גליון 2664 מתאריך 19 בספטמבר 1988

עכשיו יש טעם לעבור

*8יו 9

קלת הניקוטין המצליחה בעולם.

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי -העישון מזיק לבריאות.

כ תב ת השער הקדמי:

ב זי בחבעז
טורף הקלפים
על בחיר ת איש־השנה (איש-השגה
תשמ״ח, העולם הזה .)7.9.88
איערהשנודוזשם־ח היה צריך להיות, בכל
זאת, המתקומם הפלסטיני, הצעיר אשר נולד אל
הכיבוש הישראלי, שעל שילטון חוסיין הוא שמע
מאבא ואמא, הטראומה של נעוריו היא הטבח
במיכללה האיסלאמית (בחברון) ושאיפתו בחיים
תתגשם כאשר הוא יעמוד במיסדר צבאי שבו יונף
דגל פלסטין.
היום הוא מתרוצץ ברחובות הגדה והרצועה
ומתמודד באבנים מול חייליה החמושים של מה
שנראית לו כאימפריה.
הוא הכוח שטרף את הקלפים במרחב והוא הוכיח
שהפוליטיקאים בארץ, לפחות אלה העומדים
ליד הגה השילטון, הינם עיוורים למציאות.
הוא תפס את כולם בהפתעה, כולל מנהיגיו
שלו.
המתקומם הפלסטיני הוא האיש אשר הטביע
את חותמו יותר מכל אחר על חיינו בתשמ״ח(וגם
לעתיד לבוא) ולכן הוא היה זכאי לתואר איש־אלכם
ברק, אי״שאם. אנגליה
השנה-

הכתובת הגבתה
על הפנייה ליאסר ערפאת (״מיכתב
גלוי לאש״ף״ ,העולם הזה .)31.8.88
לדרוש מיאסר ערפאת להעניק הכרה למדינת
ישראל, זאת התפרצות לדלת פתוחה, היות וא־ש׳ף,
בהכרזות פומביות, בזמנים שונים ובמדינות
שונות, הודיע על נכונותו לשבת לשולחן־הדיו־נים
עם ישראל כשווה עם שווים.
הכרזות אלה מהוות הכרה דה־פקטו במדינת
ישראל, כך שמיכתבו הגלוי של אורי אבנרי היה
צריך להיות מופנה למנהיגי ישראל ולשליטיה,
המסרבים בעקשנות צידקנית וצבועה להכרה הדדית
ולמשא־ומתן על בסיס של פשרה סבירה

שלום זמיר,

יי״י״י•1

תל-אביב
זהירות והרם שיכורים!
במדינות רבות בעולם בדיקה לאיתור נהגים
שיכורים היא דבר שבשיגרה, אן לא כן ב ישראל.
מישטרת ישראל לא עורכת בדיקות־פתע
לנהגים, ולראייה, רוב הנבדקים, במיבצע
משולב של העולם הזה ומישטרת
מ £מחוז ירושלים, היו בטוחים
שמדובר בצילום סרט־מתיחות.

כ תב ת השער האחורי:

ראו שום חומש
שר ם־דו־קה סגו?
מי שדד את ביתה של פרדריקה סגל!
האם היתה זו פריצה מתוכננת של אחד
מקרוביה או פריצה של גנבים
7מזדמנים! ומה השווי האמי־
^ ^ 41 תי של הרכוש שהשאירה!

מטורף מטווח השלם אתה והשקל
חזונו של יז׳י קו שינסקי על גנן מפגר הצופה
בתשדירי־טלוויזיה והופן, בזנו ת כישרונו
להפריח מליצות ריקות, לפוליטיקאי מפור ס
ם, אינו רק סאטירה עוקצנית, אלא בבואה
נאמנה של המציאות הפו-
ליטית. ואין זו רק תופעה

אמריקאית, זה קורה גם כאן.

חיטוט ם יזתר
על כ תב ה שחשפה סו דו ת מחדר־ה״
מיטות (״במלון, בחבר ת ידידה״ ,ה עולם
הזה.)24.8.88 ,
הפעם, בכתבה על רמי אילץ ואהובתו הסודית
ליכלכתם לגמרי.
מקובל עלי, שכאשר מדובר באנשי־ציבור, אפשר,
ולפעמים צריך, להיכנס לחדר־המיטות. אבל
הפעם לא מדובר באיש־ציבור והחיטוט בענייניהם
האישיים של שני האנשים הנ״ל היה לגמרי
מיותר. מה גם ששניהם נשואים והדבר עלול
לטרפד את חייהם ללא תיקווה.

אברהם נ. גיל,

תל־אביב

חסמת האינתיפאדה
על תוצאת־לוואי אפשרית של ה הת קוממות
בשטחים הכבו שים(״האינ תיפאדה״
,העולם הז ה .)7.9.88
אם יש כאלה המזלזלים ברמת התיחכום של
המתקוממים הפלסטיניים, מוטב להם להרהר
בדבר פעם נוספת. זה, כנראה, לא מיקרה שבד
בבד עם מאות ההצתות של חורשים ויערות עלתה
לנו השנה גם הטמפרטורה לגבהים בלתי־נסבלים.
הרי המדענים כבר יודעים מזמן, כי אחת הסיבות
להתחממות הכללית בעולם, בשנים האחרונות,
היא שריפות־היער הענקיות בצפון־מערב
בראזיל, שבהן נוצרות, כתוצאה מהשריפות, כמויות
אדירות של דו־תחמוצת הפחמן, הגורמות
לחימום כדור הארץ(״תיסמונת החמסה

נתן פורמן,

׳ שפט׳
ת שנד ח

ד ף חדש

״עין אחת בונקת״

מאזנים וזים

מילחמת״אחים בחברת א״צ ברנוביץ •
מאזנים רזים לאזורים עד • 1990 בחברת-
הברוקרים דרקסל־בורנהם רוגזים על יש ראל
• ח שנון־הבנק של הליכוד מחכה למי•
מוש ההבטחות של מודעי •
^ רוזוליו מודה בשגיאות • ומי

4יזכה בסוכנות אלפא רומיאו!

הנו בגרר
שרום מפואר מעלית

שימעון ישראלי, מי שהיה שותפו להופעות
של מלך הליצנים שייקה אופיר, נ שיר ה־מוקדש
לידידו. על ליצן בלי
9מחיאות־כפיים ועם עין אחת
בוכקת.
צובה ועין אחת

בהפגנות הרבות של תנועות־השלום היש ראליות
אפשר למצוא תמיד את אותן מאות
בודדו ת של אנשים. איד יתכן, אם כך,
שציבור מצומצם זה אחראי להקמתם של
יותר מ־ 40 אירגוני שלום ומחאה! מדוע לא
מתגברים אירגונים אלה על
חי לו קי־ ה די עו תומתאח די ם

לטובת המטרה המשותפת!

7/77ד>/778ל>] 77 ך ווחח:

אחרי 13 שנים של שכנות טובה וידידות
אמת הגיעו השופטת הדס ה בן־עיתו והספר
שלמה משולם למצב של תלונות במישטרה
ותביעות בבית־המישפט. הכל התחיל נש־הספר
משולם רצה להתקין
מעלית לדירת-הגג שלו,
והציע לשופטת ״טרמפ״...

סינור מהחיים

כאשר נרשמה מיכל (שם בדוי) לקורס
השדרנים של השדרן המפורסם, היא לא
העלתה על דעתה אין ת ס תיי ם הפרשה.
ביומנה היא מספרת איך הזמין אותה
השדרן לביתו ו אנס אותה באכזריות, ו אין,
בתו ם לב, היא נפלה גם קורבן לנוכלת את שניצלה
מפורסמת,
הסיפור המזעזע, כדי לסחוט
כספים מן השדרן המפורסם.

טבריה

שנת ה־ 40 למדינה היתה גם שגה
של חשבון־נפש למערכת המיש*
פטית: מישפטו של עיזאת
נאפטו בתישרי, שעם טיומו
הוקמה ועדת לנדוי שהתירה
חקירות באמצעות לחץ גופני
מתון • מישפטו של הש״ג רוני
אלמוג בחשוון, שבו נדרש בית-
המישפט לקבוע עד איזו מידה
עומדת לחייל זבות ההגנה
העצמית • מישפטו של ניטן
אישגוייב בכטליו שהורשע בהריגת
נער ונדון לשישה חודשי
מאטד בעבודות חוץ • פרשת
השחיתות בבתי-המישפט בטבת
• פרשת ״הפגישה הלילית״
בשבט • מישפטו של מרדכי
וענונו באדר, שבו הוא נאשם
בבגידה, בריגול חמור ובסיוע
לאוייב במילחמתו בישראל •
מאסר-העולם שנגזר על גיתית
יזרעאלוב על רצח בעלה •
,,מישפט שלמה״ שדן בגורלה של
התינוקת קרוליין־ברונה •
עונש-המוות שהוטל על ג׳ון
איוואן דמיאניוק • מישפטו של
דויד בלט, המומחה למעקפים •
מישפסה של מונירה דאוד,
שנאשמה בגרימת חבלה חמורה
לרומם אלדובי • ועתירתה של
שלילה שפר לבג״ץ כדי למנוע
את הארכת חייה של בתה,
החולה במחלת חשוכת־מרפא.
ומעל לכל ריחפה האינתיפאדה,
שהשלכותיה מאיימות על שיטת
המישפש הישראלית,

על הצדק ועל זכו-
יות האדם במדינה.

״לא יונה, לא נץ
ולא יונץ״
כך בדיוק מגדיר עצמו חיים בר־לב, שר־המישטרה.
הוא אוהב חיות, בייחוד סוסים.
בגיל צעיר שאף להיות וטרינר והוא חולם
לכתוב ספר על המציאות
הפוליטית בישראל. רק נושא

א חד קשה לו -ביצורים.

יותר מסתם שישו

מה ההבדל בין יצחק שמיר ליאסר ערפאתן
• אייבי נתן רוכב שוב • יותר משיעור
בגיאוגרפיה • על הפנטומימה
£ 1 1שלא הועילה להדס להב, וה-
פירצה ב חוק שטרם נמצאה.

עדיף רבדבל המוח
על טיבה של ברכת שנה טובה (״גם
זה וגם זה״ ,העולם הזה .)7.9.88
כיצד זה כורכת דניאלה שמי, בברכת השנה
הטובה שלה, את איחולי־השלום (״נו מור ווה״)
עם איחולי־ההבל ,״נו מור בולשיט!״(משהו, כמו
.הפסיקו לבלבל את המוח!״)?
אני מעדיף לבוסס בחרא של פרות(זה הרי מה
שבולשיט הוא) עד אחרית ימיי ובלבד שלא תיקרה
עוד אי־פעם סילחמה.
או, בלשון הסיסמות :״בולשיט — יס! וור —
עוזי ירדני, חל־אביב

העולם הזה 2664

המדורים הקבועים:
איש אמנות וצעיר יפה בטיפור-אהבה
מהסוג האחר • רינת אלדר (בתמונה)
ואלון תבור -רחוק מהעין, רחוק מהלב •
מעשה בבעל, באשה, בדירה משותפת
ובחברים נפרדים • רונית בדודי, ג׳ק
צימרמן ועוד רבים שרוצים להישאר בעי לום
שם • חיי האהבה של ענת כרם •
מה הקשר בין משה דיין
^ ^ 19 ומשנר-הנישואין של אגט

ושמואל

פלאטו־שרון!

מיבתבים -חיטוט מיותר
איגרת העורך -באש ובמים
ת ש קי ף -לוחצים על אמוראי
חשבון נפש -חיים בר־לב
במדינה -אייבי רוכב שוב
הנדון -חוק הגיינגל
אנשים -בין הזירות
יומן אישי -בשם הביטחון
דף חדש -מלך הליצנים
הורוסקופ -כוכב חדש

לילות ישראל
תשבץ ענה
מיבתבים לרדתי -קצת ביישן
תמרורים ־ הבן השישי
מה הם אומרים -א ה רון מגד, אריה
-מסיבות אילתיות

(״דקס־) דקל, אשר לוי,
יהושע זטלר, עזר וייצמן,
אריאל שרון
אתה והשקל -מילחמת אחים
קולנוע -ג׳ינג׳ר לכי הביתה
רחל מרחלת -על כל העולם

מיבחבים
המושל ותורת־הסיכויים () 1
עוד על סיכוייו של מו של-אחת מ־50
ה מ דינו תהאמ רי ק איו ת להיו ת נ שיא
ארצות־הברית (״אני לא מ ת חיי ב
שזוהי ת חנ תי האחרונה!״ העולם הזה
24.8.88 והלאה).
מושל ניו־יורק, מריו קומו, עשה את שיעורי־הבית
שלו. כאשר הוא גילה כי סיכוייו לנשיאות
כנגד מועמד סגן־נשיא הם קטנים, הוא ויתר על
המירוץ. אבל מייקל דוקאקיס, מושל מסצ׳וסטס,
שכן רץ, לא עשה את שיעורי־הבית שלו.
עובדה: מבין 12 מושלי־מדינות שכן זכו, בעבר,
להיבחר לבית* הלבן, היה רק אחד מושל

• 1ג לי ב; /-צ\ו א 7ז ני ב• 2

״העולם הזה״ מעורב מאוד בחייד של
אורית ארביב. לא־אחת הביעה את רגשותיה
ודעתה מעל עמודי שבועון זה. השבוע היתה
חשיבות מיוחדת לכמה דברים שאמרה כאן.

כותבת אילנה אלון:
מגיל 1אוהבת אורית ארביב את הרצל
אביטן, ועושה למענו כל מה שאשה אוהבת
מסוגלת לעשות. היא הצטרפה אליו בבריחותיו
מהכלא, עזרה לשדוד את מיפעל קרן־אור כרי
לממן את בריחתו של אביטן לצרפת והלכה
לשמונה שנוודמאסר על פישעה זה. היא ילדה את
בנו של אביטן בכלא, והמשיכה לשמור לו אמונים.
במשך
שנותיהם הרבות יחדיו הספיקה אורית
להתראיין בתיקשורת ולכתוב לשופטים מיכת־בים
שבהם סיפרה על חייה ועל אהבתה לאביטן.
ודווקא השבוע, אחרי בריחתו האחרונה והנועזת
של אביטן מהכלא, כאשר הוא נתון בתנאים קשים

סוהר. אנשים כבר נרצחו בחוץ. אני מכירה את
דרך-החיים שלוי
היא התייחסה גם לשיחות־הסלפון שהקליטה
המישטרה, שבהן איים אביטן מתא הכלא על חייה
של אורית, ואמר שהוא מעדיף כי בנם יהיה יתום.
קשה היה להאמין שמילים אלה נאמרו על-ידי
מי שכתבה במיכתב לשופטים, כאשר עמדה לדין
על חלקה בשוד קרן אור ב־:1982
...מעולם לא אהבתי ולא הייתי נאהבת. תמיד
חסמתי את עצמי מרגשות, לא רציתי שיברון־לב.
אבל קרה לי נס — התאהבתי״ .לא נזקקתי יותר
לסמים. הבחור שאהבתי, הרצל אביטן, מילא את
כל חיי ...רציתי לעזור לו לצאת מדרך הפשע,
להשכיח ממנו את צער השנים האבודות על-ידי
האהבה ...אבל הרצל נאשם בשוד בדל ונידון
ל־ 15 שנות״מאסר ...זה השפיע רבות על חיי,
הפכתי מופנמת ועצבנית. לא הייתי יוצאת
מהבית והייתי כותבת להרצל מאות מיכתבים.
רציתי שירגיש שאני איתו, שאם הוא בבית־הסוהר
גם אני בבית־הסוהר, מרצוני: כתבתי
מיכתבים לשופטים, התראיינתי נאמצעי־התיק־שורת
והתחננתי למישפט חוזר...
ואז באו החבר׳ה, ואני מתוך אהבה הלכתיאחריהם. ידעתי שצריך להשיג כסף לבריחה(של
הרצל אביטן לצרפת) ,ידעתי שכסף זה יבוא
באמצעים בלתי־כשרים, אבל האהבה חזקה
מההגיון. ביצעתי פשע בלי ידיעתו...
כשנולד ילדי נולד איתו רגש חדש, אני כברלא אורית של פעם. אמנם אני עוד אוהבת את
הרצל, ולעולם לא אפסיק לאהוב אותו; אבל כיום
אני מבינה שהדרך שבחרתי כדי לעזור לו היתה

מוטעית•׳

אורית ארביב
.כשמרד ילד !1לד איתו ר 1ש חדש...־
ומחפש אהדה ויחס חם, עלתה אורית על דוכן־
העדים והשמיצה אותו לפני־כל.
היא נאשמת בהחזקת אקדח. המישטרה חושדת
כי היא ניסתה להבריח אקדח זה אל תוך תאו של
אביסן, כאשר נאה לבקרו בכלא באר־שבע לפני
חצי שנה. אורית מכחישה כל קשר לאקדח
וטוענת כי מצאה אותו כאשר ירדה לעשות את

גיכיי,בבני׳יהעומיבבנ-הי אגשים
) 4פבדגדצחו
על דוכן העדים, עמדה אורית מבוגרת
יותר, לנושה חליפת־ג׳ינס חושפת רגליים נאות,
ואמרה מילים קשות נגד האיש שאחריו הלכה
באש ובמים. היא סיפרה כי בעת ביקוריה בכלא
גהג להכותה מכות חזקות, ואף שבר שתי חוליות
נגבה. היא טענה כי עשה זאת בנוכחות הסוהרים.
היא סיפרה כי פחדה ממנו כל־כך, עד שלא העזה
להמרות את פיו ולהפסיד אף ביקור אחד אצלו,
כי ידעתי מה מחכה לי בביקור הבא!״כאשר נשאלה על־ידי התובעת גלית ויגוצקי־מור
מה יכול כבר לעשות לה אסיר־עולם מתא
כלאו ענתה- :הכל יכול לקרות, גם כשהוא בבית-

״באש
ובמים׳

במיכתב אחר שכתבה אז להשלם הזה
אסרה אוריח על הרצל- :זה לא נכון שהרצל
מסוכן לצינור. יש לו נשמה טובת ואני לא
מאמינה שהוא מסוגל להזיק למישהו״ ,לפני
שנתיים נרשמנו לגישואץ בירושלים. אבל זה
התעכב בגלל מה שקרה אחר־כך. בשבילי הרצל
הוא בעלי לכל דבר. למרות שאין לנו הניירות
ביד, אנחנו חתומים לכל החיים. בהרצל מצאתי
את כל מה שחיפשתי בחיים, חכמה, גבריות, אופי,
יופי, טוב־לב ונאמנות. הוא אדם נפלא, ואני
מטורפת אחריו. אין שום דבר שיעצור אותי
מללכת אחריו לכל מקום. וזה לא משנה איזה
צרות יעמידו בדרכנו.
אני אלך אחריו באש ובמים, ויהיה מהשיהיה״.
אם היה מי שחשב כי שש שנים בכלא, בגלל
שוד קרן איר, השכיחו מאורית את אהבתה
לאביסן, ה ד מיד אחרי שיחרורה מהכלא הצהירה
אוד ת מעל דפי השלם הזה 12.8.87 שהיא
מבקשת להתייחד עם אביטן בכלא. סיפרה אורית:
אני מקבלת אצלו ביקור פעם בשבוע, לשעה.אסור לנו לנגוע זה בזה במשך הביקור. קיימת
בינינו הפרדה מלאה. במשך הביקור אנחנו
עטופים בסוהרים שהעיניים יוצאות להם מול כל
תנועה שלנו ...בתנאים הנוכחיים אני משתגעת
לתת לו נשיקה, ואני רואה את כל הסוהרים —
כמה סוהרים׳ — בתוך הפיות שלנו״.
כיצד מתיישבים סיפוריה אלה של אורית,
מלפני שנה, עם עדותה כי בביקוריה אצל אביטן
הוא הצליח להכותה ממת חזקות כל־כך עד
ששבר שתי חוליות בגבה, בנוכחות הסוהרים,
שעיניהם יוצאות אל מול כל תנועה של בני־הזוג?
לאן הלכה האהבה?

מרשתי, מירה גרף, מוסרת כי תוכן הכתבה
(מלבד השם ומקום־העבודה) אינו אמת, ויש
בכתבה, שאיננה אמת,
משום הטלת־דופי ופגיעה
בשמה הטוב.
מרשתי איננה מזכירה
אישית״ .היא איננה,
לצערה- ,מתלבשת בשמלות
של גדולי האופי
נאים בצרפת ״.אין לה
אף שימלה אחת תוצרת
צרפת ולא היו לה כאלה
מעולם.
כספי הדירה, אשר
בר־שלטון
נרכשה לפני חמש שנים,
עם גירושיה, התקבלו מן הרכוש המשותף, כחלק
מהסכנדהגירושין שהיה לה עם בעלה.
למרשתי אין כל טובות־הנאה ממעבידה מלבד
המשכורת שהיא מקבלת עבור עבודתה.
מנשה בר־שלטון, ע 1רך ז־׳ן. תדאביב

כן נטר קליפורני
על קורא א מ רי ק אי המבקשלה תכ ת
ב עם קו ר אי ם י שר אליים.
אני סופר ועיתונאי אמריקאי, יהודי ממוצא
פולני, החי בקליפורניה.
אני מתכנן לבקר בשנה הבאה בישראל. הייתי
רוצה להתכתב עם מישהו לפני שאגיע לישראל.
ד״ר טדי ווניצקי, כרמל, ארצות־הברית
101<1, ? 11.0.וז]ס ץ1 6 )1<1

3198 אס .0 • 0ק

6-563ו(- 1ץ נ 61-1רודו 0 3
61,וזזז 0 3 93921 מסצ׳וסטס לשעבר: קלווין קולידג׳ ( 1923־,)1929
אחת הדמויות החיוורות ביותר שאיכלסו אי־פעם
יהודה סלקוביץ, רמותן
את הבית הלבן.

11 מייזדע
עוד על טי בו של הלוח העברי.
האם כבר חשב מישהו על הקשר בין זה שבשנה
העברית יש 12 חודשים, בדיוק כמיספר שבטי
ישראל?
או על כך שהמיספר 12 הוא בדיוק מיספר
הצירופים האפשריים של מילים בנות ארבע
אותיות שאותן ניתן להרכיב מן השם המפורש של
האל(יהוה) כמו הויה, יוהה, ההוי וכר?
נאווה חבר, חדאביב

אי. ב .ג׳

על יי שובים שונים בעמק״הירדן
(״תמרורים״ ,העולם הז ה .)7.9.88
בהקשר לפטירתו של גירעון ברץ, הילד
הראשון של אם־הקבוצות, דגניה א׳ :כולם יודעים
כי בשכנות לדגניה א׳ מצוייה דגניה ב׳ ,שנוסדה
כמה שנים אחרי דגניה א׳ ,בשנת . 1920
אבל מי עוד זוכר שמשך תקופה קצרה היתה
קיימת באותו איזור של עמק־הירדן גם דגניה ג׳,
רק שחבריה העדיפו לזוז מערבה, לעמק־יזרעאל,
ויישובם קרוי כיום גניגר?
טוביה גרשמן, עשלה

הלשון של אם־הנזיגזר
עוד על ל שונות מל אכו תיו ת, כלשון
ה א ספ רנ טו(״ ת מ רו רים״ ,העולם הז ה
31.8.88 והלאה).
לרגל יום־ההולדת ה־ 100 של לשון האספרד
טו, כולם מלאי התפעלות מפועלו של רופא״העי־ניים
היהודי, הד״ר זמנהוף, שהמציא, במאה
שעברה, את הלשון הזאת.
אבל זכות־הראשונים להמצאת לשון מלאכותית
מגיעה לאישיות אחרת: אחת הילדהגארד,
אם־מינזר בעיירה גרמנית של המאה ה־ , 12 שהחליטה
כי אין להסתפק ב־ 2800 הלשונות הטיב־עיות
הקיימות והיא שיצרה את הלשון המלאכותית
הראשונה בהיסטוריה(שאמנם לא האריכה
בועז ברושי, ירושלים
ימים)•

אין ט1בות־הנאה
על ה עובדו ת הנכונות (״רחל המרה־לת״
,העולם הזה .)31.8.88

ראוי לחיקוי
על חידו ש מעניין בברית־המועצות.
קראתי באחד הגליונות האחרונים של פרא!ודה
(כן, לפעמים יוצא ברית המועצות עושה גם
דברים כאלה בעת טיול באירופה) ,כי הוחלט
להתיר לאזרחי ברית־המועצות כתיבת המחאות
בנקאיות, אולם בהגבלה אחת: מותר להם למשוך
רק 10צ׳קים לשנה.
בהתחשב במה שהולך בעניין זה בארץ, זה,
לדעתי, רעיון הראוי לחיקוי גם אצלנו.
שמואל טרטקובר, חיפה

שדר מהשדיו־ה השביעית
על הופעו תי ה הציבוריו ת של דוגמ־נית־צמרת
(״ליידי מערכניק״ ,העו לם
הז ה )24.8.88
הריני רוצה להגיב על הפסטיבל שעושה הער
לם הזה סביב הדוגמנית אילנה שושן:
אני מעורה היטב בעולם־האופנה האמריקאי
של השדירה השביעית וכן בעולם־האופנה האירופי
והיפאני. אני מודעת לכל המגזינים החשובים
בעולם בתחום זה ובתחומים הנילווים. הכוונה
למגזינים מאיטליה, צרפת, יפאן, אוסטרליה, ספרד,
גרמניה ומכסיקו.
ורציתי להביא לידיעתכם שתי דוגמניות ישר־אליות
המצליחות מאוד באירופה ובארצות־הב־רית:
מיכאלה בדקו, שתמונותיה איכלסו מיספר
עמודים ם!נ, באל ואף סוימרס ו״ר דיילי, העיתון
בה״א הידיעה של עולם־האופנה בניו־יורק ודנה
סטיניה, המופיעה במגזינים איטלקיים ואמריק־איים.
באחרונה היא אף הופיעה סולו במגזין־
תכשיטים איטלקי, קאראט . 18
שתיהן מצליחות מאוד, אבל בניגוד לאילנה
שושן אינן רואות צורך לדבר על כך השכם והערב
ואיננו יודעים מי הגברים בחייהן, עם מי בילו
והיכן, מה דעתן הפוליטית וכל.
רנה הייג, ניו־יורק

כתובת המערבת
קוראים המבקשים לכתוב למערכת
העולם הזה מתבקשים לדייק בכתובת
המערכת: רחוב גורדון ,3תל־אביב,
מיקוד —.63458
בשעת הצורך ניתן גם לפנות בטלפון
03( 232262 בפקסימיליה —
245242־3־ .972 מנוי , 2009 ובטלקס
— 1_ 341667ו ו\/ן ץן עוח.
העולם הזה 2664

גאולה מצאה נושא חדש
חברת הכנסת גאולה בהן קראה לשר
התעשייה־והמיסחר בדרישה להפעיל את פקחי
המישרד נגד סוחרים מהגדה ומהרצועה,
המוכרים את מרכולתם באופן פיראטי ברחבי
הארץ.
כהן טוענת כי בכך הם פוגעים בסוחרים מקומיים, ואף
גורמים לסכנות של פשיטות־רגל.

283

ב עבוד ה לוחצים
על אמורא*
במיפלגת-העבודה מפעילים לחץ על עדי
אמוראי, המטפל בעניץ מניות־ההסדר, שלא
יאשר שינוי בזבויות־ההצבעה בבנקים, צעד
שיבול לפגוע בשליטת,,חברת העובדים׳׳
ב״בנק הפועלים״ .מאחר ששליטת ״חברת
העובדים״ ב״בנק הפועלים״ מוחזקת בחבילה
של מניות שאינן שכירות בבורסה, השוואת
הזכויות עלולה להרע את מצבם.
אמוראי, שנכווה קשות מיחס המיפלגה על רקע אי־מינויו
כנגיד, הודיע שלא יהסס לפעול לשינוי זכויות ההצבעה.
בינתיים גוברים במיפלגה הקולות הקוראים לאמוראי שלא
לקבל על עצמו את תפקיד יו״ר מועצודהמנהלים של מ ק
לאומי.

גורמים שונים במיפלגה אומרים כי אחרי
הבחירות יובל אמוראי לשמש ביועץ חיצוני
לממשלה בעניין המניות הבנקאיות, ויוכל
למנוע בכך את הפגיעה בשליטת ״חברת
העובדים״ ,ב״בנק הפועלים״.

ערבים סו
את הססת
באופן מפתיע אין קבלנים רבים קופצים
על פרוייקט הרחבת בניין הכנסת בירושלים.

מן הנמנע שדווקא קבלנים ערביים,
שפנו למיכרז, יזכו בו.

בהסתדרות לא
מתייחסים ברצינות
בצמרת ההסתדרות לא מתייחסים ברצינות
להצעת מנכ״ל ״תדיראן״ ,יגאל נאמן, לחלק את
הקונצרן לחברות־בנות עצמאיות.
החשש הוא שבדרך זו מבקשת ההנהלה לפגוע בזכויות
העובדים ולגרום לפיטורים גדולים יותר של עובדים,
במסווה של אירגידמחדש.
מיד אחרי החגים צפוייה התחדשות מאבקי העובדים
בהנהלה.
על נאמן נמתחה גם ביקורת קשה בשבועות האחרונים,
אחרי שפורסם ההפסד של חברת תדיראן, העומד על יותר
מ־ 24 מיליון דולר.

גילויים תרשים בהסתדרות צפויים גילויים בלתי־סימפטיים על עיסוקיהם של חברי

רשות״השיפוס ההסתדרותית.

חברים במיפלגת-העבודה עומדים ילתקוף
מדיונה, ן רשות־השיפוט __
בקרוב כמה מחברי
של ההסתדרות, על כי הם עוסקים בפעילות
סנים־מיפלגתית במיסגרת העבודה בהסתדרות.

המיסיס לא גיונו לאריאל
ראש עיריית אריאל, תן נחמן, מחפש מקורות כספיים
להעשיר את קופת הרשות המקומית.
בין היתר הוא שם את עינו על איזור התעשייה ברקן,
וניסה לפעול כדי שהאיזור יוגדר כאיזור־תעשיה של
אריאל.

בהתנגדות המועצה המקומית, בראשות ראש־המועצה
בני קצובר, נדחו הדרישות, והמיסים
על איזור־התעשייה ימשיכו לזרום לכספי
המועצה המקומית שומרון ולא לאריאל.

ביום השישי, ה־ 16 בספטמבר, היום ה־
284 של האינתיפאדה, הודיע דובר צה״ל
על 205 הרוגים פלסטיניים בשטחים
הכבושים. מיספר זה אינו כולל את ההרוגים
מירי מתנחלים ומסיבות אחרות.
לפי ספירת ״העולם הזה״ הגיע מיספר
ההרוגים עד יום השבת, ה־ 17 בספטמבר,
היום ה־ 285 של האינתיפאדה, ל־283
הרוגים.
לעומת זאת, מוסרים מקורות פלסטיניים
על 364 הרוגים, לפי הפירוט הבא:
238 הרוגים מירי חיילי צה״ל

ומתנחלים.
• 33 הרוגים ממכות ומהתחשמלות.
• 63 הרוגים כתוצאה משאיפת גאז.
• 30 הרוגים כתוצאה מסיבות אחרות.
מקורות פלסטיניים הורידו בשבוע האחרון
חמישה מיקרים מרשימת ההרוגים
מסיבות שונות, לאחר שהתברר כי לא היה
כל קשר בין מיקרי המוות לאינתיפאדה.

צפוייה שביתה ב״סק״
צפוייה שביתה של 9000 עובדי ״בזק״ החל
ביום השני הקרוב.
מאבק עובדי בזק הוא על חתימת הסכס־הפנסיה של
עובדי־החברה, תהליך שנמשך כבר יותר משלוש שנים,
ועריץ לא הגיע לסיומו. לדעת גורמים בנציגות ועד־העובדים,
ההנהלה אינה מזדרזת לחתום על ההסכם.

אם יתפתח המאבק, עלולים להיפגע גם שידורי
הרדיו והטלוויזיה, ובכללם תשדירי״הבחירות
האמורים להתחיל בקרוב.

שית*ר״ 3עולה
הונגרי נוסף
יצחק ח, יד ר לישכת־המהנדסים, חזר בימים אלה בראש
מישלחת של לישכת־המהגדסים הישראלית, שחתמה אמנה
לשיתוף־פעולה עם לישכודהמהנדסים ההונגרית.
מדובר בהסכם החלפת־ידע, שיתוף־פעולה בתחומי
תעשיית החלפת מישלחווק וסיוע בעיסקות ברטרים בענף־
הבנייה.
בראש הלישכה ההונגרית עומד חבר-הפרלמנט ההונגרי,
הפרופסור יאנוש טות. בין השאר נפגשה המישלתת עם
שר־השיכון ההונגרי, ממלא־מקום שר־התחבורה וסגן שר
המיסחר־והתעשייה.

האמנה היא הקשר המיסחרי הראשון בין
הונגריה לישראל בעיקבות הפשרת היחסים בין
שתי המדינות.

אלרועי לא קיים
הבטחות שלא קיים ראש־עיריית נתניה, יואל
אלרועי, לחסידי צאנז עלולות להוריד את
סיכוייו בבחירות המוניציפליות הקרובות.
לפני שלוש שנים הבטיח יואל אלרועי, ראש עיריית
נתניה, לחסידי צאנז שטודאדמה הגובל בשטח שכונתם.
הם, בתמורה, אירגנו הלוואה של 200 אלף דולר לעיריית
נתניה.

הנושא הגיע למבקר-המדיגה. זה נזף בעירייה
ואלץ אותה להחזיר את הכסף. העירייה לא
מילאה את הבטחותיה לחסידי צאנז, ואלה
מאיימים היום לא לתמוך ביואל אלרועי לתפקיד
ראש־העיר בבחירות הקרובות. .

התעניינות במניות ״עלית
בשבועות האחרונים התברר שבמניות
״עלית״ ,הנבחרות בבורסה לניירות-ערך, ישנה
שוב פעלו ת ערה, כנראה, על רקע רכישה של
גורמים שונים של חבילות-מניות שעדיין
נמצאות בידי הציבור.
ההערכה בבורסה היא שאין מדובר ברכישות של מניות

על־ידי מישפחת פדרמן או על־ידי החברה הבריטית מא־ן.
שפררמן משמש כנציגה בישראל.
מישפחת פדרמן והחברה הבריטית הצליחו להשתלט על
חברת עלית. כאשר רכשו את מניות החברה בבורסה
ומחוצה לה, ממישפחת המייסרים.

לפי אחת השמועות, רוכש־המניות של ״עלית״
בשבועות האחרונים הוא משקיע קנדי, המיוצג
בישראל על־ידי אייט־עסקים ששימש עד
לאחרונה בתפקיד בכיר במערך השיווק של
״עלית״.
לשמועות הללו אין, לפי שעה, אימות, אבל ההערכה היא
שהרכישה היא על רקע השיפור הצפוי בריווחיות החברה,
אחרי פעולוודהייעול שננקטו על־ידי ההנהלה החדשה.

גנגר יפרוש מהמירוץ
קבוצת אריה גנגר תפרוש מהמירוץ לרכישת
״כימיקלים לישראל״ ,אחרי שנרמז לה כי רשות
החברות הממשלתיות לא תקל בדרישותיה עם
הקבוצה.
גנגר ניסה גם לרכוש את חברת התרופות אביק. אבל
מישפחת ברונפמן, יחר עם תישלובת טבע, הציעו מחיר
גבוה יותר ורכשו את החברה.
מקורביו אומרים שגגגר עריץ ממשיך לחפש עסקים
להשקיע בהם.

האוצר מרכז
אח ההגרלות
מעמדו של יו״ר מיפעל״הפיס, ח״כ גירעון גדות, עשוי
להתחזק אם אכן תתממש תוכנית מישרד־האוצר לאחד את
הגרלות מגן־דויר אדום, הוועד למען החייל ומיפעל־הפיס.
התוכנית, שגובשה באוצר, קובעת שכדי לרכז את השליטה
במיפעלי־ההגרלות, ולאור הניסיון הרב שנצבר במיפעל־הפיס,
אין מקום לקיומן של ההגרלות הללו, אלא
במיסגרת מיפעל־הפיס.

במיפעל־הפים תומכים ברעיון, לאחר שבעבר
דחו הצעה שהועלתה, שלפיה יבצע מיפעל־הפיס
הגרלה שהכנסותיה יועברו למגן־דויד
אדום ולוועד למען החייל.

פריחה לנהגי
מוניות מהגדה
נהגי־מוניות מצפץ הגדה החלו באחרונה בהסעות של
יהודים וערבים ממיזרודירושלים לאיזורים שונים בגדה.
בגלל ריבוי יידוי האבנים ובקבוקי״התבערה לעבר רכב
הנושא לוחיות־זיהוי ישראליות, מסרבים נהגי־מוניות
ערביים ממיזרח ירושלים, שלמכוניותיהם לוחיות־זיהוי
ישראליות, לנסוע מחוץ לירושלים, מחשש לפגיעה
במכוניותיהם.

מדי בוקר מתייצבים נהגי-מוניות מרמאללה,
מקלקיליה, משכם ומג׳נץ באיזורי־האיסוף
הגדולים בירושלים, במוניות הנושאות לוחיות־זיהוי
של השטחים הכבושים, ואוספים נוסעים
לצפון הגדה.

גופה בבית־הספר
תלמידי בית-הספר התיכון עירוני ט׳
ביד־אליהו גילו בבוקר יום הרביעי האחרון
גופת גבר בחצר בית־הספר.
הגילוי עורר פחדים ושמועות-זוועה
בקרב התלמידים. הנהלת בית־הספר לא
טרחת לברר במישטרה במה המדובר, ולא
נקטה שום צעדים להסביר לתלמידים
ולהוריהם מי האיש ומה אירע לו.
בדיקת המישטרה העלתה שאין המדובר
באירוע פלילי. הגבר, בן ,66 שאושפז
בסאנטוריום, שוחרר בראש־השנה לביתו,
נקלע מסיבות לא־ברורות לחצר בית־הספר,
ומת שם מוות טיבעי.

טלפוני לא נמכרים
חברת ״בזק״ אינה מצליחה למכור את בל
כמויות הטלפונים מן הדגמים החדשים שלה:
זמרוני ועפרוני. הסיבה לבך נעוצה במחיר
הגבוה שדורשת ״בזק״ ,והעומד על יותר מ*50
דולר למכשיר, לעומת טלפונים דומים הנמכרים
בניו־־יורק במחיר של 20 דולר ליחידה.
מתברר שרוב הטלפונים, שהפיצה בזק. היו למנויים
חדשים, ואילו בעלי טלפונים קיימים לא מיהרו להחליף
את המכשירים המצויים בידיהם, בגלל העלות הגבוהה.
בידי חברת מ ק, על כן, מלאי גדול של הטלפונים
מהדגמים החדשים.

או רי ת ז רו בבל •

15 שנה אחרי נפילת קו־בר־ל ב 1כיום־הכיפורים
מונולוג של 1חיים 1כר־לב

^ לדות? יפה! נולדתי בווינה. כשהייתי
בן 3עברנו ליוגוסלביה. היינו
שלושה ילדים: אחותי, אני ואח קטן.
זיכרונות? ציוניים! כשאחותי הגדולה
סיימה גימנסיה — היא היתה חברת
השומר־הצעיר — היה נהוג שאחרי
הגימנסיה הולכים להכשרה בת שנתיים
בסלובניה. אבל אז, ב־ , 1938 גזרו
עליה הוריי :״עכשיו תסעי ישר לפלשתינה!״
ונערה צעירה, יפהפיה, נסעה
לבדה. את זאת לא אוכל לשכוח.
שנה אחרי־כן, כשהייתי בן 14 וחצי

וסיימתי את מה שנקרא ״הבגרות הקטנה״
,הגיע תורי לעלות ארצה. תארי
לעצמך, בחור בן 14 וחצי עולה לרכבת
בתחנה של זאגרב. גם אני הייתי חניך
השומר־הצעיר. אני זוכר איך כל הגרוד
בא להיפרד ממני. כל אחד מחברי־הג־דוד
הביא תמונה, והדביק לידה תלתל
של עצמו. החפצים שלי כבר היו ארוזים.
פחדתי פחד־מוות שיבואו ויחפשו
בחפציי וימצאו את האלבום. לכן לקחתי
את האלבום עם המזכרות והתלתלים
והחבאתי אותו מתחת לספסל.

הוא נשאר שם.
מ־ 40 החבר׳ה שבאו להיפרד ממני,
ושתמונותיהם היו באלבום, נותרו ארבעה
בחיים — שלושה הגיעו ארצה,
ואחת הוחבאה בזמן המילחמה באירופה.
השאר התגייסו לפרטיזנים ונפלו
בידי הגרמנים.
הוריי ואחי הקטן הגיעו ארצה בן
, 194 ברכבת האחרונה של האוריינט־אקספרס
לפני פלישת הגרמנים ליוגוסלביה.
הם עשו, כך סיפר לי אחי,
חיים משוגעים. היה להם הרבה כסף,
שאסור היה להוציאו מיוגוסלביה. לכן

הם קנו בבתי־מלון ביוגוסלביה, קנו,
קנו, ביזבזו כסף בתורכיה.

• בעלי־חיים :״הייתי

חצי מרו־האווווה!,,
ץ ה מילדות.
( תמיד היה לנו כלב בבית. יש לי גם
כלב או שניים עכשיו.
כשהייתי ילד, היתה מולנו תחנת־מישטרה.
הייתי עומד ומסתכל, במשך
שעות, איך השוטרים רוכבים על סוסים.
אחר־כך,
כשעליתי ארצה והגעתי
למיקווה־ישראל, הייתי שם חצי מלך־
האורווה. לא, לא סייס ראשי, אבל
הייתי ״מאכר״ ,מפרזל, מאלף.
אני עדיין רוכב. כן, גם אחרי הפציעה(
.הפציעה המפורסמת בעיקבות
נפילה מסוס, שאחריה צלע בר־לב במשך
תקופה ארוכה).
חיות הן יצורים שלא מתלוננים, לא
מתאוננים, לא משיבים לך. תלוי מי.
סוס, למשל, אין לו שכל בכלל. לכלב
— יש אינטליגנציה. סוס זה כמו כיבשה,
כמו עז, מבחינת האיי־קיו.
מה פירוש, אם אני מתקשר לבעלי-
חיים? אני אוהב חיות, אוהב לטפל בחיות.
למשל, סוס: חושבים שהוא באמת
מתלהב מזה שמלטפים אותו. אבל זה
האדם המתלהב מכך! כל מה שהסוס
צריך זה ״עזבו אותי במנוחה!״
מבחינת האופי, סוס הוא חיה נחמדה.
באופן עקרוני, הוא מציית. אם לימדו
אותו משהו, הוא יציית כשימחה. לא כל

#בחדים :״חשוב ר
מאוד ותצליח!,,
ך} חדים? פחדים מיוחדים? פחד
מכישלון? אני לא יודע אם אפשר
לכנות זאת ״פחד״.
אם הכישלון אינו אובייקטיבי, ומייחסים
לך, בכל זאת, כישלון — אין
לך מה לעשות, עד כמה שזה מרגיז.
אחרת — צריכים להפיק לקחים מכל
כישלון.
כן, חשוב לי מאוד להצליח. האם אני
שאפתן? דווקא לא. קשה לי להגיר בדיוק
אם הלך לי בקלות או בקושי: תמיד־תמיד
הלכתי לתפקידים רק אם חשבתי
באמת שאני האיש המתאים ביותר. אחרת
— לא התמודדתי.

#צבא :״נשמינו את
ו״צמ ,1חשבת לכחש!,,
רגל שבורה אחרי הנפילה מהסוס
״סוס זה כנו! כיבשה. כנו 1עזר

אוויר בנגב כשאני הייתי קמב״ץ שם.
אני בהחלט מרגיש שיש לי הבנה
מיוחדת עם הגנרלים־בדימוס ליד שול־חן־הממשלה.
זה מתבטא בעיקר בהבנה
מיקצועית, כשמדובר על נושאים צבאיים,
התמצאות. אבל אנחנו לא מזלזלים
בשאר השרים. שכל ישר תורם
הרבה בישיבות הקבינט. ניתן לעצב
עמדה גם ללא כל רקע צבאי.
מאניירות? אל תשכחי שהגנרלים,
המכהנים כיום בממשלה, נמצאים בפוליטיקה
מאז . 1973 זה לא עניין של
״התקלקלנו״ ,אבל. כן, ההבנה בינינו

^ היות רמטכ״ל — זה היה שיא
/בקאריירה. מאז, חוץ מתפקיד

ראש־הממשלה, אין שום תפקיד שהוא
כל-כך מכריע כמו תפקיד הרמטכ״ל.
כשסיימתי להיות רמטכ״ל — בגיל
— 47 ידעתי שאין לי לאן לשאוף מעבר
לזה. כיום, בגיל ,60 יש לי שאיפות
אחרות. איזה שאיפות? לתרום עוד כמה
שנים למדינה, לזכות בבריאות טובה.
שירתתי בצבא 25 שנים, עד שחת־מניתי
כרמטכ״ל. אי-אפשר לומר שהלך
לי בקלות: במפא״י חשבו אז שאני
שייך לאחדות־העבודה. באחדות־העבו־דה
הרי ידעו שאני לא שייך לשם, אז
שייכו אותי למפ״ם, מפני שידעו שבאתי
מהשומר־הצעיר. במפ״ם חשבו שאני
שייך למפא״י. אז עוד עשו חשבונות
כאלה בהקשרים של קידום צבאי.
אחר־כך, באמצע שנות ה־ ,60 הייתי
ראש־אג״ם. לוי אשכול(ראש־הממשלה
ושר־הביטחון) החליט לעשות רוטציה
ולתת לעזר וייצמן צ׳אנס לקראת הר־מטכ״לות.
הוא מינה אותו כראש אג״ם.
לי לא היו טרוניות, אבל הרגשתי...
חשבתי שבכך אני גומר עם הצבא.
הציעו לי להמשיך ללמוד. כבר היה
לי אז תואר שני במינהל־עסקים וכלכלה.
הציעו לי ללמוד בצרפת. גולדה
אמרה לי :״ללמוד זה תמיד טוב...״
אז באמת שמעתי לעצות ולא השתחררתי.
כעבור שנה הזעיקו אותי
מצרפת ומינו אותי כסגן־רמטכ״ל. כך
שקשה לומר שהדיר שלי לרמטכ״לות
היתה קלה לגמרי. כן, זה היה הקטע
היחידי שבו חשבתי לפרוש משרות־הקבע•

תיכננתי לעצמי קאריירה צבאית,
ובוודאי שלא יעדתי עצמי לרמט־כ״לות.
הסתיימה מילחמת־העצמאות.
הייתי אז מג״ד. כבר נרשמתי לאוניברסיטה,
כשבאו והציעו לי לחתום
לעוד שנה. כל הדור שלי — צביקה
זמיר, עוזי נרקיס — כולנו חתמנו לשנה,
ולעוד שנה ולעוד שנה...
אחרי שנה באו והציעו לי להיות
מפקד־קורס. אז חתמתי לעוד שנה.
רוב השרות הצבאי שלי היה כזה:
חתימה לשנה, מקסימום לשלוש שנים.
זה היה הדור שלי. כיום זה אחרת: יש
פנימייה צבאית, וחברה מכשירים עצמם
מגיל צעיר.
אני זוכר איך שבזמני הופיע לפנינו
ראש אכ״א וסיפר לנו על תנאי־פרישה
נהדרים בגיל 40 משרות־הקבע. הבטנו
בו בתמיהה. לא היה לנו מושג על מה
הוא מדבר. מי תיכנן אז, מי חשב!
חברים־לנשק? זה קיים — יותר חברים
למילחמות, מאשר חברים מהצבא.
אני סוחב חברים כאלה מהפלמ״ח. אלה
חברים שגם אם לא פגשתי אותם במשך
שנתיים — אנחנו נפגשים וכאילו לא
קרה כלום. שמות מוכרים? צביקה זמיר,
עוזי נרקיס, יוסק׳ה יריב.
האם יש לי חבר כזה בפוליטיקה?
אולי עזר וייצמן. הוא היה מפקד חיל־

בהם. אני אמרתי מראש לאמריקאים:
״אם תעשו שריר, הם יירתעו!״
ראיתי זאת גם במילחמת־ההתשה.
כשהפלנו חמישה מטוסים רוסיים, הי־תה
כזאת חגיגה בחיל־האוויר המצרי...
עד אז ירדו עליהם הרוסים :״אתם לא
יודעים לטוס, אתם לא מבינים בזה...״
עבד־אל־נאצר דרש אז מעורבות רוסית
גדולה יותר, אבל הרוסים לא היו מוכנים
לעבור איזה קו. המצרים נאלצו
להרים ידיים, בגלל זה, אחרי 17 חודשי
התשה, ולחתום עימנו על הסכם להם־
סקת־אש.

,.נמו כספת שלא סגוו אותה...״
חיים בר״לב לא צוזשף בקלות, לא מסגיר רגשות. בכל זאת,
למושג ״קו נר־לב׳ יש ערך רגשי עבורו.
15 שנים אחרי מילחמת יום־הכיפורים, המילחמה שנ ה נפרץ
קו־הביצורים שנקרא על שמו, די נאיזכור המושג ״קו נר־לב״ כדי
להזיז משהו אצל האיש המבוקר הזה. וכך אמר:
״הצינור מת חלק לשני חלקים:
״מבקרים מיקצועיים, המבינים בדיוק א ת העניין ומבקרים אותו
מתוך מגיעים פוליטיים, ואנשים שאינם מנינים. שמעו משהו, וזה
נדבק.
״מה שמכונה,קו בר־לב זה נכסי דה־לא־גיידי. היו אלה ביצורים,
שהלוחמים היו צריכים לתפעל אותם. אבל הלוחמים פשוט לא היו.
זה דומה לכספ ת משוכללת, שפשוט לא סגרו אותה.
אין תפיסה טונ ה יותר מאשר
לבצר, לתכנן מארבים בין הביצורים ועתודות־שריון קרובות. אבל
ביצורים לבד ם לא יכולים לעצור חמש אוגדות מצריות.
״לא אני גיבשתי את הקונספציה של הקו. מיניתי לשם כך צוות.
אבל ברור שהתפיסה היתה מקובלת עלי. כולם ח שנו שהביצורים
יעצרו א ת המצרים. הביצורים לא עצרו, לא בגלל התפיסה, אלא
מפני שהתפיסה לא מומשה. גם ועדת-אגרנט קבעה זאת במפורש.
למרות שלא היו לוחמים, אף מעוז א חד לא נפל ב־ 24 השעות
הראשונות למילחמת יוס״הכיפורים. המעוז האחרון פונה רק אחרי
שישה ימים. המצרים לא הצליחו לכבוש אותו נמ שך שישה ימי־מילחמה,
וזה רק מוכיח א ת נכונות התפיסה״.
האם הוא חש שנעשה לו עוול היסטורי!
״אנשי״המיקצוע יודעים א ת האמת, יודעים שלא היה כוח״אדם
עם פרוץ המילחמה. חלק ם מבקרים את התפיסה ואותי מטעמים
פוליטיים.״
הנושא הזה מרגיז אותו!
״מרגיזי. הבעיה היא לא אם זה מרגיז. השלמתי עם זה שזהו קטע
בעייתי בהזדמנויות שונות. הסברתי זאת בכל מיני פורומים, כתבו
על כך מומחים, פרשנים צבאיים. אבל אין זה אומר שאם אתה כותב
אתה גומר עניין. יבוא יום ואכתוב א ת הספר שלי״.מורגשת בדיונים.
האם אני מתגעגע לתקופת־הצבא?
כל הבר בעיתו. לא, אני לא מתגעגע
לצבא. זאת תקופה יפה, שהסתיימה לפני
15 שנים.
געגועים? לתקופה הראשונה של
המדינה, לשנים הראשונות — הכוח
שהיה בנו, הממשלה שהיתה אז, האווירה,
רוח־ההתנדבות, ההרגשה.
יש תיזה שאני מסכים איתה —
שרק מי שידע מהי מילחמה, יכול לדעת
לרצות שלום. יש באמת משהו כזה.
לא נעים לומר, אבל המילחמות
שלנו היו מילחמות קלות. לא ניהלנו
מילחמה במשך שש שנים כמו באירופה.
מדינות כמו אנגליה, שסבלו, מעריכות
יותר שלום מאשר מדינות שלא
סבלו, והן יימנעו מליזום מילחמה מיותרת.
ראיתי
זאת, כשלמדתי באוניברסיטת
קולומביה בארצות־הברית בעת
משבר־הטילים. האמריקאים עשו אז
שרירים, אמרו לרוסים :״נראה לכם!״
הרוסים כמעט תקפו, אבל לבסוף חזרו

מי שהרגיש מהי מילחמה מוכן להתאמץ
יותר, לעשות יותר, בשביל השלום.

