חיפוש: "שני העמים"
נמצאו 2,696 תוצאות (מציג 51 עד 75)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1678 (26 באוקטובר 1969), עמוד 49
כל ערבי משכיל יודע כי מר אבנרי וחבריו הם הדוגלים הנאמנים ביותר בשלום של צדק ביו שני עמינו, העם הישראלי והעם הפלסטיני. … תנועת העולם הזה -כוח חדש מציגה את הדרך האחת שיכולה לשים קץ להרג של בני שני העמים: שיתוף פעולה כין התנועה הלאומית הערבית והתנועה הלאומית העברית.
גליון 2342 (21 ביולי 1982), עמוד 20
מי יתן ומנהיגי שני העמים יובילו את כולנו, יהודים וערבים כאחד, לשלום צודק ואמי תי, שלעולם לא יגיע אם מנהיגי שני העמים לא יכירו איש ברעהו ויכבדו זה את זה.
גליון 1588 (7 בפברואר 1968), עמוד 5
כישראלי הרוצה בשלום -והיודע כי שלופ-אמת יכול לקום רק בין שני העמים שארץ זו היא מולדתם. … ״ האם לא ברור, כי המוקשים מחלישים את כוחם של אותם אנשים — והם רבים־רבים אצלנו — האומרים: אפשר להידבר עם העם הפלסטיני, אפשר להקים בסים של שלום בין שני העמים בארץ הזאת? … האם לא ברור כי שוב קיים שיתוף־הפעולה הרה־האסון בין השוביניסטים וחמומי־המוח בשני העמים — שיתוף־פעולה שעד כה הביא אסון אחרי אסון על ראשו של העם הפלסטיני?
גליון 2053 (5 בינואר 1977), עמוד 20
היו אלה פגישות רוויות מתח בלתי־רגיל, כאשר יחסי-ידידות אנושיים מאפילים מדי-פעם על האיבה בין שני העמים, ולהיסך. ייתכן כי הצד האנושי חשוב לא פחות מן הצד הפוליטי, מכיוון שהבהיר לא פעם את הבעיות והתיקוות שביחסים בין שני העמים, יותר מכל דיון מדיני. אך עיקר הזמן הוקדש, כמובן, לבירור מעמיק של בעיות שני העמים, בדרכם של השלום.
גליון 1673 (24 בספטמבר 1969), עמוד 32
התלכדותם של אלפי אזרחי ישראל, יהודים וערבים יחד במפלגה אחת, ברק״ח, מאבקם המשותף למען השלום והאחווה בין שני העמים, הם כצנינים בעיני חוגי השלטון ומפיחי האיבה בין שגי העמים. … שוחרי שלום, תהיינה השקפרתיכם כאשר תהיינה, הדפו יחד עמנו את מסע ההסתה נגד מפלגתנו, כי זהו מסע נגד השלום והאחווה בין שני העמים.
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 18
א ו — ועידת־תעמולה ראוותנית של חסידי מוסקבה וקאהיר, לתעמולה נגד ישראל, שתעמיק את התהום בין שני העמים. … לכן דרושים מעשים דרמתיים של מיפגש פנים־אל־פנים, שימחישו לעיני שני העמים את היכולת לשבת יחד, להתווכח על טענות סותרות, ולהגיע לפתרונות מוסכמים. … הרעיון הוא זה: לא יקום שלום של ממש במרחב, אלא אם כן ישתכנע כל אחד משני העמים שיריבו מוכן להשלים עם קיומו, להכיר בזכויותיו, ואינו זומם לכלותו או לשדוד את אדמתו. ** כנס הצפין ברומא, קרו כמה דברים.
