גליון 2724 (15 בנובמבר 1989), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF
העולם הזה פירסם סידרת־כתבות סנסציונית בגנות הגזענות
הזאת, תחת הכותרת ״דופקים את השחורים״ .אחר־כך קראו
פעילים רדיקליים לעצמם ״הפנתרים השחורים״.
גליון 2704 (28 ביוני 1989), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
טבענו אז את הסיסמה :־דופקים את השחורים!״
אמרנו שנוצרת כאן פיצצת־זמן.
גליון 2668 (19 באוקטובר 1988), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
רק לא
מערך. המערך דפק את השחורים. הליכוד הוא מיפלגת האספסוף.
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF
לחמנו באופי
האנטי־דמוקרטי של ״מנגנון החושר״ (מושג שהמצאנו)
והמישטרה, בהפליית העולים החרשים(״דופקים את השחורים,״
סיסמה שהמצאנו) ,וברדיפת המיעוט הערבי (המימשל הצבאי)
והפקעת אדמותיו.
גליון 2591 (29 באפריל 1987), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
פיר־סמנו
בראשית שנות ה־ 50 סידרה בשם ״דופקים
את השחורים״ .כשם שאנחנו מעוררים את התעוררות
הציבור המיזרחי בארץ כיום.
גליון 2577 (21 בינואר 1987), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF
אי־אפשר לסבול את חוסר־ההתחשבות־בזולת של
הישראלי המצוי. דופקים את השחורים. המיסים בארץ הורגים.
גליון 2567 (12 בנובמבר 1986), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
סרוסי סיפר כי השניים נהגו לדבר
על נושאים חברתיים, כמו איך דופקים
את השחורים.
גליון 2538 (22 באפריל 1986), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
הוא נמצא בשורה
הראשונה של כל המאבקים הגדולים של 1986
(ולפעמים פשוטו כמשמעו, כמו בדרך לחברון),
כשם שנשא את דגל המאבקים הגדולים בשנות
ה־ ,50 כאשר המציא את הסיסמה ״דופקים את
השחורים״ ותבע להקים ״מטכ״ל לבן״ ,למאבק
על השלום.
גליון 2393 (13 ביולי 1983), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
היה זה העולם הזה
שטבע לפני כימעט 30 שנה את הסיסמה ״דופקים
את השחורים״.
גליון 2366 (5 בינואר 1983), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF
פיי*י׳
!2222
השער ״דופקים את השחורים״
״רעל השינאה גואה בעורקי הגוף הלאומי...
גליון 2366 (5 בינואר 1983), עמוד 65
טקסט · תמונה · PDF
כליכם ההרגשה
האיומה מכד :
,,דופקים את השחורים:״
כחברה הגונה אין מזכירים
בעייה זו.
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF
במייוחד הצטיינו בכך
דוברי הימין, שראו בעניין הזדנד
נות־פז להתנפל על ״מחנה־השלום
שאינו מקיים הסכמים״ ועל ״יפי-
הנפש הדופקים את השחורים״.
גליון 2221 (26 במרץ 1980), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
באותה
שעה המצאנו את הסיסמה ״דופקים
את השחורים״ והתרענו על התהום הנפערת
בין ישראל הראשונה והשניה, וגם
בין שתיהן וישראל השלישית (המיעוט
הערבי).
גליון 2216 (20 בפברואר 1980), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
״*נוג ;0111
דופקים את השחורים 1
מרבים לכתוב, לד בר ולנאום, על הפער
העדתי ואי־הייצוג השווה של כל העדות
בישראל במיפלגות.
גליון 2214 (6 בפברואר 1980), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
כזה היה הנושא הפלסטיני, שבו עוסק
השבועון מאז ראשית שנות ה־50׳ .כזה
היה נושא הפער העדתי, שאותו העמדנו
לראשונה במרכז הבמה הציבורית, לפני
קרוב ל־ 30 שנים, כאשר יצרנו את הסיס מה
״דופקים את השחורים!
גליון 2212 (23 בינואר 1980), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF
בעיני מרציאנו
וחבריו, היתה זאת פרשה פשוטה של
״דופקים את השחורים״ ,והם הגיבו בזעם.