#טריטיקה
:״וא היו
ר היוהוו׳ בוישה
בומת־אכעד!״
ך* מת־אפעל? זה לא היום החשוב
1ביותר עבורי בשנים האחרונות.
עברתי בחיי ימים קשים יותר ...לא היה
לי, בשום רגע, ולוא הירהור קל של
פרישה.
אבא אבן? נו, היתה לו סיבה להרהר...
דווקא
שמחו במיפלגה על־כך שנכנסתי
לעשיריה הראשונה. אני יכול לנתח
במדוייק מה קרה:
ראשית, היתה אווירה של החדרת
כוחות חדשים למיפלגה, וזה נעשה
כמובן על־חשבונם של הוותיקים. מכיוון
שאני ותיק משרים אחרים, זה פגע

הרמטכ״ל עם גולדה ודדו

שר המיטהר והתעשייה עם אליזבט טיילור

״אף סשז אחד לא נפל ל 24 הששת הראששוזר

״לא נץ, לא זנה, לא יחץ!־

בי, אם כי פחות מאשר באבא אבן.
שנית, לא השתייכתי לשום ״דיל״.
הדילים הוסיפו 200 קולות, להערכתי,
למי שהיו כלולים בהם. זה לא נעשה
מתוך עיקרון ולא מתוך הזנחה. פשוט
לא השתייכתי.
שלישית, התפקיד שבו אני עוסק
בארבע השנים האחרונות הוא כפוי־טובה.
אם רציתי להיות שר־מישטרה?
את אומרת שכאשר פרס הוריע על כך
הוא פרץ בצחוק? איזה צחוק? אה, בגלל
המושגים?
בתנאים שנוצרו, יכולתי להיות שר־אנרגיה,
שר־בלי־תיק. יכול להיות
שאילו הייתי שר־בלי־תיק או השר
המופקד על האנרגיה — הייתי מקדיש
זמן רב יותר למיפלגה. אבל הקדשתי
זמן למיפלגה. הופעתי בסניפים, עובדה
גם שהיתה היענות.
נכון, לא אירגנתי שדולה לעצמי.
בסדר, אחרים עשו. אני שלחתי איגרת,
ודיברתי עם כמה חברים לפני הסיבוב
הראשון. לפני הסיבוב השני, ברמת־אפעל,
הבנתי שצריך באמת לעשות
משהו והתחלתי להתארגן. אני לא חושב
שזה מוזר, בגלל העובדה שכיהנתי
כמזכ״ל־המיפלגה לפני ארבע שנים.
ארבע שנים בפוליטיקה — זה הרבה
זמן.
מישרד־המישטרה חשוף יותר מאשר
מישרדים אחרים. זהו מישרד כפוי־טו־בה.
אני לא זוכר אירוע מסויים שגרם
לי להרגיש גרוע. אבל בן־אדם, שה־מישטרה
אינה מטפלת בעניינו כשורה,
מרוגז. וגם בן־אדם שמאיר כהנא מפריע
לו, והמישטרה על פי החוק חייבת
לספק לכהנא הגנה. אנשים שכחו שב־

ויליאם קראל, גאמא

כזה! מדינה פלסטינית? היא תחלק את
העם הפלסטיני בין שתי מדינות: מדינה
פלסטינית וירדן. מבחינתנו וה מיר־שם
בטוח להצלחה. מדינה כזאת תרצה
להתאחד עם ירדן, וזוהי מילחמה בטוחה.
אחר־כך הם ירצו לממש את האמנה
הפלסטינית, להגיע לעכו, ליפו.

• חלום :״וצית

^ ני לא זוכר מה רציתי להיות כש־הייתי
קטן מאוד. אבל כשלמדתי
במיקווה״ישראל, חשבתי שבאיזשהו
שלב אהיה וטרינר.
מה קרה? חתמתי לעוד שנה לקבע,
ולעוד שנה...
חלום? אני רוצה לכתוב ספר, כשאצא
לפנסיה. לא, לא ספר אוטו־ביוג־ראפי,
גם לא מותחן — ספר על התקופה
של המילחמות, העצמאות שלנו,
על המצב, לא כל־כך על עצמי.

אני1:זו״ 13

״האם אני שאפתן? דחקא לאד
ג״ץ קבע שכהנא יהיה בכנסת, והמיש־טרה
חייבת להבטיח את ביטחונו. אז
מאשימים את המישטרה, וכמובן את
שר״המישטרה. קוראים לכך ״אזלת ידו
של שר־המישטרה!״ או ״חוסר־איכפ־תיות
של השר״ .לא, אני לא מרגיש
שנוצר לי דימוי לא־איכפתי.
נכון שלאזרח יש גם נגיעה למיש־רד־הבריאות,
אבל שושנה(ארבלי־אל־מוזלינו)
הפכה לפופולארית לא רק בג־

לל יחסי־ציבור, אלא מפני שלחמה למען
בריאות ציבורית, וזה נעוץ בתפי־סת־המיפלגה.
בממלכה שלי אין ״קייז״
כזה.
איך אני ממוקם בתוך המיפלגה? לא
יונה, לא נץ ולא יונץ — אני בדיוק
מצע־המיפלגה. השתתפתי הרי בגיבושו,
ואני מזדהה איתו.
מה המשותף ומה השונה בין כל
היונים והניצים למיניהם? בסך־הכל,

אין בין חברי מיפלגת־העבודה אנשי
שלמות־הארץ, ואין בינינו אנשים המוכנים
לשוב לקו הירוק.
מה השונה? מי שקוראים להם ״ני־צים״
רוצים בפשרה טריטוריאלית עם
חלק גדול יותר אצלנו, והיונים — עם
חלק קטן יותר.

״3 01308
^ יזה דימוי נוצר לי? אני לא כל-
כך מתעסק עם זה, דימוי של אדם
העושה מה שעושה.
איזה דימוי הייתי רוצה שיהיה לי?

ק אב־ הדיבו רלא הפריע ל!
פריצת ״קו גר־לב״ במילחמת יומ״הכיפורים,
היום לפני 15 שנים, מוטטה הרגה יותר מאשר
קו־ביצורים. גם א ם אכן, כפי שטוענים בר-לב
ומומחים צבאיים אחרים, התבסס הקו על תפי ס
ה צבאית נכונה, מוטטו המצרים מושגים כמו
ביטחון, כוננות, דימוי לאומי נכוה, ופרצו א ת
המנעול של תיבת־פנדורה שחיטטו בה במשך
שנים.
כל זה הטביע את חותמו על חיים בר־לב.
התרשמתי מתגובתו הנחרצת של שר״המישטרה
בעת בריחתו הזוהרת של הרצל אביטן מכלאו,
שבר״לב חש מאויים כל אימת שמישהו מנסה
לפרוץ שוב איזו חומת־ביצורים הקשורה, ולוא
בעקיפין, בשמו.
אני מיטיבה ביום להבין את תגובתו על סי דרת
הראיונות שערכתי בזמנו בבתי״הכלא: עם צבי
גור, עם ויליאם נקש, וכמובן -עם ג ון דמיאניוק.
אז נראתה לי תגוב תו אלימה־משהו. כיום נראית
לי התנהגותו מובנת יותר -רפלקס של אדם
העמל שעות על גבי שעות להבטיח את הביטחון,
והנה שום קונספציה אינה מסוגל ת לספק מערכת
הרמטית, ללא פרצות אנושיות.
חיים בר־לב גם אינו חש בנוח כשמאיימים על
הביצורים האישיים שלו. כשלוחצים עליו להי פתח
-כך למדתי במשך השיחה עימו -הוא
דווקא נאטם, נסגר. לעומת זאת, כשהשיחה זר מה
בשלווה, ופרטיותו לא היתה מאויימת, הוא
נפתח, התגלה כאיש שיחה מהנה ונוצרה אווירה

של פ תי חות ונינוחות. טעות ט אק טי ת קטנטנה
שלי, לחץ זעיר -והוא נאטם :״שוב פעם היא
מתחילה, מתחילים מחדש...״
בין הטעויות (שלי) הוא התגלה כאיש חם,
שנון, רבגוני, אדם המשתתף ממש בשיחה, ואיני
עסוק בהפרחת סי ס מו ת והצהרות.
ובמעט שכחתי: בקושי הספק תי להדביק בב־תיבתי
א ת קצב-הדיבור שלו. אין הוא מדבר
לחיים בר״לב, כמו לרבים אחרים, אין חוש־הומור
מ חודד כשמדובר על עצמו.
כשהזכרתי את החיוכים שהעלה שימעון פרס,
עת קרא, לפני ארבע שנים, באוזני חברי״מיפלגתו
את רשימת חברי הממשלה החדשה והגיע ל״חיים
בר־לב-שר-המישטרה״ ,קטע אותי בר־לב :״אי זה
חיוכים! איזה צחוק:״ רק משהבהרתי שהצחוק
לא היה על חשבונו, אלא ה תיי חס לדימוי הרווח
של ״שוטרים וגנבים״ ,חזרה האווירה הנינוחה של
השיחה. בכל זאת, לא ה ת אפק תי ושאלתי א ת
.בר-לב שאלה רגישה נוספת:
״הבדיחות על חשבונך השאירו בך איזה
מישקעי״
״איזה בדיחות!״
״למשל, על קצב״הדיבור שלך.״
״לא! זה לא הפריע לי. מדובר על חקיינים
חטרי-תובן, אנשים שנתפסים לדברים שהם לא
רלוונטיים!־*

עם ידיד
״חיות לא מתלוננות, לא מ שימת לך!״
אני לא מרבד על מי שחושבים שיש
לנהל משא־ומתן ישיר עם אש״ף. יש
בינינו כאלה? אולי אורה נמיר? לא
יודע.
אני מדבר על המצב הפוליטי בשלווה?
מה יכול להחריד אותי משלוותי?
אם יתברר סופית שירדן משכה את
ידיה מהתהליר הפוליטי — אז אראה
את המצב כחמור ביותר. אז יהיה צריך
להידבר עם תושבי השטחים, להעניק
להם סמכויות־יתר, יותר עצמאות.
שלום — אין עם מי לעשות במצב

לא יודע איך הייתי רוצה להצטייר
בעיני אחרים.
איך אני מגדיר את עצמי? עשו בחינות
לשישה אסטרונאוטים והשאלה
הקשה ביותר בבחינות היתה :״הגדר את
עצמך 20 פעמים.״ ההגדרה הראשונה 1 היתה זהה אצל כל השישה —
! א 1אני גבר!) ההגדרות השניות
והשלישיות כבר היו שונות — אני אזרח,
בעל״.
\ 1 41י1
אז זהו \ 1 \ :י1

ענת סרגוסט נגשה אותם במיסדווגות
ובמיונוו האו״ם בזנבה. עשווח איוגוני־שרום קטנים.
מה ההבוד ביניהם? 8דוע אינם מתאחדים 1

ש לו םשל01

1*1^1סולום
,הלאה הכיבוש״ :ארנה מר-חמיס

(במחנה השנוס)

מרק״ח, בטריקת־דלת
מיספרס של אירגוני השלום והמחאה
בישראל גדל בחודשים האחרונים,
מאז תחילת האינתיפאדה, באחוזים
רבים. אך גידול מיספרי זה של
האירגונים אינו מצביע בהכרח על
גידול מיספר החברים והתומכים בהם.
פעולתן העיקרית של רוב תנועות־המחאה
מסתובבת סביב המחאה עצמה:
הפגנות, מודעות בעיתונים היומיים,
מישמרות־מחאה, חלוקת כרוזים ושבי־תות־שבת.
אפשר
למנות באצבעות יד אחת את
האירגונים שפעולתם רחבה מזו.
האחד מהם הוא תנועת ׳ש־נבול,
שקמה בזמן מילחמת־הלבנון, ושקראה
אז לחיילי־המילואים לסרב לשרת בל

זה מקיימת הקבוצה מישמרות־מחאה
ליד בתי־הכלא השונים שבהן
שוהות העצירות, וליד מוסדות שונים.
השאלה הגדולה המרחפת מעל
לראשם של רוב האירגונים האחרים
היא: מדוע אינם מתאחדים? חלקן
המכריע של תנועות־המחאה דוגל
בכמה עקרונות בסיסיים, המקובלים על
כולן: התנגדות לכיבוש, משא־ומתן עם
אש״ף והקמת מדינה פלסטינית לצד
מדינת־ישראל. על רקע זה ועל רקע
האינתיפאדה, שהביאה פריחה לכל
האירגונים, מתחזקת שאלת־האיחוד
ביתר תוקף.
על שאלה זו עונה בחלקה האיבה
הבלתי־מוסברת בין חד״ש לבין הרשימה
המתקדמת לשלום. איבה, שלפני
יסודה של רשימה זו היתה קיימת בין
האירגונים והתנועות הקשורים ברק״ח
לבין אירגונים שאינם קשורים בה.
מי שלא רצה לקבל את מרותם התקיפה
של הקומוניסטים, נאלץ להקים
לעצמו אירגון בלתי־תלוי משלו. איר־גונים
שהיו קשורים במיפלגה הקומוניסטית
דבקה בהם תווית, ושום אירגון
אחר לא היה מוכן לשתף איתם פעולה.
האיבה החריפה מאוד מאז שקמה
הרשימה המתקדמת לשלום, חודשים
אחדים לפני בחירות . 1984 חד״ש הרגישה
שמיפלגה פוליטית זו עומדת
לנגוס נתח חשוב מקולות הבוחרים
ברחוב הערבי ויצאה למילחמת־חורמה.
הרשימה המתקדמת לא סמנה ידה בצלחת,
ומזה ארבע שנים לא פוסקות
שתי המיפלגות מלהשמיץ זו את זו בכל
הזדמנות הנקרית על דרכן.

בין הפלייה להתכחשות

כך אפשר, בחלוקה גסה, לחלק את
האירגונים למי שקשורים בחד״ש ולמי
שאינם קשורים בחד״ש.

שס״י: עמידה הס
תנלדות הנאציזם 1ה ש 1אה
^ עיתים נדמה היה, למתבונן
/התמים במיזנון בניין־האו״ם בז׳נ־בה,
כי הפגישות בין נציגי אירגוני־הש־לום
הישראליים לבין עצמם מרגשות
וחשובות יותר מאשר פגישות של הנציגים
הישראליים עם נציגי מישלחות
אחרות מרחבי העולם.
נדמה כי הפערים והאיבה שבין תנו־עות־המחאה
השונות גדולים וקשים
מהפערים בין הפלסטינים לישראלים.
בכל שלושת ימי הוועידה על שאלת
פלסטין, שהתקיימה מטעם האו״ם
בז׳נבה, אי־אפשר היה לראות ולוא
מיפגש ידידותי אחד בין אנשי חד״ש
לבין אנשי הרשימה המתקדמת לשלום.
לעומת זאת טרחו שני הצדדים להשמיץ
ולהכפיש זה את שמו של זה בלא־הפסק.
אפשר
היה לראות את ארנה מרחמים
(לשעבר חברת רק״ח) מדברת
בחופשיות עם אנשי הרשימה המתקדמת,
אך חולפת ללא הנד עפעף ליד
עוזי בורשטיין, דובר חד״ש. אפשר היה
לראות את תופיק זיאד מחד״ש מחליף
חיוכים עם צבי רזי, איש די לכיס ש —
תל־אביב, אך מתעלם לחלוטין מאדם
קלר, דובר הרשימה המתקדמת. כך
התנהגו גם שאר האירגונים, הנמצאים
תחת חסותן של שתי המיפלגות האלה.
יתכן שוועידת ״האירגונים הבלתי־ממשלתיים״
,שהתכנסה בז׳נבה, האירה
באחר מזרקוריה גם על התופעה הישראלית
הזאת.
33 אירגוני שלום השתתפו בכינוס,
מתוך 208 אירגונים מכל רחבי העולם,
לפי רשימה שהוציא האדם לקראת
כינוס הוועידה.

החזית המיזרחית: דויד חמו
בנון. עם תחילת האינתיפאדה התעוררה
התנועה מחדש, ועתה היא קוראת
׳לחיילים לסרב לשרת בשטחים הכבושים.
לתנועה זו אין חברים, ורשומים
בה כל מי שחתמו על העצומה הקוראת
לסירוב,

^ נועה אחרת, הפועלת באופן
4 1מעשי, נוסף על מחאה הפגנתית,
היא התנועה נשים למען אסיחוז
פזליטיזוז. נשים אלה עורכות מעקב
יומיומי אחרי העצירות הפלסטיניות.
אין הן מהססות לטלפן לכל הגורמים
כדי לאסוף מידע ולערוך בירור על כל
אחת מן העצירות.
הן גם עוקבות אחריהן בזמן המעצר,
מסייעות להן בעזרה מישפטית, ואף
עוקבות אחריהן בשיחרורן, ומשתדלות
לתת סיוע כלכלי, אם דרוש כזה. נוסף

הקבוצה היחידה, בינתיים, שהצליחה
לאחד תחת דיגלה את כל האיר־גונים,
ובכללם שתי המיפלגות היריבות,
היתה ק 1ארזם — הזדים וערבים
ננד הכיסש. קדם לאיחוד חד־פעמי זה
מסע ארוך, מפרך ואינטנסיבי של דיונים,
שיחות ופגישות עם נציגי כל תנו־עות־המחאה.
תנועת
קראחם הוקמה ביוזמתם
של שני משוגעים לדבר — יורם(״יוריק״)
ורטה ואלון פורת, שניהם מן
הכפר כליל שבגליל המערבי. בעקשנות
ובסבלנות אין־קץ הצליחו להביא
יחד את פעילי כל תנועות־המחאה
למיצעד שארך ארבעה ימים, מראש-
הניקרה לירושלים. שיא המיצעד היה.
עצרת בכיכר מלכי־ישראל בתל־אביב,
שבה עלו על הבימה בזה אחר זה כמעט
כל אמני ישראל(יהודים וערבים) בזמר
ובשיר.

למתבונן מן הצד נשארת שאלת חוסר
האיחוד של התנועות בלתי מובנת.
בז׳נבה פגשתי בנציגים של יותר
מ״ 20 תנועות־מחאה ישראליות.
ביניהן:

• חד״ש — החזית הדמוקרטית
לשלום ולשיוויון. זהו גוף

פוליטי, שלו ארבעה חברי־כנסת, המ
רבית,
החזית המוזקדמח לשלום.
אלה היו שני הגופים הגדולים,
שהפגינו נוכחות מיספרית גדולה ב מכה.
חוץ מהם היו גם אירגונים קטנים
יותר, שחלקם קשורים אף הם באחת
משתי המיפלגות.

• עמותת הרום אים הישרא•
לית״הפלסטינית: נציגיה היו שנ־

רק״ח: תוסיק זיאד ועוזי בורשטיין
וגם העדה המוסלמית זהיוזסה הדרוזית
אחד בתוכו כמה אירגונים, שהעיקריים
שבהם הם רק״ח (המיפלגה הקומוניסטית)
ושרידי הפנתרים השחורים,
שנציגם הוא ח״כ צ׳רלי ביטון.
תחת דיגלה של חד״ש הגיעו לז׳נבה
30 איש, לדברי עוזי בורשטיין, דובר
החזית. חלקם שייכים באופן ישיר
לאירגונים הקשורים עם חד״ש. מהם:
קמפוס — סטודנטים יהודים וערבים,
הסתדרות הסטודנטים הערבים, ועד
ראשי המועצות הערביות, הוועד ננד
הפקעת קרקשת 1 ,עד העדה המוסלמית,
ועד היתמה הדרת׳ ,תנועת
הנשים הדשקרטיוח והוועד לשיוויון
האשה.

• הרשימה המתקדמת לשלום,
גוף פוליטי מזה ארבע שנים, שלו
שני חברי־כנסת. אחד מהם, מוחמר
מיעארי, נמנה עם 15 נציגי הרשימה
בוועידה בז׳נבה. אחרים מחברי הרשימה
הגיעו לז׳נבה כמייצגי אירגונים
שונים, השייכים גם הם לרשימה. ביניהם:
התנועה המתקדמת לשלום(החלק
הערבי של הרשימה) ,האערה לפיתזח
עירנד בחיפה, הנועד להגנת האסיר,
אדמווקף, ירחון ספרותי בשפה הע־

יים: הפסיכיאטרית הד״ר רוחמה מרטון
מתל־אביב והרופא הד״ר אחמד מסרווה
מטייבה.
העמותה הוקמה במרס , 1988 בעיק־בות
האינתיפאדה. חברים בה 120 רופאים,
שליש מהם פלסטינים, אזרחי ישראל
ותושבי השטחים הכבושים.
״העמותה,״ לדיברי חבריה ,״מתנגדת
למעצרים מינהליים של רופאים.
חברי־העמותה מבקרים בבתי־חולים
ברחבי השטחים הכבושים, ואוספים מידע.״
בזמנו
עורר דו״ח של העמותה על
מצב הרפואה בעזה סערה גדולה בציבור
הישראלי.
• התנועה הלאה הכיבוש, שאותה
ייצגה ארנה מר־חמיס. התנועה הוקמה
ב־ , 1980 בעיקבות התפוררות הוועד
לסולידריות עם אוניברסיטת ביר־זית.
״היא איגדה,״ אומרת מר ,״קבוצות
רדיקליות, שלא יכלו לשבת ולא לפעול.
המיסגרת שהוקמה נתנה כותרת
לפעילות נגד הכיבוש.״
התנועה מקיימת פעולות מחאה
ותמיכה אקטיבית בהתקוממות, ובכלל
זה תמיכה וקשר ישיר עם הוועדים

העממיים ואיסוף מידע. לדברי מר, זו
אינה תנועה של חברים, אבל יש מיס־נשים
שבועיים קבועים של פעילים, שבהם
מתקבל מידע ומתוכננות פעולות
מחאה שונות.
לפני חמישה חודשים אירגנה תנועת
הלאה הכיבוש שיירה לפריצת המצור
על עזה(כך קראו לה) .הצבא אסר
את כניסת השיירה לרצועה, והשטח
הוכרז כאיזור צבאי סגור.
דרך הפעולה של התנועה היא אימוץ
מחנות־פליטים, מתן עזרה לאסירים,
סיוע בתרופות, ביקורים אצל קורבנות,
מיפגשים ישירים עם הפלסטינים
וקשרים עם אירגונים בינלאומיים
שונים.
מר היתה בעבר חברה פעילה במיפ־לנה
הקומוניסטית, אך עזבה אותה בט־ריקת־דלת
ב־ . 1968 היא היתה נשואה
לסאליבה חמים, ולשניים שלושה ילדים.
גם חמיס עזב לא מכבר את המיפ־לגה
הקומוניסטית בטריקת־דלת ובמ־ריבה.
היא
עוסקת לפרנסתה בריפוי על־ידי
אמנות(ארט־תראפי) במרכז טיפולי
לילדים בעלי ליקויי״למידה, והיא גם
פסלת בשעות־הפנאי שלה.
• תנועת שס׳״י — שמאל
סוציאליסטי ישראלי. תנועה זו

יותר.
חמו הוא עורך כתביעת בשם עיתון
אחר, היוצא לאור אחת לחודשיים
והמצביע על אי־השיוויון בתוך החברה
הישראלית. כתביעת זה, שנוסר לפני
שנה, הוא המשך של כתב־עת שנקרא
יתד, והוא יוצא לאור על-ידי אגודה
בשם זה, שהוקמה לפני 10 שנים בחיפה
והמורכבת מצעירים בני־שכונות ועיי־רות־פיתוח,
שם הוא גם מופץ.
• תנו ע ת האוהלים, ששלחה
שני נציגים לוועידה, אך אלה העדיפו
לשמור על פרופיל נמוך. תנועת האוהלים
היא כיום חלק ממיפלגת־העבודה,
ועל כן אינה מבטאת באופן ברור את
זיקתה למאבק הפלסטיני, או למאבקם
של תנועות־השלום הישראליות נגד
הכיבוש.
• המיזרח אל השלום, תנועה
של אינטלקטואלים מיזרחים, שהוקמה
בירושלים ב־ . 1983 גם תנועה זו דוגלת
בשיחות עם אש״ף, בהפסקת הכיבוש
ובהקמת מרינה פלסטינית לצד מדינת־ישראל.
תנועה זו שלחה שני נציגים
לז׳נבה.

• הוועד לדיאלוג ישראלי־פלסטיני
מייסודם של בני־עדות
המיזרח לא שלח השנה נציג
לוועידה בז׳נבה. מייסד תנועה זו הוא

לות באירגונים קהילתיים (אירגונים
המקבילים לנעמת).־
בקבוצה חברות 40 נשים, כולן פעילות
גם כאירגונים אחרים נגד הכיבוש.
התנועה עוסקת באיסוף מידע על
עצירות, ביצירת קשר עם עורכי־רין
ועם האגודה לזכויות האזרח, בהפגנות
המתמקדות בשיפור תנאי־המעצר, באיסוף
מידע על עינויים ובקשר עם
מישפחות העצירות בזמן המעצר וגם
אחריו.
אחד מהישגי הפעילות של התנועה
הוא העברת האסירות הביטחוניות
מכלא נווה־תירצוז, שם סבלו מיחס
עויין, לכלא השרון.

• קו אדום — יהודים וערבים
נגד הכיבוש. את התנועה ייצג
אלון פורת, מהכפר כליל שבגליל המערבי,
שהיה בין שני יוזמי התנועה.
התנועה הוקמה במרס השנה ואיר־גנה
מיצעד־מחאה מראש־הניקרה לירושלים,
שארך ארבעה ימים. התנועה
הצליחה אז לאחד תחת דיגלה את כל
תנועות־המחאה נגר הכיבוש. זה היה
מעשה מרשים ויוצא־דופן, לאור חילו־קי-הדיעות
הקיימים בין התנועות וה־אירגונים
השונים.
• התנועה די לכיבוש, שהנציגה
שלה היתה מיה רוזנפלד, מן הקבוצה

״די לכיבוש ירושלים״ :מיה רוזנפלד ,״קו אדום״ :אלון פורת
פילוסופיה בחל־אביב
תנועה זו הוקמה בינואר , 1988
בעיקבות האינתיפאדה. לדברי שטיין,
חברים בה* 1500 איש. התנועה דוגלת
בהתנגדות רחבה לכיבוש, כולל התנגדות
כלכלית וסירוב לקחת חלק בכל
פעולה הקשורה לכיבוש.
״התנועה,״ אומר שטיין ,״הקימה וע־דת־חינוך,
העוסקת בבירור ובבדיקת
סיפרי־הלימוד בתוך הקו־הירוק, המטיפים
לארץ־ישראל השלמה. אנו עוסקים
גם בעבודה עם נוער בבתי־ספר, ומתכוונים
לערוך קורס לנוער שמיניות
בסוכות.״
קיים שיתוף פעולה בין השנה ה־21
לבין תנועת יש 1בול, ועד ביתא ועוד.
״אנחנו גם יוזמים הפגנות, בעיקר בקשר
עם יש נבול, ונמצאים בקשר עם
מחנות־מעצר. אין לנו מצע פוליטי,
אנחנו מנסים להצביע על הנזק של
הכיבוש כלפי פנים.״
בתנועה חברים רק ישראלים —
יהודים וערבים — כשהכוונה היא
לפעילות בתוך הקו־הירוק.

• המועצה הישראלית למען

המתקדמת: מיעארי(באמצע) וקלר(מימין) עם ח׳אלד אל-חסן
מם המת האסיר !פיתוח עירוני
קיימת כבר 12 שנה, ובה כמה עשרות
חברים רשומים. עמירה הס, אחת משני
נציגי האירגון בז׳נבה, היא חברה בער
ס״׳ מאז הקמתה. היא סטודנטית לתואר
שני בהיסטוריה באוניברסיטת תל־אביב,
ומלמדת לפרנסתה את תולדות
הנאציזם והשואה.
חבר ידוע ב שס״ מאז הקמתה הוא
ראובן קמינר, שהתפרסם גם כאחד מארבעת
נאשמי המיפגש עם אש״ף ברר
מניה.
״שס״י ״,אומרת הס, ,הוא אירגון פוליטי
מארכסיסטי־סוציאליססי, בניגוד
לקבוצות האחרות שהן תנועות. אנחנו
משתתפים בכל פעילות שהיא נגד הכיבוש,
בעד מדינה פלסטינית ובעד
שיחות עם אש״ף.׳׳
עד הבחירות האחרונות, ב״, 1984
היתה שם״ חלק מחד״ש אך היא נפרדה
ממנה בגלל חילוקי־דיעות.
• הוזזית המיזרחית, ששלחה
ארבעה נציגים לוועידה. היא הוקמה ב־
1986 על־ידי קבוצה של מיזרחים שהיו
פעילים בשכונות, ושהגיעו למסקנה
שצריך להשמיע את קולם על נושא
השלום כמו על אי־השיוויון בחברה הישראלית.
״היום,״
אומר דויד חמו, אחד הנציגים
של החזית המיזרחית .״אין הפרדה
בין הפליית המיזרחים לבין ההתכחשות
לפלסטינים.״
בתנועה כמה עשרות פעילים, ומאז
האינתיפאדה נעשו עמדותיהם ברורות

לטיף דורי, אחד מארבעת נאשמי
המיפגש ברומניה, שבגלל הרשעתו
במישפט זה נאסרה עליו היציאה מן
הארץ. דורי טרח ובא ללוות את נציגי
התנועות הישראליות לנמל-התעופה,
כאשר אלה נסעו לז׳נבה. נראה שלא
היה נציג אחר לשלוח.
כל התנועות המיזרחיות שהשתתפו
בכינוס בז׳נבה ביקשו להבליט את חשיבותם
של היהודים המיזרחים בישראל
בתהליך השלום, והזיקה התרבותית
ושיתוף־האינטרסים בינם לבין הפלסטינים.
ואכן, גם ח׳אלד אל־חסן, נציג
אש״ף, התייחס אל המיזרחים בנאומו
לפני מליאת הוועידה בז׳נבה.
בסיום הדיונים הודיעו כל נציגי
התנועות המיזרחיות, בין השאר :״השתתפותנו
בכינוס זה נועדה להביא לפני
המשתתפים, שהגיעו מארצות רבות
בעולם, את המסר הייחודי שלנו
כפעילים מיזרחים, הנאבקים למען
השיוויון החברתי לקידום השלום. אנו
מאמינים שפיתרון הסיכסוך הישראלי־הפלסטיני
קשור בפיתרון הבעיות החברתיות
בישראל״.
• קבוצת נשים למען אסירות
פוליטיות, שאותה ייצגה חווה לרמן,
מורה בבית־ספר בתל־אביב. האירגון
הוקם בחודש מאי השנה ,״כשהתחילו״,
לדיברי לרמן ,״להגיע ידיעות שאירגו־ני
נשים בשטחים הכבושים התחילו
להיות על הכוונת, וכאשר נערכו מעצרים
מינהליים של נשים, שחלקן פעי־

הירושלמית של התנועה. התנועה הוקמה
בחודש נובמבר , 1987 חודש לפני
תחילת האינתיפאדה, אך עם פרוץ
ההתקוממות קיבלה תנופה והצטרפו
אליה פעילים רבים. היא הוקמה על־ידי
שרידים של תנועות־מחאה אחרות,
שגוועו במהלך הזמן וחדלו לפעול.
פעילות התנועה מתמקדת בפנייה
לציבור הישראלי והבעת סולידריות
עם המאבק הפלסטיני להקמת מדינה
משלו לצד מדינת־ישראל. התנועה
מקיימת פגישות פעילים אחת לשבוע,
שבהן נוכחים כ־ 40 איש. הם עורכים
הפגנות בתוך ישראל והפגנות הזדהות
בשטחים הכבושים.
רוזנפלד, נציגת התנועה בז׳נבה, עושה
את הדוקטורט שלה בפילוסופיה
של המדע באוניברסיטת תל־אביב. לסניף
הירושלמי של תנועת די לכיס ש
יש זיקה לרשימה המתקדמת לשלום,
בניגוד לסניף התל־אביבי, שלו זיקה
לחד״ש.

שלום ישראלי־פלסטיני, שאותה
ייצג בז׳נבה עורך־הדין אמנון זיכרוני.
המועצה הוקמה בשנת . 1976 היא עורכת
מיפגשים שבועיים, ובעבר, לפני
קבלת התיקון לחוק־הסרור האוסר מ יפ־גשים
עם אנשי אש״ף, יזמו חברי המועצה
מיפגשים רבים עם אישים שונים
באש״ף, וביניהם יאסר ערפאת עצמו.
עד כאן רשימת אירגוני המחאה
הישראליים שהשתתפו בוועידת האו״ם
בז׳נבה. אך רשימת תנועות־השלום
והמחאה הישראליות, שצצו כפיטריות
אחרי גשם האינתיפאדה, עוד ארוכה.
ביניהם: אימד מחזאי ישראל, נשר
לשלום, הוועד העממי מד הכיבוש לוד,
הנוער שר שיר אחר, ועד ׳זצרים
׳הנדינרפלסטינים, ישראלים מתוך בחירה,
מוכרחים לדבר שלום, מורים
1מחנכים, חברי הסגל המדעי במכון
ו״צמן, מפח השלום, מרצים באוניברסיטת
באר־שבע, נשים בשחור, נוער
ננר כיבוש, מער רדיקלי למען השלום,
סטודנטים למען השלום, עד כאן, עוז

ושלום, נתיבות שלום, פלסטינים
וישראלים לם ען אי־אלימות, צוותא,
ציירים, צלמים ופסלים, ראשי יש1ב־ם
בוזאדי־ערה, מיכתב השמיניות, ומר
שת־מער למען השלום, ועוד ועוד.
חלק מהפעילים המרכזיים בתנועות
מחאה אלה חברים בוזמנית בכמה
תנועות. לפעולות־מחאה גדולות מגיעים
תומכים, חברים ופעילים מרוב
תנועות־המחאה.
חלק מתנועות־המחאה הוקמו לצורך
פעולה חד־פעמית. כך למשל, תנועה
הנקראת צלמים. ציירים ופסלים מד
הכיבוש. היא אירגנה כמה תערוכות־מחאה
מקבילות ומחתה על הכיבוש
והביעה תמיכה אמנותית בהתקוממות
בשטחים הכבושים. מאז, למעשה, חדלה
לפעול.
תנועות אחרות הוקמו לצורך עניין
מסויים. כך בעבר הוועד לסולידריות
עם אוניברסיטת ביר־זית, שהתפורר גם
הוא במהלך השנים, חדל לפעול,
ופעיליו הצטרפו או הקימו תנועות
חדשות. כך ועד שקם לפני חודשים
אחדים ונקרא ועד ביתא. הוא הוקם
להביע סולידריות עם תושבי ביתא
שבגדה־המערבית, בעיקבות האירוע
החמור שהיה שם בטיול־נוער, שבו
התנגשו מתנחלים עם תושבי המקום.
את התנועות האלה מרכיבים פעילי
תנועות אחרות, המוצאים להם דרכי־פעולה
נוספות.
לרשימה זו אפשר להוסיף בנשימה
אחת גם את קבוצות היהודים בחו״ל,
שהביאו גם הם לוועידה בז׳נבה נציגות
מרשימה.
הגדול מכולם היה אירגונו של מקסים
גילן, האיחוד היה1די העולם׳ למען
השלום שהביא לכינוס נציגים יהודיים
כמעט מכל קצוות העולם ופעל במהלך
ימי הוועידה במרץ בלתי־נלאה.
קבוצה נוספת היתה פרספקטיב
נ־ודיארערב, קבוצת אינטלקטואלים
יהודים־מיזרחים, יוצאי־צפון־אפריקה.
אסור לשכוח, כמובן, את אורי דיי־
(המשך בעמוד )36

צילמה: ענת סדו״זפטי ₪

• די לכיבוש — הסניך ה־תל־אביבי,
שאותו ייצגו מירי קרסין,
אחת מעורכות כתב־העת הפמיניסטי
מה, העוסקת גם בתרגום ובעריכת־ספרים,
והפרופסור צבי רזי, פרופסור
להיסטוריה של ימי־הביניים באוניברסיטת
תל־אביב. השניים שוהים כעת
באוכספורד באנגליה לרגל שנת־שב־תון
של רזי.
• השנה דד ,21 שאותה ייצג הפסיכיאטר
הד״ר יהויקים שטיין.

,די לכיבוש תל־אביב׳ צבי רזי ומירי קרסין
שבתון באוכספורד

בבזרע\ז
העם
שיעור לעם־ישראל
זה היה הרבה יותר
מאשר שישר
בגיאוגראפיה. גרסד
הרבה יותר.
.שיעור בגיאוגראפיהז׳ אמר הקריין
בטלוויזיה כמה פעמים. אבל זה היה
הרבה יותר.
אור ליום השבת, היש השישי של
השנה החדשה, שנת תשמ״ס, ישב עם־
ישראל כולו מרותק למכשירי־הטל־וויזיה.
הוא עקב אחרי טכס־הפתיחה של
האולימפיאדה, ששיאו היה מיצעד ה־מישלחות
מכל הארצות המשתתפות.
הוא חילל את השבת.
היה זה אכן שיעור בגיאוגראפיה.
רבים שמעו בפעם הראשונה על מדינות,
שעצם קיומן לא היה ידוע להם עד
כה, כגון אנדורה(מרינת־ננס בין צרפת
וספרד) ,בליז (שהיתר. פעם הונדורס
הבריטית ׳ באמריקה המרכזית) ,בנין
(לשעבר דאהומיי באפריקה) ,האיים ה־מאלדיביים(קבוצה
של 120 איים מיושבים
בדרום האוקיינוס ההודי) ,טרי־נידאד
וטובאגו(שני איים מול ונצר
אלה) ועוד.
אולם שיעור גיאוגראפי זה היה
כרוך בהכרה הרבה יותר עמוקת כאשר
חלפו על פני המצלמה עשרות המיש־לחות,
קיבל הצופה הישראלי גם רושם
מרבגוניות העולם המודרני, על שלל
ציבעי־העור, התרבויות, הגזעים והלאומים
שלו.
תמונת״העולם הרגילה של האזרח
הישראלי היא פשוטה להחריד. קיימת

סקר הליכוד

סקר המערך
עולם הגדול הזה, ישראל היא גורם קטן
מאוד.
המחדל הישראלי לקראת האולימפיאדה
כאילו בא להדגיש זאת עוד יותר.
המישלחת הישראלית נראתה עלובה,
גם בקרב מישלחות ממדינות אשר
ישראל רגילה להתייחס אליהן בבוז.
לא זה בלבד שהמישלחת הישראלית
היתה קטנה, עלובה וחסרת־סיכר
יים מבחינה ספורטיבית, אלא שגם לבשה
את הלבוש העלוב והמשעמם ביותר
בתהלוכה כולה, שבה בלטו אומות
רבות בססגוניות של לבוש, שבא לא־אחת
לחפות על חולשה ספורטאית.
אך הרושם החזק ביותר היה כרוך
בעצם השידור. באופן תת־הכרתי או
הכרתי ידע כל צופה בעפולה, בגדרה

היסטוריה

לרצוח
את שולץ
0מה ההבדל בין שמיר
וש־פאח? רצח
ברנאדוט העלה את
| השאלה.
השאלה לא היתה: מדוע רצחו את
הרוזן פולקה ברנאדוט, בן בית־המלוכה

עכשיו בא במיקרה, מתוך הצורך הפנימי
של מבצעי־ההתנקשות לגלות את
צפונות־ליבם כל עוד הם בחיים.
אולם העיתוי לא יכול היה להיות
רע יותר, מבחינתם.
כי הגילויים החדשים, שעוררו בישראל
רק תשומת־לב מצומצמת, היכו
גלים באירופה, ובעיקר בשוודיה. הזרקורים
הופנו לעובדה שיצחק שמיר,
ראש ממשלת־ישראל, היה אחראי בעצמו
לפעולה זו, שהיתה בלי ספק אחת
מפעולות־הטרור הגדולות של המאה
ה־.20
ברגע זה מנסה ממשלודישראל,
בשארית כוחות הייאוש, למנוע את
הכרת אירופה ביאסר ערפאת. השבוע
נפגשו עם ערפאת שרי־החוץ של צרפת
ויוון, ואין ספק שזהו אות לבאות(ראה
להלן) .הנימוק היחידי שבפי התעמולה
הישראלית נגד תהליך זה הוא שער־פאת
הוא טרוריסט, שהורה בעבר לבצע
מעשי־טרור שונים.
נימוק זה מתבטל לחלוטין על רקע
הגילויים על רצח ברנאדוט. כי אחת מן
השתיים:
• או שערפאת הוא טרוריסט שאסור
לדבר איתו, ואז גם אסור לדבר עם
יצחק שמיר, שביצע מעשי־טרור סנסצ־יוניים
עוד יותר. אין התיישנות לגבי
העיקרון.
• או שמנהיג טרוריסטי יכול להפוך,
אחרי השגת מטרתו, למדינאי מן
המניין, כפי שקרה ליצחק שמיר — ואז
אותו הכלל עצמו חל על ערפאת.
מתי להפסיק? גם התביעה כי
אש״ף יכריז לאלתר על הפסקת הטרור
מתבטלת לאור הגילויים. לח״י לא הפסיק
את מעשי־הטרור גם עם הקמת
מדינת״ישראל. רצח ברנאדוט בוצע
ארבעה חודשים אחרי כינון המדינה.
אם כן, איך דורש שמיר מערפאת לעשות
רבר שהוא לא עשה בעצמו?
כך או כך, זה מביך. .זה היה דרוש
לנו בשעה זו כמו חור בראש ״,העיר
איש מישרד־החוץ.

יחסים מרחביים

א״בי

רוכב שוב
אייבי בנמל־התעוסה(עם אשתו קלריסה)
.שנה טובה! שנה טובהוישראל,
שהיא מרכז העולם, ומסביבה
מסתובבות כמה מדינות — מדינות
אירופה, שתי מעצמות־העל, המרינות
הערביות. אין מודעות רבה לקיומן של
עשרות רבות של מדינות אחרית שלכל
אחת מהן יש מישקל סגולי כלשהו,
ושלכולן יחד יש מישקל רב מאוד.
מה שלא הצליח האו׳ם להשיג מער
לם — יצירת התחושה של הרבגוניות
של האנושות המודרנית על פני כדור־הארץ
— הצליח טכס פשוט זה להשיג.
ספורט, ולא מילחמה. בתוך ה

ובבאר־שבע
כי יחד עימו צופים באותו
המאורע עצמו, באותו הרגע עצמו,
מיליארד בני־אדם בכל רחבי העולם.
יתכן שמעולם לא היתה האנושות כה
מאוחדת בפעילות משותפת כמו באותן
השעות, לכבוד מאורע המוקדש להתחרות
הוגנת בין עמים שונים, ידידים
ויריבים.
הסיסמה.עשו אהבה ולא מילחמה״
לא התגשמה עדיין בעולם. אך האולימפיאדה
מבטאת סיסמה דומה. :עשו
ספורט ל א מילחמה!״

השוודי, שבא ארצה כשליח האו״ם
במילחמת . 1948
השאלה היתה: מדוע פורסמה עדות
הרוצחים דווקא עכשיו?
אחד מהם הסביר זאת בצורה מגומגמת:
יש סכנה שהאו״ם ינסה שוב לכפות
את רצונו על ישראל. המסקנה
המתבקשת: צריכים לרצוח שוב את
שליח האו״ם. ואולי גם את שר־החוץ
האמריקאי ג׳ורג׳ בוש, שמתח השבוע
ביקורת קטלנית על הימין הישראלי.
מעשה טרור. נראה כי הפירסום

אכזבה? נאיביות?
גימיק? מעשה נבון
בעיתו? זה תלוי
בנקזדת־ההשקפה.
כאשר אמר יאסר ערפאת לעם־יש־ראל
״שנה טובה! שנה טובה!״ במיבטא
אשכנז״ ,לא נפלו חומות־יריחו של
* למע שה היה זד, מ•בטא ערב•
רעקא. ה ב לי ם, שרה׳ ו.ם ובהי קיימות
07 בערבית (,770.״ ו.ם״בהי< ,ושב הן
במלעיל .

ישראל. ימות־המשיח עדיין לא החלו.
אך הם התקדמו בצעד קטן אחד.
ערפאת עדיין לא הצליח. לתפוס
את הטון הנכון״ ,בדברו אל הישראלים,
כפי שהצליח באופן אינטואיטיבי אנוור
אל־סאדאת. לדמותו של סאדאת גם לא
נצמדו רגשי־איבה ישראליים כה עמר
קים, כמו לדמותו של ערפאת.
אבל ערפאת, שניבט ממירקע הטלוויזיה
הישראלית, כשהוא פונה אל
עם־ישראל ומשתדל לרצות אותו במילים
עבריות, רחוק מן הדמות שהישראלים
רגילים לראותה ברימיונם: ער־פאת
הארכי־רוצח, החיה הדררגלית
הזוממת יומם ולילה לטרוף נשים וילדים.
בכך
הצליח אייבי נתן לקדם מסרה
חשובה.
מוטב להיפך. נתן טס לתוניס,
נפגש שם עם ערפאת, ואחר־כך נסע
אחריו לשטראסבורג, כדי להציג לו
שאלות מוסכמות־מראש במסיבת־עי־תונאים.
באותה
השעה נסע ראש״הממשלה
לבודפשט, כדי להיוועד עם אישים
הונגריים. ממלא־מקומו נסע ללונדון,
כדי להיוועד עם מרגרט תאצ׳ר.
העיר ההומוריסט דירי מנוסי: מוטב
היה אילו קרה ההיפך, אייבי נתן היה
נוסע לבודפשט ו/או ללונדון, ואילו
יצחק שמיר ושימעון פרס היו מתור
עדים עם יאסר ערפאת.
לא היתה זאת רק התבדחות מוצלחת.
כמו אייבי נתן, ביטא גם דירי
מנוסי הרגשה ההולכת ומתפשטת, מתחת
לפני הקרקע, בציבור הישראלי:
שהגיע הזמן לדבר עם אש״ף.
אחרי תישעה חודשים של אינתיפאדה,
הסתלקות המלך חוסיין מן הזירה,
ההתייצבות של הנהגת ההתקוממות
מאחורי אש״ף, מבינים יותר ר ר
תר ישראלים, גם בדרגות הבכירות ביר
תר, כי אין עוד מנוס מהסדר עם ער־פאת
וחבריו. הדבר בא לידי ביטוי באלפי
שיחות פרטיות ברחבי הארץ. על
רקע זה נראות הבחירות בישראל(ראה
רזנחן) כמעט בלתי־רלוונטיות. מי שינצח
יצטרך ללכת בדרך זו, יהיו סיס־מותיו
כפי שיהיו.
פריצה מהגטו. אייבי נתן לא
היה הישראלי הראשון שנפגש עם ער־פאת.-
אולם
בעוד שכל הנפגשים הקודמים
היו פעילי־שלום בעלי זהות פוליטית
מובהקת, מקובל אייבי על שכבות
רבות בציבור, מעבר למחיצות מיפלג־תיות
ורעיוניות. הוא פופולרי גם בחר
גים רחבים של אנשי־הליכוד והציבור
המיזרחי. בשעתו התייצבה להגנתו גם
גאולה כהן.
כאשר איש כזה יוזם פגישות עם
ערפאת, מעיד הדבר על הלכי־הרוח
בציבור. הרעיון של משא־ומתן עם
אש״ף אינו מוגבל עוד לחוג פוליטי־רעיוני
מצומצם. הוא פרץ אל הציבור
הרחב. יתכן שבכך היתה חשיבותו העיקרית
של פגישת אייבי נתן.
שטיפת מוח. נראה שגם אויבי
הקו הזה הבחינו בכך היטב.
על אייבי נערכה, עם שובו, התנפלות
מכיוונים רבים. אנשי־התחייה שכחו
את סלחנותם בעבר כלפי אייבי,
ותבעו להעמידו לדין על בגידה. השמאל
המימסדי, שאינו מוכן עדיין להסתכן
כיוזמה פוליטית מסוג זה ולקבל
החלטות קשות, התחיל להשמיץ את
אייבי בצורה שנונה יותר, כשהוא מפיץ
באמצעות כתביו שאייבי הוא בעצם
איש תמים ו/או רודף פירסומת, ושהכל
אינו אלא גימיק חסר־ערך.
מכונת־התעמולה האדירה של ה־מימסד
החלה פועלת בכל אמצעי־התיקשורת
כדי להפיץ את הסיסמה
שערפאת לא אמר שום דבר חדש,
שאינו מסוגל להחליט, שהוא הפר את
(המשך בעם 1ד )*36
* בשעתו היה ה ש : 1הוא 777707 עם
ערפאת בביירות בסה שבועות אחר•
פרישת אור• אברר• (בליוו״ת חברות-
המערבת 77777 סררוסט• ושרית ישי) עם
ראש א שיף שם.
העולם הזה 2664

1 3 1 1־ : 1 1

האס כול גנן ממגר גשיכלו להיות1שיא או ראש־ממשלה? ועוד איר!

חוק הגינגל
בערב ראש־השנה הקרינה הטלוויזיה סרט המבוסס על סיפרו
של יז׳י קושינסקי, להיות שם.
גיבור הספר הוא גבר המפגר בשיכלו, גנן פשוט ותמים, שלא
למד מעולם קרוא וכתוב, שצפה ימים ולילות בתשדירי״פירסום
בטלוויזיה. זה היה מזונו הרוחני היחידי.
בעיקבות שרשרת של מיקרים נקלע האיש לביתו של אחד
מחשובי־המדינה, ושם הוא פוגש את הנשיא, שרים ושועים. הוא
הופך כוכב תיקשורת, מבוקש בעיתונות ובטלוויזיה. מכיוון שאין
לו מושג על שום דבר, הוא עונה לכל השאלות במילים סתמיות,
ריקות מכל תוכן. הדבר מעניק לו הילה של הוגה־דיעות מעמיק
ופוליטיקאי ערמומי. בסוף הסרט מחליטים כמה אילי־הון לדאוג
לבחירתו כנשיא־המדינה.

אלגוריה אנושית וסאטירה עוקצנית. וגם —
אללי! — תמונה נאמנה של המציאות הפוליטית.

^ ינני יודע אם חלם יז׳י קושינסקי על רונלד רגן, כאשר כתב
את סיפרו. אולם גיבורו, צ׳אנס, נראה כמו קאריקטורה של
רגן — קאריקטורה של קאריקטורה.
כאשר הגיע רגן לבית הלבן, לא היה לו מושג על שום דבר.
לפי כל הסימנים, לא השתנה מצב זה בהרבה מאז.

היה לו לרגן הכישרון להפריח מליצות ריקות,
השוות לכל נפש, ולרכוש את לב הבריות בהתנהגותו
הפשוטה והחביבה.

והנה, חרף כל אלה, יש דימיון מדהים בין הבחירות בישראל
ובין הבחירות שיתקיימו כמה ימים לאחר מכן בארצות־הברית.

בל מה שנכון לגבי בוש ודוקאקים, נכון גם לגבי

שמיר ופרם•
ך* עמולת־הבחירות של בוש ודוקאקיס היא עלבון לאינ

טליגנציה
של אזרח אמריקאי שאינו מוחן גמור.

תעמולת הבחירות של שמיר ופרם (וחבריהם
בשני הגושים) היא עלבון למדינת-ישראל.

נדמה שבתחום הזה הגענו לשפל של דביליות, שאין עמוק
ממנו.
בשני הצדדים יושבים ״מומחים״ ו״אנשי־מיקצוע״ ,ומחפשים
באופן קדחתני גימיקים, סיסמות, ג׳ינגלים. מי שהמציאו אתמול
גימיק למכירת דיאודורנט, סיסמה למישחת־שיניים, ג׳ינגל
למדיח־כלים, מוכרים עכשיו את מנהיגי״האומה.
״רק הליכוד יכול״ .יכול מה? לבנות? להרוס? להביא שלום?
לגרום למילחמה? למוטט את המשק? לקומם את ההריסות?
״המערך — הדרך לפריצת־הדרך״ .סיסמה מטומטמת עוד
יותר. סיסמת הליכוד היא, לפחות, בעלת כוח־סוגסטיבי. יש בה
יותר מרמז לכוח־גברא, למאצ׳ו הישראלי. ואילו לסיסמת המערך
אין גם זה. פריצת־דרך לאן? קדימה? אחורה? ימינה? שמאלה?

