גליון 749 (6 במרץ 1952), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF
ולשכנע את הציבור, ובפרט את
הציבור הצעיר, ששחרורה של ישראל מחלות בנור־סי־חוץ
מותנה ומשולב בתחייתה הלאומית ובשח-
רורה של חטיבת ארץ זו כולה — זו דמטרח וזה
רפתרון לכל הבלנן במרחב השמי.
גליון 750 (14 במרץ 1952), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF
עתה, עם התפתחות העניינים האחרונה,
ירכז העולם הזה כוחות נוספים להסברת
בעיות המרחב השמי ובעיות המרחב־הרבתי
האסיאתי־אפריקאי, שתשמשנה רקע למאור עות
העלולים להתרחש.
גליון 754 (8 באפריל 1952), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
אורי אבנרי, עורן העולם
הזה, בן ,28 המצרף את דעתו
למשאל זה, פרסם כמה שבועות
לפני מלחמת העצמאות את
החוברת מלחמה או שלום במרחב
השמי, בה הטיף להקמת תנועה
מהפכנית כל־שמית לשיחרור המרחב
ואיחודו.
גליון 754 (8 באפריל 1952), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
אורי
אבנר :
מדינת ישראל היא חלק בלתי נ׳פרד של המרחב
השמי הגדול, קשורה אליו באלפי חו
אלטמן:
אבא
א בן:
לדעתי צריכה עמדתנו להיות מעורבת.
גליון 766 (30 ביוני 1952), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF
תורה זו סוכמה בחוברת מלחמה או שלום במרחב השמי,
שהופיעה חודשיים לפני המלחמה, ואשר תרגום תמציתה
הופץ בכל רחבי המרחב.
גליון 768 (17 ביולי 1952), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF
חשובה עוד יותר
תהיה עמדת אייזנהואר בשאלה קרובה
אחרת: יחסו לבעית המרחב השמי.
גליון 775 (4 בספטמבר 1952), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF
אף כי אין לזלזל בעוצמת העול שהסדר
גו ה היה מטיל על המדינה, ברור שלא
ייתכן שום שלום במרחב השמי שלא י תן
סיפוק להמוני הפליטים, שהם כיום חיידקי
שלום־קבע בין העמים ייתכן רק אם יימ צא
פ תרון המשביע את ר צון שני הצדד־ם
לארבע בעיות אלה, בצורה שתאפשר הת פתחות
בריאה וסיפוק הוגן לשאיפות ה לאומיות
של כל אחד מן העמים השמיים.
גליון 781 (16 באוקטובר 1952), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF
אני אנו, ציוני אמריקה, רואים את
עבודתנו למען ישראל כפילנטרופיה
אמר הד״ר מילר (הבוקר)
יגאל ארנון, ירושלים
האמת הערומה 1
דרכי־וויי
כ בו ד למ ת
משפחת סאעט עלתה ארצה מעיראק עוד
לפני שהחלו העננים הכבדים להקדיר את^ ברמת הסאעטים בחירת המרחב.
שמי
גליון 784 (6 בנובמבר 1952), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF
בעל הון אנגלי אינו יבול ליהנות בשלוות נפש מתמונת בעל הון גרמני
הכובש לו בחזרה את השווקים בדרופ-אמריקה ובמרחב השמי, מהם
גורש בימי המלחמה.
גליון 786 (20 בנובמבר 1952), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF
חשובה עוד יותר
תהיה עמדת אייזנהואר בשאלה קרובה
אחרת: יחסו לבעית המרחב השמי.
גליון 788 (4 בדצמבר 1952), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF
מול הלאומנות הערבית הכמעט־דתית, הס־גרנית
והבדלנית, המובילה למבוי סתום
של שנאה והרסניות, היתה נוצרת לאומנות
ערבית מתקדמת, בריאה, המובילה לאיחוד
המרחב השמי תחת דגל שני הלאומים השמיים,
לגירוש כל הכובשים הזרים וייניצול
אוצרותיו לטובת יושביו.
גליון 791 (25 בדצמבר 1952), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF
הוא בן ארץ־ישראל. מולדתו המרחב השמי,
ארץ עתידו.
גליון 793 (8 בינואר 1953), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
בצד אחד היה זה
במרחב השמי נמצאו לקוחות רבים.
