המצויר לאינפורמציה
U • jy LxfLU U
רודה
הזלתנוונות הרוחנית המעיקה על כל הצעירים ב ארץ...
במת
עורבי ״העולם הזה״
עורכת
אליהו לוי, חדרה
עצתי לאותם צעירים שאינם מוצאים דבר לע שותו
בארץ והמקווים למצוא את ה״דבר״ בפרים
או י בניו־יורק: יואילו נא ויסיירו תחילה בארצם
הקטנטנה. בנגב. וימצאו כי עדיין רחבה היא דייה
עבורט. ויזכרו: עוד ישנם רבים אחרים אשר
דרכם נהירה להם, כמו אליעזר חזן המנוח (העולם
הזה 845 שקבע כי הטיסה בשחקי ישראל אינה
• נופלת בקסמה מטיסה בשמי אמריקה.
קברת בנים חגיגית לצוות
ישדא לה
שתתקיים כאולם קולנוע מוגרבי, כתל-אכיב,
כיום הששי ,15.1.54 ,שעה 6.30
גבי בן־דוד, חיפה
...טבריה עיר קטנה היא. כשהחברה יוצאים ב ערבים
מבתיהם להרוג את הזמן הם גוהרים כולם
לרח^־ מסכנה ליד אחד מבתי הקולנוע, מפטפטים
ומרכלים עד חצות וחוזרים הביתה כשבפיהם טעם
תפל ...הגעתי למסקנה האיומה ביותר: מוטב
להשאר בבית. לקרוא ספר ולהאזין לתוכנית ב רדיו.
מאשר לצאת לחברה.
הפותחים
שד לחן
-אור׳ אבנר׳
חבר צוות י שר אל ה יספדו על מסעם
זאב צנגהר, טבריה
כרטיסים במחיר 500 פרוטה להשיג במערכת ״העולם הזה״ ,רחוב גליקסון ,8
תל־אביב, בכל שעות היום
בחנות להלבשת גברים .״אדם״ ,רחוב אלנבי 40 תל־אביב
״נוער !הזהב״ אינו ריק ופוחז כפי שרגילים ל חשוב
עליו. רובו מורכב מנוער לומד בבתי־ספר
תיכוניים והמחלק את זמנו בין הספר והבידור.
בזמן הקצר שנותר לו אחרי גמר הלימודים מרבה
הוא לעסוק בפעולות ספורטיביות ושוקד על הת פתחותו
בכל השטחים.
אבי סמואל, תל־אביב
מאז נתנו לרותיילסתוח את מדור ההת כתבויות,
כולי אכול (כמוך) סקרנות לקרוא
את התשובות. המתקבלות לפניות הצעירים
והצעירות. הייתי בטוח שיש כאן אוצר בלום
של חומר לחקר הדור הצעיר, נטיותיו ומאוויו.
אודה שלא פעם גבר בי הפיתוי לפתוח
כמה מכתבים. אולם מדי פעם עמדו רותי
ומצפוני נגד הפיתוי. היתד, להם הדעה ה קדומה
שאין פותחים מכתבים פרטיים. לב סוף
מצאתי מוצא אחר: הרשיתי לעצמי לע שות
מעשה.דמיה, לפרסם במדור ).פניה כו זבת.
וזו לשונה :
* אחת מאלה היא בלונדית ( )841/78 בעלת
שתי׳ נטיות. האחת (קלה) לג׳ינג׳יוות, השניה
(מסוננת) להרפתקות. חוץ מזה יט לה גם,
לדעתה,־ כל המעלות הרגילוס, כולל עיניים
כחולות ונו׳ .בחור ש־א) יש לו דעה טובה
על עצמו, ב) איננו ביישן, ג) יודע לספר
ספורים יפים — נחוץ. האביר הנדון מתבקש
לבוא ולנמק במכתבו,׳ מדוע הוא צריו לה מדור
כיר בחורה כמוני דווקא דרן
רצויה גם תמונה. גילו, השכלתו, שמחי הת־ענינותו
וכו׳ .אינם פרטים חסרי־חשיבות.
• ציפיתי בקוצר רוח לתשובות. אך נראה
שכוח המשיכה שלי, אפילו בדמותה של בחו רה
דמיונית, מוגבל ביותר. בה בשעה שא חרים
רגילים לקבל כמה עשרות מכתבים,
היה יבולי דל, לא הגיע אפילו לתריסר אחד.
אני מקווה שהחברים לא יכעסו עלי אם אפרסם
את מכתביהם, כמובן בלי שמות.
הנה מכתב מספר : 1
שלום רב לר, ג׳יננ׳ית חמודה.
במקרה ראיתי את המודעה בהעולם הזה ובו
תיאויד המרהיב והרגשתי אמרה לי כי את מיו עדת
לי. את דורשת לדעת מדוע אני מתכתב
אתך ולא עם אחרת, אומר לר: מאז ומתמיד
יש לי חולשה לבלונדית וג׳יננ׳ית וביחוד כשעיניה
כתכלת השמים ומזכירות לי את הים המעורר
נענועים. את כותבת שאת אוהבת הרפתקאות,
אני שמח לזה היות ואני עצמי עברתי כבר את
האר׳( לאורכה ולרוחבה, מאילוב ועד מטולה. ו אינני
נרתע מאף מעשה, שיש בו מההרפתקנות
(כמובן בלי זריקת פצצות).
ועכשיו אנש לצד המע,שי שבדבר. אני אתן
בלי תמונה. הנני בחור בניל 2 3
לד את תאורי
גובה 1.75 מטר, עינים חומות, שער שחור, מבנה
• נוף בינוני. השכלה חמישית נמנפיה. ממשתתפי
מלחמת השחרור . 1948—1950
אקווה שתמצאמי, ראוי להתכתב אתך ולאחר
זאת אף להפגש אתך. כתבי לי את גילד ואת
מקום מנוריד. אם זה אינו בנדר סוד.
בתקוה לידידות.״
מכתב
מס׳ : 2
ובכז נ׳ינג׳ית• •(למה לספר שאת בלונדינית?
הרי יודעים את האמת) — רוצה בחור עם דעה
טובה.על עצמו ושנוסף על כך אינו בישן ונוכף
עוד (לכל הצרות הללו) נם שידע לספר ספורים?
(לפני השנה?) אז למה ן זכרת רק עכשיו? הרי
אחד כזה חי וקיים משד 19 שנים ככר (מספיק?).
נכון. קשה קצת להסתדר אתו — נאוותן נורא
(שוויצר בלעז) ,עוקצני (לא כל כד — אבל
מסטיק בשביל כאלו שנעלבים מהר) ,שונא מוש בע
של כל ה״מקובל״ (כגוז נימוסים הסרי נימוק
הגיוני משכנע, הערצה עיוורת לאנשים מסויימים
וכו׳ וכו׳) אבל (בכל זאת) כשמכירים אותו קצת
יותר טוב, מתברר שזה כדאי( .תלוי כמובן למי).
מאחר שהוא רציני (בצורה איומה) .מתעניין בספרות.
פוליטיקה, מוסיקה, פסיכולוגיה, בעיות
חברה — ובכל זאת לומד, עתודה אקדמאית,
סטיפנדיסט! ומצליח מאד. נוסף על כד (נעבור
סוף סוף לנוף ראשון — הלא זה העיקר) אני
מתעניין גם בספורט, רקודי עם, תיאטרון וקולנוע
אותו מאד כבעל
(אשר לאחרון, אני מעריך
אפשרויות ענק במשחק, צלום, במוי טכניקה ו מוסיקה.
אלא שהסרטים לרוב חלשים — דבר
הגורם לרבים שיזלזלו בערד הקולנוע כשלעצמו).
אז זהו זה, משהו עלי את כבר יודעת. מספיק?
— אם לא. תוכלי לדעת יותר על ידי תשובה
נבונה ומושכת ו...השתדלי שלא לאכזב;
עוד אנב: למה דווקא אליך? אולי כיוון שי ש
לי נטיה מיוחדת לג׳יננ׳יות (ו עוד עם עינים
כחולות) ואולי משום שדרשת הרבה, אוהב אני
את שאינם מסתפקים במועט (קבוצניק. אה?)
את אלו השואפים תמיד ליותר משיש להם. ש אינם
מקבלים את הקיים כמובן מאליו, אשר אין
לשנותו.
הדורש הרבה מן האחרים — חזקה עליו שאין
הוא ״קטלא קניא״ (אם להיות מליצי) מובן?
זהירות, כאן מביס
יצחק מזרחי, ת^־אביב
בטוחני ש״ארבעת החברים״ שטיפלו בכם הפכו
לקוראים קבועים של העולם הזה, מאחר שנעשו
סקרנים במיוחד לקרוא את התגובות על פריון
עבודתם. נוסף לכד אפשר לשער שלבם התרכך
אחרי ששפכו עליכם את כל הכעס ולכשיגיע
הזמו לטפל בכם שוב. בעוד שנה. במועד הקבוע,
לא יהיה להם הלב המתאים לפעול. ואולי דווקא
מ־זיפד: הנמיון המוצלח האחרון יתן להם דם
לחזור על התרניל (אם כי בוואריאציה קלה. בכדי
למנוע שעמום) .אי לזאת הצעתי היא שהמועמדים
קורא קבוע
מדיניות וטמטום
הכתבה על חמשת הסטודנטים המצריים שעברו
את הגבול (העולם הזה ) 846 היתה מעניינת מאוד.
כל דבר הנוגע לפגישות ישירות עם ערבים מעניין.
אך המעניין ביותר היה, כמובן, תוכן דבריהם.
הייתי נשבע שהם קוראים מושבעים של העולם
הזה״
יהודה לבנון, ירושלים
כאחר העוקב בהתמדה־ אחר התפתחות היחסים
היהודיים־ערביים מאז ועד עתה, נוזלת את מנוחתי
המחשבה כי, כשם שהמוני הערבים שילמו בדמם
ובחייהם את מהיר מדיניותם האנטי־יהודית ה אווילית
והריאקציונית -של מנהיניהם הם, עלולים
המוני היהודים לשלם תשלום דומה בעד המדי ניות
האנטי-ערבית המטומטמת והריאקציונית של
המנהינים ״שלנו״.
אהרון כהן, שער־העמקים
מה נכתב?
מכתב מם׳ ,3מאת סמל צה״ל :
שלום רב לד 841/78 היקרה1
מכתבד לרותי כאילו נועד במיוחד אלי. אני
בחנרילנמרי לא ביישן, החברה טוענים שיש לי
דעה טובה יותר מדי על עצמי. מגדולי ההרפת קנים
בארץ (;דאי שמעת על המבצע של תפישת
ימרנלים לפני שלוש שנים ועוד מבצעים שונים
שלא כאן המקום לפרטם) .צ׳זבתן ראשון במעלה
ברדיוס של 50ק׳׳מ בסביבה (אז פעם אחת יצאנו
למסע, בדרך עברנו ליד באר, אז יעגקל׳ה זרק
אבן, למחרת כשחזרנו, שמענו איד האבן. מגיעה
לקרקעית) בקיצור, בשביל ההתחלה זה מספיק.
כן, עלי לנמק מדוע אני ציי ד להכיר בחזרה
׳ כ מו ך דווקא דרך מדור זה. התשובה היא, מאותה
טיבה שאת רוצה להכיר בחורים דרד מדור זה.
מס׳ 4היה רב־טוראי :
ל 841/78-היקרה שלום רב!
בשביל מפום הרפתקני וחסר דאגות כמוני, היה
מכתבד כאילו מכוון אליו אחת כמוך אני מחפש
בנרות. עד עכשיו לא מצאתי בחורה שאפשר
יהיה לניים אותה למבצעים הנוגים. יש לי תסביד
אחד בלבד שמקורו בימי הילדות. פעם כשהייתי
בן שלוש היה מוכר הפלפל מאיים עלי שיאכל
אותי, נשבעתי כשאהיה גדול אוכל אני אותו,
ובנלל התפביד הזה תמיד כשאני רואה פלפל אני
מוכרח לאכול.
אני נועז וישר, אני אומר לד כבר כעת כדי
שבפגישה הראשונה שלנו (אם תהיה) לא תופ תעי
(מההעזה) .אני מחכה לתשובה נלוייה ובלי
דרכי עקיפין.
מתברר שבחורה יכולה להתלן ים בארץ גם
בלי צפרנים אדומות ועקבים גבוהים. ועוד
יש ביקוש לצעירות ישראליות־ בעלות דם —
בתנאי שנוסף לדם יש להן גם שערות בלוג־י
דיות.
בסך
הכל, דומני שמכתבים אלה נותנים
המונה הרבה יותר מעודדת של אופי׳הדור
הצעיר יותר מאשר מאמרים רבים ומלומדים
על, משבר הנוער.
•התפלאתי לקרוא בכתבתכם על מלכיאל נריג־וגלד
(העולם הזה ) 845 את דבריו על עוזר המפקח
הכללי של משטרת ישראל, עמום בן־נוריון. האם
בדקתם את הדברים לפני שפירסמתם האשמה כה
המורה?
אלחנן רפפורט, תל־אביב
העולם הזה לא הזדהה עם תוכן הדברים.
אדרבא, הדברים הובאו כדוגמה להאשמות
בלתי־סבוססות שמלכייאל גרינווילד נוהג לה פיץ
על אישיסי שונים !עלוני.
המהפכה האיטלקית
צילום השער של סילבאנה פמפניני (העולם
חזה ) 845 היה דווקא לא רע. חבל רק שהכוכבת
האיטלקית הנחמדה לא שמעה על המשפט ה ישראלי
הנפוץ :״בלי ידיים, בבקשה.״
דוד חלפון, ירושלים
אשכולות הנפן (הנמשל משיר השירים) של
פמפניני הן הוכחה שלהעולם הזח יש דם, עם
טמפרמנט מסויים. התמונה היא חיה. תוססת ו משכנעת.
חבל שהדף לא הספיק להכיל אותה
בשלמותה ...לא איכפת לי מה יאמרו אחרים —
אני על כל פנים נהניתי מאוד.
ראובן ברוך, חולון
כאשר ראיתי את השער — נדהמתי. אינני דתי
— להיפך: אני אתיאיסט מושבע. אבל אחרי
שראיתי את התמונה חשבתי שנקלעתי לרפת או
למשהו דומה...
עובד גושן, עתלית
איני שונא נשים. רחוק מזה• אד כלום יש
למלא דפים שלמים בחומר מופשט שכזה, במקום
לדוש בחיינו הנאלחים?
א. עמון, תל-אביב
התשובה אינה כת פשוטה.
אני
מציע
סיסמא
למהפכה
האיטלקית:
העולס
הבא
השבועון המצוייר
לאי-נסורמציה
פסוק השבוע
נז כתב־ ם
אצלכם זה הילד בקבלנות, אני רואה. בקושי
הספקתם לחזור מבית החולים וכבר מאיימים עלי כם
מחדש (העולם הזח ) 846 מה רוצים מכם?...
מספר חברים וחברות דרוש להשלמת מסגרה
חברתית מגובשת, החושבת לצאת להתישבות תודידועה
חדשים מספר (צורת ההתיישבות אינה
עדיין) .לשם כך עליהם להיות ילידי 1932 ומטה,
בריאים בגופם וברוחם, בלתי מפלגתיים. רצויים
חיילים משוחררים. על המעוניינים לפנות לת.ד.
, 8047 יפו, עבור ״קבוצה״.
(להקמת הממשלה החדשה)
מוטב מאוחר, מאשר ל עולם
לטיפול יטעו להוץ־לארץ לחופשת
פעם שמועד הטיפול מתקרב.
שבועיים׳ כל
שמחד, שחור, תל;אביב
כד בדיוק מתחילה כל תנועה פאשיסטית: מאיי מים
לשבור עצמות אם לא סותמים את הפה.
במקרה זה בחרו בכם, ועכשיו מאוימים עליכם
שלא תפרסמו את דברי מרטין בובר. אם יצ ליחו
— תהיה יזו התחלת. הסוף שיל הדימוקראטיה
הישראלית.
דוד זייגר׳ חיפה
מה עושה הנוער?
דברי העורך על בעיית הירידה (העולם הזח ) 845
גדעו בשורש הבעייה: השעמום האיום והרגשת
תכנית כלכלית חדשה
מדינת #ראל תקבל הל ואר,
בסך 100 מליון דולאר
מממשלת אמריקה, בתיווכו
של מלך הפלאפל סעדיה
פינקלשטיין, שיקבל ״.50/
החוב יכוסה על־לדי הלוואה
מטעם החברה חאלבאנית ל־מברשות
שיניים בע״ט, ב־תיווכו
של רב־טוראי (מי־
״חזה
בהתאם להבטחתה, לשפר
את האיכות הטכנית
של העתון בהתאם לעליית
התפוצה, שמחה
מערכת ״העולם הזה״ להודיע
כי החל מן/השכוע
הבא יופיע העתון עם
ש ער חד ש
עד גיר השובה
יכיל,
הגליון הבא
השאר -
פין
50 .שניות באויד״י
סיפורו של חכר המערכת
שהשתתף כעצמו בצניחה
של יחידת צנחנים
וצילם את התמונות הראשונות
שצולמו אי-פעם
כישראל תוך כדי צניחה.
m i׳ -פיוס.
מוליו
הרפורטג׳ה המצולמת של
מקסים סלומון, שעבר בשד הלילה מועדוני
פאריס.
שלו
עערב
הקטע הראשון של הראיון
המיוחד אשר ניתן
על-ידי פרופסור מרטין
כובד לעורך הראשי של
״העולם הזה״.
והפיליטון האחרון של
לי לי
מלא ללא מאמץ״,
* לי לי
וכו .,מה דעתכם׳!׳
מ. ב .ש. ירושלים
האם זוהי הדרך. לחינוך הנוער הארצישראלי?
השיבו לעתון צורה אנושית...
יאיר, שריד
בזמן אחרון הנכם מקדישים חלק נכבד לתמונות
ומאמרים על אנשים קטנים. בנון כוכבות קולנוע,
המעניינות יותר אן! דעת הקהל כרגע. מאשר
האנשים הגדולים. המשחקים בחיינו בכדור עגול.
תמיד דגלתי בדרך זו. המשיכו בה!
עמנואל אלנקוה, מבריח
הדובם המסכן
בכתבה על סיליס, דוכס אדינבורג (העולם הזה
) 845 כתבתם :״כבעל למלכה, אין לדוכס
לעשות.״
רבותי, אני מתפלא עליכם...
ש. לץ, רנזת־גן
ואנו על הדוכס.
הסנסציה האחרונה
הננו איכיאולונים חובבים. בצאחנו לפני שבוע לאחר לחולות ראשון. לציון ,־נתקלנו בחרסים.
תפירה. נתגלה קלף עתיק ובלה. שנכתב בכתב
הכתוב והרי מה שגילינו:
היתדות, פענחנו את
סים במקסיקו. פיס בסין
פים הופר לבניח לבנזין.
פים באנס. פיס בתפוח
פים הופר קרפיון לדג מלוח.
פים לנזוקיון, פיס לליצן י פיס..הופך עשיר לקבצן•
פיס במים, סיס באש
פים הופר חכם לטיפש.
פיס בכפר, פיס בעיר
פיס הופך חמור לראש עיב.
שלושה ארכיאולוגים, תל־אביב
פיס ברחוב, פיס בחצר, פיס חופן ארכי אולוג
למנוזורר,,
לואיס) יששכר טננבויס־טנא׳
עם קומיסיון של ״ 1,50/מל בד
הוצאות אש״ל. חוב זה
יירכש על־ידי ארגון דייגי
הסרדינים באיסלנד (בע״נו),
בשיתוף עם החברה האסקי־׳
מוסית למכירת עורן ת דו בים
לבנים. האופציה לעיס־קד,
זו עם קומיסיון של ״70/
תימסר לד,״ד, פייבל שווארץ,
בעל מסעדה כשרה ברחוב
המלך ג׳ורג׳ ,וזליג מרקו־ביץ,
תורם וותיק לקרן הקיימת.
ה״ה שווארץ ומרקו•
ביץ ישתפו את ה׳ יואל עצ יו!
,שהתעשר לא מזמן על־ידי
פשיטת־הרגל של מפעל
הגלידה שלו. הנ״ל ייסדו
חברת מניות בשם חובות
ציון בע״מ. הממשלה׳ בשי תוף
עם סולל בונה, תרכוש
!גת ׳מניות החברה הזאת ו־תסלק
באמצעותה את החוב
של 114.035.750 דולאר, ב צירוף
ריבית חוקית, הוצ אות
עמילות, נסיעות וסאג־דוויצ׳ים.
מכיר? מי יוד ע?
ירוחם קינדרמן; קפץ ביום
13.12.53 מפתח מטוס
דאקוטה, עס מצנח, נראח
לאחרונה בגובה של 600
רגל, אך לא הגיע לקרקע,
כל היודע על מק*ס הימצאו
מתבקש לפנות לתחנת המש טרה
הקרובה.
החמשיר היה היה איש מתבור
על שיניו התותבות -ר יום
שחור!
בטעות התיישב
וקפץ מכאב :
״ אוי נשטזי
עצמי מאחור
!4.1.54 .547 ׳DM
(ראוז שער)
על סיפוני האניות עמדו דמויות אפורות,
ניפנפו בידים׳ שרקו •וצעקו; פה ושם הש מיעה
סירת־גרר צפירות ברכה צרודות ;
קבוצה של פרחי ימאים הצטופפה ליד המג דלור׳
הסתכלה בפה פעור בסירה הקטנה
שגלשה באיטיות על פני המים הרדודים של
נמל חיפה, בכיוון לרציף הראשי. היתה זאת
ישראלה, שחזרה לנמל הבית.