רידות ביותר של : 1988

יש בארצות-הברית רבבות פוליטיקאים שאינם
נופלים מג׳ורג׳ בוש. יש בה רבבות מינהלנים
שאינם נופלים ממייקל דוקאקים. יש בה אלפי אישים
העולים על שניהם.
אם כן, מדוע נשלפו דווקא אלה? מדוע אין ארצות־הברית
מסוגלת להעמיד זה מול זה שני אישים בעלי כישורים חריגים,
שהם משיכמם ומעלה?

אין תשובה משכנעת. גם יז׳י קושינסקי אינו
מסביר את התופעה.
ן* ופעה אמריקאית?
( ג זוהי גם תופעה ישראלית.

לאו דווקא.

אמנם, לפי ההגיון לא צריך להיות שום דימיון בין מה שקורה
בארצות־הברית ובין מה שקורה בישראל. ארצות־הברית היא
פדרציה אדירה, כמעט יבשת שלמה, וישראל היא מדינונת זעירה.
לארצות־הברית מישטר נשיאותי, והבחירות הן אישיות. ישראל
היא דמוקרטיה פרלמנטרית, המבוססת על רשימות מיפלגתיות.
בתחום הכלכלה והביטחון אין שום דימיון בין הבעיות של ארצות־הברית
לבין הבעיות של ישראל.

^ ש גם הבעייה של מס׳ .2
בארצות־הברית המציאו מחוקקי־החוקה, ברגע של בדיחות־הדעת,
את מישרת הסגן. סגן־הנשיא נבחר יחר עם הנשיא. במות
הנשיא, הוא נכנס אוטומטית לתפקידו.

לעיתים קרובות זוכה הסגן בכהונת*הנשיא. הארי
טרומן. ריצ׳ארד ניכסון. לינדון ג׳ונסון. ועכשיו, אם
ירצה השם, גם בוש.

כאשר היה עליו לבחור בסגן, במי בחר דוקאקיס? באחד לויד
בנטסן, ריאקציונר דרומי. במידה שיש לדוקאקיס בכלל ריעות
כלשהן, בנטסן מייצג את היפוכן.
מבחינה פוליטית, זה היה מחוכם. מי שתדמיתו הליברלית של
דוקאקיס דוחה אותו, יכול לבחור בתדמיתו הימנית של בנטסן.
יופי.

אד אם דוקאקים ייבחר על־ידי הבוחרים הליברליים,
וימות למחרת היום, יבוא במקומו בנטסן,
המייצג את ההיפך הגמור, וישלוט במשך ארבע
שנים.
רמאות הזועקת לשמיים.
ואילו בוש שלף מן המיגבעת שפן בשם דן קווייל — קצת
משתמט, קצת רמאי, קצת בן־עשירים מפונק. אם ייבחר בוש
וימות למחרת היום, זה האיש שישלוט במעצמה האמריקאית
האדירה.

אילו היה יצחק שמיר מתהלך במשה ארנס או דויד
לוי, האם היה משתנה משהו? האם יש הבדל של
ממש בין השקפת שימעון פרס וזו של יצחק רבין או
יצחק נבון?

איד זה קורה שאומה אדירה, בעלת 240 מיליון
נפש, בבואה אחת לארבע שנים למנות שני מועמדים
למישרה הרמה ביותר בעולם, בוחרת בשני
אפסים?

בוש ניהל בעבר כמה מנגנונים ציבוריים. הוא לא היה טוב ולא
היה רע. משהו בינוני. לא היו לו הצלחות גדולות, הוא לא עשה
פאשלות גדולות.
דוקאקיס הוא פוליטיקאי מן המניין. הוא הצליח בבחירות
ונכשל בבחירות. הוא ניהל את אחת המדינות של ארצות־הברית
בהצלחה מסויימת. מינהלן אפור, קצת מעל לממוצע.

זה עולה אך על דמיונו של יז׳י קושינסקי.

*ץ י שדמויותיהם של שמיר ופרס אינן מוצאות חן בעיניו,
*/היה רוצה להתנחם בכך שלצד כל אחד מהם עומד צוות
מיומן.
האמנם?

עכשיו מסתיימת תקופת־הכהונה של רגן הטוב,
ויש צורך להמציא נשיא חדש, שיתאים למתכונתו
של צ׳אנם, הגנן המפגר של יז׳י קושינסקי.

^ ולי טמונה באלגוריה הזאת התשובה לאחת השאלות המט־

אך אך אחד משניהם לא אמר מעולם משהו חשוב
על נושא כלשהו, החורג מעולמו הרוחני של צ׳אנם,
הגנן המפגר של קושינסקי, הניזון מתשדירי־פירסום
בטלוויזיה.

על כך מתנהלת מערכת־הבחירות. לשם כך נשכרו פירסומאים
ותדמיתנים, ממציאי־סיסמות ומחברי־ג׳ינגלים, שדרנים ודוגמניות.

מטורך?
בהחלט. אך מי אנחנו כי נלין!

הוא הגיע לשילטון מפני שקבוצה של אילי־הון בקליפורניה
החליטו שאיש פרימיטיבי ואהוד זה הוא המכשיר המושלם
שיבטיח להם את השילטון במדינה. להם ולפילוסופיה שלהם,
שתכליתה היתה להעשיר את העשירים ולענות את העניים.

אינני בא חלילה לפגוע בכבודם של ג׳ורג׳ בוש ומייקל
דוקאקיס. אך גם מעריציהם הגדולים ביותר לא יטענו שהם שני
האישים המבריקים ביותר בארצות־הברית, מנהיגים בעלי־כאריזמה,
הוגי־דיעות דגולים.
מזה כמה חודשים הם מנהלים מערכת־בחירות, ואף אחד מהם
לא השמיע עדיין אף פסוק אחד הראוי להיזכר. שניהם אומרים את
הדברים הנדושים ביותר ועוסקים בעניינים של מה״בכד. כל אחד
מהם יכול לנאום את הנאומים של השני, מבלי שיורגש הבדל. וכל
הנאומים כתובים בידי זולתם.
פן ייאמר שתקופת־הבחירות היא הנוצרת את לשונם, אפשר
גם להסתכל אחורה. שניהם בגיל־העמידה, ומאחוריהם שנים
רבות של פעילות ציבורית.

ווכחים ביניהם בלהט. זה אומר שהעולם דומה
לקוביה. זה אומר שהעולם דומה למלבן.

האם מישהו מכל אלה השמיע בשנה האחרונה — או בכל שנה
שהיא — רעיון מקורי כלשהו? פיתרון כלשהו לבעיות הבוערות
של המדינה? מסר כלשהו שאינו אוסף של מליצות, מן הסוג
המתאים לעולמו הרוחני של צ׳אנס, הגנן המפגר?
יש המאמינים כי יש חריגים: אריאל שרון מכאן, עזר וייצמן
מכאן. שרון מנגן על מיתר אחד ויחידי, המיתר הימני ביותר.
וייצמן סותם את פיו, באיפוק בלתי־אופייני, שמא יגיד משהו
שאינו מקובל על הקונסנזוס.

קון־סנזוס שאינו אלא נין־סנזוס.

בושדוקאקיס ושמירפרס: כמו דיאודורנט
לשלום? למילחמה? לשבירת עצמות של ערבים? להעלאת עצמות
של יהודים?

אל נהיה תמימים. בכל בחירות יש תחבולות, יש
גימיקים, יש משהו מן הקרנבל. בוודאי. אבל
בבחירות האלה יש רק תחבולות, רק גימיקים. הן כל
בולן יו ר נ בל•

ובן שזה לא היה קורה אילו עמדו בראש שני הגושים
הגדולים מנהיגים ייחודיים, אנשים בעלי־כאריזמה, אנשים
שיש בפיהם מסר אותנטי, אנשים היודעים כיצד לפתור את
הבעיות הבוערות של עם־ישראל.

דויד בן־גוריון לא היה זקוק לגימיק, מנחם בגין לא
ההליך את תורת ז׳בוטינסקי בג׳ינגל.
מי שיש לו מה לאמר אינו אומר זאת בג׳ינגל. מי שאמת גדולה
בוערת בעצמותיו אינו מבקש פירסומאי ממולח להמציא סיסמה.
מה יש להם לאמר?

כמו שאפשר להחליך את נאומיהם של דוקאקים
ובוש מבלי להרגיש בהבדל, כן אפשר להחליך את
נאומיהם של שמיר ופרם על רוב הנושאים. על
ציונות. על בלבלה. על דת. על תרבות.
ולגבי הנושא האחד שלגביו אמור להיות הבדל ביניהם —
הנושא הגדול של מילחמה ושלום, כיבוש ופשרה — מה בפיהם?

זה מדבר על ״אוטונומיה״ נוסח קמם־דייוויד. זה
מדבר על ״אופציה ירדנית״.
אוטונומיה בלי אוטונומים. פיתרון שמת לפני 10 שנים, שגם
המצרים וגם האמריקאים מתכחשים לו כיום. תוכנית שאין אדם
אחד בעולם, מחוץ לליכוד, התומך בה. קישקוש.
אופציה ירדנית בלי ירדן. רעיון שהמלך חוסיין עצמו התכחש
לו סופית והחלטית, תוך הסקת כל המסקנות המישפטיות. פיתרון
שמת לפני 13 שנים. שטות.

למה הדבר דומה? לשני משוגעים במוסד, המת

ש הטוענים שזה בסדר. שכך צריך להיות. שכך צריכה
דמוקרטיה גדולה או קטנה להתנהל.
בימים כתיקונם — כך הם אומרים — כאשר הכל מתנהל
כשורה, אין צורך במנהיגים גדולים. אין רוצים באישים חריגים,
מבריקים, כי אלה מעוררים בעצם טיבעם אי־שקט, רוגז,
התנגדות, קינאה. אין רוצים בריעות חדשות ומהפכניות, כי אלה
מערערות את שלוות־הנפש של העדר, גורמות לריב ולמדון.
זה נכון, כאשר מדובר על ״ימים כתיקונם״.

היכן הימים האלה? היכן הם באמריקה? היכן הם
אצלנו?
ארצות־הברית נתונה במצב של משבר. מאיימות עליה סכנות
כלכליות, שיש להן השלכות מדיניות היסטוריות. אירופה
המתאחדת ויפאן עלולות להרוס את הבסיס הכלכלי שעליו
מושתתת המעצמה המדינית־הצבאית של אמריקה. התמורות
החלות בברית־המועצות מציגות אתגר, המחייב תשובות חדשות
ומקוריות. הבעיות הפנימיות מחמירות והולכות.
מי יתן את התשובה החדשה למדינה האמריקאית? בוש?
דוקאקיס? קווייל?

ואם כך זה שם, הרי כאן על אחת כמה וכמה!

ך שיא־המדינה, חיים הרצוג, שגם הוא אינו בולט תמיד
^במקוריות פרועה בנאומיו, אמר בערב ראש־השנה כי הבחירות
הבאות בישראל יהיו גורליות.

ואכן. ישראל מתקרבת בצעדי-ענק לנקודה שבה
לא יהיה לה עוד מנוס מקבלת החלטה גורלית.
הנסיבות הבינלאומיות, האינתיפאדה, ההתפתחות במחנה
הפלסטיני, הדמוגראפיה — כל אלה יחייבו את ישראל, תוך
שנה־שנתיים, לקבל החלטה שתטביע את חותמה על הדורות
הבאים.
מי ינהיג את המדינה בשעה זו? אדם שלעולם אינו אומר רבר
חדש, או אדם שהוא בית־חרושת נייד למליצות מצלצלות? או
שניהם ביחד, כמו עד כה?

כמעט ואמרתי: צ׳אנם, הגנן המפגר של יז׳י
קושינסקי, מתאים יותר.

1 1 *1י 1

מכבי תל־אביב בלי ברקזביץ הצגת־במרה בלי
שחקנית מסיבת־הפתעה (כמעט) בלי זמרת
איך התכונן הכדורסלן
מיקי ברקוביץ לקראת מיש־חק־הידירות
בין מכבי תל־אביב,
קבוצתו בעבר, לבין מכני רא־שון־לציון,
קבוצתו החרשה? בר־קוביץ
התמיד במינהגו מזה
שנים, והגיע בשעת־לילה מאוחרת
122001 לחיים דרוקר,
הספר שלו, כדי לגזוז את שיערו.
הכדורסלן הוותיק נראה נרגש
וקופצני, וסיפר בגאווה שהכרטי־סיס
למישחק — שהוא היווה את
האטרקציה שלו — אזלו במהירות.
במשך המישחק התבלבל

הנשואה לאלון אלרואי, האחיין
של יואל אלרואי, ראש
עיריית נתניה, הוזמנה למסיבה
פרטית בעירה. כשהגיעה למקום
ראתה את מכוניתו של ראש־העיר,
ואז התחילה לחשוד שמכינים
לה מסיבת־הפתעה ליום
הולדתה. כשפתחה את הדלת
התנפלו עליה האורחים בנשיקות
ובחיבוקים והדליקו זיקוקין־די־נור.
בין האורחים היה גם צחי
הנגבי, מי שהיה ראש־הלישכה
של ראש־הממשלה, ידידו של
אלון בעלה.

חבר־הכנסת בנימין1״פו־אד״)
בן־אליעזר נפגש מדי יום
שישי בצהריים עם קבוצת־חב־רים,
הכוללת את סגן־מפכ״ל־המישטרה
גבי עמיר, עיתונאים
בכירים ואנשי עסקים.
בדרך־כלל התקיימו הפגישות
בקפה א־פחפו, אולם באחרונה
החליט פואד ״לבלבל את האו־ייב״
ולהעביר את הפגישות למלון
דן־תל־אביב. אחרי שבוע
נמלך בדעתו והחליט להחזיר את
המיפגש לקפה א־פר 1פ .1חברי
הפורום נראים מאז כשהם מפט
רלים
בין שתי הזירות, ומחפשים
אחרי פנים מוכרות.
לפני כמה שבועות הוזמנה
להקת־השחקים להופעות בקע־שאסה,
בירת זאיר, במיסגרת
חגיגות ה־ 40 למדינת־ישראל.
אך הלהקה, בניהולו של הזמר
חיים בר, לא הגיעה לאירוע.
חברי־הלהקה נרדמו במלון, ובכך
כמעט גרמו לתקרית דיפלומטית.
מאז נרגעו כולם. כעת
עוברת הלהקה שינוי, ובראשונה
מאז הקמתה יקליטו חבריה שיר

חדש, בביצוע שלהם. יהיה זה
שיר איטלקי.
המפיק יהודה ברקן שוחח
עם חברתו, נילי בלה על
הבעיות שנוצרו במהלך הצילומים
של סירטו, בסצינה שבה
מופיע המנחה דן כנר ללא
ידיעתו. במהלך השיחה ביניהם
הועלו כמה הצעות כיצד לפתור
את הבעייה. אחרי כמה ימים
התברר להם, שתוכן שיחתם הועבר
לכנר בנסיבות מיסתוריות.
לטענת המנחה הוקלטה שיחתם,
ותוכנה הועבר אליו.

אלי דסה, העולם הזה

ךךןךי \ ך \ 1בשימלת״ערב שחורה מסטן, משולב בתחרה, היתה בין עשרות הנשים
1\ 111 #11 שהציגו שמלות ובגדי־ערב במסיבת־הקוקטייל, שנערכה לכבוד יום
הולדתו ה״ 70 של ליאונרד ברנשטיין בלובי של ״היכל התרבות״ .אחת האורחות(במרכז)

עמדה בפוזה של דוגמנית והדגימה מערכת שני חלקים מסטן. איילין רקנטי(משמאל) לבשה
שימלת שיפון בצבעי שחור-לבן. האירוע כולו, שהיה יוצא דופן בחגיגיותו, הצטיין בכמות
אדירה של תלבושות אלגנטיות שעטו על עצמם המוזמנים, ונראה לעיתים כתצוגת״אופנה.
את החג בילה רואה־ה־חשבון
דני מעוז, בעלה של
מירח לב, בבית־החולים ביליר
סון. מעוז חש כאבים עזים בשי־פולי״ביטנו,
אך אחרי יומיים הוטב
מצבו והוא עזב את בית־החולים
בריא ושלם.

הקריין והודיע כל העת :״מיקי
ברקוביץ ממכבי תל־אביב
הקהל הראשוני מחה, והקבוצה
בכיכובו של ברקוביץ אכן הובילה.
אולם בסופו של דבר ניצחה
מכבי תל״אביב, בלי ברקוביץ.
השגריר לשעבר במצריים,
משח ששון, היה מרותק לירושלים,
מקום־מגוריו, מאז שחזר
משבע שנות שליחות בקאהיר.
ששון, ששיכל את אשתו טובה
ובנו היחיד, חש מועקה כל אימת
שנתקל בחפץ או באדם שהזכירו
לו את אהוביו. לפני כמה ימים
קיבל, סוף־סוף, את המכונית
שרכש, וכעת הוא נוסע הרבה
בקו ירושלים־תל־אביב, שם מתגוררת
בתו אורנה.
ביום שישי נערכה הקרנת-
הבכורה של הסרט ס ח משיכה,
בבימויו של נפתלי אלתר. למרבה
ההפתעה, אחת מכוכבות
הסרט, השחקנית אלונה קימתי,
לא הגיעה ואף לא הודיעה
על כוונתה לא להגיע. כשנשאלה
לאחר־מכן לסיבת היעדרותה,
השיבה :״הייתי צריכה להיות
בחיפה בבית הוריי. סבתי חולה
מאוד״.

הזמרת שלווה ברטי,

והיכן חגגה מאגי תב־ריביצקי
את זכייתה בתואר
הייצואנית מיספר , 1מטעם מסן
ה״צ1א? בעת שהכל נסעו לאילת,
לקחה מאגי בעלת־הטמפ־רמגט
את נחמן, בעלה, והשניים
נסעו דווקא לנווה־אטיב, אתר
סקי־השלג העמוס מאדם בחורף.
בעת שהייתם של הדוברוביצקים
שם בראש־השנה היה האתר מאוכלס
ברלילות, וניתן היה לתפוס
שם שיזוף לא פחות מרשים
מאשר בחופה עמוס־האדם־והמנ־גל
של אילת.

! ן ו ^ ןןתדדך | 11| 1| | 1 | 1עשה תנועה מוזרה שרבים לא הבינו את פישרה. זה היה אחרי נגינת
ן הסימפוניה מס׳ 6של גוסטאב מהלר, שבה השתמש המלחין בכלי־
\ #ו 1-1 1 111
נגינה משונים, וביניהם פטיש־עץ ענק. אחרי הקונצרט החגיגי של התיזמורת הפילהרמונית הווינאית, דיבר
השר עזר וייצמן בשיבחו של המנצח ליאונרד ברנשטיין. אמר וייצמן :״בכל פעם שהנגן הלם בפטיש הזה,
תיארתי לי כמה ראשים שהייתי רוצה שיהיו מונחים שם. אבל לא אגיד של מי.״ באותו הזמן עשה
ברנשטיין, שהיה במצב־רוח מרומם, את תנועת הנפת הפטיש, שלצופים מהצד נראתה תמוהה במקצת.

לאה גוטליב, המייסדת
והבעלים של חברת־האופנה 11־
טקס, חגגה את יום־הולדתה במסיבה
צנועה, שערכו לה עובדיה
במיפעל ביר־אליהו בתל־אביב.
כמתנה הם נטעו 70 עצים,
כמיספר שנותיה. הם גם הגישו
לה עוגת־יום־הולדת, מעוטרת
בבגד־ים עשוי מרציפן. את הדגם
העולם הזה 2664

ורדה טלמוו

העיתונאית לבשה לאירוע הנוצץ לכבוד ברנשטיין חליפת-
מיכנסיים בצבעי שחור״לבן, ולראשה חבשה כובע וצעיף להד גשת
המראה הספרדי. אורחת אחרת (במרכז) העדיפה שימלה חושפת־זרועות בצבעים
מנוגדים. ואילו אשת העסקי ם והחברה ריבה עזריאלנט (משמאל) לבשה חליפת שני

הם בחרו מהקולקציה האחרונה
של החברה. כהפתעה הכינו לה
אלבום המכיל עשרות קטעי־עי־תונות
וצילומים, המציינים ציר
ני־דרו בדרכה לצמרת האופנה
העולמית. בין הצילומים יש תמונה
שבה נראית מנדי דיים
דיווים כשהיא מדגמנת בגד־יס
שלה. אלי הוויביץ, מבעלי חב־רת־התרופות
טבע, שהיה נשיא
התאחדות התעשיינים ושנשאר
מאז בקשרי״ידידות הדוקים עם
לאה גוטליב, שלח לה מיברק-
ברכה והזכיר לה את סרס־הפיר־סומת
הראשון שעשתה בזכות
העולם הזה 2664

הלוואה בסך 70 אלף ל׳׳י, שקיבלה
ממישרד־המיסחר־והתעשייה.
אלי הורביץ בילה את החג
במלון גלי כי 1ו ח בטבריה. הוא
ובני־מישפחתו שכרו 10 חדרים,
והעבירו את ימי־החג בשיזוף
ובטבילה בכינרת.
הדוגמנית הישראלית מי־כאלה
בדקו עשתה דבר שלא-
ייאמן בתחום האופנה. היא הדוגמנית
הישראלית הראשונה שהופיעה
על השער של 111 הצרפתי.
אך ברקו בת ה־ 18 לא הסתפקה
בכד, והצטלמה בחודש זה גם
עבור אל האנגלי והצרפתי 111 ,

חלקים מטפט מודפס, בהשראה אליזבטנית. למטה: ג׳ניס גילרמן, אשתו עול דני גילרמן,
נשיא לשכות״המיסחר בישראל, לבשה מיקטורן לבן אסימטרי וחצאית שחורה. האחיות
מתיאס(במרכז) ,אופנאיות״לשעבר, הופיעו במערכות מיכנסיים ממשי מודפסות פרחים.
ואילו גיסתו של מעצב־האופנה עודד גרא בלטה בפשטותה ב שימלת־סטרפלס לבנה.

האיטלקי ווזרפרסמאר האמריקאי.
הצלחה גדולה אחרת נזקפת
לזכותה של הדוגמנית הישראלית
דנה סטיניה, חברתו של
איש־האופנה גי פוליפ, שנבחרה
כדוגמנית שתפרסם את הבושם
היוקרתי טטיאנה. גם הדוגמן
מוטי ריין? זוכה בהצלחה. הוא
הגבר הראשון המופיע בבגדי־הים
של מטקס, בשלטי־חוצות
ברחבי איטליה.
רותי כריסקין בת ה־
,24 סטודנטית לתואר שני במיג־הל־עסקים,
שנבחרה לייצג את
ישראל בתחרות מיס קנושס

העולמית, באה לסיאול ושם
שוכנה במלון מפואר. אך אחרי
שהות של כמה ימים, היא קיבלה
הצעה שלא יכלה לסרב לה.
מישפחה יהודית בסיאול הזמינה
אותה להתארח בטירתם המפוארת,
עד לסיום התחרות. בריס־קין,
שהתגוררה עד להזמנה במלון
רמדה בסיאול, לבשה בתחרות
מערכת־בגדים שקיבלה בהשאלה
מהאופנאית הירושלמית
לאה תורן. אחרי סיום התחרות,
שבו זכתה בתואר מיס ידיחו,/
ניגשה אליה אחת הצופות והציעה
לה 1000 דולר עבור הבגד.

בריסקץ הריצה סלקס לאופג־אית,
וביקשה ממנה להודיע לה
אם היא מוכנה למכור את הבגד.
במשך שנתיים התאבלה
דליה פטרופרליאדיס על
מות בעלה, איש-הספנות פיטר
פטרופוליאדיס, שנפטר ממחלה
ממארת. דליה בת ה־ 35 ואם
לשני ילדים קטנים התאוששה
מהמשבר שבו היתה שרויה, ואף
הפתיעה את כל מכריה כשלקחה
על עצמה את ניהול חברת־האו־ניות
חלפין, שבעלה ניהל לפני
פטירתו• רסנה בדר״זזדר

אוהליאב מעטי רזן ₪

ך* דרך כלל אין אדם חייב למסור
למישטרה ראיות המפלילות אותו.
אולם בעבירות של נהיגה בהשפעת
אלכוהול או סמים יש יוצא מן הכלל.
בתקנות־תעבורה שנכנסו לתוקפן
ב־ , 1982 נקבע כי כאשר יש לשוטר
חשד סביר שהאדם נוהג בהשפעת
סמים או אלכוהול, הוא רשאי לדרוש
מהנהג לעבור בדיקת־נשיפה, ולתת
דגימת דם או שתן. נהג המסרב לתת
דגימות אלה צפוי לעונש חמור, מאסר
עד שנה, קנס עד 10 אלפים ש״ח
ופסילת רישיון־נהיגה למשך שנתיים.
תקנות יוצאות־דופן אלה הן תוצאה
של ריבוי התאונות שנגרמו בשנים
האחרונות בהשפעת אלכוהול או סמים.
בעבר נהוג היה לאמר כי יהודים אינם
שתיינים, ועל כן הבעייה של נהיגה
בשיכרות אינה קיימת כמעט בישראל.
אלא שהמינהגים השתנו. יהודים,
ששתו רק ארבע כוסיות בליל־הסדר,
נוהגים כיום ללגום בירה בפאבים או
ויסקי במסיבות, ונכנסים אחר־כך
למכונית כדי להגיע הביתה בשלום.
מוות גיום־ההולדת
ך* יבוי המיקרים של תאונות
1בגלל נהיגה בשיכרות או בהשפעת
סמים, גרם גם לבתי-המישפט

להחמיר עד מאוד בענישה על עבירות
אלה. באחרונה התפרסם גזר־דין
שהטיל בית־המישפט על שמואל חכים
מבית־שמש. עונשו היה שנתיים מאסר
בפועל ופסילת רישימ״הנהיגה שלו
במשך 15 שנה.
חכים חזר בלילה מתל־אביב לבית־שמש,
אחרי שחגג עם חברים מסיבת
יום־הולדת 20 של ידידו, פינחס בן־
לולו. החבורה, שכללה בחורות ובחורים,
לגמה כמה כוסיות במועדוני־לילה
ודיסקוטקים בתל־אביב, וחזרה
עם שחר לבית־שמש.
בדרך בן־צבי עצר אותם שוטר,
שראה כי המכונית נוסעת במהירות.
הוא הריח מעט אלכוהול מפיו של
חכים, שנהג ברכב. השוטר הזהיר את
הנהג, והניח לו להמשיך בדרכו. אחרי
כמה דקות התנגשה המכונית בעמוד-
תאורה, כל נוסעי המכונית נפצעו, בן־
לולו, חתן יום־ההולדת, נהרג בו במקום.
בבדיקת־דם
שנערכה לחכים בבית־חולים
אחרי התאונה, התברר כי בדמו
נמצא אלכוהול בריכוז של 73מ״ג
אחוז(הכמות המותרת על פי החוק היא
עד 50מ״ג אחוז) .בתחילה טען הנהג
כי לא שתה כלל אלכוהול באותו
הערב. בבית־המישפט הודה כי שתה
ויסקי מהול בקוקה־קולה, שאינו נחשב,
בעיניו, כמשקה אלכוהולי. הוא נאשם

בעבירות של גרימת־מוות ונהיגה
רשלנית ברכב.
למרות מצבו האישי הקשה —
אשתו חולה מאוד — ועברו הנקי, וגם
העובדה שהוא שירת בעבר במישטרה,
נידון על־ידי שופט־התעבורה אפריים
דורון לעונש החמור. בית־המישפיט
המחוזי, שאליו עירער הנאשם, אישר
את העונש.
קשה מאוד לבדוק את הסטא-
טיסטיקה של תיקי־תעבורה הכרוכים
בנהיגה בשיכרות. שופט־התעבורה
אשר ארבל, שעניין זה הפך לשיגעון
פרטי שלו, ניסה לעשות זאת.
הוא ביקש לפני שנה ממישטרת־התנועה
לתת לו את מיספר התיקים
שבהם נאשמו אנשים בעבירות של
נהיגה בהשפעת אלכוהול או סמים.
הוא קיבל רשימה של 20 תיקים. מאחר
שהוא עצמו דן במהלך השנה בכ־70
תיקים כאלה, ניסה לברר את סיבת
אי־ההתאמה. הוא גילה שכאשר עבירת
הנהיגה בהשפעת סם או אלכוהול
נבלעת בעבירה חמורה יותר, כמו
הריגה, או תאונת־דרכים, כמו בתיק
של חכים, נאשם הנהג, בדרך כלל, רק
בעבירות החמורות יותר, ועל־כן לא
מופיע תיקו בסטאטיסטיקה המיש־טרתית
על שיכרות.
השופט ארבל הציע למישטרה
להציב צוות מיומן בצומת הרחובות
ירמיהו־הירקון בתל־אביב בערב־שבת,
ולבדוק את הנהגים העוברים שם.
לדעתו, כמעט כל נהג שני יימצא
בלתי־כשיר לנהיגה עקב שתייה מרו־בה
מדי.
נשיפה ובדיקת שתן

^ ארצות שונות באירופה וב־ארצות־הברית,
שם נגע הנהיגה
בשיכרות הוא מכת־מדינה, נהוג לערוך
לפני חגים מיבצעים גדולים כדי להזהיר
את הציבור. ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות
מתריעים על תאונות העלולות
להיגרם, ומביאים את המיספרים
המפחידים של בני־אדם שייהרגו בתאונות
אלה, על פי התחזיות.
את התקנות בדבר בדיקות נהגים
לגילוי־אלכוהול בגופם ייבאה ישראל
מארצות מערב־אירופה, המנוסות.
שלוש הן הבדיקות האפשריות:
בדיקת־נשיפה, בדיקת־דם ובדיקת-
שתן.
בדיקת־נשיפה נעשית במכשיר מיוחד,
דמוי־מבחנה. הוא בנוי כמפוח
מזכוכית, שלתוכו נושף הנהג. בתוך
המבחנה נמצא חומר כימי שציבעו
ירוק.
כאשר מגיעה אליו כמות של אוויר
המכיל מעט אלכוהול, ציבעו הופך
לכתום. כאשר כמות האלכוהול גדולה,
הצבע מתחלף לאדום. מונה מיוחד
מצביע על ריכוז האלכוהול.
כמות של יותר מ־ 240 מיקרוגרם
אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף
שווה ל־ 50 מיליגרם אלכוהול למאה
מיליליטר של דם. זוהי הכמות המכסימלית
המותרת על פי החוק. מעל כמות
זו נחשב האדם כמי שנהג בעודו נתון
בהשפעת אלכוהול.
מסלול גלי

כרזה בריטית נגד נהיגה בגילופין
ב קמ ק ״ן לבן א 1שנ״ם־שלושה בק מק׳ בירה

^ פסקי־דין נקבע כי בקבוק יין
^ לבן מסוג הוק שיש בו 50 גרם
כהל, נותן ריכוז של 120 מיליגרם
אחוז אלכוהול בדמו של גבר ממוצע.
כמות זו היא יותר מכפולה מהכמות
המכסימלית המותרת. שניים־שלושה
בקבוקי־בירה גם הם מספקים כמות
אלכוהול הגדולה מהמותר.
בהרצאה שנתן שלמה אלמוג, המומחה
מהמכון לתרעולה בתל־השומר,
הסביר כי האלכוהול נספג כבר בקיבה.
בירה נספגת לאט יותר מיין. הספיגה
המהירה ביותר היא ביינות, ואז הספיגה
היא כ־* 20 לשעה. כשיש בקיבה
מזון האלכוהול נספג יותר לאט. רוב
האלכוהול מסולק בכבד, לחילוף
חומרים. משם עובר האלכוהול לנוזלי
הגוף, ודרך הדם למוח.
בין שתיית אלכוהול ועד להגעתו
למוח עוברות בין שעה לשעתיים, ואז
מגיעה ההשפעה לשיאה.
בדרך כלל נערכת בדיקת־הדם

3 1 3 031113 ערך בשיתוף 00

מי שטרח מחוז ירושלים מיבצע
לאיתור והלם במצב של שיכרות

^ יך פועלת המישטרה לאיתור
נהגים שיכורים?
העולם הזה פנה לפני חודש ל־מישטרה
בהצעה לערוך במשותף
מיבצע לאיתור נהגים, הנוהגים במצב
שיכרות. על פי החוק, נהיגה במצב
שיכרות היא אחרי שתיית כמות העולה
על שתי כוסיות־ויסקי או פחית־בירה
אחת.
שבוע אחרי שהוגשה הבקשה,
התקבלה תשובה חיובית מפי -ד ר
בר־המישטרה. בתיאום עם ראש
לישכת־התנועה במטה הארצי, סגן־
ניצב מנשה חדד, נקבע מועד לשבוע
שאחריו.

יום לפני עריכת המיבצע התקבלה
שיחת־טלפון מחדד. נאמר שמפקד מחוז
תל־אביב אינו מאשר שמיבצע כזה
ייערך במחוז שלו. השלם הזה פנה
לדוברת המחוז, דליה גילעד, וזו
הסבירה שמחוז תל־אביב אינו נוהג
לשתף עיתונאים במיבצעי־המישטרה,
וגם לא נהוג במחוז תל־אביב לערוך
בדיקות־אלכוהול לנהגים. המיקרים
היחידים שבהם נערכות בדיקות־אל־כוהול
הם מיקרים של תאונות־דרכים.
משמחוז־תל־אביב לא נעתר לבקשה,
נרתם למיבצע מחוז־ירושלים.
בתיאום עם ראש לישכת־התנועה
בירושלים, רב־פקד אפריים ארריטי,

שנות
#י #סווווס #ן הרכב 7ס רי אומר
עבודתו נתקל דלן במיקרה א חד של נהגת שתויה, שהיתה מעורבת
בתאונה. נועה היתה היחידה שנהגה ברכב אחרי שיצאה מפאב .״אני
שותה פעם בשבוע, בדרך כלל כוס של ג׳ין עם מי״טוניק, או כוס יין או
בירה. אני בכלל לא יודעת שקיים חוק כזה בארץ. אני יודעת שקיים חוק
כזה בארצות״הברית. מפתיע אותי שמותר לשתות רק כל־כך מעט,
ולדעתי יש להכפיל את הכמות המותרת. במצב הנוכחי אפשר לעצור אלפי
אגשים. הכמות שאני שותה אינה משפיעה על הנהיגה שלי, וגם בדיקות־אלכוהול
לא ישפיעו על הרגלי־השתייה שלי. אני מודעת לכך ששתיית
אלכוהול גורמת להאטה בתגובות. לכן, כשאני נוהגת, אני שותה פחות״.

לנהג זמן־מה אחרי התאונה או המעצר,
ואז נשאלת השאלה מה היתה כמות
האלכוהול בדם בזמן המיקרה. נהוג
לחשב זאת על־ידי הוספת 15 אחוזים
לשעה מזמן השתייה, שזהו פחות או
יותר קצב סילוק האלכוהול מתוך הגוף.
אמנם על פי זה ניתן כביכול ללכת
אחורה עד שעת התאונה.
במיקרה שהשתייה לא נעשית במכה
אחת, אלא בכמה וכמה פעמים
באותו ערב, יהיו לאלכוהול כמה שיאים,
ועקומת־הדם תראה כמסלול גלי.
השפעת האלכוהול על האדם תלויה
במישקל גופו של השותה, בכמות
השומנים הנמצאים בקיבתו בזמן
השתייה, ובמינו. שומנים׳ מאיטים את
פירוק האלכוהול בגוף. גופה של אשה

מפרק את האלכוהול מהר יותר מזה
של גבר. אולם כאשר אשה נמצאת
במחזור חודשי, גופה מפרק את האלכוהול
באיטיות גדולה יותר.
לבני־אדם שונים יש סבילות שוגה
לאלכוהול. אנשים, המרבים לשתות,
מתחסנים במיקצת והם סבילים יותר
לאלכוהול. למרות שהחוק קובע את
הכמות של 50 מיליגרם אחוז אלכוהול
בדם ככמות מסוכנת לנהיגה, וכל מי
שבגופו יותר מכמות זו נחשב בהשפעת
אלכוהול, ידועים מיקרים של אנשים
שנבדקו ובגופם נמצאו כמויות העולות
פי ארבע וחמש על הכמות הזו.
אחת הסיבות שבחוק נקבעה כמות
מכסימום היתה כדי לדחות טענה אפשרית
כי הנאשם סביל יותר לאלכוהול

נקבע מועד חדש. יום לפני המועד
המתוכנן הודיע ארדיטי שייאלץ
לדחות את המיבצע, משום שארבעת
המכשירים המצויים ברשותו נלקחו
לכיול וטרם הוחזרו. המיבצע שוב
נדחה.
רק השבוע הוחזרו שני מכשירים
מהכיול, והתאפשר ביצוע המיבצע
המשותף, שבו השתתפו בוחן־הרכב רב־סמל־מיוחד
חנניה לסרי, רב־סמל
ראשון נחום לזנס, רב־סמל מירי פז
וסמל־שני אלי דויד. לסרי ערך את
הבדיקות למי שלזנס החליט לעוצרם
לבדיקה — אם לפי נהיגה בלתי־זהירה,
אם לפי החוש השישי שלו. לסרי שימש
גם בתפקיד המסבירן והמרגיע.

האיזור שבו מרוכזים הפאבים
בירושלים הוא שכונת נחלת־שיבעה.
החלטנו לעמוד בקירבת־מקום ולעצור
לבדיקה אנשים שנראו יוצאים מפאבים
סמוכים, ושנכנסו לכלי־ריכבם.
מכשיר־הבריקה פשוט מאוד להפעלה,
אף הוא מצוי רק בירי בו־חני־הרכב
במישטרה. בניידת־סיור רגילה
לא מצוי מכשיר כזה, שמחירו הוא
כ־ססו דולר בלבד .״משתמשים במכשיר
בדרר־כלל רק בתאונות־דרכים,
כשרוצים לבדוק אם הנהג חיה שתוי
בזמן שנהג. תוצאות הבדיקה במכשיר
אינן קבילות בבית־מישפט, ולכן צריך
להביא את הנבדק אחר־כך לבדיקת־דם
״,מסביר רס״מ לסרי.

לדבריו, בדיקות־פתע לנהגים כמעט
ואינן נערכות, ואילו היו נערכות היו
בהחלט יכולות להרתיע נהגים מלנהוג,
אחרי ששתו כמות־אלכוהול גדולה.
העונש הצפוי לנוהג במצב שיכרות
יכול להגיע עד לשנתיים שלילת
רשיון, ועל־כן בדיקות כאלה בצורה
אינטנסיבית יכולות להרתיע.
במדינות רבות אחרות, בדיקה
במכשיר כזה די בה כדי להרשיע אדם
בעוון נהיגה בגילופין, גם הנהגים
יודעים זאת, ורבים מהנבדקים הביעו
פליאה והשתוממות לנוכח הבדיקה
שנדרשו לעבור .״אני יודע שזה קיים
בארצות־הברית, ממתי בודקים גם
בארץ?״ חזרה ונשאלה השאלה. לכל

הנבדקים היתה זו הפעם הראשונה
שנבדקו.
הבדיקות הצביעו שבציבור אין כלל
מודעות לאיסור־הנהיגה אחרי שתיית
כמות מסויימת של אלכוהול, שלא
לדבר על כך שאף לא אחד ידע מהי
הכמות המותרת.
אחדים מהנבדקים חשבו שמדובר
בצילום סרט־מתיחות של יהודה ברקן,
והתייחסו בחשדנות רבה לבדיקה.

בעלות כספית נמוכה־יחסית, ברתי־מת
כל הדרגים במישטרה לביצוע בדי־קות־אלכוהול
בקרב הנוהגים, בקניית
מכשירי־בדיקה כאלה וחלוקתם לכל
רכב־סיור, בהדרכת השוטרים בדרר
הפעלתם, ניתן להעלות לאין־שיעור
את רמת המודעות הציבורית לסכנת
הנהיגה אחרי שתייה מופרזת של אלכוהול,
ואף ליצור גורם מרתיע שהנהגים
לא יוכלו להתעלם ממנו.

אף שהבדיקות שנערכו אינן משקפות
את מצב השיכרות בקרב הנהגים
הישראלים, יש בהן כדי ללמד בוודאות
על הבורות הגדולה של הנהג הישראלי
בעניין זה.

בדיקות כאלה, אילו נערכו לעיתים
תכופות, היו יכולות להוות שיעור
טוב לנהג הישראלי בהתנהגות בזמן
נהיגה.

יוסי עידדזד ₪

לא כשיר: קבלו קזניאן כשיו: איציק גבאי 13,כשיו: סס יצחק
להמשיך בנהיגה. על-פי הבדיקה הזו היו בגופו 85
מיליגרם. א חד החברים, שהיה בפאב סמוך, ושלא הספיק
לשתות, נהג א ת הרכב במקומו. קזניאן נראה מופתע
כשהתבקש להיבדק. כשהיה בארצות״הברית נתקל
בבדיקה, בארץ זו לו הפעם הראשונה .״אני הולך לשתות
פעס״פעמיים בשבוע. אני שותה מקסימום שלושה
בקבוקי״בירה בערב. שני בקבוקי ם בכלל לא משפיעים
עלי, וגם אחרי שלושה בקבוקים אני נוסע רגיל. אף פעם
לא פורסם בארץ כמה מותר לשתות למי שעומד לנהוג״.

ד ידיעלי |1י 1\ 1ך ( )39 נקלע לאיזור-ה-
111\ #1 / 1\ . 1 111-1בדיקה, ולא הבין כלל מה
בודקים. הסבר קצר העלה בו גיחוך. לאמור: גם את זה
ניתן לעקוף .״אני הולך לפאב בערך פעם בשבוע. אני שותה
עד כמה שאני יכול לשאת, וזה בערך בקבוק־בירה אחד.
כשאני שותה יותר, או מערבב משקאות, יש סיכוי שאפול
על הפנים. נהגתי כבר במצב ששתיתי יותר, אבל זה לא
השפיע בכלל על הנהיגה שלי. לא ידוע לי כמה מותר
לשתות, וזה גם לא מטריד אותי. מכסימום אשתה בבית.
אני אף פעם לא עברתי בדיקות־אלכוהול בארץ. בחוץ-
לארץ כן עברתי. שם זה ממש מפחיד לעבור בדיקות, שם
יש כאסח. בדיקות כאלה יכולות להשפיע על נהגים.
ידיעת העונש הצפוי לנוהג שיכור יכולה להרתיע״.
מאחרים והוא נמצא בהשפעתו רק
בכמויות גדולות יותר.

מפתח
| למנעול
^ עבר היה המכון הפאתולוגי בא*
בו־כביר עושה את בדיקות הדם
והשתן עבור המישטרה. אז היה נהוג
לחשב לאחור מזמן הבדיקה לזמן התאונה,
כדי לקבוע כמות משוערת של
אלכוהול שהיתה אז ברם. מאז שהועברו
הבדיקות למעבדת התרעולה של
בית־החולים תל־השומר אין נוהגים כך
יותר, מחמת הזהירות. בדו״ח נקבעת
אך ורק כמות האלכוהול שנמצאה בדם
הנהג בזמן הבדיקה במעבדה.

מפאב אחרי ששתה שם בקבוק־בירה א חד בלבד .״אני
יוצא לשתות בדרך־כלל בימי חמישי או שישי. בממוצע
אני שותה בירה אחת או שתיים. אם אני צריך לנסוע
מחוץ־לעיר, אני לא שותה. אני יודע מהי הכמות
שמתחילה להשפיע עלי. אני לא יודע כלל שקיים איזשהו
חוק לגבי כמות האלכוהול שמותר למי שנוהג ברכב
לשתות. התגובות שלי, ל מי שאני שותה, זהות לתגובות
שלי אחרי שתייה. נכון שיש המון צעירים היום המפריזים
בשתייה והנוהגים בצורה פרועה. עליהם צריך לפקח״.

מישפחתית .״אני שותה רק באירועים. לפאבים אני כמעט
ולא הולך. כשאני שותה, אני שותה כמה כוסיות ויסקי או
בירה. התנסיתי כבר בנהיגה כשאני שתוי. התגובה היא
שונה, והרבה יותר איטית. כשאני יודע שאני צריך לנהוג,
אני שותה פחות. זה תלוי גם במרחק שאני צריך לנהוג. אם
זה בתוך ירושלים, אז זה לא נורא. אני לא יודע מה אומר
החוק בענייו, אבל גם אילו הייתי יודע א ת החוק זה לא
היה משפיע על כמות-השתייה שלי. יש הרבה דברים
שאסור לעשות, ובכל זאת -כולם עושים אותם״.

לא־כשיו:גובט קוקיאן^ לא נשיר: אברהם £ .גוגול
להמשך הנהיגה .״אני לא שותה הרבה, יוצא לשתות פעם
בשבוע. הכי הרבה אני שותה שני בקבוקי־בירה. בדרך־
כלל אני לא נוהג אחרי שתייה. בארץ זו הפעם הראשונה
ששמעתי שעושים בדיקות״אלכוהול. לא ידעתי שיש חוק
כזה. כשאני שותה, לא מפריע לי לנהוג. אני בשליטה״.

לפני התקנת התקנות החדשות
בדבר החובה לעבור בדיקות נשיפה, דם
ושתן, היה נהוג להוכיח בבית־המישפט
את היותו של הנהג שיכור או מסומם
על ידי בדיקות התנהגותיות. השוטר
היה משוחח עם הנהג בזמן המיקרה,
מבקש ממנו ללכת על קו ישר, לגעת
באצבעו באפו כשעיניו עצומות או
להכניס מפתה למנעול. אם הנהג היה
מדבר בצורה משובשת, מתקשה בביצוע
התרגילים ונדף ממנו ריח של
אלכוהול, היה בכך משום ראייה כי נהג
בהיותו בהשפעת אלכוהול.
לאחר התקנת התקנות החדשות,
ניסו לטעון בבית־המישפט כי לבדיקה
ההתנהגותית שוב אין מקום יותר
כראייה. אלא שנשיא בית־המישפט

העליון, השופט מאיר שמגר, קבע
בפסק־דין עקרוני מ־ : 1986״מנוסח
הסעיף אין ללמוד כי נשיפה, בדיקת
דם או שתן, היא תנאי בל יעבור
להרשעה, וכי אין להרשיע אדם
בנהיגה אסורה על פי ראיות המוכיחות
את שיכרותו ...הסעיף לא בא לקבוע
בלעדיות לדרכי הוכחת שיכרות.
״זוהי הנחה החלטית, שמי שיש
בדמו יותר מהכמות המותרת, הוא
שיכור. זוהי הוכחה קונקלוסיבית של
שיכרות שאין אחריה ולא כלום.
״כדי למנוע ויכוח בשאלה אם כמות
אלכוהול פלונית היא שהופכת אדם
לשיכור, יש הנחה החלטית לכך, אם
הריכוז עולה על הכמות הקבועה
בתקנות, נחשב האדם תמיד לשיכור

בעיתון, נראה שונה בנוף בלייני״הפאבים. אחרי שרכבו
נעצר לבדיקה סירב בתחילה להיבדק. הוא התחיל בהסבר
שהוא בכלל לא שתה, אך מבט העיניים וצורת״עמידתו
עוררו בלב השוטרים את התחושה שהאיש שתה כמה
בקבוקים. ואמנם, הוא נמצא בלתי״כשיר לנהיגה. אחרי 20
דקו ת של הסבר ושיכנוע, הסכי ם להיבדק .״מה יהיה אם
ייצא ששתיתי יותר מהמידה המותרת?״ הוא היה היחיד
שידע שמתקיימות בדיקות .״אני יוצא שלוש פעמים
בשבוע לשתות. בממוצע אני שותה שלוש״ארבע בירות
בערב. אין לזה כל השפעה על הנהיגה שלי. בשעות-
הלילה אין הרבה תנועה, כך שלא יקרה כלום״.

לצרכי התקנה והעבירה. בכל מיקרה
יש להעדיף בדיקה מדעית על התרשמות
גרידא״.
לגבי השפעת סמים, הבדיקה הקובעת
גם כיום היא בדיקה התנהגותית
של הנהג. וכאן אמנם יהיה מקום
להגנה של הנאשם כי יש לו סבילות
גדולה יותר לסמים. זאת, מכיוון
שהחוק לא קבע כמות מכסימום
לסמים, כפי שקבע באלכוהול. מכיוון
שהחוק גם לא קבע הגדרה של סם ב־תקנות־התעבורה,
הרי שגם ארם הנוהג
בהשפעת תרופות, שקיבל במירשם
רפואי חוקי, עלול להיות מורשע
בעבירה של נהיגה בהשפעת סם.
• בדיקת־נשיפד! נעשית במקום
שבו נעצר הנהג על־ירי השוטר,

הנושא מכשיר־נשיפה. יש לבצע את
הבדיקה פעמיים, כדי לוודא את
התוצאה. תוצאות הבדיקה ניתנות
בפלט של מכשיר הבדיקה או בדו״וד
פעולה של הבודק. דו״ח כזה הוא ראייה
מוחלטת בבית־המישפט.
• בדיקת־דם. על פי אותה
התקנה אפשר לחייב את הנהג לתת גם
דגימת־דם, כדי לבדוק את כמות
האלכוהול או הסס בדמו. גם הנהג עצמו,
אחרי שנבדק בבדיקת־נשיפה, ונמצא
כי ריכוז האלכוהול בדמו עולה על
המותר, רשאי לבקש בדיקת־דם במעבדה.
אם דרש הנבדק בדיקת־דם אחרי
בדיקת־נשיפה, לא ישמשו תוצאות

אילנה אלון,
צילם ציון צפריר ₪

זהירות: והגי שתו״•
(הנושן־ מעמ 1ד ) 15
בדיקת־הנשיפה ראייה בבית־המישפט.
לצורך בדיקת־דם נלקח הנהג למעבדה
שאישר שר־הבריאות לעניין זה.
במחוז המרכז אושרה מעבדת התרעולה
של בית־החולים תל־השומר. שם נלקחת
דגימה מדמו, אחרי שמקום הזריקה
בגוף הנבדק חוטא בחומר שאינו מכיל
אלכוהול. כלי-הקיבול מכיל מלח פלו־אוריד
בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת־הדם
לא יפחת מאחוז אחד.
המעבדה מוסרת לשוטר אישור על
קבלת הדגימה, והוא מהווה ראייה
בבית־המישפט. כמות שמעל ל־50
מיליגרם אחוז אלכוהול בדם היא
ראייה כי האדם נהג בהשפעת אלכוהול.

