גליון 2660 מתאריך 24 באוגוסט 1988

פנטזיה אישית
למזוג מהבקבוק ביד גברת או נשית, להתענג על הטעם, להתענג על הניחוח,
1[1זז0וסממ!$מ

לשתות ולהנות, לשתות ולשמוח. להתענג על י

ארוחה טובה במסעדה, להזמץ מהמלצר״ :פנטזיה אישית בבקשה, תודה״.
להתענג על בלוי עם הדודה והדוד.
לשתות עם חברים בתל־אביב
או באשדוד.
פנטזיה צוננת,

במסיבה סוערת, או בליל-אהבה.
הימ חווזזי

קעור בו* ל

מרעננת, טובה,

בזי מובי מ
איש־השגה תשמ ח
על עוד מועמד לאיש־השנה תשמ״ח,
שזהותו תיחשף בגליון ראש־השנה
של העולם הזה, שיופיע בעוד שבועיים.
...איש־השנה
הוא אדם כמוני, האזרח המצוי
אובד־העצות.
דווקא היתה לי שנה טובה: החלפתי את הסירה
85־ בם יצ1ביש־ 88׳ (ולאשתי את הא1ם1ביא1קי
בפז־ו :)205 נסענו לטיול־פסח לתורכיה וזה עתה
חזרתי ממסע״עסקים בטאייואן: את שתי הבנות
שלחנו לקמברידג׳ ,לקייטנה משולבת בקורס־קיץ
לאנגלית...
אבל מה? חודשיים אחרי תחילת השנה פרצה
האינתיפאדה(וכבר עשיתי 30 יום בג׳נין ו־ 14 יום
בבית־סאחוח וחודשיים אחרי סוף השנה ירכיב
שמיר, קרוב לוודאי, ממשלת־ימין קיצונית.
לכן אני הוא איש־השנה של תשמ״ח, השואל
את עצמו, וגם את האחרים, ביום ובלילה, מה
אריה שדה, רמת־השחן
יהיה? מה יהיה?

תחושת־גאן ור
על הרגשותיהם האמיתיות של ותיקי
חיל״האוויר (״ממרומי השמיים
אל דגי-הים״ ,העולם הזה .)3.8.88
מעולם לא עלו על דל שפתותינו, אף לא בצורה
קרובה, הציטוטים ״חיל־האוויר בכלל, והטיי־סת
בפרט, הם מהמקומות הפחות טובים להיות
בהם ...הגיע הזמן שהחיל יפסיק להיות שעיר
לעזאזל של מדיניות מוטעית ...הטייס חייב להשחית
את נפשו ...ומאבד מהר מאוד צלם־אנוש״...
אדרבא, שירתנו בחיל־האוויר שניט רבות, תוך
תחושת־גאווה לשותפותנו במיסגרת בעלת עוצמה
אנושית וטכנולוגית מהמעלה הראשונה.
ארז ויובל, תדאביב

פגייה לפלסטינים
על הצורך בהתייחסות פלסטינית
חד-משמעית לשלום.
אני תושבת באר־שבע, יהודיה, בת לעס ישראל.
בתור אם ואזרחית החלטתי לא לשבת אדישה
לנוכח ביטויים שליליים של מנהיגים קיצוניים,
יהודים וערבים, והחלטתי לפעול למען השלום
(עוד לפני פרוץ האינתיפאדה).
תוך כדי פעילותי נתקלתי בתגובות מסוג ״אין
עם מי לרבה״ :״הערבים רוצים להרוג את כל
היהודים אם נחזיר שטחים, הם ירצו גם את
תל־אביב!׳.
שמעתי אמנם שהערבים רוצים בשלום, אך אין
לי אישור מבוסס לכך. אני מבקשת אישור ממקור
מוסמך (מיאסר ערפאת, למשל) ,כדי שאוכל
להמשיך בפעילות שלי למען השלום, כדי שיבוא
השקט והשלום על ילרינו.
נאווה שביפז־בהן, באר־שבע

שיא החשדגזת
על תגובת-הקבע של יצחק שמיר
לכל רמז פלסטיני לרצון במשא־ומתן
לשלום.
הדחייה המוחלטת והניצחית שמביע יצחק
שמיר לכל הצעה של הפלסטינים מזכירה לי את
הסיפור עם איש־המודיעין שהיה כל־כך חשדן עד
שקבע על כספת־המיסמכים שבלישכתו ראי, על-
מנת שיהיה בטוח שכאשר הוא פותח את הכספת
זה הוא, ולא מישהו אחר. מוטי ארקץ, נתניה

אינני איסר הראל!
על הדמויות בסיפרו של איש קהי-
לת־המודיעין ל־ ־עבר (״זעמו של
איש המוסד״ ,העולם הזה .)20.7.88
נכון שאני כותב ספר חדש, אך אינני כותב על
מיבצעים שהשתתפתי בהם. אני אינני פ״פ, אינני
איטר הראל, ואינני צ*מ!
אמנם יהיו בסיפרי קטעים אוטוביוגראפיים,
אך 20 שנות שרותי בקהילת־המודיעין לא יוזכרו

שרתתי במסירות ובנאמנות מוחלטת ואינני
רואה שום סיבה לא להישאר גם היום נאמן לאותם
צבי אהרוני, נודבינר׳ ,אנגליה
עקרונות.

הטרנספר הראשון
על פן נוסף לחילופי״האוכלוסץ ה-
יווניים־התורביים בשנות ה־20
(המשך בעמוד )4
העול הזה 2660

כתבת השער הקדמי:

החיים ער נ
מו־ו סומו איליו נ שו ודם
מריו קומו, מושל מדינת ניו-יורק, דור
ראשון, התגלמות החלום האמריקאי. הוא
אינו מציג עצמו כזוהר, מתוחכם ובלתי־מושג,
א לא כמי שמייצג את הציפיות של
כולם. החיים, על פי קומו
^ 1הם תכלית ההנאה והמיצוי.
הוא לא ממהר לשום מקום.

רוח רפאים

מאות הנושים הנזעמים של חברת
קפריש לא העלו על דעתם שרמי אילין
מסתתר בסוויטה במלון־דירות תל־אביבי.
רק מעטים ידעו על מקום־
מחבואו, וביניהם היתה גם שרה לבון,
( 39 בתמונה) ,המאהבת של אילין, שב־תמימותה,
ומבלי שהתכוונה
לכך, הובילה את החוקרים

למקום־המיסתור של אילץ.
כתבת השער האחורי

איך נולדה התוכנית המוזרה, שנודעה
לימים בשם תוכנית אלון? מדוע לא סומנו
כל גבולות על המפה? למה היא נועדהן
ומדוע היא מתאימה כל-כך
לגן העופות הססגוני המר-
כיב את מיפלגת־העבודה!

לגה כעסה נווה?
מדוע כינתה פולה בן־גוריון את יוסף
אלמוגי סטאלין הקטן ואילו אחרים קראו
^ 9 ^ .לו דוקטור לאירגון ז כיצד
^ 9 1הגיע יוסף לממשלה! ומדוע
פרצה גולדה מאיר בבכי מר!

מחפש עוד בנק

שתי פרשות של הונאת המכס ועבירות על
חוקי-רשות״ניירות־הערך, אשר בהן היה
מעורב השותף של ז׳אק נאצר, בעל הבנק ה־בינלאומי,
מעלות את ה•
שאלה איך לא ידע בנק
ישראל על פרשות אלה דבר.

עוברים חדשי
כיברת״דרך ארוכה עבר אבי עופרים
מהיום שבו נשלח לייצג את ישראל
בפסטיבל וורשה, כבן זוגה של אסתר
עופרים, עד לנפילה הגדולה ב־ .1974 מי
שהיה סמל לדור הפרחים ראה את הכל:
סמים קשים, מעצרים, גמי־

לה. היום הוא מתכנן להקים
^ ^ 34 את צמד העופרים מחדש.

דף חדש

כמו הנסיר הקטן
יש יצירות, לאו דווקא של בני־הנעורים,
שאת הרושם הגדול ביותר הן מותירות בגיל
צעיר. כא לה הן יצירותיו של פראנס מזרל.
קומוניסט בעל מסר ורגישות
סוציאליים ואחד האמנים
הגדולים של המאה ה־.20

הפיל וחסיד
אומות העול
בארצות״הברית היו מלקקים את האצבעות
מהסיפור -ילדת״מצוקה שטיפסה למעלה
ועשתה את זה. ואילו בארץ
מעוררת אילנה שושן(בתמו-
נה) קינאה. לא מפרגנים לה.

לא משדרים!

בידי הטלוויזיה הישראלית מצויה זה זמן-
מה כתבת״תחקיר שנעשתה על חטיפתה של
הילדה קרולייו״ברונה ומצי-
0 1אתה בישראל. הסרט אינו
מוקרן. לטלוויזיה פיתרונים.

הנשים של

נשות השרים והשגרירים התאספו בשבוע
שעבר לארוחת-בוקר אלגנטית ולתצוגת-
אופנה. איך הן נראו בעצמן!
מה לבשו! מה עליהן לשפר!

זווית אחרת לשבוע-האופנה.

המדורים הקבועים:
מיכתבים — שיא החשדנות
אינרת העורך — שתווים ח־לונ״ס
תשקיך — ניבי ם ל!!יזי׳ 31
במדינה — בחורים טובים
הנדון•— הסת החי
תמרורים — 01 חר שישי
יומן אישי — אינדיאני אחד
אנשים — שן כהה
חשבון נפש -סדי! קומו

אתה והשקל — אבות ובנים

גיבורי הפגנות אנטי״שמיות, שהם גם
חסידי־אומות״העולם ואבירי ההפלייה
הגיזעית -אלה היו כוכבי הוועידה של
המיפלגה הרפובליקאית. ואם נראתה
ועידת הדמוקרטים כמו תיאטרון־בובות -
הוועידה הרפובליקאית דט־תה
יותר למעמד הר-סיני
עם רגן בתפקיד אלוהים.

גסות פולנית

שמואלי, עם דגם של מנגל על בסיס שיש
ועמיר פרץ, בן־עדות המיזרח הראשון
במיצעד פיזמוני המערך,
8 x 7 1ודרך־ארץ בלבנטיניות לעו-
מת גסות פולנית מצוייה.

אתה והשקו חפש
את המדליף
מה קורה לעסקים מישפחתיים בדור שני! •
מהי האמת וכל האמת על חובותיו של
אברהם שפירא? • מה מסתתר מאחורי
נסיעתו של אורי פורת לסיאול! אפילו לא
ברגים • מדוע פורש יאיר רבינוביץ ממס־ההכנסה!
• מי הדליף מדי־
9 1רקטוריון בנק לאומי, ואפשר
לחשוב שזה משנה משהו.

יום חובשי

מה חושב עם ישראל על יום חופשי נוסף
בשבוע! בדרך כלל מתנהל הוויכוח בין
העצמאיים, המצדדים במצב הקיים לבין
> השכירים, המעדיפים, כמו1ך
8בן, לעבוד פחות ולקבל אותו
השכר. זכות־הדיבור לעם.

חן ח!

רחל /77* 7ל /7מו₪ת:
על חיי האהבה של שחקני-הכדורגל
הישראליים • חילופי-זוגות במישפחת
אייזנברג -בינתיים כולם מאושרים • חני
לימה וסרג׳ דורון התעלמו משרותי הרבנות
• עלילות משה דיץ באילת • והאם
תתחיל הלנה גוטסדינר ל-
8 1 1ייצר נעלי־ ספורט בגלל הרו־מאן
שלה עם אלכם גילעדי.

מה הם אומדים -לירון נלסנן.
אברהם בן־הדור, בועז אפל•
זה וגם זה — קצת סינית
לילות ישראל — טעות נשנות
הלח ראווה — הנשים של
דך חדש — אסן ניחר
הורוסקופ -בתולה
הצגת בכורה -אורנה חן
רחל מרחלת — על כל העולם

תשבצופן

אורנה חן( 22 ,בתמונה) ,דוגמנית, חצי שנה
בת ל־אבי ב. היופי פותח דלתות, היא מודה,
אבל הזוהר במיקצוע מזוייף
8 4 8 1ותל־אביב היא עיר של
זאבים טורפים ומסוכנים.

עד מדינה

בית־המישפט קבע באחרונה כי דיברי
חשוד במהלך משא־ומתן להשגת מעמד עד
מדינה יהיו חסויים ולא יתקבלו כראייה
להרשעתו, גם כאשר המשא־ומתן נכשל.
בכ ך סיקל בית־המישפט את ניסיונות ה-
^ ^ 9מישטרה לנצל לצרכיה עדות
* 1ץ 8חשודים המסגירים את עצ-
מם במיסגרת משא־ומתן.

נזיב חבי ם

ג לי

מוזרות דרכי־החיים.

לפני כמה חודשים הגיע לידי מידע חמור על
מח׳־ט שביצע פעולה בלתי חוקית בעליל: הוא
רדף במסוק אתרי תושב ערבי באיזור בני־נעים
ליד חברון, רועה־צאן בן 18 בשם חאמד עבד־אל־מוהרי
זיידאת, והרג אותו ביריות. לחיילים מותר
לירות רק כאשר נשקפת סכנה מוחשית לחייהם.
למח״ט באוויר לא נשקפה שום סכנה מרועודצאן
הנע על הקרקע, והבורח ממקום שבו היתה הפגנה.
צה׳׳ל אינו אגודה של ציידים מעופפים.
היה ברור לי שלא יינתן לי לפרסם את המידע
מעל עמודי השלם ווזה. על כן העברתי אותו
לידי ח״כ מתי פלד, וזה נקט צעדים פרלמנטריים
כדי להביא לחשיפת הפרשה. ואכן, לאחר מכן
פירסמנו את עיקר הדברים במדור תשקיף
(העולם הזה .)15.6.88 אחרי כמה וכמה תיזכורות
נוספות נאלץ צה״ל לפתוח בחקירה של ממש.
השבוע הודיע צה׳׳ל שהמח׳׳ס, המכונה ג׳ ,הועמד
לדין מישמעתי.
(למה מישמעתי? מדוע לא מישפט צבאי מלא,

ס ני ב ג
שאותו קצין השמיע באוזניהם דברים בוטים נגד
העצרת ומשתתפיה, ואמר שהציל אותי מירי
המתפרעים רק מפני שקיבל פקודה.
עכשיו מגלה הכתב כי הקצין שהואשם
בעיקבות המידע שהעברתי הוא אותו הקצין
שפיקד על החיילים באותו אירוע בודן־ לחברון.
וכאילו לא די בקשר מיקרי מוזר זה, הופיע גם
שם הכפר בני־נעים בחדשות. מעליו התרחשה
התאונה האווירית הטראגית, שבה ניספו שני
טייסים של צה״ל. בתאונה זו נפצעו גם כמה
ילדים בדואים על הקרקע, וביניהם גערה
שהתעוורה מפגיעה של שיברי־המטוס. חבל
שעיתוני־ישראל התעלמו כמעט כליל מחלק זה
״ ה מו די ע ״
של הטראגי״
ו ״ ה עו ל ס הז ה ״
בבני־ברק הונחו מיטעני־חבלה ליד קיוסקים
המוכרים עיתונים ״חילוניים״.
אחד הקיוסקאים סיפר השבוע לכתב שלנו, שי
כרם, כי העיתון,החילוני״ הנמכר ביותר אצלו
הוא השלם הזה. אין השבועון מוצג לראווה,
חלילה, אבל יודעים היכן ניתן לרכוש אותו.
הקונים עוטפים את הגליון בעותק של הסודיט.
אין בזה חרש. מאז ומעולם היה לנו ציבור־קוראים
גדול בין החרדים. פעם העלילו עליהם
שזה בגלל תמונות־העירום שהופיעו במשך
תקופת־מה בהשלם הזה, כאשר החלטנו לשבור
את הפוריטניות ששררה עד אז בעיתונות הישראלית.
אולם כיוס אפשר בכל עיתון־ערב לראות
יותר נשים עירומות מאשר בשבועון זה, ומקומו
של השלם הזה נשמר בכל זאת בקרב הציבור
החרדי.
מדוע? הסביר לי צעיר דתי־לשעבר :״השלם
הזה הוא העיתון החילוני בה״א הידיעה בעיני
החרדים. הם רואים בו את ההיפך מן ההווי שלהם.
הוא פותח לפניהם את הצוהר לעולם אחר. זה
מושך אותם, ועל כן הם מעדיפים אותו על כל
עיתון חילוני אחר״.
מ שו ת ף

ג׳סי ג׳קסון
אם לא עבשיו. בפעם הבאה
כמו רוצחי כפר־קאסם? ומדוע על־פי סעיפי־אשמה
קטנים ועלובים?)
עכשיו בא כתב העיר, יזהר באר, וגילה שאני
מכיר את המח״ט הזה מקודם.
זה היה באפריל .1986 עמדתי להשתתף בעצ־רת־שלום
ישראלית־פלסטינית, שהיתה, אמורה
להיערך במלת פארק בחברון. בררו נחסם הכביש
על־ירי אספסוף ימני, חסידי גוש״אמונים ומאיר
כהנא ומתנחלים. בדיעבד הסתבר כי צה״ל ידע
מראש על הפוגרום העומד להיערך במקום, והשלים
עימו בחצי־פה. לאוטובוסים של משתתפי-
העצרת נאמר לנסוע בדרך עוקפת. לי לא נאמר
דבר, וכך נתקלתי במאות הביריונים.
ההמשך ידוע. אלוף־הפיקוד בא למקום במסוק
והציל את חברי-הכנסת שהיו שם. אותי השאירו
במק ם. הותקפתי על־ירי המתפרעים, הוכיתי
ונדחפתי, ולבסוף נדחפתי מצוק
ברגע האחרון הופיעה קבוצה של חיילים
בפיקודו של קצין בכיר, שנשלח באיחור על-ידי
האלוף כדי להציל אותי. החיילים הובילו אותי
דרך ההמון, שלא הפסיק להכות ולדחוף גם אותם,
ולבסוף הכניסו אותי למכונית צבאית שהוציאה
אותי משם לחברון. עד הרגע האחרת ניסה ההמון
להפוך את המכונית.
כעבור שעה־שעתיים סיפרו לי כתבים בחברון

קראתי בעניין מיוחד את דבריו של גיסי
ג׳קסון בראיון שהעניק לפני שבוע לדפנה ברק.
כי אני עצמי ריאיינתי את ג׳קסון לפני שנתיים,
באפריל , 1986 בעת סיור שערכתי בחברת חנא
סניורה בארצות־הברית. ג׳קסון נתן אז לשנינו
ראיון משותף, שהתפרסם בוזמנית בהשלם הזה
( ) 16.4.86 ובאל־פלר.
מאז קרו הרבה דברים בחייו של ג׳קסון.
המנהיג העדתי השחור של אז הפך מנהיג של
מיליונים רבים, שחורים ולבנים כאחר. הוא
התקרב לבית הלבן, ויתכן כי ישיג את מבוקשו
בפעם הבאה, או זו שלאחריה.
הייתי מסוקרן לדעת אם בעיקבות עלייתו
הפוליטית שינה את דיעותיו בענייני-ישראל,
הפלסטינים, היהודים וכר. נוכחתי לדעת שלא.
אמנם השתנו הדגשים מסויימים, והוא היה זהיר
יותר בנקודות מסויימות, אך בעיקרו של דבר
ביטא מחדש את עמדותיו, כפי שהיו אז.
התרשמתי אז שהוא מנהיג כריזמטי, בעל כוח
פנימי רב, אשר ירחיק לכת. יעצתי ליהודים
ולישראל לכונן עימו קשרים בעור מועד. באיחור
מסויים זה נעשה עתה.
מכיוון שהכל שונאים עיתון הצודק תמיד —
איך אפשר לסבול רבר כזה? — לא אגיד שגם
בעניץ זה צדק השל הזה

(המשך מעשר )3
(״דיעות״ ,״גמדינה״ ,העולם הזה
. )27.7.88
ברצוני לצטט קטע מסיפרו של ההיסטוריון
ברנארד לואיס, צמיחתה של תורכיה המדינית,
שבו הוא מתייחס לחילופי־האוכלוסין שהתקיימו
בין תורכיה ליוון ומציג אותם באור חדש:
,בין 1923ו־ 1930 נשלחו כמיליון ורבע יוונים
מתורכיה ליוון ומיספר קטן יותר של תורכים
הועברו מיוון לתורכיה אם נבחן מה התרחש
למעשה, נגלה שהיוונים ש״הוחזרו למולדת״
היוונית היו יוונים־נוצריים לפי דתם, אולם רובם
לא ידעו יוונית. שפתם היתה תורכית, שאותה
כתבו בכתב יווני והכתובות בכנסיות ובבתי־הקברות
העזובים, שהותירו מאחוריהם, מעידות
על התורכיות הלשונית שלהם.
כך.גם רבים מהתורכים שהוחזרו מיוון לא
ידעו, או ידעו מעט, תורכית, אבל דיברו יוונית
וכתבו אותה בכתב התורכי״הערבי.
משקיף מערבי עשוי היה להגיע למסקנה שאין
כאן כלל החזרה למולדת אלא שתי הגליות: של
תורכים נוצריים ליוון ושל יוונים מוסלמיים
גידי רוטשילד, תל־אביב
לתורכיה.

העתיד לא עבר
על העלאת זיכרו של יאיר הורביץ
(״הלג היה גדול מדיי״ ,העולם הזה
. )3.8.88
מיספר מילים לזכרו של המשורר יאיר הור־ביץ,
למרות שלא היכרתיו:
...שבקת חיים ואינך /ברוך לעפר מישכנך/ .
רבים היכירוך ויזכרוך /כשיקראו את שיריך /
שהשארת אחריך.
אני לא היכרתיך ושיריך לי זרים /אבל, אין
דבר /העתיד לא עבר /וכשאקרא יצירותיו,
אקשטם בזרים...
אכבד את דבריי, אני מבטיח, יאיר /אקרא
יצירותיך, כל מישפט וכל שיה
שמואל בר־קמא, תל־אביב

הקפטן והגנרל
על פגישה בין איל״תיקשורת לח״ב
צומת (״אגשים״ ,העולם הזה
.)10.8.88
אין צורך לעלות על רפול, הח״כ הבודד של
צומת והרמטכ״ל לשעבר, על כך שפיו היה מלא
אוכל שעה שאיל־התיקשורת האורח, רוברט
מקסוול, ביקש להחליף איתו כמה מילים במסיבה
שערך מעריב למקסוול, השותף החדש.
ראשית, מקסוול וודאי אמון על האימרה,ברומא,
נהג כרומאים׳ והוא בוודאי הבין מדוע היה
פיו של רפול מלא — כשיש למושבניק (תל־עדשים
):הזדמנות, הוא אוכל, ויהיו הנסיבות אשר
יהיו ושנית, כמה שמקסוול לא נחשב לאחד
מגדולי־עולם הרי את שרותו הצבאי (בצבא
הבריטי) הוא סיים כקפטן(סרן) וכאשר קפטניס
פוגשים לוטננט־ג׳נרלים, ורפול הוא כזה
(רב־אלוף) ,יש להניח שהם מוחלים על כבודם ועל
הדאגה לנימוסים טובים.
משה אבני, תל־אביב

שבירי־חרב מעונבים

על הצורך להתלבש היטב, כולל עני בה
(״ענוב לך עניבה״ ,״יומן אישי״,
העולם הזה .)10.8.88
אינני מסכימה עם אורי אבנרי. לדעתי העניבה
דווקא מוסיפה למראהו של הגבר, גם לגבר
הישראלי.
ובכלל, אין צורך להתייחס לעניבה כאילו היא
אביזר סנובי. הלא העניבה היא בסך הכל צאצאה
של צעיף שענדו לצווארם שכירי־החרב הקרוא-
טיים של אירופה בראשית העת החדשה, ומכן גם
שמה הלועזי של העניבה — קראוואטה.
רימונה שבתאי, ירושלים

דוגה־פארק באילת

על זכויותיו של מלחין ותיק (״אנ שים״
,העולם הזה .)3.8.88
תחת תצלומו של המלחין הוותיק אבשלום
כהן, שחיבר את השיר שלה עם סוסה לפני 40
שנה, כתבתם שהוא חיבר את המנגינה לצאנה.
צאנה וזו שגיאה.
לעומת זאת כתב כהן, וגם הלחין, שירים רבים
אחרים, מעל חוף אילת ועד אבאילה ס א ללונה־תמר
שדון, ירושלים
פארק•

האופציה ההאנוברית

על מה שמלך איננו יכול לקנות

(״אופציה־שמופציה״ ,העולם הזה
.)10.8.88
בוודאי שאפשר לקנות שכירי־עט ושכירי־מוח,
שיודיעו שהאופציה הירדנית עדיין קיימת.
וגם אפשר תמיד לקנות רקדניות, ולהבדיל, פרופסורים,
כפי, שלדברי בעל המאמר בנושא האופציה
הירדנית, אמר פעם מלך האנובר.
אבל אם כבר מזכירים את מלך האנובר בהקשר
לאופציה הירדנית, הרי שאצל מלכי האנובר מצוי
לקח נוסף למלך ירדן: אם כבר יש לך מלוכה,
כדאי לך לשים לב לצד מי אתה יוצא למילחמה.
האחרון בשלושת מלכי האנובר שבצפון גרמניה,
ממלכה שהתקיימה 52 שנה בסך הכל
(1814־ ,)1866 היה אחד גיאורג החמישי שעשה
אותה טעות שעשה חוסיין ב־ . 1967 הוא צידד בצד
המפסיד במילחמה.
גיאורגנו צידד באוסטרים במילחמת פרוסיה־אוסטריה
( )1866 ומשהפסידה אוסטריה במילח־מה,
הפסיד גיאורג את המלוכה(לפרוסיה).
מנחם אלרן, חי־אביב

חלמונים בחרם
עוד על שיאי ביצים (״תמרורים״,
העולם הזה 6.7.88 והלאה).
רק באמריקה, כלשון הבריות. רק שם יכולים
להתעסק ברישום שיאי־ביצים ( 454 גרם, שתי
קליפות, שני חלמונים).
ממש חלם.
אני זוכר, לפני שנים, בעת טיול באמריקה,
כותרת לרוחב כל העמוד בעיתון ניו־יורקי, שבישרה
על שיא ביצתי אמריקאי נוסף: תרנגולת
אמריקאית אחת הטילה ביצה בעלת תישעה
דוד עובדיה, רמח־נן
חלמונים•

שלוש במחיר שתיים
על הזדמנות שהוחמצה (״מתנה לא־שה
ולמאהבת״ ,העולם הזה
.)27.7.88
נעמי רון מדווחת לנו על מאהב נשוי(וכנראה
אמיד למדי) ,שנכנס לסוכנות מרצדס ורכש שתי
מכוניות זהות בדגם ובצבע — אחת לאשתו, אחת
למאהבתו.
מתבקשת השאלה: מדוע לא רכש שלושה סו־צדסים
זהים בכל?
זה היה, הרי, מסב עור יותר תשומת־לב אליו
ולאורחות־חייו וזאת היתה גם יכולה להיות, קרוב
לוודאי, עיסקה לא רעה. קשה להניח שסוכנות
מרצדס בתל־אביב, שבוודאי איננה מוכרת שלושה
מרצדסים בכל יום, לא היתה באה לקראתו
אלי נבט, תל־אביב
קצת עם המחיר•

אוהל קל ולא יציב
על מקור המילה באלאגאן(״יומן אי־שי״
,העולם הזה .)6.7.88
אני מסתמך על המילון למילים ומונחים לועזיים
בפולנית, מאת הד״ר מיכאל ארצט, מ־.1928
שם מוגדרת המילה באלאגאן כמילה ממוצא טא־טארי,
שמשמעותה היא אוהל קל.
המושג הזה הושאל למשהו לא יציב, דבר שאינו
מאורגן לפי סדר, קביעות ויציבות, דבר ארעי,
משהו לא רציני• רפאל בלומנפלד, אשקלון

לדבריו של האתלט דורון שיטרוק במדור
״מה הם אומרים״ בגליון שעבר ניתנה הכותרת
:״איננו מנצחים מפני שאיננו משתמשים
בממריצים!״
בראיון עצמו אמר דורון כי בין יתר
הסיבות לכך שקיים פער גדול בינינו ובין
האתלטים מחו״ל, קיימת ג ם סיבת השי מוש
השכיח אצל חלק לא״קטן מהם בסמים
ממריצים, בניגוד לאתלטים הישראליים.
הכותרת היתה על כן צריכה להיות :״בין יתר
הסיבות -גם אי־שימוש בממריצים!״

כתובת המערבת
קוראים המבקשים לכתוב למערכת
העולם הזה מתבקשים לדייק בכתוכת
המערכת: רחוב גורדון ,3תל־אביב,
מיקול —.63458
בשעת הצורך ניתן גם לפנות בטלפון
03( 232262 בפקסימיליה —
245242־3־ .972 מנוי ,2009 ובטלקם
— 11. 341667 וען ץן עוח.
העולם הז ה 2660

מודעות בדבר יום־הכינוס המיועד. מודעי, למוד קרבות
עקובים־מכותרות עם עמיתיו למיפלגה, הפקיד את
הפירסום בידי פירס 01 ארמון. כך קרה שמתחת לאפם של
משה ארנס(מטעם חרות) ומשה ניסים (מהליברלים),
התעורר עם־ישראל באחד הבקרים השבוע ומצא מודעות
המבשרות את רבד קיומו של הכינוס. כך הוכרחו כל
הצדדים המופתעים למהר ולהגיע להבנה, ונקבעה עובדה
בשטח.

פנייתו זד של אייזנברג הפתיעה תעשיינים
רבים, שאמרו כי אילי־הממון יכול היה בקלות
לממן בעצמו את שהייתם של הנכים, ולא
לפנות ולגייס תרומות מאחרים.
מקורביו של אייזנברג אמרו כי הוא התגייס לעמוד בראש
קרן שתסייע למימון נסיעתם של הנכים לאולימפיאדה.

הראל מעוניין ב״תדיראך

268

פיחות לפני הבחירות?
למתת הכחשות של ראשי מישרד-האוצד
ניכרים במשק סימנים שלפיהם לא יהיה ל שת
האוצר, משה נימים, מנוס מלבצע פיחות,
אפילו עוד לפני הבחירות בנובמכר.
התעשיינים מפעילים לחצים כבדים על הממשלה לבצע
פיחות. בשל הירידה בריווחיות הייצוא, בעיקר לשוק
האמריקאי.
בשבועות האחרונים מורים ראשי־האוצר כי יש צורך
לנקוט צעדים לפיתרון בעיית הריווחיות. ולכן לא יהיה
מנוס מלבצע פיחות חד־פעמי עוד לפגי מועד הבחירות.

פוליטיקאים בפיקוח
מלבד הפיקוח על התבטאויות האלופים בצה״ל. יש כוונה
להחמיר בקרוב את הפיקוח גם על הקשר שבין
הפוליטיקאים למערכת הצבאית.

הכוונה היא לנתק, ככל האפשר, את הקשר בין
פוליטיקה לצבא, בייחוד לאור הבחירות
הקרובות.

מחפשים תפקיד ל אדר׳
במטדדהבחירות של מיפלגת-העבודה מחפשים
תפקיד לרפי אדרי.
כרגע מתעסק אדרי בענייני ש־סן שברים וסולר נוגה.
אולם במיפלגה מבקשים להכניס אותו כשותף פעיל
במטה, ולא להשאיר אותו מחוץ למערכת.

התחייה מודים בפיצוצים
בהופעה השבוע לפגי פעילי מיפלגתו בחיפה,
הציג יובל נאמן את מצע מיסלגתו והכריז.
שהיא תתמודד כנראה בפעם הראשונה על
ראשות-העיר.
״צרעת התיאטראות האנטי־ציוניים והאנטי־ישראליים
מקורה בחיפה, מה שמוכיח שהצד הלאומי בעיר לוקה
בחסר,״ אמר נאמן, ותקף בחריפות את התיאטרון העירוני
חיפה הוא כינה את ההצגות פלשתינאית, נפש יהודי
וסינדרום יחשל־ס תועבה, והודה בפעם הראשונה, שאנשי
התחייה, בגיבוי מלא של מרכז־התנועה, פוצצו הצגות של
המחזות האלה בירושלים וכתל״אביב.

ביום השני, ה־ 22 באוגוסט, היום ה־259
של האינתיפאדה, מסר דובר צה״ל על 197
הרוגים פלסטיניים. מיספר זה אינו כולל
את ההרוגים מירי מתנחלים ומסיבות
אחרות.
לפי ספירת ״העולם הזה״ ,הגיע מיספר
ההרוגים הפלסטיניים, מאז תחילת האינתיפאדה,
ל־ 268 הרוגים.
לעומת זאת מוסרים מקורות פלסטיניים
על 345 הרוגים, לפי הפירוט הבא:
• 226 הרוגים מירי חיילי צה״ל ומתנחלים.

61 הרוגים כתוצאה משאיפת־גאז.
• 30 הרוגים ממכות ומהתחשמלות.
• 28 הרוגים מסיבות אחרות.

קומגדו שרון הביתה
23 מפקחי־המחירים של מישרד־התעשייה־והמיסחר,
שהועסקו על־פי חוזים אישיים, קיבלו
השבוע הודעות־סיטורין מנציבות־שרות-
המדינה. הנימוק שנמסר לפיטורין הוא צימצום
בפעילות הפיקוח של המישרד.
המפקחים גוייסו לעבודה לפני שלוש שנים, בזמן הפעלת
התוכנית הכלכלית, והעסקתם על־פי חוזים הרגיזה מאוד
את ההסתדרות ואת ועד עוברי המישרד. יריביו של אריאל
שרון טענו כי המפקחים נבחרו על־פי נאמנותם למחנה־ .
שרון בתנועת־החרות, ולכן זכו בכינוי ״הקומנדו של
שרון־.
הניסיונות לפטרם נמשכו זמן רב, גם מצד אנשי ליכוד
במישרר־האוצר.
בשנה שעברה פרצו המפקחים בפראות לאסיפה של מרכז
הליברלים, בדי למחות על התעקשותו של שר־האוצר שלא
להעביר עוד תקציב לתשלום משכורותיהם. אחרי
ההתפרעות הם זכו בארכה של שנה נוספת בעבודה.

מודע• עשה תרגיל
המודעות שבישרו על כנם ליכוד־הליכוד,
שיתקיים ביום החמישי, התפרסמו לאחר
תרגיל־הפחה של יצחק מודעי.
כשראה מודעי שהסיכסוכים הרגילים מעכבים את הכנס
הוא העריך שלא יוכל לתת הוראה, דרך אגף־האירגון של
הליברלים והצינורות המקובלים במיפלגה, לתת בעיתונים

הראל מייצג, כנראה, משקיעים זרים׳ .

מחפשים כתב מדיני
יומן ״גלי־צה״ל״ מחפש בימים אלה כתב מדיני
חדש, במקומו של הכתב המדיני הוותיק עוז
פרנקל, המסיים את תפקידו והעובר?תפקיד
בעיתון ״ג׳רוסלם פוסט״.
פרישתו של פרנקל, הנחשב כאחד הכתבים המדיניים
החרוצים. יצרה חלל ריק בתחנה. ואנשי התחנה הצבאית.
ובראשם מפקד ולי־צה״ל נחמן שי, התחילו לחפש כתב
מדיני, בין השאר גם מחוץ למיסגרת הצה״לית.
נודע כי התפקיד הוצע לאיש־רדיו ותיק, אך זה סירב לפי
שעה, ועתה מחפשים מועמד מבין הכתבים ביומן.

צהל —
לשבוע מקוצר
חלק מיחידות צה״ל בעורך יעברו בסון!
השנה האזרחית לשבוע־עבודה מקוצר בן
חמישה ימים. הצעה ברוח זו נמצאת בימים
אלה בדיון אצל ראשי מערכת־הבי•
טחון.
על סי התוכנית יעבדו החיילים בבסיסים
העורסיים של צה״ל, העוסקים בשרותים
שאינם מחייבים שהות של 24 שעות, ל-
שבוע־עבודה מקוצר, אך הנוכחות בבסיסים
בימי שישי ושבת תהיה במתכונת
שבת.

רואי־חשבון
וגד פירסום

עצירים מספרים חוויות
ביום הראשון, ה־ 28 באוגוסט, יתקיים בתיאטרון נזווז־צדק
מיפגש עם עצירים מינהליים, שהשתחררו באחרונה
מאנצאר 3

מדובר בארבעה-חמישה עצירים• ,שהשתחררו
בחודש האחרץ, והם יספרו על נסיבות מעצרם
וחוויות אישיות מהמחנה.
היוזמה לערב יצאה מצד הפלסטינים, והם לוקחים על
עצמם סיכון רציני, שבסוף הערב יקבלו צו־מעצר מינהלי
חדש.
הערב אמור להיות צער ראשון להקמת ועד נגד מעצרים
מינהליים.

ביבי טלוויזיוני
״המועצה לשלום ולביטחון״ מתכוונת
להוציא בימים הקרובים דפי־מידע, שבין
היתר יעמידו את בנימין(״ביבי״) נתניהו
באור לא־חיובי.
המועצה מכינה דפי־מידע על קווי־יסוד
לביטחון לאומי, ובמיסגרתם יפרטו הקצינים
הבכירים את הסדרי־הביטחון הנדרשים,
ומצד שני יקבעו חד־משמטית שאם
לא תהיה התקדמות מדינית עלולה לפרוץ
מילחמה.
בין השאר יתייחסו הקצינים בחוסר-הע-
רכה למומחה הביטחוני של הליכוד, ביבי
נתגיהו, ויטענו כי דיעותיו היום הן טלוויזיוניות,
וחסרות כל בסים.
אביגדור (״יאנוש״) בן־גל, שאיים לפרוש
מהמועצה, חזר בו מכוונתו.

איש-העסקים יוסק׳ה הראל מנהל בימים אלה
משא־ומתן עם ״תדיראן״ לרכישת מיסעל
למעגלים מודסמים בקדיית-מלאכי, העומד לפני
סגירה.

שיטרית השתמש בדובר
אחת הסיבות לדרישתו של יו״ד מועצת-
המנהלים של ״בנק לאומי״ ,הד״ר מאיר חת,
למנות דובר מיוחד לדירקטוריון, היא שחבר־הדירקטוריון,
איש מיפלגת-העבודה הפרופסור
שימעון שיטרית, השתנדש בשרותיו •טל דובר
הבנק כדי להפיץ חומר לאמצעי-התיקשורת.
שיטרית הפיץ בשבועות האחרונים חומר רב לעיתונות, ובו
מידע על החלטות של דירקטוריון הבנק, ובמיוחד על כך
שידר הדירקטוריון, הר״ר תת, לא פעל למניעת חוזי־השכר
המופלגים של ראשי־הבנק.
על פי חוק החברות רשאי כל חבר מועצת־המגהלים
להשתמש גם בשרותי הדובר ובמזכירות של הבנק. הפרופ׳
שיטרית ניצל עובדה זאת, והפיץ חומר לעיתונות נגד יו״ר
הבנק באמצעות דובר הבנק.
דובר בוק לאום׳ אישר את הדברים.

ממישאל שנערך בקרב חברי לישבת ריאי־החשבון
עולה כי רוב רואי-החשבון מתנגדים
לפירסום.
ועדה שמינה יוסי שחק. נשיא לישכת רואי־החשבון, לפני
חודשים אחדים. לבחינת נושא איסור־הפירסום. המליצה
להשאיר את הנוהלים הקיימים, ובאחת מהמלצותיה אמרה:
״יש מקום להתיר פירסוס לפי כללי הצניעות המקובלים
במיקצוע״.
שחק החליט לערוך מישאל כדי לבדוק את תגובת רואי־החשבון
על מסקנות הוועדה. והתוצאות היו מפתיעות: חצי
מהתשובות שהגיעו עד כה תבעו במפורש להשאיר את
איסור הפירסום המוחלט על כנו.

איגוד מיקצועי
של תלמידים
אגדדת־תלמידים חדשה קמה בחיפה: מר״צ.
מטרתה העיקרית היא לערב את התלמידים
בתהליך קבלת־ההחלטות בבית-הספר.
עד היום אין בבית־ספר שום מוסד, המסוגל לקבל תלונות
של תלמידים על מוריהם. ההצעה היא להקים מיסגרת
שיתופית של מורים, הורים ותלמידים, שתוכל לקבל
תלונות כאלה. אם פנייה להנהלה בדרכים המקובלות לא
תעזור, תוכל מועצת־התלסידים להשבית את בית־הספר.
מועצת־התלמידים תהפוך אז למעין איגוד מיקצועי, כמו
כל ועד־עובדים במשק. באירגון חברים כבר כמה מאות
חברים, והוא זוכה בתמיכה נלהבת של מפ״ס.

ליאור דץ, מארגן העמותה, כבר נפגש עם
מנכ״ל מישרד־הדוינוך, הד״ר שימשה שושני,
שהביע הסכמה עקרונית לתוכנית.

-פרק בי

אייזנברג מחפש תרומות

הבטלוים

המיליארדר שאול אייזנברג, שהבטיח לסייע במימון
מישלחת־הנכים לאולימפיאדת סיאול, פנה בשבועות
האחרונים במיכתב אישי לראשי חברות וגופים במשק,
כבקשה להרים תרומה למימון נסיעתם ושהייתם של
הגנדם באולימפיאדה.

מבדיקה שנערכה בטלוויזיה מסתבר שכתבת־הטלוויזיה על
הבטלנים לא נערכה מיוזמתו של הכתב לענייני־תרבות,
דן רביב.
הכתבה נצפתה ואושרה לשידור על־ידי כל הדרגים,
ובכללם מנהל הטלוויזיה, חיים יבין.
או רי ת

! רו ב ב לי

ב נ זי רי ם
העם בחורים טובים
זה דא קורה רק
בסרט. זה גם קורה
במציאות. כדאי לזכור
רמה זה הוביל
במקומות אחרים.
המוני ישראל יכלו לצפות השבוע
בביתם בעליית הנאציזם. הטלוויזיה
הביאה להם את אחד הסרטים החשובים
שנעשו על תקופה זו: מפיסטו.
הסרט הסביר בצורה משכנעת ביותר
כיצד הפך עם בעל תרבות מפוארת
לכנופייה רצחנית; וכיצד הפכו אנשים
הגונים, נורמליים, לאזרחי מדינה פוש־ענית.
קטע
קצר בסרט תיאר את אחד האמצעים
שמילאו תפקיד חשוב בתהליך
זה: פעולתן של פלוגות־הסער. היו אלה
חבורות־בריונים שפשטו ברחובות, התנפלו
על מתנגדיהם ושברו את העצמות
של עוברים־ושבים בעלי חזות יהודית.
לא היתה זאת תופעת־לוואי חסרת־חשיבות.
אדולף היטלר המציא את
השיטה הזאת והפעיל אותה בהכרה
מלאה. הוא ראה בה אמצעי חשוב כדי
להטיל מורא על יריביו ולשתקם, למשוך
אליו את היסודות האלימים והפ־רימטיביים
ביותר בציבור, ליצור אווירה
כללית של אלימות והידרדרות מוסרית.

זה קרה במשך שנים לפני
עלות הנאצים לשילטון. כאותם הימים
היתה המישטרה ברוב חלקי גרמניה בידי
מיפלגת־העבודה הסוציאל־דמוקר-
טית. בתי־המישפט היו מורכבים משופטים
הגונים. אולם לבריוני פלוגות־הס־ער
ניתן כמעט חופש מלא להשתולל.
המישטרה לא תפסה אותם. ואם נתפסו,
פטרו אותם השופטים בעונשים קלים.
היחס הכללי אליהם מצד אנשי־המיט־סד
היה כאל צעירים פטריוטיים, או־הבי־מולדת,
ההולכים אמנם בדרכים
מוטעות, אך שבסך־הכל הם אנשים טובים.
האנשים
הטובים האלה הובילו את
הנאצים לשילטון, ולמחרת־היום השליטו
במדינה כולה מישטר של טרור,
שבו נעלמו אנשים מבתיהם לעולמים,
נרצחו רבים בעינויים, הוקמו מחנות־ריכוז
ואיש לא העז לפתוח את פיו.
מוות בלהבות. היה חשוב להקרין
תיזכורת זו לצופי הטלוויזיה הישראלית,
כי במהדורות החדשות של
הטלוויזיה סיפרו קריינים חייכניים
וקרייניות נחמדות סיפורים דומים
מאוד על המתרחש בישראל.
אלמונים הציתו צריף באור־יהורה,
אחרי שנעלו אותו מבחוץ. שלושה פועלים
ערביים נשרפו חיים. לפני כן
קיבל ראש־המועצה־המקומית את פני
מאיר כהנא.
אלמונים אחרים — ואולי חבריהם

של אלמונים אלה — עברו בחוצות
תל־אביב והיכו פועלים ערביים המרצ־פים
את המדרכות למען העירייה וה־מפנים
את אשפתה. ראש־העירייה לא
אמר על כך מילה בפומבי.
באחד הכפרים בררום התנפלו אלמונים
על פועלים ערביים שישנו בשדה,
אחרי יום־עבודה ארוך ומפרך תמורת
שכר זעום.
ליד אור־יהודה התנפלו כמה בריונים
על פועל ערבי מרמאללה שהמתין
לנסיעה הביתה אחרי יום עבודה, ופצעו
אותו במכות בקרשים.
אין ספק כי בערים ובכפרים היהודיים
פועלות עתה כנופיות של בריונים
מאורגנים. לא קשה לנחש מי• הם ולאן
הם משתייכים.
אולם המישטרה מתקשה לגלות אותם.
כאשר היא מגלה אותם, באי־רצון
בולט, פוטרים בתי־המישפט את הבריונים
בעונשים מגוחכים.
שהרי הם, בסך הכל, בחורים משלנו,
אוהבי־מולדת, אם כי מעשיהם מוטעים.
טהר רימון
במידרחוב
ן אם זה היה מעשה
1טרור הרי ה 1א משרת
| אח אויבי הפלסטינים.
אירגונו של אבו־נידאל הזדרז להודיע
כי הוא האחראי להטלת הרימון
במידרחוב בחיפה.
אבו־נידאל, הפועל בהשראת סוריה
ולוב, הוא אוייב מושבע של אש״ף. יש
לו עניין רב בסיכול התוכניות של
אש״ף להקמת מדינה פלסטינית וממ
משלהב
את הרוחות ומרחיק את סיכויי־השלום.
השבוע
קיוו ערבים רבים משני עברי
הקו הירוק שבסופו של דבר יתברר כי
המעשה לא נעשה בידי ערבים ,״מתוך
מניעים לאומניים״ ,אלא על־ידי מישהו
אחר, מתוך ״מגיעים פליליים״.

