גליון 2668 מתאריך 19 באוקטובר 1988

אזהרה: מ שרד ה ב רי או ת קו בעכי -העישון מזי קלב רי או ת

ג1יב\זביס
בתר ע1יא...
על הישגי הליכוד ב ־ 11 שנות שיל-
טוגו.
הם אינם מראים את זה בתשרירי־הבחירות,
שלהם אנו חשופים עכשיו ערב־ערב, ויריביהם
בקושי מגרדים את שולי הנושא הזה.
אני מתכוון לאחת התוצאות הבולטות של 11
שנות שילטון הליכוד: הם עשו את. העשירים
עשירים יותר ואת העניים עניים יותר. מה שנקרא
בלשון הארמית: בתר עניא אזלא עניותא (אחר
העניים הולך העוני).
צבי פונרוב, פחח־תיקהה

קבלות יותר טובות
על ייחודם של יהודי ישראל, לפחות
בענף ספורט אחד(״מיכתבים״ ,העולם
הז ה .)12.10.88
מיכתבו הלעגני של הקורא זהבי(,היו מדליות,.״)
לא מזיז לי בכלל. אז מה אם איזה יהודי
אוסטרי לקח מדליית־זהב במירוץ־אופניים אולימפי
ושני אחים יהודים בלגיים עשו כנ״ל
בסיוף.
אבל בענף הספורט הלאומי האמיתי שבו אוהבים
יהודים להתחרות, יש ליהודי ישראל, בכל
זאת, קבלות יותר טובות
מאשר ליהודי הגולה.
ענף הספורט הזה הוא
הפוליטיקה ומדליית־הז־הב
שלו היא ראשות־ממשלה
וב־ 40 השנים
מאז קיימת מדינת ישראל
היו לה, בכל זאת,
שמונה ראשי־ממשלה
(אפשר לבדוק) .לעומת
זאת זכו, מאז , 1948 רק
שישה יהודים לא־ישרא־מנדם־פראנם
ליים
בתפקיד זה:
• בשנות ה־ :50 רנה יואל סימון מאיר ופייר
מנדם־פראנס בצרפת, דויד שאול מרשל בסינגפור
וסר רוי וילנסקי ברודסיה וניאסאלאנד
(כיום זימבאבווה).
• בשנות ה־ 60 וה־ :70 סר יהושוע אברהם חסן
בגיברלטר וברונו קרייסקי באוסטריה.

שבתאי אביר, תר־אביב

צדק לצדיק
על כישוריו של מנכ״ל בל״ל הפורש
(״למה צדיק בינו פורש״ ,״אתה וה שקל״
,העול הז ה .)5.10.88
אני מבקש שייעשה צדק עם צדיק בינו.
קשה לי להבין את עורך המדור הכלכלי של
העולם הזה, שירד כאסח על בינו צדיק וקבע שרק
בנק אינזד הוא בנק בגודל המתאים ליכולתו של
בינו(יפה מצירו שלא הציע לבינו את הלעאה
* וחיסמן בלמינה).
הרקורד של בינו בבינלאזמ׳ הראשון וגם בבד
ל (ובמיוחד בבל״ל) מדבר בעד עצמו וזה שהוא
אינו מסוגל לדקלם את ויליאם שייקספיר בלשון
המקור עדיין איננו פוגם כהוא זה בכישוריו
כבנקאי מן המעלה הראשונה.
גדעון גרטי, תדאביב

י -בדי גימיקים אתג״ם
על התערוכה הראשונה של צייר
דרוזי(״איש״השנה: אמנות״ ,העולם
הזה .)15.9.88
בלי לפגוע כהוא זה בהתרגשות העולם הזה
לנוכח תערוכת־היחיד של האמן אסר עזי במוטי־און
רמת־גן, הרי שבכל זאת לא ״היתה זו התערוכה
הראשונה של צייר דרוזי במוסיאון ישראלי״.
כבר
ב־ז 197 הוצגה תערוכת־יחיד של האמן
הדרוזי עובדיה אלקרא במוסיאון חיפה וגם לפני
שנתיים, בספטמבר ,1986 התקיימה במוסיאון
חיפה תערוכת־יחיד של אלקרא.
אנו, בעוונותינו הרבים, לא עשינו שום שימוש
בגימיקים אתניים לצורך יחסי־הציבור של התערוכה,
וככל שהדעת נותנת, לא נעשה כך גם
בעתיד.

מד פולנסקי, מנדל מוסיאון חיפה, חיפה

גדודי גילת
על אנשי מושב בנגב, העושים חיל
(״תמרורים״ ,העול הז ה .)12.10.88
הד״ר ישי, שנבחר ליו״ר ההסתדרות הרפואית
(המשך בעמוד )4
העול הזה 2668

זהירות!
דל ק ת־העוצבה

כתבת
השער הקדמי:

דמה ]סי
מחייך?
מדוע אין המערך תוקף את משה ניטים?
מדוע אין מיקצועני המערך מטפלים ב נכס
האלקטורלי החשוב ביותר של ה־ליכוד?
האם יש למערך תוב־נית
כלכלית לארבע השנים
הבאות, אם כן, היכן היא?

חיי דקה מנינגו קי קוס לא מנגר בהרבה אחרי
חבריו. חייקקי הפוליו. החיידק, שתקף
באחרונהאתאפריקה והגיע עד לפאתי מצ ריים.
מאייםלחדור גם לאזורנו. אי ךמז הי ם
אתדלקתקרום ־ המוח (דל־קק-י־עיצבה;
וכיצד מטפ לי ם
בה, בתחקיר של ה עול ם ר־,־.

כתבת השער האחורי:

מבוקש וציו׳

לנשים החת!

דודו טופז, מי שעדיין נחשב לאחד ה רווקים
המבוקשים, מושא חלומותיהן
של נערות, הפך ברבות השנים לרציני.
הוא מספר על מחלת הפוליו

שבה חלה בגיל שנתיים, ועל
התלות שהיתה לו באביו.

חת; ־ של ה רו ק חו ת העולמית מזהיר מפני
תיסיו נשים הרות ב ת רכי ב סייב ץ. מדוע לא
מתייהפי מי ש רד־ הב רי אות לאזהרה! מדוע
חותמת השרה שישנה ארב־
^ ^ 8 0לי־אלמייליני על מודעית־ענק
שבהן לא מופיע המידע הנכון;

זה מה יש! 01 שחוו
בגילגיוליה

שרה עונה לביקוח!

בעד מי להצביע! איך להחליט! כיצד אפשר
לבחור בין הליכוד למערך ן האם בכלל
אפשר לבחור ביניהמז האם
יש ביניהם הבדל, ואם יש,
איך אפשר למצוא אותו!

אתה והשקל מייחמת
טייבו ממשיכה

מה שהתחיל במוצאי״השבת כטראגדיה של
מישפחה אחת, הפך למחרת לטראגדיה של
שתי מישפחות. ריב בין שתי מישפחות הס־תיים
ברציחתם של שני בני
מישפחת מדח ובמותה, מש-
איפת גאז, של צעירה נוספת.

האם יגיש משה זנבר תביעה מישפטית נגד
זזוריאל לין! • מה ההבדל בין אברהם
שפירא ללבידי אשלון • :מהו יוקר המחייה
בתל־אביב ובערים שונות
8בעולם! • ולמה ממשיכים ה־טייברים
את מילחמותיהם!

רחר ה מר חר ח
מ ר 11ח ת:
מעשה בגרמני בשם
אולק, במכונית יגו אר
ובמיד ה החיילת
שנשארה למרות הכל
• לאה סולומון וה קשרים
המלוכסנים
במיזרח • האם רוני
מאנה ימשיך לאכול
אוכל סיני אחרי שנפרד מחברתו ימית נוי
(בתמונה רותי בריסקין -הנשק הסודי
של ישראל • סיפור עם מוסר־השכל • מע ללי
המא הבת הקנאית • עוד סיפור על הבת,
האם והחבר המשותף • ועל
^ הרכילות האחרונה בכסית -

קלריסה עוזבת א ת הבית.

המיקצוע-לוכד

שלמה עדני, עובד עיריית בת־ים, ידוע יותר
כמי שלוכד חיות מסוכנות. יש לו סיפורים
על חולדות במיטה, עטלפים במיטבח, נח שים
במקרר ודבורים שעקצו תלמידי בית-
ספר. אבל יותר מכל הוא מד־

1 1 1גיש את אהבתו הרבה לבע־לי״החיים
שאותם הוא לוכד.

אשה קטנה־גדולה

אליזבט יצאה מהמספרה ונופפה בחיוך
לעוכרים והשבים. לא כולם זיהו אותה.
״אבל אין דבר,״ חשבה ל־
8 8 8עצמה ,״תוך שנתיים בשיל-
טון כל העניינים יסתדרו״.

במיכתבתגיבה על ר שי מהשפורסמה בגליון
ל — האחרוןמפרטת שרת״הברי־אי
ת שי שנה אר בלי״ אל מוזלינו, אתהער כו ת
ל מגינת
מי שרד־הברי אות
רני דיי -מתנגדתלקביעהני
ב שי קו ל ״ דעת .
פעלה

אותם זה מצחיק

תמונה מוזרה של שני אלופי צה״ל, ה עומדים,
כשחיוך רחב נסוך על פניהם, מול
מצבה בעצרת־זיכרון לחללי חיל-השריון,
פור סמה בשבוע שעבר בעיתון הארץ. הארץ
^ > 0 .נאלץ לפרסם התנצלות מו-
זרה, ואילו דובר״צה״ל, ה־אחראי
לטעות, יצא נשכר.

זיאן אפריק, שבועון חשוב המופיע בפאריס,
פירסם באחרונה תחקיר מקיף על עיסקי-
הנפט של ברום רפפורס עם מדינות באפרי קה,
על קשריו עם שליט לוב, מועמד קד־א-
פי, ועל 60 מישפטים שהוא
מעורב בהם, מבלי שהדבר
יגרום לו התרגשות יתירה.

תשע שנים אחר

השבוע זכה נגיב מחפוז, גדול סופרי מצ ריים,
בפרס־נובל לספרות. אורי אבנרי היה
הישראלי הראשון שנפגש איתו, שלושה חו ד
שים אתרי ביקורו של אנוור אל״סאדאת
בירושלים. בראיון הגיב מחפוז על סיכוייו
של הסכם־השלום, על מחו-
8 9 4 1 8ייבותו העמוקה לפלסטינים
ומסר מסר אישי לעם ישראל.

דף חדש

כתב הגנה לא הנוהסתים!

עדרי הס קינ ה דס המסתופפים בפאבים של
לונדון ממחישים ביתר־שאת א ת נבואת-
הזעם של אנתוגי^ ברג׳ס, בסיפרו ה תפוז
ה מי כ אני שנכתב כבר לפני 25 שנה. ברגים
עצמו, ה מתיי חס לסיפרו כאל
§ 4 ^ 8ניבוי דייקני, פירסם באח־רונה
כתב־הגנה לסיפרו זה.

המדורים הקגזעים:
מיבתבים — בלי נימיקים
איגרת העורך — שבירת הטאס
הנדון — זה מה יש
במדינה -הפחפסזר שלא היה
ת שקיף — כהנא ימנזן ו
אנשים — .סחזק׳״ ללישכה
חשבון־נפש -ח ח טזפז
אתה והשקל — ט״בר ממשיביס
יומן אישי -הליכוד?־ נהדר!
לילית ישראל — מכשיר חי1ני

גילוי מ ד הי ם חד ש במישפט דמיאניוק -
ניצול טרבלינקה, שעד היום לא הצליחה
ההגנה ל דובב אותו, סבור כי יתכן וג ון
דמיאניוק איננו איוואן האיום, ואף טוען כי
הב טי ח לפ רקלי ט המדינה לא להגיב בעניין
עד לסיום המישפט. העול
8 4 x ^ 8הז ה מביא את תמליל השיחה
איתו, החושפת שערוריה.
קולנוע — שומר באמבטיה
ד ף חדש — גלזיזת מלתדזן
מה הם אומרים — ח ל מילוא.
סיכל כהן, אלדד אמיר. ישראל הר.
ח״ם הזוב׳ ,פיטר פר״שטדם

תשבץ —
מיבתבים לרותי —
זה וגם זח — מעי אסיח•
תמרורים — אזר הזלה זאינחנסיה
רחלמרחלת -ע ל כל השלם

1 35
1 40

בזיבחבימ
(המשך מעסזד )3
העולמית, איננו יוצא תוניסיה והמושב גילת
היחיד שעשה חיל.
גילתי יוצא תוניסיה אחר שעשה חיל גם הוא
הוא אהרון אוזן, מי שהיה שר בממשלות ישראל
ושהוא כיום איש־עסקים ומראשי הפדרציה הספאלי
עמר, באר־שבע
רדית העולמית.

בשרות פעיל

7זביב•1

.ב לי

אילו נדרשתי להגדיר על רגל אחת את
ייהודו של השלם הזה, כאז כן עתה, הייתי אומר:
זהו העיתון השובר את הטאבו.
לכאורה, קשה כיום לשמור על הייחוד הזה.
בשנות ה־ 50 היה העולם הזה העיתון היחידי
שהיה מוכן לשחוט פרות קדושות. כיוס מוכנים
רבים לעשות זאת.
אבל זה לא בדיוק כך. כמעט כל העיתונים
מוכנים כיום לפרסם סקופים, לתקוף אנשיס רמי־מעלה,
לחשוף תרמיות ושערוריוח. בתחום זה יש
להשלם הזה כיום תחרות רבה וברוכה.
אבל חשיפת שערוריות אין פירושה שבירת
טאבו.

טאבו
^ השב״כ

טאבו היא הטלת איסור על נושא מסויים,
אם מפני שהוא קדוש, אס מפני שהוא מקולל.
(מקור המילה בשפת הטונגה, טא־בו. טונגה היא

הודה לי על חלקנו בפרשה, והגדיר אותו כמעשה
פטריוטי.

פוליו בת־הדודה של הסבא

~ וטאבו
בימים האחרונים

שבר העולם הזה טאבו

נוסף.
כאשר החלה בהלת הפוליו, לא העז אף עיתון
אחד לומר בגלוי את אשר ידעו רבים: שמישרד־הבריאות
פעל בחוסר שיקול־דעת, שמסר לציבור
מידע נלתי־מדדיק והעלים מידע חיוני, שלא
נקט את האמצעים שהיה צריך לנקוט בעוד
מועד, שקיבל החלטות בצורה בלתי־סדירה, ולא־אחת
גם מטעמים בלתי־ענייניים.
מדוע אף עיתון אחד לא אמר זאת? מפני שגם
פה יש טאבו. המימסד הרפואי הוא קדוש. יש
חשש מפני יצירת פאניקה. יש דיעה שהציבור לא
צריך לרעת.
בשבוע שעבר פרצנו טאבו זה. פירסמנו
רשימה מפורטת של מעשיו של מישרד־הבריאות
והכרזותיו מאז ראשית המשבר. הרשימה שהוכנה
על־ידי שרה ליבוביץ, העידה על עצמה. פירסמנו
כתב־אישום מוחץ של הד״ר יולי גודלמן. הוא לא
היה סנסציוני, אבל הוא היה נוקב.
לא עברו 24 שעות, וכל סיגנון העיתונות
הישראלית השתנה. לפתע גילו הכל את הליקויים
בפעולת מישרד־הבריאות. כמה עיתונים
העתיקו את רשימת הפעולות וההכרזות,
שהופיעה אצלנו.
כאשר כל העיתונים מצטרפים למסע, ברור כי
חלקו של השלם הזה יישכח. מילא. העיקר הוא
שהטאבו נשבר.
מבחינה חיונית זו, אין גם עכשיו תחליף
להעולם הזה,
שרת־הבריאות, שהחשיבה את מילוי התפקיד
על־ידינו, טרחה להגיב על דברינו במיכתב
מפורט (ראה עטור .)8
מישטדה ומניות

שער ״העולם הזה״ ()12.10.88
הנזאס נשבר
קבוצה של 200 איים באוקיינוס ההודי, והיתה
בעבר מושבה גרמנית).
ניקח, למשל, את אחת הפרשות המפורסמות
ביותר: פרשת האוטובוס בקו .300
העובדות היו ידועות תוך שעות לעיתונאים
רבים. אף עיתון אחד לא העז לפרסם את הדברים.
השב״ב היה קדוש, וכך גם צה״ל. היה ברור כי
נעשה מעשה נקלה על־ידי קצינים בכירים של
צה״ל או השב״ב. איש לא היה מוכן לנגוע בזה.
השלם הזה שנר טאבו זה, ופירסם, תחילה
פירסם את הסיפור עצמו, לאחר־מכן את התצלום
שהראה את החוטפים בעודם בחיים, לפני רציחתם.
אחרי
ששברנו את הטאבו, באה כל העיתונות
אחרינו. עד כדי כך, שכבר כעבור כמה שבועות
נשכח מי עשה מה, ומתי. חלקו של השל הזה
טושטש, ועד היום מאמינים רבים שאת התצלום
הראשון פירסם עיתון אחר.
אגב, הזדמן לי לא־מכבר לדבר עם איש
המקורב לשרותי־הביטחון, אך שלא נגע בפרשה
עצמה. הוא אמר כי היתה לפרשה זו השפעה
מבריאה ומטהרת על השב׳׳כ, ובירך על כך. הוא

על כותרות הקטעים במדור תמרורים
(העולם הזה .)12,10.88
מי שעוקב אחר הכותרות במדור תסחרים,
חייב לקבל את הרושם שבעל המדור הוא גייס־יחידות
בצה״ל.
כי הכותרות (במדור האחרון, למשל: קצין
תורכי, שגריר אחרון וכו׳) נשמעות ממש כמו
רשימה של כינויי־הסתר של יחידות צה״ל
המשודרות בעת תרגיל קריאה פומבי להתייצבות
עופר קרייזר, נבעת״ם
לשרות מילואים.

מדוע נשארים הסבואים על כנם בתחומים
כה רבים? מדוע יש צורר לשבור אותם שוב ושוב,
גם אחרי שהעיתונות הכללית התקדמה במידה
כה רבה בעיקבות השלם הזה?
יש לכר סיבות נפשיות (כשזה נוגע לענייני
ביטחון ובריאות, למשל) .יש סיבות כלכליות
(כשזה נוגע למפרסמים גדולים) .אבל בעיקר יש
לזה סיבה עיתונאית פשוטה.
ניקח, לדוגמה, את התחום המישטרתי. לכל
עיתון יש כתבי־מישטרה, כתב־־חמישטרה זקוקים
לסקופים. הסקופים באים לרוב מקציני-
המישטדה. נוצרים יחסים של קח־ותן, יד־רוחצת-
יד: אתה תהיה בסדר איתי, אני אהיה בסדר איתר.
כאשר כל כתבי-המישטרה תלויים בסקופים
מישטרתיים, יכולה-המישטרה להפעיל לחץ כבד
כדי לפרסם דברים הרצויים לה, ולהעלים דברים
שאינם רצויים לה.
כד, כמובן, גם רובר־צה״ל(ועוד איך ,):דוברי
הממשלה והשרים, אגודות־הספורט, הבנקים,
ועור ועוד.
אי״אפשר להבין את פרשת ויסות המניות
הבנקאיות, למשל, מבלי לדעת כי רוב הכתבים
של העיתונות היומית, האחראים לנושא זה
בעיתוניהם, ידעו על הנעשה ולא פצו פה. מדוע?
ראה לעיל.

על הערכת משוררים ושמות־מיש־פחה
לועזיים (״לעמוד הקלון״ ,״דף
חדש״ ,העולם הזה .)5.10.88
נתן זך הקדיש לי. שורות תמוהות אחדות,
המתובלות בשפה שוקית. לא אידרדר לרמה

ארצות דוברות ספרדית. אולם אותו חלק מן
המישפחה שלא התנצר, נדד דרך הולנד לליטא,
ופולה בן־גוריון (לבית מונבז) היתה בת־דודתו
של סבי.
מכאן שזך טועה כשהוא מרמז כי קבלת שם־
העט שלי, שנודעתי בו, כשמי הרשמי, נבעה
מטעמי התכחשות לשם הקודם.
גבריאל מוקד, תל־אביב

דתית ובלתי־מיפלגתית
על זמרת שאין משמיעים א ת שיריה.
קם דור חדש שאינו מכיר אותי. ואלה שכן
זוכרים אותי אינם טורחים לבקש להשמיע אפילו
שיר אחד מכל שיריי, הן של אריות מאופרות והן
משירי־עם עבריים שהקלטתי בזמנו בקזל־ישראל
עם קראל סלומון, שהיה מלא התפעלות מקול
הסופרן הלירי שלי.
נכון מה שאמר לי פעם זמר: אם אין לך ידיד
זמר שיתעניין בך, ישכחו אותך.
אני אמנית דתית, על כן איש אינו מתעניין בי
וגם בלתי־מיפלגתית, אוהבת כל אדם — נוצרי,
מוסלמי ויהודי. ולמי דרושה אמנית כזאת בימינו?
יפה שרה גרינברג, תדאביב

תיקון מס 9
על חובת חשיפת משכורותיהם של
מנהלים בכירים (״קריאה לראשי ה בורסה
לגלות א ת שכרם״ ,״תשקיף״,
העולם הז ה .)28.9.88
יש להבחין בין תיקון מס׳ 2לפקודת החברות,
הדן בחובת פירסום שכר חמשת המנהלים הבכירים
ושל דירקטורים חיצוניים בחברות ציבוריות
לבין תיקון מס׳ 9לחוק ניירות־הערך, שהתקבל
ביולי השנה, לפיו הוטלה חובת דיווח שכר
המנהלים הבכירים גם על הבורסה.
דיווח ראשון יבוצע עם פירסום הדו״ח השנתי
של הבורסה לניירות־ערך לשנת . 1988 כך שהצו־עקים
(על אי״פירסום השכר) מתפרצים לדלת
נתן שילו, מישנה לם נכ״ל
פתוחה.
הסרסה לו״חודערך, תדאביב ״

גם בז בדיחה

פולה ודויד בן־גוריון ()1955
ם רריסתאך ה1לנד־ליטא
כזאת של לשון שוק, אלא אבליט בקצרה את חוסר
האמת וההיגיון הפנימי שבדברי זך.
ראשית, הוא טוען כי קיים אצלי ״רפלכס פב־לובי״
:רק מושמע שמו — וכבר אני תוקף אותו.
דברים אלה הם חסרי־שחר. תמיד הדגשתי את
דעתי כי זך, במיטב שירתו, אף כי לא בשיריו
הפוליטיים וההטפתיים החלשים, הוא מטובי
היוצרים של דור המדינה. מתוך הערכה זו גם
שיתפתי איתו פעולה בעריכת כתב־העת עכשיו
והזמנתי אותו להיות חבר־כבוד במערכת ת ר
אביב לחיו.
יתר על כן: באותו היום עצמו שבו השמיע זך
את טענתו זו בהשלם הזה נתפרסם במוסף משא
של דבר מאמרי ״האגדה המודרנית בשירת דור
המדינה״ ,שכלולים בו שבחים מופלגים לחטיבות
מרכזיות בשירת זך.
אבל בקטע הנ״ל של זך עליי בולטים גם
צדדים תמוהים נוספים. למשל, הוא קובע כי לא
קרא ולא יקרא את מאמרי בהשר, שבו הזכרתי
את שמו הקודם, זייטלבך. עם זאת, הוא תוקף
אותי על כי תקפתי, כביכול, או ניסיתי לשים
ללעג, את שמו הקודם.
האמת היא הפוכה: מכיוון שאנטון שמאס תקף
שמות כגון אוורבוך(שמו הקודם של הסופר יצחק
אורפז) ,רימזתי, כי על פי הגיון זה עצמו היה צריך
לתקוף גם שמות קודמים, בעלי צליל מרכז־אירופי,
של סופרים נוספים.
אני גם אינני מתכחש לשמי הקודם: מונייז או
מונבז, אלא אני אף מתגאה בו. הרי זה שם שושלת
מלכי כורדיסתאן שהתייהדה במאה הראשונה
לספירה. מישפחה זו עברה לספרד והתחתנה עם
מישפחת אברבנאל. השם מונייז נפוץ ביותר בכל

על קטע העכוז החשוף בסירטו
החדש של יהודה ברקן (״אותך זה
מצחיקן״ ,העולם הז ה )15.9.88
אני מסכימה במאת האחוזים עם דעתה של
מבקרת הקולנוע של השלם הזה: קטע העכוז
החשוף(של המלצרית) במצלמה בלי בושה הוא,
בסך הכל, בדיחה וולגארית.
אבל זאת איננה סיבה מספיקה שהמבקרת
תכתוב ש״עם עכוז חטוב שכזה אפשר אפילו
ללכת לתפילה ״.היא בוודאי התכוונה לכתוב
שכך אפשר אפילו ללכת למיטבח, כפי שהמל־ ״
צרית חושפת־העכוז אכן עושה בסרט.
רחל בקר, אילת

יש בול בדלי
על תצפיות ההורוסקופ (העולם הזה
.)15.9.88
אין לי הספק הקל שבקלים. האסטרולוגית של
השלם הזה תמיד קולעת בול ובוודאי ב מז ל״
הפרטי שלי, מזל דלי( אני יליד 31 בינואר).
גם בחודש שעבר. וכך היא הבטיחה לי:
״הצעות שיוצעו לכם ב־ 15 או ב־ 16 יהיו אמנם
מלהיבות, אבל לא כדאי ...שתתלהבו מדיי!״
וזה בדיוק מה שקרה: מיפעל־הפייס הציע לי,
לקראת ה־ 15 בחודש, הצעה מלהיבה: פרס ראשון
של מיליון שקל בלוטו!
התלהבתי מאוד, מילאתי ארבעה טפסים (נזק
של 20 שקל) והתוצאה: אפס. אפילו לא ניחשתי
מיספר אחד. בדיוק כמו שהאסטרולוגית הזהירה:
״לא כדאי ...שתתלהבו מדיי!״
זבולון ענבי, חררה ״

כתובת המערכת
קוראים המבקשים לכתוב למערכת
העולם הזה מתבקשים לדייק בכתובת
המערבת: רחוב גורדון ,3תל־אביב,
מיקוד —.63458
בשעת הצורך ניתן גם לפנות בטלפון
03( 232262 בפקסימיליה —
245242־3־ .972 מנוי ,2009 ובטלקם
— 11 341667 וע!ץ ןעוח.
העול ם הז ה 2668

זה מה יעי
ך • שש מערכות״הבחירות האחרונות הייתי מעורב אישית,
^ ועל כן לא העזתי לתת עצות לקוראים. כל עצה כזאת היתה
השורה בהכרח בחוסר־אובייקטיביות.
במערכה הנוכחית אינני מעורב. לכן אני יכול להעז ולנסות
לעזור לקוראים בהחלטתם.
לא לתת עצות, חלילה, אבל לספק מזון למחשבה.

שבה כל ההחלטות מתקבלות(למעשה) פה אחד, איך מבחינים בין
מעשיהן?
ניקח את התחום הכלכלי. הממשלה ניהלה מדיניות כלכלית
מסויימת. היא הדבירה את האינפלציה, תוך פגיעה קשה בייצור
ובייצוא. הציבור מרוצה מזה.

במאמר זה אשתדל לנתח את המצב בין שתי המיפלגות
הגדולות בלבד.

המערך אומר: שימעון פרם. הליכוד אומר: יצחק מודעי ומשה

ניסים•

בעד מי להצביע? איד להחליט?

^ מערך והליכוד
1 1האם בכלל אפשר לבחור ביניהם?

— כיצד לבחור ביניהם?

האין הס, בעצם, שני הצררים של אותו המטבע?

אם יש הבדל ביניהם, היכן הוא? כיצד לאתר אותו?
אפשר להשיב בכמה דרכים. אפשר להשוות את המצעים
שלהם. אפשר לבדוק את מעשיהם עד כה.

ואפשר לעסוק בניחושים לגבי העתיד.

אז מי עשה את זה?

אם כל אחת משתי המיפלגות הגדולות טוענת
לאבהות על הילד הזה, משמע שאין הבדל ביניהן.

לא לגבי האינפלציה, לא לגבי המניות הבנקאיות, לא לגבי
שום נושא אחר (מלבד הזרמת הכסף לקופת־החולים, ס 1לדבונה

וכור).

כל מדיניות כלכלית מהווה גם מדיניות סוציאלית.
לכן אין מנוס מן המסקנה שגם מבחינת המדיניות
הסוציאלית אין שום הבדל ממשי בין המערך
והליכוד.
כל ההבדל הוא בסיסמות, ומהן אפשר להתעלם.

ך תחיל כמצע. לכל אחת משתי המיפלגות הגדולות יש מצע
ל מפו רט, מגובש. על המצע התווכחו הרבה. ישבו ועדות. היו
מריבות. נוסחו סעיפים.

אני מציע לקחת את שני המצעים האלה ולדחוף
אותם ל פח־האשפה.

ם כן,
הנסיגה מלבנון. כבר אמרנו בהזדמנות קודמת:
הנסיגה ממרבית לבנון לא היתה מתבצעת אלמלא
תמכו בה שתי המיפלגות הגדולות.
מה נשאר?

המצעים מורכבים ממליצות חסודות. אין להם אחיזה במציאות.
הם נועדו לסבר את אוזני הבוחרים, מתוך אמונה נאיבית(המיוחדת
לסוג מסויים של עסקנים) שמישהו יקרא אותם ויאמין להם.

אני מציע להתעלם מן המצעים ומן ההבדלים המפוברקים לגבי
העבר, ולהתרכז בצפוי בתקופת־כהונתה של הכנסת הבאה.
הנה תסריט״לרוגמה:
בעוד כמה חודשים, במהלך , 1989 יגיעו מיכאיל גורבאצ׳וב
והנשיא האמריקאי הבא לידי הסכמה שיש לחסל את הסיכסוך
במרחב שלנו, כשם שחוסלו הסיכסוכים באפגניסתאן, בקאמפו־צ׳יאה,
באנגולה, באמריקה המרכזית, במיפרץ הפרסי. הם יסכימו
ביניהם על פיתרון שיבטיח את קיום ישראל, תוך כינון מדינה
פלסטינית לצידה.
באותו הזמן יגיע הרוב הגדול באש״ף ובהנהגת האינתיפאדה
לכלל מסקנה שצריכים להכריז בגלוי וחד־משמעית על הנכונות
להכיר בישראל ולחיות בשלום עימה.
באותו הזמן יימאס לרוב הגדול בישראל לשמוע את ידיעות-
הזוועה היומיומיות מן השטחים הכבושים, ולשלם את המחיר.
ראשי צה״ל ידרשו פיתרון מדיני, ובצמרת ישראל תתגבש ההכרה
שאין מנוס מלשאת ולתת עם אש״ף ו/או עם ראשי האינתיפאדה.

מה תהיה א ז עמדת שתי המיפלגות הגדולות?
שימעון פרס ימצא את המליצות הדרושות כדי לעלות על דרך
זו. בעניין זה לא תהיה לו בעייה. הן כבר מוכנות בראשו. אבל הוא
יפחד מפני התנגדות הליכוד והמתנחלים.
הליכוד יוכל לבצע זאת, כי אין לו ממה לפחד אלא מפני הימין
הקיצוני. אבל הליכוד לא ירצה. גם אם שמיר יגיע למסקנה שאין
מנוס מפיתרון זה, יפחד מפני אריאל שרון. ומכאן המסקנה, השגורה
בפי רבים: רק שרון יכול.

ייווצר, איפוא. מצם כזה: המערך ירצה ולא יוכל,
הליכוד יוכל אך לא ירצה.
ץ ץ ול פרספקטיבה זו, בעד מי מהשתיים להצביע?
הצבעה בעד הליכוד היא הימור, מישחק ברולטה רוסית. צריך
אדם להאמין כי במצב כזה יגבר השכל על הרגש בליכוד, ששרון
יגבר על שמיר, וכי שרון ירצה לעשות שלום עם יאסר ערפאת.

הימור כזה יכול להצליח. אבל הוא מסוכן מאוד־מאוד.
זה כמו להמר על סוס כשהסיכויים הם 10:1
נגדו.
סביר הרבה יותר להמר על המערך. המערך אינו קנאי. אין לו
אידיאולוגיה. אין לו עקרונות. הוא ״פרגמטי״.
כאשר המצב יכריח את ממשלת־ישראל — ולא חשוב מה יהיה
הרכבה — לעלות על דרך ההסדר הזה, יוכל המערך להתאים את
עצמו.

הוא הדין לגבי ״תוכניות״ מדיניות וצכאיות
למיניהן.
שמעתי במיקרה ברדיו תשדיר־בחירות של הליכוד. אמרו:
,״ועכשיו 10 ,שניות המוקדשות לתוכנית־האלופים של המערך״.
אחר־כך שמעו, במשך עשר שניות, תקליט של רעמי־צחוק.

לדעתי זאת היתה תגוכה קולעת מאוד. תוכנית-
האלופים של המערך מצחיקה.

הוא כבר בדרך. כמעט ואין איש בצמרת המערך
שאינו מודה בכך בשיחות פרטיות. ושימעון פרם
עצמו, מלך הסתגלנים, יקדים את האחרים, חרף כל
דיבוריו היום.

תוכנית־האלופים של המערך היא קישקוש. תוכנית הביטחון
של הליכוד היא קישקוש.

ך* רור שהמערך לא יוכל לעשות זאת לבדו, אף אם ישיג רוב
קטן בבחירות. במישטר הדמוקראטי אין מבצעים מהפכה כזאת
ברוב של.51?!.

המערך יכול היה לעשות את אותו הדבר :״ועכשיו 10 שניות
המוקדשות לתוכנית־הביטחון של הליכוד.״ אותו התקליט.

גם זה היה קולע.
דכריו של שימעון פרם על ״משא־ומתן עם ירדן
ופלסטינים״ הם קישקוש. דכריו של הליכוד על
ה״אוטונומיה״ הם קישקוש.
המערך מתעלם מן המציאות. הוא מתעלם מן האינתיפאדה.
הוא מתעלם ממות האופציה הירדנית. הוא מתעלם מן העובדה
שאין פלסטינים מחוץ לאש״ף (מלבד הקנאים האיסלמיים
* הקיצוניים ביותר) .הוא מתעלם מן העובדה שאין אף ערבי אחר
בעולם שהסכים אי־פעם לתוכנית־אלון, הנקראת כיום תוכנית־האלופים.

מילה הנאמרת כתשדירי־המערך על נושאים
אלה היא שטות גמורה. וכמעט כד ראשי המערך
יודעים זאת היטם.

ך* נ״ל בליכוד.

^ הליכוד מתעלם מן המציאות. הוא מתעלם מהעובדה שאין אף
* מדינה ערבית אחת המוכנה לדבר עם ישראל בלי אש״ף. הוא
מתעלם מן העובדה שאין אף ערבי אחד, מחוץ למצריים, המסכים
לאוטונומיה, וכי גם מצריים מתנגדת לחלוטין לאוטונומיה
שמציע הליכוד. הרי משום כך הופסק המשא־ומתן עם מצריים על
האוטונומיה. הליכוד מתעלם מהעובדה שאין אף פלסטיני אחד
המסכים לאוטונומיה פלסטינית. איך עושים אוטונומיה בלי
אוטונומים?
הליכוד יודע שהדברים על קטיושות בקלקיליה ותותחים
ברמאללה הם דברי־הבל, שהרי צה״ל יכול בכל עת לשים לזה קץ.
הוא יודע כי אין פיתרון בלי אש״ף.

בל מילה הנאמרת בתשדירי־הבחירות של הליכוד
היא שטות גמורה. וכמעט כל ראשי הליכוד יודעים
*1זאת היטב.
מי שרוצה לבחור בין המצעים בוחר בין שטות לשטות. אזרח
אינטליגנטי לא יעשה זאת. הוא ידחוף את כל המצעים והתוכניות
למקום הראוי להם.
ס ם כן, אולי כדאי לבחור בין שתי המיפלגות הגדולות על פי
מעשיהן עד כה?
זה הרבה יותר הגיוני. סביר להניח ששתיהן יעשו בעתיד מה
שעשו בעבר. זהו קנה מידה הרבה יותר אובייקטיבי.

אבל יש כאן צרה: קשה מאוד להבדיל בין מעשי
המערך ומעשי הליכוד.
כששתי מיפלגות יושבות במשך ארבע שנים בממשלת־אחדות,

אם ייווצר מצב של ערב־הכרעה, תיווצר הברירה
בין שתי אפשרויות: פיזור הכנסת ה־ 12 ועריכת
בחירות חדשות ב־ 1989 או ב־ ,1990 או ביצוע
הדברים על־ידי המערך והליכוד גם יחד.

המילחמה היתה אבודה. העם הבין זאת ורצה בנסיגה.־גם חלק
גדל והולך מאוהדי הליכוד רצה בה.
לליכוד לא היה נעים להצביע בעד הנסיגה, כי היתה בכך
הודאה בכישלון המילחמה של מנחם בגין ואריאל שרון. לכן הטילו
על אחד מהם — דויד לוי המיסכן — להצביע עם המערך בעד
הנסיגה( .תפקיד דומה מילא מודעי בהצבעה על התוכנית
הכלכלית ).אז איפה ההבדל?

דיכוי האינתיפאדה? שום איש בליכוד לא היה
נוקט שיטה אכזרית יותר מאשר יצחק רבין. הוא
עושה את המכסימום האפשרי.

אילו היה שרון במקומו, לא היה יכול לעשות יותר. צה״ל היה
מתנגד. שרותי־הביטחון היו מתנגדים. ארצות־הברית היתה
מתנגדת. מאות־אלפי מפגינים ברחוב היו מתנגדים. יש להניח כי
שרון היה עושה פ חו ת מאשר רבין, כי ההתנגדות למעשיו היתה
חזקה יותר.
התנחלויות? גם הליכוד יודע שאין מועמדים להתנחלויות
חדשות ושאין כסף להקמתן.

ועידה בינלאומית? אילו היה שימעון פרם מאמין
באמת שזהו עניין מוחשי, היה פורש מזמן מן
הממשלה(״ממשלת־השיתוק״) וקורא לבחירות חדשות.
הוא לא עשה זאת.
ואילו האמין שמיר באמת כי מעשיו ודיבוריו של שימעון פרס
הם אסון לאומי, היה מפטר אותו מן הממשלה. הוא לא עשה זאת.
האמת היא שבין ראשי שתי המיפלגות הגדולות היה קיים
קונסנזוס רחב מאוד גם בנושאים אלה. חילוקי־הדיעות הם על
דברים שוליים, שאינם חשובים בעיני איש מהם.

אחרת, פשוט, לא יכלו לשבת ביחד, חרף כל
האילוצים.
^ ם כן, האין שום הבדל בכלל? האם כל ההבדלים הם המצאה
\ 8של תדמיתנים ופירסומאים זריזים? האם זה הכל מישחק
בתרמיות, בגימיקים, בבחינת קוקה קולה מול פפס׳ קולה?
לא הייתי אומר זאת.

יש הבדל. והוא יכול להיות חשוב.

לדעתי, תקום אחרי הבחירות ממשלת־אחדות־לאומית. גם אם
יהיה לגוש אחד רוב קטן, הוא יעדיף קואליציה עם המיפלגה
היריבה על פני התלות במיפלגות קטנות וקיצוניות. הגדולים
אוהבים קארטל.
אם כן, לפני בוחרי המיפלגות הגדולות עומדת השאלה: מי
מהשתיים תהיה חזקה יותר בממשלה? מי מהן תעמוד בראש הממשלה?
מי יכולה לכפות משהו על השניה?

מכל הנימוקים להצבעה בעד המערך, זהו הנימוק
ההגיוני היחידי.
ובן שרוב הבוחרים אינם מצביעים מתוך נימוקים הגיוניים
דווקא.
מדוע מצביעים פלוני ואלמונית בעד מי שהם מצביעים? יש
שלל של סיבות, מודעות ובלתי־מורעות. מפני שהצבעתי כך
תמיד. מפני שאבא הצביע ככה. מפני שאני שונא את שימעון פרס
יותר מאשר את יצחק שמיר (או להיפר) .רק לא ליכוד. רק לא
מערך. המערך דפק את השחורים. הליכוד הוא מיפלגת האספסוף.
המערך שווה ל־״ ,אבל שימעון פרס בסדר. שמיר אינו איי־איי־איי,
אבל הליכוד בסדר. רק אריק יכול. אלוהים ישמור על המדינה
אם אריק יגיע לשילטון. וכו׳ וכו׳ וכר.
התועמלנים הזריזים מבינים את המניעים האלה ועובדים
עליהם. מכאן תשדירי־הבחירות והמודעות, המעליבים את
האינטליגנציה של הבוחר.

המחברים אינם מאמינים כי האינטליגנציה של
הבוחר היא שתקבע את הצבעתו ליד הקלפי.
מיפלגה גדולה צריכה לפנות לציבורים שונים ומגוונים, ולכן
היא אומרת דברים סתומים, או גם דבר והיפוכו. היא סופר־מארקט
של סיסמות ותדמיות. המיפלגות הקטנות, הדומות יותר לבוטיקים,
יכולות לדבר בשפה ברורה והגיונית יותר.
בשבוע הבא אנסה לבחון אם מיפלגה קטנה עריפה עקרונית על
גדולה, או להיפר, ומה ההבדל בין המיפלגות הקטנות בינן לבין
עצמן•

כאן אקבע רק זאת: אם הבחירה היא בין שתי
המיפלגות הגדורות, שרק להן הכוח להביא להכרעות,
עדיף המערך על הליכוד בשעה זו.

מייי ־ י 1 1 י י * 1י* 3י ״ י

רבני שבועיים אירה,,השים הזה ,,רואשונה 3האמויקאים
מזהיו, מבני אפשרות שר מגיבה שר דלקת קוום־המוח באוץ.
להלן פוטים ראשונים ומראים ער המחלה ודרכי התפשטותה
במידעגז העם
ה פרו פ סור
שלא היה
שערוריות בסס מים:
1תוארו שד ארנס
| והמודעה הערבית

ץ הו אחד הסודות השמורים ביו(
תר במערכת־הבריאות, העוברת באחרונה
טלטלות איומות:

לדברי מחלקת־הבריאות של השגרירות,
עלות החיסון של כל עובד
מתקרבת לסכום של 150 רולר.
רלקת העוצבה המנינגוקוקלית מתפרצת
מדי שנה באיזורים שונים באפריקה,
משני עברי קו־המשווה. אין
נתונים מדוייקים על מידת הנפגעים,
מפני שלשילטונות בארצות אלה אין
דרך לבדוק זאת, ואם יש להם נתונים
אין הם נוהגים למסור דיווחים מדו־ייקים
לאירגון־הבריאות העולמי.
זוהי הפעם הראשונה שאנשי השגרירות
מקבלים חיסון במיסגרת הטיפול
המניעתי. לפי דיווחים לא־רישמיים,
אירעה התפרצות של המחלה בשנה
שעברה ברחבי אפריקה.

מומחים למגיפות(אפידמיו־לוגים)
מצפים להתפרצות רבתי
של המחלה בחורך הזה במצריים,
ומשם תתפשט לבל
אגן המיזרח התיכון.
העולם הזה פנה לשגרירות מצריים,
כדי לקבל אישור לקיום המחלה שם.
דוקטור עבד־אל־והאב, קצין־העיתונות
של השגרירות, פרץ בצחוק כשנשאל
על כר ואמר :״שמעתי על קיום המחלה
הרך העיתונות־ .לא היו דברים מעולם.
לי זה נראה בהמצאות של עיתונאים!״

מה קרה
במצריים
ך • פרופסור חיים גריכטר, מומן
1חה לבריאות־הציבור, ובין שאר
תפקידיו גם מנהל המעבדה הווירולו־גית
של תל־השומר, תיאר את המחלה:
אין כמעט מדינה בעולם שבה אין
מופיעים מפעם לפעם מיקרים של
מחלה זו, ללא קשר בין מיקרה
למיקרה. בישראל יש מדי שנה בין 50
ל־ 70 מיקרים.
הסימפטומים של המחלה הם כאב־ראש
חריף, חום גבוה מאוד, קשית־העורף,
הקאה, ולפעמים תרדמת (קומה).

העולם תזה 1ילה לרא1₪ה את פרוץ
הסלפה בתצר״ם, במדור תשקיף לפני
שבוע״ם, כעבור שנוע שאל רישת
אחרשת על כך את הפרופסור רך
מיכאלי .

בקרב המטופלים יש בין ״/״5
ל־ס/״ 10 מיקרי מוות.
יש סוגים שונים של המחלה הזאת,
ויש חיירק נהיר, הגורם להרעלת־דם
קשה, שבה נסתמים כלי־הדם ונגרם
נמק. במיקרה הזה יש בין 80£7־90
מיקרי־מוות.
לדברי הפרופסור, בכל ארבע או
חמש שנים מופיעים בעולם גלים
אפידמיים, הנובעים ברובם מלידתם
של דורות חדשים, שאינם מחוסנים
מהמחלה.
ב־ 1976 היתה בסאו־פאולו התפרצות
של המחלה, ועשרות אלפי אנשים
חלו בה. הממשלה הבראזילית הטיסה

סננה: גגצו״ס והלאה
החוזר שהוציאה שגרירות ארצות־הברית לעובדים שקיבלו א ת
החיסון לדלקת־העוצבה המנמגוקוקלית (דלקת קרום־המוח):
דלקת״העוצבה המנינגוקוקלית: אפידמיה של דלקת־העוצבה
המנינגוקוקלית מתפרצת כמעט מדי שנה באיזורים מסויימים
באפריקה.

בחורף האחרון עלה מיספר התפרצויות־המחלה במצ ריים,
ואפידמיולוגיס מנבאים כי בתחילת דצמבר 1988
תהיה במצריים התפרצות ניכרת של המחלה. רשויות אלה
מאמינות כי קיים חשש של התפשטות המחלה ממצריים
לארצות נוספות באגן־הים־התיכון, שיש להן גבול פתוח
עם מצריים.
הזיהום המניגגוקוקלי מועבר על״ידי שאיפה של הפרשות ריריות״
האף של אדם, שלקה במחלה. העברת החיידקים נעשית בעיקר

1/1ת 0־=ו

ז א 51:א 0 0ם. ז 14ח ס ־ ז א ! ד א 1 £ז \ /ק

באמצעות מגע קרוב, במקומות צפופים או לא מאווררים בראוי.
מגורים צפופים, כמו ביחידות צבא, או אמצעי״תחבורה צפופים, הם
דרכים אופייניות להפצת החיידקים. הסיכון ב הידבקות מזיהום
מנינגוקוקלי על״ידי דיפלומטים בחו״ל הוא מינימלי, אבל קיים.
הסגל הרפואי ממליץ כי כל סגל״השגרירות, החל בגיל 8נ
חודשים, יקבלו מנה אחת של החיסון 0אשר תב טי ח הגנה
יעילה לפחות לתקופה של שנתיים. לגבי ילדים בגילים שבין 3
חודשים עד 18 חודשים מומלץ לתת שתי מנות־חיסון, בהפרש של
3חוד שים ביניהן, מאחר ולחיסון יש השפעה חלשה מאוד בקבוצת•
גיל זו. החיסון אינו מומלץ לילדים מתחת לגיל 3חודשים, מאחר
ואין כל תגובה חיסוני ת בקבוצת״גיל זו.
סיכונים ותופעות-לוואי אפשריות: תופעות-הלוואי לחיסון הכי־נינגוקוקלי
אינן חזקות או מורגשות בדרך בלל, ומישכן אינו עולה
על 24 שעות. תופעות־הלוואי כוללות אדמומיות ורגישות באיזור
שמסביב למקום הזריקה, חום או התקררות. קרח, המושם על מקום
הזריקה ואספירין ירגיעו, בדרך כלל, א ת החום הסיסטמי, ההת קררות
והתחושה הלא״נוחה.

אזהרות מיוחדות: עדיין לא הוכחה בטיחות החיסון
לנשים הרות. מבחינה תיאורטית, עדיף שלא לחסן נשים
הרות, אלא אם כן יש סיבון משמעותי להדבקה. יש לדון
בבל מיקרה לגופו עם הסגל הרפואי.
לא מומלץ גם לאנשים, הסובלים מחום, לקבל את החיסון.

ציפי מנשה, העול הזה

השגרירות האמריקאית ב־תל־אביב
פתחה במיבצע־חי-
סון המוני של בל עובדיה ובני־מישפחותיהם.
לפי תחזיותיהם,
אמורה לפרוץ בארץ מגיפת
דלקת־קרום־המוח (העוצבה
המנינגוקוקלית) .עד כה חוסנו
490 אנשים, הכוללים את כל
הסגל הדיפלומטי והעובדים
הישראליים, בתרכיב־חיסון מניעתי.

הטיפול
נעשה על־ידי שימוש באנטיביוטיקה,
כדוגמת פניצילין, באמצעות
זריקות.

מארצות־הברית מיליוני מנות־חיסון,
כדי לחסן את אוכלוסיית סאו־פאולו.
במקביל היתה באותה השנה התפרצות
גם בארצות־הברית, עם יותר מאלף
מיקרים.
בצבא ארצות־הברית נהוג לחסן את
כל הטירונים, הנשלחים מעבר לים,
מפני שבארצות רבות, שבהן הם משרתים,
נפוצה המחלה.
מישרר־הבריאות בארץ נוהג לחסן
את כל עולי־הרגל למכה היוצאים
מהארץ, בגלל יריעות על התפרצות
המחלה בסעודיה.
לרברי הפרופסור, בין ,״ 10ל־,״30
מהאוכלוסיה במדינה נושאים את החיידק
בגופם, ונקראים ״נשאים א־סימפטומטיים״
,מכיוון שאינם מפתחים
את הסימפטומים. הטיפול בנשאים קל
יחסית, בהשוואה לטיפול בחולים עצ־

מם. נהוג לטפל בנשאים באנטיביוטיקה.
לטענתו
אין כיום סכנה של מגיפה
בארץ, מכיוון שהמחלה מתפרצת במי־מדים
גדולים רק כאשר פ 70 מהאוכלו־סיה
הם נשאים.
יש קשר הדוק בין תנאי־מגורים
לבין התפרצות המחלה. במקומות
שתגאי־הדיור ירודים, ואין איוורור
מתאים, יש סיכויים טובים לחלות,
מפני שהחיידק עובר מאדם לאדם על־ידי
הפרשות של גרון ואף. כלומר: די
בהתעטשות ישירה על פנים של אדם
כלשהו, כדי להעביר לו את החיידק.
בנשאים מטפלים טיפול מניעתי,
ואילו בחולה מטפלים טיפול קורטיבי.

מכונת־הבחירות תובעת קורבנות,
כמו מולך. כל פרט קטן יכול לשמש
למטרה זו.
כך קרה השבוע לתוארו של משה
ארנס.
לפתע גילה המקומון העיר כי ארנס
חי על שקר. לא זה בלבד שמעולם לא
זכה בתואר דוקטור, אלא שגם אינו
זכאי להשתמש בתואר פרופסור. אמנם
היה במשך כמה שנים פרופסור־חבר
בטכניון, אך מכיוון שחדל לשמש
בתפקיד זה, גם פרופסור איננו. משמע:
הוא מרמה. ו היתה זאת טענה די מופרכת.
ארנם זכה בתואר שני(מ׳׳א) באחד
המוסדות היוקרתיים ביותר בעולם:
אם־א״־ט׳( ,המכון הטכנולוגי של
מאסאצ׳וסטס) בית־המיקדש של הטכנולוגיה
המודרנית. למוסד זה מתקבלים
רק התלמידים המחוננים ביותר.
הוא שימש כמה שנים כפרופסור־חבר
בטכניון. כעבור כמה שנים לימד
בטכניון שנית, אך הפעם לא זכה שוב

לפי דיווחים שקיבלה ישראל
מאירגון־הבריאות העולמי, יש
כשכע מדינות דיווחים על
מיספר חולים שהוא בגדר של
מגיפה. השבע: ברזיל, סודאן,
צ׳אד, הודו, אתיופיה, סעודיה
ומצריים.
לגבי מצריים יש בעייה. השילטונות
שם אינם מוסרים דיווחים לאירגון־
הבריאות העולמי.
על רקע דברים אלה ניתן להבין את
הפאניקה שאחזה כאמריקאים, שבידיהם
נתונים מדאיגים לגבי מיספר
החולים במחלה במצריים. מאחר ועו־בדי־שגרירות
רבים נוהגים לפקוד את
קאהיר במיסגרת תפקידם, הרי שב־פוטנציה
הס יכולים להיות הנשאים
האידיאליים של המחלה בארץ, וכמוהם
התיירים הישראליים. משום־כך עלולה
לפרוץ בארץ מגיפה נוספת.