בדיקת־שתן. בדיקה זו נערכת,
בדרך כלל, כדי לקבוע הימצאות
סמים בגוף. מאחר שאין בפקודה ובתקנות
הגדרה ממצה לסמים, אין גם
קביעה של כמות מינימום שלהם. לכן
הרשעה בנהיגה בהשפעת סם תהיה
תלויה, בדרך כלל, גם בבדיקת השתן
או הדם׳וגם בעדותו של השוטר שעצר
את הנהג.
אם יעיד השוטר כי הנהג התנהג
כמסומם ופעל בצורה מסוכנת, תיתכן
הרשעה בעבירה זו. אם לא תהיה עדות
כזו של שוטר, ניתן יהיה להרשיע את
הנהג בשימוש בסמים, על פי תוצאות
הבדיקה, אבל לא בנהיגה בהשפעת סם.
בדיקת־שתן נערכת גם היא במעבדה
שאושרה על־ידי שר־הבריאות.
אלכוהול נספג

די לתת שיניים לתקנות אלה,
הטיל המחוקק עונש חמור על מי

שמסרב להן. נהג שאינו מציית
להוראת שוטר לעבור בדיקת־נשיפה
או בדיקת דם או שתן, ייצא אולי זכאי
מעבירה של נהיגה בהשפעת אלכוהול,
אבל יורשע בסירוב להיבדק. העונש
על סירוב כזה — שנה מאסר, קנס עד
10 אלפים ש״ח ופסילת רשיון במשך
שנתיים — הוא כה חמור, שנהגים
יחשבו פעמיים לפני סירוב.
השאלה מהו סירוב נדונה כבר כמה
פעמים בבתי־המישפט בישראל. במיק־רה
אחד סירב מהנדס לעבור בדיקת־דם
בטענה שהוא חושש מהידבקות ב־איידס.
השופט ארבל, שדן בתיק,
הרשיע את הנאשם, מפני שהוכח כי
הבדיקה נעשית במזרק חד־פעמי, ואין
כל סכנת הידבקות במחלה כל שהיא.
המהנדס נידון למאסר על־תנאי.
במיקרה אחר סירב אדם לעבור
בדיקת־דם בטענה שהוא חולה המופיליה,
וכל זריקה עלולה לסכן את
חייו. במיקרה זה קיבל השופט ארבל
את הגנתו של הנאשם והוא זוכה
מעבירת סירוב.
במיקרה של בדיקת־שתן, המיועדת
בעיקר למציאת סמים בגוף, התעוררה
בחו״ל שאלה אם מתן כמות זעירה
בלבד של שתן, שאינה מספקת לבדיקה,
בטענה שזו כל הכמות שהנהג
יכול להפריש באותו רגע, מהווה סירוב
אם לאו. בארצות־הברית נקבע שאין
בכך משום סירוב. בישראל טרם
התעוררה שאלה זו.
בחו״ל היה מיקרה שנהג העובד
במזקקת־שיכר, נבדק ונמצאה בדמו
כמות אלכוהול העולה על המותר. הוכח
כי האיש מעולם לא שתה אלכוהול,
וכי החומר שבגופו נספג לתוכו מן
האוויר שבמקום עבודתו. למרות זאת

מנשיו הברקה 5; £צ

שיר מורכבת מעין מבחנת״פלסטיק. לתוכה צריך ה נבדק
לנשוף אוויר. אם כמות האלכוהול שבגופו אינה
עולה על המותר, נדלקת הנורה האמצעית הירוקה.
אם שתה הנבדק יותר מן הכמות המותרת, נדלקת
הנורה האדומה. כל בדיקה כזו אורכת שתי דקות
בממוצע, אך ניתן לבצע אותה רק 20 דקו ת אחרי

הורשע הנהג ונענש בבית־המישפט.
בארצות־הברית נבדק אדם שהראה
סימני שיכרות והתברר כי בדמו נמצאת
כמות גדולה של חד־תחמוצת
הפחמן, גאז הנפלט ממפלט המכונית.
גאז זה משפיע על ההתנהגות באותה
צורה כמו אלכוהול. אולם מאחר
שהנהג לא ידע על מציאות הגאז סביבו
ולא שאף אותו מרצון, זוכה בדין. נהג
אחר, שנבדק ונמצא מסומם משאיפת
אדי־דבק, הורשע ונידון למאסר.

שהנבדק סיי ם לשתות. היום, במחוז ירושלים, יש
ארבעה מכשירים כאלה בלבד, והם מצויים רק בידי
בוחני״התאונות. מכיוון שעלות המכשיר נמוכה, וצו רת
ההפעלה פשוטה, ניתן לרכוש כמויות גדולות של
מכשירים כאלה. ידוע יותר ״הבלון״ שבו משתמשים
על־פי רוב לבדיקה אלכוהול אחרי תאונו ת-דרכים.
הפעלתו מסובכת לאין־ערוך יותר מהפעלת המכשיר
במיבצע. אותנו בתמונה, וששימש
הנראה

קיימת מחלוקת בישראל בין מיש־ח״התחבורה
לבין מישרד־הבריאות
בקשר לשאלה מה דינם של נהגים
בגמילה, המשתמשים באדולן(תחליף
סינטטי לסמים) .מישרד־התחבורה רצה
לפסול את רישיונם בתקופה זו, ואילו
מישרד־הבריאות ורשויות הגמילה
המליצו לא לאסור על נהיגה בתקופה
זו. הם חששו פן פסילה כזו תפגע
במוטיבציה של הנגמלים. מכיוון שב־תל־אביב
בלבד יש בין 40ל־ 50 אלף

מקבלי טיפול גמילה כאלה, מובן
שזוהי בעייה חמורה וקשה.

שיכדון
| דמים
ך* תקנות־התעבורה מהווה שי-
* 1כרות בעת נהיגה עבירה שעונשה
מאסר שנתיים. אולם על פי החוק
הפלילי, מהווה השיכרות במיקרים
(המשך בעמ 1ד )32

אני מוכן לעבור בדיקת אלכוהול!

לפני שאישר קיום המיבצע המשותף עם המישטרה, הס תובב צוות העולם הזה, בלילה
שבין יום החמישי בשבוע ליום השישי, בין הפאבים הרבים המצויים בתל-אביב, באיזור
משולש הרחובות ירמיהו, הירקון ובן״יהודה.
ימי החמישי הפכו זה לא מכבר ל״ימי השתייה״ לתל-אביבים. הבילוי מתחיל, על״פי רוב,
* רק לקראת חצות. בערב־שתייה אחד עוברים הבליינים הכבדים בפאבים אחדים. הפאב
הראשון מכונה ״פאב־חימום״ ,ובי לוגמים רק א ת בקבוק-הבירה הראשון. זהו מקום־
המיפגש לכל החבורה, שתמשיך ותעשה דרכה יחדיו ביתר הפאבים.
הבילוי הזה הפך עם הזמן לממוסד ובעל כללים משלו. על״פי רוב, הסיבוב נערך בפאבים
קבועים, ולכל פאב יש ״השותים״ שלו. לכל פאב יש הגוון המיוחד לו, וסוג האוכלוסייה שלו.
שתייני היום החמישי אינם כשתייני היום השישי. אלה של היום החמישי מנוסים

ועד־עובדי
| | ךךי 1\ 1ךךןל 1 יושב־ראש
| . 1 1 | /חברת־החשמל, נראה כמי

שכבר הספיק ללגום כמה כוסיות. למרות זאת הוא
מתעקש :״אני בסדר גמור. השתייה בכלל לא משפיעה עלי.
אין לי כל בעייה לנהוג, ואני מוכן לעבוד בדיקה״.

בשתייה, יש להם הרגלי־שתייה קבועים, יודעים כיצד לא להשתכר כדי שיוכלו להשלים
את הסיבוב כולו. אף לא א חד שנשאל הודה שהשתייה משפיעה על נהיגתו. אף לא א חד
סירב בתיאוריה, להיבדק במכשיר לבדיק ת אלכוהול -אך בידי הצוות לא היה המכשיר
כדי להעמיד הצהרה זו במיבחן מעשי.
מבלי-יום־השישי שונים. אלה הם בדרך־כלל חיילים שהגיעו לחופשה, בני״נוער מהערים
השכנות, שיצאו לבלות בעיר הגדולה. בקירבם הסכנה גדולה יותר. אין להם הרגלי־שתייה,
ועל כן הסכנה לנהיגה בזמן שיכרות גדולה אצלם.
במחוז תל-אביב לא נערכות כלל בדיקות לאיתור נהגים הנוהגים בגילופין. בקשתנו
לערוך מיבצע כזה נשמעה מוזרה לדוברת המחוז, דליה גלעד. לבסוף הכריע מפקד״המחוז,
מפי עידדדד
ניצב יגאל מרקוס, שסירב לאפשר לנו לעשות זאת בתחומו.

ך ן 1 11דןן אני נחשב לבליין ותיק. אני שותה לפ ן
| 11| 1 - 1חות שלוש פעמים בשבוע. אין לי פאב
קבוע שבו אני שותה. אני נע ת ד בין הפאבים. עכשיו אני
נמצא במקום הנקרא אצלי פאב־חימום. אחר״כך אני
מתחיל לעבוד בעוד שניים־שלושה פאבים. בדרך־כלל אני
מתחיל לשתות בסביבו ת חצות עד חמש בבוקר. על״פי רוב
אני שותה בירה. א ם אני מתחיל בבירה, אני שותה בידה כל
הערב. א ם אני מתחיל בוויסקי אז אני נשאר עם הוויסקי.
אני לא מערבב משקאות. השתייה לא משפיעה על הנהיגה
שלי, אני נשאר מפוכח כל הזמן. לא עשיתי אף פעם עבירת־תנועה
אחרי ששתיתי. כיצד אני מסביר א ת זה! זה רק
עניין של נסיון. אסור לערבב משקאות, ואז אין בעיות.
השתייה רק משפיעה על הכיף ״.ליד רפי יושב זוג שבא
עימו .״האשה ״,אומר רפי בחיוך ,״מרסנת אותנו״.

\ 1ך 7 110 1 *1 1השתחרר לפני חוד שיים מצה״ל, עו־
\ 1 1 1 1 1 1 1 _ 11 בד כנהג :״אני יוצא לשתות פעמיים-
שלוש בשבוע. כשאני צריך לנהוג, אני שותה רק כוס בירה
אחת, כדי לא להשתכר. כשמישהו אחד נוהג, אני שותה
יותר מכוס בירה אחת. אני לא זוכר מצב שבו נהגתי
שיכור. אני בהחלט מוכן לעבור ב די ק ת אלכוהול״.

אחד מאלופי צה״ל, שהוא מצוי במקורות, הסביר לי לא־מכבר
את המשמעות האמיתית של האימרה ״פני הדור כפני הכלב״.
״פני הדור״ אינם אלא מנהיגי־הדור. הם משמשים לדור כפנים.
ומדוע פניהם כפני הכלב?
אין הכוונה לקללה. חלילה, אלא לתיאור של התנהגות.
כשכלב יוצא לטיול עם אדוניו, הוא רץ קדימה. מי שמסתכל
בהם מן הצד יכול לקבל את הרושם כאילו הכלב הוא המוביל
והאדון בא בעיקבותיו.
אולם הכלב אינו מוביל, אלא מובל. בעודו רץ קדימה, הוא
מסתכל כל העת אחורה. הוא מוודא שהאדון אכן הולך בדרך זו.
כשהאדון עוצר, הכלב חוזר אליו.
כשבאים השניים אל פרשת־דרכים, מנחש הכלב באיזו דרר
יבחר האדון. שוב הוא רץ קדימה, ושוב הוא מסתכל אחורה. אם
האדון בוחר דווקא בדרך השניה, חוזר הכלב בריצה לפרשת־הדרכים
וממהר בעיקבות אדונו.
כל העת נדמה כאילו הכלב הוא המנהיג. בעוד שלמעשה אין
הכלב אלא הולך בעיקבות אדונו.
כך הפוליטיקאי. למראית־עין, הוא המנהיג. הוא מורה הדור.
הוא הולך בראש. אך למעשה אין הפוליטיקאי אלא עבד הציבור.
הוא מנסה לנחש לאן פני הציבור. ושם את פעמיו בכיוון הזה. אם
הציבור אינו בא בעיקבותיו, ממהר הפוליטיקאי לחזור על
עיקבותיו ולהצטרף למחנה הגדול. בפרשת־דרכים הוא ממתין עד
שהציבור מחליט לאן הוא רוצה ללכת, ואז הוא הולך בראש.
פוליטיקאי ממולח, כמו כלב חכם, הוא זה המנחש מראש לאן
ירצה הציבור ללכת. הוא מכריז על כך בקולי־קולות. כאשר
הציבור אכן פונה בכיוון זה, יכול הפוליטיקאי להתפאר בהישגו,
להעמיד פנים של מנהיג־הדור ומורה־נבוכיס.
החוכמה היא שלא ״לאבד את המגע עם הציבור״ .כלומר,
להסתכל אחורה כל העת ולוודא שאין הציבור מפגר יותר מדי.
הפוליטיקאי הטוב, בעל האינטואיציה, הולך צעד אחד לפני
הציבור. צעד אחד, ולא יותר. אם התקדם יותר מדי, עלול הציבור
שלא לבוא בעיקבותיו, ואז הוא חייב לרוץ אחורה.
במישטר דמוקרטי, יש אמצעי־ביטחון ששמו בחירות. פעם
בכל כמה זמן צריך הפוליטיקאי להיבחר מחדש, ואז נערכת
בדיקה אוטומטית. אם התקדם או פיגר יותר מדי, פשוט אינו
נבחר מחדש. אס נבחר מחדש, סימן שהוא כלב חכם. הוא שמר על
קשר־עין עם האדון.
כאשר האדון מוביל את הכלב ברצועה, אין בעיות. הכלב יכול
לרוץ קדימה, אך לא יותר מדי. לעיתים יכול להיווצר הרושם
כאילו הכלב מוביל את אדונו ברצועה. אך מובן שאין זה כך.
הכלב׳פשוט יודע לאן האדון רוצה ללכת.
גם הכלב החכם מכולם, כלב־ההנחייה של עיוור, אינו מנהיג
את האדון. הוא יודע לאן רוצה האדון להגיע, הוא עוזר לו להגיע
לשם בביטחה.
יש הבדל בין ציבור שלם ובין אדון־יחיד. רצונו של הציבור
אינו ברור כל־כך, ועל כן צריך הפוליטיקאי להיות חכם מן הכלב.
דרושה לו אינטואיציה רבה יותר.
מכאן התפקיד המיוחד של סקר־דעת־הקהל בפוליטיקה
העכשווית. הוא בא במקום הרצועה. הוא חוסך לפוליטיקאי את
הצורך באינטואיציה.
הכלב זורק מדי פעם מבט אחורה, כדי לברר אם הארון בא
בעיקבותיו. הפוליטיקאי עושה זאת באמצעות סקר־דעת־הקהל.
בעזרת הסקר, הוא יכול לנחש ביתר ביטחון לאן פני הציבור
מועדות. רוצה ללכת שמאלה? ימינה? לדרוך במקום? לפנות
אחורה? הסקר אמור לגלות את הכל.
הפוליטיקאי המושלם הוא זה החי על פי הסקר 24 שעות
ביממה. לפני כל נאום חשוב, הוא בודק את הסקר, כדי להגיד
בנאומו בדיוק־בדיוק מה שהקהל רוצה לשמוע. לפני כל הצבעה
חשובה, הוא מוודא שאינו מצביע בניגוד לרצון ההמון. ובימי
מערכת״הבחירות, על אחת כמה וכמה: כל מעשה, כל הודעה, כל
נאום, כל סעיף במצע תפורים בדיוק לפי תוצאות הסקר.
בשנות כהונתי בכנסת, ראיתי פעמים רבות איד פועלת שיטה
זו. זכורני מיקרה אחד לדוגמה: נקטתי, יחי עם כמה ח״כים
.אחרים, עמדה שנגדה את עמדת הממשלה. ד.ושא היה מילחמת־האזרחים
בניגריה. אנחנו תמכנו במורדי ביאפרה, והממשלה
נקטה עמדה אחרת ).אחרי ויכוח חריף במליאה החלטנו לערוך בו
במקום מסיבת־עיתונאים. יצאנו כולנו ביחד, בצעדים מאוששים,
ממיזנון־הח״כים לעבר חדר־העיתונאים, מרחק כמה עשרות
מטרים.
באמצע הדרך החלו כמה ח״כים מאטים את צעדיהם, ולפני
שהגענו לחדר־העיתונאיס עצרו. הם התחילו להרהר בקול רם: זה
יתקבל? איך זה ייראה? מה יגידו? וכר וכר. מסיבת־העיתונאים
בוטלה.
לפעמים קינאתי בפוליטיקאים האלה. לא הייתי מסוגל לנהוג
כמוהם. לא בכנסת. לא בעיתון. תמיד חשתי בצורך לבטא את•
דעתי כפי שהיא, גם כשהיה ברור לי שאני אומר או כותב דברים
שהציבור אינו מסוגל לקבלם.
לא־אחת אמרו לי עמיתים בכנסת, ברוח טובה, שזהו שיגעון:
אסור להגיד דברים כאלה. כשעניתי שאמרתי את האמת, אמר לי
פעם ח׳׳כ״ידיד שגם רופא אינו אמור להגיד לחולה את האמת.
רופא פיקח אומר לחולה מה שהוא רוצה לשמוע.
בעניין אש״ף, למשל. כשהשמעתי בכנסת את הריעה שצריכים
להידבר עם אש״ף, ושאין כל מנוס מזה, הייתי יחיד. צעקו עלי
כאילו הכנסתי צלם להיכל. מאז עברו 20 שנה, ועכשיו אומרות
זאת כמה סיעות בכנסת, אם כי בזהירות. רוב האומרים זאת כיום
לא היו אומרים זאת אז גם אילו עונו במרתפי השב״כ. הם אמרו
את ההיפר. אבל בינתיים התקדמו עם הציבור. לאט־לאט. תוך
הסתכלויות בלתי־פוסקות אחורה. עכשיו הם מגיעים. אמנם
באיחור של 20 שנים יקרות, שבהן היו כמה מילחמות ומעשי־אלימות
ללא־ספור. אבל מגיעים.
יתכן שהמנהיגים הגדולים באמת הם אנשים כמו רויד בן־
גוריון או פראנקלין רוזוולט, שהיו גם פוליטיקאים ממולחים וגם

ברוך שומר הבטחתו לישמעאל. ובני ישמעאל פרו וישרצו
וירבו ויעצמו במאוד מאוד, ותמלא הארץ אותם. וירעו אותנו
הישראלים ויענונו, ויתנו עלינו עבודה קשה. כמו שנאמר: הבה
נתחכמה לו, פן ירבה, והיה כי תקראנה מילחמה, ונוסף גם הוא על
שונאינו ונלחם בנו.
ויענונו — כמו שנאמר: וישימו עליו שרי־מיסים למען ענותו
בסיבלותם. ויתנו עלינו עבודה קשה — כמו שנאמר: ויעבידו
ישראלים את בני־ישמעאל בפרך.
ונצעק אל אללה אלוהי אבותינו, וישמע אללה את קולנו וירא
את עוניינו, ואת עמלנו, ואת לחצנו. ויוציאנו אללה מן הכיבוש
ביד חזקה ובזרוע נטוייה ובמורא גדול, ובאותות ובמופתים.
דם, צפרדע, כינים ...חושך...
באותו רגע נדלק האור. אפשר לחזור לעבודה. איפה הייתי?

ששן־היד
האבוד

גן־גוריון בכרזת־גחירות של מפא״י
מורי־הרור, גם מנהיגים וגם מונהגים, מובילים ומובלים בעת
ובעונה אחת. הם אמרו דברים נועזים, אך גם הקפידו שלא לאבד
את המגע עם הציבור.
אבל כמה יש כאלה?

חושך ישראל
באמצע העבודה כבה האור בחדרי. הפסקת־חשמל. בשכונה
כולה השתרר חושר־מצריים.
חושך־מצריים?
הנחתי לדימיוני לשוטט, עד שיידלק האור.
חושך־מצריים. עשר מכות.
דם. צפרדע. כינים. ערוב. דבר. שחין. ברד. ארבה. חושך. מכת
בכורות.
האם באמת היו כל המכות האלה? האם חושך־מצריים היה
באמת בבחינת מכה נוראה, אפלה גמורה בכל עמק־הנילוס, או
שלא היתה זאת אלא סידרה של הפסקות־חשמל, בגלל עומס של
מזגני־האוויר בארמונותיהם של חרטומי־מצריים? ולראייה:
״ולכל בני־ישראל היה אור במושבותם ״.הפסקות־חשמל מקומיות.
וכך
גם השאר. מחלת הפה והטלפיים. כמה מיקרים של כולרה.
פלישה של ארבה — וסופר בעל־דימיון יכול לחבר את זה להגדה
מרשימה, אחרי שהדברים התגלגלו בדימיון הדורות וצברו
הגזמות עוד ועוד.
מי יודע, אולי יישב בעוד כמה דורות סופר מוסלמי ויחבר
הגדה חדשה על ימי האינתיפאדה?
לנגד עיניו יעלו עשר מכות ישראל. היתה התפרצות של

<זורי <זב1רי

פוליו? הנה, מכה אחת. הפסקות־חשמל? חושך־ישראל! עלייה
בעקומת הקטל בדרכים? דם. כינים בגני־הילדים? ועוד איך: קיץ
חם במיוחד? מכה! אש ביערות. דרוש רק קצת דימיון, והנה עשר
מכות.
עבדים היינו למושל הצבאי בישראל. ויוציאנו אללה מן
הכיבוש ביד חזקה ובזרוע נטוייה. ואילו לא הוציא אללה הרחמן
והרחום את אבותינו מן הכיבוש, הרי אנו ובנינו ובני בנינו
משועבדים היינו לישראל.

בכל פעם. כשאני קורא ששופט מצא מישהו אשם על סמך
עדותו של עד־ראייה. אני תמה.
אני נזכר בשעון שלי.
מעשה שהיה כך היה: באתי ללונדון והייתי אמור להיפגש עם
ידידי סעיד חמאמי, איש־אש״ף. מטעמי״ביטחון, לא קבענו מעולם
פגישות מראש. הודעתי לו באיזה מלון אני גר, והוא היה מוצא
אותי שם בשעה בלתי־צפוייה( .למרות כל אמצעי־הזהירות,
נרצח).
באחד הבקרים צילצל הטלפון בחדרי בשעה 7בבוקר. חמאמי
הודיע לי שהוא ממתין לי למטה, בלובי של המלון.
קפצתי מהמיטה, התלבשתי במהירות, נטלתי את שעון־היד,
שהיה מונח ליד המיטה, וירדתי. שוחחנו כשעה, הוא הלך לדרכו
ואני חזרתי לחדרי.
כעבור כמה שעות נוכחתי לדעת ששעוני אבד. פישפשתי
בזיכרוני ונזכרתי שלקחתי אותו למטה, מבלי לשים אותו על ידי.
ירדתי אל פקיד־הקבלה ושאלתי אם נמצא בלובי שעון־יד.
הוא היפנה אותי אל קצין־הביטחון של המלון.
הלכתי בכיוון שהצביע עליו. עזבתי את שטח האורחים, רצוף־
השטיחים, ומצאתי את עצמי בפרוזדור הרבה יותר עלוב, שדמה
לבניין־מישרדים פשוט. הגעתי לחדרו של קצין־הביטחון. הוא
קיבל אותי באדיבות קרירה, פנה אלי בלשון ״סר״ והתחיל
לתחקר אותי.
היכרתי את הטיפוס היטב. בנעוריי היכרתי בארץ קציני סי־איי״די
(הבולשת הבריטית) .לפניי ישב סמל־בולשת טיפוסי
בדימוס.
״מצאנו שעון־יד בלובי,״ אמר הסמל .״האם אתה מוכן לתאר
את השעון שאיבדת? הרצועה שחורה או חומה?״
הירהרתי לרגע .״שחורה,״ אמרתי בביטחון.
״פני השעון עגולים או סגלגלים?״
״עגולים.״
״צבע זהב או כסף?״

״ספרות שחורות או ירקרקות?״
״שחורות.״
השוטר חייך חיוך זדוני. הוא הוציא את השעון שלי והניח אותו
על השולחן. הרצועה היתה חומה. פני־השעון היו סגלגלים. צבעם
היה צבע־כסף. הספרות היו ירקרקות.
״אני מאמין לך, סר,״ אמר השוטר .״נא לחתום שקיבלת את
השעון בחזרה. אבל ישמש־נא הדבר כלקח. רוב האנשים אינם
זוכרים את הדברים הפשוטים ביותר בחייהם. הרי את השעון הזה
ענדת מן הסתם מדי יום במשך חודשים, ואולי שנים״.
אחרי זה, לך ותאמין לעד־ראייה!

בשם הביטחון
בשעתו התלבטתי קשה כיצד להצביע בכנסת על הצעת־החוק,
שבאה לאפשר את השימוש בעדות שנתן אדם במישטרה, גם אם
אינו מעיד במישפט.
היה לי אז חשש כבד מאוד שהחוק הזה ינוצל לרעה. בארץ
שבה המישטרה ידועה בשיטות״החקירה האלימות שלה, זה
מסוכן. יכול אדם למסור עדות מרשיעה במישטרה, אחרי שנשבר
בעינויים (״לחץ גופני מתון,״ לפי ההכשר שנתנה הוועדה של
השופט משה לנרוי) .גם אם בעל־העדות אינו בא בכלל להעיד
במישפט, הרי מאפשר חוק זה את השימוש בעדות זו.
הטענה של בעלי־התיקון היתה סבירה כשלעצמה. אם נאשם
אחר מראשי העולם התחתון, הרי הוא יכול להפעיל לחצים על
העדים, לאיים עליהם ברצח או בהריגת בני־מישפחתם, וכך
להרתיעם מלהופיע במישפט. לפי החוק המתוקן, ניתן במיקרה זה
להשתמש בעדות שנתן אותו אדם במישטרה.
עכשיו באו השופטים, והשתמשו בתיקון זה למטרה שונה
לגמרי, שאינה נראית לי כלל וכלל.
במישפטם של אנשי דרך הניצוץ, מסרה הדס להב עדות
במישטרה. לדבריה, עשתה זאת אחרי שהופעלו עליה לחצים
קשים בחקירה. היא הוחזקה בתא שקירותיו היו מרוחים בצואה,
נמנעה ממנה שינה, חוקריה השפילו אותה בכל צורה אפשרית,
ניתחו בקול רם את אברי־המין שלה, וכר.
כשנקראה להעיד, סירבה. היא השתמשה בפאנטומימה, כדי
שלא להגיד אף מילה אחת. אולם השופטים החליטו שניתן
להשתמש בעדות שלה במישטרה, מפני שיש להניח שהודרכה
על־ידי עורכי־הדין שלה איך להימנע מלתת עדות.
עם כל הכבוד לשופטים, זאת לא היתה כוונת התיקון לחוק,
כפי שהוצג לנו בכנסת. לא על כך הצבענו. נדמה לי שבשם
״הביטחון״ נשבר כאן עוד מחסום אחד שהגן על זכויות האדם.

שמעון ישראל

יום אחד — יושב לו אלהים למעלה בעמים,
מציץ למטה — נזדה לו חשך בעינים.
רואה את העולם מסתובב בעצבות אימה,
מסתובב — עם האף באדמה.
כל העולם עטוף
במין קך רות כברה.
דש לו פרצוף —
שלא נך ע!
אומר אלהים אל משרתיו המלאכים:
״תראו, אני צריך כמה רעיונות משמחים.
נראה אתכם, תגידו מה לעשות
כדי לסלק מן העולם את העצבות הזאת״.
רק שאל מה לעשות —
התחילו אלה להציף אותו בעצות.
אחד מציע למחק את העולם מספר־העוונות.
שני — לשלח לכלם מתנות.
זה אומר — להראות לעולם מעשה־נסים!
וזה צועק — לבטל לכלם את המסים!
מלאך אחד אפילו הציע
שאליהים ישלח לעולם את המשיח,
ושהוא עצמו מוכן להיות השליח.
שומע אליהים הצעות, עצות ורעיונות בלי סוף,
ועל כל רעיון אומר :״לא רע, אבל מה? — לא
מספיק טוב.
אז תעזבו אותי בשקט, ותנו לי רגע בשביל לחשב.״
מיד השלך כזה הם בשמים —
המלאכים לא העזו להשמיע אפילו משק בכנפים.
כי בשמים יש חוק: אלהים לא אוהב
שמפריעים לו בזמן שהוא חושב.

. :יי ז

זד: זד

...אבל היה שם מלאך אחד צעיר, חדש, טירון כזה,
שעוד לא שמע כנראה על החוק הזה —
ובלי לרעת שהוא מפריע,
נגש ואמר :״גם לי ;ש הצעה שרציתי להציע.״
פנה אליו אלהים עם כזה מבט בעינים —
שלבו של המסכן נפל אפים — למכנסים.

דאגות וצרות — יש לו מספיק.
מה שחסר לו, זה — מישהו מצחיק.
כמו שהפרח זקוק לנצן,
ככה חסר לאדם — ליצן!
מין לץ מתלוצץ שישובב לו את הלב.
אבל אתה אשם — ״במושב לצים לא תשב...״

זזז

כל המלאכים עמדו שם חורים, רועדים, משפילים
את העינים —
דברי חצפה כאלה עוד לא נשמעו כאן בשמים!
נו, נו — הם חושבים — מה שפה רלך!
אבל אלהים — אורו עיניו, כל־כלו מתחייך.
ואומר להם :״תראו את הזאטוט הזה, בחיי,
שמעתם נאום? — כמעט ...נאום אדוני!
אבל אם אתה כזה גאון קטן,
אז תגיד לי מהיכן
נקח את החמר ליצור את הליצן?״
משיב לו זה החצוף ואומר:
״אהיה לך אני כחמר ביד היוצר,
כלומר — בידיך.
זאת אומרת — אם טוב הדבר בעיניך...״
חבק אותו אל הים ואמר:
״טוב, ולא טוב בעיני הדבר.
כי כל אדם דורש קרבן —
אפילו הלץ שבלצים.״
משיב לו בלחש המלאך הלבן:
״טוב, אז אהיה גם האש והעצים.״

ידידי ׳

״אה ...תסלח נא לי מלכי, מלך מלכי העליון,
שאני מפריע לך באמצע, כשאתה חושב על לעיון,
אבל אם אתה חושב — אז תחשב בהגיון.
למה עצוב העולם? — כי הוא לא שמח.
למה הוא לא שמח? — כי לא בראת לו שום יצור
מבדח.

נשף לו אליהים על האף — הפך אותו לענן

מהקשת הוא קטף
את הצבע האדים,
עשה ממנו אף —
אבל לא במקום.
הלך לקח כוכב
שבר אותו לשנים,
תק מעל לאף,
במקום שתי העינים.
משמש הזריחה
לקח לו שתי קרנים,
וככה, במריחה,
צ;ר את השפתים.
את היגון ערבב —
עם צער וכאב
ושוב ערבב, ערבב —
וזה היה הלב.
הוסיף קמצוץ בינה
וחפן של שנינה,
כפית של רצינות
וכוס של ליצנות —
ולא שכח גם כן
כמה טפות של חן.
קרון של נדודים

ועם דמעה בעין
נגש ליצור את הליצן,
כמו שאומרים — יש מאין.
דבר ראשון הלך
והביא מין דוד גדול,
ולתוכו שפך
כל מה שרק ;כול.
טחן את הענן
לאבקה של עננים.
כשזה היה מוכן,
חפש לו תבלינים.
דבר שני — אמר —
נקח את ה;ך ח.
ולליצן יצר
פרצוף עגל, זורח.

שמחה של ילך ים —
רקוד, קידה׳
לשון חדה.
פזמון, חרוז,
שריקות של בוז.
קרחת קטנה —
בדיחה ישנה.
והוסיף לו ברצון
לצון נופל זלל לצון.
כמה דברי חדור
הרבה־הרבה בך ידות —
הכל לתוך הדוד.
מה עוד צריך ליצן?
אה, כמובן:
נשמה של פיטן.
חושב אליהים: מה עוד,
מה עוד?
ונזכר: ים של דמעות.
וכדי שלא יחיה בעני כל ימיו,
נוסיף לו גם קצת כסף, קצת זהב.
הלך להוסיף — ומה הוא מגלה?
שהדוד — מלא.
הדמעות מלאו את כל הדוד.
מילא — חושב אלהים — אבוד.
אני לא כל־כך מרוצה,
אבל נשים על האש — נראה מה ן צא.

שם אליהים את הדוד על האש
מערבב ומערבב ואינו מפסיק.
פתאים — קול מתוך הדוד הגועש:
״אליהים אדירים, תפסיק, תפסיק!
אתה חושב שזה מצחיק?
מה אתה בוחש אותי כל הזמן?
אתה מכין מרק — או יוצר ליצן?
מבשל ומתבל ועובד וטורח —
ואת העקר אתה שוכח!
ים של דמעות עלי שפכת,
ואיפה האפור? — שכחת!
אל תחפש. אין. אין. לא שמת!
באמת, אליהים, הגזמת!
אף טפה אחת של אפור?
אתה רוצה שיראו אותי בוכה בצבור?!
מהר, תמרח לי את כל הפנים!
הרי הליצן צוחק בחוץ —
אז שלא יראו שאני בוכה בפנים.
ועוד משהו — אליהים שבשמים,
איפה ראית ליצן בלי: מחיאות־כפים?
וזה לא הכל. שכחת עוד:
אני צריך עפרון בשביל לחלק חתימות!
ובכלל — הסתכל עלי. תראה מה בראת —
פרצוף של בטטה!
ואיזו צורה מצ׳קמקת,
עם עין אחת צוכה —

ואליהים צוחק — עם דמעות בעינים.
ולאחר שנרגע, הושיב את הליצן אצלו על הברכים,
נשק את שתי עיניו המצחיקות —
ואמר בלחש: אתה כל־כך מצחיק —
שאפשר לבכות.

וזה יהיה גורלך בעולם:
״צרת יחיד — שמחת כלם״.
אך זכר תמיד, ולנצח אל תשכח:
בראתי אותך ליצן — אבל אתה מלאך.
...ועכשיו לך, רד אליהם, ידידי הקטן.
ואלי ...ואני אהיה אתך — רחמנא ליצן.

ד גד

דגד

־ נדד

-דדי

דנד

ד נד ד

ועין אחת בוכקת!
ו ...תוציא אותי כבר מהדוד הזה לפני שאני נחנק!
מה אתה צוחק? קידם תוציא אותי — אחר־כך תצחק!
ליא ידעתי שבין החקים שלך ק;ם גם חיק,
שמישהו צריך לסבול — כדי שמישהו יוכל לצחק.״

מיד באה רוח, ובחבטה אדירה
השליכה את הליצן למטה, הישר אל תוך הזירה.
מעצמת המכה ליא קם על רגליו.
והקהל צוחק — יוצא מכליו!
ורק ילד ושמו שיקה ראה
את הדמעות שבעיניו.

-גדי

שעתים! שעתים! שעתים! שעתים! שעתים! שעתים! שעתים! שעתים! שעתים!
מהיבואן לער כן — המיב חר הג דו ל ביו תר בארץ, ב מ חיר ה1ו ל ביו תר בארי!
הבורסה רשעתי
ח ל־ א בי ב, ר חו באברג בי רו ל ,21 פינת דיונגוף ( 1פ תו חבר צי פו ת)

* מיב חר שעוני

ס ס טזו סו ק

עי צו ב איטלקי, איכות שוו״ צרי ת

מי ב חר שעתי £א א 0ס1¥1£
שעתי־המטבע היפים ביו תר

מיב חר ש ש!׳

<0ו! 5£

הורוסהוס מרים בנימיני

מזל החודש:

ב תו ד ה
השבעת נו3ב
ניוון ער
גזר בתורה
מזל גתולה שיין למזלות הנתונים להשפ עת
שני כוכבים שליטים. כל מזל נתון להש פעה
של אחד מכוכבי״הלכת. עד היום התג לו
11 גרמי שמיים ל־ 12 מזלות. בעבר הר חוק
היו מוכרים רק חמישה בוכבי-לכת,
השמש והירח. מאז גילויו של כוכב אוראנוס
ועד היום התגלו עוד כוכבים ומלבד שור
ומאזניים שעליהם שולט ונוס, לכולם כוכב
המאפיין אך ורק אותם.
לפני 10 שנים התגלה כוכב-לכת נוסף
הנקרא כוכב כירון. א ת הכוכב החדש שייכו
למזל בתולה, שעד אז נשלט על-ידי כוכב
מרקורי שהוא שליט מזל תאומים. כירון
נחשב היום לכוכב ה־ 11 במערכת״השמש.
זה קרה ב 1-בנובמבר 1977 בפסדנה שב קליפורניה.
האסטרונום צ׳רלס קוהל צילם
תמונות שונות במכשיר מיוחד שהאסטרו-
נומים משתמשים בו לגילוי עצמים בעלי אור
חלש הנעים בתנועה איטית בשמיים. ה מכשיר
עובד כמו בסרט מצויר. התמונות
מוקרנות בזו אחר זו כדי ליצור אשליה של
תנועה. עצמים ס ט טיי ם נשארים סטטיים,
עצמים שיש בהם תזוזה מתגלים כעצם נע.

בצילומים של ה־ 18 וה 19-באוקטובר
גילה קוהל עצם נע כזה, שהיה רחוק וחיוור
מאוד.
ליוונים העתיקים כל אור בשמיים סימל
כוכב. א ן בנוסף לכל העצמים הרחוקים
שרואים בשמיים ומכנים בשם כוכב קיימים
סוגים שונים של כוכבים: יש כוכבים נופלים
(מטאורים) או כוכבים בעלי שובל (שביט)
וכוכבים נודדים (כוכבי-לכת).
צ׳רלס קוהל תיאר לעצמו שמה שהוא
גילה אינו סתם כוכב, משום שהוא זז ממ קומו
מדי לילה. בדרד״כלל כוכבים כאלה
רחוקים כל-כך מכדור״הארץ שהם לא מר אים
כמעט שום תזוזה זה כלפי זה(ל א בי חס
לכדור־הארץ) ,גם כשמדובר בתקופות של
מאות שנים.
קוהל לא היה בטוח במה שהוא גילה. הוא
חשב שמדובר בכוכב שביט או בכוכב-לכת
קטן, אבל כוכב־שביט אינו יכול להיות כה
גדול. העצם שראה היה גדול פי מאות מכו-
כב־שביט רגיל. הוא העלה א ת האפשרות
שמדובר בכוכב־לכת קטן או ב אס טרואיד
תועה. אסטרואידי ם הם כוכבי-לכת קטנים
הנעים במסלול סבי ב השמש ונמצאים
בדרן״כלל בין יופיטר למרס.
חישובים של המסלול שעשה העצם הח דש
שגילה, הראו לקוהל שהמסלול עובר
ברוב חלקיו בין הכוכבים סטורן ואוראנוס,
שהוא דבר מאוד לא אופייני לאסטרואיד.
יש כמה כוכבי-לכת קטנים שלא נמצאים
במרחב הקבוע של האסטרואידים בין מרס
ליופיטר, אבל אף כוכב אחד כזה מעולם לא
התגלה עם מסלול רחב כמו של העצם
החדש.
קוהל קרא לעצם החדש על שמו כמובן,
אן השם שונה אחר״כך לכידון, על שם
הקנטאור, דמות מהמיתולוגיה היוונית.
כירון השתייך לקבוצת הקגטאורים שהיו
מוכרים כיצורים מרושעים ופראים, אך הוא
היה ההיפך הגמור מהם. הכל ידעו על חוב-
מתו, נדיבותו וטוב־ליבו. הוא היה מרפא
אנשים, חיות ואלים. היה בידו כוח מיוחד
לעזור, להיטיב ולהביא מרפא לכל סובל.
בני בתולה וכן המזל עצמו קשורים ושיי כים
לבריאות ולרפואה, ובני המזל ידועים
כעוזרים מיטיבים המ שתדלים להביא מזור
לכל סובל. השם כירון ה תאים לכוכב וכך
הוא נשאר עד היום. היום ידוע שכירון הוא

באמת כוכב קטן ומאוד לא טיפוסי. יחסית
לכוכבים הקטנים, כירון הוא די גדול. קוטרו
המשוער הוא בין 150ל״ 650ק״מ.
אם ההערכה, שגודלו של כירון הוא 650
ק״מ, היא נכונה, קיים רק כוכב א חד הגדול
ממנו בכל חגורת האסטרואידים וקוטרו
הוא 1000ק״מ. וגם א ם גודלו הוא רק 150

בנובמבד 1977
התגלה ס ע חדש
נירון. ה ס הו,ונדיבותו של נירון
ק״מ, אז רק 15 מבין 50 אלף האסטרואידים
גדולים ממנו( .כל הכוכבים הקטנים הם
קטנים בהשוואה לכדור״הארץ. למעשה,
המסה של האס טרו אידים כולם מוערכת
בכ 10-אחוזים של ה מסה של כדור-הארץ).
מהו למעשה כוכב קטן ו כוכב קטן הוא
לוויין טיבעי של השמש, המתאפיין במסה
ובגודל ק טנים מהכוכבים הגדולים הידו עים.
הכוכבים הגדולים הם כל כוכבי-הלכת
ממרקורי ועד פלוטו. למעשה, האסטרולוגים
מגדירים ככוכבים גדולים רק את ארבעת
הכוכבים הגדולים באמת: יופיטר, סטורן,
נפטון ופלוטו. כאן יש למושג כוכבים גדולים
משמעות שונה.
חשוב לציין גם שאסטרונומים ואסטרו-
לוגים מעריכים שיכול להיות כוכב גדול
שלא התגלה מחוץ למסלול של נפטון
ופלוטו. יש סברה שזהו הכוכב השולט במזל
שור וכינויו בכחוס. לפי ההגדרה הזו כל
הגופים שנמצאים בחגורת האסטרואידים
הם כוכבים קטנים. גם כמה אסטרואידים
קיצוניים הנעים.מחוץ לחגורת האסטרו-
אידים נחשבים לכוכבים קטנים.
כמה קטן צריך להיות לוויין של השמש
כדי שיכנו אותו כוכב קטן! לדוגמה, מר קורי,
שהוא הקטן מבין הכוכבים הגדולים,
קוטרו הוא רק 4900ק״מ. קוטרו של כדור-
הארץ הוא למשל 12,756ק״מ, כלומר, יותר
מי שנולדו ב ת חיל ת המזל יתחילו להרגיש
טוב יותר. אחרים יצטרכו לה ת מודד עם
שבוע סוער ולא קל. ענ ייני
כספים ממשיכים
להטריד ולהדאיג, א ם
כי לא זו הבעייה העיקרית
עכשיו. חיי האהבה
תופסים מקום חשוב,
ואתם קרועים בין שני
קשרים, כ שהאחד מציע
131330*3ביטחון והשני מלהיב
ומרגש, אך מערער את
היציבות והביטחון ה עצמי.
לפרטנר החשוב יותר יש מעורבות
בקשר נוסף, ואתם נקלעים לסיבוך מיותר.

אתם מתחילים תקופה מעייפת 1רי מדכאת.
הימים שלפני יום ההולדת יהיו קשים ומעייפים.
ענייני בריאות יעסיקו אתכם
ומוטב לא להזניח טיפול
שהתחלתם בו. בעיות
כספיות ממשיכות להציק.
אתם חייבים כספים ומתקשים
להחזירם בזמן
בשד זמן קצר ישתפר
המצב. יחסים בעבודה
הופכים להיות רגישים
מדי. כדאי לדבר גלויות עם
ם׳ שאתם חושדים בהם.
פגישות מיקרינת הופכות להיות משמשתיות.
אורחים מחדל שפח מעט אח מצב הרוח.

המתיחות שסבלתם ממנה באחרונה מעיי ענייני הבית !הסישפחה עומדים עכשיו בראש
פת. אין זו התקופה לבצע שינוי מכל סוג. מעייניכם צריך לדאע, לשפץ. לתקן 1לאתן אח
מקום המערים בצורה
הנטיה לחלות ולהיפגע
אחרת. לפתע זה הופך
בתאונות עדיין חזקה.
להיות די דחוף, אבל מלל
בעבודה קשה לבם
התקופה הלא־עחה כדאי
לשאת את העימותים
לדחות כל שיעי דראמת׳
שמתחת לפני השטח.
שיכול להביא להפסד ול־ .
ובכל זאת, חשוב לא
לקבל שום החלטה
חרטה על כך שהתחלתם
בכך. הראנה לבני־סישפ־בקשר
לכך. כך גם לגבי
י 2במרס -
21 בי וני ־
חה שאינם חשים ם 1ב היא
חיי האהבה. השאירו
20באפ רי ל
20 ביול*
קצת מוגזמת. התעו.
מ תאים לזמן הכל
דאגתכם מכניסה א1תם
לשינוי. הכוכבים במצב
ללחץ. בך ז!נ חושב על נסיעה. א! על פעילזת
רגיש, אפשר להתאהב, אךס פק אם אפשר
שהוא מתמנן לעשות לבד. לא מומלץ להנזכים.
יהיה לשמור על הקשר לטווח ארוך.

חלק גדול מהזמן אתם מבלים עם בני המין
וד 1 22 וד 23 מעלים על הפרק את הרצון לבצע
שיווי שיביא לכם קידום. אולם. בסיקרים מסו״־ השני. הופעתכם נאה ומעוררת ת שומת לב.
זה הזמן לרכוש בגדים
מים לא ״צא מזה כלום.
אם חשוב לכם לשמור על
ותכשיטים. ה־ 24 עד ה-
26 אינם נוחים. אתם
מקום קבוע ותואים מעד
עלולים לסבול מבעיות
רים ה שאח במקומכם. האשליות
תועות בתקופה זו
בריאות שלכם או של
בני־המישפחה ולהיות
וצריך להיזהר מכך. צריך
לנלות זהירות ולמנוע
די מדוכאים. אל ת ק חו
את זה ברצינות, זה
שניאות שאי־אפשר יהיה
יעבור. נסיעה לחו״ל,
לתקן. הבריאות רנישה
בקפידה, שתוכננה עכשי .1ואולי זה לטובתכם
עומדת בסימן דחייה
שחובלו לנוח בחרהסוסת
או בישול. היו עירניים ומאופקים. ב תחו ם
ולהשתחרר מהתח״סיוח. בענייני כספים דרושה
הכספי, מצבכם משתפר אך היו זהירים.
עירנות. אתם עטים להיות אופטימיים מרי.

מסתמן מוצא כלשהו מסב ך הבעיות ה כס זהו
שבוע די מבלבל. מצד א חד נראה ש כל
מה שקשור לכספים תי ש מאוד עכשין.
פיות שאתם מעורבים בהן. תקופת השפע
תיהנו מחברה ומהיכרויות חדשות, ואף דברים. שהתפתחו יפה. מתעכבים. הזהר! מהר
חסרת הד אגות עדיין
ט״ה לראית את המציאות
תחשבו על אפשרות ל לא
מתחילה, אבל יתכ בצזרה
ותרה ם די. הציסיי
ם קשר לטובת קשר
נו כיתרונות זמניים שפיות
שלכם גסהזת ם רי
מושך ומסנוור. אם
יתנו לכם אוויר לנשי ]עלילות
להביא להפסד
חשוב לכם לא להשאר
מה. החיים הרומאנ-
כספי בקנה־מידה נחל.
לבד לאחר חלוף הסע טייס
קצת מבלבלים.
הבריאות עדיין אינה בסדר
רה, שימרו על קשרים
קשר, שנראה כמעט
קיימים. אתם הרי
!צריך להקפיד לבצע את
בטוח, יבול לעורר מ־אינכם
מסוגלים להש־כל
ההוראות של הרופא

בד* שהמצב לא ידרדר.
אר לבד, ונושים לשכוח
י ^י ז זההז ^ בוכה וחוסר-נעימות.
אפילו א ם משדרים
בחג לא כדאי לתכנן נסיאת
הדבר כ שאתם מו לכם
הסכמה, אל תהיו
עות א 1טיולים הנורמים
קפים באנשים. בחג
אתם היוזמים, משום שיש כאן איזה קצר
הסוכות יפתיעו אתכם בביקורים. יתכן
למאמץ. אתם זקוקים להרבה מנוחה ושינה. בח״
בתיקשורת. ה־ 26 וה־ 27 הם ימים מרגשים.
האהבה חשוב להמשיך ולשמור על סוריות.
שאתם עצמכם תחוי חוויות לא-רגילות.

חאזנ״ס

!(₪1י 0

0 1)11
ן מפעמים קוטרו של מרקורי. הכוכב היחידי 1

הנחשב כקטן ממרקורי הוא פלוטו הרחוק1 .
ק״מ 1
ההערכות לגבי קוטרו נעות בין 2900

ל־ 4800ק״מ.
בהשוואה לכוכב הקטן ביותר מבין 1
אפילו

הכוכבים הגדולים כירון הוא בא מ ת קטן 1
מאוד, למרות שביחס לכוכבים הקטנים
הוא די גדול. לכירון יש מאפיינים נוספים
מלבד גודלו. המסלול שלו יוצא-דופן בהש וואה
לשאר הכוכבים. למשל, המסלול של
ונוס הוא העגול ביותר, ואילו המסלול של
מרקורי היה תמיד האליפטי ביותר עד
לגילויו של כוכב פלוטו, שהמסלול שלו
אליפטי יותר מזה של מרקורי.
המסלול של כירון גדול ב 50-אחוזים
מהמסלול של פלוטו. המוזרויות במסלול של
כירון לא מ ס תכ מו ת רק בטבע האליפטי
שלו. יש לו כמה תכונות הגורמות למסלול
שלו להידמות לזה של פלוטו. פלוטו הוא
הכוכב החיצוני ביותר המוכר במערכת הש מש.
האמת
היא שפלוטו, שהוא אכן הכוכב
החיצוני ביותר, נגרר לפעמים למסלולו של
נפטון, דבר שקורה אחתל 248-שנה. כשזה

הגי תודוג׳ גוגו
לאסטוולוגים לשייר
קורה כוחות־המשיכה של נפטון מושכים
אותו עמוק יותר לתוך מערכת״השמש, וכך
קורה שבמשך זמן״מה נפטון ולא פלוטו הוא
הכוכב החיצוני במערכת.
פלוטו נכנס ב״ 11 בנובמבר 1978 לתוך
מסלולו של נפטון ולא ייצא משם לפני ה14-
במרץ . 1999 כירון נמצא בין סטורן לאורא-
נוס, שניים מן הגדולים במערכת-השמש.
חישובי המסלול של כירון מראים שבנקודה
הקרובה שלו לשמש כירון נע לתוך המסלול
של סטורן, וכשהוא מגיע לנקודה הרחוקה
ביותר מהשמש אוראנוס יימצא בנקודה
הקרובה ביותר לשמש.
ענייני קאריירה הופכים להיות חשובים מתמיד.
יש לכס אפשרות להתחיל בעבודה חדשה. אך
צריך לבדוק היטב מי
המציע ומהן הדרישות.
נראה שיש באן בעייה
כלשהי. שרצוי מאוד שלא
להסתבך בה. בשמע
הקרוב תסבלו מאיבוד
שריטה. כספים שהיו
צריכים להניע לא יגיש
ו 2בדצ כו בר ־
ממן, אך זה לא צריך
19בינואר
להדאיג. פרשה רומאנטית
חדשה קורצת לכם. אך
יש להיזהר. ם שום שהיא יכולה לסכן קשר ק״ס,
בכל מיקרה כדאי לכם לשמור על סודיות.

לימודים או נסיעה לחו״ל יעלו לפתע על
הפרק. זה קורה פתאום באופן לא-מתוכנן.
לא רצוי לקבל החלטות
בחיפזון. השיפוט שלכם
השבוע אינו טוב. אין
אפשרות לבחון א ת
התוצאות באופן הגיוני.
כדאי שתתייעצו עם
בני הזוג. בתחו ם הרו מאנטי
אתם זוכים
להצלחה. בני המין ה שני
מחפשים דרך
810!31$£003!!1
להתקרב אליכם. קש רים
שיתחילו עכשיו לא יהיו ארוכי־טווח.
סכום־כסף עשוי להגיע ממקור לא־צפוי.

ההוצאות הכספיות גדולות מדי וגוררות אתכם
להסתבכויות מיותרות. אל תתפת! לבקש
הלוואה. זהו שמע שעלול
לסבך אתכם חסן ארוך.
עחף שתדח 1כל דבר
שעלותו גבוהה! .הקפידו
לשמור על זמיוחיכם
בעניינים שבהם אתם
עלולים להפסיד כספים
בגלל אמונכם באנשים
הלא־נמנים, בענייני ברי->
1 )1ז>^838.5:י אות אין מה לדאוג. אך יש
^1181 אי שני תחומים רגישים:
הכריות זנט״ה לסבול מבעיות של סוכר. כדאי
שתצאו לחופשה של כמה ימים או סוף שמע

התערמיזח, הצע 1ת
מג מות 1ץחר מוי תדא בי בי ם
ב ש תי ססיסת אי דתתת עדיז 1ת
אידן אליעזרשמק פי ץ ט קי ל ש

ך ך* ¥1| 1מעצבת־השיער, בתה בת ה״ 21 של הספרית ליזה
| 1 - 1 -1 1 1 #11 בביוף, הדהימה את החוגגים בביצועי הדיסקו
שלה. בביוף העובדת עם אמה ניחנה גם בכישרון מישחק מרשים.

בביוף

הספרית היפה
תיה אביבה דג
וחסיה שביט. בהמשך הערב פגש

| 1ך \ 1ת ך 1גתה־ 17 היא אחת מהדוגמניות הישראליות המצ־
1 ^ 11 #111 ליחות בחו״ל. ל מסיבת הפתיחה היא הגיעה בשורטס
מגינס. רוני מאנה, מבעלי הסינרמה, הניף אותה אל־על כשפגש בה.