שעה קודם לכן׳ הודיע מגדל התצפית של
הנמל כי סירת מיפרשים קטנה מתקרבת
מדרום. מיד רצו הקרובים והעתונאים שבאו
לקבל את פני הסירה אל המגדל, לראות
את המיפרשים שנעלמו לאחרונה לפני ששה
חדשים, כשהפליגו מנמל תל־אביב.
איש מבין האנשים שנכחו בשעת ההפלגה
לא חשב שיראה את הסירה כעבור זמן כה
קצר. לפי התוכנית, היתד, הסירה הקטנה
צריכה להפליג לאורך חופי הים התיכון ומשם
לרדת לאורך אפריקה המערבית, עד לדרום
אפריקה. שם עמדו להחליט על צעדם הבא :
חזרה לאורך החוף המזרחי ומיפרץ אילת או
מערבה, על פני האוקיינוס האטלנטי, לאמ־אך
הגלים והרוח קבעו אחרת. ששת הצ עירים׳
שיצאו עם הסירה׳ קיוו להפליג בים
פחות או יותר שקט עד צפון אפריקה להגיע
לשם במהירות וללא תקלות. אולם אך התרחקו
מחופי הארץ, נקלעו לתוך סערה ;
המנוע התקלקל, המיפרש הראשי נקרע.
מסתרים לכל די כפץ
בעת ההפלגה, היו בקופת הסירה 600 דו לר,
שהוקצבו על־ידי האוצר, תמורת לירות
ישראליות. במחסן הקטן היו מונחים מצרכי
מזון לחודש ימים. הכסף היה צריך להספיק
לרוב ההוצאות השוטפות עד דרום אפריקה,
את החסר חשבו הששה להשיג על־ידי עבו דות
שונות בנמלים בדרך. אל הקהילות ה יהודיות
לא חשבו לפנות כלל לשם קבלת
סיוע. כלשהו. להיפך: בתא הקטן היו מו נחות
חבילות שי מיוחדות של ממתקים מ תוצרת
הארץ, מיועדות ליהודים בדרך.
בכל מקום שהגיעה אליו, היתד, הסירה ה קטנה
מאורע בחיי הקהילה היהודית. לעתים
קרובות היתד, התעניינות של הלא־יהודים
גדולה מזו של היהודים.
במרסיי, שעה שאנשי הצוות אירחו כמה
יהודים מקומיים, נסבה השיחה על ההרפ תקאות
שעברו עליהם מאז עזבו את תל־אביב.
תוך כדי כך התברר לאורחים כי ה־מיפרשים
שוב לא היו מסוגלים לעמוד ב סערה.
הם הציעו להחליפם במיפרשים חד שים,
כמתנה. הבחורים, שהונם נידלדל במהירות
גדולה מן המשוערת, קיבלו את
המתנה בשמחה. על תרניהם הועלתה מערכת
מיפרשים חדשים, מבהיקים בלובנם. בראשם
המלח חזר הכיתה. לקראת ישראלה יצאו
ארבע סירות של הנמל. בצילום מימין: סירה
שהביאה קרובים וידידים, חגה מסביב ליש־ראלה׳
הממתינה לאישור תעודותיה. למטה :
שלמה «ויצקי מקבל את חלקו משתי אחיותיו.
מסע ״שראלהי׳ לא תוכנן כמיבצע היסטורי; דברי ם גדולים •ותר נפשו
על פני המים. אנשי ״קונטיק׳״ חצו את האוקיינוס על רפסודה פרימי טיבית,
אלו בו מ כ ארד הצרפתי חצה אותו לבדו, על סירת הצלה
קטנה. אולם ארי סירה ישראלי ת קטנה לא נראתה עד בה יותר רחוק
מאשר באי רודוס. על ישראל, למרו ת אגיותיה הגדולות, עוד סגר הים
כחומה .״ישראלהיי יצאה ל פ רוץ הומה ,11 והיא הצליחה. על סירה זעי רה
הצו ארבעה צעירים את כל הים התיכון, עברו את הדרך שקודמי הם
הצידונים עברו אותה לפני אלפי שנים לקדתגוש וגיברלטר. אולם
־־ הטבע וחוסר ההבנה לרוח ההרפתקה בציבור היהודי, אילצו אותם
להפסיק את מסעם לפני סופו, למרות העורר. שגוייסה למענם על־יד
,.העולם הזה״ בי שראל. בכל זאת הצליחו להגיח את היסוד למסורת
גדולה. אחריהם בוודאי צאו צעירים נועזים אחרים, בסירות אמיצות
אחרות ל כ בו ש מים ־ לאנשי ״ישדאלה״ תהיה שמורה זכו ת חלוצים.
בלט מיפרש אדום קטן׳
הופעה שובבה והרפתקנית.
שד,ישווה
לפירה
האיכר על גבי חסידה
בינתיים עבר הפיקוד לידי יורם פרידמן.
מקם גלזנר, שפיקד על הסירה עד מואר״
קיבל מברק שאשתו, שהיתר, באנגליה, חלתה
והוא יצא ׳אליה. ההחלטה למנות את יורם
למפקד נתקבלה פד, אחד למרות היותו הצעיר
( )22 שבחבורה. לזכותו עמדו ארבע
שנים בבית הספר הימי של חיפה, שירות
בחיל הים ומספר הפלגות באניות סחר יש־ראל־ות,
בהן,הגיע לדרגת קצין שלישי.
ליורם, יליד פרדס חנה, היו כל הסיכויים
להיות איכר טוב, כמו אביו — לולא התער בותו
של חבר. חבר זה, שגמר את בית הספר
העממי במושבה שנה לפני יורם, סיפר לו
כמה טובים חייו החדשים בבית הספר הימי
בחיפה. יורם החליט להיות ימאי.
משך החדשים הארוכים של הפלגת יש־ראלה,
כשהרוח יללה -בין המיפרשים והחב לים׳
נזכרו יורם וחבריו לא פעם בארבע
השנים שבילה יורם בבית הספר הימי. כי
שם רכש את הידיעות שחסרו לחבריו הוותי קים
ממנו, איך לשלוט על סירת מיפרשים
קטנה. כי למרות שבין אנשי ישראלה היו
ימאים אחרים בעלי וותק רב, הצטמצם נס־יונם
לאניות בנות אלפי טונות.
סירה אז צוללח?
ד,הפסקה הארוכה הראשונה במסע באה
בברצלונה, ספרד. חובב רדיו לא־יהודי, אחד
האנשים העשירים ביותר בעיר, התחבר אלי י
הם, עשה את הכל להוכיח להם כי ברצלונה
היא העיריהיפר, ביותר בעולם. הבחורים,
שלא היתה בכיסם כמעט פזטה אחת, חיל
ברצלונה
במלחמת -שוורים ׳(מסומנים
אנשי ישראלה
בחצים) אדיה הוזמנו על־ידי מעריצים ספרדיים.
הקרב התחיל. לישראלים זוהי חווייה אדירה,
מרתקת יותר מכל דבר שראו עד כה במסעם.
אחדי הקרב. החלק שאין רואים בקולנוע — עובדי
הזירה מסלקים את גופתו של השור ההרוג.
במו פיראטים. לפני, ששה חודשים נראו
שלמה לו־צקי ושלמה מנוחיין (ימין) כמי
רבבות בחורים אחרים בישראל. כאשר חזרו
ממסעם, דמו לפיראטים ההרפתקנים. למטה :
מראה הסירה. שעה שקרבה לנמל חיפה.
זה לא כלום ...כשמישהו תופס כריש בים התיכון, זוהי חוויית. כשישראלים תופסים
כריש ביס התיכון, זוהי כמעט היסטוריה. יענקלוז רכש, הנודז׳דיס את הכריש, מספר בצניעות:
״זה כלוס ! צריכיס הי״תס לראות את ההוא, שברח ממני, לעזאזל, כמעט תפסתי אותו !״
הדגל מונף. שלזזה לויצקי מניף דגל קרנטינה, בכניסה לנמל •,את הדגל הצהוב חייבת כל
ספינה להניף (לפני כניסתה לנמל עד לאחר ביקור הרופא, הקובע כי אין בה מחלות. אז הוא
מורד והספינה יכולה להיכנס. רוב מדינות העולם הנהיגו בקורת זו כדי להימנע ממחלות.
א רו חהכלכים. זוהי משמרתי של שלמה לויצקי. אבל זהו,גס זמן ארוחת הצהרים.
יענקלה, שבישל את הארוחה החמה, הגיש צלחת לשלמה, האוכל ביד שמאל ואוחז את
ההגה ביד ימין .״ז בר אחד׳היה לנו,״ מספרים הבזזורלס תיאבון בריא. קשה היה לספקו.״
המשוגעמרחובות. מלח בנמל זר יכול להרשות לעצמו כל מיני דברים. שלמה
ממחין, ה^ושב בעגלה, למשל, לא היה מרשה לעצמו לעשות כך ברחובות, שם הוא נד.
ואסרו !,״אה, כך, זהו הישראלי המשוגע...״
אבל בטנג׳יר אנשים רק הסתכלו. בו
הפנו את החרטום לעבר האוקיינוס. הם מי הרו
להגיע לחוף המערבי, שם הובטחה להם
עבודה על־ידי קבלן שעסק בכריתת עצים
בג׳ונגלים. בכסף זה היו צריכים להעזר ב־הפלגתם
דרומה.
האסון בא כעבור יומיים. ך,סירה הפליגה
בים שקט, בחשכה. לא היתר, כל רוח ורק
גשם ירד ללא הפסק. פתאום חש יורם כי
מחוג הבארומטר ירד באינץ׳ וחצי: סימן
לסערה אדירה. עוד לפני שהספיקו לפתוח
את דלת התא, שמעו הצעירים את צוויחת
הסערה.
תוך שניות הפך הים השקט לגיהינום רועש.
הרוח היכתה את הסירה במהלומה שהרעידה
אותה עד. למעמקיה. המפרשים התנפחו בא־
*ודר עוד בטרם אפשר היה להורידם. בסערות
קודמות, לא עמדו המפרשים במיבחן, ונק
תיקבלותפ גי ם. עוד לפני שהטילה ישראלה. את עוגנה בנמל, הרשתה המשטרה לבני
המשפחון ולידידים לעלות על סיפונה. אחרי הנשיקות ולחיצות היד, באו הדברים! החגיגיים
יותר. אנשי הסירה הוציאו בקבוק וויסקי סקוטי ששמרו עליי מגיברלטר. שתי לחיים.
משמאל׳ :אנשי הצוות עונים על שאלות העתונאים שהצטופפו בתא הקטן של הסירה.
כמו נסיכים: טיולים׳ מלוזמות־שוורים׳ בי לויים
במועדונים, קבלות כנים והארחות.
לעת ערב היו חווזיים לסירה׳ שעגנה במימי
מועדון השייטים המפואר.
גם הקהילה היהודית התעניינה בהם, איר-
גנה כמה מסיבות לכבודם. כמזכרת, נתנה
להם בארומסר חדש׳ ״כדי שתדעו מראש על
פרוץ הסערות, שאנחנו מקווים שלא יבואו.״
איחול זה השפיע לטובה על הבחורים, אך
לא על מזג האויר: מברצלונה עד גיברלטר
נשבה רוח עזה מאוד. למזלם היתד, זו רוח
גב שדחפה את ־שראלוו במהירות עצומה.
״לפעמים היה קשה לנו להחליט אם זוהי
ס-רה או מסוס,״ סיפרו אנשי הצוות ״לפע מים
היה נדמה לנו גם שהיא צוללת.״
גיברלטר• ,שבילם, היתד, סימן דרך חשוב
מאד. אמנם מצבם שם היה דחוק וכל שילינג
שהוציאו כאב להם, אולם רוחם היתד, מרו ממת
ביותר: הים התיכון השתרע מאחו ריהם,
לפניהם רמז האינסוף של האוקיינוס
הפתוח. הסירה, שעמדה עשרות פעמים בס כנת
טביעה, התכוננה עתה לשלב מסוכן
ומשכר יותר.
הרפתקנים בין שודדי ם
בנקודה זו עזב צבי קפלן, המכונאי שזו
היתד, הפלגתו הראשונה בים. עוד באיטליה
הורע מצב בריאותו ועתה הוחלט כי ישוב
ארצה. ארבעת הנותרים עזבו את המיצר הצר׳
רעו. עתה היו לסירה מפרשים חדשים וחז קים
; לחץ הרוח עליהם היה אדיר: התורן
הראשי נשבר כגפרור דק.
כשעלה הבוקר. לא ידע איש להסביר כיצד
לא נטרפה הסירה: שני התרנים נשברו׳
התא היה שטוף כולו מים, רסיסי זכוכית
ושברי עץ התגוללו בכל פינה׳ המנוע הש תעל
כאילו גסס. כשהבחינה הסירה במעגן׳
ליד אחד האיים, מיהרה אליו בגיל. היה זה
מחבוא של מבריחים ושודדי ים, השורצים
לאורך חופי, איטליה וצרפת׳ מבריחים סחו רות
מטנג׳יר, הנמל הבינלאומי בו אין מטי לים
מכס או מס כלשהו על סחורות.
ישראלה הטילה עוגן ליד סירת מנוע
משוריינת, שעל סיפונה נראו קני מכונות
ידיה. מפקד הסירה התבונן בארבעת המל חים
המזוקנים והפרועים, שנראו בדיוק כמו
שראלה
שו ד ד ים בסרט צבעוני, ברך אותם לש לום,
בחשבו אותם לח5רים חדשים למקצוע.
ב דגל מק 1פל
עם שוך הסערה נכנסה הסירה לטנג׳יר :
נמל גדול וסואן׳ בו כבר חיכה להם יושב
ראש מועדון השייסים׳ יהודי אמיד שבירך
אותם גם בשם הקהילה המקומית, בת 10
אלפים איש. כדי לא לגרות את הערבים, הס כימו
הבחורים לא להניף את דגל ישראל.
אולם זהותם היתד, ידועה היטב לכל האניות
והאנשים בשטח הנמל.
כאן, בפעם הראשונה, ביקשו אנטי יש ראלה
עזרה מקהילה יהודית. העזרה ניתנה
להם ברוחב־לב וברצון. הבתים היו פתוחים
לפניהם, משאלתם הקטנה ביותר זכתה לתשו מת
לב מידית. אולם כל פעם שהזכירו את
הצורך לתקן את הסירה ולהמשיך בדרך,
היתד, האווירה נעשית בלתי־נוחה. האנשים
שידלו את הצוות, בכל הזדמנות, לחזור ל ישראל.
התברר כי היה להם חשד שאלה הם
עריקים שבחרו בצורה זו לנטוש את הארץ.
\ציג ל1יד, שבא לבדוק את הסירה מטעם
חברת הביטוח, הצטרף אף הוא לשידולים.
כנציג חברת הביטוח, הודיע, לא יוכל להר שות
לישראלה להפליג באוקיינוס במצבה ה רעוע.
אז הציעו אנשי הקהילה: אנו מוכנים
לעזור לכם בתיקונים, בתנאי שתחזרו לארץ.
לארבעת הצעירים, שנזרקו על החוף הזר,
הרחק מביתם, בסירה שבורה ללא כסף בכיס,
לא היתד, ברירה ! הם הסכימו לחזור הביתה.
תוך חודש היתה ישראלה במצב תקיז. הותקנו
שני תרנים חדשים, המפרשים תוקנו, ד.תא
שופץ, הדפנות נצבעו מחדש. בקופה היו 70
דולר.
אדבעה ם 1ד אחד
את הדרך חזרה לארץ עשו במהירות רבה.
כמעט כל הזמן סער הים ולא פעם נאלצו
לחפש מקלט. ליד סרדיניה, נאבקה הסירה
משך שעות רבות, שעה ששלוש אניות נוס עים
גדולות התחבאו ליד החוף. כאשר הגיעה
ישראלה למחבוא המוגן, הריעו נוסעי הא ניות
לכבוד המלחים האמיצים.
בסוף השבוע שעבר׳ קלטה תחנת השידור
שהותקנה במיוחד ברמת־גן, הודות לעזרת
אברהם קריניצי, ראש העיר, את השידור
הבא: מגיעים לחיפה ביום חמישי אחר הצ הרים.
השדור הזעיק לחיפה את משפחות המ לחים,
עתונאים, צלמים, עורר התעניינות רבה
בין כל באי הנמל.
אך גם ברגע האחרון לא הרפה מזג האויר:
רוח נגדית חזקה נשבה׳ אילצה את הסירה
לאחר בחצי יום. כשהגיעה, לבסוף, מיהרו
לקראתה ארבע סירות מהנמל. כל אחת מהן
היתד, גדולה יותר חזקה יותר, בעלת מנוע
גדול יותר מן הסירה שיצאה לכבוש את
הים תחת דגל ישראלי. לאלה שיצאו לקרא תה׳
על ארבעת ד,סירות׳,לא נראה המסע כ־כשלון.
החשבון היה פשוט: אם על המים
המוגנים של מפרץ חיפה, ניטלטלו הסירות
הגדולות יותר כל כך — .איך עברה -שראלה
את הים התיכון לאורכו וחזרה?
את התשובה ידעו רק ארבעה צעירים פשו טים,
מגודלי זקן, יחפים ולבושים אוסף
רבגוני. היתד. זאת חשובה שנטעה בלב ה נוכחים
הרגשה של כבוד בפני מי שהתמודד
עם הטבע ולא נכנע לו.
העם יבול הכותרות
עתוני־הערב הם היחידים במדינה• אשר
תפוצתם תלוייה במידה מכרעת בכותרות
הראשיות. לכן אפשר, לקבוע במה מתעניין
האזרח הישראלי לפי כותרות אלה.
המשבר הממשלתי וההתמקמות המפלגתית
לא תפסו חלק ניכר בהן — רק בלית ברירה
נאחזו העורכים בקש אחרון זה. האמת פשו טה
היתד, שכל העניו נמאס לחלוטין על ה קורא
הנורמלי. גם הרועה משדה־בוקר ירד לכותרות
הקטנות בעמוד האחורי. העורכים
הבינו את הרוח החדשה של הקוראים.
אולם השבוע לא היתד, לעורכים כל סיבה
לבכות את מרי גורלם. ממשלת ישראל, אף
שלא היתר, ידיעה בעצמה, סיפקה כמה ידי עות
שמנוח. העיקרית: העיסקד. המוזרה שנ תגלתה
בבתי-המשפט, בקשר למסירת אופ ציה
מפוקפקת לכמה אנשים בעלי קשרום
טובים ורעיונות מקוריים על עסק של כמה
עשרות מליוני לירות.
גנז כסאו של הרב גולדראט (ראה לחלן)
סיפק חומר מעניין שלא הוסיף כבוד רב למשטר
הדימוקרטי המיוחד הנהוג בישראל, אך
הוסיף בהחלט כותרות מעגינות לעתונים.
האכזבה הגדולה של השבוע היתד, גרמניה
צעירה ( )32 בשם לאורה שפר, רופאה שבאה
לבדוק את קרבנות הניסויים הרפואיים של ה נאצים.
הכל היו בטוחים כי היא תעורר סע רה,
תגרום לייסוד ׳תריסר מחתרות חדשות.
אולם שום. דבר לא קרה. מלבד חוגים קטנים
בקצה הבמה, הבינו מל ם שאם לוקחים כסף
ממישהן, אין לשלול ממנז את הזכות לבדוק
מי מקבל אותו.
בסך הכל, היה זה יבול מבורך של כותרות.
אולם לא פעמה בהן הרוח של אומה הלוחמת
על קיומה.
מפלגות תכנית הנוגיבצע
במלון דן, רצוף־המרבדים ועמום־הקולות
לא שמו האורחים לב במיוחד אל הגבר נמוך־
הקומה, בעל העיניים הקרות והתנועות ה נמרצות
של איש הרגיל לתת פקודות. עדיין
מעטים האנשים בארץ המכירים אישית את
ד״ר נחום גולדמן, יושב־ראש הנהלת התנו עה
הציונית. אולם לפי כל הסימנים יעורר
גולדמן תשומת־לב רבתית בחודשים הקרו בים:
הוא החליט להשכין שלום בין ישראל
והערבים (העולם הזה .)838 וד״ר נחום גולד־מן
רגיל לבצע את הדברים שהוא החליט עלי הם.
האיש
בעל הסיגאר הנצחי אינו הראשון
שחשב על כך. אולם בעוד שרוב החושבים
הקודמים היו אנשי־רוח שכל כוחם׳ היה
בדברי־הוכחה׳ או צעירים תוססים שחלמו
על מהפכה מרחבית שתימשך שנים רבות,
הרי גולדמן הנהו פוליטיקאי מקצועי, הניגש
אל הבעייה הפוליטית כרמטכ״ל המכין תוכ־נית־מיבצעים.
אולי
שר־החוץ. לדעתם של פרשנים
יודעי־דבר, יתנהל המיבצע הזה שלב אחרי
שלב, לפי הסדר הבא :
• ד״ר גולדמן יאחד את הציונים־הכל־
ליים וד,פרוגרסיביים • במפלגה אחת, בעלת
עמדת־מפתח בכנסת ובממשלה.
המפלגות הגדירו את תחום העניינים עליהם
יחול כלל זה.
סיכות לחגיגה. אנשי מפא״י לא ששו
כלל להסדר זה. סעיף זה, שעליו לא ששו
אנשי מפא״י כלל, הוא שעיכב את הרכבת
הממשלה לזמן ארוך, אולם שרת נטל את
היוזמה לידיו משראה בשבוע שעבר שה ברירה
היא הסכם עם ד,צ״כ או בחירות,
רמז למנהיגי הציונים הכלליים על נכונותו
להתפשר גם בענין זה. את נכונותו זו הביע
שרת, שלא בהתאם למקובל, בשיחה פרטית
עם ד״ר פרץ ברנשטין׳ מעל ראשיהם של
נציגי הצדדים שטיפלו במשא ומתן.
