גליון 2703 מתאריך 21 ביוני 1989

טמ׳רכה!(׳עקבס1ן)

כשחושבים על המטבח האיטלקי-
חושבים על פסטה. ז הו שם כולל
למאכלים שונים כמו לזניה, קנלוני,
רביולי ועוד, שהפכו את ה מעדני ם
האיטלקיים לאהובים ברחבי העולם.
עד היום צריך היה לטרוח כדי להכין
פסטה איטלקית אמיתית. עכשיו, זו
הפעם הראשונה שאפשר לאכול בבית
קנלוני ולזניה ברמה של מסעדה
איטלקית טובה בלא כל טרחה
ע״י חימום בלבד!

המעדנים של מרצ׳ ל ה
את המת כוני ם לפסטה איטליאנה
הכינה עבור חברת מעדנות גב׳ מרצ׳לה
מאסטרו, שכשמה כן היא, מאסטרו
בבישול איטלקי. התוצאה -מעדני
פסטה טעימים ומיוחדים: לזניה נשמל
ברוטב עגבניות, לזניה פטריות ברוטב
עגבניות, קנלוני פטריות ברוטב
בשמל, קנלוני תרד ברוטב
בשמל, לזניה תרד ברוטב
עגבניות ולזניה במילוי
מן הצומח בטעם בשר.

( 5־*נ 1ל נליהעת)

פסטה איטליאנה. בתאבוניסימו.

מודעי: שמיד לא מקיים הבטחות (13־)12

מקסים לוי: לא בטוח שהוא תומך ב דוי ד (7־ )6

פריד ה

•רדוה וגבר
סוף סוף
(עמוד )3

שרון: לוחם אח המילחמה של אתמול ( )14

גדופד: מחפש חוג לי ברלל מר כז ( 11־) 10

בתוך הגליון:
חפרן

גורודיש
רעב בג ונגל
(עמוד )43

קורא יקר — ענת באוטובוס
מיכתסים — המוח והכוח
אורלי ינים — שכה את הסיר
ירדנה ארזי — למה עזב נבריד
תשקי בינז רוצה בנק
מקסים לוי — מאחורי הקירבה המישפחתית
מירד! לם — בעיות בח״ נישואין
ליכרלים — חצי ליברל מחפש
במדינה — בלי עלי דפנה
יצחק מודעי — מרגיש כמו אריה
ליכוד — הפיכה מלמעלה
הנדון — אימת ח״ע
אנשים — מחנה מקומית
ילדים — פוחדים מערבים
יומן אישי — הלפיד של ט1מי
קולנוע — בגיל 50 מותר
קולנוע — פיתויו האחרון
זה וגם זה — סידרת חינוך
לילות ישראל — למרוח המיתון

14 17 1820

30 רחל המרחלת — שלושה בסירה אחת

דן? החט — פנישה בתורכמניה 35 הורוסקופ — שנה קשה
תשבצופן — 250ש״ח? 500ש־ח? 750ש״ח? סססו ש״ח? 36 39 עמוד אורח — אברהם אילת 40 פנויים — להתאהב ליד הרמזור 43 ליכוד — חשבוניות פיקטיביות 43 גורודיש — הגנרל היה רעב
דיעד! אחרת — אורי דן: על רקע מיני • מאיר ליפשיץ:
והילד הזה הוא אני • רענן לוריא: ראיון עם אריאל שרון
• מיכאל קל״נר: המרכז יאשר וידון •׳ענת נטלו: משמאל
לשמאל • מרדכי הורוביץ: הרמטכ״ל מרים ידיים
• דניאלה אשכנזי: איזון חוזר • החברים של אופירה: חרדל תיקשורת — שער עצם׳
מה הם אומרים — אור׳ תב, ערן בניאל. יעקב פכטר,
יעקב אדרי, לו אורורה, נידעון רון
שני ערוצים — השבוע יומן אירועים
ספורט — זמה עם העברות?

העולם הז ה 2703

ומשם נדד הסיפור לעיתונים אחרים בעיר. גם
ראיונות סנסציוניים קודמים של ברק —
למשל עם רפי איתן, ערנאן חאשוקג׳י ואן
פולארד — לא עוררו בניו־יורק תשומת־לב

רבה כזאת.
עגת באוטובוס

בכל פעס שחבר־מערכת השלם הזה
זוכה בהצגת תצלומיו בתערוכה בעלת־יוקרה,
כולנו משתתפים בשימחתו.
תצלומיה של ענת סרגוסטי כבר הוצגו
בכמה תערוכות — בין השאר בביינאלה
הראשונה בעין־חרוד ובתערובת ״הצילום

בדי

השינויים שחלו באחרונה במתכונת השלם
הזה — והם רק בתחילתם — מעוררים
סקרנות רבה. על כך יכולנו לעמוד השבוע
בצורה המוחשית ביותר.
במיסגרת שבוע הספר, מיקם השלם הזה
את הדוכן שלו ליד מדרגות בניין העירייה,
בכיכר מלכי ישראל בתל־אביב( .בעבר ביליתי
במקום הזה הרבה שעות, בהפגנות שונות).

סגיג*
לזוג. צעיר אחד אמר :״בקרוב אולי תציעו
גיישה, כמו שנהוג ביפאן.״
רעיון למנכ״ל החדש, דויד גרשונוביץ.

ברט

בניו-יורלו
חידה: איזו כתבה של השלם הזר, עוררה
בזמן האחרון את המהומה הגדולה ביותר
בעיר ניו״יורקי
ניתוח התוכנית המדינית של יצחק שמית
כתבה על שיחות ארצות־הברית־אש״ף? לאו־דווקא.
אלא הראיון שהעניקה אסתי לאודר
לדפנה ברק(השלם הזה .)24.5.89
ולא רק מפני שהיה זה ראיון ראשון מסוגו,
מצד אשה חשובה שמעולם לא העניקה ראיון
לכלי״תיקשורת ישראלי. אלא בגלל הצהרותיה
של הגברת הקשישה.
העיתון זיריזרק פ 1סט קיבל מכתבו הישראלי
תרגום מלא של הראיון. מיד לאחר מכן
החל הטלפון הטראנס־אטלנטי לפעול. תריסר
שיחות־טלפון הגיעו אלי, כמיספר דומה לדפנה
ברק עצמה. הכתבים הנידיורקים הפציצו
אותנו בשאלות.
תרמה למהומה העובדה שבנה של אסתי
לאודר, רונלר, הוא מועמד רפובליקאי לתפקיד
ראש עיריית נידיורק. זהו תפקיד נכבד
מאוד — בניו-יורק יש יותר יהודים מאשר
בכל ישראל, ואוכלוסייתה עולה פי שלושה
או ארבעה על זו של מדינתנו.

דזבר מישרו־המישטרה,
׳מ שלים

פירסונזת ל שירסומת
דפנה ברק
נזהזם וז בניז-זרק
הישראלי״ בהאמבורג. בשבוע שעבר הוצגו
בתערוכה במזסיאין חיפה, יחד עם תצלומיהם
של ארבעה אמנים אחרים.
התערוכה נושאת את השם ״עם אחר״ ,ד
הוא אכן בא להציג את רבגוניותו של העם
הישראלי — החל כעילית החברתית בקיסריה
(יוסף כהן) וכלה בחתונה מיזרחית (בועז
לניר) ,עבור בשרות מילואים (דניאל חכים)
ובקניון(רון סלומון) .ענת בחרה בתחנה המרכזית
של תל־אביב, ותצלומיה משקפים את
הציבעוניות של החיים השוקקים שם — חייל
חמוש מתנשק עם חברתו, עוברים ושבים
תחת שלט של סרט־מין, קבצן מוסתר, מושיט

למה לא נ״שהד

בכתבה מצוטטים דבריו של אברהם אפל,
ולפיהם החקירה נגד בנו, דויד אפל, נעשתה
משיקולים פסולים וביוזמת גורם בכיר.
כתגובה לשאלה של כתבת העולם הזה צוטט
אברהם אפל באומרו :״הגורם הבכיר הוא מאה
אחוז חיים בר־לב!״
דברים אלה הינם שיקריים. העובדות אינן
נכונות, מסולפות וחסרות כל בסיס, ויש בהם
כדי לגרום לפגיעה בדמותו של שר־המיש־טרה,
חיים בר־לב.
חקירת המישטרה בנוגע לחשדות נגד
דויד אפל היתה בעיקבות פירסום דו״ח מבקר
המדינה מס׳ ,37 המדבר על מישרד־השיכון
— מעברת חוטר.
שר־המישטרה לא התערב בדרך כלשהי,
לא במישרין ולא בעקיפין, בפתיחת החקירה,
בניהולה ובכל הקשור בה.

רפי לוי,

הדוכן ב,,שבוע הספר״
המטרה המיידית של הדוכן היא לרכוש
מנויים לשבועון במחיר מוזל. מי שחותם על
המנוי מקבל בו במקום את הגליון הראשון,
וכך גם מי שחותם על גלוייה שבה הוא מבקש
מידע נוסף על המיבצע. המנויים יקבלו עתה
את הגליון בביתם ביום הופעתו.
אבל נראה כי הדוכן משמש מטרה נוספת:
לספק את הסקרנות, שהתעוררה באחרונה
לגבי העולם הזה. האנשים מתרשמים מן
המתכונת החדשה של העיתון, שואלים על
הכותבים החרשים והמרורים החדשים.
כמוקד לוויכוחים משמש, בין השאר, המדור
״דיעה אחרת״ .יש המביעים סיפוק מכך
שיש עתה מיגוון רחב יותר של ריעות בשבר
עיו• אר יש גם השוללים תופעה זו, ואיש אחד
אף הכריז בזעם כי ״אורי אבנרי מכר את ניש־מתו
לשטן תמורת מיליון דולר.״
על דפנות הדוכן מודבקים שערים ועמר
דים של השבועון, ואלה מעוררים גם הם ויכר
חים ותגובות שונות. מעטים נשארים אדישים.
הוויכוחים בץ העוברים ושבים, בינם
לביו עצמם, נמשכים לפעמים זמן רב ומגיעים
לטונות גבוהים.
אנשי־המינהלה, הממונים על הדוכן, מרוצים
מן התוצאות: עשרות רבות חתמו על
מנוי, מאות חתמו על גלויות וקיבלו גליוך
חינם. מי שחותם על מנוי מקבל ארוחה־חינם

השר רא התערב
על חקירת דויד אפל על״ידי המי-
שטרה (״אני המצאתי את דויד
לוי!׳ /העולם הזה .)31.5.89

על עיגרות מילה לועזית.
אני מציעה לקרוא למילה ליעל שירסום,
שיר +פירסום, שאפשר גם לשרסס אותו.
וגם שירסומת הולך. .

איילה בן־שמואל,

תל־אביב

זבל וושיעטוני
על נבירה עיתונאית בפחי״זבל
(״עמוד הזבל״ ,״עיתונות בע״מ״׳
העולם הז ה .)7.6.89
מצל אחד צודק מנחם גולן על שהוא מבקר
את אנשי העיר, שמצאו לנכון לנבור בפח־האשפה
של ראש עיריית תל־אביב, אך, מאירך,
מן הראוי היה לספר, כי לא אנשי העיר הם
שהמציאו שיטת סיקור עיתונאית זו.
קרמו להם, בכמה שנים טובות, עיתונאים
של אחד העיתונים הנכבדים בארצות־הברית,
הוושינגטון פזסט, שבימי פרשת ניכסון(זוטר־ג״ט)
לא טמנו ידם בצלחת, אלא טמנו אותה
דווקא בפחי־הזבל של אישי מימשל בכירים
מתוך תיקווה לגלות שם גיזרי מיסמכים מרשיעים.
יונה
קרבם, תדאביב

לגר ש ול שף
״התחנה המרכזית״ של ענת סרגוסתי
איזה מין עם
אמנם, הסיכויים של לאודר־הבן קלושים
ביותר. יש לו מתחרה רפובליקאי חשוב יותר,
ואילו בצד הדמוקראטי יש כמה מועמדים
שסיכוייהם גדולים בהרבה. כרגע מנבאים
מפלה לראש־העיר היהודי, ארוארד קאץ׳,
וניצחון למועמד שחור.
אולם עצם הופעתו של לאודר־הבן במירוץ
זה היפנה את תשומת־הלב לאמו, המממנת
את המירוץ שלו. מכיוון שאמרה לדפנה ברק
שהיא מרוגזת על ישראל, שאין היא מרשה
לסחורתה להימכר כאן, וכיוצא באלה הכרזות
על ישראל והיהדות, גרם הראיון לסנסציה.
]׳!־ורק פוסט הביא על כד סיפור ארור,

יד, אמנות-הצילום משקפת את המציאות
ומעצבת אותה מבחינה אסתטית.
הרבה צלמים מעולים התחילו בדרכם מעל
עמודי השלם הזה. כשם ששבועון זה חולל
מהפכה בסיגנון העיתונאי הכתוב, כן חולל
מהפכה בצילום העיתונאי בארץ. כיום יכולה
העיתונות הישראלית להתחרות בתחום זה
עם מיטב העיתונים בעולם — ואני מקווה כ*
העולם הזה יהיה גם להבא החלוץ בשטח זה.

על מאמנים ומנהלים (״הרומאן
שלי עם הפועל תל-אביב״ ,העולם
הזה .)7.6.89
ברצוני להבהיר מיספר דברים בקשר לכתבתו
של דויד שווייצר:
• אני הייתי מנהל קבוצת הכדורגל של
הפועל תל־אביב בשנים , 1986/87 אך בכתבה,
בקטע שבו אני מוזכר, מתייחס שווייצר
לשנת 985ז, שבה מנהל הקבוצה היה רב גלעד.

כנראה שזיכרונו של שווייצר בגד בו,
בעניין אלי כהן והקנס. הוא ביקש ממני, בתור
אוהד הקבוצה, לעזור לו ולגרש את ההנהלה
הפוליטית.
•ולב סו ף, אם לי היה שווייצר אומר
״לעוף מפה!״ ,הוא היה עף הביתה עוד באותו
יום.
גד תבור, תל־אביב
העולם הז ה 2703

בדיר ה היה ריח חריף של ג!

אורל׳ שכחה
את הסיר
על האש

שעות של חרדה עברו ב שבת האחרו נה
על בני מישפחתה של אורלי יניב ו-
עובדי-הטלוויזיה.
יניב, קריינית מפורסמת ואהודה על
כולם, לא התייצבה לעבודה ולא ענתה
לטלפונים. בשעה 10.40 במוצאי״שבת,
לאחר שדלת ביתה נפרצה, נמצאה יניב
מחוסרת״הכרה, כשבדירה ריח חריף של
גאז.
ניידת־טיפול״נמרץ, שהוזעקה לביתה
בכפר־שמריהו, העבירה א ת אורלי יניב
לבית־החולים מ אי ר בכפר־סבא, שם
קיבלה טיפול.
בשבת בצהריים נשלחה מונית להע לות
א ת אורלי יניב לירושלים. יגיב מגי שה
מדי שבת, יחד עם דויד ויצטום, א ת
תוכנית-הטלוויזיה רואי ם עולם. הנהג,
כהרגלו, צפר. אחר־כד דפק בדלת. איש
לא ענה. אחרי כמה ניסיונות ויתר וחזר
לירושלים. בטלוויזיה דאגו. מעולם לא
קרה שאורלי לא תופיע לעבודה ללא
הודעה.
צילצלו למישפחה. בני־המישפחה ניג שו
לבית, ובעזרת המישטרה פרצו א ת
הדלת. הפריצה התרחשה בשעה 10.30
בלילה. יניב שכבה מחוסרת-הכרה, כש-
ברז-הגאז פתוח.
במגן־דויד אדו ם התקבלה קריאה ב-
. 10.40 דווח על אדם מחוסר-הכרה, ונש לחה
ניידת.
הדירה, לפי עדויות אנשים, היתה
הפוכה ומוזנחת. אורלי יניב נרשמה ב־

~מה קוה באמת
בדירה בנברשמויהוי
דיווחי מד״א בשם אורלי צוקרמן. היא
נלקחה לבית-החולים. ונשלחה מאוחר
יותר חזרה לביתה.
לפי עדויות חברים אמרה יניב כי לא
חשב בטוב, נרדמה, והשאירה סיר על
הגאז.
המים בסיר גלשו, כיבו א ת האש וזרי־מת״הגאז
לדירה גרמה להתעלפות.
חיים יבין צילצל ב תחיל ת השבוע למ-
ערכות״העיתונים וביקש שלא לפרסם
את הפרשה.
ביום הראשון בערב הופיעה אורלי
לעבודה בגלי־צה״ל, שם היא מגישה
שלוש פעמים בשבוע א ת התוכנית יו מיום
מו סי ק ה.
באחרונה היתה אורלי שרויה
במצבים מתמשכים של דיכאון. חברים
אומרים כי התלוננה על כישלונות חבר תיים.
גם הידיעות על יחסים חריגים בי נה
לבין הזמרת יהודית רביץ לא הוסיפו
למצב-רוחה.
שנים ארוכות היתה יניב חברתו של
יהודה אלבויים. לאחר שנפרדו לא קש רה
קשרים הדוקי ם עם גבר נוסף, להו ציא
רומאן קצר עם רופא-נשים.
העולם הז ה 2703

יניב התפרסמה כקריינית מבט
ספורט. היא כבשה את ליבם של מאות-
אלפי אוהדי־ספורט. מאוחר יותר הס כימה
להופיע כשדרנית־התעמולה של
המערך בבחירות לכנסת. בעיקבות ה שידורים
הושעתה מקריינות בטלוויזיה
לתקופה של שנה. היא הוחזרה כדי
לשדר א ת מישחקי גביע-העולם בכדו רגל.
יניב דיכאשחל

נפרדו
בגלל יהורם גאון
ץ ץ אז שנודע בשבוע שעבר על פרידתה
^ /ש ל ירדנה א חי מגברי מזיר, פורחות
השמועות על הסיבה לפרידה המפתיעה.
מזור וארזי סירבו להגיב. גברי צוטט באחד
העיתונים :־מיצינו אחד את השני, הרגשנו
שאין מה לעשות עוד ביחד״.
הסיבה האמיתית לפרידה קשורה בעבודה
שגברי קיבל כאיש יחסי־הציבור של המחזמר
קזבלן: בכיכובו של יהורם גאון: לפני שבוע

ירתה ארזי וגבר
מזור נבו לא ביחד

בפסטיבל־ילדים. לירדנה לא היה אז כיוון
מוגדר במוסיקה, וגברי הציע לה לשיר שירים
לכל המישפחה ושירי ארץ־ישראל.
בתחילת דרכם המשותפת שימש גברי כיועץ
ללא תשלום. הוא דאג לבחירת השירים
£ולשינוי התדמית.

מאוחר יותר הקדיש את כל זמנו לירדנה.

הוא קשר קשרים עם מלחינים, חיפש מנגינות
מתאימות ודאג ליחסי־הציבור בעיתונים,
ברדיו ובטלוויזיה במשך שבע שנים הופיעו
שיבעה אריכי־נגן של ירדנה. דרישת־שלום,
שנב בחממה, אחה לי ארץ, ירדנה ארזי,
נשמה ציעניח, טעם דבש נריח מנטה וד־מיון
מיזרח׳ ,האלבום הערבי.
הפקת האלבום הערבי היתה יקרה(כ־ססז
אלף דולר) ,ותלו בהצלחתה תיקוות רבות.
האלבום נחל מפלה, וזכה לביקורות גרועות
ביותר.
במשך כל שנות־עבודתו המשותפת עם
ירדנה עבד גברי על בסיס של משכורת
חודשית, שכללה את שכר־הדירה של דירתו
ברח׳ דיזנגוף. מעולם לא קיבל אחוזים
ממכירת התקליטים, ולמעט מתנות בימי־הולדתו
לא היו לו הטבות כספיות, למרות
שירדנה סיפרה בראיונותיה בעיתונות ש״גב־רי
הוא כמו מישפחה״. ארזי גברי הקדיש 24 שעות ביממה לענייניה
שותקת
של ירדנה, ביקר אצלה בבית והוזמן לארוחות
הוזמן גברי למישרדו של נתן תומר, בעלה
בבית־הוריה לעיתים קרובות.
של ירדנה ארזי. נתן הבהיר לגברי שיהיה
כאשר אמיר, אחיה של ירדנה, היה במשבר
עליו לבחור בין עבודתו בקזבלן לבין המשך
ועזב את מקום־עבודתו ומקום־מגוריו בירועבודתו
עם ירדנה.
שלים ועבר לתל־אביב, התגורר בדירתו של
גברי נתן תשובה למחרת, הודיע שהוא
גברי, ששהה בבית־החולים באותה עת.
נשאר בקזבלן עם יהורם גאון.
גברי עבד במשך שנים עם המפיק מיקי
גברי עשה בזמנו יחסי־ציבור לתקליט
פלד. הוא היה היחצן של הפסטינל ושל מדינת
אלף נשיקות של גאון, וזכה בהצלחה רבה.
הילדים, שני אירועים שזכו בהצלחות רבות.
הפעם החליטו גאון ומיקי פלד שהם מעוג־ב־
1985 הביא את ריבקה זוהר מארצות־יעים
בגברי ליחסי־הציבור של קזבלן.
הברית, אחרי שנגמלה מסמים. ריבקה זכתה
במקום הראשון בפסטינל, עם השיר בדרך אל

הכפר. מאוחר יותר נשארה בארץ ורצתה
^ משר בין ירדנה ארזי וגברי מזור החל
להמשיך ולעבוד עם גברי, שנאלץ לדחות
1 1לפני שבע שנים. לפני כן עבד גברי עם
אותה בגלל לחצים מצד ירדנה ובעלה. ירדנה
להקת סקסטה, רוחמה והברירה הטיבעית
לא הסכימה שגברי יחלק את זמנו בינה לבין
היתה גם תקופה שבה עבד עם עופרה חזה.
הקשר בין ארזי למזור החל כשהופיעה זמרות אחרות.

גם את עבודתו עם המפיק מיקי פלד לא
ראו ירדנה ונתן תומר בחיוב, ונהגו להעיר לו
על כך•

^ מרות הצלחותיה הגדולות של ירד/נה,
שאת רובן אפשר לזקוף לזכותו של
גברי מזור (־זמרת השנה״ והופעתה בשיר־ותחם
במופע משותף עם יהורם גאון, בטקס
הענקת פרס ישראל) לא הועלתה משכורתו
מזור מקווה לחזור
של גברי. פעמיים נסע עם ירדנה ונתן לטיולים,
פעם לפאריס למשך שבוע ופעם למצריים.
לפני
שנתיים הבטיחו ירדנה ובעלה לגברי
לרכוש עבורו דירה• אך עד היום לא קויימה
ההבטחה.
רוב הזמרים והזמרות בארץ מיוצגים על־ידי
יחצנים העובדים עם כמה אומנים. רק
לירדנה ארזי ולעופרה חזה מנהלים אישיים,
שמקדישים להן את כל זמנם ואונם.
אחרי פרידתה של ירדנה ארזי מגברי מזור,
החלה במגעים עם כמה מישרדים של יחסי־ציבור.
בעולם־הבידור בטוחים שאחי תבקש
ממזור לשוב ולעבוד איתה. אך לפי מצב־העניינים
כרגע מוסל הכל עדיין בספק.

—ויי

געמיאדוזה

למה מקסי לוי החליף מזוזות ב עי ר״!

מר שת פת: עו ד חשודים
המי שטרה חקרה ״ תחת אזהרה׳׳ את מרדכי איינהורן, ל שעבר מנב״ל ״בנק-לאו-
מי״ ,ואת חיים בוקסבאום, ל שעבר רא ש אכן־הכספים. יחד עם אחרים הם
חשודים בי ב ת קו פתח תי מ ת החוזים האישיים המדהימים בבני״ העלימו מידע
מהצוות שעסק באי שור החוזים.
אחרים, שהיו קשורים בבל׳׳ל באותה התקופה, חשודים בעניינים נוספים.
נבדקת שאלת ניגוד־האינטרסים של דירקטורים, שאישרו את תגאי־פרישתו של יפת. בין
הדירקטורים באותה תקופה היו יוסף פקר, בעל מניות בפקד פלדה ודנות, אלי הורוביץ,
בעל מניות בחברת טבע, ומיכה אפרת, גיזבר תנועת־הקיבוצים.
כאשר אישרו הדירקטורים את החוזים האישיים, החזיק בנק לא!נזי באופן קבוע מניות בפקד
פלדה ובטבע. קבוצת דנות קיבלה מהבנק אשראי נרחב, ועם תנועת־הקיבוצים נעשו
עיסקות שונות.
עודכת־הדין רותה אורן, שותפה במישרדו של הד״ר אמנון גולדנברג, שהיה גם הוא
דירקטור בבנק, עברה על חחהו של יפת וענתה למבקר הפנימי של הבנק, אחרי התייעצות
עם גולדנברג, שהיא מייצגת את יפת.
חקירת המישטרה עדיין בתחילתה.

528

ביום השני, וד 19 ביוני, דיווח דובר־צה״ל על 409 הרוגים פלסטיניים
בשטחים הכבושים. מיסטר זה כולל הרוגים מירי חיילי־צה״ל בלבד.
לפי ספירת ״העולם הזה״ ,עומד מיספר ההרוגים הפלסטיניים על
•528
לעומת זאת, מוסרים מקורות פלסטיניים על 649 הרוגים פלסטיניים,
לפי הפירוט הבא:
• 454 הרוגים מירי חיילי צה״ל.
• 77 התגים כתוצאה משאיפת גאז.
• 47 הרוגים ממכות ומהתחשמלות.
• 71 התגים מסיבות אחרות.

דו ברחדש
למי שרד־החוץ
שר-החוץ, מ שה ארנס, החליט ל מנו תאת יוסי עמיהוד כתבר מי שרת, ותא
ייכנס לתפקיד לאחר שיאו שר מינויו, ותמצא אלטרנטיבה מ תאי מה לדובר
הנוכחי, הד״ר אלון ליאל.
ארנס וסגנו, בנימין נתניהו, מבקשים להחליף את ליאל מפני שהוא חבר מיפלגת־העבורה
וממקורביו של הסגן הקודם, הד״ר יוסי ביילין.
ההחלטה על כך התקבלה ברגע האחרון, ובכר היא מריחה מן התפקיד את יוסי גל, דובר
שגרירות ישראל בוושינגטון, שהיה מיועד לתפקיד.
ארנס התאכזב מפעילותו של גל, וכעס במיוחד על הדרך שבה טיפלו אמצעי־התיקשורת
האמריקאיים בביקורו בוושינגטון, לפני כמה חודשים, ועל. סטירת־הלחי״ שחטף מעמיתו
האמריקאי, ג׳יימס בייקר, שאף לא סרח ליידע אותו על מגעי ארצות־הברית־אש״ף.
עמיהוד הוא עובד ותיק של מישרד־החוץ. בעבר שימש גם כנספח״העיתונות של שגרירות
ישראל בפאריס.

בינו רוצה בו ק
צדיק בינו, מי שהיה מנכ״ל בנק לאום׳ ,מייצג קבוצת משקיעים
מאנגליה המעוניינת להשקיע בישראל.
בץ היתר יש סיכוי גתל שהקבוצה תרכו ש חבילת־מניות
באחד הבנקים המוצעים למכירה.

קופח המדינה תפסיד
זכייתה של חברת ״ממך׳ סמיכת של חיל״האוויר האמריקאי לשת תי־ שינו ע
תעלה לקופת המדינה מיליון תלד.
את שרותי השינוע לחיל־האוויר האמריקאי סיפקה עד היום, במשך 20 שנה, התעשייה
האווירית. לצורך זה היא גם רכשה ציוד מיוחד והעסיקה יחידה מיוחדת שטיפלה בתיל־האוויר
האמריקאי.
השנה ניגשה גם ססן, חברה לשרותי מיטען, למיכרז, בהצעת־מחיר נמוכה בשליש מהצעת
התעשייה האנוירית.
סמן, שזכתה במיכרז, תצטרך עתה לחפש עובדים חדשים, ואילו בתעשייה האווירית יצטרכו
לפטר את העובדים שהיו קשורים בשרותי״השינוע.
לפי שעד״ בגלל הצעת־המחיר הנמוכה, תקבל קופת המדינה פחות כסף אמריקאי עבור
שרותי סמן.

> 0סן ע 1ם -או ר

^ התחלה״ ,מנתח אחד מחברי־הכני
* //סת, כמובן בעילום־שם ,״הקירבה ה־מישפחתית
לדויד עזרה. בטח. אבל עכשיו
אני בטוח שזה מתחיל להפריע, כי מקסים
הפך למנהיג בזכות עצמו.״
הפך זו המעטה. כמעט בחשאי, רחוק מה־תיקשורת,
עם שם המעורר פעמוני־אסוציא־ציה
עמומים, צומח פתאום, רחוק מנסיכויות
ירושלים, מקסים לוי, בעל כוח פוליטי מוכח,
נאמנות מישפחתית טיבעית ועולם מחשבתי
מעניין, במיוחד לגבי חבר מרכז תנועת־הח־רות.
אחרי
הבחירות לרשויות המקומיות, שאת
תוצאותיהן אוהבים לכנות בליכוד בשם ״המהפך
המוניציפאלי,״ ואחרי שספרו את מיספר
ערי־הליכוד מול ערי־המערך, התגלתה מישרה
פוליטית רבת־עוצמה, שהליכוד אינו מתכוון
להחמיץ אותה, בעיקר אחרי שרב תבורי,
היו״ר היוצא של מרכז השילטון המקומי,
איבד את כסאו בראשות עיריית פתח־תקיווה.
אלי לנדאו, המנצח התיקשורתי של הליכוד
במערכת־הבחירות האחרונה, הכריז על
עצמו כעל היו״ר הבא. אבל מלוד הגיע קול
אחר, שרק אחרי בדיקת הנתונים הסתבר שמוכרחים
להתחשב בו. מקסים לוי, בעל ניצחון
מדהים ( 86 אחוז לעצמו 12 ,מתוך 17
חברי־מועצה) ,חבר במחנה־לוי, ולא רק מפני
שהוא האח הצעיר יותר, נכנס למירוץ.
לנדאו, אולי עוד מימי-הצבא שלו, יודע
לקרוא מפות. התפקיד חולק, ובעצם נבנה
תפקיד נוסף. לוי קיבל את מועמדות הליכוד
ולנדאו, כך הוחלט, יהיה יושב־ראש מועצת
השילטון המקומי.
המילים שילטון מקומי, בצירוף התיבות
מועצה ומזכירות, הן אמנם מלכודות־השיע־מום
הגדולות ביותר שאפשר בכלל לחשוב
עליהן, אבל יש לזכור שזו בכל זאת עמדת־כוח
שבה החזיק במשך עשרות שנים פינחס
אילון, ראש עיריית־חולון. ומה שחשוב באמת
הוא שאם מקסים לוי, אח־של, גבר על לנדאו,
כדאי להתייחס למילים שלו ברצינות רבה. כי
זוהי נקודת־תצפית על פני עתיד המדינה בשנים
הקרובות. מה שחושב מקסים לוי על
תהליכי־פשרה, למשל, הרבה יותר חשוב ממה
שאומר נסיר ירושלמי כזה או אחר.
מקסים, השני מבין שמונת האחים והיחידי,
פרט לדויד, העוסק בפוליטיקה, נמצא עכשיו
בקדנציה השנייה שלו כראש״העירייה, אחרי
שהיה במשך 10 שנים יושב־ראש עובדי התעשייה
האונירית. אשה, שלושה ילדים, שרות
במישמר־הגבול והשכלה אוניברסיטאית
תלת־שנתית במינהל ציבורי — בלי תואר
רישמי, ככל הנראה 50 .אלף תושבים, חמישית
מהם ערבים. משכורת של 2300 שקלים
בחודש, קואליצייה מקיר־אל־קיר, בית חדש
עם דשא וממטרות בשכונת״וילות לודית,
והרבה תוכניות לעתיד. הדבר האחרון שחסר
לו עכשיו זה המאבק בתוך הליכוד.

• מה ייצא לי, כתל־אביבי, מזה
שתהיה ראש השילטון המקומי?

״מה זה שילטון מקומי בישראל? זהו מוסד
שמהווה אמצעי לקבלת שרותים מהשילטון
המרכזי. כל ראשי־הערים הופכים להיות מין
עמותה שבאמצעותה הם בודקים אם הממשלה
פוגעת בשילטון המקומי״.

• אני מבין שהבעייה המרכזית
היא ריכוז הסמכויות כידי מישרד-
הפנים, ולא בידי הראש הנבחר של
הרשות.
מאיפה אתה מבין את זה? הבחירות האישיות,
שהתחילו ב״ , 1983 נתנו בידי המועמד
הנבחר סמכויות שהן יותר מסמכויות של

זה לא תיכנון. צריך להגדיר סידרי־עדיפו־יות.״
בסדר.
הגבר היושב מולי, מעשן סיגריות
ט״ם בקצב המכניס אותו, בצירוף המישקל
העודף, לקבוצת מסורבי־הביטוח, חותך את
המילים באינטונציה ההחלטית, המלרעית
מאוד, של אחיו הבכור, וגם מעט השערות
הלבנות על הבלורית התאומה מציירות את
דיוקנו העתידי, המישפחתי.
הוא איננו מהפכן. שייך לגזע המשתלבים.
אותם המטפסים למעלה אחרי לימוד המציאות,
ולא מתוך הריסה ובנייה של מציאות
חילופית שנולדה בדימיון.
לוי הוא תלמיד טוב, אבל בשלב הזה של
ההתפתחות שלו הוא לא הולך לעלות על
בריקדות. המאמץ שבהבנת המציאות הוא
קצה הכוח, ולכן שימורה הוא כמעט תנאי
הכרחי להישרדות. אבל, למרות זאת, הוא
״ישבית את הרשויות המקומיות אם לא יתחשבו
בנו.״

• תגיד, לא יהיה לך חבל אם אחרי
ההישג הזה ראש־הממשלה שלך ילך
לנשיא. והליכוד יאבד את השילטון,
גם בגלל ההצבעה שלך, נגדו, במרכז?
״מאיפה
אתה יודע מה אני הולך להצביע?
תשאל!״

• אני שואל.

״אני לא חושב שמישהו הוא נגד תוכנית.
השאלה היא איזו תוכנית...״

• עם כל הכבוד, זה לא הנושא של
הארבעה או השניים ביולי. תהיה
שם הצבעת־אמון.

״אני חושב שנעשתה טעות חמורה מאוד,
שראש־הממשלה לא זימן אליו את השרים
לפני שהציע אותה. הוא לא עשה את זה, ולכן
נוצרה חזית מסויימת נגד התוכנית.
עד כמה שאני מבין את המחנה עצמו,
מחנה לוי, אתה יכול כראש־הממשלה לבוא
למרכז ולהגיד, :השתנו הזמנים, השתנו הנסיבות,
ואני, ראש־הממשלה, מציע לשנות את
המצע האידיאולוגי בהתאם לזמן. אתם רוצים
— תצביעו. לא רוצים, תצאו מהתנועה.׳
אני מציע שבכפר־המכביה נקרא לראש־ה־ממשלה
שיישב עם השרים, ושייצא עם תוכנית
מגובשת. הרי עם 3000 איש אי־אפשר
לעשות דיון רציני. וצריך לשבת, לבדוק את
הסכנות, ולהגיע לתוכנית מוסכמת.״

• הרי שמיר לא שכח משהו בתוכנית,
ועכשיו בא מישהו ומעורר
את תשומת-ליבו. זו התוכנית היחידה
שהוא יכול לצאת איתה החוצה.
נקודה.
״בשביל מה אני חבר מרכז תנועת־חרות?״

• לא יודע. תגיד לי אתה.

״אם אני חבר־מרכז, אני מוכרח לקבל אותה
אחרי שהיא כבר הוגשה? אם אני אחליט
לקבל את הגישה של החזרת יהודה ושומרון,
וזו תהיה עמדת המיפלגה, אני אחליט אם
להישאר במיפלגה או לא. אבל צריך להביא
את הדברים למרכז לפני שהדברים נחתכים.
לא אחר־כך. אתה לא יכול לעבוד כסוליסט,
ולעזוב את המרכז, את השרים שלך. אין דבר
כזה. אם הוא היה אומר שזהו, ואין מה לעשות,
ואין אלטרנטיבה — זה משהו אחר.״

• זה בדיוק מה שהוא אמר.

״למי הוא אמר את זה?״

• בטלוויזיה. לכל העולם.

למה לא במרכז־חרות?״

• אולי מפני שהוא היום ראש־ה־ממשלה
כולה, של כולם.
אז הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה? אין
דבר כזה״.

• אלי לנדאו אמר לי שהוא יוצא
מדעתו בגלל עיכוב התוכניות שלו
על־ידי מישרד־הפנים.

• צריך להביא את אישור תוכנית
השלום הבינלאומית לסגן ראש
פניך זרנוגה?

״אני לא נכנס לדשא של השני. צריך לדאוג
לקצר את הזמן, אבל לא לבטל את הרשות
המחוזית. הבעייה של השילטון המקומי

״למה אתה מזלזל באנשים? תראה, בוא,
ברור שאי־אפשר לעשות דיון עם 3000 איש.
אם אני בריעות מסויימות, שלא צריך בכלל

תשאלו את1יצן
במעמדך, להקטין את הכוח שלך, ויש המון
שיטות לעשות את זה.
מישהו נתן לי משהו במתנה בחיים שלי?
תראה, למשל, את ניצן( ,מועמד המערך לתפקיד
יו״ר מרכז השילטון המקומי) .וההסכם
שהוא חתם עם הערבים. הוא אומר שיש לו

להחזיר את יהודה ושומרון בכלל, וזאת השאלה
— ויש בילבול גדול בין השרים, בעם,
במרכז — צריך לבוא ולהסביר. כן. פשוט
להסביר את המצב.״

• אבל מה שהולך להיות זו הצבעת
אי־אמון בראש־הממשלה.

שבתוך יהודה ושומרון לא תקום מדינה פלסטינית.
יכול להיות שהליכוד ישנה את תפי־סת־עולמו,
כמו שפעם אמרו שרק הליכוד
יכול להחזיר שטחים. יכול להיות שתפיסת־העולם
תהיה לסגת מהאידיאולוגיה.״

• אתה תישאר בתנועה כזאת?

״לא יורע!״

• אבל לא בטוח שתעזוב אותה?
״לא יודע. גם את זה אני לא יודע.״

• זה מאוד משמעותי, מה שאתה
אומר.
״אני לא יודע אם יש היום בכלל אידיאולוגיה
במדינה. אני לא יודע אם יש בכלל דבר
כזה במיפלגות.״

• ולד, מקסיב לוי, יש אידיאולוגיה?
״אני
לא יודע. פעם למדתי במידרשת בן־
אליעזר, כשהייתי ילד. למדתי את מורשת
ז׳בוטינסקי. התנדבות, דברים כאלה. היום
אתה לא רואה את זה. היום אתה רץ, משיג את
הקולות שלך, וזהו. הבעייה של המיפלגות
היא קועשו את שיטת־הבחירות שלהן, ואתה
צריו ללכת ל־ 3000 איש. אין לך זמן לאידיאולוגיות.״

א ט תוכנית שמיר תתקבל,
ברור שהמהלך המדיני ימנע, בכל
מיקרה, ריבונות ישראלית ביהודה
ושומרון, שכם לא תהיה כמו לוד.
לעולם.

אם זה ככה, כמו שאתה אומר, אז צריך
ששמיר יבוא ויומר את הדברים האלה. מי
שיקבל, שיישאר בתנועה. ומי שלא, שיעזוב״.

• אם שמיר יפסיד וילד לנשיא, הליכוד
יאבד את השילטון?
״מה, שמיר לא יקבל את הכרעת המרכז?
אני לא מאמין!״

• אבל זה בדיוק מה שהוא אמר.
במפורש. שהוא ילך לנשיא!
״אם הוא כל־כך רוצה, מישהו יכול למנוע
ממנו? אבל אני לא חושב שזה איבוד
השילטון. מיפלגה לא קמה על אדם אחד, ולא
נופלת על אדם אחד.״

• ויש לד מועמד.
״כן, אבל אני מאמין שיגיעו להסכמה. עוד
לא ראיתי מנהיגים שהולכים מהר.״

• הליכוד התמתן?

״אני חושב שהאיזור עצמו יוצר מצבים
שאתה חייב להיערך להם. כשאני אראה את
כל התמונה הכוללת, כמו חברי־הקבינט, אז
אני ארע מה צריו לעשות״.

וזה אה שלי
״אני בטוח שזה לא יהיה. אני בטוח שלפני
התאריך הזה(ישיבת המרכז) יהיה מהלך מסו-
יים. ראש״הממשלה יאסוף את השרים, ויסביר
להם את המצב.״

• תושג הסכמה בין דויד לוי ושמיר
לפני הישיבה?
״אני בטוח.״

• ואם לא?
״אם שמיר יבוא למרכז־התנועה, והתוכנית
תתקבל בצורה דמוקרטית — בסדר
גמור. מי שיראה את עצמו נפגע, והוא לא
יכול להישאר חבר בחרות, יש לו הברירה
להחליט״.

• ואתה, מה אתה תחליט?
״אני אשאר. זה כוח הדמוקרטיה.

• ודויד לוי יישאר?
״תראה, אני מאמין בדרכו של דויד לוי,
ואני אחיו״.

• הוא עזר לך?
״הוא רואה בי נכס חשוב לתנועה. ואני
מסתייע בניסיון שלו, ובחוכמת־החיים שלו.״

• למה המחנה שלו נחלש?
״מי אמר לך?״

• זה הרושם.
אז זה לא נכון. המחנות, ואני לא רוצה
מחנות, מתעוררים בזמן של ועידות. אנחנו
לומדים להכיר תופעות. לא מנסים להתאחד.
אחד מנסה לעלות על השני. אחד מנסה לדרוך
על השני. ואולי זה טיבעה של פוליטיקה.״

זה טיבעה?
״כן. לפעמים אומרים, פוליטיקה מלוכלכת׳
,ולא מתכוונים לבגד מלוכלך. ככל שאתה
מתקדם יותר בפירמידה, ככה החיים נעשים
קשים יותר. אנשים מקנאים בך, רוצים

כישורים, אבל משה שחל מתגייס לטובתו.
והנה ההסכם שהוא חתם עם הערבים, שבו הוא
אומר שמטרתו היא להביא לייצוג יחסי של
הקולות הערביים. אז נגיד שהוא מרכיב איתם
קואליציה, והמצב יהיה שלערבים יהיו שני
שלישים, ולו עצמו שליש. אז מה, הוא יתן
להם את השילטון? הנהלת השילסון המקומי
תהיה בידיהם? והוא יישם את זה? בטח שלא!״

• מאיפה יש לך ההסכם?
לוי מחייך מעל העותקים המצולמים.
״הגיע. בדרו־לא־דרך.״

• אתה ראש־עיר מעורבת, ואתה
מכיר את הערבים.

• אפשר להגיע איתם להסבם?

״אני אביע דיעה כאשר אראה את כל.הפסיפס
של המערכת. ועכשיו אני בתנועת־הח־רות.
והריעה של התנועה שלי, עכשיו, היא

• וייצמן, שהיה יבול להיות ראש
התנועה שלך, נמצא בקבינט. הוא
רואה את הדברים אחרת, למשל,
מארנם.
״אני לא נגד התפיסה שאומרים על וייצמן
,איך הוא מדבר, מה הוא מדבר?׳ זו השאיפה
שלו. כך הוא מרגיש, ככה הוא מדבר. והש־קפת־עולמך,
בוא, נסה לשכנע אותי. יכול
להיות שאני אשתכנע. אותו הדבר במרכז־חרות.
שינסו לשכנע אותי. אבל ששמיר לא
יאיים עלי שיילך לנשיא.״

• אי ד הגעת להסכם עם אלי
לנדאו?
״אני איש של פשרה מטבעי. תמיד כדאי
להשיג בפשרה, ואפילו לא את 100 האחוזים.
אפילו אם זה לא ניצחון מוחץ. אז גם בעניין
הזה. אני חושב שאנחנו יכולים להשלים זה
את זה. לכל אחד היתרונות והחסרונות שלו.״

• מה החסרונות שלד?
״אני יכול לריב עם אדם, ולמחרת אני שוכח
מזה בכלל. אולי זה חיסרון.״

• יש לך זמן חופשי?
״אני אוהב לקרוא ספרים. בשביל זה גם
כואבות לי העיניים.״

• מה אתה קורא?

• מה אתה קורא עכשיו?
״אני אוהב מאוד את הספרים של ההיסטוריה
של ישראל. התנ״ך. נביאים. אני קורא
הרבה מאוד ספרים שבהם מבטאים מנהיגות,
למשל. אני אוהב לצפות בסרטים שיש בהם
מתח של קרב״.

האם סיים התקף־הלב? מדוע תבעה ה ס

ג ב \וז 0ן מ
כועסים ע ל זוו־ל
במיסלגת־העבודה יש זעם ר ב על דאש־וזמחלקה
לה תיי שבות בסוכנו ת, ניסים זודילי, שלא שעה
להפצרות רא שי המיסלגה, הציג א ת מוע מדו תו
לתפקיד מזכ״ל מועצת־המו שבים וזכה.
הסיבה לכעס היא כי זווילי משאיר את המדזלקה להתיישבות
בידי עמיתו מהליכוד, מתיתיהו דרונלס.
ראשי חבר־הנאמנים של הסוכנות וההסתדרות הציונית סיכמו
כבר כי בקדנציה הבאה של הנהלת הסוכנות יהיה רק ראש־מחלקה
אחד למחלקת־ההתיישבות, כדי למנוע כפילות וביזבח,
ושמחו על ההזדמנות שזווילי התפטר.
המערך יקבל חבר־הנהלה אחר במקום זווילי, אבל לא במוזלקת־ההתיי שבות,
שהיא כיום מחלקה ח שובה, מפני שחיא עוסקת בחלוקת כספי הממ שלה
להתיי שבות, גם מ עבר לקו הירוק.

החברים של עוז
העיתונאים דניאל פאר, עימנואל הלפרין, אליהו בדאון, יוסף בראל, שמואל שי, נחום
כרגע, טדי פרוס וחנוך ברטוב מנהלים משא־ומתן עם עוזי נרקיס, ראש־הסחלקה להסברה
בסוכנות, על סיבוב הרצאות בארצות״הברית, המיועד לסוף הקיץ.
הם כבר הגישו בקשות לנסיעה. הגדיל לעשות אליהו בדאון, מפיק בחצי היזם, שראיין
בתוכניתו את עוזי נרקיס על מלאת 22 שנים למילחמת ששת־הימים.

גם חברו של יוסי הד סי
1יסה להתאבד
שבועיים אחרי התאבדותו של החייל יוסי הדסי ניסה חברו, חייל
אחר המשרת באותו בסיס, להתאבד.
החייל השאיר בביתו מיכתב התאבדות, וניסה לחתוך את ורידי היד.
ההורים שמצאו את המיבתב, זמן קצר לאחר שעזב את הבית,
הזעיקו את מפקד הבסיס, שאיתר את החייל במהירות ודאג לתת לו
טיפול רפואי מהיר.
כמו יוסי הדסי, סבל גם חייל זה מבעיות נפשיות וניזקק לטיפול
פסיכיאטרי.

ונימוח ־־
סו 3״חכל לי ת ו.,מבבי
העימות בין קופת־החולים הכללית, חמפזר ת באחרונה בספים על תשדירי־שרות
ופירסומות ועמודים שלמים ב עי תונו ת, ובין קופת-חחולים ״מכבי׳׳
מחריך.
הסיבה — החסות שנתנה קופודהחולים כוכבי למישחקי המכביה ה־ , 13 והעובדה שקופת־החולים
מכבי החליטה להעניק למישלחת ברית־המועצות טיפול רפואי בחינם.
דובר קופת״החולים הכללית, דויד תגר, התעניין בחסות שמעניקה מכבי למכביה, והציע כי
קופת־החולים הכללית תכפיל את הסכום שמשלמת מכבי עבור החסויות והפירסומות.
תשובת המכביה היתה שלילית, וכתגובה אמר הדובר• :זו מכביה של הליכוד. כדי לדפוק
את מכבי אנחנו עשירים.׳׳

מקל בעד איזון
אריה מקל, מנב״ל ר שות השידוד, ביקש ה שבוע
ממפיק ה תוכני ת ״זה הזמן׳׳ לשלב ב תוכני ת של יום
ה שני בערב ראיון חיובי על ה תנחלו ת אריאל.
התוכנית זה הזמן משמשת כבר תקופה ארוכה מטרה לביקורת
נוקבת של אנשי״הליכוד בוועד־המנהל, בטענה שהתוכנית
שמאלנית מדי.

הצעירים כ לי ב ר לי ם
מ תמרדי ם
קבוצת צעירים מהליברליס מ ת כוונ ת להגיש בימים הקרובים עתידה לבג״ץ,
בדי לעכב את כינוס מרכז הליכוד, עד לקיום ב חירו ת מחוד שות כליברלים.
לטענתם אין תומי לבחירות שנערכו בשבוע שעבר במרכז הליברלים, מאחר והבחירות היו
מכורות מראש למקורבים ולבני־מישפחה של חברי־מרכז.
הם דורשים לבטל את תוצאות הבחירות ולקיים אותן מחדש.

מירר לב, אהובתו של הבאבא־ברוך,
זקוקה למכווית שכורה
ולבילויים. בעל ה־בו פרד לקה
בהתקף ־ ל ב בבית־המישפט
1עמ• א דוו ה
ס מסולנס צופר שהגיע לבית־המישפט
גרם להתקהלות רבה.
שני אחים עלו במהירות לקומה השביעית,
שם, בפרוזדור, ישב דני מעוז, חיוור ובוכה.
שתי נשים קשישות עמדו לידו ונופפו בעיתונים.
הוא טען שהוא עומד להיחנק. מישהו
רץ להביא כוס־מים.
באותו בוקר לפני שבוע נקבע המועד לדיון
בבקשת־המזונות שהגישה נגדו מירה לב,
אשתו־בנפרד, לפני השופט חסון.
מירה לב הגיעה לבית־המישפט עם פרקליטה,
אברהם דבירי, ומעוז עם פרקליטו דויד
קוברסקי.
באולם השופט חסון התנהלו דיונים אחרים,
והזוג מעוז התבקש לחכות בחוץ. הם לא
דיברו זה עם זה.
מירה נראתה אלגנטית בלבוש שחור, עדויה
בענק־יהייומים. היא עמדה רחוק ממעוז,
שישב על ספסל כשהוא מליט את פניו בידיו.
אחרי דקות אחדות התחיל להיאנח ולבכות.
אנשים ביקשו ממירה לגשת אליו, אך היא לא
זזה ממקומה. לפונים אליה אמרה שהיא ״מכירה
את ההצגות האלו כבר מזמן״.
מעוז ביקש מפרקליטו להזמין אמבולנס.

אנשי־האמבולנס לא הצליחו להכניס
אלונקה למעלית. הם הביאו כיסא־גלגלים,
וביקשו ממעוז לשבת עליו. מעוז קם ואמר
להם שיגיע לבית״החולים בכוחות עצמו. הם
סירבו בכל תוקף, והסבירו לו שהוא נמצא
כרגע באחריותם. מחוסר־ברירה ישב מעוז
בכיסא־הגלגלים ונסחב במעלית לאמבולנס
שחיכה למטה, והוסע לבית החולים איכילוב.
מירה נכנסה לאולם השופט יחד עם שני
הפרקליטים. קוברסקי, נציגו של מעוז, ביקש
דחיית דיון, עקב מצבו הבריאותי של לקוחו.
השופט חסון ביקש את תגובת דבירי, המייצג
את מירה. זה ביקש לקרוא קטע שכתבה
מירה כמה ימים קודם לכן, בהערות שהכינה
לקראת הדיון. השופט נענה לבקשה ודבירי
קרא :״מעוז פיתח אלרגיה לכדורי אקסול. כל
תרופה שיש בה אקמול גורמת לו להלם אלרגי.
מעוז לקח, כנראה, כדור אקמול כדי ליצור
רושם של התקף־לב, כדי להתחמק מחקירה
בבית־המישפט. קיים הבדל תהומי בין מה ש־מעוז
טוען בכתב־ההגנה לגבי הכנסותיו לבין
מיסמכים המצויים בידינו״.
עורך־הרין דבירי הראה לשופט ערימת
מיסמכים, והסכים לדחייה קצרה.