לשום גורם ישראלי לא היו
נתונים לגבי המחלה בירדן, אך
מהשגרירות האמריקאית נמסר
שגם שם ידוע על מיספר
מיקרים, העובר את הממוצע
השנתי.
הדוקטור צבי בן־ישי, רובר בית־החולים
רמב״ם בחיפה, וירולוג ב־מיקצועו,
מספר שב־ 1987 היו 66
מיקרים ברחבי הארץ, ובשנת 1988 היו
עד עכשיו 62 מיקרים. לדבריו, אין
צורך לחסן את כל האוכלוסיה, והוא
מביא כדוגמה את הנשיא האמריקאי
ג׳ראלד פורר, שחיסן את כל אמריקה
נגד שפעת־החזירים, בעלות של 140
מיליון דולר, ולבסוף ״לא קרה דבר״.
גם בן־ישי מורע להתפרצות בסודאן,
אך גם לפי טענתו קטנים הסיכויים
שזה יגיע לישראל. כדי שזה יגיע
למימדים של מגיפה, יש צורך במיספר
גרול מאוד של נשאים, ולטענתו גם על
זה יתגברו.

^ פי הפרופסור טיבריו שוורץ, מי
€שהיה האפידמיולוג הראשי של
מישרד־הבריאות עד לפני שלוש שנים,

אזדית זדו כבי,4

זזזדד אזדליאב ₪
(המשך בעסוד )38

פרופסור(?) ארנס
תפקיד לחור, דתה לח 1ד
בתואר זה. משמע שהטכגיון לא התפעל
במיוחד מכישוריו בתחום זה.
אולם בארץ אין חוק המסדיר את השימוש
בתוארים אקדמיים. מקובל
בארץ להדביק את התואר ״פרופסור״
לכל אדם שפעל כפרופסור מכל דרגה י*
שהיא. בשימוש המקובל, אין קשר ישיר
בין התפקיד של פרופסור ובין התואר.
מבחינה זו אין ארנס מהווה חריג.

רבץ, ראש האינתיפאדה.

בכיוון ההפוך התעוררה שערוריה מופרכת
דומה: המערך נתן מודעה בשבועון
הערבי אל־סינארה בנצרת.
בתרגום השתבשה מילת־יחס אחת,
והתקבל הרושם כאילו המערך משבח ״
את האינתיפאדה.
דרושה מידה רבה של טימטום או
זדון כדי להאמין כי המערך יתן מודעה
כזאת בכלל, ובמערכת־הבחירות בפרט.
יצחק רבין, איש־המערך, הוא
המדכא הגדול של האינתיפאדה, וכל
הערבים בישראל שונאים אותו בשל
כך. אבסורד הוא לחשוב כי המערך
יופיע פתאום כמצדד האינתיפאדה.
אך כאשר אין נושאים אמ־תיים שאפשר
להתנצח עליהם, גם תוארו של
ארנס ומודעה ערבית יכולים לשמש

דלק למכונות הבחירות.

הממשלה

איו נורא

איש־אש״ף מאיים
בנ שק חם, ראש־הממ
שלה מאיים
ברצח־עם. כל זה
כבדרך אגב.

אחד האיומים המחרידים ביותר הו־העולם
הז ה 2668

רו יולי נודלמן
0€ 18ק;100 וח-ן1? 1111 דז 0 1ו71
ה חנ ״ רשדהרוקחותה עו למית מז הי ר:

בחיסון הפוליו סכנה לנשים הרות!

£ ) 1 1 1 1 0 0ו 8 1 1ז { 1( - 0 1ח 7 5 9 0

>ן1-ז1ן 0:11^11001101*1ס(<><0-1יי* 1(1.ססוססוץ

ח1)10ז £0

__ 1982
קובץ ״מארטינדייל״
המהדורה ה־ ,28 מעודכנת ביותר
11680111111

ץ ץ ילחמת־מודעות פרצה בין מי־
1*1שרד־הבריאות ובין הסתדרות הרוקחים
בישראל.
אפשר היה לחשוב כי המאבק התלקח
סביב עניין חיוני: כיצד להבטיח את
בריאות הציבור. אך עיון במודעות
הגדולות והיקרות מגלה שבסך־הכל

ספר־חובה לכל רוקח. מכונסות בו
תוצאות המחקרים המעודכנים על
השפעת התרופות, החיסונים וכו׳ ,ומצוטטים
בו מחקרים ומאמרים שזכו
בגושפנקא המוסמכת ביותר בעולם.
הספר מפורסם על־ידי מארטינד״ל,
הוצאה מיקצועית ,״בהנחייתה של מו־

שלקו בשיתוק וגם במומים
אחרים מלידה( .ראה ציטוט
מם׳ ).2
הפרק ״אזהרות״ מזהיר מפני חיסון
ררך הפה (סייבין) במיקרים שונים,
למשל: לא לחסן בתקופות של מחלה
או בריאות לקוייה: לא לחסן חולים

) 5 0 8 9 7ס ) 6 ) 1 1 ( 0 0 1 3 0 0 1 1 0 1׳ 15ז 1 0 ) 1 0 5 . 0111,1 )10

ו 1111.1

) ( 111011 * 80 10001001 ( 101100 1110 * 011 111111 180 11110 1( 1׳ >111181118 11111011
)! 1011101״ ״ 011001110 0111111) 1 1 8 0 11) 51 4 1110) 0 1 8 5 0( 1 )110 ) 11111)10 115 2 0י) 0ס י |

8 1 0 0 0 01 )11 7 1 *1.

( 0 0 1 0 0 1׳ * 01801

18311 1110 11110 3 0 1 0 0 8
1973. 14, 6 4 8 .

7 ( 101

ציטוט מם׳ 1
2070 יותר תינוקות מתים
3111$1־| 0 | 5 51 11113. 1 * 0 * 11111011 * 8 0 * 010 0301.1031011 3א 1 /5 8א 1א ) 0
)1300 811111 1(> 10 ) 3015 * 118 0 3 0 0 )5( ) 13( 31951$ץ 1(0110 01 ( 011115 1( 111111)) )110)1 0 3 0 0
3 0 0 1( 1801 81118 1( 0 ( 0015
11 £ 7 8 0 1 3 0 ) 101 ) 101101 (. 7 .401 1)10)/ 4

1966. / 98, 791

ציטוט מם׳ 2
שני תינוקות לקו בשיתוק

קטע מתוך מודעת־הענק של מישרד־הבריאות
רוצים הרוקחים בנתח גרול יותר בעסק
ששמו פוליו. הרוקחים רוצים לחסן
אנשים מעל לגיל .40

תוך כדי כך לוקחים הרוקחים
חלק בשערוריה הגדולה ביותר
של הפרשה: העלמת האמת
לגבי הסכנות המרחפות על הנשים
ההרות בישראל, בעיק־בות
החיסונים.

דווקא הרוקחים צריכים לדעת את
האמת, כי היא כלולה בספרות המיק-
צועית של אירגוני הרוקחים בעולם.

״העולם הזה״ החליט לפרסם
את העובדות, לא כדי ליצור
פאניקה. אלא כדי שכל אדם
בישראל יידע את האמת, ויוכל
לקבל את ההחלטות הנוגעות
לחייו ולחיי ילדיו תוך ידיעת
העובדות.

לא לנשים
היות!

ך* ל כמה שנים מתפרסם בלונדון
^ ספר עבה־כרס, שהוא בבחינת
התנ״ך של הרוקחות העולמית. זהו
שמעו השבוע בפי ראש ממשלת־ישראל.
הדברים
באו בעיקבות הודעה של
האני אל־חסן, אחד מיועציו של יאסר
ערפאת, אחיו של חאלד אל־חסן. האיש
גבה־הקומה, בן מישפחת השומרים של
קבר־אליהו בחיפה, איים שאם ינצח
הליכוד בבחירות, תעבור האינתיפאדה
הפלסטינית לשימוש בנשק חם.
לא היתה זאת הצהרה חכמה. אך
תגובתו של שמיר היתה איומה פי כמה.
הכריז שמיר בנאום־בחירות: אם
הפלסטינים יגשימו איום זה ,״לא
יישאר מהם שריד ופליט״.
המשמעות המילולית: מיליון וחצי
הערבים בשטחים הכבושים לא יישארו.
הם ייהרגו או יגורשו.
זהו איום ברצח־עם או בגירוש־עם,
בסיגנון המזכיר התבטאויות מימי הנאצים.
אפשר
להתייחס בביטול לתוכן ההצהרה
עצמה. אך עצם העובדה שראש-
הממשלה וראש־הליכוד יכול היה בכלל
להשמיע אותה, מלמדת עד לאן
העול ם הזה 2668

עצת החברה הפרמצבטית של בריטניה
הגדולה״ ,ומוכן על־ידי המחלקה
למדעים הפרמצבטיים של החברה.
הספר א \£71־1.ע1

0£14ק.
כעת נמצאת בידי ציבור־הרוקחיס
בעולם המהדורה ה־ 28 של הספר הזה,
שהופיעה בלונדון בשנת . 1982 זוהי
המהדורה המעודכנת ביותר.

נדהמתי לקרוא בספר זה
שעוד ב־3ד 19 התפרסם מחקר
שהקיף 50,897 נשים בהריון,
שקיבלו בארבעת החודשים הראשונים
של הריונן תרכיב־סאלק
נגד פוליו.
בקרב הנשים האלה, מיספר
לידות התינוקות המתים היה ב-
״״ 20 יותר גבוה מאשר אצל
הנשים שלא קיבלו את החיסון:
(ראה ציטוט מם׳ ).1
ב־ 1966 התפרסם בארצות הברית
מאמר על שני מחקרים שנערכו לגבי
נשים שקיבלו חיסון נגד פוליו בזמן
ההריון.

שתי הנשים ילדו תינוקות

התגלגלו הדברים בישראל במערכת־בחירות
זו, שבה הגיעה הגזענות של
רוב המיפלגות לידי שיא חרש.
רמת ההרדמה. בררך כלל הצליחה
מערכת־הבחירות להינתק מן
המציאות. היא הפכה מעין בידור,
המסיח את הדעת מן העובדות העגומות.

קורה שהתרחשויות נוראות,
שעור לפני שנה היו מקוממות את
המדינה כולה, נפטרות עתה בכמה
מישפטים ונשכחות. למשל: טענת כפר
בגדה המערבית כי צה״ל התחיל
להוציא־להורג את המנהיגים המקומיים
של האינתיפאדה, תחת לאסרם.
זה מזכיר את דבריהם של ראשי
השב״ב, אחרי פרשת האוטובוס בקו
,300 שטענו כי קיבלו מראש־הממשלה
פקודה להרוג ״מחבלים״ בו במקום,
תחת לקחתם בשבי.
בג׳לג׳וליה, עיירה ישראלית, טענו
התושבים כי המישטרה ומישמר־הגבול
טיפלו בתקרית מקומית כפי שמטפל
הצבא באינתיפאדה, וכתוצאה מכך

שלקו בשילשול או בבעיות של עיכול;

־8 0 3510( 10

ק <10011105 5 5 1 0ח ( 0 0 * 11| 11זיז

( 1110• ) 0 1 3 1 ( 511011111 11) 11 )! 0 0 0 1 3 1 1־ 1*11110( 111 > 011115; 3 /3 0 0

1011. )803111 11151111010111 |<1 1110055 1)5 15(<(1) 0ק !)1510101( 5( 111111
לא לחסן בתקופה של שלושה־ארבעה II
)131101115 55118 1113118003 5(1 )!3.91( 0ס! 58011151 05(1 80 )!19011 שבועות אחרי חיסון אחר הכולל
*)יו סו 10105) 1031 )1( 511( 001100 115 1150 15 )!0110311(1 000515101011
מיקרו־אורגאניזמים חיים, ולא לחסן
3051 <3110)1!(0ז ק )ס ( 1051(0310)1 )151( 10): 180 11( 51 1( 1010510־ 0001 ( 3
III
חולים שמטפלים בהם בקורטיקוסט־
)(.11101(15 80108 1( 0310)1 59118 5( 5100110 00 ( 1100510( 01)15 ! 1 511051151
רואירים סיסטמייס.
)(( 4 59001) 5 )11 30011(01ו 1101 £1:00311( 80 ;101010115100)1 59118111
ובעיקר :״ישנה הסכמה כל__
10( 0 311151(19.ו9300100 000131010)! 1190 0

לית על כך שיש להמליץ שלא
להשתמש (בחיסון דרך הפה)
בשליש הראשון של ההריון.״
(ציטוט מם׳ ).3

נאמר בספר כי האזהרות שהושמעו
נגד תרכיב־סייבין נכונות גם לגבי
תרכיב־סאלק, בכל הנוגע לגידול
במיספר התינוקות המתים.
בפרק הדן בחיסון־סייבין נאמר שבעת
ביקור של אשה הרה בארצות
נחשלות הסכנה של הידבקות במחלת
הפוליו גדולה יותר מאשר הסכנה
לפגיעה בעובר.

אך באותו הספר נאמר בין
היתר שבמיקרה של הימצאות
חולי־פוליו בודדים, מומלץ
לתת חיסון ״לכל השכנים״.
לאור זה, יש לשאול אם במצב
הנוכחי במדינת־ישראל היה צורך, לפי
מתה צעירה משאיפת־גאז. יתכן כי האינתיפאדה
ופעולת־הנגד עברו את
הקו הירוק, אל תוך המדינה. גם זה
התקבל כאירוע שיגרתי. איש לא שם
לב לכך בלהט הבחירות.
יתכן כי ישראל גילתה פאטנט חרש:
הפיכת הבחירות הדמוקרטיות לאמצעי
לבריחה מן המציאות. כפי שבישרה השבוע
כותרת בעיתוני ישראל, לרגל
קונגרס רפואי הנערך בארץ :״ישראל
במקום הראשון ברמת ההרדמה״.

האינתיפאדה

מ׳ מ ח לי ט?

ן האם לתמוך
במוסלמים נגד אש״ף.
או לראות בהם גורם
מסוכן אף יותר
ן מאש״ף?
הידיעה היתה שיגרתית: שילטונות

ציטוט מם׳ 3
לא להשתמש בשליש הראשון של ההריון
דעת המומחים הגדולים בעולם בתחום
זה, בחיסון האוכלוסיה כולה.
העלמת האמת
ך* מורה העובדה שלא נלקחו ב!
1חשבון הסכנות הכרוכות בחיסון
נשים הרות — או, אם נלקחו בחשבון,
שלא נמסר על כך דבר לציבור. הציבור
זכאי לרעת את כל העוברות, ולהחליט
— כל ארם לפני עצמו — מה לעשות.
יש להניח כי האחראים ידעו את
העובדות. מדוע לא מסרו אותן לציבור?

שרת־הבריאות חתמה על

הביטחון עצרו את הד״ר איבראהים אל־יזורי,
רוקח מעזה, האיש מס׳ 2של
תנועת־ההתנגדות האיסלאמית ברצועה.
אולם
היתה זאת ידיעה חשובה. היא
היוותה סימן־דרך ביחסה של ישראל
לתנועה האיסלאמית בשטחים הכבושים.
נגד
אש״ף. לפני שנים, כאשר
דיברה ישראל עדיין על ״כיבוש נאור״,
זכו החוגים האיסלאמיים הקיצוניים בעידוד
סמוי מצר השילטונות. החשבון:
כמו ״החוגים הפרו־ירדניים״ ,וכמו
״אגודות הכפרים״ של מנחם מילסון,
יכלו הקנאים המוסלמים לשמש
מישקל־נגד לכוחו הגובר של אש״ף.
כאשר נעלמו הפרו־ירדניים ואגו-
דות־הכפרים, כעשן ברוח, נותרו
הקנאים המוסלמיים ככוח היחידי
בשטחים הכבושים, ובעיקר ברצועת־עזה,
שיש לו כוח עצמאי. הדבר לא
נעלם מעיני כל הכוחות העוינים

מודעות-ענק בעיתונים, בשם
ממשלת-ישראל, ובהן נאמר
בפירוש וחד־משמעית :״אין
מניעה בחיסון נשים בהריון
בתרכיב המוחלש — סייבין.״
במודעות אלה לא מופיע המידע
המלא והנכון עד הסיכונים
לנשים הרות. זהו מחדל
שערורייתי.
אני מתפלל שלא יקרה שום אסון
לנשים הרות, שקיבלו את החיסון נגד
פוליו. אך אם חס וחלילה יקרה דבר
כזה, תהיה לכל מישפחה נפגעת הזכות
המלאה להטיל את האחריות על הממשלה.

לאש׳׳ף.
סעודיה העבירה להם כספים
ביר רחבה, ירדן מימנה מוסרות־השכלה
ומורים. ישראל עודדה בשקט את זרם־
הכספים הזה, מתוך תיקווה כי הקנאים
יילחמו באש״ף.
זה או זה? כאשר החלה האינתיפאדה,
התברר כי הקנאים המוסלמיים
אינם לוחמים באש״ף, אלא משתפים
עימו פעולה. הם הצטרפו לוועדות־ה־אינתיפאדה.
יתר על כן, מכיוון שהקנאות
האיסלאמית שימשה להם כתמריץ
נוסף, החלו הקנאים המוסלמיים
תופסים מקום יותר ויותר בולט בתנועת
ההתנגדות האנטי־ישראלית.
אך בעוד שחסידי־אש״ף תומכים בגלוי
בהסדר־שלום עם ישראל, דוחים הקנאים
את הרעיון הזה מכל וכל ודוגלים
בהשמדת ישראל.
לפני השילטונות עמדה ברירה:
• להמשיך ולעודד את הקנאים, אף
שהם מהווים עתה את חוד־המחץ של
(המשך בעמוד )8

בצזדעגז

מיכווב של שרח־הבריאות לשרך ״העול הזה״:

(מיכתב זה נכתב בעיקבות רשימה
בחתימת א.א. שהופיעה בגליון האחרון).
* *¥רת״הבריאות והנהלת מישרר־הבריאות
\1/לא טיפלו בהתפרצות מחלות הפוליו בצורה
מאולתרת ומתוך שליפה מהמותן, כפי שמשתמע
ממאמרו של העורך המכובד של העולם הזה, א.א,.
״כן, גברתי השרה״ ,מיום ה־ 11 באוקטובר . 1988
נהגתי מתוך שיקול־דעת, תוך התייעצות יום־יומית
עם ועדת־המומחים למחלות זיהומיות וחיסונים שליד
מישרד־הבריאות, ומתוך חרדה ודאגה לבריאות־העם.
זה נכון שאין לי השכלה בתחום הרפואה, כפי
שהשכלה כזאת לא היתה לאף שר־בריאות אחד
שכיהן עד כה בתפקיד זה. חובתי היתה להתייעץ עם
המומחים, אך עלי היה להחליט ובזמן הנכון. כך
נהגתי. לא נכנעתי ללחץ של כותרות וכתבות
בעיתונות ולגילוי פאניקה שאחזה בחלק מאזרחי־המרינה
בעיקבות פירסומים בלתי־אחראים של
גורמים שונים, רובם ככולם לא־מומחים במחלות
זיהומיות בכלל, ובמחלת־הפוליו בפרט.
נוכח הביקורת שנמתחה עלי במאמר ״כן, גברתי
השרה״ ,ברצוני לפרט את הצעדים שנקטנו מאז שהתגלו
המיקרים הראשונים של מחלת־הפוליו.
בטוחה אני כי לאחר שאפרט את ההחלטות שהתקבלו
על־ידי והדרך לקבלתן, גם העורך הראשי של העזרם
הזה. שאת יושרו הציבורי אני מעריכה, ייווכח לדעת
שבמשך כל הימים, ידי היתה על הדופק. פעלתי על
פי חוות־דעת מיקצועיות מוסמכות, כפי שהתחייב

מערכת־הביוב של לוד, והתברר שנגיף־הפוליו נמצא
גם בהם.
באיזורים אלה ניתן במשך השנים האחרונות
תרכיב־סאלק משופר, מאחר ורמת־התחלואה בפוליו,
באיזורים אלה, היתה גבוהה במיוחד.
מדיניות זו, שהתקבלה בשנת , 1982 הצליחה במשימתה
והקטינה את מימדי־הפוליו באיזורים הנ״ל.
לאחר התייעצות עם המומחים הוחלט לחסן גם את
תושבי רמלה ולוד, על אף העובדה שלא התגלה אף
חולה פוליו אחד באיזור זה.
גילוי מיקרים נוספים של חולי־פוליו מוכחים
הדליקו אצלי ״נורה אדומה״ .החלטתי לזמן התייעצות
עם טובי־המומחים בארץ בתחומי אפידמיולוגיה,
וירולוגיה, ומחלות זיהומיות, וכן את קצין־הרפואה
הראשי. הצגתי לפניהם שתי שאלות:
• האם הצעדים שנקטנו עד כה על־ידי מישרד־הבריאות
לחסן את תושבי נפת־חדרה, רמלה ולוד
בתרכיב סייבין היו נכונים?
• האם, נוכח המימצאים הקיימים, יש לחסן את
כלל תושבי־המדינה?

^ חילוקי־
9הדיעות

תשובה של כל המשתתפים לשאלה הראשונה
1 1היתה חד־משמעית — מישרד־הבריאות אכן נהג
כמתחייב מהמצב.
באשר לשאלה השניה התגלו חילוקי־דיעות. רוב־

מומחים. הוריתי להפעיל את המערך הלוגיסטי ב־מישרדי
ולקבוע לוח־זמניס לחיסון כלל־האוכלוסיה,
החל ביום הראשון, ה־ 9באוקטובר. תחילה חוסנו תינוקות
ופעוטות, אחר־כך ילדי־גנים ותלמידי מוסרות־החינוך,
ולבסוף מבוגרים עד גיל 40 ועובדים
במקומות עבודה.
מיבצע־החיסון, אשר לא היה כדוגמתו, עד כה,
מבחינת ההיקף ומהירות־הביצוע, התנהל ביעילות ובסדר
מופתי ביותר מ־ 1000 תחנות־לבריאות־ה־מישפחה
ואלפי מוסדות־חינוך, למעט מיקרים בודדים,
שהיו בהם תקלות, ודווקא אותם הבליטו הטלוויזיה
והעיתונות.
האמריקאים התפעלו

^ פני ימים אחדים קיבלתי דיווח מהד״ר
/אורנשטיין, אחד משלושת המומחים מחדל אשר
שהו בארץ, שעל־פיו הביא את המימצאים שאסף
בארץ לפני ועדת־החיסונים העליונה של ארצות־הברית.
הוועדה סמכה את ידיה על כל הפעולות
שנקט מישרד־הבריאות, החל בהחלטה לחסן את
תושבי אור־עקיבא עם גילוי המיקרים הראשונים,
וכלה בהחלטה על חיסון האוכלוסיה כולה. נוסף על
כך התפעלו חברי הוועדה מן הנמרצות והמהירות
שגילה מישרד־הבריאות הישראלי בביצוע החלטותיו.
הנה כי כן, מקווה אני כי אחרי שפירטתי את
מדיניות מישרד־הבריאות ואת הצעדים שנקטנו, יגיע
העורך הנכבד למסקנה שטעות היתה בידו עת הגדיר
את פעולות מישרד־הבריאות ושרת־הבריאות כ־אילתור,
ולא כפעולות מתוכננות.
כל פעולותיי הודרכו אך ורק על־ידי עיקרון אחד
— החרדה והדאגה לבריאות העם. לא התחשבתי בשום
שיקולים של פופולריות ורכישת אהדת־הציבור.

ניגוח

שרה ארבלי־אלמוזלינו
״ילדי כיתה א׳ ב ס וסירבו...״
מהנתונים בשטח: מיספר חולי־הפוליו, מקום־מגו־ריהם,
ותוצאות בדיקות־מעבדה שהעידו על הימצאותם
של נגיפי־פוליו במערכות־ביוב באיזורים שונים
ברחבי הארץ.
האמת היא שאיש לא שיער, כולל המומחים
למחלות־זיהומיות במישרד־הבריאות ובתי־החולים
השונים, שאנו עומדים לפני התפרצות מחלת־הפוליו.
זאת, נוכח העובדה שהיו רק מיקרים בודדים בשנים
האחרונות.

;71113/

אדומה״
** יד עם קבלת המימצאים מבית־החולים הלל יפה
^ /ע ל שני חולי־הפוליו הראשונים המתגוררים
באור־עקיבא, החלטתי, לאחר התייעצות עם ועדת־המומחים,
לחסן את כל תושבי העיירה עד גיל .40
עם גילוי נגיפי־הפוליו בביוב באור־עקיבא נתתי
הוראה לערוך בדיקות מידגמיות במערכות־הביוב במקומות
שונים בארץ. מן המימצאים הראשונים, שהתקבלו
במעבדה, התברר שנגיפי־פוליו ישנם גם ב־מערכות־הביוב
בנפת־חדרה. בעיקבות מימצאים אלה
ניתנה הוראה, ללא שום דיחוי, לחסן את כל תושבי
נפת־חדרה, וגם את כל העובדים בנפה, לרבות מי
שמתגוררים באיזורים שמחוץ לחדרה.
מיבצע־החיסון בוצע במהירות וביעילות, תוך שיתוף
הרשויות המקומיות באיזור.
ועדת־המומחים במישרד־הבריאות, שמרבית חבריה
אינם עובדי־המישרד, הניחה כי ייתכן והסיבה
להתפרצות המחלה בנפת־חדרה נעוצה בעובדה שמאז
1982 חוסנו תושבי הנפה בתרכיב־סאלק משופר
(תרכיב מומת) ,ולא בתרכיב סייבין, המחסן גם את
הסביבה. היות ובתרכיב־סאלק חוסנו גם תושבי לוד
ורמלה, ערך מישרד־הבריאות בדיקות מידגמיות ב־

רובם של הנוכחים המליצו שלא לחסן את כלל־האוכלוסיה,
ולהמשיך במדיניות שמישרד־הבריאות
קבע: לחסן רק באותם איזורים שבהם התגלו חולי־הפוליו.
היו בודדים שגרסו כי יש צויד לחסן את כלל
האוכלוסיה, בשלבים.
על־אף חוות־הדעת של מרבית המומחים, שהשתפו
בפגישה, לא הייתי שקטה. לקחתי בחשבון כי יתכן
ולא יהיה מנוס מלחסן את כלל האוכלוסיה. בהתאם
לכך הוריתי לשרותי־בריאות־הציבור לעשות את
ההכנות הלוגיסטיות הדרושות.
נוכח חילוקי־הדיעות בין הרופאים המומחים
ורופאי־הילדים בדבר הצורך בחיסון כלל האוכלוסיה
(כל מומחה היה ״נעול״ על הקונספציה שלו) החלטתי,
אחרי התייעצות עם ועדת־המומחים, להזמין מיספר
מומחים בעלי שם עולמי בתחום המחלות הזיהומיות
והפוליו, ולשמוע את חוות־דעתם על הצעדים שיש
לנקוט.
עוד במהלך הכנת הרו״ח על־ידי המומחים — ה־פרופ׳
מלניק, הד״ר אורנשטיין והפרום׳ ריי מאירגון־
הבריאות העולמי — התקבלו מימצאים נוספים של
בדיקות־ביוב מידגמיות, שהעידו על נוכחות נגיפי־פוליו
במערכות־הביוב של נס־ציונה ונפת־עכו.
בהתאם למדיניות שנקטנו, הוחלט על חיסון ה־אוכלוסיה
באיזורים אלה, למחרת, ביום השישי בבוקר,
ה־ 7באוקטובר . 1988
המומחים, שבאו מחוץ־לארץ, עבדו ללא ליאות
יומם ולילה, כדי להגיש את הדו״ח בהקדם האפשרי.
המומחים סמכו את ידיהם על הצעדים שנקט מישרד־הבריאות
והמליצו על חיסון כלל־האוכלוסיה בשלבים,
נוכח גילוי נגיפי־פוליו באיזורים שונים. באשר
למריניות־החיסון בעתיד, המליצו המומחים על חיסון
משולב (תרכיב סאלק וס־יבין גם יחד).
עוד באותו הערב קיבלתי את המלצות ועדת־ה־

ך• רצוני לתקן טעות נוספת במאמרו של מר א.א.
— 2״כן, גברתי השרה״ ,שבו נכתב כי ״עם התמנות
העסקן כשר הוא זורק מיד את כל המומחים
ממישרדו, כדי לפנות מקומות לעסקנים אחרים,
מלחכי־פינכה ואנשי־שלומו ״.לא אכחיש שנוהג כזה
קיים במישרדי־ממשלה רבים. אך ברצוני לציין שמאז
כניסתי לתפקיד לא החלפתי אף מומחה אחד ב־מישרד־הבריאות.

הצוות שעבד בתקופת כהונתם של שרים
קורמים ממשיד בתפקידו.
נאלצתי להחליף את מנכ״ל מישרד־הבריאות,
הפרופ׳ מיכאלי, בעיקבות דרישת מר שלמה להט,
ראש עיריית תל־אביב, להחזירו לתפקידו הקודם
כמנהל בתי־החולים בתל־אביב.
ברצוני להדגיש, כי את תפקיד מנכ״ל מישרד־הבריאות
הצעתי לפרופ׳ מרדכי שני, מנהל המרכז
הרפואי על־שם שיבא. הצטערתי על־כך שהוא דחה
את הצעתי מסיבות אישיות. ברור שהצעתי זו לא
היתה על רקע מיפלגתי. בחירתו של הפרופ׳ יורם לס
נעשתה אף היא משיקולים מיקצועיים גרידא.
ידעתי מראש כי כל החלטה שאקבל תתקבל בביקורת
מצד אישים וגורמים שונים, על אחת כמה
וכמה בתקופת־הבחירות, שבה אנו נמצאים.
ההחלטות שקיבלתי נבעו מתוך דאגה לבריאות־ה־עם,
והתבססו על חוות־דעת רפואיות מוסמכות, מתוך
ידיעת האחריות המיניסטריאלית המוטלת עלי.
על נושא אחד אינני מוכנה לסלוח למיספר
עיתונים(ובעניין זה אני משבחת את העולם הזה) :על
כך שהשתמשו בצורה מכוונת ופוגעת בתמונה שבה
צולמתי מדגימה קבלת־החיסון לפי בקשת אחות
בבית־ספר ברמלה, כדי להרגיע ילדי כיתה א׳ ,שבכו
וסירבו לפתוח את הפה ולקבל את הטיפות.
ברגעים ההם פעל בי הרגש האנושי והדאגה לילדים
הקטנים, ולא העליתי על דעתי שצילום זה
יהפוך לסקופ ולניסיון לניגוח זול מצד עיתונאים ויריבים
פוליטיים. היתה זו תמימות מצירי, המצערת
אותי עד היום.
אני יודעת שאיש פוליטי, ובמיוחד שר בממשלה,
צריך להיות מוכן לביקורת ואפילו לדיברי־שיטנה,
אר חבל מאוד ששום עיתון לא מצא לנכון לציין
בהערכה ובהוקרה את אלפי אחיות בריאות־הציבור
ועובדי־המעבדות שעבדו ללא ליאות, במסירות ובאחריות,
בביצוע מיבצע־ההיסון, ולהב מגיעים כל
הכבוד וההערכה.

ע1וע 31חאר ,§73־ א ל 30 וז ל1,ו

(המשך מעמור )7
ההתנגדות לישראל, כדי להחליש את
המונופול של אש״ף בקרב הציבור
הפלסטיני.
• או להיפר, לדכא את תנועת ההתנגדות
המוסלמית, שהפכה הגורם המסוכן
ביותר בתוך האינתיפאדה.
אין כיום בישראל ממשלה המסוגלת
לקבל החלטות ברמה זו. כל גורם הפעיל
בשטח — צה״ל, המימשל ה*
צבאי, המינהל האזרחי, השב״כ ועוד
— מקבל החלטות מדיניות על דעת
עצמו, מחוסר הנחייה.
לא, יא שיידו׳ .עד כה התייחסו
השילטונות בסלחנות אל ״תנועת ההתנגדות
האיסלאמית״ (חמ״ס, על פי
ראשי־התיבות שלה בערבית) .מעצרו
של יזורי מוכיח שמישהו בשטח החליט
אחרת.
אולם איש אינו מעז לעצור את
מנהיג התנועה, הידוע בכינוי ״השייח׳״,
המהווה סמכות דתית־מדינית עליונה.
כי מעצר כזה עלול להביא לתוצאות
שגם מוסדות־הביטחון בישראל חוששים
מפניהן.

ביטחון
אד ם שהוא
חורב ה

מאחורי מאה גנרלים
וארמירדים מתחבא
מבר ותיק:
ש 1תם 1של מאיר
כהנא

לא די בתוכנית־האלופים וכאנטי־תוכנית־האלופים.
לא די בגנרלים וב־אדמירלים
ישראליים, הנותנים עצות
סותרות. השבוע הצטרפו לקרב־האי־תנים
גם 100 גנרלים ואדמירלים אמריקאיים.
הידיעה
היתה סנסציונית, ופורסמה
בארץ בעמודים הראשונים 100 :אלופי
יבשה, אוויר וים של ארצות־הברית
פירסמו גילוי־דעת, שבו קראו לישראל
שלא לוותר אף על שעל אחד של אדמה
כבושה. יותר מזה, הם טענו כי ויתור
כזה מסכן את הביטחון הלאומי של
ארצות־הברית.
זה יכול היה להיראות מרשים, אילמלא
העירו החתימות על עצמן.
חברים של גנדי. כי 100 השמות •י
שהתקבצו במיסמך זה כוללים את כל
אנשי השוליים המטורפים של הימין
הקיצוני באמריקה, אחיו לובשי־המדים
של הדוקטור סטריינג׳לאב. הם יכלו
להיות החברים של רחבעם (״גנרי״)
זאבי, שלא לדבר על הפרופסור יובל
נאמן.
אחד הבולטים בחבורה הוא הגנרל
אלמו זומוואלט, לשעבר חבר ועדת־ ״
הרמטכ״לים של הכוחות המזויינים האמריקאיים,
איש הימין הקיצוני־קיצוני,
שעצם הזכרת שמו מעוררת בחוגים צבאיים
אמריקאיים חיוך נבוך.
חיוך דומה מעורר שמו של הגנרל
ג׳ורג׳ קיגן, לשעבר ראש־המודיעין של
חיל־האוויר האמריקאי.
שמות אלה ואחרים מופיעים בכל
גילוי־דעת של הימין הקיצוני האמריקאי,
וגם בכרוזים של הימין הניאו־פאשיסטי.
הפטריוטיזם הישראלי שלהם
יכול רק להביך את המרינה
ולהכתים את שמה אצל רוב־רובם של *
האמריקאים ההגונים.
שותפו של כהנא. אבל כדי להבין
את היוזמה כולה יש לשים לב לשם
האיש המופיע כנציגה בציבור: הד״ר
ג׳וזף צ־ורבה (או חורבה, במקור).
צ־ורבה־חורבה, יהודי טוב, צץ כבר
בעבר בהקשר מסויים. אז היה שותפו
של — מאיר כהנא. הוא היה קשור
באחד הפרקים היותר אפלים בחייו.
צ־ורבה גדל, כמו כהנא, בפרבר
פלאטבוש בבדוקלין. כמוהו היה בנעוריו
הבר בבית״ר.
כעבור שנים נתקל כהנא שוב באיש

העול ם הזה 2668 ,

ו ־ בנהברק מג לי ה:

הססנם הסוד:,
חנוש־ר-גיסים

זה. אז כבר היה צ׳ורבה מרצה במיכללת
חיל־האוויר האמריקאי ^מדינת אלא־באמה
— אחד המוסרות העיוניים של
מערכת־הביטחון. לימים נודע כאדם
שיש לו גישה ישירה למקורות־המו־דיעין
של מערכת־הביטחון.
מוסדות־הביון האמריקאיים היו אז 1 מודאגים מאוד מתנועת ההתנגרות ל־מילהמת
ויאט־נאם באוניברסיטות. הם
הקימו אלפי אירגונים מוסווים — שהתיימרו
להיות אגודות־סטורנטים, מו־סדות־מחקר,
קבוצות פוליטיות — כדי
להילחם בתנועה זו, להטיף נגדה, להסתנן
לתוכה ולפוצץ אותה מבפנים.
היתה זאת הזדמנות־זהב להרפתק־

שאלה: מהם ההישגים שבהם יכול שימעון פרס
לנפנף בגאווה, בדברו על התקופה בת־השנתיים שבה
כיהן כראש־הממשלה של ממשלת־האחדות־הלאו־מית?
תשובה:
הוצאת צה״ל מביצת הלבנון (תוך
הזכרת העובדה שצה״ל שקע שם בעת שיל-
טון־הליכודו, והורדת האינפלציה (תוך ריענון
זיכרונם של הבוחרים לגבי העובדה שהאינפלציה
השתוללה בעת שילטון הליכוד).

יוזם צ׳ורבה
וגם מאיר כהנא
נים, לטיפוסים מקבוצות־השוליים המטורפות,
לחלאה פוליטית מכל הסוגים,
כדי לזכות בהכנסה נדיבה מידי הסי־איי־אי,
האף־בי־איי ומוסדות אחרים,
שהשקיעו הון־עתק בניסיונות אלה.
הכספים הועברו תמיד בדרכים מוסוות.
יוסף צ׳ורבה הקים מכון פיקטיבי
בשם ׳זעצי־סחקר מאזחדים, בעל כתובת
פיקטיבית — תא־דואר וטלפון —
בשדרההחמישית היוקרתית בניו־יורק.
השותף שלו במוסד היה צעיר בשם
מייקל קינג, שהתחזה כנוצרי. לימים
התברר שהיה זה יהודי טוב בשם מאיר
׳ כהנא, ידיד־הנעורים של צ׳ורבה־חור־בה.
סוכן
האף״כי־איי. השותפות בין
השניים נוצרה עוד קודם לכן, כאשר
יצרו ביחד גוף בשם תוועת ה־ 4ביולי,
שהוא יום־העצמאות של ארצות־הב־רית.
כהנא היה אז פטריוט אמריקאי
גדול, לפני שגילה שבתחום היהודי
אפשר להשיג יותר.
התנועה נועדה לגייס בקמפוסים
האמריקאיים תמיכה במילחמת ויאט־נאם.
על מודעת התנועה היו חתומים
״ג׳וזף צ׳ורבה, יו״ר: מייקל קינג, מנהל.״
כעבור
שנים הודה כהנא, בראיון
שהעניק לירחון־הערווה פלייבוי, כי
היה באותם הימים סוכן של האף־בי־איי,
וכי גם שותפו היה כזה.
עכשיו צץ ג׳וזף צ׳ורבה שוב. משרתם
של אדונים רבים — את מי הוא
משרת כעת?

דיעות

אשכנז אויהודים לבני ם
מודעה סעודית
מסבירה את מוצאם
שר היהודים בצורה
מקורית מאוד. הם
אתיופים ורוסים.
לא כדאי להרגיז את הסעודים. יש

להם די כסף כדי להשיב מילחמה שערה.
זאת
גילה גוף מיסתורי, הקורא לעצמו
״ועדה למען דייקנות הדיווח על
המיזרח התיכון באמריקה״ .סביר להניח
כי זהו אחד מן הגופים הפיקטיביים הרבים,
שבאמצעותם פועלת השדולה
הישראלית בארצות־הברית.
גוף זה פירסם מודעות גדולות, שבהן
מואשמת סעודיה במזימות שחורות
״י להשמדת ישראל. המטרה: למנוע מכירת
נשק אמריקאי לסעודיה.
אולם הסעודים לא טמנו את ידם•
בצלחת. כעבור כמה ימים הופיעו ב־העולם
הז ה 2668

אלית ולמערכת־הבחירות — הבקשה לפירוק כזר,
פאר־היצירה של המשק הישראלי ומקור־גאווה במשך
שנים, מטעם הבנק האמריקאי.
מעבר לתדהמה שבה הוכו ראשי כור, היתה זאת
מהלומה קשה לשימעון פרס. צחוק־הגורל הוא שפרס,
שהזעיק יועצים מאמריקה (דייויד סוייר וצוותו)

• ר״ץ — במערך נבהלו מהפופולריות שמייחסים
הסקרים וההערכות השונות לר״ץ, והתחילו, באיחור־מה,
לראות בה איום ממשי.

לניסים, פוליטיקאי משופשף, שהשכיל לנצל את
כוחו ומעמדו כשר־האוצר לביסוס קשרים ומקורות־מידע,
נודע על המיתקפה הצפוייה נגדו.
נקודת־הזינוק תוכננה לסוף השבוע. אולם כאן
נחלצו אלוהים ובנקרס טראסט לעזרתו.
בתחילת השבוע שעבר, כמה ימים בלבד לפני
שהתחילו אנשי עזר וייצמן וניסים זווילי לטפל
בניסים, נזרקה פצצה בלתי צפוייה לכלכלה הישרע,
זונות האמריקאית מודעות־ענק, ובהן
תשובה מפורטת לטענות הגוף
הפרו־ישראלי.
הטענות הן שיגרתיות אך יש במודעות
פרק המתאר את תולדות העם
היהודי בצורה מקורית למדי.

טוענת המודעה:

לפני אלפי שנים חיו אנשים ממוצא
ערבי ואפריקאי בארץ הנקראת כיום
ישראל, עזה והגדה המערבית. בתקופתם
נולדו באיזור זה שלוש הדתות
המונותיאיסטיות — היהדות, הנצרות
והאיסלאם.
על החזות החיצונית של התושבים
היהודיים אמר ההיסטוריון טאקיטוס ב
לאן
נעלמה
התוכנית!

מרוע אין מיקצועני המערך מטפלים בנכס האלקטורלי
החשוב ביותר של הליכוד?
תשובה: יש סיבות טובות.
וזהו הסיפור:
לפני שבועיים הוחלט בישיבה של צמרת המערך
שיש לתקוף שני יעדים:

במערך התחילו לגבש קו־התקפה על
משה ניטים הסימפטי והבוטח בעצמו.
ההתקפה היתה אמורה להיות מורכבת
מקטעי־קריינות, שהיו צריכים ללוות תמו־נות־תיזכורת
של קריסת מיפעלים בשנתיים
האחרונות, וראיונות עם הנוגעים
בדבר. נוסף על כך התכוונו לזעזע את שאננות
הציבור בכל הנוגע לאינפלציה, על־ידי
המחשת האינפלציה בטבלאות —
עליה דראסטית בימי הליכוד, ירידה —
ממש מידרון — בימי שילטונו של פרם
ועקומה עולה במיקצת בימי כהונתו של
ניטים. בידי בכירים במערך נמצאת טבלה
מוכנה כזאת, בצבעי אדום־ירוק־תכלת.

וכך יכול היה עם־ישראל לצפות בשבוע
שעבר כקריינית המערך תוקפת את
שמיר. וניטים? אין.

והנה, הפלא־ופלא, תשדירי־הבחירות
של המעיד תוקפים את יצחק שמיר, אך
אינם תוקפים את שר־האוצר משה נימים.
שאלה: מרוע אין המערך תוקף את משה ניסים?

• משה נימים — הפוליטיקאי הממולח, שהצליח
לשרוד במיפלגה הליברלית, האוכלת שריה, עורר
דאגה עמוקה בקרב צמרת־המערך. ובאמת, אחרי חיים
משותפים עם אברהם שריר וגירעון פת, וגם עם יצחק
מודעי, יכול היה ניסים להתמודד בקלות עם הליגה
של ישראל קיסר, חיים הברפלד ושות׳.
במערך זעמו על־כך שניסים מזוהה עם הצלחות
לא־לו, והאשימו את שר־האוצר בכך שהוא לוקח
קיעצמו קרדיט על ההבראה הכלכלית שהושגה בעמל
בימי שילטונו של פרס. הוחלט להזכיר לציבור־הבוחרים
שניסים לא תמך בזמנו בתוכנית׳הכלכלית,
ושמאז שהפך לשר־האוצר — לא עשה בעצם מאומה
פרט להעמדת־פנים של נחישות־דעת.

ממלכתי מעורר־כבוד, שהוא מוכן לקנות איגרות־חוב
של כזר בסך 50 מיליון רולר. כך יכולה היתה
המישלחת של כזר להתחנן על נפשה בניו־יורק בסוף־
השבוע, כשיש לה גב לאומי רחב יותר.

שאלה: האם למערך יש תכנית כלכלית לארבע
השנים הקרובות?
תשובה: יש! טרחו ועמלו עליה איתן ברגלס, אסף
רזין, אפריים צדקא, עמירם סיוון, עמוס מר־חיים, דני
רוזליו, חיים הברפלד, גד יעקובי וצוות כלכלנים צעירים
העומד לרשותו.
שאלה: היכן התוכנית הכלכלית?
תשובה: עד כה, היא נחה ומחכה לימים טובים
יותר.
בראיון שהוקלט, לפני חודש, עם גר יעקובי הוצג
המסר הכללי של התוכנית. יעקובי הציע אף להקליט
הצגה מפורטת יותר של התוכנית, אולם עד עצם היום
הזה, לא שודר הראיון שהוקלט.
חלקו של יעקובי בחגיגת־התשרירים עד היום
התמצה בשני מישפטים בתחילת החגיגה, שאמרו
פחות או יותר :״הבטחנו — קיימנו!״

:1מ דו ע הוא מ חייך?

מדוע הוקלט, אם בן, הראיון עם יעקובי?
ומעבר לזה: מדוע נגנז?

וקנדה(רסיסה) היה עלול לאבד את סיכוייו בבחירות
הקרובות דווקא בגלל צעדים מישפטיים יבשים,
שנעשו בשדרת־פארק במנהאטן, שם שוכן הבנק.

אין זה סוד שהשרים משה שחל(שהיה פעיל ביותר
במערכת־הבחירות שעברה) ,מרדכי גור, יצחק נבון
וגד יעקובי לא שותפו בהתייעצויות במעגלים השונים
סביב פרס, לקראת ההתארגנות למערכת־ה־בחירות.
מכיוון שהיה ברור שמערכת־הבחירות תתמקד
בנושאים המדיניים־הכלכליים, עלתה השאלה:
מי יזוהה במערך עם תוכניתו הכלכלית? מי יעמוד
בראש הצוות שינסח אותה?
בשיחות פרטיות לחצו יצחק רבין(המציג את הקו
הביטחוני והמדיני, והמשרה ביטחון) ועזר וייצמן על
פרס, שיזמין את-יעקובי לשיחה. פרס אכן הזמין את
יעקובי, לפני חודש וחצי, והציע לו לעמוד בראש
הצוות הכלכלי של המערך.
יעקובי הדגיש, במיסגרת השיחה, שיוזמת השיחה
באה מצד פרס, והכתיב שורה של תנאים. חלקם
התייחס לאחריותו למסרים ולתכנים של הצד
הכלכלי, וחלקם — לצד התיקשורתי. יעקובי דרש
להיות הדובר הכלכלי הראשי של מערכת־הבחירות.
תנאיו התקבלו, בלית־ברירה, אולם הוא לא שותף
בצוות הקובע את התשדירים בטלוויזיה.
ברדיו אכן מתקיימים תנאיו של יעקובי, אולם בטלוויזיה
ניתן לחזות בפרס ובזווילי, ושוב — בפרס,
ובעמיר פרץ.

בתחילת השבוע שעבר — בעיקר ביום
השני — התנהלו שיחות עקיפות וישירות
בין פרם לבין ניטים בעניין המשבר
ב״כור״ .גם מזכ״ל ההסתדרות, ישראל
קיסר, היה בסוד-העניינים, וקיים שיחות
עם שניהם ועם גורמים נוספים.
ניסים התבקש לסייע בידי כזר. הפוליטיקאי
הערמומי נתן לבן־שיחו להבין שנודע לו על
המיתקפות המתוכננות בקרוב נגדבמצד המערך. נכון
שמדובר במיפעל שהוא גאוות־המדינה ומהווה מקור־פרנסה
למישפחות רבות בישראל, אך שאלת כור
יכולה להטות את הקו במערכת־הבחירות. גם
הפופולריות של ניסים והוויכוח על מידת־הצלחתו
כשר־האוצר הם גורם חשוב במערכה זאת.

לכן הגיעו הצדדים, על מתווכיהם השונים,
להכנה סמוייה: הסיוע ל״כור״ עומד
מעל לכל שיקול של בחירות ואכן יינתן,
ואילו ניטים לא יותקף חזיתית
בתשדירי־המערך.
הבנה זו הושגה ביום השני. מטעמים מובנים, לא
שותפו בה רבים. למעשה, רק לנוגעים הישירים
למערכת־התעמולה, כמו ניסים זווילי, נרמז שאין
לממש, לפי שעה, את התוכניות להתקפה על ניסים.
ניסים, מצירו, גם לא מיהר לספר לחבר׳ה מהליכוד.
באמצע השבוע שעבר הודיע שר־האוצר, באקט

מאה הראשונה לספירה שהם דומים לאתיופים,
ושהם היגרו בשעתו מאתיופיה
למיזרח התיכון.
בשורה של גירושים מדיניים הועברו
רוב התושבים היהודיים לחלקים
אחרים של המיזרח התיכון, אפריקה הצפונית,
אסיה הקטנה ואירופה, עד
השנה 70 לספירה. אנשים אלה היו
ידועים — וידועים גם כיום —
כיהודים ספרדיים או שחורים.
האשכנזים הם רוסים. בשנת
740 לספירה התגיירה ממלכה גדולה
של אירופים, ששכנה בשטח של רוסיה
של היום. לקבוצה זו לא היה קשר
ביולוגי עם היהודים המקוריים. ל
יעקובי?
אין: תוכנית כלכלית למערך?
אין: מיתקפה על ניסים? אין. התקפה על
יצחק מודעי, שר-האוצר כימי פרם? אין.
וניסים מחייך, כל בוקר, בדרך ללישכת שר־האוצר.

עובדה
זו יש השיבות עליונה, מפני ש־התנ״ך
היהודי מגביל את זכויות־היתר
של ״העם הנבחר״ לצאצאי אברהם, מבחינה
ביולוגית. עיין בספר בראשית
י״ב, ובשבט ה־ 13 מאת ארתור קסטלר.
היהודים הלבנים הם השולטים כיום
מבחינה מדינית וכלכלית בישראל.
אולם, למרבה האירוניה, אין ליהודים
הלבנים שום זכות להימנות עם הצאצאים
הביולוגיים של אברהם, ואין
להם זכות למולדת בפלסטין ולדיכוי
הפלסטינים, שהם צאצאי התושבים המקוריים
של הארץ.
ב־ 1897 חיו בארץ 500 אלף ערבים,
50 אלף יהודים שחורים, ופחות מאלף

יהודים אירופיים •.לכן היה ברור למייסדים
האירופיים של הציונות המדינית
שלא יוכלו להגשים את חלומם
— נישול העם הפלסטיני — באמצעות
בחירות דמוקרטיות. הם ויתרו
על התהליך הדמוקרטי ופנו אל המעצמות
הקולוניאליות, כדי לגרש בעזרתן
את הערבים — מוסלמים כנוצרים
— מארצם.
בעזרת האהדה שהתעוררה בעיקבות
השואה, עשו מעצמות־המערב קנוניה
לתת ליהודים האירופיים מולדת —
לא בגרמניה, אלא בפלסטין. למרבה האירוניה,
לא הפלסטינים כי אם ה־
(המשך בעמזר )42

במילואים, הקימו בימים אלה לובי למען פרם
בשם ״צל״ש״ — צו־קריאה-לשלום.
סרובר בסא׳׳ל (מיל׳) אילנה קט, בסא״ל רונית יער (מיל׳),
באל׳־מ שלומית כרמי(מיל׳) שהיא גם ראש מדור נפגעים
בצה׳׳ל, בסא׳׳ל בת־עמי גנץ(מיל׳) ,באל״ט דליה רז(מיל׳)
קצינת חן ראשית לשעבר, ובסא׳׳ל ציפי נריח (מיל׳) ,אמו
של יובל נריה, הפסיכולוג הצמוד של שימעון פרס במסע־הבחירות.

תורכיה
מאיימת
על יהודיה
ממשלת תורכיה מודאגת מן התוכנית לכלול במוסיאון
השואה, המוקם בוושינגטון בהשראת הממשלה
האמריקאית, תצוגה על רצח העם הארמני בתורכיה.

קרלוא׳י לא יבקר
בשטחים הכבושים

ממשלת תורכיה משתדלת, בעזרת איומים
גלויים ומוסווים, לשכנע את הקהילה היהודית
בתורכיה ללחוץ על המוסדות היהודיים
בארצות־הברית בדי שיבטלו את התוכנית.

מזכיתההגנה של ארצות־הברית. פרנק
קרלדצ׳י, יגיע למחרת הבחירות לביקור
בישראל.