שלה פלסטינית זמנית לאלתר. כי מיסוד
זה של המוסדות הלאומיים הפלסטיניים
ישאיר אותו בחוץ, לצמיתות.
מכיוון שאבו־נידאל ממשיך לדגול
במילחמת־נצח, עד לחיסול מדינת־יש־ראל,
הוא ״מתנגד עקרונית לכל צעד,
שיש בו הכרה בישראל והבעת נכונות
להגיע עימה לידי שלום. ברור כי הקמת
מדינה פלסטינית לצד ישראל, גם
על הנייר בלבד, כרוכה בהכרה כזאת.
מידע סודי. אולם יתכן כי הכרזת
אבו־נידאל היא התפארות־שווא.
בעוד שהפוליטיקאים בישראל כבר
הזדרזו להסתמך על הרימון, איש־איש
לצרכיו, היתה המישטרה הרבה יותר
מסוייגת. גם כאשר הביאה לבית־ה־יחצני,
נערות־זזהר,
מישפט ארבעה חשודים, הקפידה להצמגמגמים.
ומומחים וכל
היר כי היא ממשיכה לבדוק גם את
האפשרות שהמעשה נעשה על־ידי אחמיני
חורשי מזימות.
רים, בכוונה פלילית.
מילחמת־הבחירות התנהלה בעצלהארבעה,
תושבי ג׳נין והסביבה, זוהו
כמי שברחו מן המקום אחרי הפיצוץ. תיים. אווירה מוזרה של אי־ביטחון שראך
זה אינו אומר הרבה. רק ערבי מטו רה בזירה. היה נרמה כאילו אף מיפלגה
רף יישאר במקום שבו• אירע פיגוע אחת אינה יודעת מה בדיוק לעשות
ומה בדיוק להגיד.
חבלני. כי הסכנה של עריכת־לינץ׳
המערך פירסם בעיקר את לבטיו
בידי עוברים־ושבים נרגזים היא רבה.
לגבי בחירת נערת־זוהר מתאימה, שתערבי
נורמלי בורח במיקרה כזה במשמש
כקריינית־רצף של שידוריו(ראה
הירות האפשרית.
עמוד .)37 היה משהו מביש בפירסומים
סביר להניח כי יש בידי המישטרה
אלה של יחצני המערך. היתה בכך הומידע
נוסף, המצביע בכיוון פלילי. על
דאה שאין בפי המערך, לפי שעה, מסר
מידעי זה הוטל איפול מוחלט.
סכין בגב. אם יתברר בסוף כי המ חשוב יותר.
גם במיפלגות האחרות השתלטו יח־עשה
אכן נעשה בידי מחתרת פלסטינית,
הרי הוא מהווה תקיעת סכין בגב צנים, פירסומאיס מיקצועיים ושאר
״מומחים״ על המערכה, ודיברו בעיקר
האינתיפאדה.
יוזמי המאבק הממושך בשטחים הכ י על עצמם.
אחד שהשתחרר מעול זה היה אריאל
בושים חותרים לפיתרון מדיני, שיביא
לשיחרורם מעול הכיבוש הישראלי. שרון. הוא כבר רץ וניהל את מסע־הב־ברור
לכל כי הדבר יכול להיעשות רק חירות שלו. אלא שלמסע של שרון, מועמד
הליכוד, לא היה כל קשר למסע
בהסכמת הישראלים.
מעשה של טרור גס, הפוגע באזרחים של הליכוד עצמו. להיפך: שרון קיפץ
ישראליים מיקריים, ישיג את המטרה על הג׳בלאות ומכר תוכנית של סיפוח
ההפוכה. הוא משרת את החוגים הל (ראה הנדון) שנגדה לחלוטין את מצע־אומניים
הקיצוניים ביותר בישראל, הבחירות של הליכוד. יותר מזה: הלי
הבחירות

לקפץ

ה גבלאווז

כוד דחה רישמית את התוכנית של
שרון.
זה לא הפריע לשרון להזמין עיתונאים
ולספר להם שאם לא תתקבל
תוכניתו להחיל את הריבונות הישראלית
על שטחים נרחבים של ״יהודה
ושומרון״ ,ובהם 200 אלף תושבים
ערביים ״בלבד״ ,תהיה צפוייה למדינה
סכנה נוראה.
לפסול, לפסול. בימין נעשו ההכנות
לאיסור רשימתו של מאיר כהנא.
החשבון: כל מנדאט שיקבל כהנא יילקח
מן הליכוד ו/או התחייה. אם תימנע
הופעת כהנא,־יעשה הליכוד הסכם־עו־דפים
עם התחייה, וקולות כהנא יחולקו
ביניהם.
מכיוון שלצעד כזה צפוייה תמיכה
אוטומטית של המערך, ברור כי יהיה לו
רוב גדול בוועדת־הבחירות המרכזית.
כהנא יערער על ההחלטה בבית־המיש־פט
העליון, וזה יצטרך לפסוק. על פי
החוק שהתקבל לפני שנתיים, רשימה
אנטי־דמוקרטית ו/או גזענית אינה
רשאית להתמודד.
קרוב לוודאי כי הליכוד יתבע מן
המערך לאסור גם את הופעת הרשימה
המתקדמת לשלום, בטענה שהיא שוללת
את קיומה של ישראל כ״מדינת
העם היהודי״ ,כפי שנאמר באותו החוק.
גם לכך יש סיכוי רב; הימין יצביע באופן
מלוכד למען איסור הרשימה, המערך
יעניק לאנשיו ״חופש הצבעה״,
וכך ייווצר רוב. גם במיקרה זה תהיה
ההכרעה בידי בית־המישפט העליון,
שיצטרך לפסוק אם הרשימה ״במפורש
או במשתמע״ תואמת את ההגדרה
הזאת.
המערך מקווה בסתר־ליבו לפסילה
זו, כדי שקולות המתקדמת יתחלקו בין
רק״ח, רשימתו של עבד־אל־והאב דר־אושה
והמערך עצמו.
איש אינו מציע לאסור את הופעת
רק״ח.
מיפלגות מגוב
ריקבון ועפר
מיפרגה שהיתה פעם
גרודה וחשובה נעלמת
סופית. מעטים יצטערז
ער כן־ .גם דא היא
עצמה.
לשרידי המיפלגה הליברלית היתה
השבוע דאגה רבה. הם חששו כי בכנס
ליכוד־הליכור, האמור להתקיים בשבוע
הבא, יושר ה־מנון בית־ר.
אולם שירו של זאב ז׳בוטינסקי
(״מגוב ריקבון ועפר /בדם וביזע —
יוקם /לנו וזע ( /און ונדיב ואמר
יכול דווקא להתאים להזדמנות.
כי מה שעומד לקרות אינו מיזוג בין
(המעוך בעמוד )8

העולם הנה 2660

1111־ 1 1
אריאל שרון גילה את תובנית־אלון. היא באמת מתאימה לו

סחרי שהחלו הפירסומים הראשונים על
״תוכנית אלון״ ,אחרי מילחמת ששת־הימים,
עליתי על דוכן הכנסת ונאמתי נאום חריף נגדה.
אמרתי שזוהי תוכנית ניצית קיצונית, שתסכל כל
סיכוי להשיג שלום.
אלון ישב ליד שולחן־הממשלה והקשיב.

כשירדתי מן הדוכן וחזרתי למושבי
במליאה, העכיר לי אלון, באמצעות
אחד הסדרנים, פתק :״אני אומר דברים
דומים למה שאתה אומר, אז מדוע אתה
יונה ואני נץ?״
מכיוון שאני דיברתי על הצורף להקים מדינה
פלסטינית בגדה וברצועה, היה הרמז של אלון
ברור: גם הוא רוצה בכך. ההבדל בינינו אינו אלא
בפרטים. בעוד שאני הצעתי להחזיר למדינה הפלסטינית
את כל השטחים שכבשנו, הרי רצה הוא
לספח לישראל את ביקעת־הירדן וכמה שטחים
נוספים פה ושם.

הדוי

הצבאות הערביים. היא כבשה את כל שיטחי ארץ-
ישראל המערבית, בתוספת חצי־האי סיני ורמת־הגולן.
שררה
אווירה של שיכרון, של אנחנו־ואפסנו־עוד.
אנשים התעשרו מהוצאת אלבומי־ניצחון,
חרזנים מיסחריים ייצרו בסיטונות שירי־ניצחון.
מי שלא השתכרו היו אנשי הקיבוץ המאוחד.
אלה היו אנשי־מעשה קשוחים ומפוכחים, אשר
ידעו בדיוק במה הם רוצים.

הם רצו כשטחים לשם התיישבות.

אנשי הקיבוץ המאוחד פשטו על פני השטחים
שנכבשו זה עתה, לאורכם ולרוחבם. כמו המרגלים
של יהושע, הם הגיעו גם ליריחו. הם לא ראו
את רחב הזונה. אבל הם ראו את ביקעת־הירדן.
הם דיווחו לחבריהם: בכל הגדה והרצועה יש
רק שטח אחד שהוא רחב־ידיים, שטוח, סמוך לבד
קורות־מים ומיושב בצורה רלילה. בקיצור, שטח
המתאים להתיישבות קיבוצית אינטנסיבית.

האחד הוא מיבצעי, מיידי, וניתן לבצעו מייד.
החלק האחר יידחה ממילא עד אשר יקום מנהיג
ערבי שיסכים לקבל את התוכנית.

אם כן, אמר אלון לבגין, מדוע שלא
נתאחד לפי שעה סביב החלק הראשון,
האופרטיבי, וניישב את השטחים שנועדו
לסיפוח לישראל?

אלון הכחיש בתוקף שאי־פעם אמר דבר כזה
לבגין. אבל כשעמדה מילה מול מילה, דבריו של
בגין היו נאמנים עלי יותר. איש־אמת היה.
ס ינטרמצו אישי: על מה מבוסס המידע
שלי לגבי כוונותיו של אלון?
בימים שבהם נולדה תוכנית־אלון קיימתי קשר
קבוע עם אלון. הקשרים בינינו, שהתרופפו בשנים
שלפני כן, התחדשו ערב מילחמת ששת־הימים,
כאשר ניסיתי לעזור לאלון לקבל לידיו את מיש־

אז היכן ההבדל?

^ ש מדברי ם עכשיו שוב על ״תוכנית
אלון׳ ,בעיקבות יוזמתו של אריאל שרון,
מוטב שיהיה ברור למה הכוונה.

מכיוון שהגבולות לא שורטטו מעולם,
וכל המפות שפורסמו לא היו אלא
פרי ניחושיהם של פרשנים זרים ומקומיים,
ניתן היה לשנותם לפי הצורך.
למשל, כאשר הפך אלון בעל״החסות של כנופיית
הרב משה לווינגר, הפך איזור קריית־ארבע
חלק מן השטחים שנועדו לסיפוח על־פי התוכנית.
גם לגבי רצועת־עזה ופיתחת־רפיח השתנו התפיסות.
הרצון
״לתקן״ את הגבולות מדי פעם הוא
שמנע שירטוט מפה מוסמכת. אך יתכן שלא הי־תה
זאת הסיבה היחידה, או אף העיקרית.

יתכן מאוד שיגאל אלון היה מודע
לעובדה שעל גבי המפה נראתה תוכניתו
כמיבנה מוזר מאוד־מאוד.

ס יך נולדה תוכנית מוזרה כזאת?

כדי להבין זאת, יש לזכור את טיב האיש ואת
טיב התקופה.

יגאל אלון היה איש הקיבוץ המאוחד
— לפני הכל, אחרי הכל וגם באמצע
הכל.

הוא היה גם איש אחראי מאוד, ממושמע מאוד,
מסור מאור־מאוד לתנועה. מעולם לא היה עולה
על דעתו לעשות משהו שלא על דעת התנועה,
ועל אחת כמה וכמה בניגוד לדעת התנועה.
הגורו שלו היה ישראל גלילי.

הדברים קרו ביום השביעי של מיל־חמת
ששת-הימים.

המילחמה הסתיימה. קרה נס. ישראל הקטנה,
בעלת השטח הקטן, הצבא הקטן ותקציב־הביטחון
הקטן(הכל ביחס להיום) פרצה מגבולותיה הארוכים
והמפותלים והביסה תוך כמה שעית את כל

** יפלגת־העבודה אימצה לעצמה את תוכי
^/ני ת־ אלון — בחצי־פה, בחצי־לב, בלי מפה,
בלי פרטים — דווקא בגלל הכפילות שבה. חלק
אחד דיבר אל היונים, חלק אחר אל הניצים. כל
אחד יכול היה לראות בה את משאת־נפשו.

בקיצור, תוכנית פוליטית אידיאלית
למיפלגה סתגלנית, חסרת־עקרונות,
סופר־מארהטית.

אלון הלך למכור את התוכנית שלו. ט א נפגש
כמה פעמים עם המלך חוסיין. המלך דחה את
התוכנית על הסף. הוא אמר את פסוקו המפורסם:
״אני יכול להיות המנהיג הערבי הראשון שיעשה
שלום עם ישראל, או אני יכול לוותר על שטחים.
אינני יכול לעשות את שני הדברים גם יחד״.
ואילו את האופציה הפלסטינית לא ניסה כלל
אלון לממש. הוא לא העז להעלות את הרעיון של
הידברות עם הנהגה לאומית פלסטינית. כשהתחלתי
להיפגש עם נציגי אש״ף ב־ , 1975 וחת־בקשתי
על־ידם להעביר מסרים לראשי המימשל
בישראל, פניתי לשלושה אישים: ראש־הממשלה
יצחק רבין, שר־החוץ יגאל אלון, ושר־המישפטים־
חיים צדוק. גם רבין וגם צדוק הזמינו אותי אליהם,
והקשיבו קשב רב למה שהיה בפי. אלון פחד וסירב
אף להיפגש למטרה זו.

כבר אחרי החודשים הראשונים של
התוכנית היה ברור לגמרי שאין לה קונים.
אין
אף ערבי אחד בעולם המוכן לעשות שלום
תוך ויתור מוחלט על ריבונות ערבית בירושלים
המיזרחית. אין אף ערבי אחד בעולם המוכן לסיפוח
ביקעת־הירדן לישראל, תוך ניתוק כמעט
מוחלט של הגדה המערבית מן הגדה המיזרחית.
אין אף ערבי אחד בעולם המוכן ל״פשרה טריטוריאלית״
שפירושה שהפלסטינים צריכים לוד
תר על חלקים נוספים של השטחים הקטנים
שנותרו להם מעבר לקו הירוק.
אמרתי זאת ליגאל אלון אז, והוא לא האמין לי.
בינתיים עברו 20 שנה, והדבר הוכח הלכה למעשה.

אלון
לא שירטט מסה מדוייקת. מעולם
לא פורסמה מסה מוסמכת של תום•
נית-אלון. מעולם גם לא פורסמה תוכנית
מפורטת.
בקווים הכלליים, וכפי ששמעתי מפי אלון
עצמו, זאת היתה התוכנית, כפי שהתפתחה במשך
הזמן:
ישראל תחזיר לערבים את השטחים המאוכלסים
של הגדה המערבית (משולש ג׳נין־רמא־ללה־טולכרם,
ובמרכזו שכם, ואיזור־חברון).
את השטחים האלה אפשר להחזיר למלך חו־סיין
או לערבים הפלסטיניים, שיקימו בה מדינה
עצמאית משלהם.
ישראל תספח לעצמה את ביקעת־הירדן וחוף
ים־המלח, שיהוו את ״גבול־הביטחון״ .אולם יריחו
וגשר״אלנבי יישארו בידיים ערביות, כדי להבטיח
רציפות טריטוריאלית בין שכם וחברון לבין עבר־הירדן.
ירושלים־רבתי
תישאר בידי ישראל. כן גם
רצועת־עזה. כן גם רמת־הגולן. כן גם גוש־עציון.
כן גם קריית־ארבע. כן גם איזורים מסויימים
לאורך הקו הירוק, ליד קלקיליה וטולכרם.

אלון היא הטראגדיה של מדינת־יש-

לא נמצא אף ערבי אחד — אך לא
אחד — שקיבל אי־פעם את תוכנית־אלון.
התוכנית
מתה למחרת לידתה. אבל מאז היא
מתהלכת כרוח־רפאים, כרוח אביו של האמלט.

אז איפה הגבול!
מימצא פשוט זה הוא ששימש הנחייה
לתפיסה ה,,ביטחונית״ של יגאל
אלון. תוכנית־אלון המהוללת לא באה,
במקורה, אלא כדי לשמש הצדקה ליישוב
ביקעת־הירדן.
שאר פרטיה היו מישניים, ובאו לענות על
צרכים פוליטיים אלה ואחרים.
פעם נשאל מגיד ידוע בפולין איך הוא מיטיב
כל־כך להתאים את משליו לנמשליו. המגיד ענה,
כדרכו, במשל: פעם ראה בחצרו של אדם שורה
של לוחות־מטרה, שבכולם קלעו החיצים בדיוק
לבול. כשתמה כיצד הצליח בכך, ענה בעל־הבית:
אני קולע קודם כל ללוח, ואחר־כך אני מצייר
מסביב לחץ את הבול.

תוכנית-אלון נוצרה על פי שיטה זו
בדיוק. אחרי שאנשי הקיבוץ המאוחד
החליטו שהם חפצים בביקעת־הירדן,
צויירה התוכנית כולה מסביב למטרה

ך* עבור במה שנים נוכחתי במליאת הכנסת
בחילופי־דברים, ששפכו אור על נקודה זו.
יגאל אלון, אז כבר שר־החוץ בממשלת יצחק
רבין, התווכח עם מנחם בגין, אז מנהיג האופוזיציה
הראשית.
תוך כדי חילופי־דברים חריפים אך מנומסים
(אז עוד שרר הנימוס בכנסת, ועדיין לא הגיעו
אליה אנשי־השוק ושפת־השוק) הוזכרה גם תוב־נית־אלון.
וכך
גילה בגין: כשעלתה תוכנית־אלון בראשונה,
התקיפו אותה בגין וסיעתו מפני שהיא
כללה את הנכונות להחזיר שטחים של ארץ־יש־ראל
לערבים. אז פנה אלון אל בגין ואמר לו: יש
בתוכנית שני חלקים. החלק האחד מדבר על
יישוב שטחים, שיצורפו לישראל. החלק האחר
מדבר על החזרת שאר השטחים לערבים. החלק

רד־הביטחון. הם נמשכו לאחר המילחמה.
היינו נפגשים לעיתים מזומנות לשיחות ארד
כות. לרוב התקיימו השיחות בביתו של אברשה
אהרונסון באפקה( .אלון אהב את הבישולים של
אשתו, וכך גם אני).
באחת השיחות־הארוחות האלה רבנו. אולי זה
היה בעיקבות נאום ניצי כלשהו שנאם, או בעיק־בות
מעשה שעשה. שכחתי.

אמרתי לו בערך כך :״תראה, יגאל.
יש משה דיין, והוא נץ גדול. אין לנו
צורך בנץ שני. לעולם לא תצליח להתחרות
בדיין בתחום הניצי. אם כן, מדוע
שלא תיקח לידיד את התפקיד הנגדי?
למחנה־השלום דרוש מנהיג! אתה האדם
האידיאלי לתפקיד זה: קום והצע
למדינה להחזיר את השטחים הכבושים,
להקים מדינה פלסטינית ולעשות
שלום!״
אלון נעלב עד עומק ליבו. ההתחרות עם דיין
היתה הנקודה החלשה שלו, ועל כן פגעו בו דבריי.
אך הוא השיב :״אינני יכול להיות ראש מחנה־השלום,
מפני שאינני דוגל בריעות שלכם: אני
דוגל בריעות שאני משמיע אותן״:
זה היה נכון. אלון היה תערובת של נץ ויונה
(העולם הזה המציא אז את המילה ״יונץ״) .אולם
היה הבדל בין שני הרכיבים האלה בתפיסתו. כל
החלק המיידי, האופרטיבי, היה ניצי. ואילו כל
החלק הרחוק יותר, המשיחי, היה יוני.
אגב, גם מבחינה זו היה אלון המורה של יצחק
רבין. שהרי גם אצל רבין זה כך. יש לו חלק
אופרטיבי, מיידי, שהוא ניצי(לשבור את הראש
לערבים המתקוממים) וחלק רחוק, משיחי, שהוא
יוני(צריכים להגיע להסדר־שלום עם מישלחת
ירדנית־פלסטינית).

הטראגדיה האישית של אלון היא
נושא לסופרים. הטראגדיה של תוכנית-

מאת

היא מופיעה בכל פעם כאשר מים-
לגת־העבודה צריכה להוכיח שיש לה
תוכנית פוליטית איזושהי, המאחדת
את העופות השונים בגן שלה — ני-
צים, יונים, בנות-יענה, ציפורי גן־עדן
ובעיקר תוכים.

0ל רקע זה יש להבין את יוזמת אריאל שרון,
/שחידש לפתע את תוכנית־אלון.
שרון אינו רוויזיוניסט, ומעולם לא היה כזה.
הוא קרוב יותר לימין הקיצוני של מיפלגת־הע־בודה
מאשר לימין הקיצוני של תנועת־החרות.

הוא תופס את אשר הסביר בשעתו
אלון לבגין: שאפשר להגשים מיד את
החלק האופרטיבי, הניצי, של תוכניתו,
ולדחות לימות־המשיח את החלק היוני.
לכן מציע שרון לאנשי מיפלגת־העבודה להסכים
לסיפוח מיידי של ביקעת־היררן ושאר השטחים
הכלולים בתוכנית אלון.
ישובי ביקעת־הירדן, שהוקמו כולם על־ידי
מיפלגת־העבודה (ושרובם פושטים עכשיו את
הרגל) הסכימו לכך בהתלהבות. שרי־הליכוד דחו
את הרעיון, מפני שפירושו חיסול הסכמי קמפ־רייוויד.
מדוע
מציע זאת שרון דווקא עכשיו?

זה פשוט מאוד: המלך חוסיין, שטרף
את הקלפים של פרם ושל שמיר, טרף גם
את קלפיו של שרון.
חוסיין רצח את ״האופציה הירדנית״ של פרס.
הוא השמיט את הקרקע מתחת להצהרתו של
שמיר בזכות ״משא־ומתן ישיר עם ירדן״ .הוא גם
הקים מחסום לפני תוכניתו של שרון להפוך את
עבר־הירדן למדינה פלסטינית, בהנהגת אש״ף.
שרון הוא הראשון שהתאושש מן המכה. הוא
רצה להציע מיד תוכנית אחרת. לכן שלף מן
הגניזה את העצמות היבשות של תוכנית אלון ז״ל
— התוכנית ז״ל של אלון ז״ל.

זהו תרגיל על ריק. מה שנולד מת לא
יקום לתחייה.

א 11י

א111י

בנזד עגז

האס בחן *מק ׳שראו״ את עבה
בישואו שו בער,חמק הבד
לאופי״ ,הפנטה עכשיו 03/74077
ער בנקואופי אללביב
פ\וח פוטיס פפחיעים
^ שבוע שעבר נמסר כי מנכ״ל
₪1מ ק לאומי נפגש בחו״ל עם קבו־צת־משקיעים,
בראשות בעל הבוק
הבינלאומי ז׳אק נאצר, הרוצים לרכוש
מממשלת ישראל * 15 ממניות בנק
לאומי ב״ 150 מיליון רולר, ולהשתלט
על הבנק.
כמה ימים לאחר מכן הכחיש בינו
צדיק כי נפגש בעניין זה עם משקיעים.
אולם הכוונה של קבוצת נאצר להשתלט
על בנק לאומי לא הוכחשה.
מכיוון שנאצר אושר על־ידי בנק

אבדון הבנק לא זכר
ישראל לפני כמה שנים כמי שזכאי
לרכוש את הבנק הבינלאומי, הרי
שהשאלה אם ישתלט על בנק לאום׳
תלויה רק בהצלחת ההצעה שיגיש
לרכישת המניות מידי ממשלת־ישראל.
אני יודע כי בנק ישראל בוחן בשבע
עיניים, לפני שיאשר למישהו להיות
בעל־בית של בנק. איש־העסקים שימ־עון(״צ׳פאי״)
קדם ושותפו אודי זיידמן
חתמו על הסכם לרכישת בנק כרמל
למשכנתאות. הם לא קיבלו את אישור
בנק ישראל, בגלל מעורבותם בשוק
האפור, ובגלל חקירה לא־גמורה של
רשות־ניירות־הערן־ נגדם בחשד של
ספקולציה בניירות־ערר.
גישה זו של בנק ישראל היא נכונה,
שכן העבר הוכיח שכאשר אנשי־עסקים
לא־ישרים משתלטים על בנק, מוביל
הדבר תמיד להתמוטטות על חשבון
הציבור. כך, למשל, הבנקים פו־כטוונגר
ואלרן, קרדיט וצפון אמריקה, שכולם
נפלו בגלל ניהול פלילי או כושל של
השליטים. עד היום משלמים כולנו את
מחיר נפילת הבנקים הללו.
לכן, כאשר אישר בנק ישראל בעבר

את רכישת הבנק הבינלאומי לקבוצת
נאצר, הייתי בטוח כי פרשה מסויימת
בעברו של נאצר נבדקה היטב, כמו גם
טיב עסקיו עם הדיקטטור של הפיליפינים,
פרדיננד מרקוס, או הסיבות
לחקירות נגדו של רשויות המס וההגירה
האמריקאיות.
למעשה, מכיוון שידעתי כי אותה
פרשה בעברו של נאצר בישראל —
שותפותו בעיסקי חברת פאן־לון מלונות
— סוקרה היטב על־ידי העיתונים
בשנים 1973־( 1975 וגם על־ידי בה־

עולם הזה, כמובן) ,היה לי ברור כי היא
נבדקה גם על־ידי בנק ישראל. אמנם
.תמהתי כיצד הסכים בנק ישראל לאשר
את רכישת הבנק למי שהיה מעורב
באותה פרשה, אבל, אמרתי לעצמי,
אולי שמע הבנק דברים שאני לא יורע.
אולי הסכים בנק ישראל, בלית ברירה,
לאשר את המכירה מפני שלא היה קונה
אחר. אולם עתה, בהתפרסם כוונתו של
נאצר להשתלט על בנק לאנס׳ ,חזרתי
לבדוק שוב את הנושא.
אני חייב לאמר שכאשר התברר לי
כי בנק ישראל אינו יודע דבר על אותה
פרשה בישראל, שבה מעורב נאצר, לא
האמנתי. גם כאשר ביקש אותי המפקח
על הבנקים לשלוח לו את צילומי
הידיעות המתארות את הפרשה מלפני
15 שנה, עדייו סברתי כי הבנק מתחזה.
אך בדיקות נוספות שיכנעו אותי כי
אכן הבנק אינו יודע כלום. ואם כך,
כיצד בודק הבנק את כשירותו של

המבקש לרכוש בנק בישראל?
אך קודם כל לפרשה עצמה, שתוארה
בהרחבה בעיתונות, בעיקר בהעו־לם־הזה
ובהארץ. כל המובא להלן
מצוטט מגליונות הארץ של ה־ 25 וה־
30 במארס 10 , 1973 ביולי 13,1975
בספטמבר 1976ו־ 27 בפברואר . 1985

אי־אפשר
לשאול

ך* אחים אלברט, ז׳אק ומוריס
( 1נאצר עלו ארצה בשנות ה־40
מסוריה. ב־ 1951 ירדו לפיליפינים,
ונכנסו שם לעיסקי־טכסטיל. אלברט
עבר לאחר־מכן לז׳נבה, אחיו נשארו
במנילה והפכו שותפים לעסקיו של
הנשיא מרקוס. עד היום מתנהלות
באמריקה חקירות על רכוש משותף של
(המשך בעמוד )37

150 , 1570 מיל׳!

אדמונד ספרא ומישל עזרא ספרא כסידרה (מכרם חורי)
משם בא המימון

(המשך מעמור )6
שתי מיפלגות קיימות. מה שיקרה הוא
ששרידיה העלובים של מיפלגה, שהי־תה
פעם גדולה וחשובה, ימצאו מיקלט
ומיפלט בתנועה שהיתה שונה ממנה
לגמרי.
גילגול טרמינלי. המיפלגה הליברלית
היא הגילגול הטרמינלי של
מיפלגה שנקראה פעם ״ציונים כלליים
ב להבדיל מ״ציונים כלליים א׳״,
ששרידיה האחרונים, בדמות המיפלגה
הליברלית העצמאית, חיפשו מיפלט
במיפלגת־המרכז של שינוי).
״הציוניים הכלליים ב״ ,היו מיזוג
של ציונים אירופיים, ובראשם פרץ
ברנשטיין ההולנדי, והציבור הבורגני־ימני
ביישוב העברי בארץ, ובראשו ישראל
רוקח. היתה זאת מיפלגתם של
צאצאי העלייה הראשונה, הפרדסנים
ובעלי־הבתים.
למיפלגה זו היתה השקפה סוציאלית
ימנית, אך השקפתה המדינית היתד,
מתונה.
״כן, לשכור!״ על רקע זה היו
יחסיה עם המיפלגה הרוויזיוניסטית
של זאב ז׳בוטינסקי מתוחים.
ז׳בוטינסקי דגל גם הוא בהשקפה
סוציאלית ימנית, על רקע איבתו להסתדרות
(״כן, לשבוח״) ולתנועת־הע־בודה,
שלחמה בו בשצף־קצף. אך בזירה
הלאומית נפרדו הדרכים.
ניסיון של כמה שנים לקיים ביחר
אירגון־מחתרת נ״האירגון הצבאי הלאומי״
המקורי, שנקרא ברבים ״ההגנה
הימנית״) הגיע לקיצו אחרי פרוץ ״המאורעות״
של ,1936 כאשר הציונים הכלליים
חזרו לחיק אירגון־ההגנה הכללי
(״השמאלי״) והרוויזיוניסטים הפכו את
״האירגון הצבאי הלאומי״ למחתרת לוחמת,
שהניחה פצצות בשווקים ערביים.
״מספיק ודי!״ עם קום המדינה
היתה קיימת התחרות פרועה בין שתי
המיפלגות ה״ימניות״.
בבחירות לכנסת הראשונה ב־1949
גברה תנועת־החרות החדשה על הציונים
הכלליים, אך ב־ 1951 התהפך הגלגל.
הציונים הכלליים צברו פי שניים
יותר קולות מחרות. אחרי שהמציאו
את הסיסמה ״מספיק ודי /בשילטון
מפא״י״ ,נכנסו הציונים הכלליים לקואליציה
עם מפא״י, וחרות נשארה בחוץ
(״בלי חרות ובלי מק״י!״)
אחרי סילוקם ומותם של רוקח וברנשטיין
השתלטו על מיפלגת הציוניים
הכלליים יוסף ספיר ויוסף סרלין.
ספיר, מוותיקי פתח־תיקווה, היה מתון,
כמעט חובב־ערבים. סרלין היה לאומני
יותר.
המיפלגה הידרדרה. היא עשתה ניסיון
להתאחד עם המיפלגה הפרוגרסיבית
(גילגול חדש של ״ציונים כלליים
א׳״) והקימה ב־ 1961 את ״המיפ־לגה
הליברלית״ .אך זו התפרקה שוב
לשתיים. ספיר־סרלין חיפשו בעל־ברית
חדש, וב־ 1965 הקימו עם תנועת־החרות
את גח״ל (״גוש חרות ליברלים״).
מבחינת
הליברלים, זה היה מקח־טעות
קלאסי. החשבון היה שהליברלים
המכובדים, המקובלים ביישוב, יבייתו
ויבלעו את חרות הקיצונית והפרועה,
שהיתה ״בחוץ״.
עכבר ונחש. קרה ההיפך. ערב
מילחמת ששת־הימים הכניס לוי אשכול
ראש־הממשלה את מנחם בגין
לממשלת־אחדות, והעניק לו בכך מכובדות
חדשה. בגין האפיל בנקל על
הליברלים האפורים, ומאז היו אלה
מהופנטים, כעכבר המביט בנחש.
ב־ 1973 הקים אריאל שרון (שהיה
זמן־מה במיפלגה הליברלית) את ״הליכוד״
,ובו חרות, הליברלים וכמה רסיסים
קטנים. מאז נבלעו הליברלים בהדרגה
בחרות, מבחינה רעיונית ופוליטית.
לא נותרה מהם אלא קבוצה קטנה
של עסקנים — ללא זהות פוליטית
עצמאית, ללא קהל־בוחרים עצמאי,
ללא ציבור־חברים של ממש .״ליכוד־הליכוד״
יהווה את הקבורה.
אם ישירו הצירים בכנס־הליכוד ״כי
שקט הוא רפש /הפקר דם ונפש /
למען ההוד הנסתר יידעו הליברלים
כי לא על ההוד שלהם מדובר.
העולם הזה 2660

:11:1 01111:1גילה את רמי אילין —
בחברת ידידתו הסודית!

* 1111 * 1 0

שרה לבון

פויש1ח קצרצרות

את מכונית ה״סובארו״ שלה
בריחוק־מה מהמלון, כדי למנוע
אפשרות של עיקוב.
הם לא לקחו בחשבון שק-
בוצת־נושים שכרה את שרו תיו
של החוקר הפרטי מוקה
קריגר, ממישרד-החקירות

הסוויטה המפוארת שבמלון,
חיפש מוצא לתסבוכת שאליה
נקלע. הוא חש לכוד, וסיפר
על השגיאה הנוראה שעשה,
כשהמשיך לגבות כספים מ קונים,
למרות שידע שמרביתם
לא יזכו לראות את

לת האחורית בשעה 3לפנות-
בוקר.
עובדת היותו של גילן, בע לה,
בחו״ל, ונסיעתה של שדה,
אשתו של רמי אילין, בדיוק
באותם ימים, הקלה על פגי-
שותיהם. הם לא לקחו בחש־

רמי אילץ
ניחונז־ם ניד׳ אשוז

מאות קונים נזעמים, שלא
קיבלו תמורה לכספם, חיפשו
אחרי רמי אילין. גם עיתונאים
רבים ניסו להתחקות
אחרי עיקבותיו. הועלו אף
השערות שאילץ ברח לחו״ל.
אך כל אותה העת, כשכל
הארץ ניסתה לגלות את
מקום-מחבואו, הוא ישב לו
בניחותא במרומי סוויטה מס׳
1702 שבמלון הדירות ״ימית״
בתל-אביב, כשהוא משקיף
לעבר הים, עורך שיחות טל פוניות
עם מקורביו ונמנע מל קבל
אורחים.
גבר במצבו נזקק לחברתה
החמה של אשה, שתוכל להעניק
לו עידוד ותמיכה נפשית.
את מבוקשו מצא אצל קוסמטיקאית
מרמת־גן בשם שרה
לבון.
שרה לבון בת ה 39-נשואה
למדריך-תיירים בשם גילן
לבון, בן ,45 והיא אם לשני
ילדים. היא נמוכת-קומה, ב עלת
הופעה מצודדת אך וולגארית.

רמי אילין הכירה לפני
שמונה שנים, כשהיה עדיין
נשוי עם עורכת־הדין גילי
אילין, אם שלושת ילדיו. שדה
לבון עבדה אז בחנות הפטו-
רה־ממכס בנמל־התעופה בן-
גוריון, ושם הכיר אותה רמי.
היא פוטרה משם.

לשרה לבון היה די בפגישות
החטופות. המתיקות שבקשר
עם בן-העשירים, הנמ נה
עם אצולת־הכסף של ישר אל
החמיאה לה במידה כ זאת,
שהיא הסתפקה במיפג־שים
קצרצרים.
היא נזהרה ביותר בקשר
עימו, בגלל היותה אשה נשואה.
עיסוקו
של בעלה, מדריד-
תיירים המרבה בנסיעות ל-
חו״ל, והעובדה שרמי העשיר
יכול היה להרשות לעצמו לש כור
שרותי מלון למיפגשים
קצרים, עזרה רבות להמשך
הקשר.
בשבוע שבו נעלם רמי, הי-
תה זאת אשתו שעודדה או תו,
אך לפני כמה ימים נסעה
זו -גם שמה שרה -לחו׳׳ל.
את בנם השאירה אצל המט .פלת,
ורמי אילץ, שהתקשה
לעמוד בלחצי הבדידות, בי קש
את חברתה של שרה לבון.
הקוסמטיקאית הנמרצת
לא היססה. בעלה, גילן, נעדר
אף הוא מהארץ. הוא טס ל-
חו״ל במיסגרת עבודתו.
אילין ולבון יכלו להיפגש
באין מפריע, אך השניים לא
שמרו על כללי־בטיחות מיני מליים.
רמי אילץ נרשם במ לון
בשמו המלא, ואילו שרה
לבון, בבואה למלון, החנתה

רמי(מימין) עם אביו אפריים ואחיד ארנון
שניאה מראה

״עוקץ״ ,שעלה אף הוא על
עיקבות הזוג אילין־לבון.
הקוסמטיקאית נמוכת״ה-
קומה נראתה כשהיא נכנסת
דרך הכניסה הראשית של
המלון, כשהיא לובשת טיב-
נסי-ג׳ינס הדוקים, המבלי טים
את חמוקיה, וחולצת
סריג בהירה, החושפת את
כתפיה. היא לא שיערה בנפ שה
שמהרגע שבו גילו החוק רים
את מקום־הימצאו של
רמי אילץ, כל דרכי הגישה
למלון היו תחת מעקב.
החוקרים הטרידו את הזוג
בשיחות־טלפון ובנקישות על
דלת-החדר.
רמי אילץ, המבודד בתוך

המכוניות שעליהן חלמו.
הוא רצה למכור את חברת
״קפריש״ בעיסקת־חבילה, הכוללת
גם את נציגות ״דלתא״
בארץ, שגרמה להפסדים הג דולים.
רמי
אילץ הודה שהידר-
דרות עסקיו החלה כבר לפני
ארבע שנים, והגיעה לשיא
בחודש ינואר השנה עד לנפי לה.
אך שרה לבון, שבקיאותה
בענייני־כלכלה מצטמצמת ל ניהול
מכון הקוסמטיקה שלה
שברחוב ביאליק ברמת-גן,
לא יכלה להושיע אותו בתחום
הזה. היא גם לא יכלה
לשהות במחיצתו, כפי שביקש
ממנה, בגלל הטרדות החוקרים.
היא חמקה בעד הד-

בון שמישהו עלול לעקוב אח ריהם
שם למעלה, במרומי
המיגדל המפואר. הם חשו בטוחים,
הרחק ממבטיהם של
הנושים ושל בני־הזוג החו קיים.
ביום
ראשון השבוע חזרה
ארצה רעייתו של רמי $זילץ,
אחרי שהות בת חמישה ימים
בחו׳׳ל, ביום השלישי לפנות-
בוקר חזר גילן, בעלה של ה קוסמטיקאית
שרה לבון מס-
יור-העבודה בחו״ל.
מעניין שדווקא המאהבת
השכילה לרכוש מכונית מדגם
״סובארו״ ,למרות שיכלה לה שיג
מכונית מדגם ״דלתא״
במחיר מיעדף.
זוהר אדדליאב 0

\ז \ז ר \ רי ם
פרס בל, תיק
נ חוג 4בירושלים, יום־הולדתו
ה־ 65 של שימעון פרס, ממלא־מקום
ראש־הממשלה, שר־החוץ ויו״ר מיפ־לגת־העבודה.
פרס הצעיר עלה ארצה
מפוליו בגיל ,11 היה מזכיר תנועת
המער השבד בגיל 23 ומנכ׳׳ל מישרד־הביטחון
בגיל .32 משהגיע לשולחך
הממשלה היה פרס, בזה אחר זה, שר־בלי־תיק
(בממשלת הליכוד הלאומי
של גולדה מאיר) ,שר־התיקשורת, שר־ההסברה
ושר־הביטחון(בממשלת יצחק
רבץ).

גם דור שישי

הנרד וגן בוועידה הובובדיקאית, גם שוע הנוצו היה שם, יחד עם
האדם הלבן, העשיר והשמון. וגם אלכס מסיס, המדווח:

ף* לום־אנג׳לס הפגינו סאות ליד
^ ביתו של איל־הסרטים היהודי לו
ואסרמן. הם נשאו של טי /שאחד מהם
צולם בהבלטה בכל רשתות-הסלוויזיד-
״ואסרמן מסכן את קיומה של מדינת
ישראל!׳
ההפגנה התקיימה במחאה על
סירטה של חברת וניברסאל. הפיחר
האחחן של יש1ע. המפגיני /אמרי־קאים־נוצרי
/האשימו את. הקשר
היהודי של הוליווד׳ ,במזימה להשמצת
הדת הנוצרית וישוע נביאה.
ג׳רי פולוול עמד בראש ההפגנה
בלום־אנג׳לם והפגנות דומות בכל
רחבי ארצות־הברית. בפעם הראשונה
מאז שנות ה־ 60 התקיימו הפגנות
אנסי־יהודיות בהיקף שכזה. פולוול
קיבל לפני שנים אחדות את פרס.חסיד
אומות העולם׳ מידי רוח־הקודש הישרא
לי /מנחם בגץ. הוא אוזר ממנהיגי
המיפלגה הרפובליקאית. מפתח ביתו
של לו ואסרמן נסע חסידו של בגץ אל
ניו־אורליאנס, אל חצר הפיל האמריקאי•
הפיל
הוא סימלה של המיפלגה
הרפובליקאית. בשבוע שעבר קיימה
המיפלגה הזו.ועידה׳ בניו־אורליאנס.
פולוול היה שם ונשא נאום מרכזי.
בין צירי־הוועידה היו יהודים אחדים.
אפשר היה למנותם על אצבעות
שתיים או שלוש ידיים. היו גם כמה
כושים, מכסיקאים ואינדיאני אחד,
שחייך מאוזן עד אוזן ונדמה היה
שנשכר על־ידי סוכן־אמנים הוליוודי
המתמחה בניצבים — סוכן יהודי,
כמובן.
ביונקרס, עיר קטנה הגובלת ברובע
ברונקס של ניו־יורק, מונתה לעירייה
המקומית ועדה קרואה מסעם מושל
מדינת ניו־יורק, מריו קומו. הסיבה
בית־המישפס המחוזי של ניו־יורק
הטיל על עיריית יונקרס קנסות־ענק,
שהוכפלו מיום אחד למישנהו. בשבוע
השלישי של הקנסות היתה צריכה
העירייה לשלם יותר מ־ 200 מיליון
דולר לקופת בית־המישפט.
עיריית יונקרם סירבה לאשר תוכנית
בניין־ערי /שלפיה יוכלו אזרחים
כושיים ולבנים עניים לגור בצוותא עם
ל בני /בני המעמד הבינוני. חברי המר
עצה, שהעדיפו להניח לעיריית־יונקרס
לפשוט את הרגל, ובלבד שכושים
ועניים לא יגורו עם לבנים עשירים —
היו חברי המיפלגה הרפובליקאית.

היו כוכבי הוועידה של המיפלגה
הרפובליקאית.
דמוקרטיה לא היתה שם. אפילו
במיפלגתו של רפול מתל־עדשים יש
יותר דמוקרטיה מאשר במיפלגתם של
חנלד רגן היוצא וג׳ורג׳ בוש הרוצה
להיכנס.
אם ועידת הדמוקרטים באטלנטה
היתד, תיאטרון־בובות — הוועידה
הרפובליקאית היתה למעמד הר־סיני
של ססיל דה־מיל, עם רונלד רגן
בתפקיד האלוהים, ג׳ורג׳ בוש בתפקיד
משה, המביא את הלוחות מהר־סיני ודן
קורל, הילד המגודל של אינדיאנה, עם
חשבון־בנק של 200 מיליון דולר, דמה
ליורש־העצר, שהוצא מסירות־הגומא
של המלך פרעה.
.המחזה הגדול ביותר בתבל״ הובא
מהוליווד של רגן אל ניראורליאנס של
ג׳ורג׳ בוש.
כמו במחזה המוסיקלי, א1י אזקל׳
אשת לפיסת, והשיר המפורסם.כל מה
שאתה יכול לעשות/אני יכולה לעשות
סוב יותר עשו הרפובליקאים את
הכל טוב יותר, מאשר הדמוקרטים:

וולגארי יותר, מגוחך יותר, מבחיל
יותר. במקום 20 אלף בלונים דמוקרטיים
— היו לרפובליקאים 200 אלף.
את האוויר החם מילאו במכונות
משוכללות יותר. האולם הענקי יכול
היה להכיל 100 אלף אנשים(רק 5000
היו שם) לעומת האולם של הדמוקרטים,
שבו הצטופפו 20 אלף. הבימות,
הכסאות, הכורסות, המיקרופונים, התי־זמורות,
הסדרנים, השטיחים האדומים
— הכל היה טוב יותר, נוצץ יותר,
עשיר יותר.
עשיר ושמרן

^ ל! בנושא אחד עלו הדמוקרטים
1על הרפובליקאים: בתוכן. זה לא
היה קשה. לוועידה הרפובליקאית לא
היה שום תוכן. אפילו מחיאות־הכפיים
ותרועות־הצהלה נשמעו עלובות יותר
ב״סופר־דום״ של ניו־אורליאנס, ניתן
של ניבחרות־הבייסבול המיקצועיות
של דרום ארצות־הברית. העשירים ה־רפובליקאים
אינם יודעים לצעוק.

ילד טוב
אינדיאנה

אנטי־שמים
וגזעמם
י* י סו די ה פ גנו ת אנסי־שמיות
ואבירי ההפלייה הגיזעית — אלה

הרפובליקאים אף לא התיימרו לקיים
ועידה דמוקרטית (הרי הם רפוב־ליקאים,
לא דמוקרטים) .הושתק כל
מי שניסה לפתוח את פיו, מימין או
משמאל לקונסנזוס של ג׳ורג׳ בוש —
עשיר מופלג, איל־נפט, ראש הסי־א״־
א־ לשעבר, שגריר באיראן בחצר־השאה,
ידידם האישי של דיקטאסורים
ועריצים מושחתים בכל רחבי־העולם,
סגנו של רונלד רגן, שטען עד לרגע
האחרון שלא ידע דבר מן המתרחש
בבית הלבן, בפרשות איראן־גייט,
השחיתות בפנטאגון, במישרד־המיש־פטים
האמריקאי.
את סגן־הנשיא (המיועד) מינה
ג׳ורג׳ בוש מבלי להתייעץ עם איש.
הוא הודיע על המינוי של סנאטור
בלתי־ידוע, עשיר מופלג ממדינה
קטנה ונידחת, אינדיאנה, שהשתמש
בכספו ובמעמד מישפחתו בשנת 1969
כדי להישאר בארצות־הברית תחת
להילחם בוויאט־נאם והוא הוצב ב־
״מישמר הלאומי״ של מדינתו) .והעמיד
את מיפלגתו ואת העם האמריקאי לפני
עובדה מוגמרת. הוא עשה שימוש ברוב
האוטומטי שעמד לרשותו בוועידה,
וביטל את ההצבעה על בחירת־סגנו.
כשנגמרה הוועידה, היה ברור לכל
מי שהכנסתו נמוכה מ־ 70 אלף דולר
בשנה, כי אין לו מה לחפש במיפלגה
הרפובליקאית ובסביבתה הקרובה. זוהי
מיפלגת האדם הלבן, העשיר, השמרן.
היא מתנגדת לשיוויון־זכויות לנשים,
מבטיחה לצמצם עוד יותר את תקציבי־הביטוח־הלאומי,
זכויות־הפנסיה ומעני
קי־הזיקנה של העניים, חופש האיגוד
המיקצועי, החופש לבצע הפלות. הרפו־בליקאים
יגדילו את תקציבי החימוש,
יצננו את המילחמה הקרה, יבטלו
אפילו את ההישגים המועטים שהשיגו
ממשלות רגן וגורבאצ׳וב בשנתיים
האחרונות. הם יקימו ״קונטראס״ מזו-
יינים בכל רחבי־העולם, וילחמו ב־
״קומוניזם״ בשם החופש, אותו ביטלו
בוועידתם שלהם.
הרפובליקאים תומכים בזכות ההגדרה
העצמית ובזכות־ההיפרדות של
כל אחד מעמי ברית־המועצות, ומתנגדים
להגדרה העצמית ולמדינה לפלסטינים.
הם תומכים במישטרי פינושה
בצ׳ילה, בותא בדרום־אפריקה ודומיהם,
אך סבורים שסרט הוליוודי מסכן את
קיומה של מדינת״ישראל.

משחסט אלננט,

1מה התכוונו המפגינים הרפו/בליקאים
ליד ביתו של היהודי
(המשך בעמ 1ד )35

נחוג 4בעיר־הנמל מאטאנזאס,
קובה, יום־הולדתה ה־ 117 של לראי•
זה הרריה רואנו, בתה של שיפחה
כושית, שהיא, לדעת שילטונות קובה,
האדם הקשיש ביותר עלי אדמות (מה
שלא מנע מאמצעי־התיקשורת בברית־המועצות
להודיע באותו היום על יום־
הולדתו ה־ 131 של אחד מייבלוד
דווידאזה, תושב גרוזיה הידועה בתושביה
מאריכי־הימים) .הפרטים היחידים
הידועים על הישישה: היא אם לבת
אחו /סבתא לתשעה נכדים, רבת-
סבתא ל־ 16 נינים, סבת־סבתא ל־14
חימשים ורבת־סבת־סבתא לשלושה
דני הדור השישי יוצאי חלציה.

המחנך לשלו
נפטר

בירושלים, בגיל ,89

פרופסור עקיבא ארנסט סימון,
יוצא גרמניה, שבחר לעלות ארצה כבר
ב־ , 1928 חמש שנים בטרם עלה היטלר
לשילטון. סימון, יליד ברלין, היה מר
רה־תיכון בעיר האוניברסיטה הגרמנית
היידלברג, עיסוק שבו המשיך בבית־הספר
הריאלי בחיפה לפני שעבר
לירושלים, שבה היה, בסופו של דבר,
לראש מחלקת החינוך של האוניברסיטה
העברית. סימון נודע כל ימיו
כמצדד בדו״קיום יהודי־ערבי וכבר
בראשית שנות ה־ 30 היה בין מייסדי
בריח שלום, עמותת אנשי אקדמיה,
שביקשו להביא לשלום בין שני העמים.