ת אביה לדין? מי התעלל בא הזקנה — שנעלמה מבית־החולים?
החובעיסזקוקיםלהוצאוחיהםכלכלתםומדורס לנזך מ ל 8 , 0 3 0ס ״ חלחודש
כמפור טלח לן;
מזון

הדיון נדחה בשבוע ימים בלבד, למרות
העומס הקיים בתקופה שלפני פגרת בתי־וד
מישפט. מעוז אושפז במחלקה פנימית א׳ ב־בית־חולים
איכילזב ושוחרר כעבור יומיים.
למחרת אישפוזו קרא לפרקליטו וציווה עליו
להגיש בקשה לבית־המישפט, שיינתן לו
להיכנס הביתה למרות התנגדותה הנמרצת
של מירה.

התקף־לג
מבוייסן

^ רומאן בין מידה לדני החל לפני חמש
( 1שנים, אחרי שמירה נפרדה מהבאבא־ברוך
מנתיבות, שאיתו ניהלה רומאן במשך
שבע שנים, שבמהלכן רכש עבורה שתי דירות
מפוארות.
דני מעוז התפרסם בעבר בעיקבות פרשת
גירושיו מניצה, שאותה צילם בעירום יחד עם
מאהבה.
לזוג דני וניצה מעוז היו שתי בנות —
אלינור, שנהרגה בתאונת־דרכים, ולורן, שנישאה
לארנון בס, מבעלי תחנת־הדלק עלית.
הבת לורן התנגדה ליחסי אביה עם מידה
לב. היא בקשה ממעוז שלא להביא את מידה
לחתונתה עם ארנון בס. מעוז, שנפגע מדרישת
בתו, הגיע לחתונה לכמה דקות, ונעלם.
שבועות אחדים לפני חתונת לורן ביים דני
מעוז — לדברי מירח — התקף־לב. זה היה
אחרי שישב עם הורי החתן והתחייב לפניהם
לשלם 50 אחוז מהוצאות החתונה וממחיר
דירה לזוג הצעיר. הוא בעל כדור אקמול ושני
כדורי פיטון, שגרמו לו להלם אלרגי. גם אז
הגיע לאיכילוב, ליחידה לטיפול נמרץ, ושהה
בבית־החולים במשך שבועיים.
בני מישפחת בס לא ויתרו. הם האמינו שזה
תרגיל, הזמינו אותו לביתם ושם הכינו לו
ניירת, שהיתה גם צוואה להבטחת התשלום.
מעוז נעלב והסתלק. בתו תבעה אותו למיש־פט.
מעוז ביקש מבית־המישפט לבטל את הב־

טחתו, וזכה. יותר מאוחר נתן ללורן מתנה
מרצונו החופשי.
בתום שנתיים של רומאן סוער נפרדו מי־רה
ומעוז, והוא נראה מדי פעם עם נשים שונות.
הפרידה נמשכה כשנה.
כשחזרו והחליטו להתחתן, התנגדה הבת
לורן לנישואי אביה. כאשר שמעה שמירה
בהריון, דרשה את חלקה בירושה. העניינים
לא הסתדרו, והקשרים בין הבת לאב נותקו.

וכלכלה

900

ביגו ד

400

ש״זז

הנעל ה

200

קו ס מ סי ק ד.

ססו

מספרה

150

1 ,500

הסמל

300

מים

ס ״1ז

ועד ביה

ס״דו

140

הנתבע)

400

הוי* ח

הנתבע)

30 0

840

200

הו צ או חביחן ־
סלפוו
אשה בטלפון
ף^פני נישואיהם ערכו מירה ומעוז
/הסכם, המסדיר את ענייני־הממון שביניהם.
מעוז התחייב לפרנס את בנה של מירה,
אסי, עד הגיעו לגיל .21 לפני הנישואין הי־רבתה
מידה לנסוע לחו״ל ־ 1טיולים מדי כמה
חודשים ובילתה עם מעוז בבתי־מלון יקרים.
אחרי נישואיהם, כשהיתה מירה בהריון, שלחה
את בנה ללמוד בארצות־הברית.
מעוז נסע לשם ושכר דירה יקרה עבור
הבן. אחרי הלידה נסעה מירה לבקר את בנה
אסי בלוס־אנג׳לס, היא לקחה עימה את התינוקת.
מעוז
נשאר בדירתה של מירה בשיכון־בב־לי.
הם ריברו זה עם זה בטלפון בכל יום.
באחת הפעמים טילפנה מירה הביתה וקול
של אשה ענה בטלפון. מאז הפסיקה לטלפן,
וכשחזרה דרשה ממעוז הסבר. לדבריה, מעוז
תקף אותה באלימות וברח מהבית למלון.
כשמירה באה לשם, אנשי־הביטחון לא הסכימו
לומר היכן בעלה. הוא ניסה להימלט מהמלון
במדרגות־החירום והיא תפסה אותו שם,
עלתה עימו לחדר ודרשה כסף עבור כלכלת־הבית
ועבור הטיפול הפיסיותראפי בתינוקת.
מעוז הבטיח לבוא אחר־הצהרים.
כשיצאה מירה מפתח המלון, ראתה שהמכונית
השכורה שבה הגיעה, נעלמה. יותר

( כולל פי חו ת ל חוב ע 2ל אר ה־ב)

קופי* ח
עוזר ח-פ עס ב מנו ע ( מסול ם

י סי רו ח ע־׳

מנ הצח-פע ס ב מבו ע ( מ סו ל ם

י סי רו ח ע־י

פ זי וטר פי ה לתוב עה 2 1 0 ( 2ס־ תלמ בו ע)
רופ א טיפ ח חלב פר טי 2 -
בי ח מר קח ת,
בי לויי ם,

מ ס רנ ח,

מסע דו ת,

ביקוריםב חוד ם

טיטולים, מס חו תוכ די
הגגו ח,

סופי מבו ע

ב ב חי -סלוו

סו בר ת
ו מי

טיפול
סה״כ

מאוחר התברר לה שמעוז לקח את האוטו והחזיר
אותו לחברה להשכרת־רכב.
כעבור יומיים נותק קו־הטלפון בבית. מי־רה
פנתה לבזק. שם נודע לה כי בעלה ביקש
להחליף את מיספר־הטלפון. בבזק סרבו, לפי
הוראותיו של מעוז, לתת לה את מיספר־הטל־פון
החרש. הבן בלוס־אנג׳לס לא יכול היה
להתקשר עימה, והיא היתה מנותקת מהעולם.
מירה פנתה לבית־המישפט בבקשה להחזיר
לה את קו־הטלפון ולמסור את המיספר
החדש. השופט הורה לבזק לטפל בעניין והקו
הוחזר. כשנורע למעוז שהטלפון פועל, הקים
שערוריה בבזק ופנה בתלונה למנהל ולנ־ציב־תלונות־הציבור.

אלף
ש״ה לחודש
** עוז נראה בכל ערב בפאבים
ע*/ובמים עדות, כשהוא• בחברת ידידים
וידידות, ולא־אחת שתוי. לכל מי שהיה
מעוניין לשמוע סיפר שאשתו ״מקיזה את
דמו״.
הביתה לא הגיע וגם לא שלח כסף.
אחרי חודש פנתה מידה לבית־המישפט,
בבקשה למזונות. מכתב־התביעה עולה שהגברת
מידה לב חיה ברמת־מחייה גבוהה מאוד,
שכללה נסיעות רבות לחו״ל, עוזרת, מגהצת
ונהג צמור.
מירה טוענת שהכנסותיו של מעוז מגיעות
לסכום של יותר מ־ 20 אלף ש״ח בחודש, מבית
השייך לו ברח׳ הירקון, מישרדים מושכרים
וממועדון־קלפים שאותו הוא משכיר לאחיו.
מירה מבקשת מבית־המישפט 8030ש״ח
לחודש, ונוסף על־כך 1500 דולר עבור בנה
אסף 100 ,ש״ח עבור החזקת־רכב ועוד כמה
הוצאות קטנות.
כאשר נודע על כך למעוז, פנה לבית־הדין
הרבני בבקשה לגט. מירה לא הגיעה במועד
הקבוע לבית־הדין הרבני, ומעוז סיפר לידידיו
כי הספיק בינתיים להתגרש.
הוא הפסיק לשלוח כסף לבנה של מירה
באמריקה, ולא שילם את שכר־הדירה שלו.
הבן נאלץ לעזוב את דירתו ולהפסיק את לימודיו.
לפני שבועות אחדים חזר ארצה. שלושה
חודשים לאחר שעזב את הבית בא מעוז
לביתה של מירה, ואמר שהתגעגע לתינוקת.
הוא היה שיכור, נשכב על השטיח ונרדם.

200

מ״וז

750

500

1,000

ש״דו

8 ,030

כעבור שעות אחדות, לאחר חצות, ביקשה
מירה שיעזוב את הבית. מעוז סירב, ומירה
טילפנה לאמו וביקשה שתשלח את אחיו,
ארלנדו, בעל קלוב־קלפים ברחוב הירקון,
כרי להוציא אותו מהבית. מעוז צעק וקילל
ויצא כעבור כמה דקות.

לקהת
| באזיקים
^ שעה 2אחרי־חצות נשמעו דפיקות
עזות בדלת. כשמירה פתחה, נכנסו שוטרים.
הם אמרו שבאו לקחת אותה למישטרה.
הוגשה נגדה תלונה בגין תקיפה. הם לא רצו
למסור פרטים.
מירה אמרה שתגיע למישטרה בבוקר, אך
הסמל אמר לה שאם לא תבוא איתם מרצונה,
ייקחו אותה באזיקים.
למטה חיכו שתי ניידות. בתחנת־המיש־טרה
האשימו את מירה בתקיפת אמו בת ה־85
של מעוז, ואמרו כי הזקנה נמצאת פצועה
בבית־חולים. מירה אמרה לאנשי־המישטרה
שזו עלילה, וביקשה מהם לברר ולבדוק
באיזה בית־חולים נמצאת האשה.
אנשי המישטרה נסעו לאיכילוב, שם התברר
כי אכן הגיעה אמו של מעוז, מרגריטה
מזוז, ונשלחה משם. לאחר־מכן נמסר גם ב־בית־חולים
הדסה שהזקנה התלוננה על כאבים
ופציעות, אך גם משם נשלחה הביתה.
מירה שוחררה לביתה ב־ 5בבוקר.
לפני שיחרורה סיפרה במישטרה כי מעוז
נוהג להטריד את המישטרה בכל פעם, כשהוא
מסתייע באמו הזקנה. בעבר התלוננה
אמו׳ ,מרגריטה מזוז, כי הבת לורן היכתה אותה.
הזקנה אף הצטיידה בתעודה רפואית. יותר
מאוחר ביקש מעוז לבטל את התלונה,
והעניין נשכח.
אחרי אותו מיקרה שלח מעוז שליחים שונים.
הוא ביקש כי ינסו לשכנע את מירה להחזיר
אותו הביתה. השליחים הודיעו בשמו כי
הוא מוכן לתת את המגיע לה, וכי הוא מעדיף
להגיע איתה להסדר מחוץ לכתלי בית־המיש־פט.
מירה סירבה.
ביום שלישי יתנהל הריון בבית־המישפט
המחוזי. מירה מקווה שהפעם לא תהיינה תקלות,
שמעוז יסכים לשמוע את החלטת השופט
ושלא יקח כדורי אקמול ופיטזן.

מבוקשים! הא נותרו ב ארץ עו ד 00
בנזרעגז העם

אמתלה שכזאת
1זה רק תירוץ. אבר איזה
ן תירזץ! ודווקא במחנה
| הלאומי!
דויד ארמון, עסקן הליכוד(ממוצא ליברלי)
,הוא פירסומאי, ועל כן הוא אמון על
גימיקים.
כשהיה צורך לדחות את מועד כינוסו של
מרכז תנועת־הליכוד, כדי לדחות את ההתנגשות
בין יצחק שמיר ואריאל שרון(ראה
להלן ועמוד ,)14 מצא את האמתלה המושלמת:
באותו היום, ה־ 4ביולי, חל יום־הע־צמאות
האמריקאי. יש קבלת־פנים בשגרירות
של ארצות־הברית. כמה מחברי־המרכז מוזמנים
לשם.
״איך לא חשבנו על זה?״ קרא יצחק שמיר,
וקיבל את התירוץ.
חגיגת הנציב העליון. אולם גם כתירוץ,
אין אמתלה זו מוסיפה כבוד לתנועה
המגדירה את עצמה כ״מחנה הלאומי״.

אי־אפשר להצליח
ספק אם יתכן דבר כזה במדינה כלשהי
בעולם, המכבדת את עצמה. המוסד העליון
של מיפלגת־השילטון דוחה את כינוסו, מפני
שמדינה אחרת חוגגת את יום־עצמאותה.
בימי הנציב העליון הבריטי, שבתו כל
בתי-הספר בפלשתינה (א״) לרגל יום־ההול־דת
של המלך, ירום הודו. מאז שזכתה ישראל
בעצמאות פורמלית, אין שבתונים כאלה. מוזר
שתירוץ זה מתקבל דווקא בתנועה הרואה
את עצמה-כממשיכת המחתרות, שגירשו את
הבריטים מהארץ.
אם חשוב יותר לעסקני־הליכוד להתחכך
עם המכובדים במסיבה אמריקאית מאשר עם
עמיתיהם במרכז־החרות, הם מעידים רק על
עצמם.

צה״ל

בל עלי־דפוה
0זהו בית־קברזת רתהידתם
1שד אלופי שומר נפשו
ן ירחק מזה.
האינתיפאדה היא בית־קברות לתהילתם
של אלופים.
אין זו תופעה מיוחדת לישראל. אין כמעט
גנרל, שעסק בדיכוי התקוממות קולוניאלית,
שעלה לאחר־מכן לדרגת של מצביא מהולל.
מכל מילחמות־ישראל, המילחמה באינתיפאדה
היא העכורה ביותר. לא נולדו בה שירים,
כמו במילחמת־העצמאות. לא יפורסמו
עליה אלבומי־ניצחון, כמו אחרי מילחמת
ששת־הימים. לא יסופרו עליה אגדות, כמו
על מילחמת יום־הכיפורים. לא ידרוך בה כוכבו
של שום מפקד, כמו כוכבם של אברהם

ברעם וגורודיש במילחמת ששת־הימים או
כוכבו של יאנוש במילחמת יוס׳הכיפורים.
השירים שיוולדו במילחמה זו יהיו פלסטיניים,
והספרים שינציחו אותה ייכתבו בערבית.
קאריירה
קטועה. ההתרוממות נפלה
על ראשו של דן שומרון כמו בלוק של בטון.
כשנכנס לתפקידו דיבר על צה״ל חדש, רענן,
קטן, יעיל, מודרני. תחת זאת נאלץ להתמודד
עם בעלי־רוגטקות.
כך קרה לאלוף עמרם מיצנע. האיש שזכה
בתהילה מוסרית במילחמת־הלבנון נשבר בין
הפטיש של המתנחלים והסדן של האינתיפאדה.
הקאריירה שלו נקטעה. הוא ביקש
להעבירו מתפקידו.
שום אלוף בעל עתיד בצה״ל לא חפץ לקבל
תפקיד כפוי־טובה זה על עצמו. שום
מצביא אינו אוהב מילחמה שאי־אפשר לנצח
בה. כל מי שנכנס לנעליו של מיצנע יודע
שגורלו נחרץ.
המועמד הטבעי היה יצחק(״איציק״ו מרדכי.
הוא כבר רכש ניסיון כאלוף פיקוד־הד־רום,
הממונה על המילחמה באינתיפאדה בר־צועת־עזה.
הוא לא זכה שם בתהילה, אולם
היה לו מזל כלשהו: מעשי־הזוועה שאירעו
בתחום פיקודו לא דבקו בו אישית.
אולי זה מפני שלציבור כולו יש נקיפת־מצפון
כלפיו, בעיקבות היחס אליו בפרשת
האוטובוס בקו .300 אולי זה מפני שאין כמעט
מתנחלים ברצועת־עזה.
תפקידו החדש, כיורשו של מיצנע, יהיה
קשה הרבה יותר. אולם מרדכי הוותיק, בן
ה־ ,44 אינו מועמד לתפקיד הרמטכ״ל. כש־התפקיד
הוטל עליו, קפץ לדום וקיבל אותו.
(״הוא כורדי אמיתי, חייל ממושמע המקבל
פקודה ואינו מערער עליה ״,אמר עליו השבוע
בחיבה אחד מעמיתיו).
שומר נפשו. צרה גדולה יותר נפלה על
נתן וילנאי, שיירש את מרדכי בפיקוד־דרום.
וילנאי(בנו של זאב וילנאי, איש ידיעת־הא-
רץ וארץ־ישראל השלמה) נחשב כקצין מעניין
ובעל־עקרונות. זה לא יעזור לו בתפקידו
החדש-.
כל עוד נמשכת האינתיפאדה, התפקידים
של הרמטכ״ל, אלוף פיקוד־המרכז ואלוף־
הדרום הס חסרי־תוחלת. שומר נפשו וקאר־יירתו
ירחק מהם.
מיפלגות איך התהפכה
הקערה?
1שרון, לד ומזדעי הזכו שד
1לפגי שהתודדן.
| מה גרם לכך?
גדעק סער(סרצ׳נסקי) ₪
תוך שבועיים הפך שמיר את הקערה על
פיה. ממצב של איום על מנהיגותו מצד שלושה
שרים בכירים במיפלגתו וח״כים רבים(גם
ממחנהו) הוא עבר למיתקפה. היום כבר נשמעים
רמזים להסקת מסקנות על־ידי שמיר
כלפי מתנגדיו, ולהוצאת אריאל שרון מהליכוד.
איך זה קרה, ומה יקרה?
לפני חודש החלה ההתארגנות של מתנגדי
״התוכנית המדינית״ בליכוד. שרון, מודעי,
״חזית ארץ־ישראל״ ,צעירי־הליכוד — הכל
תקפו את התוכנית בחריפות וקראו לכנס את
מרכז־הליכוד לדיון בה. שמיר עצמו הראה
סימני־סרבנות לכנס את מרכז מיפלגתו לדיון
בתוכנית שכבר אושרה על־ידי הממשלה
והכנסת, ושהוצגה לפני הממשלה האמריקאית
בביקורו בוושינגטון. הלכי־הרוח בין
חברי מרכז־הליכוד לא ניבאו טובות מבחינתו
של שמיר.
הפרד ומשול. באותה שעה שהה השר
דויד לוי בחוץ־לארץ. אומנם, לפני צאתו הצ־
(המשך בעמוד ) 12

ע 1תסרטסטי
ההתחלה היתה מרשימה, רישמית, מלאת
כבוד, סימלית ומסודרת. הסוף לא היה מבייש
אף את המקודוהמימכר הסוערים ביותר
בשוק־הכרמל, או בשוקים סואנים אחרים.
זה נראה, בסוף, כמו קטע הלקוח מתוכנית־זיווגים
רעשנית בטלוויזיה האמריקאית המצועצעת.
המיפלגה
הליברלית (לשעבר) בחרה
השבוע ב־ 600 חברי־מרכז חדשים, המצטרפים
ל־ 400 הקיימים, שיהוו ביחד שליש מחברי
מרכז הליכוד(המאוחד).
איך בוחרת מיפלגה דמוקרטית 600 צירים
למרכז? התהליך הוא, לכאורה, פשוט ושיטתי.
כל סניף ברחבי״הארץ מתכנס, חברי הסניף
בוחרים בנציגיהם לוועידה, הוועידה מתכנסת
ובוחרת מתוכה בחברי המרכז.
פשוט? לא במיפלגה הליברלית(לשעבר).
במשך שנה ויותר, מאז התאחדו שתי
המיפלגות — חרות והליברלים — היה ברור
שהמרכז הליברלי, בן 400 החברים, יצטרך
להתעבות כדי להוות, בסופו של תהליך,
שליש מהמרכז המשותף. בינתיים לא הטריד
את עצמו איש מבכירי המיפלגה וממנהיגיה
בשאלה איך ייעשה הדבר.
המרכז המלא המשותף יתכנס בפעם
הראשונה בתחילת חודש יולי ( 2ביולי לפי
גירסה אחת 4 ,ביולי לפי גירסה שניה, או
בתאריך אחר לפי גירסת־פשרה מסתמנת)
וייערך בו דיוקן על יוזמתו המדינית של
יצחק שמיר.
דיון רציני, אולי היסטורי. דיון שתוצאותיו
יכולות לקבוע במידה רבה את דרכה של
מדינת־ישראל בתקופה הקרובה ואולי אף
יותר מזה.
אך כל העניין הכבד והרציני הזה התגמד
לעומת דרך בחירתם של חברי־המרכז
החדשים. מניין לוקחים אותם?
החלטת מנהיגי המיפלגה הליברלית היתה
שכל חבר מרכז יצטרך להמליץ על חבר וחצי
נוספים. חבר? זה ברור. חצי מהו?
מי שנכנס ביום החמישי אחרי־הצהריים
לאולם שבו נערך כינוס מרכז המיפלגה
הליברלית, היה בטוח שמדובר במשהו רציני
ומסודר. בתוך אולם רחב־ידיים הוצבו מאות
כיסאות בשורות ישרות, שעליהם ישבו
בשקט מופתי חברי מרכז״המיפלגה ומומל־

ציהם השונים. כולם לבושים במיטב בגדיהם,
כולן מאופרות ומסורקות, כיאה למעמד ההיסטורי
של כניסתם לתוך הפורום המצומצם
(שלושת אלפים) של חברי מרכז הליכוד.
מולם, על בימה מעוטרת בציבעי הדגל
הלאומי, נמתחה לרוחב הכתובת :״הליכוד —
תנועה לאומית ליברלית. להתאחד — כן.
להיבלע — לא״.
מתחת לכתובת, מאחורי שולחן ארוך־
ארוך, ישבו שתי שורות של אישים. בשורה
הראשונה היו יצחק מודעי, דויד ארמון, יצחק
רום, צבי בר, יוסי גולדברג, אברהם שריר,
יצחק קעטבי, פינחס גולדשטיין, פסח גרופר,
רמי ח תן ומורים רג׳ואן. מאחוריהם היתה
שורה שנייה של מכובדים.
הכינוס נפתח בנאומו של יצחק מודעי
מרכדהליכוד, הקובעים את גורל המדינה?
אוסף של מי שהיו ושל מי שמקווים שצעד זה

שיחה
ע חצי
• א ת רוצה להיות חגר ת
מרבו-הליכוד!
בוודאי, אוי רוצה לקחת חלק
פעיל בהחלטות, וזו הזד מנות קוו*

• למה א ת חושבת שמגיע

בי באשת חבד־מדבז אני מגיעה
לכינוסים פוליטיים בבר הרבה ש מם,
והגיע הזמן שאוכל להשפיע
גם בזבות עצמי.

• מ י ממליץ עליך בתור
הצי!
חצי אחד ממליץ עלי בעלי.

• ומי החצי השני!
חברת־מרכז אחרת. אבל אני פעי לה
במיפלנה כבר הרבה שנים, בכל
מיני נופים.

יברלי ם חיים?

א כן, שיופיעו מייד, המוצא הישר יבוא על שכרו
אעשה? הוא (מודעי) לא עוזר כלום״.
מועמד :״מישהו פעם דיבר על זה?
מישהו החליט על זה?״
מועמד :״יש הרבה אנשים שנפטרו
בינתיים, אז צריך ללכת לבית־הקברות כדי
להחתים אותם?״
מועמד :״מה, אני צריך ללכת לבקש
טובות?״
מועמד :״אנשים הבטיחו שיבואו ולא
באו, אז מה אני אעשה?״
איש ממנהיגי המיפלגה הליברלית לא
ידע, או לא רצה לומר, מה בדיוק קורה
לטופסים החתומים. היו שאמרו שהם מועברים
ישירות לאריאל שרון, יו״ר מרכז הליכוד,
והוא ינפיק תעודות חבר־מרכז־הליכוד
לחברים החדשים.
היו שאמרו שהמעטפות יועברו למשה
ארנס, יו״ר מזכירות הליכוד. היו שאמרו
שהמעטפות יעברו קודם לוועדה, שתאמת את
החתימות — הן של הממליצים והן של
המומלצים — ורק אז, אחרי הבדיקה, יעברו
למוסדות הליכוד להנפקת התעודות. אבל מי
יהיו חברי הוועדה — אנשי מודעי, שריר,
ניסים, או פת — זה לא נאמר, אך זו הנקודה
החשובה ורבת־המשמעות ביותר.

יוביל אותם למה שעוד יוכלו להיות.
המומלצים לא עזבו לרגע את חברי־המרכז
שהיו צריכים להמליץ עליהם. הם נדבקו
אליהם כמו מסטיק לבד, כמו דבק לנייר. שלא
תיקרה, חלילה, תקלה ברגע האחרון. הם היו
נחמדים אליהם, התייחסו אליהם בכבוד,
במורא, בחביבות מוגזמת.
בזמן הנאומים אירגנו הפעילים בחוץ
שולחנות, מחולקים לפי אותיות האלף־בית.
על כל שולחן היתה מונחת ערימת מעטפות,
מסודרת לפי שמותיהם של 400 חברי־המרכז
הקיימים.
ככל מעטפה היו חמישה ניירות. הראשון
היה כתב־הסכמה, שבו צריך היה חבר־המרכז
לאשר שהוא מוכן להיות חבר מרכז־הליכוד.
השני היה כתב־המלצה, שבו המליץ חבר־המרכז
על חבר מרכז נוסף. השלישי הוא כתב
הסכמה של המומלץ להיות חבר מרכדהלי־כור,
הרביעי הוא כתב המלצה לחצי־חבר(כך
בפירוש נכתב שם!) והחמישי הוא כתב־הסכמה
של חצי חבר.
עוד בטרם הסתיימו הנאומים בתוך
האולם, כבר עטו חברי־המרכז על השולחנות,
ממהרים להבטיח את מקום מקורביהם. כל
חבר־מרכז הלך, ואחריו הזדנבו מומלץ וחצי.

החצי, שנדרש לחתימות שני חברי־מרכז,
• 1הסתובב בררך־כלל בפאניקה בין אחד לשני,
מנסה להיות עם שניהם בו־זמנית, כדי
שברגע האחרון לא תהיה תקלה והוא יישאר
באמת רק חצי.

פתיחתו של הבזאר הגדול לא נערכה
בטכס רישמי של גזירת־סרט, אלא בהתנפלות
המונית של גברים ונשים, שראו באקט
זה ררך קלה מאין כמוה להיות חלק מאחד
הגופים הדינמיים ביותר במרינה, המחלק גם
טובות־הנאה ואפשרויות־קידום ביד רחבה.
ומרגע זה ואילך נערכו הדיאלוגים הבאים:
חבר למומלץ :־״מי מסרר לך להיות
חבר־מרכז?״
מומלץ :״אני מחפש מישהו שימליץ
עלי•״
חבר :״אז בוא, אני אסדר לך.״

חבר־מרבז :״יצחק (קעטבי, יו״ר המר־

״צחק, תדאג
ר! פה בחוץ
כולם תבוסים!״

״ש חובה
שנבטו! בינתיים.
להחתים אותם
בבית־הקבוותד

..אחה ווצה
שאכניס קווב
שרר במקום
פעיל ותיקי״

כז< ,שני חברי מועצת־העיר אשקלון, יהיה
מסודר?״
יצחק :״יהיה בסדר״.

חבר־מרכז :״מה אתה רוצה? שאני
אכניס בן־מישפחה שלך, ולא אכניס אנשים
שפעילים כבר 10 שנים?״

חבר־מרכז :״למה לא עשו ועידה? למה
לא בחרו מחדש את כל החברים? מה פיתאום
חברי־מרכז שנבחרו לפני 13 שנה יחליטו?
תראה מה קורה בחוץ! אדם מחפש עוד אחד
שיחתום לאח שלו. תראה איזה קנוניות
מתקיימות בחוץ! צריכים לבטל את השיטה
הזאת, זו שיטה של שמור לי ואשמור לך״.

מועמד :״אתה מוכרח לעזור לי! תשמע
מה קרה לי. אשה בת ,74 חברת־מרכז, הבטיחה
להמליץ עלי.׳ לפני יומיים היא התקשרה
ואמרה לי שהיא* עשתה עיסקה עם החברה
שלה, שהיא ממליצה על הבת שלה, וזו ממליצה
על הבת שלה, ואני נשארתי בלי מישהו
שימליץ עלי.
״אנשים מכניסים בני־מישפחה, בכלל לא
פעילים! ואני פעיל כבר שנים. למה לא לעשות
את כל העניין בצורה דמוקרטית בסניפים?״
מודעי
:״מה אני יכול לעשות? זה הסכם
חרות־ליברלים״.

מודעי :״יש לי רשימה של 62 חברי מרכז,
שאמרו לי, א ת מי שאתה רוצה תכניס,
אנחנו מאשרים.׳״
( 62 חברים, שכל שניים מהם יכולים להמליץ
על עוד שלושה, זה, בחשבון פשוט 93 ,
חברים חדשים, הנתונים בידיו של מודעי).

מועמד למודעי :״יצחק, תדאג לי, פה
בחוץ כולם תפוסים״.
מועמד למודעי :״אני פעיל באוניברסיטה,
אני רוצה להיכנס כדי להשפיע, אבל
אף אחד לא מכיר אותי, ןןי יכניס אותי?״
מועמד :״קבעו עם אנשים, דיברו איתם
וזהו.״
חבר־מרכז :״זה תלוי רק בחברים
בסניף״.
מועמד :״אבל הם לא מתערבים, מה אני

היו מי שראו בקהל הרב גם כמה אנשי
תנועת־החרות, שהחליטו להיות חברי־מרכז
דרך הבזאר הפתוח, ולא דרך המסלול המפרך
של סניפי־התנועה. היו ביניהם גם מי
שהצליחו.
כך או כך, הרכבו של המרכז קובע. הוא
יקבע בטווח הקרוב את תוכניתו המדינית של
שמיר לשבט או לחסד. הוא יקבע בטווח
הרחוק מי מהליברלים ימשיך לשמור על כוחו,
מי יתחזק ומי ייחלש. אין ספק שמי שהצליח,
בהזדמנות חד־פעמית זו, להכניס יותר
מאנשיו הקרובים, יוכל להבטיח לעצמו מקום
טוב באמצע גם בעתיד.
תנועת החרות, שהובילה מיפלגות גדולות
בדמוקרטיה הפנימית שלה, מוצאת את עצמה
פתאום באיחוד עם שרידי־מיפלגה, שכבר 28
שנים לא עמדה במיבחנו הקשה של הבוחר,
שכבר שנים לא ניהלה בחירות בתוך מוסדותיה,
שאנשיה מהווים, לפתע, שליש מן
התנועה המאוחדת׳ שליש המוסיף לפחות עוד
שני מחנות — מודעי וניסים — לשלושה
הקיימים — שמיר, לוי ושרון.

שיווה 011
מועמד/מומלץ
• מדוע אתה רוצה להיות
חבר מרכז־הליכוד!
אני רוצה להיות גורם משפיע
בהחלטות המדיניות.

• אתה מזהה את עצמך עם
מחנה מודעי!
מה פיתאום!

• ז ה נראה במו כנם של
מחנה־מודעי. משה נים יס ו־גידעון
פת אינם.
זה כנס של תומכים או לא־תומכים
ביוזמה המדינית.

• אתה תומך או לא-תומך!
עוד לא החלטתי, ואני עוד לא
יודע בדיוק טח היוזמה.

• מי ממליץ עליך!
חבד־מרכז בכיר.

• הוא ממליץ עליך בתור
שלם, או בתור חצין
בתור שלם.

• אז מי החצי!
מחפשים אותו.

• אתה בטוח שתיכנם!
אני מקווה. מה אני יודען

הני תו ח הי ההפתעתח ה ״ ד ו

בנז ר עגז
(המשך מעמוד 00
היד על התנגדותו לתוכנית — אן־ עדיין לא
היה ברור מה תהיה עמדתו הסופית בנושא זה,
ועד כמה יהיה מוכן להרחיק לכת במהלך
משותף עם השרים שרת ומודעי. הכל סברו,
ובצדק, שאם גם ל ד יתן ידו למתנגדים —
שמיר יהיה בצרות.
היה להערכה זו על מה להתבסס: בכל פעם
בעבר, כשהתאוזדו השרים שרון ולוי נגד
שמיר־ארנס, הם ניצחו. ביחד יש להם רוב
במרכז. למשל:
• בוו עי ד ת חרות המפוצצת (מרס )86
ניצחה קואליציית לוי־שחן בהתמודדות בין
שרון לבני בגין על ראשות ועדת־המנדטים.
לאנשי שמיר לא נותר אלא ״למזמז״ את הוועידה
עד לפיצוצה, כדי להתחמק מהקרב הד־ראמתי
לוי־ארנס על ראשות הוועדה המתמדת.

גם בהתמודדות ב״שביעיות״ (יולי 88׳)
חברו לוי ושרון יחד ותפסו את המקומות הראשון
והשני(בהתאמה) ,תוך דחיקת ארנס למקום
השלישי.
אך ברוב ההתמודדדות המכריעות לא
ניצלו לוי ושרון את הרוב החוסם שלהם נגד

אין ספק שדויד לוי ניסה ומנסה להגיע
לפשרה עם שמיר, ולתפקד כמתווך בין הני־צים.
אך גם לפשרה, מגיעים מעמדת־כוח.
הפירסומים שבכירי מחנהו תומכים בתוכנית,
והעובדה שלא כינס את תומכיו לכנס עוצמה
רב־רושם, כפי שנהג לעשות בעבר, פגעו
קשות בדימוי־הכוח שלו.
שמיר הוא אדם כוחני, והוא קלט את המסר.
הוא הגיע לפשרה עם לוי רק בעניין שהיה
נוח לו באותו רגע: סיכום משותף על תאריך
כינוס המרכז, מעל לראשו של יושב־ראש
המרכז ובן־בריתו העכשווי — אריאל שרון.
כושלים ונעדרים. ברמה הארגונית
נכשלו שרון ולוי משלא נטלו את היוזמה
לידיהם. בעוד ששמיר מזמין למישרדו יומיום
חברי־מרכז, מפעיל מכבש אירגוני באמצעות
יועצו, מיכאל דקל, נכשלו לוי ושרון
דווקא בתחום שבו נודעה עליונותם בעבר.
לוי לא כפה מישמעת על ראשי מחנהו,
התומכים בתוכנית, ובעיקר — רובי ריבלין,
יושב־ראש מחלקת־האירגון של הליכוד. ניכרה
שוב עובדת חסרונו של מיכה רייסר, שהיה
בעבר המוח האירגוני של מחנה לוי. גם רודי
אפל, האיש החזק במחנה לוי, מנוטרל עקב

דפנה ברק ויא״נה את צחק מודעי

• מהו תפקידך במערך שרון־לוי־מודעי
— יזם? מ תוו א
אני חושב שאני פשוט שותף שלישי.
מתווך? נכון שבגלל דברים בעבר.״

• אתה מתכוון לומר ״מישק־

כן, מישקעים. נכון שהיתה חשדנות הדדית.
היה איזה חוסר־אמון בתחילת השיחות

״ כ מו א רי ה! ״

שמיר, שתוך שימוש בשיטת ״הפרד ומשול״,
החביבה עליו, השתלט עם אנשיו בהדרגה על
הממשלה והמיפלגד-
השגיאה של לוי. מדוע, אם כן, בכל
זאת נראה שי ח של שמיר תהיה שוב על
העליונה, בעוד שבועיים, במרכז מיפלגתו?
ראשית, עריץ אין העניין כה בטוח. אבל
אין ספק שמ תנגח שמיר נכנסו לעמדת־נחיתות.
לכך יש שתי סיבות עיקריות: טעות
טאקטית של השר לוי וחולשה אירגונית של
מחנות לוי ושרון, לעומת היערכות נכונה של
שמיר ואנשיו.
השגיאה הטאקטית: לוי טעה כשלא אירגן
את אנשיו בעוד מועד ונראה חלש. ובמקביל
הלך לפגישות עם שמיר, כדי להגיע ל״הב־נות״
ונתן לו, על־ידי כך, להבין שניתן להפריד
בינו לבין הצמד היותר מיליטנטי, שרוד
מודעי.
קשה לקרוא למאות תומכים, שרבים מהם
ניזונים ישירות מעוגת־השלטון, להילחם
בראש־הממשלה. בייחוד כאשר יריית״הפתי־חה
היא ניסיון להגיע לפשרות ולהבנות מעל
ראשו של בדבריתך, עם יריבד.

החקירה המישטרתית המתנהלת נגדו. לוי
נותר בנתק אירגוני מהשטח, בסיס־כוחו. גם
מחנה שרון סבל מקשיי־התארגנות, עקב
עריקתם של דויד מגן וגירעון גדות למחנה
תומכי־התוכנית. ניכרה גם היעדרותו של
העוזר־לשעבר, ישראל כץ, שבמשך חמש
השנים האחרונות ניצח על מלאכת־האירגון
של מחנה שרון.
היעדרויותיהם התכופות מהארץ של
שלושת השרים פגעו אף הן קשות.
אם רוצים שרון, לוי ומודעי להינצל ממכה
במרכז־המיפלגה, שתנוצל גם לחיסול־חשבו־נות
עימם, יהיה עליהם לעבור לקרב־תנועה.
הכנס המשותף שלהם, ביום הרביעי בכפר
המכביה, יהיה נקודת־ציון מרכזית בדרך
לישיבת־המרכז. אם תהיה זו הפגנת־עוצמה
מרשימה, היא אף יכולה לשנות לחלוטין את
הדינמיקה במאבק.
הוויכוח הסמוי היום הוא על מילות נוסחת־הפשרה.
לוי אינו רוצה להגיע להצבעה על
נושא זה גם שמיר לא ירצה בכך, אם לא יהיה
בטוח בתוצאות. הכל תלוי במיספר הגייסות
שיצליחו השלושה לארגן עד אז.

ה־ 1ביולי, ה 4-ביולי, שמיר עס נסיכיו מול לוי־שרון־מודעי -נד מה שבמה לך
ההיערכויות האחרונות שכחו רבים שהמאבק בליכוד התחיל ס בי ב איזו״
שהיא בעייה מדינית קסנה. אבל מהו עתידנו הלאומי ועתיד המרחב מול
המאבקים המרתקי ם בין דויד (גם אריק) מלך־ישראל לבין הסבא שאינו
מפסיק להפתיע!
בטישחק הזה בכיס או ת המוסיקליים היה יצחק מודעי הראשון שתפס כס א.
כפוליסיקאי חד-חו שים -וכבוגד המיפלגה הליברלית, חושיו באינסריגות
ה ת חדדו במשך השנים -הריח מודעי שהמוסיקה עומדת להיפסק, התיישב
במהירות ושיחק תפקיד חשוב בהושבת האחרים.
כך, ביוזמתו, נולד המשולש הכל״כך צפוי: אריק שדון, דוי ד לוי וכמובן
מודעי. השלושה מנסים להכשיל א ת יוזמת-שמיד בעניין הבחירות ב שטחים
הכבושים.
לטווח רחוק יותר, זהו טיבחן־כוח לקר את הה ת מודדו ת על מנהיגות הליכוד
ב־ 2ע9ג: האם ינצחו אז משה ארנס, שאותו מכין שמיר, וחבורת-הנסיכים
סביבו (דן מרידוד, בני בגין, רוני מילוא ואחדים) ,או שמא י ת חזק א חד
מקודקודי־המשולש, שבו הדומיננטי ביותר כיום הוא שרון!
הבעייתיות במשולש הזה -זזה מזכיר קצת א ת המשולש במערך שחל־גור-
יעקובי -היא שכל אחד משלושת קודקודיו שואפים להנהיג א ת הליכוד.
מכאן מובנת הח שדנות הסמויה ביניהם, ואי״התיאום שבו מודה מודעי.
עבור יצחק מודעי באה ת קו פ ת הפעילות המוגברת הזאת אחרי ניתוח־לב־פתוח
קשה, ותקופת״החלמה איטי ת אחריו, אחרי ת קו פ ת אכזבה ארוכה שבה
ניצב בעמדת־המתנה (אחרי שפוטר ממישרד־האוצר) וקיווה לשווא לישועה
משמיר. גם הכניסה למישרד״הכלבלח הקטן, אחרי שחלש על מישרד רב-
עוצמה כמו האוצר, לא העלתה לו, בוודאי, א ת המוראל.
לפתע, בשבועות האחרונים, הוא בכותרות, יורה בלשוט המו שחזת לכל עבר
יצחק מודעי ״במיטבו״ .קוראים לכך ״קאם-בק״( שיבה לכותרות).את ההגדרה הז א ת מודע* ל א אהב, אצל מדי כמה מישפטים הודיע :״אני
מרגיש כמו אדיה! מתפקד כנס אריה! גם באופן אישי, ותפסיקי להסמיק!״

תשע שנים בדיוק חלפו מאז שנהרגה הראלה, בתם של מיכל ויצחק מודעי
ב ת אונ ת־דרכי ם(ה אסון אירע ביוני .)1978 יצחק מודעי לעולם אינו מדבר על
כך בפומבי. ת מי ד הילכו סיפורים, על מה שעבר ושעובד עליו מ אז האסון.
השבוע, כשסיפר לי במפתיע אל הכאב, הבנתי עד כמה שהכאב חזק. כמו
אריה.

ברס/ס 5 0כ עו ל האמת --אינני מסוגל ל הזכיר את שמה( של הבת)!

איבדח לשוני
כשסיפרו לי שהייתי ״־ 507 שם״
-קיבלתי הלם -סיפר מודעי.

מלשאול.
״את טועה -הפעם השניה!״
השיב בעל הלשון המפורסמת ביו תר
במדינה, שכבר סיבבה אותו
באי-אלה סק אנדלים, שגרמה ל פיטוריו
מכס״האוצר והמפילה א ת
מוראה על יריביו מדי יום ביומו.
״הפעם הראשונה היתה כשניסו
לחתוך לי אותה פיסית. זאת היתה
הפעם הראשונה בחיי שלא יכולתי
לדבר. הייתי אז בן .6נהגנו לשחק
בגן־השרוו בתל-אביב ג׳ולים, יהו דים
וערבים ביחד. אני תמיד-
תמיד הייתי זוכה. הילדים הער ביים
לא אהבו א ת זה, ויום אחד
פשוט ניסו לחתוך לי את הלשון.
דעגקא א ת הלשון! כן, כנראה ידעו
כבר אז עם מי יש להם >ולזמ״...
בין דויד לוי, אריק שרון וביני, בגלל היחסים
והדברים שקרו בין השניים.

• ולולא קמת ותיוובת ביניהם?
אני יודע, אני? ודע מה לרה סביבי, מה
אומרים. אצלי היה לשניים האלה יותר נוח
להיפגש, אולי מפני שלישכתי ממוקמת
במישרד ראש־הממשלה. אולי בגלל זה היה
להם קל יותר. עצם העובדה שהם נפגשו רק
באמצעותי ...זה אומר דרשני. אבל ההמשך
היה קל יותר. נערכו מיפגשים גם אצל דויד,
אצל אריק. אני גם קורא ושומע דברים. זה לא
ממש כמו שאומרים.

פתך המדינית, והפרשנויות בעניין
יחסך לשמיר אינן נכונות? אינך
מאוכזב ממנו?
מה זאת אומרת ,״אינך מאוכזב ממנו״?
ועוד איך אני מאוכזב משמיר! הוא הבטיח לי,
כנציג הבכיר של הליברלים! ויותר מהבטחה
אחת. עד עצם היום הזה, הוא לא קיים. פשוט
לא עמד בהבטחות. אני האמנתי לו.

• אתה זוכר את הרגע שבו החלטת
לקום וליזום מערכה נגדו?
זה לא שקמתי בבוקר אחד והחלטתי :״הבה
נחבר בין לוי לבין זה לגמרי לא קרה כך.
הייתי הראשון שכינס מסיבת־עיתונאים אחרי
יוזמת־שמיר. הצעתי אז ששמיר ופרס ילכו
לנשיא. אילו היה בישראל מישאל־עם —
הייתי, בוודאי, מציע שייערך בשאלה זו. אחריי
צעדו שרון ולוי בגלוי, בקול. אז עלה
בדעתי הרעיון :״הבה נתחבר!״

• היתה התלהבות מצד שני המחותנים?

בהתחלה לא היתה התלהבות, אבל
שניהם הסכימו ליוזמה.

• אתה למוד ניסיון מהבטחות-
שמיר. מדוע ששרון ולוי, שנזקקו
לשרותיך בשדכן, יגמלו לך, אם יגיעו
לעמדות-כוח מכריעות?
לא עשינו, בינינו, שום חוזה. אין בין
שלושתנו שום־דבר כתוב ושום הבטחה בעל־פה.
יש בינינו רק הבנה. גם שרון ולוי לא עשו
ביניהם שום הסכם בכתב ובעל״פה.

• אתה מדבר מתוך הערכה או
מתוך ידיעה?
ידיעה! אין בינינו וביניהם שום הבנה, פרט
לנושא המדיני. לכל אחד משלושתנו יש אמביציות
משלו. שלושתנו מודעים היטב לכך.
אבל בדבר הזה — תוכנית שמיר — ראינו
סכנה קיומית למדינת־ישראל.
מה קרה? קרתה לשמיר איזו תקלה: אם
נזכרים במרכיבים ששיחקו כאן, כמו הלחץ

האמריקאי, ממשלה אמריקאית חדשה ששאפה
להראות יוזמות ...כבר היו הרבה ממשלות
שפירסמו יוזמות. היתה יוזמת־רוג׳רס, היתה
יוזמת־רגן, יוזמת־שולץ — היו ...לא שצריך
להתעלם מכך, אבל למה לרוץ כמו משוגעים?
גט הקונפליקט הפנימי בממשלה שיחק
כאן, גם האינתיפאדה.
אני אומר :״אין שום פגם בעמדה פאסי-
בית, ואין שום פגם בלומר — לא!״
אם את אומרת לגבר לא — איזה פגם יש
בכך? מה יש, אסור? המילה ״לא״ אינה מבטאת,
בהכרח, תפיסה שלילית.

לא חילקנו את הארץ על פי גזרות. יש כפילויות.
מה שעשינו הוא — מיכתב מתואם,
ששלושתנו חתומים עליו( שואל את עוזרו:
״מה עם המיכחבי עוד לא החזירו לך? תה
יהיה? זה ח״ב לצאת מהר כן, יהיה מיכתב
כזה, אני מקווה ...מוכרח להיות! ביום הרביעי
השבוע, שלושתנו מופיעים ביחר בעצרת
משותפת. משתדלים לתאם. אבל כל אחד
מעדיף לנסוע לסניפים החביבים עליו, לאנשים
שהוא מכיר. כשמדובר על שלושה אנשים
בעלי אמביציות כל־כך ידועות

בעזרת קצת רוע־לב ניתן לר•
הז כר ת את העובדה
ששלוש -אות ביוזמה הזאת שלך קאם־בק,
תבם חדורי-אמביציות. מה
בנוגע אחרי הניתוח הקשה והאישפוז שב־לאמביציה
שלך להיות ראש־ממש־ עיקבותיו.

קיימת! מדוע שארד מזה? מה פתאום? אני
שואף להיות ראש־ממשלה, אלא שמדי פעם
אני מזיז את התאריך.

• ע ל איזה תאריך אתה מדבר
עכשיו?
על גמר הקדנציה הנוכחית של שמיר! אני
יודע שיהיו מאבקים, והם לגיטימיים. אני מקווה
שאלה יהיו מאבקים סולידיים, אבל אז
ישמיע הציבור את קולו — אינני יודע עוד
כיצד יבחרו — ותהיה הכרעה — 1992 .זה
התאריך. אני מקווה שלא יחולו שינויים ושלא
אצטרך לדחות.
שמיר כבר יהיה קשיש? תתפלאי, בפוליטיקה
...אבל אם לא תהיינה הפתעות, אני רץ!

• יש להניח שהמערכה נגד
שמיר, שבמיסגרתה אתה מסתובב
בסניפים ברחבי הארץ, תורמת לבי•
ם וסך בתנועת־הליכוד, לקראת המי־רוץ
הזה.
או שתורמת, או שמפריעה. עברתי, במשך
חודש, ב־ 30 סניפים. אין תיאום בין שלושתנו.

אחרי הניתוח ותקופת־החחלמה, באמת
האטתי פעילות, הרופאים הירשו לי לשוב
לפעילות מלאה רק בשלושת השבועות
האחרונים. אבל אם אני עובר את הגבול,
משוויץ, מגזים — אני משלם ביוקר, ומייד.

• ז ה אירע מאז שהתחלת •לרוץ
נגד שמיר?
כן. היה לי יום אחד שבו נסעתי עד קצרין.
היה חם. זה רחוק. אחר־כך נוספו לי כמה
פעילויות שלא רציתי לוותר עליהן. בערב
כבר הרגשתי ...שילמתי על כך. אבל באופן
כללי, אני מרגיש כמו אריה!

• חזק יותר מאשר לפני הניתוח?
הניתוח הזה היה הפתעת־חיי. לא העליתי
בדעתי. תמיד חשבתי שאני בריא כזה, חזק
כמו שור. והנה, התבדיתי. הייתי כל״כך
מופתע כשזה קרה, כל־כך לא מוכן! אבל זה
מאחוריי!

• נוהגים לומר שהראייה משתנה
(המשך בעמוד ) 14

• אומרים גם — ברוע־לב, כמובן
— שהיוזמה שלך נובעת לאו־דווקא
מהשקפותיך המדיניות, אלא יותר
מהמישקעים שנוצרו בינך לבין יצחק
שמיר.
נו, תפוחים לחוד ואגסים לחוד. זה שיש לי
השקפה מדינית ידועה ומבוססת זה אינו אומר
שלא עבר משהו ביחסים בין שמיר לביני.

• הבה נתמקד תחילה בתפוחים:
תאר את יחסך העכשווי לשמיר.
כל איש הגיוני, המסתכל בתהליכים בשנים
האחרונות, יכול להבין שלא היתה ביחסים
האלה הרריות, אם להתבטא בלשון עדינה.

כלומר: היה לך מערך־ציפיות
שלא התממש?
ראשית, אני השר הראשון — אבל הראשון!
— שנזרק מהממשלה. המפתחות לפיצוי
היו בידי שמיר. עובדה היא שהוא לא עשה
כלום.

• קבלת ממנו הבטחה ספציפית
שלא מומשה?
אני אישית — לא. אבל קיבלתי ממנו
הרבה הבטחות כנציג הבכיר של המיפלגה
הליברלית. אילו.היית יודעת כמה הבטחות!
בינתיים הוא החליף את יועציו, מקורביו,
אולי גם את תומכיו.

• אתה פגוע?
פגוע? אני מרגיש כמו אריה!

• מרגיש דחך לנקום?
מי שעוסק בנקמות בפוליטיקה ...מרגיז
אותי הניסיון לקשור בין עמדתי המדינית
לבין רגשות ומניעים אישיים. זה מצחיק ממש
הייתי בין הראשונים שהביעו את דעתם על
האינתיפאדה, כשיצחק רבין שהה בחו״ל.

• כלומר: היוזמה שלך לחבר בין
לוי ושרון נגד שמיר נבעה מהשק־

— או רץ
ך* מו שלושה המוסקטירים בשעתו,
^ מסתערת השלישיה העליזה — אריאל
שרון, דויד לוי ויצחק מודעי — על יצחק
שמיר ואנשיו.
הם יודעים היכן שדה־הקרב — מרכז־הליכוד.
הם יודעים מהו היעד — להפיל את
״התוכנית המדינית״ של שמיר, ותוך כדי כך
לערער את מנהיגותו. הם יודעים גם מהו
הנשק שלהם — נציגי הסניפים במרכז.
אולם מרוב התלהבות הם לא שמו לב
לעובדה קטנה: היריב מכין להם שדה־קרב
אחר, במקום אחר, בנשק אחר.

