גליון 2633 מתאריך 17 בפברואר 1988

ש מי עהפו גי ק לי ת

הטכנולוגיות החדשניות
של פוג׳׳ בייצור קסטות אודיו ,
העלו את רמת השמיעה לאוקטבות
שלא היו ידועות עד כה•• .

קסטות אודיו פוג׳י נורמל, כרום
ומיטל מותאמות לכל סוגי
המכשירים ומפיקות חדות קול
ונקיו! צליל מקסימלים.

בפעם הבאה שאתה מקליט
נסה קסטות אודיו של פוג׳׳
ותבחין בין סתם שמיעה
לבין האזנה שמ״מית.

נציגי בלעדיים: קבוצת חברות שמעוני בע״מ

אל תחסוך באיכות -
קנה קסטות אודיו סוג י .

להשיג עכשיו במחיר מבצע
בחנויות המובחרות

טל׳521 • 888 302 :־)03(888

צדבזרב׳יס
תאונת־עבודה
עוד על דיכוי התקוממות הפלס-
טמיס בשטחים הכבושים.
אני קם בבוקר, פותח את הרדיו, שומע את
החדשות: עוד הרוגים, עוד פצועים.
אני מתיישב, תופס את הראש בידיים: מה קרה
לנו? לנו, היהודים, לנו, הציונים, לנו, בני־האנוש.
זה החלום שלנו וזה שיברו? לשלוט בעם אחר?
לדכא עם אחר?
לא. זאת תאונת־עבודה בהיסטוריה היהודית.
בצלאל טובין, יחשל׳

כה אמר בן־גוריח
על דברים רלבנטיים מאוד של ראש
ממשלת ישראל הראשון.
בהקשר למה שקורה בחודשיים האחרונים
נאחזים כל מיני אנשים בכל מיני מובאות, וכל
אחד נתלה באילן גדול.
הרשו־נא לי להביא דברים שאמר דויד בך
גוריון, בשנת ,1931 בקונגרס הציוני של אותה
שנה :״זאת היא גישה פסולה לחלוטין — למנוע
מן הזולת מה שאתה מבקש לעצמך. כשם שאנחנו
דוחים את שליטתם של הערבים (הפלסטינים)
עלינו, כך אנו חייבים לדחות את שליטתנו
מאיר מצא, רמת־גן
עליהם!״

ער שגי כיסאות
על חשיבות תפקיד יו׳׳ר הטוכנות
היהודית (״דיניץ לא יתפטר״,
״תשקיף״ ,העולם הזה .)3.2.88
זה ששימחה ריניץ איננו מתכוון להתפטר
מחברותו בכנסת מעיד רק על דבר אחד: זילזולו
במישרת יו״ר הנהלת הסוכנות היהודית.
למרות כל התקדימים של יו׳רים קודמים
שהיו ח״כים(דומני פנחס ספיר ויוסף אלמוג) אין
למצב זה שום הצדקה. מישרת ירד הסוכנות היא
מישרה מספיק נכבדה וחשובה, ובמיוחד לאדם
שהבטיח לחולל שינוי בתנועה הציונית, שמן
הראוי להתמסר לה ולה בלבד. ולא להתעקש
ולשבת על שני כיסאות• אילן ברק, רח!ם ת

ם עגייות, מרתקת, מסייעת
על טידרת הכתבות של נעמי אדווה
(״דו״ח מתוך כלא־הנשים״ ,העולם
הזה 30.12.87 והלאה).
מישפחתי מוצאת עניין רב בכתבות המרתקות
של נעמי אדווה, כיוון שהן מסייעות בידה להבץ
את העובר עליי בץ כותלי הכלא.
...למותר לציין כי גם כאן כולנו מצפות
בכיליון עיניים לפירסומים הנוספים בסידרת
שרית יעקב 11] ,ה־תירצה
כתבות זאת.
מזה זמן רב לא היתה בהשלם הזה סידרה כה

חומית־השלום
שד ערכאת
ביוזמת שבועון־חדשות גרמני נערכה בתוניס
מסיבת־עיתונאים עם יאסר ערפאת. השבועון
מד מני הזמץ את אורי אבנרי להשתתף במסיבה
זו, והוא מביא את תגובותיו של ערסאת בקשר
לססינת־המגורשים, לתובנית־השלום, כסי שהוא
תאה אותה, ולהתקוממות בשטחים הכבושים.
באמה מידה שותפה ההנהגה הפלסטינית להת•
קוממות? מהן מטתתיה? באילו
^ ^ 1תנאים ניתן לסיים אותה? והאם
צסוייה הסלמה או יוזמת־שלום?

עווני־דין
בשחת עצמם
כאשר עורך־דין מעורב ריגשית במישפט, קשה לו
לשקול את המצב בקור־רוח. זוהי הסיבה שעורכי״דין
אינם נוהגים לייצג את עצמם. מדוע בחרו עורכי־הדין
יגאל ארנון, רם כספי ושרגא בלזר הנאשמים
בהשתתפות ב״פגישה הלילית״ לסטות ממינהג זה
ולייצג את עצמם, בעוד שהנאשם העיקרי בפרשה,
שלמה עמר, משתמש בשרותיו
1 1 *4של עורך־הרין הטוב ביותר ווד
יקר ביותר שיכול היה להשיג?

דף חד ש

ו 0בחיבה

לא רק ספינת ״השיבה״ הפלסטינית לא הורשתה
להטיל עוגן בחיפה. גם לסופרי ולמשו־ררי
חיפה לא נמצא אולם שייאות לפתוח
להם ולעמיתיהם התל־אביבים את שעריו.
נימוקה הרישמי של העירייה: באולמות חיפה
לא עושים פוליטיקה. עמוס כרמלי, יו״ר ועד
אגודת העיתונאים בחיפה, מצא דרך מקורית
משלו להפגין אומץ־לב אזרחי: הוא היפנה
את הסופרים למועדון ואחר
היתרה במנהליו שלא להע־מיד
אותו לרשות הסופרים!

אשה חוקית ליום גשום
— כך לפחות עולה
מהסיפור של מירה ומשה
שחר • ועוד על

העיקר הוא הברית
על הופעתו של יצחק שמיר בישיבת־הטדר
(״אנשים״ ,העולם הזה

הכיתוב לתצלומו של ראש־הממשלה, החובש
כיפה לראשו בעת ביקורו בישיבת־הגולן, מספר
כי ראש־הממשלה חבש כיפה שחורה בניגוד
לבחורי־הישיבה שחבשו כולם כיפות סרוגות.
אז מה?
הלא כאשר יצחק שמיר חובש כיפה זה כמו
בסיפור על אותו אדם שהודיע, שעה שאשתו
הוכנסה לחדר־הלידה :״בן או בת, מה זה חשוב,
העיקר שתהיה ברית״מילה!״
אלי שלוסקי, תל־אביב

תפרנים במיסעדה
על התקציב הדרוש כדי ליהנות
מארוחות מעולות במחירים סבירים
(״לאכול טוב״ ,״גם זה וגם זה״,
העולם הזה .)3.2.88
מצטער מאוד. החשבון לא מסתדר לי.
גם לא במחירים הזולים כביכול, והמיוחדים
כביכול, של המיסעדות הטובות ( 35 שקל 27 ,
שקל 25 ,שקל).
אשתי ואני משתכרים לא רע. שתי משכורות
ממוצעות. קצת פחות מאלפיים נטו לחודש. אבל
אם נלך פעמיים, שלוש בשבוע אפילו למיסעדה
הטובה ביותר ( 25 שקל) ,נגמור את שליש
התקציב החודשי.
ומה על הימים האחרים? ומה על ארוחות בוקר
אריה מלניק, תדאביב
וערב?
ה עול ם הז ה 2633

אסי דיין וקררליין
לנגפורד. והפעם בנו

תרגום • המדע לשרות האשה • פעם היה
אודי אנגיל יורד לאילת כדי להתפרפר. היום
הוא נעלם במרחבי גוש־דן • ומי

הוא המלווה המיסתורי. הצעיר

והאלגנטי שליד רחל דייו?

רינוני חן
גרון עמוק פרק ג׳ — או איך רוכשים דירה
במינדל׳ חיד בדרך הקצרה והמשתלמת ביותר? •
אהבה לא מנשיכה ראשונה ללרליק ורונית וייס־בלט
• בני נדלר מחפש את המדלן שלו • המציאות
ע ה יותר מהתמונה — לפחות במיקרה של
תגלי קחטן • יצחק נבון חזר
7לעשן. אופירה כלל וכלל לא
^ ^ 3 0מרוצה. היא נוקטת באמצעים• .

כתבת השער הקדמי:

דו ם

הלית ישורון, נדשן פת. בנימין כהן.
שאול עמול, מאיה דא1בר
קולנוע — ביזוי האשר,

לבעלי־הכרס. שאוכלים א ת ארו חת־ה עדב של הםב שע ה מאוחרת.
שהולכים מייד לישון 1ל א שוכחי לעשן. להרמתב שתיית קפה
ואלכוהול, לה שקיע בבורס ה. לריחויק פילג ש ולעסוק בספור ט הנעת
שרירי הלסת בומן ה אכיל ה -יש ב ה חל ט סיבה טובה ל ד אג ה -
דום־לב. משה אי ש־בסית 40 אהרון בכר 44 אורי טייץ
,)36 1ורפי נלסון -אל ה הם הקורבנות האתרוגים לתופע ה
ש הופכ ת להיות. ב שנים האח רונות, ל מגיפ השר ממש.

כתבת השער האחורי:

נסיון ב רי ח ה?
פרק נוטף בסידרת־הכתבות של נעמי אדווה על המתרחש
בין כותלי כלא-הנשיס נווה־תירצה. והפעם מספרת
אדווה את סיפורה של אביבה גרנות. על חריצותה
בעבודה. על חוגי הפילוסופיה שהיא מעבירה לאסירות.
על יחסיה עם חווה יערי לפני הרצח ולאחריו. על
בעלה שאותו היא מכנה ׳פוץ. על הדמות האמיתית
המסתתרת מאחורי התדמית שמפגינה
גרנות. ומה עשתה גרנות מחוץ לתאה
בשעה שש בבוקר! האם ניסתה לברוח!

חפרפרת במוסד?
הסנינה שלא שטה
ענת סרגוסטי מדווחת מאתונה על
אירועי השבוע האחרון. מסיבות-עי-
תונאים אינסופיות, הודעות לעיתונות,
שמועות סותרות, מתח, אי-וד-
אות ובעיקר תיקווה ויאוש היו מהמאפיינים
העיקריים של השבוע האחרון
באתונה. עשרות מגורשים פלס טיניים
ועיתונאים מכל רחבי העולם
התקבצו לפני יותר משבוע באתונה
כדי לעלות על ספינת ה״שיבה״ ,ש-
היתה אמורה להפליג בדרכה ל ישראל.
אז, בתחילת הדרך, עוד דנו
בתגובה ישראלית אפשרית. ההפלגה
עצמה, לפחות מנקודת מבטו של
אש״ף, לא היתה כלל מוטלת בספק.
למרות האווירה האופטימית סירבו
דוברי אש״ף לחשוף כל מידע אודות
הספינה. ערפל-הקרב הוליד ספקות,
שבמרוצת השבוע התגלו כנכונים.
הלחץ שהפעילה ישראל
נשא פרי -הספינה
עוד לא שטה השבוע.

נוטיס אדום
לכדורגל הישראלי
יציעיו השוממים של האיצטדיון הלאומי
ברמת״גן מעידים על הפיחות שחל במעמדה
של הנבחרת בעיניו של ציבור חובבי-
הכדורגל במדינה. פחות משלושה שבועות
לפני שריקת-הפתיחה למישחק־הכדורגל
שביו ישר אל לאוסטרליה, נראית הנבחרת
הלאומית כמתאגרף, הסופג
₪י 1 1 1מהלומות וממתין לנוק-
אאוט שיגאל אותו מיסוריו.

המדורים הקבועים: 3 מיבתבים — תאונח־עמדה 4 איגרת העורך — צילזס כמחאה 5 תשקיך — סצי״ודמין 8 במדינה — קבורים ח״ם
אתה והשקל — הסהום1ת והכלכלה 12 ז1 יומן איימי 11 -בסיינין
מה הם אומרים — יחזקאל שופס.

זה וגם זה — יום האם
לילות ישראל — קרנבל בראזיל־אנשים
— שדים ושידים
ד*ן 8חדש — מנזרש׳ היפר,

תשבץ -

מיכתבים לרותי — פרפר יפה
הורוסקופ — מזל דד
רחל מרחלת — על כל העולם
רינוני חץ — גרנו עמוק
חשבוך־נפש — משה ששו!

כתבה של ׳ונ״טד פרס, שהתפרסמה בראשית
ינואר ושחלקה פורסם גם בו 1שיעט1ן פוסט, כללה
האשמות מדהימות על פעילות שרותי־הריגול
הישראליים באמריקה. לפי אותה ידיעה מגלים
פקידי־ממשלה אמריקאיים עניין גובר בפרשת
פולארד, כיוון שחלק מן המידע שמסר פולארד
לישראליים הועבר לקג״ב
הסובייטי על־ידי חפרפרת
סובייטית במוסד הישראלי.

מחלה איומה

לפני שבועיים נפטרה אשתו של משה ששון,
שגריר ישראל במצריים, אחרי במעט שש
שנים של מאבק במחלת האלצהיימר. בסידרת־שיח
ות סיפר ששון להעולם הזה על המחלה
האיומה, על הדרך שטיפל
באשתו ואיך ניטה למנוע ממנה
^ ^ 3 8את הידיעה אודות מחלתה.

אתה והשקו המהומות
והכלכלה הישראלית
חברת ׳ראס־א״ גייסה 10 מיליון דולר והיא
בוחנת השקעות במיפעלים בישראל • דיסקונט
ני1־׳1רק הקטין את תיק־ההשקעות שלו כדי
לצמצם את הסיכון • ראשי סיזרחי־ישראל
מתנגדים למכירת הבנק בניו־יורק • מחזור של
שישה מיליון דולר לחברות-הלימוזין בניו־יורק •
רואי־חשבון אמריקאיים צריכים ליזום חקירות
לאיתור הונאות בחברות שבתיקיהן הם מטפלים
• כלכלת ישראל בכלל, וענף
^ 1התיירות בפרט, נפגעים קשות
מהמהומות בשטחים הכבושים.

ניקוי ראש

נאמר כבר ״שבמצב הנוכחי, שלא הכל הכי־הכי,
אז מה צריך הבן־אדם, א ם לא לשמור
על ראש נקיי״ הפרופסור יצחק גל־נור
והפרופסור סטיבן לוקס, שהוציאו לאור את
ה ספר ה צחקתם אותנו, שנושאו בדיחות
פוליטיות, בהחלט מסכימים
לקביעה זו -הם טוענים שזה

^ > 3 4 5בדיוק הזמן הנכון לבדיחות.

הסינור שלא נגמר

סיפורו המדהים של ולרי סיחרולידזה, מדעו־גרעין,
שיצא את ברית־המועצות במירמה וחזר
אליה בדרכון מזוייף כדי להוציא משם את אשתו
ילנה. כשהגיעה, סוף־סוף, לישראל, ישב ולרי
בכל א והיא חזרה לשוודיה, אל הבעל שנישאה לו
בנישואין פיקטיביים. גם אם
יצליח לאתרה עוד רחוקה הדרד 1 לסופה של הפרשה המוזרה הזו.

נזיבחבים
הבז בעיקסת האב

עני בן

• .נלי
אחת מפעולות־המחאה היפות ביותר
בימים האחרונים נעשתה על־ידי קבוצה של
צלמים, רובם צלמים אמנותיים, מיעוטם צלמי־עיתונות.
באופן
ספונטאני החליטו יותר מ־ 50 להביע
את מחאתם על המתרחש בשטחים הכבושים.
דיווחנו על כך בשבוע שעבר. אך־ מטעמי
צניעות לא הזכרנו את העובדה שעם קבוצה זו
נמנים שלושה מאנשי השלם הזה.
• ציון צפריר הביע את רגשותיו באמצעות
תצלום של ילדה קטנה בהפגנת שלום־
עכשיו.
• עגת סרגוסטי הנציחה, באחד מסיוריה
הרבים בשטחים הכבושים(בדיד כלל לבדה) ,את
פניו של ילד, המלמדות יותר ממאה מאמרים על
מצב־הרודו הפלסטיני.
• רחל אבנרי עוקבת מזה זמן אחרי
קבוצות של פועלים מהשטחים הכבושים, הכורעים
על ארבע ומרצפיס את מדרכות-הנוי של׳
תל־אביב. היא הנציחה קבוצה של פועלים כאלה
ליד גן־העצמאות.

ציון צפריר :״ילדה בהפגנה״

על סטודנט צעיר וחרוץ (״פתוח
להצעות /העולם הזה .)3.2.88
הסיפור הנחמד של נעמי רון על רץ סלפטר
הצעיר, סטודנט למישפטים העובד, כדיברי רון,
״ממש קשה /כעוזרו של ח״כ דויד ליבאי, הזכיר
לי נשכחות.
כשרון עוד היה, כלשון הבריות, ניצוץ בעיני
אביו, כיום איש הארץ אליהו סלפטר, למד הנ׳ל,
בשנות ה־ ,50 עימי באוניברסיטה העברית.
לפי מיטב זכרוני הוא למד כלכלה ועבד קשה
מאוד לקיומו. דומני שהיה שוטר במישטרת ישראל,
שבחר, כרי שיהיה פנוי ללימודים בשעות
היום, לשרת, דרך קבע, במישמרות־לילה.
יששכר איתן• ,ח שדם

ר!ו־ 1עם ייחוד
על פעילות הקרן החדשה לישראל
(״אתה והשקל׳ /העולם הזה .)3.2.88
יש בקרן החדשה לישראל ייחוד לעומת
הקרנות האחרות, כפי שצוטט נשיא הקרן, דוד
ארנו(״גידול משמעותי בפעילות הקרן החדשה
לישראל״).
נכון גם שהקרן שמה לה למטרה לפעול למען
קירוב בין אזרחיה היהודיים והערביים של
המדינה, להגנה נמרצת על זכויות־האזרח ועל
מעמד־האשה בארץ, כמו גם למען התארגנות
לעזרה עצמית בשכונות, הקטנת הפערים
העדתיים ופלורליזם דתי.
לא נכון שהקרן מתנגדת לכיבוש, כמו שלא
נכון שהיא מסכימה להמשך מצב הכיבוש וזאת
מהסיבה הפשוטה שהקרן אינה נוקטת עמדות
מדיניות.
אשר ליעדי התרומות: יש להבחין בין תרומות
שהקרן מעניקה ישירות, בהתאם למטרותיה
המוצהרות (כמו למיקלטים לנשים מוכות או
לקבוצת־כדורגל של ילדים) לבין מענקים
שהתורם עצמו מייעדם לגופים או למוסדות
הראויים בעיניו (כמו תיאטרון נחה־צדק או
הסינמטק הירושלמי) .אפשרות זאת, של מענק
מיועד, מהווה אופציית־תרומה קוסמת למיספר
רב של תורמים, שכן זוהי דרך ליצירת קשר אישי
לארץ ופיקוח ישיר על הדרך שבה מוצא כספם.
ולעניין המילגות (שהוזכרו בכתבה) :הקרן
מממנת שהות לימודים בת שנה בארצות־הברית
לעורכי־דין, שניים כל שנה, המתמחים בזכויות־האזרח
ואשר מתחייבים לעבוד בתחום זה עם
חזרתם.
כן מעניקה הקרן שתי ״מילגות מנהיגות״ כל
שנה, אשר הזוכים בהן עשויים להיות מוזמנים
לסיור הרצאות בארצות־הברית, לפי תחומי
עיסוקם.
בכל מיקרה, אין החברים בוועדות הקרן
הנוגעות למילגות אלה יכולים להחליט על
מועמדותם שלהם עצמם. מה שכן, כמו במיקרה
של אברום בורג ורפיק חלבי, לעיתים מתמנים
הזוכים במילגות, לאחר תום שנת המילגה,
לחברים בוועדות הקרן השונות, כאשר יש
ביכולתם לתרום להצלחת הקרן במשימותיה.
עדנה מרגלית, סנן נשיא, הקרן החדשה
לישראל, חשל׳

שארה שר תרגום

רחל אבנרי :״מיל גן־העצמאות״
התערוכה נערכת באולמות קאסרה אוב־סקורה;
המיכללה לאמנות־הצילום, ברחוב אלנבי
57 תל־אביב.

על טיב התרגום לשמו של סרט
אמריקאי, שנו מככבת ברברה
סטרייסנד(״יונע אישי״ ,העולם הזה
.)27.1.88
עורך הענלם הזה התפעל מ״הסרט הנהדר׳
ומ״המישחק הנהדר של ברברה ושל כל האחרים.״
יחד עם זאת הוא ביקר את השם שנקבע לסרט
בארץ: שאלה של שפינת.
חברת ונתר בחס, מפיקת הסרט, היתה מודעת
לקושי בתרגום השם המקורי, האנגלי, של הסרט,
נאטס, שהיא מילת סלנג, לשפות זרות ונתנה
חופש־בחירה לנציגיה לקבוע שם מקומי לסרט.
בדקנו את פירוש המילה נאטס, עם מתרגם
מנוסה ומעולה ומצאנו שיש לה מיספר פירושים,
כגון משוגע, מטורף, מופרע, או, בסלנג עסיסי,
ביצים (אשכים).
שאלתה של שפינה נבחר אחרי לבטים רבים
ואחרי שהסרט הוקרן בפני רופאים, פסיכיאטרים
ומישפטנים, שהעדיפו שם זה על כל השמות
האחרים.
התייעצנו בעניין השם גם עם מיספר מבקרי־א.
גלעד, תדאביב
קולנוע.
• הקורא גלעד הוא איש חברת א. נלעד
נשנה; המפיצים הבלעדיים של סרטי ננרנר בחס
בישראל.

תיקון השוד
על גישת השר משה שחל לגיוס
תרומות למיפלגות (״אנשי שוחד״,
השלם הזה .)10.12.88
ברשימה נכתבו דברים הקושרים את שר
האנרגיה והתשתית, משה שחל, עם גיוס תרומות
במערכת־הבחירות בשנת . 1984 כל ההקשרים,
ללא יוצא מן הכלל, עם השר שחל ברשימה הזו
אינם נכונים:
אין זה נכון שהשר שחל עסק בגיוס תרומות
במערכת־הבחירות של שנת . 1984 נהפוך הוא,
השר שחל התנגד מאז תחילת פעילותו הציבורית
לגיוס תרומות של אירגונים ובודדים מהארץ
ומחדל למימון הפעולות ׳של המיפלגות
בישראל.
זו היתה עמדת השר גם בפרשת אוטנקרס
המפורסמת, בתחילת שנות ה־ ,70 והיא לא
השתנתה במשך השנים.
רק לפני ימים אחדים פעל השר שחל להכנסת
תיקון בחזק המיפלנזת, האוסר על הענקת
תרומות מכל סוג שהוא מהארץ ומחו״ל, והמתיר
לחבר־מיפלגה בודד לתרום עד 2000ש״ח לשנה
למיפלגות.
השר שחל סבור שמימון־מיפלגות חייב
להתבצע על־ידי המדינה, ועל פי קריטריונים
קבועים בחוק, כדי למנוע אפשרות של העדפת
תורם זה או אחר בגלל התרומה שנתן.
כמו־כן, בניגוד לנאמר ברשימה, אין זה נכון
שהשר שחל שימש כרכז מערכת־הבחירות של
מיפלגת־העבודה בבחירות האחרונות.
הרשימה קובעת כי הקשר עם ברוך רפפורט
מז׳נבה למתן תרומה בסך מיליון דולר למיפלגת־העבודה
היה באמצעות השר שחל. להד״ם! השר
שחל לא הכיר את ברוך רפפורט, ולא פעל אצלו,
לא למטרת גיוס־כספים ולא לכל מטרה אחרת.
בניגוד למה שנאמר ברשימה, השר שחל גם
לא קיים שיחות ומגעים עם ברוך רפפורט לצורך
קניית חלק בחברת פז או לכל צורך אחר. לשר
שחל גם לא היה קשר עם מייק פיתן ואל שווימר,
המוזכרים בכתבה.
פוגע במיוחד ומנוגד לכל אמת היה הזכרת
שמו של השר שחל במסגרת רשימה שכותרתה
״אנשי השוחד״ .אנו משוכנעים שתמצאו לנכון
לתקן את העוול שנגרם לשר שחל.
אבישי אמיר, חבר מישרד
האנתיה והתשתית, חשדם
• הכותרת ״אנשי השוחד״ לא התייחסה
לשר שחל בשום צורה שהיא, אל א לאנשים
שהוכח כי הגו א ת רעיון השוחד למיפלגת־העבודה
ו/או למישהו מראשיה -ברוך
רפפורט, רוברט ולך ואחרים.

כתובת המערכת
העולם הזה מתבקשים לדייק בכתובת
המערכת: רחוב גורדון ,3תל־אביב,
מיקוד —.63458
בשעת הצייד ניתן גם לפנות בטלפון
03( 232262 בפקסימיליה —
245242־3־ .972 מנוי ,2009 ובטלקם
— 341667״ 11 וען ץן עומ.

מסע, המסע הראשון
או; חוש ההומור של השחקן־זמר יוסי
בנאי ראו ושמעו לאחרונה במה מאות
אלפי צופים בסיבה למסיבה בטלוויזיה,
אבל הם יכלו ליהנות ממנו כבר בגליץ
השלם הזה שהופיע השבוע לפני 25
שנה:
• הבדיחה הבאה נמברה השבוע
על־ידי יוסי בנאי:
לווייה עוברת ברחוב. ניגש אדם
ושואל :״מי מת ,.מי מת!״
עונה לו אחד מן המלווים :״זה
שנוטע באוטו הראשץ!״

ה עו ל ם הז ה 2633

כך פוצצה ההצבעה
מדוע נפסלה ההצבעה במרכז מיפלגוז־הענודה בעניין
האיסור על כפל־תפקידים? הסיבה הרישמית שנמסרה
היתר, שבנוסח פיתקי־ההצבעה התגלה שיבוש. לא פורסם
מהו ה.שיבוש״ .הפתקים הציעו למצביעים שלוש
אפשרויות•(א< נגד >בז נמנע(ג< בעד •ביטול לקדנציה
אתת.״

האפשרות השלישית היא שעוררה את זעמם
של חברי המרכז, שראו בכך תרגיל של ראשי
המנגנון לפיצוץ ההצבעה.

עוד קורבן של דיניץ
דבקותו של שימחה דיניץ בכיסא הח״ב פוגעת
גם כתוכניות פנימיות במפ״ם.
מלבד יעקב גיל, מועמד־המערר שייכנס לכנסת אם ובאשר
יתפטר ממנה דיניץ, מחכה לרגע זה גם איש־מפ׳׳ם גדי
יציב. יציב הוא הבא נתור ברשימה אתרי גיל, והח״כ
ויקטור שם־טוב הודיע כי יתפטר מייד אחרי התפטרות
דיניץ, כדי שגם יציב יזכה לכהן כח״כ.

המר נוקם בונדס
הקטטה הפומבית כין המפד׳׳ל וש״ס, בעניין חוק־ההסמכד,
סתמה את הגולל על הסיכויים למארב דתי חדש בעניין
•מיהו יהודי״.

זבולון הכר־ דאג להבהיר לש״ס, פי אחרי
העלבונות שאנשיה המימי פ השבוע, הוא
יעשה כל שביכולתו כדי להכשיל כל יוזמה
דתית חדשה שלהם.

שמיר טילפן לעורכים

מיצנע סותם דליפות
עמרם מיצנע, אלוף פיקור־המרכז, מנסה לשבש את זרם
המידע הדולף מן הצבא לעיתונות על המתרחש בשטחים
הכבושים.

מזה שבועיים מופיע מיצנע לפני יתדות־מילואים,
שחייליהן עומדים להשתחרר, ומזהיר
אותם שלא לשוחח עם עיתונאים.

אש״ף יציע:
בוח רב־לאומ׳
בוועד־הפועל של אש״ף נתנה גם הצעה חלופית לאחד
מפרטי תוכנית־השלום של יאסר ערפאת(ראה עם 1ד .)10

התוכנית המקורית מציעה כי השטחים
הכבושים יימסרו לפיקוח כודדשלום של האו״ם.
מכיוון שראשי אש״ך מודעים לעובדה
שהציפר הישראלי אינו אוהד את האו״ם,
אומרת ההצעה החלופית כי השטחים יימסרו
לפיקוח כוח רב־לאומי, שבו תהיה גם יחידה
אמריקאית, כמו בודדהשלום בסיני.

יצחק שמיר בכפ דו ובעצמו טילפן
לעורכי העיתונים היומיים, בדי לשכנע
אותם להחזיר מאתונה את הכתפם,
ששוגרו לשם פ י לעלות על ספינת•
המגורשים הפלסטינית.
כמעט כל עורכי העיתונים ״שוכנעו״
והחזירו את כתביהם, עוד לפני שהיה
בתר אם ההפלגה תצא לפועל או לא.

עורכים ומצנזרים
שלושה עורכי עיתונים פ ר בו לאפשר
לכתכיהם לצאת לאתונה וללרנקה, לסקר
את מסעה של ״ספינת־השיבה״ :חנה זמר
מ״דבר״ מנעה את נסיעתו של דני רובינ-
שטיץ, נחום ברנע מ״כותרת ראשית״
מנע זאת מאבי כצמן ומארה גפן מ״על
המישמר״ אסר את הנסיעה על עודד ליפשיץ
ואבשלום קווה.
ליפשיץ וקווה יצאו לקפריסין בכל זאת.
באופן סרטי, אך ביטאון מפ״ם סירב לקבל
מהם דיווחים כלשהם על רצח פעילי
אש״ך ועל הפיצוץ בספינה.

מיפגש באדים־אבבה
השתתפו פ הסופר עמום קינן והמדען עפיך
ספיח, לשעפ עוזרו של יאמר ערפאת, כיום
נציג אש״ף בהולנד.

ביטול השידור:
בגלל הכסף
בעוד שיצחק נבון הודיע כי אינו מתנגד
לשידורים חיים מן המישחקים הקדם•
אולימפיים באוסטרליה ובניו־זילנד, הוא
השאיר למנכ״ל־הרשות, אורי פורת, את
העבודה השחורה.
פורת הודיע כי לא יהיו שידורים חיים.
התירוץ: בגלל פער-הזמן יתקיימו המיש•
הקים בשעות הפקר לפי שעון־ישראל.
הסיבה האמיתית: עלות השידורים, המוערכת
ב 200-אלך דולר.

חיכו לאישור האמריקאים חמישה ימים עברו בין עריכת ההצבעה לבחירת מועמד
מיפלגת־העבודה לתפקיד ירר מחלקת העליה של הסוכנות
היהודית, לבין ספירת הקולות. שני מועמדים התמודדו על
התפקיה עוזי נרקיס ואורי גורדה.

במיפלגה המתינו לאישור המועמדים על-ידי
האמריקאים, ורק כשזה ניתן, נערפ ספירת
הקולות, שבפסח נכ ת -גורדון.

אייב סופר לארץ

רישמית, סיבת־הביקור היא חגיגות חצי יובל לקמפוס
הירושלמי של היכר! ץ ני1ן קולר רפורמי, אולם במישרד־החוץ
סבורים שהוא קשור בביקות הקרוב של ג׳ורג׳ שולץ.

תובעים התפטרות
ראש־־המועצה
במבשרת-ציון הוקם ועד־סעולה נגד ראש
המועצה המקומית, עורך־הדין משה דואר*
העומד בראש ועדה קרואה, מטעם מישרד״
הפנים.
דואק שבר את שרותיו של תושב־המקום, בעל חברה
לייעוץ בתחום יחסי־הציבור והתדמית. הדבר עורר זעם רב
בקרב ומושבים, שלא חסכו שיבטם גם מהיועץ.

ועד־הפעולה תובע את התפטרותו של ראש•
המועצה ופיזורה של תועדה הקרואה.

רישיון פרטי לגונן
תת-ניצב יורם גונן, ראש היחידה לחקירות•
תנא ה במטה הארצי של המישטרה, פק ש
וקיבל תשיון כתקר פרפ.
גונן חשש כי סמדהסינויים החדש יותיר אותו בתפקיד
פחות־ערר, והוא ייאלץ לעזוב ) מ המישטרת בינתיים
פורסם השבוע שהוא יתמנה כנציג המישטרה בארצות•
הברית.

יחצ״נים נגד הצעירה
בקרב היחצ׳נים ומקבלה בתדהמה החלטת הוועדה
המארגנת את חגיגות וד 40 למדינת שבחרה במישרד
שנפתח לפני חודשיים בלבד, לנהל את יחסי־הציבור
לתערוכת שנת ה־ ,40 שתיערן־ בגני התערוכה בתל־אביב
בחודש יוני. בעלת המישרד שימשה עד לפני שנה כדוברת
המכון לפיריון־העבודה והייצור.

במיברז התחרו עשרה מישרדים גדולים, אולם
תועדה העדיפה את הצעירה, שדרשה אלך
שקלים בלפ לחודש עפר שרותיה.

רפפורט מגייס אהדה
אחד מערוצי־הטלוויזיה החשובים בניריורק, עחץ ,9ישלח
בחודש מארס שני צוותית שישררו במשך שבוע תוכניות
רצופות מישראל. צוות אחר יהיה בראשות ריצ׳ארד ביי,
מגיש התוכנית אנשים מרנר־ם, והצוות השני בראשות דניז
ריצ׳ארדסון, המגישה תוכנית־חדשות. השניים נפגשו
השבוע עם נספח״העיתונות הישראלי בנידיורק, ברון־
(.בובי״< נעת לשם תיאום.

ריצ׳ארדסון כבר נשלחה לישראל לפני 11
שנים, בעזרת מי שהיה אז נססדדהעיתונות
עזריה רפפורט. רפפורט מסייע עתה בניו־ייודק
לתזביר את מדיניו ת, תד הקשה׳ ,במיסגרת
תז ה שנחתם עימו לפני שלושה תדשים לשם
פ סול בפרוייקט חגיגות ה־ 40 לישראל.

מיפגש ישראלי־פלסטיני בחסות האו׳׳ם נערך באדיס־אבבה.

במיפגש נכחו נציגיהם של 25 שגרירויות בבירת אתיופיה,
וביניהם נציגי ארצוודהברית, ברית־המועצות וגרמניה
המערבית, ובן עשרות עיתונאים מרוב ארצות אפריקה.

אברהם(״אייב״) פפר, היועץ המישפטי של
מישרד-החוץ האמריקאי, ומי שהיה השופט
במישפט-הדיכה של אריאל שרון נגד ה שפעון
״טייס״ ,עומד לבוא לביקור פ ק.

סצינווו־מין בבר־אילן
לקפיטריה של אוניברסיטת בר-אילן
חדרה התועבה. באחרונה הוקרנו בקפיטריה
סרטים שבהם נראו סצינות מץ ועי-
תם, מבלי שהדבר גונב לאוזנם של שומ־ת-המוסר
במוסד. מיספר הפערים שם
עלה באופן משמעותי.

ציונות כלי כסף
גרעה, הנאמד במאות אלפי דולארים, הצטבר בהסתדרות

הציונית.

כל הספקים והעובדים, שנשכרו ל עפד בקונגרס
הציוני האחרון, עדיץ לא היכלו את שפם.
התשלום נדחה ל 1-באפריל.

מ חלמיש״ לדימונה
גבי ללוש, מנהל חברת חלמיש בתל־אביב, יהיה מועמד
הליכוד לראשות עיריית דימונה. אלי אללי, ראש־העירייה
הנוכחי, שפרש מהמיפלגה הליברלית ועבר למרכז
הליברלי, רצה לחזור לשורות הליכוד ולהיות מועמדה,
אולם הוא נדחה בטענה• :בחרות לא סולחים לפורשים״.

תחליף חולוני
לתל־אכיכ
איזור בילוי ובידור חדש, שישתרע על שסח של 200 דונם,
יוקם סמוך לשכונת קריית״שרת בחולון. השטח שבו מדובר
נמצא סמוך לבריכת שיזם. על־פי התיכנון יושקעו במקום
22 מיליון דולר, שרובם יגוייסו ממשקיעים וחמים פרסיים.

תי ם שתן, הראש החדש של עיריית תלון,
מקווה שמרכז־הפלוי החדש ימשוך אליו את
בני־־הנוער בעיר, שנהגו עד כה לבלות בתל*
אפב.

תדמור לביטוח
העיתונאי הכלכלי הוותיק מאיר תדמור הוא האיש העומד
מאחורי חידוש פניו של ביטנח בישראל, הירחון המופץ בין
כל סוכגיחזביסוח בארץ.

י 1סי עיו־ך־ור־

ענתסר גו סטמדווחתמאתתה :

אחו החתסוונצות
^ ב 1משעות הבוקר המוקדמות
היה הלובי של מלון הנשיא באתונה
מלא מפה לפה. מיזוודות מכל
הסוגים והגדלים מילאו את הרחבה.
עיתונאים מכל העולם מיהרו לשלם
את חשבונותיהם.
קבוצת מגורשים פלסטיניים, בגלביות
ובכופיות, ישבה ושיחקה קלפים.

חשבו שהמסע האמיתי, שלשמו באנו,
עומד להתחיל, נעצר הכל־ --
מישהו הודיע ברמקול שכל העיתונאים
מתבקשים לנסוע למלון אינטר־קונטיננטל
למסיבת״עיתונאים דחופה.
עשרות מחשבות התרוצצו בראש.
עשרות ניחושים הועלו בפקק־התנועה
הארוך בין שני המלונות באתונה.

— מי שחי על החרב, סופו שימות על
החרב.״
הודעתם של הישראלים ריתקה
אליהם את כל אמצעי-התיקשורת שנכחו
במקום, ואלה היו רבים.
ושוב התהפכו הדברים, ממצב של
תיקווה למצב של מבוכה וייאוש. אבל
לכל היה ברור שהמישחק כבר חדל
מלהיות מאבק של לחצים הדדיים,
והפך למישחק אלים, מחוץ לחוק.
אנשי אש״ף אמרו שהם נחושים
בדעתם להמשיך במיבצע. הם לא נקטו
מועד להפלגה.
ים כופיות

יו מיי ם לפני כן, במוצאי״שבת,
כבר הופעלו שרירי־הפה ביתר רצון,
וחיוכים רחבים של ניצחון נראו על
פנים רבות.
היריעה, שהועברה בשבת אחר־הצ־הריים
לחברי המישלחות בישיבה סגורה
וקצרה, על כך שיש אוניה וכי היא
תפליג ביום השני, עברה במהירות,
והפיחה רוח־חיים מחודשת בנוכחים,
על קבוצותיהם השונות.
בשעות־הערב כבר התחילו אחדים
לתכנן את הפרטים הקטנים של ההפלגה.
היו אף מי שהרחיקו לכת והתחילו
לטפל בתוכנם של שידורי־הרדיו מן

הספינה, שישודרו, כך אמרו, בכל השפות
במשך 10 שעות ביום.
ושוב, בפעם המי־יודע־כמה, השתנתה
האווירה מפסימיות מוחלטת לאופטימיות
עליזה. אלא שהפעם היו הנוכחים
כבר מותשים מאי־הוודאות ומן
המתח הרב, שליווה את ימי־השהייה
הארוכים באתונה.
לא היתה זו הפעם הראשונה שבה
הודיעו דוברים רישמיים של אש״ף
ש־יש אוניה״ ,וכי ־אנחנו עומדים
להפליג בקרוב.״ הודעות שהתגלו
בתוך זמן קצר כתיקוות־שווא, שנטעו
ציפייה מלווה במתח גדול אצל המיועדים
להפליג.
הגעתי לאתונה ביום השני לפני-
הצהריים. עוד לפני שהספקתי להתמקם
בחדרי שבמלון הנשיא, כבר נודע
לי על מסיבת־העיתונאים הראשונה,
שהתחילה באותו הזמן בשגרירות
אש״ף באתונה.
הדרך מהמלון לשגרירות היתה קצרה.
מעבר חטוף על פני בניין השגרירות
הישראלית, שעליו מתנופף דגל
ישראל. מאות מטרים ספורים ממנו
שוכנת השגרירות הפלסטינית, שב־פיתחה
מתנופף דגל פלסטין.
ההמולה בבניין רב־המיפלסים היתה
רבה. בחדר־קבלה בקומה השנייה כבר
הצטופפו עשרות עיתונאים, צלמים ד

צוותי־טלוויזיה מכל העולם. הכל ציפו
לשמוע פרטים על ההפלגה.
שני הדוברים, בסאם אבו־שריף,
דוברו של יאסר ערפאת, ופואד אל־בי־טאר,
שגריר אש״ף באתונה, נראו
מחוייכים. אל־ביטאר נראה כמו חתן
ההולך לחופתו. לבוש בחליפה מחו־ייטת,
איש בעל עיניים כחולות מחייכות,
מסורק ומגולח למישעי, בעל —:
שפם. הוא נראה בדיוק כמו ששגריר
אמור להראות.
לידו, מאחורי השולחן עמוס המיקרופונים,
ישב אבו־שריף. איש למוד־סבל,
הנראה כמו לוחם מאורגן היטב.
בעל שיער כהה מקורזל, שעינו הימנית
מזכוכית ופניו מלאי־חורים. אצבעות
ידיו קטועות. מאוחר יותר סיפר כי
בביירות קיבל מהישראלים ספר, ובו
חומר־נפץ. הספר התפוצץ כשפתח את
החבילה, והוא נפצע קשה.
השניים הבטיחו לעיתונאים כי הספינה
תפליג ביום הרביעי. הם לא הסכימו
לנקוב במועד מדוייק להפלגה,
סירבו בתוקף למסור כל פרט על האד
ניה, בעליה, שמה או הצוות שיהיה י
עליה, ותירצו את סירובם בסיבות ביטחוניות.
הם רמזו כי הם פוחדים ממה
שהישראלים עלולים לעשות, אם יי־וודעו
פרטים על האוניה. העיתונאים,
שביקשו לעלות על האוניה, נרשמו
אצל בחורה קטנת־קומה, נאת־מראה,
*זזז סקך

7 x 8 0 1.113* 0 * 3 :0 0

* ז 0 15׳) 1 1ן

ז £ 11ש א 0

001 3 1 0 7 0

י ׳ ץ ־ סו ס ס? !-11001י י 001ססוזסו רז? 0 7 0 0 0*0 ;10

0.0.צ צ 0 7 £ח ז 17100. 8 0 0

גנזוסס /דסצצ 1 7 £ 0ז * 1* 7כ1£ 1

• צ 7א * £0 ? 0א 0 13א 7010א 0.1 11£3 7 0 3 3 0 0 3 7/100 0 * 00צצס? 0 01!£ 0 0
3רו £ 0 0 7ו 1710.0 110(7 0צאסטיססX1£ 1? 0* 101 0 117 ו 7א>? 0 1.0? 0
זג 1כ ן 0*! 10£001110 7׳ 7 * 07ז**־ד 7־ 0 ? 0 1 01 * 0 7801א0 £ 7 7 1
( *ז־סו־וז 7 0 7 * 1/£ ,ססזאססס׳( 300001? 17100 0 7 8 0 3 1 7 1 £ 3 * 00* ? 3 | 0* 7

0 7 אבו־שריף* **001.1 3 1 0 7 0 07 110! ; 1
3 7)1-10 110
עין זכוכית, אצבעות קטועות. פנים מלאות חורי

X 0 0 7/31־שדו> ?*001.1 0014* *!10 *117 0 7 70
?!:ר7/100 0*00 111 7!0701? £

חדרניות יווניות התחילו לעבוד בחריהיריעה
על הפיצוץ בספינה היכתה
צות בחדרים שהתפנו.
הכל היו מוכנים לתזוזה. מישהו סיפר
שהקבוצה כולה — מגורשים, אורחים
ועיתונאים — תטוס ללרנקה,
ושם תעלה על אוניה הממתינה בלי־מאסול.
האווירה
היתה מתוחה. השמועות
היו סותרות. איש לא ידע בבירור מתי
ממריאים המטוסים.
זמן קצר אחרי 12 בצהריים התחיל
מישהו לקרוא שמות ברמקול. רשימה
של 20 מגורשים שהיו אמורים, כך
הסבירו לגו, לעלות למטוס הראשון
ללרנקה. השאר, אמרו, יטוסו בעוד
שעות אחדות במטוס אחר.
שררו מבוכה ומתח. איש לא ידע מה
בדיוק קורה. איך תתבצע הטיסה, ומתי.
ואז, כשכבר נראה היה שסוף־סוף עומדת
התוכנית להתבצע, ונראה היה שהמתח
והציפיה מגיעים לסיומם, כשהכל

ווו ויו! ווו

את כל הנוכחים בהלם.
מיד עם סיום ההודעה הרישמית של
אש״ף על הפיצוץ התקבצו קומץ הישראלים
במקום — ח״כ מוחמר מיעארי
וחיים הנגבי, נציגי הרשימה המתקדמת;
סימון ביטון, נציגת פרספקטיב
׳וד־ארערב בפאריס; אייל סיוון, איש־קולנוע
— וניסחו הודעה קצרה לעיתונות
.־זהו אחד משיאי הטירוף הישראלי.
הערך הסימלי והפוליטי של או־ניית־השיבה
ברור עתה לכל אדם שלא
איבד את שפיות־דעתו. ממשלת־ישראל
הוכיחה שמלבד כוח ברוטאלי
אין לה מה להציע — לא לערבים
הפלסטיניים, לא ליהודים הישראליים
ולא לעמי־האיזור. אנו מזהירים את
ממשלת־ישראל ואת כל הנוהים אחריה
* ש 1פצ 11 ער־יר׳ פצצה המיוחסת
למוסד, בב״רות.

7 8 0 110710£ 7 8 * 7 7/0 ?070׳ 17*0 7 0 0 * 7 * 7 11 ;5 3 833 87 7 £ 0 8 0
א צ3<01
אססאסצצ 0ו!*4ז 011103
צ־דאסס 0

מיסמך בלע די: האולטימטום של ממשלת י שראל
זהו הטלקס ששלחו נציגי האוניה היוונית בארץ לבעלי האוניה ״יונת הכסף״ גאתונה. הוא מגלה כי ממשלת
ישראל הפעילה לחץ קיצוני על החברה, ואיימה בהטלת חרם על כל אוניות החברה גס לעתיד, אם תצא להפלגה
זו. במיברק אין זכר לאש״ף. באותה שעה הופעלו לחצים דומים על בעלי ארבע אוניות אחרות, לפחות, ביניהן
מעבורת קפריסאית למשאיות בשם ״אמפר״ ,אוניה שוודית של חברת ״טטינה־ליינט״ והאוניה שפוצצה,
״טולפרינה״ .וזהו נוסח הטלקס: אל: אפרואסה ליינט, לתשומת״לב ההנהלה. במו בן: טאלאמיט תורט,
לתשומת־לב מר ואטוט ומר סטאברוט. מאת: מאנו קווי נוטעים. דחוף ביותר! חשוב מאוד! בעניין: טילוור
פאלומה (יונת הכסף) .קיבלתי הודעה סופית מחוגים מדיניים בכירים בישראל שאם יעלו לאוניה בפיריאוס
נוטעים בלתי״רצויים אף אחת מאוניות אפרואטה לא תתקבל עוד לעולם בנמלי ישראל. כמו־בן אם הבעלים
לא יצהירו השבוע במיכתב רישמי או בטלקס רישמי שהם מבטלים מטע בלתי״קביל זה, הרי שרשויות ישראל
ינקטו צעדים נגד הפאלומה. בדי לטלק כל טפק, אין הם מדברים רק על טילוור פאלומה אלא על בל האוניות
האחרות של אפרואסה, כגון טילוור פאלומה, פאלומה ובל אוניה אחרת שתבוא בעתיד, בבעלות אפרואטה. את
ההודעה קיבלנו היום בשעה 11.55 בטלפון. בברכה, מאנו קווי נוטעים, בטוכנים.

שחרחורת, בשם הלה. מסיבת־העיתו־נאים
הסתיימה באווירה אופטימית.
ביום השלישי התחיל המלון להתמלא
כמגורשים, שהגיעו מכל קצוות
הפזורה הפלסטינית. הם הגיעו בקבוצות
וביחידים, צעירים וזקנים, לבושי
חליפות וגלביות, אירופים־במראה ומי
שכופיות לראשם ומסבתה בידם, מסור־קים
ומטופחים, ומי שנראו כמו פלחים
שעד לפני רגע חרשו בשדה מסולע
בעזרת חמור קשה״יום. עשירים ועניים,
י-נ גבוהים ונמוכים, שמנים ורזים.
ביום השלישי אחרי״הצהריים היתה
במלון סצינה שנראתה כאילו נלקחה
מסרט.
מטוס של חברת התעופה הירדנית
עליה(השם עצמו הוביל אחר־כך לבדיחות
בין הפלסטינים וקומץ הישראלים
שהיו במלון) הביא לאתונה קבוצה מרשימה
של 70 מגורשים. הם באו באוטובוסים.
הלובי
של מלון הנשיא התמלא

במיזוודות מכל הסוגים. עשרות אנשים
מילאו את המקום. מישהו הביא ערימה
גדולה של כופיות חדשות, והתחיל
לחלק אותן לבאים. גברים מכובדים
בחליפות מחוייטות מבד איכותי יקר,
שלא ידעו איך לנהוג בפיסת הבד הנד
נומרת שחור־לבן, לצד לובשי גלביות,
שפרשו את הכופיה בזריזות ובמיומנות.
פגישות
נרגשות בין מגורשים, שהגיעו
מעמאן, לאחרים שבאו מארצות
אחרות של הגולה הפלסטינית. הם
התחבקו בחמימות ונישקו זה את זה
ארבע פעמים, פעמיים.מכל צד של
הפנים.
תוך זמן קצר נשמעה ברחבי הלובי
רק השפה הערבית־פלסטינית.
העיתונאים הרבים, שהגיעו גם הם
מכל קצות העולם והתמקמו במלון,
נטמעו בים־הכופיות הגדול.
המיפגש וקליטתם של המגורשים
החדשים במלון נמשך זמן רב. אחדים
מהם, הזקנים יותר, התעייפו וישבו
בבורסות המעטות בלובי. אחרים עמדו
— בצד, כשהם אוחזים בחוזקה בשקית־ה־ניילון
הממורטת, שאיתה הגיעו מע־

מאו

להילחם
דק בחיילים

^ ערב התחילו הלבבות להיפתח.
ארבעה עיתונאים ישראלים, הבר־הכנסת
מוחמר מיעארי וחיים הנגבי,
מזכיר הסיעה של הרשימה המתקדמת
לשלום, היוו אטרקציה מסויימת בין
המגורשים. הם דיברו עברית, חייכו
באהדה ותוך כדי שיחה סיפרו סיפורים
וך כילויות על אנשים מוכרים.
ג׳יבריל רג׳וב, אחד מארבעת
המגורשים האחרונים, היווה ביום
הראשון אטרקציה הן לישראלים, הן
למגורשים הוותיקים יותר. איש בעל
גוף בריא, מקריח, שיש לו עיניים כהות
הקולטות הכל. הוא ישב לידנו
בארוחת־הצהריים ודיבר בטון בוטח,
בעברית רהוטה. זה היה מונולוג שקשה
היה להפסיק אותו.