במקביל מופעלים לחצים על ממשלת־ישראל, תוך איום
שהתוכנית עלולה לפגוע ביחסי ישראל־תורכיה.
הדברים נחשפו בביטאון הצרפתי של הפדרציה
הביגלאומיח לבשן זכחזז האדם.

גם הוא לא שינה ממינהג האורחים האמריקאיים
הרישמייס, וביקש שלא לארגן לו סיורי ברסת־הנולן,
בגדה המערבית וברצועת־עזד-
תוכנית־הביקור תותאם כדי שתענה לרצונותיו. תחת
לבקר ברצועת־עזה ובגדה המערביות וצא יצפה בתרגיל־אש
גדול בנגב שיוכן במיוחד לכבודו.

הליכוד מפחיד
אח האיבוד
חברי ״המועצה לשלום וביטחון״ מפנים אצבע
מאשימה בלפי תשדית־התעמולה של הליכוד,
המנסים, לדעתם, להפחיד את הציבור.
האלופים החברים במועצה־לשלום־ובימזזון סדענים כי
הליכוד מנסה להפחיד את הציבור בסענה כי אם תיסוג
ישראל מהשטחים הכבושים. תעמוד גם כפר־סבא בסכנת
קטיושות. לטענת המועצה משתמש הליכוד בנימוקים
ביטחוניים לחיזוק הנחות פוליטיות, תוך העלמת העוב דה
כי עד כה כיבדו הערבים את כל ההסכמים שע ליהם היו
חתומים ובעיקר את הסכברהשל וננ __

המועצה יצאה בהפרזה בי ״מי שאומר שלא
להאמין להם דן אותנו לעוד 100 עתות איבה.״
המועצה החליטה לשמור על ־ופיל נמוך במהלך חודש
הבחירות, אך בעיקבות המישדרים החליטו תבדי המועצה
להביע את עמדתם.

״אגד״ יקבל ם יו*נ
״אגד״ עומד לקבל בימים הקרובים סיוע של
עשרות מיליוני שקלים מהממשלה, בעיקבדת
התערבות ראש־הממשלה יצחק שמיר אצל
שד-האוצר משה נימים.
מי שתמך בהתערבות ראש־הממשלה במשבר הכספי של
אגד הוא ח״ב שלמה עמר, ירד הנהלת אנד שהיא מועמד
ריאלי ברשימת המערך לכנסת.

כהנא יממן!
מודעת־היכרות שפירסמה אשה בעיתון
זכתה בתגובה ממלכתית, בגלויה
הנושאת את דיוקנו של ח״ב מאיד כהנא.
בגלויה, הכתובה בבתב־יד, נאמד בזו
הלשון:
לגבירתי שלום רב!
אשמח להכירך ולהעניק לך תמיכה כספית
בעין יפה. תוכלי להשיג אותי בכנסת,
טלפון 02-554111 או במישדדי, טלפץ
247202־ 02 או 246099־.02
בציפיה לפגישה, ח״ב מאיר בהגא.

מעש לא משלמת
תביעה ראשונה נגד מיפלגה על אי־תשלום חוב
למישרד־פירסום.
חברת סירקס הגישה בסוף־השמע תביעה על סך 10 אלף
שקלים לבית־המישפט המחוזי בתל־אביב נגד תנועת
מעש. בראשות רענן נעים, על אי־תשלום ודג
חברת מירקם עסקה בשיווק; הפוליסי של תנועת מעש.
התנועה נשארה חייבת את הסכום והיא מסרבת ל שלם

קצינות למען פר ס
קבוצה של שש נשים, קצינות גבוהות

313

ביום השני, ה־ 17 באוקטובר, היום ה־
314 של האינתיפאדה, לא מסר דובר־צה״ל
בל פרטים מעודכנים על מיספר
ההרוגים הפלסטיניים בשטחים הכבושים.
לפי ספירת ״העולם הזה״ עומד מיספר
ההרוגים הפלסטיניים על 313 הרוגים,
והוא כולל את מי שנרצחו בשל חשד
לשיתוף־פעולה עם השילטונות.
לעומת זאת, מוסרים מקורות פלסטיניים
על 400 הרוגים, לפי הפירוט הגא:
• 266 הרוגים מירי חיילי צה״ל ומתנחלים.

33 הרוגים כתוצאה ממכות ומהתחש
מלות.
• 63 הרוגים כתוצאה משאיפת גאז.
• 38 הרוגים מסיבות אחרות. במיספר
זה נכללים גם ההרוגים מג׳לג׳וליה.

סרט בעירעור דמיאגיוק
הסניגור יורם שפטל עמוק בעת בהכנת סרט,
שישמש לו כראייה בעירעוד של ג׳ץ איוואן
דמיאניוק על הרשעתו ועונש-המוות שהוטל
עליו.
בסרט, העשוי מקטעי הדיווח הטלוויזיוני של המישפט,
ייאספו כל הרגעים שבהם הביע השופט דוב לדן כעס,
זעם או חוסר־אדיבות כלפי הסניגוריה.
בכך תנסה הסניגוריה לשכנע את ביודהמישפט העליון כי
הנאשם הופלה לרעה על־ידי בית־המישפט המחוזי.

פו־סבורג 71
מיד אחרי הבהירות לכנסת יתכנסו מוסדות הליכוד כדי
להחליף את מועמדם לראשות עיריית ירושלים, אל״מ
(מיל׳) שמואל פרסבורג.
במשך שלושה חודשים, כך נטען, הוכיח פרסבורג אוזלת
יד בכל נושא שיווקו הפוליטי ועוזריו מתחלפים בקצב
מהיר, בעוד שטדי קולק ורשימת ׳רזשלים אחת עובדים
בקצב.

המהנדס, רואים לעזור
יצחק רז, מוכ׳׳ל הסתדרות המהנדסים, נושה של מ ר
תעשיות בשוד של 25 מיליון שקל, פנה לבית־הדין
בבקשה לאשר להסתדרות המהנדסים להופיע בדיון
המישפטי לדרישת הבנק האמריקאי ס קו ס טראסט.
לפירוק מ ר כדי להתנגד לפירוק.

רז קורא לגופים אחרים שייט להם מעורבות
כלכלית עם ״כור״ להתנגד לפירוק, כדי
להשפיע על בית-המישפט נגד תביעת הבנק
האמריקאי.

העסקים הקפואים
של גועז
בתוצאה מראיון עיתונאי, שבו סיפר גיר גועז
על שחיתות בזאיד, הוקפאו בל עסקיו, והוא
נחשב היום בזאיר פרסונה גון־גראטה.

נועז, איש־עסקיס מצליח, שעשה את הוגו בעיקר בזאיר,
התראיין לפני חודש בידיעות אחרשח וסיפר על עולם־
העסקים בזאיר, שלדבריו הוא מושחת ומושתת על שוחד.
שגריר זאיר בארץ, אאונדו אלוקי, כתב סיכתב זועם
למערכת •רישת אחרונות. ובו הביע את דעתו על הראיון.
כימים אלה אף נודע כי כל עסקיו של נועז הוקפאו
בהוראת הנשיא מובוטו.

להגן על האיפורים!
אירגונים להגנת הסביבה בארצות-הברית
יפתחו במיבצע שדולה רחב-היקף, במטרה
ללחוץ על הקונגרס האמריקאי לבטל את
ההקצבה בת 300 מיליון הדולארים להקמת
תחנת־השידורים ״קול אמריקה״ בערבה
שמצפון לאילת.
אתר התחנה נמצא על אחד המסלולים החשובים ביותר
בעולם של נדידת עופות־הבר מאירופה וסיביד לאפריקה.
המשדרים המתוכננים הם בעוצמה מן הגדולות שנבנו אי־פעם
ולמדענים עריץ לא בדורות כל ההשפעות האפשריות
של הקרינה האלקטרו־מגגטית שיפיק האתר.
מכל מקום אין ספק כי?רינה זו תפגע קשות במנגנון
הניווט במוחן של הציפורים.

מיליונים לרמת־גן
בשנתיים הקרובות יושקעו ברמת-גן 400
מיליון שקלים בהקמת שכונות-מגורים חדשות
ויוקרתיות בדרום־מיזרח העיר.
השבוע הונחה אכך הפינה לשכונת גדהערמונים, שבה
משקיעים יהודים מארצות־הברית 25 מיליון דולר.
ראש־העיר, אורי עמית, הבטיח למשקיעים כי לא ייבנו
במקום מיבני־ת עשייה, וכי מדובר באיזור־מגורים בלבד.

עקב זאת תעלה רמת הדיור ברמת-גן בצורה
ניכרת.

להט פסנדל
את הליכוד
בין אנשי־הליכוד יש הרגשה ששלמה
להט, ראש עיריית תל-אביב, מתנכל להם,
למרות השתייכותו למיפלגתם.
אנשי המיפלגה מספרים שצ׳יץ׳ מסנדל
באחרונה כצורה נמרצת את המכוניות
החונות ליד ״מצודת־זאב״ ברחוב המלך
ג׳ורג״ .מלבד זאת הוא דואג גם שיגישו
נגדם דו״חות על השלכת ליכלוך ופסולת
של חומר־בחירות, והוא גם שולח פקחים,
הדורשים להוריד כ תו ת ושלטים. באחת
הפעמים לא איפשרו אנשי-הליכוד לפקחי-
העיריה להיכנס, ואלה קראו לעזרת המיש־טרה.

גיאות
בשוק
גיאות חסרת-תקדים מורגשת בימים אלה בשוק
המכוניות החדשות, הרהיטים ומוצרי-החשמל.
רבים רוצים להבטיח את המחיר הקיים, מאחד
והולכות וגוברות השמועות על פיחות אפשרי
מיד אחת הבחירות.
מי שנהנים מכר הם, כמובן, ודיבואניס והסוחרים.

הלהיט הבא; באולינג
הלהיט הבא בניצול שעות־הפנאי באתן יהיר,
כנראה, הבאולינג.
מרכדלבאולינג נפתח כבר בראשודלציון, ובקרוב עומד
להיפתח מרכז נוסף בחיפה. הוא נמצא בשלבי־־בגייה
מתקדמים, והושקעו בו חמישה מילית דולר. נמסר כי יש
כוונה של כמה יזמים להקים מרכדבאולינג נוסף גם
בספורסק בתל־אביב.

עדיין אין מגאזיך ווער
למתת לוח־התובניות המתוכנן לחודש
אוקטובר עדיין לא השלימה הטלוויזיה
הישראלית את הבנתו של מגאזיך נוער חדש
שיחליף את ״שמיניות באוויר״.
ביטולו של מגאזין־הנוער שמיניות באסיר עורר סערה כקרב
הנוער, מאחר והתוכנית היתה פופולרית מאוד והמנחה
שלה, דליק ווליניץ, מקובל מאוד בקרב קהל היעד.
מגאזין חדש היה אמור לצאת לאקרנים החל מחודש
אוקטובר, אולם הדבר מתעכב, ואין כרגע תאריך־יעד חדש
להתחלת השידורים, וכך נותרה הטלוויזיה ללא תוכנית־ראיונות
בשידור חי לנוער.
מהטלוויזיה נמסר ששלה התוכנית עדית לא הושלם, וגם
עדית לא ברור מי ינחה את התוכנית.

או רי ת 1רובב 1

״ אתהישן? יו פי שאתה
י שן! אני אראהלךר
צעקה א שת
ה מנ היג

למבט יצאה מהמיספרה, כשר
! היא מדיפה ניחוח של ספריי־שי־ער,
כל שערה דבוקה לחברתה, וטפפה
כחיוך לעוברים־ושבים. לא כולם זיהו
אותה עדיין, לא כולם הסתובבו לאחור,
אבל אין דבר — חשבה לעצמה —
תוך שנתיים בשילטון זה יסתדר. לא
יהיה זאטוט ברחוב שלא יעצור למראיה.
הכל מתוכנן.
בעלה של אליזבט — איש נמוך־

קומה, סימפאטי, שעברו מעורר צמרמורת,
התמנה כנשיא האי בורה־בורה
לגמרי בטעות, באורח לא־צפוי. הנשיא
הקודם של האי, שזכה
30 שנים, פרש. כך מצא עצמו
החביב של אליזבט בן־לילה, שליט של
אי קטן באוקיאנוס השקט, אי שניתן
בנקל להחטיא אותו על

אך בעל רימוי־עצמי של אימפריה,
ושאיפות אין־קץ.
לאיש הסימפאטי היה ספק אם הוא
•מתאים להיכנס לנעליו האגדיות של
הנשיא הנערץ, שעצם איזכור שמו היה
מכניס את הילידים לאכסטאזה. לאלי־זבט,
לעומת זאת, לא היה ספק קל
שבקלים :״רק בעלי יכול!״
לרגע הזה חיכתה במשך שנים. אמנם,
כעבור כמה חורשים התקלקלו
במעט תוכניותיה. מישאל־עם הביא
לתיקו בין בעלה, מנהיג מיפלגת
המהפיכה, לבין מתחרהו. אך כעבור
כמה חודשים שב בעלה של אליזבט
(עם אליזבטז אל לישכת־הנשיא ומקומו
הראוי. לאליזבט היו כמה חודשים
לעשיית חשבון־נפש נוקב. הפעם, תי־כננה,
היא תטביע את חותמה על
ההיסטוריה, האומה, טוב — היא תסתפק
בלישכת־הנשיא ובסביבה הקרובה.

^ ליזבט, איטה קולנית, עגלגלה,
\ 1ב על ת קול צרחני, ממוצא אוסטרלי
שעליו גאוותה — קרבה אל
מכונית־השרד בצער בוטח. נכון, לאיך־
קוראים־לה, נטאשה, אשתו של היריב,
הצנועה כביכול, הגברת הראשונה של
מיפלגת־הקידמה, לא היתה מכונית־שרד,
אבל היא לא אליזבט! עוד ביום
הראשון שבו שבה (כלומר: בעלה שבו
ללישכת־הנשיא, הודיעה לאחראים:
״אני הולכת לעשות כאן סדר! עכשיו
מתחילה תקופה חדשה!״ מדוע, פלטה
בצירוף קללה גזעית באוסטרלית, אין
י היא רואה את הנהג יוצא מהמכונית,
לקדם את פניה? הרי היא הסבירה שוב
ושוב לאחראים שיש לפתוח לכבודה
דלתות, להזיז כיסאות! מה קורה פה?
אליזבט קרבה למכונית ומה ראו
עיניה, שומו שמיים, אלוהי כל האוסטרלים?
הנהג ישן!
טראח! שלחה אגרוף בשמשת המכונית
המהודרת. לעזאזל גינוני־ההדר
המצופים מהגברת הראשונה החדשה
של בורה־בורה — קודם יש לחנך את
הילידים כיצד להתנהג כראוי! אחר־כך
תתפנה להתנהג כראוי בעצמה!
הנהג המבולבל התעורר לשמע המהומה
:״אתה ישן? יופי שאתה ישן! אני
אראה לך״...
אליזבט, רותחת מזעם, סמוקת־לח־יים,
ישבה במכונית. היא לא נזהרה

וקימטה את שימלתה, המילה האחרונה
בקולקציה של גדול אופנאי בורה־בו־רה
.״רק אגיע בשלום הביתה,״ הירהרה,
״ומנכ״ל הלישכה יקבל ממני שטיפה
הגונה! אורה למצוא אותו מתחת
לאדמה!״
״תגידי,״ הזדעזעה לשמוע את הנהג
פונה אליה, כאילו היתה חברה שלו,
איזו פריחה מהשכונה שבה גדל מן
הסתם :״רוצה ביס מהסנדוויץ׳? זה עם
סלמי וחמוצים״...
״מה?״ נזדעקה אליזבט. מייד התעשתה
ופקדה :״מהר ללישכת־הנשיא,
למנכ״ל!״
״אני לא רוצה לראות יותר את הנהג
הזה!״ עלתה לאוקטבות גבוהות ,״אני
רוצה נהג מהמיפלגה, נהג שגדל על
בירכי התורה של מיפלגת־המהפיכה!״
״מה זה? מה זה הרעש הזה?״ שאל
הנשיא בחדר מרוחק, בעת דיון כלכלי

הרה־גורל עבור בורה־בורה. בשקט־בשקט
הסבירו לו עוזריו את המתרחש.
״טפלו בה!״ נבעת הבעל, ופכר את
כפות־ידיו. לפתע נראה אובד־עצות:
״תנו לה׳מה שהיא רוצה! רק תורידו את
זה ממני...״
אליזבט קיבלה. נהג כלבבה, איש
מיפלגת־המהפיכה שהוצא מתפקיד
בכיר יותר במערכת. היא קיבלה גם
מזכירה, מזכירה אישית: ליאונור הגיעה
בזמנו ללישכה כפקידה מהמניין.
אחר־כך קודמה ומונתה כאחראית ל־
״פניות־הציבור״.
ליאונור היא בחורה נאה, עדינה,

שקטה, אי־שם בשנות ה־ 40 לחייה.
שנים רבות ניהלה רומאן סוער עם אחד
השרים הפחות־מרשימים של בורה־בורה.
כמה בדיחות, שסופרו על חשבונו
של השר, נותרו בפולקלור של בורה־בורה
גם אחרי מותו הטראגי.
אליזבט הסתערה לעבר ליאונור
וסיפחה אותה לכוחותיה. נכון שבנו של
השר, אחד מנעריו של בעלה, נתקף

בחמת־זעם כששמע על הסיפוח, ועוד
יותר — על הקירבה המישפחתית שלו
לליאונור. אבל אליזבט אינה נוהגת
לתקוע את אפה לעניינים שכאלה,
טפו־טפו.
ליאונור היא דווקא אשה נחמדה,
לויאלית, מסורה, מדווחת לה הכל
ובפרוטרוט, על המתרחש בלישכת־בעלה.
פעם לא התאפקה אליזבט, בחנה
את ליאונור מכף־רגל וער ראש,
וניסתה לדמיין ...טוב, רק ניסתה.
עכשיו כבר היו לאליזבט נהג אישי,
שידע להקדים את כניסתה לאירועים
ולהנחות את הנתינים כיצד לקבל את
פניה הכבודות־מאופרות־מתוסרקות
של גבירתו, שידע לפתוח לפניה דלתות,
להדליף לה כל פסיק וציוץ מהמתרחש
בלישכה: מי נגדה, מי נגד
בעלה, מי נגד מי, מי בעד מי. את זה,
במחשבה שניה, אליזבט לא עודדה.
היא דגלה ב״הפרידי ומשלי״.
היתה לה גם מזכירה שדיווחה לה
מה שהנהג — בכל זאת רק נהג! —
שכח לרווח, שליוותה אותה כיאה לגברת
במעמדה, שהתחנפה אליה, שעטפה
אותה במחמאות — ממש פמליה, הפמליה
של הגברת הראשונה.

״אני הולכת לעשות כאן סדר! עכשיו מתחילה תקופה חדשה!״

למבט התמתחה בעצלתיים
\ 1במיטתה שבבית־הנשיא. בעצם
(הסשך בענויד )20

דוגמנית צמרת ואמא פולניה מקור החיוך
של פסח גרופר עוד צרות ע ה״מרצדס״
רחל דיין, יושבת־ראש
הקרן. להזדמנות ש!1וז, נסעה
לארצות־הברית בענייני־עבודה,
אך שיא ביקורה יהיה פגישה עם
ג׳יהאן אד־סאדאת, אלמנתו
של נשיא־מצריים אנוור אל
סאדאת, העוסקת בפעילות
התנדבותית דומה לזו של הגברת
דייוחבר־הכנסת
פסח גרופר
מסתובב בימים אלה, כשהבעה
של שביעות־רצון על פניו. כשנשאל
לסיבה, הוא השיב שיש
שתיים. הראשונה קשורה ב־מערכת־הביוב
בעתלית, שהוא
היה יושב־ראש המועצה שלה.
גרופר מספר שבשנות ה־ 60 דרש
ממישרד־הפנים להקים מערכת־ביוב.
הלחץ שהפעיל נשא פרי,
וכיום לעתלית יש מערכת־ניקוז
של מי־ביוב ״מהמשוכללות בעולם״
.הסיבה השניה קשורה באגודת
הכורמים שהוא היושב־ראש
שלה. כשחברת־היינות כרמל
מיזרח׳ החליטה לשווק את ״ן ההילולים
שלה, הוא הגה רעיון שארבעת
הבקבוקים הראשונים
ישאו תוויות שעליהן דיוקנות
שני המתמודדים העיקריים על
ראשות־הממשלה בבחירות הקרובות,
יצחק שמיר ושימעון

והסופר מרטי* גדיי. היא שוחחה
עם הכוכב במשך 5ו רקות
בנמל־התעופה, בזמן שכולם המתינו
לקבלת המיזוודות. פק לא
ידע מי זה מרטין גריי, וחשב שהוא
קשור לחייה של אנה
פרנק. שגיא הסבירה לו שמדובר
בסופר ששכל את מישפ־חתו
פעמיים, ושכתב ספר הנקרא
בשם כל בוי ביתי.
בתחילת מערכת־הבחירות
התקיים בכפר הצ׳רקס־ כפר־קמא
ערב מטעם המערך, בהשתתפות
יצחק דבי* .למרות הפרסום
הגדול לקראת הערב בקרב
1500 התושבים, הגיעו למועדון
המועצה רק 30 איש. נראה
שהמארגנים צפו מראש את
חוסר־חהתעניינות, ולכן לא טרחו
להכין מערכת־הגברה. בערב
השתתפו גם יוסי פלד, אלוף
פיקוד־הצפון ומיכה גדלדמן,
ראש מועצת כפר־תבור.
בין כל מאות המוזמנים ש
באו
למסיבה שערר פיטר ואן־
דר־פליט, מנהל מלון הילטון,
לכוכב האמריקאי גרגורי פק היה
לפחות זוג אחד שהוכיח קשר עם
השחקן המפורסם. היו אלה איש־העסקים
יאלו שביט ואשתו

נחת במסוקו בבסיס־הדרכה , 12
המשמש לקורס־קצינות. שכיצא
ממסוקו, התפלא למצוא עצמו
במקום שהיה כמעט ריק מנפש
חיה. בירור קצר העלה שכל הבנות
והקצינות היו באמפי תיאטרון
הסמוך, בטכס סיוס קורס־קצינות.
הבדרן
דו רי בן ־זאב
הופיע באולם־הפסטיבלים של
אילת, בבניין ג׳ט, לפני קהל
אילתי. האירוע לא הצליח, והנהלת
המקום החליטה לוותר על
שרותיו בעתיד.
בראשונה, לאחר שבע
שנים של פעילות כפסלת, זכתה
אשת־החברה מלכה רוזנש־טיין
בהכרה של המימסד על
פעילותה האמנותית. רוזנשטיין
קיבלה פרס על פסלה בוז־שבע
׳זצאח מהרחצה. אחר מעשרות
הפסלים בתערוכת־התנ״ר שב־מוסיאון
רוטשילד.
הכירופרקטר בוב סמול
ואשתו מישל יארחו השבוע ב־חווילתם
שבסביון אורחים רבים,
שיבואו לחזות בקלטת־הווידיאו
שהפיקה בתם, סוזי רוק, המראה
את נופי הארץ, כשברקע מושמעים
שירי ארץ־ישראל בפי ארבעה
זמרים. סוזי נשואה לדיוויד

צפירה יונתן

אשתו לשעבר של המשורר נתן יונתן, היתה
בין מאות האנשים, חברי ״אגודת חיים
למען בעלי חיים״ ,שבאו לכיכר מלכי־ישראל בתל־אביב כדי להפגין
נגד פעילות אגודת ״צער בעלי חיים״ ,בעיקבות הכתבה שהופיעה
בתוכנית ״כלבוטק״ .פעילה אחרת היא אווה בראון(למטה) ,מנהלת
אגף־מטבע״החוץ ב״בנק איגוד״ ,שאחזה בשלט ובו פנייה לראש
העירייה, שלמה להט, להפסיק את הרג הכלבים והחתולים בעיר.

ן י * ך 1

לית נקרא יד ביד. אומץ על־ידי
אגודת יד ביד בארץ כהימנון האגוד
את השיר תירגמה עטרה
ייטראלי, אחותו של השדרן
אלי ישראלי, ובעיבודו עסק
הזמר חיים בר, מלהקת השחקים.

עושה אורה טבת
במלון הילטון התל־אביבי? שאלה
זאת עניינה רבים. טבת, שפרשה
השנה מניהול קרן 1אר״טי
בארץ לטובת יונה קלימו־ביצקי,
קיבלה ג׳וב באגף יחסי־הציבור
של המלון. אך בניגוד

| 1 ¥״ף| 1 1 משמאל) הסופר, מחבר הספר ״בשם כל בני ביתי״ ,פגש במסיבה את שימחה
הולצברג(מימין) ,שהעניק לו פרוסות־לחם, זכר לימים המשותפים שלהם בגטו,
1 1/1נ 1ן 111
כאשר רעבו לפת־לחם. שמו הקודם של הסופר הוא מנדל גרינבאום, והוא שינה אותו אחרי שהיגר לצרפת.
פרס, אך היתה לו בעיה לשכנע
אותם. הוא פתר זאת בקלות. הוא
התקשר עם מישרד־ראש־הממ־שלה
ואמר להם שממלא־מקום
ראש־הממשלה, שימעון פרס;
הסכים לכך שדיוקנו יתנוסס על
בקבוק־היין, במקביל לדיוקנו
של יצחק שמיר. לאחר מכן הוא
התקשר עם מישרדו של פרס, ואמר
ליועציו שראש־הממשלה
הסכים להופיע על הבקבוק בחברת
פרס. כך קיבל את הסכמת
שני הצדדים. וכדי שלסיפור הזה
יהיה גם סוף מעניין, לקחו אנשי־היין
את החיילת סמדר אבי־פרור,
נתנו לה את שני הבקבוקים
ושלחו אותה על אופנוע
הסחוק׳ שלה לירושלים, ללשכה
תיהם של פרס ושמיר, כדי שתעניק
להם אישית את הבקבוקים.
יעל •טגיא 18 בתה של
הל* שגיא, פעילה באמרה ר
מען החייל, היתה בין מקבלי־הפנים
של השחקן גרגורי פק

חסיה, שבילו שישה שבועות במחיצתו
של השחקן כשהסריט באילת
את סירטו, ביל׳ שני ראשים,
בשנות ה־ .60 הזוג שביט
התגורר אז באילת והתיידד עם
השחקן.
התקהלות רבה נוצרה סביב
הזמר־שחקן איב מונטאן, במסיבה
שערכו לכבודו שגריר־צרפת
אלן פיירה ורעייתו
ג׳קלין. בין המתקהלים היתה גם
חנה מוסינזון, אשתו של הסופר
ייגאל מוסינזון. בבלאגו
הריגעי, דרך הזמר הפופולרי על
רגלה של הגברת מוסינזון, שמרוב
התרגשות לא הרגישה בכאב.
דקות ספורות לאחר מכן
חשה בכאב, אך אמרה שהיא כל־כך
מעריצה את הזמר שזה היה
כדאי.
הרמטכ״ל דן שומרון
נוהג לפקוד במפתיע בסיסים שונים,
כדי לבחון את מצב־העניי־נים
השוטף. לפני ימים אחדים

ווק, בנו של הסופר הנודע חרמן
(מרד על הקין, חחות מי ד
חמה) ודק. היא תגיע ארצה בחברת
בעלה במיוחד עבור האירוע.

_ זה שנים שהבדרן דני
ליאונוב שומע שהוא דומה בהופעתו
החיצונית לגשש החיוור,
שייקח לוי, וגם בקול ובצורת־הדיבור.
אבל רק עכשיו זכה דני,
המחקה בהופעותיו את שלושת
הגששים, לפגוש את שייקה. את
הפגישה, ב־ 2לפנות בוקר בפאב
תל־אביבי, הסדיר בדרן אחר,
שלמה דג׳ינג׳י״ז גולדברג.
״שמעתי שאתה מתפרנס ממני״,
אמר שייקה. אורנה, אשתו של
הגשש, שאלה את דני אם הוא
מגדל כרס כדי להיות יותר דומה
לשייקה. לוי ביקש לשמוע את
החיקוי שלו, צחק, וביקש לשמוע
גם חיקוי של ישראל (״פולי״)
פוליאקוב וגברי ובנאי).
ההימנון של אולימפיאדת־סיאול
שבתירגום חופשי מאנג־

\ 1ן 1ך \ 1א חד הישראלים היחידים שהעפילו לצמרת
1\_ 1 111 / 11 החברה הגבוהה של ניו״יורק, הגיע ארצה לבי קור
של כמה ימים ויצא לבלות בחברתה של עופרה פוקס(משמאל);
אשתו של התמלילן אהוד מנור. שיבא התפרסם כשנישא ליורשת־המיליונים
סוזי שטיין, שנפטרה ממחלת״הסרטן לפני כמה שנים.
העול ם הזה 2668

לעובדים האחרים באגף, סבת
היא עצמאית לחלוטין בעבודתה,
ועובדת על פרוייקט.
תוכנית־כלבזטק האחרונה
על המתת־חסד של בעלי־חיים
על־ידי אנודת צער בעלי ח״
עשתה שרות רע מאוד לראשי
האגורה. בזאת הרגישה על בשרה
הילדה פרידשטיין, יושבת־ראש
האגודה, כשהגיעה למישרד
היחצנית ריבי דמלין, הפועלת
בהתנדבות באגורה. נער־שליח
שהגיע למישררה של דמלין
זיהה את פרידשטיין ופנה אל
דמלין :״מה הרוצחת הזאת עושה
פה?״ דמלין, שהיתר, מזועזעת
מכדי לענות, העריפה להתעלם
מהדברים.
יונה להרביץ היתה בין
הנשים שזכו למגע־ידו של המאפר
הצרפתי דניאל שלוואה ,
אחד המאפרים הראשיים של
חברת־קוסמסיקה צרפתית. תוך
כדי איפורה, שאלה אותו לחוביץ
מדוע הוא מאפר אותה בכחול.

קאסטי, בלשון הדומה לזו שבה
השתמשה קימחי בראיון.
הדוגמנית קארין דונסקי
באה בחברת בנה נואל לפתיחה
של מיסעדה חדשה. השניים ישבו
בחברתם של אריה קרמה ויגאל
גריפל, סגני ראש עיריית
תל־אביב שלמה להט.
אחרי חצי שעה, כשנואל הרגיש
בנוח, הוא שיעשע את היושבים
כחיקויים ובהברקות שנושאם
פוליטיקאים שונים ומערכת־הבחירות.
האם הגאה חייכה באושר
והוכיחה שגם דוגמנית־צמ־רת
יכולה להיות אמא פולניה.
יועץ־התיקשורת דן פתיר
עסוק בימים אלה באירגון הכינוס
השנתי של ירידי מכזן נ׳״ן
קירקפטריק בארץ. פתיר מספר
שלכינוס הזה יגיעו מדינאים,
פוליטיקאים וביניהם לורן פא־ביום,
ראש־ממשלת צרפת לשעבר,
הקנצלר לשעבר הלמוט
שמידט, שר־החוץ הבריטי לשעבר
דייוויד אוון ורבים אח־
11 1*1ך | 1אשתו של אריאל שרון, ניהלה שיחה קולחת עם לאה גוטליב (במרכז) בעלת חכרת
| 1 1111״מטקס״ ,ועם המעצבת ריקיבן״ארי(משמאל) .השיחה לא היתה מעוררת תשומת־לב,

אלמלא העובדה שהשלוש דיברו הונגרית שוטפת. כל אחת מהן הסבירה א ת הקשר שלה לשפה ההונגרית.
בעוגמת־נפש. רק לפני חודש
הוחלף המצבר האורגינלי שבמכונית
המרצרס שלה במצבר
חלש יותר מתוצרת מקומית. בקר
שלחה את ריכבה לחו״ל, ומשקיבלה
אותו בחזרה נדהמה לגלות
שמערכת־הקול המשוכללת,
שהית־ ברכב, נגנבה בבטן־
האוניה.
כשאיש־העסקים שלום
פנסטר מבעל׳ סינרמה. יחזור
מארצות־הברית ממסע־עסקים
ממושך, תצפה לו בארץ הפתעה.
אשתו, אריאלה, שיפצה את
אפה אצל המנתח הפלסטי יהד־שפט
שולטן, עובדה שהפתיעה
את חבריה, מפני שאריאלה
נראתה במיטבה גם כשהיה לה
האף הקודם.
חבורת־הזמר שירלי מבית
נגלר אירחה את זמרי להקח הכל
עובר חביבי. במהלך הופעתם
השתמשו חברי הלהקה באפקטים
של עשן שגרמו להפעלתו של
גלאי העשן המחובר ישירות ל־שרותי
הכבאים בעיר. תוך דקות
ספורות פרצו הכבאים לאולם,
כשהם מצוידים בזרנוקי־מים ונד
טפי־כיבוי. כשהתברר להם שמדובר
במופע ולא בשריפה הם
חזרו כלעומת שבאו, והמופע

פרדריקה היתר. עשירה!
תעלומת הירושה של פ ך׳
דריקה סגל המנוחה עדיין
ממשיכה להכות גלים. סל׳
ביה מגדלגאום, בת״דו׳
דתה של פרדריקה סגל
ואחותה של רמי שטאד,
טילפגה למערכת ״העולם הזה״
מניו-יורק, עיר מגוריה,
בעיקבות התחקיר שערך ״ה עולם
הזה״ על פרשה זו.
לגברת מנדלבאום טענות
על הטיפול של עורכי״הדין, פרדריקה שמונו כמנהלי העיזבון, וב חשבזן
בשח״ץ
מקביל היא תוקפת בחריפות
רבה א ת אחותה רוזי שטאר בשל התנהגותה בפרשה.
לדבריה, פרדריקה סגל היתה בעלת רכוש רב. מלבד הרכוש
בארץ היו בבעלותה בנייו־ממרים ומיסעדה בניו-יורק, חש•
בון־בנק ובו סכו ם של 25 אלף דולר וחשבון־בנק בשווייץ ובו
סכום בלתי״ידוע.
אם דבריה נכונים, הרי שהערכת הרכוש של חוקר-הביטוח,
העומדת על סכו ם ה מתקרב לחצי מיליון, קרובה יותר
למציאות מאשר הערכת מנהל־העיזבון, העומדת על סכו ם של
נמה עשרות אלפי דולארים בלבד.
המשיר כמתוכנן.

בנה בן ה־ 17ש ל אן קלוד
אדרי, אשתו המרוקאית של

חבר־הכנסת רפי אדרי, התחיל
לקבל שיעורי־נהיגה בארץ.

זדדד אודליאב מעמי דד; ₪

? 1 1 1 *111ו א ך | 1השחקנית הבלונדית (מימין) ,אוהבת
\ ן 1 1 /1 |# 11 לבלוט בכל מקום שאליו היא באה. במי
סיב ה שנערכה בביתו של השגריר הצרפתי הס תובבו כל האורחים
בגן הגדול המקיף א ת הבית, ורק קימחי וחברתה, הצלמת איבון
״* מיכאלי (משמאל) ,ישבו על הדשא ומשכו באופן זה תשומת־לב.
השיב לה המאפר: בגלל גוון
עיניך, הנוטה לכחול. לחוביץ
ההמומה אף לא טרחה להדגיש לו
שצבע עיניה הוא חום כהה.
העיתונאית ברוריה א־בידן
הגיעה למסיבת־עיתונאים,
כשסנטרה חבוש באגד. היא
סיפרה לחברים שהיא החליקה
בביתה ונפצעה. היא התעלמה
מהפציעה, אך בעלה, עורך־הדין
אברהם בריר, יעץ לה לגשת
לחרר־המיון בבית־החולים א־כי־ל1ב.
שם איבחנו חתך עמוק ותפרו
לה שלושה תפרים.

השחקנית אלונה קימחי
התראיינה לפני שבועיים בעיתון
חרש1ח, ובין הצהרה לווידוי
אמרה שהנסיעה לתיאסרון באר־שבע
והשהות שם משעממים אותה,
ושזה כמו חיים במידבר.
מנהלת התיאטרון, ציפי פינם,
החזירה לה באותה המטבע על־ירי
כתיבת מיבתב־פיטורים סדהעולם
הזה 2668

רים. נושא הסימפוסיון יהיה ״פני
המיזרח התיכון וישראל בפרט בנן
השנים הבאות״.
באחד האירועים החברתיים

עמדה הזמרת שושנה דמארי
לצידם של כמה חברים, ששוחחו
והתבדחו באידיש. הכל היו סבורים
שדמארי אינה מבינה את השיחה,
אך הם התבדו במהרה.
דקה לאחר־מכן פנה העיתונאי
עמית לוינסון באידיש אל הזמרת,
ולהפתעת כולם היא
השיבה לו. בין השניים התפתחה
שיחה קלילה בשפה היהודית.

הנסיך הרוסי ניקולאי
גאליצין, בעלה של שלונד
ציון קינן, מצא לעצמו עיסוק
נוסף, במיסגרת פעילויותיו הרבות.
הוא יהיה בר־מן באחד
המועדונים שנפתחו בתל־אביב.
אשת־החברה מיכל בקר
נוכחה לדעת שאהזקת מכונית־פאר
עולה לא רק כסף אלא גם

טלי בלס

(מימין) באה לאירוע חברתי עם הוריה, איש־העסקים דויד בלס ואשתו איזבל, שאינם
מרבים להיראות באירועים חברתיים מאז שיחרורו של בלס ממעצר ממושך בעניין
הפרשה הגדולה, שבה הואשם בגניבת עשרות מיליוני דולארים מהתנועה הקיבוצית. הסיבה לבואו היתה
רחל בלס, בת־אחיו, שפתחה מועדון־ביליארד, ושהזמינה בנוסף לכל בגי-מישפחתה, גם חברים רבים.

בז 1נ 1ל 1ננטל
ף תוכנית החדשה שלי, צ1רה
^ לנו. אני מעלה נושאים אקטואליים,
כמו האינתיפארה, הכלכלה,
סגירת מיפעלים, ההסתררות ומעד
רכותה בנעשה, הבחירות, האולימפיאדה,
תופעת הירידה לחדל בקיץ.
כן, אני מעלה גם את נושא הפוליו.
אני מדבר על גיל ה־ 40 ומסביר
מדוע צריך לחסן רק עד גיל מסויים:
״מעבר לכך, אנחנו משותקים...״
היה לי פוליו בתחילת שנות ה־.50
הייתי משותק בחצי הגוף.
חליתי כשהייתי בן שנתיים. זה קרה

ד 11־ 1ט 1כ״ 1
אבא נפטר 1976 אם יש עצב —
אז זה היה זה. הייתי עצוב מאוד,
נתקפתי געגועים עצומים. הייתי זקוק
למישהו כדי לשאול, להתייעץ, להחליף
ריעות. עד היום.
אני זוכר איך בפליטת־פה (הצגה
של טופז, שהתבססה על פליטת־הפה
״צ׳חצ׳חיס״ שהיתה לו באסיפת־בחי־רות
של המערך ב־ )1981 בהיכדהחו־בות,
הצצתי מאחורי הקלעים. אז, פתאום,
דיברתי אל אבא :״חבל שאתה לא
נמצא פה איתי, כדי לראות:״ באותו
רגע הרגשתי כל־כך קרוב אליו. יש

בחלק השמאלי, ברגל שמאל.
אני לא זוכר הרבה מאותה תקופה.
אני זוכר איך סחבתי את רגל־שמאל
כשהייתי ילד. עד היום, כשאני עולה
במדרגות, קורה שלפתע הרגל השמאלית
לא סוחבת.
כשאני רץ או מתאמץ, אני מרגיש
איך אני מאמץ יותר את רגל ימין.
אני לא יודע אם הניצחון על הפוליו
עיצב בי את כוח־הרצון, העיקשות,
הנוסחה להצלחה. הייתי אז ילד אבל
אני זוכר איך אבא שלי התעקש, סחב
אותי לרופאים, לפיסיו־תראפיסטים,

קשור אליה. אבל המאבק היומיומי הוא
קשה לא־פחות.
אז אולצתי לקחת פסק־זמן מהמאבק
הזה. התחבאתי. אני זוכר איך צילצלתי
לשימעון פרם, השארתי הודעה. הוא,
כמובן, לא טילפן בחזרה.
אספר לך סיפור דומה: יש עיתון
הנקרא ישראל שלנ — 1עיתון יורדים
בארצות־הברית. לפני שנה הסרטתי
סרט בלוס־אנג׳לס. בא עיתונאי אמריקאי,
נציג לוס־אנללס ט״מס, ושאל
לדיעותי בכל מיני נושאים. הוא נגע
גם בירידה. אמרתי לו :״נצליח

.חזית ב סו דו. ה ״ ת׳
מטו תקבח צי חגו ר!״
לא ויתר עד שהצליח. זה אולי מסביר
משהו נוסף על התלות שלי באבא.

0הווים,, :אחו מות
אבא, נתקפת בגעגועים
עצומים,,-
ך* השפעה של אבא שלי עלי
1 1ממשיכה גם אחרי מותו.
אני מאוד אוהב אותו, קשור אליו.
אני לא יכול להצביע דווקא על
זיכרון אחד ממנו. הוא היה אבא אוהב
מאוד. הוא פשוט אהב אותי ואת האח
שלי מאודימאוד. הוא הביע זאת בצורה
גופנית — המון חיבוקים. הוא נתן לי
המון אהבה, המון חיזוקים. האם נזקקתי
לחיזוקים? כיום אני כבר זקוק, תלוי
בכר. התרגלתי...
זה נכון שאני נוהג לדבר יותר על
אבא. אמא שלי היתה היהודיה האחרונה
שעזבה את גטו ורשה לכיוון פלשתינה.
זה היה ב־ . 1939 היא עברה עד אז
דברים איומים — היא היתה אשה
יפהפיה, נתפסה על־ידי הנאצים ...אבא
שלי, שכבר ניהל איתה רומאן, שלח לה
סרטיפיקאט. היא עברה דרך תורכיה
וחצי העולם, בדרך לישראל.
משהגיעה לישראל, נודע לה ש־מישפחתה
נשלחה לתאי־הגאזים. נשאר
לה רק אבא שלי, שהיה מבוגר
ממנה ב־ 12 שנים — הוא היה בן ,31
ואילו היא בת . 19 הוא הפר לה למאהב,
לידיד ולאבא. אבל אני לא כמו שלמה
ארצי ויהודה פוליקר, לא עושה מכל זה
כסף.
אני זוכר שהבית היה מסורתי. מדי
יום שישי היינו קוראים פרק־תנ״ך:
פעם מגילת חת, פעם סיפור נוח.
קוראים — ומדברים על זה. זה מאוד
השפיע עלי.
אני זוכר איך אמא היתה קוראת לנו
את שזלחן ערוך. כשהיינו בלונדון.
גרנו שם מאז שהייתי בן 5ועד שהייתי
בן .8לא קראנו את זה מפני שהיינו
דתיים, אלא מפני שזה היה מעניין.
אבא היה יותר דומיננטי בבית. הוא
היה אמן בכל המובנים. הוא מאוד
השפיע עלי.
על עצמו היה אומר שחשוב לו
המסר באמנות. הוא היה קורא את
עגנון, י״ל פרץ, הרצל — את יודעת
שהרצל היה סופר? הנה, שלמה ניצן
קורא כיום עגנון.
אני מלא הערכה כלפיו. אני לא
יודע אם הוא רצה שאהיה אמן, אבל
האווירה בבית רצתה בזה. החדירו בי
שאני חייב לעמוד בציפיות כל העת.

בינינו קשרים סימבוליים: שנינו עוסקים
באותו המיקצוע, שנינו בני אותו
המזל — בתולה. כן, אני בענייני־מיס־טיקה.
כל אדם מצליח מתחיל להיתפס
בזה.
אבא מת משטף־דם במוח.

..#הציחציחים זהו
יצו ההוס העצמי שרי
^ ני אדם פרקטי. אני זוכר את
תקופת הצ׳חצ׳חים, רק לא מעוניין
להיזכר.
האם זאת היתה התקופה הקשה
ביותר בחיי? ־
היו שלוש תקופות: מות אבא, התקופה
של פליטת־הפה, אולי הפוליו, אבל
אני לא כל־כך זוכר — לא, ופרידה
מאשה שמאוד אהבתי, מאוד הייתי

להתגבר על הכל — הערבים, השטחים
— רק לא על הירידה, מפני
שהירידה היא בגדר תופעה של סטי־רת־לחי
לציונות. אני חושב ״,אמרתי,
״שרק אם תפרוץ אנטי־שמיות —
היורדים יחזרו ארצה:״
זאת היתה הכותרת של המאמר.
בדיוק אתמול הגיע אלי חבר המתגורר
בלוס־אנג׳לס, ואמר לי :״אין לך אפילו
מה לחשוב על הופעה בלוס־אנג׳לס.
שונאים אותך שם״:
את מבינה? אדם אומר רבר המקבל
סילוף. ולמעשה, מה אמרתי? אמרתי
דבר נכון. זהו יצר ההרס־העצמי שלי.
כשסירחון יוצא — לא ניתן להוציאו
בחזרה. אפשר להוציא, בקלי־קלות, שד
מהבקבוק, אבל איך מחזירים אותו
לשם?
איך אני מרגיש עם המושג ״שונאים
אותך״?

״כשהייתי קטן, ברגל שמאל.״״
* ה היה עוד בראשית הקיץ. דודו טופז בא לפגישה וסיפר בצירה
ץ מבולבלת שהבטיח להיות בקונצרט כלשהו ולא הצליח להגיע
לשם, אם כי חיפש א ת המקום :״רצתי ורצתי וחיפשתי אחר
המקום ...וכשאני רץ -אני מרגיש איד אני מאמץ את דגל ימין...״
ואז הוסיף כבדרך־אגב :״היה לי שיתוק״ילדים, כשהייתי קטן, ברגל
שמאל.״
״אבל הפוליו היה בארץ ב ת חיל ת שנות ה״ ״!50 הגבתי מופתעת,
כי לי הזכיר הפוליו רק סיפורים מימי המעברות.
טופז אישר :״כן, היה לי פוליו כשהייתי קטן״.
בסוף הקיץ פרצה מגיפת/התפרצות/בהלת (מחק את המיותר)
הפוליו. במהלך הראיון הזה עלו הנושאים האקטואליים שבהם
מטפל טופז בתוכניתו החדשה, וביניהם הפוליו. שאלתי א ת טופז -
מי שנחשב לאחד הגברים היותר יפים בישראל -האם גם הוא נתקף
בבהלה הלאומית מהחיידק. הוא היה מופתע :״אבל כבר סיפרתי לך
שהיה לי פוליו. אני בטוח שלך סיפרתי!״
הוא שוחח על הפוליו ועל כל נושא שבעולם בחופשיות גמורה.
הצורה הבוגרת שבה הוא מעמיד א ת הדברים, בצירוף מאניירות
ילדותיות, מושכת א ת הלב. גם על מישגיס אי־אפשר שלא לסלוח

כשפגשתי א ת טופז, בראשונה, הייתי מלאה הסתייגויות מכיכובו
התדיר בטורי־הרכילות, בפתיחות ובסגירות, תצלומים עם חתיכה
א׳ ,תצלומים עם חתיכה ב׳ .טופז לא חסך במאמצים כדי לשכנע
שכל הפסטיבל הזה נעשה שלא באשמתו, ושהודבק לו דימוי שאינו
תואם א ת המציאות. ת מהתי על העובדה שאחד הרווקים
המבוקשים ביותר במדינה, מושא־חלומותיהן של כל מיני נערות,
זקוק למידה בלתי־סבירה של יחס, חיזוקים, תשומת־לב, הקשבה,
התפעלות.
שלא כדרכם של יפים אחרים מלידה, אין טופז מ תיי ח ס ליופיו
כאל דבר המובן מאליו. היופי, גם על דרך ההכחשה והדגשת התוכן,
הוא חלק מטופז, הוא נישא. נראה לי שרק אחרי הסיבוב שעשה
בשיחה זו -החל באב הדורש־מחבק, דרך הפוליו, די ך טראומת־הבחירות
של , 1981 דרך האם שהיתה צעירה בהרבה מהאב -
התגבש סיפורו השלם של דודו טופז. סיפור של הצלחה, ולא רק על
הבימה.

אני לא יכול להילחם ברגשות. חבל
,לי, כואב לי, שיש בכך חוסר־צדק. אני
לא נוטר לאנשים שהתרחקו ממני
ב־( 1981 פליטת־הפה) .אני לא טיפוס
נקמני. אני נמצא במצב כזה — של
הצלחה, למעלה — שאני יכול לסלוח.
אחרי שאמרתי מה שאמרתי ב־
, 1981 מצאתי פתק בתיבת־הדואר :״גם
בבניין הזה גרים צ׳חצ׳חים. תסיק מסקנות!״
אני יודע בדיוק מי היה האחראי
לפתק. לא הגבתי אז. אותו איש היה
הראשון שבא ב־ 1984 לבקש הזמנות
לפליטת פה. נתתי לו, בטח.
אם חשבתי להשתלב במערכת־הב־חירות
הנוכחית? בהופעות, אני מביע
ריעות על הנעשה. בהופעות שלי נוכחים
יותר אנשים מאשר כל האנשים
המגיעים לאסיפות־הבחירות המתקיימות
ברחבי הארץ.
זאת לא שאלה של התחמקות, פחד.
האם יצאתי מהבור של הצ׳חצ׳חים?
אני לא פחדן.

אם כי הייתי נמוך — הייתי 152
סנטימטרים. כל הבנות היו עומדות
וצובטות אותי בלחיים, בזמן שאני
רציתי לצבוט אותן ...התחלתי להתגלח
רק בגיל .21 הכל בא לי במאוחר.
הייתי ילד מאוד יפה, וקיבלתי חיזוקים
על כן גם בבית. לא גרמו לי להתבייש
בזה, אבל עיקר החיזוקים בבית
היו בעניין הכישרון.
כילד, נדרתי הרבה: נולדתי בחיפה,
עברתי לתל־אביב. בגיל 4היינו שנה
בקיבוץ אפעל (רמת״אפעל של היום),
מפני שאמא שלי לימדה שם. אחר־כך
נסענו לשלוש שנים ללונדון, ואז חזרנו
לתל־אביב.

#בירד,, :נר הבנות היו
צובטות אות,,.,
^ ייתי ילד טוב. לא הייתי מה(
\ משתוללים. לא שיחקתי כדורגל.
הייתי אהוב. המורים טענו שאני מוכשר,
אבל לא משקיע.
בקרב הילדים, הייתי המציג. היתה
לי מצלמה. הייתי הולך איתה כל הזמן
ומצלם. זה מצחיק, לא חשבתי על כך
קודם־לכן, אבל התפאורה בהצגה הנוכחית
שלי היא מצלמה. עד הרגע הזה
לא היה לי ברור מדוע בחרתי דווקא
במצלמה.
אני מסביר בהצגה שאני צלם המצלם
תמונת־מצב, רק מה? הפילם שלי
רגיש יותר.
בנות דווקא אהבו אותי בגיל קטן,

טופז עם אחיו מיקי בין אמו לי ואביו אליהו גולדנברג
.אני לא כמ 1שלמה ארצי ויה 1דה שליקר, לא עושה מזה כסף...״

כגבו :״אם היו
מציעים ד חמישה, שישה
ס״מ נוסכים לגובה.״״

טופז בן שנתיים ()1948
.המון חיסקים...״

^ ני מרגיש טוב עם עצמי כגבר.
> £אני בטח נשמע כשחצן, אבל
מבחינה שיכלית אני עובד כאדם

מבוגר, ומבחינה ריגשית אני עובד
כילד. יש ניגודים. לכן זה אולי מוצא חן
בעיני כמה אנשים, נשים.
אני מסוגל לתת את כל העולם
לאשה שאני אוהב ׳,אבל יום אחרי־כן
אני מסוגל לקפוץ לטראנס של עבודה
ולשכוח בכלל שהיא קיימת. אני יודע
שזה לא טוב.
מה מבהיל אותי? לא יורע .״נבהל״,
״מפחד״ ,״חושש״ — אני צריך להבהיר

לעצמי מהם המושגים האלה.
מהי אהבה? משיכה מינית חזקה,
כשמעריכים את הראש של מישהי, כש־צוחקים
ביחד, כשטוב יחד, לא?
האם אני סכסי? יש נשים רבות שהיו
רוצות ללכת איתי למיטה, אבל אני לא
יודע אם זה מפני שאני סכסי או
מפורסם.
כשאני נמצא בחו״ל, קל לי יותר
לשפוט, מפני ששם אני לא מוכר. אין
לי מה להתלונן, המצב לא רע.
אני בכלל לא משחק על הקו הזה.
אנשים מפרשים כפי שנוח להם לפרש.
מה אני יכול לעשות אם בחורה,
ששינתה את שם־מישפחתה שלה ל״טו־פז״
,כותבת לי :״מכיוון שלא אתחתן
איתך, אז לפחות
האם זה מלטף לי את האגו? כבר לא.
בעבר — כן.
אני חושב שמה שקרה זה שפשוט
נמאס לי. טוב שזה קרה לי, השינוי הזה.
זה קרה למני חמש שנים.
מבחינה אמנותית, אני לא מזלזל
בשוס־דבר שעשיתי בגיל — 25 ,24
לא במערבונים, ואפילו לא בצילומי־הדוגמנות.
הם קיימים באותו הסולם
שעליו טיפסתי, אבל בתחתית הסולם.
כשאני נזכר איך נהניתי פעם מכך
שילדות היו ניגשות אלי לבקש חתימה,
אני מחייך חיוך גדול. פעם היה לי
חשוב שכולם אמרו כמה אני יפה. הייתי
מאוד יפה.
להיות גבר יפה? זה לעורר קינאה
מצד גברים. כיום אני לא חושב שאני
כזה יפה. אני נראה בסדר.
מהו תסביך־היופי שלי? בואי נאמר
שאילו היו מציעים לי חמישה־שישה
סנטימטרים נוספים לגובה — לא
הייתי זורק אותם. זה תמיד נראה לי
מאוד כיף, להיות גבוה.
בעבר סבלתי יותר מהעניין הזה של
״גבר יפה״ .לפני 10־ 15 שנים היו הרבה
מאוד השמצות מהכיוון הזה: ניסו
להגיד שאני הומו, שאני טיפש. התגובה
שלי היתה תמיד עם הרבה כאב. לא
הגבתי בזעם, לא בכעס, אבל זה כאב.