כ ך מתכנן

היועץ המישפטי של הליכוד, איתן הברמן,
הכריז לא־מכבר שרק למזכירות ולהנהלה
(גופים שאוישו לפני שנים רבות, ושבהם יש
רוב גדול לאנשי שמיר־ארנס) יש תוקף
מישפטי מחייב.משמע: למרכזאין .

• מנוימח דהווקנוז־נגד

המטרה האמיתית: לשנות לחלו-
טץ את כללי־המישחק בליכוד. לסרס
את מרכז-התנועה שבו יש אחיזה
לשרון־לוי־מודעי, ולהעביר את התנועה
כולה מססים עממיים (״סופו-
ליסטיים״) לססים עיליתניים (״אליטיסטיים״).

בודדות מוקדמות
ך • ימים האחרונים כבר טופטפו כמה
* 1רמזים על רצונם של אנשי־שמיר־ארנס

את הצעד הראשון הם כבר עשו בליל
ההכרזה על איחוד הליכוד, ערב הבחירות
האחרונות. שרון־לוי־מודעי לא הבינו מה
מתרחש.
באווירה של אופוריה כללית בגני־הת־ערוכה,
נבחר יושב־ראש התנועה המאוחדת:
יצחק שמיר, שנבחר באותה ההזדמנות גם
כמועמד הליכוד לראשות־הממשלה. המזכירויות
של שתי המיפלגות אוחדו כמזכירות
אחת, בראשות משה ארנס.

אולם אריאל שרון לא נבחר באותו
ערב, רישמית, כיושב-דאש המרכז
המאוחד, כשם שדויד לוי לא
נבחר אז כממלא-מקום היושב־ראש
של התנועה החדשה.

בעוד שכל העיניים מרותקות לקרב
על כינוס מרכז-הליכוד, מכינים
שמיר ואנשיו הפיכה־מלמעלה, שתשנה
את יחסי-הכוחות בליכוד לח־לוטץ.

תוך מרכז״הליבוד עסקו אנשי שמיר
₪ 1בקרב־בלימה.
הם הצליחו לעצור את התקדמות שרון־
לוי־מודעי. שמיר חזר לעמדת מנהיגות בל־תי־מעורערת.
מתנגדיו כבר מחפשים את מילות
נוסחת״הפשרה הגואלת. שמיר אינו נראה
כמי שממהר לספק להם אף את אלה.
אבל מי שסבור כי שמיר ואנשיו יסתפקו
בבלימה, טועה בהערכת האיש. שמיר יודע
היטב שבחיים הפוליטיים לא די בבלימה כדי
לשרוד ולהצליח.
בעודו עוסק בבלימה, הוא מכין את התק־פת־הנגד.
שמיר
מניח כיום שיהיה לו רוב במרכז
המיפלגה בעניין תוכניתו המדינית — או,
לחלופין, שכלל לא תיערך הצבעה עליה.
אך בעודו עוסק בבלימה, הוא כבר מכין
את התקפת־הנגד המכרעת. תהיה זאת תוכנית
מפתיעה, שנועדה להכות את יריביו שוק
על ירך. העניץ המדיני יהיה קשור לזה רק
בעקיפין.

(המשך מעמוד ) 13

לחסל אח

עד היום לא הלכו אנשי שמיר־ארנס
למילחמה על כך. אבל לוויכוח על הסמכות
לכנס את המרכז, ולקבוע את סדר־יומו, יש,
איפוא, שורשים הרבה יותר מהותיים מכפי
שנראה על פני השטח.

• החסטז־בחע
ך* ביר להניח כי כבר בישיבה הבאה של
המרכז, או בישיבה שלאחריה, יישלף
תקנון שיובא לאישור המרכז.
התקנון הזה כבר בושל על־ידי נסיכי
שמיר־ארנס, והוא כולל שינויים מרחיקי־לכת
לגבי צורת הרכבתם של מוסדות־הליכוד בעתיד•

עליהם. הם לא שכחו את ועידת־חרות המפו־צצת(מארס
)1986 ואת צעקותיהם של חברי-
המרכז על שמיר, בדיון על הקמת ממשלת־האחדות.
שמיר לא אהב את המועמדים האלה.

עכשיו פועלים שמיר ונסיכיו בדי
להעביר את התנועה למסלול ״מכובד״
יותר, לנתק את מרכז-התנועה

חלק מהתוכנית הגדולה היא ש
״/״30־ס/״ 35 ממרכז התנועה ישוריינו
ל״סקטורים״ .כלומר: כדי להחליש
את מישקלם היחסי של הסניפים,
ישוריינו חלק ניכר מהמקומות במרכז
לוותיקי המחתרות, לאנשי בי־ת״ר,
לסטודנטים וכיוצא באלה.
סקטורים מיוחסים, שהמשותף להם
הוא שאנשי שמיר-ארנם נהנים בהם
מרוב.
העתקת מוקדי־כוח בתנועה מהסניפים
והמרכז למזכירות (עד כדי ועדות־מינויים
עקיפות, כפי שהיה בבחירות המוניציפליות),
הכנסת סעיפים מתוחכמים לתקנון החדש —
כל אלה ישנו את אופי הליכוד. בהדרגה
תהפוך מתנועה עממית לתנועה עיליתנית.
את הסימנים לכך אפשר לראות כבר כיום.

הפיבה ווד מוולה
לשנות את שיטת־הבחירה של מועמדי המי-
פלגה לכנסת. כיום הם נבחרים על־ידי מרכז־הליכוד.
ההצעה היא לעבור לשיטה של
בחירות איזוריות, באמצעות ״פריימריז״
(״בחירות ראשוניות״ או ״בחירות מוקדמות״,
שבהן כל חברי־התנועה באיזור בוחרים בג־ציגיהם
לרשימת״המועמדים לכנסת).
רעיון זה, הנראה דמוקרטי לעילא ולעילא,
כבר נדון במזכירות הליכוד. אין הוא אלא
חלק מתוכנית הרבה יותר מקיפה ומחושבת־היטב
לשינוי פני הליכוד.

סירוס המונז
^ מטרה היא סירוס המרכז.
1 1שמיר, ארנס ואנשיהם פוחדים מפני המרכז,
ובצדק. המרכז מייצג ריעות קיצוניות
בהרבה משל נציגי הליכוד בממשלה ובכנסת.
שולטים בו אנשים מהסניפים, שהם ברובם
טיפוסים רגשניים, שקל להלהיב אותם בסיסמות
קיצוניות.
שמיר ואנשיו מרגישים שהמרכז מכביד

מהשטח, מהסניפים, שבהם יש כוח
רב לשרון וללוי.
מחנה שמיר־ארנס, בעל הגוון ה״אריסטו־קראסטי״
,אינו מעוניין בכוחות שיצמחו בצורה
עצמאית בשטח. הם מעוניינים במנהיגות
״אינסטנט״ מוצנחת. כמו רן פקר (הקונסול
החדש בלוס־אנג׳לס) וראשי־העיריות שהם
תגליותיו של ארנס — גיורא לב
(פתח־תקוה) ,צבי בר (רמת־גן)-ורמי דותן
(חיפה, שלא נבחר).

• אין סמכות למרכז
^ קרב האמיתי
\ 1מאז הצטרפות הליברלים לחרות
במיפלגה המאוחדת. אין לליכוד תקנון
מחייב, כפי שיש לכל מיפלגה
מסודרת. זוהי פירצה הקוראת מד-
רך־הטבע — למישפטנים.
הוא על התקנון.

להזדמנות כזאת מחכים פוליטיקאים משופשפים,
שהם גם מישפטנים מקצועיים,
כמו רוני מילוא, אהוד אולמרט ורן מרידוד.

שמיר הוכיח שהוא מיומן בהפיכת ניצחון
בעניין עקרוני־מדיני לניצחון אירגוני של
מחנהו בתוך המיפלגה.
בדיון במרכז־התנועה על הקמת ממשלת־האחדות
באה ההפתעה בצורת רשימת־ה־שרים,
ששלף שמיר ברגע המכריע ושהיתה
על טהרת אנשי מחנהו בלבד. זה קרה בשעה
שהכל היו עסוקים בוויכוח העקרוני על מנד
שלת־האחדות.

שליפת רשימת־השרים, שנשמרה
בסוד כמום עד הרגע האחרון, הי־תה
צריכה לשמש אזהרה לשרון וללוי
לגבי התיחבום הפוליטי של
שמיר ונסיכיו.
אם לא יבינו שרון־לוי־מודעי את שיטות
יריביהם, וייערכו בהתאם לכך, הם עשויים
למצוא את עצמם גם הפעם נכנסים לשטח-
השמדה שהוכן להם.

ברגע האחרון יישלך, במפתיע,
התקנון החדש.
גידעדן סעד (סרצינסקי) ₪

בעיקבות ניתוחים או אירועים
רפואיים דראסטיים.
זוהי שטות מוחלטת. זה לא שינה דבר
מראיית, את החיים. אני בכלל לא חושב על
כך כיום. חזרתי לפעילות מלאה, אני כל־כר
עסוק. בכלל...

• ובזמן ההחלמה, אחרי הניתוח?

לא חשבתי לרגע שלא אשוב לתפקד. לא,
לא, לרגע לא. אבל כשהיה לי יותר זמן,
כששכבתי, חשבתי.

• על מה?

רק אז סיפרו לי את האמת על מצבי. אמרו
לי שהייתי כבר ״ 50^.שם!״ את מבינה מה זה?
>מ< 5שם! רק כיום אני מדבר על זה. אין לי
דימיון פורה, אז לא ניסיתי לתאר׳מה בדיוק
אומר הביטוי הזה. אבל קיבלתי כזאת מכה!
הייתי בהלם. העזו לספר לי על־כך רק
כשהייתי כבר על הרגליים. מין כזאת מכה!

• בישראל עדיין נרתעים אישי־ציבור
מלחשוף את מצב־בריאותם,
בפרט כשהוא בעייתי. מהי עמדתך
לגבי זה?
איש אינו מעוניין שהציבור יחטט ברברים
האינטימיים שלו, ובריאות זה דבר אינטימי
ביותר. אני, בנושא הזה, בעד התפיסה
האמריקאית. אני זוכר ששהיתי. בארצות־הברית
כשהנשיא לינדון ג׳ונסון היה חולה.
לא אשכח איר נדהמתי אז מכך שפירסמו את
תמונתו ופרטי־פרטים על מצב בריאותו.
מהדורות החדשות נפתחו בעידכון מפורט על
הנעשה בגופו. מצד שני, הציבור היה מוכן,
ושום־דבר לא נראה מוזר.
קשה מאוד להגדיר את הגבול בין חיטוט
לבין ״זכות־הציבור־לדעת״ .כל נושא שיש לו
נגיעה לתיפקוד יומיומי של איש־הציבור —
שייך לחובת־הדיווח.
אני כבר עברתי את הכל: דיווחים על מצב
בריאותי, השמצות שלא היתה להן כל אחיזה
— אפילו נקודת־אחיזה! — במציאות,
סיפורים, ניסיונות להציג את בריאותי כ..

• כבר־מינן?
אז בהקשר זה את יכולה להודיע לכל הנד
עוניינים שיש לי לב חדש, עם אותן השאיפות,
עם אותן האמביציות, ועם כוחות מחור־

״זכות-הציבור־לד-
• בעניין
עת או במילים בוטות יותר —
החיטוט התיקשורתי בחייהם של
אנשי־ציבור, אני מרגישה שאתה
סוחב עימך איזה מישקע כבד. מתי
עברו, מבחינתך, את הגבול?
זה נכון. יש מיקרה אחד שבו חשתי שהיתה
מין התאכזרות נוראית. זה קרה בקשר לאסון,
למה שקרה לנו, לבת שלי.
עכשיו היה יום השנה התשיעי לאסון.
כאן נכנסו לתחום הכי אינטימי. פה ממש
התפרצו לבריכה של כאבים. הכאב שלי היה
כל־כר חזק! הייתי שקוע כולי בתוך זה. היו
דברים שנכתבו, תצלומים. הרגשתי אז שהחי־טוט
היה כל־כך...

• כאב לך שסיקרו את זה בעיתונות?

כל־כך
רציתי שיניחו לי, כל־כך רציתי
שיעזבו את זה! רציתי שישאירו את העניין
הזה אצלי בפנים, שלא ינסו לגעת, לחטט. כל
חיטוט ..זה כל־כך כאב!
ידעתי אז שאמצא דרכים, איך להוציא את
זה החוצה, איך להנציח אותה. עשיתי משהו
בשיתוף עם נלי־צה״ל. שם עבדה. אני לא
יכול לומר לך שזה עוזר, אבל בכל זאת —
זיכרון כלשהו.
לשם — לתחום ההוא — אסור להיכנס.

• גם כיום איזכור תיקשורתי של
האסון גורם לך לאותה הרגשה?
כיום זה קצת פחות. אם מפרסמים תמונה,
או כותבים ...במשך תשע שנים לא יכולתי
להזכיר את השם שלה, לא יכולתי לבטא זאת
בקול.

• גם עכשיו אנחנו משוחחים על
בתך המנוחה במשך כמה דקות,
מבלי שתקרא לה בשמה.
זה עוד מאוד קשה לי. אני לא מסוגל.
העולם הזה 2703

טמיר כהן(יע1ן ב 10ן)

שלם ס 00/חבית על חלוואח לחסכון.
קבל עד 10/0ריבית ׳ 1111 על חסכון.
הצטרף עוד היום לתכנית החסכון ״עוז דולו מדד׳ בבינלאומ׳,
ותקבל מיד הלוואה ללא ריבית וללא הצמדה שתוחזר עד 31 באוגוסט .89
ההלוואה בגובה ס/ס 90 מסכום החסכון.
בנוסף לכך תקבל בבינלאומ׳ תוספת ריבית עד 0/0ו לשנה על התנאים
^ שקבע האוצר, גם במסלול הצמוד למדד וגם במסלול הצמוד לדולר.
1פרטים נוספים בסניפים.

המבצע לתקופה מוגבלת. הבנק רשאי להפסיק את המבצע בכל עת.

המר!הבעלאום׳ הראשון\>.צאמהכלל.

תרצה קזינו מפואר. יש!
תרצה מועדון לילה יוקרתי. יש!
תרצה חמאם טורקי, יש!
תרצה מגרשי טני ס מוארים. יש!
תרצה אולם באולינג. יש!
תרצה חדר כושר משוכלל. יש!
תרצה בריכה מ חו ממת ורגילה. יש!
תרצה חוף ים פרטי. יש!
תרצה מגרש סקווש, החלקה על
ה קרח, צ ליל ה, ג ל שני ם, ד אי ה,
התעמלות אירובית, מסז׳ים, טיפולי
בוץ, הכל יש, רק תבוא ותיהנה.

...ואיך אפשר בלי להזכיר את האוכל
בקלא סי סי שפע המסעדות בקלא־סיס,
נ תנו לנו מושגים חדשים על
אוכל. כן, גם בכמויות. אתה, בא
לקלאסיס שכח מהדיאטה, כי אין
סיכוי שתעמוד בפיתוי. אתה רואה
את ה שולחנות העמוסים מכל טוב
ואתה מבין איך חיו הסולטנים.

למרבה הפל א ה חווי ה ה טו ר קי ת
הנפלאה הז את אינה יקרה כלל וכלל,
במושגים של בתי מלון בארץ, למרות
שאת קל א סי ס אי אפשר לה שוות
לשום בית מלון בישראל.
חברת דיזנ הויז ה מ שוו קתב אופן
בלעדי אתח בי לו ת הנו פ ש של
קלא סי ס, מ צי ע ה עי סקה כד אי ת
בהחלט, הכוללת טי סה הלוך ושוב
בחברת אל־על, א רוח של שבוע
( 7לילות) על בסי ס ארוחת בוקר
בסגנון מזנון ב־.$775
לאור כל מה ש אתה מקבל ב קל א סי ס
זה בהחל ט משתלם. ניתן כמובן,
ל הז מין מספר לי לו ת ק טן יו ת ר
בקלאסיס, לשלב א ת השהיה במלון
עם הטיול שתכננת בטורקיה.

טורקיה של דיזנהויז
אין מה להשוות.

למעלה מבט כללי על המלון
למטה מימין ב חנ ת השהיה המקורה
למטה משמאל החסקוטק

כולם מדברים על טורקיה. כולם
נוסעים לטורקיה. אבל א ם צריך
לחפש מקום שיבטא יותר מכל א ת
תענוגות החיים בטורקיה, אין ספק
שזה מלון קלאסיס.
לא הרחק מאיסטנבול, על החוף
המרהיב של ימת מרמרה נמצא פאר
המלונות הטורקיים.
בחנ ת השהיה

כבר בכניסה אתה מרגיש שקלאסיס
נבנה ותוכנן במיוחד כדי שאתה
תרגיש כמו סולטן.
במבנה אוריינטלי מרהיב ביופיו,
השכילו מתכנני המלון להכניס א ת
כל עינוגי העולם הזה המזרחיים
והמערביים כאחד.

המחיר ליחיד בחדר זוגי.
המחיר לא כולל היטל ומע׳׳מ.

הקאזינו זמועדוז חלילה

₪ודי 7נ ה 7י7

לסווקיה טסים עם הסוניל הלאום׳

חברת התיירות מס. ו בישראל.

3 0 7 £ 1 £1/15815
1 5 7 4 X 3 1 ( 1

פרטים והרשמה בכל משרדי הנסיעות בארץ.

זהו ו,0 ,ון ראשון מגסוגו: לחבר סגו־ז־ של איכות הח״ם

איכ 1ת חיי ט

^ צורך בכתיבת
\ 1יתכן שהוא נולד בוויכוח עם ״יורדים״.

דברים אלה מנקר במוחי כבר זמן רב.

הם התפארו ברמת־המחייה שלהם, במכשירי־החשמל שיש
להם בבית.
אני הטחתי בפניהם שהם חיים במתח בלתי־נסבל, שהם
עובדים הרבה יותר מכפי שנהגו לעבוד בארץ, שהם חיים
באקלים בלתי־נוח, שהם מבלים שעות רבות מדי יום בררו מן
הבית לעבודה ובחזרה.
בוויכוחים אלה צצה במוחי שוב ושוב השאלה: מהי, בעצם,
איכות־חיים? ממה היא מורכבת? מה הם הדברים הגורמים
לארם, במהלך יומו, הנאה וסבל, קורת־רוח ועוגמת־נפש?

האם אפשר לחבר ״סל״ של פריטים כאלה, מעין

״מדד איכות החיים״ ,בדומה ל״מדד יוקר־המח־ייה״?
חלטתי
לעשות

ניסיון כזה, לחבר מעין מדד־איכות־

1 1החיים.

הגעתי מיד למסקנה שאין זה מחקר אובייקטיבי.
לא תיתכן הסכמה אמיתית בין בני-אדם שונים
על הנאות-החיים וסבלות-הריום.
דבר הגורם הנאה לפלוני, גורם סבל לאלמוני. מה שנראה
חיובי בעיני ראובן, נראה שלילי בהחלט בעיני שימעונה.

לבן המדד הזה הוא בהחלט סובייקטיבי.

לא זה בלבד שלגבי כל פריט יכולות להיות הערכות שונות
בין שכנים (העיר נראית נקיה בעיני אחד, מלוכלכת בעיני
רעהו) ,אלא שיכולים להיות הבדלי־דיעות עמוקים לגבי עצם
בחירת פריטים המשפיעים על איכות״החיים. לכל אדם רשימה
משלו.
לכן יש להתייחס אל הרשימה שאני מגיש כאן כאל הצעה
בלבד, שמטרתה לתת לקוראים מזון למחשבה. כל אדם יכול
למחוק פריטים מן הרשימה ולהוסיף עליהם. וכל אחד יכול,
כמובן, להעריך את המצב לגבי כל פריט כאוות נפשו.

ך* מה הסברים לרשימה.
׳— איבות-חיים היא, במידה רבה תוצאת המים־
גש בין האדם וסביבתו.
טיב המיפגש הזה תלוי הן באופיו של האדם, הן בטיב
הסביבה.
רשימה זו אינה נוגעת לגורמים אישיים, למרות שאלה
משפיעים מאוד על איכות־החיים: האופי האישי של האדם,
(המשך בעמוד )22

מדד איכות החיים: וא דרג כל פרט מ־( 1הכי רע) ע ד ( 10 הכי טוב)
אני
א ת׳ אתה

אקלים כללי
מזג־אוויר באביב
מזג־אוויר בקיץ
מזג״האוויר בסתיו
מזג״האוויר בחורף
אוויר צח
ניקיון ברחוב רעש פרחים וצימחיה
תנאי מגורים
מרחק מהבית לעבודה
היכולת לבחור בעבודה
הזדהות עם התפקיד
יחסי״רעות בעבודה
יחסי בוס״עובד
מתח בעבודה
אסתטיקה עירונית
אסתטיקה אנושית
יופי ארכיטקטוני בעירי
יפי הנוף בארצי
נהרות נקיים
קירבה לים
קירבה להרים
קירבה לאתרי״נופש
אורך סוף־שבוע
יכולת בילוי סוף־שבוע
איכות המים
איכות הירקות
איכות הפירות
איכות מזון כללית ידידים יחסים בין אנשים זרים
התחשבות בזולת נימוסים טיב התחבורה הציבורית
זרם התנועה, פקקים
טיב נהיגת הזולת

אפשרויות חנייה
בטיחות ברחוב בעיר
בטיחות בכבישים בינעירוניים
הפשיעה: ביטחון בבית
הפשיעה: ביטחון ברחוב
עזרה הדדית ברחוב ובכביש
קצב החיים
רמת״המחייה
גובה המיסוי
מכשירים חשמליים בבית
שרות לתיקון מפשירי״בית
טיב ומיבחר חנויות
טיב ומיבחר מיסעדות
בתי־קפה
מועדונים, פאבים
הרגשת שייכות
שייכות לשפת הארץ
שייכות למינהגי הארץ
תחושת״חרות אישית
תחושת־חרות לאומית דמוקרטיה זכויות״האדם
הרגשת מעורבות ויכולת להשפיע
הרגשת שייכות לחברה צודקת
הרגשת שייכות לאומה צודקת
תחושת ערך עצמי בחברה
מגע עם השילטונות
יחס הביורוקראטיה
פחד ממילחמה
עומס שרות מילואים
חובת שרות צבאי
חופש ביטוי
חופש מכפייה דתית
סיפוק צרכים דתיים
שרות הדואר
שרות הטלפון
ביטוח בריאות

רמת הרפואה
היגיינה ציבורית
רמת התיאטרון
רמת המוסיקה
רמת המוסיאונים
רמת הספרות
מיגחר תרבותי
חופש מצנזורה תרבותית
בית״הספר לילדים
היכולת לבחור בבית״הספר
היכולת להגיע לאוניברסיטה
רמת הספורט
אפשרויות לעסוק בספורט
יחס החברה לזקנים
יחס החברה לנכים ולמוגבלים
סובלנות דתית
סובלנות לאומית
סובלנות עדתית
סובלנות לחריגים פוליטיים
סובלנות לחריגים מיניים
מתירנות מינית
אלימות ביו״מינית
אלימות פוליטית פנימית
אלימות פוליטית חיצונית
טיב שידורי הרדיו
טיב שידורי הטלוויזיה
טיב העיתונות
הנאה מחדשות
חופש התיקשורת
יחס המישטרה לאזרחים
יעילות המישטרה
יעילות בתי־המישפט
היחס לבעלי חיים
ניידות לחו״ל
בילוי חופשה שנתית

מאת א11יאמ רי

22 טיי סי ם ב קי בו ץאחד לז כו תמב לי
להתחרות * ואולי, סוף־סוף, רמטכ״ ל תימני

כ״ל התימני הראשון בצה״ל —
כפי שייחל למדינה בשעתו

תשאיר את היד ריקה!״ אמרה
בהתנצלות, והום יפה:״אמא שלי
עומדת מאחורי במשך כל חיי,
למרות שכבר מתה ״.יושבי־השו־לחן
לא האמינו שהקבצן אכן ביקש
את הכסף כדי לאכול. אך
כעבור רבע שעה עבר הקבצן ליד
השולחן, מבלי לשים לב לגילה,
כשהוא אוכל פיתה. גילה היתה
מאושרת.

ציון צפריר, ה עו ל ם הז ה

ציון צפריר, ה עו ל ם הז ה

בו־אש־העיו היתה שימחה
גדולה. תא׳׳ל משה שלום,
שגדל במקום, התמנה לתפקיד
קציו־מישטרה־צבאית״ראשי. חבריו
ערכו לו מסיבה גדולה, וי־דידו־מילדות,
הזמר ניסים גרמה,
שהיה ממארגני האירוע,
אמר לו שאולי הוא יהיה הרמט־

גילה אלמגור ישבה ב־בית־קפה,
כאשר ניגש אליה גבר
בגיל העמידה, הושיט לה יד ואמה
״תני לי כסף לאכול!״ מבלי
להסס, פישפשה אלמגור בארנקה,
שלפה שטר של 10,ש״ח ונתנה
לו .״אמא שלי אמרה לי: כשאדם
מושיט לך יד, לעולם אל

הזמרת נירה גל הופיעה
באחד המלונות ליד ים־המלח. במהלך
ההופעה, כשהיתה על הבימה
וביצעה את השיר צאנה צאנה,
ניגשה אליה אחת הנשים
ואמרה לה שמחבר השיר, יששכר
מירון־מיחרובסקי, נמצא
באולם. גל היתה מופתעת

אחרי שניסתה כוחה בצילום,
החליטה השחקנית־דוגמנית
הלי גולדנברג לנסות כוחה בכתיבה.
היא החלה בכתיבת ספר
שירים לילדים, שנושאו יהיה החיוך.
בפעם
הראשונה תשב
שלישיית הג׳ינג׳ים באותו הצד

עורכת־הדין עדנה קפלן
הפתיעה רבים כשהגיעה לאירוע
חברתי כשצווארה נתון בסד־קי־בוע.
היא נפגעה באחת מחוליות־הצוואר,
ורופאה ציווה עליה ללבוש
את הסד במשך כמה שבועות.
המיסעדן
אבי פיס אירח

1חבר״הכנסת, שכח את נימוסיו ונשאר כשהמזלג תקוע בפיו בזמן ששוחח
| # 1 x \ 1 1 1^ 1עם אחת המוזמנות בפרמיירה של המחזמר ״קברט״ .חבר־הכנסת זלמן
שובל (בצילום מימין) הגיע לאירוע כשהוא מדדה על זוג קביים. שובל נפצע לפני כמה חודשים
בשעה שעסק בסקי בשווייץ. הדבר אינו מפריע לו להופיע בהתלהבות בכל אירוע חברתי יוקרתי.
ביותר וניגשה אליו. המלחין
הוותיק, המתקרב לשנתו ול,70
מתגורר כבר שנים רבות באר־צות־הברית,
שם הוא כותב שירה
באנגלית ואף זכה בפרס על כך.
מירון גילה שהוא עומד לזכות
בכבוד גדול בעוד כמה שבועות,
כשהשחקנית האמריקאית הלן
הייז תקרא שיר שכתב בנשף
יוקרתי, שיתקיים בוושינגטון.

דויד בן־גוריון.
הקיבוץ כפר־גילעדי יזכה
בתהילה בקנה־מידה עולמי, בזכות
יוזמה של העיתונאי־הסופר
יגאל גלאי, שגילה שמאז קום
המדינה 22 מבני־הקיבוץ שירתו
כטייסים — אחוז גדול ממיספר
חברי־הקיבוץ. גלאי נדהם מהעובדה
והפיק סרט דוקומנטרי
על הנושא, שנקרא ספרטה
בנליל. כבר עתה מגלים בו רש־תות־טלוויזיה
אירופיות עניין.
כתבי־הבריאות בבירה כועסים
על גד בן־ארי מי שהיה
דובר מישרד־הבריאות, המכהן
כיום כדובר הסוכנות. על מיב־תב־הפרידה
האישי ששלח להם,
שהיה מנוסח כפנייה אישית, הי־תה
חתומה המזכירה בלבד, ושמו
של הדובר״לשעבר בכלל לא הופיע

לפני כן סיפרה גילה לחבריה
על חוויותיה בלוס־אנג׳לס,
שם פגשה המוני ישראלים צעירים
.״ריחמתי עליהם, על המדינה
ועלינו,״ סיכמה. לא פחות
מזעזעות היו פגישות עם לאיחורים,
שראו בטלוויזיה את פרשת
התגים באריאל והמיכלאות
בפתח־תיקווה, ושאמרו לה באנגלית.
:איך אתם יכולים להתנהג
כך? אתם, שעשו לכם כך, איך
אתם מסוגלים לעשות זאת לאחרים?״

שלי
שבדרון היחצנית
של חברת היינות שט1ק, הופתעה
השבוע כשנודע לה שהיא
זכתה בטורניר הטניס השנתי של
רשת־מלונות דן, מבלי שתשחק
אף במישחק אחד. לתחרות נר־שמו׳עשרות
מנהלים בכירים, אך
שבדרון היתה האשה היחידה
שנרשמה לתחרות, דבר שזיכה
אותה באופן אוטומטי באליפות-
לנשים בטורניר זה. היא לא ויתרה
והחליטה שהיא מוכנה להתחרות
גם בגברים.
המיסעדן בני כהן, המכונה
׳,בני הדייג״ ,החליט לפתוח
מיסעדה נוספת ופנה לידידתו,
הדוגמנית תמי בן־עמי, כדי
שתיכנס עימו לשותפות. בן־עמי
הסכימה, אך דרשה ממנו תנאים
שונים, כמו העסקה של בני־מי־שפחתה
ומשכורת. אחרי משא־ומתן
אמר לה בני שמוטב להם
להישאר ידידים ולוותר על כל
התקשרות עיסקית. בן־עמי לא
נואשה מהרעיון של פתיחת מיס־עדה,
וכעת היא פנתה למטרה זו
לירידתה, אשת־החברה ברו
ריה
צוורן.

של הספסל. במישפטם של תמי
נחמיאם. מנחם דיגלי והיה־לומן
עימנואלוב, ילמדו סניגוריה
עורכי־הדין עדנה קפלן,
יעקוב ויינרוט ומי שהיתה
תובעת, פנינה דבורין. בשני
מישפטיה הגדולים האחרונים
של דבורין כתובעת היא הופיעה
מול עדנה ־קפלן(הסניגורית של
חווה יערי) ומול יעקוב ויינרוט
(הסניגור של דויד בלם).

פסוקי השסע
• א מנון אברמו ביץ,
ב״מעריב״ ,על פרי שתו
הקרובה אל אלוף
עמרם מיצנע, שהוא חבר
קיבוץ, מפיקוד־המרכז:
״עייפנו קצת מאלוסים
בני־קיבוצים, שרוממות
ה הס תלקות מהשטחים
בגרונם וצווי-הריסה בידם!״

שמאי גולן, יו״ר
אגודת-הסופרים, בשבוע
הספר העברי, על פרנסתו
של הסופר העברי :״ב־מיקרה
הטוב מספיקי ם
התמלוגים שהוא מקבל
למימון הקפה ששתה ב זמן
שכתב א ת הספר!״
הד״ר
• הווטרינר
יקותיאלשרע בי, במו-
דעת-ברכה לניסים זווי*
לי, על בחירתו כמזכיר
תנועת״המושבים :״הפ עם,
קשרו אתה סוס ל-
כירכרה הנכמה!״

במיסעדת־הדגים שלו את חבר־הכנסת
מש״ס יאיר לוי. בשעת
הארוחה שבה היו נוכחים חברים
משותפים של השניים, הפתיע
חבר־הכנסת לוי כשגילה לנוכחים
שמיפלגתו אינה מתנגדת
להפעלת אוניות־הימוריס מחוץ
למים הטריטוריאליים של ישראל,
בתנאי שלא יעסיקו נערות־ליווי.

שנים רבות לא נראתה
צמרת עולם־האופנה הישראלי
בכפיפה אחת. הסיבה היתה חגיגת
יום הולדתה ה־ 50ש ל שולה
קיסרי, כתבת־האופנה של הארץ.
קיסרי. הגרושה מעיתונאי־מעריב
גיל קיסרי, בנו של מייסד
העולם הזה אורי קיסרי, החליטה
לחגוג את האירוע במיסע־דה
צרפתית חדשה שנפתחה
ביפו, זכר לימים שבהם היא ובע־לה־לשעבר
התגוררו בפאריס.
עור אחד שהופתע ביום־
הולדתו הוא איש־העסקים מנחם
עצמון, המכונה ״מנטה״.
כמה חברים קרובים הזמינו אותו
לעלות על יאכטה שעגנה בנמל
יפו, ושם גילה להפתעתו שחבריו
עורכים לו מסיבת יום־הולדת.
את הכפר של אביו כבר
אינו מנהל, וגם לארצות־הברית
אין הוא נוסע בחודשים הקרובים,
כפי שתיכנן. אך לירון נלסון
מצא לעצמו עיסוק חדש: הוא
רוכש מחברות לביטוח־כלי־רכב
מכוניות שהורדו מהכביש בגלל
פגיעות מאסיביות, ומוכר את
חלקיהן.
העוקם הזה 2703

יגלום מוויצ״ו, שלבשה בגד־ים
שהבליט את הריונה מיחסיה עם
הפירסומאי ראוסן וימר.
צירוף־מיקרים מעניין אירע
כאשר יורם אוברקוסיץ,
יושב־ראש איגוד הכדורסל, שהיא
גם יושב־ראש ועד עובדי ה־תיפעול
של חברת־החשמל, עלה
לברך. באותו הרגע בדיוק כבו
לפתע האורות באולם. התברר
שהיתה הפסקת־חשמל יזומה בכל
האיזור, ואוברוקביץ אמר:
.אני נדהם, לא ירעתי שמתוכננת
כאן הפסקת־חשמל. עוד
מעט יהיה אור!״ האור חזר עד
מהרה, אבל לא בזכות אוברקו־ביץ,
אלא בזכות הגנרטור של
האולם.

עמליה דיין

מאז חשיפתה הראשונה ב״העולם הזה״
לפני שנתיים, הפכה בתם היפהפיה בתה־
17 של אהרונה ו אסי דיין לאחת הבחורות המצולמות ביותר
בארץ, הן כדוגמנית, הן כבליינית. דיין, תלמידת״תיכון, מגיעה
תמיד לאירועים חגיגיים בתלבו שת בסי מון קבוע משלה: חצאית
או שימלת״מיני קצרצרה, הגורמת להתקהלות המונית סביבה.

המיליונרית הלגה גוט־סדינר,
חברתו־לחיים של סגן
נשיא מחלקת־הספורט של הביבים׳
אלכם גילעדי, הזמינה
כמה חברות לבריכה שמעל גג־

ביתה בסינדל׳ דויד בתל״אביב.
מטרת האירוע: פרידה מחברותיה,
לקראת נסיעתה לצרפת עם
בן־זוגה. ביו החוגגות היתה גם
נורית יגלום, בתה של רעיה

בשבוע שעבר נערכה פתיחה
של מקום חדש בחוף תל־ברוך.
בעלי המקום פנו אל ראובן
גרוס, שבבעלותו מיג־רש־החנייה
הגדול, שרק דרכו *
אפשר להגיע למקום, וביקשו
ממנו לוותר באופן חד־פעמי על
דמי־הכניסה למקום בסך שישה
שקלים. גרוס סירב. בערב האירוע
הגיעו למקום מאות מכוניות,
המיספר הגדול ביותר של
כלי־רכב שהגיע לאיזור מאז
שנפתח שם החניון בתשלום.
העיתונאית אירית רד
תם ממעריב פגשה באחת המסיבות
את הפרופסור עמוס
קורצ׳ין, ראש מחלקת־העצבים
באיכילזב, וסיפרה לו שפעמים
רבות מטלפנים אנשים לביתה
ומבקשים לדבר עם הפרופסור.
השניים הישוו את מיספרי־הטל־פון
שלהם וגילו שיש להם מיס-
פרים כמעט זהים.
עוד שותפות עיסקית הגיעה
לקיצה. איש־העסקים משה
בובליל, שהוא אחד הבעלים
של טבריה קלאב הוטל, והמיס־עדן
אילן לוי, שניהל את כל
מערך־הפירסום של המלון,
החליטו לפרק את השותפות

1^ 1ך 1^ \ 1 1ך 1הזמרת ממעטת להגיע לאירועים חברתיים.
\ 11 #1רבים היו מופתעים לראותה במסיבה המו 1

נית, כשהיא רוקדת עם אחת מידידותיה, שנילוותה אליה ולבע לה•
היא היתה לבושה בבגדים חורפיים, ובלטה בקהל החוגגים.
ביניהם, דבר שהפתיע רבים מי־דידיהם,
הנמנים עם חוגי הבליי־נים
של גוש־דן.
גירעון ארבל, מנהל
התחרות הבינלאומית להטסת
כדורים פורחים, שתתקיים בחודש
הבא בנגב, התעורר השבוע
באמצע הלילה בגלל צילצול־הטלפון.
על הקו היה ריצ׳רד

אחרי מארילין וריטה

ברנסון, הבעלים של קונצרן
וירג־ין (תקליטים, הפקת אמנים,
קווי־תעופה) .ברנסון, מיליונר
צעיר, החובב כדורים פורחים,
התחיל לשוחח עם ארבל. ארבל,
לשעבר טייס אל־על, שהיה מנומנם,
חשב שברנסון רוצה להציע
לו עבודה, ואמר :״אבל אני כבר
לא טייס.״ לבסוף סוכם שברנסון
ישלח לתחרות את הכדור־הפורח
שלו, שצורתו צורת מטוס־ג׳מבו,
כמטוסי החברה שלו.

,מאני עזיקרי,
עליזה עזיקרי וארים סאן,

בתם של

התפלאה לקרוא בעיתון שפיזמו־נאי
אחד הקליט אותה באולפן־
הקלטה, כשהוא משקיע בה 1500
דולר, ועכשיו היא חייבת לו את
הסכום הזה, מכיוון שפרשה מ־תוכניתם
המשותפת. לדבריה,
הוא אמנם הקליט אותה, אבל לא
בהקלטה מיקצועית, אלא אצלו
בבית, בעזרת טייפ. עזיקרי
הצעירה העדיפה לפרוש מן השירה
לפני שהתחילה ממש, מכיוון
שכך יעצו לה הוריה, שאליהם
פנתה — כל אחד בנפרד — כדי
להתייעץ. שניהם אמרו לה:
עיזבי, זה חיים קשים. היא פתחה
מישרד־הפקות בפתח־תיקווה,
מכיוון ש״טוב להתחיל במקום
קטן, אין שם תחרות.״

היחצנית רות שיטרית,

מאדונה המקורית
סמי 1ן־גד, צלם־אופנה, איפר והלביש, לפני שנים, את
קארין דונסקי, בדמותן של מרלין מוגרו, ריסה
הייוורת וכוכבות אחרות. באחרונה הוא עשה זאת שוב,
כאשר איפר, הלביש והעמיד בפוזה המתאימה א ת החיילת
פאני בן־סימון, בד מו ת ה של הזמרת־ שחקנית מאדונה.
בן״סימון, תו שבת א שדוד, המ שרתת בבסיס־שריון ליד אילת
(״הצבא קצת משעמם, מחכה שייגמר בבר, בעוד שנה, לפעמים

מאדונה המקומית
לא בא לי ללכת, אז אני לא הולכת, ובינתיים סולחי ם לי״),
פאני בתה ,20-הגיעה לס טודיו כדי לבקר את ידידה ארז,
העובד כעוזרו של בן־גד. הצלם ראה מייד א ת הדימיון, ופאני
בגופיה של ידיד, בזיאקט של הספר שסידר לה א תה תיסרוק ת ובג׳ינס הפרטי שלה, ב תוספ ת שיער בלונדי, עיניים
כחולות וגובה של 1.71 מטר, שיחקה אותה מול המצלמה. על
האיפור המצויין אחראית רוזי, שהיא אחותו של סמי.

אשתו של׳גיזבר״הסוכנות מאיר
שיטרית, גילתה מידה רבה של
אנושיות כשהציעה משקה קר לפועלים
הערביים, שעסקו בשיפוץ
רירה בסמוך למישרד שלה
בתל־אביב. היוזמה שלה לא מצאה
חן בעיני כמה משכניה, שהעירו
לה על כך באירוניה. אך
שיטרית עמדה על שלה, והציגה
את המעשה כאקט הומני, ללא
קשר לפוליטיקה.

כעמי דדן דזדדד אדדליאב ₪
העולם הזה 2703

כ־ ס סו־ י ל די

הנאור, המתחשב, שיושב כמוני וכמו חבריי
ומודאג. מודאג מאוד.
היה צריך לשמוע את אבא של טל, דוקטור
ידוע ומכובד. מארגן כניסות לכפרים חסומים.
חתום על עצומות של יש נבול, והשנה
ה־ .21 היה צריך לשמוע אותו, כדי להבין
שאנחנו שונים בדיעותינו, אבל בילדנו לא
ניתן לפגוע.
בגן של ליאור החליטו בינתיים ההורים על
שמירה מאסיבית והתקנת אינטרקום בכניסה.
על גדרות־תיל, שיקיפו את הגן ועל תגי־זיהוי
לפעוטות — הוחלט לדון בפעם אחרת.
הידיים הונפו ללא היסוס, בהסכמה מלאה.
בתחילת הפגישה עוד נשמעו קולות זועמים,
של הורים, שיחסם לערבים אינו אוהד.
בלשון המעטה. אלה שרואים גם את הצד
השני בסיכסוך, התכנסו בתוך עצמם, בם־
ערת־רגשות לא־קטנה. אבל אט־אט שוחררו
המעצורים ואי־הנעימות, ומצאנו את עצמנו
אומרים בקול רם דברים שאסור שיאמרו,
או אף יועלו במחשבה אצלנו.

אבל

נל אמא,
ס ני שמאלנית. יושבת בין חברים בע־רב
חברתי מקובל, מסביב צלחות של
מטעמים. הכל לבושים כמו שצריך. הריחות
באוויר הם הריחות הנכונים. הכל כל־כך נכון,
שמתחשק להקיא.
תוך כדי ניקור בגבינה מלוחה ובזיתים,

חשוד עימאד שחאדה
מערכת אזעקה בנן
שהובאו במיוחד בדרך חתחתים מכפר ערבי,
שהדרך אליו נחסמה, יושבת לה חבורה של
אנשים מכובדים. מיואשת לגמרי מהמצב.
אני שמאלנית. כך חונכתי, כך התבגרתי.
אני גם אמא של ליאור. ובתור אמא של
׳ליאור אני מפחדת. מאוד מפחדת. כלביאה,
המגינה על גוריה, אני עומדת על המישמר.
לא אתן לאיש לפגוע בבני הקטן וחסר־האונים.
בגן־הילדים
התכנסה ישיבת־הורים מיוחדת
כדי לדון בנושא השמירה. בפגישה השתתפו
דמויות ידועות מהשמאל הישראלי

ה שנ הבת או נו ת. אי טרלאהגיבבהיסטריהכזאת :

^ יאור ביקש לחכות לי למטה מחוץ ל/בית.
רציתי לעלות בדיוק לשתי דקות,
להוריד דבר נשכח מהדירה. ואמרתי :״לא,
אני לא מרשה! אתה צריך לעלות איתי!״ כמה
שנאתי את עצמי, את דיעותי הכאילו כל־כך־
ברורות. אבל לא יכולתי להן, לדיעותי,
באותן שניות, כשאסרתי על בני לחכות לי
למטה. לא יכולתי להן. כי בתור אמא ההתייחסות
היא אחרת.
ובערב חברתי של קבוצה, שגדלה יחדיו,
שעברה מילחמות, שהלכה לשרת את המדינה,
ממש כפי שחונכה לעשות, מתגלים
הבקיעים, ואמירות מסוכנות מאוד משתחררות
לחלל החדר.
עכשיו כבר כולנו הורים לילדים, ומעבר
למוחלטות קיחס לפיתרון הנדרש למדינה,
ומעבר לתמימות־הדעים ביחס לצורך בהקמתה
של מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל,
מתחילים הסיפורים הקטנים לבעבע.
מספרת רונית :״נסעתי עם בן במכונית.
מאחוריי היתה מכונית בעלת מיספר כחול,
ואני נלחצתי. פניתי בפניה הראשונה, לא
לשם הייתי צריכה להגיע. רק להתרחק מהמכונית״.
ומספר
אבינועם :״הלכתי עם מאיה למרכז
השכונתי. בדרך עברתי בנקודת־ריכוז של
פועלים ערביים המחכים להסעה. הרגשתי רע
מאוד. פחדתי, לקחתי את מאיה על הידיים,
וחשבתי לעצמי שאני לא רוצה אותם פה, ליד
ביתי.״
ובינתיים ממשיכים לנקר קרקרים ומיבחר
של גבינות. וכבר לא מרגישים עד כמה זה
אינו הגיוני. עד כמה זה מסוכן. עד כמה אנחנו
נמצאים דקה אחת לפני...
ולמי בעצם, צריך להסביר? לאן עלינו
להפנות את הזעקה? את מי עוד צריך לשכנע
שאם אני, שמאלנית מתמיד, הבטוחה כל־כך
בפיתרון, יודעת בוודאות שאם מישהו יעז
לפגוע בבני הקטן, אהיה גרועה יותר מה־תוקפניות
שבאמהות, המקפידות ללכת לכל
כינוס של נפגעי־הטירור, המקפידות להגיע
לכל המישפטים ולכל ההלוויות, של הילד
דני כץ מחיפה, של החייל אבי סספורסס, של
הילד אורן בראהמי. אל תגידו לי שגם בין
היהודים יש עבריינים ורוצחים, אני יודעת.
אבל, אם הצלחתם לגרום לי ולחבריי לאסור
על ילדינו לשחק למטה לבד. אם הצלחתם
לגרום לנו להרגיש פחד ואי־נוחות
מהימצאותם של ערבים ליד בתינו, כי אז
אנחנו בצרות קשות ביותר. אם הצלחתם
לערער גם אותנו. והפכתם אותנו להורים חרדים,
המצביעים בדיעה אחת על שמירה
מאסיבית בגן־הילדים ועל התקנת מערכות־הגנה,
כי אז זהו הרגע שבו צריך לעצור.
אתם שם, מנהיגיי היקרים, נבחרי האומה,
כן וגם אתם, מנהיגי הפלסטינים עיצרו לרגע
ותבינו — אם תערערו אותי ואת חבריי, אם
תגרמו לנו לפנות אל מקום שאליו לא
התכוונו להגיע, כי אז איבדתם מדינה שלמה
לדעת.

במשך שנה שלח הפסל דן רפפורט
מיכתב׳ התראה :״במיתתם !1זארמני
יתרחש רצח!״ 1וק \נד 1ב א לראות

פסל רפפורט
.מחלון ביתי ראיתי את ההומואים מסתובבים במיתחם!״

שרי ת רום
^ כבר לפני שנה קיבל רחבעם זאבי,
^ מיכתב־אזהרה מפסל בשם דן רפפורט.
במיכתב נאמר כי המיתחם הארמני ביפו
מהווה סכנת־נפשות. אף אחד לא התייחס י לאזהרה.
דן רפפורט ( )41 פסל, מתגורר ביפו. הוא
לא תמהוני ולא נביא, מחלונו ראה את המתרחש
ונזעק להתריע. רק גופתו של אורן ברא־המי
הזכירה לרשויות את מיכתב־האזהרה.
את המיכתב שלח רפפורט לראש עיריית
תל־אביב — יפו, שלמה להט, לשמואל שחר,
אחראי בעיריית תל־אביב על שיפור פני
העיר, לדורון מאיר, סמנכ״ל העירייה,
למנכ״ל העירייה ולניצב יגאל קראוס, מפקד
מחוז תל־אביב — יפו במישטרת ישראל.
איש לא הגיב.
בשלב הבא פנה רפפורט עם מיכתבו
לאחראי על הקרן לפיתוח יפו העתיקה, חנן
בן־יהורה. חנן היה היחיד שהתקשר אל רפ־פורט
לאחר קבלת המיכתב והודיעו כי ימליץ

לבטל חלק מאירועי יפו ובמקומם לטפל בגן
הפיסגה, במיתחם הארמני ובאיזורי הצימחיה.
מלבד תאורה קלה באיזורי השיחים בגן
לא נעשה דבר. לילות יפו התקיימו במועד,
לכך יש כסף. בזה לא מקצצים.
״הרי כל המיבנים הנטושים וההזנחה
בגיזום הצימחייה יצרו פה מלכודת־מוות. מי
יודע כמה מיקרים לא מפוענחים אירעו פה.
אני יודע בוודאות על כמה מיקרי״אונם, וכן
על חלקי לבוש תחתונים שנמצאו באיזור״,
אומר דן.
״הבנתי שבעירייה חושבים אותי לאזרח
קטן שיישבר לאחר דחיות. לא. הם אינם
מכירים אותי. אני לא אזרח קטן. כשאני
עומד על משהו, דבר לא יזיז אותי מכך, אני
בולדוזר. לא ויתרתי. פניתי לגורם מודיעיני
במישטרה, שענה לי כי בעיית המיתחם הארמני
וסביבתו ידועה. נקודה.
״פניתי שוב ושוב למישטרה. בכל פעם
שנראתה תכונה חשודה במיתחם הזמנתי או־

הז הרת !
״זאבי הגיע עם אשתו, יעל, והסתובב
במיתחם. אשתו נראתה קצת מודאגת. הוא
לא אמר דבר. רק נענע בראשו. לאחר מכן
שלח מיכתב לעיריית תל־אביב־יפו, ובו
התריע על הנעשה במיתחם הארמני, אבל
דבר לא נעשה. ואז נעלם הילד אורן בראהמי.
״כשאורן נעלם, הייתי עסוק בפרוייקט
ענק עם הפסל מוטי מזרחי. לא יכולתי
להצטרף לחיפושים. המלצתי לפני המחפשים
לחפש טוב־טוב בתוך המיתחם. איננני יודע
אם מתוך פחד להיכנס אליו, או מתוך
התרשלות מסויימת, לא נמצא דבר.
״במשך כל ימי החיפושים עשתה המיש־טרה
עבודה מצוינת. האיזור נסרק שוב ושוב.
בעיקבות ריח של גופה נמצאה גופתו. הרגשתי
אשמה נוראית. אני עצמי אב לבן.
הרגשתי שלא עשיתי די. שאולי זה שאני לא
טיפוס של מחפש־פירסומת היה בעוכרי
ובעוכרי הילד שנרצח.
״כעסתי מאד. אני עדיין כועס. עדיין לא
נעשה דבר, אבל אני לא מתכוון לוותר. אמשיך
להתריע. שיבינו, אני לא שונא ערבים,
אני שונא אויב מכל סוג שהוא, המאיים על
חיי. אני מפחד״.
רפפורט מתרגש מאוד כשהוא מסביר את
התעקשותו. כשהוא ממשיך לתאר את מצבה
של הגופה שנמצאה, הוא מתחיל להסתובב
ממקום למקום, חסר״מנוחה.

תם. הסיורים, שהגיעו כדי לגבות ממני
עדות, התייחסו אלי כאל נודניק. זוהי הרגשה
איומה. אני רואה את עצמי כאמן ציבורי
וכישראלי גא. אני רוצה שיטפלו בתלו־נוודי•.

