבריאות, ומחירו 12 שקלים.
ועוד משהו לנשים — כמוסות אפמול
המיוצרות משמן פרח נר־הלילה, והן חיוניות
ביותר לנשים שמובלות מכאבים וממצבי־רוח

הצטננות וראומטיזם.
נו, אז היא תיקנה מעיל־פרווה בשביל שבוע או
שבועיים? השתגעה לגמרי? מי זה קונה מעיל
בשביל שבוע בשנה?
אז מה הבעיה? לוקחים מעיל בהשאלה מחברה.
ואם החברה לא רוצה לתת? ואם לא נעים לה
לבקש? ואם המעיל של החברה גדול מרי או קטן
מדי? ואם הוא מכוער?
את כל האמור לעיל לא אני המצאתי. על כל
זה חשבה גברת אחת בשם מרים שחר, שבעלה,
במיקרה, הוא פרוון. מרים הסבירה לבעלה את
בעיות האשה הישראלית, המסרבת להיכנס
להוצאות גדולות ולקנות מעיל. היא שיכנעה
אותו שיתן לה כמה מעילי־פרווה כדי שתוכל
לפתוח מחלקה מיוחדת להשאלת מעילים
למטרות נסיעה לחו״ל.
ככה זה נולד. מהיום, יכולה כל אשה לשכור
לעצמה מעיל או ז׳קט תמורת 100 שקלים, או
קצת יותר (תלוי בסוג הפרווה) ,לנסוע איתו
לחו״ל, לעשות רושם ולחזור הביתה.
רעיון נהדר. אני השתמשתי בו.
מרים שחר, פרוות אלסקה, רח׳ בן יהודה 34
תל־אביב.

דיכאוניים בזמן הווסת. ארבע עד שמונה כמוסות,
10 ימים לפני מועד הווסת והחיים נראים אחרת.
היא ניסתה. כמוסות אפנו 1ל הם מתוצרת בריטית,
מחירה של אריזה בת 50 כמוסות הוא 13.80
שקלים. למי שיש צרות פעם בחודש, ואוהב
לבלוע.

הם המליצו ביותר על מגפי הילדים ונעלי
הספורט לילדים.
לא ראיתי את הנעליים שלהם, לא נעלתי
אותן, אין לי מושג אם הם טובות או נוחות. מה
שאני יודעת זה שהם שלחו לי צילום נהדר, וכדי
שהצילום יהיה ברור לקורא, צירפתי את כל
הסיפור של היחצ״נים. נכון שהיה שווה?

מי שלא מכיר את ענת גלה עוד לא אכל אוכל
כזה, וחבל.
הכמויות הדרושות — חצי־קילו כבדי־עזף2 ,
כפות שמן, כף קמח, חצי כוס מים, פטרוזיליה
קצוצה, שמיר קצוץ, שום כתוש — כמה שיותר,
2כפות חומץ, מלח, פלפל.
וכך עושים —
שמים את הכבדים על הגריל או מטגנים אותם
בקצת שמן. בינתיים שמים 2כפות שמן בסיר
קטן, מוסיפים את כף הקמח ומערבבים תוך כדי
הוספת המים. שוב מערבבים.
מוסיפים את החומץ, הפטרוזיליה, השמיר, השום
והתבלינים. את הרוטב שהתקבל כסיר שופכים
על הכבדים הצלויים או המטוגנים.
לא לשכוח כוס יין ליד המנה, וכמובן לחם
בשביל הרוטב.

עמוד 22

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 22 | חומוס תאירנר אמנים וילדיהם במיסעדה סינית בנמל צרפתית ליום־ההולדת שר דורית מר משותף לעופות נודדים !לדוגמניות? סלים חמודה הוא בחור ערבי בן .25 רוז תורארט היא

חומוס
תאירנר

אמנים וילדיהם
במיסעדה סינית בנמל
צרפתית ליום־ההולדת
שר דורית מר משותף
לעופות נודדים !לדוגמניות?

סלים חמודה הוא בחור ערבי בן
.25 רוז תורארט היא בחורה תאילנדית
נאה. ושניהם יחד הם זוג־אוהבים
שמנהלים את המיסעדה הסינית בנמל.
השבוע, כשמלאה שנה אחת לקיומה
של המיסעדה, הם הזמינו את חבריהם
וידידיהם לחגוג. על אלה נמנו אמני
פסטיבל הילדים 17 .הזמרים הביאו
איתם את ילדיהם, וכולם יחד חגגו
במאכלים סיניים ותאילנדים.
מסתבר כי הילדים של אותם שחקנים
וזמרים הרבה יותר שקטים מהוריהם.
נחמד
היה לראות איך מזהים הזאטוטים
האלה את המאכלים שהוגשו להם,
כאילו נולדו בפקין או בשנחאי.

היפות שחזרו סן הכפור

מני פאר ואשתו קרני באו עם
! הבן החמוד שלהם אילן, שהוא גם יפה
גלוסקא באה עם

וגם חכם. ואופירה
בתה רעות, שהיא גם מתוקה וגם
מוכשרת. ושני הילדים האלה, אילן
ורעות, גילו יותר עניין אחד בשני
מאשר באוכל.

ד 1י\1ך 1ך ך| ק לאחר גירושיה מאלון ברנוביץ, נעלמה
מאירועים חברתיים. כעת חוזרת למק־
111 #1 \ 1 1
צועה כדוגמנית צילום ומסלול. לאחרונה שבה משהות־עבודה בגרמניה.

רונית אלקבץ

הדוגמנית, בעלת ההופעה יוצאת״הדופן,
הופיעה למסיבה בבגדים פרי־עיצובה. היא
חזרה מפאריס, לאחר שהות ממושכת לצורכי״עבודה, כדי לפגוש את
חברה, אליוט כהן. במסיבה התיישבה על ברכי הכוריאוגרפית, דרי שי.

לדוגמניות ולציפורים יש הרבה מן
המשותף. הן אוהבות לנדוד מארץ לארץ.
כשנעשה קר בארץ אחת, הן נודדות
לארץ חמה יותר, או שהן חוזרות הביתה.
עובדה זאת אולי מסבירה את שובן
ארצה של דוגמניות ישראליות רבות
השוהות לצורכי עבודה באירופה. אולי
קיימות גם סיבות אחרות, אבל הן באמת
מישניות.
במלון ימית אוהבים מאוד את הדוגמניות
ואת חבריהן הנוצצים, ולכן
עורכים עבורם מסיבות המוניות בריס־

משה בקו

הזמר בעל קול
ישב לצידה שש
השניים החליפו חוויות בנושאי מוס
ותורארט (בתצלום למטה) ,הדגימו[

ענת ביון

רת כעת בפאריס, נמצאת בימים
אלה בביקור״מולדת בן שבוע.

דפנהאברמוביץ

שת ביותר לפני 15 שנה. מזה 10 שנים היא מתגוררת

בניו־יורק, ועוסקת בייצור של אביזרי״אופנה שונים.
אברמוביץ, שהתגרשה לפני ארבע שנים מברוך
סטיר, עומדת להינשא לגיל אלנתן(בתצלום לצידה).

קוטק הרבי סמס! במסיבה לפתיחת עונת
החורף, שנערכה על־ידי ענת יורי־בושה,
מנהלת המקום, ועל־ידי נער־השעשועים
הצעיר, אודי בר־נם,
הסתובבו יפות רבות.
כאלה היו גם במסיבה שנערכה לכבוד
בטי רוקוואי, מנהלת סוכנות
הדוגמניות אימא1י. בשני אירועים אלה
הסתובבו יפהפיות שבדרך־כלל רואים
רק מעל דפי העיתונים.
הדוגמנית הצעירה אלונה פרידמן,
באה עם החבר הצמוד עדי שטיי־ברגר.
כמו־כן בלטו הדוגמנים רו־

ברט לוין, אמיר אלדד, מוטי
שח ושחקן הכדורגלן גלעד לנדאו.

עמוד 23

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 23 | וי צוריאל בלבוש מיוחד ושונה. צוריאל עסוקה בפעילות תיאטרלית וב־ט דירתה החדשה, בעזרתו של ידידה המעצב, יובל כספיו. הבדרנית ריבקה מיכאלי(בתצלום משמאל) ,באה באיחור

וי צוריאל

בלבוש מיוחד ושונה. צוריאל
עסוקה בפעילות תיאטרלית וב־ט
דירתה החדשה, בעזרתו של ידידה המעצב, יובל

כספיו. הבדרנית ריבקה מיכאלי(בתצלום משמאל) ,באה
באיחור בגלל התחייבויות קודמות. השתיים, המופיעות
בפסטיבל, הדגימו שאגות״קרב עליזות כהכנה לבאות.

ערב עם אשתו
כל השנה מסתובב הבדרן מנחם זילברמן ברחבי־הארץ לצורכי הופעות
כשהוא בגפו, לכן גם נקרא המופע שלו ערב בלי אשתי. אך זילברמן שמאוד אוהב
את אשתו דורית, החליט שלפחות ביום הולדתה ה־ 31 הוא יבלה איתה ועם
חבריהם בתל־אביב. אמר ועשה. באחד האמשים הוא קיבץ ידידים ורעים לארוחת־ערב
צרפתית במיסעדת דולפין של כוכבי שמש. אז מי לא יבוא לצירוף כזה
מבטיח של בידור ואוכל טוב? את הערב התחילו בשרימפס ושאר פירות־ים,
והמשיכו בכל מיני מטעמים.
גידי גוב ואשתו ענת ישבו בחברת הזמר אפרים שמיר וחברתו הרקדנית
דגנית בנטל. בשולחן אחר ישבו הזמר יגאל בשן ואשתו האופנאית, מיקה
בשן, שנראתה מאושרת במיוחד, כנראה, בגלל הצלחת הקולקציה האחרונה שלה.
חברתה לשולחן, המפיקה ודוברת גלי צה־ל, בתיה שושני, היתה עסוקה בלהציץ
בשעון. כששאלו אותה לסיבה, השיבה שהיא מחכה לבעלה מאיר אגסי, עובד
אל־על שהיה אמור לנחות בשעה מסויימת בנמל־התעופה.

ו _ ש ן אן כטוב ליבו ביין העניק נשיקת מזל״טוב לדורית
וו\ו/
זילברמן(בתצלום איתו) .הוא סיפר על שירו החדש בפסטיבל־הילדים.

ס, שבלט בלבוש בציבעי שחור״אדום,
:זמרת דפנה ארמוני (בתצלום לצידו).
ה והמעיטו באכילה. בני״הזוג חמודה
טה לשימוש במקלות״אכילה סיניים.

\ יןךי 1X1ך 1הקומיקאי האנגלי, הגיע לחגיגה בחברת
\ #1 11ו | 111111ן אשתו רולנדה קהאן (בתצלום לימינו) ושני
כלביהם: הא חד דני ענק, והשני -גור קטן, שהתנהגו למופת. שגרו היה

שקט כל הערב, ורק לפני שעזב א ת המקום העניק נשיקה חמה ומצלצלת
לדורית זילברמן (בתצלום לשמאלו) שהעירה את הכלבים האדישים.
האורחים התלוננו בהומור ששני הבדרנים היו רציניים מדי לטעמם.

בתב: זהר

א תי לי א ב,

צי ל ם:

א בי 1ל ד מן

עמוד 24

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 24 | אחת חוזות לשנות ה־ם ,5אחו דשנות ה־ם5 ואחת ל״בל־אפוק של סוף הגאה מבדי משי והדפסי פייזלי ופרחים, שמלות־ג׳רסי, שמלות־בלון מטפטה שחורה בתוספת ג׳קט מישבצות בלבן

אחת חוזות לשנות
ה־ם ,5אחו
דשנות ה־ם5
ואחת ל״בל־אפוק
של סוף הגאה
מבדי משי והדפסי פייזלי ופרחים,
שמלות־ג׳רסי, שמלות־בלון מטפטה
שחורה בתוספת ג׳קט מישבצות בלבן
ושחור. לערב, היא מציעה שמלות
אלגנטיות מבדים נוזליים ומחמיאים,
ושמלות־קטיפה בשילוב של טפטה.
בכל אחד מהדגמים ניכרת האמירה
האישית של שפיר — אם באמצעות

1 1 ¥ 1חחריח שימלת־מעיל ליום, מבד צמר,
המיועד בדר״ב לחליפות גברים,

\ |1111
בפסים בצבעים אפורים. הקפלים הנוצרים מהבד המורם והמכופתר
באזור האחוריים -יוצרים עניין וגם סקס־אפיל. עיצוב -תמרה ג׳ונס.
^ ויירה של נוסטלגיה ריחפה על
תצוגות־האופנה האחרונות. המראה
הרומאנטי של שנות ה־ ׳ 60 בקולקציה
של מירי שפיר, קריצה לשנות ה־
׳ 50 מאוסף של עודד פרוביזור ועולם
רחוק יותר של ״לה־בל־אפוק״ שהופיע
על תמרה ג׳ונס.
מירי שפיר עיצבה קולקציה בקו
רומאנטי־אלגנטי והקדישה תשומת־לב
מרובה למראה שלם, נשי ומחמיא,
מבוקר ועד ערב.

אופנת הבוקר מאופיינת במראה
מחוייט ובשילובי־בהים. בקבוצה, שמלות
מעוצבות בקו נקי, כשהדגש הוא
על תפרים ייחודיים, וחליפות מיב־נסיים
או מערכות הו־חלקיות של
חצאיות באורך־ברך, בגזרות צרות,
בגזרות פעמון או בקפלים. הג׳קטים,
צמודים או חופשיים, קצרים או ארוכים,
והחולצות תואמות.
לאופנת אחר־הצהריים, מציגה
שפיר מראה רומאנטי. שמלות רכות

פרחים צבועים ממשי, או באבזמים,
כפתורים וסיכות תואמות, ושילוב של
סרטי צוואר ופומפונים. דגש מיוחד
ניתן לתפירה ולגימור מעולים.
דורי צ׳נגרי עיצבה לקולקציה,
תכשיטים ואביזרי־קישוט מיוחדים,
המותאמים לצבעי הקולקציה.
תצוגת־האופנה של עודד פרוביזור
אורגנה על־ידי אירגון הידידים של
בית־החפזצזח. כל מוזמן שילם 50ש״ח
עבור לכניסה לתצוגה.
פרוביזור הציג 120 דגמים. בחלק
הראשון של התצוגה הוצג האוסף
שעיצב עבור ניבה. קבוצה זו אופיינה
בקו צעיר של בגדי־ספורט מפוטר,
בצבעים של שחור ולבן, שחור וצהוב,
שחור ובייג׳ ,ושילובים של פסים
ונקודות. בגדים אלה נמכרים במחירים
הנעים בין 70ל־ 120ש״ח. קבוצה זו של
ניבה כללה גם שמלות סריג קטנות
בעלות כפתורים מוזהבים.

1111 7 | 11*1 1שימלת״ערב מעל חצאית בלון, אלגנטית
| - 1 1 1 1 /1 1 1 | 1 1 1 1מאוד, משילוב של שני בדים -בד קטיפה
בחלק העליון, מוארה בחלק החצאית והמותניים. לשימלה, מחשוף
בצורת וי שבתחתיתו ורד -והכל בצבע שחור. עיצבה -מירי שפיר.
אופנת העילית של פרוביזור כללה
שלוש קבוצות עיקריות. בראשונה —
בגדים ספורטיביים ליום. חליפות,
שמלות, מעילים, מבדי־צמר כמו טוויד,
וברברי משובץ. בקבוצה זו בלט מראה
שנות׳ ה־50׳ של כתפיים כמעט־טבעיות
וחצאיות מאור רחבות כשהדגש הוא על
מותניים צרות.
בקבוצה השניה — שמלות־קוקטייל
קטנות בעלות מותן נמוכה
בשילוב של קטיפה וגימורי סטן
בצבעים זוהרים מבד קרפ, שמלות־משי
מודפסות באורד־ברר בתוספת וולנים,

תמרה ג׳ונס שואבת השראה מבגדים
היסטוריים שעברו התאמה למראה
עכשווי. לבגדים שלה יש מראה
רומאנטי וקריצה הומוריסטית. הם
תיאטרליים מאוד, ובוודאי לא כל אשה
יכולה ללבשם. הם מושכים תשומת־לב
מיידית וכשהאשה חולפת, מגלה
המתבונן כי מאחור היא לא פחות
מעניינת — ההצגה עוטפת את גוף
האשה.
בקולקציה, מתמורדת ג׳ונס עם
הבדים בצורה מאוד לא־קונבנציונלית.
הבד הוא כחומר ביד היוצר. ג׳ונס

לשפיר אוסף לביש ופונקציונאלי.
פווביזוו מעדיף את האלגנטית האירופית.
גובס שואבת השראה מסיפרי ההיסטוריה .״

- 1שימלת״ערב מאורגנזה אדומה, חצ־
__ 1אית רחבה וצעיף העוטף את הכתפיים
ויוצר צוארון רך (משמאל) .שימלת״סטרפלס מ קטיפה
שחורה ומקבצות מסטן־משי. לשימלה מצו רף
צעיף מאותם הבדים. עיצוב -עודד פרוביזור.

ושמלות־קטיפה שחורות קטנות —
פריט הכרחי במלתחה.
שמלות־ערב היוו את הקבוצה האחרונה,
שבלטה באלגנטיות ובבדים יקרים
כמו משי־אורגנזה, טפטה, קטיפה
ומשי־סטן. רוב השמלות הן סטרפלס,
או שיש להן צווארונים רכים.
המוטו של פרוביזור הוא לתת לאשה
להרגיש יפה וזוהרת. אין אצלו הגזמות,
אין שום פרט מיותר, הכל מתוכנן
באיזון מושלם מבחירת הכפתורים,
האורך, הגימור, החגורות והכובעים.
זהו קו מאוד נשי, מתוחכם, פריסאי,
במתכונת של שנות ה־ .50 אופנה
עילית במיטבה.
מ*?זיז

מכווצת -את הבד, מכסה אותו
בכפתורים ומפסלת אותו, עד למוצר
הסופי — הבגד. שימוש לא־שיגרתי
ניתן היה לראות בבד לחליפת־גברים,
אותו הפכה ג׳ונס לחצאית־בלון, או בד
קטיפת־משי, שהורגליו לראותו חלק
וצמוד לגוף. ג׳ונס מכווצת אותו
בכיווצים שונים, ובכך מעניקה
טקסטורה ונפח.
גם בבחירת הצבעים הנטיה לרו־מאנטיקה
מודגשת — הוא משתמשת
בגוונים שונים של חום, בורדו, אדום
וורוד — וכך מערבבת לנגד עינינו
קוקטיילים שונים וגורמת לנו לאיבוד־חושים.

עמוד 25

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 25 | העת־ק של העיר. כאן גם תמצא בתי־קפה, מיס־עדות וחנויות שהופעלו כבר בעבר ביוזמה פרטית ולאחרונה זכו בעידוד נוסף מצד השילטונות. הכל שוקק־חיים. אוכלוסיה מעורבת,

העת־ק של העיר. כאן גם תמצא בתי־קפה, מיס־עדות
וחנויות שהופעלו כבר בעבר ביוזמה פרטית
ולאחרונה זכו בעידוד נוסף מצד השילטונות.
הכל שוקק־חיים. אוכלוסיה מעורבת, תיירות־פנים.
בצידה — ימאים, חיילים סובייטיים הבאים
לעיר לבלות בה את חופשות סופי־השבוע שלהם.
הרבה, הרבה בני־נוער.
דווקא חברת בנייה פולנית מבצעת שיחזורים
של סימטאות שלמות. הפולנים מסתמכים על
ניסיונם כשיחזור ורשה שנהרסה כמעט כליל ב־מילחמת־העולם.