• כסף :״עיצבו לי דירה
עם גיאקוז,,
חדרשינה כזה

טופז והחתיכות בימים ההם
,לפני חמש שנים זה פתאום נמאס ל׳..״

**שיתי כסף בתוכניות שלי
^( פ לי ט ת ־ פ ה, בלי חשבון) .הרבה
כסף, יחסית. כסף — זה ביטחון, זה גב,
זה אפשרות לעשות דברים נוספים.
לא היו לי תקופות שהיה חסר לי
כסף, אבל היו לי תקופות שלא יכולתי
לעשות מה שאני רוצה — לקפוץ
ליפאן לשבוע כדי לראות תיאטרון,
לקנות מה שאני רוצה. אבל אין לי
(המשך בעשר ) 16

— 15י—יי

..חליתי ב פו לי ר

אחח ,€והשחל

י (01־
יוקר המחייה

מאת •גאלל בי ב

הדירה של זנבו
בידיעה בהארץ הצהיר המועמד
לניהול ב ש לאומי. משה זנבר, כי
הוא ״שוקל הגשת תביעה מישפטית
נגד ח״ב אוריאל לין.״ לין טען כי
אין ונבר מתאים לתפקיד הרם בבנק,
מכיוון שבעבר רכש דירת־שרד מן
הבנק לפיתוח התעשייה בתנאים חריגים,
וקיבל הלוואות מוזלות בעת
ביצוע הרכישה. זנבר הוסיף כי נושא
הדירה נמצא ככשר ותקין על־ידי
ועדת־הכספים של הכנסת, ונבדק גם
בערכאות מישפטיות ״ונמצא שנהגתי
כשורה׳׳.
אני מוכן להמר על כל סכום כי
ונבר ימשיך ״לשקול״ את הגשת
התביעה ער שהמישקל יתכלה, שכן
דיברי לין הם אמת.
עד 1971 היה ונבר יו״ר מועצת־המנהלים
של הבנק לפיתוח התעשייה,
במשכורת של 3500 לירות לחודש.
הוא גר בתל־אביב בדירה שהבנק רכש
ברחוב־פינקס. למעשה היו אלה שתי
דירות שאוחדו, וזנבר שילם דמי־שכירות
סימליים לבנק. בסוף השנה
מונה לתפקיד נגיד בנק ישראל. הוא
היה זכאי לקבל דירת־שרד בירושלים,
אולם מכיוון שהיה בעל דירה בירו
שלים,
אסר זאת התקשיר.
בצר לו קיבל את הסכמת הבנק
לפיתוח התעשייה לרכוש את הדירות
ברחוב־פינקס, במחיר של 150 אלף
לירות, לעומת המחיר הריאלי של 250
אלף לירות (עובדה שצויינה על־ידי
חברי מועצת־המנהלים של הבנק, שהתנגדו
לעיסקה, כמו המנוח מרדכי
זגגי) .הגדילו גם רטרואקטיבית את
משכורתו בבנק ל־ 5000 לירות לחודש,
וההפרשים, בתוספת פיצויי־פיטורים
מוגדלים, נתנו לו 100 אלף לירות. עוד
50 אלף הסדיר לו הבנק בהלוואה נוחה
ביותר. לעיסקה התנגדו בשעתו עוד
חברי מועצת־המנהלים של הבנק לפיתוח
התעשייה. כמו אברהם זב־רסקי
מבנק הפועלים.
אחרי שחשפתי ופירסמתי את הפרשה,
מסר אותה זנבר לבדיקה ליו׳׳ר
ועדת־הכספים של הכנסת, ישראל
קרגמן המנוח, אולם העלים ממנו כי
היתה ברשותו דירה בירושלים, ולכן
לא היה זכאי לדירת״שרד נזנבר טען כי
בסך הכל קיבל דירת־שרד בתל־אביב
במקום בירושלים).
כבעל מניה בבנק פניתי בבג״ץ נגד
העיסקה. בג״ץ קבע כי מכיוון שרכשתי

מה ההבדל בין שפירא
ללביד׳ אשקלון?
חברת מיבני־תעש״ה הממשלתית
החליטה לרכוש מחברות שטיחי כרמל
את המיבנים שלהם, ולהשכירם להם
בחזרה. מטרת עיסקה מעין זו היא

תעשיין שפירא
יהיה טוב יותר אם המיפעל ״סנו?

להזרים מזומנים לחברות במצוקה, כדי
לאפשר להן להתקיים, ולהפוך הון הקבור
במיבנים להון פעיל. חברת חריראן,
למשל, מכרה לפני חצי שנה את בית
מישרדיה בגבעת־שמואל ב־ 15 מיליון
דולר, ושוכרת אותו מהבעלים לתקופה
מובטחת של 10 שנים.
לפני 10 שנים עשתה מימי תעשייה
עיסקה דומה עם מיפעל לבידי אשקל1ן.
שהיה במצוקה. המיבנים נמכרו אז
תמורת 2.5מיליון דולר. המיפעל נחלץ
מצרותיו, והיום הוא מעסיק 350
עובדים. דויד קרמרמן, מבעלי
המיפעל, מסר כי עתה מתנהלים מגעים
לרכוש את המיבנים בחזרה מן החברה
הממשלתית.
האם ישנה סיבה לכך שמה שמותר
למימי תעשייה לעשות עם לביר׳
אשקלון, או עם תישלובת א 1פאר או
חברות אחרות, יהיה אסור לעשות עם
שטיחי כרמל, רק מפני שאברהם
שפירא הוא ח״כי האם יהיה טוב יותר
אם המיפעליס ייסגרו ומאות עוברים
יישארו ללא תעסוקה? כל עוד המיבנים
שווים את סכום הרכישה, אין פסול
בעיסקה.

מועמד זנבר
לא נותנים לחתול לשמש...
את המניה בבנק אחרי עיסקת־הדירה,
אין לי מעמד להתנגד לה. לזה קורא
זנבר ״נבדק גס בערכאות מישפטיות״.
נוסף על פרשת־הדירה יש לזכור כי
זנבר הוא אבי המיתון של שנות ה־,60
האחראי למפולת בנק ארץ־ישראל
בריטניה. ועוד פאשלות רבות. ללא
ספק, אינו מתאים להיות בעל הבית
של בנק לאומי. אחרי הכל, לא נותנים
לחתול לשמור על השמנת. ומי שחלב
את הבנק לפיתוח התעשייה אינו
מתאים לניהול בנק אחר.

מחלקת־המוזקר של הבגק
השווייצי יו־בי־אס ערכה סקר
משווה של יוקר־המחייה בערים
שמות בעולם. הסל הורכב מ־גגג
פריטי שרותים ומוצרים, הדרושים
למחייה. הסכום הדרוש לקיום
סביר נקוב בדולארים:
טוקיו ;2610 -אוסלו ;1890 -
הלסינקי ;1820 -סטוקהול ם -
;1710 קופנהאגן ;1680 -ז׳נבה -
;1670 ציריך ;1640 -דבלין -
;1320 לונדון ;1320 -ניו-יורק -
;1310 וינה ;1310 -שיקאגו -
;1300 מאדריד ;1270 -דיסלדורף
;1260 פאריס ;1250 -פראנק״פורט ;1250 -אבו־ד׳בי ;1240 -
מילאנו ;1230 -ג׳דה ;1210 -
בריסל ;1200 -בחריין ;1180 -
טורונטו ;1150 -תל״אביב -
;1140 יוסטון . 1130 -
אחרי תל״אביב, מבחינת הזו*
לות לחיות, באות גם א מסטרדם,
מונטריאול, לוקסמבורג, סידני,
לוס־אגג׳לס 990 הזולות ביותר:
סאן פאולו 750 מכסיקו (;)720
ריו 720 בומביי (.)710

בל״ל:
נוא׳ דממו
בג״ץ נגד מינו
ננסים בהפסד
בקיו שומה בבארשבע מינוי פקיד־שומה בבאר־שבע הביא
לפנייה לבג״ץ של עובד המישרד
בבאר־שבע, דויד איילון, נגד
בחירתו של אפי הרמוני לתפקיד.
בפנייה לבג״ץ, שהוגשה על־ידי
עורו־הדין יגאל מדר, נטען כי תנאי־המיכרז
הסטנדרטיים לתפקיד זה שונו
על־ידי הוספת שורה במכונת־כתיבה,
שבה נאמר כי מועמד שלא עבר קורס
מפקחי־מס־הכנסה יצטרך, אם ייבחר,
לעבור אותו בשנה הראשונה לתפקיד.
הוספת השורה נועדה להכשיר את
מינויו של חרמוני, שלא עבר קורס כזה,
ושאין לו כל ידע בניהול שומות.
חרמוני עובד במס־הרכוש. לעומת זאת
העותר הוא יועץ־מס מוסמך, ובעל
תואר מ״א, ועבד כמפקח־מס־הכנסה
במשך שש שנים.
אחרי שנבחר חרמוני בוועדת־המיכ־רזים,
הוא התחיל ללמוד בקורס
למפקחי־מס־הכנסה. אולם בעוד שהקורס
החל ב־ 28 באוגוסט, החל חרמוני
לומד בו רק ב־ 4באוקטובר. הקורס
הסתיים ב־ 13 באוקטובר.

מדיניות של חיסול־השקעות לא-
כדאיות גם במחירי־הפ&ד משתלמת,
לפי בנק לאומי. מאזן הבנק לסוף 1987
מראה על הפסד נטו ממכירת נכסים
שהיה 6.2מיליון שקל. סכום זה מהווה
את ההפרשה המלאה בגין ההפסרים
ממכירת־נכסים. המכירה שיחררה הון
פעיל לפעילות פיננסית בסך 393
מיליון שקל. גם ב־ 1988 תימשך המדיניות,
ויימכרו עוד 60 נכסים.
נתונים אלה מראים בבירור כי
המדיניות נכונה מבחינה כלכלית.

גניש השתלט ער
שוק־הבישכשים במיאמי אהרון שלום גניש רכש משותפיו
את חלקיהם בשוק־הפישפשים
במיאמי, בסכום של 1.2מיליון דולר.

מישפחח טייבר: המשך המילחמה
אברהם טייבר, מבעלי חברת־הביטוח ציון. שנגדו
הוגשה תביעה על־ידי אחותו טליה עינבר, הגיש בקשה
למתן רשות להתגונן, באמצעות עורך־הרין דם וייסגלם.
בתצהיר שצורף לבקשה טען טייבר כי אביו המנוח
אפריים טייבר ואחיו של ישראל טייבר, מקים
ממלכת־טייבח לקה בשבץ־מוח ב־ , 1981 ומאז דעתו היתה
מתערפלת עליו מעת לעת. המצהיר התבקש על־ידי אביו
לטפל ברכוש־המישפחה ולכלכל את צורכי המנוח ואשתו,

ולקחת מעת לעת הכנסה מכל פריטי הרכוש, על־פי הצורך.
התצהיר מסביר מדוע נטל המצהיר כספים על חשבון
פוליסת־ביטוח שעשה בשעתו המנוח לטובת כל ילדיו.
המנוח לא הורה איך לנהוג בדמי־הביטוח, והיה זקוק להם
בחייו באורח חיוני ומיידי.
התצהיר טען כי מניות ציון, שהיו בעיזבון, לא נמכרו,
מכיוון שמחירן היה נמוך ביותר בגלל משבר בבורסה
ובעיזבון ;״ 10 ממניות חברת־הביטוח ציון).

התובעת תסען עו ד כי הנתבעת 3פעלה בקנוניה עם הנתבע 1רעם הנתבעת , 2
ו ל צו רךכיסוי הו צ או תי ה ה אי שיו ת לא פנתה אל נתבעת 2ואל הנתבע 1ע ל-
מנת שי פ ע לו כאמור ב סעיפי ם 13ו 14 -ל חוז ה ״ א ״ ,ו תו ך הפרת חוז ה ״ א״
הניירוה חוז ה בעל-פה ה נ ״ ל, ו תו ך העלמת מעשים אלה מהתובעת, משכה לעצמה
באמצעות נתבע 1כספים ר בי םכה לוו או ת ע״ח ה פו לי ס ה השלישית, ו רו קנה את
ערך פ די רך ה פו לי ס ה כמעט כ לי ל מתרכך והק סינ ה את חלקה של התובעת בערך
פדיונה המלא של הפולי ס ה הזאת.

קטע מכתכ-התכיעה של טליה עינכר נגד אכרהם רעיונה טייכר
המנזח לא ה1רה איך לנה1נ ברסי־הביטוח

י— 1 6

יורד גניש
1.2מיליון דולר

המוכר העיקרי היה עזרא טיסונה.
השוק, שהוקם על־ידי טיסונה לפני
חמש שנים, הפך הצלחה מסחררת
ומכניס לבעלים כרבע מיליון דולר
לחודש_.

והמשך מעמוד ) 15
שאיפות לקנות מטוס פרטי או יאכטה.
נתתי לארכיטקט לעצב לי את
הדירה. אל תשאלי! הוא עיצב לי דירה
עם ג׳אקוזי, חדר־שינה כזה של דון־
ז׳ואן. אני לא מרגיש עם זה בבית. לא
מרגיש עם זה טוב.

• חלום: הגיר שרי הוא
הגיר! ומה אחרנן־י״
ף* גיל שנתיים־שלוש חלמתי
^ להיות טייס. היה לי חלום קבוע:
לעוף. אחר־כך היה לי חלום להיות
רואה ובלתי־נראה.
אם יש לי איזה סיוט קבוע? כל
המצליחנים לארץ בשטח־הבידור —
ירדנה ארזי, שלמה ארצי — הם פחות
או יותר בגילי, בין 36ל־ .42 זה הגיל.
ומה אחר־כך? אחרינו יש מצליחנים
צעירים, זמרי־רוק.
אני גדלתי על אריק איינשטיין —
זאת היתה הדוגמה שלי. הייתי רוצה
להיות, בעוד כמה שנים, במצב של
הבדרנים נאמבר 1ומיספר )1בארצות־הברית.

פירוש, במצבם? אני חושש שכשיהיה,
בעזרת־השם, ערוץ שני, אנחנו
עלולים להיחשב בקשישים, כמו שנחשבו
בעינינו אלה שהקימו את המרינה.
בכל זאת אני מתעודד כשאני רואה את
ריבקה מיכאלי: היא עברה את גיל ה־
50 ומנחה את סיבה למסיבה.
מעבר לחלומות, אני רואה עצמי
מריץ את צ 1רה לנו 300 פעמים, רואה
עצמי עושה סרט נוסף. אני מקווה שזה
ייצא הפעם יותר מתוך הלב מאשר
הסרט הקורם.
מאוד הייתי רוצה להגיש תוכנית
בטלוויזיה. אילו רק היו נותנים לי,
הייתי עושה תוכנית, אחת לחודש. רק
בירור.

• כאב,, :קינאה -זוהי
תובעה נדכך כואבת
ך י פסקתי ככר להציע לטלוויזיה
( 1רעיונות לתוכניות. הפחד לקבל
״לא״? כן! אני עלול להיתקל ביותר
מדי שיקולים שאני לא מבין אותם.
קיבלתי יותר מדי ״לא״ מהטלוויזיה.
בכל פעם אני נתקל במיני קומבינות
לא ברורות. אני נתקל בהתחמקויות.
קשה למצוא אנשים, קשה להגיע
אליהם בטלפון.
התעייפתי מהמיררף הזה. זה כואב,
זה משפיל, זה נורא כואב.
אני מבין שאני מעורר קינאה, אבל
אני לא מהווה תחרות לאף אחר, לא
רוצה להרוויח שם כסף — מפני שמה
שהם משלמים זאת בדיחה. לא צריך
לקבל יותר פירסום — יש לי! ואני
מקבל מין כזה יחס מעליב!
קינאה זוהי תופעה כל־כך כואבת!
הארץ מתחלקת לשני חלקים בדיוק:
למי שמקנאים ומי שמקנאים בהם. בכל
זאת, אני מעדיף להיות בסוג השני.
אני גם לא אוהב את הדימוי שנוצר
לי. אולי זה נעשה תוך כדי שיתוף־
פעולה איתי, הצילומים של הג׳אקוזי
בדירתי, וכדומה. נראה שיש בי מין
אוייב פנימי. דווקא מצבים של מתח,
כאסח, לחץ, כעס, מעוררים ב־ את
האדרנלין, את כוח־היצירה.
הרי המילה ״יצירה״ נובעת מהשורש
יצר. זה יכול להיות מופנה למין,
ואז אתה יוצר ילד, אם אין תקלות, או
שזה יכול להיות מופנה ליצירה אמי
נותית.
אבל מעדיפים להתייחס לדברים
חיצוניים, אם כי היופי הוא בעיני
המתבונן.
טורי־רכילות? אני לא נבנה על כך.
בעבר נהניתי, בעבר זה היה לי חשוב.
בעבר היה לי חשוב להיות יפה. אני לא
יודע אם היום, כשהשתניתי, אני
מבוגר. עדיין אני נהנה מדברים
הנחשבים לילדותיים. אולי אני עדיין
ילדותי. מהי בגרות? כובר־ראש, אולי,
סלחנות, גמישות, רכות?
האם אני חש בדידות? נכון שאני חי
לבד, אבל אני לא ׳ודד. לפעמים אני
יוצר בכוונה מצבים של לבד. אני
מנתק בכוונה־תחילה-את הטלפון. אבל
אני זקוק לכמה אנשים קרובים. הדרך
שלי לפתור בעיות, היא לדבר עליהן.
העולם הז ה 2668

מ1י־י 1לםע 1רעבתנמי־

פעם ראיתי צעיר אמריקאי שלבש חולצת־טי, ועליה הכתובת:
״להילחם למען השלום זה כמו לזיין למען הבתולין״.
זה גם כמו לפעול למען השלום על־ירי הטפה לגזענות.
זוכרים את הסרט של יוזף גבלס, היהודי רעצחיד היהורים
מופיעים בו ברמות עכברושים, היוררים מן האוניה והפושטים בכל
הארצות. המסר התת־הכרתי: היהורי הוא עכברוש, היהורי מרביק
את העולם ברבר, את היהורים צריכים להשמיר כמו שרצים.
כמה מתשדירי־הבחירות של המערך נוקטים שיטה דומה.
רואים בהם המוני ערבים, תמיד בצורה קודרת ומאיימת. הם
רוחשיס״בוחשים במחנות אינסופיים. או־טו־טו הם הולכים להציף
את המדינה כולה.
כל זה למען מטרה נכונה: לשכנע את הציבור שכדאי לוותר על
עזה ושטחים כבושים אחרים.
גבלס הנ״ל רשם פעם ביומנו, ערב בחירות :״עלינו שוב לפנות
אל היצרים השפלים ביותר של
ההמון ״.נדמה כאילו מישהו במערך
קרא את הפסוק הזה.
השאלה היא: האם מותר להשתמש
באמצעים כאלה כדי להשיג
מטרה כזאת?
.אפשר לאמה העיקר שזה
יעיל. העם הזה הוא גזעני. הוא
שונא ערבים. אם אפשר לנצל
שינאה זו כדי לעלות על ררך־ה־שלום
— הרי זה טוב. הרי אם המערך
לא יגיע לשילטון, השלום
אבוד. אם אפשר להעלותו לשיל־טון
בעזרת אמצעים גזעניים, ואז כבלם יעשה שלום — מה רע בזה?
מה רע בזה? רע בזה שבינתיים מעודדים את ״היצרים השפלים
ביותר של ההמון ״,ומגבירים את הגזענות. תשדירים אלה
מסוכנים אף מן הדיבורים על ״ג׳וקים מסוממים בבקבוק״ ,מבית־מידרשו
של הפול, ועל ״חיות דו־רגליות״ ,מבית־מידרשו של
האיש מרחוב־צמח, כי מופעלות כאן שיטות של שטיפת־מוח
המשפיעות במישרין על תת־ההכרה, על־ידי הקרנות דמויות
חשוכות וזוויות־צילום מחוכמות.
יש במדינה קרוב ל־ 800 אלף אזרחים ערביים. הטיפוסים
המסוכנים המתוארים בתשדירים אלה הס בני־מישפחותיוזם,
שכניהם לשעבר, בני־עמם. האם התשדירים האלה יעזרו להם
להשתחרר מן ההרגשה שהם אזרחים נחותים, שאין להם חלק
ונחלה בישראל?
קשה מאוד לעשות שלום בלי כמיהה לשלום, בלי כבוד לצד
השני. לפני שניגש שאהל דה־גול לעשות שלום עם הטרוריסטים
של הפל״ן באלג׳יריה, הוא דיבר על ״שלום בין אמיצי־הלב״
והעניק לאוייב כבוד. השלום עם מצריים לא היה קם אלמלא
התאהב עם־ישראל באנוור אל־סאראת, אילו האמין שמיליוני
המצרים שם שרצים.
אילו רצה גנרי לחסוך כסף, יכול היה פשוט לקחת את
התשדירים האלה של המערך, להקרין אותם כמו שהם ולהוסיף רק
פסוק אחד :״הצביעו בעד גנרי, שיסלק את השרצים האלה מאדמת
המולדת״.

הליכוד? נהדר!
מניין לוקחות המיפלגות את האנשים האלה ברחוב, האומרים
בדיוק מה שמתאים להן? האם הן שולחות את הפעילים שלהן
לרחוב, שיתחזו כעוברים־ושבים תמימים?
לא, אמר לי איש־הסברה אחד, זה לא היה הולך. רק שחקן
מיקצועי מעולה יכול היה להצליח בראיון מבויים.
מה עושים? הולכים ברחוב, מצלמים עשרות אנשים, ובוחרים
מתוכם את השלושה־ארבעה האומרים את הדברים הנכונים
(הליכוד נהדר, המערך פנטסטי, אין כמו ר״ץ או התחייה).
וזה נתן לי רעיון: די בחברת־סרטים אחת שתצלם בכל שבוע
20־ 30 עובריס־ושבים. היא תמכור למערך את הראיונות התומכים
במערך, לליכוד את הראיונות המפליגים בשבח הליכוד, ובו׳.
למה לא לייעל ולחסוך כסף?

מי בחר בהיטרר?
השבוע הרגזתי כמה גרמנים קשישים.
הוזמנתי להשתתף בתוכנית־טלוויזיה על משולש־היחסים
גרמניה־ישראל־פלסטינים. זה היה שידור חי שצולם בברלין, ושהועבר
בוזמנית בתחנות אחרות בכל רחבי גרמניה. כמה מיליונים
צפו בו.
בין השאר דובר על הדמוקרטיה והכרעת הרוב. הערתי שבדמוקרטיה
חייב המיעוט לקבל את הכרעת הרוב, אך אין פירוש
הדבר שהרוב צודק. הרי בגרמניה הצביע הרוב בעד אדולף היטלר
בבחירות דמוקרטיות.
המנחה, גרמניה־יהודיה, תיקנה אותי ואמרה שהרוב לא הצביע
בעד היטלר. מייד התחילו גם כל מכשירי־הטלפון בתחנה לצלצל,
וצופים זועמים ביקשו להזכיר כי היטלר לא זכה מעולם ברוב־קולות
בבחירות דמוקרטיות.
זה נכון, אך זה גם לא־נכון. בבחירות החופשיות האחרונות,
שנערכו ב־ 5במארס ( 1933 הייתי אז ילד בן 9בגרמניה) אמנם זכה
היטלר רק ב־ד 44 של הקולות. אולם באותה שעה כבר עמד היטלר
בראש ממשלת־מיעוט, יחר עם בעלת־בריתו, המיפלגה הלאומית
הגרמנית, מיפלגת־ימין קיצונית. זו זכתה ב־,״ 8של הקולות.
כלומר, הקואליציה אשר היטלר עמד בראשה כבר לפני הבחירות
זכתה ביחד ב־^ 52 של הקולות ( 17,277,180 קולות לנאצים,
3,136,760 ללאומיים).
האם אפשר לאמה כי פירוש הדבר רוב־קולות להיטלר? זה עניין
של פירוש.

אוד• *בנדי

היה זה ויכוח ממצה מאוד, תרבותי מאוד, והוא הסביר את הדברים,
עד כמה שזה ניתן במדיום זה.
למחרת היום עשיתי סיור בכמה מן המקומות היותר צפופים
בברלין, ואחר־כך עברתי בשני נמלי־תעופה גרמניים מלאי־אדם,
בדרכי הביתה. אף שמיליוני גרמנים ראו אותי בערב שלפני כן, לא
שלח בי איש מבט ישיר, וכמובן שלא ניגש אלי.
בישראל זה קורה תמיד. אחרי כל הופעה בטלוויזיה, ולוא
הקצרה ביותר, תוקעים בי עיניים במקומות ציבוריים, מצביעים
באצבע, זרים מחייכים אלי, ואף ניגשים אלי ומחווים היעה על
ההופעה. בגרמניה זה לא יתכן. רק פעם־פעמיים, כשפניתי הצידה,
תפסתי זוג מתלחש תוך כדי שליחת מבט חטוף בי.
מה נעים יותר? אינני יודע. זה די נעים כשאיש אינו מטריד
אותך. אבל זה גם די נעים כשזרים ניגשים אליך ברחוב ואומרים:
״כל הכבוד, היית בסדר( ״.ולפעמים :״ימח שמך, יא מאניאק!״)

הקרב על מגיד!

(שמונה חודשים לפני כן, ביולי , 1932 כאשר היטלר היה עדיין
רחוק מן השילטון, הוא זכה ב־ד׳ 37 של הקולות).
תגובת הקהל היתה חלק מן השידור, שאורגן במתכונת
מעניינת. מסביב לשולחן ישבו שיבעה מתווכחים והמנחה. ביניהם
התנהל ויכוח ער, כשזה נכנס לדיבר־ זה(באדיבות) ,והוויכוח קולח
באופן חופשי.
על בימה מוגבהת, לאורך הקירות, ישבו ליד שולחנות עגולים
כמה עשרות אנשים ונשים, שביקשו מראש להיות מוזמנים,
ביניהם נציגים של גופים שונים הנוגעים לנושא. לאחדים מהם
ניתנה מדי פעם זכות־הדיבור.
חוץ מזה טילפנו צופים מן החוץ, ודיבריהם הוכנסו מדי פעם
לשידור באמצעות פתקים, שנקראו בפי המנחה.
לשידור נקבעה התחלה, אך לא נקבע סוף. הוא התחיל ברבע
ל־ 10 בערב, ונאמר שיימשך כל עוד הוא מעניין. הוא הסתיים
ברבע אחרי חצות — שידור רצוף של שעתיים וחצי.
אחת המשתתפות היתה ביאטה קלארספלד, המוצגת תמיד
כ״ציידת הנאצים״ .היא הישוותה את ילדי־האינתיפאדה לנערי
ההיטלר־יוגנד, שנשלחו על-ידי היטלר לחזית בשלב האחרון של
מילחמת־העולם. לא התאפקתי ואמרתי שזוהי השוואה מטומטמת.
מדוע מרגיזה אותי דווקא ביאטה זו?
אז ככה:
היכרתי אותה לפני 20 שנה בפאריס. הוזמנתי להרצות באגודה
למילחמה בגזענות, ובתום ההרצאה ניגשה אלי צעירה, נאה מאוד,
ושאלה אותי בגרמנית אם היא יכולה לראיין אותי למען עיתון של
השמאל הקיצוני בגרמניה. היא הציגה את עצמה כגרמניה נוצריה,
הנשואה ליהודי צרפתי.
נפגשנו בחדרי במלון. ישבנו בשני הצדדים של מיטה —
הרהיט היחידי בחדר — כשבינינו מונח מקלט גדול. דיברנו
במשך יותר משעתיים. כל דבריה היו התקפה פרועה על ישראל,
כמדינה ימנית, פאשיסטית, תוקפנית. כדוגמה הביאה את שגריר
ישראל בגרמניה (דאז) ,אשר בן־נתן, המתחנף לאנשי הימין
בגרמניה, והתוקף את אנשי־השמאל.
אמרתי לה, בבדיחות הדעת, כי אשר בן־נתן נקרא אצלנו
״ארתור היפה״ ,ולאוו דווקא ״ארתור החכם״.
בסוף פ־רסמה ביאטה מכל הראיון הענקי הזה רק את הפסוק
האחד הזה: שח״כ אורי אבנרי מישראל אמר על השגריר הישראלי
בבון שהוא טיפש.
זה גרם לוויכוח זועם בכנסת. שר־החוץ, אבא אבן, תקף אותי,
והעניין כולו היה בלתי־נעים. אך לא התרגשתי במיוחד. כאשר
מעניקים ראיונות לעיתונאים, צריכים ׳לקחת בחשבון דברים
כאלה.
אולם כעבור כמה שנים צצה ביאטה הנ״ל בישראל, בחברה
המוזרה ביותר. הגברת, שהיתה אך אתמול דוברת של השמאל
האנטי־ישראלי הקיצוני, הפכה לפתע בת־התפנוקים של הימין
הקיצוני בישראל. שמואל תמיר, בשלב היותר־קיצוני שלו, פרש
עליה את חסותו. כך גם אנשי־חרות.
ביאטה עשתה חיל. היא זכתה בפירסום עולמי ברדיפותיה
הנועזות אחרי יוזף מנגלה המת( .נרמה לי שהיא כועסת עליו עד
היום על שהעז למות בלי עזרתה!) עכשיו היא מנהלת תעמולה
עולמית נגד הפלסטינים, ברוח הימין הקיצוני בישראל. התפתחות
מעניינת.
אך התקרית בין ביאטה וביני היתה מישנית בשידור. בסך הכל

קלארספלד עם שרון

בכל פעם כשאני עובר בוואדי־עארה בוערת בי חמתי להשחית.
הכביש המוביל מחדרה למגידו הוא אחד מצירי־התנועה
החשובים ביותר בארץ. הוא היה כזה מקדמת הנא, כשהיה חלק
מ״דרך־הים״ ממצריים לדמשק.
אין זה מיקרה שהקרב הראשון בתולדות האנושות שפרטיו
נרשמו והשתמרו היה הקרב על מגידו בשנת 1468 לפני הספירה.
הפרעה תחותמיסס ג׳ כבש את מגידו מידי הכנענים, כדי להבטיח
את הדרך הזאת לכוחותיו. כעבור 3386 שנים, ב־ 19 בספטמבר
, 1918 ערך שם הגנרל הבריטי סר ארמונה אלנבי את קרב־ההכרעה,
שהביא לכיבוש הארץ כולה מידי התורכים. אם להאמין
לברית החדשה (ספר ההתגלות )16 .הרי ב״הר־מגידון״ (ארמגדון
בלעז) ישפכו המלאכים את שבע קערות הזעם של אלוהים ביום־
הדין.
במילחמת־הלבנון עבר חלק גדול מן התחבורה בנתיב זה.
שיירות ארוכות של רכבים נעו בו יומם ולילה ממרכז הארץ לעבר
מטולה וארץ־הארזים.
אך זהו אחד הכבישים המוזנחים ביותר בארץ. יש בו רק שני
מסלולים, והוא גדוש סיבובים ועיקולים. די במשאית כבדה אחת
כדי להכריח עשרות מכוניות להתקדם במשך חצי שעה בקצב של
חילזון. מי שפוקעת סבלנותו ומנסה לעבור, שם את נפשו בכפו
ומסכן את הזולת.
בגדה המערבית יש כבישים חדשים נהדרים, רבי־מסלולים,
פאר הנדסת־הכבישיס, לנוחיותם של קומץ מתנחלים. ואילו כביש
עמוס זה נשאר כפי שהיה בימי הבריטים, ואולי בימי התורכים.
(אם לא בימי הכנענים).
מדוע? הרי מוכרח להיות איזשהו הגיון בשיגעון הזה.
לא מצאתי אלא הסבר משכנע אחד: הכביש הזה עובר בשטח
ערבי. משני ציריו שוכנים כפרים ערביים.
אמנם, רוב הנוסעים בו הם יהודים, אמנם, הוא משמש צורך
אסטראטגי חיוני של המדינה. אבל מכיוון שהוא שוכן באיזור
ערבי, לא עלה על דעת שרי־תחבורה, בני כל המיפלגות, להרחיבו.
אחרי ככלול הכל, זוהי מדינה יהודית, לא?

החיים הם חגיגה
בברלין ראיתי אדם מאושר. יש כזה.
הוא ישראלי, ושמו שימעון עדן. בברלין קוראים לו גם רולף.
אני רואה אותו פעם בכל כמה שנים, כשאני מזדמן לברלין, או
כשהוא מזדמן לתל־אביב. מאז שאני מכיר אותו — איזה 30 שנה
— הוא לא השתנה.
חוסר־השינוי הזד הוא תמצית חייו.
לכל אדם יש מטרה בחיים, מודעת או בלתי־מודעת. פלוני
רוצה להיות עשיר, אלמוני רוצה
להיות מפורסם. זה רוצה בשיל־טון,
זה רוצה להיות נאהב.
שימעון עדן רוצה להיות צעיר.
והוא מצליח בזה. לפי החשבון
שלי, הוא מתקרב לגיל .60 אך
כשרואים אותו במוערון־לילה בברלין,
תמיר ובלונדי, לבוש ב־מיקטורן
לבן ובכתונת אופנתית־פלוס,
אפשר לחשוב שהוא בן .35
הוא גם מתנהג כך.
הוא מוקף תמיד בצעירות
יפהפיות (ברלין מלאה בכאלה).
הוא תושב־קבע בכל מועדוני־ה־לילה.
נדמה שהכל מכירים אותו.
בשנות ה־ ,50 אחרי שעבר מחיפה לברלין, התפרסם כ״נער־השעשועים
של ברלין המערבית״ .הוא הקים שני מועדונים משלו,
עדן ועדן החדש. שניהם עדיין קיימים, עדיין משגשגים. אחד הוא
מועדון־לילה קלאסי, שבו שותים, אוכלים ומסתכלים בהצגה(מין
מתון, בלי פורנוגראפיה) .תיירים אמריקאיים קשישים, בלוויית
רעיותיהם כסופות־השיער, מביטים בצייתנות בחתיכות היפהפיות
על הבימה הקטנה, בכמעט־סטריפ־טיז. השני הוא דיסקוטק סוער,
שבו מצטופפים מאות זוגות, כולם צעירים.
בגרמניה עדן הוא גרמני. בישראל הוא ישראלי. יש לו כאן
מישפחה. לא מכבר חגג כאן בי־מיצווה של נכד. לאן הוא שייך
בעיני עצמו? לכל העולם. אין הוא מאמין במולדת. אין הוא מאמין
בשורשים. העולם מתאחד, הגבולות באירופה נעלמים. הוא מרגיש
בבית בפאריס, בברלין, בניו־יורק ובתל־אביב.
הוא אופטימיסט. אין מילחמה. השלום הולך ומתבסס בעולם.
העסקים פורחים. בגרמניה ובאירופה יש כסף לכולם. יש המוני
חתיכות נהדרות. המתירנות חוגגת. יש מרצדס לבן.
מעולם לא היה המצב יותר טוב. והוא יהיה עוד יותר טוב.
בשביל שימעון עדן, צעיר ניצחי, החיים הם חגיגה.

שבושו חשוב המופיע בפאריס, שהתמחה בענייני אפויקה, חושו בוטים
מדהימים עי עסקיו של בווו־בווס ופבווט(למטה, עם שימש! בוס ואויה
גוואל) באפריקה, ועל סע המישבטיס שהוא מנהל בוזמנית עם 3ל העולם
כדי לפצות את גאבון על הפסדים
אלה, הציע רפפורט לממן תוכניות
השקעה: בתי־מלון, בית־חרושת לשוקולד,
צי מיכליות־נפט, בית־זיקוק
וכל. ואולם, מהר מאוד התברר שהיקף
ההשקעות שהובטחו היה קטן בהרבה
מהיתרונות שניתנו לסוק. דבר שבעיני
שר־האוצר הגאבוני, ז׳ן פייר למבומבה,
נראה כבלתי־מתקבל על הדעת.

ף* יכסוך מוזר, בעל היבטים רבים,
^ ניטש כעת בין ממשלת־גאבון
לבין איש־עסקים בינלאומי עשיר
ובעל־עוצמה-.
ב־ 1979 נקטה ממשלת־גאבון צעדים
כדי לאפשר לאיל־הון זה ליטול
חלק פעיל יותר בשוק־הנפט המקומי.
לשם־כן־ הוקמה חברת־נפט לאומית,
פטח1ב. בחודש אוקטובר 1979 קיבלו
מפיקות־הנפט הפועלות בגאבון(אלף.
נאלף ושל) הוראה להעמיד רבע
מתפוקתן לרשות פטחנב, שאמורה
היתה לשווק את הנפט מטעם המדינה.

ואז הוא קיבל איומי־רצח.
כאשר סגרה גאבון את ברז־הנפט
המיועד לרפפורט, הגיב זה באופן
ברוטאלי. ב־ 20 באוגוסט 1982 סירב
לשלם עבור מישלוח שנעשה 90 יום
קודם לכן. בכך גרם לסיכסוך חמור.

כאן נכנם לתמונה ברום רפי
פורט, בייל אזרחות שווייצית,
בעליו שד קונצרן ״אינטר־מא־ריטים״
החשוב, שפעולותיו
פרושות כזרועות־התמנון בתחומים
רבים, ובכללם ספנות,
הובלת נפט, מכירתו וזיקוקו,
עיסקי בנקאות ומימון שונים.

;,רשת
קורי-עכביש״
ך ץ רן! כל ניסיונות להגיע להסדר,
סירוב בעל ס 1ק בתוקף לשלם
את הסכומים שחייב היה לאוצר הגא־בוני.
לא זו בלבד שסירב לשלם עבור
מישלוחי־הנפט שהורה שקיבל, אלא
שניסה לפתוח בהליכי בוררות נגד
מדינת־גאבון על ״הפרה גסה של חוזה״.

בז׳נבה, משם הוא מנהל את קבוצתו,
הקים רפפורט חברה, שנועדה לנהל את
העסקים עם גאבון, ושמה?) (8 0ראשי
תיבות של ־סקזס?) 8 15$ 011
ח3110ז< ,שנרשמה באיי־קיימן.
ב־ 15 בנובמבר 1979 חתמו שר־

המיברות, האנרגיה ומשאבי־המים של
גאבון דאז, אלקסי מ׳בואי מ׳בוציט,
וברוס רפפורט על חוזה ל־ 10 שנים,
שעל פיו התחייבה פטחנב למכור
לסוק 1.02 מיליון טונות נפט גולמי,
במחיר הרישמי בתוספת פרמיה מיר־בית
של 50 סנט לחבית.

הוא דרש פיצויים וריבית
בערך של 436 מיליון דולר!
גפילת מהירי הנפט
ך ץ ודש לאחר מכן ! 14 בדצמבר
) 1979 1 1חתם איש־העסקים הרעבתן,
בשם חברה אחרת שלו 1_ ,ק א >רא־שי־תיבות
של -סחזסק 31ח 0ו 31א )
!10<1וח!_ 1וח ,)1011 על חוזה נוסף עם
גאבון, לשנה אחת, הנוגע למכירת חצי
מיליון חביות־נפט במחיר הרישמי,
בתוספת פרמיה של שני דולר לחבית.
הכל התנהל כשורה עד הרגע שבו,
בבקשו ליהנות מנפילת מחירי הנפט
הגולמי בשוק החופשי, שאירעה ב־
, 1980 חשב רפפורט שיוכל לדרוש
הנחות על מישלוחים מסויימים.
באוגוסט 1980 הסכימו שילטונות־גאבון
להוריד את מחירו של אחד
המישלוחים מ־ 32ל־ 26 דולר. כאשר
המשיך המצב בשוק הנפט להידרדר,
דרש רפפורט, בשלהי , 1981 פתיחת
משא־ומתן מחודש על מחירי השיווק
של הנפט הגולמי הגאבוני. לאחר
משא־ומתן קשה וממושך הגיעו שני
הצדדים להסכם, שבעיקבותיו נקבע
מחיר חדש.
אלא שלא בטובתה של גאבון,
ההסכם שנחתם ב־ 15 באפריל 1982 בין
שר־הנפט הגאבוני דאז, גי אטיין־
מובאגה, וברוס רפפורט, נטה יתר־על־המידה
לטובת רפפורט. תנאי־ההסכם
סוכמו כך שבכל מיקרה תהיה פטחנב
בצד המפסיד, בכך שלקונה ניתנה
תמיד האפשרות לקבוע באיזה מחיר
יקנה את הנפט. אכן, המיסמך קבע
שאם מחיר ה״ספוט״ (שעליו היו שני
* בשבועון צ״ן כ׳ ביקש מרפפורנו
רדעיב ער הדברים המופיעים באן, אך
הוא ום וע מרהשיב, .

ו— 18

ברוך רפפורט בין פרס וקד׳אפי
ברוך רפפודט כיכב מעל עמודי ״העולם
הזה״ מיספר פעמים. החשיפה הראשונה
בישראל של עיסקת השוחד שהוצע לשימ־עון
פרס בפרשת צינור־הנפס העיראקי,
ופרשת הדחתו מצוז״ל, היו בשבועון זה.
עתה פירסם השבועון החשוב ״ז׳אן־
הצדדים אמורים לנהל משא־ומתן
נפרד) יהיו נמוכים ביותר מ־ ר5
מהמחיר הרישמי, יהיה הקונה חייב
לשלם לפטחג בי א ת מחיר ה״ספוט״
בהנחה של 5ובמיקרה שמחיר

אפריק״(״אפריקה הצעירה״) תחקיר מקיף
על עיסקות־הנפס של רפפורס עם מדינות
באפריקה. התחקיר מגלה בין השאר כי
רפפורט, הידיד הטוב של פרס, עושה
עסקים רבים עם מועמר קד׳אפי ועם בית*

המלוכה הסעודי.

ה״ספוט״ יהיה גבוה מהמחיר הרישמי,
או נמוך ממנו בפחות מ־1״ ,5ישלם
הקונה לפטחנב את המחיר הרישמי,
בהנחה של . 1051

כתוצאה מהפעלת סעיפים אלה
הוערך, כעבור שמונה חודשים
וחצי, בכ־ 35 מיליון דולר עבור
מכירה של 1.25 מיליון טונות־נפט.

£ 4 ₪א 0י

ההפסד הצפוי ל״סטרוגב״

העניין הובא לפני בית־הדין לבוררות
של לישכת־המיסחר הבינלאומית
בפאריס. פסק־בוררות שניתן ב־3
באפריל 1987 חייב את סוק לשלם
38,137,849.01 דולר.
ברוס רפפורט עתר לביטול ההחלטה.
בינתיים,
כאשר גאבון ניסתה להשיג
בז׳נבה את ביצוע הפסק, התנגד
רפפורט, בטענה שלסוק אין קיום
מישפטי כלשהו בז׳נבה, מאחר שהחברה
רשומה באיי־קיימן.
לרוע מזלו, הלישכה לתביעות של
בית״המישפט הפדראלי בז׳נבה פסקה
אחרת, ובצוו מה־ 11 במאי 1988 הכיר
בית־המישפט בקיומה המישפטי של
סוק־ז׳נבה, וקבע שברוס רפפורט הוא
אמנם נשיא החברה.
באשר לעתירת הביטול שהגיש
רפפורט לבית־הדין לעירעורים בפאריס,
זו נדחתה ב־ 16 ביוני . 1988
למחרת היום ( 17 ביוני) הכריז בית-
המישפט המוסמך בבירת איי־קיימן
שפסק״הדין -של בית־הדין לבוררות
בפאריס הוא בר־תוקף.

לאחר ניכוי 16.5מיליון
דולר, שהוענקו ל״סוק״(מתוך
436 מיליון דולר שתבעה),
היתרה לטובת גאבון על פי
פסק־הבוררות עומדת כיום על
41 מיליון דולר. סכום זה בודל
את החוב המקורי בתוספת
ריבית־פיגורים.

שער ״העולם הזה״

שער ״ז׳אן אפריק״

אשה שתלטנית ומיחקני־ביטחון

ונם אי1מים ברצח

נראה שביצוע פסק־הבוררות יתעכב
עוד זמן רב, משום שעל פי כל הסימנים
מוכן ברוס רפפורט לנקוט בכל
האמצעים המישפטיים העומדים לרשותו.
אף על פי כן יש לשילטונות
גאבון סיבות טובות להאמין שבסופו
של דבר יקבלו את המגיע להם. על אף
תכסיסי־ההשהייה של יריבה, יודעת
ממשלת ליברוויל שהמאזניים נוטים
לצידה, ושבמוקדם או במאוחר יהיה על
נשיא ס 1ק לקיים את פסק־הדין. האמצעים
הכספיים אינם חסרים לו.

תיזכורח
במערכת־הבחירות הנוכ חית
תוקף הליכוד את המ ערך
בכל האמעעים ובכל
התחומים. ואילו דווקא פר שת
הצינור העיראקי, שבה
נטען כי הובטח למיפלגת־העבודה
שוחד של עשרות
מיליוני דולארים, אינה מוז כרת
כלל.
האם יש לליכוד סיבה
טובה לשתוק!

כי ברום רפפורט איננו סתם
מישהו. הוא איש־עסקים מצליח.
חברותיו הרבות (נספרו
יותר מ־ )60 מתפרשות כרשת
קורי־עכביש ברחבי העולם.
את הונו הוא עשה בכוח הזרוע. הוא
התחיל מכלום ובנה את עצמו כעשר
אצבעותיו. .
הוא נולד בחיפה ב־ , 1922 במישפחה
יהודית ממוצא רוסי, שהשתקעה בארץ־
ישראל בתקופת המנדט הבריטי. אביו
עבר כפועל־בניין בהסתדרות, האיגוד
המיקצועי החזק ובעל הנטייה הסוציאליסטית,
שבאותה.עת שלט ברציפי
נמל־חיפה. הוא פירנס בדוחק את ששת
ילדיו במשכורתו הדלה.

לברוך הצעיר (שמאוחר יותר
שינה שם דה, שהוא יהודי
טיפוסי, לברום, שהוא בינלאומי
יותר) היתה, אם בן, ילדות
השה.

ילד מרבה
להתקוטט

*ץ י שהכירוהו באותה תקופה מת־
]/ארים אותו כילד מרדן, שהירבה
להתקוטט.
עבודות־הנמל משכו אותו מאוד,

הצבאי כקצין־בקבע •.הוא היה נשוי
ואב לשלוש בנות, כאשר חזר לחיים
האזרחיים, ב־. 1953
במקביל לחברותו הפעילה במי־פלגת־העבודה
הישראלית, שבה הוא
מכיר את כל המנהיגים החל משימעון
פרס, עבר ברוס רפפורט לעולם־העס־קים.
כיועץ מישפטי ופיננסי של צים.
חברת־הספנות הלאומית של מדינת־ישראל,
הוטל עליו לנהל את המשא־ומתן
לקבלת הלוואות מבנקים זרים.
רק ב־ 1958 התחיל בעסקים פרטיים
ממש. ביחד עם ידידים הקים חברה
להספקת־מזון, שהתמחתה בהספקת
ארוחות מוכנות ומזון קפוא עבור צוותי
אוניות־הסוחר.

ההצלחה היתה מיידית. כעבור
10 שנים כבר היו לחברה
650 נציגויות בכל העולם. עם
הון עצמי של ארבעה מיליון
פרנקים שווייציים, מוכרת חברה
זו, ששמה ״אינטר מארי-
טים סרכיסס קומפני לימיטד״,
בעולם בולו, כנותנת שרותים
מכל הסוגים בתחום הימאות.
ב־ 1964 פתח רפפורט בשווייץ את
וימפי, שרשרת של מיסעדות למזון-
מהיר, והקדים בכך ב־ 10 שנים את
אופנת ה׳פאסט־־פור. לעסק היה הון של
430 אלף פרנקים שווייציים, אך הוא
לא עמד בציפיות וחוסל כעבור שלוש
שנים.

זה היה אחד הכישלונות הנדירים
של בעל־בית תקיף זה.
כבר באותה תקופה נסע איש־עסקים
זה, ששאיפותיו הבינלאומיות התחזקו
מיום ליום, הרבה בעולם.

לצורך נסיעותיו נעזר בדרכון
של ניקארגואה. יש הטוענים
שהוא ניתז לו על-פי
הוראה אישית של הדיקטטור
אנאסטאסיו סומוזה.
לקבלת האזרחות השווייצית נאלץ
להמתין עד . 1972 הפעולה המינהלית
נרשמה במועצה של פריני־שמברי,
בקאנטון ז׳נבה.
בשנות ה־ 60 הקים רפפורט שותפות
עם מיכאל קולוקונדיס, בנו של בעל־אוניות
יווני עשיר. קולוקונדיס־הבן
הוא מאורחיו הקבועים של הדיסקוטק
הידוע לה בטקלאן בז׳נבה, שם הוא
מארח ברוחב־לב את אורחיו המבקרים
בעיר.
כך קרה שבאחד הערבים הוא הציג
לפני שותפו ידיד אינדונזי, הגנרל
איבנו סוטובו, נשיא חברת־הנפט האינ־דונזית
פרטמינה.

מיפגש זה עתיד היה להוביל

פרקליט פיזר(עם אשתו)
יועצים לש״נים סוב״ט״ם

חובותיה של החברה עלו אז
על 10 מיליארד דולר!
ממשלת־אינדונזיה דאז הגישה תביעה
מישפטית נגד איש־העסקים מ מכה,
על ״הונאה והגשת חשבונות כוזבים״.
בהמשך
באה שרשרת של מישפטים,
שהסתיימו בעיסקה לטובת רפפורט,
שקיבל ב־ 1979 פיצויים בסך 160
מיליון דולר.

להפתעתם הרכה של המשקיפים,
חידש רפפורט ב־1980
את פעילותו המיסחרית באינדונזיה...

במיכרז
לביצוע הפרוייקט, העמיד
צ׳דאם חוסיין תנאי מוקדם: שישראל
תתחייב בהסכם סודי שלא להפציץ את
הצינור או לחבל בו.
כאן נכנס שוב לתמונה ברוס רפ־פורט.
הוא הפעיל את קשריו האישיים
עם שימעון פרס, ראש־ממשלת ישראל
באותה תקופה, כדי להשיג ממנו
מיכתב, שנכתב בתאריך 19 בספטמבר
, 1985 ושהופנה לשר־המישפטים האמריקאי,
אדווין מיז. המיכתב כתוב על
נייר־המיכתבים הרישמי של ראש־

בינואר 1980 קיבל איש־העסקים
הנועז שותפות של 75 בבתי־הזיקוק
הלאומיים של אנטיגואה, מדינה זעירה
בעלת כ־ 80 אלף תושבים, הגרים
בשלישה איים על שטח כולל של 442
קמ״ר, באיזור האיים הקאריביים. מאז
מחזיקה חברת 1סט אינדיס אזיל ק 1מפנ׳
(שבה יש לרפפורט פ 75 מהון־המניות)
במונופול על שוק־הדלק במדינה.
נגד מונופול זה נאבק עתה חלק
מהמימסד הפוליטי, ואף גורמים בממ
מיז

לוב,
מוסקווה,
סעודיה
^ פרשת צינור־הנפט העיראקי
/היה בפברואר 1988 הד חזק
בעיתונות האמריקאית, עד כדי כך
שאישיותו של ברום רפפורט עוררה את
התעניינותו של החוקר המיוחד, ג׳יימס
מק־קאי.