ישראלי איכפתי

ן רססורט אינו משוגע. הוא פסל, בן
1קיבוץ רמת־יוחנן, רס״ן במילואים .״בדעותיי
אני שייך לישראלי האיכפתי, אך אין
לכך ולא כלום עם סכנות בחיי היומיום,
שלצערי הוכחו כנכונות. במיקרה זה נקטתי
עמדה ציבורית נבואית. הזהרתי, ואני חוזר
ומזהיר, החשוב לי מכל הוא לשמור על
החברה הישראלית מפני הידרדרות.״
זו גם הסיבה בעיקבותיה הגיע אל רחבעם
(״גנרי״) זאבי .״כשראיתי שבעירייה ובמיש־טרה
לא מגיבים, פניתי אל גנרי. הוא לא חקר
אותי על דיעותיי הפוליטיות. הוא התייחס
אלי כאל אזרח. וגם אני לא פניתי אליו בשל
דיעותיו הפוליטיות, אלא משום שאני מוקיר
אותו כאיכפתניק, כישראלי שתרם רבות
למדינה.

דו-קיום
לדוגמה

שנים ממוקם הסטודיו שלו ממש

1 0מתחת למיתחם. דרך חלונות הסטודיו
יכול רפפורט לעשות חתך רב־שנתי של
הישתלשלות מאורעות והקצנה התנהגותית,
הפוקדת את יפו באיזור מגוריו.
כשרק הגיע למקום, והתחיל לשקם את
המיבנה, היו הכל חברים, יהודים וערבים.
שותים יחריו קפה ומושיטים יד כשצריך. דו־קיום
לדוגמה. השנים לא כירסמו ביחסי־רעות
אלה. הן רק הפכו את הקליפה לשבירה
יותר. חבר ערבי של דן אמר לו לפני ימים
אחדים, כי הוא פוחד שהנה חילחלה האינתיפאדה,
והגיעה אליהם הביתה, ליפו.
״אין לך מושג כמה זה מפחיד אותי ״,אמר
החבר ,״הנה, אתה תחשוב שעשיתי לך משהו
רע, ולא תנהג איתי כמו שכן, אלא כמו
יהודי, ולהיפך,״
לא הערבים ביפו רוצים בזה ולא היהודים.
הכל מפחדים כי יום העימות קרב, סיכסוך
שכונתי יכול להפוך פתאום לעימות על רקע
לאומי.
בשנים האחרונות מתחילים הדברים, הנראים
מחלונות הסטודיו, להראות אחרת. אל
המיתחם הארמני התחילו להגיע דמויות שונות
ומשונות. ביניהם ערביי השטחים הכבושים,
שמצאו להם את הכנסיה הנטושה כמ־קום־מגורים
נוח יותר מדירה מעופשת שנותן
להם הבוס.
המקום מפחיד באמת. מלבד היותו נטוש,
ובעל קירות מטים לנפול, מוקף המיתחם הארמני
בצימחייה ובשיחים הגדלים פרא. פרוצות
ונרקומנים פוקדים את המיתחם באורח
קבע, והוא משמש גם כמקום־מיפגש להומו־סכסואלים.
בשנתיים האחרונות לא נכנס רפ־פורט
למיתחם מתוך חשש ,״לא יודע במי .
אתקל שם ״,הוא אומר .״לפעמים נזרקות אבנים
מחלונות המיתחם לעבר מכוניתי. לפעמים
בוקעות משם צעקות. כשראיתי אור
נרות־בוקע מאחד החלונות הבנתי שאנשים
גרים שם באופן קבוע. אז התיישבתי והתחלתי
לשלוח מיכתבים לרשויות המוסמכות״.

הרצח הוציא את המיכתבים מהארכיב.

ך י* אם אתם מפחדים מערבים המסתו־
1 1בביס ליד הבית? האם קיבלתם הוראה
להיזהר דווקא מערבים? כיצד אתם מתגברים
על הפחד, אם הוא קיים?
שיבעה ילדים עונים:
דדי סבג, בן :12 בכל פעם כשאני
הולך לים לבד, הורי אומרים לי שאני צריך
להיזהר מערבים, ואני באמת מנסה להיזהר.
כשאני רואה קבוצה של ערבים, אני עובר
לצד השני של הרחוב. בעיקר כשאני לבד
והם רבים. אז אני מפחד מאוד. יש לי מן
פרפורים כאלה בלב. אני לא שונא ערבים.
אני מבין שיש בעייה, אבל עדיין אני מפחד.
בלילה, כשאנחנו יוצאים לבלות, אנחנו
יוצאים רק בחבורות, כי ההורים לא מרשים
לנו ללכת לבד.
אפי גל, בן : 13 בשכונה אני לא מפחד
ללכת לבד, כי אני יכול לצעוק לעזרה אם
ירצו לעשות לי משהו. לא רק ערבים עושים
דברים רעים, יש גם ערבים טובים. בדרך כלל
אנחנו הולכים בקבוצות, אבל לא בגלל
ערבים. בבית לא מזהירים אותי מערבים,
יכולים להגיד לי בבית לא להתייחס לאנשים

לעשות להם טרנספר, להיפך. אני חושב>:שצ־ריר
להחזיר את השטחים ושיהיה שלום, ואז
עם ומצי
נוכל כולנו לחיות ביחד, בדיוק כמו 1

לירון ברבי
.אם אראה ערבים ארוץ הביתה!״

אסי גל

ניב גל

.יש גם ערבים טזבים!״

ריים. אני מבין את הבעיה, אבל כשאני עובר
לבד ליד קבוצה של ערבים אני מרגיש מאד
לא נוח.
ערן ליבנה, בן :15 אני לא מפחד מערבים.
אבל, בכל זאת, מה שקורה אפילו בתל-

״ פו ח די ם

מער בי ם!
שאני לא מכיר. אני לא שונא ערבים, ולא
מפחד מהם.
שירי מרקוביץ, בת :12 כשיוצאים
בקיץ עם הצופים למחנה, אמא לא מרשה לי
לצאת. היא לא רוצה שאסתובב במקומות
רחוקים, בגלל ערבים ומפני שילדים נרצחים.
אני מאוד מפחדת. אם אני רואה ערבי במדרכה
אחת, אני מיד עוברת למדרכה השניה.
אצלי בשכונה בונים הרבה בתים, ויש הרבה
פועלים ערביים. זה מרגיז אותי שבשכונה
שלי אני צריכה לפחד כל־כך. אני מפחדת רק
מערבים, כי הם אלה שעושים את כל המעשים
הרעים. בערב אנחנו הולכות רק בקבוצות
גדולות, וכשנשאר לי קטע קטן לבד, אני
רצה.
אורית עובדיה, בת :15 אני מפחדת
יותר מערבים מאשר מסתם אנשים. יותר
נכון, אני נרתעת. אני מעדיפה להתרחק מהם.
בערבים אני לא הולכת לבד, כי אני מפחדת
מסוטים בכלל, ולא רק מערבים. מערבים אני
מפחדת יותר בגלל מה שהם עושים, רוצחים,
שורפים. הם רוצים לקחת לנו את הארץ, אז
הם עושים דברים שכאלה.
טל ליבנה, בן :12 הורי מבקשים ממני
להיזהר, בעיקר בערבים, אני נזהר שלא לפתוח
את הדלת ולא לחזור לבד הביתה, אלא
רק עם חבר. אני לא שונא ערבים, ולא רוצה

אביב ובאיזורים אחרים בארץ גורם לי להרגיש
מאד לא נוח. אני לא מפחד שיקרה לי
משהו ולא עושה שום דבר מיוחד כדי להימנע
ממיפגש עם ערבים. האמת היא שאני
לא כל־כך מבין מה הם רוצים עם האינתיפאדה.
הם התחילו אותה וצריך לעצור
אותם.
ורד ברוק, בת : 13.5אני משתדלת
להתרחק ממקומות־ריכוז של ערבים, לא
נעים לי לעבור לידם לבד. זה מפחיד. אחרי
מה שקורה — אינתיפאדה, חטיפות והרג,
אי־אפשר לדעת. אני גרה רחוק משאר
הילדים, אחרי אירוע מלווים אותי כולם ראשונה,
כדי שלא אצטרך ללכת לבד. בערב
אני מפחדת מכל סוגי האנשים ולאו דווקא
ערבים. בבית לא מזהירים אותי בעיקר מערבים.
לא צריך לאסור עלי ללכת לבד. אני
בעצמי מפחדת מכד.
לירון ברבי, בת :9אני מפחדת מערבים.
בעיקר ממי שמסתובבים בעיר. אני שומעת
מה קורה ושהם עושים כל מיני מעשים
רעים, חוטפים והורגים ילדים, למשל, אם
אלך לבד ואראה מרחוק ערבים, ארוץ מהר
הביתה או לאן שאני צריכה. אף פעם לא קרה
לי מיקרה שערבי הציק לי, ובכל זאת, אני
מפחדת מאוד מערבים.

י — הנדון י

״מהרי״

(המשך מעמוד ) 17
היחסים שלו עם בני־מישפחתו,
מצבו הגופני. אלה אינם תלויים
במקום ובסביבה (אלא אם כן נגרמות
מחלות על־ירי היגיינה סביבתית
לקריה או תנאי־מתח).

הסיגרים הדקים של אג׳יו, הולנד
עכשיו גם בטעם קל ועדיך

הרשימה הזאת כוללת רק
את הגורמים הנובעים מתנאי
הסביבה, החברה, המקום
והזמן. כלומר: מהמים
גש בין האדם המסויים והחברה,
בין אדם ורעהו, בין
אדם וסביבתו.
אינני סבור שרק ״איכות הסביבה״
— האקלים, נקיון־המים,
צחות־האוויר — משפיעה על
איכות־החיים. למשל, אם אדם מבלה
שמונה שעות ביום במישרד,
ברור כי סיפוקו מהעבודה משפיע
גם הוא מאוד על איכות־חייו.

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי -העי שון מזיק לבריאות

לאדם ברמאללה וברעננה יכולה
להיות רמת־מחייה חומרית
שווה — אולם ההבדל לגבי החרות
הלאומית וזכויות־האדם חשוב

אין הרשימה מבקשת ממך לשפוט
דברים באופן ״אובייקטיבי״.
למשל: אינך מתבקש לקבוע אם
הטלוויזיה הישראלית ״טובה״ או
״רעה״ ,אלא אם אתה נהנהממ־נה.
אם כן ומאוד — רשום . 10 אם
לא ומאוד — רשום . 1ואל תתפלא
אם שכנך יגיד את ההיפך. לגבי
איכות״חייך, חשוב רק אס אתה
מרגיש חופשי, אם א ת חשה בטוחה
ברחוב בלילה. אם קצב־החיים
נוח לכם (בהשוואה לניו־יורק,
למשל).

מנחה:
תצוגת אופנה של גידעון אוברזון עם מיטב דוגמניות הצמרת.
•דודו זר • דפנה ארמוני • יונתן גפן • מיקי גבראלוב •
• שלמה גרונין • אריאל זילנר •
• לילאן ויוסי אלפנם • ואומנים נוספים.

רח־ סלמה 117ת־א טלפון 03-5376814,236946 :

הה סאח

1^ 6 1

תיאטרון ״החמאם״ בשיתוף עם עיריית תל־אביב
מזמין את קהל שוחרי באך לשיר ביחד מיצירותיו
בבוקר המוסיקאלי

בקר באך
כל שבת שנייה בשעה 11:00 בבוקר
- 1.7.89 שמיניית ווקאל (שירה)
15.7.89־ -אמן־אורח: יאיר קלס (כינור)
כרטיסים בהזמנה טלפונית מוקדמת: טל׳ 3־813261
ובקופת ״החמאם״

מה גורם לך הנאה? יחס של זר
ברחוב, כשאתה זקוק לעזרה. זבן
אדיב בחנות, המשתדל לעזור לך?
הישיבה בבית־קפה בפינת־רחוב?
אבטיח מתוק ביום־קיץ? ההבטחה
לקידום בעבודה? טיב הלימודים
של ילדיך? פריחת כלניות ורקפות
וריח תפוזים בחורף?

יתר על כן, אני סבור בי
יש ערך עצום לגורמים חברתיים.

אורלי
יניב ־

מחיר כרטיס 2 0ש׳־ח

כל אלה שייכים לאיכות־חייך.

אלה שייכים לאיכות
חייך.

סיוע בהקמת בית מחסה לנעלי חיים
מרתון אומנים שיתקיים בליקוויד ביום ה׳ 22.6.89 מסעה 21:30

לחתו אות
אחי !ולרסן,
אלי כחן וסאיר לבי

ממשלתי ולעמוד בתור לפני אשנבו
של פקיד גם־רוח? ריבוי שי־חות־הטלפון
הכושלות (״סליחה,
טעות הצפיפות באוטובוס
בקיץ, בין אנשים שנודף מהם ריח
של זיעה? הצורך להסתובב ברחובות
עד שאתה מוצא מקום־חנייה?
הזעם על פסק־דינו של שופט בעניין
האינתיפאדה?

כדי למנוע אי־הבנות לגבי מילוי
הרשימה:
הדירוג הוא על פי הרגשת
הפרט. אם הוא פוחד ממילחמה, וזה

הרבה יותר. אדם החי בדיקטטורה
מרגיש אחרת מאשר אדם ש״אם
הוא שומע נקישות בדלת בשעות
הקטנות של הבוקר, הוא יודע שזה
החלבן״.

מהגר החי בארץ זרה
ששפתה אינה שפתו, שאין
לו הרגשת-שייכות בה,
שבה אינו יכול לעזור לילדיו
להכין שיעורים — תושפע
מזה איכות-חייו. כדאי ליור־לקחת
דים־פוטנציאליים
זאת
בחשבון.
בארצות שונות יש טמפו שונה
— קודמי בתפקיד, אורי קיסרי,
קרא לזה ״קצב החיים, ריתמוס
הזמן״ .מבחינה זו יש הבדל עצום
בין ניו־יורק לתל־אביב, בין תל־אביב
לקאהיר, ואולי גם בין תל־אביב
לירושלים.
בכלל, נדמה לי שרוב בני־האדם
אינם מודעים כלל לגורמים רבים
המשפיעים על טיב חייהם: האקלים,
למשל, או היחס בין הבריות. יש
ארצות שאין בהן כמעט יחסים של
ידידות אמיתית בין בני־אדם. על
כך מתלוננים אירופים רבים החיים
בארצות־הברית. יש ערים יפות,
כמו פאריס, ונציה, וירושלים, שבהן
סופג האדם הנאות אסתטיות
מאות פעמים ביום, מבלי להיות
מודע לכך. לא כן תושב תל־אביב,
למשל. האוויר בתל־אביב שונה
מהאוויר בחיפה.

*ץ ה מטריד אותך במהלך
^/יומך? הצורך לבקר במישרד

משפיע לרעה על איכות חייו. 1 :
אם הוא סבור כי שרות־החובה או
שרות־המילואים משפיעים לרעה
על איכות־חייו . 1 :לעומת זאת, אם
הוא סבור שהם מעשירים את אי־כות־חייו
. 10 :אם הוא חושב כי
ישראל חופשית מאלימות פוליטית
פנימית(בהשוואה לארצות אחרות)
הוא יתן ציון גבוה. אם הוא סבור כי
האלימות בשטחים הכבושים משפיעה
לרעה על תחושתו ומצב־רוחו,
יתן ציון נמוך.
יתכן כי מילוי הרשימה המוגשת
בעמוד זה יעזור לך להעלות בתודעתך
הרבה מן הפריטים האלה,
החיוביים והשליליים. אולי זה יעזור
לך להחליט מה טעון שיפור,
ומה בסך ד.

ואולי זה גס יביא אותך
למחשבה שאחרי כל הקיטורים,
הארץ הזאת אינה
הגרועה שבעולם.
העולם הזה 2703

רבים מתפלאים על השינוי העמוק שחל בדיעותיו של יוסף
ו״טומי״) לפיד. לא אני. הייתי מתפלא אלמלא זה קרה.
טומי הוא אדם הומאניסטי, אינטליגנטי, חילוני, הגיוני,
חניך התרבות האירופית. אלה ח תכונות המזוהות אצלנו עם
מה שקרוי ״שמאל״ .ה״ימין״ אצלנו מזוהה עם רגשנות,
מיסטיות, רתיות או פסבדו־דתיות, צרות־אופק תרבותית
ואנטי־הומאניזם.
באמצע עמדה השואה.
השואה, אירוע היסטורי שאין דומה לו בעת החדשה, שינתה
את פני העולם הרוחני. כיהודים,
אנחנו יכולים להסיק ממנה
אחת משתי מסקנות, הסותרות
זו את זו לחלוטין.
מסקנה א׳ :אחרי מה שעשו
לנו, מותר לנו הכל. המוסר הוא
אשליה. הערכים ההומאניים
הם קישקוש. בעולמנו אתה
יכול לרצוח או להירצח, לשדוד
או להישדד, לאנוס או להיאנס,
לדכא או להיות מדוכא.
הקמנו את מדינתנו כדי שגם
אנחנו נוכל להימנות עם
הרוצחים, השודדים, האנסים,
המדכאים, ולא להיפך.
מסקנה ב׳ :אחרי מה שעשו לנו, מוטלת עלינו חובה מיוחדת
לדאוג לכך שזה לא יקרה עוד, לא לנו ולא לאחרים. אנחנו
מצווים להיאבק לניצחון המוסר, לנצחון הערכים ההומאניים.
עלינו להיות חיל־החלוץ במילחמה ברוצחים, בגזענים, בלאו־מנים,
ברודנים בכל אתר ואתר, ובמיוחד אצלנו מבית. הקמנו
את מדינתנו כדי שנוכל ביחד לשמור על צלם־אנוש ולהוכיח
לעצמנו ולעולם כולו שאנחנו שווים למתוקנים שבעמי העולם.
טומי,
כמו ניצולי־שואה רבים אחרים, הסיק מן השואה
תחילה. באופן אינסטינקטיבי, את המסקנה הראשונה. ההלם
של השואה אמר להם: רק אנחנו, ולעזאזל כל העולם. עכשיו,
בעיקבות חוויות חדשות, התקרב באופן אינסטינקטיבי למסקנה
השניה, התואמת את אופיו הבסיסי.
טומי עצמו סיפר לחנה קים שנקודת־המיפנה שלו באה
בעיקבות רצח בשכם: אופה ערבי ישב עם בתו הקטנה במאפיה
שלו, כשלפתע התפרץ לדלת מתנחל והרג את הילדה. זה
הזכיר לטומי תמונות מן השואה, ולפתע תפס כי בעניין השואה,
הפוגרומים והגזענות אנחנו נמצאים עכשיו בצד השני של
המיתרס.
טומי אומר שהוא מתרגז כאשר שמאלנים מברכים אותו על
הצטרפותו אליהם. הוא צודק. יש לברך אותו רק על כי מצא
את הדרו אל עצמו.

לפישעי־מיז
אין מודד ת
לפשע־מין אין מולדת ואין לאום. חולה־נפש זקוק לטיפול
פסיכיאטרי.
כאשר פושעי־מין פוגעים בילדים, בילדות, בנערים ובנערות,
הם מעוררים זעם כפול ומכופל. יש בכל אדם אינסטינקט
ביולוגי עמוק המצווה עליו להגן על ילדים. הטבע נטע בנו
אינסטינקט זה למען שימור המין האנושי.
כאשר פושע־מין מבצע את זממו בקורבן השייך ללאום
אחר, מתחבר הזעם הטיבעי לרגש טיבעי אחר — שינאת־הזר.
נוצרת תערובת לאומנית־גזענית שהיא חומר־נפץ מסוכן
ביותר.
על רקע זה צמחו מישפטי־לינץ׳ בארצות־הברית, וגם עלי־לות־הדם
נגד היהודים (הריגת ילדים נוצריים כדי להשתמש
בדמם לאפיית מצות).
עכשיו זה בא אלינו. שני ערבים ביצעו פשע־מין מחריד
בילד יהודי. בציבור היהודי פושטים הפאניקה, ההיסטריה,
הזעם.
העובדה שאותם הפושעים — הם או חבריהם — ביצעו
פישעי־מין גם נגד ילדים ערביים, בני יפו, אינה מרגיעה .״את
הילדים הערבים הם לא רצחו,״ אמרה מישהי, והביעה בוודאי
דעת רבים.
האם יש חשיבות לזהותם הלאומית של הפושעים?
כן ולא.
לא, מפני שיש פושעי־מין כאלה בכל חברה ובכל עם. גם
בציבור היהודי בארץ.
אולם יש גם הגיון הפוך. הוא נוגע לעצם מהותו של הפשע.
כל פשע הוא פעולה אנטי־חברתית. החברה קובעת לעצמה
כללים וחוקים, המאפשרים חיים־בצוותא. כדי לשמור על חוקים
אלה יש בתי־מישפט, מישטרה ובתי־סוהר. אולם הכוח
העיקרי המביא לשמירה על החוק הוא הרגשת־השייכות של

האדם לחברתו, הסכמת הרוב העצום של האנשים לחוק שהם במכונית. זאת היתה מכונית לבנה של המדור המרכזי .״הם
שמים על עצמם. אדם חי בחברה, דעת החברה חשובה לו, הוא תפסו כמה נערים שטיילו ברחוב סתם, אחרי שעבדו כל היום
מבין את נחיצות החוק ורוצה לשמור עליו. לכן הפושע הוא כמו חמורים. הרביצו להם מכות־רצח ולקחו אותם לתחנה.
חריג, ובמצב נורמלי אין החריגים אלא תופעת־שוליים.
עכשיו הם בטח מתעללים בהם שם!״
אולם ערבי מהשטחים הכבושים אינו שייך לחברה הישראהבחור
היה נסער .״אז מה פלא שהם שונאים אותנו? אילו
לית, וחוקיה אינם חוקי חברתו שלו. להיפך. הם החוקים של הייתי במקומם, הייתי גם כן מבצע פיגועים!״(הוא השתמש
חברה אוייבת, המתעללת בבני־עמו. לכן חסר לו הבלם ה־ במילה יותר רצחנית).
טיבעי, המביא אדם לשמור על החוק. נשאר רק הרגש האנושי
הסתכלתי בבחור. זה לא היה טיפוס של סטודנט־אשכנזי־הכללי.
ואם זה פגום, בעיקבות סטייה נפשית־מינית, אין דבר יפה־נפש־בן־טובים. להיפר, הוא נראה לי כצעיר עובד ממוצא
שיעצור בעדו.
מארוקאי, בוגר־צבא, וכך גם חברו.
חלוקת הריעות והרגשות בארץ אינה כל־כך פשוטה, כפי
רק חוק פלסטיני יכול לרסן פושעים פלסטיניים. זהו אחד
הנימוקים החשובים ביותר בזכות העצמאות הלאומית של כל שנדמה לרבים.
עם. כשם שרק מדינה פלסטינית יכולה לשים קץ לטרור
ושאלה מטרידה: מה עשו שאר העוברים־ושבים, שהיו?גדים
הפלסטיני(וזה הוכח בימינו בעשרות ארצות אחרות) ,כן יכול למחזה? האם הסיטו את מבטיהם? האם אמרו לעצמם: זה לא
רק החוק הפלסטיני ליישם את האיסורים החברתיים המקוב נוגע לנו, למה לנו להתערב? כמו שאמרו אנשים אחרים
לים לגבי פלסטיניים.
במקום אחר?
הלוואי והנהגת האינתיפאדה, שהיא ממשלת המדינה־בד־רך,
היתה נותנת את דעתה על כך ודואגת להעניש גם פושעים
פלסטיניים, המבצעים את זממם בחברה הישראלית. אבל

השמז של
רפזל

או די א בנ רי

וחן

אחרי שיותר מ־ססז ילדים פלסטינים נהרגו על־ידי חיילי
צה״ל ומתנחלים ״מתוך הגנה עצמית״ ,קשה מן הסתם לשכנע
פלסטינים בחומרת המיקרה המסויים הזה. וחבל.

הקיסר והקומיסאר
עקבתי בטלוויזיה אחרי ישיבת־הפתיחה של ״קונגרס נציגי
העם״ במוסקווה, והרגשתי שזה מוכר לי איכשהו.
פתאום תפסתי מה זה מזכיר לי, ומדוע.
במשך ארבע שנים הייתי חבר הוועד־הפועל של ההסתדרות,
כנציג תנועת העולם הזה — כוח חדש. זה היה די נורא.
לפני כן התרגלתי במשך שמונה שנים לכנסת. זהו מוסד
מתסכל למדי, שהוא רחוק מאוד מן האידיאל של בית־מחוקקים
דמוקרטי. אבל בהשוואה לוועד־הפועל, זה היה
התגשמות האידיאלים של אפלטון המנוח.
בכנסת יש תקנון, יש נוהלים קבועים, יש סדר־יום, יש
נשיאות נבחרת, המנהלת את הישיבות. בוועד־הפועל של
ההסתדרות אין זכר לכל אלה. מזכ״ל ההסתדרות בכבודו
ובעצמו מנהל את ישיבות הווער־הפועל. משמע: ראש הרשות
המבצעת (שהוא מעין ראש־ממשלת ההסתדרות) מכהן גם
כיו״ר הרשות המחוקקת ומנהל את ישיבותיה כאוות־נפשו.
כך בדיוק מנהל מיבאיל גורבאצ׳וב את הקונגרס שלו. הוא
המנהיג, הוא המזכ״ל, הוא השליט, והוא גם מנהל את ישיבות
הנציגות הנבחרת.
אילו התחלפו ישראל קיסר וגורבאצ׳וב, היו שניהם יכולים
להמשיך כאילו לא קרה דבר.

תקרית בפינה
חווייה אישית:
חזרתי הביתה במכונית אחרי חצות. עצרתי ליד המדרכה,
וחיכיתי שיתפנה מקום למכונית.
לפתע ניגשו אלי שני בחורים גבוהי״קומה, כבני ,23
בחולצות־טי לבנות. אחד התקרב לחלון המכונית ואמר :״אתה
אורי אבנר?,״
הודיתי באשמה וחיכיתי לקיתון של גידופים או דיברי־תוכחה.
הופתעתי מאוד כשאמר הבחור :״קורה שם משהו
בפינת בן־יהודה־מאפו. אנשי המדור המרכזי תפסו כמה ילדים
ערבים ומכניסים להם מכות־רצח. הם לא עשו שום דבר, סתם
טיילו ברחוב.״
החניתי את מכוניתי בחיפזון, יצאתי ומיהרתי לפינה. ראיתי
ששני הבחורים עוקבים אחריי.
חיפשתי בפינה את הבלשים ואת הקורבנות, אך לא היתה
שם נפש חיה. הפינה היתה שחייה בשלווה לילית.
.הבחורים שליוו אותי סיפרו שהבלשים לקחו את הערבים

ועוד חווייה אישית. הפעם של רחל אשתי.
היא ערכה קניות בסופרמארקט, כשניגשה אליה אשה, כבת

״תסלחי לי,״ אמרה במיבטא רוסי כבד, והושיטה בקבוק של
שמן־זית־כתית, שהורידה מן המדף. התווית היתה מודפסת
בעברית ובערבית (״זיתון נקי״) ,תוצרת ״בית בד מודרני,
מחמד סעיד, צומת אם־אלפחם״.
״אני מחפשת שמן מכבישה
קרה. זה שמן מכבישה קרה?״
״כן. הנה, כתוב פה.״
״את חושבת שכדאי לקנות
את זה?״
״זה מה שאת מחפשת, לא?״
״אבל כדאי לקנות את זה?״
שאלה האשה .״זה של ערבים,

״אני קונה את זה כל השנים,״
אמרה רחל.
״אבל זה של ערבים! אין
להם פה שמן של רפול?״
אי תן
״אולי יש. תשאלי.״
״אבל את קונה את זה? אולי הערבים שמו בזה זכוכית?״
רחל איבדה את סבלנותה .״גברת, אף אחד לא מכריח
אותך. חפשי את השמן של רפול״.
כעבור כמה דקות ראתה רחל שהאשה עצרה קונה אחר,
בחור צעיר, ופנתה אליו :״תסלח לי, אני מחפשת שמן מכבישה
קרה. זה שמן מכבישה קרה?״
ליד הקופה נתקלה רחל בבחור הצעיר. להפתעתה, דיבר גם
הוא במיבטא רוסי .״מה היא רצתה ממך?״ שאלה בסקרנות.
״זה מרגיז אותי נורא ״,אמר הבחור ,״גם אני מברית־המוע־צות.
אני פה 30 שנה. לא עזבתי את רוסיה כדי לחיות פה
באותה שינאה וקנאות כמו שם״.
גם לגבי אחינו, העולים מברית״המועצות, התמונה אינה
אחידה.

עיר ושמה מכלן
כל הארץ יודעת שאלי אוחנה שיחק בקבוצת מכלן
גם אלי אוחנה עצמו יודע שהוא שיחק בקבוצת׳מכלן.
וזה מוזר..
מוזר שאדם חי בעיר מסדי־מת,
ומשחק בקבוצה שעליה
תיפארתה, ואינו יודע לבטא
נכונה את שמה.
שם העיר אינו \ 1£09 -
א , 1_£כי אם א .\ 1£0£1£1.כך
בשפת תושביה, השפה הפלמית,
שהיא מעין שפה־אחות
להולנדית. בפי הבלגים הדוב־רים־צרפתית
היא קרוייה

מכלן, עיירה בת 65 אלף תושבים,
הסמוכה לנמל אנטרוור־פן,
אינה פרבר חסר־חשיבות.
או חנ ה
יש בה קאתדרלה מפוארת,
והיא מקום־מושבו של ארכי־הגמון, שהוא ראש הכנסייה
הקאתולית(״פרימאס״ו של בלגיה.
אולי כדאי שאוחנה יעבור למילאנו. יותר קל לבטא את זה.

מיל 50 מותו
אשה אחרת /וודי אלן

תסריט

ך מדיון, פרופסור מצליחה ומכובדת
/לפילוסופיה באשה אחרת של וודי אלן,
קורה מיקרה בורג הפרופסור המכובד ושבע־התהילה
בתות׳ בר של אינגמר ברגמן.
במלאות לה 50 שנה, ולאחר שביססה
לעצמה מעמד חברתי ואקדמי נאות, היא מתבוננת
בעצמה מנקודת־הזמן של חייה, ומגלה
שהתמונה עמומה וחלולה. היא משחזרת אירועים
שאירעו לה, מעשים שעשתה ומעשים

השנה, המבשר לה שהגיעה לשנתה ה־,50
אותה נקודת פרידה מגיל״המעבר, הפותחת
את המסע לעבר הזיקנה. מדיון מגיעה לנקר
דה זו מצויירת בפירסומים ובספרים, מלווה
בהערצת תלמידיה, מוקפת בעדת ידידים
ובבעל נבון, מיושב העומד על רגליו הוא.
כל אלה ביחד מהווים את המיסגרת, המאפשרת
לארגן בתוכה עבודה, הוראה, חברים,
מיפגשים ובילויים, ובתנאי שכל אחד ממרכיבים
אלה שומר על מינון נכון, ולא חורג
מהמקום שיועד לו, כמתחייב מטובתה ומש־למותה
של המיסגרת. מה פלא שמבין כל

,50 חשה מריון את עצמה מוטרדת מדיברי
אחד הנוכחים, המספר בגאווה כיצד התעלס
עם אשתו על ריצפת העץ בביתם ביום
הולדתו ה־ .50 בשובם הביתה שואלת מריון
בסרקאזם מוסתר את בעלה אם גם הוא היה
מתעלם איתה על הריצפה. היא לא זקוקה
לתשובה, שהרי קאן חדל כבר מזמן להתעלס
איתה גם במיטה.
המיסגרת הסדורה והנינוחה שבנתה עם
קאן נראית לה עתה ריקה ושיקרית. עכשיו
היא מבינה שהם יוצאים מדי ערב למסיבות,
לקונצרטים ולתיאטרון כדי לחסוך מעצמם
את השתיקה ואת הריקנות שבהישארותם עם
עצמם.

שאלה של מיסגרת
ה שהתחיל כזרזיף דק, המחלחל מב־
^ /ע ד לסדקים שבמיסגרת, הופך בהדרגה
לזרם, הצובר תנופה מקולה של אשה, המגיע
לאוזניה מפתח־האיוורור המקולקל של דירת
הקליניקה הסמוכה לדירת העבודה שלה. זהו
קולה של אשה צעירה בהריון המגוללת באזני
הפסיכיאטר שלה את תחושת הריקנות
האופפת אותה, את חוסר־הטעם בחייה, את
חששותיה להביא ילד לעולם עגום ומנוכר
זה, את מחשבות ההתאבדות הרודפות אותה.

דימיון לא סיקר; אבל לא סלא

רבנות תוכן
שיסכח ועצמו
אולי גם מיסגות

שנמנעה מלעשותם, דברים שאמרה, בעלים
שהיו לה וידידים שלא היו לה, ובהדרגה
חודרת למחשבתה ההכרה שהזמן והעמל,
שהשקיעה בבניית קאריירה מצליחה, לא
מילאו את התמונה בתוכן, אלא הקימו
מיסגרת עמידה מפני טלטולים ורעשים. ובמקום
שהיתה צריכה לעמוד תמונה בהירה
של סיפוק, קורת־רוח וחמימות, היא מגלה
נוף מעורפל של כתמי טינה, עלבון, ניכור,
ריחוק, התנשאות והסתייגות.
הדמיון בין תותי בר לאשה אחרת אינו
קטן ואינו מיקרי, אבל גם לא מלא. השאלות
המעסיקות את איזק בורג בדרכו לקבלת תר
אר־הוקרה על מיפעל חייו, עמוקות וקיומיות
יותר מאלה המעסיקות את מריון. גם תגובתו
לאמת הנגלית לו מתוך עברו כאובה וקשה
יותר. הדימיון הוא יותר בצורה מאשר בתוכן.
כמו ברגמן, נעזר גם וודי אלן בטכניקות של
מונולוג פנימי, בפלישת העבר אל תוך
ההווה, בתאורה רכה ובצילומים סגורים ונקיים.
גם העובדה שהסרט נעשה בידי אחד
משני צלמיו הקבועים של ברגמן(סוון ניק־וויסט)
אינה מיקרית.

מהי אהבת אמת?

^ הדק שמפעיל את מבונת־הזמן של
\ 1מריון הוא רישרוש הדפים של לוח־

החברים והמכרים הסובבים אותה אין איש
הרואה בה כתובת לשיחה קרובה ואינטימית.
כמו בורג, המסרב להאזין לצרותיהם של
מקורביו, מעדיפה מריון לתמוך בגיסתה בכסף,
מאשר לכרות אוזן למצוקותיה. את אחיה
הכושל, פול, היא נמנעת מלפגוש. כאביה,
מריון אינה רוחשת אהדה יתירה לאנשים
רפי־רצון ונטולי־כישרון. ואילו את חיזוריו
של לארי לואיס היא דוחה בתקיפות, כי המחשבה
לבגוד בבעלה — ועוד עם חברו הטוב
— אינה עולה בקנה אחד עם שמירת המיס־גרת.
אולם
מיסגרת זו, שכה היטיבה להעביר
את מריון שלמה ויבשה בתחנות ה־ 30 וה־40
של חייה, מתחילה להתערער בתחנה ה־.50
מבעד לחורים הנובעים בה פורצים קולות
ותמונות מהעבר: אשמה שמטיחה בה אשתו
הראשונה של קאן, על כי פיתתה את בעלה,
כאשר עמדה לעבור ניתוח לעקירת שחלו־תיה;
ביקור שהיא עורכת אצל אביה הקשיש,
שבמהלכו מתברר לה עד כמה היא רחוקה
ממנו ומנוכרת לו, למרות שבכל תקופת
ילדותה היתה מקור־גאוותו ובת־טיפוחיו.
בבדידותו העלובה רואה מריון את עצמה
בעוד 30 שנה: פרי־באושים של קארייריזם
אקדמי, עקרות ריגשית ותובענות־יתר מעצמו
ומסביבתו.
במסיבה, הנערכת לכבוד יום הולדתה ה־

מצוקתה של האשה האלמונית(מיה פארו)
מערערת את מנוחתה של מדיון. היא עוקבת
ברחוב אחרי אותה אשה, הנדמית לה לפעמים
כתמונת־מראה של עצמה. היא קושרת איתם
שיחה, ומזמינה אותה לבית־קפה.
בתחילת השיחה היא חוקרת אותה על
מצבה, אך עד מהרה היא מוצאת עצמה משוחחת
על הריקנות ועל האכזבה בחייה שלה.
כעבור זמן תשמע דרך פתח האוורור את
האשה האחרת מספרת לפסיכיאטר על פגישתה
עם מריון ועל התרשמותה ממנה: אשה
קרה, מחושבת, מנוכרת, נתונה להונאה עצמית
ומאבדת עצמה לדעת באיטיות.
מריון מגלה לתימהונה את הפער בין הדימוי
העצמי שלה לבין הדימוי שיש לאנשים
עליה. בפגישה מיקרית עם ידידת־נעורים
היא לומדת מפיה שנהגה כבר אז ביהירות
ובהתנשאות. וכי לא היססה לפגוע באחרים
כדי להשיג את מטרותיה. גם ממלורי, בתו
של קאן מנישואיו הראשונים, שעימה היא
מקיימת יחסי־קירבה, היא שומעת על ביקור־תיותה
המוגזמת ועל נטייתה לשפוט אנשים
לחומרה. בהמשכו של מסע זה אל תוך עברה
יזכיר לה אחיה, פול, כיצר ביקרה בחריפות
שיר־נעורים שכתב, רווקא בעת שהיה זקוק
יותר מכל למילת־עידוד.
ההסתכלות על עצמה מבעד לעיניהם של
קרוביה ומכריה מקעקעת באיטיות, אך בהתמדה,
את המיסגרת האיתנה שכה שקדה על
בנייתה בכל מהלך חייה. מדיון נוכחת לדעת
שגם המיסגרת שלה נועדה לעמוד בפני
עומס חיצוני, אך לא מפני לחצים הבאים
מבפנים.
המודעות העצמית, שמדיון השתבחה בה
כל ימיה, איפשרה לה להעביר את מעשיה
תחת שבט הביקורת ולמנוע אותה ממעשים
של השתטות וגיחוך עצמי, כמו — למשל
— התעלסות על ריצפת ביתה. אולם מודעות
עצמית אינה יכולה, מעצם טיבעה,
לגלות לבעליה איך הוא נראה בעיני אחרים,
ומכאן ההפתעה והזעזוע הפוקדים את מריון
למראה תמונתה המשתקפת מעיני הסובבים
אותה.
כמו בזעקות ולחישות של ברגמן, קולות
האנשים המדברים מפוררים אט־אט את המי־סגרת
החד־ממדית שבנתה. קולות המגנים
את קרירותה הריגשית, את התנשאותה האינטלקטואלית,
את ביקורתיותה המוגזמת. היא
נחשפת לתמונות מנישואיה הראשונים לסם,

שהיה המרצה שלה באוניברסיטה, איש שבד
ריון רחשה לו חיבה אינטלקטואלית, אבל לא
די מחוייבות ריגשית, כדי ללדת לו ילד. היא
נזכרת בכאב בוויכוח המר שפרץ ביניהם אחרי
שהפילה את עוברה, בלי להיוועץ בו, מעשה
שהביא בסופו של דבר להתאבדותו של

קולות ותאונות
ך כמו כדי להשלים את מלאכת הקולות
1והתמונות מגלה מריון שבעלה בוגד בה עם
אחת מחוג חבריהם. קאן מביע את צערו על
פרשת־האהבים שלו, הנעדרת כל חשיבות
בעיניו. מריון מאמינה לו, ואפשר להניח
שאילו הפרשה היתה מתגלה לה לפני משבר
ה־ ,50 היא היתה עוברת עליה לסדר־היום,

מריון המאוחרת יודעת שההיתלות באהבה
היא עניין מפוקפק לא פחות מהחרדה
ממנה. העובדה שלארי מפרש את סירובה
כפחד להרשות לעצמה להיות נאהבת מעידה
עליו שהוא תופס את מצבה במונחים טרי־וויאלים,
שהיו נכונים אולי כאשר שלמות
המיסגרת עמדה עדיין לנגד עיניה. לא ב־מיקרה
היא אומרת ללארי שלפעמים היא
מטילה ספק גם באהבת־אמת. שהרי האהבה,
לא פחות מאשר החרדה ממנה, משמשת
במיקרים רבים כיסוי מפוקפק לבליל מסוכסך
של רגשות.
בדומה לבורג, גם מריון כנראה חשה עצמה
זקנה מדי מכדי לשקר לעצמה. ככלות
הכל, מה ימנע את הקשר עם לארי מלשקוע
לאותה נקודת־שפל שאליה הגיעו יחסיה עם
קאן? לזכותה של מריון יאמר שהיא נבונה

בשונה מבורג, היכול להשקיף מנקודת-
התצפית של 78 שנות חייו רק אל עברו,
מריון בת ה־ 50 יכולה להסתכל גם קדימה,
כדי לנסות, בפרק־הזמן שעוד עומד לרשותה,
לבנות לעצמה תוכן חדש, אשר במרוצת הזמן
יספח אולי לעצמו גם מיסגרת.

רולנדס: נוכחות מרשימה
^ אשה אחרת חוזר וודי אלן ומוכיח את
כישרונו הדראמטי, כישרון שהתגלה
כבר ברגשות, סרט שלמרות ליקוייו, במיוחד
בעיצוב דמויותיהן של שלוש האחיות, הפגין
את רגישותו ואת יכולתו לחדור למקומות־המיסתור
של הנפש. מריון באשה אחרת

האהבה היא
מיסגות שהאנשים
נאחזים בה נדי
להעניק דח״הם
טעם מדומה

רולנדכ והקמן ב״אשה אחרת״
״מאז סימון סניורה לא קמה שתקרת מרשימה
ולוא כדי לחסוך לעצמה את התסריט הבנאלי
של בגירה — פרידה — גירושין. אלא
שהדבר קורה למריון כאשר המיסגרת
המקודשת מחוררת כבר ככברה, ובהיעדר
מיסגרת אין היא רואה טעם והצדקה לקיים
נישואין שבמילא התרוקנו מתוכן.
לכאורה נפתחת לפניה הדלת ללארי,
שריגשותיו הסוערים כלפיה יכולים להוות
תחליף מושלם לשותפות המשמימה עם קאן,
אולם מריון נבונה ומפוכחת מדי מכדי
להיתלות בפיתרון מדומה זה. לאו דווקא
מפני שכבר היתה פעם באופרה הזאת, ולא
רק מפני שהתסריט של אשה נבגדת, המוצאת
ניחומים בזרועותיו של מאהב נלהב,
מתאים לאופרת־סבון עלובה.

מדי מכדי להיתפס לקלישאות הרומנטיות
הקושרות אהבה עם תוכן ומשמעות בחיים.
היא יודעת שהאהבה עצמה היא מיסגרת,
שאנשים נאחזים בה כדי להעניק לחייהם
טעם מרומה של משמעות. הצלחתן המיס־חרית
של מלודרמות אוויליות נוסח מיכתב
מאשה אלמגנית, מעידה כאלף עדים מאיזה
קיטש ארוגה האהבה.
מריון לא נופלת לזרועותיו הפתוחות של
לארי. היא מחדשת את קשריה עם אחיה, כדי
לבנות איתו ראשיתה של קירבה, שמעולם
לא התקיימה ביניהם. קשר מהוסס, נטול־תביעות,
משוחרר מציפיות גדולות, אך הטומן
בתוכו אולי סיכוי של חמימות ושל חברות
אמת.
כמוהר ואיב ברנשגת לא נופלות במורכבותן מגי־בורותיו
של ברגמן: שרלוט (סונטת סתיו),
אליזבת (פרסונה) ואווה (בושה).
ברגשות היתה זאת ג׳רלדין פייג׳ הנהדרת,
שעיצבה דמות אשה נוירוטית ושתלטנית,
שהמצודה האסתטית שלה מתגלה כעשויה
מפורצלן דק.
באשה אחרת זוהי ג׳ינה רולנדס, המצליחה
להביע קשת מלאה של רגשות במבט
דומם לתוך המצלמה. דומה כי מאז סימון
סיניורה הצרפתיה לא קמה לקולנוע שחקנית
בעלת נוכחות מרשימה כמותה. ואס זקוק
מישהו להוכחה נוספת, שיקנה כרטיס לאשה
תחת השפעה.

הצנזור
האחרון

תדריך

וחבה לראות

הפיתוי האחרון של

ישוע (הוד, תל־אביב,
ארצות־הברית) -טוב ש-
שוחרמו מהבושה, ועבשיו לעבודה. מי שהס פיק
להתבונן להחלטת בית־המישפט העליון,
כשטיפת של ניקוט קזנצקיט בידו, יוכל להבין
שאין כאן כל כפירה באמונה. להיפך, והו טרט
של איש מאמין על איש מאמין. אהדת איפה
הקונפליקט, והיכן טמון הטבל.
מה שהיפגט את טקורטיוה בטפר הוא קרע
עמוק בין הבשר והתה, אותי קרב אלים ריתק
נם א ת פול שריידר, הדוקטור לאלימות בקול נוע,
לכתוב א ת התסריט, אחרי שבעבר כבר
שיתר פעולה עם טקורטיזה בנהג מונית והשור
הזועם.
ואמנם, נשמתו של הקלוויניטט שריידר גור רת
א ת רגליו של הקאתולי, טקורטיזה, כדי
להראות שישוע כמעט ונמלך בדעתו ברגע מטו״
יים על הצלב, אבל זה היה מאוחר מדי, המיתוס
כבר היה קיים, ונני -האדם לא יוותרו עליו, כי

ויליאם דפו: מהות הקשר עם האלוהים
עבורם זו ההוכחה שהאלוהים עדיין קיים. זו נם
ה טינ ה, אליבא ד׳טקורסיזה שלמעשה יהודה
איש־קריות לא היה בוגד, כי אם גיבור. שהיה
הקרוב ביותר לישוע, והאחד והיחיד שבאמת
היה מסוגל להבין את גודל המאבק המתרחש
בקירבו ואת משמעות הגורל שדרש ממנו א ת
הקורבן, א ת מותו על הצלב ואת ההתחייבות
הטוטאלית. טקודטיזה, יצר טרט ללא תמימות,
המשתף אותנו ב מ אבק מוסרי קשה.

גני בו ת
נו צ צו ת
נוכלים עם סגנון ושחף,
ארצות־הב־תל־אביב,
רית)
-מי שלא יכול להר שות
לעצמו לבלות א ת הקיץ בריביירה מצד
אחד, או לגנוב בסטייל מבלי להיתפס, יכול
לאחד א ת חלומותיו בשעה ו־ 40ד קו ת של אש ליות
מתוקות בחשכת אולם הקולנוע, ואף ליה נות
ממיזוג״אוויר חינם.
ובכן, זה הסרט המבשר א ת עונת הסרטים
ללא מאמץ. אלה שנעשים בלי להתאמץ ואלה
שאפשר לראותם בלי להתעייף.
הסיפור -לורנס ג׳יימסון(מייקל קיין) הוא
רמאי מדופלם, החולש מחווילתו המהודרת על
אוכלוסיה שאננה של עיירת־נופש הנזונה
בעיקר מתיירות עשירה.
הוא לוכד א ת קורבנותיו, אמריקאיות עשי רות
בגיל הסתווי הרגיש, בסיפורים על היותו
נסיך ממדינה עלומה, הנאלץ לקבץ ממון לטובת
נתיניו המסכנים.
ביום בהיר אחד פולש לטריטוריה שלו שדון

כאשר

תל-אביב:

מיכתם מאשה

אלמונית (תכלת, ארצות־הד
רית) — סרט שחור־לבן של
מאכס אופולס, משנת 938ו, שיכול
להביס בקלות את הסרטים
שנעשו 50 שנה אחריו. סיפור אהבה
טוטאלי על נערה שהתאהבה
כפסנתרן פוחח, ולמרות שבילתה
עימו לילה אחד של אהבה וילדה
את ילדו בכוחות עצמה, שמרה לו
אמונים במסירות והקריבה את
חייה למענו. לואי ז׳ורדן וג׳ון פוג־

** הרפתקות הברון

מינכהאתן(רב־חן, מוצג גם בחן,
ירושלים, ארצזח־הברית) טרי גי־ליאם
מוכיח שבראזיל לא היה מיקרה,
והופך את הבריות של הברון
המפורסם למשל על המאה ה־, 18
שחנקה את כוח־היצירה של האדם,
והמליכה תחתיו את הפנקסנות. זה
נשמע מפחיד, אבל בידי גיליאם,
איש מונטי פייטון זה מטורף, מפתיע
ומלא ציטוטים.

* * נישואים פיקטיביים

(בית ליסין, שצג גם בחיאטחן ירר
שלים) — הסרט הישראלי היותר־מעניין
שיצא לאור אשתקד. הירושלמי
המצוי מול בעיית היחסים
עם הערבים, הפיתוי לרדת מן הארץ
ועור כמה בעיות אקטואליות.
צוחקים וחורקים שיניים. שלמה
בר־אבא בתפקיד הראשי.

שיגעון של לילה
(בית לסין, הקרנית שוחחת) —
מרטין סקורסיזה במיטבו. גריפין

סירט קולנוע בטלוויזיה

מייקל קיין וסטיב מרטין: מרמים
קטן, טירון גנבים, הסו חט א ת קורבנותיו בסכו מים
קטנים עד כדי גיחוך ובסיפור מצוץ מן
האצבע על דוד תו הגוסס ת. הקורבנות מ תפ תים
גם ל טיפות של זה, פרדי ננ סון ש מו(סטיב מר־טין)
,ומרחב-המחייה של הנסיך הגנב מצטמצם
ונמצא בסכנה. ג׳יימסון מחליש לשחק את פרו פסור
היגנס וללמד את המ תל מד לגנוב עם סיג-
נון, עד שהג״ל הופך לאיום ממשי. פנינת הסרט,
המצולם בליטוש מפליא, היא מייקל קיין.

כלוב העליזים (יום רביעי 21 ,ביוני - )22.05 ,קו מדיית
העליזים המצליחה ביותר. זוג, שמנהל מועדון״לילה,
נכנס לצרה, כאשר הבן, שהיה לאחד מהם, כתוצאה מחטא
קדמון, מבק ש לשאת אשה, שאינה מודעת ל״אופי המישם-
חה״ .אוגו טוניאצי ומישל טרו במיפגן וירטואוזי, והבימאי
אדואר מולינרו נ דבק ברוח התזזית.
הנשרים פשטו עם שחר (יו ם ששי 23 ,ביוני, שעה
- )22.05 מילחמתון משנת 1969 לפי אליסטר מקלין. פר-
שיית״גבורה מימי מילחמת־העולם השנייה, כששבעה צנח נים
בריטיים יצאו לחלץ קבוצה של קצינים רמי״דרג שהיו
שבויים בטירה באלפים הבאוואריים. מיסדר-זיהוי של אלו פים
שהיו צעירים באות ם הימים: ריצ׳רד ברטון, קלינט
איסטווד, פטריק וימארק ומרי יור.
טיין נהנים משרביטו הקסומה של
אופולס.

מי הסליל את רו־ג׳ר
רביט? (חן, מוצג נם בחיפה
זביחשלים) — כל יצורי הוליווד
המצוירים הוחרדו משלוותם, כדי
לשרת את המותחן המדגים את החלום
האמריקאי הקולנועי בשלמותו,
אין חיץ בין אמת לדימיון ויצור
מצוייר אינו ממשי פחות מיצור חי.
בוב הוסקינס אדיר, בהתחשב בעובדה
שהצטלם בדיאלוגים עם
״מסך כחול״ ,בוב זמקיס נהגה מגיבוי
מלא של שפילברג וממיקצו־ענות
עילאית של צוות־מאיירים
מופלא, שזכאי גם זכאי לאוסקר שקיבל.