קלילות
אופנתית
ניצלתי את בוקר היום הראשון לביקור בכנסיה
פראבוסלאבית. במקום מושמעת קנטטה נפלאה
המזכירה לי משום מה את קנטטת הניצחון שחיבר
פרוקופייב לסירטו של אייזנשט־ין אלכסנדר(״בסקי.
עוד סרט בלתי־נשכח: אחר־כך משמיעים
קונצרט לעוגב הנשמע כמו ויוואלדי. אולי וי־וואלדי.
בסופו
של דבר אנחנו מגיעים לפגישה בבית
אמני טאלין. מיבנה מאמצע המאה הקודמת אך
עיצוב־הפנים שלו מעורר קינאה. גם כאן מורגשת
יר מכוונת בכל. הכל בוהק בלובנו ובניקיונו.
אפילו מכשירי הטלפון מעוצבים עיצוב חריש,
תכליתי, נא כל
הפעילים והעסקנים צעירים, לרובם לא
מלאו .30 הם לבושים בבגדים בהירים המצטיינים
בקלילות אופנתית. גם מארחי הגיעו במיכנסי
ברזנט, חולצות ברזנט שגיזרתן מזכירה אוברולים,
או בחליפות־בד ציבעוניות המונחות י על
הגוף ברישול מופגן. הכל מעודכן, סקאנדינאבי
כמעט.
נפגשים עם נשיא אגודת האמנים האסט1נית,
אן פולררוס, המתקרב לששים. ש׳ ער צפוף ומלבין,
עטור זקנקן קצר. הוא פותח באסטונית
כהרצאה קצרה על מיבנה האירגון שבראשו הוא
עומד 427 :חברים ועוד 150 אמניס בחטיבה
הצעירה.
האחרונים מחכים לקבלתם כחברים מן המניין .־
לפני כן יצטרכו להוכיח את עצמם במילוי משימות
שונות.
גם כאן קיימת קרן מרכזית הדואגת לתעסוקה
לחברי האגודה, מקימה להם סדנאות, מפעילה
ארבע גלריות למכירת. ציורים ברחבי העיר,
מארגנת דרך קבע חילופי תערוכות עם ארצות
חוץ.
בעיקבות הביקור בתערוכת אמני לאטביה במוסקבה
וצפייה בעבודותיהם של אמני אסטוניה
אני יכול עתה לקבוע ששתי רפובליקות אלה,
שצורפו לברית־המועצות רק אחרי מילחמת־העו־לם
השניה, מקדימות בהרבה את אחיותיהן. אמי
ניהן, הגראפיקאים שלהן ופסליהן מסוגלים להתחרות
בטובי עמיתיהם בארצות המערב.
גם בתחום הפרוייקטים הסביבתיים, עיצוב נוף,
מונומנטים עירוניים המבוצעים באן בסיגנונות
שונים, או הקדרות המקומית, אריגת השטיחים,
אמנות הטיפוגראפיה ועיצוב עטיפות הספרים.
בכל אלה מסוגלים האסטונים לעמוד בתחרות עם
טובי המעצבים בעולם.
אני מוזמן לתערו3ה הנפתחת באותו ערב,
ערבי האחרון על אדמה אסטונית. בתערוכה —
כרזות, ציורי שמן, רישומים, הדפסים. כל אלה
באולמות הצדדיים. באולם המרכזי — תערוכת
עיצוב המוצר. התצוגה מ־קצועית לעילא ולעילא.
העבודות מרוחקות זו מזו די להניח לכל אחת מהן
לנשום את חייה שלה.
הרושם הוא שבלנינגראד, מוסקווה, טיביליסי
או באקו עדיין רחוקים שנות אור ממה שכבר
הושג באסטוניה ובלאטב־ה. לפחות בתחום העיצוב
והאמנות השימושית. אבל הדינאמיקה שאתה
חש בה בכל מקום שבו אתה מבקר, מזרימה את
ההתפתחויות בקצב כזה שאין לדעת מה יילד יום.
תם ביקורי הרביעי בברית־המועצות. כאשר
אבוא לכאן בפעם הבאה, החמישית, האם עוד
אכיר את המקום. התמורה היא מרתקת ומדהימה
ממש. אתה חש בה על כל צעד ושעל.
חבל להיפרד. הבל לעלות שוב ברכבת, לחזור
לטופולב, להותיר מאחוריך את לילותיה הלבנים
של לנינגראד, את ארמונות הצארים בפושקין,
את הבאסיליקה בכיכר האדומה. את כל בני־הא־דם
החביבים שבהם פגשת באן, המעוניינים כל־כך
להציג לפניך את הישגיהם, להרשים, להתיידד.
שלום
לארצו של מאיאקובסקי. להתראות:
שירה ככה אני רוצה
ממך ילד
לאמיתו־של־דבר, כמעט כל משורר, שלא
לדבר על משוררים גדולים, הופך ביום מן הימים
למעיו סלע, אשר בחסותו צומחת רקפת אלמונית,
רבת־יופי, מרכינת־ראש, מעריצה, צנועה ומתבטלת,
אשר הוא, המשורר, בישוף מבריק ומנוסה
בכנסיית־הרוח, מסמל בשבילה את דמות החיים
הפנימיים, המסוגל להעניק אישור מקצועי לקיומה
הרוחני. לעיתים הדבר גלוי ונושא אופי פומבי,
על כל היבטיו, כבמקרה חבצלת חיבשוש
ופינחס שדה, ולעיתים הוא נותר בגרר קשר רוחני
עלום, נסתר ומסתורי, כאשר על מסכי־נפשה של
העלמה הצעירה מרצדים בכפייתיות, דמותו,
מישנתו וסמכותו הרוחנית של המשורר, והיא
הופכת מרצונה החופשי לבובה שבקצה חוטיו —
חוטים שהוא עצמ 1אף אינו יודע על קיומם.
אף כי המדובר בזן נדיר, הנה ההיסטוריה של
הסיפרות מלאה ברקפות מסוג זה הצומחות בצי־לם
של משוררים. אלו הן בדרך כלל נשים
אינטליגנטיות, רגישות, בעלות נפש פיוטית,
השרויות בטמפרטורה גבוהה של השראת־חיים־
רומאנטית, השראה שבמהותה אינה נופלת מזו
של המשורר עצמו. לעיתים, כך׳ נדמה, אותה
שירה שעושה המשורר המיקצועי באמצעות
מילותיו, עושה היא, החובבנית, באמצעות כלי־הבעה
משלה: מערכת היחסים עימו. שכן, הוא,
המשורר, הופך בשבילה לסדנת־יצירה, כאשר
ההתקשרות עימו, על כל היבטיה, היא בבחינת
שירה. יתר על כן, בדיוק כשם שהמשורר ניצב
מול שיריו נפעם, אוהב ומעריץ, כך נפעמת היא
אל מול יחסיה עימו.
מותר להניח, ולא תהיה בכך משום הפרזה, כי
בהיבט הפסיכולוגי, רקפת כזו מסמלת בעיני
המשורר את ציבור קוראיו הדימיוני. ככה הוא
מבקש, בתוכו פנימה, לראות את קוראי שירתו
— ללא ביקורת, ללא התנגדות וללא עוררין,
אלא מצויירים בכמות גדולה של הסכמה, אהבה
והערצה: ככה היה גם רוצה לראות את יחסם של
מבקרי הסיפרות אליו: כלומר, שייטיבו עימו,
שיעריצוהו ויעטרוהו בסופרלאטיבים שאינם
נופלים ממאה אוקטן; וכך ״,ריק מעוינות, הוא
מבקש לראות סביבו׳ את העולם.
ככה אני רוצה ממך ילד מכריזה ציפורן לוטם
לאהובה, סרבן־המישפחה הנודע, המשורר דויד
אבירן(העיר .)13.11.87 ,אבל, למעשה, ככה כולן
רוצות ילד מהמשורר שבו הן הוגות, שאליו הן
מתקשרות, או שעימו הן חיות, ואף לאבידן עצמו
מותר להשיב לאהובתו ולומר: ככה אני רוצה ממך
את העולם, נקי וריק מעוינות.
ובאותו עניין. אף שקשה לחשוב על אבירן
במונחים של אב רגשן המוביל עגלת־תינוק ורץ
לטיפת־חלב, הרי שנעים למדי לשמוח לאידו
באופן הפומבי ביותר ולראותו, מסתבך׳ בקורי
מישפחה וגידול ילדים, מערכת־יסוד אנושית
שהוא, כקנאי־חירות מוצהר, נס מפניה כל ימיו,
לא לפני שהמציא אינסטינקטים־ניסוחים חדשים
של התכחשות, רתיעה ומנוסה, בהניחו כי מאחורי
כל זה מסתתרת התאבנות גדולה. וזכורות יפה
הערותיו העוקצניות כלפי מישפחתיותו של
יהודה עמיחי.
כאמור, מוזר למדי לחשוב על אבירן במונחים
של טיפת־חלב, כי כמו שבשביל ציפורן לוטם ״זה
לגמרי טבעי להכניס תינוק מתחת לחולצה ולתת
לו ציצי״ (שם) ,הרי שבשבילו, החלפת חיתולים
תהיה מעין רעידת־אדמה נפשית בדרגה 9בסולם
ריכטר.
ואם ככה כולן רוצות ילד, הרי הילד שמחזיקה
בביטנה ציפורן לוטם מזרעו של דויד אבירן, הוא
אצל אסתר קמרון עובר מיוחד במינו: סוד קיומי
שנטע בה המשורר הגרמני־היהודי המנוח פאול
צלאן; סוד שאותו היא חושפת בכישרון רב
בסיפרה צ. ניתוח עצמי של נול הרואה אור
בימים אלה בהוצאת הקיבוץ המאוחר. זהו ספר
מרתק, רב־השראה ובלתי־שיגרתי, בו מהלכת
אסתר קמרון על החבל הדק(ולעיתים גם על חוד
התער) של המציאות הרוחנית — בלא למעוד
ובלא להיחתך לשנים .״במעמקים שבין המילים,
הנראות בקריאה ראשונה זרות ומפוזרות כמו
מפת־כוכבים, הוא הצליח להראות לי משהו
הנוגע לי מעבר לאני המוגבל — דמותנו
האמיתית,״ היא כותבת תוך שהיא נחשפת, אף
היא, כמי שצומחת בחסות משורר גדול. ואולם,
ה״דמות האמיתית״ כפי שזו מצטיירת מדרך
ראייתו של פאול צלאן, היא בלי ספק ״דמות

אמיתית״ שונה לחלוטין מאלה של פינחס שדה או
דויר אבירן.
״אם גאולה והרס הם צדדים של אותו מטבע,
אלה נמצאו לה כשפגשה את שירתו של צ ,.הוא
פאול צלאן ...הבשורה של צלאן שמבקשת אסתר
קמרון להביא היא בשורת חיים, לקום מן האפר,״
קובעת אסתר אטינגר ברשימה רגישה העוסקת
בספר זה(הארץ .)20.11.87 ,הפגישה הממשית עם
צלאן היתה בשביל הגב׳ קמרון כה מכרעת עד
שהיא מחליטה להתגייר ולעלות לישראל .״זוהי
אוטוביוגראפיה פסיכולוגית, סיפור של תקופה,
סיפור אהבה והצהרה על ייעוד רוחני,״ מוסיפה
אטינגר, ואני הייתי משלים ואומר כי זוהי גם
שירה בעלת עוצמה.
כך או אחרת, התמסרויות אלה, של חבצלת
חיבשוש, של אסתר קמרון ושל ציפורן לוטם, הן

ללא ספק סוג של שירה• שימעון צמרת
אמנות הציור שד ...1המציאות
שלו ...הכללי שרו... והתרומה פינחס כהן־גן מציג שתי תערוכות־ציור בעת
ובעונה אחת. האחת בגלריה מיסד התל־אביבית,
״קיצור בשורת התנ״ר״ בשמה הלא־מצטנע.
השניה, בגלריה גימל הירושלמית ,״תמונות
מדברות, ציורים מבנק הדמעות ״.1987
שיגרתיים הם בוודאי שלא, השמות שבהם הוא
בוחר.
דרכו של כהן־גן עשויה להפתיע לא מעטים.
כך, שבירת הכלים וכל הכללים — למן כללי
הפרספקטיבה ועד לאופן הנחת הצבע — כל מה
שכהן־גן האינטלקטואלי מכנה בשם שפת־העל
באמנות. את מקומם יירשו הכללים החדשים של

פנחס כהן־גן .״בתחילת המאה, אנשים כפיקאסו
ובראק עדיין ציירו את המודל — ואחר־כך שברו
אותו. הם לא ציירו העתקים של מודלים. היתה
אצלם התייחסות אמיתית לטבע. ב־1987
מתייחסים, לעומת זאת, להעתק של העתק של
העתק של הטבע, ולכן אין עוד מציאות
באמנות ...האמנות הפכה למוחית, יצירת המוח
בלבד. ואז, אם אדם אינו מכיר את הצופנים
האופנתיים או המזדמנים, הוא אינו מסוגל להבין
מה שעיניו רואות. הציור הופך להיות משהו כמו
סינית. אינך יודע מה מתרחש בראשו של האמן,
אינך מבין למה הוא מתכוון, תוצאה: אינך מבין
מה הוא עושה״.
״בעיה אחרת״ ,ממשיך כהן־גן בהרצאתו,
״קשורה בקשיים שאמנות הציור נקלעה אליהם
בשל מערכות הלשון החדשות הקשורות
בטלוויזיה, במידע האלקטרוני, וכר.״ הבעיה היא
בעיה — ״גם במובן התוכני, גם במובן של
הקהל ...פה ושם המערכת הכלכלית מנסה להציל
את הדבר. אבל, בעצם, יצירת־האמנות מתה. אין
עוד יצירת־אמנות. התערוכה של ר 1י ליכטנשטיין,
למשל, היא תערוכה של ציור מת.
אם אתה טוען שאין עוד מציאות בציור, אני
מתריסה לעומתו, אז בשביל מה מציירים? ״שוק
מסחרי או שוק חברתי אינם מענייני,״ הוא משיב
בנחת .״הפעילות שלי היא פעילות פנימית
והמוטיבציה לצייר — אישית. זו עבודתי. אלה
הם חיי. מה שאינו מונע בעד הבעיות העקרוניות
מלהטריד אותי. אני שואל את עצמי מחדש, מה
מקום האמנות? לאן היא הולכת? כיצד להעביר
מסר כלשהו ביעילות?״
הוא מאמין שבסופו של דבר יבינו את
התחבטויותיו ויקבלו את מה שהוא עושה.
בירושלים מוצגות 20 עבודות־אקריליק על בד.
70x50ס״מ. ציורים בודדים. בכל ציור צורה
גיאומטרית תלת־ממדית העשויה מקרטון
ומודבקת על גבי העבודה. בדרך־כלל צורות
עגולות, קעורות, מתפתלות, פרפריות אלה
אמורות לשמש מעין תיבות תהורה. תכליתן

פינחס כהן־גן: ציור מבנק הדמעות ()1987
כהן־גן עצמו. הכל במיסגרת אותה שפה שמעל
ומעבר לשלב ההיענות לייצר המולד לעסוק
באמנות ולהתבטא באמצעות יצירת האמנות.
בתל־אביב מוצגות ארבע עבודות — עבודה
אחת על כל קיר מקירות הגלריה. כל עבודה
מורכבת מיחידות רבות המוצבות זו בצמוד לזו
וערוכות בשתי שורות אופקיות. השורות
העליונות הן בדרך־כלל בהירות יותר. כאן
השתמש האמן בצבע פלואורו־סצנטי שהוא
מואר, פשוטו כמשמעו. השורות התחתונות כהות
יותר, נבדלות. הצבתן הקומפאקטית, הדחוסה,
מקשה בתחילה על הצפייה בהן. צריר לקחת
פסק־זמן או כדור ואליום ולנסות להבין מה הוא
רוצה לומר.

קיצור התנ ך
את ממצית (או ״קיצור בשורת״) התנ״ר רואה
כהן־גן בחוסר־הסתגלות או אי־השלמה ואף
התמרדות מתמדת בחיי היום־יום עד לצאתה של
האמת לאור. כנ״ל צריך, לדעתו, להתקיים גם
באמנות.
בישיבה נינוחה בביתו שבקומה גבוהה של
בית־דירות צפון תל־אביבי ממוצע, אני מאזינה
לדבריו על קיצור בשורת אמנות ימינו על־פי

לבטא אות או צליל. האמן, מכל מקום, התכוון
לאחד כאן את מראה העיניים, מחשבת המוח
והצליל האנושי, ליצור מכנה־משותף שאינו
מילולי, שלא יהיה מיבנה מילולי, שלא תזוהה בו
אות או מילה כמו בתערוכה התל־אביבית.
לדימויים עצמם הוא קורא ״ציורים מבנק
הדמעות.״ מדוע? אני מקשה, מבקשת לדעת אם
יש בזה משהו עצוב שאינני יורדת לעומקו.
״עצוב זה שמח ״,משיב לי כהן־גן בפאראדוכס
צפוי .״בוכים מרוב אושר?״ אני שואלת .״לא
צריך לבכות, צריך לשמוח,״ הוא משיב .״זה בסך
הכל בד וצבע״...
אדוארד מונק היה עדיין מסוגל לבכות...
התערוכה הירושלמית מרשימה ומרתקת.
הקומפוזיציות דינאמיות ומיתפרצות. הצבעים
עזים. תמונות מדברות, גם אם לא בוכות. דומה
שהקול הוא קולה של זעקה בלתי־נשמעת
למשמעות.
צריך פשוט להקשיב.
ג.ב. לאחרונה תרם כהן־גן(״הוריש בחייו״ ,הוא
אומר) 350 מיצירותיו למוסיאון תל־אביב.
המיספר מדבר בעד עצמו ובעד האמן שבו מדובר.
אבל זה כבר נושא לרשימה נפרדת.

נעמי הר־ירוק

עמוד 26

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 26 | ציצודינה. בחוד־דבן גם מן הגברת האיטלקיה צחקו, כיום היא הצוחקת במסעותיה ברחבי־העולם, וגם בישראל, כשמוסיפים לשמה את התואר :״חברת בית־הנבחרים״. אני היפה אינה

ציצודינה.
בחוד־דבן
גם מן הגברת האיטלקיה צחקו, כיום
היא הצוחקת במסעותיה ברחבי־העולם,
וגם בישראל, כשמוסיפים לשמה את
התואר :״חברת בית־הנבחרים״.
אני היפה אינה מזכירה את צ׳יצ׳ו־לינה
במראה החיצוני. היא נראית
כנגטיב שלה, שחומת־עור. גם במישור
האידיאולוגי שוררים חילוקי־דיעות
בין שתי הגברות. אני, למשל, שוללת
את מוסד הזנות. לא, לא בגלל סיבות
דתיות, פשוט :״האשה נהנית בדיוק
כמו הגבר. אז למה שהוא ישלם לה?
חוץ מזה, כשאשה עובדת בזנות, זה רק
מפני שאין לה ברירה. אף אחת לא
עושה את זה מרצון. הרבה פעמים
שואלים אותי, ,אניטה, למה את לא
לוקחת כסף מהגברים שלך?׳ אילו
הייתי לוקחת כסף, הייתי היום
מיליונרית. המון גברים חושבים
שבכסף יוכלו לקנות אותי ולהביא
אותי למיטה. אנשי־עסקים מזמינים
אותי לארוחות־צהריים, וחושבים
שאחרי הארוחה יקבלו ממני מין״.
אני מניפה אצבעה ואומרת ״לא
אצלי!״
וכך, נאמנה לאידיאולוגיה — מין
לחוד וכסף לחוד — היא חיה במצב
כלכלי קשה, שקועה בחובות בגלל
דירה ששכרה בדמי־מפתח, ומקור־

ן § 11411 ^ ,הג צ יצ ולינה, ולהתפשט בקיק, אניטה סיר 11/11

לזאת, אך נתנה לו פיצוי, נשיקה מצלצלת. הגבר לא הירפה והמשיך
לבקש. סבלנותה לא פקעה. כפוליטיקאית מנוסה היא ה תח מק ה מזה.

ךמוךייךן אניטה בעיצומו של מסע הבחירות ליד
10־111
111 1 1 1 .1 1 /1 ( 1,חיילים מחיל־האוויר שצופים בהנאה גלוייה
בדד השחום שברח מגופיית הרשת שלה. רוב התגובות המעודדות הגיעו

מצד הגברים שבחבורה. הנשים היו פחות נלהבות :״בחורה צריכה להיות
צנועה״ קראו הנשים לעברה. תשובת אניטה :״אם לבחורה יש דברים
יפים, אין סיבה שתסתיר אותם.״ הגברים קיבלו את זה בשתי ידיים.

הפרנסה היחיד שלה הוא הופעה
בתצוגות אופנה.
לא קל לה, אך אין היא מתלוננת.

ו״אניטה״ הן מילים החוזרות שוב ושוב
בדבריה. היא מדברת על עצמה בגוף
שלישי, במיבטא אמריקאי, משתמשת

לא טעית 11 ,אניטה!

אניטה בפוזה צ׳יצ׳ולינית טי פוסית.
גם היא כמו האיטל-
הסיסמה שלה :״יחי החופש המיני״.
קיה רוצה להיות חברת־כנסת-- .

**כשיו היא רוצה לרוץ לכנסת.
אניטה פללי, היא ״אני הול״ ,היא
העכוז של המדינה, רוצה להיות גם
צ׳יצ׳ולינה הישראלית. מה יש, רק
לאיטלקים מותר?
פללי, בעלת הגוף המושלם,
התפרסמה בשל ישבנה הבנוי לתלפיות,
בצבע הברונזה, שנחשף בגאווה
באירועים שונים. אחר־כך החליטה
שהיא רוצה גם חזה מושלם. נראה שעם
חלק־גופה זה היה הטבע נדיב קצת
פחות. אבל לא בחורה כאניטה תרים
את ידיה אל מול הטבע. אחרי שהוחדר

ך 11ך | ך הגבר שבתמונה חתם
1 1111 את שמו כמי שתומך
במועמדותה של אניטה לכנסת.
בתמורה הוא קיבל צילום למזכרת.

לגופה סיליקון ביד מיומנה של רופא
מומחה, היא יכלה להתהדר בתואר
נוסף: החזה של המדינה.
עכשיו רוצה פללי להוסיף לתארים
אלה גם תואר של ח״כ, כשהדגל הוא

מין חופשי, אהבה חופשית. החיוכים
שעולים למשמע הכוונות הפוליטיות
עשויים להימחק כליל אחרי הבחירות.

מה יהיה בעוד כמה שנים?
״אלוהים גדול!״ דיברי אניטה.
״מותק,״ ״פרובוקטיבי ״,״סקסי״,

עמוד 27

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 27 | בידיים, בעיניים, וכשההתלהבות גוברת, היא קמה ממקומה ומדברת בעמידה. סיגנון־הדיבור שלה מזכיר את פנינה רוזנבלום, למרות שאניטה אינה מסמפטת את הקולגה לתואר ״של

בידיים, בעיניים, וכשההתלהבות
גוברת, היא קמה ממקומה ומדברת
בעמידה. סיגנון־הדיבור שלה מזכיר
את פנינה רוזנבלום, למרות שאניטה
אינה מסמפטת את הקולגה לתואר
״של המדינה״.
״אני לא אוהבת אותה. היא לא יפה
בעיניי. צבועה בפעם יותר מידי. היא
גם לא נחמדה!״ פוסקת אני, ומבקשת
להחליף את הנושא.

מוטב
ל או ע
^ אורךכל הראיון היא מדברת
) בביטחון רב .״את זה תכתוב ״,היא
אומרת על מישפט מסויים, הנראה לה
חשוב, ואם אין זה עוזר, היא מושיטה
אצבע ארוכה שבקציה ציפורן מטופחת,

הצבועה באדום. היא מניחה אותה על
הדף, וחוזרת שנית :״תכתוב את זה
כאן!״
בפאב היא מהווה אטרקציה. עיני
הכל נשואות אליה. היא מודעת לכך
היטב, ומספקת לקהל את רצונו.
״אני הולכת בצורה פרובוקטיבית
בשביל עצמי בלבד!״ היא מכריזה,
והקהל הוא שותף מלא לשיחה .״אני
לא עושה את זה כדי שיביטו בי, אלא
כדי שארגיש טוב מול המראה. יש
הרבה בחורות שהיו רוצות ללכת
כמוני, אבל אין להן די אומץ. אני
יודעת שהגברים מסתכלים, אבל גם
כשאני הולכת בג׳ינס, כולם מסתכלים
וצועקים לי הערות. הרבה פעמים גרמתי
לתאונות־דרכים. נהגים הסתכלו
עלי ולא שמו לב לדרו!״
היא מחייכת בשביעות־רצון כשהיא

תשות נשיקה

יעקוב ספינקו הבטיח לתת לאניטה קולו
תמורת נשיקה. אניטה נישקה וקנתה לעצ מה
אוהד נוטף. אחר אמר ״את עדיפה על כהנא ״,והבטיח גם לתמוך בה.

אניטה פללי
רוצה לרוץ
לכנסת. הדגל
מין חופשי,אהבה חופשית.
גם מצ׳יצ׳ולינה
צחקו. כמה אוה
דים כבר יש לה.

הנועו רשילטו!

איתי בורשטיין, מגיבעתיים זרח מאושר
למראה החזה החשוף של המועמדת. הוא
התעניין בה, ואף הבטיח לגייס את חבריו לפעילות פוליטית למענה.

מספרת את זה. נוח לה להיות סמל־מין,
אבל מסתבר שיש לזה גם צדדים פחות
נעימים .״מתייחסים אלי כמו אל חפץ
מיני. מתייחסים רק אל הדברים החיצוניים,
ולא מנסים לחפש את תוכי, את
מה שיש לי בפנים. זה נורא מפריע לי.
״יצאתי בחיי עם עשרות גברים.
יותר מעשרות, אלפים! היו ביניהם גם אנשים מפורסמים ומכובדים. אבל
כולם חיפשו רק דבר אחד. כשהם ראו

שהם לא מקבלים אותו, הם עזבו״.
הסמל המיני חוזר בלילה לבדו
לבית ריק.
״אני חולמת על גבר שיאהב אותי
באמת. שירצה אותי, את מה שיש בי
בפנים, שיגלה מה מסתתר מתחת
לקליפות. אני רוצה להיות אוהבת
ונאהבת. אני יודעת שיש לי הרבה
שונאים שמדברים עלי רע. למה? כי
לא נתתי להם מה שהם רצו, ואז הם
כעסו!״
צ׳יצ׳ולינה הישראלית קשוחה מאוד

בעגייני־המין. החופש והמתירנות
מגיעים רק עד סף דלתה. כשזה נוגע
לה, הכללים נוקשים.
״אני אף פעם לא מעלה אלי הביתה
גברים שאני יוצאת איתם. אף פעם לא
שכבתי עם גבר שלא אהבתי אותו
באמת. גם אם אפגוש גבר שימשוך
אותי מאור, אני אעדיף לאונן עליו
בבית, ולא לשכב איתו בפעם
הראשונה!״
היא מפסיקה, עושה חשבון קצר
ומודה :״מחודש פברואר השנה לא

שי כרב, צילם: ציו; צפריר
(המשך בעמזד )30

ך 1א 1ן 1ןךן * ך 1אניטה בחברת נהג מונית אוהד, שמביט לעבר תאומות הצביה שלה.
!1 11 1_ 1 1 /1 * 1״אין סיבה שתכסי אותן״ הוא אמר לה ,״זה יפה כמו פרחים, אין מה
להסתיר ״.בהשוואה לפרחים ניתן להוסיף כדברי השיר: פרחים נובלים בדרן כלל, אבל...

