גליון 2645 מתאריך 11 במאי 1988

ס מה הן החשדנות
הונואיות
ס נמה זה עולה
.בנית־המישפט
אנסטיץ׳
003

בזיבחבים
דרוש: מישרד־הסברה
על מסקנה המתבק שת ממיפגש עם
אישים ערביים.
נפגשתי בימים אלה, לרגל עבודתי, בישיבה
משותפת באחד הבנקים, עם ראשי חברות
באפריקה ובאסיה. בין המשתתפים היו גם מנהלים
ואנשי־צמרת של סעודיה, כוויית, אבו־דובאיי,
בחריין ועוד.
אנחנו ידידים זה שנים והם, אישים מרכזיים
בארצותיהם, מכירים אותי אישית ויודעים גם
שאני פלמ״חניק וקצין צה״ל לשעבר ולא עוסק
בפוליטיקה.
מתוך השיחות האישיות, בערבית(אינני זקוק
למתרגם) ,למדתי שיש סיכוי סביר שהעולם
הערבי יראה במדינת ישראל חלק מן המרחב ולא
נטע זר. הסיבה היא: הפחד הנוראי שיש למלך
הסעודי, ולכל ראשי־המישטרים במיפרץ הפרסי,
וגם של מצריים וירדן, מהפונדמנטליסטים המוסלמיים
ועוזריהם.
לארצות אלה — ישראל חזקה מבחינה
צבאית, כלכלית ומדינית, יכולה לסייע בשטחים
רבים לתועלתם הם.
מה על ישראל לעשות? יש לעשות תעמולה.
ישראל אינה רוצה לכבוש שטחים. ישראל אינה
אימפריאליסטית. ישראל רוצה לסייע לשכנותיה.
לשם כך עלינו להקים מישרד ממשלתי
שיטפל בתעמולה ובהסברה.
ד׳׳ר משה בהרב, לאמס. ניגריה
• ה קו ראב הרב הו א ישראלי ה שוהה
מעבר לי ס לרגל עבודתו במי כ רו ת מי נר א־

01 לפרסם
על גישת העולם הזה לפלסטינים.
זה לא ייאמן כיצד כל הזמן השלס הזה מלקק
לעם הפלסטיני.
אולי תביאו לי איזה עיתון ערבי הכותב משהו
אוהד על היהודים ואוהב את היהודים.
מקווה שתפרסמו את דעתי זאת בהשלס הזה
ולא רק מה שנוח להשלם הזה.
גדעון אורי, מזנחביה, קליפזתיה

ערבית בלשה ציוו,
על מה שמסתתר מאחורי פליטת־פה.
לפעמים
מעידות פליטות־פה הרבה יותר על
גישתם של אנשים מאשר קביעותיהם המחושבות.
השבוע נתקלתי באיזה ספר באמירה של ז׳קלין
כהנוב (המסאית המנוחה, ילידת מצריים) ,המספרת
באותו ספר על ימי״נעוריה במצריים ומעידה
:״ערבית ידענו רק בלשון ציווי!״

מרים סלד, כפר־סבא

מילון עם מעדות
על חידושי הלשון של העולם הזה
(״איגרת העויד״ ,העולם הזה
.)27.4.88
המילון היחידי הכולל את חידושי־הלשון של
העולם הזה הוא המילון העברי־אסריקא׳ אננד־עברי
לשעת האלפיים בשלושה כרכים ועם כסס
1אלף ערכים, מאת החתום מטה.
יש בו מעלות רבות: קלות השימוש, הכללת
ניבים ועגה, דגש על אמריקאית, הרחבת
התחומים (כולל, למשל, מונחי מחשבים
ותיקשורת) ולדעתי הוא מהווה ציון-דרך
בהתפתחות השימוש בעברית ואילו העולם הזה,
שאוזנו קשובה לכל התפתחות חשובה, אינו
מזכיר כלל את המילון.
האם תרצו שאסדיר כי ישלחו אליכם עותק?
שמשון ענבל, ירושלים
• תודה, אין צורך. ה שלם הדה כבר רכש
אתה מילון וגיל ה בו כמה חידושי־לשון מעני
י עי ם כגון הולכן למכ שי רי הוו ק מ אן ורוויון
לאורגזמה מיני ת.

כתבת השער הקדמי:

קו ק אין

וידויו של מי שהתנסה בשימוש בקוקאין והגיע עד לידי התמוט־טות־עצבים
ואישפוז פסיכיאטרי. הוא מספר על הצד האפל של
הקוקאין • סנדרה, אשתו של יוסף (״ג׳וזה״) וילץ, מספרת על
^ 7 7 4השתלשלות הפרשה ועל המעצר, ופירחי מושביץ מנסה
להתחמק מאור הזרקורים • מיהם המשתמשים! מהו
^ ^ 3 4הנזק! ומה אומר החוק! בתחקיר שעשה העול ם הז ה.

כתבת השער האחורי:

בנק־המיזרחי הדיח אמריקאים ממועצת-
המנהלים • היהלומן מוריס שיממן נמלט
לחו״ל • על הגידול האדיר במיספר היש ראלים
שהתחילו להגשים את תורת א״ד
גורדון באמריקה דווקא •
ועל גיאנק בונדס, עיסקי 4 נדל״ן ויאכטות מפוארות.

עשרים מי יודע
מאיפה הביאו חבל לתליית אדולף אייכמן ן
מי הי הח ו תנ ת של מועמד הדמוקרטים
ארצות־הבריתז
לנשיאות
^ איך נולד הנס־קפה? בחי־דון״הזיכרון
של העולם הזה.

77 רח1ת

תוכניתו הסו די ת של שמואל פלאסר־ שרון
לחסל א ת שותפו״לשעבר טיבוד האגדו, הם־
כונ ה תו ם הד, היתה בין ה סי בו ת לה ארכת
מעצרו. ה תוכנית ה סו די ת
פורסמה כבר בפרסי פרטים
בהעולם הז ה לפני חוני שנה.

ו1ל כזבים וצמוד!

עיתונים ישראלים מפרס מי ם
א מי תו ת וכזבים?! -מה עוד יש לך לחד ש
לנון אחינו לה־פן מ ת קב ל כאן ל א יפה ל א
יפה נאמת. סי היימן, לעומת זאת, הי א
דווקא בחברה טובה: פסלו או תהל תוכני ת
טלוויזיה. כל הכבוד, סי הייטן, לכי בכו חך
זה והצליחי. אבל שהפסילח ל א תעלה לך
לראש: במאה שלנו פסלו א מניס ויוצרת*
חשובים מאוד. א ת רפי ני מ ק יצחק נבון
ואורי פורוק לעו מת זאת, ל א
£ /יפסול איש. מדוע? -פשוט
מאוד. לסי איכפ ת מהם?

השבוע נבחר אפריים גור (גודיאלשווילי)
כמועמד מיפלגת־העבודה בב חירו ת לכנ ס ת.
בדרכו למעלה דילג השריף הנרוזי של
א שדוד מכיס א לכיס א ואף ה בי ס עס קנ ים
ותיקים ממנו ו עתי ר י־ ק ר בו ת.
| 4״גרוזי, זה בדיוק סה שחסר
למיפלגה .־ הוא מבריז בקול.

נהג־מונית

מיכה האיבו, נהג״המונית שנדם למותו של
הנ וסע יע ק ב אמגר, מספר להעולם הזוז על
המיקרה ועל שלושה מיקרים
4 0 1נוספים שבהם הותקף על״ידי
נוסעים ונפגע בכל חל קי נופו.

הסדורים הקבועים:

ראשי־תיבות אזרחיים

העולם הזה 2645

₪ו :₪השרף הגווזי

עוד על מניפת רא שי״התיבות(״ מיכ־תביס״
,העולם הזה 10.2.88 והלאה).
אמנם לצה״ל יש זכות־ראשונים על נגע ראשי־התיבות(מי,
למשל, יודע כי היסל־ח היא היחידה
המרכזית לפיקוח־תעבורה של המישטרה הצבאית?)
,אבל בשבוע האחרון בלבד קלטו עיניי,
בפירסומים שונים, את ראשי־התיבות האזרחיים
הבאים:
• קבוצה של כמה מאנשי תנועת״החרות
(המשך בעמוד )4

אביגדור והדולאוים תוכנית סודית
אתה והשקו

סוב״יודיצה והגירושין של יואב קוטני • על
מריבות בין אופנאיות וויברטורים בלא הבדל
דת, צבע וגודל • מה קורה עם גבי אורון
ואשתו אסתר? • מה עשה יוסף וילץ אצל
איריס איטר? תמי בן־עסי ירדה לאילת
והלב שלה כמעט וירד-נפל לו
£ 1 2 4למכנסיים • טל ב מדי, אבן
^ ^ 3 4יקרה, נמצא שוב על המפה.

מיבתם ים — נא לפרסם
איגרת העורך — רשימה שתורה
ת ש קי ף — אייזנבונ לפני פרס

כמדינה — מ, נ .1נ!
הנדון — חזק ט מ1
יומן אישי — איפה הגרזן?
אנשים — מימיה השרית
מה הם אומרים — בחך לוי. אספן
טלדננת. קלסנט חסיד. מריס
איושה, נחמן איננבל• ק שחור־

חולוטבע

כאשר לוחם עם נבוש על ביתו ואדמתו הוא
מתמלא באומץ־ל ב ומסוגל אף להקרבה עצי
מית, ואילו הפו לש לטריטוריה זרה נתקף
במורד״לב ומאבז את דבקותו במשימה. זה
•יוק מה שקרה לאמריקאים
ויאט־נאם ולסובייטים באפ-
גא ניסתאן. אפשר ללמוד מזה.

יגאל תומרקין מז זתובב בעולם (בעיקר בספ־רד)
ומחפש זווית חיובית לישראל. הוא מגיב
על ימי פומפיאה האחרונים, בנוסח הגפילטע־ש
והקוסקוס, על ציונות
ביזנס, כיפה ומשיח ועל
שנות עינויים ותיקווה.

תמי ברנס, מי שהיתה ראש־לישכתו של
ניצב ברוך לוי כששירת במישמר האזר חי,
טוענת כי דן ברעם, קצץ־מישטרה
בכיר, נקם בה בעיקבות קשר
רומאנטי שהיה ביניהם, שה־גיע
לסיומו. ברעם מכחיש.

איגרות־זבל

צברה ושאתילה סתמו את הגולל על 34 שנות
הערצה לצבא הישראלי. אך הספיק רושם זה
לשכור, באה האינתיפאדה ופתחה את הפצ•
0 7עים מחדש. וכאילו כל זה אינו
^ 4 4מספיק, התקיים בשבוע שע-
בר מיבצע״שלום־הגליל-זוטא.

ימי פומפיאה האחרונים

נקמה רומאנטית
מעדויות שנשמעו באחרונה במישפט המת נהל
בניו־יורק נגד חבר־הקונגרס מאריו בי״
אנ י עולה כי אביגדור בן־גל קיבל אלפי
דולארים בחודש תמורת
4 1 1 4תיווך בין הצבא ומישרד־הביטחון
לבין חברת ודטך.

71י1 1־111 לום־

יי 1ן 3
מה היה קורה א למלא גימגם לוי אשכולי •
נעורי ורדליה המווחדשים בתיאטרון נווה־צדק
• על סמים ותורו החדרת המחט בבית־כנסת
אסתרק׳ה קראו לאהובת הופר
• ועל החתול פריץ, הח ול
במגפיים וחתולים בכלל.

רחשת׳ן נגד החח
עמי גוב, מנכ״ל מישרד־התיקשורת שהת-
פטר, מסכ םאת המניעים שהביאו להתפט־רותו
ומספר על המערכת הממשלתית, על
הטירבול בקב לו החלטות ועל העדפות פו־טיות
על־פני שיקולים מי-
נועיים. הוא החליט כי אי־מתאים
לכללי-המישחק.

הקו ׳שנאים

הצניעות חוגגת במיקדש הרא קרישנה. ה־קרישנאים
כמע ט ואינם צורכים דבר. הם
אוכלים במשורר: וסובלים בעליל מתת״תזו-
נה .״הסטקיות,״ הם אומרים ״הן מהגורמים
עיקריים למילחמת״עולם
לישית ״.תחקיר שערך העו־מ
הזה בתוככי המיקדש.

רינוני

ג או ל ה נוני חושפת
את מיספר ארבע •
דוגמנית למכירה •
דו דו טו פז וחנויות
המלחים • ג לי ת וי־גוצקי״
מור(בת מונ ה)
ו שוקי בן־ פו ר ת יפגשו ב-
0 1בית״המישפט • ו חיי ם בר־
^ ^ 0 0ל ב שר שירים בקרואטית.

קולנוע — ב ד תיקונה זתהילה
זה וגט זה — מחד שות לחדטמו
.לילות ישראל — פייטו[ פדי ס
רחל מרחלת — על כר רישלס
רינוני רון — חתונה סודית
דף הדש — לס• איכפת סהם?
ם פנוכי — שלם אמר
מיכתבים לרותי — נידינרק
תשבץ• —
הורוסקופ — נ ף היל
אתה והשקל — מכסת החלב

חשבון נפש — עם׳ סב

< 9.9.9יי

בזיסזביבו
(המשך מעמוד )3
התארגנה לעמותת מיפגשי־חברים וקראה לעצמה
סק 1״פ(סימפאתיה, קפה ופוליטיקה).
• אחד ממעריצי ראש המפד״ל החדש, הפרופסור
אבנר שאקי, מוציא לאור עיתון המרבה
בשיבחו של שאקי. שם העיתון: אשד״ת (אימרי
שוחרי דעת־תורה).
• אירגון רופאי השיניים הפרטיים יצא בתוכנית
מברש־ת (מיסגרת בריאות־שיניים בתשלומים).

ומישרד־המישטרה הודיע על הקמת מציד
ה (מועצה ציבורית לצימצום העבריינות).
גרשון גוטסמן, חיפה

• ,נ לי פ עי /טו א

לא מכבד קראתי מאמר של אהרון אמיר,
המשורר והמתרגם, ממייסדי תנועת המעני ם
בשעתו. במאמר נתקלתי במילה,יחצנות*.
שמחתי. אם מילה זו מופיעה במקום הזר* סימן
שהתקבלה סופית לשפה העברית.
היה לי רגע של סיפוק, כי אני יצרתי את
המילה הזאת.
במשך שנים הרגיז אותי ציתף־הסילים המגושם
״איש־יזזסי־הציבור של.״׳ ובעיקר ״אשת־יחסי־הציבוד
של בעיקר, כי במיקצוע זה,
מיספר הנשים עולה מעיבה על מיספר הגברים).
במשך זמן רב ודפקתי מילה עברית פשוטת
ולא מצאתי. לבסוף החלטתי ליצור מילה על־ידי
צירוף ראשי־המיליט של יזזסי־ציבור: יוזצ׳׳ן,
יחצ״גית, יחצ״נות.
כאשר החלה המילה חודרת לשימוש — הרי
גם לאחרים נמאס גיחף־הסילים הדל —
החלטתי להשמיט את הגרשיים, ומאז אנחנו
כותבים בשבועון זה יחצן, יתצנית, יתמות.
אני מודה שהיה במילה שמץ של הסתייגות מן
המיקצוע הזה. המילה המגבילה —יחסן, יחסנית,
וכוי — היא בעלת נימה שליליות
מיקצוע היחצנות יכול להיות מועיל, כאשר
הוא עוזר לאמצעי־התיקשורת לקבל מידע מהימן,
לפי צרכיהכנ כך עשו כסה פן היתצניות
הוותיקות, כמו שתי ד״מירות׳ של המיקצוע —
מירי זיכרוני ומירי בך יוסף, וגם אחדות מן
האחיות־למיקצוע הפחות־ותיקות. אולם בהדרגה
חרגו היחצנים מעבר לתחום זה. זה שיה במידה
.רבה באשמת העיתונאים והעיתונים.
כאשר העיתונאים מתעצלים, וכאשר היחזד
ניות מצטיינות בעודף מרץ, קורה דבר שהוא
בעיניי שלילי מאוד: היחצנים תופסים את מקום
העיתונאים. כלומר, טורי העיתונות מתמלאים
בחומר מפוברק, שנולד ונוסח במישרדים של
יחצניס. זהו חומר־תעמולד* שנועד לרומם ולקלס
את הלקחות — אמני־בידור, פוליטיקאים,
ציירים, הוצאות־ספרים — והוא בדרך כלל
באנאלי, בלתי־בדוק, ולעתים גם בלי קשר
לעובדות, לאמת ולאמותימידה של ביקורת
סבירה.
יש כיום סדורים שלמים בעיתונים, הכתובים
כל־כולם על-ידי יחצנים דחצניווק אף שמת־נוססים
עליהם שמותיהם של עיתונאים מכובדים
יש ונדמה לי שעיתונים ססויימים מלאים בחומר
יחצני, התופס בהם יותר ממחצית השמח. העיתונאים
פשוט אוספים את הקומוניקטיס של היחצ*
נים, מעתיקים אותם או מחברים אותם בסיכה,
ומגישים למערכת.
זאת אינה עיתונאות אלא עיתוזגות(סליחת
מילה אחרת שהמצאנו מ שולם הזה לפני 30
שנהג כי כאן לא קובעת האמת, אלא מוחיות.
ואולי, פה ושט גם שוחד.
אומרים לי שהיתמים מתארגנים, שחיברו
תקנון של אתיקה, וכוי. חוששני שזח לא יעזור —
כל עוד רמת־האתיקה ומרד־העצלנות בכלי-
התיקשורת הם מזו שהם.

ומה עושה
ה*ל>ין ן

על כל פנים, המילה ״יתמות* חדרה לשפה,
ועוד מעט היא תהיה.טיבעיח׳י כסו המילה.אמר-
גנות״ .מי שחושב שזוהי מילה תלמודית — כמו
אמרכלות למשל — סועת גם היא נולדה
מז שרס הזה. האבא שלה היה אודי סלע.
קדמו לכר לבטים רבים. מזילה הקודמת —
אימפרסריו — היתה מסורבלת חרה. חיפשנו
מילת התייעצנו הרבה, עד שמצאנו את זו, צירוף
של ״מארגך׳ ו״אמנות״.

סני ב ל

עור מילה המתחילה להתקבל, ושנולדה לא*
מכבר בשבועון זוב״בליינים״ .מזמן היה.צורך
במילה שתגדיר את אופיים של אותם נשים
ואנשים הסבלים בדרך־קבע במסיבות ובמועדוני-
הבילוי, כחלק (אולי עיקרי) של אורח-החיים
שלהם. יצרתי את המילה בליין, על־מישקל קניין,
ונראה לי שהיא מתאימת היא כבד התחילה
להופיע במדורים המתאימים של שאר העיתונים,
והריהי בדרך המלד לאוצר השפה העברית.
רשימה שחורה
״העולם הזה״ מוחרם מזה 38 שנים במקומות
שונים ונצורות שתות. מדי פעם מתחלפות
האמתלות והשיטות, אך החרם עצמו נשאר על
כנו.
אולם במעט מעולם אין איש מודה בחרס זה.
כשנמסרת לנו מודעה מיסחרית וכעבור יום מבטלים
את ההזמנה באורח מיסתורי, לעולם אין
מודים בכך שהמניע הוא פוליטי. כאשר הרמטכ״ל
ביטל לפני 38 שנים את הזמנת הגליתות של
המזל הזה למחנות צה׳׳ל, היה בפיו תירוץ כלשהו.
חלילה לחשוב שזה ענייו פוליטי:
לכן זה מרענן כאשר מישהו מודה בעניין בפה
מלא.
לא־סכבר פירסם אמיר רותם במקומון השר
כתבה על השדרן אורי לוטן. זח סיפר זיכרונות

בתי־הבגסת בבוקרשט

אמיר

לווייתן
מ ר -צודל. ונין השאר גילה היתח גם רשימה
של אגשים שהיה אסור להזכיר אותם. אני זוכר
את אורי אבנרי ברשימה הזאת-״
העובדה היתד, ידועה לי, במוכן. אד תמיד הוכחשה
בתוקף.
ועל רקע אחר: בסיפור על המיט •לדי ססאלין
סיפרה יעל ישראל במוסף תוחם של על הסישמו
על התסריטאי נדב לווייתן, יוצר המיט. לווייתן
היה נער בקיבוץ, בן ח ד שהשתחרר בהדרגה
מבבלי הקולקטיביות הרעיונית *.יי
כמה שנים, וכ ש מי חחהפס לנערים, אף העזו
להגניב לקיבוץ את העולם הזה...־

עוד על כי שוריו הבל שניים של רופא
מרא שי תהמאה(״ מי כ ת בי ם״ ,העולם
הזה .)4.5.88
ד״ר אהרון מזיא לא רק סייע לאליעזר בך
יהודה באיתור המונחים הרפואיים למילונו

א 1פ 1ס ,49 מס 1

על ז הו ת מלחין שירו של היינריך
היינה (״יומן אישי״ ,העולם הזה
.)20.4.88
השיר שני הגרנדירים של היינריך היינה
(שהושמע על־ידי השר בלא תיק ייגאל הורוביץ
בטלוויזיה בהקשר לפרשת לבון) ,הולחן על־ידי
רוברט שומאן (אופוס ,49 מס׳ )1ולא על־ידי
זלמן שובל, תל־אביב
פלאנץ שוניע•

על יתרון ה הבדל בין ה מיני ם (״מצ אה
א ת המאצ׳ו שלה״ ,״רינוני רון״,
העולם הז ה .)13.4,88
כל הכבוד למרגלית צנעני שלנו. תמיד ידעתי
שלנו, הימאנים, יש יותר שכל מאשר לכולם.
איך שהפה של מרגלית מפיק מרגליות :״זה
דבר נפלא, השוני הזה בין זכר לנקבה!״
מסכים איתך בהחלט, יא מרגלית, יא עיוני:
אברהם קהלאני, ירושלים

בעין בלתי־מזויינת

—3 *110־ 0

דאגה קזלגיאלית

על שריפה שלא הי ת ה (״תשקיף״,
העולם הז ה .)23.3.88
לפני חודש נפגשתי עם פקיד בכיר במישרד־התיירות
הרומני בבוקרשט. באותה פגישה הביע
האיש השתוממות מפירסום הידיעה בהשלם הזה
בדבר שריפת בית־הכנסת הגדול ביותר בבוקרשט.
הוא אמר שאין ליריעה הזו כל אחיזה
במציאות.
נסעתי באופן מיוחד וצילמתי את שלושת
בתי־הכנסת של בוקרשט. הם עומדים על תילם.
על שניים מהם קיימת שמירה קפדנית ובית־הכנסת
השלישי, שהוא סגור ואינו פועל, הוכרז
כמונומנט ארכיטקטוני על־ידי האקדמיה הרומנית.
רצוי
מאוד שהשלם הזה יפרסם עובדה זאת
ויודיע על הטעות, מאחר והשלם הזה מתורגם
לרומנית והגורמים הממטלתיים ברומניה מוצאים
עניין רב בפירסומים בהעולם הזה.
אילן שוורץ, חל־אביב

פה מפיק מרגליות

׳חצרם -

הנוגעות ללשון העברית. אין שבוע, למשל, שאני
לא קורא בכותרת העיתון על המצב ב״תחגות־הקמח״
,כאילו הן התחנות האחרונות של החיטה
ולא הטחנות שלה ובו׳ וכל.
אברהם בן־גיל, רם ח־1ן

על שיאי־ק שי שו ת(״ ת מרורים״ ,העו לם
הז ה .)6.4.88
העובדה שנשים מאריכות ימים, בכל אופן
יותר מגברים, היא עוברה ידועה. מה שמעניין
להזכיר(בקשר לקטע במדור תמחרים, שסיפר על
מותה של האשה הקשישה בעולם, בגיל )112 הוא,
כי לפי ספר־השיאים של גינס, האדם הקשיש
ביותר שחי אי־פעם עלי אדמות(עם קבלות, ז.א.
עם תעודת־לידה מקורית) גם היה אשה: היתה
זאת ניו־יורקית בשם דלינה פילקינס, שנולדה
ב־ 4במאי 1815 ושנפטרה ב־ 4בדצמבר , 1928 כך
שחייתה בדיוק 113 שנים ו־ 214 ימים.
אגב, היא התגאתה בכך שמעולם לא נזקקה
אלי גרינשטיין( ,בעת״ם
למישקפיים•

טחינת הלשון העברית
על שגגות מצויו ת בעי תונו ת העברית
(״זה כ תוב בעיתון״ ,העולם הז ה

לוא היתה השגגה היחידה של העיתונות
העברית מסתכמת בכך שהיא קוראת לדוגמנית־שחקנית
חלי גולדנברג בשם שגוי(גולדברג) ,תוך
השמטת האות נו״ן משמה, ודברים דומים, זה לא
היה סוף העולם.
אבל יום־יום אני מגלה בעיתון שגיאות־אימים,

משורר טשרניחובסקי
עניין רב בלשזן העברית
העברי, אלא אף חיבר בעצמו מילון רפואי עברי,
אלא שהוא לא הספיק להוציא אותו לאור בעודו
בחיים, ואחרי מותו, ב־ , 1930 דאג רופא אחר, שגם
לו היה עניין רב בלשון העברית, להוציא את
המילון לאור.
אותו רופא היה הד״ר שאול טשרניחובסקי,
באותם ימים רופא של בתי־הספר העירוניים
בתל־אביב, הידוע, כמובן, גם כאחד מגדולי
המשוררים העבריים.
שלמה חרובי, תל־אביב

מיכתבים למערכת
השלם הזה שומר לעצמו א ת הז כו ת לערוך
מי כ ת בי קו ראים מ סי בו ת ל שוניות, מי שפ-
טיו ת או ט כניו ת.

כתובת המערכת
קוראים המבקשים לכתוב למערכת
העולם הזה מתבקשים לדייק בכתובת
המערכת: רחוב גורדון ,3תל־אביב,
מיקוד —.63458
בשעת הצורך ניתן גם לפנות בטלפון
03( 232262 בפקסימיליה —
245242־3־ .972 מנוי ,2009 ובטלקם
— 11. 341667 ועועועוח.

רצעו 7
או ל סעור
מימים ימימה היו לצדדים בבתי-המישפט
סיבות ממדיות לאי״הופעה לדיון בענייניהם,
תגובה לנימוק התחמקות מקורי, בימים
שצעדודהמונים היתה קידמת לכל יום־
עצמאות, הביא השלם הזה בגליוגו שהופיע
השבוע לפגי 25 שנח, למחרת יום־העצמאות
זד: 15
• א ב בית־הדין הרבני בחיפה לא
התלהב כל־בך מהצעדה. באשד הוא
התבק שלד חו ת בירור תביעת״גירושין
בשל המענה שהבעל משתתף בצעדה,
טירב הרב בהנ מקה הבאה :״מוטב שהוא
ידאג שמישפחתו תהיה בין הסועדים,
מאשר שהוא יהיה בין הצועדים!״

העולם הזה 2645

במהלך הוויכוח טען פרס שהם ״אינם מייצגים את אש׳׳ף״
— דבר שהם לא יובלו להכחיש סבלי להסתכן בגירוש
מהארץ.
האינטרנציונל כבר ערך בירור עם מישלהת רישמית של
אש׳׳ף לפגי במה שבועות. בבירור זה הפתיעו הפלסטינים
בעמדות שהיו מתונות וחד״משמעיות.

איי זנפרג

מרס

לפו׳

לפני שלושה חודשים ערך איש*העם קים שאול
אייזנברג ביקור בהונגריה. התלווה אליו דויד
קימחי, מי שדדה מנב״ל מישרו״דזהוץ, המשמש
כיועץ מיוחד לאייזנברג.
על הביקור פורסם מימנו מעט מאוד. כל מה שידוע הוא
שהשניים התקבלו על־ידי קרים אחדים בהונגריה והגיעו
לסיכומים מיסמריים של רכישות הונגריות בישראל, בין
השאר של מ ת רים חקלאיים

ראם

;ורות פלסטיניים טוענים, כי הרצח ליד כסר.לה
בא על רקע רצונם של אנשי שילה
לרכוש את ביתו או אדמתו של הנרצה.

בית מרצו! הוא זזכית הקרוב ביותר להתנהלות שילה,
ולדברי הפלסטינים מבקשים אנשי ההתנהלות להתפשט
בכיוון זה, וניצלו למטרה זו את ההיתר הניתן על־ידי גודל
למתגהלים לירות בערבים, בטענה שזרקו אבנים.

סוף

א * 0ו * 3ה
לישראל

נסגר

המורדים האריתריאים השלימו את כיבוש כל חוף־הים של
אתיופית ובכללו עיר־הנמל אסמרה. אתיופיה מנותקת עתה

מן הים.

מכיוון שישראל נקטה תמיד עמדה שלילית
מוחלטת כלסי תנועת-השיחרור של אריתריאד״
הקשורה בעולם הערכי, פירוש הדכר שכל
החוף סגור עתה לפני ישראל.
המיטה

פלאטרשרון

כאשר פרצה המישטרה לביתו של
שמואל פלאטו־שרון, נכנסו השוטרים גם
לחדר־השינח, שם שוכנת אחר כבוד מיטה
יחידה-במינה, פרי עיצובו של מקם
ארנסט.
השוטרים ביקשו לסרק את המיטה כחיפוש
אחרי סמים, אך אנט סלאטו-שרון
התנגדה לחיפוש, מחשש לפגיעה כרהיט
המיוחד.
בעולם כולו קיימות רק שתי מיטות
כאלה. השניה נמצאת בידי התעשיין הצרפתי
יוסף שידלובסקי.
ישראל
אוללום

מפשירה

מפירס

188

ו גו ר

ז, שנכשל בהתמודדות הפנימית במיסלגת*
העבודה על המועמדות לכנסת הכאה, מגלה
באחרונה הריצות פרלמנטרית, בתיקווה
לשכנע את סניף מיפלגתו כחיפה לכ תר בו
כבמועמד לראשות העיתיה.
״ מ מני ״

יורדת

מהמירקע

בצמרת רשות-השידור תב ע ה באחת־נה
מורת-תח מהתוכנית ״ממני׳׳ ,ובסודי־סודות
מסתמנת מגמה לתרידה מהמירקע
בסוף החודש.

כיום הראשון השבוע, דד 8במאי, מסר
דובר צה״ל על 187 הרוגים מאז תחילת
ההתקוממות בשטחים הכבושים, לפי ה,

פירוט
הבא:
• 149 הרוגים מירי חיילי צה״ל.
• 21 התגים מסיבות בלתי־ברורות.
• 17 התגים שנסיבות מותם עדיץ
כחקירה.
מקותת פלסטיניים, לעומת זאת, מוסרים
על 249 התגים פלסטיניים, לסי הפי,

רוט
הבא:
• 172 הרוגים מירי חיילי צה״ל.
• 48 התגים כתוצאה משאיפת גאז

מרעיל.
• 14 התגים ממכות ומהתחשמלויות.
• 15 התגים מסיבות בל תי־בתתת.
ביום השני נודע על הרוג נוסף, במה־נדדהפליטים
דהיישה.
ו נוי ד

הצעודחוק שהגיש ח׳׳ב אוריאל לץ מהליכוד, שלפיה לא
ישלם גוף ציבורי או תאגיד קנפות־וזעכורה של עובדיו,
נתקבלה בהתנגדות וליפה מצד מ י שליטא.
כשהועברה הצעת־הוווק לקריאה שניה ושלישית במסת,
נכחו באולם ש מנ ה ח׳כים — ביניהם המתנגד העיקרי,
שליטא, ושלושה ח״ב נוספים שתמכו בשליטא.
לץ ניצל את ההזדמנות שח׳׳ב עובדיה עלי, מתומכי
שליטא, יצא לשרותיה והזדרז להכיא את החוק להצבעה.

ל סי ני

3יוו ר

למדות?!חץ תגי ם דתיים, יתקיים בשבת
הקרובה, כיער בך־שמן, קר
התאחדות אמריקה הלטינית כישראל.
מרבדההסברה מגע ממסה הקרנבל את השימוש כסמל
חגיגות וד ,40 וגורמים ציוניים, כמו הקרן־הקיימת־לישראל
וההסתדרות הציונית, הסירו מהאירוע את חסותם.

הסיבה להסתייגות, בפי שנמסרה לגאולה
חבקין, יו״ר התאחדות עולי אמריקה הלטינית:
״הקרנבל כחץ• בחילול״שבת המוני.״
0 1 1 X 0
לשאול׳

שאולי וייצמן, כנו של עזר וייצמן, נפצע שוב
בתאונת־דרכים.
שאולי, שנפצע לפני 20 שנה בראשו כקרב בתעלת־סואץ,
נפגע הפעם׳ בכתף והוא שוכב בבית־חולים.

שראל•
ארסוה

לדמ גי א דו ק?
בצוות״ההגנה של ג׳ון דמיאגיוק יחולו שינויים לקראת

העירעוד.

עורך-הדיץ האמריקאי ג׳ון גיל יפרוש, כנראה.
במקומו מחפשים כעת פרקליט ישראלי, אבל
אין סיכויים גדולים לכד.
על כן יופיעו כעירעור עורך־הדין יורם שפטל, הקנדי פול
צ׳ומאק, וכנראה עורר־דץ אמריקאי.גוסף, שטרם התמנה.

העירעור יישמע בחודש דצמבר.

פסיק

או חזי ם

שוב מת מ ה כליברלים. הפעם: פכיב מינוי
ת ע מד לתפקיד ראש עליית-הנוער בסוכנות.
השר גירעון פת, שהתחרה עם שימחה דיניץ על תפקיד
יושב־ראש הסוכנות הודיע על התפטרותו מהנהלת
השכנות. על תפקירו בהנהלה ועל תיק עלייודהנוער,
המיועד לליברלים, יתחרו הח״ב לשעבר יהודה פרח, הנתמך
על־ידי מחנה שמיר, אריה אבן, הנתמך על־ידי מחנה
מודעי, והדוב לשעבר דרור זייגרמן, הנתמך על״ידי שגי
המחנות ומשכל גם על־ידי האמריקאים, במיוחד בשל
עמדותיו היוניות.

לסווודיה?

בגרמניה תוהים על גישת ישראל למכירת
צוללות גרמניות.
ישראל מעוניינת לקנות בגרמניה שתי צוללות במחיר מוזל
ובמימון אמריקאי. הגרמנים משתמשים בעיסקח וו כדי
להכשיר מכירת שש צוללות לסעודיה, כי המיספנות
הגרמניות שרויות במשבר כלכלי חמור.

ידידי ישראל בבונדסטאג, שלחמו בעבר
במכירת נשק גרמני לסעודיה, שואלים עתה אס
ישראל מעוניינת בצוללת עד כדי כן• שהיא
מובנה אגזור לגרמנים למכור נשק גם לכעודיה,
ובכמויות גדולות הרכה יותר.
ומגע

לפני חודש והצי כיקרה בארץ מישלחת-קניינים
מהונגריה. אייזנברג ערך לדש קבלת-סנים
כביתו בפביון כהשתתפות ראשי התאחדות•
התעשיינים וראשי׳מימשל ישראליים. ביקור
זה נשמר עד בה בסוד.

האבעה

ב בי ת ־ ה שי מו ש

* *י טו ס

ב אי נטרנ אי ונל

ראשי האינטרנציונל הסוציאליכטי חששו כשני
עימות כין שימעון פרם ובין הפלסטינים
במו שג האינטרנציונל שהתקיים השבוע
במאדריד.
הם סברו כי פרס ינטוש את המושב לפני
השמעת הדברים של הפלסטינים, נשענה שיש
לו התחייבויות אחרות.
כד נוכע מדבריו של ד לי בראנדס, נשיא הכבוד של
האינטרנציונל, שקיבל השבוע לשיתה את אורי אבנדי
בכץ.
הדבר נמנע מפני שבצד הפלסטיני הופיעו תנא סיניורה
ופאי? אבו־רחמד״ שני אישים שזכו בהכשר ישראלי כבר
לפני שנתיים, כשהתמנו על ידי יאנה ערפאת למישלחת
ישראלית־פלסטינית.

אווי ר *

סדום

ינ סו

לפואץ

מיכאל רצץ, יו׳ר צעירי חרות, איים על מנכ״ל פסטיבל*
ישראל, שצעירי תרות יפריעו לתיאסחן השסש של
מנושקץ וללהקתו של מורים בדאי לקיים את הופעותיהם.

לצורך העניין הוצאו השבוע מהקופה
המיסלגתית אלפי שקלים לקניית כרטיסים
למופעים.
האדמרר

לעזדס

ס ס נו

בשבוע שעבר נפגשו שר-ההוץ שימעון פרם
והאדמו״ר מסדיגורא לשיחה מג שעה.
כבל הנראה, אחד הנושאים שעלו בפגישה היה בקשתו של
הרבי לסייע למחותנו של הרב, ח״ב אברהם שפירא,
להיחלץ מן הבעיות שאליהן נקלע בעיקבות קבלת הלוואה
של שיבעדו מיליץ דולר סבור.

מסיד

3ס טי 3ל

הסטודנטים

עלות הפסטיבל השני לפירטי סטודנטים,
המתקיים השבוע באוניברסיטת תל*אביב,
מגיעה ל* 120 אלף דולר.
עיריית תל־אביב ומחייבה לסייע בסכום של 35 אלף דולר,
אולם נתנה כבר 80 אלף דולר. אוניברסיטת תל־אביב
ומחייבה לתת 50 אלף שקל. שאר הכסף לכיסוי הוצאות
הפסטיבל נאסף סגופים ציבוריים תמורת מתן חסות

שנש

לכתבי. ח ד

שותי

בראשונה מאז הופיע היומץ חדשות, לפני ארבע שנים,
וצחלט להוציאו גד ז במאי. ההוצאה המחתרתית של העיתץ
ומנהלה כחדדי־חדרים, בהאפלה גמורה, ומבלי להודיע על
כך לאגודת־העיוענאינב

תגובת האגודה לא איחדה לבוא, והיא
מהשעתה את עיתונאי ״חדשות״ האגודה.
ההשעייה היתה מיידית, ובוצעה למחרת, ב־2
במאי, מבלי שלמושעים ניתנה הזכות להשמיע
את עמדתם.
נ 7ם ש 3

פוסל

סורס

קבוצת אנשי־מחשבים דתיים באר־צות־הברית,
שפיתחה שיטה להגהת סים־
רי־תורה, מעוררת תדהמה בעולס-התו-

אנשי ״מישמרת סת״ם״ בדקו עד כה,
כעזרת מחשב, כמה עשרות סיפרי־תורה
שנחשבו כשרים, וגילו כי 90 אחוזים מהם
פסוליס.
ספר-תורה שנפסל מאבד את קדושתו,
וכמובן מערבו. תחת 10 אלפים דולר לספר
כשר, ניתן להשיג ספר פסול, שאין
להציבו בארון־הקודש, בכמה מאות דולא-
ריס בלבד.
בספר־תורה 304,805 אותיות, ודי בבד
שתחסר אות אחת כדי לפסול את הספר.

זרובבל

במדעגז
ההתקוממות

העם

ב תו ם חמישה חודשים

האם שחיתות יכולה
לשעמם? בהחלט.
כאשר איש אינו
אחראי ואיש אינו
נענש לעולם.

איש רא האמין לפגי
שנה שזה אפשרי.
הפלסטינים הפתיעו
גם את עצמם.

כאשר מגישים לציבור ספר של יותר
מאלף עמודים, המוקדש כולו לשע־רוריות
של שחיתות, רודנות, שרירות
ביורוקראטית ואי־סדרים, ניתן היה לחשוב
שהציבור יגיב עליו בסערה של
זעם ומחאה.
אולם כאשר הגיש מבקר־המדינה
השבוע את הדו״ח מס׳ ,38 הגיב הציבור,
כמו מרי שנה, בפיהוק גדול.
הסיבה: הדו״ח אינו שונה מדו״ח
השנה שעברה, והשנה שלפני כן. אותם
הליקויים, אותה ההטפה, אותו השיע-
מום.

!חש־רדשס סם 1 0 /^ 1
האחראים לשחיתות ולשרירות, כדי
שאפשר יהיה להענישם.
כך מרוצים הכל: הביקורת עושה את
שלה, ישראל משמשת דוגמה לעולם
ברמת הביקורת שלה, איש אינו מתרגש,
שום דבר אינו משתנה.

מהירות שיא. שחיתות היא
משעממת כאשר אין יודעים מי הם
המושחתים. שרירות מעוררת פיהוק
כאשר היא מופעלת בידי ביורוקראטיה
אנונימית, חסרת פרצוף וזהות.

נראה כי גם המבקר, יעקב מלץ,
הגיע לאותה המסקנה. הדו״ח הראשון
שלו הוא גם האחרון שלו. ברגע שהוצע
לו להיות שופט בבית״המישפט העליון,
נטש את מישרת המבקר במהירות־שיא.

המימסד יודע זאת היטב, ועל כן לא
הפריע מעולם למבקר־המדינה לעשות
את שלו. הוא רק מונע בעדו מלעשות
את הדבר האחד, הקובע: לזהות את

מלץ, איש חביב, יודע ששופט בית־המישפט
העליון יכול לקבל החלטות
ולכפות אותן. מבקר־המדינה אינו יכול
אלא לנענע באצבע ולהגיד: נו, נו, נו!

מחאה

מישמרוז
ב ח לו ק ל בן

הרזפאים אינם
מתעוררים רק כאשר
הם רוצים תוספת
לשכרם. יש בהם
הדואגים גם לזולת.

הד״ר רוחמה מרטון ראתה והזדעזעה.

ף בי ת ש לי שי
רובצים על שיבבה רחבה ונחשלת, וכשאני חושב
זה חודשיים שאני מס תו ב ב בחו׳׳ל, ומחפש זווית
על בר-מיצוות, חתונות־הפאר, על כל או ת ם אנשי־חיובית
אל ישראל.
המניות-והכספים הוולגריים, מגשקי-המזוזה המ יום
שקס בחד שות העולם.
סורתיים.
פירושו: ישראל איננה בראש החדשות.
אני נחרד מה רב הדימיון -שוביניזם, דתו־ס
ת ם עובר, הרוג או שניים אינם סיב ה לכותרת
בהמיות.
ראשית.
מה רבה הוולגריות, וגילוי-הלב הבהמי מזכיר של בקנה-מידה מודדים עדיין
ישראל
ת א ואבן,
א ת חמור-הזהב של אפולאוס.
מדינה נאורה (משוגז-מה, משוס-מהו) למרות
אני קורא גהעולם הזה שהאלמנה אלבין
שהסימפטיה האדירה, שהיתה לישראל עד לאחר
מצהירה שבעלה מיקי היה זיין גדול.
מילחמת ששת־הימים ואפילו אפשר לומר עד אחרי
בטוחני שגם פיני גרוב, לשעבר יו״ר ועד־מילחמת
יום־הכיפוריט, זאת הסימפסיה שגם
העובדים של ״אתא״ ,וגם שאר מפוטרי ״אתא״,
חזרה בימי קמפ״דייוויד, כבר איננה. אבל העולם
חושבים על המנוח מיקי אלבין שהיה זיין גדול,
הנאור דורש מישראל להתנהג במדינה מבוגרת
אבל מזווית קצת שונה.
ותרבותית, לא באיראן, לא בעיראק, לא בק מ הבהמיות
במתן הציונים, בלא מעצור, בלא איזו
בודיה, לא באתיופיה.
דקו ת ואירוניה, בלא ראיה של מציאות, היא
בעיניי זאת מחמאה. ברור שאיש ו/או מדינה
פרהפראזה על ימי-פומפיאה-האחדונים, בנוסח ח-
אינם מכירים באמת א ת דאש־ממשלתנו, מפני שגפילטע-פיש
ו הקוסקוס.
איש אינו יכול לתאר לעצמו שעם חכ ם כמו היהו ציונית
של ביזנס, כיפה ומשיח.
דים מסוגל לבחור באיש חד-מימדי
״ בעוד שבוע יספר לנו מיניסטר או
שכזה, אחרון המונוליסים הנמצאים
? אקס-נ שיא שאמו ז׳׳ל היתה דפיקה
עימגו מ תקופ ת -האנן.
§ נהדרת, לעומת זאת אביו היה חומו,
ואם איש בזה הוא ראש־מיפלגה,
והיתה לו משיבה בלתי-מסוייגת לתי הרי
אלה הנעים סביבו ובקירבתו,
נוקות של בית-דבן.
אלה בני־מיפלגתו, אינם שונים גל*
הרי הכל בנ ח מרגליות מסוג זה
שהעם בולע בתאווה. אין עם מוסרי,

בימים אלה אני נע בספרד, ותוך
ולו עיתונות בלתי-מוסדית. התיקשו-
בדי שיחה וקריאה חוזרת במילחמת-
רת היא הסמן של העם, ולהיפך( .קול
האזרחים , 1938*1936 זו שהעלתה א ת
העם, א ם תרצו).
פראנקו הפאשיסט לשילטון, יש קווי-
מי היה צריך בעצם א ת כל האפי דימיון
מבהילים למצבנו חיום: עם
זודה הז א ת של 90 שנות עינויים
מפולג כמעט שווה בשווה על ענייני
ותיקווה, של פאטה־מורגנה ששמה
.שלמות-הארץ ודת.
ציונות, וחלום מתגשם של מדינת־תומרקין

רק האזרחים מפולמם> אלא גם
היהודים!
הצבא מפולג, והימין היה אומר באו ת ם זמנים:
יש משהו אכזרי בידיעה שאנו צועדים לקראת
מוטב ספרד אדומה מספרד קרועה, כלומר -אף
מילחמת־אזדחים ופאשיזם יהודי, ואין איש עוצר
שעל, בשום אופן לא אוטונומיה לחבלי־ספרד,
את הטירוף. לא די בכך שנצטט שבגלל קטצא ובר־
״לא״ רבתי לקטלוגים, לבסקים, לגליסאים ובו׳
קמצא נפלה ירושלים, והמנהיגות הרופסת תתחנף
אל היצרים הנמוכים, האפלים, הדתיים, כי מעבר
וכר.
מילחמה עקובה-מדם, מיליון קורבנות, ומתנד לזה
מצפים לכולנו ד ם ואש ותימרות-עשן בלילה
בים אידיאליסטיים מכל העולם.
אפל.
קורדובה, עם סהר ד ק וכוכב, וניחוח הדרים.
ספרד נקרעה בעצמה, אוחדה בדם ובכוח, גיר שה
את האינטלקטואלים מתוכה, ונכנסה שנית
אני דואה א תכם, בדור, בדוד, ובוס־החול הולכ ת
לפיגור פאשיסטי קאתולי נורא.
• גאלתומק ־ ן,
ומלאה.
עם -חברה של אנשי-צבא ואנשי־עסקים, ה קורדובה,
סוף אפריל.

־הפסיכיאטרית התל־אביבית ערכהסיור בבתי״החולים בעזה ובירושלים.
מה שראתה שיכנע אותה שיש צורן
דחוף בהתארגנות של רופאים בישראל.
מבין מכריה הצטרפו אליה 12
רופאים ורופאות, ובשבת שלאחר־מכן
ערכו סיור נוסף. הם החליטו שכל אחד
מהם יארגן רופאים ורופאות מהחוג
שלו.
בסוף מארס התאספו יותר מ־100
רופאים ורופאות באולם נעה־צדק
בתל־אביב 98 .מהם החליטו ליצור
עמותה, ואף שילמו סכום סימלי למען
ייסודה.
המטרות:
• להגן על הרופאים בשטחים הכבושים
מפני מעצרים, חקירות וטיר־טורים.

להחליף מידע.
• לשמש כווערת־מעקב אחרי גורלם
של נפגעים, הנלקחים מבתי־החו־לים
לחקירות. לעיתים קרובות חוזרים
נפגעים כאלה מן החקירה כשהם פצועים
יותר מכפי שהיו קודם לכן. יש
שאינם מגיעים לטיפול בכלל.
• לערוך כנסים על מצב הרפואה
בשטחים הכבושים.
• ליצור קשר עם אגודות דומות
בעולם.
היו״ר נעלם. השבוע ראו העוברים
ושבים ליד מישרר־הביטחון בתל־אביב
מחזה בלתי־רגיל: משמרת־מחאה
של 16 רופאים, כולם לבושים בחלוקים
רפואיים. ביניהם היה ראש־מחלקה
אחד: הפרופסור השי רוטמנש מבית־החולים
וולפסון.
המפגינים שלחו מיכתבי״מחאה ליצחק
רבין, שר־הביטחון, עם העתקים
לידר ההסתדרות הרפואית, הפרופסור
רם ישי, ומנכ״ל מישרד־הבריאות, הפרופסור
יורם לס. הם ביקשו לדעת היכן
נמצא יו׳׳ר אגודת הרופאים ברצועת
עזה, הד״ר זכריה אל־ע׳רה שנלקח
למעצר המינהלי. גם אשתו אינה יודעת
היכן הוא. המפגינים תבעו את שיחתרו,
לטובת הרפואה ברצועת־עזה,
הנמצאת גם בלאו הכי בשפל, כפי שנכחו
החותמים לרעת בעת סיוריהם.
בכך הצטרפו הרופאים למיקצועות
אחרים, שחבריהם התארגנו והקימו
אירגוני-מחאה או חתמו על עצומות־מחאה
כדי להגן על עמיתיהם בשטחים
הכבושים. ביניהם: קבוצה גדולה של
עיתונאים, אשר פירסמו השבוע תביעה
נמרצת לשחרר את אנשי מערכת דרך
הניצוץ, ואשר מחו על סגירת עיתונים
ומעצר עיתונאים בשטחים הכבושים
ובישראל עצמה.
בולטים בהיעדרם ברשימת המיק־צועות
שחבריהם נקטו פעולות־מחאה:
המישפטנים, המורים.

אין שם ערבי שיגרתי יותר מאשר
השם איבראהים חוסיין. לכן היה זה
מתאים שאיבראהים חוסיין יהיה שמו
של ההרוג היומי, שנהרג באש חיילי
צה״ל במלאת חמישה חודשים להתקוממות.
באותו
היום נערכה שביתה כללית
בכל רחבי הגדה המערבית, מאות אל פים
היו שרויים בעוצר, מיספר העצורים
הגיע ל־סססז ויותר, בעשרות
מקומות ירו חיילים כדורי־גומי ואש
חיה, אחדים נפצעו, אחד נהרג.
מעל עשרות כפרים ברחבי הגדה
והרצועה התנופפו רגלים פלסטיניים,
שסימנו כי הממשלה במקום כבר עברה
למעשה לידי ההנהגה המחתרתית, ה:
ממשיכה להתקיים למרות אלפי המעצרים.
המימשל הצבאי שולט במקום
שהוא יכול להפעיל כוח — כל עוד
הוא מפעיל את הכוח.
בפרוס החודש השישי של ההתקוממות,
כבר קיימת המדינה־הפלס־טינית-בדרן.
מצבה דומה לזה של היישוב
העברי ב־ , 1946 כאשר היה ברור
לכל בר־דעת כי אי-אפשר עוד למנוע
את הפיכת המדינה־היהודית־בדרד מלהגיע
לידי עצמאות. שילטון־הכיבוש
הבריטי לא השלים עם זה, ונשפכו עוד
נהרות של רם עד שהתגשמה התוצאה
הבלתי־נמנעת.
אי־אסשר! האיש שסימל את התהליך,
אולי יותר מכל אדם אחר, הוא
הד״ר מובארב עווד.
לפני שנה, נראה עווד כקול קורא
במידבר, נביא בלתי־מזיק שנבואתו לא
תתגשם לעולם. הירושלמי הסימפאטי
חזר משהותו בארצות־הברית, שם רכש
אזרחות אמריקאית, והביא עימו את
תורתו של מרטין לותר קינג והמהטמה
מוהנדס גנרי. הוא קרא לאוכלוסיה
להתנגד לכיבוש בדרך בלתי־אלימה,
בדרך של מרי עממי, על־ידי הנכונות
לסבול, להיהרג, להיפצע, להיעצר ול־רעוב,
ולא להיכנע.
כל המומחים קבעו אז שזוהי תורת•
כזב. הפלסטינים לא יתמרדו לעולם.
אץ הם מסוגלים כלל לפעולה ציבורית
רחבה. נטייתם הטיבעית היא לאלימות
טרוריסטית, וזו אינה מסוכנת מפני
שתמיד יימצאו די ״שטינקרים״ כדי
לחשוף כל תא מחתרתי. כל ערבי שני
הוא מלשין. ואיזה ערבי יהיה מוכן
לסבול? אחרי שביתה של יומיים
תתמוטט כל מחאה, ואחרי כמה הרוגים
יירגע המצב תמיד. הערבים מבינים את
שפת״הכוח.
אמונה זו היתה כללית, והיא היתה
משותפת ליהודים ולערבים, למושלים
הצבאיים ולאנשי־הציבור. מירון בנב־נישתי,
איש־שלום מדופלם, אף קבע כי
הכיבוש הוא ״בלתי־הפיך״ ,ושהפיתרון
הטוב ביותר הוא סיפוח השטחים.
יותר גרוע. אולם הפלסטינים
הצליחו לא רק להפתיע לחלוטין את
צה״ל ואת שילטונות הכיבוש, ולא רק
את העולם כולו, אלא גם את עצמם.
בתום החודש החמישי של ההתקוממות,
שמעטות הדומות לה בתולדות
המאה ה־ ,20 רוחם איתנה כפי שהיתה
ביום הראשון. עוברים עליהם סיבלות
שלא יתוארו. הברוטאליות היומיומית
המופעלת בשטחים על״ידי שילטונות־הכיבוש
מפתיעה גם את בעליה. אולם
חרף עשרות הבטחות של יצחק רבץ ודן
שומרון ,״הסדר לא הושב על כנו״.
ההתקוממות נמשכת.
(המשך בעמוד ) 10
העולם הזה 2645

; קרה בוו־אט־נאם. זהקרהב אפג אנ״ ס ת אן. מ דו ע?