נפתחה חקירה כמטרה לכרר
את תפקידו של נשיא ״סרק״ בפרשת
סחר־נשק כמיזרה התיכון,
ובפרשה של הפרת
האמברגו נגד העברת טכנולוגיה
למדינות הגוש ה
מיזרחי.
שרותי־מודיעין מערביים מסויימים
חשדו בקיומם של קשרים סודיים בין
החברה־ האוסטרית נוריקזם. חברה־בת
של הקונצרן עאיסט־אלפין והקבוצה
השווייצית אינטר־מאריטים. המנוהלת
על־ידי ברוס רפפורט.

סומוזה

אזהרה לפרס

רוברט (״באד״) מקפרלן (אז היועץ
לביטחון לאומי של הנשיא רונלד רגן),
ולא עם מזכיר־המדינה ג׳ורג׳ שולץ,
כדי לטפל בעניין רגיש זה.

הוראה אישית

נראה שרפפורט שיחק תפקיד
באספקת תותחים בקוטר
155מ״מ. על תחמושתם, לאיראן.
בכל
מיקרה, שמו של רפפורט הוזכר
כמה פעמים במיסגרת החקירה שנערכה
על־פי הוראת שר־הפנים האוסטרי,
קארל בלכה. מיסמכים מסויימים, המזכירים
את לוב כיעד הסופי של ה־מישלוחים
(במקום איראן, שעליה חל
האמברגו) סופקו כנראה על־ידי בעליה
של אינטר־מאריטים.

קשריו של רפפורט עם לוב
הם איתנים, והחלו לפני שנים
רבות.
מישרד ״אינטר־מאריטים״ בז׳נבה

חלק מהנפט הלובי המיועד לניקא־רגואה
עובד דרך בת־־הזיקוק שלו
באנטיגואה.

תביעה על 436 מילינן דולר

לשיתוף פעולה פורה־במיוחד
עבור ברום רפפורט, אם כי היה
הרה־אסון עבור אינדונזיה.

קד׳אפי
קשרים סמו״ם
ובמשך תקופה ארוכה טען שברצונו
להיות מלח. בימי מילחמת־העולם
השניה שירת בצבא הבריטי, ואחר־כך
השתתף במילחמת־העצמאות של ישראל,
בשורות ההגנה. למחרת ההכרזה
על עצמאות המדינה העברית החליט
להישאר בצבא, וגם להמשיך בלימודי-
המישפטים. זמן לא־רב לאחר שהועבר
למישטרה הצבאית, הצטרף לבית־הרין

;,חשבונות
כוזבים,,
מו של רפפורט הופיע ברא*
/שונה בעיתונות הבינלאומית
בקשר לפשיטת־הרגל של פרטמינה,
חברת־הדלק הלאומית האינדונזית,
שהוכרזה כפושטת־רגל בחודש מרס
. 1975
* רפפורנו הורד כרתה ונאלץ לפרוש
מצהיל אחרי שרצל את מעמדו בצבא
לניהול עסקים פרטיים.

שלה. הדבר לא מדאיג במיוחד את וסט
אינדיס אויל קומפד, ונראה שלחברה יש
גב חזק למדי באנטיגואה, ובכל איזור
הקאריביים. בכל מיקרה, החברה נבחרה
כרי לספק דלק לצי האמריקני בעת
התערבותם הצבאית בגרנדה, באוקטובר
. 1983
שמו של ברוס רפפורט היה מעורב
גם בפרשת צינור־הנפט שעיראק התכוונה
לבנות ב־. 1982
בתקופה זו סגרה סוריה את צינור
הטפל״ן, שקישר במשך שנים רבות בין
עיראק לבין הים־התיכון. מתוך חשש
לחנק כלכלי, רצתה בגדאד באותה
תקופה לבנות צינור־נפט חדש שאמור
היה להסתיים בעקבה, בים־סוף. כאשר
החברה האמריקאית בבטל זכתה

ידוע גם שברום רפפורט
פעיל מאוד בשיווק נפט סובייטי.
האמר מתווך
עם לוב
הממשלה, והוא מציין שישראל מוכנה
לחתום על הסכם סודי עם עיראק
וארצות־הברית, בתנאי שתהנה מחלק
מהנפט שיגיע לעקבה.
אדווין מיז השיב לפרס במיזכר
בכתב־ידו, מה־ 7באוקטובר . 1985 תוך
מתן הסכמתו העקרונית לפרוייקט
בכטדרפפורט, הוא נהג בזהירות, ויעץ
לראש ממשלת־ישראל ליצור קשר עם

מצד שני, בנק אינטר־מאריטים, שנוסד
על־ידו בז׳נבה במאי , 1966 הוא
אחד הצינורות המשמשים את מוסקווה
למכירת מתכות יקרות או נדירות.
שניים מהגורמים החשובים ביותר
במיסחר בין מיזרח ומערב נמנים עם
ידידיו.
הראשון הוא ארמנד האמר, נשיא
ומנכ״ל של חברת־הנפט אוקסידנטל.
שהוא בעצמו בעל קשרים טובים למדי
בלוב.

היה זה האמר שהציג את
רפפורט בגאכון, באמצעות
(המשך בעסוד )20

_ _ ז רו עו ת התמנון —

ר ק בעל כול
(המשך סעסח־ ) 1.1
היו לה כבר כמה סיבות לא מבוטלות
לשב־עות־רצון.
צריך לקום, חשבה, תיכף יגיעו
העוזרות. אליזבט התחייכת איזה סדר
השליטה בבלאגן, איזה רספקט (יותר
מכבוד) הנהיגה כלפיה, כלפי מוסד
הנשיאות!
כששלוש העוזרות עובדות, אץ הן
מעזות לשוחח בינן לבץ עצמן. .שלא
יעשו לי כאן רבולוציה!׳ תירצה בינה
לביו עצמה את מדיניות היד הקשה.
את אליזבט קשה לסדר: היא כבר
ליוותה את בעלה הנחמד בימים שפחות
נחמד להיזכר בהם, שמרה עליו מכל
מישמר כשצבא קולוניאלי שלם חיפש
אחריו, הגנה עליו בעוז כשנאלץ לרדת
למחתרת. מה זה בהשוואה להתמודדות
עם כמה פקידות הולכות־רכיל ועוזרות
בלתי־ממושמעות?
היא הביטה סביבה. לפתע נחרדה
משלוותה — הקירות אינם לבנים,
הקירות בבית־הנשיא של האי בורה־בורה
אינם לבנים! זה יהיה הסיבצע
הבא!
מייד אצו־רצו שיחות־טלפון למג־כ״ל,
לסמנכ״ל .״עכשיו ומייה״ החדירה
בהם מרץ־נעורים, שהפתיע את
כל מי שחישב ומצא את גילה.
אלה, למודי־ניסיון, נטשו את עניי־ני־האי
הבוערים
ושלחו צוות מיוחד
לניקוי־קי־רות.
״מחכה
לנו
יום מילמל בייאוש
אחד מאנשי
הלישכה.
ואכן, מקץ
כמה שעות הזעיקה
אליזבט
את רב־הממונים
בכבודו ובעצמו,
שיבוא ויראה
את הבושה. עד
אז איווררה את
כל הביטויים העסיסיים
שזכרה
מימי ילדותה הרחוקה
באוסטרליה.
״חבר׳ה
״,הרעים
הממונה בקולו
,״אני לא לראות רוצה
שחור על הקירות!
אפשר להוריד,
בטוח שאפשר!״
אליזבס
חייכה
חיוך מנצחים.
אפילו הממונה,
שהוא איש מיפלגת־הקידמה,
המיפלגה המתחרה, מצדיק אותה. כשפגשה
אותו לראשונה, כשעלו והיא
ובעלה) לשילטון בבורה־בורה, שאלה
מופתעת :״מה, אתה עוד פה?׳
״כן,״ ענה לה החצוף ,״ואץ בכוונתי
ללכת כל־כך מהר!״
״את זה עוד נראה היוהרה אלי־זבט,
תוך כדי הבלגה אצילית על עזות־הפנים
של האיש.
בינתיים, ניצלה אותו לא רע. לפני
שנפטרים ממנו, חשבה בהיגיון, ניתן
למצות את כישוריו וניסיונו. במילא
הוא מפחד לעוף.
אליזבט לא נהגה לבקר הרבה בליש־כת־הנשיא
של בוחדבורה, בניין עלוב
המעוצב בחוסר־דימיון, אבל רוחה ריחפה
על המקום, הילכה מורא על העובדים.
עובדה, ציינה לעצמה בסיפוק,
איש אינו מעז לצפצף, ואינו מדליף
עלילות־שווא עליה לתיקשורת שוח־רת־הרכילות.
בכל
זאת, באחר הביקורים, נחה עינה
על הריהוט בחדר בעלה.
״אהה!״ ניעורה לחיים .״זאת תהיה
המשימה הבאה!״
מייד יצאה פקודה — לשנות את
הריהוט. תפרו וילונות חדשים, הביאו
כסא — היא בחרה בו אישית —
והציבו אותו ליד מכשירי־הטלפון, מין
כסא זעיר. בעלה — איש זעיר,
שהבדיחות על חשבונו העליבו אותה
יותר מאשר אותו — נכנס לחדרי

הנשיא והופתע :״מה זה, דיגועל־נפש
הזה?״ שאל את עוזריו ,״של מי הטעם
הזה?״
איש לא פצה פה, לא הניד עפעף,
מייד אצו־רצו המדליפיס — ליאונור
והנהג ממש התחרו ביניהם, מי יגיע
ראשון — ודיווחו לאליזבט על־ הצחוקים
שהילכו בלישכה, על־כך שבעלה
אינו יודע מי האחראי לשינויים בחדרו.
אליזבט האזינה לרכילות, אם כי
עטתה הבעה עניינית־חקרנית. כשנותרה
לבדה, פרצה בצחוק גועש:
״איזה לא יודע! טיפשים־מטופשים
שכמותם! יודע, אבל מה הוא צריך
בעיות? יכול להיות שהוא שליט של
בורה־בורה, אבל אצלי בבית ברור,
בדיוק נמרץ, מי מנהלת את העניינים.

פתע נזכרה אליזבט שעוד לא
קיבלה את סדר־היום הנשיאותי.

היא טילפנה ללישכה ותזכרי
לשריין לו שעתיים מנוחה בצהרייס
בטיול לצפון, ושיגיע היום בדיוק ב־
1.15 הביתה, שלא יאחר!״
הפקידה בלישכת־הנשיא גיחכה בח־

שאי, שליאונור והנהג לא יבחינו בכך,
חלילה.
״איזה יאחר!״ התלחשה, כשהיא חנוקה
מצחוק, עם מזכירה אחרת ,״איחור
של שתי דקות ו״...
השתיים פרצו בצחוק משוחרר. לי־אונור,
שעברה לגמרי במיקרה במקום,
תקעה בהן מבט סקרני, שלחה לעברן
חיוך ונעלמה בבהילות.
״תבדקי את הפרטים על הנסיעה
הקרובה לניו־יורק,״ הנחתה אליובט את
ליאונור, אחרי שזו סיימה לדווח לה: מי
צחקה, מתי, למה, בתוספת ההגזמות
המקובלות על מזכירות כדי להגביר את
רגשות־הרדיפה אצל הבוסים, והתלות
הברוכה בהן .״הפרטים״ — כך ידעו כלי
אנשי הנשיא — הם: באיזה מלון
מדובר, באיזו סוויטה, אילו גינונים
ממתינים לנשיא ולרעיית־הנשיא.
השגרירים של בורה־בורה ברחבי
העולם היו מגרדים את פדחותיהם במשך
שבועות, רק למישמע הרעיון שא־ליזבט
עומדת לפקוד את ארצותיהם.
היא אמנם היתה לצידו של בעלה
בתנאי־מצוקה, כאשר היה במחתרת,
בתקופה שבה נלחם על עצמאותה של
בורה־בורה, אבל בינתיים הספיקה לפתח
טעם משובח. עליה לא יעבדו
בעיניים. אותה לא יישכנו סתם באיזה
עלחרף־אסטוריה, שכל זב ומצורע...
אותה יישכנו ברינ׳נס׳ ,בדיוק בקומה ה־
,32 שם שכן הזוג המלכותי של האי
השכן. היא ביררה מראש איזה שגריר
שייך למיפלגת־הקידמה ואיזה שייך

למיפלגה הנכונה. באורח פלא, מצאה,
השגרירים אשר מונו בעת שילטון
הקידמה לא נהגו בכבוד הראוי בה
ובבעלה.
הבעל־הנשיא דווקא לא דיקדק
בזוטות ,״אך לשם כך אני אשתו!״ הודיעה
לנציגים הדיפלומטיים.
הנציג הבכיר של בורה־בורה באר־צות־הברית
לא ישכח במהרה את הביקור
הנשיאותי של אליזבט, פמלייתה
וגם בעלה, באמריקה. היא פירטה לפניו
את רצונותיה, בדיוק ובהחלטיות שעדיין
מהדהדים באוזניו :״את הקומה הבג
במלון ר־נ־נס !,לא תצליח לעבוד
עלי עם שיקולי־בטיחות ולא עם סיפורים
אחרים. תתחיל את הספירה לאחור
לקראת שובך ארצה. תגיד לגברת
שהיא יכולה להתחיל לארוז!״
השגריר פנה, בצר לו, לנשיא, אולם
זה נעלם כלא היה, פשוט נמוג. השגריר
הרים ידיו בהכנעה ואליזבט זכתה במה
שחפצה.
לא שמישהו מאנשי־הנשיא הופתע:
לא העוזר, ובוודאי לא הדובר. אלה
החליפו מבטים מתנצלים ונאלמו דום.
הדובר — איש מהוקצע, מיקצוען
משופשף — נזכר, מתי החליטה אליז־בט
שהיא אינה רק ״אשתו של״ ,אלא
נכס לאומי שערכו
לא יסולא
בפז עבור בו־רה־בורה.

יה זה ב!
1עת שיפור
היחסים בין אוסטרליה
לבין האי
הבודד. היה מי
שנזכר — (או
שמא הייתי זה
אני, שיחזר הדובר)
,שאליזבט
היא אוסטרלית
גזעית — גימיק
מפתה מכדי לעבור
עליו בשתיקה.
לא נדרש
יותר מרמז קטנטן,
ואליזבט זינקה
למים הדיפלומטיים
כשימחה:
היא התראיינה
על ילדותה
באוסטרליה,
הצטלמה,
נסעה לבקר באוסטרליה,
נפגשה,
שוב התראיינה,
כמעט
הביאה את הגאולה. מאותו הרגע ממש
נעשתה לאישיות ממלכתית ־ בפני
עצמה.
אז פנתה למישחקים אחרים. הציעו
לה לתת את שמה — כמה מרגש! —
לאגודה לילדים נכים. הפגישו אותה
עם שר־לשעבר, המרכז את המיבצעים
ההתנדבותיים בבורה־בורה. הפגישה
הסתיימה בפיצוץ: השר ניסה לפתח
פרוייקטים, לדחוף נושאים. אליזבט
טענה שהוא לא נתן לה את הכבוד
המגיע לה, למוסד הנשיאות, והודיעה:
״שהוא יעסוק בשלו, ואני — בשלי! לא
רוצה שום קשר עימו!״
מאז היא עוסקת בשלה באין מפריע.
היא שומרת על בריאותו של בעלה מכל
מישמר, שכן אם יאונה לו, חלילה,
משהו ...לא יאונה לו כל רע! אליזבט
כבר תדאג לכך.
כמה שבועות לפני מישאל־העם השני
בבורה־בורה הופיעה בלישכת־הנ־שיא,
סקרה בחביבות את העובדים שם,
ונתנה הערכת־מצב :״אנחנו נישאר
בשילטון, אבל הפעם נזכה ברוב גדול:
ואז ״,היא סקרה את העוברים המזוהים
עם מיפלגת־הקירמה ,״נראה להם!״
היא צעדה בצעד נשיאותי לעבר
מכוניתה המבהיקה. הנהג כבר המתין
לה, כשחיוך מתרפס בפיו, ליד הדלת
הפתוחה, ליאונור (״אני לא רק מזכירה!״)
מיהרה בעיקבותיה — בדיוק
פסיעה אחרי גבירתה. אליזבט סקרה
בבוז את הלישכה האפורה, והוסעה בכל
הגינונים לביתה, לשם יגיע, בדיוק ב־
, 1.15 בעלה, הנשיא.

(המשך ם עמ 1ד ) 19

סוחר־יהלומים מניו־יורל״ דויד
טמפלסמז. טמפלסמן מקובל
וידוע בליברוויל, שם יש לו
ידידים רבים בקרב המימסד.
השני הוא עורך־הדץ הפאריסי
שמואל פיזר •,ממקורביו של ראשי
המדינה הצרפתי לשעבר, ואלרי ז׳יס־קר־ד׳אסטן,
ויועצו לעניינים סובייטיים,
וידידו הקרוב של שר־האוצר־והכלכלה
הנוכחי בצרפת, פייר
בירגובוי.
שמואל פיזר הוא אחד מעורכי־הדץ
של ברוס רפפורם בפאריס.
השרשרת המשמשת את רפפורט
בעסקיו המחתרתיים עם ברית־המו־עצות
ושאר מדינות הגוש המיזרחי
עוברת דרך ניקארגואה, פנמה ר
אוסטריה.

לפיכך אץ זה מפתיע שפעולותיו
החשודות פחות או
יותר של איש־העסקים מז׳נבה
היוו נושא לחקירה של שרותי־הריגול־הנגדי
הצרפתי בראשית
שנות דד .80 אך מאז
הופסקה חקירה זו...
שדה־הציד של רפפורט משתרע על
פני מדינות רבות אחרות בכל העולם.
נוסף על המונופול לשיווק דלי* יש
לרפפורט באנטיגואה בית־זיקוק לנפט,
באמצעות החברה־הבת שלו, הרשומה
בברמודה, נשימל פטחלאום לימיטד.

רפפורט קשר קישרי-עסקים
חזקים עם כמה מבניה בעלי-
ההשפעה של מישפחת־המלו־בה
הסעודית, שם הוא רוכש
חלק מהנפט המזץ את בית-
הזיקוק ״אלבטרוס״ שבבעלותו,
בקירבת אנטוורפן שבבלגיה.
האמיר קבום, סולטאן נסיבות
עומאן, נמנה עם ידידיו
הרבים.

^ ידידים בארץ
? 94 האפרטהייד
ך* לק מהנפט שרפפורט רוכש ב!
1עומאן זורם לישראל ולדרום־אפ־ריקה.

בארץ
האפרטהייד לא חסרים
לרפפורט ידידים, וביניהם סול
קרצנר, איש־עפקים עשיר, ש־שמו
הוזכר באחרונה בקשר
לבתי־ההימורים המפורסמים
של דוביל ודיבץ, וכן ״פלם-
ביץ׳״ בקאן.
הודות לקשריו קיבל איש־העסקים
מז׳נבה השתתפות בקאזינו הגדול של
סאן־סיטי, במדינת־החסות הקטנה של
בופותאטצואנה.
ברום רפפורס פעיל במיוחד בניגריה,
שם הוא רוכש גפם ונושא ונותן
על הקמת בית־זיקוק. הוא עוסק בארץ
זו, ביחד עם הקבוצה הצרפתית חמנ,1
גם בעיסקי חקלאות ומזון, דיג, גידול
צבים וסויה.
באנגולה הוא נושא ונותן עם מכד
שלת־לואנרה לשם קבלת זיכיונות
לשיווק־נפט, מבלי שהדבר גרם לו
להפסיק את מגעיו התכופים עם יונס
סווימבי, מנהיג אן ניטה, תנועת־הגרילה
הלוחמת במישטר.

60 מישפטיס
בוזמנית
^ גיניאה יש לרפפורט, מאז ימי
^ הנשיא סקו טורה, חוזה להובלה
ימית, באמצעות חברה שהקים לצורך
זה £ ,א^11ן (ראשי תיבות של
1וח 0א 31ת13110 דזש 1ת 01 מז 11ח\ 43 1ח 0ו חו1!51נ) £513 סשח) הרשומה ב״
ליכטנשטיין. ואולם, בחושבם שהחוזה
הנוכחי נוטה יתר־על־המידה לטובת
רפפורט, ולאחר היסוסים רבים, ביטלו
שילטונות גיניאה הנוכחיים את ההסכם,
דבר שגרם מייד להתדיינות מישפ־טית.
בדיונו
בתביעתו של רפפורט, פסק
באחרונה בית־המישפט לבוררות בוושינגטון,
שתפקידו הוא ליישב
סיכסוכים בין מדינות ואזרחים של
ארצות אחרות, לטובת איש־העסקים
* שפ 11ל 01ב 1צש של אישהשחשת
הברים׳ שברם סקסוור ברבישח שליש
ם10י 1ת סעריב.

מז׳נבה. גיניאה חוייבה לשלם לרפפורט
סכום של 12 מיליון דולר כפיצויים
וריבית. שילסונות קונאקרי עירערו על
החלטה זו.
מכל זה משתמע שאם אמנם גאבון
היא כיום אחד מקורבנותיו העיקריים
של פעולות ברוס רפפורט, היא רחוקה
מלהיות היחידה במצב כזה. הודות
להתעקשותם של מנהיגי גאבון, ובמיוחד
הנשיא עומר בונגו ושר־האוצר
שלו, ז׳ו פייר למבומבה, יש לליברוויל
כל הסיכויים לקבל בחזרה את המגיע
לה(כ־ 12 מיליארד פרנקים \׳£ך<).
אם אמנם כך יהיה, יהיה זה בגדר
מעשה־פלאים ממש, וגם חידוש מרעיש
בתולדות עולם־המימון הבינלאומי. כי
איש־העסקים הנועז מז׳נבה אינו מורגל
להפסיד במישפטיו.

סודו: כושר מופלא לנהל בוזמנית
כמה וכמה מאבקים
מישפטיים. בבר קרה לו, בך
מספר אחד ממקורביו, שהיה
מעורב בכ־ 60 מישפטים בעת
ובעונה אחת בלי שהדבר גרם
לו, למראית עץ, התרגשות
יתירה.
להיפך, נראה שהוא היה, אם לא
מאושר, אז לפחות מעודד מהמכשלות.

הוא אוהב את המאבק. מישר
ת נראה ממש כחדר־מיבצ־עים
צבאי: מיסמכים מישפ-
טיים, מכונות טלקס, מפות
גיאוגרפיות והודעותיהם של
עורכי־דינו ברחבי-העולם. הכל
מתוייק בסדר מופתי, עסק לעסק
ופריטה לפרשה.
כמו מונטגומדי
^ אילו בדי לגרות את עצמו, הוא
נוהג להציב בחדרו את תצלומיהם
של יריביו. קצת כמו הגנרל הבריטי
מונטגומרי, שהיה מביט בתצלומו של
אויבו הגרמני המפורסם, המרשל ארווין
רומל, בעת קרב אל־עלמיין.
זהו האיש אשר, בקרב יוצא־דופן,
מתמודד עם גאבון בזירה המישפטית.
רפפורט קשרים עם מישפחודהמלוכה הסשדית
יריב קשה, המנהל עשרות חברות
מפחרות ברחבי העולם כולו.

מרכז העצבים של הקבוצה
נמצא בז׳נבה, בבניץ בן שבע
קומות ברחוב מון־בלאן מם׳ ,5
על שפת אגם למן. יש לו גם
מישרדים במונאקו, בלונדון,
בניו-יורק, בסינגפור, בהונג־קונג
ובאגטיגואה. בין השאר.
יחד עם אשתו רות, אשה שתלטנית
מאוד, לדברי מקורבי הזוג, הוא מת־גורר
בווילה גדולה בפרבר־המגורים ה־מפואר
קולוני בז׳נבה. הווילה מוקפת
בפארק של 30 דונם. אין היא נראית
מהרחוב.

האחוזה מצויידת במערכת־התראה
מתוחכמת מאוד, שהותקנה
על־ידי חברת ״תדי־ראך׳
הייטראלית. נהג־שומר-
ראש חמויט מאבטח דרך קבע
את הבית.
אם בסופו של דבר יגבר דויד הקטן
הגאבוני על הגוליית מז׳נבה, הרי
שהמאבק הקשה, המתנהל מזה שש
שנים, לא היה לשווא.
העול ם הז ה 2668

הפעם צריך
קול חזק לשלום

נבחרת מפ״ם לכנסת ה־ 2ו. מימין לשמאל: יוסי מרציאנו, ת״ב אמירה סרטני, ח״ב גדי יציב, ח״כ יאיר צבן, חיים אורון(ג׳ומס) ,פיני גרוב, אילן נילאון, חסיין פארס.

חייבים שלום!
על שלום צריך לדבר. צריך לדבר עם גוף
פלשתינאי מייצג, אשר יכיר בישראל ויפסיק
את הטרור.
זו נוסחת שם טוב־יריב. זו מדיניות מפ״ם
בחמש־עשרה השנים האחרונות.
קול למפ״ם הוא קול חזק לשלום. שלום
שישים קץ לטרור, לאינתיפאדה ולסכסוך
הערבי־ישראלי הממושך.

מפ״ם חזקה יותר בכנסת הקרובה תמנע
הקמת ממשלת שיתוק לאומי נוספת.
מפ״ם בממשלה הבאה -כוח חזק לשלום.
עדיין לא מאוחר. עכשיו הזמן לשנות כיוון.י

עכשיו הזמן לעשות שלום!

תפנים^>ו><
בי הפעם צריך סגר חזק רטזרגם

פק פוגש חברים
ומינית ליומולדת
תילבושת אחידה
עשרות צלמים ועיתונאים הוזמנו
למלון הילטון למסיבת־היכרות עם
הסופר מרטין גריי ושחקן־הקולנוע
האמריקאי גרגורי סק. הסופר הגיע
למסיבה בשעה היעודה, אך הכוכב
האמריקאי הופיע רק בשעה מאוחרת
יותר, והתנצל על האיחור. אשתו ורו־ניק
נשארה בחדרה והוא סיפר שהיא
חשה ברע.
אחרי המסיבה נערכה מסיבת־קוק־טייל
אלגנטית במלון, שאליה הוזמנו
השמנה והסלתה של החברה הישראלית
ומיספר מצומצם של עיתונאים. וממש
כמו באגדות, הופיעו מרבית נשות

ן 11ד השחקן הפופולרי משוחח עם אנשי חברה ישרא־

לים. לצידו שלי חושן(משמאל) ,יושבת ראש הק 1111
111
רן ״יד ביד״ ואברהם ברוך (במרכז) ,הבעלים של אופנת ״ניבה״.
החברה בשמלות שחורות, כאילו נדברו
ביניהן לבוא בתילבושת אחידה. רק מי
שהעזו להתלבש בצבעים אחרים בלטו
על רקע השחור ששלט באולם.
הסופר מרטין גריי מצא שפה משותפת
עם חברים שונים שפגש, אך
למרבית תשומת־הלב זכה הכוכב
האמריקאי, גרגורי פק. מיד עם היכנסו

החלו להתקבץ סביבו כל מיני מעריצים
ונודניקים מיקצועיים שביקשו להצטלם
איתו ובחברתו, והכוכב נענה
לכולם בנימוס. מבין כל החוגגים רק
זוג אחד יכול היה להתגאות בקשר
ידידותי איתו. היו אלה חסיה ויאלו
שביט שהכירו אותו מהתקופה שהסריס
מערבון באילת.

1ך 1דקןךןף | 1ר היתה הצעירה והיפה שבין הרקדניות הרומניור
11111 11| / 11 11 וזכתה, עקב כך, לת שומת־לב מרובה. היו מי שטעו
שהיא מזכירה את הדוגמנית דנה סטיניה שאף היא ממוצא רומג

יופי שמי במחלוקת שגריר רומניה בישראל, אליאן בי־טוליאנו,
ערך קבלת־פנים עליזה לחב

להקת סבר ס ם׳ במועדון הנרינהאוז
בתל״אביב. בדבריו אמר השגריר הרומנג
כי זהו ראשיתו של הסכם חילופיי
התרבות בין שתי המדינות. בשם אמני
ישראל ברך השחקן הוותיק יעקב בודו,
רומני במוצאו. בנות הלהקה עטו על
עצמן תילבושות שנראו כאילו הן לקד!
חות מסרטים הוליבודיים של שנות ה־,50

תחל^ף
פלאס טי
11ך ^ 1יי | 1אשת־החברה וחברתו לשעבר של
1 # 11 / 11 איש״העסקים אפי ארזי, בלטה
בשימלת ערב שחורה וענק פנינים. לוי פגשה בידיד
שהגיע ארצה במיוחד עבור הקונצרט במצדה.

חסיה שביט

בחליפת שלושה חלקים בשחור

השחקן הנודע בשנות ה״ .60 שביט הפגינה זוג רגליים
חטובות ולא פסקה מלהצחיק בחידודי לשונה השנונה.

7 7 0 .

גם את השחקן־הבדרן חנן גולד־בלט
הצליחו להפתיע במסיבת יום־
הולדת שערכו לו חבריו וידידיו
במיסעדת ברווז הזהב. הכימאי יגאל
שילון הזמין אותו ואת אשתו רבקה
לארוחת־לילה מאוחרת במיסעדה הסינית
וגולדבלט לא חשד במאומה. רק
אחרי שנכנס למיסעדה וקלט את חבריו

ניצה בן־אלישו

(מימין) אשתו של
הח״כ, שוחחה עם
אשת העסקים והחברה קרול סלייטר (משמאל).

1ן 1*1ך ך 1ך ך העיתונאית, באה בחליפת-
^ 1סטן שחורה ולאחר מאמץ לא
1 #1 |#י1
קטן הצליחה ליצור קשר עם הכוכב ואף לראיין אותו.

הבדרן מוטי גלעדי ואשתו אורנה,
ולצידם בימאי־הטלוויזיה יגאל שילון
ואשתו זהבה, דיילת לשעבר. גלעדי
היה מאוד שקט והסתפק בהאזנה.
אחרים טענו שבחברתה הצמודה של
אשתו הוא מעדיף לשמור על פרופיל
נמוד.
וכמובן.,גם היה שלב המתנות, שהיו
ארוזות בשלל ניירות ציבעוניים וסר־ .
טים תואמים.

ח 1\ | 1ךךךךף | בנזר עשוי פרחים לראשו, מחזיק בידו את
1 1 #111 | 11י 1-1 #-טלפון־הצעצוע שקיבל במתנה מידידמו
האמרגנית מרים עציוני (מימין) .את שאר המתנות שקיבל לא פתח.

הזמרת הרומניה המצליחה העדיפה לשבת על
| 1ד ד711
1111 111 111 1 11 /שולחן הביליארד, מאשר ללמוד את רזי המישחק
משמוליק רזניק (לצידה) .א ן השניים מצאו נושאים משותפים אחרים.
ולמעט בחורה אחת אפשר לאמר שהגר״
.רת המילה ״יופי״ היתה שנויה במחלוקת.
*־ הרומניות הסתובבו בין האורחים כשמדי
פעם הן חושפות רגליים חטובות או
עכוז ארוז. בין הרומניות היתה יפה שלא
השתייכה ללהקה, למרות שהיא מופיעה
איתה, זאת זמרת־הרוק הרומניה לירדנה
גריזה בת ה־ , 18 שידעה לספר שהיא

מאוד אוהבת את הזמרים מייקל ג׳ר־פון,
מדונה ועופרה חזה. כדי שתרגיש
נערצת הכירו לה גם חתיך מקומי
בשם שמדליק הזניק, חייל־דוגמן, ונראה
שהשניים מצאו שפה משותפת. הזניק
הצעיר ניסה ללמד אותה איך לשחק ביליארד,
אך הרומניה העדיפה להסתכל לו
עמוק בעיניים.

מיכאלה ציגאנוש

ניקות הארוכות לבשו הבנות בגדי״ים מינימליים
שלא השאירו מקום רב לדימיון, וכדי ליצור אווירה

1ך ! ד ה 11^ 1111 דיילת ״אל־על לשעבר ובע־
| 1 / 111 1 1 .1 1 1 1לה הבימאי יגאל שילון נהנו
מאוד להאכיל זה את זו ושילון, למרות משמניו, לא
נראה שומר על דיאטה. רבקה גולדבלט (מימין),

אירוטית הן חשפו מפעם לפעם א ת ישבנן, כשאת
האות לכך נותנת אחת המדריכות של הלהקה. לאחר
שהחליפו הרקדניות את תילבושתן העיר אחד
החוגגים שהן הרבה יותר מושכות בתילבושת רגילה.

אשתו היפהפיה של חנן התגלתה כאוהבת חיות
ושיחקה עם החתול בכניסה למיסעדה. בשיחה עימה
הסתבר שיש לה מיבחר של בעלי״חיים בבית, ובנוסף
להם יש לה עוד תחביב -תיאטרון בובות פרטי.

פתב: ז 1הו־ א 1ה לי א ב, צי ל ם: א לי דסה 23 -1

פו טו־ ש ל
אלההקטעיםשנפס לו בתשדיר שלנו:

•אסר ערפאח :״אני מקבל את כ ל החלטות הארם, כולל 1242־ .338 אני מקבל את ההסכמה הבינלאומית.״

חאלד אל־חסן :״איננו רועים להשליך איש לים. איננו רועים להמשיך להיות ב מיד בר. אנו רועים שלום ואפשר להשיגו.״

מ׳ שמעוניין לראות
את התשדיר במלואו,
מתבקש להתקשר למטה הבחירות
בסאם אבו־שריף. :אם ושם קץ לכיבוש ,״מעא פתרון ונתקדם לשלום.״

הרשימה המתקדמת לשלום
מטה הבחירות: טל׳ ,03-659474 ,662457ת.ד 31109 .ת״א
חשבון בנק ,184855 :בנק הפועלים, סניף המאספים 510ת״א

סרטים
וגי ארל ס פו ס טר
גית״וו־ן

הבן
הבדוזי־חוקי שד
״האזרח קייך מעצבן
א ת מעריצי אורסון חדס

שערותיהם של מעריצי אורסון וולם והאזרח
ק״ן הסתמרו באחרונה לשמע הודעתו של בימאי
אלמוני יחסית ממוצא פולני בשם זביניאב ריב־צ׳ינסקי
שהכריז כי בכוונתו לביים סרט־המשך,
בשם בנו של האזרח ק״ן.
עלילת הסרט תמציא לקיין בן בלתי״חוקי,
ההופך להיות אופנאי־צמרת. הסיפור יתרחש
בתוך עולם עתידני בלתי־מוגדר ומשום כך
החליט ריבצ׳ינסקי להפיק את סירטו בווידיאו,
תוך שימוש בשיטות היפאניות החדשות של היי
דפינישן, שיטות הדוחסות אל תוך התמונה הטלוויזיונית
מיספר כפול של קווים מזה המקובל
היום, כאשר התוצאה היא תמונה בעלת איכות
גבוהה בהרבה מכל מה שהתקבל עד עתה במב־שירי־הטלוויזיה
הקיימים. חברת סזני עובדת כבר
כמה שנים על השיטה. סרט עלילתי באורך מלא
בשם לולי זנ זליה כבר הופק בשיטה זו והועבר
אחר־כך לפילם, וזה בדיוק מה שריבצ׳ינסקי רוצה
לעשות.
הוא טוען שבדעתו לעצב עולם דימיוני שלם
ובהפקה קונבנציונלית היה צריך להשקיע הון
תועפות כתפאורות. באמצעות שילוב אלקטרוני
של תמונות המתאפשר בווידיאו, יחסוך את רוב
ההוצאה. כהדגמה לכוונותיו, עשה כבר ריבצ׳ינ־סקי
תרגיל מן הסוג הזה, כאשר נטל את סצינת
המדרגות המפורסמת מתוך אזניית הקרב פ1ט־זנזקין
של סרגי אייזנשטיין ושילב בתוכה דמויות
של תיירים המשקיפים מן הצד על צבא הצאר
היורה באזרחי אודסה. שמו של הסירטון הזה הוא
צעדים והוא הוצג כבר בטלוויזיה הציבורית
בארצות־הברית.
זביניאב ריבצ׳ינסקי הוא בוגר בית־הספר לקולנוע
בלודז׳ ,שם למד דווקא צילום ולא בימוי,
משום שלדבריו ,״מי שמבין את הטכנולוגיה, יודע
כבר את הכל ״.עם סיום לימודיו התמחה בסרטים
המשלבים בתוכם טכניקות שונות חכה ב־1982
בפרס אוסקר על הסרט הקצר טאננו. שהוא שילוב
של אנימציה ודמויות חיות.
הוא עזב את פולין עם הטלת המישטר הצבאי
בסוף אותה השנה, עבר לארצות־הברית ושם עשה
בין היתר כמה וידיאו־קליפס שזכו להצלחה
ניכרת, ביניהם אחד לשירו של ג׳ון לנון איסאניין.
כיום הוא כבר בעל חברת־הפקות משלו, בשם
זבירזיז־ן, עם חוזים הקושרים אותו לכמה מן
הערוצים המרכזיים באירופה, אבל בנו של האזרח
ק״ן יהיה מיבצעו היומרני ביותר עד עכשיו.

חדריו

דטרויט מזזבלת במכוניות סאקר (צפון, תל־אביב, ארצות־הב־רית)
-ראשית חוכמה, זה סר ט יפה
להפליא, מלוטש, מסוגנן ומבריק.
ביוגראפיה קולנועית ברוח שנות ה־
,40 כולה התלהבות והזדהות עם הגיבור, רצה מהר קדימה,
מספקת עובדות בשפע, אבל האנשים עצמם נראים קצת כמו
בובות נושאות תוויות, שאין זמן לעסוק בהן יתר על המידה.
גיבור הסרט הוא איש אשר רצה, ב־ , 1946 להעניק לאמריקה א ת
המכונית האידיאלית, מכונית שיהיו בה חידושים שחלקם
הגדול יושמו רק בשנים האחרונות, כמו חגורות-בטיחות, מנוע
אחורי, צריכה חסכונית, ועוד כהנה וכהנה.
הוא הצליח לגייס לצידו אוסף של אנשים נלהבים לא פחות
ממנו, חלקם טכנאים אשר התגברו, בהדרכתו, על המיכשולים
המיכאניים, חלק ם אנשי־כספים אשר גייסו א ת הממון הדרוש
כדי להתחיל במיבצע.
יצרני המכוניות ה מבוססי ם מדטרויט כעסו מאוד על מה
שנראה היה להם כתחרו ת בלתי-הוננת, כי הרי טאקר רצה
לשווק מכונית טובה הרבה יותר במחיר נמוך מזה שהם דרשו.
לכן הופעל מיד המנגנון הפוליטי בוושינגטון והיוזמה החדשה
נקטעה באיבה אחרי שטאקר הצליח לייצר רק 50 מכוניות. הוא
אף הועמד למישפט באשמת ניסיון לרמות א ת משקיעיו ואת
לקוחותיו, מישפט שבו זוכה בסופו של דבר.
פרנסיס פורד קופולה, הרואה את עצמו כטאקר של תעשיית
הקולנוע, מביע א ת מלוא אהדתו לגיבור שלו, המסמל בעיניו א ת

ג׳ף ברידגיס (משמאל) :אולי טאקר ואולי קופולה
הרוח האמריקאית, שלפיה לאדם קטן עם רעיון גדול, יש סיכוי
אפילו מול המיפלצות הגדולות של עולם העסקים. זה נשמע
טוב, אלא שהסיום של הפרשה ושל הסרט עצמו, מוכיחים
דווקא א ת ההיפך, ואז אין מנוס מן השאלה: מה מצא קופולה
להציג את כל סיפורו של טאקר באור כל-כך מחוייך ואופטימי,
ומאין לו המבט הזוהר אל העתיד! ואם כוונתו של קופולה היתה
צינית ביסודה, היא לא באה לידי ביטוי בסרט.
ג ף ברידגיס, ב תפקיד הראשי, מתנהג כגיבורי פראנק קאפרה.

הטרוריסטים
הם גנבים
מת לחיות (רב״חן, תל־אביב,
ארצות־הברית) -גלש במישטרת
גיו״יורק בא לבקר א ת רעייתו, ה חוגגת
א ת חג״המולד עם חבריה
לעבודה, במישרדי חברה יפאנית משגשגת, בגורד״שחקיס חדש
ובלתי־גמור, המאוכלס בינתיים רק על״ידי מישרדיה.
בדיוק כאשר נמצאת החגיגה בשיאה, מו שבתת השימחה
על״ידי כנופיה מאורגנת להפליא של טרוריסטים, הפושמת על
הבניין, נועלת א ת כל כניסותיו, מתפרצת לתוך המטיבה ומטי לה
אימים על כל הנוכחים במקום.
ראש הכנופיה שולף א ת המנהל מבין המסובים, ודורש ממנו
את הקוד לפתיחת הכספת, שם נמצאים חפצים וניירות-ערך
בשווי של 600 מיליון דולר. המנהל טוען שאינו יודע את הקוד,
על כך נורה בראשו והפורצים -אוסף בינלאומי של בריגדות
אדומות מאיטליה, הצבא האדום מיפאן, שאריות באדר-
מיינהוף ועוד כיוצא בזה, אשר המירו כולם א ת שאיפותיהם
האידיאולוגיות במטרות פראגמטיות יותר -ניגשים בעצמם
לפיצוח הכספת.
הפשע היה מושלם, אילמלא הסתתר הבלש בחדר-האמבטיה
בשעת הפריצה לבניין. משם הוא נמלט ברגליים יחפות אל
הקומות העליונות של גורד-השחקים והוא פותח במילחמה נגד
הפושעים. מיותר לציין מי מנצח בסופו של דבר, לא רק א ת
הביריונים, אלא גם א ת חוסד-היעילות של המישטרה והטיט־טום
הזועק לשמיים של האפ-בי-איי. התשובה פשוטה: הגיבור.

ברוס ויליס: השוטר היה באמבטיה
מי שירצה להבין בדיוק מה מתרח ש וכיצד יתכן כדבר הזה,
שיישאר בבית. סירטו של טום מקטירנן אינו עוסק בזוטות
שכאלה. מי שאוהב הרבה יריות, הרבה גוויות, המון אפקטים
מיוחדים ובדיחות קצרות שזורות ביגיהן כדי שאפשר יהיה
לנשום רגע -שירוץ לראות אתהסרט.
ובכלל, הטרור הבינלאומי צריך להגיש קובלנה על הוצאת-
דיבה: הסרט הזה טוען שאינם אידי אליס טים, אלא סתם גנבים.
אבל יתכן שבלהט הפעולה, אפילו המסר הזה יילד לאיבוד.

חובה לראות:
תל־אביב — החנינה של באבט. בנקר טנב .
ניאט־נאם, קפה בנדאד, כפר קטן שלי, בגלל
הם ילחמה ההיא, אהבנו כדכך. עיניים שחורות,
ליידי איב, הקנמיסארית.
ירושלים — סרד הנשרים. מק ר ט!ב1יאט־נאם,
החנינה של באבט.
חיפה — קפה בנדאד, כפר קטן שלי, בוקר
ט 1ב ויאט־נאם, החנינה של באבט,

תל-אביב
החגיגה של באבט (״רדון,
דנמרק) — אשפית־מיטבח, הזוכה בהגרלה,
מזמינה את כל בני הכפר הדני הקטן והמאוד־פרוטסטנטי
שהצילו את חייה למישתה לפי מיטב
המסורת של הבישול הצרפתי. עימות מופלא
ומקסים בין אהבת מוסר לאהבת חיים. ביים
גבריאל אכסל, שזכה באוסקר של הסרט הזר.
קפה בגדאד(דיזננוף, גרמניה) —
באווארית שמנה כובשת את לב כל שוכני המוטל
שבלב המידבר, ואת לב הצופים באולם הקולנוע,
בסיפור המפגיש את היבשת הישנה עם היבשת
החדשה בצורה שונה מכל מה שנראה עד היום.
מאריאנה סגברכט היא השחקנית, פרסי אדלון
הכימאי.

רושליס
מרד הנעורים נאנר, ארצית־הב־ריח)
— סירטו המפורסם של ניקולאס ריי על
הפער הטראגי בין הדורות ועל פולחן גבריות
נוסח אמריקה. זה הסרט שקבע יותר מכל את

אגדת ג׳יימס דץ•
העול ם הזה 2668

המדינה מוברת סמים גיקו ( אסתר, תל־ אביג, ארצות־הב־רית)
-דייסה לעוסה באיכות נמו כה,
המזכירה אלפי דייסו ת אחרות
בעלות טעם טפל דומה. רק הברקה
אחת ראויה לציון הפעם: היחידים שעוזרים לגיבור לשמור על
החוק והסדר, הם המאפיה. לא פחות ולא יותר.
אז ככה: ניקו הוא אמן בתורת־הלחימה של המיזרח הרחוק.
אחרי שהשתכלל שם עד כדי כך שאפילו המקומיים התבוננו בו
ביראת כבוד מהולה בפחד, הוא התגייס לסי־איי-אי. בשלב
מסוים, כאשר סיגנון הפעולה של חבריו לעבודה בגיונגלים של
דרום מיזרח אסיה הרגיזו אותו, הוא פרש, חזר לאמריקה והפך
להיות בלש במישטרה. בהיותו בן למישפחה ממוצא איטלקי,
מחצית מקרוביו הם שוטרים והחצי השני, מאפיזנרים.
יום בהיר אחד, כאשר הוא לוכד, יחד עם חבריו השוטרים,
מישלוח גדול של סמים, ומצליח להביא א ת האחראים לפני כ ס
המישפט, נ תקל ניקו הגיבור בסוכנים של האפ-בי-איי, שמס בירים
לו כי צריך לשחרר את כל החשודים, מאחר והם עובדים
למען ביטחון המדינה. ואיך יודע זאת האפ״בי-אייי כי הסי-איי-
אי אמרו להם. ובמיקרה כזה המישטרה אינה יכולה אלא
להישמע להוראות.
המישטרה כן, אבל לא ניקו, שמפקיד את רעייתו הצעירה
ואת ילדו הטרי בידי דוד מן המאפיה, ואחר-כך יוצא לחסל א ת
כל המנוולים שמבריחים קוקאין מאמריקה הלאטינית. בדרך
הוא מוצא פצצה בכנסיה, עוזר לוועדת-חקירה של הקונגרס,

עוזר לפליטים מסכני ם כשאינו ע סוק ב מל אכ ת ריסוק והרג,
ובסוף -תאמינו או לא -ב סיו ם גרוטסקי מאין כמותו, הוא-
הוא הפרש הבודד, המציל את אמריקה.
סטיב סיגל, שותף ל תסרי ט וכוכב ראשי, נראה כמו תערובת
דלילה של סילווסטר ס ט אלונה וטימוטי דאלטון (האחרון
בסידר ת המגלמים של גייימס בונד) ומצליח להשאיל רעיונות
לתסריט שלו רק מסירטי־הפעולה ה שדופים ביותר. אנדריו
דייויס מפקח על ה אפקטי ם ה מיו חדים. יותר מזה אין בסרט.

עדנה שיגרו ₪

גלויות מלונדון

אלימות ומתירנות
אנתוני ברגים ראה הרבה ברכה בסיפרו בעל
השם הסוריאליסטי התפוז המיכאנ, שנכתב לפני
יותר מ־ 25 שנה. בן־ל־לה כמעט יצאו למחברו
מוניטין בכל רחבי העולם, בעיקר בעיקבות
גירסתו הקולנועית של הספר שהיתר אף היא
לשם־רבר. אולי לא לשם־רבר של אמנות מופת,
אך בוודאי לתווית שדור שלם עתיד היה לציין בה
כל גילוי אלימות שרירותית וסאדיסטית של בני־תשחורת.
מבחינה זו הקדים סיפרו של ברג׳ס את
בדם קר התיעודי של טרומן קאפוטה שעסק
בתופעה דומה, רצח סאריסטי, חסר־שחר כביכול,
בידי צעירים בני טובים, להבדיל מעבריינות
נוער־השוליים שבה עסק גרייהם גרין במה שנותר
ער היום אחר הטובים שבספריו, בר״טזן רוק(שום
קשר למוסיקה .״ברייטון רוק״ הוא כינוי למין
ממתק אנגלי, אבל השם הוא רו־משמעי כמובן).
שם סיפרו של ברגיס הניתן אף הוא לפירושים
רבים ושונים — ״תפוז מיכאני״ העברי הוא רק
אחר, ואף לא המוצלח שבהם — נתפס כממחיש
יפה את חוסר־השחר והשרירותיות או מה שנראה
כשרירותיות של הגל הגואה של עבריינות נוער
בעשור השני שלאחר מילחמת־העולם השניה׳ .
והנה, אף על פי שהתמלוגים מן המהדורות
הרבות מוסיפים להגיע כסיררם, רומה שברג׳ס
של 1988 רווה היום הרבה פחות נחת מסיפרו
המפורסם. עד כדי כך שמצא לנכון לפרסם בימים
אלה מאמר הצטדקות.
״אם מצויים אנשים המכתימים אותי באשמה
שהבאתי לעולם גזע שלם של פושעים באמצעות
עצם חיבורו של ספר זה, הנה מצויים אנשים
אחרים המצפים שתהיה לי תשובה כיצר לנהוג

בסוג האלימות שפרצה הקיץ באירופה וברג׳ס
כתב את דבריו לאחר רצח בדם קר של נערה
בת־ערובה בירי שני שוררי־בנק גרמניים צעירים.,
מעשה שאירע בימים אלה) .אבל לי אין שום
תרופה להציע״.
ברג׳ס המייחס עם זאת לסיפרו, לא בלי שמץ
גאווה ,״ניבוי דייקני״ ,מפנה את רבריו כלפי אותם
״חסרי־מחשבה״ ו״חסרי־ההתחשבות״ הרואים
בו ״מין סנדק של אנסים, שוררים ורוצחים אשר,
בעידודו של מזג־האוויר הנוח והחום (השוררים
השנה באירופה) ,תוקפים את הזקנים ואת החפים
מפשע, בעיקר בשל השעשוע שבדבר״.
כתב הסניגוריה שלו, שאינו נטול סממני מית־קפת־נגד,
מבוסס על שלושה טיעונים עיקריים:
( )1ספרים ועיתונים תורמים מעט מאוד
להתפשטות והתרבות האלימות.
( )2דורנו אינו שונה הרבה, מבחינת גילויי
האלימות שבו, מדורות קודמים. ולראייה, האספסוף
הלונדוני של המאה ה־ 19 היווה ״איום
מתמיד״ על שלומם של אזרחים.
( )3ייתכן אפילו שדווקא בזמננו אנו עדים
ל״עידון״ מסויים בתחום מעשי האלימות. נכון,
האלימות בשדה־הכרורגל — גם המישחק וגם
האלימות הכרוכה בו הן כמובן המצאות אנגליות
מובהקות — הוציאה לבריטניה שם רע בכל רחבי
העולם. אבל אסור לשכוח — כך ריברי בעל
התפוז המיכאז׳ — שהכדורגל האנגלי החל את
דרכו כשהשחקנים משתמשים בגולגולת אדם
ערופה כבכדור־מישחק...
מסקנתו של ברג׳ס; ייצר האלימות מצוי
בכולנו ועל כולנו ללמור כיצר לרסן ולהדחיק
אותו. הפיתרון לבעיה הפלילית טמון איפוא במע־רכת־החינוך.

עליו אצלנו.
״קיימות דרכים שונות להסברת התמוטטותו
ברור ואולי אפילו צפוי שתפיסה כזאת תעלה
של הסדר החברתי, אבל דומה שכולן מתבססות
בקנה אחר עם ההאשמה האופנתית של הטלוויזיה
על ההכרה שפשטה במאה ה־ 20 כי הדחקה של
כאס(האם הטלוויזיה היא אם או אב?) כל חטאת.
הצד הפרימיטיבי שבנו אינה מיצווה אלוהית והיא
אם הסיפרות והעיתונות יוצאות זכאיות או נה־אינה
בהכרח דבר טוב.״
נות־מן־הספק מלפני ברג׳ס, בשל מיעוט השפעבנקודה
זו אתה מצפה מברגים להסתמר על
תן, הטלוויזיה, לעומת זאת, תורמת לרעתו
זיגמונד פרויד ששמו באמת נזכר במאמר כמה
פעמים. אבל לא! אדרבה, ברגיס רואה בפרויד את ,״הרבה מאוד״ לגידול והתרבות האלימות בעולם.
אבל אם כך — מה בדבר ספר מפורסם אחד
אחד האשמים העיקריים באותה התמוטטות הסדר
שהוסרט והוצג לא רק באולמות־קולנוע אלא
החברתי שרווקא מפניה התריע החכם היהודי,
אפילו על אקרני או מירקעי הטלוויזיה?!
בעיקר בשנותיו האחרונות.
בנקורה זו אין לברג׳ס מה לומר לנו.
תוך סילוף גמור של מישנת פרויד, מתריס ,

התפוז המכאני: תמונה מן החיים

הסופר :״הפרנו את הטאבו המיני והכשרנו את
הקרקע להריסתם של איסורים(טאבויים) אחרים.
טוב להיות חופשי בחיי המין שלך; האין זה איפוא
טוב באותה מירה להיות בלתי־סובלני, אגרסיבי,
ואפילו רצחני? מה שידוע בתור אקטיביזם פוליטי,
דומה שהוא מכיר בנוכחותן המתמרת של
עכבות המתייחסות לפעולה אלימה( ,איזה ניסוח
נפסד — נ״ז) ,אבל הקריאה לאירלנד חופשית או
לאנארכיה נוסח הבריגרות האדומות בגרמניה
אינה אלא בבחינת מתן ברכה מצר האני העליון
— נוצר הערכים והעכבות — לליבידו״ או
ליצרים האגרסיביים החייתיים- .