אני בעד כל דבר
ך 11ךךל 1ט 11 אריה קסרט הבריז למראה הצ׳יצ ולינה המקומי
| #111 111 שקשור לסקס. מובן שאבחר בך ״.הצעירים שעמדו סביבו הריעו לו
על דבריו, ומיהרו לדרוש את שמגיע להם כמובטח מ״מצע הבחירות בקשתם התקבלה.

עמוד 28

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 28 | — צי צו לינוז כחול־לבן 900000000 $ 1<£ס ס 0 0 0 0 0 0 0 0 9 0 לונדון עכשיו -בדיוק מה שאתה ונדיר! § ז א1£א 7א 4ק £ 4אטס דירות נופש במרכז לונדון פרטים ו מחירי ם

— צי צו לינוז כחול־לבן
900000000 $

1<£ס ס

0 0 0 0 0 0 0 0 9 0

לונדון עכשיו -בדיוק מה שאתה ונדיר!
§ ז א1£א 7א 4ק £ 4אטס

דירות נופש במרכז לונדון
פרטים ו מחירי ם אצל סוכני הנסיעות
1 .ח <10ח £ 0 . 5 1ענ 0 ^ 1דז 001111/11£13 וזז 14 , £1
ס ן1 1 x 1 2 4 1 4 1 7 2 3 7 9 6 4 ,7 2 3 7 0 7 7 / 1 6 1 .0 0 4 4 1 £>£1
$099090000000000000000000000

(המשך מעסור )29
שכבתי עם גבר. למה? אני מעדיפה
להיות עקשנית כרי שלא יתייחסו אלי
כאל זולה. קורם אני אכיר ברצינות,
ארבר על כוס־קפה, ורק אחר־כך זה
יבוא ״.היא מכריזה שהיא נגד מוסד
הנישואין,, :זה הורס את האהבה.
בשביל מה צריך כזאת מיסגרת
כובלת? עדיף לחיות ביחד עם אהבה
אמיתית, בלי הסכמים כתובים.״

כמעט אונס

סניטה, הסוחטת מבטים מכל
1 1הפוגש בה, נוהגת להגיע לביתה
שבדרום תל־אביב ברגל .״אני אוהבת
את זה, וזה גס בריא מאוד.״
היא פוסעת ברחובות לבדה, גם
בשעות־הלילה המאוחרות .״לא, אני
לא מפחדת מאונס,״ היא אומרת,

איתו ביפה. אמרתי לו, :בסדר, אני
מסכימה שנעשה הכל. אבל למה בכוח?
בוא נשב ונשוחח קודם!״ במילים רכות
היא הרגיעה אותו, ער שהתרכך. לבסוף
נס האנס מבלי לבצע את זממו .״זה מה
שאני מציעה לכל בחורה. לא לאבד את
העשתונות, לשבת ולדבר יפה עם הא־נס.
זה עוזר.״
למרות מיניותה המובלטת מאמינה
אניטה בלב שלם ביושב־במרומים.
בצאתה מהחדר היא מקפידה לנשק את
המזוזה, ומדי יום שישי היא מדליקה
נרות״שבת .״אני לא מאמינה כמו
הדתיים, שמסתגרים בלבוש שלהם,
וחיים כמו לפני מאה שנה. אני מאמינה
בדברים המוסריים. לא לגנוב, לא לרצוח,
בדברים ששומרים לא לפגוע באחרים.
פעם היה רב שניסה להחזיר
אותי בתשובה. הוא נתן לי ספר דתי
שאקרא. זה היה מעניין דווקא, אבל זה
לא בשבילי להיות דתיה.״

ש״ח +מע׳ מ

ויש חופשה בח 11 נה
הזמנות בבתי המדון ישירות:
וינדומט ת״א 03*294422
> 6ד דיפלומט ׳*ם 777777־02
מבצע ברעות מלונות
ח. שיף
*39ש־ זו +מע־ מ
מהואווחח נוסו ויחיד נחדד זוגי
נמדמוחדניומם ת א וידישר־ם

מרינה ת״א 03*282244
מדינה בת־ים 03*5525111

ו3ש״ח +מע״מ
רינה ואראזחבמ*ד ד־זדד בהו־ד זוגי
מרמות *וינה ח א ובח ־ס

המבצע ער 1.1.88

מיני מו ם 3לילו ת
תן טרמפ
לחייל

אניטה בקרב ההמון
,אם יש לבחורה לברים יפים להראות, היא לא חייבת להסתיר אותם!׳
״למרות שפעם ניסו לאנוס אותי.״
ואניטה פותחת בסיפור ארוך על נסיון־
האונס הזה.
ליושבי־הפאב זה השיא. הם קשובים
לסיפור, ממש מרותקים. אניטה
מאריכה בסיפור, מתעכבת על כל פרט,
מגביהה ומנמיכה את הקול לפי הצורך,
כאילו מדובר בסרט־אימים.
קיצורו של הסיפור — באחד מלי־לות־החורף
החשוכים והקרים, חזרה
פצצת־המין לבדה לדירתה, הנמצאת
בקומת־קרקע. היא פתחה את הדלת,
בבית שרר חושך מוחלט .״נכנסתי ל־מיטבה
וראיתי שחלון־המיטבח, שהשארתי
סגור, פתוח עכשיו. התקרבתי
אליו וראיתי שהסורגים שבורים. רצתי
מיד בבהלה לחדר־השינה, לראות אם
גנבו לי משהו, ולא ידעתי שהבן־אדם
נמצא ברירה ומחכה לי עם סכין גדולה
ביד.
״הגעתי לחדר־השינה וראיתי שהכל
הפוך. אז פיתאום הבנתי שיכול להיות
שהוא בדירה. מבוהלת נורא, התכוונתי
לצאת מהחדר, ואז הוא עמד בפתח עם
הסכין מונפת״.
פה אניטה מפסיקה, נותנת לקהל
המתוח ללגום מכוסות־הבירה . ,ובינתיים
מסדרת את חולצת־הסטרפלס
שלה, ואת שיערה, ואז היא ממשיכה
במרץ :״הוא איים עלי ואמר לי לשכב
על המיטה ולהתפשט. עשיתי את זה,
לא היתה לי ברירה. כשהוא התקרב
אלי, ניסיתי להתנגד לו״.
הקרב הקצר הסתיים כשידה של
אניטה על התחתונה, וכר ניצב מולה
האנס והתכוון לבצע את זממו .״הבנתי
שבכוח זה לא יילד, וניסיתי לדבר

ועוד בעינייני ספרים — בגלל
המחזרים הרבים המשחרים לפיתחה }
יומם וליל היא החליטה להוציא ספר
על חיי-המין ,״גם שלי וגם של אחרים; ״.
הספר נכתב בכמה מחברות, ועתה היא 1
מחפשת מי שיוציא אותו לאור .״יש לי |
המון ניסיון. הרבה גברים נפתחים אלי
ומספרים לי על הבעיות שלהם. אישית ׳
אני אוהבת לפנק במין, ולתת את כולי.
אני מרגישה שבקרב הנוער יש חוסר-
ידע בנושא המין, ואני רוצה לעזור״.
אניטה גם מספרת שקיבלה הצעות
מיניות רבות מבחורות .״זה בכלל לא
מושך אותי. מכיוון שאני לא שוכבת
בקלות עם גברים, יצא לי שם של
לסבית. אני לא. הכיף שלי הוא בחברת

השטן רודף ^
אותי
ף* אחורי התדמית הזוהרת שלה,
^ /ה מ סי בו ת, התילבושות הנוצצות,
חיי־הלילה הסוערים והמחזרים הרבים,
מסתתר סיפור־חיים די עצוב.
אניטה מתקשה לדבר עליו. היא
מנסה, וגרונה נחנק.
״די, אני ממש לא מסוגלת לדבר על
העבר. הוא היה ממש נורא״.
אניטה נולדה למישפחה תימנית.
זמן קצר אחרי הולדתה נפטר אביה.
אמה, שלא יכלה לגדל אותה, שלחה
אותה לקיבוץ .״רוב השנים התגלגלתי
במוסדות ובקיבוצים. לא אהבתי
מיסגרת ולימודים, והיה לי קשה מאור
בלי בית חם ואוהב.
(המשך בעמוד )40

עמוד 29

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 29 | מ״ק הורו, נתב,קור שואל״ ,מסט־ ער ח״ו האיש״ם, ער עבודתו וער האופן שבו גיור לבדו אח שלושת ילדיו הקטנים, אחרי שאשתו הראשונה נפטוה מסרטן אחרת, לרגל עסקיו, והאמא

מ״ק הורו, נתב,קור שואל״ ,מסט־ ער ח״ו האיש״ם,
ער עבודתו וער האופן שבו גיור לבדו אח שלושת
ילדיו הקטנים, אחרי שאשתו הראשונה נפטוה מסרטן

אחרת, לרגל עסקיו, והאמא נשארה
בבית עם שני ילדים קטנים, מיכאל
ואחיו הגדול, חיים. כשקם מייק בבוקר
והסתכל מבעד לחלון, ראה שהשוק
מתחת לבית מלא בהייל־ם גרמניים.

^ מרות שמייק הולר כתב ספר
< אחד שיצא לפני שבועיים, ולמרות
שהוא מתכוון להתחיל בכתיבתו של
ספר נוסף, אין הוא קורא לעצמו סופר.
השם מייק הולר אינו זר לאוזן
הישראלית, אך הוא אינו נקשר דווקא
לתחום הספרותי.
כשאומרים מייק הולר, מצטלצל
באוזניים קול עבה ומיוחד, הבוקע
מבעד למכשיר־הרדיו. הולר משמש
היום ככתב לענייני בתי־המישפט
בקול־ישראל, ושימש שם במשך שנים

את לימודיו בתיכון לא סיים, מכיוון
שבדיוק באותה התקופה פרצה
מילחמת־העצמאות.

;,למירפסת
קראתי גזוזטרה,״
ך* ולר נולד בפראג ועלה לארץ ב!
, 1939 1כשהיה בן .8הוא זוכר את
הלילה שבו נכנסו כוחות ה־טלר
לפראג. אביו נמצא באותה העת בעיר

הולר(מימין) ומשה טימור(משמאל) ב״זהירות, מיקרופון!״
וזרב מעל לראש
רבות ככתב לענייני מישטרה ופלילים.
הספר, הנקרא מוח הסזסים. מספר
על פתח־תיקווה שלפני מילחמת־העצמאות,
בזמן המילחמה וזמן קצר
אחרי סיומה. זהו רומאן המבוסס גם על
זיכרונותיו הפרטיים של הולר עצמו.
״תמיד ידעתי שאכתוב את הספר הזה
על פתח־תיקווה, זה רק היה עניין של
עיתוי ״.את הספר כתב באופן לא־רצוף
במשך 15 שנה, בכל הזדמנות שהתחשק
לו לשבת ליד השולחן.
אין הוא מגדיר את עצמו כסופר כי,
לדבריו :״סופרים הם אנשים רציניים.
פעם שמעתי סופר מתראיין בטלוויזיה,
והוא כל הזמן אמר: אני גורס ...אני
גורס ...אני גורס ...ולא הבנתי מה זה
גורס. חשבתי שזה קשור בגריסים או
במשהו כזה. אני אף פעם לא אוכל
להיות גורס כזה״.
הולר מתבל את דבריו בהמון הומור,
ואז העיניים שלו מחייכות ממזריות,
וסביבן מתקבצים הרבה קמטים קטנים
של צחוק.
הוא חושב שהסופרים הם אנשים
מלומדים, בעלי השכלה אקדמית,
ואילו לו עצמו יש רק בי־איי אחד —
בית־ספר עממי.

המישפחה החליטה לברוח מאירופה,
והספיקה לעלות לישראל באוניה
הליגאלית האחרונה שיצאה אז
מאירופה, נליליאו שמה.
מכיוון שמישפחת הולר היתה
מישפחה ציונית, נשלחו שני הילדים
לבית־הספר היהודי היחיד בפראג, שם
גם למדו עברית.
אבל ידיעת העברית לא הועילה לו
כשבא לארץ וניסה להשתלב בבית־הספר
בפתח־תיקווה, אלא להיפך: היא
הפריעה לו .״דיברתי עברית משונה,
והילדים צחקו ממני. למשל: למירפסת
קראתי גזוזטרה, ומי בארץ ידע מה זו
גזוזטרה?״
מאז בא מייק לארץ, לא יצא ממנה
עוד. הוא טוען שהוא פוחד להתרחק,
שיש לו תסביר״הרחם. חוץ מזה הוא גם
פוחר מאוד ממקומות סגורים, ולכן לא
נכנס מעולם אף למעלית, שלא להזכיר
בכלל מטוס.
בקול־ישראל כבר ניסו פעמים
אחדות לשלוח את מייק לחו״ל,
במיסגרת העבודה. פעם, לפני חודשים
אחדים, היה לו כרטיס־נסיעה באוניה,
ונראה היה שהוא כבר בדרך, אך ברגע
האחרון התחרט וביטל את נסיעתו.
כשהתבגר והתגייס לצה״ל נשלח
לשרת בחיל־הים, שם נשאר במשך 12
שנים. באותן השנים הירבה לטייל
בעולם על גבי סיפון אוניות החיל, אך
מעולם לא ירד לחוף.
במהלך שרותו הצבאי התחתן,
ובאותה התקופה גם התגלגל אל
העיתונות :״היה עיתון שנקרא
מערמת־ים. שבו כתבתי. כשעמדו
לחגוג 15 שנה לחיל־הים, קרא לי ראש־אגף
כוח־אדם ושאל אותי אם אני רוצה
לכתוב תסכית־רדיו לכבוד האירוע.
הוא ביקש שאכתוב ושאביא את החומר
לאחד בשם אלימלך רם, שגר ברחוב
ברטנורא בתל־אביב.

מייק הולד
כתמי־דם על הקיחת
״מסרתי לרם את החומר, והוא שודר
בגלי־צה״ל. ואז שאלו אותי אם אני
רוצה לעבור לשרת בנלי־צה־ל.
הסכמתי, והייתי עורך שם כל מיני
תוכניות בענייני־צבא״.
נבירה קטנה בתקופות שונות בחייו
של הולר מגלה המון סיפורים
משעשעים הקשורים בו. כך, למשל,
סיפרו עליו שפעם הוטל עליו לראיין
חיילת חדשה. בדיוק באותם הימים
הכינו בתל־אביב מוסיאון, ואחד
הפריטים היותר פיקנטיים שבו היתה
ידו התותבת של יוסף טרומפלדור.

גילה את
| השתלת־הלב
^ ולו* ישב מאחורי שולחן, כשהיד
1 1התותבת מונחת על השולחן מצד
אחד של גופו, כאילו שייכת לו, וידו

האמיתית מן הצד השני. כשסיים
לראיין את החיילת, הוציא הולר יד
שלישית — ,ידו האמיתית — לנגד
עיניה הנדהמות של הצעירה, שפרצה
מן החדר כשהיא צועקת בבעתה. הולר
ננזף חמורות.
לימים התגלגל הולר לקול־ישראל,
ושם שימש עוזר לאנשים שונים
ולעורכי־תוכניות. אז גם שידר, ביחד
עם משה (״מושיק״) טימור, את
התוכנית המשעשעת והמפורסמת
זהיחח מיקרופון. השניים היו יוצאים
לרחובות הערים, כשביריהם מכשיר־הקלטה
והיו מקליטים מתיחות שונות,
ששודרו אחר־כך בקול־ישראל.
במהלך עבודתו ברדיו הוטל עליו
לסקר את תחומי המישטרה והפלילים:
״זה היה בדיוק תפור לי. אני אוהב

׳ 11:1סדמס טי ₪
(המשך בעמוד )40

עמוד 30

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 30 | שבץ ר ש & ס הו ה לרות׳ מאוזן: )1כינויה הקדום של אנגליה)5 : בני עיר הטפשים )10 :לוח)11 : מפרנס )13 :אחד משלושה מצבי הצבירה של החומר; )14 גבעול השבולת; )15 אשה

שבץ

ר ש & ס

הו ה

לרות׳

מאוזן:
)1כינויה הקדום של אנגליה)5 :
בני עיר הטפשים )10 :לוח)11 :
מפרנס )13 :אחד משלושה מצבי
הצבירה של החומר; )14 גבעול
השבולת; )15 אשה שממנה יצא
השבט )16 :צמח הנותן פרחים
אדומים )18 :בת־קול )20 :גליון
בספר; )21 נטפי מים; )22 אביון:
)24 מין סירה; )25 עבר לעולם
שכולו טוב; )26 משקה בשולי
הכוס; )28 אספקלריה )30 :זה —
(ארמית); )31 מכת מצרים)32 :
נוסח חיים )34 :העיר שנפולאון
לא יכול לה; )35 גמד; )38 פי־חרב;
)39 כלי־זמר; )41 שומר
שער המחנה הצבאי; )42 גדל־לב;
)43 חבר )45 :למד, הדריך; )47
ענפי האילן לעליהם; )48 עובר
אורח; )50 העתיק דבר ממקומו:
)51 מה שארע במקדש בפך
השמן; )52 ילדים קטנים; )54
רכוש; )57 צבה, התנפח )61 :מדף
בקיר; )62 פתאום; )64 בוסתן:
)65 מס האכל; )66 בימים עברו:
)67 נכבד תורכי; )69 אבר בגוף:
)70 למדו (ארמית); )72 הכרע
במשקל; )74 אבי השופט שמגר:
)75 אנטילופה בדרום־אפריקה;
)77 משורר עברי(ר״ת) )78 עוף
טורף )81 :ממיסדי דגניה (ש״מ);
)83 דבר הגנוז; )85 שור צעיר;
)86 תנוך האזן )88 :הוראה; )89
קומה בבנין; )91 אלוהים ישמרנו
(ארמית ר״ת) )94 :שר; )95 חוטים
יתרים של השתי היוצאים בשני
קצות האריג; )96 כאן; )98 מורח;
)100 אחד הטעמים; )102 קבוץ
בדרום )103 :מילת רבוי; )104
אבי בית חשמונאי ) 106 :אידיליה
של ש. טשרניחובסקי:

ה תחתן עם הא שה ה אי די א לי ת
ועכשיו הו א מחפש א ת הפילגש
האידיאלית.

הלילה הראשון

מאוגך:
)1הבל ותהו, דבר קל־ערך)2 :
עפר טיט צהוב; )3החל לעשות
דבר־מה חדש; )4תאר הולנדי; )6
מידת לח קטנה; )7חלש, רפה; )8
בהמת משאות טיבטית; )9תת
קצין בצה״ל; )12 סרטו החדש של
אלאן קבליה )15 :משיכת צבע
על הפנים; )16 הנהר הגדול
המקראי )17 :יבם; )19 נמל ימי
בנאטאל באפריקה הדרומית; )20
שבט בישראל; )21 פרקי פיוט
בסעודות בשבתות. וחגים)23 :
אציל (ח) )24 :מיקי של מעגל
הגיר הקווקזי; )26 זכות הבעלות
על דבר קנוי; )27 משקה)29 :
השתרג ועלה למעלה; )30
שעווה; )33 עם 37 מאוזן —

ישוב מחודש קרוב לשכם; ()4,4
)34 זעם )36 :בגד עבודה; )37
ראה 33 מאוזן )40 ,מוקש; )41
דממה, שקט; )44 מוט על צואר
בהמה; )46 עמוד מים; )47 קיר,
חומה; )49 אסף; )50 פסולת
זיתים אחרי שנסחטו; )53 אגודת
ספורט; )54 יחד עם 59 מאונך
— אסור לנו לגעת בהם, אלא
לראותם בלבד )55 )4,4( ,כלי
אכילה )56 :בן־אדם; )58 פרי לא
בשל; )59 ראה 54 מאונך)60 :
מחבר האורטוריה ״יהודה המ
כבי״;
)62 זהב; )63 ענן; )66 חלוץ
וראשון למפעלים קשים; )68 בת
מלך טרויה, נביאת פורענות; )71
תחב, קלע; )73 בן־יעקב )76 ,זקן;
)77 אסוף ושמור )79 :קול שאון
לא ברור; )80 תבלין לקפה)82 :
מפלגה בכנסת )84 ,אבר נשימה
לדג; )85 הסנה המערבי ופריו,
)87 עני; )90 יוצא מרחם בן יומו;
)92 אף; )94 גם (ארמית); )96
טפש )97 :נאד עור; )99 פחד;
)101 תו מוסיקלי; )102 אחורי
הגוף; )103 תוך;
--א ביקי י י*.א*

נורא מעניין להיות ״רותי
בטלפון״ .השבוע צילצל אחד, שאל
אם אני יכולה לעזור לו. סיפר
שהוא תלמיד ישיבה, לא קורא את
העולם הזה, חס וחלילה, אלא מצא
אותי במיקרה, במספרה.
האברך בן ה״ 26 סיפר שהוא
מתחתן בעוד חודש, ומפחד
מהלילה הראשון. לא יודע מה
לעשות ואיך.
בהתחלה חשבתי שעובדים עלי.
בסוף התברר שלא -הבחור מאוד
.ביישן, מאוד נבוך, אובד״עצות.
מתבייש לפנות להוריו.
הצעתי שישאל את כלתו מה
היא יודעת על הנושא. אמר שהוא
לא יכול לדבר איתה על דברים
כאלה. אמרתי לו; אבל משהו אתה
בטח יודע.
ענה. כן, והמעט שאני יודע גורם
לי לפחד עוד יותר. יותר טוב אילו
לא ידעתי שום דבר.
אמרתי: אתה רואה, יותר טוב
להיות חילוני, יכולת לדעת כמעט
הכל בגיל .16 הוא אמר שלאור
הסיפורים שהוא קורא בעיתונים
על זוגות חילוניים והבעיות שלהם
הוא החליט שלדתיים יותר טוב.
ראיתי שלא אצליח להחזיר
אותו בשאלה, והשגתי לו, בעזרת
קשריי בעולם הדתי, מיספר״טלפון
של ״יועץ״ בבני״ברק, המטפל
בבעיות האלה. הזמנתי אותו
להתקשר איתי אחרי החתונה
ולספר לי איך היה, והוא התחלחל
מן הרעיון.
אז שוב -״רותי בטלפון״ עונה
ב־ 7ג 0ג 22 תל־אביב. אבל בחייכם,
אל תשאלו אותי על מין. לא יודעת
שום דבר. בקושי מסתדרת עם זה
בעצמי.

דודו פישר, הזמר, סיפר בראיון,
שבישיבה שבה למד, היה חינוך
מיני.
הכתב היה המוס: חינוך מיני
בישיבה? פישר :״כל הזמן היו
אומרים לנו: א סו ר לנגוע בבחורות,
אסור ללכת עם בנות״.