ההסכם היווה נצחון גדול לצ״כ, שניצלו
את העובדה כי למפא״י אין ברירה. הנצחונות
שהושגו :
• כלכלה: מפא״י הסכימה שהפעולה
הכלכלית תתקדם בכיוון לביטולו הכולל של
הפיקוח על מטבע חוץ. אם כי אין להניח
שהביטול המלא יושג עוד השנה, הרי הוסכם
על אי־אלו ביטולים חלקיים עוד בשנה זו.
נחום גולדסן
שלב. אחרי שלב
• אחרי שהוכן כוח זה׳ ישתכן גולדמן
בארץ, יתיצב מיד בראש הגוף החדש.
• בהשפעת גולדמן, תקבל המפלגה ה מאוחדת
מצע ברור של שלום מרחבי, פשרה
.עם אויצות־ערב ושינוי מצב המיעוט הערבי
בארץ.
• נחום גולדמן יטול לידיו את ביצוע
המדיניות הזאת בשם המדינה, אם בתור שר־חוץ
ואם בתפקיד אחר.
תוכנית זו היתד, בגדר האפשרות הפולי טית
הריאלית. ברור כי לא משה שרת יוכל
לעמוד נגדה. האויב האמיתי ׳ שוכן בשדה־בוקר:
דוד בן־גוריון; הנוגד מדיניות זו
בעומק לבו, זילזל לא פעם בפומבי ב״ציו־נים
שאינם רואים חובה לעצמם לעלות ל ישראל...״
איש אחד התנגד. בינתיים,,הוסיף
גולדמן, השבוע, להכשיר את הקרקע לקראת
העתיד, הופיע במועדון המסחרי והתעשייתי
לפני השכבה המרכזית של מפלגתו העתידה.
אמר הוא ! מניות ישראל ירדו פלאים בזירה
הבינלאומית ; ישראל זקוקה לשלום עם ה ערבים,
יכולה להשיג שלום זה אם אמנם
תצא למאמץ מדיני גדול.
הוא לא התעלם מן ההגבה המיידית: מחי אות
כפיים כלליות. רק איש אחד מן הנוכחים
התנגד בקריאות־ביניים.
ממשלה נצחון גדול !ונהתקוות
לאחר שבועות רבים וארוכים של משא
ומתן, השמצות הדדיות׳ הכחשות והכחשות,
שכנגד הגיע בראשית שבוע זה לסיומו השלב
הראשון והעיקרי במיקוח להרכבת הממשלה
החדשה. שבועות רבים הוקדשו להתנצחויות
קטנות, לנפנוף השוט ששמו מפ״ם כלפי
הציונים הכלליים, אך בסופו של דבר חזרה
מפא״י לקו שהיה ברור לה למעשה מהתח לה:
הרכבת ממש,לה עם ר,צ״כ ביחד, כב סיס
להצטרפותן שקי יתר המפלגות הזעירות.
העניינים שהועלו השבוע על שולחנות
מלון דן המפואר לשם סיכום, שהיו חשו בים
בחלקם, לא כללו את הפרם החשוב ביו תר.
הצ״כ דרשו שינוי הנוהל בעבודת מלי את
הממשלה. כי הנוהל הקיים קבע שבכל
השאלות בהן קיימים ניגודי דעות גדולים
מדי, הועמד הענין להצבעה ועבר ברוב
המפא״יי הניכר. לא היתד, לצ״כ כל אפשרות
להתמודדות אמיתית בתוך הממשלה.
מלבד שאר העניינים בהם תבעו הצ״כ הכ רעה
עוד בטרם תורכב הממשלה, דרשו קבי עת
נוהל חדש: בשאלות יסוד מסויימות
לא יובא הדיון בפני מליאת הממשלה אלא
לאחר הסכם מוקדם בין מפא״י והצ״ב. שתי
בחוץ־לארץ,
מפולגים
* המאוחדים
בישראל.
** אף כי בי. ג׳י. התייעץ תדיר עם גול,ז מן
והחשיב אותו כמומחה הראשי למדיניות־חוץ,
עקץ אותו לא פעם׳ אישית. דוגמה או פיינית:
אחרי אחד מנאומיו של גולדמן
תעיר בי. ג׳י ,.ברמזו על שמו ,״לא כל דבר
מבריק הוא זהב.״
• מיעוטים: ענייני הממשל באיזורים
הצבאיים יועברו למשרד הפנים של רוקח
ואילו הצד הפוליטי של עניינים אלה יימצא
בטיפול משרד החוץ. אשר למדיניות הגבוהה
בענייני מיעוטים, הוסכם על הקמת וועדת
שרים מורכבת משרי־הפנים, החוץ וד,בטחון
אשר תהיה הגוף המכריע בענינים אלה..הס דר
זד.,יקל על ד,צ״כ לקבל לידיהם את ה עניינים
הערביים, אם תתגשם תוכניתו של
נחום גולדמן(ראה לעיל).
• חינוך: נקבע כי יהיה סגן אחד לשר
החינוך והתרבות והוא יהיה. ציוני כללי,
דרישה זו נתקבלה למרוו^ הודעתו של פרו־פיסור
בנציון דינור, כי יתפטר באם תתקבל
החלטה זו.
• אחוז החסימה: נתקבלה גם הח לטת
פשרה• בעניין זה. במקום הגבול של
חמ שה אחוז, שהציעה מפא״י, הועמד הגבול,
לקראת הבחירות לכנסת השלישית, על חמי שה
מנדטים בכנסת 5לומר .4,2%
בסך הכל היו למנהיגי ד,צ״כ כל הסיבות
לחוג השבוע את סיומו של המשא מתן.
אילו אמר להם מישהו בראשיתו כי ישיגו
כל זאת לא היו הם עצמם מאמינים. למעשה׳
היו הם ׳מוכנים להיכנס לממשלה תמורת
הרבה פחות,
יחסי־חוץ
קדח תחת קדח
כשפרצה מלחמת השחרור ברחו ערבים
* רבים מן הארץ, בהשאירם מאחריהם פקדונות
בסכומים גדולים בבנק ברקלעז ובבנק עותו־מן,
שניהם מוסדות בריטיים. השאלה מה
יעלה בגורלם של הסכומים המוקפאים הת עוררה
מפעם לפעם, אך היד, ברור כי עניין
זה.יבוא אל סיומו רק לפשתיפתרנה כל ה בעיות
התלויות ועומדות בין הערבים ומ דינת
ישראל.
לפני כשנה בלחצם של כמה דוחקי־קץ
מעוניינים, החלה סוכנות הסעד והתעסוקה
של או״ם, המטפלת בענייני הפליטים הער ביים,
ללחוץ למען חיסול בעייה זו. הוסכם
אז שישראל תעשה ג׳סטה, תשחרר סכום
פעוט באורח יחסי. .
אולם בסים, של לונדון החלו כמה עורכי
דין, שנשכרו למעשה על־ידי שגריר עבר־הירדן,
ללחוץ, כביכול בשמם של לקוחות
ערביים מסויימים, להפשרת החשבונות, הו דיעו
גם כי יגישו לבתי דין בריטיים תביעות
משפטיות• נגד הבנקים. אם כי תוצאות מש פטים
אלד, לא היו ברורות מראש, החלו ה בנקים
ללחוץ על משרד החוץ הבריטי ונציגו
של אחו מהם פנה לשגריר ישראל בלונדון,
אשר הודיע לו כי סידור סופי יושג רק
במסגרת הסכמי שלום.
לא פוליטיקה, כסף. הבנקים היפנו
את תביעתם ללשכת המסחר הבריטית, ביק־שוד,
להתערב בענין. משרד החוץ הבריטי לא
יכול היה להרשות לעצמו להתעלם מפניתו
של גוף כה נכבד כלשכת המסחר.
כך פעל התכסיס הערבי המחוכם של הפ עלת
הבנקים כגורם פוליטי. באורח שאין לו
תקדימים רבים בעולם הדיפלומאטי, שיגרה
הממשלה הברטית תזכורת לממשלת ישראל,
פירסמה את תוכנה והעבירה אותו לידיעת
השגרירויות הערביות, עוד בטרם נתקבלה
תשובה.
אם כי משרד החוץ עדיין מעיין, באופן
רשמי׳ בתוכן התזכורת׳ העיר אחד הפקידים
המטפל בעניין זה כי אילו היתד, הבעייה
פוליטית בלבד עוד אפשר היה לדבר על
נסיגה, אלא שהמדובר הוא בעניני כספים
אברהם גולדראט
עסקן פאג״
הסכנם יהיה 4000
מהד ההסכם אשר אתה
חתמתם עליו?
והרב ר,למן פהנא
בין קבוצת הרוב לבין קבוצת המיעוט היה הסכם שבמקרה
ויבחרו רק שני נציגיב, יתפטר השני כעבור שנתיים לטובת
השלישי — נציג תמיעוט.
האם היה ההסכם פרטי או רשמי, כמסגרת
המפלגה?
ההסכם היה פומבי בהחלט, נעשה על דעת המפלגה ולפי
יוזמתה של המפלגה ומוסדותיה העליונים. כתב ההתחייבות של
הרב כהנא הופקד בידי המנהיג הרוחני של התנועה — בידי הרב
מאיר קרליץ, אחיו של החזון־איש ז״ל. ההסכם היה ידוע לכל
חברי הכנסת ולכל העתונים. אף אחד מהם לא ראה בו שום
פגם ו מ פי מבחינה צבורית.
מה כלל כתם ההתחייבות?
הנה ! רצה בעצמך (מר גולדראט ביקש סליחה, יצא מהחדר
וכעבור רגע חזר עם חבילת ניירות בידו. הוא הוציא ממנה דף
מקומט) :״אני החתום מטה, קלמן כהנא, מתחייב בזה להת פטר
כעבור שנתיים מיום הבחירות לכנסת השניה מחברותי
בכנסת׳ ,לטובת החבר אברהם גולדראט, לפי דרישתו, במקרה
והוא לא ייבחר.״
מדוע לא הסכימה ל,כתת הרוב לתת לך מקום
שני ברשימה? הרי אתה קפלת 48%לעומת
52%שלהם?
כל רוב מטבעו רוצה לקפח את המיעוט. וגם היו לנו חילוקי
דעות רציניים.
ומה הם חילוקי הדעות?
בעיקר סביב שתי נקודות( .א) אני דרשתי עצמאות מוחל טת
— ארגונית ורעיונית — ולא להיגרר אחרי כל גורם
שהוא( ,ב) שאפתי לאיחוד ולמיזוג של כל הפועלים הדתיים
במסגרת אירגונית אחת. אינני רואה מקום מספיק לארבע
מפלגות דתיות. מספיקות שתיים — :פועלים ואזרחים. במובן
פוליטי בכנסת דגלתי בעד שינויי היחס כלפי המיעוטים בישראל.
לא הבנו לנפשו של הגר. וזאת מתוך נימוקים דתיים, ככתוב:
״כי גרים הייתם בארץ מצריים.״ .
האם אדוני רם?
קבלתי סמיכות בגיל צעיר, אך מעולם לא השתמשתי בה
למעשה.
ומה עשית בינתיים -בשנתיים הראשונות של
הכנסת השנייה?
עבדוני במפלגה. הייתי׳ עורך של עתון שערים, וחכיתי עד
ש בוא תורי לשמש כחבר הכנסת.
וכעבור שנתיים?
כעבור שנתיים
סירב.
פניתי לרב כהנא שיכבד את חתיהף ו. הוא
איך נימק את סירובו?
הוא אמר שהיה ברצון מתפטר, אך אין זה עניינו הפרסי,
זה עניין מפלגתי ושהוא מצטער מאוד, אך אינו יכול להתפטר.
גם אני מצידי לא רצית־ לוותר על המקום אשר שייך לי. בי קשתי
בוררות — שתהיה אצל בית־דין רבני או סתם על־ידי
יהודי ישר. הרי יש עוד צדק בעולם. כהנא סירב להתייצב
בפני כל בוררות שהיא. פניתי לרב אונטרמן, הרב הראשי ואבי
בית־הדין המחוזי באמור תל-אביב לברר את העניין. אך גם
בפניו סירב כהנא להופיע. במקומו הופיע עורך דין שלו, ד״ר
הירנשטיין, ושלל את סמכותו של בית הדין הרבני לדון
נ1בעייד, זי.
מדוע לא וויתרת על בל העניין? מדוע הוספת
לרדוף אחרי הכסא בכנסת?
לא יכולתי לוותר. הרי נבחרתי אני׳ והייתי שליחם של 480/0
במפלגתנו וגם רציתי באופן עקרוני שההתחייבות תקויים.
וכשהכל לא הועיל, מה עשית אז?
פניתי לאינססאנציה עליונה ביותר, לרב יצחק אייזיק הרצוג,
הרב הראשי של ארץ ישראל שיברר וידון. למי עוד יכולתי
לפנית?
וכאן אין משרד האוצר מוכן (ויכול) לסגת
כל כך מהר.
אך אין להניח שתקיפות זאול תחזיק מעמד
לאורך זמן. בדין וחשבון שהגיע לירושלים
מלונדון נמסר׳ כי הבריטים מעיינים באפש רות
הקפאת חשבונות השטרלינגים הישרא ליים,
אם לא יקבלו תשובה מספקת על תז־כורתם.
אם ישיבו הבריטים בהקפאה על
הקפאה, תהפוך למעשה, הינעייה המדינית ל־בע״ה
כספית משני צדדיה.
הכנסת זוז מ ותד רגמו ראה ראיון מיוחד)
לא קל היה לקבוע ראיון עם אברהם גולד־ראט,
עליו דיברה ואותו השמיצה כל הארץ
משך השבועיים האחרונים. במשרדי מזכי רות
פועלי אגודת ישראל, בה היה גולד־ראט
חבר במשך שנים, לא ידעו את כתו בתו.
איש לא ידע את מספר הטלפון שלו.
מקורביו שמרו עליו בפני העתונאים.
וגם בפני הרצוג סירב כהנא להופיע?
לא. הרב הרצוג פסק שבדין־תורה״(אני רוצה שתבין :
לא סתם, אלא בדין־תורה) על כהנא להופיע ולהתדיין אתי אצל
הרב אונטרמן בתל־אביב. ובכל זאת שוב הופיע העורך־דין,
ד״ר הורנשטיין, ושוב שלל את סמכותו של בית הדין הרבני
לדון בענין זה. אונטרמן עמד להוציא סירוב.
סלח לי -אתה מתכוון לומר לי, שרב כישראל
ואחד מראשי הצבור הדתי שלל בצורה כה פשוטה
וגסה את סמכותו של בית דין ר בני? מה אתם
רוצים שנעשה אנחנו, ה.,חופשיים?״
אתה צודק. זו עובדה מצערת. מה לעשות, אם החזקת משרה
בכנסת הפכה אצלו לעבודה זרה?
הרבנות ואנשי מפלגתי פחדו פן יוודע שרב סירב להתייצב
בפני בית משפט רבני ופנו אלי בדרישה לוותר על התביעה,
היות ואיני יכול לעשות מאום. הדבר ׳עלול לגרום למחלוקת
בישראל כשיפורסם ברבים שרב בישראל ואחד מראשי מפלגה
דתית אינו מציית לדין־תורה, הסכמתי למסור את העניין לבירור
לוועדה פנימית על תנאי.
מה היה התנאי? ,
התנאי היה שיחזירו לי את הוצאות המשפט אשר הייתי
עסוק בו כחצי שנה. ואתה יודע, ההוצאות בבית־משפט הן
כבדות מאוד. דרשתי שישולם לי גם הנזק האישי והפסדים
אישיים שנגרמו לי כתוצאה מאי־קיום הבטחתו.
איזה הפסדים?
איזה הפסדים? במשך כל הזמן לא חיפשתי לעצמי כל
עבודה קבועה ולא יכולתי לקשור את עצמי לכל עבודה
מסויימת, מפני שהייתי בטוח שעוד מעט יבוא תורי לשמש
כחבר בכנסת. ולפני שמסרתי את העניין לבירור הוועדה הפנימית,
קבלתי מפיהם הבטחה שתנאי זה יקויים.
ואיזה סכום קבעת?
לא קבעתי סכום מפורש. השארתי את קביעת ההחלטה
לוועדה הפנימית. אני משער שהסכום יהיה כ 4000— 3500-לירות.
הגד בבקשה, האם נבון הדבר שהרב אונטרמן
תיווך בינך לבין העעדה הפנימית?
איזה שאייה טפשית. הרב אונטרמן הוא שופט, איך יוכל
השופט לתווך?
אבל וויתרת על התביעה, ועכ*טו מותר לרב
אונטרמן לתווך בעניין?
מהי הגבך לגל ההשמצות עליך בעתונות?
עתונים קופצים על סנסאציות. אבל רק על דבר אחד אני
מתפלא. בו בזמן שהעתונים טיפלו בכל מיני שמועות קלוטות
מהאוויר, מבלי לחקור אם הן נכונות אם לאו, עברו בשתיקה
על עיקר העיקרים והוא: הפרת ההסכם ואי־קיום חתימה מצד
חבר־כנסת, כאילו היה זה דבר צדדי לגמרי. לדעתי, דין־תורה
ומיסר היהדות גורסים אחרת: נציגות ציבורית מטילה על
האדם חובה מכופלת כלפי הדין, ואין הבדל בין מלך ישראל
לבין אחד מפשוטי העם. מי שאינו מתייצב לדין, ידו על
התחתונה והוא חייב ^שאת בתוצאות והוצאות הפרת ההבטחה.
עכשו אשאל אני אותך שאלה ׳:מה היה קורה באנגליה,
אילו חבר הפרלמנט הבריטי היה מסרב לכבד את חתימתו?
היתה פורצת שערוריה. ולפי מוסר ישראל, מה שלא מגיע
לאדם — גזל הוא. כהנא לא זכאי לשנתיים משכורת ציבורית,
ציבורי. כל זה — גזול. כ לא
זכאי לנסוע חינם באוטובוס
כתוב: אם לקחת מאדם קורה — עליך להחזירה, ואם כבר
בנית עליה בית, עליך להרסו על י מנת להחזיר את הקורה.
זהו מוסר ישראל.
האם נכון הדבר שלפני שנה וחצי פרשת מה מפלגה
וקבלת פצויים על סך של 1,300 לירות?
ציית כהנא.
השערוריה היתד. קרובה להתפרסם ברבים׳
אך את זאת רצו חברי המפלגה למנוע בכל
מחיר. גולדראט הסכים להסתלק מתביעתו,
בתנאי שישולמו לו פיצויים עבור הנזק
האישי ועבור הוצאות המשפט. תעדה פנימית
של המפלגה הסכימה לסידור זה. העיקר ש יהיה
שקם בישראל.
הצעה תמימה. כשהובא הענין בפני
תעדת הכנסת, כנראה בהשפעת יו״ר הכנסת
המשופם יוסף (״הפטיש״) שפרינצק, ניטה
בנימין-מינץ, איש פאג״י, לגייס את שלמה
לורנץ. איש אג״י, להגנתו. היתר, זאת פנייה
מובנת: הרי שתי הסיעות גם יחד מעוניינת
לשמור על כבוד הדת.
אולם לרוע המזל, שתי הסיעות גם יחד
מתחרות על אותה שיכבה של בוחרים, ול פיכך
לא היה לורנץ ואיצ׳ה־מאיר לוין מעוד
יינים כל עיקר להוציא את הערמונים מן
האש עבור אחיהם הצעירים. הציע לורנץ,
בתמימות: הוא יעזור י למינץ לטשטש את
העניין בכנסת, בתנאי שמינץ יתחייב לתבוע
לדין בבתי־המשפט את העתונים שהוציאו
דיבה על סיעתו. הכוונה היתד, ברורה, ולא
נעמה למינץ: בבתי־המשפס יתבררו הרבה
דברים שלא יוסיפו כבוד (וגם לא בוחרים)
לסיעתו .,־
משך שעתיים שפך גולדראט את מרי שיחו
בפני העתונאי. אך כשנתבקש לבסוף להרשות
לצלם אותו, הרים גולדראט, שומר מסורת
נאמן, את זרועו ועצם את עיניו׳ כאילו חי כה
למכה :״רק זה לא. זה מיותר. זה מיותר
לגמרי.״
רפואה
מ־צעד הפרוטות
בשבוע שעבר. עשה ראש־הממשלה הסו בייטי
בריא־ד,מידות, גיאורגי מ&לנקוב, ג׳יסטד,
•קטנה: הוא תרם כתר אחד (כ־ 220 פרוטה)
לקרן השבדית למלחמה בשיתוק הילדים.
בכך הצטרף לפחות בחזית אחת לצידו של־
.ראש הגוש השני בעולם. כי המלחמה הממ לכתית
בשיתוק הילדים יוזמה לראשונה דווקא
על־ידי נשיא אמריקאי. .
היה זה פראנקלין דלאנו רוזבלס שקרא,
שעה שקיבל רבבות מתנות ליום הולדתו :
״הלוואי וכל אלה היו שולחים לי רק פרוטה
אחת למלחמה ־בשיתוק־הילדים 1,והלוואי וה־פרוטות
היו ממשיכות לצעוד למחרת היום .
פנה. הקומיקאי־ר,מתרים הגאוני, אדי קאנטור,
במליוני מכתבים לאזרחים האמריקאים׳ דרש
מהם :״תנו לפרוטות לצעוד מפעל זה
לכבוד הנשיא החולה בשיתוק • הפעיל את
דמיון ההמונים, הפך מאז למפעל לאומי גדול.
הקוף טוטו ען זר. בארץ היו המאמצים
ללחום במחלה הממארת קטנים ומפולגים
(העולם הזה .)773 היה דרוש אדם בעל טמפרמנט
שיאחדם, יתן להם עירוי של דם
בריא. לפני כמה חודשים נמצאה המועמדת
בדמותה של בטי דובמר, אשתו ילידת־אמרי־קה
של בעל־תעשיות (דובה, עפרונות־י,־!־
שלים) יליד־קנדה.