7ו>פוד
אמד>קא>
התאהגתי

(פאר,
תל־אביב, ארצות*
הברית) -קצין וג׳נטלמן
היתה מילת-הקסם, שפתחה לאלדין התורן,
בגילגולו ההוליוודי של טיילור הקפורד, את כל
השערים. אחר כך נ א כנגד כל הסיכויים, עם
תסריט מהוקצע פחות ותיזמון צולע יותר, ש הבהיר
שלא יהיה כאן עוד ארתור פן וגם לא
קופולה. הפעם זה ברור לחלוטין. הקפורד הוא
עוד מיקצוען א חד שיושב בהוליווד ומחכה שיזמינו
אצלו ביצועים לתסריטי ם כל״אמריק-
איים, לגיבורים כל״אמריקאיים.
לדוגמה: ספורטאי, מלך המיגרש בשעתו
(דניס קוויד) ,בלונדית, מלכת-הכיתה בשעתה,
ההופכת להיות א שתו(ג׳סיק ה לאנג׳) והצל ה־פאתטי
של שניהם -הדודן הניצחי, שהעריץ
תמיד א ת הגבר והיה מאוהב נואשות באשתו
(טימותי האטון).
את המשולש הזה מצליב הקפורד כשהוא נו תן
לבל אחד מגיבוריו להפוך למפסידנים טי-

תל־אביב: מיכתב מאשה א ד
מונית, בגלל השלחסה ההיא, קפה
בנדד, מ׳ הפליל את חרר רביטד
אשה תחת השפעה, הרפתקנת הבחן
מינכהאוזן, אשה אחרת, ה־דיקטטנר
הגדול.
חיפה: הדיקטטור הגדול. מי
הפליל אח רע׳ר רביטד מיכתב נד
אשה אלמונית, אינטרזויסטה, פלה
הכובש.
ירושלים: אשה אחרת, ה ד
פתקות הברון מינכהאתן. זוהר.

מוצג נם בסנטר, ירושלים) — גיר־סתו
של וודי באלן לשתי בר של
אינגמר ברגמן. מרצה באוניברסיטה
עושה חשבון־נפש בגיל .50
ג׳ינה ראולנדס, מיה פארו, ג׳ין הק־מן
ויאן הולם מעולים בתפקידים
המרכזיים.

*** אשתו השמינית

גיסיקה לאנג׳ ודניס קוויך: פאתטי
פוסיים בחברה ההישגית. הספורטאי יורד מג דולתו
והופך למיסכן. היפהפיה הדרומית מאב ד
תאת הזוהר האמיתי וטובעת בתוך סחרחורת
ההתפרנסות והדודן צופה מן הצד ויכול להת פלסף
על אפטיותם של השנים ולהניד בראשו
מן הצד. אבל כמו כל גיבור אינטלקטואלי אינו
מסוגל לשנות מאומה במהלך הדברים.
הקפורד רוצה בסך־הכל, לעשות טרט סימפ טי,
המחמיא לגיבוריו, וכך הדבר.

של כחול הזקן (דיזנמף, ארצ1ת״
הברית) — נישואין לצורך גירושין
לצורך נישואין — הכל התחיל
בחצי פיז׳מה וייגמר, כנראה,
בלי. דיאלוגים שנונים ומגע הקסם
של ארנסט לוביטש.
* * יומן (מוסיאון תל־א־ביב,
ישראל) — מסע קולנועי
אישי וחשיפה מתועדת סלקטיבית
ומהפנטת לצופה המוכן להתמסר
לדויד פרלוב, יוצר שאינו מתבייש
לחזר אחרי הקולנוע בשש שעות
אלה, תמצית של 15 שנות מסירות.

אחרת (טיילת.

ראן מגלה את ניו־יורק שאינו מכיר
בעזרת טרי גאר, לינדה פיורנטינו
ורוזאנה ארקט. סקורסיזה מפגין
חוסר־מנוחה אופייני, העושה את
העיר למרתקת כל־כך ואת הקולנוע
שלו לסוחף כל־כך.

ה>פה
פלה הכובש (סינמה
קפה מוריה, דנמרק בילי
אוגוסט מספר על סקנדינביה שאיש
לא מכיר. פועלים נורווגים
באים למצוא לחם בשוודיה בתחילת
המאה, ונאלצים לסבול השפלות
ומרורים כדי להתקיים בלחץ.
לאסה הזקן יודע שהוא כבר לא
יגיע לאמריקה, אבל לבנו, אם יגדל
ויהיה בן אדם, יש סיכוי. סיפור
פשוט מוגש באסתטיקה קולנועית
מדהימה ועם מישחק מעולה של
מאכס פון סירוב בתפקיד לאסה.

ירושלים
זוהר (תיאטחן ירד
שלים) — סרטו של סולימצאן סי־סה
ממאלי חושף עולם מוזר, זר ורחוק,
אבל מקסים ומושך. מיפגש
בין אב ובן, שניהם בעלי כוחות מאגיים
ומאבק־הכוחות ביניהם. עמוס
בסמלים ובמשלים אפריקנים, שלא
את כולם אפשר לפענח בלי הכנה
מוקדמת. אבל זהו פתח לגילוי עולם
חדש.

עדנה סייגת ₪
העולם הז ה 2703

חגיגות חג המים
שבועות, חג המים. למה חג־המים? אולי מפני שחצי עם ישראל
נמצא בשפת הים. מהבית שלי אפשר לראות ב־ 11 בבוקר אלפי
מתרחצים, משתזפים, משחקי מטקות. שמש נעימה, מזג־אוויר נפלא.
עוד לא מזיעים. הרבה שימשיות ציבעוניות, ילדים מתרוצצים
כשימחה בתוך המים ועל החוף. בוקר של חג.
פתאום סירנות. מכונית מישטרה ואמבולנס נעצרים בחריקת
בלמים ממש מנל המירפסת שלי. הכל רצים לראות מה קורה. גם אני
יוצאת למירפסת. שני אנשים לבושי חלוקים ירוקים יוצאים
מהאמבולנס ורצים אל החוף. שם כבר יש גדר של אנשים. לא רואה
בדיוק מה קורה, אבל ממשיכה לעמוד על המירפסת. חלק ממשחקי

המטקות מפסיקים לשחק, ונעמדים כחומה ביני לבין לובשי הירוק.
טלפון שצילצל בביתי הכניס אותי בחזרה לדירה. אחרי כמה דקות
אני יוצאת שוב למירפסת. מישהו שוכב על החול, שני הירוקים מעליו
ואנשים מסביב. במרחק של 50 מטר משם אנשים ממשיכים להשתזף,
לאכול• מישמש, לשמוע רדיו ולשחק מטקות. אחרי 5דקות, מביאים
שקית פלסטיק שחורה, ושני הירוקים מכניסים את הגוף המת לתוכה
ומעמיסים אותה על אלונקה.
הם מסיעים את האלונקה לכביש, מכניסים אותה לאמבולנס, ותוך
דקה ממש, מתפזר כל הקהל וממשיך בעיסקי החג שלו. הבחור עם ארגז
הארטיק צועד בשלווה, וכמעט נתקל בשני הירוקים המסיעים את
הגופה. הוא צועק בקול רם,, :ארטיק! קרטיב! שוקולד!״ וכל האנשים
ממשיכים לחגוג את חג המים.
מחר הם יקראו בעיתון איך קוראים לאיש או האשה שאת מותם הם
ראו היום.
סידרת חינוך

לב מיוחדת, וחוץ מזה הבגד לא עושה את
האדם, כמו שהבורגנים חושבים, וכמובן כל
אחד צריך להתלבש בדיוק כמו שבא לו, מבלי
להתחשב בשום דבר, ובמיוחד בסביבה.
ככה עברו כמה שנים, וגל התגייס לצבא,
ובמיקרה שלו לנח״ל. בנח״ל הרי גרים רוב
הזמן בקיבוץ, ושם אפשר להמשיך ללבוש
״מה שבראש שלך״ ,וזה בדיוק מה שעשה גל.

לחבר שלי יורם יש בן. זאת אומרת יש לו
שלושה בניס, אבל אנחנו נתרכז היום רק בבן
אחד, גל.
גל, כמו ילדים רבים מבתים טובים
בישראל, נוהג כבר שנים ללבוש סחבות.
חולצות ישנות וקרועות, מכנסים שעברו
תהליך התיישנות מזורז, קריעות מכוונות
ושאר תהליכים שעושים מכל בגד סמרטוט־ריצפה.
לבגדים האלה מתאימה רק תיסרוקת
אחת, שלפיה מגדלים את השיער הכי פרוע
שאפשר.

יום אחד גמרו כל הנח״לאים איזה קורס,
והחליטו לעשות מסיבה גדולה וגם להזמין
לקיבוץ את כל ההורים של הנח״לאים. גל
טילפן להוריו ואמר להם לבוא בשבת
בצהריים לחדר־האוכל שבקיבוץ.
ואז החליט יורם להראות לבנו מה זה
להתלבש כמו ש״בראש שלך״ ,ומה זה לא
להתחשב בסביבה. הלך לחבר שלו ולקח ממנו
בהשאלה חליפה בת שלושה חלקים מבד
גברדין בצבע תכלת. חיטט במגירה ומצא
שעון־זהב ישן עם שרשרת זהב שקיבל
א1כל לפני שבועיים התלוננתי לפניכם שאף
ספר־בישול חדש לא יצא לשוק בזמן האחרון,
והנה, מיד אחרי פירסום הקטע, כאילו להכעיס,
שלחו לי הביתה ספר־בישול חדש לגמרי,
שערכה טובה ארן ממרכז־ההדרכה של
תחבה.
הספר, כמו כל הדברים שיוצאים דרך
מרכזי־ההדרכה של תנובה, מדבר על מוצרים

שיחת ח 1ד1
בין בער ואשה
הלו, מה א ת עושה בביתן
אגי גרה כאן, א ם לא איכפת לך.
כן, אבל השעה .8
נוי
ב״ 8היית צריכה להיות בקורס לשי פור
הזיכרון
אוף, לעזאזל, שכחתי!
ומטפטפים מיץ לימון על הפרי, כדי שלא
ישחיר.
מערבבים את הגבינה, הסוכר, השמיר וה־קוקוס
וממלאים בתערובת את חצאי האפרסקים.
כדאי כמובן לעשות זאת בעזרת שקית
זילוף.
מקשטים בפטרוזיליה ובפילפל האדום,
מקררים ומגישים.
וזה לא הכל.
השבוע לקחתי את בעלי לסיבוב בשוק
הפישפשים ביפו, משהו בענייני קניית דגים.
אחרי 10 דקות של שוטטות נעשה בעלי עייף

אסרסקים ממולאים בגבינה
מוצרים שקל מאוד להשיג

יורם וגיל
הל סשש שה אח האדם
בתחילת הדרך ניסו יורם, וגם אשתו אורה,
לרבר אל ליבו של הילד שלא יגזים בלבוש
הנורא שלו, אבל שום דבר לא עזר. בהתחלה
גל היה פוטר!?ת הוריו הדואגים ב״אויש, מה
זה חשוב,״ או ב״ככה כולם מתלבשים היום״,
אבל אחרי סידרת נידנודים קשה הסכים הילד
להסביר להוריו, אנשי המעמד הבורגני, את
פילוסופית־החיים שלו והקשר שלה לביגוד
ולצורה חיצונית.
לא הייתי נוכחת בשעת ההסבר, אבל ממה
שהועבר אלי הבנתי שהילד הסביר כי לבוש
זה דבר לא חשוב ולא צריך לתת לו תשומת־

בירושה. עוד סיבוב אחד בשכונה הביא לו
פפיון בצבע בורדו, שנשאר כנידאה מפורים,
נעלי לק שחורות, כמו שלובשים במאפיה
בשיקאגו, ולקינוח גם סחב מגבעת אפורה
מאבא שלו.
את כל המחלצות האלו שם יורם על עצמו,
ובשבת בבוקר שם פעמיו אל הקיבוץ. טוב,
אתם יכולים לתאר לעצמכם את הילד
הנחמד, כשראה את אבא שלו, שנראה כמו
מאפיונר אמריקאי, נכנס בדלת חדר־האוכל.
לעולם לא נדע מה הרגיש הילד, כי יש לו
אופי חזק, והוא עשה את עצמו מתעלם

שקל מאוד להשיג בשוק, שאינם יקרים
לצרכן, ונוסף על כך, שמים שם דגש חזק
במיוחד על הצד האסתטי של המנה.
הנה דוגמה של מה שיכול לשמש מנה
ראשונה מהודרת, או סתם מנת אירוח,
בתוספת צנימים ובקבוק יין.
אפרסקים ממולאים בגבינה ו 8מנות)
המיצרכים: ארבעת אפרסקים גדולים
וכתומים; כף מיץ לימון 250 ,גרם גבינת
55 י ,9קורט סוכר, כף שמיר קצוץ, כף
קוקוס טחון.
לקישוט; עלי פטרוזיליה, רצועות פילפל
אדום.
אופן ההכנה: רוחצים ומנגבים את הפרי.
חוצים כל אפרסק, מוציאים את הגלעין

מאוד ורעב מאוד. חיפשנו מיסעדה. מצאנו
מיסעדה חדשה לגמרי, שיש בה מיזוג־אוויר,
וקירות לבנים ושולחנות נקיים ותמונות
מאוד מודרניות על הקירות, ושמה טלה.
נכנסנו. לגמרי לא שייך לשוק הפישפשיים
כל העסק, אבל ממוזג אוויר, אז מי יצא? לא
היינו נורא רעבים, אז אכלנו רק חמישה־שישה
סלטים וחתיכת בשר טלה על הגריל.
הבשר היה טעים ורך ועסיסי, אבל כידוע לכל
מי שמוכן להורות בכך, הבשר על האש תמיד
מצליח במיסעדות ומצליח פחות בבית. אז
נעזוב את זה ונתרכז בשני סלטים נפלאים
שאנחנו — אכלנים גדולים עם תעודות —
עוד לא אכלנו אף פעם. הוא שתה ערק עם
הסלטים ואמר שזה נהדר. אני לא שתיתי ערק
וגם לי זה היה נהדר. רוצים לנסות אחד?

סלט בצל ולימון
מהבושה. החברים שלו שכבו על הריצפה
מרוב צחוק.
לא יודע מה יצא מהחינוך הזה, אבל הנה
הצילום של גל ואביו, כל אחר לבוש בדיוק
ב״מה שבראש שלו״.

שוטפים 10 בצלים ירוקים וחותכים.
מוסיפים לימון אחד מקולף ופרוס לפרוסות
דקות, קצת גרירת לימון וכף אחת של גרגרי
אניס (בחנויות תבלינים) ,טיפת מלח, שתי
כפות שמן זית, עירבוב קל ו ...זהו.

ד 1יארה עומ*

ל מ רו ת ה מי תו!
ואולי בג ללו -ש תי
מי סעדותחדשותופאב

שובושר

הו־ צ ר

בשנה האחרונה יצא ראש עיריית תל־אביב, שלמה להט, במסע־פירסום
לעיר שאותה כינה ״עיר ללא הפסקה״ .מאז באמת לא הפסיקו
פקחי־העירייה לקנוס את כל אתרי־הבילוי, שנשארו פתוחים לאחר חצות.
בין מי שסבלו היה גם הרצל פרץ, אחד מהמפורסמים השקטים של
חיי־הלילה התל־אביביים.
עד לפני שנה וחצי הוא היה הבעלים של פאב הרצל ברחוב ירמיהו,
מקום מושבם של רבים מאנשי הבוהמה והבידור, שהיו פוקרים את המקום

אשת השב״כגגה
עים חבר תיי ם עם בעלה. השניים נראו

הזמרת עדנה לב(מימין) וגיסתה לאה לב, הני

#1 1 #שואה לאחיה רני. לאה היא קוס מטיקאית שעבדה
שנים בלוס־אגג׳לס, וכעת היא מסתערת על תל״אביב.
גיסתה הזמרת עוזרת לה בכך ומכירה לה את האנשים הנכונים.

גיבור ו##וו!#
ה ד 1ן ן 1ן ך אחד מעובדי המקום, מחופש כחוזה
11111 # 4 111 המדינה, נושא בידיו א ת השחקן אהרון
איפלה, המתגורר מזה שנים רבות בהוליווד, וזוכה לתפקידים
מעניינים. השחקן ובעל המקום הכירו בראשונה בערב הפתיחה.
אחרי ההופעות שלהם. אך בעל־הבית העלה את שכר־הדירה, והרצל החל
לנדוד. בתחילה הוא התמקם ברחוב לילינבלום, על גבול נווה צדק. המקום
פעל כמה חודשים, ואז נכנסו לתמונה השכנים, והרצל סגר.
אז החלו החברים לנדנד לו שיפתח מקום חדש. הרצל חיפש וחיפש
והגיע למיסעדן מאנפרד כץ, שבבעלותו אחת המיסעדות שבמקום.
והשניים הגיעו להסכם ביניהם על פתיחת מקום משותף. הזמנות רבות
נשלחו לכל החברים, הידידים ונציגי־התיקשורת, ועליהן התנוססה דמותו
של הרצל, ונרשמו תאריכים היסטוריים, הקשורים בפעליו של מוזה
המדינה. התאריך האחרון שהופיע היה יום הפתיחה של הפאב.
ואכן, ביום הפתיחה, כיאה לאירוע היסטורי, התייצבו במקום מאות
חוגגים, ביניהם ותיקי הרצל מתקופת ירמיהו. היו שם הזמרים דני ליטני,
יצחק קלפטר, דפנה דקל, שהיתה מבאי המקום עוד מהתקופה ששרתה
בלהקה צבאית, סוכנת־השחקנים לביאה הון והשחקנים גליה ישי,
ציפי מור, רחל דיין ואחרים.
הגיעו גם פליטי הפאב, כשעוד היה ברחוב לילינבלום, כמו הזמרת
עדנה לב, עורך־הדין צבי לידסקי ועוד.
וכמו בכל פתיחה, היו גם כמה הפתעות, כמו רקדנית־הפלמנקו דליה
לאו, שבאה בחברת להקת פלמנקו, הנמצאת בביקור בארץ והשחקן
הישראלי אהרון איפלה, החי ומצליח בהוליווד. את הקהל שיעשעו שני
צעירים מחופשים להרצל ההיסטורי. אחד היה ממונה על הבר והאחר היה
אחראי למקומות־ישיבה למוזמנים החשובים.

השחקן ארנון צדוק, המופיע בתפקיד
גיבור המישנה בסרט ״בדרך לעין חרוד״
מבלה א ת הערב המעניין, בחברת אשתו. בערב הפתיחה המהודר
הוא גם חגג א ת יום הולדתו, אשתו היא רקדנית במיקצועה.

מהיד לפה

המוסיקאי יונתן מילר מחזיק בידו אגרול
ומקרב אותו לפיה של הרקדנית ליאת
אקטע האילתית. הרקדני ת היא חברה בלהקה של ורד צבעון,
והיא היתה בדרכה לביקור אצל מורתה, הנמצאת בשמירת הריון.

מבט מסו״ם

שהדהים את החוגגים בביצועיו. הצעיר

פ תי ח ה
אינ טי מי ת

אשתו של יוסי גינוסר (מימין),
השב״כ, ממעטת להיראות באירו-
שרים וקורנים בפתיח ת המיסעדה.

למרות המיתון, ואולי בגללו,
יש מי שעדיין לא מפחדים לפתוח
מיסעדה. המיסעדן רפי זכרוני,
שבבעלותו כבר כמה מיסעדות סיניות,
פתח עור מיסעדה ברשת.
ברווז הזהב, והפעם בכניסה לחולון.
היתה זאת אולי אחת הפתיחות
האינטימיות ביותר שהיו העונה.
ובאווירה כמעט־מישפחתית, אפשר
היה לשמוע את הדוגמנית
קאוץ דונסקי מספרת על כישוריו
של בנה נואל, את המוסיקאי
והזמר יונתן מילר בשיחה עם
כתב־הספורט של הדחזלם פ 1סט
ואת אשת־הבוהמה מיקי אט־דורסקי
מסבירה פנים לרפי

תבור.

הבוסית טועמת מ ע עג

שבבעלות בעלה, אינו מהמפוארים, א ן הדיס קוטק
שבו נחשב ל א חד הפופולאריים והאופנ־תיים
ביותר שבעיר הדרומית. לרון שני ילדים.

ג׳ו סולטן, מנכ״ל מלון ״סו-
נסטה״ .בריקוד עם רקד-
נית־בטן, חיילת בשרות סדיר, שאולי איננה

רקדנית הכי טובה בעולם, אך היא מצטיינת
באיברים שופעים. לורד אריסטו דה־סילבר, ש בעבר
היה תושב אשדוד, טועם מהמאכלים.

מלון ״דליה״ ,היתה היפה של האירוע. המלון,

חזה ובטן

אי שו רי ם
ר מי סערה
עד לפני שנה היה אלי חמואל

:ית קארן
הקנייתי,
שי הראה

שליטה מדהימה בגופו, דבר שהיה נושא לבדיחו ת ל־אורד
כל הערב. קארן דונסקי התקרבה אליו, כדי להצטלם
עימו, והוא הדגים כמה תרגילים אקרובטיים.

המנהל של מלון דיוק בלונדון,
מקום־מיפגש לישראלים רבים, שרצו
להרגיש בלונדון כמו בבית.
חמואל חזר ארצה ובשותפות עם
איש־התיירות עודד קרן פתח
מיסעדה לבנונית באילת. בשם על
הים המיסעדה, שעוצבה בקו ים-
תיכוני, צבע לבן והרבה צמחיה,
אירחה בערב־הפתיחה עשרות סל־בריטים
מקומיים ועור כמה תל-
אביביים. הארכיטקט אבי רסקין,
אחיו של יורם רסקין המנוח,
שמישרדו עיצב את המקום, נידב
אינפורמציה לגבי המקום. הפלייבוי
האילתי משה דיין התפעל
מהאוכל, אך השתעמם מחוסר
החתיכות, ועזב מוקדם.

כתב: חוזר אוהליאב, צירם: אלי דסה

שפתיים חתומות

לשר־האוצר שימעון פרס יש אח עשיר
מאוד־מאוד, ששמו גרשון פרס, או, כפי
שהחברים מכנים אותו, גיגי. האח העשיר הזה
שהוא קבלן גדול, בעלה של כרמלה, ויש
חזה חשוף

1י י

אני ממש מתה על האשה הזאת. היא פשוט בלי גיל!
היא אמנם בת 40־פלוס, אבל היא נראית 10 שנים פחות, והיא
רוקדת ומלאת־מרץ כמו בחורה בת . 17
רוצים רמז, היא מכונה מלכת־הרומנטיקה, כי היא מייצרת סוודרים
רומנטיים שאותם היא מייצאת לרחבי עולם.
רוצים עוד רמז? יש לה תינוק בן שנתיים, ובעל צעיר ממנה בכמה
שנים. נו, זאת שרה מילר, כמובן.
בסוף השבוע היא בילתה יחד עם עוד עשרות ישראלים בכפר־הנופש
הצרפתי באכזיב, ובלילה היתה חאפלה גדולה -.אחרי האוכל
הלכו כולם לרקוד, והיה זה אחד הימים החמים יותר של החודש
האחרון.
מילר הגיע לרחבה בחברת בעלה, משה בן־חרות, והשניים
התחילו לפזז ולחולל במרץ על הרחבה, בחברתם של עוד כמה עשרות
מנציגי הדקאדנס התל־אביבי, והיה שם כל־כר חם שמילר הסירה את
בגדיה, ונשארה רק בפלג־הגוף התחתון עטויה בבגדים. כלומר, החזה
שלה היה חשוף קבל עם ועדה, ואתם מתארים לעצמכם שזה הפך
לשיחת־הערב והיום־שלמחרת.
אמנם, חזה חשוף זה כבר לא ביג־דיל כיום ובטח שלא בקלאב, אבל
לחשוף אותו ככה, במסיבת־ריקודים, זה באמת חידוש שהגברת מילר
צריכה לרשום עליו פטנט. מסתבר שתהליך העירטול נמשך אצלה גם
ביום השני. למחרת בערב היא לבשה מערכת־לבוש עשויה מבד־שיפון,
שהיתה שקופה לחלוטין. רק במקומות האסטרטגיים היו תפורים
משולשים מפלסטיק. מי שישבו בקירבתה שמו לב לכך שהמשולשים
חסמו את האיזורים האלה רק כשהיא עמדה, אך כשהיא ישבה גילו כמה
מהם שמתחת לשיפון היא עירומה לחלוטין.
וואללה, יש לה אומץ, לאשה הזאת. ומובן שהיא שוב גנבה את

המירקע

עוזי פרס

וברכה נולד להם ילד•
כולם אמרו איזו
מאושרת,
^ מישפחה
הסבא גיגי

שרה מילר
מערכת לבוש שקופה
ההצגה, וכולם דיברו עליה, ועדיין מדברים עליה, ועור ידברו עליה
עד המחזור הבא של הנופשים במקום החוטא הזה.

אפשר להתחיל במנחה הכי־פופולרית בארץ,
רבקה מיכאלי, שיצרה תקדים כמעט
היסטורי כשנכנסה להריון מפרשת־יחסיה עם
איש־הביטוח יורם לייבוביץ, ונישאה לו
כשהיתה בהריון מתקדם. מאהבתם נולד בנם
יונתן, וכל זאת קרה לפני 20 שנה.
חלוצה אחרת היתה הבימאית ורדינה
ארז, אחותה הרווקה של אופירה נבון,
שילדה בן לאהובה משה גיא. זמן קצר
לאחר הלידה הם נפרדו.
אחריה בתור היתה הבימאית הרווקה רינה
הררית, שילדה בת לאיש־הטלוויזיה
שימעון טסלר. גם המפיקה הלא־נשואה
דליה גוטמן הלכה בדרכי חברותיה, וילדה
את בתה נועה שבתאי, מפרשת־יחסיה עם
הסופר המנוח יעקב שבתאי.
גם לאה זהבי, ממפיקות סיבה למסיבה,
לא פיגרה רבות אחרי חברותיה. זהבי, רווקה
בלונדית בשנות ה־ 40 המוקדמות לחייה,
ילדה בן לאיש־טלוויזיה מוכשר ונשוי.
מירה ישינבסקי, עוזרת־הפקה במחלקת
הדראמה, שגם היא אינה נשואה, ילדה בן
לאחד מצלמי־הטלוויזיה, שגם הוא נשוי.
לזיוה שיפרן, מפיקת סוף ציטוט, יש בת
מפרשת־אהבים מגבר שאינו נשוי עימה.
וכמעט שכחתי את צביה וייצמן
מכלבוטק, שילדה בן לפני כמה חודשיס לבו־זוגה־לשעבר,
הארכיטקט זאב. כספי. ואל
תחשבו שהרשימה נגמרת. זיוה אוריין,
שעבדה כעוזרת־הפקה ועברה למחלקת הגבייה
של רשות־השידור, התאהבה במנהל־המחלקה
והתוצאה — בת.
וזה עדיין לא נגמר. המאפרת מתי
הלחמי, גם היא לאינשואה, ילדה את התינוקת
הכי מפורסמת בטלוויזיה לבררן דודו

טופז.

לאה זהבי ושרה פרידמן
שם האב נשמר בסוד

ואחרונה חביבה, שעדיין בהריון, וכולם
מחזיקים לה אצבעות, כי היא באמת נחמדה,
היא שרה פרידמן, המפיקה של שמיניות
באוויר. פרידמן רווקה אף היא, בשנות ה־40
המוקדמות לחייה, מסרבת לגלות מי האב.
אז אני מקווה שהבנתם את הפרינציפ. אני
לא הבנתי למה זה דווקא קורך לנשות־הטלוויזיה
הלא״נשואות. אולי בגלל הקרינה?
ואולי זה מפני שהן יותר עצמאיות ונועזות?
חופשי ומאושר
אחת מחברותי סחבה אותי לפתיחה של
מיסעדה חדשה. מה זה סחבה, היא פשוט גררה
אותי והבטיחה לי שייצא לי מהעניין סיפור.
אז נכנעתי והצטרפתי אליה.
היה נחמד וטעים, עד שכל מיני נשים,

ואשתו ברכה והנכד

ר 9 1מתגוררים כולם בפא־

9ריס, הרחק מישראל,
0הרחק מכל החטטנים
א 9והרכלניות, שכל־כר
רוצים לרעת מה קורה
אצל אחרים.
׳ 1והנה גילו לי באחרו״

נה שהא־דיליה הזאת
לא כל־כך מחזיקה
גיגי פרם
מעמד, למרות שצרפת היא מולדת האהבה,
ונורא כיף לאהוב בצרפתית, יש בקיעים
בחיי־הנישואין של ברכה ועוזי. עם כל הרצון
הטוב אני לא יכולה לספר לכם למה. אילו
הייתי כותבת את כל הסיפור היו מעבירים
אותו למדור המדע הבידיוני ביריד־הספרים.
בינתיים אשאיר אתכם במתח, ולמישפחת
פרס אני מבטיחה ששפתי חתומות.

אבל אתם יודעים שעבודה זה ערך עליון.
אז לא עמדתי בפיתוי, ובין הופעה של אקרובט
לבין שיחה עם דוגמנית מפורסמת
שישבה לצירי עשיתי כמה בירורים, וגיליתי
שמדובר בשחקן רפי תבור, שבמשך עשר
השנים האחרונות התגורר בגרמניה ובשווייץ,
א לי דסה, ה עול ם הז ה

ודאי שמתם לב לעובדה שבחודשים האחרונים
אין כמעט שביתות בטלוויזיה. זה לא
בגלל הסכמי־השכר, אלה בגלל העובדה שחלק
גדול מעובדי־הטלוויזיה החלו לעבוד שעות
נוספות, ואני לא מתכוונת לחלטורות. הם
מצאו עבודה יותר מהנה. הם התחילו לעבוד
זה על זה, או, אם תרצו, זה עם זה, והתוצאה
היא מיספר מרשים של ילדי המירקע, שנולדו
מפרשיות־אהבים בין עובדות לא־נשואות של
רשות־השידור לידידיהן, מרביתם עובדי
רשות־השידור.

״ 1ייי ׳

מיקי אמדורסקי ורפי תבור
לא בן־זוג — רק ידיד ט!ב!
שישבו לצירי, התחילו לשאול אותי שאלות

לגבי בן־זוגה של אשת״הבוהמה מיקי
אמדורסקי, גרושתו של הזמר־מיסעדן בני
אמדורסקי.
מי הוא הגבר הנאה הזה? ומה הוא עושה
בחייו המיקצועיים והפרסיים? אחרי השאלה
העשירית נהיה לי חושך בעיניים, כי באתי
ליהנות ולא לעבוד.

שם הופיע בתיאטרון. כעת הוא חזר ארצה
לצמיתות. ולמי שלא זוכר — היה לו פעם,
לפני 10 שנים, ואולי יותר, רומאן עם
•הבימאית עדנה שביט, שאף ילדה לו בן.
ומה שישמח אולי את הפנויות והמחפשות:
רפי תבור איננו הבן־זוג של מיקי אמדורסקי.
הוא רק ידיד שלה. אז בנות, לעבודה — הוא
חופשי ומאושר!

שר 1שה בסירה אחת
איר אפשר להעביר את השבוע בלי סיפור
על רוני וניקי, כן רוני מאנה מהסיורמה
וניקול הלפרין, בת־זוגתו ומלכת־היופי
שלנו.
לפני שבועיים פירסמתי סיפור על הצהרה
של ניקול, שאמרה שהיא לא מתכוננת
להתחתן עם רוני מאנה, ושהיא אמרה שהיא
תינשא רק לאהבת־חייה, ועוד כל מיני דברים
שלא כתבתי ולא פירסמתי. בני־הזוג התקשרו

שרון בריר, שהתנדבה לתפקיד. עד כאן
כל הצדדים מסכימים לגבי השתלשלות העניינים.
לגבי ההמשך יש חילוקי־דיעות.
בני מישפחת אבידן־בריר טוענים
שהמלכה שפכה את ליבה, ואמרה להם שהיא
רוצה לעזוב את בן־זוגה מהסינרמה, אך היא
חוששת לעשות זאת, כי היא לא מכירה בעיר
הזאת אף אחד, והיא חשה בודדה. ואילו
המלכה, ניקי, טוענת שמארחיה הסיתו אותה

וגרושה
מס תב ר שגס לקצמי־מישטרה יש לב.
למשל, אהרון יקים, קצין־מישטרה
לשעבר וחוקר פרסי בהווה, שהיה מעורב
בפגישה הלילית המפורסמת שבה נחקר
עד בנסיבו ת לא״חוקיות על־ידי שלמה
עמר, מי שהיה חבר־בנסת ומראשי

אגד.

יקיס, שהשתתף בפגישה, הספיק
להתגרש מא שתו ולכבוש לבבות רבים
בקרב הח תיכו ת בחיפה.
לפני כמה חודשים הוא הכיר צעירה
בשם רונית, והשבוע הוא כבר הספיק
להדהים א ת כל חבריו. בפגישה יומית
עימם הוא סיפר שהוא מת חתן בנישואין
אזרחיים עם רונית.
אז, כולם שאלו כמובן, למה אזרחיים!
יקים הסביר להם שהוא כהן, והיא
גרושה.
אז שיהיה במזל סוב.

משורש רא־ניצח׳
אני יודעת שאתם חושבים שמישרד־התיירות
הוא די צימחוני, ושלעובדים בו אין
שיניים וגם אין מרפקים. אז דעו לכם שאתם
לא עדעים על מה שאתם מדברים.
קחו, למשל, את דבורה גנני, דוברת

אותה כירושה מהשר הקודם, אברהם שריר,
שהועזב מתפקידו בעיקבות הביקורות
הנוקבות עליו שהופיעו בעיתונות בתקופה
שבה היה שר־התיירות־והמישפטים.
גנני ושריר היו צמד־חמד, שפעלו בהתאמה
מושלמת. הם היו הזוג המיקצועי המושלם
ביותר במישרדי־הממשלה.
למעשה היה זה משולש מיקצועי, שכלל
את רפי פרבר, מנכ״ל מישרד־התיירות,
השר שריר והדוברת שלו. התיאום בין השלו־

ניקולהלפרץ ורוני מאנה
האהבה ניצחה את המסיחים
איתי ועשו לי סקנדל, ואמרו שזה לא נכון,
ובפיהם היתה גירסה מעניינת לכל ההצהרות
האלה.
הסיפור נשמע כך: באחד הערבים חשה המלכה
שהיא בודדה ועצובה, אחרי מריבה קלה
עם בן־זוגה הפלביאי, רוני מאנה. בצר לה היא
פנתה לעיתונאית ברוריה אבירן מלאשה,
וביקשה את עזרתה.
העיתונאית הזמינה אותה לביתה לשיחה.
המלכה המדוכדכת נסעה לשם במכונית בתה,
רהתאושש מהטראומה

נגד בן־זוגה, וניצלו את חולשתה הריגעית
כדי להשמיץ את רוני מאנה שלה.
בינתיים שרון בריר, אחת מגיבורות הפרשה,
נסעה לניו־יורק, שם היא תתחיל
בלימודיה, וברוריה אבירן ורוני מאנה ליבנו
את כל העניינים ביניהם. ניקי ורוני טוענים
שהם יצאו יותר מחוזקים ויותר מאוהבים מהסיפור
הזה.
עכשיו, כמובן, כולם מצטערים על הפרשה
הזאת, כי למעשה כולם באותה סירה: ניקול
היא המלכה של ישראל בתחרות שנערכת
בחסות לאשה, ברוריה אבירן היא סגנית־עורך
השבועון, ורוני מאנה הוא בן־הזוג של
ניקול וגם ידיד של ברוריה.
אז אתם חייבים להודות שהמלכה הזאת
מספקת הרבה כותרות, גם מבלי לרצות בכך,
ואני ממש מברכת אותה על כך. היא פשוט
מצדיקה את התואר שלה.

אלי דסה, ה עו ל ם הז ה

שקט וחתיך
הדוגמנית אילנה שושן לא היתה
נשואה זמן רב. בעלה, המושבניק מריק
עפרון, ברח כל עוד נפשו בו, ולקח לו זמן

גירעון פת
לא מסתדרים ב־זיהם

כדי להתאושש מהטראומה של נישואיו עם
הדוגמנית ומלכת־היופי לשעבר.
עפרון, אחיה של המפיקה לידזי ח נו ך,
גרושתו של הזמר שלום חגור, הוא גבר

רונית בולקינד

דבורה גנני
— צסר־חמד

מישרד־התיירות לשעבר, שקיבלה ג׳וב חדש
כנציגת מישרד־התיירות במיאמי בארצות־הברית.
שר־התיירות
הנוכחי, גירעון פת, קיבל

יפה־תואר, שקט צנוע וחרוץ, אחד ממי שבורחים
מהתיקשורת ואוהב את החיים הסולידיים.
בעבר
השני ישנו עוד גבר, חתיך ושקט,
בשם חיים בולקינד קצין־מישטרה לשעבר,
בן למישפחת בולקינד מראשון־לציון ממייסדי
המקום. בולקינד היה במשר שנה בן־
זוגה של הזמרת אילנה אביטל, וכיום הוא
בעל דיסקוטק גדול בראשון.
אתם בוודאי שואלים מה הקשר בין השניים?
לא, הם לא עושים עסקים ביחד, ואולי
הם גם לא מכירים זה את זה. אך אישה אחת
מאחדת את שניהם: רונית בולקינד,
גרושתו של חיים בולקינד, היא כיום בת־זוגו
של מריק עפרון.
מה יש לדבר, יש לה טעם טוב, לבחורה
הזאת:

שה היה מדהים, וכל אחד מהם שמר וגונן על
רעהו. במישרדי־הממשלה כבר חשבו שאולי
יש קשר רומנטי בין הדוברת לשל, אך מי
שהכיר אותם מקרוב גילה ששניהם פשוט
צמאית לכוח.
ואז, בעיקבות הבחירות האחרונות
וחלוקת־התיקים, הגיע פת לתפקיד. מסתבר
שפת וגנני לא כל־כך הסתדרו ביניהם, וגנני,
הנאמנה לבוס הקואז, ניסתה לחסום את התי־קשורת
לפני הבוס החדש.
יאיר אני יודעת זאת? שלושה עיתונאים
חשובים ניסו להתקבל לראיון אצל השר
החדש,־ והם פנו, כמובן, לדוברת, שהסבירה
להם שהשר עדיין לומד את ענייני־המישרד,
ושבינתיים היא מוכנה להשיב לכל השאלות
שלהם. העיתונאים המנוסים ובעלי־הקשרים
אמרו לה תודה רבה ופנו ישירות לשר, שלא
כל־כך ידע על חריצותה העודפת של דו־ברתו,
שהיתה רגילה לנהל את המישרד בדרר
כזאת בהיעדרו של הבוס הקודם. ומה אתם
חושבים יצא לבסוף מכל העניין?
הדוברת קודמה לתפקיד חדש ויוקרתי,
נציגת מישרד־התיירות של ישראל במיאמי־ביץ׳
,וכמו באגדות המקומיות, מי שלא רצה
אותה כדוברת קיבל אותה כנציגת ישראל
בחו״ל, ומי שלא ירצה אותה בתפקיד הזה,
עוד עלול לקבל אותה כמנכ״ל המישרד,
ובמיקרה הגרוע כשרת־התיירות.

נתן זר

פגישה בתורכמניה

כשהמטוס ממוסקווה (יותר משלוש־וחצי
שעות טיסה!) נוחת באשחאבאד ואתה יוצא
ממנו — הדבר הראשון המקדם את פניך הוא
החום. ועוד איזה חום! כשבאנרהיתה המידה
42 מעלות צלזיוס בצל, כלומר כחום אילת
בשיא עונת הקיץ. אבל מארחינו מיהרו
להרגיענו: איזה מזל שבאתם באביב ...מתברר
כי בקיץ מטפס.המדחום כאן ל־ 47 ואף ל־50
מעלות בצל! בצפונה של המדינה, לעומת
זאת, עשויה הטמפרטורה לרדת בחורף עד
למינוס 80 מעלות צלזיוס.
בקיצור: ארץ הקצוות והניגודים. עוד דוגמה:
באשחאבאד הבירה מתגוררים יחדיו —
לפי שעה בהארמוניה, בניגוד לאוזבקיסתאן
השכנה — בני 100 לאומים שונים, כולל
יהודים (אבל הרוב מוסלמי) .בעיר מידברית
זו, שמיספר תושביה הוא בערך כמיספר תו
התורכמני
הענקי הנקרא בשם זה) ,שבבנייתה
החלו הסובייטים ב״ , 1954 קשה להבין כיצד
ניתן היה לגדל כאן דבר. התעלה אשר הגיעה
לאשחאבאד ב־ 1962 והיא עוד מתקדמת —
יונקת את מימיה מנהר האמו־דאריה, והיא
כבר כיום הארוכה ביותר בעולם ( 1150 קילומטר)
.לשם השוואה: תעלת סואץ אורכה 116
קילומטר; תעלת פנמה 82 :קילומטר. היא
מזרימה מים לכל המדינה ומסייעת בגידול
כותנה שכמותה עוד לא ראיתי לגודל — כל
פרח גודלו כגודל תפוח־עץ קטן.

מדבר והרי ע 1ק
מדבר קארא-קום, שבו עוברת התעלה,
נראה יפה בכל מפה׳ של אסיה והוא הגדול
ביותר בברית־המועצות. הוא משתרע על לא־פחות
מ־ססס 350,קילומטר מרובעים! הפחיתו

ארץ של מאה עממי. נופי השאה נאמה. האפוס הגדול של
פירדוסי. עומר כאיאם היה כאן, אבל גם אלכסנדר הגדול
וג׳ינגיס חאן. מי שמע על העיר הגדולה מרב. ונציה של אסיה
התיכונה. שבספרייתה היו 120.000 ספרים? דרכי משי פוגשות
במסלולי שיירות. ארץ מפוארת לשעבר שהיתה לנידחת.
כמעט שכוחת אל ואדם.
ממריאה לגובה של קרוב לשלושה
קילומטרים. מעבר להרים אלה, במרחק 30
קילומטרים מגבולה של בירת הרפובליקה
הסובייטית: איראן.
ואכן, מכמה ממכרי, יוצאי ברית־המועצות
בישראל, נודע לי כי יהודים לא מעטים הגיעו
לאשחאבאד בימי מילחמת־העולם השניה בכוונה
לחצות את ההרים ולהגיע לאיראן. המסורת
שבעל־פה אומרת כי בידי איש מהם לא
עלה לעבור בשלום את שלשלת־ההרים האימתנית:
בעיקר משום שמורי״הדרך המקומיים
נהגו להסגירם לידי השילטונות, שהיו
מזכים אותם בפרס על כל גולגולת. וכך היה
שכרם של המנוולים כפול: פעם אחת מידי
המבקשים להימלט ופעם שניה מידי השיל-

הרפובליקה (משהו מעין ראש ממשלה) ,מסרבת
לגלות את המידע .״כיוון שאצלנו קיים
חופש הדת, אין אנחנו מונים כמה מוסלמים
פעילים וכמה יהודים מאמינים חיים במדינה,״
משיבה מאדאם באזארובה לשאלתי.
למזלם הגדול של השילטונות המרכזיים,
מרביתם של מוסלמים אלה סוניים ולא שיעיים
— אחרת היתה קירבתו של ״האח הגדול״
(חומייני עוד היה בחיים בימי ביקורנו)
מורגשת ומסוכנת כאן עוד יותר. גם כך די
היה בפחד מפני התעוררות דתית, ברוח האחים
המוסלמים, כדי שבאזארובה וחבריה
יעניקו למוסלמים המקומיים חופש פולחן
גדול הרבה יותר משהיה להם בימי סטאלין או
ברז׳נייב. במסיבת־העיתונאים איתנו מגלה
צמרת השילטון פרטים על המופתי המוסלמי
של תורכמניה. מסתבר שאת השכלתו הדתית
רכש במיכללת אל אזהאר הקאהירית והוא
שולל מכל־וכל קנאות דתית מיליטאנטית
נוסח איראן.

דרכי המשי והשיירות

אמיל חביבי ויפהפיות תורכמניות: הבלונדים (רוסים) מסתתרים מאחור
שבי תל־אביב — כ־ססס — 380,מצוי רחוב
(פרוספקט סוובודי או שדרת השלום) שאור כו
13 קילומטרים. במרכזו אנדרטה של
המשורר והוגה־הדיעות בן המאה ה־, 18
שהוכרז על־ידי המישטר הנוכחי כמשורר הלאומי
של המדינה: מאחטומקולי. גם גילה של
העיר, בניגוד לזה של ערים אחרות במרינה
שהן עתיקות (שארדז׳ו למשל נוסדה במאה
ה־ 3לפני הספירה) אף הוא מזכיר את גילה
של העיר העברית הראשונה. אשחאבאד, שהוראת
שמה בערבית היא ״עיר האהבה״ או
״עיר התשוקה״ ,נבנתה על־ידי הרוסים
(כלומר, הצאר יימח שמו וזיכרו) ב־ 881ן,
בתור עיר מצודה ומישכן לחיל״המצב הרוסי
הגדול ששכן בה, כדי להגן על גבולותיה
הדרומיים של רוסיה מפני התקפות מן הדרום
(איראן) ומכיוונים אחרים.
העיר עצמה, כרבות מאחיותיה, שוכנת
בלב מידבר, ועוד איזה מידבר. לולא תעלת
קארא־קום(״חולות שחורים״ ,על שם המידבר

שטח זה משיטחה הכולל של תורכמניה ומצאתם
כי כשלושה״רבעים משיטחה הם
מידבר. ואף על פי כן היא מייצרת הכותנה
הגדולה ביותר של ברית־המועצות. וזאת
בנוסף למאגרי הנפט והגז הטיבעי שנתגלו

המפה או האטלס יבהירו גם את גודלה של
תורכמניה: לא פחות מ־סס 488,1קילומטרים
מרובעים, המתגמדים אמנם לגמרי בהשוואה
לאלה של הרפובליקה השכנה, אדירת הממדים,
קאזאכסתאן. תורכמניה משתרעת מגדות
הים הכספי במערב ועד לגבול אוזבקיס־תאן
במזרח(אוזבקיסתאן ידועה בזכות עריה
בוכרה זסמרקאנר) .בדרום היא גובלת באיראן
ובאפגניסתאן ובמיזרח אינה רחוקה מגבול
סין העממית.
כ־ 80 אחוז משטח הארץ מישורי, ואילו 20
אחוז משיטחה רמות והרים. שלשלת הרי
הקופאט־דאג שפיסגתו של הגבוה שבהם —
שמו הצ׳אח־צ׳אח, חי נפשי שזה שמו! —

טונות. יהודים אחרים הגיעו לאשחאבאד
משום שהוגלו אליה במיצוות סטאלין. ועוד
אחרים — כך סיפרה לי מרצה באוניברסיטת
חיפה — מפני שלא היו להם ביגדי חורף,
ובאשחאבאד עצמה אין צורך במלבושים
חמים כל ימות השנה.
כיום נותרו בתורכמניה יהודים מעטים
בלבד אבל את מיספרם המדוייק לא עלה בידי
לברר.
ובכן אנחנו כאן: ברפובליקה הדרומית
ביותר מבין כל 15 הרפובליקות הסובייטיות,
מדינה שבה חברו יחד בני 100 עממים שבהם
מהווים הרוסים רק 15 אחוזים! מרבית האוב־לוסיה
מוסלמית, הלשון התורכמנית (שאינה
לשון שמית!) כוללת מילים ערביות רבות
(ואף שורשים עבריים) ,ועם זאת אין השיל־טונות
מסכימים לגלות כמה מבין התושבים
המוסלמים הם ׳מאמינים׳ ,כלומר מוסלמים
בפועל. והגברת או החברה באזארובה, היא
עצמה רוסיה, נשיאת הסובייט העליון של

16 קילומטרים מערבה מאשחאבאר שוכנות
חורבות העיר העתיקה ניסיאה, בירתה
האגדית של האימפריה הפרתית. הגיאוגרפים
הערביים בני המאה ה־ 10 קראו לניסיאה בשם
״אסם התבואה של חוראסאן״ .העיר עצמה
התקיימה ער למאה ה־ 19 שבה חרבה במיל-
חמות עקובות־מדם בין השליטים המקומיים.
התורקמנים, חרף חביבותם, היו תמיד שבטים
לוחמים עוי־נפש.
אבל האתר המעניין ביותר בתורכמניה
הוא בלי ספק חורבות העיר העתיקה ׳\ץ\ 16
(כיום מארי, שהוקמה אף היא בעצת האיס־טראטגים
של הצאר, ב־ , 1884 על חורבות העיר
הקדומה 161-הקרובה יותר לגבול
אפגניסתאן — נודעה בשמות שונים בתקופות
שונות. ראשיתה כנווה־מידבר והיא
מופיעה בראשונה ברשומות פרסיים ובכתב
היתדות(הוא הכתב הרווח אז בתורכמניה) —
במאה השישית לפני הספירה. היוונים והרומאים
קראו לה בשם 63 וח 81ז ,1^ 3ואילו
בכיתביהם של רושמי הרשומות המיזרחיים
של האיזור היא מופיעה בימי־הביניים בשם
מארו ומארב(האפגאנים מבטאים: מרב) .ביום
השלישי״לשהותנו כאן אנחנו מוטסים לעיר
בת 2500 השנה, שמילאה תפקיד כה חשוב
בחייהם הפוליטיים והחברתיים של תושבי
מרכז אסיה.
כאן עברה ״דרך המשי״ החשובה ביותר
— תחנתה הקודמת בעיר התורכמנית אמול
— שארדז׳ו, עיר הכותנה והאבטיחים שבגבול
אוזבקיסתאן. כאן עברו נתיבות שיירות
הגמלים׳הנודעות שקישרו את מרכזיהן הגדולים
של איראן, אפגניסתאן, ביזנץ וסין עם
ארצות המיזרח התיכון ודרכן עם שאר
אירופה. במאה השישית לפני הספירה סופחה
העיר לממלכתם של האחמנידים הפרסים. במאה
הרביעית לספירה עברו כאן חיילי אלכסנדר
הגדול בדרכם להודו ו־ 100 שנה לא־חר־מכן
חזרה העיר לשילטונם של הפרסים.
ב־ 661 נפלה בידי הכובשים הערביים ובמאה
ה־ 12 סופחה לממלכת החוראם־שאה. ב־ 1221
נכבשה העיר ונחרבה עד היסוד בידי פרשיו
של טולואי־חאן, בנו של ג׳ינגיס־חאן. ומאז
שלטו בה לסירוגין חאנים אוזבקיים, ושאהים
(מלשון שאה) אפגאניים ואיראניים.
כאן ראינו גם את המאוזוליאום המופלא
— הגדול ביותר בכל אסיה התיכונה — של
הסולטאן סאנדשאר אבן זיידאן, בגו של

מליק־שאה ומי שהיה ב־ 1118 לסולטאן של
כל ממלכת הסלג׳וקים שהשתרעה מנהר הא־מרדאריה
ועד לים התיכון, כשהעיר מארב
משמשת בירתה.
על עיר זאת כתב הגיאוגרף הערבי יאקוט
אבן חאמאווי כי ״היתה עשירה במים ובגנים,
עטורת מיסגדים ומישכנות־קבר רבים, תושביה
דוברים בלשונות רבות ומוצאם מכל
המדינות הכבירות כגון רוסיה, סין, הודו
ואיראן ״.״היתה זו עיר שבה ניתן היה למצוא
כל מה שנוצר במיזרח או במערב, שבה ניתן
היה לשמוע כל מה שהתרחש או שעומד
להתרחש בכל המדינות הגדולות והקטנות,
במיזרח ובמערב״.