אני שמנה

חן ט1־מ 3לחייל

״אני בת ,31״ היא כותבת ,״רווקה,
גובה 1.60 מטר, קיבוצניקית לשעבר,
תל־אביבית כיום, אסיסטנטית אצל
רופא־שיניים. אני שמנה. כן, חשוב לי
לכתוב את זה, כי זה לא הטעם של
כולם, וחבל על הזמן — להיפגש, ואז
לשמוע — את לא הטיפוס שלי׳ .אני
אוהבת לרקוד ריקודי־עם, לקרוא
ואוכל סיני. חשובים לי יושר, צדק,
אמינות. מעוניינת בקשר רציני.״ היא
בת״ד ,267351 תל־אביב.

מת לאהוב
הוא סטודנט בן ,28 טיפוס רומאנטי,
מת לאהוב מישהי, אבל ממש. הוא לא
טיפוס של פלירטים. מחפש אהבה בלי
זיופים. יש לו 1.88 מטר גובה, פנים
נאות, עיניים ירוקות. אוהב לשמוע
מוסיקה — דילן, הנרריקס, ניל יאנג.
מנגן בגיטרה. מחפש אותך יפה, גבוהה,
אמיתית. ת״ר ,54052 רמת־אביב
.61540

בילויים שקטים

החיים קשים. כאשר ת מצ אי
סוף־סוף א ת הגבר האידיאלי, תגלי
שהוא עדיין מחפש א ת הא שה
האידיאלית; או שזה עתה הו א

״ככל שאני מתקרב לעשור השלישי
בחיי, מושגים כמו בית, מישפחה, אושר
וילדים מקבלים בעיניי משמעות
מיוחדת ועמוקה יותר מאשר בימים
עברו ״,הוא כותב .״אני בן ,29 גובה
1.80 מטר, ולדעתי נאה, נחמד
ואינטליגנטי. מעוניין להכיר בחורה
נאה, האוהבת בילויים שקטים, ספרים
טובים, קולנוע ותיאטרון, וביחד ניצור
קשר איכותי, רציני ומעניין. אני ממתין
בת״ד ,29811 תל־אביב״.

קשר נהדר
הוא בן ,38 גרוש, נאה ומיוחד, גובה
1.74 מטר, עוסק בכתיבה, אוהב
מוסיקה קלאסית, ספרות יפה, תיאטרון
וקולנוע. מעוניין באשה נאה באמת
ומיוחדת, עצמאית, מגיל .27״לפני 15
שנה הכרתי בדרך זו, של מודעה
בעיתון, את אשתי,״ הוא כותב .״לפני
חודשים אחדים היה לי קשר נהדר
בזכות המדור שלך, רותי, עם בת ,36
קשר שנגמר, לא באשמתי. יצאתי די
פגוע. אפשר לצלצל אליי רוב שעות
היום, אני עובד בבית, לטלפון ,497670
תל־אביב״.

בלונדית אמיתית
״אחרי פסק־זמן של שש שנים
וניתוב המרץ לגידול שני ילדים מצד
אחד יאמנות מצד שני, חושבת שהגיע
הזמן להתקשר למישהו מעניין, על
רמה. על וה לא אוכל להתפשר,״ היא
כותבת .״מישהו שמתעניין בתחומי־תרבות
ואוהב בילוי סולידי וגם בעלי־חיים,
כי אני לא יכולה בלעדיהם. יש לי
כלב וחתול, אני בת ,42 בלונדית
אמיתית, עיניים כחולות, גובה 1.63
מטר, רומאנטית, נשית, מידת הבגדים
כמו הגיל ״.היא בת״ד , 13173 תל־א
ביב•

משהו אקסקלוסיבי
אם אתם בני 30 עד ,40 עדיין לבד,
ויש לכם עוד כמה תכונות טובות, אתם
עשויים למצוא עניין בשורות שכתבה
לי אביגיל ברויטמן :״זה התחיל
מחברים שלי, פנויים, ברובם אקדמאים,
כולם אינטלקטואלים. התברר שאין
לאן ללכת, אין חברה מתאימה לבלות
ולהכיר דרכה. אז עכשיו יש. פתחנו
מועדון תרבות בהקונוה השלישית
ביפו, בשיתוף עם עודד בארי, הכימאי.
הדגש הוא על תרבות, רמה גבוהה.
משהו אקסקלוסיבי. יש פעילות אחת
לשבועיים. יוסי גיא, המנחה, מפעיל
את הקהל בנוסח,הכר והתברר׳ .אנחנו
לא תולים מודעות בחוצות העיר.
שומרים על רמה ״.אפשר למצוא את
אביגיל בטלפון 916939־ .052 אין
שעות קבועות, היא מציינת.

תראו את עצמכם
כאן את ם בטח מחכים לפרגית
השבועית היפה, בעלת המידות
המושלמות ופנים של כמעט־מלכת־יופי,
שרק השבוע עשתה
רישיון־נהיגה. בואו נצא מזה
לאיזה זמן. הפרגיות האלה זה רק
להסתכל. נכון שחנוכה מתקרב,
אבל את ם הרי רוצים יותר מאשר
רק להסתכל על תמונה.
אז בואו תראו את עצמכם, בנים
ובנות. תוציאו מהאלבום תמונה,
אפילו קצת ישנה, ותשלחו אליי,
עם כמה שורות עליכם, או מיספר־טלפון,
אם את ם מעדיפים להעביר
מידע בשיחה.

עמוד 31

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 31 | הורוסהוס מ רי ב ני ח ־ נ׳ מזר החודש: קשת מית, במיוחד אם האצבעות השלישית וה רביעית פונות החוצה. זהו רק הסימן הרא שון והוא אינו חייב להמצא, אם אין לאנשים אלה

הורוסהוס
מ רי
ב ני ח ־ נ׳

מזר החודש:

קשת

מית, במיוחד אם האצבעות השלישית וה רביעית
פונות החוצה. זהו רק הסימן הרא שון
והוא אינו חייב להמצא, אם אין לאנשים
אלה סימנים נוספים הם יגלו עניין, אך לא
יעמיקו.

• קו האינטואיציה
קו האינטואיציה הוא דמוי חצי״גורן, הוא

לא עשה דבר כדי לפתחן. אם קיימים הסי מנים
רק ביד הימנית, אפשר להניח שבעל-
הכף מודע לכישוריו אלה, ואף עושה לפי תוחם.

הצלב המיסתורי
הצלב המיסתורי, מופיע, אם הוא מופיע,
באיזור שבין קו״הראש לקו־הלב, הידוע כ האינטואיציה והנוחות
הננש״ם

ביע
על כך שבעליו יכול להשתמש בכשרונו
כדי לחזות את מחשבותיו ומעשיו של הזו לת,
ולקצור בכך הצלחה בחיי־החברה שלו.
גברים בעלי סימן כזה יודעים היטב
באיזו אשה כדאי להת מקד וממי כדאי להי מנע.
הם יודעים מתי לקנות ומתי למכור,
הם חשים בעצמותיהם אם תהיה העיסקה
ריווחית, או תהווה כישלון עיסקי. תכונה
מיוחדת זו, בה ניחנו, מעמידה אותם הרבה
מעבר למתחריהם ויריביהם, ולכן, המונח
אשף־עסקים הולם אותם היטב.
אם מופיע הצלב המיסטי בקצה השני של
החצר המרובעת, מתחת לגיבעת־מרקורי,
יהנה בעליה מביקור אצל מגידי-עתידות
ואסטרולוגים. הוא יהנה מהצמרמורת
העוברת בעמוד־השידרה למישמע סיפורי
שדים ורוחות, אבל בכך יס תיי ם העניין
שהוא מגלה בשטחים אלה.

טבעה שלמה
סימן נוסף הקשור בכישרונות החוש
השישי הוא הסימן הידוע כטבעת״שלמה,
המקיפה את ב סי ס האצבע המורה. משמ עותה
של הטבעת היא כי לאיש מיצבור
בלתי״רגיל של חוכמה, והוא יודע כיצד
להפעיל סמכות וכוח. את הסימן הזה מגלים
לעיתים נדירות, ובעלי סימן זה הם מעטים
ונדירים מאוד.

מי שנמשך לתורת״הנסתר לא מבין תמיד
מה בעצם מושך אותו כל־כך. כמעט כל א חד
מתעניין בדברים שאינם מקובלים, ובמיו חד
אם זה קשור בעתידו, בחייו, בגורלו
ובאופיו. אך כדי לדעת אם אכן מוכשר הא באלו
מקומות נוספים אפשר לגלות סי דם
לעסוק בכך, כדאי לדעת מהם הסימנים
מנים המעידים על כוחות נפשיים!
בכף־היד שמראים זאת. לאנשים מסוימים
שני איים בתחילתו של קו־הגורל, היוצ יש
כוח־נפשי, שהוא מעבר לכוחות הרגילים,
רים את הסיפרה ,8מסמלים צפיית דברים
זהו הכוח שמעבר לחמשת החושים.
מראש, או ראייה במימד נוסף.
אדם בעל כוח שכזה יכול לצפות את הע תיד,
להוות מדיום, או למקד א ת הריכוז
גיבעת־הירח, המפותחת יותר לכיוון שו בעצמים
מסוימים לשם הפעלת כוחותיו
רש הכף, מגלה כושר אינטואיטיבי ויכולת
אלו. למשל, קורא בכף״היד, בעל כוחות נפ אסטרולוגית.
אותה המשמעות יש לנוכחותו
שיים כאלו, יכול, כשהוא מתרכז בכף־היד,
של משולש בגיבעת־סטורן ובגיבעת־הירח.
מתחיל מתחת לזרת בגיבעת־מרקורי, ומס לקבל
לפתע שטף של מידע בעל״חשיבות
שם החצר המרובעת. כשהוא מופיע במרכזה
חגורת״ונוס, המופיעה בין האצבע הרא לגבי
אדם יקר לו, ואשר לא יכול היה לקבל
תיים בגיבעת־הירח, קרוב לקצה הכף. אנ של חצר מרובעת זאת, משמעות הדבר היא
שונה לשניה ו מסתיי מת בין השלישית לז באמצעים
רגילים. שטף זה יכול להתייחס שים, שקו זה מופיע בידם, הם בעלי אינ שיש לבעליו כוחות נפשיים, והוא כה נמשך
רת, מוכיחה גם היא יכולת אינטואיטיבית
לעברו של אדם, להווה שלו, או אף לאירו טואיציה חזקה, הם רגישים מאוד ובעלי
לחוכמת-הנסתר, עד כי, לעתים קרובות, כל
חזקה, והאפשרות לחוש ולצפות את מה
תפישה חדה. הם בעלי משיכה חזקה לענייני
עים האמורים להתרחש בעתיד.
דרך־חייו מושפעת מכך. הדבר מודגש במ שעומד
לקרות, מי עומד להגיע, או אף
אסטרולוגיה ומיסטיקה, ובמקרים מסוי גם
ללא הקוים, ורק לפי גב־היד, אפשר
יוחד כשהצלב מעוצב על־ידי קו אלכסוני
צילצול בטלפון.
מים, הם בעלי כוחות נפשיים נס תרים. אם
להבחין באלה הנוטים לכיוון המיסטי. אצ הקושר
את קו־הלב וקו״הראש וחותך את
בעות דקו ת וארוכות הנוטות כלפי חוץ וב מופיע הקו רק ביד השמאלית, סימן שהת קו״ראש,
המשתפל מאוד לגיבעת־הירח,
קו״הגורל. כשמופיע הצלב המיסתורי בחצר
עלות גמישות רבה מראות על יכולת מדיו־ כונות אכן קיימות באדם מלידה, אבל הוא
מראה גם הוא יכולת אינטואיטיבית.
המרובעת, מתחת לגבעת יופיטר, הדבר מצ־

נטיה חזקה להיפגע מתאונות, פיגועים או כדאי שתטפלו בזהירות בענייני כספים. במיוחד
פגישות, ראיונות ראשונים לעבודה וכן נסי ה־ 9וה־סו יהיו מעייפים מאוד, התקופה האחרונה
מעשים אלימים, ב־ 9וב״ 10 בחודש. תתכן ב־ 9וב־ס! בחורש. אתם עטים להחליט בפזיזות,
עות יתקלו בבעיות, עיכובים וקשיים. אין
בכללותה מעייפת ומכבידה. שימרו על המרץ
אז להוציא הוצאה נחלה
גם פגיעה מאש, לכן,
זה הזמן לתלות תקוות
ואל תתאמצו אם אין צורך
כדאי לכם באו ת ם ימים
גדולות בשינוי. מחסו מדי.
שאינה מבול יכולתבכך.
אין זה הזמן לפעילולהיות
זהירים. אל תר כם.
הטוב ביותר הוא למים
עומדים כרגע ב יות
שדורשות מכם השקשו
לעצמכם להיגרר ל התרכז
בהחזר־חוב שמדרככם,
אך אי־אפשר
עה של זמן ואנרגיה, קשה
מריבות וויכוחים. זוהי
לעשות נגדם דבר. ה12-
עיק עליכם. ה־1 !2ה־! 3
יהיה לכם לעמוד בבך.
תקופה קריטית במיו בחודש
איום מתאימים לוה״
13 יהיו מאוד קשים
קשרים עם ארצות אחרות
חד בעבודה. עליכם ל נסיעות,
יותר מדי תקלות.
ומעייפים, אתם חלשים
יהיו מלחיצים ב־ 2ו וב־13
קחת אחריות נוספ ת ו יותר
מתמיד ונוטים
ואפילו סכנות. צפויות, בעבחודש,
מישהו זקוק מאוד

לעמוד לב ד מול כל ה בודה.
את במעט ואינכם
לחלות, כדאי שתקפידו
לעזרה, ויתכן שיהיה עלי20ב
י ו לי
קשיים. בסופו של דבר,
עומדים בדרישות. העומס
על מנוחה והרבה שינה.
כם לצאת לנסיעה קצרה
המעמד ה מבודד שבו
והאחריות כבדים. אך אין
בני הזוג מתנהגים בצו כדי
לעזור ולעורר קרוב
באפשרותכם להתחלק עם אדם נוסף, וכל הנטל
רה קצת מוזרה, ואפילו מעוררת חשד,
אתם מצויים, יביא א תכ ם לקידום בקאריי-
שנר בארץ רחוקה. בחינות ולימודים בכלל
רה. ה שבת והראשון -קשים. חשוב לנוח.
נופל עליכם. הרומאנטיקה מפצה על הקשיים.
אפשר לומר, הפעם, שאין עשן בלי אש.
חרשים מכם התייחסות רצינית והרבה עבודה.

ה־ 9וה־סו חשובים מאוד לעחידכם הסיקצוע׳,
מצב־הרוח יהיה מעט יותר קל, אם כי עדיין
בעיות מישפחת־ות דורשות את התערבותכם.
הקאריירה כל״כך חשובה עכשיו, שאסור
עכשיו תוכלו לקחת יוזמה ולשוחח עם האנשים
מי־מישפחר, אי 1ססתדרים מושאי כספים, אך לא חסרה מ תיחות בבית. מומלץ להיזהר
לפנות לעניינים אחרים. התנהגותכם והדרך
מאוד מכוויות ודליקות
אתם עצמכם לא מאורת׳
המתאימים, אל תחבו ש שבה
את ם פותרים בע מספיק
בשטח זה, ורצ1י
יפנו אליכם, הנאווה שלכם
בבית עצמו. הקפידו ל יות
מעוררת את תשו-
כבות את התנור, המג מאיד
שתת״עצ 1עם מ׳ שפונעח
לא פעם ביכולתכם
מת־ליבם של הממונים
לצאת מהמצב הקשה שהץ
וכדומה. העיניים ר מבין,
אחרת תפסיח כס עליכם,
והם אף: חוש גישות
מאוד, וכדאי ל פים
שיר.י 1רחשים לכם
אליו נקלעתם• .דידים עלו־בים
להציע לכם תפקיד
מאוד בקחב. אי־הסכמה
ר ם לפנוע בכם ב־ 2ו או
היבדק. בעייה בריאו יוצא-דופן.
עכשיו הזמן
בתשא כספים ששייכים
ב־ 13 בחודש וכדאי שחת־תי
ת נוספ ת קשורה ל לגלות
מרץ, יוזמה ומנ לטי־מישפחה
אחרים ערחקו
מפעילויות חברתיות.
גב, רצוי לא לאמץ את
היגות, ותרו על התנה 20ב
ינואר
הגב בנסיעות ארוכות
מלה מרום לאי־ 1עימ1ת.
בירור ביניכם לבין בני־הזוג

גות ידידו תית טדי ו-
18בפברואר
הזטיה להשמנה חזקה האו
פעילות פיסית אח חשוב
מאוד, התנהנותכס
שימרו על מרחק. הרו המרוחקת
אינה זבות לרת.
בעבודה מתייח שמע,
מצב־רוח רע עלול
שם שתעשו חשוב וקו הם
וכדאי שתסבירו אח עצמכם. התלבטותכם
סי ם אליכם ביתר״רצינות, ויהיה עליכם
מהם לאימד־שליטה בתחום האוכל. הפתעה
בע. ה־ 12 וה־ 13 יהיו מעיקים, תידרשו
להפגין ביטחון, גם אם אינכם חשים כך. בין שני קשרים מיותרת. הקשר החדש יאכזב.
בתחום הרומאנטי קשורה לאורח סארץ זרה.
לטפל בבעיה הקשורה בעבודה או במגורים.

אתם מתחילים לצאת מהקשיים, אך עדיין
קשיים ועיכובים, שלא נלקחו בחשבון מעכבים
אי״הסכמה עם בני״הזוג ועם בני״מישפחה בעיות מגורים ממשיכות להטריד אתכם. חלק
רגישים מאוד להצטננויות בפרט ומחלות ב פרוייקט
חשוב. זה יקרה ב־ 2ו או ב־ 3ו בחודש.
מכם חושב על מעבר לדירה אחרת. אנלם בדירה
אחרים גורמת לכם להתעקש על דעתכם,
הנוכחית דרושים ותיקונים
כלל. בעבודה אתםנת ולא
להסכים עם הצעו אל
תח״אשו. זהו עיכוב בן
קלים בקשיים בלתי-
ושיפוצים. יש לטפל בתיהם.
בעיה מישפח־ש
מ ע בלבד, ואחר־כך
צפויים, אך על כולם ת דחיפות
בחורים ופרצוח
תית, שעליה חלוקות
תוכלו לבצע אח התוכניות
צליחו להתגבר ממש ב שדרכם
נכנס קור ואף
המקודות. קשרים עם ארהדיעות,
מעוררת בכם
רגע האחרון. בעיות
הנשם עלול לחדור. אחת
צות אחרות חשובים מאוד
רוגז רב, אולם אין ספק
כספיות ממשיכות לה הבעיות
המטרידות אחכם
עכשיו. ויעזרו מאזד לקי־שאתם
צודקים, למרות
ציק לכם, יש אפשרות
עכשיו היא הקושי למצוא
שהאחרים אינם מוכ דומכם.
עכשיו הזמן לחלמצוא
דרך להחלץ מ פינה
חמה בבית. ברומאר
נים להסכים איתכם ב שוב
ולפעול בנחל. זה

* 1בפברואר
23בנובמבר -
טיקה, אתם מתנהנים בצוהן,
אלא שכאן טמונה
רגע זה. בסופו של דבר
בהחלט יוכיח את עצמו

י 2נליאז
20בדצליבר
20בחרס
מלכודת, הדרך הקלה
22בספסחבר
20ב ׳ וני
רה לא מובנת. לפתע אתם
הם יוותרו. ידידים י בעתיד.
ענייני כספים קצת
יכולה לגרום לכם ל-
שבים לפרשיות מן העבר,
מטעים אתכם, אל תבקשו
ספקו לכם תמיכה. קשר
צרות־צרורות מאוחר יותר, אל תחפשו פי־ הלוואוח ם ידירים. זה עלול לסבך אחכם קשוח
עם בן המין השני, שפער הגילים בינו ומנסים להחזיר אליכם את אלה שפנעתם בהם
תרון מהיר, שיפתור רק את בעיות הרגע.
מאוחר יותר. המתינו כ ש מע ויהיה לכם קל יותר.
לביניכם עצום, יהיה מועיל, מרגש וסוחף.
קשוח. אין סיכוי שהם יסכימו לחדש את הקשר.

0וטו

נמול׳ו!

עמוד 32

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 32 | בסיבוב אשה מי אמר שבפוליטיקה הישראלית אין בכלל חתיכות? אז זה נכון שבמערך ובליכוד הנשים הן בעיקר מעניינות, אבל הנה, או־טו־טו תהיה גם לנו בלונדית משגעת. אתם

בסיבוב
אשה
מי אמר שבפוליטיקה הישראלית אין בכלל
חתיכות?
אז זה נכון שבמערך ובליכוד הנשים הן בעיקר
מעניינות, אבל הנה, או־טו־טו תהיה גם לנו בלונדית
משגעת.
אתם שמעתם על המיפלגה החדשה של פליטי
ל״ע. המרכז החופשי ושינוי? אני עוד לא יודעת
מה בדיוק ייצא מזה. אבל כבר עכשיו ברור שבראש
העניין יעמוד הפרופסור אמנון רובינשטיין.
חוגי־הבית כבר התחילו, ובכל חוג־בית
מתאספים כמה וכמה אנשים, הבאים להקשיב
לתוכניות ולהבטחות.
בשבוע שעבר נערך חוג־בית בביתה של אשת־החברה
עדה מכנם. כולם הגיעו, ושתו קפה
ותה, ואכלו קצת עוגיות, ולפני שהם גמרו את
העוגיות הגיע אמנון רובינשטיין. ממש דקה
אחריו נכנסה בדלת יונה לחובי ומייד היא
נפלה לזרועותיו של רובינשטיין, והם התחבקו

נכדה לג בינו ת
שטר או ס
ו ל ״ סו פרפארם

ידעתם שאני הפכתי לנציב־תלונות־הציבור?
לא ידעתם? גם אני לא ידעתי עד לפני כמה ימים,
כשצילצל הטלפון ואדון אחד, בעל קול נעים
מאוד, ביקש לדבר איתי על עניין חשוב.
האדון הציג את עצמו בשם דדי לוכסנ־בורג,
וסיפר לי שהוא גר בבניין רב־קומות ברחוב
רקנטי ברמת־אביב. באותו הבנייה כך סיפר
לי האיש, מחזיקה הגברת יהודית לין, אשתו
של ח״ב אוריאל לין, מישרד לאספקת שרותי־כוח־אדם.
האדון לוכסנבורג הזכיר לי שבתל־אביב
יש חוק האוסר החזקת מישרדים בבנייני־מ־גורים,
ולכן הוא רוצה להביא לידיעת הציבור
שאשתו של חבר־כנסת מכובד היא מפרת־חוק.
מיד טילפנתי ליהודית לין, וביקשתי את
תגובתה על עניין זה. אז תשמעו מה היא סיפרה

יונה לחוביץ עם אמנון רובינשטיין
הם. קצת קחבי־מישפחה
מאוד. יונה אמרה שיש לה המון־המון חברים
מיליונרים בחו״ל, והם לא משקיעים בארץ גרוש
רק בגלל הביורוקרטיה. אז יונה החליטה להצטרף
לאמנון ולעזור לו להפיץ את תוכניותיו ברבים,
להציל את המולדת, לקרב את המיליונרים ארצה
ואולי־אולי בסוף גם לה ייצא משהו מהעניין.
אשה יפה בכנסת לא תזיק לנו!