בטי הג׳ינג׳ית, אשד, גבוהה ונאה בעלת
עודפים עצומים של מרץ, ביקשה שטח ל־
(הגוש ך בעמוד ) 10
רוזבלט חלה־ רק מאוחר בחייו, אחרי
שכבר היה שר־הצי, לקה בשיתוק שתי רגליו
נל זמן היותו נשייא.
לא פרשת־ מהמפלגה. הפסקתי לעבוד שם כפקיד המזכירות
המרכזית של הועד הפועל. ולא קבלתי פיצויים, אלא סכום סמלי.
היתד, זאת זהירות מיותרת: אף עתונאי
בארץ לא מצא לנחוץ לבוא אל גולדראט
עצמו, לשמוע מה יש לו להגיד על הפרשה
הקשורה בשמו.
דירתו של גולדראט נמצאה לבסוף, ברחוב
שקט, חסר כביש׳ בבית משותף חדש. את
הדלת פתחה אשה נמוכת קומה, שחורת עי־נים
ושער. גם היא הביטה בחשד באדם ש נשא
מצלמה׳ ביקשה אותו לחכות, סגרה
שוב את הדלת. כעבור רגע, הופיעה שנית,
ביקשה להיכנס־ ולחכות :״מר גולדראט
תיכף ייצא.״
לפני הבחירות, הסכם. דלת אחד
החדרים נפתחה ובפתח עמד איש חייכני,
שהושיט את ידו לקראת האורח. הוא שש
לקראת שיחה עם עתונאי: היה לו הרבה
מה לספר. הוא פנה לאשתו, אמר בשקט :
״תראי שרה, דווקא מתעולס הזה באו.״ לחדר
נכנס גם בנו, אלי 7אך הוא היה מעוניין^
יותר במצלמה.
גולדראט עלה ארצה מפולין בשנת , 1934
היד, פעיל מאז במפלגת פועלי אגודת יש
ראל,
הגיע בה לדרגות הגבוהות ביותר :
חברות במזכירות המרכזית של הועד הפו על
של המפלגה וחבר הכנסת הראשונה מ טעמה.
בכנסת
השניה קיבלה מפלגת פאג״י שני
מנדטים׳ בלבד. למרות שלגולדהראט היתר,
זכות למקום השני(בבחירות פנימיות בפאג״י
זכתה סיעתו ל־ ,48%לעומת 52%של סיעת
בנימין מינץ וקלמן כר,נא) ,אך בשעת הרכבת
הרשימה לפני הבחירות, התנגדה קבוצת
הרוב למסור לו את המקום השני, הסכימה
לחתום על-הסכם שבמקום זר, יתחלק בין שתי
הסיעות: שנתיים יישב בו איש קבוצת הרוב,
הרב קלמן כר,נא, וכעבור שנתיים יתפטר,
יפנה את המקום לגולדראט.
שלום על ישראל. משך שנתיים חימם
כהנא את-הכסא. כשחלפו, לא היה לו כל
חשק לקום ממנו. גולדראט נופף לעיניו את
ההסכם, התרוצץ מרב אל רב כדי לתבוע
את כד,נא לדין תורה. כשהגיע, לבסוף אל הרב
הראשי, יצחק הר פסק זה שכד,נא חייב
להופיע לדין־תורה. אך גם לפסק דין זה לא
מארגנת בטי דוכינר
״תנו לפרוטות לצעוד ! ״
y U U B b l I H L --
CHRISTIANS HAVE BEEN
DRIVEN OUTOFMANy
L IN E S OF B U S IN ES S
4TIRELY
FTTCW Uffrf׳ v׳l
REA LLY
DOMINATE
A M ERICAN
BU SIN ESS P
.״a THOUSANDS OF DEF1NSIL
ARE BEING DAILY IOHTU1.ED lu
R itu a lis t ic
JEWISH
Butchers .
KOSHER
| HOISTED BY A HIND LEG,
I IT ׳S THROAT SLASHED,
THE KICKING GASPING AND
- SOBBING CREATURE IS SUBJECTED־
| CRUEL AGONY OF BEING SLOWLY
b l e d to death ,
K o s h e r S la u g h te r
against
p ro te s t
)|iz«cי Wh> shou/d the Great. Am erican C iv
People
?.Stand for Je w is h atrocities
;Distributed b
SOM ETHING CAN B E
DONE/ LEARN WHICH
־STORES IN YOUR LOCAL
ITY ARE JE W - O W N ED.
THEN B O Y C O T T THEM.
BUY O N L Y FROM
C H R IS T IA N
M ERC H A N TS.
SOMETHING
SHOULD BE
DONE g y j
W HAT
J E W S OWN M O ST O F O U R
THEATRES, CLOTHING, JEWELRy
AND DEPARTMENTSTORES-THEY
WORK TOGETHER TO SQUEEZE
OUT GENTILE M ERCHAN TS
THE NATIONAL REHAISf ANCE FARTY
224 EAST MAIN STl-ET BEACON NEW TORE,
*The MOST Darla
Sund fo r jour Sanple Copy o f THE; NATIONAL RENAISSANCE BULLmN
ouiletAn In the nation
*הפסיקו את הברבריות היהודית -מחה
נגד השחיטה הפשרה״ ־ 1הו תוכו הברוו האנס•״
שמי שנפוץ לפני חודש ־ ניו־יודק. הוא היה עעו:׳
בבודה דלה. אורם הכויח שמשמאל, שתובא פל־
•ד• קכובה אהדת. כ בד מעיד על רמה גבוהת
יותר ־ הוא הודפס בצבעים וקורא להדם על
החנויות היהודיות.
אלה הם רק שגי מסמכים מיני רבים המ~
עידים על קיומה של אנטישמי 1ת תוקפנית ב־תוגים
מסו״מים.
מה עומד מאחורי ו וגיס אלה*
מה סיכוייהם להח! ב ד t
מה י.קדקע:שהבמיחה אותם*
4 copies, 25c. inquiries from distributors welcome. Address
all orders to: A M ER IC A N NATIONALIST! Box 301. Inglewood.
California.
9־ מאת כתבמיוחד בארצות הברית
לפני כמה חודשים עלה רעיון גאוני ב לבו
של הכתב המיוחד של הקול, עלון
| המופיע בלוס־אנג׳לס. הוא התחפש ליהודי
| וביקר בבית־הכנסת הריפורמי הגדול
[ניו-יורק. בצורה זו נכח בטקס הדתי ה ן
מפתות המכונה, בפי היהודים ,״קדיש ד !
רבנן״• ואלה הדברים המזעזעים אשר ראה?
לשולחן המוצב ליד ארון״הקודש הובאו
ן שתי נשים כושיות ערומות. הן נאנסו על
[השולחן לעיני כל על־ידי הרב, החזן, ה !
גבאי׳ ונשיא הקהילה. אחר־כך נשחטו ב [
טקס מיוחד, דמן התחלק בין כל נשי ה !
קהילה לשם הכנת התבשיל היהודי המסתורי
[״צ׳ולנט״ .המשטרה התעלמה מכל העניו
[ מאחר שראש, משטרת הרובע חשש ש [
התערבות מצדו לא תהיה אלא התערבות
ן בחופש הפולחן. כך מוצאות שתי כושיות
!אומללות את מותן מדי שבת בשבת.
ן ספור זד, מתאים הרבה יותר לרמתו ה ״
שכלית של המוז׳יק הרוסי השיכור מלפני
or coin to: Box 301, Inglewood, Calif,
copies of this tract may be had at
;100 copies, $3.00; 25 copies, $1.00
50 שנה מאשר לאזרחי הדימוקרטיה ה אמריקאית
הנאורה. את זאת מכינוס אפילו
חברי הקבוצות האנטישמיות הקיימות בכל
הערים האמריקאיות הגדולות לכן אין בדרך סיפור זה אופייני לרוח דבריהם.
כלל שונה הסיפור אשר הן מספרות לאו-
הדיהן. קוויו הכלליים הם כלהלן:
האויב הגדול של העם האמריקאי הוא
הקומוניזם. מי הם הקומוניסטים? היהודים,
כמובן, הראשון היה קארל מארכס, נכדו
של רב. מחוללי המהפכה הרוסית היו
כולם יהודים, בהנהגות ליאו טרוצקי, ש שמו
האמיתי היה ברונשטיין, ושנולד — ־
לדברי עתון אנטישמי אמריקאי — בניד-
יורק. גיסו של טרוצקי זה הוא כיום מנהל
חברת-הפיננסים הענקית כהן ולייב, לה
שייכות בין השאר רוב מניות הברת ה סרטים
מטרו״גולדויין־מאיר. קשר משפחתי
זה מצביע על האמת הידועה: הקומוניזם
הבינלאומי וההון הגדול הם היינו הך.
בני ברית בנסיון הגדול לשעבד את ה
עולם
מי הב
די להע
קומונים!
איטלקייו
סחט היהוד
נים, ה
קאי. ב:
כד > האחרונו מנהיגו
סכנה ו הכריז הנצחון
בגבוt .
ריז רוז הקומוני נשיא ה
•jCtfe B eJjn H
) j jr if a
Uke C jitt y^ u, J je ft B cIvh H
A T nO N IZE ONLY
CHRISTIAN MERCHANTS
how m rs rm s yo ur
LO C A l/T p A R E JE W OW NED? I
X n reg en t y ea r s t h e
MAIN STREET OF VIRTUALLY
EVERY M A JO R CITY IN THE U.S.
HAS BEEN TAKEN OVER BY HORDES
EASTERN
EUROPEAN JE W S , WHO ARE SLOWLY BUT SURELY
DRIVING GENTILE BUSINESS MEN INTO BANKRUPT
—U N L E S S IM M E D IA T E ACTIO N IS TAKEN
CHRISTIAN MERCHANTS W IL L B E DRIVEN OUT
OF B U SIN ES S AND C O M M E R C E ALTOGETHER
mailing 10c in s
NOTE: Addi
the following f
! by th« A M ER IC A N NATIONALIST.״This tract is publish
America׳s most outstanding Nationalist periodical. A sample
:opy of the A M ERIC AN N ATIONALIST may be obtained by
׳ ליהודים.
געי מזימה זו בעם האמריקאי?
בט אחד בצמרת המפלגה ה־האמריקאית:
יהודים, כוקו*ם׳
בעיקר#יהודים.
פנטסטית שתלטו על כל מערכת העתו-
הטלביזיה והקולנוע האמרי־זו
שולטים הם גם על הממשלה.
הבין מה קרה ב־ 10 השנים
;עם הגרמני האציל, בהנהגת
ל אדולף היטלר, ראה את ה ה
של הקומוניזם. בגבורתו
ה על רוסיה, אולם צעד לפני
ו, הממשלה האמריקאית סכין
עת היהודים הבינלאומיים הב-
מלחמה על היסלר והציל את
ואין פלא, האם אשתו של ה־הגברת
אליאנור רוזבלט, אינה
הזרע שנזרע על־ידי הנאצי בתקופת מלחמת־העזלם
סידרה זו של כרוזים הומטרח עי יזי הגאציס -בדירה מהודרת על חשבון סאס. היא עדיין
על חיילי ארצות־חברית בחזיתות איטליה וצרפת.
מתגעגעת לחברה החייל, שנשלח להיהרג בחזית
בכרוז הראשון מראים לחייל כי בה בשעה שהזא
כדי שסאם ושאר היהודיים יוכלו להתעשר מן
יצא לחזית ותשאיר את חברתו ג׳ון מאחוריו,
המלחמה. אולם הסוף המר בא בתמונה הרביעית, של מתעשר, היהודי סאם לוי, נותן־העבודה
בשעה שג׳ון ומאהבה היהודי יוצאים מחנות
הבחורה. הוא משחד את ג׳ון במשכורת גדולה,
מפוארת בניו־יורק, נתקל מבטוך של ג׳ון בחברה
נגשתדל לפתוח יאותה. בתמונק השניה התקדט
שחזר מן החזית. רגלו האחת נקטעה. אולם
סאם במזין תו. ג׳ון אוהבת את חברה החייל, אך
עכשו מאוחי להצטער — המלחמה היהודי*,
אין היא יודעת אם וחזור הביתה. סאם מריוויח
בה נעצה אמריקה סכין בגב הגרמנים הטובים
הון תועפות מהזמנות מלחמה, מעוניין שהמלחמה
שביקשו לשחרר את העולם מן הקומוניזם
תימשך בלי סוף. הוא הזמין א 11ג׳ון אליו
היהודי, דרשה את קורבנותיה ...ההשפעה המידית
תביחה. בתמונה השלישית השיג סאם היהודי
של כרוזים אלה היתה אפסית. אולם הזרע נזרע.
את מבוקשו. ג׳ון צאה מן העבודה, חיה עתההצורה הפורנוגראפיה הבטיחה שלא יישכח.
C jir t׳y o tt £ e ft B eJuK tj
ממוצא י הודי?
אך לא די בזה. היהודים לא הסתפקו
בשבירת גרמניה. גם אחרי המפלה הניעו
היהודים את ממשלת אמריקה להכריח את
הגרמנים האומללים לשלם שילומים ל יהודים.
כדברי העתון האנטישמי המגן ;
״בשנה האחרונה נאלצה הרפובליקה הגר מנית
המערבית האומללה וחסרת הישע
להיכנע לפעולת הסחטנות הפנטסטית ביותר
בתולדות ה אנו שו ת..,״
הקצה המטורף״מי הם החוגים השופכים מדי שבוע קיתון
כזה של ארס אידיוטי, מורכב משקרים, חצאי־שקדים
זסילוף המציאות על ראשו של הקהל
האמריקאי?
אמריקאים אחראיים קוראים להם ״הקצה
המטורף של הצבזריות* .אלה הן קבוצות׳
קבוצות של עסקנים, בעיקר בערים הגדולות,
(המשך בעמוד?) 1
החרידו את הרעל הקומוניסטי לסרטי הוליבוד על מנת לשעבד את כל העולם לר ש ת מזינחתיהם האפלות״
יהודי מפונק שבגד
והפן קומוניסט״.
|:פני ועדת החקירה.
אדוארד ג׳ .רובינסון, שהוזכר על כאחד בית־הנבחרים ועדת ידי
התומכים הנסתרים בקו הסטאליני.
חוברת זו, המודפסת בצורה מחודדת על נייר משובח,
אופיינית ביותר לתעמולת־הזוועה הקומוניסטית. היא בהשפעת ועדת הסינס
מסתמכת על חקירת
הקומוניזם בהוליבוד, מוסיפה לכמה עובדות נכונות
ים שלם של שקרים. ארבעת קורבנותיה העיקריים
צ׳ארלי
חם לארי פארקס, אדוארד ג׳ .רובינסון,
צ׳אפלין וג׳ון גארפילד. על לארי פרקס היא אומרת
ש״הוכיח את נאמנותו לארצות־הברית על־ידי כך
שהפך לקומוניסט ...לפני ועדת בית הנבחרים התחנן
לרחמים וטען שעזב אח המפלגה ב־ . 1945 אולם
פרקס עסק בפעולה קומוניסטית גם אחרי־כן. עך ר
קומוניסטי אינו חסרון בהוליבוד על רובינסון׳
״יהודי הונגרי ששמו האמיתי הוא עמנואל גולדנברג״,
נאמר שהשתייר לתריסר ארגוני־תסוואה קומוניסטיים.
העובדה שמעולם לא הוכח כי צ׳אפלין הוא יהודי,
לא הפריעה לבעלי החוברת: הם טוענים פשוט
היהודים׳
— »אחד סונשסיין ששמו ישראל
מארכסיסטיס הידועים לשימצה בהוליבוד ...למרות
שחרויח הון תועפות בארץ זו, לא הטריח את, עצמו
להיות לאזרח.״ הקרבן האחרון הוא ג׳ון גארפילד
המנוח. ששמו האמיתי היה יוליוס גארפינקל. בעוד
שגארפילד מת, צאפלין עזב את אמריקה׳ רובינסון
״טוהר״ וחזר לעבודתו בהוליבוד, מתלבט עדיין לארי
פארקם. כוכב גדול אחר, פאול מוני, אף הוא
קרבן להתקפותיהם של האנטישמיים המאשימים או תו
בקומוניזם ובגידה, מחרימים את סרטיו האחת־
ניס״ועורכים נגדו הפגנות.
THANK L. BRITTON
H o lly w o o d
י־1-״ז* Oft
A, Chaa&pijEH׳
• f Uu״ *th a o liji *Uj׳vtJ th o JttW n j i*» on
״׳ ;ha hw nw*r both#!.
C a W w to
iho Sfi<*1
־״mft
p >rl o f״ R
« f h׳ w t״ ״W m M *Vstee,
myf* Ha .
trtrbuss״!*.
*ייז* 51
ahem
<*->ntennce
V׳d־CAtf-ftlSS K»«r*.
צ׳ארלי צ׳אפלין, שנתן את ידו
לאירגונים פרו־קומוניסטייס, ידח־ עם
ליאונרד ברנשטיין, מתנכר לאפריקה.
ג׳ון נארפילד, שהשתתף בתריסר
אירגוני > הסוואה קומוניסטיים, בונד
מושבע, מוצץ דמה של הארץ.
במד ־ n j.
להמשך מעמוד ) 7
פעולה ציבורית בממדים אמריקאיים׳ בו אפשר
להפעיל מאות נשים אמידות החסרות
התעסקות מועילה ומרתקת בחייהן, היא לא
יכלה למצוא שטח מתאים יותר מאשר זה.
מאז תם סדר השיתוק במלחמה נגד השיתוק.
רופאים ואנשי־ציבור שמרניים, שקפאו
עד כה על שמריהם, שוכנעו כי אין כל רע
בפרסומת אמריקאית, כשהיא משרתת מסרה
טובה. ילדים משותקים עניים, שבגדיהם לא
הופשטו משך שנים (״אבא שונא לראות את
זה.״) הוסאו לקיטנת־קיץ, התעמלו, התרחצו
בבריכה בשמש. בעזרת כמה מתנדבות
אחרות, הוקמו חוגים עירוניים ואזוריים של
האיגוד הישראלי למען נפגעי שיתוק הילדים.
המפרה הסופית — לארגן גם בישראל
מפעל של מיצעד הפרוסות — עדיין; רחוקה׳
תצריך פעולת־ארגון רבתית. אולם בינתיים
אין בטי דובינר בזד, לפעולות קטנות, רותמת
למפעל כל אדם וחיה שנראים לה כבעלי
יכולת לעזור. המועמד. האחרון: הקוף טוטו,
שהובא למסיבה של חברי האיגוד, שיכנע
את הזירהסרון: לערוך זוחודש הצגה מיוחדת
למען האיגוד.
מת נשמע באודיסה?
הימאים שירדו מאנית הקיטור צבועת ה שחור
בנמל חיפה והפריחו כמה קללות עסיסיות
ברוסית, עוררו שאלה בקרב קהל ה קרנות:
מי הללו? רוסיים?
ואמנב, א/ק נחשון שיצאה מחיפה לפני
כחודש עמוסה מטען פרי־הדר ובננות, זכתה
להכנס לים השחור שהפך׳את מזגו החם,
הוריד את הטמפרטורה שלו עד מתחת לאפם.
אנשי הצוות עמלו יומם ולילה כדי להזרים
קיטור בצינורות, שלא יקפאו הם ומטענם.
ששה ימים לאחר צאתם מנמל הבית עלה
לסיפונם נווט סובייטי שנטל לעצמו את פיקוד
האנייה והדריכה בכניסתה לרציפי נמל
א,וריסה.
כאשר הטילה האנייה עוגן ליד רציף עמוס
גלי ׳אבן׳ מהם שברי הריסות ומהם מטעני
אבן פחם, לא אחרה כיתת חיילים חסונים,
שמנתה 20 איש בפיקודו של סגן, לתפוס
משלט. החיילים ריכזו את אנשי הצוות בחדר
ארגזי הפרי נעטפו בשמיכות צמר והוכנסו
לחממה או לקרונות מחוממים.
לאחר שקבלו הימאים שוברי יציאה לעיר,
שוברים כפולים שאחד מהם יש להפקיד ביד־שומרי
הנמל׳ הורשו לצאת משערו, לשיפס
ברחובות העיר.
אודיסה בנויה יפה וסימטרית, רחובותיה
ישרים ונקיים. תנועת האנשים והרכב, המונית
וערה. פה ושם אף נראה טכסי׳ אך אופנוע
ואופניים הם בחינת בל ייראה. נכים וחיילים
רבים משוטטים בעיר, ביניהם אפשר להבחין
גם באנשי הנ.ק.ו.ך, שפם אדום צמוד לדש
מעילם.
ניילון וליפסטיק. ביום מסויים בחודש״
סיפרו המלחים, מחדשים את המלאי בחנויות,
וכעבור שעתים׳ עדים לזאת תורי האנשים״
כבר אין להשיג סתורה והמדפים ריקים.
גרבי ניילון המובאים העירה על־ידי המל חים,
נמכרים ב־ 60 רובל הזוג׳ .מלצרית רגילה
מרוויחה 45 רובל ליום. גם ליפסטיק שייך
לסוג המצרכים המבוקשים, אלא שהוא מצוי
בשוק רק בצבע יחיד. ארוחת צהרים עולה
במסעדה 15 רובל.
האנשים מבלים את זמנם בבתי קפה, בהט
מנגנת תזמורת בת 4אנשים. הנעימות הנד
נוגנות כוללות את כל סוגי הריקודים, בהבדל
יחיד שכאן רוקדים בנוסח אחד: טנגו.
עורך ידיעות אחרונות, היה משך שנים מנתן
השבועית של ילדות רבות מגיל 7עד ,40
סיפר להן על הרפתקאות חייו הרומנטיות
המעודכנות של ארול פלין, בעלה האחרון
של לנה טורנר ולבטי ההתבגרות של אליזבט
טיילור.