ר!ומ 1ת
וכאבי ראש
זאת היתה ללא ספק אחת הפתיחות
היותר מלבבות שהיו באחרוגה בתל־אביב.
שלושה חברים צעירים וביניהם
הדוגמן עופר בוצר פתחו דיסקוטק־מועדון
ענק בדרום העיר בשם סק״.
המקום, המשתרע על שתי קומות, קו־

מת־ריקורים וקומת־גג מרווחת, הכיל
מאות צעירים שבאו לראות ולהיראות.
הכמויות הבלתי־נגמרות של, צעירים
שעלו וירדו במדרגות בין שתי הקומות
גרמו להרבה כאבי ראש.
בקומת־הגג נראו כמה מבני משפחת
עטרי המפורסמת, קרובי־מישפחתו של
אבי עטרי, אחד השותפים במקום.
המיבחן יהיה בימים הבאים. האם כל
הצעירים שטרחו ובאו לפתיחה, יבואו
למקום כאשר יידרשו לשלם עבור
הכניסה?
שהן מסיבות
מצומצמות

ך ך 1ך בת ה־ , 19 בתה של העיתונאית ברוריה אבידן־
^ 1 1בריר, פגשה במסיבה את ידידה, הדוגמן הישראלי
המתגורר באיטליה עופר רפאלי (לצידה) ,והשניים צפו ברוקדים.

| ך 1ךךיךןך 1| 1החייל־הדוגמן חורץ לשון לחבריו שעמדו ממולו.
1 / 11 1.11 1 1ן הדוגמנית טובי דרור, שעמדה לצידו, הגישה לו
1הזמנה מקורית ביותר למסיבת יום־הולדתה הקרוב, שנכתבה על בלון.

מסיבה רבת משתתפים וחוויות נערכה
בערב ראש השנה בדיסקוטק האי־לתי
ספיראל. מאות אורחים, ביניהם
עשרות תל־אביבים, רקדו במקום עד
השעות הקטנות של הבוקר. השימחה,
שהחלה בשעה 2לפנות בוקר, הסתיימה
בשעה 6בבוקר, כשהשמש האירה
את המיפרץ והנוף המשגע שנשקף
מהדיסקוטק הותיר את אחרוני החוגגים
פעורי פה.
המסיבה, שנמשכה יומיים, משכה
אליה רבים. בקומה העליונה התרכזו
המבוגרים־יותר שהתעניינו ביפהפיות
האילתיות הצעירות שהסתובבו שם.
בין החוגגים נראו מעצב־השיער התל־אביבי
מישל מרסיה שהגיע עם כמה
חברים, ושחקן־הכדורסל מיטה דיים.
מאמן-הטניס ג׳ינו ואן־קוטהם התעמק
בשיחות עם יפה מקומית בשם

אתי סונגו.

הדוגמנית גלית מוזם

בת ה־16

ישבה עם כמה חברות וציחקקה, ספק
בצחוק ספק במבוכה, לעברם של
הגברים שחייכו אליה. איש העסקים
דורון איינהווץ העדיף לצפות ברוקדים
כשצמודה אליו חתיכה תל־אביבית.
אנט פלאטו־שרון הגיעה
כשהיא מלווה בשתי חברות, אך היא
לא נשארה לזמן רב ועזבה לאתר־בילוי
אחר.
אילן אליעזרוב. המכונה יואינג,
וחברתו אני בוטבול רקדו, ולאחר
כשעה עזבו. אך הצעירים שבחבורה
נשארו עד השעות המאוחרות. משה
דיין, אחד מבעלי המקום, נסחף בריקוד
ופיזז במשך שעות עם חברתו והיתה לו
סיבה טובה. יום לפני החג הוא פרש
מניהול המקום ונשאר רק שותף.
ורד שני, תל־אביבית המצטלמת
לפירסומות וגם סטודנטית כשמתחשק
לה, גררה את ידידה רונן נדב הדיסק־ג׳וקי
לרחבת הריקודים, ומדי פעם,
כשחזר לתפקידו, הוא קיבל פתק ובו
ברכה לאחד האורחים. לא כל האורחים
הבינו כיצד יודע הדיסק־ג׳וקי את שמותיהם
המלאים. בשעה 6.30 הסתלקו
מרבית החוגגים והמשיכו לבלות במיס־גרות
מצומצמות יותר.

שוון אדלר

לפני זמן מה מניהולו. היא מסיימת ,

ת ל׳ א בי בי ם
ע 11ח ׳ 1ם לטרף שימחה אמיתית והרבה צחוק היו
במלון אביה סונסטה שבטאבה. כבר
בכניסה למלון ניתן היה לראות שהמלון
מוצף תל־אביבים. עשרות מכוניות
סרצדס, ב־אם־וו ואאוד׳ מילאו את הרחבה.
בלובי של המלון התרכזו עשרות
תל־אביבים אוהבי שימחה ושוחרי חוויות
וחיכו לאות. הזמר שי דקל נתן
להם את מה שחיפשו.
יפה הדוש, חתיכה בעלת מרץ
בלתי־מ־לה, הציתה את כולם. החברה
החלו לשיר, לרקוד ולמחוא כפיים. לא
לכולם היו הכוחות לבילויים סוערים
וקיצביים כאלה. לאחר השירה בציבור
בלובי של המלון ירדו חלק מהאורחים
לקומת הדיסקוטק ושם החלו הריקודים
שלא היו מסעירים במיוחד.
השימחה הזאת חזרה על עצמה גם
ביום השני. איש העסקים אילן אלי־עזריב
הזמין בלובי בקבוק טקילה
והחל משקה את כל החבורה שעמדה
מסביב לבאר. הוא הקפיץ את הכוסות
הקטנות והחל מחלק אותן מסביב. אחת
האורחות, ששתתה יתר על המידה,
הציעה לכולם אורגיה המונית, אך לא
היו קופצים על העניין. האנשים הת־

1 ה 1 1 ^ 11 מחופש כערבי בחפלה הבדו-
1 11 11111 /,אית שנערכה בערב בחוף הים
של המלון. עזר כנגדו היו א שת-החברה התל־אביבית

יונה לחוביץ(משמאל) וחברתה חניה(מימין) .לחוביץ
החליפה מיספר תלבושות. בכל פעם היה זה ב ה תא ם
לאופי האירוע. מרבית התלבושות שלה היו בשחור.

!דינה לשבת ליד הבר בחברת ידידו־אשתו
של המלוצאי אריה (״דקס״) דקל
את ידידה הוותיק ס טיב גילסטון.

7 1 1 1 1 1ך. ך \ 1ך (מימין) קציצת-המישט-
/ 1\ 111 11111 111 רה־לשעבר ועורכת-הדין
בהווה היתה בין המעודדות שבחבורה. היא לא הפ
ותגוררת
באילת. אדלר היא הברתו של
יה דיין, שהוא מבעלי ספיראל ושפר.ש
שרותה הצבאי בעוד חמישה חודשים.

רכזו חבורות־חבורות וניסו ליצור
אווירה של שימחה.
בהמשך הערב ירדו חלק מהאורחים
לדיסקוטק שהיה מלא בילדים שהגיל
הממוצע שלהם לא עלה על . 14 היו
אלה ילדיהם של אורחי המלון שהתרכזו
כולם בקומת הדיסקוטק ורק מורה
ומדריך היו חסרים שם.
הרבה אבות ובנים נראו בערב: התעשיין
מיקי שטראום ובנו עדי
שהגיע בגפו. הדוגמן לשעבר איתן
מחובר המתגורר בארצות־הברית ואמו
שולה מחובר. דני ליבאי, בנו
של חבר־הכנסת דויד ליבאי, בא עם
כמה חברים, אשת־החברה יונה
לחוביץ נעלמה בערבים ונראתה רק
במשך היום. לשאלות הכל היא הגיבה
באדישות ונשארה מיסתורית כתמיד.
ינוקא, קצין־הבידור של המלון הסתובב
בין האורחים כשהוא טופח על כתפיהם
בעוצמה מכאיבה ומברך אותם
בברכת החג. איש־העסקים איציק
אלקולומברי התערב עם אחד הנוכחים
שאם הוא יצלץ ז לשכנע את אשתו
לשתות אלכוהול הוא יקבל ממנו במתנה
אופנוע. כנראה שאלקולומברי מכיר
את אשתו והמתערב הפסיד.

סיקה לשיר, למחוא כפיים ואף הצטרפה למעגל
הרוקדים. הצטרפו אליה חברותיה שולה לחובר (ב מרכז)
ובתה והאופנאית אתי גוטמן(במרכז מאחור).

ינה ההש

רקדה ושיע-
שעה את כל
יושבי הלובי, ולאחר מכן ירדה
להמשך הריקודים בדיסקו טק.

ח ח 1ך 1 1ף 1רעייתו הטמפרמנטית של איש״העסקים יאלו
0 2 1 1 1 11 1 /1 1שביט, ישבה בחברתה של אביבה דקל הציירת.
שירלי ברנר (בתמונה משמאל) ,בתו בתה״ 14 של דני ברנד, רוקדת.

פתב 11 :ה1־ או ה לי א ב. צי ר ם: א לי דסה

באופן בלתי־צפוי היתה שנת הי 40 למדינה שגה של חשבון־נפש גם
בבתי־המישפט. עניינים של חיים ומוות נידונו במשך השנה ועודרו מחש בות
נוקבות ודאגה. בוררות טאבה עומדת להסתיים החודש -ספיח
מוזר לשלום עם מצריים.
״מישפט שלמה״ של השנה, דן בזכויות ההורים ובגורלה ועתידה של
ילדה קטנה וחיננית. השאלה למי שייכת קרוליין־ברונה, והאם תגדל
במדינת ישראל כיהודיה אי בבראזיל הרחוקה, העסיקה אתב תי׳
המישפט ואת דעת הקהל. כדי להחליט בשאלה נדרש בית־המישפט
לחוות-דעת מדעית של פרופסור המומחה לבדיק ת רקמות.
גם זכותו של ה אד ם לסיים את חייו בכבוד נידונה השנה כמה וכמה
פעמים, בעתירותיהם של חולים ובני״מישפחתם, שביקשו להניח להם
למות מבלי להאריך א ת חייהם באופן מלאכותי.
גס כאן בלט חששם של כל המעורבים לק ח ת על עצמם אחריות ולשאת
בתוצאות למעשה. בתי־המישפט לא ששו להתערב בהחלטות כאלה;
העניין נמצא כעת לפני בית־המישפט העליון, ואולי הוא יקבע ת ק די ם.

עונש־מוות ראשון, אחרי 25 שנה, הוטל השגה על ג׳ון(״איוואן׳׳) דט־יאציוק,
שבית״המישפט קבע סי הוא איוואן האיום מטרבלינקה. אם
גית״המישפט העליון לא ישנה זאת בעירעור, יעלה דמיאניוד, על הגרדום.
חזיון האימים של שואה גרעינית הועלה גמישפטו של מרדכי וענונו,
שנידון בת חילת השנה ל־ 18 שנות״מאסר. האם היה וענונו מרגל ובוגד או
שמא היה איש המוסדז גם אחרי פסק-הדין עדיין חלוקות הדיעות.
בתי-המישפט עצמם עמדו השנה לפני משבר. מה שכונה ״פרשת הש חיתות
בבתי־המישפט״ נראה ב ת חיל ת השנה כאיום על מערכת המישפט
הישראלית. במהלך השנה התברר כי הנזק לבתי׳המישפט אינו כה גדול
כפי שחששו.
סוגיית זכותם של חיילים, העומדים על מישמדתם, להגנה עצמית,
נבחנה במישפטו של הש״ג של המדינה, רוני אלמוג.
שרותי-הביטחון קיבלו השנה על-ידי ועדת לנדוי היתר לחקור באמ צעות
לחץ נפשי וגופני. פרטים מדוייקים לא פורסמו. ההיתר ניתן עוד
לפני ת חיל ת האינתיפאדה, מאז נעשה בו בוודאי שימוש רב.
שנה קשה, קודר ת ומכאיבה עברה גם על בתי-המישפט במדינה.

*ץ ישפטו הפלילי של הקצין ה־
^*/צ׳רקסי, עיזאת נאפסו, הסתיים
אמנם בסוף שנה שעברה, אבל הצלקות
שהותיר בשיטת המישפט והחקירות
התגלו רק השנה, כאשר פורסמו מסקנותיה
של ועדת־החקירה בראשותו של
נשיא בית־המישפט העליון לשעבר,
השופט משה לנדוי.
ב־ 1980 הורשע נאפסו בבית־רין
צבאי, בעבירות החמורות של בגידה,
ריגול חמור ועזרה לאוייב. הוא נידון
ל־ 18 שנות־מאסר. אחרי מאבק מישפ־טי
ממושך, הגיע לבסוף עירעורו ב־
1987 לבית־המישפט העליון בירושלים.
שם זוכה נאפסו מכל ההאשמות
הללו.
עקב עיסקת־טיעון הורשע, על פי
הודאתו, בעבירה של חריגה מסמכות

עד כדי סיכון ביטחון המדינה. על עבירה
זו נידון לשנתיים מאסר, אותן סיים
לרצות זמן רב קודם לכן. הוא שוחרר
מיד מבית־הכלא.
התברר כי בעת חקירתו של נאפסו
על־ידי השב״ב, נעשו מעשים חריגים
וקשים. הופעל נגרו לחץ גופני ונפשי,
איימו עליו כי יאנסו את אשתו ויעלילו
עליו שהוא הומו״סכסואל. חוקריו הכחישו
לפני בית־הרין הצבאי כי השתמשו
בלחץ כלשהו כדי להשיג את
הודאתו.
עם סיום מישפטו של נאפסו, הורה
היועץ המישפטי לממשלה, יוסף חריש,
לפתוח בחקירה נגר חוקריו של נאפסו.
בד בבד הורתה הממשלה להקים ועדת־חקירה
ממלכתית, שתחקור את שיטות־החקירה
של השב״כ.

אבי ולדמן, העולם הזה

גו סני מ תון
ועדת החקירה, בראשותו של השופט
לנדוי, שבה השתתפו גם יצחק חופי ויעקב
מלץ, סיימה את עבודתה בנובמבר
, 1987 וחלק ממסקנותיה פורסמו.
התברר כי החל מ־ , 1971 במשך 16
שנה, היו נהוגות בשב״ב שיטות־חקירה
בלתי־חוקיות בעליל. החוקרים השתמשו
בלחץ נפשי וגופני, והפעילו אלימות
ותחבולות פסיכולוגיות על החשודים.
מטרת
השיטות הללו היתה לסחוט
הודאות מפי החשודים כדי להרשיעם
בדין, וגם להוציא מהם מידע על איר־גוני־טירור,
פיגועים צפויים וכר.
כאשר כפרו הנאשמים באשמתם
לפני בתי־המישפט, וטענו כי ההודאות
נגבו מהם בלחץ ובעינויים, עלו חוקרי
השב״ב על דוכן־העדים והכחישו כל
שימוש באלימות או בלחץ נפשי. נוהג
8זה, של שקרים לבתי־המישפט, הפך ל־
£נורמה אצל חוקרי השב״ב.
ועדת־החקירה קבעה כי חוקרי השח

ב״כ עשו זאת מתוך פטריוטיות ולא
מתוך סאדיזם, וכי נהגו בתום לב. על
כן לא המליצה על העמדתם לדין פלילי.
כדי
למנוע בעתיד את הצורך לשקר
לבית־המישפט, אישרה ועדת־החקירה
והכשירה מיספר שיטות חקירה מיוחדות,
שלא היו מותרות עד כה. שיטות
אלה לא פורסמו. היתר זה ניתן אך ורק
לחוקרי השב״כ, החוקרים פלסטינים.
שיטות־חקירה אלה אינן מותרות ל־מישטרת־ישראל
החוקרת עבריינים
רגילים ופושעים פליליים.
נאפסו תבע מהמדינה פיצוי כספי
על השנים הרבות שישב בכלא על לא
עוול בכפו, וכן דרש מהיועץ־המישפטי
להעמיד לדין פלילי את חוקריו, ביניהם
את יוסי גינוסר, על שחרגו מנוהל
החקירות ועל ששיקרו לבית־הדין הצבאי.
היועץ־המישפטי סירב להעמידם
לדין.

ת שר
בפברואר השנה, פנה סניגורו של
נאפסו, עורך־הדין צבי הדר, בעתירה
לבית־המישפט־הגבוה־לצדק, וביקש
להעמיד את החוקרים לרין פלילי.
באוגוסט השנה ניתנה החלטת הבג״ץ
בענייו•
השופטים אהרון ברק, שושנה נתגי־הו
וגבריאל בך דחו את העתירה. הם
קבעו כי על פי החלטות ועדת־החקירה
אין להעמיד את החוקרים לרין על
מעשיהם בעבר .״לא נטען לפנינו כי
חוקריו של העותר פעלו מתוך מניע
אנוכי של השגת טובת הנאה לעצמם״.
ועל כן דינם כדין יתר חוקרי השב״כ,
שהוועדה קבעה כי לא יועמדו לדין.
מאז תחילת האינתיפאדה, התרבו
המישפטים הצבאיים וחקירות השב״ב.
ההיתר שקיבלו החוקרים מהוועדה
להפעיל לחץ נפשי וגופני, עומד כעת
במיבחן יומיומי. דו״ח אמנסט׳ אינטר־נעויונל
ותלונות רבות של עצירים על
התעללות ופגיעות גופניות ונפשיות,
נמשכים גם אחרי המלצות וערת לנדוי.

רוני אלמוג: הש״גשל ״ליל הגילשונים״

רוו 3ה ל מו ת
בעד אר אנו
^ ישפטו של רוני אלמוג, הש״ג
^ /ה או מלל מליל־הגילשונים, מטפל
בבעייה קיומית של צה״ל ושל המדינה
כולה, בעייה של חיים ומוות. מתי חייב
חייל להקריב את חייו והאם הוא רשאי
להימלט מסכנה?
מכל חיילי מחנה גיבור, רק הש״ג
אלמוג והקמב״ץ, סרן עופר בן־אליעזר,
הועמדו לדין לפני בית־דין־צבאי. מפקד
החטיבה הועבר לתפקיד אחר וכמה
חיילים שברחו יחד עם אלמוג מהמחנה
הועמדו לדין מישמעתי.
בסוף נובמבר 1987 התפרץ צעיר
פלסטיני, שהגיע בגילשון, למחנה ני־ס
ר שליד קריית־שמונה. הש״ג אלמוג,
שלא הוזהר ולא הבין מה קורה, מצא את
עצמו לפתע באש תמ״ק וראה רימון
מתפוצץ לנגד עיניו.
התוקף הצליח להרוג חמישה חיילים
ולפצוע כמה אחרים לפני שנהרג גם
הוא.
מיד לאחר המיקרה פנה אביו של
אלמוג באמצעי־התיקשורת ואמר כי
בנו עשה את המעשה הנכון כאשר
הציל את חייו ולא הקריבם לשווא.
דבריו עוררו מחלוקת.
הש״ג נעצר והועמד לדין באשמת
נטישת משמרת ועשיית מעשה מחפיר,
שתיים מהעבירות החמורות ביותר
בחוק השיפוט הצבאי. שעונשן הכולל
הוא 25 שנות־מאסר.
גם הקמב״ץ, סרן בן־אליעזר, שהיה
תורן באותו הערב, הועמד לדין צבאי.
הוא עשה עיסקת־טיעון עם הפרקליטות,
ונידון לחצי שנה מאסר על־תנאי,
והוררה לררגת סגן־מישנה. הקצין הצהיר
כי יעזוב את צה״ל וכך עשה.
סניגורו של אלמוג, עורך־הרין אבי
אורן, כפר בשמו בכל ההאשמות. הוא
העלה על דוכן־הערים את המומחה
ן הצבאי אורי מילשטיין, שסיפ -על

מיקרים שונים בעברו של צה״ל, כאשר
מפקדים בכירים נטשו את מישמרתם
ושכחו לכמה רקות את אומץ־ליבם.
הנאשם עצמו עלה על רוכן־הערים
וסיפר על רגעי־האימה של היריות, כאשר
נתקף הלם ולא ירע מה הוא עושה.
אלמוג הורשע בשתי ההאשמות וניחן
לשנה וחצי מאסר בפועל, ועור שנה
וחצי מאסר על תנאי. בבית־הדין הצבאי
לעירעורים, נדחה עירעורו של
הש״ג.
הסניגור ביקש כי בית־מישפט יקבע
את הנורמה הבסיסית והיסודית של
צה״ל, ער איזו מירה עומרת לחייל
זכות ההגנה העצמית. הסניגור גם טען
שלא ניתן לשפוט חייל על מעשה
שעשה כאשר ניצב באש פתאומית
ומפתיעה, בלי אזהרה מוקדמת וכאשר
נתקף בהלם.
חשוון ראש־הממשלה, יצחק שמיר, אמר כי
האינתיפארה החלה בגלל ליל־הגיל־שונים.
הוא אמר כי הפלסטינים התגאו
כל־כך בפעולתו המוצלחת של התוקף
במחנה ניסר, שהחליטו ללכת בעקבותיו.

ברור אם צורק ראש־הממשלה
בניתוח שלו, אבל ברור כי מישפט
הש״ג העמיד השנה עוד עיקרון קיומי
של המרינה במיבחן. האם קיימים
בצה״ל רוח גבורה ולחימה, אמונה
באידיאלים ורגש־התנדבות, או שמא
קיימת רק חובה מישפטית, שעונש
בצידה, להקריב את החיים?
יוסף טרומפלדור חשב שטוב למות
בער ארצנו, אבל הוא עשה זאת מתוך
בחירה ורצון חופשי. רוני אלמוג לא
הצליח לעמוד בחובה שהוטלה עליו
על־יר* החוק, ונענש.

חיי־אדם = חצי שנה מאסר

ף זר־הדין שהטיל השופט אורי
^ שטרוזמן על ניסן אישגוייב, שהורשע
בהריגת נער בן 13 במחנה־הפליטים
בלאטה, קומם כל שוחר צדק
במדינה. חצי שנה של עבודות בשרות
הציבור תמורת חייו של ילד, לא נראה
עונש הולם. הסופר־והעיתונאי עמוס
קינן הרחיק לכת, הוא גינה את גזר״
הדין במילים בוטות והוזמן לחקירה על
זילות בית־המישפט.
עד גזר־הדין לא עורר המישפט כל
עניין בציבור ודווח עליו רק בכמה מילים
בכרוניקה היומית. בעוד שחווה
יערי, אביבה גרנות וגיתית איזרעאלוב
עשו כותרות, המשיך ניסן אישגוייב,
שנאשם בהריגת הילד, את חייו כרגיל.
הוא לא ישב במעצר ולא עמד לפני
סקרנות הציבור והתיקשורת.
המיקרה אירע ב־ , 1982 זמן רב לפני
האינתיפאדה. משאית לאיסוף אשפה,
שעליה עבד אישגוייב, דזלפה ליד הכניסה
למחנה־הפליטים בלאטה בשכם.
עם אישגוייב היו עור שני חברים לעבודה.
כאשר התקרבו למחנה עצרו אותם
אנשי מגץ ב וביקשו מהם לנסוע במסלול
הרחוק יותר מהמחנה. הסיבה
ל כן היתה חבורה של נערים מיידי
אבנים שהתחבאו בסימטה, וזרקו אבנים
לעבר מכוניות שנסעו בכביש הראשי.
בשלב מסויים, כאשר נאלץ לעשות
פניית פרסה, ירד אישגוייב מהמכונית,
כיוון את השד שנשא איתו וירה אל
חבורת הנערים. הוא נעצר על־ידי
אנשי מג״ב, לחקירת סיבה הירי.

בעוד איישגוייב נחקר, הובאה גופתו
של הנער לבית־החולים ראפידיה, ושם
נקבע כי הוא מת מפצע שנגרם על־ידי
כדור שפגע בעכוזו. בדיקה באליסטית
הוכיחה כי הכדור הקטלני נורה מהעוז׳
של אישגוייב.
בגלל סיבות שונות, ביניהן גם
עבירה נוספת של אישגוייב, שהרג
אשה בשכם, נרחה מישפטו והסתיים רק
השנה. הוא נאשם על־ידי התובע משה
שילה בהריגת הנער.
אנשי מג״ב שהיו במקום העידו
כיסלו במישפט כי מסר־האבנים לא היה
מסוכן, ולא סיכן כלל את אישגוייב
וחבריו. אבל השופט שטרוזמן קבע כי
קשה לחוש את הרגשת הסכנה ממקום
שיבתם של אנשי מג״ב, וכי הערכת
הסיכון ממקום מושבו של הנאשם היתה
שונה לחלוטין.
הנאשם כפר באשמה וטען כי לא
מנישקו נורה הכדור הקטלני, וכי הוא
ירה באוויר. טענותיו אלה של הנאשם
נשללו אחת לאחת בראיות חותכות. גם
מקום החדירה של הכדור הקטלני לגוף
הקורבן העיד כי הנער היה בבריחה
כאשר נורה ונהרג. השופט קבע כי
הנאשם ירה תחילה באוויר וסיים בירייה
מקבילה לקרקע, וכי בין הירי הראשון
לאחרון פנה הקורבן אחורה.
״אין ספק שאסור היה ולא היה צורך
בירי במיידי האבנים,״ קבע השופט ,״די

!1 1 ^ 1 ״ 1ן י | 1 ^1 ^ 1 1יךןיי ״ י

| 4#גי עניינים התגלו, במהלך השנה, כמאיימים על
המישפט והצדק הישראלי. העניין הראשון, פרשת
ה שחיתות בבתי־המישפש, התגלה בינתיים כעניין שולי,
הנוגע בעיקר לבמה פקידים וקומץ שופטי״תעבורה. שיטת־המישפש
הישראלית לא נפגעה ממנו.
העניין השני, המחמיר מיום ליום, נוגע להשלכות
המישפטיות של האינתיפאדה. עניין המאיים על שיטת״
המישפש הישראלי כולה, על הצדק ועל זכויות״האזרח
במדינה.
ההרג המתמשך בשטחים הכבושים הפך א ת ההריגה
והרצח לעניין יומיומי. ערך חיי״אדם עבר פיחות חמור גם
בדעת־הקהל הישראלי וגם בפ טיקת בתי״המישפט
במדינה. מדי שבוע מפרסם השלם הזה מיטפר מטמר״שיער
של קורבנות האינתיפאדה.
המיספר גדל משבוע לשבוע, ואילו ה תייחסות הציבור
אליו הולכת ופוחתת. מיספר הקורבנות הפסיק כאילו
לסמל חיי־אדם, והפך למיספר סשאשיסטי יבש ומשעמם.
השלכות האינתיפאדה גורמות משבר חמור ומסוכן
למישפט הישראלי. לפתע נראה כי באותה שיטת־מישפט
עצמה יש הבדל בין ה ה תיי חסו ת להריגתו של יהודי
ולהריגת ערבי, וכי ערכם של חיי״אדם תלוי בלאומיותו של
הקורבן.
למערכת המישפטית כולה יש י חס שונה לגמרי אל
נאשם יהודי וערב* .כאשר החשוד בזריקת האבן, בקבוק־התבערה
או פגיעה בנפש הוא ערבי, הוא נעצר מיד.
לא קרה מיקרה א חד שבו שוחרר ממעצר ערבי החשוד
בפגיעה ביהודי. גם מונירה דאוד, הידועה כ״אשה
מביתא״ ,א ם לילדים ובהריון מ תקד ם, נעצרה עד תום
ההליכים.
לעומת זאת, כאשר החשוד בהריגה, פציעה או פגיעה,
הוא יהודי, מתנחל או חייל, אין מבקשים בדרך כלל א ת
מעצרו. החייל יוסי הדסי, מפתח־תיקווה, שהרג צעיר ערבי
בטענה שניסה לחטוף א ת נישקו, ל א נעצר כלל. להיפך, היו
רבים ששיבחו אותו והפכו אותו לגיבור לאומי, בטרם
נחקר העניין.
פנחס ולרשטיין, ראש מועצת מטה״בנימין, נסע בינואר
יחד עם חבר מישוב פסגות לכיוון עופרה. השניים הבחינו
בדרך בצמיג בוער על הכביש. ה ם עצרו א ת מכוניתם,
ולרשטיין ירד וירה כמה יריות מתמ״ק שזי לעבר חבורת
נערים ערבים.
הוא המשיך לרדוף אחריהם ופגע בהט במרחק 100
מטרים ממכוניתו. אחד הנערים, זי אד חמד, נהרג ואחר
נפצע. איש לא דרש כלל לעצור א ת ולרשטיין.
במשך זמן רב שהה תיקו של ולרשטיין אצל היועץ־
המישפטי לממשלה, וסניגורו של החשוד, עורך־הדין אורי
וגמן, אף זכה לשימוע, דבר יוצא״דופן. אחרי השימוע
החליט היועץ המישפטי להעמיד א ת ולרשטיין לדין
באשמת הריגה ופציעה בנסיבו ת מחמירות. אך גם לאחר
הגשת כתב־האישום לא נתבק ש מעצרו של הנאשם.
ולרשטיין חופשי, והוא ממשיך לכהן בתפקידו כראש
מטה בנימין. קרובי־מישפחה של הנער ההרוג, רצו לפנות
בעתירה לבג״ץ, כדי להחליף א ת סעיף העבירה מהריגה

היה בירייה או כמה יריות באוויר כדי
לסלקם מהאיזור.״ בהטיית קנה הנשק
כלפי הילדים ראה השופט שטרוזמן
פזיזות, ולכן הרשיע את הנאשם בהריגת
הילד.
ההפתעה הגדולה היתה בגזר־הדין.
התביעה ביקשה עונש חמורי כדי להרתיע
את מתנחלי הגדה המערבית, לבל
יעזו לעשות דין לעצמם. התביעה ציטטה
פסקי־דין שגזרו 10ו־ 12 שנות־מאסר
במיקרים דומים. בין היתר צוטט
גם פסק־דין של השופט שטרוזמן עצמו,
בעניין הריגת הילדה במאפיה בשכם,
שם נגזר על הנאשם עונש של 10 שנות
מאסר.
השופט לא התרשם מהתקדימים
הללו. הוא מצא כי במיקרה זה הענישה
צריכה להתמקד ברשלנות שגרמה לכך
שבאותן נסיבות, לא היה רק ירי באוויר,
אלא גם ירי קטלני בגופו של ילד.
השופט הביע צער על מותם של
ילדים ונערים, בין אם הם מבני ישראל
ובין אם הם מבני ישמעאל וקבע:
״בנותני את דעתי על הנסיבות שבהן
נמצא הנאשם, ועל כך שלדעתי נסיבות
אלה נגרמו על־ידי ילדים ונערים,
שבמקום להימצא בימים טרופים אלה
תחת השגחת הוריהם ומוריהם, עסקו
ביידוי אבנים עד כדי סיכון והסגת
גבול המישטרה מתחומם — אינני
סבור שדין הנאשם להיענש בחומרה
בגין ההריגה.״
אישגוייב נידון לשישה חודשי־מא־סר,
שאותם היה אמור לרצות בעבודות

השופט שטו־וזמן: ההורי אחראי לילדי
שרות.
הנאשם עירער על הרשעתו והתביעה
עירערה על קולת העונש. בית־המישפט
העליון, מפי השופטים אהרון
ברק, שלמה לוין ואליהו גולדברג דחה
את עירעורו של אישגוייב. לעומת זאת
קיבל בית־המישפט העליון את עירעו־רה
של התביעה על קולת העונש.
״סלחנות כלפי הנאשם ומציאת
,אשם תורם׳ בהוריו ומוריו של המנוח,
על שלא דאגו שיהא בהשגחתם, ולא
יעסוק ביידוי אבנים — אינה הגישה

3 1 11

לרצח. אולם בית-המישפט הגבוה לצדק סירב להתערב
בהחלטתו של היועץ־הטישפטי.
מתנחל אחר, ישראל זאב משילה, נאשם בהריגת רועה
ערבי ופציעת רועה נוסף. המיקרה קרה ב ת חיל ת יוני השנה,
כאשר זאב ירה לעברם של הרועים שרעו א ת עדרם סמוך
לישוב. לדיברי קרובי ההרוגים הכיר ה מתנחל א ת
הקורבנות ולא שעה לקריאותיהם לעברו. התבדר כי שעה
שנורו היריות כרע הרועה על ברכיו והתפלל.
במיקרה זה התבק ש מעצרו של הנאשם, אולם שופט
בית־המישפט בירושלים סירב לעצרו. בעיקבות עירעורה
של הפרקליטות, החליט שופט בית״המישפט העליון,
שלמה לוין, לעצור את זאב עד תו ם ההליכים. בינתיים
הגיש סניגורו הד״ר יעקב ויינרוט עתירה לבג״ץ, בבקשה
שזאב יידון לפני בית־דין צבאי, בטענה שבעת המיקרה
הוא פעל כחייל״מילואים מ תנדב.
הפנייה להעברת הדיון לבית־דין צבאי מובנת היטב
לאחר שמפקד חטיבה בנפת-יהודה נידון באחרונה לנזיפה
על״ידי סגן הרמטכ״ל, בעיקבות גרימת מותו של תושב
הכפר בני־נעים. באפריל השנה, הבחין כוח צה״ל בצעיר
בורח לעבר ההרים במהלך התפרעות בכפר.
מפקד החטיבה וקצינים נוספים פתחו במירדף ב מסוק
אחרי הנער הבורח. המח״ט ירה ופצע את הערבי, שמת אחר
כך מפצעיו. בעיקבות חקירה הודח הקצין מצה״ל ונידון
לנזיפה.
ך לא רק פסיקה בעניין הריגה וגרימת מוות מסכנ ת
^ * א ת שיטת״המישפט הישראלי. גם עונשים של גירוש,
הריס ת־ב תים ומעצרים מינהליים מסכנים את זכויות־האזרח
במדינה.
בית־המישפט הגבוה לצדק אמר א ת דברו בכמה
עניינים. הבג״ץ הציע לפרקליטות־המדינה לאפשר לכל
מישפחה שביתה עומד ליהרס, לערער על כך, בעיקבות
עתירה עקרוגית שהגישה האגודה לזכויות האזרח. אלא
שהפרקליטות הודיעה כי אין הצעת השופטים מקובלת
עליה.
עתירה נוספ ת של האגודה לזכויות האזרח נגעה לניתוק
קו הטלפון לחו׳׳ל, לאזרחי השטחים הכבושים. בעיקבות
העתירה קבעו שילטונות צה״ל נהלים חדשים. שלפיהם
יוכלו תושבי ה שטחים הכבושים לערער לפני המפקד
.הצבאי באיזור על ניתוק קו־הטלפון שלהם לשיחות לחו״ל.
בעתירת האגודה נאמר כי מ תחיל ת ההתקוממות
בשטחים הכבושים תודרכו עובדי המרכזיה הבינלאומית
לשקר לתושבי השטחים הכבושים ולאמר כי ההתקשרות
לחו״ל אינה אפשרית מכיוון שהקווים אינם תקינים. הבג״ץ
דחה א ת העתירה.
החלטת הבג״ץ בענייו גירוש ערבים -אישרה א ת
הגירוש. בהרכב של חמישה שופטים דן הבג׳׳ץ בשאלה
הקשה אם אמנם צו־גירוש המוצא על־פי ת קנו ת ההגנה
לשעת חרוט ( )194$הוא חוקי. נציגי המגורשים טענו כי
תקנות־ההגנה סותרו תאת המישפט הבינלאומי הקבוע
באמנת ז׳נבה . 1949

הראויה שעל בית־המישפט לאמץ לו,
נוכח התוצאה שאין חמורה ממנה, של
קטילת אדם.
״סבורנו כי העונש אינו מבטא את
הערך הראוי לחיי אדם, באשר הם, ועלול
להתפרש כהשלמה עם נורמת
התנהגות שהדעת אינה סובלת. שעה
שעניץ לנו במעשה שמפאת חומרתו
חותר תחת עצם קיומה של חברה אנושית
׳.קבע בית־המישפט העליון.
עונשו של אישגוייב הוחמר והועמד
על שלוש שנות מאסר בפועל.

יך ן ך

1 111!. 1 1

סעיף 49 לאמנה זו אוסר על גירוש אוכלוסין בקבוצות או
בבודדים. פירושו המילולי של הסעיף אינו מאפשר את
גירושם של הערבים. אולם מ דינ ת ישראל מפרשת א ת
האמנה על פי כוונתה ולא על פי מילותיה המפורשות.
ישראל טוענת כי כוונת הסעיף ב אמנה היא למנוע הגליית
אוכלוסיות שלמות, כפי שגעשה במילחמת״העולם השניה,
על״ידי הגרמנים, וכי אין הו א אוסר על מדינת ישראל
להגלות אנשים המאיימי ם על שמירת הסדרב שטחים
הכבושים.
ארבעה משופטי הבג׳׳ץ קיבלו א ת פירושה של המדינה
לאמנה הבינלאומית ורק שופט אחד, גבריאל בך, דחה
אותו. אבל כל חמ שת השופטים קיבלו א ת הטיעון כי גם
א ם סותרות תקנות־ההגגה א ת אמנ ת ז׳נבה, חוק המדינה
הוא שגובר, ועל כן הגירושים חוקיים. פרופסור רות
לפידות, מומחית למישפט בינלאומי, הצהירה בשיחה עם
עיתון הארץ באוגוסט השנה, כי אםה חוק שלנו סותר את
האמנה, עלינו לשנות אתה חוק• .
עניין נוסף המאיים על קיומה של המדינה כמדינת־חוק,
הוא עניין המעצרים המינהליים. בבתי״הכלא של המדינה
עצורים כעת כמה אלפי עצירים מינהליים. מעצר מינהלי,
שגם הוא מתבסס על תקנות״ההגנה נעשה בהליך מקוצר
מאוד וכמעט ללא ביקורת.
אנשי שרות״הביטחון או ספי ם חומר על האדם המיועד
למעצר מינהלי. אתמס קנו תי ה ם מהחומר הזה מגישים
לשר־הביטחון. שר״הביטחון מקדי ש כחצי שעה לבדיק ת
החומר שלפניו ומוציא א ת צו־המעצר. על צו־מעצר זה יש
אמנם עירעור לפני נשיא בית־מי שפט מחוזי או סגנו. אבל
מכיוון שהחומר הוא חסוי, אין סניגורו של העציר או אפילו
העציר עצמו יכול לראות א ת החומר נגדו. לדיון בעירעור,
יושבים נציגי שרות־הביטחון עם השופט בלישכתו, דנים
בחומר החסוי, ואחר כך מחליט השופט א ם יש רגליים
לערר א ם לאו.
נשיא בית־המישפט חשוף במהלך השנה לדיונים רבים
כאלה עם אנשי שדות־הביטחון, מבלי שלסניגורים תהיה
אפשרות להשיב, ועל כן ק שה לו מאוד לחלוק על
מסקנותיהם. רק לעיתים נדירות נפסל צו מעצר מינהלי.
באחרונה פנו נציגיהם של כ מה עצירים לבג״ץ, בבקשה
להתיר להם לראות א ת החומר ה חסוי נגד העצורים.
גם תנאי המעצר במיתקן הכליאה בקציעות יידונו לפני
הבג׳׳ץ.
שופטי בית״המישפט העליון, בראשותו של הנשיא מאיר
שמגר, ביקרו במיתקן, כדי לעמוד במו עיניהם על התנאים
השוררים בו. בשרם הספיקו השופטים לבקר במיתקן,
היתה בו התפרעות, שבמהלכה נהרגו שני עצירים מיריות
השומרים. לא ברור עדיין א ם מישהו יתן את הדין על
מותם של השניים.
מי שחושב כי שיטת־המישפט הישראלית אינה מושפעת
על־ידי מישפטיהם של נא שמים ערביים, אינו אלא טועה.
אי־אפשר להפריד בין צדק ליהודים וצדק לערבים. מי
שמזלזל היום בחייו של נער ערבי יזלזל מחר בחייו של
יהודי.

שחיתות
ב ב תי־המישפט

נד! שלמד! התרוצצו השמועות
במיסררונות בתי־המישפט. סופר
על שוחד ושחיתות, ואף על שופטים
מחוזיים שסרחו. אבל כאשר התפזר העשן,
והתובעת הלנה ביילין התחילה להגיש
את כיתבי־האישום בפרשה, התברר
שהשר אינו נורא כל-כך.
רק שופט־שלום אחד נמצא מעורב
בפרשה, שופט־השלום אהרון כהן. וגם
נגדו לא הועלו האשמות של שוחד
ושחיתות, אלא של הפרת־אמונים ותמימות.
הוא נאשם בבית־מישפט בירושלים,
בכך שגילה את אוזנו של מזכיר
בית־מישפט לתעבורה בתל־אביב,
אברהם פלאי, כי מתקיימת חקירה נג־דו.

השופט
כהן ישב בהליך שבו ביקשה
המישטרה איפול מלא על ערותו של
אדם בשם יהודה פרנקל, שהפליל את
פלאי. השופט אסר את פירסום העניין,
ובאותו הזמן פנה הוא עצמו אל פלאי
וגילה את אוזנו על החקירה הנערכת
נגדו. בעקבות עיסקת־טיעון, הורשע
השופט כהן ונידון לקנס של 3000ש״ח.
הוא גם הודח מתפקידו כשו(!ט.
שלושה שופטי־תעבורה הסתבכו גם
הם בפרשה. השופטים אשר ארבל ובו־שחר
חריפאי עמדו לדין מישמעתי
בעבירות של הפרת־אמונים, הורשעו

והודחו מתפקידם. שופט התעבורה
יעקב בר־דיין הוא היחיד מבין השופטים
שהועמד לדין באשמת שוחד.
מישפטו ייפתח בקרוב בבית־המישפט
בירושלים.
כיתבי־האישום העיקריים הוגשו
נגד מזכירי בית־מישפט השלום בתל־אביב,
יחיאל בן־עמי ומזכיר בית־המישפט
לתעבורה, אברהם פלאי.
כיתבי־האישום נגדם ארוכים ומרובי
פרטים. הם נאשמו בעשרות מיקרי־שוחד,
בן־עמי נאשם גם בגניבות בעת
עבודתו כמנהל מכירות פומביות של
מישרר־ההוצאה־לפועל.
מישפטו של פלאי כבר הסתיים כעיסקת־טיעון
והוא נידון לשנתיים מאסר.
בן־עמי, באמצעות הסניגורית, עור־כת־הדין
נירה לידסקי, כפר בהאשמות.
מישפטו הסתיים, ופסק־הדין עומד להינתן
בזמן הקרוב.
גם ראובן רוזנברג, מזכיר בית־מיש־פט
השלום בפתח־תיקווה נאשם, הורשע
והושעה מתפקידו, לאחר שנידון
למאסר על־תנאי וקנס כספי. מישפטו
של ארנון בקשי, מזכיר בית־המישפט
בבת־ים טרם הסתיים.
מיספר עורכי־דין ואזרחים מן השורה
נחשדו כמעורבים במתן שוחד למזכיר,
בתי־המישפט ולשופט. בינתיים
הוגשו כיתבי־אישום על מתן שוחד רק
נגד כמה מבין האזרחים שעשו זאת באופן
שיטתי. הפרקליטות טרם החליטה

פרקליטה הלנה בייניש וה!גוות שלה: סדקים ב מ ער כ ת
אם יוגשו כיתבי־אישום נגד עורכי״
הדין שימעון מזרחי, מיכה ויתקון ואליעזר
וולובסקי, ששמם נקשר לפרשה.
עורך־הדין היחיד שנגדו הוגש בינתיים
כתב־אישום הוא רונלד חיים. ער־המדינה
בפרשת בתי־המישפט, יהודה
פרנקל, שמשך שנה שלמה הסתובב
מצוייר במכשיר־הקלטה ואסף ראיות
נגד החשודים, הוא גם הער העיקרי נגד
עורך־הדין חיים.
כתב־האישום כולל עבירות חמורות
של איום על עדים בנשק, פריצה
וניסיונות שוחד. מישפטו של חיים,
הנמצא במעצר עד תום ההליכים, עומד
להתחיל בקרוב.
בסופה של הפרשה התברר כי קומץ
השופטים שסרחו, נהגו יותר בטיפשות
יגאל ארנון
יוסי הוכמן

מכובד בצרות
^ רבה עניין ושימחה־לאיד עורר
1 1מישפטם של ח״כ שלמה עמר, ממנהלי
אנר, עורכי־הדין יגאל ארנון ורם
כספי, ושותפיהם לכתב־האישום של
הטרדת עד. הפרשה, שזכתה לכינוי
״הפגישה הלילית״ ,התחילה ככתבה
עיתונאית.
בזמן שהכנסת דנה בהצעת־החוק
שלא לפרסם שמות חשודים עד לשלב
מאוחר במישפטם, פירסם העיתונאי
מרדכי גילת בידישוז־אחרשת, כתבה
המאשימה ח״כ אלמוני בשיחודו של
רס״ר, כדי להשתמט משרות מילואים
בלבנון.
למרות שהכתבה לא נקבה בשמו
של הח״כ, מיהר שלמה עמר, בעצת
סניגורו, עורך־הדין רם כספי, להזדהות
כח׳׳כ שבו מדובר. אלא שהוא הכחיש
את כל האמור בכתבה וביקש משר־הביטחון
שיפתח חקירה בעניין.
בתחילת החקירה, זומן הרס״ר שבו
דובר, אלברט אזולאי, מקריית־שמונה,
למצ״ח. אחרי זמן קצר נעלם משם. בעוד
המדינה רוחשת שמועות והעיתונות
מדווחת על כל התפתחות חדשה,

אבי ט ל
ל מב ר ס קי שלמה עמר

אהרון
י קי ם שרגא בלזר

יורם
בן־עמי

אביר• השולחן העגול: כךה שבו ב פגישה הלילית״

מאשר בשחיתות, וכי את מזכירי בתי־המישפט,
אנשים רבי־עוצמה, ניתן היה
לקנות בחופן ירקות קפואים או בזוג

נעלי־ספורט. מערכת בתי־המישפט
יצאה מהעניין מבויישת, אבל לא
פצועה.

נלקח אזולאי על־ידי מעבידו דאז, יורם
בן־עמי לתל־אביב.
למחרת, הלכו השניים לפגישה
לילית במישרדו של עורך־הדין ארנון.
בפגישה השתתפו גם ח״כ עמר, עורר־הדין
כספי, המעביד בן־עמי, החוקרים
הפרטיים אביטל למברסקי ואהרון
יקים, חבר אנד יוסי הוכמן, ועורך־הדין
שרגא בלזר מחיפה.
עורך־הדין כספי, שיזם את הפגישה
הלילית, התנה שני תנאים. שהיא תיערך
במישרדו של עורך־דין נייטרלי, ו־שאזולאי
ייוצג על-ידי עורך־רין מטעמו.
לשם כך הוזמן עורך־הרין בלזר
מחיפה.
הפגישה הקצרה התקיימה במישרדו
המפואר של עורך־הדין ארגון, והוא גם
כתב את פרוטוקול הפגישה בכתב־ידו.
כבר בתחילת הפגישה, הודיע עורר־הדין
כספי לנאספים כי תיפתח חקירה
בעניין השוחד, מכיוון שהח״כ דורש
זאת. כמעט כל הנוכחים שוחחו עם
אזולאי, אך הוא סירב לחזור בו מגירס־

תו. בשלב מסויים יצא אזולאי עם מעבירו
אל המיטבח, אך גם אחרי שיחה
פרטית זו המשיך לדבוק בגירסתו ולא
זז ממנה. אז גם סיפר לנוכחים כי נקרא
כבר לחקירת מצ״ח. ברגע זה ך ופסקה
הפגישה.
אחרי שהות ארוכה החליט היועץ ה־מישפטי
לממשלה להעמיד את משתתפי
הפגישה הלילית לדין, באשמה של
הטרדת־עד, למרות שהחקירה המיש־טרתית
הסתיימה, ונגד עמר לא הוגשה
כל תביעה בגין שיחודו של הרס״ר.
כל הנאשמים כפרו באשמתם, רק
בן־עמי, בעצת סניגורו, עורך־הדין יוסף
פרק, החליט להורות, ועשה עיסקת־טיעון.
השופטת שרה סירוטה הטילה
עליו עונש מאסר על־תנאי של שנה,
וקנס כבד בשיעור 37,500ש״ח. השופטת
ציינה בגזר־הדין כי היא רואה את
הפרשה בחומרה רבה.
עד כה הספיקה התובעת מרים רוזנטל
לסיים את הגשת ראיותיה, והסניגו־רים
טענו כי אין מקום להשיב לאשמה.
בהחלטתה זזמנומקת קבעה השופטת
שעל כל הנאשמים כולם להשיב לאשמה,
ורמזה על השקפותיה בקשר לכמה
סוגיות מישפטיות בתיק.
השאלה החשובה ביותר שבה הכריעה
כבר השופטת היתה כי אין כל הבדל
בין חקירת־מישטרה העומדת להתחיל
ובין חקירה שכבר החלה.
השופטת רמזה כי ניצלו את תמימותו
של עורך־הדין ארנון, וציינה, בקשר
לעורך־הדין כספי, כי כל העניין גובל
בפארסה.
על פי העונש שהוטל על בן־עמי,
שחלקו בפרשה הוא קטן ושולי, אפשר
גם לנחש, כי אם יורשעו האחרים, הם
צפויים לעונשים חמורים הרבה יותר.
הקהילה המישפטית בארץ מעוניי־נת
בעיקר בשאלה כיצד תנהג לישכת
עורכי־הדין אם יורשעו עורכי־הדין
ארנון וכספי. האם יושעו? האם ישלל
רישיון עריכת־הרין שלהם? או שמא
יתחמקו מהעניין ללא כל רבב?
השופטת, המודעת היטב למתח שבו
שרויים הנאשמים במיקרה מיוחד זה,
הסכימה לסיים את המישפט בתקופת
הפגרה. אלא שהדבר לא התבצע. החודש
יתחילו הנאשמים לעלות על דוכן־
העדים ולמסור איש־איש את גירסתו,
אחר־כך הסיכומים ופסק־הדין.

18 שני ב בי דו ד מוחלט?
ף* ית־המישפט המחוזי בירושלים
^ הרשיע את מרדכי וענונו בכל העבירות
שבהן הואשם: בבגידה, ריגול
חמור, בכך שמסר ידיעות סודיות במטרה
לפגוע בביטחון המדינה, ובסיוע
לאוייב במילחמתו בישראל. הוא נידון
במרס השנה ל־ 18 שנות־מאסר. בית-
המישפט גם קבע כי הוא מחמיר בעונשו
של הצעיר מבאר־שבע בגלל היותו

עבריין אידיאולוגי.
לפני שנתיים, התחילה להתפרסם
בסאנד״ ט״מס בבריטניה, סידרת־מא־מרים
על סודות האטום של מדי־נת־ישראל.
המידע הגיע לעיתונות מפיו
של מרדכי (״מוטי״) וענונו, גבר
מקריח בן ,33 שעבד בכור הגרעיני בדימונה
כטכנאי. הוא סיפר את סיפורו
והביא איתו גם תצלומים סודיים שצי

בכור. העיתון הבריטי השתכנע באמיתות
המידע שבידיו.
עיתונאי מיסתורי בשם ג׳ראלד גררו,
שהגיע מאוסטרליה שימש כסוכנו
של וענונו. זמן קצר אחרי שהגיע ללונדון,
נעלם משם הצעיר הישראלי. אחרי
חורשים אחדים הודתה מדינת־ישראל
כי וענונו עצור בארץ. איש לא ידע
כיצר הגיע וענונו מלונדון לישראל,

והוא נשמר במיתקן סודי, רחוק מכל
מגע עם הציבור והעיתונות.
למרות זאת דלפו לאט־לאט טיפות
של מידע שהצטרפו לתמונה שלמה.
התברר כי צעירה בלונדית, יהודיה ממוצא
אמריקאי, בשם סינדי, פיתתה את
וענונו לבוא איתה למסע־תענוגות באיטליה.
שם נחטף
ובדרך כלשהי הועבר לארץ.
למרות המיגבלות שהוטלו על וענונו,
הצליח הצעיר בתיחכום ובתושיה,
להוסיף גם הוא על המידע לעיתונות.
הוא כתב על כף ידו את מיספר הטיסה
שבה הגיע לרומא ואת תאריך הטיסה,
והושיט את ידו לצלמים שבאו לסקר
את מישפטו בירושלים. בעיקבות זאת
צבעו שילטונות־הביטחון את חלונות
המכונית שבה הועבר לכלא בצבע
אטום, וההסגר סביב האסיר הושלם.
וענונו המשיך להתכתב מכלאו עם
אהובתו האמריקאית גיורי׳ זימט ועם
אישים בעולם. הוא ניסה להוכיח כי
עשה את מעשהו מתוך סיבות איריאר
לוגיות ומתוך דאגה לשלום העולם.
כתבות רבות על וענונו ועל מעשיו
התפרסמו בתיקשורת הישראלית והעולמית.
עם מעצרו הצטייר כבוגד ומרגל.
לאט־לאט נדמה היה כי הצליח
לשפר את תדמיתו והחל להצטייר לציבור
כתימהוני תמים ורודף־צדק. שמו
אף הוגש כמועמד לפרס נובל לשלום.