והתנשקו ארוכות.
אז לפני שהאנשים התחילו לרכל, הסביר אמנון
שהוא ויונה הם בכלל קצת קרובי־מישפחה.
ואחר־כך הסבירה יונה לבאים למה בכלל היא
הגיעה. ההסבר שלה היה רווקא מעניין. היא
הסבירה לנוכחים שאמנון רובינשטיין הוא בעד
יוזמה חופשית ונגד ביורוקרטיה, וזה דבר טוב

ש או לי, נחלקו מכריהם וידידיהם לשתי קבוצות:
קבוצה אלף אמרה שזה עוד רומאן אחד של חווה
ועוד רומאן אחד של רפי, וששום דבר לא׳ייצא
מזה. קבוצה שניה אמרה שחווה ורפי נראים כל־כך
מאוהבים, שמשהו צריך לצאת מהסיפור הזה.
אז הנני להודיע לכם בזאת שמשהו באמת
ייצא, ולמשהו הזה קוראים תינוק. חצי אח או
אחות לדנה, בתו של רפי שאולי, ולאלב סנד־רה,
בתה של חווה לוי מנשואיה עם גי פולום,.

לא, הם לא מתחתנים בינתיים.

זה דבר ידוע שאחרי הפריחה באים הפירות.

כשפרחה האהבה בין חווה לוי לבין רפי

לפני יומיים, בדיוק באמצע ארוחת־הצהריים,
כשהפה שלי מלא באורז וקציצות, אני שומעת
דרינג־דרינג היסטרי מצד הטלפון האדום שלי.
אני מרימה את השפופרת, אומרת ״הווה״ (זה הלו
כשהפה מלא אורז) ,ומהצד השני אני שומעת
משהו כמו ״הלו, המרחלת, מה קורה איתך, לאן
נעלמו השפיונים שלך, מה קורה במינדל דויד,
איפה הריגול הירושלמי, האם חיפה עוד קיימת,
האם היפה עוד קיימת?״
ככה הוא אמר לי, ואני ניתקתי את הטלפון,
ומייד עשיתי דרינג־דרינג לכל השפיונים וקראתי
להם לסדר. עוד באותו הערב התחילו לזרום
הידיעות.
אתם כבר יודעים שלאירית הבת של מיקי
שטראום מהגבינות והגלידות ולליאוז קופ־לר
בעל שפרפארם והבן של מורי קופלר, בעל
רשת בתי־המירקחת בצפון־אמריקה, נולד הילד

יהודית ליז
חוסרים כימי

דליקים

לי. היא סיפרה שלפני 10 שנים בערך פנו כמה
דיירים מאותו הבית עצמו לעורך־הדין אוריאל
לין, וביקשו ממנו לטפל באדם, שמחזיק בדירה
בבניין, ובתוך הדירה הוא מחזיק בחומרים כימיים
דליקים. עורך־הדין לין טיפל בתביעה והצליח
להוציא את החומרים הדליקים מתוך הדירה. בעל
החומרים הדליקים לא היה אלא אביו של אותו
דדי לוכסנבורג, שמייד אחרי המישפט פגש באיזה
מקום את הזוג לין ואמר להם שהוא מחכה להם
בסיבוב.
״נו, והסיבוב הגיע, ואת תיאלצי עכשיו לפנות
את המישרד מתוך הבניין?״ שאלתי את יהודית
לין.
״הוא לא יזכה לתענוג הזה״ ,ענתה לי יהודית.
״קודם כל, אני בעלת־הדירה, ולפי החוק אני
יכולה לפתוח מישרד בדירה אשר בבעלותי. וחוץ
מזה, אני כבר מזמן מחפשת מישרד יותר גדול,
וברגע שאמצא אצא ממילא״.

כל הפיליפינים שמים

1X1

אירית וליאון קופלר
המוזמנים הד ח דימעה
השני? זאת אומרת ילדה? גם הילדה הזאת, כמו
הילד הראשון, נולדה בקנדה, ולא בישראל. לבת
קוראים אלינור כי השם מזכיר לאירית את שם
אמה, אלה, שנפטרה לפני כמה שנים.
השפיון מספר לי שלכבוד לידת הבת עשו
מסיבה גדולה, משהו כמו ברית, ובמסיבה דיברה

אירית על אמה, וכל המוזמנים הזילו דימעה.
בשבוע הבא חוזרת מישפחת־קופלר הצעירה
ארצה, להמשיך את חייה היפים בווילה המפוארת.
אנשים רעים אמרו לי שאירית וליאון נוסעים .
בכל פעם לפני הלידות של אירית לקנדה, כדי
שלילדים יהיה דרכון זר, אבל אני לא מאמינה,

לפני חצי שנה נסע ג׳ץ מסיידה, מפיק ברשת הטלוויזיה אן.־בי.־סי ,.למנילה בירת הפיליפינים, כדי
לשאת לאשה את סינדי אקינו, יפהפיה פיליפינית, בטקס מפואר. השושבינה בחתונה היתה נשיאת־הפיליפינים,
קורסון אקינו. אחרי החתונה וירח־הדבש הקצר הביא ג׳ין את רעייתו הטריה לישראל,
שבה הוא משרת את רשת־הטלוויזיה שלו. הם מצאו בית והתמקמו כאן, והכל נראה בסדר גמור.
אלא שג׳ין, בגלל תפקידו, נוסע הרבה מאוד בקו ישראל־ארצות־הברית, והוא מאוד שמח לקחת
איתו לנסיעותיו את אשתו הטריה.
עד כאן הכל נראה בסדר גמור. אבל ג׳ין הוא אמריקאי, וסינדי היא פיליפינית, ולכן הם לא מכירים
את הראש יהודי. הראש היהודי הוא מתוחכם, והוא יודע שפיליפיניות נכנסות לארץ כדי לעבוד
ולהתפרנס, ולכן הפקידים צריכים לעמוד על מישמר המולדת ולא לתת להן להיכנס.
אז כל חודש כשסינדי אקינו נוסעת עם בעלה לחו״ל, שמהים פקידי נמל־התעופה להיפטר ממנה,
אבל אחרי שלושה־ארבעה ימים, כשהיא חוזרת הנה עם בעלה, הם שואלים אותה אלף שאלות, ואחר־כך
מכניסים אותה לחדר־מיוחד ושואלים אותה עוד 500 שאלות, ובסוף, אחרי שמוציאים לה את הנשמה,
נותנים לה להיכנס ארצה.
לג׳ין הסיפור הזה נמאס, והוא התחיל להפעיל את קשריו הטובים בחלונות הגבוהים. וכמו שאמר
מי שאמר, אם יש לך קשרים, אתה לא צריך אפילו פרוטקציה.
השבוע קיבל הזוג מסיידה מיכתב מחלון גבוה אחד. במיכתב כתוב שהגברת סינדי מסיידה, למרות
שהיא פיליפינית, היא לא עוזרת־בית של אף אחד, ומותר לה לצאת ולהיכנס לישראל כאוות־נפשה.

עמוד 33

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 33 | גז&יתרים המלך הוותיק והפסנתרנית הצעירה נחוג בבנגקוק, בירת תאילנד, יום־הולרתו ה־ 60 שלבומיבול אדו־ליאדיי, מלכם של 53 מיליון התאיים זה 41 שנה. בומיבול, הנושא גם

גז&יתרים
המלך הוותיק
והפסנתרנית הצעירה
נחוג בבנגקוק, בירת תאילנד,
יום־הולרתו ה־ 60 שלבומיבול אדו־ליאדיי,
מלכם של 53 מיליון התאיים
זה 41 שנה. בומיבול, הנושא גם את
התואר ראסה התשיעי, נודע בצעירותו
כאוהב ג׳ז ומכוניות־מירוץ, אך גאה
כיום יותר בכישוריו האחרים: חמש
הלשונות בהן הוא שולט 12 ,כלי־המוסיקה
השונים בהם הוא מרבה לנגן
ו־ 39 סירות־המיפרש שבנה במו ידיו.
בצעירותו הוא התחנך בשווייץ, בה
פגש את סיריקית, פסנתרנית במיק־צועה,
שהיתה לימים למלכתו ולאם
ארבעת ילדיהם.

הכומר הקאתול
והתפילה העברית
נתמנה לארכיהגמון הכנסייה
הקאתולית היוונית למרג׳־עיון ודרום־
הלבנון (רצועה הביטחון) ,ירם רן=
ראייה, מי שהיה עד לפני 12 שנים
ארכיהגמון הכנסייה לח׳ פה והגליל.
הוא התפרסם במאבקו הבלתי־נלאה
להחזרת עקורי איקרית ובירעם לכם־

ארכיהגמון ראייה

אסי התאהב בבתו * גון דמיאניוק (הבן!) עושה
עיניים * רסבו והגברת * מסוכן רבוא לפנטהאוז

אסי דיי* אומר שהדבר החשוב ביותר
בחייו, בארבע השנים האחרונות,
מאז לידת בנו ליאור, הוא פגישתו
הראשונה. בימים אלה. עם בתו אסיה,
בת שש וחצי. החיה עם אמה במילנו.
הסיפור התחיל בקשר שהיה לו עם
אוגוסטה, מי שהיתה אז נערת-
תסריט בסירטו של מנחם גולן קשר
האורניום, שבו כיכב אסי. הוא ידע על
התינוקת שנולדה לו, ואף בחר לה את
השם. קודם כל זוהי וריאציה נשית
לשם שלו, ושנית, כמו שהוא אומר:
״רציתי שגם אם לא אראה את הילדה
במשך שנים, ואחרי הרבה זמן אפגוש
נערה יפהפיה, אזהה אותה לפי השם,
שהוא די נדיר״.
בינו לבין אוגוססה, שהיא כיום
עורכת בכירה בערוץ־טלוויזיה במילנו,
ילא נשמר הקשר. גם לא טלפונית.
לאסי לא היה מושג אם היא נישאה.
אבל את בתו הוא רצה להכיר, ובתור
חיל־חלוץ שלח את אחותו, יעל.
אסי :״יעל, הידועה בקשיחותה, בכתה
פעמיים בשנים האחרונות: פעם
כשאבא שלנו מת, ופעם כאשר פגשה
את אסיה ״.אחרי שנסללה הדרך הגיע
אסי, והתקבל בשמחה על־ידי האם והבת.
״הילדה
נהדרת, יפהפיה, דומה לבתי
עמליה,״ סיפר דיין השבוע .״היא ידעה,
מהרגע שיכלה להבין, שאני אבא שלה.
בילינו ביחד 10 ימים נפלאים. היא
מדברת רק איטלקית, אבל יש שפת־גוף,
ואני מדבר קצת בשפה הזאת. שפה
די קלה, אגב, ועכשיו יש לי סיבה טובה
ללמוד אותה. אסיה היתה קצת ביישנית
כשנפגשנו, אבל מייד היא היתה
על הידיים ועל הכתפיים. אריר, אדיר.

לג׳ון דמיאניוק הצעיר, בנו של,
יש המון דאגות וצרות, אבל הוא לא
שקוע בצערו עד כרי כך שלא ישים עין
על אשה יפה בבית־קפה.
המקום: בית־הקפה הירושלמי המקום
השישי. הזמן: היום החמישי האחרון,
סמיר לחצות הלילה.
אשה נאה כבת ,30 בלונדית, חטובה,

אסי דיין בסרט ״הוא הלן־ בשדות״
״אזהה אותה לפי השם הנדיר״
היא בתי כמו ילדיי האחרים!
״זה כבר כמו ד״נסט׳ ,החיים מתחילים
להיראות כמו רכילות. אוגוסטה
לא נשואה. נראה שמאז הקשר בינינו,
לא היה לה חבר. אני מקנא בה על
היכולת שלה לאהוב. היא יודעת לאהוב
יותר ממני, ואני הייתי שיא האהבה
שלה. היא בת ,33 חכמה, מעניינת, מדברת
שמונה שפות. חידשנו את יחסי-
האנוש בינינו. לא רומאן, אבל בהחלט
פיתחתי רגשות גם לאמא של בתי.
אנחנו חברים טובים עכשיו, שומרים
על קשר טלפוני. לגבי הקשר ביני לבין
אסיה, זוהי רק ההתחלה״.
דיין, המסיים בימים אלה כתיבת
ספר — רומאן, לא ביוגרפי — והמתכנן
כתיבת מחזה וסרט חדשים, אומר
שדווקא בא לו להתחתן שוב .״למרות
הניסיונות המרים והמשונים שעברתי,

אני עדיין מאמין בנישואין ״,הוא אומר.
״אני אפילו חושב שזה מגיע לי, כי
בפעמיים האחרונות לא אני סיימתי
ולא אני עזבתי. כן, אני בהחלט בנוי
לחיי נישואין.
״אצטרך רק להשתדל שלא לטעות
שוב. אשתדל להתחתן עם אשה שאפשר
לשאול אותה מה השעה, והיא לא
נכנסת מזה לפאניקה. רצוי גם אחת
ששמעה על המילה חביתה, וגם יודעת
•לאיית אותה. אני לא מתכוון לאחרונה.
היא יודעת לאיית, והרבה יותר מזה.
״קרוליין וסמדר נראות כמו פוסטר
מואר של תחנת־אוטובוס, ואני לא נוסע
עוד באוטובוסים. אבל אני מוכרח
להודות לשתיהן על שהצליחו להכניס
שקית־תה לתוך כוס מיס חמים, בהצלחה
לא־מבוטלת. את הסוכר אני הוספתי.
יש גבול למה שאפשר לדרוש.״

חזרה לכפר, הכרה לבירה
ריהם. אחרי שראייה העלה את חמת
כנסייתו עליו, משהנהיג תפילות בעברית,
צידד בהכרה בירושלים כבירת
ישראל, וחילק אדמות־כנסייה בגליל
לאריסים מוסלמים חסרי־כל, הוא הודח,
ולמעשה, הוגלה לקנדה, בה שימש
מדריך ומורה בסמינר־כמריס מקומי.

הסופר השחור
והמצפון הלבן

לפני חודשיים לקחה רותי טל, מזכירה
בעיריית תל־אביב, את ידידה הטוב
דני בר־אל למסיבה בפנטהאוז
ברמת־השרון. היא: גרושה בלונדית,
מלאת־גוף, חברותית, שלא יכולה ל־

סילבסטר סטלונה עזב את הארץ
ביום הרביעי האחרון. אם הוא ישב
במטוס וניסה לספור את הישראליות
שקפצו איתו למיטה, זו בטח היתה

נפטר בסן־פאול־דה־וואנס,
כפר־נופש בפאתי הריביירה הצרפתית,
מסרסן־הקיבה, ב גיל ,63ג׳יימם אר־תור
בולדווין, הסופר הכושי שהיה
בספריו(לך. ספר זאת על ההרים; איש
איזו יודע את שם י< לדוברו של הדור
החדש והמחץ של השחורים בארצות־הברית
ומעורר מצפון הלבנים למצוקתו.
בולדווין, יליד הארלם הניד
יורק־ת, בה גדל כבכור תשעת ילדיו
של מטיף בכנסייה, גלה מרצון מארצו
לצרפת בגיל 22 ושב אליה רק לתקופות
קצרות, בעיקר על־מנת להשתתף
במאבק לזכויות האזרחים השחורים
בהנהגתו של מרתין לותר קינג.

נזכוגת־ההחייאה
ומכונת־הצדק
נפטר ברחובות, בבית־החולים
קפלן, ממחלת ניוון־השרירים חסרת־המרפא,
בגיל ,53 גדעו* נקש, תושב
אשדוד, איש חברת־החשמל ואב לשניים.
מישפחתו פעלה בשבועות האחרונים,
בעזרת עתירה לבית־הדין הגבוה
לצדי* לאפשר את ניתוקו ממכונת־ההחייאה
אליה היה מחובר ובכך לגאול
אותו, בהמתת־חסד, מייסוריו.
העולם הזה 2623

שבת לרגע בבית. כל החיים אצלה זה
מסיבה אחת גדולה. הוא: עורך־דין ב־מיקצועו,
בעל קפה אוסלו, רווק מושבע
בן ,48 קצת ביישן.
במשך תקופה ארוכה הוא י היה
הפרטנר שלה למסיבות, חבר טוב,
אפלטוני, נוח.
אבל באותה מסיבה הפסידה רותי
את הפרטנר הקבוע. מבלי שתדע מה
הולך לקרות כאו, היא ערכה היכרות
בין דני לבין טלי מוזם, רווקה חיפאית
נאה בת ,31 מורה לערבית במיק־

צועה. היה שם קליק אדיר, ותוך שבועיים
החליטו השניים להתחתן.
לשמע הבשורה נכנסה רותי להלם,
שממנו היא מתאוששת בקושי בימים
אלה.
החתונה, השבוע, היתה מפוארת, כי
מצבו הכלכלי של החתן מצויין, והכלה
גם היא לא מהעניות.
לפני החופה הבטיחה טלי לרותי
לארגן בקרוב מסיבה גדולה בפנטהאוז
של בני־הזוג בכפר־סבא ,״כדי שאת
תכירי אצלנו חתן״.

משימה בלתי־אפשרית. היו כל־כך
הרבה.
איש אינו יודע מיהן הנשים הצעירות,
שנותרו בארץ והזוכרות חצי שעה,
או שעה, או יותר, עם רמבו. שומרי־הראש
שלו לא מדברים. הוא עצמו בטח
לא יכול לזכור את כל השמות.
אבל בכל זאת, עדיין ללא שם, הנה
תיאור אותנטי של סיפור אחד מני
רבים:
יום השלישי, שבוע לפני נסיעתו
מכאן, באתר־ההסרטה של רנזם 3בנמל
יפו, בשעה 11 לפני־הצהריים.
עד־ראיה, שהיה שם, סיפר לי:
״היתה הפסקה בצילומים. סטלונה
הסתובב על הסט. למקום הגיעה בחורה

ג׳ון דמיאניוק
הבלזזרת לא מתלהבת
יושבת לה בחברת ידידים. לפתע ניגשת
אליה מלצרית ומושיטה לה פתק
באנגלית :״מצאת חן בעיניי, אשמח
להכירך, ג׳ון׳.
היפה מרימה עיניים מהפתק, ורואה
גבר צעיר, המנפנף לה ביד. הוא נראה
לה מוכר. היא לא זוכרת באותו רגע
מהיכן. אבל החבר׳ה שלה מזהים אותו
בביטחון: בנו של ג׳וץ דמיאניוק.
הבלונדית לא מתלהבת. ביציאה החוצה
— היא מקפידה שלא לצאת
לבד — הוא ממתין. היא אומרת לו
בנימוס שלום, תהו.
אחר־כך סיפרו לה שהוא ניסה להשיג
את מיספר הטלפון שלה.
צעירה, יפה, חתיכה, גבוהה, שיער
שחור, ג׳ינס צמודים, סוודר הדוק, חזה
יפה. רצתה להגיע אל רמבו.
״בהתחלה לא נתנו לה להיכנס.
אחר־כך שומרי־הראש שלו ראו שהיא
די מתאימה לטעם שלו, והוא הרי בהפסקה
עכשיו. היז דיבורים, התייעצויות,
הראו לו אותה מרחוק. הוא הסכים.
״היא ניגשה אליו, עמדו ודיברו איזה
10 רקות, ונכנסו לקאראוואן שלו. יצאו
כעבור שעת בערך. היא חייכה. כנראה
היה לה סוב.״

סילבסטר סטלונה בתמונת יחסי־ציבור עם שרי ונאווה חן
כנראה היה לה ם וב __

נעמית?1

עמוד 34

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 34 | סוו סמנה דוב ופרדריקה סגל מארחת מושלמת, אחות רחמניה. מטפלת ף* יום השני נקברה פרדריקה סגל באדמת חולון. יחד איתה נקברה חתיכת היסטוריה של מדינת־ישראל. יותר נכון:

סוו סמנה

דוב ופרדריקה סגל
מארחת מושלמת, אחות רחמניה. מטפלת
ף* יום השני נקברה פרדריקה סגל
באדמת חולון. יחד איתה נקברה
חתיכת היסטוריה של מדינת־ישראל.
יותר נכון: היסטוריה תל־אביבית, שא־חר־כך
יצאה מגבולות העיר ושינתה
את חיי־הלילה של הארץ.
יש אומרים שעד פרדריקה סגל הי־תה
תל־אביב עיירה. אנשים עבדו ביום,
ובערב הלכו לראות סרט. המבלים הגדולים
הלכו גם לשתות קפה בבית־קפה
אחרי הסרט.

הכל היה
בסטייל

ה ושם היו מסיבות פרטיות. מי
שחזר מחוץ לארץ — ואז לא
רבים נסעו ולא רבים חזרו — הביא
בקבוק־ויסקי ואסף את כל החבר׳ה. על
הדולצ׳ה ויטה הם שמעו מהסרטים
האיטלקיים. בתחילת שנות ה־60
אפשר היה עוד להרגיש את שאריות
הקוקואים והסראפנים, הלבניה פינתה

את מקומה ללבן, באתא עברו לייצור
בגדים לא רק בצבע חאקי וכחול.
פרובינציה קטנה במיזרח התיכון.
פרדריקה סגל ובעלה דוב לא אהבו
את האווירה הישראלית הזאת.
פרדריקה רצתה להיות מלכה, ולא
חלוצה. בשביל מלכה צריכים להקים
ממלכה, וזה התאים לה. הממלכה
הראשונה קמה ברחוב בן־יהודה. במרתף.
פרדריקה
ובעלה, שניהם ארכיטקטים,
ריהטו את המקום. טעם של חוץ־
לארץ, רהיטים רכים בקטיפה בצבע
בורדו. קנדלאברות דמויות־קריסטלים.
בר עם המון בקבוקי־אלכוהול. הרבה
יותר ממה שהישראלי היה רגיל. רח־בת־ריקודים
קטנה. כמה שולחנות. ובין
כל אלה דוב סגל, ובעיקר פרדריקה,
שכולם קראו לה פרדי. שמלות מדהימות
תמיד. רגל חשופה פה וכתף חשופה
שם. פיאות נוכריות, המתחלפות
חדשות לבקרים.
מה שהיה קבוע היה החיוך, שימחת־

החיים, האיזון המדוייק בין כאילו־רצינות־מכובדת
לבין השטתות ילדותית.
ידעה בדיוק אל מי לגשת, מה
להגיד לו. הרגישה, באיזה חוש מיוחד,
למי מתחשק להיות לבד, למי מתחשק
לפטפט, מי רוצה לרקוד ועם מי, ומי
רוצה לרכל ונגד מי.
המקום התמלא מייד. כולם היו שם.
כולם, זאת אומרת, מי שפרדריקה החשיבה.
לא פועלים קשי־יום, לא אינטלקטואלים
חמורי״סבר. פרדריקה אהבה
אנשים שאוהבים חיים. אלה שלא
מתנגדים לעולם לאיזה טיפה מרה,
לפלירטוט קל, כאלה שכבר היו בחוץ־
לארץ וראו עולם. כאלה שידעו כמה
מילים באנגלית כדי לשבץ אותן בתוך
המישפטים בעברית.
היו שם קציני־צבא ואנשי־בוהמה,
והרבה עיתונאים וכתבים זרים ואמנים
ודיפלומטים, ואפילו פוליטיקאים, שאז
היו צעירים. היתה שם אטמוספירה ולא
אווירה, שתו דרינק ולא כוסית. הכל
היה בסטייל, בפארסי׳ס של פרדריקה,
ואנשים עשו פלירטים.
את כל המילים הלועזיות הללו, ומה
שמסתתר מאחוריהן, ייבאה פרדי, ופיזרה
ביד רחבה בין באי־המועדון שלה.
פרדי ורוב היו גם הראשונים שדיברו
על ״אופן מריאג׳״ (נישואין פתוחים)
וגם קיימו אותם.
לא שלא היו עד אז בגידות, פה
ושם. אבל עד שפררי עשתה מזה
סטייל, הסתירו אותן היטב.
היתה אווירה חופשית מאוד, מתח
מיני, אבל תמיד רק עד גבול הוולגריות.
השתדלו לא לעבור את הגבול
בפרהסיה, כי כך חשבה פרדי שצריך
להיות במועדונים עם סטייל מהסוג
שלה.

