גליון 855 מתאריך 11 במרץ 1954

הנ 1שחקה של ם

בתמונות

רקע המשפטעל
טבחה מי לי חי ם

גקורת ה שיא של
חקירת שתי וערב.
תמצית טענות שגי
הצדדים. תא 1ר המאבק
הדר מ טי

המחיר 300 מרוטה

העולס

אבנר׳

ראש המערכת :

ה־ר ה

*יו ם

!ורך משנה, כיתוב :

ן1רך ם*1ד* תבנית :

השבועון המצויר
לאי 1פורםציה
ר חו ב גיי םסוז 1ר־ אבי ב

סי &UTS
ת.ד1M .
ם»ו חסברתי* p.ורם סדם ־
י׳י: חלילם nmבל־ ם
ד סו ס

י * ר אי

ודי סלע

הכתב הראשי :
* anואל

מלם הראשי :

סר ת

ח ב תי

תברי המערכת :
דו ב אי תן.
לי לי נ לי לי.

ם » חבראא די ם. י חי אלב * ן. ידוודח נ ב אי. נ n sג בי.
או סקרמ או ב ר. ע מו ם קינן. סי ל בי קשת
רו תי ו רד.

נדם ראש מערכת, ירושלים

מזכיר מערכת, חיפה

זאב חר ץ

או רי דן

מנהל מאבדה j

מנהל פמד־ם :

דו דממית

^rIrt/

של פ ח ארץ־

ראש המנהלה :

שו עריעקב חו דו רו ב
( רא ה ר פו ר טז׳ ה )

אנשי
» ופת

מהפכה שלא הפתיעה

כ הז.

י ש עי הו ל בי א

מכתבים

הן ורך הראשי :
אווי

A fW W W W V W W S W W

שלסח חררי

זהו השבוע השלישי בו מופיעה המהדורה האירית של העולם הזה, וועלמשפיגל. אם
להאמין לדו״חים -המוקדמים של אנשי ההפצה, הרי כבר בגליונו הראשון הגיעה ר,1דורה
זו להישג וציד, עולה מאז בסולם ההצלחה בהתמדה בטוחה.
אילם בינתיים מוכיחים כמה מכתבים רציניים שהגיעו אלי מאת חבריך, קורא• העולם הזה,
שלא כל הקוראים העבריים מ!מכימים לצעד זה. לדעת אחדים, יש גו משום בגידה בעקרונות
העולם •הזה, בגידה בעצמנו.
עם קוראים אלה ברצוני להתווכח. לא איכפת לי כלל מה חושבים וכותבים עלינו כתבלבי
הדור ומלחכי הפינבה של כל שאר המפלגות, הרואים בוועלטשפיגל חדירה בלתי הגונה לשטח
צייד פרטי שלהן. אולם עז רצוני שאתה וקבץ, תצדיק ותחייב את החלטתנו — לשכנע אותך
או להשתכנע על־ידך.