חוק הטבע

ן* הו מאורע גדול.

הרבה יותר גדול מכפי שנראה במבט

( הראשון.

115 אלך! החיילים הסובייטיים יוצאים מאפגא־ניסתאן.

יוצאים מוכים, מובסים, אחרי מילחמה ארוכה ועקובה מדם,
שבה ניצחו חבורות של לוחמים פרימיטיביים צבא גדול, מודרני,
בעל הנשק המשוכלל ביותר בעולם.

הם יוצאים במו שמאות אלפי החיילים האמריקאיים
יצאו מוויאט־נאם — גם הם מוכים ומובסים
בידי אנשי־גרילה וצבא פרימיטיבי של מדינה
אסיאתית קטנה.
יש דימיון רב בין האמריקאים בוויאט־נאם והסובייטים
באפגאניסתאו. אבל יש גם הבדל גדול מאוד:

אלפי קילומטרים מפרידים בין ויאט־נאם וארצות־הברית.
ואילו אפגאניסתאן שוכנת על גבול ברית־

המועצות.
^ מדינה הסובייטית מורכבת מ־ 20 רפובליקות אוטונו־

1 1מיות, שמונה מחוזות אוטונומיים ר 10 איזורים לאומיים. יש
בה כ־ 120 לאומים, אשר כ־ 20 מהם מונים יותר ממיליון נפשות.

אף אחת מן האומות האלה לא הצטרסה לברית־המועצות
מרצון.

המדינה הסובייטית ירשה את רובן מן האימפריה של הצארים.
זו כבשה אותן במרוצת מאות־השנים בכוח, והבולשביקים הפעילו
כוח כדי להשאיר אותן בתחום מדינתם. אחרי מילחמת־העולם
השניה סופחו לברית־המועצות עוד כמה מדינות, שנכבשו בכוח.
חוץ מזה שולטת ברית־המועצות בכוח, או תוך איום בכוח,
במדינות הדמוקרטיה העממית שנכבשו על־ידי הצבא הסובייטי
תוך מירדף אחרי הנאצים, ושהוקמו בהן מישטרים פרו־סובייטיים.
המרחב האדיר הזה מאוחר לא רק בכוח, אלא גם באמצעות
האידיאולוגיה הקומוניסטית, הקובעת כי האדם שייך קודם כל
למעמד, ורק אחר־כך ללאום.

קביעה רעיונית זו היא חיונית לעצם קיומו של
המיבנה האדיר הזה.

ך* צמרת הקומוניסטית לא התעלמה מבעיית הלאומים.
1 1להיפך, היא הקדישה לה מחשבה רבה. אין זה מיקרה
שהיצירה התיאורטית החשובה היחידה הנושאת את שמו של
סטאלין מוקדשת לבעייה זו דווקא( .סטאלין עצמו היה גרוזי, בן
ללאום מסופח, ושמו האמיתי היה יחף ויסריונוביץ דג׳וגאשווילי).

מייצג דור סובייטי המואס בכותונת־הכפייה הביורוקראטית,
המישטרתית והתעמולתית. הוא רוצה במידה רבה יותר של חופש,
רווחה ונוחיות. אי־אפשר לקיים מישטר מהפכני נוקשה לעולם.
אבל כאשר נושבות רוחות של חרות, כאשר נפרצים חישוקים
של כפייה — היכן הגבול?

כאשר בני־אדם רוצים בחופש, בכבוד ובהגדרה
עצמית — כמה זמן ניתן למנוע מהם חופש לאומי,
כבוד לאומי והגדרה עצמית לאומית?
שאלה זו נשאלת עתה בברית־המועצות ובמדינות־החסות שלה
— ל א רק בצמרת הקרמלין והקג״ב, אלא גם בחוגי האינטליגנציה
הצעירה של הלאומים השונים — אוקראינים ופולנים, קירגיזים
והונגרים, ארמנים וצ׳כים.

אלה גם אלה מביטים באפגאניסתאן, ותוהים.

שאלה הקיומית של ברית־המועצות היא: באיזו מידה
מסוגל המישטר הסובייטי לספק את המאוויים הלאומיים של
העמים, מבלי שהמדינה עצמה תתפרק? באיזו מידה היא יכולה
לעשות זאת במדינות הסמוכות, מבלי שתינתקנה ממנה?

יתכן שזו תהיה השאלה העיקרית של סוף המאה.

יש כבר סימנים רבים, המרירים בוודאי שינה מעיניהם של
גורבאצ׳וב ועוזריו.
קורה משהו בארמניה. הארמנים הם לאום גא, בעל תרבות
עתיקה והיסטוריה מפוארת משלו, עם למוד־סבל וקשה־עורף.
כאשר היהודים בברית־המועצות הרימו ראש, ונחלו הישג גדול
כשניתנה לרבים מהם הזכות להגר, ניתן היה לתרץ זאת. ליהודים
אין טריטוריה בברית־המועצות. יש להם ידידים אדירי־עוצמה
בארצות־הברית. יש מדינה יהודית איישם באוריינט.
לא כן הארמנים. זהו עם שיש לו רפובליקה אוטונומית משלו.
כ ״ עו ל ס

געזזב

תפיסה פוליטית חכמה היא זו הנותנת לרגשות הלאומיים
פורקן סביר. מי שש את עצמו כמחסום בדרך להגשמת המאוויים
האלה, סופו שיישבר.

זהו, על רגל אחת, מה שקרה לאמריקאים בוויאט־נאם,
לסובייטים באפגאניסתאן.
בשני המיקרים עמדו צבאות גדולים מול כוחות מקומיים
קטנים, ונחלו תבוסה. בשני המיקרים נמצאו לתבוסה תירוצים
טופוגראפיים: הג׳ונגלים בוויאט־נאם, ההרים הצחיחים באפגא־ניסתאן.
בשני המיקרים היו מדינות שכנות שסייעו למתקוממים:
ויאט־נאם הצפונית, פאקיסתאן. בשני המיקרים זכו המתקוממים
בעזרה של מעצמה עולמית: ברית־המועצות במיקרה הראשון,
ארצות״הברית במיקרה השני. בוויאט־נאם לחמו קומוניסטים
נלהבים בפולש מערבי, באפגאניסתאן לחמו קנאים מוסלמיים
בכופרים הזרים.

אך כל אלה אינם נוגעים לסיבה העיקרית: בשני
המיקרים לחם העם הכבוש בעקשנות בלא-גבול,
והיה מוכן לקבל על עצמו סבל בל־יתואר, מפני שהוא
לחם על ביתו, על אדמתו, על מולדתו.
^ ופעה זו חורגת מן ההוויה האנושית, והיא קיימת בעולמם
* 1של כל בעלי־החיים הטריטוריאליים. דגים, ציפורים ויונקים,
חתולי״בר וקופים — כולם מתנהגים באותה הצורה בדיוק.

מי שמגן על הטריטוריה שלו מתמלא אומץ־לב,
מסוגל לבצע מעשי-מופת של הקרבה עצמית,
והריהו הופך גיבור — ואילו הפולש לטריטוריה זרה
נתקף בפחד ומורך-לב, ומאבד את דבקותו במשימה.

זהו חוק הטבע.
נערכו על״כך מחקרים מדעיים. עקבו אחרי מאבקם של שני
דגים, בעלי תחומים סמוכים. כאשר דג א׳ פלש לתחומו של דג ב׳,
הוא איבד בהדרגה את אומץ־ליבו, בעוד שדג ב׳ הלך והתמלא
רוח־קרב. בשלב המכריע התהפכו היוצרות, דג א׳ נמלט מפני דג
ב׳ ונסוג לתחומו כשדג ב׳ רודף אחריו — ואז קרה אותו הדבר
במהופך: דג א׳ הפך גיבור, ודג ב׳ איבד את כושרו.

זה קורה באותה המידה אצל בני־אדם: העם
הכבוש מנצח בסופו של דבר תמיד את העם הכובש.
לעולם אנחני
לא נעזו.נ

וי א נאס !

אגחגי ל עול ם
ל א כע זו״ב
י^ך^ ירזו־ז־ד־ז
^לגעייון ו ע זו ז/

התיאוריה הקומוניסטית לא שללה את קיומם של
מאוויים לאומיים. היא ניסתה לשלב אותם במיבנה
השילטון, לתת להם ביטוי בלתי־מזיק, תחת פיקוח.
קארל מארכס קבע כי לפרולטריון אין מולדת. מעמד־הפועלים
הוא כל־עולמי. פועל בריטי קרוב יותר לעמיתו הסיני מאשר
לקאפיטליסט בריטי.
הבולשביקים לא הרחיקו עד כדי כך. הם הקימו רפובליקות
״אוטונומיות״ ללאומים השונים, טיפחו את השימוש בשפות
הלאומיות השונות, הכירו בתרבות המקומית ובפולקלור המקומי.
אך באמצעות המיפלגה הקומוניסטית, הטילו על הכל דיקטטורה.
סטאלין הנוראי, יורשו של איוואן האיום, חוקק בשעתו את
החוקה המתקדמת ביותר בעולם. לפי חוקה זו, מותר לכל לאום
בברית־המועצות לפרוש מן המדינה הסובייטית. אבל אף לאום
אחד לא ניסה מעולם להגשים זכות זו.

במשך שלושה דורות הצליח הניסיון הסובייטי
לטפל בשאלת הלאומים. כשהתעוררו רחשים לאומיים,
הם דוכאו מיד, ובכוח.
כאשר פלשו הנאצים לברית־המועצות אמנם ניסו כמה לאומים
לתת להם יד, אבל ניסיונות אלה גוועו במהרה. אוקראינים רבים
קיבלו את פני הגרמנים כמשחררים, ואף שירתו אותם ברצון.
איוואן דמיאניוק היה רק אחד ממאות אלפים, ואולי מיליונים. כך
גם ליטאים, לטווים, ואחרים. סטאלין היגלה את העם הטאטארי
כולו מחצי־האי קרים מפני שפיקפק בנאמנותו.
אולם הנאצים התייחסו לכל הלאומים בברוטאליות שווה, ועמי
ברית־המועצות התאחדו מול פני הכובש האכזרי. המיבנה הסובייטי
החזיק מעמד.
המיבחן הגדול הראשון צפוי עתה. פרשת אפגאניסתאן עלולה
לשמש הקדמה מבשרת־רעות למה שצפוי.

כי באפגאניסתאן ניצחה השאיפה הלאומית את
הצבא הזר, שניסה לתמוך במישטר מקומי שבא
לדכא את המאוויים הלאומיים בשם הקידמה

החברתית.

¥ה קורה בעידן הגלאסנוסט׳ .ולא במיקרה.
\ גלאסנוסט׳ פירושו פתיחות. בעליו מבקשים
לפתוח דלתות וחלונות, כדי לאפשר לרוחות חדשות
ורעננות להיכנס לבית, שהיה סגור הרמטית במשך
70 שנה.
אין תוצאה של שיגיון של איש אחד. מיכאל גורבאצ׳וב בן ה־57

כאשר הוא מרים ראש ותובע להחזיר לו מחוז שכן, שסופח
לרפובליקה סובייטית אחרת, זה יוצר תקדים מסוכן מאוד.
וזה קורה גם בתוך ״הגוש״ :ההונגרים, אוייביהם־בנפש של
הרומנים, התחילו להעמיד את זיקתם הלאומית מעל ליחסיהם עם
מדינה־שותפה בגוש הסובייטי. פליטים הונגריים מטראנס־סילווניה,
הכבושה בידי הרומנים, מתקבלים עתה בגלוי ובזרועות
פתוחות בהונגריה, כפליטים מרדיפות פוליטיות בארץ־אוייב.
אפשר רק לנחש מה מתרחש ברפובליקות הסובייטיות
המוסלמיות, הסמוכות לאפגאניסתאן.

אין ספק: האדמה רועדת בברית־המועצות.
הגלאסנוסט׳ הוא סיבה וגם תוצאה. האם יאפשר ביטוי חופשי
יותר של המאוויים הלאומיים, ויציל על־ידי כך את המישטר מפני
ניסיונות של מהפכה לאומית? או להיפך, שמא יביא דווקא
לתוצאה זו?

השלג נמס באביב. האם יצליחו הסכרים לתעל
אותם, או שמא יביאו המים לפיצוץ הסכרים עצמם?
איש אינו יודע. איש אינו יכול לדעת. זה תלוי בזרם.

ן * עתי היא שאין במאה ה־ 20 כוח המסוגל לעמוד מול
1התעוררות לאומית אמיתית. שום אידיאולוגיה לא תצלח
למנוע אותה. והרי אנחנו עצמנו סיפקנו בשעתו את ההוכחה לכך.

יחסי-הכוחות האמיתיים הפיסיים ביניהם כמעט
ואינם חשובים.
ותו הדבר בדיוק קורה עכשיו בשטחים הכבושים.
הסובייטים אמרו לעצמם: מה שקרה לאמריקאים בוויאט־נאם
לא יקרה לנו, מפני שהם קאפיטליסטים ואנחנו קומוניסטים.
עכשיו אומרים לנו: מה שקרה לסובייטים באפגאניסתאן לא
יקרה לנו, כי הם כובשים זרים וקומוניסטים, ואילו לנו נתן הקדוש־ברוך־הוא
את הארץ, ויש לנו זכות היסטורית עליה, וכו׳ וכו׳.

העניין הוא שהאידיאולוגיה של הכובש אינה
רלוונטית. מה שקובע הוא התהליך הנפשי בקרב
העם הכבוש.
ומבחינה זו, קורה הכל כמו בוויאט־נאם ובאפגאניסתאן: העם
הכבוש מפתיע את עצמו ומגלה בתוכו תעצומות־נפש שלא היו בו
קודם לכן. הוא מוכן לסבול, לספוג קורבנות, להחזיק מעמד
בתנאים שנראו לו בלתי־אפשריים קודם לכן. הוא ממלא את
בתי־הקברות, מחנות־הריכוז ובתי־החולים, רמת־המחייה שלו מתמוטטת.
בניגוד לכל הגיון, הוא ממשיך ללחום, לתדהמת הכובש.

הקצינים והפוליטיקאים הישראליים יוכלו להתנחם:
גם האמריקאים והסובייטים נדהמו.

מאורי א 11 רי

ך* עולם כולו נדהם.
1 1״מיבצע שלום הגליל״ של אריאל
שרון פגע בתדמית ישראל בעולם יותר
מכל מעשה קודם. במשך שבועות הופיעו
מדי יום בטלוויזיה תמונות הבתים
ההרוסים, השכונות המופצצות והמופ־

גזות, בתוספת מיספרים של אלפי הרוגים.
הדימוי של צה״ל הקטן והאמיץ
התחלף בדימוי של צה״ל דורסני וברוטאלי.
צברה ושאתילה סתמו את הגולל
על 34 שנות הערצה לצבא הישראלי.
אן הספיק רושם זה לשכוך, באה

האינתיפאדה ופתחה את הפצעים מחדש.
חיילי צה״ל מופיעים מדי יום על
המירקע כקלגסים קולוניאליים, ההורגים
נשים וילדים, השוברים עצמות,
המשתמשים בגאז מרעיל, העורכים
פוגרומים.

כאילו כל זה אינו מספיק, בא עכשיו
יצחק רבין ושילב יחד את שתי התמונות
האלה במיבצע־שלום־הגליל־זוטא.
במשר כמה ימים תפסה הפלישה
ללבנון את הכותרות הראשיות בכל
העיתונים ומהדורות־הטלוויזיה. שוב
הופיעה דמותה של ישראל כביריון־
קשקשים, הביריון השכונתי המטיל את
אימתו על שכניו בכוח גס. נכתב על
טורי טנקים, על אלפי חיילים, על ״יצר
ההתפשטות של ישראל״.

לא נשמע אף קול אחד בעולם
שהגן על מעשה זה של ישראל.

• דעוחק נאש
ך ם בישראל עורר המיבצע ספקות
חמורים ביותר. יתכן כי מעולם לא
היה עוד מיבצע צבאי שעורר מן הרגע
הראשון ביקורת כה חמורה, נרחבת וגלריה.
היא
התמקדה בכמה מישורים:

• מטרת המיבצע עצמו.
• מיססר החללים.
• טיב הביצוע.
• אופן קבלת ההחלטות.
לשם מה זה בא?
יתכן כי השימוש הנרחב במילה ״מחבלים״
,שאיבדה כל משמעות מחיי־קת
והמשמשת כמכשיר לכל צורך,
בילבל גם את המחשבה של המתכננים.
כי המיבצע לא כוון נגד ״המחבלים״
הפלסטיניים, אלא נגד ״מחבלים״
אחרים: מיפלגת־האל (״חיזב־אללה״)
השיעית.
הסיפור כולו אופייני לבילבול המחשבתי
המוחלט השורר עתה בצמרת
המדינית והצבאית — עולם של תוהו־

ובוהו מחשבתי. ישראל סיפקה נשק
לאיראן בפרשת איראן־קונטראס, כדי
לשפר את היחסים עם מישטר האיית־אללה.
החיזב־אללה היא המכשיר הלבנוני
של האיית־אללה. איר מתיישבים
שני הדברים?
החיזב־אללה אינה מאיימת על גבולות
ישראל. לעומת זאת, היא לוחמת
בצד״ל, צבא־השכירים של ישראל. מטרת
החיזב־אללה היא לשחרר את דרום־
לבנון, שבה היא רואה(כמו כל הלבנונים)
שטח״כיבוש ישראלי.
במיקרה הטוב ביותר היה כאן
מיבצע של סיוע צה״לי לצד״ל, ניסיון
של צה״ל להקל את הלחץ על צבאו של
אנטואן לאחד.

אם כן, נוצר כאן סאראדוכס.
צד״ל הוקם כדי להגן על ישראל. יי
עכשיו נאלץ צה״ל להגן על
צד״ל.
כאשר הוקם איזור״הביטחון, בשלהי
הנסיגה מלבנון, נוצר מצב חריג באיזור
ג׳זין. עיירה נוצרית זו לא נכללה מלכתחילה
באיזור״הביטחון, מפני שהיא
מרוחקת מן הגבול. אולם הגנרל לאחד
עמד על כר שהוא רוצה להישאר בג׳זין,
וכן נוצר איזור־שליטה של לאחד
שהוא מחוץ לאיזור־הביטחון. על האי־זור
הזה איימה החיזב־אללה.

עכשיו בא צה״ל ונאלץ להגן
על צד״ל מפני איום זה, שאינו
נוגע כלל לאיזור־הביטחון ולביטחון
הגבול הישראלי.
הציבור הישראלי הגיב על כר מייד
בחשש עמוק. אין לו חשק להיספג שוב
לביצה הלבנונית. ילד שנכווה אינו רוצה
לשחק באש. מה שמתחיל כמיבצע

קטן עלול במהרה להביא להסלמה, ולשיבה
אל תוך הארץ המקוללת.
איזו מילחמה יש לישראל בחיזב־אללה?
מה לישראל ולמאבקים הפנימיים
שבין החיזב־אללה והמתחרה
שלה, תנועת אמל (•התיקווה״)? האם
יש הסכם סודי בין ישראל ובין אמל,
שהביא את ישראל לתקוף את החיזב־אללה
ערב ההתמודדות בינה ובין אמל
בדרום־ביירות? האם בכלל היה יעד פוליטי
ברור למיבצע זה? או שמא נולד
מתוך בילבול מחשבתי גמור, כמו מיל־חמת־הלבנון
של אריאל שרון?
אילו נועד המיבצע למילחמה
באירגונים הפלסטיניים, שתקפו באחרונה
את הגבול, יתכן שהיה נוצר קוסנ־זוס
רחב למדי למענו. אך מילחמה בשיעים
דומה יותר מדי למדיניות ההתערבות
הסמוייה־למחצה של ממשלת־בגין,
שהביאה לאסון מילחמת־הלבנון.

• מחיר גבוה
^ מיבצע, שגלש אל מחוץ לאיו
1זור־הביטחון אל העיירה מיידון,
התפתח לפעולת־קרב של ממש. אנשי
חיזב־אללה לא ברחו, אלא עמדו ולחמו.
בקרב נפלו שלושה חיילי צה׳׳ל — שני
קצינים וסמל — ונפצעו כ״.20
בעיני דעת־הקהל, זה היה מחיר
גבוה מדי למיבצע מסוג זה, שמטרתו
לוטה בערפל. היה ברור שמייד עם
נסיגת צה״ל יחזרו אנשי חיזב־אללה
למקום, וכל המצב יחזור לקדמותו.
במיקרה הטוב ביותר היה זה מיבצע־טרור
נגד האוכלוסיה הכפרית, כדי •לשכנע״
אותה שלא להניח לאנשי חיזב־אללה
ול״מחבלים״ פלסטיניים לעבור
באיזור. ההשפעה של מיבצע״הפחדה
כזה מוטלת תמיד בספק.

המחיר נראה גברה מדי.

גם לגבי טיב הביצוע התעוררו ספקות.
איזור זה במיזרח לבנון מעורר
זיכרונות נוגים. לא הרחק משטח־הפעו־לה
נמצא הכפר סולטאן־יעקוב, שבו
נחל צה״ל, בפיקודו של אביגדור(•יא־נושי׳)
בן־גל, אתי מפלתו המכאיבה ביותר.
הנסיבות שבהן איבד צה״ל הרוגים
ופצועים כה רבים נראו לציבור כתיזכו־רת־זוטא
לאותו קרב.

• ש1״ם יחדיו
* * ל הכל האפיל החשד כי היתה זאת
פעולה פרטית של יצחק רבין, או
של הצוות רבין־שומרון.

הדבר מטיל אור על ההידרדרות
של הדמוקרטיה הישראלית
בחודשים האחרונים. החיזיון
של גנרל אחד או שניים,
המסוגלים להטיל את ישראל
כולה למערבולת מבלי להזדקק
לממשלה ולקאבינט, מעורר
פלצות.
נראה כי מבחינה פורמלית ניתן היה
לפרש זאת כהחלטה הנתונה לסמכותו
של שר־הביטחון בלבד. אם כן, זה מעיד
על התערערות המישטר.
לפי החוקה החלקית של מדינת־יש־ראל,
המפקד הראשי של צה״ל הוא מנד
שלת־ישראל בכללותה. הממשלה מסרה
חלק מן הסמכויות האלה לקאבינט
המצומצם.

שר־הביטחון אינו מפקד צ-
ה׳׳ל. הוא רק חוליית־הקשר בין
הממשלה ובין צה״ל. הוא
המעביר לצה״ל את הוראות
הממשלה.
ברור עתה כי תהליך זה משובש לחלוטין.
פעולה
זו יכלה לסבך את ישראל
בהרפתקה שאת סופה מי ישורנו. אף כי
ניתן היה לצפות שסוריה לא תתערב,
לא היה בכך ביטחון של >מ< . 10 תקרית
מקומית קטנה יכלה להביא במהירות
להסלמה ולמילחמה — שאולי מישהו
היה שמח לקראתה. די בקורטוב של
סכנה כזאת כדי לחייב שיקול ממשלתי
מעמיק.
היו בפעולה זו גם סכנות אחרות.
בכל פעולה מסוג זה יש סכנה של נפילה
בשבי של לוחמים, בעיקר פצועים.
נפילת אנשי־צה״ל בשבי היתה מסבכת
את המדינה בתסבוכת חרשה של משא־ומתן
ועיסקת־חליפין.

כל זה נעשה על-ידי איש אחד
או שניים.
נראה כי מאז ראשית האינתיפאדה
נוצרו יחסים מיוחדים בין דן שומרון
ויצחק רבין, שני האנשים השוקעים
בבוץ הזה יחדיו, כאילו מחובקים, כשהם
נושאים באחריות המשותפת למעשים
המעוררים סלידה גוברת ברחבי
העולם. מיבצע־שלום־ 2נראה כמוצר
משותף של צמד זה.
הרמטכ״ל התלונן פומבית על חוסר־האמון,
שבו נתקלות עתה הודעות
צה״ל בארץ. אולם אי־אפשר לספר
לציבור במשך חמישה חודשים מרי יום
סיפורים שהם כוזבים בעליל, והגובלים
בעלבון לאינטליגנציה של אזרח נורמלי,
מבלי. שהאמון יתערער.

האלוף יוסי פלד על רקע ההפגזות: האם משמש צה״ל מנשיו בידי מישהו*
בעולם אץ עוד עיתונאי אחד
המאמין להודעות דובר צה״ל.
הן נראות עתה לעיתונאים כפי
שנראו פעם הודעות הצבאות
הערביים.
הודעות ממקור פלסטיני מעוררות
אצל עיתונאי העולם אמון הרבה יותר
גדול — ומכאן הכעס הגובר של ממש-
לת־ישראל על העיתונאים הערביים.
גם בישראל הולך וגובר משבר האמון.
לא •האמון בצה״ל״ התערער, כפי
שטוען הרמטכ״ל, אלא האמון בהודעות
ההנהגה הנוכחית של צה״ל, המנצחת
על דיכוי ההתקוממות.

יעברו שנים עד שהנהגה
צה״לית חדשה תוכל לשקם
אמון זה, שהוא חיוני למעמדו
של צה״ל כצבא העם בולו.

#איגוו מימיו
^ אווירה זו של ציניות וחוסר^
אמון, נשאלו שאלות נוקבות מאוד
על יצחק רבין.
פעם אמר עיתונאי ידוע• :אינני מסכים
בכל דבר עם רבץ. אבל אני ישן
יותר טוב כשאני יודע שהוא שר־הביט־חון.
אני בטוח שהוא לא יסבר אותנו
בהרפתקה, כמו שעשה אריק שרון״.

ספק אם אותו עיתונאי היה
חוזר על פסוקים אלה כיום.
משהו קרה ליצחק רבין, ואין זה עוד
אותו האיש.
ההנחה הכללית־כמעט היא שההחלטה
על מיבצע זה נובעת משיקולים אי־שיים־פוליטיים.
רבין רוצה לאגוף את

הליכוד מימין, ולהוכיח שהוא מסוגל
לכל דבר שאריאל שרון מסוגל לו.
איגוף זה אכן מצליח. תודות לתמיכה
הנלהבת של אנשי מאיר כהנא וגאולה
כהן, זוכה רבין במישאלי דעת־קהל
לאחוז גבוה יותר מאשר שימעון פרס,
יצחק שמיר ואריאל שרון. רק במיפלג־תו
שלו יש לו מתנגדים.
שרי הליכוד מודעים לכך היטב, והם
התמרמרו השבוע בקול רם. הם לא העזו
לתקוף את מיבצע צה״ל — שום איש־ליכוד
לא יוכל להתנגד לעולם לפעולה
צבאית כלשהי, שבה נשפך דם —
אבל הם התמרמרו על אופן קבלת ההחלטה.
אם מכריזים על מילחמה, הם רוצים
להיות שותפים לכך. גם אריאל
שרון התמרמר.
לאריאל שרון היתה סיבה רבה להתמרמר.
אילו עשה הוא את אשר עשה
רבין בשטחים הכבושים ובלבנון, היו
מאות אלפים יוצאים לרחוב ומפגינים
נגדו. אך כאשר נעשים הדברים על־ידי
רבץ, איש מיפלגת־העבודה, אין שלום
עכשיו מעזה אלא לצייץ, והמחאה מוגבלת
לשוליים.

גם בכך יש סכנה למישטר
במדינה.

• רבווח מהמועסה
** יבצע השבוע היה מיבצע קטן,
^ /ו הו א יישכח במהרה. אבל הוא
מטיל אור על הסכנות האורבות עתה
לדמוקרטיה הישראלית מבפנים, וגם
על הסכנות האורבות כיום לצה״ל, כאשר
רבים במדינה מתחילים לחשוש
שהצבא משמש מכשיר בידי אנשים
שאפתניים.

באשר רבים בישראל רואים
במיבצע צבאי גדול, שבו נפלו
חללים, טכסיס פוליטי של ערב•
בחירות, יש בכך סכנה כפולה
ומכופלת.

הג״נים על רקע החרמון: השוקעים ניחו בבוץ נגרה וברצועה בורחים אל תור המילחמה

יש הרואים את הפעולה כולה באור
שונה לגמרי.
אמר השבוע קצין בכיר במילואים:
•אינני יודע מה היו המחשבות הגלויות
של מי שהחליטו על המיבצע. אבל אני
בטוח שמתחת לסף ההכרה הם פשוט
התגעגעו לפעולה צבאית אמיתית,
שתשחרר אותם מן המועקה של הפעולות
בשטחים. המילחמה בהתקוממות
בשטחים מדכאת את ראשי צה״ל, ואולי
גם גורמת להם למצפון רע. אז הם שמחים
כשיש להם הזדמנות לתפקד בקצינים
אמיתיים, ולא כמפקדי־מישטרה.
ואם זה ככה, זה מבשר רעות לגבי אופי
ההחלטות בעתיד״.

עו ד 713* 3מחיבח ־ פודורהשל מיו: א לו ף
אנוש הי ה !3מ קבל התש לו מי םמחברה
מ פו קפקתשבה היה קשור גם הרמ טב״ל המצר
לשעבר, ושבה קשור ג האיש שקישר בין א ד מיו ושימשן פרס
הצטרף אביגרור (״יאנוש׳׳)
> 1בדגל למיפלגת־העבודד, והחל
פתל לעבר מקום בכנסת, וכבר נוחתות
עליו הדרות.
פעם היה יאנוש בר־מזל. במילחמת
ששת־הימים הצטיין. בדיכאון הכללי
ששרר בימים הראשונים סיפרו על מעשיו
בטלן כעל פרק של תהילה.
אולם מאז הוא התגלה כביש־מזל.

תה זו מיסעל בכרמיאל, שהיה
בידי כונס גפסיג^ וסמבה אותו־למיסעל
לייצור מנועים כשם
״כרמו״.
אחרי הקניה ביקרו מיז ואשתו ביש־ראל,
יחד עם ולך וזע• נסעו יעד על שם
בנו של סח, שנספה בתאתת־דרכים.
בסופו של דבר ועזחה לא קדים, זדטך
פשטה את הרגל אחרי שניסתה לגייס

בנזרעגז
(המשך מעמוד )6
מה הלאה?
אץ שום סיכוי לכך שההתקוממות
תישבר. אץ פלסטיני אחד הרוצה לחזור
למצב ההשפלה ששרר קודם לכן. אין
סימן לשבר בממשלת־ישראל. דעת־הקהל
הישראלית מתחילה להתייחס
אל הזוועה היומית כאל שיגרה. פעו־לות־המחאה
(ראה לעיל) הן קטנות
וחלקיות. תנועת־השלום הגדולה ביותר
— שלום עכשיו — התמוטטה
למעשה.
התחזית: יהיה הרבה יותר גרוע,
לפני שהציבור הישראלי יעמוד על
דעתו ויגיע אל המסקנה הבלתי־נמנ־עת.

האינטרנציונל

פ דג ה־ א חו ת
האינטרנציונל אובד־עצות:
מר דעשות
בסיפלגת־העבודה,
המשתמשת בארות
ובנאזים?

<31130
היה אחראי במילחמת למיבצע שלא הגיע ליעדו: כיבוש הקטע
המיזרחי של כביש־ביירות־דמשק-.
הכוחות שלו פשוט לא הגיעו לכביש,
ובכן־ השתבשה המערכה כולה.
גרוע מזה: במהלך משימה זו נכנסו
כוחותיו של יאנוש למלכודת של סול־טאדיעקוב,
וכך הוא נושא באחריות
למפלה החמורה ביותר בכל תולדות

מאז השתחרר יאנוש מצה״ל, מבלי
להשיג את היעד שנראה לפני־כן קרוב
כל־כך: תפקיד הרמטכ׳ל. הוא התפנה
לעסקים, שטיבם לא היה ברור לרבים.
עכשיו, בבית־מישפט אמריקאי, הוסר
הלוט מעל חלק מן העסקים האלה.
עד אמריקאי העיד כי חברה אמריקאית
מפוקפקת שילמה ליאנוש במשך שנתיים
בץ 3000ל־ 4000 דולארים לחד
ד ש, מתוך תיקווה שהוא ישיג לה הזמנות.

חלק מן הפרשה המסעירה את
ארצות־הברית מזה כמה חודשים, והקשורה
בדמותו האומללה של שר־המיש־פסים,
אדווין(״אד*) מיז, י די ח של רוני
לד רגן.

תת-מיקלע
;,עוזי״
^ ץ פי ח להפתעות המתגלות בפר

בפרשת צינור־הנפם העיראקי הודיע
החוקר הפדרלי שבגלל סירובו של
ברוך רפפורט להעיד אץ לו ראיות לה־גשת
כתב־אישום נגד מיז, אולם הוא
יגיש בהחלט המלצות להעמידו לדץ
על עביחת אתיות. והנה נולדה פרשה
חדשה מפיצצת־סירחון ישנה נושנה:
פרשת־השוחד של חברת 1דטך.
זוהי חברה לחלקי־מתכת באיזור
העוני של ררום־ברונקס בניו״יורק, בבעלות
משותפת של אמריקאים ממוצא
ספרדי ויהודי.
בשנות ה־ 80 קשר הבעל היהודי קשר
ם עם עורכי״דץ יהודיים ידועי־שם,
כמו החלד סקאדרץ(שהיה יושב־ראש
ועידת־הנשיאים) ורוברט ולך, עור ר
ח ן מסך פרנציסקו, שהיה ידיד אישי
של שרהמישפסים מיז. הללו ניסו להשיג
עבור ודמך חחים מממשלת א ר
צות־הברית, ובעיקר מחיל־הים, וגם חר
זה לאספקת מנועים קטנים לצבא האמריקאי,
בריק* של 35 מיליון דולר.

אחרי שקיבלו את חוזה הם־
גרעיני בהתערבות ישירה של
מיז ואנשי הבית הלבן, שהורו
לצבא להעדיף את ״ודטד״ ,קני

הץ בבורסה האמריקאית -כרם 1בכרמיאל
חזר לבונס־ הנבסים
חקירות פדר ליו ת העלו כי תמורת
העזרה בהשגת ומרס השונים לחדטך
שילמה החברה וראשיה ישידזת ובעקי־פץ
שוחד לאי שיצ יבו ר שונים. חב ר
קונגרס שחור בבלסימזד, שסייע לחברה
בסנאט, כבר תהרשע בקכלת־שוחד.
שלושה פעילי האי גודי ם המיקצועיים
כבר הורשעו. עתה מתנהל בניו־יורק
מישפט נגד ולך, פרנקלץ צ׳ץ, שהיה
מנהל תיקי־השקעות עבוד מיז, ושותפו
קנם לונחן. מישפס נפרד מתנהל עתה
בנידיורק נגד חברהיזנגרס מריו ביא־ג׳י,
החשוד זע* הוא בקבלת־שוחר.

סניגוריו של ביאסי נקטו קו־הגנה
שתכליתו להראות כי
״וד־טך׳ פיזרהבם סים לכל ריב-
סין, בלי לראות בכך שוחד או
שלמונים -הם הביא־ כעד מטעמם
אז חשב־החברד, לורנס
שורטן, שהעיד בי בשנים הללו
שילמה החברה במשך שנתיים
בין 3000ל־ 400 דולר לחודש
לגנרל הי שראלי אביגדור בך
גל. הוא העיד בי ״ודמך׳ לא
השיגה שום חתה בתוצאה
מתשלום זד״
בעדויות קת־ סהת התברר כי
״ודטך׳ רצתה לקבל ממישרד*
הביטחון הישראלי את הזיכיון

האינטרנציונל הסוציאליסטי נתון
במבוכה. כאשר התכנס השבוע במאד־ריר,
היה אובד־עצות.
האינטרנציונל הוא אגודה מיקצו־עית
של מיפלגות. הוא מבוסס על עיקרון
העזרה ההדדית: כל המיפלגות־האחיות
עוזרות זו לזו. מי שהגיעו
לשילטון משתדלות לעזור למי שאיברו
את השילטון, כדי לחסר אליו.
אולם האינטרנציונל אמור גם לייצג
ערכים מסויימים. ובראש וראשונה:
זכויות״האדם, צדק חברתי, שיחדור
לאופי ואישי.
במיקרה של מיפלגת־העבודה הישראלית,
קיימת בין שני התפקידים
סתירה בולטת, שגם ידידים מופלגים
אינם יכולים להתעלם ממנה.
אותו עד גם אמר כי 1דם ך נעזרה גם
באיש הסי־איי־אי, והוא עצמו נפגש עי־מו
במאי 1985 ודן עימו במכירות ספי־נות־גרר.
איש הסי-איי-אי היה אחראי
לפעולות־חתירה באותה עת.
על פרנקלין צ׳ין עצמו, דמות־מפתח
בפרשת מיז, התפרסמה לא מכבר כתבה
בשבועון ביזנס־דק. החושפת בין היתר
שהיה קשר אפשרי לפרשה לאופוזיציו־נר
המצרי, הרמטכ״ל המצרי לשעבר
אל־שאזלי. וכך כתב ביזנס־ויק :״מרבית
הבעיות של מיז התחילו כאשר נפגש
עם פרנקלין צ׳ץ. למרות שצ׳ץ הביא
למיז תשואה של 9091,תוך 18 חודשים
על השקעתו, עשה זאת יועץ־ההשק־עות
מסן־פרנציסקו בדרך שהביאה
עתה לחקירה ובדיקה של התנהגותו
של מיז.
״צ׳ץ התחיל להיות יועץ פיננסי של

״כמנהל תיקי־השקעות היתה לצ׳ין
גישה לבעלי־הון רבים במיזרח התיכון.
הוא היה נשוי לשאדאן אל־שאזלי, בתו
של מי שהיה דיפלומט מצרי. מקורות
בסן־פרנציסקו מצטטים את הבת שהצהירה
כי אביה, הגולה עתה בלוב, מימן
את רצח נשיא־מצריים, אנוור אל־סא־דאת.
אחרי גירושיה מצ׳ין היא נישאה
שנית לדייוויד מיד, פקיד בכיר בחברת
הברוקרים ביר־סטרן, שקיבל את התיקים
של צ׳ין לידיו.
״באותו הזמן שצ׳ין החל עובד עבור
1דטך, הפגישו ולך עם מיז, שהשקיע
אצלו 50 אלף דולר, שהפכו תור 18
חודשים ל־ 95 אלף דולר.

גנרלים

חורך המיוחד ג׳יימס מק־קי
1 1/ /רוצה לדעת אם רווח זה, שעשה
מיז, קשור בסיוע שנתן לחדטך.
״הקשרים בין צ׳ין לבתו של אל־שאזלי
נמשכים גם אחרי הגירושין,
והרמטכ״ל־לשעבר עדיין רואה בו את
חתנו. הגירושין עצמם היו ב־, 1967
אולם צ׳ין המשיר כל העת גם לנהל את
ענייניה הכספיים של אשתו־לשעבר׳.

יאנוש ואשתו
3000 עד 4000 לחודש

לייצר את תת־הכדקלע ״עוזי״
באמריקה. נראה כי בן־גל היה
צריך לסייע מקשריו בצבא
ובמישרדהביטחון, וכן לדאוג
לשווקים שיקנו את ה״עוזי״׳
שייוצר באמריקד״ בן־גל הוא
מבעלי חברות הנותנות ייעוץ
ביטחוני והמתוובות במכירות־נשי״

ודטך
באפריל , 1985 והתמנה בה כמנהל
באוגוסט. הוא חתם על ארבעה הסב-
מי-ייעוץ עם ארבעה מנהלים בחברה,
שכולם הודו בעבירות־שוחד שונות.
״צ׳ץ הסכים להעלות בצורה מלאכותית
את שערי מניות 1דטך, כך שארבעת
המנהלים עשו רווח גדול.
״צ׳ין גם נחקר על עיסקות לא־חוק־יות
בזהב בין הונג־קונג לסלפרנציסקו.

העיתונות האמריקאית אינה עוסקת
בהשלכות של הקשר האפשרי שבין
אל־שאזלי, באמצעות צ׳ין וולד, לסד־טף
שעסקה בענייני־ביטחון שונים
בישראל ובאמריקה. אין הם עוסקים גם
באפשרות הקשר שבין אלה לידיד אחר
של ולך, שימעון פרס, או לברוך רפ־פורט.

דבר
אחד ברור: חתנו־לשע־בר
של הגנרל אל-שאזלי והגנרל
אביגדור בן־גל קיבלו תשלד
מים מאותה החברה, שראשיה
הד קשורים גם בשיחוד אנשי־מימשל
אמריקאים מרכזיים,
וכן בתשלום לממשלת־ישראל
ולמיסלגת־העבודה, בעיסקת־הצינור־המיראקי-עא*
לביב

שובר־העצמות. האיש המסמל
את הסתירה הוא יצחק רבץ.
כיום מעורר שמו של שר־הביסחון
הישראלי חלחלה, כמעט כמו שמו של
אריאל שרון. הוא מזוהה עם הפקודה
לשבור עצמות, עם הסטאטיסטיקה של
39 ילדים הרוגים מתחת לגיל , 15 עם
חנק־תיגוקות והפלות בעיקבות השימוש
בגאזים, עם מעצרים המוניים בלא
מישפט, ועם סתימת פי התיקשורת
ושאר מעשים, המזוהים בדרך כלל עם
רודנויות דרום־אמריקאיות ודרום־אפ־ריקאיות.
אולם
רבץ הוא גם אחד משני
המנהיגים הראשיים של מיפלגת־העבודה,
והוא זוכה בעניין זה בתמיכתו
הגלוייה של שימעון פרם.
מה עושים במצב כזה?
הצלה לסרס. .מצד אחד, רוצה
האינטרנציונל לעזור למיפלגת־העבו־דה
לחזור לשילטון. היא יודעת שכל
ביקורת עליה יכולה לעזור לליכוד,
סיפלגת־הימין השנואה.
מאידך מרגישים יותר ויותר מנהיגי
האינטרנציונל כי השתיקה נוכח מעשיהם
של רבץ ושות׳ גובלת בבגידה
בעצם המטרות שלמענן קיים האינטרנציונל.
לברונו
קרייסקי, אחד הקשישים
הנערצים באירגון, פיתרון פשוט: לגרש
את מיפלגת־העבודה. לפי שעה, אץ
לכך תומכים רבים.
בינתיים נמצא פיתרון זמני: להמשיך
ולהתייחס אל מיפלגת־העבודה
כאל מיפלגה־אחות, אך גם לעשות
מחוות כלפי אש״ף. כל זה בצורה עדינה
ביותר, כדי שלא להביך את שימעון
פרס (ראה תשקיף) ,וגם לא לתת
ליצחק רבץ חותמת של אישור בינלאומי.
למרבה
המזל של פרם, האפיל על
מושב השבוע ניצחונו המרשים של
פראנסואה מיטראן, מנהיג המיפלגה
הסוציאליסטית בצרפת.
העולם הזה 2645

ה חו מהשל סו ליי מ אן
אני אוהב הרבה דברים. כמה מהם אני אוהב מאוד.
אני אוהב מפות. אני אוהב את ירושלים.
אני אוהב מפות מכל הסוגים. אילו היה לי טבע של אספן, הייתי
בוודאי אוסף מפות. מפות מכל התקופות, מכל המקומות.
אני אוהב את ירושלים. לפעמים אוהב עד כדי כאב, כשאני
רואה את בנייניה המוארים בלילה, או משקיף על הר־הבית ממרומי
הר־הזיתים.
אינני אוהב את ירושלים־של־מעלה, המושג המופשט והדים־
יוני, עיר התפילות ועיר החזון. אני אוהב את ירושלים־של־מטה,
ירושלים כמו שהיא, כל הפסיפס המטורף הזה של עיר שכל אבן
בה שייכת לתקופה אחרת, לתרבות אחרת, לעם אחר.
כל זה כהקדמה לקביעה פשוטה: מי ששלחה לי את הכרך
׳ חשדם בם פ 1ת ובמראות, מאת הד״ר ריכב רובין, גרמה לי תענוג
אמיתי( .תודה, רחל קרמרמן!)
זהו כרך מהודר ובו עשרות רבות של מפות, מהמאה החמישית
ועד המאה שעברה. מפות ד ימ־יוניות
לגמרי, שבהן ציירו בעליהן
עיר שהיתה קיימת רק
בליבם, לצד מפות מדוייקות להפליא
מלפני קרוב לאלף שנים.
כל חובב יכול להחליט איזו -
מן המפות מושכת אותו ביותר.
אני בחרתי במפות הצלבניות
העגולות, המזהות את כיפת־הס־לע
— פאר האדריכלות המוסלמית
— כבית־המיקדש. ואולי
מעניינת עוד יותר מפת־הפסיפס
הביזנטית שנמצאה בעיירה מיד־בא
בירדן — מפה מן המאה סוליימאן השישית, שבה אין עדיין כיפת־הסלע,
אך יש בה רחוב־הכרדו, כמו בימינו.
מפליא עד כמה מעט השתנתה העיר ב־ 1500 השנים האחרונות.
מחשבה מחרידה: מה היה קורה אילו התקבלה עצתו התימהונית
של דויד בן־גוריון למחרת מילחמת ששת־הימים, למחוק מעל פני
האדמה את חומת העיר העתיקה, מפני שהיא ״תורכית״ ,ואינה
שייכת לעיר. יתכן שטרי קולק היה עושה זאת, כפי שהרס את
שכונת־המוגרבים ויצר את מיגרש־החנייה הלאומי מול הכותל
המערבי. אבל גם טדי החרוץ ידע שדחפוריו לא יוכלו לה לחומתו
של סוליימאן המזהיר, ולכן גם לא ניסה.
שכחתי להגיד שאני אוהב גם ספרים שהם ערוכים היטב
ומודפסים היטב. זהו ספר לדוגמה.
פחות הלהיב אותי הספר ארץ נולדת, בעריכת הד״ר מרדכי
נאור. גם זהו ספר שנערך לקראת שנת־ה־ 40 כספר־מתנות (כך
נראה) .אוסף די מיקרי של מיסמכים ותצלומים, לא תמיד מוסברים
כראוי.
אך גם בספר זה יש אוצר של פרטים קטנים ומעניינים. בעיני
מצא חן ביותר מיסמך של ״מעקלת העם״ ,המגלה כי היתה קיימת
ועדה(מיכאל אסף, דויד רמז, בכור שיטרית) כדי לקבוע מה יהיה
שם המדינה החדשה בשפה הערבית. הוועדה החליטה לקרוא לה
״איסראיל״ (השם נרשם בערבית בכתב־יד, בחוות־הדעת שנכתבה
במכונת״כתיבה עברית).
משמע שזה לא היה בטוח מראש כלל וכלל. היתה הצעה
שהמדינה תיקרא בערבית ״פלסטין״ .אולם ״יתכן כי המדינה
הערבית בארץ־ישראל תיקרא גם להבא פלשתין, דבר העלול
לגרום לערבוביה.״ באותו הזמן עדיין היה, כנראה, ידוע שבו״
גוריון, בעזרת המלך עבדאללה, יצליח למנוע את הקמת המדינה
הערבית העצמאית בארץ.
השלושה הוסיפו :״עם זאת עלינו להעיר כי השם איסראיל
המיוחד ליהודי ארצות־המיזרח לצי״נם כחטיבה מיוחדת(דתית),
שאינה מזוהה עם הציונות, יש בו כדי להכביד על מצבם של אחינו
והדבר טעון שיקול מדיני״.
כרגיל, האינטרסים של יהודי המיזרח לא מילאו תפקיד חשוב
במחשבת הצמרת.
ועוד :״הוועדה עיינה גם בהצעה לקרוא למדינה בשם ׳ציון׳
ולדעתה שם זה, בתרגומו הערבי, עלול להכביד מאוד על האזרח,
הערבי במדינה היהודית״.
בספר אין תאריך למיסמך זה. אך נראה כי נכתב לפני ה־14
במאי . 1948

אורי אבנר׳

מולה קורבן חסר־אונים, והיא תתעלל בו בדיוק כמו גבר. אולי
יותר. אם אתה חושב אחרת, זה רק מפני שהמוח הגברי שלך עדיין
מעורפל בעיקבות החינוך הרומאנטי שקיבלת״.
״לא דובים ולא יער,״ עניתי בזעם .״יש הבדל! הסתכל במה
שמתרחש על הכביש. אנחנו, הגברים, הופכים לחיות־טרף. הנה־גות־הנשים
הן כמעט תמיד יותר זהירות, פחות תוקפניות, פחות
להוטות לעקוף בכל מחיר, להגביר את המהירות. איני יודע אם
זוהי תוצאה של מורשה ביולוגית או של תרבות אנושית. אבל זוהי
עובדה״.
״קישקוש,״ ענה הקול הפנימי בגסות .״הנשים מדוכאות, ולכן
הן משתדלות להתנהג יותר יפה. כמו היהודים בחו״ל. כמו הכושים,
בשעתו. אבל תן לעבד מקל, והרשה לו להרביץ, והוא יהיה
גרוע מכל ארם אחר. עבד כי ימלוך. או, במיקרה זה, שיפחה כי
תמלוך.״
״אבל האשה צריכה לחנך מחר את הדור הבא! אם תהיה היום
למיפלצת מרביצה, היא תגדל דור של מיפלצות״.
״ואולי להיפר,״ הרגיע אותי הקול הפנימי .״אם תיתן לה מקל
ותשלח אותה לשטחים הכבושים, אולי תמהר להתפכח. אולי תבין
מה מתרחש שם, ותשפיע על הגברים לשים קץ לעימות הברוטאלי
ולעשות שלום, לפני שנהפוך כולנו לעם של קלגסים
וקלגסיות״.