ועל כן מישהו שרף את המקום.
המקום השלישי היה בפינת פרישמן
ורחוב הירקון. זה היה הפאב הראשון
בישראל, ואז עוד היה צריך להסביר
לאנשים מה זה פאב. משנה מקום לא
שינה מזל. אנשים התרגלו לבוא לפר־די
בערב. נכנסו, שתו כוסית, אמרו ״הי,
ווטס ניוד, טפחו על תחת צעיר, נישקו
לחי יפה. אם מצאו בעל־שיחה מעניין,
ישבו. אם לא מצאו, אמרו ״בי־בי״ לפר־די,
והסתלקו הביתה עד הלילה הבא.
פה ושם היתה פרדי נעלמת לערב
שלם. בערבים אחרים היה דוב נעלם.
בראיון להעולם הזה אמרה פרדי שככה
הכי טוב להם. רומאן קטן פה ושם עושה
להם שימחה ושומר על האהבה שלהם.
מי שהאמין האמין. מי שלא האמין
לא האמין.
אחרי שנים הסתבר שאחת ממי שלא
האמינו היתה פרדי בעצמה. כל התעסקות
שלה עם גבר היתה פעולת־תג־מול
קטנה להתעסקות של דוב עם איזו

גברת. פרדי אהבה את דוב אהבה עזה,
רצתה להשביע את רצונו, להיות כמוהו.
היא גם ויתרה על אמהות בגללו,
ומתוך דבריה הסותרים במשך השנים
אי־אפשר לדעת אם ויתרה מרצון או
מאונס.
האהבה הגדולה של פרדי לבעלה
לא הפריעה לו לעזוב אותה לטובת
אשה רומניה, שאהב בנעוריו. דוב עזב
את הבית ונסע בעיקבות אהובתו לאר־צות־הברית.
מי שהכירו את פרדי מקרוב,
שנמנו על ידידיה הקרובים, אומרים
שזה בדיוק המקום שבו הפכה פרדי
לאלכוהוליסטית אמיתית.
אחרי ארבע שנים חזר אליה דוב,
ופרדי קיבלה אותו בזרועות פתוחות
ובחיוך של ניצחון שוב ראו אותם בכל
מקום, מחזיקים כוסיות ביד, מחייכים
ונראים מאושרים. ואז חלה דוב בסרטן־
הגרון, ואשתו הפכה בן־לילה ממארחת
מושלמת לאמא, אחות רחמניה, מטפלת.
היא ישבה לידו ימים ולילות, טיפ־
אהבות קטנות

^ בר אז אמרו חברים קרובים של
בני־הזוג שהשימחה והצהלה מסתירים
איזה בדידות. אבל לאף אחר לא
התחשק להתעסק בפסיכולוגיה, וכולם
רצו רק להשתעשע, לשתות, לרקוד
וקצת להתמזמז.
אחרי שנסגר המועדון הראשון, עברו
לשני, בפינת הירקון ויורדי־הסירה,
ויחד איתם עברו כל הקבועים.
המועדון השני נשרף, יש אומרים
שהסגלים לא רצו לשלם ״פרוטקשן״,

כוס־משקה ופלירטוט קל
לה ואהבה אותו עד הסוף.
כשהלך, נגמר הכל. נשאר הבית ה־מצועצע
ביפו, נשאר כלב־הדוברמן המפחיד,
נשארו הרבה מאוה בקבוקי־משקה,
המון בדידות ואשה אחת קטנה
באמצע.
היא שתתה בבוקר ושתתה בצהריים,
ואחרי הצהריים, וכמובן בלילה. חברים
התרחקו ממנה. הזמנים שבהם היתה
פרדי מפוכחת הצטמצמו מאוד. אנשים
ניתקו מגע.
לפעמים, כשהבדידות גברה עליה,
היתה מטלפנת לחבר ומנסה לנהל שיחה,
אבל אדי־האלכוהול השתלטו, וה־

פרדריקה בתצלום אופייני ()1968
נישואין פתוחים1 ,ית1ר על ילדים

* •ושב: שנדד ארעטירה שיסו/
מ חו. סערו: לידיד, אופיר. מחבק:
פו ק ה הירש. מעליו: ש ״ ק ה אופיר מם
רוב ס 1ל.

עמוד 35

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 35 | פרדדיקה סגל על מדרגות המועדון ברח׳ בן־יהודה, בפורים ( )1970 ולפני חודשיים וחצי שיחה היתה נגמרת כשבצד השני מישהו הוריד את השפופרת. ^ ראש על השולחן ^ מעטלא ראו

פרדדיקה סגל על מדרגות המועדון ברח׳ בן־יהודה, בפורים ( )1970 ולפני חודשיים וחצי
שיחה היתה נגמרת כשבצד השני מישהו
הוריד את השפופרת.

^ ראש על
השולחן
^ מעטלא ראו אותה באירועים
0 /נוצצים, למרות שהיתה מבטיחה
לבוא לכאן ולבוא לשם ולהיות בכל
מקום.
היא לא היתה מגיעה, כי ההזמנות
הפסיקו להגיע, ומלכת חיי״הלילה של
שנות ה־ 60 הרגישה שהמלכות והכתר
ברחו לה.
בראיונות האחרונים שנתנה לעיתונאים,
שרצו לכתוב על נוסטלגיה, סיפ

שאין לה כסף, שהיא אומללה ובודדה.
אבל תוך כדי הראיון, אחרי לגימת
שתי כוסיות וודקה, היתה מודיעה
שהיא נוסעת לחדל, כי יש לה תוכניות
גדולות, ובכלל היא עסוקה מאוד, והכל
נפלא ויפה ומבטיח.
באותו מצב־רוח בלתי־ברור היא הגיעה
ביום הרביעי האחרון בצהריים
למיסעדה דן ברחוב בן־יהודה. ישבה,
הזמינה משקה, פגשה ידידה.
חייכה אל הידידה חיוך רחב, ואמרה
לה :״את יודעת כמה עצוב לי להיות
לבד?״
הידידה חשבה שיש לפרדי מצב־רוח
רע, אבל אחרי דקה סיפרה פרדי שהיא
מתכננת לעשות מתיחת־פניס, והיא צ־

ריכה לנסוע לחו״ל כדי להביא איזה
כסף המושקע שם, ויש לה תוכניות
למכור איזו דירה בבת־ים ולקנות בית
גדול ביפו, ושוב הזמינה כוסית ונכנס
רפי שאולי, והם התחבקו והתנשקו, ופרדי
נראתה כמו שנראתה בשנים
האחרונות — אשה בודדה ועצובה,
עטופה בשימחה מלאכותית.
אחר־כן־ כולם הלכו, והיא נשארה
וביקשה מאריק לביא, בעל המקום, עור
כוסית, ואחר־כך פשוט הורידה את הראש
לשולחן, ואיבדה את ההכרה. היא
לא התעוררה. כעבור שעה מתה מחת־קף־לב.
אולי,
אילו היו נותנים לה לבחור,
היתה רוצה למות באיזו מסיבה רועשת,

לבושה בשימלת־זהב ארוכה ושסועה,
כשבידה כוסית ומסביבה המון גברים
מצליחנים, המדברים בשפות אירופיות
•,וברקע מוסיקה. אבל מי שמחלק

את המיתות רצה, כנראה, לתת לפרד־ריקה
סגל רגע אחד שקט, אם לא בחיים
— אז לפחות במותה.

דניאלה ׳עמי ₪

בהלווייה: עיטור נלביץ, פולה מודם, ניטים אלוני

לידיה אופיר מניחה פרח על הקבר

״אח יודעת כנוה עצוב להיות לבד?

״כשהלך, הכל עמר!״

עמוד 36

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 36 | במדעגז מישכט זהות גנובה הבעל, מורה בתימן, חתך את צמיגי המכונית שד אשתו. הוא ניסה להימלט מבית־המישפט אילנה אלו₪ ;, גבר צעיר ניסה להימלט מהקומה השביעית של

במדעגז מישכט זהות גנובה

הבעל, מורה בתימן,
חתך את צמיגי
המכונית שד אשתו.
הוא ניסה להימלט
מבית־המישפט
אילנה אלו₪ ;,
גבר צעיר ניסה להימלט מהקומה
השביעית של בית־המישפט. השוטרים

יעקב בובליל, מורה למחשבים בב־תי־הספר
ם־טרני בחולון וא 1פק בתל־אביב,
נשא את פלורה, מורה לביולוגיה
בבית־ספר תיכון בבת־ים, לפני שנה
ורבע. לשניים ילדה בת ארבעה חודשים.
לפני
שהספיק הזוג לקנות לעצמו
דירה, פרץ ביניהם סיכסוך, והם נפרדו.
מאז מציק הבעל לאשתו בכל דרך
אפשרית. על דלת ביתה צייר צלב־קרס.
לפני
ארבעה חודשים קרא לה בעלה
מתוך אולם־חתונות בכפר־המכביה
והזמין אותה לראות מה שעשה למכוניתה,
שהיתה במיגרש־החנייה במקום.
האשה ראתה כי צמיגי המכונית
נחתכו, היא נצבעה בצבע שחור, ועל

א בי ולדמן, ה עו ל ם הז ה

פסינואגז־זה
עטדת חטו
ך* וליווד הפסידה שחקן גדול״
\ 1/ /אמר אחד הצופים במישפט,
אחרי ששמע את עדותו של שמעיה
אנג׳ל, הנאשם ברצח חיים שושן בבית־המעצר
א״לון. עדותו של שמעיה היתה
מרתקת ודרמאטית להפליא. הוא
החזיק את קהל־הצופים במתח מתמיד,

בלי שיתפסו אותי ״,אמר לשופטים, והסביר
להם כי איבד את קור־רוחו כאשר
שושן דיבר סרה בשרה(״שמוליק״)
אנג׳ל, שהיתה אז אשתו של שמעיה.
התביעה מייחסת לאנג׳ל מניע
לרצח הקשור במישפט בו נאשמו
שמעיה ושושן יחד עם שרה אנג׳ל,

לדקור את הקורבן 131 דקירות־סכין
בכל חלקי־גופו, במשך חמש דקות.
שמעיה הדגים לכית־המישפט ולצלמי־העיתונות
כיצד אחז בדוקרנים המאולתרים
בשתי ידיו, ובתנועות מהירות
ועצבניות, תוך עיוות מפחיד של פניו,
דקר שוב ושוב את הקורבן. וכך אמר
ענת ס רגו ס טי, ה עו ל ם הז ה

נאשם בובליל מוחזר אחרי הכריחה
צלב־קרס על הדלת

|״*,י*זוייזמ* ׳1

נאשם־ברצח אנג׳ל וקורבן שושן
״זה מצחיק להגיד, אבל אהבתי א שור

המכונית המושחתת (השימשה מרוחה בשחור)
תעודת זהוח סזז״פח
ררפו אחריו, וצלם השלם הזה, אבי ולדמן,
בחוש שישי של צלם, מיהר אחריהם.
מחוץ להיכל־המישפט, ליד תח־נת־האוטובוס,
תפסו השוטרים את הנמלט,
והצלם הספיק לצלם את התפיסה.
חקירת העולם הזה העלתה כי
הנמלט לא היה עבריין נודע אלא בעל
שניסה להימלט מצו־מעצר, שהוציא
בית־המישפט לפי בקשת אשתו, בגלל
אי־תשלום מזונות לבתם.

מיכסה המנוע נכתב באותיות גדולות;
״זונה״.
לא דומה. עורר־דינה של האשה,
ארי שגיא, הציג בפני נשיאת בית־המישפט
המחוזי בתל־אביב, השופטת
חנה אבנור, את תצלום רלת הבית ועליה
צלב־הקרס, תצלום מיכסה־המנוע
ומילת־הגנאי. הוא ביקש ממנה צווי־מניעה,
כדי שהבעל לא יתקרב לדירת
(המשך בעמוד )42

והגיש הצגה מלאת־הומור וקסם אישי.
שמעיה השתמש בכל קיסמו ובכל
האינטליגנציה שלו כדי לשכנע את
בית־המישפט בגירסתו, כי לא תיכנן
לרצוח את שושן, אלא עשה זאת אחרי
קינטור חריף וכהגנה עצמית.
שמעיה נראה מרוצה מהמוניטין
שיצאו לו כמלך־העולם התחתון וכעבריין
קשוח. בבית־המישפט הודה לפתע
בהתנדבות ברצח נוסף שביצע, כאשר
שיסף את גרונו של אדם בסכין־גילוח,
עד שזה מת מאיבוד־דם .״לו רציתי
לרצוח את חיים שושן הייתי עושה זאת

ברצח שולמית שלי ומישל נחמיאס.
לדיברי התביעה, נרצח שושן סמוך
למועד שבו היה עליו להעיד במישפט,
מכיוון ששמעיה חשש פן יפליל שושן
את שרה אנג׳ל. כדי למנוע מצב זה,
רצח אותו שמעיה ביחד עם ידידו הרצל
אביטן, כאשר יעקב שמש שומר מחוץ
לתא.
שמעיה טוען כי ביצז> את ההריגה
במו־ידיו ללא עזרת איש. להיפך,
לדבריו, ניסה הרצל אביטן למנוע
ממנו להמשיך ולדקור את שושן. לשם
כך היה עליו להסביר כיצד להצליח

לבית־המישפט:
״שושן אמר לי; ,כשאתה לקחת 10
גרם הרואין ליום, אני הייתי דופק את
אשתך ׳.בחיים הוא לא דיבר אתי ככה.
אני עצמי, כשהייתי בחוץ, עברה בי
מפעם לפעם מחשבה, אולי יש משהו
ביניהם, כי אצלי הכל אפשרי, אבל
כאשר הוא אמר לי את זה נתתי לו
אגרוף, נתתי לו בום בפנים. הוא ישב
על המיטה, הוא היה בחור חזק, שמן
אבל חזק. אחרי שקיבל מכה הרים את
המיזרון, מקום שכמעט כל אסיר
מחביא את הדוקרנים שלו, והוציא

עמוד 37

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 37 | שמעיה אנגיד, הנהנה מתדמית! נמלו העולם התחתון, מסביר מדוע ״ הגיע לבשע ומה הוא מחבש בנשים. אירש אוון מדווחת דוקרן. ״היו שם שני דוקרנים, חטפתי את הדוקרן השני, הוא

שמעיה אנגיד, הנהנה מתדמית!
נמלו העולם התחתון, מסביר מדוע
״ הגיע לבשע ומה הוא מחבש
בנשים. אירש אוון מדווחת
דוקרן.
״היו שם שני דוקרנים, חטפתי את
הדוקרן השני, הוא היה יותר איט;
ממני. תפסתי את הדוקרן של שושן
בלהב שלו והוא התמוטט. ואז קפצתי
והתחלתי לדקור אותו בלי הבחנה

תוך שהוא מספר על מותו של
שושן, נזכר אנג׳ל במות אביו שהתרחש
לנגד עיניו כאשר היה ילד בן
.8נראה כי הדבר נשאר בזיכרונו בטראומה
נוראה, ששינתה את כל מהלך
חייו.

הדוקרנים ששימשו לרצח

מתחת למיזחן
בשני הדוקרנים שהיו לי בידיים. הוא
היה חתיכת־סוס, זה היה מאבק, היה לו
מישקל אימים, הוא דחף אותי ואני
דקרתי איפה שיכולתי. הגעתי עד
לדלת, הוא רצה לצאת מהחדר וצעק:
,הו, הי׳ וכל מיני צעקות כאלה. הכל
מעורפל לי במוח.
״בתמונה האחרונה שאני זוכר, אני
רואה את עצמי יושב על ברכי, כשהוא
שוכב על הריצפה ואני דוקר אותו
בשתי ידי. הוא לא הגיב כבר הרבה זמן.
פיתאום התעוררתי וחשבתי, :חביבי,
הסתבכתי! חבר שלי מת, אני הרגתי
חבר שלי׳ .טונה של דם, כמו בית־מיטבחיים.
הוא היה מרוח על הריצפה
לגמרי, ממש עיסת־בצק! ראיתי אנשים
מתים, גם אבי מת מולי כאשר הייתי בן
,8אבל זה לא היה ככה. לא עיסת־בצק.
אני לא רוצה להיזכר בכך!״

סיפר אנג׳ל:
בגלל שאני מגיל 8בלי אבא, אני
מומחה ליריות וגם לדקירות ...במקום
ללכת להלוויה של אבי לקחו אותי
לפסיכיאטר. כאשר הייתי רב עם ילד
אחר הוא היה מביא את אביו ולי לא
היה את מי להביא. למדתי להיות
תוקפן. אבל כמה שמדברים בי סרה,
אפילו לשוטרים אין אומץ להגיד שאני
אדם רע.

רזה פמו
^*7אנטנה
^ ני אדם טוב, אני עבריין, פושע,
\ * אי ך שאתם רוצים, אבל במקום
שלי אני פלס! אתם, העולם העליון, יש
לכם כללים משלכם, ולנו יש כללים
משלנו. תמיד התנהגתי בהגינות עם

שמעיה מדגים את הדקירות (לידו: נאשם יעקב שמש)
״זה היה כסו בית־מיטבח״ם. אל לא חצה להיזכר וכל
הכבוד. ואם צריך לתת כליה, אתן
גם כליה! אבל רק אל תעבוד עלי. אם
עובדים עלי או מנסים לרמות אותי,
אני משתולל.
יש לי קצת דיפלומה בעניינים: אם
אני רוצה, אני יכול לתת דקירה
רצינית בצואר, ולהרוג אותו בשניה.
אני דוקר בלב, בגרון, מה זה סחורה?
אני פעם חתכתי בן־אדם בסכין־גילוח
פה בעורק, והוא מת מאיבוד־דם. ומה
זה סכין־גילוח? חתיכת־נייר!
יצא לי גם שחתכתי מישהו ברקפח,
בחור מהמחלקה הפסיכיאטרית. היכר־תי
מישהו שפתח את הדלת, נתתי חתך

בסכין־גילוח ואחר־כן־ הצטערתי.
כשבאתי לבית־סוהר בראשונה,
בשנת , 1970 הייתי רזה כמו אנטנה.
ובבית־סוהר, מי שיותר שמן ויותר חזק
הוא מלך. למי שיש כוח, יש לו הכל.
אבל לי יש עבר כל־כך עשיר, מגיל .8
כשמישהו היה מתעסק איתי, למדתי
כבר מגיל צעיר להחזיק אצלי משהו,
אבנים, סכינים אקדחים.
ער כאן האנליזה שעשה לעצמו
אנג׳ל. הוא דיבר גם על יחסו לנשים,
ובעיקר לאשתו לשעבר, שרה אנג׳ל.
לדבריו היה חבר־נפש של שושן, מאז
הכיר אותו בכלא־רמ1ן. החברות ביניהם
היתה כל־כך חזקה עד שבליל־

הכלולות שלו הציע אנג׳ל לחברו
הטוב, שושן, לחלוק אתו את מיטת־הכלולות.

סיפר
אנג׳ל:
בליל־חתונתי הייתי קצת מסטול,
השתמשתי אז הרבה בסמים. נכנסתי
לאוטו ולא יכולתי לנהוג. חיים היה
אתי, הייתי מרוח מסמים ואלכוהול,
וביקשתי שישאר אתי. בדיוק חזרתי
מחו״ל ולא ראיתי אותו הרבה זמן,
אמרתי לו שישן איתנו בחדר שלנו.
היתה שם מיטה ענקית ואני ישנתי
באמצע, שושן משמאלי, ושרה מימיני.
כי היום כלולות זה לא מה שהיה פעם,
התחתנתי עם האשה שחייתי איתה.
נורא אהבתי אותו. המוח לא קיבל
את העניין הזה, שהוא מסר עדות
לרס״ר בנימין מאיר בחיפה, והציע
לטפול עלינו את רצח מישל נחמיאס
ושולמית שלי.
אחר־כך פורסם בעיתונים שהוא
רצה להיות עד־מדינה, ויום אחד,
כאשר התמהמה מלחזור מחיפה, לשם
היו לוקחים אותו למישפט שלו, שבו
נאשם ברצח איקא טובול, הוא סיפר לי
כי מנהל־הכלא קרא לו, והראה לו את
עיתון הארץ. המנהל החתים אותו על
מיסמך שהוא יורד לאגף רקפת על
אחריותו. כי לא מכניסים עד־מדינה
עם אנשים בסדר!
אשה ושותפה

שמעיה ושרה אנג׳ל לפני מעצרם
חפש אח האשה

^*שתו של חיים היתה עדת־תביעה.
היא מסרה במישפט שרציתי
להבריח את בעלה מכמה בתי־מעצר,
והפלילה אותו לגבי ליל־הרצח
של שולמית שלי.
בערך חודשיים לפני מותו של שושן
קיבלנו המון חומר־ראיות חדש. כל
מיני ציתותי־טלפון ומעקבים שלא היו
בידינו קודם. לשושן לא היה סניגור,
והוא נסע בעצמו לקבל את החומר הזה.
כשחזר הוא היה אדם אחר. הוא היה
צוחק ומתעצבז. אחר־כך הוא סיפר לי
שקצין בכיר אחד רצה למנוע ממנו
לעיין בחומר. שושן חשד בו שהוא
רוצה לפגוע בהגנתו במישפט, אבל
למעשה הקצין הזה רצה למנוע ממנו
בושות.
בחומר שקיבל, התברר לו, שאשתו
(המשך בעמוד )42

עמוד 38

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 38 | היד השלי שית שר מייק (המשך ם ענו 1ד )31 לרוץ, וזה עניין של ריצות כל הזמן. עם הקטנוע שלי הייתי מגיע תמיד לכל המקומות לפני המישטרה. אני זוכר שבאחד הימים הדובר של

היד השלי שית שר מייק
(המשך ם ענו 1ד )31
לרוץ, וזה עניין של ריצות כל הזמן. עם
הקטנוע שלי הייתי מגיע תמיד לכל
המקומות לפני המישטרה. אני זוכר
שבאחד הימים הדובר של מפקד מחוז
תל-אביב ניגש אלי וסיפר לי בגאווה
שראש־המחוז מאוד מבסוט, כי הוא
הצליח להגיע לפני״.
הולר סקר את התחומים האלה
במשך 10 שנים רצופות, שבמהלכן
צבר סקופים עיתונאיים רבים וסיפורים
אנושיים למכביר. אבל, לדבריו, הסקופ
הכי גדול שלו לא היה קשור כלל
לענייני־מישטרה. זה היה הוא שגילה
את השתלת־הלב הראשונה שנערכה
על־ידי הפרופסור מורים לוי בבית־החולים
ביד 1ס1ן.