מרד כי וענונו בין שוטרי הסותמים את פיו: בוג ד או אידיאליסט?
רצח באגם
^ תחילת ניסן הורשעה גיתית
יזרעאלוב ברצח בעלה יוסף (״יו־סיניו״)
,ונידונה למאסר־עולם.
גיתית היא אשה צעירה, צנומה ושברירית,
בעלת עיניים כחולות וחודרות.
חייה תמיד היו מלאים בגברים ובהר־פתקות.
גיתית נולדה בתל־אביב ל־מישפחה
דתית ולמדה בבית־ספר ב ד
פור. אחר־כך נשלחה ללמוד באנגליה
ושם גילתה את עולם הגברים. מאז החליפה
בעלים ומאהבים במהירות.
אחרי שעזבה את בעלה הראשון,
גבר קנדי, שהיה מבוגר ממנה, עבדה
ברומא וניהלה רומאן עם בימאי איטלקי.
יחד איתו נסעה ליפאן, שם הכירה
את בימאי הסרטים הנודע אקירו
קורסאווה, וניהלה רומאן גם איתו.
משם הגיעה להונג־קונג, ותיכננה שוד
חנות־תכשיטים יחד עם עובד בחנות.
עקב תקלה, ירתה גיתית במהלך השוד
ופצעה אחד מעובדי החנות. היא נעצרה
ונידונה למאסר.
אחרי ריצוי עונשה בהונג״קונג חזרה
לישראל ונישאה שוב. מנישואין אלה
יש לה בת. אחרי גירושיה מאבי בתה,
היה מצבה הכלכלי גרוע והיא חיפשה
אדם מבוסס, שיקבל אותה ואת בתה
ויאפשר לה חיי־מישפחה תקינים. היא
פנתה למישרד־שידוכין וכך הכירה את
יוסף יזרעאלוב, שהיא קראה לו ״יוסינ־יו״.
לכאורה
היה יזרעאלוב אידיאלי
למטרותיה. מבוגר יותר, בעל רכוש
וחבר דן. רווק זקן שהעריץ אותה ונשא
אותה על כפיים. אלא שבעלה החדש
לא יכול היה להסתדר עם בתה.
הדברים הגיעו לידי מריבות תכופות
וגיתית איימה לעזוב את הבית.

הבעל ביקש סליחה, התחנן ואיים להתאבד,
וגיתית חזרה אליו. אבל המריבות
תכפו, גיתית לקחה את בתה ועזבה את
בעלה ואת ישראל.
לפני שעזבה את בעלה, השתמשה
גיתית באחד מידידיה, כדי לפנות
לעורכת־דין, לכתוב צוואה בשמו של
בעלה ולהחתים עליה את הידיד, שהתחזה
לבעל.
בינתיים נפתחו הליכי־גירושין ברבנות.
ערב הדיון ברבנות, הגיעה גיתית
לישראל בשם בדוי ובדרכון מזוייף.
לדבריה, עשתה זאת משום שחששה פן
יוודע הדבר לבעלה והוא יוציא נגדה
צו־עיכוב־יציאה מהארץ. לדבריה, באה
לישראל כדי לקבל סכום־כסף גדול
מידידים, שמכרו עבורה את דירתה.

היא הסבירה כי אינה רוצה לסבכם
בעבירות מטבע. גם כאשר הובסה לה
שהם יהנו מחסינות, לא הסכימה לגלות
את שמם.
במישפם הארוך התמקד הוויכוח על
שעת־המוות וסיבת־המוות. העדים העיקריים
היו הפאתולוגים משני הצד
עקב
ההאשמות כי וענונו נחטף באיטליה,
קבע במימצאיו כי וענונו לא נחטף
באיטליה ולא היה כל צורך למדי־נת־ישראל
לחטפו, מכיוון שהוא עבד
בשרותה.
מכיוון שדיוני בית־המישפט בירושלים
היו סודיים ותוכנם חסוי לחלוטין,
לא ידוע מה נטען שם ומה׳נאמר לשופטים.
גם פסק־הדין המרשיע לא
פורסם, ולא ברור מדוע דחו השופטים
את כל טענותיו המישפטיות של הסניגור
עורך־הדין אביגדור פלדמן.
ברור רק כי השופטים ראו את מעשיו
של הצעיר מבאר־שבע בחומרה
רבה. הם התמקדו בעיקר במניעיו האי־
אדר דיאולוגיים, וראו בהם דווקא סיבות
להחמרה בעונש.

מתחילת הפרשה היו מי שתרמו
לשמועות כי וענונו הוא בעצם סוכן
המוסד, ששלחה מדינת־ישראל כדי
להפחיד את אויביה בפירסום כוחה
הגרעיני. שופט איטלקי, שערך חקירה

בראש השנה ימלאו שנתיים למעצרו
של וענונו, מאז הוא יושב באותו תא
בודד, קורא ספרים ומהרהר. הוא לא
מתחרט על מעשיו ובמיכתביו המשיך
לפתח את התאוריות האידיאולוגיות
שלו ואת כוונתו להתנצר ולהפוך לכומר
כאשר ישתחרר מהכלא. הוא חולם
עדיין על תיקון העולם ועל עזרה
לחלכאים ונדכאים.
סניגורו, עורך־הדין פלדמן, הגיש
עירעור בשמו, והעירעור יישמע, כנראה,
בפברואר. הסניגור גם הגיש בקשה
כי העירעור יישמע לפני חמישה שופטים,
בגלל מישקלן של העבירות
וחשיבות הנושא.

דים. סניגורה של גיתית, עורך־הדין
מאיר זיו, העלה כמה וכמה פאתולוגים
שניסו לשכנע את בית־המישפט כי
המנוח מת לאחר שגיתית כבר היתה
במטוס, וכי מת מוות טיבעי.
בית־המישפט דחה את גירסת ההגנה
והרשיע את גיתית, עירעורה לבית־

המישפט העליון תלוי ועומד.
למרות סיפור הרצח המיסתורי, הדרכונים
המזוייפים, הכלא בהונג־קונג
וריבוי הבעלים, לא הצליחה גיתית,
משום מה, לשמור על מקומה בכותרות
העיתונים.
העניין שעוררה חלף במהירות.

מכיוון שלפתע מצאה את עצמה
בודדה בתל־אביב, החליטה גיתית, בכל
זאת, לטלפן לבעלה ולהזמינו לכוסית
בבר של מלון. השניים נפגשו ובילו יחד
את הערב. אחר־כך ליוותה אותו גיתית
למכוניתו, ולדבריה נפרדה ממנו והלכה
לידידיה. משם נסעה ישר לנמל־התעופה
בן גוריון ועזבה את הארץ עוד
באותו לילה.
ניסן היא טסה לפאריס בדרכון מזוייף
אחר, שלא היה כשורה, ונעצרה מיד עם
נחיתתה באורלי. אחרי שעות מיספר
שוחררה. באותו הזמן, נמצאה מכוניתו
של יזרעאלוב, שקועה באגם שבפארק
הירקון. גופתו היתה בתוכה.
אחרי חקירה התברר למישטרת
ישראל כי גיתית שהתה בארץ בלילה
שבו מצא בעלה את מותו. הוגשה
בקשת־הסגרה למישטרת אנגליה, שם
התגוררה אז גיתית, כשהיא כבר נשואה
לבעל חדש, גבר אנגלי שהכירה בפאב.
גיתית הכחישה כל קשר לרצח. היא
חזרה על טענתה כי באה לישראל על
מנת לגבות כסף שהגיע לה. אבל בשום
אופן לא הסכימה לגלות את שמם של
החברים שאיתם בילתה בשעת מותו
של בעלה, ואשר מסרו לה את הכסף.

גיתית זרעאלוב וסניגור זיו: לגמר• לא מוות טיבע

תורגמן: מחכים לתינוק
**ץ לושה חודשים העסיקה פרשת
*/קרוליין־ברונה את הציבור בארץ.
המישפט, שכונה. מישפט
שלמה״ ,עמד בראש מהדורות החדשות
וכותרות העיתונים. תמונתה של
הילדה היפהפיה הציצה מכל פינה,
וגורלה העסיק את המדינה.
היה זה סיפור קורע לב, שכאילו
נלקח מסרט תורכי. ילדה קטנה, בעלת
עיניים שחורות וגדולות נקרעה בין
שתי אמהות. אמה הטיבעית, רוסילדה
קונסאלס מבראזיל, ואמה המאמצת,
שימחה תורג׳מן מלוד. בית־המישפט
הגבוה לצדק התבקש להכריע בשאלה
הבלתי־אפשרית מי זכאי להמשיך ולהחזיק
בילדה.
כל הפרשה החלה, כאשר רשת־טלוויזיה
בריטית ביקשה לעשות כת־בת״תחקיר
על סחר התינוקות בברא־זיל.
תוך כדי עבודתם נתקלו אנשי־הטלוויזיה
ברוסילדה קונסאלס, שהרשימה
אותם במאמציה, הבלתי־נלאים,
לאתר את בתה החטופה.

רוסילדה קונסאלס ואמריקו וסקונסאלס

מישטרת בראזיל עצרה באותו זמן

את ראשי רשת הברחת תינוקות, ובין
מיסמכיהם נמצאו גם כתובתה ומיספר
הטלפון של מישפחת תורג׳מן מישראל.
נמצאו גם מיסמכים שרמזו על
הקשר בין הילדה החטופה למישפחה
הישראלית.
לאחר שצוות־הטלוויזיה חזר לבריטניה,
הוחלט לנסות ולאתר את מיש-
פחת תורג׳מן בלוד, ולברר אם הילדה
שאימצו היא אמנם ברונה קונסאלס.
איתורה של המישפחה נעשה בעזרת
חוקרים פרטיים. והם השתכנעו כי
הילדה קרולייו תורג׳מן היא באמת
ברונה. אז הזמינו לישראל את האם
הביולוגית, וערכו לעיני מצלמות־הטלוויזיה
מיפגש ספונטאני בץ שתי
האמהות.
המערכה עברה אז לבית־המישפט
הגבוה לצדק. עורכי־הדץ שימעון שובר
ואלי כהן הגישו, בשם האם הבראזילית,
עתירה של הביאס קורפוס לבג״ץ. הם

ביקשו את החזרתה של קרוליין־ברונה
לאמה הביולוגית, שממנה נחטפה.
.אימוץ הנעשה בעיקבות חטיפה,״
טענו. ,הוא בטל ומבוטל, ולכן על
הילדה לחזור לאמה הטיבעית.״
המישפט זכה לסיקור נרחב בעיתונות
ובטלוויזיה, מכל ההיבטים האפשריים.
היה ברור כי מישפחת תורג׳מן
העניקה לילדה הרבה אהבה וחום, וכי
הילדה התרגלה אליהם. מצד שני אי־אפשר
היה לסרב לבקשתה של האם
האמיתית להחזיר לה את בתה, שנחטפה
ממנה.
מבחינה מישפטית לא היה כל קושי

בפרשה. חטיפה מונעת אימוץ כחוק,
וזכותה הטיבעית של האם הביולוגית
לילדתה לא נשללה מעולם. אלא שכדי
לאמת את זכותה של רוסילדה, ביקש
בית־המישפט שתיערך בדיקת רקמות
לילדה, לרוסילדה, ולאב אמריקו ואס־קונסאלס,
שהובא במיוחד לישראל.
הבדיקה שערך הפרופסור חיים
בראוטבר לא הותירה כל ספק, הילדה
היא בתם הביולוגית של רוסילדה וא־מריקו.
אחרי דיון נוסף, ולמרות שאלות
קשות ונוקבות ששאל בית־המישפט,
הוחלט להחזיר את הילדה לרוסילדה.
בית־המישפט נעזר בפסיכולוג, כדי
לרכך את המעבר הטראומטי של
התינוקת בין שתי האמהות. שני זוגות
ההורים אוכסנו יחד לסוף־שבוע משותף
במלון הילטזן בירושלים, ואמצעי־התיקשורת
הורחקו מהם. סמוך לכך
חזרה הילדה עם הוריה הביולוגיים
לבראזיל.
התיקשורת הישראלית רדפה אחרי
הסיפור גם לבית הדל בקורטיביה, שם
מתגוררת כעת הילדה עם אמה ואחיה.
התברר כי אמריקו ואסקונסאלס, האב,
כבר מזמן אינו חי יותר עם אמה של
קרולייו־ברונה, וכי בזמנו הוגשה נגדו
תלונה על מעשה מגונה, כביכול,
שעשה בבתה הבכירה של רוסילדה.
.אינני חושב שקיימות נסיבות כלשהן,
שבגללו עשויה רוסילדה לאבד
את הזכות על ברונה,״ אמר האב לכתבים
בבראזיל. ,נכון שמצבה הכלכלי
אינו משופר, אבל גם למי
שגרים מתחת לגשרים יש זכות לגדל
את ילדיהם.״
הזוג תורג׳מן שומר מאז על פרופיל
נמוך, בתיקווה לקבל לאימוץ ילד
חדש, שישכיח מהם את הטראגדיה של
קרוליין.

מוות כפולות ועירעור על גור המוות
^ פיכן* אנו גוזרים עליו עונש/
/ /מוות,״ הידהד קולו הסמכותי
של השופט צבי טל, שקרא את גזר-
הדין שהוטל על ג׳ון(״איוואן״) דמיא־ניוק.
וכך
עומר דור שלם של ישראלים
צעירים, שלא חזו מעודם בביצוע עו־נש־מוות
בישראל, להיות עד להוצאה
להורג, אם ידחה בית־המישפט העליון
את עירעורו של דמיאניוק. מאז 1962
לא הוצא אדם להורג בישראל. וגם אז
היה זה במיקרה החריג והמיוחד של
אדולף אייכמן.
עונש־המוות בוטל בישראל ב־
. 1950 אז פורק הגרדום ופוטר התליין.
כאשר נידון אייכמן למוות היה צורך
בהתקנת תקנות חדשות לשם ביצוע
גזר־הדין. תקנות אלה יחולו גם על
דמיאניוק.
אם לא יקבל בית־המישפט העליון
את עירעורו של דמיאניוק, והנשיא
ידחה את בקשת החנינה שיגיש, יש
סיכוי סביר כי האדם שזוהה כאיוואן
האיום מטרבלינקה, ימצא את מותו
כאשר חבל קשור לצווארו עד צאת
נשמתו, כפי שקובעות התקנות.
כאשר הכריזו השופטים על גזר־הדין,
השתרר שקט באולם, ואולם תוך
שניות נמלא בקולות תפילה, צעקה
ושירה. ניצולי שואה רקדו והתפללו
בראותם את ניקמתם בצורר, וצעירים
שונים קראו בקצב ״מוות! מוות!״ ומחאו
כפיים ברמה. אפשר היה להבין את
שימחת הנקם של הניצולים, קשה יותר
היה לחזות בצימאון הרמים של הצעירים
הצוהלים.
אחרי הדברים הנוראים שכתבו השופטים
רב לוין, צבי טל ודליה דורגר
בפסק־רינם על הנאשם, היה ברור לכל
כי בית־המישפט חייב יהיה לגזור עליו
מוות. הסניגורים, יורם שפטל, ג׳ון גיל
ופול צ׳ומאק, שעד הרגע האחרון לא
הודו בזהותו של הנאשם כאיוואן האיום,
טענו שהיתה טעות אומללה בזיהוי,
ולא ביקשו רחמים על מרשם.

הסניגורים הסבירו כי חששו פן טיעון
לעונש יפגע בהכחשה הטוטאלית של
זהותו של הנאשם.
התביעה, בראשותו של פרקליט-
המדינה יונה בלטמן, ובהשתתפות מיכאל
שקד ומיכאל הורוביץ, ניסתה
לשכנע את בית־המישפט כי עונש־המוות
הוא עונש־חובה במיקרים כאלה,
וכי לבית־המישפט אין כל שיקול־דעת.
כמעט שנה נמשך מישפטו של
דמיאניוק, שנערך בב!״ני־הא1נזה ושורר
בשידור ישיר בטלוויזיה וברדיו.
בתחילת המישפט, כאשר העידו ני-
צולי־השואה, שזיהו את הנאשם וסיפרו
על מעלליו, השתרכו תורים ארוכים
ליד דלתות־הכניסה, והאולם היה מלא
מפה לפה.
אחר־כך שככה מעט ההתעניינות
והיא התמקדה במריבות הסניגולים
בינם לבין עצמם ובינם לבין השופטים.
הקהל עקב כשימחה גלוייה כאשר
השופט רב לוין נזף מפעם לפעם
אייר כסניגור הישראלי יורם שפטל והביאו
במבוכה. שפטל קיבל מיכתבי־איום
מיושבי האולם. לאהדה גדולה יותר
זכה מארק אוקונור, עורר״הדין האמריקאי
השרמנטי, שסולק באמצע הדיון
מתפקידו; ויורם שפטל ירש אותו.
כאשר החלה פרשת ההגנה, התברר
כי העדים הראשונים, שנבחרו על־ידי
עורך־הדין האמריקאי גבה־הקומה ג׳ון
גיל, היו חסרי־ידע ונשברו זה אחרי זה
על דוכן־הערים. אחת העדות אף ניסתה
לשים קץ לחייה אחרי כישלונה
בבית־המישפט.
היה נראה בשלב זה כי ההגנה תרים
ידיים ותודה בכישלונה. אבל שפטל
התעשת. הוא ביקש פסק־זמן, נסע
לארצות שונות וחידש את צוות-
העדים.

העניין במישפט התחדש כאשר עלו
על דוכן־העדים מומחים בעלי שם
בינלאומי, כמו יוליוס גראנט האנגלי,
קשיש כריזמאטי ובעל ידע אינסופי
ברפואה מישפטית ומדע מישפטי. גם
הרוזן יפה־התואר ניקולאי טולסטוי,
שהעיד על פרשיות היסטוריות במיל-
חמת־העולם השניה כבש את לבבות
הצופים.
אך ככל שהתארכה שורת העדים
היה ברור יותר ויותר כי ההגנה נכשלה
במשימתה. בית־המישפט קיבל ללא
עירעור את עדויות־הזיהוי של ניצולי
השואה, עדי־הראייה היחידים. הוא גם
קיבל את מסקנותיו של מיסמך טחו־ניקי.
כתובת־הקעקע בבית־שחיו של
דמיאניוק, כזו של אנשי הס״ס, רק
הוסיפה מישקל לזיהוי.
במשך החקירה והמישפט הכחיש
רמיאניוק כל קשר לטרבלינקה ולאי־וואן
האיום. סניגוריו אף הביאו ראיות
כי אותו אוקראיני שעינה יהודים בטר־בלינקה
נהרג במרד במחנה.

ליה כתב־אישום נגד דמיאניוק, המאשים
אותו בביצוע רצח המוני ופישעי־מילחמה
באיטליה, בסוף מילחמת־העו־לם
השניה.

מישפטו של דמיאניוק הוא יחיד
במינו, ונערך רק אחת לדור. הוא
כנראה גם האחרון שייערך אי־פעם
בישראל.

דמיאניוק העיד עדות אליבי, כדי
להסביר מה עשה במילחמה והיכן היה
בתקופה שאיוואן האיום השתולל ב טח
בלינקה, אבל הוא הסתבך בשקרים ובסתירות,
ובית־המישפט לא קיבל את
גירסתו.
מאז נגזר עליו עונש־המוות, כלוא
דמיאניוק בכלא איילון, קורא מיכת־בים,
עושה תרגילי־התעמלות ואוכל
ארוחות כפולות. מצבו הגופני והנפשי
טוב מאוד. הוא נפגש פעמיים בחודש
עם כומר, פעמיים בחודש הוא נפגש גם
עם פרקליטו הישראלי יורם שפטל,
שאליו הצטרף לאחרונה גם השופט
לשעבר רב איתן, שיופיע בצוות ההגנה
בעירעור.
העירעור יחל ב־ 5בדצמבר, לפני
בית־המישפט העליון בירושלים. טרם
הוחלט אם גם ישיבות אלה ישודרו
בתיקשורת.
לאחר שניתן גזר־הדין הגיע מאיט

ון איוואן דמיאניוק בניידת: זה הוא או ל א?

ה מו מחה
** ישפטו של דויד בלס, שהסתיים
^ /ה שנ ה, נגע בעניינים כלכליים
חשובים ומסובכים, שנולדו בתקופת
האינפלציה הדוהרת. במישפט התגלתה
מערכת כלכלית שלמה של השוק
האפור, שניסתה לשמור על ערך הכסף
בתקופה שבה הפיחות היה יומיומי.
דויד בלס, איש־עסקים נאה וממולח,
נאשם בכך שרימה את התנועה הקיבוצית
המאוחדת (התק״ם) בסכום של
29 מיליון דולר. בכתב־האישום נאמר
כי עשה זאת ב־ 19 מיקרים ובנסיבות
חמורות.
בתקופת האינפלציה, כאשר כל אחד
ניסה לשמור על ערך כספו, החליטו גם
אנשי הקיבוצים שעליהם לנהוג כמו
יתר בעלי ההון במדינה. הם החליטו
להשקיע את הכסף הנזיל שלהם אצל
בלס, שהבטיח להם ריבית גבוהה עבור
כספם, גבוהה יותר מזו שקיבלו מהבנקים.
במשך
תקופה ארוכה פעל ההסדר
ללא תקלה. הצדדים היו מרוצים
והקיבוצניקים התרשמו לטובה מבלס.
עד שיום אחד התברר לתק״ם כי שם את
כספו על קרן־הצבי, ויש סיכוי גדול
שלא יראה אותו לעולם.
בתחילה פנו הקיבוצניקים לבורר,
לפרופסור דויד ליבאי, שיבדוק את הפרשה.
אבל אחר־כך התגברו על מחסום
הבושה והתלוננו על בלס במיש־טרה.
מאחר
שמדובר בעניינים כלכליים
סבוכים, ערכה חקירת המישטרה זמן

ל מעקב

רב והוחלפו שלושה צוותות־חקירה
שכל אחד קבע קביעות אחרות. עם תום
החקירה נעצר בלס.
למרות שמהרגע הראשון טען לחפותו
וניסה להסביר לכל שומע כי נהג
כאיש־עסקים ולא רימה איש, ישב בלס
במעצר כמעט שנה. במהלך מעצרו
עורר שערוריה גדולה, כאשר טען כי
נתן לשימעון פרס שעון במתנה, וכי
בחש בתככים מיפלגתיים בעזרת כספו.
תמוז למרות הפיקנטריה הפך המישפט
יבש וטכני, כאשר מומחים כלכליים
מחליפים איש את רעהו על דוכן־
העדים, ומצטטים מספרים ארוכים,
המציגים טבלות מסובכות.
התובעת האדמונית פנינה רבורין
השקיעה מאמץ רב בלימוד החומר
הכלכלי הקשה, והתמצאה בו בקלות.
גם הסניגורים, עורכי־הדין יהודה ויע־שטיין
ויעקב ויינרוט שייצגו את בלס,
וגיורא אדרת שייצג את צבי אהרוני,
מנהל עסקיו של בלס, עשו עבודה
יסודית.
אחרי סיום כל העדויות והסיכומים
בתיק, התבקש בית״המישפט, באופן
יוצא מן הכלל, לנסוע לבלגיה, לשם
חיקור״דין. המטרה היתה לשמוע את
עדותו של לזי עינבל, איש התק״ם לשעבר,
שברח מהארץ לארצות־הברית, וחשש
לבוא להעיד בישראל פן ייעצר.

א בן
בראש
ף* כתב־האישום נאמה ״ב־6
^ באפריל , 1988 בשעות הצהריים,
במהלך תקרית אלימה בין קבוצה מתושבי
כפר־ביתא וקבוצה של מתנחלים
תושבי אילון־מורה, יידתה הנאשמת
אבן גדולה בראשו של רומם אלדובי,
בכוונה לפגוע בו. הנאשמת עטה על
אלדובי מאחור, הטיחה את האבן בראשו
ונמלטה מהמקום.
״כתוצאה מכך, נפל אלדובי ארצה,
ומיספר תושבים מקומיים שעטו עליו,
היכו בו באבנים ובמקלות. רומם אל־דובי
נפגע על־ידי הנאשמת והאחרים
באופן קשה, ונגרם לו נזק מוחי
לצמיתות.״
מונירה דאוד, אם צעירה בת ,22
נאשמה בגרימת חבלה חמורה לאל-
דובי. היא הועמדה לדין לפני בית-
מישפט צבאי ונידונה לשמונה חודשי
מאסר בפועל ו־ 16 חודשי מאסר על-
תנאי.

התקרית הקשה בכפר־ביתא שליד
שכם אירעה בחופש פסח. קבוצת נערים
ונערות מישובי הסביבה, שיצאה לטיול,
עברה בשדות הכפר, ואחד המלווים
ירה בתושב הכפר שעבד בשדות.
מקול היריות התאספו כפריים נוספים
והם דחקו את המתנחלים למרכז הכפר.
שני המלווים הבוגרים ירו באוויר,
רומם אלדובי נפגע בראשו מאבן והחל
יורה לכל עבר. כדור מנישקו הרג את
הנערה תירצה פורת ופצע אחרים. עד
שהוזעקו כוחות צה״ל לכפר הספיקו
הכפריים להחביא חלק מהנערים והנערות
בבתיהם.
מונירה נעצרה עוד באותו הערב,
למרות שהיא אם לשלושה ונמצאת
בשלבי הריון מתקדמים. אחיה של
מונירה, מוסא בן ה־ ,21 היה מראשוני
ההרוגים בכפר. למחרת מעצרה, נהרס
ביתה של מונירה ובני־מישפחתה מתגוררים
באוהל.

הסניגורים טענו שיש בפיו דברים
שיעזרו לבלם והתעקשו על חיקור
הדין.
בבלגיה נערך ההליך המיוחד לפני
שופט בלגי, כאשר השופטת הישראלית
שושנה ברמן, יושבת באולם, בין
הקהל.
בתום המישפט נדרש לשופטת זמן
רב כדי לכתוב את הכרעת־הדין. היא
דחתה את המועד מיום ליום, וגם ברגע
האחרון, לקראת הקראת פסק־הדין
באולם בית־המישפט, השאירה את
הקהל במתח, עד שהגיעה לסוף.
השופטת סיפרה את עיקרי פסק־הדין,
נתנה מחמאות לבלס ואמרה
שהוא נבון, חכם ובעל כריזמה, והר-
שיעה אותו בכל פרטי האישום. מאידך
קבעה כי מעשי המירמה שלו לא נעשו
בנסיבות מחמירות.
בהכרעת־הדין הקצרה לא התייחסה
השופטת לחלק נכבד מהנושאים העיקריים
במישפס. היא לא אמרה אף מילה
אחת על צוות־החקירה המישטרתי הראשון,
שנאשם בעזרה לבלס. היא לא
התייחסה לעדותו של לזי עינבל,
שבגללה נסע בית־המישפט לבלגיה,
ולא הזכירה את עדותם של מנהלי בנק
דיסקונט במישטרה, אשר אישרו את
גירסתו של בלס.
גם לגזר־הדין איחרה השופטת
בשעות רבות וגם הפעם קראה רק את
עיקרי גזר־הדין. היא הודיעה כי דנה
את הנאשם לשנתיים וחצי מאסר
בפועל ולשנתיים וחצי מאסר על תנאי.
:היא גם הטילה עליו קנס כבד.
גם אחרי גזר־הדין המשיך בלס
לטעון כי הוא חף־מפשע, והצהיר כי
הוא רואה בפסק־הדין חצי זיכוי. הוא
הודיע לעיתונות כי בבית־המישפט־העליון
יזכה למחצית הזיכוי השניה.
בינתיים הגישו סניגוריו של בלס
עירעור על פסק־הדין, והם גם מבקשים

דויד בל ס: השופטת ישבה בקרב הקהל
לדחות את ביצוע המאסר עד ההכרעה
בעירעור.
במישור האזרחי עדיין מסובך הת־ק״ם
בצרות כלכליות בגלל בלס.
באחרונה הגיש התק״ם בקשה לבית־

המישפט להתיר להם לעיין בספרי-
החשבונות של החברות של בלם, משום
שהוא אינו מקיים את הסדר התשלומים
שהסדיר איתם. לטענתם הוא עדיין
חייב להם 114 מיליון דולר.

הזכות למות בכבוד
מתירה ביד בתה
סיפרה מונירה בעדותה למישטרה:
״כאשר היינו בכניסה לכפר, פגשנו
אנשים שסיפרו לנו שמתנהלים באו
לכפר ופצעו שני אנשים, וביניהם אחי
מוסא. באתי למקום שם היו המתנחלים,
לקחתי אבן מהריצפה והלכתי מאחורי
מתנחל שהיה מבוגר, ובידו היה נשק.
במרחק של מטר וחצי זרקתי לראשו את
האבן, האבן פגעה בראשו והוא ירה
מיד. אנחנו ברחנו מהמקום״.
אלדובי עדיין שוכב מחוסר־הכרה
בבית־החולים, ומונירה שוכנעה להודות
באשמה מחשש פן ימות אלדובי,
והיא תואשם ברצח או בהריגה.
בבית־המישפט אמר התובע, סרן
רונן קצף, כי אין הוא מבקש עונש חמור
למונירה, אלא מאסר של כמה שנים.
התובע עצמו הזכיר לבית־המישפט
כי מדובר באשה ואם לשלושה, שהיא
בהריון; שאין לה עבר פלילי וכי אחיה
נהרג מיריותיו של אלדובי. התובע גם
הזכיר כי המישפחה כבר נענשה על־ידי
הריסת ביתה. בגלל סיבות אלה נידונה
האשה מביתא לעונש קל יחסית,
שמונה חודשי מאסר בפועל ו־16
חודשים על־תנאי.
במהלך המישפט תבעו מתנחלים
להעמיד את מונירה לדין גם באשמת
רצח הנערה שנורתה בנישקו של
אלדובי. ההצדקה לכך היתה כי בהטלת
האבן גרמה מונירה לירי הבלתי־מבוקר
של אלדובי, שקטל את הנערה. דרישה
זו לא התקבלה.

ץ ץטר של בקשות לאפשר את
^ /מותם של חולים חשוכי־מרפא,
שטף השנה את בתי־המישפט. השאלות
המוסרית, הפילוסופית, הדתית והמיש־פטית,
אינן שאלות חדשות לאנושות,
ואף לא למישפט הישראלי. אלא שבשנים
קודמות הגיעה הבעייה לבתי־המישפט
בצורה שונה לחלוטין.
בעבר נאשמו מיספר אנשים באישום
פלילי על רצח בן־מישפחה מתוך רחמים.
בני־המישפחה לקחו אז על עצמם
את האחריות המוסרית והפלילית, והביאו
למותו של האדם האהוב, כדי לגאול
אותו מיסוריו.
במיקרה אחד הרגה אם את בנה
המפגר, כדי שלא יתגלגל ברחובות
חסר־אונים וחסר־ישע אחרי מותה. ב־מיקרה
אחר הרגה אם את בנה הבוגך,
שהיה חולה בסרטן וסבל יסורים נוראים.
אחרי שביצעו את המעשה הסגירו
האמהות את עצמן למישטרה ועמדו
למישפט פלילי.
בית״המישפט התחשב, בדרך כלל,
בנסיבות המיקרה והרשיע את הנאשמים
בהריגה שעונשה עד 20 שנות־מאסר,
והחוק אינו קובע לה עונש מינימום,
ולא בעבירה של רצח, שעונשה
מאסר־עולם. העונשים שנגזרו עליהם
נעו בין שנת־מאסר לשנתיים. בדרך
כלל היה נשיא־המדינה מתערב וחונן
אותם.
השנה, אולי בעיקבות הקמתה של
האגודה לזכות האזרח על חייו, ניסו
בני־המישפחה להביא גאולה לאהובם,
מבלי להסתכן במישפט פלילי. הראשונה
היתה דינה נקש, אשתו של
גירעון נקש, שחלה במחלה הנוראה של
ניוון שרירים. הוא שכב בבית־חולים
מחוסר כושר לנוע, כשסופו המר
מתקרב ביסורים.
נקש היה מחובר למכונות שהנשימו
אותו ושמרו על חייו. הוא הצליח לסמן

ש פר: למען הבת
לבני״מישפחתו כי הוא מבקש למות
בכבוד. אשתו פנתה לבית־המישפט
הגבוה לצדק וביקשה רשות לנתקו
ממכונות־ההחייאה.
בטרם נתן הבג״ץ את החלטתו בעניין,
נפטר החולה. למרות שדינה נקש
התעקשה וביקשה שבית־המישפט יתן
החלטה תקדימית על אף מותו של
בעלה, דחה זאת הבג״ץ, מכיוון שהוא
אינו עוסק בעניינים ערטילאיים.
אלול עורך־הדין יצחק חושן, בא״כוחה של
האגודה לזכות האזרח על חייו, מצא
מיד מועמד אחר, והגיש עתירה לבית־המישפט
הגבוה לצדק בשמו של שימי
עון נחייסי 33 חולה בניוון שרירים
גם הוא. עורך־הדין ביקש שבית־המיש־פט
יורה כי בית־החולים יכבד את צוואתו
של החולה, וכאשר יבוא יומו, לא

יבצעו בגופו כל פעולה שתכליתה
הארכת חייו באופן מלאכותי.
בית־המישפט דחה את בקשתו של
נחייסי מכיוון שהוגשה לבית־המישפט
הלא־נכון ונגד המשיבים הבלתי־נכו־נים.
גם בית־המישפט המחוזי, שאליו
הופנתה העתירה המתוקנת, לא הביא
לעותר את הישועה. הבקשה נדחתה
מכיוון שלא הוכח כי מחלתו של נחייסי
היא טרמינלית.
העתירה האחרונה שהוגשה השנה
בנושא זה היתה עתירתה של טלילה
שפר, מקיבוץ מרום־גולן. היא, יחר עם
נציג האגודה, פנתה לבית־המישפט
המחוזי בתל־אביב וביקשה להורות לרופאים
המטפלים בבתה הקטינה יעל,
למנוע את הארכת חייה של הילדה
החולה במחלת טיי־זקס.
גם בקשה זו נדחתה על הסף. השופט
אליהו מצא החליט כי הנמען הנכון
לבקשתה של טלילה שפר אינו בית־המישפט
אלא המחוקק .״המחדל שבעזרתו
מקווה המבקשת למנוע את
הארכת חייה של יעל, מהווה עבירה
פלילית. הדבר שהיא מצפה לו מבית־המישפט
הוא בעצם, שיכשיר מראש,
בפסק־דין הצהרתי שיתן, את המחדל
הזה.״
קבע השופט :״הנמען הנכון למיש־אלות
כאלה אינו בית־המישפט, אלא
המחוקק, שבכוחו לשקול ולבדוק את
קיומם של צרכים חברתיים, ולקבוע את
הדרכים הנאותות למילויים.״
השופט קבע כי זכותה של הקטינה
לחיים, איננה נכללת באפוטרופסות
של הוריה, וממילא אין להם סמכות
לייצגה בדבר הנוגע ייעצם קיומה.
העירעור על החלטת בית־המישפט
המחוזי תלוי ועומד כרגע לפני בית־המישפט
העליון. אפשר להניח כי
הבעייה העקרונית תמשיך לעלות ולהעסיק
את בתי־המישפט עד שתמצא
פיתרון חקיקתי או מישפטי כלשהו.

המוות
חברת־הביטוח על תכולת־דירה שנעלמה,
בסך 10 אלפי דולארים. ברשימה
שלה מופיעים יצירות של האמנים יוסל
ברגנר, ז׳אן דויד, ראובן רובין וציירים
אימפרסיוניסטים צרפתיים בני המאה
ה־. 19
לדבריו טוענת רוזי שטאר ש־10
ציורים יקרי־ערך, שהיו בדירתה של
פרדריקה סגל, נעלמו בליל־פטירתה.
גם דוקסי, כלבת־הדוברמן של הנפטרת,
נעלמה.
נזכר אריק המיסעדן :״בליל פטירתה
של פרדי(כפי שכונתה על־ידי כל
חבריה) התקשרה איתי גרטה קוילר,
גיסתה, וביקשה לברר פרטים על נסיבות
מותה. במהלך השיחה אמרתי לה
שארנקה של פרדי ומפתחותיה נשארו
אצלי, וכדאי שמישהו מבני־המישפחה
יבוא לקחת אותם.
״מאז השיחה הזאת ועד לשעת־ההל־ווייה
לא ראיתי אותה, כלומר מהיום
הרביעי בערב עד ליום השני בצהריים.
״ביום השלישי, יום אחרי הלוויה,
טילפנה לביתי הגברת רוזי שטאר, בת־דודתה
של פרדריקה, וקבעה עימי פגישה.
נתתי לה את החפצים של פרדריקה
שנשארו אצלי. הגברת שטאר אמרה לי
שבדעתה לבקר בביתה של פרדריקה,
כי היא מודאגת בעניין הכלבה דוקסי,
שנשארה לברה. כעבור שעתיים טיל־פנה
וסיפרה לי שחסרים חפצים בבית״.

לדברי אריק לביא, חוקר־הביטוח
רצה לחקור את שתי הנשים, אך לדבריו
הן סירבו לשתף עימו פעולה. כשפנה
לרוזי שטאר והציע לה לעבור בדיקה
במכונת־אמת, כדי לאמת את גירסתה,
היא טענה שהיא חולת־לב ואינה יודעת
אם היא תהיה מסוגלת לעמוד בלחץ,
ושהיא תעשה זאת רק אם רופא יאשר
לה זאת. לדבריו, גם גרטה קוילר סירבה
לשתף פעולה.

לכיוון שפרדריקה קיבלה בש-
^ /נ ו תי ה האחרונות קיצבה מהביטוח
הלאומי, די מפתיעה העובדה שהיו לה
ציורים ששוויים נאמד בעשרות אלפי
דולארים. לדברי ידידתה הקרובה ביותר,
הלבורנטית לידיה יוסיפוב, היו לה
גם כלי־כסף וחפצי־אמנות במיספר רב.
מספרת לידיה יוסיפום ״לפרדי היו
תכשיטים יפיס,שירשה מאמה. היו לה
הרבה דברי־כסף בדירה. אני זוכרת ארבעה
פמוטים וכלי להכנת תה, עשויים
מכסף טהור, שיוצרו ברוסיה לפני הרבה
שנים. כל הרהיטים בדירתה היו עשויים
עבודת־יר, וחלקם היו מצופים צדף. היו
לה שולחן־כתיבה, סיפריה ומיטה, הכל
בהזמנה.
״את הבית ביפו קנה לה אביה, בנו

זוהי תמונתה האחוונח של בווויקה סגו. אחו מותה נעלם חל?
גדול חומשה, שי? מעסים ידעו על? .11111מ׳ רע? 3שודל

אחותו של דוב, גרמה קוילר, ואמו בהלוויית דוב
.אני בכלל לא צד בעניין...״

שדד
את ביתה של פררריקה
/4סגל המנוחה?
האם היתה זאת פריצה מתוכננת של
אחד מקרוביה או מכריה או פריצה של
גנבים מזדמנים? שאלות אלה מטרידות
את חברת־הביטוח, שביטחה חלק מתכולת
דירתה, וגם את קרוביה וידידיה.
פרדריקה סגל, מי שהיתה מלכת
חיי־הלילה של תל־אביב בשנות ה״,60
נפטרה מדום־לב בדצמבר , 1987 בקפה
דן בתל־אביב. היא נקברה בחולון, אך
לפני תום השיבעה נפרץ ביתה ברחוב
לה־מרטין 15 ביפו, וחלק ניכר מתכולת
הדירה נעלם.
לכאורה סיפור בנאלי, מאותם עשרות
מיקרים המדווחים למישטרה מדי
חודש. אך במיקרה זה רב הנסתר והנעלם
על הנגלה.
מספר אריק לביא, בעל קפה דן:
״באחד הבקרים הגיע אלי חוקר של
חברת־ביטוח, וביקש לברר פרטים על
הרגליה ואורחות־חייה של פרדריקה.
הוא היה מעוניין לדעת פרטים על
אנשים הקרובים אליה, והתרכז בעיקר
בשאלות על תכולת דירתה.״
לטענת החוקר, הגברת רוזי שטאר,
בת־דודתה של פרדריקה, תובעת את

בת־דודתה של פרדריקה, רוזי שטאר ובעלה ליאון, בהלווייתה
״השכנים הזמינו אנת׳ כי פרצו לדירה!״

§090

קשה היה גם לקבל הערכה לגבי
שווי נכסיה ורכושה. בבעלותה היו הבית
ביפו, שנקנה על־ידי אביה, בנו אור־בך;
הבית בבת־ים, שירשה מאמו של
רב; ציורים וחפצי־אמנות יקרי־ערך,
בשווי לא־ידוע.

^ ״עיזבו אותה
״ במגוהה!״

.הרהיטים עמד! על המידרכה מ 1ם ים למישלזחר
אורבך, לפני 10 שנים. בבית הזה היה
לה חדר גדול, ובו ארבעה ארונות מלאים
בחפצים יקרים. לחדר הזה נכנסו
דרך חדר־השינה בלבד, וזוהי אולי הסיבה
לכך שאנשים רבים לא ידעו על
קיומו.
״כמה חודשים לפני מותה הצעתי
לה לעשות צוואה, אבל היא סירבה
בטענה שיש לה עוד הרבה תוכניות
לעתיד.
״לפי דעתי, היא לא ביטחה את תכו־לת־הבית
מפני שהיא לא יצאה הרבה,
וכלבת־הדוברמן, דוקסי, היתה צמודה

לשתות

כדי לשכוח

שהיא ירשה את דירת חמותה(אמו של
רב) בבת־ים, ברחוב רוטשילד, והיא
מעוניינת לדעת את שווייה.
בשיחה עם המיסעדן אריק לביא היא
סיפרה שברצונה לטוס לניו־יורק, היא
גם אמרה שברצונה לשפץ את המראה
שלה אצל המנתח הפלסטי הנודע, הדוקטור
טרוק, והזכירה שהוא שיפץ את
שחקנית־הקולנוע האיטלקית סופיה
לורן ואת אשת־החברה אורה בהרב.
היא התלוצצה שהיא רוצה להיראות
כחלס חיס מודל ,88 וסיפרה שיש לה
מחזר גרמני עשיר, הרוצה לשאת אותה
לאשה. קשה היה להסיק מדבריה מהן
תוכניותיה, מכיוון שאמת ודימיון התערבבו
בדברים.

טענת חוקר־הביטוח, בוטחו
/כל התמונות היקרות האלה בסכום
נמוך משוויין הריאלי, במה שקרוי בש־פת־המיקצוע
״תת־ביטוח״ .להערכת החוקר,
שווי כל הרכוש שלה מגיע לסכום
של 400 אלף דולר.
עורר־הדין אבי הורביץ, שעבד בעבר
במישרדו של עורך־הרין מיכאל כספי,
התמנה על־ידי בית־המישפט, בהסכמת
היורשים, כממונה על קיום צו־הי־רושה
על־פי החוק. כמנהל הזמני של
העיזבון אין הוא מוכן לנקוב בשווי
רכוש הנפטרת, על־פי מימצאיו, אך טוען
שהסכום שעליו מדבר חוקר־הביטוח
הוא מוגזם.
הורביץ הופתע לשמוע על קיומם
של חפצים יקרי־ערר, מלבד התמונות
שעליהן הוגשה תביעה נגד חברת־הבי־טוח.
הוא הודה שלא ידע על כלי־הכסף
ועל שכיות־החמדה שהיו בארונות.
עורך־הדין הורביץ :״כשהגעתי לביתה
של פרדריקה סגל, מצאתי את כל
הרהיטים ארוזים ומוכנים למישלוח,
כשהם מוצבים בחזית הבית על המיר־רכה.
הזמנתי את המישטרה ודאגתי
להעביר אותם למחסן־ערובה. לפי מיטב
ידיעתי, היו בבית ארבע פריצות,
שבהן הצליחו הגנבים לרוקן את הבית
מתכולתו.״
עורך־הדין היה עסוק בחודשים האחרונים
באיתור כל קרובי־המישפחה
של הנפטרת, ומסתבר שמיספרם נאמד
ב־ . 10 חלקם מתגורר באוסטרליה וב־ארצות־הברית.
חוקי־הירושה
בארץ הם נוקשים
מאוד, ובהיעדר צוואה נדרשים התובעים
לירושה להוכיח את קירבתם לנפטר,
ועל הממונה למצוא את כל הקרובים
האפשריים, כדי שלא יהיה מצב
שבו יצוצו קרובים בעוד כמה שנים
וידרשו את חלקם.
במהלך החיפושים אחרי מיסמכים
המאשרים את זיהויים המלא והוודאי

ך יבליינים הצעירים של היום
1 1כבר אינם מכירים את שמה של
פרדריקה סגל ובעלה רב, ארכיטקטים
במיקצועם, שהיו מלכי חיי־הלילה של
תל־אביב בתקופה שבה שיא־הבליינות*
היה ללכת לסרט, ולאחר־מכן לשבת
בבית־קפה ולפטפט עם חברים.

היתה זאת פרדי שהביאה לתל־אבי־בים
צמאי־החידושים את סיגנון־הבילוי
האירופי, את הפאב ואת הדיסקוטק.
באתרי־הבילוי שפתחה נראו בכפיפה
אחת דיפלומטים, אנשי־צבא, עיתונאים
ואמנים, הכל במינון הנכון.
ההצלחה האירה להם פנים. עושר הם
לא צברו, אך הם קיימו רמת־חיים גבוהה,
נסעו לחו״ל, צברו חפצי־אמנות
ואירחו חברים ביר המלך.

אך הזוג סגל לא השכיל לקרוא את
׳ הכתובת שעל הקיר. רוחות חדשותהחלו לנשב בנוף הבילויים התל־אביבי
אחרי מילחמת יום־הכיפורים, והשניים
מצאו עצמם כמעט מחוסרי־כל, אחרי
שהשקיעו סכומי־עתק׳ בפתיחת המועדון
סקוטש הא 1ס ברחוב יפת ביפו.
הנפילה היתה קשה. רב סגל עזב את
הארץ, וחזר לזרועותיה הנאמנות של
פרדי רק שנים אחדות לאחר־מכן, וכעבור
זמן קצר נפטר מסרטן־הגרון. פרדי,
שנותרה בודדה, הירבתה לשתות
•< כדי להשכיח את כאב הבדידות.
חברים שביקרו את בני־הזוג בשנותיהם
האחרונות סיפרו על בית מוזנח,
על קיום בדוחק ועל הזנחה נוראה. אך
כל עוד חי דב סגל שמרו השניים על
גאווה. כשנפטר רב, פינתה הגאווה את
מקומה לייאוש ושיכרות סופית.
ביום פטירתה בקפה דן פגשה פרד־ריקה
סגל את אחד ממתווכי־הדירות
מחברת קנד״ן אינטרנשיונל וסיפרה לו
* 01 הסירה. ברין״ לא היתר, ק״סת
אז.היא הוסצאה ערירי העולם הזה רק
ב שעת ה־.80

ארבעה שנפטרו: פרדריקה ופוקח הירש, שייקח אופיר ודוב סגל
.היא אמרה שיש לה מחזר גרמני עשירו
פרדריקה
בפתח כיתה עם כלבת־הדוברמן דוקסי

של היורשים, ואת קירבתם למנוחה,
יצר הורביץ קשר עם גורמים מישפט־יים
בברית־המועצות. לגבי שניים מהיורשים
היו חסרות תעודות־פטירה,
המעידות על קירבתם לנפטרת, ובית־המישפט
נאלץ להסתפק בצילומי מצבות,
המציינים את תאריך־הפטירה.
העיתונאי שייקה בן־פורת, שהיה
מקורב לפרדריקה, טוען שבשנים האחרונות
היא חיה ברמת־חיים נמוכה, והתקיימה
על קיצבה מהביטוח הלאומי. אך
גם הוא היה מופתע לשמוע על קיומם
של חפצים יקרים ושכיות־חמדה, ונשמע
מזועזע מגל־הפריצות לביתה.
שאלתי את גרטה קוילר, גיסתה של
פרדי, על האפשרות שמישהו מבני־המישפחה
הצליח להעלים חלק מהרכוש
.״אין לי כל מושג,״ השיבה .״אני
בכלל לא צד בעניין, מפני שאין לי
קירבת־דם לפרדריקה. לרוזי שטאר יש
המפתח. היא קיבלה אותו, והיא סגרה
את הבית״.
ואילו רוזי שטאר, בת דודתה של
פרדי, אמרה :״השכנים הזמינו אותי, כי
אמרו לי שפרצו. אז הלכתי למישטרה.
היו כמה פריצות בבית. אני לא מוכנה
לדבר יותר על העניין. תעזבו אותה
(את פרדריקה סגל) במנוחה!״
שתי שאלות נשארות ללא מענה.
הראשונה: מה היה השווי האמיתי של
הרכוש בבית, שלטענת חוקר־הביטוח

נאמד בסכום של עשרות אלפי דולא־רים,
ואולי יותר? והשנייה: להיכן נעלם
כל הרכוש הזה? האם מישהו ממקורביה
עשה זאת, או שהיו אלה פורצים מזדמנים,
שגילו באקראי את דבר פטירתה
ושדדו את הבית.

זוהר אדדליאם

— נהג שתו״ —

לרות׳
שתהיה בראש שלה. יתאים לה גם
תושב חו״ל. היא סיפרה לי שהיא
משתגעת על ניו־יורק. מיספרה אצלי
הוא (.)3/2664

שיחות עמוקות
היא בת ,24 מנהלת־מכירות, גובה
1.70 מטר, נאה מאוד (״נראית טוב,
באמת,״ היא אמרה לי) עם הרבה תחומי
התעניינות: מיסטיקה, ספורט, שיחות
עמוקות. היא לא מסתדרת עם אנשים
שיטחיים.
רוצה להכיר אדם חזק, אשר יכול
לתת הרגשה טובה, לתמוך. מישהו
מפולפל, שיודע גם להשתולל. עדיף בן
אחד ממזלות האש, בן 25 עד ,30 או
בסביבות גילים אלה, ורצוי שיהיה נאה.
מיספרה אצלי הוא (.)1/2664

הסופר ניקוס קזנצאקיס אמר
שכל דבר בחיים צריך לעשות כאי לו
רואים את זה(או עושים את זה)
בפעם הראשונה והאחרונה.

קצת ביישן
הוא מהנדס־מחשבים בן ,30 תל־אביבי
1.85 ,מטר גובה, שיער שאטני,
הופעהנאה,חובב
עיניים ירוקות,
ספורט, בעיקרטניס, ים,בריכה, טיר
לים. טיפוס שקט, קצת ביישן. את בשבילו,
אם את אקדמאית נאה ושקטה,
עד ,27 רגישה, נשית, מחפשת קשר
רציני, אחת שאפשר לדבר איתה גם על
ספר מעניין ותיאטרון. שאלי אותי על

( •)2/2664

יפה ומראה
היא גרושה פלוס שניים, בשנות
השלושים שלה, בת מזל דגים, יפה,
מלאה, אירופאית, משכילה, עם חוש־הומור,
מעניינת, רגישה, אוהבת לפנק
ולהתפנק.
היא לא בעניין הרפתקות, אלא קשר
יפה וחם(לא בהכרח בכיוון חתונה) עם
אירופאי, משכיל, אינטליגנטי, רגיש,
בררן(״אחר שלא מתמסר לכל אחת״)
עם חוש־הומור. הגיל לא חשוב, העיקר

סילבי קשת, מעשנת כבדה,
באה בטענות -שמתם־לב, היא
כותבת, שאלכסיס משושלת היא
היחידה בסידרה שמעשנת, כדי
להדגיש כמה היא נבלה!

מסורתית יפה
היא לא התקשרה אליי בעצמה. היא
ביישנית מדי. חברה שלה עשתה זאת
במקומה, והפרטים הם כאלה: היא בת
,22 אקדמאית, שומרת מסורת, סטודנטית
למישפטים, יפה, חטובה1.67 ,
מטר, בהירת־שיער וכחולת־עיניים,
שקטה, עדינה, חברותית.
היא מעוניינת בקשר רציני עם
סטודנט או אקדמאי, נאה, לא נמוך,
מסורתי כמוה, עד גיל .30 שאל אותי
על ( )4/2664 או כתוב אליה לתיבת־דואר
( 31 זו לא טעות, שתי ספרות
בלבד) ,תל־אביב.