מחת
בקז־הגמר
נפטר 4בפריטאון, בירת סיירה-
ליאונה המערב־אפריקאית, בסיומו של
מיבחן קדס־אולימפי, גיסרילה סנגורה,
אתלט מקומי ושוטר במיקצועו.
משהגיע בנגורה לקו־הגמר, בסיום
המיבחן לייצוג ארצו בריצת 5000 מטר
באולימפיאדת סיאול, התברר לו כי
נותר המועמד היחיד, מאחר ויריביו
נשרו קורם לכן, ואז התמוטט מהתרגשות
ונפטר במקום ובכך נכזבה
התיקווה שבנגורה יהיה האפריקאי
השני בהיסטוריה שיזכה במדליית־זהב
בריצת 5000 מטר (הראשון, ועד כה
היחיד: התוניסאי מוחמר גאמודי,
באולימפיאדת , 1968 במכסיקו־סיטי).

1חש עד אופניים
נהרג 4בהתפוצץ מטוסו במיז־

רח־פאקיסתאן, שבוע ימים אחרי יום־
הולדתו ה ,64-הגנרל מוחמר זאיה
אל־חאק, מי שהיה ב־ 11 השנים
האחרונות שליטה של הרפובליקה
האיסלאמית בת 103 מיליון התושבים.
אל״חאק, מוסלמי אדוק, שביקש לשמש
דוגמה בצניעות־הליכותיו (בראשית
שילטונו רכב מביתו -למישרדו על
אופניים) ,כונה ״נחש הקוברה המחייך״,
נולד בהודו(טרם חלוקתה בין ההינדים
למוסלמים) ,שרת כמפקד־טנק בצבא
הבריטי, ובארצו היה עד מהרה
לבריגאדיר(תת־אלוף) וככזה נשלח בס
197 לירדן, על־מנת לשמש כיועץ
לחוסיין בדיכוי הפלסטינים (ספטמבר
השחור) .משחזר לארצו היה אל־חאק
לרמטכ״ל ותוך זמן קצר תפס את
השילטון מידיו של זולפיקאר עלי
בהוטו, שאותו הוציא להורג(בתלייה)
אחרי שהלביש עליו תיק רצח.
העולם הזה 2660

בוי 1רי טנ 1י ב 1ע ! 1אבי ־ ד ־ ן?
כשעלו הנאצים לשילטון היה זיגברט קוך בן ה־ 22 חבר באיר־גון־פעולה
קומוניסטי בגרמניה. האירגון ירד למחתרת, וקוף נשלח
להסתנן לס״ס הנאצי. הגסטאפו עלה על עיקבותיו, אך הוא הוזהר
בעוד מועד ונמלט כמה דקות לפני מעצרו. על כן נשאר בחיים.
אז בוודאי לא היה איש מעלה על דעתו כי צעיר זה יהפוך
לדמות אגדתית בארץ־ישראל.
השבוע, כעבור 55 שנים, עמד אותו איש על בימה בתל־אביב
והודה במילים פשוטות לציונות ולארץ־ישראל, על שהצילו את
חייו. שמו שימעון אבידן.
הוא דיבר במסיבה שערכו חבריו במלאת 77 שנים לאיש שמילא
תפקיד חשוב בחיי כל אחד מהם.
עוזי נרקיס סיפר על דו־שיח שהיה לו באותו היום עם בחור
צעיר:
— אני נוסע למסיבה לכבוד שימעון אבירן.
— מי זה שימעון אבירן?
— מה זאת אומרת? שימעון אבירן היה מפקד חטיבת״גיבעתי.
— זוהי חטיבה חדשה. אז הוא בטח די צעיר.
— לא. החטיבה היתה קיימת כבר במילחמת־העצמאות, והוא
פיקד עליה כשהיא עצרה את המצרים בדרך לתל־אביב.
— מה, המצרים הגיעו לתל־אביב? אני לא מאמין!
למחרת היום היתה גם לי שיחה עם בחור צעיר. דיברנו על
קליטת־העלייה הכושלת. הצעיר אמר שרק אנשים דתיים יכולים
לעלות לישראל ולהיקלט בה, כי רק הדת מספקת מוטיווציה
לעלייה. חשבתי על עלייתו של שימעון אבירן — צעיר יהודי,
קומוניסט גרמני, שהבין לפתע כי רק בארץ ימצא מולדת וביטחון,
ושהקדיש את השנים הטובות ביותר של חייו להקמת המדינה
ולהגנה עליה, כחבר־קיבוץ, כאיש־ההגנה וכמפקד בצה״ל.
אבירן הוא ההיפך מאיש דתי. הוא לא היה זקוק לאלוהים כדי
להיות בעל־מוטיווציה. הוא ידע כי עלייתו לארץ לא רק הצילה
את חייו, אלא גם נתנה להם טעם וכיוון. להשתייך לעם הנוטל את
גורלו בידיו. להשיג עצמאות. להגן עליה.
אבל איך מסבירים את זה לבחור צעיר שנולד בארץ, שמעולם
לא ידע את טעם החיים כמיעוט רדוף, חסר־מולדת, חסר־הגנה?

יקה אחד
בץ החברה
ביוני 1948 הגיעה האוניה אלטלינה לחוף כפר־ויתקין. לוחמי
הפלמ״ח שהיו במחנה צריפין נשלחו להילחם בה. הם הותירו
במחנה רק את הבנות. אנחנו, אנשי גיבעתי, נשלחנו למחנה כדי
להחליפם.
זאת היתה פגישה שכזאת. הסתובבנו בשבילי המחנה וניסינו
להתחיל עם הבנות. הבנות התייחסו אלינו כאל זבל. בעיני הפל-
מ״ח, גיבעתי היה אבק־אדם. חטיבה בלתי״מיוחסת, למרות שמם־
קד־החטיבה וסגנו היו שניהם אנשי־פלמ״ח.
היו דרושות 40 שנה כדי שהפלמ״ח יכיר בגיבעתי, אבל עכשיו
זה קרה. המסיבה לכבוד שימעון אבירן נערכה במשותף מטעם
יוצאי־הפלמ״ח ויוצאי־גיבעתי. כלומר: באיחור־מה הכיר הפלמ׳ח
בכך שן ם גיבעתי היתה חטיבה לגמרי לא רעה.
רעיון מעודד: יותר קל לאש״ף להכיר בישראל מאשר לפלמ״ח
להכיר בגיבעתי.
כפי שאמר עמיקם גורביץ, שעזר לשאול ביבר לארגן את המסיבה:
זאת היתה רה־הביליטציה לגיבעתי.
וחוץ מזה, הוא הוסיף, זאת היתה גם רה־הביליטציה לייקים.
ואכן, בכנס זה של מפקדים ולוחמים, אנשי״קיבוצים וידידים,
בלטו הייקים. נדמה כי גם הם, באיחור־מה ,׳התקבלו לחבורה.
היה שם שימעון אבירן(לשעבר: קור) ,בעל מיבטא ייקי בולט.
היה שם צ׳יץ׳(לשעבר: לינדנח, מי שהיה מפקד־פלוגה בגיבעתי.
היה שם אורי בו״ארי(לשעבר: בנר) ,מפקד מהולל בשעתו. והיו שם
אנשי המחלקה הגרמנית של הפלמ׳׳ח, שבלטו גם הפעם בחזותם
הארית.
מחלקה זו נועדה לפעולה מאחורי קווי הנאצים. היא הורכבה על
טהרת יוצאי־גרמניה, רובם חברי״קיבוצים, שהולבשו במדים של
הוורמאכט, ושחיו כיחידה נאצית לכל דבר. אסור היה להם לדבר
אף מילה אחת שאינה גרמנית, ומי שהפליט בשנתו מילה עברית
סולק מייד. המפקד היה אבירן.
(מאירקה פעיל סיפר על חווייה, כשמחלקה נאצית זו הופיעה
בחורשה, במדיה העטורים בצלבי־קרס, ומייד אחריה המחלקה
הערבית של הפלמ״ח, בחורים חובשי־כפיות ומגודלי־שפמים
שנראו יותר ערביים מאשר הערבים, ושהותר להם לדבר רק ערבית).
אבירן
עצמו סיפר כיצד, כצעיר שבא מן הגיהינום הנאצי, נאלץ
להתמודד עם הבעייה של קליטה בקרב הצברים, שגדלו בארץ.
אלה היו מלאי ביטחון עצמי, חסרי־תסביכים (או כך היה נדמה).
היה צורך להסתגל להומור הקל שלהם, להתרגל לברדק, להיות
חברה׳מן, לגנוב תרנגולות ולערוך קומזיצים. דור שלם של עולים
מגרמניה התנסה בבעייה זו.
אולי יש קשר בין זה ובין הסיפור שסיפר אבירן על קצין בריטי
שהכיר בימי הפרש(פלוגות־השדה של ההגנה, שקדמו לפלמ״ח),
בסוף שנות ה־.30
כשפרצה מילחמת־העולם, כבר היה אותו קצין מפקד־פלוגה,
ונשלח לחזית הצרפתית. זו הובקעה על־ידי הנאצים, ששעטו
לעבר התעלה. פלוגתו של אותו קצין איבדה את מרבית אנשיה,
והשרידים — שמונה איש בסך־הכל — הצליחו להגיע אל חוף
דנקרק ולעלות על יאכטה, שאספה אותם. מסביב הפגיזו והפציצו
הגרמנים.
באפיסת־כוחות, רעב וצמא שכב הקצין על הסיפון, כשהופיע

*ודי *בנר׳

מולו המלצר של היאכטה, במיקטורן לבן מבהיק, ושאל!}ם יוכל

לעזור במשהו.

,אתה יכול להביא לי משקה!״ אמר הקצין.
,סורי, סר ״,אמר המלצר ,״אבל אנחנו נמצאים ועדיין במים
הטריטוריאליים של צרפת, ואסור לי לפתוח את הבר!״ :
אבירן שאל את הקצין מה עשה.
,מה יכולתי לעשות?״ השיב הקצין, ,זה היה החוק!״

הרבה ראשי־שבטים
ואינדיאני אחד
התבקשתי להגיד כמה מילים באותה מסיבה.
כשעליתי לבימה וראיתי לפני את מאות האורחים, וביניהם
מיקבץ רציני מאוד של אלופים ותת־אלופים וכיוצאים באלה,
״1 0 0
נזכרתי באימרה אמריקאית 0 7 :א
״! 8א ס ; א 1א 0ס 0א(£לאמור: יותר־מדי ראשי־שבטים, פחות
מדי אינדיאנים) .מכיוון שהייתי בסך־הכל טוראי( ,ואחר־כך מם־
כף) הייתי אני האינדיאני.
לפני כן העניק צ׳יץ׳ את מפתח העיר תל־אביב לאביה, והסביר
זאת בנימוקים שונים. הוספתי עליהם עוד נימוק קטן: אלמלא

חטיבת גיבעתי, לא היתה תל־אביב.
כשנפרד אבירן מהחטיבה, ב־ , 1949 סיפר במסיבה שבעצם לא
בחר בסמל החטיבה המפורסם (צברים וחרב) .הוא לצה •לבחור
בסמל אחר: גיבעה ,69 שעליה מתנוססים שלושה מיגדלי־מים
אופייניים מימי הבריטים.
מדוע? מפני שבגיבעה 69 נחלה חטיבת־גיבעתי את למפלה
הקשה ביותר שלה. המפקד נעלם, סגנו נהרג, הלוחמים ברחו. זאת
היתה נקודת השפל, וממנה הנהיג אבירן את החטיבה אל פעולותיה
המפוארות — עיבדיס, נגבה, מישלטי הצומת, חולויקאת.
אני זוכר היטב את היום שבו נפלה גיבעה .69 חבריי ואני
הובהלנו לבית־ראראס, מול הגיבעה שנפלה. אמרו לנו: זהו. זהו

הקו האחרון לפני תל־אביב. בין המצרים ובין העיר אין כלום
מלבדכם. פה תעמדו ופה תילחמו, עד האיש האחרון.
היינו פלוגה מוקטנת. היה לנו פיא״ט (מין בזוקה) אחר, כמה
בקבוקי־מולוטוב, רובים צ׳כיים, רימוני־יד. זה הכל.
שכבנו בקצה של חורשה או מטע, חפרנו לנו שוחות, וחיכינו
לטנקים המצריים שיעלו עלינו. הם לא באו. הם לא הבינו מה
התרחש ולא ידעו כי אנחנו, חבורה קטנה ועגומה, מהווים את החיץ
האחרון בינם ובין תל־אביב.
אורח אחר במסיבה, המח״ט הנוכחי של גיבעתי, אפריים איתם,
אמר ששמע רבות על המנהיגות של אבירן, ושהוא רוצה ללמוד
וללמד אותה. אמרתי שלדעתי אי־אפשר ללמוד מנהיגות וללמד
אותה. ואם רוצים להבין את המנהיגות של שימעון אבירן, אפשר
לתמצת אותה בשלוש מילים: להיות בן־אדם. אבירן הוא בן־אדם,
והבן־ארמיות שלו היא שעברה מלמעלה למטה, דרך כל הדרגים,
עד האיש האחרון בחטיבה.
אנחנו, הטוראים, לא ראינו את המח״ט. בכל שנת־המילחמה
פגשתי אותו פעם־פעמיים. מח״ט היה אז רחוק כמו אלוהים. אולם
הרגשנו במנהיגותו של אבירן בכל יום, בכל מקום. רצינו להיות
ראויים לו, ידענו מה יאה לעשות(לעזור לחבר, לדבוק במשימה)
ומה לא(להפקיר חבר פצוע, לבוז ביזה, להרוג שבויים) .אמנם קרו
דברים כאלה, אך החטיבה התביישה בהם, וידענו שזה לא צריך
לקרות.
איני בטוח שהיתה בכל המילחמה דמות שניה כמו אבירן(להוציא
את יצחק שדה, ואולי יגאל אלון) שהקרינה מנהיגות בצורה
כזאת.
אינני אוהב ערבי־נוסטלגיה, ואת האווירה הדביקה השוררת
בהם לרוב. חשבתי שגם ביום״הולדתו ה־ 77 של אבירן צריכים
לדבר על ההווה והעתיד. ועל כן הרשיתי לעצמי להוסיף בסוף
הערה, שלא הייתי בטוח איך תתקבל, :לדעתי, תפקידו של שימ־עון
אבירן לא הסתיים. יש לו תפקיד נוסף.
,ליבי בוכה כשאני רואה על מירקע הטלוויזיה את בעלי
הכומתות הסגולות של גיבעתי במצבים נוראים. לבי מתפלץ
כאשר אני רואה את חיילי צה״ל במצבים כאלה.
״צה״ל אינו גוף זר לנו. אנחנו הקמנו את צה״ל. לנו, הנמצאים
באולם הזה, יש מניית־יסוד בעסק הזה. שילמנו עבורה, מי בדם, מי
בצורה אחרת. איננו יכולים לנער מעצמנו את האחריות למה
שקורה לצה״ל כיום.
״התפקיד של שימעון אבירן, התפקיד של כולנו הוא להוציא
את צה״ל מהמצב הזה!״
שמחתי׳להיווכח לאחר מכן שרבים מן הנוכחים מסכימים עם
דברים אלה.
אחד האנשים החשובים בחטיבה היה הסמח״ט מאירקה דוידזון,
חבר קיבוץ־אילון, חברו של אבירן מראשית דרכו עד היום. הוא
השמיע במסיבה דברים על נושא זה, שעשו רושם עמוק. הנה הם,
כלשונם:
״וארץ לא שקטה זה 40 שנה. החטיבה הצעירה שלנו, החטיבה
בסגול\חד עם כל צה״ל, נשלחת לפעילות בלתי־שיגרתית בצבא.
מילחמה בגרילה ושיטור בשטחים מתקוממים. פעילות הדורשת
אומץ־לב מירבי, איזון נפשי, חוכמת־המעשה, חושים מחודדים,
שיקול ובינה של מבוגרים. עם קוד חמור של אל תעשה!
״החייל הוא־הוא אישית אחראי במעשיו לדמותו ולמוסרו של
העם היהודי כולו. הוא — בהחלטותיו, בהתנהגותו — תורם
אישית להתרחשויות. אינו יכול להסתתר מאחורי מפקדיו ומאחורי
פקודה. הוא, בהתנהגותו, מייצג את החוק והמישפט, את
דמות החברה הישראלית ואת המדינה, את ייראת־השמיים כלפי
העם השכן והעולם כולו.
״עליו להיות צמוד לפקודה אבל עם שכל ישר. עליו להימנע
מרישעות״לשמה ופורקן־יצרים. הרישעות ופורקן־היצרים הם
אוייבו של החייל הטוב בכל מצב ובכל הזמנים. הרישעות משבשת
שיקול נבון, היצרים סוחפים למעשה חריג, והחריג הוא כשל.
״פקודות הצבא הן להשיג הליך תקין של החיים לכולם, ובאפס־דמים.
פעם היתה בחטיכתנו סיסמה: דיעה חוסכת דם. זה היה נכון
אז. הסיסמה היום היא: אפס־דמים היום יחסוך נהרות של דמים ואש
מחר. והמחר מידפק בשערנו בקצב מסחרר.
״חברים וחברות, רעיי הלוחמים — בואו נתכנס מחר עם
שימעון למסיבת־רעים של השלום, שגם הוא יכול להידפק בשערנו.
בואו נחטוף אותו מהר, פן נחמיץ!״

הכסא

אבידן מקבל את מפתח העיר תל־אביב

באותה מסיבה (עדיין באותה מסיבה) עלה לבימה חבר של
קיבוץ ניצנים והגיש לאבידן שי: כורסה מסתובבת, תוצרת המים־
על של הקיבוץ.
אבירן קיבל את השי, השניים לחצו ידיים, והמסיבה נמשכה.
בעיני זר, זאת היתה סתם מחווה שיגרתית. אך האנשים באולם
ידעו שזהו אקט בעל תוכן עמוק. אבל איש לא אמר זאת.
וזה הסיפור: ברגע מכריע של המילחמה נפל קיבוץ ניצנים,
מדרום לאשדוד. כניעה כזאת של יישוב היתה מעשה נדיר. בגללה
הגיעו המצרים לאותה גיבעה ,69 אשר נפילתה פתחה את הדרך
לתל־אביב.
החטיבה הגיבה בצורה חריפה. ברף הקרבי(שערך אבא קובנר)
גינה מטה־החטיבה את כניעת ניצנים במילים בוטות ביותר,
שרבצו במשך שנים על הקיבוץ ככתם של חרפה.
האמת היא שאנשי ניצנים לחמו באומץ־לב, עד שרובם נהרגו
או נפצעו. המשך הלחימה היה חסר־תועלת, והיה גורם להרג מי
שנותר בחיים.
במשך שנים רבות תבע הקיבוץ רה־הביליטציה מצד אבירן
וקובנר, ואלה סירבו. רק בהדרגה נשבר הקרח, היו מיפגשים
ונחקרה האמת.
לחיצת־הידיים אחרי מסירת־הכסא היתה בבחינת סולחה. הקרב
האחרון של תש״ח הסתיים.

חבילות של ל1י 150 קנ 1שזר נחסינחן צ־ע כתף איש־ציבור ישראלי נסע
לפני שבועיים בכביש־הסרגל,
לעבר עפולה. הוא נהג במהירות
של 120 קמ״ש, כאשר ו 1ל1ו
עקפה אותו במהירות הרבה יותר
גבוהה. האיש הסתקרן לדעת מי
נוסע במהירות כזאת. הוא התחיל
לרדוף אחרי המכונית,
והשיג אותה ליד כלא־שאטה.
היא נסעה במהירות של 150
המ״ש. בפנים ישב השר דויד
לוי, והחלק האחורי של המ־

ליסטי, שבה השבוע מסיור בני־קאראגואה,
בקוסטה־ריקה ובמדינות
נוספות. ארד לא יכולה
היתה לעכל את התמונות שראתה
שם. במיוחד ציינה את העובדה
שחברי־ממשלת ניקאראגואה
לובשים מרים. היא אף הצטלמה
למזכרת עם שרת־הבריאות המקומית,
אשה צעירה לבושה במדים
ועטורת־דרגות.
ארד חרטה על דיגלה את
אוכלוסיית־הקשישים במדינה.

גיקסון מפריע ל שימי חסר ,

* מ״קד
פנסיונרים במקום והכריזו :״באנו
להצביע בעד נאווה!״ משהוס־בר
להם שאין להם זכות־בחירה,
מפני שאינם חברי־מרכז, נעלבו
קשות :״מה זאת אומרת? לנו אין
זכויות בארץ הזאת?״
מהו סיור ממלכתי עם מנהיג
ניקאראגואה דניאל אור*
טגו? נאווה ארד, שהשתתפה בסיור
כזה, סיפרה שהסיור מתחיל
ב־ 5בבוקר. אחר״כך נוסעים בשיירה
ארוכה, כשמשני צדדיה

לעומת זאת פסחה מישפ־
׳חת ארמון על מסיבת יוס־הולד־תה
של איה. בניגוד לשנים קודמות,
לא נחגג המאורע על גג
הבית שבו מתגוררת המישפחה.
ליד שולחן במיסעדת־פאר
ביפו ישבו מירה לב ובעלה
דני מעוז. מירה, בחודשי־הריו־נה
האחרונים, היתה לבושה ב־שימלה
שחורה מפוארת וענק־פנינים
יקר. היא נראתה מצויין,
ובני־הזוג נראו כחוגגים מאורע
מיוחד. אלא שבאמצע הארוחה
החלה סירה לחוש ברע. בעלה
הנרגש ניפנף מולה במפית־ה־שולחן
הרחבה, ואיים לעזוב את
המיסעדה אם לא יימצא לו ולאשתו
מקום מאוורר יותר. למרות
שהמיסעדה היתר מלאה,
נמצא מקוב אחר ליה הבר, והשניים
המשיכו לחגוג.
בקבלת־הפנים שערכה
השגרירות הגרמנית למלכות

אלפלג לא השתכנע ביותר
מהנימוק. בהמשך הערב נשמע
גודוביץ מגיב באוזני אחרים על
דברי אלפלג, ואומר :״אני לא
אוהב פטרוניות, כשאדם אחד
חושב שהוא יודע מה טוב לאדם
אחר.״
מי שידם משגת יוצאים
לשיט־חופים באגן הים התיכון
באוניות־פאר יווניות או איטלקיות.
העשירים באמת יוצאים
למסע״תענוגות ביאכטות פרטיות.
עמי סדרמן, מנכ״ל
רשת מלונות דן ואשתו רחל
יצאו להפלגה ביאכטה פרטית
של חברים. היאכטה המפוארת
מסוגלת להכיל שישה זוגות
בניחותא, אך הם יצאו בחברת זוג
נוסף. מהאי רודוס לכיוון תורכיה,
כשארבעה אנשי־צוות עומדים
לרשותם.
התעשיין עתיר־הנכסים
ברונו לנדסברג, ששמו הו־רוני
נעמו

¥־ן ן 11 ןןךדךן הבנקאי הגיע להלווית אמו, צילה שוהם, כשהוא חובש כובע. לצידו אחותו תמר אשל
( 11111111 11 מימין) ,מי שהיתה״ח^רת כנסת. בין המלווים אותה לדרכה האחרונה נראה גם יוסי
הרמלין(בצילום למטה) ,מי שהיה ראש השב״כ. שוהם נפטרה בגיל 94 ונמנתה על אצולת הישוב העברי.
נוסעות מכוניות־מישמר, ובתוכן
עומדים חיילים המניפים את
ידיהם כמו שבשבת־רוח. כך מבינים
שאר הנהגים שעליהם לפנות
דרך לשיירה.
יוסי ביילין שינה תדמית:
לא זה בלבד שעזב את
מישרד־החוץ, שם כיהן כמנכ״ל
מדיני, כדי להשתתף באורח פעיל
בתעמולת־הבחירות של המערך
לכנסת, אלא שהמיר גם את
המישקפיים הניצחיים שלו בער־שות־מגע.
איה
ודויד אדמון שבו
השבוע משהות קצרה ביוגוסלביה.
מייד אחרי הגיעם לארץ ה־מיזרח־אירופית
ניגשו למיסעדה.
הזמינו מה שהזמינו ואז הגיע החשבון
— סכום בן חמש ספרות
— 17,000 בערך. הפירסומאי
הישראלי לחש לאשתו בשקט:
״אכלנו אותה והסביר למלצר
שהוא רק נחת בארצו, ועל כן אין
ברשותו כסף מקומי, אלא רק
דולארים .״כמה דולארים יש
לך?״ הביך אותו המלצר ,״יש לך
חמישה דולר?״ ארמון אישר
שיש לו .״טוב,״ השיב המלצר,
״תן לי אותם, ואחזיר לך עודף...״

כונית היה מלא בחבילות. הסתבר
שלוי חזר באותו יום מאר־צות־הברית.
חברת-הכנסת
נאווה ארד,
המכהנת כסגנית־נשיאת־הנשים
באינטרנאציונל הסוציא־

היא סיפרה כיצד הפנסיונרים
גומלים לה על התעניינותה בהם,
ועושים לוביאינג למענה.
כשהתקיימו הבחירות לעשיריות
במיפלגת־העבודה ברמת־אפעל,
סיפרה, הצטופפו כמה עשרות

מישפחת ארמון הגיעה בהרכב
מלא — בליווי אדי בן־ה־שנתיים
— לארוחת־צהריים ב־מיסעדה,
בשעה מאוחרת למדי
ביום השישי. איה הסבירה שהם
סועדים צהריים בשעה כה מאוחרת,
מפני שבעלה התראיין ברדיו
בשעות־הצהריים. משהסבירה
זאת לבנה הג׳ינג׳י, שאל הקטן
בדאגה :״אבא הולך לדבר ברדיו?
אבל על מה? על מה הוא ידבר

? 1X1*11ך 11ך | ך 1מנכ״ל ״שורשים״ ומנחה תוכנית-
\ 1 ! 111 1111 #1הטלוויזיה ״שבת שלום״ ,נישא לב-
חירת־ליבו, עירית ניסן, סטודנטית לאמנות, בבית־הכנסת הספרדי
בשכונת ימיו״משה בירושלים. למרות היותו בין נושאי״הדגל
במאבק בכפיה הדתית, החליט שטרום להינשא בטכס דתי מלא.
לאחר מכן חגג בחברת ידידיו במיסעדת ״משכנות שאננים״.
היופי הגרמניות, המבקרות בארץ,
היה בין האורחים גם מנהל-
הפסטיבלים אביטל מוסי־נזון,
הבולט בגובה קומתו.
הגרמניות היו כולן מעל לגובה
של 1.80מ׳ ,וחוץ מזה גם נעלו
נעליים בעלות עקבים גבוהים.
אמר מוסינזון למלכת־היופי הגרמנית
מהשנה שעברה :״אם
את זקוקה לכתף של גבר כדי
להשעין עליו את ראשך היפה,
אני היחיד כאן שהוא די גבוה.״
באחת ממסיבות־הגן שנערכו
השבוע נשמעה שיחה פוליטית
ערה בין הארכיטקט ישראל
גודוביץ לבין המיזרחן
צבי אלסלג על גורל השטחים
הכבושים. ברגע מסויים של
השיחה ניסה הארכיטקט לשכנע
את המיזרחן בצירקת דבריו,
וכנימוק הביא את עיסוקו כהוכחה.
גודוביץ אמר :״כארכיטקט,
ההבנה שלי נרחבת ביותר, כי
אני חושב כל הזמן בשלושה
מימדים. לכן אני חושב עמוק״.

פיע באחרונה בעיתונות הכלכלית
בין המקבלים את השכר
הגבוה ביותר מבין מנהלי־החב־רות,
נראה במסיבה כשהוא שזוף
בגוון כהה ביותר. הוא סיפר
שהוא נוהג לשחות ולהשתזף
מדי יום בבריכת־גורדון.
קשה למשוך תשומת־לב
בריביירה הצרפתית, המשופעת
במאות מיליונרים. אך ג׳וליאן
דויד בן ה־ ,35 ישראלי־לשעבר,
מצליח לעשות זאת. האיש, שנישא
למרים, בת־דודו של שמואל
פלאטו־שרון, הקים
חברת־אופנה, שמחזור המכירות
שלה נאמד ב־ 100 מיליון דולר,
ובבעלותו אוסף מכוניות־פאר
מרשים ביותר. אנט פלאטו״
שרון, אשתו של איש־העסקים
השערורייתי, ובנה יואב היו
אורחיו בקאן. לשרותה של פלא-
טו־שרון הוא העמיד מכונית
חלס־דזיס קורניש, שכמותה יש
רק דגמים מעטים בצרפת. מחירה
של המכונית בצרפת נאמד
ב־ 400 אלף דולר. לדויד ולאנט
העולם הזה 2660

הגסרסו

הז מ ר

חוסני כהן ולורנם אסרתי,
יהודיה עשירה מצרפות שהיתה

מיודדת בעבר עם הברח דודו
טוסז.
הזמר שימי תמרי התכונן
להופעה במלון פלאזוז בניצה,
בריביירה הצרפתית, אך למזלו
הרע נמכרו רק 4ז כרסיסים
לאולם, המכיל 400 מקומות־ישיבה.
הנהלת המלון שבו אמור
היה הזמר להופיע הודיעה לכל
מי שהתקשרו שהזמר שבר את
רגלו, ונאלץ לבסל את ההופעה,
למרות שיום קודם לכן פוזרו
אלפי כרוזים, המזמינים את הנופשים
לבוא להופעתו של
הזמר. הסיבה האמיתית לכישלונו
של תבורי נעוצה בעובדה

שממש באותו השבוע הופיע
מייקל ג׳קסון בעיר ניצה,
הזמר שארל אזנבור בעיר
הסמוכה קאן וסמי דייווים
ג׳וניור במונטה־קרלו, ולא נראה
שהזמר הישראלי מסוגל להתחרות
בהם.
בהקלטת תוכנית גר
צה״ל, רופא בשדה הקרב. נפגש
הד׳׳ר נסתלי הדם עם החובש
יוחנן פורמן, איש קיבוץ־
מעברות, שאותו הציל בעת
מילחמת יום־כיפור. רק אחרי
המילחמה התברר כי הדם ניהל
בקשר ויכוח ממושך עם איש
חיל־האוויר, כדי שישלחו מסוק
לחילוץ הפצוע, למרות התנאים
הקשים והסיכון שהיה כרוך
במישלוח המסוק עד למקום.

| 1י 1 111 | ¥ך 1היה חתן־הטוימחה במסיבת־יום־הולדת גדולה באולם ״צוותא״ בתל״אביב,
\ | 1 - 11 שבה נכחו עשרות קצינים בכירים מימי״הראשית של צה״ל, מהם רבים שהיו 111 פקודיו וחניכיו. הרגע המרגש ביותר בא כאשר שאול ביבר הגיש את עוגת יום־ההולדת, ועליה 77 נרות,
כמיספר שנותיו. נכדו הקסן נקרא לבימה כדי לעזור לו לכבות את הכרות. רגע מרגש אחר בא כאשר
המפקד הנוכחי של חסיבת גיבעתי, אל׳ם אפריים איתס, הגיש לאבידן, מייסד החסיבה, את הכומתה
הסגולה שחובשים חיילי״גיבעתי כיום (למסה מימיו) .אביזץ גם קיבל את מפתח העיר תל־אביב מידי
שלמה(״צ׳יץ״) להס, פקודו־לשעבר, וטגילת״ברכה שחיבר עמיקם מרביץ, ממארגני־הערב, ושעליה חתמו
כל המכחים. אשה קשישה, שדמתה לאבידן (למשול משמאל) התגלתה כאחותו הבכירה, חנה אלזר.

חנה אהרוני

הזמרת הוותיקה המתגוררת בארצות-
הברית, הגיעה לביקור בארץ. לאחת המסיבות
באה בחברתו טול ידידה, חבר״הכנסת עדי אמוראי. אהרוני
סיפרה טומיד עם חזרתה לניו-יורק היא נוסעת לסידרת־הופעות.

מעברו השני של הקו ניהל את
הוויכוח גיורא פורמן, כיום
תא׳ל בחיל־האוויר, שלא ידע,
כמובן, כי הפצוע הוא אחיו.
המלחין נרדם היימן התגורר
בשנים האחרונות ביפו. באחרונה
עבר לכרמיאל, אך מכיוון
שפתח מישרד להפקות ב־רמת־גן,
בשיתוף עם חברת הד
ארצי, ופתח גם סניף בירושלים,
הוא מרבה בנסיעות. כדי לפתור
את כל הבעיות הלוגיסטיות
המתהוות עקב הנסיעות הרבות,
כמו אכילה, שינה ועשיית״צר־כים,
הוא רכש קחו־נוסע, שיש
בו מיטבחון, חדר־שרותים ומי.

ג׳ורג׳
הלד הוא נשיא
הבונדס בארצות־הברית. בנו אייל
בן ה״ 26 ואשתו רנה בת
ה־ 24 פתחו בוסיק־בגרים בעיצובה
של רנה הלוי. בין האורחים
הרבים שהגיעו ודתה הקבלנית
מרים לאוסר־ברנוביץ, שהכירה
את ג׳ורג׳ הלוי כשיצאה
ב־ 1982 לשליחות מטעם הסוכנות
היהודית. לפני חצי שנה
הגיעה מרים בחברת בעלה, שהוא
הבעלים של הבניין שבו
העולם הזה 2660

שוכנת החנות, כדי לחתום על
חוזה־השכירו ת. רק אז הסתבר לזוג
לאופר־בדניביץ שאייל הלוי
הוא בנו של מ דג׳ האי, ידידם.
אורחת אחרת ודתה זהבה
בורק, אחת היהודיות העשירות
בארצות־הברית המתנודדת בסירת
הענק בווססצ׳ססר־קאונסי
שבמדינת ניו־יודק. בודק, פעילה

ליי לי ה

במיפלגה הדמוקרטית, הופיעה
בתוכנית הטלוויזיה סקר ט1ב.
אמריקה, המשודרת מחוף־אל־חוף,
ובה הציגה זוג פולנים שהצילו
אותה ואת אחותה, כש־החביאו
אותם במשך ארבע שנים
במרתף ביתם.

רסנה בדק, זח״,ר
אוהליאב מעמי רון ₪

את יום־הזלדתה ה־ 35 חמה שרה ב רנ ד ס, אשתו של
המעבד המוסיקלי ננ סי במדס, במכוניתם התקועה בש־דרות־רזקח.
בני־הזוג יצאו ברכבם ממיסעדה לעבר ביתם בשכונת
הדר־יוסד בתל־אביב, כשהם עמוסים בכלי־נגינה בשווי
רב. אחרי נסיעה של כמה קילומטרים נתקעה המכונית מחוסר
דלק. השעה היתה 3לפנות״בוקר, ברנדס השאיר את אשתו
ברכב ו תפס טרמפ לתחגת״הדלק הסמוכה. כשחזר כעבור כמה
דקות הסתבר א שאין א המפתחות למיכסה־הדלק במ כוניתו.
הוא שוב עצר טרמפ ונסע לביתו. כשהגיע לשם התברר
לו שהמפתח אינו נמצא גם בביתו. הוא הזמין מונית וחזר
לרכבו, שבו עדיין המתינה שדה. הם דחפו את הרכב למקום
צדדי, כדי שלא יבלוט, ולקחו טרמפ לביתם. כשהגיעו הביתה
נזכרו שהמפתח נמצא אצל אחיה של שרה. ננסי ברנדס הזמין
מונית נוספת ונסע לביתו של האח, שם קיבל את המפתח ורק
אז חזד למכוניתו. הוא מצא אותה שלמה, לשימחתו הרבה.

מונו לו גשלמושלמדינת ניו־יוו־ק, מריו קו מו
^ כל שאתה מזדקן, אתה נזכר יו־
^ תר בילדות.
לי יש המון זיכרונות. גם הוריי וגם
הוריה של אשתי הם מהגרים. הם לא
ידעו את השפה האנגלית. לכן, ברגע
שעזבו את הגטו, הפכו לאפס.
אביה של אשתי הוא בן .83 הוא
סיציליאני. הוא איבד את כל רכושו!
בשריפה ענקית. שכנים יהודיים הילוו ן
לו כסף, כדי שיחזור לעסקים.
לא ידעתי, כילד, הרבה על יהדות.
רק ידעתי שיהודים היו טובים אלינו
— הם עזרו לאמא שלי, לאבא שלי! .

איך המרגש, כשמגלמים חלום? לא,
אינני מרגיש שכבשתי משהו — אני
חכם מדי. צריך לעבוד מאוד־מאוד
קשה, ואני עבדתי המון. אולי אינני
יפהפה, בעל הופעה זוהרת — אני לא
בלונדי ואני נראה כמו הדוד של כולם,
יש בוודאי חכמים ומבריקים ממני, אך
אי־אפשר למנוע ממני לעבוד, ולעבוד
קשה!
חוץ מזה, היה לי מזל. אולי היו מי
שעבדו קשה ממני, אבל לי היה מזל.
אין, בכל זאת, עשיתי זאת? מהו סוד
הקסם שלי? אין לי קסם — זה הסוד!

חובות ניו־יורק מרוצפים בזהב. הגענו
— והסתבר שלא רק שאינם מרוצפים
בזהב, אלא שאינם מרוצפים כלל, ומצפים
מאיתנו לעשות זאת״...
יותר מכל, רצו הוריי לתת לאחי ולי
השכלה.
גרנו מאחורי המכולת. אמי ילדה
אותנו בבית. איש מאיתנו לא נולד
בבית־חולים. רק כשמלאו לי 16 שנים
עברנו לגור בראשונה בבית ממש. עד
היום אמי מתגוררת באותו הבית. גם
אני עברתי באחרונה לגור שם, בימים

תני לי לחשוב: אני תמיד אומר לילדי
,,במיוחד למדלן בתי 23 הלומדת
בבית־הספר למישפטים :״הפגיעות
הגדולה ביותר היא לרצות דברים! את
רוצה שאנשים יאהבו אותר, את רוצה
להשיג — זאת פגיעות!״
המסר הנוצרי הוא :״צריך לתת ולא
לקחת ״.אמרתי לא מכבר למדלן :״אם
תאהבי ולא תצפי לאהבה בחזרה — ל א
תיפגעי! איש לא יכול לעצור אותך =*
מלאהוב, איש לא יוכל לעצור אותן
מלעשות זאת!״
פחד מכישלון? למזלי, נכשלתי יו־

.אני 7א גז ת ח ״ ג
שזוהי תחנתי תאחחנוז!״
להוריי היתה חנות־מכולת. אני זוכר
איך לכל ספק בחנות הדביקו שם, ומי
שמכר לנו פסטה היה מכונה ״מר פסטה״
,וכדומה. גרנו בסביבה מעורבת
ונחשבנו כמעמד הבינוני מפני שהיתה
לנו חנות.
בשכונה שלנו היו הרבה עניים. בימים
ההם, עניים לא הלכו ללמוד בקו־לג׳.
כיצד
אני מסביר את העובדה שאני
התקדמתי? הורים שאפתנים? האנשים
שהיגרו אז לאמריקה, על פי הגדרה,
היו או מיואשים מאוד או חדורי אמביציה.
רבים מהם שמעו ער כמה ניו־יורק
נהדרת, שלכל אחד יש בית, עבודה.
באיטלקית יש פיתגם האומר :״כשבאנו
לכאן(לניו־יורק) ,נאמר לנו שר־

תר מדי מכדי לפחד. לכן חלק מהפר־שנויות
על השאלה מדוע לא התמודדתי
על המינוי לנשיאות אינן נכונות.
פחדים נוספים? זה מבלבל. כולנו ׳
פוחדים מדברים פיסיים, כמו עינויים,
כאבים. אבל אני חושב שיותר מהכל
אני פוחד מלאבד את האמונה, מלוותר
על עקרונות. פעמים רבות אני שואל
את עצמי בעסק הזה :״למה אני עושה
מה שאני עושה?״
אני פוחד. פוחר למות. כולנו —
לא? מצד שני, כמו שכולם מתים, אני _

שאיני מבלה בבית־המושל בעיר אל־בניי.
מדוע
עברתי? מפני שאמי לא הסכימה
לעבור לגור אצלי. חוץ מזה, זה
הבית שלי.
יש לי זיכרון אחד, חזק, מהימים
ההם: יום אחד הופיעה אשה אלגנטית
בחנות שלנו — מקום שבקבוקי־הסדה
היו מונחים על הריצפה, אי־סדר. אני
זוכר שהיה לה אודם על השפתיים! אצלנו
זה לא היה נהוג.
כולם בחנות שאלו :״מי זאת?״
* בירת הסחנה ניריורק. ב חב סדי-
נות ארצנת-הבחת. ערי־הבירה הן ערי-
שרה 1,לא 11 חו ק א הערים הנ חהת ביר

אמא שלי

המועמד הבא, אם...
מריו מאתיו קומו הוא איש ממוצע־קומה, בעל מראה איטלקי,
כמוצא הוריו. איש שבנה עצמו מלמטה -כמו שאומרים -ב״10
האצבעות, איש חריף, מהיר־מחשבה, בעל גינונים בלתי-אמצעיים.
אין הוא צריך להתחבא מאחורי פקידות או תארים -הוא מריו
קומו, גבר אמיתי.
מייד בתחילת השיחה התנפל עלי :״למה את מראיינת אותי! אני
בדייימי ואת מראיינת רק ביג״שוטס(״אנשים חשובים״) ,מועמדים
לנשיאות, אז למה אותיד
מיתקפה בי :״אל תאמיני לפוליטיקאים. כאן(בארצות־הברית)
כל מי שרץ לפוליטיקה יספר לך שהוא גוי־של״שבת, למען הקולות
היהודיים״...
איש פיקח, קומו. הוא ניטרל אותי מראש מרוב ההסתייגויות,
שיכולות היו להיות נגדו. בהמשך הוא יורה בצרורות, מגרה אותי
לירות בחזרה. כשזה קורה, הוא מתרווח בכסאו, מרים רגליים על
השולחן ונראה כנהנה. שם המישחק: הורדות״ידיים -מי מוריד
למי, אבל בחן, בחיוך, באווירה טובה. שונאיו אמרו לי: איש מסוכן,
רב״כוח, שיש להיזהר ממנו, אדם הנוטר לדורי־דורות, נוקם ונוטר.
במחשבה שניה -לאיזה אדם מצליח אין שונאיסז
במיקרים שבהם אינו יורה -כשעולות שאלות שהוא לא ציפה
להן -הוא חושב הרבה בטרם הוא משיב. הוא מגלגל את הכדור
אלי, שואל אותי פרובוקטיבית את אותה השאלה וממשיך את
קו-המחשבה שלי. מה שברור -הוא נהנה. אחרת, לא היה מתאמץ.
החיים, על פי קומו, הם תכלית־ההנאה ועצם־המיצוי :״להתאהב,
להשיג את האשה שאתה אוהב ובכל מחיר להצליח, להיות מושל,
לפגוש אנשים מעניינים בקיצור: לעשות מה שאתה רוצה! כל
הכבוד.
ומה באשר ל״אדוני הנשיא״! בארצות־הברית נעשו ספקולציות
שונות סביב השאלה מדוע החליט קומו שלא לרוץ הפעם לבית-
הלבן, על אף סיכוייו הטובים להגיע לשם. חלק מההשערות אמו
מחמיא, ולוקה בחשדנות. אחרי היכרות עם האיש, שהמזל האיר לו
פנים, ואחרי עיון במוטו שלו בחיים, זה נראה לפתע הגיוני. קומו,
איש מצליח מאוד, אינו ממהר לשום מקום. החיים י מספקים לו שפע
של הנאה והזדמנויות. כשיתאים לו -הוא יקטוף. ללא כל קשר
לחישובים. אם גיורג בוש ינצח בבחירות הקרובות, ייעלם מייקל
דוקאקיס מנוף המיפלגה הדמוקרטית, ויעלה כוכבו של קומו
כמועמד בשנת - 1992 כמתחרה לג סי ג׳קסון, שינסה בוודאי שוב.
ואם קומו רוצה, הוא משיג.

י— 14

.להשיג בכל סחיר את האשה שאתה אזהבו׳
״המורה של מריו,״ לא איחרה התשובה
לבוא. בו במקום קיבלתי סטירה.
אחר־כך הסתבר שהיא באה לבקש
מהוריי רשות להקפיץ אותי כיתה.
את חושבת שקיבלתי מהוריי התנצלות?
מעולם לא! הם, קודם־כל, סטרו,
מה שבטוח — בטוח. אם לא קיבלתי
א׳(מ־מ< 9ומעלה) — אז...
כן, יש לי הרבה כבוד כלפי הוריי.
אני שמח שאת מבחינה בכך. כבוד
להוריך, לחבריך — זהו כבוד לעצמך.
הסיבה לכך שאינך לוקח סמים, אינך
גונב — זהו הכבוד לעצמך. לצחוק על
אדם מבוגר מפני שאיבד מיכולתו
הגופנית או השכלית — זוהי הפרעה
נפשית!

#החלום האמריקאי:
נחנו מיליונים ומיליונים במ־
> £דינה הזאת (ארצות־הברית) שכל
אחד יכול להכריז :״אני הוא החלום
האמריקאי!״
אין כמעט אמריקאי שאינו קשור
לחלום הזה. רוב האנשים שנעשו בעלי
כוח או כסף מגלמים אותו. רבים־רבים
התחילו מאפס. אולי לא כולם הצליחו
כמוני, ברור הראשון (ילירי ארצות־הברית).

אמרתי
לך: אני נראה כמו ״הדוד של״,
אני מזכיר לכל אחד את הדוד שלו, אני
לא נשמע מבריק באורח לא מובן,
אנשים לא פוחדים ממני. את מבינה?
אילו הייתי נראה זוהר, בלתי״מושג.,
נשמע מתוחכם מדי, מתלבש מושלם,
מתנהג בצורה מתוחכמת — היו אומרים
:״נו, בטח, בטח שהוא הגיע לאן
שהגיע והיו פוחדים מפניי,
כך אני נכנס לבית־ספר ציבורי ומדבר
עם הילדים. אני אומר להם :״אני
בא מסביבה דומה לסביבה שלכם, אמא
שלי ואבא שלי מהגרים, אמא שלי בת
ה־ 86 לא יודעת לקרוא מילה אנגלית,
ואני מת על פסטה! אני מושל מדינת
ניו־יורק, ואומרים שהיו לי סיכויים
נהדרים להיבחר בנובמבר כנשיא אר־צות־הברית.
אם את כל זה אני יכולתי
לעשות, אז שערו בנפשכם מה אתם
יכולים לעשות, שאתם צעירים, מוכשרים
ויפים...״
אני מייצג את הציפיות של כולם,
וניתן להזדהות איתי.

#נ חו
^ אם אני מפחד ממשהו? מרוע את
1 1שואלת? אני נראה לך יותר מדי
בטוח בעצמי?

מריו קומו, ילד גדול (בן
)56 מזכיר תדירות את המילים
:״אמא שלי״ .במהלך
השיחה הממושכת, התלהב
וביקש לשתף אותה. הוא
חייג לביתה של האם בת ה-
,86 שעליה הוא מספר בגאווה
שאיגה יודעת לקרוא מילה
אנגלית. לא היתה תשובה•
קומו ניסה בשנית, בשלישית.
ניכר היה בו שהיא
מתוח.
״איפה היא!״ התעצבן ,״להיכן
הלכה! איפה היא מס תובבת
בחום הזה!״
מושל מדינת ניו-יורק -
פוליטיקאי קשוח ששונאיו
מייחסים לו כוח ועוצמה
אדירים, נקמנות מסוכנת ו יכולת
נדידה לשנוא -המ שיך
לסירוגין לחפש אתה-
אמא שלו ולשקוע איתי ב-
פינג־פונג המילולי, שגם ב מהלכו
הזכיר לעיתים את
״אמא שלי״.
אחרי שעתיים וחצי -
שעה וחצי יותר מההערכה
המקורית שלי -הסתיים
הראיון. טסתי ממישרד המו-
של שבמיגדלי-הטווינס למ קום
סמוך, שם המתינה לי
עד בוש האמא הפרטית שלי.
״מה זה!״ חקרה ,״לא יכולת
להודיע לו שאת ממהרת!
על מה היה לכם לדבר כל-כך
הרבה!״
״על אמא שלו״.

מניח שגם אני אסתדר. אני פוחד מלהגיע
למצב של חוסר־תיפקור, פוחד
מכך פחד־מוות.