רומאן עם אופנוע
חיפשו בארכיון השלם הזה תצלום ישן של מרים ירון, מלכת־היופי
הראשונה של ישראל. מצאו תצלום המראה אותה יושבת על
אופנוע, מאחורי בחור צעיר. אני.
התמונה צולמה כאשר ערך השלם הזה, ביוזמתי, תחרות•
אופנועים על שם שועלי־שימשון. הייתי אחד השופטים. מרים
ירון התכבדה למסור את הגביע. לפני כן הרכבתי אותה על
אופנועי ועברתי איתה את מסלול המירוץ. זה היה חלק מן הרומאן
שלי — עם האופנוע.
איך זה התחיל?
כשהייתי בן 17 או , 18 הייתי הרבה יותר מדי עני מכדי לחלום
על אופנוע. בפלוגה שלנו באצ״ל היה מישהו שהיה לו אופנוע. כל
הבחורות העריצו אותו, כולנו קינאנו בו. אבל זאת היתה קינאה
לשמה. כשהיה צורך, רכבתי על אופניים. רכבתי על אופניים
מתל־אביב לחיפה, לירושלים, לים־המלח, אבל זה סיפור אחר.
לקראת סוף מילחמת־העולם הופיעו בארץ הדגמים הראשונים
של אופנוע־צנחנים מתקפל. זה קיה הקטנוע הראשון. הבריטים
ייצרו אותו כדי להצניחו יחד עם הצנחנים, ולאפשר להם תנועה
מהירה.
הוריי, שהיתה להם מכבסה, קנו קטנוע כזה, ואחר־כך עוד אחד.
אבי ואמי השתמשו בהם כדי להוביל כביסה ללקוחות. לפעמים

קלגסים וקלגסיוח
ראיתי את השוטרות הצעירות המחזיקות באלות, היוצאות
לפעולה נגד הערבים בירושלים המיזרחית, והזדעזעתי. ממש כמו
מאשה לובלסקי, שקראה לרמטכ״ל שלא לשלוח חיילות לדיכוי
ההתקוממות באלות.
מדוע הזדעזעתי, בעצם?
״זהו שוביניזם נתעב!״ אמר לי קול פנימי .״יש לך דימוי
רומאנטי של האשה כייצור עדין, חינני. נדמה לך שאתה מגיב
כיפה־נפש, אבל בעצם זהו בסך־הכל השוביניזם הגברי הישן שלך
באצטלה ליברלית. אינך מכיר, בעצם, בשיוויון המינים!״
״לא נכון,״ עניתי .״זה בכלל לא קשור בשוביניזם. אבל צריכים
להכיר בעובדה שהמין הגברי הוא מטיבעו תוקפני ואלים יותר
מאשר המין הנשי. זה נובע מחלוקת־התפקידים בטבע: הנקבה
האנושית יולדת ומגדלת את הילדים, הזכר האנושי מגן עליהם
וצד למענם. גם גבר המכה בני־אדם באלה מעורר אצלי צמרמורת.
אבל אשה — על אחת כמה וכמה!״
״מה ההבדל?״ התעקש הקול הפנימי .״הנקבה האנושית אינה
פחות אכזרית ואלימה מאשר הזכר האנושי. ההיסטוריה מלאה
בדוגמות. חשוב על יעל, שרצחה את סיסרא בשנתו, למרות שבטח
בה. חשוב על המיפלצת מבוכנוואלד. תן מקל בידי אשה, והעמד

עם מרים ירון על המצ׳לם ()1951

עזרתי להם ורכבתי על אחד הקטנועים. לפעמים שאלתי את אחד
האופנועים כדי לבקר אצל חתיכה.
גם בזמן מילחמת־העצמאות, כשהייתי מזדמן לחופשה של
כמה שעות הביתה, הייתי שואל קטנוע כדי לעבור בין החתיכות
השונות מבלי לאבד זמן.
במילחמה נכנס בנו השיגעון של הג׳יפ הפתוח — הדהירה
בכבישים ובשדות, כשהרוח מצליפה על הפנים, והמהירות
מטריפה את הדעת מרוב תענוג. זה נשאר לי מאז בדם. אני יכול
לשמור על המהירות החוקית(המגוחכת) רק במאמץ עילאי.
אחרי המילחמה שאל אותי ראובן הובר, חברי מהשועלים, אם
אני רוצה לקנות אופנוע, מייד, בו במקום. מבלי לחשוב פעמיים,
אמרתי ״כן!״ כעבור שעה בא אלי הביתה, הביא לי אופנוע כבד
ואמר לי לנסות אותו. עליתי עליו, התחלתי לנסוע, נפלתי,
עליתי שוב, נסעתי, וזהו זה. הסתיימו שיעורי־הרכיבה.
זה היה אופנוע מדגם סאצ׳לס(״אין כמוהו״) תוצרת בריטניה,
500ס״ס ( 5כוחות־סוס, כפי שקראנו לזה אז ).התחלתי לדהור בו
בכבישי הארץ. בשבתות הזמנתי בנות, הרכבתי אותן מאחור
ויצאתי לבקר שוב בשדות־הקרב של השועלים(במשך זמן־מד, זה
היה מין שיגעון כזה. אחר־כך זה חלף).
היו לי הרבה חוויות על האופנוע. בחורף של , 1950/49 כשירד
שלג כבד בתל״אביב, הרכבתי בחורה בשם אהובה מאחור, דהרתי,
החלקתי, התהפכנו. בגלל השלג לא נפגענו. את אותה אהובה
לקחתי בגשם שוטף לחיפה, והגשם כיבה את המנוע אחרי כל־כמה
קילומטרים. בחורה אחרת, שכחתי את שמה(שתסלח לי) ,רכבה
איתי לנגב. בדרך נגעה בטעות ברגלה בצינור״המפלט הלוהט,
ונשאר לה סימן לכל החיים.
כאשר רכשתי את השלם הזה, עדיין רכבתי על האופנוע.
באחד הימים צילמנו צעירה בשם רחל על־שפת הים. הצעתי
להחזיר אותה הביתה, התהפכנו על החול. התחתנתי איתה( .לא
מייד. זה לקח כמה שנים).
בסך הכל התהפכתי הרבה פעמים בגלל שלוליות של מים
ושמן. למזלי, לא נפצעתי אף פעם באופן רציני.
לבסוף החלטתי שהתגריתי בגורל די-הצורך, וכי לפי תורת־ההסתברות
אני עומד לשבור לעצמי את הגולגולת תוך שנה־שנ־תיים.
קניתי מכונית קטנה וישנה, דגם פ 1רד משנת 1936 או
משהו כזה, ואמרתי שלום לנואצ׳לס.
אבל כשאני רואה תצלום ישן שלו, מציף אותי גל של נוסטלגיה.
אין כמו האופנוע. תחושת החופש של הרכיבה במהירות של
150 קמ״ש, כשאתה חשוף לגמרי לרוח, כשאתה חש את הסביבה
ומריח אותה, כשכל חושיך ערים ודרוכים, כשהאוויר שורק באוזניך
— אין תחושה בעולם״ שתדמה לזו!

אז איפה הגרזן?
עשרות הודעות של דובר־צה״ל סיפרו בשבועות האחרונים על
התרחשות, החוזרת על עצמה שוב ושוב, בחדגוניות מפתיעה:
״מקומי״ מסתער בגרזן על חיילי צה״ל, ואלה נאלצים לפתוח באש
ולהרוג אותו, כדי להציל את חייהם.
זה מעורר כמה תמיהות.
ראשית, מניין קמו לו לעם הפלסטיני כל הגיבורים האלה?
להסתער בגרזן על חיילים בעלי נשק מוכן לירי — זה מחייב
אומץ־לב. האם דובר־צה״ל מטפח בכוונה תחילה פולחן של גבורה
פלסטינית?
שנית, מדוע אף אירוע אחד כזה לא צולם? הרי ״השטחים״
מלאים בצלמים, שמים ואנטי־שמים. הכיצד זה אין אף תצלום
אחד המראה אירוע כזה?
שלישית, היכן הגרזנים?
כשאדם מסתער בגרזן על חייל־צה״ל ונורה למוות, הרי הגרזן
נופל מידיו, במרחק של שניים־שלושה צעדים מן החיילים(אחרת
חייהם אינם בסכנה, וממילא לא היה עולה על דעתם לירות,
בניגוד לפקודות ).אז איפה התמונות?

מדרץ־־הטדפון?
מה זה?
חיפשנו את מיספר־הטלפון של אדם מסויים. היינו חמישה
בחדר, ואיש לא ידע.
״אולי תנסו לחפש אותו במדריך־הטלפון?״ שאל מישהו.
הסתכלנו איש ברעהו. הרעיון כלל לא עלה על דעתנו.
מדריו־הטלפון? מה פתאום? מי מחפש במדריך־הטלפון?
תמיהה כללית זו עוררה בי מחשבה. הרי בכל העולם, כאשר
אתה מחפש מיספר־טלפון, אתה נוטל את המדריך ומחפש. כמעט
אוטומטית.
מדוע לא אצלנו?
שאלתי וקיבלתי תשובות.
״אף פעם לא מוצאים שם כלום!״
״האותיות הן כל־כך קטנות. זה מוציא את העיניים!״
״אי־אפשר לדעת איפה לחפש! איפה הסוכנות היהודית,
למשל? תחת ה׳ או תחת ס׳?״
״ניסית פעם לחפש בית־מלון? איפה הוא רשום? תחת בית־מלון,
או בתי־מלון, או מלונות, או מלון?״
״ואם אתה כבר יודע, איך אתה יכול למצוא את זה, כשזה כתוב
באותיות זעירות בין שאר האותיות הזעירות?״
זוהי עובדה: לאיש אין חשק להשתמש במדריך־הטלפון הישראלי.
הגניוס היהודי, שהמציא את החצצית ואת אלת־הבוק, אינו
מסוגל להדפיס מדריך־טלפון שמישהו ירצה להשתמש בו.
זה נמשך כבר מאז הקמת המדינה. שר בא ושר הולך, דואר
הולך ומק בא. שום דבר אינו עוזר. עם־הספר אינו מסוגל לייצר
ספר־טלפונים.

פ 5ד

יושב־ראש הוועד־המנהל

החדש של רשות־השידור, אהרון
הראל, הופיע בתוכנית מד
סף־השספים. במיסגרת התוכנית
נשאל על מועד התפטרותו
מהכנסת, לרגל תפקידו החדש.

ספר תהילים, מחטים באוזן הימנית, מימיה
הונגרית ושלטב או רךע 1ל חצי מטר

עתה בבית־חולים בהוואי מכוויות,
מפגיעה ביד שמאל וכבסו,
משיטפי־דם פנימיים ומקריעת
עור־התוף באחת מאוזניו. אביו,
יונה גרשסלד, העובד בהוצ־אה־לאור
של ירחון לענייני מי־

ממאווי להונולולו בענייני״עס־קים.
הוא לקח איתו לטיסה ספר־תהילים
קטן, ולמרות שאינו דתי,
הוא מאמין שניצל בזכות הספר.
ליד מיטתו בבית־החולים נמצאת
אמו הדסה, לשעבר מנהלת

שבה ג׳יהאן אל־סאדאת,
אלמנתו של אנוור אל־סא־דאת,
להתגורר במצריים, חזרה
ג׳יהאן לארצות־הברית, אחרי ביקור
במצריים.
הפתעה משמחת חיכתה
למשה ששון, שגריר ישראל
במצריים. האיש, שנבחר להדליק
את משואת־השלום ביום־העצם־
אות, הופתע ממסיבה שערכו

חבריו לכבודו לרגל הכבוד הזה.
כעבור כמה שעות שב ששון
לקאהיר עם בתו אורנה, ושם
ערך קבלת־פנים לכבוד יום־ה־עצמאות.
שום נציג מצרי רישמי
לא פקד את קבלת־הפנים.
רפי גינת ,״השמן של
הטלוויזיה״ ,החליט לרזות לקראת
נסיעה קרובה לחו״ל. הוא
הודיע שהחליט להפחית 15 קי־אבי
ולדמן, העול הזה

״711111ך ך * 1ל (משמאל) ,סגן הרמטב״ל, היה האישיות הצבאית הבכירה ביותר בערב-הצנחנים
/ 1 .1ן ב״בית הצנחן״ ברמת־גן. מהאירוע, שנערך בערב שבו חזרו כוחות צה״ל מהפעולה
\ |1111
בלבנון, נעדרו הרמטכ״ל ושר״הביטחון שהבטיחו אתה שתתפותם. הרמטכ״ל דן שומרון נתן הוראה שכל
קצין בכיר בדרגת תת״אלוף ומעלה, שאינו קשור ישירות לפעולה, חייב להיראות באירוע. חלק מהקצינים
שהיו בין הנוכחים העדיפו שלא להצטלם, בתואנה שזה לא מוסיף ליוקרתם שהם לא נמצאים עם כוחות
צה״ל בצפון. דויד לטקוב (בצילום משמאל) קצין־הצבא הוותיק ביותר בעולם, נעזר במקל־הליכה.
אך תם השידור, הופתעו אנשי
מוסף־הנו!ספים לזכות בשיחת־טלפון
מאברהם(״ביגה״) שוחט,
ראש־עיריית ערד. שוחט
התעניין מתי בדיוק יש בכוונתו
של הראל לפרוש מהכנסת. הוא
אמור להיכנס לכנסת במקומו.
אייל גרשסלד, הישראלי
שנפצע בשבוע שעבר בהתבקעות
המטוס בהוואי, מחלים

סיס ומישפט, משוחח איתו בטלפון
פעמיים ביום. השבוע סיפר
אייל שעורכי־דין אמריקאים ידועים
התקשרו עימו בבית־החולים
והציעו לייצג אותו בחינם במיש־פטו
נגד חברת־התעופה אלוהה.
״אייל דחה את כל הפונים,״ סיפר
האב ,״הוא מתעניין כרגע רק
בהחלמתו. בעתיד תוגש תביעה
משותפת לכל נוסעי המטוס״.
אייל 27 יהלומן, היה בדרד

סניף בנק, הגרושה מזה שנים
מגרשפלד האב. לגמרי במיקרה
היא הגיעה לביקור אצל הבן
ימים אחדים לפני אסון המטוס.

חבר־הכנסת אליהו גן־
אלישר נראה רגוע למדי ביום
השלישי במיזנון־הכנסת, כשהתכונן
לתרום את חלקו ב״שירות־רום״
מאולפן !לי־צה״ל. הוא
נבחר לסקר את שנת , 1977 וראה
בכך מחמאה. רבים לא ידעו
שהח״ב הרענן רק נחת באותו
היום מטיסה ממושכת מקנדה.
בן־אלישר סיפר שאינו מסוגל
לישון אחרי טיסות ארוכות,
ומכאן הסיבה למרץ הרב שלו.
סגן־השר רוני מילוא
החליט להפגיז דוגמה ציבורית.
משהתבקש על־ידי ירידה לאפשר
לה לטלפן לחו״ל ממכוניתו,
מירוחם הרחוקה, נבעת :״על
חשבוני — תעשי כמה שיחות
שאת רוצה, אבל על־חשבון
המדינה? לא בא בחשבון!״
אברהם אסל, עסקן־
חרות הוותיק, שסידר חתימה
מקורית של מנחם בגין עבור
חנן קריסטל על גבי הספר
לילנת לבנים, הבטיח השבוע
במיזנון־הכנסת לסדר חתימה נוספת
— והפעם אף אישית יותר
— לעיתונאית מסויימת, אבל
בתנאי אחד :״שתקראי את הספר!״
הספר עוסק בתקופת מאסרו
של בגין בסיביר, במילחמת־העו־לם
השניה. אפל סיפר, באותה
ההזדמנות, בכאב רב על יחסו
לבגין וביקוריו אצלו.

| 7 | 1י *1 1 1 1 7 1 1 1הצייר המהיר ביותר בעולם, לפי ספר-
#1 \ 111 /שיאים של ״גינס״ ,עלה לנקודה הגבוו
111/
ביותר בטאבה, בין מלון ״אויה סונסטה״ לכפר של רפי נלסון, בי
שבו הועלתה שוב בעיית הבוררות. הוא רצה להנציח א ת טא1
בציור, וצייר את פרח״השלום על פיס ת־בד באורך 40 סנטימט
כמיספר שנות המדינה. א ת מלאכתו סיים בפחות משתי דקו

רוב השרים וחברי־הכנסת
עסוקים בימים אלה בשתדלנות
— הופעות לפני סניפי־המיפ־לגה
ברחבי הארץ, ולפני בוחרים
פוטנציאליים. ואיפה טורח השר
מרדכי גור? מי ששב באחרונה
לממשלה, הופיע השבוע לפני
חיילים מחוננים.

רופאים מצחיקים
במסיבה הסגורה של בוגרי מחזור 1963 של בית־הספר
לרפואה היתה הרבה התרגשות. הרופאים והרופאות, שרובם
כיום רופאים בכירים, חגגו בסטייל.
בהתחלה הופיע עמי דיין, איש־הטלפטיה ומכופף־המז-
לגות, אשר עשה תרגיל לפרופ׳ יוסף לוי, שהוא מנהל
מחלקה שלא-קלטתי-את -שמה בבית-החולים השרון .״תי נוק
כושי נולד,״ אמר דיין ,״מה צבע העור שלו!״
״שחור,״ אמר הפרופסור .״מה צבע הידיים!״ שחור .״הרג־ליים!״
שחור .״מה צבע השיניים!״ לבן, אמר מנהל־המחלקה,
ושכח שגם תינוק שחור נולד בלי שיניים. רופאה אחת נחל צה
להגנתו: הוא לא צריך לדעת, הוא לא רופא״שיניים!
אחר״כך ק ם כל א חד בתורו, ואמר כמה מילים על עצמו,
על עבודתו ועל חייו הפרטיים. כאשר קםד״ר אברהם
מורג, המדבר כל העת בטלוויזיה על איידס, צעקו לו: מכי רים
אותך, אתה לא צריך להזדהות! וגם: אין פה חולי-
איידס!
לד״ר מורג היה מסר לחבר׳ה: אתם לא שייכים לקבוצת
הסיכון הקלאסית, הוא אמר. אבל כ שאתם נוסעים לבד
לארץ זרה, תיזהרו.
ד״ר אבנר אליצור, מנהל בית״החולים לחולי-נפש אבר־בנאל,
ק ם לדבר. על חגורתו היה תלוי ביפר. מה זה, צעק
א חד הרופאים, מה פתאו ם פסיכיאטר מס תובב עם ביפר!
ומישהו החזיר צעקה: זה השיגעון שלו!
רופאת־שיניים אחת סיפרה שבתה לומדת רפואת־שי-
ניים, אז רופא א חד התעניין א ם אפשר לערוך היכרות בינה
לבין הבן שלו.
רופא א חד סיפר שכאשר בנו שירת בצבא, הוא רצה
להתחמק מאיזה קורס. כאשר נשאל בשיחה מה עושים הו ריי,
הוא ענה: אב א מזריק ואמא עובדת.
התברר שמרבית ילדי הרופאים לומדים גם הם רפואה, או
מתכננים לעשות זאת. רופאה אחת אמרה: יש לי בת בגיל ,9
שתילמד רפואה בעוד 10 שנים. ואחרת אמרה: יש לי שלושה
ילדים, שניים נורמלים ואחד רוצה ללמוד רפואה.

בניגוד לפירסומים, כאילו
העול הזה 2645

חמש דקות תמימות — המזכ״ל
מתכופף לחתום, והצלמים מבזיקים.
בכך לא תמו יסוריו: גם הקהל
הרב, שעמד מאחוריו, לא
נתן לו מנוח, והוא פנה אליו ואמה
״מספיק שבהסתדרות עומדים
אנשים מאחורי גבי ומנסים
לפגוע ביד
בועז אסלבאום, מנהל
לישכת ממלא־מקום ראש־הממ־שלה,
נראה באחרונה מסתובב׳
כשהוא לובש שלייקס(כתפיות).
את השלייקס קיבל במתנה מידי
אסף לוין, בנם של ניצה וד
לוגרמים
ממישקלו — לא פחות.
ידידים מעירים שהוא אכן מתנזר
מאוכל מזה כמה ימים, ושנשרו
ממנו כבר קילוגרמים התחלתיים.
מרדכי
שיסמן, מי שהיה
דובר אנד, שהוא כעת פנסיונר,
עוסק בייעוץ תיקשורתי למועצת
המובילים. הוא מזין את
התיקשורת בקומוניקטים על
יעילותם של המובילים מול חוסר
יעילותו של אנד. הוא אף
הגדיל לעשות ופנה אל השר
חיים קורסו, בטענה שבאור יש
חוסר־יעילות, שארם אחד במועצת
המובילים עושה עבודה של
ארבעה אנשים באוד. שם כועסים
עליו ומכנים אותו ״הפנסיונר
שסרח״ .לפני ימים אחדים אמור
היה להתחיל מיבצע זהירות בדרכים,
בשיתוף קואופרטיב אוד
והמועצה הלאומית למניעת תאונות.
הכל היה מוכן למיבצע, עד
שנודע להנהלת אנר שמרדכי
שיפמן משמש כדובר המועצה
למניעת תאונות. באנד החליטו
לבטל את ההשתתפות במיבצע,
בטענה שהם לא מוכנים לשתף
פעולה עם שיפמן.

ויד לוץ.

בחגיגה בסביון בלט השח

האמריקאי ריצ׳רד דריי-
סוס. האיש קטן־הקומה וחמור־הסבר
שוחח עם יעל דיין, עד
שעברה אשה בלונדית, קצוצת־שיער,
לבושה ברשת שחורה.
דרייפוס סובב אחריה את ראשו,
וניסה לברר פרטים עליה. האשה,
י לצערו הרב, הגיעה למקום עם
בעלה. היתה זאת האופנאית
מאגי דוברוביצקי, שעטתה
רשת שחורה על שמלה חושפנית
במיוחד, ולוותה על-ידי נחמן
בעלה. מה לעשות.

מזכ״ל ההסתדרות, ישראל
קיסר, היה אורח־הכבוד של
מסיבת הירחון ועדים. המארחים
ביקשו שיחתום בספר־האורחים.
קיסר שלף את עיטו, ובאותו הרגע
התנפלו עליו הצלמים והתחילו
להבזיק, דבר שמנע ממנו
את האפשרות לחתום בגלל
הסינוור. כך זה נמשך במשך

יורם לייבוביץ, מי שהיה
בעלה של ריבקה מיכא־לי,
חגג, בשבוע שעבר את יום־
הולדתו ה־ 50 במסיבה עליזה. גם
גרושתו המפורסמת חגגה לא־מכבר
יובל שנים.

הקונסול המצרי אחמד
אל״מצרי היה אורח־הבבור

ביום־השלום, שערכה עיריית אילת
במיסגרת חגיגות שנות ה־
.40 האירוע, שנערך בהשתתפות
ילדי בתי־הספר בעיר וילדי הכפר
הערבי דבוריה, התקיים בנקר
דת־הגבול. אל־מצרי, הדובר עברית
רהוטה, נשא נאום לפני הילדים,
ואמר ששלום־אמת יהיה
אחרי שיימצא פיתרון לבעייה
הפלסטינית. הילדים לעומת
זאת לא נזקקו להסברים ומצאו
שפה משותפת תוך זמן קצר ביותר.
אלמנתו
של רסי נלסון,
איש״טאבה, מריאן, החליטה
לפנות לכיוון העיסקי, וכעת היא
יוזמת פרוייקט-ענק בתחום התיירות.
לחברים סיפרה שמדובר
באתר נופש וספורט, מקוו־ה בכי־פת־פלסטיק
שקופה, שתנאי־ה־אקלים
בו קבועים בכל ימות השנה.
היא כבר מצאה מממנים,
המוכנים להשקיע את הסכום
הדרוש לבנייה, אך תחילה דרוש
סכום של רבע מיליון דולר לעריכת
סקר על הנושא. את הסכום
הזה אין החברה מוכנה לממן,
מכיוון שתוצאות־הסקר יקבעו
אם אילת בכלל מתאימה לפרוייקט
כזה.
מעצבת־האופנה בי לי ה״
יימן, בתו של המלחין נחום
היימן, ערכה תצוגת־אופנה,
שהכנסותיה נועדו כתרומה לגוף
ציבורי. בתום התצוגה עלתה
אחותה, הזמרת סי היימן, על
המסלול ואמרה לקהל :״בדרך
כלל אני לא עובדת בשביל אף
אחד(כשם אחד משיריה) ,אך הפי

¥1ר( 1X11*1X1 711*1מימין) ו א די ת מיטרני היו מהבולטות של מ סי ב ת בוגרי מחזור 1956 של
| 1 11 1 /1בית״הספר לרפואה ליד האוניברסיטה העברית. השתיים, שלא התראו שנים
רבות, נחשבו ליפהפיות המחזור, וכל הגברים חיזרו אחריהן. אליאן מנהלת א ת המחלקה הנוירו״
פיסיולוגית בבית״החולים ״צירינג קרוס״ בלונדון, ומיטרני עובדת כרופאה פסיכיאטרית בתל-השומר.

שדמה גליקשט״ן

הטניסאי אלוף ישראל (משמאל) ירד לאילת כאורחו של המלונאי
אלי פפושדו. השניים שיחקו בטורניר טניס נגד איש״הספורט טל
ברודי, שבן־זוגו למישחק היה מיקי גיל, טניסאי חובב. למרבה ההפתעה הפסידו גליקשטיין ופפו לברודי
וגיל. שני מאמני־הטניס בועז ניקרטין(מימין) וג ינו ואן־קוטהם, אלוף הנוער של בלגיה (במרכז מאחור)
אמרו בהומור שאם א חד מהם יפסיד לפפו, הוא י אבד את מקום־העבודה שלו, כי להם אסור להפסיד.
העולם הזה 2645

בונת שוורץ

נערת־הזוהר של שנות ה״ ,70 המתגוררת
כיום בניו-יורק, ירדה לכמה ימים לאי לת.
באחד הבקרים ירדה לחוף־הים כדי לעודד א ת חברתה, הזמרת
שחורת־העור פטריסיה האריס. שוורץ לגמה כמה פחיות בירה,
והתחילה להלהיב בקולי־קולות את הקהל שישב והאזין לזמרת,
כשמפעם לפעם היא מחמיאה בקול רם לזמרת. האריס סיפרה לאחר
מכן שהן ידידו ת טובות מזה שנים רבות, מאז שנפגשו בלונדון.
עם אני עושה זאת עבור אחותי
ועבור המטרה שהיא מייצגת.״
בתום דבריה החלה מהלכת על
המסלול לאורכו כאחת הדוגמניות,
כשהיא מציעה למכירה את
המעיל שלבשה. המעיל נמכר
תוך דקות מעטות. הפידיון נועד
לקרן שהקימה סימה נמיר מנעמ ה והמעצבת בילי היימן. כשירדה
מהמסלול אמרה לקהל:
״אל דאגה, אחותי תעצב לי
מעיל זהה״.
חברי תנועת עם •פה עם
אחד הפתיעו את יו״ר התנועה,
נעמי שדמי, במסיבת־הפתעה
ליום הולדתה. בביתה של אחת
המתנדבות חיכו לה כל חבריה
הקרובים וידידיה בתנועה. אהרון
ע מדי, בעל שילט׳ עבוד׳,
העניק לה כמתנה שלט באורך
של חצי מטר, ועליו כתוב ״הא־שה
הכי הכי הכי העיתונאי דן
עופרי העניק לה מימיה מעור,
בסיגנון העממי המקובל בהונגריה,
ארץ הולדתה של שדמי.
הידר, שהיתה נרגשת ביותר,
שפכה על עצמה קפה וליכלכה
את בגדיה.
החוקר מישל חדד סיפר
בערב־ראיונות שחווה יערי,
שהורשעה ברצח מלה מלבם-
קי, היא רב־פרצופית, מאוד חזקה,
ושניסתה להתחנחן אליו ואף
הודיעה לבית־המישפט שאילו
היתה נשואה לחוקר חדד, לא
היתה מגיע למצב זה. חדד אמר
לקהל־המאזינים שזה נכון :״אילו
היתה אשתי, הייתי מפרק אותה
במכות״.
לאה לופטין, זמרת, ובעלה
אריק דודיך, מוסיקאי,
מצפים בעוד חודש ללידת ילדם
השני, אח או אחות למעיין בת
ה־ 3וחצי. סמוך למועד הלידה
מתכנן רודיך להקיס חברת־תק־ליטים
עצמאית, ששמה יהיה
יריחו. לחברה יהיה אולפן צמוד,
וכך, אומר רודיך, הוא יוכל לשלוט
בהפקות שאותן הוא מבצע

עבור אמנים אחרים ובהקלטות
שלו־עצמו. האולפן נמצא ליד
ביתו, במרכז תל־אביב, וזה יהיה
מאוד נוח, מכיוון שלפעמים נחה
עליו המוזה בשעת־לילה מאוחרת,
והוא מעדיף שלא לחכות עד
הבוקר.
העיתונאי דידי מנוסי
הגיע למסיבת יום־הולדת המונית,
וסיפר לחברים שעמדו סביבו
שיום הולדתו ה־ 60 חל באותו
היום כמו זה של בעל המסיבה.
זאב הלפרין, מבעלי חברת
אירנונית ואיש־התיקשורת חזי
כרמל החליטו בו במקום להניפו
אל על 60 פעם. אך מפאת
מישקלו הרב, הם הצליחו לעשות
.זאת פעמיים בלבד.
הדוגמנית לשעבר חווה
לוי, העוסקת כיום בעיצוב־אופ־נה,
ערכה תצוגת־אופנה כשהילדים
של חברותיה משמשים
כדוגמנים. כך ניתן היה לראות
על המסלול את מאי, בתם של
עמי ופינצ׳י מור, כשלצידה
צועדת תמר, בתם של ציפי
ואבישי שביט, ומאחור אל־כסנדרה,
בתם של חווה לוי

וגי פולום, וליאור ברנדם,
בתם של המעבד המוסיקלי

ננסי ברנדם ואשתו שרה.

את מירב התשואות גרפה אלכס־נדרה,
שהתנהגה כדוגמנית־מלי־דה,
והמשמשת כמודל השראתי
לאמה.
מי שיראה בימים אלה את
עורך־הדין הפלילי ציון אמיר,
כשהוא מסתובב ושלוש מחטים
תקועות באוזנו הימנית, בל יחשוב
שהאיש החליט להתקשט
בעגילים. את המחטים תקע
באוזנו רופא־מחטים, והן צריכות
להישאר שם במשך חודש. אולי
כך יצליח סוף־סוף אמיר להיגמל
מעישון־סיגריות, הרגל שהתחיל
להפריע לו בזמן האחרון.

רסנה ברק, זוהר
אוהליאב ונעמי רון ₪

חנן ברגמן, נתב בן ,15 גידל זקן, ז״ו את גירו והצטוו נחנו מן השורה לחסידי הוא
חודשים שד תחקיו ובשלושה שבועות שר שהות במיקדש ניסה רבוו את נשו המשיגה

ך* דר מעורטל. בחורה יושבת.
1 1עיניים גדולות, מפוכחות• .ודתה
לי חברה, יפה, חכמה, בלונדית, שיער
גולש. מישהו נתן לה את הכתובת שלהם.
כשניסינו לשכנע אותה, היא רק
צחקה, :אין שום סיכוי לאף אחד לשכנע
אותי בשום דבר!׳ ביום החמישי אמרה
שתחזור בעוד יומיים. היומיים עברו
לפני שלוש שנים.
״אריק איינשטיץ כתב פעם על חבר
שחזר בתשובה. חברה שלי נמצאת
בהרא קרישנה כבר שלוש שנים. מה
ההבדל?״

״חיים מוקדשים
לקרישגה״
^ ל־ א בי ב, ספסמבר. תוצאות חת!
^חקיר היו עלובות. מסר של ריעות
קדומות ושמועות עומד לפני כל
הרוצה לאסוף מידע על הרא קרישנה.
העדויות מובילות לדיזנגוף .״שם,״
אמרו ,״הם מסתובבים״.
ביום הרביעי הם הופיעו. פתאום נשמעה
אותה מוסיקה מוכרת מגיחה מרחוק,
אך עולה ומתגברת. צילצול־פע־מונים.
הקרישנאים
היו עסוקים בקודש,
ולא היו מוטרדים מהצעקות סביבם.
פניות אליהם לא נענו. הם היו אטומים,
עצמו עיניים למשמע המוסיקה.
אגב הליכתם השליכו החסידים,
כאילו בדרך־אגב, את הכרוזים. כרוזים
שמהם אין להבין דבר, אולם המסקרנים
לדעת יותר.
כבר ביום המחרת התייצבתי על
מיפתן המיקרש, לפי הכתובת שצויינה
בפתקים הירוקים. בכניסה שלט צנוע:
״גווינדה״ .התריסים מוגפים, המיקדש
ריק. ג׳וק הילך על הריצפה. במיקרה
הגיע מישהו .״היום סגור, בא קרישגה
חשוב מהודו, כהן גדול, מנקים את הסנטר
ברעננה, אין זמן להגיע לכאן״.
ישבנו על הגדר בתל־אביב. מנחם

לא הופתע לראות מישהו בגילי( .לכתות
אסור לעסוק בקטינים, לכן ציינתי
שאני בן .)18 מנחם אמר, בגאווה, ש״זה
רגיל אצלנו״.
עוד אנשים התאספו. ראש המיקרש
בכבודו ובעצמו הגיע לבדוק מה שלום
צאן־מאמיניו. בתקופה השחורה של
חייו היה דן פסיכולוג מצליח. כיום,
אחרי שעלה לארץ, הוא מבכירי קריש־נה.
המיבטא הזר עדיין שולט בקולו
המדוד. מנחם, לעומת זאת, היה פעם
אלוף ישראל בפינג־פונג.
בחור צעיר, תימני, הגיע על אופניים
ישנים. בעיניים בורקות סיפר
עובדיה לראש־המיקדש על מעשיו
באותו יום. בגאווה גלויה ציין עובדיה
שהוא לא הלך לעבודה, כדי לעשות
מדיטציה. שעתיים הוא שר מנטרה
ושלוש שעות הגה באדונו: קרישנה.
מנחם ניגש אלי ושוב עלה החיוך
השפוך על שפתיו :״תשמע, בוא נברבר
קצת, ואחר־כך תיקח את האוטובוס
הראשון לחיפה. המזרקה בנביאים,
מכיר? שמה תמצא את מה שאתה מחפש.
היום לא נוכל לארח אותך בתל־אביב״.
מנחם
דיבר על אהבה :״כשאתה אוהב
את אלוהים, את קרישנה, כל היתר
הופך לשולי, למזערי. החיים מוקדשים
לקרישנה. החומרניות מתאפסת.״ ושוב
אותו ברק בעיניים, ברק ילדותי, תמים.

וזצי מוח
לאשה

ך ן יפה. לוקחים שמאלה בנביאים.
1 1שכונה ערבית, בתים מטים ליפול.
מדרגות מאיימות, חושך. דלת נפתחת.
״בוא, תיכנס!״ ממצמצים בעיניים, מתרגלים
לאור. חדר מוזר. עשן־קטורת
צורב חזק בגרון. אפלולית ריחנית עומדת
בחלל החדר.
בחלק הקידמי יושבים החשובים, שלושה
גברים קרחים, משוכלי רגליים,

רק צמה קלועה וארוכה מתמשכת מהחלק
התיכון האחורי של-קרקפתם.
נדב 31״ניתיסידהה־דאם״ ,ירר
קרישנה ישראל.
איתמר 29״איש הרא קרישגה
ראם״ ,ראש המיקדש החיפאי.
שלמה 45 שידהאסתווה־דאס״
מאמין אדוק.
קרוב יותר אלי יושבות ארבע נשים,
לבושות כמו בנות־הרב מהבית שלידי.
הצניעות חוגגת(בשיחות שלאחר ההרצאה
התגלה הדימיון הרב שבין
קרישנה ליהדות: אותו היחס לנשים,
אותן השיטות לגיוס־חברים, אותה
ההתייחסות לדתות אחרות).
מאחור הטירונים: שני ערבים, סקרנים
אחדים, בחורה יפהפיה, אכזוטית
משהו, שופעת חזה.
חולצים נעליים לפי מיצוות המקום.
״כבר מזמן הוכח בוודאות, שלאשה
יש פחות תאים במוח מאשר לגבר.
למעשה בדיוק חצי. ויש לנו מחקרים
רפואיים, התומכים בדברי. האשה מוגבלת
בגופה ונחותה בשיכלה. אולם אם
תתאמץ הנחותה ותתעמק בתורת השובה
לב־כל, כי אז תצליח להתעלות
מעבר למוגבלות.
״קרישנה גם אומר, שהאשה היא
התומכת העיקרית בבעל, יד ימינו, כדי
שהוא ילמד ויבין טוב את החיים הרוחניים,״
פוסק ראש קרישנה ישראל,
נדב־דאס.
החדר מקבל בהבנה את הדברים.
הכתלים והתמונות של הקדושים מסכימים
לנאמר. רק שופעת־החזה עצו־בת־העיניים
עדיין מתמרמרת :״אתה
יודע שאתה גזעני?״
הכהן הגדול מפלבל בעיניו ומנסה
גישה רכה יותר. הוא מומחה בתורת־הוויכוח
.״תראי, הרעיון המרכזי הוא
שבני־אדם, מעצם בריאתם, לא נולדו
שווים. הנשים נחותות מנטאלית, ככה
זה. כמו שטוראי נחות מגנרל,״ סותם
ולא מפרש.

השניים פותחים בדרקרב לשוני.
ג׳ורג׳ אורוול מול הרא קרישנה. שעה
של התפלספות, ציטוטים, הפעלת התאים
האפורים של המוח. לבסוף הם נכנעים
ואומרים :״טוב, נכון, את צודקת,
אבל גם אנחנו צודקים.״
כשהיא שואלת בתמימות :״למה?״
הם עונים, כעוסים־משהו :״מה זאת
אומרת למה? כי ככה קרישנה אמר!״

הכהניסטים קיללו קצת, הדביקו על
חזית הבניין כמה כרתים והסתלקו .״לא
היו עיתונאים, אז הם הלכו מהר״.
לא משעמם לקרישנאים בחייהם
הקדושים. חוץ מהעיסוק היומי בתורת
קרישנה הם עושים מאמצים עליונים
לגייס מאמינים חדשים, עוסקים במלאכות
שונות, וחלקם אף עוסקים מרצון
או מחוסר־ברירה בצד הפיננסי.

נוגה רגב
,לאשה יש פח 1ת תאים במוחי
״אל תסנן כל מה שאתה חושב או
רואה או שומע במסנני־האינטלקט
ההגיוניים שלך. רוצה דוגמה? כמה זה
שתיים ועוד שתיים? כן, ברור, ארבע.
לא נכון! שתיים ועוד שתיים שווים
כמדיום האוניברסלי שתיים. במדיום
האוניברסלי אי־אפשר להוסיף, ואי־אפשר
להפחית״.

לפדות מרעש
המפוגיות

**ץ לו ש ה ימים שהיתי אצל קר ^ שנה. ואז הם באו לבושים בחולצות
הצהובות, והאגרוף צבוע בשחור,
מפחיד, על החזה. פעילי ״כך״ הגיעו
להביע מחאה על הנטע הזר, המתחרה,
שקם לדת היהודית הקדושה.
הגיעו וישבו, סירבו לחלוץ נעליים.
שתי דקות אחריהם, כאילו במיקרה, הופיעה
המישטרה והרגיעה, הכל בסדר

כמעט ואינם צורכים דבר. אוכלים
במשורה, ריהוט מינימלי. אין טלוויזיה,
אין רדיו. הבית מוזנח. במקום דלתות
הם משתמשים מוילונות כבדים, הסוגרים
על פתחי החדרים.
את הממון, שבכל זאת דרוש להם,
משיגים חסידי־קרישנה ממכירת נרות.
מיפעל־נרות מיוחד ברמת־גן, השייך
לכת, מייצר נרות דקורטיביים, שכל
יידשע־מאמא לא היתה מתביישת לה-
ציבם בסלון. כשנגמר לקרישנאים הכסף,
הם מורידים את הג׳אלביות, לובשים
בגדים מערביים והולכים לחזר על
פתחי הבתים, בתיקווה שמישהו יקנה
נר מפוסל.
מושג הכסף כמעט ואיננו קיים.
שלא כמו בכתות אחרות (אסט. אימן,
ס״נט1לוניה) ,אין דורשים בקרישנה
כסף בעבור ההרצאות או האוכל.
״אנשים,״ אומר שלמה ,״לא יודעים
עלינו כלום. הם גם לא רוצים לדעת.
העם היושב בציון חושב שאנחנו כמה

קוישנה. בשלושה
של הכת וייחודה

פסיכים מסוממים, שכל מטרתם בחיים
היא לשלוח כסף לאיזה הודי, אשר כל
חייו עסוק רק בלספור מזומנים. להודי
הזה קוראים, כמובן, הרא קרישנה.
״הכל שטויות. הרא קרישנה הוא
אלוהים, לא יצור חי. אנחנו לא עובדי־אליליס.
את הכסף המועט, שאנחנו
מרוויחים, אנחנו שומרים לעצמנו.
״וסמים — סמים הם האיסור החמור
ביותר אצלנו. דבק(כך מכונים החסידים
בקרישנה) ,שייתפס עם סמים, יורחק
לצמיתות.״
(יומיים לאחר מכן נחשפה רשת
סחר־בסמים בארצות־הברית, רוב חבריה
היו חברי הרא קרישנה).
״העולם החיצון לא מבין אותנו, לא
רוצה להתקרב, אבל אתה שונה, אחר.״
ושוב אותו חיוך.
כולם מאוד נחמדים. בהתחלה, כשרק
הגעתי, קבעו מיד, ובלא עוררין,
שאני נחמד. חיבה מלוקקת, דוחה,
כוונות שקופות. בכל יום אחרי ההרצאה
מזמינים אותי לשבת בקהל הגברים.
מתדיינים עמוק לתוך הלילה. עושים
מאמצים לשכנע. הכישרון הרי־טורי
של איתמר מעולה.
באחד הערבים הצטרפה אלי ידידה
לביקור במיקדש. כשיצאנו להתאוורר
אחרי האוכל, היא ציינה :״השקט מ ה/
מם. בפנים אף אחד לא צועק. מדברים״
בנימוס. אנשים באים לכאן רק כדי
לברוח מהחוץ, מרעש־המכוניות ומה־

תהלוכת הרא קרישנה בכיכר הנביאים בחיסה
בטיפוף עדין מחלקות כרוזים
מאמיניו במערב היו החיפושיות. ג׳ורג׳
הריסון מהלהקה כתב פעם:
״כל אחד מחפש את קרישנה.
״אחדים אינם מודעים לכך, אבל גם
הם מחפשים.
״קרישנה הוא אלוהים, מקור כל
הקיים.
״כאלוהים הוא מעל כולם.
״אללה, בודהה, יהוה — כולם
מסתכמים בקרישנה.
״כל אדם מגיע באורח בלתי־נמנע
לתודעת העליון״.
מגיעים לסיפרות המיקצועית.
הסיפרות הוודית פרושה באנגלית על
פני 85 ספרים. בארץ תירגמו הדבקים,
עד היום, רק חמישה.
העקרונות הבסיסיים פשוטים. אמונה
עיוורת, קנאית, בדברי קרישנה ונציגיו
הבכירים עלי אדמות.
״העסק תמיד מחשבתך בי, הצע לי
צייתנותך וסגור לי, בהיותך שקוע כל־כולך
בי, ללא ספק תבוא אלי.״(בהגוד
גיתא ט׳ .)34
אם כן, כל מאמין חייב לסגף עצמו
ולהקדיש חייו להפצת התודעה. עיקרון
שאינו שונה מאשר בכל דת רגילה.
אלכוהול, קפה, סמים וקן קה־קזלה הם
חטא בל־יכופר. על מין מחוץ לנישואין
אין בכלל מה לדבר.
״הרא קרישנה אינו מרשה למאמיניו
להשתמש באביזרים, שנתן להם לרבייה
לשם הנאה.״
איתמר מוסיף :״עם זאת, נישואין
והריון במיסגרת הנישואין מקובלים
בהחלט,״ ושולח חיוך ביישני לעבר
עירית ראדא מאדווה, אשתו, שיילדה
לפני חודשיים בת קרישנאית בריאה.

אצבעותיו יוצרות צורת משולש, החובק
חרוז אחד. שפתיו ממלמלות בדבקות
את המנטרה, הפעם בלא מוסיקה:
״הרא קרישנה
״הרא קרישנה
״קרישנה קרישנה
״הרא הרא
״הרא ראמה
״ראמה ראמה
״הרא הרא״.
איתמר מורה לי לחזור אחריו. אומרים
את המנטרה ומעבירים חרוז בשרשרת,
אומרים את המנטרה ומעבירים
חרוז. בדרך זו 16 ,מחזורים בשרשרת
מהווים בסך־הכל 1728 פעמים.
הקול, קולו של איתמר, עולה בבאס
שקט מתוך האפלולית .״תרגיש שאתה
אובד. לא, אלתפסיק לומר את המנטרה.
המנטרה שמדקלמים קושרת אותך
למדיום האוניברסלי. תאבד, תן לנשמתך
לצוף, תירגע. תחלחל לתוך האין־

סוף. העננים מתבהרים ושמש חדשה
עולה לנגד עינייך. שמש הטוהר, שמש
הדבקות בקרישנה.״
הרגשה מוזרה, חדשה, מענגת, עולה
בגרון. מדגדגת את מרכזי־העצבים
במוח, לא נותנת מנוחה. כובשת את
כל־כולך.
במשך השעתיים הקצובות למדיטציה
(ואצל קרישנה הכל מדוד בריוק
מדהים) ,אפשר להבין את פשר האמונה.
מדוע יצרו הכתות כל־כך הרבה טראג־דיות,
כל־כך הרבה סיפורים עצובים.

״אלה מזדיינים
בתחת!״
ך* ל שלושה ימים היינו יוצאים
^ לרחובות, לחלק כרוזים ולהפגין
נוכחות.
המגע הזה עם החוץ מהווה חלק

עילם: אבי ולדמין ₪
108 איתמר תיאודור
שרשרת של 108 חרוזים
ישראליות שהורסת להם,את העצבים.
בוא, נחזור פנימה״.

דועה-עיזיס
כחול
ך ץורו 1קרישנה מסובכת כמעט
^ 1כמו היהדות. ההיסטוריה של
הכת קצת פחות קשה להבנה :״לפני
5000 שנה,״ מסביר איתמר ,״ירד לארצנו
קרישנה, אדון־עולם, הפעם בהתגלמותו
כרועה־עיזים בצבע כחול,
חליל בידו ונוצת־טווס על ראשו.

״קרישנה, שיחזור אלינו רק בעוד
ארבעה מיליארד שנים, השאיר ספרים
רבים כתובים בסאנסקריט — הורת כל
השפות. במשך דורות התגלגלו הספרים
מיד ליד, ונקראו לימים התורות
הוודיות.
״רק ב־ 1965 החליט הכהן הגדול,
הוד־קדושתו רב החסד, בהקדודנתה
סואמי פרהבהפאד, להפיץ את התורה
׳במערב. מאז ועד שעזבה הנשמה את
גופו(בקרישזה אין מתים, רק עוזבים
את הגוף) ,הקדיש עצמו פרבהפאד
לתירגום הספרים לאנגלית. מראשוני

חרוזים
^ אחד הימים הגיע איתמר למס־
^ קנה, שהנה הגיעה השעה ללמדני
את המדיטציה הקדושה.
נשארנו רק שנינו לבד בחדר. האחרים
הבינו את הרמז וכיתתו רגליהם
החוצה.
״אתה עובר היום שלב חשוב בהצטרפות
אלינו.״
איתמר קם, עימעם את האורות, הדליק
נר והציב אותו למראשותי .״זאת
המחרוזת הטהורה. היא מורכבת מ־108
חרוזים עשויים מאבן מיוחדת. אבן
הודית״.
איתמר אוחז, רועד משהו, במחרוזת.

הסטקיות מרמות לנוילחמת־שלם

;ממל.

־ ׳ י ין ה 0שךנ1ע׳מ 1ד 05
מרתק בשביל הדבקים, ונראה שחל?
אינו עושה זאת סתם רק מאהבת אל
היס/קרישנה.
יוצאים החוצה מהמיקדש בלבונב
, 19 מתכוננים לסיבוב רחב במיוחד ב
חובותיה הראשיים של העיר חיפה. ב
כל מהדקת את השביס מעל לראש
ויאללה ״לשדל״.
התהלוכה המוזרה נכנסת לרח
הראשי, רחוב־הנביאים, עמוס שם, א
שים עצבניים.
הגברים צועדים בראש, מזמרים <
המנטרה. אחריהם, בטיפוף עדין, צו
רות הנשים, מחלקות עלונים, כרוזי
מטעימות אנשים מהעוגיות, מרקדו
מזמרות וידן עושה במלאכת־הקודש
שיגרת הרחוב נעצרת פתאום. מב
טה בעין עקומה באורחים החריגיו
המפריעים לה. הרחוב פותח זוג״עיני׳
גדולות. חיוכי מבוכה מלווים את הו
מליה המזמרת.
אדם דתי אחר מעביר מבט מלא־שינאה
על הקרחות המבהיקות. כשמבטינו
מצטלבים, הוא נראה כמי שפגע
בו ברק, רומז לי להתקרב אליו וממלמל
בעגה אידישית כבדה :״למה איתם,
למה עם התועבה הזאת? יהודי אתה,
יהודי נאצל ונעלה מעל כל הגויים! שב
ולמד תורה! קראת פעם את הרמב״ם,
שאתה הולך לקרוא שיקוצים?״ כשהוא
מתחיל לצעוק ולהסמיק, אני עוזב אותו
וחוזר לקרחים.
יש גם סקרנות אמיתית, מבטי־תדהמה
מלווים בהרמת־גבה :״מי
אלה מה, הם מהודו? אה, מישראל״
תגיד, הם פסיכים תראה
את זה, גם בחור צעיר הולך איתם. הוא
עוד לא מגולח אתה חושב שהם
מבינים מה שאנחנו מדברים ניקח
עוגיה?״
נכנסים לרחוב־הרצל. הצפיפות גוברת.
נהגי־המוניות צופרים ברוגז לעבר
הדמויות הקלועות. מנסים לצבוט, לגעת,
למשוך בצמה, לתפוס תיפוף על
המורטנגה, עוקצים בקול־רם :״וואלב,
שוף על הצמה, ואללכ, תראה את זה,
איד הוא עושה בום־בום, למות ממנו,
כוס־אוחתו ב חונ ה׳.
ונהג צועק לחברו כתשובה על שאלה
:״אלה? אלה מזדיינים בתחת!״
כמה צעירות ניגשות. מסבירים להן
ברצון ובחיוך על העקרונות, מזמינים

להרצאות.
ויכוח מתעורר בין גבר כבד־גוף
לאשתו :״אל תגעי בעוגיות! מה את
יודעת מה הם שמים שם?״ האשה מעזה
וטועמת.
״מה עשית?״ מתרתח הבעל ,״קראתי
שיש בזה חשיש. תגידי, כמה זה?״
אומר ומניף שלוש אצבעות מול הפנים

חיילים עוברים על פני אנשי הרא קרישנה
מדים מול מדים
ההיסטריות של אשתו. לבסוף הוסכם
לקחת שתי עוגיות, אחת לתת למיצי,
החתולה בבית, ואם לא תמות, אז אפשר
לאכול את השניה.
זהו, נגמר הסיבוב. חוזרים הביתה
למיקדש לארוחת־ערב. מגיפים את
התריס.

הציל כפות
מלכך

ך 0האוכל, כמו כל דבר אחר, טו־
^ מן בחובו פילוסופיה עמוקה.
אוכל בשרי לא יגיע לעולם לפיו
של דבק. גם אני נאלצתי לוותר על
ההמבורגרים במשך שהותי במיקדש.
אכילת־הבשר מהווה בשביל הקריש־נאים
את הסיבות לכל הרע שבעולם.
״הסטקיות,״ טוען איתמר ,״הן מהגורמים
העיקריים למילחמת־העולם השלישית,
שאו־טו־טו עומדת לפרוץ״.
אוכלים בעיקר ירקות, חלב, מזין ובריא,
רק אחרי שעבר תהליכי סינון ועיקור
מיוחדים. את החמאה יש לבשל לפני
שאוכלים.
הגברים יושבים ומדסקסים ענייני-
דיומא, בזמן שהנשים עוסקות בהגשת
האוכל. צלחת מלאה רטבים ועשבים
מונחת לפני.
תוך כדי אכילה מסביר גד לובן את
חשיבות האוכל בחייו של דבק :״לאוכל
יש משמעות חשובה בטיהור הגוף. האש
הפנימית בקיבה שלנו תוכל לעכל רק
אוכל מסויים מאוד, ורק אם היא תעכל
את האוכל המסויים הזה, כי אז נוכל
למצות את מלוא יכולת הריכוז שלנו.״
דיאטנים, שאיתם התייעצתי לאחר־

מכן, אמרו שיש סיכוי להניח שהתזונה
הבריאה־כביכול מהווה בעצם תת־תזו־נה.
הדבקים סובלים, כנראה, ממחסור
חמור באבות־המזון, רבר ההופך אותם
לחלשים וחסרי־כוח־התנגדות למסרים,
המשודרים דרך־קבע לתוך מוחם.
סיימתי לאכול, השארתי רק את החצילים,
אני שונא חצילים, אולם איתמר
מסביר לי, בקולו השקט ובחיוכו התמידי,
את חשיבות החציל, כגורם מלכד,
ומחייב אותי בעדינות לאכול.
מגיעים לאקטואליה. פיני, טירון
הדבקים מציע לדמיאניוק לצעוק ״הרא
קרישנה״ לפני המוות. כך יתקבל לעולם
שכולו טוב.