לא מחפשת חתונה
״אני לא יודעת מה קורה כאן ״,היא
אמרה לי .״מחזרים אחריי צעירים, בני
25־ ,30 ובני־גילי מחזרים אחרי
צעירות. תאמיני לי, הם לא יודעים מה
הם מפסידים.״ אני, כמובן, מאמינה לה,
ואפילו מסכימה איתה.
היא ירושלמית, גרושה בת ,40 אם
לשתי בנות גדולות, נראית טוב, צעירה
מגילה, עובדת ביחסי־יציבור של חברה
ממשלתית, אוהבת קולנוע, תיאטרון,
טיולים, ריקודים, חברה נעימה.
למרות שהיא לא מחפשת חתונה,
ומה שיותר חשוב בעיניה זה ידידות־אמת,
היא רוצה אותך לא נשוי, נאה,
רצוי גבוה(למרות שהיא רק 1.60 מטר),
חברותי, שמח, יודע גם להקשיב, פתוח,
עם ראש טוב, בן 36 עד ,44 או משהו
בסביבה. אתה יכול לכתוב לת״ד
,31600 ירושליב, או לשאול אותי איך
מתקשרים אל (.)5/2664

או תו גו ב ה. א 1ת 1מישקר
אחרי שהורידה 28 קילו ממישקלה וחזרה להיות יפהפיה, הוציאה
אליזבט טיילור באחרוגה ספר בעל שם כפול-משמעות: א ליזב ט
טיי ק ס אוף (מורידה במישקל, וגם ממריאה) .היא מספרת שם לכל
השמנים/ות איך היא עשתה את זה, ו אין היא מצליחה לשמור על
ההישג מזה שלוש שנים.

ליז טיילור, ים ה ירקוני ונעמי רון
.לפ1י הרבה שנים׳...
על השאלה -האם אירע לה נס, היא עונה :״בשום פנים ואופן לא.
חוץ מאהבה ממבט ראשון ומהגרלות בלוטו, יש מעט מאוד ניסיס
בחיים, והרזיה בריאה ובטוחה, לטווח ארוך, אינה אחת מאותם
גיסים״.
תמונותיה הרזות העכשוויות אינן דומות לליז העגלגלה וכפולת-
הסנטר(שנעלם אחר״נד בעזרת ניתוח) שאותה פגשתי לפני שנים, אני
כבר לא זוכרת כמה, כאשר ביקרה בארץ והגיעה למועדון החאן
בירושלים בחברת גידעון פת, להופעה של יפה ירקוני.
באותה תקופה היא אכלה בלי חשבון, וגם אני לא טמנתי א ת
הידיים מחוץ לצלחת. נדמה לי שהיא שמחה אז. לפגוש מישהי לא
מאופרת, בלי תיסרוקת, בשימלת־אוהל חסרת-צורה, בעלת גובה זהה
לשלה ומישקל דומה.
מאז, אני שמחה לספר, שתינו הורדנו ושתינו המראנו.

(המשך מעסזד ) 16
מסויימים הגנה מישפטית לנאשם.
כלומר, אם אדם שתה לשכרה ואחר כך
ביצע עבירה של רצח או אונס או
עבירות אחרות מסוג זה, הוא יכול
להתגונן בטענה כי השתייה גרמה לו
לטירוף זמני הנגרם מאלכוהול ששמו
המדעי הוא דימנטיה טרמנס, או בכך
שהשפעת האלכוהול עליו היתה כזו
שבגללה לא יכול היה ליצור את
הכוונה לעבור את העבירה המסויימת
שבה נאשם.
המיקרה הקלאסי שבו השתמשו
בהגנה זו היה מיקרהו של נהג מכפר
ערבי בגליל שישב עם חבריו בבית־קפה
בשפרעם, ושתה איתם ארבע
כוסיות ויסקי ועוד כוסית קוניאק. הוא
נפרד מהם, עלה על המשאית שלו ויצא
לדרך. בדרכו פגע באנשים ובמכוניות
שהיו בדרכו, הרג חמישה אנשים ופצע
שלושה. הוא נאשם ברצח.
בדיקת־דם העלתה כי בדמו היה 200
מיליגרם אחוז, כמות העולה פי ארבע
על המותר על פי החוק. הסניגור טען כי
הנאשם לא יכול ליצור כוונת קטילה
בגלל היותו שיכור. אבל בית־המישפט
לא קיבל את טענת הסניגור כי כמות
האלכוהול הרבה טישטשה את הכרתו
של הנאשם.
״הצטברות הפגיעות בזו אחר זו,
דווקא היא המוכיחה מעל לספק כי
המערער פעל מתיר תודעה למעשה.
במצבו השתוי בוודאי נחלשו מעצוריו
הנפשיים, מכל מקום הוכח כי מן
האלכוהול הגיע לבולמוס קטילה, מעין
שיכרון דמים, והפיל את קורבנותיו בזדון.״
נהג המשאית הורשע בדין ונידון
למאסר־עולם.
מיקרה אחד בלבד שבו זוכה אדם
מאשמת אונס קשישות, בגלל טירוף
זמני, שנגרם עקב שיכרות, הוא
המיקרה של מיכאל פרידמן, טכנאי
רנטגן בן ,27 שבילה ערב עם חברתו
בשתיה ובאכילה וחזר עם שחר לבית־החולים
איכילוב שם התגורר אז. לפתע,
בצורה מוזרה החל מסתובב במחלקה
ואונס נשים קשישות ששכבו במחלקה.
כאשר נעצר טען כי נתקף בדימנטיה
טרמנס עקב השתייה.
בית־המישפט המחוזי בתל־אביב דן
במיקרה והאמין לנאשם ולמומחי־ההגנה
כי אמנם לקה בטירוף של שיכרות.
מחלת־נפש זו נגרמת עקב שתיית
משקאות חריפים הפועלים על ליקוי
מסויים במוח. קשה לאבחן את המחלה
מכיוון שאחד המאפיינים שלה הוא דווקא
שאדם, העובר ממצב של שיכרות
רגילה לדימנטיה טרמנס, מפסיק לשבש
את דיבורו ונפסקים גם הסימפטומים
הגופניים האופייניים לשיכרות.
הטירוף גורם לכך שהאדם משתחרר
לגמרי ממעצוריו ונוהג בצורה שאינה
מתאימה לאישיותו. אדם בלתי־אלים
עלול, עקב טירוף השיכרות, להגיע
לאלימות ואף לרצח. מצב זה מסתיים
בדרך כלל בשינה ארוכה ועמוקה שאחריה
אין זוכרים מאומה ממה שקדם לה.
טירוף השיכרון עלול להופיע בזמן
השתייה או מיד לאחריה ולעיתים עלול
להופיע גם אחרי כמות קטנה של
שתייה.
מכיוון שטירוף השיכרון הוא בגדר
של מחלת־נפש מוכרת, יכול נאשם
להשתמש בו במיסגרת ההגנה של אי־שפיות־רעת
זמנית.
באחרונה, החלו בתי־המישפט להחמיר
בעונשם של נאשמים שהורשעו
בעבירות־תנועה הכרוכות בשיכרות.
חכים, שהוזכר לעיל, נירון לשנתיים
מאסר בפועל ו־ 15 שנים פסילה מנהיגה.
ב־ 1985 דן בית־מישפט השלום
בתל־אביב את אבנר מסטורוב לארבעה
חודשי מאסר בפועל ופסילה של 30
חודש. בדמו נמצאר כמות של 148
מיליגרם אחוז אלכוהול.
הוא טען כי הוא רגיל בשתיית
אלכוהול מכיוון שהוא בא מארץ שבה
מרבים לשתות. זו היתה הרשעתו
השניה תוך שנה בעבירה של נהיגה
בשיכרות. בית־המישפט המחוזי קבע
כי במיקרה כזה העונש המתאים הוא
הרחקתו של נהג כזה מהכביש. בית־המישפט
המחוזי ביטל את עונש
המאסר ופסל רשיונו למשך חמש שנים.

ת שב ^

ענק
מס׳ 2664
מאח

אבי גי ל 1א

מאוזן:
)1משגיח שלא על מנת לקבל פרס
(מונח תלמודי); )8ממאיס עצמו על
הבריות; )12 מפיץ דברי שטנה; )16
מזון האלים לפי הומרוס; )23״אביו״
של מריוס; )24 בר. שאול; )26 שגעון
גדלות; )29 מי שהטריד את טיטום;
)31 שיח בר ממש׳ דתיים; )32 יצירה
של ש״י עגנון; )35 שיר בדוח או
אהבה; )36 אלוהים ישמרנו(ארמית);
( )38 לאום; )39 צבא דרום־לבנון; )40
מפיץ דברי דיבה; )42 עצל; )43 חומר
בעירה; )44 ארגז, קופסה; )45 מושבה
מצרית עתיקה; )47 בר־מינן; )49
נמשך אל )51 נבו למשל; )52 שם
צמח בעל ריח חריף וטוב; )54 דורון;
)56 מוצא את מקומו; )58 מעוקב; )59
מבנות צלפחד; )61 מראה סימנים
שמעבר לחיבה; )62 ירק גנים; )63
נפה בהודו; )65 התיכון למשל; )67
חיה ממישפחת הצבאים; )69 חלון,
פתח לאור שמש; )70 ספרו של
אדמירל בירד חוקר הקוטב; )71 שנות
חיים; )73 פרשן — נכדו של רש״י;
)74 הנוזל הנמצא בבטן האדמה; )76
שמו הפרטי של מגלם תפקיד מלך
סיאם בקולנוע; )78 מילחמת כליון;
)80 עדת דבורים מכוורת אחת; )83
שרפרף קטן למיסעד הרגלים; )85
קטל )87 :גם היא מבנות צלפחד (ח);
)89 בנין קבר באגרה שבהודו; )92
הגואל; )94 עבר; )95 מיפרץ נחל)96 :
כותב ספרי תורה ומזוזות; )98 סיפור
של ש״י עגנון (מ); )99 קוץ; )101
גזול, מלהיב(בעגה); )103 כינוי לשור
אפיס אליל מצרים; )104 מחסום למי
נהר; )105 ארמון האפיפיור ברומא;
)107 גובה; ) 108 עבדול ג׳באר; ) 110
אוסף ספורים של ח״נ ביאליק; ) 113
אברי הבושת; )114 הצפין; )115
מילת שלילה; )117 אופרה של
וולפגנג אמדיאוס מוצרט; )120
רגעים של שלווה; )121 תודה
חמדנית; )123 מוקף ימים; )124 חוזק,
עוצם; ) 126 חרסה; )127 מי שכוון
לתפקיד מסוים; )129 ישוב ליד
נהלל; ) 130 רפובליקה באפריקה
המשוונית; )131 שמה הפרטי של
יוזמת עליית הנוער; )132 יחירת
מהירות של כלי־רכב; ) 133 הסכוס
שבאפרכסת האוזן; )136 שמו —
בקיצור — של בית־המחוקקים הגרמני;
)138 שניים; )139 אחד ממאה;
)141 שכרות; )142 תביעה, דרישה;
)144 אבן יקרה; )146 קורבן שהקריבו
בכל ערב בבית־המיקדש; )148 חותנו
של רבי עקיבא; )149 תשלום שעל
איש להחזיר לרעהו; )151 מקום
מחבוא הנשק בתקופת טרום מדינה;
)152 חוסר תוכן ועניין; ) 153 אש;
)154 אלומת שבלים(מ); )155 קיבוץ
ליד פתח־תקווה; )156 מחתרת בימי

טרום מדינה; )157 הושיטו יר־עזר;
)158 הורג; )159 גז הממלא את חלל
העולם; )160 רכוש בצאן ובקר; )161
בעליו הראשון של מערת המכפלה;
)163 מחזה מחאה בשנות ה־)165 ;60
משקל בשירה; )167 מושח; ) 169 גרם;
)170 שמו של פרעה מלך מצרים;

) 171 רקוד עם ישראלי; ) 172 חמור
פרא; ) 174 כלי להרתחת מים; )176
שוק; ) 178 שור הבר; )179 הוראה
מגבוה; )180 מצודת משטרה לשעבר
בצד כביש אשקלון קרית־גת; ) 182
ראש מלאכי השרת באגדה; ) 184
כינוי לאוהב עצמו; )187 שאינו
ממקומנו; )188 אמצע, בין, במוסיקה
בעיקר; ) 189 הר גע ש פעיל באיטליה;
) 190 ארצות חוץ; <191 מלך בני עמון;
)193 אם הבעל; )194 אבי רעיון
הטיול ב־״ 80 יום מסביב לעולם״;
) 196״קושר לו כתרים 198 עם ;
)199 מקום חגירת האזור בגוף (מ);
)200 שר החוץ האמריקאי; )202 אם
הישמעאלים; )203 ראש עיריית חיפה
(ש״מ); )205 ענקים על הצואה )207
קניין רב; )208 הולך זחוח; )210 צבוע
באדום חזק; )212 פיגיונים; )214
מעון, בית־אב; )215 הנחה שאדם ״
מקבל על עצמו להוכיח; )216 היתול;
)217 מסכת תלמודית בסדר נשים;
)219 לכאן; )221 כתובת; )222 צעיר;
)224 שמן, רחב; )226 עגול, קו סובב;
)227 אלת האהבה של היוונים
הקדמונים; )230 מיכתב קטן; )233
השני בסולם התוים; )234 ריצה
אחרי )236 ...עיר עתיקה בעבר הירח;
)237 מילדת עבריה במקרא; )238
שרה יופי במקהלתו של שייקה ־*
אופיר; )240 תואר אצילות בתורכיה;
)241 חבל ארץ בצרפת; )243 מדף על
הקיר; )245 כינוי לבעלי־חיים
היודעים עוף; )247 לכלך היטב; )249
עקומים, לא ישרים; )252 שמה
הפרטי של אשת שייקספיר; )253
שומן העצם; )254 כופר; )256 אושיה;
)257 נאמר בברייתא; )259 דרך
סלולה; )260 צעד, או בימים משכבר;
)262 נעלם; )264 מקום בכלי לאחוז
בו; )267 בקו שבור שקטעיו מהווים
זוית קהה או חדה; )269 העתיר יוכיח;
)273 רקוד תנועתי חדשני; )275׳•
״מלך״ ירושלים (ע״פ יורם קניוק);
)276 מעבר הררי ביוון; )278 חג
למוסלמים; )279 אספה; )281 נוכל,
רמאי; )282 חידוש, דבר בלתי מצוי;
)283 התבונני היטב; )284 בקי בתורת
הנפש.

מאוגד:
)1הוטב; )2קידומת לנכבד הולנדי;

)3מתחזה כצדיקה תמימה; )4משקה
אלכוהולי; )5ההולך לפני המחנה; )6
רעיון המשמש בסיס למשל; )7מידת
אורך; )8מונרכיה; )9נאיבי; ) 10 אמן
ישראלי נודע; )11 שליח; )12 פרי
סובטרופי; )13 תעלה בין הים הצפוני
והים הבלטי; )14 משקה; )15 נהר
שיצא מעדן; )16 כח; )17 מתנה; ) 18
ענף באתלטיקה; )19 עובד משועבד
לארונו; )20 שאינם קבועים; )21
קצור מן השם המפורש; )22 טלטל;
)25 יכולת טובה להסברה; )27 בירת
פולין; )28״כולם היו בני״ ואשתי
מרילין — מי אני?(ש״מ); )30 מילות
השירים; )33 יציאת הוולד מרחם; )34
בריכת מים לרחיצה; )36 נישא, גידל;
)37 צמר טרוף וארוג; )41 בית־המישפט
קבע את עונשו ()43 ;)4,4
הקו המדומה העובר ררך כדור־הארץ
מן הקוטב האחד אל השני; )46 סימני
גורל הנתונים בחושן הכהן הגדול;
)48 שורת רגבים; )49 הדר; )50 מלאו
ימי ענשו; )52 צופן; )53 בדה דברי
לעז; )54 נושא כליו של רובינזון

קרוזו; )55 גודש של חפצים מונחים
במקום אחד; )57 השנה בה עוזבים
שדה מעבדו או חוב מגבותו; )60 אחי
אברהם; )61 בית מעכה; )64 יחדור
לשרש העניין; )66 הבל, לא כלום;
)68 אבן טובה בחושן; )71 קצר קומה;
)72 טאטא, ניקה; )75 הרב בעל הנס;
)76 המקום הנמוך בעולם; )77 בית־אופרה
במילאנו(ח); )79 מובן, הוראה;
)81 כינוי מליצי לברק; )82 מקום
זיכרון; )84 טנטורה; )85 מקום
קבורתו של אהרון הכהן(מ); )86 שבר
כלי; )87 אזרח — ,במקרא — עובד
עבודת הקדש; )90 הורדת זיפי שיער;
)91 מטבע טרום שקלי; )93 רושם חזק
ממאורע כלשהוא; )95 סבך ענפי עץ;
)96 חג; )97 לא פרשה את הנאמר; )98
שרץ, רמה; )100 זמרת ישראלית
החיה בצרפת — (ש״פ 102 כתם
לבן בעור; )103 אופן הכתיב)104 ,
משיב פני המבקשים; )106 עזיבה;
)109 כיסוי, שנוי והסתרה; )111
יקטין; )112 שפכו; )113 קלקול,
השחתה; )116 הופעת ביניים; )118

מעיינות מים חיים; )119 מערה
בגליל העליון בגדה הדרומית של
נחל בירנית ( )121 ;)4,4כשר
הסתכלות של תלמיד חכם; )122 אחד
השוואים; )123 מחזה של ברטולט
ברכט שהוצג בארץ; )125 חגים; )128
ישוב עירוני בנגב; )130 ראשי
הישיבות וגדולי ישראל אחרי תקופת
רבנן סבוראי; )132 תמידות; )134
בית־ספר חקלאי בסביבות גדרה;
)135 תמלילן ושדרן טלוויזיה(ש״מ);
) 137 מערכת שבעת כוכבי השמים
שבצפון; )139 גורם בזיון וכלימה;
) 140 אביו של התנא רבי שמעון; )141
מתקשר לוארזה באיטליה ולכדורסל;
)143 בת־קול; )144 ילקוט דברי
ספרות נבחרים; )145 גמל צעיר; )147
אם הפנינה; ) 148 עשיר ולא כילי;
)149 חומה; )151 תולעת קטנה; )158
ממשלה אדירה )159 ,עיר קדומה
בארץ בבל; )160 ארץ מוצאה של
רות, אם בית דויד; )161 כלי
שקובעים בו צורה; )162 עדי לצואה
) 164 הריח היטב בדבר כדי להכירו;

)166 אחד המזלות; )168 שחקן בעבר
במטאטא ובקאסר׳; )170 אורות
זורחים; )171 המדינה ה־ 50 בארצות־הברית(כ״ח);
)172 פסולת הזפת; )173
בן לברט, משורר, מדקדק ואסטרולוג;
)175״מחברת״ ספור דרמטי בפרוזה
וחריזה; )177 ערוך ומסודר בהבעת
הרעיון; )180 בן העם השכן לנו מדרום;
)181 דבר העשוי במחשבה מראש; )182
התושב מס׳ 1בכפר, המייצגו לפני
הרשויות (ח); )183 ריח נעים; )185
אכה )186 בגלגל, עגלגל; )188 קולב;
)190 כינוי לכהן הגדול בבית־המיקרש;
)192 יורש בית דויד; )195 נצהל, נתקע
בשופר; )197 תעודת נישואין; )199
צמר־גפן; )201 מידה של אצבע; )204
כינוי לחכם התלמוד, מבאר המשנה,
)206 כתה )207 מלך הבשן )208 :תחום
המושב; )209 אסון; )211 חלת דבש
בכוורת; )213 מועצה, חבר־נבחרים:
)214 ירק המשמש כתבלין; )216
מתרגשים על־ידי החושים; )217 מאכל
שנבלע, וחזר ועלה; )218 בן הנכה
)220 מלאים כלימה; )223 בירת טיבט;

)225 למרות; )226 פתח צר בחלון; )228
התיר הבגד; )229 שחק באבני הריחים;
)231 גבור ספרו של רודיארד קיפלינג;
)232 נס; )235 מרחשון ()237 ;)3,3
דונג; )239 תחביב; )242 שמו של מחבר
ילדי הגט; או מין צמח בושם מזרחי;
)244 כך בחר נתן אלתרמן לכנות את
ארץ ישראל השלמה; )246 שיטה
להשמדת מיקרואורגניזמים, על שם
ממציאה )247 :רקוד אחרון בפריז?;
)248 עץ ופריו; )250 מלך בישראל(מ);
)251 מטרה; )254 מטיף מים; )255
התגברו על האויב; )257 התפלאות,
השתוממות; )258 איבר נשימה לדגים;
)260 סופר מחנך ועסקן ציוני — ,על
שם כפר בארץ; )261 סבך דרכים שאין
יודע איך לצאת ממנו; )263 יסורים,
)265 הלוקח לאשה את אשת אחיו שמת
ערירי; )266 מעון; )267 אצבע; )268
ממיני הארבה; )270 אצטבא )271 :נהגו
את העדר )272 ,רוב דברים; )274 ידי ה
)276 אות; )277 איבר בגוף; )280
הראשון בסולם התווים.

הצרפתים נתנו לעולם א ה הב אג ט, א ת היין

ואתהרנו 5

רנו 5כמו באגט ויין טוב היא סמל לאורח חיים וסטייל צרפתי.
מאז הופעתה בשנות השבעים התקבלה תו 5בהתלהבות ע״י מליוני מעריצים
צרפתים ואירופאים.
במשך השנים עברה רנו 5חידושים ושכלולים רבים כדי להמשיך ולהוביל במרוץ
הטכנולוגי.
כל עוד יאהבו אנשים יין טוב ובאגטים, תשאר תו 5מספר ו במכירות.
לבחירתך תו 5עם חמישה הילוכים, מנוע 1,250 או ,400ו, גיר אוטומטי
ואפשרות למיזוג אויר מקורי.

דגמי 89

לא תמצא עוד מכונית
ברמה כזו ובמחיר כזה.

•13תעוהקר סו ;

ת״ אטל 6 2 7 1 5 1 .חיפהטל7 2 3 2 9 4 .
ירושלים טל 226491 .באר-שבס טל. ו 7091
חיפה טל 510296 .נתניה טל 40404 .
ק. גת טל 888534 .

השופטת הדסה
בן־עיתו הוזמנה רמישטוה סינשך שכנים

ספר משולם ומזגן־המריבה
מעריץ מילדות

השנסת והונו
שופטת בן־עיתו
הקלטה סמז״ה
^ שהיה שלמה משולם תלמיד
בבית־הספר העממי, נהג לברוח
מבית־הספר כדי להקשיב למישפטים
בבית־מישפט השלום, שהיה אז ברחוב
יהודודהלוי.
שופטת אחת במיוחד שבתה את לבו:
השופטת הדסה בן־עיתו, אז שופטת־השלום
הצעירה ביותר בתל־אביב.
אשה חכמה, יפהפיה ונמרצת. דמותה
ליוותה אותו שנים רבות.
לפני 15 שנה שכר משולם דירה
בבניין־מגורים במרכז תל־אביב. להפתעתו
הרבה גילה כי בקומה מעליו
מתגוררת אלילת־נעוריו, השופטת הדסה
בן־עיתו. גם זוג השחקנים המפורסמים
אריק לביא ושושיק שני מתגוררים
בחלק השני של אותו הבניין,
הסמוך לחוף תל־אביב.
הבניין הוא בית ישן בן שלוש
קומות, שנבנה בשנת , 1936 ברחוב קטן
מאחורי רחוב בן־יהודה בתל־אביב.
בבניין שש דירות ודירת־גג, המשקיפות
אל הים. הרחוב צר ושקט, ובלילה
אפשר לשמוע לפעמים את רחש הגלים.
בקומה ב׳ מתגורר משולם, ובדירה
שמעליו — השופטת.
במשך 15 שנה התגוררו משולם,
אישתו ריבקה וילדיהם בשכנות טובה
עם כל הדיירים. במיוחד התיידדו עם
השופטת, ומשולם סיפר לה מיד בתחילה
כיצד נהג להתגנב מבית־הספר
כדי לשמוע אותה בנעוריו. השופטת
אף הפכה ללקוחה במיספרה שמנהלים
משולם ואשתו ברחוב בצלאל בתל־אביב,
סמוך לבית״המישפט המחוזי, שם
מכהנת כיום השופטת בן־עיתו.
משולם עצמו, גבר בעל חוש לעסקים,
היה עסוק מאוד במשך כל השנים.
מלבד ניהול המיספרה ניהל גם שתי
חנויות ומיני־מארקט בבת־ים, והסתובב
ביז עסקיי השונ*ם•

וההערצה שרחשתי למבקשת כשופטת
עוד מילדותי, הכנסתי את המבקשת
בסוד כוונות ,,והתייעצתי איתה בעניין

משולם רצה לרכוש את כל הבניין
ולהיות לבעל־הבית. הוא הבין כי כך
יוכל לעשות רווחים גדולים. אבל
השופטת שיכנעה אותו, לדבריו, להימנע
מכך. .תוך כדי שהיא מדגישה את
ניסיונה המישפטי, יעצה לי להימנע
משילוב בלתי־מוצלח של עסקים וי־חסי־שכנות,
והמליצה לפניי להימנע
מרכישת הבניין כולו, ולאפשר לדיירים
הגרים בשכירות מוגנת לקנות
איש־איש את דירתו.״ הצהיר משולם.
הרעיון נכנס להילוך גבוה. השופטת
ביררה את המצב המישפטי ואף
המליצה לפני הדיירים על עורכת־הדין
הילה גרסטל, שתנסח את החוזה.
זמן רב נמשך המשא־ומתן בין הדיירים
לבין עצמם, ונדרשו שיכנוע
והבהרות עיסקיות מצד משולם, עד
שהדיירים הבינו את הכדאיות הכלכלית
של הצעד הזה. רק דיירת אחת,
שגרה בדירת־הגג הרעועה, סירבה בתוקף
להשתתף בקנייה. היה ברור כי
בלעדיה אי־אפשר יהיה לממש את הרעיון.
דיירי
הבית ניסו למצוא קונה לדי־רת־הגג
ולא הצליחו. הדירה היא מעין
צריף רעוע, וכדי להגיע אליו יש צורך׳
לטפס 62 מדרגות. מכיוון שהזמן דחק,
והיה חשש שקונה אחר ירכוש את

הבניין מידי בלס, הסכים משולם לקנות
גם את דירת־הגג, התפוסה בידי הדיירת
המוגנת.
נעשה הסכם בין הדיירים. משולם
התחייב לשלם סכום של 15 אלף ש״ח
עבור דירת־הגג וחלק הגג הצמוד לה.
כתמורה הוא גם התחייב לעשות עבו־דות־שיפוץ
בבניין בסכום של 20 אלף
דולר. משולם קיווה כי במשך הזמן
יוכל למכור את דירתו, בקומה ב׳,
ולבנות לעצמו ולמישפחתו דירת־גג
מפוארת.
העיסקה נחתמה, הדיירים קנו איש־איש
את דירתו, ומשולם הצליח אחרי
עמל רב, לשכנע את הדיירת שעל הגג
לפנות את דירתה. הוא החל מתכנן את
בניית דירת־הגג, כדי לשפר את רמת־חייו.
משולם חשב על הכל מראש, ועל־כן,
בתוזה שנעשה בין הדיירים, הכניס
סעיף מפורש כי תתאפשר לו בניית
מעלית חיצונית לבניין, אשר תשרת
את קומת הגג. כל הדיירים הסכימו,
ובלבד שלא יהיה בכך מיטרד או

גדהממי והזדעזעתי

^ דרכו, החל משולם מיד בטיפול
/נמרץ בבניית דירת־הגג. הוא פנה
לעירייה וביקש רישיון־בנייה, בירר
מחירי מעליות והציג תוכניות. אולם
כאשר פורסמו תוכניות־הבנייה ברבים,
הגיעו למשולם התנגדויות מארבעה
בעלי־דירות בבניין שסמוך למירפסתם
התכוון משולם לבנות את המעלית.
״הדיירים טענו שהמעלית תסתיר
מהם אוויר ואור. פניתי למבקשת
(השופטת בן־עיתו) והראיתי לה את
מיכתב־התנגדותם של הדיירים, ותגר

לכבוד

־96־ ם 1

נ: ו 1ב 7:,

מרםת3ק*(וע לסור לנמרדנו 3
המן ועמוד*

מגיין ...

מעד>ות<

ההזמנה למישטרה
.הופעתך חובה־!
פטת את משולם ואשתו לעלות לדי׳
בתה היתה, :איך הם מעזים לעשות לך
דבר כזה?׳״ הצהיר משולם.
רתה בבוקרו של יום. השניים חשבו כי
מדובר בבילוי של חג, אבל השופטת
לדבריו באה השופטת לדירתו באוהחלה
מיד משוחחת איתם על המעלית,
פן מיוחד וסיפרה לאשתו כי ניסתה
הפיר והחלון.
לדבר על ליבם של השכנים, להסיר את
התנגדותם למעלית. משולם פנה לע ר
״בפגישתי ערב חג־השבועות עם .
רך־דין, כתב מיכתבים לדיירים, הסביר
המבקשת, עמדתי להציע לה תוכניות
להם את זכויותיו, הבטיח לעשות בידוד
ודוגמות של חלק הפיר העשוי מזכוכית
אקוסטי ליד קירותיהם, והם הסירו את
שקופה, ונמנעתי מלעשות כן עקב
התנגדותם.
העובדה, שהתגלתה לי, כי המבקשת
מקליטה אותי בחשאי, וללא ידיעתי.
המקום היחידי המתאים למעלית,
בבניין מרובודהחלונות, היה בחזית
״עקב יחסי־השכנות יוצאי־הדופן
הבניין, צמוד לחדר־המדרגות.
לטובה, ששררו ביני ובין המבקשת,
נדהמתי והזדעזעתי עד לעומק נשמתי,
כאשר החל משולם לברר את מחירה
מהעובדה שהמבקשת ניצלה את תום־
של מעלית חיצונית לדירת־הגג, קיבל
ליבי והקליטה אותי בחשאי. לפיכך לא
בתחילה הצעה בסך 30 אלף ש״ח. הוא
הספקתי להציג למבקשת תוכניות בדלא
הבין כי מדובר רק במחיר המעלית
בר קיר־הזכוכית השקופה של פיר המללא
פיר ומנוע.
עלית ״,כתב משולם בתצהירו.
באותו זמן התלוננה השופטת באוזניו
על קשייה הכלכליים .״בתגובה
לכך, ומתוך התייחסות רגשית לקשיים
שפירטה המבקשת, אמרתי למבקשת
באופן ספונטני, ללא מחשבה תחילה,
*ץ אותו רגע הפכו הידידים הטווללא
כל כוונה לקשירת קשר מישפטי
/ /בים לאויבים של ממש.
מחייב, כי אאפשר לה זכות־שימוש במבעוד
שחודשיים קודם לכן הסכים
עלית ...עוד ברצוני לציין כי בשעה
משולם ברצון שהשופטת, שעשתה סברתי שהעליתי את הדברים באוזניה,
שיפוץ כללי בדירתה, תציב את חלקו
בטעות כי מחיר התקנת המעלית הינו
המפוצל של המזגן על הגג, ליד דירת־
30 אלף ש״ח בלבד. מאוחר יותר, כאשר
הגג, הרי שאחרי ההקלטה והסיכסוך
התברר לי כי מחיר התקנת המעלית,
ביקש ממנה להוריד את המזגן.
וכל הכרוך בהפעלתה, עומד על כ־90
השופטת מצידה, הגישה כתב־תביעה
אלף ש״ח, וכי זכות־השימוש של המלבית־מישפט
השלום בירושלים (כדי
בקשת כרוכה בהוצאה כספית ניכרת,
שהעניין לא יידון באותו מחוז שבו היא
דרשתי השתתפות חלקית של המבעצמה
יושבת כשופטת) .היא ביקשה
קשת בהוצאות כדלקמן: משולם —
צו־מניעה קבוע נגד בניית המעלית וה50,000ש״ח,
השופטת — 20,000
סרת המזגן מהגג.
ש״ח, מישפחת נימני — 20,000ש״ח.״
גירסתה של השופטת, בכתב־התבי־מיד
אחר כך התחילה השופטת,
עה, שונה בפרטים אחדים מזו של משולדברי
משולם, להעלות לפתע הירהר

רים וחששות באשר למעלית. היא אמהיא
מציינת כי משולם קנה את
רה כי גילתה שהמעלית עלולה להסדירת״הגג
ב־ 15 אלף דולר, ובכך רכש
תיר את נוף העצים, הנשקף אליה מבחינם
את הגג ואת זכויות־הבנייה
עד לחלון הדרומי של דירתה, וכי פיר
הנדיבות בחלקים שהיו בעבר רכוש
המעלית, שמידותיו 1.50x1.50מ׳ ,יפ(המשך
בעמוד )36
גע בגינה המשותפת של הבניין.
אילנה אל 1ן ₪
לקראת חג השבועות הזמינה השו־

א מוי

והערצה

^ וחו העיסקי של משולם אמר לו
/* 4ככר מזמן כי כדאי מאוד לרכוש
את הדירה, שאותה שכר בדמי־מפתח.
הוא ידע שתהיה זו עיסקה טובה.
בתחילה ניהל משא־ומתן עם בעל־הבית,
במטרה לרכוש את הבניין כולו.
בינתיים נרכש הבית על־ידי איש־הע־סקים
דויד בלס, ונמסר לטיפולה של
אחת מחברותיו. ב־ , 1986 כאשר בלס
נקלע לצרות, החל משולם מטפל בקנייה
במרץ רב.
.היוזמה לרכישת הדירות בבניין
הועלתה על־ידי בתחילת , 1985 כאשר
נודע לי על כוונת הבעלים הקודמים
של הבית למכרו,״ כתב משולם
בתצהיר שהגיש לבית־המישפט .״אחרי
ימים אחדים, ועל רקע יחסי־השכנות
הטובה ששררו ביני ובין המבקשת
(השופטת הדסה בן־עיתו) ,ומתוך האמון

״סם* התידד.

הבית, מקום המעלית 1דירת השופטת ( )2ודירת הספר ()3
מעלית שקופה בח1ץ
צד מגיעה

— 35י

השופטת והספר -

שלו שלו
והמשך מעמוד )9
ווים, ישראלי או ישראלי־לשעבר, שמקומו
אינו נפקד אף פעם אחת בכינוסים
מסוג זה.

אותם מאות אנשים

1שה לאמוד את מיספרם המדד
1/ייק של התומכים במטרות הבסיסיות
של תנועות־מחאה אלה — התנגדות
לכיבוש, משא־ומתן עם אש״ף
ותמיכה בהקמת מדינה פלסטינית לצד
מדינת״ישראל — אך בהפגנות הרבות
אפשר למצוא תמיד את אותם מאות
האנשים.
בניגוד לתנועת שלזס־עכשין, שלא
בלטה — בלשון המעטה — בפעולותיה
מאז תחילת האינתיפאדה, ושה־מצע
המדיני שלה מגיע עד תוכנית־א־לון,
נחשבות שאר קבוצות־המחאה כר־דיקליות
במחשבתן ובמטרתן, אך קשה
לומר שפעילותן הצליחה להזיז הרים
או לשנות באופן מהותי את דעת־הקהל
בישראל.
אין ספק שככל שנמשכת ההתקוממות
בשטחים הכבושים מתקהים רגשות
הציבור הישראלי ומתמעט מיספ־רם
של המוכנים להקדיש מזמנם לפעי־לות־מחאה,
גם אם עיקרה של זו מתמצה
בהפגנות בלבד.
יתכן שאילו היו כל התנועות מתעלמות
מחילוקי־הדיעות ביניהן, הנראים
לצופה מן הצד בשוליים, ומתאחדות
לגוף משותף אחד, בעל פעילות
רצופה ומאסיבית, היו יוצרות כוח אמיתי
שהיה מסוגל, אולי, להשפיע, ולוא
במעט, על דעת־הקהל הישראלית. הדבר
נראה חשוב יותר עכשיו, דווקא
בגלל ההתקוממות בשטחים הכבושים,
ובגלל מערכת־הבחירות ההולכת וצוברת
תאוצה לקראת חודש נובמבר.
יתכן שנוסף על המריבות בין שני
הגושים הגדולים — חד״ש והרשימה
המתקדמת לשלום — נובעת הבעייה
גם מהצורך של הפעילים המרכזיים
באירגונים השונים להדגיש את חשיבותם
ועצמאותם. רבים מאלה שהקימו
במהלך חודשי האינתיפאדה אירגונים
חדשים נימקו את אי־הצטרפותם לאיר־גונים
הקיימים בכך שאינם רוצים להיות
״מזוהים״ ,בכך שהם מעוניינים למשוך
אליהם אנשים מתוך הקונסנזוס,
שעד כה סירבו להזדהות עם גופים
הנחשבים כרדיקאליים, שמאלניים־קי־צוניים
ושוליים.
כל אחד ממקימי האירגונים החדשים
האלה חלם על תנועה המונית
שתסחוף את עם־ישראל כולו. כל אחד
ממקימי התנועות ראה בדימיונו את
הפגנת ה־ 400 אלף, שאירגנה תנועת
של1ם עכשי! אחרי הטבח בצברה וב־שאתילה;
כל אחד ממקימי הקבוצות
האלה רצה לומר דברים יותר פופולריים
לציבור הרחב מעמיתיו.
כל אחד מאלה חש צורך עמוק לפעול,
לנוכח האירועים בשטחים הכבושים
ולהיות מנהיג של המונים. אך אף
לא אחת מכל התנועות האלה הצליחה
לסחוף אחריה את המוני־העם, אף אחת
מן התנועות האלה לא הצליחה לארגן
הפגנה שבה היו יותר מאלפים מעטים,
במיקרה הטוב.
בינתיים עסוקים לעיתים חלק מהפעילים
בתנועות־המחאה יותר במריבות
ובחילוקי־הדיעות ביניהם לבין עצמם,
מאשר בקידום המטרה המשותפת לכולן,
שהיא סיום הכיבוש וקידום המשא־ומתן
לשלום עם הפלסטינים.
צופה מהצד יכול היה רק לגחך
מהשתתפות המונית כל־כך של נציגי
התנועות בכינוס האו״ם בז׳נבה, בשעה
שהשטחים הכבושים בוערים באש
ההתקוממות. זה הוציא את הכינוס מן
הפרופורציה הראוייה. רבים, שהיו שקועים
בדיוני הסדנות השונות, או שעסקו
בהשמצה הדדית במיזנון, לא הבינו
שלמסקנות הסדנות והדיונים בוועידת
האדם פחות השפעה מאשר למה
שמתרחש בכל עיירת־פיתוח או יחידת־מילואים
בישראל.
אין ספק שאילו היו כל הקבוצות
מתאחדות, יכלו להקים מוסדות מרכזיים,
לארגן פעילות מיקצוענית
ומתוכננת, שהיתה עשוייה להשפיע
על דעת־הקהל בישראל.

יי 36י —

(המשך מעמזד )35
משותף, והוצמדו לדירת־הגג. התובעת
מדגישה כי עמדה על ניסוח סעיף
בניית המעלית כפי שהוא, כדי למנוע
כל מיטרד, הפרעה או אי־נוחות, בגלל
אי־הוודאות באשר לגודלה ולמיקומה
של המעלית.
השופטת טוענת כי משולם אמר לה
שהמעלית תהיה קטנה, ותהרוג רק
מעט ממירפסות השכנים .״התובעת טוענת
כי נמנעה מלהצטרף למתנגדים,
הן לנוכח יחסי השכנות הטובה ששררו
אז בינה ובין הנתבעים, והן בשל רתיעתה
המובנת, כשופטת, לנקוט עמדה
לפני הרשויות בסיכסוך־שכנים.׳׳
השופטת טוענת כי בדיעבד, כאשר
שיחזרה לעצמה את מהלך האירועים,
ברור לה כי הספר ומישפחתו לא נהגו
איתה בתום־לב מלכתחילה. הם הבטיחו
לה שהמעלית תהיה קטנה מאוד, ולא
תהווה הפרעה :״ובר בבר הודיעו לה כי
כוונתם להתקין את המעלית כך שמקום
עצירתה הסופית יהיה בחדר־המד־רגות
בין הקומה של דירת התובעת ובין
הגג, וכי הם, הנתבעים, יתנו לה זכות־שימוש
במעלית, חינם אין כסף״.
לדברי השופטת, כאשר הסירו הדיירים
האחרים את התנגדותם למעלית,
ומשולם ראה כי דרכו לקבלת היתר־בנייה
סלולה, הודיע לה לראשונה
שהוא דורש ממנה סכום של 20 אלף
ש״ח כתנאי למתן שימוש במעלית.
״התובעת טוענת כי חזרתם של הנתבעים
מההבטחה, שהם בעצמם יזמוה,
הדליקה נורה אדומה בליבה, והיא התחילה
לחשוד באשר לאמינות יתר מצגי
הנתבעים, ובכלל זה המימדים הפיסיים
של הפיר המתוכנן ומידת חריגתו״.
השופטת מספרת כי תיכננה וערכה
שיפוץ מקיף בדירתה מיד לאחר קנייתה,
והשקיעה בכך מאמצים וכספים
רבים, ובעזרת ארכיטקט השתדלה למצות
את המירב מכיווני האוויר והאור
שבדירה. על כן היא חוששת כי פיר
המעלית המתוכנן יפגע באור ובאוויר
הנכנס מהחלון הדרומי של דירתה, ויסתיר
לה את נוף העצים מהרחוב.
צמדות עצים וירק
^ שופטת מוסיה ארד, שלפניה
1 1נשמע המישפט, ערכה לפני חודשיים
ביקור בדירתה של השופטת, כדי
לראות במו עיניה במה מדובר. היא
ראתה כי כל חזית הסלון של השופטת
מוקפת חלונות־זכוכית הפונים לים.
הדירה מלאה אור ואוויר, ד ש בה גם
מזגן .״כאשר עומדים מול החלון הדרומי,
מרבית המראה הוא מירפסות
השכנים. כשמסתכלים ליד הפינה הצי
פונית־מיזרחית לעבר החלון, רואים את
צמרות העצים והירק שברחוב,״ כתבה
השופטת ארד ממראה עיניה בשעת
הביקור.
״כל החלונות מאוד דומיננטיים בחדר,״
התרשמה השופטת ארד ,״כאשר
הצילון של החלון הדרומי מוגף, כמות
האור פוחתת במידה משמעותית.״ אבל:
״החלון הדרומי הוא חלון אחר מבין
שישה חלונות שבחדר +שני שליש של
הקיר המערבי, המהווים חלון נוסף״.
מיד לאחר יום־הכיפוריט יתחיל
המישפט, ואז תעלה השופטת בך עיתו
על דוכן־העדים ותיחקר באשר לתצהירה
ולגירסתה. זהו מיקרה די נדיר
במישפט הישראלי.
משולם פנה להשלם הזה וביקש
להיבדק בגלאי־שקר באשר לגירסתו.
הוא גם רצה שהשופטת בן־עיתו תיבדק
במכונת־האמת. מאחר שהעניין נמצא
כבר לפני בית־מישפט, הרי כל בדיקה
כזו ופירסום תוצאותיה הן בגדר סוביודיצה,
ועל כן לא בוצעה הבדיקה.
מאז התביעה, הידרדר מצב־היחסים
בבניין במהירות. שכנים שברו דלתות
בדירת־הגג, ומשולם החליף מנעולים
ולא מסר את המפתחות החדשים לדיירים.
הוגשו תלונות למישטרה מצד
משולם נגד השופטת ומצד השופטת
נגד משולם.
בבניין יש כיום אווירה קודרת של
מריבות וקינאת־שכנים.
נראה כי צדקה השופטת כאשר
ייעצה למשולם, בתחילת הדרך, שאין
זה טוב לערב עסקים ביחסי־שכנות.

במדי1גז
(המשך מעמזד ) 10
ההבטחות, שהוא בכלל דמות עלובה
ונלעגת. אנשי המערך והליכוד, התחייה
ור״ץ שירתו את הסיסמות האלה,
עד שלבשו ממדים של שטיפת־מוח.
במקהלה אדירה זו נבלעו הקולות
המעטים, שהוכיחו את ההיפך. אבל
האמת לא היתה חשובה. חשובה ההשפעה
על דעת־הקהל.
המימסד שוב ניצח במאמץ זה. אך
למרות זאת, דעת־הקהל משתנה בהדרגה
ולאיטה, מתחת לפני השטח.
בלי דראמה. כמו במיקרים קודמים,
השתדלה הממשלה שלא להפוך
את אייבי נתן לגיבור, על־ידי הענקת
דראמה להפרת־החוק.
אייבי לא נעצר עם שובו לארץ, ולא
צפוי לו מישפט דרמאתי. בנמל־הת־עופה
המתינו לו רק כמה מפגינים וכמה
אינטרסנטים פוליטיים. קצין־מישטרה
בדימוס מסר לו הזמנה לחקירה. החקירה
עצמה, למחרת היום, היתה קצרה,
כאילו כדי לצאת ידי חובה. אחר־כך
צפוי לאייבי מישפט בבית־מישפט נידח,
בדרג הנמוך ביותר, ועונש קטן
בצורת עבודות״חוץ.
זה יצמצם את הנזק. אך רק לזמן־מה.
חוק הפנטומימה

הועילה
^ הדס דהב חיפשה
1פירצה בחוק
| אבד רא מצאה.
אילנה אלו; ₪
הדס להב הניחה את אצבעה על
שפתיה, ולא פצתה את פיה. היא הגישה
לשופטים את תעודת־הזהות שלה, והם

עדה להב
יד לפה!
קראו בה כי הצעירה, שעלתה על דוכן־
העדים, נישאה לנאשם אסף אדיב,
במהלך מעצרו.
התרגיל הזה הצליח. אשה אינה
יכולה להעיד נגד בעלה, ועל כן ביקש
התובע את הפרדת הדיון. מישפטו של
אסף אדיב נדחה בינתיים, ואילו מישם־
טם של חבריו — יעקב בן־אפרת, רוני
בן־אפרת ומיכל שוורץ — נמשך כ־סידרו.
השופטים ביקשו מהדס להמשיך
בעדותה נגד שלושת חבריה לדרך הד־צוץ.
היה
ברור כי הצעירה, שמשום־מה
מסרה עדות נגד חבריה במישטרה, אי

גזברי ם
נה רוצה לחזור על כך, ותסרב בכל תוקף
להפליל את חבריה בבית־המישפט.
אלא שנגדה עמד תיקון־חוק סדר־הדין
הפלילי — סעיף סזא המפורסם. סעיף
זה נחקק לפני 10 שנים כדי להתגבר
על מכת העדים המתחרטים, שהפלילו
נאשמים במישטרה, אבל חששו לחזור
על עדותם זו לפני בית־המישפט. חלל
ריק זה בחוק גרם לכך שנאשמים רבים
יצאו זכאים בגלל פחדם של העדים
להעיד נגדם בבית־המישפט(ראה יזמן
אישי).
עזרה לדוד. מאז נחקק סעיף 10א,
ניסו עדים רבים להתחכם לו ולהתחמק
מבעד לפירצותיו. הראשון והמפורסם
ביותר שעשה זאת היה אבנר מעודד,
עד עיקרי במישפט ״הרצח הכפול״.
מעודד הוא אחיינו של רחמים(״גופר
די״) אהרוני, אחד מהנאשמים ברצח.
בתחילת הפרשה ניהל אמנם מעודד
משא־ומתן עם הפרקליטות, כדי להפוך
לעד־מדינה, אבל זה נכשל והוא נאשם
ונידון לשלוש שנות־מאסר. כאשר
הגיע המועד למסור את עדותו לפני
בית־המישפט נגד דודו, אהרוני, ונגד
טוביה אושרי, ניסה מעודד לחמוק דרך
פרצות סעיף 10א. הוא עלה על דוכן־
העדים, מסר את שמו ומיקצועו, ואמר
כי גומדי הוא דודו. על כל שאלה
נוספת השיב לתובע :״אינני יכול
להשיב.״ הוא גם ניצל את דוכן־העדים
כדי לתקוף בזעף את הפרקליטות ואת
התיקשורת, שעשו לו עוול, כדבריו.
אלא שבית־המישפט לא קיבל את
ההתחמקות. הוא קרא למעשהו ״תרגיל
מתוחכם״ ,אך ראה בעדותו עדות
מתחמקת, ואיפשר את הכנסת עדותו
במישטרה כראייה כשרה במישפט.
מאז היו עדים רבים שניסו לחמוק
דרך פרצות הסעיף, ולהציל נאשמים
שהיו יקרים לליבם או שחששו מפניהם.
התברר כי לסעיף יש רק שתי
פרצות. האחת, שאותה ניסה מעודד:
להיות עד־ולא־עד. כלומר לא להעיד
בחקירה נגדית, ועל־ידי כך לפסול את
העדות, כדי שאי־אפשר יהיה להכניס
למישפט את האימרות שמסר העד ב־מישטרה.
אולם
בתי־המישפט, המודעים היטב
למטרת החוק, לא הניחו לערים להתחמק
כך. הם הרחיבו מאוד את המונח
״עדות״ וכמעט בכל מיקרה גרסו כי
היתה לתביעה אפשרות לחקור חקירה
נגדית וקיבלו את אימרותיו של העד
במישטרה.
״אמצעי פסול״ .כדי לעקוף
מכשלה זו, ולא להיחשב כלל כעד, ניסו
עדים אחרים לעמוד אילמים על דוכן-
העדים. אלם כזה, חשבו, יפורש על ידי
בית״המישפט כאילו אינם עדים. מי
שאינו עד, אפשר להכניס את עדותו
במישטרה לתיק בית־המישפט אך ורק
אם השתכנע בית־המישפט שננקטו
אמצעים פסולים כדי למנוע את עדותו
של העד. נראה כי לתוך סדק זה ניסתה
גם הדס להב להידחק.
מטרתה, בפנטומימה המוזרה שעשתה
מעל דוכן־הערים, היתה להימנע
מלהיחשב כעדה. היא היתה בטוחה
שאי״אפשר יהיה להוכיח כי מישהו מנע
ממנה להעיר באמצעים פסולים, ועל כן
אי־אפשר יהיה להשתמש בעדותה ב־מישטרה.
אלא
ששלושת השופטים — דליה
דורנר, צבי טל ושלום ברנר — לא
נתנו לה לעבור בפירצה. הם הרחיבו ער
מאוד את הפרוש של ״אמצעי פסול״,
וקבעו שהשתכנעו כי מישהו יעץ להדס
ייעוץ מישפטי, והיא קיבלה הדרכה
מוקדמת כיצד לנהוג על דוכן־העדים.
״השתכנענו מעבר להשערה שהתנהגותה
בבית־המישפט נובעת מאמצעי
פסול,״ קבעו השופטים, בהרחיבם את
היקף הסעיף ער לאין־גבול. למעשה
קבעו כי ייעוץ מישפטי שניתן לעד
על-ידי עורך־דין הוא אמצעי פסול.
נראה כי מעתה סעיף 10א משוריין
עד כדי כך שאין לו פרצות הנראות
לעין. עד שיקום עורך־דין מחוכם, וימצא
פירצה חדשה, שעליה טרם חשבו
השופטים.

המושל הראשון
נ חו ג יום־הולדתו ה־ 70ש ל חיים
(ויוויאן) הרצוג, נשיא־המדינה
השישי. תחנות־בחייו של הרצוג, יליד
בלפאסט, ברית צפון־אירלנד, בנו של
מי שהיה עשרות בשנים רבה הראשי
של ארץ־ישראל ואביהם של ארבעה
(שלושה בנים ובת אחת) :חניך אוני־ברסיטת־היוקרה
האנגלית קיימברירג׳
וישיבת חברון הירושלמית, לוטנט״קו־לונל
(סגן־אלוף) בצבא הבריטי של
מילחמת־העולם, אלוף בצה״ל (ראש
אגף־המודיעין) ,המושל הראשון של
הגדה המערבית ב־ , 1967 שגריר ישראל
לאו״ם ובחייו האזרחיים — פרשן
רדיו וטלוויזיה, עורך־דין וח״כ הכנסת
העשירית (מטעם המערך).