— צ־יצ ולינה כחול־לבן
התחשבו בו, אם וכאשר היה זקוק
זה, והם היו רי גאים באבא שלהם.״
לעזרה או להתחשבות במצבו.
במהלך עבודתו חלתה אשתו
בסרטן, ונפטרה לפני 14 וחצי שנים , .את עיקר נטל הבית לקחה על
מייק נשאר עם שלושה ילדים קטנים;
עצמה טלי, ועד היום שני הבנים מאוד
הבת טלי, שהיתה אז בת , 13 והבנים
קשורים אליה. כשגידי התגייס לצבא,
גידי, אז בן ,7ורועי, שהיה תינוק בן
בזמן מילחמת־הלבנון, טלי התחילה
שנה וחצי .״כדבר ראשון, החלטתי
להתפרנס מחלוקת־פיתות. היא יסדה
שהילדים לא ילכו למוסד. היתה לי
קו לחלוקת פיתות ובאגטים לבתים.
החלטה נחושה בעניין הזה, ועובדה היא
כשגידי השתחרר, הוא לא היה מובטל
אפילו יום אחד. הוא מ־ד הצטרף
שכולם גדלו בבית. טלי עזרה המון.
היא בעצם גידלה אותם. היתה מחליפה
לעסק של אחותו, והיום הם עובדים
חיתולים לרועי ומאכילה אותם בלילה.
ביחד.
היא עשתה את זה עוד כשאשתי היתה
רועי, היום בן 17 וחצי, יתגייס
מאושפזת בבית־החולים, ואני הייתי
בקרוב לצה״ל, ועובד בינתיים
עסוק מאוד בעבודה, כי אז בדיוק פרצה
במכולת השכונתית.
מילחמת יום־הכיפורים.״
לפני שנתיים החליט הולר שהוא
התקופה הקשה הזו, שבה נשאר
התעייף מן התחום המישטרתי. הוא

סנטו עם גידי, מייק, רועי ורותי הולר
.היא שינחה את כל הבית ר
״הודעתי למנהל הרדיו אז, שמואל
אלמוג. הוא אמר שהוא לא מוכן,
בתחנת־רדיו ממלכתית, לקחת על
עצמו את האחריות שמיד אחר־ שידור
הידיעה יעלו הדתיים על בילינסנן. הוא
אמר, לעומת זאת, שאם עיתון־בוקר
יפרסם את אותה הידיעה, הוא יהיה
מוכן לשדרה.
״מכיוון ששום עיתונאי לא ידע על
ההשתלה, טילפנתי בעצמי לחבר,
עיתונאי, וסיפרתי לו, ואז הודעתי
לאלמוג שיש עוד עיתון שיפרסם.
ובאמת למחרת בבוקר היתה ידיעה
ראשית באותו העיתון.
״החלק הפחות נחמד של הסיפור
הוא, שאחרי 10 חודשים אני קורא
פיתאום כתבה שבה מתגאה אותו
עיתונאי איך השיג את הסקופ, ושם הוא
המציא סיפור מההפטרה, ולא הזכיר את
העובדה שאני הייתי זה שמסר לו את
הסיפור״.

לבד עם
שלושה ילדים

ף* תוקף תפקידו סיקר הולר גם
^ אירועים שלא היו קשורים באופן
ישיר לתחום המישטרתי. כך דיווח על
כל הפיגועים הגדולים במעלות,
בקריית־שמונה, בבית־שאן.
״זה לא היה רק פלילי, ואני קראתי
לעצמי כתב לענייני ברוכים. זה היה
קשה, אבל כל אחד עשה את זה
כשימחה, בלי תלונות, כי היה לנו
סיפוק. היינו עובדים לפעמים יומיים
בלי לעצום עין. זו עוברה, זו לא
קלישאה. ועשיתי את זה בשימחה.
״כשפתחו את מערכת ק1ל־ישראל
בחיפה, אמרנו שאין בזה צורך, כי
אנחנו מסקרים גם את הצפון והכל
בסדר, לא היתה שום פשלה. סתם ניפחו
את העסק, ועכשיו באים אלינו בטענות
שאנחנו מיותרים״.
הביתה היה מגיע בשעות לא־קבועות,
וגם אז היו מזעיקים אותו
בחזרה לעבודה לעיתים קרובות. אבל
הוא לא התלונן, וגם המישפחה לא
התלוננה; ״הילדים הבינו, הם קיבלו את

פ־תאום לבד עם שלושה ילדים קטנים
וללא עזרה, לימדה אותו הרבה על
המימסד :״לא קיבלתי מאף אחד שום
טיפת עזרה, אלא להיפך. אני זוכר
שהיו כינים בגן. באו אלי שתי אחיות
ציבוריות חסודות והחליטו שמקור
הכינים זה רועי, כי אני מגדל אותו לבד
ובטח מלוכלך אצלי בבית, והם באו
לבדוק אם הכינים זה לא מהבית.
״אף אחד, משום מוסד, לא בא לומר
לי מה לעשות ואיך לגדל ילדים. שום
דבר. אני חושב שאם המוסדות לא
מטפלים בדברים האלה, אז כל
המוסדות זה בלוף. לא ביקשתי עזרה,
כי לא ידעתי לאן אפשר לפנות. אני
חושב שאין כתובת כזו. למי צריך
להסתדרות?
לעירייה?
לפנות?
לממשלה? למי בממשלה?״
האם הוא חושב שהצליח בגידול
הילדים?
־ ״אם לשפוט לפי התוצאות, אז כן.
אגב,
ועובדים.
בסדר, כולם כשהתחתנתי בפעם השניה, לפני
״שמונה שנים, אשתי מאוד עזרה לי, כי
היא שינתה לטובה את כל הבית.
״זה לא היה בדיוק בית כמו כל בית.
הוא היה מוזנח. לילדים היה חמור,
שהיה עולה לאמבטיה להתרחץ, וזה
נפסק.
״כשאשתי י באה אלי בפעם
הראשונה, היא היתה מזועזעת. כל
הקירות היו מלאים כתמים של דם. היה
לנו כלב ענק מסוג גרייט־דן, והיתה לו
דלקת אוזניים קשה, אז בכל פעם שהוא
היה מנענע את הראש במהירות הוא
היה משפריץ דם על הקירות.
״את בית־השימוש. בבית, למשל,
צבעתי ב־ 12 צבעים, כסגולה נגד כאב־בטן.
אשה אחת אמרה לי שכאב־הבטן
יתבלבל בין כל הצבעים. ועובדה, זה
עזר. כאבי־הבטן של הילדים פסקו״.

גדאש רשימת
המפוטרים

^ עומת המוסדות שהתנכרו,
) מספר הולר כי בעבודה מאוד

ניגש לראש־מערכת תל־אביב, אז,
שרה פרנקל, וביקש לעזוב את התחום.
״האמת היא שחשבתי שיגידו לי לא,
אבל שם קפצו על זה כמו על מציאה,
אז לא יכולתי להגיד כלום. לא
נעלבתי, אבל תמהתי. הרי לא עשיתי
את העבודה רע, ואני גם מתאים לזה.
חשבתי שיתנו לי מנוחה לכמה
חודשים, או שיתנו לי מחליף־עוזר
לדברים קטנים. אבל לא. אמרו לי;
יופי, עוד שבוע יהיה לך מחליף.״
את הולר החליפה כרמלה מנשה,
המשמשת עד היום ככתבת ק1ל־ישראל
לענייני מישטרה. הולר ומנשה
נמצאים ביחסי עבודה וידידות
מצויינים.
במשך תקופת־ביניים קצרה שימש
הולר ככתב קול־ישראל לענייני
חקלאות, והיום הוא הכתב לענייני
בתי־מישפם.
לפני שנה וחצי, כשהתחילו לדבר
ברשות־השידור על צימצומים ופיטורים,
מצא הולר את עצמו בראש
רשימת־המפוטרים .״אז החלטת־ לנסות
משהו אחר, והלכתי להיות דובר
של משה קצב, שר־העבודה והרווחה.
האמת היא שזו עבודה מעניינת, מאוד
נהניתי ממנה. אבל לא יכולתי לעמוד
בנסיעות היומיות ל־רושלים. אז עזבת.״
הוא
חזר לרדיו והמשיך לעבוד, עד
שפרצה השביתה לפני חודשיים. אז
מצא את עצמו מתלבט בבעיות־פרנסה
קשות :״אני שכיר מגיל 16 וחצי,
מהיום שהתגייסתי לצבא. כשהתחילה
השביתה, לא היתה לי פרוטה.״
השבוע חזרו העובדים לעבודה,
ושוב מתנופפות חרב הפיטורים מעל
לראשיהם.
הולר עובד בקול־ישראל כבר שנים
רבות, אבל לא רואה ברדיו את ביתו:
״אני רואה בזה מקום־עבודה. אני רואה
את הבית שלי באשה ובילדים ובבית.
זה הבית האמיתי שלי, משם אף אחד
לא יזרוק אותי ולא יפטר אותי. הרדיו
זה מקום־עבודה שהייתי מבסוט בו
הרבה מאוד שנים. אבל הבית האמיתי
זה הבית״.

(המשך מענז 1ד )30
״בגיל הנעורים אימצה אותי מישפ־חה
מאנגליה, וגרתי שם במשך תקופת־מה.״
אניטה
מפסיקה. הביטחון העצמי
נעלם, החיוך הרחב נמחק, ודימעה
המבצבצת בזווית־העין, מורחת את
האיפור .״אני באמת לא רוצה לדבר על
זה. עברתי חיים נורא קשים, ואני לא
רוצה להיזכר בהם. אני מנסה לשכוח
את מה שהיה. זו היתה תקופה כשהייתי
בטוחה שהשטן רודף אותי. היום אני
יודעת שאלוהים נתן לי כוח להחזיק
מעמד. רק בזכות הכוח הזה לא
נשברתי. יכול להיות שאילו הייתי
בחורה רגילה, שגדלה בבית כמו כולם,
הייתי מתנהגת אחרת״.
לצבא לא התגייסה. לא רצתה, ולכן
הצהירה שהיא דתית.
״הגעתי לצבא בקוקו וחצאית ארוכה,
התלבשתי כמו ילדה טובה ושיחררו
אותי. לא רציתי להתגייס, כי אני
לא יכולה לחיות במיסגרת. אני לא
טיפוס שבנוי למיסגרות״.
פרשה מכאיבה נוספת בעברה
קשורה בבתה, שנלקחה ממנה על־ידי
לישכת־הסעד .״לפני 12 שנים היכרתי
סטודנט כושי מאפריקה. האהבה פרחה.
חיינו ביחד באילת. אני עבדתי בתור
חדרנית.
״יום אחד גיליתי שאני בהריון.
סיפרתי לו, ואמרתי שאני רוצה
לעשות הפלה. הוא השתולל מזעם. הוא
אמר שבשום פנים לא אעשה הפלה.
״התחתנו בנישואין אזרחיים. חודש
לפני הלידה הוא נסע ליוגוסלביה כדי
להמשיך ללמוד, עזב אותי לבד. נשארתי
כאן לבדי, שבורה.
״לילדה שנולדה קראתי פיא. חייתי
איתה לבד, במצב כלכלי קשה. בלילות
הייתי בוכה. עדיין אהבתי את האבא
שלה.
״כשהיתה בת ,3הבנתי שאני לא
יכולה להמשיך ולגדל אותה לבד, בלי
אבא, בכזה מצב כלכלי. רציתי לשלוח
את הילדה למוסד, כדי שאוכל לראות
אותה ולבקר באופן חופשי, אבל אנשי
לישכת־הסעד לא הסכימו. הם הלכו
למישפט וביקשו שהילדה תימסר
למישפחה מאמצת. אני ניסיתי להתנגד,
אבל זה לא עזר. גזלו אותה ממני.
״היום היא צריכה להיות בת . 12 אני
חושבת עליה הרבה, במיוחד בתאריך
של יום־ההולדת שלה. אני מדמיינת
איך אני עושה לה מסיבה ומזמינה את
כל החברים שלה.
״כשאני הולכת ברחוב, אני מחפשת
ילדה שחרחורת. אולי זו פיא. לפעמים
אני חושבת שהיא רואה תמונות שלי
בעיתון ויודעת מי אני, אבל לא יודעת

שאניאמה־׳

כוח נגד
הדתיים

^ ניטה התגברה על הכאב, ואו־
\ £ל י דווקא בגללו בחרה בחיי־הלילה
הסוערים המשביחים את הצרות.
הרעיון
לרוץ לכנסת עלה במוחה
אחרי שאין־ספור אנשים פנו אליה
כמומחית לענייני צ־יצ׳ולינה, ואף
הציעו לה לנהוג ככוכבת הפורנו
הבלונדינית ולרוץ לכנסת .״לדעתי,
הבחורה הזו שיחקה אותה. היא קיבלה
מתנה מהשמיים, גוף נהדר, והיא הלכה
איתו עד הסוף. כל הכבוד לה על
האומץ. מה שכן, כשראיתי אותה
בסירטי־הפורנו, הופתעתי לרעה. זה
באמת כבר היה מוגזם״.
צ׳יצ׳ולינה כחול־לבן, עם כל הנועזות
שלה, עדיין צנועה ושמרנית בהשוואה
לצ׳יצ׳ולינה המקורית .״הציעו לי
להצטלם עם רגליים פתוחות ובסירטי־פורנו.
אני לא מסוגלת לזה. זה נראה
לי וולגארי מידי. בחיים לא אעשה את

מבחינה פוליטית היא נוטה שמאלה.
״יוסי שריד ושולמית אלוני הם בכיוון
שלי. מי מושך אותי בכנסת? אף אחד!
אולי שימעון פרס, הוא נראה לי טיפוס
רומאנטי המחזר הרבה, אבל רובם שם
לא נראים לי ״.בכל זאת יש חבר־כנסת
אחד שהשחרחורת היתה מעוניינת
לפתות .״הייתי רוצה להיות לבד בחדר
עם חבר־הכנסת אברהם שפירא. הייתי

רוצה לפתות אותו ולראות איך הוא
יגיב כשנהיה באמת לבד!״
כותרת־המצע של אניטה היא החופש
המיני .״אני סבורה שהדתיים
במדינה מגבילים אותנו יותר מדי.
צריך כוח שיעמוד נגדם!״ היא רוצה
להיות הכוח הזה.

טובה
^ מכהגא
^ די לבדוק את תגובת הציבור
^ על הכוונות הפוליטיות שלה, יצא
עימה צוות השלם הזה לרחובות תל־אביב.
התגובות היו מדהימות.
מאות אנשים התאספו סביבה,
התעניינו, שאלו, ביקשו להצטלם
עימה, ורבים אף הבטיחו לתמוך בה.
בצומת הרחובות בן־יהודה־גורדון
עמדה אניטה בין נהגי־מוניות אוהדים.
אחד מהם, אליהו נדיב, מקונן באוזניה
כי אשתו לא נתנה לו ללכת למופע
של צייצ׳ולינה. אניטה מצידה טוענת
שהיה כדאי לראות את המופע .״הרי
ממילא לא היית עושה את זה עם
צ׳יצ׳ולינה. היית חוזר הביתה עם חשק,
ועושה את זה עם אשתך ״.אוהד אחד
היא כבר קנתה.
ההתקהלות סביבה גדלה. חנה בן־
דויד, אשה קשישה, אומרת לה :״טוב
מאוד. אם תרוצי לכנסת, אני מבטיחה
להצביע עבורך׳״
אשה אחרת צועקת :״תתביישי לך!
בחורה צריכה שיהיה לה כבוד עצמי
וצניעות!״
אניטה לא נשארת חייבת :״אם יש
לבחורה דברים יפים להראות, היא לא ־
חייבת להסתיר אותם ״.ואותה האשה
ממשיכה בזעם :״זו מדינה יהודית.
בושה וחרפה!״
אבל הגברים מהסים אותה מיד :״זה
בסדר גמור! זה יפה כמו פרח, אין מה
להסתיר!״
אניטה שואלת את הציבור :״אתם
בעד חופש מיני?״ וכולם עונים לה
במקהלה גדולה :״כן!״
אהרון ברזילי חובש־הכיפה אומר
לה :״אני אבחר בך. מה יש? הג׳ונגל
בכנסת יומר טוב? את עדיפה בעיניי
על כהנא!״
ההתעניינות בציבור גוברת. שואלים
שאלות, ואניטה משיבה בסבלנות.
היא צועדת לכיוון רחוב דיזנגוף,
כשמאחוריה שובל גדול של עשרות
מזדנבים.
היא פונה אל הגברים :״שלום
חמודים, מה דעתכם על חופש־המין?״
יעקוב נינג׳ה, נהג־מונית, עונה לה :״זה
דבר נהדר. תגידי בת כמה את? את
נשואה?״ אניטה מחבקת גברים נבוכים,
ואנשים רבים מריעים לה.
רות לוי, צעירה שחרחורת, קצוצת־שיער,
לוחצת את ידי המועמדת
ואומרת לה :״אני בער חופש. אבל
בגלל הדתיים אין כזה. אני אבחר בך,
מבטיחה!״
ברחוב דיזנגוף מתאספים סביבה
המונים. יעקוב ספינקו, איש כסוף־
שיער, מבטיח את קולו תמורת נשיקה.
הוא מקבל מיד. איתי בורשטיין, נער
מגיבעתיים, זורח מאושר כשהוא
מצטלם איתה מחובק, ולא יכול
להתאפק מלפזול לעבר החזה שלה.
״מי פה נוער?״ שואלת אניטה, והכל
עונים בקול :״אנחנו!״
ההמולה גוברת, וגס קריאות־האה־דה.
אריה קסרט חובש־המיגבעת מתקרב
לאניטה ומכריז :״אני בעד כל
דבר שקשור בסקס. אני מבטיח לבחור

עדי כליף וכרמון אבירם מציעים
לעזור לה במסע־הבחירות. מישהו
מהקהל מנדב סיסמה :״לא טעית, בחר
אניטה!״
מכוניות החולפות בכביש עוצרות,
ונהגיהן מתעניינים במתרחש. אברהם
בוזגלו נדחק בין ההמונים, מפלס דרכו
לאניטה ומבקש לגעת בה. הציבור
מעודד אותו בקריאות רמות, אך אניטה
מסרבת. .
אחר־כך כמינהגה הידוע של צ׳יצ׳ו־לינה,
היא מנופפת בידה לאות וי
וחושפת שד שחום. עם־ישראל-העומד
סביבה זורח מאושר. אילו היה במקום
קלפי, היא היתה נבחרת בוודאי
לראשות־הממשלה.
\ז*גי*ש

עמוד 39

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 39 | ון בקו, אז והיום (מימין ומשמאל) נושא לאגדות, וענשיו גם לונילות, שפו את ליבו לבני דפנה בוק בשיחות נפש מתמשכות ת רן רונן־פקר פגשתי ברא־שונה בחיי ביום הרביעי

ון בקו, אז והיום
(מימין ומשמאל)
נושא לאגדות,
וענשיו גם
לונילות, שפו
את ליבו לבני
דפנה בוק
בשיחות נפש
מתמשכות

ת רן רונן־פקר פגשתי ברא־שונה
בחיי ביום הרביעי בערב.
ביקשתי לפגוש בפקר — מגדולי
הטייסים שקמו למדינת־ישראל — על
רקע הרכילות האופנתית.
הזוג חרותה ורן פקר הם הצעקה
האחרונה של אופנה זאת. העבירו מפה
לאוזן שהיא ניהלה מאחורי גבו רומאן
עם רופא מפורסם, שהוא תפס אותה על
חם, שנוצר שיתוף־פעולה בינו ובין
אשת־הרופא — ממש אחוות־נבגדים,
שהם כן נפרדים, גם לא־נפררים וחברים
טובים עשו ביניהם שלום־בית. ה־דימיון
השתולל, הנושא הפר ל ״ א 1י׳
ועם שמועה אין להתווכח. והיא הופכת
לססגונית במיוחד, כשמדובר בטייס מפורסם
שכמעט והיה למפקד חיל־הא״
וויר, בזוג המסמל את ״ארץ־ישראל היפה״
,בסמל הגבריות הישראלית.
סמל הגבריות הישראלית הגיע בדיוק
בשעה היעודה: גבר קטן־קומה,
זקוף, עיני־תכלת. חיפשנו מקום שקט
כדי ״לדבר״ .מקץ כמה שניות של הש־תרכות
בפקקים התל־אביביים, הציע
פקר מקום: מיסעדת שה־סינוון בירושלים
.״בדרך — נדבר ״:הוא כיוון את
גלאי־הררארים והתחיל לטוס. הטיסה
הלילית עשתה את שלה.
״את יודעת איך זה היה לראות את
הטייסים הטובים ביותר שלנו, חברים
שלי, חוטפים פגיעה והופכים לכדורי־אש
מול עיני?״
בחדרו של פקר, בבית־ניסר. שם ביקרתי
בסוף השבוע, תלויה תמונת־מח־זור
:״זה הגיע לתפקיד מפקד חיל־האוויר,
זה הגיע לדרגת תת־אלוף ונפטר
מסרטן״...
כולם — או שהגיעו רחוק, או שנק־טלו
באמצע ההמראה. איש מהם לא
נשאר באמצע הדרך. איש מלבד פקר.
האוייב לא הצליחו ליירט אותו. יירט
אותו שבוי ירדני שנעלם, ושלדברי וע־דת־חקירה
נהרג על־ידו. הקביעה הזאת
מנעה את קידומו.
״אני הוא שבחר לפרוש ב־!1981״

רן פקר (מימין) ואשתו חרותה (משמאל)
״מעולם לא ניהלח׳ רומאן נואחור׳ נבה של חרותה־הדגיש
פקר .״אילו באמת רציתי להתמנות
כמפקד חיל־האוויר, אין שום ערובה
שהעלילה הזאת היתה עוצרת בעדי.
בחרתי לפרוש, בגלל כל מה שנאלצתי
לסבול בעיקבות זאת. כל ה־ליכלוך
הזה. נמאס לי!״ אמר כילד מפונק,
שהתיקשורת רק היללה אותו והפכה
אותו לגיבור לאומי.
״אתה פחדן?״ הכל נראה לי פיתאום
ברור.
פקר התרכז בעליות המפותלות בדרך
לירושלים, שיחק עם גלאי־הרדא־רים,
טילפן מהמכונית למיסעדה והו
דיע
על בואנו הצפוי (״יש לי היום
אורחת חשובה במיוחד!״)
לבסוף התחיל לעשות מעגלים
סביב השאלה, לחלק לי ציונים, לבחון
שוב ושוב את השאלה, להרוויח זמן:
״מה זה, לפחד?״
אז התחיל לתאר קרב אווירי ״איך
ישבתי לו על הזנב!״ ,דיבר על ההתגרות
בגורל, סיפר כיצד ראה את המוות
לנגד עיניו, דיבר על חברות. היה
איזה חוסר־איזון בדרך שבה תיאר
מיבצעי־גבורה, ואת תחושותיו באותו
הזמן. רק פחדן אמיתי יכול להינתק
מכל שיקול שהוא ולזנק כך למיבצעים

עוצרי־נשימה, לגלות גבורה בלתי־אנושית.
פקר
(״השם הוא ממקור רוסי. אל
תשאלי אותי מה פירושו!״) שטף בדיבורו.
ניסוחיו היו מדוייקים. היה בו צורך
להשתפך. ניכר היה בו שניכווה
קשות בשנים האחרונות.
״איזה שתי תכונות את מעריכה בגבר?
אני מחפש אצל אשה: חכמה, ושיהיה
לי איכפת לדבר איתה, להיחשף
לפניה״ .כך הצהיר הגבר ששמו הפך
שם־נרדף למאצ׳ו הישראלי. פקר הוא
אכן גבר היודע לתת לאשה להרגיש
נהדר: הוא מעריץ יופי, נשיות, מתרכז