ובך סיפר רג׳ום:

אני נגד להרוג ילדים ונשים. אני
נגד הרג אזרחים. אילו חייל שלי היה
הורג ילד, הייתי מוכן לירות בו. אנחנו
חייבים להילחם רק בצבא, רק בחיילים,
ואני מקווה שערפאת ישנה את ההוראה
שנתן (שלא להשתמש בנשק) וירשה
לנו להילחם בחיילים.
ישבתי 17 שנה בכלא הישראלי,
מפני שזרקתי רימון על רכב צבאי
בחברון.
נפגעו, בטח שנפגעו חיילים. כמה
נפגעו? אני יודע כמה נפגעו, אבל לא
אגיד, תשאלו אותם, את הצבא.
בכלא הייתי מנהיג. אני גם הנהגתי
את שביתת־הרעב הגדולה של האסירים.
אני
זוכר שבתקופה שישבתי בכלא
בא יום אחד חיים בר־לב לדבר איתי.
בהתחלת הפגישה לא רציתי ללחוץ
את ידו. בסוף הפגישה, אחרי שאמרתי
לו מה אני חושב, הוא קם ללחוץ לי את
היד. הוא רצה.
אתם שואלים למה יורים קטיושות,
היכולות לפגוע גם באזרחים? אני אד
מר לאנשים לא לפגוע באזרחים, לא
לפגוע בנשים ובילדים. אז הם מוכנים

אחת ממסיבות־העיתונאים: המגורשים מדברים(משמאל: השייח׳ אל-סייח׳ והבישוך קאפוצ׳י)
לשמוע לזה יום, מוכנים לשמוע יומיים,
ואחר-כך הם רואים מה שקורה
בשטחים הכבושים ושומעים ששם נהרגים,
ואז הם לא מוכנים לשמוע לי
יותר. אז המפקדים בשטח מחליטים לירות
קטיושות. הם מרגישים צורך להגיב.
אבל
אני חושב שצריך להילחם רק
בחיילים. הערב אני אדבר עם ערפאת,
ואני אעביר לו את המסר שלי שצריך
להילחם בחיילים. ויש לנו האמצעים
לעשות זאת.
אני לא מבין! אתם לא שמים לב
למה שהממשלה שלכם עושה? מה,
אתם לא מתביישים? תראו מה הם עושים!
אם המדינה הפלסטינית שלי
תעשה * 5ממה שאתם עושים בשטחים
הכבושים, אני אקרע את הדרכון של
המדינה שלי! אני ישבתי בכלא 17
שנה. כל השנים הייתי חייל. כשיצאתי
מהכלא רציתי להקים מישפחה, התחתנתי,
ואז הם גירשו אותי.

הנה, תראו את האיש הזה מגוש־אמונים
שהרג ילד, פינחס ולרשטיין,
אז(יוסקה) שפירא התערב בשבילו ושמיר
התערב בשבילו. מה זה צריך
להיות?
ובגין, תראו מה הוא עשה בלבנון.
זה מנהיג? הרי אפילו דויד בן־גוריון
לא היה מוכן להגיד את שמו בכנסת,
והיה קורא לו זה שיושב ליד ח״כ
באדר, אז זה מנהיג?
איך גירשו אותי? הם באו לעצור
אותי בלילה, לקחו אותי למעצר. קצץ
היכה אותי קצת, ואחר־כך העבירו אותי
לכלא עתלית. שם קרא לי נציג של
אלוף הפיקוד את צו־הגירוש.
בוועדת־הערר רציתי לקרוא נאום.
השופט לא רצה לתת לי. אמרתי לו
שהוא חייב לתת לי. הם ראו שאני עצבני.
בסוף הוא נתן לי ואמר: אבל תדע

יותר משעה. לא אמרו לנו לאן לוקחים
אותנו. חשבתי שאנחנו נוסעים לאפריקה,
כי הטיסה היתה מאוד ארוכה. ואז
נחתנו והורידו אותנו ופתחו לנו את
האזיקים ואת העיניים. ראיתי שהיו שם
בערך 30 חיילים, והיה שם קצין בדרגת
אלוף־מישנה.
כשירדנו מההליקופטר, לא ידענו
איפה אנחנו. היה שם צוות־טלוויזיה
של הצבא, שצילם, ורופא שרצה לבדוק
אותנו כדי לקבוע שאנחנו בריאים. הוא
שאל אותי איך אני מרגיש, אמרתי:
,זיפת.׳ שאל למה, אמרתי, :כי אתה
זיפת.׳ למטה, במקום שהורידו אותנו,
היתה מכונית שחיכתה, ורק כשראיתי
את לוחית־הזיהוי שלה הבנתי שאנחנו
בלבנון. המכונית המתינה לנו.

והוריד אותנו על גבול השטח של
אנטואן לחד, ושם לקחו אותנו חיילים
לבנוניים במחסום. לא היו עלינו שום
מיסמכים. אמרנו להם מי אנחנו, הם
ידעו.
אחר־כך קיבלנו דירה מהצלב האדום.
שם גרנו ער שבאנו הנה, לאתונה.
נתנו לנו להסתובב קצת באיזור.
כשבאנו למחנה־הפליטים עין־אל־הילווה,
כל המחנה יצא לקבל אותנו,
ושם נאמתי נאום נגר (חאפט׳ אל־)
אסר ונגד ע׳אזי כנעאן, האחראי מטעם
סוריה בלבנון. אמרתי שבפלסטין יש
מישטר צבאי, וגם בבקעאה יש מישטר
צבאי. והאנשים של המחנה כמעט רקדו
מרוב שימחה.
עד כאן סיפורו של רג׳וב.

לא היו עלינו שום מיסמכים, הכל
מטעמי ביטחון

אתה זיפת!״
^ ת ם עוד תראו — ,מי ששלח
1 1אותי, מי שגירש אותי עוד יצטער
על זה.
אני לא יודע מי זה, אם זה (עמרם)
מיצנע, או שזה(יצחק) שמיר, אבל מי
שעשה את זה עוד יצטער. אתם תראו,
יום אחד תשמעו שאני בירושלים, אני
אסתנן בחזרה.
ישבתי בכלא רק 17 שנים, למרות
שנשפטתי למאסר־עולם. שוחררתי ב־עיסקת
חילופי־השבויים.
כשיצאתי, הם ביקשו שאני אעביר
מסר לערפאת ביחס לנעדרים. הם ידעו
מי אני. ועכשיו, כשרצו לגרש אותי הם
אמרו שאני איש־אש׳׳ף. קודם הם רצו
לנצל את זה כדי להעביר מסר, ועכשיו
הם השתמשו בזה נגדי. הם אמרו שאני
אירגנתי והייתי מנהיג של האסירים.
וכך היה. הם גם אמרו שיש נגדי חומר
סודי.
כשהיתה וערודהערר לגירוש, שאלתי
שם מה לדעתם אני צריך לעשות.
הרי חבר־הכנסת בני שליטא אמר
שצריך להרוג 50 פלסטינים, ואז יהיה
שקט 50 שנה. אז מה הם חצים, שלא
נגיב?
תראו מה הם עושים לנו. אתם שמעתם
שאי־פעם מישהו נהרג בהפגנה
בתל־אביב? עשו משהו לנטורי״קרתא
שהפגינו? אבל הפלסטינים רק יוצאים
מהבית, מייד משתמשים נגדם באש
חיה.

מגורש מתפלל בפינת הלובי של המלון
חליפות מחוייטות ונלביות
שאני לא מסכים איתר! אמרתי לו
שהוא לא חייב להסכים, רק לשמוע.
ואז הם באו יום אחר בבוקר, קשרו
לנו את העיניים ואת הידיים ולקחו
אותנו לשדודהתעופה, העלו אותנו
להליקופטר. היה שקט. נסענו באוויר

לקחו לנו בישראל. הקצין נתן לנהג
כסף והכניס אותנו פנימה. הנהג היה
קשור לישראלים. הוא הסיע אותנו

ף* דם השלישי חיכו הכל במתח
* ובציפייה להודעה על מועד־ההפ־לגה
למחרת־היום. רוב הפלסטינים
המגורשים שהגיעו לאתונה היו עסוקים
בפגישות בינם לבין עצמם. היו
שם נציגים מכל האירגונים שהם חברים
באש״ף, והם שוחחו ביניהם בידידות.
ביום
הרביעי הודיעו לנו על
מסיבת־עיתונאים בשגרירות (הפלסטינית)
בשעה 2בצהריים. בשעה
היעודה היה החדר שיועד למסיבה מלא
מפה אל פה. עשרות עיתונאים נדחסו
והמתינו להודעה המיוחלת על מועד-
ההפלגה.
המצלמות היו מוכנות לפעולה, הכתבים
היו מוכנים כשפינקסים בידיהם,
הזרקורים האירו, המיקרופונים מילאו
את השולחן הקטן, והציפייה היתה
בשיאה.
בשעה היעודה הופיע אכרם הנייה,
לשעבר עורך העיתון אל־שעאב בירושלים
המיזרחית, שגורש לפני שנה
אחרי מאבק ציבורי גדול, והודיע כי
מסיבת־העיתונאים תיערך בשעה 3וחצי
במלון אינטרקזנטיעטל, בקצה השני
של העיר. האכזבה על פניהם של
עשרות העיתונאים היתה רבה. סדקים
ראשונים בהתלהבות שהיתה מנת־חל-
קם של כל הנוכחים, התחילו להתבקע.
עשרות עיתונאים וצוותי״טלוויזיה
עטו על הכביש שלפני השגרירות,

המשך הדיווח — בע מוד 40

במרעה העם קבורים נדים

אי־אפשר היה דהאמץ
כי חיילי צה״ר.
מסוגרים דכך
אבד זה קרה.

האם עוד נותרה שמועה אחת,
שעליה אפשר לאמר בביטחון,זה לא
יתכך?
אחרי סיפורי־הזוועה על, קיר המכות״
ברמאללה, הפוגרום בשני הכפרים
ליד שכם, היריות בבית־החולים
בעזה — שכולם אושרו על־ידי צה״ל
— באה השבוע ידיעה שאיש לא היה
מסוגל להאמין לה.
כתבים זרים, שחזרו מביקור בגדה
המערבית, סיפרו כי בכפר נידח, הרחק
מעורק־תחבורה חשוב, נערך עימות בין
צה״ל והנוער המקומי. אחרי העימות
תפסו החיילים ארבעה צעירים וקברו
אותם חיים מתחת לעפר, באמצעות
דחפור. הצעירים ניצלו על״ידי הכפריים
שחפרו והוציאו אותם מתחת לעפר,
אחרי שהחיילים הסתלקו. הם היו
במצב של חוסר״הכרה.

כלל ישן. השבוע הוא הוכח בקרב הגדול
על ספינת־המגורשים (ראה עמודים

מה היה קורה אילו אכן הפליגה הספינה
והגיעה לחופי״הארץ? מה היתה
צריכה להיות התגובה הנבונה?
האינטרס האמיתי של ממשלת־ישר־אל
היה שהעניין ייגמר במינימום של
רעש. לכן היה כדאי להניח לספינה
להגיע, לקבל את פני העיתונאים והמכובדים
מכל העולם. הממשלה יכלה
לאסור את המגורשים, להעבירם בו
ביום ללבנון, ולחזור על הגירוש בשנית.
במיקרה
כזה היה העניין כולו מסתיים
בידיעות קטנות בעולם, בכמה
דקות של טלוויזיה.
אבל המאצ׳ו, יצחק רבין והמנטליות
המטומטמת של הכיבוש לא איפשרו
תגובה נבונה.
העניינים התגלגלו אחרת.
אש״ף נכנם
למאבק זה במידה רבה של תמימות.
אולי סבר כי ממשלת־ישראל אכן תנהג
בתבונה, ועל כן תעבור ההפלגה בשלום
ובשקט.
על כל פנים, ההכנות היו כמו לטיול
רגיל. נשכרה אוניה נוחה, והכל היה
מוכן להפלגה.
רק אז התברר כי מדינת־ישראל
גייסה את מלוא עוצמתה הבינלאומית

הכתבים הזרים התקשו להאמין שזה
קרה. אולם הפרטים נראו להם אמינים.
עיתון ישראלי אחד, חדשות, פירסם
את הדברים.
השבוע אישר צה״ל כי הדברים אכן
קרו. הם פורסמו גם בשאר העיתונים.
אף עיתון אחד לא התרגש במיוחד.
במשך חודשיים וחצי עברה מדינת־ישראל
דרך ארוכה. החריג של אתמול
כבר הפך לנורמה של היום. החריג של
היום יהיה הנורמה של מחר.

— הגלוייה
את ההפלגה.
עוצמה זו היא אדירה. מבחינה כלכלית,
יכולה ממשלת־ישראל להציע
תמיד מחיר גבוה ביותר מאשר אש״ף,
שאמצעיו מוגבלים. וכך עשתה.
שמו של המוסד מטיל אימה ברחבי
העולם, תודות ליוקרה הרבה שצבר המוסד אומנם, שרותי־הביון האמריקאיים טוענים
עתה כי תהילת המוסד מוגזמת
מאוד(ראה עמוד ,)13

הקרב הסמ1י

ברגע שנודע כי מנוי וגמור עם ישראל
למנוע את ההפלגה בכל מחיר
ובכל האמצעים, נרתעו בעלי״אוניות,
רבי־חובלים וסתם ימאים. איש לא היה
מוכן לסכן את נפשו, את מישפחתו ואת
רכושו למען עם אחר.
לפי הפיו־סום בזושינגטזן פוסט,
המוסד קשור בקשר אמיץ לא רק עם
הסי־איי־אי האמריקאי, אלא גם עם
שרותי־הביון של מרבית מדינות

הסנינה
סר שנראה תחילה
1בגימיק קט! הפך
1דמאבק־איתדם.
| מי ניצח באמת?
הכיבוש מטמטם את הכובש. זהו

— כדי למנוע

ספינת המגורשים
נאט״ו. יוון ותורכיה שייכות לנאט״ו.
סוריה ולוב לא היו מעוניינות לעזור
למיבצע שעליו מתנוסס דיגלו של
יאסר ערפאת, ומצריים אינה מעזה להתגרות
בישראל.
היה נדמה כי אש״ף נשאר בלי אוניה.
לחיים
ולמוות. במשך כמה ימים
רכבה ממשלת־ישראל על הסוס. המיב־צע
של אש״ף נראה נלעג, דוגמה נוספת
לחוסר־היעילות של האירגון
הפלסטיני. גם העיתונאים שהתקבצו
באתונה התחילו להתייאש, ולמתוח
ביקורת על המארגנים. הם לא יכלו לדעת
מה מתרחש מאחורי הקלעים,
בזירת־הקרב הסמוייה.
ההתעוררות היתה פיתאומית. תחילה
נהרגו מפצצת־מילכוד שלושה פעילי
אש״ף בלימסול, שעסקו בהשגת
אוניה חלופית. לאחר מכן התפוצצה
פצצה רבת־עוצמה באוניה החלופית
עצמה.
לפתע הסתבר לכל כי העניין אינו
מישחק, וכי המיבצע של אש״ף לא היה
בלוף. היה זה מישחק לחיים־ולמוות.
מימד טראגי. בכך הונחל למיב־צע
כולו מימד טראגי, שחרג אף מכוונות
היוזמים.
.ספינת המגורשים״ היתה אמורה
להיות פעולת־תעמולה — מעין גימיק
— כדי להנחיל לציבור העולמי
תחושה של הטראגדיה הפלסטינית. אף
שהיה מדובר רק על מאות האנשים
שגורשו מן הארץ אחרי מילחמת ששת־הימים,
הרי גורלם בא לסמל את גורל
כל מיליוני הפליטים הפלסטיניים —
מגורשי 1948ו־ ,1967 הם ובניהם.
בארץ עוררה אצל רבים רוגז רב
ההשוואה של ספינה זו לאוניה אקסודוס,
שהפכה סמל להעפלת שרידי־השואה.
עצם ההשוואה נגע בעצב
חשוף.
הנסיבות ההיסטוריות שונות מאוד,
אך לגבי הצופה בעולם בלטו דווקא
קווי־הדימיון. בשעתו הפעילה האימפריה
הבריטית האדירה את כל השפעתה
הגלוייה והסמוייה כרי למנוע את
הפלגת ספינות־המעפילים. שרים בריטיים
פנו לממשלות אירופה, כדי שימנעו
את ההפלגות. סוכנים חשאיים בריטיים
ניסו לחבל בספינות, להרתיע את
מוכריהן ומשכיריהן.
ואילו המעפילים הגדירו את עצמם
כ״גולים השבים למולדת תואר
שהוא נכון עובדתית גם לגבי המגורשים
הפלסטיניים.
אולם רק פיצוץ האוניה והריגת
מארגניה העניקו למיבצע זה את הדים־
יון האמיתי לאוניות־המעפילים, אשר
חיל־הים הבריטי נהג לתקפן בלב־ים,
לפרוץ לתוכן בכוח ולגרום בהן אבי-
דות־בנפש.
בסופו של הסיפור ניצחו מארגני

אל־שדה. האוניה אומנם לא הפליגה,
אבל העולם כולו למד משהו על הטרא־גדיה
הפלסטינית. ישראל כרגיל, עזרה
להסברת אש״ף.
מדיניות הגרוטאות של
הברווז הצולע

שורץ נכנס למחסן
הגרוטאות, אסף
בחיפזון כמה חפצים
חדורים והמציא
חבירה.

אלמלא היה ג׳ורג׳ שולץ שר־החוץ
של המעצמה מם׳ 1בעולם, היה התרגיל
שלו נראה מגוחך.
מה שמוצג עכשיו כ״תוכנית־שלום״
חדשה, הנהנית ממלוא הגיבוי של נשיא
ארצות־הברית, אינו אלא אוסף מיקרי
של רעיונות ישנים, שאבד עליהם הכלח.
נראה כאילו נכנס שולץ למחסן־
גרוטאות פוליטי, חטף מן המדפים
בחיפזון כמה גרוטאות חלודות ומיהר
לצאת למסיבת־עיתונאים.
שולץ עצמו דיבר על הדברים בצ־ניעות־מה.
הוא אמר שהוגי־ריעות גדולים
כבר העלו את כל הרעיונות, ולכן
אין טעם לחפש רעיונות חדשים. אפשר
רק לחבר ביחד כמה רעיונות ישנים
בחבילה חדשה.
וכך עשה. החבילה:
• שינוי גדול של המצב בשטחים
הכבושים תוך שישה חודשים. בחירות,
ראשי־ערים, שוטרים מקומיים.
• עוד לפני תום מועד זה, משא־ומתן
על המעמד הסופי של השטחים
האלה, במיסגרת של. שטחים תמורת
שלום״.
• המשא־ומתן ייפתח בוועידה בינלאומית,
שבה לא יוכלו המעצמות לכפות
דבר על הצדדים.
• במיסגרת הוועידה, משא־ומתן
ישיר בין ישראל ומישלחת ירדנית,
שיהיה בה גם.חלק פלסטיני״.
אין קונים. כל אחד מן הפרטים
האלה הוא גרוטאה, הנראית בפברואר
1988כ״אנטיקה״.
כל הרעיונות האלה פשטו את הרגל
כבר מזמן. אך עכשיו, בעיצומה של
ההתקוממות הפסלטינית, הם הפכו
קאריקטורות.
האוטונומיה, שעליה מרומז בסעיף

הראשון, אינה בת״ביצוע, מפני שאין
הפלסטינים מוכנים לקבלה. הנשיא
חוסני מובארב קבע השבוע נחרצות כי
הסכם קמפ־דייוויד על האוטונומיה
שבק חיים לכל חי.
אי־אפשר לכונן אוטונומיה בלי או־טונומים.
להצעה זו אין קונים.
המשא־ומתן לפיתרון־קבע, במיסג־רת
ועידה בינלאומית, אפשר ורצוי. אך
הרעיון כי הוא ינוהל על־ידי המלך
חוסיין למען הפלסטינים, תוך שיתוף
כמה עסקנים פלסטיניים קנויים, הפך
מגוחך ב־. 1988
הגורם הפלסטיני הרים את ראשו,
ושום שליט ערבי לא יסתכן עוד במעשה
שיעורר עליו את זעם העם הזה.
בלי השתתפות אש״ף, לא יתקיים שום
משא־ומתן. וקשה להאמין כי אש״ף
יסכים עכשיו, אחרי כל מה שקרה,
לכופף את הראש ולהסכים שמישהו
ייצג אותו בעקיפין, באופן אנונימי,
במישלחת ירדנית.
גם חוסיין מבין זאת. באחרונה דיבר
על אי־רצונו הגמור לחזור לגדה. הוא
ויתר סופית על פלסטין. השבוע הזמין
את נציג אש״ף לעמאן, כדי להחליף
ריעות על נושא זה.
קלות-דעת מחרידה. הגיחוך
שבהצעה אינו מרתיע את שולץ. כי —י|
מטרתו שונה לגמרי.
אין לשולץ שום אשלייה לגבי היכולת
של ארצות״הברית לתרום משהו
לפיתרון. כגוף המחרים את אש״ף, אין
הממשלה הנוכחית של ארצות־הברית
יכולה לנהל משא־ומתן של ממש. בשנה
של בחירות, כששולטת בארצות
הברית ממשלה של נשיא שהוא.ברווז ״*
צולע״ ,הדבר כלל אינו אפשרי.
אך שולץ רוצה להשיג משהו שונה ,־—
שאינו נוגע לא לישראל ולא לערבים:
הוא רוצה לעורר את הרושם שהנשיא
הוא מנהיג פעיל, שהממשלה האמריקאית
מתפקדת, ושהיא משיגה הישגים.
כשהעביר שולץ השבוע את תוכניתו
למועצה ליווסי־חוץ בניו־יורק,
הוא לא טרח להסתיר מגמה זו. הוא
דיבר על הרצון להנחיל ל.יורשי הממשלה
הנוכחית״ ,שתיכנס לתפקידה
בינואר ,1989 ירושה של הישגים.
משמע: ברגע זה רואג רגן אך ורק
לרושם שהוא ישאיר אחריו. הוא נחל
כישלונות בכל המיגזרים של מדיניות-
החוץ שלו. אחרי שמונה שנים של
כהונה, סכום הצלחותיו הוא אפסי —
הצלת האי גרנדה, שאיש לא ידע קודם
לכן על קיומו, מזרועוות הקומוניזם.
הוא היה רוצה לסיים במשהו, שייראה
כהישג היסטורי, כמו הסכמי קמפ־דייוויד
של ג׳ימי קארטר. אד בניגוד
לקארטר, אדם רציני בעל תחושה מוסרית
עמוקה, ניגשים רגן ושולץ לעניין
בקלות־דעת מחרידה.
,מול כישלון־מובטח זה די גם ביצחק
שמיר. הוא יטביע גם את האוניה הזאת.
ה עו ל ם הז ה 2633

הראיון עם ׳אסר ערכאת בתוניס

חודשיים אחרי התחלת ההתקוממות כשטחים הכבושים, השום לאזרח
הישראלי, יותר מאשר אי־שעם, לדעת מה בשי ההנהגה השלסטינית. באיזה מידה
היא מנצחת על ההתקוממות? מהן מטרותיה? באילו תנאים ניתן לסיים את
ההתקוממות? והאם צשוייה הסלמה או יוזמת-שלום?
ביוזמת שבועון־החדשות הגרמני ״שטרן״ נערכה בתוניס מסיבת-עיתונאים
בינלאומית עם יאסר ערשאת. השבועון הגרמני הזמץ את אורי אבנרי להשתתף
במסיבה זו.
בהתאם לחוק החדש, המתיר השתתשות ישראלים במסיבת־עיתונאים בינלאומית
עם נציגי אש״ף, נענה אבנרי להזמנה.
המסיבה נערכה בתוניס, בליל־שבת, ה־ 5בשברואר, בשעה 6בערב. היא
נמשכה שעה וחצי בדיוק, ומייד אחריה השתתף ערשאת בישיבת-חירום של
הוועד-השועל של אש״ף לדיון במאורעות בשטחים הכבושים.
קטעים מן הדברים שורסמו בגליון האחרון של השבועון ״שטרף׳.
להלן נוסח המסיבה, תוך השמטת דברים הנוגעים ליחסים בץ אש״ף ואירושה.
מכיוון שהשאלות נשאלו על־ידי עיתונאים שונים, לא צויין בשירוש מי הציג כל
שאלה, אולם כאשר נשאלו השאלות על-ידי אבנרי נאמר הדבר בשירוש.

• אדוני היו״ר, אחרי שנים ארוכות
של שקט יחסי כשטחים הכבושים, יש
שם עכשיו התקוממות דרמאתית. כשי
שהודה לשנינו ראש־הממשלה יצחק
שמיר, בראיון שהעניק לנו לשני
שבועיים, הוא הושתע מהיקף ההתקוממות
ומעוצמתה. האם גם אתה
הושתעת?
אני לא הופתעתי.
ההתקוממות התחילה למעשה עוד לפני 16
חודשים, בתקופה הקשת של המצור על מחנות־הפליטים
שלנו בלבנון, צברה ושאתילה ובורג׳־
אל־בראג׳נה.
דרשנו מההמונים שלנו (בשטחים הכבושים)
להפגין, לתמוך בעמנו שהיה נתון במצב חמור
מאוד, מול התקפות יומיות ורעב. תושבי־המחנות
נאלצו לאכול כלבים, חתולים, עכברושים.
מאז ועד היום נמשכים הגלים, גל אחרי גל.
יש לזכור את ההתנגשויות בין המוני עמנו
ובין הקבוצות הקנאיות של כהנא ולווינגר,
במחנה־הפליטים דהיישה. זה היה חמור.
התנגשויות דרמאתיות מאוד. הצבא הישראלי
נאלץ לתפוס את כל מחנה־הפליטים.
ואחר כך...
(בתע זה כבו האורות בחדר ובבית כולו.

הכללים, מאחר שערפאת הוא בעל מעמד של
נשיא־מדינה בלינה הערבית ).ההפגנות התחילו
עוד לפני שהגעתי מנמל־התעופה העירה.
ובכן, ההתקוממות היא התוצאה של כל מה
שהתרחש במרחב — מביירות עד עמאן — החל
במדיניות המטופשת של ארצות־הברית וה־טימטום
של הקבוצות (הישראליות) הקנאיות,
וכלה בטיפשות של (אריאל) שרון, שהחליט
להקים את ביתו ליד המקומות הקדושים שלנו.
ב״ 28 בנובמבר 1987 דן הקבינט הישראלי
במצב ברצועת־עזה. פרס ניסה להציע הצעות
לגבי רצועת־עזה, והוא נכשל מפני שהניצים,
וביניהם (יצחק) רבין, סירבו.
אז מה קרה? ב־ 8בדצמבר היתה התקרית ליד
המחסום, כאשר שיבעה נהרגו ותישעה נפצעו.
וביום שלמחרת, תחת לפתור בעדינות את
הבעייה שהתעוררה בעיקבות התקרית ליד
המחסום, הם הסתערו על בית־החולים שיפא

בעזי׳
• יש הטוענים כי הקבוצות הקנאיות
האיסלאמיות שולטות במצב,
שהן יזמו את המאורעות.
זה לא כך. בוודאי, יש כמה •קבוצות איס־לאמיות.
הן חלק מהמועצה הלאומית שלנו. יש

,אני
רוצה בשמי! חי!י

| ^ 1 \ 1ח 1ך 1רוך תמונה זו צולמה על-ידי אורי אבנרי בחשיפה, באמצעות הבזק.
1411 לפני ערפאת ניצב הנר שהודלק אחרי שהחלה הפסקת־החשמל
11111\ / 1
השכונתית. ליד הנר: רישמי־הקול של העיתונאים. לפני ערפאת הדו״חות מהשטחים.

השתררה אפלה גמורה. שונורי־ראש הדליקו את
פנסי־הכיס הקטנים שלהם. הביאו נרות. ערפאת
לקח נר דולק והעמיד אותו לפניו על שולחך
הכתיבה, ושני על אהיל־המערה. הסתבר שהיתה
זאת הפסקח־חשמל שכונתית).
...ואחרי־כן ההתנגשויות בירושלים, כאשר
הקבוצות הקנאיות היהודיות ניסו להסתער על
המקומות הקדושים באל־קודס, אחר־כך היו
ההפגנות של התלמידים שלנו, שהתייצבו מול
הצבא הישראלי. כל האוניברסיטות שלנו נסגרו

במשך חודשיים עד חמישה חודשים. זה נותן לכם
מושג על מה שהתרחש.
יש לזכור גם את ההפגנות נגד ביקורו של
(ג׳ורג׳ז שולץ בארץ, והסירוב של מנהיגינו
ופעילינו להיפגש איתו. הוא הזמין 82 איש, והם
סירבו לבוא. הוא חיכה להם במשך יותר משעה
וחצי, והם לא באו. הם רק המציאו לו תזכיר.
וגם אחרי ועידת־עמאן, אחרי השגיאה הזאת
בפרוטוקול איתי בוועידת־הפיסגה בעמאן( .פרוטוקול
במובן של כללי־הטקס. המלך חוס״ן לא
קיבל את פני ערפאת כפי שהיה ראוי על פ׳

להט נציגים במועצה הלאומית, כשם שיש שם
נציגים של המיפלגה הקומוניסטית. אנחנו
דמוקרטים. יש לנו דמוקרטיה. לכל הקבוצות יש
הזכות להיות שם, לפי כללי הדמוקרטיה שלנו.
בהתחלה אמרו הישראלים שכל העניין אורגן
על־ידי חסידי חומייני. לפני כמה חודשים נערך
סקר בגדה המערבית. לא על־ידי פלסטינים, אלא
על־ידי אמריקנים ואוסטרלים, חסידי חומייני זכו
רק ב־>*י. 1.7
אם זה עניין של חומייני, איך זה קרה שכל
הכנסיות הנוצריות החליטו לבטל את חגיגות
חג־המולד וראש־השנה? בשבוע האחרון הן
החליטו להקים בכל הכנסיות קרנות מיוחדות
למען מחנות־הפליטים. האם גם זה בפקודת
חומייני?
לא, הם(הישראלים) המציאו את זה. הם מנסים
להשיג את אהדת העולם, על־ידי כך שהם
מכניסים את חומייני לעניין.

• האם יש מוח-על, המנצח על כל
ההתקוממות? האם היא מנוהלת על-
ידד, או על-ידי המישקדה כאן בתוניס?
או שמנהלים אותה הצעירים עצמם
בשטחים הכבושים?
אין כל הבדל בין המנהיגות וההמונים.
חשוב מאוד להבין זאת.
אתן לך דוגמה. אתה יודע מה זה צברה
ושאתילה? המצור הארוך ביותר בתולדות העת
החדשה. יותר משלוש שנים( .הכוונה למצור

שהטילו השיעים על המחנות ).והם סירבו
להיכנע. כן. זוהי ההחלטה הנחושה של העם
שלנו. צריכים להבין את זה.
אולי אתם, במחשבים שלכם במערב, אינכם
יכולים להבין את המוראל של עמנו, את נחישות
ההחלטה של עמנו.

• האם יש לכם מגע עם המתקוממים?

צעים
שהם (המתקוממים) השתמשו
בהם.
כן, נתנו הוראה חמורה שלא להשתמש בשום
נשק.

• ההוראה הזאת נשמרה בקפדנות.

כן. עד עכשיו. בהתחלה הייתי מודאג. חששתי
שמא אחד הנערים הצעירים, הרואה כיצד אחיו או
אחותו או אביו נהרג לנגד עיניו, ישלוף נשק.״
(אחר העוזרים מכניס צרור של ניירות).
אתה רואה, הנה ריווח על מה שהתרחש היום

אנחנו במגע מתמיד( .אומר בערבית לעוזרים
שלו להביא נייחת).

• איך אתה מקיים את המגע?
לא אגלה זאת בכלי־התיקשורת. אבל הנה,
אתן.לך את הדיווחים האחרונים שקיבלנו, לפני
שעה בלבד( .בערבית לעוזריו: הים הדיווחים
האחרונים?) בכל שעה־שעתיים יש לי מגע.

• באיזה אמצעים אתה משתמש
כדי לקיים את המגע?
בכל הדרכים. בטכנולוגיה המודרנית ביותר.

• אתה אומר להם מה לעשות מחר?
אתה מוציא הוראות על בסיס יומי?
לא, לא בפרטים. אך אנחנו במגע מתמיד
איתם.

• עד עכשיו ההתקוממות הצליחה
מאוד. גם מבחינת ההד בכלי־התיק•
שורת העולמיים. זה גם תודות לאמ
בשכם,
בשעה 2אחרי־הצהריים( .מסיבת העיתונאים
התחילה בשעה 6בערב ).הנה שמות
הנפגעים. היה עימות חמור עם המפגינים בחברון,
בערוב, בשעיר, בדורה, אתה רואה, ויש הסלמה
במקומות הסמוכים. נבלום הפכה כולה למחנה
צבאי. ויש עלייה במיספר הפצועים 136 ,איש,
אחדים מהם מכדורים חיים. הפגנות בירושלים,
ברחוב אל־עמוד, יש התנגשויות. התנגשויות
בג׳באליה. אחרי התפילה בכל המיסגדים היו
היום התנגשויות, בשכם, בחברון, והגדולה ביותר
באל־אקצה. ויש התנגשות בעיר העתיקה

אני רוצה בשמיר חי!
(המשך מעמוד )9
בירושלים אחרי התפילה. בעזה, בחאדיוניס,
בדיר־אל־בלח, אחרי התפילה, קלקיליה״.

• מה יהיה הצעד הבא? האם זה
יימשך? האם תמשיכו בקו של אי־שימוש
בנשק? האם תגדילו את
התמיכה במתקוממים?
מן ההתחלה נתנו הוראה חמורה לאנשים שלנו
שלא להשתמש בנשק.
בהתחלה הייתי קצת מודאג. מישהו יכול היה
לאבד את עצביו, אחרי הריגת אב או אח. אבל אני
מרוצה מאוד מן ההבלגה הזאת של אנשינו.

• (אמרי ):איך הצלחת להביא לכך
שאנשי הג׳יהאד יצייתו להוראה זו?
אל תשכח שהם כולם עכשיו באש״ף.

• (אמרי ):גם הג׳יהאד?
כן! כן! גם הם. כולם. זהו הדבר הכי חשוב
שנעשה(במושבה של המועצה הלאומית הפלסטינית)
באלג׳יר. בישיבות הסודיות. באלג׳יריה
זכתה המיפלגה הקומוניסטית בפעם הראשונה
במקומות במועצה הלאומית, וגם הקבוצות
האיסלאמיות נכנסו.

• האם החלטתם לתת תמיכה
חדשה למתקוממים?
אני לא נותן תמיכה. אני נותן הרבה יותר. איש
אינו תומך בעצמו. אתה חושב שאתה יכול
לתמוך בעצמך?(צ1חק< .אתה רואה, אינך יכול
להגיד לי איך אתה תומך. איש אינו תומך
בעצמו. אבל אתה יכול לשנות את נוסח השאלה

שלר•

• האם תחליטו על שינוי השיטות?
האם תפסקו להם כלי־נשק?

אמרתי לכם קודם לכן: עד עכשיו אנחנו איננו
משתמשים בכלי־נשק. זה גלוי וברור. איננו
משתמשים בשום סוג של נשק.
אבל זה תלוי בהתנהגות הצבא הישראלי. אם
הם יתעקשו להסלים, לרסק את עצמות
הפלסטינים, ויש מיקרים רבים של הפלות אצל
הנשים הפלסטיניות שלנו״.

• תבוא נקודה שבו תשנו את ההחלטה?

הם ימשיכו ביחס זה, אין ספק. אהיה נאלץ
להתחיל בשלב שני, או שלב שלישי. עליהם
להבין זאת.
עד עכשיו אני נותן הוראות חמורות שלא
להשתמש בנשק. השילטון הצבאי הישראלי הזה
צריך להבין שזה לא יכול להימשך זמן רב, מול
פני ההתקפות הברבריות שלהם.

• אתה אומר שאם הם ימשיכו
להתנהג כמו עכשיו, תתחילו להשתמש
בנשק?
לכל פעולה יש ריאקציה. זה מובן. זה בדיון.

• (אבנרי ):אתם זוכים באהדה רבה
דווקא מפני שאינכם משתמשים
בנשק.
כאשר העברנו הוראה שלא להשתמש בנשק,
ידענו מה אנחנו עושים. למרות שיש כבר ביקורת
עלינו מצד כמה מהכותבים הערביים. רבים
מהעיתונים וכיתבי־העת הערביים מותחים עלינו
ביקורת חמורה: למה אינכם משתמשים בנשק?
היכן הנשק? היכן המהפכה?
אתה רוצה לדעת מה דעתי? אין הרבה שכל
במאמרים האלה. הם רוצים לדחוף אותי לאבד
את עצביי, את קור״רוחי. אתה בוודאי קורא את
המאמרים האלה, אורי.
אך למרות המאמרים האלה — ולפעמים הם
היו מאמרים מאוד לא־מנומסים כלפי המנהיגות
הפלסטינית — אנחנו שומרים על אי־השימוש
בנשק. אנחנו יודעים מה אנחנו עושים.

ניסינו זאת. אבל למימשל האמריקאי יש
מדיניות מטופשת.
תראה איך הם השתמשו בווסו (במועצת־הביטחון)
.וטו נגד מה? ההצעה שהיתה מונחת
לפני המועצה לא היתה כלל הצעה שלנו. זאת
היתה הצעה משותפת של המדינות הבלתי
מזדהות ובריטניה. נציג בריטניה כיהן אז כיו׳ר
התורן של מועצת־הביטחון. ולמרות זאת
השתמשו האמריקאים בווטו. כן, ניסינו לעשות
משהו באמצעות האדם.
למרות זאת נמשיך. נמשיך״.
אנחנו מנסים להשיג קודם כל הגנה ב ינ־

וממשלת גרמניה. ערפאת מתח ביקזרת חריפה
על שר־החוץ דיטריך ננשר).
באירופה יש שינוי בהבנת הבעייה. זה התחיל
עוד לפני ההתקוממות. הצהרת ונציה, למשל.
אבל עדיין מנסים — ובעיקר בגרמניה —
להתעלם לגמרי מן הזכויות של הפלסטינים.
אנחנו משלמים את החשבון של פישעי
הנאצים. מי שסבלו מפישעי הנאצים מדכאים
עכשיו את עמנו. אתם משלמים את החשבון
בכסף, ואנחנו משלמים את החשבון בדם. זה מחיר
גבוה מאוד.

• אתה מאוכזב ממר גורבאצ׳וב,

תו כ ני תהש לו
זוהי מובנית השלום של ערפאת, בפי שהשתקפה בדבריו שנאמרו במסיבת־העיתונאים:

שלב

העברת השילטון בשטחים הכבושים לידי האו׳׳ם במשך שישה חודשים.
הצבת כוח־שלום שלאו״סבצד הפלסטיני של הגבול, אמן בלתי-מוגבל, כל
עוד ממשלת״ישראל רוצה בכך.

שלב ובי:
עריכת בחירות כלליות בגדה המערבית וברצועת עזה.

שלב גי:
ועידת-שלום בינלאומית, בהשתתפות בל הצדדים, וביניהם ממשלת-
ישראל ואש״ך. אש׳׳ך ישתתך בה כגורם עצמאי.

שלג די:
כינון מדינה פלסטינית. דו־־קיום בין המדינה הפלסטינית ומדינת-ישראל,
כל עוד הישראלים רוצים מ ך.

• (אבנרי ):השאלה היא — באילו
תנאים תתן הוראה להפסיק אותה?
סוף הכיבוש.

• (אבנרי ):ומה צריך לבוא לאחר־מכן?
ועידת־שלום
בינלאומית. ופיקוח בינלאומי
על השטחים הכבושים, לתקופת־זמן מסויימת.
זוהי יוזמת־השלום שלי.
הבה נלך כולנו לוועידת־השלום הבינלאומית.
ואם לא — למועצת־הביטחון.

• האם אתה עומד על-כך שהעם
הפלסטיני יהיה מייוצג בוועידה הבינלאומית
על־ידי אש״ח, או שיכולה
להיות על כך פשרה, למשל שיבואו
הקרובים לאש׳׳ח, אך שאינם
אנשים

אנשי אש״ף?

על־ידי מי תהיה ישראל מייוצגת? על־ידי
ממשלת־ישראל. על־ידי מי יהיו הסורים מייד
צגים? על־ידי ממשלתם. על־ידי מי יהיו
הפלסטינים מייוצגים? על־ידי אש׳ף שלהם. או
על־ידי ממשלתם בגולה.
בסדר, נקים ממשלה גולה.

• (אבנרי ):תקימו?

אם זה יפתור את הדילמה הגורלית הזאת, למה
לא? אבל על בסים חזק.

• (אבנרי ):מדוע אינכם עושים זאת
עכשיו?

דיברנו על זה בבגדאד(בישיבת הוועד המרכזי
של אש׳ף) .זה עריץ בדיון.

• אלה שהם נגד זה, מדוע הם נגד

רוב המתנגדים אינם מתנגדים לכך עקרוניות.
הם נגד העיתוי הנוכחי.
הם אומרים: עוד לא.

לאומית על עמנו. יש לנו עד עכשיו 95 או 96
הרוגים (בערבית לשזרו: הבא ל׳ את רשימת
הקחשים ורשימת הפצועים) 200 פצועים. הם
הקימו שישה מחנות־ריכוז. אני חושב שיש בהם
7000 עצורים. הם אומרים: לא, יש רק .3000
שמיר אומר .3000 רבץ אומר: לא, רק . 1500
אינני יודע למי מהם להאמין. אני בחוץ. אבל הם
לא בחוץ. אחד מהם הוא ראש״הממשלה והשני
שר־הביטחון, ולמרות זאת הם נותנים שני
מיספרים שונים לגמרי.

• מיספרים של מה?

של ההרוגים, הפצועים, העצורים.

• איזה סיתרון פוליטי אתה רואה
עכשיו? האם המצב שינה את תוכ-
ניותיך הפוליטיות? האם לאור המצב
בשטחים הכבושים, ולאור התמיכה של
דעת-הקהל העולמית בכם, אתה תאה
דרך חדשה לפיתתן? האם זה שינה את
גישתך?
איננו יכולים להגיד שזה שינה את המצע
הפוליטי שלנו. אבל אין ספק שזה שינה את כל
האווירה.

• עד כה נחשבתם כטרוריסטים.
עכשיו מתחילים לראות אתכם בקור־כנות.
הפלסטינים
היו תמיד קורבנות, מההתחלה!
אבל באירופה ובאמריקה היה קיים איפול גמור
על המצב. עכשיו מתחילים להבין את המציאות,
לראות מה נעשה נגד עמנו, נגד ילדינו ונשותינו.
(כאן באו כמה שאלות על היחסים בין אש־ף

שנפגש עם הנשיא רגן בוושינגטון ולא
העלה את הבעייה הפלסטינית?
ברית־המועצות ניסתה. היא ניסתה להעלות
את העניין לדיון. אבל מר רגן סירב. שים לב
ליוזמה האחרונה של מר שווארדנאדזה.

• אתה תאה ברוסים גורם חיובי
מבחינת המאבק שלכם?

הם תומכים בזכויות הפלסטינים, על בסיס
החוקיות הבינלאומית.

• אילו מדינות ערביות תומכות
בכם?
באופן רישמי, כולן! (פורץ בצחוק) .זוהי
התשובה שלי( .צחוק רם וממושך).
(ח1ך כדי צחוק) בהתאם להחלטות ועידת-
הפיסגה( .ממשיך לצחיק).

• האם היית מאוכזב, ואולי אך
נעלבת, מן הדברים המוזרים שקרו בין
המלך תסיק ובינך בעמאן?

זוהי תוצאה של הלחץ הישראלי והאמריקאי
על הוד־מלכותו. ועכשיו הם חוזרים על כך
ולוחצים עליו לקבל את היוזמה האמריקאית
החדשה הזאת.

• אתה אומר שהוא קיבל אותה?
לפי המקורות האמריקאיים והישראליים, הוא
כבר קיבל אותה. אבל אני חושב שזאת תהיה
שגיאה קטלנית, אם יעשה זאת. ואני מקווה שהוא
לא יקבל אותה. מפני שזה לא יביא שום תועלת.

• מפני שהוא יגמור כמו הנשיא
סאדאת?

• אתה מציע פיקוח של האו״ם
למשך זמן־מה?
במשך שישה חודשים.

• (אבנרי ):אולי אתה מוכן לפרט
לודדזמנים. זה חשוב מאוד. מה יהיה
בשלב הראשון, מה בשלב השני, מה
בשלב השלישי וכד. מה יהיה השלב
הראשון?
משקיפים מטעם האדם.

• (אבנרי ):אבל מי ישלוט בשטח
בפועל?
האדם.

• ,כלומר, אתה מתכוון בעצם
לכוחות או״ם, לא רק למשקיפי אד׳ם.
למה לא? אם דרוש, למה לא?

י• (אבניי ):ואחרי תקופת ששת־החודשים,
מה הלאה?
יהיו לנו בחירות. תחת פיקוח האדם. בתקופה
הזאת נכין את הוועידה הבינלאומית.

• שאלה חשובה מאוד: אם יוכרו
רצועת־עזה והגדה המערבית כמולדת
פלסטינית, האם פירוש הדבר שתכיר
בישראל כבמדינה?
וכי עם מי אני הולך לנהל משא־ומתף

• עם האו״ם, למשל.

אני לא הולך לנהל משא־ומתן עם האדם.
אילו הייתי רוצה לנהל משא־ומתן עם האדם,
הייתי הולך היום אל האדם.

• דעת-הקהל העולמית היתה רוצה
שתודיע על נכונותך להכיר בישראל.
אתה חושב שאני אתן לך את התשובה עכשיו?

אתה חושב שאני משחק בקלפים? אני לא
משחק בקלפים! יש לי עניץ צודק.

• למה לא לשחק בקלפיס?

אני פוליטיקאי פיקח? אני לא! (צוחק) .אני לא!

אם כן, אני צריך להחליט איך לשחק בקלפים
שלי. נכון? אני יודע מתי יהיה הרגע הנכון, גם
מבחינת דעת־הקהל העולמית, להשתמש בקלפים
שלי.

אילו הייתי פוליטיקאי פיקח, יתכן שכל המצב
היה שונה( .צחוק).

• (אבנרי ):אתה יכול?

• (אבנרי ):מדוע?

• אתה פוליטיקאי פיקה מאוד,
ואתה יודע שישראל היא כעת
מבודדת...

• אדוני היו״ר, אתה יודע שישראל
מבודדת כעת. יש האומרים שתהיה
זאת טראגדיה אמיתית, אם המנהיגות
הפלסטינית, ואתה בראשה, לא תשתמש
בהזדמנות זו כדי לפתוח ביוזמת־שלום
פלסטינית.

לא! אלא מפני שאנחנו נמשיך בהתנגדותנו
לכיבוש בכל האמצעים. איש אינו יכול להפסיק
את ההתקוממות הזאת!

• אבל אתה מכיר בכך שיש לך קלך
כזה ביד.
ערפאת במסיבת־העיתונאים
.איל! הייתי של־טיקא׳ פיקח, יתכן שכל המצב היה שונהר

בוודאי. אני יודע זאת.
עם מי אני הולך לנהל משא־ומתן? עם

..אינני נותן ואנשינו בשטחים הכבושים הוראות יומיומיות. אבר אני נמצא איתם במגע מתמיד!״
האויבים שלי. אני לא כמו(מנחם) בגין, המסרב
להסכים לוועידה בינלאומית. אני מסכים
לוועידה, תחת חסות האו״ם, בהשתתפות כל
הצדדים הנוגעים לסיכסוך במיזרח התיכון,
ובכללם ממשלת ישראל, אויבתי — אני מנסה
לנהל משא־ומתן עם ממשלת ישראל —
ובהשתתפות אש״ף.

• הוא אמר: הם, אנשי אש״ך —
הוא לא הזכיר אותך בשמך — רוצים
לראות אותי מת כאן במישרדי.

משלהם, הצעד הבא שלהם יהיה לנסות
להשמיד את מדינת־ישראל. תחת
הסיסמה של מדינה דו,־לאומית או רב־לאומית.
אני חושב שחשוב מאוד
שחיילים אלה יקבלו תשובה ברורה
ממך.

הוא אמר שאתה ואנשיך רוצים לראות
אותו מת במישרדו.

אבל אני מבקש אותו לבוא לוועידה בינלאומית!

אתן
להם תשובה ברורה. אנחנו רוצים לחיות
בשלום.

(צ1חק) איזו תועלת תהיה לי בו בוועידה אם
הוא מת? אני צריך אותו חי!

לכן הסכמנו להצבת כוחות־הארם לאורך
הגבולות, במשך כל הזמן שהישראלים רוצים.

מת במישרדה לא אני הרוצה בזה.

• (אבנרי ):חי.

• מר שמיר מדבר עכשיו על
אוטונומיה לשטחים הכבושים. מה
אתה חושב על זה?
אני מתנגד לאוטונומיה, בכל הזמנים.
אוטונומיה או מינהל עצמי. עכשיו האמריקאים
מתחילים להשתמש בסיסמה ״מינהל עצמי״.

• (אבנרי):מינהלעצמיזהם חותמן
המימשל העצמי, שהוזכר בהסכמי
קמם־דייוויד.
כן, זה פחות משילטון עצמי. הם מדברים על
ראשי״ערים ועל כמה שוטרים ערביים.

• זה פחות מקמם־דייוויד.

זה אפילו פחות מקמפ־דייוויד.

• (אבנרי ):האם היית מתנגד
לעריכת בחירות בשטחים הכבושים
עכשיו?
לראשי ערים?

• למשל, לראשי ערים.

לא. לא מתנגד.

• (אבנרי ):אתה לא מתנגד לזה?
לא. אבל לא עכשיו. אולי יותר מאוחר. מה
הטעם? אני צריך לשאול אותר: מה הטעם? מה
קרה לכל ראשי־הערים שנבחרו(ב־ ?)1976 אחדים
נהרגו. אחדים נפצעו. אחרים גורשו. אחדים
הודחו. זוהי התוצאה של הבחירות של ראשי־הערים.
אתה יורע זאת. זוהי הטיפשות של
המנהיגות הישראלית.

• אתה חושב שהוא רוצה כמותך
שלך?
בוודאי. מה הם עשו בזמן המצור על ביירות?
מה רצו להשיג בהפצצה ארוכת־הטווח של המעון
שלי בתוניס?

• (אבנרי ):ברצוני להציג לך שאלה
שהיא חשובה מאוד לישראלים.
החיילים שלנו נמצאים עכשיו בשטחים
הכבושים. הם אנשים רגילים. הם
מגויסים מכל שכבות העם. כולם
נרגשים. אחדים אוהבים מה שהם
עושים, ורבים אינם אוהבים מה שהם
עושים...
כן, כן. הם לא. אחדים מחו. אפילו אנשים
מהמימסד הצבאי. כמה קצינים 151 ,חיילים. והיו
הפגנות חשובות מאוד. בראשונה היו 3000 איש,
ובשניה — ואתה היית שם — היו יותר מ־50
אלף. זה מה שאמרו השילטונות עצמם. הטלוויזיה
האיטלקית אמרה שהיו שם 100 אלף איש.

״מי ייצג את הישראלים
בוועידה?׳ ממשלת
ישראל! ומי ייצג את
,הפלסטינים?׳ אש׳׳ד!״

• הייתי רוצה לשאול שוב: במיק־
—־ רה שתקום מולדת פלסטינית, האם
אתה יכול לתאר לעצמך חיים בשלום
עם מדינת־ישראל?
אני אהיה זקוק להגנה בינלאומית. אני מבקש
* אותה. כי לי אין 35 או 40 פצצות אטומיות.
אבל מכיוון שהישראלים אומרים שהם פוחדים
מפני המדינה הפלסטינית הקטנה הזאת, או־קיי
— אני מסכים שכוחות האדם יתמקמו בגבול.
בצד שלי של הגבול. האם הישראלים מקבלים
את זה?

• אינני יודע. אנחנו מנסים לברר.
ראש־־הממשלה שמיר אמר לנו בראיון,
לפני שבועיים, שאם תקבל את הגדה
המערבית ורצועת עזה, אתה לא
תעצור. אתה תרצה את כל הארץ, גם
את תל־אביב.
או שהוא טיפש, או שהוא חושב שאנחנו
טיפשים.
מדוע דיברתי קודם על כוחות־הארם? מפני
ששמעתי את הטענות הכוזבות האלה על ביטחון.
אני מוכן לזה. אני מסכים שכוחות־שלום של
האדם יתמקמו על הגבול בינינו.

• (אבנרי ):לכמה זמן?
כמה זמן שהישראלים רוצים!

• (אבנרי ):כמה שהישראלים רד
צים?
כמה שאתם רוצים. או״קיי?

• עוד ציטוט מדיברי מר שמיר.

• (אבנרי ):הד קרוב ל־ 100 אלף.
איך אתה יודע שהייתי שם?
אני עוקב אחריך. אתה ידיד שלי. ידיד קרוב.
דאגתי לך.

• אבנרי נותן לך תיקווה?

כן, וההפגנות האלה נותנות לי תיקווה. אבנרי
הוא ידיד. הוא בא לדבר איתי בביירות וכאן, בכל
מקום.

• בשתי מדינות? •

• (אבנרי ):האם פירוש הדבר, שאם
תהיינה שתי מדינות — מדינת־ישראל
ומדינה פלסטינית, זו לצד זו — המצב
הזה יתקיים כל עוד הישראלים רוצים
שיתקיים?

כן. אמרתי זאת בפירוש. אמרתי שאני מוכן
לקבל את כוחות־האו״ס, במשך כל הזמן שנדרש.
הרי זה ברור.

