שני העמים
נמצאו 2,696 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 4
ט>*בוות שלו ש אפ שדוטוו: חלוק ה, ה ש מד ה או שזתפות. באשר שני עמים טוענים למולדת אחת, קיימים רק שלושה פתרונות בתיאוריה: חלוקת הארץ לצמיתות, השמדת אחד העמים על־ידי השני, או שותפות בין שני העמים. … אולם שום מיכצע צבאי אינו מסוגל להגשים את השאיפות של שני העמים. … במקומם צריכים לבוא הדפוסים שינבעו מדרך השותפות של שני העמים.
גליון 2662 (7 בספטמבר 1988), עמוד 30
•המנהיגים הציוניים לא יכלו להשלים עם העובדה שזוהי התנגשות לאומית בין שני עמים — עם היושב בארץ ועם החודר אליה. … כל אחד משני העמים שולל את עצם קיומו הלגיטימי של העם האחר. … שני העמים הם חדורי רוח לאומנית קיצונית.
גליון 2661 (31 באוגוסט 1988), עמוד 9
האינתיפאדה שיבנעה הרבה ישראלים בי יש צורך בפיתרון, ובי הפיתרון יכול להימצא רק בין שני עמינו. … אולם ברור בי היא יכולה להתגשם במציאות, בנסיבות הקיימות בארצנו, רק תוך הסכמה בין שני העמים, שלכם וש- לנו. … • צריך להיות ברור כי פיתרון ה־סיכסוך בין שני עמינו.
גליון 1644 (6 במרץ 1969), עמוד 11
כשיוצרים מיתוס של שנאה, הורסים את הנכונות לשלום בקרב שני העמים כאחד. … הפגישה בין שני העמים האלה היא פרשה מסובכת מאוד, ויש בה, על פני השטח ההיסטורי כולו, יותר דמעות מאשר שמחה. … לא רק בגלל מה שקרה לאחרונה, אלא בגלל עומק שורשי הבעייה בהיסטוריה הנפשית של שני העמים.
גליון 1925 (24 ביולי 1974), עמוד 15
זכויות שני העמים הובטחו כאופן חגיגי כחוקה כתוכה ומשור• יינת. … שני עמים. שתי דתות. שתי לשונות. … בשטח בוצעה חלוקה — לא בין שתי מדינות, אלא בין שני עמים.
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 13
אין שמץ של אפשרות ששני עמים אלה יחיו מחר בשלום במדינה אחת, אחרי שנלחמנו איש ברעהו במשך 90 שנה … המלחמה התחילה בין שני עמינו -שני עמי ארץ זו. השלום חייב לקום בין שני עמינו.
גליון 1971 (11 ביוני 1975), עמוד 8
אנו מאמינים כי הארץ הזאת היא מולדת לשני עמיה — עם ישראל והעם הפלסטיני. בי לכ הפיכסוד כץ העם היהודי והעולם הערכי הוא העימות ההיסטורי כין שני עמי הארץ הזאת, היקרה לשניהם. … בי ירושלים, כהיותה מקודשת לשני העמים, ראוייה למעמד ייחודי.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 3
בסערת מלחמת־האחים של שני עמי הארץ, בה השתתפו רוב העמים השמיים, יוצקו גבולותיה. … אדע>-שראל ה>א מו לדתם עול ש >3עמ>ה. שני עמים טוענים לבעלות על כל רחבי ארץ־ישראל — העם העברי והעם הפלסטיני. במשך שני דורות חיו שני עמים אלה במעורבב, זה בצד זה.
גליון 2009 (3 במרץ 1976), עמוד 15
1 א1ו קובע: כי הארץ הזאת היא מולדת לשני עמיה — עם ישראל והעם הערבי הפלסטיני. כי לב הסיבסוך בין היהודים והערבים הוא העימות ההיסטורי בין שני העמים בארץ הזאת, היקרה לשניהם. … בהיותה מקודשת לשלוש דתות ומאוכלסת בבני שני העמים, היא ראוייה למעמד ייחודי.
גליון 968 (3 במאי 1956), עמוד 19
שנאתם ההדדית של שני העמים נבעה מעצם מיבנה חברתם. … הזוג התאהב ממבט ראשון, החליט להתחתן. אולם שינאת שני העמים היתר, כה גדולה, שפחדו לשוב לאחת משתי הארצות, מחשש שהתושבים יהרגו אותם. … קטוזלאוויס נתמלא צער על בני שני העמים, כי ראה את סופם מתקרב ובא.