עולם הקולנוע הוא החווה שקפצה מצלעו
של קולנוע. כמה מעובדי קולנוע קמו ביום
בהיר אחד, לקחו את כל החומר שעשוי היה
לעניין אותם, עזרו למוציא־לאור שמואל
פרידמן לפתוח עתון שנבדל מקודמו רק ב חלק
הראשון של שמו.
השניים דמו, משך הזמן, לאחים תאומים
כשכל אחד מנסה למצוא אצל השני כתם
ל דה שאיננו אצלו. הקורא כמעט כבר לא
הבחין ביניהם.
לפני שנה׳ יצא עולם הקולנוע בתמונת־שער
צבעונית. כעבור שבוע בדיוק היה שערו
של קולנוע צבוע אף הוא. השניים המשיכו
במרוץ המרתוני, שהגיע לשיאו כאשר לפני
חודש הוגדל עולם הקולנוע, ששערו חזר
להיות ללא איפור. שמחתו לא ארכה, כי
משך כמה שנים עסקו רגינלד וגלדים ב לימוד
מקורות ההווי האינדיאני, על מנהגיו״
שיריו ואגדותיו, כשהם שוכנים בוויגוואמים
(אד,לי העור) של שבט העורב, אוכלים מ־פיתו
וישנים על עורות הדובים שלו. התו צאה:
הם אומצו לבנים על־ידי ראש השבט
הפר הגזול, שכינה* אותם ברוב התלהקן תו
בשם :״אינדיאנים טובים יותר מהאינדיאנים.״
צבעי מלחמה ושלום. למחמאות נל הבות
לא־פחות זכה הזוג, אשר בא השבוע
לישראל בראש להקת פאו־וואו, מפי מבק רים
לבני־פנים. הודה לובין :״אילו רצגנו
לפניהם את ריקוד• האינדיאנים המקוריים,
הנמשכים כרגיל לפחות שלושה ימים ולילות
רצופים. היו וודאי נלהבים פחות. לכן הרשינו
לעצמנו לעשות קיצורים מסויימים.״
אך הזוג, שציודו האישי הקבוע הוא סי דרה
של מצנפות־נוצות, טומאהוקים, מקט רות
וצבעי מלחמה ושלום, מעריך יותר את
המחמאות האינדיאניות המקוריות. תוכניתו
הקרובה: לחזור ולבלות עונה ממושכת ב
הימאים
•הישראליים בקרו בנזועדון הימאים;
הבינלאומי המשמש מקום מפגש לימאים מ ארבע
כנפות תבל, והשוכן בבניין מהודר ש שימש
לפני כן כנסיה פרבוסלבית. במועדון או למות
למשחקים,־ ספריה שאין בה ספרום ל קריאה,
בלתי אב• לזה המעוניין בחומר תע מולתי
קומוניסטי.
שעש*? 5חינוכי. אחרי ארוחת ערב במסעדת
המועדון, שאינה מן הזולות, נכנסו׳
הימאים לאולם קולנוע ׳ המצוי באותו מוע דון
ושבו הוצגו לפניהם הסרטים הסובייטיים
בעלי האופי המקובל, בהם תמיד צודק הרוסי,
כגון זה המתאר קרב ימי בין האדמיראל
הרוסי גוז׳קוב לבין נפוליאון.
חניכות הקולאג׳ הסמוך הופיעו אף הן ב מועדון.
תפקידן היה לתעמלן תוך שעשועים,
החניכות עשו את שלהן, והימאים העדיפו
להשתעשע תוך כדי הקשבה.
היחס לזרים מצד תושבי העיר היד, אדיב,
אורח רגינדד לוכין
.אינדיאנים יותר טובים מאינדיאנים
בשבוע שלאחר מכן התנוססו בקיוסקים גליו־נות
קולנוע באותו גודל, אך יחד עם זה
צבעוני. כששמע גרשום קומורוב, הממושקף
וכסוף־השער׳ שעולם הקולנוע נותן במדור
השאלות, תשובות לחידון שמפרסם קומונר
השיב בחיוך :״זו הפרסומת הטובה ביותר
שהם יכולים לעשות לי.״
וויגוואמים, בהם למד את אמנותו ובהם יש
ברצונו להוסיף ולשכללה.
משפט
הה,י ר\ 1ליר הישראלי
לרב נפתלי דוליצקי נמאס לשבת בכלא
שבועיים תמימים *.הוא ניסה לשכנע את
חוקריו שלא היתה לו כל שייכות להעברת
סכום של 300 אלף דולאר לחוץ־לארץ, מבלי
מתקשטים בנוצות ודים
לבקש על כך רשות מאת האוצר.
חוקריו לא שוכנעו, הביאוהו בשבוע שע רג
נלד לובין פגש את גלדים על קרשי .
בר בפני השופט על מנת להאריך פקודת
הבמה ק)ל בית־הספר לאמנויות דרמטיות
המעצר ל־15׳-יום נוספים. על-יד בנין בית
שבניו־יורק. עד מהרה מצאו השנים את עצמשפט
השלום לעניני ספסרות חיכתה לרב
מם מאוחדים בשתי מטרות משותפות: רצון
דוליצקי הפתעה בלתי משמחת: קבוצת
להימצא זה בחברת זו, ואהבה לתרבות ה עתונא־ם
וצלמים חיכתה לו בחברת אשתו
אינדיאנית הקדומה.
ועורך הדין שלו, מיכאל לנדאו.
המטרה ד,שניה לא היתה חדשה לרגינלד
גברת דוליצקי התרגשה מאוד למראה קב לובין׳
בן העשר ם. מאז היותו נער נמשך
לת הפנים הנלהבת, התלחשה עם מר לנדאו
אחרי תרועות הקרב האינדיאניות, שלל נו שניגש
לאחד הצלמים באומרו בקול קודר :
צות ססגוניות והוד אבירים שאפף את אג ״אני
מזהיר אותך לא לצלם את מר דוליצקי.
דות המערב הפרוע.
אני עורך הדין שלו.״
חשוד נפתלי דוליצקי
בילדותו׳ כאשר סח להוריו את רצונו ל גבות
עיניו של הצלם התרוממו בהפתעה :
״זקרוי ליצו !׳
הצטרף לשבט אינדיאני, ראו הללו בתשו ״מאימתי
עורך דין אוסר על עתונאי לצלם?״
קתו חלום־ילדות טיפוסי. אולם ה לד התיחס
״הזקותיך. אל תגיד אחר־כך שלא ידעת.״
פרט למקרה שאחד הימאים שכח לחבוש את
ר,איכ> ״קטן והחלו בבדיקה קפדנית של
אליו ברצינות. כשביקרה. בעירו, בהיותו בן•
אמר עורך הדין. וחזר לגברת דוליצקי. הצלם
כובעו וזהותו נעשתה בל.תי־ברורד, לאנשי ה מטען
האנייה. לא פסחו *י,ף על מטענם האישי
,11 להקת אינדיאנים, החליט הילד בלבבו
תפס עמדה.
של המלחים. לשאלתם, מדוע נערכת בדיקה• מקום החשדניים.
סופית להיות רקדן אינדיאני לכשיגדל.
אה יהודי העיר פגשו באורח מקרי ׳,וה כמה
זמן אפשר ז היה זה הרגע ה-
זו בעזרת מוטות ברזל, הסביר הקצין לצוות
מהפר הגדור, מחמאה. לזמן מה ברח
שיחה היתר, מסוייגת למדי. ליחס פוגע זכו
כי זהו, הנוהג השגרתי בכל נמלי העולם.
אל אחד משבטי האינדיאנים, אולם הוריו
דוקא מצד איש. הצירות הישראלית, שהזמין
וויכוח בנוסח רוסי. למלחים היו כל
החזירוהו אליהם, הגרו מזרחה לניו־יורק,
למסיבה את קציני האנייה, התעלם מקיומם
הסיכויים לנצח בוויכוח על השאלה מי מבי הרחק
ממושבות האינדיאנים.
של ימאים ״פשוטים״.
כמלווה ניתן לו אחד מאנשי הפלוגה,
ניהם ביקר במספר רב יותר של נמלי העולם׳
אך גם שם, כאמור, לא שכח רגילנד את
לאחר שהוצפו חוברות תעמולה, חנם־ללא־נער
בן ( 118 במחנה).
הם או הסגן הסובייטי. אך כל וויכוח על
אהבת נעוריו, הפך׳ עם אשתו הצעירה, את
תשלום, יצאו הימאים להפלגה הביתה, שמ עודד,לוריא,
תל־אביב
אדמה רוסית חייב להסתיים בנצחונו של
חלומו למקצועו. שניהם שקדו במשותף על
חים שנכנסו ויצאו בשלום.
הרוסי, אשר היפנה גבו למלחים ולא טרח
לימוד ההווי של שבטי האינדיאנים, עברו,
מלמה יבעל נסיון־בחייס.
להפריך את טענתם על צורת חיפוש זו.
לגור
על מנת לחתור למקורות תרבותם׳
אל צבור הע בדים בישראל (אסר)!
באזור השמורה האינדיאני• שבמדינת מוני
הפריקה החלה. כל ארגז עשירי נפתח וה מרדכי
דן, צה״ל
• מנה פרי שבו נבדק בקפדנות. בבננות טפלו ביתר אד וחווה
הודעה מטעם ספרטקוס?-
עדינות. הפועלות שעסקו במלאכה, נטשה ו־
• כדי למנוע את השמדתם המוחלטת של
— A n y th in g you can do
״מלחמת העולם השלישית תפרוץ ב אולגה,
אשר זו להן פעם ראשונה בחייהן
I can do better.
האינדיאנים, שהתמעטו במהירות מבהילה
שנת 1936 אלה הן הנבואות ש מחלות
שלא־היו
הלבנים,
מרדיפת, בתוצאה השבועונים קולנוע ועולם הקולנוע דמו לפ לראות
בננות, שאלו תמהות: כיצד גדל פרי
השמיע ...חוזה בכוכבים (הארץ).
זה, על עצים, או בבולבוסים באדמה?
ני חודש לאני אוקלי ופרנק במחזהו המוסי מקור
מחוסנים
בפניהן והשמדת התואים,
יגאל סימון׳ תל־אביב
פרנסתם, הקצתה ממשלת ארצות־הברית שטקלי
של אירבינג ברלין.
כאשר ניסו לטעום מן הפרי (לא תחסום
מה שבטוח, בטוח.
חים מוגנים לאינדיאנים, בהם מוגבלת השור
בדישו) ,נתאכזבו, רקקו את הפרי המב־קולנוע
שנולד לפני חמש־עשרה שנה לגר כניסה
לאנשים לבנים.
שום קומורוב, שהיה משך ארבעה ימים
סיר מפיהן: הבננות היו עדיין ירוקות.
אורחים
הארץ
עתתות
קיבוץ עשיר
בבקר איש־הריב של הלייבור הבריטי,
אניורץ (״ניי״) ביוואן בקיבוץ אפיקים,
הביע בהתלהבות את הדעה :״אתם קיבוץ
עשיר מאד.״ אנשי הקיבוץ, ששלוש שנים קו דם
לכן הרגיזה אותם מאד הבעת דעה דומה
מפי אדם חשוב פחות •׳ קבלו הפעם דעה
זו בתשואות.
במסיבה אחרת שנערכה לכבודי, הצביע
האורח על יגאל אלץ שישב לידו, אמר:
״הוא כבש את הנגב, והנגב כבש אותי ! ״
פחות נלהב מעתיד הקיבוץ היה הביוגרף
של סטאלין, יצחל! דויטשר, שמסר לכתב
ג׳ואיש כרונייקל בלונדון רשמים על ביקורו
בארץ, אמר בין השאר :״אם הסוציאליזם
יתפוס מקום במזרח התיכון, באיזו צורה
שהיא׳ יהוו הקיבוצים גרעין של חברה חד שה.
אבל אם ...היוזמה הפרטית תכה שרשים
בישראל, אין עתיד מזהיר לקיבוץ.״
חסן עיגבטווי וחמדה לזר
מה כל זה לעומת האהבה?
מתאים: נעצר טנדר משטרה ירוק מתוכו
יצאו שוטרים ואיש גבוה, כבן ,55 ממושקף,
וחום זקן לבוש מעיל גברדין משובח.
כשראתה. הגברת דוליצקי את המתרחש
צעקה לבעלה בקול :״זקרוי
באופן אוטומתי׳ ציית דוליצקי לקול רעייתו
וכיסה פניו בכובעו החום. המצלמה׳נקשה
והצלם השתחווה ואמר ברוסית לא פחות
נקיה :״ספאסיבו
בחדרו של השופט, ביקש עורך־הדין ל שחרר
את דוליצקי בערבות, טען שהמש טרה
מחזיקה אתי שולחו מבלי לחקור אותו,
רק כדי להפעיל עליו לחץ בלתי־הוגן. מפקח
מיכאל גולדמן, שעיניו הכחולות. והשקטות
הישירו את מבטן בפני השופט, ענה בנימוס :
״חקרנו את דוליצקי מיום מאסרו בעל־פה
ובכתב.״ ׳כהוכחה, פתח את תיק העור העבה
שבידיו והראה לשופט את הדו״חות הארוכים.
הוא טען שהחשודים האחרים, הרבנים
משה אשכנזי ואליעזר קרסיק, שוחררו רק
לאחר שהחקירה נגדם נגמרה, בו בזמן ש־דול־צקי
עלול להפריע לחקירה אם יימצא
בחוץ.
״כמה זמן אפשר לחקור. את הנאשם?״
נכנס לדבריו עורך הדין לנדאו .״הארכי אולוגים
חוקרים את ההיירוגליפים המצריים
מזה ארבעת אלפים שנה. כמה אלפי שנה
דרושות כדי לחקור את מר דוליצקי?״
השופט הי־רהר בשקט, החליט לתת למפקח
גולדמן יום נוסף כדי לגמור את החקירה
בהיירוגליף הישראלי.
דרכי חיי
!*ו־לאומית
,אהבה *
חמדה לזר בת ה־ 14 לא הייתה שונה משאר
התלמידות בבית־הספר בעכו, כששמה לב
לטופסן הצעיר שהקים צריף מול חלון כית תה.
היא התאהבה במבט ראשון בנער בן
ה״ , 15 חום־העין, בעל השערות שהצהיבו
למעלה. אולם מאותו רגע היו חייה שונים
בתכלית. הסיבה: שם הנער היה חסן עיני
בטווי, והוא הלה ערבי.
תחילה התקדמה האהבה, במסלול רגיל.
חמדה היתד, חברת השומר הצעיר, חופשית
מדעות קדומות. באחד הימים ראתה את
הטופסן שנית. הפעם בקולנוע .״הוא יצא,
אני יצאתי. הוא לא הכיר אותי. הוא קרא
לי צברא. אמרתי לו שאינני צברא, אלא
עולה מבולגריה.״
לחסן היו אופניים. לא נעלם מעיני חמדה
שהחל להסתובב לפני ביתה לעתים קרובות
מאד. ה־א אמרה לו שלום. הוא אמר לה
שלום. זה היה לפני שלוש שנים.
״היא מתה בשבילי׳!״ חיש מהר התרגלו
צעירי עכו לראות את הזוג *הצעיר
הולך בצוותא לקולנוע, נוסע מדי פעם לחיפה
להצגה .״הנה חמדה והערבי שלד״״ אמרו
הצעירות האחרות. לזוג לא היה זה איכפת.
פעם ברחה חמדה מן הבית למשך שלושה
ימים, לנה עם ידידה על שפת־הים. פעם
אחרת נסעו באופניים לדודו של חסן, מוכ תר
לשעבר, שהנהו כיום הערבי היחיד ב קיסריה,
החיים היו הרפתקה גדולה.
הגיע היום בו ביקר חסן בפעם הראשונה
בביתה של חמדה .״אבא שאל: אין כבר
יהודי בשבילך? אמרתי: זו אהבה. אי
אפשר להפריד בין אוהבים. לבסוף הוא
הסכים ואמר: שרק לא תצטערי ! ״
דומה סיפורו של חסן על ביקורה הראשון
של חמדה בביתו .״אמא שאלה: מי זו ז
* ברוסית :
״כסה את פניך !״
אמרתי: חברה שלי. היא שאלה: הי* ״׳והבת
אותך? אמרת־ :היא מתה בשבילי, זמר
אבי: אם הוא רוצה אותה, בסדר ,״
יש להניח שהמאבק האמיתי בשני הבתים
היה הרבה יותר חריף מאשר נראה משני
סיפורים אלה. אך תדאי הסוף: הזנג עשה
כרצונו, החליט התחתן.
לא געפילטע פיש. אלא שיש חוק ב ארץ
האוסר ניישואי ילדים. .חוץ מזה יש
חוק המונע, למעשה, נישואי בני דתות שו נות.
על חמדה היה לחכות עד שתהיה
בת ,17 תקבל תעודת.זהות, תשנה את דתה.
אולם לא היה לה כל חשק לחכות. הזוג
שכר חדר בבית הנראה כאילו נלקח מסרט
הוליבודי על עיר ערבית בימי־הביניים, נכנם
לגור יחד. ממך, ענקית תופסת את חצי החדר,
חציו השני תפוס על ידי ארון, רדיו, וכמה
עשרות תמונות של חסן בפוזות רבות. כאן
מבלה חמדה את ימיה באושר מתמיד שעה
שחסן עובד בקיבוץ קרוב. אין לה בעיות
של ב־שול :״אין הבדל בין ספניולים וערבים
שנינו לא אוהבים געפילטע פי׳ש.״
גם מבחינה חברתית אין לחמרה בעיות
רבות. אף כי חסן למד עברית יפה, התמחתה
היא ביינתיים בשפה הערבית, מסתדרת יפה
עם שכנותיה הערביות, מבקרת לעתים קרו בות
אצל אמו. היא קוראת לה, בערבית,
״יאמא״ (אמא) .האם נתנה לה שם ערבי
חדש :״לייקר,״ ,בערבים היא יוצאת עם
חסן, לא בחברה מאורגנת. גם משפחתה הש לימה
עם המצב, מבקרת את הזוג.
שתי חתונות העתיד נראה לזוג חילק.
בעוד כמה שבועות ! קבל חמדה את תעודת
הזהות, תתאסלם, תשנה את רישום דתה.
אחר כך יבוא תור החתונה, או, ליתר דיוק,
החתונות: חתונה משפחתית מסורתית אצל
אמו של חסן, אחר כך חתונה באחד האו למות
בשביל הצעירים, חבריו של חסן
וחברותיה של חמדה.
שניהם אינם חושבים עדיין על בעיות
רחוקות יותר, כגון המצב הפסיכולוגי של
ילדיהם בעתיד. הם בטוחים שהכל יבוא על
מקומו. שהרי אחרי ככלות הכל, מה כל זה
לעומת האהבה?
החי נידות־עדד
בירושלים הכריז זנונים, עתון המפלגה ה פרוגרסיבית,
כי גניבת חבילות עיתוניו מ#־
שרד הפצה חיפאי היתד, מעשה חבלה בעתון,
משום שלדעתו אין לעיתמיו ערך יותר מא שר
לנייר משומש סתם.
הבטחה nnmxni
בתל־אביב התקיפו בחריפות שני ראשי
מעריב, ד״ר עזריאל (״ר׳ איפכא מסתברא״)
•קרליבך ודוד גלעדי, את התפשטות עתונוח
הלעז בישראל, נוכחו לתדהמתם כי בו בש בוע
השתתפו שנים מעמודי התווך של עתונם,
ד״ר דוד (״ד. דיוקנאי״) לאזר ונחום (״פיליפ
בן״) נישוויסקי, בייסוד עתון פולני חדש.
טובים דודיר מיין
בטבריה הודיעה לשכת הרבנות שמספר
הגירושין פחת, לאחר שהעלאת מחירי המ שקאות
החריפים הקטינה את מספר השי כורים.
נשק
מסייע
ברמלה פנתה קבוצת חרדים בקריאה לי הודי
ארצות״!,ברית לשלוח להם פסנתר, כ נשק
למלחמה במיסיון, המושך נערות לו מדות
נגן.
גולדמן,
אמר נחום (״שלום עם ערב״)
בהסבירו את תכניותיו לעתיד (ראה במדינה):
״בארץ הזאת לא מכבדים אדם יותר משלושה
חדשים — אם בכלל מכבדים אותו.״
מדורו היומי של ע מו ס (עוזי ושות׳) קינן
בחרות, שועלים קטנים, עורר את חמתו של
בן גבע אדום־הזקן ידידיה (״דיד*י״) .מנוסי,
שתקף אותו במדורו היומי, החדש גם הוא,
חמש אל החומש, המהווה חיקוי למדור ה חמשיר
בהעולם הזה, בלשון זו :
שועל ממורמר ופגום־חרב
החל לנופף לעת ערב
בנס ה״חרות״.
,ובשכר השרות
זנה למלא פיו בטרף.
תשובת חרות, פגומת המשקל השירי, ש לטענת
קינן לא נכתבה על־ידו לא אחרה
לבוא :
היה תיה איש בשם דירי,
בולשן מבוסס וסולידי.
את חממו המגואל
בין שיני השועל
הוא נעץ
וילל :״רחבדות, יא־סידי «1
פשיסדו פקידים גבוהים בצירות הבריטית
קבוצה לעיסוק בספורט חביב עליהם, אך
לא־מקובל בארץ׳ פולו* ,הזמינו להשתתף
בה גם ישראלי אחד ויחיד: רמ״ח יהודה
גיא, איתן־הגוף, בו החלו להתעניין אחרי
שנודע להם כי הוא מבין הרוכבים המעולים
בארץ ומארגן הפרשים של משטרת־ד,תנועה.