• גיס גיקסון

ך* ה דעתך על ג׳סי ג׳קסון? הנד
//גישה איתו בילבלה אותך? טוב
מאוד, כך צריך היה לקרות!
אני? מצד אחד, אני מושל של מדינה
שיש בה מיספר גדול של תושבים
שחורים ותושבים יהודיים. אני מאוד
מקורב לקהילה היהודית, אבל הייתי
רוצה, כמושל, שיהודים ושחורים ישת־

נכשלתי. אבל בסך־הכל, היה לא רע.
בסופו של דבר מוניתי לתפקיד בכיר
במישרר־המושל.
האם הפוליטיקה היא סוג של התמכרות?
אני חושב שרוב הפוליטיקאים
נהנים להיות ״סלבריטים״ .רובם, אמנם,
לא יודו בכך, אבל הם מאוד נהנים
להיות מוכרים ברחוב, מפורסמים.
אני? לא, אינני נהנה מזה. אינני׳
נשמע משכנע? האמת היא שתמיד
סבלתי מכך שאנשים צריכים לשפוט.
אותי כפוליטיקאי בשעה שאני יכול
בנקל לשטות בהם: אני יכול להיות

קומו עם סרס(מאחור: אל שווימר)
.נם הסינים מעסים על שלא ביקרת בסין...״

קומו עם ביבי נתניהו
,אני לא ז 1^0 י\ 6נ ר

פו ביניהם פעולה. לכן התערבתי במתח
שבין הקהילה היהודית לבין ג׳קסון,
ותיווכתי בינו לבין אד קוץ׳ (ראש־עיריית
ניו־יורק שהכריז שכל יהודי
ואוהד־ישראל שיצביע בעד ג׳קסון —
הוא משוגע).
יזמתי צעד זה בוועידה באטלנטה.
יועציו של ג׳קסון יעצו לו נגד הפיוס.
אלה שחורים הרוצים להתחרות עם
קוץ׳ בבחירות לראשות־עיריית ניד
יורק בשנה הבאה.
אני יודע שכמה מנהיגים יהודיים
אינם מרוצים מיחסיי עם ג׳קסון, אך
עובדה היא שמעולם לא אמרתי שג׳ק־סון
צודק. למען האמת, הוא די מרוגז
מכך שלא גיניתי פומבית את אד קוץ׳
על התבטאויותיו נגדו.
אינני מתכוון לשכנע את הקהילה
היהודית שג׳קסון צודק בדיעותיו בנושא
הפלסטיני. אני מבין שלמנהיגים
היהודיים פה לא נוח עם זה. אני רק
מנסה לגשר ולברר אם ניתן להשיג
אחדות ושותפות, מבלי להקריב אינטרסים
ועקרונות.
אחרי הכל, אני מושל, אני מנהיג.

• להיות מריטיקא
ך * רגעש בו החלטתי להיות פולין
1טיקאי? זה מעניין. תני לי לחשוב
— אולי זה היה ב״ ?1972 אולי — ב־
?1973
עבדתי כמישפטן. במיסגרת עבודתי,
נעשיתי מעורב בכל מיני נושאים
עירוניים.
ייצגתי תושבים נגד ראש־עיריית
ניו־יורק, שניסה להוציאם מבתיהם.
ייצגתי אותם במשך שבע שנים. היה זה
המאבק של ״האיש הקטן״ נגד המימסד.
באו כתבים, אנשים מהטלוויזיה •,והמליצו
לפניי לרוץ לראשות־העירייה.
צחקתי. המשיכו לרוץ אחרי :״יש לך
מחוייבות!״
המילה ״מחוייבות״ קסמה לי. היה
לכך צליל ערב לאוזניי. אמרתי :״או־קיי.
נעשה שלושה ניסיונות — שלוש
ארוחות עם נאומים — ואז נראה...״
האמיני לי, אינני זוכר על מה דיברתי.
זאת היתה התקופה הסוערת של
הטת״ט. הציעו לי לרוץ למישרת המושל
— צחקתי. אז הציעו לי לרוץ לפחות
למישרת סגן־המושל. רצתי —־-

ניבזי, אך לשטות באנשים ולשכנעם
שכוונות, נעלות. בצורה כזאת שיטה
היטלר באנשים, כך עשה מוסוליני.
מצד שני, אני יכול להיות רגיש, נהדר,
נאצל, לעזור לזולת — ולזכות בגינוי
ציבורי.
נוסף על כל אלה, אני שונא״שונא
לוותר על הפרטיות שלי. אני מדבר על
מישפחתי, אמי, אך אינני נהנה לשתף
בכך אחרים.
היכן הגבול? זאת שאלה קשה, באמת
קשה. למשל: אף־אחד — אף־אחד!
— לא רואה אותנו(את קומו ומיש־פחתו)
בימי־ראשון. אני מנסה כעת
להיזכר באיש שביקר אצלי בבית ביום
הראשון — אף לא אחד! אני הולך
לכנסיה ב־ 7בבוקר בכל יום ראשון,
ומקפיד שלא לדבר על כך. אני מרשה
לעצמי לדבר על כך איתן, מפני שאת
ישראלית.
שמעי סיפור: לא מזמן חיפש אותי
ג׳סי ג׳קסון. הוא טילפן לביתי בשבת

קומו עם נתן שצ׳רנסקי
.א אשה שמוצאת חן נם ברי איפור...־

בערב, והציג את עצמו לפני איש־הבי־טחון
שענה לטלפון. איש־הביטחון לא
האמין שזה באמת ג׳סי, וחשב שזה איזה
משוגע. הוא לא העביר לי את השיחה
ואמר לו :״נסה מחר מוקדם בבוקר,
לפני שהוא הולך לכנסיה.״
ג׳סי אכן צילצל למחרת והיה כה
מופתע מהמידע שמעולם לא פורסם
עלי, שלא התאפק :״אתה באמת הולך
לכנסיה?״
״כן,״ עניתי ,״מדי ראשון בבוקר.
ומתי, ג׳סי, אתה הולך?״
״אני לא צריך ללכת — אני מביא
את הכנסיה איתי ענה הכומר.

• נשיאות
דוע לא רצתי לנשיאות? ידעתי
שנגיע לזה!

לא רצתי מפני שב־ 1984 נשאלתי
על־כך, ועניתי שלא ארוץ למישרות
המושל והנשיא גם יחד. אם אצליח
במירוץ למושל — לא ארוץ לנשיאות.
רצתי למישרת המושל ב־ ,1986 ושברתי
כל שיא בתולדות־המדינה —
ניצחון אדיר.
עיתונאית אחת בילתה עם אמי
ביום־הניצחון הגדול. היא שאלה את
אמא שלי, ואמא שלי אמרה :״הוא אמר
שלא ירוץ לנשיאות, אז הוא לא יכול
לרוץ! הוא אמר!״
העיתונאית מחתה :״אבל אלה שטויות!״
אנשים
עשו ספקולציות, ניסו לשכנע
אותי, אבל תמיד עמדתי מאחורי מה
שאמרתי.
האמת היא שאינני זוכר שהנושא

לבוא לי שר אל? ב ק רו ס
״היהודים משתגעים עליו,״ קבל נאוזגיי אחד
ממנהיגי יהדות ארצות־הברית ,״והוא אוהב
להדגיש את העובדה שגדל בשבונה מעורבבת של
איטלקים, יהודים ואחרים, אבל תשאלי אותו
מדוע דחה את כל ההזמנות לבקר בישראל.״
ואכן, החומד שקיבלתי ממישרדו של קומו,
לכבוד הראיון, הכיל שפע נאומים ברו־ישראליים
והתייחסויות ליחטיו הקרובים ליהודים.

• ביקשו ממני לשאול אותך: מדוע לא
ביקרת מעולם בישראל?
מדוע זה מחר בעינייך?

• לגבי 1.0*00״ *•16 כמוך...

ראשית, מעולם לא הגדרתי עצמי 1.0*0 0׳״.30
דווקא מפני שלא ביקרתי בישראל, ולא ראיתי את
היהדות במקש שהיא במיטבה, ומבלי שראיתי זאת
במו־עיני, אני מאמץ ברעיון היהודי־הציוני. זה אומר
משהו! זה כאילו אנדרו, בגי, היה מביא לי הביתה בחורה,
בלי לבוש אלגנטי, בלי איפור, בלי תיסרוקת. מה הייתי
אומר לו :״ככה היא תמיד? כן? אז תתחתן איתה! היא
מוצאת־חן בעיניך מבלי שראית אותה במיטבו

• במי שמדבר כל־כך הרבה על
היהודי וישראל, אינך סקרן?
* 0וש 1שהאסחקאיס סשחסשיס 0ה1אי, בסו.אוהב
ערבים׳ בישראר.

סקרה גם הסינים כועסים עלי על שלא ביקרתי שם,
גם האיטלקש ...אני רוצה לבקר בישראל, אלא שתמיד
הנושא עולה לפני בחירות אצלנו, או אצלכם, ואז הביקור
עלול להתפרש כצעד פוליטי. הייתי רוצה ליהנות
מהביקור, הייתי רוצה מאוד לביד בידושלש, אבל
הייתי רוצה ביקור טהור, נקי. אני יהודי שגודל להיות
נוצרי! כאלה אנחנו. ההיסטוריה שלכם — שלי,
שורשיכם — שורשי.
אגיע לישראל, אולי אחרי הבחירות הקרובות.
אשתי כבר מתכננת את ביקורה אצלכם. אבל תעשי
לי סובה — אל תכתבי את,התאריך שאמרתי לך, שלא
יתחילו הטלפונים...
כמהלך פגישתנו, שם קומו ונדלק על הרעיון
לבקר כארץ. הוא העלה את הנושא שנית מזווית
אחרת:
״אם אגיע בקרוב לישראל, תערכי לכבודי ארו־חת־צהרייס!״
״בוודאי,״
הופתעתי לשמוע עצמי מתנדבת.
״את מבשלת טוב!״
״חכה ותראה,״ שמעתי עצמי מתחייבת.
אחדי הראיון הסתבר לי, להפתעתי, שקומו -
איש השמא־שונא מפירי־התחייבויות -באמת
מתכוון להגיע ארצה. בקרוב.

אפילו עלה אצלי בבית, מאז אמרתי מה
שאמרתי. כששאלו את מתילדה (אשתו)
על כך, היא אמרה :״מעולם לא
דיברנו על כך!״
המישפתה שלי לא כזאת. אני פוחד
לשאול לדעתם של הילדים שלי על
הנושא. מרגע שהחלטתי, החלטתי. נתתי
למייקל דוקאקיס את כל הנאומים
לעיון. נאום־ההכתרה שלו דמה במשהו
לאחד מנאומי. אני מרגיש שיש לי
השפעה גדולה עליו.
אני בעמדה שאני יכול לסייע לישראל.
נכון, כנשיא, יכולתי לעזור יותר,
אך היתרון במצבי כרגע הוא שכולם
יודעים שהיו לי סיכויים טובים להיבחר.
מתי
אהיה נשיא ארצות־הברית?
לעולם לא אהיה נשיא ארצות־הברית!
דוקאקיס יהיה נשיא במשך שמונה
שנים, ואז? אז אהיה זקן מכדי להתמודד!
נכון,
קיימות אפשרויות ותחזיות
אחרות, אבל למה אני נשמע לך כל־כך
משונה? את מרוצה ממה שאת עושה?
היית רוצה לשנות משהו מזה? אז מה
כל־כך משונה בכך שאת עושה מה
שאת עושה, ואת יודעת שאולי באחד
הימים גם תחליפי?
בכל אופן, אני בטוח שדוקאקיס
יהיה נשיא! אני אומר לך! הוא מעשי,
עיקבי, מתמיד.
לפני שלוש שנים, כשנשאלתי אם
ארוץ לנשיאות, עניתי בשלילה. שאלו
אותי :״מי יהיה הנשיא הבא, להערכתך?״
אמרתי :״לא יודע, אבל אני
יודע מ ה יהיה הנשיא הבא: עיקבי,
מתמיד.״
לא, אינני מוכן להצהיר שזוהי תחנתי
האחרונה, אם כי זה מקום לגמרי
לא רע לסיים בו. יש כאן המון דברים
נפלאים: אני עושה דברים, עוזר, משפיע,
פוגש אנשים כל־כך חשובים

תחביבים
^ ין לי תחביבים, לא ממש. אני
\ 1קורא הרבה, אוהב ללכת, לרוץ,
מבלה עם ילדיי.
ילדים! הצעיר חגג אתמול את יום-
הולדתו ה־ . 18 הוא נישק אותי ואמר לי:
״זוהי הפעם האחרונה שאני מנשק
אותך״.
פעם רציתי להיות מורה. כדורגלן?
לא, מעולם לא חשבתי על זה, אם כי
אני נהנה לשחק. תמיד היה לי ברור
שצריך למצות את החיים: אני לא יודע
מה זה בדיוק — להתאהב, להשיג בכל
מחיר את האשה שאתה אוהב, להצליח,
להגיע להיות מושל, אולי יותר. כל מה
שאתה בוחר, רוצה לעשות — פשוט
העז ועשה זאת!

• אמינות
^ מינות — זהו הדבר החשוב לי
ביותר מבחינה פוליטית.
לא, לא כאדם פרטי.
אני לא מוכן לשבור הבטחה. זה עד
כדי־כך קיצוני אצלי, עד שביקשו ממני
במאמרי־עיתונות שאשבור כמה הבטחות.
כתבו :״אדוני המושל, שבור את
הבטחתך״ בנוגע לכמה עניינים.
מדוע זה כה חשוב לי? לא, לא ייחסו
לי מעולם אי־אמינות. פשוט, זוהי הצורה
שבה הדברים נעשים. כשהציבור
מפסיק להאמין למנהיגיו, מה נותר?

זה זמן ע מצו, ניד
הטלוויזיה הישראלית
הסרט על חסינה
קוול״ן־נוונה, ותחקיר
על ₪ק הילדים
ננדאזיל, או אין
היא מקרינה אותו
לציבור. מרועי

הדה! דא חתו
חת זח דציבוו
ף* משך כמעט שלושה חודשים
*1התחרו עיתוני ישראל זה בזה: מי
יפרסם תמונות רבות יותר וכתבות
נרגשות יותר על ״מישפט־שלמה הישראלי״
,בעניינה של התינוקת הברא-
זילית קרוליין־ברונה. צלמים רדפו
אחרי בני־הזוג יעקב וסימון תורג׳מן

מלוד, מאמציה של ילדת״בראזיל,
ואחרי הוריה הטיבעיים, רוסילדה קוני
סאלס ואמריקו ואסקונסאלס. ובמשך
כל אותו זמן היה בידי הטלוויזיה
הישראלית תחקיר מעולה, שעשתה
הטלוויזיה הבריטית, שפיענחה את
חטיפת הילדה ומצאה אותה בישראל.

בנה שטף במיומה

לילד אותה בחינם. יום אחרי הלידה באה אחות, לקחה את התינוק כדי
לשים טיפות באפו ונעלמה איתו. מאז מחפשת ג׳גי לשווא את בנה.

סרט מיקצועי ומרגש זה אינו מוקרן
לציבור הישראלי.
מדוע? לטלוויזיה פיתרונים.
צוות העולם הזה חזה בהקרנה
פרטית של הסרט, שאורכו חצי שעה,
וצילם מתוכו תמונות מעניינות.
הסרט נולד כאחד התחקירים׳הרגילים
שעורכת רשת־הטלוויזיה העצמאית
הבריטית מדי שנה. צוות
הטלוויזיה נסע לבראזיל, ריאיין את
רוסילדה, ערך תחקיר וצילם כמה
שעות־שידור.
אחרי שהחלו כבר בעריכת הסרט,
הוחלט לפתע לשלוח מפיק לישראל,
כדי לנסות ולאתר את הזוג תורג׳מן,
ששמם נמצא על־ידי מישטרת־בראזיל
בין ניירותיה של מריבל דורוזה
פריירה, מי שהיתה באותו זמן הראש
של רשת הברחת־התינוקות מבראזיל.
המפיק פנה לחוקרים פרטיים בישראל,
והם עזרו לו לאתר את מישפחת־תורג׳מן
בלוד. בשלב זה לא היה ברור
עדיין אם הילדה שאימצה מישפחת
תורג׳מן בבראזיל היא אמנם בתה
החטופה של רוסילדה. אז פנו אנשי
הטלוויזיה לאם הבראזילית ושאלו אם
תהיה מוכנה לבוא לישראל, לזהות את
בתה.
בישראל נעשה העימות המפורסם
בין שתי האמהות, כאשר התינוקת
היפהפיה יושבת בעגלה לידן. הסרט
מסתיים בעת תחילת הדיון המישפטי
בבית־המישפט העליון.
שמו של הסרט: ש 1ק התינוקות.

תינוקות

0דדך הג׳מגל

הומו־סנסואל אמריקאי

תה פיקטיבית לעזרת ילדי בראזיל. הוא נעצר בניסיון להבריח ילד ל־ארצות״הברית
למטרות ניצול הומו־סכסואלי, ויגורש מבראזיל עם חברו.

^ תבת הטלוויזיה מתחילה בת־
׳• -מונת תינוקת בלול, כאשר ברקע
מספר הקריין כי מדי חודש נחטפים
בבראזיל 400 תינוקות, לשם מכירתם
בחו״ל.
המצלמה עוברת אל שורה ארוכה
של תינוקות בני־יומם במחלקת־היול־רות
בבית־החולים, ואז היא חוזרת אל
תינוקת יפה, קרוליין־ברונה.
המצלמה עוקבת אחרי קרוליין
בעגלת־התינוק שלה בישראל, בידי
אמה המאמצת, והכתב מספר כי התינוקת
הזאת נגנבה על־ידי הבייבי־סיטר
שלה מביתה בקורטיביה .״בבראזיל
קראו לה ברונה,״ אומר הקריין, והמצלמה
קופצת אל רוסילדה, האומרת:
״חידשתי ־תיקווה, אני רוצה למצוא
אותה ולקחת אותה הביתה.״ היא בוכה
ונוסעת לישראל.
קרנבל בבראזיל, יפהפיות שחומות־

שורדיו

עורן־הדין קרלו פריירה עשה מיליונים
מאימוץ ילדים. הוא נעצר ונחקר על-ידי
כתבי הטלוויזיה. הוא הכחיש כל קשר לרשתות ההברחה והחטיפה,
ואמר כי הרוויח את הכסף עבור שרותיו המישפטיים בענייני האימוץ.

ןןך ך 1ן ך: רודולפו גרסיה, היה אחד מחברי הרשת של ארלט
114 1 /1 111 הילו ומריבל דורוזה פריירה. השתתף באופן אישי
בחטיפתה של קרוליין־ברונה. כאשר נעצר החליט להפוך לעד־מדינה כדי
להציל את עורו. הוא מסר מידע על חברי הרשת והעיד נגד ארלט הילו7* .

ך 1ןתךן 1ןךן ארלט הילו, שכונתה בישראל ״המלאך מברא\
11111 111 1111 זיל״ ,היתה ראש רשת החטיפות והברחת
התינוקות מבראזיל. בעיקבות עדותו של עד״המדינה, נידונה למאסר
ממושך. את מקומה בראש הרשת תפסה אז מריבל, ואף היא נעצרה.

תופות בכלא

ארלט הילו נמצאת כעת בכלא בבראזיל,
ועוסקת בתפירת ביגדי ילדים. היא התראיינה
מתא כילאה לרשת הטלוויזיה הבריטית ואמרה כי אינה מתחרטת
על מעשיה וכי היתה עושה זאת שוב, בעזרת אנשים מהימנים יותר.

! #והידד ״ 1־ 1 \ 1 1 1ח 1י 1י |י: כאשר התפוצצה הפרשה בברא-
ב \ 1 111 11 זיל הצליחה מריבל לברוח ל /

ארגנטינה. היא הגיעה לשם עם הגבר שלה, ראש רשת סמים. השניים
הצליחו להתחמק זמן רב, ורק לפני זמן קצר נתפסו בפראגוואי.

העימות ב חו ב: מ בג? ג

דים ומסתכלים בשתי הנשים, סימון תורג׳מן ורו׳

1¥ | 1171 1 1 1 1 1ך | למרות ששיאו של סרט״הטלוויזיה הבריטי
111/1 1111 !•1 /הוא העימות בין האם הביולוגית רוסילדה
לאם המאמצת, אין רוסילדה כוכבת הסרט. הסרט עוסק בשוק התינוקות
_ בבראזיל ומראיין אמהות נוספות ועבריינים הקשורים בסחר התינוקות.

^ | 1 1111ן ך 1סימון תורג׳מן מתקרבת בלי חשש יחד עם בתה המאומן
111/1 111 צת קרוליין, אל עבר מצלמות״הטלוויזיה המחכות ליד
רוסילדה. המפיק הבריטי פונה אליה באנגלית ומישהו מתרגם את המילים
הנוראות :״זוהי אמה האמיתית של התינוקת שלד שנחטפה ממנה״.

קווריין בשעת העימות

שתי הנשים מביטות ב תינוקת
שבעגלה ועוב רות
דקות עד שסימון תורג׳מן תופסת את הנעשה. היא לוקחת את
העגלה ומתרחקת במהירות מהמקום. רוסילדה ממהרת בעיקבותיה.

עור בבגדי־מינימום מקפצות לפני המצלמה,
והקריין אומר שיש גם בראזיל
אחרת, שונה מזו הצוהלת בקרנבל,
בראזיל של עוני ותינוקות־למיסחר.
תינוקות הנמכרים על-ידי רשתות
מאורגנות, במחיר גבוה, לקונים מכל
העולם .״תינוקות הם הייצוא ההולו
וגדל של בראזיל,״ אומר הקריין. נתיב
הברחת־התינוקות עובר דרך הג׳ונגל,
קרוב למקום שבו נמצא ביתו של
הפושע הנאצי יוזף מנגלה.
צוות־הטלוויזיה הבריטי פירסם מודעה
בעיתון בראזילי :״זוג אנגלי
חשוך־ילדיס מחפש ילד לאימוץ״.
המודעה הביאה בעיקבותיה הרבה
פונים. כולם הבינו במה מדובר. הס
ביקשו כסף. במצלמה נסתרת צולם
אחד מהם, שהציע ילדים לאימוץ. צעיר
שחרחר, שרצה 10 אלפים ליש״ט
תמורת תינוק. צוות הטלוויזיה נסע
למקום שבו הוחזקה, בתנאי־מעצר כמעט,
האם העתידית. היה צורך בשומר
ראש מזויין כדי לעבור בדרכים
המסוכנות של הג׳ונגל, בדרך לבית
שבו התגוררה האשה, שמורה היטב על־ידי
אנשי רשת־המבריחים.
אבל לא רק בדרך של חטיפה
מושגים התינוקות. המצלמה עוברת אל
אשה צעירה, ג׳ני אספסיידו. כאשר
היתה בחודש השמיני להריונה, פנה
אליה רופא, והציע לילדה חינם. אחרי
הלידה, באה אחות ולקחה את התינוק
מעריסתו שליד האם. היא אמרה לאם
כי היא לוקחת את התינוק כדי לשים
טיפות באפו. מאז לא ראתה האם את
פרי־ביטנה .״מעולם לא הייתי נותנת
את ילדי,״ היא אומרת לאנשי־הט־לוויזיה.

סילדה
קונסאלס, העומדות זו ליד זו, לפני שה ישראלית
הבינה במה מדובר. שתיהן מחזיקות
בעגלת התינוקת שלא מודעת למתרחש סביבה.

בביתיהמישפט

עורן־הדין שמעון שובר מימינה של
רוסילדה ועורן־הדין אלי כהן משמאלה.
הם מסבירים בסרט את מהות העתירה שהגישו בשמה( .למטה) אחרי
השיבה לבראזיל -קרוליין־ברונה והוריה הביולוגיים מריעים לקהל.

ן למטרות הומו־
| סכסואליות
^ ניהול אחת הרשתות הללו
^ חשוד עורך־הדין־המיליונר קרלו
פריירה. הוא טען כי לא קיבל מעולם
שכר עבור מכירת תינוקות, אלא אר
ורק תמורת הטיפול המישפטי באי־מוצם.
המצלמה מראה אותו רוכב על
סוס, ואחר־כן־ בבית־המעצר .״אומרים
שהרווחת מיליון דולר וחצי מאימוץ
תינוקות,״ שואל המראיין. עורר־הדין
הבראזילי מכחיש. הקריין מספר כי
בתי־חולים באיזורים שבהם רוב
התושבים לבנים שוכרים שומרים
מזויינים, כדי לשמור על מחלקות־היולדות.

חבורות של חטיפת תינוקות
והברחתם קיימות בבראזיל. את הגדולה
שבהן ניהלה ארלט הילו,
שנקראה בישראל ״המלאך מבראזיל״.
עוזרתה היתה מריבל דורוזה פריירה,
ואחד החברים ברשת היה צעיר בשם
רודולפו גרסיה. כאשר התחילה המיש־

אילנה אלז; ₪
(המשך בעם 1ד ) 18

.העולם חזה* פנה לדוברת הטלוויזיה, שרי צימרמן, בדי לקבל
ה סיר ליד שהסרט מעולם לא הוקרן בישראל.
״את הראשונה השואלת,״ ענתה הדוברת, ואמרה בי למיטב ידי-
עתה לא היה בל דיון על הסרט, והוא לא נפסל .״תפני ישירות לחיים
יבין, תאמרי לו שאגי לא ידעתי מה להשיב, ותבקשי את הסברו.״
חיים יבין חשב רגע, ואמר בי נדמה לו שבעניין הסרט הזה טיפלו
מיכאל קרפין ויעל חן. אין הוא זוכר מדוע לא הוקרן הסרט .״אני
יודע שלקחו קטעים מהסרט והשתמשו בהם״.
יעל חן בחופשה בחו״ל. במחשבה שניה אמר יבין כי בעצם קרפין
אולי לא התעסק בעניין. הוא הוסיף כי מכיוון שבסופו של דבר כל
בעיית קייליידברונה התמקדה בישראל, היו לטלוויזיה הישראלית
צילומים טובים שלה, ולא היה ונייד בסרט.
לשאלה מדוע לא שודרה הכתבה בטרם התיישן העניין, אמר יבין
כי היה ויכוח על הזכויות עם הטלוויזיה הבריטית, וזה לקח זמן.

מאת •גאל לביב

סגה קורה
א צל שפירא?
השאלה הנכונה היא: מה קרה לעיתונאים
הכותבים על שפירא?
להוציא ידיעה במדור זה לפני חודשיים,
וידיעה של דויד ליפקין במעריב
ביום השישי האחרון, כל קשר בין
הכתוב בעיתונים לבין המציאות הוא
מיקרי לחלוטין.
לדוגמה: בהארץ הופיעו כמה פעמים
נתונים על חובות החברות של
שפירא, שנעו מ־ 30 ועד 70 מיליון
דולר. הבדל קטן. וכאילו גורל החוב
כשלעצמו משנה משהו, מבלי שיודעים
איזה ביטחונות יש מולו. באותו העיתון
התפרסם כאילו חברת צמיחה, שהיל־וותה
בשוק האפור לשפירא, הפסיקה
באחרונה לתת לו כספים. שוב באותו
העיתון, ביום השישי האחרון, נאמר כי
בעבר סירבה חברת משקיעי ישראל
להלוות כספים לשפירא, ורק בשנה
האחרונה הסכימה לתת לו כסף.
ובכן: ארבע שיחות־טלפון לארבעה
בנקים העלו כי כלל החובות של חב־רות־שפירא
הוא 12 מיליון דולר לבוק

למה
ר בינו ביץ
פור ש
באפ רי ל
למרות הפצרות שר־האוצר, משה
נסים, נחוש נציב־מס־ההכנסה יאיר
רבינוביץ בהחלטתו לפרוש מתפקידו
באפריל הקרוב. הסיבה העיקרית:
התמורה הכספית.
רבינוביץ מביא הביתה כל חודש

לאום׳ ,תישעה לבוק לפיתוח התעשיוז;
שמונה לפועלים ושינעה להמיזרח׳,
לבנקים לא ירוע על חובות לאחרים
בישראל. סן־־כל החובות 36 :מיליון
דולר. הביטחונות הם מעל ומעבר.
הלאה: איתן רן ,8מבעלי וממנהלי
צמיחה, אמר לי כי צמיחה אינה עוסקת
כלל בהלוואות. צמיחה פנתה בעבר
למיפעלי־שפירא וביקשה כי יסכימו
שצמיחה תנהל להם תיקי־השקעות. עד
היום שפירא לא השיב בחיוב.
הלאה: מאזן משקיע• ישראל, המצוי
גם בידי הארץ, מראה כי לפני שלוש
שנים הילוותה החברה מיליון דולר
לחברת גלנויט של שפירא (שהוחזרו,
לפי ההסכם, השנה) ,ולפני שנה הילוו־תה
עוד שישה מיליון דולר. ההלוואה
אושרה על־ידי רשויות ארצות־הברית,
והיא עיסקית ובטוחה. משקיעי ישראל
היא שרצתה בה, ולא שפירא. קונצרן
כזר הוא בעל חברת משקיעי ישראל.
לכור חברה כושלת לסחר באמריקה.
כור רצתה לשווק את תוצרת גלנויט של
שפירא, שיש לה מכירות של 40 מיליון
דולר לשנה, ורווח של שמונה מיליון
דולר לשנה. גלנויט הסכימה למסור
בלעדית את השיווק לכור אבל ביקשה
צ׳ופר. הוסכם על הלוואה נוחה של
משקיעי ישראל. מכיוון שעיסקה כזו
מהווה עבירה על חוקי ניירות־הערר
האמריקאיים(חברה־בת של כור נותנת
הטבה, והתמורה הולכת לחברה־האם),
אין שפירא או כור יכולים לומר את
האמת.
דוגמות מעטות אלה כבר מראות כי
יש גורם מעוניין, המזין את העיתונים
בכזבים. גורם כזה ייתכן ורצונו להכות
את מנכ״לו הקודם של בוק המיזרח׳,
אהרון מאיר, שהיה ועודנו ביחסי־ידידות
עם שפירא, ולשם־כד מפרסם
המקור כזבים על מצב עיסקי שפירא.

בר, מאיר, שפירא, מושביץ,
פרומצ׳נקו, רובינשטיין, רד
זוב, אלרן, עובדיה לוי, גולדשטיין.
ואפילו במישפחת ברנוביץ

בעל־עסקים שפירא
כל קשר למציאות סיקרי לחלוטין...
לעצם העניין: אין לשפירא כל בעיה
לצאת מקשיי־הנזילות הזמניים, הנובעים
מהקטנת המכירות לערבים בגלל
האינתיפאדה. אם יחתום על עיסקת־הייצוא
האמריקאית הגדולה, או יקח
מנלנזיט הלוואה של חמישה מיליון
דולר — די בכל. אחת מהשתיים תספיק.
הדבר יפתור את הבעיות הנוכחיות
של העסקים, שהם איתנים.
האם יוכלו מיפעליו להמשיל ולהתקיים
אחרי הורדת המכסים בשנה הבאה,
ותוך קיום על הייצוא בלבד — זו
שאלה אחרת. מה שברור הוא כי הרבי
מגיר, שהורה להוציא את שפירא
מהכנסת ובזה הכריחו לנהל את עסקיו,
עשה מעשה חכם ביותר. אחרי הכל,
שלוחו של הרבי מגור, מחליפו של
שפירא בכנסת, הרב ישראל פלדמן,
יכול להצביע כמו שפירא. אבל מוח
עיסקי, כמו שיש לאברהם שפירא, קשה
למצוא.

יש אי״שביעות רצון מהמצב, ומשנים
את מערכת־הניהול.
המשותף לכל העסקים המישפח־תיים
הללו הוא שיותר מיורש אחד
ניהל את היחידה העיסקית.
לעומת זאת, בחינת עסקים מישפח־תיים
שבהם הדור השני האדיר והגדיל
את העסק מראה כי בכולם רק יורש
אחד ניהל את העסק. לדוגמה: חכמי,
אקרשטיין, רהנאטי >כל אחד משלושת
הבנים של ליאון ניהל יחידה
נפרדת. דני בישראל, הרי בשווייץ
ורפי באמריקה. הצרות באו כאשר
היורשים של דני ורפי ביחד מנהלים
את ישראל) ,ריגר, שוקן, קרמרמן,

שביט(בומה) נאמן(אייבי).

המסקנה מכל זאת: טוב יעשו יורשי
עסקים מישפחתיים אם יקחו מנהל חיצוני,
שינהל את העסק.

אוו מות והציבור חגטומטס
מנכ״ל רשות־השידור, אורי פו־רת,
הצהיר במסיבת־עיתונאים כי הוא
נוסע לאולימפיאדה בסיאול כדי לב־

האחים נקאש מישפט
בר־יוסף-
ונשו את
בספטמבר
״ט־יניו״
מיפעל־המיצים פריניר בגליל נרכש
מכונס־הנכסים על־ידי שותפות של
האחים נקאש והמשקיע הישראלי
צ׳סקאלה. הם שילמו ארבעה מיליון
דולר תמורת המיפעל, שהושקעו בו,
על־ידי איתון־מושבי־הצפון 20 ,מיליון
דולר. בשנה האחרונה הופעל המיפעל
על־ידי עורד־הדין ישראל גפני, וייצא
ב־ 12 מיליון דולר.

בתחילת ספטמבר יתחיל מישפטו
של מי שהיה פקיד־השומה בגוש דן
דעואל בר־יוסף. הוא מואשם בהטמנב״ל
פורת
יית הליכי־מישפט והשפעה על עדים.
עניין של שיטה
העד הראשון מטעם התביעה יהיה
עורר־הדין מישה פרידמן, שהיה
דוק רכישת עודפי ציוד טלוויזיה,
רב־פקד ביחידה לחקירות־הונאה, וש־שיישארו
במקום אחרי גמר האולימניהל
את החקירה נגד בר־יוסף.
פיאדה.
בר־יוסף נחשד בקבלת שוחד, והתיק
רעיון טוב. הבעיה היא כי אף בורג
נגדו עוכב זמן רב בפרקליטות ואצל
אחד לא יתאים לישראל. קוריאה מפהיועץ
המישפטי לממשלה. בעיקבות
עילה ציוד בשיטה האמריקאית, ואילו
הגשת כתב־האישום הוא יצא לחופשה,
אר כאשר החל יאיר רבינוביץ לכהן ישראל בשיטה הגרמנית. אין אף פריט
אחד בציוד של שיטה אחת הניתן
כנציב מס־ההכנסה הוחזר בר״יוסף לעלשימוש
בשיטה השניה.
בודתו לזמן קצר, כדי שייצא לפנסיה
אבל מה, אם אפשר לנסוע, למה לא?
מרצונו, עם פיצויים מלאים.

מ מדליף מ״בנק לאומי?

נציב רבינוביץ
חיסל את חסכונותיו
משכורת הניתנת לכל מנכ״ל מישרד
ממשלתי. עליו לשלם דמי־מזונות
גבוהים לאשתו, שהתגרש ממנה, ובניה
הוא חי עם רואת־החשבון רויטל
אבירם, שילדה לו בן, והמשתכרת
כשותפה במישרד שטראוס־עובה.
רבינוביץ סיפר לידידיו כי חיסל את
כל חסכונותיו, ואין לו כל אפשרות
להמשיר להתקיים במישרה הציבורית.

*י—י — 18י

בחינת החברות המישפחתיות, שעברו
לשליטת הדור השני, מעלה תוצאות
מעניינות. העסקים של שורה של מיש״
פחות־מייסדות ידועות לא צלחו יפה
כאשר עברו לניהול המים.
לדוגמה: אילין, הורביץ, טיי־

שר־אוצר ניטים הפצרות המועמד היחידי להחליפו הוא ה־

מישנה־לנציב־מס־ההכנסה, אברהם
צרפתי.

יושב־ראש דירקטוריון בנק לאומי, ויתר חברי־הדירקטוריון, עברו
בדיקה בגלאי״שקר, בניסיון לגלות מי מדליף לעיתונאים חומר פנימי של
הבנק בנושאי ההטבות ל א רנ סטיפת ושות׳.
לא ברור אם חברי״הדירקטוריון הם המדליפיס. בחומר ההגנה המיש•
פטית שמבין השר ייגאל הורביץ נגד תביעת בנק לאומי נגדו על תשלום
שני מיליון דולר לבנק, עתיד פרקליטו של הורביץ, חנינא ברנדייט,
לטעון ני הבנק הדליף בזדון לעיתונות חומר שתרם להתמוטטות עיסקי
הבנים ומנע הסדר. בין היתר יוזמנו כתב מעריב, דויד ליפקין, ימנכ״ל
לאומי, צדיק ביני, לחקירה כעדים, נ די לבדוק מניין בא החומר שפיר־סם
ליפקין.

(המשך מעמוד ) 17
טרה לטפל בעניין, נעצר גרסיה והפר
לעד־מדינה. ארלט הילו נעצרה, מריבל
ברחה מבראזיל. היא נעצרה רק לפני
כמה ימים בפאראגוואי. המישטרה טוענת
שיש בידה הוכחות כי הילו מכרה
2000 תינוקות, במחיר של 10 אלפים
דולר לילד.
.לא סחרתי בתינוקות או בבני־אדם,״
אומרת הילו מתא כילאה למראיין
הבריטי.
״אני לא מתביישת במה שעשיתי
והייתי עושה זאת שוב, אילו יכולתי* .
אבל הייתי בוחרת באנשים מהימנים
יותר לעבוד איתי״.
כתב הטלוויזיה הבריטית מחזיק
בתינוקת זעירה בזרועותיו ונוסע איתה
באוטובוס, העובר מבראזיל לפארא־גוואי.
בררו זו הועברה גם קרוליין־
ברונה. זוהי דרו קלה ופשוטה. אין
צורך במיסמכים או בדרכון. בפארגוואי
קל יותר לאמץ את התינוק, ולהשיג את
האישורים הדרושים.
אבל לא רק לצרכי אימוץ נחטפים
ילדי בראזיל. כתב הטלוויזיה הבריטית
הגיע אל בית־המעצר בריו״דה־ג׳ניירו,
שם עצור קנת וולקר, הומו־סכסואל
אמריקאי, שביחד עם בן־זוגו הקים
בבראזיל עמותה פיקטיבית לאימוץ
ילדים בראזיליים. הוא נעצר כאשר
ניסה להבריח מבראזיל ילד למטרות

הומו־סכסואליות.

שחומס מדי
מוחזרים
ף* הפיצת־דרך חוזרת התמונה
לרוסילדה, הנוסעת לישראל, כשהיא
מצויירת בתעודת־הלירה של בתה
וגם בטביעת כף־רגלה הקטנטונת. היא
נפגשת עם שגריר בראזיל בישראל,
המבטיח לעזור לה בכל.
מראים לרוסילדה תמונות של קרו־ליין,
שצולמו יום קודם לכן בלוד,
ומכינים אותה לקראת פגישה עם
התינוקת ואמה המאמצת.
הכתב שואל את סימון תורג׳מן,
האוחזת בעגלתה של קרוליין, אם היא
מדברת אנגלית. מגיע גבר, המתרגם
מעברית לאנגלית, והמודיע לסימון
תורג׳מן כי האשה העומדת לידה היא
אמה האמיתית של התינוקת החטופה.
סימון אינה מבינה .״כך״ היא שואלת,
ואחרי כמה שניות היא מתחילה
להבין וממהרת עם העגלה לכיוון הבית
בשיכון.
רוסילדה רצה אחריה .״אני בטוחה
כעת שזו בתי!״ אומרת רוסילדה הבוכה
למצלמה .״היא אמרה לי שלא אוכל
לקבל את הילדה, כי הם קנו אותה,״
היא מוסיפה.
המצלמה קופצת שוב אל מריבל, מי
שהיתה ראש־הרשת בזמן חטיפתה של
קרוליין־ברונה. היא נמצאת בארגנ־ **
טינה עם ידידה, סוחר־סמים. עד־המדינה
מספר למצלמה כי התינוקות
היו נוסעים לפאראגוואי במשך שלושה
ימים, ומגיעים לשם מותשים. אלה מהם
שהיו שחורים מדי היו מוחזרים לב־ראזיל
עוד באותו יום .״זה בדיר כלל
מוות בטוח ״,אמר האיש.
התמונה האחרונה היא של רוסילדה
ואמריקו בבית־המישפט העליון־ביש־ -
ראל, עם עורכי־דינם שימעון שובר
ואלי כהן.
״מחכים למישפט שלמה,״ אומר הקריין
,״האם תישאר הילדה בישראל או
תחזור אל אמה לבראזיל?״

ן השיגה
| הגיתה

ף עיקבות הצלחתו הבלתי^
משוערת של מיבצע הטלוויזיה
הבריטית, וחזרתה של הילדה לאמה
בבראזיל, הסריטה הטלוויזיה הבריטית
סרט מיוחד נוסף על השיבה הביתה^ .
בסרט זה מופיע הפרופסור חיים
בראוטבר, שעשה את בדיקת־הרקמות
בישראל, ויש בו גם צילומים מהימים
האחרונים בישראל, במלון הילטון
בירושלים. שתי המישפחות והתינוקת
השובבה. ואחר־כך תמונות במטוס והמון
צוהל המקבל את פני החוזרים
תחקיר מעולה, סרט דוקומנטרי כפי
שהבריטים יודעים לעשות.
מדוע לא רואים את זה אצלנו?
העולם הזה 2660

ציון צפריר, העול ם הז ה

לירון ]לסון:

אברהם בן־ הדור:

בו עז אפלב או ם:

״אני רא הורו לעשות ..ד5ז אלו ילדים וילדות ,,לפריץ יהיה נאב־שינ״ם,
מעצמי עכשיו טמבל!״ לא היה לאן לפנות!״ וחום -הלו התקציב!״

־המועצה לילד החוסה״ מינתה את עזדך־הדין אברהם
בן־הדור, שופט נוער בדימוס, באומבודסמן. ילדים
החוסים במוסדות ובמישפחות־אומנות יוכלו לפנות אל
בן־הדוד בכל תלונה על מצבים לא״תקינים, בשאלות על
זבויות־הילד ושאר בעיות. התלונות יבדקו ויועברו לגור״
מים המתאימים לטיפול, למעקב ולתיקון המצב.
שאלתי את בן־הדור מי עשה את העבודה הזאת עד
היום.
לא היה דבר כזה עד היום. למעשר״ לא היה להם לאן לפנות,
ולכן הוחלט להקים גוף שיגן על האוכלוסיה הזאת, ילדים וגם
הוריהם, שעד היום די התביישו לפנות, בגלל הסטיגמה הכרוכה
בעצם הימצאות הילדים מחוץ לבית.

י כלומר, אתה פתוח לתלונות ילדים וגם הורים?

בימים אלה ממש עובדים צוותי״ניסוח בכל המיפלגות
על חיבור מצעיהן לבחירות הקרובות. בועז אפלבאום,
שהוא רל״ש מ״מ ראש״הממשלה, הגיש לצוות״המערך
הצעה להכניס למצע, בפרק התרבות, התחייבות מפורשת
לייסד קרן ממלכתית בת 100 מיליון דולר, שפירותיה
יסבסדו מיפעלי תרבות ואמנות בארץ.
מה כל״כך מקורי בהצעה זיז
לא מקורי. פשוט נחוץ ודחוף. לא יתכן שתקציב־התרבות
השנתי של ישראל יסתכם ב־ 40 מיליון דולר, ויהיה תמיד קורבן
ראשון לקיצוצים. מה שאני מציע הוא לפרוץ את מעיגל־החנק
התקציבי, ולהשתחרר מתלות בחוסר־רגישותם של שרי־האוצר
השונים.

בוודאי. לכל בעייה הנוגעת לילדים הללו, ולא חשוב מי פונה,
ילדים, הורים, מדריכים.

• ומאיפה הבסך הגדול, אם תסלח לי על השאלה?

שיחות טאבה. הסיכויים להשגת פישור לפני מתן פסק״
הדין של הבוררים נראים קלושים. אבל בבל זאת מדברים,
ואולי בסוף״בסוף יהיו אפילו תוצאות כלשהן.

• כיצד תדאגו שכל ילד חוסה, הן כמוסד והן
במישפחודאומנת, יידע לאן עליו לפנות בשעת*
הצורך?

הכספים יגוייסו על־ידי חבר הנאמנים של הקרן, שיהיו בחלקם
ישראלים, כמו אבא אבן, עמוס עוז וחיים סופול, ובחלקם מחו״ל,־
כמו ברברה ססרייסנד, ליאונרד ברנשטיין או סטיבן ספילברג.

טאבה

ילדים

תובומ

שאלתי את לירון נלסון, בנו של רפי נלסון המנוח, אם
הוא מודאג בקשר לעתידו של הכפר שלו.
בטח שאני מודאג, אבל אני מרגיש שאגי לא יכול לעשות
כלום.

אני מתכנן להדפיס דף, שיפרט במה נוכל לעזור להם, ואת הדף
הזה נשלח באופן אישי לכל ילד חוסה, לכל הורה של ילר חוסה
וגם למדריכים. למעשה — לכל מי שמעורב בחינוכם ובגידולם
של הילדים החוסים.

על״פי הצעתי יהיה ראש־הממשלה נשיא הקרן, ושר״החינוך־
והתרבות יו׳ר חבר־הנאמנים.

• אז אתה יושב בשקט ומחכה לראות מה יהיו
התוצאות?
כן. מה אני יכול לעשות? לצעוק — הרי זו תהיה טוזינת־מים.
מי יקשיב לי בכלל? לאנשי ימית היה הרבה יותר כוח מאשר לי
ולפאפו — אז מה יצא להם מהצעקות? אני יודע שאם יגידו לי
*י ללכת, אני אלו כמו טאטאלה, ואני לא הולך לעשות מעצמי
עכשיו טמבל שצועק.

• מעדכנים אותך בנושא? מספרים לד מה קורה כל
הזמן?
אני מעודכן, זאת לא הבעייה. אבל אני יודע מה שכל עם־
ישראל יודע, דרך העיתונות.

• ואתה אומר לעצמד: מה שיהיה — יהיה?
כן. יש לי ברירה?

(דניאלה שם י)

• אתה לא חושב שילדים יפחדו להתלונן? הרי אם
ילד מתלונן אצלך בהחלט יכול להיות שמדריך או
עובד אחר במוסד יתנקם בו. כך לפומית יחשוב הילד.
כיצד תתגברו על זה?
קורן־ כל אפשר לפנות בעילום־שם, וגם אם לא פונים בעילום־
שם, הדי אנחנו לא נמסור מי מתלונן ועל מי או מה. אנחנו נבדוק
וננסה לשפר. אני מאמין שבמשך הזמן ייווצר אמון הדדי. נעשה גם
ביקורים במוסדות.

• אתה באופן אישי תטייל בין מוסד למוסד?
מדי פעם.

• על כמה ילדים אנחנו מדברים?
לפי הערכתי, אוכלוסיה של 15 אלף ילד וילדה, שעד היום
כמעט ולא היה לה לאן לפנות בתלונה או בבקשת־עזרה.
(חיאלוז שם י)

• זה שוב לשנורר כסך מיהודים טובים בגולה?
יש לך טכניקה אחרת לאסוף את הכסף?

• לא כל־כך. אגב, מדוע הכפילות בקרנות? למה
שלא תשלבו קרנות קיימות, כמו זו של מישפחת
ברונפמן, למשל?
אינני רוצה שהזינוק התרבותי המקווה ינווט על פי פולסים של
בן־אדם פרטי, מיצנאט. פריץ כזה יכול לקום מחר בבוקר עם
כאב־שיניים והופ, תקציב האופרה הישראלית, למשל, מחוק.

• עכשיו רק צריך המערך לנצח בבחירות. דבר
קטן.
אכן. שאם לא כן, אין תיקווה לסיפור הציוני כולו.

• ואם המערך כן ינצח בבחירות, מי ערב לך
שהתוכנית שלך תתקבל?
לפי התגובות עד היום, של החברים הכי יציניים אצלנו, יש
(דניאלה שמי)
סיכוי טוב למימוש הרעיון.

והבחירה היא שלכם
חבילות שי מכל הסוגים הגדלים והמחירים, אלפי
מוצרים, אין סוף של צירופים, מתנות מכל הסוגים,
הכל לפי בחירתכם מתוך המבחר העצום של הדברים
הטובים שלנו בקו־אופ

תוי קניה בערכים שונים
ביותר כד 200 סניפי קראום
ו־ 20 בתי הכל־בו של
המשביר לצרכן בכל הארץ.