חזרה בתשובה
במילים אחרות: מכיוון שמתבקש שוב שעיר
לעזאזל, מרוע שלא יהיה זה פרויד. אבל פרויד
בתור נותן ההכשר לבריגרות האדומות ולמעשי
טרור אחרים??
עלילת דברים או סתם אי־הבנה יסודית בהגיונה
הפנימי של מחשבת אבי הפסיכואנאליזה. מעל
הכל, רומה שמה שלפנינו כאן אינו אלא גילוי
נוסף של רגש האשמה של בני ה־60־ 50 פלוס על
הליבראליזם וה״מתירנות״ של ימי נעוריהם.
רק כך אפשר להסביר את החזרה בתשובה של
אדם כמחבר התפוז המיכאד .״אנחנו מגלים
שהרגנו את הנברוזות שלנו ועכשיו אנחנו חיים
בעולם שבו הכל מותר. הורינו אינם משמשים עוד
שומרים נאמנים של ערכי הסדר המקובל ...נערים
צעירים בזים להוריהם ...אנחנו עצמנו, הבוגרים,
למרנו לבוז לתחליף־האב השולט בחברות שלנו״
— כלומר למדינה — והנה, שומו שמיים ,״אבר
לנו האמון.במישטרה״.
כן, בגוף הנושם שהשר חיים בר־לב ממונה

האם הוא איפוא הסיר הצנזורה על סרטים,
כולל סידטי־טלוויזיה?
תשובה :״הרבר האחרון בעולם שאני מצרד בו
הוא צנזורה על אלימות בטלוויזיה. אם תצנזר את
הצגתו של מעשה אנטי־חברתי, תמצא את עצמך
עד־מהרה מצנזר רעיונות חתרניים (מהפכניים),
וסופך שתישאר עם התפריט השווה־לכל־נפש
שהוא תוצאת פיקוח ממלכתי״.
טוב ויפה. אבל מה עושים איפוא בגל הגואה
של ״תפוזים מיכאניים״ שפשיעתם ״הולכת ויור־דת
בסולם הגיל״ ,כלומר, מתבצעת על־ירי בני
גילים צעירים יותר ויותר?!
גם על כך אין לברג׳ס מענה .״אם אנשים נהרגים
במילחמות קורש, אל לנו להיות מופתעים
כאשר הם נהרגים בחוצות הערים שבהן שום הבר
אינו,קדוש״.
ובכל זאת, קצת נחמה?
ובכן, לדעת ברגים, צריך להביא בחשבון את
העובדה שכל אלימות הנוער היא פרי ״יוזמה
חופשית״ .לעומת אלימות המדינה, האלימות
החוקית כביכול, כפי שהתגלתה למשל (רק
למשל) בגרמניה הנאצית, שבה ״אומה שלמה הי־תה
לפושעת״ ,אין היא אלא מישחק־ילדים- .
מישחק ברוטאלי וסאדיסטי אבל מישחק־ילדים.
ועור נחמה מפוקפקת הרבה יותר :״אם נפלנו
קורבן לתוקפנות פרטית, בין אם מצד אקטיביסטים
פוליטיים או מצידם של ביריונים חשוכים
המנופפים באקדח, עלינו להשלים עם כך שאנחנו
משתתפים בדרך זו במצב האנושי״.

שעון הטיפה המרה
וכמו להמחיש ולאייר את מאמרו של ברג׳ס,

בערב אותו יום, עררי בני־נוער, עררים ממש,
מסתופפים בפאבים, באולמות מישחקי חלל
ובפיתחי דיסקוטקים בשולי רובע הסוהו. באנו
לכאן, אחרי 10 שנות גלות ישראלית, לראות מה
נשתנה.
משהו בכל זאת נשתנה. לא רק אופנת הפאנק
שכאן, בלונדון, היא אגרסיבית במיוחד; לא רק
מודה של בני טובים או סיגנון של כאילו־אילו
כמו בפאריס או בברלין ובישראל. אחרי הכל, כבר
התרגלת לשיער בצבע סגול, ירוק ואדום,
לכרבולות־שיער מזדקרות על קרקפות מגולחות
למישעי, ואפילו למראה מעורר הצמרמורת של
סיכת־ביטחון או מסמר תקועים בתנוך האוזן או
בנחיר האף כשסביבם שובל או אף שלולית קטנה
של דם קרוש שאותם מקפידים שלא למחות על
ידי רחצה.
׳אולי רק נדמה לי אבל נדמה לי שהכל אגרסיבי
יותר. אפילו הקטטה הפורצת מפעם לפעם
עוברת יותר מהר משלב ההתגרויות ו״עשיית
השרירים״ לשלב המהלומות. מישהו מגולח קודקוד
(״סקינהר״ ,והם המסוכנים שבכולם) פורץ
במהירות של אצן אולימפי מתוך בית־מרזח
שהשם פאב כבר לא יאה לו.
מה עולל שם, שככה הוא רוהר ברחוב, נמלט?
האם השאיר מאחוריו חוטם רצוץ וסכין תקועה
בצלעות, או רק רושם גברי וגרול על סקיגהרית
מגולחת־קרקפת אף היא?
הנטיה היהודית(?) לדמות תמיר את הגרוע
ביותר.
כאן, בס1הו זה ששימש בשנות ה־ 60 בעיקר
רובע ״בילויים״ תיירותי למי שחשקה נפשו
בקצת סכנה לא מסוכנת, נראית לונרון באמת
מסוכנת יותר משהיתה.
אבל לאור היום שוב משתנה התמונה, ומיסע־רות
הפאסטראמי, החנויות לאביזרי־מין ואהילי

מנורות והשוק הגדול לפירות וירקות, הם ולא
דמויות האופרה בנח ש של גי־ברכט, נותנים את
הטון.
הלילה תלויה כאן ראגה נוספת. שכן היום הוא
היום הראשון לביטול ההגבלות על שעות פתיחת
בתי־המרזח. את שעון הפאב המפורסם(סגירה בין
3ל־ ,6משקה אחרון ב־ 11 בערב) הנהיגו ב־1915
כחלק מין המאמץ המילחמתי: כדי למנוע בער
עוברי תעשיות הנשק והתחמושת מלבלות כאן
את כל לילותיהם ובעיקבות זאת להיעדר מעבו־רתם
ה״סוציאלית״ למחרת היום.
המילחמה באה והלכה. ואחריה באה והלכה
עור מילחמה. אבל שעון הפאב נותר בעינו. רק
בימים אלה בוטל על־ידי ממשלתה הקפיטא־ליסטית
של מרגרט תאצ׳ר.
עוד אחד מגילויי היוזמה החופשית או הפרטית
שעליהם מך בר ברגים. יוזמה פרטית שהפכה כאן
בעשור האחרון את העשירים למיליונרים ואת
העניים — לנצרכי סעד, אוכלי לחם חסד ופורצי
קופות.
שם עירן רגן וכאן — ראש־הממשלה הראשונה
ממין נקבה בתולרות הארץ. האם זוהי באמת
כל תמצית הפמיניזם — ,קוננה כאן מישהי
בעיתונות — ,שאם מלבישים לראש־ממשלה
שימלה במקום מיכנסיים, היא הופכת לאכזרית,
אגרסיבית ונטולת־חמלה כגרועים שבפוליטי־קאים
ממין זכר.

רגיי אחד
ומעברו השני של הנהר, לפני פתח הכניסה
למיזנון הסטאנרארטי(מיזנוני כל הארצות כבר
התאחדו מזמן) של הפסטיבל הזל, אולם הקוני

צרטיס, מתמקמים ( 12 ספרתי) כושים מאיי הודו
המערבית ומתחילים לנגן את מוסיקת הרגיי הנפלאה
שלהם על חביות הפח שלפניהם.
שאפשר להפיק צלילים כאלה מחביות פח.
הרכות, הגוונים, המרווח והמשכר שבכאן לחוף
הנהר הגדול, המזוהם.
והצלילים עולים נוגעים, הקצבים משתנים,
הולכי־רגל נעצרים במרחק־מה לשמוע. לא מוסיקת
ריקודים, לא רוק — כבד או קל. לא פופ.
מוסיקה שלא כאן נולדה, שהובאה לכאן מעולם
אחר, מתרבות אחרת והיא משמחת לרגע את הנוף
העכור, המתאפר, המלאנכולי הזה שהוא סימן
ההיכר של לונדון במיטבה. לונדון במירעה.
וכושים במיטבם, אנשים כושים שהובאו או
באו לכאן מרצונם, מקישים על חביות פח כשפניהם
הולכות ונבלעות באפילה.
וכשיפותח סרט הצילום יתברר שהפנים באמת
נבלעו. פה ושם שרד חיוך מלא שיניים לבנות או
בוהק של חבית נגינה. את כל השאר בלעה החשיכה.

מחלוקת
אליזם

זה היה באמת מוזר לולא שבה והתעוררה עתה,
עם חגיגות ה־ 100 להולדתו של תומאס סטרנס
אליוט, המחלוקת הישנה.
היה או לא היה?!

נו, אנטי־שמי, כמובן. ואין עיתון שמדור
המיכתבים למערכת שלו אינו מוצף במיכתבים
בסוגיה נכבדה זו. בעד ונגד.
בסופו של חשבון מתקבל הרושם שהכל תלוי
בעמדתך: אם אתה נמנה עם אוהדיו וחסידיו
הרבים של המשורר הגדול או עם מתנגדיו ובוזי
שירתו המרובים בימינו לא פחות.
דור דור ודורסיו.
החסידים, מכל מקום, מסתמכים על הלהטוט
המפורסם שאליום עצמו המליץ עליו בתוקף:
הפרדה בין השירה לבין הריעות וההשקפות
המובעות בה. על ראש הגנב בוער, כידוע, הכובע.
עדיין•
אבל יש גם המבקשים ״נסיבות מקלות״ אחרות
או אף מכחישים את האשמה כליל.
כך מביאה הפרופ׳ מיוריאל ברדברוק — גם
בעלה חוקר ומבקר ספרות מוכר — להגנת אליוט
את העובדה שבין השנים 1917ו־ , 1922 שבהן
כתב המשורר האמריקאי המתאנגלז ״שירים פוג עים
ביהודים״ ,עבד אליוט במחלקה הבינלאומית
של בנק לוידס הבריטי...
באחד השירים הסתומים ביותר שכתב באותו

דויד ז ל פו בסק׳ — מ ש לי
•הודה והקריות
יש חוקרים הגורסים שישוע הוא שבגד ביהודה איש־קריות. ישוע,
באלוהותו כי רבה, תימרן את העניינים כך שיהודה נאלץ, ממש כרובוט,
להסגיר/למכור את מושיעו. יהודה נצלב אחר־כך לנצח אל הקריות
העולות על גדותיהן מרוב מאשימים חסודים.
יש נוצרים הנצורים עדיין בידי אמונתם, המשולשת כאצבעות יהודה,
כמו ברגע הצליבה ממש.

עו ד כי שוף
התאמץ מאוד הסופר להגיע אל מבשריו. עד אפס מקום נערמו בביתו
אטלסים וגלובוסים, שהיו אמורים לבשר לו את מקומות ההולדת של
נישסות הסופרים הגדולים שבכל הדורות.
לרוב היתה הרוח מסדרת את אלה המושכים־בעט בצורת מיכשולים,
שהיו חוסמים את דרכי המעוף של הסופר.
לעיתים נחסם אפילו העט שעליו רכב כמו המכשפות שבאגדה.

הבל־ פהמ אובן
הלבנים ששימשו לבניין מיגדל בבל התמוטטו כידוע והיו לפירא־מידות
הגדולות. כשהושלמה יציאת מצריים עברו הלבנים לחומת יריחו.
הזיקה ללבנים נקשרה תוך כדי עבודת־הפרר של בני־ישראל והיוותה
אבן שואבת לצאצאי דור המידבר.
הוא הדור שפיענח את הצופן הגנטי שלו בהבל־הפה המאובן המאפיין
אותו.

שת חומות יריחו
כשעמד יהושע בן־נון בראש העם מול חומת יריחו, ראה אותה בעיני
רנטגן, על כל מיגרעותיה. כך ראה מקומות שדי היה שינשפו בהם במעט
מאמץ כדי שיתמוטטו מיד תחתיהם. יהושע עצר ברוחו. הרגיש שהבל
הפה העברי מקיף אותו כחומה המתגברת יותר ויותר על הגובה עם כל
הקפה נוספת מתוך שבע ההקפות של חומת יריחו.
כשהיתה החומה מוכנה בנישמת יהושע, לא היתה עוד שום הצדקה
לכך שתעמוד גם ביריחו.
הקול שהשמיע העם בא כתוצאה מהנפילה הניסית, לא כסיבה שלה.

אללי מפא
ציללי העצים היו שוברים ובונים את עצמם חליפות, כמו עברו את
גילגולי הנשמות שאותם לא יכלו או רצו העצים עצמם לעבור.
אנשים רבים חלפו שם בעיני מיקרוסקופ, מנסים להבין את יחסי־הגומלין
בין עץ וצל, נגמלים תוך כדי כך מהניסיון.

חילופי זהות
הפניקס והאפר שהוא עתיד להיות החליפו ביניהם זהויות ללא הרף.
כל המהלך זרם בצינורות של אש וזרימות של אפר, בדרגות זורמות של
בהירות, כך שחלקן לא נראה כלל. כמו היו כנפיים מהירות מדי, המד
דהות עם הרוח המאופרת למעוף.

המ קל והאור
מקל ההליכה שלף נושם
בצורה לל־כך תלויה ברוח,
שהשמיים המכוכבים מטים
נשימות לקיצבו. שתי עיניים
מרובצות למטה משחקות באור
עיניך כאילו רבצו שם מאז אור
בראשית אשר קילף מעצמו
צעדים נושמים של ציוויליזציה.

חלום
מ תו כרך
סדיני המיטה מסוגלים
ליהפך ליישויות חולמניות
תוך שהן משתמשות בישן
כבמידרכה שאין אפילו צורך
לדרוך עליה. דרך מנומנמת
שהדריכה נכבשה בה כמו
היתה הזייה תכריכית במצבת
המיטה.

קיטור שלג
כל הדרכים הפכו מכבר לאתרי־סקי. השלג שהוסיף לרדת עיצב
בפיסוליות חמימה את גופות ונישמות המחליקים־נופלים עליו. בגדים
הפיקו עשן בצלם הקרבנות הבתוליים־עתיקים של טהרת הלובן.

ג ב עו ת רחיות
העפתי את הכובע למעלה בכוח מספיק לדגדג עננים שנערמו על גבי
הירח, או לפחות לשכנע את העבים הדקים האלה, שיחבשו גשם. גבעות
והרים צומחים על פני הירח רק אחרי כתרים מימיים ומלכויות נוזלות
שם במעוף מדור לדור.

פ סיכואנאליז ה
מתח את גופו כאילו רצה להיזכר — על פני הגשר הנקרא פרויד.
כאב ההיזכרות הקפיץ אותו לספה, למטה — אל תת־ההכרה ששצפה
והזרימה גשרים הרוסים כמו היו רק קצה הקרחון המוכר המגשר ימים
נפשיים.

דויד זלכובסקי, מחברם של משלים אלה -לא הוא
קרא להם, אגב, בשם זה -מוכר יותר כסניגור פלילי.
שמו של הפרקליט התל״אביבי בו ה״ 40 מופיע בימים
אלה בעיתונות כסניגורם של שנים מן הסוהרים
הנאשמים בשיתוף פעולה ובעזרה לבריחתו של הרצל
אביטן. בנוסף לכתיבה הספיק דויד זלכובסקי גם
להציג תערוכת־ציורים אכספרסיוניסטיים בגלריה
שינער בתל־אביב.

זה הוא מצטט מיכתב שכתב לו פאונד בשנת...
. 1958
לא, לא זה הדרך, כמו שהורנו אחד העם. יהיה
אשר יהיה יחסנו לפאונד ולאליוט ולכמה מעמיתיהם
הקרובים (וינדהם לואיס, למשל, שכתב
ספר בשבח היטלר — אמנם לפני פרוץ מילחמת־העולם)
,אין ספק שכולם היו, בשלב זה או אחר
של חייהם, אנטי־שמים ארסיים מאוד. האם שכחו
הכותבים את סיפרו של אליוט(שנגנז לאחר־מכן
בידי מחברו) 811:11180 ) 16*18ו 10ו\ (אחרי אלוהי
זרים) .ומה בדבר שורות של אליוט כגון:
• 11111101110:1111 1110 111108 .רוו; 7110 1:118
11*.׳11111 1110 101־7110 .1010 18 1111).101

גופות לשיזוף: לבן מדי

זמן הציב זה לעומת זה את גיבורו שלו, סר פיליפ
סידני, משורר, חייל וג׳נטלמן למופת בנוסח הרנ־סאנס
האנגלי, וסר אחר: סר אלפרד מונד המייצג
בשיר את הקפיטאליזם שיל הנשך היהודי.
אחרי מילחמת־העולם, כותבת מיוריאל ברד־ברוק,
חזר בו אליוט. שכן עכשיו ״הוא הבין היטב
שכל מיני אנשים עשו כסף מהמילחמה.״
עוד ״סניגורית״ כזאת ואבדנו!
כצפוי, נמצא גם מי שהביא ראייה מדיברי(או
שתיקת) בעל הדבר עצמו. במיקרה זה: היהודים,
לא אליוט. וכך מעלה הפרופ׳ פוטס מאוכספורד

א!ק העובדה, שהיהודי שפירסם את שירו הנודע
של אליוט ,״ארץ הישימון״ ,הלא הוא לגארד
וולף, בעלה של וירג׳יניה וולף הלא-יהודית, לא
האשים מעולם את אליוט בגילויי אנטי־שמיות.
לפי כל הידוע לי לא האשים לנארד וולף שום
׳אדם בגילויי אנטי־שמיות!
ויליאם קוקסון, עורך כתב־העת הספרותי
6 ;1ח 0וחסיד גדול של צמד הידידים אליוט־פאונד,
מנצל את ההזדמנות כדי לנסות לטהר גם
את פאונד מאשמת ״אנטי־שמיות פעילה״ .לצורך

העכברושים מצויים מ תח ת לתילי ההרי סו ת
היהודי מצוי מתחת לכולם.
והאם נואיל לשכוח לפאונד את השידורים ששידר
מאיטליה של מוסוליני לארצו שלו בשנות
מילחמת־העולם השניה, שידורים שכמעט עלו לו
בחייו. י
נכון שפאונד חזר בו לאחר־מכן (כפי שעשו
זאת גם אליוט ווינרהם לואיס) ובשיחה מפורסמת
ומתועדת עם אלן גינזברג הודיע ש״כל זה היה
מישגה ארור״.
מישגה ארור או לא. אין שום טעם להסתיר את
העובדה שהוא אכן אירע. אפילו זיכרו של אליוט
לא ייצא נשכר מניסיונות כאלה להעלים את
האמת.
מה לעשות, כמה מן הגדולים שבסופרים
ובאמנים של כל הזמנים היו נגועים בריעות קדומות,
באמונות תפלות, בשנאות ובקנאות, ממש
כמו החשוכים והנבערים שבבני זמנם.
יימצא אולי גם מי שיטען שכגודלו של אמן כן
גודל החטאים שחטא לאמת העובדות. ולא רק לה
בלבד. לפעמים גם למידת האנושי שבו עצמו או
למידת האנושי שצריכה היתה להיות בו.

אולי היא גם לא מיטיבה איתנו כאן בישראל, אם
להיטיב פירושו הפעם לחסוך מאיתנו את מלוא
מיכוות האש שהיא משפיעה עלינו כמה חודשים
בשנה.
אבל עכשיו נמנו כמה חכמים אנגלים וגמרו
שכל זה לטובה, כלומר, שנדירותם של ימים יפים
לשיזוף מונעת בעד העולם מלראות את מערומי
הגוף האנגלי בכל כיעורו וניוולו.
וכך מתפרסם לו באחד העיתונים מחקר השוואתי
של גופות ראויים ולא־ראויים לשיזוף. והאנגלים
(״נערי בירת הלאגר״ ,כפי שהם מכונים כאן
ברמז לא־דק לכך יסם מטופחת הבירה) נמצאים
בהחלט לא־ראויים.
במקום להפגין לעיני כל את לובנם המחליא
ואת מישמניהם, נאמר כאן, באמת מוטב להם
שיסתובבו על לטיילת בערי החוף שלהם כשהם
חובשים לראשיהם את ההמצאה האחרונה: מיג־בעת
רחבת־שוליים שממנה משתלשל אבר־מין
גברי מרופד כדבעי.
מסקנת הכותב :״עוד דרך ארוכה לפנינו בטרם
נגיע לאירופה״...
שלא לדבר על המיזרח התיכון.

נתן זד

גזפות לשיחף
השמש, כידוע, אינה מיטיבה עם האיים
הבריטיים, אם להיטיב פירושו להרבות בהופעות.

גופות לשיזוף: שמנים מדי

זהם או מרים ...מ ה הן אומרות ...הההם או מ רי ם ...ה ה הן *ו ח רו ת ...כזהה

רוו מילוא:

מיכל כהן:

,,שזו תהיה הבאשרה ,,לא ידוע ל ששימש! ,,גם השידורים הבאים
הגדולה ביותר שלהם!״ פרס אינו מרוצה!״ שלנו מועמדים לפסילה!״

השבוע פורסם שהליכוד השתמש בשרותיה של חברה
גרמנית לצורך הכנת אות״הפתיחה של תשדירי הליכוד.
דובר הליכוד, דני נווה, הכחיש זאת מכל וכל. ואילו
דורון פיטרמן, מהנדס־מח שבים ואנימטור, ישראלי העו בד
בחברה הגרמנית, אישר כי כל הפרוייקט של הכנת
קטעי״האנימציה ניתן לחברה שבה הוא עובד.
בליכוד טענו שהעבודה ניתנה לחברה בריטית.
חזרתי ליושב״ראש מטה״ההטברה של הליכוד, רוני
מילוא, ושאלתי אותו מה הוא אומר על הידיעה שפורסמה.
סירטי רול מפיקים עבורנו את התשדירים. הם מסרו לנו
שהאנימציה נעשתה על־ידי חברה אנגלית.

• מה יקרה אם יוכח שאת האנימציה עשתה
חברה גרמנית?

תשדיר־הבחירות המדובר ביותר השבוע היה, ללא
ספק, התשדיר של הרשימה המתקדמת לשלום, שנפסל
כמעט כולו. כולם שאלו א ת כולם מה נמחק. אבל ה״כולם״
הזה זה אולי 300 איש, המקורבים לרשימה ה מ תקד מ ת,
ואלה יכולים להרים טלפון ולשאול.
איך עבר •עליך הלילה שאחרי שידור התשדיר הפסול,
כמה טילפנו אליך, שאלתי א ת חיים הנגבי, ראש מטה־הבחירות
של הרשימה ה מ תקד מ ת.
למזלי לא הייתי בבית אחרי שידור התשדיר. אבל אשתי אמרה
לי שהיו עשרות שיחות־טלפון.

• איך אתה רואה את הפסילה מבחינת האפקט
שזה יצר? זה טוב ליהודים של המתקדמת או רע?

הליכוד מפציץ את העיתונות היומית במודעות על
כנסים, עצרות המוניות וסיורים מאורגנים, ואילו מיפלגת-
העבודה הפסיקה בשבועיים האחרונים לפרסם מודעות
כאלה. פניתי למיכל כהן, דוברת מיפלגת־העבודה, כדי
לברר עובדה זו, ושאלתי אותה אם אי״פירסום המודעות
הללו הוא תוצאת ההפגנות האלימות האחרונות, שבהן
נתקל שימעון פרס בהופעותיו בעצרות המוניות.

לא עשינו שיקול כזה, אם זה טוב ליהודים או טוב לערבים, אבל
עכשיו אני מעריך את הפירסום שקיבלנו בעשרות אלפי דולארים.
העמדה שלנו הלכה בלוויינים לכל העולם.

• ע ל זה אין ויכוח. אבל הכוונה של תשדירי
הבחירות היא לא לזכות בפירסומת עולמית, אלא
להביא קולות לקלפי כאן בישראל. ואם אתה לא אומר
את מה שאתה רוצה להגיד לעם, ולא מראה לו את מה
שאתה רוצה להראות לו, כאילו לא השתתפת
בתעמולת־הבחירות. אז מה עשית?
אנחנו באמת במילכוד.

אנריוכח שזה נעשה בחברה גרמנית, נקרא את אנשי סירטי רול
לסדר.

בשום פנים ואופן לא! מיפלגודחעבודה מקיימת 70 אירועים
בכל יום, הכוללים כנסים, עצרות וסיורים ביישובים שונים. המידע

בחירות

בחידות

בחירות

על־כן־ נמסר לציבור המקומי באמצעות הפעילים במקום ובאמצעות
מודעות בעיתונים המקומיים.

שלכם תתחשבו בפסילה. כלומר, האם תמתנו את
התשדירים כדי שלא יפסלו אותם?

• מ ה באשר לפירפומים האומרים שהתקציב
למודעות בעיתונים נגמר?

יש לנו בעיה. אנחנו רוצים קולות, אבל לא רוצים לוותר על
האמת. לפי דעתי, קולות בלי אמת זה לא שווה. אבל גם אמת בלי
קולות לא כל־כך שווה.

• מה זה אומר?
את זה אנחנו נחליט. אני לא מוכן לפרט את יחסינו עם סירטי
רול. אני מקווה שאם זה יתברר כנכון, זו תהיה הפאשלה הגדולה
ביותר שהם עשו בבחירות האלה.

• זה לא יגרום להתמרמרות בקרב אנשי־הליכוד?
זה שטויות להתעסק בזה. חשוב איפה הוזמנה העבודה, ולא היכן
היא בוצעה. זה ניפוח מעבר לפרופורציות.

• כיצד מתיישבת העובדה שמנחם בגין אף! לא
הסכים להתראיין לעיתונאים גרמניים, ושבנו, בני
בגין, נוהג כמוהו, עם האפשרות שהאנימציה
נעשתה בגרמניה?
איר מתיישבת השאלה שלך עם העובדה שכל מה שידוע לנו
הוא שסרטי רזל עשו עבורנו את האנימציה בחברה בריטית?
דום• עץ־דזר)

זה נכון שמודעות בעיתונים עולות כסף רב, ואנחנו משתדלים
לחסוד. מיפלגידהעבודה תמצא פיתרון ותמשיך לפרסם בהתאם
לצרכים.

• פורסם גם שפרס אינו מרוצה מאות־הפתיחה
של התשדירים שלבם.
בסן־הכל יש שביעות־רצון. גם בטלוויזיה אנחנו משתדלים
להקדיש את מירב הזמן למסר, ולא לצורה.

• שאלתי על פרם.
לא ידוע לי שפרס אינו מרוצה מאות״הפתיתה שלנו.
דוס• עיך דוח

• אני אשאל אחרת: האם בתשדירים הבאים

• האם תמתנו את התשדירים, תתפשרו, כדי
שהבוחר יוכל לצפות במסר שלכם?
אי״אפשר. אם נתפשר, נגיע לשערי ר׳׳ץ. אני לא יודע אם אנחנו
רוצים לבוא בשערי ר״ץ, ולא יודע אם ר״ץ רוצים אותנו בשעריהם,
כי הדרך משערי ר״ץ היא ישר לממשלת פרס. אז איך נתפשר
ונמתן?

• כלומר, גם התשדירים הבאים שלכם מועדים
לפסילה?
מאוד יכול להיות.

(סיאלה שמי) י

אומרים ...מ ה הן אומרות ...מהה או מ ר מ ה הן *והרות ה ם
בן לס

אלדד אנדר:

י שראל הר:

פיטר פר״ ש טד ט:

קודם נל נציג־ישראל, אני רוצה להודיע לנושים, את פינחס ספיר אוהבים
ואחר־כו אלדד השייט!״ שלא קיבלתי אף אגורה!״ ותר מאשר את וחל!״
המישלחת הישראלית חזרה מסיאול ללא מדליות־ניצחון,
ולעומת זאת התרחשן בה אירועים שזכו בתשומת־לב
תיק שורתית שלילית רחבה. השייטים רן ודן טורטן
הפרו את התקנות וההוראות החד־מ שמעיות של המיש־לחת,
בכך שיצאו להפלגת״אימון ביום־כיפור. ראשי ה
מישלחת, יצחק אופק ויצחק כספי, נראו נוסעים במכונית
אחרי תפילת כל״נדרי.
נפגשתי עם אלדד אמיר, אחד מצמד שייטי דגם
״ההולנדי המעופף״ ,שזכו בהצלחה חסרת״תקדים. אלדד
אמיר לא הפר את קדו שת יום־הכיפורים, וביקשתי לשמוע
את תגובתו על אותם אירועים.
אני חייב לדייק שהאחים טורטן היו בהפלגת־תחרות, והם
סיימו אותה במקום התשיעי.

• אתה שלם עם עובדה זו?

פרס הוא חבר חשוב לכל יוצר. פרס הוא הכרה של
המימסד, וגם כסף שיכול לשחרר את הזוכה בו מדאגות־פרנסה,
ולאפשר לו להקדיש את זמגו ליצירה. אבל,
כדרכם של פרסים, הם ניתנים למתי־מעט, והשאר
ממשיכים לקוות.
והנה השנה, למעשה ממש השבוע, מקבל הסופר־משורר״עייד
ישראל הר שני פרסים חשובים. פרס היצירה
מטעם ראש הממשלה ע״ש לוי אשכול, וכן פרס אקו״ם.
האם זה מהפך בחייך, שאלתי את ישראל הרז
לגמרי לא. זה נכון שבטכס דיברו עלי יפה מאוד במשך חמש
דקות מההתחלה ושתי דקות בסוף, חה נבון שבני בן ה־ 8בנה
כוננית מיוחדת כדי לשים עליה את כל הפרסים, אבל מלבד זאת
במה זה שינה את חיי?

• בבל זאת, פרסים זה כסף, ואתה יבול קצת
להשתחרר מבעיות־פרנסה, חלום של כל סופר.

לא ולא! מדובר באירוע חמור מאוד. אנחנו, משתתפי
המישלחת, נשלחנו כנציגי מדינת־ישראל, וכך האחים טורטן היו
אמורים לנהוג כפי שמתחייב מעצם היותם נציגי מדינת ישראל.
אני ראיתי את עצמי קודם־כל כנציג השיט של המדינה, ורק
אחר־כך כאלדד אמיר השייט, האדם הפרטי.

גם זה לא מרוייק. פרס ראש־הממשלה הוא אמנם פרס כספי,
ואפילו נחשב, בתנאי הארץ, כפרס גבוה. הם נותנים משכורת של
מורה בכיר במשך שנה אחת. אבל אתה לא יכול לקבל גם משכורת
באותו הזמן, והמשכורת שלי היא ב־ססז שקלים יותר.

• א ם כך, איך אתה עברת את יום־הכיפור
בפוסאן?

• אז תוותר על הפרם כדי להמשיך לעבוד ולקבל
משכורת גבוהה ב* 100 שקלים?

צמתי וכיבדתי את קדושתו של יום זה, למרות שלנגד עיניי
נשקף נוף ימה של פוסאן.

• כלומר?

אם לא תהיה לי ברירה.

• ומה לגבי פרם אקו״ם? כמה כסך זה?
זה לא כסף בכלל, ולכן זה נם נקרא ״אות אקדם״ ,ולא פרס
אקדם. זה רק כבוד.

72 אנשי־חזון בהיסטוריה היהודית מחכים לתורם
להיות מונצחים בסרט. לוי אשכול, ברל כצנלסון, פינחס
ספיר, משה דיין, יצחק גרינבוים ומשה נובומייסקי
(ממיפעל״האשלג בים־המלח) כבר זכו, וכל א חד מהם
מככב בסרט משלו, בן 50 דקות.
מי רואה את הסרטים האלה, שאלתי את פיטר
פריישטדט, יו״ר הארכיון הישראלי לסרטים על דמויות
בעולם היהודי.
כבר היו כמה פרימיירות, ומתוכננות עוד כמה בעתיד הקרוב.

• אז בפרימיירות יבואו כל החשובים ויראו את
הסרטים. אבל הכוונה, אני מניחה, לא היתה בדיוק
אליהם.
כמובן. הטלוויזיה הלימודית תציג את כל הסרטים, בית־הספרים
הלאומי רוכש עותק מכל סרט לצורכי־מחקר, מישרד־החינוך
מתכוון להכניס את הסרטים לשיעורי־ההיסטוריה, ואפילו
אוניברסיטת הארווארד הזמינה את כולם.

• אתה אומר שמישרד־החינוך יקנה את הסרטים.
האם הם יחזיקו בהם כדי שמי שירצה יוכל לראותם,
או שיכריחו את הילדים לראות סרט בן 50 דקות על
לואים ברנדים, למשל?
אני לא אוהב את המילה הזאת יכריחו. אני מניח שזה יהיה חלק
מתוכנית־הלימודים. אני לא חושב שזה ישנה את העולם, אבל כבר
ידוע שיש בורות מדהימה בכל דור לגבי הדורות הקודמים, ואני
חושב שזה חשוב מאוד שיידעו מי היה ומה פעל כל אחד מהדמויות
האלו.

• במה עולה כל סרט, ומי משלם עבורם?

באותו יום שרר מזג־אוויר נוח, אידיאלי לשיוט. מחלון חדרי
בבית־המלון ניתן היה לראות בבירור את התחרות האולימפית של
השייטים. עבורי, בשייט, זה לא היה קל, אך שמירה על קדושתו

• במילים אחרות, מה שאתה אומר הוא שאילו
במקום שני הפרסים היו, למשל, קונים אלד ספרים

כ־ 60 אלף דולר עלו הסרטים שעשינו עד עכשיו. כל סרט שולם
על־ידי מישהו אחר. אנשים פרטיים או מנכ״לים של מוסדות.

האולימפיאדה

פרסים

היסטוריה

של יום־הכיפורים חשובה מעל הכל.

• הרגשת כעם, תחושת־קיפוח?
להיפך, הייתי גאה מאוד, עד אשר נודע לי באותו ערב, על
הפלגתם של הטורטנים. תחילה הייתי די המום, לא הייתי מסוגל
לעכל את מה שהתרחש. מעשיהם גרמו לי להרגיש שאני נושא
ללעג ולשנינה בעיני הספורטאים של העולם.

• באותו נושא, מה דעתך לגבי נסיעתם ברכבישל
ראשי המישלחת אחרי תפילת כל־נדרי?
איני נוהג להגיב על מיקרים שאיני משוכנע שאכן אירעו.
מיקרה טורטן אירע בפוסאן, ושם הייתי. ברקתי את אמיתות
המעשה והשתכנעתי כי הוא חמור. ראשי־המישלחת היו בסיאול,
מרחק של 800ק״מ מפוסאן, ולכן איני בטוח שכף היו פני
הדברים, וזאת גם הסיבה שאיני יכול להתייחס לכף.
( .עודד רכטם!)

שלד ומחלקים אותם לנוער, היית יותר שמח?
פי אלף יותר שמת זה גם היה כסף וגם היו קוראים אותי.

• את אות־אקו״ם קיבלת על עריכת ״ספריית
תרמיל״ 200 ,ספרים מצויינים שאי־־אפשר לקנות
אותם בחנויות. אתה יכול להסביר את זה?
ספריית תרמיל הוקמה בשביל החיילים. אבל אילו היתה הפצה
טובה, יכול היה כל אחד לקנות ספר של תרמיל. אבל אין הפצה
טובה, ולכן אפשר לקנות אותם אולי בשלוש חנויות בארץ, החנות
של מישרד־הביטחון, לפעמים בשקם. ולפעמים בסטימצק׳,

• כזוכה בשני פרסים יוקרתיים בשבוע אחד,
היית רוצה להגיד משהו?
כן, אני רוצה להודיע לנושים שלי שלא ישמחו, עוד לא קיבלתי
אף אגורה אחת. אבל אני יודע כל הזמן שאני חייב, ואני מתחייב
(דניאלה שמי)
להחזיר לכולם.

• שמע תי לא מזמן שאחד משליחי־העליה
בארצות־הברית רצה להראות ליהודים פרקים
מהסרט ״עמוד האש״ ,שעותק שלו נקנה על־ידי
הסוכנות, אבל הסתבר שהסרט מונח באיזה מחסן,
ורק אחרי חודשים רבים מצאו אותו. אתה לא מודאג
שגם הסרטים שלך יגמרו באיזה מחסן?
הסיפור הזה אינו מפתיע אותי, ואעשה כל מה שביכולתי כדי
שזה לא יקרה לסרטים שלנו. כל בוקר, כשאני יושב ליד שולחו־העבודה
שלי, אני מזיז מילימטר אחד קדימה. זהו מיפעל־חיי, ואני
אעשה עבורו הכל. אני יודע שזה לא נהוג בעיתונות, אבל אולי
בהזדמנות זאת אני יכול להגיד מילה טובה על מישהו?

• בבקשה!
אני רוצה לאמר שאני מוריד את הכובע לפני שר־החינוך, יצחק
נבון, על העזרה, הלהט והתמיכה המוסרית שהוא נותן לעניין הזה.
(דניאלה שמי)

״ הנח ש

החונק מת
בנית!,,
פני שבועות אחדים לכדתי
עוד שור בכניסה לעיר. אילו
היה ממשיך ומשתולל ברחובות בת־ים,
היה גורס לאסון כפי שעשה השוד הקודם.
״אני
זוכר את זה כאילו זה קרה
אתמול. שעת בוקר מוקדמת של יום
שבת. יצאתי לברי, אחרי קריאה מהמוקד,
ומצאתי את השור עומד באחת
מחצרות־הבתיס של רחוב פינקס. היה
שם קהל גדול. רעש הילדים גרם לו
להשתולל יותר ויותר. הוא המשיר לברוח,
נגח בניידת־מישטרה ועצר בחצר
אחרת, באותו הרחוב.
״הגעתי לחצר מבית אחר, כך שניצבתי
מולו, ובינינו הפריד שטח־החנייה
של הבניין.
״לפתע אירע דבר בלתי־צפוי. אב
ושני ילדיו הקטנים נעמדו ביני ובין
השור. צעקתי לו שייכנס בין המכוניות,
אך הוא התבלבל והשאיר את אחר מילדיו
בשטח המסוכן.
״רצתי כאחוז טירוף ולקחתי את
הילר בזרועותיי. השור רץ לעברנו, נגח
בפניי, ובמזל רב לא נפצעתי קשה.
״דאגתי מיד שהילד יימצא בין המי •
כוניות. השור המשיך לרוץ, כאשר הוא

סוחב עימו גדרות וכל חפץ שעמר
בדרכו, עד שהגיע לחצר ללא־מוצא
ברחוב בלפור.
״אחזתי בזנבו, שהוא מקום רגיש,
ובעטתי ברגליו האחוריות. הוא נפל,
ובעזרת חבל קשרתי אותו לעמוד הבניין.
כיסיתי את ראשו בשק. לפתע הוא
קרע מעליו את החבל. רעש הקהל גרם
לו שוב לפאניקה.
״אז קיבלתי הוראה מהמישטרה
לירות בו. התנגדתי בתוקף והסברתי
שאני לוקח על עצמי את כל האחריות
ללכידתו, בתנאי שלא יירו בו. הסברתי
למישטרה שהרג השור ישפיע לרעה
על הילדים שהיו בקהל, ואיני אוהב
להרוג בעלי־חיים, למרות שזוהי הדרך
הקלה יותר ללכידתם.

במיטה

ף* מצב זה, כשהשק מכסה את
ראשו נתקל השור תוך כדי ריצה
בקיר של קולנוע אורנים, ואני מיהרתי
לקשור אותו לעמוד של מעבר־חצייה.
תמה מלאכתי, והבעלים של השור
הורה לי, על שמנעתי את פגיעת השור ,
בנפש חיה.״

ילדיו של שלמה ערני, שישבו בצמוד
אליו, נראו כמתמצאים היטב בכל
הפרטים של סיפורי־הלכידה. הבת
הפצירה באביה שלא ישכח את סיפור
החולדה, ואכן הוא לא איכזב.
״ביום־חול רגיל, קיבלתי קריאה
ממוקר העירייה שבביתה של אשה
קשישה מסתובבת חולדה.
״ראיתי אשה זקנה, נכה, מרותקת
למיטתה, בית עמוס בסמרטוטים, מוזנח
מאוד ולא־נקי. לכן היה קשה לי לערוך
חיפוש.
״לתדהמתי גיליתי בתום החיפוש
חור גרול במיזרון המיטה, שאליה היא
מרותקת. הכנסתי את ידי לחור הפעור,
שמעתי את קול הציפצוף המוכר של

שלמה הוא עובד עיריית בת־ים זה
11 שנה. היא משמש כרכז צוות־הכוננות
.־אומנם, בעיר הוא ידוע כמי
שלוכד חיות מסוכנות, אך למעשה הוא
רכז של אירועים דחופים ומצבי־כוננות,
כגון פינוי עצים הנופלים בחורף,
טיפול בהצפות של בתים, לכידת
נחשים מסוכנים החודרים לבתים, ועוד.

^ דבורים
^ על העץ
**יספר ומיו״וון החיות שלכד
/ /עדני הוא רב: שורים, קוף, סנאי,
נחשים מסוכנים, שמיספרם בעונת־הקיץ
האחרונה הגיע ל־ ,40 תינשמת,

ייה מן המניין. אין לו תוספת־סיכון,
וגם תשלום־הכוננות משולם בדרך הרגילה.
לא פעם הוצע לו כסף על־ידי מי
שנהנו משרותיו, אך הוא סירב לקבלו.
רק במיקרה אחד הסכים לקבל ״פיצוי״:
צינצנת דבש.
״לפני שנה הטרידה עדת־דבור־ם
גדולה את תלמידי בית־ספר בסביבת
גן רמת־יוסף בבת־ים.
״קיבלתי הוראה לרסס את העץ שעליו
התרכזו הדבורים ולהשמידן. התנגדתי
לכך, ולקחתי על עצמי את האחריות
ללכידתן ללא ריסוס.
״בשעת שקיעת־השמש, השעה שבה
הדבורים מתלכדות יחד סביב המלכה,
הכנסתי לשקית־ניילון גדולה את כל

שרמה עוני(למעלה) ,לונד נערי־ח״ם מסוננים, מתעקש
תמיד שלא דהוגם. הוא מסבו לעודדרכטמן
על לניד ת נחשים, עקובים, שווי ם, ע ט רו ודבווים *
העכברוש ולבסוף תפסתי חולדה.
״הזדעזעתי כאשר הבנתי שרגלה
של האשה חבושה מפני שהחולדה התחילה
לכרסם את כף־רגלה. לא הייתי
מסוגל לעמוד שם מול התמונה העגומה
הזו, והסתלקתי מהמקום.
״הרגשתי בשימחת האשה, למרות
שלא ידעה עברית. בתה הציעה לי
שטר־כסף של 50 שקלים, ואני סירבתי.
באתי מטעם העירייה. השבתי שאני
תורם את הסכום לניקוי בית אמה״.

כלבים מסוכנים כדוברמן או שנאוצר,
סוסים, חמורים, גמל, עקרבים שחורים
וצהובים. ביום ובלילה, בחג ובשבת,
הוא צמוד במשך 24 שעות ביממה
למכשיר־הקשר העירוני. הוא מוכן
לקבל הודעות דחופות מהמישטרה או
מהמוקד העירוני גם כאשר הוא ישן,
או יושב לסעוד עם בני־מישפחתו
בערבי חג. הוא נשוי לעירייה.
תפקידו אינו רגיל, אך משכורתו
רגילה מאוד. שכר שעותיו הנוספות
המסוכנות משולם לו כלכל עובד־עיר־

הכוורת, יחד עם ענף־העץ שעליו התרכזה.
את בעיית איחסונם פתרת־ על־ידי
כך שנסעתי לפלמהים, איזור מגד לי
הדבורים, ומסרתי להם את השקית.
כאות תודה קיבלתי מתנה צנועה אך
מתוקה של צינצנת־דבש״.
אשתו, רחל 37 עקרת־בית, מכירה
בפרוטרוט כל מיקרה של לכידת חיות.
היא חיה את הלכידות.
היא עצמה מפחדת מאוד מאותם
בעל־־הי־ם מסוכנים, ואינה מעזה להתקרב
אליהם .״כשאני יודעת שהוא יוצא

יי מגמ מו!!,
למשימה, ואפילו כשמדובר בנחש צפע,
שהוא כבר לכד רבים מהם, אני רועדת
ומתפללת שהמיבצע הוה יעבור בשלום.

משימה שכזו מעלה בראשי מחשבות
איומות של פציעה ומחלה. אולי
כלפי חוץ אני נראית אדישה, אך עד
שאני יודעת איך עברה לכידת העקרב
או הנחש הארסי, אני חסרת־מנוחה ומרגע
לרגע פוחדת יותר.״
שלושת ילדיו של שלמה מקבלים
את עבודתו של אביהם בצורה שונה.
הם אוהבים בעלי־חיים, ואינם פוחדים.
בן־הזקונים, איציק בן ה־ ,9רומה לאב
ואינו מגלה כל מורא גם מבעל־החיים
המסוכן ביותר.
שני הילדים הגדולים בררנים קצת
יותר. אצלם קיים חשש מפני חיות מסו־יימות,
ויש להם הפרדה ברורה בין כלב

על החינוך שהקפיד האב להקנות
לילדיו מספרת מירי :״באחר הימים
נפלה תינשמת ונשברה כנפה, אחרי
שילדים יידו בה אבנים. לקחתי אותה
למזכירות בית־הספר, התקשרתי עם
אבא ויחד הבאנו אותה הביתה. טיפלנו
בה בבית במשך חודש ימים.
״אחרי שהתחילה להבריא, הבאנו
אותה למיכלאה. שם השטח גדול יותר.
המשכנו לבקר אותה בכל שבת, ואבא
היה רואה אותה בכל יום. לבסוף, כשהיא
החלימה, שיחררנו אותה לחופשי.
כיום, כשהיא מסתובבת בשעות הלילה,
היא מגיעה תמיד לאיזור המיכלאה.״
אני עדני 17 הבן הבכור, עובר
בביטחון בבריכת ההאנטרי־קלאב ומתכונן
לקראת גיוסו לצה״ל. הוא היה נוכח
עם אביו בלכידות רבות ומתגאה
בעבודת אביו.

העטלך במיטבה של יהודית תהילה(משוחזר)
״האם והילדים הקטלס נמלטו...״
ינסה להימלט. מה, אני אפחד מעטלף?
אני לא פוחד מעופות״.

בממרר

עדני, עורב שחור וכלב שלכד
״פעם קיבלתי
או חתול ביתי ובין נחש ארסי או עקרב.
מירי, הבת האמצעית, בת ה־ , 12 ואי־ציק
גאים בעיסוקו של האב. הם הולכים
עם האב בכל שבת לבקר את החיות
במיכלאות.
מירי ואיציק מחזיקים בחררם שני
נחשים שאינם מסוכנים. למירי יש נחש
קרחן זכר׳בשם פוצי, לאיציק נקבה
בשם פוציאלה. כאשר התגלה נחש־צפע
בבריכת מלון מריות, התלוו הילדים
אל האב. הוא אסר עליהם להתקרב,
אך בסוף הלכידה שותפו הילדים במיב־צע
בכך ששפכו נפט מסביב, כדי להרחיק
נחשים אחרים מהסביבה. אחרי שהאב
דאג להוציא מהנחש את הארס, הוא
איפשר לילדים להוביל אותו אל המיכ־לאה,
ובכך שבר את מחסום־הפחד.

צינצנת דבש!״
הוזן זוכר מיקרה שבו היה שותף
פעיל ללכירתה של חיה מסוכנת.
מספר האב :״זה קרה לפני כמה שבועות
בשעת חצות, כאשר הודיעו על
עטלף שמסתובב חופשי בדירתה של
יהודית תהילה ברחוב מיימון בבת־ים.
הגעתי עם בני ומצאנו את האם ושני
ילדיה בחוץ, מפוחדים ומבוהלים. העטלף
הסתובב כסביבון, סחור סחור, מסביב
למנורת המיטבח. לבשתי זוג־כפ־פות,
עליתי למעלה ואחרי כמה ניסיונות
כושלים תפסתי אותו חי.
מוסיף אבי :״כשהעטלף הסתובב
מסביב למנורה, די צחקתי מזה שאבא
ניסה ללכוד אותו שוב ושוב ללא הצלחה׳.עמדתי
בפתח החדר, עם סמרטוט
פרוש בין ידיי, כדי לתפוש אותו אם

**ץ למה עדני נולד ־בשכונת פלו־רנטין
בתל־אביב למישפחה בת
חמש נפשות. אביו עבד כמנהל במע״ץ
בסלילת כבישים ובחפירת בורות־מים.
תוך כדי עבודתו היה נתקל בנחשים
רבים, ובמשך השנים הפך למומחה. את
הידע הזה העביר לילדיו.
עם סיום לימודיו בבית־ספר העממי
למד שלמה מסגרות בבית־ספר שבח.
ובשנתיים האחרונות, עד לגיוסו, עבד
כמסגר.
עוד כילד היה שלמה עובד בחופשות
מהלימודים בגן־החיות הישן. בתחילה
היה לוכד חיות, כמו לטאות, נחשים,
סוגי עופות, והיה מוסר אותם לגן־
החיות. כל זאת, לדבריו, כדי לממש את
חלום חייו: להאכיל ולטפל בחיות שבגן•
במשך
הזמן התחילו עובדי הגן להכיר
אותו טוב יותר ואיפשרו לו לבקר
בגן באופן חופשי ולעבוד ללא שכר.
בתקופה מאוחרת יותר של התיכון, כשעבד
במסגרות, התנדב ארבע פעמים
בשבוע לאנודח צער בעלי־ח״ם.
אחרי שפתח חנות לבעלי־חיים
בבת־ים, שלא הצליחה מבחינה כלכלית,
התחיל לעבוד בעירייה כשכיר.
בפירסומו הרב זכה בשל לכידות הנחשים.
מיקרה שאירע באחרונה: מצריף

במעברת בת־ים, מול רחוב הנביאים,
הגיעה תלונה של מלכה בוזגלו על
נחש הנמצא במקרר ביתה. מספר שלמה
:״כשהגענו, חיכו לנו בחוץ האשה,
הטכנאי שברח עימה וניידת־מישטרה.
״האשה התלוננה על רעשים מהמקרר,
המזכירים לה דליפת־גאז או לחץ
אוויר, והטכנאי גילה לתדהמתו נחש־צפע
ארסי. הגישה אליו היתה קשה,
ובעזרת מקל ניסיתי להרחיקו בין הצינורות.
השוטר אמר שמחוסר ברירה יש
להרוג אותו, אבל אני התעקשתי ללכוד
אותו חי. משכתי אותו מהזנב החוצה,
ואחר־כך תפסתי אותו בצוואר.
הגשתי לו קרטון כדי שיקיש את הארס,
והסיכון חלף״.
אם מישהו העלה ברעתו כי שלמה
רוחש חיבה רק לחיות ביתיות, טעה.
הוא לכד נחש־פיתון ענק, הידוע בכינוי
״הנחש החונק״ ,והביאו למיכלאה חי.
בשל שינויי מזג־האוויר חלה הנחש בס־כת־קור
ומת. במעט עצבות אמר :״ישבתי
כמו ילד קטן ובכיתי פה בבית, כשכל
המישפחה ישבה יחד בסלון. הנה

״ללא קשר לתפקידי בהווה — כשאני
שומע על כלב, חתול או כל חיה
בצרה, אני רץ לעזור לה. במיסגרת תפקידי
אני תמיר משתדל שלא להרוג את
החיה, למרות שזו הדרך הקלה ביותר.
״אני אוהב את התפקיד, כי בכל פעם
יש בעייה חדשה שצריך להתמודד אי-
תה, אתגר חדש, אפילו שמדובר באותו
סוג נחש.״
שלמה אוהב חיות כשם שהוא אוהב
את הבריות וכל יצור חי. אהבתו לבני־אדם
אינה מותנית בגזע, בלאום, בדת
או במין.
באחרונה קיבל, בשעת לילה, קריאה
דחופה שאמרה כי אחד מעובדי העירייה
הוכש על־ידי נחש. תוך כמה דקות
הגיע, הקורבן היה עובד ערבי מחאן־
יונס, המועסק בעבודות־ניקיון בעירייה.
הוא נפגע בשנתו במקום־המגורים
שבו ישנים עובדים ערבים מהשטחים
הכבושים. כף־ידו היתה נפוחה מאוד,
ולפי מראה ההכשה קבע שלמה מיד
שמדובר בנחש צפע.
מספר שלמה, כאילו זה קרה לפני

לכידת השור בבת־ים(משוחזר)
״קיבלתי הוראה לירות בו. סירבתי ואשתי
והילדים יכולים לספר עד כמה
המיקרה ציער אותי״.
הערבי והנחש

הילדים מירי ואיציק משחקים עם נחשים בדירת עדני
סלטים לאהבות 1עצמוו! לכלבים

ך* מיכלאה היא מיבנה השייך
( 1לעירייה. יש בה סוגי כלובים שונים
בהתאם לסוג בעלי־החיים. הנחשים,
למשל, מאוחסנים בחדר סגור,
בתוך אקוואריומים. כל המזון עבור החיות
הם ״על גבו של שלמה״ ,ובמילים
אחרות — על חשבונו הפרטי.
מתוודה שלמה, וחושף אט־אט את
הצד הריגשי שלו כלפי בעלי־חייס ועל
הנלכדים ברשתו :״אני אוהב בעלי־חיים,
וכזה אשאר תמיד. אני נרקומן
לחיות, מכור לאהבתי אליהם. במשך
40 שנות חיי לא הרגתי אפילו לטאה.