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 49
אז היה קיים אירגון בשם אש״ף. בני שני העמים הרגו זה את זה, עד ששניהם הבינו שהם זקוקים לשלום, מפני שהמילחמה עומדת להרוס את שניהם, ואת הארץ כולה, בעידן האטומי. … ״שני דגלים אלה, האחד ליד השני, הם המפתח של השלום,״ הוא הצהיר .״שני העמים כשהם חיים זה לצידו של זה, כל אחד תחת דיגלו ועם הכרתו הלאומית — זהו הפיתרון של חסיכסון״. … ״תחילה היו חששות וספקות. אך במשך הזמן ראו שני העמים שזה כדאי להם.
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 7
הוא יקום בין שני העמים, הקוראים לארץ זאת: מולדת. שני עמים, שתי לשונות — אך מולדת אחת. ושני עמים אלד — ,מבני־אדם הם מורכבים.
גליון 1187 (22 ביוני 1960), עמוד 12
האמיר ערך זבח גדול, ואורחיו מינו אותו בונ ה חופ שי דרגה א׳ ,״שיפעל למען השלום בין שני העמים.״ ידידות זו עם עבדאללה נמשכה עד לימיו האחרונים של מלך ירדן . … אפילו בימים בהם לא שררה איבד. פעילה בין שני העמים, היוד נשואי־תערובת בעייה מסובכת. … ״ שאל ״מפני שאני רוצה בשלום בין שני העמים,״ השיב הדוקטור השבוי.
גליון 2711 (16 באוגוסט 1989), עמוד 15
אפשר על כן לומר: החלטות פת״ח, כמו החלטות הליכוד, חשובות מאוד לעתיד היחסים בין שני העמים, לעתיד הארץ. עד כאן הדימיון. … הרוב הגדול בשני העמים מואס בשקרים המוסכמים של אתמול. … עזה פלסטינית ואשקלון ישראלית. שני עמים. שתי מדינות.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 33
צלאזז־אר־וין :11 או1זן ד? שה1להעלות יעל הדעת שני עמים י \ כל-כך שונים כמו העם המצרי והעם הישראלי. ניתן לאמר: מיפגש שני העמים האלה יהיה כמיפגש כין כוח שאי ,אפשר לעמוד כפניו ובין מאסה ש־אי־אפשר להזיז אותה. … כבר הסברתי לא פעם את התיאוריה שלי לגבי מהות ההבדל בין שני העמים.
גליון 2325 (24 במרץ 1982), עמוד 6
מזה שנים רכות אני מאמין כעומק־ליכי ש* דו־שיח זה אינו רק חשוב כשלעצמו, במכשיר להכנה כין בני שני העמים, אלא שיש לו חשיבות סמלית, פסיכולוגית ופוליטית חיונית, החורגת כהרכה מעבר לתוכנו הממשי. … הדרך ל השפיע על דעת־קהל זו, לטובת השלום, היא ליצור דו־שיח ישיר ופומבי בין הפטריוטים בשני העמים, ובצורה זו להמחיש לעיני־כל, בצורה חזיתית ומיידית, שאנשים לאומיים משני הצדדים יכולים לשבת יחד, לדון ברצינות על הבעיות החמורות, ולהגיע לגיבוש פיתרונות מוסכמים, התואמים את המאוויים הלאומיים הלגיטימיים של שני העמים. … המילחמה כין שני עמינו אינה מילחמת־מע־מדות, כמוכן המארבסיסטי.
גליון 2049 (8 בדצמבר 1976), עמוד 9
משנעשה לרוח ה חי ה בקרב חוג ערבים שהחל מת לכד למען חפצת רעיון ההסכם הפוליטי בין שני העמים, החל מחפש שותפים למח שבותיו ולפעולתו בקרב הצי בור היהודי. … גבול 1ח ״ --י ש דרך להבנה ולהסכם בין שני העמים, אס גס רבים המכשולים שבדרך זו. … ההימנעות מלחשוף א ת הרקע הפוליטי של הרצח השפל, נועדה למנוע א ת התערערות הטענה הישנה ש״אין עם מי לדבר״ ,שאין למצוא ואין סיכוי למצוא ערבים הנבונים להבנה ושיתוף בין שני העמים, על יסוד ה אינ טר סי ם החיוניי ם וה שאיפות הלגי טי מיות של שניהם.
גליון 1675 (8 באוקטובר 1969), עמוד 2
זוהי מדיניות מחושבת היטב, שמטרתה לשרוף כל גשר של הבנה בין שני העמים. … בשביל רק״ח, אנשי־שלום המטיפים להבנה בין שני העמים הם מסוכנים לאין ערוך יותר מעסקני המערך למיניהם. … ואילו השפעתו של העולם הזח בנויה על מאבקו המסוכן והממושך לאחווה בין שני העמים.