תושבי תלפי.ות נגד העיריה שהקימה יאת ה מזבלה
העירונית בשכנותם׳ אם הזבובים מן
המזבלה מופיעים רק בעקבות הרוח המז רח
ת, ציטט משפט תלמודי .״ארבע רוחות
מנשבות ב־רושלים בכל יום״ כשנחקר אם
ביקר את המזבלה אי־פעם, השיב בסגנונג
המיוחד :״מה היה לי לבקרה, היא באה.
אלי.״
כלה עשירה
אשתו של יועץ־הדברים־המובנים־מאליהם .
דייל (כיצד לרכוש ידידים והשפעה בחבך ה).
קרנגי התקנאה בהצלחת בעלה, הוציאה
לאור ספר מקביל משלה בשם כיצד תסייעי.
לבעלך לחתקדם. עצה טיפוסית :״חוש׳ ה הומור
של האשד, בא על ביטויו המובהק ב־׳
יותר כשהיא צוחקת לבדיחות בעלה.״
12 שנה לאחר שהפסידה את הסיכוי לכס־המלכות
הבריטי, הפסידה
ווינדזור׳ אשתו של מי שהיה מלך בריטניה,
ג׳ורג׳ השמיני, שוויתר בגללה על מלכותו,
גם את מקומה הראשון, השמור לה מאז נישו איה,
ברשימת הנשים הלבושות באופן הטוב
ביותר בעולם, ירדה ר,שנה למקום העשירי,
אותו היא מחלקתי׳ עם שחקנית התיאטרון
והקולנוע מיי ערום פאסיפיק) מרטין.
הסיבה: סירובה העקשני להיכנע למיצוותו
של אליל האופנה. הפאריסאי כריסטיאן
דיור, לקצר את חצאיתה.
הדוכסית מ*
יום לפני שנשא פופיריו רובירווה לאשר,
את מלכת־חנון ות־הפרוטות ברברה האטון *,
הכריזה הכוכבת ילידת־ר,ונגדיה זא־זא
(מולין רוגי) גאכיר, המפורסמת בשערה ה בלונדי
(הצבוע י) ,כי החתן עסק עד יום
לפני נישואיו (ד,רביעיים) בחיזור נלהב ביו תר
אחריה, ביקש את ידה בו ביום• נש־סירבה,
הנחית לדבריה הדון־דואן המפורסם
מהלומה הראוייה להתכבד על עינה הימנית,
הלך לבקש את יד כלתו העשירה (שנישואיה,
הפעם, היו הרביעיים) ,לא נואש גם אחרי
נישואיו, חיזר אחריה באמצעות שיחות טל פוניות
וזרי פרחים שנשלחו טלגרפית. אמרה
זא־זא, במבטאה ההונגרי הטפוסי :״העוב דה
שד,יכה אותי, עוד לא אומרת שאינו אוהף
אותי. אשד, שמעולם לא הוכתה, סימן שמ עולם
לא נאהפה. אני אוד,פת את ג׳ורג׳
סאנדרם( ,כוכב הקולנוע, בעלה הנוך חי),
כנו רותנכרג,
כששלח צלם העתונות
תמיר הקומה, לשבועון לייף, לפי דרישתו,
סידרת תמונות על חייו של דוד כן־גוריץ
בשדה־בוקר, קיבל מיברק דחוף שכלל דרישה
לברר מיד (א) מה שם השוטר הצבאי הנראה
בתמונה אחת( ,ב) אם האדם החבוש כפיה
בתמונה שניה הוא גבר או אשה.
מדריכה הרוחני של לח״י והמורה הותיק,
ד״י ישראל (״אלדד״) שייכ, שהודח
מתפקידו לפי הוראת בי. ג׳י. חזר השבוע
למקצועו. בלי שיטוש את עריכת בטאונו
סולם והעתון ההיסטורי חדשות העבר׳ חידש
את עיסוקו התורני: שיעורי תנ״ך לצעירי
ירושלים.
עובדי משרד החינוך נזכרו בנימוק־עזר
חדש בהכחשת אפשרויות התפטרות של מנ הלם
הכללי פרופיסור׳אליעזר ריגר :
מכיוון שכל המנהלים הכלליים של משרד
החינוך עד כה היו אבות לשלוש בנות, כמ נהל
הראשון, כיום מנהל גמנסיה הרצליה,
ד״ר שרוד בן־יהודה, וכמנהל השני,
פרופיסור ריגר, מן הראוי לשמור על מסורת
זו. אולם בין ראשי החינוך בארץ לא מצוי*
אב־לשלוש־בנות נוסף.
כשנתוודעה ח״כית מפא״י, ככה אידל־פץ,
בטיסתה האחרונה לארצות־הברית, ל משפחת
מהגרים מישראל לקנדה, לא ידעה
כי תזכה במזכרת מעודדת ביו תר: פתק בן
שש מלים שנתחב לידה על ידי בן המשפחה,
ילד בן שמונה, בהגיעם לשדה התעופה בניו־יורק.
תוכן הפתק :״דודה. לא דאגי. אני
אחזור. משה.״
כשנשאל הסופר עתיק־הסגנון שמואל־יוסף
(ש״י עגנץ) צ׳צ׳קס, בעדותו במשפטם של
• עמום אילון, סופר הארץ, שפירסס ב־עתונו
מאמר בשם אפיקים: קיבוץ עשיר —
והלאה?
* משחק הדומה לחוקי, נבדל ממנו בכך,
שהמשחקים רכובים על־גבי סוסים.
זא-זא גאבור הפצועה
בלי סכות אין אחפה
רובי אוד,ף אותי, ברברה אוהפת את רובי.
אבל מי אוד,ף את ברברה?״
השבוע ניצב כותב רומני־הפשע הנודע
אירל סטנלי גארדנר, יוצרו של הבלש
(הדמיוני) פרי מייסון, הפותר בקלות מפתיעה
תעלומות פשעים מסובכות ביותר, בפני ההכ רח
לפתור בעצמו בעיית פשע (ממשית) :־
שודד אלמוני הריק מביתו כקאליפורניה את
מכונת־ד,כתיבה שלו, את בגדיו ומשקאותיו.
כשנשאל על־ידי השריף המקומי במה יוכל
לסייע בחקירה, גימגם :״א ...סבורני שה פושע
לא בא במכונית ...לא ראיתי עיקבות
צמיגים. בעצם,״ הוסיף בבושה ,״אינני סבור׳
שאפשר יהיה לגלות עדות ממשית.״ .
* לא־קרובה לבטי (אני אוקלי אשת לפי־דות)
האטון, כוכבת הקולנוע,.
היש אנטישמיות בא.1זריקה t
(המש[־ מעמוד )9
מוציאים־
שמרכזם בלום־אנג׳לס, שם ד,ב
שלושה עתונים — הדגל, הצלב וה.מגן. עתו־נים
אלה אינם נשלחים בדואר, כי השימוש
בדואר להעברתם הוא עבירה פלילית. אולם
אלפי מתנדבים עוברים מבית לבית, מחלקים.
אותם בין האוכלוסיה.
בפילדלסיה, העיר השלישית בגידלה במדינה,
היה קציר השבועות האחרונים בלבד:
שני מקרי התנפלות על נערים יהודיים, הצפת
לוחות המודעות בכרזות לילה לילה, שלוש
התפרצויות לבתי־ כנסת. אך עיקר הפעולה
נעשית דווקא בערים הבינוניות׳ בנות מאד
אלף עד חצי מיליון תושבים. כי אלה הסו בלות
בעיקר מחוסר־עבודה וממצב כלכלי
ירוד. ואילו הע־ר ניו־יורק כמעט חופשית
מאנטישמיות תוקפנית זו.
המטרה העיקרית לחיצי האנטישמים הס ד,שמות
היהודיים הבולטים בצבור, בצורה זו ,
קל להם להגזים בחשיבות היהודים בחיי המדינה,
ובעיקר בחיי התרבות. האמת הפשוטה;
כמובן שונה: ליהודי ארצות־הברית אין
כמעט חלק לא בבנקים הגדולים ולא בתע־שיית־הענק,
אלא אך בבמה תעשיות פחותות.
ערך, כגון תעשיית בגדים. אין להם שלטון לא
ברדיו, לא, בעתונות ולא בטלביזיה, אף כי ד,ם
שולטים בעולם הקולנע.
חיוך — כשם שעוררו חיוך נאומיו של די*
מגוג בשם אדולף היטלר בבתי־המרזח של
מינכן בשנת . 1920 אולם כמו אותם הנאומים,
ד,ם צריכים לשמש התראה כי המחלה האנטי שמית
טרם מתה, וכי היא עלולה להוליד
הפתעות.
היהודי האמריקאי הממוצע ניתקל אך מעט
בגילויים אלה של אנטישמיות תוקפנית, אף
כי אירגוניו מתריעים נגדם מדי שבוע. אולם
הוא נתקל באנטישמיות אחרת, עדינה יותר
ואולי מרגיזה יותר.
אמר לא מכבר עורך־דין צעיר מפרגו, מ דינת
דאקוטה הצפונית, לישראלי שנזדמן
שם :״כל עורכי־הדין אצלנו יהודים. כשאחד
מהם מחפש שותף צעיר או מתלמד, הוא מעדיף
תמיד לקחת לא־יהודי, ואחר־כך עוד
יש להם החוצפה לטעון בפני בתי־הדין נגד
חברות מסחריות המסרבות לקבל עובדים
•יהודים !׳
קול הזליבזד קשד השתיקה
אשה צעירה בפרוות חרפן, ירדה מן המ טוס
בשדר, התעופה אורלי, צרפת, כשהיא
מחייכוץ לכל העברים, תרה בעיניה אחרי
עתונאים. הם ניגשו בעצלתיים צילמו כמה
תמונות הפליטו ״תודה״ רפה, והלכו.
קורץ קלווה היא הכוכבת חסרת המזל ב־זותר
בהוליבוד. כשהובאד, לשם מצרפת לפני
שבע שנים, האמינה לסוכניה שצפוי׳ לה עתיד.
היא קבלה הוראות כיצד להתלבש, להס תרק,
לנהוג בקאדילאק׳ לחייך בשפתיים
לחות. לשעורים אלה, הוסיפה משהו משלה :
קריצה בעין ירוקה, ואמירת או-לה״לה בכל
הזדמנות. היא ״התלבשה״ על גבר צעיר וחסון
המרפה כריסטינה
רוב האנטישמיים מסוג מחברי עלונים אלוד
ישבו בבתי-הסוהר כחשודים באהדה לנאצינד
במלחמת העולם האחרונה, ודבריהם׳איננג
אלא העתקה גרועה של התעמולה הנאצלת:
הנושנה.
הקדקדאקס־קלווז קם לח חיה
יותר מסוכנת ההתפתחות האחרונה בא ר גון
החשאי הידוע בשם קו-קל,ך קס-קלאן.
ימים מספר בלבד אחרי אירגונו מחדש ש7
הקלאן הביאו סוכנויות. הידיעות, היהודיות
בעיקר, את הקציר הראשון: בבואס, מדינת
אידאהו, חולל בית־כנסת! בואקו, מדינת טכד
סאס, לוכלכו המצבות בבית הקבהוו! הרד,ודי.
בדרך
כלל ירדה הנקודה הדתית בחשיבו תה.
חוגים מסויימים עודם חוזרים על הטענת
הישנה כי היהודים צלבו את ישו, ועוד עתוך
אחר, קומון סנס, הקדיש גליון שלם למחקר
היסטורי שמטרתו היתה להוכיח כי ישו לא
היה יהודי כלל — דבר שכבר נשמע בגרמנית
לפני 50 שנה.
לא פחות נושנות הטענות שהשחיטה הי הודית
גורמת סבל איום לחיות, ובי על ה ממשלה
האמריקאית לאסור אותה מטעמים
אנושיים .״הפסיקו את הברבריזם היהודי ד
כתב עלון אנטישמי מובהק נגד השחיטה.
״אלפי בהמות חסרות מגן מעונות עד מרת
על ידי שוחטי הכשר. כשהם תלויים רגל
אחורית, גרונם נשחט, עומדים היצורים ה מסכנים
בענויי מרת איטי ואבזרי.״
העלוך, הנקרא עלון תנועת התחיה הלאו־נדת,
קורא לכל האמריקאים ההגונים להת קומם
נגד הפשע.
pit.בניסר. ליהודים,,
כל הכרוזים והעתונים האלה יכולים לעורר
• לשם אין שום תוכן, והוא בא לחקות את
נקישת הדק הרובה.
עיקה רופא שיוציא לה קוץ משוקה׳ צלמים
כדי להנציח את המאורע. הרופא הגיעי הצל מים
העדיפו לצלם פעולות מושכות ׳.יותר
מהוצאת קוץ אפילו משוק חמוד כשלה.
כשזכתה, אחרי סדרת הופעות בסרטים סוג
ב׳ וג׳ ,בחופשה, החליטה לבלות אותה בצר פת,
מולדתה. לנסות לעשות שם־ דבר־מה
למען הפירסומת. היא הגיעה עם מלתחה
עשירה מינוס בעלה.
בבית המלון קבעה ראיון עם כמה צלמי
עתדנות שיעברו אתה בחוצות פאריס. כש .כבר
בחגיגיות
באו, הצהירה בפניהם
הספקתי לדחות הבוקר שלושה תסריטים ש הוצעו
לי. אני רוצה להופיע בסרט מן הסוג
שאין מתירים בהוליבוד.״ העתונאים האדי בים
חייכו, הציעו לה.להתחיל בעבודה.
הם צילמוה בכמה מקומות, נאשר קורץ
נזכרה שמעט קאפריסה אינה מזיקה לאשה
יפה, הצהירה שנמאס לה׳ והיא רוצה לחזור,
העתונאים משכו בכתפיהם, הלכו לשתות
אפריטיף בביסטרו הסמוך.
ריחם עליה כנראה, עתונאי אחר שפירסם
בטורו: קורין קלתה באה לצרפת כדי לרענן
את מבטאה הצרפתי.
סרטים
דוגמא אופיינית היא אישיותו של הגנרל
ם ארנוף, שביקר בשנה האחרונה בישראל.
סארנוף, לשעבר מפקד חיל־הקשר האמרי קאי,
הוא נשיא חברת אר.סי.אי. לה שייכות
עשרות תחנות״שידור, בתי־חרושת למכשירי
רדיו וטלביזיה. סארנוף עזר לישראל בימי
מלחמת השחרור, בולט בעולם היהודי״ אך
אין לו שלטון אפילו על חברתו, כי רובי
מניותיה בידי משפחת דו־פונם העשירה־.
והנוצרית.
ארגון זה הוקם לפני 76 שנה. אחרי מל חמת
האזרחים האמריקאית, כדי ללחום נגדי
הכושים שהרימו ראש אחרי נצחון הצפין•
פעולותיו תוארו באהדה ברומן חלף מם ה רוח.
אולם למעשה לא היו כל כך אהודות ד
הקלאן* ,שפעל בעיקר נגד כושים וקאתו-
ליים, אירגן מאות משפטי לינץ׳ ,מרבית.
מנהיגיו נאסרו על־ידי השלטונות, כך שד־אירגון
מת כמעט מיתה טבעית בשנתיים ה אחרונות.
אולם לפני כחודש נתפרסמה הו דעה
מוזרה מטעם הנהגת הקלאן: הוא מובך
לקבל לשורות כושים, כמובן בקבוצות מיוחדות
ונפרדות, ואפילו קאתוליים. הסיבת:
הקלאן הציב לו מטרה חדשה ופחות מסוכנת,
רדיפת היהודים.
כוכבת קורץ ל,לווה
״או־לה־לה !״
-.על אף החוקים החריפים בנידון זה, ישנך
חברות רבות המסרבות לקבל עובדים יהו דיים.
בכמה מקומות מסרבים האיגודים המ קצועיים
להתערב במקרים כאלה. איגוד הס פרים
של קרסון סיטי, מדינת נאוודה, פסק לא
מכבר שאין להכריח בעל-מספרה מסויים ל קבל
עובד יהודי, למרות שהלה היה ראשון
בתור המובטלים. כתקדים יכול הדבר להיות
מסוכן.
.במקומות רבים אין יהודי רשאי לגור ב״
בתי-המלון *המשובחים. אם יפתח עסק ברו״
בעלם הטובים בכמה ערים, יחרימו את חנותו.
כמו לפני הכושים, סגורים גם לפניו רובעי
מגורים מהודרים במקומות רבים, מתוך ט ענה
שנוכחותם של דיירים יהודיים מורידה
את ערך הנכסים מפחיתה את עסקי המלונ אות
במקום.
אי־אפשר לשכוח
מכל זה אין ללמוד עדיין שארצות־הברית
הן מדינה אנטישמית. אולם יש ללמוד שק יימת
בה נטייה אנטישמית ברורה, שאינה
נופלת מזו שהיתה קיימת בארצות רבות של
אירופה לפני מלחמת-העולם. היהודי אינו
יכול לשכוח בה את יהדותו. הוא נתקל בד.
לפעמים בצורה חריפה. תיאור מצבו של ה יהודי
בצבא ניתן ־בצורה מזעזעת למדי בסי־פרו
הידוע של אדווין שאו, על המלחמה
כפיי׳ אריות.
רבים היהודים המשלים את עצמם שמחלה
זו אינה יכולה להשתלט על הגוף האמריקאי.
אין זו אלא אשלייה — לא פחות מאשר א שליות
דומות בגרמניה הטרום־נאצית, ובארצות
הגוש הסובייטי. זו היא אמיתה שעדיין
אינה צריכה לזרוע בהלה. אולם יש לקחת או תה
בחשבון בכל מחשבה על עתיד התנועה
הציונית בעולם — וגם על עתיד מדינתי
ש ראל.
בשם ג׳ון ברומפילד׳ בגד של הסופר האמריקאי,
נישאה לו .,חיכתה לתוצאות.
הזדמנות ראשונה ניתנה לה בסרטה הרא״
שון המאבק בחולות, בו היה עליה לשחק
תפקיד מדיחת־גברים בצפון אפריקה. ד,תפ״
קיד, שדמה בתוכנו ומטרתו לזה של גילדה,
איפשר לה ללבוש שמלות הייוורתיות, להם־
תרק תסרוקת דומה, לשיר שיר או שניים,
לנענע כמה אברים. אולם היא לא הגיעה אפי לו
לקרסולי כשרונה המועט של ריטה הייוורת.
לנישואים, פפריקה. המפיקים נענעו
את ראשיהם בדאגה, התנחמו שכל ההתחלות
קשות, נתנו לה להבין שמה שלא עושה
הכשרון, עושה הפרסומת.
קורץ הבינה, החליטה להיות אישיות מדו ברת.
היא קראה לעתונאים בהזדמנויות שו נות,
הצהירה בקריצה, שבעלה והיא אוהבים
מאוד את האהבה. שהיא חושבת כי על אשה
להתהלך בבית בבגדים שקופים ומגרים׳ ש הבישול
נוצר לבהמות בית, שהיא אוהבת
לטבול באמבט מבושם כשבעלה החסון מקר צף
לה את הגב, שהיא אוהבת לפלרטט גם
עם גברים אחרים (״כדי להוסיף פפריקה ל נישואים״)
,שצרפתיה היא אשד, אידיאלי*.
העתונאים לא התרגשו מהצהרותיה, הד פיסו
אותן רק במקרה של עודף מקום בטו־ריהם׳
הקדישו לה שימת לב מועטה. קורץ
המסכנה ניסתה בדרך אחרת׳ החלה רבה עם
כמה נשים בטונים גבוהים מדי, נשמה לרוו חה
כאשר התפרסמה מריבתה עם זא־זא
(נזולין רוד) גאבור׳ התאכזבה כאשר הופ נתה
שימת הלב למיס גאבור. פעם שניה
האיר לה המזל פנים כאשר זכתה לתואר
השחקנית הגרועה ביותר בעלון הסטודנטים.
חצב״ -י צו ק ה. הוליבוד, המלאה נשים
יפות, לא התפעלה ממדמואזל קלווה נמוכת-
הקומה וחטובת־הגוף. שערה השופע והארוך,
א־לה הייוורת, אף הוא לא הסעיר לבבות במ יוחד׳
תלבשותיה הנועזות העלו משיכת כתף.
כשנפלה בזמן הסרטה לפני חודש על שיח
צבר, החליטה לנצל את המצב לטובתה, הז
המלכה
כריסטינה, סרסו מלפני עשרים־
שנה של ראובן ממוליאן אודות המלכה ה שבדית
בתו של גוסטב־אדולף הגדול, חובבת
האמנות והגברים, הופק בתקופה שהגבורה,
גרטד, גרבו היתד, בשיא תהילתה .״האלו הית״
דרשה שישתפו בסרט גם את מאהבה
אז, ג׳ון גילברט, אליל הסרט האילם. דיה
זה סרט־הברבור לגילבדט, תמרור נוסף ב דרך
הציללויד של גרבו.
כריסטינה של הסרט היא אשד. גברית׳ לו בשת
מכנסים, יוצאת לצייד וחיה בבדידות
מזהירה, עד שהיא פוגשת בבית מדזד את
השגריר הספרדי(גילברס) החושב אותה תחי לה
לנער, עומד על טעותו כשהם עולים יחד
לישון. השניים מבלים שלשה ימים בצורה
מאוזנת, נפרדים, נפגשים שוב כמלכה ו שגריר,
מתעלס!ם, עד שהעם מחליט לגרש
את הספרדי. כריסטינה מוותרת על כסאה,
מתכוונת לצאת עם מאהבה׳ שנהרג בינתיים.