כולו באשה שמולו, דואג שיהיה לה
כיף, מעודד ליציאה מהשיגרה.
במיסעדת שה־סימ1ן התקבלנו בכל
כללי הטקס ואותות־הכבוד. פקר אהב
זאת. מייד אחרי כוס־הקוקטייל הראשונה,
נעשה חשוף יותר. במהלך
הלילה, אחרי כמה כוסיות של יין לבן,
הפך לפגיע יותר ויותר.
לבסוף הגענו ל״זה״ — הרכילות
הטריה על הקורה בינו לבין חרותה,
אשתו. האיש שישב מולי נכנס מייד
למערכת־מיגננה של הכחשות והסברים,
שנשמעו הגיוניים לחלוטין :״הרכילות
התחילה בגלל שני גורמים: ראשית
— חרותה נהגה לנסוע, פעם בחודשיים,
לטיול. באחרונה, בגלל הולדת
הנכד שלנו, היא לא נסעה והתחילו
שמועות שמי־יודע־מה קרה.
״שנית — יש לנו בית ברמת־הש־רון.
רציתי לעבור לדירת־גג, ופירסמנו
שאנחנו מתכוונים למכור אותו. אנשים
חיברו אחד ועוד אחד — גם אשתו לא
נסעה לטיול, וגם הם מוכרים את הבית
— והגיעו לאן שהגיעו״.
ניכר היה בו שהוא מנסה להוריד
מחשיבותו של הנושא, לדחוק אותו
לשוליים, לא לדעת פרטים ובכל־זאת,
הוא המשיך והמשיך להסתובב סביבו.
שאלתי אותו אם הצליחו לפגוע ב־דון־ג׳ואן,
הטוב־שבטובים־לטיס, מתחת
לחגורה, היכן שמספרים שהוא פגע
באחרים.
פקר הביט אלי מוזרות, כאילו הוא
הולך לשתף אותי בבדיחה פרטית:
״הבדיחה היא שבמשך שנות־נישואי הרבות,
מעולם לא ניהלתי רומאן מאחורי
גבה של חרותה. כשהייתי מפקד
בצבא, נזהרתי שלא להסתבך עם חיילות.
פשוט נזהרתי...״
בשעת־לילה מאוחרת עזבנו את ה־מיסעדה,
הלומי־יין. פקר ביקש להטביע
חותם כלשהו — ביקש שיעטפו
לכבודי צלחת אופיינית מצלחות ה־מיסעדה.
בדרך הכניס למכשיר־הטייפ
קלטת של ״שירי ארץ־ישראל היפה״,

עמוד 40

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 40 | (המשך מעמוד )41 והתמוגגנו בסיסתנו לעבר תל־אביב ( 27 דקות בלבד, לדבריו!) משנחתנו בתל־אביב, נראה מזועוע. הטייס המהולל, גבר שבגברים, נראה מבולבל, כמי שאיבד את

(המשך מעמוד )41
והתמוגגנו בסיסתנו לעבר תל־אביב
( 27 דקות בלבד, לדבריו!)
משנחתנו בתל־אביב, נראה מזועוע.
הטייס המהולל, גבר שבגברים, נראה
מבולבל, כמי שאיבד את יסודות ביטחונו
העצמת. נרדמת במכונית! את ה־אשה
היחידה שאי־פעס נרדמה בחברתי!
את בטוחה שלא שיעממתי אותך?
אף אשה בעולם~׳
ביום השישי הגעתי למישרדו של
פקר בתל־אביב. מאז האחד בינואר
1987 הוא מייצג חברה אמריקאית, העוסקת
ב.סכנולוגיה מתקדמת״ .לפניכן
— מאז השתחרר מהצבא ב־1981
— ייצג חברה ישראלית.
אץ לטעות בעברו של הדייר: דגמים
של מטוסים מקשטים את המישרד,
תמונת־מחזור של הוזבר׳ד, ותמונת הנכד
הטרי.
פקר הכץ עבורי אוסף־ספרים וקיט־עי־עיתונות
שהכילו את כל מה שנכתב
עליו ונכתב על־ידו בשנים האחרונות.
במיוחד התעקש שאקרא את הכתבות

שכתב לזיכרו של תת־אלוף אשר
שניר, חבר ותיק שהלך עימו לאורך
הדרך הקרבית, אך שמת דווקא ממח־לת־סרטן.
פקר רצה בוודאי שאתפעל
מכושר־כתיבתו(״אני יכול לכתוב מה
שיש לי להגיד מתי ואיפה שארצה,
ואכתוב זאת טוב יותר מכולם!״) מכושר
החברות שלו. אני קלטתי דווקא
רגישות, רגשנות, פחדים מוסתרים,
המון אהבה.
משסיימתי לעיין בפקר המתועד,
נתקף האיש שמולי לפתע בפחד נוראי:
״תמיד־תמיד הייתי כוכב. הייתי כוכב
בחיל־האוויר, תמיד היו עלי הזרקורים,
ראיינו אותי, צילמו אותי, כתבו עלי
היו אצלי מסיבות. לולא הייתי מתנהג
כך — הכול היה אחרת!
״נוצרה סביבי מין קינאה אדירה כזאת.
שילמתי על־כך ביוקר.
״תחילה הדביקו לי את העלילה על
הריגת שבוי, עכשיו — כשאני עושה
את צעדיי הראשונים בתעשיה —
הדביקו לי רכילות עם האשה. מי שמכיר
את חרותה — היא ככלל אשה

שורשית, חברה נהדרת. אני רוצה להיעלם.
אני פשוט מתחנן שיעזבו אותי
בשקם. רן פקר לא חשוב, הוא לא
מעניין אף־אחד היום!״
״אני מתכוון להפסיק לערוך מסיבות
בחג־שבועות( ,שהפכו למסורת),
מתכוון לנהל חיים פרטיים, לחיות לי
בשקט. רק עכשיו אני יודע להעריך
את החופש לבחור: אני יכול לעצור
בדרך מניו־יורק לתל־אביב בפאריס,
לאכול ברספוטין(מיסעדה רוסית ידועה
שם) וזהו רק ענייני.
״רק אני מחליט, ולא צריך לדווח
על־כך לאיש. רק עכשיו אני לומד ליהנות
מזה. וגם אילו הרכילות עלי הי־תה
נכונה, מה זה עניינו של איש?
״אני דוחה עכשיו הצעות רבות
להתראיין, להביע ריעות על נושאים
צבאיים, לכתוב. אני רוצה שהשם שלי
יהיה מחוץ לעיתונים לפחות לתקופה
של חמש שנים! אעשה הכול לשם כך.
״עשיתי טעויות בעבר. אני מכיר
בהן כיום. זוהי הכתבה האחרונה לטווח
הקרוב!״

פקר על השבוי, הרכילות וחידדואוויו
ב דק תי עם פקר כמה אגדות, שמועות ופרשות,
שדבקו בו והמהלכות סביבו עד עצם היום הזה. הגה
דבריו:

• סחר בנשק
לא רק שאיני סוחר בנשק, אלא שאין לי רישיון
לכל.
כשחילקו טפסי ם ממישרד״הביטחון, אפילו לא
מילאתי או תם.
אני גם לא יכול לסחור בנשק.
אני מייצג בארץ חברה אמריקאית, ומתעסק רק
בצד הטכני של תעופה אזרחית.
אני יודע שאומרים. אז אומרים -רן פקר הוא פה,
שם, קצין־לשעבר.
בכלל, אי־אפשר להצליח כיום במיסחר בנשק.
ל שם־כן יש צורן במימון ובקשרים, כמו שהיו ליעקב
נימרודי (ידידו של פקר) .לרן פקר אין מימון
מאחוריו, אין קשרים. כל חייו ט ס באוויר.

• מצליחן
מדוע מקנאי ם בין אני יודע שאני טיפוס כזה -או
שמאוד אוהבים אותי, או ששונאים אותי.

פרך כאיש־חברה
.׳ח ת׳ ש1י צרורות קצרים מן המ1תן...״
בוודאי שיש לי שונאים. אז יש לי שם של מצליחן.
אין לי מושג למה, כי אני לא כזה.
אני יושב בבית־גיבור. מה זאת אומרת! יכולתי
לבחור בבי ת־אסיה או משהו כזה.
אני לא נוסע במכונית מפוארת. פרשתי בגיל 45
מהצבא, ולדרגה של נימרודי לא אגיע. זהו״.

• מפקד חיל־האוויר
כיום ברור לי שאילו שתקתי במ שן כל השנים -
לא הייתי חוקר, מתריע בקול -הייתי מתמנה
כמפקד חיל־האוויר, ואז כבר הייתי מתנהג על־פי
אמונתי.
לא שאני מצטער, מפני שבכל זאת הנהגתי קודים,
לימדתי הרבה. החלטתי להצהיר תמיד, בקול, שיש
לבדוק מיהם מפקדי־הצבא: ממש לחקור כיצד
התנהגו במצבים מסויימים, כיצד תיפקדו, מהיכן
צמחו.
ברור שהאפשרות שימנו אותי כמפקד חיל״האוויר
היוותה איום לגבי כמה מפקדים. דיברתי יותר מדי.
כיום אני מבין שזאת היתה טעות!

• פרשת השבוי הירדני
ב״ ,1967 ביום השני אחרי מילחמת ששת״הימים,
קפצתי לבית־הטימ של ביריחו, כדי לנסות ולהשיג
אישור לביקור בגשרי דמיה ואלנבי, שהיו עוד
סגורים ואסורי ם לגישה.
כשעצרתי א ת הגייפ מול בית המימשל״הצבאי,

נעצר מולי טנדר צבאי, שבו נהג ידידי, רס״ן הצנחנים
צימל. הוא סיפר לי על כמה חיילים ירדניים שבויים,
שעברו זה עתה חקירת״סינון ראשונית, ושאחד מהם
מספר על טייס ישראלי שנטש מטוס פוגה מעל
מעלה־אדומים, נרגם באבנים והוצת.
מייד הבנתי שהמדובר בחבר טוב שלי, שבתאי
בן־אהרון( .אגב, אלמנתו נפטרה רק לפני שנה
ממחלת״סרטן. רק לפני מותה העזתי לספר לה את
כל האמת, כיצד נהרג בעלה).
לקחתי את השבוי איתי, ובעזרת סייר-צנחן,
הדובר ערבית, נסענו בגייפ למקום שקט. המשכנו
לנסוע, עד שירדנו מהגייפ והתקדמנו כ״ 10 צעדים
לעבר גיבעת״חול קטנה, שהיתה בסמיך לדרך.
לפתע, בלי שום סימנים מוקדמים, פתח השבוי
הירדני בריצת זיג״זג, ונעלם בחשכה. שלפתי את
האקדח האישי שלי, והתחלתי לירות לעברו. סיכויי־הפגיעה
היו אפסיים. רק אז רצתי לג׳יפ, שלפתי את
תת־המקלע של הסייר, ה תקד מ תי ויריתי שני
צרורות קצרים מהמותן לכיוון.
המרחק היה רב, זאת כבר היתה שעת״דימדומים,
בשטח היו גבעות קטנות ושיחים. החייל הבורח
נעלם לנו.
כשחזרנו, דיווחנו על המיקרה למפקד״הבסיס,
למפקד חיל״האוויר מוטי הוד, ולמפקדי.
חודשיים לפני שעמדתי להתמנות כמפקד בסיס
תל־נוף, ב״ , 1973 הגיע מיכתב אנונימי על־כך לשר־הביטחון,
משה דיין. דרשתי שהנושא ייחקר יסודית
וסופית.
אחרי חודש אמר לי מפקד חיל״האוויר, בשם
הרמטכ״ל, שהנושא נבדק ונסגר בהוראתו.
אחרי כמה שנים, כששהיתי בארצות־הברית
ועמדתי להתמנות כסגן מפקד חיל״האוויר, כתב לי
אחד מידידי בארץ ששוב מחכים לי בפינה עם
הסיפור.
הפעם נשבר לי. ביקשתי חקירת״מישטרה. ישבתי
יותר מ״ 20 ימים בבית. זוכיתי לחלוטין.
אלא מהי הפרקליט הצבאי דאז הוסיף הערה
קטנה -שיש לשקול את קידומי.
זה הקפיץ אותי. או שהיו מחליטים לנקוט נגדי
צעדים מישפטיים, או שהיו מזכים אותי. אבל לזכות
ולהוסיף כזאת הערה, אחרי כל מה שאני תרמתי ועשיתין לכן נפגעתי. משפחתי נפגעה. בנובמבר 1980
החלטתי לפרוש.
הימים היו אחרי מיבצע ליטני, תקופת הפרשה של
דניאל פינטו (שהתעלל באזרחים לבנוניים והרג
אותם ).היתה רגישות מיוחדת לנושא.

• הרכילות
רוצה לשמוע משהו מצחיק! אפילו הטלפונים אלי
ואל חרותה נפסקו. אנחנו באמת בין 100 המישפחות
הנהדרות שפגשת בחייך.
יש לי יחסים של חתיך וחתיכה עם בנותי. נולדה
לי עכשיו נכדה שניה.
האנשים הרבים שטילפנו או שהתעסקו בזה,
פשוט היו המומים שזה דווקא עלי ועל חרותה. כאילו
מוטטו להם איזה מיתוס.
זה באמת לא חשוב. ההתרגשות שהרכילות גרמה
שייכת לעבר.

• תיקשורת
אני לא רציתי בכתבה הזאת. אילו הייתי בעל
שאיפות פוליטיות -אז הייתי צריך לענות על
שאלות, על פרשיות, לספק פרטים.
רן פקר הוא היום אדם פרטי. יש לי נושא אנושי
חשוב שאני רוצה לכתוב עליו, ואני מתכוון לדחות
זאת.
העיקר -לרדת מהכותרות.

בחדעגז
(המשך מעמוד )38
אשתו, ולא ייכנס לבית־הספר, שבו היא
מלמדת. אחרי שראתה את התמונות
ושמעה את סיפור־המעשה נעתרה
השופטת לבקשה. צו־מניעה נוסף הוצא
כדי למנוע מהאב לקחת את בתו
לביקורים.
עורך־דינה של האשה השיג לילדה
דמי־מזונות בסך 600 שקל לחודש, וגם
דמי־ריפוי, אבל הבעל לא שילם. כאשר
הגיעו הצדדים השבוע לבית־המישפט,
כרי לדון מחדש במתן אפשרות לאב
לראות את בתו, ניגש שוטר אל יעקב
בובליל ורצה לעצרו על־פי הצו שהוצא
בגלל אי־תשלום מזונות.
הגבר שלף תעודת־זהות, שבה שם־
המישפחה היה אומנם בובליל, אבל
השם הפרטי לא היה יעקב. הוא הכחיש
שהוא האדם החייב. השוטר הציץ בתמונה
שבתעודת־הזהות וראה כי אין
היא דומה כלל לאדם שעמד בפניו.
השוטר שאל את האשה ואת עורר״דינה
אם זהו הבעל, וכאשר זיהו אותו החל
המירדף שהסתיים בתפיסתו של הבעל
בקירבת בית־המישפט.
בגלל בריחתו של הבעל לא דן השופט
בבקשתו של עורך־הדין של האב,
אברהם חיל, לאפשר לאב לפגוש את
בתו. לפקודת־המעצר המקורית, שדנה
בחוב־המזונות שלא שולם, נוספו עוד
שתי עילות־מעצר: התחזות לאדם אחר
ובריחה ממעצר חוקי.

פסיכואנליזה עצםית -(המשך מעמוד )39
בוגדת בו כבר שנים עם מאהב. הכל
היה בציתותי־הטלפון, שמעו שם איך
היא קובעת פגישות עם המאהב ודברים
כאלה 13 .שנה הוא מכיר את אשתו
מאז שהתחילו לצאת, תה אכל אותו.
הוא תמיד היה מתגאה איזו אשת־בית
היא אשתו, כמה הבית שלו נקי
ומבריק, ואני אמרתי לו שאני לא
מחפש עוזרת־בית, אלא אשה ושותפה.
אחרי שגילה את החומר הזה הוא
התחיל להיות תוקפני, מעליב ומרחם
על עצמו, הכל יחד.
ביום המיקרה קמתי מוקדם בבוקר,
כי הביאו לי את האדולן שאני מקבל,
280מ״ג, כמות עצומה. גם חיים היה
מקבל 40מ״ג אדולן כל בוקר.
המישפט התקרב, והיה ים של חומר
הדש, ורציתי לדבר עם חיים על התיק.
אבל הוא דחה אותי.
הוא שכב במיטה שלו ובהה בקיר,
ואמר שהוא לא נותן זץ עלי ועל
המשפט ועל עורך־הדין שלי ועל
כלום. נכנסתי ללחץ נורא. הרצל
אביטן בא להרגיע אותי, ואני אמרתי
לו :״תראה מה אשה יכולה לעשו,ת.
ועוד אשה מסריחה כזאת, למה הוא לא
חושב עלי? כמה אני עשיתי בשבילו!״

מישפט ביקוח־גבש
דוחה

עבירוו־דונועה

הנוירולזג שמיהר
לטפל בחולה חכה
מעבירת מהירות
מ 1פרזת
אילנה אלון ₪

מד־מהירות אלקטרוני קלט את המכונית,
שנסעה בתל־אביב בשעות הלילה
במהירות מופרזת. הצילום שפותח
הראה כי זוהי מכוניתו של רופא־נוירולוג
נודע. המישטרה הגישה נגדו
כתב־אישום על נהיגה במהירות מופרזת,
והדיון הגיע לשופט־התעבורה
אשר ארבל.
בניגוד לרוב הנהגים, המודים בעבירה
כאשר הם רואים את צילום מכוניתם
במכשיר־הרראר, כפר הנוירולוג
באשמה, וסניגורו ביקש מבית־המישפט
לזכותו בטענה כי עומדת לנהג הגנה
המישפטית של ״צורך״.
הגנה זו פירושה שאדם יהיה פטור
מאחריות פלילית, אם נהג כפי שנהג
כדי למנוע תוצאות שאי־אפשר היה
למנוע בדרך אחרת, והיו גורמות חבלה
חמורה לגוף, לרכוש או לכבודו של
אדם.
סניגורו של הנוירולוג טען כי הרופא.מיהר
באותו לילה כדי להציל את
חייה של חולה שהיתה בטיפולו, וכי
לולא מיהר, יתכן והיה׳נגרם לה נזק
חמור, אולי אפילו מוות.
אחרי דיון ארוך זיכה השופט את
הנאשם. בפסק־דין מעמיק ומקיף בדק
השופט ארבל את כל המקורות המיש־פטיים.
הוא שקל אם אפשר בכלל
להיזקק להגנה המישפטית של צורך
לעבירת־תנועה, שהיא במהותה עבירה
של איסור מוחלט. אחרי בדיקת הפסיקה
והספרות מצא השופט כי אפשר
אומנם להחיל הגנה זו גם על עבירה
מסוג זה. השופט מצא כי גם המישפט
העברי תומך בזיכוי במיקרה כזה. הוא
הישווה את המצב לזה של רכב־ביטחון
שהחוק מתיר לו לעבור עבירות ולא
לציית לתמרורים, כאשר הוא בדרכו
להציל חיי־אדם. הנאשם אומנם לא
נסע ברכב כזה, אולם השופט הצהיר
שהגיעה השעה להרחיב את היריעה,
ולפרש את החוק כבית־הילל.

:אשם אנג׳ל
״תראה מה אשה יכ1לוז לעשות...־
ואז שמעתי אותו צועק לי מהתא שלו:
״אשתי הזונה המסריחה? בוא אני אספר
לך על שמוליק שלך!״
קיבלתי שוק, הייתי המום, הלכתי
כמו אסטרונאוט. נכנסתי לחרר של
שושן ושאלתי אותו :״למה אתה מרבר
ככה על אשתי? כשאתה מדבר עלי ת
שיהיה לך רספקט! לא מספיק שאשתך
הזדיינה ונדפקה, היא גם מסרה עליך
עדות־שקר, ואתה בא ומדבר על
אשתי? הרי היא לא דיברה עליך מילה
ולא עשתה לך כלום.״ ואז הוא אמר לי:
״כשאתה לקחת 10 גרם לבן ליום, אני
הייתי דופק את אשתף״
העלבון הזה לגבריותו של אנג׳ל
ולכבודה של אשתו האהובה, הוא
שהוציא אותו משיווי־מישקלו הנפשי,
וגרם לו לתקוף את שושן *.בית־המישפט
יצטרך לקבוע, ראשית, אם
הוא מאמין לגירסתו של אנג׳ל, ואחר־כך
לקבוע, אם מבחינה מישפטית
מספיקות המילים שאמר שושן לפני
מותו כדי להוות קינטור. אם יקבל
בית־המישפט כי היה כאן קינטור
ממשי, תהפוך העבירה של רצח
בכוונה-תהילה לעבירה של הריגה
בלבד. ולכך חותר אנג׳ל בעדותו הדר־מאטית.

שעו רו שר אעיר, עורבי-הד•ן 777

יפתח וסשה 0רע, עשו עבודה
ם ושרנות. הם תבעו את אעיר רעדוחו
ברבך טוב, עד שוו היחה סראבת
סח שבת. ה סיבתן הנדור שר אעיר
יהיה בחקירה הערת. שתערוך רו
השבוע התובעת •הורית אסססרדאם.

העולם הזה 2623

עמוד 41

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 41 | יש סיכוי לחניכיים עם צחצוח שיניים בריא ומרענן וטיפול נמרץ בבעיות חניכיים, ויש סיכוי לטוס לשוויץ י כל שעליך לעשות: קנה שלישיית מבצע של משחת השיניים ארונל. שלח

יש סיכוי לחניכיים
עם צחצוח שיניים בריא ומרענן
וטיפול נמרץ בבעיות חניכיים,
ויש סיכוי לטוס לשוויץ י

כל שעליך לעשות: קנה שלישיית מבצע
של משחת השיניים ארונל.
שלח את ספח המבצע לפי ההוראות,
ו״.חכה לצלצול הטלפון
שיבשר לך שאתה בדרך לשוויץ!
פרס ראשון 3 :טיסות לשוויץ*

ועוד מאות פרסים:
סו מכשירי
לטיפול בחניכיים ״*818־ 1״
20 מברשות שיניים חשמליות ״*1118־1׳׳
ססו חבילות שי של טבע
200 מברשות שיניים ארונל
המבצע בתוקף עד לתאריך ה־ 5.2.88ו
ההגרלה תיערך ב 8.2.88-ו
במ שרדי חברת טבע בפיקוח רו״ח
*לא כולל מיסיס. תקנון המבצע במשרדי טבע.

ארונל ־ מ שחת שיניים מיוחדת לטיפול בחניכיים
ארונ^מכילה ויטמין * המחזק את החניכיים בפני דלקות.
חדש! לצחצוח נכון הקפד להשתמש במברשת השיניים ארונל
עם הזיפים הכפולים לטיפול מושלם בשיניים ובחניכיים.

תן סיכוי לחניכיים ־ ארונל
משחת שיניים בינלאומית, מיוצרת בישראל ע״י טבע תעשיות פרמצבטיות בע״מ ברשיון מחברת * 0 * 8שורץ.

עמוד 42

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2623 - 9 בדצמבר 1987 - עמוד 42 | בכם תשמ״ח9.12.1987 , יספר 2623 המחיר 4.00 שקל ז אני טהפל לי נ מ| מ) שנה

בכם

תשמ״ח9.12.1987 ,

יספר 2623

המחיר 4.00 שקל ז

אני טהפל לי

נ מ| מ)

שנה 52

חזרה לתחילת העמוד