גליון 1794 (19 בינואר 1972), עמוד 41
חינוך דשני ונמים נולדים לנו כארץ הזאת שני עמים. … שני עמים פשוטו כמשמעו. … אני רואה ושומע מה נעשה בבית־הספר, וברור לי שבעוד עשרים שנה יהיו שני עמים בארץ. אין לי ספק בכך.
גליון 1836 (8 בנובמבר 1972), עמוד 32
האם דעת־הקהל באירופה היתד, סובלת אובדן נפ שות, ואף סיכון נפשות, במישחק-עצבים אכזרי כזה, בגלל סיכסוד בין שני עמים במיזרח ה תיכון? … שנפתח מחדש את בל ה חשבון ההיסטורי המגואל-כדם כין שני העמים? … אני משוכנע שיבוא יום של שלום בין שני העמים, ואז יתביי שו בני עיראק בפרק שחור זה.
גליון 2029 (21 ביולי 1976), עמוד 8
לכן אנו דורשים ביטול צווים אלה לאלתר, למען האינטרסים האמיתיים של שני העמים. מתוך הכרתנו לרגישות תקופה זו, אנו רואים חובה לעצמנו לפנות אל בעלי-חמצפון מבין אנשי-הרוח היהודיים׳ ליטול חלקם ביצירת עתיד טוב יותר לשני העמים, וזאת על״ידי התנגדות לצווי־ההפקעה הפוגעים בסופו של דבר, ולטווח ארוך, באינטרס האמיתי של העם הישראלי, ובאינטרס המשותף לשלום המושתת על הצדק ועל החברה ההדדית בזכויות שני העמים. … אנו מרכינים ראשינו לכבוד קורבנותינו ועמנו האיתן, הנאחז באדמת האבות, ובו־בזמן אינני מאבדים את חתיקווח לבלימת הידרדרות היחסים בין שני העמים. קבוצת אג ש׳ רוח השמות שמורים במערכת.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 28
והנה, בשנת תשל״ח, רצה הגורל כי היחסים בין ישראל ומצריים ישוב יאפילו על כל נושא אחד בתודעת שני והעמים. … אסוציאציות היסטוריות מופיעות על כל צעד ושעל כאשר נוצר מחחש המגע הבלתי־אמצעי ביז שני ״־ עמים. אמנם, בתודעה המצרית לא השאירה יציאת־מצריים כל רישום. … אך בפסח ׳תשל״ח היה קיים בפעם הראשונה סיכוי ממשי לכך שהיחסים יבין שני העמים יחרגו מהכרה הדדית זו, יגיעו לידידות שהצטיירה בסיפור המופלא של יוסף בן־יעקב, הנער בעל כתונת־הפסים.
גליון 1573 (23 באוקטובר 1967), עמוד 2
במיקרה הזה: העולם הזה יעמיד את קשריו לרשות הקוראים, בני שני העמים, המעוניינים להיפגש — אך אינם יודעים כיצד לעשות זאת. … אני מקידה ששירות זה יעזור להרחיב את הקשרים, הניטודים עתה באיטיות, במישור האנושי, בין שני העמים בארץ הזאת. … יהיה העתיד הפוליטי אשר יד,יה, אין ספק כי הקשרים האישיים האלה יכולים להיות רק לברבר, לבני שני העמים.
גליון 2078 (29 ביוני 1977), עמוד 23
,שיכלה לפתוח דף חדש בהיסטוריה הארוכה והכאובה של שני עמינו. … הדש כתולדות שני עמינו. המאבק הפנימי בישראל עדיין לא הוכרע סופית. … הם הוכיחו שקיימת האפשרות דהשי; שלום כין שני עמינו, שלום שיעניק לשניהם צדק, ביטחון וככוד.
גליון 2344 (4 באוגוסט 1982), עמוד 55
זהו ניסיון להביא כרונולוגיה של ההתמודדות והמאבק על חלוקת הארץ בין שני העמים היושבים בה, כרונולוגיה העושה מאמצים להישאר קרובה לעובדות ולהתרחק מסנטימנטים, כמקובל בספרים אחרים העוסקים בנושא זה. … הוא מתמודד בנושא ארץ אחת — שני עמים, תוך הבאת יפרק• רחב להשקפותיה של ברית שלום ואמונתו של השמאל הסוציאליסטי היהודי באפשרות של הקמת חברה דו־לאומית בארץ. … כאן בא המחבר ופורש את יריעת התפתחותו של רעיון חלוקתה של הארץ בין שני העמים היושבים בה, וחלקם הרב של האנגלים בהתססה הערבית, בכזב ובאי־ראיית המצב האמיתי.