לא אכח-ש לרגע שישנו גם שיקול מסחרי בהוצאת העתון באידית. אולם איני מסבים
לנימת דברו של דב בן־אברהם, ק .ד ,73 .רמת־גן, הכותב , :הייתי מבין אולי כל עתון
אחר באח (ש)היה עושה את הצעד הזה ...אולם אתם, מה (גרם להחלטתכם) חוץ מהאינטרס
להגדיל את כיסכם מהכנסות העתון החדש? דחילק — גם אקס ״מתקדמים״ לפי רוח הזמן?״
נפגעתי עמוק מרמז זה. אני רואך, לפני בכל שעות היום את חברי במערכת זו, העובדים
מ־ 10 עד . 12 שעות ביממה, לרוב שבעה ימים בשבוע, במשכורות זעומות (הנופלות בהרבה
רגע להוראות בכל מאלה של בהבלי הדור) ,שאחדים מהם כבר נפצעו בתפקיד וכולם כפופים
קבע בטחוניות חמורות. עבודתם אינה לא קלה, לא בטוחה, לא מכניסה, לא ״ברוח הזמן״.
ההכנסות לא ״יגדילו את כיקם״.
אולם יש ויש צד מסחרי, והוא: ליצור בסיס כלכלי מוצק להעולס הזה, לחסן אותו
חיסון מוחלט מפני כל התקפת־נגד של מנגנוני־המפלגות, להבטיח את עצמאותו המוחלטת
לא למחר ולמחרתיים׳ אלא לשנים רבות. אם אתה מאמין כי •העולם .nmממלא שליחות חיובית,
חשובה, אולי חיונית — הרי הייב אתה לתת מעקל לנימוק זה.
עצמה,לקנות בפני למטרה
אולם לא היה עולה על דעתנו אף לרגע להפוך את האמצעי
בסים כלכלי לר,עולם הזה במחיר בגידה בעקרונות. וכאן מרכז הויכוח, והומני שלא כל
הכותבים חושבים על נושא זה באופן צלול נהגלוני.
אנחנו הבאנו לארץ למעלה מחצי מיליון יהודים מארצות הפזורה ;,ואנו מקווים להביא עוד.
מלבד כת זעירה של כנענים הצדקנו כולנו מיבצע עצום זה. אותם מחברי, ששיתפו איתי
פעולה עוד לפני מלחמת־העצמאות בהוצאת כתב־העת בנלאבק, דרשו ולחמו למען עליה זו׳
חרף כל מאמצי מלנחכי־הפינכד, להדביק עלינו תו ״כנעני״ .לא ראינו כל סתירה בין חיוב
עליה יהודית רבתית ובין אמונתנו כי כאן, בארץ, נוצרת תרבות חדשה, הכרה לאומית
חדשה, שונה מרוח הפזורה. להיפך, הבינונו שהדבר, מטיל עלינו חובות כבדים.
השאלה הגדולה היא: כיצד אפשר. להנחיל את הרוח הישראלית החדשה, את דרכי״
ההרגשה ודרכי־המחשבה של נוער עברי, להמונים תלושים אלה? כיצד אפשר לגבש כאן
עם חדש, מלוכד, חדור תרבותו החדשה — שהרי בלעדי זד, יהיה כל הישוב הזה אבק־אדם
שיתפזר לכל עבר לפני התקפה מן החוץ ז
נותב לי אחד הקוראים הוותיקים ביותר, נקן גרינבאום, מרחוב בן־יהודה ,96 תל־אביב :
,,אם בני ארצות הפזורה רוצים לשמוע על המתרחש בארץ — ילמדו עברית ...לכל עם שפה
משלו — וזכותנו היא לדרוש ולתבוע בתוקף שבני־עמנו בגולה ילמדוה.״
זה קל מאד לומר, אבל זה לא כל כך מציאותי. דומני שבני הארץ, שאלוהים נתן להם
שפת־אס עברית, אינם יודעים כלל להעריך מתנה 6הדרת זו. אולם אדם! מבוגר רגיל, העובר
את תהליך ההגירה — אולי התהליך המכאיב ביותר שאדם יכול בכלל לעברו — אינו יכול
ללמוד את השפה החדשה במידה מספקת אלא בתהליך מכאיב של שנים רבות, על אף
המאמצים המצויינים של האולפנים למינים. זו אמת. זו המציאות.
אם כן — הברירה לפנינו: או לבודד אדם ן ה לחלוטין משך שנים אלה׳ שנותיו
הראשונות בארץ החדשה, השנים בו מתעצבת ומתגבשת למעשה עמדתו אל הארץ וחובותיה,
לנתק אותו בכלל מן הישוב כדי להענישו על אי׳ידיעת שפה — או לתת לו אפן טרות לקחק
חלק בחיי הארץ בשפת־אמו שלו. הדרך הראשונה מזכירה את האימרה האנגלית אודות האדם
החותך את אפו של עצמו כדי להרגיז את פניו. אנחנו מענישים את העולה החדש. אולם אנו
׳מענישים קודם כל את הגוף הלאומי שלנו, בו נשאר העולה הזה כחומר זר, מגרד, ומסוכן,
אם אתה מקבל דרך מחשבה זו — אני מציע לך להרהר היטב לפני שתדחה אותה —
מזדקרת מיד שאלה שני!ה, לא פחות חשובה: אם כן עתונים לועזיים, איזה עתונים לועזיים?
עתון לועד יכול לטפח במתכוון את תרבות השפה בה הוא מופיע׳ לשמש מרכז
להמשכת תרבות זו בארץ׳ להמריד את קוראיו נגד המדינה ותרבותה׳ לרתום אותם למרכבות
של מפלגות רקובות וסכסכניות. דומני שרבים מבין העתונים הלועזיים המובעים כרגע
בארץ מתאימים לתיאור זן ה.
המהדורה הא־דית של העולם , nmוכל מהדורה אחרת, תהיה ההיפך הגמור מזה;
מטרתה תהיה אחת: להנחיל לקורא את דרכי והמחשבה של הארץ, את תרבותה, את סגנונה.
איני אומר זאת בעלמה, כפראזה. עוד נוסיף לדבר על הדבר כשתתגבשנד, סופית תוכניות
המערכת האידית — שהיא כולה מורכבת מאנשים בעלי עבר במלחמת השיחרור — ואני
מקווה שכאן תהיה גישה ׳מהפכנית חדשה לחנוך העולה החדש, לש־בוצו בחיי הארץ, ללימוד
השפה העברית.
אולם מעבר לכל אלה, מזדקפת המטרה האמיתית. יהדות הגולה. שמות גמורה היא
להניח כי לימוד !השפה העברית בגולה יכולה לשאת פרי במט{,־׳ם נרחבים. אל הפזורה יש
לדבר בשפתה — או לא לדבר כלל.