מלכת בגדי־הים
נחוג בתל־אביב, יום־הולדתה
ה 70-של לאה(לנקה) גוטליב, הא־שה
שהפכה את נזטסס(גוטליב +טקסטיל)
לשם־דבר עולמי באופנת בגדי־הים.
גוטליב, ילידת הונגריה, בוגרת
האקדמיה לאופנה בפראג הצ׳כית ואם
לשתי בנות, החלה את דרכה בארץ,
לפני 40 שנה, במעברת באר־יעקב
(שבקירבת ראשון־לציון) ,המשיכה
בבית־מלאכה קטן בבית נטוש בשכונה
יפואית, שבו תפרה שמלות לילדות
ומעילי־גשם והיתד, תוך שנים מיספר
ליצואנית מצטיינת, בעלת אימפריית
בגדי־הים המדוגמנים על״ידי שחק-
ניות־קולנוע(ברוק שילדם) ודוגמניות-
צמרת(תמי בן־עמי) והנרכשים על־ידי
מלכות (אליזבת, מלכת אנגליה, מר־גריט,
מלכת דנמרק) ונשות אח״מים
(מאתל קנדי עד ננסי קיסינג׳ר).

גנרל גורד פי ער
נפטר במינכן, גרמניה, מהת־קף־לב,
בגיל ,75 קרל גרהארד
(״גרט״) פרובה, שחקן־קולנוע
מגושם וכבד־גוף בעל מוניטין עולמיים,
שהופיע ביותר מ־ 100 סרטים,
שבין הנודעים בהם היה סרט ג׳יימס
בונד, גולדפינגר, שבו מילא את תפקיד
הפושע הבינלאומי תאב־הזהב, והאם
פאריס סערת, שבו גילם את הגנרל
דיטריך פון־קולטיץ, שסירב למלא
אחרי פקודת היטלר להעלות את בירת
צרפת באש, בהתקרב אליה צבאות
בנות־הברית ב־ . 1944 בישראל של
שנות ה־ 60 נאסרו סרטיו של פרובה
להקרנה, כאשר התגלה כי היה חבר
פעיל במיפלגה הנאצית, אך הצגתם
הותרה מחדש כאשר יהודי וינאי גילה,
כי היה זה פרובה שהציל את חייו ואת
חיי בני־ביתו בימי השואה.

אצבע לתיאטרון
נפטרה בקריית־אתא, בבית
אחייניותיה, שבו חיתה לאחרונה, שלושה
ימים לפני יום־הולרתה ה־,85
פאני לוביץ׳ ,מראשונות הבימה
העברית, שהופיעה עוד הקיץ בתיאטרון
הקאמרי(בתפקיד מאירה חוספה,
האם בבית ברנרדה אלבה) .לוביץ׳,
ילידת רוסיה ורווקה ניצחית (אם כי
במשך שנים מיספר היתה ירידה קרובה
של גדול הבימה המנוח, אהרון מסקין),
הגיעה לתיאטרון הבימה עוד בימיו
הראשונים במוסקבה, ע ת נשכרה
למישרת כתבנית ומשלא הצליחה במיוחד
במשימה זאת(היא ידעה להדפיס
רק באצבע אחת) ,גוייסה לתיאטרון
עצמו, שלו תרמה רבות, במיוחד בשנות
ה־ 30 וה־ .40 לאחריהן הרבתה לעסוק
גם בהוראת תורת־המישחק, כשעל
תלמידיה נמנים עשרות, משמוליק
סגל ועד מיכל בת״אדם.
העולם הזה 2664

ף* עיני מיכל, היה השדרן המי
פורסם דמות רחוקה ונערצת. לכן,
כאשר שמעה שבבית־הספר שלה יתקיים
קורס לשדרנות בהנחייתו, קפצה
על המציאה ונרשמה.
מיכל (שם בדוי) ,בת 15 וחצי, לא
היתה היחידה. בנות רבות בבית־הספר,
בגוש דן, נרשמו כמוה. הן לא רצו
להיות קרייניות־רדיו או מנחות־מוסי־קה
במסיבות, אבל הן העריצו את השדרן
ורצו להיות במחיצתו.
בקורס עצמו התנהלה התחרות פרו־

חדשה. זוהי יעל(שם בדוי) ,אשה שבעבר
נפתחו נגדה במישטרה תיקים אחרים
על התחזות, האזנה לטלפונים וסחיטה,
ורבות כבר נכתב עליה בהשלס
הזה.
יעל היתה מיודדת עם אמה של מיכל
במשך תקופה קצרה. היא הציגה
עצמה כבוחנת פסיכו־טכנית, סיפרה
שהיא עובדת באוניברסיטה כמרצה,
ושיש לה קשרים רבים עם אנשים
מפורסמים — פוליטיקאים, אנשי־אק־דמיה
ואנשי־בוהמה.

״מינו״(משמאל) רא
הערתה בועתה נ
הסינור הרומאנטי
יסתיים בצורה מאת...

.היתה חדירה כואבת,
קוועת, שרא תעזוב
אותי רעוום ...צוחת׳
נורא ...עפתי אחווה,...

עה בין הבנות על תשומת־ליבו של
האיש המפורסם. הן ניסו לשוות לעצמן
מראה מבוגר יותר. פלונית דיברה אי־תו
על הקמת כת, שרק הוא והיא יהיו
חברים בה. אחרת חלמה על חיים איתו
על אי בודד, ואהבה כמוהו את שירו
של נתן אלתרמן, כמ 1בלדה: אף בת
אחת לא סירבה להזמנתו לנסוע בריב־בו,
או להילוות אליו כאשר שימש
כתקליטן באחד המועדונים.
גם מיכל חלמה על ידידות עם השדרן
המפורסם. אבל היא לא יכלה לנחש
לאן תוביל אותה ידידות זו.
להיות שפוטה
^ שדרן נהג להודיע למשתתפים
( 1על מועדי הקורס בטלפון. וכן
קרה שבאחת הפעמים, כשטילפן למיכל,
סיפר לה, כבדרן אגב, שנפרד
מחברתו, שהיתה תלמידת שמינית.
הוא שאל אם לה יש חבר. כשהשיבה
בשלילה, שאל מדוע.
בסוף השיעור הבא,,הציע לי הצעה
שכל מעריצה אחרת לא היתה מחמיצה
אותה — הוא הציע לי לחזור עימו הביתה
בטרמפ.״ מיכל לא היססה לרגע.
״ודאי שהסכמתי, ושמחתי על כן
שוואו, אני נוסעת הביתה עם כוכב־ה־שדרנות
הידוע. באותו יום לא קרה
כלום. הוא לא ניסה שום דבר עלי, וגם
לא דיבר על שום דבר שקשור למין,
סקס, או כל מיני דברים,״ רשמה ביומנה.
כשהתחילה
השביתה הגדולה של
רשות־השידור, בחורש אוקטובר בשנה
שעברה, נהג השדרן לטלפן למיכל
לעיתים קרובות .״המוזר היה שהוא
הציע לי להיות גלויה אליו, ולאמר לו
באיזה קשר יחסים אני רוצה איתו. חד־משמעית
הודעתי לו שאני לא חפצה
בקשר חברי, ואם זה לא, אז בוודאי שלא
קשר מיני!״״
ב־ 7באוקטובר הביא לה ספר שכתב,
ועליו רשם הקדשה :״בידידות וגם
כן זהו״ ,וחתם את שמו.
הקשרים בין השניים התהדקו. הוא
עזר לה באלגברה ובגיאומטריה. נרקם
ביניהם קשר־מיכתבים .״במיכתב הוא
ציין שמיכתביי מקסימים, ושהוא מקווה
שלא אבקש אותם ממנו לעולם,
והבטיח שלא יראה אותם לאיש. לאחר־מכן
הבין כנראה מהמיכתבים שלי מסר
שבהחלט לא רציתי למסור לו — שאני
מעוניינת בו. הוא הסביר לי שהוא לא
יכול להבטיח לי שהוא פנוי לגמרי,
ושיכול להיות בינינו משהו...״
וכך כתב לה :״אם יש לך כוח לחכות
ער שיתבהרו היחסים ביני לבין
אז תחכי, ואם לא — אני לא יכול לבוא
אליך בטענות.״
באחת הפעמים הבטיח שיקח אותה
עימו למועדון הסינרנוה בתל־אביב.
שעה לפני שהיו אמורים לצאת, הודיע
לה שיקח את חברתו־לשעבר, שאם־לא־כן
״היא תזרוק לי עוגת־קצפת בפרצוף
״.כך הסביר השדרן במיכתב שהביא
לביתה של מיכל באותו ערב.
ב־ 25 בחודש הוא הגיע לבקרה בביתה
.״הוא בא לביתי לבקר אותי. אז
כנראה כבר החליט שאני אהיה חברה
שלו במלוא מובן המילה, כולל יחסי־

<ו, ש-חוד,ו
ו רזנ 1/ר ה
מין, שעליהם אדבר אחר־כן. הוא דיבר
איתי על־כך שאני צריכה להיות שפוטה
שלו. ביקשתי הסבר, אז הוא כתב לי
על דף נייר למה הוא מתכוון.״
וכך כתב :״לדעתי כל אשה, נערה,
ילדה, שאוהבת באמת את החבר שלה,
צריכה להיות שפוטה שלו. אסור לה
להסתכל על אחרים — כי אז זה סימן
שהגבר שלה הוא לא מספיק טוב
בשבילה, ושלא מספיק טוב לה איתו,
או שהיא לא מספיק אוהבת אותו.
גברים הם עם קנאי מאוד (ידוע)

— אני מזיע. כשאני שמח מאוד —
אני בוכה.״

;;71?1*71

חדידוז״
^ ימיים אחרי אותה פגישה, נענתה
מיכל להזמנתו והסכימה לבוא לישון
בביתו.
כך כתבה ביומנה :״אמרתי לאמא
שאני הולכת לישון אצל ידידה מהכיתה.

שולל...
״היתה
חדירה.
״כואבת, קורעת! חדירה שלא עוזבת
אותי ושלא תעזוב אותי לעולם!
״אני זוכרת שצרחתי נורא, ועפתי
אחורה מרוב כאבים. אפילו שרטתי
אותו בציפורניים, אבל כלום לא עזר.
התחננתי שיפסיק, כי כואב. הכי כאב
לי בבטן, הרגשתי שבא •לי להקיא.
״גם לפני זה, כשהוא היה בדרך עם
היד לאבר־המין שלו, כבר אז אמרתי:
לא! אבל מי הקשיב לי?

זהו סימו אמיתי. השדון הממוסם, אליל
הנערות, הזמין את תלמידתו בת ה־5ו לביתו.
הוא אנס אותה. היא פחדה לסבו לאמא.
ותכלת מבווסמת מצאה הזדמנות לסתיטה
ובייחוד אני (ידוע גם־כן) .אם באים
אליך שני בנים להביא לך שיעורים כי
היית חולה היום (עשית את עצמך
חולה) ,אז שיביאו ויתחפפו!!! בקשר לזה
אני לא קנאי — בטוח. אבל אם מישהו
מהם יציע לך הצעות — אז אני אתחיל
להשתולל!!!
״לשאלתך: אתה מסוגל להביא לי
פליק? תשובתי: בשום פנים ואופן לא,
ולא חשוב מה יקרה( .אבל לבחור
שינסה להתחיל אי תן — תשובתי:

בשולי הדף הוסיף :״כשאני מתרגש

״התיישבנו במיטבח ואכלנו ארוחת-
צהריים. הוא התחיל לדבר איתי על יח־סי־מין
ואהבה. אמרתי שאני לא מוכנה
לזה, לא נפשית ובטח שלא גופנית...
ואז, הוא שאל אם אני בוטחת בו,
ועניתי בחיוב.
״הוא לקח אותי בידו לחדר־השינה
שלו, ושם הפשיט אותי לגמרי, בהסכמתי
המלאה, והחל למזמז ולנשק וללטף
ושאר הדברים האינטימיים שקורים
במיטה. הסכמתי לכך, רק שלא תהיה
חדירה. הוא הבטיח לי שלא תהיה
חדירה, והתמימות שלי הוליכה אותי

״הוא עשה את שלו, ואחר־כך עוד
המשיך לאונן במיטה שלו, כשאני מקופלת
מכאבים, מרגישה את עצמי מלוכלכת,
מזוהמת ופצועה.
״ירד לי דם, אני זוכרת. רצתי לשירותים
ועטפתי את התחתון שלי בנייר
טואלט.
״יצאתי ורציתי הביתה. אמרתי לו
שיזמין לי מונית, והוא אמר: נסחפתי,
שנינו נסחפנן ...ואז הוא התחיל לבכות
ואמר לי שאני הראשונה שלא נהנתה
מקיום יחסי־מין איתו״.
בשלב זה נכנסה לפרשה דמות

מיכל התיידדה עימה, ומצאה בה
תכונות שלא מצאה אצל אמה, שהיא
גרושה קשת־יום. למרות שהקשרים בין
אמה לבין יעל נותקו, שמרה יעל על
קשר עם מיכל. היא נהגה לטלפן אליה
לעיתים קרובות, להזמינה לביתה, למסיבות
ולמופעים. כדי להוכיח לה
שהיא מכירה אמנים, נתנה לה את מיס־פר־הטלפון
של דודו טופז. מיכל טיל־פנה,
וכשטופז ענה לטלפון, השתכנעה
שיעל דוברת אמת.
אחרי החווייה במיטה עם השדרן,
סיפרה מיכל הכל ליעל. זו כעסה
ואמרה שהן כבר ״יראו לו״ ,והורתה לה
לא לפנות למישטרה. היא טילפנה
לשדרן וביקשה להיפגש עימו ועם
מיכל למחרת. היא הזהירה אותו שאם
יעז שלא להגיע לפגישה, הן ילכו
להתלונן במישטרה. בשיחת־הטלפון
הורתה לו להביא עימו כסף עבור
טיפולים אצל גינקולוג ועבור תרופות.
״חיפשתי אהבה, כי לא מספיק לי רק
מאמא גרושה, בלי אחים, אז נפלתי
ברשת שלה. שנה הסתובבתי כשאני
מאמינה שהיא טלית שכולה תכלת.
אבל בלב ידעתי שהיא לא כזו.
״פחדתי ממנה נורא. תמיד היה לה
כזה מבט מאיים, והיה לה קלף חזק ביד
שאותו היא ניצלה: היא ידעה ש ...אנס
אותי ויכלה לספר את זה לאמא שלי,
ומזה אני פחדתי נורא...
״היא ניצלה אותי ועשתה לי שטי־פת־מוח
...היא אפילו גרמה לי לגנוב
מהארנק של אמא כסף מבלי שרציתי...
ואני, רק מפני שפחדתי שתספר לאמא
על האונס, המשכתי להיות העבד
שלה ״,רשמה מיכל ביומנה.
יעל הורתה למיכל לאמר לשדרן
שחלו סיבוכים בעיקבות קיום יחסי־המין
ביניהם, ושהטיפול הרפואי עולה
600 שקל .״היא ידעה שנאנסתי,
ושיכנעה אותי לשתוק, בטענה שנסחוט
אותו מבחינה כספית. וזה מה שהיה.
היא סחטה אותו. היא נתנה לו מילה
שלה שאני לא אלך למישטרה״.
השדרן הגיע עם יעל לבית־הספר,
ושם פגשו את מיכל. כשביקש השדרן
לשוחח עם מיכל ביחידות, משכה אותה
יעל בידה. השדרן נבהל והסכים לשלם.
הוא נתן 300 שקל. יעל אמרה שהסכום
אינו מספיק, והורתה לו להביא למחרת
עוד 300 שקל, לביתה.
בכסף שקיבלו הלכו השתיים לסעוד
במיסעדת שרי ברחוב דיזנגוף, בסכום
של 150 שקל 50 .שקל נוספים נתנה
יעל למיכל. שאר הכסף נשאר אצלה.
כתבה מיכל :״אני לא רציתי בסחיטה
הזו, אבל לא היתה לי ברירה, פחדתי
שתספר לאמא שלי, והיא ניצלה את
זה עד הסוף.
״מי יודע, אולי עד היום היא סוחטת
אותו מבלי שאדע, והאדון חושב שאני
מקבלת את הכסף...
״ברגע שאגיע למישטרה עם הסיפור
הזה, הוא בוודאי יאשים אותי בסחיטה
כספית. אני מצטערת, אבל לא
אני נהניתי מזה, ובטח לא מהכסף״.
השלם הזה פנה לשדרן־הרדיו כדי
לקבל תגובה. הוא לא אישר ולא הכחיש
את הסיפור. הוא ביקש ארכה כדי
להחליט האם להגיב. למרות ניסיונות
חוזרים ונישנים לקבל את תגובתו, הוא
התעלם מההודעה שהושארו עבורו.

ידסי עי/־דזד ₪

ו הם אומדים...מה הן אומרות...מה הם אומרים״ .מה הן \ווחרות...יויו ה

אריאל שרון:

,.המטה שר אונס ..ההצעה שר אויאר ..יצחק שמיו וחוות
מתעסק בדברים שוליים!׳׳ שוון אינה וצינית!״ לא מעניינים אותי!״

לפני כשבועיים פתח אריאל שרון במערכת״בחירות
משלו. במסע״הופעות בכל הארץ הוא מנהל ערבי שאלות
ותשובות. באולם מוצבים מיקרופונים. הקהל שואל ושרון
משיב. שאלתי אותו אם זו שיטה יעילה לשיכנוע ספקנים.
תלוי מה עומק הספקות של השואל, ומה מידת הבהירות של
התשובה. ככל שהמצב מסובך יותר, אנשים רוצים תשובות ברורות
יותר. אני משתדל להשיב תשובות ברורות, ואני מעריך קזיש לזה
מידה מסויימת של השפעה.

בחירות
• באילו תחומים מתרכזות השאלות?
עד עכשיו השתתפתי בכעשרה אירועים כאלה, שבמהלכם
נשאלתי כ־ 300 שאלות. רובן היו בנושאי ביטחון.

• בליכוד טוענים שמסע־הבחירות הזה יותר
משנועד להביא קולות לליכוד, נועד לקדם את מעמדך
האישי.
אם כך, כל מי שמופיע בציבור מקדם את עצמו, ולא רק אני.

• מדוע אינך משתלב במטה־הכחירות של ארנס?
אני לא מתעסק בדברים שוליים. סיסמות ועמודים גדולים
בעיתונות לא יעזרו לנו. זה אולי טוב לעיתונות ולמישרדי־הפירסום,
אבל הציבור לא אוהב את זה. הציבור רוצה תשובות
לשאלות. לכן אני נמצא בשטח, ולא כיועץ במטה. וכדי להופיע
בשטח אינני זקוק להנחיות מאדם זה או אחי• (שרה ליבוביץ)

חשיפתה של חוליית לח״י שרצחה א ת הרוזן פולקה ,
ברנדוט עוררה סערה בעולם, בעיקר בשוודיה. שאלתי א ת
יהושע זטלר, אז מפקד החולייה, היום מ הנ ד ס ובעל־ת
חנ ת דלק, א ם אינו חושש שפירסום דבר״הרצח יזיק
לקשרי״החוץ של מדינת־י שראל.
זה רק ירים את קרננו בעולם. חשוב שהעולם יידע שאנחנו
חזקים. זה רק יועיל לנו.

השבוע פנה אריאל שרון בהצעה למערך לקיים שני
מיפגשים, כדי ללבן באופן פומבי, ומן הבחינה הצבאית,
א ת שאלות הביטחון של ישראל. שרון הציע לערוך
מישחק״מילחמה, שי תבסס על פירסומי המכון ללימודים
אסטרטגיים.

אז מה זה מפריע לנו בתור עם? שיחשבו מה שהם רוצים!

נחירות

פרשות

• בשוודיה סוערות הרוחות. רבים שם טוענים כי
זו הוכחה נוספת דכך שישראל היא מדינת־טרור.

פניתי ליושב״ראש מטה״הבחירות של מיפלגת״העבו־דה,
עזר וייצמן, כדי לברר מה דעתו על הצעת שרון.

• והפירסום לא יזיק ליצחק שמיר דווקא עכשיו,
לפני הבחירות?

עברנו כבר את השלב הזה. כל אחד יציג לבוחר את תפיסתו,
והבוחר יחליט בעצמו. כרגע אין מקום לערוך מישחק כזה.

שמיר לא מעניין אותי. גם חרות לא. חשוב לי הכיוון הכללי
שלנו. ואנחנו הולכים אל עברי־פי־הפחת. לכן כל זה פרץ ממני
דווקא עכשיו. הנה, אז היינו מעטים עם רוח חזקה בלב. עכשיו
אנחנו רבים ויש לנו צבא גדול, ורוחנו רוח של ציפור קטנה.

• אתה לא חושש שתגובה כזו יכולה לשמש
כמכשיר בידי הליכוד, כדי להציג אתכם כחוששים
מפני ויכוח?
לעת־עתה, מי שחושש ממנו זה תנועת״התרות. יש חילוקי־ריעות
בנושא הביטחוני, בינם לבין עצמם. עובדה, הוא אמר שהוא

בעד סיפוח, ושמיר מתנגד.

• בשום מיקרה אתם לא מתכוונים להיענות להצעה?
אין
לנו שום סיבה. זה לא רציני.

(י1סי עיך דור)

• אינך חושש ששוודיה תדרוש את הסגרתך
ותעמידך לדין?
לא. אדרבא! זה יהיה מישפט פוליטי, ואני אוכיח לכל העולם מי
היה ברנדוט.

• אינך מתחרט על הפירסום?
לא. בכלל לא. המעשה היה הכרחי, וגם פירסומו עכשיו.
(שרה ליסביץ)

אהרון מג ד:
..נבנית ת ש תי ת העלולה

,,לקחתי חובשנו

אילת!״

לראות את האולימפיאדה!

לסכן את

. .אני

מעט

מבין

אידיש, א ו לא מדבר!״

נליל״השבת נפתחה האולימפיאדה ה״ 24 בסיאול.
המישלחת הישראלית מונה רק 19 ספורטאים. הטלוויזיה
הישראלית שלחה צוות, שיעביר לארץ יותר מ״ 130 שעות־שידור,
רובן בשעות־הלילה המאוחרות.
לא ידוע מה יהיה אחוז הצפייה בשידורים הללו, אך יש
מיספר לא מבוטל של משוגעים־לדבר, שלא יוותרו אף על
שעת״שידור אחת, ויהיו רתוקים מול המירקע בשבועיים
הקרובים. א חד מאלה הוא אשר לוי, כתב״הספורט של
המקומון ״העיר״ ,מרצה לפילוסופיה ב אוניברסי טת תל־אביב
ומנהל אגף־התוכניות בחברה למתנ״סים. לוי צופה
באופן קבוע בשידורים מהאולימפיאדה מאז שהתחילה
הטלוויזיה הישראלית לשדרם, ב־. 1972
בתחילת השבוע חזרה מישלחת של 40 מלונאים מאילת
מסיור״עבודה ל אורן חוף־סיני. א ת ביקור המישלחת יזם
יושב״ראש התאח דו ת בתי־המלון באילת, אריה (״דקס״)
דקל, שראה צורן ללמוד על ה תפ תחות הת שתית התיי רותית
בסיני.

• מדוע בעצם נסעתם?
אנחנו מקבלים כל הזמן ידיעות על בניית-תשתית תיירותית
גדולה. רצינו לראות במו עינינו מה קורה.

• ומה גיליתם?
גילינו שיש התפתחות של בניית בתי־מלון קטנים, בני 30
חדרים בממוצע כל אחד. בין אילת לנואיבה הוקמו תישעה אתרי־תיירות
קטנים, שבהם הוקמו בתי־מלון.

• זה מסכן את התיירות באילת?

• יש הכנות נפשיות לפני פתיחת האולימפיאדה?
התרגשות גדולה.

• ממה?
ממבול האירועים, מגודל החוויה.

• כמה שעות אתה חושב שתצפה?
אני משער שאצפה בכולן, ומה שלא אראה, אקליט בווידיאו.

• אתה מקליט את כל השידורים?
אני מקליט את כולם. אתלטיקה אני משאיר, השאר אני מוחק
אחרי האולימפיאדה.

• מ ה תעשה ביום־הכיפורים, כשלא יהיו שידורים?
אני
מקווה שהדודנים שלנו ימשיכו לשדר.
אילת היום עדיין לא. אבל צריך לקחת בחשבון שנבנית תיירות,
שהיתרון הגדול שלה הוא המחיר הנמוך. התנאים הסניטריים שם
גרועים מאוד, ופעילות בידורית כלל לא קיימת.

• יש אפשרות לשיתוף פעולה?
כן, קיימת כזו. ביקשתי שישלחו תיירים אלינו, ושאנו נשלח
אליהם. המלונאים נחמדים, אבל יש להם הנחיות מלמעלה כיצד
לנהוג.

• דיברו איתכם על בעיית טאבה?
המלונאים לא דיברו איתנו על זה. הדרג הפוליטי, שליווה
אותנו, דיבר. הם בטוחים שיקבלו את טאבה בחזרה, ואז ייפתחו
תיירות גדולה.
גם אם יקבלו אותה בחזרה, הם יזדקקו לעזרתנו, כרי להפעיל
(יוסי עיו־דזר)
את המלון ואת עגף־התיירות כולו באיזור•

אהרון מגד מקבל השבוע את פרס המועצה העולמית
לתרבות אידיש, תו דו ת לסיפרו ״פויגלמן״ ,המספר א ת
סיפורו של משורר אידישי. שאלתי אותו אם עדיין יש
תרבות אידיש.
יש מועצה עולמית לתרבות אידיש.

• אולם בפועל, בחיי היום־יום, קיימת תרבות כזו?

פרטים

ספורט
• אשתך צופה גם כן?
לא כל־כן.

• אתה צופה בחברותא?
אני יודע על שני אנשים קבועים שאצפה איתס. יתכן שיהיו
יותר. באולימפיאדה הקודמת השכנים זרקו עלינו תפוחי־אדמה
ובצלים, בגלל הרעש.

• אתה עובד למחרת?
לא. לקחתי חופשה במיוחד. כבר לפני שנתיים ידעתי
שבספטמבר אהיה בחופש.

• אתה מכיר עוד הרבה מטורפים כמור?
לא כאלה שלוקחים חופש מהעבודה, אבל הרבה חברים שלי
(יוס• מין־דזו)
מאחרים לעבודה בגלל השידורים.

זו תרבות ההולכת ונעלמת. אולם עדיין יש עשרות משוררים
בשפה הזו.

• גיבור הספר, פויגלמן, הוא דמות מגוחכת.
משונה שדווקא אחרי שהצגת משורר אידישי
כטרחן איום, זכית בפרס הזה.
בעיני הוא דמות טראגית, כמו השפה והתרבות שלו.

• יש לך קשרים עם משוררי האידיש?
לעתים אני נפגש איתם, לפעמים אני משתתף באירועים שלהם.
אני קרוב אליהם לא בגלל שפת האידיש, אלא מפני שאני
עצמי נולדתי בפולין, ויש לי יחס מיוחד ליוצאי הגלות הזאת.

• אתה יודע אידיש?
לא. אני מבין מעט, ולא יודע לדבר.

(שרה ליבוביץ)

!£21 וחשחד
א. צ.ברנוב״ן:
מילחמת אחי
ןון

בחברת א.צ. ברעביץ. מחברות־הב־נייה־והנכסים
החזקות בארץ, צפויה
מילחמה בין צאצאי מייסד החברה.

,.׳שדם״ :קיוש רא מימש את זכותו
בעיקגות הבקשה שהגיש נתן קידש בגית״המישפט נחיפה, למנוע
מרסקו למכור לקבוצת אברהם גזיצדהייט את המציות של ישרס שהיו
ברשותה, הגיעו נציגי שני הצדדים להסכמה לפני החג: כל צד יוכל לרכוש
מרסקו א ת מחצית חלקה, היינו ־׳ל 1.5לבל צד.
על קירש היה להעביר א ת תמורת המניות, כמה מאות-אלפי דולר, תוך
כמה ימים, אולם הוא לא עשה זאת. עתה יוכל גזונדהייס לרכוש את כל
ה־־׳ל 3של רסקו בישרס, ודרכו פתוחה להשתלטות על ישרס.
קירש החזיק כ־־ 377 ממניות ישרס, וגזונדהייט מחזיק עתה כ־*״,39
אחרי שרכש מערד ור ס קו א ת חלקם. נראה כי לקירש בעיות בהעברות
כספים מדרום־אפריקה, מקום עסקיו ומגוריו הקבוע.

כז אתיגאלל בי ב

בתו, מרים לאוסר, גילתה באחרונה
כי היא הצאצא היחידי מחמשת
בניו ובנותיו של ברנוביץ שלא קיבלה
חלק בחברת־הבנייה. אולם היא קיבלה
חלק ראוי בחברת־הנכסים.
כאשר תבעה לקבל את המגיע לה,
ודרשה הסברים לעובדה שהיא הצאצא
היחידי שלא קיבל חלק בחברת־הבנייה,
נאלצה לעזוב את עבורתה בחברת־הבנייה
הנשלטת בידי אריה בר*
נוביץ׳ ,הבן הבכור, וגדליה בן־
ארי, גיסו.
לאופר נשואה לאיש־עסקים אמיד,
העוסק בייבוא ובייצור נייר. לפני החג

ודעי נכשל
בלונדון

קבלן ברנוביץ׳
השליט בחברת הבנייה
החליטה לצאת למאבק בכל הדרכים
העומדות לפניה, לקבל את המגיע לה,
לדעתה.
מרים לאופר היא גם פעילה בתחומים
שונים. היא עורכת את ביטאון
מרכז־הקבלנים והיתה פעילה בפולי־טיקה.

האחים
איליו: מ׳ יזנה בסוכנויות?
קבלנית לאוסר
בלי חלק בחברת הבנייה

חתוו שחוו
ביו״דוסקריי וישואר ראשי חברת״הברוקרים האמ ריקאית
הגדולה דרקסל־בורנהם
רוגזים מאוד על מדינת״ישראל.
הם שיזמו את התוכנית להנפקת
איגרות״חוב של המדינה באמ ריקה
בסך 3.5מיליארד דולר, כדי
לפדות מוקדם מילוות לא״נוחים,
אולם המדינה נתנה את ההנפקה
למתחרה הגדול שלהם, שירסון.
באחרונה, כאשר ביקר באמרי קה
מנכ״ל-האוצר ויקטור מדינה,
הוא לא הצליח למצוא זמן פנוי
לפגשם.
העובדה, כי רשות״ניירות־הערד
הגישה תביעה נגד אחת ממחלקות
החברה על עיסקי־הבורסה, עדיין
לא חיסלה אותה, והיא נשארה
אחת הגדולות בעולם.
החברה הנפיקה בעבר אמיסיה
של כ־ 200 מיליון דולר לחברת קנון
של מנחם גולן, וכן הנפקה לחב רת
כור ותדיראן.
העיתונות האמריקאית דיווחה
בחצי השנה האחרונה בהרחבה על
התביעה נגד החברה, ורק העי תונות
הישראלית גילתה זאת
בשבועיים האחרונים, אולי מפני
שרק עתה הגיעה הידיעה לכתבים
הישראליים באמריקה.

למניעת א״דס בסקס:
השתמש ב ב תו ל ה.

למניעת ציתות בטלפון:
במכשיר .0)1641411111

אנו מספ קי ם גם:
שירות לגילוי האזנות
מבשיוים להקלטת שיחות
מזכירות אוטומטיות

רדיו דוקטור בע״נז
ת״א, שלום עליכם , 18 טל׳ 286444

באיטליה מתחרים בימים אלה על
קבלת הסוכנות של אלפא חמיאז,
שהיתה בידי האחים רמי וארנון

אילין.

בעלי הסוכנות של מכוניות סיאט
בישראל, קבוצת דיסקונט יחד עם
חברת דלק, רוצים בסוכנות. מיכאל
לוי, בעל מיפעלי־הטקסטיל, רוצה בה.
וגם אברהם גולדשטיין, בעל סוכנות
פיאט, רוצה בה. לעומת זאת אין
ביקוש רב לסוכנות המכוניות הרומנית,
דלתא.

סך הרווח הגולמי המאוחד הוא 7.5
מיליון שקל. ההוצאות הכלליות הצפויות
הן 5.5מיליון שקל, והרווח לפני־מס
הוא 2מיליון שקל.
להכנסות יש להוסיף אלמנט חשוב
נוסף. הרומנים נותנים אשראי־ספקים
של 180 יום, ללא ריבית, הניתן לניצול
כהון חוזר תמורת ביטחונות. מכיוון
שלא נחוץ אשראי־ספקים לתקופה כה
ארוכה, ניתן להשתמש בכסף להכנסות
גדולות. הכנסה נוספת היא מהתחייבות
הרומנים לרכישת־גומלין של מוצרים

רמי, אמרים וארגון אילין
הבשר והדנים הכניס! ח1חים
בדיקת מיסמכים פנימיים על מצב
עיסקי האחים אילין מראים כי השמנת
היא במכוניות הרומניות, ולא באלפא
חמיאו. לפי התחזית, צפויות בשנת
89/88 מכירות של 750 מכוניות אלפא
רוסיאז, לעומת 575ב־ . 1987 הרווח
הגולמי הצפוי הוא 1.4מיליון שקל.
עוד 1.7מיליון שקל רווח גולמי
צפויים מחלקי־חילוף לאלפא.
על מכירת 4000 מכוניות דלתא
צפוי רווח גולמי של 3.4מיליון שקל.
עוד כמיליון שקל רווח גולמי מחלקי־חילוף
לדלתא.

ישראליים בשווי מחצית הרכישות
מהם.
מול חובות האחים, הנאמדים ב־6
מיליון דולר, יש לחברות רכוש קבוע
שעיקרו מיגרש בשווי 10.8מיליון
שקל. יוצא כי נכסי החברה כמעט
מכסים את חובותיה.
בדיקות שעשו קונים פוטנציאלים
של החברה העלו כי היא נקלעה לצרות
בגלל חלוקה לא נכונה של הביטחונות
מול ההתחייבויות, היינו עודף ביטחונות
בבנק מסויים מול חוסר בבנק
אחר.

*זיתן ע מי חי

הדברת חדיקים

מנהיג הליברלים, יצחק מודעי,
חזר מלונדון מאוכזב. הוא יצא בתיקוות
גדולות למסע איסוף־כספים לליכוד,
ועם שובו הודיע כי קיבל הבטחות
לסכום של 300 אלף דולר. בליכוד
טוענים כי גם סכום זה הוא רק הבטחות,
והם מחכים לראותו בחשבון הבנק...

מיוחמת הירקות
ליד קפה אכסוחס בצפון תל־אביב
היתה קיימת במשך שנים רבות חנות
שמכרה ירקות ופירות, במחירים שהיו
גבוהים במאות אחוזים ממחירי השוק.
לפני שבועיים נפתחה לידה חנות
שניה, המוכרת במחירי־השוק. בעלי
החנות מציגים לראווה את מחיריהם
ליד המחירים של הסופרמרקט הסמוך,
והחנות הוותיקה יותר, וההבדלים מדהימים:
קילו מלפפון עולה בסופרמרקט
5.7שקל, ואילו אצלם 1שקל. קילו
עגבניה עולה בסופרמרקט 4.12 שקל,
ואילו אצלם 80 אגורות. ענבים בסופרמרקט
עולים יותר מ־ 4שקלים לקילו,
אצלם 2.6שקלים.
ההפרשים האדירים הללו מעלים
מחדש את השאלה מי מפקח על פערי־התיווך,
המגיעים למאות אחוזים?
אילו היו שמים בסל אחד את כל
הביטחונות וההתחייבויות, לא היתה
החברה נקלעת לצרות. הגורם לנפילה
הוא, כמובן, ניהול כושל של העסקים,
ובעיקר התפשטות בני־אילין על עסקים
רבים, נוסף לייבוא מכוניות, כמו
קבלנות בנייה וייבוא בשר ודגים מ־ארצות־שנות,
או פעילות בבורסה בחברות
הראל ואפתן.
עיסקי הבורסה גרמו להם הפסדים
אדירים, ואילו עסקי הבשר והדגים
(באמצעות חברת ס.י.ל ).הכניסו רווחים
גדולים. הבנים גם הזרימו כשני מיליון
דולר, מכספי האב אפריים אילין,
להצלת עיסקי החברה, אך ללא הצלחה.
אפריים מוערך כיום בעשרות מיליוני
דולארים, בעיקר בעיסקי־האמנות
שהוא מנהל בבריסל ובלונדון. באחרונה,
בחגיגת הברית־מילה של נכדו
החמישי (בן לרמי אילץ) נתן הסב
המחאה בסך מיליון דולר לרכישת וילה
לרך הנולר, וסכום דומה נתן לכל אחד
מנכדיו.

בע׳מ

מומחים והדברת תיקנים(ג׳וקים),י

ח סו ס מ

יתושים וחוקים מעופפים.

,,אזורם״:
חנה ד ם99ו
פרישתו של יוסך פישלר מחברת
אזורי (הוא עבר לייצג את קבוצת־הקבלנים
מלוס־אנג׳לס של דנה
גולדריך וקם ט< פוגעת קשה בחברה.
פישלר היה הרוח החיה בעיסקי החברה,
והוא שהביא לה את העיסקות הגדולות
של בת״ים ואזורי־חן.
הבעיה של החברה היא כי הרווחים
הגדולים מעיסקות אלו יבואו לביטוי
רק במאזן של , 1990 ועד אז צפויה
לחברה תקופה של מאזנים רזים, וכן
מתח רב בניהול השוטף.

החוצפה
שר חזור!1
מזכיר חברת העובדים, דני רד
זוליו, הצהיר בראיון ערב־החג לידיעות
אחרונות כי כל האנשים שהיו
באחריות ישירה לגבי מר, סולל בונה
והסנה אינם במערכת. הוא הודה שנעשתה
שגיאה מערכתית ,״לא עשינו
מה שכלל עשתה. הם הקטינו ייצוא
וייצור ועצרו השקעות, ואילו אנחנו
החלטנו להמשיך להשקיע באיזורי־פיתוח.
האמת היא שלא הערכנו
שהממשלה תסתלק מהאחריות״.
רוזוליו קיבל את חברת השבדים
במצב בריא וטוב, עם הון עצמי של 2.5
מיליארד דולר. כיום, מלבד בנק הפועלים
ושיכון שבדים, כל המערכת
חולה, וההון העצמי ירד למיליארד.
רוזוליו היה יושב־ראש מועצת־המ־נהלים
של סולל בונה, נוסף על תפקיד
מזכיר חברת העובדים, ויחד עם מנכ״ל
סולל בונה, שרגא רוטמן, ומי שהיה
יו״ר בנק הפועלים, גיורא גזית,
פעלו נגד יעקב לוינסון. בניגוד
לרוזוליו, חזה לוינסון את הצפוי
למשק־העובדים וניסיון חיסולה על־ידי
ממשלת־הליכוד, ולכן התחיל לבנות
מערך כספי באמריקה, שיהיה משענת
ליום־סגריר. רוזוליו, רוטמן וגזית האשימו
את לוינסון בשחיתות אישית בגלל
מערך זה, וגרמו לחקירה המיש־טרתית
נגדו.
תו טרמפ

ל חייל

רמת־גן רח׳ מודיעין ,18ת.ד ,2272 .טל 777 .־22־03:75

ב שווייה על בריאותך 11111311

העולם הזה 2664

נז\דצגג\־
כוכבים
גי״וגיר,
לב הביתה!
ג־ינג ר רוג־ו־ס ניסתה לתבוע
את פדריקו פדיני ונשלחה
הביתה בבושת פנים.
אחת התביעות המישפטיות המגוחכות ביותר
שידע עולם הבידור בשנים האחרונות, הסתיימה
בעצם הימים האלה בלא כלום.
השחקנית הוותיקה ג׳ינג׳ר רוג׳רם החליטה,
מיוזמתה או בשל עצת אחיתופל של מכריה, לתבוע
לדין את פדריקו פליני על שהשתמש בשמה
לסרט נ״ננ׳ר ופרד וכביכול לעג לה במהלך הסרט.
״הוא השתמש בתדמית הציבורית שלי,״ טענה
בתביעתה ,״הוא רמז כאילו היה קשר רומאנטי
כלשהו ביני לבין פרר אסטר, ונתן להביו שמדובר
בזוג בדרנים מפוקפקים״.
כל מי שראה את סירטו של פליני ודאי יודע
שאין לתביעה הזאת שום אחיזה במציאות. מדובר
בשני בדרנים איטלקיים אשר התפרנסו בצעירותם,
כחקיינים של ג׳ינג׳ר רוג׳רס ופרר אסטר,
ואין אפילו רמז קל שבקלים כאילו הכוונה היתה
לכוכבים ההוליוודיים עצמם. מארצ׳לו מאסטרו־יאני
וג׳יוליאטה מאסינה הם בפירוש איטלקים,
וחוץ מזה שהיו רוצים לרחף בקלילות כמו אליליהם
מעבר לים, אין להם שום שייכות לעיר
הסרטים. השופט, שדן בתביעה, שלח את רוג׳רס
הביתה בבושת פנים, בדיוק כפי שהגיע לה.
״בחרתי בדמויות של ג׳ינג׳ר רוג׳רס ופרד אס־טר
משום שראיתי בהם סמל לחיקוי ולהערצה של
בני דור שלם. היה זמן שהם היו התגלמות הקולנוע
האמריקאי בעיני כולנו ״,הסביר פליני באיגרת
ששלח לבית־המישפט, והשופט ציטט אותה
בפסק־הדין כנימוק מספיק לדחיית התביעה.
תדריו חובה לראות:
תל״אביב: החנינה של באבט, קפה בנדד,
הקיסר האחרון, סוכת ירח, הנסיכה הקסומה,
אהבנו כדכך, עיניים שחורות, ליידי איב.
ירושלים: הנסיכה הקסומה, עיניים שחורות.
חיפה: קפה בנדר, החנינה של באבט.

תל-אב*ג:
החגיגה של באבט (נורחן. דנמרק)
— טבחית פריסאית קאתולית, שמצאה
מיקלט בבית פרוטסטנטי בכפר דני מרוחק, עורכת
לבני המקום מישתה לפי כל גינוני המיטבח
הצרפתי. עימות מופלא בין מוסר ואמנות. ביים
גבריאל אכסל, עם סטפאן אודרן.
קפה בגדה נדיזננוף, נרמניה) —
ברית מפתיעה בין באווארית בריאת־בשר לבין
כושית טרודה וסחוטה, באכסניה נידחת בלב מידבר
אמריקאי. הומור מעודן וחם של הכימאי פרסי
אדלון, עם הופעה כובשת של מריאנה סגברכט.
פקין בלוז (דיזננוף, הוננ־קונג) —
פארודיה מטורפת על מסורת האופרה הסינית, על
סירטי קונג פו ועל אפוסים היסטוריים גם יחד,
בסרט עליז על שלוש נערות המגשימות חלומותיהן,
שעה שפקין כולה עולה באש המרד, בתחילת
המאה. בימאי: צואי הארק.
הנסיכה הקסומה (לב, ארצות־הב־רית)
— כל אגדות הילדים בראי עקום, בסיפור
על בת כפר שהופכת לנסיכה וסייס שהופך לזורו
ועוד המצאות פרועות מן הסוג הזה, כיד הדימיון
הטובה של הבימאי רוב ריינר.

ירושלים:
עיניים שחורות (אור, איטליה)
— הבימאי הסובייטי ניקיטה מיכאלקוב שילב
פדריקו פליני עם אנטון צ׳כוב בסיפור על ארכיטקט
איטלקי מתפרפר המתאהב ברוסיה נשואה,
והופך עולמות כדי להגיע אליה. מארצ׳לו
מאסטרויאני מושלם בתפקיד הראשי.
פראנטיק (אורוע, ארצוודהברית)
— רופא אמריקאי מחפש את אשתו שנעלמה
בפאריס ונעזר בפאנקיסטית המבריחה סמים לעת
מצוא. רומן פולנסקי ביים מהתלת־רצח מבדרת.

היפה:
החבר של החברה שלי (אורל׳,
צרפת) — מישחקי־אהבה בין שניים וחצי זוגות
צעירים, על רקע שכונה עתידנית שנבנתה בשנים
האחרונות ליד פאריס. מעריצי הבימאי אריק
רוהמר יעריכו את מישחקי המוסר והמצפון.
במדים בוקר שוב ויאש־נאם (גת, תל־אביב,
ארצות־הברית) -קריין־חייל
בגלי־צה״ל של צבא ארצות-הברית
מועבר מתחנה אח ת, בכרתים, שם
על מי מנוחות וכל הנשים דומות לזורבה, לתחנה
אחרת בסייגון, שם הנשים הן ח לו ם והפצצות מתחילות להת פוצץ•
כי השנה היא שנת 1965 ומה שבונה עד אז ״התערבות
מישטרתית להחזרת הסדר,״ מצד כוחות ארצות-הברית, מי דרדר
במהירות למילחמה במלוא מובן המילה.
הקריין החצוף, בעל כושר דיבור, צעקה ואילתור בלתי-מוג-
בלים, סבור שהוא צריך לאמר במיקרופון כל מה שעולה על
דעתו, גם אם זה נוגע לאשכיו של ריצ׳ארד ניקסון או לחיי המין
של רעיית הנשיא למדון ג־ונסון. העיקר הוא לשעשע אתהח יילים
בעמדות שלהם. ומה שחשוב ביותר, הוא מאמין שפרסי
פיית וריי קוניף, המוסיקה המומלצת על־ידי הקצונה הבכירה,
שייכים לתקופת האבן הקדומה, והוא מעדיף להשמיע ב מקו מם
את להיטי הרוק האחרונים.
סביב דמות ציורית ומשתוללת זו, בנה הכימאי בארי לוינסון
סאטירה שעוד יראו בה, ביום מן הימים, א ת מאש של מילח מת
יייט־נאם (מאש המקורי התנהל בקוריאה) .בי מאחורי הבדי חות
החצופות, מס תתר ההלם של מי שמבין כי הוא משרת
בעצם שקר מאורגן. אין זה סתם עניין של התגרות ב מי מסד
מיושן של קצינים ורס״רים הדורשים מישמעת מגוחכת, זה כבר
שיתוף פעולה בעיוות אינפורמציה שנועד ל כ סו ת על טילחמ ת-

ויליאמס וויטאקר -מי אוהב ויאט־נאמים?
הרס ללא שום סיבה נראית לעין. ההומור הופך בהדרגה ללעג
המדוייקות, שמקובלות בכל צבא,
מר כאשר ההגדרות
למושגים כמו ״בן־ברית״ ו״אויב״ מתבלבלות לחלוטין, והאיש
שמתחיל א ת הסר ט כבדרן, מוצא עצמו כחייב ליטול עמדה.
אין ספק שיש כאן הרבה דמויות שיטחיות, הרבה בדיחות
לשם שמיים, עלילות מקבילות שאינן נדבקות עד הסוף, אבל
רובין ויליאמס אדיר בתפקי ד הראשי, פורסט ויטאקר עוזר לו
היטב כנושא כליו ולוינסון שוטר על קצב משגע. מי ידרוש יותר(

לא סוחב בעלייה כוח משיכה (פאר, תל־אביב, ישראל)
-במח שב הביתי של כל מב־קר-קולנוע
ממוצע רשומים לפחות
שניים שניסו להמציא פיתרון חריג
לבעיית המוסר המרובע של משולש רומאנטי מודרני: נגיסה
אושימה ומרקו פררי. מכ ס א הו בי של אושימה הכניס הבית ה
א ת השימפנזה־המאהב של שארלוט ראמפלינג והציב מיטת״
כלולות בתוך כלוב ענק ב הסכ מ ת הבעל. אילו היה הקוף קטן
יותר, בגודל של חיית״מחמד, למשל, ייתכן וה״מנאזי־אה-
טרוא״ הזה של אשה-בעל-קוף לא היה מפריע א ת מנוחת
השכנים עד עצם היום הזה.
אצל מרקו פררי הופך המשולש -זוג נשים המחזיקות בגבר
אחד -לשתיים המחזיקות זו בזו( חנ ה שיגולה ואורנלה מוטי
בהעתיד הו א הא שה) כשאת השילוש הנשי משלימה התינוקת,
ממשיכת הקיום של הגזע האנושי.
נפתלי ( אי רי ת עירית) אלתר מנסה גם הוא לצאת מן הזווית
המקובלת של המשולש הרומאנטי הבורגני ולהמציא פיתרון
שלכאורה אינו בורגני.
אלתר הבימאי מציג זוג נשוי ומאושר לפי בל הכללים המקו בלים.
הוא, ילי( ,חנן גולדבלט) כותב תסריטי״פירסומת מבריק,
היא, דפנה( ,אירית אלתר) מכשירה נשים ללידה טיבעית.
לשניים, ב ה תא ם לנורמות, שני ילדים מתבגרים, ולבטי גיל
מעבר האופייניים לבני המעמד הבורגני העליון של ישראל,
שאינם סובלים מבעיות פרנסה.

גולדבלט וקימחי -שתי זוויות למשולש עייף
הם שומרים על שלמות נישואיהם בדביקו ת מוסרית ואפילו
מודעים לעובדה שאוייב הנישואין המושלמים הוא השיעמום
המיני -ובדרכ ם הצדקנית מנסי ם להפיג גם אותו. ואמנם אחד
הקטעים היותר-רעננים בסר ט הוא המעמד הפותח, כשביום־
הולדתו ה־ס* של הבעל, בעיצומה של מ סי ב ת ההפתעה, מתח
מקי ם להם בני-הזוג, ילי ודפנה, לחדר-השינה, וצופים יחד
בסרט כחול שנועד להפרות אתת שוקתם שנרדמה בחלוף הזמן.
אלא שמכאן והלאה ממשיך הכל לזרום באפיק המקובל.

תעלומת הנסיזב
הנ שכח
זה אצלה בדם (לב, תל־אביב,
צרפת) -בעצם, הגדרת הסר ט כאן
איגה מדוייק ת כל-כך. אממז מ דוג ר
בתיכנון ובביצוע עול פריצה לתוך
מעבדה של חבר ת כימיקלים גדולה, אבל אחרי עועתיים עול
פחות, בדי חו ת פרטיות, קריצות לעבר תולדו ת הקולנוע
וסצינות שאינן מתק שרות כל־כך ביניהן, קשה לזכור כי אכן היה
בכל העניין הזה גם קצה של עלילה.
לאוס קאראכס, שיש סבורים כי הוא ע תיד להציל א ת
הקולנוע הצרפתי משיממונו, מפליג ביומרותיו עוד יותר מאשר
בסירטו הראשון, נער פוגש נערה, הוא נטל א ת כוכב אותו
הסרט, דניס לאבאו, בעל החזות העגומה, א ת חבר תו הפרטית
לחיים זיולייט בינוש (המופיעה בימים אלה גם בקלות הבל תי־נסבל
ת של הקיום) ואתאחדה שחקנים המרשימים של הקולגוע
הצרפתי, מישל פיקולי, והעמיד אותם בתמונות פוטוגניות ב משך
קצת יותר משעתיים.
לזכותו צריך לומר, שהשיג מהצלם זיאן-איוו אסקופיה תוצ אות
נאות ביותר, אכן מלאכת־מח שבת של צילום ציבעוני.
הסציגות הבודדו ת מוצלחות בפני עצמן, למשל, כאשר לאבאן
מחליק על מיתר של מצנח כדי להציל א ת בינוש שנתקעה
באוויר, או היאבקות חופ שית(בצחוק) בין השניים, כשהם מור חים
זה את זה במישחת־גילוח.
כאשר מחברים א ת הכל יחד, מ תקבל רצף מעייף, מרגיז
וחסר״טעם של תמונות. כל אחת אולי מדבר ת בזכות עצמה,

לאבאן ובינוש -משחקים בנדמה לי
אבל אינה מתק שרת למה שהיה לפני כן או בא לאחר מכן.
הפריצה לתוך המעבדה ב אה על מנת להשיג נסיוב חדש
למחלה עוד יותר ממארת מן ה איידס, מחלה שתוקפת א ת כל
אלה ה מתעלסי ם ללא אהבה, והרי עצם בחירת המחלה
הדימיונית הזו מראה א ת היומרות התהומיות של הממציא. א ת
השוד צריכים לבצע גנגסטרים צרפתים, השקועים בחובות עד
מעל לראשם, ומן הפירות צריכים ליהנות האמריקאים ה מס תובבי
ם במכוניות השחורות שלהם וזורעים אלימות סביבם.

עדנה פיינדז ₪
העולם הזה 2664