המיצפה של שמר כאיאם
בתקופת השיא שלה מנתה העיר מארב,
לפי הערכת היסטוריונים, לא פחות ׳ מ

שיבטי לוחמים נוודים שסוסיהם נודעו
לתהילה בכל רחבי המיזרח, אלא גם של עומר
כאיאם ואבן סינא, המלומד והרופא הערבי
הנודע, ארץ של שטיחים וכלי־חרס ופרוות
ואדריכלות שמוניטיהם יצאו בכל העולם
העתיק, ארץ של ציוויליזציה גבוהה שידעה
גם פריחה ספרותית ואמנותית שמעטות
כמותה במיזרח כולו.
כיום — חרף כל ההשקעות העצומות של
ברית־המועצות, חרף תעלת־קארא־קום
החיונית, חרף כל המוסיאונים העשירים
שבהם ביקרנו, גאוות השילטונות המקומיים;
חרף כל רצונם הטוב של ראש־הממשלה
באזארובה וחבריה, חרף כל הכנסת האורחים
הנפלאה שבה נתכבדנו באשחאבאד ובכל
מקום אחר שאליו היגענו בביקור שופע אירועים
זה — ,התחושה המלווה את הזר(בעיקר
אם סרח לקנות לו מיקצת ידע על הארץ לפני
בואו לכאן) היא זו של ארץ שכוחת־אל. ארץ
שכוחת־אל־ואדם שהעבר שלה חורבות,
ההווה שלה — שיכונים, מיפעלי־תעשייה
וקולחוזים מצטיינים — אבל גם בעיות סמים
ועבריינות נוער, ואילו עתידה לוט באפילה.
ובחזרה לאשחאבאד המסמלת טוב יותר
מכל מקום אחר כאן את בעיותיה של תור־

גלעד ב מידבר: כ ך חולף לו זוהר העולם

מיליון תו שבים (יש כאלה המדברים על שני
מיליונים!) .אגדה מקומית מספרת כי התעלות
שהישקו את העיר המידברית קלטו את
מימיהן מאגם הררי שהיה נתון לשליטתו של
נכבד מקומי. יום אחד חטף הסולטאן הגדול
של מארב את בתו היפהפיה של אותו נכבד
אשר־על־המים, וזה התנקם בחוטף בכך שמסר
את האגם לידי הפרסים ואלה עמדו וניתקו
מיד את העיר מאספקת המים שלה, וכך הביאו
לראשית תהליך אובדנה.
אתה מהלך בחול המידברי הלוהט וחסר-
החיים שבו רק שפן מיקרי ואיזה שיח גמדי
המשמש מאכל לגמלים מייצגים את הפלורה
והפאונה, במילים אחרות: את החיים, ונושא
עיניך בתדהמה אל ארמונות פלאים, קשקן
בשמם המקומי, שכמותם לא חזית מימיך.
ארמונות ומיגדלי־מציבה ענקיים המעוטרים
בכתובות ערביות, מצבות־עד לזיכרם של
שליטים שממלכתם, לשיאה, השתרעה מהודו
ועד כוש — אבל גם עד הבלקנים, גהיתה
גדולה יותר מן האימפריה הרומית. אתה
מופתע לשמוע כי סיפריית העיר מארב לבדה
— עיר שאת שמה לא שמעת מעולם —
מנתה במאה ה־ 120,000, 12 ספרים;
שכאן עברו לא רק דרכי המשי ושיירות
הגמלים, כי אם גם ציבאותיהם וגייסותיהם
של ג׳ינגיס־חאן וטאמרלין, אלכסנדר הגרול
והסולטאן מחמוד (הוא* ששלט גם בהודו),
שפה חיו מוסלמים עם יהודים, אוזבקים
וקאזאקיס עם תורכמנים, וקירגיזים, טאג׳י־קים
עם סינים, מונגולים וטטרים.
כך נודע לך כי המשורר הפרסי הנודע
עומאר כאיאם חי במשך זמן־מה במארב ואף
ערך תצפיות במיצפה־הכוכבים העתיק שבעיר.
כך נודע לך כי תורכמניה אינה רק ארצם

התפארת שהית ה מארב: בל ז ה היה קבור
אלף שנים ב חו לו ת ה מי דב ר

כמניה, בעיות שדבר אין להן עם אידיאולוגיה,
עם פוליטיקה, עם דת או עם ״סיכסוכים
אתניים״ ,סיכסוכים שיהיו כמדומה למאפייניה
של אחרית המאה ה־ ,20 כשם שאיפיינו
את ראשיתה.
ארץ נידחת, מפוארת לשעבר, ארצם של
משוררים ופילוסופים, תוכנים(אסטרונומים)
ומדענים (כאן נמצא אחד מלוחות־השנה
העתיקים ביותר בעולם) ,ארצם של לוחמים
אמיצים וזמרי שבטים ששמות כמה מהם היו
לאגדות — ומגדלי רמכים וסוסים אבירים
שמוניטיהם יצאו בין ים למידבר. אבל גם
ארץ שהעולם, בתנועתו המתמדת, שכח וזנח
אותה והיא עצמה כמו מתאמצת לגלות
מחדש את זהותה.
אולי משהו כמו פלשתינה — בשנות הס
7וה־ 80 של המאה שעברה?!
אולי. אבל לא בדיוק. לא, בעצם אין דימ־

השעה היתה 4אחרי הצהריים כשמטוס
הט 1פ 1לב שלנו נחת בנמל־התעופה של אש־חאבאד.
עוד מבעד לחלון ראית את הנגנים
והזמרים מסתדרים במקומותיהם, את בימת
הכבוד שעליה נערכים עשרות רקדנים ורק
דניות
תורכמניים במחלצותיהם המסורתיות,
עדויים תכשיטים מיזרחיים מוכרים לנו מן
העדי הבדווי והמיזרחי שלנו. הגברים —
חבושי מצנפות צמר לבנות אדירות העשויות
מפרוותו של כבש הקאראקול בעל צמר
הפלדה(תורכמניה מפורסמת בקאראקול כמו
גם בפרוות האסטראחאן שלה).
אחר־כך, אחרי קבלת הפנים המסורתית
(לחם ומלח, כמו בכניסה לירושלים) ,נסענו
ברחובות העיר שלבשו חג לכבוד הכינוס שלנו.
בכל עבר התנופפו דגלים אדומים וכתובות
ברוסית ובתורכמנית: ברוכים הבאים,
אורחים יקרים, לוועידת ״התרבות כשגרירת
השלום באסיה״.
אז עוד לא יכלו מארחינו החביבים לדעת
שהוועידה שלנו תסתיים לאו דווקא בגילויים
של שלום ...ואילו אני, מצוייר בכל המידע
שעלה בידי לקרוא ברגע האחרון לפני
הנסיעה, לא יכולתי לדעת שאשחאבאד,
שעליה נאמר באותם ספרים שקראתי כי היא
ידועה באדריכלותה המיזרחית הנפלאה, חרבה
כולה ברעידת־אדמה ב־ . 1948 רק שלושה
בתים בלבד נותרו על תילם. שלושה בתים
וכן — הפלא ופלא — אנדרטת לנין הגדולה
שבפארק הלאומי בעיר. לאדריכלות המיזר־חית
המפוארת לא נותר איפוא זכר. בכל העיר
לא נשאר אפילו מיסגד אחד לרפואה, אם
ניתן לחבר דת ורפואה...
במקומה, של אשחאבאד שלפני הרעש,
הוקמו כאן מאות בתי־קופסות בני קומה עד
קומתיים. לבנות לגובה — אסור, מפחד
רעידת־אדמה חדשה. שני הבניינים רבי־הקומות
היחידים שבעיר הם ״ניסויים״ :הם
נבנו בידי אדריכלים רוסיים בטכניקה מיוחדת
האמורה לחסן אותם מפני רעידות־אדמה.
עכשיו מחכים לרעידה הבאה, כדי לראות אם
אמנם יעמדו במיבחן...
הלכה לה איפוא האדריכלות המפוארת
של בירת ארץ השאה־נאמה (סיפור קורות
המלכים) ,האפוס הגדול של פירדוסי שאותו
תירגם לעברית אליעזר כגן במיפעלו המונומנטלי
(איזה צירוף־מקרים: בשבוע שבו חזרתי
לחיפה סיים אליעזר כגן להעתיק לנקי את
השורה האחרונה של שירת ענקים זו!) .הלכו
להם בנייני הפאר והמיסגדים, המינארטים
והפרסקות, הבאזארים והאנדרטות.
לקח טוב לכל מי ששואב את המידע שלו
על ארץ מתוך סיפרי תיירות וסיפרי
גיאוגרפיה מיושנים. על תורכמניה באמת
ניתן לומר: צריך לבוא ולראות. אי־אפשר
לקבל רושם נכון מתוך הספר או הכתבה. כי
זוהי ארץ שלא תיאמן כי תסופר.

תסריט אחר

עודד פלד

נזיפעל הפייט
פעם בשנה אנחנו מזיזים הצידה את
המחברות האפורות ועושים את שבוע הספר.
המוני העם משוטטים בין הבאסטות החגיגיות
וממנגלים בחרדת קודש את מיטב הסיפורת,
ההגות והשירה, מגרדים וקונים: מיפעל
הפיט: ולמרות שהיום ננעל מיפעל ההשכלה
האלוהי הזה, הרי שמכירות־החיסול המוזלות
יימשכו עוד איזה זמן, כך שרצופה בזאת רשימת
להיטים מומלצים:
*״המרד על האנצאר״ — פרק מזהיר בתולדות
מעיכת ההתקוממות, המגולל, בראשונה,
בהדפסה חיה, את עלילת הגבורה של
שמשון נגמ״שוילי, הטר״ש שדרס במו זלדתו
הבודדת את התנערות הגורילות המשופמות
בספארי דרומי נידח.
*״בוער בעל כורחו״ — סיפור סוחט־לב
ונוגע לדמעות של צמיג עזתי תמים שאולץ
לבעור במחסומי המזרחון הפרוע של יש״ע.
(הנחות מיוחדות למוסכניקים).

צב ע צ מו!
בעקבות חיים נחמן ביאליק

בי רכת 11
(הימגון זרס עיגדים)
הקו הירוק מאדים תחזקנה ידי בני־דוך ינו המכוננים
עפרות ארצנו באשר הם כאן;
רוחכם •ממלט,
אל יבל
ן -זו
שטיפת כלים —
באו מאל־ג׳יב(גבעון).
תחזקנה ידי כל־אחינו המחוננים
עפרות ארצם באשר הם שם;
אל יביל רוחכם מעצר,
טאוט כבישים —
באו שכם אחד(גם עזה, חברון)
העם.
לעזרת

*״פשוקי השטן״ — תיעוד עיתונאי מבריק
של פרשיות־זימה מדהימות מבית מדרשם
של אדמו״רי המירקע שהלכו, חרמנא
ליצלן, אצל שיקסעס שעל אם הדרך.
*״חבית הכלבה המג״בית״ (מס 18
כלבת הסאלוקי המנומשת, חביבת ילדי ישראל,
בפעולה נוספת נגד הדוברמנים של
ועדות ההלם. פרק גבורה נוסף מפרי עטו
הנוקם של רמטכ״ל מחתרת הקנאים, האימאם
סיקרא־אחרא.
*״שלום הדחליל״ — לבני הנעורים.
סיפור מילחמה שובב בחרוזים על הציפורים
שהצילו דחליל מציפורני הגנן הרשע שרצה
לדפוק ת׳חצילים.
*״אפיקומן חרמן״ — מיוחד לעוללים
חרדים. סיפורו של אפיקומן שהכחיל וחזר
בתשובה.
*״ 1000 נבוט ונבוט״ — אסופת שירי
אלות, חרמות וקללות שהוטחו בפוגרומים־
טים הישמעאלים בידי נערי גבעתי כחולי־הבלורית
וזהובי־העין( .לקניות מרוכזות של
ועדי־עובדים תצורף אלה צה״לית תיקנית
חינם).
*״ 16 ימי תהילה״ — הסיפור האמיתי של
האתלטים הישראלים ששיגעו את העולם
באולימפיאדת אור־כשדים בשיאים מדהימים
בקפיצה לרוחב, קפיצה לעובי, שחייה בריבוע,
ריצת 3000 דצימטרים משוכות, זחילת
מרתון לאחור, כדור ואליום, הטלת(1נוצר, הטלת
אלה, הרמת הגולן, הרמת קטינות, ועוד.
* ״צפרירים בלאט״ — קובץ חדש של גיתית
גומא, הנועזת החדשנית מבין פייטעניי
השירה העברית החרשה. ממיטב יצירתה ה״
אקסטראווגאנטית של משוררת הנובו־פאנק,
המשקפת אלמנטים אקזוטיים של ליריקה
מתוחכמת ושמחה לאיד :״לי, לעצמי, לעצ־מי/איפה/למה/לאן/מה
הוא זומם עלי הנחש
המבאס?״

תיקון טעות
ברשימה ״מוסקווה־א שחאבאד־מוסקווה״
(העולם הזה)7.6.89 ,
נתחלף יוסף ביגון בנתן שצ׳רנסקי.
צייד היה כמובן להיות :״קוזאקים
של הקדוש־ברוד־הוא נוסח יוסף
ביגון ודומיו״.

אם שעה אחת
של בישול במטבח
הורסת לה
את כל היום...
...היא זקוקה ל־ $ 0ח ¥ 0
המא חדר האידיאלי למטבח זלעורותים

רמת־גן: גלעד , 2טל 03-7513251 :ה צפון: ש ד ההסתדרות , 76 מפרץ חיפה, טל 04-724523 :ירו שלים: ינאי ,3טל 02-222550 :

״התפריט שכול ם אוהבים״*
מסעדת
תל־אביב, ד ח 1ב יה 1דההמכ בי ( 4ככ ר מי לנ ,)1טלפ1ן 5460435
סל טי ם /ריב ם /ב ש רי םעלהאש /דגי ם /מנו תאח רונו ת /
בי רהו מצב־ רו ח
ניתן גם לקחת הביתה__ להתראותא צל מושיק ופיקי

בבת אחת שניי חדשי
חי שגד ״רנו״ * חי שגד ״מרוץ סוס״
גם וגם. גם חיש גד מרוץ התחיל לרוץ וגם חיש גד רנו יצא
לדרך. גם מגרדים 13 מכוניות רנו 5וגם מגרדים 51 פרסים של
10,000ש׳חדא, ועוד מאות אלפי פרסים. גם זה עולה 3ש׳ח
וגם זה עולה 3ש״ח. אתה יכול לזכות!
סה״כ הפרסים בחיש גד רנו 6,617,620ש*ח

סודכ הפרסים בחיש גד מרוץ סוסים 6,651,730ש׳ח

דורדך אגב \זי ט\גז־

הורוסהוס

לאחר מעברו של שבתאי.
נראה שיהיה קל יותר לשאת א ת הי מצאותם
של אוראנוס ונפטון, מאשר
להיות מושפעים מהקשיים שמביא עימו
סטורן.
ב״ 1991 עובר סטורן למזל הבא, ועד
אז לא יהיה קל. באוגוסט השנה יכנס
יופיטר למזל סרטן, וישאר שם עד או גוסט
. 1990 כוכב זה עשוי לעזור לבני
מזל סרטן לעבור א ת שארית התקופה
ביתר קלות. הוא לא יבטל א ת הק שיים
הצפויים להם, אף אם יצליח להקל עלי הם
בכמה שטחים, הרי שיהיה להם
יותר כוח ומרץ. לעבור א ת התקופה.
־ מה מצפה, א ם כן, לבני מזל סרטן
בשנה הקרובה. עד יום־ההולדת הבא!

מזל החודש:
סרטן מבין ארבעת המזלות השרויים בת קופה
לא קלה, הסרטן הוא היותר״רגיש
+והיותר־סובל. קשיים עוברים עכשיו גם
על בני המזלות טלה, מאזניים וגדי. בני

מבודה, קאריירה
אלא גם בגלל כוכבים הגורמים לבעיות,
לאי-שקט, להתפרצויות ולהתנהגות ש אינה
אופיינית להם. נראה להם כאילו
שהבעיות אינן ני תנות לפי ת תן, א ן לא
כן המצב.
התקופה הקשה התחילה בחורף
1989.1988 עוד החמירה א ת המצב. שני
כוכבים הם שהביאו ל כן -אוראנוס
ושבתאי. בפברואר 1988 הם נכנסו
ביחד למזל גדי, ומכיוון שמזל גדי ניצב
בדיוק ממול למזל סרטן ההשפעה הור גשה
מיד. שני כוכבים אלה הצטרפו
לכוכב שכבר היה שם מאז , 1984 כוכב
נפטון ואי״אפשר היה להתעלם מהש פעתה
של קבוצת כוכבים זו.
הרבה עניינים לא זרמו בצורה חלקה,
וגרמו לבני סרטן לדיכאונות, לחרדות,
להתלבטויות, למילחמות ואף לפרידות.
* ענייני מגורים יגזלו זמן יקר, אך אי־אפ־
* שר יהיה לד חו תאת הטיפול בבעיות ש- 11 יתעוררו לפתע. בני*

מישפתה, שאינם מר ¥

גישים
שוב וזקיקים
- * 4 לעזרה, עלולים לעכב

אתכם בדרך למטרה

חשובה שעליכם לה ¥
שיג,
ואותה אי אפשר

לדחות. ב ת חו ם הרו¥

2במרס -
מנטי כדאי לקחת יוז ¥

באפריל

מה ולהעיז. ההיענות

תהיה מעל למצופה
* עליכם רק להעיז ולנסו ת. ה־* 2עד ה26-

11(0

בסקונרהעבודה תכירו מישהו חרש. שיש לו
רעיזווח טובים לקאריירה שלכם. חובלו
להוות ום מקשר ידידות
מש״ן, שיוסיף מון מיוחד
לתקופה. עד׳(׳ ממרים
ימשיכו להטריד אתכם.
אל תתעלמו מדמו־ומאותות
ברורים ׳,המד
מדם על הצורך לבצע
ש־וו׳ בצורת הממרים.
מוד 25 עד ה־ 27 אתם
עלולים לסבול מבע״ה
בריאותית. הפעם לא
מומלץ לז ח ל או לדחות טיפול. בתחום
הרומוט׳ אתם ם בוקשים על־יד׳ המין השני.

הוצאה כס פי ת בלתי״צפויה תעורר בכם
דאגה, ובצדק. נראה שלא תהי ה ברירה,
אלא לבקש הלוואה
מחברים או ממקור
אחד, וכך לעבור א ת
הקושי המיידי. אין
חשש, תוך זמן קצר
תוכלו להתגבר על ה קושי
ולעבור א ת המ שבר.
נסיעות רבות
בארץ ואולי גם לחוץ
לארץ צפויות בתקופה
הקרובה. תעשו רושם
טוב בכל פגישה שתקיימו. בעבודה
יקבלו א ת הסמכו ת שהוטלה עליכם.

קבוצת הכוכבים נמצאת בבי ת השביעי
(בית הנישואים והשותפויות) ,כך שי תכן
ונפגעו חיי״הנישואים או שותפות
מכל סוג שהוא. מי שאצלו השותפות
מו שתתת על ב סי ס איתן ובריא, עבר,
וגם יעבור, את התקופה בשלום. אחרים
בעיות עם שותפים או עם בד־הזוג. הכעס
שהצטבר באחרונה פורץ החוצה ללא
מעצורים. עליכם להיות
זהירים, ולא להתפתות
לדבר על שותפים או
בד־זע. בסופו של דבר
זה יפגע בכם. הצעה
מושכת בין ה־ 24ד26
בחודש. אל תמהר! ד
התלהב. במקום־העבד
;21 ביוני -
דה מתחיל עומס רב.
ס 21 ביולי
יהיה לכם מעט זמן
לעצמכם. ולא תשאבו
הרבה הנאה מהעבודה עצמה. החתום
הרומנטי מבטיח הפתעות מעניינות ומרנשות.

אתם נוטים להתלהב ולאבד מהזהירות,
ירד להיפגע. עכשיו בולטת הנטייה
להיפצע ולהיפגע ב ת אונות.
א ם בדרך כלל
אינכם מ שתדלים ל היזהר,
עכשיו כדאי
שתחרגו ממינהגיכם,
ותשמרו על עצמכם.
אתם נוטים לזרוק
לאנשים בפרצוף מה
שאתם חו שבים עלי הם.
לא בטוח שזה •1.111 1
יוסיף לכם לטווח
הרחוק, אבל נראה שתקופה זו סו חפת
א תכ ם להתפרץ, ולומר הרבה יותר מדי.

ידידים יבואו לביקור מבלי להודע מראש.
תצטרכו להיות מומים לחודש של בילו• עם
חברים, ידידים וקרובים.
וראה שלא ישאירו אלא לבד, אחכם שאצלכם בילוי תברחי
ברוך תמיד בעבודה
נוספח. מומלץ לנוח בין
וד 26ר 28 בחודש, ש ק
אז אתם נוטים להתעייף
22ב אוגו ס ט -
ואף לחלות.
מאוד,
22בספטמבר
מישהו מנסה לפעול
מאחורי גבכם. אל תשתפו
אנשים בתוכניותיכם, ושימו לב ם׳ נמצא
זומם ננדכם. הוא ומה
סביבכם

סוס

1(111:1ו!

עברו ויעברו תקופות לא-קלות.
הכוכב שגורם לאווירה ה מדכ א ת וה-
מעיקה הוא סטורן. כשהוא יעבור למזל
דלי יהיה לסרטנים קל יותר, אם כי
כוכב אוראנוס, שגורם לאירועים בלתי־צפויים,
יימצא שם עוד ארבע שנים
במקוס״העבודה ימצא לפתע פיתרון ל בעיות
שהדאיגו א תכ ם באחרונה. זה
יבוא ממקור שכלל לא
בדעתכם. העליתם שבת עד שגי עדיין
ימים קשים. מצב־ה־רוח
יהיה כבד. אולם
מה 27-בחודש יבוא
השינוי המיוחל. חב רים
יושיטו יד ויעזרו.
ה־ 28 יפתיע לטובה
בכל הקשור לכספים.
סיכ סוך עם ס מ כו ת
בעבודה, יגרום לכם לאי״נעימות, אך ה תמיכה
תהיה גדולה ממה שציפיתם.

במקום־העבודה מתחילים דברים להשתנות.
עכשיו תוכלו למצוא כיוון חד ש ומתאים.
לאחר תקופה ממושכת
של חיפוש ״מצא תחום
שינחם לכם לרצות ד
השקיע, ללמוד ולהתקדם.
ראיון, פנישה או נסיעה
יניבו אח התוצאות
המקוות. המצב הבריאר
ת׳ משתפר, ועכשיו
אתם יכולים להתחיל ד
חשוב על נסיעה לחו־ל
או על איחח של מישהו
שיניע ממרחקים. בבחינות צפויה הצלחה,
אולם. עליכם להשקיע מעט עבודה בדבר.

מצב־הרוח אינו מן המשופרים. בריאות
של אדם קרוב גורמת לכם דאגה.עכשיו
תצטרכו לעזור ולטפל
בעניינים כספיים של
המישפחה כולה. א ת
ם עצמכם שרויים
שוב בבעיות כספיות.
אל תיקחו סיכונים,
והימנעו מלבצע עיס־קות
שיש בהן סיכון.
בתחום הרומנטי זהו
שבוע של הצלחות -
הצעות לקשר רציני
ואולי אף נישואים. פגישות במקומות
מרוחקים יחזירו לכם א ת הביטחון.

מאזנ״ס

עקת

לא מעט מ אבקי ם היו לסרטנים השנה
בגלל אי״צדק שנעשה להם בתחומים
אלה. החודש האחרון שינה קצת א ת
התמונה, והמאבקים נשאו פרי. הצעות
שהתקבלו החודש כדאי שישקלו בר צינות.
רוב הסרטנים עובדים עכשיו
מאוד קשה, והפיצוי אינו מספק. זוהי
עבודה שחורה, לא עבודה המרוממת
את הנפש, אלא עבודה למען הפרנסה.
מאוד קשה עכשיו לקד םאת הקאר-
יירה. אולם המצב הזה לא ימשך כל
השנה. יהיו עוד קשיים, מ אבקים, וי כוחים,
התעקשות צודקת על עמדתם,
אף מחודש אוגוסט, שבו יכנס יופיטר
למזל סרטן, הם יזכו לתמיכה ויצליחו
לקד םאת האינטרסים שלהם.
הגיע הזמן שמאיזה שהוא מקום
(המשך בעמוד )36
כדאי לשמור מרחק מבו־־הזונ לפחות עד ה־ *
25 בחודש פיצוץ פתאומי בולל הערה או .
בקשה יכול לוחם להת *
פתחויות מאד לא רצויות.
חשוב שתהיו שקטים.
אל תבואו בדרישות.
זה לא יעזור, ועלול
להרחיק מכם את ם׳ שבו
אתם כל־כך משו״־
נים. בתחום הכספי תצו
2בדצמבר ־
טרכו להיכנס למאבק,
19 בינואר
שאינו רק שלכם. אלא
של כל המישפחה. עליכם
להתארנן ולפנות לשאר המשפחה. בעבודה
ישבתו אתכם על פרוייקט שביצעתם.

ה 21-די מעייף וקשה. אתם נוטים להי כנס
למריבות ולוויכוחים מיותרים. זה
קורה לכ ם בעיקר עם
בני-הזוג. הם מצלי חים
להרגיז אתכםו להאשים
אתכם בה א שמות
מרגיזות. ב־23
וב 24-כדאי שתהיו
קצת יותר סובלנים.
אם תמשכו א ת החוט
יותר מדי אתם עלו לים
לגרום לניתוק
קשרים חשובים. במ-
קום־העבודה יטילו עליכם עבודה מענ יינת.
הפתעה מ שמחת בענייני כספים.

ה־ 122 וד 23 יהי! קשים ימחישים. התלבטויות.
נענועים ועצב על מה שלא הצלחתם להשיג
יקלקלו אח מצב־החח .

עכשיו תוכלו להתחיל *:
לבנות את עצמכם בתר
אים החדשים שנוצרו .
בסקום־העבודה מרוצים *

מכם מאוד. בקרוב תוכר
לז לתכנן את נסיעתכם *

הבאה לחדל. מריבות
(^ 1 1ו] 1ז במקונרהעבודה יכולות ז*
11 לפרוץ לפתע פתאום
בגלל בעיות סמכות .
בתחום הרומנטי תהנו מפגישות מיקריות .

בענייני כספים כדאי שתהיו מעט יותר זהירים .־*

העולם הזה 2703

הורוסקופ

911x17 9העולם וחה

2703

(המשך מעמוד )35
תבוא קצת עזרה, כי המצב
כמות שהוא די מדכא. קשה
להם לקום בבוקר, להגיע ל עבודה,
ועוד יותר קשה לעבור
את היום.
חודש יולי מביא עימו הז דמנויות
מושכות, אך לא כדאי
להתלהב ולהתחייב לטווח
רחוק, כי תוך חודש וחצי ה דברים
יכולים להראות אחרת.
במאבקים שמנהלים בני
המזל כדאי שיבדקו את עצ מם,
ויראו א ם הם לא באים
בדרישות מופרזות. התקופה
אינה מאפשרת התקד מות, ויש
להשלים עם כך, ולצפות לתקו פה
נוחה יותר, שבה אפשר
יהיה להתקדם ללא קושי.
חשוב שלא יפגעו במי שהיה
טוב אליהם עד עכשיו. הת נהגות
נקמנית תפגע בהם, ואם
יעשו א ת חשבון־הנפש יבינו
שלא כדאי לאמץ קו כזה.
עכשיו כדאי שידאגו לע־

במיוחד לגבי הורים מבוגרים
אבל גם בני-מישפחה אחרים
יהיו זקוקים לעידוד ולתמיכה.
כדאי שהסרטנים יקחו בחש בון
שזמן רב יופנה לעזרה
לבני״מישפחה שאינם חשים
בטוב. צריך לשמור על עצבים
חזקים והרבה סבלנו ת. קל
לנצל את טוב ליבם של בני מזל
סרטן, וכאן הם צריכים ללמוד
להיעצר בנקודה מסויימת, ולא
לתת לאחרים לנצל ולסחוט
אותם.

• לימודים. נסיעות
דווקא בתחו ם הנסיעות הם
יכולים להצליח. מאוד מומלץ
ללמוד, לחשוב על שינוי תחו ם
ולהתכונן לשינויים. אם ילכו
לכיוון זה -יצליחו. רבים ימ צאו
א ת עצמם נוסעים, מתאוו ררים
ומנסים לשכוח את הצ רות.
לא תמיד זה יצליח. גיאו גרפיה
עדיין לא פותרת כל

\ם השנה רא תהיה שנה קלו?
לסרטנים. כראי להתאזר בסבלנות

מאת א ביגיל נאי
מאוגד:
)2לא עשה חיל בנשיאות;)3( :
מהפכת הבירה בממלכה (:)4
בבירה העמידו עץ ושני
קרסים לתליה 4,4ע״פ

)6מי כ־ 1מאוזן עולה על
הצעירים העוסקים בתורה?

מה שחסר לשלמה יש לו
באבר (:)4
משחקק לו מהטחנה אל
המאפיה 3,2ע״פ א.ד;<.
המעסה מריח תשר ()4,3

עוד לא וכבר לא (:)2
שאיפתו של תינוק בן יומו

)16 סלקו אותו מפה, שגעון,
אבל זה גרם לו דכאון (:)4,4
)19 מי דחף את הרוצח ע״פ
גירסת המשורר 6
)21 מחכים עד כלות (:)5
)22 גילוי סנסציוני של החטא
בנשף (;)4
)23 בוחן בספרות עברית (:)2
)24 שר עם טקט (:)3
)27 נמצא במדור פילוסופיה
בצה״ל (:)3

מאוזן:

דבר

הגיע

בסופו של
לישיבה (;)3
דון ז׳ואן מתרפס (:)4,2,3
כדורסל מעולם אחר (:)4
מצייר באמצעי לחימה (:)4

נשחק לטוב או לרע (:)3
דרכו של סופר (;)3,3
מסלק הנשים ממסדר
האבירים הוא בהמה אבל
בהחלט לא מרובע(5מ3:ח0
פרי מוגן (:)4
רב אחרון (:)4
הבית בוער — המנע
מהתקרב אליו 4,4ע״פ

עוף במבצע (:)5
שמן מכל צד שתסתכל (;)3
משהו באויר עוצר נשימה

ברומי ובירושלים —
לבריאות 4
אין יפות בצה״ל 7
נשמעת כמוותרת על הנשק

250ש״דו? 500ש ח?
750ש׳ ח? 1000ש׳ ח?
הגרלת־הפרסים בין פותרי תשבצי ותשבצזפני השלם הזה נמשכת. אך
לבקשת קוראים רבים מאוד הונהג שינוי. מעתה יכולים להשתתף בהגרלה
גם קוראים הפותרים נכונה תשבץ (או תשבצופן) אחד. אז שניים (רצופים).
או שלושה (רצופים) ,או ארבעה (רצופים) .בכל מקרה יועלה בגורל. אחת
לחודש. שמו של פותר אחד. בין מי שפתר נכונה תשבץ(או תשבצופן) אחד,
שניים. שלושה. או ארבעה והוא יזכה בפרס בהתאם למיספר פיתרונותיו -
250ש״ח לתשבץ אחד 500 :שיח לשניים; 750ש ח לשלושה. ו־סססו ש ח
לארבעה.

את הפיתרונותש לשלוח אל העולם הזה, תל־אביב, ח.ד ,136 .מיקוד
.61001

תידם המיקצועי ויחפשו מקו מות
ואנשים, שיתאימו להם
ולכישוריהם. מומלץ להתעלם
מהעבר. לא להיכנס לחשבונות
קטנים, שיגרמו לנזק ויביאו רק
לסיפוק ריגעי, שלא יתן להם
דבר. א ם יתכננו א ת עתידם
בצורה נכונה, ועם האנשים ה מתאימים,
יוכלו למצוא תחום
חדש ומעניין, שבו יוכלו לבטא
את עצמם וליהנות גם משיפור
במצבם הכלכלי.
9כספים התקופה הקרובה מצביעה
על צורך להוציא כספים בלי
תיכנון מראש. כדאי שיקחו
בחשבון שימוש ברזרבות
שאגרו למטרות אחרות: יאלצו
לעזור לקרובים ולידידים
ולהשקיע בפרוייקט חשוב,
שמעסיק או יעסיק אותם
בקרוב.
בשנה הקרובה לא צפויות
בעיות מיוחדות ב ת חו ם הכל כלי.
נראה שהם יוכלו לעבור
את השנה בשלום. כרגע לא
ברור מאין תבו א הישועה, אבל
היא תגיע. במשך השנה יתברר
שאין סיבה לדאוג לענייני כס פים
ואת החרדות והדאגות
כדאי להפנות לכיוון אחר, ולא
חסרות השנה סיבו ת לדאגה.
מגורים בנושא זה לא רצוי לבצע שי נויים.
למי שאין ברירה כדאי
שלא ינסה לגדול מעל לאפ שרויותיו.
זה עלול להביא אותו
לבעיות מסובכות וחסרות-
פיתרון. עדיף להשאיר הכל
כמות שהוא, ואם זה לא ניתן
מומלץ לשמור על אותה רמת־חיים,
ולא להתעקש לשפר
תנאי המגורים בתקופה זו.
מישפחה הבריאות של בני-המישפחה
עלולה לגרום לבעיות. זה אמור

בעיה. אבל לעיתים החלפת
כוח ושינוי סביב ה יכולים
לעזור.

• בריאות
מצבם יהיה יותר טוב מאשר
בשנים האחרונות. הם יתחילו
להתאושש מכל הבעיות, המ חלות
וההפרעות שסבלו מהם,
ויוכלו להרגיש יותר קלים,
משוחררים ובריאים.

• ומה שבינו לבינה
זה הנושא היותר־בעייתי
השנה ובשנים הבאות. כפי
שקורה ת מיד. מי שחייהם
מתנהלים בצורה בריאה ימ שיכו
בחייהם ללא משברים
ובעיות מיוחדות. אך האחרים,
שיש להם קשרים מעורערים,
יעברו תקופה לא־קלה.
כאן נכנס כוכב אוראנוס
לתמונה. הוא יימצא במזל גדי
עוד שש שנים, ובכל פעם
שיהיה מול מי שתאריכי־לידה
שלהם נמצאים מול מיקומו
הוא עלול לגרום לפרידות ולני-
תוקים. בהשפעתו יהיו לבני
מזל סרטן קשרים מלהיבים
שיתחילו פתאום בהתהלבות
סוחפת ועצומה, אך הם יבואו
לסופם ללא הכנה מוקדמת,
בצורה אכזרית וקשה.
השפעתו של כוכב סטורן
יכולה אולי להוסיף מעט יצי בות,
אבל כשמדובר על קשרים
לא־בריאים הוא רק יחזק את
השפעתו של אוראנוס ויגרום
לפרידה.
כוכב יופיטר, שייכנס באו גוסט
למזל סרטן, יביא לסר טנים
הזדמנויות לקשרים חד שים.
השאלה היא אם אלה הם
קשרים מן הסוג הבונה, המר גיע
והבטוח, ועל כך קשה
לענות בחיוב. התקופה הק רובה
תל מד א ת בני המזל לה יות
חזקים ופחות מ הססי ם
בקשר למעשים, להחלטות ול חיים
עם המין השני.
העולם הזה 2703

עם רץ איש׳
לבתך או למשרדו!
מהיום ״העולם הזה״ יגיע אליך עם רץ אישי לביתך או למשרדך !
חדש, טרי, לוהט, עסיסי, ישר מהדפוס לביתך או למשרדך !

• מוגבל ל־סססו מנויים באזורי ההפצה עד ליום 31.8.89

** המסעדה לפי בחירתך מתוך רשימת המסעדות במחלקת המנויים.

מיב צ ע מנויים טעים עם :113 0110:1
חתום ער מנוי שנתי ותקבל:
(א) השבועון יגיע לביתך/מי שרדך ביום הופעתו ט־׳ שליח מיוחד*
(ב) מחיר הסיבצע 290 :ש־ח בורר ם ע־ם אשר ישורסו
ב־ 5תשלומים שווים לל א הצמדה. באמצעות כר אחד מכרטיסי
האשראי.
ביקור באדגאוציו לונחן מיניסטור

סיפור ש ל
אויר

מסעדתה מוזי און
רח־ האוניברסיטה .2
רמת־ א בי ב.
טלפון6 :־5414135
אל גאוצ׳ו -לונדון מיניסטור
אירועים עד 80 איש
קייטרינג עד 1000 איש
פתוח 12.00.24.00 :
שאול המלך ,4טל׳ 250079־03

קפה -פאב -מסעדה
שירה וריקודים
יום ד׳ :ערב סמבה ברזילאי
ימים ה׳ ,ו׳ ,שבת: ארץ ישראל
פתוח רצוף יום־יום משעה 9.00 בבוקר
הזמנות לאירועים
רה׳ הירקון ,109 טל׳ 5237426

מעל היס בת״ א

ב ^ 7 * 7ך 1,ך 1 ׳1 0

אל גאוצ׳ו -מיסעדה
דרום אמריקאית שמתמחה
בבשר, בשר ובשר. זאת אומ רת
לא בדיוק הבשר שאנחנו
מכירים מבית אמא( אל א אם
כן אמא שלנו היא מארגנטי נה)
.כאן מדובר בצ׳וריסו
(נקניקיה מהתיבות בשר),
אטדו (בשר בעל טעם חזק
מאוד) ,צ׳יגצ׳ולינס (מעיים
על האש) ,עטינים, כליות,
אנטריקוט ועוד ועוד.
כל זה נצלה על גחלים
בידיו האמונות של אבל דה-
סילבה, גאוצ׳ו אותנטי שכמו
שאר העובדים במיסעדה
מדבר ספרדי ת ופה ושם גם
מזיז את גופו למנגינות ה-
דרום־אמריקאיות שמתנג־נות
להן בין טעימת הצ׳וריסו
לבין נגיסה באמפנדה (בצק
ממולא בשר).
א ת הבשר צולה דה״סיל-
בה על הגחלים בלי שום ת ב לינים,
רטבים או מרינדות,
כי בדרום אמריקה אוהבים
שלבשר יהיה טעם של בשר.
אחרי הצליה מועבר הבשר
לשולחן על. הפריז׳ה שהוא
מיכל גחלים קטן השומר על
חום הבשר ועטיטיותו בזמן
האכילה.

רחוב דיזנגוף סווומול קפה חול) תל אביב.
טלפון 03-247066 :

כן, יש גם תפוח אדמה
אפוי וצ׳יפס וסלטים, אבל
למה שלא נדבר קצת על
בשרו כשהבשר מגיע לצלחת
כדאי אבל לא חובה לשים
עליו כמות נדיבה של צ׳ימי־צ׳ורי
שהוא רוטב מיוחד לב שר
שהדרום־אמריקאים לא
מוכנים לגלות לזרים.

מסעד ת דגים מובחרת

הערה לאכלנים גדולים: ב שישבת
יש מיבצע גריל חופ שי
ב־ 25 שקל.
לא מפסיקים להגיש מנות
בשר עד שאתה מודה שנש ברת.
ויוה
לטינו-אמריקה!

דולפץ שטרן
פתוח 7י מים בשבוע 24.00 :־12.00
מומלצת לי שראלים ולאורחים מחריל
דיזנגוף 189ת״א, טלי 232425

ארוחה זוגית ח• 1ם עד 60ש־ח באחת מהמיסטרות
המובחרות המ שתתפות במיבצע.
חיי ג

2 3 2 2 6 2־ 0 3

מהדקתהמ נויי ם

* באזורי ההפצה בלב ד

מ פג ש א בי ב;!
׳ כל מהשלא צי פי ת
מ פונ דקדר כי ם
דרך חיפה 301 תחנת דלק סונול (לפני צומת תל ברוך)
טל ,413480 .פתוח יום יום עד 24.00

ומעתה גם א רו חהבתפ רי ט ק בו ע:
מנ ה רא שונה:

מרק או סלטחסה, או פטריותט ריו ת. עםחמאהו שום

מנ ה עי ק רי ת ^ :פירו שקי ל סוגיו
או שניצל עוף ע ם רו טב פ ט ריו ת
מנ האח רונ ה:

פרפה לי מון
או מ ר קיז שוקולד
או שטרודל ע ם גלידה וקצפת
בוס יין לבן
ל ח מניו ת תו צרתה בי תוחמאה

26.75ש״ה

ירמיהו ( 30 פינת דיזנגוף)
טל׳ 457599
פתוה מ ־ 12.00 עד 01.00

חדש 3תד־אביב!
עוד סניף של

״ מ סעד ת יוצט״
מאכלים מזרחיים

רח׳ בן יהודה , 163 טל׳ 227813־03

מיסעדהב סיגנון א רו ר
רח׳ הרברט טמואל 80 תל־אביב, טל 5101036 .

הבית הלבן

(1ווק 0316

הבירה הכי זולה בעיר

ירקון , 108 תל־אביב
טלפון 230577 :

ד 0 1ץ ץ \ /ן * 187111 *8*17

ן 111111 זז

**048

ווו

מדי שבוע מציע ״השלם הזה״ עמוד אורח. המילה. התשנה. הגרפיקה

כולן על אחריותו. ביטוי למה שהוא רוצה להעביר לקורא

השבוע: אברהם אילת, אמן, צייר. צלם, המתגורר בחיפה
סימני צ״ד מוסכמים

בן חמש

* לא רואים

חמור

בן ארבע

לא שומעי

עונת הציד

אטומי

פנו״ ופנויות
¥ה קרה לו ליד הרמזור.
1הוא ישב ליד ההגה וחיכה לאור הירוק. הוא
העיף מבט שיגרתי לעבר המכונית שבמסלול
הסמוך. הנהגת משכה אותו. לא יפה מהממת,
אבל נחמדה כזאת. הוא חייך אליה. היא חייכה
אליו.
בזה היה הסיפור נגמר. האור הירוק היה
נדלק, וזהו זה.
זה קרה לכל גבר, ולכל אשה, הרבה
פעמים.
אבל הפעם היה המשך. הוא ראה על השיט־שה
האחורית של מכוניתה מדבקה. הוא ידע
שזהו סמל סמוי האומר: אני פנוייה. הוא רשם
לעצמו את מיספר־הרישוי של מכוניתה. הוא
ידע למי לטלפן.
האהבה אינה עיוורת. יוזמתן של
שתי צעירות ישראליות, הכלכלנית רות
פקלמן והפסיכולוגית סילבי ספיר הניבה פרי
בדמות מועדון סי־יו להיכרויות, המיועד
לבעלי־רכב.
המצטרפים למועדון מקבלים מדבקה
סודית, דמויית־שמש, מדביקים אותה על
שימשת־החלון האחורית של מכוניתם ויוצאים
בחדווה לכבישי הכרך, תוך חיפוש
מתמיד אחר חבר־מועדון שיענה לטעמם.
ברגע שהם מגלים אותו/ה, הם מטלפנים
למועדון, מוסרים את מיספר הרכב שראו, וכך
נוצר הקשר בין בני הזוג הפנויים.
כל בעל רכב פנוי, שסיים 12 שנות־לימוד,
רשאי להצטרף למועדון, למעט בעלי־סטיות,
שיש להם תכונות של אלימות וחוסר־יושר.
הגרפולוגית זיוה שוורץ, המקבלת לידה את

ילדים. בלי ילדים. חכמות ואפילו נאות על פי
קריטריונים אובייקטיביים. .אבל הצורה החיצונית
לא מצאה חן בעיניי — ולא המשכתי
בקשר.״
בועז 46 ייצואן, גרוש, אב לשלושה
ילדים, הוא גבר נאה, גבה־קומה. הוא מעיד
על עצמו שהוא ״אדם פתוח, חברותי ובעל

ליד הרמזור. קרול, ילידת מרוקו, רווקה
( ,)32 נאה, משמשת כמזכירה בכירה. בשעות־הפנאי
היא עוסקת בספורט ויוצאת למוע־דוני־ריקודים
,״כדי להוציא אנרגיה״.
היא מחפשת מיסגרת וביטחון, אך חשה
שהמזל חומק מפניה .״ככל שמתקדמים בגיל,
לא מכירים כל יום חבר חדש ולא מוסיפים

כגרושה וכאם לשניים חשה זה שנים רבות את
משא הבדידות. שהתה 18 שעות במישרד
והופ — נגמר, לה היום .״תמיר חשבתי
שהקטע היחידי בו יכולתי להכיר מישהו היה
ברמזור, וחייתי בהרגשה שיש כאן פוטנציאל
אדיר שאינו מנוצל.״
היא הדביקה בהתלהבותה את סילבי ספיר,

(התאהב דדסחוזוו
טפסי־ההרשמה, פוסלת את הבלתי־מתאימים.
מועדון דומה פועל בקליפורניה כבר
ארבע שנים, והפך שם ללהיט. בארץ הוקם
המועדון לפני שלושה חודשים, והוא מקיף

חוש־הומור״ (״אני מצליח להצחיק את
עצמי״) .הוא עוסק בספורט ואוהב סרטים
ומופעים מוסיקליים.
מיצרך נדיר. לפני כחודשיים צדה עינו
מודעה בעיתון :״האהבה אינה עיוורת״ —
לסיסמת מועדון ס הוא החליט כי זה
המירשם עבורו.
מאז שהצטרף למועדון זורמים חייו באפיק
אחר. הוא גומא את הכבישים, חש כבלש
החותר לגלות את הבלתי־נודע. לחייו נוסף
קמצוץ מסתורין והרפתקנות .״אני נוסע.
עוצר. מציץ. לפעמים יותר מהצצה חטופה

יותר טלפונים לפינקס״ההיכרויות״ ,היא אומרת
בעצב, ומספרת שהיא בוחלת בפגישות
עיוורות, היוצרות מראש מחסום בין בני הזוג.
דווקא מהיכרויות בכביש יש לה זיכרונות
נעימים. פגישה ברמזור סיפקה לה בעבר חבר
לשמונה חודשים. בפגישות אחרות ברמזורים
הצליחה רק לחייך לגברים, להחליף עימם
ארבעה מישפטים — והרמזור התחלף לה.
מאז שהצטרפה למועדון, לפני חודשיים,
אין לה עוד פחדים מרמזורים מתחלפים.
תמיד תוכל לאתר את בעל הרכב באמצעות
המישרד. העניין אף משעשע אותה. היא

רווקה 40 שעסקה במשך 13 שנה בתחומי
ניהול כוח״אדם בחברת תדיראן. גם היא
ראתה בהיכרות בכביש דרך נוחה ונעימה
להכיר גבר, הדומה לתהליך־היכרות טבעי,
בניגוד לשיטת השידוכים והפגישות העיוורות,
שהן מאולצות ומעוררות התנגדות.
״השוק אמנם מציע אלטרנטיבות רבות להיכרויות,
אך הן אינן מתאימות לאנשים ברמה
גבוהה, ואולי גם למי שמתקשים קצת ביצירת
קשר.״
כיום מקדישות השתיים את כל זמנן לעיסוקן
החדש. לרות פקלמן אמנם יש כבר חבר,

לסייגי ספיר |?1ימין) ולחברתה היה רעיון: לאפשר לגברים
ולושים כוויים להתאהב זה בזה בפקק־תוועה. יש סמל סודי.

— לדברי היזמות — כאלף בעלי־רכב, ביניהם
אקדמאים, רופאים, פסיכולוגים ואנשי־עסקים(
.חלקם, ידידים קרובים של שתי היזמות).
בועז
מחפש כבר שנים בת־זוג כלבבו. אין
לו דרישות מיוחדות. עיסוקה, השכלתה
ומעמדה של הגברת אינם משחקים אצלו
תפקיד, ובלבד שתהיה פנויה ופתוחה לקשר.
בשנתיים האחרונות ערכו לו חברים
היכרויות עם ״בחורות חיוביות. נחמדות. עם

אחת, וחי בתיקווה...״
לדעתו, יש לו סיכוי טוב למצוא אחת על
הכביש ,״כי רק בחורה עם ראש טוב, טיפוס
פתוח, שמצפצפת על המוסכמות, תצטרף
למועדון של ״חברי־הכת״ .הוא מקווה לפגוש
בחורה שתמצא חן בעיניו מבחינה חיצונית,
אחת שהחיוך לא מש מפניה, ושהפגישות
ביניהם תתנהלנה באווירה נינוחה, ללא
מאבקים. עד היום לא מצא את המיצרך הנדיר
הזה.
״ 20 השניות הראשונות מספיקות לי כדי
להחליט אם היא מוצאת חן בעיני או לא״,
טוען בועז. אם העסק לא יעבוד, לא נורא,
״אפשר להעביר ערב נחמד. נשב בבית־קפה.
נלך לסרט. האכזבה לא תעלה לי בבריאות״.
הוא כבר רגיל לזה.
כשקרול תראה אותו על הכביש, היא כבר
תאותת לו.י לא תיתן לו לחמוק מפניה,
וכשהוא יתרשם מיופייה ויזכור שיש לו
מדבקה ״הוא בטח יאט את נסיעתו, יעצור
ויגיב.״

מתגוננת בנהגים במהלך נסיעתה בכביש
בעין חודרנית ,״מנסה לקלוט לפי מבט
עיניהם כמה אני שווה בשוק ״.עד היום
הבחינה בכמה מדבקות מתנוססות על רכב
נוסע, אבל לא התרשמה מבעליהם.
היא מחפשת אדם רציני. איש־שיחה
מעניין, חשוב מכל: שיהיה חבר. מאמינה
ש״על הכביש קל יותר ליצור קשר״ ,ושגם
בהצצה חטופה תוכל לעמוד על אישיותו של
הנהג.
היא מבטיחה שלא תסחוב את נשוא־אהבתה
אחרי חודשיים לרבנות .״אם יתפתח
קשר רציני — מה טוב ולא, תישאר לפחות
חוויה נעימה״ .וחוץ מזה, תמיד יש מכוניות
חדשות בכביש, ומדבקות מאירות־עיניים.
פוטנציאל בלתי־מנוצל. רות פקלמן
( ,)46 בעלת תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת
שיקאגו, שימשה עד לפני חצי שנה כחשבת
במיפעל בתדיראן. היא רצתה לשנות כיוון,
להיות עצמאית, ונדלקה לרעיון להקים מו־עדון־היכרויות
ברוח השיטה האמריקאית.

אבל היא פועלת במרץ, כדי לא לגזול גם
מאחרים את התענוג.
יתרון ליפים. לפסיכולוג הקליני טובי
פלד, המנחה סדנאות בתיקשורת בין־אישית,
יש דיעה טובה על השיטה.
״כגירוי ראשוני הצד החזותי הוא הגירוי
החזק ביותר, וחבל שלא לנצלו. מובן שליפים
וליפות יש פה יתרון. לא מדובר דווקא ביופי
המדוד, אלא בחזות המשדרת הרבה מעבר
למה שסבורים. גברים עשויים לראות מבעד
לחיצוניות תכונות כמו, תמימות, חמימות,
אמהות, ולהתרשם מהאנרגיה שמקרינה הבחורה
בהתנהגותה ובצורת נהיגתה.
״אין די מקומות־מיפגש מתאימים. ההיכרות
במהלך הנסיעה היא דרך טיבעית, שאינה
כרוכה במאמץ, בסיכון ובדחייה. אפשר
לטלפן למועדון ולקבל את הטלפון של
האיש/ה שנשאו חן, תוך ידיעה שהם פנויים.
״כך אפשר להרחיב את מעגל ההיכרויות
מבלי לחרוג ממיסגרת־החיים הרגילה.״

אסתר טל ₪

< 01נ 1ם 0ן ק
0€110108
[4111

0 0 £ 1 1 1ס. מ

11101311121

׳ 101411* 0־ז 0 014־א*ז

* * 4 * .ז 1* 770 ^ 0 0אז 4

*4 9״1

ניני! אקסטרה
יזנור ושיחק הנעלה בע־־מ

פתוח במוצא שבת

מצאת השבת עד 22.00
בימי הול פתוה רצוף 09.00*20.00

שח ר שת אולמות נעליים

אגוד המפרסמים בישראל
ניתהספו לתקשורת,
פרסום ושיווק
ב חסו ת

האוניברסיטה העברית בירושלים
המכון לקומוניקציה ע״ש סמארט

נפתחת ההרשמה למחזור ח /שנת הלימודים תש״ן — 90־1989
אנו מכשירים מנהלי פרסום למפעלי תעשיה ומוסדות ותקציבאים למשרדי פרסום.
במשן 6שנות פעילותו הכשיר בית ספרנו כ״ 280 מנהלי פרסום ושיווק, תקציבאים ודוברים שרובם
השתלבו בענף הפרסום בישראל.