• אתה אומר שזה מסוכן גם
בשבילך?
אתה יודע שיש ערבים המתנגדים לקשר עם
ישראלים.

• (אבנרי ):אני רוצה לחזור לנקודה
שעוררתי. השאלה חשובה מאוד.
החיילים האלה עומדים זו הפעם
הראשונה מול המציאות הפלסטינית.
הם עומדים מולה פנים אל פנים, והם
שואלים את עצמם שאלות. מה אנחנו
עושים כאן. למה אנחנו כאן. אומרים
להם: אם הפלסטינים יקבלו מדינה

• האם לדעתך זה ישנה אם פרס או
שמיר ינצח בבחיתת?
צר לי לאמור שעכשיו שמיר נותן. את
ההוראות ורבין מבצע אותן. צר לי לאמור זאת.
שניהם עושים את אותו הדבר.

• שמיר ורבין?

הליכוד ומיפלגת־העבודה.

• האם יש בישראל איזו שהיא
אישיות שהיית רוצה לראות בשילטון?
למה לא הוא?(מצביע על אבנרי).

• (אבנרי ):אץ לזה הרבה סיכויים.

הוא או מישהו אחר שיש לו ריעות דומות.

• מה ביחס לספינת-המגורשים?
יש לוח־זמנים. אבל הם הלכו לבעלי האוניה.

• אתה חושב שזה יכול לקרות בימי
חייך?

המוסד. הם הלכו ואיימו עליו. אנחנו מחפשים
אוניה אחרת.
(מכניסים רשימות של החני 1פצועים של

כן. אתה תראה, ברגע שיהיה שלום, שכל
השילטון המיליטריסטי הזה בישראל ישתנה.
אבל דרוש זמן עד שההמונים (בישראל) יבינו
שהפיתרון הזה איננו נגדם. עכשיו מנצלים אותם.
המנהיגים הצבאיים הישראליים מנצלים אותם.

• מי הלך?

• אתה מתכוון לאמור שאתה
ואבנרי לא תוכלו להיפגש בשנה הבאה
בירושלים, אבל אולי כעכור כמה
שנים?
אנחנו מקווים.

• (אבנרי ):הרשה לי לעורר נקודה
אחרת. הזכרת את הציבור היהודי
ברחבי העולם. יש בעולם...
ההתקוממות) .אתם רואים? עד אתמול 97 ,
הרוגים. רשומים כאן השם של כל אחד והנסיבות
שבהן נהרג. והנה שמות הפצועים.

• אתם תומכים איכשהו במיש־פחות
ההרוגים?

זוהי חובתנו. ח המישפחות שלנו. אנחנו
מנסים לעשות כמיטב יכולתנו.

• מה פירוש הדבר?

ככל יכולתנו. אנא, אל תבקש ממני פרטים.
אתה יודע, הן תחת כיבוש, ואיננו רוצים לתת
פרטים. ויש קרוב ל־ 50 נשים שהפילו. הרי זו
השמדה ממש! הם הורגים את העוברים.

• הוא מסתכן.

כן. וגם אני. נמתחת עלי ביקורת חריפה בגלל

יודע. מיספרם הולך וגדל, ומיספר הקיצוניים
הולך וקטן.
אינני יכול לשכוח שבהפגנה הראשונה (נגד
מדיניות,היד החזקה״) היו 3000 איש, ובהפגנה
השניה, כעבור חודש, כבר היו כ״ 100 אלף איש.
זה חשוב מאוד. חשוב מאוד!
ובפעם הראשונה היו גם קולות בתוך תנועת״
החרות עצמה — ראש עיריית תל־אביב, עמירב,
צעירים. בפעם הראשונה.

• אדוני היו׳׳ר, הדיווחים אומרים
כי מדיניות ״היד החזקה״ היא
פופולארית מאוד בישראל. מר אבנרי
ושותפיו־לדיעה הם במיעוט...
לא, לדעתי הם לא במיעוט. אתן לך כמה
סיבות לאופטימיות שלי. הנה כל האנשים האלה,
הקבוצות האלה, המיפלגות האלה בישראל שגינו
את המדיניות הזאת. ואל תשנה, נשמעו קולות
כאלה גם בתוך הקהילות היהודיות. אישים
יהודיים באירופה ובארצות־הברית. גם הם גינו.
הם אמרו: זה יותר מדי.
לדעתי, הם לא מיעוט. הם הולכים ומתרבים.
ובטווח הארוך — האחרים יהיו במיעוט. אני

הזכרתי אותם באחרונה בשתי הזדמנויות,
בקונגרס הסוציאליסטי האפריקאי ובוועידת
חברי־הפרלמנטים הערביים.

• (אבנרי ):בקהילות יהודיות רבות
יש פחד גובר והולך, שמא מנוצלים
מאורעות אלה על־ידי פאשיסטים
ואנטי־שמים בארצות רבות נגד היהודים.
מנסים להשתמש בהתקוממות
העם הפלסטיני כדי ליצור שינאה נגד
היהודים, נגד הקהילות היהודיות. מה
אתה אומר על כך?
שהם צריכים לדחוף יותר ויותר את מנהיגי
ישראל לפיתרודשלום צודק ומקיף• .
אתה זוכר, אורי, כאשר נפגשנו בביירות
אמרתי לך שהר־הגעש יתפרץ. שהטייפון לא
ייפסק.
או־קיי, ערפאת עזב את ביירות. מה קרה? מה
קרה למארינס? מה קרה לשגרירות האמריקאית?
מה קרה לבני־הערובה? מה קרה לכל ביירות? מה
קורה עכשיו בביירות?

• המצב לא השתפר.
להיפך, הוא הרבה יותר גרוע! בשעתו, כל
השגרירויות חיו בשלום תחת חסותנו. וגם כל
הזרים. פעמיים פונו האמריקאים מביירות ב־
1976 תחת חסותנו.

• האם אתה בונה מחדש את כוחך
בלבנון?
אתה יכול ללכת לשם ולחקור( .צחוק).
( המשךנ ענוו ד 02

אני רוצה ב שמיר חי!

סנה עושה

חברת ׳ו־אס־א״ התפרסמה בפרשת יעקב לוינסון. הוא הואשם בכך שיזם את
הקמתה לצורכי השתלטותה על אנזפ״ל ובזק הפזעלים.
החברה קיימת ופועלת עד היום. מנהלה הוא יורם רוזנפלד, בנו של שלום
רוזנפלד, לשעבר עורר מעריב.
החברה גייסה עד כה קרוב ל״סז מילון דולר ממשקיעים שונים, ביניהם מייקל
פלורשהיים משווייץ, שהיה גם בעל־מניות באמפ״ל.
החברה היא בעלת שליש בחברת ״ש1ם בישראל, חברה ציבורית שמניותיה
נסחרות בבורסה בתל־אביב. יתר בעלי ״ש1ם הם כלל, אמפ״ל והציבור.
באמצעות ״שום משקיעה דאס־א״ במיפעלי־תעשיה בישראל.
באמריקה החברה היא בעלת 2096 במיפעל־אלקטרוניקה גדול בניו־ג׳רסי,
המוכר ב־ 20 מיליון דולר לשנה .׳ו־אס־א״ בודקת עתה תיקי־השקעות שונים
במיפעלים בישראל, ובעלי־מניותיה הודיעו על נכונותם להשקיע עוד כסף אם
יידרש להשקעות נוספות.

.,דיסקונט
וואי־חשבון
ניו־יורק״ מקטין באמריקה
תיק־ההרוואות חייבים לחפש הונאות מאזן בנק דיסקזנט ניז־יזרק לשנת
1987 מראה כי הבנק הקטין במידה ניכרת
את תיק־ההלוואות שלו, והשקיע
את כספי לקוחותיו, המופקדים אצלו,
בפיקדונות בבנקים אחרים, או בניי־רות־ערך
ממשלתיים אמריקאיים. מדיניות
שמרנית זו ננקטת בתקופה של
חוסר״וראות כלכלי. היא מקטינה אומנם
את שיעורי־הרווח, אך מקטינה גם
את הסיכון בהלוואות ללקוחות מפוקפקים.
מאזן
הבנק לשנת 1987 היה 3.94
מיליארד דולר, לעומת 3.78 בשנת
.1986 הרווח הלא־מחולק הגיע ל־
101.2מיליון דולר, לעומת 86 בשנה
הקודמת. תיק־ההלוואות היה 1.043
מיליארד, לעומת 1.173 בשנה הקודמת.
הבנק
הגדיל ב־ 400 מיליון דולר את
הפיקדונות בבנקים אחרים, והקטין במידה
ניכרת גם את תיק איגרות־החוב
לזמן־ארוך. פעולה זו ננקטה בזמן, לפני
ששערי איגרות־החוב ירדו, בגלל נפילת
הדולר.

מועצת רואי־החשבון באמריקה החליטה
כי לרואי־החשבון יש חובה ואחריות
ליזום חקירות בחברות שהם מנהלים
חשבונותיהן, כדי לאתר הונאות,
ולא להסתפק בדיווח על הונאות המתגלות
להם במיקרה, תוך כדי עבודה.
חובה זו תתפרסם מעתה בכל דיווח של
רואי־החשבון, ותופיע כחלק ממנו,
במאזני־החברה. אולם המועצה קבעה
כי לא ניתן יהיה להאשים את רואי־החשבון
בהונאות שלא הצליחו לחשוף.
התקנות החדשות גם מחייבות את
רואי־החשבון לדווח לבעלי־המניות אם
יש להם ספקות בדבר כושר־התיפקוד
ללא־בעיות של החברה. חובת־דיווח זו
תחול על כל החברות, גם על חברות
בריאות. אולם רואה־החשבון יהיה חייב
בדיווח אם החברה אינה בריאה.

שיגשוג

ראשי. ודוחו בעיסקי
ישראל״ מכוניות מונעים מניות הלימחין
בנק בניו־יורק
אחרי שמועצת־המנהלים של בנק
הסחרח׳ הביולאזס׳ החליטה, לפני
חודש, בהולנד, למכור את הבנק בניו־יורק
תמורת 40 מיליון דולר, הזמינה
הנהלת הבנק בארץ חוות־דעת, מרואי-
חשבון אמריקאיים, הקובעת כי שווי
הבנק האמריקאי הוא 91 מיליון דולר.
חוות־דעת זו תוגש עתה-לבנק ישראל,
הלוחץ על המיזרוו׳ למכור את הבנק
בנידיורק, כדי לחזק את מיבנזדההון
של הבנק.
בזק המיזרח׳ הבינלאינו׳ כולל את
הבנק בניו-יורק, בלונדון ובציריך. מחצית
הבנק שייכת לקבוצה אמריקאית
בראשות איליי זוברובסקי. זוברוב־סקי
הביע באוזניי את אכזבתו מנסיגת

2 — 1ו
לחברת
ניו־יורק רדיו קאב של עורך־
הדין ישראל בן־ציון יש מחזור של
שישה מיליון דולר לשנה.
החברה מפעילה 96 מכוניות־לימו־זין,
שמחיר כל אחת מהן הוא מעל 50

הם־זרח־ ישראל מן ההסכם, ואמר כי
הבנק בניריורק סובל מירידה בריוו•
חיות בגלל העדר ניהול. ת א אישר כי
אמר לראשי הס־זרח־ בישראל שהם
מתנגדים למכירת הבנק באמריקה
מפני שהדבר יבטל את נסיעותיהם
התכופות לישיבות־ההנהלה בניו־יורק.
הוא אמר כי מנכ״ל־הבנק הנוכחי,
אליעזר לרנד, ימשיך בתפקידו עד
סוף השנה, אבל בתר כי תדיעה שתא
לא ימשיך לאחר־מכן מונעת ניהול
תקין של הבנק.
המהומות בשטחים הכבושים פוגעות
בכלכלת
י שראל
1987 היתה הטובה ביותר לכלכלת
ישראל ב־ 15 השנים האחרונות, כתב
ביזזס־״יק. אבל המראות היומיים של
צה׳׳ל המכה פלסטינים הדורשים עצמי
אות מספיקים כדי לפגוע בתדמית הבריאה
של כלכלודישראל. תיירים זרים
נמנעים מלבוא. החקלאות והבנייה נפגעים
בגלל העדרות העובדים הפלסטיניים.
השוק האירופי המשותף נמנע
מלאשר חידוש הסכם־־סחר, שיאפשר
לסחורות ישראליות, בשווי שלושה
מיליארד דולר, להגיע לשוק, בגלל סירוב
ישראל לאפשר לפלסטינים לייצא
את תוצרתם ישירות שלא באמצעות
ישראל. הצהיד שר־הכלכלה גד יעקבי:
•כלכלת־ישראל לא תוכל לגדול אם
המצב והנוכחי) בשטחים יימשך׳.
ענף־התיירות הישראלי, שהכניס
שני מיליארד דולר אשתקד, נפגע
קשות. בתי־המלון מדווחים על קיצוץ
של 4046 בהזמנות מתיירים מאירופה
ומאמריקה.
כלכלת״ישראל בנוייה ומסתמכת
על עובדים מהשטחים הכבושים. אומנם
הם(רישמית) רק 106 אלף, שהם רק
6.596 מכודדהעבודה בישראל, אך הם
מהווים 5596 מפועלי־הבנייה, וכד המצב
גם בחקלאות. איש אינו יודע מה
יהיה בעונת־הקטיף של הפירות והירקות.

יעקבי חושש מהשפעה מרתיעה
על המשך ההשקעות בישראל. מכירת
חברת פז ב־ 95 מיליון דולר היתה
פתיחה למכירה כללית של חברות,
במיליארדי דולארים.
באפריל צפוי הדידוחשבון של
פרסט בוסטזן קזרפזר״שן, שנשכר על-
ידי מישרד־האוצר כדי להתוות תוכניות
למכירת חברות כמו אל ז1ל, בימי־קרם
לישראל ובזק. אבל אם המצב
בשטחים הכבושים יימשך, יירתעו
המשקיעים מלבוא.
הפעולות של השוק המשותף אינן
מלוות בפעולות של המימשל האמריקאי
לגבי הסיוע לישראל. אבל למתת
המאמצים האמריקאים למען השלום,
אין איש מאמין בפיתתן קרוב. על כלכלת
ישראל להתכונן למצור ממושך.

אלף דולר. כולן מצויירות במכשירי-
רדיו דו־כיווניים, וכן במערכת־בקרת־מחשב,
המראה תמיד במוקד־החברה
היכן נמצאת כל מכונית.
החברה מעסיקה 135 עובדים.
מנכ״ל החברה הוא אמיר בן־ציון,
בנו של ישראל, הממשיך בעיסקי עור־כי־הדין
שלו במישרדיו במנהטן, בקורנס,
במיאמי ובפילדלפיה.
החברה הישראלית השניה בגודלה
היא תל־אביב, שלה 17 לימוזינות,
והיא בבעלות איתן הנדלי. החברה
מפעילה גם מכוניות פחות־מפוארות,
והיא מעסיקה 150 עובדים, וביניהן
שלוש נהגות ישראליות. מחזור החברה
מתקרב לשישה מיליון דולר.
לפני חצי שנה פתח הנדלי חברה
נוספת בשם אפולו, המפעילה לימוזינות
בשיטה של ניריזרק רדיז קאב, כלומר:
הנהג מביא לחברה את המכונית,
והוא משלם תמורת מכשיר־רדיו שבאמצעותו
הוא מקבל הזמנות מן החברה.
החברה מוכרת מעין מנייה, המקנה
זכות לרדיו, ומחיר המנייה משתנה לפי
הצלחת החברה.
כיום נמכרת מניית־רדיו באפזלו ב־
25 אלף דולר.

(המשך מעמוד )11

• תחת חסותך?
אם אתה רוצה — נוכל לארגן זאת.

• מה המצב בין הפלסטינים
והשיעים בביירות?
עכשיו זה הסתדר, אחרי הסכם שבי־תת־הנשק.

האם אתה חושב שאי־פעם
תילחמו אלה לצד אלה,
השיעים והפלסטינים?
עמדנו רק מול חלק מהשיעים.
אפילו לא נגד כל תנועת־אמל. אבל גם
עכשיו אנחנו משתפים פעולה בהתנגדות
לכיבוש הישראלי בדרום־לבנון.

• והיחסים משתפרים?

• (אבנרי):

היחסים

הם ינסו למנוע את הפלגתה בכל
האמצעים. תחילה באמצעים עקיפים,
ואם יהיה צויר גם במישרין, באמצעות
חיל-הים שלהם.

• בדרך לחיפה?

הם לא יתנו לה להגיע לחיפה.

• האם הספינה הזאת מסמלת
שינוי בטאקטיקה שלכם,
לאור מצבכם החדש בדעת־הקהל
העולמית? האם תנהלו
מדיניות של יחסי-ציבור?
מההתחלה היו לנו טאקטיקות שונות.
מאז ועד עכשיו ניסינו להשתמש •**
בשיטות שונות ומגוונות.

• מה דעתך על התקפת
הגלשן?
זה היה רעיון טוב. הוא היה איש

ערפאת מעיין בדו״חות מן השטחים הכבושים
,כם 1העם הפלסטיני מלו, אין לי ביתר
בינך ובין מר קד׳אפי, המבקר אמיץ. אחד נגד מחנה שלם! ראמבו
פלסטיני!
כאן(בתוניס) כעת?
• בהתקפה נהרגו גם שינורמליים.
אתה רוצה להיפגש אי־שה
חיילים ישראליים. האם
תו?(צח1ק).
אתה חושב על סבל המישם

חות?
• (אבנרי ):מה דעתך על
בוודאי. לולא חשבתי על כך, לא
האזרחים הערביים בישראל
הייתי אנושי. אבל אנחנו לוחמים בכי־ י—י
עצמה, שאירגנו שביתה כדי
בוש. אנחנו צריכים להיאבק במדיניות
להביע סולידריות עם האוכלו-
האכזרית של ״היד החזקה״.

סיה בשטחים הכבושים?

לא רק הפלסטינים. גם הרבה
יהודים. ההפגנה בנצרת היתה של
נוצרים, מוסלמים ויהודים. בנצרת, לא
בתל־אביב.

• (אבנרי ):גם בהסגנה ב־תל־אביב
היו ערבים.
כן, מעטים. אבל בנצרת היו הרבה.

• (אבנרי ):וזה גרם למר
דראושה לפרוש ממיפלגת
העבודה.
כן, כן. אתה רואה, אני מקבל פרטים
מדוייקים, כל העת.

• איך אתה מרגיש באן בתוניס?
אני
לא חי בתוניס. אני נמצא כאן
רק כשיש לי פגישות.

• איפה אתה חי?

• אתה חושב שהעניינים
זזים עכשיו?

• איך אתה מגדיר את
השלם הנוכחי בדרכך הפולי־טית?
זהו
אחד הרגעים הטובים ביותר.
תמיד היתה לנו תמיכת ההמונים שלנו.
אבל עכשיו, בפעם הראשונה, גם דעת־ -יי
הקהל העולמית מתחילה להבין אותנו.

• אורי אבנרי אמר לנו
היום שהוא רואה דימיון מסו־יים
בין מצב היישוב היהודי
לפני 1948 ובין מצבכם ביום.
מה אתה חושב על זה? גם אתה
רואה דימיון? אתה רואה ״מדינה
בדרך״?

ברוב הזמן בין צנעה ועיראק. אני
כמו העם הפלסטיני כולו. אין לי בית.

• אתה מתכונן לחזור לביירות?

בעיניי
זה רק עניין של זמן. זהו
הרבע האחרון של השעה, כמו שאומרים
אצלנו.

• אצלנו אומרים
דקות לפני חצות.

• איך אתה מצפה שהישראלים
יגיבו על עניין הספינה?

אנחנו אומרים 15 דקות לפני חצות.
אבל אני אומר: רבע שעה לפני עלות
השחר!

זה לא בתוכניות שלי כעת.

חמש

ה עו ל ם הז ה 2633

י י ^י *וי

ן ״ חפופות במוסד העביר ן ״שואל הציעה והודו
ן..המוסד מנו וסוב״סים
1את המידע שו מו אוו ן והפציץ את הסו
1חומו אמו־קא חסוי
| ומודיעין הסובייטי״
| הנאקיסתאנ בעזות בולאוו״ | חמודת עולים יהודיים,,

פרשת

ף* ״ 4בינואר השנה, בשעה 05:21
^ בבוקר, העבירה סוכנות־הידיעות
ת״טד־פרס כתבה על פרשת פולארד
מאת כתבה בוושינגטון, ריצ׳ארד דיל.
כותרתה היתה :״ארצות־הברית תתנגד
לחנינה, תרחיב את פרשת־הריגול של
פולארד׳.

הידיעה לא זכתה בציטוט
אן* בעיתון אחד בישראל.
עובדה לא מתמיהה נוכח
תובנה, שכלל האשמות מדהימות
על מעולות שתת הריגול
הישראלייב באמריקה. אד
לם עיון בידיעה כיום, לאחר
חשיפת פעולתו(למי כתב-ה-
אישום) של שבתאי קלמנוביץ,
מראה כי יתכן צדקו האמרי קנים
בהאשמותיהם.
אחרי ששמעתי על הידיעה, שהעבי־

הידיעה של ״יונייטד פרם״
מסרה כי פקידי־ממשלה אנד
תקאים מגלים עניין גובר
בפרשת־פולארד, כיוון שחלק
מן המידע שפולארד מסר
לישראלים ת ע בר לאחר מכן
על-ידי הסובייטי לקג״ב
חפרפרת סובייטית במוסד
הישראלי.
המקורות מסרו כי פקירי־הממשלה
האמריקאים הם נוקשים במאמציהם
לחשוף את רשת־הריגול השלמה.
הפרפרת במוסד
ל קו רו ת מותעיניים אמריקה
/אים מסרו כי מפעילי־פולארד היו
חלק מרשת־ישראלית הקיימת מזמן,

נאשם קלמנוביץ השבוע בבית־המישפט
ישראל ניסתה לשחד מארינס בשנריחת בתל־אביב.
בשם לק״ם, וכי לסוכני הריגול־הנגדי
רה סוכנות ׳ננ״טד־פרס במיוחד אלי,
האמריקאי נאמר כי לרשת היה יפוי-
ביקשתי לראות את המיסמכים שעליכוח
לשים יד על תוכניות אמריקאיות
הם היא מתבססת וקיבלתי גם אותם.
חשאיות, ולהשיג ידע חשאי, בעיקר
המיסמכים כוללים דו׳׳ח סמוי, שלא
בקשר לנשק אטומי.
פירסם עד כה שום עיתון ישראלי,
רשת-הריגול הורכבה מנספואשר
פורסם במקוטע לפני זמן
חים מדעיים ומעובדים שדיווסנשיננטנן
פוסט.
הדו״ח הוא סקירה של הסי־איי־אי חו ישירות לשר־הביטחון הישעל
פעולות־הביון הישראליות, והיא ראלי. הנספחים היו עצמם מכלולה
בחומר חשאי על הסי־איי־אי, רגלים, וגם הפעילו מרגלים.
כמה פקידי־ממשלה, וכן חברי־קונ־הנמצא
בארכיון ממן בחקיננס בוושינגרס,
שואלים האם מישרד־המישפטים
גטון.
כדי למנוע פסילת פירסום על־ידי י האמריקאי הוא די תקיף בחשיפת
הצנזורה הישראלית, אביא בכתבה זו ׳פרשה זו או פרשות״ריגול קודמות.
עוזר לחבר־הקונגרם ג׳ון קוניירס,
ובהמשכה רק מה שפורסם על־ידי
דמוקרט ממישיגן, אמר שוועדת״ה־
׳ננ״טד פרס וכן בחשיננטזן פ!סט. כל
מישנה לפשיעה פלילית, שהוא עומד
החומר שפורסם בחשיננטון פנסט מצוי
בראשה, מקיימת חקירה מואצת כדי
גם במיסמכים המעודכנים בממן
לברר אם אכן אוכפים את החוקים
בחקיננס. ולא חל בו כל שינוי.

האמריקאים נגד ריגול, ואם אין אנשי־החוק,
מושפעים מהעדפות פוליטיות.

העוזר אמר כי גילוי החדירה
הסובייטית למוסד, והדיווח על
ניסיון ישראלי להשתמש במידע
אמריקאי גנוב כדי לחסל
את הכור הגרעיני הפאקיסתא-
ני, מהווים גורם חשוב לכך
שפרשת־פולארד אינה מסתיי-

הפעיל ביותר באמריקה, פעיל יותר
ומוצלח יותר מהקג״ב,״ אמרו.
המקור במישרד־המישפטים אמר כי

כעוזר של שמואל פלאטו־שרון, הסתו־בב
בכנסת וניצל את קשריו הקודמים
עם ראשי מיפלגת־העבודה, ובכללם

^פקידי-הממשלה האמריקאים
אמרו כי רשת־הריגול הסובייטית,
שחדרה למוסד, כללה
פקידי מישרד-הביטחון חק־תביס
לשר-הביטחון בעבר,
אריאל שחץ. פקידים אלה, לפי
המקור, סח ת עם סוכני-המו-
דיעין הסובייטיים במידע אמריקאי
גנוב תמורת עולים יהודים
מרוסיה.
״זה התחיל בתור החלפה
פשוטה של מידע תמורת אנשים,״
מסרו המקורות .״אבל
התוצאה היתה כי הסובייטים
חדרו למימסד הביטחוני הישראלי
בדרג עליון.״
העוזר לחבר־הקונגרס קוניירם אמר
כי חבר־הקונגרס שמע דיווחים ממשלתיים
עצמאים על כך שישראל סחרה
במידע עם הסובייטים. יש לאמריקאים
עניין רב בכך, מאחר שהתעוררו
שאלות לגבי הביטחון הלאומי.
מומחה־מודיעין, שניתח את המידע
שפולארד גנב, אמר כי הוא כלל תצ־לומי־לוויין
של מיתקנים רגישים של
ידידי אמריקה כמו מצריים, פאקיסתאן
וסעודיה. הוא אמר כי ישראל, בניסיון
למנוע מכל מדינה מוסלמית פיתוח
פצצה גרעינית, העבירה להורו תצלו־מי־אוויר,
של הכור הגרעיני הפאקים־
תאני בקאהוטה, שסופקו על־ידי פו־לאז־ד.
התצלומים נמסרו להודו ביוני
.1985 ישראל הציעה להודו תקיפה
אווירית משותפת נגד הכור הפאקים־
תאני. הודו השיבה בשחצנות כי היא
השלישית בעולם בעוצמת חיל־האוויר
שלה, ואינה זקוקה לעזרת ישראל.
אביאם סלע, המפעיל של פולארד,
הוא, כך נאמר, מומחה־מחשבים, ש־תיכנן
והוביל ב־ 1981 את פשיטת חיל־האוויר
שהשמידה את הכור העיראקי.
פקידי מישרד־החוץ האמריקאי
אמרו כי אם ישראל מכינה מיבצע כזה,
על אמריקה להזהיר את פאקיסתאן. הם
ציינו כי הכור הפאקיסתאני מוגן היטב.

מידע אחר שפולארד גנב
בולל מדריך מודיעיני המכונה
״התנ״ך״ ,המפרט את הצעדים
שהצי האמריקאי ינקוט אם
יותקף על־ידי ישראל או מדינה
זרה אחרת.
עובר מישרד־המישפטים ציטט
דו״ח, שבו נאמר שהממונים על פו־לארד
בחיל־הים האמריקאי היו מזועזעים
ומדוכאים, כשנודע להם מה נגנב.
כמות החומר שנגנב היא בגודל גוש
שני מטר אורך, מטר וחצי רוחב ומטר
גובה.
פקידי־ממשלה אמרו שהם משוכנעים
שהרשת הישראלית ממשיכה
לפעול .״המוסד הוא שרות־הביון הזר

הפולארדים
.נוכשיר־האזנה בלישכת השגריר...־
היו 42 מיקרים של ריגול ישראלי
במשך 15 שנה, עד .1969 מאמצי־איסוף
ישראלים קודמים באמריקה
מתוארים בסקירה חשאית של הסי־איי־אי,
המצויה בתיק בארכיון מכון
ברוקינגס, בכותרת ״ישראל: מודיעין
זר ושרותים חשאים״.

הסקירה, הכוללת 47 עמודים,
אומרת כי ישראל ניסתה
לשחד בשגרירות אמריקה ב־תל-אביב
מיספר עובדים וחיי־לי-מארינם,
וכן הוטמן מכשיר־האזנה
בלישכת השגריר בבניין
השגרירות בתל־אביב. היא
אומרת כי שיטות-איסוף אחרות
כללו סחיטה, שלמונים והצעות
להזדמנויות עיסקיות.
* עד כאן הידיעה של •זנ״טד־פוס.
קלמגוביץ באמצע
^ ריאת הידיעה של ׳ונ״טד פרס
1/אחרי הגשת כתב־האישום נגד
שבתאי קלמנוביץ מראה קשר ברור. קלמנוביץ והיה עובד המחלקה לעולי ברית־המו־עצות
במיפלגת־העבודה. לאחר־מכן,

קשר אישי שהיה לו עם גולדה מאיר,
שהעריצה את פעילותו בענייני רוסיה.
קלמנוביץ קשר קשר אישי עם אי,שסייעו
שים
מיזרח־גרמניים
לו במיבצע של החלפת הישראלי שנתפס
במוזמביק.

קלמנוביץ היה בקישרי-עם-
קים עם אל שווימר(שניסה לרכוש
מקלמנוביץ שיטרי-הון
של זאיר)

קלמנוביץ ניהל באפריקה
עסקים עם רולאנד.

אם אכן היה קמנוביץ כפי
שהוא מתואר בבתב־האישום,
הרי האשמות האמריקאים יתכן
היו נכונות. לכן כדאי לקרוא
היטב את האשמותיהם הכלולות
בסקירה של הסי-איי־אי.
על כך ברשימה הבאה.

יגאל לביב

המגיפה המטילה את אימתה על הגברי והנשים:

^ גבר הישראלי מזמיז לע־
1 1/ /צמו התקף־לב, או דום־לב׳,
אמר השבוע המרפא הטיבעוני יצחק
בן־אורי.
.יש לי מירשם, למי שמעוניין:
קודם כל, תגדל קצת כרם, ואז נשימתך
תהיה שיטחית, לא טובה. הלב יצטרך
לעבוד קשה יותר, ויתעייף יותר.
.שנית, השתדל לאכול את ארוחת־הערב
בשעה מאוחרת ככל האפשר,
רצוי סטייק מטוגן בביצים, כדי
שהכולסטרול יהיה גבוה.
.אחרי הארוחה לך מייד לישון, ואז
תוכל הקיבה המלאה והנפוחה ללחוץ
על הסרעפת, וזו תלחץ על הלב.
.מלבד זאת, אתה יכול להשקיע
בבורסה ולהמר, בשביל המתח. אחר־כך
תמצא לעצמך פילגש, ואז תהיה לך
עוד סיבה להתקף־לב — תיכנס
לפחדים ולמתחים, בעיקר אם אתה
מבוגר והיא צעירה. וכדאי גם לעשן,
לשתות הרבה קפה ואלכוהול, ולעסוק
רק בסוג אחד של ספורט — הנעת
שרירי־הלסת בזמן האכילה.״
התקפי־לב קטלניים, או כאלה
שמהם התאושש הפאציינט אחרי
טיפול נמרץ, וכן מוות פיתאומי מדום־
לב — אינם סיפור חדש. קורבנות, או
כמעט־קורבנות, היו כל השנים. אבל
נראה שבשנה האחרונה הפכה התופעה
למגיפה ממש.

רפי נלסון
.הוא ידע שהוא מסכן את עצמו, אבל התעלם!־
משה איש״כסית נפטר מדום־לב
בגיל .40 העיתונאי אהרון בכר נפטר
גם הוא מדום־לב, בגיל .44 לפני
שבועות אחדים הלך לעולמו איש
חדשות הספורט יזהר ברגר, ובשבוע
שעבר — רפי נלסון — שניהם
בעיקבות דום־לב.
מאותה הסיבה נפטר גם מפקד
הקומנדו הימי, אורי טייץ, בגיל ,36
כשהלך לשחות בבריכה ביום חמסין,
בקיץ האחרון, אחרי לילה של פעילות
בלבנון, ללא שינה.
בשבוע שעבר נפטר מפקד מישטרת
מרחב־העמקים, ניצב־מישנה יוסי כהן,
מהתקף־לב, בגיל .46 קורבן נוסף
בשבוע שעבר, מדום־לב — אלוף־
מישנה יעקב שחם(שטיינברג) ,בן ,41
שהיה קצין־מוריעין של מיפקדת
חילות־השדה.
שחם, לדברי קרובי־מישפחה, היה
עד אז בריא לחלוטין. הוא היה כבד־גוף,
ובחודשים האחרונים עשה דיאטה
והוריד 14 קילו. הוא היה מעשן כבד,
באותו יום השישי אחר־הצהריים הוא
עבד בגינה, עם כמה חברים. אחר־כך
הם נכנסו הביתה, הוא הגיש להם
כיבוד, ותוך שניות התמוטט.
עברו התקף־לב, ויצאו בשלום: דן
בן־אמוץ, השחקן ניסים עזיקרי, אנשי־הרדיו
שמואל שי ואלי ישראלי (,)39
המוסיקאי יאיר רוזנבלום 43 חבר־הכנסת
יוסי שריד. אמנון רוברמן כבן
,50 בעל אולפן קוליער, הוחזר לחיים
אחרי מוות קליני.

משה איש־כסית
בגיל 40

עצמאי, ללא קשר עם חלקים אחרים.
מצב זה נקרא פירפור־חדרים, או דום־
לב. הלב פוסק, למעשה, מלתפקד
כמשאבה, ותפוקתו יורדת לאפם. אם
הפרעת־קצב זו אינה מתוקנת (על־ידי
מכת־חשמל) ,החולה מאבד את ההכרה
תוך כמה שניות. ואם אין פעולת־הלב
מחודשת תוך ארבע־חמש דקות, המוח
נפגע ללא תקנה.״
רופא־לב, שהעדיף שלא לפרסם את
שמו, ביקש לומר. :רופאי־לב אינם
מתלהבים מהפירסום האגרסיבי
למוצרי־חלב בטלוויזיה. רוב המוצרים,
בעיקר גבינות שמנות, רוויים בשומן,
הגורם נזק לגוף׳.
וכן, בנושא העישון. :בחודשים האחרונים
התברר כי עישון־סיגריות
איננו תורם רק לתהליך הסתיידות־העורקים,
אלא גורם גם, באופן ישיר,
להתכווצות העורקים הכליליים,
המזרימים את הדם אל הלב׳.
.זו ממש מגיפה, בזמן האחרון׳,
אומר המרפא הנתנייתי יצחק בן־אורי,
.גבר בן ,38 חתיך אתלטי, שחקן־טניס
מעירי, נתניה, מת מהתקף־לב. קצין
שהשתחרר מצה׳ל, בן ,45 מת גם הוא
מאותה סיבה. בעבר הקורבנות היו
בשנות וד 70 שלהם, לא צעירים, כמו
היום.
.אנשים אוכלים יותר מדי חלבונים
ושומנים. יוצא שהמדינה מסבסדת את
סיבסוד למחלות־לב

* ץ הו בעצם דום־לב? ד״ר אילן
^/מיטס, מומחה למחלות־לב. :זהו
סיבוך של התקף־לב. אצל חלק
מהלוקים בהתקף־לב יש הפרעת קצב,
המתבטאת בקצבים גבוהים מאוד או
נמוכים מאוד. במיקרים קיצוניים כל
קטע של שריר״הלב מתכווץ באופן

אהרון בכד
בגיל 44

להיות סמל של בריאות, לתת דוגמה
לילדיו. הוא צריך להיות דומה לאתלט
היווני הזורק דיסקוס, ולא להיראות
כקאריקטורה של בנאדם.״

איו חיות
מעשגות
^ ניאל מצגי, כלכלן במיקצועו,
( תושב מעודאביב, נפטר לפני
חודש, בגיל ,42 מרום־לב. עד לאותו
רגע טראגי תיפקד מצגר כאדם בריא.
הוא נהג לטפס על הרים בשווייץ,
ובאופן קבוע, במשך שנים, שיחק טניס
— שלוש פעמים בשבוע, שעתיים
בכל פעם. כושרו הפיסי היה מעולה,
אף גרם אחד של שומן מיותר לא היה
על גופו. הוא היה אדם רגוע, שקט;
.איש מאושר״ ,כהגדרת אשתו.
מצגר עישן, במשך שנים רבות,
שתי חפיסות ביום. ימים אחדים לפני
מותו הוא החליט להפסיק לעשן. לא
הפסיק לגמרי, רק הצליח לצמצם את
הכמות. תוך כדי מישחק־טניס 25 ,
דקות אחרי תחילת המישחק, עפה
הרקטה מידו, והוא נפל. אחות
מוסמכת, ששיחקה במיגרש הסמוך,
הבינה מייד שמצבו חמור, וניסתה
להנשים אותו.
המוות היה פיתאומי. .כמו קצר
חשמלי,״ אומרת נורית מצגר, עורכת״
דין במיקצועה. .אילו תוך ארבע דקות
הוא היה מקבל הלם חשמלי, ניתן היה
להצילו. מותו הכניס את החברים שלנו
לפאניקה. הם אומרים שאם לדני זה
קרה, הם מועמדים הרבה יותר טובים
ממנו.״
האם הפסיקה לעשן בעקבות האסון?
.לא,״ היא אומרת. ,אני מעשנת עכשיו
הרבה יותר.״
.כל־כך מקובל בחברה לשתות קפה
מחלות־הלב, כי ביצים, חלב, מרגרינה,
שמן ולחם הם מחסן של כולסטרול,
בביצה יש 300 מיליגרם כולסטרול,
וגם הלחם עשיר בו, בגלל השמרים.
קוראים לזה,מוצרי־יסוד׳ ,מחירם זול,
־־״י ואנשים אוכלים יותר מדי מהם.
אלמלא היו מסבסדים, היו אוכלים
פחות. לדעתי, אין כל צורך לסבסד
מזון.
.חלק מהגברים שמתו מדום־לב
נטלו תרופות נגד לחץ־דם גבוה.
כאשר הם שתו אלכוהול באותו הזמן,
או אף שעות אחר־כך, נגרם בכך מינון
גבוה מדי של התרופה. העיכוב של
פעולת שריר־הלב היתה גדולה מדי
(התרופה נגד לחץ־דם גבוה נועדה
לדכא את העצבים המפעילים את
׳ ״ שריר־הלב, כדי שיתכווץ פחות, וכמות
הדם בעורקים תפחת, וכך יירד לחץ-
הדם) וכך נגרם דום־לב.
.הלב אינו מפסיק לעבוד בלא
סיבה. דום־לב זה משהו אלים. מוכרחה
להיות התערבות חיצונית של חומר
בעל השפעה גדולה ומרוכזת. תרופות,
_ כאשר הן באות במגע עם אלכוהול,
מקבלות יותר כוח, נעשות אלימות,
חזקות מן הגוף עצמו.״

בח־ך־כלל, נמצא יותר מחוץ לבית,
והוא חשוף לבעיות — מס־הכנסה,
מילואים. ויש הבדל גם בהרגלי־התזונה:
הגברים, יותר מנשים, נוטים
לאכול אוכל פיקנטי, חריף ומלוח
ולשתות יותר אלכוהול.״
הדרך להישמר ממחלות״לב, לפי
בן־אורי. :יש לדאוג שלא יהיה אף
קילוגרם מיותר של שומן. צריך לקחת
דוגמה מן הסקנדינבים: למרות שהם
אוכלים שומנים, אין להם כרסים.
חייבים גם לעשות ספורט. הגבר צריך

סרדריקה סגל
אחרי בקבוק וודקה
להריח את האלכוהול שבהם. אין אף
בעל־חיים אחד בטבע האוכל מזון
רקוב, כמו שאין אף בעל־חיים אחד
המעשן, או הנוגע בפולי הקפה. הקפה
זה שיח שהרעיל את עצמו כדי לשמר
את עצמו, כדי שתהיה לו המשכיות.״
על טענה נפוצה בקרב מעשנים
ושותי־אלכוהול, שהם נוהגים בסדר
גמור ואינם מזיקים לעצמם, כי. אני
מכיר אדם ששתה ועישן כל חייו, והוא
כבר עבר את ה־ ,80 ועדיין בריא,״ מגיב
ד״ר רון. :הקשישים הבריאים האלה

ד״ר גידעון רון
החלשים מתו בילדות

^ האריפטורה
של בגאדס

**ץ תי נשות־חברה ידועות
* /ו נפטרו באחרונה מדום־לב: גוגה
רג׳ואן, תוך כדי ישיבה בכורסה מול
הטלוויזיה, במשך הלילה, ופרדריקה
סגל, אחרי שחיסלה בקבוק וודקה
שלם.
הגברים חשופים למחלות־לב יותר
מהנשים, וההסבר, לפי בן־אורי :״ידוע
שמבחינה גנטית, האורגניזם של האשה
הוא יותר יעיל ומתוחכם מזה של
הגבר. מערכת־ההגנה של האשה יעילה
יותר מזו של הגבר. יש הבדל בכמות
ובסוג ההורמונים. האדרנלין, למשל,
שהוא ההורמון. המכנים את האדם
למתח וגורם ללב לעבוד בקצב מוגבר.
הגוף חייב להפריש את האדרנלין,
המסכן את הלב, דרך בכי, או על־ידי
הזעה פיתאומית, או הטלת שתן,
מפחד. רק אז, עם הפרשת האדרנלין,
הגוף נרגע. יכולת גוף האשה לסלק
הורמון זה יעילה יותר, ולכן נשים
סובלות פחות מהתקפי־לב.
״עוד סיבה: הגברים חשופים יותר
לגורמי מתח, בעיקר בעבודה. הגבר,

נתן וולך

חוסני כהן

נבהל זנגסל

החזה כואב

ד״ר עודד רודניצקי
האלמהנל פונע

בני ברמן
כל הזמן בדיאטה

ואלכוהול ולעשן, עד שנוצר מיתוס
שמעט מהדברים האלה — זה לא
נורא,״ אומר ד״ר (לרפואת־המחטים
הסינית) גירעון רון. .על אותו עיקרון,
יכולנו לשתות קצת נפט, ולומר על כך
— זה לא נורא.
.אבל גם מעט זה נורא. מעט
אלכוהול, כוסית אחת ביום, מרעיל
מעט את הגוף. כי אלכוהול זה חומר
של פירוק סוכרים. זה ריקבון. כאשר
פירות רקובים זרוקים בשדה, אפשר

נולדו בעיה שבו לא היו עדיין
תרופות, ותינוקות שלא היו בריאים
ב־ססו אחוז, לא עברו את גיל . 10
הקשישים האלה עברו, אם כן, את
הסלקציה הטיבעית. לא היה אז זיהום־
אוויר ממכוניות ומבתי־חרושת, והמים
היו זכים, ללא כלור. לא היה חשמל,
ואנשים הלכו לישון בשעה מוקדמת.
הם עבדו יותר בעבודה פיסית, והיה
איזון בין גוף ונפש. הראש היה רגוע,
קצב־החיים היה איטי יותר.
.מי שמתים כיום מדום־לב, בגיל 30
עד ,50 גדלו בתקופה שבה היתה כבר
אנטיביוטיקה, הירקות והפירות רוססו
והעופות והפרות קיבלו זריקות של
הורמונים וחיסונים רעילים, שבסופו
של דבר הגיעו לגוף־האדם. תנאי-
החיים כיום הם הרבה יותר מסוכנים
מאשר בעבר. לקשישים יש יסוד בריא,
החסר לדור הצעיר. למעשה, לא יהיה
יותר בתולדות האנושות דור כזה, אשר
נולד וגדל ללא תרופות, ומזדקן עם
תרופות.
.הדור שנולד אחרי מילחמת־העולם
השניה התחיל את חייו בעולם מורעל,
ולכן הוא חייב לשמור על רגיעה
נפשית, פעילות פיסית, שעות־שינה
מספיקות ותזונה נכונה. מי אכל אז,
בעבר הרחוק, אוכל כבד במיסעדה,
בשעת־לילה מאוחרת? בגלל זה נאלץ
הלב לעבוד שעות נוספות, כדי להזרים
דם למערכת־העיכול, בשעות שבהן
היה אמור לנוח ולאגור כוח ליום
המחרת. לכן אנשים זקוקים לקפה
בבוקר, כי הם לא ישנו די, גופם לא נח
באמת. אנשים מעוררים את עצמם
בקפה ונרגעים בעזרת סיגריות.״
חיים גגתיב המהיר
* תן וי ליד, סגן ראש עיריית תל!*
אביב, הוא דוגמה לארם שחי
בעבר כמו רבים כיום, בלי חשבון: היה
מעשן כבד ואכל כל מה שבא לו. לפני
שמונה שנים הוא ראה בטלוויזיה
תוכנית על הנזקים בעישון, נבהל,
ומאז אינו נוגע עוד בסיגריות. בשנה
האחרונה הוא חש בכובד, והרגשה זו,
יחד עם עקיצות של מכרים על היותו
שמן, גרמו לו ללכת לבדיקות. הרופא
נעמי מ?
(המשך בעמוד )16

_ דו ם־ ל ב

(המשך מעמוד ) 15
אמר לו שאם הוא לא יוריד ממישקלו,
הוא מסתכן במחלת־לב.
וולוך בן ה־ 51 הוא כיום מינוס 20
קילו. החיים לגביו יהיו תמיד מאבק
יומיומי בפיתויים — להגזים באוכל,
להשתמש במעלית, במקום לטפס 11
קומות ברגל, כפי שהוא מקפיד
לעשות. הוא מחזיק מעמד, אבל לא
לכולם יש כוח־רצון. כאשר אמר
באחרונה למכר שמן, ,תתבייש, איר
אתה נראה?׳ קיבל תשובה, :יותר קל לי
להתבייש מאשר לרזות.׳
הזמר בני ברמן, בן ,48 סוחב על
גופו כבר הרבה זמן יותר מ־10
קילוגרמים מיותרים. אין הוא מעשן,
אומנם, ואף נוהג להתעמל בקביעות
ולרכוב על אופניים, אבל על יצר
הזלילה אינו מצליח להתגבר. .אני כל
הזמן בדיאטה,׳׳ הוא נאנח. ,אבל
פיתאום נשבר לי, ואז אני אוכל כמו
אני־לא־יודע־מה. אני בגיל הקריטי,
אבל לא רוצה לחשוב על זה.
.הייתי מיודד עם רפי נלסון, האיש
שחי כמו שהוא רצה. הוא יכול היה
להאריך את חייו, אילו היה מפסיק
לעשן ולשתות, והיה מתחיל לאכול
נכון. אבל אולי הוא לא רצה חיים
כאלה. הוא חי בנתיב המהיר, חיים
מלאים. אם הוא ידע שהוא מסכן את
עצמו, הוא התעלם מזה.
.באמריקה היה לי ידיד, בנקאי
עשיר, ששתה ועישן הרבה, גם אחרי
שעבר שלושה ניתוחי־לב. הוא אמר לי:
,אני אוהב לשתות ולעשן. אלה הם שני
הדברים הכי חשובים בחיי. קח אותם
ממני, ואין לי חשק לחיות.׳ בגיל 60
הוא מת מדום־לב.׳׳

כשאתה מחוץ למשרד -זה כלמה שצריך

להישאר
לן צתרעב

התקשר היום ותקבל אותה מייד: חכמה, יעילה וקומפקטית.
* כל הודעה המיועדת לן, מכל מקום בארץ, מוצגת בעברית על צג
האיתורית, לקריאה מיידית.
* ההודעות נשמרות בזכרון האיתורית, תוכל להתייחס אליהן בזמן
הנוח לן, בבטחון מלא מפני אובדן קריאות.
* ההודעות סודיות בהחלט -לעיניך בלבד( .בלי קולות ודיבורים
מיותרים, כי עסקים טובים עושים בשקט)...
* פעולה רצופה של $00 שעות(סוללת 1.5וולט רגילה) ללא צורך במטען.
איתורית הראשונה-מכתיבה את כל הקשר וחוסכת לך בהוצאות
לכח אדם, דלק ותקשורת ומונעת מתח ובזבוז זמן יקר.

ו מ אי תו רי ת

זומ 11 זו מ\\\ איתורית-שרותי תקשורת בע׳׳מ -החברה המובילה בישראל.
7549177־ 224341,03־ 380541,02־ 561061,04־ 79765,08־ 344615,057־ 053

תן טרמפ לחייל

^ ״ר עודד רודניצקי, רופא
1פנימי המטפל גם באקופונקטורה
ובהומיאופתיה, מונה ארבעה גורמים
עיקריים לדום־לב בקרב גילאי 40 עד
:60 עישון, אלכוהול, עודף־מישקל
ותזונה לא־נכונה.
.בארצות־הברית יש בשנה 400
אלף. מיקרים של מוות פיתאומי,
כתוצאה מדום־לב או התקף־לב,׳׳ אומר
ד׳׳ר רודניצקי. .ברוסית יש פיתגם,
שהוא גם אמת, :גרם של ניקוטין הורג
סוס׳ .תוחלת־החיים של אדם מעשן, בן
30 ויותר, יורדת בחמש שנים.
.האלכוהול פוגע, נוסף על הפגיעה
בכבד ובמערכת־העצבים, גם בשרירי־הלב.
אשר לשומן — כאשר לגוף
האדם יש יותר נפח, יש יותר כלי־דם,
וזה גורם לייתר לחץ־דם, כי הלב חייב
לעבוד קשה יותר, להזרים יותר דם
לנפח הגדול הזה.
.שומנים רבים מדי בדם גורמים
לסמיכות־דם גבוהה, וזה גורם למחלת־לב.
אדם צריך, אחרי האוכל, להישאר
קצת רעב, לא למלא את עצמו עד
הסוף, כדי שהלב, הקשור, כמובן,
למערכת־העיכול, לא יעבוד קשה מרי.
צריך לאכול פחות שומנים, ויותר
ויטמינים וחלבונים. הפירוט 20 :אחוז
שומנים 20 ,אחוז פחמימות 60 ,אחוז
חלבונים (עדיף מהצומח) ,ומינימום
ג׳אנק־פוד — ממתקים וכדומה.
.החל מגיל 40 מומלץ לעבור
בדיקה יסודית, אחת לשנה־שנתיים,
וכדאי גם לעשות פעילות ספורטיבית,
בצורה המתאימה לכושר הגופני של
כל אחד, באופן הדרגתי ומבוקר. מסוכן
להתחיל במאמץ גדול, כמו מישחק־סקווש,
למשל, הגורם למאמץ גדול
בזמן קצר. נוסף על כל אלה, יש טיפול
מונע, לפני שמתחילות הצרות,
בשיטות הומיאופתיות — תרופות של
צמחים ומינרלים טיבעיים.׳׳
לעומת המקפידים על אורח־חיים
נכון, דוגמת וולוך, או המנסים
להקפיד, דוגמת בני ברמן, יש רבים
החיים בלי לעשות חשבון. הם מודעים
לנזק, אבל אינם מוכנים לוותר על
ההנאה.