כמה דקות :״מיד עשיתי לו חסימת־עו־רקים,
כדי שהארס לא יתפשט, ובמהירות
המירבית העברנו אותו לבית,־
חולים. הרופאים התקשו לקבוע ממה
מורכב הארס בדמו, וזה היקשה את
התמודדותם עם הבעייה. דאגתי להביא
להם ארס של צפע מאותו הסוג של
הנחש המכיש, ועל סמך זה הם הכינו
תרופה מתאימה. הוא שכב כמה ימים
ביחידה לטיפול־נמרץ בבית־חולים זול־פסון.
ולאחר־מכן עבר לחדר־התאוש־שות.
״ביקרתי
אותו בכל יום, ודאגתי
לכל מחסורו. הוא חזר לעבודה בריא
ושלם.
״אביו והוא הודו לי והתעקשו לפצות
אותי בכסף. סירבתי, כפי שנהגתי
במיקרים דומים בעבר״.

צילם: אלי רסה ₪

א׳ מממ׳ ע/

3113 8113 ^ 112111

לרות׳

מאוזן:
. 1מדד פיננסי; .5קרה משהו,
הזדמן 10 ;)3,3רעננות הילדות
— בהשאלה; . 11 קיבוץ בדרום;
. 13 מורא ופחד . 14 :אחד ממיני
הלטאות; . 15 אחד מארבעת
אבות נזיקין; . 16 האפר הדק הנותר
מן העשן; . 18 בסיס; .20 זרוע:
.21 פרק קל ומשעשע ביצירה
מוסיקלית; .22 גיבעול השיבולת
שממנו עושים תבן .24 :אני —
לטינית; .25 אחת משתי שנות
פרעות ביהודים בימי חמלניצקי:
.26 שר השיכחה במסורת היהודית;
.28 איסור, חרם . 30 :נכרת,
נגדע .31 :גיבור ״הדיבוק׳. 32 :
חור; .34 אריג עשוי מקורי תולעת
ידועה; .35 שלח .38 :דברים
סדורים כרונולוגית .39 :שאין בו
מום .41 :אחד הכבשים או העזים:
.42 רענן, חדש; .43 בהשאלה —
כוח המעשה; .45 ספר; .47 איפה?;
.48 נתק; .50 גורם.51 :
מילת המעטה; .52 מידת היבש
(עשר איפות) . 54 :קרן המישוש
לרמשים; .57 שמן המופק מעץ:
.61 שיר, זמרה; .62 מרפא.64 :
שורה, שיטה .65 ,חוטי האורך
באריג .66 :די; .67 נעלה.69 :
דבר תמידי ואינו משתנה.70 :
רובע עיר סגור ומוקצה למגורים:
.72 פה; .74 גזר־דין על־פי ההלכה;
.75 חוקר ארכיאולוג, מפענח
הכתובת ״אבן רוזטה״ (ש״מ<. 77 :
חלק בפרח; . 78 יריבו של אותלו;
.81 יבש, נבל; .83 עמור נוזלים:
.85 יתוש קטן ממאיר .86 :עץ
סרק הגדל במדבר .88 :פקודה;
.89 מוסד לימודי חררי .91 :שמח:
.93 נופל; .95 כסא האורגים.96 :
מילת שאלה .98 :ציפה, כיסה
בטיט; . 100 עוף טרף . 102 :תוך:
. 103 רטוב במידה . 104 :לאחר
מעשה; . 105 נחושתיים.

,1.75 שיורע לחיות ושנותן לחיות.
מיספרה אצלי הוא (.)5/2668

תולעים בדואר
נשית ורובזאנטית
.אחרי פרק א׳(דווקא מוצלח) ואחרי
תקופה של לבד(לראות איך זה) הגיע
הזמן לפנות אלייך ולהיעזר במדורך,׳
היא כותבת, וממשיכה בפניה ישירה
אליך ״אולי עכשיו, בדיוק עכשיו,
אתה יושב וחושב שלמרות הכל היית
נורא רוצה לפגוש בזו שיש בה הרבה
— ולאו־דווקא בסדר הזה — הרפתקנות,
רצינות, אימפוליסיביות, רומאנטיות,
נשיות וחוש״הומור. חוץ מזה, היא
מעניינת, אוהבת חגיגות, וביניהן —
מכורה לעבודתה באחד ממיקצועות
התיקשורת.
״בתעודת־הזהות שלה כתוב: פרק בבלי,
אקדמאית, עיניים יחקות ו־. 1.70
הכי חשוב לה — שתהיה חריף־שכל,
לא ביישן, מצוייר בהמון חוש־הומור, בן
35 ומעלה, בעל ניסיון־חיים והכי הכי
— שתאהב אותם. אז אם עכשיו, בדיוק
עכשיו, אתה מרגיש שהדברים בעצם
נכתבו בשבילך — מחכה לך מעבר
לקו ״.שאל אותי על (.)1/2668

חמוד מאוד
•נשבר לי מסטוצים!״ הוא הוריע לי.
״אני מחכה לך, יפה, חטובה ושנונה. אני
בן ,29 אקדמאי, נאה, אומרים שאני
חמוד מאוד.״ את יכולה לכתוב ל ת׳ד
, 17446 תל־אביב, או לשאול אותי על
(.)2/2668

מאוגד:
. 1אילן סדק; .2מיכללה אמריקנית;
.3שם כללי לתבואות
השדה; .4חבורת אנשים כריעה
אחת .6 :מוקש .7 :מידת היבש
(חצי החומר) .8 :ראשון לשלושה
ה״ב״ במוסיקה; .9כבשה . 12 :סיד
לבן פעיל . 15 :״גרופי״ בעגה ישראלית;
. 16 משגיח . 17 :כד חרס
גדול; . 19 עשיית תעלות למים:
.20 כיסוי המיבנה .21 :פרח הער
נה; .23 מלאך ממונה .24 :קיטור:
.26 מאכל מלכים; .27 תבלץ
מיזרחיו .29 ערבב, ערבל.30 :
דבר יבש ובלתי גמיש (ח).33 :
שבר, בקיע .34 :המוציא את

התכנית אל הפועל; .36 תחבושת
.37 :ספור של ש״י עגנון; .40
קוסם; .41 חוור; .44 צדף; .46
מנכ״ל מישרד־חבריאות (ש״מ):
.47 צמח רענן; .48 מצע, מיסה;
.50 צבוע בצבע אדום; .53 יער
עצים דקים וקנים .54 :יוצא דופן;
.55 קידומת בארץ השפלה; .56
בהשאלה — מליץ, מדבר בעד
אחר .58 :בהמת משאות .59 :תו־לע
ארוך הנמצא בבני המעיים:
.60 קצין צעיר .62 :מאורה (ח):
.63 מקום נישא מעל פני השטח:
.66 הקומפוזיטור האיטלקי שה

לאשף המטבח(ש״מ); .68 ענף
הפיסיקה העוסק בהשפעת כוחות
על התנהגות החומר . 71 :לא
עיקר .73 :מלך בני אדום; .76
אבק; .77 נסתר, מכוסה; .79
בירת פולין; .80 בכור נח.82 :
נוגש; .84 שמן, לה, רענן; .86
עיר על שפת הנהר פרת; .87
רפה .90 :אין, נעלם .92 :מהדק:
.94 התולדה וכל אשר בה; .96
קליפת גרגרי תבואה (מ).97 :
מלכודת; .99 שנון . 101 :שרץ
שריונר; . 102 בן נכר שקיבל את
דת ישראל . 103 :משאלה.

--אביטל מאי —

תן טר מפ לחייל
איתן עמיחי

הדברת מויקים

ב עכו

שמחים להדברת תיקנים(ג׳וקים),י
.תולעי 1/ץ, חוקי ספרים ובגדים,
י עירפול מיוחד לאוועים למניעת
יתושים וחרקים מעופפים.

חבוקים, חמים
גרושה גגובד״ עליזה, בת ,37 מורה
לפסנתר, פסלת, ציירת, משוררת, חמד
דה מאוד, אומרים שהיא יפה, מחפשת
אותך, בין 30 עד ,40 יפה, תמוד, גבוה,
אינטליגנטי, בעל חוש־הומור ורומאנ־טי.
״שתדליק
גפרור ובנו תאחוז האש,
ונעבור באש קטנה כמו שני גחלים
עולים ושוקעים,״ היא הכתיבה לי ,״כך
עד סוף הימים, חבוקים, חמים,
אוהבים.״ תמצא אווזה בטלפון
9615975־ ,03מ־ 12 בצהרייס עד חצות•

ג׳ינג׳ית בושמה
היא ג׳עג׳ית בחוץ ובנשמה, גרושה
פלוס בת ,41 נראית טוב, לא שמנה,
עובדת כמזכירה בכירה, רוצה לפתוח
פרק ב׳ בחיים עם רציני כעל נשמה
צעירה, לא מרובע, אסתטי, בין 43 עד
,50 מעל , 1.78 רצוי לא רווק שאל
אותי על (.)3/2668

אומרים שכאשר אגשים מתחי לים
לפגק את עצמם, הם זקוקים
פחות לפינוקים של אחרים.

ראש קצת מטורף

רמת־גן רח׳ מודיעין ,18ת.ד ,2272 .טל 777 .־22־75־03

ב שמיר ה 111 ברי או תך ורבועו!*[

למי שעוד לא שמע על ההגדרה
לאיידס: זה ראשי־תיבות של ״אין
יותר דפיקות סתם״.

היא מחפשת אחד עם נשמה יתרה,
בין 35ל־ ,45 פנוי, בעל הופעה ספורטיבית
)4/2668( .סיפרה לי על עצמה
שהיא אשה עדינה, ספורטיבית, עם
ראש קצת מטורף, גרושה.

לא מרובעת
היא גרושה עם שני ילדים גדולים,
נאה , 1.70 ,טמפרמנטית, לא כבדה, לא
שייכת למרובעים, מאוד כנה, בת .39
היא מחפשת קשר רציני עם בן 40
ומעלה, בעל חיצוניות אסתטית, מעל

שבוע אחרי ראש-השנה מצאתי
בתיבת־הדואר שלי מעטפה. פתחתי
אותה ונעשה לי רע: זו היתד, איגרת
ברכה מרופא־השיניים שלי לשעבר
(שאותו עזבתי לפני שנה לטובת אחר)
והיה כתוב שק באותיות לבנות על
רקע כחול־ימ ״להרבה שנים מתוקות
הקפד שיניו לנקות. שנה טובה וסתר
קה.״ עד כאן הכל בסדר. האקם־רופא
שלי עדיין זוכר אותי.
אבל על האיגרת היה מודבק מסטיק
נטול־סוכר, שמשך אליו, בדרכו אלי,
המון גמלים קטנות, מין תולעים כאלה.
גועל נפש. א׳ יקירי, באמת הגזמת.
נכון שעזבתי אותך, אבל תולעים
בדואר? יש גבול. אם לא קשה לך, מחק
את שמי מהמחשב המפואר שלך. די,
שיניי שייכות עכשיו לגבר אחר.

עיניים ירוקות

היא יפה, גוף נאה, שיער ארוך בהיר,
עיניים י ח קו ק , 1.70 מנהלת״חשבונות
במיקצועה, בת ,39 חוקה. היא טיפוס
נאמן, יציב, אוהבת קריאת מוסיקה,
שחיה, תיאטחן. מחפשת קשר רציני
עם גבר מעניק, רציני, גבוה ממנה, עד
גיל .45 שאל אותי על (.)6/2668

כמעט שכחתי -רות בטלפון
-למידע על הכותבים ולהכת-
בת מיכתבים. 221017 - 1

מלאה ועסיסית
היא בת ,42 גרושה ואם לבת, ראש
מיוחד מאוד , 1.67 ,מלאה ועסיסית,
עוסקת בספורט ובדראמה. רוצה להכיר
גבר עוזב קיבוץ, מושב, או לפמות תגיד
תנועודנוער, אשר רוצה ומסוגל לקשר
טוב בטעם של פעם, כי היא מאמינה
ב״ביחר׳ ,שבל־כר נדיר כיוס. שאל
אותי על (.)7/2668

קצינה בבית
״לפני שמונה שנים התחתנתי עם
קצינה בקבע, שרצתה להיות קצינה גם
בבית ׳,הוא כותב .״זה לא עבד, והנישואין
נכשלו אחרי ארבע שנים. מאז
אני פנוי מבחינה דיגשית ומצפה
לצעירה נחמדה ונאה, עד ,25 שתוכל
לחיות איתי. לא כמפקדת, וגם לא
כמשרתת. אני בן , 33 די נחמד, נאה
למראה ונוח למי שנוח לי.״ והוא
מסיים :״בתיקווה שלא אזדקק לך
יותר.״ את יבולה לכתוב אל אפרים,
ת״ד 2341א׳ ,עפולה . 18100

דודו טופז אומר, בתוכנית ה חדשה
שלו: גיליתי שאת הד ברים
הכי טובים אני עושה לבד.
לא רק על הבימה.

תואר שלישי
הוא בן ,30 סטודנט לתואר שלישי
בתחום מדעי־רפואי, נחמד, לא שמן
ולא רזה 1.70 ,גובה, חובב בילוי שקט,
טיפוס שקט, נחמד, חאלי, אובייקטיבי,
פילוסופי. מקווה לפגוש בת 18 עד ,25
משכילה, נבונת יציבה, מבוגרת בנפשה
׳,אצילה, יפה. שאלי אותי על

()8/2668׳

מב 1סס מהרצליה
הוא בן ,30 מבוסס, תושב הרצליה,
1.70 גונה, מעוניין להכיר למסרה
רצינית — נישואץ בהחלט באים־
בחשבון — יפה, נחמדה, רצינית,
אוהבת סרטים וטיולים. הוא בטלפון
550097־.052

גם זה ...וגם זה...וגם זה 1...גם זה...וגם זה...וגם זה1...גמ !ה

מי שפט השמע

חי קמחו נתיר

שמתם לב שרמפזל חזר אלינו. עורך־הדין האנגלי הזקן עם הפיאה של
התלתלים המצחיקים. נזכרתם? נכון שהוא משגע?
אז חוץ מההומור האנגלי הנהדר שלו ומהעובדה שתמיר הוא מנצח
במישפטים, הוא גם אומר דברים נורא חכמים.
בסרט של השבוע הוא ישב ליד שני ילדים נודניקים שאמרו לו שלעשן
זה לא בריא ולאכול זה גם כן לא בריא ולשתות ההוא וההוא זה ממש רעל.
רמפול ענה להם שהוא לא חושב שיש תענוג אחד בעולם שכדאי לוותר
עליו בשביל עוד שנתיים באיזה מוסד גריאטרי מחובר לצינורות(לא ציטוט
מדוייקו.
אני מתה על רמפול. האיש היחידי בעולם שמבין אותי.

די מצחיק תשדיר־השרות הזה עם טליה שפירא שמשחקת איזו ינטה
פולניה ואומרת ״אני גם כן ותיקה בארץ, אני אומרת לא טופלו טוב
במכשירים. קונו ...מרימים ויש חשמל — א־מחיה ״.ובין המילים האלה
במיבטא פולני־ינטאי היא אומרת שהיא צריכה להחליף נתיך.
ואני אומרת לכם שאם אחת מתוך 80 אלף הינטיות־הפולניות החיות
בישראל יודעת מה זה נתיך, אני מוכנה לבלוע ארון־חשמל שלם.
בחירות איש אחד אמר לי שלהחביא את אריאל שרון, להסתיר את דויד לוי,
להתעלס מיורם ארירור, לא להזכיר את בגין, ולעשות עניין גדול מביבי
נתניהו — רק הליכוד יכול.

ירוק שאינו ירוק

אני מודה! לא ניסיתי

אחד הפינוקים הגדולים של• זה לאכול מנגו. קונה שלושה ומייד מחביאה
במקום סודי, כדי ששואבי האוכל הקטנים לא ימצאו ויעשו תחרות אכילת
מנגו. כשהם הולכים לבית־הספר אני מוציאה אחד, חותכת הת־כה יפה,
עושה חתכים בסכין כמו שלימד אותי אלברט פירות ונהנית מהחיים.
אבל בזמן האחרון אין כבר מנגו טוב. יש רק ירוקים כאלה ואני לא קונה
ירוק כי ברור ל• שאם אני אחכה שהוא יבשיל ל• בבית, שואבי־האוכל מצאו
אותו, ינגסו, יגירו ״פיחס״ ויזרקו לזבל.
אז כבר חודש שאין לי פינוקים ורק תעמולת־הבהירות מהזיקה אות־בחיים.
ופתאום אני מקבלת.מיכתב ממועצת הפירות שמודיע לי שהמנגו
הירוק הוא בכלל לא •רוק. זאת אומרת הוא כן ירוק, אבל זה לא מפני שהוא
לא בשל, אלא בגלל שזה זן אחר שקוראים לו קיס והוא פר־ שיבוח ישראלי
ממכון וולקני.
לא יכולתם להגיד קודם? סתם הפסדת־ חודש בגללכם. חוץ מזה, תורידו
קצת את המחיר, ראיתם איזה גלעין ענק יש למנגו? ואל תשלחו ל• מיכתב
חדש ובו הודעה שאפשר לאכול גם את הגלעין.

כל יום שישי בשמונה בבוקר, פק״ל, אני בשוק הכרמל. כלומר, אני,
הברתי ורה וארבעה סלים. קונות ירקות, פירות, טועמות איפה הגבינה
הבולגרית יותר טובה, מנופפות לשלום למכרים, אבל אין לנו — כמו
שאומרים — דיבורים עם המוכרים.
ככה זה במשך ארבע שנים, אבל איך שמתקרבות הבחירות פתאום כולם
הברים של כולם וכולם מדברים עם כולם. אז החוצפן הזה מהדוכן של
הירקות למרק שואל אותי, בזמן שהוא עוטף ל• את ראש הסלרי ,״מה את
מצביעה, יא מותק?״
מה איכפת לך, יא בובה — אני עונה לו.
מה •ש? העלבת• אותך? למה שלא תגיד• בשביל מי את מצביעה?
טוב, אבל קודם תגיד אתה.
אני בגין! רק בגין:
מה בגין, אתה לא יודע שבגין כבר לא מתפקד שלוש שנים?
ל־כלכת, יא עיוני, ליכלכת עכשיו. מאיפה את •ודעת שהוא לא מתפקד
ניסית אותו?

סידרה אותו
מגעילים אשה אחת אמרה לבעלה שהיא הולכת למספרה כדי לעשות צבע.
צבע — צעק לעברה בעלה — קודם תעשי פחחות, אחר כך צבע:

שמעתי שאשתו של יצחק שמיר התעצבנה עליו ובדיוק לפני שהוא היה
צר־ך ללכת לאיזו ישיבה חשובה, היא לקחה את כל תיק־המיסמכיס שלו
ושמה על הפריז׳־דר.
נורא לא יפה מצידה, נכון?

והר, החרשות

מוצר חדש של כימות 2000 הוא אקונומיקה
בטבליות. שתי טבליות בליטר מים מהברז ויש
אקונומיקה. למה זה טוב? כדי לא לסחוב בקבוקים
מהמכולת, מספיק לכם?
אריזה של תשע טבליות במחיר 4.60ש״ח.
תבדקו כמה זה לעומת בקבוק אקונומיקה ורק אז

תקנו•
קוסמטיקה ברשתות שיווק המזון. סידרת
תכשירי־האיפור 01 3 7 0 0 0 1 * 011* 7נמכרת
מעכשיו על מעמד מיוחד בסופרמרקטים, היפר־מרקטים
ומינימרקטים. הסידרה כוללת פודריות,
שפתונים, צלליות, מסקרה, עפרונות לעיניים וכר
ובגלל האריזה הפשוטה יחסית, גם המחיר זול

יחסית•
חברת תפוד שחסכה לי הרבה מאוד שעות
עבודה,כגלל החפונן שלה, הוציאה עכשיו לשוק
קראסיקה תוצרת חוץ לפני שנים אחדות היתה מישפחת אלעזר
בביקור באנגליה. שם — איך לא — הם התאהבו
בכלב. לא סתם כלב, אלא כלב מסוג קינג צ׳רלס
ספניאל, שלפי האגדה היה הכלב האהוב על מרי
סטיוארט מלכת הסקוטים, המלך צ׳רלס הראשון
והמלך צ׳רלס השני, אשר נתן את שמו לגזע הזה.
נו, בקיצור: מישפחת אלעזר מרמת־השרון
קנתה את הכלב המתוק באנגליה והביאה אותו
ל ...רמת־השרון. דווקא התאקלם יפה מאוד, אבל
קצת השתעמם. החליטה מ־שפחת אלעזר לחפש
לו כלה מבית טוב. חיפשו בארץ ולא היתה אף
כלה אחת לרפואה.
ואז, כמו אנשים מאוד רציניים, התחילה
מישפחת אלעזר להתכתב עם בתי־גידול לכלבים
בצרפת ובאנגליה. המיכתבים הלכו מימין לשמאל
ומשמאל לימין ורק אחרי ארבע שנים
נמצאה הכלה המתאימה באנגליה, ולאחר כבוד
הובאה לחתנה הרמת־שרוני.
עכשיו נולדו להם שלושה גורים. אלה לא
גורים שאפשר לתת לחנות״חיות, כדי שאיזה ילד
מפונק יגיד לאמא שלו ״תקני לי״ .מישפחת
אלעזר מעוניינת שתהיה המשכיות לגזע הקינג
צירלס ספניאל, ולכן היא מבקשת לבדוק היטב
את המעוניינים לאמץ אחד מהשלושה. אימוץ זה
לא מישחק״ילדים.
כן, הם רוצים תשלום סימלי, כי הם מאמינים
שלא מעריכים את מה שניתן בחינם.
הטלפון של מישפחת אלעזר הוא .5403588

מישהו עשה מחקר והסתבר לו שאנשי־עסקים
(איך אני שונאת את צמד־המילים הזהו הם אנשים
מאוד טרודים ולכן תזונתם לא סדירה והם שרויים
במתח (אם זה נכון, אז למה רובם שמנים?)
אז המישהו הזה, שעשה את המחקר, התקשר
עם •בואן ושניהם ביחד מייבאים עכשיו לארץ
איזה מולטי־ויטמין בשם צנטח־ויט.
טבלית של צנטרחיט מכילה את כל הוויטמינים
והמינראלים הדרושים לגוף לפעילות
יומיומית שיגרתית. בקבוק ובו 60 טבליות עולה

הקינג צ׳ארלם ספניאל
אימוץ זה לא מישחק־ילרים

נערת התמרוקים
על מדף הסופר
25.80 שקלים. להשיג בבתי־הטבע ובבתי־המר־ ל
קחת ללא מירשם של רופא.

צ׳יפסים קפואים
בשביל פינוק. משלמים!
תפוחי־אדמה קפואים בשלוש צורות: צ״פס עגול.
צ יפס קוביות וצייפס כפרי.
שלושת המוצרים כמעט מוכנים וכל מה שצריך
זה לתת להם את המגע האחרון, טיגון, אפיה
קצרה או בישול קצרצר.
אריזות של 800 גרם ב־ 4.5 5ש״ח. כאילו יקר
— אבל בשביל פינוק משלמים. אגב, טעים.

ולתלמה יש פריטוס — חטיף תפוחי־אדמה
בטעם של משהו אהה. שקל אחד השקית, והלוואי
וזה יגמור את מוכרי הפופקורן בקולנוע שמוציאים
אותי מדעתי ומוכרים הצי חופן של גלעיני
תירס בשלושה שקלים.

מי פג ע
מעצב!
במקום להמציא דברים לשרותו של האדם הם
ממציאים מיפגע. חברת־אלקטרוניקה בשם
שמרד המציאה צופר־אוויר אלקטרוני לאוהבי
הכדורגל המושבעים, המעוניינים לעודד את
קבוצתם בקול גבורה רמה.
את הצופר האלקטרוני אפשר להפעיל בעזרת
סוללה ניידת (במיגרש־הכדורגל) ,ואפשר גם
לחברו לאוטו ולהפעילו כדרר למיגרש.
אם החוק היה מרשה את זה הייתי יורה
בשימחה כממציא המיפגע הזה, שיימרר את חיי
האורחים הרוצים, למשל, לנוח ביום שכת אחדי•
הצהריים.

הצופר האלקטרוני במיגרש־הכדדרגל
סיפנע חדש בא למדינה

רניאלה שנוי

הורוסהוס מרים בנימינ•

מזלה חו ד ש:

ונ קר ב

ומבצעים עבודות שאפשר להגדירן כשיגר-
תיות או שחורות. כל א חד וטעמיו עימו, אך
התוצאה היא עומס ואחריות. אין להם עזרה
מאיש. הכל נופל על כתפיהם ואין זה ממע-
הגם לבקש עזרה מאחרים. חודש נובמבר
יביא עימו הקלה מסוימת, פחות עומס
ויותר עניין, אן מינואר יבוא השינוי המשמ עותי.
בקאריירה
עצמה מצפה להם שנה מוצל חת
ואפשרות לקידום ולמציאת תפקיד או

מה צבו׳ השנה לעקרבים 10 1
השנה החולפת היתה די מעורבת. במשך
תקופת־מה נהנו בני המזל משיפור במצבם
הכלכלי. זה קרה כשצמד הכוכבים סטורן
ואוראנוס עברו למזל גדי (בית שלישי),
שיחררו את בית הכספים ולעקרבים היתה
ריווחת־מה. כשחזרו סטורן ואוראנוס לק שת
שוב חזרו העקרבים לחשב כל פרוטה.
זהו גם מצבם בימים אלה.
שהותו של כוכב יופיטר במזל שור (בית
שביעי -בית הנישואין והשותפויות) הבי אה
קשרים חדשים ומשמעותיים ונתנה את
הדחיפה לסיום קשרים חסרי״יציבות. מרס,
שנמצא בחצי שנה במזל טלה (בית שישי),
הקשה עליהם בנושא בריאות ועבודה. אם
לסכם את ההישגים שהשיגו השנה אפשר
לומר שזו היתה כעין שנת מעבר לקראת
תקופה טובה יותר, כשמדי פעם הם טועמים
את הטעם של עתיד מבטיח.
מה מצפה לעקרבים עד יום־ההולדת
הבא ב״!1989

לכך השפעה על כל תחומי החיים וכמובן גם
על העבודה. התוצאה תהיה חיובית, אך
לעיתים רחוקות מתקבלים שינויים בברכה
בזמן שהם קורים. התועלת מתגלה רק מאו חר
יותר. כדאי לגלות אורך־רוח וסבלנות,
כי אין ה תקד מו ת ללא מחיר.

• כספים
זהו השטח הרגיש יותר. בשלוש השנים
האחרונות סבלו העקרבים מבעיות כלכ ליות.
עד עכשיו הם עדיין לא התאוששו,
אולם מדצמבר 1988 מתחיל המצב להש תפר,
ובמשך השנה כולה תהיה ה תקד מו ת
משמעותית בנושא זה. כרגע קשה להאמין
שהעקרבים יוכלו להרשות לעצמם רכישות
של דברים חיוניים או הוצאות שיביאו
לביסוסם וקידומם בעתיד.
מחודש מרס יגיעו כספים ממקורות שו־

ואף יגביר א ת הנטיה לסבול מעודף סובר
בגוף.

• מגורי
באופן בלתי״צפוי יאלצו בני עקרב לעבור
לסביבה שונה ולרכוש דירה מבלי שהדבר
תוכנן מראש. לא צפוי קושי רב מדי, שכן
מבחינה כספית זה יתאפשר ושאר התנאים
יהיו גם הם בשלים למעבר מסוג זה. צריך
לקחת בחשבון שהמעבר לא ייעשה מרצון
ואף לא יבטיח דירה גדולה יותר או נוחה
יותר. אולם טוב יהיה לבצע מעבר בזה למ רות
ההתנגדות שהדבר יכול לעורר בתחי לה.

1מה
שבינו לבינה
הנושא המרכזי ב־ . 1988 גם השנה, ובעי קר
במחצית הראשונה שלה, יופנה רוב

קשר _בויא ל ע קו ב ^ מתעטים,
הכנסות גבוהות ממקורות שונים־
שינוייס דראמת^ם בתחום הקאריירה־דירה
חדשה והעיקר -הבריאות

האנרגיה לתחום זה. קשרים, שלא הוכיחו 1 נים. יהיו אלה כספי ירושה, מענקים, הפר את
עצמם, הסתיימו או נמצאים בשלבי
שים והחזרי חוב. מדובר בסכומים לא קט סיום.
אין טעם להתעקש ולשמור על קשר
נים.
שכבר מתפורר. אי־אפשר להקים א ת ההרי בריאות

ת ומוטב למצוא דרך חדשה. למי שעדיין
לא מצאו את הקשר המתאים, תהיה השנה
גם בנושא זה ישתפר המצב מאוד. מדובר
הזדמנות למוצאו.
לא רק בבריאותם הם אלא גם בבריאות של
מקום מעניינים יותר. לאנשי־עסקים תהיה
קשרים שיתחילו השנה, לאחר יום־ההו־בני״מישפחה.
חסל סדר בילויים במרפאות,
זו שנה מוצלחת, שבה יצליחו לבסס את
לדת, יוכיחו א ת עצמם בחזקים, שורשיים
בבתי-חולים ובמקומות דומים. הם יוכלו
העסק וליהנות מהכנסות גבוהות יותר. מי
ועמוקים. עקרבים המתלבטים וחוששים
להתפנות לעניינים נעימים יותר. יוצאים
שנולדו בסוף מזל עקרב יוכלו להתחיל בשו משגיאה
נוספת יוכלו בכל זאת למצוא השנה
מכלל זה חולים או בני־מישפחה שיש להם
תפות חדשה שתוכיח את עצמה כמוצלחת.
בן או ב ת זוג שעימם יוכלו ליצור קשר בריא.
בעיות סוכר או מחלות מידבקות. למחלות
למי שנולדו בין ה ־ 1ל״ 8בנובמבר תהיה זו
עבודה וקאריירה
מי שניכוו יתגברו על האכזבות והבדידות
מסוג זה זוהי שנה לא סימפטית. יופיטר
שנה של שינויים דראמתיים.
שמהם סבלו.
בתקופה זו עובדים בני עקרב קשה מאוד
בבית השמיני יזרז את התפשטות המחלה
זה יקרה פתאום, אך ביסודיות. תהיה

ההרגשה הכללית בשישי ובשבת לא תהיה
טובה. דרושה לכם מנוחה והרבה שינה.
אתם מותשים ובמצב
כזה אתם מועדים למח לות.
במקום העבודה
התנאים לא נוחים בי מים
אלה. דורשים מכם
לבצע עבודה משותפת
עם מי שעימו קשה לכם
לעבוד. נסיעות מסכנות
אתכם השבוע. אם הד בר
אינו הכרחי נסו לד חותן
לשבוע הבא. עניי ני
כספים יעסיקו אתכם בחודש הזה. אתם
נתבעים לשלם סכומים גדולים במפתיע.

נסיעות עלולות להיות משבעתבפרט 230 .220
2801ב חוד ש. כדאי להתכוון הי טב לראיעות
לצורך עבודה ולפני שות
ח שובות. מ צ בכ ם לא יהיה
עת וכדאי שלא תקלקלו
לעצ מכ םעל ירי מבוכ ה
א 1חוסר ביטחון העלולים
להפריע. בע בוד ה אתם
ממ שיכים לסבול מאי־הבעת
עם הבוס או עם
סמכות שמ עליכס. ה־23
21 ביוני -
20ב יולי
1ה־ 24 מועדים לטעויות וחשובות רעז בגלל ומהרוח. ידיעות שיגיש מחויל. בקשר לארס
ח שוב ה שוה ה במרחקים, ירגיעו וי שמחו אחכם.

שישי ושבת לא יהיו נעימים במיוחד. אור חים,
שיגיעו ללא הודעה, ירגיזו אתכם, ולא
יאפשרו לכם להתפנות שמעסיקים לעניינים
אתכם עכשיו. פגישה
עם בן־זוג, שהיחסים
עימו לא יציבים, לא
תהיה מוצלחת ב23-
בחודש, אך תהיה מוצ לחת
למחרת. סכום״
כסף עשוי להגיע ב־25
או ב״ 26 בחודש. ב־27
תגיע ידיעה חשובה מ אנשים
הנמצאים בחו״ל. היא ת ק רב א תכ ם
להחלטה שהייתם צריכים לקבל מזמן.

וסיעה שחשבתם לקיים ב שי שי או בשבת יכולה
להיות בעייתית• .תכן שהמכוו־ת לא תהיה בסדר
או ב מיקר ה הגרוע יוחד.
צפויות לא מעט סכנות
בדרכים. מי שהו קרוב
ופרד מכם לוסן־מה בגלל
נסיעה. זה מ שאיר מ ש קעים
מרים בגלל אי־ הי ד ס
רוח. חובלו להתעקש
ולק״ם שי ח ה כדי ל הב היר
אח הדברים. במקום העבוד
ה נוח קצת יוחד, אך
עכ ש־ 1ח שו ב שתפגינו כוח
וסמכות. פגי ש ה מיקריח 250 או 260 תביא
להתרג שות גדולה ו רציפ״ ה לע תיד טוב יותר.

חול שה, עייפות. חו ססמרץות חו ש ח־ ב די חתסר
רירים מאוד את מצסהחח. מדי פעם אתם מרימים
את הרא ש ויוצאים
מזה. אך רוב הזמן איוכם
כחסיד. קשה להסביר מה
עובר עליכם, אולם זה
מ שפי ע על העבוד ה ועל
החיים עצמם. השסע שוב
צפויה בעיה בריאותית
שלכם או ש ל בני־מיש־פחה.
זה יביא ל שיע׳
ולעיכוב בשכחת. בתחום
הרוסאנט׳ איוכם סעריבים
נכון אח מצבכ ם ומוטב לוותר ע ל שיעיים בתקופ
ה ז .1בעו״ני כספים אתם עטים לטשתב שיפו ט.

ענייני מגורים הופכים לפתע להיות נושא
מרכזי. כנראה שתצטרכו לבצע שינויים, שי פוצים
או אף לעבור
דירה. הורים מבוגרים
עלולים להרגיש לא טוב
ב ־ 21 או ב־ 22 בחודש.
הצלחה בפרוייקט שבו
אתם עוסקים צפויה ב־
26 או ב 27-בחודש.
בתחום הרומאנטי אתם
קצת מבולבלים, ובצ דק.
דרוש לכם פסק־זמן
כדי לחשוב בהגיון
על המצב. בספים שלהם אתם מצפים
עלולים להתעכב, אך אל דאגה -הם יגיעו.

שי שי ו ש בח יהיו מפתיעים לטובה. פני שזת עם
ידידים יתיז ח שובות. מידע שיגיע לאזגיכם יעזור
לכם למצוא א 1לפח 1ת
להתק רב להג שמת מטרה
ח שוב השמע סי ק ה אתכם
בזמן האחרון 2401 230 .
רגישים מאוד מבחינה בריאותית.
הקפידו ע ל התזונה.
ויתכן שצריך להק פי ד
יותר ע ל המקומות שב ה ם
אתם נוהגים לאמל250 .
22באוקטובר
2601כמעט מאלצים
22 בנובמבר־אתכם
לגב ש אח החר
ט חכ םבקשרלהצעהש קיבל ת ם מבן המין השני.
אינכם שמים לב לכ ל מי שמתפעלמ הו פ ע חכ ם.

ידידים יגרמו לכם אכזבה. אל תצפו מהם
לעזרה, גם אם יבטיחו לא יקיימו. זיכרו
שאמות־המידה שלכם
אינם מת אימו ת למקו בל.
רוב האנשים אינם
מוכנים לעשות למען
הזולת כמותכם. ענייני
כספים רגישים מאוד
עכשיו. א ם יש בתוכני-
תכם לבצע עיסקה מכל
: 1 20ינואר ־
סוג, חשוב שתתייעצו
: 1 18פ ב רו א ר
עם מביני דבר. יש אפ שרות
להרוויח כסף רב
מעל למצופה, אך דרושה התנהגות קשוחה.
בעבודה אתם מוכיחים א ת עצמכם.

מי שנולדו לקראת סוף המזל יסבלו השבוע
ממתיחות רבה וממריבות עם הסביבה. אין
זה הזמן ליישב חשבונות
עם ידידי ם וקרו בים.
המתינו לזמן נוח
יותר. בענייני כספים
קשה מאוד. אתם חנו קים
ומרגישים באילו
אין מוצא מהבעיות.
לבעיה הדחופה והבוע-

רת יימצא פיתרון זמני,
21במאי ־
אולם בס ך הכל זוהי
20 בי וני
אינה תקופה נוחה מב-
חינה כלכלית. בעבודה, יטילו עליכם
אחריות כבדה והרבה עבודה שחורה.

וסיעות מ שכנו ת לכם. קיימת גטיה בולטת להיפגע
בתאווזת 220 .ער 240 רגישים במיוחד. לבעיות
הכספיות שהדא־ע אחכם•
אפשר יהיה למצ!א פית־ר1ן
יתברר שי ש בר שותכם
יותר מכפי שחי שבת
או שמניע לכם. ועליכם רק
לבק ש. ס׳ שגו לחב שבו ע
האחרון שלה מז ל יהיו ד׳
מתוסכלים מהנו שא הרומאנטי.
מ שהו. שנראה
במוח מאוד, מתערער.
היחסים משתלם לפתע.
אך זה לא סופי ומוחלט. אך יש ם׳ שנהנה מחי־זורים
ש ל בל המין ה של. צפוי ה חוויה מרגשת.

מצב״הרוח אינו על הגובה. יתכן שהסיבה
היא בריאותית, אבל, בין השאר, שימו לב
למה שקורה מאחורי
גבכם. במקום העבודה
מישהו פועל נגדכם
ומנסה לתפוס את מקו מכם.
זה נעשה בדרבי
נועם ולכן מסובן יותר.
בענייני כספים זהו
שבוע קשה במיוחד. אל
תחתמו על מיסמכים
( 2בנובמבר
או על הת חייבות כלש 20ב
דצב בר
הי. זה יכול לגרום לתס בוכת.
ברומאנטיקה יש לכם הצלחה. לפתע
אינכם יודעים להחליט את מי אתם רוצים.

נסיעות לחדל עומדות לפתעעל הפרק. זה לא
מחוכגן. אבל מי שהו מבני־ה מי שפח החצהבטד
בתכם ומוכן לעזור ב ת שכספיו
ת הוצאות לום.
גבוהות מן הרגיל מ ד לד לו ת
את התק צי ב ו מק שו ת עליכם
לתפקד. בתחום הרומצליחים
מאנטי
אתם
מאור. הו פעחכם מו שכ ת
ורבים שמים ל ב לשינוי
העובר עליכם. פרשה,
19בפברואר
שהחלה לא מזמן. גורמת
20במרס
לכס להת לב טו ת. הקשר
•תחזק, אך ה שבו ע יתכנו בעיות בגלל מתחים
שאיום ק שורים ישירות ליחסי ם שביניכם.

]אומי! נ

111113

וני

חבזדגדימ קאהיר הוענק בשטוקהולם, פרס־נובל
לספרות (שערכו 390 אלף דולר)
לנגיב מחפוז 76 סופר מצרי(בית
בקאהיר. אהבי ונשם) .הנחשב לגדול
הסופרים הערביים בימינו. מחפוז,
שהיה במשך עשרות שנים פקיד
מישרד״החינוך המצרי, החל את דרכו
הספרותית כמתרגם מאנגלית לערבית
וכשהחל כותב בעצמו, שימשה, בחלק
ניכר של 50 ספריו(ש־ 30 מהם הוסרטו)
קאהיר בת־זמננו כרקע. מחפוז, תומך
נלהב בשלום ישראל־מצרים, הוא
הסופר הערבי הראשון שזכה בפרס
ב־ 87 השנים מאז הוא חולק בראשונה.

פ?ב!בה חדשה בפר ש ת דמיאויוק:

,,הבטחת רט־סריט־המדנה
שרא ודבו!״

** ועד העירעור על הרשעתו של
ו 1₪ג׳ון איוואן דמיאניוק מתקרב, ולפתע
גילתה ההגנה כי יש בידיה פצצה.
עורך־הדין האמריקאי, ויליאם וולף,
העובד עבור מישפחת המיאניוק באריזונה,
בארצות־הברית, טילפן ממישרדו
לריצ׳רד גלאזיר, ניצול־טרבלינקה המתגורר
כיום בציריך, וביקש לשוחח
איתו על דמיאניוק.
לא היתה זו הפניה הראשונה של
אזר־יהודה
פרקליטי־ההגנה אל גלאזיר. פעמים
אחדות טילפנו עורכי־הדין יורם שפטל
נחוג באור־יהודה, יום־הולדתו
וג׳ון גיל לגלאזיר וביקשו לשוחח איתו,
ה* 20 של יעקב שמואל, המתאגרף
אך הוא דחה אותם תמיד, ואמר להם כי
(אלוף ישראל במישקל־נוצה) שכמעט
אינו מוכן לדבר על העניין, וכי את
ועלה בסיאול לחצי־הגמר. שמואל (57
דעתו יאמר רק ״לאחר סיום המישפט.״׳
קילו 1.70 ,מטר) הוא חייל בשרות־עורך־הדין
וולף, שהוא חדש יחסית
חובה (מכונאי־טנקים) ואחד מחמשת
למישפט, פנה בפעם נוספת אל גלאזיר,
ילדיו של נהג־מונית, החושב, מעבר
וגם הוא שמע מפיו את תשובתו הרגילהמשך
הופעותיו בזירה, על קריירה
לה, כי אינו מוכן עדיין לדבר. אבל
של מאמן־איגרוף.
במהלך השיחה הטלפונית, שהוקלטה
על ידי עורך־הדין וולף, אמר לפתע
גלאזיר :״דבר אחד, אני אומר לך דבר ארגיריה אחד, אני מבטיח. הבטחתי לפרקליט־המדינה
שחקר אותי, הפרקליט הישרנחוג
בירושלים, יום־הולדתו ה־אלי,
לא לדבר עם אף אחד כל עוד
65 של חיים גורי משורר (פרחי־אש.
המישפט תלוי ועומד!״
שושנודרוחות) ועיתונאי, שהיה כתב
היתה זו הפתעה גדולה, מכיוון שדבר
בפאריס בשנות ה־ 50 ולאחר מכן
איש לא גילה לסניגורים כי אנשי־כתב
למרחב. יומנה המנוח של אחדות־התביעה
אסרו על גלאזיר לדבר עם
העבודה, עבורו כיסה ב־ 1958 את
אחרים. ידוע אמנם כי פרקליט מפרק־המרר
באלג׳יריה. גורי, יליד תל־אביב,
ליטי־התביעה ריאיין את גלאזיר בציבנו
של ח׳כ מפא״י המנוח ישראל גורי
וחתן פתדי שראל, היה איש פלמ״ח ריר ב־ , 1986 אבל שמו לא הופיע ברשימת
הערים, ולא היה כל מקום להווהמוסד
לעלייה באירופה שאחרי השורות
לו שלא לשוחח עם איש על פרשת
אה והוא מרבה להשתמש, בכתבותיו
טרבלינקה. בכך נמנעה למעשה הבאתו
העיתונאיות, בשורה של שמות־עט
לפני בית־המישפט כעד־הגנה, היכול
(חני. חנ1ר).
אולי להביע את דעתו כי דמיאניוק

*1צור טוברינקה, הסבוו 3תנו
שג ו! דמיאניוק איננו..איוואן
האיום״ ,טוען 3כוקריט המדינה
שיננע אותו שלא רדבו עם איש
עד לסיום המישנט, אילנ ה
אלון מביאה את התמליל המלא
של השיחה המגלה שעדודיה
אינו האדם שכונה בטרבלינקה ״איוואן
האיום״.
בהמשך השיחה המוקלטת אומר
גלאזיר עוד דבר מעניין על המישפם:
״ראיתי את כרטיס־הזהות של ג׳ון
דמיאניוק, מה שנקרא כרטיס־הזהות
של הס״ס. כרטיס־זהות הס״ס שלו. על
כרטיס הזהות מצויינים שני מקומות,

אוגסון וסוביבור, אך לא טרבלינקה.
סוביבור היתה מחנה־השמרה אחר, לא
רחוק מטרבלינקה ...תקשיב ...יתכן
יתכן, אבל אתה יודע, יתכן יתכן יתכן
שהוא לא רצח בטרבלינקה, שהוא רצח
בסוביבור, יתכן יתכן״...
תמלילה של שיחת־טלפון זו, שנערכה
ב־ ,27.9.88 הגיע בתחילת החודש

לידי עורך־הדין יורם שפסל, והוא מיהר
להגיש בקשה אימון ישיבה מיוחדת
בבית־המישפס העליון.
לבקשה מצורף תמליל־השיחה ותרגומו
לעברית, והסניגור מבקש מבית־המישפס
לברר את השלכותיה של ראייה
זו על המשך המישפט. ראשית מבקש
הסניגור לראות בה ראייה חרשה,
ולפתוח בחיקור־דין בשווייץ, כדי לגבות
את עדותו של גלאזיר שם. כמו כן
רוצה הסניגוריה לברר מיהו הפרקליט
מפרקליטות־המדינד. שאסר על גלאזיר
— אם אמנם אסר עליו — לשוחח על
המישפט עם אחרים לפני סיומו. הרבר
עלול להיות בבחינת שיבוש הליכי־מישפט,
עבירה חמורו־-.
אם אמנם תתקבל בקשתו של הסניגור
יתכן ויהיה צורך לדחות את תחילת
העירעור, הקבוע לראשית דצמבר, כדי
לסיים קודם את חיקח־־הו־ין.

״הבטחתי
לפרקליט1
^ להלן תמליל השיחה שניהל
) ויליאם חלף עם ריצ׳ארד גלאזיר,
ב־ 27 בספטמבר :1988
רול!? :המישפס איננו.״
גלאזיר: ככל_ כל עוד המישפט
תלוי ועומד, אינני מוסר כל מידע. אני
דוילף :5בסדר, טוב, הסיבה שאני
מטלפן, אדוני, היא שאני מבין שאפשר
לקרוא לעדים חדשים להעיד בעירעור.
גלאזיר: כן, כן.
וול| :5ואני כתבתי רבות על כך.
אינני יודע אם קראת מה שכתבתי. האם
קראת דבר־מה ממה שכתבתי?
(המשך בעמוד )42

נתניה
נפטר עמי,

בגיל ,83 עובד בן־

האיש שעמד מאחורי מעריב

בשנותיו הראשונות, מי שהיה ראש
עיריית נתניה הראשון ומבוני אשדוד
החדשה. בן־עמי, יליד פתח־תיקווה
ובנם של ביל״ויים, היה מצעירותו עס־קן־ציבור(בגיל
14 כבר היה ראש אר־׳
— אגודת רעים־ידידים) ,עיתונאי(בין
השאר: עורך המקומון הד־הכפרים),
איש״עסקים ורוכש־קרקעות (כפר
אהרון, אבדיהודה) ,שגולת־הכותרת
של פעילותו היתה נתניה, שעל מייסדיה
ב־ 1928 הוא נמנה ואליה הביא,
בראשית מילחמת״העולם השנייה, את
תעשיית היהלומים.
צירנוביד נפטרה בקיבוץ אפיקים, בגיל
,89 נחמה גורביץ, אחרי חיים רבי
עלילות ותהפוכות. נולדה לפני סוף
המאה שעברה בצ׳רנוביל ליד קייב
באוקראינה, עלתה לארץ ב־ , 1927 יחד
עם בעלה יצחק גורביץ דל, מי שהיה
עד גיל 70 מנהל בית־החינוך לילדי-
עובדים בתל־אביב. שניהם היו פעילי
המחתרת הציונית הסוציאליסטית צה־אס
באוקראינה. יצחק הוגלה לסיביר
לשלוש שנים. אביה של נחמה גורביץ
נרצח בפוגרום כשהיתה בת , 18 וגופתו
הושלכה לנהר הדנייפר. היא נותרה עם
אמה וטיפלה בשיבעת אחיה ואחיותיה.
בנה הבכור נפטר כשהיה בן שנה,
כשהיא פירנסה את המישפחה, והמטפלת
הלא־יהודיה לא השגיחה בכך.
בארץ פעלה באירגון־אימהות־עובדות
ומועצת־הפועלות, נשאה את הדגל
בהפגנות האחד במאי, היתה מורה
לפסנתר. במילחמת־העצמאות, כש־היתה
בת ,49 היתה רב״ט ב״פלוגת
האישפוד באירגון־אימהות־עובדות,
שהכינה ארוחות לחיילים. השאירה
אחריה בת בקיבוץ אפיקים ושני בנים,
שאחר מהם הוא הקריין־המו״ל עמיקם
גורביץ.
העול ם הז ה 2668

דמיאניוק
.יתכן. יתכן. יתכן״...

כוחות־הביטחון שהגיעו למקום התרגלו
במשך 11 החודשים האחרונים
לנהוג בכפרים הערביים כבתוך שלהם.
אלא שהפעם מדובר בכפר הנמצא
בתוך גבולות הקו הירוק, ושתושביו הם
אזרחים ישראליים. עובדה זו לא
הפריעה לכמה שוטרים לנהוג באלימות
לשמה נגר שניים מבני־מישפחתה
של הנערה שמתה משאיפת הגאז,
לעצור אותם ללא כל סיבה, רק בגלל
הימצאותם במקום.