גליון 2087 (31 באוגוסט 1977), עמוד 48
י• ׳עלי להתייחס להפרדת הפיסית, התרבותית ו,ה־סיפרדתית בין שני העמים החיים בישראל. … התרביות היהודית-ישריאליית ברובד, מתעלמת, במתכוון, מן העובדה שארץ זו היא ארצם של שני העמים, עם כיל הכרוך בזד, מבחינה תרבותית, הכרתית והכלכלית. ׳ 9אינני מבקר־סיפרות. … מיתי היתד, התעניינות בסיפריות שליטו יבתיוך ישראל י מתי הוזמן משורר ערביי לקרוא שיריה ליפני קד,ל יהודי 1הגיע הזמן שיבינו בארץ שאין ברירה, שאנחנו הולכים לחיות ביחד, וחייבים להכיר ולדעת את התרבות של שני העמים. הבעייה היא ׳פעייה, תרבותית, לא ירק פוליטית.
גליון 945 (24 בנובמבר 1955), עמוד 3
היא יכלה להיות קרש־קפיצה חדש לזינוק אל תוך המציאות המרחבית כדי לשנותה, כדי לחסל את ההתנגשות בין שני העמים בדרכים מהפכניות. … ההזדמנות הגדולה האחרונה לחסל את ההתנגשות בין שני העמים השמיים היתר, מייד אחרי הסיבוב הראשון. … היא לא שמה קץ למלחמה בין שני העמים. היא רק נתנה לה חזיתות חדשות ומסגרות חדשות.
גליון 2338 (23 ביוני 1982), עמוד 54
אנו עצמנו, כלומר, היהודים והער או רי אל טל, אשר פורסמה בכתב־העת כים, צריכים להתפשר בדבר דרכי־הפעו־זמנים (חוברת ,)5בוחן טל את ההנחה, לה, המכוונים לצרכי שני העמים ולשלום־ כי אם לא יעלה בידי הציונות המדינית שכנים פורה ביניהם. פתרון שאלה זו, ליצור שותפות מלאה בין יהודים וער פתרון צודק ומכבד את שני העמים, חשוב בים בארץ־ישראל, יהיה זה ״כאילו לא לנו כמטרה, שאינה נופלת במעלתה וערלסתו דבר כאלפיים שגות־הפבל עולנו פה מעניין חיזוק עבודת־חבניין עצמה.״״ ואנו ראויים לכל איטר יבוא עלינו כנבואה על השתלטות הלאומנות היהו דית בארץ־ישראל, כותב איינשטיין במאכותב טל על השקפתו של איינשטיין: מרו ארץ־ישראל העובדת :״רובד־פועלים ״על רקע זח ביקש איינשטיץ להעכיר את זה, הדא לכדו יכול ליצור יחסים בריאים רודף־שרום איינעזטייד עיקר טעמה של הציונות המדינית מן לעם הערכי -זו החשובה כתעודות ההיענות לצרכים שהם תוצאת גורמים הפוליטיות של הציונות. … עשרות שנים של אי־כותב טל בהזדמנויות רכות וכין השאר בפגישתו (כניו־יורק) הבנה לעובדה האחת והיחידה, שאותה גילה פרופסור אלברט עם ד״ר שאטארה, מי שהיה נשיא, הליגה הערכית הלאומית׳ איינשטיין בביקור אחד בארץ (בשנת — )1923 העובדה, שזו בשנת — 1938 הסביר איינשטיין שכקגי־מידה מוסריים אלה ארצם של שני עמים.
גליון 2642 (20 באפריל 1988), עמוד 15
הוא הניח שקיימים בארץ שני עמים, ערבי ויהודי, שאינם יכולים לחיות במדינה אחת. הוא החליט שלכל אחד משני העמים האלה תהיה מדינה משלו(וששתי המדינות תהיינה קשורות זו בזו באיחוד כלכלי, שהיה אמור להיות פדרציה כלכלית לכל דבר). … הוא הסתפק בכך שכל אחד משני העמים יהווה רוב במדינה שלו, וכך יובל לקבוע את מהותה וחוקיה, להטביע את חותמו עליה, להזדהות עימה, לראות בה את הגשמת מאוויו הלאומיים.