;,גולדה
עישנה, לאד

^ בדרן חוסני כהן, בן ,41 הוא
1 1מעשן כבד (בין ארבע לחמש

חפיסות ביום) ,שותה כוסית או שתיים
כשבא לו, בעל יותר מ־ 10 קילו
מיותרים. .אני לוקח דוגמה מבני 75
החיים בקצב שלי, שותים איתי בבר,
אוכלים ומעשנים כמוני,־ הוא אומר.
.זה מפחיד, הדום־לב הזה. אני מדבר,
והחזה שלי כואב. הכרתי את יוסי כהן,
קציך המישטרה. היה איש גדול,
שמנמן. שתינו ביחד. שתיתי גם עם
אהרל׳ה בכר ורפי נלסון. אלכוהול
נועד ליצור מצב־רוח טוב, ואם לא
מגזימים, זה בסדר.
.גדלתי על בסיס תזונתי טוב, ואותו
הבסיס, של הרבה ירקות ופירות ואוכל
טרי, אני נותן גם לילדיי. עברתי
בדיקות, והכל בסדר. למרות זאת,
ניסיתי להפסיק לעשן, אבל זה היה
סבל נוראי, טראומה. שמנתי, הייתי
קרוב להתמוטטות־עצבים. אחרי חודש
נשברתי. לא יכול בלי כום־קפה
וסיגריה על הבוקר. לפעמים יש לי
סיבובי־ראש, לפעמים העשן אוטם את
המחשבה, אבל אני אפילו לא משתעל.
וחוץ מזה, אני מאמין במזל.״
אבי קושניר מצמד הבטלנים, בן ,27
מעשן חפיסה ביום, שותה אלכוהול
כשבא לו. .מפחיד, מיקרי־המוות
האלה,״ הוא אומר. .זה עושה לי עצוב.
אני מתכנן להפסיק לעשן בקרוב, רק —ך
אגמור את הקופסה...״
המוסיקאי בני נגרי, בן ,37 מעשן
שתי חפיסות ביום, שותה קצת,
צימחוני מילדות, לא מהרזים. .כשאני
קורא על דום־לב, הרגשתי היא כמו
בשעה שאני קורא על מוות בתאונת־דרכים.
אולי זו סתם הגנה עצמית. אז
מה?״ הוא אומר. .אנחנו עושים המון
דברים לא נכונים.
.אני מכיר בקיום הבעייה, אבל לא
חושב שבגלל זה אתחיל להיזהר ולחיות
חיי־היסטריה. אומרים לי — מה
אתה אוכל ביצים? יש בהן כולסטרול!
אז מה, אפסיק לאכול ביצים?
.אני נהנה מעישון. העישון הוא
חלק חשוב מאוד מהריכוז בעבודה
שלי, בבית או באולפן. קשה לי
להעלות על הדעת עבודה ללא עישון.
זה לא מוצא חן בעיניי שמטיפים לי לא י׳
לעשן. גולדה עישנה עד גיל ,80 לא?״

לא נעים;

ך * מעט כל הגברים שעברו את
החוויה הטראומטית של התקף־לב
שינו, או מנסים לשנות, כמה מהרגלי
העבר שלהם.
בן־אמוץ ושריד הפסיקו לעשן.
עזיקרי הפסיק לשתות. אלי ישראלי
צימצם את העישון, והוריד קילוגרמים
רבים ממישקלו. גם יאיר רוזנבלום
חדל לעשן והוריד מהמישקל.
איש־הרריו שמואל שי, בן ,55 חצי
שנה אחרי התקף־לב, עשוי לשמש
דוגמה טובה לכד שבהחלט אפשר
לוותר על הרגלים מזיקים ולאמץ
הרגלים טובים. שי, שעישן מגיל _ 17
שתי חפיסות ביום, מספר. :תמיד אמרו
לי שזה לא בריא לעשן, אבל אף פעם ^
לא קיבלתי הוראה אישית מרופא
להפסיק מייד. מנהל המחלקה לטיפול
נמרץ בבילינסזן אמר לי אחרי ההתקף:
אם אתה חוזר לעשן, התקשר איתי
ונכץ לו מיטה. הוא אמר את זה
ברצינות תהומית, וזה מאוד הפחיד
אותי. אז הפסקתי.
.מאז אני גם לא אוכל בשר, רק
מעט עוף ודגים. יש ימים שלמים שאני
אוכל רק מזון צימחוני. אף פעם לא
אכלו אצלנו סלטים, ופיתאום כל היום ־׳•
רק חותכים פה ירקות. אם אני אוכל
לחם, אז רק לחם חי.
.פעמיים בשבוע אני מתעמל
במכון, ובכל יום אני הולך חצי שעה
ברגל — שני דברים שלא עשיתי
מעולם. יש פה, ברמת־אביב, המון
גברים בגילי, פחות או יותר, המטיילים
ברגל, אחרי התקף. גם ברדיו יש
שישה־שיבעה כאלה.
.הדברים האלה אינם קשים, אם כי
זה גם לא נעים. אתה זוכר את החוויה
הקשה של המחלה, וזה מדרבן להיות
בסדר. חליתי בגלל הרגלי־חיים רעים,
שיניתי אותם, ועכשיו נשאר לי רק
לקוות לטוב.״
ה עו ל ם הז ה 2633

ענת סרגוסטי, העולם הזה

לאריאל שרון היה רגע של אמת. קורה.
בהטיפו מוסר לאנשי־התיקשורת, ההורסים את המרינה, הוא
ניבא שבסוף הם יעמדו על גג של שגרירות זרה, ויחכו למסוקים
שיצילו אותם.
האסוסיאציה ברורה: אחרוני הדרום־ויאט־נאמים והאמריקאים
הצטופפו על גג השגרירות האמריקאית בסייגון, ערב נפילתה,
והמתינו למסוקי חיל־הים האמריקאי,
שהצילו אותם מידי
הקומוניסטים המנצחים.
אסוסיאציה מעניינת. היא אומרת
הרבה.
על אריאל שרון. על עולמו
הנפשי.
אין זו אסוסיאציה של ישראלי
הבוטח בעצמו. היא לא היתה
עולה לעולם על דעתי, למשל.
מה פיתאום! יש לנו הצבא החזק
ביותר במרחב. מרדכי וענונו
טוען שיש לנו 200 פצצות גרעיניות.
יש לנו רמה טכנולוגית
ואירגונית המבטיחה את חוסננו
לזמן רב. וכאשר יבוא השלום — ואני בטוח כי בוא יבוא —
נפרוץ מן הגטו המזויין שלנו ונתעצם כמעצמה מדעית־תעשייתית
חובקת־מרחב וחובקת־עולם.
אני ישראלי. אני אופטימיסט. בעיניי, שני המושגים האלה
זהים. אופטימיות וישראליות — חד הן.
ואילו אריאל שרון נמצא מזה שנים בדרך חזרה. חזרה מן
הישראליות אל היהדות. חזרה מאבו־עגילה למרד גטו ורשה.
חזרה ממסן ז״צמן לישיבת הרב קוק.
הוא מצדיק את שיחרורם ההמוני של בחורי־הישיבה משרות
בצה״ל. הוא אומר כי השרות לדת היהודית חשוב יותר (ועל כל
פנים, לא פחות) מאשר השרות בצה״ל.
נזדמן לי להתווכח איתו על כך, ושוכנעתי שהוא מתכוון לזה
בכל הרצינות.
ומכאן — האסוסיאציה הטיבעית לגג בסייגון. לגטו־ורשה.
לקישינב.
זוהי פסימיות תהומית. זוהי אי־אמונה מוחלטת בעתידנו
כאומה חדשה, חופשית ומשגשגת בארץ הזאת. אי־אמונה
המתעטפת במחלצות של סופר־פטריוטיזם, של דירה ברובע
המוסלמי וריסוק־עצמות. אותה אי־האמונה שהובילה את מנחם
בגין לרחוב צמח.
יהדות ופסימיות — חד הן.
כאן קבור הכלב. מעבר לכל הוויכוחים, מעבר לכל הריעות
וההשקפות, כאן קו־ההפרדה האמיתי.
האופטימיות שלנו, הביטחון בעצמנו ובעתידנו בארץ הזאת
— והפסימיות התהומית שלהם, אכולי־הספק, ררופי־השואה,
אנשי התבוסה הניצחית.

הגבר וההיפר
בתולדות ישראל, יוסי הראל נרשם רישמית בתואר ״הגבר״.
זה היה בימי פרשת־לבון. כאשר היתה קיימת קנוניה כללית
להעלים את העניין ולחפות על השקרים, ניגש הראל לישראל
גלילי, חבר־הממשלה, וגילה לו את האמת. כך התפוצצה הפרשה.
באותם הימים אסור היה לגלות בפומבי רבר על הפרשה,
והצנזורה מחקה כל פרט. לכן זכו גיבוריה בשמות־צופן, וכך
הופיעו בעיתוני־ישראל :״האדם השלישי״(אברי זיידנוורק, האיש
שהפעיל את רשת־החבלה במצריים) ,״הקצין הבכיר״ (בנימין
ג׳יבלי, ראש־אמ״ן בימי העסק־ביש) ,ו״הגבר״.
לפני כן פיקד יוסי הראל על האוניה אקסודוס בהפלגתה,
שהיתה לאגדה.
אחר־כו נעלם בציבור האזרחי, כאיש־עסקים שקט.
כשאני חושב על פטריוט אמיתי, על גיבור אמיתי, על לוחם
אמיתי, אני חושב על יוסי הראל. אמיץ. בעל־מצפון. צנוע. שקט.
לכן לא הופעתי כאשר ראיתי כי יוסי הראל הצטלם ליד
הספינה שהיתה אמורה להוביל את המגורשים הפלסטיניים

הדאל

חסר

לחופי־הארץ, ושגם אמר כמה מילים חמות על זכות המגורשים
לחזור.
כך נאה וכך יאה. כמו שאמרתי: לוחם. אמיץ. בעל־מצפון.
היום, אחרי המהפכה הפמיניסטית, לא היינו אומרים ״הגבר״.
היינו אומרים, בפשטות :״בו־אדם״.
וכשאני מנסה להעלות בדימיוני אדם שהוא ההיפך הגמור,
המוחלט והטוטאלי לאיש כמו יוסי הראל, אני חושב על איש כמו
חיים חפר.
איש שבכל 15 החודשים של מילחמת־העצמאות לא שמע אף

הגג

ב סיי ג!!

כדור אחד שורק. אדם שכתב שירים ובנה לעצמו קאריירה על־חשבון
הלוחמים. אחד מאותם המזרנבים שיש בכל המילחמות,
ההולכים אחרי הלוחמים והופכים את עלילותיהם לכסף ולתהילה
(לעצמם).
בקיצור: מלחך כל הפינכות. או, אם להשתמש במילים שלו
עצמו, מלקק כל העכוזים. בתנאי שהם עכוזי השילטון.
עכשיו התנפל חיים חפר בחימה שפוכה על יוסי הראל, מפני
שהצטלם ליד הספינה.

<ז1רי *וסר׳

וגם זה נאה וזה יאה. זה בדיוק מתאים.
ספינת־המגורשים שהפליגה־לא־הפליגה כבר עשתה את שלה
לגבינו. היא הפרידה בין המוץ והתבן. היא גרמה לכך שנדע על
כל אחד מיהו, ולאן הוא שייך. כמו ההתקוממות בשטחים
הכבושים, היא הורידה את כל המסיבות וקרעה את כל ההסוואות.
אמור לי מה כתבת על הספינה הזאת, ואגיד לך מי אתה.

ודור מסרים
האם אנחנו מאבדים לאט־לאט את שפיות־דעתנו?
מבט־לחדשן ת בטלוויזיה. קריין וקריינית. חיוך בפתיחה.
אחר־כך, במשך 25 דקות שלמות, ידיעות זוועה, בזו אחר זו.
פוגרום בשני כפרים בגדה. תמונות נוראות של הרס. פנים
נפוחות ממכות של הקורבנות, גפיים שבורות. באר שרופה.
מכשירי־טלוויזיה שבורים. דודי־שמש מנופצים ביריות. תרמילי־ירי
על הגג. חלונות מנופצים. כתובות של גולני על הקירות.
כרטיס־ביקור של חטיבה שעליה היתה פעם גאוותנו.
ראיון עם ״מפקד הגיזרה״ .קצין בכיר, המשמיע תירוצים שהיו
מעליבים את האינטליגנציה של ילד בן שש. מחייך, חלק. כמו
שחקן הוליוודי המגלם את תפקידו של קלגס קולוניאלי בסרט־זוועה.
מתנחל
שהרג צעיר והשאיר אותו בשטח, והלך לדווח על כך
רק אחרי יומיים, כשהעניין התגלה. המישטרה מסכימה לשחרר
אותו בערבות. למה לא? מה עשה, בסך הכל? הרג ערבי. חבריו באו
לבית־המישפט, וצחקו בפה מלא. היורה עצמו רק מחייך.
וכך הלאה .,ידיעה אחרי ידיעה 25 .דקות.
ואחר־כך תצוגת־פירות ותצלומי־נוף עם מזג״האוויר.
סוף המהדורה. הדבר האחרון שנראה על המירקע הוא פניהם
של הקריין והקריינית, שקראו את כל הזוועות האלה.
הם מחייכים.

האיש על הטרקטור
השתמשתי זה עתה במילה ״פוגרום״ .אסוסיאציה איומה. אבל
אין מילה מתאימה אחרת.
כאשר חיילים פורצים לבתים, מנפצים את החלונות, הורסים
את הרהיטים והמכשירים, מוציאים את האנשים כדי להכותם עד
שבירת עצמותיהם, יורים פה ושם, הורגים פה ושם ילד במכות-
אלה — איך לקרוא לזה?
כאשר עושים זאת המתנחלים בחסות צה״ל, איך לקרוא לזה?
יהודים עושים פוגרומים? הרי זה לא יתכן!
ואולי דווקא להיפך?
דיברתי לא־מכבר עם ידיד איטלקי על מועמר קד׳אפי. המנהיג
הלובי הצטלם בשעתו כשהוא יושב בגלימתו הבדואית על
טרקטור ונוהג בו. ראינו וחייכנו. הרי גם המנהיגים שלנו אוהבים
להצטלם בפוזות מגוחכות.
אולם ידידי האיטלקי ראה את הסצינה בצורה אחרת .״זוהי
דוגמה קלאסית של התנהגות קולוניאלית,״ אמר .״הנשלט של
אתמול מחקה את השליט של אתמול. הדוגמה העומדת לנגד
עיניו היא התנהגותו של הרודן שדיכא אותו אתמול.
״קד׳אפי חשב על מוסוליני. מוסוליני ששלט גם בלוב, הצטלם
כשהוא יושב ונוהג בטרקטור. זאת היתה אחת התמונות המפורסמות
ביותר שלו. קד׳אפי פשוט מחקה אותו, אולי מבלי להיות
מודע לכך.״
אם זה נכון, אולי יש איזשהו היגיון מעוות בכך שיהודים,
בהגיעם לשילטון, יתנהגו דווקא כמו הקוזאקים, שרדו באבותיהם?
אולי הקוזאקים הם המסמלים בעיני רבים מהם את
העליונות, האדנות? ״כוח, עוצמה ומכות״ — הרי זו סיסמה

קוזאקית טיפוסית, בפי יצחק רבין, בן למישפחת יוצאי־רוסיה.
(אגב: בפוגרום של קישינב, שזיעזע את העולם כולו ושמילא
תפקיד חשוב מאוד בדירבון ההתנערות הציונית, נהרגו כ־45
יהודים, פחות מכפי שנהרגו בחודשיים הראשונים של
ההתקוממות בגדה וברצועה).

הקארטל המעופף
בשבועות האחרונים הייתי כמה פעמים בחו״ל. במקומות
שונים רצו לשמוע את דיעותי על המצב. בכל פעם שהיתי בחו״ל
יומיים־שלושה. המזמינים שלחו לי כרטיסי־טיסה. מתוך אדיבות
שילמו את המחיר המלא של ״מחלקת־עסקים״ ,העולה פי כמה
על מחיר הברטים במחלקת־התיירים.
מארחים איטלקיים שלחו לי ברטים של חברת אליטליה.
מחלקת־העסקים. ואכן, דיילת אדיבה הכניסה אותי בנמל־התעופה
בן־גוריון לחדר־האורחים של חברות התעופה, המיועד
לנוסעי מחלקה זו. אחר״כך טסתי במחלקת־העסקים. המקום שם
מרווח יותר. זה חשוב לי, מפני שאני רגיל לעבור במטוס מרגע
ההמראה עד לרגע הנחיתה.
בדרך חזרה התייצבתי בנמל־התעופה ברומא והגשתי את
הכרטיס לפקידת אליטליה. היא העירה, דרך אגב :״במטוס הזה
אין מחלקת־עסקים״.
״האם תחזירו את ההפרש במחיר?״ שאלתי בתמימות.
הפקידה נדהמה .״בוודאי שלא!״ אמרה.
וכך היה. נדחקתי בין הנוסעים ששילמו רבע ממחיר הכרטיס
שהיה בידי. אך בקושי הצלחתי לעבוד.
כעבור שבוע טסתי לגרמניה. היה בידי כרטיס של ל1פטהאנזה.
מחלקת־העסקים. פי שניים מן המחיר הרגיל.
״אבל אין לנו מחלקת־עסקים במטוס,״ הודיע לי איש חברת־התעופה
מראש.
״אז מדוע אתם גובים מחיר של מחלקת־עסקים, אם אין לכם
מחלקת־עסקים?״ שאלתי.
״מפני שאתה נוסע לשלושה ימים בלבד. מי שנוסע לתקופה
של פחות משישה ימים, חייב לנסוע במחלקת־העסקים״.
״אבל אין מחלקת־עסקים,״ הזכרתי.
״אין מחלקת־עסקים, אבל אתה צריך לשלם מחיר של מחלקת־עסקים.״
לופטהאחה,
בניגוד לאליטליה. גם לא הכניסה אותי לחדר
האורחים של נמל־התעופה. אם אין מחלקה, אין גם אירוח בנמל.
הגיוני, לא?
טסתי לגרמניה ובחזרה בחברתם הנעימה של אנשים שכרטיסם
עלה כמחצית מחיר הכרטיס שלי. זכיתי בכל מה שהם זכו בו, לא
פחות ולא יותר. רק המחיר היה כפול.
מדוע יכולות חברות מיסחריות להרשות לעצמן למכור סחורה
ירודה ולגבות עבורה את המחיר של סחורה היקרה פי כמה?
פשוט מאוד: כל חברה כזאת מחזיקה במונופול בארצה. וכל
החברות האלה יחד מהוות קארטל. השיטה המטורפת של קביעת־המחירים
(לא מרחק־הטיסה קובע את המחיר, אלא זמן שהייתך
בחו״ל מחוץ למטוס) היא תוצאה ישירה של מונופול וקארטל.
כאשר המוכר יכול להכתיב את המחיר לקונה, וכאשר לקונה אין
ברירה אלא להזדקק למוכר, כל עיוות הופך אפשרי. וכי מי יארגן
שביתת־נוסעים עולמית?
אגב, לא נתקלתי עד כה בבעייה מסויימת זאת באל על.
כשמכרו לי מושב במחלקת־עסקים, הושיבו אותי במחלקת־הע־סקים.
הייתי מעדיף לטוס בה, אבל כמה מן הטיסות האלה היו
בשבת, שבה אין אל על טסה, ובמיקרים האחרים בחרו המזמינים
בעצמם בחברת־התעופה. חבל.

זהירות, מיליונר!
היזהרו לכם מפני המיליונרים!
היכרתי צעירה, שהתחביב שלה היה לסעוד בחברתם של
מיליונרים. איני יודע למה ציפתה מהם. אבל היא שילמה עבור
כל הארוחות במיסעדות־היוקרה.
לא מרצון. לגמרי לא. אלא שבכל פעם, כשבא התור לשלם,
הסתבר כי המיליונר שבח את
הארנק שלו בבית, או שהיה לו
רק שטר־כסף גדול מדי, או
שכרטיס־האשראי שלו פג. סיפרתי
לה בדיחה: בגורד־שחקים
בניו־יורק שכן מישרד־ענק של
חברה פינאנסית. בקומת־הקרקע
היתה מיספרה. כל עובדי החברה
הלכו לשם להסתפר. באחד
הימים הלך לשם גם בעל החברה.
אחרי שזכה בשרות, שילם עבורו
והוסיף תשר בסך 10 סנט.
״העובדים שלך רגילים להשאיר
לי דולר, ומולטי־מיליונר כמוך
נותן לי טיפ של 10 סנט?״
התמרמר הספר. השיב האיש :״לכן אני בעל־החברה, והם עובדים
אצלי״.
א־פרופו במה נזכרתי?
כאשר פירסמה ועדת־הקונגרס את הז־ו״ח של פרשת איראן/
קונטראס, ביקשתי לקבלו תוך כמה שעות. זה עלה לי כ־100
דולר.
המיליונר יעקב נימרודי שמע שהדו״ח נמצא בידי, וביקש ממני
— באמצעות ידידה משותפת — להשאיל לו את הספר.
מאז עברו כמה חודשים, והספר לא חזר אלי. גם לא 100
הדולארים. זהו.

זה הט אגמריט1...זה הן אומרות...מה הט ^1ג!1דיט...מה הן <זו^דנת...מר>
ציון צפריר, העולם הזה

1חזקאל שופס:

הלית ישור1ן:

״אני״ מאוננב מחוסר .,נשהממשלה לא ששה ..בדיבורים ש סיכויות
העניין בסיכומי ;1מישנט!״ מיום < -וני מנגינה!״ של דפים חדשים!״

בתקופה האחרונה אני כמעט לא רואה את החברות
שלי. בבל פעם שאני מטלפנת אומרים לי נטעה לעזה, נסעה
לגדה, מפגינה בירושלים, מפגינה בתל-אביב. שאלתי את
הלית ישורון בכמה הפגנות היתה בזמן האחרון.
בכולן. אבל אני לא קוראת לנסיעה לעזה הפגנה. זאת יותר
הזדהות.

הסיכומים במישפטו של ג׳ון דמיאניוק נמשכים. זה היה
צייד להיות שיא־השיאים של המישסש, המתארך והולך,
אן ההתעניינות הציבורית היא דווקא בשפל.
שאלתי את יחזקאל שופט, יושב־ראש אירגון בניהם של
ניצולי־השואה, אם הוא מאוכזב. אפילו שופט, שלחם
בתחילת המישפט בעוז, למען סיקור מירבי, נשמע לי רגוע
לחלוטין. התלהבותו פגה מעט.
ברור שאני מאוכזב. לא רק שהתהודה הציבורית אינה בשיאה,
אלא שקראתי ראיון עם הפרופסור משה מני. הוא קובע שמישפט
דמיאניוק אינו מעניין. זה זיעזע אותי.

• את לא הושבת שריבוי ההפגנות ממעיט את
הערך של המחאה? הפגנה אחת של 400 אלף איש
עושה רושם הרבה יותר גדול מ* 300 הפגנות של
1000 איש. ואני יודעת שיש אנשים, במוני למשל,
שרק בגלל הסיבה הזאת לא הולכים בזמן האחרון
להפגנות.

• ואת מאמינה שההפגנות הקטנות — או כמו
שאת קוראת להן, ההתמרמרויות — יזיזו משהו למי
שצריך להזיז?

טוף־סוף, אחרי שנה וחצי, ישבו להם כל חבר חטיבת־הליברלים
בכנסת 13 -במיטפר -ביחד. ממש כך, בחדר
אחד!
מי שכמעט חיבל במאורע, על פי הפירסומים, היה שר•
המדע-והפיתוח גידעון פת, שלא התלהב מחידוש ההיד ברות
עם עמיתו לסיעה ולממשלה, יצחק מודעי. שאלתי
אותו לפשר חוסר־ההתלהבות הזה.
להיפך! ההיפר הגמור! אני לא יודע מי מפיץ את הפירסומים
האלה. אני דווקא מברך מאוד על ההתכנסות שהיתה ביום חמישי.

הפגנות

מיפלגות

המרינה נמצאת עכשיו בעידן שלא הורגלנו אליו. זהו עידן
חדש, התופס כמעט את כל עולמנו התיקשורתי והציבורי —
המאורעות בשטחים. זאת בהחלט בעייה. אבל איך יכול היה
מישהו לצפות זאת מראש?

אני מוכרחה לקוות שכן. אני לא יכולה לחשוב שהממשלה
המטומטמת תמשיך לשבת, ולא לעשות כלום ועוד לחשוב שהזמן
פועל לטובתנו. מה שנשאר לי לעשות זה להראות להם שזה לא
מוצא חן בעינינו, שאנחנו חושבים שצריך להתחיל לשנות דברים.

• התכנסות היסטורית! נראה לך שזהו דף חדש
בתולדות הליברלים?

• אולי הציבור גם התעייף מהמישפט, הנמשך
ונלעס?

• ובעמידה בהפגנה ובנסיעה לעזה, או למחסום
ארז, במיקרים שלא נותנים לכם לעבור, את גם מנקה
קצת את המצפון?

דמיאניוק

לא, לא, זה לא עניין של עייפות או שיעמום. מי שעוקב יכול
לראות מאבקים

ומה בדבר מי שאינם עוקבים?
ודאי שאני מאוכזב. אני מבין שמתעדים את המישפט, ומקווה
שילמדו אותו בכל מיני מיסגרות.
ביקרתי לפני כמה חודשים באושוויץ. באחד הביתנים נתקלתי
בזוג המדבר רומנית. הם סיפרו לי שהם בחופשה. הבעל הוא פקיד
רומני ממשלתי. התפלאתי: הוא לוקח את אשתו לחופשה דווקא
לאושוויץ? כאן התערבה אשתו וסיפרה שהם שמעו וקראו על
מישפט רמיאניוק, והיו חייבים לראות זאת במו־עיניהם.
לכן, אם המישפט הזה הצליח להביא ולוא גוי אחד לאדמה
(דפנה ברק)
רווית־הדם הזאת — דיי•

אז אולי באמת לא נכון לקרוא לזה הפגנות, אלא אקט של
התמרמרות. אין לי ררך אחרת להביע את ההתמרמרות שלי. אולי
נכון שלפעמים אנחנו נראים מגוחכים, אכל האפשרות השניה היא
לשבת בבית ולא לעשות כלום.

כן. גם זה. שאף אחד לא יגיד לי אחר כך שלא אמרנו ולא
התרענו.

• ואולי במקום ההפגנות, תתארגנו — נניח איזה
100 חכרה — ותלכו לעבוד שבוע בבניין, שבוע
בקטיף?
את זה אסור לעשות, זה יחליש את המאבק שלהם. אנחנו
חושבים שהבעייה צריכה להחריף לגמרי, ואז אולי שני הצדדים
ה״חכמים׳׳ יסכימו לשבת ולדבר. גם אצלם יש חולחת המ xבות
לדבר, ממש כמו אצלנו. כאשר אצלנו לא יהיה אף פועל־כניין
אחד, ולהם לא יהיה כסף כי לא באו לעבודה, אולי פתאום יבער
(דניאלה שם־)
לכולם לחפש פיתריו•

בכל פעם פותחים אצלנו דף חדש. יש כליברלים כבר סיפריות
שלמות של דפים חדשים ...כבר לא נעים לי להזכיר אפילו את
המושג הזה. תקראי לכך, פרק חדש׳ או,ספר חרש׳.
בכל זאת, אני מקווה שהפעם זה שונה, שהפעם זה יחזיק מעמד.

• מדוע הפעם זה שונה?
לא נעים לאמור, אבל האיום מבחוץ: חרות, נראה לי, כבר לא
כל־כך מאמינה או רוצה באיחוד עם הליברלים. נכון שזהו גורם
נגטיבי, אבל אולי זה יוביל לתוצאה חיובית במיפלגה הליברלית.

• אתה נשמע כל־כך אופטימי. האס הוויכוחים
והריבים הם נחלת־העבר?
נו, באמת! עכשיו מתנהל ויכוח אם נכניס למרכז המאוחד
1080 צירים, כפי שההסכם מציע, או 450 חברי־מועצה, ואחר־כך
נשלים. אני ומשה (ניסים) תומכים באפשרות הראשונה, מפני
שאני תושב שהאפשרות השניה מלאכותית, ו־ 450 צירים ייטמעו
(דפנה ברק)
בין צירי חרות. זה הוויכוח הנוכחי.

< 2ז 0־יט...מד־ הן אומדות ...מ ה הס *ונ5ריט״.מ8ז ה* *ומרות,..גזה הט <ז
ציון צפריר, העולם הזה

בנימין כהן:

מאיה דאובר

שאזל עמזר:

..אני מודאג, אבר. גם אני הצעתי ושתיו. י ש לנו סיכוי
בינתיים אלה דיבורים!״ לסגור את ושות־השידוח״ נ׳ אנחנו טובים!״
השבוע כל שיחות הגברים במדינה נסבו על הכדורגל
ועל הבושות הגדולות שהוא עושה לנו, וכבר יש מי שאומר
שעם־הטפר יפסיק לעסוק בספורט ולבייש את עצמו בכל
פעם מחדש.
אבל מי שמתעניין בענפי״טפורט אחרים יודע שבגלי־שת״מים,
למשל, אנחנו דווקא די בסדר. בימים אלה ממש
נמצאת הנבחרת שלנו לגלישת״גלים בפורטו-ריקו, שם
היא משתתפת באליפות״העולם, ואומרים לי שבינתיים,
טפו״טפו־טפו, הם עושים לגו כבוד.
בין המשתתפים נמצאת גם מאיה דאובר, בת ה14-
וחצי, איתה שוחחתי לפני שנטעה.

• מתי התחלת לגלוש, ולמה?

התחלתי לגלוש בגיל . 10 אנחנו גרים במיכמורת ליד הים, וזה
רק טיבעי שרציתי לגלוש.

היועץ המשפטי לממשלה הודיע לראש־הממשלה, שאם
לא יתמנה במהרה ועד-מנהל לרשות־השידור -ייווצר צו רך
לטגור את הרשות, מפני שהוועד הוא הגוף היחידי
המוטמך לאשר את האגרה ואת תקציב־הרשות.
הוועד-המנהל הקודם טיים את תפקידו לפני שמונה
חודשים. טילפגתי אל חבר־הוועד, ראש־מועצת מיגדל-
העמק שאול עמור, ושאלתי אותו לדעתו על המתרחש
ברשות.
גם אני הצעתי לשמיר, לפני שבוע, לסגור את הרשות. לדעתי,
פיספסנו הזדמנות גדולה לסגור את הרשות.

מהבחינה הזאת, הגלישה שונה מכל ספורט אחר. כשהמים
שקטים, לגמרי לא גולשים. לעומת זאת, כשיש גלים, מנצלים כל
רגע.

מישפט

שידוד

ספורט

טילפנתי לשופט״לשעבר בנימין כהן ושאלתי אותו כיצד
הוא מרגיש לנוכח ריבוי הכותרות בקשר לעמיתיו למיקצוע
ולמעמד שהיה כל״כך מכובד עד באחרונה.
כהן פרץ בצחוק גדול.
העניין הזה רותח כבר כמה שבועות. רק עכשיו אני צריך
להתעורר ולהיות מודאג?

• מדד בדיוק מעמדך, ומעמד שאר חברי הוועד
הקודם, בטרם מונה ועד הדש?

• ואם קבעת עם חברות לבלות, ופתאום את
תאה שיש גלים כים?

זה כבר הפן למציאות, אם כי מביכה כיותר: הכותרת
השבועית בעניין שופטי״ישראל. הפעם: שופט נאשם
בקבלת שוחד מיני.

• כן, מכיוון שנוספים סיפורים מדי שבוע.
את יודעת אם הסיפורים נכונים? יש סיפורים וזה עצוב. זה
אפילו עצוב נורא.

• אינני מעלה על דעתי שלפני כמה שנים ודו
מעזים לכתוב — ולוא רק סיפורים — על שופטים.
נכון, נכון. הבה נחכה מעט, ונראה האם יהיו כתבי־אישום,
ובאלו מיקרים, ואז

ואז תתחיל לדאוג?
אני כבר מודאג! מאוד מודאג! זה שמדברים, זה שמספרים, זה
שאת מטלפנת אלי — בוודאי שאני מודאג. אבל בינתיים, צריך
(דפנה ברק)
להדגיש, אני מודאג מדיבורים בלבד•

• ההורים לא יצאו מדעתם מרוב דאגה, מזה
שילדה בת 10 מתרוצצת לה כץ גלים ענקיים?
לא. אמא שלי היא שחיינית, ואנחנו מישפחה שלא מפחדת מן
הים ומן המים.

• כמה שעות את מקדישה לגלישה בכל יום?

מזה שמונה חודשים איננו מתפקדים מועד, אלא רק כחברי־מליאה(גוף
רחב יותר).

מייד מבטלת עם החברות, ומזנקת למים.

• יש לך מאמן?

• והמליאה מתפקדת?
לא! היושב־ראש, מיכה ינון, לא כינס אותנו מזה שמונה
חודשים!

• ככל־אופן, התואר מחייב. אתה פועל, כצורה
כלשהי, כענייני הרשות?
לא, בכלל לא. אין לי מושג, באמת, מרוע זה נוצר. האמת היא
שהתייאשתי מהניסיונות לשנות את המצב. כולנו נכנסנו למצב
של יאוש, כנראה.

אין מאמנים בגלישה.

• אז איך מגיעים לתחתיות ולתחתיות בינלאומיות?
לפני
שנתיים היתה תחרות בתל־אביב. נרשמתי, גלשתי ולקחתי
מקום ראשון. מאז שמו עלי עין, וכבר השתתפתי באליפות־אי־חפה
ולקחתי מקום שלישי.

• מי משלם עבור הציוד היקר, עכור הנסיעות?

• בכל זאת, מזכירים את שמך גם בחבר בוועד
הבא של הרשות, אם וכאשר.

בלי עזרת ההורים לא הייתי מגיעה לכלום.

• יש לבם סיכוי לנצח כסורטו־תקו?

על פי הצעתו של השר חיים קורפו, יתמנה מחדש הוועד
הקודם, בדיוק באותו ההרכב. יצחק נכת, לעומתו, מציע שיתמנה
(דפנה ברק1
ועד חדש. אישית? עוד לא החלטתי.

בהחלט. יש לנו סיכוי טוב. אנחנו פשוט טובים.
(דדאלה שמי)

נזגתגגו
המצפון מתעודד
אדמה זו שלי היא (גור מן, תל-
אביב, ארצות־הברית) -ז׳אן רגו-
אר, שנמלט לארצות־הגרית גימי
מילחמת־העולם השנייה, עשה את
הסרט הזה בהוליווד כמחווה לבגי״ארצו שנלחמו באותו הזמן
נגד הכובש הנאצי. הקרנתו החוזרת של סרט זה, שעוסק
לכאורה בנושא שאבד עליו הכלח, יבולה להיחשב כמעשה
פוליטי נבון, ולו רק משום שהנושא העיקרי כאן הוא
התעוררות המצפון, וזה הרי מה שמעסיק היום במידה רבה
חלק גדול מן הישראלים.
גיבור הסרט הוא טורה צייתן וממוסד היטב, טי שלא יעז
לעולם לפתוח פה על הממונים עליו, או להטיל ספק בתבונת
החלטותיהם, רתק מזדקן וכבד-גוף החי ביחד עם אמו ושוגה
באהבה לנערה יפה המאורסת למישהו אחר. לפתע הוא מוצא
את עצמו במצב שבו הוא נאלץ לנקוט עמדה. המיפקדה
הגרמנית, הזועמת על רצח אחד ממשתפי־הפעולח שסיפק
להם אינפורמציה, לוקחת בני״ערובה, וביניהם גם המורה.
בולם יוצאו להורג אם לא תיחשף זהות הרוצח.
הטראומה שעובר הטורה היא קיצונית. הוא מבין סוף־סוף
מה מתרחש סביבו. הוא חדל לחיות בד׳ אמותיו וכאשר הוא
יוצא לחופשי המעשה הראשון שהוא עושה הוא להרצות לפני
תלמידיו בבית־הספר על מגילת זכויות-האדם ועל משמעות
החופש. בכך הוא גוזר א ת גזד־דינו ללא כל אפשרות של
עירעוי,

תדריו

חובה לראות:

תל־אביב: הקיסר האחרון, דאן דה פלוו
מלאכים בשם׳ ברלין, חוכסת רחוב. סרט מתו
ם ודל הדבורים.
ירושלים: הקיסר האחרון. מלאכים בשג
ברלין, דאן רה פלורט.
חים ה: בוקר ט 1ב בבילזנ״ה. הקיסר האחחן,
החנות מעבר לפינה.

תל־אביב:

מורץ או׳הרה וצ׳ארלס לוהטון: הצגה דראמתית
המעלה העיקרית של רנואר, גם בסרטיו האחרים, היא
תיאור הדמויות ומערכת־היחסים שביניהם. מן התיאור
שופעת אהבת האדם, אפילו לאלה שאינם תמיד ראויים
לאהבה זו. צ׳ארלס לוהטון, בתפקץ הראשי, קצת דומה
במיבנה־הגוף שלו לרנואר עצמו, והוא הופך, כדרכו, את
התפקיד להצגת״ראווה של יכולת דראטתית. לצידו משחקים
מוריו או׳הרה, ג׳ורג׳ סאנדרס וואלתר שלזאק.
סרטים מן הסוג הזה תמיד רצוי ואף מומלץ לראות שוב.

זז*ות
ע ם זה
מיריס (דיזנגוף, תל־אביב, א ט־ליה)
-סרט־׳יוקרה בנוי לפי מתכון
בדוק -הסופר מכובד, השחקנים
מיקצועיים, הצילום מלוטש, אבל
בסך הכל, זה ד* צפוי ודי מתיש. גייימס אייבודי, שכבר
התנסה בהצלחה אחת מסוג זה בזיכרונות אהבה מפירנצה,
חוזר על אותו התרגיל. רומאן של א.מ. פורסטר, שעלילתו
בתחילת המאה, אלא שהפעם מדובר ברומאן שהופיע שנים
רבות אחרי שנכתב, אחרי מותו של המחבר שראה בו וידוי
אוטוביוגראפי מביך.
פורסטר חושף את עצמו ברומאן הזה, כשהוא מסתתר אך
בקושי מאחורי זהות הגיבור, מוריס הול, הומוסכסואל שנידון
לסבול מן הדיכוי והחשד של החברה שבתוכה הוא חי. מוריס
הוא בן למישפחה טובה שהתאהב באחד מחבריו ללימודים
בקיימברידג־ ועובר במה טראומות המוכיחות לו א ת מר גורלו
של הומוסכסואל בבריטניה של סוף התקופה הויקטוריאנית.
תחילה הוא מגסה להתעלם מן הנטייה הטיבעית שלו,
ודוחה את חיזוריו של קלייב, בן־אצילים, שהוא חברו הטוב
ביותר. עט הזמן הוא נכנע לדחף חזק ממנו, אלא שאז
מתמוטט בן־זוגו נפשית, למראה ידיד משותף אחר שלהם,
צעיר מבריק שהכל ניבאו לו קאריירה מזהירה, שמאבד הכל
כאשר מודבק לו אות״הקלון של הסטייה המינית.
קלייב נוסע להתאושש ביוון וחוזר שונה לחלוטין. הוא נושא
לו אשה ומסרב להכיר בעברו כיותר משיגעון נעורים. מוריט

הקיסר האחרון (ש. אננליה,
מוצג גם באותיל. ירושלים וברב־נת, חיפה) —
ארבעה גלובוסים של זהב וכולם חשובים —
סרט, בימאי, תסריט ומוסיקה. ביוגרפיה מרתקת
של הקיסר האחרון של סין שהפך לגנן פשוט,
בסרט מרשים של ברנאררו ברטולוצ׳י שכמותו
נדיר לראות בתקופתנו.
מלאכים בשמי ברלין (לב.
נרמניה־צרפת, מוצג גם בסמדר ׳ח שדם) —
פיוט קולנועי רב־מלל, אבל מרשים מאור חזותית
ואסתטית. וים ונדרס חוזר לגרמניה ורואה את
ליבה החצוי של ברלין דרך עיניהם של מלאכים.
הכל מותר בשם האמנות, הכל מותר בשם האהבה״* .
+תיקווה ותהילה (דזנעף. אננדה)
— זיכרונותיו של ג׳ון בורמן כשהיה ילד בימי
הבליץ בלוגדץ כוללים מעט מלחמה והרבה
רומאנטיקה, נוסטלגיה והומור. שחקנים נפלאים.
גלובוס הזהב בקומדיה של השנה.
גן השיש (תכלת, ארצות־הבחת)
— סרט על ויאט־נאם מן החזית שבעורף. ג׳יימס
קאן וג׳יימם ארל־ג׳ונס מצויינים כמי שהיו פעם
לוחמים ועתה נאלצים להסתפק בתפקידי־פיקוד
על היחידה המובחרת של הנשיא העוסקת גם
בקבורה בקבלנות. הדילמה הרגילה — האם
מספיק להיות ראש קטן?
** הבלתי משוחדים (מקסים,
ארצות־הברית, מוצג גם באוריון ביחשלים
ובעצמון בחיפה) — מותחן־פעולה או פעולון
הומוריסטי המשמש אנדרטה בידורית לתולדות
הגאנגסטר האמריקאי. שוו קונרי נפלא. רוברט

נותר בגפו, לבוד בתוך הפח שמטנו ניסה להשתמט, עד אשר
גנו צעיר מושיע אותו.
אייבורי פורס את הסיפור בשיטתיות ובנאמנות. התמונות
יפות, התיפאורות והתילבושות מעוצבות היטב. השחקנים
דוברים אנגלית רהוטה להפליא. ומעל לכל נסוך דוק אקדמי,
המשווה לסרט אופי של מוצג־ראווה שאינו חודר פנימה ואים
מרטיט. לקחו ספד, המירו מישפטים בתמונות ולא הוסיפו
מאומה. לבל מי שאינו אוהב לקרוא, זה כבר שדות חשוב.

ביזו *
שחקנית שר ובימאי ייטם

ד מו תהאע\ ה
חיזור גודלי (בן־יהודה, תל־אביב,
ארצות־הברית) -מותחן רב״מכר
שלמרות הצלחתו המובטחת, בוודאי
גם בארץ, קשה שלא להת חלחל
למראהו, ולאו דווקא מן הסיבות שלהן התכוון ה משורר.
דמות האשה, כפי שהיא מצטיירת בסרט, היא כה
מעוותת וטיפלצתית, ואילו הגבר הוא כה אומלל וחסר-ישע,
עד שמתעורר חשד רציני שזו הכרזת-מילחמה גלויה נגד
שיחדור האשה.
מה זו תעשה לכשתשתחרר סופית! תיטול סכין־מיטבח
בידה ותרוץ אחרי כל זכר שמפנה לה עורף. אין מנוס. גם אם
היא מתיימרת להיות משוחררת, היא קיימת רק כפונקציה של
הגבר והיא גם יודעת זאת.
העלילה פשוטה -פרקליט, שרעייתו נטעה לסוף־שבוע
מחוץ לעיר, מבלה לילה בחברת עורכת ספרותית שהכיר
במיקרה. זה צריך להיות מיפגש בוגר בין שני אנשים שפויים,
היודעים שבל מה שהם מבקשים היא חוויה מינית מהנה ללא
התחייבויות. אלא שלא כך חושבת הגברת.
היא מטרידה את הגבר, יורדת לחייו, מנסה לכפות עליו את
נוכחותה, רוצה להרוס את נישואיו ולזכות בו בלעדית. כשלא
הולך בטוב, היא מנסה ברע. וכשלא הולך ברע, היא מנסה
בסכין ובאקדח. זאו 4שעה שהפרקליט האומלל מתלבט כיצד
להיפטר ממנה מבלי שהדבר ייוודע לאשתו, שאותה הוא
באמת אוהב.

בסרט. חשוד״

מייקל דאגלס: מילחמה גלויה נגד שיחדור האשה
מעבר לביזוי דמות האשה בסרט, יש בו מוסר-השכל אחד
נוסף ודוחה במיוחד. הדרך היחידה לפטור בעיות מן הסוג
הזה, הוא חיסול, גאולת-דם, מוות. ועד שהטובים לא ינהגו
כמו הרעים, כלומר עד אשר לא יבוער הנגע בדם, אין סיכוי
שהשקט ישוב על כנו. כערך חינוכי עליון, זה די מוטל בספק.
הבימאי אדריאן(פלאשדנס) לין מכיר את כל הלהטוטים
הגסים שסעדו להמם את הצופים ואילו כל מה שמנקר־קולנוע
יכול לעשות בטיקרה זה,־ הוא להזהיר. ממילא לא ישמעו לו.

דה־נירו מגיש פארוריה וקווין קוסטנר בתפקיד
האיש הטוב שסוחף את כל הנערות.
עכבר הבארים (שחף, ארצות־הברית)
— אלכוהוליזם כדרך־חיים והיטהרות מן
הסיאוב המערבי. המקור — צ׳ארלס בוקובסקי.
בן דמותו — מיקי רורק. הנפלאה — פיי
דאנאוויי.
מעקב צמוד (רב־חן, ארצות־הברית)
— בלש מתאהב בנושא חקירתו. מותחן
משעשע עם ריצ׳ארד דדייפוס ואמיליו אסטווס.
יום במלכודת (רב־חן. ארצות
הברית) — ג׳ו דאנטה במסורת סטיבן שפילברג
עורך מסע משעשע בגופו של היפוכונדר בעזרת
טייס ממוזער. הקורבן המוקטן — דנים קוויד.
* אריה(תכלת, אננליה) — מיזעור של
אופרות״ענק לווידיארקליפס. משעשע רק
בחלקו.
* * ח שוד(דקל, ארצנת־הברית) — למרבה
הצער — ערכני בישראל. פרקליטת־מדינה
מגינה על חשוד ברצח וחושפת שחיתויות
במערכת־המישפט. שר יפה ומצויינת, עזר כנגד
— דנים קוויד.
* * יוסדשל הח ט א(פ אר! ,נוסלביה) —
זוג מסורתי ממונטנגרו נתקל במין מודרני. רעיון
מעניין, הביצוע פחות.

עדנה פיינדד ^

העולם הזה 2633

גם זה1...גם זר;...וגם נה 1...גם וה 1...גם 1ה...וג 0זה...נגס זה...וגס 1ח...וגם ז

מוסף לילדים
הורים נכבדים.
אם שמתם לב שהילדים שלכם מתלחששים
כבר כמה ימים מאחורי גבכם, עושים סדר
במגירות שלהם בהתנדבות, מבקשים שתקיימו
להם את דמי־הכיס, ואולי גם תתנו להם הלוואה
— אל תכנסו ללחץ, שום דבר רע לא קרה. פשוט

*חנות *׳וחדות
שלום ילדים. נכון שעוד לא החלטתם מה
לקנות לאמא מתנה ליום־האם?
כן, פרחים זה נחמד מאוד, אבל הם נובלים
אחרי יומיים. גם שוקולד זה יפה, אבל בעזרתכם
האדיבה השוקולד יגמר כבר באותו יום. תכשיט
יפה? בטח שזה יפה, אבל גם יקר וזיכרו שאמא לא
רוצה מכם מתנה יקרה שתגזול לכם את דמי״הכיס
לחצי שנה.
נו, אז מה לקנות לה, אתם שואלים?
חברת פלפוט דווקא חשבה עליכם והוציאה
לשוק, בימים אלה ממש, סידרה שלמה של מתנות
לאמא בתקציב של ילדים.
יש בלוק־ניירות להודעות בצורת לב ב־4.60

1נודע לקטנים שב־ 18 לפברואר חל יום־האם.
מאותו רגע הם נכנסו לקדחת של הכנות
וצבירת־כסף. זאת, אגב, הסיבה שהם עושים סדר
במגירות שלהם. אולי ימצאו שם כמה שקלים
אבודים.
ילדים הם יצורים בעלי כושר־התלהבות אדיר.
הם תמיד חושבים בגדול, ולכן המתנות
הראשונות שהם חושבים עליהן הן בסדר־גודל של
טבעת יקרה, שימלה חדשה ואולי אף מעיל־פרווה.
כשהמחיר של הנ״ל נודע להם הם לא
נבהלים, אלא מתחילים לעשות חשבונות
מצחיקים. :יש לי 10 שקלים, סבתא תיתן לי עוד
10 ואודי מהכיתה חייב לי 3שקלים.״
אחרי חצי יום, כשהחשבון הסופי של השקלים
מגיע ל־ 23 ומסתבר שהשימלה עולה ,300 הם
מחליטים שהיא בכלל לא יפה והם יקנו משהו
אחר. למשל, ארנק יפה.
שוב מתחיל השיעור בחשבון ובילבול־המוח
לכל זבני־השכונה ובערב, כשהשקלים לא התרבו
מעצמם, הם מחליטים שבעצם לאמא יש ארנק
ובכלל כדאי לקנות לה משהו אחר. החלומות
וספירת־השקלים נמשכים שבוע לפחות, ואז,
כשמגיע היום הגדול ועדיין אין מתנה, הם
לוקחים את מה שיש וקונים פרחים. האמא שמחה,
אבל הילד קצת מאוכזב.
כדי לחסוך אכזבה לילדים שלכם, קחו את
הגליון הזה, קפלו אותו בעמוד של.גם זה וגם זה״
והניחו אותו בנונשלנטיות על הריצפה בחדר־הילדים.
הם ירימו את העיתון, יעיפו מבט,
וכשיראו את הכותרת של הקטע הם יקראו ואתם
תרויחו.
תרבינה המצאות

כוכבים וסרסרים ריחניים
לאלה שלא הצליחו לחסוך

שקלים. ספר־מתכונים יפה בכריכה ב־ .6.40 עט
תלוי בתוך קופסה ב־ס .2.1יומן שנתי בכריכה
ב־ 5.50 ואפילו מתנה ממש מפוארת שכוללת
אלפון +בלוק לרשימות +מחשב־כיס קטן +עט
מהודר והכל בכריכה יפה והכתובת. לאמא באהבה״
כ־ 15.10 שקלים.
את הדברים היפים האלה אפשר להשיג
בחנויות לצורכי־מישרד ובחנויות־הצעצועים,
ואל תשלמו יותר ממה שכתוב כאן.
ולילדים שלא הצליחו לחסוך אפילו 4שקלים
(בזבזנים שכמותכם) יש לי מתנה מקסימה ב־2.90
שקלים — כוכב או פרפר או לב שמפיצים ריח
מבושם. כל אמא תשמח לשים כוכב או לב כזה
בתוך ארון־הבגדים שלה או בארנק. אומרים לי
שהריח נשמר שישה חודשים. להשיג ברשת־חנויות
מתנה.

פעם, לפני לא הרבה שנים, אף אשה אחת לא
היתה מוכנה להודות שהיא מגלחת את רגליה
השעירות. לא דיברו על זה. התביישו. עכשיו
כבר לא מתביישים מכלום, וכולן, ממילא, רוצות
להיות כמו הגברים, אז אם הם מתגלחים —
אנחנו מתגלחות יותר.
היום מחליפות ביניהן נשים מתכוני־שעווה,
מספרות על מכונות לעקירת־שיער, נותנות זו
לזו לנגוע ברגליהן החלקות. ראו את זה
הממציאים והיבואנים ובעלי־החנויות והגיעו
למסקנה שאם הסרת שיער מרגלי הנשים הפכה
לסוד גלוי, אז מדוע שהם לא ירוויחו מזה כמה
פרוטות.
ובאמת, בשנים האחרונות מציפים את השוק
מכשירים ומישחות שכל תפקידם הוא לעשות
לנו רגליים חלקות כמו טוסיק של תינוק.
הראשונים היו כמה קיבוצניקים מקיבוץ

רגע ש ל הנאה
מעולם לא קיבלתי כל־כך הרבה תגובות חמות על קטע במדור זה, כמו אחרי פירסום תמונת הכלב
והחתולה. לא תיארתי לעצמי כמה אוהבי בעלי־חיים חיים בסביבה שלי.
כדי לשמח אתכם — הנה עוד תמונה נפלאה.
אגב, אשמח לקבל מהקוראים צילומים יפים של ילדים, בעלי־חיים, או כל דבר אחר שישמח אותנו.
תתחילו לשלוח, בבקשה.
הגושרים שהמציאו מכונה שעוקרת את השיער
ביחד עם השורש, או חלק ממנו. מכונת הסופט
אנד איד הפכה להיט גדול בעולם. חברה שלי
מרובת־שערות שמעה על ההמצאה ומייד רצה
וקנתה.
אחר־כך היא הודיעה שהיא עומדת לפנות
למוסדות־האו״ם בדרישה להפסיק את ייצור
מכשיר־העינויים הזה המיועד ל״מיעוט״ הדפוק
ששמו נשים.
והיא לא היתה יחידה. עבורה ועבור שאר
העדינות, שלא סובלות כאבים אפילו למען
היופי, ייבאו לארץ מכונת־גילוח מיוחדת לנשים
(בעיצוב יפה ועדין) של חברת רמינגטזן. ב״39
שקלים את יכולה לקנות מכונת־גילוח, כמה
סוללות ו ...לעבודה.
אבל זה לא הכל, כמובן. שבוע אחרי שבתי־המרקחת
הודיעו בשלטים גדולים על מכונת־הגילוח
החדשה, יצאה לשוק ערכה להסרת־שיער
בשעווה בשם איחרנס. היצרנים טוענים שבנוסף
לשיער המיותר היורד בעזרת השעווה, יורדים
מהעור גם התאים המתים.
המערכת כוללת מיתקן־חימום לרולרים בער
ביים שונים, סירטי־נייר חד־פעמיים להסרת־השיער,
מטליות להרגעת העור, ואפילו תחליב
מרענן. כל זה ב־ 120ש״ח ומשווק על־ידי הלן
קרטיס.
אם זה לא מתאים לכן, אל יאוש, במהרה
בימינו ימציאו דברים נוספים.