הנרי פורד
משלם

ך* חיים אצל קרישנה רחוקים
1 1מלהיות חד־גוניים ומשעממים.
איתמר מלא בסיפורים על ההתנכלויות
לאנשי־הכת. שבועיים לפני
שהופעתי הגיעו למיקדש החיפאי אנשי
האירגון החרדי יד לאחים.
אירגון זה שם לו כאחת ממטרותיו
את המילחמה בכתות.
על המיבצע מפקד חוזר־בתשובה,
נער־זוהר תל־אביבי שהקים לעצמו חב־רת־אלקטרוניקה,
התעשר, פשט את
הרגל וחזר בתשובה.
רמי פלר מכיר את הכתות מקרוב.
יש אומרים שאף היה חבר בכמה מהן.
באחד הערבים הופיעו, צבעו בשחור
את הרחבה הקטנה שליד המיקדש,
קיללו וגידפו את השיקוץ, את התועבה.
הדביקו כרוזים .״זאת היתה רק

חוז רי םבת שו ב ה
ריא ב מו ה
דו״ח הוועדה הבין־משרז־ית, שמונתרז לחקור
את הכתות, מבחין ב״סג ל תו ת, הפועלות ביש״
ראל: סייגטולוגיה, אימן, אסט, מדיטציה טראנס־צנדנטאלית,
בהוגאן, שרי ראגניש, כנסיית האיחוד
(״מוניס״) ,החברה הבינלאומית למען הפצת
תורת(הרא קרישנה* שליחות האור האלוהי(גורו
מהריג׳ין, אצבע אלוהים(רינה שני{ ,אננדה מרגה.
״ככל שאתה קורא יותר בכתבים שלהם,״ אומרת
מתאמת-המידע-המחקרי של הוועדה, נו רית
רמון( ,אנתרופולוגית במיקצועה, שחיברה
חלקים נרחבים של הדו״ח) ,״מסתבר לד, שמה
שמוצג ביצירתיות ופתיחות הוא היפוכו של דג ר
סגירות, רובוטיות, חיקוי.״הכתות מדברות בשפה כפולת: הן מביאות
אנשים להאמין, שמה שהן עושות הן עושות בשם
התרבות שלנו, אבל גורמות להם באופן לא״מודע
להינתק ממנה.״
ואכן, כ תו ת מסייימות תומכות ברעיונות אפלים
ודיעות קדומות.
המוניס, למשל, אומרים שהיהודים הם גזע
נחות, שאותי יש להכרית( ,חוץ מהמאמינים,
כמובן) .א ת המאמינים הם מנחמים, שבקרוב
ישתלט מנהיג המוניס על מדינת״ישראל.
פיסקה קטנה, שולית לכאורה, בשולי הדו״ח:
המאבקים שקדמו לניסוח פיסקה זו היו
קשים. חלק מהחברים צידד בהוספת היהדות,
כחלק ממה שמכונה כ תו ת וקבוצות. החברים
הדתיים התנגדו, כמובן. הוויכוח עיכב א ת עבו-
דת״הוועדה, וזו גם הסיב ה לכד שלהכגתו נדרשו

שליש שנים תמימות.
איד נפלה ההכרעה, בסופו של דבר, לא ברור.
יש אומרים שבהצבעה דמוקרטית ופשוטה.
שמועות סיפרו על התערבות של אירגון ״יד
לאחים״ .האברכים, כד נאמר לי בחדרי-חדרים,
הפעילו לחץ כבד על חברי-הוועדה ישמו על כף-
המאזניים א ת כל כובד-השפעתם בזירה הפולי טית.
הוועדה
המליצה:
• איסוף חומר רב בכל האפשר על הנושא
בכללותו, ועל כל כת כפרט, תיד התח שבות בספ רים
ובמקורות-מידע מחו״ל. ריכוזו של החומר
יהיה בספריה פתוחה לקהל הרחב.
• מערכת־החיניד -יש לאפשר לתלמידים גי שה
לחומר, וכן יש להכין תוכנית מיוחדת ללימוד
כללי של הנושא. נוסף על כך יש לאבחן תלמי דים
בעייתיים, רגישים במיוחד, הנתונים בט-
צבי״לחץ מתמשך. יש לשתף הורים בחיניד ב תוך
המערכת.
• עזרה לאוכלוסיה נפגעת -הק מת עמותות
עזרה להורים ועזרה פסיכולוגית לפורשים מה כתות.

אכיפת חוקים -״אירגון הורים מודאגים״
הגדיר סעיף זה כחשוב ביותר בדו״ח. לדבריהם,
ממליצה הוועדה על אכיפת החוקים הקיימים
ועצירת אנשי הכ תו ת על כל עבירה. הדו״ח מבחין
בכמה סוגי עבירות: הגנת הצרכן, חוק העמותות,
מיסוי ומטבע זר, חוק הפסיכולוגים והשימוש
בהיפנוזה, וחוק הכניסה לישראל.

הכרזת־המילחמה. את העבודה האמיתית
הם עשו מתחת לפני השטח״.
איתמר, למוד־ניסיון :״רמי פלר הצליח,
בעזרת רשת־הסוכנים של יד לאחים,
להשיג את שמותיהם וכתובותיהם
של הדבקים. הוא ברר מתוכם את
הצעירים ביותר, וניגש לשיחה חינוכית
עם הוריהם. חבר שלנו נאלץ לעזוב את
הארץ במיצוות״אביו, ששוכנע בסכנה
הטמונה בהרא קרישש.״
באחד הערבים חשתי תכונה מיוחדת
במיקדש. אנשים מכל רחבי הארץ הגיעו
לחיפה, לבושים ברוב טכסיות, בהדר.
המיקדש קושט, וכלי־נגינה מוזר,
דמוי אקורדיון, הובא מתל־אביב.
בערב הגיעה התיקשורת למיקרש.
עיתונאית באה לכתוב על הדבקים. לא
בקלות נתנו לה להיכנס. היא נאלצה
לעבור שיחות מקדימות רבות, בטרם
הגיעו ראשי־הכת למסקנה סופית שהכתבה
תהיה אוהדת. הפירסומת, כך
מתברר, חשובה לקרישנאים, חשובה
מאוד.
כשהיא הגיעה, התחילו בהצגה. לפני
העיתונאית הם היו מוכנים לחשוף
את ליבותיהם. איתמר הסכים אף לספר
את הסיפור האישי העצוב שלו .״נולדתי
למישפחה טובה, ממש טובה.
אבא שלי, פרופסור תיאודור, מנהל
מחלקה בבית־החולים איכילוב. רצו
שגם אני אהיה רופא.״
גם בצבא ניבאו לאיתמר עתיד מזהיר.
הוא התקבל בלא קושי לסיירת־מטכ״ל,
יחידת־הקומנדו המובחרת של
צה״ל.
באחד הימים הגיע אליו ספר של
הראקרישנה. משם הדרך היתה קצרה.
נראה שגם לאיתמר ברורה הטראגדיה
של מישפחתו .״אמא שלי אומרת
שזאת, לפחות, לא היהדות,״ הוא אומר
בחיוך מריר. מדבר נגד אטימות
האנשים.
מנוחה. קמים לשיר את המנטרה.
העיתונאית עומדת מן הצר. פותחת
זוג־עיניים גדולות,
שוב אותה מנגינה, שלושה אקורדים.
הוותיקים עומדים ובידיהם כלי־הנגינה.
לאיתמר מצילתיים ותופים.
בתחילה שרים בשקט, כמעט בהסתר.
מישהו מנגן כאקורדיון. הקטורת מתאבכת
לתיקרה. השרים מגבירים עוצמה,
מתחילים לנוע. בהדרגתיות עולה
השירה לאכסטזה.
דמויות נעות בדבקות, צילצוליס
מחרישי־אוזניים מכל קצוות־החדר.
נוגה, ביישנית משהו, עוצמת עיניים,
חזק חזק, סופגת לתוכה את הרוחניות.
סולם מינורי משלב מיזרח רחוק עם
מיזרח קרוב. בחלל החדר עומד ריח של
התפרצות רוחנית ואז, בבת־אחת, עוזבים
הפעמונים את המוח. חוזרים לכי
דור־הארץ.
נדב מצביע לפני העיתונאית בגאווה
על תמונתו, מתנוססת בשער השבועון
ט״ם. מספרים לה על האנשים
החשובן ם, חברי הרא קריש!ה :״הנה,
קחי לדוגמה את הנרי פורר, נינו של
מייסד החברה. מהיום שהצטרף, הוא לא
הפסיק לנרב כספים, ובנה מרכז ענקי
לחסידי קרישנה בלוס״אנג׳לס.

״בארץ, את שואלת? פה זה עוד לא
די רציני, אבל יש לנו עורך־דין ושני
רופאים. אצל קרישנה הכל מאורגן,
מסודר, מתוייק ...כל קטע־עיתונות
נשמר בקפדנות למזכרת.״
התיקשורת ניגשת אלי, מנסה לברר
מה מחפש צעיר אצל המשוגעים. איתמר
מחייך בגאווה .״זה הממשיך שלנו,
אנחנו זקוקים לאנשים כמוהו.״

מיפלט
| בציונות
^ ת אירים (שם בדוי) פגשתי ליד
המיפלצת של אגם בדיזנגוף. היא
ראתה אותי הולך איתם ברחוב, והחליטה
לנסות לשטוף לי את המוח בנגטיב.
אפילו
אחרי שהתבררה לה זהותי
האמיתית, היא המשיכה לדבר.
איריס עזבה את קרישנה לפני שנה.
אחת המעטות שהצליחו לצאת מתהומות
האפלה. היא מצאה מיפלט בציונות,
עזבה את ניו־יורק ועלתה לארץ.
״הבסיס לכתות היא המיסיונריות,
ומשרתיה של זאת בקודש הם העיתונאים
כמוך. אלה, בתאוותם לפירסום
מהיר וקל, מאמינים בקלות למראה
עיניהם.
״בקרישנה דואגים לטאטא את
הליכלוך מתחת לפני השטח. הכל
נראה ורוד לעיתונאי. הוא כותב רק
טובות, וקרישנה מרוויחים.
״סדר־היום היסטרי ודחוק. שש
שעות שינה ו־ 18 שעות סגידה. קמים
ב־ 4למיקלחת קרה, ואחר־כך שעתיים
תפילה ושינון המנטרה. עכשיו אוכלים
אצלנו, האוכל היה נורא. אבל לא חשוב
שמקיאים ממנו, זה האוכל של קרישנה.
התזונה הזאת גורמת, אגב, לתת־תזונה
חמורה.
״אין לך אפילו זמן לנשום, ובטח
שלא זמן לחשוב על מי אני ומה בעצם
אני עושה כאן, לעזאזל. אם תשקע
בהירהורים, מיד יתנו לך עבודה. בדרך
כלל תירגום ספרי־קודש.
״עוד מוטו חשוב בתהליך, ההתקרבות
לאלוהים׳ הוא ההינתקות מה־מישפחה.
בקרישנה אומרים שההורים
טיפשים ולא־מבינים. כשההורים באים
לביקור הם בוכים כל הזמן או לועגים
לקרחת שעשה הבן האובד, ובעצם
מוכיחים את מה שהמורה אמר עליהם.״
מדיטציה?
״מדיטציה היא חלק ממכלול של
פעולות חדגוניות, הנעשות בכת. פעולות
מונוטוניות אלה מביאות את האדם
למצב של היפנוזה עצמית. הפרט
מרגיש היי, מרחף, מסומם. אנשים
נראים כמו אחרי מנת קראק. במצב כזה
כולנו קלים להשפעה ולקליטת מסר.
״המורים גם אינם מומחים בתורת־הנפש.
רבים מהאנשים שעסקו במדיטציה
הפכו תוך זמן קצר לסכיזופרניס,
לחולי־רוח.״
הוסיפה איריס, במיבטא אנגלו־סכסי
כבד :״צריך לכסח אותם ועכשיו,
בעוד שעה יהיה מאוחר מדי״.
העולם הזה 2645

1ושבוע ונחו־ ₪₪רעיכל*תיתעבורת נבחיחת
תנסח, אפריים ג(7/עשעאל) ,השרך הדרוזי של
אשחר, עאעין נ׳ הוא קרותאור שר עינגתי
תעבורת, ובי •ש לו בל חבישורם לחיבת! למסת
^ פריים גור צועד ברחובותיה של
אשדוד כמו שריף בעיירה אמריקאית
נידחת. .אני מלך הגרוזים,״ הוא
מכריז שוב ושוב, ומתכוון לומר כי

חזק, עולה מעמדו בעיני הגרוזים,״
אומר חבר מועצת עיריית אשדוד, הבקיא
בחיי העיר ותככיה. .ואז הם משתטחים
לרגליו, מוכנים לעשות כל דבר

אפריים גור עם שימעון פרם
,הנחזים נוטים בדרך־כלל ימינה״

מחוז הדרום. כך נכנס לרשימת 52
המועמדים שמקומם ברשימה מובטח.
ב־ 16 ביוני יקבע הדירוג הסופי.
גור הוא יוצא־גרוזיה הראשון והיחיד
ער כה שעשוי להיבחר כחבר־כנסת.
יותר משהוא אפריים גור, הוא תופעה
חברתית של שאפתנות וסוציולוגיה
־ עדתית. מין סאלח שבתי של הגרוזים.
שנות ילדותו עברו עליו בקולאשי,
עיירה קטנה שרוב תושביה יהודים.
אביו היה אסיר בסיביר במשך 18 שנים
בשל עבירות מיסחר. כדי לעזור בפרנסת
הבית עסק גם גור במיסחר זעיר,
חוקי.
בגיל 17 עלה לארץ. לפני־כן, בקו־לאשי,
חטף את ריטה מיכאלשווילי,
כמנהג העדה. רק אחרי שהסתתרו במשך
ימים מיספר בבית קרוביו של גור,
התירו להם הוריהם להינשא. שלושה
חודשים אחרי שעלו לארץ נולד בנם
הבכור, מאיר.
ב־ 1972 החלה העלייה הרוסית
הגדולה. גור, אז גוריאלשווילי, צעיר
שאפתן המורגל לקחת את גורלו בידיו,
הגיע לאשדוד. עיר משופעת בעולים
חדשים, ניזונה מהם, מתנהלת על־פיהם.
אשדודים
ארוכי־זיכרון מספרים כי
את ימיו הראשונים בפוליטיקה עשה

ח• ׳ 777,7
בחרות. אחרי זמן קצר, כשהמיפלגה לא
סיפקה את דרישותיו האישיות, נטש
את הימין וערק שמאלה, אל המערך.
גור מכחיש כל קשר לחרות. טוען כי
מלכתחילה התאהב במערך וברעיונותיו.
אלא
שדיעותיו המדיניות, למרות
האהבה המיפלגתית, נוטות ימינה. הוא
שולל משא״ומתן עם אש״ף, מתנגד
למדינה פלשתינית ולחזרה לגבולות
. 1967 מדיניות של כוח בשטחים הכבושים
מקובלת עליו כפיתרון נאות
לבעיית ההתקוממות.
.הגרוזים נוטים בדרד־כלל ימינה,״
הוא מסביר, מה שלא הפריע לו להיצמד
למנגנון המפא״יניקי, שבאותן שנים
ינק בעוז, בחרדה, את כל מי שבא

מברית־המועצות, ולוא רק כדי להרחיקו
ממיפלגות הימין.
עכשיו התחילה התקופה האפורה,
המייגעת, של חיי עסקן פוליטי. זה
שנלחם ומתרוצץ ומחניף לכל מי שרק
אפשר, מקווה כי אי־פעם ימצא כיסא
מתאים.
גור, בשקדנות אינסופית, דילג מכיסא
לכיסא. הוא עבד במחלקת־הקליטה

הישראלי הראשן שמו בגרוזיה

גור עם אשתו ריטה, בביתם באשדוד
.מאחקא׳ לעולם לא יאהב נחזיר
בעירו, אשדוד, הוא השולט על כל >זצ־אי־גדוזיה.
קשישים
עטויים בשיני־זהב מחייכים
אליו, ומתלוננים על גדל מטה
ליפול. גור לוחץ ידיים וממשיך הלאה
בחיוך ׳ כל־יכול. אם ירצה תתמוטט
הגדר, אם ירצה, תקום לתחיה.
סבוכים הם יחסיו עם העדה הגרוזית,
שלובים בקשר חזק ובלתי־מתפשר עם
הפוליטיקה הישראלית.
.כשכוחו בפוליטיקה הישראלית מת־

שבעולם למען כבודו של בן־עדתם.
.וכשהוא סובל מפלה במיפלגתו מפנים
לו גם הגרוזים עורף. אין להם כל
חיבה לאדם חלש, שלא יוכל לקדם את
ענייניהם.״
דיעות נוטות יממה
^ שבוע נבחר גור ( 02 למועמד
\ 1מיפלגת־העבורה לכנסת מטעם

לפני חמישה חוד שים ביקר גור בברית״המואצות. גזר, שהוא
יושב-ראש ההתאח דו תלדמקה בישראל, גם* למוטקווה לרגל
טורניר האלופים הבינלאומי בד מק ה. לבבוד ביקורו במוטקווה
ובגרוזיה הפיק חובר ת אבה, מלאה בקיטאי־איינונות, בהגיגים
ובתזנלומיו.
96 עמודים של התרג שות מתקתקה מלאה בחיובים ובפגישות
דראמתיזת . .אפרים גור, האזרח הישראלי הראשון אל אדמת
גרוזיה -ארץ הולדתו,״ מפריז מקומון אשדודי.
״שיא ההתרגשות בביקורי היה בשהגאתי לחצר ביתי בקו-
לאשי,״ בותב גור בחוברת .״למרות האייפות לא יפולתי להירדם
זבארבא לפגות בוקר יצאתי אם אבא של ראייתי, הנר אדיין
בקולאשי, לבי ת שבו גרתי בילדותי. נד מ ה לי שאין רגא מפעם
יותר מרגא שאתה יכול למשש א ת האצים שאליהם טיפטת בשנות
ילדותך.״
ובכל זאת, למרות ההתרגשות, מסרב גזר להצטלם בא שדוד
ב חבר ת שחקני-דמקה .״לא צריך להראות א ת זה בתמונות. בך
מבלים אגשים אלה א ת שאות״הפגאי שלהם. בשביל מה לצלם
אותם,״ הו א שואל, מתבייש בשבילם, ומדחיק א ת הצלם משולחן
המישחק.

של עיריית אשדוד, היה מזכיר סניף
מיפלגת־העבורה בעיר ורכז אזורי
במרכז מיפלגת־העבודה.
על קץ ימיו במרכז המיפלגה חלוקות
הריעות. יריביו אומרים כי סולק
מעבודתו, אחרי שורה ארוכה של מחדלים.
ידידיו טוענים כי החליט לפנות
לעסקים פרטיים.
ואכן, גור הקים סוכנות־ביטוח, ובינתיים
המשיר לבחוש בקלחת המקומית.
בחסות העדה הגרוזית הקים בבחירות
העירוניות רשימה גרוזית בשם :״אחדות״
,שמומנה על־ידי מיפלגת־הע־בודה.
הוא זכה בשני מנדטים וסייע
לבחירתו של אריה אזולאי לראשות
העיר. אזולאי, בתמורה, העניק לו את
התואר ממלא־מקום ראש־העירייה ומחזיק
תיק־הרווחה.

״אלפים הלכו
כעיקבותי״
ל \ שדוד היא עיר קטנה ההולכת
וגדלה. עיר עדתית. המארוקאים
יסדו ובנו אותה. המימונות הגדולות
ביותר נערכות באשדוד. בכל שנה,
במוצאי חג־הפסח, זוללים תושביה את
מיספר המופלטות הרב ביותר בארץ.
ופתאום הגיחו הגרוזים 10,000 .זרים,
מתוכם 3,500 בעלי זכות־בחירה. גור,

שדל, ליבלבי,; ,
.צילם: ציון עפדיד ₪
(המשך בעמוד )34

17 יי—

ציון צפריר, העולם הזה

אבי ולדמן, העולם הזה

ב רו ך לו:,

אמנו! גו ל דנ ב רג:

קלסגוט חסיד:

,.תגובת המישמזה? זה, הנושה החושה של, ביתחן רמשבו הת״וותי
מאוד רא סימפטי!״ *דוח? קישקוש בלבושר לנהוג נעץ בסערה!״

ברוך לוי ,״האח של״ הרמטכ״ל״לשעבר משה לוי, הוצרך
לפרוש מתפקידו כראש המישמר האזרחי בעטיין של
האשמות נגדו, בגין אי־טדרים. את הפרשה ליוותה אז
רכילות עסיסית ביותר -על לוי ועל ״אשה ידועה״.
בשבוע שעבר, אחרי ש״העולם הזה״ קרא לאשה בשמה
אופירה נבון -ופירט א ת העובדות, שאלתי את לוי איך זה לעמוד במרכזה של סנסציה.
לוי, ששוחח איתי כמה פעמים מאז שהועף לכותרות
בגלל אותה פרשה, נשמע המום, אבל דיבר בכנות:
אני עוד לא יודע איך הפירסום הזה ישפיע. אני מנהל משא־ומתן
על תפקיד מסויים. אני עוד עלול לקבל שיחת־טלפון שכה
יאמרו לי :״חשבנו על זה פעם נוספת ו לועסים את הרכילות
הזאת, ולועסים את זה.

חבר־הבנסת ויזשב־דאש מועצת״חמנחלים של מיפעל•
הפיס, נידעון גדות, כך פורסם בשבוע שעבר, מימן את
הגנתו המישפטית מכספי מיפעל־הפיס. הדבר אושר
בישיבה מיו חדת של הדירקטוריון בחודש ינואר השנה.
גדות נשמע מותש, כאשד שוחחתי עימו על העניין. הוא
הסביר לי, בשיחה פרטית ממושכת, עד כמה העיתונאים
״לא חשובים״ ,וסיכם א ת המצב במילים :״אני כבר

פניתי לפרקליטו, אמנון גולדנברג -מהיקרים שבפרק*
ליטים בארץ -ושאלתי אותו לגבי ההיבט החוקי של
הפרשה.
זה הבל קישקוש בלבוש! אין כאן שוט בעייה! יש כלל נבל
התקשירים, שעל פיו אם עובד נזקק, במיסגרת עבודתו, להגנה,
והוא לא אשם — אם הוא אשם, זה סיפור לגמרי את־ — אז הוא
ס י למימון ההגנה המישפטית. מניוון שגירעון נחקר כיושב־ראש
מועצת־המנהלים של מיפעל־הפיס — האשימו אותו כמתן
עדיפות לסרטי רול, שבהם היה למיקי אלבין חלק — המליץ
היועץ המישפטי של סיפעל־הפיס, עורך־דץ בשם חנן שפילמן,

פרשות
• מכיוון שאינך בתפקיד בימים אלה, אתה נמצא
בוודאי הרבה בבית. איך הגיבו שם?
זה לא סימפטי. נכון שהרכילות אינה חדשה, וכבר נרמז ונכתב,
אבל בכל זאת, דבר כזה! זה מאוד לא סימפטי.

• לא קיבלת גם תגובות מפתיעות? אפילו משעשעות?
אני
עוד לא יודע. רבים יקראו את השבועון בוודאי בסוף־
השבוע (השיחה התקיימה ביום החמישי בבוקר) .אז בוודאי יהיה
שמח. רואים שזה חיסול־חשבונות. אין לי מושג מה ברעם (דן
ברעם, סגנו־לשעבר) עושה כיום, אבל ברור שהוא החליט ללעוס
(רפנה ברק)
את הפרשה וזהו. נראה איד זה ישפיע.
פרשות לממן את העתו.

• האם זה לא הפריע לך, לקבל שכו״טירחה מכספי
מיפעל-הפיס?
למה? להיסח זה מאוד חוקי! אני חושב שזה לא היה חוקי אילו
גירעון היה צריך לשלם את ההגנה מכיסו הפרסי. אני לא רוצה
לנקוב בשמות, אבל יש רדנה מאוד אנשי־ציבור המממנים את
הגנתם מכספי־הצינור. זוהי התחסדות לטעת אחרת!

• האם ידעת מהיכן ממומן שכר־הטירחה שלך?
אם ירעתי? אומר לו את האמת: אני צריך לתחקר אחורה, כדי
(דפנה ברק)
לדייק. לא אתפלא אם ידעתי,

הלישכה המרכזית לס ט אטיסטיק ה, כך פורסם השבוע,
פירטמה נתונים שעל פיהם נרשמה ירידה של ־ 47 בתיירות
במלונות בדרגה של 3־ 5כוכבים, ברבע הראשון של , 1988
לעומת הרבע האחרון של - 1987 כאשר לא היו עדיין
מהומות בשטחים הכבושים.
שאלתי א ת קלמנט חסיד, מנב״ל מלון בדרגת חמישה
כוכבים, שבית-המלון שבניהולו נחשב כאחד המצליחים
בענף בחוד שים האחרונים, עד כמה שהוא מודאג.
האמת היא שאני הייתי אחרון המודאגים, ולא מפני שאני
אופטימי מטבעי: צפיתי משבר בעיקבות המהומות בשטחים,
צפיתי שניפגע, אבל...

• במה שונה ההשפעה של הנעשה כיום בשטחים
הכבושים מפיגועים שהתרחשו בארץ?
יש הבדל גדול! קודם־לכן, נניח שצה״ל פעל באיזה שהוא מקום,
והפעולה לא זכתה באהדה רבה בקהילה הבינלאומית — זה לא
השפיע בהכרח על התיירות הזורמת ארצה. היה לכך אפקט רגעי
בלבד.
כיום זה שונה. יש לנו עיתונות עולמית בלתי־אוהדת. זהו מצב
המתמשך במשך חודשים, ואיני רואה לו פיתרון מסתמן. הוסיפי
לכך אי־ידיעה משווע לגבי מה זה מדינת־ישראל, מה גודלה.
אנשים, תיירים פוטנציאליים, קוראים בעיתונים שזורקים כאן
תיירות אבנים, אז הם חושבים שמקבלים אבנים בראש בחיפה, בתל־אביב.
הבעייה הגדולה יותר היא שאנחנו עוד לא יודעים לחיות עם
המצב החדש הזה. עוד לא נערכנו לקראתו. גם האנשים המביאים
לנו תיירים מחו״ל, סוכני־הנסיעות, לא יודעים איך להיערך לזה
וזאת בעייה.

• לבעייה הזאת יש פיתרון כלשהו?
פיתרון? קטונתי מלקבוע פיתרונות. הפיתרון היחידי הנראה לי
הוא לנהוג כמו עץ בסערה — להתכופף ולתת לזעם שיעבור, לא
להשתולל, להדק את החגורה, לשמור על פאסון, לא להיבהל
ולהוריד את המחירים. זוהי כל התורה. אין נוסחת־פלא.
(דפנה ברק)

ם *ומריט...מה הן *ומרות...מה הם *ומרים...מה הן *וחרות...חו הם

רן שחורי:

זחמן אי 1ג 3ר:

ס רי ס איושה:

״ 5.5מיליון שקר, ,׳ש ויעה הדומה ..או שיבואו רחובשה
זה מה ש יש בקשר לרצינות הנשי!״ או שיקנו וי וה! ״
חבר־הנאמנים של האקדמיה לאמנות ״בצלאל״ התכנס
בשבוע שעבר כדי לדון בבעיות שונות. נודע כי הדבר
היחידי שבו לא דנו הוא הגרעון של המוסד האקדמי הזה.
פשוט בגלל העובדה המדהימה ש״בצלאל״ הוא מוסד
אקדמי בלא גדעון. יש דבר כזה, שאלתי את ראש
האקדמיה, רן שחורי.
הנה, את רואה שיש.

• התלמידים שלבם משלמים שכר־לימוד גבוה יותר
מאשר תלמידי האוניברסיטה בארץ?
לא. כדיוק אותו שכר־לימוד.

• אז כיצד בכל זאת?
אנחנו פשוט מוציאים רק מה שיש. אצלנו מתקצבים הכל כבר
בתחילת השנה, ומטפלים נכון בהשקעת המזומנים.

• מה התקציב השנתי שלכם?
6.5מיליון שקל.

• וזה מפסיק?
זה מה שיש. עשינו קיצוצים חריפים מאוד בחמש השנים
האחרונות. אין פה שום ניסים.

• אם זה כל־כד סשוט כמו שאתה אומר, מדוע
מוסתת אקדמיים אחרים לא מצליחים?
מדוע אנשים חיים מאובר־דרפט? אס לשכנה יש וידיאו, אז גם
הם רוצים וידיאו. ואם נותנים להם אותו ב־ 12 תשלומים, נדמה
להם שזה לא עולה כסף. קל מאוד להוציא כספים שאינם קיימים.
אני בטוח שלמנהל קל יותר לנהל מוסד גרעוני.

• מ דו ע זה?
כי לנהל מוסד לא״גרעוני זה אומר להיות כל הזמן במאבקים
חינוך במי שרוצים עוד כסף. אבל למרות הקשיים, לדעתי זה כדאי.

• אני מבינה שאתם בונים עכשיו בניין חדש. מי
משלם עבורו?
המועצה להשכלה גבוהה משלמת ,5091.ואת שאר ה־5096
אנחנו.

• זאת אומרת, לא רק שאין לד גרעון, אלא שיש
לכם גם חסכונות?
כן, בשנות ה־ 70 היה מצב כלכלי טוב, והיה כסף. אנחנו ידענו
איר ובמה להשקיע אותו, והיום אנחנו קוטפים את חפירות.
(חיאלה שם),

בזמן האחרון יקו כמעט מיחקבה קול סרטים קצרים.
סרטים המוצגים בסינ מטקים, בתחרויות שמוה, ואן׳ בב־תי-חקולנוע.
שמתי לב לעובדה שהרוב הכמעט-מוחלט של
בימאי הסר טים הקצרים הם נשים, בעוד שבתעשיית־הסר
טי ם העולמית מקומן של הנשים כמעט בלתי־מורגש.
יש לך הסבר לתופעת ריבוי הנשים בעשיית הסרטים
הקצרים, שאלתי א ת מבקר־הקולנוע והמודה״לקולנוע, נח״
מן אינגבד.
גם אני שמתי לב לעוברה זו השנה. אבל לפי דעתי, התופעה
היא מיידית לגמרי. אם תסתכלי שלוש־אדבע שנים אחורה,
תיווכחי שאז זדה רוב גברי.

• איך המצב בחר׳׳א
גס שם אחוז הנשים גבוה, אבל לא כמו בארץ. שם זה משהו כמו
3091 נשים.

• ־יי 30 בחו״ל, אחוז הרבה יותר גבוה מזה בארץ,
ובתעשיית הסרטים הארוכים במעט ואין נשים. איד
אתה מסביר את זה?
אין זה נכון שאין בכלל, אכל נכון שמעט מאוד. אני מניח
שבמיקצוע הזד״ היצירתיות אינה התבונה היחידה הקובעת. צריך
גם לדעת מה לעשות עם הכה• הרב, המשחק תפקיד בתעשייה
הזאת, וכנראה עדיין מוכנים לתת כ מי גדול ל ע די ם יותר מאשר
לנשים.

קולנוע
• גס בתעשייה שבה משלמים מיליונים של דו*
לאריס לשחקניות? .
שחקניות זה דבר אתי. הן אינן אחראיות להוצאת התקציב

גם לתיירים נודע ש״ותשקוט הארץ ארבעים שנה״ הוא
רק ביטוי, ועד שהביטוי הזה ייהפך למציאות הם מבטלים
את ביקוריהם בארצנו. בענף המלונאות כבר מתחילים לזוז
באי־נוחות בתוך הכורסות.
מה עושים) מס תב ר שהיהודים מצאו פיתרון. הופכים
מלונות קיימים למלון־דירות, וכשבונים חד שים בונים
ישר מלון־דירות.
בוריס איושה הוא מנהל מלון־הדירות הראשון בתל־אביב,
מלון ״ימית״ ,ואותו שאלתי א ם ההמצאה תפתור
את הבעייה.
היא תפתור כמה בעיות. מצד אחד, בעיית עודף חדרים
להשכרה לתיירים, אם השפל בתיירות יימשר, ובעייה שניה של
משקיעים, שכבר קיבלו אישורים לבניית בתי־מלון ושהשקיעו
חלק מהכסף. הם ימשיכו בבניית המלון, וכשיושלם ימכרו חלק
מהדירות וישכירו חלק אחר.

• למי מיועדות הדירות הללו במלון־דירות?
היום כבר יש פרוייקטים המיועדים לשוק המקומי, ויש, כמובן,
המיועדים לתושבי־חוץ.

• מה שאתה אומר זה שתושב-חוץ לא יבוא הנה
לביקור של שבועיים, אבל דירה הוא יקנה כאן?
מי שקונים דירה בארץ הם אנשים שממילא יש להם קשרים
הדוקים כאן, קשרים עיסקיים או מישפחתיים, והם רוצים ברכוש
כאן.

• זה שוק גדול?
לפי הערכתי זה שוק של 30־ 50 דירות בשנה לתושבי־חוץ. אבל
עכשיו גם הישראלים התחילו להצטרף.

• במה עולה דירה כזאת, לעומת דירה בבית
רגיל?
במלון פרק שקנינו עכשיו ושאותו אנחנו משנים למלולדירות,
יש דירות החל מ״ 200 אלף דולר. לעומת זאת בקנטר׳ קלאב
מלונאות בהרצליה אפשר להשיג דירה בת שלושה חדרים החל ב־ 150 אלף
דולר, ודירה כזאת כוללת המון הטבות שאין בבית רגיל, כמו
שרותי־ביטחון, בריכת״שחייה, שרותי־קבלה יום ולילה, ועוד.

• אם כולם יהפכו את המלונות שלהם למלון־די־ולתיכנונו.
למרות הכל, יש כנראה עדיין דיעה?!ומה בקשר
יירזייוויזז מיי דומירז. ואמיי. דזוזיוז. יז? 8יוד חייה. רורחידו הוז ן רות, תוך שנתיים תהיה הצפה.
לא בעתיד הקרוב. כיום יש בארץ רק 10 פרוייקטים כאלה,
ובתיכגון עוד חמישה. זה הכל.

• אז אתה היום מנהל-מלון או ם וכן*דירות?

הבדל כזה בץ גברים ונשים בקרב עושי־הסרכים. חבדלי־המין ן
אני עושה מה שאפשר. אם אי־אפשר להביא אותם לחופשה
הולכים ונמחקים, אבל לאס.
(דניאלה שסי)
(תיארה שסס ן בארץ, אעשה להם פה בית.

סגתגגן סוטים פעמ׳
ג רמי איירונס
סרט־איימים חדש, ע 1ד
דיוויד קרתנברג(הזבוב),
מאיים לשנע את השד
למי שתמה לאן נעלם באחרונה ג׳רמי איירונס,
השחקן הבריטי היפה והמוכשר, הרי שתי תשובות•
האחת, בתחום התיאטרון — הוא הופיע
באחרונה בהצגה של להקת החיאל ש״קספיר
קאמפו׳ בשם הניוד, בתפקיד של רודף־שמלות
בלא תקנה, וזכה לשיבחי הביקורת, בדמות שהלמה
להפליא את כל כישוריו.
בקולנוע — הוא מככב בסרט״אימים חדש של
דיוויד קרוננברג. למעשה הוא מככב בריבוע, שכן
הוא ממלא שני תפקידים של תאומים זהים,

ג׳רמי איירונם(מימין) בפעם הראשונה, ג׳רמי איירונס(משמאל) בפעם השנייה מפחידים את ז׳ניבייב בוז׳ולד(באמצע)
אובדן זה 1ת וחוסר אישיות
שניהם גינקולוגים, שבגלל אובדו״הזהות העצמית
שלהם וחוסר־אישיות אינדיווידואלית של
כל אחד מהם הם מאבדים את שפיותם ומוליכים

עצמם להרס עצמי מוחלט. בתפקיד הנשי מופיעה
ז׳ניבייב בוז׳ולד, מי שהתמחתה באחרונה בתפקידי
נשים מתוסכלות.

תדריו
מפוטנזמה לאימפוטנציה

חובה לדאות:
תל־אביב: ליידי איב, המבצר הנסתר, סוכת
ירח, הקיסר האחחן. מלאכים בשמי ברלין, עיניים
שחורות, להתראות ילדים.
ירושלים: מוכח ירח, הקיסר האחחן, עיניים
שחורות, להתראות ילדים.
חיפה: ם וכת ירח, הקיסר האחרון.

מועדון לגברים בלבד ופאר,
תל־אביב, ארצות־הברית מוע דוני
גברים. חוגי־נשים. הם מעלים
על דעתך מחלות חשיכות-מרפא.
נזכרתי בסוקראטס, שבל או ת ם הגערים העריצו אוונו, אבל
לא אשתו, ובקארל מארקט, שהתרוצץ לו עם א מל ט בשעה
שג ני נשארה בבית עם הילדים. אולי גברים מ שחקים יותר
מנשים. מועדיו״גברים, בהשוואה לחוגי־נשים, הוא מישחק.
קל דעת. ממש מעליב. הוא דוחה נשים מעל פניו. אבל אני
חושב במעגלים. מועדון׳־גברים איננו דוחה נשים. הוא אימו
דוחה גם קנגורו״.
בך, לנארד מייקלט בטיפרו מועדון הגברים ( תרגו ם -עמום
פארן) ,שאותו עיבד לתטריט, ושעליו מ תב טט אותו תחקיר
זיקפה שובניטטי-גברי-טהור, שאינו אלא צל חיוור לסרט
המבריק שיחות מלוכלכות. על מלאכת הבימוי ניצח פטר
מדאק, א חד ההונגרים המוכשרים פחות שיוצאו לאמריקה.
בדיוק כמו הציטוט מן הטפר, מועדון־הגברים איננו דוחה
נשים כשם שאינו דוחה קנגורו. משמע, אשה במותה כקנגורו.
האם זהו עלבון!
אחדי צפייה בטרט עשוי להתברר שלמעשה, מועדון־הגב־ריס
אינו דוחה בני־מין שאינו מינו, כי אם דוחה. נקודה.
שיבעח גברים שכל עניינם הוא רווחה כלכלית, שיעמום בחיי־המין
שלהם, וכמובן, הפחד העתיק מהנשמה המרובעת הק טנה
ויסודי-המצפון, שלמעשה מונחים ביטוד הליבידו שלהם.
חוץ מזה אץ שם הרבה מה לחפש.
כן מתברר בתום טדט מעייף, שאינו אלא שורה של וידויים
על תיטכולים מיניים ואהבות אבודות של שיבעח גברים.

תל־אביב
ליידי איב (פריז, ארצות־הברית)
— די אלוגי ם מזהירים ותסריט שנון אינם

ג׳ניפר גיייסון לי: הגברים המסבניס
אחרי שהם מפרקים לגורמים, בה שתוללות ילדותית, את ביתו
של אחד מהם, הפטיכיאטד שטפתו קצרה אף להכיל את עצמו,
הם מגיעים לבית-בו שת מיוחד בטן־פרנטיטקו שעתיד לענות
על כל מאווייהם הכמוטים, א ם רק יעזו ל הודות בהם.
כאן מתגלים הגברים לא רק כמרבי־להג, כי א ם גם כילדים
אבודים, ואילו הגשים מוכנות להתבזות במישחקים שאף
מטכע-זהב כבדה לא תפצה אותן, ואולי כן.
בהשוואה לשיחות מלוכלכות הקנדי, שידע להעלות תיט-
בולים מיניים בחברה האינטלקטואלית המערבית בהומור,
בשנינות ובחן, זהו טרט מסורבל, חד -ממדי בגישתו המינית
המפוטפטת ולא ניתן לומר בדיוק שהיא מגרה לפני השינה.

גל* תיקווה
ובלי תהילה
המאבק לבגרות (גורדו! ,תל־אביב,
אוסטרליה) -זה כנראה
עדכני מאוד להתבגר על רקע מיל״
חמות, וגט אוטטרליה הדחוקה
עמדה פעם בצל המילחמה. למעשה אף אותה המילחמה. אלא
שכאשר ביון בורמן (תיקווה ותהילה) היה ילד, שיחקו הוא
ואחותו שעה שלונדון עלתה בלהכות ואילו קלייטי > טופ,
בימאית הסרט האוסטרלי שולחת א ת אבי הגיבורה שלה,
אמה, לגיניאה החדשה, שעה שהילדה בתה 14-נשארת עם
אחותה הקטנה ועם אמה.
הפרידה מאבי המישפחה, לעומת הסיפור הבורמגי, קשה על
האם הרבה יותר. זו, כגילומה של לי ר מי ק שכבר מזמן
הפסיקה להזדקן(וזו מעלתה העיקרית בסרט זה) מטביעה א ת
צערה באלכוהול ונחה בחיקו של חייל אמריקאי, שאינו אל א
כנד בתיזמורת הפילהרמונית של טאן״פרנטיטקו. אבל מצפונה
אינו מרשה לח לעשות הרבה יותר.
מפחד ההפצצות היפאניזת היא מוציאה א ת שתי בנותיה מן
הפנימיה ה ד תי ת שבח למדו באושר יחסי ויוצאת איתן לכפר.
כאן הן מבלות ב מוסד חינוכי בעל מישמעת־ברזל וחינוך
בגודל מוח של ציפור. אחרי ה>ם ים היפים וחוויות המיטתיקה
המסעירות, במיוחד לגיל-ההתבגרות, נראה גי ת -הם פר הבפרי
המרוחק כסיוט מתמשך והיערות מוצאות דרך להתחפף נץ
הלימודים.

שם הסרט הוא התאומים ולמי שמתקשה לזכור
את קרוננברג — תזכורת קלה — סירטו הקודם
הזבוב, שהיה גם הוא סרט־אימים דוחה במיוחד,
על ארם שהפך עצמו לזבוב, נחשב לקלאסיקה
בעיני מי שחולה על סוג זה של סרטים.

שחקנים שיסל וזוהר
לחזור בשאלה?

לי רמיק: להחזיק בכוסית ובברית
זוהי הזדמנות-פז להראות במה מנופיה ה מקסימים יותר של
אוסטרליה. ובששתי ה אחיות מגלות בעבי היער הפוטוגני
טרכן־גיוס פוטוגגי גם הוא, מתגברים הסיכויים להתחלה
ממשית של ה טי ט. אך זה לא קורה.
המילחמח מ ס תיי מ ת ואבי הבגות חוזר לחיק הבית פגום
וגכה. עם תהליך שיקומו, ושובו אל בן הציוד, מתבגרת גם
אמה, גיבורת ה טי ט. מיותר לגמרי. פוטוגני זה לא הכל.

מתיישנים. עובדה, כדאי לרוץ ולראות אלטע
זאכן שעולה על כל הקומדיות הרומאנטיות
בנות־זמננו והופר אותן לאפיסודות בנות־חלוף.
* * לול (פריז) — במיסגרת פסטיבל
סירטי הסטודנטים מציג קולנוע פריז שתיים
מתור ארבע סידרות־הטלוויזיה של חבורת אורי
זוהר ומרעיו, המכילות קטעים שהפכו לניכסי צאן
ברזל, בטרם היה זוהר לאברך, כישרון קולנועי
אדיר שהלך לאיבוד בין כנפי השכינה.
פסטיבל הסטודנטים — מי שמתעניין
בהבשלה קולנועית של גדולים, שהיו פעם
קטנים, מוזמן לעקוב השבוע אחרי ההקרנות
בסינמטק, בקולנוע פריז, באוניברסיטה ובנווה־צדק.
סינמטק
(תל־אביב. חיפה וירושלים) —
סרטיו המקסימים של סטיאז׳יט ריי וסירטי , 1968
מהפיכת הסטודנטים והתופעות שנגזרו ממנה. לא
להחמיץ את הסינית של ז׳אן־לוק גודאר, כרזה
פוליטית בשפה קולנועית.
בימאים סטודנטים וסירטיהם (פסטיבל
הסטוחטים, גלריה במרשוב. יום רביעי— ) 11.5 ,
ערב י פ אני בה שתתפות הסטודנטים יוצרי
הסרטים, סרטים במיסגרת הרטרוספקטיבה של
הסיכסור הפלסטיני־ישראלי ווידיאו־רוק.
עדנה פי י נ דו _ י העולם הזה 2645

סיפר ילדים
חד שים
לפני שיגיעו שוב כמה מיכתבי״קוראים בנוסח
— .כבר מזמן לא כתבת מה חרש בשטח סיפרי־
; הילדים״ או.ל ב תי הקטנה יש יום־הולדת, איזה
ספר לקנות לה הפעם?״ הנה סקירה קצרה על
ספרים לגיל הרך, לגיל הקשה ולגיל הבלתי־

נסכל•
סיבת הינשוף — ספר ובו 9שירים משל
המשורר משה דור. שיר על הכלבה, על החתול,
על הקרוקודיל, על הטיגריס, על הברבורים, על
הפיל ועל אפריקה והרפתקות. הכל בחרוזים.
שירים לילדים בשפה של גדולים. כנראה מבינים

ספר הקישקושים
איור של אורה א״ל
המשוררים את נפש הילד ויודעים שמגיע לו
לפחות כמו למבוגרים. התייחסות רצינית, אני
מתכוונת.
ציורים — הנה אדלן. הוצאת מסדה.

אנא א 1פ ה עתה סודית — סוף־סוף כמה
סיפורים על אבא דווקא, היצור, שיש לו מקום
כל־כך סימלי בספרות־הילדים, ובעצם הוא
משמש כרקע בדרך־כלל. לאבא של דייויד קריס
(כותב הסיפורים) יש שכל ישר. הוא יודע איך
לגרש חושך בעזרת פנס, יודע כיצד להפסיק
מריבה בין הילדים, יודע איך למצוא ילד שהלך
לאיבוד, ובעיקר הוא יודע, האבא הזה, שבלי אמא
נורא קשה עם הילדים.
איורים יפים של אלישבע געש, הוצאת עם

עובד.
ספר הקישקושים — שירים ישנים ושירים
חדשים של המשורר ע. הלל. שירים קצרים ומצחיקים
וגם אימרות וחידונים ומשלים ופיתגמים
וקישקושים ומצב־רוח. מה שנקרא באנגלית
״נונסנס״.
איורים יפים של אורה אייל. הוצאת ר. סירקיס

והמחיר 18ש״ח.
סידרת סיפרי״הפתעות — נע ומסתובב, מ׳
מתחבא, מישחקים, והפתעה — .ספרים לגיל
הרך מאוד. כל דף בספר עשוי מקרטון כפול ועליו
ציור של כלי־תחבורה, בתוספת חלק אחד שמסתובב
או נע. במכבש — הגלגל, בטחנת הרוח —
הכנפיים, באוניית הנהר — גלגל המשוטים, ולא
גלגל־התנופה כפי שכתוב.
הוצאת כתר־יבנה 9.70 ,ש״ח.

בהוצאת זמורה־ביתן יצאה לפני זמן לא רב
מהדורה מחודשת של הספר המוזר מר אל כאן
אנה. מין ספר כזה שאו שאתה מבין אותו או שלא,
או שאתה מת עליו או שממש־ממש לא. אפילו
אצלי בבית היתה חלוקה כזאת. שניים שנאו את
הספר ושניים התענגו עליו בקריאה חוזרת.
באחרונה יצא כעין המשך לספר ושמו הספר
של אנה. הילדה המוזרה מאוד כותבת בעצמה אל
עצמה. כמו בפעם הקודמת, או שמתים על זה או
שמתעצבגים.
זמנרה ביתן — 13ש״ח.

נן שלנו ח 1שמח — מיקראה לילדי־הגן
בעריכת מירי ברוך. שמות חדשים (יחסית) של
תירצה אתר, אמירה ברזילי, לאה נאור, דבורה
עומר, גורית יובל, נירה הראל, נעמי שמר,

מחדשות לחדשות
ביום השני בלילה הודיע הרדיו שצה״ל נכנס ללבנון. את המשך ההודעה
בדבר פעולה קצרה כבר לא שמענו. המילה. לבנון״ יש בה כדי להעביר
חלחלה בכולנו. הבטחות של 48 שעות או מיספר קילומטרים רק מפחידות
בגלל האסוציאציה שלהם.
בלילה, במיטה, לא קראנו ספר כמו בכל לילה, אלא דיברנו בינינו. יש
מי שפוחדת ויש מי שמנסה להרגיע. חיכינו עד לחדשות של 1בלילה, ושוב
דיברנו !1השארנו את הרדיו פתוח על נלי־צה־ל ואחר־כך נרדמנו.
בבוקר שמענו הצהרת־כוונות. להרתיע, לפזר כרוזים, להראות נוכחות.
אחר כך האכלתי את הילדים ושלחתי אותם לבית־הספר וב־ 8פתחתי את
הרדיו. אחר־כך התחיל יום רגיל. הלכתי לחנות, קניתי מצרכים והשכנה
סיפרה שהיא לא מרגישה כל־כך טוב, ושכן אחר התעצבן שסינדלו לו את
המכונית.
ב־ 9שוב רצתי לפתוח את הרדיו, שהשמיע את שמות העיירות בלבנון
וכל שם כזה הזכיר דברים קשים מלפני זמן לא רב. ופתאום התקלקלה
מכונת־הכביסה וקיללתי את כל העולם ואת חברת אנוקור ונראה לי פתאום
הכי חשוב לצלצל ולהזמין תיקון, אבל בחדשות של 10 הזכירו את אגם־
קרעון ומאחזי־החיזב־אללה וסיפרו שהפלנגות העמידו את אנשיהם בכוננות.
אחר־כך
צילצל הטלפון וחברה סיפרה לי שהיא בהריון ונורא שמחתי
בשבילה ופיטפטנו ועשיתי לי קפה והתענגתי עליו. יותר מאוחר חזרו
הילדים וסיפרו על בית־הספר ואכלנו ארוחת־צהריים טובה וכמעט היה
נהדר. ב־ 3אחרי הצהריים פתחתי שוב את הרדיו ושוב דיברו על סונים
ושיעים ודרוזים ואמל וחיזבלה ועל כך שבגיזרה המיזרחית לא היתה שום
התנגדות.
ב־ 5באה חברה לשתות קפה ולתכנן את בר־המיצווה של בנה ודיברנו על
אולמות־שימחה ועל שרותי־קייטרינג ונזכרנו שחברה אחרת מכירה מקום

והוותיקים נתן אלתרמן, יצחק קצנלסון, חיים
נחמן ביאליק, אשר ברש ועוד רבים אחרים.
המיקראה מחולקת לנושאים: שבת, שנה טובה,
סוכה, יום־הולדת לאילן, חג כחול־לבן, בגליל
בתל־חי, אבל בין החגים החשובים לא שכחו את
מקומה של,אמא שלי׳.
מבחר נפלא של סיפורים קצרים ושירים.
מיועד לילדי־הגן. טוב גם למבוגרים יותר.
הוצאת עם שבד.

סיפורי ד״קא ככה מאת רודיארד קיפלינג.
באינפלציה הנפלאה שקרתה באחרונה בתרגום
ספריו של קיפלינג לילדים (מה פתאום רק
ילדים?) אני מציינת לטובה את השישיה שיצאה
לאור בהוצאת מודן־תמח, בתרגומם של הראלה
סטוצקי ואהרן בר.
הסיפורים, שתורגמו כבר לפני כמה עשרות
שנים ונקראו אז כן היה ומעשיות סתם, זכו כאן
ללבוש עברי מודרני ורהוט שהצליח לשמור על
הנאמנות למקור ולא לאבד את ההומור המיוחד
האי־הגיוני, שכל־כך קשה לתרגם אותו.
השישיה הראשונה כוללת את איך הנמר קיבל
את חברבוחתין, בן הפיל, איך הקרנף קיבל את
שרז, הסרטן ששיחק עם הים, שירו של קעורו
הזקן והטוב ואיך הלע״תן קיבל את ל 1ש.
סיפורים מטורפים ממש, מלאי דימיון והומור.
ציוריו של דני קרמן עוד מוסיפים שמן על
החגיגה. איזה ספר מתוך השישה הכי אהבתי? איך
אפשר לבחור? אגב, עוד שישה מובטחים לנו —
כך כתוב על הכריכה האחורית של השישיה
הראשונה. אנחנו מחכים.
הוצאת מודן־תמוז. מחיר 15ש״ח, אבל אמרו לי
שבשבוע הספר המחיר יירד ל־ 9ש״ח.