גליון 2217 (27 בפברואר 1980), עמוד 45
* התססת השטחים המוחזקים, העמקת השינאה בין שני העמים, שרשרת של פרובוקציות, מעשי־רצח ומעשי־תגמול, הפיכתם של השטחים המוחזקים לגיהינום … אורי אכנרי: בהסכמה של שני העמים, כך אני מקווה, ישכננ בניי שני העמיס ביחד, גם אצלם נגס אצלנו. … רק אם יהיה הסכם בין שני העמים.
גליון 1775 (6 בספטמבר 1971), עמוד 11
הרבה פלסטינים חולמים, בוודאי, על החייאת תוכנית־החלוקה משנת הגבולות של . 1947 אולם כל בר־דעת מבין כי הגבול היחידי שניתן להסכים עליו, ושניתן לכונן עליו שלום בין שני עמי הארץ, הוא הגבול שנוצר במציאות של מלחמת תש״ח, שעמד במיבחן של 18 שנים, ש שני העמים התרגלו אליו, שמשפחת הע מים הכירה בו. … נניח שרק שאלה אחת ויחידה נשארה פתוחה: האם להשאיר את ירושלים ברשותה הכלעדית של ישראל, או להעניק כה מעמד מדיני גם לערכים ץ נניח שברגע המפריע, תעמוד בפני כל אדם בישראל, בפניך, השאלה: לוותר על השלום לצמיתות — או למצוא פתרון לירושלים שיתקבל גם על דעת הערבים, פתרון שישאיר את העיר מאוחדת, פתוחה לשני העמים, כעיר הבירה המשותפת של שתי מדינות ידידותיות — ישראל ופלסטין?
גליון 2639 (30 במרץ 1988), עמוד 17
אני לא מדבר על מצב של ירי וזריקת־אבנים, אבל על מצב שיש שני עמים ששניהם נלחמים בשביל להבטיח את העתיד שלהם. … היום הפיתרון הוא פשוט. פעם חשבתי שאפשר ששני עמים יהיו באותה מדינה. … אבל היום יש רצון של שני העמים שלכל אחד תהיה מיסגרת.
גליון 2201 (7 בנובמבר 1979), עמוד 54
למען השלום ועתידם של שני העמים — יש לכבד את זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, ולהקמת מדינתו לצידה של מדינת ישראל. כדרך זו יובלו שני עמינו לחיות בשלום כעמים אחים ולא כעמים אויבים.
גליון 1684 (10 בדצמבר 1969), עמוד 10
סיתרון זה מטרתו, בראש ׳ובראשונה, לעשות להרחקת הלבבות של שני העמים השואפים לשלום והחיים יחד בארץ אחת כבר 21 שנה. להואני יש לעשות כל מאמץ לשיתוף־פעו־לה למען השלום במיזרח־החיכון בין שני העמים.
גליון 1684 (10 בדצמבר 1969), עמוד 14
מי שמכיר כזכויות שני העמים צריף להגיע לדו־קיום של שתי מדינות לאומיות, שבל אחת מהן תהווה בית לאומי לעם שלה, והמקיימות יחד את אחדות הארץ על-ידי התקשרות בצמרת, הסדרי ביטחון, חופש תנועה וסידורים בל כליים. … ך* תשובה הנכונה היא, כמובן, שאכן ( \ חיים בארץ שני עמים, שלכל אחד מהם זכויות משלו, אך שאינם מסוגלים לחיות יחד במדינה אחת אחרי מלחמה הנמשכת מזה 90 שנה, שיצרה מישקעים נוראים של שינאה׳ אי־אמון וחשדית הדדיים.
גליון 1308 (3 באוקטובר 1962), עמוד 9
אחדים אף ראו בכך מגע חיובי בין בני שני העמים. … מדובר על אזהרות שניתנו לאותן נערות, לבל ייראו שנית עם בני נצרת תחתית. … מטרתם המוצהרת: להפסיק כל מגע חברתי בין שני העמים, אפילו כאשר אין בו שמץ של הפקרות מוסרית או של זנות.