בקשתכם!
בשבוע שעבר סיפרתי לכם איך הקוראים שלי
מציעים לי על מה לכתוב. בין ההצעות והבקשות
היתה אחת שאמרה כך. :מאוד נהנינו, אשתי ואני,
מהמתכונים המוזרים והטעימים שהיית מפרסמת
לפעמים. פתאום הם ניפסקו. עכשיו גילינו בשוק
ירק ירוק ששמו מנגולד. אומרים לנו שטעמו
דומה לתרד שאותו אנחנו מאוד אוהבים. אולי יש
לך מתכונים למנגולד?״
קוראים יקרים שלי.
בקשתכם פקודה היא לי. רוצים. מתכון
למנגולד — תקבלו שניים. אגב, לדעתי
המנגולד אפילו יותר טעים מהתרד, וגם קל יותר
לטיפול, בגלל העלים הגדולים.

מתכון א -סלט מעודד
אפשר לאכול בתור מנה ראשונה.
חבילה אחת של מנגולד(ככה מוכרים את זה).
שן שום גדולה וכתושה 2 ,כפות שמן־זית,
מלח, פלפל שחור, מיץ מחצי לימון.
אופן ההבנה: שוטפים היטב את העלים,
מורידים את הקצה התחתון של הגיבעול הלבן.
שמים את כל העלים והגבעולים בתור סיר מלא
במים ומבשלים 10 דקות.
מסננים את המנגולד המבושל וחותכים
לחתיכות( .כל גודל אפשרי — אני מעדיפה
רצועות בעובי אצבע) .מעבירים לקערת־סלט,
מוסיפים מיץ־לימון, מלח, פלפל, שום ושמן־זית.
מערבבים ומחכים כחצי שעה לספיגת הטעמים.
זוללים. אם עושים את זה לאורחים שרוצים
לפוצץ, אפשר לזרות על הסלט חופן צנוברים
קלויים.

פינת בן־יהודה
זוכרים את. פינת בך יהודה״ שנעלמה שלא
באשמתי? באופן קבוע אני מבקשת מהאקדמיה
שתתקן את השגיאות שלי ותשלח לי מילים
{ חדשות בעברית, אבל האקדמיה לא תמיד רוצה.
השבוע הם שלחו לי כמה מילים חדשות. אנא
לא בשבילי, אז לפחות עבור
סידושי-לשוו.
3ייי ת? — תמסיר.
ן וקי־שרד.

מתכון ב׳ -אורז עם מעודד

ערכה להסרת־שיער בשעווה
120ש״ח

2כוסות אורז, חבילה עלי־מנגולד, כף חמאה,
שן שום כתושה, מלח, פלפל.
אופן ההבנה: מבשלים את עלי־המנגולד
כמו לסלט. בסיר אחר מבשלים אורז כפי שאתם
רגילים.
כשהמנגולד מבושל מעבירים אותו לקרש־חיתוך
וחותכים לחתיכות קטנות. מערבבים עם
האורז המוכן, החמאה והתבלינים. מגישים חם.
רניאלך! ש מי

סיבה למסיבה בסר
ה באילת תנועות
פרובוקטיביות במסיבה בסינרמה

חגיגה מצרית

רקרנית־הבטן בארי סימון היא תמיד סיבה למסיבה. הנהלת מלון ארה
סמסטה באילת החליטה לפנק את אורחיה ומוזמניה במסיבה עליזה במועדוך
הלילה שבמלון ובחאפלה שנמשכה עד השעות הקטנות של הבוקר.

צימרמן שהיתה מלכת־היופי לפני 15 שנה
בזרועות בעלה הפסיכיאטר יוסי צימרמן. במסיבה
היה גם בעלה הראשון ראובן רכס שהוא ידידם הטוב של בני-הזוג.

חנה אורד

הדוגמנית הפופולארית, אמורה לככב בסרט חדש
בחברת בן־זוגה לחיים עמון גרנות, מעצב-הפנים
של ה״סינרמה״ ושל דירת-הפאר של איש-העסקים שלום פנסטר, ידידו.

סמדר גנזי

1איינהורן הדוגמנית הת
מידה פגשה במסיבה את 111 בעלה החי בנפרד ממנה כיום.

באו׳ סימן

רקדנית״הבטן הנחשבת לגדו לה
מכולם, עסוקה בהכנות
נמרצות למסיבת הבר-מיצווה של בנה. סימון המבו-

קשת קיבלה הצעות-עבודה בארצות־הברית ובאירופה•
עירית חדד מבורסת־היהלומים (בתמונה משמאל)
בזרועותיו של קניין ה״שופרסל״ חנוך רייכלסון.
גג מרגו ג׳זוס
הנמוכה היא נועלת נעליים בעלות עקב

1ל< הנועזת שבין הרקדניות והיחידה
נ־חזה במהלך הערב. בגלל קומתה
של 15 סנטימטרים. היא רווקה, שעבדה

במארחת במועדוני״לילה ונראה שהיא נהנית משהותה בארץ(לצידה סילביה
אוליברה) .שלוש הרקדניות הבראזיליות הלהיבו את קהל החוגגים בריקודי
סמבה סוערים, כשהן חושפות את ישבנן החסוב והמקפץ לקצב המוסיקה.

\ ך 11¥1י שומר־הביטחון בן ה״ 24 עמד בכניסה לתא-
ההלבשה של הרקדניות הבראזיליות. מרגו
111
ג׳זוס ביקשה להצטלם איתו ואף הינחתה אותו לגבי הפוזה המעניינת.

בל!צבשל
להיות פה
7תיש שם

ן יות סיפרה ש-
עוסקת ב־

\ 1ן • 1 1ך 1*1 \ 1השדרן, המכונה מלך הסמבה, בא למסיבה כשהוא
מגובס בידו השמאלית. למרות מצבו הלא-נוח הוא
\ 1111ו #

רקד בחברת אשתו בתיה (בתצלום לצידו) העוסקת כיום ביחסי־ציבור.

מדי שנה חוגגת הסינרסה את הקרנבל
הבראזילי בסמבה ובשירה. גם השנה
עשו זאת. מאות רבות של בני־נוער
ומבוגרים בתילבושות ססגוניות רקדו
סמבה ושרו שירים בראזיליים לקצב
להקה מקומית שמנתה עשרות נגנים
וזמרים, שהיו לבושים בתילבושת אחידה
ונראו כאילו נלקחו מאחד מרחובותיה
של ריו דה ז׳אנרו.
להרבה מהחוגגים היתה זיקה תרכר
תית או מישפחתית לבראזיל. כך לפחות
הסתבר משיחה עימם. חלקם עולים
חדשים או ישנים, חלקם בנים להורים
מארץ הסמבה. הסיסמה של כולם:
להיות פה ולהרגיש שם. את השימחה
העיקרית עוררו שלישיית בנות בראזי־ליות
שבכמה נענועי־ירכיים ותנועות
פרובוקטיביות חיממו את האווירה ואת
הגברים שכירכרו סביבם.

| 1ך|| בן־שימעון הדוגמנית
| 1 1111 בלטה בחליפה שחורה
על רקע התילבושות הססגוניות.

כתב: והל אנהליאב. צי ל ם: אבי 1לדבו!

ר פו למדברברגשעלח מו רי םוח מו רו ת
בגמר הארוחה החגיגית
של״מיסדר אבירי הגריל״ נשאלו
השגרירים לדעתם. השגריר
הבלגי ז׳אר, ז׳ראר השיב שהאוכל
מעולה, והיין מצויץ. השגריר
הצרפתי אלן סיירה אמר
שהארוחה מעולה ובעלת־מעוף,
והיין מעולה. כשנשאל השגריר

המצרי מוחמד באפיוני הוא
אמר שהאוכל טוב מאוד, אך אין
לו דיעה על היין. למי שלא הבינו,
הוא הסביר שכמוסלמי אינו
שותה אלכוהול.

שים הכי פרודוקטיביים בכנסת
הם יושב״ראש הוועדה שלה,
חבר־הכנסת אברהם שפירא,
והמזכיר שלה אייבור קירש־נר.
לשניהם נולדו נכדים באותו
השבוע.

בוועדת־הכספים של הכנסת
מתבדחים על כך ששני האנ
חברי
המועחן הנו1טורי ה־

ישראלי מצאו דרך מקורית לחגוג
את המסיבה השנתית שלהם.
כל אחד מחברי המועדון קיבל
לידיו מעטפה, ובה רמזים לגבי
מיקום המסיבה. החברים היו אמורים
להגיע למטרה תוך שעה. בין
מי שהצליחו היו אנשי העסקים

דני סרומצ׳נקו ואיזי רו־זוב,
ונהג־המירוצים הישראלי
הבינלאומי פיטר פרייהון ז.

עריקתו של טייס־המינ
העיראקי לפני 20 שנה שימשה

בתערוכה משותפת לעי־תונאי־צייר
עימנואל בר־קד־מא
ולציירת זיודז רון התרכזו
רוב המבקרים בתמונותיו של בר־קדמא.
אחד המבקרים אמר שה־ציירת
רון, שהציגה בעבר במוסי־אונים
מכובדים, זוכה בפחות
תשומת־לב בתערוכה זו מאשר
העיתונאי בר־קדמא, שעד עתה
הציג בגלריות בלבד, מפני ששמו
מוכר יותר בציבור.
התכשיטנית

מריאנ־

\ הש״ג מליל־הגילשונים, הובא לבית־הדין הצבאי ביפו כשהוא כבול באזיקים. אמו,
ך 1ך1
\ 1ו 1111 שעמדה לידו(למעלה מימין) ,בכתה כל העת. כעשרים מחבריו מהנח״ל מילאו את
11 1
האולם. רק משהוכנס לאולם, הסירו השוטרים הצבאיים את האזיקים מידיו. סניגורו אברהם אורן
(למעלה) הראה רוח״קרב, וכאשר לבש את הגלימה נראה כאילו הוא מתאגרף בזירה המתכונן למאבק.

| 1ץ ך* חבר־הכנסת, איש ״אגד״ ,מגיבורי הפגי־
1/111 שה הלילית, אינו מאבד משלוותו גם ב־בית״המישפט.
כאשר הבחין בעדת״הצלמים שעטה עליו בצאתו
מאולם־הדיונים בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב, שדנה בעניינו,
פנה אל הצלם מיכאל קרמר וביקש את מצלמתו כדי להנציח את
הצלמים. עמר אחז במצלמה, כשחיוך על פניו. הוא עשה כמה
הבזקים, ולאחר מכן החזיר אותה לצלם. מימינו: צופה בלתי־מזוהה.
חומר־רקע לתסריט ולסרט בהפקתו
של יורם בן־עמי. השחקנית
האמריקאית מוריאל
המינגווי, המגיעה ארצה עם
בתה בת־החודשיים־וחצי והמטפלת
הצמודה שלה, תככב בסרט
כאהובתו האמריקאית. המינגווי,
נכדתו של הסופר ארנסט דד
מינגווי, אמורה לשהות בארץ
חודש ימים.
אנט פלטו־שרון מרוצה
מהביקורות שקיבלה על כיש־רונה
המוסיקאלי. היא פנתה לזמר
חיים משה וביקשה שילחין
עבורה שיר. הזמר הציע לה לשיר
בצרפתית את שירו הידוע ת 1דה
על כל מה שנחת.
יושבת־ראש אמדת ידידי
התיזמורת הקאמרית, שרה
תדמור, נתקלה בבעיה כאשר
חיפשה ממון למסיבה עבור
המנצח הפולני קיזשטוך פני
דרצקי. היא פנתה לכמה בתי-
מלון, ורק אחד מהם נענה בגלל
חשיבות האירוע. מסתבר שהמצב
הכלכלי והירידה בתיירות אינם
מאפשרים למרבית בתי־המלון
לממן מסיבות כאלה.

עם מותו הפיתאומי
של רפי נל טון, נזכר השר
גדיע קו גי בסיפור שסי פר
לו נלסון לפני כמה חודשים:
פעם התערב נלסון
עם תייר אמריקאי שהוא
יכול לנשוך את עיניו
בשיניו.
ההתערבות היתה על
סכום־כסף נכבד ביותר.
הכל המתינו דרוכים: נל-
סון שלף את עין־הזכוכית
שלו ונשך אותה בשיניו.
התייר הנדהם התעשת
ושאל :״ומה עם העין
השניה!״
נלסון לא נראה מבוהל.
הוא שלף את שיניו הו
תבות ונשך בהן
השניה.

1גרושתו של הזמר בני אמדורטקי, באה בחברת השחקנית
מרים גבריאלי למסיבה לכבוד הבכורה של הצגה חדשה.
יד אחד השולחנות ונהנו מהשימחה. כעבור דמות נכנסו
עופרה חזה תסתובב,
בביקוריה הקרובים באיטליה ובבריטניה,
כשהיא מקושטת בתכשיטי
כסף תימניים־מקוריים. הרעיה
עלה בליבו של מעצב־תכשיטים
תל־אביבי, בן־ציון
דויד, בן העדה התימנית, כאשר
קרא בעיתון שחזה תופיע בחו״ל
ותשיר את השירים התימניים
שלה. דויד חשב שתכשיטיו יוד

המוכרת הצליחה להוריד ממנו
ולקחת את החפצים הגנובים.
אביב, יחד עם חייל שהיה במקום,
רדף אחרי הגנב. הם תפסו אותו,
והחזיקו בו עד שהגיע קציו־הבי־טחון.
למחרת צילצל השדרן ל־מישטרה,
לשאול אם הם צריכים
עדות ממנו. אמרו שטוב עשה, כי
הם מחפשים אותו. עכשיו, הוא
אומר, מעניין אם יקבל מיכתב־

החמורה מתדעד שים

חבר־הכנסת רפאל(״רפול״)
איתן התחיל בבר במסע־הב־חירות
שלו לכנסת הבאה.
במיסגרת זו, הוא אף מוכן
לשעשע את הקהל בסיפורים
מעולם החי.
בשבוע שעבר הופיע רפול,
במשך שעה, בנווה״שרת ודיבר
ברגש על חמורים. רפול סיפר,
כיצד החליטה בתו להפתיע
אותו וקנתה עבורו ״חמורה״
(אתון, בשפה הלא״רפולית).
משנשאל מגדל־החמורים ב-
מישמר״השבעה למה הוא מגדל
כל־כך הרבה חמודים, ענה,
120 ליחשליס
על פי דפול :״כשאגיע ל- 120-
אקח את כולם ואעלה איתם לירושלים, לעשות החלפות״...
רפול השתפך באהבה וסיפר עד כמה החמורה שלו
אינטליגנטית :״כשמוציאים אותה מהחצר, היא יודעת
שהחופש שלה בידינו, והיא לא בורחת. אבל כשהיא יוצאת
לבד -אי-אפשר להשיג אותה!״
מה שריגש במיוחד את רפול (וקצת את הקהל) היה
הסצינה היומית של הרחצה: מכיוון שהחמורה מתפלשת
באדמה כדי להתנקות, ואין היא יכולה לרחוץ את פניה, היא
עומדת מדי בוקר כשראשה מורכן, ושני כלביו של רפול
מלקקים אותה ביסודיות.
מה בכל-זאת מטריד את הרמסכ״ל לשעבר! ״הברווזים!
היא לא מסתדרת איתם!״
אימו לשירים, והוא הזמין אותה

ויי

ואת מנהלה האישי, בצלאל
אלוני, אל הסטודיו שלו. הזמרת
בחרה בשני רבידים לצוואר, ארבעה
צמידים ושש טבעות. כל
אלה — בהשאלה. כאשר תחזור,
אם תרצה בתכשיטים לעצמה,
יעצב אותם דויד לפי טעמה. יחד
עם התכשיטים דאג אלוני לקחת
איתו כרטיסי־ביקור של המעצב,
והבטיח למסור כרטיס לכל מי
שיתעניין.
ביום השני בשבוע שעבר,
בשעות אחר־הצהריים,הסתובב
שדרן־הרדיו יקיר אביב בכלבו
המשכיר המרכזי בתל־אביב.
פיתאום שמע צעקות היסטריות
של אחת המוכרות. התברר שצעיר
לבוש טרנינג הרים, בעזרת
מברג, את מיכסה הזכוכית של
דוכן־התכשיטים, קישט את עצמו
ער כמה שיכול היה, טמן כמה
פריטים בכיסיו, והתחיל לברוח.
ה עול ם הז ה 2633

אבי ולדמן, העולם חזה

למקום הזמר בני אמדורסקי וחברתו-לחיים, יעל, וישבו ליד השולחן הסמוך. הזמר
וחברתו שמרו על פרופיל נמוך, ורק אחרי שמיקי אמדורסקי הלכה, התחילה בת־זוגו
להתגפף עימו. מסתבר שהזמר ואשתו״לשעבר שומרים על יחסים קורקטיים בלבד.

לפנק אותן במחמאות, כדי שירגישו
שהמאמץ כדאי. משתתפת
אחרת בהצגה, הזמרת מיניקה
טסלר־ורדימון, לא נזקקה
לשינויים — היא תמיד מאוד
אלגנטית.
לצורך צילומי וידיאו־קלים
של שירו החדש אדי, עצ1ר
— סיפור על מתאגרף מזדקן —
התאמן הזמר גבי שושן במשך
שבועיים אצל אלוף־הארץ ב־מישקל
בינוני, אהרון יעקב־אשוילי.
באחרונה צולם קרב־איגרוף
בין השניים, שנראה אמיתי
למדי, בזכות אימוניו של
שושן. למרות שהחבטות היו
״כאילו״ ,יצא הזמר מהעניין כש־צלעותיו
כואבות — אי־נעימות
שנמשכה כמה שבועות. גבי
שאביו המנוח שלמה היה בעבר
אלוף־האיגרוף של צפון־אפרי־קה,
אומר שאינו מבין איך מתאג־רפים
יכולים לחבוט זה בזה במציאות.
קליווסטרו
הקוסם החליט
פתאום שהוא רוצה גם
לשיר. אחרי שגבי שדה, זמר
ומורה לפיתוח־קול, בדק ומצא
שיש לקוסם מינעד של שתיים
וחצי אוקטבות, נבחר שיר —
ביצוע מחודש של משעסם של
החרשלים. עידן סוכובולסקי
עיבד את השיר, ואחרי הרבה

חזרות נכנסו השניים להקלטה
באולפני זאונד. התענוג להיות
גם זמר עלה לקליווסטרו 1500
דולר. השמעת הבכורה היתה
בשבוע שעבר, בתוכנית־הלילה
של דטנר וקרשניר מלי
צה־ל. קליווסטרו הגיע לאולפן
אחרי חצות הלילה, הגיש להם
את התקליט, והם שידרו אותו
מייד.
מאימרות־השפר של רפאל
(״רפול״) איתן :״הביאו לי
שני תיירים ממצריים, פרשו לכבודם
שטיחים מעפולה ועד אילת,
ויצאו לי בכותרות — הפשרה
ביחסים״...
פנינה נוספת :״מה לעשות
עם ספינת־המגורשים? הייתי
משאיר אותם בים, שיתנרנדו
שם. עד מתי? שיתנדנדו״.
השר גד יעקובי טייל,
להנאתו, ברחוב־ירמיהו בתל-
אביב. לפתע־פתאום פגש בזוג
מוכר — יוסן ן ביגון ואשתו.
יעקובי ניגש לאסיר־ציון והציג
את עצמו :״קוראים לי גד יעקוב.,״
״אה, אתה שר בממשלה!״
ידע ביגון והתפלא בקול :״ברוסיה
שרים לא מסתובבים לבדם
ברחובות״...
״פגישה שכזאת״ היתה
בדאלאס, לפני כמה ימים, בין

המיסעדן אלי רונן לבין הנשיא
חוסני מובארב. הנשיא המצרי
התארח בארוחת־צהריים והיו־צה
את עיקרי רעיונותיו. בתום
הנאש הורשה קהל־הסועדים
לשאול שאלות. מטר של שאלות
אקטואליות ניתך על הנשיא
האורח. ביניהן היתה גם שאלתו
של רונן, שהציג את עצמו כישראלי
:״אם אתה כל־כך בער
שלום באיזור, למה שלא תבוא
לירושלים כפי שעה אנוור אל־סאדאת?״
מובארכ הבטיח
לענות על ארבע שאלות בלבד.
שאלתו של רונן לא נכללה בין
הארבע הזוכות.
בוקר שכזה פקד את העיתונאי
עידו טל ביום השישי:
הוא התכוון להשכים־קום, כרי
לבחור ב״איש השבוע״ בתוכניתם
של נדטה נסטלבאום
ואברהם מרון ברדיו מאחורי
המתרוח. לטל לא היו בעיות
השכמה באותו הבוקר. פיצוץ
אימתני העיפו מהמיטה. הסתבר
שבקומה שמעליו אירע פיצוץ
בבלוני-הגז. אחרי שרץ לעבר
ההריסות וקשישה בוערת, ואחרי
שהתפנה לבדוק אם היו נזקים
בדירתו, בחר בשלווה ב״איש
השבוע״.

רסנה בדק״זודד אוד׳ליאב
ונעמי מן

תודה. הרפורטים, לדבריו, מגיעים
תמיד בזמן.
השחקן ז׳אק כהן, מכוכבי
הצגת־הבידור החתתה במיס־עדה
הנחלה, גרם לשינוי בסיג־נון
לבושן של שתיים משחקניות
ההצגה, גליה ישי ואריאלה
רובינוביץ. כהן, האוהב נשים
אלגנטיות, סיפר שהוא ממש
סבל, כאשר ראה את השתיים
מגיעות להצגה, ויוצאות ממנה
בסוף הערב, כשהן לבושות ב־ג׳ינס
ובנעלי־ספורט. זהו סיגנון
מקובל על רבות, אבל בעיניו
זוהי ״הופעה מוזנחת״ .הוא נידנד
להן זמן רב, ועכשיו הנידנוד נושא
פרי: השתיים, אולי מפני שרצו
בשקט, או שסתם החליטו
שנחמד לשנות את הופעתן מדי
פעם, התחילו להופיע בחצאיות,
בגרביים אופנתיות ובנעליים
אלגנטיות. כהן, לפחות, מקפיד

1 11 השחקן ובתו ענת עצמון חגגו את בכורת ההצגות שלהם, שנערכו באותו
| 1 /1 ^ 11 הערב, בחברת ידידים ובני״מישפחה. שמוליק עצמון חגג את בכורת ״קשה
להיות יהודי״ ,ובתו חגגה את בכורת ״בוטיק השקרים״ .האם, הניה, עמדה לפני דילמה. את תחילת הערב
בילתה בהצגת בעלה, ואת המשכו בהצגת בתה. לאחר מכן נפגשו כל בני״המישפחה לארוחה משותפת.

( 3מגורשי רויסה

בחיפה עול המעוך מגושים לא יק עונים(נין השאר נד והקים מישבן ואדנים המקומ״ם)> .ם וער היוצוים הישואליס וה3לסג1ניס
שקל נ.נ״נו הזיואנוניסט׳ הממוסס בניסיונות !,לשנו־ אולם למיטש שוו. הנימוק חרזוומץ אין נח־ט! אולם לנעילוח פוליטית...
ועד־ה־וצרם חשו חז־ת־ס־וונ הודזו המשתועת זווזהגוז המעוך וער מפ״ג^ 1.3ת הילד ועד אגודת הוויתונא׳ם חח־נאזז

ספינת־המגורשים א1
אזדיסיאת היוצרים
דומה כי ההרגשה הולכת ומתפשטת: בעצומות
ובהפגנות״ תהיה חשיבותן אשר תהיה, אין די עוד.
וגם זה: הגיח הברזל של כל הידרדרות מכתיב,
כנראה, שכאשר צעד אחד מפסיד מיעילותו
במשך הזמן, הוא מוחלף בצעד אחר, קיצוני ממנו.
כשגם זה יתגלה כבלתי־אפקטיבי, יוחלף אף הוא
בתורו על־ידי צעד קיצוני עוד יותר. כל מי
שמבקש לבלום תהליך זה מוטב שיהיה מודע לו
תחילה.
ואכן, מי עדיין מתרגש כיום למישמע כינוי־הגנאי
הנורא שהטיח בשעתו הפרופסור ישעיהו
לייבוביץ בפלישה הישראלית ללבנון :״יודיאו־נאצית״
.באותו אופן, למדו הרבנים מאיר כהנא,
חיים דרוקמן, שלמה גורן ודומיהם לחיות עם
הכינוי ״גזענים״ .והאם באמת יזדעזע הרב משה
לוינגר או העזר־שכנגד שלו, דניאלה וייס, אם
יאמרו עליהם שהם פאשיסטים? אפילו הציונות
— מכל מקום זו של רוני מילוא ואריק שרון, רפי
איתן ורחבעם זאבי — למדה לחיות עם האשמת
האדם הקובעת שהיא תנועה גיזענית. על אחת
כמה וכמה גיזענים מובהקים כהוגי רעיון
הטראנספר שהפך לר־פאטריאציה בפי חתנו
האחרון, משחית הלשון, של פרס ביאליק
לחוכמת״ישראל.
אותו היגיון שבהקצנה, הפועל בצד הימני של
המיתרס הגדול החוצה כיום את מדינת ישראל,
פועל כמובן גם בצירו השמאלי. אחרי הכל, הידרדרות
היא הידרדרות, השהתה היא השחתה ומפולת
היא מפולת. ומדינת ישראל נכנסת בימים
אלה לחגיגות 40 השנה לקיומה כשבר־כלי יותר
מאשר בהגשמתו של איזה חזון־גאולה רחוק.

לקדם בברכה

לאור או לחושך כל אלה, לא מיקרה הוא
שכאשר נודע לאחרונה על כוונת הפלסטינים
לשגר לנמל־חיפה אוניה ועל סיפונה כ־125
פלסטינים, ממגורשי ממשלות ישראל מאז שנת
( 1967 ולא מאז מילחמת״העצמאות, וההב־חגה
שנעשתה כאן חשובה ורבת-משמעות!),
התכנסו בתל־אביב חברי ועד היוצרים הישראלי
והפלסטיו׳ הפועל מזה זמן מה והחליטו פה־אחד
לקיים בחיפה קבלת־פנים כדי ״לקדם בברכה את
הגולים בשובם״.
בגילוי-דעת שעיקרו פורסם בכל אמצעי־התיקשורת,
נאמר כי ״כגוף של סופרים ואמנים
המתנגדים לכיבוש ולכל גירוש ותומכים בזכות
ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני במדינה
משלו לצד מדינת ישראל, אנחנו מעוניינים בדושיח
עם אלה מבין המגורשים המעוניינים בשלום
עם ישראל על בסים העקרונות הנ״ל״ (כלומר,
קיום שתי מדינות החיות בשלום זו בצד זו).
עם החותמים על גילוי־הדעת היו(לפי סדר
האלפבית) :חווה אלברשטיין, סמיח אל־קאסם,
שמעון בלם, יעקב בסר, יאיר גרבוז, סיהאם דאוד,
יושקה ולרשטיין, נתן זך, אמיל חביבי, א״ב
יהושע, נדב לוייתן, סלמאן נאטור, מנחם פרי,
שמעון צמרת, דן קדר, נסים קלררון, יורם קניוק,
גרשון קניספל, דליה רביקוביץ ויגאל תומרקין.
יש להניח שאמנים וסופרים רבים אחרים היו
מצרפים את שמותיהם, אילו ניתן היה להשיגם
בטלפון באותו מעמד. אבל השעה רחקה, יעילותה
של התגובה היתה מותנית בפירסומה המוקדם,
וכך יצאה לה גם ״הספינה״ שלנו לדרך כשעל
סיפונה היוצרים הנזכרים.
בכוונה הודגש בגילוי״הדעת, שהקריאה היא
לרו־שיח ״עם אלה מבין המגורשים המעוג-
יינים בשלום עם ישראל.״ שהרי עם אבו־נידאל
וג׳ורג׳ חבש ועושי דברם אין לנו מה לדבר.
ולא נשמע גם קול אחד שהעלה זאת על דעתו.
ועם זאת, מאחר שכל הסימנים מעידים על כך

שאירגון אש״ף הוא שעמד מאחורי מיבצע שיגור
ספינת־המגורשים — ה״אכסודוס״ הפלסטינית
במהופך — היה בנכונותם של 20 סופרים,
משוררים ואמנים בישראל, כולם כאלה ששמו! -
תיהם אינם דווקא עלומים ,״לקדם בברכה את !
הגולים בשובם״ ,משום קריאת־תיגר פומבית על !
קונסנסוס ״שבירת העצמות״ הנוכחי ואולי אף
אתראה על נכונות להפר בגלוי, בעתיד הנראה
לעין, את החוק האוסר על מיפגשים עם חברי
ותומכי אש״ף (כלומר, עם רובה המכריע של
האוכלוסיה הפלסטינית, בישראל ומחוצה לה).
רומה ששום ממשלה בישראל עוד לא ראתה
מעולם חלק נכבד מקהילת היוצרים בישראל
מפנה לה ולמדיניותה עורף בצורה בוטה וחרמש-
מעית כל כך.
העובדה שבין חותמי גילוי״הדעת היה גם אחד
מן הסופרים שקראו בשעתם להקמת ממשלת
האחדות הלאומית, כמוה כעובדה ששניים מע־מיתיו־לחתימה
על אותה קריאה יצאו אותו שבוע
בקריאה נפרדת למיפלגתם (המערך) לפרוש
מממשלת האחדות שלהקמתה קראו בשעתו —
רק המחישה את היקף אי־האימון של האינטליגנציה
הישראלית בהנהגת המדינה.
הוסף לכך את התופעה של 600 מרצים
במוסדות להשכלה גבוהה הקוראים לגילוי יוזמה
מדינית ומביעים אי-אימון במדיניות ״היד
החזקה״ בשטחים הכבושים — וקיבלת את התמונה
שקוויה נקלטו היטב גם מחוץ לגבולותיה
של מדינת ישראל ואפשר שהיוותה את קרן־האור
היחידה שיצאה מישראל בימים אלה לבתיהם של
אלה החרדים לדמותה ולעתידה, בארץ ובחוץ.
דבר אחד ברור: הקונסנסוס הרע־הטוב (על
מישקל ״הגדר הטובה״ :עוד ביטוי של לשון הסגי־נהור
הישראלית) התמוטט ונעלם כלא היה. היום
בתחומה של המערכת התרבותית והחינוכית
בישראל. ומחר בוודאי גם במערכות אחרות של
החיים הציבוריים.
בסופו של דבר תגיע ההכרה בכך גם לתודעתם
של עסקני המיפלגות המנהיגים כיום את מדינת
ישראל בדרכה אל הבחירות הקרובות ויש הגורסים
— אל אובדנה.

שומרי הגחלת
כמעט מיותר לציין שלוועד היוצרים הישראלי
והפלסטיני — חידוש מרגין־לב בנוף המקוטב
שלנו — לא היה עד כה כל קושי במציאת מקום
שבו יוכל להתכנס, לנהל את דיוניו ולהחליט על
הצעדים שבהם ינקוט. אף זה מסימניה של
התמוטטות הקונסנסוס.
במה דברים אמורים? — בתל־אביב, כמובן.
מסתבר שלא כך בחיפה.
כששקלנו היכן לערוך את ה״אירוע״ שלנו
בחיפה — נמל־היעד של ספינת־המגורשים —
הועלה ראשונה שמה של צוותא, מועדון התרבות
המתקדמת מיסודה של מפ״ם. מועדון צוותא
התל־אביבי, בניהולו של נסים ציון, הוכיח עצמו
לא־פעם כמי שנכון בכל עת להציע אכסניה נאה
ומכובדת למיפגשים של רצון טוב מסוג זה.
אבל בחיפה חיכתה לנו הפתעה.
בתשובה לפנייתנו, השיב לנו אשר ליבלינג
— נציג מפ״ס במועצת עיריית־חיפה, יושב־ראש
הנהלת הסניף החיפני של צוותא ובעל תיק
השילוט(כך!) במועצת עיריית־חיפה — כדברים
הבאים:
״התיעצתי עם מיספר חברי הנהלת צוותא
חיפה ועמדת הרוב שוללת את קיום המיפגש
במועדון. ישנן מיספר מיגבלות המוטלות עלינו
על־ידי עיריית־חיפה והן אינן מאפשרות לנו
לסטות מקונצגסוס (כך!) מוסכם.״
על השאלה, מהו ״קונצנסוס מוסכם״ ,השיב [
החבר האחראי על צוותא ועל השילוט העירוני; :
״אירוח ערב בנושא שהעליתם אינו בקונצנסוס1״.
ידוע לנו, ליבלינג, ידוע. אין צורך בשום
שילוט לשם כך.

השדר שזיעזע את המדינה
לראשונה -הרי פירסום מל א של השדר שהופנה אל ועד היוצרים
הי שראלים והפלסטינים, עוברי ישראל אל ה שבנכונותם לפתוח בדו־שיח
עם כל ה מ סכי מי ם כי הדרך היחידה לפתרון הסיבסוך ביך שני
העמים הי א בשלום, ליכדה מחדש א ת המערך והליכוד -בעלי־ברית
טיבעיי ם על אף מראית־העין המטעה -וגרמה ליצחק נבון, נשיא־המדינה
בעבר ושר החינוך והתרבות האמיץ בהווה, מ חז אי בשעות
הפנאי, שיצטרף ל אהוד אולמרט ואל ה שמאלן ה ס אלוני פושט־הרגל
נחום בר־נע לצאת במיתקפת קצף־על־השפתיים על עשרות סופרים,
משוררים ו א מני ם מן השורה הרא שונה בישראל.
ג תגוג ה על גילוי־הדעת (של ועד היוצריס) פירסס חגר הוועד
המגהל (של אש״ף) מחמוד עבאס (הידוע גם גשמו אבו מאזן) את
ההודעה הבאה:
״אש״ף מברך את החתומים על גילוי־הדעת ומביע תודה והערגה
על העמדה המתקדמת הזאת של ידידים אלה ושל הכוחות הדמוק-
ראשיים הישראליים. כמו*גן חוא מעריך שהחתומים על גילוי־הדעת
מגיעים בזה את רצונם ב שלומ-אמת המבוסם על הצדק וההכרה
בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני.
״אלה הדוגלים בגישה זו פועלים ברצינות לחיזוק סיכויי השלום
האמיתי ולכן אנו מעריכים א ת מאמציהם ומבטיחים לפעול יחד למען
הגשמת השלום בארץ השלום.
״אין ספק כי הדו־שיח בינינו, שגילוי־הדעת קורא למימושו, יוצר
תשתית רחבה יותר למען הפצת רעיון השלום בציבוריות הרחבה בין
שני הצדדים, ולכן אנו מביעים את נכונותנו למימוש הדו״שיח מיד
עם הגיעה של האוניה (״השיבה״) לנמל־חיפה ועל יסוד העקרונות
המעויינים בגילוי־הדעת.
״אישים ישראלים אלה, יחד עם הכוחות הדמוקראסיים, פועלים
ברצינות אמיתית נגד המדיניות לחיסול העם הפלסטיני ועניינו
הלאומי והם רואים בשלום את הדרך היחידה להבטחת האיזור
ועמיו. אי־לכך אגו חושבים כי העמדה המשותפת לשנינו תקבל
תנופה קדימה.״
בפעם האחרונה ששמו של אותו ליבלינג
״עשה כותרות״ בעירו ובעיתונות הארצית(העד1
לם הזה )28.10.87 ,היה כאשר שיתף פעולה עם
ראש העיר גוראל בביטול דיון ציבורי בנושא
״לשון הרע״ ,שעמד אף הוא להיערך באולם
צוותא חיפה. הטענה שהעלה אז: הרכב המשתתפים
״בלתי מאוזן״.
אבל העיתונות ידעה לספר גם על סיבה אחרת
לביטול הערב: בדיון עמדו להשתתף העיתונאים!
זאב יפת ויגאל גלאי, הידועים כמבקריה החריפים1
של השחיתות בעירייה.

בלי חופש פשרה
בעיקבות הפרשה וההדים שלהם זכתה התפטר
מי ששימש עד אז כמנהל צוותא חיפה. ח לנץ,
וחזר לקיבוצו בית־אלפא. משנשאל לסיבת
פרישתו, השיב כי אינו יכול להוסיף ולכהן
בתפקידו בשעה שראש־העיר, בתמיכתו של נציג
מיפלגתו שלו בקואליציה העירונית, אינם מותירים
לו חופש־פעולה. גם ליבלינג עצמו התפטר
אז, בעיקר בלחץ חברי מיפלגתו, אבל עד־מהרה
חזר בו מהתפטרותו -בלחץ החבר
גוראל, פך אמר בימים אלה.
ותיקי חיפה זוכרים בגעגועים את מישבנו
הקודם של מועדונם ב״מושבה הגרמנית״ שבעיר1
התחתית. נכון, המקום לא היה מהודר, אבל
לפחות לא היה בו גוראל.
בדרך הטבע, נמצא מי שהביא את הדברים
לתשומת־ליבו של מזכיר מפ״ם, אלעזר גרנות.
הלה התערב בפרשה ושרה דורון, מפעילות מפ״ם
בעיר, נתבקשה לסייע בידי הוועד הישראלי
והפלסטיני למצוא מקום חלופי לאירוע. החברה
דורון התקשרה, הודיעה שתטפל בעניין ומאז
אבדו עיקבותיה. המוצא הישר...
פנייה לרב ברני היד, מנהלו הסימפאטי של
בית הילל הקשור לאוניברסיטת חיפה, הביאה

להתנצלות שנימת החשש לא הוסתרה בה כלל:
הרי המקום שייר לעיריית־חיפה ...אתה יודע מה
הם עלולים לעשות לי״.
בכל זאת הבטיח האיש, שבעבר הפגץ דווקא
את רצונו הטוב ,״לחשוב שנית״ על כל הפרשה.
אם ימצא שיש מקום לשינוי — יחזור ויתקשר
בטלפון.
בכך הסתיים הרבר. הקו נותר דומם.

קשר השתיקה
את סוד השתיקה פתר למעננו ר״ר מרדכי פרי,
ראש מינהל החת״ר(מה דעתכם על קיצור נאה זה
ל״חינוך ותרבות״?) בעיריית־חיפה. הלה הודיע כי
״כל האולמות השייכים לעירייה אינם יכולים
לשמש מקום־מיפגש הנושא אופי פוליטי כלשהו.״

נעשו אנינים, המפא״יניקים האלה. מעולם,
כידוע, לא ליכלכו ידיהם בפוליטיקה המאוסה:
בייחוד בחיפה, חושיסטאן לשעבר, היום גורא־לובקה.
אללה
ירחמום.
החלטתו של החת״רן סגרה לפנינו אוטומאטית
אולמות כמו בית הנפן — המרכז הקהילתי היהר
די־ערבי בעיר (שימו לב לשמו ולתפקידו!),
השייך — נכון, שוב ניחשתם! — לעיריית־חיפה
ולפיכך הסיכוי לארח בו מיפגש ״פוליטי׳ יהודי־ערבי
שואף לאפס.
מה זה שואף לאפס ...הוא כבר שם, בנקודת
האפס החיפאית.
אבל הגילוי הבוטה ביותר של חוסר אומץ־לב
ציבורי ואזרחי בא דווקא מכיוון בלתי־צפוי. פנייה
לאגודת־העיתונאים /סניף חיפה והצפון העלתה
כי האגודה אינה משכירה את אולם־הישיבות
שלה אלא לנישפי בר־מיצווה(ברית־מילה?) של
החברים. לעומת זאת היפנה אותנו עמוס כרמלי,
כתב הטלוויזיה, כתב מקומון ידיעות אחרונות קול

חיפה ויושב־ראש אגודת־העיתונאים סניף חיפה
(כן, והצפון) לאולם השוכן מתחת לאולמם של
העיתונאים ואשר אותו הם משכירים לאחד
שלומי המקיים בו מועדון בשם דווקא תיאטרון.
פנינו איפוא אל רוני מוזס, שותפו של שלומי
לחכירת האולם (שלומי עצמו נמצא אותו יום
בתל־אביב) והלה הסכים כשימחה. קצת פירסומת
לא תזיק אפילו לחוקא תיאטרון חיפאי. הוא אף
ניאות לאשר את הסכמתו בכתב.
למחרת הופיעה בעיתון הארץ הידיעה כי כנס
ועד היוצרים הישראלי והפלסטיני יתקיים באולם
דווקא תיאטרון בחיפה.
אתם חושבים שבכך נסתיימה הפרשה?! היא רק
התחילה.
מסתבר שה״אח הגדול״ שלא ינום ולא יישן
בעיריית־חיפה קורא את הארץ. עוד באותו בוקר
טרח הוא או חת״רנו להתקשר לשיחה ידידותית
עם עמוס כרמלי הידר. תוכנה של שיחה זו לא
נודע ברבים, אבל מה שכן נודע: נודע שאולמה
של אגודת העיתונאים החיפאית, אותו חכרה
בתשלום סימלי והשכירה בתשלום לא־סימלי
לדחקא חיאטרזן מיסודו של שלומי מיודענו,
שהוא מצירו — הוא או שותפו — העמידו אותו
לרשות הוועד הציבורי, שייר — הפעם כבר לא
תאמינו — לעיריית־חיפה!
ומי זה עיריית־חיפה אתם כבר יודעים. ואם לא
— תשאלו אצל החבר ליבלינג, זה מן השילוט.
תוצאת השיחה עם איש־העירייה היתה שעמוס
כרמלי, שהוא עצמו, שהיפנה אותנו ל״דווקא
תיאטרון׳ זה, שוחח שיחה קצרה עם אדון שלומי
וההסכמה שניתנה — בוטלה. באיזה נימוקים, מה
זה משנה?!
העיקר׳שבשלב זה אתם כבר יודעים מי ומה זה
חיפה .״כל אנשי המלך״ זה לא מלה. יותר מדוייק:
כל האנפילאות (פאנטופלעס בלע״ז) של רב־הסריסים
או רב־הטבחים(תבחרו אתם).

נתז זד

ברג ע האחרון
ננעלו גם שערי.האולם הסרט,״
לפגי מיסגש ,.ועד היוצרים
הישראלים והסלסטינים נגד בי-
בוש וריסי.־ נימוקם של הבעלים
הפעם. התנגדות הלקוחות. מעג־ע!
אם ראש עיריית חיפה. אריה
גוראל. נמנה גם הוא עם לקוחותיה
של המיסעדה...

העיר לנושא ואדי סאליב, מר מאדר(שם פרטי לא 1״הציע״ להם הצעה ידידותית לבחור בגב׳ נעמי
ידוע).
זיידמן כמרכזת או מנהלת המוסד החדש. עד
מ״אל פאשה״(הפחה) טיפסה החבורה במעלה י לכתיבת שורות אלה עדיין לא נודע מיהי אותה
.הרובע שהיה ואיננו עוד, חצתה את האיזור
נעמי זיידמן, אבל יש מקום לסברה שאם גוראל
הציע דווקא אותה — הוא ידע יפה מה הוא עושה.
ש״טוהר״ על״ידי בולדוזרי גוראל לצורך הקמת
בדיעבד השלים ועד־האגודה עם הבחירה. האם יש
הטיילת המובטחת והכביש הרב־מסלולי, עד
לו ברירה?! שהרי לגביר אין מסרבים.
שהגיעה בשלום למיבנה המיזרחי היפהפה
אבל אז נשלף ה״אס״ האמיתי מתוך חבילת־
,ששרידי ויטראז׳ים (חלונות צבעוניים) עדיין
נשתמרו בו ואת גגו מעטרים שרירי רעפים
הקלפים שבידי ראש־העיר. מדיברי המהנדס
צרפתיים מקוריים (רעפי מארסיי) מן השנים
מתברר שהמיבנה שבו מדובר לא יהיה ראוי
הטובות שבהן עדיין לא היתה חיפה אחות תאומה
להצגת תערוכות אלא אם כן יושקע בו סכום של
לעיר הדרום־צרפתית.
בין חצי מיליון ל־ 750 אלף דולר. וכסף זה מניין
יימצא?! מקופתה הריקה של אגודת האמנים /
עוד האורחים הלא־קרואים מתרשמים מיפי
מחוז חיפה והצפון???
המקום ותוהים למראה גינת הוורדים המטופחת
בחצרו של בניין שאמור היה להיות פנוי,
והנה הכושי עשה את של1
נעכרה האווירה החגיגית לפתע־פתאום למראה
אשה ערבייה, פעוט על זרועותיה וילד נוסף אוחז
לעג לרש. אבל לעג מוצדק. לפחות מזה באמת
בידה, שהגיחה לפתע מפתח הבית וניבטה
לא היו 25 הצדיקים שלגו ראויים. ובאמת, מה
מבוהלת בחבורת האמנים שבאו לכאן לחלק את
חשבת שאחרי שגוראל הוציא מהם גילוי־דעת
השלל המובטח.
האומר כי תוכניתו ל״שיקום״ ואדי סאליב תתרום
רק ברגע זה התברר שמכל המיבנים הנטושים
להקמת ״פנינה בלב חיפה״ — הוא עוד זקוק
בואדי סאליב בחרה עיריית־חיפה, בחוש־הטאקט
להם?
המופלא המאפיין אותה, להציע לאמני ישראל
לא, הכושי עשה את שלו. עכשיו שיילך לחפש
את אחד הגתים היחידים באיזור שעודו
שלושת ריבעי מיליון דולר. נראה מי ייתן לו.
מאוכלס בדיירים ערביים! ואכן, המחזה של
גוראל עוד יפנה אותם לסק הפזעלים...
אמנים בישראל העטים כציפורי־טרף אלה על
איך נאמר שם במקורות שלנח ״דג יאכל דג עד
ביתה של מישפחה ערבית כדי לנשלה ולקבוע
אשר יבוא מלך הדגים ויאכלם כולם.״ ואולי עוד
במעונה את משכנם האמנותי־התרבותי שלהם
יותר מתאים לענייננו :״מזנתבא דחזירתא לא
היה חיזיון מעורר חלחלה באמת.
תעביד שטריימלתא.״
נדהם מן המראה שאל אחד האמנים, דויד
שפירושו בעברית: מזנב החזיר אין עושים
מאסטרו, את מהנרס־העיר לפשר העניין. זה
שטריימל. על החתום: שלום עליכם.
היפנה אותו ליועץ מאדר והלה השיב, בנימה
ועוד נאמר שם מפי איש חכם אחד: זנבף עשוי
עניינית ומפוכחת, כי המדובר רק ב״מיספר קטן
קש — אל תקרב אל האש.
של מישפחות שעדיין לא פונו מן האיזור״ וכי .
העניין ״יוסדר בקרוב.״ עוד ציין כי, אחרי הכל,
המדובר רק ב״בני־מיעוטים״ הנאחזים בעקשנות
במקומות־מגוריהם בתיקווה להעלות בדרך זו את
מחיר הפיצוי שבו יזכו.
ובת, שם שוברים עצמות, ידיים ורגליים
יליד הבית
במיבצע משולב הנקרא ״נועם הליכות״ .״נועם״
תחקיר קטן שערכנו אני וכתב המקומון החיפני י על שמו של נועם סמל, היחיד מטריומוויראט
תיאטרון חיפה שנותר על כנו, ו״הליתת׳ על
כלס, רמי רוזן, שנתלווה אף הוא לסיור למורת-
מישקל שני עמיתיו שהלכו לאן שהלכו. ואילו
רוחו של מהנדם־העיר וה״יועץ״ ,העלה כי הדיירת
כאן — בשטח מדינת היהודים התל־אביבית עם
הניצבת כאן אל מול חבורת העיטים היא אשתו
של ערבי יליד חיפה בשם יוסוף״טאבאג׳ה, שנולד שלוחות ליפו ולעכו — חגיגה אחת גדולה. נון־
סט1פ כמו שאומרים בזמננו בעברית צחה.
באותו בית עצמו ואינו חפץ גשום פנים
הדיווח הבא מתבסס על הפירסומים שהופיעו
ואופן להתפנות ממנו. כן נודע כי במיסגרת

בית־הנושוגעים חוגג
או: סינדרום תד־אביב

ריגשית הרגשנו שיש משהו כמעט התאבדותי
בעשייה הזאת אומר גלעד מי ירצה לקנות תקליט
כזה את מי יעניינו הטריפים האישיים שלנו אחרי
פירוק המיטען הריגשי בתקליט מרגיש יעקב
גלעד מרוקן לחלוטין כבר לא נמצא שם לא
איכפת לו אם יפסיק לכתוב בכלל כוכב נולד
בפורים בין זמרת צעירה לבין אלכוהוליסט
בהוליווד מסיבת־ידידים בביתו של הסופר־המבד
ציא יגאל מוסינזון בגידודבגידות בגידה באשה
בגידה במולדת מישפט דמיאניוק מבנייני־האומה
עושים עניין עם גבי גזית ושלום קיטל מבצע
אמצע החורף באמצע השבוע בבתי־מלון נבחרים
עצור את פיצעי־הבגרות ג׳ימס בונד היהודי רוח־קדים
סידרת תסכיתים 12 פרקים שבוימה לרדיו
על־ידי נסים קמחי על פי סיפרו של יושב־ראש
הכנסת שלמה הלל שלמה הלל בזהות מושאלת
חדשה של ריצ׳ארד ארמסטרונג אחד ממנהליה
של חברת התעופה האמריקנית ניר איסט א״ר
טתספורט שב לבגדד ב־ 1950 אשה קשה מרתוך
רוק נשי חדר־ילדים קומפלט רגם בוגי רק 670
שקל איך אפשר להאשים אותי בזה אני יזמתי את
מצב־הרוח אנסתי את ירון לונדון לעשות אותה
למדתי לחיות עם זה זה הפך לחלק ממני פיתחתי
מין חייץ ביני לבין התגובות הרובע היהודי בעיר
העתיקה בירושלים בתבנית אלבומית (29־23
ס״מ) הסיבה לכך שאין לזהות זאת בעץ בלתי
מזויינת בסרט מ־ 1943 המוקרן אצלו מיסחרית
כבר בפעם השלישית אל דאגה הם מגיעים שוב
לשמיים לנצח לרקיע השביעי בכל המובנים כן
ילדה יש אהבה נצחית רק שהיא בשמיים חיסול
כל מלאי־הצמר מחירים אלה לעולם לא ישובו
קשה שלא לומר מלה טובה על המנצח יואב תלמי
הרגיש שלא הצליח להביא את התיזמורת לרמה
הגבוהה המיוחלת שהוא עייף מהנושא קם
והתפטר הללויה המילחמה כמשחק־ילדים פצצות
כחגיגה של זיקוקין די־נור זיכרונות־ילדות או־טוביוגרפים
מימי הבליץ הנאצי על לונדון
קולנוע שווייצי יש דבר כזה ארץ־השוקולד

גרשון קניספל:

אמני בדרכם
לנזישב! המזחת
לאחר שנתנו את ידם לתוכניתו של ראש
עיריית־חיפה, אריה גוראל, להקים קריית־מיש־רדים,
קניון, חניון ומיזנון במרבית שיטחו של רובע
ואדי סאליב הנודע, הוזמנו חברי ועד אגודת
הציירים והפסלים /מחוז חיפה והצפון לסיור
מודרו בוואדי שבמיסגרתו סקרו גם את האתנן
המובטח: הבניין שאותו מבקשת העירייה להעביר
לרשות האגודה כבית־אמנים בליבו של הוואדי.
לכ־ 25 חברי־האגודה, שהתגברו על שיקולי
אנינות ורגישות נוכח מעלליהם של מי שמדברים
בשמם, נכונה הפתעה לא־קטנה. מתברר כי הכלה
אינה פנויה, כי התנאים לחופה ולקידושין קשים
מנשוא, וכי הגביר — ידו קפוצה ואין בכוונתו
כלל להניח לניכסי דלא־ניידי שלו שייצאו
מרשותו מבלי להבטיח את המשך פיקוחו ובעלותו
עליהם.
בנסיבות אלו אין זה מובטח כלל וכלל שאפילו
כמה מחברי הוועד הלא־אנינים לא ״יעשו
חושבים״ ביחס לחתונה כולה. אומנם, מהם אין
לצפות לייסורי־מצפון יתרים, אבל בין 375 חברי-
האגודה אשר לא הופיעויל״סיור המודרך״ יימצאו
בוודאי לא מעטים שישאלו את עצמם אם
נישואים כאלה, שהורתם לא ברוח־הקורש, אין
שכרם יוצא בהפסדם.