רו לניר

הו־אופ רשת הריבוע הכחול ״ הבחירה שלכם י
צלצלו עכשיו ליוסי סומך י• י• י•• י •

03 7551321,5713629

היפרקוסווס • סופר (01x11
של רשת הריבוע הכחול. ק- 1א 1פ הרצליה ורמת השרון

רוצים גלידה, והם אמרו שהם דווקא מעדיפים כוס
תה חם. תיכף הבנו שהילדים חלו וצריך להכניס י

לי, באופן אישי, אין יותר מדי טענות למזג־האוויר
בתל־אביב. נכון, חם — אז מה? חוזרים
הביתה מזיעים — אז עושים מיקלחת. ביג דיל.
בבחירה בין קר מדי לחם מדי אני תמיד אבחר בחם
מדי.
אבל, בכלזאת קשה מאור עכשיו לחיות בתל-
אביב. זאת אומרת, למי שלא סובל במיוחד מן
הקיץ. כל האחרים סובלים ומתלוננים, ומי שמעז
להגיד ש״לא נורא״ ,תיכף כולם שונאים אותו.
כולם מדברים על מזג־האוויר וחולמים על
שווייץ הרחוקה והקרה, ולאט־לאט, למרות שלא
חם לי, נעשה לי חם מכל הדיבורים מסביב.
אז לקחתי את שני ילדי, שגם הם לא סובלים
במיוחד מן החום, והסברתי להם שנורא חם בתל-
אביב וצריך לנסוע ליומיים לירושלים, כי שם
אולי פחות חם, וכולם אומרים שככה צריך.
הילדים לא התווכחו.
אחר כך טילפנתי לאחי, שגר באילת ושאף
פעם לא היו לו טענות למזג־האוויר שם, והסברתי
לו שכולם אומרים שנורא חם ואולי הם צודקים
וכדאי לו לנסוע לירושלים. גם אחי לא התווכח
יותר מדי וכך שמנו את פעמינו לעיר הקודש.
הגענו למלון וכל מישפחה קיבלה חדר יפה
וממוזג. כבר בכניסה לחדר קיבלו כל הנוגעים
בדבר עור ברווז ושפתיים כחולות. אז דבר ראשון
כיבינו את מזגן־האוויר בחדר ואפשר היה להתחיל
לנשום.
אחר־כך ירדנו כולנו לבושים בביגדי־ים כדי

שלג בירושלים
ראינו ירושלמי עטזפי סוודרים !שנאנו אותם.
לאכול סלט וללכת לשחות בבריכה. הסלט היה
טוב מאוד, אבל ליד הבריכה היה חורף ( 4אחרי־הצהריים)
.טוב שבמלון הזה מחלקים מגבות,
אחרת אני לא יודעת במה היינו מתכסים מהקוד
ומהרוח.
ישבנו על כסאות־הנוח ליד הבריכה והסתכלנו,
על הילדים המטומטמים שנכנסו למים הקריטי
וצעקו לנו כשהם רועדים :״תיכנסו למים, נורא
כיף״.
כשיצאו הילדים מן המים שאלנו אותם אם הסן

ת מונ תהע 1ב1

סוודרים ושנאנו אותם. למה הם לא מפרסמים(
בעיתונים שצריך לבוא לעירם בביגדי חורף?
י למחרת חזרנו. אנחנו לתל־אביב והם לאילת.
לקח לנו יום שלם כדי להפשיר, אבל אנחנו
מאושרים. ראינו את החורף — תודה, אנחנו לא
מעוניינים.

מלון הילטון בירושלים הוא מלון נחמד מאוד.
חדר זוגי עולה 207ש״ח וזה כולל ארוחת־בוקר
נפלאה וחדר מצויין וכל שרותי המלון, כולל
בריכת־שחייה ומיגרש־טניס ומיני־גולף ושרות
נעים.
ובכל זאת מוציא אותי מדעתי עניין המיזרון
לכסא־הנוח ליד הבריכה. לא נותנים מיזרון אלא
למי שמשלם בקופה .60ז ש״ח.
אגב, אנחנו לא היינו היחידים שהתעצבנו
מהקטנוניות הזאת. מצירי שיעלו את מחיר החדר
ל־ 209ש״ח ושהמיזרון יהיה בחינם.
תחשבו על זה, הילטונאים נכבדים.

בני בכורי, ילד ישראלי נחמד בן 13 כבר מדבר
סינית. מאחר ואני לא מבינה את השפה, ביקשתי י
ממנו לכתוב בעצמו את מה שהוא ביקש ממני
לכתוב במדור. אז הנה, רשות הדיבור לסיני:
הורים נכבדים.
אם יש לכם ילד נחמד, בערך בגילי, שמתעניין
במחשבים ונהנה לעבוד איתם, עשו מאמץ וקנו לו
מתנה ב־ 280 שקל. אני יודע שזה הרבה כסף, אבל

תר סולדת,
סולדת...
שני טייסי 15־? נהרגו. הודיעו על כך בלילה
בטלוויזיה, והרבה לבבות בארץ החסירו פעימה.
בלילה לא אמרו את השמות. למחרת בבוקר
נפגשתי עם חברה. דבר ראשון היא רצה לקנות
עיתון. נעמדה באמצע הכביש, קראה את שמות
ההרוגים ואמרה בלחש ובאנחת־רווחה כמעט:
״ברוך השם — אני לא מכירה אותם.״
השמחות של עם ישראל.

היינו בירושלים בשבת. ביקרנו חבר שגר
במרכז העיר. החלטנו לנסוע ביחד ולבקר חבר
אחר שגר באחת השכונות החדשות של ירושלים.
החבר התיישב לרגע, הרצין ואמר. :רגע, אני
צייר לחשוב מאיפה לנסוע.״ כאשר לא הבנו למה
זה חשוב מאיפה לנסוע, הסביר החבר. :אני צריך
להחליט אם אני רוצה לקבל אבנים של חרדים או
אבנים של ערבים.׳׳ לא היה שום הומור בדבריו.
סתם דיווח עובדות.
הוא צילצל בדלת והציע לי להתחבר לטלוויזיה
בכבלים. אמרתי.לא, תודה ״.ניסה לשכנע
אותי ואמר שיש לו סרטים נהדרים. אמרתי שאני
לא מעוניינת. אמר שבשבת בבוקר משדרים כל
הזמן סרטים לילדים יההורים יכולים לישון עד
מאוחר. אמרתי שאני לא רוצה. ניסה שוב ואמר
בלחש משהו על סרטים בחולים. אמרתי לו שאם
הוא לא עף מהדלת שלי אני קוראת למישטרה.
עף כמו טיל.
סתם פחדן עלוב. ואילו עלה בדעתי לקרוא
למישטרה — היו באים? היו צוחקים לי בפרצוף.

קיבלתי נשיקה מאיש זר. פגשתי אותו בתור
בדואר והתפתחה בינינו שיחה. אמר שלפני חודש
״עשה עליה״ מארצות־הברית. אמרתי לו שאני
שמחה ומאחלת לו כאן קליטה נעימה. הסתכל:
עלי בתימהון ואמר :״את הראשונה שלא אומרת
לי,משוגע. מה פתאום עלית ארצה?״ ואחר כך
נתן לי נשיקה על הלחי. עולה נחמד. אני שמחה
שהוא איתנו. קוראים לו מארק.

מה בקשר לילדות) לעזור לכם לרעת אם קיבלתם )
את חשבון הטלפון מהחודש שעבר, ואם שילמתם י
אותו וכמה שילמתם בעבור החשבון לפני שלושהץ
חודשים, וכמובן יוכל לעזור לאמא למצוא כל)
תפריט שהיא רוצה ועוד ועוד עזרה להורים, שאני\

לא מבין איך הסתדרתם בלעדיה עד היום.
הילד יוכל לבנות יישומים מורכבים במיוחד׳,
הכוללים עד 1000 שדות לכל יישום ב־) 25
מסכים. התכנתומט לצעירים כולל ספר־הדרכה׳,
ושלושה דיסקים.
עד פה דברי הילד. פעם אמרו לי שכל ילדי,
חמישי בעולם יוצא סיני. אצלי כבר השני יצא)
כזה. אתם הבנתם מה שהוא כתב? אם לא, תשאלו׳,

את הילדים שלכם.

בקרוב(ב־ 16 וב־ז 1בספטמבר) תתקיים בגני־התערוכה בתל־אביב תערוכת הכלבים הבינלאומית.
שני האפגנים המשגעים הללו כבר היו במספרה וקיבלו תיספורת, תיסרוקת, ליטוף על האגו ואפילו
מגבות מיוחדות לשמירת התיסרוקת על האוזניים.
עכשיו הם מחכים לאיזה מקום מכובד בתחרות. שיהיה במזל, חבר׳ה.

חברת תלסה הוציאה לשוק מימרח־חזרת.
משהו שהייתי נוהגת לקנות בצינצנות תוצרת־חוץ.
עכשיו יש כבר תוצרת־הארץ, אבל קצת
מאכזב למי שמכיר ואוהב את רוטב החזרת ההוא
עם החריפות והמירקם הרך. מימרח החזרת של
תלמה דומה למיונית עם טעם קצת אחר. חבל.
אבל מה אני בכלל מבלבלת את המוח עם
הטעם הפרטי שלי. אולי אתם אוהבים מימרח־חזרת
בדיוק כזה? תנסו בעצמכם.
צינצנת (יפה) של 250 גרם עולה 3.55ש״ח.
אגב, מתאים לבשר, לדגים ואפילו לסלטים.

עוד משהו שבאופן אישי אני לא מתה עליו, כי
יש לו בדיוק הטעם של מה שהאמריקאיות
השמנות קונות בחבילות של שלושה ק״ג. בום
הוא חטיף בוטנים מתוצרת מטע, ועולה 1.08ש״ח
לחבילה.
ועכשיו תסתכלו על הבובה הקטנה שנהנית
מהבום.

ודבש חדש — יערת דבש טיבעית שהופק
באופן טיבעי ונארז ישירות בכוורת. אומרים על
יערת הדבש שמלבד היותה טעימה מאוד היא

הבובה הקטנה ודחטין!
אמריקאיות שמנות קשת באריזה גדולה
עוזרת בטיפול בכל מיני תחלואים, ובמיוחד היא
טובה לטיפול באלרגיות של דרכי־הנשימה.
תוצרת מיכוורות קיבוץ יד־מרדכי. מחיר 9.5
שקלים. אפשר להשיג ברשתות־השיווק ובבתי־ :
הטבע.

מחלבות דן משווקות כבר חודשיים משקה /
שמנת, משקה יוגורט וקפיר. עכשיו, אחרי
שטעמתי את כולם, אני יכולה להמליץ עליהם( .
לפי דעתי משקה השמנת הוא הטוב ביותר, אבל ;
אני באמת לא דוגמה.
אגב, אם יש לכם אורחים מחו״ל — תדעו שהם )
פשוט ״מתים״ על זה. כל בקבוק 2.05ש״ח, זי
והמיכל יפה ואפשר להגישו לשולחן.

רוגם ניות מש״פ 1ת ציפות״ו
מחה סובלנות *
סה ששה חזנבלום
על שולח! ביליארד?

כבר מזמן לא היתה בתל־אביב פתיחה כל־כך משעשעת. מינון נכח של מוזמנים
מזון ושתיה בשפע ואווירה נכונה עשו את שלהם. אשודהעסקים כרמלה זילברמן,
הזכורה לכולם מקלאב א״ ,פתחה מועדון־ביליארד חדש בשותפות עם איש־המיסעדוח
ראובן גרום. מועדון שהוא גם מיסעדה וגם מקום מיפגש לחברים. המקום, הנקר*
נרינהאוז, עוצב על־ידי מנו רוזנפלד וממוקם במשולש הבילויים של תל־אביב.

אווי גובנאו

איש״הטכסטיל הוותיק בחברתה של אשתו,
הדוגמנית״לשעבר יפה כפיר, הישובה על ברכיו.
לכפיר בת בת 16 בשם מלאני, מנישואיה הקודמים, הדומה לאמה.

בתו של התעשיין מיקי שטראוס הגיעה
בחברת בעלה, איש-העסקים הקנדי־הישראלי
ליאון קופלר, אך רקדה בחברתו של מעוגב״האופנה עודד גרא.

עיוית שטואוס

ח דו ת

באינוריה,

ר חג ת

בתרא בי ב

לאנשים היפים של תל־אביב היתה
השבוע עוד הזדמנות לחגוג. האופנאי,
גי פילוס, בנו של שימחה פוליס
מייסד מיפעל־האופנה מ ד עור, חגג
את יום הולדתו ה־ 34 בסוש׳ באר של
רפי שאולי. גי פולום, המתגורר
מרבית השנה באיטליה שם יש לו
מיפעל לביגדי עור, התרגש מאוד מכל
החברים והידידים שבאו לחגוג עימו
ולברך אותו. המארח רפי שאולי, בך
זוגה לחיים של חווה לוי, שהיתה
נשואה בעבר הלא־רחוק לפולופ, אירגן
את האוכל והשתיה והחברים אירגנו
את השאר.
פולופ, שזוף, אירופי בגינוניו, עבר
בין החברים וזכה לנישוקים ולחיבוקים.
על מרבית אורחיו נמנו אנשי־אופנה
ודוגמניות וכמה מאנשי חוג הסילון
הישראלי שהתפרסמו באורח־החיים
הנוצץ שלהם, שאיפיין את ישראל
בשנים האחרונות.
האווירה היתה חמימה, אך ניכר היה
שהכל מתגעגעים לתקופות שהיו.

11ח ך 1ך ך* מנחת־הטלוויזיה־לשעבר בתוכנית ״עד פופ״ ,הגיעו
. 1/ 11 1111/בחברת בן־זוגה לחיים עופר. דולב היא חברה קרובו
של זילברמן מהתקופה שהיתה מנחה את תצוגות-האופנה של זילברמן

( 111* 1111 | 1מימין) שחגג את יום הולדתו ה־34
ח 11 / 1מחבק את חברתו הדוגמנית דנה
סטיניה (במרכז) .לצידם עורד־הדין ראובן רכס

(משמאל) שהיה בן־זוגה של הדוגמנית לפני שהבירה
את פולופ. סטיניה, בחליפת־מיכנסיים פיזרה חיוכים
לכל עבר. הזוג לא מדבר על מיסוד הקשר ביניהם.

פנינה ווזנברום

באה בוורוד, צמודה לבן־זוגה״לחיים יוב
לוי. בשלב מסוים היא התבקשה להראות א!
כישוריה בביליארד. רוזנבלום לא הסירה את נעליה ועלתה על השולחן. בעלו

ך 1111ך ! רוך רכזת הצנזורה, המוכרת בכינוי ״קומנדו טוניה״ ,הגיעה
11 1 11 111 /בחברתו של אליעזר דר (לצידה) המפיק מגלי צה״ל
המכונה לצו. דויד סירבה להתראיין בטלוויזיה על עבודתה כצנזורית.

( 111*1מימין) הדוגמן־החייל וניר
1 /ן כלף (שני מימין) הדוגמן־
הדייל, מני זולדן (שני משמאל) הדוגמן־הכדורטלן

חבוט

ועופר רפאלי (משמאל) הדוגמן העובד באיטליה
אירחו בולם חברה לדוגמנית היפה אנאבל טמיר
שנפרדה באחרונה מבן־זוגה עורך־הדין אלי מויאל.

בין ראשוני האורחים היו הדוגמנית תמי בן־עמי שהגיעה מלווה בווקטור קובי
זר הניצחי. בן־עמי, זוהרת ויפה בחליפת־מיכנסיים נוצצת, היתה במצב־רוח מרומם
ושיעשעה את ידידיה לשולחן. דקות ספורות אחר־כך הגיעה הדוגמנית קאריז
דונסקי מלווה בגבר של חייה, בנה נואל בן ה־ , 12 והכל חיכו לפיצוץ, שכן השתיים,
! בן־עמי ודונסקי, משייפות ציפורניים מאז ההתבטאות של דונסקי על ברעמי. אבל
הסובלנות ניצחה ודבר לא קרה מלבד אי־רצון מופגן מצד בן־עמי שסירבה להצטלם עם
:דונסקי ותשומת הלב עברה לכיוונים אחרים, כמו לחבר־הכנסת רוני מילוא, שהוא
חבר״ילדות של כרמלה זילברמן ושל רפי פרבר, מנכ״ל מישרד־התיירות.
זוג אחר שמשך תשומת־לב היו ג׳קי וייסברג, מבעלי הקוסקוס שהגיע עם אחותו
מירי וייספרג־רסקין, אלמנתו של הארכיטקט יורם רפקין המנוח. השניים עזבו
אחרי שהות קצרה.
— המקום המרווח והאווירה שהשרתה במקום זילברמן עשו את שלהם ומי שבאו יזכרו
שאפשר לעשות פתיחה בלי הרבה רעש וגם בלי גימיקים.

ןןך *| ך ך( 1בחזית משמאל) מנשקת לאמה,
1|#ן מעצבת־השיער ונדה קרן, כשמא 1111
חור
עומדים מוטי רייף ואמו. הן נראות כחברות.

עתות איך מצליחים לעבוד על בחור נחמד
ולערוך לו מסיבת־הפתעה ליום־הול־דתו?
עורכים לו את המסיבה שבוע
לפני התאריך המקורי, וגם מוכרים לו
סיפור על פגישה דימיונית במקום
האירוע. זה בדיוק מה שעשו לדוגמן
מוטי ריין* .שבוע לפני התאריך
המדוייק הודיעו לו על פגישה במיס־עדת
לזטזס שבאפקה עם צלם־אופנה
מסויים לצורך כתבה עיתונאית.
בשעה היעודה התאספו בני״מיש־פחתו
וחבריו במיסעדה וחיכו לו. מוטי
רייף, שלא ידע על המזימה, הגיע
למיסעדה במיכנסי־ברמודה וחולצת־טריקו
וכמעט התעלף כשראה את כולם
ישובים ושרים לו ״יום־הולדת שמח״.
אז החלה סידרת הנישוקים והחי
בוקים
עם ההורים ועם החברה שרי
קר׳ן, שבעוד חודש וחצי תהיה אשתו

המקום כרמלה זילברמן(משמאל) פנתה אליה ואמרה :״השתגעת, לעלות עם
הנעליים.״ רוזנבלום הסירה אותם והמשיכה להפגין את כישוריה. תוך דקות
נוצרה התקהלות, ואחד האורחים, רופא ידוע, התעקש להצטלם בחברתה.

החוקית. ובעיקבותיה החלה הזלילה
הגדולה. לשולחנות הובאו צלחות
גדושות במטעמים סיניים ובקבוקי״ייז
שחוסלו במהירות. הדוגמנית דניאל
ישינובסקי-ברבי, שהגיעה בחברת
בעלה הטרי טינו ברבי, כבר לא
הספיקה לטעום מהמעדנים, שחוסלו
במהירות, והסתפקה בשתייה בלבד.

(מאחור משמאל) נושק לאמו
מרה רייף כשצופות בהם ונדה
ובתה שרי. טמדר גנזי(למטה) היתה חברתו של מוטי.
י במקביל ליום־הולדתו התכוננה
מארגנת תצוגות־האופנה שלווה בך
י גל לחגוג גם מסיבת־פרידה למלכת־היופי
שירלי בן־מרדכי לרגל נסי־ן
עה ארוכה לפאריס. בן־גל הודיעה לה
! לבוא למסיבה של מוטי רייף ואירגנה
שתי עוגות, אחת עבור מוטי ואחת
עבור שירלי. על כל עוגה נכתבו שמות
בעלי השימחה. אבל מלכת־היופי לא
| הגיעה בגלל התחיבויות קודמות.
בשלב מסויים הגיש בעל המיסערה
את העוגה המיועדת לשירלי לדוגמן
; מוטי רייף, שלא ידע שהיא אמורה
להיות נוכחת, וברך אותו. רייף קיבל
את העוגה והניח אותה על השולחן.
בהמשך הערב הטרידה אותו המחשבה
שאולי הוא קיבל עוגה שהיתה מיועדת
למישהו אחר. ואמנם למחרת הוא קיבל
את התשובה לבעייה שהציקה לו.
לעומת שירלי בדמרדכי שלא הגיעה
כלל, הופיעה הדוגמנית שלומית
אמיר בשעת ערב מוקדמת, אך כשלא
ראתה אף אחד ממכריה היא פרשה.
אורי שולמן, בנו של המנתח הפלסטי
יהושפט שולמן וחברו הטוב
אודי ברגם בישרו לחבריהם באותו
המעמד על קבלתם ללימודי הרפואה
בארץ. והמסיבה, שהחלה בקול ענות
חלושה, הפכה לאירוע מבדר כשהחלה
שתיית היין בניצוחה של שלווה בלגל,
שעברה עם המיקרופון מאורח לאורח,
וביקשה את הנוכחים לביר את רייף
בשפות שונות. בשעה 2התפזרו כולם
כדי לחטוף את שינת היופי שלהם.

מוטי רייף

כתב: ז1ו־.ר או ה די א ב. צי ל ם: אדבו־נ! חקעונר ן

גם המערך היה שם. גם הליכוד. גם
נשות שגרירים. זה 1ויה האירוע
הסגור ביותר שוו שבוע האופנה

**ץ בתך האוסנה הישראלי, שהת־
\ 4/קיים השנה בתל־אביב, הביא
למלון ה־לטון אנשים רבים 60 .יצרנים
של בינרי נשים, וביניהם 10 יצרנים
של בינרי ילדים, שהופיעו בפעם הרא
שרוו:
תמיד אלגנטית

דות ופרחים לבנים. שרון, בלי שום ספק, המתלבשת הטובה ביותר.

11111־ 1ן 1\ 111ך | שחל בשימלה קייצית
11 4 11111 בהדפס פירחוני קטן,
ובעלת שרוול קצר לא מחמיא. לידה בתה, שדומה

שונה בשבוע-האופנה 130 ,קניינים
מאירופה ומאמריקה, מבקרים רבים
הקשורים לעולם האופנה ונשות שרים.
בערב הפתיחה התקיימה תצוגת״
האופנה המסורתית באמפיתיאטרון

111111 1111 אחד מבעלי רשת״החנויות הכל
1 141|# 11111 בו הגדולה ״קאופהאוז״ שבגרמניה,
מתבונן ברצינות בגוף החטוב של הדוגמנית בבגד

מאוד, בחולצת־טי לבנה ובמיכנסיים מודפסות.
האלגנטי במישפחה הוא דווקא משה שחל, שדואג
תמיד להיראות מטופח ולהתלבש בטוב־טעם.

*11111ך 1שריי צוריאל לבושה
בחולצה ממשי ובחצ 111-1
אית
שחורה שאינה סימטרית.

ים של ״רקמה״ (עיצוב: תמרה ג׳ונס)(למעלה) .סוניה
פרס מתנשקת עם אשת השגריר האמריקאי, שלבשה
שימלה כחולה עם פסים לבנים, אולי מתוך ציונות.

1*1111171 . 1*171 אשת השגריר מפרו לבשה
11 1 1-1 . 1 1—1שימלה קיצית ממשי בצהוב
והדפס שסוד, ושרשרת פנינים שתרמה לאלגנטיות.
!!אהל. החגיגיות התקלקלה עקב בעיות
לא־צשיות שליוו את התצוגה מראשיתו -בגלל תיכנון לא־מאורגן לא
נלקח בחשבון המיספר הרב של הבאים,
וכך קרה שהתצוגה התארכה, כיוון
שלא במצאו מקומות לקניינים מחדל,
שדווקא הם הגיעו בזמן.
אך מה לא תמו הצרות. באמצע התצוגה
גרס קצר בחשמל להפסקה לא־מבוימת,
ואנשים רבים, שחיפשו משקה
קר לרענן את עצמם, גילו שכל מה
שנותר היה הקצף של הבירה.
לעומת ערב רווי־כישלונות זה תוכ־!
ננה ארוחת־הבוקר לנשות שרים ולד!
שות שגדידים, בחסותה של לילי שרון,י
בשיא הקפדנות.

קניג: פשטות

פשוטה בגוון ירוק בגיורת אוהל, הנרכסת בלחצניות.

קרואסונים, פירות, גבינות וקפה.
הוגשו באלגנטיות על השולחנות, ומוסיקה
רכה ליוותה את הדוגמניות שה־!
ציגו תצוגה מצומצמת של היצרנים:
המופיעים בשבוע־האופנה.
בתצוגה שהתקיימה בבוקר הוצגו
דגמים בודדים של יצרנים מעטים;,
כשהבולטים שביניהם היו סריגי מא!
אופנתיים בצבעים ססגוניים ועליזים;
מעל חצאיות שקופות מטול. ט 1פר
באופנה צעירה וספורטיבית בצבעים
ניאונים, וניאייד הציגו בגדים נשיים
ונינוחים בבדי־פשתן, ויסקוזה וכותנה.
את התצוגה חתמו ביגדי־הים של
די 1ה בצבעים פסטליים והטקס בבגדים
סכסיים ואלגנטיים.

חלח, ף 1ך ח | 11ח שימלח שחורה מודפסת בפרחים ציבעו־
11 1111 1 >1 . 1 / 1 - 1ניים בעלת מומן נמוכה, טרט/עניבה מס־ביב
למחשוף ושרוולים קצרים. החצאית בעלת קפלי אקורדיון(למעלה).
סריגי ״מאג״ בשחור ובלבן מעל חצאית שקופה מבד טול(מימין, באמצע).

בנוסף לתצוגת״האופנה של מכון
היצוא התקיימה תצוגה נוספת והרבהי
פחות ססגונית של נשות השרים
והשגרירים. הנשים הופיעו בבגדים
מאופקים, כיאה לגברות מכובדות הבאות
לאירוע המתרחש במשך היום. מל

| 11| 1ת רות נסים בשימלה שחורה העשויה משני
1111 111/1 . 11 1 / 1חלקים ממשי, מבופתרת בחלקה העליון.
על השימלה לבשה נסים מיקטורן מחויט בלבן ובפטים שחורים.

בד לילי שרון האלגנטית הרוכשת את
בגדיה באופן קבוע אצל ג׳רי מליץ, נ ר
אה שנשות השרים אינן מתלבשות אצל
מעצבי אופנת עילית, גם לא בבוטיקים
החשובים וביגדיהן אינם נראים אופנתיים.
הנשים
העדיפו להתלבש בלבוש
קל, מתאים ונוח לשעות היום. אולם
מאחר והן מופיעות באירועים חברתיים
רבים רצוי שהן ישפרו את תדמיתן
החיצונית. צי ל ם: ציו ןצפ רי ר

1ך ו | 71ך ך 1שימלח בשני חלקים בצבע שתת־ עם
11 1 1 1 /1 1 1111 נקודות לבנות מבד שיפון פוליאסטר.
חולצת בלוזון בעלת שרוולים קצרים וצווארון וי וחצאית מלאה וארוכה.

01x13 מרו !0/1 -חתר

עם תעחבתו במוסיאון חיפה
יש יצירות, לאו דווקא לבני־הנעורים, שאת
הרושם הגדול ביותר הן מותירות בך בגיל צעיר,
כדרר שיש גם ההיפר מזה. ספק אם אדם צעיר, על
אחת כמה וכמה נער, מסוגל לעמוד על מלוא
קיסמה של יצירת הצייר ורמר, למשל, או על
מלוא משמעותו של פאוסט זה׳של גתה. מצד שני,
ספק אם אדם בגיל העמידה עוד יתפעם כמו

הסוציאליים, הוא אחד האמנים הגדולים ביותר
של המאה ה־ .20 תאמרו אמן פוליטי, בהוראה
האצילית ביותר של המושג, ודמותו של מזרל —
לא של נתרה, אלואר או מאיאקובסקי — עולה
בדימיוני. תאמרו צייר ספרותי(מאוד לא אופנתי
כיום!) ומייד אני חושב על מזרל. תאמרו אמן ,
וקומוניסט. בגוף אחד, בלא חיכוך, כלומר, אמן

קורות דויי ס
פראנס מורל (*1 18 נולד ב־ 1889 בבלאגלן נברגה שבבלגיה. בן
להורים אמידים, גדל והתחגן במט. החרט,המאייר ואמן חיתוכי־העץ
הצעיר היה בן 25 בעת פרוץ מילחמת־העולם הראשונה. עד אז כבר
הספיק לאייר ספרים רבים: של המשורר הטימבוליטשי-מודדגיטש
הנודע באותם ימים אמיל ודהאוץ, של הצרפתים רומן דולאן, מחבר קולא
ברוניון וז׳אן כריסטוף, ובעיקר של הסופר הצרפתי הנפלא שארל־לואי
פיליפ (1874־ ,)1909 מחבר הסיפור ברבו׳ דה מונפארנאס, שכמעט שאינו
מוכר לקוראי עברית. מילחמת־העולם עשתה למזרל מה שעשתה לרבים
מבני דורו שלא נפלו בשדות פלאנדריה, בדארדאנלים או בשדות־קטל
אחרים. בהשפעתה הפך מאמן פלמי פרובינציאלי לאמן אירופי בעל מסר
אוניברסלי. לבן־ארצו הנרי ואן דה ולדה אמר :״לפני המילחמה מצאתי
סיפוק רב בריאליזם פלמי גס: קארניוואלים וירידים, מחולות מתחת
כיפת השמיים, זונות ומלחים.״ יש לי ערימות שלמות של מיתווים
שרשמתי מן החיים -ברחובות, בחצרות, בבתי־מרזח גסים. תמיד
עבדתי קשה ...אבל משמעותם העמוקה ביותר של כל הדברים האלה
נעלמה מעיני, ואני מרגיש שהמילחמה תרמה הרבה לפקוח את עיני.׳׳
תומאס מאן כתב עליו :״הוא היה כישרון חושני רגיל, אמן מן השורה,
רושם רישומים בפונדקי־בירה בלגיים. המילחמה הפכה אותו לדמות
רוחנית, קול מצפונם של בני־אדם.״
מזרל נפטר באביניון שבצרפת ב־ 1972 והוא בן 83 שנה. בשנה הבאה
ימלאו 100 שנה להולדתו.
העולם הזה, אדם הבא להשתתף עימנו בסיב-
לותינו, לטעום מהנאותינו, לחלוק עימנו את
חולשתנו ולדעת את טעם התבוסה הסופית שהיא
אולי נהרה אחרונה, חסד שלפני האפלה.
כעניין של תוכן, אין ספק שגדולתו של מזרל
קשורה בתואם המושלם שבין חומרתה וסגפנותה
של ראיית העולם הדתית־הקומוניסטית שלו לבין
השחור־לבן המחמיר של חיתוכי־העץ שבכאן.
כמה יפה עשה כשבחר להציב בשער ״ספר
השעות״ שלו את שתי המובאות משל וולט ויסמן
ורומן רולאן:
ראו! לא דרשות באתי לדרוש באוזניכם,
ולא חסד-מעט לגמול: כשאני נותן, אני נותן
וולטויט מן•
את ע צמי•
...את התענוגות ואת המכאובים, את
התעלולים ואת המהתלות, חוויות והבלים,

פראנס מזרל: הלחם היומי, חיתיד עץ 1953 ,

שמסוגל היה להתפעם בנעוריו למיקרא הנסיך
הקטן של אכסיפרי או דקני ביח־הספר בנילב״
ואפילו כיתבי סטיבנסון, דימא ווולטר סקוט,
שלא להזכיר את פינוקיו — אהבת נעורי —
שלפני כמה שנים שבתי אליו ומצאתיו ספר נתעב
ממש, באותה הטפה ״פדאגוגית״ בלתי־פוסקת
המכוונת ליצור מין דפוס נער אידיאלי.
,אידיאלי׳ ,כלומר, כזה הבולע בתוכו את כל
הפרטים ואין בו מקום לשום ייחוד, שום חריגה מן
הנורמה הסוציאלית הכפותה והכופתת ביותר.
התמזל מזלי ואל חיתוכי־העץ של פראנס
מסרל או מזו־ל, כפי שמקובל להגות את שהו,
הפלמי הגעתי בעודי בתקופה שבה סערת־הנפש
שלי׳הנעורים עוד לא פינתה את מקומה לביקורת
התבונה הטהורה יותר, אם כי אולי חכמה פחות,
של שנות העמידה. מאז, אני חוזר אליו שוב ושוב.
לא, אין שנה שבה לא חזרתי אליו ואין לי שימחה
כשימחה הפוקדת אותי בשעה שאני מגלה שידיד
מידידי הקרובים שותף לי באותה אהבה מתמעטת.
יאמרו
המבקרים האופנתיים את אשר יאמרו:
בעיני מזרל, האמן המגוייס, המוגבל כביכול
(עיקר כוחו בחיתוכי־עץ וברישומים אף כי עסק
גם בפיסול ובציור לתיאטרון וראיתי גם נואשים
יפים שלו) ,הקומוניסט בעל המסר והרגישות

שהקומוניזם שלו לא פגם באמנותו, ואינני חושב
על ארנסט טולר או אפילו על ברטולט ברכט, כי
אם על מזרל׳.ואילו הייתי נשאל מהם אותם 0נ
ספרים נבחרים שהייתי מבקש לקחת איתי לאי
הבודד שאליו לא יזכה איש מאיתנו להגיע אלא
— אולי — תוך כדי שייט באיי יוון — ,בלי
| היסוס הייתי בוחר בספר השעות של־ (שמו
1האנגלי: מסע נלהב) של מזרל־ כאחד מהם. ולאו
דווקא מן האחרונים ברשימה.
בכל זאת, טוב שאת ספר השענת שלי. ספר
; חיתוכי־עץ המצטרפים למעין סיפור או רומאן,
ראיתי לראשונה בגיל 7ו או 8ו. אני פוחד לחשוב
מה היה קורה אילו איתרע מזלי ולא ה*תי רואה
אותו כלל. אני חושש עוד יותר לחשוב מה היה
קורה אילו ראיתי אותו לראשונה בגילי כיום.
כן, וגם זה חידוש: סיפור או רומאן שאותו
רואים.
מהו סוד הקסם הלא־נמוג שיצירת מזרל
מהלכת על חסידיה ושוחריה הרבים בכל רחבי
העולם. לא אסתכן בניסיון להשיב תשובה ממצה
אבל אין בליבי ספק שהוא עניין של תוכן ושל
צורה כאחת.
כענייי של תוכן, הוא קשור באותה דמות
תמאנסית, מיוסרת, חדורת צימאון לחיים ותאויה
לעולם, מיו ואי־גוך אידיאל שהוא גם ישו של

פראנס מזרל: פורטרט עצמי
קש וחציר, תאנים וענבים, פירות בוסר עם
פירות בשלים ומתוקים, ורדים וגרגרי יער,
דברים שראיתי, קראתי, ידעתי, חוויתי,
דברים שהיי לי־ רומן רולאן, קולא ברוניון
כבר תומאס מאן, במבוא הנפלא שכתב לאותו ;
חמאן ב־ 165 חיתוכי־עץ, עמד על כך שאין שום
צורך לקרוא מובאות אלו במקורן כדי לחדור י לרוחן שהיא רוחו של:
אמן המסביר במילים הקרובות לליבו
שאין לו שום כוונה ללמד אותנו מוסר או
להתרות בנו; שרצונו לא רק לתאר חלק
נבחר בקפידה של עצמו כי אם את כל־כולו.
כוונתו להציג את עצמו כמות שהוא. חייי הם
חיים שהוקדשו לייעוד כלשהי חיי יחיד

שהם במובן ידוע חיי האדם־באשר־הוא.
והרפתקה נפלאה זו עשירה בפרצופים
ובהתנסויות, אין משלה בזיווג זה שהיא
מזווגת תענוג וכאב, אושר ועצב, שימחה
ומרירות -חיים שאליהם אנו מוטלים, אין ו
אנו יודעים מניין, ואשר מהם נילקח יום
אחד, שוב: קרוב לוודאי בלי לדעת מדוע.
האיש הניצב לפנינו אינו דרשן־מוסר, מחנך! ,
שומר תומתן של נפשות, אף לא קנאי חד־סיטרי
לאמונתו. כאן לפנינו חבר טוב - -
בחור טוב״לב, כן, תמים, הממצה את חייו
עד תום ואם הוא מותח עליהם ביקורת, ן
עליהם ועל עיוותיהם וסילופיהם, הרי אינו
עושה זאת מתוך אכזבה מרה כי אם ברגש1
טיבעי, בלתי״מעושה ...האין זה נוסך בנו ן
אמון בלתי״רגיל בו כבר מן ההתחלה!
אכן, זוהי רק התחלה ]הדברים נכתבו ב־י
1926 במלאות למזרל 37 שנים -נ״זך אבל
כאן האמון הוא במקומו כפי שיקרה אך
לעיתים רחוקות בימי מבוכה אלה, שבהם
נביאים מחרישים זה את קולו של זה
ותגרנים מכריזים על סחורתם מימין
ומשמאל, אמון -איזו מעלה נדירה היא
בימינו! איזו הזדמנות! איזו אפשרות בלתי״
רגילה! במחיצת יצירת־אמנות המציעה |
אותה, חייב אדם להעניק זכות־קדימה
למילה מאשרת ומעודדת זו, לתכונה נדירה
זו, לאפיק בר־מזל זה לפורקן ריגשי -
?קצרה, לצידה האנושי״המוסרי של אמנות.
דברים נפלאים. עוד יותר מפני שהם באים1
מפיו של אדם שכל יצירתו משקפת את זיקתו ;
העמוקה לצד הא־מוסרי, בלתי־אנושי של האמ־!
נות, אדם שרק בשנותיו המתקדמות הכריע!
לטובת האנושי וכנגד הדמוני שמממשלתו לא |
נחלץ לגמרי עד סוף ימיו.
דומה שרק אמן כמזרל יכול היה להוציא מפי
תומאס מאן — אדם שהכל היה לו לבד מאותו1
אמון פשוט שמצא במזרל — דברים מעין אלה
ב־ .1926 ותומאס מאן מסיים:
כשאתה עובר על פני דפים אלה, הטבל
את עצמך בתעלומה הגדולה של חלום זה של
חיים כאן עלי אדמות. הבל הוא ואין שהרי
סופו שהוא נמוג לאין. אבל בכל מקום באין
הזה נמצא האינסוף בהישג-יד, מעורר אותו,
את האין, לחיים. הבט והתענג והנח
לשימחתך, למראה עיניך שתעמיק באמון
נ תן זן*
זה של אנשים אחים•

גרש !1קניספל:

מזרל בבווסיאון חיפה
פראנס מזרל זכה לפופולאריות רבה ב״יישוב״
הישראלי שלשנות ה־ 40 וה־ ,50 בייחוד בהתיש־בות
העובדת. למעשה שימש אחר מצלעות השילוש
האמנותי המקודש שכלל, בנוסף לדפים
מתוך ספריו רבי התפוצה, גם את החמניות הידוע
של ואן־גוך ואת נושאת הפרחים האינדו-
מכסיקנית פרי מיכחולו של האמן המכסיקאי דיגו
ריברה.

חיתוכי־העץ שנתלשו מתוך ספרי ה״נובלות
ללא מילים׳ שהיקנו למזרל פירסום בינלאומי
עוד בסוף שנות ה־ ,20 הפכו ל״איקונות׳ בחדריהן
של מישפחות פרולטאריות בתקופה שעדייו לא
היתה להשתייכות למעמד זה שום קונוטאציה
ממעיטה. יצירותיו של מזרל היוו סמל מעמדי —
הזדהות עם זרם העובדים, כפי שנקרא אז; הצהרת
אמונים חד־משמעית ומיליטאנטית לערכים
סוציאליים וסוציאליסטיים.
מזרל נולד בכפר־דייגים קטן לחופה של
בלגיה. שני פלמים אחרים, האחד גיבור ספרותי
שהפר לסמל׳וחברו שאנסוניר שמבחינת גילו
יכול היה להיות נכדו׳של מזרל, עשויים לתרום
להבנת התופעה של תחריטן העץ שהמזג הפלמי
ייחד אותו מהאקספרסיוניזם הגרמני שאליו
משייכים אותו בטעות!
השניים הם טיל אוילנשפיגל לשארל דה
קוסטר וז׳אק בויל בן־זמננו. עממיותם הבלתי־אמצעית,
ביקורתם הבוטה, המזג הפלמי המיוסר
הנוטה חליפות לקדרות ומרירות עם שהוא נמשו
משיכה שאינה יודעת שובעה אל החיים בכל
גילוייהם — כל אלה מצביעים לאחור לעבר הענקים
הפלמיים־הולנדיים כגון בוש והברויגלים.

הצטרפות לתנועה הפאציפיסטית החופש האינטלקטואלי היחסי שממנו נהנו
האמנים הפלמיים בהסתמך על מסורתם האדירה
לא עמד לו למזרל בעת שנמלט מבלגיה עם פרוץ
מילחמת־העולם הראשונה כשהוא מייסד, ביחד
עם ידידיו רומן רולאן ואנרי בארביס(מחברו של
רומאן המלחמה המפורסם הראשון, האש) את התנועה
הפאציפיסטית בז׳נבה.
מעתה יקשה על מזרל לחזור למולדתו מחשש
מאסר — עד יעבור זעם.
את הפירסום העולמי קנה לו בזכות ה״נובלות
ללא מילים׳ שלו המציגות רצף מרתק ומדהים
של הרפסי-עץ.
אלה מתארים את בן הכפר ותלאותיו והרפת-
קותיו בהגיעו למטרופולין המתועשת המוחצת
וכותשת בגורדי־השחקים שלה ובבתי־החרושת,
בחשמליות ובבתי־המרזח בשר־אדם שערכו נאמד
כעודף של תוצרת...

מעלים להם פטריות עובש.
עתה, תודות לקישרי-התרבות הקיימים בין
שתי הערים התאומות — חיפה ואנטוורפן, התאפשרה
תערוכה רטרוספקטיבית חשובה זו המבליטה
שבעתיים את החלל שנוצר באותן 30 או 40
שנים אחרונות שבהן נעלמו יצירותיו של מזרל
מעינינו כלא-היו.
עיץ מדוקדק בתערוכה מגלה שאותו פראנס
מזו־ל שנשמר בתודעתנו כתחריטן משנות ה־20
וזד 30 המוקדמות, הוסיף בשקדנות — עוד
בשילהי שנות ה־ — 60 לשקוד על לוחות־העץ
שלו, מבלי לאבד מאומה מהיכולת הוירטואוזית
והאינטנסיביות הריגשית שלו. עד פטירתו ב־
1972 הוסיף לנצל את הסתירה הדראמתית שבין
השחור לבין הלבן כדי לבטא ולהנציח את מאבקי
| הכוח ההיסטוריים בין בני האור ובני החושך.

היה זה בתום מילחמת״העולם הראשונה כש־פראנס,
נרעש מהמילחמה ומן התהליך המהפכני
העובר על מיזרחה ומרכזה של אירופה, פירסם את
ה״נובלה׳ המצויירת הראשונה שלו. כאן העלה
ב־ 25 חיתוכים עזי־מבע את סיבלו של פועל מהפכן
המצליח אמנם לברוח מן הגיהינום של העיר
המיפלצתית, אך משיב נפשו לבורא שאינו מאמץ

בו בחיק הטבע.
הצלחת הספר היתה מסחררת. מייד לאחר מכן
יוצאים ספריו ספר השעות, היומן, שחור־לבן והשמש.
מאות חיתוכי־עץ, האחד מרשים מחברו:
נשים המוכרות את בשרן באפס מחיר, ילדים
היורדים למיכרות מבלי שיזכו לשוב ולראות את
אור השמש, מחוסרי״עבודה העוברים בחוצות כשגופם
נתון בסנדוויץ׳ המפורסם של שילטי הפיר־סומת,
צלליות של אב ובנו הנוברים באשפה כשברקע
חולפים־עוברים בורגנים מפוטמים ומתהד
ל׳לים.
או עיקבותיו של מתאבד שנותרו על רציף של
יש הרבה סימליות בעובדה שדווקא חיפה —
נהר, אגיטאטור המזעיק את ההמונים להפגנה
״חיפה האדומה״ של פעם — העיר שהצמיחה בבקשת ומנגד — מאות ואלפי ידיים מורמות
מתוכה בשנות ה־ 50 את הקבוצה הריאליסטית
עזרה.
! הסוציאליסטית הראשונה באמנות הישראלית,
העימות שבין פועלים מנושלים בפיתחו של
דווקא היא הזוכה בימים אלה לאכסן בין כותלי
בית״חרושת הסוגר את שעריו — לבין חומה חיה
המוסיאון שלה תערוכה נפלאה זו.
של שוטרים חמושים מכף רגל ועד ראש. מוכת!
על רקע התערוכה בולטת עובדה נוספת. ללא
השפעתן הישירה של יצירות מזרל על חברי אותה
קבוצה ריאליסטית, היו חיתוכי-העץ הנפלאים
לימים ייהפכו חיתוכי־עץ אלה לחיזיון אוראותם
ביצע משה גת במיפעלי העירגול שבמיפרץ
קולי. אצלנו, באותם ימים של אמצע שנות ה־40
חיפה ואיורי שלי לסיפרו של אלכסנדר פן לא1רך
ועד מחצית העשור הבא, פעלו ״פנסי־הקסם״
הדרך, אף הם מאותה שנה, לובשים בלי ספק צורה
בקדחתנות — ב״מיטינגים׳ של תנועות־נוער
אחרת ושונה לחלוטין!
ואסיפות מיליטנטיות. חיתוכי־העץ הופיעו כתסזה
כוחה המיידי של יצירת מזרל — האיש
ריט מגובש המוקרן על מסכים מאולתרים שעל
שהשפיע יותר מכל תחריטן אחר׳בן זמננו על
ריקעם מוקראים ומדוקלמים הפלקטים הפיוטיים ן אמנים שפעלו מתוך תודעה ומניעים חברתיים.
של אלכסנדר פן. נגד ותבל במצור, בצירוף פרא 1 -בהקשר זה ניתן להזכיר לא רק את האמן היהודי
נס מזרל, היו לשלאגר מקומי!
; הבראזילי קארלוס סקליאר שליווה בסידרת תח־היה
זה גם מזרל שהניח ראשון את היסודות ; ריטי־העץ שלו ( )1954 את סיפרו של ז׳ורז׳ה
לתרבות ה״קומיקס״.
אמאדו קבלח דה אספרנסה — ״אביר התקווה׳
מאז ובמשך שנים רבות נפקדו דפיו של מזרל
— אלא גם את עשרות התחריטאים הקובאניים,
מנופה התרבותי של ארצנו. דור חדש ״אשר לא ן הבראזיליים והארגנטיניים שבסוף שנות ה־50
ידע את פראנס״ ירש מהוריו סיפריה קומפקטית
ובראשית שנות ה־ ,60 ימי פריצתה של המהפכה
ומעביר את הירושה שאינה אומרת לו דבר וחצי־הקובאנית,
אימצו להם את אמנותו של היוצר
דבר הישר לחנויות לספרים משומשים. שם ניתן
הפלמי לאות ולמופת.
לפגוש מדי פעם בספריו של הגאון הפלמי כשהם
אם יש אמת בגירסה שעל פיה עולה ומתחדשת
הפופולאריות של יצירת מזרל כל־אימת שמשברים
חברתיים/כלכלייס/מהפכניים חמורים פוקדים
חברה או מדינה כלשהי, הרי ייתכן שעל רקע
המשברים הפוליטיים, הכלכליים והסוציאליים
הפוקדים בימים אלה את ישראל, בהיקף ובתאוצה
שעוד לא ראינו כמותה, צפויה גם אצלנו תחייה
מחודשת של אמנות מזרל. אם כך, מהווה התערוכה
במוסיאון העירוני׳של חיפה הזדמנות מחודשת
לגאול אותה מהאלמוניות שאליה שקעה זה
למעלה משנות דור.

בחיפה האדומה

חיזיח אור־קולי -וקומיקס
ספרים אממן אודנעמי:

חיי המשוררים?