תכנית הלימודים כוללת, בין היתר:
שיווק: התפי שה ה שיווקי ת המודרנית,
אסטר טגי הוטק טי ק ה שיווקית, פילוח שוק,
מדיניות מוצרים, צינורות שיווק, החדר ת
מוצרים חד שים, דפוסי צריכה בשוק הישראלי,
שיווק שירותים.
פרסום: תכנון מסעי פרסום, הבאה לדפוס,
ק רי א טי ביו ת בפרסום, תקציב או ת, קופירייטינג,
צילום, עיצוב, תשדיר הרדיו, סרט הקולנוע
והטלויזיה, קידו ם מכירות, בניית תדמי ת, י ח סי
ציבור, מבנה משרד הפרסום, מחלקת הפרסום
במפעל.
מחקר: חקר שווקים, שיטות מחקר, השימוש
בסקרי חשיפה, בדי ק ת אפ ק טי ביו ת הפרסום,
תכנון מדיה.
מדיה: עתונות, רדיו, טלויזיה, פרסום חוצות,
קולנוע, נקודו ת מכירה, תערוכות וירידים, דיוור
ישיר, טכנולוגיות חדי שות.
תקשורת: פסיכולוגיה של הפרסום, תק שורת
חזו תי ת, תק שורת מילולית, תהליך התק שורת, תעמולה ניתוח ארועים: ניתוח שיווקי, פרסומי, הערכה
ו מדיד ת תוצ או ת
שיטת הלימוד: הרצאות, סדנ או ת, תרגילי כי ת ה
ותרגילי בית.
המנהל המקצועי: בוב ארויו, מבכירי
הפר סו מ אי ם בישראל.

מרכז פרק השיווק: ד״ר חזי אופיר, בית הספר
למנהל ע סקי ם, ה אוני ב ר סי ט ה העברית
מרכז פרק המחקר: ישראל אולייניק, בעל מכון
המחקר ״שילוב״
מועצת בית הספר: מ .מ או ר — יו״ר, מנ הל
השיווק, תנובה. י .בהט — מנכ״ל הרץ, ד״ר א.
גניגר -מ מנ הלי תיא, ב .ט או — מנכ״ל אגוד
המפרס מי ם בישראל, א.כ סי ף — מנכ״ל רים
רהיטי ם, א .רוטנברג — מ מנ ה לי קשר בראל.
סגל המרצים: מורכב מבכירי המר צי ם
ב אוניב רסיט ה העברית ו ב אוני ב ר סי ט או ת אחרות,
מ טובי הפר סו מ אי ם בארץ, מנ הלי ם כלליים,
מנהלי שיווק ומנהלי פרסו ם של גדולי המפעלי ם
ו ה מו ס דו ת בארץ.
תנאי קבלה: תואר אקד מי ואי שור ועדת קבל ה

הלי מודי םית קיי מו ב אול םהה רצ או ת של אגוד
ה מפר ס מי ם, אלנבי 95ת״ א פעמיים בשבוע בין
השעות .20:00 —16.30
משך הלי מודי ם — 7חד שים.
שנת הלי מודי ם תיפתח ב־ 29ב או ק טובר 1989
פרטים והרשמה:טלפון ,200931 בין ה שעות
. 17:00 —12:00ה הר שמה ת ס תיי ם ב־31
באוגוסט. 1989 ,
* מספר ה מ קו מו ת מוגבל *

החשבוניות הפיקטיביות של ה לי כוד — לאן הלך הכ ס ף?
פיתוי גדול מאוד להשתמש בכספים לתשלומים
שונים, שהחוק אינו מתיר אותם?
במקביל לחשבוניות אלה היו גם חשבוניות
אחרות. אלה היו חשבוניות שקיבל
הליכוד עצמו משתי חברות, אשר סיפקו לו,
לכאורה, כוח־אדם לשמירה ולתפקידים אחרים.
מנהלי החברות הללו, יעקב אופק, מנהל
חברת אי־אי־אס, ובני תבין ושותפו לשעבר
אהוד הרשקוביץ, בעלי החברות צוות ביטחון,
מצודה ומצודה פלסטיק נעצרו ושוחררו בערובה.
הם חשודים כי סיפקו לליכוד חשבוניות
פיקטיביות, מבלי שנתנו שרותים. השאלה
הגדולה היא להיכן הלכו הכספים ששילם
הליכוד בתמורה לחשבוניות אלה.
האם הוציאו מנהלי החברות את הכספים
במירמה מן הליכוד, או שמא חזר הכסף לליכוד
כדי לעשות בו שימושים שונים שאינם
מותרים על־פי החוק? והשאלה, שבה עוסקת
כעת המישטרה, היא מי ראשי־הליכוד ידעו
ועזרו לגילגול הכספים.

אח מי?
אי לנ ה אלון
יה זד! סקופ של השלם הזה (:)31.5.89
1 1במישרדי הליכוד נמצאו חשבוניות פיקטיביות.
מאז התגלו עובדות נוספות, וכעת
נותר לברר רק את השאלה מדוע נעשו תרגילי
החשבוניות הפיקטיביות, ומי היה מעורב
בהן.
הפרשה החלה בזימרתו של יוסף ג׳ינו
מפרשת. מכבים״ .מס־הכנסה ומע״מ היו הראשונים
שהתחילו לחקור בפרשה בחשד לה־עלמות־מס.
מקורות השלם הזה טענו כי
אברהם צרפתי, סגן נציב מס־ההכנסה מעכב
את החקירה בגלל היותו מקורב לליכוד. צרפתי,
שנשאל על־כך, הכחיש באוזני השלם
הזה כי הוא מעכב את החקירה. הוא סיפר כי
גם המישטרה השתלבה בחקירה המסועפת.
מה שידוע היום הוא כי מרדכי יהל, החשב
ומנהל־החשבונות הראשי של תנועת־הלי־כור,
חשוד בכך שהקים לפני הבחירות למועצות
המקומיות שתי חברות־קש, שנועדו לקבל
תרומות עבור הליכוד. החברות קיבלו את
הכסף מתורמים ומתאגידים שונים ונתנו להם
בתמורה חשבוניות על עבודות שבוצעו לכאורה.
החברות היו זכאיות להוריד את סכומי
התרומות כ״הוצאה מוכרת״ ממס־ההכנסה.
ברור כי שיטה כזו מקלה על תורמים רבים
לפתוח את ידם וכיסם. החוק אינו מתיר לתא־

ח״כ גולדשטיין
ם׳ יוזמן למישטרהל
גיד לתרום למיפלגות. החוק גם אינו מכיר
בתרומה למיפלגה כבהוצאה מוכרת למס־ההכנסה.
כל מי שתורם כסף למיפלגה משלם
במיטב כספו מכיסו הפרטי, ואינו זכאי לנכות
את התרומה ממס־הכנסה. החשבוניות הפיקטיביות
נועדו להתגבר על כך. בעזרת החשבוניות
הפיקטיביות יכלו גם תאגידים וגם
אנשים פרטיים לתרום לליכוד ולנכות את
התרומה כהוצאה מוכרת ממס־ההכנסה.
הכספים שנאספו בדרך זו זרמו, על״פי החשד,
לליכוד, למימון הבחירות המוניציפליות.
ידוע לכל כי כאשר זורם כסף שחור ומסתובב
בין ידיים שונות, עלולים חלקים ממנו לדבוק
לידיים. הפיתוי גדול מאוד. זוהי אפשרות
אחת כדי להסביר לאן נעלמו כספים רבים.
אלא שלפחות חלק מהכספים הללו אמנם
הגיע לקופת־הליכוד, והשאלה היא מה נעשה
שם בכספים השחורים הללו. האם הוצאו על
פעולות חוקיות בלבד, או שמא גם כאן היה

;,מקשקש״!
ך* חשבון שממנו שולמו הכספים תמו(
1רת החשבוניות היה חשבון ״הניצחון״ של
הליכוד, חשבון שעליו יכלו לחתום השר
אוהד אולמרט, ח״כ פינחס גולדשטיין, מרדכי
(״מנטה״) עצמון ועוד מיספר אנשים. השלם
הזה התקשר עם מנטה עצמון וח״ב גולדשטיין
כדי לברר מה הם יודעים על העניין,
ואם יש להם הסבר לאן הלכו הכספים ומדוע
נעשו העיסקות הפיקטיביות.
מנטה עצמון היה רגוע ומנומס. הוא הסביר
כי הוא חייב בדיווח רק לרשויות הממלכתיות,
ולא לעיתונאי .״אם את רוצה להבין,
תשלמי לי ותלמדי ״,אמר איש״העסקים. אבל
הוא התרצה וסיפר כי בתקופת־הבחירות חתמו
על רבבות צ׳קים, ועליכן אינו יכול לדעת
עם אחד או כמה מהם היו בלתי־תקינים.
״אמרו שיש חברות־קש של הליכוד. זה סתם
הבל וקישקוש! עיתונאים שלא מבינים כלום

כתבו שיש חברות־קש של הליכוד. אין דבר
כזה. מי שטוען כר צריד ללמוד את הנושא.
אבל אני חייב דין־וחשבון רק למבקר־המ־דינה!״
כאשר
נשאל עצמון אם גם מס־ההכנסה
וחוקרי־המישטרה ״מקשקשים״ ,אמר כי יתכן
שמישהו הצליח לרמות את הליכוד, אבל הוא
בטוח כי 99 אחוז מהכספים הוצאו כדין.
לדברי עצמן היו לתבין ולאופק חוזים שנחתמו
איתם על־ידי הליכוד כבר לפני יותר
משנה, והם היו זכאים למימושם.

הצופה!״
ך* ״ב גולדשטיין, לעומת זאת, היה נז־
( 1עם ביותר. הצגתי את עצמי וביקשתי
לשוחח איתו!
״על מה רצית לדבר איתי?״
״רציתי לשאול אותך על החשבוניות
הפיקטיביות״...
״עשית דבר חמור! את מאשימה אותי
בעניין שאין לי בו כל נגיעה!״
״אבל עוד לא האשמתי במאומה, רק
שאלתי״...
״חברה יקרה! אין לי כל קשר לעניין! את
עושה דבר חריף, מאשימה אותי בעניין שאין
לי כל קשר אליו! אין לך זכות, את חצופה
מאין כמוך!״
״המקורות שלי מסרו לי כמה דברים על
חשבון בבנק דיסקונט, שרציתי לברר איתן.״
״המקווות שלן הם שיקריים!״
אם אינך מעורב בעניין, מדוע כל הכעס
הזה? אי־אפשר לענות בשלווה?״
״נמאס לי מכם ומהעיתון שלכם! את בכלל
לא עיתונאית!״
״האם נחקרת בעניין זה?״
״לא נחקרתי, ואת הראשונה שפונה אלי
בעניין זה. כל טוב!״
ח״כ גולדשטיין טרק את השפופרת.
בינתיים נרמז כי ח״כ דויר מנע יוזמן
לתישאול במישטרה, וכי יהל טוען שהוא פעל
לפי הנחיות הממונים עליו בתנועה.

גורודי ש מצהיר: ר ע מו בגיונגל, פחדת מפשיטח־רגל
הגורל רעב
** יהלומן מיד עמרמי, שתבע לדין את
( 1האלוף (מיל׳) שמואל גונן(״גורודיש״),
קיבל השבוע באמצעות עורך־דינו יובל גרין
תשובה בכתב על תלונותיו.

להלן קיצור תצהירו של גורודיש,
כסי שנוסח על־ידי עורך־דינו, אמנון
רזניק:
לאחר שהשתחררתי מצה״ל, אחרי שנות־שרות
רבות, הזדמנתי בשנת 1977 לרפובליקה
המרכז־אפריקאית (להלן קמ״א) ,כדי
לנסות למכור לממשלה מטוסי ערבה מתוצרת
התעשייה האווירית. בביקורי בקמ״א
נפגשתי עם הנשיא דאז הקיסר בוקאסה,
בעניין הנ״ל, ותוך שיחות שניהלנו אמר לי
שידיעותי וניסיוני יכולים להיות לו לעזר,
והוא ביקשני לשמש לו יועץ בשטחים שונים.
עקב קשרי עם הקיסר הובטח לי רישיון
לחברה שאקים לכריית־יהלומים...
החשבון שנפתח על שמי בבאנגי היה גם
הוא חשבון של החברה בלבד. כל הפעולות
בחשבון זה נעשו מכספי החברה ועבור

החברה, ועמרמי יודע זאת היטב. החשבון
נפתח על שמי, כדי שיהיה יותר קל ונוח
לחברה, בין השאר גם מהסיבה כי לאדם פרסי,
בניגוד לחברה רשומה בקמ״א, היה מותר
להחזיק בכספים במטבע זר ולהחליפו במטבע
מקומי בכל עת, בשער״חליפין נוח יותר.
...אני הייתי אמור לתרום לחברה רק את
קשריי ואת הזיכיון לכרייה שהשגתי באותו
הזמן.
...לעניין ביטוח החיים שלי לא היה קשר
לערבות האישית שנתתי, כביכול, לתובעים.
פוליסות־הביטוח היו הטבות שניתנו הן לעצמי
והן לעמרמי על־ידי החברה...
עמרמי נגרר להגזמות כאשר טען כי
המוסך שהקים באיזור הכרייה היה ״הגדול
ביותר במרכז־אפריקה ״.בעצם היה זה מוסך
עלוב וקטן. עבדו בו מיספר עובדים, שניתן
למנותם באצבעות יד אחת. פועלים בלתי־מיקצועיים,
ותמיד חסרו חלקי־חילוף.
...כאשר בוטל הזיכיון של איליען(חברה
שהוקמה בשיתוף עם מישפחת אילץ) עקב
אי־פעילותה, פניתי לקיסר בוקאסה וביקשתי
ממנו שיתן לי, אישית, רישיון לקנית יהלומים,
כדי שיהיה לי בינתיים ממה להתפרנס
...כשניתן לי הרישיון הוא הופיע על
שמי, בצרוף תארי כגנרל וכמנהל חברת
סיקמין(חברה שהוקמה בשיתוף עם עמרמי).
...לאמור בעדותו בתצהיר של עמרמי ברצוני
להבהיר כי המתנות והתשלומים ״לקיסר
ולמקבלי החלטות בקמ״א״ הם דבר מקובל
ורגיל באפריקה. זוהי הנורמה שם. אפילו כדי
לקבל רישיון או זיכיון כחוק היה צורך ליתן
״תמריץ״ לנוגעים ברבר.
יודגש כי כל הוצאה למטרה זו ניתנה בג־

גורודיש
ער היום משלם
לוי, ונרשמה בבירור כהוצאה בסיפרי־החברה,
בידיעתו ובהסכמתו־מראש של עמרמי. את
הכסף לקיסר נתנה החברה מהכספים שהיו
בידינו מהיהלומן נימרק עבור רכישת יהלומים...
השילטונות
בקמ״א לחצו עלי ברציפות
לעמוד בהתחייבויות שהחברה קיבלה על
עצמה ...אני עצמי חייתי במחנה באיזור הכרייה,
רחוק מהציוויליזציה, ובתנאים קשים.
שכרתי פועלים והקמנו מחנה. בנינו מיבנים
וסללנו דרכי־עפר, חצבנו וערמנו ערימות

חצץ, ובנינו > 0בסים מנטו] 0וויין, להציב
עליו את הפלנט, מכונרלה לשטיפת־חצץ.
הכל היה מוכן| אך חיכינו לשווא ...הציוד לא
נרכש והפלנס לא הגיע.
באותה תקופה היה גם עמרמי בעצמו
בצרות, עקב הסתבכותו בפלילים ומעצרו.
הכספים לחברה נפסקו ועמרמי והתובעים
נטשו למעשה את החברה. אני נשארתי באותו
זמן במחנה ליד הג׳ונגל ...ללא כסף להוצאות
שוטפות, ללא דלק, ללא משכורת לפועלים,
ולפעמים אף ללא אוכל...
בעת היותי בישראל, בספטמבר , 1979 התחוללה
מהפיכה בקמ״א, והקיסר בוקאסה הודח.
עמרמי ניסה להשפיע עלי שלא אחזור
לקמ״א, בטענה שזה מסוכן .״עזוב את הפרוייקט,״
אמר ,״החיים חשובים יותר ״.אמרתי
לו שאני מוכרח לחזור, היות והשארתי במחנה
עובדים ישראליים...
...רציתי למנוע פגיעה בשמי הטוב והכרזתי
כפושט רגל, בגלל חובות החברה. לוויתי
סכומים גדולים, שאותם נאלצתי להחזיר
במשך שנים. המשכתי לבצע ניסיונות להטות
נחלים, לחפש יהלומים על פני השטח וכן
לקנות מפעם לפעם יהלומים. נעזרתי בהלוואות
כספיות מחוצ׳נר ומנוימרק, מהרווחים
שהיו — לא גדולים — החזקתי את החברה
והחזרתי הלוואות לחוצ׳נר ולנוימרק. לא היו
לי כספים לשלם מיסים לממשלה ולהחזיר
חובות אחרים, ואלה גדלו בגלל הריבית.
...בקמ״א רואים את מנהלי־החברה כאחראים
אישית לחובות־החברה, ולפיכך עמרמי
ואני נחשבים שם כאחראים לחובותיה של
שקמין. כדי לא להיות מוכרז כפושט־רגל,
שילמתי, ואני משלם כל השנים, סכומי־כסף
לא מבוטלים על חשבון החובות של סיקמין.״

המרכז

ויאשר בין ה־ 2ל־ 4ביולי יאשר, ככל הנראה,
מרכז הליכוד את תוכנית שמיר. אולי אף ברוב
מוחץ. לא יהיה זה משום שהרוב בליכוד
חושב שהתוכנית, כפי שהיא, ראויה לתמיכה
מאסיבית. אלא משום שהוויכוח מתנהל על
פסים, שאעם קשורים לגופה של התוכנית.
כך למשל, מגייס בנימין זאב בגין את הסאר־קזם
המישפחתי, כדי להכתיר את הטריאו־מווירס
לוי, שרון, מודעי בתואר ״שלישיית
אמביציה״ .גם אם כוח־השיכנוע הבגיני ישיג
את שלו, ואחרון חברי־המרכז ישתכנע שאכן
תאוות השררה היא המניעה את השלישיה: מה
לזה ולשאלה האם צריך חבר־ליכוד לאשר את
התוכנית כפי שהיא, מבלי להציב סייגים
לסכנות הרבות שהיא טומנת בחובה.
אני, כמי שהצביע נגד הסכמי קמפ־דיוויד,
לא הצלחתי להבין מדיברי בני בגין, מדוע
העובדה ששר זה או אחר, שאינו פועל(לרעתו)
על־פי שיקולים ענייניים צריכה להביא
אותי להצביע נגד החלטה הקוראת למיגור
האינתיפאדה, כתנאי להמשכת תהליך המי
שא־ומתן.
ברצוני.להציב אתגר לידידי, בני בגין, אני
מוכן לתמיד בכל הצעה שיעלה, המביעה
אמון ביצחק שמיר ובלבד שתתקבל עימה גם
החלטה, שתאותת לידידנו בעולם, שתוכנית
שמיר היא קצה גבול הוויתורים׳ ,ולא בסיס
לוויתורים נוספים.
מנחם בגין לימד אותנו, שבנושאים בעלי
חשיבות קיומית, אין משלים ידידים ולא
יריבים. אי לכר, על מרכז הליכוד לקבוע
מפורשות שאין פשרות בנושאים הבאים: מיגור
האינתיפאדה, הפיקוח הישראלי הבלעדי

על הבחירות, והקשר של המועמדים והנבחרים
עם אש״ף. כמו כן, צריך המרכז לקבוע,
שיש להמשיך ולעמוד על העקרונות שהינחו
את מנחם בגין במשא־ומתן על האוטונומיה:
השליטה על המים, קרקעות המדינה, והפיקוח
על הכניסה ליו״ש ולחבל עזה.
שש הנקודות הללו אינן עומדות בסתירה
לתוכנית שמיר, ולכן אין בהן משום עילה
לפרוק הממשלה על־ידי המערך. מי שיהלך
על חברי המרכז אימים, שאימוצן יביא להפלת
הממשלה, אינו עוסק אלא בדמגוגיה
לשמה.
לא במיקרה נמנעתי מלהזכיר בין הנקודות
את נושא הצבעת ערכיי ירושלים המיזרחית.
מצירי יכול להשתתף בבחירות לאוטונומיה
לא רק ערבי ממיזרח־ירושלים, אלא כל ערבי

מערביי ארץ ישראל הרוצה בכך. בלבד, שאם
עשה כן — לא יהיה עוד אזרח ישראל.
כתושב תישמרנה כל זכויותיו, למעט זכות
ההצבעה לכנסת.
בניגוד לבני בגין, שברוב תבונה ברח
מהוויכוח הענייני, לא איש כאהוד אולמרט
ירתע מלחפש את כוכב הצפון ביום. אם רוב
אנשי שמיר כבר מתייחסים לתוכנית גופה, זו
בדרך כלל התייחסות שיטחית ומגומגמת.
לפיהם, בהתחשב בנסיבות, כל האלטרנטיבות
גרועות יותר. אהוד אולמרט לעומתם
שואב מהספורט את הכלל׳ :ההגנה הטובה
ביותר היא ההתקפה. הוא מסביר שתוכנית

שמיר היא בעצם שיפור של הסכמי קמפי
דיוויד...
לפי קמפ־דיוויד הבחירות אמורות להתקיים
רק לאחר משא־ומתן עם מצריים, אר־צות־הברית
וירדן, שבו ישתתפו במיסגרת ה־מישלחות
המצרית והירדנית ערבים מקומיים.
בתוכנית שמיר יפתח התהליך בבחירת
נציגות ערבית, שגם תנהל את המשא־ומתן
על האוטונומיה, גם תנהל את האוטונומיה,
וגם את המשא־ומתן על הסדר הקבע.
לא רק שהשינוי הזה אינו משפר את מצבה
של ישראל, כמאמר אולמרט, אלא שהוא
מהווה מלכודת לא פחות חמורה מהוועידה
הבינלאומית. קרוב לוודאי,ש אף חמורה יותר.
הטענה המרכזית נגד הוועידה הבינלאומית
היתה, שבמיקרה וישראל לא תקבל את
התביעות שיוצגו לה והוועידה תתפוצץ,
תעמוד ישראל במצב בלתי־נסבל מול דעת־הקהל
העולמית. האם הבחירות ביש״ע ימקדו
פחות תשומת־לב עולמית מאשר הוועידה
הבינלאומית? האם לא יצור תהליך הבחירות
בשטחים מציאות של ישות פלסטינית קבל
עם ועולם? האם פיצוץ משא־ומתן עם נציגות
נבחרת, שעמדותיה קיבלו תמיכה עולמית
רחבה, יזכה את ישראל באהדה חובקת עולם?
אפילו אם לקחת בחשבון אפשרות של
הצלחת המשא־ומתן, הרי עדיף לישראל להגיע
להסדר שיכלול גם את ברית־המועצות,
סין ויתר מדינות ערב, ולא להימצא במצב
המטופש שעם הפלסטינים הגענו להסדר,
אבל סוריה בגיבוי סובייטי, מאיימת עלינו
במילחמה, בשם זכות השיבה שנציגות הפלסטינים
ויתרה עליה.
יותר משאהבתי את ההתבטאות בנוסח
״אף שעל״ ,אהבתי את הקטע שבו שמיר אמר,
שאילו פרס היה מציע את אותה תוכנית
בדיוק — הוא היה מתנגד. מכאן ניתן להניח,
שהתנגדותו של שמיר לוועידה הבינלאומית
היתה נעוצה גם בעובדה שפרם הציע אותה,
או יותר נכון בעובדה שפרס אמור היה לייש־
.מה. לאחר בדיקה מעמיקה של שתי האפשרויות,
דעתי היא, שהטובה מבין האפשרויות
הרעות שישראל מתומרנת אליהן היא ועידה
בינלאומית בראשות שמיר, ולא התוכנית
המסוכנת, שתוליד בחסות ישראל את ממשלתה
של המדינה הפלסטינית העצמאית.

מד ז־ב׳ הורוביץ

הרמטכ״״ל מרים ידיים
חידוש בישראל: רמטכ״ל המרים ידיים בעיצומה של מילחמה. בהרצאה,
שנתן באשקלון לפני ימים אחרים, אמר הרמטכ״ל, רב־אלוף דן
שומרון :״לא נוכל להוציא מהפלסטינים את השאיפה למדינה ואין לנו
נשק נגד שאיפתם ...צה״ל חייב לפעול לפי החוק, כדי שלא יהיה קרע
בחברה הישראלית וניתוק מהמעצמות ״.רמטכ״ל המודה באוזלת־ידו
של הצבא בעיצומה של מילחמה ובשלב כלשהו לפני כניעה סופית,
הוא תופעה חריגה בהסטוריה.
יש מקום להצטער מאוד על שהרמטכ״ל מצא לנכון להביע דיעה
בפומבי בנושא השנוי במחלוקת חריפה ברמה הפוליטית הגבוהה
ביותר. ולא סתם דיעה. למעשה, אמר הרמטכ״ל לפלסטינים שמדינת
פלסטין קום תקום, מאחר שאין שוס דבר העומד כמיכשול על דרכם,
משוס שהוא, הרמטכ״ל, האיש שהיה צריך לעצור אותם, אינו יכול או
אינו רוצה לעשות זאת. זוהי הצהרה פוליטית מרחיקת־לכת. שום
פוליטקיאי שמתפקידו ומעניינו להצהיר הצהרות פוליטיות לא היה
מעז לתת הצהרה כזאת בשלב הנוכחי. על אחת כמה וכמה הרמטכ״ל,
שאין זה מתפקידו לתת הצהרות פוליטיות. לכן הדברים שאמר
הרמטכ״ל באשקלון הם חמורים ביותר. מן הראוי שראש־הממשלה
ושר־הביטחון ישקלו נזיפה חמורה לרמטכ״ל, ואולי גם יותר מזה.
מה גם שהרמטכ״ל הישראלי אינו יחיד בצרתו: לרמטכ״ל הספרדי
יש בעייה עם הבאסקים, לבריטי עם האירים, לרומני יש בעייה עם
המיעוט ההונגרי, ליוגוסלבי עם האלבנים בחבל קוסובו והרוסי בכלל
טובע בים של תביעות לאומניות מצד ליטאים, לטבים, אסטונים,
גרוזינים, ארמנים, אוזבקים, אזרבייג׳אנים. לכל אחת מהארצות האלה
יש רמטכ״ל.

אף אחד מהם לא מרים ידיים. אף אחד מהם לא מודיע שאין לו נשק
נגד התביעות הלאומיות של המיעוטים בארצו. ומדינותיהם הרבה
פחות מאויימות מישראל על־ירי התביעות הלאומיות של המיעוטים.
אף מיעוט בארצות שהזכרנו אינו מאיים להשתלט על המטרופולין.
אצלנו מנהיג החמאם, שייך אחמד יאסין, חוזר ומודיע כי האינתיפאדה
לא תיעצר בקו הירוק, וכי היא תובעת לעצמה את פלסטין כולה. גם
תוכנית־השלבים של אש״ף עודנה שרירה וקיימת.
האינתיפאדה אכן כבר דילגה על פני הקו הירוק, אך טרם הגיעה
אלינו במלוא עוזה. הרמטכ״ל רואה שני אילוצים המונעים את הפעלת
מלוא כוחו של צה״ל נגד האינתיפאדה: חשש לקרע בחברה הישראלית
וניתוק מהמעצמות.
כאשר תגיע האינתיפאדה אל מעבר מזה של הקו הירוק לא יהיה
עוד חשש מפני קרע בחברה הישראלית. במיקרה כזה סביר להניח
שאירגוני־ההלשנה יחרלו להלשין, ה־01105 זג 61ת ] 1151106 במערכת
המישפטית יחדלו לרדוף את חיילי מיטב היחידות של צה״ל, סיעות
מפ״ם ור״ץ בכנסת יצטרכו למצוא לעצמן עיסוקים חדשים או שיימחו
מהמפה בבחירות הבאות. אפילו בני מישפחת אדיב עשויים לפרוש
מאירגון־החבלה של נאיף חוואתמה.
כשהאינתיפאדה תגיע לתל־אביב ייעלם, ככל הנראה, החשש לקרע
בחברה הישראלית, אך ישאר בעינו החשש לניתוק עם המעצמות. מה
יציע לנו אז הרמטכ״ל? לקפוץ לים כדי למנוע את הניתוק? נראה לנו
שההגיון של הרמטכ״ל נעצר באמצע הדרך אל המסקנה הסופית:
אם לא יהיה לנו רמטכ״ל, שימחץ את האינתיפאדה מעבר לקו
הירוק, היא תמחץ אותנו בתחומיו.

ע1ת 3ט/7

#שמאל

שמעתם על השנה ה־ ?21 ודאי. אבל
מטרידה אותי מאוד השאלה, אם בשנה הבאה
הם יקראו ״השנה ה־22״ או ״השנה ה־23״.
הכל יודעים שזו לבטח לא סתם שנה של
ארחי פרחי, אלא, קבוצת עילית של מדינתנו.
טובי הדוקטורים, הפרופסורים ושאר אקדמאים.
הם יביאו לנו את השלום. הדו״שיח. המדינה
הדו־לאומית.
כמה הם? 21 ,20 , 17 איש? מה זה חשוב.
העיקר — השלום שיביאו בתנועת ההווי, זו
מהטיול הקיצי שעשו בשטחים. החשיבות
והמשמעות של פעולתם, מתעצמות נוכח
המסע הארוך והמייגע של שני עמים הנלחמים
בטרוף אלה באלה.
אקדמאים שאצלם הכל בסדר. נורמלי.
המחשבה בהירה, הפילוסופיה מוגדרת והקשר
שלהם עם סביבתם ושאר העם יום־יומי
ואמיץ. לאחר שטיילו בשדרות ודימונה, יצאו
לשוח בשטחים. לא סתם, שהרי העניין או
המקרה שם גרם להם באחרונה לזיעה קלה.
21 שנה קודם לכן ישבו האקדמאים בשקט
בתל־אביב. נמנמו במגדלי-השן בבדידות
אינטלקטואלית מזהרת. שוחחו, אכלו חטיף
ופתית, שתו דיאט ק 1לה, ספרי]! תפוחים
ומים מינרליים, מול מפזרי חום ומזגנים מפוצלים,
מתבהרים ומתכהים על־פי השמש.
סוף־סוף יצאו מחוריהם לבדוק מה המהומה
שם. שם בהרים, אצל השכנים שקראו עליהם
כל כך הרבה. חקרו והתעמקו בהיבסיהם
הפסיכולוגים־תרבותיים־דתיים 21 .שנה נמנמה
החבורה, וסוף־סוף, כדרכה של אמת יצאו
אליה לאור, נתגלו.
מה ראו בכפרים? ערבי עשה להם סימן וי.
בנונשלנטיות החזיר לו האקדמאי וי. בא משמר
הגבול, באה מישטרה, רצו לעצור את האקדמאי.
אמרו החברים שעברו בסביבה שלא
מפקירים חבר פצוע בשטח, ובטח לא בשטחים,
עשו גם הם וי. אז עצרו גם אותם. נורא.
על מה עצרו אותם? הרי הם רק הלכו
להציץ. ולא הואשמו במציצנות. גם לא התכוונו
לרמות ולהיכנס לשטח צבאי. אפילו לא
להפגין.
אבל מעז יצא מתוק. והם הפכו לגיבורים.
ואין לי עניין בזילות בית־מישפט. עכשיו
כולנו יודעים: הם ימשיכו לסחוב את השלום
על גבם, יפגינו, יוועדו, ימחו, לפחות על גבי
לוחות המודעות של שאר התנועות.
העיר לי מישהו, ודאי בצדק — שעם
אקדמאים צריך לדבר אקדמאית, אחרת ספק
אם יבינו. ובכן, כה אמר מרטין בובר:
(ב־ )194 7״אני חושב שהצהרת־בלפור לא הי-
תה יותר מדי, אלא, פחות מדי. היא לא הבהירה
מספיק כי היא מתכוונת שלעם היהודי
תהיה גישה חופשית לפלסטינה ואוטונומיה
מספיקה כרי לבנות שם את חייהם.״
השיב לו אדוארד עטיה, שהיה מזכיר כללי
של המישרד הערבי בלונדון :״אני חושב כי
הסכם בין הערבים והציונות הוא בהחלט בל־תי־אפשרי.״
בובר:
אני חושב כי ההסכם עתה הוא קשה,
אך לא בלתי אפשרי. עטיה :״זה בלתי אפשרי
כי הקונפליקט הוא בין הילידים של פלסטינה.״

איפה, איפה האקדמאי הזה, בובר, זכר
ענק לברכה.

מיני״

״שני ערבים נעצרו כ ח שודי ם ברצח
הי לדב הר א מי ביפו -כנראה על רקע
מיני״ (מן העתונות).

יתכן שבעיני אוייבי ישראל —
משולה המדינה לישבן — ולכן האלימות
והטרור הסלסטינים במשך
18 החודשים האחרונים יכולים ל־החשב
אצלם לתקיפה על רקע מיני.
ובכלל, את כל המילחמות שניהלו הערבים
נגד ישראל ניתן אז לתאר כסידרת מעשי
אונס, שסוכלו למרבית המזל, ברגע האחרון.
למסקנה הזו יכול היה להגיע כל מי שחזר
שמע וקרא לתדהמתו בימים האחרונים שמעשה
הרצח של הילד היהודי ביפו בידי שני
החשודים הפלסטינים ״בוצע כנראה על רקע
מיני״.
ייתכן גם שאותם חוגים בישראל המנסים
להסביר את הרצח המתועב הזה במניעים
סכסואליים — משתייכים לאלה הרוצים
שישראל תמשיך ותתהלך כל הזמן במיכנ־סיים
מופשלים, מפורקת מכלי זינה, במיוחד
האידיאולוגיים. אז אולי ייקל להם להסביר
את כל מילחמות הערבים בישראל כניסיון
של אונס קבוצתי.
בשעה שהאמת היא שהילד ביפו נרצח
באכזריות כזו — רק משום שהוא ילד יהודי.
השינאה של תוקפיו, כפי שבאה לביטוי
בשלבי ביצוע הפשע, דומה לאותה שינאה
ערבית פלסטינית לכל דבר שהוא יהודי
בארץ ישראל. שינאה שהביאה לאינסוף של
אלימות ערבית בארץ הזו במשך יותר ממאה
השנים האחרונות, ואת שיאה עדיין לא ראינו.
אבל ברגע שאומרים שהרצח ביפו מניעיו
היו מיניים, הכל כאילו בא כביכול על תיקונו.
הרי יש גם אנסים יהודיים אכזריים הראויים
למיתה. כך שהפשע בגיבעה ביפו הוא
עוד מעשה־סדום. ורק סתם לצורכי פולחן
סאדרמאזוכיסטי כרתו את אבר״מינו של
הקורבן האומלל, שם ביפו, חלק בלתי־נפרד
מהעיר העברית הגדולה ביותר בארץ־ישראל,
תל־אביב.

המעוניינים להבליט את *הרקע
המיני״ כביכול, למעשי נבלה פלס
מאיו
ליפשיץ

טינים, הם רבי־השפעה בעיצוב
דעת-הקהל בישראל, ויש שיטה בשיגעון
שלהם.
חלקם נמצאים בשילטון — במט־כ״ל,
במישטרה בממשלה. הם אוהבים

חיים בר־לב
יש שיטה בשיגשן
מאוד סטטיסטיקה — כדי להוכיח כל הזמן
ש״רמת הפעילות החבלנית ירדה״ או שהיו
״רק פצועים״ ו״מעט הרוגים״ .לכן מבחינתם
— אם ״הרקע הוא מיני״ — הרי זה לא
״אירוע חבלני״ .והעיקר שכבוד השילטונות
לא נפגע.

ביפו משחרר את המחנה הזה מלהתמודד עם
הבהמיות־החייתית שחזרה והתגלתה לאורך
כל שנות הטרור הפלסטיני: מימי רצח נשים
וילדים יהודים במאורעות חברון דרך מילח־מת־העצמאות
ועד היום. המניע המיני מיועד
שלא להפריע למכנים עצמם אינטלקטואלים,
וסתם עסקנים, מללבות את אורגיית השלום
שלהם.
ולכן מצטרפים חלק מכלי-התיקשורת, אם
מתוך טפשות ובורות, ואם מתוך אמונה שלא
צריך להפריע ל״תהליך השלום״ ל״יוזמת
השלום׳ — כן, במרכאות כפולות — על ידי
חשיפת האמת.
כך הגורמים היהודיים הללו חברו יחד כדי
ליצור מילון מיוחד. רצח של יהודי בהר ברכה
— ״הרקע הוא פוליטי״ כביכול, סיכסוך
קרקעות. רימון רצחני בהדר הכרמל, רגלו של
ילד נקטעה — ״הרקע הוא פלילי״ .עד שהתברר
שהפיגוע בוצע בפקודת אש״ף. הרצח
ביפו — .הרקע מיני״.
שילטונות הצבא במחדלם מודיעים אחרי
פיגוע ביהודי ש״בודקים אם הרקע הוא חבלני
או פלילי״ .ו״קולות השלום״ בדרך כלל
קובעים עוד בטרם חקירה, שהיהודי הוא אשם
או ש״הרקע הוא מיני״ .כי אסור לקלקל את

והילד הזה הוא אוי!

עי מאדשה אר ה, ערבי פלס טיני בן 26 תו שב עזה, הו ד
הברצח או רן בהרא מי בן ה־ 13 זיכרונו לב רכ ה. ו א לי ד
א ל־ מ ס רי, ערבי פלס טיני בן 29מ ח אן־יונ ס, נעצר כח שוד
בהשתת פו ת במע שה הזוועה. ו הילד הזה הוא אני! והגרזן
ו הסכין ננעצו בגבי, והרקע למעשה הו א ל או מני.
יכול ש ר־ המי ש ט רה להכ ריז מפה ועד ל הו דעה חד שה,
כי ל מ רו ת שמדובר בי הו די וער ביי ם ״ הרקע הו א בוו ד או ת
מיני ולא לאומני״ .אנ חנו מ כי רי םאת בר־לב לאמ של שום.
כבר שמענו מפיו ק בי עו תנחר צו תלא פחות. ר אינו
או תו במוגבלו תו, ב א טי מו תו, ברי שעו ת־הלב ו ב אוז ל ת־היד.

האמת הנוראה הי א שאורן ז״ל הו א עוד קורבן
לגזענות ולגייהאד. חיו ת דו־רגליו ת מ מו צ א ערבי־פלס־טיני
הםאלהשה תעללו בי לדהקטן מיפו, עד שנד מ ה
הי הלפ תולוגי םבב די קתםהרא שונ ה, כי ב עצ ם מ דו ב ר
בכ לל בגו פ ת נערה. ע ר בי םפלס טיני םאנ סו ו טב חו. ל א
י הודי חו ל ה מין. לא מ תנ חלמ שי חי מטורף, א פי לו ל א
פ שיס ט ל או מני מו ס ת.
ו ב או תו היו ם שנח שפה הפ רשה פו רסמהגםההרשעה
של אחד, חו סאם מו חמד עו מ רי בן 29 מכ פ ר סנ דלה. הו א
הער בי הפלס טיני שרצח אתב רו רי ה רו ט מן ( )57ב על ת
אכס ני ה בנ ה רי ה. גםאז סי פ רו לנו כי הי הזהרצחב עי ק־בו
ת סי כ סו ך כספי. ב מי שפט, ל עו מתזאת, ה צ הי רהפלס טיני
בג אוו ה, כי ה רג א ת הי הו די ה בגלל ה אינ תי פאדה.
ו ב או תו היו םוב או תו העי תון, אפ שר הי הלק רו א על
שני פלס טיני ם ק טיני ם נו ספי ם, שגם ה ם הור שעו ברצח

190

אחרים, אצל אלה המוכתרים מטעם
עצמם כ״אינטלקטואליס ישראלים״
או כללית ״מחנה שלום״ — הם
לא. הפלסטינים לא אונסים. העם
אפילו מלהזכיר שההומו-סכסואלי-
ות היא מסימני־ההיכר של חלק מה הערבי הוא אציל. הילד ביפו היה
מחנה הערבי, כולל כמה ממנהיגיו, קורבן של סוטים מיניים. חריגים.
ואם־בן, אז מה? ומי בכלל מכיר הם, חלילה וחס, אינם משתייכים
שנבלום, מרכז הלאומנות הפלסטי ל״תנועת השיחרור הפלסטינית״.
נית, היתה ידועה לפני כן כמרכז
מאלף שדווקא אלה המשתמשים באמנות:
אותה פעילות גברית עד שבעורקיה כמעט־מרושעת־גבלסית במילת המיני־פלי־נדבק
כינוי-הגנאי ״נאבולסי״?
לי, ובכך למעשה מקלים על פלסטינים לבצע
אבל העיקר — ״הרקע המיני״ לרצח הילד
מצב־הרוח הלאומי ובמיוחד לא את ״טוהר
הנשק של המאבק הפלסטיני׳ הם. רק״
זורקים אבנים.

בכוונ ה ת חיל ה. שני הער בי ם מרצוע ת־עזה, ב תיג בו ר ת של
חברם מג בלייה, חנ קו א ת הי הו די המרתה ויי ס ()68
ממו שב שפיר, ב מי סג ר ת מי ב חן ־ קבלהלהצטר פו ת
ל אי רגון־ חבל ה. לאחרהרצח פי רסמהה מי שטרה כי
הרקע למע ש ה פלילי -ב בי ת־ ה מי שפט הו דו הפלס טיני ם
ב מניע ה ל או מני.
והארץלא רוע שת ו שום תנו ע ת ־ מחאהלא יו צאת
ל ה פגנ ה בכיכר. יש מי שדו אג לצנן א ת בעלי הדםהחם
לאחר כל רצח י הו די בדם קר. ת מי ד יו צאת הו דעה על
סי כ סו ךקרק עו ת או שכנים על רקעפ לי לי־ עי ס קי־ כ ס פי־מיני.
ת מי דזה נגמר בכ ך שהרוצח מועב ר ל אגף ה בי ט חוני.
אנ חנו ה כו ב שי םוהמדכ אי םמספ קי ם ל אוי בנו ה ע
ר בי ם עבודה, פ רנ ס ה, וג םאתהשה לעולה. הםה מי ס ־
כני םהפלס טיני ם דו א גי ם מ צי ד ם לז רםבל תי־ פו ס ק של
רוצחי י הודי ם.
כששר״המישטרה הו א חיי ם בר לב, וכ ש שר־הביטחון
הוא יצחק רביו, אפשר לקבוע בוו ד או ת כי אורן
בהר אמי ז״ללא יהיה האחרון בר שימה. למר בי ת הצער
מ ס תו ב בי ם בינינו ה קו ר בנו תהע תי דיי םיחדעם רו צ חיה
ם הע רבי ם. ה שי ל טונו ת דו אגי ם כל הז מן ל כ סו ת על
הד ם, ב מ קו ם ל מנוע א ת שפיכו תהדם. חז רנו א חו ר ה 50
שנה, לי מי ם של טרם מדינ ה. כ אי לו המנדאטהב רי טי
מושל פ ה בכיפ ה, ו היי שוב הי הו די נו קטבמ דיניו תפא סי ־
בי ת של הבלג ה. כל מי שחשש מהתק רנ פו ת הי א הו ד יכול
להירגע. ה מ צי או תמראה כי נהפ כנו לעם של שפנים ותר נגולות
ל ש חי ט ה.

את מעשי זממם, הם הם הבאים בטענות: הם
קובלים שם, האינטלקטואלים כביכול של
השמאל, ש״הימין״ ,ה״שילטת — משחית את
השפה״ .שמעשי דיכוי אכזריים של צה״ל,
כביכול, ביהודה, שומרון וחבל עזו־ ,זוכים
לכינויי־סרק כגון. פ עו לו ת סריקה״ .שפלסטינים
״נרצחים״ כביכול, ודובר צה׳ל מודיע
שהם ״נהרגו״ סתם כך.

בתקופה זו בה עוסקים כמה יהודים בישראל
ומחוצה לה בחריצות בכתיבת מה שקרוי
ההיסטוריה החדשה של תקומת המדינה. הם
מנסים להוכיח כיצד בימים ההם נישלו, גרשו
והרגו היהודים בפלסטינים בכוונה תחילה.
יש כנראה גם מקום למילה מיגי־פלילי,
שיציג מחדש את תולדות הציונות מאז
ומעולם:
כל התיישבות היהודים בכנען החלה על
רקע מיני טהור. אילולא בילו מרגלינו כבר
אז אצל רחב הזונה במקום לעסוק במודיעין-
שטח, לא היו נזקקים לאשכול הענבים העסיסי
שקנו במהירות בשוק ביריחו, כדי להביא
דוח מודיעין ורוד למען כיבוש הארץ,
למפקד יהושע.
לא ברור עד היום הרקע המיני לפרשת
יעל וסיסרא. האם נאלצה מלבד החלב,
להשקותו גם בכוס האהבה המדומד, או שמא
נחסך מאיתנו הסיפור לצורך קדושת היתד,
המקבת ושיטת טיפת חלבי
אבל לגמרי ברורה עתה פרשת שמשון.
עיניו לא נעקרו על־ירי הפלישתים משום
שהיה גיבור יהודי אמיתי, אלא בגלל האהדה
שלו לדלילה שלהם. והם סתם לא סבלו את
השיער הארוך שלו. כך שהמניע המעי הוא
ברור. אני משוכנע שאילו כתבעו ופרשנינו
היו שואבים כיום את המידע שלהם מהמקורות
הבלתי־נדלים הידועים, הם היו מגיעים
בוודאי למסקנה חד־משמעית זו.
יש להתייחס מעתה לאבן, לסכין, ל ג חן
ואף לבקבוק־התבערה הפלסטינים כאל סמלים
פאליים. מיניים — בעברית פשוטה.
אבן על ראשו של חייל ישראלי — פיגוע
חבלני.

אבן בחלק גופו התחתון של מתנחל
— אירוע מיני.
אם ישבו כמה נשים במכונית — זוהי
אורגייה.

השלכת בקבוק תבערה על מכונית
של מתנחלת — זהו רק עניין בין
גבר לאשה.
כנ״ל על מכונית של מתנחל — ספק
פלילי, ספק מיני.
(המשך בעמוד )47

וה האחרון בסיד רדו הראיווווו שערך רעו! לוריא כישראל עם בכיר מוהיגיה. ע ד עתה
פורסמו הדאיונוח כמאות עיתווים מ-אל אהרם״ המוגר ו״איד מסג רו״ האיטלקי ו עד
ל-מיאמי הארלד־ ו.א ״נה טיימס״ .ב עוד
שהראיוווח מכילים שאלות וחשובות בלבד,
הרי שבסתיו יפורסם זיתוח מעמיק שיחשוף
אח הזרמים התח־קרקע״ם, הרגשות
האמיתיים, והחובויוח של מנהיגות ישראל.
(בחהח שחן 13 ,ק״ם ם רצזעת־עזה).

• כמה ממתנגדיך קוראים לך
״פאשיסט״ .גנרל שרון האם אתה
פאשיסט?

• מדוע אינכם מספחים את יהודה
ושומרת לישראל?
אינני ממליץ על סיפוח — חלק מהשטח
אולי — אך אני מעוניין באחריות שלנו על
הביטחון. יש מי שמדברים על חלוקת השטח
לקנטונים. אני יכול להראות לך כי אס כל
השטח היה מחולק לחמישה קנטונים, היו ארבעה
מהם עם רוב יהודי. כך שיש פיתרונות
שונים. אם יש ברשותך אופציות מגוונות המצב
נעשה קל יותר. כאשר מדובר בערבים־יש־ראלים
אין פיתרון, שכן הם אזרחים ישראלים.
הם חלק ממדינת ישראל. הם חיים בלב הארץ.
זה כמובן הופך את הנושא למסובך יותר.

התשובה היא ל א.

• בכל מיקרה?
בכל מיקרה. ישראל היא הדמוקרטיה הי־

אני מאמין
3אני הוא
האיש שעשוי
להביא שרום״

לא, אינני סבור כך. יש לנו קבוצות מיער
טים גדולות בארץ, בעיר ,750,000 שהם אז־

לא. האוטונומיה עשוייה להיות אף יותר
עמוקה. מה שאני מדגיש עתה הוא שאנו רואים
אפשרות אוטונומיה רחבה יותר. אבל זה
יכול להתבצע, רק אם אנו מחזיקים בשטחים.
זו היתה תוכנית ההתיישבות שלנו לפני שנים
רבות, שעליה אני הייתי אחראי. עשינו זאת,
אך טרם השלמנו אותה. אנשים צריכים להבין
כי ההתנחלויות אינן מיכשול לשלום. להיפך,
ההתנחלויות מהוות מרכיב חשוב מאוד בבס־חוננו.
ברגע שנצליח להשלים את תוכניתנו,
הסיכוי להענקת האוטונומיה גדל.

אינני חושב שזו תשובה רצינית. זה לעולם
לא יכול להיות בשילטוו הערבי.

• מר שרון, האם תתכן איזו סיטואציה
שבה אתה יבול לחזות דיקטטורה
שולטת בישראל?

• יש לכם דמוקרטיה ליהודים בישראל,
אבל לא לערבים.

• ואת אלה אתה רוצה להשאיר
לניהולם העצמי?

• יש לי חדשות בשבילך: שימעון
פרס סיפר לי כי אם יהיה הסדר עם
ערבים, אין לו כל התנגדות ליישובים
יהודיים החיים בשילטון ערבי
מעבר לקו הירוק.

(בחיוך סרקסטי) — לא, אינני פאשיסט.
אנו, כמוכם, חיים בדמוקרטיה. אנחנו, ליתר
דיוק, הדמוקרטיה היחידה במיזרח התיכון,
שקיימת יותר מ־ 40 שנה. אבל אנחנו חיים
תחת איומים וסכנות, ונתקלים בבעיות שלא
קיימות במקומות אחרים, לא בארצות־הברית,
או בכל דמוקרטיה אחרת בעולם.

חידה במיזרח התיכון, מאיראן דרך כל
המיזרח התיכון ואפריקה-,עד לאוקיינוס האטלנטי.
האמת היא שאנו עם דמוקרטי. אינני
רואה שום אפשרות, צורך, או רצון שמשהו
כזה יקרה. אני מאמין שנמשיך לחיות
בדמוקרטיה. בדיוק כפי שהמצב הוא כעת.

שכם 550,000 .פלסטינים חיים במובלעות
אלו.

• מר שתן, היית אחד מהארכי-
טקטיים של הריסת הכור האטומי העיראקי
בידי ישראל בתחילת שנות
ה־ .80 עכשיו עיראק מפתחת כור
גרעיני נוסח ומאוד מתוחכם. האם
ישראל יכולה לחיות עם זה?

קודם לכן מסיבה אחת: הם אינם משתתפיס
בחיים הפוליטיים בישראל. אין צורך בכף הם
אינם רוצים לקחת חלק בחיי ישראל. ירדן
כוללת בתחומה יותר מ־* 75 מסר כל אדמת
ישראל — ,לשעבר פלסטיין, שהיתה כשיל

המוסריות,
אני בהחלט חושב כי הן קיימות.
אבל, כמובן, אנו צריכים לקחת בחשבון את
ההתפתחויות שחלו במשך השנים. הבעייה
הפלסטינית החלה להיפטר בהיווצרות מדינה
פלסטינית בירדן. ירדן היא מדינה פלסטינית.

אני חוזזזב שההחלטה שנתקבלה על הריסת
הכור הגרעיני היתה אחת מההחלטות הסכן
ריעות ביותר. אני המלצתי על כך. עכשיו,
י 1א ח רי שראינו את התנהגות העיראקים בכל
שנות המילחמה, השימוש בכימיקלים, בגאז,
הדרך שבה הרגו אלפי אזרחים — והעולם
שתק על כך — אנו יכולים לדמיין מה היה
עלול להתרחש אם היו להם כלי־נשק אטומיים.
אני חושב כי זו היתה אחת מההחלטות
היותר־חשובות שהתקבלו באיזה שהיא ממשלה
בישראל. אני מאושר שמר בגין עשה את
אותה ההחלטה.
1 רדן, היסטורית, הינה וולי 1מארש1׳

רחים ישראלים, החיים בינינו יותר מ־40
שנה. אני מאמין שיהודים וערבים יכולים לחיות
בצוותא.