רק בגי־נדשטים
חבורת עולי־הרגל התכנסה בבניץ ״אל
פאשה״ — חאן ערבי לשעבר בפאתי הוואדי,
המארח כיום את ביסה 2של תיאטרון חיפה וכן
מועדון־לילה ומיסעדה. בין הבאים: מזכירו
הפורש של ועד־האגודה, יורם לילך, מהנדס
עיריית־חיפה איתמר ינוביץ ויועצו של ראש־

גברת טאבאג׳ה עם ילדים במישכן
האמנים העתידי

אמנים מחלקים שלל: מאחור -הדיירת הערבית
בעיתון אחד ביום אחד. אבל, אם תרצו ואם לא
ניסיונות ה״שיכנוע״ הנקוטים בידי העירייה הוצא
תרצו, אין זו אגדה. זה בידור, ויש גם ימים אחרים.
כבר צו־הריסה על מיטבח הבית. לשון אחרת:
לא הוספנו מילה, גרענו מילה פה ושם, והרי
אתם רוצים להישאר פה — הישארו. אבל בלי
המידע במרוכז לנוחותם של קוראים שוחרי־מיטבח.
תה רק ה״שיפתח״ .וההמשך עוד יבוא.״
תרבות.
בשלב זה נשברו גם כמה מגסי־הרוח שבחבורת
אז נתחיל.
האמגים ואיבדו כל חשק להמשיך בסיור המודרך
מישפט דמיאניוק בשידור ישיר וענים פתוח
בוואדי ה״משוקם״ .החבורה כולה שבה כלעומת
(מה זה?) על ביקורת עצמית החיים הטובים
שבאה ל״אל פאשה״ המפורסם.
תוכנית דוקומנטרית ורדים רק לעשירים סידרה
אבל כאן חיכו לצליינים שלנו עוד כמה
אמריקנית מטלוק שופט רם־מעלה הורג את
הפתעות לא־נעימות. ראשית לכל, הבהיר
פילגשו מכיוון שלא שמרה לו אמונים בקו־מהנדס״העיר
בצורה חדמשמעית שאין כל כוונה
הבריאות שרותי־בריאות במידבר מדור לדור
להעביר את הבניין — לאחר ״פינויו״ מיושביו,
מישפחת לפיד 3דורות של אנשי־עט כולם
כמובן — לבעלותה של אגודת־האמנים
מעיתון אחד משוחחים על מורשת־ישראל אופהמקומית.
במקום זאת, יוחכר הבניין על־ירי
טיקה 3׳\ 0א סוף־סוף אפשר לנשום לרווחה גם
מינהל־מקרקעי־ישראל, בעליו לעירייה,
בנושא המחירים החיה שבאדם איך לשכוח את
ואילו זו תחכיר אותו לאגודה תמורת שכר סימלי.
חכירה היא, כמובן, חכירה והמחכיר רשאי גם התרבות והמוסר ולהפוך לחיה טורפת במטרה
לחזור בו לכשיחפץ. וגם אם לא יחזור בו — מובן להישרד מוסיקת־פסנתר נהדרת של הארוי שמיט
שתהיה לו זכות התערבות ברפרטואר התערוכות היו גם רגעי־חסד כשיהודה שר את אפר ואבק
ואת כשתגדל אלה רגעים שאתה זוכר לזמן רב
המוצגות בבניץ שבשליטתו. וראה פרשת
רגעי־קסם יש שלוקחים סמים או שותים אלכוהול
התיאטרון העירוני בחיפה.
ואכן, רמז ראשון למה שממתין עתה לאגודה כדי להגיע לזה לפעמים זה קורה אחרי 15־14
מצד ה״חותך, הלא הוא הנדיב הידוע, מחכיר שעות של עבודה רצופה כשכבר אין בקרה במוח
הבניין, כבר ניתן לחברי הוועד בעת שראש־העיר זה לא נכון מבחינה טכנית אבל נכון מבחינה

שעוני־הקוקיה והאלפים המושלגים גם צריכה
ומפיקה קולנוע שאלה במקומה עד לפני כ־20
שנה התשובה על שאלה זו היתה תודה לא אחרי
עליות וירידות הקים תיאטרון הקומה השלישית
ביפו את את״ה אגודת תיאטרון־האגדות שאוהב
את אוהבי־התיאטרון פסיפס של סיפורים שירים
וקולות המציג את צמיחתה של אשה בעיירת־פיתוח
ימיו האחרונים של כוורן המחפש את טעם־
(המשך בעמ 1ד )28

פרסים לציפי שחרור
ואשר ר״ר
ועדת שופטי פרס חומסקי ה-
מועצק על״ידי אגודת״הסופרים,
בהרכב חיים פסח, פרופ׳ ראובן
קריץ ושלמה טצאי, החליטה לה-
עציק את הפרס השצה לציפי
שחרור על קובץ שיריה האחרון,
שפה משותפת.
ועדת השופטים להעגקת הפרס
על״שם מרדכי ברצשטיין לספר
שירה עברי מקורי, בה שתתפות
פרופ׳ חיים שוהם, פרום׳ הלל ברזל
ומר גיורא לשם, החליטה להעציק
פה״אחד את הפרס למשורר ול־עורן
אשר רייך על סיפרו סדר
השירים.

שלושה עווניהדין הנאשמים נ>3־שה הלילית
מגינים על נ נצ גם. האם זה טובל
^ מו רופאים שאינם נוהגים לנתח
₪4מי־מישפחה, גם עורכי־דין אינם
נוהגים, כרגיל, לייצג את עצמם. כאשר
עורן־־הדין מעורב ריגשית במישפט,
קשה לו לשקול את המצב בקור־הרוח
הדרוש לאיש־מיקצוע. על־כל רווחת
באנגליה האימרה כי ״לעורר־דין המייצג
את עצמו יש לקוח טיפש.״
קשה לייחס טיפשות לעורכי־הדין

בגלל הדברים שהתפרסמו בשמו בעיתונות,
בדבר השוחד שקיבל מעמר.
כעורן־־דץ בקי בחוק, הזהיר כספי
את לקוחו עמר מפגישה כזו .״הודעתי
לעמר שאל לו להיפגש ביחידות עם
אלברט אזולאי. עמר ביקש לראות
אותי, ואכן הופיע במישרדי בלוויית
אביטל למברסקי, שהוצג כחברו.
״בפגישה קצרה זו נמסר לי כי אכן

העליון, המבטל לחלוטין את טענתם זו
של הנאשמים. פסק־הדין הזה עוסק
בקצין־מישטרה גבוה, מפקד־מישטרת־נהריה
לשעבר, שנאשם בבית־המישפט
המחוזי בחיפה ב־ 16 עבירות שונות,
ביניהן גם עבירה של הדחה בחקירה.
הוא יצא זכאי מ־ 15 אישומים, והורשע
בבית־המישפט המחוזי רק בעבירת
ההדחה בחקירה. המדובר היה במיקרה

ייאשם בעבירה זו. כך, במיקרים רבים,
מקווה ומאמין הנאשם שדווקא על־ידי
השפעתו הבלתי־חוקית על עדים פוטנציאליים
תימנע החקירה האפשרית״.
הדוגמה שמביא השופט בך לדבריו
אלה היא של רוצח, המפיץ שמועה כי
הנרצח עזב את מקום־מגוריו, ומחביא
את הגופה. גם אם הוא משוכנע שיש רק
סיכוי קלוש שתיפתח אי־פעם חקירה

לשרר־דץ המגן על
עצש יש לקוח טיפש!״
אזולאי מבקש פגישה עם עמר, וכי
הדברים שפורסמו בכתבה אינם נכונים.
הודעתי לעמר כי אם אכן מבקש אזולאי
פגישה, עליו לבוא אליה כשהוא
מלווה בפרקליטו. הפגישה תקויים בהשתתפות
עמר ופרקליטו, וכן בהשתתפות
עורך־דין שלישי, שאינו קשור
בצד מן הצדדים.״
מדבריו אלה של עורך־הדין כספי
עולה כי ידע שיש פסול מסויים בפגישה
כזו, וחשב שבדרך זו הוא מונע
פסול כזה.
כדי להבין את הגנתם של הנאשמים
יש לקרוא בעיון את סעיף־האישום
נגדם, סעיף ( 245א) לחוק העונשין.
. 1970 הוא אומר :״הדחה בחקירה. המניע
אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה
על־פי דין לא ימסור הודעה או ימסור
הודעת־שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר,
דינו מאסר חמש שנים.״
יסודות העבירה הם כוונתו של
הנאשם להניע את האחר לשנות עדות
או שלא למסור אותה, כאשר יש חקירה
על־פי דין.
מדוע טענו כל הנאשמים כי הפגישה
הלילית נערכה לבקשת אזולאי
כדי לדון בחששו מפני מישפט־דיבה

יגאל ארנון, רם כספי ושרגא בלזר,
ובכל זאת סטו ממינהגם של עורכי־דין,
והחליטו לייצג את עצמם כאשר הם
נאשמים במישפט ״הפגישה הלילית״.
לעומתם, חבר־הכנסת שלמה עמר,
שבגללו החל כל העניין, דווקא הוא,
הנאשם העיקרי, השתמש תמיד בשרותיו
של עורו־הדין הטוב ביותר והיקר
ביותר שיכול היה להשיג. כאשר חשש
כי הסתבך בפדשת־שוחר לאלברט
אזולאי, שטען כי ח״כ עמר שיחד אותו
כדי שיעבירו משרות־מילואים בלבנון
לשרות במקום אחר, פנה לעורו״הדיו
רם כספי כדי שייצגו. אך למרות
העצות המישפטיות שקיבל מעורר־דינו,
ואולי דווקא בגללן, הסתבך עמר
יחד עם עורכי־הדין בניסיון להדחתו
של אזולאי.
השבוע באו שמונת הנאשמים בפרשת
הפגישה הלילית לישיבת
ההקראה לפני השופטת שרה סירוטה.
עורכי־הדין ארנון, כספי ובלזר הגיעו
לבית־המישפט בגפם. הם בחרו לייצג
את עצמם, וכפרו באשמה. את ח״כ עמר
מייצג עורך־הדין מיכה קירש, שהיה
פרקליט־מחוז ירושלים, ואת יתר הנאשמים,
החוקרים הפרטיים אהרון יקים

שבו בא קצין־המישטרה במכונית מיש־טרתית
לחניון־אכזיב, לא שילם דמי-
חנייה, ושהה במקום יחד עם בחורה
שלא היתה אשתו.

ן* אשר נודע לבן־יעקב כי מתנה^
לת חקירה מישטרתית נגדו בעניינים
שונים אחרים, טילפן למנהל-החנ־יון
וביקש ממנו שלא יספר לאיש כי

בעניין, הרי שאם ינסה בכל זאת להניע
עד אפשרי שלא למסור עדות, הוא
עובר עבירה בגרר סעיף זה.
אם ייושמו דבריו של השופט בך על
המיקרה של הפגישה הלילית, הרי
ברור שעורכי־הדין המעורבים בפרשה,
גם אם לא ידעו שנפתחה כבר חקירה
בעניין השוחד, בוודאי האמינו כי חקירה
כזו עלולה להיפתח. ואפילו קיוו
שלא תיפתח, גם אז עברו עבירה, אם
ניסו להדיח את העד הפוטנציאלי.

נאשם ארנון

נאשם כספי
.המניע אדם, או
ואביטל למברסקי, ואיש אוד יוסי
הוכמן, מייצגת עורכת־הדין מיכל
שקר, שהיתה במשך זמן קצר שופטת־שלום
בתל־אביב. גם הם כפרו באשמה.

ביחידות

^ רנון, כפסי ובלזר טענו כי באו
לפגישה הלילית עקב בקשתו המפורשת
של אזולאי, שרצה להיפגש
עם עמר, וכי הפגישה נועדה לדון
בתביעת־דיבה שממנה חשש אזולאי

מנסה להניש
נגרו? יתכן שהם מבקשים להמציא
לבית־המישפט עילה אחרת לפגישה,
מאשר ניסיון להדיח את העד. אם כוונת
הפגישה היתה לדון במישפט-דיבה נגד
אזולאי, ולא בהודעתו במישטרה, יתכן
שאין כאן עבירה של הדחה בחקירה.
הנאשמים כופרים גם בידיעתם על
קיומה של חקירת־מישטרה בחשד השוחד
של עמר לאזולאי. אם לא ידעו כי
תערך או נערכת חקירה כזו, הרי
לדעתם, אי־אפשר להאשימם בהדחה
בחקירה.
אולם בידי התובעת, מרים רוזנטל,
פסק־דין חדיש מאוד, של בית־המישפט

שיחזור ב 1מהודעה שססר..
כדברי בית־המישפט העליון, יתכן שביקר
במקום עם ידידה. באותו השלב
קיוו ״שדווקא על־ידי השפעתם ה־לא
חשש הנאשם כלל כי תיפתח חקירה
בלתי־חוקית על עדים פוטנציאליים
מישטרתית בעניין זה, מכיוון שלא
תימנע החקירה האפשרית.״
חשבי שביצע איזושהי עבירה בעניין.
לאור תקדים זה לא ברור למה חתרו
הוא פשוט היה, לדבריו, מפוחד מאוד
עורכי־הדין כספי, ארנון ובלזר כאשר
מהמיררף נגרו, ורצה למנוע מאשתו
טענו שלא ידעו על קיומה של חקירה.
כאב־לב אם ייוודע לה על בגידתו בה
מכל הנאשמים נראה כי דווקא לכחניון.
עמר
יש טענת־הגנה טובה. הוא יכול
בבית־המישפט העליון זוכה בך
לטעון בצורה משכנעת כי נפגש עם
יעקב גם מהאישום האחרון, ויצא זכאי
אזולאי רק אחרי שהתייעץ עם עורך־
לחלוטין. אולם תוך כדי דיון במהותה
הרץ הנודע רם כספי, קיבל את עצותיו
של עבירת הרחה בחקירה, קבעו
המישפטיות, ונהג בדיוק על פי דבריו.
השופטים מנחם אילון, גבריאל בך
הוא לא נפגש עם אזולאי ביחידות,
ואברהם חלימה את יסודותיו של סעיף
אלא דאג להביאו, יחד עם עורו־הדין
העבירה.
שלו, למישרדו של יגאל ארנון, שם
אמר השופט בך :״יש לפרש את
נערכה הפגישה הלילית על־פי הנחיוסעיף
( 245א) פירוש רחב עוד יותר. אין
תיו של עורך־הדין כספי.
גם צורך להוכיח כי ׳היה ברור לפי המאחר
שבידי התובעת יש פרוטוקול
נסיבות כי חקירה כזו עומדת להיפתח׳,
מהפגישה, שנערך בידי עורך־הדין ארדי
שהנאשם ידע או האמין כי חקירה
נון, נראה שלא יהיה ויכוח על העובבנושא
מסויים עלולה להיפתח, ואפילו
דות, וכל הדיון יתרכז בטענות מיש-
הוא מקווה שזה לא יקרה, ואף אם יאמין
אילנה א לון *
פסיותבלבי•
סיכויים טובים שלא תיפתח,

(המשך מעמוד )27
החיים שאבד לו השחקנית אסי אשד
פותחת אשנב לעולמה כאם לילד מוג־גולואידי
דני סנדרסון חכם על קטנים
אופרת־רוק פוליטית־חברתית מלצרית
מעיירה נידחת הופכת למוקד מדיני
מנצח מיכאל שנונדט מנצח נועם ייני
מנצח סטנלי ספרבר סוף לא שמח לזוג
עם ריח במחזה של האוסטרי פיטר
טוריני הוא והיא מבלים בחשיפה עצמית
דוקא במיזבלה העירונית מנצח
סרג׳יו קומיסיונה בעיקבות ירדנה הלהיטים
הגדולים של הצוענים בגירסה
אינסטרומנטלית ארזי מיצתה את
הנושא אלבום זה הוא פיתרון זול
לבעלי־מיסעדות להשקטת רעב חובבי-
הרוק הכבד בארץ עושה אוסף זה שערך
אפי שפריר משוגע כסאח עם קבלות
לא הוא לא זמר שחור עב־גוף אסטלי
הוא נער בריסי צנום ענק־קול אפילו
מעריציו של צ׳ארלס ברונסון ירכינו
ראש בעצב הטאו שאפשר לדבר עליו
הוא לא הטאו האמיתי מצטט רביב גזית
מפילוסופיה הודית עתיקה כשהוא מתבקש
להגדיר את המוסיקה שהוא יוצר
אושרה אלקיים כוריאוגרפית ורקדנית
סוגרת חשבונות במידה מסויימת עם
דמותה של חווה אמנו אלקיים נהנית
הפעם משיתוף־פעולה עם הקאמרי מי
שיסף את גרונה של פקידת בית־ מיש־פט
בוושינגטון אריק לביא כל החלומות
זמר מצויין באוסף שירים חלומות
ותיקוות שלו שלנו של המדינה לא
מתאפק מלחלטר אהבת״נפשו אלכס
פלג למד השבוע על בשרו את
תעתועי־הגיל שיכול לעבור שחקן רפי
גינת כועס על כל מי שאמר שבשיחר
חוקר היא סתם הצגה ולראייה מציג
נתונים עד היום שודרו 8תוכניות 32
מיקרי־פשע זז פוענחו קומדיה על
טרזן מהג׳ונגל האוסטרלי המגלה את
אמריקה מנחם גולן חוגג השבוע בזן־
אותי את ברית־המילה של נכד
מיספר 3רוטב וינגרט | כוס רוטב
קלאסי המתאים לכל סוגי סלטי־היר־קות
למה סולמות סולמות של החיים
עולים ויורדים בהם מן השמיים וארץ
גם מזכיר לי את סולם־יעקב החומרים
כרוב בינוני נקי ומגורר 00ז גרם נבטי-
סוייה עיצוב החיתול החדש תואם את
מיבנה התינוק ופוטר את בעיות העודפים
שהצטברו בין רגליו אין מילים
קשישה חביבה עם׳ הומור בבכורה של
אותיות פורחות האמרגנית אורלי ביי״
גל פתחה מישרד במכסיקו הכל כרי
לקדם את יחסי״התרבות מכסיקו ברית־המועצות
בבאר־שבע נולד תינוק עם
כרטיס־חינם להצגת המוסד לביחח
הלאום׳ בכיכובם של גרי יגיל ומוטי
גלעדי איך קרה המיקרה אפרים קישון
חלם כל ימיו לגדל זקן עכשיו שהוא
תקוע כאן שלושה חודשים עם סאלח
שבתי מרשה לעצמו מצויין סרט חונה
9בסולם בן־נר ציץ טוב מאוד חשוב
עיניים שחורות האלמנה השחורה יופיו
של החטא קאזינו פאמי בבק הזמר
איזידור שר ומארח דודו טהאן עם הלהיט
שלנם בתי הפנינה הלבנה בהנהלת
גמאל ושמשון אמירה רקדנית•
הבטן יוספה רקרנית־בטן ג׳ודי רקד־נית־בטן
סוזנה רקדנית־בטן אלקסיס
רקדנית־בטן איפור נותרו 4מקומות
לילה מנניב א׳ אפשר לקנות אהבה
מיספר המקומות מוגבל להקת הקוק־טלים
בפנינה הלבנה ממשיכים לרכב
על הגל הטורקי מינו הדייג מכין למנה־לי־החברות
הסועדים אצלו דגים ספיי־של
על האש עם רוטב מיוחד דיסקו 88
לתיכוניסטים וצעירים ערב שנות ה־60
ושירי ארץ־ישראל עם להקת קצב יהורם
גאון ירדנה ארזי קרנבל בראזילי
שימפנזה שובב מנגן על כינור וחליל
יהודית רביץ באה מאהבה חבלי משיח
בעכו החוק לאיסור הסחר בעתיקות
והשלכותיו על המוסיאונים בארץ
ערב־תיספורות ענק עם ג׳ץ שולץ
הולנד שוקי דקרי ישראל להקת
האריות אתי רישראלי תעזור לך הזמר־פסנתרן
מישל מארח את הזמרת אנדלה
ניר וין קרדינל שוב איתנו לחוף־
הכינרת בחו״ל אנגלית מדוברת הדגמה
אישית חינם טייסט אוף סצ׳ואן כפר־שמריהו
אוהלו לחוף הכינרת לבנות
בלבד במישלב גומרים טוב בפנים קרם
גדול באמצע וופל עגול ושוקולד נפלא
ב. דרץ
עוטף את הכל•
ה עו ל ם הז ה 2633

ך• ומדיה של טעויות. רק בו
/ו ני ת ז לסכם את עידן מיליינקו
מיחיץ׳ כמאמן נבחרת־ישראל בכדורגל.
ערב רגע־האמת של תחילת
מישחקי הבית הקדם־אולימפי ב־אוקיאניה,
פחות משלושה שבועות
לפני שריקת־הפתיחה למישחק בין
אוסטרליה לישראל, נראית הנבחרת הלאומית
כמתאגרף המתנדנד כשיכור
בזירה, סופג מהלומות ללא הרף,
וממתין לנוק־אאוט שיגאל אותו
מיסוריו.
יציעיו הכמעט־שוממים של האיצי
טדיון הלאומי ברמת־גן מעידים כאלף
עדים על הפיחות שחל במעמד נבחרת־

ישראל בעניין של ציבור חובבי־הכדו־רגל
במדינה. בהשוואה לרבבות הצופים
שהגיעו בהמוניהם עד לפני כמה י
שנים לצפות בכל מישחקי הנבחרת1,
מגיעים עתה למישחקיה אלפים מעטים1
בלבד. לאלה נותר רק לאכול את הלב .
מתצוגות־הנפל החוזרות ונישנות, ול־הפגין
את מחאתם בשריקות־בוז ממושכות.
הכדורגל
הישראלי חזר, כך נדמה,
20 שנה אחורה, לימים של ״הפסדים
בכבוד״ .עד סוף שנות ה־ ,60 הסתפקו
קברניטי הענף בהופעות בינלאומיות
מכובדות, לכאורה, שבהן נוצחה הנבחרת
בהפרשים דחוקים, דוגמת ההפסד
4:2לאיטליה ב־ ,1960 או המישחק
ההיסטורי בשנת 1956 ברמת־גן, לעיני
50 אלף צופים, שבו גברה נבחרת
ברית־המועצות על נבחרת ישראל
בתוצאה .2:1
שער״הכבוד שהבקיע נחום סטלמן־
לרישתו של לב יאשין האגדתי זכור עד
היום כאחד מרגעיו היפים ביותר של
הכדורגל הישראלי בכל הזמנים.
על ניצחונות כמעט ולא דיברו.
ניצחון־החוץ ההיסטורי על יוגוסלביה
( 2:1מצמד־שעריו של רפי לוי) ,היה
כטיפה מול ים הכישלונות.
בסוף שנות ה־ 60 חל המיפנה.
עימנואל (״מונדק״) שפר, מאמנה
עטור־ההישגים של נבחרת־הנוער הועלה
בדרגה ומונה כמאמן הנבחרת הל־

^ הביזיונות
ינייד של שפר סימן את תחילת
*/תור־הזהב של הכדורגל הישראלי,
שעד היום מתרפקים עליו בגעגועים.
בניצוחו של מונדק העפילה הנבחרת
בכחול־לבן לאולימפיאדת־מכסיקו ב־
,1968 וזכתה שם במקום החמישי, אחרי
שרק הטלת־מטבע אכזרית מנעה את

רוני רוזנטל — ישראל־פולץ
עלייתה לחצי הגמר.
שנתיים לאחר מכן חווה הכדורגל
הישראלי את ״ימי־מכסיקו העליזים״,
כאשר העפילו חניכיו של שפר לגביע
העולם במכסיקו ב־ ,1970 ולא הכזיבו.
אחרי הפסד 2:0לאורוגוואי באו
מישחקי״התיקו עם שוודיה ( )1:1ועם
איטליה 0:0והפכו את ישראל,
בראשונה, לגורם בכדורגל העולמי.
הכדורגלן הישראלי הפך, בן לילה,
למיצרך מבוקש בשוק השחקנים
הבינלאומי, וקבוצות ידועות חיזרו
בלהט אחרי כדורגלנים מישראל.
שלושה מכוכבי הנבחרת חתמו על
חוזים בקבוצות־פאר אירופיות —
גיורא שפיגל בליאון הצרפתית,
שמואל רוזנטל בבורוסיה מינשנ־גלאדבאך
הגרמנית ומוטל׳ה שפיגלר
בפ״ק פאריס ובסאן־ז׳רמן הצרפתיות.

שוב. להפסיד בכסד״ד
לאולימפיאדת מונטריאול, אך נכשלה
שם. ב־ ,1982 תחת שרביטו של ג׳ק
מנסל, הוגרלה הנבחרת במיסגרת קדם־
הגביע־העולמי לבית אירופי קשה,
ביחד עם סקוטלנד, אירלנד, שוודיה
ופורטוגל. ישראל אומנם לא העפילה
למישחקי־הגביע־העולמי, אך עמדה
בכבוד מול אריות־הכדורגל האירופי,
בחלצה שתי תוצאות־תיקו מול שוודיה,
תיקו בודד עם אירלנד וניצחון ( )4:1על
פורטוגל.
ההידרדרות, שהסתמנה בכדורגל
הישראלי, קיבלה תאוצה עם מינויו של
יוסל׳ה מרימוביץ כמאמן הנבחרת.
מרימוביץ, מאמן בעל רקורד דליל
ובלתי־מרשים של תוארים, ניצל את ,
הצטיינותו ביחסי־ציבור ובעיתונות
אוהדת, ונכנס לנעליים שהיו גדולות
בכמה מידות על רגליו. כשהוא שבוי

יוגוסלבי כמעט־אלמוני כמאמן הנבחרת
הלאומית, היוו את בעיטות־הפתיחה
בכדור־השלג, שהידרדר והוביל
את נבחרת־ישראל של היום אל
אבי כפירי >
עברי פי פחת•

!צו־וו1ורו: אתם

12 מישחקיט בינארציים קיימה נבחרת־ישראל בהדרכתו של
מיליינקו מיחיץ׳ ,ובטור הניצחונות רשום עדיין אפס.
שלוש תוצאות־תיקו, תישעה הפסדים, ויחס״שעריס מחפיר של
28 שערי״חובה לעומת שמונה שערי״זכות בלבד. זהו המאזן. לא-
נעים.
ישראל -צפון־אירלנד 1*1ישראל -מלטה

ישראל -מערב*גרמניה 2-0ישראל -שווייץ

2*3ישראל -בלגיה

רומניה -ישראל
0*1ישראל -צרפת

שווייץ -ישראל

4*0ישראל -רומניה
ישראל -בראזיל
0*5ישראל -פולין

אייר -ישראל

ישראל־רומניה
איפה סטלמך?

אך מעל לכל — הכדורגל הישראלי
השתנה לחלוטין, והפך מחובבני
למיקצועני. נפרץ סכר־התשלומים,
והכדורגל בישראל הפך למיקצוע
המעניק תשלומי־עתק לעוסקים בו.
מי שסבר כי ״ימי־מכסיקו העליזים״
יהיו פריצת־דרו, נוכח לדעת כי היתה
זאת הברקה לד־פעמית ומיקרית של
דור מוכשר מאוד ומאמן מיוחד במינו.
מאז מנסה ישראל לחזור למפה
העולמית ונכשלת.
ב־ 1976 אומנם הגיעה הנבחרת,
בהדרכתו של דויד(״דוביד״) שווייצר,

בקונספציות שגויות, הוביל מרימוביץ
את נבחרת־ישראל אל אחד הביזיונות
הגדולים ביותר בתולדותיה — מוקדמות
הגביע העולמי, באוקיאניה
באוקטובר .1985
הביזיון, שהביא אף את עסקניה ה־מסתאבים
של התאחדות־הכדורגל בישראל
למנות ועדת־חקירה, באיצטלה
של ״ועדת־לימוד ובדיקת הכנת
נבחרת־ישראל למישחקי גביע־העו־לם״
.טיוח הביזיון ב״ועדת־הלימוד״ ,ההתעלמות
אף ממסקנותיה הצימחוניות,
ומינויו של מיליינקו מיחיץ׳ ,מאמן

מאמן מידויץ׳
מסע־סשלשת

מאמן שפר
חזו־הזהב

ורו צא מבוית־המועצות במיומה וחזו אריה
בדוכוו שוודי מ1ו״ 1נוי להוציא משם את אשתו,
ירש (למטה) שאותה נשא נשהיתה בת 14
^ שד! מאוד לדעת איזה חלק מסי־
\ /פודו של ולדי סיחרולידזה הוא
אמת ואיזה הוא דימיון. גם כיום, לאחר
שיחה ממושכת עם ולרי, ולאחר שראיתי
צילומים ותעודות שונות וניסיתי
לאמת את סיפורו המדהים, אינני
יודעת מה אמת בפרשה.
מה שברור הוא כי ולרי 43 הוא
מדען רציני, שסיים את לימודי הפיסיקה
הגרעינית בברית״המועצות ועבד
שם בפרוייקטים סודיים וחשובים.
בידיו של ולרי תעודות המוכיחות זאת
וקיטעי־עיתונות על חלקו בפרוייקט
האחרון שניהל שם, מחקר על בדיקת
האטמוספירה בתחום האטום.
מכיון שוולדי היה מדען בתחום כה
סודי ורגיש, לא ברור כיצד הצליח
לצאת מברית־המועצות ולעלות לישראל,
אבל הוא עשה זאת בשנת .1983
לדבריו, רצה לעלות לישראל כאשר
עלו הוריו, ב־ . 1972 אולם כל בקשותיו
הושבו ריקם. על כן החליט להתחכם.
מאחר שהוא יליד גרוזיה, חזר בשנת
1983 לטביליסי, עיר מולדתו. שיחד
את מי שצריך היה לשחד, התגורר
בביתם של הוריו והציג את עצמו
כפועל שחור. לדבריו קיבל כך את
היתר־היציאה. הוא עזב את רוסיה,
ואילו אשתו ובנו נשארו שם.
ולרי נולד ב־ 1945 בטביליסי,
למישפחה יהודית ציונית. הוא הצטיין
בלימודיו ואחרי שסיים את האוניברסיטה
בגרוזיה נשלח לעשות את הדוקטוראט
שלו בלנינגראד. שם הכיר זוג
מדענים יהודים שלמדו איתו. כאשר
נולדה בתם, ילנה, עזר ולרי בגידולה
כמו אב. כשההורים היו עסוקים, טיפל

הגבר גדל־הקומה בתינוקת הקטנה.
הוא לקח אותה לגן ולשיעורי״הבלט,
והיא התיחסה אליו כאל אביה.
אפלה מבדולח

^ אשר סיים ולרי את הדוקטוראט
^ שלו התמנה לפרופסור־חבר באוניברסיטת
לנינגראד, והקאריירה שלו
זינקה. גם מצבו הכלכלי היה מצוין.
הווילה שלו בלנינגראד היתה בת
שלוש קומות ובה מעלית. הרהיטים היו
עתיקים ומפוארים והקירות מכוסים
משי.
בתצלומים שהביא איתו נראים
חבריו למחלקה באוניברסיטה כשהם
חוגגים במסיבה בביתו. הבית נראה
יותר כמוסיאון, או כארמון מאשר דירה
של אזרח ברית־המועצות. ולרי מספר
בחיוך כי האסלה בשירותים היתה
עשויה מבדולח, שהוא הזמין אצל אומן
מיוחד.
ב־ 1972 עלתה כל מישפחתו של
ולרי מגרוזיה לישראל. הוא נשאר שם
לבדו והובהר לו שלעולם לא יקבל
היתר״יציאה.
ב־ 1978 נפצע חברו הטוב של ולרי
בתאונת־דרכים קשה. כאשר שכב
בבית־החולים, הביע החבר את דאגתו
לבתו, ילנה. הוא שאל מה יעלה
בגורלה אם ימות מהפציעה. ולרי, כדי
להרגיע את ידידו, הבטיח שאם יקרה לו
משהו הוא ישא את ילנה לאשה. ילנה
היתה אז רק בת ,14 צעירה מוולרי ב־
19 שנה.

כאשר יצאו מבית־החולים שאלה
הילדה את ולרי אם התכוון ברצינות
למה שאמר לאביה. .התביישתי לענות
לה בשלילה ולא רציתי לעלוב בה.״
אמר ולרי, ולכן ענה לה שהוא רוצה
להתחתן איתה. אז חיבקה אותו הילדה
ואמרה לו שהיא אוהבת אותו כבר שנים
רבות וכי היא רוצה להיות אשתו.
כאשר ביקרו השניים למחרת את האב
הפצוע דרשה ילנה מוולרי שיחזור על
הצעת־הנישואין שלו, והצליחה לשכנע
את אביה שיסכים.
ולרי ידע כי בלנינגראד אין לו כל
סיכוי לשאת לאשה ילדה בת , 14 אבל
חשב שאם יסע איתה לעיר מולדתו,
טביליסי, יצליח לסדר משהו. הם נסעו
לשם, אבל אפילו בגרוזיה לא מצא
מישהו שהיה מוכן להסדיר לו נישואין
רישמיים לילדה בת ,14 לכן ערך חופה
יהודית וכתב כתובה.
הזוג הצעיר חזר ללנינגראד. הם
התגוררו בביתו המפואר של ולרי,
ואילו ילנה הלכה בכל בוקר לבית־הספר.
כעבור שנה נולד בנם היחיד,
יעקב.
למרות מישרתו היוקרתית, ביתו
המפואר ואשתו היפה, המשיר ולרי
להתגעגע לציון. הוא רצה לעזוב את
רוסיה ולחיות בארץ דמוקראטית.
בשנת 1983 החליט לסדר את היתר־היציאה
שלו מרוסיה באותה הדרך שבה
הסדיר את נישואיו. באותו זמן כבר היה
נשוי באופן רישמי לילנה, שהגיעה
לגיל הבגרות.
הוא חזר לטביליסי, שיבש כמה

אותיות בשמו, והצליח לקבל היתר-
יציאה.
דוא לא יכול היה להשיג היתר
יציאה באותה דרך לאשתו, מכיון שהיא
נולדה בלנינגראד והעלאת שמה היתה
מטרפדת גם את היתרהיציאה שלו.
הסב־ו של ולדי לשאלה מדוע הסכים
להש איר את אשתו ובנו ברוסיה ולצאת
משנו לבדו אינו ברור לגמרי. הוא טוען
כי היה בטוח שיצליח להוציאם מיד
,אחריו לאיחוד־מישפחות.

מזוייף

ן ף*״ 1983 עלה ולרי לישראל. הוא
פגש את בני־מישפחתו שפתחו

בארן עסי* וניסה למצוא מקום־עבודה
| במיבצועו. אפשר להבץ מדוע התקשה
1ולרי, העולה החדש מרוסיה, להשיג
עבודה בישראל כמדען־אטום, אבל הוא
טוען כי לא היה לו ראש לעבודה. הוא
התגעגע עד שיגעון לאשתו הצעירה
ולבנו, והקדיש את כל מירצו וזמנו כדי
להתאחד איתם.
בהדרו בבית מיטלמן ברמת־אביב,
מכוס ים הקירות בתמונותיהם של אהוביה
גמיסגרת גדולה ניצבה תמונתה
של ילנה ליד דגל ישראל, לפני נרות
חלקיים. ליד הנרות עמד לוח גדול שבו
החליף ולדי מדי יום את מניין ימי־הפרידה
מאשתו, שהלכו והתארכו.
חשבוו־הטלפון שלו, לשיחות עם אשתו,
הגיע ל־ 20 אלף דולר. למזלו של
ולדי הוא הצליח להוציא מרוסיה סכום־
כסף גדול שעליו־ חי בתקופה שלא
עבד•
משיחותיו עם אשתו התברר לוולרי
כי תיקוותו שהיא תבוא בעיקבותיו
היתה תיקוות־שווא. אשתו סיפרה לו
בבכי שהיא מוטרדת על־ידי הקג׳׳ב
בגלל עריקתו של בעלה. היא סולקה
מבית״הספר שבו למדה פיסיקה ומתימטיקה,
ולא הצליחה למצוא מקום־
עבודה. שליחי הקג׳׳ב הזמינו אותה
לחקירות ארוכות בלילות והציקו לה
בימיב! .כדי להקל על חייה החליטו
השניים להתגרש.
אבל אהבתו של ולרי לילנה הפכה
לאט־לאט לאובססיה. כאשר הבין שלא
יצליח להוציאה מברית־המועצות בד־רך
הישר, החליט לנסוע לאירופה ולמי.
צוא דרכים עקלקלות. ב־ 1986 נסע
ולרי ׳לגרמניה ולבלגיה והסתובב שם
בקונסוליות כרי לקבל ייעוץ.
לדבריו, נאמר לו כי מגוריו בישראל
הם בעוכריו, וכי לא יוכל להיכנס
לרוסיה כתייר, אלא אם כן יהיה ברור
מדרכונו כי יותר משנה כבר לא ביקר
בישראל. לכן, לדבריו, החליט ולרי
לקנות דרכון מזוייף ולהשתמש בו.

לאחר שמיצה את כל האפשרויות
לעלות על אונית־משא או רכבת, כדי
להגיע לברית־המועצות בררן־ זו, החליט
ולדי להשתמש בדרכון המזוייף
שקנה. הוא נסע לסקנדינביה ושם פגש
אדם המתמחה בהוצאת אזרחים סובייטיים
למערב על״ידי נישואיו פיקטיביים
לאזרחים סקנדינביים. הדרך
הזו נראתה לוולרי, והוא טילפן לילנה
וניסה להסביר לה את הפיתרון, אבל
הוא חשש לדבר בטלפון באופן חופשי
והיא לא סמכה על שום אדם שבא לדבר
איתה, כי חשדה שנשלח על־ידי הקג׳׳ב.
שהותו של ולרי בסקנדינביה התמשכה
מאוד, והוא נעזר בידידים
שהכיר דרך חבר בישראל, אהוד שמר.
ולרי התגורר בביתם והשתמש במכוניתם.
על כן כאשר התקשר אליו שמר
מישראל וביקש ממנו לעשות לו טובה
קטנה, הרגיש שאינו יכול לסרב לו.
הטובה שביקש ממנו שמר, יהלומן
ישראלי, היתה לטלפן לג׳ק לונדון,

ילנה במיזבח של בעלה• ועם בואה לישראל
20 אלף דזלר שיחזת־טלפון לאשה
רה לו בטלפון על מסיבת־החתונה
שאליה הזמינה את אנשי הקג׳׳ב ואת
פקידי הקונסוליה השוודית, כדי
לשכנעם באמיתות הנישואין. כאשר
נאמר לו בטלפון שילנה קיבלה אישור
לצאת מרוסיה באוקטובר ,1987 מיהר
גם ולרי לנסוע לשוודיה.
הוא דאג קודם להשיג עבור ילנה
ויזה לישראל והסדיר את כל העניינים
עבורה. אבל כאשר הגיע לשוודיה
ונפגש עם אשתו התברר לו כי הויזה
שהובטחה לו בארץ אינה תקפה. לאחר
מאמצים גדולים חזר ולרי לישראל

לבית־המישפט המחוזי, אבל השופט
אריה סגלסון דחה את בקשתו ואמר כי
אינו מאמין לסיפורו של ולדי בדבר
הסיבות שבגללן רכש דרכון מזוייף.
עורך־הדין קנה עירער לבית־המישפט
העליון ושם זכה.
מאחר שכתב־האישום על הקשר
לסחיטה באיומים הוגש גם נגד שני
אזרחים ישראלים אחרים — אהוד
שמר וחנוך אלוני, והם שוחררו בערובה,
קיבל השופט את טיעונו של
הסניגור כי יש אפליה במעצרו של ולרי
בעוד שהשניים האחרים משוחררים.

האם ברחה דנה חיבה מנערה ח ₪ו
נישואל אד מבעו השוודי שהיא
נישאה לו בנישואיו פיקטיביים?׳
בסוף אוקטובר, וילנה באה יומיים אחריו.
כאשר ירד בנמל־התעופה בלוד
כשהוא מצוייר בדרכון המזוייף, נעצר
ולרי.
כאשר הגיעה ילנה, כיום בת ,23
לישראל, גילתה כי בעלה בכלא, הוריו
מתנכרים לה ואץ לה קרוב ומודע
בישראל. היא ישבה בישראל וכילתה
את עיניה בדמעות. ולרי ישב במעצר
וליבו התפוצץ. הוא עשה מאמצים כה

וווו—

ז וו —וון ח?וווו;1ז

עורו־הדין קנה גם טען כי על־פי החוק
הפלילי יש צורך באישורו של היועץ־
המישפטי להגשת כתב־אישום בגלל
עבירה שבוצעה על״ידי אזרח ישראלי
בחו׳׳ל.
לעניין הדרכון המזוייף לא נתקבל
אישור היועץ המישפטי. כמו־כן סיפר
עורך־הדין קנה לבית־המישפט את
סיפור־אהבתו של ולרי לאשתו ובנו
ואת הסבל שעבר, כדי לשחרר את

ולרי עם יעקב התינוק ברוסיה
אבא בישראל, אנוא בשחדיה
אזרח נורווגי, ולדרוש ממנו להחזיר
כספים שהיה חייב למישפחתו בישראל.
בכתב־האישום,
שהגישה התובעת
מרים רוזנטל, נאמר כי אחרי שנורו
יריות לעבר ביתו של לונדון באוסלו,
ואדם בשם פרנק איים עליו איומים
קשים, התקשר גם ולרי לג׳ק לונדון
ודרש ממנו לשלם את הסכום שהוא
חייב לבני־מישפחתו בישראל. לדיברי
כתב־האישום אמר ולרי :״אם לא תשלם
את הכסף שאתה חייב, אפוצץ את
פרצופך ואת אצבעותיך. אשים לך
רימונים, אחתוך את ראשך ופניך, ואז
תדע כי העולם הוא ג׳ונגל.׳׳ שיחה זו
הוקלטה על־ידי ג׳ק לונדון והוא

התלונן במישטרת־אוסלו.

הבן יעקב
ושאר ברוסיה

בחתונה

ך• ינתיים קנה ולרי דרכון שוודי
מזוייף ויחד עם האדם שיועד
להתחתן עם ילנה נסע ללנינגראד.
הסיכון שנטל עליו היה עצום. הוא
התגורר בעבר שנים רבות בלנינגראד
ואנשים רבים הכירוהו שם. על כן שהה
את רוב הזמן במלון ופגש שם את
אשתו. הוא הסביר לה את תוכניתו,
הציג בפניה את חתנה המיועד וביקש
לראות את בנו מבלי שזה יראה אותו.

״את רואה איזה כוודרצון יש לי?׳׳
שאל אותי ולרי כאשר סיפר לי על כך.
״השתגעתי לנשק את הילד ולקחתו
בזרועות ,,אבל חששתי שמכיון שהוא
ילד הוא לא יוכל לשמור את סודי ולכן
לא התגליתי אליו.׳׳
כאשר חזר ולרי מלנינגראד לסקנדינביה
היתה לו תוכנית מושלמת.
החתן השוודי אמור היה לחזור ולהיכנס
לרוסיה שש פעמים במשך שלושת
החודשים הבאים כדי לחזר אחרי ילנה.
אז היו אמורים להירשם לנישואין,
ולהוכיח כי אין אלה נישואים פיקטיביים.
אחר־כך היה ״הבעל׳׳ הטרי
אמור לדרוש את יציאתה של אשתו
מרוסיה כדי להתאחד איתו.
ולרי לא יכול היה לחכות זמן כה רב
בשוודיה, ועל כן חזר לישראל בדרכון
המזוייף. לדבריו עשה זאת כדי שלא
תופיע חותמת מדינת־ישראל על הדרכון
והוא יוכל לבקר ברוסיה ולקחת
משם את בנו, בתום שנה לשהותו
באירופה.
ולרי חיכה בישראל עד שנערכו
הנישואין בין ילנה לשוודי. ילנה סיפ*
ברירת ולר• ברסת־אביב לפני בר
אה של •לנה לארץ. ליד דיוקנה הודבק
ת ל ישראלי, הנר לקן 1ח ת וסוסן בבל
׳ 01ס;״ /היפים סאן שנפרדו.

קשר לסחוט כספים בנוחוניה
ילנה. השופט מנחם אילון קיבל את
רבים כדי להתאחד עם אשתו, והנה,
טיעונו של הסניגור ושיחרר את ולרי
כאשר הצליח סוף־סוף להביאה לישלפני
שבועיים ממעצרו.
ראל, הוא נמצא בכלא והיא־חסרת־אונים.
ולרי נעצר עד תום ההליכים
בשבועיים האחרונים טילפן ולרי
באשמת קשירת קשר לסחיטה באיומים
לכל העולם כרי לגלות את עיקבותיה
באוסלו, ועל זיוף דרכון ושימוש בו.
של אשתו. הוא גילה כי היא חזרה
לשוודיה וכי היא מטופלת שם על־ידי
מישרד־הסעד. היא לומדת את השפה
ונתמכת על־ידי המדינה. ולרי הוציא
כבר יותר מאלף דולר על שיחות עם
אמה, בעלה השוודי וידידים בסקנמדנים
יום ישב ולרי במעצר
דינביה, אבל עד כה טרם מצא את
ונאבק להשתחרר. ילנה נשברה.
אשתו.
היא לא יכלה לסבול את המצב שאליו
גם אם יצליח לאתרה ולהחזירה
נקלעה. לא היה לה כסף, ידידים או
לישראל עוד רחוקה הדרך לסוף טוב
תיקווה. היא לוותה כמה דולארים
של הפרשה המוזרה. יעקב, בנם של
וחזרה לשוודיה, שם יש לה זכויות
השניים, נמצא עדיין ברוסיה, אצל
בגלל היותה נשואה לשוודי.
הוריה של ילנה. המיבצע הבא של ולרי
ולרי שכר את עורך־הדין שלמה קנה
יהיה כנראה להביא לישראל את בנו.
וביקש ממנו לעשות את כל המאמצים
כדי לשחררו ממעצר. קנה עירער
אילנה א*ד₪ /
המיבצע הבא של ולדי

1תשבץ 03111:1חוה

לרות•

מאוזן:
)1פרי הצלף; )5דדחי; )10
עוף טורף; )11 ישיש; )13 כינוי
כבוד לנפטר; )14 ציפה)15 :
במתינות )16 .קודקוד )18 .רזה.
)20 אחורי־הגוף; )21 צמח־מים;
)22 עמוד; )24 בן ירבעם; )25 נהר
באפריקה; )26 עץ פרי; )28
טייסת; )30 פרפרת; )31 משורר
גרמני; )32 פעילות וולקנית; )34
חוד הסכין; )35 פן; )38 דמות
שקספירית; )39 תבלין; )41
משקה; )42 גוון; )43 אם הפנינה;
)45 נהי; )47 מגש; )48 אחי הברק;
)50 עיר השוטים העממית; )51
כלי לנוזלים; )52 צף; )54 שלט
ביד רמה; )57 פרי עסיסי; )61
מבכירי המלחינים; )62 כספנו;
)64 מילת ברירה; )65 בן העז; )66
נושא תורשה; )67 ענן; )69 כתם
שמש; )70 קש; )72 נחל; )74
גובה; 175 חי בעל שש רגלים; )77
פושע אלים; )78 יצירת המהר״ל
מפרג; )81 בננה; )83 גיל חופז?
)85 מחזאי; )86 ללא בליטות; )88
משמש למאור; )89 המקדש
בדלפי; )91 אנקול; )93 רסן; )95
בגד; )96 כיסוי הבניין; )98 טנא;
)100 יהיר; )102 גוי; )103 עמית;
)104 שם של דג(סוכה יח); )105
עץ נוי.

)1מתכת שאינה מחלידה; )2
לעג; )3צינור בליעה; )4עיר
כהנים )6 :סוד; )7בן; )8יחידת
חשמל; )9נועם; )12 חיה בעלת
קרניים; )15 אמת־מים; )16 מועד;
)17 אחד המזלות; )19 עשב רב
שנתי, ארטישוק )20 :מבני יעקב;
)21 מירווח של שמונה צלילים
בסולם; )23 אחד התווים; )24 אבי
אבנר; )26 שוטה עממי; )27 מנת
אוכל; )29 קול; )30 סיפור; )33
מגורים; )34 גלדיאטור; )36
אגודה למניעת נרקומניות (;)2,2
)37 מבני יוסף; )40 מילת שלילה
)41 גיבעה; )44 ביש; )46 בן; )47
רסיסי־לילה; )49 עיר קדושה
לאיסלם; )50 פשע; )53 בית־תפילה
מוסלמי; )54 נשה )55
רצוץ; )56 ריקבון )58 :כמו 100
מאוזן; )59 מאמין מוסלמי; )60

להרצאות כאלה. חבר׳ה מעשיים, לא
כולל אותי, יושבים בהשלם הזה.

גבר נאה
הוא רווק חיפאי, בן ,28 עצמאי
בעבודתו 1.80 ,מטר גובה, אמר לי
שמגדירים אותו כ.גבר נאה״ .הוא רוצה.
להקים בית חם״ ,ולכן־ הוא מחפש
שותפה רצינית. לסיום הוא הוסיף עוד
משהו. :לא שירתתי בצבא, מטעמי
בריאות. אני מספר את זה כרי למנוע
שאלות אחחכך. אבל אץ מה לדאוג,
עכשיו אני בריא לחלוטין.״ הוא ממתין
בת״ד ,6568 חיפה.

פס ההצרחה
הוא בן ,40 פנוי, איש־עסקים, עיניים
ירוקות, גובה 1.74 מטר, נאה.
״אני נמצא על פס ההצלחה כבר
שנים,״ הוא סיפר לי בטלפון .״רוצה
להיות מאושר עם מישהי, לתת ולקבל
הרבה חום, לחיות טוב, בשלווה. מעוניין
להכיר בחורה בין 25 עד ,40 בעלת
הופעה נאה, מושכת, עם פלפל, טמפר־מנטית,
מיוחדת, לא ביישנית, חברר
תית וספונטנית. אשמח אם יהיה לה,
בנוסף לכל אלה, גם ראש טוב לעסקים,
כי באיזשהו שלב, אם היא תרצה,
הייתי שמח להכניס אותה לעסקים
שלי — שיווק בעולם האופנה — ואז
נוכל לעבוד בשיתוף־עפולה.״ הוא
בת״ד , 16143 תל־אביב.

דיווח מן הפנמת, מהשבוע שע בר:
רפי אדרי הציע הצעת״חוק -
לממד בבתי״מפר ממורת של שי-
רה־בציבור כל בוקר. אחד הנוכ חים
העיר שאילו הוא עצמו היה
מתחתן עם אשה עשירה ויפה, גם
לו היה מתחשק לשיר כל בוקר.

בירה אירופית; )62 עצם בפה;
)63 פיתחו של הר־געש; )66
הולדת; )68 גריסי־חיטה )71 מין
רובה )73 :משיבעת־המינים; )76
אף; )77 תושב קבוע; )79 מורה
על השעה; )80 אמתחת; )82

תואר הולנדי; )84 גוון; )85 חשב;
)87 מי יתן )90 !~.חש; )92 מלך
יהודה, בן אבים; )94 נקיה )96
ננס; )97 תבונה; )99 מרכז; )101
הורה; )102 נקבת התיש; )103
צעיר.