גליון 1566 (6 בספטמבר 1967), עמוד 13
אם יהיה שלום, אוצרות העולם הערבי מספיק גדולים כדי להזין את הארץ הזאת בכל טוב, על שני העמים החיים בה. ״יהודים וערבים כבר חיו יחד בשלום. … אנשים פרטיים משני העמים עושים זאת. … חייבים שני העמים לעשות זאת במשותף — או ששניהם לא יוכלו ליהנות משלום.
גליון 1003 (2 בינואר 1957), עמוד 3
התהום הרובצת בין שני העמים לא נחפרה על־ידי שום בעיה מעשית, אם כי טמונות בה בעיות מעשיות לרוב. … מבחינה מעשית חשוב רק העקרון: ההכרה ההדדית בזכותם הלאומית של שני העמים למולדת המשותפת, הדרישה שכל הצטרפות תהיה מרצון חופשי, כי כל אחד משני העמים יהיה חופשי בחלקו שלו, שתהיה שותפות כלכלית, תרבותית ומדינית, וכי האיחוד הסופי יתגשם שלבים־שלבים, בתהליך טבעי, ככל שיגדל האימון ההדדי.
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 9
(ב) הסכם בין שני העמים החיים בארץ הזאת, שחיו אתמול כארץ הזאת, שיחיו מחר כארץ הזאת. אם אנחנו רוצים שבארץ הזאת יהיה אי־פעם שלום אנחנו צריכים להשיג הסדר,ששני העמים יסכימו לו כלב שלם.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 47
שום דבר ש ניתן לנתח אותו. בני שני העמים נפגשו והתוודעו, נוצרו מגעים אי שיים, מנהיגי שני הצדדים הש תדלו להיות נחמדים. … אך כבל שמשתפרת האווירה כין שני העמים, ונצבר נסיון חיוכי יותר כמציאות של שלום, בן יגדלו הסיכויים לכך שבסופו של דבר ניתן יהיה להתגבר גם על המיכשול העיקרי העומד ברק• ל שלום המלא.
גליון 1701 (8 באפריל 1970), עמוד 6
איזה צו לאומי יש כאן? ירושלים היא בירתם של שני עמים ושלוש דתות. … ייתכן שאין הדבר נושא את שלט משרד־השיכון, אלא שלידתה בפריקת־עול של קנאים יחידים, המשכה בהתחרות בין שרים על התואר ״מר חברון״ ,וסופה בהנפת גרזן על הסיכוי היחידי לשלום בין שני העמים. מניין יבואו המיליונים האלה?
גליון 2517 (27 בנובמבר 1985), עמוד 38
גיליתי כמה הם מנותקים מהמציאות. מנותקים משני העמים שחיים יחד. בעצם. … סטריאוטיפים, וריעות קדומות על שני העמים. אולי תיווצר האפשרות לבדוק מחדש את החומות שבנתה כל חברה.
גליון 817 (18 ביוני 1953), עמוד 8
הוא היה אחד המעטים שלא הסתפק בהכרה שלילית זו, חלם על מצב בו תנהיג ישראל את המהפכה המרחבית, תחדור לתוך מרכז החיים של כל מדינה ערבית במרחב׳ תקים בכוח יוזמתה מסגרת לחיים משותפים של שני העמים השמיים. ישראל יכלה — שוב להלכה — לעשות צעד מכריע. … בצד הריאקציה המערבית והקומוניזם הסובייטי היתר, מופיעה הדרך השלישית, שנולדה במז״חב עצמו — ורך התקומה השמית, בהנהגה ישראלית ו דרך השילוב המושלם של שני העמים. … מר סלמון, ישנה דעה׳ שערכיי ישראל היו יכולים ליהפך לגשר כין שני העמים, לו טיפלה כהם מדינת ישראל כצורה הנכונה.
גליון 2388 (8 ביוני 1983), עמוד 7
״ ו״ישראל פלסטין — שתי מדינות לשני עמים! … שיתוף כזה בין בני שני העמים מייחד בדרן־כלל את הפגנות הוועד.