פראנס מזרל: פנים, חיתוך עץ 1955 ,

א.ל. דוקטורוב
חיי המשוררים
מאנגלית: גדעון תלפז
זמורה, ביתן 67 ,ג עמי
לפנינו אסופה של סיפורים. אחד מהם ארוך,
ונושא את שם הספר, מה שנקרא :״נובלה״.
הסיפורים שונים זה מזה, עוסקים בנושאים שונים,
ובכל זאת מאחד אותם הסיגנון המדהים והאישי
מאוד של סופר מוכשר זה.
קשה במיקצת לתאר את האוסף מבלי להשתמש
בתארים יוצאי־דופן, שבדרך כלל מן הראוי
להמעיט בהם, כגון: מדהים, חריף, קסום, מיסתורי.
הסיפור ״מיפעל המים׳ ,למשל, שלושה עמודים
כל אורכו, מתאר את המספר, בגוף ראשון,
עוקב אחר דמות מיסתורית כלשהי של ספן זקן,
העומד שעות ומתבונן במיתקן־מים ענקי״המזכיר
בממדיו ״בסיס פירמידה של תרבות עתיקה״.
במהלך הסיפור טובע שם ילד. תיאור העלילה
כמו מנותק מן המציאות ועם זאת נאטוראליסטי
לחלוטין באיפיוניו. לא מתברר בעצם מדוע עומד
שם הזקן שעות על גבי שעות מדי יום ביומו —
האם הוא מחכה שילדים יטבעו?
בעיקרו של דבר, זהו קובץ סיפורים על
ברירות, על חיפושיהם של אנשים בני גילים
שונים, אנשים שונים זה מזה, אחרי אחיזה
אמיתית בחיים. כמעט כל הדמויות שבכאן
מחפשות משהו. הן מחפשות משמעות, מחפשות
זהות. אם תרצו, כולם מחפשים אחרי טעם החיים.
הילד בסיפור ״וילי׳ מגלה אמיתות על עולמם ;

של המבוגרים, מרגיש נבגד על ידי אמו, מתחלחל !
נוכח העובדה שהוא מרחם על אביו, אותו הוא גם
אוהב וגם מעריץ. הוא חש, כמובן, גם רגשות
אשמה. כל הדראמה הנוראה המתחוללת בנפשו
של הילד נראית, עם זאת, טריוויאלית ומגוחכת
בפרספקטיבה היסטורית. השנה היא 1910
ואירופה, שבה מתרחשים הדברים, עתידה להיחרב,
עוד בתקופת חייו של הילד, בשתי מילחמות
עולם, ולהשתנות לבלי הכר.
הכל גדוש אירוניה, וזה טיבעה של אירוניה,
שהעובדה שאתה חש בה, שאתה ער לצד המגוחך
של הדברים, אינה משנה את רגשותיך בשעה
שאתה משתתף פעיל בדראמה. האירוניה, לעומת
זאת, משנה מאוד לגבי הקורא: היא מצילה את ,
הדראמה מלגלוש למלי־דראמה.
״הסופר שבמישפחה׳ הוא סיפור קצר שגיבורו
הוא גם גיבורה של הנובלה חי׳ משוררים. כאן
המשורר הוא עדיין נער. אביו נפטר, ואילו
לסבתא הזקנה והחולה אין מגלים את דבר מותו.
הנער מתבקש על־ידי דודה לכתוב לסבתא
מיכתבים בשם אביו, בנה המת: יצירותיו הראשונות
בשטח הספרות ׳.תוך כדי כך משורטטים
חייהם של יהודים בניו־יורק ויחסי המישפחה
הסבוכים שמקצתנו מכירים מן הבית.
״חיי משוררים״ עוסק באותו סופר מישפחתי
עצמו שהפך בינתיים לאמן מצליח. הוא עובר
עכשיו את משבר גיל־העמידה. תוהה על חייו, על
נישואיו, על גורלם של ידידיו המשוררים, על
זהותו כאדם וכסופר. אם הספר המבריק הזה
מצליח להוכיח משהו — הרי זה שמבחינות רבות
חיי המשוררים בניו״יורק אינם שונים מחייהם
בכל מקום אחר. אני עצמי יכול להעיד על כך.

א.ל. דוקטורוב
בעצם מתואר כאן דור שהיה עד ושותף לדור
״נערי הפרחים״ בשנות וד 20 לחייו. עכשיו, בגיל-
העמידה או על סיפו, חשים עצמם ה״גיבורים״
העייפים כמי שהזדקנו פתאום. מובן שהדבר אינו
מוצא חן בעיניהם. הוא גם מפחיד אותם. רובם
נתקפים בסוג זה או אחר של תזזית. בין אם
סיפוריהם הם סיפורי ״הצלחה״ ,ובין אם לאו, הם
מרגישים שהמשמעות ניטלה מחייהם. פעם חשבו
שהם נושאים במה שאפשר לכנות :״אחריות
משוררים״ .פעם חשבו שהם יוצרים יצירות
בעלות ערך תרבותי־חברתי־פוליטי.
האם בשעה שהם חותמים עכשיו על המחאה
לטובת תנועה פוליטית כלשהי או על עצומה
בזכות מורדים בדרום־אמריקה — האם זה באמת
כל מה שנדרש מהם? האם בכך מסתכמת כל
תרומתם?
הרציניים שביניהם נרתמים לפעמים למשימות:
כותבים, עושים רעש, עוסקים בפוליטיקה או
בצדקה, בסכנם לעיתים לא רק את רווחתם ואת
מעמדם כי אם אפילו את איכות היצירה שלהם.
לעומתם, אלה מהם שמצליחים להישאר אדישים
ושאננים לנוכח הנעשה סביבם, רבים ביניהם
מפסידים את להט ורגישות יצירתם, הם מאבדים
את אחיזתם במציאות, זהותם מיטשטשת. במילים
אחרות — אובדת להם המשמעות שראו בחייהם
ובפועלם.
בתרגומו המצויין של גדעון תלפז עובר הברק,
עוברת שנינות סיגנונו של דוקטורוב. הסופר
היהודי האמריקאי המציא סיגנון קליל ומפוטפט,
כביכול, המבקש להיראות מיקרי וטריוויאלי. זוהי
צורת כתיבה שמתחזה לרשלנית, אך מחריפה,
באופן מפתיע ויעיל מאוד, את תחושת הטראגדיה
האנושית הגועשת וזורמת מתחת לפני השטח
ביצירה המוזרה והקסומה הזאת.

חב ״אבנר׳ מרפאה
פגעי תאונות דרכים

חב׳ ״אבנר״ ,איגוד לבי טו ח נפגעי רכב בע״מ, מנ ס ה
בכל כוחה לרפא פגעי ת אונו ת הדרכים, שהולכות
ומתרבות, מצהיר עוזי אבל מנכ״ל החברה, ומדגיש
כי ההת מודדו ת עם נושא הפיצויים לנפגעי ת אונו ת
הדרכים הולכת וקשה מ ה סי בההמח ריד ה שמספר
הנפגעים הולך וגדל בגלל העלייה במספר התאונות.
לפי הנתוני ם שבידו נהרגו בחצי השנה הרא שונה של
205 - 1988 בני אדם לעומת 171 הרוגים ב ת קופ ה
המק בי להא שתקד, עלייה של 20 אחוז. הו א מזכיר
א ת דבריו של שר התחבור ה חיי ם קורפו, שאמר
לאחרונה, כי הנזק של ת אונו ת הד רכי ם למשק
ה מדינ הנא מד במ או ת מיליוני ש״ח בשנה. ת אונו ת
הדרכים, הו א קובע, הן אויב מסי .1הפגיעה הי א בכל
התחומים: כלכליים, חברתיים, מ שפחתיים ו ב מקר ה
של פציעה הנפגע עצמו. כל אלהה בי או לדרישה
לשנות א ת התעריף בבי טו ח ה חו ב ה לרכב.
לדברי אבל ביק שה ״אבנר״ מוועדת הכס פי ם
העלאה בתעריף בי טו ח ה חוב ה לרכב בשיעור 22
אחוז. הו א מוסיף שגם ה מפק ח על ה בי טו ח במשרד
האוצר תמך בבק שה זאת. ועדת הכ ס פי ם אי שרה
עלייה של כ־ 18 אחוז. זה טוב, הו א מדגיש אך אינו
מ ס פי ק ב תנ אי ם הנוכחיים. ל״אבנר״ יש אח ריות
כבדה לת שלומים לנפגעים ב ת אונו ת הדרכים,
הז כ אי ם לפיצויים. הת שלומים הולכים וגדלים.
בחציה שנה הרא שונה של 1988 שולמו 93 מיליון ש״ח
לנפגעים, לעומת 74 מיליון ש״ח א שתקד, עלייה
נומינלית של 25 אחוז, שהיא עלייה ריאלית של 11
אחוז.
א בל מזכיר כי בשנת 1976 הו קמה חברת אבנר,
איגוד לבי טו ח נפגעי רכב.
״אבנר״ הו קמהלא למטרות רווח. הי א חברת

מניות פרטית שבה שותפות 40 חברות בי טו ח
המתמ חו ת בענף הרכב. המטרה העי קרית בהקמת
הגוף הניי טרלי הי ת ה ליצור איזון בין הפ רמיה עבור
ביטוח החובה, לבין כל ה הו צ או ת הכרוכות
בתשלומי הפיצויים עבור הנז קי ם של נפגעי ת אונו ת
הדרכים. לחברת ״אבנר״ מט רו ת נוספות כמו
להב טי ח שמירה על תעריף ה בי טו חהא חיד, במגמה
להב טי ח שכספי הפרמיות של ה מ בו ט חי ם יגיעו ללא
עיכובים ליעדם וישמשו אך ורק לתשלום פיצויים
לנפגעים ולכיסוי ה הו צ או ת הכרוכות בכך.
ניהול נפרד של ענף ביטוח רכב חובה לריכוז של
הנתונים הדרו שים לשם חישוב ו בי סו ס תעריף רכב
חובה על נתונים מ ל אי ם ומדויקים;
להבטיח, ע״י ריכוז הייצוג של הענף, שיתוף פעולה
מל א בין חברות ה בי טו ח לבין הגופים הממ לכ תיי ם
והפרלמנטריים הנוגעים בדבר, תוך פיקוח ציבורי
מל א ו הדוק על בי טו ח החובה, שמעצם טיבו הו א
בעל משמעות סו צי א לי ת ח שובה ביותר;
לכוון ב אופן מרכזי, כלפי נפגעי ת אונו ת הדרכים,
א ת יישום ה מדיניות הנובעת מ חו ק הפיצויים;
לייצג א ת ענף בי טו ח רכב חובה באופן מרוכז
כלפי מבט חי המשנה.
הה שוואה של תעריף בי טו ח חובה לרכב, לשכר
החוד שי הממוצע במשק, מראה שבחודש ספטמבר
1976 הי ה סכו ם הפ רמיה השנתי כ־ 40א חוז מהשכר
הממוצע החודשי. עתה, ל א חר שוועדת הכס פי ם
אי שרה אתההעלאה בשיעור 18י היה סכו ם
הפרמיה כ־ 22א חוז מהשכר. כלומר, שהחובה
ה מו טל ת על ציבור בעלי הרכב ק טנ ה בה שוואה
ליכולת הת שלום שלהם.

נושא נוסף או תו מעל האבל הי א ה הצ ע ה להעביר
א ת כל נושא ת שלומי בי טו ח חו ב ה לרכב מחב׳
״אבנר״ שהתמחתה בנו שא זה ל מו סד לבי טו ח לאומי.
אבל עומד על ה ב עיי תיו ת של ה העבר ה הז א ת.
לטענתו, ה מו סדל בי טו ח ל או מי י הי ה דין ה ת שלו מים
לנפגעים ב ת אונו ת ד רכי ם כדין נפגעי עבודה. אבל
מסביר, כי ״אבנר״ נוהג ת בת שלומיה לפי חו ק
הפיצויי ם לנפגעים ב ת אונן ת דרכים, ברוב מכריע של
המקרים, ג בו הי ם יותר מא שר לנפגעי עבודה,
מ ה סי בו ת הבאו ת: לפי חו ק הפיצויים לנפגעי ת אונו ת
דרכים מחו שב הפסד שכר בעתיד, לפי סיכויי הנפגע
להתקדם בשכרו, כא שר כוללים א ת כל מרכי בי
השכר וה תקבולי ם^.לפי ה בי טו חהל או מי מחו שב
השכר בפועל ב־ 3חוד שים שקדמו לתאונה, לפי חוק
הפיצויים לנפגעי ת אונו ת מחו שב ת הנכו ת
הפונקציונלי תבהתאם ליכול תהתאמת העו בד
לעבודתו, ב עק בו ת הנכות, ואז, למשל, ט כנ אי
טלוויזי ה עם .׳ 25 נכות אורטופדי ת, יכול להפ סיד
.׳ 50 ואף יותר מ הכנ ס תו, כי אינו יכול בנכותו
להמשיך בעבודה ובעבוד תו האלט רנ טי בי ת ה כנ ס תו
נמוכה בהרבה, לפי ה בי טו חהל או מי מתח שבי ם
בנכות פיזיולוגית, עם אפשרות הגדל ה מצו מצ מ ת
י ח סי ת( ס עי ף 15 של חו ק ה בי טו ח הלאומי) .לפי חוק
הפיצויים לנפגעי ת אונו תבמקרה של נכות קשה,
נותנים לנכים ק שים ס כו מי ם גדולים לעזרה בבית
(לפעמים 24 שעות ביום) ,לרכישת רכב, להתאמת
דירה וכוי. ה בי טו ח הלאומי, במק רי ם של נכי ם ק שים
נותן תוספות, אבלק טנו תמאד יח סי ת.
נכה ק שה יק בל מחברתה בי טו ח עד 500,000ש״ח
ואף יותר מעבר לקצב או ת של ה מו סדל בי טו ח
לאומי.

!מזל החורש:

בתולה
מה צפוי
השנה?
4 4עטים מבני מזל בתולה יחלקו על כך
• /׳שהשנתיים האחרונות היו קשות. ו אילו
מי שעברו את התקופה ללא קשיים; ,
מתקבל על הדעת שמפת-הלידה שלהם 1 הושפעה ממזלות אחרים.
סטורן ואוראנוס נמצאו במזל ק שת(בית
רביעי -מישפחה, מגורים, הורים) והש פעתם
גרמה לשינויים במיבנה המישפחה, ן.
בצורת המגורים, באובדן אנשים קרובים: ,
בבעיות בריאותיות, ובתחומים אחרים, כמו
קאריירה, כספים ועוד. את השפעת הכו כבים
אפשר לבדוק במפה האישית של כל
אחד. אך מה שעומד על הפרק הוא לא מה
שהיה בשנים האחרונות, אלא מה שעומד !
לקרות מיוס-ההולדת הקרוב של 1988 ועד
זה של .1989
החודשים הקרובים עדיין יהיו קשים.
הכוכבים, שהיקשו כל-כך על בני בתולה,
נמצאים במהלך נסיגתי והם מסיימים
סופית את שהייתם במזל קשת. עד שיעזבו
את מיקומם הנוכחי תהיה השפעתם
מורגשת לתקופה של כשלושה חודשים.
בעיקר יושפעו מכך מי שנולדו בסוף המזל,
אך גם שאר בני בתולה עלולים להרגיש את
השינוי.
כוכב נוסף הגורם לקשיים הוא כוכב
מרס. כוכב זה נכנס למזל טלה, הממוקם
בבית השמיני של בני המזל, והוא ישהה שם

ב 24-באוגוסט צפוי עימות במקוס-העבו-
דה. דורשים מכם יותר מדי, לא מתחשבים
בתחום מומחיותכם, ולא
שטים לב לצרכים
שלכם. החודש הקרוב
יהיה עמוס בעבודות
מעצבנות ומשעממות,
אולם אין זה הזמן להתעמת
עם הממונים. ה-
27 וה־ 28 יהיו קשים.
ז 2במרס -
הבריאות תקשה עליכם
20באפ רי ל
לתפקד כרגיל, ומומלץ
לגשת לבדיקה ולהשת דל
לנוח, השתדלו לא להאמין לכל אחד.
בסוף החודש -הפתעה בענייני כספים.

תקופה יחסית ארוכה. במיסגרת תקופה זו
הוא יימצא בנסיגה מה״ 26 באוגוסט עד ה־ :
29 באוקטובר, והנסיגה תחמיר יותר את
הקשיים.
רק במחצית ינואר 1989 יכנס כוכב מרס
למזל שור, ומאותו זמן יוכלו בני מזל בתולה
לנשום לרווחה ולהירגע. הם ירגישו שעול
כבד ירד מהם ויוכלו לארגן את חייהם

מחדש. כוחות מחודשים ומצב-רוח אופ טימי
יותר יעזרו להם להגשים תיקוות,
שאיפות ואף רצונות צנועים יותר. ומה
שהיום נראה בגדר מותרות, כמו לימודים,
נסיעות לחו״ל, הצלחות מישפטיות, קידום
בקאריירה ובעיקר בריאות משופרת, יתג שם
החל מחודש ינואר.
המצאותו של כוכב מרס במזל טלה
מקשה מאוד על התקופה, שכן הבית
השמיני משפיע על תחומים רבים -כספים,
עסקים, הצורך לקחת אחריות על חייהם,

וטיפול בעניינים אישיים מאוד של בני־הזוג
או אנשים קרובים.
הנטייה להתערב בחייהם של האחרים
יכולה להביא לסיכסוכים בתוך המישפחה.
מי מבני בתולה, שיוכלו לשלוט בדחף
להתערב בענייניהם של הקרובים להם, יהנו
מתקופה שקטה. ומי שיאבדו שליטה
עלולים לסבול, שכן הם ימצאו את עצמם

מסובכים ומסוכסכים עם האנשים היקרים
להם ביותר וכן עם עצמם.
ענייני כספים, בריאות, נאמנות של בני-
הזוג ובריאותם של בני-מישפחה יעסיקו
מאוד את בני בתולה בחודשים הקרובים,
והדאגה לבריאותו ולחייו של בן־הזוג אינה
דימיונית, ויש לעשות הכל כדי למנוע ממנו
להסתכן.
חשוב שבני בתולה ישמרו על כוחותיהם
וידעו שעליהם לעבור את התקופה הקרובה
למרות הקשיים. עצם הידיעה שצרותיהם

יסתיימו בקרוב, תעזור להם לעבור את הת קופה
הקרובה ביתר קלות.
איך תיראה, אם כך, השנה הקרובה לבני
מזל בתולהו

עבודה וקאריירה

כוכב יופיטר, שנמצא באחרונה בבית
העשירי (בית הקאריירה) פותח לפניהם
אפשרויות חדשות. זה יכול להתבטא בהצ לחה
בעסקים, בעניינים ציבוריים, בפולי טיקה
ובפירסום. יתכן גם שינוי בתחום
העיסוק או במקוס״העבודה. אולם מה
שכרגע נראה מבטיח ומוצלח יכול להיות
זמני. הקונסטלציה הלא-נוחה של המפה
הכללית תגרום לכך, וקשה יהיה לבסס את
ההישגים שיושגו בתקופה הקרובה.
כוכב יופיטר לא ישאר במזל תאומים.
הוא יימצא שם בערך עד אמצע נובמבר,
ויחזור למזל שור. רק במרס 1989 ייכנס
סופית למזל תאומים (בית הקאריירה)
ויאפשר לבני מזל בתולה להגשים את
שאיפותיהם המיקצועיות, ובעיקר לבסס
את ההישגים. רבים מהם ישנו את עיסוקם,
אחרים ישנו תפקיד, יעלו דרגה או יופתעו
מהצעות מעניינות וקוסמות שאי־אפשר
יהיה לסרב להן.
1989 תשמש להם פיצוי על התקופות
הקשות שעברו. יופיטר ומרס יהיו בצמידות
בבית ה־ ,10 מה שיפנה לעברם את הזרקורים.
גם הנחבאים אל הכלים שביניהם |5
ימצאו את עצמם בתפקידי״מפתח, ולא £
יבינו איך קרה שמאמצים שנעשו בתקופה £
קודמת לא נשאו פרי, ולפתע הכל קורה £
בקלות.
המצאותו של כוכב אוראנוס(שליט בית£ -
העבודה) במזל גדי(הבית החמישי) תחזק
בהם את הצד היצירתי ותוסיף להם
מקוריות וחוכמה. סטורן, שיימצא אף הוא
באותו מקום ובאותו זמן, יחזק את הצד
המציאותי שבהם ולא יתן להם לחרוג מעבר
לטעם הטוב.
בכל הקשור לענייני עבודה וקאריירה לא
צפויים קשיים מיוחדים, אך דרושה סבל £
נות, כי יש להמתין כמחצית השנה לתקופה! 5
הקלה, ובבוא הזמן יש להקפיד לנהוג בטקט £
ובדיפלומטיה בכל הקשור לממונים, לרשו־£ 1
(המשך בעמוד )40

*4-וז<־ז1ד^יז4־ ז4יי * י ^ר־*:ר־זיר׳*ך•^*•זינד^.

הקסם האישי שלכם רב בימים אלה. ואי־אפשר
לסרב לבקשוחיכם. כדאי ליישב בעיות שהיו ד
בם בתחום העבודה. ב־28
3031 בחודש תנבלו ד
שכנע אח הנוגעים כדבר
למלא אח ממקשבם בבר
הנוגע לעמדה!לקאר״רה.
הנושא המיקצוע מקשה

עליכם, אך אין ברירה אלא
להיאבק על רצונותיכם.
;21 ביוני -
מישהו יסייע לבם מאחורי
ב) 2ביו לי
הקלעים. נסיעה ע מל ה
להיות מסוכנת בין ה־ 25ד
27 בחנדש. הזהרז. ח״־האהבה מלבלבים. הופע־תכס
מושכת וקשרים חדשים יתחילו בקרוב.

אתם ממהרים להתרגז ומתפרצים על האנשים
הלא-נכוגים ובעיתוי שיכול להזיק לכם.
היחסים עם הסבי בה
בעייתיים, וצריך לגייס
את כל הסבלנות
כדי לא לקלקל יחסים
שניבנו במאמץ רב ובהשקעה
של זמן. נסיעות
לחו״ל עולות עכשיו
על הפרק, אך לא בטוח
שאפשר יהיה לקיימן.
88^ 8
עיכובים שלא נלקחו
בחשבון עלולים להביא
לדחיה. מתיחות בבית עם בני-המישפחה
ושכנים. הפתעה משמחת ב 1-בספטמבר.

שיפוצים או שינויים ואפילו מציאת דירה אינם
מתאימים לתקופה הקרובה. התסבוכת שאתם
יכולים להיקלע אליה אינה
כדאית. ועלולה להיות מעבר
לחקציבכם. ה־ 25 ודי־
26 בחודש יפתיעו לטובה.
סמם־כסף יניע ממקור
לא־צפו׳ 283 ! 2771 ,אינם
מתאימים לשיחנת. ראיונות
!וסיעות. כם! כן רצוי להמו
2בדצמבר ־
עיט לשוחח בטלפון ביי9ו
בינו א ר
חוד בעניינים אישיים. קיימת
סכנה שמישהו מאזין
לכם בסתר. בתחום הרומאנטי אתם מאוד מבר
קשים. בגי המין השני מחפשים את חברתכם.

ה־? 2וה־ 30 קצת ססזסיס. בדאי שלא תמצאן
במקומות היכולים לסבן אחכם. ואל תהיו מעורבים
בכל פעיל 1ת שיש בה
סבוה. יש להיזהר בעיקר
ממרות. שריפזח וממת־חים.
הח״ם הרזמאננויים
שלכם מתחילים להיות מרוש ם מוד 31 בחודש. ד
פתע חביח אנשים חד־שים,
ואלה עשרים להביא.
לשינויים מלהיבים, אם כ׳
זמניים. אל תסרבו לביקר
דם, לנסיעות. לטיולים י ד
בילויים. חבל להחמיץ אח האפשרויות הנפתחות
לפניכם עכשיו. מצב הבריאות חרש תשומת לב.

נסיעה לא מתוכננת לחו״ל צפויה בקרוב.
עדיף שלא תיבנו על תוכניות מסוג זה העולות
עכשיו על הפרק, מ־אחר
ותוך חדשיים הכל
ייראה אחרת, ורק אז
תדעו מה אפשר ליישם
במציאות ומה בגדר
תוכנית דימיונית. בע יות
בריאות יטרידו
אתכם ב 27-וב 28-ב חודש.
רצוי לא לבצע
בדיקות, טיפולים ק שים
או דברים מסוג זה
בימים אלה. ידיעה שתגיע אליכם מארץ
אחרת תעורר בכם רוגז רב ואף דאגה.

אתם הזפבים להיות פופולריים בסביבה שבה
אתם עובדים, לומדים או גרים. הביטחון העצס׳
יתחזק מלל עידוד שתקבלו
מידידם 31273 ׳.־29
עליכם לקבל החלטה
נורלית, וכדאי שז! תיעשה
מתוך שיקולים הניננ״ם ! 3
התייעצות עם אנש־ם ש־טובתכם
יקרה להם. רר
שנת עלולים להביא לשיפוט
לא נבון. נסו להימנע
ממיבס 1בימ במקום־העבד
דה למרות שינהגו כלפיכם
בצנרה מרגיזה מאוד. הבריאות רגישה וכדאי
שתנוחי. פרשה חד שה עשויה להתחיל לפתע.

אתם מטים להתכנס ולהסתגר בתוך עצמכם
ויתכן שזה לטובה. בדרכים מצפות לכם
סכנות בייחוד ב 29-וב ס?
.יש לכם נטייה להוציא
כספים בצורה לא-
נבונה. לפתע תמצאו
את עצמכם מתעניינים
בעניינים מיסתוריים.
זה יכול לבוא לביטוי
בצורות שונות ובלתי-
20 בינו א ר - בספטמבר צפויות. ה1-
$ובפב רו א ר
יביא לתיסכול. הדרך
שבחרתם בה יוצרת
בעייה לקרובים אליכם, ובניסיונכם לרצות
את כולם אתם דק מגבירים את הרוגז.

ענייני מגורים שלכם או של קרובים מבוגרים
מטרידים אתכם. בעיותיהם של הורים
מבוגרים עלולות להח ריף
ב 27-או ב 28-באו גוסט,
וכדאי שתהיו ב סביבה.
מבחינה כספית
יתברר לכם שמצבכם
טוב משחשבתם. כל התקופה
אינה נוחה, אבל

עכשיו צפוי להגיע
סכוס-כסף שלא ציפיתם
לקבל, או משכורת
גבוהה מהמצופה. ידידים
עלולים לסבך אתכם בבעיה מביכה ב-
29 או ב־סג ועל כן הפעילו ביקורת.

מ׳ שנולדו בתחילת המזל תחילז להשתחרר מה־מתחים
הקשים והחולשה שחשו בהם באחרונה.
אולם נם השבוע עדי[ תסבלו
ממתח. במיוחד ב־27
בחודש שבו יהיה ליקוי
לבנה. כדאי שתשימו לב
ליחסים עם בני־הזוג. בדי־אנתכם
עדיין אינה טובה
ואתם עלולים להרגיש לא
טוב בעיקר 293 וב־30
בחודש. ונח יותר יהיה מה1י
¥י81
ול. כ־ אז יש אפשרות ליהנות
מקשר רומאנטי יר
צא־דופן ויפה. הפעם יהיה דנש מיוחד על
הופעת! של בן־הזוג, שתהיה מרשימה במיוחד.

קשרים מן העבר הופכים לפתע לחשובים
מבלי שתכננתם. הפעם אתם נמצאים בעמדה
חזקה. השנים שעב רו
שימשו כתקופה של
חשבון־נפש ולימוד. חלק
מביניכם אף נהגה
מתחילתם של קשרים
חדשים. ה־ 27 וה־ 28בחודש
ניראים כקשים.
אל תתכננו תוכניות,
יתכן שהן לא יתקיימו
> 2בנו במבר ־
20בדצמבר
בגלל בעיות בריאות
שלכם או של אחרים.
בתחום הפיננסי המצב עדיין קשה, לכן אל
תקבלו על עצמכם התחייבויות חדשות.

שיתוף פעולה עם מ־ שקודם לכן ה״חם מס! 3
סכ־מ עימם מתאפשר רק בגלל נכוונתכם לוותר.
אולם הקפידו לא לבוא 3
דרישות ולהמשיך להתאים
את עצמכם, כד ד
מנוע עימות נוסף. אי 1בם
כוליס להרשות לעצמכם

טרח

סוס1

בתוכו!

מאזניים

לריב: הוצאותיכם.,הכספיות
רבות מהמתוכנן, ולא
תוכלו לעמוד בהן אם תמ19ב
פ ב רו א ר
שיכו לריב עם מ׳ שאכן
20במרס
פנע בכם. כל מה שנעשה,
געשה כצורה עקיפה. הלל
28711 חשובים. אסור לשנות ולהימנע מצעדים
דראמת״ם..ההשפעה תהיה ארוכת־מווח.

העס־יס רק חצים לנצר!,,
..זה הנוח רעובוים ולמשק!83 ,,
,.בשום פנים לא! שיעבדו!,,
נושא חדש עלה לוויכוח בשיחות־הסלון של ימי שישי בעיקבות
הסכם חדש: חמישה ימי־עבודה בשבוע. נחוץ או לא? כדאי והכרחי
או ביזבוז ומותרות? יעזור למצב המשק או יחמיר? והעיקר:
טוב ליהודים או רע ליהודים?
כשיצאנו לרחוב לשוחח עם האנשים על הנושא, נדמה היה
שכולם יהללו וישבחו את הכוונה לקצר את שבוע־העבודה ביום.
אבל הנה, נם בנושא הזה התפתחו ויכוחים. אנשים רבים טענו
שההסכם מיותר, ושבמצב הכלכלי הנוכחי צריך לדבר על הוספה,
ולא על הפחתה. אבל היו גם מי שאמרו :״החוק רק יוסיף לפריון־
העבודה.״
בומה שביט התבטא פעם ואמר :״קודם כל שיתחילו בשבוע
עבודה של יום אחד, אחר־כן־ נדבר על שבוע־עבודה של חמישה
ימים.״ לזה הסכימו כולם.
נקודה בולטת נוספת במישאל-בזק לא־מדעי זה: ניתן היה להבחין
בחלוקה ברורה בין השכירים, שתמכו בהסכם, לבין העצמאים,
שאמרו :״מה איכפת לשכירים? הרי את המשכורת שלהם הם
מקבלים בכל מצב, אז הם רוצים לעבוד כמה שאפשר פחות.״

? 0השעי ושף נענוע?
דקויות,וחודה התימה
• אלי אלגבע, טכנאי קול: זה
די נראה לי. לדעתי צריך להוסיף לכל
יום שעת־עבורה, ואז לקצץ יום. יום
חופשי בשבוע הוא הכרחי ממש. אבל
בתנאי שזה יעזור ליצור יותר חשק לעבוד
בימים האחרים.

• אמנון אזואלי, עצמאי: אם
יתנו לי שמונה ימי־עבודה בשבוע, גם
אעבוד. השכירים סתם מנסים לחפש
חיים קלים, רוצים לסחוט מהבוס מה
שיותר. אני עובד כל השבוע קשה, והשבת
מספיקה כחופש. לא צריך יותר.

• שולה עמר: יום חופשי זה
סתם למרוח את הזמן. בשביל מה זה
בכלל טוב? אנשים יסתובבו בחנויות
ויבזבזו כספים על שטויות. במקום השטויות
האלו צריך לעבוד כמו בני־אדם
בכל העולם.

• יעקוב מוזקרישווילי, בעל
חנות: טוב מאוד! אנשים בארץ הע

ייפה
הזו רוצים קצת לנוח, לנשום. בשבת,
היום החופשי היחידי, כל החנויות
סגורות, ואי־אפשר לבלות. אני, בכל
מיקרה, עובד שיבעה ימים בשבוע.

• פורטונה מסילה, טבחית:

• רוני ת פריאל, תלמידה:

יופי של דבר. אני יודעת את זה מעצמי.
אני עובדת חמישה ימים בשבוע, וליום
החופשי אני זקוקה בשביל לנקות את
הבית, לדאוג לדירה. בלי היום החופשי
הזה לא הייתי יכולה להסתדר.

עלא־כיפאק, הלוואי שיהיה דבר כזה!
נורא הייתי רוצה ביום חופשי. בשביל
מה? בשביל לשבת בבית ולהסתלבט.
לנקות את הראש מהלימודים הקשים,
ולהתאוורר בבית עם מוסיקה טובה.

• עזרא לביא, עצמאי: מה
פתאום חמישה ימים? בשום פנים לא!
צריך שיעבדו פה שמונה ימים בשבוע,
ואז, אולי, תהיה תפוקה של חמישה
ימים! הגיע הזמן שיתחילו לעבוד פה
באמת, ולא יחפשו הקלות.

• חמדה לניאדו, כימאית:
אוי, אני מתה לחמישה ימי־עבודה! זה
יתן לי הזרכלנות לעשות כל־מיני דברים
שאני צריכה. אני הייתי בוחרת
ביום הראשון, להתחיל את השבוע ברגל
ימין ולהרוויח יום שלם.

• אתי וייס, ביטוח: אחסן. עכשיו
למשל, אני, באמצע יום־עבודה אני
צריכה להסתובב ולעשות סידורים על־חשבון
העבודה שמחכה לי. אני זקוקה
ליום־חופש לכל הסידורים האלה —
בנק, קניות ותשלומים.

• בתיה מולכו, פנסיונרית:
לדעתי, יום חופשי רק יוסיף לתפוקת-
העבודה. צעירים שעובדים כל השבוע
רוצים גם לראות שמש, לנשום אוויר.
אם מרכזים את העבודה ונותנים יום־
חופש נוסף, זה יגביר את החשק והמרץ.

• מי כ ל אתגר, חברת־קי־

בוץ, חיילת: בשום פנים לא להסכים!
המצב הכלכלי הגרוע לא מאפשר
ניסיונות שכאלה. אני באה מקיבוץ,
ואני רואה מה זו עבודה אמיתית. שם
עובדים, לא מברברים!

• צבי ארגוב: זו ארץ חמה. אנשים
עצבניים, ולא רוצים לעבור. רק
הערבים עובדים, ואחר־כך שורפים אותנו.
אז כדי להחזיר עבודה עברית,
אולי כדאי לתת יום חופשי, וזה יגביר
את החשק ותחזור עטרה ליושנה.

• יעל קטריבס, סטודנטית:
הגיע הזמן שיתנו במדינה קצת זמן
לנשום! כל הזמן יש פה בלגאנים על
הראש, צבא, מילואים, לחץ! גם ככה
אנשים לא מרוויחים פה הרבה, אז
לפחות שיתנו להם את הצ׳ופר הזה!

•גלי לי שוקרון, מיסעדן:
מקובל. יש הרבה מה לעשות ביום חופשי,
אני אבחר ביום הראשון ואעשה
סוף־שבוע ארור. המשק שלנו ממילא
לא מתפקד, אז אולי זה מה שיכול לעזור
לתיקון ולהבראה.

• ציון בדש, יורד, בחום־
שת־מולדת: אני ירדתי מהארץ, כי
ממילא לא עובדים פה בכלל. בצרפת
יש המון חופשים, אבל כשעובדים —
עובדים. פה העובדים לא יודעים מה זה
חופש, ובגלל זה אין חשק להשקיע.

• בני אבישי, מנהל־חשבו־

נות: אני, כאדם דתי, תומך בהצעה זו
בשתי ידיים. לי אין יום חופשי שאוכל
לבלות בו ולטייל בארץ. זה מה שהייתי
עושה ביום חופשי, מטייל בארץ. החופש
הזה חשוב לכל הדתיים.

• יעקוב כדורי, טכנאי: אם
בני־זוג נשואים עובדים, הרי שזה דבר
הכרחי. לי, למשל, יש יום חופשי, אני
מנצל אותו לעזרה בבית, לקניות וכדי
סתם להיות יותר עם המישפחה. זה
חשוב מאוד!

• בני ברקמן, מורה: זה מקובל
ברוב ארצות העולם, וזה חוק סוציאלי
חשוב והכרחי. כבר הוכח בעולם שזה
רק יביא תועלת לכלכלה, כי אנשים
ייעדרו פחות שעות מהעבודה. לי יש
יום־חופש.,והוא מנוצל לסידורים.

• סימונה קרני, סטודנטית:

• רחל אלדד, מחשבים: אני
באה מניו־יורק, ושם זה הולך מצויין.
אני מאוד־מאוד בעד, במיוחד כאשה
דתית. ביום החופשי הייתי נפגשת עם
חברות ומבלה. אבל לדעתי כל אחד
צריך לבחור לעצמו את היום החופשי.

• יהודה אששי, עובד ״תדי־ראן״
:אצלנו עובדים חמישה ימים
בשבוע. את היום החופשי אני מנצל
לסידורים, ולבילוי עם המישפחה. תמורת
יום־החופש הזה אנחנו עובדים בכל
יום שעה נוספת, אבל זה כדאי.

נסיעות: אם זה היה מסודר כמו באר־צות־אירופה,
זה היה כדאי, אבל פה אין
תרבות־עבודה, וממילא לא עובדים גם
כשנמצאים בעבודה. אני הייתי משתמש
ביום החופשי לסידורים.

אני חושבת שיום חופשי צריך להיות
רק לנשים עובדות, שצריכות לטפל
בבית. אני הייתי בוחרת ביום השישי.
חצי יום מספיק. כמה אפשר לעשות
קניות וסידורים?

• איתן קידש, נגן: זה נשמע
טוב מאוד. לאנשים תהיה יותר מוטי־ווציה,
ועבודה מרוכזת עדיפה על פני
מריחה. לי, כאדם דתי, זה נחוץ, כי אין
לי אף יום חופש אחד שאני יכול לבלות

• חנה בהן, ססרית: אילו היה
לי יום חופשי, הייתי יכולה להסתובב
בחנויות, לעשות קניות. לא, זה לא היה
גורם לי לבזבז יותר. ככה וככה אנשים
קונים. כך שאם יהיה יום חופשי, יהיה
יותר.זמן לזה.

• לי ל ך סראדיס, תלמידה:

• אריה קלנסקי, נהג־מונית:

מה, מבחינתי שיעשו את זה שלושה
ימים בשבוע! מה איכפת לי ללמוד כמה
שפחות? מה אני אעשה בכל־כך הרבה
זמן חופשי? נו, באמת, מה השאלה? —
ים, ים וים!

אני בעד ארבעה ימי־עבודה. בן־אדם,
שעובד ברצינות וקשה, ממצה את עצמו.
בימים החופשיים לא הייתי אוסף
בולים או פרפרים. הייתי משתדל להימצא
בין חתיכות, כדי שיהיה לי כוח.

• רוויטל עמום: צריך את יום-
החופש הזה! אני הייתי מנצלת אותו
לכייף, מה יש? כל החיים זה רק העבודה?
חיים רק פעם אחת, וצריך גם
לבלות וליהנות! זה לא פחות חשוב
מהעבודה!

• דליה שמש, סקידה: מאה
אחוז! אני עובדת שבוע שלם, וזה ממש
קשה לי. אני הייתי בוחרת ביום השישי,
שיהיה לי זמן להכנות לקראת שבת.
באמצע השבוע החופש לא יעיל, והוא
סתם ינתק את הראש מהעבודה.

• חנן שגב, חייל: לימדו אותי
בבית־הספר, בשיעורי־כלכלה, שאם
יעבדו חמישה ימים, זה רק יעזור למשק,
ואנשים יהיו רגועים יותר. אבל
כמו כל מה שמלמדים בבית־הספר, גם
לזה אין בכלל קשר למציאות.

• ערן רוטמן, חייל: באמת, זה
מה שעכשיו חסר לאנשים? אלה סתם
מותרות, והמדינה לא יכולה להרשות
לעצמה את זה. אנשים מחפשים רק את
החיים הקלים, מכוניות ,׳88 טלוויזיה
ציבעונית, ולא חושבים על העתיר.

שי כרם,צילם: אלבדט הקשור 31י

שעת ! שעת ! ,שעת ! שעת ! שעת ! שעת ! שעת ! שעתי! שעווים!
מהיבואן לצרכן — המיבחר הגדול ביותר בארץ, במחיר הזול ביותר בארץ!
הבורסה לשעו1י
ת ל־ א בי ב, ר חו ב א בן־ג בי רו ל ,21 פינת דיזנגו ך ( 1פתוח ב ר צי פו ת)

מיבחר שעוני

וססטמ סו־ו

עיצוב איטלקי, איכות שווייצרית

מיבחר שעוני 4אא 1(/1400
שעתי־המטבע היפי ביותר

* מיבחר שעוני 3£11<0

וו ־ נהח !

חיפאית בין

מה הוא אורנה חן. ומאז שהיא זוכרת את
עצמה היא נקראת היפהפיה, אלא
שבחודשים האחרונים היא הפכה ליפה מיקצועית,
לדוגמנית מצליחה.
היא בת ,22 חצי שנה בתל אביב. במקור היא
מחיפה, עיר שייצאה לתל אביב יפות רבות .״תמיד
הייתי יפה, אני חושבת,״ את שתי המילים
האחרונות היא מוסיפה מפאת הצניעות החיפאית,
שתעבור לה בוודאי אחרי שהות ממושכת יותר
בתל אביב.
״היופי• השפיע על חיי. זאת מתנת־אל. תמיד
אומרים שיופי אינו חשוב, אבל על בשרי למדתי
שזה לא נכון. היופי פותח דלתות. במיוחד הרגשתי
את זה כשעברתי לתל־אביב.
״בתור בחורה בודדה בעיר זרה היופי ממש־ממש
עזר לי. קיבלתי המון הצעות־עזרה. היופי הוא רק
כרטיס־ביקור ראשוני. הוא אמנם פותח דלתות,
אבל אם לא יודעים מה לעשות אחר־כן־ אין בו כל
תועלת.״
את הילדות החיפאית שלה היא מגדירה כילדות
רגילה .״שני אחים, הורים צעירים, שום דבר
מיוחד ״.גם השרות הצבאי שלה היה שיגרתי,
״מייגע אפילו. שרתתי בתור מוכמת יבשתית.
עבדתי במישמרות, לפעמים כל הלילה. הפלוס
היחיד בשרות היה היציאות התכופות הביתה״.

1די1־
ן ^ז מי ט ה
הרומאן עם הדוגמנות החלה בגיל 16
בחיפה. מארגן תצוגות־אופנה פגש בה והציע
לה לעבוד כדוגמנית .״אז ההצעה קסמה לי נורא.
החלום של כל ילדה זה להיות דוגמנית. רק אחר
כך, כשכבר נמצאים בפנים לומדים להכיר את כל
הבולשיט, ועד כמה זוהר רחוק מדוגמנות ״.אבל
אז, כשהחליטה להיענות להצעת־העבודה, זה היה
^יוד לפני שידעה על הבולשיט.
ן ןדיס התנגדו שאעסוק בזה, הם אמרו לי
צוע הזה מגיעים לדברים רק דרך המיטה.
~ ,עתי אותם שזה תלוי באופי ולא במיקצוע,
באמת חושבת ככה. כן, נתקלתי בהצעות־
^רום מסוג כזה, אבל אני בטוחה שגם פקידות
לבורסה נתקלות בהצעות כאלה.
״תלוי איך מתייחסים להצעות. אני בחיים לא

במיקצוע שלו יכול להתקדם גם מבלי להיכנס
למיטה עם צלם. אני בחיים לא אאבד את
העקרונות שלי בשביל המיטה״.
גם בלי המיטה היא הפכה לדוגמנית מצליחה
באיזור הצפון. לעיר הפועלים, לדבריה, יש עולם
דוגמניות משלה. הדוגמניות התל־אביביות מוכרות
שם אומנם, אבל רק מהעיתונים. בתצוגות מקומיות
נוטלות חלק דוגמניות מקומיות, המוכרות רק
למקומיים.
היא למשל, היתה אחת מאלה. כוכבת טורי־רכילות
בעיתונים המקומיים ודמות מוכרת
ברחובות חיפה. אבל ההצלחה המקומית לא סיפקה
אותה, והיא החליטה לעבור לעיר הגדולה ,״כיוון
שרק שם אפשר להתקדם ולהתפתח. האמת היא
שזמן רב רציתי לעבור לתל־אביב, זו עיר קורצת.
בחיפה יש דוגמניות שעובדות שנים, אך אינן
מוכרות בקנה־מידה ארצי״.

על סף
ל מ כי ר ה
ן הצד השני עמדו לנגד עיניה דוגמות של
^ /דוג מניו ת מקומיות שנדדו לתל־אביב ועשו שם
קאריירה. הבולטת בהן היא סמדר גנזי, שעבדה עם
אורנה בחיפה, עברה לתל אביב והפכה לדוגמנית־צמרת.
״היתה
בי מילחמה פנימית אם לעבור או לא.
ההורים אמרו שלא כדאי, שיהיה קשה מבחינה
כלכלית וחברתית, הרי כל החברה שלי היא
בחיפה ״.ובכל זאת היא החליטה לארוז מיזוודה
ולעזוב .״שעה לפני שיצאתי מהבית תפסתי את
עצמי. אמרתי, :רגע, מה את הולכת לעשות, את
עוזבת הכל בשביל מה?׳״
למרות הפחד היא עלתה על האוטובוס לתל־אביב.
היא נחתה בעיר־החטאים עם חששות ופחדים, אבל
עם החלטה נחושה בלב להצליח כדוגמנית.
ההתחלה היתה קשה .״התקשרתי למארגנות
תצוגות־אופנה, אבל הן דחו אותי על הסף. כשאין
תואר־יופי או פירסום זה כמעט בלתי־אפשרי
להצליח ״.היו לה רגעים שהיתה על סף שבירה,
רצתה לארוז את המיזוודות ולחזור לזרועות
המישפחה האוהבת, ואל מסלולי התצוגה החיפאיים
הכל־כך מוכרים לה. אך תמיד חזרה בה ברגע
האחרון והחליטה לגסות שוב.

אחרי חודשיים היא הוזמנה לתצוגת־ניסיון.
,הרגליים ממש רעדו לי. התחלתי לחשוב שאולי
בתל־אביב צועדים אחרת על המסלול.״ אבל
כשעלתה לבימה נעלמו הפחדים כלא היו. התצוגה
עברה בהצלחה והיתה פתח לתצוגות נוספות.

הידלק
ך י יום היא ממוקמת היטב בין הדוגמניות המצלי־
1 1חות. היא השיגה את שרצתה. ובכל זאת ,״לפעמים
אני חושבת שזה מיקצוע ריקני, מתנוון, אין
העשרת אופקים, אבל מה לעשות, אני לא מסוגלת
לעבוד בעבודה מישרדית, לא מסתדרת עם זה.
,מבחוץ נראה עולם הדוגמנות זוהר, גם לי הוא
נראה כר פעם, אבל הזוהר רחוק מהעולם הזה
מאוד. לפעמים אני הולכת לישון ב־ 4לפנות בוקר
וקמה לתצוגה ב־ 8בבוקר, בלי חשק, עייפה
ומצוברחת. נשים שמביטות בי פוסעת על המסלול
חושבות על יופי וזוהר, אבל באופן כללי עולם
הדוגמנות הוא עולם רע.
״לא היופי הוא שקובע את ההצלחה. צריך הרבה
קשרים. צריכים להיות חזקים מבחינה נפשית,
חסינים מפגיעות יומיומיות ״.ובכל זאת היא
מספרת שהופתעה לטובה מיחס הדוגמניות אליה.
,הדוגמניות בחיפה הזהירו אותי שהתל־אביביות
לא נחמדות לחדשות. זה ממש לא נכון. הדוגמניות
המפורסמות עודדו ותמכו. יש בין הדוגמניות
יחסים נהדרים״.
חבר קבוע אין לה, .היה לי חבר במשך שנתיים
וחצי. אני מאוד עיקבית בנושא הזה. לא מחליפה
חברים כל יום. אני גם לא יוצאת סתם ככה עם כל
בחור. אני צריכה להידלק על מישהו חזק כדי
שאסכים לצאת איתו״.
ומה יגרום ליפהפיה הצעירה להידלק? הנה:
,שיהיה גבר לא־שיגרתי, יופי לא כל־כך חשוב, גם
לא כסף, ממילא גם אם יהיה לו הרבה כסף לא
אקח ממנו. מה שחשוב שיהיה חכם, יותר ממני
אפילו, שיהיה חזק כדי שישמש לי כמישענת״.
ההתרשמות הכי חזקה של החיפאית־לשעבר מעיר
מגוריה החדשה היא האנשים שבה, .יש בעיר הזו
המון זאבים טורפים, צריך לדעת ללמוד להסתדר
איתם.״ בינתיים נראה שהיא מסתדרת עם הזאבים

בכלל לא רע• עובדה•

שי כרס ₪

1110

0111111

ש ני

המיליארדר המעופף שאול אייזנברג לא[
כל־כן יאהב את הקטע הזה. גם כמה מהמעורבים
בעניין. אני לא יודעת למה, כי בסן־־הכל הסיפור)
הזה נגמר בהפי־אנד.
לאייזנברג יש בן בשם אירווין, שהוא למע־ [
שה יורש־העצר של האימפריה הכלכלית הגדולה(,
הפזורה ברחבי עולם.
אירווין הזה נשוי עם בחורה אנגליה נחמדה(
ויפה כשם אנג׳לה. הזוג הזה התגורר בבית[
חלומי בלונדון, מסוג הבתים שמרבית האנשים(
רואים אותם רק בסרטים אמריקאיים.
בבוקר לונדוני אחר לפני כמה חודשים התעו״(
ררה אנג׳לה והחליטה לעזוב את הבית המפואר

אחים
נורא נחמד להיות שחקן־כדורגל. מקבלים
הרבה כסף, מטיילים בעולם, מכירים חתיכות, יש
הרבה מעריצים.
• הכדורגלנים הישראליים עושים באחרונה חיל,
לא רק בארץ אלא גם בחו״ל. הם כובשים שערים
וחתיכות.
למשל, שחקן־הכדורגל החיפאי רוני רוזנטל
משחק כעת בנבחרת של העיר ליאז׳ ,בקבוצה
שהיא בליגה הלאומית בבלגיה, והוא גר בבניין־
מגורים בקומה הרביעית עם דוגמנית בלגית,
ואילו שחקן־הכדורגל שלום תיקווה גר באותו
הבית בקומה השביעית. אני לא יודעת עם מי הוא
גר, אבל נראה שמכיוון שרוני רוזנטל גר בקומה
נמוכה יותר, הוא יותר קרוב לחתיכות. עובדה: יש
לו כבר מישהי.
לעומת זאת, אחיו, ליאור רוזנטל, שהוא
שחקן בנבחרת־ישראל ושחקן במכבי־חיפה מנהל
רומאן עם דוגמנית חיפאית בשם אתי שריד,

מ שרתת
ארו הים
הלגה גוטסדינר היא אשת־עסקים מצליחה
ביותר. בבעלותה רשת בינלאומית של חנויות־נעליים
בשם משקה. היא בת להורים עשירים
מאוד, פאולה ומנדל גוטסדינר, נדבנים
ידועים מגרמניה. גוטסדינר, בגרמנית, פירושו

ליאור ורוני רוזנטל
כובשים שערים !חתימת

שהיא חיילת משוחררת, ויש לה בבית תעודה
המעידה שהיא זכתה בתואר־יופי לפני שנתיים.
אני כבר באמת כועסת. אין אף שחקן־כדורגל

אחד בארץ שקורה לו משהו שערורייתי? מאהבות1
סודיות או משהו בסיגנון?
אם תדעו, אז באמת כדאי שתודיעו לי מהר.