גליון 2208 (26 בדצמבר 1979), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
בישראל של שנת ,1953 שלחללה נזרקה
על־ידי העולם הזה לראשונה זעקת המחאה
דופקים את השחורים, נחשב המונח ״שחור״
לכינוי-גנאי לבני עדות־המיזרח.
… בליבם ההרגשה האיומה מכל, :דופקים
את השחורים! ,בחברה הגונה אין
מזכירים בעייה זו. … במשך שנים רבות רדף הביטוי דופקים
את השחורים אחרי העולם הזה.
גליון 2180 (13 ביוני 1979), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
ערוח
מה נ ש תנ ה
הסידרה ״דופקים את השחורים״ (העולם
הזה 830 ואילך) ,שחשפה את הגילויים
השונים של אפלייה עדתית במדינה, הי תד,
עצם בגרונם של גורמים רבים ומכו בדים,
בראש ובראשונה שני ביטאוני
מפא״י, דבר והדור, שלא חסכו מילים כדי
להוכיח, כי האפלייה הזאת אינה קיימת
כלל ונוצרה בידי העולם הזה לצרכיו
האפלים.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF
סורא,
אלמוני ממאווקו, מעשה־גסוה עילאי, המשמש חזה 25ש1י 0מונח לחיילי צהי ל
בשנה שבה נטבעו גישראל מטבעות״לשון כמו ״דופקים את השחורים״ ו״מארוקו־סכין״
,בעיקבות העלייה ההמונית של יהודי מארוקו, הפך צעיר אלמוני לגיבור
לאומי, ומעשה הגבורה שלו הפך מופת של הקרבה עצמית לחיילי צה״ל.
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
,
הביא את השנייה בסידרת הכתבות ״דופקים את השחורים״ ,סידרה
שהממה את ההכרה הישראלית תור שעוררה את שורשי הקיפוח
ההכרתי על בסים עדתי, שהניב שנים מאוחר יותר התפרצויות על
רקע עדתי בוואדי סאליב בחיפה, ובשכונת מוסררה כירושלים.
גליון 2142 (20 בספטמבר 1978), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF
וה היה ג עו( ם חו ה שהיה
גיליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפגי 25 שגה בדיוק,
פירסם כתכת־שער, ראשונה כפיררה, תחת הכותרת ״דופקים
את השחורים״ .מטרת המערכת, בפירפום זה, היתה ״לחשוף
קשר של שתיקה האופף פעייה אחת, העתידה להכריע את גורל
החכרה הישראלית.״ לכתפה צורף שאלון־לקוראים, שחובר כשיתוף
פעולה עם מומחים למדעי החכרה, במטרה לאתר את
סיבותיו של הקיטוב ההכרתי. … כשער הגיליון: צללית בלוויית הכותרת ״דופקים את השחורים
..כשנעודת האציל הבנה משמת ואוו צבי גויננוג ניע!
גליון 2098 (16 בנובמבר 1977), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
דופקים את השחורים — ב,,עוזי״
חובות אחדות מוטלות על ישראלי השוהה
פחיו״ל לתקופה ממושכת: להירשם
בקונסוליה הישראלית בעיר מגוריו, למלא
כעשרים פעמים בשנה שאלונים המיועדים
לרישום המילואים •ולקפל, חינם, את במחנה
״לחיילי צד,״ל — בחיו״ל״.
גליון 2079 (6 ביולי 1977), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF
סידרת המאמרים של העולם
הזה ״דופקים את השחורים״ ,נכנסה להיסטוריה
העיתונאית כאחד משיאי הפולמוס.
גליון 2070 (4 במאי 1977), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
לטעון כלפי עיתון שמושגים כמו ״ישראל השנייה״ או ״דופקים את השחורים״
נולדו מעל גבי עמודיו עוד לפני שמפ״ם העזה להודות בכלל שקיים דבר כמו ״פער
עדתי״ ,גובל בגיחוך.
גליון 2042 (20 באוקטובר 1976), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF
באים אלינו באיצטלה של כבשים,
מפני שהם זקוקים לקולותינו בבחירות, ואחרי הבחירות
הם מוכנים לדפוק אותנו כמו שדפקו את השחורים
בארץ.
מה עוד רוצה קניג מאיתנו!