ריפעת עודה הקים עליו אויבים
רבים, הן בכפרו שמעבר לקו הירוק, הן
בג׳לג׳וליה. היותו שוטר במישטרת־ישראל
היה בבחינת בגידה לבני־כפרו,
שניסו להתנכל לו על רקע זה עוד לפני
תחילת האינתיפאדה.
לפני כמה שנים פגש באחת מבנות
ג׳לג׳וליה, קיים עימה יחסי־מין, ונאלץ
לשאת אותה בלחץ מישפחתה. הבחורה
הרתה וילדה זמן קצר אחרי הנישואין.
בני־מישפחתה נירו אותה וניתקו עימה

נוסף על האקדח שהיה ברשותו, הוא
קיבל גם תת־מקלע עוזי. כדי שיוכל
להגן על עצמו.
בכפרו ניסו להתנכל לו פעמים
אחדות. מספרים שפעם ירה בשלושה
אנשים ופצע אותם. הוא עצמו סיפר
בחקירתו במישטרת פתח־תיקווה שלפני
שבוע, בעת שהיה בכפר אביו, העלו
שלושה רעולי־פנים באש את מכוניתו
הפרטית.
אנשים מג׳לג׳וליה מספרים שמכו־

תיל מחשש לחייו. גם בג׳לג׳וליה לא אהבו אותו, אך נתנו לו לחיות. הוא,
לעומת זאת, היה רדוף פחדים. ריפעת טוען שהרג בהגנה עצמית.
^ שדה הקוצים שמול ביתה של
^ מישפחת מרח, כילתה האש את
שרידי הרהיטים של השוטר ריפעת
עודה מג׳לג׳וליה, החשוד ברצח שניים
מבני מישפחת מרח.
כל כמה דקות הורד עוד פריט
מביתו, הושלך לאש, פורקן לרגשות־הנקמה
של התושבים. גברים צעירים
וקשישים עמדו מול הבית, כשהם
משחזרים בפעם המי־יודע־כמה את

מישפחות. ריב בין מישפחות, על רקע
קניית־דירה, הביא בעיקבותיו לרציחתם
של ראמי עקל־מדח ( )13 ואחיו
ריאר 18 ולפציעתה הקשה של אמם,
עדליה בת ה־.38
כוחות־המישטרה הרבים, שהוזעקו
למקום, הפעילו רימוני־גאז וירו כדורי־גומי
ואף כדורים חיים, כדי לפזר את
התקהלות התושבים, שרצו לנקום
בשוטר ריפעת עודה, אשר ירה בש־

05993980 מישפחת עקל־מדח.
ריאד (מי מין)
נרצח על אופניו. האם, עודה (במרכז) ,נורתה
המישטרה הביאה את כללי־המישחק
של האינתיפאדה לג׳לג׳וליה.

גערה
ן כהריון

״בדם קו!״

סאמר מוחמד, שכן של מישפחת מדח, היה עד
לדראמה מתחילתה עד סופה. הוא ניסה למנוע
את הרצח, אולם השוטר איים גם עליו. לדבריו בוצע הרצח בדם קר.

הסיפור שהתחולל בכפר במוצאי יום״
השבת.
הם היו רגילים עד כה לאיומים,
לוויכוחים, לתיגרות־ידיים, אך מעולם
לא הגיעו הדברים לידי רצח — גם לא
כשהשוטר עודה הכניס להריון את אחת
מבנות־הכפר, וסירב לשאת אותה לא
כללי

המישהק
** ה שהתחיל במוצאי־השבת
^/כטר אג רי ה של מישפחה אחת
בכפר ג׳לג׳וליה, ליד כפר־סבא, היה
ביום שלמחרת לטראגדיה של שתי

3 6 —<1

לושה.
רימוני־הגאז נורו לכל עבר וגרמו
לפגיעת אחדים מהתושבים משאיפת
הגאז לריאותיהם.
כוכב חמד־אללה עראר ( )17 הובהלה
לבית־החולים השחן בפתח־תיקווה,
אחרי שנפגעה משאיפת הגאז, וכעבור
יום נפטרה. כוכב היתה חולת״לב,
ועברה שני ניתוחי־לב. מאז שעברה את
הניתוח האחרון, ב־ , 1984 הרגישה בטוב
ועסקה בכל הפעילויות היומיומיות.
בני־מישפחתה טוענים שמותה נגרם
כתוצאה ישירה משאיפת הגאז שנורה
על־ידי אנשי המישטרה וכוחות מיש־מר־הגבול.

חצר־ביתה של מישפחת מרח
ישבו הנשים וקוננו, בררו אורז
במסננת, קילפו בצלים והכינו את
ארוחת הצהריים לכל בני־המישפחה.
ליד הכביש עמדו הגברים, צעירים
ומבוגרים, והביטו באש המכלה את
ריהוט ביתו של השוטר החשוד ברצח,
ריפעת עודה, שהוצא מביתו לשדה•
הקוצים שממול, ושנשרף כנקמה על
מעשהו במוצאי־השבת.
עדנאן מרח, דודם של הילדים
שנורו :״אני האח של יאסר, האבא של
הילדים. שני אחים שלי בנו את הבית
מההתחלה ועד הסוף.
״לפני שנתיים, מכר אחי מוחמר את
הקומה השנייה של הבית לריפעת.
״ריפעת הגיע לכאן מהכפר חירבת
אל־תיל, ליד קלקיליה (בגדה המערבית)
ושירת כשוטר בתחנת קלקיליה.
השוטר בא לגור כאן, קיבל ביטחון
וחשב שכל העולם זה רכוש שלו.
״אצלנו לא נהוג שאדם זר יגור
אצלך בבית, אז ביקשנו ממנו למכור
לנו בחזרה את הבית. לפני שנה קנינו
את הבית בחזרה ב־ 32 אלף דולר. זה
הרבה כסף. אבל ריפעת כל הזמן עשה
בעיות, הפריע לאח שלי ולמישפחה
שלו, איים עליו וקילל״.

כשבאה לעזור לריאד. האב יאסר(משמאל) היה במי-
שטרת כפר־סבא. הבן השני ראמי (למטה משמאל)
נורה ירייה אחת, גסס, ומת בדרך לבית־החולים.

כל קשר. למרות זאת, ובגלל החשש
ההולך וגובר מפני בני־כפרו, עכר הזוג
לג׳לג׳וליה. הם רכשו את הקומה
השניה בבית שבנו בני מישפחת מרח.
לפני שנה עבר לשרת במישטרת
מרחב־הירקון במחוז תל־אביב. מדי
פעם בא לבית אביו בכפר חירבת אל־תיל,
כדי לעזור לו במסיק הזיתים.

ניתו נשרפה שלוש שעות לפני
המיקרה במוצאי יום־השבת. הם מכחישים
מכל וכל שלוויכוח עימו היה
איזשהו רקע לאומני .״הוויכוח על רקע
לאומני היה עם בני־הכפר שלו, שראו
בו בוגד, לא איתנו ״,טוענים בג׳ל־ג׳וליה.

זהו
הבית של מישפחת מדח. בקומה העליוגה
ך > ך ן 1ץ ך1
1 1 -1 1 /111 11 . 1גרו ריפעת עודה ומישפחתו. לפני שנה מכר
את דירתו, אולם ה סיכ סוך בין המישפחות נשאר בעינו .״לא נהוג אצלנו
שאדם זר יגור באותו הבית ״,בך הסבירו במקום את הרקע לסיכסוך.

סאמר מוחמר .״ביום־השבת בערב
שמעתי ירייה אחת. יצאתי החוצה
וראיתי את ריפעת יורד עם עוזי ושתי
מחסניות. הלכתי אליו ודיברתי איתו
בטוב. אמרתי לו שזה לא מתאים לו.
הוא שוטר והוא צריך להגן על אנשים,
ולא לפגוע בהם.

השוטר, התחילו אנשי המישטרה ומיש־מר־הגבול
להשתמש בגאז מדמיע,
בכדורי־גומי ואף בכדורים חיים.

״רגעיה
האהרומם״
^ נשים היי בהלם, לא יכלו
1לשמור על איפוק,״ אמר עדנאן
מרח, אחיו של יאסר מרח .״המישטרה
באה בכוח עצום כדי להגן על השוטר.
לא היתה שום כוונה לאומנית בהתאספות
של האנשים. כל הכפר שמע את
היריות וכולם באו״.
בתחילת הרחוב הראשי של הכפר
נאספו כל כוחות־המישטרה, הימ״ם
ומישמר־הגבול, שהגיעו כדי להרגיע
את הרוחות. ממש ליד המקום שבו
התקבצו גרה מישפחת עראר.

״סחבתי אותו למירפסת הבית שלי.
התחלתי להרגיע אותו, וביקשתי
מאשתי שתכין לנו קפה.
״ריאד, הבן הגדול של יאסר, עמד
על האופניים שלו והתחיל לקלל את
ריפעת. השארתי אותו בפנים ויצאתי
החוצה. מצאתי את האמא של ריאד
מרביצה לו. האבא לא היה בבית, כי
נסע למישטרה להתלונן על ריפעת.

״11:1ך י | ראמי עקל־מדח (,)13
ישב על אופניו, רץ

לעזרת אחיו ואמו ונורה אף הוא.
הוא מת מירייה אחת בודדת.
פחת מרח. לטענתם הביא ריפעת
לביתו אנשים מפוקפקים, ישב עימם
עד השעות המאוחרות של הלילה והפריע
במכוון לשכניו בקומה שמתחת.
לא פעם ירה באוויר, איים על שכנו
יאסר וניסה להטיל מורא על כולם.
אחרי שהסכים למכור את דירתו
בחזרה לבני מישפחת ימרח, ניסה
למצוא דירה אחרת. אולם מאמציו

״האשה שלי קראה לי פנימה, כי
הקפה היה מוכן.
״בינתיים חזר ריאד עוד פעם וקילל
אותו. ריפעת התחיל להתחמם והכניס
מחסנית אחת לתוך העוזי. יצאתי כדי
לגרש את ריאד.
״פתאום הרגשתי שמישהו עוקף
אותי. זה היה ריפעת. הוא התחיל לירות
על הילד שישה כדורים.
״האמא שלו צעקה וניסתה לחבק את
הבן שלה. ריפעת ירה גם בה. אחר־כך
ירה גם בבן הקטן כדור אחר. אחרי זה
הוא התחיל לרסס את כולם, וכולם

קיו המנות

עודה ס אלח, דודה של כוכב, היה בסמוך למקום
הרצח. שוטרים תפסוהו והיכו אותו ליד קיר
שבחצר בית הנרצחים. כשראו זאת התושבים, התחילו ליידות אבנים
בשוטרים. אחר־בך הועבר למחסן בחצר והמשיך לספוג מכות נמרצות.

כמה מנשות המישפחה עמדו בפתח
חצר הבית, והסתכלו בנעשה. ביניהן
היתה גם כוכב בת ה־. 17
כשהתחילו הכוחות לנוע לעבר

שיכור. אני נשבע בקוראן שהוא לא
היה שיכור.
״הגיס שלי פנה אליו ואמר לו, מה
קרה לך, השתגעתי׳ הוא התעצבן
והתחיל לירות שוב. הוא היה כל הזמן
בהכרה ועשה את זה בדם קר״.
ריפעת טען במישטרה שעשה זאת
מתוך הגנה עצמית. לדבריו, שכנו

השוטר שברח מכבה הכניס והריון צעירה בעיירה,
ידה בשני ירדים ואמם, וכאשר חשה המישטרה
לעזרתו נהרגה צעירה חולת־לב מהגאז
יאסר מרח פגש אותו בערב והתחיל
לקלל אותו. התפתח ביניהם ויכוח, ואז
איים השכן שילך להזעיק את חבריו.
אחד השכנים, שנכח בוויכוח, הזמין
אותו לביתו, והוא בא אליו כשבידו
העוזי. כשישב אצל שכנו שמע את בניו
של יאסר צועקים שיפגעו באשתו. הוא
יצא לחצר והבחין שהבית מוקף
בעשרות צעירים. שני בניו של השכן
ואשתו התקרבו אליו כשסכינים בידיהם.
לדבריו, הוא ירה תחילה באוויר,
ורק אחר־כך ירה כדי לפגוע. מהירי
נהרגו שני הבנים, והאמא פצועה קשה.
המישטרה הוזעקה למקום. תחילה
הגיעו שתי ניידות בלבר. כשהיה ברור
שנשקפת סכנה ממשית לחיי השוטר
ובני־מישפחתו, שהיו מוקפים בהמון
זועם הוזעקה תיגבורת נוספת. ההמון
יירה אבנים לעבר ביתו של השוטר
וניסה לפרוץ פנימה, כדי לנקום בו.
כוחות־המישטרה במקום ניסו לפנות
את הנאספים, אך ללא הועיל.
כשהתהדקה הטבעת סביב ביתו של

מדוע היא מתה?

כוכב עראר בת ,17 היתה חולת״לב.
כשנכנסו כוחות המישטרה לכפר הם
ירו רימוני גאז. כוכב התעלפה מהגאז, ופונתה לבית״החולים. למחרת
היום נפטרה. מה נכתב בתעודת הפטירה שלה כסי ב ת המוות!

..היא התערבה מהגאזר

חמדאללה עראר, א ביה
של כוכב, הלך ב־עיקבות
הכוחות שנכנסו לכפר. אחרי כמה עשרות מטרים נפגע אף הוא
מהגאז וחזר לביתו. בתו היתה כבר בדרכה לבית־החולים .״אין לך
בשביל מה להישאר כאן ״,אמרו לו הרופאים בבית״החולים. כשחזר
לבקרה ביום שלמחרת, היתה כוכב כבר בשלבי גסיס ת ה האחרונים.
נכשלו, והסיכסוך בין שתי המישפחות
הלך והחריף. הוויכוחים, הגידופים
והאיומים בינו לבין שכנו הפכו עניץ
שבשיגרה. אלא שהפעם האיומים מומשו.

בדם

^ ני ראיתי בדיוק מה שחיה,״
סיפר שכן של מישפחת נדח,

נשכבו על הריצפה. הוא גמר את
המחסנית.
״ניצלתי זאת כדי ללכת אליו, אבל
הוא הכניס גם את המחסנית השנייה
ואיים עלי לא להתקרב אליו. התרחקתי
ממנו. הוא עלה למעלה, לבית שלו. אף
אחד לא ניסה להתקרב אליו. הוא עמד
ליד החלון, עישן סיגריה והחזיק ביד
כוס־ויסקי. הוא רצה שיחשבו שהיה

״כאן הם נרצו!״

עדאף עראר, בן־דוד. שוטרים פרצו
לחדרו בשעה 4לפנות בוקר. כשהת עורר
בבהלה 20 ,מהם כבר היו בפנים. א חד השוטרים דרך את נישקו מול
פניו, אחדים היכו אותו באלות .״אתה אש״ף ״,אמרו לו השוטרים.

הבית שבו בוצע הרצח, הס השתמשו
בגאז מדמיע. אבי המישפחה, חמד־אללה
עראר, נהג־משאית בחברת
מטיילי כפו־קאסם, הלך בעיקבות
הכוחות שנכנסו לכפר .״באמצע הדרך
הרגשתי מחנק וצריבה בגרון, וחזרתי
ישר הביתה. הגעתי הביתה ואמרו לי
שהילדה שלי התעלפה, ובן־דוד שלה,
ג׳אמל עראר, לקח אותה לבית־חולים,
יחד עם אמא שלה ועם הדוד שלה.״
לכוכב היה מום בלב מלידה. היא
היתה הבת הבכורה, ולה ארבעה אחים
צעירים ממנה. כשהיתה בת שמונה
חודשים עברה את הניתוח הראשון. ב־
1984 עברה את הניתוח השני. מאז היה
מצבה הבריאותי תקין .״היתה מטיילת
הרבה, היתה רוכבת הרבה על האופניים.
היתה ישנה טוב, ולא היו לה
בכלל בעיות־בריאות ״,אומר האב.
ג׳מאל עראר :״בערך ב־ 11 בלילה
הגיעו הרבה כוחות־מישטרה לכניסה
לכפר. כשנכנסו פנימה, השתמשו ב
יופי
עידלדד
עירב: עיד, עפדיד 0
( המשך בע סז ד ) 38
ו<דורדו>ז—דווזזוזוזרו־־ 1 **>1 1ץ ^

׳ 1הזוועות!

— דלקת קרום־המורו —
(המשך מעמוד )6
״רלקת־העוצבה היא מחלה הפוגעת
בילדים, החל בגיל־ינקות. שיא התחלואה
הוא בגיל ינקות, עד גיל שנתיים־
שלוש. מגיל ,4רמת התחלואה פוחתת.
לפיכך פוחת גם הסיכון לחלות במחלה.
״תחילת המחלה מאופיינת בחום,
בהקאות — ואצל ילדים גדולים יותר,
היכולים לדווח על כך, מופיעים גם
כאבי־ראש.
״יש למחלה סימנים אובייקטיבים,
סימנים המצביעים על גירוי גורמי־המוח.
את הסימנים האלה ניתן לאתר
על־ידי בריקה קלינית פשוטה, המבוצעת
על־ידי רופא. אם מצביעה הבדיקה
הקלינית על גירוי, סימן שקרומי־המוח
נמצאים במצב דלקתי, ואז יש
צורך לבצע בדיקה הנקראת ניקור
מותני.
״באמצעות הניקור המותני נבדקים
נוזלי חוט־השדרה. האבחנה הסופית
של דלקת־העוצבה נעשית רק על־ידי
ניקור מותני, מפני שיש יותר מסוג
אחר של דלקות־העוצבה, ורק על־ידי
ביצוע הניקור אפשר לאבחן אם מדובר
בדלקת הנגרמת על־ידי המנינגוקוקוס
או על־ידי חיידק אחר.

״דלקת־העוצבה ניתנת לטיפול
בקלות רבה. החיידק הגורם
למחלה רגיש לאנטי־ביוטיקה
פשוטה, מהבוג שבו משתמשים
היום באופן שוטף.
״אם האבחנה נעשית בזמן, המחלה
חולפת תוך זמן קצר. אז די בטיפול קצר
של אנטי־ביוטיקה למשך שבוע עד 10
ימים, והמחלה חולפת.
״יחד עם זאת, זוהי מחלה קשה לתינוקות
בגיל צעיר, מתחת לגיל שישה
חודשים.
״לפעמים היא מלווה בבקטריניה.
במיקרה כזה החיידק לא נמצא רק
בקרומי־המוח, אלא גם ברם.
״כתוצאה מהבקטריניה, יכולה להתהוות
פגיעה בבלוטות האנדוקטריניות,

הנמצאות מעל לכיליה.

פגיעה בבלוטות אלה פוגעת
בהפרשה ההורמונלית של הבלוטות
— נוצר הלם, דימום,
ומהלך המחלה יכול להבתיים
במוות, אך זוהי תופעה נדירה,
אם כי קיימת.
״המחלה מופיעה בצורה ספוראדית,
כלומר בצורה של התפרצות של מיקרים
בודדים.
״לפעמים היא מופיעה בצורה של
מגיפה במקומות מסויימים בעולם.
בשנות ה־ 70 היו התפרצויות של המחלה
בפינלנד, בבראזיל ובארגנטינה.
לפני שנתיים היתה מגיפה בנפאל,
ולפני חצי שנה היתה מגיפה בסעודיה.
״דלקת־העוצבה קיימת באופן קבוע
ובהיקף ניכר משני עברי קו־המשווה
באפריקה. לא מן הנמנע שהתפשטות
דלקת־העוצבה מגיעה מאיזור זה. ניתן
להניח שיש קשר בין התפרצויות המחלה
לשינויים דמוגראפיים, אך הדבר

^ ובר מישרד־הבריאות, שמו(
אל אלגרבלי, מסר את הנתונים
הבאים:
קיימים שלושה סוגים של דלקת
קרום־המוח ודלקת־העוצבה):
• דלקת־עוצבה נגיפית — שמקורה
בנגיף.
• דלקת־עוצבה מנינגוקוקלית —
שמקורה במנינגוקוק (חיידק שהוא
דמוי פולי־קפה).
• דלקת־עוצבה שמקורה בחיידקים
אחרים.
רמת התחלואה: בין ה־ 1בינואר
1986 ועד ל־ 7באוקטובר *1986 חלו:
* כרי לאפשר השוואה 0דו״קת,הביא
הדובר רתולם ער 777 באוקטובר בכל
שרה.

בדלקת הנגיפית — 950 מיקרים.
בדלקת המנינגוקוקלית — 43 מיקרים.
בדלקת
החיידקית — 131 מיקרים.
בין ה־ 1בינואר 1987ל־ 7באוקטובר
1987 חלו:
בדלקת הנגיפית — 548 מיקרים.
בדלקת המנינגוקוקלית — 66 מיקרים.
בדלקת
החיידקית — 138 מיקרים.
בין ה־ 1בינואר 1988 עד ל״7
באוקטובר 1988 חלו:
בדלקת הנגיפית — 605 מיקרים.
בדלקת המנינגוקוקלית — 62 מיקרים.
בדלקת
החיידקית — 122 מיקרים.

לפי נתונים אלה מסתמנת
ירידה ברמת התחלואה.

המחלה היא מחזורית, וחוזרת אחת
לכמה שנים בארצות שונות בעולם.
רמת התחלואה בארץ נחשבת לרמת־תחלואה
סבירה, למרות שאיזור אגן
הים התיכון נחשב, מבחינת אירגון־
הבריאות העולמי, כמוקד למחלה.
עיקר העברת המחלה לארץ מתבצע
על־ידי תיירים המגיעים לישראל.
כפעולת־מנע מחסן מישרד־הבריאות
את כל היוצאים למכה, והשנה חוסנו
כל 5000 היוצאים. החיסון מתבצע גם
כרי להגן עליהם, וגם כדי שלא ישמשו,
יותר מאוחר, כנשאים.

קיים שיתוף־פעולה בין מיש-
דד-הבריאות לארצות אחרות,
ואף עם מייטרד-הבריאות הם-
עודי, שהחליט באחרונה בי אף
עולה־רגל אחד לא יכנב למכה,
אלא אם כן הוא מחוסן.
מכל 5000 עולי־הרגל לא ידוע אף
על מיקרה אחד של הדבקה ישירה או
מישנית.
תמותה: לא ידוע על כל מיקרה של
תמותה בשנה האחרונה מדלקת־העוצ־בה
המנינגוקוקלית. על פי הסיפרות ה־מיקצועית,
וכן מהנתונים בשטח, ניתן

ללמוד על אחוז תמותה שנע בין
ל־ . 107
מעקב: על־פי הוראות מישרד־הברי־אות,
כאשר מגלים מיקרה יחיד, נבדקת
סביבתו הקרובה של החולה, ונערך
תחקיר לגבי מקור ההדבקה, והאם יש
הדבקות נוספות.
אירגון־הבריאות העולמי מדווח לארצות
השונות על תנועה של המחלה,
וקיימים גם דיווחים בין הארצות לבין
עצמן. אם קיימת, למשל, תנועה של
המחלה מסודאן לזאיר, מקבלות כל
מדינות־העולם דיווח על ההתפתחות.

המחלה מתבטאת בחום
גבוה ובכאבי־ראש בשלביה
הראשונים. מומלץ לא להזניח
מיקרים של חום גבוה מתמשך,
ולגשת לרופא המטפל או אפילו
לחדר־מיון.
חיסון: עדיין לא הומצא חיסון נגד
דלקת־העוצבה הנגיפית, אולם קייס
חיסון נגד הדלקת המנינגוקוקלית.
ניתן להשיג את החיסון בבתי־מרקחת.
אולם מאחר וההדבקה היא מקומית, אין
צורך בחיסון כללי.
דלקת־העוצבה והפוליו: במחלות
ויראליות רבות התמונה הקלינית הראשונית
היא דומה. מדובר בעיקר בחום
גבוה ובכאבי־ראש חזקים, סימנים המאפיינים
מחלות רבות, ואף את השפעת.
בתקופה האחרונה, בגלל מחלת־הפו־ליו,
בודקים במיקרים כאלה גם חשש
לפוליו. זוהי גם הסיבה לכך שבתקופה
האחרונה היו הרבה חשודים בפוליו,
שלאחר־מכן הסתבר כי הם חולים
במחלות אחרות.

השגריריות הזרות: אנשי השגרירויות
הזרות מדלגים עשרות
פעמים בשנה בין מדינות.
עבודתם מחייבת ניידות, ולבן
הם גם מקבלים חיסון. אין הדבר
דומה דאוכלוסיה היושבת
דרך־קבע במקום אחד.

ו בכל 1את, מה כלכך מצחיק?
>\ילו יכלה תמונה לספר את
\ 1סיפורה בעצמה, יתכן מאוד וזו
היתה מתפקעת בצחוק, אף יותר מאשר
המופיעים בה. צריך היה מידה רבה של
שלומיאליות כדי לפרסמה, ועוד יותר
מזה כדי לטפל בה כפי שטופלה אחרי
פירסומה.
עצרת־הזיכרון לחללי חיל־השיריון
נערכה השבוע באתר־ההנצחה של החיל,
בבניין הישן של המישטרה הבריטית
בלטרון. רבים ממישפחות
הנופלים נטלו בה חלק, יחד עם קציני־צה״ל
בכירים. ביניהם היו גם ה־רמטכ״ל,
רב־אלוף דן שומרון, מפקד
המפח״ש, האלוף אורי שגיא, וקצין־
השיריון־הראשי, תת־אלוף יוסי בן־חנן.
כל העיתונים היומיים שלחו צלמים
כדי להנציח את טכס־הזיכרון, מלבד
צלם מטעם הארץ. משום־כך העביר
דובר־צה״ל למערכת הארץ תמונה שצולמה
על־ידי צלם צבאי. בתמונה זו
נראים שגיא ובן־חנן עומדים משני
ציריו של שומרון, כשחיוך רחב נסוך
על פניהם בעומרם מול מצבת השיש,
שבו חקוקים שמות הנופלים. התמונה
פורסמה בעמוד הראשון.
בכותרת שמתחת לתמונה שאל הארץ
בצדק מדוע מחייכים הקצינים
הבכירים במעמד זה, אולם תשובות
לשאלה לא ניתנו.
כאשר פנה השלם הזה למישרד
דובר־צה״ל, וביקש תמונה כזו, השיבה
הקצינה הממונה בשלילה :״ההפצה
מקורה בתקלה, ודובר־צה״ל לא עושה
טעות פעמיים ״.ואילו בארכיון הארץ
נמסר שהתמונה הוחזרה לדובר־צה״ל
על־פי בקשתו.
השלם הזה פנה שוב למישרד דובר־צה״ל,
הפעם ישירוודללישכתו של הדובר,
תת־אלוף אפריים לפיד, בבקשה
לשוחח עם לפיד ולקבל אישור לשיחה
עם בן־חנן ושגיא, כדי לברר מה הצחיק
אותם כל־כך.
ראש־לישכתו של לפיד השיבה
שאינו מוכן להגיב, ואינו מאפשר
לשוחח עם שני הקצינים הבכירים.

תמונת התקרית: שגיא, שומרון ובן־חנן באתר־ההנצחה
צחוק צחזק, אבל...
״אנחנו עומדים כרגע במשא־ומתן עם
עורך העיתון הארץ. שיפרסם בעיתונו
תגובה. אחר־כך נראה. בינתיים תגובת
דובר־צה״ל לכל הבקשות שלילית״.
ביום השישי פירסם הארץ. ,תחת
הכותרת ״הבעת צער״ ,הודעה מוזרה
בזו הלשון :״הארץ פירסם אתמול,
בעמודו הראשון, תצלום שהופץ על־ידי
דובר־צה״ל, שבו נראים הרמטכ״ל,
ראש־מפח״ש וקצין־שיריון־ראשי ב־עומדם
מול לוח־ההנצחה לחללי־השיריון,
כששני האחרונים צוחקים.
הארץ מצטער, אם פירסום התמונה או

הכיתוב לה גרם עוגמת־נפש למי
מהמישפחות השכולות או לקוראי
העיתון בכלל ״.לא נאמר מה קרה
בשעת הצילום.
תחת ששני הקצינים הבכירים יסבירו
מדוע צחקו, ויפרסמו התנצלות
לפני המישפחות השכולות, ניהל דובר־צה״ל
״משא־ומתן״ עם עורכי העיתון,
שיפרסמו התנצלות. מדוע דובר־צה״ל
אינו יכול לשאת באחריות לטעויותיו?
תחת זאת הפעיל את המכבש הצה״לי
ולחץ על עורכי העיתון, שבוודאי אינם
מעוניינים בניתוק מגע עימו.

העולם הזה פנה שוב לדובר־צה״ל,
אחרי שפורסמה ההתנצלות המוזרה,
וגם הפעם נענה ב״אין תגובה״ .כשהובהר
לו שתגובתו תפורסם כלשונה,
נאות לומר :״הנושא נדון בין מערכת
הארץ לדובר־צה״ל, הטיפול שנעשה
על־ידי הארץ ודובר־צה״ל הוא מבחינתי
סוף סיפור״.
חנוך מרמרי, עורך־המישנה של
הארץ. סירב להגיב.
נשארה השאלה :־מה גרם לשני
הקצינים הבכירים לצחוק, בעומדם מול
ידסי ע ץ־ דדד ^
לוח־השיש?

(המשך מעמוד )37
גאז. הילדה התחילה להחנק, התחילה
להשתעל ולא יכלה לדבר יותר. לקחתי
אותה מיד לחרר־המיון, נתנו לה חמצן
וחיכינו עד שיבוא אביה״.
האב :״הגעתי אליה, היא לא יכלה
לנשום, דמעות זלגו לה מהעיניים.
אחר־כך הגיעה רופאה, והרחיקה אותי
משם. הרופאים אמרו שאין צורך
לחכות. ב־ 3לפנות־בוקר עזבתי וחזרתי
הביתה.
״למחרת, בשעה 4וחצי אחר־הצ־הריים,
הגעתי שוב לבית־החולים.
הרופא אמר לי שאלה הרגעים האחרונים
שלה. ראיתי אותה, היא כבר לא
זזה. כמה דקות אחרי זה מתה.״
ביום השני בשעות הבוקר נערכה
הלווייתה. קבר שלישי תוך יומיים.
מנהל בית־החולים השרון בפתח־תיקווה,
הד״ר הרט יעקב, השיב
לשאלת העולם הזה אם סיבת־המוות
היא שאיפת גאז :״אנחנו לא מוסרים
פרטים רפואיים לעיתונות ״.הקצין
התורן של מישטרת פתח־תיקווה נעדר
מהתחנה, ואף הוא לא יכול היה להשיב
על השאלה.

^ ביתה של 1
גרובה ובאלה

מישפחת עראר היתה
^ האווירה רגועה, מאופקת. המנחמים
הרבים ישבו בחצר־הבית, גברים
לחוד, נשים לחוד, המתינו לעיתונאים
כדי לספר את הסיפור.
לא רק כוכב נפגעה מפעולת
המישטרה בכפר. עראף עראר, בן־
דודה :״אחרי שהאנשים נכנסו לבתים
שלהם, הלכתי לישון. בערך בשעה 4
לפנות בוקר שמעתי דפיקות בדלת.
התעוררתי וראיתי בערך 20 אנשי
מישמר־הגבול בתוך החדר שלי. הם
התחילו לקלל אותי, והתחילו להרביץ
לי באלות. שאלתי אותם למה? אמרו לי
,תשתוק׳ והמשיכו להרביץ. אחר־כך
הוציאו אותי לטראטיט שלהם, בקושי
נתנו לי לנעול נעליים. גם בטראנזיט
המשיכו להרביץ לי.
״אחד מהם דרך את הנשק שלו מול
הפנים שלי, ואמר שיפוצץ לי את
הפנים.
״בטרנאדט היו עוד חמישה צעירים.
לקחו אותנו לתחנת המישטרה בכפר־סבא,
חקרו אותנו מה עשינו, איפה
היינו. אמרו לי שאני אש״ף, אחר־כך
החזירו אותי לתא. היינו שם עד למחרת
אחרי־הצהריים, עד שבא ראש־המועצד,
ושיחרר אותנו בערבות. רק כשהגעתי
בחזרה אמרו לי שהבת־דודה שלי
מתה ״.סימני המכות עדיין נראים על
גופו ופניו.
עודה סאלח, דוד של כוכב :״הייתי
במיקרה ליד מקום־הרצח. עמדתי שם
כמו שכולם עמדו. השכן של הרוצח
הוא הגיס שלי. היה לי ויכוח עם כמה
שחשבו שהרוצח הוא מהמישפחה שלנו.
״המישטרה קלטה אותי וחשבה
שאני המסית למהומות שהיו. באו
חמישה אנשי מישמר־הגבול, גררו
אותי על הריצפה, ושמו אותי אחרי קיר
ונתנו לי מכות בכל מה שהיה להם ביד.
חטפתי מכות ברובה, חטפתי מכות
באלה.
״כשאנשים מהכפר ראו שמרביצים
לי, התחילו לזרוק אבנים על השוטרים.
המג״בניקים לקחו אותי לתוך מחסן,
מתחת לבית שבו היה הרצח, והרביצו
לי חופשי, קיללו אותי ומה לא?
״אחר־כך הביאו זנזנה מיוחדת, שמו
אותי שם. הכניסו לשם איש מג״ב
שאמר שראה אותי זורק אבנים. לקחו
אותי לתחנת־המישטרה ב־ 1וחצי בלילה.
רצו לרשום לי תלונה על סיכון
חיי־אדם בזמן נהיגה. רק כשבא ראש־המועצה
שיחררו אותי״.
רב־פקד יהודית אדרי, דוברת מרחב
השרון :״לא מקובל שאדם שהשתחרר
אתמול מהמעצר לא מצא לנכון עד
לרגע זה להגיש תלונה על הכאה. תמוה
בעיניי שאם אכן יש אמת בטענותיהם,
לא מצאו את הזמן והדרך להגיש
תלונה״.
המישטרה פתחה חזית חדשה וקנתה
לעצמה אויבים חדשים. אם התושבים
המקומיים לא היו מעורבים עד כה
באינתיפאדה, המישטרה גרמה להם
להרגיש חלק ממנה.
העול ם הזה 2668

ראץ ן עם נגיב מחפוז לטי תשע שנים. :תגיעו והסכם עם
השבוע זבח נגיב מחפוז(ליתר דיוק: מחפוט׳ ,על
פי התעתיק הערבי המדוייק) בפרס-נובל לספרות.
לרגל הענקת הכבוד הרב הזה לגדול הסופרים
הערביים, נאמרו הרבה דברים על יחסו לישראל, על
תמיכתו בשלום הישראלי־־מצרי, ועוד.
דברים אלה אינם משקפים את מלוא השקפתו של

מחפוז, שיש לו מחוייבות עמוקה לענייני עמו.
בפברואר ,1979 שלושה חודשים אחדי ביקורו של
אנוור אל־סאדאת בירושלים, היה אורי אבנרי
הישראלי הראשון ששוחח עם הסופר הקשיש.
באותה התקופה היה המשא־והמתן לשלום בעיצומו,
ובמצריים שררה אכזבה עמוקה על כד שישראל לא

נענתה במחווה ספונטנית גדולה על מחוותו
היחידה־במינה של סאדאת.
״העולם הזה״ מפרסם להלן בשנית ובמלואו את
הראיון, כפי שפורסם בגליון הנושא את התאריך 7
בפברואר ,1979 עם הכותרת וההקדמה כפי
שהופיעו במקור.

נגיב מ חפוז, ג דו ל ה סו פ רי םהערב ,,בימינו, מו סר
מסר איש לעם הי ש ר אלי :״אל תסכל! א ת תיקוות!״
נגיב מחפוז הוא גדול הסופרים במצריים, גדול היוצרים בסיפרות הערבית של ימינו,
ואחד מגדולי הסופרים בעולם.
מחפוז נולד ב־ , 1912 למד פילוסופיה בקאהיר, היה שנים רבות פקיד־המדינה והגיע
לדרגה בכירה. הוא כ תב יותר מ״ 30 ספרים וגם תסריטים, אין הוא שייך לשום מיפלגה או
זרם רעיוני, והוא שומר בקנאו ת על עצמאותו המוחלטת. יצירותיו השפיעו השפעה עצומה
על תודעתו של האד ם המצרי בימינו.

הלכתי לבקרו בביתו, על גדת הנילוס בשכונת עגוזה, בלי הודעה מוקדמת, מאחר שלא
הצלחתי להתקשר טלפונית. אחרי שאשתו סגרה את הכלב הגדול והתוקפני באחד
החדרים, קיבל אותי מחפוז כשהוא לבוש בפיג׳מה ובחלוק. מאחר שהוא קשה״שמיעה
מאוד, התנהלה השיחה בקושי. קבענו פגישה למחרת היום במישרדו, בקומה החמישית של
מערכת ״אל״אהראם״ ,א ן הוא עמד על כן שאוכל סלט״פירות בטרם לכתי.
הראיון הבא נערך בבניין ״אל־אהראם״ ,ב״ 1בפברואר, בשפה האנגלית:

• מה דעתך על המשא־ומתן לשלום בין מצריים
וישראל?
זה משעמם.

• ובכל זאת, מה דעתך על הסיכויים?
אני מרגיש שאנחנו נגיע לידי הסכמה. אחרי כל מה שקרה, הרי
יהיה זה מגוחך אם לא נגיע להסכמה:
זה יהיה קל יותר, אם אנחנו נבין מה דרוש לביטחונה של
ישראל, ואם יבינו הישראלים עד כמה חשובה לנו האחדות
הערבית.
כמובן, היהודים נרדפו ועונו על־ידי כל העמים במהלך
ההיסטוריה. לכן, בעיניהם יש לביטחון משמעות מיוחדת, שאולי
אין אנחנו יכולים לקבלה.
אם נבין זאת איכשהו, ואם אתם תבינו אותנו, לא כמצרים,
אלא כערבים, יהיה סוף לקומדיה טראגית זו.
עליכם להבין: ביטחון בכוח־הזרוע אינו ביטחון. במשך כמה

האחרים, אותם שאינם קנאים, צריכים להוביל את השיירה.
הייתי רוצה שמר בגין עצמו יחתום על ההסכם. הוא, ולא אחר.
שהרי אם אפשר לשכנע את מר בגין, לא יהיה צורך לשכנע עוד
מישהו.
אני מקווה שישראל תעשה הסכם עם הפלסטינים. הם מקור
הבעיה. מישהו יכול להגיר שהם טרוריסטים. אך הרי מר בגין
עצמו היה פעם טרוריסט: יתכן שהישראלים מסוגלים להבין את
הבעיה יותר מאחרים. אולי דווקא אתם מסוגלים להבין את הפלסטינים
יותר ממישהו אחר, כי אתם הייתם באותו המצב.
אני מקווה: אני מקווה לסוף טוב:

• אתה, כגדול הסופרים של מצריים — האם אתה
מרגיש את עצמך יותר כמצרי או יותר כערבי?

ימים, תקופה כלשהי, אפשר, אולי, לקיים את הביטחון בעזרת
הכוח. אבל לא לתמיד.
רק לסוג אחד של ביטחון יש קיום לתמיד: הביטחון של
הנישואין.
מה שאתם יכולים לתת, מה שאנחנו יכולים לתת, זה ליצור
אהבה.
אני יודע את הקשיים בשתי הארצות. יש קנאים פה ושם. אבל

עליך לזכור, אני שייך לדור שהיה מצרי טהור. הדור של
*.1919 אבל יש ערך רב לאחדות הערבית, לאחדות המרחב
המשתרע מאוקיינוס לאוקיינוס. בכלכלה, במדיניות, כל אחד
מאיתנו לבדו חלש מאוד. כל עם ערבי לבדו אינו חשוב. לכן
אנחנו סומכים על האחדות הערבית. אילו חיברנו יחד את האדמה
של סודאן, את הכסף של סעודיה ואת כוח־האדם של מצריים —
היינו יכולים להיות מעצמה גדולה מאוד!
אני מסכים שישראל תהיה חלק מן הארץ הגדולה הזאת. הרי,
בסופו של דבר, אנחנו מישפחה אחת:
במהלך ההיסטוריה היו לנו תקופות־זהב ביחד. בספרד, למשל.
אנחנו כמצרים — או כערבים מצריים, איך שאתה רוצה —
* השרה שכה החרה התרועה ה 1חלה רשיחרור סצר״ם 0שר
הבריטים, בהרהרת סעד 11ר!ר.

חיינו תמיד ביחסים טובים מאוד עם היהודים. אני זוכר עדיין
רבים מהם, ששיחקו בנבחרת בית־הספר שלי.
אני מייחל לתקופה מאושרת יותר!

• מהו כרגע, בעיניך, המיכשול העיקרי להשגת
השלום?
אם תגיעו להסכם עם הפלסטינים, הפיתרון יהיה אפשרי.

• האם אתה, כמצרי, מרגיש מחוייכות כלפי
הפלסטינים?
אני מרגיש הרגשה של מחוייבות כלפי השחורים בדרום־
אפריקה וכלפי הכושים בארצות־הברית. איך יתכן שלא ארגיש
כך כלפי הפלסטינים?
היתה לי הרגשה של מחוייבות כלפי היהודים בתקופת היטלר.
איך יתכן שלא תהיה לי כזאת כלפי הפלסטינים?
עוד לפני ביקורו של סאדאת בירושלים, כתבתי מאמר ואמרתי
שאני מעדיף שתקום ישות פלסטינית, שיהיהילה קשר עם ישראל.
הפלסטינים צריכים לחיות בארצם. אז יפעלו למען עתיד אנושי
יותר טוב, אחרי שישכחו את כל המאבקים והמילחמות.
אתה שואל אותי מהם רגשותי כלפי הפלסטינים. ובכן: אני
רוצה שיהיה לנו הסכם הדוק מאוד עם ישראל. אך לא הייתי
מאושר, אילו הפקרנו תוך כרי כך את הפלסטינים לגורלם.

• מר מחפוז, שמך ידוע כישראל, יצירותיך
הופיעו בעברית, ייט כבוד רב מאוד אליך בישראל.
אילו ביקשתי ממך עכשיו למסור מסר שלך לעם
הישראלי, מה היית אומר?
הייתי אומר: אנחנו רוצים את ידידותכם ואת שיתוף־הפעולה
שלכם. אל־נא תתנו למיכשוליס מישניים לסכל את תיקוותי!

39י

~י מי

המון אחריות
תדעו לכם שפוליטיקה זה דבר מאוד מסובך
ומאוד מתיש. לא רק את מי שעוסקים בה, אלא גם
את המקורבים לפוליטיקאים. הרבה מישפחות
נפגעות מכך.
אז תארו לכם מה קורה לאנשים כאלה בתקופה
של בחירות. כמו, למשל, לצחי הנגבי, שהוא
הרל״ש של יצחק שמיר, וגם מועמד מטעם
הליכוד לכנסת הבאה, והוא גם הבן של חברת-
הכנסת גאולה כהן, והוא גם נשוי עם בחורה
אמריקאית מאוד נחמדה בשם ראנדי. ואתם
חייבים להודות שזה ממש קשה ומלחיץ, לשאת
בכל־כך הרבה אחריות.
אז הוא מצא לכך פיתרון נוח: את האשה הוא
השאיר בירושלים, והוא עבר להתגורר בתל-
אביב, לכל תקופת הבחירות.
אני רק מקווה שהוא לא יתרגל לכך יותר מדי.

זהירות!
נ שי ם חכ מות!
לפני שבועיים זכתה הסטודנטית הישראלית
רותי בריסקי* בתואר מיס ידידות העולמית
בתחרות מיס קמפוס מטעם האו״ם.
לגברת בריסקין הצעירה יש אמנם חבר בארץ
שמאוד אוהב אותה, והיא
מאוד אוהבת אותו. אבל
בזמן שהותה בסיאול,
שם נערכה התחרות,
התאהב בה דוקטור הו
פון לי בן ה־ ,65 יושב־ראש
האירנון הבינלאומי
למען השלום. הפועל
בחסות האו״ם. הדוקטור
השובב הזה העניק לה
במתנה טבעת־טופז וצמיד
מעור־נחש, שהיא
לא מסירה מפרק־ידה
מאז שחזרה מסיאול. הוא
גם הזמין אותה לארוחת־רותי
בריסקין
ערב, והתעקש ללוות
לב שבור
אותה באופן אישי לני
מל־התעופה, ואף לא התבייש לבכות וביקש
ממנה להישאר עוד כמה ימים.
אך בריסקין בת ה־ 24 חזרה, כמובן, ארצה,
והשאירה את הדוקטור הו כשליבו שבור.
אך אל תחשבו שהוא היחיד. שמעתי על עוד
כמה גברים שנשבו בקיסמה, והתחלתי כבר
לחשוב שאולי היא הנשק הסודי של ישראל. אבל
הסתבר לי שבריסקין היא פשוט שילוב של יופי
ושכל, וזה עושה משהו להרבה גברים, בעיקר
לאלה שלא מפחדים מנשים חכמות.

ז1נ שקט

אודי רקנטי
פרידה זמנית
בבנק לאומי יש משבר עם וער־העובדים, וגם
עם ההנהלה. בדיסקונט העניינים בסדר, למעט,
אולי, עובדה קטנה אחת.

) קפיצת ראש
תרעו לכם שאחד המיקצועות הקשים ביותר זה
להיות קבלן־בניין. אתה אמנם עושה הרבה כסף,
אבל אשתך מבזבזת אותו, או שאתה צריך
להפעיל בלשים פרטיים, העולים לך כל־כך הרבה
שאתה בכלל מטיל ספק בכדאיות העבודה שלך.
ולמה קבלנים? כי אצל המישפחות שלהם יש
תמיד הסיפורים הכי־מעניינים.
בחולון מתגורר בחור צעיר וחטוב מאור, בשם
ארז בליפנר, והוא רק בן ,20 וזה בדיוק הגיל
שבו מתחילים להכיר את החיים. אז הארז הזה
הכיר בחורה צעירה ויפה ומאוד־מאוד עשירה,
בת לקבלן ידוע ועתיר־נכסים ובעל קשרים

ראנדי וצחי הנגבי
לבד עד אחרי הבחירות

לגבר־ מב טי ח
זו לא היתה השנה המוצלחת ביותר עבוד ת ע שייי ״ ה תיי רו ת הנודע. החברה, שהוא
משמש כמנכ״ל ובעל־מניות עיקרי בה, לא בדיוק שיגשגה, והמאזן האחרון שלה הצביע על
הפסד של יותר מחצי מיליון שקל, אחרי הפסדים כספיים רצופים בשנים האחרונות. גם
הבריאות שלו לא היתה הבי״הכי.
המכה האחרונה ניחתה עליו לפני מיספר שבועות, ימים ספורים לאחר שחגג בדירת״הגג
המפוארת שלו 30 שנות נישואין: חברתי -צעירה, חטובה ומצליחה בעסקיה בזכות עצמה,
החליטה לנתק את יחסיה עימו, אחרי רומאן בן שנתיים וחצי. הסיבה: היא תפס ה אותו
״על חם׳׳ ,מבלה עם אחרת.
הצעירה, המנהלת במקביל רומאן עם גברמ פו רפס אחר, לא יכולה היתה להבליג,
והחליטה לערוך לתעשיין שלה ס קנ ד ל קטן: בתוך 24 שעות יידעה את אשתו החוקית, בנו
הבכור, ידידו הקרוב( שהיה בעבר מראשי התעשיינים בארץ) ואהובתו הקוד מ ת בכל פרטי
מעלליו, הכמוסים ביותר, של התעשיין. מדובר במאות רומאנים עם נשים, בחלקן
ידועות -אשתו היפה של מלונאי מפורסם, אחת ממלסות־היופי הראשונות של
ישראל, יחצנית לשעבר, שהתפרסמה באחרונה בעיקבות מישפט פלילי של אחד מבני־מישפחתה,
מראיינת־־טלוויזיה מפורסמת בארצות״הברית, ועוד ועוד.
המאהבת הצעירה, שהתלוותה לתעשיין לאירועים, למסיבות, לבילויים בבתי־מלון מפו ארים
ולטיולים שאליהם תצטרפו גם בניו, ידעה שהתעשיין הוא בעל השפעה חברתית־פוליטית
מסויימת, ונהנתה מכל הכיוונים מהקשר איתו. מצד שני, נמ אס לה לשמוע ממנו
הבטחות״סרק בשווי עשרות אלפי, ואולי מאות אלפי דולארים.
כאשת־תיקשורת בעבר, ב תחו ם המישפטי, היא ידעה שהבטחות שאין להן קשר לנישו אין
אינן קבילות בבית״המישפט, ולא ניתן לפצות אותה בגינן. אבל היא המשיכה ברומאן,
גם בגלל הערצתה את דמותו האבהית, שלא לדבר על הגאווה שחשה כאשר הוא היה מציג
אותה לפני ידידיו כ״בתי המאומצת״.
עכשיו היא החליטה לנתק את הקשר איתו. היא גם פנתה לעורך־דין ושאלה אם היא,
בכל זאת, יכולה להגיש תביעה מישפטית נגד התעשיין, על ״נזקים נפשיים שנגרמו עקב
הפרת הבטחות״ .אבל הגבר המבטיח לא צריך לדאוג, כי לידידים היא סיפרה שאין לה
כוונות לעשות זאת, בינתיים.
דבר אחד אני לא מבינה בכל הסיפור הזה: למה היא עושה עניין כזה מהעובדה שהוא
מתעניין בנשים אחרות! מה יש, לה מותר לנהל שני רומאנים בבת״אחת, ולו אסור!

היא חיכתה ל 1ברחוב
יש מוסר־השכל בסיפור הזה: אתם רואים
ברחוב מישהו, או מישהי, המוצא חן בעיניכם —
אל תסתפקו בלנעוץ מבטים לוהטים, ותוך דקה
— מחוסר ברירה — להמשיך הלאה ולהיעלם
לנצח מחייו של האובייקט המושך.
לא, אל תוותרו! תעשו משהו: תתחילו לדבר
איתו, תעצרו, תעשו סיבוב במקום. לא יודעת מה,
רק תעשו משהו:
הנה מה שקרה לאורית מזור, בלונדית יפה
בת ,24 דוגמנית־לשעבר, העובדת כיועצת־יופי
של חברת־תמרוקים גדולה, ולמתי ויינברג,
כיום פירסומאי צעיר ומבטיח ובעבר זמר, בן :28
הוא נסע באחד מרחובות צפון תל־אביב
בשעת־צהריים, והיא הלכה ברגל. למרות שהוא
נסע די מהר, הוא קלט את הדמות החתיכית
שהופיעה בראי המכונית. הוא נעץ מבט, והיום
הוא יודע שהיא הבחינה בכך.
הבחור המשיר בדרכו, סידר במשך 20 דקות

אודי רקנטי, בנו של רפאל רקנטי מבעלי
המניות והשליטה בבנק ריסקונט נפרד מאשתו
אילנה, אם ילדיו.
על הזוג, שהיה נשוי 15 שנה, עבר באחרונה
משבר. הוא החליט על פרידה זמנית.
בימים אלה נמצא אודי רקנטי בחו״ל, ואשתו
אילנה נשארה, כמובן, בארץ, בדירתם ברמת־אביב
בתל־אביב. זה קצת עצוב להם, וגם לחברים
שלהם, שהכירו את אודי ואילנה כזוג שקט
וסולידי.
גם אני חשבתי שאחרי משבר־המניות כבר שום
משבר לא יפגע בבני־המישפחה הזאת, אבל כיום
כבר קשה א־עת.

ארז בליכנר
מבטים, קריצות נחיוכים
פוליטיים, והבחורה התאהבה בו, כי מעבר
לעובדה שהוא חתיך יש לו גם חגורה שחורה
בקארטה, וזה עושה רושם על הרבה בחורות.
אבא שלה אמר לעצמו שלפחות לגבי דבר אחד
הוא בטוח: שהקארטיסט הצעיר הזה משמש כשו־מר־ראש
לבת, וזה חשוב בימינו, כי מישהו עוד
עלול לחטוף אותה.
באחד מימי־השמש האחרונים היא הזמינה
אותו לרחצה בבריכה המישפחתית שבחווילה
המישפחתית, והאם כמעט טבעה כשראתה אותו
קופץ ראש לבריכה. היא לא פחדה, חלילה, שהוא
יטבע, אלא שהוא העיר אצלה כמה חושים שהיו
רדומים בתקופה האחרונה.
לבליכנר מאוד קסם הרעיון שהאם המטופחת
מחזרת אחריו, והחליט לרקוד על שתי החתונות.
האמת היא שעם האם הסוררת לא היה לו דבר,
מלבד מבטים, קריצות וחיוכים רבי־משמעות,
אבל זה הספיק לאב הקבלן, שלא כל־כך הבין מה
עושה החבר של הבת בביתו עם אשתו, כשהבת
נמצאת בבית־הספר.
במישפחה נהיה סקנדל גדול, ויש שמועות
שהקבלן גם הפעיל בלשים. ולמרות שבעצם לא
קרה רבר במישפחה הפולנית הזאת, היחסים בין
בני־המישפחה הם לא כבימים עברו.
דרך אגב, לארז בליכנר יש כבר חברה חדשה,
שהיא לא כת של קבלן ואין לה בריכת־שחייה, כך
שאין סיכוי שיתרחש משהו בין ארז לאם של
החברה.

מתי ויינברג
פנישה עם —

בערך את הסידורים שלו, ובמשך אותן דקות היא
היתה כל הזמן בראש שלו. הוא החליט שאין לו
מה להפסיד, וחזר אל הנקודה שבה ראה אותה.
זה היה, כנראה, היום שלו. החתיכה עמדה שם
וחיכתה. התברר שהיא קבעה פגישה עם מישהו,
שלא הגיע.
לקח להם בערך שנה להחליט שזהו זה, והם
כבר קבעו מועד לחתונה, ב־נ בינואר.
מדוע דווקא בתאריך הזה? מתי אומר שזה כדי
להתחיל את השנה כמו שצריך.

אורית מזור
— מישהו שלא הגיע