הסרט שתסריטו ונושאו דומים לכל ה
סרטים ההוליבודיים בתלבושות של טיירץ
פואר וארול. פלין( ,פרט ־אולי לכמה מצבים
שכיום לא היו מותרים) .הוא נצחון
אישי של גרבו. הבימוי נראה כיום איטי
מדי, התפאורות תאטרליות, המשחק פטתי,
אולם גרבו היא נהדרת בתפקיד׳ האשודגבר
ההופכת נשיית. פניה המופלאים והחושניים,
קולה המעניין וסצנות האהבה שלה, עדיין
יכולים למלא גם כיום אולמות קולנוע.
שוד הכלניות
סכיזופרניה• אחד הנושאים האהובים ב יותר
על הול בוד, וגם על אנגליה ( n׳׳ n
כפולים) הדביקה גם את איטליה. בסוד ה כלניות,
אודיה #ורה ליוונית ורומית צעיר
בגימנסיה (ואלטר קיארי) המרכיב משקפי
קרן ביום, מאורס למורה לטבע .,ממושקפת
אף היא, המספרת לו כל בוקר שחלמה
עליו בצורה מדעית, והוא מספר לה על
מחושיו. כשהיא מוליכה אותו יום אחד ל רופא,
מתעקשת להיות נוכחת בבדיקק, או מר
לו הדוקטור שעליו להננח לז מן׳ מ ה
נשים, סיגריות ויין. הפרופסור התמים משיב
שהוא לא שותה, לא מעשן קלא --
בחצות, הוא קופץ ממן טתו הולך למועדון
הלילה טארוק׳ ,שותה מעשן ומתעלס עם
היפות שבבדרניות המקום׳ למחרת הוא חוזר
להיות ^הפרופסור הנבוך.
תלמ זדתו (אנה מריה פררו) מתאהבת בו,
משתה אותו בשיעורים לאכילס, פאריס׳ מפריעה
לו, כדי לזכות בשימת לבו. היא מפתה
את חברה הצעיר לכתה ללכת אתה לטארוקי
אחרי ששמעה את אביה מטיח מלה. זו בפני
הפרופסור (הוא סחב לו בלילה הקודם את פרופסור הזמרת) .לתמקונה היא מוצאת
.מעניין יותר, מתעלסת אתו מעט. נוצרים כמה
בלבולים המתיישבים בסופו של דבר, מס תיימים
בנשואי הזוג.
לא חסרים בסרט מבדח זה גם שלשד.
ארבעה גנגסטרים חשוכים, מבריחי סמים
משכרים, מוסיקה ונשים יפות.
• פיצול האישיות
העולם הזה ממליץ :
המלכה
כ ר ים טינה
הרוצח ילך לעבוד
ויותר על זו שהשמידה את הירושימה. הפצצה החדשה
יכלה לחסל בין רגע $יר ענק כמו ניו־יורק או מוסקבה׳
על מיליוני תושביהן. באירופה נראו התותחים דאטומיים
האמר קאיים, שמטרתם להביא את האטום אל שדד,־הקרב,
להבקיע בחזית פירצה של חורבן, בה לא ישרוד לפליטה
אדם או עכבר.
עם עלות ד.שחר ביום קיץ אחד ב־1945־ לחץ אדם על
נפתור במטוס מעל לעיר הירושימה, ושינה את פני העולם.
הפצצה האטומית הראשונה, שנפלטה מאותו מטיס בודד,
עוררה תיכוח רב יותר מכל כלי־נשק אחר בתולדות העולם.
המצפון האנושי התקומם נגד האפשרות שאדם אחד יוכל
לרצוח בתנועה אחת מאה אלף איש• הפרטים שנודעו על
מעשה הירושימה עוד הוסיפו זעזוע על זעזוע. נסתבר
שהגורל העיוור ביותר רצח את בני־העיר: צוות המטוס
החליט רק ברגע האחרון ממש באיזו עיר לבחור, לאור.
שיקולים של מזג־אוויר מקרי. יתר על כן, המומחים הסכימו
שלא היה כלל צורך צבאי בהטלת הפצצה. כי כבר לפני
כן החליטה הממשלה היפאנית על כניעה. הפצצה לא הוטלה
אלא כדי להחיש אותה, למנוע על־יד כך את השהות שהיתר,
דרוש־ ,לרוסים לשלוח היל־נחיתה משלהם לממלכת האיים.
מפעם לפעם הסתננו לעתון ידיעות מחרידות על קליעים
מודרכים, מטוסים־ללא־פייסים הגומאים אלפי קילומטרים
במהירות הבזק, נושא ם פצצות מוות אל מטרתן ללא אפשרות
של הגנה. איש מדע גרמני באמריקה אף הציע להקים תחנה
מחוץ לתחום כוח־ה,משיכה, של כדור־הארץ׳ כדי לשלשל
ממנה פצצות מימן על ארץ אוייבת. כשם שחייל בעמדה
נצורה נלשלשל ר מוני־יד על מתקיפיו.
וו1ית nunn
למזלן של בנות־חברית ניצחו הן במלחמה, יכלו להושיב
את היפאנים והגרמנים על ספסל פושעי־ר,מלחמה .,לו היה
המצב הפוך, יתכן מאוד שעל אותו ספסל היו יושבים בני
צוות מטוס האטום ושולחיהם — וכמעט באותה מידה של
ן צדק.
לפני חודש הופיע הנשיא דוייט אייזנהאור באו״ס, הציע
הצעה שנועדה להכניס חיים חדשים לוויכוח האטומי הקפוא.
הוא לא ניסה לחזור לוויכוח הישן, להזיז את אחד הצדדים
מחפירתו המבוצרת. במקום זה פתח חזית חדשה. לחלוטין.
הציע אייק: או״ם יוסיף להתעלם מבעיית הנשק האטומי,
אולם יקיים סוכנות אטומית בינלאומית לצורכי שלום. תהיה
זאת קופה עולמית משותפת של כוח אטומי, ואו״ם יחליט
כיצד לחנק כוח זה לעמים הנצרכים — להקים, למשל,
מפעל אטומי בהודו או באפריקה המרכזית, שי»סק חשמל
ויאפשר הקמת תעשיות שלום אדירות במקום.
פיק rאו דיגור
י את זאת הבינו, בלבם, גם המנצחים. אך נדם קול היריד,
ן האחרונה של מלחמת־העולם השניה, וכל למשלות העולם
החלו מתלבטות כיצד לארגן את חיי האנושות כך שאפשר
] יהיה לחיות בצוותא עם האורח הבלתי־נוח.
ברגע הראשון צעקו הרוסים חמם, גינו את אייק, כדרכם,
כמהרחר־מלחמד, הזומם השמדת עמים. אולם כעבור יום־
יומיים התחרטו. ייתכן שקיבלו בינתיים דו״ח מפורט יותר
על דברי הנשיא. על כל פנים, הם שינו באופן קיצוני את
•הטון, ביקשו אינפורמציה נוספת, רמזו שהם מוכנים לשקול
את ויעניין בכובד־ראש,
היו ברגע הראשון היה הכל תלוי באמריקא ם. הם
הבעלים הבלעדיים של הפצצה — או כך, לפחות, היה נדמה
להם. למעשה היו הרוסים עסוקים אותה שעה בניצול
האינפורמציה הסודית שנמסרה להם על ידי מרגלי האטום
המפורסמים — פוקס, הרוזנברגים, פונטקורבוי, וחבריהם.
לאמריקאים לא היה כל חשק להיפרד מן הפצצה. מול
עיניהם השתרעו הדיביזיות הבלתי־ספורות של חיל־היבשה
הסובייטי. הם. האמינו שרק הפצצה הגדולה עוצרת בעדם
להשתלט על העולם.
אולם בסופו של דבר הבינו גם האמריקאים שעליהם
לעשות משהו, להציע מיטה בה, אפשר יהיה להשכיב לישון
את האטום. ההצעה הגדולה הושמעה על־ידי מדינאי ד,אמרי־קאי־יהודי
הזקן ברנרד ברוך. תוכנה: ארצות־הברית ימסרו
את סוד הפצצה לידי או״ם. בתנאי שאו״ם יוכל להקים
מנגנון עולמי, שיבטיח כי שום עם לא ייצר פצצות־אטום
משלו.
במבט הראשון היתד, זאת הצעה נועזת, נדיבה. והגיונית.
אולם סטאלין דחה אותה מיד. לא היה לו שום חשק לתת
jלחבורות של מפקחים להסתובב בברית־ד,מועצות ולתחוב את
:חוטמם לתוך עסקי המפעלים הסובייטיים. קרא הוא: כל
שבני משפחתו גרים בגבעתיבתר.
תמרון אטומי שר חיד־הרנדים בארה״ב
ההולך לישון ענו נמר...
התוכנית אינה אלא תחבולה אמריקאית להקים• רשת
ריגול על אדמת הסובייטים.
היום שרום, מחד מדחמה
למראית עין היה זה ויכוח על פרטים. אולם למעשה
היתד, פעורה תהום בין שני הגופים בעצם הגישה לאטום׳
להערכתו ולניצולר:
מובן שהצעת אייק אינה אלא מחשבה גולמית. היא
מעוררת אלף בעיות חדשות — מי יזכה ראשון במפעלי
אטום לצורכי שלום? מי ישלם את ההוצאות? £י יפקח
על השימוש?
axבמרחב השמי
בכל זאת היתר- ,זאת הצעה מהפכנית. תוצאתה הראשונה
היתה להזרים מחשבה חדשה לכל שטח הכוח האטומי. היא
עשוייה להזנות את המפה הכלכלית של העולם, לפתוח i
* נו חו הצבאי. האמריקאים והאנגלים האמנו ש,־,אטום
יכריע במלחמה. היה זה המשך למחשבה האנגלית המסורתית
שבמקום להילחם בחזית כדאי לשבור את עורף האוייב על־ידי
מצור ימי או השמדה אווירית. אולם הרוסים, כמו
הגרמנים, האמינו תמיד כי המלחמות מוכרעות על ידי
צבא־היבשה בשדה־הקרב, וכי הפצצה האטומית לא תהיה
אלא נשק מסייע, מעין תותח ענק.
* סודיות. באמריקה אין סודות. מקום ד,ימצאם של
מפעלי־הנשק וכוח־ר,ייצור שלהם ידוע לכל עתונאי. פיקוח
בינלאומי לא היה מפריע לה. אולם במערך הצבאי הסובייטי
תופסת הסודיך ת מקום מרכזי. שמירת הסודיות נראתה
לרוסים חשובה יותר מחיסול האטום.
• עצול תעשייתי. באמריקה יש שפע של כוח חשמלי
זול. היא לא היתד. מעוניינת בניצול האטום להסקת כוח
לצרכי שלום. ברית־ד,מועצות. כמו כל עמי אסיה, היתד.
זו, מאחר
מעוניינת ביותר בניצול האטום גם למטרד,
שמקורות כוחה החשמלי יקרים הרבה יותר. תוכנית ברוך
היתד, מונעת את ניצול האטום למטרות שלום, על־סמך
ההנחה (הנכונה ).שמפעל המייצר כוח אטומי לצרכי שלום
יכול לספקו מחר בנקל לצרכי מלחמה.
מוות למיריוויס
תמרון התגוננות אנטי־אטומי בבריטניה
...אל יתפלא...
הרוסים הציעו, איפוא, הצעה נגדית: לקבל באו״ם
החלטה האוסרת ייצור פצצות־אטום ושימוש בהן. הם עוררו
רק צחוק אצל האמריקאים. כי, אמרו האמריקאים, מי היד.
מונע בעד הרוסים להפר החלטה, זו? באין פיקוח. יכלו
הרוסים לעשות כאוות נפשם, בעוד שארצות הדימוקרטיה,
חסרות הסודות, היו כבולות בידיהן וברגליהן.
בנקודה. זו קפאו החזיתות. משך שנים ארוכות חזר.כל
צד על טענותיו כתוכי. שום גשר לא נמצא על פני התהום.
אולם האטום עצמו לא קפא על שמריו, .פצצות האטום
השתכללו והלכו, נולדה פצצת המימן׳ אנשי המדע בבר
החלו חולמים על פצצות נוזקות הרבה יותר. הרוסים התקדמו
במהירות הבזק פוצצו פצצות אטום ומימן. האמריקאים
עודם מאמינים שמספר פצצותיהם עולה על זה של הרוסים,
אך לא הכחישו שקרוב לוודאי עולים עליהם הרוסים בכמה
משטחי המחקר.
העולם ניסה, לשווא, לשכוח את הסיוט כולו. הדבר לא
ניתן לו. בבתי־ד,חרושת נולדו פצצות שכוחן עלה פי אלף
תכנית של קליע אטומי מודרך
...אס יטרוף אותו בלילה
אפשרויות מהפכניות חדשות להעלאת רמת המחייה של
המיליונים הרעבים באסיה ובאפריקה׳ ובכלל זד גם במרחב
השמי. והיא עלולה במרוצת הימים להפיג את המתיחות
מסביב לשד האטומי, לשלוח את הרוצח לעבודה יוצרת׳
במקום ש־פורר את כדור הארץ ויפזר את רסיסיו ביקום.
אולם בינתיים נמשכים העסקים האטומיים כרגיל.
האמריקאים הודיעו על ניסוי אטומי ומימני׳ חדש באיי ביקיני,
לבדוק את כוח־ר,השמדה של הכלים החדשים ביותר. הסיסמה
היא עדיין האימרה ההודית העתיקה :
ההולך לישון עם נמר׳ אל יתפלא אם יטרוף אותו בלילה.
מיוחד ד סח מיוחד ד סח מיוחד י ...דסח מיוחד ד ו ״ח מיוחד ד סח מיוחד ד ו ״ח. מיוחד ד ר-ח מיוחד
חזית אטומית חדשה
במרחב
דרושות
כיצד מכינים
״מ רט יני״ ?
משתתניו רו
בסרט במאי אמריקאי ידוע, המתכונן לצל^
מבעד למסך החול
לא הקר חלק
מערכת העולם הזה בבקשה לבחור למענו,
את המרטיני — הקוקטייל המפורסם
בבחירה ראשונה, ארבע נערות המסוגלות
ביותר בעולם — אפשר להכין בבית
סרט
למלא
עלילתי
גדול
תפקידים
בישראל, פנה
רציניים
בסרט
לפי מרשם זה :
דרושות נערות פוטוגניות, בעלות הופעה
מזוג 1מנה
״ז כ רו ך של
וורמוט
נאה׳ בגילים 21— 17ו־ ,28— 24 טיפוסים
״כרמל מזרחי״ ב־ 2מנות של ג׳ין׳
האנגלית
מרדסקות,
שראליים.
השליטה
בשפה
ערבב
רצוייה, אן לא הכרחית.
על המועמדות
בחגיגיות מודגשת, שהפכה כבר למסורת,
נכנסה הליגה הערבית לשנתה התשיעית.
באולם הישיבות של ארמון זעפראן, בלב
קהיר, התכנסו נציגי שמונה מדינות ערב,
כשעל השער הראשי שומרים שוטרים אז רחיים
וצבאיים. היושב־ראש התורן, ראש
ממשלת עיראק מוחמד פאדל אל־גמאלי,
בירך את הצירים בהתרגשות עצבנית, כאדם
היודע סוד גדול, מתאפק רק בקושי מלגלותו.
הסוד לא נשמר זמן רב. מיד לאחר הפ תיחה
קם ראש ממשלת הלבנון, עבדאללה
אל־יאפי, הכריז רשמית: בפגישה בין ג׳מא״
לי ונשיא הלבנון, כמיל שמעון, הושג הסכם
על עמדה אחידה בכל 70 הסעיפים העומדים
על סדר יומה של וועידת הליגה.
הכוונה הייתה ברורה: בפעם הראשונה
מאז נעלם המלך עבדאללה הירדני מן הזירה
המרחבית נעשה נסיון להקים גוש מנוגד
למצרים לשבור את השתלטותה של זו על
הליגה. כי בין ההצעות הבולטות על סדר
היום עמדה הצעתה של עיראק לתיקון אפר
נת-היסוד של הליגך, כדי להרשות איחודים
מדיניים וכלכליים בין מדינות קטנות.
עם • קוביות־קרח
סנן לתוך קנקן, הוסיף לכל כוס —
זית ירוק אחד.
מש ת למערכת העולם
הזה, רח׳ גליקסון ,8תל־אביב תוך חודש
ימים, החל מהשבוע הבא, בין השעות
10— 12 לפנה״צ.
מאכל חמדה
הניסית פעם להכין אשכולית לארוחת־בוקר
בדבש
במקו!!
סוכר?
לא תרצה עוד לאכול אשכוליות בלי דבש.
כמלים פשוטות יותר. ההצעה, אומי
נם, היתד, מנוסחת בצורה תמימה ביותר,
הדגישה את הצורך בהידוק היחסים בין כל
מדינות ערב. במרכזה עמד הסעיף לבטל
את הגבולות המדיניים, את הצורך באשרות
כניסה, את גביית ו?מכס על סחורות של
מדינה אחרת* במקרה שדברים אלה א-נם
מעשיים, כרגע במסגרת הליגה הכללית, תהיי־נד,
קבוצות קטנות יותר של מדינות, חופשיות
להנהיגם כינן לבין עצמן. קבוצות
אלה תהיינה גם חופשיות ליצור מערכים
הגנתיים חדשים, או להצטרף למערכים קיימים
— כמובן, בתנאי שהדבר לא יהיה
מנוגד ״לאינטרסים של האחדות הערבית.״
במלים פשוטות יותר הביעה ההצעה את
רצונן של עיראק והלבנון להצטרף באופן
פעיל למחנה הצבאי המערבי, מבלי להתחשב
בסיכסוכה של מצרים עם אנגליה. בעמדה
זי תמכו גם סוריה והירדן.
לא תרצה עוד לאכול אשכוליות בלי דבש.
הדבש משלים השלמה מופלאה את טעמו
העדין של הפרי ומעניק לך כבר בבוקר
סוח
אמנות עדיין עומדת על הגובה כאמצעי
להתכתבות. אחריה באים ספורט וטיולים.
ומרץ...
שיש לב :
כדאי להטיף או /הדבש על האשכולית
כותב שירים רומנט״ם עוד בגיל 847/131;( 28 סוכן היומיים.
שחלקם נדפס באחד דעתונים
לכתוב שירים לבחורה בניל .26— 28 ולהחליף
דעות בנושא אהוב על כל משורר — אהבה.
לכל הפחות חצי שעה
כדי שיספיק להבלע בתוך ציפת־הפרי.
אם את צעירה. משכילה !חצן ודה ונוסף על
כד אינד מהננדת להתכתב עם בחור ב .23 1מוטי-
כאן הזדמנות
יש לו
קלי ונאה (. 18) 7/131
מצויינת.
אימפרסריו :
ב. גילאץ
רק על, הנייר רוצה להחליף דעות סטודנט•
טכנית צעיר כבן ) 8) 7/132( .22 עם גערה מש כילה.
רצוי יפה (אם רק על נבי הנייר, מה חשוב
היופי() על שאל-ות חינוכיות.
ל־ 2בתורים צעירים בניל .25— 30 בני תל-אביב
והסביבה, זכות עדיפות להתכתבות עם שתי חב רות.
שכל אחת אומרת על רעותה שהיא נחמדה
847/133
תמונה ומעט זריזות?ונערה בניל .23 חברמנית
אוהבת טיולים אם רצונה לעריד טיול מעניין
בשו״ץ׳ ,אגנליה וצרפת. את עזרתו לכד מציע
סטודנט צעיר 847/13) :
לפניי הארוחה,
ק. גינצבודג
הלהקה האינדיאנית
״פואו-וואו״
סקרן צעיר ) 20( .שבכדי לא להשוויץ אומר
כי הבנות אומרות עליו שהוא יפה, מכוקרן
להכיר באמצעות מכתבים נערה יפה. נבוהד ו משכילה
בניל .17— 18 פרט להעסקויות ספו־טי־ביות.
כטיולים וספורט הוא מתעניין נם בסנרות
מדינית. היסטוריה, אמנות ותיאטרון ׳.הזכ-יות
שמורות בעיקר לתל־אביביות והסביבה 8-17/135
ד־17
אומר בן
מפני שהוא תלמיד כדורי,
( ) 8) 7/136 שהוא רואה את שיא החלוציות ב חקלאות.
דבר זה אינו מפרי(! לו לומר שהבנוו!
טוענות שה<א מזכ;ר את דון־ז׳ואן והן מכירות
את הרוו הכרות אישיתז) הוא מעוניין להכיר
של חלוציות־נערה
בניל 10 שתהיה שעטנז
סלוניוו^ אתה הוא רוצה להתכתב על אהבה. כל כלה
משקית וחיי המין..
אינדיאנים,
רקדנים ומנגנים
הוויופול זז ן ע
ייקודי
שמש, אהבה, קנאה, מלחמה
^ל־אביב ,״אהל שם״ ,היום 13.1 ,ב־סס
יוהערב
ב־8.30
תל־אביב ,״אהל שם״ ,מחר יום ה׳ 2( 14.1.54
ב־ 8.30 בפעם האחרונה.
חדרה יום ו׳ 15.1ב־8.30
ב־9.00
חיפה ,״אורה״מוצ״ש-זי 16.1
חיפה ,״אורה״ יום א׳ 17.1ב־9.00
חיפה ,״אורה״ יום ב׳ 18.1ב־9.00
חולון, יום ו׳ 22.1ב־8.30
קרית חיים, מוצ״ש * 23.1ב־9.00
רחובות, יום ב׳ 25.1ב־8.30
נתניה, יום ה׳ 28.1ב־8.30
כרטיסים ת״א :״ארמון״ רח׳ הם ! 4
״שרותרון״ רח׳ עליה 1טלפון 3971
כרטיסים חיפה: משרד ק. גינצבורג ושות׳ V
ע)רח׳ הרצל .21
מי שהטיסמה ״סלונים ונשים״ נושאת חן ב עיניה
תוכל אולי למצוא עניי) במכתביו של
צעיר 8) 7/137 יליד הארץ. נוסף על הוקודיש
סלוניים . ,עליה לחבב צילום ולהיות בת .20
לכל מכתב אלי יש לצרף סכום של 500
פרוטה בבולים.