גליון 800 (26 בפברואר 1953), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
הוא
הפך האח־הגדול של המרחב השמי, דמות
בינלאומית אשר מקטרתה היתד, שקולה, על
כפות המאזניים של מדיניות העולם, כנגד
תריסר עטים נובעים של משה שרת.
גליון 803 (19 במרץ 1953), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF
המציאות במרחב השמי העמידה את החברה
בפני בעיה. … היא הוציאה את
ישראל מן המרחב השמי, צירפה אותה לגוש
התורכי־יווני.
גליון 810 (30 באפריל 1953), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF
במרחב השמי
הפכה המלה ״שלום״ ,בעברית ובערבית, ל״
מילת־נימוס בלבד.
גליון 816 (11 ביוני 1953), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
היא הרסה את יחס•.ז
עם רוסיה, החמיצה את כל ההזדמנויות ל נהל
מדיניות עצמאית במרחב השמי, ניתקה
הכלאת עצמה מכל מקורות היניקה
מתוך חרדה לחוט־הטבור האחר, שקשר את
הולד שכבר נולד אל רחם האשד, שלא ילדה
אותו.
גליון 823 (30 ביולי 1953), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
ההפיכה בוצעה.
היא חוללה מפנה היסטורי במרחב השמי — מפנה שלא נפל בחשיבותו מהכרזה מסויימת שהושמעה
50 חדשים לפני כן באולם המוזיאון של תל־אביב, מרחק 423 קילומטר מקאהיר.
גליון 825 (13 באוגוסט 1953), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF
הוא היה עתיד להיות למושג — מושג
המסמל את הסינטזה המושלמת של סגנון
ישראלי מקורי לחלוטין ושל תחושת־החיים
של המרחב השמי.
גליון 834 (15 באוקטובר 1953), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF
הרי במחזה ש מו הולד ל פניו
מטרתו של המסע היא, כנראה ׳,להכריח [
מים ולאיחוד המרחב השמי.
( ה מגי ש הוא לבו שבלבנים.
גליון 847 (14 בינואר 1954), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF
בבתי־ד,חרושת נולדו פצצות שכוחן עלה פי אלף
תכנית של קליע אטומי מודרך
...אס יטרוף אותו בלילה
אפשרויות מהפכניות חדשות להעלאת רמת המחייה של
המיליונים הרעבים באסיה ובאפריקה׳ ובכלל זד גם במרחב
השמי.
גליון 848 (21 בינואר 1954), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF
כלום כוונתך לפדרציה כארץ־ישראל כלבד,
או כמרחב השמי כולו?
גליון 875 (29 ביולי 1954), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF
מחנה זה כולל, ממש כמו המחנה
הראשון׳ אנשים מחוגים שונים מאד,
ביניהם :
• משה סנה (עליון, ימין) המאמין ני
מהפכה קומוניסטית תאחד את העמים במרחב,
נחום גולדמן (עליון, שמאל) המאמין
במכשירים המקובלים של הדיפלומטיה, מ שוכנע
כי תוך משא־ומתן ישיר, על בסיס
של ויתורים הדדיים ובעזרת מעצמות המערב,
אפשרי הסכם בין הממשלות,
• מרטין בובר (תחתון, ימין) ,איש הרוח
החשוב ביותר במדינה, הסבור כי אפשרי
שלום המלווה התקרבות תרבותית והתחדשות
מוסרית של כל המרחב השמי,
• מאיר יערי (תחתון, שמאל) המאמין
כי במדיניות מתאימה תוכל ישראל לגבש
מחנה של ידידים בארצות ערב, להשיג שלום
בעזרתן.
גליון 911 (31 במרץ 1955), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
אולם האומה הישראלית ירשה גם תביעה־גדולה
שניה: תביעה שהיא משותפת לצל
ארצות המרחב השמי. מרחב זה ירד מבמת
ההיסטוריה עם התמוטטות הקיסרות המוסלמית.
גליון 914 (21 באפריל 1955), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
לו רצה סופר להמציא פרשה שתבהיר
בכמה קוים חדים את מצבו של המרחב השמי,
מולדתן של חצי תריסר דתות ושל
מיטב הפילוסופים של האנושות, לא היה
מסוגל להעלות על דמיונו פרשה מוצלחת
יותר.