נהדר וכמעט צילצלנו אליה כדי לשאול, אבל פתאום נזכרנו שהבן שלה הוא
קצין בצנחנים ופחדנו לטלפן.
בין הדיבורים על הבר־מצווה שאלה החברה אם אני חושבת שהכל יגמר
בסדר, והצבא יחזור כבר היום, ואני אמרתי שאני חושבת שכן, ואחרי כמה
דקות שאלתי אותה אם לדעתה יהיו לנו הרוגים והיא אמרה שהיא מקווה
שלא ואחר־כך היא הלכה הביתה ושמענו חדשות ולא אמרו כלום, רק אמרו
שצה״ל נימצא שמונה קילומטרים מהסורים ואני התפללתי בשבילנו
ובשביל הסורים שאף חייל לא ירה את הירייה הראשונה. וכשהלכנו לישון
הקשבנו לנלי־צה־ל עד שנרדמנו ובמקום לילה טוב אחד לשני אמרנו•.
.הלוואי שמחר בבוקר יגידו שזה נגמר.״
ובבוקר לא היה שום חדש ושתינו קפה ועדיין לא אמרו דבר על נפגעים
וזה התחיל להפחיד, בעיקר כשכל הזמן השתמשו במונח המוכר הזה ״חיסול
התשתית״ .לפני הצהריים הזמינו אותנו לפתיחת דיסקוטק חדש באילת,
כלומר טיסה מתל־אביב ב־ 10 בלילה, בילוי בדיסקוטק באילת וחזרה הביתה
לפנות בוקר.
חצי המדינה ג׳ט־סט והחצי השני לא ישן בלילה, כי יש לו בן או אח או
אבא בצבא. אולי זה מטורף לגמרי ואולי בדיוק ככה זה צריך להיות כי אחרת
לא נחזיק מעמד בארץ הזאת.
כל שעה רצים לרדיו, כל שיחת־טלפון מתחילה ב״נו, שמעת משהו?״
בכל פגישה מיקרית אומרים ״שיחזרו כבר״.
י וביום רביעי בערב זה נגמר .״כל הכוחות חזרו לבסיסים״ ואנחת־רווחה
גדולה פרצה מכל הגרונות. ואז אינך יודע אם שלושה הרוגים זו טראגדיה
נוראה או שזה מזל שהם רק שלושה ולא , 10 חס וחלילה. וכך, מקשיבים
לשמות ומתפללים שלא ימצא ביניהם שם מוכר.
האגואיזם של כל אחד מאיתנו מחזיק אותנו שפויים וגורם לגו לפעמים
לצאת ולבלות. הסתגלות קוראים לזה. צריך להמשיך ולחיות כרגיל. עד
לפעם הבאה, שבה נרוץ כל שעה לרדיו. הריאליסטים כבר הפסיקו לחלום
על שלום. רוצים רק שהרווחים בין תקופות הפחד והדאגה וההלוויות
בטלוויזיה יגדלו, ואולי נהיה ככל העמים שמקשיבים לחדשות פעם ביום־
יומיים. לא תגידו על זה אמן?

אוכל חדש 1ט1ב
הברבר (ברווז מיוחד במינו) עבר מחנויות־המעדנים
המיוחדות לרשתות־השיווק והיום כל
אחד יכול לטעום את הפלא הזה תמורת 7.98ש״ח
לק״ג ברבר שלם, או קצת יותר עבור חלקי
הברבר.
ברבר הנליל של שף־הנליל בקריית״שמונה,
הוא לדעתי משהו שבין ברווז לבשר־צייד. טוב
במיוחד עבור מי שאינם אוהבים בשר־עוף, כי הוא
חלש מרי בטעמו, אינם אוהבים בשר־צייד כי הוא
קשה מדי ואינם אוהבים בשר־בקר כי הוא
כולסטרולי מדי. הברבר עונה על כל הדרישות
הללו. יש לו טעם של בשר, אבל הוא רך יותר
ואחוז השומן שבו הוא כשל עוף רגיל.

באירופה, ובמיוחד בצרפת גילו את הברבר
כבר מזמן, ושם גם יודעים להכין ממנו מאכלים
נפלאים כיד־הדימיון הטובה של הצרפתים.
שף הגליל, שרוצה להכניס את הברבר למיט־בחים
שלנו, הוריד את מחירו בהיפרשוקים של
תעבה ובתוספת לבשר המוזל, הוא מחלק גם
חוברת־מתכונים קטנה.
הנה שתי דוגמאות —

כרעי ברבר ברוטב
ירקות שורשיים

המצרכים 4( :מנות) 4

אבא אופה עוגה סודית
איור של אלישבע געש

רבעי ברברים תח
תונים.
שמן
לטיגון.
1בצל גדול חתוך לקוביות.
3שיני-שום חתוכות.
המצרכים לרוטב 1 :ראש סלרי מרוסק
בפומפיה גסה.

1גזר גדול מרוסק בפומפיה גסה.
1שורש פטרוזיליה מרוסק בפומפיה גסה.
| 1כוס מים מדוללים באבקת מרק־עוף.
מלח ופלפל לטעם.
אופן ההכנה: מפשירים, מנקים, ומנגבים
את רבעי הברבר.
בסיר רחב ושטוח מחממים את השמן ומטגנים
את הבצל לצבע זגוגי.
מוסיפים את שיני השום, את כרעי־העוף ומטגנים
היטב משני הצדדים.
מוסיפים את הירקות המרוסקים, המים ומתבלים.
מבשלים על להבה נמוכה עד להתרככות
הבשר והתאיידות הנוזלים.

ברבר אפוי במדח ביש 1ד
המצרכים: ברבר(רצוי נקבה)
400־ 500 גרם מלח בישול.
אופן ההכנה: מפשירים, מנקים ומנגבים
היטב את הברבר מבפנים ומבחוץ במגבת־נייר.
(חוזרים על פעולת הניגוב פעם־פעמיים).
מרפדים תבנית־אפייה ומגביהים שוליים מ ־
ייר״אלומיניום.
מפזרים סביב לשוליים מלח בגובה כ־ 2ס״מ
וברוחב 2ס״מ.
במרכז התבנית מניחים מעין כרית העשויה
מנייר־אלומיניום ועליה מניחים את הברבר על
החזה( .בצורה זו הברבר לא יספוג את שומנו).
מכניסים לתנור שחומם מראש ואופים בחום
גבוה במשך כשעה וחצי. לקראת סוף האפייה
מנמיכים מעט את החום.
מגישים מיד בתוספת סלט־ירקות ומחית
תפוחי־אדמה.

יום־הולדתו ה־ 24ש ל רני רהב,
מנהל יחסי־הציבור של רשת מלונות
דן, היה בלא ספק האירוע המדובר
ביותר והגדול ביותר בחודש האחרון.
רהב הצליח לקבץ 1000 איש, שאותם
הוא מגדיר כידידיו הקרובים במסיבת-
ענק, שערך לעצמו בביתם של שגריר
חוף־השנהב ורעייתו שבסביון. המזון
והשתיה לא היו הצדדים החזקים
במסיבה, אך זה לא הפריע לכל המי
והמי שבאו כדי להיראות ולראות.
כשכולם הלכו הביתה בסוף הערב,
נשאר רני עם 600 מתנות יום־הולדת.

מויאן ]לשן

נראתה במיטבה במסיבה ש אותה
אירגנה. היא סיפרה
שהשילה מעליה תישעה קילוגרמים מאז פטיר

של בעלה, רפי נלסון. המעצבת בילי היימן
(משמאל) השיקה עמה בוס יין להצלחת הערב. ג׳וש
חפץ, בעלה של היימן ישב בחברת אחותה הזמרת.
האירתיות העריחת

מיכל בקו

סיים קצרצרה של מעצב־האופנה
מונטנה, בשווי של 1000 דולר.

1ך ך 1ץ 1ך הרקדנית האירובית, שהיתה אחת הפעילות באיר-
! 111.4 , 4 1 11 גון האירוע, הציגה א ת תגליתה החדשה, הרקד נית
הצעירה לי את אקטע, שהדהימה א ת הקהל בביצועיה המיוחדים.

111ך 1ץ י 1ן 1י 1ך הדוגמנית, רקדה ב שימלת-סטרפלס שהבליטה א ח
11#1 *1 - 1חזה. בן־זוגה לריקוד היה האופנאי ז׳אק פיזנטי.
הדוגמנית שלומית אמיר (משמאל) בחברת האופנאי עודד פרוביזור.

נשות אילת העליזות התאגדו באגודה
המכונה ״נשים למען אילת,״ כדי
להתרים כסף להקמת מועדונים לתינוקות.
וכדי שתהיה סיבה להתרמה הן
אירגנו מסיבה גדולה במלון שריה
באילת. את המסיבה קישטו שלוש הנשים
הדומיננטיות באילת, מלכת־המ־חול
האירובי ורד ציבעוו, מריאן
נלסון, אלמנתו של רפי נלסון והמעצבת
בילי היימן, שגם הנחתה חלק
מהערב.
על פני השטח נראה הכל חלק ושמח,
אך מסתבר שאילת הוא כמו פיי־טון־פלייס.
כולם מדברים על כולם וכולם
יודעים הכל על כולם. ולא חסרים
גם הרבה מאבקי־כוח בין הנשים הדומיננטיות,
שכל אחת מושכת לכיוון שלה.
ורד ציבעון אמנם ישבה בשולחן־
הכבוד ליד מריאן נלסון, או היחסים
בין השתיים אינם טובים, בלשון המעטה.

יהודית
פרטוש בתה־ , 17 היא דוגמו
בילי היימן היתה בעבר מסוכסכת עם
ציבעון, אף כיום שומרות השתיים על
יחסים טובים. הציירת אביבד: דקל׳<
מיוזמות העמותה, לא נכחה באירוע. מבין*
התל־אביביות בלטו הדוגמנית תמי
בן־עמי והדוגמנית רונית אלקבץ. היו
גם הרבה יפהפיות מקומיות, שאולי היו

אילנה אביטל

היתה המלווה שלה לאירוע. אביטל נר*

ח״ם נהן

(אדם) הזמר נצמד במהלך הריקוד לפיטמתה של אחת
מהרקדניות הבראזיליות, ונראה כי היא היתה מאוד
מרוצה מנן. הוא גילה גמישות מפתיעה והצטרף לריקוד הקיצבי.

נטע ומון

הדוגמנית, הוכיחה למעצב-האופנה יובל כספיו שגם
_ לה יש מה להראות, אך בניגוד לרקדניות היא מעדיפה
להסתיר זאת. כספיו, שלא כרמון, היה עטוף בבגדים מכף רגל ועד ראש.

שוודית(משמאל) ,טוענת שהיא בת 21
כדייגת ביחד עם חברה לחיים, עמית.
ת מקומית העובדת עם בילי היימן.
הסיבה לנהירה של תל־אביביים רבים לעיר
הדרומית. רפי הוכמן, ראש־עיריית
אילת היה אחד הגברים הבודדים בערב,
״׳והוא בלא ספק הרגיש טוב בין כל היפות
לצידו. בסיום הערב נערכה התרמה והסכום
שנאסף להקמת מיפעל חייהן — 11 אלף
דולר — הפתיע אף את המארגנות.

\ 11 ״1¥1י ץ 1ך( 1במרכז) הרקדנית הסכ סי ת ביותר מבין השלוש.
1 /1 1 11 111 1 /1היא גם היחידה הנוהגת להסיר את חזייתה במה לך
הריקוד ולהלהיט א ת הרוחות. השלוש הקיפו את אדם מכל עבר ולא
ניסו רפתות
את אדם

ניעה בלי חברה לשעבר, חיים בולקינד,
ז לפני שבוע. איריס בולקינד, אחותו,
ית במיטבה מאז שינתה את תיספורתה.

בתל־אביב, רווית הפתיחות, נפתח
מקום חדש המכונה טריפ. המקום, הנמצא
סמוך לחוף־הים של הילטון, ידע
כבר עליות ומורדות רבים. אך כנראה
שהעולם שייך לצעירים ואת המקום,
בגירסתו החדשה, מנהלים כעת טל
אסל, שניהל בעבר את הפינגווין ואת
הפרפל ומיקי גלוגאו, שהוא מנהלו
האישי של איש־הקסמים יוריני ושניהם
בני־ 22 בלבד.
שבוע לאחר הפתיחה הם אירגנו לזמר
חיים כהן, המוכר בשם הבימתי
שלו אדם, מסיבת יום־הולדת אינטימית
לחברים ועמיתים למיקצוע. לפי
כמות שומרי־הראש שהקיפו את המיב־נה
ניתן היה לחשוב שבמקום נערכת
מסיבה לדיוויד בואי לפחות. כל
המוזמנים עברו בדיקה מדוקדקת לפני

נתנו לו מנוח. לבסוף הצליחו לפתות אותו לעלות על בימת הריקודים
ולהפגין את יכולתו. ג׳ינה (מימין) היא רקדנית חדשה י חסי ת המחליפה
את אחת הרקדניות שנאלצה לשוב לבראזיל, אך אינה נופלת ממנה.

כניסתם. היו שם האמרגן שלמה צח,
הזמרת אילנה אביטל, והזמר דורון
מזר. הבדרן דודו דותן הביא עימו
מיטפחת כחולה, הדומה למיטפחת
הארומה של הזמר אדם ובירך אותו
בטכסיות רבה, כדי להעניק ליום־ההול-
דת מימד הומוריסטי.
בין מי שהסתובבו בשטח נראו גם
מפיקי-הטלוויזיה ארהל׳ה גולדסיב־גר
וחיים מלובן, והדוגמניות במדד
גנזי ונטע דמון. לקראת חצות
הגיעה ההפתעה. היו אלה שלוש רקדניות
בראזיליות, שקיפצו לצליל סמבה
והקיפו את ארם מכל עבר. הבראזיליות
התלהבו מאדם ואף ניסו לפתות אותו,
אולם הדבר לא עלה בידן. הזמר, שחגג
את יום־הולדתו ה־ ,28 אמנם לא הופתע
מהמסיבה, אך לא היה ברור לו מי יהיו
נוכחים, עובדה שלא הפריעה לו ליהנות
מתשומת״הלב והמתנות.
אבל את המתנה היפה ביותר הוא
קיבל מאמרגנו שלמה צח, שבישר לו
על הקלטות בחו״ל ועל ההתקדמות במגעים
לגבי הסרט החדש שאדם אמור
לככב בו. עוגת־המרצפן הגדולה, שתווים
מוסיקליים קישטו אותה מכל
עבר, נשארה מיותמת כי מרבית האורחים
של ארם משתייכים לאוכלוסיית
שומרי־הדיאטה.

קוב׳ אושרת

המלחין, בא בחברת בת-זוגתו לחיים, הבוטיק-
אית עדה תומר, אשתו לשעבר של נתן תו מר,
בעלה של הזמרת ירדנה ארזי, שגילתה מעורבות ושפעה חיוכים.

כתב 1 :הר אוהליאב. צילם: אבי ולדמן 2 3 — 1

ו₪ח1ן ןן ן₪ 1] (111ו1ם

רחל מחכה
לגבי.
אי, אי,

על חברת־האופנה גלי בוודאי שמעתם. חלקכם
אף רכש את מוצריה, אבל מעסים יודעים מי עומד
בראשה.
אחד הבעלים הוא גבי אורון, הנשוי עם אשה
נחמדה בשם אסתר, ולזוג יש נם ילדים, והכל
נחמד שם. אבל מה, גיליתי שבעל־הבית עזב את
ביתו במשך חודשיים והתגורר במלון ימית בתל־אביב.
חשבתי
שאולי קרה משהו במערכת־יחסיו עם
בת־זוגתו. אולי הם רבו, או שהם עוברים משבר
כמו הרבה זוגות של מצליחנים. אבל עד
שהספקתי לברר מה קורה שם, נודע לי שהם, גבי

וחרשת
[ הוא שוב על המפה, טל בדודי.
כשאשתו של ברודי, רונית, עזבה אותו
לטובת כדורסלן אמריקאי אחר, היו הכל בטוחים
שטל יתחיל לשגע את כל הבחורות בארץ. אבל
מצד טל השקט והעדין לא נשמעו שום רעשים.
השם היחידי שנקשר לשמו בכל השנים הללו היה
שמה של לאת שלמון, שאיתה ניהל רומאן.
( אבל אחריה ולפניה לא ידוע על כלום.
עכשיו פתאום יש מישהי חדשה. שמה חגית
מורת, היא רווקה בת 30 מהרצליה, ומיקצועה
מיון אבנים יקרות.
אז עם מיקצוע כזה היא בוודאי תבחין מהר מה
שווייה של אבן מסוג ברודי.
ביקשתי לברר עם טל ברודי אם הרומאן רציני,
אבל טל עשה את עצמו שהוא לא שומע את
השאלה. יעני, חרש לגמרי.

חגית סורת וטל ברודי
עשה עצמו לא ש 1מע

12 שעות פנרה
ביום הראשון שעבר בערב לקחה תמי בן־
עמי את החבר שלה, הדוקטור קובי זר, ואמרה
לו כמה דברים. לא שמעתי את השיחה, אבל אני
מתארת לעצמי שזה היה משהו בנוסח ״נמאס לי
ממך ומחוסר־ההחלטה שלד, ומצדי אתה יכול
ללכת ל..״״
זאת אומרת שביום הראשון בלילה היתה תמי
ברעמי פנויה. היא החליטה שאחרי הפרידה
מקובי, שאיתו חיה שנתיים, מגיע לה איזה חופש
קטן בן כמה ימים באילת. טילפנה לארקיע,
הזמינה לעצמה כרטיס־טיסה, טילפנה לבית־מלון

הלקוחות שלו, גברת מקסימה מלוס־אנג׳לס,
נמצאת באילת עם בנה בן ה״ .30 יוקי ביקש מתמי
ללכת ולבקר את האשה ובנה, כדי שירגישו טוב
בארץ.

סיפור עסיסי
איש הרדיו, הטלוויזיה והמוסיקה יואב
קוטנר ( )34 התגרש השבוע.
תאמינו לי שזה סיפור עסיסי, אבל מה,
המישפטנים המציאו דבר שקוראים לו סוב־

תמי אמרה שאין בעייה, ונסעה לה לאילת. שם/ ,
כמו חברה טובה, טילפנה מייד לגברת תרווד
דילר, וסיפרה שהיא חברה של יוקי, ואולי היא
ובנה רוצים לשתות איתה קפה.
דורותי מאוד שמחה. זה היה ביום השני
בצהריים. תמי הגיעה למלון, ראתה את דורותי,

סוב־י 1דיצה
,יודיצה, ולכן אני לא יכולה לספר לכם אף פרט
אחד על הגירושין האלה.
אם בכל זאת זה מסקרן אתכם, תגישו בקשה
לבית־המישפט להסרת החיסיון. אני מבטיחה לכם
שתהנו.

גם נזציואים מסמיק1 איתור דילר ותמי בן־עמי
הלב לא כתשל־שילשוכו

אמרה יפה שלום, ואחר־כך התפנתה ללחוץ את
ידו של הבן, ארתור. תוך כדי לחיצת־היד
הרגישה תמי שהלב שלה עושה סיבובים נוראים.
אחרי שעה הסתבר שגם הלב של ארתור לא
כתמול־שילשום.
מאז הם ביחד, כאן בתל־אביב בדירה שלה, בלי
האמא, כמובן. הוא שינה כבר את כל התוכניות
שלו. היא מאושרת.

גבי אורון
בילו בצוותא
ואסתר, בילו בצוותא ובכיף באחת מערי־הנופש
והכל נראה שם בסדר. בכל זאת החלטתי לדרנג־דרנג
אותו, ועשיתי זאת לפחות שש פעמים. אבל
מזכירתו החרוצה תמיד אמרה שהוא איננו, ושהוא
יחזיר לי צילצול. אני עדיין מחכה.

פגישה לילית

יואב קוטנר

באילת והזמינה חדר. ואז היא פתחה בסידרת
שיחות־טלפון לחבריה ולידידיה בתל־אביב, כדי
שלא יתחילו לחפש אותה פתאום ולדאוג לה.
אחת משיחות־הטלפון היתה לספר יוקי
שרוני, הגר כבר שנים בלוס־אנג׳לס, אבל
עכשיו הוא במיקרה בארץ. תמי סיפרה לו שהיא
נוסעת לכמה ימים לאילת, וכשתחזור הם יתראו.
אז ביקש ממנה יוקי שתעשה לו טובה גדולה: אחת

אוסנאית אחת צעירה, נחמדה וזרוקה מאוד
הצליחה בזמן האחרון. עובדה זו לא מצאה חן
בעיני כמה אופנאיות לא־כל־כך צעירות ויפות
וזרוקות, ובמיוחד בעיני אחת מהן.
האופנאית הקנאית החליטה לסדר את האום־
נאית המצליחה, והיא רמזה לחבר־שוטר שבבית
האופנאית המצליחה יש סמים.
החבר״השוטר סיפר את זה לחברים־השוטרים
שלו, ובאחד הערבים נכנסו שלושה ג׳אברים
חמורי־סבר וכבדי־חשיבות לביתה של האופנאית
הזרוקה .״באנו לחפש סמים,״ אמרו השלושה
בקול מאוד סמכותי.

נזכרתי בסיפור רכילות ששמעתי לפני כמה
שבועות, אך שלא ייחסתי לו הרבה עניין. אך
כיום, כשהקוקאין נהיה כל כך א ,1החלטתי
לשתף גם אתכם בחוויה הזאת.
ג׳חה(יוסף וילף) ,שנאשם על־ידי המישטרה
באספקת הסם לחברה הגבוהה, לא הגיע לביתו
באחד הערבים. אשתו, סנדרה, חיפשה אותו,
מכיוון שהוא היה אמור להיפגש עם אבי בהן
במועדון פירמיד בחיפה. אמרו לאבי כהן(הנאשם
הראשי בפרשה) שאולי הוא נמצא אצל אירים
איטר (אחת מהנאשמות בצריכת הסם).
אבי והחברים באו לביתה של איטר, ומצאו את
מכוניתו של ג׳וזה חונה בחנייה. הם צילצלו
באינטרקום וביקשו לדבר עם ג׳וזה.
איריס איטר יצאה לחלון ואמרה שהוא איננו,
אך הם שמעו ברקע, דרך האינטרקום, את קולו.
החברה התעצבנו והחלו לקלל אותה ולצעוק
על זה שהיא הורסת מישפחות, וכדי שיהיה הרבה
רעש הם תקעו גפרור בכפתור של האינטרקום,
כדי שזה יצלצל ללא־הפסק.
בשעת לילה מאוחרת, כשיצאה איריס איטר
מדירתה, היא ראתה את מכוניתו של אבי כהן
נוסעת בעיקבותיה. בפאניקה שאחזה בה היא
נכנסה לרחוב ללא מוצא, כשמכוניתו של כהן
אחריה. שוטר שעבר במקום עצר וקנס אותם.
ההמשך כבר ידוע.

״בבקשה, תחפשו,״ ענתה להם הצעירה הנחמדה
והזרוקה.
חיפשו וחיפשו וחיפשו, והכל תוך כדי הפגנת
כל המאצ׳ואיזם האפשרי. ו --פתאום
פתחו שלושת שוטרינו קופסה גדולה שהיתה
מונחת באיזה מקום, ותוך דקה הסמיקה השלישיה
כמו שלושה ילדים בני 15 בפגישה הראשונה.
אי־אפשר לתאר את המבוכה שתפסה את
הכוחות המזויינים. מול מה? מול קופסה מלאה
בוויברטורים, חשמליים בלי הבדל דת, צבע, גודל
ומין.
הסיפור הזה הוא כבר שבוע ימים הסיפור הכי
חם במישטרת־ישראל, וגם בקרב תעשיית־האופנה.
היחידה שלא שמה זין על כל העסק היא
הצעירה הנחמדה והזרוקה.

גרון עמו? ()12

החתונה הסודית שד גאולה
זאת גאולה בוני, בשתי התמונות. בראשונה
היא צעירה, רעננה, שיערה הארוך אסוף לאחור,
סוודר צמוד לגוף, בדרך לנשיקה עם אריק
איינשטיין, בהצגה אירסה לה־חס, בהבימה.
יותר מ״ 20 שנה אחרי, נוני שוב כאן, אחרי
שנים רבות באוסטריה. ההצגה היא סאלח שבתי
שוב בהבימה, והיא אתרוגה. סמוך להיותה איר־מה,
היא היתה, בסרט המצליח סאלח שבתי,
חבובה, בתו של סאלח, אותו גילם חיים טופול.
בתמונה היא בשיער קצר, בחולצה וסוודר סולידיים.

אין לה בעיות עם זה שפעם היא היתה
חבובה, ועכשיו היא בתפקיד האמא של עצמה.
״מגיע לי להיות אמא, לא?״ היא שואלת ,״הרי זה
לא משהו רע שקורה לי. זאת התפתחות נורמלית

גאולה נדני ()1988

לא מוכנה לספר על הבעל הנוכחי

בהחלט. זה היה פאתטי, אילו הייתי רוצה היום
להיות חבובה. בעוד 20 שנה בוודאי אעשה את
תפקיד הסבתא. מי יודע מה אפריים קישון
יעשה מההצגה. אולי אופרה.״
על התפקיד כלל לא איכפת לגאולה לדבר.
בכיף היא תספר לכל המתעניין על הקאריירה
המתחדשת שלה בארץ, ועל החמימות והאהדה
שלהן היא זוכה כאן מצד כולם.
אבל יש משהו, שעליו היא מסרבת בכל תוקף
לאמר מילה: נישואיה הכמעט־חשאיים לאיש־העסקים
אלכם הכהן. אולי היא מרגישה שהיא
כבר דיברה די, בעבר, על הבעל מיספר אחד
שלה, הפנטומימאי ממי מולכד, ואחר־כך על
מיספר שתיים, יוסקה זינגר, ואחר־כך על
מיספר שלוש, הייני האוסטרי.
מיספר ארבע הוא אדון הכהן, בעל מיקטרת
בפה, מישקפיים עבי־מיסגרת ומצח גבוה במיוחד.
איך היא פגשה אותו, מתי וכל שאר הפרטים

אלכם הכהן
סיפרה ד׳ על הבעלים הקודמים
הרומאנטיים, שאני כל־כך מתה לשמוע, לא
רצתה גאולה לגלות, למרות שביקשתי נורא יפה. .

שני מכרים ותיקים ייפגשתלפחות פעם אחת,
באחד מדיוני בית״המישפט בפרשת רשת־הקוקאין
של יוסף (.ג׳וזה״) וילף ואבי כהן:
גלית ויגוצקי־מור, התובעת במישפט זה,
ושוקי בן־פוו־ת, לשעבר מבעלי המועדון.
שהוא אחד מעדי־התביעה במישפט. בן־פורת,
לשעבר מנערי־הזוהר של תל־אביב, הודה כי רכש
מווילף מריחואנה, לשימושו ולשימוש חברתו,

קים.
לפני שנים הירבו השניים לפגוש זה את זה,
וגם לבלות בחברה אחת, כאשר גלית, אז רק
ויגוצקי, היתה חברתו של רפי שאולי. בן־פורת
היה, כידוע, חברו ושותפו־לעסקים.
העיסוק הנוכחי של בן־פורת רחוק מאור
מעיסקי־לילה ומועדונים: יחד עם חבר ושותף,
שוקי שלמון, הוא מנהל את חברת אסיף,

כה אמר השביע הקול המיסתורי:
אי ש ־ ע ס קי ם ידוע, גם בעסקים בינלאומיים,
עשיר מאוד, גבר נאה, התגרש באחרונה, והוא
מתפש.
ישבו כמה חברה ביחד, בבית של אחד מהם,
וראו בטלוויזיה קטע מתצוגת־אופנה. אחד מהם
הצביע על דוגמנית ידועה, שחלפזדעברה לה
בצעדים קלילים על המסך, ואמר לה ״תסתכל
עליה, היא פנויה, אולי אתה רוצה שיכירו לך
אותה?״
תשובתו של הנאה־עשיר: אילו הייתי רוצה,
הייתי קונה אותה, או, בעצם, שוכר אותה ללילה.
שמעתי שיש לה תעריף.
שרהמישטוה בחלוק רבן

מזכנה לספר על הקאר״רה המחודשת

גאולה גוני עם אריק איינשטיין ()1968

אבשר לחנות
את הדוגמנית

גלית ויגוצקי(מימין) עס רפי ודנה שאולי(כילדה, משמאל)
ללא ריס 1ס וזבל כים׳
המגדלת והמשווקת ירקות ופירות אורגאניים,
בלא ריסוס וזבל כימי.
בן־פורת שומר על תזונה טיבעונית. את

המריחואנה והחשיש הוא מגדיר, אולי, כצמחים־
מן־הטבע.
התמונה צולמה לפני כ־ 10 שנים.

לפני חודשיים צנח מתן נשר, בן 3וחצי,
נכדו של שר־המישטרה חיים בר־לב, מחלון
חדרו שבקומה השישית, ונחת בחצר. במשך 10
ימים הוא היה חסר־הכרה, ובמשך ארבעה שבועות
נוספים הוא היה מאושפז בבית־חולים איכילזב.
היו לו שברים באגן, בירך ובשוק, והוא היה מגובס
מהמותניים ומטה. במשך חודש ימים הוא שתק,
לא אמר מילה. רק כאשר חזר הביתה, התחיל
לדבר.
השבוע עומדים להוריד את הגבס. נראה
שהחרדה הגדולה חלפה.
הסבא״של־מתן, חיים בר״לב, הוזעק לבית־החולים
בליל־המיקרה. הוא היה שם עד 6בבוקר,
ואז הוזעק לאוטובוס, שהותקף על־ידי הפלסטינים
בדרום.
בר־לב קשור מאוד לנכדו. בתקופת־האישפוז
התעקש להגיע יום־יום לבית״החולים, לעמוד
שעות ליד מיטתו של מתן, במחלקה לטיפול
נמרץ, כשהוא לבוש בחלוק לבן. היה צורך
בשמירה על הילד במשך 24 שעות ביממה, ובר־לב
הכריח את בתו, זוהר, ואת אביו של מתן,
השחקן והתסריטאי דורון נשר, ללכת הביתה
לנוח.
שר־המישטרה החזיק בידו של הילד, אמר לו
שוב ושוב: מתן, זה סבא חיים, ושר׳ לו שירים
ביוגוסלבית. האחיות היו עוברות בסמוך, עוצרות
לרגע, מקשיבות לשירה וממשיכות הלאה.
המיקרה אירע בסביבות חצות־הלילה. זוהר,
מדריכת־טיולים במיקצועה, העובדת כיום במדריכה
בבית־התפוצות, יצאה החוצה עם הכלבים.
דורון לא היה בבית. בני־הזוג נשר נפרדו לפני
חודשים אחדים.
מתן התעורר פתאום, צעק: אמא! אמא! נראה
שנכנס לחרדה על שהוא לבד בבית, טיפס לחלון,
איבד את שיווי־המישקל ועף החוצה.
אין הוא מבין לגמרי מה קרה לו. הרופאים
אמרו שזה צפוי, שהוא ימחוק את האירוע הטראומטי
מזיכרונו.
עכשיו הכל בסדר. מתן מדבר, אבל עדיין
בקצב איטי מהרגיל. אבא של מתן אומר שהילד
מדבר בקצב הדומה לזה של סבא שלו.

פגשתי השבוע את דידו טופז ליד חנויות
המלחים(לבגדים זולים, אתם יודעים! בדיזנגוף.
הוא סיפר לי שבאותו לילה הוא עומר לטוס
לארצות־הבדית.
לא כל*כך הבנתי מדוע הוא קונה כאן בגדים.
ובכלל, לי זה מתאים, במשכודתי הרלד״ להתלבש
בחנויות האלה. אבל מה עושה שם הבדרן הכי
עשיר בארץ?
הוא קנה כמה דברים, ושמעתי אותו מתמקח
עם המוכרת, ומתלונן על מחירי הבגדים, שהיו
יקרים מדי, לדעתו.
ואז שמעתי את המוכרת אומדת: כל שגה אתה
נעשה-.
מכיוון שמדובר בנסיך־היופי טופז, הנראה
תמיד טיפ*טופ, חשבתי שהיא תגיד, בלי שום
קשר לוויכוח שלהם, איזו מחמאה לריכוך, משהו
כמו :״כל שנה אתה נעשה צעיר יותר ״.או יפה
יותר.
אבל לא. היא אמדוד ״כל שנה אתה געשה
קמצן יותר!״
אולי בגלל זה הוא נעשה כל שנה עשיר יותר?

מנגד

השר נבון
פגע במדינה
שר החינוך והתרבות, יצחק נבון, אמר השבוע
כי אני פגעתי בשמה ובתדמיתה של המדינה.
אני מצירי טוען כי שר החינוך והתרבות, יצחק
נבון, הוא שפוגע בשמה ובתדמיתה של המדינה.
מדוע?
מי שמסכים לדעתי יודע גם מרוע. מי שאינו

רפי גינת מהטלוויזיה. הסיבה: רפי גינת הופיע
באחרונה יותר מדי בטלוויזיה. הרבה יותר מדי,
יחסית לכישוריו.
לזכותו יירשם שהוא האיש הראשון בהיסטוריה
של הטלוויזיה העולמית שהפך את הפשע
לתוכנית־בידור: מעין חידון תנ״ך או ״מצא את
המטמון״.
לאות תודה הייתי משאיר אותו בתוכנית
בשידור חוקר עד שייצא לגימלאות.
לאות תודה ובתור עונש.

מדורות סעודיות
מועדון היקב של הליכוד קרא לכל עם ישראל
(בפחות מזה לא מסתפקים במחנה הלאומי שלנו!)
להעלות בערב ל״ג בעומר מדורות ״לאורך כל
הכבישים בכל רחבי הארץ.״ במודעה שהופיעה
בעיתונות נאמר גם כי ״אלה יהיו מדורות החרות
— לזכר מילחמות החרות של עם ישראל לאורך
כל ההיסטוריה מאז בר־כוכבא והצהרה באותיות
של אש כנגד המרי הערבי, כי אם יהיה צורך נלחם
על הארץ הזאת בכל מאודנו.״
בנוסף להיותן המדורות הארוכות ביותר בהיסטוריה
(לאורך כל ההיסטוריה ולאורך כל כבישי
הארץ) ,היו אלה גם המדורות הסימליות ביותר
בתולדות החג הלאומי.
כך נמסר כי מי שהגיע אליהן כשתפוחי־אדמה
בירו, כנהוג מימים ימימה, נשלח על-ידי סך רני
הליכוד בחזרה לביתו, בטענה כי תפוחי־אדמה
אינם עשויים להיטיב לבטא את הכוונה ״להצהיר
באותיות של אש כנגד המרי הערבי.״
הסיבה האמיתית: תפוחי־אדמה חרוכים ומפו־ייחים
עלולים לסמל, יותר מכל, את הישגיה של
ממשלת הליכוד בשנות שילטונה הארוכות.

הפסול היחיד שניתן לדעתי למצוא בלה־פן
הוא שאינו מרחיק לכת דיו בדרך שאותה מייצגים
אצלנו אישים ומיפלגות כרחבעם זאבי, הרב
כהנא, רפול, מיפלגת התחייה ושוחריהם.
על הקושי הזה ניתן להתגבר. תחת לדחות את
היד המושטת, על השילטונות להבהיר לחסיד
אומות העולם הצרפתי שישראל אינה מאמינה
בצעדים חלקיים.
השקרנים שקרני מעריב וכותרת ראשיח מצאו עצמם
בחברה אחת. כך, בעמודו הראשון של מעריב מיום
28.4.88 הופיעה ידיעה תחת הכותרת ״מישרד־החוץ
יסייע לנתן זך להשתתף בפסטיוואל
בחו״ל״ .ואילו בכותרת ראשית, גיליון 282 מיום
,22.4.88 נאמר כי ״הזך הזה ייצא בקרוב עם דליה
רביקוביץ (ועם עוד חמישה משוררים ומבקרים
ישראליים — נ״ז) לייצג את ישראל בפסטיבל
השירה הבינלאומי ברוטרדאם — וזהו, ייצוג׳
בחסות מישרד־החוץ״...
להד״ם. או בעברית קלה: שקר. מישרד־החוץ
מעולם לא התבקש לתת את חסותו לשום אירוע
בכינוס השירה הבינלאומי המתקיים מדי שנה
בשנה בעיר רוטרדאם׳שבהולנד, שבו כבר השתתפתי
בעבר, והוא מעולם לא ה תנ ק ש לסייע
-ולוא באגורה אחת -להשתתפותו של נתן

אחינו לה־פן
שר נבון: פגע במדינה
מסכים — אינני חושב שכמה מישפטים בעיתון
ישכנעו אותו.
אני יודע: אני מיעוט קטן מדי. אבל חוששני
שאחרי הבחירות הקרובות יתברר, כי בגלל אנשים
מסוגו של השר נבון המערך הוא רוב קטן
מדי.
וההבדל בין זה לזה הוא מצד אחד תהומי ומצד
שני לא כל כך גדול כפי שהוא נראה בעין בלתי-
מזויינת.

ס, ה״מן
סי היימן, אחת האמניות (כולל אמנים) המרתקות
ביותר בישראל של , 1988 לא תשותף
בתוכנית־בידור לשבועות, מדווחת העיתונות.
רפי גינת, מנהל תוכניות־הבידור בטלוויזיה, מחק
את שמה מרשימת הזמרים שנמסרה לאישורו.
״גורמים״ בטלוויזיה שלנו, המתפרקת כידוע
לגורמים, מסרו כי הסיבה לפסילתה היתה שיר־

כוונתי להתריע בזה על עוול זועק לשמי
השמיים: דחיית ידו המושטת לעברנו של חברנו
הצרפתי ז׳אן־מארי לה־פן, אולי אחד הגדולים
והאחרונים בחסידיה של מדינת ישראל בקרב אומות
העולם.
קראתי בעיתון צרפתי מאמר של לה־פן. המאמר
רצוף שבחים כאלה למדינת ישראל ולצבאה
עד שהסמקתי מרוב הנאה. ביטויי־הוקרה ואף
הערצה מופלגים כאלה קשה למצוא כיום בשום
מקום בעולם, בוודאי שלא במחנה האנטי־שמי.
הדעת פשוט אינה סובלת שממשלת ישראל,
בראשותו של סרבן השלום היקר יצחק שמיר,
תכזיב את אהבתו של אוהב־אמת שכזה. אני קורא
בזה לכל המוני בית ישראל בארץ ובתפוצות
לתבוע להפסיק מיד את קיפוחו ואפלייתו של
המדינאי הצרפתי הדגול.
מדוע זה ייגרע דווקא חלקו שלו לעומת חלקן
של דרום־אפריקה, רודזיה, אידי אמין הזכור לטוב
או הגנראל נורייגה סוחר-הסמים ורודנים ידידים
אחרים באמריקה הלטינית ובאשר הם שם, שישראל
לא זה בלבד שמכרה להם נשק וייצאה להם
ידידות, אלא גם אימנה את יחידות־העילית של
צבאותיהם ולעיתים אף ציידה אותם במשמרות
צבאיים להבטחת שלומם של מנהיגיהם.
העובדה שלה־פן דורש את סילוקם של הפועלים
הערביים הזרים, חסרי הנתינות הצרפתית,
מאדמת צרפת, ודאי שאינה עשויה להפריע
למיפלגה המדליקה מדורות ״כנגד המרי הערבי״
ומסלקת מארצם אזרחים ערביים ילידי המקום
המצויירים בכל התעודות הדרושות. על אחת
כמה וכמה שאין בה כדי להפריע לגוש ההולך
וגדל בהדרגה התובע לסלק את כלל האוכלוסיה
הערבית מארצה ומאדמותיה — מסיבות דמוג־ראפיות.

זמרת
היימן: נפגעה
המחאה שלה יורים וסכים. שנפסל גם לשידור
בנלי־צה־ל.
רפי גינת אמר בתגובה כי אין שום שחר
לטענה זו. לדבריו, הופיעה היימן באחרונה בטלוויזיה
במיספר רב של תוכניות, וביניהן סיבה
למסיבה, ה!פה ה״ ו שד להיט.
במקומה של סי היימן, הייתי אני מוציא את

חסיד אומות״העולם לה״פן: לחיי ישראל

טיחם נאמנה כי שמותיהם חקוקי םנספר
תולדותיו.
מובן מאליו שתמיד קיבלנו על עצמנו את
כל ההוצאות הכרוכות בבואם של המשו-
דרים ובאירוחם (הכוונה לכרטיסי״טיסה,
הוצאות המלון ואף תשלום עבור קריאת
השירים) .ב או ת ה מידה מובן שאנו מגייסים
כספים ממקורות שונים נדי לסייע לנו, ואנו
מודים לכל גוף או יחיד הנכונים לבוא לעז רתנו.
ואולם, מעולם לא ביקשנו ולא קיבלנו
כל ה שתתפות כספית שהיא מטעם ממשלת
ישראל או מטעמו של מישרד-החוץ היש ראלי,
וז את חרף יחסינו המצויינים עם עוב-
די השרות הדיפלומטי הישראלי כאן.
זה כמה שנים שאנו מבקשים לקיים ערב
המוקדש כולו לשירה העברית, שאליו בי קשנו
להזמין משוררים שהיה לנו הכבוד
לארח כאן בעבר, כגון יהודה עמיחי, נתן זך,
דליה רביקוניץ ואחרים, וכן משוררים שט־רם
הוזמנו. אני תיקווה שערב השירה העב-
רית שאנו מתנווני ם לערוך השנה במסגרת
הכינוס הכללי יתרום תרומה חשובה להצ גתה
של מדינת ישראל באור חיובי דווקא
בימים אלה. מיפגשים המתקיימים במסגרת
הכינוס בין משוררים מארצות שונות מסיי עים
אף הם להתקרבות ולהידברות של
אנשים בעלי רצון טוב, והרי זו כוונתנו. בע בר
שמחתי תמיד לעבוד עם אנשים מיש ראל.
היו אלה אנשים בעלי כוונות טובות
ואמינים וגם היום עודני סבור שארצכם היא
בעלת עין רב הרבה יותר מכפי שהדבר מש תקף
לפעמים בדיווחי המאורעות השוטפים.
ישראל קרובה לליבי ואם אתבק ש אי״פעם
לעזור בקיום פסטיבל שירה בה -אשמח
לעשות ז את כדרך ששמחתי לסייע גם הפעם
למארגני הפסטיבל שהתבטל.
אודה לכם אם תואילו לתת פירסום
למיכתבי זה בעיתונכם.

כל השאר נמצא בידיו האמונות של עורר־הדיו

בדרן גינת: אובל אותם לארוחת-בוקר
זך, או של בל משורר ישראלי אחר, באותו
פסטיבל.
נתן זך, מצירו, מעולם לא יצא ולעולם גם לא
ייצא לשום אירוע הנערך בחסות או ממומן(ולוא
גם חלקית!) בכספי מישרד ממשלתי כלשהו השייך
לממשלה שהליכוד חבר בה.
שקרים והשמצות מעין אלה הם, אולי, דרך
מקובלת בעיתונות מסוג מסויים להכפיש את מי
שאתה מעוניין בהכפשתו. אבל הם גם דרך בדוקה
לאבד את אהדתם של הידידים המעטים שעור
נותרו למדינת ישראל בעולם.
בסופו של דבר נישאר באמת רק עם לה־פן.
השבוע הגיעה לידי תגובתו של מרטין מוי,
האיש המארגן את כינוסי פסטיבל השירה הבינלאומי
ברוטרראם, על השקר שהופץ בעיתונות
הישראלית. אני מביא אותה במלואה מתוך חשש
שעיתונים שאינם בוחלים בשקר עלולים גם
להעלים את התגובות המפריכות את כזביהם.
והרי ההודעה לעיתונות שנשלחה על ידי
מרטץ מוי מרוטרדאם לכל עיתוני ישראל:
בהקשר עם הידיעות שנתפרסמו בעיתו נות
הישראלית ואשר על פיהן נתבק ש מיש-
רד-החוץ הישראלי לממן או להשתתף במי מון
נסיעתו של המשורר״פרופסור נתן זך
לכינוס השירה הבינלאומי ברוטרדאם, הרי ני
מוצא לנחוץ להבהיר את ה עונ דו ת הב אות:
מזה
שנת 1971 אנו משתפים משוררים
ישראליים בכינוס הבינלאומי -ז*1״?0*0•( 1
ו&חסוו&ח ברוטרדאם, שהוא אירוע שנתי
שאליו מוזמנים משוררים מכל רחבי העולם.
המשוררים הישראליים שהשתתפו בכינו סי
ם בעבר תרמו תרומה חשובה להצלחת
המיפעל, אני אסיר תודה להם ויכול להב
שלי.
אחרי הכל, יש אנשים שמיצווה ללמדם כי
יש גבול.
מדבריו של עורך־הדין, וכן מחוות דעתם של
מישפטנים אחרים שבהם נועצתי, הוברר לי כי
נראה שסוף־סוף אזכה בג׳אקוזי אשר לו אני
משתוקק מזמן.
לעזור לי לשטוף מעלי טינופת ממין זה.

גזל! יהודי
לא הכל אבוד. יהודי סועד שפגש בי במיסעדה
תל־אביבית איים עלי כי יוציא את סיפרי שירי
מתוך הספרייה שלו. אמר ובחן אותי ארוכות.
אתראתו השניה: אתה באמת מוכרח לאכול קצת
פחות ולחות קצת. אתה יודע כמה הכרס הזאת
מזיקה לבריאות?
הודיתי לו מקרב כרס.
עם גדול — עם אחד.
שבוע טוב בפיס ובקומזיץ. ואל תתקרבו יותר
מדי למדורות של הליכוד. אתם עלולים להיצלות

יל״י־יסל״.

״ זזו

ספרים
שד1ם ודא להתראות
רוברט גרייבס
שלום ולא להתראות
מאנגלית: מאיר ויזלטיר
הוצאת משדד הבטחון, זמורה ביתן
אף על פי שערך ושיפץ אותו בתבונה בשנת
, 1957 כתב רוברט גרייבם את נוסחו המקורי של
סיפרו בשנת . 1929 כשהוא משיל מעליו כל עכבות
והסתייגויות, התיר לעצמו לומר ככל העולה
ברוחו על כל אדם ובכל עניין שבעולם. כיוון
שירש מאמו (אצילה גרמניה בשם פון־ראנין ה
לפני נישואיה ובתו של כוהן־דת) מידה של מד
סרנות קיצונית הגובלת לפעמים כטרחנות —
היו רק דברים מעטים שניצלו משבט ביקורתו.
הוא היה בראש ובראשונה משורר. השירה הי־תה
אומנותו, הדיבוק המקנן בו, ובעצם תמצית
חייו. כתביו שבפרוזה, לרוב רומנים היסטוריים
כגון אני קלאודיוס(סידרת־הטלוויזיה המפורסמת
התבססה עליו) ואחרים, דווקא הם שהוציאו לו
מוניטין, אף כי נועדו בעיקר לצרכי פרנסה.
ואלוהים יודע כי צרכי ה״פרנסה״ היו, במיקרה
שלו, לא מעטים, וכללו פרנסת שתי נשים, כמה
וכמה ״מוזות׳ מז*.ילות״השראה עם חסדים אחרים,
ילדים ופמליה שלמה של ידידים, נספחים
ונגררים. אבל הרומנים שימשו אותו גם לביטוי
השקפותיו על הייצר או הדחף הפיוטי, וכן לבחינה
מחדש של המיתוסים היווניים, הנוצריים והיהודיים,
בחינה ולימוד שלהם הקדיש זמן רב.
בסיפור הצלול, הכתוב נפלא שלפנינו, שבו
הוא מגולל את חייו עד שנות ה־ 20 המאוחרות,
מתאר גרייבם את חוג מישפחתו ואת ילדותו בכנות
בוטחת. את זיכרונות בית־הספר לבני־טובים
בצ׳ארטרהאוס שבו למד, כמו גם זיכרונות ממום־
דות־חינוך אחרים, הוא מעלה מתוך מורת־רוח
ופחד. הפחד נובע, בין השאר, מחינוכו הדתי שהכי
ניס בו מורא מתמיד מאש הגיהינום.
ביקורי ילדותו בגרמניה היוו את חלקה הזכור־לטוב
של ילדותו המוקדמת. :יערות עצי אורן
ושמש חמה, צביים אדומים וסנאים שחורים ואדומים,
מרחבים של אוכמניות ותותי בר ...כל
מיני פטריות מאכל.״ ופרחים בלתי מוכרים לי
בש1ות...גודש של פירחי האלפים, נהר האיזאר
היה ירוק-בהיר״.
שלום ולא להתראות היה לרב־מכר כמעט
מייד עם הופעתו. גילוי־הלב המאפיין אותו, כמו
גם הריאליזם חסר החנינה שבו הוא מתאר את
החיים בחפירות, תרמו את תרומתם לפופולאריות
זו. יחד עם אדמונד בלאנדן וזיגפריד ששון, נחשב
גרייבס כמי. שהנציח בצורה המשכנעת ביותר
את המילחמה הגדולה — מילחמת־העולם הראשונה,
כמובן — כאירוע היסטורי.״
אבל עוד לפני צאתו לאור הכעיס הספר וקומם
עליו לא מעטים בחוגי מישפחתו וידידיו של
גרייבס. בייחוד נפגע ששון (הסיפור על ששון
הלוכד במו ידיו ובגפו את הקו הקידמי של גדוד
גרמני ואחר־כך מתרווח לו כשקובץ שירים בידיו
בחפירה שפונתה מחייליה הנמלטים — כבר הפך
מזמן לקלאסיקה) .שעה שבלאנדן וששון לא דחו
את העבר האבוד, הנה גרייבס, עם כל יחס הכבוד
שלו למסורת, היה מורד השרוי במצב של התקוממות
מתמדת כנגד הנוסטאלגיה שלהם ומותח
ביקורת על אי־יכולתם להתמודד עם כאב ההווה.
.כל זה״ שנשם הספר (הספר נקרא במקורו
1131־6 10 * 111 ץ נ. :000 )11 שלום לכל זה״) פירושו
כאן כל מה שגרייבס שנא ותיעב. :פוליטיקה, דת,
שיחות, ספרות, ויכוחים, ריקודים, שיכורים, הזמן,
המוני אדם, ,עשיית חיים׳ ,אומללות כפי שסיכם
זאת ברומן מוקדם) .אבל למה התכוון איש
שהספרות היא כל עולמו, בעת שהוא אומר
.שלום ולא להתראות״ לספרות? האמת היא
שהבוז שלו מכוון כלפי כל אלה בצורה שבה הם
נגלים לעיניו. אין הוא אויבה של המציאות, אלא
שאינו חסידם של ערכים מקודשים ומסורות
שאבד עליהן הכלח. במקום יחס־כבוד כוללני
לעבר, שהיה מוקצה בעיניו, אימץ לעצמו אותה
התייחסות עניינית שריתקה אליו את הקוראים,
בעיקר מבין אלה שאף הם.היו שם״ ,אלה שהכירו
כמותו את המציאות שעליה כתב.

הערות לתרגום
כיוון שאינני מוסמכת לשפוט את איכות התרגום
העברי, פניתי לעזרת ידידה. והרי הערותיה:
התרגום בדרך־כלל רהוט, עשיר ונאמן למקור

ברמתו הסיגנונית. אבל גם כאן תמצא את השגגות,
המישגים ואי־ההבנות שכבר למדת לצפות
להם כמעט בכל תרגום לעברית.
הוא בהכרח פיון עברי.
כך, לא כל
לעתים קרובות הוראתו.כלי־שרת בידי אחרים״
וכך צריך היה לתרגם כאן(עט׳ ,)48 כשם ש־00)16
הוא לא רק.צופן״ אלא גם מערכת־כללים, וכך
כאן בלא צל של ספק, שהרי אץ המדובר בכתב-
סתרים, חלילה(עם׳ .)46
* 11111116111ז 086מ) 6<1ץ 808816-6הוא הרבה
דברים בעגת חיילי מילחמת־העולם הראשונה
ורק לא. הכינה פעורודהעיניים עם הפיטמה׳
הסוריאליסטית 0 177ס 116 63016)11115
ז6׳\ 11111680 ץ סגות פירושו כמובן. :הוא היה ראוי
ליותר מעיטור־הצטיינות אחד״ ,או. ראוי היה
שיזכה פעמים רבות בעיטור״ההצטיינות הזה״,
אבל בוודאי לא. הוא הרוויח את עיטור־המופת
שלו עשרת מונים״.
עיטור־מופת אין. מרוויחים״ ובוודאי שאי־אפשר.להרוויח״
אותו.עשרת מונים״ .משעשעת
ביותר השגיאה הכרוכה באי־ידיעה: כך ס״ז 1116
8ת 110״ 6ז £הפך בעברית ל״שני הכרכים של

ולא נקבה ולפיכך אין.מו תרות בלתי צפויות״
ואמונות טפלות נכתב בטית ולא בתו(עם׳ .)110
ודומני שאיש עוד לא שמע על ההמצאה המופלאה
המאפשרת לחבר אבקת־טאלק. בתפרים
לקסדה ״.לעתים מותר למתרגם לתקן גם שיבושים
שבמקור (הכוונה כאן ל.צוהר הטאלק״

שבקסדה ולא לאבקה עצמה).