על המעטפה י ש׳ל ציין העולס הזה, ת .ד.
136׳ תל־אביב עבור רותי.
בולים אני קונה בולים ישראלים חתומים
ובלתי חתומים ומעטפות.
כמו־כן בולים מארצות חוץ.
120
דיזנגוף
מה י זה ערכי? לגבי מצרים, היתר,
זו נקודה רגישה ביותר. בכל יחסיה
עם המערב, שימש איום הנייטרליות כקלף
חזק בידה. לאחרונה אף הודיעו מנהיגיה
בפומבי כי ברצונם להפוך את מדינות ערב
לגוש נייטרלי — אפילו בעל נטייה קלה לצד
רוסיה
איום זה הופעל במיוחד נגד ארצות הברית.
על האנגלים עשה פחות רושם. להיפך :
אנגליה הפעילה לחץ נגדי, הניעה את עיראק
ליזום הצטרפות חלק מחברות הליגה לברית־הגנה
אתה.
התוצאות עלולות להיות קיצוניות. עוד
לפני פחות משלושים שנה לא חשבו המצרים
על עצמם בעל ערבים .־להפך: בפי רוב
התושבים, הגדיר השם ״ערבי״ את בני המדבר
הבדואים, שהמצרי הממוצע הביט עליהם
כעל פראים זרים. את עצמם נטו לראות
כאומה מצרית, בעלת סגולות ואינטרסים
שונים מאלה של מדינות המדבר.
כאשר מצרים החליטה, בכל זאת, לקשור
את גורלה בגורל מדינות ערב, היה מובן
מאליו שהיא תעמוד בראשן. היא היתד, מפו תחת
יותר, גדולה יותר, מתקדמת ועשירה
יותר מכל מדינה אחרת. כיום אין מנהיגותה
כה מובנת מאליה. אמנם מצרים עדיין הגדולה
והמתקדמת שבין חברות הליגה, אולם ta
אלה התקדמו ויש להן אינטרסים משלהן.
אנשי פשרות. אם שני האינטרסים
יתנגשו בצורה חריפה וקיצונית, עלולה מצ רים
לעזוב את הליגה. אולם ערב־ם הנם
מטבעם אוהבי מקח וממכר, הפשרה היא
לחם חוקם. מבחינה זו אין גם ערביותם
של המצרים מוטלת בספק. ייתכן מאד כי
כל העניין עלול להידחות עד למציאת פש רה
— או עד שהזמן יביא פתרון.
מצרים תקבל
מפני הגשם
5473
הסוכך!
הכל בגר ב אשה
מן היום הראשון התקשו מנהיגי ההפי כה
המצרית להחליט מה הניע את כולוסי
פואד טוגאי! הנחיות משרד החוץ התורכי
או משהו אישי יותר. בכל הזדמנות שניתנה
לו׳ ירה חצי לעג ארסיים במשטר החדש.
״האם אתם קוראים גם למה שעשיתם בשם
מהפכה?״ שאל פעם את גמאל עבד אל*
נאסר ,״הרי זה מישחק חובבים.״
כאשר פירסם השבועון אחר סאעה המצרי
כתבה ארוכה של הצייר סארוכאן, בה ד,יש ווה
את מוחמד נגיב למהפכן מרחבי אחר׳
כמאל אתא־תורק, גיחך טוגאי בפומבי :״כן׳
הוא דומה לו כפי שחתול דומה לנמר.״
מעמדו של טוגאי כשגריר תורכיה בקהיר
אף הוא סייע לסבו את העניין. משך כל
שנות הכיבוש ־התורכי של ארצות ערב, שומ״
שך עד מלחמת העולם הראשונה, הביטו ה תורכים
בזילזול על הערבים. הארץ הרא י
שונה שהשתחררה משלטון זה היתד, מצרים׳
תחת הנהגתו של מוחמד עלי׳ ראש השושלת
שהולידה את פארוק. מוחמר עלי, ובגו איב״
דהים באשא, כמעט מוטטו את האימפריה ה״
ת־רכית — אך הדבר לא שינה את יחס התור כים
למצרים.
״אנו מוכנים״ .כולוסי טוגאי היה תורכי
אחד שלא הניח לעבר להפריע לו: הוא נשא
לאשר, אחת מבנות משפחת המלוכה המצרית,
מונה שגריר ארצו בקהיר. שם חי בנחת כפו לה,
כחבר הסגל הדיפלומטי וכמקורב המש פחה
המלכותית. עד אשר סולק פארוק.
דבר זה בלבד דיו היה להרוס כל רצון״
טוב מצד טוגאי לשלטון החדש — אילו היה
קיים בכלל. כאשר היה ברור כי מעמדה הדיפלומטי
של אשתו לא שינה, בעיני קציני
ההפיכה׳ את העובדה שהיא קרובה של פא״
רוק, הפך חוסר רצון־טוב זה לאיבה גלו יה.
החרמת רכושה היה הקש האחרון: טוגאי
קילל׳ גידף, איים והעליב, אך הרכוש נשאר
בידי הריפובליקה המצרית.
אולם גבו של טוגאי לא היה היחידי שנש בר.
אותו קש שבר גם את סבלנות המצרים.
במכתב קצר, שנעדרו ממנו כל גינוני הנימו סים
הדיפלומטיים המקובלים, דרש ש!־ החוץ
המצרי׳ ד״ ר מחמוד פאוזי, מד,שגריר הרת־חני
לעזוב את מצרים במהירות המקסימלית.
העלבון האישי לשגריר היה צורב. כמוהו
היה גם העלבון למדינה שהוא ייצג נ הצעד
הבלתי־רגיל היה עלול בקלות להרע את ה יחסים,
הרעים בלאו הכי, בין מצרים ותור כיה.
עד לפגי זמן קצר בלבד היתד, מצרים
חושבת פעמים לפני שתנקוט צעד כזה ; עתה
הרג שה כי אין לד, שום סיבה לרגש נחיתות,
,לעומת תורכיה .״אנו יודעים היטב את אשר
׳ ע שינו ואנו מוכנים לכל תגובה שתבוא מצד
תורכיה,״ הודיע דובר מצרי.
יותר מכל דבר אחר, קבעה העובדה כי ב קצהו
המזרחי של הים התיכון שוב אין תורכיה
מעצמה יחידה. קמה לה מתחרה בפינה
הדרומית של אותו אזור, מצרים שאוכלוסי־תה
אינה נופלת בהרבה מזו של ארץ הגשר
בין אירופה והמרחב.
הכר רמען הגבר
״היכן הימים הטובים כשנשים ישבו בבית
וקסמיהן היו שמורים לבעליהן בלבד?״ שא לה
זו שאל אחמד כיירי, סופר אל־אוזראם
הנפוץ-,במאמר ארוך.על בנות החברה הגבו הה
המצרית. מה שחרה במיוחד לעתונאי המ כובד
היתד. התנהגותן של נשים אלה בשבו עות
האחרונים. המאמר המשיך :
״תארו לעצמכם נשים יפות, במין יופי ה זועק
לאללה, לבושות שמלות הדוקות אשר
אין דבר יותר שקוף מהן — מלבד, אולי,
כוונותיהן של הלובשות אותן. נשים אלה,
שלמדו בבתי־ספר שהמלה ״בושה״ נשמטה
מספרי הלימוד שלהם׳ קורצות בעיניהן, פוז לות,
מחייכות, עושות תגועות״יד שמקומן
רק בהרמון של ימי קדם, מעשנות סיגריות
בחושניות מחוצפת ומגרה. ולשם מה מופ עלים
קסמים אלה? למען גבר זר.
הגבר המאושר לא היה סתם גבר• היה זה
שחקן הקולנוע האמריקאי, רוברט טיילור,
שחרחר׳ גבוה, בעל עינים חומות ששיגעו את
גברות קהיר.
צו המולדת. משך כמה שבועות היה ר ר
ברט טיילור אז1ד ממרכזי ההתענינות במצהר
דים. הוא היה אחד מבין מספר גדול של אי שים
מפורסמים׳ שהמשטר החדש היה מעונ יין
כי יבקרו במצרים, יתרשמו לטובה ממה
שיראו בה. בין המבקרים לחשובים היו ג׳וני
וייסמילר, ד,טרזן המפורסם ביותר של הולי בוד,
מדינאים כאניירין ביואן האנגלי ומוחמד
עלי הפאקיסטאני, עשרות עתונאים וסופרים
מכל חלקי העולם.
הצלחה זו של האליל ד,הוליבודי היא שהדאיגה
את כיירי ומאות גברים מצרים אח״
תם• ״אמנם הזמ4ו אותו כדי שיתרשם לטו בה
במצרים ומתושביה — אבל לכל התרש מות
יש גבול. למר טיילור עלול להשאר ה רושם
שבנות מצרים כולן חסרות״בושה,״
התלוננו .״חוץ מזה׳ עלול הדבר לתת לו
מושג מוטעה על כושר הגברים שלנו.״
לנשים עצמן היתד, תשובה מוכנה :״מר
טיילור הוא אורחנו. עלינו להראות לו כמה
נעימה מצרים. זהו צו המולדת.״
העולם,הזה 847
כדורגל
« ו—1וי ־ 3ו דיגה1״
חמשת אלפי צופים חיפאיים השקיפו ה שבת
בסקרנות אל 11 הגברים הזרים י שעלו
על המגרש העירוני החדש, מאז שנת , 1950
כאשר ביקרה בעירם קבוצת נאשא־קרילה,
לא טעמו את טעמו של הכדורגל היוגוסלבי.
ל 11-של וויבודינה, שפתחו את סדרת משח קיהם
בישראל, היו שתי מעלות חשובות לגבי
חבריהם ( :א) הפעם לא כיסה שלג סמיך את
המגרש, כמו אז(•,ב) וויבודינה היתד, קבוצה
טובה בהרבה מנאשה־קרילה, שלא היתד, מן
המעולות.
הפועל חיפה, שקנה את המשחק בסכום לא
מבוטל מיבואני הקבוצה, מכבי תל־אביב, עוד
קיווה בפתיחה לנס שיביא לו את ״ההפסד
בכבוד״ האופייני לקבוצות ישראליות. אולם
היוגוסלבים לא ידעו חכמות, העמידו את ה רכבם
החזק ביותר. ליתר בטחון, החליפו
חמשה משחקניה,ם רק לאחר שהבקיעו חמשה
שערים בזה אחר זה, הוסיפו שער ששי לאחר
מכן כדי לעגל א,ת הסכום. הגדיר צופה את שחיטה איזו
״אוי־ווי־בודינה,
אכזבתו :
נוראה ! ״
למרות חולשתם של החיפאים היה ברור,
ממה שהתרחש בשדה, כי האורחים שיחקו
כדורגל מהיר, תכסיסי ותכליתי, ביחוד בעזרת
ארבעה כוכבים צעירים, חברי הנבחרת הל אומית
של יוגוסלביה. היה זה גרגור רייקוב,
זקוף הגוף וזריז התנועה, ששלח שלוש פע מים
את הכדור לרשת, זכה לתשואות רמות
עבור משחקו המבריק, מידי הקהל אחוז ה התלהבות.
מפלתו
של הפועל, אם כי היתד, קשה יתר
על המידה, הועילה לפחות למארגני המסע,
שנעזרו בה כתעמולה נוחה לקראת המשחק
השני עם אלוף הארץ והמארח: מכבי תל־אביב.
הסטט סטיקה הבלתי רשמית קבעה סד
פית כי לכדורגל, באיזור תל־אביב, יש כ :
ששה עד שמונה אלפי חסידים מושבעים ש שום
פגעי טבע לא יעצרום מלבוא לתחרות
מעניינת, ב^חוד כשהדברים אמורים בקבו צות
חוצלארציות.
מספר צופים דומה סג גם השביע בקור
וברוח עזה, לא צטדיון הרמת־גני כדי לחזות
במשחק וויבודינה נגד מכבי תל־אביד הקהל,
עטוף במעילים עבים וצעיפי צמר, ריחם על
22 השחקנים שעלו במכנסיים קצר־ם וחולצת
ספורט דקה, החלו במאבק שהיד. בבחינת
משחק גומלין לגבי שתי הקבוצות המתמו דדות*.
,בנוביסאד,
יוגוסלביה, לפני ארבע שניס
יצאה קבוצת מכבי בתיקו 1:1עס וויבודינה
שנקראה אז בשם פלוגה,
( 2הן ננולם הזה )845 להפוך אותה למעין
אולם למרוית הקור, נשבה ר! ftספורטיבית
חמה במשך 10 הדקות הראשונות. המכבים >ושפט לדוגמא. נאשם מספר : 1מכבי
פתח־תקוה שמקומו הנוח בטבלת הליגה
השקיעו כמויות ניכרות של מרץ, הפתיעו
הרשה לעצמו להגיש על מגש כסף שתי
את האורחים ואת הקהל כאחד במשחק
נקודות. נאשם מספר : 2מכבי ח־פה, שנטל
מהיר ותוקפני. היו א1לד, הרגוייט היפים
לעצמו את שתי הנקודות האלה.
ביותר של מכבי, כי היוגוסלבים גמלו מיד
היה ברור מראש, שלציון כזה לא יהיה
את העניינים ברגליהם, שלטו בכדור בצורה
כל ערך ממשי מאחר שמספר נציגי שני ה־מרהיבה,
ביהוד הודות לארבעה כוכבים בינ לאומיים,
תותחים בבדים המשרתים בשד /רגזני ם הללו בהתאחדות הוא שווה, וה מכבים,
כשומרי אינטרסים נאמנים, ודאי
רותייהם.
שלא יודו באשמה. מצבם של שמונה קבו הפגנת
הכוח היתד, מכרעת: שניות ספוצות,
שלוש מכביות, ארבע של הפועל ואחת
רות לפני גמר המחצית הראשונה זינק אב של
בית״ר, אינו מעודד ביותר ולכולן נש רהם
בן־דורי, שוער הישראליים, למרומי ה .קפה. סכנה במקרה של שתיים או שלוש
קורה הימנית, אך הבעיטה החזקה השאירה. מפלות רצופות בסיום המשחקים. הנסיון של
בשער כדור מפרפר 45 .הדקות הבאות לא
השנה שעברה, בעת שבשבת אחת התמסרו
היו מעודדות ביותר, אך שייע גלזר המשיך
הקבוצות החזקות לחלשות, לא הועיל, וה לקיים
את הבטחתו, הסתנן בין שורת ה כעס
שעוררה ה&ערוריה לא הטיל פחד בלב
הגנה היוגוסלבית, עקף את הבלם המהולל
העסקנים. להיפך, הם החליטו לא לצפות
מ לובאנוב, צרף, על־ידי שער אופייני גם
לרגע האחרון, שאפו להבטיח את מקומם
את וויבודינה לרשימה הארוכה של סופגי
יותר מוקדם, לעורר על ידי כך אולי פחות
השערים מרגליו.
ההתרגשות לא ארכה זמן רב ואלה ש ציפו
לנצחון האלוף הישראלי התאכזבו ל אחר
שתי בעיטות נועזות ומדוייקות של
היוגוסלבים, שהעמידו את התוצאה ,1:3
השאירו את הצופים תמהים: אם לא מכבי,
אז מי?
אולם ההצגה החיפאית היתד, גלוייה מדי
לעין, וע6קני הפועל נטלו את יוזמת ההת קפה
לידיהם אם לא ייענשו האשמים על ידי
בית־הדין־ר,עליון של ההתאחדות, לא יהיה
זה מפתיע ביותר, באם תחזור הצגה דומה,
הפעם מהצד שכנגד.
שערוריות נקודות בל• קיצוב
שקט שלפני סערה השתרר במסדרוני התאחדות
הכדורגל כאשר הביעו השבוע נצ-גי
הפועל את הדרישה להעמיד כסעיף ראשון
בדיונים את פרשת ״השבת השחורה״ מספר
הסובל האמיתי מכל העסק נשאר לעת
עתה בית״ר תל־אביב המיותם, שנקבע למ קום
שלפני האחרון, יתקשה לצאת מהבוץ
בכוחות עצמו, ללא עזרת דודים עשירים ב נקודות.
מאונך
.2 :במועלה הצדיעו הפשיסטים;
.3ארגון הגנה מערבי; .4שוק, בעברית
; .6כוחה של בריטניה רב בזה ;
העולם הזה 847
בן־רובי עשה ד,שב*ע את הלא־יאוימו׳יבי״
חוד במשחק שתי היריבות המושבעות: כא שר
נבלם חלוץ הפועל שלא כחוק, כמטר אחד
בתחן ם רחבת 16 המטרים, שרק את השריקה
הגורלית. הפועל השווה את התוצאה ל״,1 : 1
הוסיף לאחר מכן שער שני. הפתח־תקויאים,
.מחזיקי הגביע מהשנה החולפת, שראו בדמיו נם
כיצד יד זרה מוציאה את החפץ הנוצץ
מתוך ארונם, לחצו ביאוש על שער היריב,
ניסו לשווא להבקיעו. ברגעים אלה, ניתנה ל־בן־רובי
ההזדמנות לשרוק שנית, כאשר נבלם
שחקן פתח־תקוה בגסות, הפעם, רק חצי מ׳
בתחום קו ה־ . 16 הוא היסס, קבע בסופו של
דבר רק בעיטת עונשין רגילה ש$א
נוצלה.
כדי להגיע לביתו לאחר המשחק, נזדקק בן־
רובי לחומה איתנה ובלתי חדירה של ידידים
ושוטרים.
השופט שרק עד ת\!בת
״בחור אמיץ ! ״
תשבץ ביגלאומ•
מאוזן . 1 :נתונה לכיבוש ארבע דימע־מות
; .5מד, שכל מדינאי אוהב להקריא !
.10 שר חוץ תוקפני ; .12 סוג של כוח !
. 14 בהם משחר?• ט לא לפגוע, אפילו בשעת
מלחמה .16 :קצב, מהירות, נללועזית ;
.18 כזה היא אירלנד; . 19 הרוצח שנוצר על
ידי צ׳רלי צפלין; .21 נשיא ברית המועצות;
.22 נושא זה מעניין י>תר מפוליטיקה ;
.23 אחת מבנות צ׳רצ׳יל 24 ומי ; 7
.25 ממשלה, בלועזית; 27 ראש ממשלה אפ ריקאי; 30 לא תמיד עומדים נאומי המדי נאים
על -כזאת; .31 עליו מועלים׳ בדרך
כלל, מורדים; .33 שרות אינטליג׳נס, בעב רית;
.35 אזור מכרות היהלומים בדרום
אפריקה; .36 נמל נפט סובייטי; .38 דיק טטור
באזור הקריבי; .39 רב נטורי קרתא;
.40׳ראש חודש, בראשי 1תיבות; .41 מלך
יוון; .43 סוד, בלשון מליצית! .44 ראש
ממשלת איטליה; .46 הוא הקובע את המו סיקה;
.48 תכונה שאינה מצוייר, ברוב ה־עיסקות
המדיניות; .49 מלכה תנ״כית.
״מנוול, שווה מכות 1״
שתי הגדרות מנוגדות אלה יצאו השבת
מפיות שני מחנות אוהדים, שהריעו לסירוגין
לקבוצות מכבי פתח־תקור, והפועל תל־אביב,
במשחק הסיבוב הרביעי של הגביע הישראלי.
המכנה המשותף שלהן היה שהיו מכוונות
לאדם אחד: שופט אברהם בן־רובי שהעז
סוף סוף לנער את האבק מסעיף קטן בחוקת
הכדורגל׳ הזכיר לקהל. הצופים כי קיימת גם
מכת עונשין של 11 מטרים. דעה קדומה, שכ מעט
והפכה לעובדה קיימת, היתד, סברת ה צופה
ש״במשחק גביע אין שורקים למכת 11
מטרים.״ אך מדבר ששופט בריטי, צרפתי או
איטלקי היה רואה כטבעי, ניסו שופטי הארץ
להעלים עין, כדי לא לגרום לתוצאות מסוב כות
הנוגעות יותר מכל דבר אחר לשלמות
גופם.
.7מזכיר או״ם; .8מדינאי זקן; .9צלו על
תבל כולה; . 11 לו מוקדש רובו של יום
101
ראשון בארצות הנוצריות; . 13 כפר ערבי
שחדר לחדשות ולאו״ם ; .15 דרגת צבא
מצרית; . 17 שמה הפרטי של אלמנת נשיא
ישראל הראשון; . 18 .יורש חבר הלאומים;
211
.20 הכתרת ג׳ורג׳ החמישי בהודו; 365 .23
ימים על
פי רוב; .26
ימה. שהגיעה אף
היא לאו״ם; .27 מהפכה שנכשלה .28 :פרם
זה קיבלו צ׳רצ׳יל ומרשל; .29 כו ח. מזויין
בשירות השלטון; .31 נמל איטלקי; .32ב
אף הציפור באשת \ המדינאי; .34
ובשמים;
שמו
הפרטי
חודש,
המתווך
באנץ׳* .37 אשרה, בלועזית; .39
תפקידו
של הפ. בי. איי .42 ;.רוסיה מרבה להשת
בו; .44 שפלה בצפון איטליה; 45ה
אוורסט
הוא הגבוה ממין זה; .47 קיצור
אנגלי לנתן.
את פתרון החידון
יש לשלוח במעטפה
סגורה לא יאוחר נן שבוע ימים למערכת ה
עולם
הזה, ת.ד136 .
תל־אביב.
עי״״ת
Snaiu
מזכיר חדש הגיע לויצ״ו
,אין חדשות.
ן עזלזלות
איין
חובצות׳
:השתגעת לגמרי
04^0־
,אין חדשות,
JU3IM
,יש חדשות.
המח ר » oפרוטה __