דחקא שקטה בזאת
באילת מסתובב כבר הרבה זמן בחור חתיך בן
,29 בשם משה דיין, הוא לא בדיוק קרוב של
משה דיין המפורסם והמנוח.
בשלב זה של חייו הוא הבעלים של דיסקוטק
פופולארי, אבל בכל זאת מצאתי משהו משותף
בינו לדיין המפורסם: גם לדיין האילתי יש הצלחה
אצל נשים, והן נדבקות אליו שזה כבר ממש איום
ונורא.
אבל באחרונה הצליחה תל־אביבית נאה ושקטה
לצוד אותו. זוהי נורית נאמן, בתם של
הצלם חיליק נאמן, העובד בעיקר עם המפיק
מנחם גולן, ואורה, עורכת־סרטים עבור
רשות־השידור הבריטית.
בעבר ניהלה נורית בת ה־ 24 רו מן ע ם אודי
רווה, בנם של הזמר אילקה רווה ואכיכה.
כעת היא גרה באילת, לומדת גראפיקה ועוסקת
בספורט כמו השטת גלשני־רוח, וכמובן אוהבת

את החבר שלה משה דיין, שציפור מאור־לא־ ׳
קטנה לחשה לי שהוא שומר לה אמונים. אבל לכו)
תדעו, בחום של אילת הכל יכול לקרות.

אירווין אייזנכרג
כמו בסרט הזליזזד׳

ואת הבעל אחרי 15 שנות־נישואין. ולאן היא׳
עברה? לא פחות וגם לא יותר מאשר לדירתו של
איש־עסקים ישראלי כבן ,37 חתיך וגברי, בשם(
קובי אל־נתן, שהיה מוכר בתל־אביב כנער־)
שעשועים ומאהב של הרבה יפות.
אבל לגבר היה מינוס אחד גדול: הוא נשוי עם)
בחורה ישראלית־לשעבר בשם דליה.
קובי ואנג׳לה התחילו לעשות חיים משוגעים),
ואילו אירווין, הבעל של אנג׳לה, ודליה, אשתו(
של קובי, היו נורא בורדים ועצובים.
אך לא לאורך זמן. דליה התחילה להינחם על(
׳אובדן בעלה בזרועותיו של אירווין דווקא),
! והשניים נראו יחדיו במועדון־האצולה של לונדון׳
[ אנבל׳ס, כשהם מאושרים ומאוששים להפליא.
דליה, שלא חלמה אף בחלומות הכי־פרועים(
שלה שהיא תהיה בת־זוגו של אחד היורשים,
העשירים בעולם, נראית פורחת. ואילו אנג׳לה׳,
שאולי חלמה על גבר סכסי, אך לא העזה להביע ,
זאת, מוצאת עצמה מתעוררת מדי בוקר בזרו־!
עותיו של גבר־חלומות מצליח.
בינתיים כולם מאושרים מהסיפור הזה, ואני>
מתה לדעת כמה זמן זה ־ימשך. ומי יחזיק יותר^
מעמד — הזוג העשיר או הזוג היפה.

שאני יודעת זה שהלגה גוטסדינר הפכה חובבת
גדולה של ספורט, ובקצב הזה היא עוד עשויה
להתחיל לייצר נעלי־ספורט. אם אלכס גילעדי
התחיל להתעניין באופנה, אני באמת לא יודעת.
אבל השפיון שלי לענייני־טלוויזיה סיפר לי

הלגה גוטסדינר
חבר טוב —

בעברית משרת־אלוהים. היא גרושה ואם לשני
ילדים.
אך באהבה לא כל־כך הלך לה. היו לה כל מיני
פרשיות־אהבים קצרצרות, אך משהו רציני לא
קרה לה בשנים האחרונות.
אלכם גילעדי, גרוש בפעם השניה ואב
לילדים, הוא סגן־נשיא חטיבת־הספורט של רשת
אן־בי־ס׳ ,והוא משהו כמו חצי־אלוהים, וכולם
רוצים להיות חברים שלו בגלל המעמד שלו.
עכשיו אתם יודעים מה אני הולכת לספר לכם:
גילעדי וגוטסדינר מנהלים רומאן מזה חודשיים.
בשבוע שעבר הוא עשה לה מסיבת יום־הולדת
בפרדס בראשון־לציון. לאחר מכן הם נסעו לראות
את חיים טוסול, המופיע במחזמר זינפילד,
והשבוע הם נסעו לכמה ימים לניו־יורק, כדי לנוח
מהחיים המשגעים שהם עשו בלונדון.
איפה הם יהיו בשבוע הבא אני לא יודעת. מה

אחד עשיר

אלכם גלעדי
— ד 1א 1לבזל

שהוא לוקח איתו מהארץ שמונה צוותים של.
אנשי־טלוויזיה לאולימפיאדה בסיאול, וביניהם!
המפיקה לאה זהבי. מה שנקרא: חבר טוב דואג1
לכולם.

את הזמרת חני ליבנה מכירים כולם. תמיד
היא היתה הילדה הטובה מחדרה, או משהו רומה
לזה.
פתאום, השנה, קרו לה הרבה מאוד דברים
טובים. ליבנה הגרושה, אם לבת בשם שיר שהיא
בת , 12 הדהימה את כולם בהופעתה החדשה
בטלוויזיה בשיר חקליזה. שבו היא נראיתי כמו
נזירה. אך זה לא הדבר היחידי שקרה. היא הכירה
את סרג׳ מרון, גרוש פלוס שלושה ילדים,
הבעלים של חברת תל־אור למופעים, ושניהם
עברו לגור ביחד בבית ששכרו בהרצליה הצעירה.
אבל זה לא הספיק לזוג המאוהב, והם החליטו
גם להינשא. ואת זה הם עשו על הדשא שבחצר־ביתם.

נשמע לכם בנאלי, אבל זה לא. מכאן
הסיפור תופס תפנית.
חני ליבנה לא אוהבת שקוראים לסרג׳ הבעל
של חני. היא אומרת שלגביה, הוא חבר״לחיים,
ובגלל זה הם התחתנו בנישואין אזרחיים והתעלמו
משרותי הרבנות.
אז אני אומרת לך, חני: כל הכבוד! ושיהיה לכם
בהצלחה.

(המשך נזענ״ד )10
ואסרמן, כשכתבו על סיסמותיהם,
״ואסרמן מסכן את קיומה של מדינת־ישראל׳?
פשוט
מאוד: הם אמרו ליהודי
ארצות־הברית, כי אם לא ילכו בתלם
״הנוצרי׳ הרי תמיכתה של ארצות־הברית
שלהם, של המימסד הדתי
הקיצוני, של המטיפים הנוצריים (הלבנים)
,של המיפלגה הרפובליקאית,
תיעלם. תמיכתם במדינת־ישראל ובמ־משלתה
היא תמיכה־על־תנאי, המות־נית
בהתנהגות טובה.
במילים אחרות: יהודי ארצות־הב־רית
הם בני־ערובה של אזרחיה הנוצריים
של המדינה. תושבי־ישראל הם
אסירי־ציון של יהודי ארצות־הברית.
במשך ארבעה ימים ארוכים ולילות
משעממים של הוועידה הרפובליקאית,
חזרו הנואמים על פיזמון חיוור שנכתב
על־ידי כותבי־נאומים מדושנים, ש״נ־שבר׳
לחלקים על־ידי מפיקי־טלוויזיה.
כל מישפט סומן כדי שהקהל יוכל
לצחוק, צירי״הוועידה יוכלו להריע
כעדר־בהמות וקהל־הצופים בבית יוכל
להגיח אל המקרר, לקחת כוס־בירה
וצלחת־פיצוחים, בעת המיועדת לפיר־סומת.
אפילו
ללא עזרת מחשב מתוחכם,
אפשר היה ״לשבור׳ את שורת הנאומים
הארוכה ולמצוא, כי בכל נאום
נאמרו מאות פעמים המילים ״מישפחה׳
,״אומה׳ ,״העם״ ,״אמריקה״,
״ארצות־הברית׳ ,״ביטחון״ ,״חופש״,
.דמוקרטיה׳ ,״עתיד׳ ,״החלל הכל
נצעק בצווחות נוראות ובפאתוס משעמם,
בעזרת פעלולי אור וקול.
הדראמה שהתחוללה בוועידה הדמוקרטית
— הדראמה האמיתית של
מירוץ-החיים האמריקאי — לבנים,
שחורים, עניים, מעמד בינוני, איגודים

מועמד בוש
בתפקיד משה. המביא את הלוחוח

מיקצועיים, מהגרים, עבדים משוחררים,
אדונים ו״עולים חדשים׳ —
המאבק ההיסטורי שבין ג׳סי גיקסון, בן
למישפחת עבדים ומנהיג השכבות
המקופחות לבץ המימסד המיפלגתי
הדמוקרטי הלבן — נעדר לחלוטין
מוועידתה של המיפלגה השניה בחלל
הענקי של ״הסופר־דום״ של ניו־אורליאנס.
האולם הענקי לא התמלא
במאבק מעמדי או אידיאולוגי. תיד
מורות, ליצנים, רקדנים בנוסח הדרום
ומאות אלפי בלונים תפסו את מקומו
של ויכוח פוליטי, מיפלגתי, ציבורי,
לאומי או בינלאומי.
לתוך החלל הריק והריקנות הנוראים
האלה התנפצה השערוריה של דן
העולם הזה 2660

יגאו חומוקין:
להיות תועמלן נתיחת ווונר
שואה מיזרחי
למען האמת, אלמלא ראיתי מו דעה
וולגארית זו, המזבירה ספק-
מודעה של מישרד־שידוכים, ס-
פק־הזמגה לערב־כוכבים מיזרחי,
לא הייתי זוכר את שמואלי. מה
שעושה שמואלי(בעוונותי הרבים
עבד גם אצלי) בשטח העיצוב, אינו
גוגע באמנות הפיסול ובאדריכלות.
זהו משהו הדומה לגראפיקה שימו שית
תלת־מימדית.
יש בו מידה לא־מבוטלת של
חוצפה. הוא מפסל לא״רע במרפ קים.
אפשר לאמר ששמואלי הוא
לעיירות־הפיתוח ולישראל השגיה
(שהפכה לראשונה) מה שדליה
מאירי היא להתיישבות העובדת,
לגליל ולגולן.
צריך לסבול את אלה שסבלו ב שואה.
צריך לנשוך את הלשון ולא
לאמר הכל, למרות שאני חולה מ-
רוכלי-השואה התוקעים בי עיניים
נוראות ועצובות ומכניסים בי רג-
שות-אשם נוראים על שלא הייתי
עימם שם. על שאיני יכול להאשים
את העולם כולו שהוא שונא רק
יהודים, וכל-כולו נגדנו.
אני שונא את הגרמנים על כי
ירקו בפני העולם הנאור ושברו בי
כל אשלייה שיש קשר בין תרבות
והומאניזם.

קוויל, ילד־טוב־אינדיאנה, עם חשבון
של 200 מיליון דולר ועבר מפוקפק של
עריק־מילחמת־ויאט־נאם. יותר מאשר
תגלית סיפורו האישי של פטריוט
מזוייף, לאומן ודמגוג, גרמה שערו־ריית־המישמר־הלאומי,
שאליו התגייס
קוויל לשרות־קיץ של שבוע בשנה,
במשך שש שנים — לגילוי טפח נוסף
מדברי הימים של שנות ה״60
המאוחרות בארצות־הברית. אמריקאים
צעירים, לבנים ועשירים לא גוייסו
לצבא ולא נשלחו אל שדות־הטבח
בוויאט־נאם, לאוס וקאמבודיה. הם
הוצבו ב״תור׳ לגיוס אל ״המישמר
הלאומי״ של מדינתם. רק שני גדודים
מ״הצבא״ הזה נשלחו למילחמה 98 .
חיילים, מתוך 58 אלפי הקורבנות
האמריקאים במילחמת ויאט־נאם, היו
משורות ״המישמר הלאומי״.

חמוד
^ גמקו 0־פי5
^ קונגרס היהודי האמריקאי פיר!
\ סם בשבוע שעבר את מימצאיו על

עיר

בעקבות נסיונות שעושים גורמים פוליטיים להפיק רווחים מכאבם של
משפחות ניצולי שואה, תוך הפצת שקרים וסילוף העובדות, התכנסה הנהלת
המועצה המקומית שדרות לדיון בנושא והבהרת העובדות.
הנצחת השואה מול העדפת האינטרס הצר
לא מעניין אותי מה עשו גרמנים
ליהודים, ומה עושים רוסים לי הודים.
אותי מעניין מה שאמר
רומן גארי :״לא מה שעשו גרמנים
ליהודים, אלא מה שעשו בני-אדם
לבני-אדם״.
אני חוזר למועצת־שדרות ול*
ראש־המועצה הנחמד, עמיר פרך,
שהוא בן עדות״המיזרח הראשון
במיצעד פיזמיני-המערך. אני גר
ליד בית מיפלגת־העבודה, ואני

מיספר היהודים בארצות־הברית: הוא
ספר 5.8מיליון, וקבע ש־ 40 אחוזים
מכל הזוגות הנישאים באחרונה, בחמש
השנים האחרונות, התחתנו עם בני
דתות אחרות.
ההגירה הישראלית לארצות״הברית
מגדילה אולי בכמה פרומילים את
מיספר היהודים, אך אינה ״מכסה״ את
אותם יהודיס־אמריקאים שניתקו או
ינתקו את קשריהם עם המימסד היהודי.
״ירידה״ פנימית זו, בתוך ארצות־הברית,
מגיעה עתה למאות אלפים
בכל שנה. יש להניח כי תוך כדי שניים
או שלושה עשורים, תידלדל הקהילה
היהודית בארצות־הברית לקהילות דתיות
בלבד, של נטורי קרתא, חצרות
האדמו״רים, עם מיליון, או מיליון וחצי
של יהודים רפורמיים. רק בית־הכגסת
הרפורמי יוכל לשמר את הקשר ההיסטורי
היהודי לתושבי ארצות־הברית
שירצו בו.
במציאות זו, ערכו של הקול היהודי
בארצות־הברית מתמעט והולך. קולותיהם
של הכושים, כמובן, ושל האוב־לוסיה
הגדלה והולכת של האמריקאים
ממוצא מכסיקאני, קובאי ומארצות

להלן ההחלטות שנתקבלו
א. הנהלת המועצה דוחה את השימוש שעושים אינטרסנטים בתחייה ובליכוד
בכאבם של ניצולי השואה.
ב. אותם גורמים ניסו לצייר תמונה שבה -כביכול -עובדי המועצה הסירו
שלט הנושא את השם ״מורדי הגיטאות״ ובמקומו הציבו שלט חדש, כאשר
האמת היא שמעולם לא הוצב שם שלט כזה.
ג. מליאת המועצה על כל סיעותיה החליטה ביום 8.3.88 להסדיר שמות
הרחובות בישוב(עקב תלונות שהגיעו מצה״ל ומגורמים כטחוניים על קשיי
התמצאות בשעת חרום) ,ובכלל זה רחוב להנצחת זכרם וגבורתם של לוחמי
הגיטאות.
ד. בהמשך להחלטה זו, החליטה הנהלת המועצה להקים אנדרטה לזכר הרוגי
השואה שתוצב בתחילת הרחוב. התכנון נמסר לפני כ־ 4חודשים לפסל
איציק שמואל־ מעיז הוד, שבימים אלה סיים מלאכתו.
ה. אנו מכירים בעובדה כי גורמים בליכוד חוששים ממר עמיר פרץ ורואים בו
מסרה לפגיעה, בכל דרך, אולם אנו מציעים להם לחפש דרכים מכובדות
יותר וללא שימוש בנושאים אשר העם כולו מאוחד סביבם, וללא פגיעה
בכבודה של שדרות, ובשם הטוב של תושביה.
ו. הנהלת המועצה נמנעה מביצוע פעולות העלולות להתפרש כיחס־-ציבור
לקראת הבחירות וגרסה כי העיתוי המתאים לחנוכת האנדרטה והסרת הלום
מעל שם הרחוב הוא ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה. אולם, עקב
ההתרחשויות האחרונות והמעשים המכוערים של אנשי הליכוד, הוחלט
להתחיל מיד בביצוע עבודות הנחת האנדרטה וע״י כך למנוע מאותם
גורמים אפלים לעורר מחלוקות מסוג זה בתוך עם ישראל.

רואה ושומע אותו ואת האנטודאג׳
שלו.
אז היזהר, בחור סימפאטי! אני
שומע קולות של דויד לוי מגרונך.
היה פחות דון ופחות פלסטיק, היה
אותנטי כפי שהיית לפגי כמה שנים!
אני
מסתכל במודעה שפורסמה
משעם המועצה המקומית שדרות,
ובה איציק שמואלי כסמל תרבותי,
עם דנם של מנגל על בסיס שיש,

ואלה הן קרני השואה שתנגחנה
את הליכוד. פוסטר המראה לאיזה
בוץ תרבותי, לאיזו פיליסטריות,
לאיזה עובי״עור ומכגה-משותף ה גענו!
לעמיר
פרץ לא מתאימה הגסות
הפולנית הזאת, הנושבת מן המוד עה.
מה עוד שבלבנטיניות המקורית
היה המון נועם, דרך-ארץ, ומעל
לכל -שימחת״חיים וחוכמת*
חיים. מאוד חבל!

אמריקה המרכזית, היו ל״לשון המאזניים״
,שהמימסד היהודי שיחק בה,
במשך יותר מ־ 20 שנים.
על הפיל הרפובליקאי ירכבו יהודים
מעטים בלבד. מקם פישר, בן ה־,80
שחתם על כמה מיכתבים ועצומות
התומכות במשא־ומתן עם אש״ף ובהכרה
בזכות הפלסטינים להגדרה
עצמית, הוא אחד מהם, מתור הרגל,
כמובן. עורכת־הדין ריטה האוזר, ש־היתה
יו״ר ועדת יחסי־החוץ של המיפ־לגה
הרפובליקאית, נטשה את המיפ־לגה.
היא פעילה עתה במרכז לשלוס
במיזרח התיכון של מיפלגת־העבודה,
מפ״ם ור״ץ. מנהיגים יהודיים אחרים,
כמו הסנאטור יעקב יעבץ, נפטרו.
בסנאט יש כמה סנאטורים יהודים
רפובליקאיים, שנבחרו בקולות של לא-
יהודים. הם ימניים מאוד, שמרניים
וקשריהם עם המימסד היהודי מצטמצמים
ל״לובי״ היהודי(הנקרא בטעות
״לובי ישראלי״) בוושינגטון, המזרים
לכל אחת מקופותיהם עשרות אלפי
דולארים בכל שנה. בארי גולדוואטר,
שהיה ״ידיד ישראל״ המובהק ביותר
בעת שילטונם של לוי אשכול, גולדה

מאיר ויצחק רבין, חתם על מיכתב לדר
יורק ט״סס. עם הסנאטור לשעבר והמועמד
לנשיאות ארצות־הברית מטעם
המיפלגה הדמוקרטית, ג׳ורג׳ מק־גאוורן,
בקריאה למשא־ומתן עם אש״ף
ותמיכה בתוכניתו של בסאם אבו־שריף.

לא יחולו שערוריות חדשות,
הפעם בצד ה״דמוקרטי״ של המפה
הפוליטית — תאבד המיפלגה הרפוב־ליקאית
את הבית הלבן. הפיל יישלח
אל גך החיות הסמוך. היהודים יחפשו
חיה אחרת לרכב עליה. החמור הדמוקרטי
הוא היחיד בשטח למטרה זו.
יהודי ארצות־הברית ייאלצו לחזור
אל מסורתם: להשתתף בתהליך הפוליטי
הכלל־אמריקאי, להתמזג מחדש
בזרם ה״ליברלי״ (שהיה למילת־גנאי
בפי כל הנואמים בוועידת ניו־אור־ליאנס)
ותוך כדי כך, להסתגל לסדר־היום
החדש של המיפלגה: הסדרי־שלום
בכל העולם, וגם במרחב הישראלי־הערבי
והפניית המשאבים שיתפנו
מתקציב־הביטחון אל הרווחה, החינוך
והסעד, פיתוח תשתית כלכלית ותע־שייתית,
בארצות־הברית עצמה.

משא־ומתן עם עדנ/דינה. גם
כשהוא גנשר, הוא חסו* .אין
להשתמש בו בבית־המישפט
ף* אופן מפתיע, שלף פטריק פרץ
*1סכין מאולתר, וכאולם בית־המישפט,
בזמן ההפסקה, דקר בזעם את
ער־המרינה מנשה נקר. הוא טען כי
עשה זאת משום שנקר, שהיה שותף
להברחת ההרואין שבה נאשם גם פרץ,
הפך להיות ער־מרינה והפליל את
חבריו. רק מי שמעורה בתיק המישפטי

להשיג מתוכם עד־מדינה. פרץ רצה
מאוד לקבל תפקיר זה ולצאת מכל
העניין בשלום. המישטרה אמנם ערכה
איתו שיחות אחרות שבהן ניסה לשכנע
את חוקריו כי הוא יורע הרבה על רשת־הסמים,
וכדאי להפוך אותו לעד־מדינה,
אולם חוקריו החליטו לבחור
במנשה נקר.

זעמו שר

כמעט־עד־מדינה פרץ(באמצע)
דקר ונאשם

11ד הוגדינח
יכול היה להבין מרוע זעם כל־כך
פטריק פרץ על נקר.
בראשית 1987 פנו חנניה אוחנה,
שלמה טנצר וסמי שיטרית אל פרץ
וביקשו ממנו לתת את שמו כמייבא
מכונית מבלגיה. הם רצו להבריח בתוך
המכונית כמות גדולה של הרואין
וחיפשו אדם ששמו לא יעורר את
חשדה של המישטרה. פרץ חשש,
וסירב.
חברי הרשת מצאו אז את מנשה נקר,
והוא הסכים לייבא את המכונית על
שמו. נקר נסע לבריסל במרס 1987
וקיבל את המכונית בישראל אחרי
חודש, כאשר בדלתותיה מוטמן הרואין
במישקל של שלושה קילוגרם וחצי.
ההברחה עברה בשלום, הסם נמכר

בכל שיחותיו עם החוקרים הקפיד
פרץ לשוחח במקומות שבהם לא
מצויים מכשירי־הקלטה. הוא גם קיבל
מחוקריו הבטחה כי כל הדברים שאמר
במהלך שיחות אלה, שבהן הפליל את
עצמו ואת חבריו, לא יועלו על הכתב.
אבל במהלך המישפט, ביקשה התובעת,
עורכת־הדין שרה רותן, להגיש את
ערותו זו של פרץ, ולהשתמש בה נגדו.
פרץ היה מתוסכל מאוד. הוא הרגיש
שהמישטרה לעגה לו והשתמשה בו
בצורה צינית, ואת זכויות עד־המדינה
נתנה ליריבו, מנשה נקר. מה גם שנותר
כמעט לברו על ספסל־הנאשמים, אחרי
שנקר הפך ער־מדינה וחנניה אוחנה,
הנאשם העיקרי, הצליח להימלט מבית־המישפט.
אוחנה קפץ מעל גדר חצר־

הוא אמר כי אם ינתן למישטרה
לנהל משא־ומתן עם חשודים, לקבל
את עדותם המפלילה ואחר כך
להשתמש בה נגדם, לעולם לא יהיו
יותר עבריינים שיסכימו לנהל בכלל
משא־ומתן עם המימיייה על מעמר של
פגה ביוזמתו
^ שופט, אורי שטרוזמן, קיבל את
1 1טיעוניו של הסניגור וקבע בהחלטתו
:״בימינו, הפשיעה אלימה עד כי
אין עדים המעיזים להעיד נגד
עבריינים, וטגנוחכמת, כך שאין איש,
שאינו עבריין, הנוכח במעשיהם של
בכירי הפשע. לכן מחפשת החברה

נאשס אוחנה
ברח על קטנוע

:מהירות בישראל, וחברי הרשת הח־
1:יטו לחזור על המיבצע.
הפעם הסכים פרץ לתת את שמו
;1מכונית. על פי כתב־האישום הוא נסע
׳:בריסל בדאי, קנה מכונית פדו ,205
גזר להטמין את הסם במושבים
זאחוריים של הרכב וקיבל את
;מכונית בישראל. לאחר ששיחרר
!ותה מהמכס ועמד להתניע אותה,
,עצר פרץ על־ידי אנשי־מישטרה
!חיכו לו בנמל.
לאחר שהמישטרה עצרה את כל
זברי הרשת החלה במשא־ומתן כדי

המעצר, עלה על קטנוע שחיכה לו
ונעלם. הוא לא נתפס עד היום.
זעמו של פרץ היה כה רב עד שכילה
אותו בעד־המדינה שתפס את מקומו,
ודקר אותו בזרועו בתוך אולם בית־המישפט.
סניגורו
של פרץ, עורך־הרין עוזי
בכר, התנגד בתוקף לבקשתה של
המדינה, להשתמש בעדות שנתן פרץ
במהלך המשא־ומתן עם חוקריו להפוך
לעד־מדינה. הסניגור העלה טענות
מישפטיות רבות־מישקל וגם טענה
הגיונית חשובה.

אפשרויות למצות את הדין עם
עברייניה על״ידי ויתור על מיקצת
העקרונות שקידשה לעצמה בעבר...
״כמו ההכרה בחשיבותו של עד־מדינה
להשגתם של מבצעי עבירות,
הרשעתם וענישתם, למרות התוצאה
הבלתי־מוסרית של מתן פטור לעבריין
(עד־המדינה) מעונש על מעלליו.
ההכרה בחשיבותו, מחייבת כריתת
ברית איתו. הסכם זה נעשה אחרי בירור
מוקדם של אמינות המידע שבידו.
ממילא נדרשת הודאתו בעבירה, והפי
ללת חבריו לפני חתימת ההסכם עימו.

״האפשרות להשתמש בדבריו כראייה
נגד עצמו, אם המשא־ומתן עימו
יכשל מטעמים שאינם תלויים בו,
עשוייה להביא לכך, שבעתיר הלא־רחוק
תצטמצם או תיכשל לחלוטין
האפשרות לבדוק אמינות דבריו של
החשוד המסכים להיות ער־מדינה לפני
שייחתם הסכם איתו, אם בכלל אפשר
יהיה עוד לשכנע חשודים לשמש
כעדי־מדינה, כאשר בליבם יקנן החשד
שדבריהם עלולים לשמש ראייה נגדם
אם המשא־ומתן יכשל.
״על כן יש צורך להבטיח את
נכונותם של עבריינים לשמש כעדי־מדינה
ללא חשש שדבריהם בעת
המו״מ עימם ישמשו ראייה לחובתם. מן
הראוי שיהיה חיסיון על כל המו״מ
בנושא זה. תוכנו של המו״מ יהנה
מחיסיון מוחלט ולא יובא לידיעת בית־המישפט,
אלא אם בית־המישפט מצא
לנכון לדעת עליו במטרה להגיע
לתוצאה נכונה במישפט...״
התובעת טענה כי מאחר שפרץ הוא
שפנה מיוזמתו למישטרה, כדי להפוך
לעד־מדינה, הרי שלקח על עצמו את
הסיכון כי המשא־ומתן יהפוך פומבי
והמישטרה תשתמש בו נגדו. אבל
השופט דחה גם טענה זו, ואמר:
״האבחנה בין יוזמת הנאשם לבין יוזמת
המישטרה לניהול המשא־ומתן על
הקניית מעמד של עד־מדינה לנאשם,
אינה הולמת את צורכי החברה בהשגת
עדי־מדינה, ויוצרת אי־שוויון בין השוה
שידו משגת לשלם לעוררדין בתקופת
המשא־ומתן, לבין מי שאינו יכול
לעמוד בהוצאות כאלה.
״חשוד, המיוצג על־ידי עורך־דין,
יכול לנהל את המשא־ומתן על־ידי
עורך דינו. דיברי החשוד לסניגורו
חסויים לחלוטין ולא יתקבלו כראייה
בבית־המישפט. ודיברי הסניגור למיש־טרה
ולפרקליטות־המחוז אינם קבילים
גס הם בבית־המישפט מכיוון שהם
בגדר עדות־שמיעה ...אבל כאשר
החשוד אינו יכול להשיג את שרותיו
של סניגור בתקופת החקירה ...הן כל
אשר יאמר יכול לשמש כראייה לחובתו
בבית־המישפט, אם הצעתו לא תתקבל.
״על כן סבורני שגם מטעמים של
שיוויון בין עבריין עשיר לעבריין עני...
צריכה להיות הלכה אחת על ניהול
משא־ומתן להקניית מעמד של עד־מדינה,
והיא הלכה המטילה חיסיון על
כל המשא־ומתן הזה, אם תחילתו
בדיברי הנאשם ובין אם פתיחתו
בהצעות החוקרים״.
בתי־המישפט כבר קבעו בעבר שאם
חשוד הודה בעבירה המיוחסת לו בגלל
החסינות המובטחת, הרי דינו כמי
שהודה כתוצאה מפיתוי, השולל רצון
חופשי, ואז ודאי שאי־אפשר להשתמש
בדבריו כעדות בבית־המישפט.
בתי-המישפט גם קבעו כי השימוש
בהסכמתו של חשוד לשמש כעד־מדינה
נגדו עצמו — הוא בלתי הוגן. וכי אם
תעשה כך המישטרה פעם או פעמיים
תכרות את הענף שעליו היא יושבת,

ואף חשוד אחד לא ירצה בעתיד לערוך
משא־ומתן עם המישטרה להפוך לעד־מדינה,
מחשש שזה לא ייצא לפועל
ודבריו ישמשו נגדו. ועל כן אין בעצם
כל הבחנה אם היוזמה למשא־ומתן באה
מהחשוד עצמו או מהמישטרה.
הנאשם פטריק פרץ הקפיד מאוד

סניגור בכר
לא לכרות את הענף

במהלך המשא־ומתן לקבל הבטחות
שדבריו אינם מוקלטים ואינם נכתבים,
כדי שהשיחות בינו ובין המישטרה לא
יחשפו .״הנאשם מסר את ההודאות
במהלך משא־ימתן להשגת מעמד של
עד־מדינה, בהיותו משוכנע, על פי
דיברי חוקריו, כי מתנהל איתו משא־ומתן
אמיתי ...ולכן היה זה טיבעי
והגיוני שמשא־ומתן כזה יהיה חסוי כל
עוד לא יכרת ההסכם.״ כתב השופט.
בית־המישפט קבע, על פי בקשתו
של הסניגור, עורך־הדין עוזי בכר, כי
אמנם מן הדין ומן הצדק, שדיברי חשוד
במהלך משא־ומתן כזה, יהיו חסויים,
והחליט כי הוראותיו של פרץ לפני
השוטרים בעת שניהל משא־ומתן לה־ 1
פוך לעד־מדינה, לא יוצגו לפני בית־ 1
המישפט והן ראיות חסויות.

__ אלנד אלד; ₪ן

— דאק נאצר —ו
(המשך מעמוד )8
מרקוס ונאצר, שממשלת מנילה רוצה
להחזירו לידיה.
בתחילת שנות ה־ 70 נכנסו האחים
אלברט וז׳אק לעסקים בישראל. הם
הקימו שותפות עם חברות־הבנייה של
אפריים אברון, פאן לון, הקימו את פאן
לון מלונות. ז׳אק התגורר בישראל
וניהל את עיסקי המלונות עם אברון.
הם החלו בבניית מלונות בים־המלח,
בירושלים ובבת־ים. כל ההשקעות של
נאצר נעשו באמצעות חברות פנמיות.
חברות־המלונות של אברון־נאצר
גייסו כספים באמצעות תשקיפים, והתחילו
בעבודה.
באמצע 1972 התמוטטה פאן־לון.
והמשקיע ויליאם שטרן רכש אותה.
ביולי 1973 רכש גם את המלונות.
את העיסקה שבה מכר נאצר את
המלונות לשטרן ראו במישרדי־המט־שלה
בתמיהה רבה, מכיוון שמחירי
המכירה היו נמוכים ביותר. אלברט
נאצר אמר להארץ כי נמאס לו הכל,
הוא מכר את הנכסים במחיר העלות,
עזב את הארץ בטריקת־דלת והודיע כי
לא יוסיף להשקיע עור בישראל. לדבריו,
מישרדי־הממשלה, במו ידיהם, על־ידי
יחס מפלה, גירשו מהארץ משקיע
רציני.
עימו עזב גם אחיו ז׳אק, ושניהם
נמנעו מלבקר בישראל שנים רבות,
מסיבות שלהם.
הסכם־המכר במחיר הזול נחתם ב־
16 ביולי 1973 קודם לכן, ב־ 25 במארס
באותה שנה נעצר אפרים אברון לשיב־עה
ימים. בבית־המישפט טענו נציגי־המכס
כי המלונות של קבוצת פאן לזן
מלשח, בעיקר קלארידל בת־ים, קיבלו
היתרים ממרכז־ההשקעות לייבא חומ־רי־בניין
עבור המלון, ונראה כי מכרו
את החומרים וההיתרים לייבואנים.
בשלב זה ידוע כי אברון קיבל לפחות
חצי מיליון לירות. אנשי־המכס אמרו
כי בניית המלון טרם החלה.
בעיקבות המעצר פשטו אנשי־המכס
על מישרדי מנהלי־המלונות של פאן
לזן והחרימו מיסמכים.
עירעורו של אברון על מעצרו
נדחה. בבית־המישפט אמר גציג־המכס
כך :״ביממה האחרונה נתגלו פרטים
חדשים בדבר מכירת היתרי־ייבוא של
ברזל וחומרים אחרים לבנייה, הקשורים
להקמת ארבעה מלונות: קלאריוז־ ופאן
אנוריקן בבת־ים, פאן אמריקן בים־
המלח ומלון היאט בירושלים. הוא אמר
כי חברת פאן־דן, המשותפת לאברון
ולאחים נאצר, ושנוסדה כדי לייבא
ציוד לבתי־מלון, סיפקה בשעתו ציוד
פטור־ממיסים, שכביכול נועד לפאן
אמריקן בבת־ים ובים־המלח. לטענתו
נודע לרשות־המכס שחלק מהציוד הזה
הועלם, וחלקו האחר הועבר מהמלון
בבת־יס למלון בים־המלח, כדי לכסות
על היעלמם של אישורי־ציוד שניתנו
עבור בניית המלונות.
הוא טען כי הנוהל לאיתור סחורות״
ייבוא הוא קשה מאוד.
כאשר נעצר אברון, כבר לא היה
ז׳אק נאצר בישראל. אי־אפשר היה

לשאלו שאלות בפרשות אלו. מדי פעם
פורסם בעיתונות שממתינים לשובו
לארץ כדי לברר פרטים.
אולם גם חוקרים אחרים המתינו לו.
במקביל פתחה הפרקליטות בתל־אביב
תיקים נגד אברון והאחים נאצר על
מכירת מניות במלונות לתושבי־חוץ,
בניגוד לחוק. ב־ 13 בספטמבר 1976
פורסם כי אברון הורשע באי־פירסום
תשקיף מלונות פאן אמריקן, אחרי
שהואשם בעוד שורה של עבירות חמורות.
מחלק מן האישומים זוכה, אחרי
שהוכיח כי לא היה מעורב אישית במתן
טפסי רכישת־המניות למשקיעים וכן
לא הוכח שידע עליהם.
נגד האחים נאצר לא הוגש כתב־אישום.
הס לא היו בישראל. השופטת
הדסה בן־עיתו, שהתייחסה בחומרה
רבה לפרשה, המליצה אפילו להעביר
לעיון היועץ המישפטי לממשלה את
שאלת האחריות האישית של עורר־הרין
קוסובסקי־שחור, שהתפקיד שמילא
— לפי עדותו הוא — מצריך,
העול הזה 2660

אימה שושן(משמאל) הותקפה ונפגעה.
היא הסב־וה לדפנה ברק מרוע

ך ווך ו

מעוכניה
״בשבוע הבא ״,סיפר לי איציק קול,, ,אנחנו מטיסים בטיסה מיוחדת
את לינדה אוונס (קריסטל מ״שושלת״) ואליזבט טיילור למיבחנים, ואז
נחליט מיהי המועמדת להגשת מישדרי מיפלגת״העבודה לבחירות
הקרובות...״
קול התגונן כך מפני המיתקפות על הגימיק הזול ויחסי״הציבור חינם
שלהם נזקקה, כנראה, מיפלגת-העבודה, כדי להרים את המוראל השפוף
שלה לקראת נובמבר.
״קרה דבר מוזר ״,אמר קול ,״תחילה ניפחה התיקשורת את כל זה
(מיבחני״הבד של כל מיני יפהפיות, כדי לזכות בתפקיד מגישת־המיש
דרים של המערך) ,ואחר־כך היא עוד תוקפת! ואת מיז אותנו!״
ללא כל קשר לשאלה אם ״זה״ (מיבחני־הבד) צריך להיות חוד־החנית
של מערכת-ההסברה ויחסי״הציבור של המערך, התקיפו כמה עיתונים גם
מטרה אטרקטיבית יותר -אילנה שושן.
בארצות־הברית נתקלתי בתשדיר-פירסומת לעדשות־מגע. הדוגמנית
הראשית בתשדיר היתה שושן־תוצרת״כחול (צבע העדשות)־לבן. באמריקה
היו מלקקים את האצבעות מהסיפור הזה -ילדת״מצוקה שטיפסה
למעלה, שהרוויחה במו ידיה (ושאר איבריה) את כל מה שיש לה עלי
אדמות, אחת שעשתה את זה(במושגים של עולם הדוגמנות) .שם מכנים
זאת בשתי מילים :״החלום האמריקאי״ .צירוף־מילים זה בלבד גורם
לתשואות סוערות בארצות־הברית, מעורר תיקוות, משמש מקור לגאווה
לאומית.
החלום של שושן לא עורר תגובה כזאת. להיפך -מזמן לא נתקלתי
באוסף כזה של חוסר־טוב״לב, כמו ההתייחסויות לשושן בימים האחרונים.
משטילפנה
אלי שושן ביום השני, היא נשמעה פגועה, אבל משלימה.
״עד היום לא הגבתי על כל מה
שקרה, ואין לי גם חשק להתחיל להגיב.

אני מעדיפה להתעלם, אם כי זה קשה
— הסביבה מבקשת תגובות. זה נורא

1ו 1 / 1 1 #

ן יי ן

• מדוע חשוב לך שהמערך ינצח?
מפני שהגיע הזמן, אחרי כל״כך הרבה שנים, שיהיה
כאן כוח שייקח את העניינים בידיים. והשאלה של
השטחים — הדברים לא זזים והכל לרעתנו.

מרגיז. אני יודעת שמי שמשמיצות
אותי מנסות לעצור אותי. הן רוצות
ן * ן ן 0י

שצריכים לתת להם תעודת־זהות ואז יהיה לנו ראש־ממשלה
ערבי

אז מה?
בבקשה, אם זה מה שאנחנו רוצים. יש להם תרבות
שונה, רת שונה.

• את מדברת על האינתיפאדה?
כן, אני מדברת, על זה שפעם חוסיין יכול היה לטפל
• את יודעת שדווקא הליכוד נשמע לעצו־במה
שקורה ועכשיו — כבר לא. הגיע גם הזמן לפוצץ תייך, כשהחזיר את סיני?

את העניין של ״ארץ־ישראל השלמה״ — אין ארץ־ישר־אל
השלמה: הנה, עובדה — מנחם בגין הוא שהחזיר את
סיני. היתה גם תוכנית נהדרת שקוראים לה ״תוכנית
אלון״.
מי צריך חצי מיליון ערבים שיסתובבו פה? יהודים לא
עוברים והם אלה שעושים את כל העבודה. יש יותר מדי
נישואי־תערובת, הם גרים בין יהודים! צריך להחזיר את
השטחים! לולא היו שם תושבים — היה כדאי להשאיר
אותם, אבל כך אין ברירה.

• אני שומעת בדברייך שינאה לערבים,
שלאו דווקא כלולה במצע המערך.

זאת לא שינאה לערבים, שהם יחיו במיסגרת שלהם
וישאירו אותנו לחיות לבר. הם הרי לא רוצים שלום.
ואת נועדה להיות מדינה של יהודים ולא מדינה דר
לאומית. אי־אפשר להחזיק אותם כפליטים כל הזמן. או

אבל הוא לא החזיר את יהודה ושומרון. נכון, הוא
החזיר את סיני, אבל חוץ מבגץ — כולם התנגדו. בגין
היה איש גדול — הוא חזה את השלום. חז״ל אמרו:
״תפסת מרובה, לא תפסת •
עדיי; לא הבנתי מדוע המערך עדיף
בעיניך על הליכוד? מה יש לך נגד הליכוד?

המערך לפחות נאמן לדרכו. אחר הדברים המרגיזים
בליכוד שהוא אשכנזי־קפיטליסטי. כל הגרעין הזה של
חרות והליברלים! הם השתמשו בספרדים לצרכים שלהם,
כדי לעלות לשילטון. עד 1977 לא הרגשתי
בהפליה. אחר־כך באו ואמרו לי :״את מרוקאית! את
מופלית לרעה!״ הם שמו את דויד לוי כקישוט. בחיים
הם לא יתנו לו להיות ראש־ממשלה. הוא תמיד יישאר
מס׳ !2

שאבזבז אנרגיה על זה. עדיף שאשקיע
אנרגיה בדברים אחרים. אחד הדברים
העצובים במדינה הזאת זה ש־80
אחוזים מהזמן אנשים מבזבזים אנרגיה
על דברים כאלה.״

• מכל מה שנכתב ונאמר,
מה הדבר המרגיז אותך
ביותר?
עניין הקלטת: הקלטת שהפקתי
אינה קלטת של איפור, אלא שעתיים
של הדרכה וחינוך. הקלטת שלי מכילה
הכל!

• מה זה ״הכל״?

זה לדעת איך להתלבש, איך לאכול
נכון. היה לי חשוב להתייחס להכל,
מפני שראיתי איך הרחוב הישראלי
נראה, אחרי זמן רב שלא הייתי פה.

• ואחרי הקלטת, הוא ייראה
אחרת?

עם הקלטת, אני נכנסת לכל בית,
ואני יכולה להשפיע עליו דרך האשה.
היא זאת שקובעת מה לקנות — איזה
אוכל, איזה בגדים. רעיון הקלטת נולד
בסטודיו של יקי(הלפרין, צלם־אופנה).
הוא נועד ללמר דוגמנות. אבל אני
אמרתי :״אם כבר, אז כבר כדאי
שהאשה תדע איך להתנהג, איך לטפל
בעצמה. מה ייצא לה אם תדע להתאפר,
אבל העור שלה לא יהיה נקי?

• עם כאלה כוונות טובות,
(המשך בענו 1ד )42

לדעת השופטת, בדיקה על־ידי רשות

ן*ץ תי פרשיות אלה של הונאת^
/המכס ועבירות על חוקי רשות־ניירות־הערך
כרוכות וקשורות בשותפיו
של בעל המק הבינלאומי הראשון.
הכיצד לא בדק מ ק ישראל פרשות
אלה, וכיצד לא ידע עליהן? התשובה
לכך היא פשוטה: בנק ישראל פנה
-למישטרת־ישראל וביקש חוות־דעת. זו

בדקה במחשב, ומצאה כי אין לה דבר
נגד ז׳אק נאצר. כידוע, אחרי שבע
שנים מוחקים ממאגרי הזיכרון של
המישטרה את החומר המצטבר. אילו
היה בנק ישראל פונה לרשויות־החוק
של הפיליפינים או ארצות־הברית, שבהן
חי נאצר, ייתכן והיה מקבל מידע
כלשהו. שילטונות־ההגירה האמריקאיים
מסרבים להתיר לז׳אק נאצר
לחיות באמריקה כתייר, ודורשות כי
ישלם מיסים כתושב. פרשת הרכוש
הגנוב של מרקוס חשפה גם עסקים
שונים של נאצר עם מרקוס באמריקה.

השיבה לעסקים בישראל של ז׳אק
נאצר היתה רק ב־ . 1985ב־ 27 בפברואר
פירסם הארץ כי ז׳אק נאצר, שניהל
משא־ומתן לרכישת מיפעל אתא. תרם
לכיסוי הוצאות מישפטו של שר־התעשיה
אריאל שרון.
מקורות בניו־יורק טוענים כי חלקו
של נאצר במימון רכישת הבינלאומי
הוא קטן. כספי הרכישה 24 ,מיליון
דולר, אורגנו על־ידי קבוצת הבנקאים
החאלביים, בעיקר אדמונד ספרא, בעל
רפבליק נשיעאל בנק בניו־יורק ועל
אביו נכתב סיפרו של אמנון שמוש

מישל עזרא ספרא ובני .1ששימש גם
נושא לסידרת־טלוויזיה) .עורך־דינו
של נאצר משמש כיו״ר רפבליק.
ברור כי גם המימון לרכישת בנק
לא1מי יבוא מקבוצת־ספרא. אבל נאצר
הוא הקונה הרישמי, והוא יהיה השליט
בבנק. דובר הבנק הבינלאומי, וכן פרקליטו
של נאצר, שנשאלו לגבי עניינים
אלה, לא הגיבו.
על רקע כישלונות בנק ישראל
בפיקוח על הבנקים ופרשת בנק צפון־
אמריקה, האם הוא מסוגל בכלל לבדוק
מי קונה בנקים בישראל?

אבי עופר בא ארצה בשקט. הוא עובד
בחשא על תקליט עם הזמרת סימה עמיאל,
שעימה הוא מקווה להק, צ מד חדש

ונהו חשפויס
הס החד!