טון המנדאט הבריטי 75 אלה נלקחו מאי״
תנו ב־ , 1922 וניתנו(בידי הבריטים) לשושלת
ההאשמית.

• מר שרון, כשאתה אומר
• האם אתה חש שלישראל יש
״ 750,000 ערבים״ איכך מזכיר את עדיין תביעה מוסרית לגבי יי ח?
הערבים החיים ביהודה, שומרון
אני חושב כי שטח זה (ירדן) ,היסטורית,
וחבל עזה. ביחד איתם מדובר — ב -הינו חלק מארצנו. אבל ההיסטוריה לא רק
״ 387 מכלל האוכלוסיה החיה בשיל־ נוגעת בזמן המנדאט הבריטי. ההיסטוריה
טון ישראלי.
הולכת הרבה יותר רחוק, כאשר היהודים באו
האוכלוסיה הערבית ביהודה ושומרון כיום
מונה .720,000 כולם נתינים ירדניים וימשיכו
להיות נתינים ירדניים בעתיד. מעולם לא
הצענו להם נתינות ישראלית, שכן מעולם לא
הצענו לספח שטחים אלה. לא כללתי אותם

בראשונה לארץ זו לפני 3800 שנה. מאז ומתמיד
זה היה חלק מארץ ישראל, חלק מהממלכה
היהודית, חלק מהמסורת שלנו. ולכן,
כמובן, חלק מזכותנו ומתביעתנו המוסרית.
כאשר הדבר מגיע לזכויותינו ולתביעותינו

וישראל, בהכירה בעוברה זו, עושה ויתור
עצום.

• אמרת פעם שישראל זקוקה לביטחון,
אבל אתה מוכן להעניק לערבים
״מובלעות של אוטונומיה?״
ובכן, ישראל תחזיק באותם עמדות מטעמי
ביטחון. זו הבעייה שלנו. ישראל נמצאת במצב
מיוחד, ושטח זה היה איזור־מפתח לפעילות
טרוריסטית. כ ל השטחים, כשמדובר בביטחון,
הם בשליטה ישראלית.
המצב הוא שמרבית האוכלוסיה הערבית
נמצאת במקומות אלה: בית־לחם, חברון,

• כן, אבל מה לגבי ההווה?
אני חושב כי נשק אטומי בידיים ערביות זו
התפתחות חמורה מאוד־מאוד. אני חושב כי
צריך לנקוט בכל צעד כדי למנוע את זה.

• האם אתה חש כי קהיליה קטנה
זו הינה פגיעה מאוד ללוחמה כימית?
התשובה
היא כן. זו התפתחות מסוכנת
מאור. כמוה כהתפתחות האחרונה של טילי
קרקע־קרקע, הנמצאים בסוריה, בעיראק ובע־רב־הסעודית.
המצב המסוכן ביותר הוא פיתוח
טילי קרקע־קרקע חדשים נושאי ראשי
חץ כימיים כפיתוח משולב בין מצרים ועיראק
עם• שיתוף ארגנטיני ומומחיות גרמנית.
הם בעלי טווח פגיעה מדוייקת של 800ק״מ,

ואני רואה את כל ההתפתחויות הללו כמסר
נות מאוד־מאוד.

• שמיר אינו צעיר. ברור שהוא
נמצא בקדנציה האחרונה. מי יתחרה
איתך?
ישראל הינה דמוקרטיה, וכל אחד יכול
להתחרות. יהיו רבים שיתחרו. אני הולך להיות
אחד מאלה שישתתפו בהתחרות, אבל רק
אחד.

שננקוט בכל אמצעי נחוץ, לא כלפי הילדים,
אלא כלפי ההורים, האחראים להתנהגות ילדיהם.
כאשר הילדים(הכוונה לגילאי 16־)18
המשיכו בהתנהגותם הפרובוקטיבית, הזהרנו
את ההורים פעם נוספת כי ננקוט בפעולה
נגדם. אם למרות הכל הנערים המשיכו, היינו
לוקחים את האב או האח הבכור, נותנים להם
קצת אוכל ומשקה, כמה דינארים ירדניים,
ומגרשים אותם אל הצד השני של הגבול.

• אתה מאוד צנוע. אני יודע שיש
לד תוכנית ״ראשות הממשלה״.
• מ ה מיספר האנשים שגרשת
אולי תואיל לעזור לנו להבץ את בסד הכל?
תוכניתך?
פחות מ־ 30 איש. מה שקרה הוא שההורים
אני מאמין כי יש לי תשובות למיספר בעיות
חריפות. אני מאמין כי אני הוא האיש

שורר נישוא
תעוובת עם
עונים: יהודים
צריכים לחיות
עם יהודים״
שעשוי להביא שלום.

• תחושתי חינה, גנרל שתן, שבניגוד
לכל הקבינט, אתה סבור כי
הסיתרון היחידי למרי הערבי הוא
צבאי/מישטרתי ולא פוליטי?
תשובתי היא כן, חד־משמעית. הצבא מעולם
לא קיבל הוראה או פקודה מהדרג המדיני
למגר אתת האלימות. ההוראות היו תמיד
להוריד את רמת האלימות. הם מעולם לא
קיבלו פקודה האומרת :״אתם צריכים להפסיק
זאת״.

• אני ממנה אותך כשר-הביטחון
של ישראל. אתה עכשיו מנחה את
הרמטכ״ל :״לעזאזל, לך ותפסיק את
זה!״ מה צריך הרמטב״ל לעשות?
רק לעשות זאת.

•כיצד?

ראה, אני לא שר־הביטחון...

• אני רק עכשיו מיניתי אותך.
יש כל כך הרבה דרכים...

• דרכים ברוטאליות?

לא, לא, אינני חושב שזה מה שצריך לעשות.
בדיוק להיפר. אני איני מדבר עכשיו על
צעדים קשים יותר, גם לא על שימוש רב יותר
בירי. ברצוני רק ליישם את מה שעשיתי ברצועת
עזה במרוצת סוף שנות וד ,70 כשהייתה
לי בעייה שם.

• כשהרגעת את רצועת-עזה האם
שברת ידיים ורגליים?
במשך שיבעת החודשים, במרוצת הפעולות
המסובכות ביותר, היו רק שני אזרחים
הרוגים. טרוריסטים חוסלו ומאות מתומכיהם
הושמו במאסר, אבל אזרחים לא נפגעו. אינני
תומך בירי מאסיבי. הייתי משתמש בשיטות
אחרות.

החליטו לנקוט צעדים כנגד ילדיהם. אבל זו
רק אחת מהדרכים. מה שעוד הייתי רוצה שיעשה
זה לקחת קבוצה ספציפית של 43 איש
ידועים, האחראים לאלימות בשטחים, אשר
ביחד עם המסייעים להם — בערך 150 אנשים
— מנצלים לרעה את הדמוקרטיה הישראלית.
במשך חודשים ארוכים בעבר המלצתי
לחוקק חוק שיאפשר לנו להרחיק אנשים
אלו.

• למה הקבינט לא עשה זאת?
אינני יודע.

• נו, באמת...
זה היה צריך להיעשות מיד.

• כשדיברתי עם גנרל רבין ותיארתי
לפניו את השוואתך בין המצב
בעזה אז ועתה, הוא אמר משהו כמו
״ובכן, אלה הם שטויות, שכן אז היו
לשרון 500 או 600 טרוריסטים. אין
מקום להשוואה עם מרי לאומי כללי
בבל השטחים. כל ילד, כל מישפחה,
כל אם וסבתא מעורבים בעניין״.
אני סבור כי מוטב לו לעשות את שיעורי-
הבית שלו. הוא היה יכול ללמוד דברים רבים.
העקרונות הם בדיוק אותו הדבר. ייתכן וסדר-
הגודל התעצם. זה הוזנח במשך 17 חודשים.
אבל, אני מאמין כי אפשר עדיין להביא את
העניין לשליטה. זה, והפסקת הדיאלוג עם
אש״ף, והלחץ לפירוק האירגונים הטרוריסטיים
הנמצאים בארצות אחרות. אם ישראל
היתה חותמת על הסכם עם ערפאת, מה היה
קורה עם כל יתר אירגוני־הטירור? למשל אח־מד
ג׳יבריל, האחראי לפיצוץ מטוס פאן־אם
מעל סקוטלנד.

• האס היית אומר בי אחמד
ג׳יבריל הוא בוודאות האיש מאחורי
טיסת ״פאן־אם״ ?103

אני יודע כי הוא האחראי, ואני חושב כי
שילטונות ארצות־הברית גם יודעים זאת.
ובכן, האם הם מצפים מאיתנו לעשות ויתורים
לרוצח הזה ערפאת, שיש לו על הידיים יותר
דם יהודי מאשר למישהו אחר? ולאחר מכן
עדיין נהיה בצל הטירור, הרצח וההתנקשות,
של יתר אירגוני־הטירור. אני לא רואה איזה
מנהיג ערבי או פלסטיני יהיה מוכן לשאת
ולתת על שלום עם ישראל. הם מפחדים על
חייהם.

• פעמים רבות ציינת כי יהודים
וערבים יכולים לחיות בשלום. האם
אתה יכול לחזות, בעוד 20 או 30
שנה מעכשיו, שצעירים יהודים יתחתנו
עם צעירים ערביים ויצרו חברה
חדשה כדוגמת ארצות־הברית?

• אם בך, בוא ונתרכז בהתקוממות
בעזה היום. האם היית עושה היום
בדיוק מה שעשית אז?

התשובה היא לא. דבר אשר מטריד אותי
הוא העתיד של העם היהודי. אני נגד נישואי־תערובת.
אן ן לזה מאומה עם דמוקרטיה או
עם כל דבר אחר. אנחנו הננו יהודים. ליהודים
יש משהו שונה בחייהם. הם אנשים עם תרבות
משלהם. יהודים חייבים לחיות ביחד

היו באחריות הוריהם. אורגנו פגישות בין
ההורים לבין קצינים גבוהים. בפגישות היינו
מסבירים להם ומזהירים אותם. אמרנו להם

כלהזכרותשתורותלקרסורוד אי 0 1ר-
1שיו 1א ל

כן. אתן לך דוגמה. אני אסרתי. מעולם לא

הרשיתי לחייל להיכנס לבית־ספר. הילדים עם יהודים.

על רקע מיני י

(המשך מעמוד )45

כנ״ל על קבוצה של מתנחלים —
יוגדר האירוע כמין קבוצתי.
פגיעת שריפה של בקבוק־תבערה באוטובוס
אזרחים תחשב כסמל השתלהבות היצרים
הפלסטינים, המתבטאת במגע הענוג של הבקבוק
עם שמשת המכונית.

מכאן המסקנה הבלתי־נמנעת
שרק ד״ר זיגמונד פרויד מסוגל להתגבר
על ההתעוררות הפלסטינית,
במיוחד כשרמטכ״לינו, דן
שומרון, בבר התוודה ברוב כישרונו
המיוחד — שחוץ מטראנספר,
הרעבה וג׳נוסייד — הוא אינו יודע
כיצד לעשות זאת.
אז נפגיש את זיגי עם דני והוא יפתור לו
את הבעייה.

הבאתי הדברים לידי אבסורד טרגי־אירוני
משום שזהו בדיוק המצב בשטח: אם יש
יהודים שאינם מוכנים להביו כי הילד ביפו
נרצח וגולגלתו רוצצה בידי הפלסטינים רק
משום שהוא יהודי, הרי אין הם יודעים עדיין
היכן הם חיים.
איש שב״כ ותיק לשעבר, שפעל שנים
רבות בין הערבים, הסביר לי בשעתו את עניין
מעשה הסדום והרצח אצלם. היה זה לאחר
מיקרה נורא אחר, שבו ביצעו ערבים מעשה
סדום בנער יהודי ואחר כך רצחו אותו. אצל
רבים מן הערבים, אמר לי, השפלת האוייב
אינה באה לידי סיפוק ברציחתו. ההשפלה
האמיתית באה אם מצליחים לבצע בו לפני כן
מעשה סדום. או־אז רגש סיפוק״הנקמה במעורב,
סיפר, מגיע אצלם לשיא האקסטאטי שלו.
העניין הזה הוא בנשמתם, סיכם, ומוטב שנדע
בדיוק מיהם כמה משכנינו.
אין ספק שבכל מילחמה יש בשני המחנות,
גם היהודי, גורמים פליליים המשתתפים בה,
ויש אנסים בכל הצדדים, וכן רוצחים אף בין
לובשי המדים.

אבל העובדות בשטח, מעקירת
אברי־המין של לוחמים יהודיים בש־דה־הקרב
והשתלתם בפיותיהם בימי
מילחמת-העצמאות ועד פגיעות
הטרור הפלסטיני העיוור במשך
שנים בנשים ובילדים, בוצעו בעיקר
על-ידי המחנה הערבי.
לבוא ולתרץ עתה מעשי־רצח פלסטינים
כאילו הם נובעים ממניע מיני, פירושו לא רק
הכשרת שיטה חדשה־ישנה, אלא איתות
מראש שהם חסינים מעונש ראוי לשמו, ולכל
היותר יטופלו הרוצחים סוציאלית ופסיכיאטרית.

מיד
יבואו באן בטענות שזוהי
״עלילת דם״ וניסיון להכתים עם
שלם עקב פשעים של שני סוטי מיז.
ראשית — אץ זו עלילה. הילד
נרצח על כל מה שעוללו לו
באכזריות הנוראה ביותר.
שנית — חובת ההוכחה במצב
הדברים היום של אלימות ערבית
משני צידי הקו הירוק היא על
הפלסטינים. עליהם היה לפחות לקום
היום, מ״אש״ף טוניס״ ועד ״אש״ף
ירושלים״ שההבדל ביניהם.הוא כמו
בין החולירע לדבר, להתנער
ולהוקיע את פשע יפו ודומיו. אחרת,
הוא שייך להם ולאווירת דם יהודים
הפקר שהתירו ברחבי ארץ ישראל.
כאילו לא שמעו מעולם אפילו על
״יוזמת השלום״ של יצחק שמיר .

הבום התיקשורתי על חיילי גבעתי משכנע
בקושי את העיתונאים עצמם. העם כבר
הבין מזמן שמי שצייר להישפט על התעללות
זו ממשלת ישראל השולחת חיילים כשידיהם
כבולות לביצוע משימה בלתי־אפ־שרית
מיגור האינתיפאדה״ ,כפי
שמבטיחים לנו שמירבין השכם והערב, מתגלה
מיום ליום במיגור חיילי צה״ל על־ידי
האינתיפאדה, לפחות מבחינה מוראלית, מוסרית
ומיבצעית, וכל זה בחסותם האדיבה של
משתפי־הפעולה היהודים מבית. אך ההיסטוריה
לא תשפוט את קקיוני השמאל ולא את
חריגי גבעתי, ממשלת ישראל הנוכחית —
היא שתעמוד לדין העיקר שיש לנו
מנהיג חזק, אחראי ואנליטי, שלא צריך להסתתר
מאחורי ארבעה עלי תאנה בני 18 שנשלחו
במקומו לכלא — נכון, שמירבין
• שר־המישטרה ניסה להרגיע אותנו שאת
הילד אורן בהראמי ז״ל רצח רק ״סוטה מין״
ערבי, ולא חלילה מחבל. ההודעה ״המרגיעה״
לא שינתה כהוא זה את המצב השורר כיום,
ובו יהודים חוששים לחייהם בכל מקום ופינה
בישראל, ולממשלת ישראל הריבונית אץ
פיתרון נראה כאופק, וכך, כל רצח, המבוצע
על־ידי סוטה מין או מטורף אחר, נופל שלל
לידיהם של האמונים על שמירת ביטחון־
הפנים, המנופפים בו כדגל המעיד על ״נקיץ
כפיהם״ המדומה המחתרת משתוללת
בתל־אביב: ניסיון לפוצץ בניין מגורים,
הצתת מיסעדות, ארונות־חשמל ועשרות
כלי־רכב. ישנה רק בעיה אחת. המבצעים לא
חותמים בשם ״הסיקריקים״ ולכן אתם לא
שומעים עליהם ולא קוראים עליהם בעיתונים.
רק מי שרכושו נפגע מודע לחוליית
מחבלים הפועלת בצורה אינטנסיבית בתל-
אביב. ועד שלא יירצח היהודי הראשון ימשך
קשר־השתיקה. הרי כשערבי מצית מכונית זו
אינה ידיעה חדשותית. זכות הציבור לדעת
רק כאשר היד המציתה היא יהודית
יש מי שהחלים שאסור שהסרט ניש1אים
פיקטיביים ירד מהמסכים של בתי־הקולנוע.
לכן מריצים, באופן אובססיבי ותמוה, את
הכישלון הקופתי הזה, כאשר הנפילה האחרונה
השלישית במיספר היתה בשבוע שעבר
בבית לסין. מעניין אם הדבקות במשימה
הזאת נובעת מהאיכויות הקולנועית של
הסרט, שהקהל הישראלי עדיין לא מודע לו.
או שמא זהו פן נוסף לשטיפת־המוח השמאלנית,
העוברת בשנים האחרונות על עם
ישראל, הפעם מהצד ה״לא מחייב״ של ״סרט
בידורי לכל המישפחה כן, נכון,
הכל בגלל הכיבוש: מעגל האלימות, רציחות
ילדים, חטיפות חיילים, שריפת האם עם ילדיה.
כן נכון, הכל בגלל הכיבוש ...של . 1948
איפה ההומניזם? היכן כבוד״האדם?
כיצד מופגנת אדישות לגורל עשרות אלפי
ילדים רעבים, כיצד לא מתארגנת שום
הפגנת־המונים בכיכר מלכי־ישראל אף ערב
זמרים ואמנים בצוותא, או לפחות עצומה של
מחזאים, שחקנים ובימאים. קצת קשה להאמין
שהמהפנטהאוזים בצפון תל־אביב רואים רק
את יהודה ושומרון, אך לא שומעים בכי ילד
רעב בדרום תל־אביב. ואולי כדי לזכות בהפגנת
תמיכה בקרב ציבור מסויים צריך להיות
ערבי? סתם בז״אדם רעב זה לא מספיק • •
• קיסר ניפגש ב־ 1בנובמבר — מפוטרי
סולתם

החברים של אוסירה

דו ח

דבר אחר
דבר, עיתון במצוקת־קיום, ממשיך לחתוך
בשומן החי. אין ברירה. הקיסר סגר את הביר־זייה.
בישיבה
שנערכה לא־מכבר בלישכתו המרווחת,
רגם (שוב) כבוד המזכ״ל את העיתון
שלו כבליסטראות כלכליות. סבר־הפנים הנינוח
של ישראל קיסר לא ריכך את הבשורות:
אין כסף, אין הזרמות, אין כיסוי אוטומטי
לגרעונות. הפינקס סגור והידיים קפוצות.
הנציג הבכיר מדבר, בן־שיחו של קיסר,
ניסה למחות. הוא הזכיר את הבחירות להסתדרות,
הקרבות והולכות: פירט את הסכנות
הכרוכות בהריסתו של מיפעל־חיים ובקיפוח
פרנסתם של מאות עובדים, ומנה את הנזקים
הבלתי־הפיכים שצעד כזה יגרום לדימוייה
המעורער־במילא של חבחדהשבדים. עוד
טען שערכו האמיתי של העיתון עולה לאין־
ערוך על מה שמורים המאזנים והספרות ב־פינקסי
הנהלת־החשבונות. וחוץ מזה, הוסיף,
כבר הוכחנו שאפשר להבריא את העיתון.
עובדה: יש קיצוצים ויש שיפורים. הסיכומים
מהשנה שעברה מתבצעים. זה רק לוקח זמן.
בינתיים צריך עוד קצת תמיכה. בלי זה קשה
לקיים את העיתון, ואי־אפשר להתקדם בתוב־נית־ר,הבראה.

קיסר
שמע ולא החסיר פעימה. זו לא היתה
הישיבה הראשונה, שבמהלכה ניסו אנשי דבר
למכור לו גירסה כלכלית משופרת לתוכנית-
ההבראה. הוא בירך את הדובר מקרב־לב על
נכונותו להיחלץ למאבק למען עתידו של
העיתון, הביע שביעות־רצון מתיפקודה של
המערכת בתנאים של לחץ וטען שחס־וחלילה,
מה זאת אומרת, אל מול פני המצוקה
בדבר אין איש יכול להישאר אדיש. גם הוא,
קיסר, אינו אדיש. להיפר, הוא דווקא מאוד
רגיש. אבל בינתיים, כמו שקורה לפעמים,
חסרים לו קצת מזומנים. באמת עסק־ביש.

נציג דבר יצא מהיכלו של הקיסר כלעומת
שבא: מוחנף, מוחמא, מרוח, חסר־פרוטה,

השיחה אימתה לו שוב את החשש, שקברניטי־ההסתדרות
נחושים בדעתם לצקת מחרש את
גלופת הפעילות הכלכלית של עיתון־הפו־עלים.
הם יקטינו שוב ושוב את התמיכה,
יחסירו פרוטה מפרוטה ויניחו לחוקי־הקיום
לעשות בשבילם את רוב העבודה.
אחד ממנהיגיה היותר״פופולריים של ההסתדרות
(הכל יחסי) שירטט השבוע, בשיחה
פרטית, את הנוסחה הכלכלית שלו להבראת
דבר :״אין כסף — יש פיטורים. יש פיטורים
— יש מאבק בין העובדים. יש מאבק —
הפיריון עולה, הפיריון עולה — האיכות
עולה. האיכות עולה — מוכרים עיתונים.
מוכרים עיתונים — יש מודעות. יש מודעות
— יש כסף.״
וזה לא היה יורם ארידור.

בינתיים, עד שיושלם התהליך האנטי־הסתדרותי
המובהק הזה, אפשר להבחין רק
בשני הנידבכים הראשונים של תוכנית ״הכלכלה
הנכונה״ :אין כסף — יש פיטורים 65 .
מאנשי דבר — עיתונאים, עובדי־דפוס
ופקידי־מינהלה — כבר קיבלו הודעות על
הפסקת־עבודה. תחושות הזעם והתיסכול של
חלקם מוצאות ביטוי ופורקן בסידרה של
״כרוזי אינתיפאדה״ ,שהתחילו לכתוב ולהפיץ
בעת האחרונה.
הכרוזים, המודפסים על גבי נייר־המיכ־תבים
הרישמי של רבר, ממוענים אל ח״כ
יעקב שמאי, יו״ר סיעת־הליכוד בהסתדרות.
להלן פרקים נבחרים מתוך ״כרוז מס׳ 2״,
שהגיע לידיו של שמאי בסוף השבוע שעבר.

• לכבוד חבר הכנסת
יעקבי שמאי,
סיעת הליכוד,הכנסת,
ירושליס...
הנדון: כרוז מיספר 2
במיכתבנו הקודם סיפרנו אודות הגברת
חנה זמר, ונמשיך איתה עד שתלך מהדלת
הקידמית של הבית ברחוב־שינקין.
בימים האחרונים היא גמרה אומר למנות

הערה

מוכאות

פגע רע

שטף ד
ואני שואל את עצמי, על מה היה להורי
הנאשמים לשמוח? הרי נאמר על בניהם כי
התעללו באדם חף מכל פשע, שכל שביקש
לעשות היה למנוע את מעצר ילדיו: כי אחד
מהם קפץ על ביטנו של אדם מבוגר, היכה
אותו באגרופים, בקת־רובה ובמקל של
מטאטא: ניפסק על בניהם כי עשו באדם חף־
מפשע, בלתי־מזויין ולא־אלים, ,זוועות׳,
,נבלה׳, ,מעשה שפטים׳ ,כי גרמו לאדם ההוא,
לעיני ילדיו, חבלות בכל גופו, שלוו בשטפי
דם בידיים וברגליים, בישבן, בגב, בבטן
ובחזה ושברו את צלעותיו.
אני לא הייתי שמח כמו אותם הורים. אולי
הייתי מתבייש, לו עשה בני מה שהם עשו״.

גבריאל שטרסמן
לא שסח

זמר וקיסר
התפקיד החדש של ״דבר

את דניאל בלוד, לשעבר הכתב של עיתוננו
בכנסת, ולאחר מכן — נציג ההסתדרות
אינך צריר להיות אנין־טעם כרי להסתייג
בארצות־הברית ובוושינגטון, כרכז הכתבים.
משיפלות־הרוח של מחברי הכרוז הזה: מההקרב
על הצמרת יחריף בימים הקרובים
שימוש המבחיל שהם עושים במחלת־הלב
של חנה זמר: מהיעדר אומץ־הלב, המוצא
מאחר והקרב על תפקיד העורך הראשי
בעיתון מתרכז כעת בין בלוך לבין הד״ר יורם
ביטוי בחתימה האנונימית, ומההתבזות,
פרי, מזכיר־המערכת של העיתון.
הכרוכה בשיגורו של הכרוז אל הכתובת
מיד לאחר ששבה זמר לעיתון מצינטור,
הפחות־הגיונית שאפשרלהעלות על הדעת.
היא החליטה לערוך כמה שינויים בהיערגם
תוכן •הכרוז אינו יכול להשיג אף אחת
כותה, אך זכתה במנת צוננים מהמנכ״ל —
מן המטרות שלשמו נכתב. השימוש במוניות,
אהרון להב. היא פנתה אליו כדי שיתן לה
שעושה חנה זמר, הוא דרך חסכונית למדי
מקדמה על חשבון משכורת, והוא סירב לאשר
לנוע בתוך העיר — ומחירו הכולל נמוך
זאת בטענה שהיא איננה יכולה לקבל זאת,
בהרבה ממחיר אחזקת רכב־חברה צמוד, בנפח
מאחר והיא איננה שונה מאחרון הכתבים.
2000 סמ״ק, שעורכי־עיתונים אחרים.ומנה־הצעקות
הגיעו עד לב השמיים.
לי־מיפעלים בחברת השבדים נוהגים לרכוש
היא ביקשה שישלמו את אגרת־הטלוויזיה
לעצמם מדי שנתיים. בקשתה של זמר
שלה (בבית ברחוב אורי — סינדלי־חיד,
למקדמה על־חשבון משכורתה — אם הוגשה
שבהם נתרכז במיכתביס הבאים) והוא סירב.
— היא אחת ממיליון בקשות, בהערכה
היא אמרה שכך שולם לה בעבר.
זהירה, שהגישו החודש שכירים במדינת-
נראה לה שקיצוצים במערכת אינם חייבים
ישראל. גם התביעה לשלם את דמי אגרת־לנגוע
לה ולחבריה — נאמניה האישים. היא
הטלוויזיה — אם נתבעה — מפליגה
ממשיכה לנסוע הביתה ובחזרה בטקסי־בצניעותה,
לעומת דרישותיהם של רבים
ספיישל, שעומד לרשותה כמה פעמים ביום.
ממנהלי המשק ההסתדרותי. יותר מזה: יש לה
היא עשתה הכל להעניק דרגות לנאמניה,
אף צידוק מיקצועי.
בשעה שבעיתון יש הקפאת דרגות.
גם רמת הניסוח של הכרוז מעידה על
אנו, הח״מ, חברי קבוצת ה־ — 65 עובדים
כותביו, שהיו לעורכת רי והותר סיבות מיק־שפוטרו
בעת האחרונה מרבד. גמרנו אומר
צועיות לוותר על שרותיהם העיתונאיים.
לספר את סיפור מחדלי הנהלת דבר בהמובכל
זאת, אם יש חשיבות בכרוז הדבך י־שכים.
אנו נשגר בכל שבוע ־ מיכתב אנונימי, פארה״ הזה — היא כרוכה בעדות ׳שהוא
ובו סיפורים חדשים על דבר. מאחר ואתה
מעיד על הלכי־הרוח בעיתון־הדגל של ההסמתקרב
לימי הבחירות להסתדרות — לא
תדרות.
נותר אלא לאחל לך שתשתמש בחומר
דבר, בניגוד לצפוי, עומר למלא תפקיד
המאלף שתקבל לידיד...
הסברתי מרתק במערכת־הבחירות הקרובה.
קבוצת ה־.65
השאלה היא רק באיזה צד.

גבריאל שטרסמן על
מישפט גיבעתי ,״סופשבוע״,
מעריב. 16.6.1989 ,

בשבוע שעבר כתבתי כאן, תחת הכותרת.לא נעים״ ,את המישפט הבא :״מי שחפץ
לאתר את מיקומנו המרוייק — כיהודים, כישראלים וכבני-אדס (מיל בתוך
ביבי-השופכין של השטחים.,טוב יעשה אם יפסח על הגיגיו של מיסרר אבירי שולחך
הכתיבה, ויעיף עוד מבט בראי הדו־כיווני שהציב ברנע במיכלאות הבקר האנושיות של
כלא־עופר״.
אורי אבנרי — מתוך הרגל, אני מניח — טרח והסמיך למילה ״שטחים״ את ההגדרה
״הכבושים״.
תודה, אין צורך. לגבי דירי, השטתים אינם כבושים ואינם משוחררים.
הם סתם פגע־רע.
הבעייה שלי עם אבנרי, בקטע הזה, היא שקשה להעניש אותו על מה שעשה.
אם אבליג ואשתוק — הוא ירוויח עוד ״שטחים כבושים״ בעיתון שלו.
אם אכתוב ששגה — הוא עלול לקבל את תואר ״אביר העורכים״ ,מפני שהסכים
לפרסם את דיברי־הביקורת.
ואם אכתוב ששגה והוא יסרב לפרסם, אאלץ להפסיק את כתיבת המרור הזה — ואז
יוכלו דורשי־שלוסי ללקק שפתיים .״את המטורף הזה,״ הם יגידו ,״אפילו א מ רי לא
הצליח להחזיק יותר משבועיים״.
האפשרות הראשונה לא מוסרית.
השלישית לא נעימה.
שיהיה מיספר .2

ו 1/חםו/.ל/

!ובלון

שער ע!גמ־שער
מוסף חדשות(חדשות של שבת,יום
שישי )16.6.89 ,הבטיח לקוראיו תחקיר טעון
דינמיט עדתי. כותרת השער, מעוצבת למופת
באותיות־ענק מוצרות על רקע שמיים תכולים,
זעקה־שאלה :״לאן ברחו האשכנזים״.
וכותרת־המישנה, על רקע מיגרש־כדורגל
ירוק, הוסיפה באותיות יותר צנועות .:״ואיך
משפיע המהפך העדתי על מצבו של ענף-
הספורט הפופולרי ביותר בארץ״.

יש העזה בשער כזה. זה נכון. יש בו תחושה
של שבירת מוסכמות. חדשית לא עושה חשבון.
הוא הולך על כל הקופה. הוא חקר וחשף
עובדות חדשות, מדהימות. הוא גילה, למשל,
שחבורה אלימה של מרוקאים מגיבעתיים
סחטה במשך 10 שנים אחוזים ממשכורותיהם
של כדורגלני־שמנת, אשכנזים־טובים־מכבי־תל־אביב.
אמא של גיורא שפיגל (מונולוג)
אומרת במיסגרת :״הבן שלי פחד לצאת
לרחוב״.
וחוץ מזה, מגלה חדשות, היו גם לחצים
פוליטיים. אחרי עליית הליכוד לשילטון, בגד,
זימן דויד לוי לפגישה חשאית את רובי
ריבלין מבית״ר־ירושלים, וביקש ממנו שלא
לכלול בהרכב הראשון יותר מחמישה אשכנזים,
כולל שוער ומע״מ.

חלומות באספמיה, חברים. כל מה
שכתבתי בשורות האחרונות — מהירהורי

ליבי כתבתי. לא מרוקאים סחטנים, לא אמא
של שפיגל, לא דויד לוי ולא רובי ריבלין.
אבל אחרי שער כזה וכותרת כזאת — זה
המעט שציפיתי למצוא בגוף הדברים.
במקום זה מצאתי בפנים שני עמודים של
חיים ברעם, נחמדים, פושרים, כתובים בחן
ובנועם, רצופים עובדות המעידות על כותבן
שהוא מצוי ובקי בדיברי ימי הכדורגל הישראלי.
המסקנה
בה׳ הידיעה של חיים ברעם היא
שהאשכנזים בורחים מהכדורגל, כי אמא
ואבא מעדיפים שישחקו טניס, אם אין ברירה,
ואחר־כך יהיו עורכי־דין או רופאי־שיניים.
חוץ מזה ברעם טוען — ויש לו גס הוכחות
בדוקות — שבשנות ה־50׳ שיחקו בנבחרת־ישראל
יותר אשכנזים מאשר מרוקאים
ותוניסאים. טיעון הגיוני למדי, בעיקר לנוכח
העובדה שעולי צפון־אפריקה, באותן שנים,
נמצאו בשלבי מעבר מאוהלים לפחונים, ודעתם
היתה נתונה לבעיות־פרנסה, ולא לפיזוז
קופצני במיגרשי־השכונה.
בקיצור: פצצה בכותרת — קפצון בפנים.
חבל שדווקא מוסף חדשות — בררך־כלל
הטוב מסוגו בעיתונות היום השישי — התפתה
לחלוץ, בלי שום סיבה ראוייה, את הפקק
מבקבוק השד העדתי.
הפער האמיתי, במיקרה הזה, אינו הפער
העדתי שכין אשכנזים לספרדים, אלא הפער
שבין עמוד־השער של מוסף חדשזת לעמודי־הפנים.

רו 13 מרוי ביותו נאדץ

חדשות־של־שבת
שער אחד יותר מדי

אתיקה

מודעה

ל״הארץ׳ מותר

עזה ב״הארץ״
חייך חינוכי

גזענות, כמו פורנוגרפיה, היא כנראה
עניין של גיאוגרפיה פוליטית. אחרת קשה
להבין מה טעם מצא המוסף השבועי הנאור
של הארץ(יום שישי שעבר) ,לפרסם בהדגשה .
שלוש בדיחות־אינתיפאדה אינפנטיליות,
שהשטירמר לא היה מתבייש בהן.
מוסף הארץ יצא, כנראה, מנקודת־ההנחה
שאי־אפשר לחשוד בו בהזדהות עם תוכן
בדיחות־הרפש שהוא מדפיס ברבים. היה לו
גם צידוק חינוכי, מפני שאסופת־הגזע שלו
פורסמה באחריתה של סאגה תעודית־פילו־סופית
(בלתי־חתומה, משום־מה) ,תחת הכותרת
״עזה״.
לשון אחרת: סופר הארץ היה בטח מ״זו־זע
ממה ששמע. כל־כך׳מזועזע, עד שהחליט לשתף
את קוראיו בפרטי־הפרטים של החוויה.
גם העורכת, היתה מן הסתם מ־זו־זעת. כל־כך
מזועזעת, עד שהקדישה לרפש כותרת־מיש־נה
בולטת.
ובינתיים, עד שייקלט ויעוכל המסר החינוכי,
עברו הבדיחות של מוסף הארץ מפה
לאוזן ברחבי־הארץ, וליבו כשמן זך, פדגוגי
להפליא, את מדורות הפיסטוקים של מסיבות
ליל־שבת.
אבל למוסף הארץ מותר. הרי הוא לא מתכוון.
הוא מבין. כשהוא מדפיס בדיחה על ילד
ערבי שנזרק אל הקיר, זאת לא גזענות. זה
חינוך.
ואם בטעות, ממש במיקרה, הבדיחה הזאת
גורמת לקוראים שלו לחייך — זה לא סתם
חיוך מפגר. זה חיוך חינוכי, חכם כזה, בזווית־הפה.
ניהול תקין

לעירית אשקלון
זמניות ועונדת
זהנהזתהחשסטת ועונדת
המשך עבודה פור• ה
מאחלים: זרמ ״ ע י

דחס גוף ושרית*
סינר יתייסר• וערסות
^ ס ל22336 061 אשקלון
מעריב .30.5.89 ,מודעה קטנה, מתוך עמוד
ברכות לרשויות המקומיות, על הזכייה
ב״פרס ניהול תקין״.

חרז הם אומרים...מה הן אוהדות...מה הם אומדים ...הה הן אוהדות..
יצחק אלוזרר

אור רג ב:

ערן פניאל:

י ע קב פכטד:

..׳ש למנוע את הופעת ,.החלטות הצנזווה לפי ״מניוות הסכוים עדו
החווים רבני הח״רים! ,,איזור גיאוגרפי ״ על ציפיות כולם!״
הרב עורד־הדין אורי רגב, מראשי חמד״ת, אירגון
לחופש מדע, ד ת ותרבות, קרא בשבוע שעבר במיב־תב
לרמטכ״ל לאסור על הופעת ח״כים חרדיים לפני
חיילי צה״ל.
שאלתי אותו מדוע יצא ביוזמה כזאת.
בעיקבות פירסומים שלפיהם קצין חינוך ראשי, תא״ל
אהוד גרוס, המליץ על הופעת ח״כים מהסיעות החרדיות
ביחידות צה׳׳ל.
אלה הס גורמים שמלכתחילה אנחנו מאמינים שאין להם
מקום בכנסת, מפני שהם אינם מכירים בלגיטימיות של
השיטה הדמוקרטית, של המדינה ובתוקף של חוקיה. אפשר
לראות זאת בבירור בהתבטאויות של החוגים החרדיים, בין
אם זה מועצת גדולי־תורה או הרב שך. רק לפני זמן קצר
התפרסמה פסיקה של הרב עובדיה יוסף, שלפיה הוא אוסר
על הציבור לפנות לבתי־המישפט של המדינה .״ערכאות
של גויים״ הוא קרא להם.
אנחנו רואים בחרדה חשיפה של חיילי צה״ל להטפה של
גורמים, שאין להם מקום במיסגרת השותפות של בניית
מדינה ציונית דמוקרטית. ברור שהופעת הגורמים ההרריים
נועדה לאפשר להם לפרוש לפני החיילים את תפיסת
עולמם.

• ומה רע בזה?
אנחנו מודאגים מחשיפת החיילים לריעות שכאלה, מבלי
לראוג ל כן שהגורמים המרכיבים את רובו של עם ישראל

המועצה לביקורת סרטים והצגות, בראשות היו״ר
יהושע יוסטמן, לא הצליחה בניסיונה האחרון להיות
קדושה יותר מהאפיפיור, ולמנוע א ת הקרנתו של ה ס רט
״פיתויו האחרון של ישוע״ .בעיקבות עירעור המ פיקים
ביטל בשבוע שעבר בג״ץאת ההחלטה.
לעומת זאת, מתכוונת המועצה לשקול מחד שאת
ההחלטה להתיר א ת העלאת המחזה ״הביצה״ בתי אטרון
באר-שבע, שנכתב על־ידי פליסיאן מרסו, מי
שנחשד כי שידר תעמולה נאצית בזמן טילחמת-
העולם השניה, וטוהר.
ני מי ם אלה התברר כי גם דובר צה״ל מתכוון להשתמש
בסמכויותיו ולקצץ קטעים ״נבחרים״ מסיר־טם
החדש של אורי ובני נרכ ש ״אחד משלנו״ ,כדי
שלא לפגוע בערכי צה״ל.
שאלתי א ת ערן בניאל, מנהל פסטיבל עכו, מה דעתו
על הפרשות האחרונות.
כל הדברים האלה מעידים כאלף עדים על בילבול
וחוסר־התוחלת של המוסד הזה — הצנזורה. ככל שיבוטל
שעה קודם כן ייטב.
היה זמן שהצנזורה שרתה את חלק מהתיאטראות במסע
של יחסי־ציבור, זה היה מבוסס על הנחה, מוטעית לדעתי,
שסקנדאל יפיץ את דבר ההצגה החדשה ה״שערורייתית״

יהדות

צנזורה

— התנועה הרפורמית!הקונסרבטיבית והיהדות החילונית
— יביעו גם הם את דעתם.
נרמה לנו שכדאי שצה״ל יהיה נאמן מצד אחד על איסור
הטפה, ומצד שני יש צורך למנוע את הופעתם של גורמים
שוליים או לדאוג לאיזון, על־ידי עימות או פעילות במים־
גרות נפרדות.

בקהל הרחב בלי כל השקעה כספית במודעות. גס זה הוכח
כלא נכון. גם לתיאטראות שהשתעשעו במישחק כבר נמאס.
כולם מבינים שזה פסה לחלוטין, ולא משרת שום פונקציה.
דוגמה — הלהקות המופיעות בפסטיבל עכו חייבות
להגיש הצעות לצנזורה, כמו כל להקה. התשובה של הצנזור
בשנה שעברה ניתנה במיכתב, שאישר לעכו את כל ההצגות,
ובהערת־אגב נאמר שאם ירצו ההצגות להמשיך
להיות מוצגות עליהן לפנות מחדש לצנזור. הצנזור נתן
אישור הקשור לאיזור גיאוגרפי, חה רק מוכיח שכל העסק

פשט את הרגל.
בשנה שעברה הוצג בפסטיבל מחזה בשם חי. התקציר
שלו ריבר על סיפור־אהבה בין זונה קוקסינל לבין בחור־ישיבה.
תארי לעצמך שהייתי מחפש כותרות, ומאפשר ללהקה
לעשות יחסי־ציבור. דאגתי שהמחזה יאושר, כי הוא
מחזה טוב, וכשהוא הוצג אף אחד לא הריס קול. כשהמחזה
(אורית זרובבל)
טוב, מתייחסים לעצם הענייו•

• אתה מודאג מחשיפת החיילים להופעת
החרדים?

נכון. אני מודאג מהטפה דתית חרדית אנטי־ציונית, השוללת
את השרות בצבא ואת מדינת ישראל בכלל. אנחנו
מפחדים משטיפת־מוח חד־צדדית. אני מאמין שרוב החיילים
ידעו לברור בין משהו אנכרוניסטי למה שהוא רלוונטי
לחייהם. אבל אני מתייחס למערכת־החינוך הצבאית, כמערכת
שצריכה לפעול לפי קונסנזוס לאומי, ולכן היא
צריכה לייצג את השקפות העולם הרווחות בעם היהודי, ככל
(אורית זרובבל)
שהדבר נוגע לתפיסת היהדות.

ענף המו״לות, כמו ענפים רבים אחרים במשק, נפל
גם הוא קורבן למיתון, אלא שבניגוד לענפים אחרים,
שבוע הסבר, המושך המוני ישראלים לדוכני״הס־פרים,
יכול לספק קצת אוויר לנשימה.
שאלתי את יעקב פכטר, מנהל הוצאת ״כתר״ ,האם
המכירות בשבוע הספר יכולות להעמיד א ת ההוצאה
על הרגליים לאחר חודשים ארוכים של מיתון במ כירות
ספרים:
לכתר לא היתה שנה קשה, ועל אחת כמה וכמה בתחום
המו״לות, שמהווה רק חלק קטן מפעילות כתר. מכיח ת
המו״לות עד שבוע הספר הראו גידול ריאלי, בניכוי האינפלציה,
של 10 אחוזים, ומכירות המו״לות בשבוע הספר
מראות על גידול נומינלי של כ־ 50 אחוזים, שזה גידול
ריאלי של בין 15ל־ 20 אחוזים. אני מבקש שלא להתייחס
לענף המו״לות באופן כללי, למרות שענף המו״לות מאוד
אוהב להתייחס לכתר, בעיקר בגלל המצוקה שבה נמצא
הענף.
כתר לא צריכה שיעמידו אותה על הרגליים. היא עומרת
על רגליים מאוד איתנות. המאזן יכול להראות זאת. אנחנו
חברה ציבורית, המפרסמת מאזנים, בניגוד לכל המו״לים
האחרים.
צריך להבין ששבוע הספר, שיש בו עוצמת מכירות
גדולה, אינו עולה על 15 אחוזים מהמכירות השנתיות. לכן
עם כל הרעש מסביבו, שאני מברך עליו, הוא לא גורם
מכריע במכירות שלנו, המתפרסות על כל השנה.

טפרים
• האם מורגשת תנועה בשבוע הספר? יש
מכירות?
חזקות מאוד. .

• ומה הלהיטים השנה? עדיין סיפרי־בישול?
כתר היא הוצאת מגוונת. אנחנו מוציאים מיבחר גדול של
ספרים. מה שמאפיין את השנה הוא מכירות חזקות בכל
הנושאים, כולל ספרי־בישול. אנחנו, דרך אגב, היחידים
שיצאנו עם סיפרי־בישול חדשים. מה שמוליך את הרשימה
הוא סיפורת מקור, ויוצא מן הכלל אחד — פסוקי שטן של
סלמאן רושדי.

• עשיתם השנה מאמץ עילאי, כדי ש״פסוקי
שטן״ יגיע בזמן לדובנים. האם זה היה משתלם?
מאוד. המכירה עלתה על ציפיות כולם, וההדפסה
הראשונה אזלה למעשה תוך שלושה ימים•(אורית זרובבל)

ה הם אומרים...מה הן אומרות...מה הם אומרים ...הה הן אומרות.

,.לא נרורשום ,.הטיסה לא תשפיע ..הצימחונים אוכלים
דיל עם המערך!״ על ביקע־יבארץ!״ שודדי ויטמינים!״
ביום הראשון בשבוע שעבר נחת ה בארץ ג ו אורו־רה,
תיירת יהודית ממיאמי. היא הגיעה לארץ בטי ס
ת ״פאן-אם״ ,118 שאולצה לחזור לנמל-התעופה
קנדי בניו-יורק בגלל ת קלו ת במגועים.
שלוש שנים קוד ם לבן דחתהג׳ו ביקור בארץ ב-
עיקבות דרישתו של הנשיא לשעבר, רונלד רגן, מאז רחים
אמריקאיים להימנע מטיולים במיזרח התיכון,
כתוצאה מפרשת ח טיפתה של ״אקילה לאורו״.
היא סיפרה על הטיסה.

בשבוע שעבר התפרסמה ״בעולם הזה״ בראשונה
הצעה ל״עיסקה״ בהתאחדות״הסטודנטי ם הארצית,
שנידונה בין מנהיגי הס טודנ טי ם של המערן.
בעיקבות ניצחון הימין בשלוש אוניברסיטות (יר-
ושלים, בר־אילן ובאר־שבע) הוא נמצא בעמדת״ית־רון
לקראת הבחירות לתפקיד יושב ראש ההתא חדות,
תמורת תמיכת הליכוד במועמד-המערן
לראשות ״איסת״א״ -חברת־הנסיעות של ההתא חדות,
שהיא עסק משגשג.
שאלתי א ת יעקב(״קוקי״) אדרי, היושב-ראש הח דש
של הס ת ד רו ת הס טודנ טי ם בירושלים מטעם ה ליכוד:
תלכו לעיסקה כזיו

מזג־האוויר בניו״יורק היה גרוע מאוד, והרבה טיסות
נדחו. מזג־האוויר גם גרם לדחיית הטיסה שלנו בשעתיים.
אחרי 45 דקות של טיסה הייתי בחלק האחורי של המטוס
ופתאום הרגשתי טלטלה עזה מאוד. כמה שניות מאוחר
יותר הודיע הקפטן כי אין מה לדאוג, אבל אנחנו חוזרים
לנידיורק. אם אני לא טועה הוא גם אמר שהמנוע הפסיק
לפעול.

• אץ־ נהגו בבס? דדו תלונות על היחס?
אנשי פאן־אם היו מאוד לא מאורגנים. חזרנו לנמל־הת־עופה
בסביבות השעה 1בלילה. לקח להם זמן רב למצוא
מלון לאכסן אותנו. רוב המלונות היו תפוסים, גם בגלל
דחיות רבות של טיסות. מחוסר ברירה, כנראה, נלקחנו למלון
במנהטן. כל סידורי המלץ, החיפוש והנסיעות לקחו זמן
רב, ועד שהגענו למלון כבר היה 5בבוקר. קיבלנו ארוחת-

צימחוגות קיצונית, במיוחד בהתנזרות מויטמין
6-12 עלולה לגרום להפרעות נפשיות. כך עולה מ מחקר
חדש שנערך בארצות-הברית. הצימחונים ומי
שנמנעים מאכילת בשר, דגים ומוצרי-חלב עלולים
לסבול מדיכאון, אובדן זיכרון, שינויים באי שיות
והפרעות בהתנהגות.
שאלתי א ת הד״ר גדעון רון, רופא טיבעוני, האם
מסקנות המחקר ידועות לוז
ידוע, אך לא מקובל 12 .־ 8קיים אצל בעלי־חיים שאינם
אוכלים בשר ומייצרים 12־ 8בעצמם. הגורילה, למשל
שהוא הכי קרוב לאדם, מייצר 12־ 8למרות שאינו אוכל
בשר. הבעייה של חוסר בויטמין 12־ 8נובעת מהפרעות
בעיכול. תזונה טיבעונית איננה גורמת לחוסר של 12־ .8
צריכים להבחין בין תזונה צימחונית לתזונה טיבעונית.
המחקר מתייחס לצימחונים. יש הרבה צימחונים שמטעמי
מוסר אינם אוכלים בשר, דגים ביצים ומוצרי־חלב. חלקם גם
לא נועלים נעלי עור. מצד שני הם מסוגלים לאכול שוקולד,
לעשן סיגריות לשתות קקאו וקפה שהוא שודד ויטמינים
וברזל.

סטודנטים

תעופה

רפואה

אנחנו לא הולכים לשום ״דיל״ כזה. אנחנו מאמינים בכוחנו,
ומאמינים במועמד שהצבנו — איקי כהן. דרך אגב,
השבוע הקמנו את המטה לבחירתו של איקי, שמרכזים אותו
נדב ליסובסקי, יושב־ראש ההסתדרות היוצא בירושלים,
ואני.

בוקר, אבל לא קיבלנו כל הנחיות. גם לא אמרו לנו אם
אנחנו עולים על אותה טיסה או על טיסות אחרות. האחראים
מטעם פאן־אם היו מאוד לא ברורים. ב־ 1בצהריים לקחו
אותנו לגמל־התעופה וחילקו אותנו לטיסה שיצאה לפאריס
וטיסה לתל־אביב. הטיסה אומנם עברה בשלום. אבל המיז-
וורות הגיעו באיחור של יותר מ־ 48 שעות. הצוות במטוס,
והקפטן במיוחד, היו בסדר גמור. לאף אחד לא היו תלונות.
לולא חוסר האירגון מרגע הנחיתה אני מסופקת אם למישהו
היו תלונות.

הבעייה שצימחונים אינם מאזנים את מזונם. הם אוכלים
דברים השודדים מגופם את החומרים החשובים, כולל
ויטמינים. ואילו הטיבעונים נמנעים מחלבון מהחי, מציבעי־מאכל
ומחומרים משמרים ולהם אץ חוסר ב־ 12־ .8

• צריך הרבה ביטחון עצמי לסרב להצעה
כזו, לא?
יושב־ראש איסת״א צריך להיות האדם המתאים ביותר,
בלי קשר ליושב־ראש ההתאחדות. השנה אנחנו הולכים על
כיבוש ההתאחדות, ואני מאמין שיש לנו כוח לזה ויש לנו
מועמד מצויץ, שגם צבר ניסיון בתפקידו הנוכחי — סגן
יושב־ראש ההתאחדות.

• אז אין ״דיל״?
אין שום ״דיל״! נכבוש את ההתאחדות ולא בחסד.
(נידעון סער־סרצינסק׳)

• הפיצוץ של טיסה ״פאן־אם״ בסקוטלנד לא
השפיעה עלייך שרכשת כרטיס?

• ומיכלול האירועים לא ישפ׳יע על ביקורים
שלך בארץ בעתיד?
בהחלט לא•

(אורית זרובבל)

• מה הקשר בין 12־ 8לשינויים באישיות?
מכיוון ש־ 12־ 8שייך למערכת העצבים, חוסר שלו יכול
להשפיע על מערכת־העצבים.

• מה היית מציע למי שנמנע מאכילת בשר,
דגים ומוצרי־חלב, אבל אינו רוצה לסבול משינויים
באישיותו?
שימנע מחומרים שודדי ויטמינים — קפה, תה, סיגריות,
מזונות המכילים חומרי־מאכל, ממתיקים מלאכותיים,
חומרים משמרים, ושירבה באכילת ירקות ירוקים.
מי שבכל זאת נורא מודאג — יכול להעשיר את מזונו
(אורית זחבבל)
באצות־ים.