עתל ברוידא

צפריר גוטליב

זהירות,
שואה
יש משהו מקומם בכל מה שנאמר ונכתב בימים
אלה, מעל בימות שונות, בכלל זה דף חדש(ראה
רב־שיח בהשתתפות נ. אלוני נ. קלדרון ואחרים)
על נושא השואה. הרושם הוא שהסרט החכם
והרגיש של קלוד לנצמן פתח איזו שהיא מגופה
או יצר, בקולו הייחודי, את התנאים האקוסטיים
המתאימים לדיון או ביטוי ציבורי בתחום זה.

שהוקדשה לא מכבר לתחום זה על מנת להבחץ
בסכנות הנלוות אליו. מכל מקום ברור שפצע
לאומי בקוטר כזה כמוהו כסל־נצרים גדול המפתה
ומפציר בך להשליך לתוכו. ,להלביך כביכול
באמצעותו, את כל הכביסה האינדיבידואלית,
הייחודית, שאתה נושא עימך. במילים אחרות,
השואה הופכת למוקד חווייתי חליפי, ממלא־מקום,
אשר כל אסונותינו מוקרנים־מותקים־מוש־לכים
לתוכו תחת שיזכו להכרה מייחדת ומפרטת.
לנוכח גל הספרים והמאמרים והשיחות מחלחלת
אם כן איזו מחאה פנימית עמומה, פורקת-
עול, נגד התעסקות היתר בתחום מסובך זה; אף
שבמקביל ניתן לקוות כי ייכתב או יתגלה משהו
על תקופה זו השווה בעוצמתו ובסמכותו לסיפרה
הגדול של ייבגניה גינצבורג על מחנות־הגולים
בסיביר בזמן סטאלין(לא תורגם לעברית עד כמה
שידוע לי).
בסופו של דבר, גם כאן, גוברת על הקולות
הספונטאניים האינדוקטרינציה, החינוך הקומי־סארי
נגד. מימוש עצמי״ ורגישות מוסרית של
יפי־נפש בשם מה שנתפש כריאל־פוליטיק, חינוך
העושה בשואה שימוש מניפולאטיבי, מתוחכם
יותר או פחות, למטרותיו הוא. לנוכח הצירוף הזה
של מאניפולציות בלתי־מודעות(הכחשה, אימוץ-
יתר) ומודעות־למחצה, עשויה להתפתח מחאה
רבתי מעברו השני של המיתרס, מחאה כנענית־משהו
שלא תהסס להטיל את אבניה: למדנו את
כל זה בבית־הספר. היינו ביד ושם. ראינו את
שואה. בכינו. עכשיו תנו לנו קצת מנוחה. לגבינו,
דברים אחרים עומדים ברומו של עולם. מה בדבר
התקופה הקצרה־ארוכה שבה הנפש מתבהרת, מתפתחת,
נקרעת או מתירה עצמה מכל מה שהוא
שגור ולעוס, מה״אינפוזיות״ (של ליפשיץ)? מהיכן
יצמחו אותו מרחב־נפש, אותה ריבונות פנימית
שלא זכתה אצלנו מעולם להכרה ממשית?
האם העיסוק הכפייתי הניצחי בבעיות החברה
והכלל(בדרך־כלל באופן העילג, הנדוש והשיטחי
ביותר) אינו אלא ריטואל, פולחן אטאוויסטי, רתי
בשורשיו, הרואה בהכרה ובחוויות המעוגנות
ברטטים הסמויים של ארוס משהו מסוכן, חילוני
מובהק וממילא משהו החותר תחת אושיות
ה.ביטח!ך?

נוסטאלגיה לגלימות
הקרב על הסום: בחפירת קשר לפני התקפה ()1916

הרובאים הוולשים המלכותיים במנוחה ()28.6.1916
,אירווהנס׳״ .למעשה, המדובר בסיפרו האוטופי
הנודע של סמיואל באטלר ס 110״ 6ז £שהוראתו
כמובן 6ז116׳* 0א בהיפוך אותיות 03811 .כאן הוא
תג צבאי ולא. הנוצץ״ ומישפט כמו ״מועצת
הצבא לא אישרה ענידת הנוצץ על מדי החאקי״
הוא חסר שחר.
גם לא ברור מדוע צריך לשבש בשיטתיות כל
שם אנגלי שבמקור. כך סאליסברי שבכאן צריך
להיות סולסברי, צ׳שייר צריך להיות צ׳שיר,
אלדרשוט צריך להיות אולדרשוט, וורוויקשיר
צריך להיות ווריקשיר, איוור ניבלו צריך להיות
איוור נובלו, מיזפילד צריך להיות מיספילד,
וו 1צ׳יל לינדזי צריך להיות ויצ׳ל. כל בן אנגליה
מסוגל היה להעמיד את המתרגם על ההיגוי ת ־
כץ. ואם יורשה לי: מותרות בעברית הוא זכר

ומה רע בכך? הרי מנגנון־ההכחשה שאותו
הציעה, במידה לא מעטה של הצלחה, התנועה
הכנענית בראשיתה (הינתקות מהעם ומהגורל
היהודי בעצם התקופה שבה הגיעו רדיפות היהודים
לשיאן, שנות ה־ 30 וה־ ,)40 אף ששיקף הלך
רוח כללי ומקיף יותר מכפי שנהוג היה לחשוב
בזמנו, לא היווה פיתרון מעמיק. גם הפאתום של
עצרות־הזיכרון, השפה הנמלצת והדוחה שצמחה
סביבן מאוחר יותר (משנות ה־ 60 ואילך) ,שלא
לדבר על השידורים הפאתטיים, טוב היה שידהו
ויפנו מקום לסוג אחר של מודעות, לאווירה חדשה,
אווירה שניתן אולי לכנותה. פ1סט־לנצ־מנית״.
אבל
מנגנון־הך חשה אינו מנגנון יחיד בחיי-
הנפש. אין צורך לקרוא את כל חוברת שיחות

קשה שלא ליפול שבי בקסם הספרות והקולנוע
הסלאביים. הם תופשים אותך בציצית נשמתך
ומנערים ממנה באחת שכבות של אבק ציווילי־זאציה,
יומרות אינטלקטואליות ואחרות ותופשים
נפש חיה ומפרפרת אשר בעצמך שכחת שהיא
שוכנת בקירבך. זה הקו המאחד את פושקין וטול־סטוי,
סרקובסקי וויידה.
הפן האחר, הפחות מושך, של אותו קו־אופי
עצמו, הוא העויינות החשדנית כלפי כל דבר
מורכב, תיאורטי, מרחיב תודעה והכרה, שאינו
גילגול ישיר או ביטוי ספונטאני של אוצר הנד
.חוות הנוצריות הבסיסיות. זו הנוסטאלגיה לגלימות
ולזקנים שקיצץ פיוטר הגדול, לקומונות
האיכרים ולמינזרים.
דוגמא מובהקת לגישה, או עמדה נפשית־מח־שבתית
זו, ניתן למצוא בסאטירה חריפה מאת
לשק קולקובסקי שנתפרסמה אצלנו בחוברת
מאזניים. בחינניות עוקצנית תוקף קולקובסקי את
בעלי התיאוריות האופנתיות של זמננו ומכה בהם
עד חרמה בגרזינו המושחז. הוא נהנה לסרס את
שמו של פתיר ל״פראוד״ (.תרמית״ בלעז או.דר.
זיופי׳ בתרגום העברי שלפנינו) וכן לשבש את
שמו של מרקס. את שמו של לוי־שטראוס, עוד
שם בעל צליל נורבגי מובהק, הוא מותיר בלא
שינוי.
בקיצור, זו רשימה אנטי־שמית קלאסית השמה
לקלס כל מיני אינטלקטואלים ובעלי תיאוריות
מלאכותיות, מסובכות מדי. שינוי שמו של פרויד
ל״בעל תרמית״ משמעותי מאוד כאן. אני מציין
זאת כי רק באחרונה סיפר לי אדם, מנהל מוסד
ציבורי גדול ומכובד אשר לפי הגדרתו־הוא הוא
.איש רגיש״ ,כי בארצות מסויימות במערב, אף
ששמע על אנטי־שמיות, לא חש בה בעצמו. הסיבה
לכך היא פשוטה. בחוגי תרבות במערב לא
מקובל לבטא אנטי־שמיות באופן בוטה. קיים צופן
ידוע ומוסכם אשר באמצעותו רומזים על מוצא
יהודי או תכונות המיוחסות ליהודים. שינוי־שם
שכזה. ,בעל תרמית׳ כזה, הוא חלק מאותו צופן,
במודע או שלא במודע. מי ששמע או קרא הרצאות
של לשק קולקובסקי על. משימות״ התרבות
המערבית הנוצרית (כמובן, לאחר שערק
למערב מפולין, שבה היה מרקסיסט אדוק) ,לא
ציפה שיכתוב שיר־הלל — נוסח שיר המיספד
הגדול והמרגש של המשורר הבריטי ויסטן אודן
על פרויד. המפתיע הוא פרסום ה״סאטירה״ הזאת
בישראל דווקא, ובלא מילה של הסתייגות.

.ם זרע\ז
דוכי אדם תחיית זוהר ארגוב
אומרים עלי! שהוא
1זוהר ארגוב שני.
| בינתיים הוא בכלא.
שרה ליבוביץ ₪
כשלושים זמרים מיזרחיים חתמו על
עצומה הקוראת לנשיא המדינה לחון
את אבנר הררי, הכלוא במעשיהו.
הררי, נשוי ואב לשני ילדים, בילה
14מ־ 33 שנותיו בבתי־סוהר.
״הייתי נהג של הז׳נדרמריה,״ הוא
אומר השבוע .״כך קראו לחבורת־נע־רים
משכונת, במגדיאל. הם פיתו אותי
להצטרף אליהם במעשי־שוד. אבי עיוור.
לא היה מי שישגיח עלי. מתוך
תמימות הצטרפתי אליהם.״
הררי אינו נמנה עם האסירים הטוענים
כי הם חפים־מפשע .״הייתי
תמים,״ הוא חוזר ואומר. פניו הצנומות,
תמימות־המראה, מסייעות לו להפיץ
ברבים את גירסת התמימות.
כך או כן, ההרי יצא לחופשי אחרי
14 שנות־מאסר. כמו כולם, אף הוא התכוון
להשתקם. בבקרים עבד בחנות
למוצרי־חשמל. בלילות שר עם להקת
הקשחוח במועדונים ובחתונות.
שימי רון מלהקת המשת 1ת אומר כי
נכונו להררי ימים גדולים .״הוא דומה
לזוהר ארגוב. הקול דומה. העוצמה דומה.
כל מי ששומע את הררי שר בטוח
כי זוהר ארגוב קם לתחיה.״
100 דולר להופעה גבה הררי. לפעמים
הופיע בחינם. עד שיתפרסם. אחר־כך
יגבה מחירים גבוהים יותר.
רשיון־נהיגה חדש. ואז, כשנדמה
היה שהררי מתחיל להתאושש, קרה
מיקרה מוזר.

התנהגות טובה — החזירו את הררי
למעשיהן, ל־ 40 חודשי מאסר.
במעשיהן מתחשבים בקאריירה הגרומה
של הררי. מניחים לו לשיר ולהקליט
את שיריו בחרר שצוייד במיוחד
לשם־כך. לפעמים מצטרף אליו לשירה
מחמוד פטישי.
פטישי :״אנחנו שרים, מתאמנים
ביחד, מופיעים לפני האסירים. אבל
הקאריירה תקועה. הקהל בחוץ שוכח
אותך.״
בחופשות מקליט הררי קלטת של
שירים מיזרחיים .״אלפים יחטפו את
הקלטת הזו,״ הוא אומר ,״שהרי כל מי
שמכיר אותי יודע כי אני מחליפו של
זוהר ארגוב״.

אימוץ
ב די ק ת רקמות לתינוקת
ב ר אזי ל

בשעת הדיון
המישפטי יהיה,
כנראה, צורך
בבדיקת רקמות
כדי לקבוע את
אמהזתה של
האשד מבראזיל.

זמר הררי

מצטערת שדן ברעם
1 ממשיך להקדיש את חייו
לנקמות שלו,״ אמרה תמר (״תמי״)
ברנס להשלם־הזה השבוע. תמי,
צעירה בלונדית בעלת עיניים מדהימות
בציבען הכחול העמוק, ביקשה
למסור את תגובתה למה שפורסם

תמי אהבה את מקום־עבודתה החדש.
הכל היה נפלא, עד שלפתע
התחילו הטרדות טלפוניות בביתה.
״היה לי ברור שהקשר המסוים שהיה
ביני לבין דן ברעם נגמר. רק אחר־כך
הסתבר לי שלא. גם סיום הקשר בעבר
היה מלווה באלימות, והיא נמשכה גם

הציע שנפנה למפכ״ל, מכיוון שאני
קצינת־מישטרה ויש לזה השלכות
ציבוריות. ברוך לוי התלונן על כך
לפני המפכ״ל, ודויד קראוס אמר לו
שזה,הסגן׳ ,וכך גם אמר לו ראש אכ״א,
יעקב טרנר. המפכ״ל הציע שאגיש
תלונה למישטרה, ושיתחילו לחקור
בעניין, וכך עשיתי.
״בתחנת־המישטרה, שם התלוננתי
על ההטרדות והאיומים, שאלו אם אני
חושדת במישהו. לא רציתי לאמר, אבל
הם לחצו עלי, ובסוף אמרתי שאני
חושדת במישהו ונתתי סימנים. לא
אמרתי את שמו המפורש של ברעם.
התקינו לי קשר עם בזק, וביום שהותקן
הקשר הזה נפסקו ההטרדות. שנה
שלמה הטרידו אותי, וביום שסודר

למרות כל חקירותיו של צוות־הט־לוויזיה
הבריטי המיומן, לא יהיו, כנראה,
מימצאיו ראיות קבילות לפני בי£1־
המישפט הישראלי, שלפניו תידון דרישת
האם הבראזילית להחזיר לה את

.אבי היה עיוור 1לא השניה ואבני
הררי :״במישפט הקודם שלי,
כשנשפטתי על שוד, נשלל רישיון־
הנהיגה שלי.
״כשהשתחררתי מהכלא, אחרי שבע
שנות־מאסר, הלכתי למישרד־הרישוי
לשאול מה קורה עם רישיון־הנהיגה
שלי. שם אמרו לי שהכל בסדר, אבל
שאני חייב לעבור מיבחן־נהיגה. למדתי
שוב את כל מה שצריך, והוצאתי ריש־יון־נהיגה
נוסף.
״חודשיים אחר־כך ראה אותי שוטר,
שמכיר אותי, נוהג במכונית. הוא הזמין
אותי לתחנת־המישטרה והתלונן שאני
נוהג למרות שרישיוני נשלל.״
אז התברר שמזכירות בית־המישפט
לא דיווחה למישרד־הרישוי כי רישיונו
של הררי נשלל. טעות ביורוקרטית
שבעיקבותיה הוא נשפט בבית־המיש-
פט לתעבורה. שנה וחצי מאסר בתוספת
חודשי־מאסר שנוכו לו בעבר בשל

טעגו שהיה רה
וומאן עם מנקד
המישמו האזוח׳,
בזמן שהיה מיודד
גם עם אובידה נבון.
היא טוענת: המאהב
הקודם שרה הפיץ
זאת מתוך קינאה

הילד שנחטף ממנה, לדבריה, והנמצא,
כטענתה, בידי זוג ישראלים.
עורך־דץ מנוסה כמו עורך־הדיו יעקב
סירי, שייצג את בני־הזוג תורג׳מן
מלוד( ,ואשר הוחלף בינתיים) ,יכול
לעורר שאלות מישפטיות קשות לפית־רון,
בדרכה של האם הבראזילית.
מכיוון שהילדה ברונה נחטפה מבית
אמה רוסלדה קונסלוס בבראזיל, ואחר-
כך עברה דרך ידיים רבות, עד שהגיעה
לידי מישפחת תורג׳מן, יש צורך בעדותם
של כל המתווכים שדרכם עברה
הילדה.
בשלב זה נראה כי הדבר בלתי־אפשרי.
חלקם מן העדים הללו מרצים
עונשיימאסר בכלא בראזילי. חלקם
נעלמו, וחלק לא יסכימו לבוא להעיד.
אם יחסר אף חלק משרשרת־הידיים
שדרכן עברה הילדה, יישאר ספק בכך
(המשך בעמוד )30

בהשלם הזה ( )4.5.88 בכתבה ״אופירה
בין הקצינים״.
תמי התגייסה למישטרה לפני 13
שנה, חודש אחרי סיום שרותה בנח״ל.
היא עבדה במשך כמה שנים כחוקרת
בתל־אביב ואחר״כך הועברה לירושלים.
שם נכנסה לעבוד כפקידה
במישרדו של המפכ״ל הקודם, אריה
איבצן.
תמי היא גרושה ואם לילד. במשך
זמן מסויים התנהל רומאן בינה ובין דן
ברעם, קצין־מישטרה בכיר, נעים־הלי־כות,
יוצא א 1ד המבוגר ממנה בשנים
רבות. הרומאן ביניהם הסתיים, ותמי
התקשרה עם גבר אחר, שאף התגורר
איתה ביחד .״חשבתי שהוא באמת שכח
את כל העניין, ואינו נוטר לי יותר,״
סיפרה תמי.
יותר משנה עברה מאז נפרדה
מברעם, כאשר התחלף המפכ״ל ותמי
חיפשה מקום־עבודה חדש במישטרה.
תמי :״דן ברעם הציע לי לעבור
איתם למישמר האזרחי. זו היתה רק
אחת מההצעות שהיו לי, ובחרתי בה.
״ירדתי קומה אחת, מקומת המפכ״ל
לקומת המשא״ז. עברתי קורם־קצינות
והתחלתי לעבוד כראש־הלישכה של
ברוך לוי, שהיה מפקד משא״ז.״

אחרי שעברתי לעבוד במשא״ז, דן היה
סגנו של ברוד לוי במישמר האזרחי.
סיום הקשר עם דן היה קשה. אחר־כך
היתה תקופה של צינון, כשנה בערך,
ואז עברתי לעבוד במשא״ז, לפי הצעתו.
אבל הרגשתי שהקשר שלנו בעבודה
הוא עצבני, לא־נעים. קציני־מיש־טרה
התחילו לספר לי כל מיני סיפורים
שברעם סיפר עלי ועל הקשר הרומאנטי
שהיה בינינו בעבר. אז אמרתי
לעצמי שאני מתנתקת ממנו, וכל
הקשרים שלנו יהיו אך ורק בענייני•
עבודה.
״בדיעבד הסתבר לי שהוא מאוד
נפגע. קיוויתי שהוא יתקרר, אבל אחרי
תקופה מסויימת התחילו הטרדות
טלפוניות בביתי. חשדתי בו, אבל לא
רציתי להאמין בכך. ההטרדות החמירו
והיו אף איומים על חיי, דיברו על
חטיפת הילד שלי ועל לבנת־חבלה.
לפעמים הרים בני את השפופרת, וגם
הוא שמע שיחות אלה. אנשים מסביבי
אמרו לי שברעם עדיין עוסק בי,
ואחדים גם רמזו לי שההטרדות באות
מצירו. אבל אני לא רציתי להאמין.
״בשלב מסוים, כאשר ההטרדות
גברו מאור, פניתי לבוס שלי, ברוך לוי,
וסיפרתי לו. חשבנו על העניין, והוא

מכשיר־ההאזנה של בזק נפסקו ההטרדות.
״אני
חושדת שזה דן, כי יש לו
מהלכים בהרבה מקומות. הוא יודע
דברים רבים. למשל, כאשר נחקרתי
בפרשה של ברוך לוי, ואמרתי דברים
בחקירה שרק אני והחוקר ידענו, ברעם
ידע עליהם מהר מאוד. הוא היה
מעודכן במערכת של המישטרה כל
הזמן.
״בסוף פניתי לדן וסיפרתי לו שאני
מוטרדת מכל העניין, ושהכל הצביע
לכיוון שלו. הוא לא הכחיש, רק אמר
שגם הוא מוטרד וכי הוא מאוד רוצה
שאהיה מאושרת ולא איכפת לו עם

״ישבתי
המומה״

^ מרית כל הדברים שאמרה על
/מאהבה־לשעבר, מציינת תמי כי
הסיכסוך בינו ובין ברוך לוי לא היה על
רקע של קינאה. לדבריה, הסיכסוך בין
שני הגברים נבע מסיבות ענייניות,
ומהבנה שונה של הגדרת תפקידים
ומטרות.
אחרי שברעם פוצץ את הפרשה

אילו באותו יום הייתי חולה, ומזכירה
אחרת היתה ממלאת את הטפסים
בכתב״ידה, והם אמרו לי שאז היתה
להם בעייה קשה, ולא היה להם תיק.
ביקשתי בירור. רציתי שכל העניין
יתברר, כי אני בטוחה בצידקתי. ביקשתי
פגישה עם המפכ״ל ואמרתי לו
שאני נמצאת במצב מאוד מביך, וכי
מציעים לי ללכת לפוליגראף. בשיחתנו
התברר לי שכל מה שהוא מעוניין
בו זה לדעת אם אני מוכנה להיבדק
בפוליגראף. אז הבנתי שגם המפכ״ל
מעורב בפרשה נגדנו. אמרתי לו תודה
ויצאתי.
הם דרשו שאלך לפוליגראף ואחקר
על־כך שהייתי עם ברוך. אפילו על
כיסא הפוליגראף נמשכה החקירה
בקשר לרומאן.

תמר ברנם
.אני לא מיסכנה ו
״יהיה
הרבה
לי ג לי ד ! ״

^ קש האחרון היה פגישתי עם
\ 1ראש אכ״א, יעקב טרנר. אצלו
הוברר לי חד־משמעית שלא יהיה
בירור או הבהרה. הסבירו לי שאם יהיה
מישפט, אני אפוטר בלא פיצויים ובלא
יתר התנאים המגיעים לי. ראש אכ״א
רמז לי שהוא קרוע, וכי הוא רק שליח
העושה את מה שנדרש ממנו, וכי אילו
היה הדבר בסמכותו, לא היה פועל כך.
ביום שהייתי אצלו, בנובמבר בשנה
שעברה, הם ניצלו את העובדה שהבוס
שלי, ברוך, היה בחו״ל במשך שלושה
שבועות, ואמרו לי שעלי לצאת מיד
לחופשה. ביקשתי שיחכו עד שברוך
יחזור ונברר את העניין יחד, אבל לא
הסכימו. לקחתי את החופשה שהגיעה
לי, ומאז לא חזרתי למישטרה.
עד כאן דברי תמי. השלם הזה
שאל אותה מדוע עזבה בקלות כזו את
מקום־עבודתה, שבו השקיעה 13 שנים
מחייה. מדוע לא דרשה מהבום שלה
שיילחם למענה, וכיצד ויתרה על
זכויותיה, אם היא יודעת שאינה אשמה
במאומה?
תמי. :אילו היה לי אופי אחר, או עור
עבה יותר, בנסיבות אחרות אולי הייתי
נלחמת. אבל אמרו לי שכדאי לי ללכת
כך, כי עד אז חסכו ממני עוגמת־נפש,
ולא מסרו את שמי לעיתונות. והסבירו
לי כי ברגע שאלך לדין מישמעתי, כל
האמצעים יהיו כשרים, תהיה חגיגה
באמצעי־התיקשורת ויהיה הרבה ל יכ־לוך.
היה ברור לי שהמישטרה רוצה
שאלך בשקט, ושעלי להיכנע לנורמה
בלתי־כתובה, מכיוון שהייתי קשורה
בתיק עם ניצב, וזה לא מקובל שניצב
עומד לדין מישמעתי. הרי לא יתכן
שקצין בדרגה כזו ייצא נגד המערכת
שלו׳.
תמי לא אמרה מילה אחת על
אופירה נבון, ששמה נקשר לפרשה. על
ברוך לוי אמרה:
.ברוך בא לעשות עבודה במישטרה,
ועשה עבודה נאמנה. דווקא משום
שהייתי מזכירתו, אני ראיתי איך האיש
עובד, וזה חורה לי מה שאומרים עליו.
הוציאו כל מיני דברים מהקשרם.

ח ברעם
.הסגן הטרידו־
.אני לא מליץ־יושר של ברוך, הוא
לא צריך אותי, הוא די חזק ועומד היטב
על שתי רגליו, אבל זו האמת עליו. הוא
השקיע הרבה במערכת, היה רציני
מאוד בעבודה, והכל מתועד במיסמכים
— ובכל זאת, כאילו הכל נמחק.
״אני מבינה מדוע גרם לעוינות.
ברוך גדול, גבוה ובלי להתאמץ כבש
את הצמרת, ואולי גם יש בו משהו
מאיים. מהר מאוד היה ברור במיס־דרונות
שהוא מועמד להיות המפכ״ל
הבא. אני לא חושבת שישבו וארבו לו,
אבל ברגע שזה הזדמן להם, תפסו את
ההזדמנות. אני חושבת שזה הפסד גדול
למערכת. אני מתכוונת לעזיבתו של
ברוך, לא שלי!
״אני לא כועסת על ברוך, על שלא
עזר לי. כיצד יכול היה לעזור? הם
ניצלו את ההזדמנות שהוא היה בחו״ל
וסילקו אותי. כאשר הוא חזר, ראה
שאני לא נמצאת. אבל זה כבר היה
בקטעים הסופיים שלו במישטרה. אני
התנתקתי ממנו לגמרי, הוא כבר לא
היה אז הבוס שלי.
״פניתי לעורך־דין, כדי שייצג אותי
וידאג לענייני. ובאמת, עורך־הדין דרש
עבורי פיצויים, חודשי־הסתגלות ועוד
זכויות, ועוברה שזה התקבל. איך ברוך
יכול היה לעזור לי במערכת, כשלו
עצמו היתה בעייה קשה איתה?׳

את יכולה לשאול אותה אם לפני חודש
וחצי היא לא היתה אצלי בבית, וביקשה
שאעזור לה למצוא עבודה. בתקופה
שבה כבר היה סיכסוך ביני ובין ברוך,
עזרתי לאחיה באיזו בעייה שהיתה לו
באנד. וגם המלצתי עליה לקורס־קצי־נות.
אני
לא מכחיש שהיה לנו רומאן,
אבל כמובן אינני נוטר לה, זה סתם
קישקוש. הרי לפני הפרשה עם ברוך
היה לה קשר עם גבר מסויים, רואה־חשבון
שהתגורר איתה, והיא ביקשה
ממני שאעזור לו למצוא עבודה במיק־צועו,
ואמנם עזרתי. היא תספר לך זאת
בעצמה. אז מה פתאום שאני אתחיל
לקנא אחר־כך?
בקשר להטרדות הטלפוניות זה
קישקוש. אני מעולם לא הטרדתי
אותה. להיפר, הרי היא הודתה במו פיה,
כאשר היתה בביתי לפני חודש וחצי,
שכאשר התחיל העניין עם ברוך, היא
טילפנה לי ואמרה שבחרתי לי איש חזק
מדי להתעסק איתו, ושיהיה עלי לעזוב
את הארץ.
כל ההטרדות, גם אצלה וגם אצלי,
היו בקול של אשה.
איך יכולתי לדעת שהתקינו האזנה

בעיתונות, בקיץ שעבר, החלה חקירה
מישטרתית, שחלקה הראשון הסתיים
בכך שהוצהר כי התיק נסגר מחוסר־ראיות.
אבל אחרי תקופה קצרה הוחזר
התיק להשלמת חקירה, ובסופה עזבה
תמי ברנם את המישסרה אחרי 13
שנות־עבודה, מבלי שקיבלה את מלוא
זכויותיה. כמה חודשים אחר־כך עזב גם
ברוך לוי את המישטרה.
ניתן היה לחשוב כי תמי מלאת כעס
על הבוס שלה לשעבר, שלא עמד על
זכויותיה ולא דאג לחסוך ממנה את
זעם המערכת. אבל מסתבר כי
רגשותיה של תמר שונים לחלוטין. לא
רק שאינה כועסת על לוי, אלא שהיא
עדיין מעריצה אותו ומדברת עליו רק
טובות. אין היא רואה עצמה כלל
כקורבן או כמיסכנה. היא מצאה מקום־
עבודה חדש, הממלא אותה סיפוק, והיא
טוענת כי שכחה כבר את כל עלילות
המישטרה, הנראות לה כדבר מן העבר.
בכל זאת יש לתמי זעם מסויים על
מערכת־המישטרה, והיא ביטאה אותו
בשיחה עם העולם הזה.

.וזהטרחת 1פסק 1ו
כאשר
התיק חזר לחקירה שניה,
אחרי שהוא נסגר מחוסר־ראיות,
נדהמתי מתוכן החקירה. לא יכולתי
לעכל שאני נחקרת על הדברים הללו.
התברר לי כי כל החקירה מתמקדת
בשאלה אם היה לי רומאן עם ברוך. לא
דיברו איתי על האשמות פליליות או
מישמעתיות. ישבתי המומה, וכל הזמן
השאלות חזרו לאותו נושא. אמרו לי
שלא מחפשים אותי.
בחקירה הראשונה היו 40 סעיפים
שונים שנחקרו. נגעו בכל דבר. אבל
בחקירה השניה היה ברור שלא מצאו
דבר, ורק מחטטים כדי למצוא משהו.
נחקרתי אז כמה פעמים, ונאמר לי שלא
נמצא דבר בכל הסעיפים האחרים, ומה
שנשאר זה הקטע של ברוך ושלי.
ביקשו שאודה שיש בינינו רומאן,

של מ ק על הקו של תמי? הרי רק היא
וברוך ידעו על כך!
אני בטוח שברוך סיפר זאת לאופירה,
ואז נפסקו ההטרדות.
בכל אופן, כאשר היו לי הטרדות
רבות, חיברתי טייפ ישן לטלפון שלי,
ואמרתי לאופירה שהתקינו לי האזנה
מבזק, ובאותו. יום נפסקו שיחות־ההטרדה
אלי.
אבל אני מבין את תמי, ואין לי טינה
כלפיה. אין לי חשבון עם תמי, יש לי
חשבון עם ברוך, וייתכן שיש אמת בכך
שאני רוצה לנקום בו. שהרי נקמה
מוגדרת במילון כ״פעולה נגד מישהו
שהרס משהו שיקר לך.״ ברוך הרס את
המישמר־האזרחי, שהיה יקר לי מאוד,
ואני רוצה לנקום בו, וכך גם אמרתי לו.

ושבילינו ביחד בבתי־מלון ובמקומות
אחרים. היה ברור שיהיה לזה שימוש
נגד ברוך, מפני שדרכי אפשר להגיע
אליו.
אמרתי לחוקרים שאני מאוד רוצה
לעזור, אבל אינני יכולה להגיד את מה
שהם מבקשים, ן י זו לא תהיה אמת.
כל הזמן נחקרתי כעדה בתיק. אבל
יום אחד, כאשר, כנראה, הרגזתי אותם
מפני שלא נתתי להם את מה שרצו,
הפכתי לפתע לחשודה. ואז חקרו אותי
על טיפסי־אש״ל שברוך הגיש וקיבל
עבורם את הכסף, שאני מילאתי אותם
בכתב־ידי.
שאלתי את החוקר מה היה קורה

״אמרתי
לאופייה״...
*ץ כיוון שהועלו האשמות קשות
1*/נגד דן ברעם, פנה העולם הזה גם
אליו.

כרעם:
תמי היא בחורה מיסכנה. אני עזרתי
לה הרבה. עד עכשיו אני עוד עוזר לה.

אופירה נבון

סיפרה תמי:

לד(מימין) ותמר ברנס(משמאל)
.ה1א השקיע הרבה בע מד ה!״

1— 2 9

רהיטי וורדו מפנים את אולם התצוגה
לרגל קבלת משלוח חדש של רהיטים.
1 ^ 0 /רהיטי

^ 11/0התצוגה
*השדי

לבחירתכם: פינות ישיבה, פינות אוכל, כורסאות.\/.ז, חדרי שינה ־
ממיטב תוצרת אירופה.
*ההנחה רק על תשלש מזזוטן.

בתקופת המבצע יהיה אולם התצוגה פתוח מ־ 9:00 עד 20:00

מושג חדש בתרבות הדיור
1 1 1 11 וז1־ז־בוסינסקי 128ו־גטל 720805 .

למניעת א״וס בסקס:
השתמש בבתולה.

למניעת ציתות בטלפון:

במכשיר .8001111101111
אנו מספ קי ם גם:
שירות לגילוי האזנות
מנשירים להקליט ת שיחות
מזכירות אוטומטיות

רדיו דוקטור בע״מ
ת״א, שלום עליכם , 18 טל׳ 286444

אוזן שלזהב
בברווז

הזהב

בת מצווה? ברית מילהל יום הולדת?
אורח חשוב מחדל?
ברווו הוהב, המסעדה הסינית היוקרתית,
מגישה לאחרונה שירות חדש ללקוחותיה.
במסעדה ניתן לערוך אירועים לעד 60 איש,
באוירה אקסקלוסיבית ומעודנת.
הצוות המיומן של המסעדה

יתרום מנסיונו העשיר ייעוץ

לעי התפריט, הקישוטים וההפתעות.
הכל, כדי להעניק לאירוע מגע מלוטש,
מקורי ומהודר כיאה לקהל הלקוחות
של ברווו הוהב.
לפרטים נא להתקשר 491873
בשעות 19.00-24.00,11.00-15.00

) 01101א 111£ 0 0 1 0 £

מחירון מינויים
(בתוקף החל מ־ 14 אפריל )1988
לשנה

לחצי שנה

מנוי בארץ
(כולל משלוח ומע״ם)

207ש״ח

110ש״ח

מנוי בדואר־אחיר
לאירופה
(כולל משלוח ומע׳׳מ)

256

135

מנוי בדואר־אוויר
לארצות־הברית,
דרום־אפריקה,
פנמה, תאילנד
(כולל משלוח ומע׳׳מ)

376

200

(כולל משלוח ומע״מ)

476

250

מנוי לארגנטינה

(המשך מעמוד )28
שרוסלדה היא אמנם אמה הביולוגית
של הילדה המאומצת של מישפחת
תורג׳מן.
160 סממנים. קיימת כיום דרך
אחת, היכולה לפתור את השאלה בלי
להשאיר ספקות: זוהי הדרך של בדיקת־רקמות.
לפני שנים אחדות החלו לערוך
בישראל בשני מקומות בדיקות כאלה,
המוכיחות מעל לספק סביר את הקשר
הביולוגי בין הורים וילדים. הבדיקות
הללו נערכות בירושלים בבית־החולים
הדסה, וגם בבית־החולים בתל־השומר.
במיקריס הרגילים שבהם נדרש
להוכיח קשר מישפחתי, נבדקים בררו־כלל
כל השלושה — האב, האם והילד.
במיקרה של רוסלדה, ידוע כי האב
הביולוגי עזב את המישפחה מיד לאחר
הלידה, ונעלם.
העולם הזה שאל את הפרופסור
האחראי אם ניתן לקבוע שהפלדה היא
האם הביולוגית אך יורק על־ידי בדיקתה
ובדיקת הילדה.
אמר הפרופסור. :אנחנו מדברים על
מערכת גנטית, הנקראת מערכת סיווג
רקמות. במערכת זו יש 160 סממנים
גנטיים. מתוך מיבחר זה יש לכל אחד
מאיתנו 12 סממנים. שישה מתוכם אנו
מקבלים מהאם, ושישה מהאב. לכן הם
מופיעים באוכלוסיה בצירופים שונים
ורבים. הסיכוי למצוא שני אנשים בעלי
הרכב גנטי זהה, שאינם קרובים קירבת־דם,
הוא קטן ביותר׳.
גם האם מססיהה. הוסיף הפרופסור.
:גם בריקה של האם בלבד מספיקה.
אם נמצא שהורישה לילדה שישה
סממנים גנטיים שלה, יש סיכוי
גדול שהיא האם הביולוגית. כדי לבדוק
בדיוק את ההסתברויות יש צורך לעשות
צירופים סטאטיסטיים ואפשר לחשב
את ההסתברות.׳׳
לשאלת השלם הזה סיפר הפרופסור
כי ברוב המיקרים שבהם ערך
בדיקות סיווג רקמות בדק את שני
ההורים. במיקרה אחד, מלפני שנים
רבות, בדק רק את האשה והילדה, והתוצאה
הראתה ברורות כי אץ זו האם
הביולוגית.
אם וכאשר יגיעו הדברים לבדיקת־רקמות,
ישמח הפרופסור לבצע אותה.

תמיר, אחד ממלוויה של ירדנה ארזי
באירוויזיון, יהודה טמיר. למלווה
איריס שמי קוראים אירית שמי.
לבימאי צדי צרפתי קוראים שם טדי
צרפתי.
• לאשה(גיליון )2141 הסתבך עם
שמה של זמרת־הפופ הצעירה בלינדה
קארלייל: במקום אחד קוראים לה
.בלינדה קארליסלי״ ובמקום אחר שמה
.בלינדה קארליסל״ .נכון, כותבים
״קארליסל״ ,אבל מבטאים ״קארלייל״.
• טעות דומה היתה לירון פריד
בסתרח ראשית, לפני חודשים אחדים,
בכתבתו על המחזאי הבריטי ג׳ו
אורטון. לפחות 10 פעמים מוזכרת עיר־הולדתו
של המחזאי כ״לייסיסטר״ .אין
דבר כזה בבריטניה. כותבים, אמנם,
.לייסיסטר״ ,אבל מבטאים.לסטר״ .גם
שמה של הכיכר המפורסמת במרכז
לונדון נכתב. לייסיסטר״ ,אבל נקרא
.לסטר סקוואר״.
• מי שהתאבד ביום ו׳ אחרי־הצה־ריים
בקפיצה מאחת הקומות של בית־המלון
רנודה בתל״אביב אינה אשה
בשם רוזה עמרם, כפי שנכתב בסעריב
ביום 8במאי. האשה־המתאבדת היא
למעשה גבר־שהתאבד. שמו רוז׳ה עמרם,
כבן .40 הוא לא קפץ מהקומה ה
דרכי
חיים
חל קי ם
אינטימיים בגוף
כאשר בומבה נגע
1בדדיה. וכאשר
| שדמה ניצן היה צעיר.
נעמי רזן ₪
שאול אברהמי, גראפיקאי וכותב
ספרי־ילדים, ולשעבר מנהל התיאטרון
הווחד (עם רפי שחר) ,הוציא השבוע
לאור את סיפרו הצד השני של המסך.
בספר, הכתוב ביומן אישי, יש כמה
סיפורים פיקנטיים: על מאבק כספי עם
מנחם גולן, על הפקת ההצגה שני
קתי־לם ל, תפקידו הראשון של שלמה
ניצן (תפקיד לא־גדול במחזמר
חמש־חמש) וריב, שכמעט הגיע
למכות, עם השחקן המנוח. בומבה״
צור.
בהצגה החייל האמיץ שוויק התלוננה
דליה להב, המתגוררת מזה שנים

עיתונות
כ תו ב בעיתון

״כת 1ב מה שאתה
רוצה. אך איית
את שבד נכון!״
בעמי דד;

איש־הרדיו גבי גזית למד לדעת
מלאשה ( )25.4שמיקצועו מוגדר
כ.בדרך.
• לאשה מספר, בכתבה על עומר
שריף, ש.ילדיו כבר ממילא בוגרים
ואינם זקוקים לו עוד ״.לשחקן אין
.ילדים״ .יש לו רק בן אחד.
• בהודעה על מיבצעי־נופש בישראל
בסכב־תזן, ביטאון קופת־חולים
מכבי, בלט המישפט. :כל המחירים
הנ״ל הם לאדם זוגי •
סיפור במעריב ( )28.4על טדי
קולק :״כולם מבקשים להשתתף
בשימחתו לרגל קבלת פרס ישראל.״
שמו של ראש־עיריית ירושלים נזכר
שם שלוש פעמים, אבל אף פעם לא
נאמר שמו המלא. הכותב האינטליגנטי
מניח שלקורא האינטליגנטי די לומר
רק.טדי״ ,והוא יבין במי המדובר. אין
צורך ב״קולק״ ,לא ב״ראש־העירייה״
ואף לא ב״ירושלים״.
• במעריב ( )29.4מצטטת כילי
מוסקונה־לרמן מפי חבר־הכנסת אליהו
שפייזר :״אני מרים את השפורפרת
כאילו שהיא שוקלת טונה•
לפינת השמות המשובשים: נח־דש
1ת ( )5.5הדביקו למתופף סמי(אקס
תיסלם) אבזרדל שם־מישפחה חדש:
אברג׳יל. הוא כבר רגיל.
• במעריב ( )28.4קוראים ליהודה

שלמה ניצן(מימין) ב״חמש־דומש״*
כמעט מכוח
נו, כפי שנכתב במעריב, אלא מהמיר־פסת
בקומה ה־סז. אמו של המתאבד
היא אורחת ק סעה במלון רמרה. מדובר
במישפחה אמידה ממוצא תורכי.
• וגם בארזים (או באחות) נפלה
שלהבת. במדור רינוני רון של השלם
הזה ( )20.4.88 נאמר שהזמר משה גי־את,
שנרון על״ידי בית־המישפט לעבודה
ציבורית בבית־אבות, עוזר לרחבעם
(״גנרי״) זאבי לדבר עם אמו, הגרה במקום.
אבל זה קשה. כפי שהודיע גנרי
עצמו. ,כתובתה הקבועה והניצחית של
אמי ז״ל, מאז כ״ח באב תשל״ד, היא
בהר״המנוחות בירושלים.״ גיאת פשוט
פינטז.

רבות ברומא, ש״בומבה״ צור נוגע, במי
קל־הנוצות שהוא מחזיק בידו, ב.חל־קים
אינטימיים בגופה״ ,במהלך ההצגה.
אברהמי קרא לצור לסדר, היו צעקות.
,כמעט הרמתי עליו יד,״ כדבריו,
ולבסוף.בומבה״ התנצל.
אברהמי היה נשוי במשך שמונה
שנים עם השחקנית ג׳טה לוקה, המבוגרת
ממנו בשבע שנים. עם התפוררות
התיאטרון שלו התפוררו גם נישואיו,
אבל על כך אין הוא מספר.
כיום הוא נשוי בשנית.
* כאסצע: אסתר 1חסס, סשסאל•
אלי כהן.
העולם הזה 2645

תסריטים טליט״ם
הרשו לי סטייה כדי לכלול בפנוכו
כתביעת. הפעם זה הצליח לו במיוחד
— פוליטיקה — 20 לציון וד 40
הראשונות, גליון שהוכתר בשם אילו
והוא כולל וריאציות שונות, חלקן
תוצר דימיון פרוע, על הנושא: ישראל
אחרי 40 שנה מפרי עטם ודימיונם
היצירתי של יזהר סמילנסקי, אורי
אבנרי, אסא כשר, ישעיהו ליבוביץ,
עטאללה מנצור ואחרים לא פחות
חשובים ומעניינים.
וריאציות מוזרות ומרתקות, שמרובן
נהניתי ואהבתי להיסחף עם החלומות
שלהן.
למשל: מה היה קורה אלמלא גימגם
אשכול? ואילו נשאר בן־גוריון בשדה־בוקר?
האם ייתכן שרבין היה מחבק
עכשיו את בניו של עבד אל־קאדר
חוסייני? ועוד ועוד אוליים ואמים על
ישראל אחרת מכפי״שהיא. עולם

ענת ברזילי, ח תורג׳מן ומאיר הדון(שוכב) בהצגה ״סנג׳ר״
בלית ברירה, לבית־הכנסח

עו ר ם
א כז ר
פוליטיקאי ערבי קורא לדגל את הצעירים הערביים אזרחי ישראל
אילו...

פנטסטי, שמאוורר ופותח את התאים
האפורים.

נערי / 777ך
למה מנסים לביית את הנול לוין?
עכשיו, כשהוא משוחרר מתיאטרון הקאמרי(לא ברור אם
הוא מרגיש כמנצח או כמנוצח) ,כדאי שיצא לנדוד קצת
ואפילו עד לתיאטרון באר־שבע. אבל תיאטרון שה־צדק

העולם של פוליטיקה 20 הוא מקום
טוב יותר להיות בו.

להעניק למחזה רכות וקלילות שלא היו בהפקה הקודמת,
אנטיתזה למסרים המדכאים שבטכסט, העוסקים בנובוריש
הישראלי, בנעורים שאבדו ובבושה של החרפה הקיומית
שאותה מעדיפים להמיר במנוחה קצרה מתחת למיטה של
גברת עשירה.
כך או כך, המחזה נותר רדוד ובלתי־מספק(שש בסולם
חנוך) וחבל, כי מהנושא הזה היה אפשר לשאוב יותר ממה
שניתן לצופה.

מוטי בהרב הוא לא המימסד, אבל
ייתכן שהוא מצליח לתרום יותר ממנו,
כאשר הוא מזרים לתוך התודעה של
הקהל צלליות של עולם־הסמים, מעין
תצלומי־רנטגן חדים של תהלין־
השיעבוד לסמים, דרך סיפורם של שני
נרקומנים במרכז־גמילה, שהוא אנטומיה
של ניוון, השפלה והרס עצמי. כל
זאת בהצגה סנלר, המתחדשת בימים
אלה בתיאטרון חזית,

0־77
777*17

כמו עמד עם סטופר ביד וקפץ על הפליט העייף.
יחד עם הבימאי אהרון אלמוג ניסה התיאטרון להזרים דם
חדש בעורקים המסתיידים של נעור׳1רדל׳ה. המחזה הועלה
לפני שנים מיספר בקאמרי וירד מיד, בטענה שלא נמצא לו
אולם מתאים.
בנעורי!רדל׳ה המתחדשים ניסה הבימאי אהרון אלמוג

8ז 04

אם אתם יושבים בבית־קפה או
בפאב ולא כל־כך מתחשק לכם
להסתכל לתוך הפרצוף שיושב מולכם
— נגיד האשה, הבעל ואולי סתם
בחירה מוטעית, אז דעו לכם שב־
0 x 8מצאו לכך פיתרון נהדר. על
מסך־וידיאו ענק הם מקרינים סירטי־פופ,
קליפים, קיטעי אנימציה, סירטי

השחקנית חנה רוט, בתפקיד האם, והשחקן שבתאי
קונורטי, בתפקיד הנהג, מצילים את ההצגה.
דרך אגב, מגיע לשבתאי קונורטי שנשמע עליו קצת
יותר.
נילי זומר בתפקיד ורדל׳ה, מאולצת מעט ואולי עקב
גילה הצעיר.

מדע בדיוני, ספורט ואופנה וזאת אינה
הסיבה היחידה להמליץ על המקום.
0 x 8הוא המקום הכי חדש והכי
נוח בתל־אביב. הכורסות רכות־ חתוליות
וכשהספוטים שולחים קרן־אור
הישר לשולחנות השחורים, קוקטייל
החת 1ל במגפיים (משקה מהאגדות),
מבריק בעיניים כמו גביש וזה יופי.
ניסיתי חתול אחר, קוקטייל החתול
פריץ( ,משקה סכסי) המורכב מרום,
וודקה, ג׳ין, קאמפרי ותפוזים. לגמתי
לאט מהמשקה שנכנס לי להכרה ולא
יצא משם בקלות. התמסרתי לאפלולית

האינטימית וראיתי סרט מפחיד. באמצע
החליפו אותו בקליפ של הזמרת
קיים בוש, ונשמתי לרווחה.
הסאונד במקום מעולה והמוסיקה
העולה משישה רמקולים עוטפת את
הסובבים מכל הכיוונים.
התפריט מגוון, וכולל אף כבד־דגים
ופחזניות ממולאות, המוגשים בכלים
שחורים. זה בוודאי משתלב טוב עם
החתול השחור, הדלפק השחור והעיצוב
הויטראז׳י.
0 x 8אינו מקום לחתולי־רחוב.
הוא חתול סיאמי ביתי ומפונק.

מוטי בהרב נודד עם סנג׳ר בכל בתי-
הספר התיכוניים, שם יש אל מי לדבר.
גם אל בית־הכנסת הוא מגיע. לא
שגדולי־התורה הזמינו אותו לשם, אבל
באחד הימים הוא הגיע עם סולר ליפו ג׳
ולא מצא שם אולם מתאים. בלית ברירה,
נכנסו לבית־הכנסת המקומי והדגימו
לפני הנוכחים את תוצאות החדרת
המחט הראשונה לווריד. עכשיו גם הם
יודעים.

שובם!
אסתרק׳ה קראו לאהובת הסופר —
עיניים ממושקפות היו לה ופנים
זרועות בהרות־שמש. י״ח ברנר אהב
אותה ואף רצה לשאת אותה לאשה,
אבל לסופר גרשון שופמן, ידידו בנפש,
לא הפריעה הידידות לבוא ולקרוע
אותה מזרועותיו האוהבות של ברנר.
בין השניים פרצה איבה וקשר הידידות
ניתק לעולם.
זהו גם הרקע למחזה של ברנר בץ
מי למים, המועלה בימים אלה
בתיאטרון בית־צב׳ ,שבמרכזו מתוארת
אהבה טראגית של אנשים צעירים בני
העלייה השנייה. הדמויות עצמן וריק־מת־היחסים
ביניהן מושפעות מהאירוע
בחייו של ברנר עצמו, ומערכת־היחסים
בינו לבין הסופר גרשון שופמן.
לבטיהם של אנשי היישוב מתוארים
בסצינות ריאליסטיות, המתערבבות בסצינות
מיסטיות, חלומיות, כשעל רקע
המגיפה בירושלים משיאים ותיקי
היישוב, מתחת לחופה שחורה, יתום
ויתומה בבית־קברות.
יורם פאלק, שגם עיבד וביים את

המחזה נ 1תר רד 1ד ובלתי־נוספק

את התפאורה להצגה הקימו נגמלי-
סם מהמרכז לשיקום. גם מוטי בהרב לא
ישב בסלון. הוא הכיר אותם בעיקבות
עבודה ממושכת עם נוער־שוליים
בשכונות״מצוקה, התערב בהם, למד
אותם והתוצאה: סנלר — מחזה חשוב.

דפנה רכטר וחנן בן־שבת
אהבה טראגית של צעירים
המחזה בין מים למים, דאג לשמר את
השפה הארכאית, המתובלת באידיש,
ולשלב את הזמן והמקום מבעד
לתפאורה מינימליסטית.
יש איזה קסם בשימור השפה הבר־נרית,
ועל כך יש להודות ליורם פאלק.
ועוד דבר: אני מקווה שציידי־הכישרו־נות
שישבו בשורות הראשונות, קלטו
את חנן בן־שבת וקובי מיזרוב(שנה ג׳)
ורשמו את שמותיהם.