הגורד יסדר בדחג
נראה שכל הפונים אליי, השבוע,
הם גברים. מה קרה, בנות? התייאשתן?
אז הנה קטע שאולי יעודד אתכן: לכל
אחת יש בן־זוג המיועד לה. ברגע המתאים
הוא יגיע. לא צריך להתאמץ, הגורל
כבר יסדר את המיפגש.
איך אני יודעת שזה ככה? אבי יוד־קביץ,
אברדישיבה וקבליסט, אמר לי.
ישבתי לי במערכת, והמזכירה צעקה
מרחוק. :מישהו רוצה לדבר איתר על
גילגול־נשמות.״ למה דווקא איתי, אני
לא יודעת. היא בטח תיארה לעצמה
שאף אחד אחר במערכת לא פנוי

אמרתי לה שהיא יכולה לגלגל
אותו לחדר, והוא בא, עם ספרים ביד,
שאותם ניסה למכור לי. צעיר מזוקן בן
,27 שלא מיהר להסתלק כאשר הודעתי
לו מראש שאץ לי כסף לקנות את
הספר שלו על גילגולי־נשמות (מאת
הרב ד״ר ש.פ. ברג< וגם אילו היה לי,
אין לי זמן וחשק לקרוא אותו.
אבל הייתי נחמדה, לקחתי ממנו
ספר, ודיפדפתי בו. פתאום ראיתי פרק
בשם ״כיצד נגלה את בן־זוגנו האמיתי״
,וביקשתי מהאברך לתמצת לי את
הפרק, לטובת קוראי המדור המיואשים
ולטובתי הפרטית.
למרות שהוא הבין שכסף הוא לא
יראה אצלי, הוא הסכים, וככה הוא
אמר :״לפי הקבלה כל אדם הינו רק
חצי נשמה. מכאן הדחף שלנו לחפש
את בן־הזוג. לפגמים טועים, ונקשרים
לאדם הלא־נכון בגלל משיכה זמנית.
בן־הזוג המיועד עשוי להגיע רק כאשר
אדם נמצא בחיפוש אחר ה,אני׳ שלו,
רק כאשר הוא מנסה להיות מושלם
וטוב יותר, ורק אם הוא רואה בנישואין
אמצעי להגיע לשלמות בחייו. רק אז,
כמו על״פי תסריט כתוב, הגורל יסדר
את המיפגש.
״אם האדם משועמם, או אומלל,
וחושב שבן־הזוג יפתור את הבעיות —
זו טעות. זה רק יכפיל את הבעיות.
האדם צריך להיות בסדר עם עצמו, או
— כיוון שאף אחד לא יכול להיות
בסדר במאה אחוז — מספיק לנסות
להיות בסדר, להמשיך לחפש כל יום
בחיים אחרי הטוב. וכל אחד אמור
לדעת מהו ה,טוב׳ הזה שלו״.
התעייפתם? או אולי גיליתם עניץ?
אם רק קורא אחד התעודד וספג רעיון
חדש, אני את שלי להיום עשיתי. המשך
בשבוע הבא, כולל התאמת בני־זוג
לפי המזלות. להאמין בגורל זה יופי,
עושה את החיים לקלילים כאלו? ולי
זה בהחלט מתאים, אבל מי שרוצה לנסות
לעזור לגורל, יכול להכתיב מיכ־תב
חביב, ל״רותי בטלפון״ ,כתמיד
ב־ . 2 2 1 0 1 7

פרפר
זה י 7£7ו
בפי שבוודאי הבחנתם בחוד שיים
האחרונים, הפסקתי להציג
קשה ומקשנית, בסזר בתולה
בפניבם תמונות של פרגיות יפות
בנות 20 מינוס. ביקשתי שתספ -גנדרנית, נודניקית, פדאנטית,
קו לי את החלק הצילומי של
פטפטנית-פחד, ועם בל זה, קצת
המדוד, אבל משום מה, הבושה
ביישנית.
(או אני לא יודעת מה) חוגגת. אז
״הייתי לא מזמן בלונדון,
אני, בתגובה, הברזתי על שבי ואמרו לי שם שאני,באטרפליי׳.
תה, והפסקתי לחפש יפים ויפות. י לא הבנתי למה הכוונה, שאלתי,
אבל השבוע בלי להתאמץ ואמרו לי ש׳באטרפליי׳ ,זה, ב סמצאתי
אחת, והחלטתי שהיא לנג, ,ביוטיפול׳ ,יפה.
תקשט יפה מאוד את המדור
״אחר־כך הייתי באתונה, ו-
חסר-הממונות שלי (התמונה הצטלמתי עם השומר הכי נחמד
שלי, בך הודיע לי המפקד, עורך של בניין הפרלמנט. אפילו שמתי
התבנית יוסי שנון, לא נחשבת) .יד על כתפו, למרות שאסור. למקוראים
לה מירב גבאי, והיא חרת עברתי שם, והוא חייך
כמעט בת 18 וחצי 1.73 ,מטר אליי, וגם זה אסור להם. כעבור
גובה, גוף חטוב, ראש טוב, וככה יום שוב עברתי שם, והוא סיפר
היא מספרת על עצמה; ״אני מזל לי שבגלל החיוך הוא קיבל נזיפה
בתולה קשה מאוד -עקשנית, ועונש של שמירת-לילה במשך
ביקורתית׳ ,יודעת להיות רעה, שבוע״.

מירב גבאי

איתן עמיחי

הדברת נזדיקים

בעמ

מומחים והדברת תיקנים(נ׳וקים),
תוועי סץ, חרקי ספרים ובגדים,
עירפוו מיוחד וארועים ומניעת
^ ^1 3 3 $יתושים וחרקים מעופפים.

0סן

£ 9 1 £ומת-נן רוד מודיעין ,18ת.ד• 2272 .טל5-6 .־790114

בשמירה על בריאותו ורבושד

הווו ססס מדים בנימיני

מזל• החודש:

מה צם׳
ב־88פ 1רבני
מזל דגים
שנת 1988 אינה מן השנים המבטיחות
שקט, נוחות וחוסר״דאגה. הכוונה אינה
דווקא למזל דגים, אלא, באופן כללי, לכל
המזלות. מלבד תקופות קצרות לא תהיה זו
שנה נוחה. אולם, בהשוואה לשנתיים האחרונות
שעברו על בני מזל דגים, תהיה זו שנה
קלה וטובה יותר, מהשנים שקדמו לה.
שנת 1986 היתה שנה מעורבת. כלומר,
היו בה גם הישגים והזדמנויות בתחומים
שונים 1987 .היתה קשת ובעייתית יותר.
ב־ 1986 שהה כוכב יופיטר בדגים וריכך את
הקשיים שהקרין כוכב סטורן למזל. אשת קד
נשארו בני מזל דגים חשופים לפגיעותיו
של כוכב טטורן. הימצאותו של הכוכב, אז,
יצרה היבט קשה למזל דגים, והוא זה שהביא
לקשיים.
יציאתם של שני הכוכבים -סטורן, ואו-
ראנוס -ממזל קשת, וכניסתם למזל גדי,
מקילה על בני המזל. מצב חדש זה קשה
לכולם, אבל בני מזל דגים ירגישו פחות
מועקה, עיכובים ומעצורים בכל מה שיעשו.
מצב״הרוח ישתפר, דרכים חדשות יפתחו
בפניהם והם יוכלו לנוע ביתר חופשיות.

אי-הבנה ביניכם לבין עמיתים בעבודה עלו לה
להחריף את היחסים ביניכם. מישהו
מנסה לפעול נגדכם מאחורי
גבכם. היו זהי רים
באימון שאתם
נותנים. יתכן שתצטרכו
לשים לב דווקא לבני
המין השני, שמעמידים
פני ידידים, אך למעשה

מנצלים אתכם לאינטרסים
שלהם. נטייה חז קה,
להיפגע מתאונות -
ב־ 19 וב־ 20 בחודש
מחיבת זהירות. בתחום הרומאנטי, קשרים
חדשים, יחזיקו מעמד זמן קצר מאוד.

מקוטב הטיבע׳ הוא בבית, או במקזסות קבועים
ומוכרם. עכשיו תמצאו הרבה •ותר בתנועה ובין
חברים חדשים וישנים. צריך
להיזהר מאוד מריבר
ריס ומהתקשהיות חדשות.
יש 0׳ שמעוניין להפיץ
רכילות על חשבונכם.
יתכן שהדבר נעשה מתוך
קינאה, אך זה ועשה בצורה
מאוד מתוחכמת שמסכנת
את שמכם הטוב. ב־
20 וב־ 1נ בחודש אתם
עלורם להתיש חולשה.
נשו לבדיקות. בתחום הרומאנטי שימרו על
סבלנות. אין זה הזמן לפחנח במהלכים חדשים.

הקאריירה תעסיק אתכם רבות בימים אלה.
דווקא עכשיו, למרות הצטברות הבעיות,
וההרגשה שאתם מפוז רים,
מציעים לכם הצי
עות-עבודה, וכדאי להמתין
כשבועיים לפני
שתדחו או שתקבלו את
ההצעה. הבריאות של כם
ושל בני-מישפחה
מטרידה. במיוחד רגיש
איזור הברכיים, והרגליים
בכלל, אך זה יחלוף
לאחר טיפול מתאים.
בתחום הרומאנטי -אתם מתעודדים מבני
מזל גדי וטובלים מאוד מבני מזל טלה.

11 ולס

חאוחיס

איש אינו מעוניין להתנסות בקשיים, אך
קרינה קשה של כוכבים אינה נעשית כדי
להקשות, על-פי-רוב זהו זמן שבו נבנים -
אומנם במאמץ רב ובעבודה קשה -אך
כשזה עובר מתברר שעצם ההתגברות על
הבעיות היא מחזקת ומחשלת, ומביאה,
בסופו של דבר, לכוחות מחודשים ולמרץ
להתחיל מחדש ולהגיע להישגים גבוהים
יותר.
איזו שנה, אם כן, תהיה לבני מזל דגיסו

• עבודה, קאריירה
זהו אחד מהתחומים היותר חשובים,
שמתייחסים לא רק לשנתיים הקרובות,

אלא לשבע השנים שחלפו. כוכב אוראנוס,
שנכנס לקשת (בית עשירי -בית הקאריי-
רה) לפני שבע שנים, הביא למהפיכות,
לשינויים, לתפיסה שונה ולשאיפה למצוא
דבר־מה שונה לחלוטין. כוכב סטורן, שנכ נס
לבית העשירי לפני שנתיים, הכביד
עליהם והגביל אותם כל-כך שהם נאלצו
לקבל החלטות. להיאבק בעצמם ובאחרים
ולהתקדם, למרות כל המיכשולים שניצבו
בדרכם.
עכשיו הם מתחילים ליהנות מתוצאות
המאמצים. השנה, אחרי שמצאו את הכיוון,
הם יוכלו להגשים את שאיפותיהם ולהתק דם
ביתר קלות. נסיעות רבות צפויות להם
במיסגרת העבודה. מציאת ידידים חדשים
ושונים, מאלה שאליהם היו קשורים בעבר,
תעזור להם רבות בדרכם החדשה. יש תקווסיעות
שתבנותם עלולות להתבטל. לא מומלץ
לתכנן עכשיו וסיעות. אפילו אם אתם מחנועים
לבצען בתקופה רחוקה יותר.
בעבודה אתם ותקדם
בקשיים שאיום תלויים בכם.
קשיים כספיים מעכב ם השלמת פרו״קטים
חשובים, ועובדה זו מחריפה
אח הבעייה הכלכלית.
למרות שאתם עובדים
קשה לא מאפשחם לכם
לעמוד בהתחייבויות שנתתם.
חפצים קד־ערך
עלודם להיעלם. שימרו היטב על כל מה שיקר
לכם ודאגו שהדירה והמכונית יהיו נעולים היטב.

קשה לכם מהבחינה הנפשית וגם הגופנית.
אינכם חשים טוב, ואתם סובלים ממחלות
ישנות שפקדו אתכם
בעבר. שום דבר לא גו רם
לכם שימחה. צל
מלווה אתכם בימים
אלה וקשה להשתחרר
ממנו. ה־ 18 וה 19-יהיו
קשים במיוחד. אך הם 1 יקבעו את השבועיים
הבאים. עומס־עבודה,
; ביו לי ־
אינו מקל עליכם. אין
21באוגוסט
לכם ברירה, אלא לבצע
אה כל מה שמצפים מכם. הצלחה מיידית
לא מובטחת ותצטרכו לגייס הרבה סבלנות.

אתם שקטים ותועים יותר. הדבר תבטא במקום־
העבודה ונם ביחסים עם הסביבה• .ש מי שיוכל
לעזור לכם לבצע את העבודה,
אך תצטרכו להתפשר
על עמדותיכם ולתת
ביטוי לרעיונות שלא מוצאים
חן בעיניכם ברנע
הראשון. בענייני כספים
מצבכם משתפר. לא מדובר
בכסף שהרווחתם במו
ידיכם, אלא בעיקר בכס־
22באוגוסט -
פי־מישפחה, או דרושות
22בספטמבר
ובהנרלזת. ה־ו1 2ה־22
טובים לטיפול בכספים, אך קחו בחשבון שזוהי
תקופה מבלבלת, ולכן הקפידו להיות מסודרים.

אוי 11

:1חולו!

פות שבהם עזרה מידידים, או אף היכרות
עם אנשים מסוג שונה מביאה למהפיכה
בחיים וזה מה שיקרה לבני דגים בשנים
הבאות.
כספים שנה זו היתה טובה יחסית מהבחינה
הכלכלית. השנה הבאה תהיה די מעורבת.
בני דגים יצטרכו להיות מאוד זהירים. יש
נטייה לסבול מהפסדים בגלל שיקול לא
נכון. אין זו השנה המתאימה לבצע ספקולצ יות׳
או לסמוך על המזל. הכל צריך להיע שות
בשיקול דעת, כשכל מהלך נמדד ומנו תח
לגבי השלכותיו על העתיד.

השנה יתכנו הוצאות רבות שלא נלקחו
בחשבון מראש, כך שגם אם ההכנסות יהיו
טובות, לא ישאר מהן הרבה. רצוי, אם כך,
לחסוך יותר, במיוחד בתקופה שבין ספטמבר
לנובמבר.
מגורים תהיה זו שנה קלה יותר. אלה שהתקשו
למצוא מקוס״מגורים מתאים, לרכוש דירה,
או אף לשפץ, יוכלו לעשות זאת השנה ביתר
קלות. בכל הקשור לנושא המגורים לא צפויים
קשיים מיוחדים, כך שבני דגים יוכלו
לשפר את תנאי״המגורים שלהם וליהנות
מעצם החידוש והשינוי.

• לימודים
מבחינה זו מצפה להם שנה קלה יחסית.
הרומאנטיקה חשובה לכם מאוד. בגי המין
השני נמשכים אליכם, אולם אלה שבהם
אתם רוצים אינם בהי-
שג-יד. הם אינם משרים
הרגשת-יציבותומ-
ערערים את הביטחון.
פגישה, שתתקיים ב־
,20 או ב־ 21 בחודש,
תבטיח רבות, אך כבר
למחרת צפוייה אכזבה.
0^0505062
כדאי שהפעם תעמדו
על המישמר. בעיות
כספיות מעיקות עליכם
במיוחד ב 22-וב״ .23 יגיעו אליכם תביעות
לתשלומים שונים, אך יתכן שחלה טעות.

הבעיות הכספיות שהציקו לכם נד ב ך, כבר לא
לוחצות. עכשיו יהיה קל יותר להסתדר. כספים
יניעו ממקורות שונים ואתם
תצליחו לעמוד בכל ההת־ח״סיות
שלקחתם על
עצמכם. בעבודה עדיין אין
המצב תקין, אך נם ש
דברים סתחילים להיות •ותר
ברורים. בתחום הרומאנטי
אתם מאוד מבוק11[(

שים ומצליחים. אולם אין
זה הזמן לפתוח בקשרים
חדשים. הסיכוי שהם יחזיקו
מעמד לטווח רחוק הוא קטן מאוד. בבית אתם
סובלים מאוד מק׳לקולים של דבדם חיוניים.

ענייני מגורים, דידה ורכוש מעסיקים אתכם
מאוד בימים אלה. גם אם חשבתם לשפץ,
או לארגן את הדירה מחדש
כדאי שתדחו
זאת לפחות בשבועיים.
תקלות ובעיות רבות
צפויות לכם. צפויה אכזבה
מקשר רומאנטי,
למרות שלאחרונה ההתפתחות
היתה מבטי חה.
המצב כרגע מקרין
> 2ב:נובמבר -
20בדזנמבר
חוסר-יציבות. בן־הזוג
תובע רבות ומעניק מעט.
ב 24-או ב 25-בחודש צפוי עימות קשה
בנושא זה. בעיות כספיות עדיין מציקות.

מאזניים

[1ש11

השנה יהיה יותר קל להגיע להישגים ויש
לדגים סיבה להיות שבעי-רצון. לתלמידי
בית״הספר תנתן עזרה מיוחדת מהכוכבים,
ו?!ם, יותר מאשר בני מזלות אחרים, יצטיינו
בלימודיהם ויזכו להערכה על השגיהם.

ומה שבינו לבינה
גם בתחום זה תהיה זו שנה מוצלחת.
קשרים רציניים עמוקים וקבועים, שלא
הגיעו לכלל יישום, יתבססו השנה. תהיה
אפשרות לקבוע עובדות בשטח. חוסר
החלטיות של בני־הזוג ניתנת לשינוי. עכשיו

שש קרה יחסית
לבניי מזל דגים -
הגשמת וווואינות.
הישגים1 ,גצב־ווח
משופר. הינוויות.
קשרים חושים
ונסיעות רבות
אפשר יהיה להינשא ביתר קלות, וכן לפתוח
בקשרים חדשים ובריאים יותר. פרידות,
שהכאיבו בשנתיים האחרונות, יפוצו ביצי רת
קשרים חדשים. מכרים חדשים יכנסו
למעגל בדרך מיקרית ובעיקר במקום־הע-
בודה (לאו דוקא בעבודה עצמה, אך אולי
דרכה) ,או במקומות שנושאים אופי חברתי׳
דוגמת מועדונים, או מקומות שבהם
עוסקים בפעילות חברתית לאחר שעות־העבודה.

זהו
שבוע קשה במיוחד. שקט שרפוי הסערה
•וצר התשה לא נוחה. כל סה שושסר עד עכשיו
בסוד •כול להחנלותלפחע
מלל חוסר זהיחח, או דיבורים
ם־ותרים עם אזש־ם
לא וכווים. אתם עומדים
לפד שיעיים חשובים מ*
אוד,
ולא תמיד מתוך ברירה,
אולם חייבים לשים לב
לתנאים שנוצרים סביבכם. ג!
אם אפשר —• דחו כל שי *
עי לחודש הבא. בעמדה *[
היחסים תישיס מאוד: .י
שימו לב למי שסנסה להילחם ננדכם מאחורי * י הנב. בעת נדי עטות לפתוח במריבה עם בן־הזוז .

ענייני כספים ממשיכים להדאיג אתכם.

תמהרו לבצע צעדים דראסטיים בכל מה

שקשור למכירה, לקנ
ייה,
או לעיסקה כלש

המהירות, שבה

אתם רגילים לפעול לא

החלטה, אינה מת

אימה
לחודש הנוכחי.

תוצאות גדולות, או
1 התחייבות לטווח רחוק

20בינואר -
יגרמו לנזק. בעבודה,

1$בפברואר
טפלו בממונים עליכם

בכפפות של משי.
תקבעדערבות את עתידכם *
תם עליכם

המקצועי. אתם מתחילים בדרך חדשה .

את עייפים ועטים לדיכאון. מומלץ להתרחק *
מכל התחייבות, לשבח יותר בבית 1לעח. בענייני
הת ש אתם ר* מאוכזבים
הציפיות. שהיו לכם מקשר
חדש. אינן מתממשות

וההרנשה היא שנוצלתם* .
כדאי שלא תמהרו לתת* ,

להקריב ולוותר לבן־הזע ,
ביחוד אם אינכם מכירים
אותו היטב. בני מזל אריה

1טלה עלולים לפעע בכם *
9ובפברואר
קשות בתקופה זו. הברי20ב
מרס
אות אינה טובה וכדאי
לברר מה אינו כשורה. בעמדה החקדמותבם

טובה. אתם מאוד עסוקים ויוצאים מהקשיים .

זלי

<3 3י

צעקות באנגלית

פעם, כשאודי אנג׳ל, בן למישפחת אנג׳ל
המפורסמת, היה אומר לאשתו שהוא יורד לאילת,
היא ידעה שהוא הולך להיפגש עם ענת עוז,
היח״צנית של מלון א1יה סונסטה.
אשתו, ליאורה, בתו של איל־הספנות יולי
עופר, ידעה שהוא מתפרפר, והבינה שזה זמני.
וכך היה. אחרי שהרומאן נגמר, חזר הבעל
הסורר לרעייתו האוהבת. אך בעת האחרונה
התחיל הבעל להיעלם שוב, והפעם במרחבי גוש״
דן. רעייתו חשדה שמדובר ברומאן חדש, אך
בחוש הנשי שלה היא החליטה לבדוק את העניין

געוולד!
מספיק!

אני לא רוצה יותר לשמוע!
מה אתם רוצים ממני?
אני לא יכולה יותר!
אני לא מוכנה יותר!
מסרבת לשמוע!
מסרבת להקשיב!
תעזבו אותי!
אין לי כוח!
אני ממוטטת!
אני שבורה!
אני הרוסה!
קצתי בחיי!
לא נרדמת בלילה!
נמאס לי מהמישפחה הזאת!
אם אשמע עוד סיפור אחד עליהם, אחתוך לי
את הוורידים. זאת הבטחה!
אז עכשיו הסיפור האחרון, ויותר לעולם־
לעולם־לעולם לא תשמעו ממני כלום באותו
עניין.
ועוד לפני כמה חודשים סיפרה לי אחת מדוגמניות־הצמרת
שהיא. ראתה את הגברת רחל דיין
מטיילת בשעות־הערביים ביפו העתיקה בין
הגלריות והמיסעדות, כשהיא מלווה בגבר מרשים
וצעיר. לא האמנתי.
ימים אחדים לאחר מכן סיפרה לי אופנאית
ידועה, המתגוררת ביפו המשוחזרת, שהיא ראתה
את הגברת דיין האלגנטית כשהיא רצה על חוף
ימה של יפו, בחברת גבר מרשים וגבה קומה,
ושניהם לבושים בטריינינג. אפילו לא ביררתי
זאת. אמרתי לעצמי שהן בוודאי טעו, וזאת מישהי
אחרת. מה גם שחל שינוי בתיסרוקת שלה,
ושהמרחק שבו שתי הנשים צפו בה היה רב.
לפני כמה ימים התקשר איתי השפיון שלי
במינרלי־חיד וסיפר לי שהוא ראה את הגברת דיין
יוצאת לכיוון החניה של בניין־מגוריה, בחברת
:ב ר־ אלגנטי, ושהשניים נראו מיודדים מאוד. אבל

האסא התעצמה
אסי דיץ — ידעתי שנחשתם כבר — לקח
את שלושת גליונות ידיעות אחרונות. שבהם התפרסמו
קורות־חייה של קרוליין לנגפורד עם
ריין הצעיר, תירגם את כל החומר לאנגלית
וטילפן אל אמה של קרוליין, היושבת באנגליה,

ובמשך שעתיים הוא קרא לה את כל החומר. לא,
אני לא יודעת על חשבון מי הטלפון.
אמא של קרוליץ מאוד התעצבנה, ומייר היא
טילפנה לבתה וצעקה עליה באנגלית.
זהו!

פעם, כשאשה מבוגרת ניהלה רומאן עם גבר יותר צעיר ממנה, סבלו מזה כולם. כל החברים של
הגבר היו אומרים ״למה הוא לקח זקנה?׳ וכל החברים של האשה היו אומרים ״מה היא צריכה את הילד
הזה?״
אבל אנחנו חיים בסוף המאה וד ,20 והמדע עובד לטובתנו שעות נוספות.
הנה, המיקרה של אשת־העסקים המפורסמת, שבעלה התגרש ממנה לפני קצת יותר משנה,
ואחר־כך ניהל רומאן עם האלמנה הכי מפורסמת בארץ.
האשה היתה במשבר שנמשך די הרבה זמן, זאת אומרת עד שהיא פגשה גבר הצעיר ממנה בשמונה
שנים, ובעזרתו התחילה לחייך שוב.
אבל האשה, למרות האהבה, לא נעשתה עיוורת, ובכל בוקר היתה מסתכלת בראי ואומרת לעצמה
״אני נראית מבוגרת ממנו, וזה לא טוב״.
אמרה את זה פעם, אמרה פעמיים, אמרה שלוש, ואחרי זה טילפנה למנתח פלאסטי וקבעה תור.
לפני שבוע ראיתי אותם. היא נראית יפה, ואלמלא ידעתי שהוא צעיר ממנה, לא הייתי מעלה
בדעתי.
טוב, אז גם את הבעיה הזאת פתרנו. אפשר להמשיך הלאה.

אודי אנג׳ל
במרחבי נוש־דן
בחשאיות, וגילתה שהיח״צנית מהעיר הדרומית
העתיקה את פעילותה המיקצועית בתחום
הפירסום למרכז השפלה, ובעיקבות השינוי
התחדש הרומאן.
האשה החכמה נקטה יוזמות. הבעל שוב חזר
לביתו, ושלום־הבית הושב על כנו.
כעת ענת עוז מקווה שאולי בפעם הבאה יהיה
לה רומאן עם גבר פנוי.

חשבתי לעצמי שאילו היה זה באמת רומאן, אז
הזוג הרומאנטי היה בוודאי מעדיף להיפגש
בחלקים אחרים של ארץ־ישראל. שיערתי שזה
אחד החתנים שלה הדואג לה.
אז החלטתי לדרנג־דרנג אותה ולשאול למוצא
פיה, אבל לא הצלחתי להשיגה, ובינתיים הסיפור
נותר כחידה לא־פתורה.

רחל דיין
נבר מרשים ואלגנט

על מירח ומשח שחר כתבו הרבה, בזמן
האחרון. בני־הזוג הם בעלי חברת־האופנה מיפ,
שהסתבכה בצרות גדולות.
משה שחר נשא את מירה לאשה לפני 0נ שנים,
ובעזרתם של הורי מירה, שהם בעלי מיפעל־בגדים
בבלגיה, פתחו מירה ומשה בית־חרושת
שהלך וגדל וגדל וגדל, עד שכנראה התנפח
לגמרי והתפוצץ.
בזמן שמיס היה עסק משגשג, הרגיש משה
שהוא כמעט מלך־העולם, ובתור שכזה אשתו
החוקית לא הספיקה לו. היו לו אי־אלה רומאנים
קצרים, וגם רומאן אחד ארוך ורציני עם אשה
בשם אילנה, שגם עסקה בענייני־אופנה.
כשנודע הרומאן למידה ולמישפחתה, הם
הפעילו עליו לחץ לנתק את הקשר, והוא אומנם
ניתק, ואילנה נסעה לפאריס. אבל בארץ נשארו
הרבה נשים, וגם חוץ־לארץ מלאה בהן.
באחד ממסעותיו למיזרח הרחוק הכיר אמריקאית
עשירה, התאהב בה ונשאר איתה. פעם
בחודש הוא היה מגיע ארצה, לבקר את אשתו ואת
הבנות, וחוזר לאמריקאית. ככה זה נמשך זמן רב
— למעשה עד שמישטרת־ישראל שמה עליו יד,
והושיבה אותו בבית־המעצר, עד שהתביעה נגדו
תהיה מוכנה או לא.
תנחשו מי באה לבקר את משה שחר כמעט
בכל יום בבית־המעצר, כשהיא מביאה איתה חיוך
חם, סירים מלאים אוכל, עיתונים וספרים? מירה
שחר, כמובן. אז אני אומרת לכם — אם לא
בשביל משהו אחר, אז לפחות בשביל יום גשום
צריך שתהיה לכם אשה חוקית.

מירח שחר
אשתו החוקית לא הספיקה לו

אחבחלא 1חהנשיכח חיים אחרי /77ד חיים הראשונה

רחלי חיים ובני נדלר
היא התאהבה בסתופף

נערת
הביפר בשבוע השלישי לעבודתו החליט הגרון
העמוק לספר סיפור שלא כל־כו בא לי עליו, כי
שום אישיות ידועה אינה מככבת בו. אבל הקול
המיסתורי קטע את מחאתי, אמר שזה מה שהוא
חצה לתת לי השבוע. יש לו הסדר שלו, ושלא
אתערב לו בעניינים. אז כמו שנאמר: כאשר
מקבלים סוס במתנה, לא בודקים לו את השיניים.
אישיות ידועה אומנם אין כאן, אבל ביוד
הדיחת המפואר, המככב בסיפור, מאכלס כמה
דמויות מפורסמות. אני משערת שהם יקראו
בעניין את הקטע, ויתחילו לבדוק מעתה בחשד
כל חידת חדשה וצעירה.

סיסרחנרון:

למרות השפל המסויים בעיסקי הנדל׳׳ן, יש
בחורה אחת המתעניינת בקניית חרה. מדובר
בדירת״פאר במינדל דויד. היא בת ,22 בסך־הכל.
זה יעלה לה, ולא מדובר בפנטהאוז, ברבע מיליון
חלד.
בשנה האחרונה הוקרנו ארבעה סרטים, שהיה
להם מכנה משותף: נערת ליווי, שירותים אישיים,

באחת ההצגות האחרונות של סימשנ״ת
הצעצועים 1אחן מחשב, הצגת־ילרים הרצה
עכשיו בארץ, ניגשו ילדים לזמר בני נדלר
ושאלו אותו :״נכון שאתה אורי מצפון דרום?״
הבחור, שלא ראה טלוויזיה בחודשים האחרונים,
מפני שהיה עסוק מרי בעניינים אחרים, לא הבין
על מה הם מדברים. חשב שאולי הם מתכוונים
למישהו מהלהקה הצבאית, וענה ברצינות :״לא,
אני בני מפיקוד מרכז״.
החבר׳ה מההצגה התפוצצו מצחוק, הסבירו לו
שהילדים מתכוונים לשחקן פטריק סווייזי,
המגלם את הגיבור הדרומי אורי מיין מסידרת־הטלוויזיה
הידועה. הם הסתכלו בו טוב־טוב,
והחליטו פה אחד :״כן, יש משהו, אתה דומה לו,
אבל הוא יותר יפה ממך.״
כפי שכולם כבר ראו, אורי השיג סוף־סוף את
מדלן היפהפיה שלו, אחרי הרבה צרות. בני,
לעומת זאת, עדיין מחפש אותה. בעצם, מזמן־
מזמן הוא מצא אותה. קראו לה רחלי חיים,
הזמרת היפה והאכזוטית, זאת שאוהבים לקרוא
לה ״היפאנית של עולם־הבידור״ .אבל מה, החיים
זה לא פיקניק, ואחרי 10 שנים של ביחד, חמש
לפני החתונה, חמש אחרי, הוא איבד אותה.
היא התאהבה במתופף מהליגה הלאומית,

נערות עובדות ומונה ליסה. הנושא: יצאניות־צמרת.
הבחורה שבה מדובר היא מבית טוב.
ההורים, ממוצא אירופי, גרים בווילה מהודרת
בפרבר יוקרתי ליד תל־אביב. האב הוא מהנדס
בחברה ממשלתית, האם מורה. ההורים, כמו כל
הורים טובים היכולים להרשות זאת לעצמם, קנו
לילדה חרה בת שלושה חדרים בבניין חרש בתל״
אביב.
אבל היא לא הסתפקה בדירה הזאת, ואחרי
שהשתחררה מהצבא, היה לה חלום: לגור במינדל׳
דויד. ואיר עושים את זה בדרך הקצרה,
המשתלמת ואולי הנעימה ביותר? מצטרפים
לסוכנות לנערות־ליווי.
היא מאוד סקסית. לא יפהפיה, אבל מקרינה
סקס. ממולחת מאוד. היא מתכוונת למכור את
החרה שקנו לה ההורים, להוסיף את חסכונותיה
ולקנות את החלום שלה. כמה היא מרוויחה?
אפשר לומר שאם היא לא סוגרת אלפייה ירוקה
בלילר״ היא עצובה.
היא לא מתכוונת, כאשר תגיע לחרת־החלום
שלה, לשבת בחיבוק־ידיים במשך השנה
הראשונה, אלא לצבור את הקרן, שעל הריבית
שלה היא תוכל לחיות בעוד שנתיים לכל ימי
חייה. כלומר, הגברת מתכננת לצאת לפנסיה
בגיל הרך של .24
עכשיו היא מחפשת קונה טוב לחרתה, ובו
זמנית מחפשת דירה מתאימה במיגדל־החלומות.
אם בדרך לחלום היא לא תחטוף איידס, היא
תגשים את החלום, כי בניגוד לבחורות אחרות !
במיקצוע הזה, המוציאות הון על בגרים, נסיעות
לחו״ל, תכשיטים, או סמים — הבחורה הזאת היא !
חסכנית מאוד־מאוד. היא כמעט ולא מבזבזת

אלץ הלל, שהיה אז קצת נשוי לשחקנית ציפי
מור, ובני נשאר לבר, הרוס ופגוע. הוא הרי אהב

את רחלי מאוד, ואפילו ויתר על הקאריירה שלו,
כי הוא חשב שלפחות אחד צריך להביא פרנסה
בטוחה הביתה. במשך ארבע שנים הוא ניהל את
תחנת־הדלק של אבא שלו, עבודה שדי עלתה לו
על העצבים ותיסכלה אותו.
נדלר, במונולוג קצר :״כשנפרדנו, רציתי
לטפס על הקירות מרוב צער. לא רציתי בכלל
לצאת מן הבית. כל הביטחון העצמי שלי נעלם.
היה קשה. נשמות טובות דאגו להודיע לי
ש,ראינו את רחלי פה, ראינו אותה שם׳ .לאט־לאט
יצאתי מזה, בזכות החברים הטובים שלי,
חני נחמיאם ובעלה צביקה, שסחבו אותי
בכוח לבלות איתם.״
עכשיו, שנה אחרי, כשהוא כבר בן ,32 הוא
מרגיש נפלא, ברור לו שיש חיים אחרי רחלי
חיים, שהיתה כל עולמו. הוא מתרכז בקאריירה
שלך מרגיש חופשי כציפור .״עכשיו, אם לא יהיה
מה לאכול,״ הוא אומר ,״אז מה, זה רק אני לבד.״
אבל לפי הכיסופים ששמעתי בקולו למיש־פחה,
לילדים, לא נראה לי שהוא יישאר הרבה
זמן לבד. המדלן שלו תגיע, מתי־שהוא.

כסף. יש לה מדים — ביגדי ערב סקסיים, תהו.
היא כמו חייל, היודע שיש לו כך־וכך שנות־שרות.
העבודה, בינתיים, היא כל חייה.
ההורים שלה יודעים מה היא עושה. הם ניסו
להזיז אותה מהעיסוק הזר, ניסו להציע לה כסף,
אבל הם, כשני שכירים, די מוגבלים. אלפיה
ירוקה ביום היא לא יכולה לקבל מהם.
במשך השנה וחצי לעבודתה, היא נעשתה
מוכרת למדי בעיר. קציני־ביטחון בבתי־מלון
מכל הסוגים מכירים אותה. יש לה הספק גדול,
והיא לא בררנית במיוחד — יוצאת ונכנסת עם
בני כל הדתות, הגילים, הצבעים.
יכול להיות שהיא המוכרת ביותר בין
חברותיה לסיקצוע. האחרות הן, בחלקן, מבוגרות
יותר, גרושות אשר צריכות לפרנס ילדים
וכדומה. רק אצלה זו ממש אובססיה.
סדר־יום שלה הוא בדרך־כלל כזה: היא קמה
ב־ 5אחרי״הצהריים, מקבלת את קריאות הטלפון
שהצטברו עבורה. למעשה, היא לא נערת־טלפון,
היא נערת־ביפר. היא עובדת בלהט ובחשק עד 5
לפנות בוקר, וחוזרת לישון, לבד. לא סרטים, לא
מיסעדות, לא דיסקוטקים, לא מחזרים. לא רוצה
לשמוע על קשר רציני, או חתונה. כאמור,
אובססיה לדבר אחד.
עד כאן הגרון.
אמרתי יפה תודת ושאלתי, שוב: נו, מתי כבר
ניפגש? התשובה היתה: כשהגרון יהיה צרוד.
נדדקער אופירה נבון>1ס01ח //ח התמונה

ח0י*חחש 1בסח!
השבוע סיפח לי ששר־החינוך שלנו ונשיאנו החמישי, יצחק נבון, הפסיק את הפסקת־העישון
שלו, כלומר — חזר לעשן.
למידע הזה שהוא לא מסעיר במיוחד, צורף סיפור: אשת־השר, אופירה נבון, הידועה בחוסר-
אהדתה לעישון, לא כל־כך מרוצה מן העניין.
מכיוון שגם אני לא אוהבת, בלשון המעטה, כאשר מזהמים לי את האוויר שאני צריכה לנשום,
צילצלתי לאופירה ושאלתי אותה אם זה נכון.
הגברת נבון לא זה בלבד שאישרה את הסיפור, אלא גם סיפרה כמה פרטים נוספים .״יצחק לא עישן
במשך תקופה ארוכה, ועכשיו הוא חזר לעשן,״ היא אמרה .״אני מייחסת את זה לעבודה הקשה ולמתח
הרב. חוץ מזה, אנשים סביבו מעשנים, וזוהי השפעה שלילית עליו. הנהג שלו, למשל, מעשן, וגם
אשתרלעתיד של הנהג מעשנת. כאשר הילדים ואני במכונית, אני לא מרשה לעשן. הילדים, כמוני,
שונאים את זה. גם לאורחים שלנו אנחנו לא מרשים לעשן.
״בבית יצחק לא מעשן, אבל כשהוא לא בבית — מה אפשר לעשות? אני לא יכולה להיות השוטר
שלו. נשים לא יכולות להשפיע על גברים, ובוודאי לא אחרי גיל מסויים. עברנו כבר את הגיל, מכדי
להשתנות. אני לא יכולה לדעת מה הוא עושה כשאני לא רואה אותו.
.יש רק דבר אחד שאני יכולה לעשות — כאשר אני מוצאת במכונית חפיסת סיגריות, אני מסלקת
אותה. שיחשוב שיש לו, ויחפש.״

לא מזמן ראו אותה בטלוויזיה, בלהיט בראש,
כשימלח סקסית שחורה, צמודה לגוף, כתפיים
חשופות וסרט בשיער, כשהיא שרה את השיר
שלה, נשברת כילדה, מאופרת, מקושטת ומעכסת
סטייל מאדונה. המסך כמעט נשרף מהאנרגיה
שלה, ואני מכירה כמה גברברים שנדלקו, אבל
מוטב שהם יקפיאו את ההתלהבות, כי עד
להודעה חדשה, הגברת הצעירה הזאת, רונלי
קחטן, תפוסה.
עד גיל 16 קראו לה רונית, אבל אז היא
החליטה שהשם הזה נמאס לה, והיא חיפשה
לעצמה שם מסעיר יותר, רומה בצילצולו למקור.
היא בת ,22 ועד שתגשים את החלום
ותתפרנס כזמרת, היא עושה זאת כקצינת־ביטחון
בנמל התעופה. מתחקרת נוסעים, כדי לוודא
שהם בסדר, ולפעמים גם מחטטת בבגדיהם. פה
ושם מנסים להתחיל איתה, אומרים שנהנים
מהבדיקה, מבקשים טלפון. היא מחייכת, נחמדה,
י אבל שומרת מרחק.
האחד בחייה, שממנו איננה שומרת מרחק, הוא
עולה חדש מבריטניה, בלגילה,־אדם נובל שמו.
הוא לומד עברית באולפן, ומפני שהוא גבוה, נאה

לדליק, הזמר בעל הקול המלטף, עשה את זה
בפעם השלישית.
התחתן, זאת אומרת.
הוא יסגור, בדיוק השבוע .50 ,היא בת .29
אבל מה זה פער של 21 שנה כשיש אהבה?
הסיפור התחיל לפני שנה וחצי, כאשר רונית
וייסבלט, רווקה חמודה, עובדת־בנק, הגיעה
למועדון המרתף הקטן ביפו, שם לוליק הוא זמר־הבית.
היא באה עם אחיה וגיסתה, כדי לחגוג את
אירוסיהם. הזמר המזוקן והמיבחר היפה של שירי־העמים
שלו מצאו חן בעיני השלושה, והם החליטו
שאותו, ורק אותו, הם רוצים בחתונת אחיה של
רונית.

רונית ולוליק לוי
האח הגדול של אזשיק
אחרי הערב הראשון הם ניגשו ללוליק, ביקשו 1
את שרותיו, אבל הוא סירב בנימוס. מה לו
ולחתונות? אבל הם לא ויתרו, והתחילו להגיע 1
למקום ערב־ערב, ולנדנד אחרי ההופעה. לוליק
התרכך לנוכח הנאמנות וההערצה, והסכים1 ,
״תמורת סכום לא־סימלי ״,כמו שהוא אומר.
מפה לשם, הזמר ואחות־החתן התיידדו. הוא 1
אומר שאצלו זו לא היתה ״אהבה מהנשיכה 1 הראשונה״ ,והיא טוענת ״אצלי דווקא כן״.
במשך שנה הם גרו ביחד. לפני חודשיים הם
נישאו בחוג המישפחה, כשלוליק, הבשלן הידוע1,
מכין את הארוחה לכולם. עכשיו רונית בהריון, ן בחודש השביעי.
לוליק, שהוא אחיו הבכור של זמר־שחקן־בדרן
משגע אחר, הפייבוריט הפרסי שלי אישיק לד,
היה נשוי מזמן־מזמן לישראלית בשם אורה, וזה
נמשך רק שמונה חודשים. אחר־כך הוא התחתן !
עם אמריקאית בשם סוזי, והפעם זה דווקא
החזיק מעמד 11 :שנה. שני בניו, ת עי ועית,
בני 21ו־ ,17 ירשו ממנו את הכישרון המוסיקאלי.
אחת לשנה, בחופשת־הקיץ שלהם, הם מתייצבים
אצל אבא, שרים לו את השירים שכתבו, ועושים
לו הרבה נחת.

רונלי קחטן ואדם נובל
שם מסעיר יותר מהמק1ר
ובגוי היטב, הוא מקבל מדי פעם הצעות לדגמן.
עוד לפני שהם נפגשו, היא כבר מצאה חן
בעיניו. ידיד שלה, צלם־חובב, צילם אותה.,נסע1
לטייל באנגליה, פגש שם את אדם, והראה לו
תמונה של רונלי. הבחור נדלק, לא שכח. כעבור
זמן הגיע לביקור בארץ, בילה באחד הפאבים,
ופיתאום הבחין בחתיכה מוכרת. ניגש אליה,
שאל אם היא לא רונלי מהתמונה, והודיע לה
שבמציאות היא עוד יותר נהדרת.

ננ 1ב 1י 1־11

_ווה גחון כלא־הנשים

זה קרה השבוע: כל א ״נווה חיו־!גה״ הועמד על רגליו

10X11.׳1מי\ץ*1מ\1
הסוהרת, כך סיפרה גרנות, הציעה
להוציא אותה מהתא ולסרק אותה
בחוץ. הסוהרת, המשרתת בשב״ס זה
חודשיים, טענה כי לא ידעה שעשתה
דבר אסור. היא הושעתה מעבודתה, עד
לבירור שייערך בוועדת־חקירה.
ההנהלה טענה כנגד גרנות כי לא
הסבירה לסוהרת שאסור היה לה לפתוח
את התא ולהוציאה. גרנות
הסבירה שאין זה תפקידה כאסירה.

לאחר שעה נשמעה צעקה מכיוון
אחד הארגזים הגדולים שהובאו בבוקר
על־ידי הנהג של תריראן. ניגשנו לארגזים
וראינו את אביבה יושבת
מקופלת בתוך אחד מהם. היא אמרה:
״יכולתי לצאת מכאן בתוך ארגז ואף
אחד לא היה יודע. אבל לאן הייתי
הולכת? אולי בעצם לקפה לונדון לאכול
עוגה עם קצפת ואחר־כך הייתי
חוזרת, בלי ברירה.״

תשתחררי מכאן. ותתני לי קצת
מנוחה?״
את המיצרכים שקניתי בקנטינה
השארתי אצל גרנות בארגז מתחת למיטה.
בחדר שבו גרתי נגנבו רוב
הדברים ולא היתה לי סבלנות לפתוח
ולסגור את הארון כבר משעות־הבוקר
המוקדמות. הפריעה לי גם העובדה
שהבגדים והאוכל נמצאים באותו ארון,
והעדפתי להטריד את גרנות.

היא רוצה להקטין את החזה שדה ולהיות
בלונדית חווה ואחותה תכסו את אהוד,על
חם״ היא התחבאה בארגז נד להוניח שקל
לברוח כבד מטוגן בפיתה לעירעור בירושלים
אביבה וחווה
.אצל חווה ואהוד הכסאות עפו חופשי ר
^*ביבה גרנות ניסתה לברוח
\£מהכלא — השמועה פשתה בשה־תירצה
כאשר בשדה־קוצים.
גרנות נתפסה לפני שש בבוקר
כשהיא מטיילת עם סוהרת מחוץ
לתאה. קמה מהומה, וגרנות נקראה ל־הנהלת־הכלא.
שם נחקרה כיצד הצליחה
לצאת מהתא הנעול בארבעה
מנעולים כבדים. היא נשאלה מה היתה
מטרת יציאתה. אחת מהשמועות

סיפרה כי גרנות ניסתה לבדוק
אפשרויות של הימלטות מהכלא בעתיד.
גרנות
הכחישה את השמועות בנוגע
לבריחה המתוכננת. היא סיפרה להנהלה
כי התעוררה מוקדם בבוקר,
שלא כדרכה. היה לה משעמם והיא
קראה לסוהרת מבעד לצוהר שבדלת.
היא ביקשה מהסוהרת שתעזור לה להסתרק
ושתקלע צמה בשערה.

הסיפור שיעשע אותי. תיארתי לעצמי
איזה מהומה קמה בשה־תיוצה
ונזכרתי בשיחות הרבות שהיו לי עם
אביבה גרנות בכלא, שבהן סיפרה לי
שאנשים רבים לא מבינים את חושי
ההומור שלה. קשה לי להאמין שגרנות
תיכננה בריחה דראמתית, בדיוק
עכשיו, לפני העירעור בבית־המישפט
העליון.

קפה ועוגה
ג״לוגדוו״

ך זכרתי באחת המתיחות של
*גרנות כשעבדנו יחד ב״מתפרה״ ב־מיפעל
תרידאן. יום אחד נעלמה אביבה
לפתע. הסוהרת חיפשה אותה, וכולנו
נכנסנו ללחץ ולא הבנו להיכן היתה
יכולה להיעלם כשהשער נעול.

אביבה דוושת העלאת־שנובכלא!
ך* יום השישי האחרון הגיע
* אבי(״עמרה״) עמירם, פרקלי ט
ה של א בי בהג רנו תלכלא שה־חירצה
בדי ליצגה בפנייתה לבג״ץ.
להפתעת הפרקליט הוצאה אביבה
מתאה כשהיא כבולה באזיקים,
וזאת למרות שהדיון התנהל בתוך
הכלא ובנוכחות הסוהרות.
הדיון התנהל לפני השופט יהושע
בן״שלמה מבית-המישפט המ חוזי
בתל״אביב. השופט בן־שלמה
מגיע בכל יום שישי לשה־תירצה
כדי לשמוע עתירות של אסירות.
לכל אסיר יש זכות להגיש בג״ץ נגד
גורמים ציבוריים ורישמיים של
המדינה.
יש אפשרות לערער לבית-ה-
מישפט העליון על החלטה של שופט
מחוזי ברשות השופט בבג״ץ
עצמו, או שהרשות ניתנת על־ידי
בית״המישפט העליון.
עורד־הדין עמירם, שהופיע בשם
אביבה גרנות, ביקש מהשופט
בן־שלמה לבדוק כמה משלם
מיפעל תדיראן לשב״ס עבור כל
אסיר. נציגת הפרקליטות מיקה
תמיר טענה כי החוק נוגע ליחסים
שבין עובד ומעביד ומשום כך יש
סמכות ייחוד אך ורק לבית-הדין
לעבודה.
עורך-דין עמירם טען מאידך
שאכן יש סמכות, מהטעם שמשכו-
רות האסיר נקבעות על-ידי נציג
השב״ס, מאחר והאסיר מועסק
על-ידי השב׳׳ס, ומכיוון שגרנות

עותרת נגד החלט ת הנציב, העתי רה
היא בעצם כנגד נציבות-בתי-
הסוהר, וכי השכר שנקבע הוא למ עשה
כמעט חצי משכר״המינימום
המקובל במשק.
הקריטריון שנקבע צריך לחול
על כל א חד, בלי כל קשר להיותו
אסיר. לכן דורש ומבקש עורך״דין
עמירם ששכרה של גרנות יותאם
לשכר־המינימום במשק. והיה
והשכר גבוה בהרבה מזה שמקבל
האסיר, מבקש הפרקליט להחליט
עקרונית על העלאת״השכר לאסי רים.
השופט
בן״שלמה אמר כי ישמח
לעזור במציאת פיתרון לבעייה

ואיפשר לעורך־דין עמירם לבדוק
אם מקבל האסיר את מלוא השבר.
ההחלטה בעניין נד חתה עד לחודש
אפריל. אם יקבל בית״ה־מישפט
א ת טענתו של עורך־דין
עמירם תהייה זו החלטה רבת״מש־מעות
לגבי כל האסירים שיהיו,
כתוצאה מכך, כפופים לחוק שכר-
המינימום במשק. דבר שלעצמו
יהיה תקדי ם, היות וחוק זה נוגע
אך ורק ליחסי ם שבין עובד ומעביד,
ויחסים מסוג זה אינם קיימים
בין נציבות־בתי-הסוהר ובין
האסיר.
בהגשת הבג״ץ משמשת גרנות
פה ליתר האסירות.

פרקליט ענזירם
נמה מקבלת ההנהלה?

אביבה היתה הרוח החיה בתדריאו.
היא היתה עובדת חרוצה והתייחסה לעבודה
ברצינות. שעות רבות לא קמה
ממקומה והיתה קשורה למכונה האוטומאטית
שעליה עבדה. היא לא
הירשתה לאף אחת מהאסירות להחליף
אותה בעבודה. היא קראה למכונה
״רוזיננטה״ (שהיתה הסוסה של דון־
קיחוט) ,והסבירה לי פעם שהיא ו־
״רוזיננטה״ רגילות זו לזו.
באחד הימים פרץ ויכוח בין שתי
אסירות. בלהט הוויכוח הרימה אסירה
אחת מגירה כבדה, שהיתה לידה,
והעיפה אותה לכיוון צרתה. זו
התכופפה והמגירה פגעה בחוזקה
בראשה של אביבה, אך היא לא זזה
ממקומה ונשארה עומדת פעורת־פה.
אחרי דקות מיספר התאוששה ואמרה
:״הייתי: בהלם. עכשיו אתן
מאמינות לי שכאשר משהו קורה לי
אני נכנסת להלם. כך הייתי גס אז,
בליל־הרצח, אך השופטים לא האמינו.
אבנור (חגה אבנור, שגזרה על גרנות
מאסר־עולס) לא יודעת מה זה הלם.

טרגזיסטוי
בתוך סנדוויץ
ף* בל בוקר ב־ 7.30 יצאנו לעבודה
*בתדיראן. התאספנו בחדר־האוכל,
ומשם, אחרי חיפוש שיטחי, הוציאו
אותנו לבתי־המלאכה. אסור היה לנו
לקחת איתנו טרנזיסטורים. היו אסירות
שרצו לשמוע מוסיקה והסתירו את
הטרנזיסטור על גופן. אם היה המכשיר
מתגלה בחיפוש הוא היה מוחרם מייד.
לגיתית יזרעאלוב היתה דרך
מקורית. היא החביאה את הטרנזיסטור
בתוך סנדוויץ, וכך הוא לא נמצא
מעולם.
הייתי מיודדת עם אביבה גרנות
ויחד יצאנו ל״מתפרה״ בכל בוקר.
נהגתי לקום לפני כולם. אני רגילה
לקום בין חמש לשש בבוקר ולטפל
בבעלי־החיים שלי. לרוב האסירות היה
קשה להתעורר לפני שש בבוקר והן
נהגו לשכב במיטות עד לרגע שה־סוהרות
הגיעו לספירת״הבוקר. היו
כאלה שזינקו מהמיטות בספירה, וחזרו
מייד לישון עד יציאתן לעבודה.
בכל בוקר יצאתי מהתא ב־ 6.30לכיוון
חדר־האוכל. בדרך נכנסתי לתאה
של גרנות כדי לקחת קפה וחלב. מרים
זגל, שותפתה של גרנות לתא, נהגה
לצעוק עלי שאני מפריעה לה לישון.
גם גרנות לא שמחה במיוחד שהערתי
אותה בכל בוקר ותמיר חזרה ואמרה,
כשהיא חצי רדומה :״מתי סוף־סוף

בכל בוקר הכנתי לאביבה ולי סנד־וויצים
שאותם לקחתי ל״מתפרה״
בתדיראן. אביבה הביאה איתה קפה וממתקים
שאותם אכלנו בהפסקת־הבוקר.
לפעמים יצאנו לחוגים ביחד.
אביבה השתתפה ברוב החוגים והיתה
דמות דומיננטית באירגון ערבי-
תרבות.
קאגט וקידקגור ״־־ן

^ ביבה מלמדת צרפתית וכמו
\ £כן מעבירה חוג לפילוסופיה. היא
שולטת בשפות רבות, אך כותבת
עברית בשגיאות״כתיב. היא מעולם לא
למדה עברית בצורה מסודרת. נהגתי
לשבת בחדרה בשעות הערב לפני
סגירת התאים ובעיקר בימי השישי
והשבת, שהיו ארוכים ומשעממים במיוחד.
ביום
השישי עוסקות האסירות בניקיון
התאים. בשעה שש בבוקר
מוציאים את המיזרוניס לאיוורור בחצר.
במשך שעות־היום אין שום
עיסוק. קשה לשבת על הדיקטים במיטות
ואסירות רבות מסתובבות בפרוזדור
בחוסר מעש.