אבי ואסתר עופרים בימי־הזוהר ()1969
.ח״ א־תה היו שקה־

רנק סינטרה, תום ג׳ונס, טינה
* ₪טרנר והבי־ג׳יס היו אמורים להגיע
למסיבת יום־הולדתו ה־ ,50 שחל ב־5
באוקטובר בשנה שעברה. אשתו,
סנררה הרטה, הופקדה על אירגון
האירוע. אך אבי עופרים, חתן־השימחה,
החליט לוותר על המסיבה ולערוך את
האירוע בחוג־המישפחה בלבד, אצל
אמו בחיפה.
באותו ערב קיבל שלושה תכשיטים,
מתנות מהנשים בחייו. מאחותו, נעמי
כהן, קיבל טבעת־זהב משובצת יהלומים.
מהאם קיבל שרשרת־זהב. ומאשתו,
סנררה. ,מגן־דויד מזהב, שבמרכזו
הסיפרה חמש, המסמלת את יום־
הולדתו ואת שנת ה־ 50 לחייו.
גם השנה יחגוג את יום־הולדתו
בארץ, בחברת בני־מי&פחתו, ואולי
כמה ידידים. התכשיטים שעל גופו רב־המימדים
מושכים תשומת־לב, ובהומור
היבש שלו הוא אומה ״קודם־לכן
הלכתי בלי כלום. עכשיו עשו אותי
אדון גולדמן׳.
אבי עופרים — לצעירים אין השם
הזה אומר הרבה. אך לכל מי שהתבגרו
בשנות ה־ 60 ובתחילת ה־ ,70 דור
הפרחים והמחאה, השם עופרים הוא
סמל להצלחה, לפירסום ולתהילה, אך
עם אקורד צורם המתקשר לנפילה,
לסמים ולבתי־סוהר.
עכשיו כאן, במקום־מגוריו, מלון
קרלטון בתל־אביב, זהו אבי עופרים
חדש, צעיר במראהו, הנושא על גופו
עודפי־מישקל ניכרים.
כיברת־דרו ארוכה הוא עבר מהיום
שבו נשלח לייצג את ישראל בפסטיבל
בוורשה, כבן־זוגה של אסתר עופרים,
עד לנפילה הגדולה ב־.74
בין לבין הספיק הצמד להקליט
עשרות תקליטים, שמתוכם הפכו 25
לתקליטי־זהב — הישג מכובד שרק

האב צבי, האם זלדה והבנים שימעון, אבי ונעמי
,התאבדות אבי נרמה לי לטראזמהר

8י 3 8

אמנים בינלאומיים מעטים זכו בו
באותם ימים — החיפושיות, אלביס
פרסלי, קליף ריצ׳רד ומעטים נוספים
שזכו להיכלל במועדון היוקרתי הזה.
בחו״ל הם היו הדבר החם ביותר
שישראל ייצאה באותם הימים, למעט
אולי תעשיית הנשק והתפוזים. מלכת
אנגליה, אליזבת השניה, אף הכתירה
אותו בתואר ׳סיר, אך כאן בארץ הם
היו מוחרמים. אולי מפני שאת מיליוני
הדולארים שהם הרוויחו הס השקיעו
בחו״ל, ולא שלחו לארץ.
ב־ 69 החלה ההידרדרות. צמד העופרים
התפרק ואבי עופרים התחיל לנהל
אורח חיים ניהיליסטי. הוא ביזבז מאות
אלפי דולארים על סמים, נשים,
מסיבות ומתנות, וב־ 74 מצא עצמו
בחוסר־כל. הסמים הפכו לחלק
בלתי־נפרד מחייו.
מה שהתחיל כהרפתקה הפך
למסע של הרס עצמי, מעין התאבדות
בתשלומים. המישטרה היתה
בעיקבותיו, והעיתונות המקומית בגרמניה
עשתה מטעמים מכל המעצרים
וסיפורי־הרכילות העסיסיים שסופקו
לה על־ידי חברות־לשעבר, מתחרים
מיקצועיים וסתם אוהבי סנסציות.
עירומים בטאונה
^ בי עופרים של היום מדבר
>1בגילוי־לב על התקופה ההיא.
״מהבחינה הקלינית הייתי חצי מת.
החודש שבו ישבתי במעצר, היה החודש
של גמילה בשבילי. כתבתי אז את
הספר ואת השיר 11011 חז סס! ו1101 וז! .את
הספר התחלתי במעצר והמשכתי לאחר
מכן באילת, וכיום יוצאת כבר מהדורה
רביעית של הספר.
״יצאתי מהכלא עם גיטרה ואמרתי
לעצמי שאני רוצה לחיות. מה שעבר
עלי היה התאבדות בתשלומים. שילמתי
מחיר יקר — 11 מיליון מארק
זרקתי בתקופה של הדאון ב״77־ .70 לא
היה לי עם מי לדבר. כל מה שאמרו לי
באותן השנים עבר לידי.
״כשיצאתי מהכלא עשיתי סיבוב
של שנה וחצי בבתי־ספר ובמתנ״סים
ברחבי גרמניה. סיפרתי את הסיפור
שלי ושרתי כמה שירים. מישרד־הפנים
הגרמני עודד את היוזמה שלי, ואמרתי
לעצמי שבכך שאעזור לאחרים אעזור
לעצמי. כשסיימתי ביקשו ממני שאמשיך,
אך אמרתי די, את חובי לחברה
שילמתי.
״לגבי זאת היתה גמילה. אפשר
לצאת מההירואין, ואני יודע שהסטטיסטיקה
מראה שרק 2.8אחוזים
מצליחים להיגמל. אני הייתי חמור.
כשאתה מגיש את הישבן, אתה חייב
לקבל בעיטה, אך אני חייב לציין
שלמרות שהייתי מעורפל מרבית הזמן
הייתי מציאותי״.
במהלך המונולוג הארוך יושבת
אשתו סנררה ומקשיבה. היא מרצינה,
משנה הבעות, אך לא מתערבת. אם
מתוך נימוס או מתוך הערכה לבעלה.

האשד! סנדרה
״היא הבוסית, האם והמפיקה שלי!״

מתקשר לשם האב. עופר הוא הבן של
הצבי. ומכאן מקור השם עופרים״.

^ !5שינ
שחיי

^ מיסטיקה והסימליות שבשמות
\ 1ובתאריכים מלווה את אבי כל
חייו. הוא התעניין וניסה הכל, החל
ממדיטציה וכלה בכישוף שחור. אך רק
כיום, אחרי הגמילה והלידה המחודשת.,
הוא מרגיש שהוא יצירתי יותר מאשר
בעבר.
בגרמניה יש לו שתי חברות: תיקננה
המפיקה ומייצגת אמנים שונים, ומנוהלת
על־ידי אשתו סנדרה, וכרמל
שהיא חברה להוצאה־לאור של מוסיקה,

קיתונות של בוז ושינאה על כך שבחר
מרצונו החופשי לגור בגרמניה, הוא
רגיש ביותר לנושא הציוני ומפעם
ופעם הוא גולש לנושא ומנסה להבהיר
את עמדותיו, גם כשלא מתבקש.
״נכון שקל לשבת במלון קרלטון
ולבקר את מה שקורה כאן ״,הוא אומר,
״אבל אני חייב לאמר כמה דברים. לא
הייתי בארץ שמונה חודשים. אני מגיע
לארץ לפחות ארבע פעמים בשנה.
החלום שלי הוא להגיע למצב של חצי
שנה בארץ וחצי שנה באירופה. באירופה
אני אומר שאני גר כאן, בגרמניה,
אבל הבית שלי הוא בישראל.
״הכל מאוד מעציב אותי. אבל אני
כבר ה־יתי בדאון ויצאתי מזה, ולכן אני
אופטימי. עם קצת כבוד ויחס לאדם

בת־הזוג החדשה: סימה עמיאל עם אבי
.היא אסתר חדשה!״
גם כשהיא מתבקשת להגיב היא עושה
זאת במישפטים קצרים ללא מילים
מיותרות.
על אשתו הוא מדבר בהערכה
ובאהבה רבה .״כשסיימתי את הגמילה,׳׳
הוא מספר ,״היו לי ביד שתי
מיזוודות, חובות בסו 700 אלף דולר
ובנוסף לכל הצרות גם נזרקתי מהווילה
שבה התגוררתי קודם למעצרי. רק על
דבר אחד הצטערתי — על הסבל שגרמתי
לבני־מישפחתי.
״שנה לאחר׳מכן, ב־ 25 בדצמבר
, 1980 היכרתי את סנדרה. הכרנו
בסאונה של הילטון במינכן. שנינו היינו
עירומים כמו אדם וחווה. באותה תקופה
עבדתי על תקליט. נסעתי ארצה, ויום

החדשים של השלם ואז אמרתי לאמא:
,איתו אני אתחתן!׳ אמא אמרה לי שזה
יהיה בלתי־אפשרי, כי הוא כבר נשוי.
ואני לא ויתרתי ואמרתי, :אז אני רוצה
מישהו שייראה כמוהו ושישיר כמוהו׳.׳׳

;,פחדתי
ממיפלצת״
ך* נדרה מדברת עברית שוטפת
** כמעט ללא מיבטא זר. בהתחשב
בעובדה שהיא קלטה את השפה רק
משיחות עם בעלה או מביקורים בארץ,
היא באמת מעוררת התפעלות, אך
הקשר של סנדרה הלא-יהוריה לארץ

כשהוא חולה בדלקת־קרום־המוח, וכמה
ימים לאחר הלידה אושפזה האם בבית־חולים
אחר. הרופאים לא מצאו את
הסיבה לחום הגבוה.
כשבישר לו הרופא על מחלתו של
הרך הנולד, יצא אבי את בית־החולים
נסער וכועס, נכנס לריכבו ולאחר דקות
ספורות של נהיגה פגע בשני רוכבי־אופנוע
שנפצעו קשה.
במשך חודשיים לא ירעה סנדרה על
מחלתו של בנה שזה עתה נולד. אבי
היה רץ בין שני בתי־החולים. לדבריו,
את השיער הלבן המעטר את רעמת
שיערו הוא קיבל באותה תקופה.
שני ילדים נוספים שלו נולדו
מהרפתקות־אהבים ישנות. האחד בן
,30 מתגורר בארץ ועומד להינשא
בקרוב, והשניה בת 18 המתגוררת
במדינת לואיזיאנה בארצות־הברית.
כמה פעמים במהלך השיחה מזכיר
אבי את אביו, צבי רייכשטט, שהתאבד
כשאבי היה בן .20 אירוע טראומטי
שילווה אותו עד סוף חייו .״כשנולד
בני, גיל דורון, הרגשתי שאבי, שהתאבד,
נולד מחדש. גם השם עופרים

בשותפות עם חברת־הענק האמריקאית
האחים חתר.
את סידרת־הטלוויזיה לילדים פזמי־קי,
המשודרת בארץ, הוא הביא
בשותפות עם המפיצים בחו״ל. העיסקה
כוללת מכירת זיכיונות וייצור כל
המוצרים הנילווים. במקביל הוא מייצא
מהארץ ספר־קלטת בנושא 40 שנה
למדינה. כאמן וכאדם שספג הרבה

אבי וידידות גרמניות ()1971
.היו לי סמים משים...־
אחרי שחזרתי למינכן החלטתי לגשת
לסאונה בהילטון. לאחר שראיתי אותה
ניגשתי למנהל הסאונה וביקשתי
פרטים עליה. הוא סיפר לי שהיא
גרפיקאית. הכל קרה שלושה חודשים
לפני שעמדתי להינשא לבחורה ישראלית
ולחזור לארץ לצמיתות.
״אמרתי לו שאני רוצה להכיר אותה,
כי אולי היא תוכל לעזור לי בעיצוב
העטיפה של התקליט. כשהכרנו ביקשתי
ממנה לעצב לי סמל של מזל
מאזניים. על צד אחד של המישקל ציור
של הראש שלי, ועל האחר ראש כבד
מלא סמים המטה את המאזניים למטה.
״קבעתי איתה פגישה וקיבלתיהלם
אותה. היא היתה אלגנטית
באתי זרוק בג׳ינם. לא
הקטע הזה. הצעתי לה לבוא
ולשמוע כמה שירים, כדי
רקע לתקליט. היא באה, ומאז
ביחד״.
אבי פונה לאשתו ואומר לה :״ספרי
על מה שאמרת לאמך עלי.״ וסנדרה
מספרת :״כשהייתי בת חמש היה לנו
בבית תקליט שלו בשם השירים

וליהדות אינו נגמר רק בנישואין לאבי.
כעת היא נמצאת בתהליך גיור ממושך,
ונוהגת לבקר לפחות פעם בשבוע
בבית־הכנסת בחברת שני ילדיהם.
אחרי היכרות של כמה שבועות חזר
אבי עופרים לביקור בארץ, אך הגעגועים
לסנדרה גברו על כל השיקולים
האחרים, והוא חזר לגרמניה.
למרות קשיים שהיו לסנדרה להיכנס
להריון נולד, ב־ 13 באוגוסט , 1982 בנם
הבכור גיל דורון 11 .חודשים לאחר
מכן הם נישאו.
את הפחדים שליוו אותו במהלך
הריונה של סנדרה מתאר אבי :״פחדתי
שתיוולד לי מיפלצת בגלל כל הסמים
שלקחתי. בדקתי אותו איבר אחרי איבר
לראות אם הוא בסדר. את האחיות
הנזירות הנפתי באוויר מרוב שימחה.
רצתי למכשיר־הטלפון כדי לבשר לכל
העולם. הוצאתי, אולי, אלף דולר על
שיחות לארץ וברחבי גרמניה.״
הבן השני טל עימנואל נולד ב־24
באוגוסט . 1984 בחודש האחרון של
הריונה סבלה סנדרה מהתקפים לא־ברורים
של חום גבוה. התינוק נולר

אבי וסנדרה השבוע בארץ
היכחת בסאונה

נפתור הרבה. המילחמה היא לא בינינו
לבין הערבים, אלא בינינו לבין עצמנו.
תמיד אמרו שליהודים יש ראש טוב, אז
למה הם לא פותרים את הבעיות של
עצמם? אני לא יודע אם יש פיתרון
למצב הפוליטי, כי זאת לא בעייה
ספציפית של המאה הזאת.

דד,ד אזדליאב ₪
(המשך בעמנד )40

(,1משן נוע-- ₪
יות ולסמכויות שיש להם השפעה
על עתידם המיקצועי של בני מזל
בתולה.

בדיקת־ראיה חיגם
אין ספק שללא ילקוט, כלי־כתיבה וספרים לא
יוכל התלמיד להתחיל את שנת־לימודיו. אולם מה
באשר ליכולת־הריכוז של הילד ולביטחונו העצמי?
קיים קשר הדוק בינם לבין כושר־הראיה, וחשוב
לבדוק, לאבחן ולטפל, כדי שיהיה קל יותר להתרכז
בלימודים ולהשיג הישגים טובים יותר.
את כושר־הראיה של הילד מאבחנים מיד עם
לידתו. אם מתגלה ליקוי, מועבר הענין לטיפול
מקצועי של רופאי־העיניים. אולם ברוב המקרים
מתחילים ליקויי־הראיה להופיע אחרי גיל ,5
בתקופת הכניסה לעול־הלימודים.
הילד מתקשה בקריאה מהלוח? מתקרב מאור
לטלוויזיה, או מסיט ראשו הצידה כדי להיטיב
לראות? אלה הם סממנים ברורים לליקויי־ראיה, ויש
לקחת את הילד לאבחון סופי ולטיפול אצל
אופטומטריסט מומחה.
לעיתים קשה להורים לעמוד על ליקויי הראיה
ללא בדיקה מקפת של מומחה. לכן חשוב מאוד
לערוך בדיקה שגרתית לילדים אחת לשנה עד גיל
שמונה.
וחשוב מאור לתקוף ליקויים מסויימים, כגון עין
עצלה או פזילה, בגילאים מוקדמים 6-4עם הזנחת
האבחון והטיפול המצב יורע, הליקוי יוחמר והריפוי
יהיה קשה וארוך יותר.
חברי אורית, רשת האופטיקה המובילה בישראל,
רוצים לתרום להגברת מודעות הדורים בנושא זה,
והעלאת כושר הלמידה של הילדים. לקראת שנת־הלימודים
החדשה מתבצעת בסניפי אורית בדיקת־ראיה
חינם לילדים. בעבר ערכו חברי אורית
בריקות־ראיה בבתי־ספר רבים ברחבי הארץ, ומקרים
רבים של ליקויי־ראיה נסתרים מהורים ומילדים
אובחנו וטופלו במועד.
הורים מתבקשים לצלצל אל סניף אורית רשת
אופטיקה הקרוב ביותר למקום מגוריהם, לקבוע
פגישה עם אופטומטריסט מומחה ולקחת את ילדם
לבדיקת־ראיה חינם .
כספים זוהי תקופה לא״נוחה. מצד אחד
יש סיכויים להרוויח בספים, ואף
לזכות בהם ממקורות שונים, כמו
ירושות, עסקים, עיסקות שבוצעו
בעבר או אף הגרלות, אבל דרושה
זהירות רבה בכל הקשור להשקעות
ספקולטיביות. מומלץ להימנע מל קחת
סיכונים, כיוון שהתקופה
מצביעה על כן שכל הימור יבול
להסתיים בהפסד כספי שממנו לא
תהיה תקומה בשנים הקרובות.
גם כשבסן־הכל יהיה נוח יותר,
התחום הכלכלי לא יהיה קל. כדאי
לארגן את כל העניינים הפיננסיים׳
בידיעה שבשלוש השנים הבאות
קשה יהיה לשמור על רמת חיים
גבוהה, ויהיה זה כמעט בלתי־אפשרי
להגדיל הכנסות.

מישפחה וירדים
בתקופה הקרובה צריף יהיה
להקדיש זמן לילדים, שכן
בעיותיהם ישפיעו מיד על בני
בתולה, שיצטרכו להתאים את
עצמם ולשריין זמן כדי לעזור,

לנתולות מומלץ
להימנע מלקחת
סימנים בתחוס
הנ מל בגלל
התקובה הקשה
לתמוך ולשמש כמישענת. נשים
בנות בתולה הנמצאות בשלבי
הריון שונים או מתכוונות להיכנס
להריון כדאי שישגיחו על עצמן
ויימנעו מכל סיכון או ממאמץ
מיותר. שכנים וחברים יעודדו
ויוכיחו את עצמם במי שאפשר
לסמוך עליהם בשעות קשות.
בריאות נקודה רגישה וחשובה היא
הבריאות, שכן בחודשים הקרובים
ייחלש כוח ההתנגדות. גם עכשיו
סובלים בני בתולה מבעיות
גופניות שונות בכלל ומבעיות
עיכול בפרט. בדאי שיזכרו שמצבם
אינו גרוע כפי שהם חוששים. גם
אם יהיו רגעים שבהם הם יחששו,
לא נראה שנשקפת להם סכנה.
בהמשך הם יחלימו ויוכלו לתפקד
כרגיל. חשוב שיזכרו שאין ממה
לחשוש וכדאי להתייחס לבעיות
בפרופורציה ולא לפתח את
הצדדים הפסימיים הקיימים באישיותם.
באופן כללי יש טעם להיות
אופטימיים בכל מה שקשור לענ ייני
בריאות.

1מה שבינן לבינה

ומניעת א״דס בסקס:
השתמש בבחולה.

ומניעת ציתות בטופון:

טהו 7פ

אנו מספ קי ם גם:
שירו ת לגילזי ה אזנו ת
מכ שי רי םלהקלטת שי חו ת
מזכי רו ת או טו מ טיו ת

רדיו דוקטור בע״בו

לחייל

ת״א, שלום עליכם ,18 טל׳ 286444

במכשיר

. 611611111111111

אוראנוס, שיימצא בבית החמי שי,
יביא להם חוויות בלתי״רגילות
ומפתיעות. חיי-האהבה יהיו מלאי
תהפוכות. אולם אסור לשכוח שגם
סטורן יימצא בבית החמישי ולמ רות
שמזומנות להם הרפתקות
ופרשיות־אהבה מרגשות הם יצ טרכו
לקבל אחריות על מעשיהם,
ולהתחשב בצרכיהם של בני-זוגם.
פרשיה, שנראית קלילה ולא
מחייבת, עלולה להביא לתוצאות
בלתי״צפויות שיכולות להשפיע על
חייהם. הגברים בני מזל בתולה
יכולים להתעורר יום אחד בידיעה
שבקרוב יוולד להם ילד מחוץ
למיסגרת מקובלת.
בתחום חיי־המישפחה מצפה
להם שנה פחות סוערת, ומי שסבלו
מחוסר״יציבות יוכלו לשקם את
חייהם מחדש.

״בתקליט שלי מחר אשוב הביתה.
שיצא לפני שלוש שנים, כתבתי שיר
בשם ״לילה בלבנון׳ לזכר שני חברים
שלי שנפלו במילחמה. אז כולם אמרו
לי, :מה לך וללבנון?׳ אסור לי לכתוב
ולשיר? להביע את עצמי זה דחף, אך
אני פוחד להביע את דיעותי. למרות
שאני משלם מס־נסיעות ונוסע בדרכון
ישראלי אני מעדיף לא לדבר על
פוליטיקה.

שעמיאל שרה אחרת. כששמעתי אותה
קיבלתי זבנג. במשך שבע השנים האחרונות
לחצה עלי אשתי שאקים
מחדש את העופרים, ואני סירבתי
בגלל תקליט־הסולו שלי ת־1>01׳\\16י.1
״כשהגעתי ארצה פגשתי את המעבד
המוסיקלי אלדד שרים שהזמין
אותנו לראות את המחזמר. כששמעתי
את סימה עמיאל עברה בי צמרמורת.
אשתי סנדרה הסתכלה עלי ואני עליה
ומבלי לדבר היה ברור לשנינו שאני

,.רירז־יס שד היה דומן ׳שואל׳,
הם יחליטו אינה הם רוצים לגור
״כשאני באירופה, ומישהו מעז לא־מר
משהו נגד המדינה, אני מתנפל
עליו כמו נמר, אך כשאני נמצא בארץ
מתנפלים עלי כולם כמו נמרים כי לי
אסור להגיד מה אני חושב.
״לא ראיתי בעולם כל־כך הרבה
דלתות עם כל־כך הרבה מנעולים
מורכבים. כולם פה פוחדים. שאלתי את
דודתי, :למה את סוגרת את הדלת ברב
בריח?׳ אז היא ענתה לי, :אתה לא קורא
מה עושים בארץ לזקנים?׳
״אם שואלים אותי אם אני ימני או
שמאלי בריעותי, אני יכול להגיד
שבנעורי הייתי במכבי הצעיר, בצופים,
במחנות־העולים ובשומר הצעיר. בכולם
הייתי פעיל, כי בכל תנועה היתה
לי חברה. חונכתי לשמאל ולימין, וכיום
למדתי להיות מנומס.
״לילדים שלי גם יהיה דרכון ישראלי,
אך הם יחליטו איפה הם רוצים
לגור ולאיזה מדינה הם רוצים להשתייך.
אני לא יודע מה יקרה להם בגיל
.18 כיום כילדים הם משחקים ברובים,
למרות שאני מתנגד. אך כשהגדולים
משחקים ברובים המחיר הוא כבד׳.

א״י״ ״איו לי

מקים מחדש את העופרים. אחרי ההצגה
ניגשתי אליה ואמרתי לה שהיא
מזכירה לי זמרת מעולה ששרתי איתה.
״היא סיפרה לי שלפני 11 שנה היא
היתה אצלי במינכן ואמרתי לה שיש
לה קול דומה לזה של אסתר, ואפילו
החשיבה שלה רומה, וכאשר היא תהיה
מוכנה ויציבה שתבוא אלי. כיום היא
לדעתי סופר־מיקצועית. כבר שבועיים
אני עושה איתה חזרות והיא פשוט
משהו בינלאומי. זה טוב שהיא עדיין
לא התמסדה. היא לא משחקת את
הסטארית.
״אנחנו עובדים עכשיו על הפקת
תקליט חדש שייקרא 0יס /\ 1מזדז&ס.
התקליט יהיה באנגלית. חציו יוקדש
לשירים ישנים כמו ״סינדרלה רוקפלה׳
בעיבוד חדש, וחציו לשירים חדשים
לגמרי. חמש חברות גדולות בחו״ל
נמצאות איתי במשא־ומתן על זכויות
ההפצה. התקליט אמור לצאת בתחילת
השנה הבאה.
״שתי קומות מתחתי במלון גר
הבימאי ההולנדי ראלף עינבר. כשהוא
שמע את הביצועים החדשים של
השירים ״הבוקר של חיי׳ ו״יקירי חזור

מעצורים׳׳

^ בי עופרים נסחף בדיבורו ולקר
\ 4לו נוספים גוונים שלא נשמעו
קודם לכן. ניכר עליו שהוא כועס ופגוע
מהיחס אליו כאדם, להבדיל מהיחס
המיוחד שהוא זוכה לו כאמן. הוא חוזר
לסירוגין להבדלים בין אורח חייו כיום
לזה שבעבר. הוא ממעט להזכיר את
העבר אך מרגיש את ההווה והעתיד.
״היום השתניתי,״ הוא אומר ,״אני
מסוגל לבכות משימחה, מכאב, מאושר.
אני יכול לצחוק בקול רם, דבר שלא
עשיתי בעבר. אני עושה כיום את מה
שלא עשיתי במשך 15 שנה. אין לי
הרבה מעצורים כיום. אני יכול לאמר
את מה שאני רוצה, אך משתדל שזה
יהיה בצורה אמינה. דרך גידולם של
הילדים למדתי לא לשחק ולהיות אני
עצמי. עם ילדים אתה חייב להיות
טיבעי. אי־אפשר לעבוד עליהם׳.
על מערכת יחסיו עם הזמר יגאל
בשן, שהביאה בעקיפין למאסרו ולהס־תבכותו
עם שילטונות־החוק בגרמניה
הוא מספר :״פגשתי בו בכפר של רפי
נלסון. הוא ניגש אלי ושאל אותי אם
אני עדיין כועס עליו. אני לא כועס
עליו מפני שזה נעשה בגלל חוסר־מחשבה׳.

הפלייבוי שימעון עדן, מלך
מועדוני־הלילה של ברלין, יש לו רק
שבחים. הוא אומר שיש הרבה סיפורים
על עדן, אך כשנפל והיה עצור היה זה
שימעון עדן ששלח סכום כסף גדול כדי
לשחררו בערבות וסירב לקבל את
הכסף חזרה. הוא גם לא חוסך בסופרלטיבים
כשהוא מדבר על השחקן־
הזמר אריה מוסקונה. לדבריו הוא
כישרון בינלאומי שעדיין לא התגלה.
מערכת יחסיו עם הזמרת אסתר
עופרים, שהיתה בת־זוגו לחיים ולצמר
היא אמביוולנטית .״חיי עם אסתר היו
שקר. כל מכוניות הפאר, ההיי־לייף,
הכל היה שקר. שרתי וסבלתי. קול כמו
שיש לאסתר זה דבר נדיר. כשהייתי על
הבמה אימצתי את קולי ולה באו
הדברים כל כך בקלות. לא קל לשיר
ליד קול כמו של אסתר.
״צלילי קולה והגוון של הזמרת
סימה עמיאל, המופיעה במחזמר על1בי
החיים. דומים לאלה של אסתר, למרות
חיים מקבילים
״ההקבלות בין חיי ובין
חיי אסתר הן ממש דבר
מפחיד. אשתי, סנדרה,
מיודדת עם כל חברותיי היתה כשהיא
מהעבר.
בחודש השני להריונה, גם
אסתר נכנסה להריון מבן-
זוגה לחיים. בנה, דויד
בנימין, היה באותו הגן, וכעת
הוא באותה הכיתה כמו בני,
גיל דורון.
״אסתר התחתנה עם בחור
צעיר זהה לגילה של אשתי
סנדרה. הוצאתי תקליט בשם
!510011 *001510011.במקביל גם
היא הוציאה תקליט שזכה
להצלחה גדולה. בעת, כשאני
מגיע ארצה כדי להוציא תק ליט,
היא מגיעה לסידרת
קונצרטים. אני מקווה שב שנה
הבאה זה יהיה להיפך,
שהיא תבוא להקליט, ואני
אבוא לעשות כאן קונצרט.״
הביתה׳ הוא ביקש את זכויות ההפצה
בכל ארצות הבנלוכס. כשסימה עמיאל
תגמור את ההקלטות ואת שאר החוזים
שלה נצא למסע קידום־מכירות בארץ
ובחו״ל.
״חברה קרובה, ששמעה את הביצוע
של סימה עמיאל לשיר ״היו לילות׳,
לא מאמינה לי שזאת סימה והיא בטוחה
שזה הביצוע של אסתר. הקול הנקי של
סימה והקול המחוספס שלי
שילוב טוב.״
גירסה נוספת, אולי לא
לצמד השפרים, שהחל את דר$1
קור עם אבי עופרים ושמוליק>
המשיך בהרכב המפורסם־יותר ש
ואסתר, ואילו היום חוזר בש
פעולה של אבי עופרים וסימה עס.
העולם הזה 2660

כיצד ה*יע יוסך קרתבויס ל₪שלה, חלה נעסה
סלה בדורון על בעלה ש׳ האיש שה1יש

הוא היה מזכיר מועצת־הפועלים
בחיפה עת נקרא לעמוד בראש מטה
הבחירות של מפא״י לכנסת הרביעית.
הצלחתו יוצאת־הדופן ( 47 מקומות,
המיספר הגדול ביותר של ח״כים שלו
זכתה מיפלגה כלשהי בבחירות לכנסת
כלשהי) ,הוליכה אותו הישר לתפקיד
מזכיר־המיפלגה.
אך בין בחירות אלה לבחירות הבאות
(אחרי הדחת לבון, בהן ירדה

נם 1השמש נחנזנ״ה
**ולה בן־גוריון כינתה אותו
^ -סטאלין הקטן״ ,אחרים קראו לו
״דוקטור לאירגוך, אבל אחרי שגומרים
לקרוא את 324 העמודים של ספר־זיכרונותיו(המאבק
על בן־נור׳1ן, הוצאת
ידיעות אחרונות) מן השנים שבהן
היה מזכיר מפא״י (מיפלגודהעבודה
בגילגולה הקודים) ,התואר ההולם אותו
הוא ״המצטט הגדול״.
זהו איש חיפה יוסף אלמוגי(כיום בן
,)78 העורך בסיפרו חשבון עם כל אלה
שצידדו בבן־גוריון, לחמו בבן־גוריון
(וגם עם אלה שפסחו על שתי הסעיפים)
בשנות ה־ 60 הראשונות, כאשר פרצה
פרשת לבון, שהתייחסה למה שאירע
ב־( 1954״העסק הביש״) כאשר שר־הביטחון
פינחס לבון נתן, או לא נתן,
את ההוראה להפעיל רשת־חבלה חובבנית
בערי מצריים, מתוך כוונה לסכסך
בין ארצות־הברית למצריים.

פרצה בבכי{״
למוגי, עסקן־פועלים, ששמו
התחיל ללכת לפניו אחרי שהתנדב
לצבא הבריטי של מילחמת־העולם
השנייה, לחיל־החפרים (יחידות־עזר
של חיל־ההנרסה המלכותי) ,נפל בשבי
הגרמנים בקרבות יוון ועמד בראש
השבויים הארצישראליים(יחד עם איש
קיבוץ גבעת־חיים, יצחק בן־אהרון,
לימים שר־התחבורה ומזכיר״ההסתד־רות).

העולם
הזה 2660

אלמוגי כאיש־חברה
׳ מצטט נחל. סלע איתן
מפא״י ל״ 42 מקומות) נפלה עליו פרשת
לבון.
אלמוגי עמד לצד בן־גוריון כסלע
איתן. לא כן ותיקי מפא״י. וכך מספר
אלמוגי(שאגב, גם אינו מתלהב במיוחד
מחלקם של צעירי מפא״י של אותם
ימים והמבקר בצורה די חריפה את
התנהגותם של משה דיין ושימעון פרס)
על אחת הפגישות של ראשי מפא״י,
שכנראה כראוי לצמרת מיפלגת־פוע־לים
התכנסה במלון־היוקרה של שנות
ה־ 60 דווקא, מלון השחן שעל חוף הרצליה:
בן־גוריון התקיף את שני יריביו,
(אז שר־החינוך) זלמן (״זיאמה״) א ח
ו(אז שרת־החוץ) גולדה מאיח״זיאמה
החוויר...ואילו גולדה פרצה בבכיר
הדוקטור לאירגון ידע מה לארגן

לגולדה. נזכר אלמוגי :״קמתי וליווי־תיה
לחדר הסמוך, ושם הרגעתי אותה
בעזרת כוסית ויסקי״.

;;שרת היה
חיוור כסיר{״
ף כך זה נמשך. באין־ספור ישיבות
1ופגישות ניסו כולם לשכך, בחורף
, 1961 את הסערה. ומה שהיה חשוב לא
פחות לראשי מפא״י — להסתיר את
חילוקי־הדיעות הפנימיים מאוזני העיתונים.
מה שלא עלה תמיד יפה.
משנתכנס מרכז מפא״י בבניין תיאטרון
אוהל (שבשולי כיכר דיזנגוף
בתל־אביב והמשמש כיום כמרכז הפעילות
התל־אביבית של אולפני גולן־
גלובוס) לישיבת חיסולו הסופי של
לבון כאיש־ציבור, על־ידי הדחתו מתפקיד
מזכיר־ההסתדרות (הדחה שאכן
הוחלט עליה ב־ 159 נגד ,. 96 לדלות
חברי המרכז) ,גילו הסדרנים באחת מע־ליות־הגג
שני צעירים מכורבלים במעילים
עבים, שחדרו לבניין באישון-
לילה כדי שיוכלו לעקוב מקרוב אחרי
הדיון הסגור.
אחד מהם היה כתב השלם הזה
והשני היה שלמה נקדימון, אז כתב יומון
תנועת־החרות המנוח, חרות, ולימים
יועץ־התיקשורת של ראש־הממש־לה
מנחם בגין.
היתה זאת אותה הישיבה של מרכז
מפא״י, שבה עלה משה שרת לדוכן
״חיוור כסיד ורועד מחמת התרגשות״
ותקף את בן־גוריון במילים שכבר נכנסו
להיסטוריה :״לא הכבוד והצדק

מוגי כשיאו ()1959
סטאלין הקטן. חקטור לאירען
משמשים נר לרגלינו, אלא הפחד והחשבון!״
אבל
אלמוגי אינו מסתפק בסיפרו
רק במי נאם, מתיי, היכן ועל מה במשך
שלוש השנים שבהן שימש כמזכיר־המיפלגה.
הוא גם מפזר כמה גילויים
משעשעים, כמו זה שפולה בן־גוריון
התרעמה על כך שבן־גוריון ״החל להקדיש זמן רב מדי לפילוסופיה״ וכיצד
הודיע לו בן״גוריון על מינויו הצפוי
כשר בממשלתו.
״אתה מכיר את יוסף קרלנבוים?״
שאל בן־גוריון את אלמוגי באחת מפגישותיהם
אחרי הבחירות לכנסת החמישית.
אלמוגי, שהכיר את יוסף קרלנ־בוים
היטב (שכן נולד בשם זה בעיירה
הפולנית רובישוב) ,לא הבין בדיוק מה
רצה ממנו בן־גוריון(שנולד בשם גרין),
אך בכל זאת השיב בנימוס :״אני חושב
שאני מכירו!״

הוא באמת הזדקן!

324 עמודי סיפרו של יוסף אלמוגי גדושים מובאות אין־קץ מפי הם
של ראשי מבא״י, כל מובאה פנינה לפני עצמה, המעידה, בין
השאר, מה הם חשבו באמת איש על רעהו.
• כך, למשל, אמר דויד בן-גוריון על משה דייך ״חסרה לו אהבה
לאנשים!״
• דיין לא נשאר חייב ואמר על בן־גוריוו, שהיה בו ,7$כאשר
הרכיב את ממשלתו האחרונה בחורף :1961״הוא באמת הזדקן!״
• לוי אשכול, בתגובה להצעת משה שרת, כי כל אחד יפעל
בנושא הדחת לבון לפי מצפונו :״בשם המצפון אפשר לקיים את
עשרת הדיברות, אך אפשר גם להרוס עולמות!״
• משה שרת, בתגובה לדרישת בו״גוריון להדיח את לבון ממיש־רת
מזכיר־ההסתדרות .-״ראש׳־הממשלה אינו יכול לומר למזכיר-
ההסתדרות -התפטר! כי לדבר הזה אין גבול. מחר יהיה זה עודך־
עיתון, מחרתיים יהיה זה ראש עיריית תל־אביב!״
• והשוואה משעשעת על תפקידו של שליח־ציבור, מפיו של
ראובן ברקת, באותם ימים שגריר ישראל בנורבגיה (ולימים יו״ד
הכנסת) ,כשנתבקש להחליף א ת אלמוגי בתפקיד מזכיר־המיפלגה,
משזה נתמנה לשר בלי תיק :״תפקידו של שליח־ציבור כתפקיד
השמש בחנוכייה -להדליק נרות ולשמור עליהם!״

ואז סגר לו בן־גוריון עניין :״תאמר
לו כי הוא יהיה שר־בלי־תיק בממשלה
החדשה!״

גור־אריה
וזי וקייס

^ כל זאת, ישראל לפני 27 שנים
^ היתה ישראל אחרת. אמנם נמצאו
אנשים מפוכחים, שידעו להזכיר, נוכח
הצלחת העיר דימונה בדרום, שיש
עתיד לחזון ולשם כך הם הסתמכו על
כך שרק כמה שנים קודם לכן הציע מי
שהציע לקרוא לעיר־האטום בנגב
״דימיונה״.
אבל החזון בהווה של 1961 היה
עדיין ירחמיאלי למדיי. כך הכתיר
הפועל הצעיר. שבועון מפא״י המנוח,
שממנו מצטט אלמוגי בהרחבה, את המאמר
הראשי שדן בהדחת לבון בכותרת
״הכרעה אשר עיצבון בה״ .ואחרי ההצלחה
היחסית בבחירות לכנסת החמישית
הודיע הפועל הצעיר :״גור־אריה
מפא״י חי וקיים וכוחו עימו!״
ואכן כוחה של מפא״י באמת היה
באותן שנים עימה. כך, למשל, הוצב
אהרון בקר, מי שירש את מישרת מז־כיר־ההסתדרות
מפינחס לבון, רק במקום
ה־ 24 ברשימה לכנסת (בניגוד
לישראל קיסר, למשל, המוצב ב־1988
במקום הרביעי ברשימה לכנסת ה־.)12
ומי הוצב במקום ה־ 23 ברשימה לאותה
כנסת? שימעון פרס. אבל הוא היה,
כפי שאלמוגי טורח להזכיר על פני שני
עמודים, שבהם הוא מפרט רשימת כל
120 מועמדי מפא״י לכנסת החמישית,
במקום לא רע.
אחרי הכל הוצב באותה רשימה הצייר
וסופר־הילדים נחום(שביל תפוחי־הזהב)
גוטמן רק במקום ה־ ,101 שחקן
הבימה אהרון מסקין במקום ה־103
ודמות־הייצוג של העדה הספרדית,
הסופר יהודה (עלילות עקביא) בורלא
רק במקום ה־.120

יד״־ד —בדעד־כד־דף
(המשך מעמוד )37

מדוע, לפי דעתך, התנפלו עלייך?

מישהו מצליח בחו״ל — כולם
מפרגנים לו. בארץ — כשמישהו
מצליח, זה נותן לאנשים להרגיש שגם
הם יכלו, אבל לא עבדו ולא הצליחו.
נוח לאנשים כאן להיות בינוניים.
אנשים כאן לא אוהבים לעבוד קשה.
ולאלה שלא עבדו מעולם בחיים, זה
מרגיז שאחרים התאמצו ועבדו והשיגו!
חלק מאלה שהתקיפו אותי פשוט לא
הצטרכו לעבוד בחיים, הן מעולם לא
עבדו.

• ״הן״ — זאת אומרת,
שזוהי קינאת־נשים?
כן, זוהי קינאת־נשים:

• באשה יפה, הצירוף של
״יפה ומטומטמת״ חדש לך?
״יפה ומטומטמת״ — זהו מישפט
שהמציאו המכוערים והלא־מוכשרים.
זוהי פשוט קינאה. היית צריכה לראות
איך נראות אלה שהתנפלו עלי ביום
של המיבחנים...
• אי ד?
חיכו לי שם בחורות שהתרגזו —
פשוט התרגזו, איך בחורה פשוטה
כמוני, בלי שום ייחוס, מעזה לרצות...

• את מרגישה כאילו
אומרים לך :״אילנה, אל תקפצי
מעל הפופיק״?

אני מרגישה שאני מרגיזה הרבה־הרבה
אנשים. כן, בעיקר — נשים,
ברור. תמיד זה היה ככה. כבר
התרגלתי. זה מפני שאני לא מתפשרת.
תמיד אנשים התרגזו, אבל אני התע־

מאוזן:

השמיצו את חיה (;)3
כשחיים משה גומר לשיר
הוא מתנצל והילך, ומה עם
ירוחם 5,4
שנים שזה כבר לא חשוב
כל־כו (;)4
ההמון ילך לקלפי ויבחר
בטעם (;)4

פתח! תשבצופן
2658

)13 החברה חולה 3
)14 והרמז הוא כי די לו לחכימא
בחלק משום (;)6
)15 פרס לא יקרא לשמיר...

)17 תבחר הר (;)4
)18 ברונו קולט רמזים (;)4
)20 שלושה מקטרים בעניני
דיומא (;)8
)22 כבר ספרנו שרוצים שמני
יחזור 5
)24 צליל טוב שמעו החיים מן
השוקת (;)3
)25 ממהר הביתה בגלל היצר

)26 גזם קדם בעמק ואת השאר
בהר (;)4
)28 הקטנים שומרים עלינו

)29 בעבר הוא עוד צעד (.)3

מאוגד:
)2המלך חזה מראש את אשר
יקרה (;)3
)4מועצת העיר מורשה לגבות
מס (;)4

• מי זה ״הם״?

העיתונאים! מותר להם הכל! ציפיתי
לקטעים של חיסולי־חשבונות. החוכמה
היא פשוט לא להיות בארץ רוב הזמן
— לבוא ולחזור.

• לפני ההתבטאויות כלפיך,
תיכננת לשהות בארץ זמן רם?
כן, חזרתי כדי לעשות את הקלטת,
את המיבחנים, וחשבתי, אולי, להישאר
כאן יותר.

• אין לך עדיין מושג, אם
תהיי הקריינית של תשדירי
מיפלגת־העבודה?

לא, עוד לא קיבלתי שום תשובה.
אבל ראה את זה מפיק בטלוויזיה,
וממש פירגן לי. חוץ מזה, איציק(קול)
רצה ללמד אותי להשתמש בטלפוינטר
(מכשיר״עזר לקריינים) .אמרתי לו
שאת כל הקלטת שלי עשיתי בעזרת
המכשיר, והוא אפילו לא הרגיש בכף
זוהי המחמאה הגדולה ביותר שיכולתי
לקבל ממנו!

• אם לא תיבחרי, תעזבי
בקרוב את הארץ?
אני ממילא מתוכננת לעבוד בחו״ל
באוקטובר. אם אתקבל — אצטרך
לבטל זאת, ואם לא — אסע!

• איזה דימוי נוצר לך?
אי־אפשר להגיד שאני לא יפה, כי
יש על כך קבלות רישמיות, להגיד
שאני לא אינטליגנטית — זה קשה,
להגיד שאני לא מצליחה — אי־אפ־שר
...מנסים, בעצם, מנסות ליצור לי
תדמית של בחורה שמחליפה גברים וזה

)5נשמעת צבועה השבועה (;)8
)6ע״פ הדיאגרמות, הן לא
ישרות (;)6
)7עזר יזקוף לזכותו מהירות

המעשה (;)4
)8הנקודה שבה נפגש חיל
הרגלים עם הבהמה (;)5
)9יהיה שלום! לכל היותר יהיה
משא ומתן ארוך (;)7
)11 בני ששים לחיים ארוכים

פוסט פקטום התברר שנתנו
לבן אבויה את הקרדיט

ט״ו, ט״ז, י״ז בתשרי (;)2,3,3
את חשיבותה צינו בראשי
תבות (;)6
את עבודת הנקיון עשו
השחקנים בבית העם בעצמם

מדבר עם בן־רוד (;)4
כל הבית עמד על הראש (;)2
שאר ישוב לפסגה (;)3
לכסף אין ריח נאמר, אבל
יש צבע (.)3

אביטל ינאי—1

שושן בחדר־האיפור
.ידעתי שהזלכים לעוס בי. ידעתי! חלק מזה חיס 1ל וז שבשתר

קשתי, ועובדה שהתקדמתי. הן כאלה
טיפשות, כל אלה שמשמיצות! הקלטת
זה לא עניין של איפור, אלא עניין של
איך ״להיות ליידי״.

• ליידי מערכניקית ...מדוע
חשוב לך לזהות עצמך במערב־ניקית?

איתן
עמיחי

ו ס ^י

הדברת מדיקים ג ן $ך ^

רגע — כלום. הם עלו אפילו לחרר־איפור
אחרי.

שמחים והדברת תיקנים(ג׳1קים)^ 3 ,
.תולעי עץ. חוקי ספרים 1ננזים׳ *<0

עיו ט ל מי שו לאחעים ומניעת
יתושים וחוקים משפכים.
רמת־גן רח׳ מודיעין ,18ת.ד ,2272 .טל 777 .־22־75־03

ובשמ״ רהעוב רי או תךור כו עוו

אני חושבת שזה חשוב בגלל האמינות.
זה לא כמו למכור מוצרי־קוסמ־טיקה.
ברור שאני מוכרת מוצרים שבחלק
מהם אני בכלל לא משתמשת, אבל
כאן זה סיפור אחר.

• כלומר: אילו הליכוד היה
פונה אלייך, היית מסרבת?

הייתי אומרת: לא! גם פורסם שהם
פנו אלי, ככה פורסם.

• את מופתעת מכל מה שקורה
סביבך בימים האחרונים?
ביום־המיבחנים הרגשתי כמו ...לא
הופתעתי. ידעתי שהולכים לנגוס בי,
ידעתי! חלק מזה זה חיסול־חשבונות, אז

ידעתי•

• זה השפיע עלייך בעת ה־מיבחן?

הייתי
נורא מתוחה. אפילו לא נתנו
לי להתארגן, לא נתנו לי לנוח, להי־

לא נכון. אין לי שום חבר עכשיו ואני
לא מעוניינת כרגע בחבר. הן מנסות
להגיד כאילו אני לא מוסרית. מי
שמכיר אותי, יודע שזה לא נכון. תמיי״
היו לי רומאנים ארוכים.
את יודעת שבכלל לא היו לי הרב
רומאנים בחיי? עכשיו אין לי ז>
לרומאנים. המחזרים שלי — כולם ע
רמה. מנסים לרמוז שאני מחליפה כל
יום. יוצרים לי תרמית זולה. אני,
בפירוש, לא כזאת. הן יודעות את זה!
אחד הדברים שהן יודעות הוא שלמרות
שאני כאילו נערת־זוהר — אני לא
כזאת.
את מבינה? אני לא ממלאת את
הציפיות שלהן. הוציאו לי את הרוח
מהמיפרשים עם כל זה. האמת היא
שחשבתי להישאר בארץ. אני נוסעת
כבר בספטמבר. אם העניין עם המערך
יסתדר — אחזור.
אני מאמינה שמי שצריך להחליט
בענייני במערך, לא יתעסק במה שכל
אחת כותבת. אס לא אבחר — אהיה על
הקו תל־אביב־ניו־יורק. נראה לי שהכל
סוחב לכיוון שאסע לאמריקה. דווקא
חבל, בדיוק סידרתי לי דירה וחשבתי...
העולם הזה 2660

הטכנולוגיות החדשניות
של פוג׳י בייצור קסטות אודיו,
העלו את רמת השמיעה לאוקטבות
שלא היו ידועות עד כה.

בפעם הבאה שאתה מקליט
נסה קסטות אודיו של פוג׳׳
ותבחין בין סתם שמיעה
לבין האזנה שמ״מית.

קסטות אודיו פוג׳י נורמל, כרום
ומיטל מותאמות לכל סוגי
המכשירים ומפיקות חדות קול
ונקיון צליל מקסימלים.

נציגים בלעדיים: קבוצת חברות שמעוני בעימ

אל תחסוך באיכות ־
קנה קסטות אודיו סוג. ,,
להשיג עכשיו במחיר מבצע
בחנויות המובחרות .

טל׳521 • 888-302 03 (888

11£א 11 1 1 א 1111נ 1£101ט ח .1א!1