313 31113

2645

לרות•

מאוזן:
)1השתרשות, התבססות)5 :
ספריה ( )10 ;)3,3מהיר, חרוץ;
)11 לא מבושל ולא אפוי; )13
בעל חיים שהוא סמל הפריון; )14
שטוח, רקוע; )15 בן־אדם; )16
חור בקיר או בתריס; )18 פנה
לחמום; )20 לגין; )21 עבוד
אחרון בבדי אריגה; )22 נקיון,
בהירות; )24 ליף; )25 רקב; )26
חומר המפיץ אור; )28 חפר בור;
)30 עיר על נהר ריינוס; )31
נגיעה קלה; )32 עיירה בפולין;
)34 מין עץ; )35 דבר ללא תואר
וצורה; )38 בכור אדם; )39 מושב
כבוד; )41 נמלט; )42 מגדל
שמירה בשער מבצר או ארמון;
)43 קידומת לשמות נכבדים
בהולנד; )45 מתכת — תרכבת
בדיר ועופרת להלחמת מתכות;
)47 בתוכו; )48 מקום מכוסה עצי
סרק; )50 נהר שע״פ הבטחה
מקראית הוא גבול ישראל; )51
עטין; )52 מילת שלילה; )54
שרטת בעור; )57 מידה כאורך
הזרוע; )61 יחידת הספק החשמל;
)62 אבן בחושן; )64 מילה הבאה
לרבות; )65 שר בממשלה(ש״מ);
)66 צאצא; )67 חוזר על עקביו;
)69 מפלגה בבריטניה; )70 שער
(ארמית); )72 נרתיק החרב; )74
אחד מארבעה אפני הפירוש
לתורה; )75 מן הקרבנות; )77
שוטר חרש; )78 טיסה, מעוף; )81
ממיסדי דגניה, יו״ר לשעבר של
״הוועד למען החייל״(ש״מ); )83
מנת אכל; )85 חטא בשגגה; )86
צמית; )88 בן בקר; )89 אגודה
עותומאנית; )91 לא עדין; )93
דום!; )95 רוחב יד פרושה; )96
מילת שאלה; )98 אבן טובה
בחושן; )100 מילת הסכמה; )102
אור תורה; )103 משתחווה; )104
דרכי חיים; )105 משחק השח.

רא פרפר
( )49/88 מוריד את ממוצע הגילים
במדור. הוא רק בן , 19 אבל כבר אפשר
לקרוא לו איש־העולם, כי הוא הסתובב
בחו״ל שנים אחדות. הוא עוסק בעיתונות,
גר לבד ומפרנס את עצמו.
הוא נראה טוב 1.75 ,מטר, פעיל
בפוליטיקה, בצד השמאלי, לא פרפר,
מעוניין בקשר רציני ומחייב עם אחת
היכולה להגדיר את עצמה כנאה, מי
שמתעניינת, כמוהו, בהרבה תחומים.
היה לו ניסיון טוב בעבר — הוא מודיע
לי — עם מבוגרות ממנו, ומצידו את
יכולה להיות בין הגילים 20 עד .35 כן.
מיספר־הטלפון שלו נמצא אצלי.

לטפח בית

מאוגד:
)1הקו המסובב את העגול; )2
גל חרבות; )3תולעת; )4קריאת
צער; )6ציר האופן; )7כתר; )8
אחרית; )9כתל; )12 מלאך; )15
שלב; )16 רצון עז; )17 מיתה קדם
זמנה; )19 במבוק; )10 מפני; )21
ראש לדרכים המתפצלים ממקום
אחד ( )23 ;)4,2אחד ממיני
הלטאות; )24 זמרת ישראלית
(ש״פ); )26 ענף עץ; )27 בונה
התיבה; )29 תנודה קלה; )30 איש
צבא — טוראי )33 :תעלה
חצובה בהר )34 :חרוף; )36 דמים,

כסף; )37 איש דת; )40 איש בא
בימים; )41 עוף טרף; )44 אחד
השוואים; )46 כח, גבורה; )47
תלמיד; )49 פרשן ומדקדק עברי
בעל ״מכלול״ (ר״ת) )50 :מוסיקאי
ישראלי(ש״מ); )53 כעסן;
)54 חלק מהר סיני; )55 זאטוט;
)56 משקה עלים; )58 קוסם; )59
ברכת המזון של שלושה אנשים;
)60 אור, נר; )62 זיז המפתח; )63
תשלום חובה; )66 חורבה בגליל
העליון בצד כביש עכו צפת
( )68 ;)3,3במשך לילה אחד; )71

תנוך האזן; )73 עסיס ענבים
וזיתים; )76 חרש עברי; )77 ישוב
בשרון; )79 חרלון, הפסקה; )80
בבואה; )82 לוח עץ; )84 כריתה
וגזום; )85 נזל טפין טפין; )87
תולעת הצמר; )90 סופר צרפתי
בעל ״אל הירח״; )92 נשתתק;
)94 אויל; )96 דרגה נמוכה
בצה״ל; )97 אחד משמות הקב״ה;
)99 ידיד; )101 מילת זרוז; )102
מגדולי סופרי האידיש; )103ר״ת
שנוסף אל שמן של קהילות ישראל
בגולה.

--אביגיל ינאי י

היא בחורה נאה, דקת־גיזרה1.68 ,
מטר, רווקה בת 36 המעוניינת להכיר
גבר רציני למטרת נישואין. היא לא
מתביישת בזה, היא רוצה להתחתן. היא
ספרית במיקצועה, אוהבת לטפח את
הבית, לבשל, אבל גם לבלות, ולשחק
מטקות על שפת־הים. אותך היא רוצה
בגיל 38 עד ,42 נאה, אסתטי, לא נמוך.
שאל אותי על (.)50/88

האם ידעתם שה 8-באוגוסט
1988 הוא לא סתם יום, אלא ת א ריך
מועדף לכל מיני שמחות, חתו נות
בעיקר! מוניטין עשה מחקר
קטן, וגילה שקשה מאוד להזמין
אולם־שמחות ל״ . 8.8.88 הסיבה:
אסטרולוגים קבעו שהסיפרה 8
מצביעה על מזל בנישואין -הצורה
שלה מרמזת על חיי שיתוף וה-

דדיית•

לעבודתו, אחרי החתונה, הוא ראה
נוסעת צעירה ונאה ממשיכה לש בת
באוטובוס, אחרי שהוא הגיע
לתחנה הסופית וכל הנוסעים ירדו.
היא עשתה לו עיניים, והיה רק פי רוש
אחד למצב: היא רצתה להת חיל
איתו. אבל הוא לא התפתה,
אלא ביקש ממנה בנימוס לרדת מן
האוטובוס. לנו הוא אמר שהיא
דווקא מצאה״חן בעיניו, אבל הוא
חשש שהאבא של אשתו שלח או תה,
כדי להעמיד אותו במיבחן. ב־מיבחן
הוא עמד, אבל עד היום הוא
לא בטוח א ם זה באמת היה מיג־חן.״

רוצה
לאהוב
עוד צעיר, בן ,22 שמוליק קצוני
שמו. הוא נאה, כמו שרואים בתמונה,
גובה 1.80 מטר, משתחרר בקרוב מאוד
מצה״ל, ועוד לא החליט מה בדיוק הוא
רוצה לעשות בחיים. בעבר הוא למד
מישחק, והוא אוהב לעסוק בספורט,
לרקוד ולשמוע מוסיקה. מחפש קשר
קבוע עם בחורה ישרה, אמינה, יפה,
ניריזרק הרבה הוא לא אמר לי בטלפון, רק
שהוא ישראלי החי כבר שנים בניו־יורק,
איש־עסקים, בן ,42 לא פנוי, נאה,
1.76 מטר, מעוניין בידידה. שאלי אותי
על מיספר (.)51/88

הייתי רקרמה!
קטע מהחיים. קיבלתי מיכתב מאסיר
בהווה (צווארון לבן) ואיש־עסקים
בעבר. את שם מישרד־השידוכים שעליו
הוא מספר, לא אזכיר, כי אין לי
שום רצון להכעיס מישהו.
וככה הוא סיפר :״אמרתי לעצמי —
מה איכפת לי שיהיה לי צינור היכרויות
נוסף? קפצתי למישרד. אמרו לי: שמע,
אתה לא תשלם, אנחנו צריכים גברים
כמוך. הראו לי תמונות של בחורות,
בחרתי כאלה שמצאו־חן בעיניי, ויצרתי
איתן קשר.
״כך היכרתי הרבה נשים, שלא ידעו
שאני משמש רק כרקלמה. הן היו בסביבות
גיל ,30 מהמעמד הבינוני-גבוה,
רובן מבוססות ביותר. עם אחת, חמודה,
היה לי רומאן יפה. בעצם, מה זה רע?
אילו הייתי מוצא מישהי, והיינו מחליטים
לחיות ביחד פרק-זמן ממושך —
הרי זו היכרות ככל היכרות אחרת.
״אני, עם כל הצניעות, הייתי באמת
רקלמה טובה: מנהל פינאנסי בחברה
גדולה, משכורת טובה, אקדמאי, יפה־תואר,
ג׳נטלמן מושלם, גינונים אירופיים.
לא שילמתי למישרד, כי לא נדרשתי
לשלם. הייתי שווה להם.״

פיתוי באוטובוס
עוד קטע מהחיים, שסיפר לי
נהג״אוטובוס .״חבר שלי, נהג, הת חמן,״
הוא סיפר .״ביום הראשון

שמדליק קצרני
מחפש קשר קסע
בעלת חוש־הומור. הוא רוצה לאהוב,
והוא רוצה גם לטייל בחו״ל, רצוי איתה
ביחד.

פצצה בת 29
״אין אחד שלא מסתכל עליה ברחוב,
אבל היא לא אוהבת להכיר גברים
ברחוב,״ היא סיפרה לי בטלפון .״אני
מדברת על אחותי. אני רוצה לעזור לה
להכיר את האדם המתאים. אין לה
אומץ לענות על מודעות בעיתונים,
כיוון שהיא חושבת שמאחורי המודעות
האלה מסתתרים אנשים חולניים, לא
רציניים, לא על רמה, שמשעמם להם
בחיים. אבל אני לא מסכימה איתה.
לדעתי, צריך לנסות להכיר בכל דרך.
״היא יפה, חתיכה לא נורמלית,
פצצה. בת ,29 גוף יפה, סכסי1.73 ,
מטר, עיניים ירוקות, שיער שחור,
תימניה, מזכירה בבנק. הדבר הכי חשוב
לה זה כנות. היא ביתית, מישפחתית,
צנועה, רומאנטית. אוהבת לתת. יתאים
לה גבר רציני, נאמן, בין 35 עד .43 רק
לא נשואים, או בהליכים. מזה כבר היה
לה, ולא באשמתה. לא תהיה בעייה
להיפגש איתה — אם אני אמליץ על
מישהו, אחרי שאדבר איתו בטלפון או
אפגוש אותו, זה יהיה בסדר. היא
סומכת על הטעם שלי.״ שאל אותי על

מרים
בנימינ׳

מז ל החודש:

עו וו
כף־היוו

טשיות
הרווחות
בקשר לאורכו
וצוותו שר
קו־הח״ם
אנשים המתמצאים מעט בקווי כף־היד
מכירים היטב א ת הקו הנקרא קו״החיים.
זהו קו המקיף א ת הגיבעה הגדולה שמתחת
לאגודל. הוא מתחיל בקצה כף־היד, מתחת
לגיבעת יופיטר (הגיבעה הממוקמת מתחת
לאצבע המורה) ומקיף א ת כל גיבעת ונוס.
מי שממהר לפרש א ת אורך־החיים לפי או-
רד״הקו, גורם לעיתים לנזקים קשים, מאחר
ואינפורמציה זו היא בדרן־כלל לא מדוייקת
ואף יכולה לגרום לפחדים ולדאגות מיות רות.

לקורא כף״יד מומחה קשה לקבוע
בבירור מהו אורן־החיים הקצוב לכל אדם,
קל וחומר למי שאינו מתמצא היטב בנושא.
כדי לקבוע א ת אורן־החיים יש צורך
להתחשב בגורמים רבים: מיספר הקווים,
צורת היד, הגבעות, הציפורניים ואף צבע
היד. גם קורא מומחה בכף״היד אינו קובע
בוודאות את אורך״החיים. זהו מידע שקשה
ה״ 11 וה 12-בחוד ש מלמדים על מצב-רוח
כבד והדגשה כללית קשה. כדאי לגשת לרו פא
ולהיבדק. מו ד14
עד ה־ 16 עולים העניי נים
הכספיים על פסי ם
חיוביים. בעיסקו תשא
ת ם מבצעים צפויה
הצלחה. סכום־כסף ע שוי
להגיע במפתיע מ מקור
שלא לקחתםב21ב
מרס -
חשבון. נסיעה בשעות
20באפריל
הצחריים של רדפג או
ה־ 18 עלולה לעורר בע יות.
קשר, שהחל ל א מכבר, משתנה לפתע
וגורס לאכזבה מרה. אין טעם להילחם.

מ׳ שכבר עברו אח י1ם־ה 1לדתם מתישים טנב
הרבה יותר האחרים עד״! סובלים מחולשה
וסדיבאזנזת. ה־ מ וה*ג1
בח 1ד ש אף סדנישים את
הבע״ה. ב־4ו בח!דש לא
10 מלץ לקחת סימלם דש
להימנע סלבצע נסיעה
העלולה להיות מסוכות.
מתעורר בכס צורך למנז
כספים על דברים שאינם
חיזויים. אך עליכם להיות
חסמים יותר בתקופה זו.
היכחח חד שה עם אדם
סיסתור׳ ומעלי! המבטיח לכם קשר רציני. עלולה
להטעות אחכם — שיסו רב ן ומהרו.

אינכם מרגישים טוב, וגם בריאותם של בני׳
מישפחה נופלת עליכם למעמסה. אינכם
מוצאים דדך להתפנות,
לנוח ולהוריד מעצמכם
דאגה ואחריות. הרגשת
דיכאון, בדי דו ת ואכז בה
משפיעים על מצב-
הרוח בלא כל פרופור ציות
למציאות. עליכם
להרבות במנוחה ולהת רחק
זמו־מה מחברים
הפוגעים בכם שלא ב מתכוון.
ה־ 17 וה 18-
קובעים א ת עתידכם המיקצועי. עליכם לנ הוג
בזהירות עם ממתים ועמיתים לעבודה.

ת^ומיס

לאד םלה תמודד עימו, ומאחר וגם הקורא
בכף-היד הוא עצמו בשר וד ם ויכול לטעות,
הרי עדיף שלא ל ה תמודד עם נושא זה
ולהתייחס לנושאים שיכולים לעזור לאד ם
ולהקל על חייו היומיומיים.
קו־החיים הוא הקו החשוב ביותר להע רכת
החיוניות של ה אדם, לעיתים הוא אף
נקרא קו הוויטליות. רוב הקוראים המודר ניים
דוחים את הטענה שאורך־הקו מלמד
על אורן-החיים. קו קצר אינו מראה על
חיים קצרים, אבל מצביע על מיבנה חלש
ומעש יתרות של חיוניות. זהו אדם המתעייף
מהר ונזקק להרבה שינה.
הוא קרוע מבפנים. יש לו מאבקי ם ומיל-
חמות אינסופיות עם עצמו. הוא אינו מסת דר
עם אישיותו ומבזבז אנרגיה רבה. קשה
לו להגיע להחלטות וגם אם יחיה עד גיל
מאוחר תמיד ירגיש שאין לו די כוח לכל
הדרישות שדורשים ממנו החיים. אין זה
אומר שהוא אינו מסוגל להסתדר, אף מב חינה
נפשית קשה לו והדבר משפיע על
המרץ להתחיל ביוזמות חד שות וגורם
לעיתים קרובות לצורך להתרחק מאנשים
כדי לנוח ולהרהר.
תופעות חוסר המרץ מתחילות בדרך־כלל
כאשר נפסק הקו, כלומר: כל זמן שקו-
החיים המשיך כרגיל יהיה אותו ה אד ם בעל
מרץ כמו כל א חד אחר, אך עם הפסק תו של
הקו קורה לעיתים שהאדם חש בחוסר מרץ
ובעייפות. הקו עשוי לצמוח ולהתארך ככל
שהאדם מתבגר או מזדקן. וכפי שהידיים
משתנות כך מ שתנים גם הקווים. הדפסי ם
של כף־היד הנלקחים בהפרש של שלוש
שנים או פחות, מצביעים על השינויים
העוברים על אותה יד ומציגים קווים שמש תנים
ב ה תא ם לשינוי באישיותו של אדם,
או ב ה תא ם לחוויות שעבר.
שגיאה נפוצה נוספ ת היא החרדה המלווה
את מי שיש לו קו־חיים שבור. קוראי כף״
היד מהמאה ה״ 19 נהגו להדגיש א ת הרע
והשלילי שבכל דבר. הם טענו שקו שבור
הוא סימן לתאונות רציניות, למחלות נור אות
או לאסונות שיקצר העט מלתארם.
למעשה, אסונו ת מסוג זה מופיעים דווקא
בקו־הלב, אך לא כאן המקום להתייחס
לכך. חשיבות רבה מייחסים לשברים
המופיעים בידיים ואשר מופיעים במקומות
מקבילים בקו־החיים.
אם השברים מופיעים רק ביד השמאלית
חברים לדירים ס עד ם את סצב־הרזח ועוזרים
לעבוד את התקופה הקשה. ה־6ז וה־7ו סצב־עים
על בע״ה בריאותית שממנה
סבלתם כבר בעבר אאפשר
להמשיך ולהזניח
את העניין !עדכם לראע
נם לעצמכם נלא רק לאחרים.
בע מד ה אתם נוטים
להתפרץ (להתרח ודי
בצדק, אנלם לא רצי׳ שו
2ביוני ־
תאמרו בל סר. שאתם
20 ביול*
חושבים. בינתיים לא תוב־לו
לשעת דבר. אלא רק
לנחם לעצסבם וזק היכרות חדשה הצפויה
בקרוב. תשנד לע מרמחר קלנח את הקשיים.

ההצלחה שיש לכם במקום העבודה ובכל
הקשור ל ת חו ם המיקצועי מ אוד מעודדת.
ה 1$-וה 16-מציבים
א תב ם לפני אי נעימות.
מישהו מקנא בכ ם ומ נס
ה ל הבין א תכ ם בפו רום
חברתי. שימכם ה טוב
חשוב מאוד ואסור
שתתנו למישהו לפגוע
בו. עזרה רנ התתקבל
מהבוס ומכל מי שיש לו
השפעה. עכשיו הזמן
לפעול לקידו ם מיקצו־עי.
מבחינה כספי ת גיכר שיפור. ההתחיי בויות
שהיו לכם בעכר, כבר אינן מטרידות.

נסיעה לחרל עומדת עכשיו על הפרק. בדאי
לתם! הכל, אך רצוי לדעת שחודש יוני אינו
מנמלץ לנסיעות. ם סחצית
אזנזסט שזב עלולית להת־שרר
בעיות שינרסו לדחייה
אי לביטול. קשרים
עם חרר מוסיפים ואף מר־רעים
אחכם לאחר שדאגתם
לשנוא. בענייני כספים
המצב אינו משדד, אתם
מסמים כספים שי א לצורך
ואין זה מתאים לבם. אין
זה הזמן להסתמך על
העבר. הניסיון אינו מלמד דבר בעניין זה. היכרות
חדשה תשפיע לטנבה על ההתשה ומצב־הוזת.

ם:חוו0

הבעייה היא תור שתית ולעיתים קרובות
מלמדת על בעייה שיש לאחד ההורים.
כדאי, אם כך, לבדוק את ידי ההורים ואם
שבר דומה מופיע גם אצלם אין לו שום
חשיבות. חומרתו של שבר בקו-החיים,,
המוגן בקו מקביל פוחתת בהרבה, ולעיתים
אין לה כל משמעות.
קו שבור הפונה פתאום לכיוון האגודל
מצביע על מחלה או תאונה כלשהי, שגרמה
לליקוי תמידי בבריאות. לעיתים מופיע קו-
החיים בצורת שרשרת חלקית או מלאה.
צורה זו נפוצה יותר ב תחילתו של הקו, הדבר
מלמד על בריאות רגישה, או על מחלות
שחלפו או שעומדות להגיע, וכאורך השר שרת
כן אורך התקופה שהמחלה תארך.
לפי הכירומנטיקה העתיקה, כל קו החוצה
את קו־החיים מראה על בעייה קשה. חשוב
לדעת להבחין בין הקווים הרבים החוצים
את הקו. אצל אד ם עצבני יהיו קווים אלה
בשפע, אך הם לא חייבים להיות עמוקים.
הקווים העמוקים והקצרים הם משמעותיים
יותר. א ת קו־החיים מחלקים לקטעים וכך
אפשר לבדוק אם מדובר בבעייה חמורה.

אורך הקווים החותכים, עומקם וכיוונם
מצביעים על מידת הרצינות של המחלה.
ככל שהקו עמוק יותר המחלה רצינית יותר.
כאשר פונה קו כזה לגיבעת סטורן(מול
האמה) תהיה המחלה קשורה למשמעות של
אותה גיבעה, כלומר: עצמות, פרקים, שי ניים,
גב ועור. מחלות פסיכוסומטיות מו פיעות
בדרך־כלל ביד המצביעה על עצבנות
ודאגנות. א ם הקווים החותכים את קו-
החיים הם עמוקים ומסתיימים בקו-הלב,
כשבמפגש יש אי או נקודה אדומה, זהו
סימן למחלת-לב. אך צריך להתחשב גם
בסימנים נוספים.
ברבים מקווי־החיים מופיע מזלג לקראת
סיומו של הקו. הדבר מלמד על פגיעה
בחיוניות. אולם רק כאשר מזלג כזה מתרחק
מקו־החיים ומתרחב יש סיבה לדאגה. אנ שים
רבים הגיעו לגיל מתקדם למרות המז לג.
במיקרים כאלה ממשיך קו־החיים ברור,
עמוק ובלא סימנים מעכבים. שיבולת
בסיום קו־החיים (ענף הבנוי מהמון קווים
קטנים המזכירים שיבולת) מל מדת על חיים
שיסתיימו בסניליות.

הבריאות שלכם, של בגי-מישפחה וידידי ם שייני כספים ד־ מתיזים אחכם. שזב מתברר שיש
קרובים אינה סובה. זה אמנם גורם לכם צורך להיכנס להנצאה נתלה הקשורה לענייני
מערים או לצרכים של
לחשוג שהעולם כולו
חולה, אולם אין זח כך
מישהי מבני־המישפחה
אץ בדירה. ההוצאות נ חובקרוב
תהיה סביב כ ם
לות. אך יש אפשרות ליה אווירה
נוחה יותר. ענ נות
נם מהכנסות. אלה
ייני כ ספי ם עדיין גור מים
לדאגה. החובות
יניע! במפתיע ובזמן שתהיז
זקוקים מא!ד לכסף. זהו
וההתחייבויות דובציס
שמע תי ש לעניינים רד
עליכם ולא מתגי ם לכם

סאנט״מ. בני־הזע מבטילנשום,
אולם א ם לא רמהמ מז 1
חים שמים וארץ זמחוהניס
תיקחו על עצמכם אח בצנרה
שסשררת תיקווה
ריות מספת, תוכלו לע והחלהמוב
אך הם לא יובלו לק״ם אח כל ההבבור
א ת הכל בשלום. אכזבה מבדיזזוג. הזמן
טחות ולב! שיסדו על קור־חח שלא תחאמבו
והרצון שלכם אינם זוכים בהכרת תוד ה.

מצבי-חרוח מ שתנים בקיצוניות. אתם מת דתנר
לבן־הזע כסעם הברח־ .כדאי להקשיב למה
קיפים, כועסים ומתפרצים ברגע א חד ו מס שיש
ל 1להציע• ,תבן ש ב תע הנא מותח נבון ינתר
תכס כי ם עם הסביב ה
את המצב נבסך־הכל הנא
הקרובה והרחוקה. וב מעננ״ן
לקדם ולש 1ר
רגע שני אתם נחמדים
לפנו״ם שביניכם כדאי
ונעימים וממש אי-אפ-
להרבות ביציאנח ובפגי שר
ל ס רג לכל בקשה
שות עם אנשים. ר־ 14 ובשלבם.
כרגע אץ באפ צו
בחודש יש סיכוי להתשרותכם
לשלוט במצב
חיל בקשר חד ש זמוצלח.
זח. הבריאות ממשיכה
בע מד ה אתם ד׳ מאוכזלהטריד.
ברגע אתםמ בים.
אך לא ששים ת
20בינואר ־
8זבפב רו א ר
טפלים בנזקים שנגרמו
מאמץ לבצע שיעי. ה ממסיבות
כספיות וגופ לח
לשעת היא בהישדיד,
ניות. תצטרכו לגלות אודך־רוח. אורחים
צריך רק לשוחח עם האנשים המוזאינדם. סבזם־
כסף שיתקבל בי! ה־ !<5ל־ 18 בחודש ׳שור לכס. יגיעו במפתיע ב* 14 או ב־ 15 בחודש.

עומס העבודה מלחיץ אמנם, אך לאחד נסיעות רבות יוצאות לפועל בתקופה האחרונה.
אלה עזזחח לכם לקדם ענ״נים חשובים בע מד ה
סיי ם ההתחייבויות הרבות תגלו שיש ממה
01ח 1צה לה. מצב הברי ליחמור
חיי-החברה שאות
איע טוב וצריך לטפל
לכם מ תפ תחי ם לכיוון
בכל תופעה ׳וצאודרופן.
חיובי. אתם מאוד מקו נם
אנשים סביבכם נזקקים
בלים ומבוקשים. זה
לעזרתכם מלל בעיזת
הזמן לסיים קשרים ש בריאותיות
סמס־כסף עאינם
מוסיפים לכם.

שוי ־:להניע, אולם יהיה
עכשיו תוכלו לח שוג על
פחזת מכפי שציפיתם ד
קשר חרש ומתאים יו קבל.
בתחום הרומאנטי
תר. ה־ 6ג עד ה־ 18 מר 19ב
פ ב רו א ר
( 2בנו ב לו ב ר ־
משהו עומד להשחנוח לאים
על הצלחה מיוח20ב
מרס
20בדצלבי
טובה, אולם מצבי־התח
דתבת חו ם זה. ובעניי שלכם
ננרמיס לכס להתנהגות מוזרה הפונעת
נים כלכליים הבשורות עדיין אינן טובות,
ואין כל אפשרות לשנות את העוכדה. במי־הזו( .יהיה עליבם להסביר את עצמכם.

11 1־ 9 1 1 3 0 1

1ן שח

— מלך גרוז

מאו /יגאלל בי ב

.בנק הויזוחי־ הדיח
האסיפה הכללית של בנק הנויזרח׳
באמריקה בחרה מחדש במועצת־המנהלים
והדיחה מתוכה שני חברים
שהם גם בעלי־מניות. ההדחה באה
בעיקבות תביעתם למכירת השליטה
בבנק לאמריקאים, והוצאתה מידי בנק
הסיזרח׳ בישראל.
המנהלים המודחים הודיעו כי יתבעו

מנכ״ל צבינרי
נשאר בלא מחליף
את הבנק לדין על הפרת־הסכם. לטענתם,
כאשר הוקם הבנק האמריקאי,
קיבלו מיכתב מבנק הסיזרח׳ הישראלי
כי יכהנו במועצת־המנהלים כל עוד
יהיו בעלי־מניות. תשובת בנק המיזרח׳
בישראל היא כי לא נכתב באיזו
מועצת־מנהלים יכהנו, ובדעת הבנק
למנותם למועצת־המנהלים של חברה־בת
של הבנק באירופה.
המדיניות הקשוחה של מנכ״ל

ש ״ו ^ן

נמלט
ל חו ל
היהלומן מורים שיינמן, שהוכרז
כפושט־רגל ושדרכונו נלקח ממנו על־ידי
המישטרה, הצליח להימלט לחו״ל.
שיינמן ושותפו אוסקר וסיג,
נשארו חייבים יותר משיבעה מיליון
דולר לבנקים וליהלומנים פרטיים.

המתוח׳ ,מיכאל צבינרי, כלפי
האמריקאים אינה על דעת יו״ר
מועצת־המנהלים של בנק המיזרחי
בישראל, יצחק יגר. יגר גם לא נבחר
בידר המיזרח׳ באמריקה, וצבינרי נבחר
לתפקיד זה. יגר הוא בדיעה כי
צבינרי אינו מתאים לכהן בתפקידו,
והחליט להביא את דויד פרידמן,
מנכ״ל בנק איננו, במקומו. בדעתו היה
למנות את פרידמן לשנה כמנכ״ל הבנק
באמריקה, במקום אליעזר לרנד הפורש,
ואחר־כך למנותו במקום צבינרי.
ואולם הדלפת התוכנית לעיתונות
גרמה ללחץ של בנק איננו על פרידמן,
שנסוג מהסכמתו ליגר, וכך נשאר
צבינרי בלא מחליף פוטנציאלי.

מיכסת החלב
שר בני הורביץ מיכסת־חלב לחקלאי היא כמו דם
לאדם.
שני בניו של השר יגאל הורוביץ,
יוני ועודד, נטשו את יחידת־המושב
שלהם בכפר־ורבורג, ועברו לעיסקי־השקעות
עד שהתמוטטו. עתה חזרו למושב,
ובהוראה מיוחדת של שר־החקל־אות
אושרה להם מיכסה של 300 אלף
ליטר חלב לשנה.
הפרשה עוררה סערה בהתיישבות,
וכאשר הותקף השר, הוא השיב כי אישר
את המיכסה למושב, ולא למישפחת
הורביץ. מכיוון שכל החלב משווק
באמצעות מועצת־החלב, הרי המשמעות
של מיכסת־החלב שאושרה היא
תשלום חודשי קבוע ומובטח ממדינת־ישראל
לשני הבנים.
שיינמן הוא אזרח בלגי, ונראה כי
עזב את הארץ בדרכונו הזר. עתה הוא
באנטוורפן, ועובד ביהלומים. המפרק
של נסידש״נמן, רואה־החשבון יעקב
ור קר, אמר כי הנושים קיבלו עד כה
!0״ 1מהחובות, וכי יתבע חקירה כיצד
נתנו לישראלי לעזוב את הארץ
באמצעות דרכון זר. החוק מחייב
ישראלי להיכנס ולצאת מישראל
בדרכונו הישראלי, גם אם יש לו
דרכונים אחרים.
מרידוד דעיסק׳ א ₪ 3
היזם יעקב מרידור הציג באחרונה
בתערוכה בינלאומית במיאמי
יאכטה משוכללת, שזכתה בתגובות
חיוביות. היאכטה נבנתה במספנה
הולנדית לפי ההנחיות של מרידור,
שגייס משקיעים למימון הבנייה.
היאכטה משוכללת ויקרה מן המקובל.
מרידור אמר כי העיסוק ביאכטה
הוא תחביב בלבד, בעוד שעיקר מאמציו
מוקדשים להפצת ומכירת שיטתו
לחיסכון באנרגיה. הוא כבר מכר
לחברת וסטיננהאח האמריקאית את
השימוש בטכניקת חיסכון האנרגיה,
ועתה החברה משתמשת בה, לדבריו,
בהצלחה רבה.

ג״בד וגנגו
לעיסק נו דו

י 34

נמצא בימים אלה בחקירה של רשות־ניירות־הערך
על עסקיו עם בוסקי.
משולם ריקלים היה שותף לעיס־קות
של בוסקי בהשתלטות על חברת־הוויסקי
האנגלית הידועה גם בבירה

בנימין ג׳יבלי, יו״ר מועצת־המנהלים
של חברת־החשמל, ואריה
גנגר, המנהל קבוצת־השקעות אמריקאית
בישראל, שרכשה את המיפעלים
הפטרוכימיים בחיפה, הקימו ביחד
חברה להשקעות במקרקעין. ההון יבוא
לחברה מהאחים מיליקן, מגדולי סוכני־

יו״ר ג׳יבלי
״צוג משקיעים אסריקא״ם
שלה, גינס. ריקליס מימן ^ 5מהעיסקה
באמצעות חברת־המשקאות שלו, שאולי.
גם הוא נתון בחקירה של רשויות־ניירות־הערך
באמריקה ובאנגליה.
גנגר עבד בשביל ריקליס, וקשור עימו
עד היום.

משקיע גנגר
40 מיליון חל ר
הבורסה באמריקה. ההון המושקע
בשלב הראשון הוא 40 מיליון דולר.

אחד האחים, מיכאל מיליקן,
התפרסם בהמצאה ובפיתוח שיווק
איגרות־זבל (ג׳אנק־בונדס) .הכוונה
לאיגרות־חוב עתירות־סיכון, הנושאות
תשואה גבוהה מהמקובל לרוכשים. הוא
מכר איגרות־זבל כאלה במיליארדי
דולרים, ובכללם ב־ 200 מיליון דולר
לחברת קאנון, שהיתה בעבר בשליטת
גולן־גלובום. מיליקן היה קשור
מאוד עם איוואן ברסקי, שהורשע
על הונאה בניירות־ערך ושנידון לשלוש
שנות־מאסר, אחרי ששילם קנס
של 100 מיליון דולר. מיליקן עצמו

ווו רוו
בהתאם לרישום מישרדי־ההגירה האמריקאיים, היו
באמריקה עשרות אלפי ישראלים עובדי־אדמה. המונה
לישראלים שהצהית כי עבת בעבודות חקלאיות בחוות
שונות.
הגידול האדיר במיספר הישראלים, שהחלו להגשים את
תודת גורתן ולחזור לאמא אדמת אם כי באמריקה ולא
בישראל, הדאיג גם את שילטונות-ההגידה. הם גילו חיש־מהר
כי כל הישראלים עבדו בעיקר בשלוש־ארבע חוות
חקלאיות במיאמי. בטקסאס ובמדינת ניריורק העילית.
אנשי ההגירה חשבו כי כדאי לבדוק את החקלאים
החדשים. והחלו מזמינים אותם לשיחות־הבהרה. בדרך כלל
היה הפקיד האמריקאי רואה מול עיניו ישראלי טיפוסי,
ידיים לבנות ומטופחות, שרשרות על הצוואר, הידיים ובכל
מקש. וקשיים רבים בתיאור שיטות קטיף מלפפונים או
עיבוד בטרקטור. כמעט כל החקלאים החדשים הללו נפסלו
אוטומטית.
מדובר בחוק מיוחד, שהוציאה ממשלת ארצות־הברית
ואשר קבע כי כל מי שעבד בעבודות חקלאיות משך 90
יש, החל באפריל 1985 ועד אפריל ,1986 יקבל מייד
גרין-קארד (תשיידעבודה) .הישראלים גילו את האפשרויות
הטמעות בחזרה לקרקע. קמו מאכערש, שתמורת
כמה אלפי רולארים לקחו את הישראלי מדוכן הפלאפל או

יזם מרידוד
חיסכון באנמיה

הסידקית אל אחת החוות שהיו קשורים עימן. בעל־החווה
היה מקבל 3000 דולר, ותמורת זאת נתן לישראלי אישור
כי עבד בחוותו יותר מ־ 90 יום בתקופה האמורה. תשלום
נוסף הבטיח גם סידרת׳תצלומים של הישראלי על
טרקטור, או כשהוא אוחז קילשון ומעדר. כשבידו האישור
היה הישראלי פעה ישירות למישרדי־ההגירה או לעודך־
דין ישראלי, שיסדיר לו את הגרידקארד המיוחל.
עורך-הדין ישראל בן־יציוץ, שלו מישרדיס בניר־יורק,
במיאמי ובפילדלפיע סירב לטפל בבקשות הללו, למתת
שכרן הנאה, בידעו את הכזב שבהן. אולם הוא היה מייעץ
לאנשים לפנות ישירות למישרדי־ההגירר״ אם יקבלו
פסילה, יוכלו לשוב אליו לצורך הגשת העירעור. בעירעור
הוא היה מוכן לטפל, שכן אינו כרוך בהצגת מיסמכים
כוזבים. ת א עצמו מייצג מאות ישראלים מערערים
ולהערכתו סתומים מישררי-ההגירה באלפי בקשות־עירעור
של הישראלים. כל עוד לא הסתיים העידעוד, זכאי
הישראלי להחזיק בגרידקארד זמני, וסביר כי העירעור
יימשך כמה שנים בגלל העומס.
גיתן ת ה להגיש בקשות על־סמך חוק זה עד 5במאי
השנת וסביר כי מעתה יקטן בצורה דראסטית מיספר
הישראלים, שיבחרו כחקלאות כדרך חייהם בעולם החדש.

(המשך מעמוד ) 17
מנהיגם, טרח להדגיש כי כדי להגיע
אל קולותיהם צריך לעבור דרכו.
למרות שהוא נתלה עליהם, יונק את
מישרותיו מאמונם בו, דלות התבטאויותיו
של גור בנושאים גרוזיים. כמו
בעניינים אחרים, גם כאן הוא מדבר
בסיסמות, מפריח קלישאות לרוב :״את
שמי החלפתי מגוריאלשווילי לגור לא
מפגי שאגי מתבייש במוצאי, אלא מפגי
שבתפיסה שלי אני לא חי יותר בגרוזיה.
אלפים מבני־העדה הלכו בעיק־בותי
והחליפו את שמותיהם הגרוזיים
לשמות עבריים.
״צעיר יוצא־גרוזיה שונה מצעיר
שנולד בארץ. הישראלי ליברלי יותר.
אני מיקרה חריג. ישראלי לגמרי.
״הצעירים הגרוזיים פנו לעסוק
במיסחר בגלל צרכים כלכליים. אני
רוצה להפנות אותם ללימודים אקדמיים.
״לעדה
נדבקו תוויות שליליות בשל
קומץ עבריינים. רוב יוצאי-גרוזיה הם
אנשים ישרים והגונים, כמוני׳.
הפוליטיקאים המקומיים הבינו את
הרמזים העבים ששלחו לעברם הגרו-
זים. הם חורקים שן, עוצמים עין ותומכים
בגור.
״מארוקאי לעולם לא יאהב גרוזי,״
אומר חבר מועצת העיר אשדוד .״דווקא
השיגאה של שני מארוקאים לגור הגרוד
הביאה לבחירתו במחוז הדרום׳.
וכך הוא נבחר — סניף אשחר הוא
הגדול בסניפי מחוז הדרום. מתוך 185
חברי־המחוז 83 ,הם תושבי אשדוד.
השאר מתגוררים באשקלון, בקריית־גת,
בקריית־מלאכי ובשדרות.
אריה אזולאי, ראש העיר, ויהודה בן־
הרוש, מזכיר מועצת־הפועלים, החליטו
׳ לסלק את גור מפעילותו המקומית. הדרך
היחידה לעשות זאת היתה לבעוט
בו כלפי מעלה. גור, אדם חזק ושאפתן,
לא יניח לאיש לדרדרו למטה.
לכן תמך אזולאי בגור. בפומבי תמך

נאשו בומה
שביט
לא ווצה
כחודרבן...
זוכרים כאשר אברהם שביט היה
נשיא התעשיינים? זוכרים את מסע-
הפירסום שעשה לרכישת תוצרת
ישראלית בלבד, בסיסמה ״קנה כחול־לבן״?
איך שדיעותיו השתנו!
במיסגרת חגיגות ה־ 40 למדינת-
ישראל מארגנים גם את תערוכת 40
שנות הישגי־המדינה. מנהל התערוכה
הוא אלוף (מיל׳) יעקב אבן, ובין
חברי ההנהלה יושב גם בומה שביט.
היועץ האמנותי של התערוכה הוא
אחיו של בומה, עמי שביט.
שביט רצה באירוע יוצא־דופן,
והתקשר עם חברה גרמנית, שתקרין
תמונות־לייזר בשמיים מעל לתערוכה.
המחיר שהוסכם עליו היה רבע מיליון
דולר.
בישראל קיימת חברה ממשלתית
בשם רוחם, שפיתחה שימושים אזרחיים
ללייזר. החברה חתמה על הסכם
להקרין תמונות בקרני־לייזר בשמיים,
במיפגן המרכזי של צה״ל ביום־העצ־מאות
באיצטדיון רמת־גן. כאשר נודע
לחברה על התצוגה בתערוכה, פנתה
למארגנים ושאלה מדוע מייבאים
כאשר יש כחול־לבן. למארגנים היה
קשה לבטל את ההסכם עם הגרמנים,
מה גם שמישלחת גדולה של הנהלת־התערוכה
היתה אורחת הגרמנים
לבדוק את עניין הלייזר.
בסופו של דבר החליטו על ביטול
המופע כולו, מסיבות תקציביות.

נבחר גור בביתו
ניצח בהפרש של ארבעה קולות
בן־הרוש כמתמודד המארוקאי, שאול
בן־שמחון. למעשה ביקש מנאמניו,
בסודי־סודות, כי יצביעו עבור גור.
וכר, בהפרש של ארבעה קולות ניצח
גור את שאול בן־שמחון. עסקן ותיק
ועתיר־קרבות.
אמר בן־שמחון :״חישובים ותככים
פוליטיים־קטנוניים הביאו לבחירתו
של גור. סייעה לו גם פעילותו העירונית.
הוא גר ועובד באשדוד. אני
עובד בתל־אביב. אין לי פנאי לבשל
בישולים קטנים בסירים העירוניים.
״דבר נוסף — המארוקאים, שנמצאים
שנים רבות בארץ, אינם מצביעים
על־פי נטיותיהם העדתיות. הגרוזים,
שהם עלייה חדשה, מצביעים באופן
אוטומטי עבור בן־עדתם.״
ב־ 16 ביוני יחליטו חברי מרכז מ יפ־לגת־העבודה
אם יהיה גור חבר בכנסת
הבאה .״אני מאמין שאדורג במקום
ריאלי ׳,אומר גור .״אני קרן־אור בר־שימת־המועמדים
של המיפלגה. יש לי
את כל הכישורים. אני גם צעיר, גם
גרוד, וגם תושב הדרום. וזה בדיוק מה
שחסר למיפלגה׳.
העולם הזה 2645

הא מותר ל1הג־מו1ית לירות ולהרוג נוסע שיכור — או שמא
זהו חלק מהנורמה החדשה שוולדה כחודשים האחרונים?
ן * ני לא׳ עשיתי מעשה־גבורה.
עשיתי אותו מתוך פחד־מוות,״
הקדים ואמר מיכה האובן, נהג־המונית
שגרם למותו של יעקב אמגר, עוד לפני
שסיפר בדירתו המרווחת בכפר־סבא
על המיקרה. שעות אחדות לפני־כן
השתחרר האובן, אחרי שמונה ימים
בבית־הם עצר באברכביר.
נסיעתו האחרונה במונית היתה גורלית
לגביו ולגבי הנוסע שישב במוני-

האובן המתין במוניתו ליד אולם-
שמחות סמוך לכיכר־המצבה בבת־ים.
יעקב אסגר 33 אשתו סיגלית ()22
ובתם בת השנתיים יצאו מאולם־השמ־חות,
שבו חגגו את הולדת בתו של סמי,
אחיו של אמגר.
השלושה נכנסו למוניתו של האובן,
שהמתין לנוסעים.
אמגר היה בגילופין. אחרי דין־ודב־רים
הסבים האובן לקחתם לביתם הנמצא
במרחק של חמש דקות נסיעה.
במהלך הנסיעה קילל אמגר את
האובן, התגרה בו ואף בעט בו. האובן
היה מ תו ת חשש לחייו אחרי שעבר
שלושה מיקרים קודמים שבהם הותקף
על־ידי נוסעים במוניתו.
•לא ידעתי אם הוא חמוש או לא,״
אומר האיבו.
כשהגיעו לרחוב הדדי בבת־ים, ביקשה
סיגלית שיעצור להם ליד תחנת־האוטובוס
הקרובה, כדי שיוכלו לרדת.
האובן המבוהל שלף אקדח ברטה בקד

קורבן אמגר
.הוא קילל ובעט!־
מיפמב מודה
ן* יום החמישי, בשעה 7בערב,
6התחיל האובן את מישמרתו. זמן
קצר למי כן הגיעה לתחנת סוגיות קסטל
אשד, ובידה זר־פרחים בצירוף מיכ־תב
עבורו.
.מיכה שלום, כותבת אני אליך, הגברת
שסירבת לקבל את שני השקלים.
ברצוני להודות לך על היחס החם, הטוב
והאדיב, ולהתייחסות שלך אלי. בימים
כאלה אנו זקוקים לאנשים כמוך, אשר
בעובדם על הכביש המסוכן יודעים
לשמור בליבם מקום קטן וחם לנוסעים
שלועג מי יתן וירבו כמוך נהגים!״ על
החתום: סובה מאורי, נציגת מדינת־הח־סות
הו׳ויום א פריקאית בופותאטסואנה.
לערב ליל־השבת, למחרת, הזמינה
מלכה האובן, אשתו, חברים ובני־מיש־פחד,
כדי לחגוג את יום־הולדתו ה־.50
היא לא התקיימה. מיכה ישב במעצר.

מיכה האובן נולד בתל־אביב. עד כיתה
ז׳ למד בבית־ספר יסודי. אחר־כך
עבר ללמוד כילד־חוץ בקיבוץ בית־אל־פא.
אחרי שנה עבר לבית־ספר התיכון
החקלאי כנות שליד גדרה.
באמצע כיתה ט׳ הפסיק את לימודיו.
כשהיה בן 5ו וחצי התחיל לעבוד על
טרקטור, ובמשך 30 שנה עבד כטרקטו־ריסט
.״לא תמצא מקום בארץ שבו לא
בניתי משהו עם הטרקטור,״ הוא אומר.
בגיל 18 התגייס לחטיבת גיבעתי,
עבר קורס מ״כים בנח״ל וסיים את
שרותו הצבאי כמש״ק־מישמעת בחיל־האוויר
.״הייתי חייל ברדקיסט,״ הוא
אומר.
אחרי שיחרורו מהצבא חזר לעבודתו
כטרקטוריסט. כשהיה בן 26 נשלח
מטעם חברת חריש לעבוד במשך שנה
באיראן.
האובן רצה לחסוך כסף כדי שיוכל
לרכוש טרקטור. כשחזר ארצה הכיר את
מלכה. אז היתה עדיין חיילת. כשהשתחררה,
נישאו. מיכה נכנס כחבר
בחברת חריש, שהיתה אז החברה
הגדולה בארץ לעבודות־עפר.

הוא אומר כמתנצל, על שאין לו סיפורים
מרתקים על חייו.
הצד המרתק בחייו הוא תחביבו. מיכה
חובב מושבע של זואולוגיה. בביתו,
הוא מתגאה, יש יותר ממאה שעות של
סירטי־טבע. בצעירותו עבד עם הפרופסור
מנדלסון במכון הזאולוגי באבר
כביר. לימים חזר למקום בנסיבות לגמרי
אחרות.
בביתו סיפריה עמוסה בסיפרי־זואו־לוגיה
וטבע, בסלון מדפים עמוסים
בחיות מפוחלצות. הוא מדגיש מיד:
״אני לא צד חיות. מעולם לא צדתי,

ולעולם לא אצור. אני מתנגד לזה, אני
אדם לא־אלים, בחיי לא הרמתי יד על
ילדי.״
האובן נמצא במצב התגוננות, כולו
חרטה על המיקרה שקרה וחשש לעתיד
הצפוי לו ולמישפחתו.
תקיפות קודמות
^ ־ 1982 פשטה תברת חריש את
^ הרגל. מיכה מצא עצמו חסר־עבו־דה.

האחרון
שלוש פעמים.
״לכל נהג קורה שנוסעים מקללים,
או לא רוצים לשלם בסוף הנסיעה. במצב
כזד, או שמוותרים, או שמביאים
אותם למישטרד, גם למיכה קרו מיקרים
כאלה. בדיר כלל, כשלא רצו לשלם
לו, הוא לא נכנם איתם לוויכוח ואני
כעסתי עליו. מיכה אמר שבשביל כסף
הוא לא רוצה להסתבך ׳,מספר מעבידו,
פליישמן.
בפעם הראשונה הותקף האובן עוד

ידסיעילדוד
(הסשך בעס 1ד )36
משה לשס, חדשות

טר 0.22 מילימטר, שהיה ברשותו, וירה
שתי ידיות. כתוצאה מהן נפגע אמגר
אנושות, ומת מפצעיו ארבעה ימים
אחר־כך.
לשני הצדדים גירסות שונות במיק־צת
על מהלך האירועים במונית. השאלה
שגשארה בלתי־פתורה היא מדוע
ירה האובן דווקא בסוף הנסיעה, כשהכל
כבר היה כמעט מאחוריו .״אדם בן
,50 מעבר לשיא כוחו, היושב עם הידיים
על ההגה, קשור בחגורת־הביטחון,
כשבידיון יושב מאחוריו, ולא יודע אם
הוא חמש — מאבד את קור־רוחו
במצב כור,״ אומר האובן.