חדרה של אביבה מסודר בטוב־טעם.
זהו חדר קטן ובו שתי מיטות, שולחן
קטן, כיסא וארונית מפח, שעליה
ניצבת טלוויזיה ציבעונית. מעל למיטתה
תלויה תמונה גדולה של
(וינסנט) ואן־גוך שנתלשה ממגזין
צרפתי.
על הקיר ממול תלוי תצלום של
נהר הסיינה בפאריס, שצולם על־ידי
הנרי קרטייה־ברסון. בתמונה נראה זוג
צעיר המשקיף אל הסיינה. ליר התמונה
צילומים של עוגות־קרם עם קצפת ולידם
רשימות של מתכונים מעוררי-
תיאבון.
מתחתם מדף ובו ספרים רבים,
בשפות אחדות, וביניהם סיפורים מהמיתולוגיה
היוונית, סיפרי־פילוסופיה
של ג׳אן־פול סארטר, עימנואל קאנט
ומיכתבים של (סרן אובק קירקגור.
גרנות קוראת הרבה, שולטת בשפה
הצרפתית, ברומנית, בספרדית ובאנגלית,
ומכולן היא אוהבת את השפה
האיטלקית. בשעות־הפנאי היא עוסקת
בתרגום ולאחרונה היא התחילה לכתוב
שירים.
קשה למצוא את גרנות לבדה בחדר.
תמיד נמצאת שם אסירה זו או אחרת,
שבאה להתייעץ או לבקש ממנה טובה
כלשהיא. אביבה סבלנית, לא משיבה
פני איש ריקם. אסירות המיודדות עם
אביבה נמנעות מלבוא לתאה, כאשר
נמצאת שם שותפתה.

מרים זגל הוכנסה לתאה של גרנות
אחרי שגרנות גרה תקופה מסויימת עם
הדסה מונסה. השתיים לא הסתדרו.
מונסה היתה חסרת־סבלנות ונהגה להתפרץ
בצעקות. :אני רוצה פרטיות.
אין כאן רגע שקט.״ במיקרים כאלה
היתה גרנות יוצאת מחדרה ומתיישבת
עם אורחיה בחדר־האוכל.
היו לי שיחות ארוכות ומעניינות
עם אביבה. לעיתים נדירות, כשמצאתי
אותה לבד בחדר, ראיתי לפני אשה
רצינית ודי מודאגת. לא היתה זו אותה
אביבה בתדמית משעשעת, כמעט ליצנית,
המקפצת בחדר־האוכל בצעדי־ריקוד,

קדה
בליל־הרצחו

^ ביבה היתה מטופלת במשך
\£תקופה ארוכה על־ידי הקרי־מינולוגית
הדר׳ שרה בן־דויד שבטיפולה
נמצאות עוד כמה אסירות בכלא.
הדר׳
בן־דויד שימשה גם כעובדת
סוציאלית של גרנות. אביבה סיפרה לי
על מצוקות קשות שהיו לה, אך בן־
דויד באה לכלא לעיתים רחוקות מדי
ולגרנות לא היה למי לפנות.
גרנות התאכזבה כאשר בקשתה ל•
ביקור־בית נענתה בשלילה, בנימוק כי
אין סיבות שיכולות להצדיק בקשה
זאת. אסירות־עולם אחרות יצאו לחופשה.
מיכל הלל היתה בביקור אצל

מדוע הפסיקו לדבר זו עם זו, אחרי
שהורשעו שתיהן ברצח ונידונו ל־מאסר־עולם,
ולמרות שבימים הראשונים
אחרי המישפט היו עדיין
בידידות.

סיפרה גרנות:

לקח לי שמונה שנים להבין מי זו
חווה, ו־ 18 שנים להבין מי זה פוץ
איוואנוביץ (כינוי שבו מכנה אביבה
את בעלה — אבי גרנות).
אני, בעצם, לא מאשימה את חווה
בכל מה שקרה. הייתי צריכה להבין עם
מי יש לי עסק. אני מאשימה רק את
עצמי שנתתי למטורפת הזאת להשתלט
על חיי. הקשר הזה בינינו עגה,
כנראה, על צרכים נפשיים בתוכי שלא
הייתי מודעת להם.
חיים בזבל
ך חווה היו בעיות מהרגע הראשון
/שהכרתי אותה. היא נתלתה עלי
עם הצרות שלה ונתנה לי להרגיש
כאילו אני האדם היחיד שיכול להושיע
אותה. היו לי אז בעיות עם הסתדרות־הרוקחים
ועבדתי קשה מאוד כדי להחזיר
את החובות. גם הפוץ איווא־נוביץ
עבד קשה ובסוף הצלחנו להחזיר
100 אלף לירות.
חווה היתה שכנה שלי והיתה עסוקה
בענייני הבורסה. היו לה נפילות גדולות
והיא היתה זקוקה לכסף. אהוד,

בעלים אהוד יערי ואבי גרנות
.פוץ איוזאחביץ ומישפחתה
בירושלים. מיכל אלקיים גם
היא יצאה לחופשה.
גרנות מדברת על כל נושא, אך
בשום אופן אינה מוכנה לדבר על
הסיבה שהביאה אותה לכלא. ניסיתי
להעלות את הנושא פעמים מיספר, אך
אביבה התחמקה, כדרכה, באלגנטיות,
ער לאותו יום, כשישבנו בחדר־האוכל,
ואיתנו היו כוכבה לוי־מזרחי מחיפה
שנשפטה בעוון סחר בסמים ועורכת־הדין
אילנה לב. נושא השיחה היה
־נשים בעולם הפשע.״
באותה שיחה הוזכרו שמות של
עברייניות שביצעו פשעים שונים ומרי
פעם חזרו לכלא. תוך כדי שיחה אמרה
כוכבה לאביבה :״ויוי, את בעצם לא
עבריינית, אז מה אם הרגת את(מלה)
מלבסקי? זה היה מיקרה חד־פעמי.״
אביבה ענתה. :אני לא הרגתי את
מלבסקי ותאמינו לי שהזקנה המיסכנה
הזאת עלתה לשמיים בלי לדעת למה.״
מאוחר יותר ישבתי עם אביבה בחדרה
ושאלתי אותה מה באמת קרה
בליל־הרצח? שאלתי אותה גם על
יחסיה עם חווה יערי, ואמרתי כי יערי
טוענת שגרנות הרגה את מלבסקי במו
ידיה וכי גרנות שיקרה בעדותה
כשסיפרה שיערי היא זו רצחה את
הזקנה בעזרת מערוך.
ביקשתי את גרנות לספר לי על
יחסיה עם יערי בעבר ושאלתי אותה

שנינו. נישאנו ונסענו לבראזיל, שם
נולדה הבת שלי. ידעתי מזמן שהפוץ
ואני לא מתאימים. הוא טיפוס של צמח
ללא תגובות, והקשר בינינו היה באמת
צימחי.

סיפור עם

^ ^ הבד -כג ט ת
^ הבתי את חווה ואת יצר־הה־
>£רפתקנות שבה. בכל יום קרה
משהו חדש. ולי היה תפקיד מרכזי בכל
ההרפתקות, שאז נראו לי תמימות
לגמרי. אני זוכרת מיקרה שלחווה היה
סיפור עם חבר־כנסת והיא ביקשה
ממני ללכת לאשתו בתור עיתונאית,
ולראיין אותה וכך עשיתי. שמעתי שם
סיפורים מעניינים והיה משעשע.
לפעמים הסתובבנו בתל־אביב במכונית.
קנינו גלידה, נעצרנו לרגע,
נתנו את גביע־הגלידה למישהו ר
נעלמנו.
פעמיים נסענו יחד לחדל. תקופה
קצרה אחרי שחזרנו מאחת מהנסיעות
נודע לחווה, שאהוד יוצא עם בחורה
מסויימת והוא נמצא איתה בבית־מלון
בתל־אביב. חווה ביקשה שאבוא איתה
לעקוב אחריו וכשאמרתי שלא אוכל
לבוא, היא לקחה את אחותה ציפי
ושתיהן תפסו אותו.על חם״ במלון.
כך זה התנהל במשך שנים. לא
קלטתי *ת איתותי-הסכנה. וכשהבנתי,
בסופו של דבר, לאן זה הוביל אותי זה
היה מאוחר מדי, וזאת הסיבה שאני
נמצאת כאן.
אני לא רוצה להיכנס לפירטי
המיקרה. אני מגסה שלא לחשוב על
העבר יותר מדי. שואלים אותי איזו
הרגשה זו להתהלך עם סטיגמה של
רוצחת. אני לא מרגישה כך. אני לא
רוצחת! זה שבית־המישפט קבע כך זאת
עובדה, אבל היו הרבה עיוותים. אני
מקווה שמשהו יתוקן בבית־המישפט
העליון בעוד חודשיים.
החיים כאן בכלא לא קלים. והזמן
כאילו עומד מלכת. השיגרה יכולה
להוציא אותי מדעתי. אני מאוד רוצה
להתגרש. את הקשרים שלי עם הפוץ
איוואנוביץ גמרתי מזמן. אני זוכרת
את היום שבו הפגישו אותנו במישטרה.
הפוץ היה חיוור כסיד. הוא דאג רק
לעצמו. לא ידע איך להגיב. אחר־כך
הלך הביתה וחתך את הוורידים. בזתי

הכעס הגדול שיש לי אליו הוא
בגלל מה שעשה לחתול. היה לנו חתול
סיאמי יפה ופיקח בשם, סיסי׳ .אהבתי
את סיסי אהבת־נפש. גם הילדה היתה
קשורה אליו. לפני שהפוץ ידע מה
יקרה הוא מסר את החתול לצערבעל׳־
ח״ם. בוודאי הרגו אותו שם. מי יודע.
זה דבר שלא אוכל לסלוח לו לעולם.
הפוץ בא לשה־תירצה. בדרך־כלל
לא היה לנו על מה לדבר. פעם הביא

אסירה ג תו ת
שנה וקצפת בקפה לזנחן
שהבנתי שבעצם אין לי שום דבר
משותף עם אותם אנשים.

ציפורה דימר
לי ידיד שאיתו אני נמצאת
בקשר עד כמה שזה אפשרי כאן, ואני
מקווה לבנות איתו קשר כאשר אצא
מהמקום הארור הזה. עם חווה ניתקתי
כל מגע. אחרי שנשפטנו למאסר־עולם
היתה תקופה שהיה בינינו קשר שיטחי.
זה היה קשר קורקטי כמו עם יתר
האסירות. אך מעבר לזה לא היה כלום.
זה יכול היה להימשך עד היום, אבל
אז נכנסה ציפורה רימר לתמונה עם כל

תצא זכאית והשנייה תתאבד. אין לי
סבלנות לכל השטויות האלה. ואני לא
מאמינה בכישופים. אני עוסקת באסטרולוגיה
וזה אחד מהדברים שקשר
את חווה אלי. היא מאוד מאמינה
בדברים על־טיבעיים. וכל אחד שמשתמש
בזה יכול להתל בה.
היום אין לי כל יחס לחווה וכשאני
רואה אותה, אני כאילו רואה מולי
עציץ. לפי דעתי הטירוף שלה החמיר
בכלא, אבל אני לא רוצה להתעסק בזה.
אני נמצאת במתח בגלל העירעור
בבית״המישפט העליון. אני יודעת שההגנה
שלי במישפט לא היתה מוצלחת
במיוחד. באמצעי־התיקשורת תוארתי
כמיפלצת בלתי־אנושית וזה חרה לי
מאוד. עורך-הדין שייצג אותי עשה מה

קטע ממיכתב ששלחה אביבה גרנות לנעמי אדווה בכלא
.פצועה פיזית וופשית ובעלה,
לא היה בבית רוב הזמן ולא ידע
מה נעשה מסביבו. החיים שלהם כזוג
היו בזבל.
היו שם מריבות איומות וכשאהוד
היה מכה אותה היא באה להתחבא
אצלי בבית. אצלה בבית עפו כיסאות
חופשי. אהוד, בעלה, לא אהב אותי וזה
היה הדדי. בתקופות שחווה היתה איתו
לא נפגשנו הרבה. היו תקופות בתחילת
ההיכרות שהיינו די הרבה ביחד. גם
נסענו למצריים — פוץ איוואנוביץ
ואני, ובני־הזוג יערי.
לי לא קרו דברים מסעירים במיוחד
עם הפוץ. הכרנו באיטליה, שם למדנו

איתו אשה שאיתה הוא חי עכשיו. הוא
רצה ממני חוות־דעת עליה.
לאחר תקופה, כשהרגשתי שהביקורים
המאולצים האלה מטרידים
אותי, ביקשתי ממנו שלא לבוא יותר.
ופעם, כשהגיע בכל זאת, לא איפשרו
לו להיכנס על־פי בקשתי.
אני מאוד רוצה להתגרש, כדי לנתק
את הפרק הזה של חיי אחת ולתמיד.
כאן, בכלא, יש לי זמן לעשות
חשבון־נפש. אחרי סלקציה שעשיתי
ביני לבין עצמי החלטתי לנתק קשרים
עם אנשים שונים. ההחלטה באה אחרי

האינטריגות, ולי לא היה סבלנות וכוח
לדברים האלה. פעם ניגשה אלי
ציפורה רימר בפרוזדור ושאלה אותי
בדאגה, כביכול, אם אני סובלת מ־נשירת־שיער.
היא ביקשה שערה
מראשי כדי לבדוק משהו.
הבנתי שהיא צריכה שערה מראשי
לצורך כישוף ואמרתי לה. :ציפורה,
אם את צריכה שערה לכישוף תיקחי
יותר מאחת.״ מרטתי כמה שערות
מראשי ונתתי אותן לרימר. מעניץ מה
היא עשתה איתן.
רימר גם סיפרה לי בהזדמנות
אחרת, שראתה בחלום כי אחת מאיתנו

שחשב לנכון, אך אני לא הייתי שלמה
עם קרההגנה. היתה לי הרגשה שלא
כל־כך איכפת היה לפרקליט ממה
שקורה איתי.
בעירעור מייצגים אותי שני עורכי-
דין צעירים — דויד יפתח ואבי
עמירם. שניהם מאוד מסורים ובאים
אלי לעיתים קרובות. אני חיה בתיקווה
שלא הכל אבוד ואולי יש עוד תיקווה.
עד כאן דיברי אביבה.
אחרי אותה שיחה היו בינינו עוד
שיחות רבות. נהגנו להתכתב בערבים

געפיאדודז/
(המשך בעמוד )38

.גרמת: מחוץ לתא .

מצחיק שבא לבמת
ולי זה לא הזמן לבדיחות. עוצר בכפרים ערביים, זריקת אבנים, ומולן אלות.
הפגנות של בעד ונגד, הפרופסור ישעיהו ליבוביץ אינו רואה עתיד גדול
למדינת־ישראל, זקנים חולים ומיואשים מציצים מבתי־החולים, ממש לתוך
הסלונים של צופי־הטלוויזיה, החוב הלאומי גדל וגדל ובכלל ...מצב חרא.
אז זה הזמן לבדיחות? הפרופסור יצחק גל־נור והפרופסור סטיבן לוקס אומרים
שזה בדיוק הזמן לבדיחות.
״במקום שיש בדיחות, אפילו בדיחות־זוועה, יש שביב של תיקווה. מעבר
להתבדחות מצויה כבר התהום של היאוש המוחלט. אם המצב קשה, ואין בדיחות
ואין מי שיאמר,הצחקתם אותנו׳ — צריך באמת להתחיל לדאוג.״
שני הפרופסורים המלומדים אמרו את מה שאמרו על גב סיפרם המשותף
הצחקתם אזתנו שיצא לאור באנגליה, ובישראל.
ספר הבדיחות הפוליטיות של שני הפרופסורים נולד — אלא מה —
באוכספורד, עיר האוניברסיטות, בהרצאה על תיאוריות מארקסיסטיות. המרצה
היה הפרופסור סטיבן לוקס, ואחד המאזינים היה הפרופסור הישראלי יצחק גל־נור.
בדיון שנערך אחרי ההרצאה סיפר גל־נור בדיחה על מארקם. הפרופסור האנגלי רץ
אל הישראלי ושאל ״איר זה יכול להיות שיש בדיחה על מארקס שאני לא יודע?״
כך הם התוודעו זה לזה, גילו זה לזה שלכל אחד מהם יש אוסף של בדיחות,
ובאוכספורד הרצינית הם המשיכו להיפגש ולספר בדיחות איש באוזני רעהו.
זה נודע למו״ל אנגלי, שפנה אליהם בבקשה להוציא ספר. ואז, כמו שני אנשי־אקדמיה
רציניים ומעמיקים, הם ישבו, כתבו, ביררו וגם פירסמו מודעות בעיתוני
ארצות־הברית, בריטניה וצרפת, וביקשו מאנשים לשלוח בריחות פוליטיות.
הספר מכיל יותר מ־ 500 בדיחות, שנבחרו מתוך .3000
הנה כמה מהן.
הקאריקטורות הן מפרי־עטו של יוסי אבולעפיה.
הראשון :״עובדה. האמריקאים
בימי הבורסה העליזים נולד
לאחד המהמרים הוותיקים בן זכר. שולחים כסף, הרוסים שולחים
,,מה מישקלוד הוא שואל את יהודים והערבים בונים לנו את
המדינה.״
האחות.

״שניים וחצי.״
סבא מטייל עם נכדו ברחובות
״כשיגיע לשלושה -תמכרי!״
תל־אביב.

סבא :״אתה רואה את הכביש
פעם נערכה תחרות בינלאומית
כדי לקבוע אחת ולתמיד מי היא הזה? כשהייתי חלוץ במו ידי
סללתי אותו.״
המדינה המושחתת ביותר בעולם.
הילד :״מה, היית ערבין״
להפתעת תושביה, מכסיקו זכתה

במקום השני בלבד.
פינחס ספיר נותן מטבע לקבצן
אחרי שבוע נתגלה הסוד:
שילטונות מכסיקו שיחדו את בניו־יורק.
״מאיפה אתהז״ שואל הקבצן,

השופטים
״לא ראיתי אותן כאן קודם.״
שלט בשערי השמיים לאחר
״אני ספיר, שר־האוצר של
המילחמה הגרעינית:
מדינת־ישראל.״
״אלוהים חי וקיים והוא עסוק
״תודה רבה לן,״ אומר הקבצן
כעת בפרוייקט הרבה פחות ומחזיר לספיר את המטבע ,״אינני
לוקח כסף מקולגות.״

י י מיני•״

תועמלן־המיפלנה מהלל את
השקל הישראלי מגיע לגיהינום.
העתיד הוורוד של הקומוניזם
השטן מחפש ברשימות שלו ולא
ברומניה:
״המפלגה מתכננת מהפכה של מוצא. לוקח את הספרים של
ממש ברמת״החיים. השנה כל פועל השנים הקודמות -אין. לבסוף

יהודי נאלץ לברוח לישראל.
״ריבונו של עולם,״ הוא מתאונן,
״אלפיים שנה התפללנו לשווא
שתשיב אותנו לארץ־ישראל -
ודווקא לי זה צרין לקרות!״

גירסה אחרת:
יום אחד עוברת השמועה
בעיירה היהודית שהמשיח הגיע.
האשה :״אוי ואבוי, עכשיו
נצטרך לעלות לישראל״.
הבעל :״אל תדאגי, ניצלנו
מפרעה, ניצלנו מהמן, נינצל גם מן
המשיח״.

פרופסור גל־נור
״לא היו לו. היא היתה איתו עד
הסיי•״
רגן, תאצ׳ר ושמיר מוצאים
להורג על־־ידי כיתת־יורים.
רגן ראשון וכאשר מכוונים אליו
את הרובים הוא צועק :״שיטפון!״
כולם בורחים והוא נמלט.
השניה היא תאצ׳ר והיא צועקת:
״רעידת־אדמה!״ כולם מתפזרים
והיא בורחת.

^ מטמר טו טי ס

^ מי ם מי ספר לפני מועד שיחרורי
מהכלא נחוג יום־הולדתה של אביבה
( .)41 זה היה אירוע מיוחד במינו. מיכל
אלקיים, מומחית להכנת עוגות, הכינה
כמה עוגות״שוקולד. מיכל הלל הכינה
עוגת ביסקוויטים וגבינה. אחרת הביאה
תמרים ממולאים באגוזי־פקאן ויתר האסירות
הביאו מתנות שהכינו לקראת
האירוע.
המנהלת, חיה שוהם, נתנה רשות
לחגוג בחדר־האוכל וקורין, קצינת־התרבות,
הביאה פטיפון. קורין אף
ישבה עם האסירות ושרה. גם המנהלת
בירכה את אביבה בבירכת מזל־טוב.
זה היה ערב שמח ומיוחד בשה־תירצה.
גרנות לבשה חולצה וחצאית
בצבע טורקיז. אחת האסירות סירקה
אותה בצורה מיוחדת. גרנות ישבה
באמצע חדר־האוכל והאסירות הרימו
אותה על כיסא 41 פעמים. אחר״כך
עלתה על השולחן ולקול מחיאות-
הכפיים רקדה את ריקוד ״שיבעת
הצעיפים״.
כל האסירות מהאגף השתתפו כשימחה,
מלבד חווה יערי וציפורה רימר
שנשארו בחדר. אביבה ביקשה מאסירה
אחת להביא להן כיבוד, אך היא חזרה
עם הכיבוד כלעומת שבאה. הן סירבו
להתכבד.
בסוף המסיבה הובאה קופסה גדולה
ומתוכה הוצאה המתנה העיקרית. היו
אלה תחתוני־גבר שמתוכן הוצא משהו
בדומה לאבר־מין גברי עשוי מסחבות,
זוג האשכים שחוברו לו היו שתי עגבניות
חצי רקובות.
ראיתי את המתנה בחדרה של
אביבה ימים מיספר אחרי יום־ההולדת,
אך היא נאלצה לזרוק אותה כשה־עגבניות
נרקבו לגמרי.

^ ^ סמל מי ט ח רי
^ מים מיסטר לפני שיחרורי הח

יקבל
אופניים, בשנה הבאה תקבלו
מכונית, בשנה שלאחריה כל פועל
יקבל הליקופטר!״
פועל קשיש שואל:
אחד כמוני
״מה יעשה
בהליקופטרד
״טיפש!״ נוזפים בו האחרים,
״תוכל לטוס כל יום לעיר אחרת
ולקנות לחם״.

מה ההגדרה של הציונות!
״יהודי אחד משכנע את השני
להתרים את השלישי כדי לשלוח
יהודי רביעי לפלשתינה.״

שני אנשים נפגשים ברחוב
אחרי מילחמת ששת״הימים.
הראשון :״אין ספק, ימות
המשיח הגיעו״.
השני :״מה פיתאום אתה אומר
זאת!״

איגי-מץ

משה ואיצמ?

לוקח השטן את הספרים של
השנים הבאות -ומוצא.
״הגעת הנה הרבה שנים לפני
הזמן,״ אומר השטן.
״מה אני יכול לעשות ״,עונה
השקל ,״ארידור הוריד אותי ביגון

שאילה •׳
מרגרט תאצ׳ר נפטרה, וארונה
נישא אל הקבר על כתפי שמונה
גברים. לפתע נפתח מכסה הארון
וראשה של תאצ׳ר מציץ מתוכו:
מספיקים
״ארבעה גברים
בשביל הג׳וב הזה,״ היא אומרת.
״שמעי, מגי,״ אומר אחד
הגברים ,״זה לא ג׳וב, זה תענוג״.

״שמעת! דניס, בעלה של תאצ׳ר,

״באמת! מה היו מילותיו
האחרונות!״

אשכול נפגש לשיחה עם ג׳ונסון.
״אמור לי את האמת,״ שואל
ג׳ונסון ,״מהו סך הכל של ההכנסות
שלכם!״
״כשישה מיליארד לירות ״,עונה
אשכול.
״זה הכל!״ מחייך ג׳ונסון
בביטול ,״סכום זה אני יכול לתת
לך מיד.״
״את זה,״ עונה אשכול ,״כבר
הכנסתי בחשבון.״

ילד ישראלי שואל את אמו:
״אמא! מה הערבים האלה רוצים
מאיתנו! הרי להם יש המון מדינות:
מצריים, ירדן, סוריה, לבנון,
עיראק, ערב הסעודית, תימן, לוב,
תוניסיה, מארוקו וכווית ועוד
כמה. ולנו! לנו יש רק אמריקה!״

לאחר מילחמת ששת״הימים
דנים שני ערבים בתבוסה שנחלו
צבאות״ערב.
״למה אתה חושב שנכשלנו!
האם הנשק הרוסי גרוע כל־כך!״
״לא, הנשק מצוין. זה בגלל מזג-
האוויר.״
״מה פירוש!״

(המשך מעמוד )37
כשהתאים היו סגורים. אלה היו בעיקר
דברים שלא הספקנו לדבר עליהם
במשך היום.
אביבה התחילה לכתוב ספר בשם
בסאה. היא מתכוונת לפרסם אותו
לאחר הישמע העירעור.

איש עומד בתור לחנות״הבשר
בפולין, ומתעצבן:
״נמאס לי לעמוד ולחכות. אני
הולך לרצוח את גומולקה!״
אחרי זמן קצר הוא חוזר.
״יאוש,״ הוא אומר ,״גם שם יש
תור.״

הגדרה של אנטי־שמי:
״מי ששונא יהודים יותר מכפי
שצריך״.

הטריטוריה שלך, ואחר כך לחכות
שם לשלגי־החורף״.
חרדית ממישפחה נערה משוחחת עם אשת הרב.
״כשאגדל אני רוצה להיות
יצאנית״.
אשת״הרב פוערת את פיה
בתימהון :״שמעתי אותך טוב! מה
אמרת שאת רוצה להיות!״
״יצאנית.״
״השבח לאל,״ נושמת אשת הרב
שאמרת
״חשבתי
לרווחה,
,ציונית׳.״

הבדיחות נבחרו, כתב־היד הועבר למו״ל, הכל הודפס ויצא לאור, אבל מנהיגי
העולם המשיכו לחיות, לעשות עוולות וטיפשויות, והבדיחות ממשיכות להיוולד
בכל יום מחדש.
״מה השתיים האחרונות ששמעת?״ שאלתי את הפרופסור גל־נור.
״שמעת איך קוראים לילדים מהגדה, שמבעירים טאיירים? א־טאיירה קינד!״
ועוד אחת:
״רבץ מבקר במחנה־פליטים. ניגש לילד קטן, והוא שואל אותו: בן כמה אתה,
ילד? בעוד חודשיים אהיה בן ,7עונה לו הילד. זה מה שאתה חושב, אומר לו רביו.״
זוהי בדיחה שבזמנו סיפרו אותה על אריאל שרון.
נכון, אין עדיין בדיחות על האירועים האחרונים בגדה ובעזה. זה מוקדם מדי.
כרגע יש כעס. עוד לא מבינים בדיוק מה קורה. כשיתחילו לחוש את המצוקה,
יתחילו הבדיחות להתעופף באוויר.

לה אביבה בדיאטה. היא הבטיחה להפתיע
אותי באחד הימים כאשר
תשוחרר מהכלא ותופיע אצלי כשהיא
רזה ובלונדית בעדשות־מגע ושדיים
כמעט שטוחים, אחרי ניתוח פלאסטי
שאותו היא מתכננת לאחר שיחרורה.
אני באמת סקרנית לראות את
השינוי הדרסטי שיחול בה. השדיים של
גרנות הם הסמל המיסחרי שלה. היא
מכנה אותם, משה׳ ו׳איציק׳ .בימים
הראשונים באגף לא הבנתי למה
מתכוונות האסירות כאשר הן שואלות
את אביבה :״מה שלום משה ואיציק?״
עד שבאחת ההזדמנויות צבטה מישהי
את אביבה בשד, וזו אמרה :״עיזבי את
איציק. משה מקנא״.
באותה הזדמנות הסבירה לי אביבה
את משמעות שני השמות האלה. ביום
שיחרורי נפרדתי מאביבה בהבטחה
לבוא לעירעור בירושלים ולהביא לה
כבד מטוגן בפיתה ועוגת־קצפת מקפה
לונדון. היא ביקשה שאבקר את הידיד
שלה ושאמסור לו דרישת״שלום.
הידיד של אביבה קיבל אותי כשימחה
בביתו שבצפון תל־אביב. הוא סיפר
שהוא מכיר את אביבה שנים רבות, אך
לא היו ביניהם קשרים מיוחדים, היות
והוא היה נשוי עד לפני שגה וחי עם
מישפחתו בחו״ל.
הידיד, אקדמאי, גבר נאה בשנות
וד ,40 דואג לאביבה ומקווה שתשוחרר
מהכלא בהקדם. הוא מוכן לחכות לד״
ואף מוכן לעשות הרבה למענה, היות
והוא מכיר אותה היטב והוא מאמין
בחפותה.
בינתיים הקשרים ביניהם ״אינטלקטואליים
בלבד״ ,כך אמר לי, וזאת
כמובן מחוסר ברירה. מסרתי לו ספר־שירים
עבור אביבה. אני מקווה שמסר
לה את המתנה.
ה עו ל ם הז ה 2633

סוווולוגעםמנשהש עוון
¥ה קרה כמה שעות אחרי ששבתי
1לקאהיר מישראל. סיימתי את יום־
עבודתי בשגרירות, ונסעתי לביתי
שברובע מעאדי בקאהיר.
הגעתי בסביבות השעה .4כעבור
כמה דקות — עוד לא הספקתי אפילו
להחליף את בגדיי הרישמיים בגלבייה,
כדי לשבת לאכול — דיברה לבנה
(מזכירתו של ששון בקאהיח באינטרקום.
היא ביקשה לעלות.
לא הבנתי. שאלתי :״מה קרה?״ היא
התעקשה לעלות.

סביב מיטת־החולה — כדי שלא יפול.
טובה לא ידעה דבר על הצפוי לה.
סיפרתי לה שהיא מקבלת גלולות נגד
כאבי־הראש שלה ובגלל זה, היא לא
זוכרת פרטים מסויימים.
בשלב זה עוד לא סיפרתי לילדים
— אורנה (מישפטנית) ורובי (ראובן
שנהרג, לפני שלושה חודשים, בת־אונת־דרכים)
.חייתי עם זה לבד.
החלטתי לקחת אותה לבדיקות
בניו־יורק. שוב — סיפרתי לה שאני
מוזמן להרצות שם מטעם הבונדס

לבית־החולים. טובה היתה מתוחה.
הפרופסור אמר לה :״טובהל׳ה, אין לך
סרטן!״
טובה קפצה עליו, מאושרת, וחיבקה
אותו. ראיתי שהפרופסור מוטרד. הוא
ביקש ממני להצטרף אליו לשניה,
ואמר לי :״טלפן אלי בערב.״
ניסיתי להסביר שבערב לא אוכל
לטלפן, מפני שנהיה בארוחת־ערב
רישמית. הפרופסור רק חזר :״טלפן אלי
בערב״.
באותו הערב באמת סעדנו סביב

והקהילה היהודית. באמת אירגנתי
לעצמי כמה הרצאות, ובאותה הזדמנות
הצעתי לה שתיבדק, בגלל כאבי־הראש
ואובדן־הזיכרון.
הציעו לי להכניס את סובה לפרוייקט
ניסיוני החוקר את המחלה.
מובן שהסכמתי. הייתי בקשר קבוע עם
המומחה מקאהיר.
שבנו לקאהיר. טובהל׳ה התחילה
לשכוח יותר ויותר.
השתדלתי להתנהג באורח טיבעי.
אם, למשל, היה נכנס אדם הביתה,

.היא מתה בטדא
היא נכנסה לבית עם אחד מקציני-
הביטחון, ותפסה אותי על המדרגות,
בין שתי הקומות.
שאלתי מייד :״מה קרה? אני רוצה
לדעת את השורה האחרונה!״
קצין־הביטחון התבלבל. הוא התחיל
לגמגם. חשבתי על כל האפשרויות
בעולם. פיתאום לבנה אמרה :״משה,

והייתי מרגיש שהיא אינה מזהה אותו
— הייתי לוחש לה מיהו, והעניין היה
מסתדר.
היא התחילה לאבד יותר ויותר את
הזיכרון. יום אחד נסעה, עם הנהג,
למלון מרידיאן(מלון מהודר בקאהיר).
היא נכנסה לברה למלון. משלא שבה
כעבור זמן, התחיל הנהג לדאוג. הוא
שולחן גדול. ביקשתי סליחה מהנוכחים,
הסתגרתי בחדר אחר ו־טילפנתי
לפרופסור. הוא אמר לי ישר
ולעניין :״משה, לטובה אין סרטן — יש
לה אלצהיימר!״
זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי
על מחלה כזאת. שאלתי לפרטים.
הפרופסור לא הסתיר ממני. הוא סיפר
לי שזוהי מחלה שאין לה מרפא עדיין,
וחוקרים את הסיבות לה. הוא תיאר
באוזני את הידרדרות המחלה, שלב
אחר שלב, וסיים :״הלוואי ולטובה היה

סגרתי את הטלפון ושבתי לשולחן.
טובה נראתה כל־כך יפה. חייכתי אליה
והמשכתי לאכול. לא סיפרתי לה מילה
על דבר השיחה .־

זרנו לקאהיר. קניתי ספר,
! 1המתאר את התפתחות המחלה. זהו
ספר נורא, המתאר הכל בשחור־משחור.
על פי הספר הזה תיפקדתי מאוחר
יותר.
מוסבר שם באיזה שלב צריך לסלק
מהחולה תרופות, כדי שלא יבלע כמות
מופרזת. באיזה שלב יש להצמיד לו
בני־לווייה, מחמת אובדן הזיכרון.
באיזה שלב כבר צריך להצמיד לו עזרה
מיקצועית.
ממליצים שם להתקין מחיצות בין
הקומות השונות בבית, מפני שהחולה
אינו מבחין בהפרשי־הגובה שבין המדרגות.
ממליצים להתקין סורגים
זאת טובה.״
הייתי בהלם. הרי זה עתה ביקרתי
אותה בישראל.
שש שנים פחות חודש עברו מאז
שגילינו את המחלה. עד אז לא ידעתי
כלל על קיום מחלה כזאת.
לפני שבע שנים הגעתי עם טובהל׳ה
לקאהיר. היא הרשימה את כולם. ג׳יהאן
סאדאת, אז הגברת לראשונה של
קאהיר, ערכה לכבודה קבלת־פנים
וסיפרה לי אחרי־כן :״משה, הייתי כל-
כך גאה בטובה. כר צריכה להיראות
ולהתנהג אשתו של שגריר ישראל במצריים!״
אחרי
כמה חודשים התחילה טובה־ל׳ה
לסבול מכאבי־ראש, ופיתאום
התחילה לשכוח פרטים.
לקחתי אותה לבדיקות בישראל.
הפרופסור שערר את הבדיקות הוא גם
ידיד.
טובה היתה מאוד מודאגת. היא
חששה שמא יש לה גידול ממאיר
בראש.
כשהסתיימו הבדיקות, באנו שנינו

המאבק עד

לפני יותר משנה הגיע שגריר־ישראל במצריים,
משה ששון, לפגישה במלון ם ימז־האוז בקאהיר. ערגו
בינינו היכרות פורמלית ביותר, שכללה תוארים
כמו ״מר״ ו״גברת״.
מישהו אמר לה ״נורא עצוב, הסיפור עם
אשתו.״״ אט־אס, במשך חודשים, נחשף ששון
וסיפר לי בפרסי״פרסים את ״הסיפור עם אשתו.״
מתחת למעשה הגינונים המדוקדקים וכל כללי׳
הטכס, נחשף אדם הכותב פרוזה ושירה למגירה,
,המצייר לאלבום הפרטי, איש רגיש ועדץ עד כדי
שבירות, ועם זאת מקרין חוסן שקשה להבין מהיכן
הוא שואב אותו.
המונולוג הבא הצטרף יחד בשיחות ממושכות
עם ששון בישראל ובקאהיר. בפרק־זמן זה נהרג בנו
היחיד (יש לו גם בת -אורנה) בתאונת-דרכים
בדיד לאילת, ולפני שבועיים נפטרה טובה אשתו,
אחרי כמעט שש שנים של מאבק במחלת
אלצהיימר.
שובה ששון נאבקה על חייה, ואילו בעלה נאבק,
בכל מחיר, על כבודה האנושי. עם כל חלק שנהרס

ה כ בו ד

במוחה של טובה, במשך המחלה האיומה, ניכר
שנהרס משהו בבעלה,
ההתבוננות מקרוב בדרך שבה טיפל ששון
באשה שכה אהב יצרה אצלי משמעות חדשה
למונח ״קשר״ .כל אימת שהחמאתי על־כך לששון,
הוא נהג לספר לי :״המצרים בכלל לא מבינים איך
אני מטפל בטובהל׳ה. הם אומרים לי: למה שלא
תיקח לך אשה אחרתו מה יש, חסרות נשים!״
מאבק בן ״שש שנים פחות חודש,״ על פי ספירת
ששון, הסתיים עכשיו. גם תקופת כהונתו בקאהיר
מתקרבת אחדי יותר משבע שנים אל קיצה. היו
דיבורים וגישושים על כך בחודשים האחרונים.
הוצעו לששון מישרות יוקרתיות, כמן נשיא
אוניברסיטת־חיפה או ראש מיסגרת חשובה
במישרד-החוץ. היה מי שהציע לו אף להיות
מתאס-הפעולות בשטחים הכבושים. ששון שוקל,
מתייעץ, מסדר את איגרות־התנחומים הרבות שעל
שולחנו, מתלבט אם צריך להשיב להן, קובע
שדירתו בירושלים זקוקה לניקיון יסודי.
בינתיים הוא שב, ביום הראשון, לקאהיר.

נכנס למלון, התחיל לחפש אחריה, עד
שגילה אותה, עומדת מבולבלת, נבוכה.
ברור היה לו שאין לה מושג איפה היא
נמצאת.

קבוצה
של גוצדיות

^ י ה לי ברור שצריך למצוא לכך
! !פיתרון, שצריך לספר לילדים.
זה היה קשה. רובי היה מאוד קשור
אליה. לקחנו לה בת־לווייה, בחורה
נחמדה שהיו לה כישורים לכך. אני
עדיין בקשר איתה. הבחורה הוצגה
לפני טובה כ״חברה״ — כדי שלא
תסתובב לבד.
טובהל׳ה התנגדה לה. היא לא אהבה
אותה. כנראה הרגישה שכפו אותה
עליה, שמשהו לא בסדר.
הבחורה טיילה איתה, היתה איתה.
בינתיים התקנתי כל מיני סידורים
מיוחדים בבית: מחיצה בין שתי הקומות,
סורגים דקורטיביים סביב המיטה.
(המשך
בעם 1ד )42

(המשך מעמוד )7
מנסים בייאוש לתפוס מונית שתיקח
אותם לקצה העיר.
כשהגענו לאינטרקתטיננטל, גילינו
כי צמרת אש״ף, שתפקידה היה לארגן
את מיבצע הספינה, שוכנת במלון זה.
מסיבת־העיתונאים התקיימה באחד האולמות
שבקומה התחתונה של המלון.
אבו־שריף הודיע לעיתונאים קיצ־רי־הרוח
כי. יש ספינה״ וכי. נפליג
בקרוב מאוד״ .הוא סירב למסור פרטים
כל שהם עליה או על מועד־ההפלגה
ואמר, שוב, שזה נובע מסיבות ביטחוניות.
באותו השלב עדיין לא הבינו
העיתונאים עד כמה הדברים רציניים.
הדובר גם אמר לעיתונאים כי באותו
הערב תיערך קבלת־פנים לכל המיועדים
להפליג, מטעם הוועד היווני
לסולידריות עם העם הפלסטיני במלון
הזליד״־אין באתונה.
קבלח־הפנים הפכה מהר מאוד להפגנה.
יו״ר הוועד לסולידריות דיבר
בלהט ביוונית שוטפת. בחורה תירגמה
את דבריו לאנגלית. מאחוריו עמד גוש
של 20 או 30 פלסטינים מגורשים,
לכולם היו כופיות לראשיהם או על
צווארם, והם צעקו בלהט. :פלסטין
ערבייה׳ ו,ברוח ובדם נפדה את פלסטין׳
תוך שהם מניפים את ידיהם באוויר
בסימן וי.
מאחורי המיקרופון היתד, אווירה
קשה. מן העבר השני של אולם קבלת־הפנים
נערכו שיחות תרבותיות בין
נציגי מישלחות שונות, שבאו בעיקר
מאירופה כדי להביע הזדהות.
הודעתו של אבדשריף מן הצהריים,
שאולי בערב קבלת־הפנים יימסרו פרטים
על ההפלגה, נמוגה ולא הניבה את
הפרי שאליו ייחלו העיתונאים והאור־

יום נוסף של מתח גבוה וציפייה

^ דם החמישי מצאתי פתק תלוי
₪1בלובי של מלון הנשיא. ובו הודעה
על מסיבת־עיתונאים נוספת במלון
אינטרקתטיננטל, בשעה 2בצהריים.
הייאוש התחיל לחלחל בנו. עיתונאים
התחילו לחקור זה את זה אם
מישהו יודע משהו, אם שמעו, אם אכן
יש ספינה, אם עומדת להתבצע הפלגה.
איש לא ידע מאומה, אך חרושת־הש־מועות
היתה אינטנסיבית.
מישהו סיפר שאש״ף קנה אוניה,
והיא תפליג למחרת, ב־ 12 בצהריים.
הוא גם ירע ללחוש באוזניי ש.זה מוס־מך״.
אחר
אמר שנודע לו ממקורות בכירים
כי אש״ף רכש ספינה במיפרץ
הפרסי, ורק ממתינים עד שהיא תגיע
לפיריאום. הוא גם ידע להסביר שבגלל
המילחמה כמיפרץ, זה עלול להתעכב
קצת, וכי זו רק בעייה טכנית. אחר אמר
שיש ספינה, ומכיוון שלא מצאו צוות
שישיט אותה, זה יהיה צוות לובי.
עיתונאי חרוץ נסע לנמל פיריאוס
כדי לרחרח שם. הוא חזר ובפיו חדשות
מסעירות על ספיגה שהחליפה במשך
10 ימים פעמיים את שמה, שלפני 10
ימים העמיסו עליה ציוד ומזון, ושפיר־קו
את התכולה כמה ימים אחר״כר, וכי
זו הספינה היחידה בנמל הבינלאומי
של פיריאוס שאין לה יעד־נסיעה ידוע.
מישהו סיפר — ספק ברצינות ספק
בצחוק — כי אש׳ף מצא ספינה, אך
היא קטנה יותר ממה שציפו, ואין בה די
מקום לכל האנשים. לכן הם ממתינים
עד שחלק מן האנשים יתייאשו ויחזרו
הביתה, כרי שיהיה מקום לנותרים.

ככל שחלפו השעות, כך רבו השמועות.
המתח לקראת מסיבת־העיתונאים
גבר.
הצמד המוביל, אבו־שריף ואל־בי־טאר,
ישבו מול המצלמות, כשחיוכים
רחבים על פניהם. אבו־שריף פתח את
מסיבת־העיתונאים במילות־ברכה והעביר
את המיקרופון ל.אח׳ אל־ביטאר.
אל־ביטאר הודיע כשימחה שיש ספינה,
וכי תפליג לבטח תוך 36 שעות. תוך
הזמן הזה, הבטיח, ייוודעו כל הפרטים.
השניים סיפרו שישראל הפעילה לחצים
ואיומים על בעלי־ספינות ועל אני
שי־צוות באופן אישי, ובכך ניסו למנוע
מהם להפליג. אבל למרות זאת, אמר
אבו־שריף. ,יש בידינו הודעה של איגוד
הימאים היווניים, שהם מוכנים
להפליג בהתנדבות למרות האיומים
הישראליים״.
אבו־שריף לא היה מוכן לפרט איזה
איומים נשלחו, או להפנות את העיתד
נאים הסקרניים לימאים שקיבלו איומים
אישיים. הוא אמר שכל הפרטים
ייוודעו ויימסרו בבוא היום, כשהספינה
תצא לדרך. מסיבת־העיתונאים השאירה
את העיתונאים הרבים בערפל־קרב.
הם יצאו משם בספקות, מביטים זה אל
זה בשאלה, לא יודעים אם להאמץ או
לא, תוהים מדוע נשמרים הפרטים בסר
דיות רבה כל־כך, לא מבינים מדוע
דוברי־אש״ף אינם מוכנים למסור מידע
על האיומים שהפעילה ממשלת־ישר־

ך * ד או כך, הייאוש התחיל לחלחל
בקרב מי שאינם דוברי־ערבית. רק
הפלחים הפשוטים, לבושי הגלביות ווד
כופיות, העבירו באיטיות את החרוזים
במסבחה, והמתינו בסבלנות אין־קץ

בימאית סימון ביטון ומגורש אבו־עלי שאהין

חייס דובגבי ומחג׳וב, ראש המיסלגה הקומוניסטית

.זהו אחד משיאי הטיחף הישראלי1׳

.מלבד כוח ברוטאלי1׳

מוחמד מיעארי על מדרגות השגרירות הפלסטינית
״נוי שחי על החרב, סזפ 1שינזות על החרבו

מגורש
מוחמד מילחם, ראש עיריית חלחול
70 באז באוטזמס
לרגע שבו יוכלו לנשק את חופי פלסטין.
התיקווה
המחודשת שניסה האח אל־ביטאר
להפיח בזרים לא פיעמה עמוק
בליבותיהם, ומבטיהם היו ספקניים.
חלקם החליטו לעזוב בגלל. התחייבויות
קודמות״ ,האחרים חשבו שעזיבה
בשלב כל־כך מכריע יכולה להתפרש,
חלילה, בעריקה.
ההמתנה נראתה כנצח. תומכים נלהבים
אמרו שיש בסך־הכל עיכוב של
שלושה־ארבעה ימים.
זה לא עבד. ההמתנה נראתה כמו
נצח. אי־הוודאות, המיסתוריות והערפל
שאפף את כל נושא הספינה הוסיפו
למתח.
ביום החמישי בערב נערכה במלון
אינטרקתטיעטל המהודר קבלת־פנים
למגורשים ולכל חברי המישלחות והאורחים.
פתק שנתלה בלובי של מלץ
הנשיא בישר על אוטובוסים שימתינו
לאנשים בפתח־המלון.
האוטובוסים המתינו בפתח־המלון
בשעה היעודה. זוג זקנים, האחד לבוש
בגלביה מפוספסת והשני בגלביה לבנה,
עמדו והמתינו בשקט, כשמבט
פטאליסטי בעיניהם.
פהמי חאמד סולטאן אל־תמימי ()65
מחברון גורש ב־. .1970 האשימו אותי
שאני איש־פת״ח,׳ אמר. .עצרו אותי
וחקרו אותי במשך שנה שלמה. בהתחלה
אמרו שאני חבר בחזית העממית,
ואחר־כך, אחרי שישה חודשים, אמרו
שאני חבר בצבא העממי של אש׳ף.
.עשו לי מישפט צבאי בעזה, ואחר-
כך גירשו אותי לירדן, ביחד עם 13
איש נוספים.
.הם גירשו אותי דרך הערבה. הביאו
אותנו לשם, השאירו אותנו במידבר,
והיינו צריכים ללכת 30 קילומטר
ברגל״.
אל־תמימי השאיר בחברון אשה ו־10
ילדים. היום הוא גר בעמאן, והוא בעל-
חברה. למישפחה מותר לבוא לירדן
לבקר אותו.
.אני מכיר את פלסטין,״ אמר. ,מ־
,1936 כשבתל־אביב היה רק רחוב אחר,
רחוב דיזנגוף. אז חיו יהודים וערבים
ביחד. הבעייה התחילה כשבאו יהודים
מחו״ל, וגירשו את הפלסטינים ובאו
לשבת במקומם.
.היהודים המיזרחיים והפלסטינים
סובלים באותה המידה מהיהודים שבאו
מאירופה ושתפסו את השילטון. למה
זה שבא מאירופה, עזב שם את הבית
שלו ובא לגרש אותי מהבית שלי,
ולשבת במקומי? בגלל היטלר? אז איך
אחרי היטלר היהודים לא נעשו רגישים?
איך הם יכולים לעשות לאחרים
מה שהיטלר עשה להם? למה צריך
לזרוק אותי מהבית ולשכת במקומי?
מה, אני לא בן־אדם?״
תהיתי איך הגיעו שני הקשישים
האלה לרשימת 135 המגורשים שהיו
מיועדים לעלות לסיפונה של אל־שדה,
ספינת־השיבה.
ג׳אבר מחמוד עבד־אל־לטיף דירי בן
ה־ 75 סיפר לי. :לפני 20 יום קראתי
בעיתון שעומדת להיות ספינה. זו היתה
הפעם הראשונה ששמעתי על זה.
.בעיתון היה כתוב שמי מן המגור
שים
שרוצה לעלות לספינה, שיבוא
לאתונה. אז ארזתי את המיזוודות
ובאתי״.
דירי היה בעבר ראש עיריית בית־פג׳ר
שליד ירושלים. הוא הואשם, לדבריו,
בהתססה ובאירגון שביתות והפגנות
נגר השילטון, וגורש לירח ב־
1970 דרך הערבה, ביחד עם 11 איש
נוספים. בכפר השאיר את שתי נשותיו
ו־ 15 ילדים. הוא משוכנע שיגיע
בספינה בחזרה לפלסטין, והוא ממתין.
יש לו סבלנות והרבה אמונה.
.למי שבאו מפולין ומרוסיה, אין
זכות לבוא ולגרש אותי מהבית שלי,
ולשבת במקומי. לפני שבאו הציונים
לישראל, חיינו ביחד עם היהודים, היינו
שכנים כמו אחים. לא היו שום בעיות״.
.אבל,״ שאלתי. ,ב־ 1936 היו בעיות
בין הערבים והיהודים״.
.ב־,1936״ הוא אמר. ,הבריטים 0יכ־סכו
בין היהודים לערבים. הם נתנו
ליהודים נשק וסיוע, והתסיסו אותם
נגד הערבים.
.וחוץ מזה,״ הוסיף אחרי מחשבה,
.ב־ 1936 וב־ ,1937 כשהיתה מילחמה
בין היהודים לערבים, היו בין הערבים
כאלה שהגנו על היהודים. היו שהחביאו
יהודים בבתים שלהם ושמרו שלא
יפגעו בהם. אני ראיתי בעיניים שלי״.
בלי אלכוהול

בלת־הפנים היתה סולידית.
/ן הכל הסתובבו, כשחיוכים רחבים
על פניהם, מנידים באדיבות לשלום
לכל עבר.
במרכזו של אולם גדול היו שולחנות
עמוסי־מזון. בפינות שונות של האולם
היו דוכני משקאות, אך רק משקאות
קלים. מפאת כבודו של השייח׳ אל־סייח׳
,נשיא המועצה הלאומית הפלסטינית,
לא הוגש במקום אלכוהול מכל
סוג. נראה כי עובדה זו הטרידה בעיקר
את חברי המישלחת האירית, שהיו
עסוקים במשך חלק גדול מן הזמן
בשתייה כבדה, ופרצופיהם האדומים
העידו על כך.
כל האורחים ענדו על דש בגדיהם
את התווית שחולקה ביום השני לבר
אנו, שעליה נכתב באנגלית שם הספינה,
אל־שדה (השיבה) ,ספינת־השלום,
שם האורח או העיתונאי, הארץ שאותה
הוא מייצג ומיקצועו. התווית הוחתמה
בחותמת של אש״ף, ונשאה את דגל
פלסטין* .
התוויות המעטות שעליהן היה כתוב
.ישראל״ משכו תשומת־לב מרובה, הן
מצד המגורשים השונים, הן מצד האורחים
הרבים, ובעיקר מצד העיתונאים.
השמועה שאנחנו הישראלים צפויים
למעצר עם שובנו ארצה, וכי נוכחותנו
במקום עלולה להתפרש כהפרת־חוק,
מיקדה אלינו את תשומת־הלב.
עיתונאי פורטוגלי, חבר באיגוד
בינלאומי של עיתונאים, אף הציע את
עזרת האיגוד, אם וכאשר נעצר.
בשלב מסויים של הערב, כשהאורחים
והמגורשים סיימו להכיר זה את זה
ולחייך זה אל זה, הודיעו המארגנים כי
האורחים מתבקשים לצאת ולהשאיר
את המגורשים לבדם.