לפני שנים השיג רישיון למונית,
כדי שיוכל לעבוד בעונות־החורף, שבהן
לא יכול היה לעבוד על הטרקטור.
יום אחרי שמצא עצמו מובטל הלך
לעבוד כנהג־מונית.
בתחילה עבד כנהג בתחנת המוניות
במלון הילטזן בתל־אביב. בדצמבר
1984 עבר למוניות קסטל.
״אני לא נהנה מור, כפי שנהניתי
לעבוד על הטרקטור. זה מיקצוע קשה
וכפוי־סובד,״ אומר האובן.
הוא עבד כנהג שכיר אצל אלי פליי־שמן
.״בחור שגעון,״ אומר זה עליו .״לא
היתה עליו אף פעם אישוזהי תלונה. לא
מקובל עלי שיורים בנוסע. אבל עד
שאתה לא עומד במצבו, אתה לא יכול
לדעת איך היית נוהג*.
בתחנת סוניות קסטל הנהגים המומים.
זו הפעם הראשונה שמיקרה כזה
קורה בתחנתם. .כשאנחנו מקבלים נהג
חדש לעבודה, אנחנו עושים עליו תחקיר
מקיף. אנחנו לא מקבלים כל אחד
לעבודד,״ אומר רכז־התחנד, ח ני צבי.
בחוברת־הנחיות לנהג ולנוסע, הנד
צוייה בתחנד, כתוב, בפרק הדן בחובות
ובזכויות נהג־המונית, בסעיף ה׳ :״נהג־מונית
רשאי לסרב להסיע נוסע אשר
לבושו מזוהם, או שאץ לבוש לגופו, או
שהוא מופרע בעליל כשיכלו, או שהוא
במצב של שיכרות, או שהוא מעשן
סיגריה, סיגר או מיקטרת דלוקים.״
נהגי־המוניות על־פי ח ב אינם
מתייחסים ברצינות לסעיף זד -לעיתים
קרובות קורה שהם מסיעים שיכורים,
מסוממים ושאר מ עי טיפוסים מפוקפקים•
לא אחת קורה שהם מותקפים על־ידי
נוסעיהם. האובן הותקף עד למיקרה
מישפחה רגילה
** ¥נה אחרי שנישאו נולד בנם
הבכור, אהוד. חודש אחר־כך פרצה
מילחמת ששת־הימים. מיכה גוייס
כמפעיל־טרקטורים בסיני.
ארז, בנם השני, נולד ב־ , 1969 בשיא
מילחמת־ההתשה בסיני. בתם הראשונה
נולדה שלושה חודשים לפני מילחמת
יום־הכיפורים. במילחמה הוא היה מגויים
במשך 120 יום ועבד כטרקטוריסט
באל־עריש.
בתם השנייה נולדה שלוש שנים
אחר-כך.
״מישפחה רגילה ולא־מעניינת,״

מלכה ומיכה האובן בחתונתם

האופן ופרקליטו שימחה זיו בבית־המישסט

מזות כתוצאה מחוסר־זהיחת

.אוי לא אדם!״

—יהיר של ה נ ^ו * ^

מונולוג ש ל עמי גוב, מו כ ד מי שרד ־ ה חי ק שו רחשהתפטר

^ התפטרות שלי נכנסת לתוקף
שטיין במאי , 1987 ואילו גד נכנס *
( 1ביום הראשון הקרוב. כך הוסכם 1 לתפקידו בתחילת יוני . 1987
ביני לבין השר(גד יעקובי).
בהתחלה דווקא שררו בינינו יחסים £
למעשה לא תיכננתי להתפטר ביום
סבירים, על אף העובדה שהגיעו אלי 6
שישי. העניין של ההתפטרות היה על
רכילויות על הלחצים שהופעלו עליו
הפרק במשך כמה שבועות, אבל לא
להחליף אותי באיש־מיפלגה.
תיכננתי שזה יקרה דווקא ביום שישי.
בהתחלה הגיע יעקובי ל״חודש, חודזה
קרה בבוקר. נקבעה פגישה ל־שיים...״
כך בפירוש הוא הציג את המ,8.30
ביני לבין יעקובי, מנכ״למק,
צב. לכן הסתדרנו בינינו. אחר־כך, כשיושב־ראש
מועצת־המנהלים של מ ק
הוא גילה שזה לא מישרד שולי, גילה
ויושב־ראש ועד־העובדים ו־ 31 נציגי
את הכוח הטמון במישרד — ערוץ שני,
העובדים. אני אפילו לא זוכר מי יזם
כבלים...
את הפגישה. אולי השר.
כשאני נכנסתי לתפקידי, בעצם
הערכתי שיש סיכוי שאתפטר, מפני
הוקמה רשות־הדואר ומישרר־התיקשו־נתקל
אף־פעם במנכ״ל כל־כך קשה.
שרוב הנושאים שעמדו לעלות מטעם
רת רוקן לכאורה מתפקידו. אני הוא
הוועדים היו קשורים בעמדותי.
שהכניס תוכן למישרד. כיום זהו אחד
הגעתי לישיבה. האווירה היתה דווהמישרדים
המיקצועיים ביותר מבין
קא נעימה. כולם בירכו את כולם לשמישרדי־הממשלה.
לום,
כאילו הגענו לאיזה אירוע חברתי.
לתפ קי ד הגעתי בחודש מאי,
ביום השישי המפורסם מלאו שנה
נכנסנו לחדר־הדיונים בקומה ה־32
/לפני שנה. קורם־לכן שירתתי
ושבוע לכניסתי לתפקיד.
בבניין של מ ק. במרכז ליד השולחן
בחיל־האוויר. כיהנתי בתפקידי הנדסה
לא קפצת־ לתוך דבריו של יחזקאל
ישב השר, אני ישבתי לשמאלו ואילו
ופיקוד.
שפר. רציתי לשמוע. הוא הצהיר. :יש
יורם אלסטר, יו״רמק, ישב לימינו.
במיקצועי אני מהנדס אווירונאוטי־בחדר
הזה רק גבר אחד! איש שיש לו
יחזקאל שפר, יושב־ראש ועד־העובדים
קה ומכונות. בסוף השרות הצבאי שלי
אומץ, הוא פייטר, יש לו יושר אינטלקשל
מ ק — איש חזק, דומיננטי מאוד
הייתי ממונה על פרוייקט הכפיר. באחד
טואלי, אבל חבל שהוא לא בצד הנ—
איחר.
במאי — 1971 כן, הכל קורה אצלי
התחילו להעלות את הנושאים. מובן כון הכוונה היתה אלי.
בחודש מאי — פרשתי מהצבא ועברתי
שרוב החיצים כוונו נגד המנכ׳׳ל, המתקמתי
והגבתי. :כל מי שטוען שאני
לעולם־העסקים. למדתי מינהל־עס־נגד
לחברה. אמרו שם שפעילותי תגעומד
לנשל את עובדי בזק ממישרו־קים•
רום
לעובדי מ ק שיישארו מחוסרי־תיהם,
זוהי השמצה פרועה! אני לא
האם הייתי סיפור של הצלחה? כך
עבודה. אחד הדוברים השתמש במילים
מבין מה הפחד שלכם ממעט התחרות,
אומרים.
שאני רוצה להכניס בתחום הזה!״
ב־ 1981 עברתי לעולם־העסקים האחר־כך
תקפו בעיקר את השר. הוא
בינלאומי, התיישבתי בלונדון. בעיקר
קם לסכם את עמדתו, והדגיש שהוא
בתחום של שיווק ופיתוח מערכות צבדבק
במיסמך שהוציא בחודש פברואר,
איות.
המסתמך על חוות־דעת מישפטית של
מ־ 1977 אני בידידות עם אמנון רוחיים
צדוק. כשיעקובי מדבר, הוא נסחף
בינשטיין. הייתי חבריבד״ש, ובאמת

האמנתי שניתן יהיה לשנות את פני
הבנתי את המצב. ירדתי למישורי
הפוליטיקה בארץ...
וביקשתי ממזכירתו של יעקובי לקבוע
עזבתי את כל העניין ב־ , 1981 אבל
לי פגישה ל־ , 11.30 לכמה דקות.
נשארתי בידידות עם אמנון (רובינהיא
לא ידעה למה, אולי העריכה,
שטיין) .בדצמבר 1986 הוא הציע לי
אולי גם הוא העריך.
להיות יושב־ראש מועצת־המנהלים של
איך מחליטים להתפטר? יוצאים מח־חברת
מק. קיימנו פגישה נוספת על־דר־הישיבות,
יורדים במעלית ואומבוטות
יותר, האחרים דיברו באורח
כך, ואז הוא הציע חילופין: שיורם אלס־רים.
:זהו זה!״
פחות בוטה.
טר, שהיה עד אז מנכ״ל מישרד־התיק־הייתי
נרגש מאוד. זה לא בא לי בקפתאום
הופיע יחזקאל שפר. בפתח
שורת, יעבור למק, ואילו אני אהיה
לות. נורא חבל לי, מפני שיש עוד הרדבריו
הסתבר לי שהיתה פגישה קודמת
מנכ״ל מישרד־התיקשורת.
בה מה לעשות.
בינו לבין השר, בהשתתפות חיים הבר־לא
היכרתי לפני־כן מערכות ממידעתי
שהליכתי תהיה אכזבה גדופלר.
שלתיות
מקרוב. מה הדהים אותי ביולה
עבור הצוות שעבד איתי. הצלחתי
לא הייתי מוזמן לשם. זה נראה לי
תר? אוהו! הסירבול בקבלת החלטות,
ליצור אווירה של עבודת־צוות ועזרתי
קצת מוזר. שפר סיפר שקיבל בפגישה
חוסר העצמאות של מנכ״ל ממשלתי
ההיא חיזוקים מהשר שעובדי־מק צודלהם
להרגיש טוב עם עצמם, יצרתי
מיקצועי בניהול המישרד אחרי חלוקת
אצלם הערכה עצמית.
קים בעמדתם, אבל הוא מעוניין לשהתקציב.
המערכת פשוט דפוקה!
מוע זאת שוב מפי השר, בפורום הנוככשנתתי
ליעקובי את המיכתב,
אם, למשל, החלטתי שסעיף מסויים
ממש התרגשתי. זה היה רגע כזה גורלי.

יעלה לי שני מיליון דולר, והוא עלה
האם היו במהלך השנה התייעצויות
לא, לא היתה לי אשליה שהוא ישנה
רק 1.5מיליון דולר, ואני רוצה להעביר
שבהן לא שותפתי?
את עמדותיו ושכתוצאה מכך אוכל
חצי מיליון דולר מסעיף לסעיף —
ודאי, וזה קומם אותי.
להישאר בתפקידי. אני חושב שהוא
הסתבר לי שאין לי סמכות לעשות
מדוע זה קרה? מפני שגד (יעקובי)•
הרגיש אפילו הקלה. הוא הרי התבטא,
זאת! אני פשוט לא יכול לעשות זאת!
לא ראה בי את אחד מאנשיו. אני הר
לא־אחת, שבמהלך הקאריירה שלו לא
כמנכ״ל היתה לי רק אחריות, לא
סמכות. הייתי צריך לרוץ לפקיד דרגה
ג׳ במישרר־האוצר ולבקש ממנו אישור
ועוד אישור. חוץ מזה, רמת המשכורות
של פקידי־ממשלה, זהו פשוט עלבון
למערכת!
ן י 4אדמהלא רעשה, הרחובות לא נמלאו בהמוניהם, ביגר
איך הסתדרתי במשך שנה? האשה
$ 1מלבי״ישראל לא נשטפה בהפגנות-מחאח -עמי גוב, מנכ״ל
עובדת, יש לי פנסיה מצה״ל וחוץ מזה,
מישרד-התיקשודת, הולך הבימה, לסביון. אחרי שנה בדיוק
אכלתי חסכונות.
בתפקידו, הודיע גוב ביום השישי שהוא מתפטר, אם כי היו
הפוליטיזציה של המערכת? ק טליחשושים
בנושא כוונותיו אלה גם קודם־לכן.
סטרופלית! בעיקר הפריעו לי המינוכ
שאדם מתפטר מתפקיד בכיר על רקע עקרוני, הוא מצפה
יים למועצות־מנהלים ולתפקידים, לא
בוודאי לסערה -ולוא למיני-סערה -בעיקבות צעדו זה. עמי גוב
רוצה להיכנס לשמות. יש העדפה מפונשמע
תראה אמנם רגוע, בששוחחתי עימו אחרי שהודיע על
רשת לשייכות פוליטית על פני כישו־התפטרותו,
אולם הוא הקרין מין סערת־רנשות פנימית. ראיתי
רים מיקצועיים.
אדם שהתחיל לעכל, לפתע פתאום, א ת ההשלכות המעשיות של
אני? מה פתאום הייתי מינוי פוליטי
צעדו המפתיע. אלה האפילו על המניעים העקרוניים להתפטרות.
של רובינשטיין? כבר לא הייתי חבר־ועל
הכל האפילו, במהדורות-החד שות, האירועים בשטחים הכ מיפלגה
בעת שמוניתי לתפקידי. אילו
בושים. בצדק, הודה גוב, חניך קיבוץ השומר־הצעיר (סער).
הייתי חבר־מערך כעת? יכול להיות
בניגוד לדימוי הרווח של מנכ״ל מישרד-התיקשורת -איש
שלא הייתי הולך הביתה, יכול להיות.
הממונה על בולים וטלפונים -מרכז המישרד ב ת חו ם שלו עוצמה
האם ניתן לשנות את המערכת? אם רורבה*
.הוא מאגד בתוכו א ת הכרוך בהפעלת הערוץ השני הכל-כך
צים — אפשר! זה קשה, אבל אני באמדובר,
המיכרזים לכבלים ולהפעלתם. ב תקופ ת הקדנציה של גוב
מת מאמין שאם רוצים — אפשר.
חלה האצה בטיפול בנושאים אלה, על-אף המעצורים הפוליטיים
באתי לשלוש־ארבע שנים למישרד־במיקרה
הערוץ השני, למשל.
ן התיקשורת. לא ציפיתי ללכת אחרי
שנה.
המעדפת דפוקה

בגלל עקרונות

*י— 3 6

בבוקר של יום שישי אמרתי למיש־פחתי
:״אולי היום אתפטר.״ המישפחה
בעצם רצתה שאתפטר. הם ידעו מה
עובר עלי. אם אני רוצה לצאת מהאקט
הזה ״גבר״? רוצה לצאת ארם הנאבק
על עקרונות! בוודאי! זה נשמע לך נאיבי
מצירי? אבל זוהי האמת.
נכון שצעד כזה אמור להיתפס כצעד
של מחאה ולעורר משהו, אבל לא
השליתי את עצמי שאעשה בום. עם כל
מה שקורה בשטחים, בוודאי שהפיתרון
שם הרבה יותר חשוב למדינה בימים
אלה מאשר הבעייה שאני מעלה.
איך לתמצת את הבעייה במישפט
אחד? בעצם אני, המיקצוען, מעומת עם
פוליטיקאי. האם העימות נובע מהמאבק
על קולותיהם של 9000 עוברי
מ ק ובני־מישפחותיהם, ערב בחירות?
זה לא בדיוק העימות, אבל זהו בהחלט
פירוש מתקבל על הדעת לעימות.
מה הלאה? אני עוד לא יודע. במשך
סוף־השבוע צילצל הטלפון יותר מאשר
כרגיל. כבר התחילו להציע הצעות.
לדשתין נגד הדוח
| 4למה, בעצם, הסיב סוך
0 7שגרם להתפטרותו של
גוב מתפקיד מנכ׳׳ל מישדד•
התיקשורתז גוב ניס ה להתג־נד
לממיפול של חברת ״בזק״.
חברה זאתמספקת פרנסה ל•
9000 עובדים, ומכאן הרגי שות
הפוליטית כלפי ועד־העובדים
של החברה.
הסביר גוב :״אני, בהשקפ תי,
נגד פיקוח. אני בעד משק
ליברלי, שוק חופשי, מינימום
של התערבות הממשלה ב ת הליכים
פרסיים, אבל כאן יש
לנו בעייה עם מונופול.
״זה קשה בעיקר כשמדובר
על טלקומוניקציה. לא ניתן
כיום, לנהל חיי ם תרבותיים
בלא טלקומוניקציה. היתה
לגו אחריות ציבורית, להב טיח
תחחתבת חו ם כזה
חשוב.
״בפברואר ני ס ח יעקובי
את עמדתו, המנוגדת לשלי,
והסתמך על חוות״דעת של
חיים -צדוק. מדוע דווק א
צדוק! אל תשאלי אותי! איך
היועץ המישפטי לממשלה
מרשה זאת! -תשאלי אותו!
״איך הוא מרשה זאת!
אחרי ה מי סמך של יעקובי
עמדו לפניי שלוש אלטרנטי בות:
להיכנע, להתפטר בו
במקום או להישאר ולנסות
להילחם מבפנים. בחרתי ב אלטרנטיבה
השלישית.
״זה היה נאיבי מצידי!
בדיעבד ברור לי שזה כד,
מתוך היכרות עם המערכת.
אי-אפשר להשתין נגד הרוח,
ולאמר שזה גשם...״

(המשך מעשר )35
כשעבד במונית כעבודה צדדית. שני
חיילים תקפו אותו, וכתוצאה מכך
איבד שתי שיניים.
בפעם השנייה הותקף לפני שנתיים.
הוא לקח שתי נוסעות ברמת־גן. הן
ביקשו שייסע לשכונת סלמה ג׳ ,כדי
לאסוף חבר נוסף. הבחור היה פיליפיני,
שהיה במצב של שיכרות. כשהגיעו ליעדם
הם סירבו לשלם. הבחור הפיליפיני
התחיל להכותו. מיכה השאיר את
המונית ונס על נפשו. הבחור רדף אח־ *
ריו, הדביקו והמשיך להכותו. מיכה
הצליח לברוח, אולם נפגע בכל חלקי
גופו. הוא הגיש תלונה במישטרה.
אחרי המיקרה הזה הכנים בעל־הרכב
אלה למונית. האלה הונחה תחת מושב
הנהג.
המיקרה השלישי אירע לפני שיבעה
חודשים. האובן הסיע ארבעה נערים
מהדיסקוטק קולזסיאז בתל־אביב ״
לכיוון פתח־תיקווה. באחד הרמזורים
בפתח־תיקווה שוחחו הנערים עם נערים
אחרים, שנסעו ברכב אחר. מיכה
רשם את מיספר הרכב. כשראו זאת,
התחילו להכותו. הוא ניסה להוציא את
האלה מתחת למושב, אולם הנערים
חטפו אותה והיכו בו באלה שהוציא ־*
להגנתו. הוא נזקק לטיפול רפואי ממו־שך.
בעיקבות
זאת החליט לרכוש אקדח.
״לא חשבתי שאזדקק לו אי־פעם. קניתי
אקדח בעל קוטר קטן, כדי שלא אוכל
לפגוע במישהו בצורה חמורה ״,הוא אומר.
את האקדח שמר במגף. בפעם האחרונה,
כשהשתמש בו, הוא היה מונח על
החגורה שהיתה למותניו.
על המיקרה עצמו, ועל השתלשלות
האירועים, הוא מסרב לספר, בעצת עו־רך־דינו
שימחה זיו.

ר ׳ בדנרד גץ
ף* שהובא האובן בראשונה לפני
^ שופט בית־מישפט־השלום, ראובן
זיו, ניסה עורך־דינו להשוות את המיק־רה
לפרשת ברנרד גץ, שהרג ארבעה
נערים שחורים כשניסו לשדוד אותו
— אולי — ברכבת התחתית בניו-
יורק .״אני לא גיבור, ואני לא ברנרד
גץ,״ אומר האובן, ומתנגד להשוואה
שערך עורר־דינו.
מאז המיקרה הוא חולם שהוא משתתף
בהלווייתו של אמגר. העניין מטריד
אותו, לא נותן לו מנוח, על אף מראהו
השליו.
לפני חודשיים אושפז האובן בבית־חולים,
אחרי שנמצא שיש לו מורסה
בכבד. הוא היה מאושפז במשך שלושה
שבועות. ימים אחדים אחר־כך חזר לעבודתו,
אולם התחיל לסבול מכאבים
בכליות.
יום לפני המיקרה נמצא שיש לו
ציסטה בכליות. בבית־המישפט אמר
האובן שאמגר שלח את רגליו בין שני
המושבים הקידמיים, ובעט בו בצירי
גופו ובראשו. מלכה, אשתו, אומרת
שבעלה כנראה פחד שיפגע בכליותיו.
אחרי שאמגר נפטר בבית־החולים
תל־השוסר, קיבלה מלכה שלושה איומים
טלפוניים על חייה וחיי ילדיה. גם
הבת הגדולה זכתה באיום טלפוני.
הבת עדיין לא יודעת כיצד להתמודד
עם האסון שפקר את אביה. היא
מנסה להפנים את המיקרה, ואף לא
סיפרה על־כך לחברתה הטובה ביותר.
שני הבנים הגדולים, המשרתים בצבא,
קיבלו חופשה וסועדים את אמם.
בחקירת המישטרה התברר שהאובן
הורשע בעבר בעבירות־תנועה ובמיק־רה
אחד הורשע בגרימת מוות כתוצאה
מחוסר־זהירות.
למרות זאת החליטה השבוע שופ־טת־השלום,
שרה גדות, לשחררו בערבות
ממעצרו, בנימוק שמות המנוח אינו
מצדיק מעצר עד תום ההליכים, אף
שנהג אולי ברשלנות, אולי בפזיזות,
אולי בחוסר כוונה תחילה.
השופטת ציינה, בהחלטתה לשחררו,
שהוא הסיע אדם שיכור, שקילל ותקף
אותו, ומשום־כך ירה האובן שני כדורים
באוויר שאחר מהם פגע באמגר וגרם
למותו.
כמו בגדה המערבית.
העולם הזה 2645

פרשת פלאטו

בראטו היה המוח, הודה ארמים היה הטח
וקרוה חווי, המזכירה, סיבקה את חיובי
^ מעקב שערכה המישטרה אחרי
1 1שמואל פלאטו־שרון וכמה מעוזריו
החל בגלל סיבה שאינה קשורה בו
כלל, אלא בחבר שלו, שעזר לו בתקו־פת־הבחירות.
במהלך
הציתות הטלפוני החליטה
המישטרה כי גילתה דברים שעוררו את
חשדותיה על עבירות־מירמה, שתיכנן
הח״כ־לשעבר. על־כן עצרה את פלא־טו־שרון,
מנהל־המשק שלו ז׳אן־קלוד
להב ועוזרו האישי, יהודה אלבוים.
יומיים אחר־כך נעצרה גם מזכירתו היפה
של פלאטו, קלרה חורי.
בבית־המישפט טענו חוקרי״המישט־רה,
בראשות הקצין ראובן קובנט, כי
פלאטו היה המוח שתיכנן פרשיות-
מירמה מסובכות בחו״ל, שבהן היו קשורים
יהלומים, שטרי־חוב וכושים בזים־
באבווה.
המישטרה טענה כי להב ואלבוים
היו הכוח המבצע, חייליו של הח״כ־לשעבר,
והמוציאים־לפועל של פרש־יות־המירמה.
קלרה חורי, המזכירה,
נעצרה בגלל ענייני תעבורה והחזרת
רכב מושכר אחרי המועד .״אם פלאטו
הוא המוח, ואלבוים הוא הכוח, הרי
שקלרה היא היופי,״ התלוצצו מישפ־טנים
באולם־המעצרים.
בעת הבקשה להארכת מעצרם של
שלושת הגברים טען קובנט כי קיבל
חומר חדש שהגיע אליו בערב הקודם.
ובו פרשיה של זיוף תמונות מאוספו
של שרון. הוא גם הראה לשופטת, שרה
גדות, בדראמתיות גדולה מיסמך סודי,
וטען שיש בו חומר חדש וחמור מאוד.
השופטת רמזה לסניגורים של פלאטו־שרון,
עורכי־הדין יהודה ויינשטיין ורינה
לוי, וסניגורו של אלבוים, עורך־ה־דין
פינחס נוסבאום, כי מדובר בפרשה
חמורה ביותר, שאיננה כלכלית.
למחרת הסבירה השופטת לסניגו־רים
כי במיסמך הסודי מדובר בתוכנית
של פלאטו־שרון לחסל את שותפו־לש־עבר,
טיבור האגדו, המכונה גם תום הד.
סיפור המעשה התברר לפני בית־ה־מישפט
המחוזי בתל־אביב, בעיקבות
תביעה אזרחית שהוגשה נגד פלאטו־שרון
על״ידי חברה צרפתית ב־. 1981
באחת הישיבות, בסוף שנה שעברה,
העיד גיסו של הח״ב־לשעבר, ז׳אק אסולין,
אחיה של אנט פלאטו־שרון. הוא

השובטת ומזה וסניגורם
שו בלאטו־שהן וחברו,
שהמדובר בבושה חמורה
ביותו. ומחות הסבירה
ה שובטת ב׳ במיסמר
הסוד מדובר בתוכנית
לחיסול השותף לשעבר
סיפר כי הביא לסביון צייר איטלקי
בשם אנריקו ביאקי, שבא להעתיק את
התמונות מאוספו של שרון. באותה
ישיבה סיפר גם אסולין כיצד שמע בז
198 במו אוזניו כיצד משוחח פלאטו־שרון
בטלפון, ומבקש מידידו ז׳אק
אנגלרד למצוא דרך להעלים את תום
י כל הסיפור הסורי הזה עלה כבר לפני
שנה לפני בית־מישפט באולם פתוח
לציבור, ודווח בפרטי פרטים בהשלם
הזה 25.11.87 היה זה מביך למדי
לגלות כי מישטרת־ישראל חשפה את
כל המידע הסודי הזה רק אחרי זמן רב
כל-כך.
סניגוריו של פלאטו״שרון צירפו את
הכתבה של השלם הזה(בשם ״אנט בין
הבעל והאח״) לערר, שהגישו לבית־המישפט
המחוזי• אילנה אל1ן ₪

הוא רצה
להיות ז מר
יהודה אלבוים 39 שנעצר באחרונה יחד עם הביס שלו שמואל
פלאטו״שרון, והטבלה כרגע בבית-המעצר באבי־כביר, חלם לפני
10 שניט להיות זמר.
היה לו קול יפה, חזק, ושמיעה מוסיקלית טובה מאוד. הוא עבד
כאי ש־הסאונד הצמוד של להקת הבל עובר חביבי, כאשר הלהקה
היתח בשיא הפופולאריות שלה. הוא לא רק עבד איתט, אלא גם
ה תיידד אי תם, וה ם עודדו אותו להיכנס לאולפן ולהקליט שיר־א-
הבה רומאנטי. שלומית אהרון, יובל דור, עמי מנדלמן וקיקי רוט־שטיין
לא דק עודדו. ה ם גם נכנסו איתו לאולפן ושרו א ת קולות-
הרקע.
אבל זמר מפורסם הוא לא געשה מזה. השיר זכה בהשמעות
אחדות ברדיו, והתקליט התחיל להעלות אבק על המדף בתקלי-
סיה.
אלבוים הוא בחוד צנוע. מעולם לא רץ אחרי פירסום אישי. אולי
אף התחמק מזה. רק בגלל השיר שלו חיה מוכן אז להתראיין.
הוא אישר שהוא בן־דודי של בימאי-הקולנוע רומן פולנסקי,
המפורסם בכישדונו, בשערודיות״המין שלו ובטראגדיה של חייו -
רצח אשתו שרון טייט, שהיתה בסוף הריונה, על־ידי חבורתו של
צ א רל ס מנסון.
שנים אחר־כך מסר לי יהודה שתי תמונות שלו עם פולנסקי,
שצולמו בדירת אמו של אלבוים בחולון. יהודה הוא חסון, גבוה
ורחב הרבה יותר מאשר בן־דודו, אבל הדימיון בפניהם בולט
בצילומים אלה.
אלבוים נראה טוב: גברי, יפה-תואר, חתיד, לבוש בדרך־כלל

יהודה אלבויס ובן־דודו רומז סולנסקי
הוא אהב אח אזרל׳ ידב
בנ׳ינס, גחולצת-טריקו, שהבליטה את שריריו, ובנעלי״ספורט לב נות.
שיעדו היה ת מיד ארוך מ תיסרוק ת גברית רגילה.
תמיד היה קצת מיסתורי. מעולם לא נידב מידע מפורט על
מעשיו. ידעתי על אוסף המכוניות העתיקות שלו. בהזדמנות אח רת
סיפר לי על איזו מיסעד ה בדרו ם תל -אביב, שאותה פת ח עם
שותף. פעם אמר כמה מילים על שהותו באתרי-הסד טה של פו-
לנסקי ובילויים משותפים שלהם.
הוא לא דיבר הרבה גם על הרומאן הממושך שלו, משהו כמו
שבע־שמונה שנים, עם אורלי יניב. הוא אהב אותה, והעריך א ת
עבודתה.
אינני יודעת באיזו מכונית נוהגת אורלי כיום, אבל לפני שנים
א חדו ת הוא הרכיב, במיוחד עבורה, מנוע של מכונית-מירוץ על
מכונית רגילה, מה שאיפשר ליניב לדהור על הקו הקבוע שלה דאז,
סביון-ידושלים ובחזרה.
לפגי 15 שנה עבר אלבוים קו רס של אנ שי-ניטחון באל־על. הוא
בעל רקע קרבי בצה״ל, סיי ר ת וצנחנים.
כאשר חוסרטה סידרת״הטלוויזיה על גולדה מאיר, השתמש
בימאי־הסרט במכונית עתיקה השייכת לאלבוים. בס ר ט הוא נהג
במכונית ושיחק ב תפקיד איש-ביסחון של גולדה. בבית-המישפט
טענו השבוע השוטרים כי הוא מציג א ת עצמו במירמה כשומר״
נ ע מי ר1ן ₪
הראש של גולדה.

— 3 7י

שלוש שיטות לשימוש בקוקאין. מימין: קוק פרסי מונח על נייר־כסך. שואבים את
העשן באמצעות קשית מנייר-כסף ז. ואילו ביד השניה מחזיקים מלמטה נייר־טואלט
מגולגל דולק, המחמם את נייר הכסף מלמטה. זה נקרא ״להריץ״ .באמצע:
השיטה הקרויה ״להריח״ .מחממים צלחת, מנגבים ממנה את הלחות, מבדרים
^ אש בשדה־קוצים פשטה ב־בתל־אביב
השמועה כי דורון
גולדמן 35 בנו של אחד היהלומנים
הגדולים בתל־אביב, נידון לשנת מאסר
בפועל על החזקה של גרם וחצי קוקאין.
העונש החמור, שהטילה השופטת
אסתר קובו על גולדמן, שזו לו ההרשעה
הראשונה בסמים, עורר בהלה
גדולה בין צרכני הקוקאין.
המשתמשים בקוקאין הם חוג סגור
למדי, ורובם מכירים איש את רעהו. הם
קונים מאותם הספקים, ולעיתים משתמשים
יחדיו בסם, העובר ביניהם
כשהוא מפוזר בשורות סדורות על
צלחת, כמו פולחן אלילי עתיק.
חבריו של גולדמן טוענים שקיבל
עונש חמור מפני שחשש לגלות
למישטרה את מקור הסם. הוא לא רצה
להסגיר את האדם שמכר לו את
הקוקאין, והעדיף להודות בכר שייבא
את הקוקאין מארצות־הברית, משם חזר
ימים אחדים לפני שנתפס. ייבוא סם
הוא עבירה חמורה הרבה יותר משימוש
עצמי, וזה היה אחד הגורמים לעונש
החמור.
גורם אחר היה יחסו המתנשא של
הנאשם, שלא הופיע לדיונים, ושהתנהג
בצורה חצופה כלפי קצינת־המיבחן

עליה שותת של החומר, סותמים נחיר אחד ביד ומריחים בנחיר השני. משמאל:
השיטה הקרוייה ״פרי־בייס״(בסיס נקי) .הכלי נקרא ״בונג״ .מכוסה בנייר כסף.
מניחים קוק על קצה אחד של המיכסה, מחממים ושואפים העשן מהבום כחור כצד
השני. התמונות בויימו על־ידי צלם ״העולם הזה״ ,אבי ולדמן, כעזרת מתנדבת.
כמעט כולם מכירים את כולם, חלקם
היו נשואים זה לזה, וכולם נוהגים
לבלות באותם המועדונים והמיסעדות.
מנה לשם אורגזמה

שהגישה את התסקיר לבית־המישפט.
גולדמן נתפס יחד עם חברתו דאז,
ענת קופרמן, שמישפטה טרם הסתיים.
ענת היתה בעבר חברתו הצמודה של

יוסף (״ג׳וזה״) וילץ, שנעצר לפני
שבועיים, יחד עם אשתו סנדרה ועם
חברו אבי כהן.
רשימת הקונים שנתפסו אחרי

ציתות לטלפון של ג׳וזה ועיקוב אחריו
מגלה שורה של יפים ויפות. דוגמניות,
בוטיקאיות, גרושים וגרושות מצפון
תל־אביב ושכונות־היוקרה שסביבה.

**ל פי החוק נחשב קוקאין כסם
למסוכן, באותה הדרגה כמו
ההרואין. גם הכמות הגחשבת כמיס־חרית,
על פי החוק, זהה בשני סוגי הסם.
גם בקוקאין וגם בהרואין כל כמות
העולה על 0.3גרם נחשבת ככמות
מיסחרית. ואולם גם בפרקליטות מודים
כי מ־ 0.3גרם הרואין אפשר להכין כמה
מנות, בעוד שגרם קוקאין נחשב, בד־רך־כלל,
כמנה אחת.
צורות־השימוש בקוקאין הן רבות
ושונות. אחת מהעדות בתיק של ג׳וזה
סיפרה כי כדי להגיע לאורגזמה היא
מורחת את איבר מינה באבקה הלבנה.
גבר אחר מהעדים סיפר במישטרה
כי לקח את הקוקאין כדי לעשות
דיאטה, וכי היה מורח את הסם על
חניכיו מדי בוקר, והדבר עזר לו להתגבר
על הרעב במשך כל היום.
קונה אחר סיפר כי נהג לטבול קצה

סיפורו של מסניף בפאו־נויה :״ביטחון מופרז, מאוג׳ו מזיין״
אומרים שוז קו ק אין הוא ״שם האצילים״ .הרגה
^ * מדברים בשיבחו, אחז־ים משתמשים בסופרלאטי-
בים.
לפני ימים אחדי ם נפגשתי עם דויד לדר(שם בדוי) גרוש
בן ,3$ואב לשלושה, שחווה את הצד השטגי של השימוש
בקוקאין. הוא מגדיר א ת עצמו בנקי מזה חמש שנים,
וחברתו״לחיים מאשרת זאת. הוא משתייך לקבוצת
המצליחנים, שעשו הרבה כטף ורכשו בית מפואר, מב תי ת
יוקרתית ומעמד חברתי. לכאורה טמל־ההצלחה, אך רק
מעטים ממקורביו יודעים את מסע־הטמים הדראמתי
שלו, שהביא אותו עד כדי אישפוז במוטד טגור במשך
שישה חודשים.
הדראמה הזאת התרחשה בזמן שהותו בניו-יורק, שם
התגורר במשך שלוש שנים לצורך עסקיו.

סיפר לרד:

אני מדלג על כל העניין איך הגעתי לקוקאין. אגי רוצה
להתרכז ישירות בגזק שנגרם כתוצאה משימוש בקוקאין.
תוך זמן קצר ביותר הגעתי למצב שבז ישנתי ביו שעה
לשעתיים בלילה. הרגשתי באופן יוצא מן הכלל, ממש
מאצ׳ו, וחשבתי שכולם מטומטמים ומבזבזים א ת זמנם
בשינה, וזה היה המילכוד הנורא.
מערכת-העצבים שלי התחילה להתעייף, מבלי שהרגש תי
בזה בכלל, עד לנפילה, עד להתמוטטות״עצבים.
אצלי זה התב ט א בפראגויה הולכת וגוברת. נדמה היה
לי שכולם רודפים אחרי, מחפשים אותי, נ ם בגלל העניין
הלא־חוקי שבטמים.
נדמה היה לי שאני יודע הכל יותר טוב מכולם, ש״הם״
לא מבינים דבר, שרק אתה יודע מה טוב בשבילך.

התחלתי ל אבד אמון בכל הסובבים אותי, והייתי
מחליט לבד לגבי כל דבר, מבלי לשתף א ת חבדתי-לחיים
או א ת חבריי ועובדיי. בכל נושא שבעולם הייתי משוכנע
שיש לי הידע הטוב ביותר בעולם.
באותה תקופה צרכתי מדי יום שנייס״שלושח גרם.
הייתי מסדר 10 עד 14 שורות על מראה, והייתי מטגיף
בחברת חברתי דנה (שם בדוי) ,או חברים ישראליים
שאיתם הייתי בקשרי-עבודה.
כשהייתי מגיע למטיבות־קוקאין, היה לי בכיס בקבוקון
קטן, המכיל כמות של 1גרם, ואליו מחוברת כפית זעירה
שבעזרתה ניתן להוציא כמות של שורה אח ת.
בניז־יודק מכנים א ת הבקבוק בשם ״השימוש בבית-
השימושי. כדי שלא תצטרך להתחלק עם אחרים בכמות
הפרטית שלך, אתה פורש לשרותים, ושואף בעזרת הכפית
את הכמות שלך.
לעיתים היינו יושבים, שני זוגות, ויורדים על גרם אחד,
בערב א חד או שניים, כך שההוצאה היתה 50 או 100 דולר
לשני הזוגות.

* ישר למוח
פרי־בייס לא הייתי נוגע, אבל ראיתי חברים שלי,
* ששאפו קוקאין בשיטה הזאת, שבוז לוקחים חמישה
גרם קוקאץ, מזקקים אומו ומקבלים כמעט ארבעה גדם,
במיקרה הטוב. מהזיקוק מ מקבל כדור קטן ומוצק, שאותו
מדליקים, ושואפים במכה אחת.
הסוטול הזה חזק במיוחד, והם טענו שזה כמו אל-אס-
די בריבוע. זה נותן פלש ישר למוח.

חפרי*בייס ממכר מאוד, ואפשר להוציא 300 דולר לערב
בזמן קצר.
כתוצאה מהשימוש הממושך בקוקאין הגעתי לידי
החלטות מוטעות, שהביאו אותי להפסדים כספיים,
ולהתרחקות מחברים טובים שבסך הכל רצו לעזור לי.
בשלב מאוחר יותר ה ת חל תי לערבב דימיון במציאות.
ראיתי דברי ם שלמעשה לא היו קיימים, ה חל בבלשים
ובמישסרה, שהיה נדמה ל* שעוקבים אחריי, וכלה בשדים
וברוחות, ה מס תובבי ם בבית והמנסים להשמיד אותי.
השלב הסופי נקרא פדאגויח פסיכוטית, והוא השלב
המסוכן ביותר, שממנו אפשר לצאת רק על-ידי טיפול
פסיכיאטרי, וזה מה שקרה לי. באחד הימים הממזטטתי
והתחלתי להשתולל ולהרוס דברים.
חברתי הזעיקה חברים ורופא, שקבע שעלי להתאשפז
מיידית. מובן שהתנגדתי, אך זה היה הדבר הנכון ביותר
שהיה יכול לקרו ת לי.
הייתי בטיפול ב מוסד במשך כמה חודשים, קיבלתי
תרופות רבות, ודק אחרי שלוש שנים של עזרה
פסיכיאטרית חזרתי לעצמי.
כיום אני רחוק מס מים, שיקסתי את עצמי ואת עסקיי.
אני נזכר בעוד עניין: כ שאתה משתמש בקוקאין, אתה
מסוגל לקיי ם יחסי-מין ממושכים מבלי לגמור. בעידן יה-
סי-המין המכניים, זה מכשיר חשוב כדי להשיג זיונים
ולהחשב כ״זיון טוב״ .שתי התחו שות -של הביטחון העצ מי
המופרז והמאצ׳ו המזיין הרבה זמן -מילכוד שקשה
מאוד לוותר עליו, וזה מה שמפיל הרבה אנשים.

זוהר אוהליאב ₪

של סיגריה רטובה בקוקאין, ואחר־כך
עישן אותה.
אבל הדרך הרגילה והמקובלת היא
לפזר שורות או פסים של הסם על
צלחת, ולהעבירה מאיש לאיש יחד עם
קשית או שטר־כסף מקופל.
המתוחכמים שבין המשתמשים נוהגים
לזקק את הקוקאין באמצעים ביתיים,
ולהפכו לפרי־בייס(״בסיס נקי״).
החומר המזוקק גורם לריגוש גדול
יותר, אך גם לביזבוז גדול של הסם
ולעלות גבוהה יותר שלו. רק מעטים
מאוד נוהגים להזריק קוקאין.
למשתמשים יש סלנג מיוחד. הם
מדברים על ״להתפנק״ במקום להסניף
(מהאנגלית זזן זין צ ,7 0שפירושו;
לרחרח ).בשיחות־הטלפון שהוקלטו
אצל ג׳וזה נשמעו מילות־הקוד של
״אבי, בני, גירעון!״ לפי האותיות
הראשונות של השמות: א׳ — מנה
אחת, ב׳ — שתי מנות, ג׳ — שלוש
מנות. ל?י העדויות מכר ג׳וזה גם
קוקאין, גם מריחואנה וגם כדורי־אקסטיזי,
והיה קוד נוסף. סוודר לבן
סימל קוקאין, וסוודר ירוק מאפריקה
פירושו מריחואנה.
בביתו של ג׳וזה נמצאו בסך הכל
שלושה וחצי גרם קוקאין, ואצל אבי
כהן לא נמצא כלל סם. אבל הרעש
שאמצעי־התיקשורת עשו במיקרה זה
יצר את הרושם כי זוהי רשת־הקוקאין
הגדולה והחשובה ביותר שנחשפה. זוהי
טעות גסה. ג׳וזה עצמו נאשם והורשע
ב־ 1983 בייבוא קוקאין לארץ בכמות
גדולה. הוא נידון אז לשנתיים וחצי
מאסר בפועל, ושנתיים וחצי מאסר על
תנאי.
לפני שלוש שנים נידון צעיר בשם
חגי שחר לפני השופט אורי שטרוזמן
על החזקת כמות של 62 גרם קוקאין.
סניגורו, עורך־הדין מרדכי שורר, טען
כי הנאשם מכור לסם, וכי הוא צורך
כמויות גדולות מאוד, ועל כן כל
הכמות שנמצאה אצלו היתה לשימושו
האישי, ולא לסחר. בזמן המישפט ישב

מפתחות של אחד מדיירי הבית. האיש,
יצחק אטיאס, נעצר וכפר באשמה. סני־גוריו,
עורך-הדין דויד יפתח והמישפטן
יוסי זילברברג, טענו כי הסם אינו שייך
לו. אלא שהמישטרה ערכה האזנות
והקליטה שיחה עם אדם בשם יהודה
מזור.
באותה שיחה ביקש מזור לקנות 10
גרם קוקאין, ונאמר לו כי אי אפשר
לקנות פחות מ־ 45 גרם. כאשר נערך
חיפוש אצל מזור, יומיים לאחר השיחה,
נמצאו בדירתו 35 גרם קוקאין בלבד.
הוא עומד כיום לדין לפני השופטת
שרה סירוטה, וגם הוא מנסה לשכנע
את בית־המישפט כי כל הכמות היתה
לשימושו העצמי, ולא לשם סחר. כדי
להוכיח זאת, הביא השבוע סניגורו,
מרדכי כץ, כעד מומחה, את הפסיכולוג
הקליני הד״ר מיכאל רייטר.
במישפט אחר, שנערך בימים אלה
וטרם הסתיים, הורשע אברהם פוקס,
זגג חלוגות־ראווה מתל אביב, בהספקת
סם בתמורה, בשימוש עצמי ובשימוש
שלא לצורך עצמי. פוקס נתפס ״על
חם״ כאשר ברשותו 85 גרם קוקאין.
המישטרה לא ערכה ציתות לטלפון
שלו, ולכן אין הוכחה לסחר בסם. אבל
שיחות שהתקבלו באיתורית של פוקס
היו מבעלי־מיסעדות ובוטיקים בצפון
תל־אביב. פוקס טען כי כל השיחות
הללו נגעו לענייני־עבודה, כלומר
לזיגוג חלונות.
פוקס סיפר שהוא מכור לקוקאין.
הוא התמכר לסם בארצות־הברית,
וכאשר חזר לארץ המשיך להשתמש בו.
הוא הסביר כי הוא זקוק לסם לתיפקודו
המיני. כדי להוכיח את גירסתו הביא
אישור מרופא אף־אוזן־וגרון, כי כל
הרירית שבאפו אכולה לגמרי מהרחת־קוקאין.
הוא סיפר כי הוא נוהג
להשתמש בסם, יחד עם חברים,
במסיבות ובזמן שידור מישחקי־כדורסל
בטלוויזיה. לדבריו היה מכבד
בהזדמנויות אלה את ידידיו. מי שרצו
שילמו לו עבור הסם שהריחו. אחרים,

3 :והיפות
מ ומ
• שרית איטר 30 בתם של
ישראל וחיה• איטר, קבלנים למוצרי־חשמל.
שרית, אחת מנערות־הזוהר של
תל־אביב, נעלמה בשנים האחרונות
מחיי־הלילה מאז נישואיה לאיתן גולן,
נישואין שהחזיקו מעמר שנים מעטות
בלבד. היתה מבאי המועדון של רפי
שאולי, שם נהגה להתבלט בהופעתה
האקסטרווגנטית.
• אירים איטר 34 היתה נשואה
לדורון איטר, אחיה של שרית. בחו

שהסתבך בחובות עקב צריכה מרובה
של קוקאין וברח מהארץ ללוס״אנג׳לס.
• גרשה ליר, בסביבות גיל הארבעים,
משמש איש״התחזוקה של הבניין
המפורסם ביותר בשכונת בבלי בתל־א-
ביב, המכונה המינדל הלוהט בשל הפי
,עילות הרומאנטית המתנהלת בו.
• שי מעון פריינטה, ממקימי
מועדון ליקודד, שנסגר לפני שנה. היה
נשוי לעינת, ובשנתיים האחרונות ניהל
רומאן עם השחקנית רי רוזנפלד.
גולדמן, בנם של היהלו•
דורון גולד
מן יחזקאל גולדמן ואשתו טוצי. היה
נשוי עם מאיה אוסטרוביאק, שלאחר
גירושיהם התחתנה עם היהלומן ארל׳ה
בן־אהרון. גולדמן ניהל רומאן ארוך עם
ענת קופרמן. אחיו, איתן, המתגורר

סם חדש נפלא
ג׳וזה בין הקהל באולם, והעיר הערות
שונות. נראה כי היו בקהל עוד צרכני
קוקאין, מכיוון שבזמן חקירת העדים
קיבל הסניגור פתקים ובהם ייעוץ,
שעליהם היה חתום ״,נרקומן״.
חברתו-לשעבר של שחר היתה הדוגמנית
חלי גולדנברג, שבזמן המיש־פט
היתה כבר חברתו הצמודה של דויד
מושביץ, ששמו עלה בפרשת הרשת
של ג׳וזה. לחגי שחר סידר אז מושביץ
מקום־עבודה, כתוכנית לשיקומו.
איש־בוהמה אחר שהורשע לפני
חודשים אחדים בהחזקת כמות של 15
קרם קוקאין הוא המוסיקאי בארי
סחרוב. הוא נתפס בנתב״ג, כאשר חזר
ארצה כשהסם בכליו. למרות שזו היתה
הרשעתו הראשונה בענייני סמים, נידון
סחרוב על־ידי השופטת קובו לשנת־מאסר
בפועל. עירעורו על חומרת
העונש נדחה.

^ זגג!

פני חודשיים חשפה המישטרה
€במרתף של בית משותף בבת־ים
קוקאין במישקל של 750 גרם. הסם
נמצא בתוך צינור, ועליו היה צרור־

שלא היה להם כסף ,״התפנקו״ סתם.
גם במישפטו של פוקס הביא
הסניגור עורך־הדין מאיר זיו, את הד״ר
רייטר כעד. הוא אמר כי פוקס התמכר
לסם על רקע מישפחתי, והוא זקוק לו
לתיפקודו המיני. המומחה אמר כי
פוקס אינו מהווה סכנה לציבור, ויש
סיכוי לרפאו גם פיסית וגם נפשית.
המומחה המליץ לשחררו ולא להכניסו
למאסר.
הסניגור עשה בשלב זה תרגיל מחוכם.
כאשר ביקשה התובעת, שרה רדין,
לעצור את הנאשם עד תום ההליכים,
והדגישה את הכמות הגדולה של הסם
שנתפסה אצלו, הציע הסניגור כי הנא־

נמלט מהארץ אחרי התמוטטות חברת־האופנה
פיצי, שבבעלותו. איש״חברה

שרית איטר

חגי שחר

נישואין קצרים

שימעדן סריינטה
חמאן עם שחקנית

רונית גמליאלי

אוראל זרביב

ג׳וזה וסנדרה

•יצחק (״מיצי״) ויטונבקי,

תמאן עם חגמניח מפורסמת

חמאן עם בעל בוטיק

חמאן עם איש־עסקים

נעמי אדווה, העול הזה

שטיינמץ, ולהם בן משותף. שטיינמץ
התחתן לאחר הגירושין עם השחקנית־זמרת
חני נחמיאס.
• חגי שחר, המכונה ״חגי היפה״,
היה בעבר בן־זוגה של השחקנית־דוג־מנית
חלי גולדנברג, שהיתה גם חבר־תו־לחיים
של התעשיין מושביץ לפני
נישואיו עם המעצבת פירחי שטיינמץ.

רה בלונדית חטובה מיושבי אכס 1ד1ס,
אינה מוכרת בחוגי הבליינים.
• עופר ארנון רוקח, שהיה נשוי
עם איריס איטר אחרי גירושיה מדורון.
• אוראל זרביב 22 קצינה בצי
ה״ל, היתה חברתו במשך ארבע שנים
של הדוגמן אבי חזן. אחרי פרידתם
הכירה את איש־העסקים הנשוי אילן
שובס, בן לאחת המישפחות האמידות
בישראל. השניים עברו להתגורר במלון
הדירות ימית. אשתו של שובס חיה
כיום עם התעשיין רוני שטן.
• רוני ת גמליאלי, בוטיקאית
יפהפיה בת 28 מרמת־השרון, היתה
נשואה בעבר עם הספר גילי גמליאלי.
בשנה שעברה ניהלה רומאן עם בחור
צעיר בשם ג׳קי פיטשון, שהיה בעל בוטיק
בדיזנגוף, נער־שעשועים תל־אבי־שם
יודה מיד בהאשמות. הסניגור בא
מצויד בפסקי־דין רבים שקבעו כי יש
לדון כל מיקרה לנסיבותיו, וכי לא
תמיד יש לעצור את הנאשמים בעבי־רות־סמים.
הוא
הדגיש את עדותו של הד״ר
רייטר, וכן את העדויות בדבר התמכרו
תגו
ב ה מהו 1ג־7ן 11ג
עזד לא יבשה חדיו על עיתוני ליל-השבת, כאשר יצחק
(״פיצי״ן ויטונסקי, שקיבל או ת ם בפקסימיליה גהונג־קונג, הגיב
בשיחת-טלפון נזעמת לחברים גתל -א ביג. הוא קרא כי פירחיה
מושביץ סיפרה למישטרה שהבירה א ת אבי כהן, שמכר לח
לדבריה קוקאין, בחנותו של ויטונסקי בכיבר״המדינה.
ויטונסקי הביע א ת זעמו ואמר כי ילדיו גפגעיס מהסיפור, וכי
הוא בטוח שלא הוא היה חראשון שהציג לגברת מושביץ א ח
הקשר לס מים.

פיצי ויטונסקי
תמאן ממישך, ובריחה מהארץ
בניו־יורק, היה נשוי עם אלינור מעוז,
בתם של ניצה ודני מעוז, שנהרגה בת־אונת־דרכים.
מאיה, אשתו־לשעבר של
דורון, היא החברה הקרובה של איריס
איטר.
• פי ר חי מושביץ, אשתו של
התעשיין דויד מושביץ, ניהלה רומאן
במשך חמש שנים עם יצרן־האופנה רו־ברט
רשמן, שהיה מבעלי חברת ניליז,
וזמן קצר לאחר פרידתם היא נישאה
למושביץ, שהוא בעלה השני. בעלה
הראשון היה איש־הטקסטיל צביקה
תו של פוקס, וביקש מהשופט להרשיעו
ולשחררו בערובה עד למתן גזר־הדין.
למרבית הפלא, נעתר השופט לבקשה
ושיחרר את הנאשם.

ישימה סודית

ך* עבירות הקשורות לסמים
^ קשים נהוג בדרך־כלל לעצור את
הנאשמים עד תום ההליכים, ולגזור
עונשי־מאסר בפועל גם על משתמשים.
כל היפים והיפות, המופיעים כרגע
כעדי־תביעה נגד ג׳וזה וסנדרה וילץ
ואבי כהן, יהיו בקרוב נאשמים בשימוש
בסם, והתביעה תדרוש עבורם עונש־מאסר.
בידי המשטרה רשימה נוספת
של חשודים, שאותה היא שומרת עדיין
בסוד. זוהי כיום הרשימה המבוקשת
ביותר בתל־אביב.

פופולארי, שבמשך חמש שנים חי עם
קטי זוזובסקי, בעלת־בוטיק בתל־אביב.
אחרי שחווה לוי נפרדה מגי פולופ, היא
היתה בת־זוגו במשך כמה חודשים.
אחרי פרידתם לא נקשר שמו לכל
אשת־חברה אחרת.
•יובן* (״ג׳וזה״) וילץ, אינו
מוכר בחוגי הבליינים כאיש״חברה, אך
מי שמכירים אותו מדברים בשיבחו כאדם.
בעבר נקשר שמו בשדרנית־הרדיו
שוש עטרי.
• אבי כהן אחיו של לילו ז״ל,
שנהרג בתחילת השנה בתאונת־דרכים
מחרידה בתל־אביב. הם ניהלו את בית־הקפה
ציפלין, בטיילת בתל־אביב. כהן
הוא דמות מוכרת בתל־אביב, בעיקר
לאנשי הלילה והכרים.
הרבה שנים היה נהוג לחשוב כי
קוקאין הוא ״סם האצילים״ ,שאינו גורם
נזק או התמכרות. זיגמונד פרויד,
שרלוק הולמס, יציר דימיונו של קונאן
דויל, והסופר האיטלקי פיטיגרילי
שיבחו את הסם הממריץ. תקופה ארוכה
היה זה אופנתי לשאת כפית־כסף
קטנטונת תלויה משרשרת זהב, כדי
לרמוז על השימוש בסם האציל.
אלא שלאט־לאט התברר כי הנזקים,
שגורם הקוקאין, אינם נופלים מאלה
של ההרואין. מחקרים חדישים תומכים
בדעה כי קוקאין עלול לגרום לאנשים
מסויימים לנזק בלתי־הפיך במוח. לאחרים
גורם הסם לפראנויה, המחייבת
אישפוז.

העיד השבוע הד״ר רייטר
בבית־המישפט:

אני פסיכולוג קליני, מנהל מרכזי
השיקום לנפגעי סמים ביפו. אנחנו

י 3 9

(המשך 0עם 1ד )39
מטפלים גם במתמכרים לקוקאין. ההתמכרות
לקוקאין היא בעיקר נפשית,
אבל הקוקאין גורם גם לנזק פיסי גדול.
הוא גורם לעליות מהירות וחדות בל־חץ־הדם
ובדופק, ולחסימות בעורקים.
הוא עלול להביא למוות משבץ מוחי,
עקב היצרות של כלי־הדם. שימוש מתמשך
גורם נזקים לכבד, והרחה במשך
זמן רב מביאה להרס הריריות באף.
מובן שהוא גורם נזקים כלכליים, חברתיים
ופסיכולוגיים רבים.
בקוקאין אין תגובה פיסית קשה
להפסקה בנטילת־הסס. יש אי־שקט
נפשי וריכאונות, אבל לא סבל גופני,
כמו זה שאנו מכירים מהרואין.
לגבי נזק מוחי, המימצאים שבידינו
עד היום אינם מורים בבירור על־כך.
השימוש בסם גורם להמון תופעות פסיכו סומטיות, שחלקן נגרמות מחרדות
וחלקן מהשימוש בסם עצמו, וקשה
לברר את מקורן הוודאי.
קשה לראות סימנים חיצוניים על
משתמש בקוקאין. מי שמכיר את המשתמש
היטב יכול אולי לגלות אצלו הת־עוררות־יתר.
בניגוד
לאופיאטים(הרואין ודומיו),
שבהם הגמילה היא איטית ובעזרת
תחליפי־סם, הרי לגבי קוקאין אנו