מ עניין אי דשא פי לו ש בו עהמהפ כו תבר חו בו ת
המרחב ( ה עו ל ם הו ה ) 854לאהצ לי חלה פו ךאת
דע תכם על כל המהפ כני םההפכפ כי םהל לו.

דוד בלומסקי, תל־אביב
נו ...מהדעתכם על נסיונושלנמאל עבר־א
ל־נאסר לסלק א ת נני ב 1הפתעהק טנ ה — לאו

דוד בן־עמר, ירושלים
לא. בפברואר ( 1953 העולם הזה )797
נכתב במדור דמויות במרחב :״ם אז, צעד
עבד אל־נאסר צעד גדול באורות הבמה ה פוליטית.
לאחר פירוק נל המפלגות המצריות,
מונה למזכיר תנועת השיחרור הלאומית
המיועדת לתפוס את מקומן. מסעו לפירסומת
אישית גבר, יגבר עור — עד אשר ישיג את
המעמד הציבורי הדרוש לו להיות מועמד
רציני לרשת את. מקומו של נגיב, אס יבוא
הצורן.״
איני או הבאתה עו ל ם הז ה. או לםב רנ עשהני עו
הי די עו תהרא שונו ת על ה מ או ר עו ת ב מז ר ח התיכו ץ
ה כי תי בכליה עיניי םלה עו ל ם הז ה. כי אני יו ד ע
שלפ חו תבשטחזה איז ל ה עו ל ם הז התח ליף בארץ.
לא התא כז ב תי ...ת ר שו לי לברך אתכם על ח תי כ ת
ע בו ד ה שי ש לה רק הגדר האחת :״ מושלמת ״.
בפעםהרא שונ ה ה בנ תי מהבאמת קרה, כי צ ד
ו מ דו ע.

אלחנן פירסט, תל־אביב
המאמרשלפלאחסאלם, שרהתע מו לההמצ רי,
הו א י צי רהג דו ל ה. היי תי רו צהלר או תאתהשר
או ה מנ הי ג בי שראל היו ד ע לדבר בפש טו ת כזו
ובחב רו תכנה אל הע ם.

אברהם שלום,רמת׳גן

עולם לא־סנור

פנ ט סיי תההתחפ שו תשלעמ נו א ל פר ת מז כי ר ה
לי סי פו רי ־ ד מיוז מזר חיי ם. כי ב תו כ כי מאה ־ ש ע רי ם
(ה עול ם הזה ) 853אפשר נם ל אי ש ה שו מרה אינ

צ עי ר ל טיי ל. אףכש כי פ ה מי ק רו ס קו פי ת
ב כי סו. י כו ל הו א ל שו טטב סי מ ט או ת
נמצאת
ה ״ גיטו ״ כמוב קי בו ץ עין־ ח רוד ו מו תרל ציין כי
ב תו כ כי מאה ־ ש ע רי ם נרים אנ שי ם רבי ם נלויי*
ראש. ב ע לי א ו תו אופי חי צו ני כמוכתבכם הר
א שי. ונ ם י דו עהה עו בדה כי עו רךה עו ל ם הז ה
וצל םהמערכתכברהתהל כו חו פ שי ת ב תו כ כי מאה-
ש ע רי ם, ב תו ך ה מו ן סו ע ר של אנ שי ם חרדי ם
ומפ גיני םננד גיו ס ה בנו ת — ואףאחדלא גנ ע
בה םלרעה. על אףש הי ה י דו ע לה ם כי הינ ם
אנ שי ה עו ל ם הז ה.
ה צי רהמר כזי שלכתבה זו הו א ה צי לו מי ם
של ה מ קוו הבמאדדשע רי םוה תי או רהטפ שי ס בי ב ה.
הכתב מג ל ה סנ ס צי ה ע תונ אי תממד רג הרא שונ ה
המתארתאתח די ר תו הנו עז ת — הרא שונ ה בהי
ס טו רי ה, שלעתונ אי חו פ שי ומת קד ם י־־־ ל מ
קוו הבמאה ־ ש ע רי ם. פר תמתנאה בז ה כ אי ל ו הי ה
ע תונ אי נו צ רי שהתחפשו על ה לרגל למכה, או
ע תונ אי מער בי שהצ לי חלהסת כן אל תו ךתו כו
של הקרמ לין. כ ל נבר בי שו ב. בכ לתל בו שתש הי
א י כו ללה כנ םלמ קוו ה זו מ ב לי ש אי שיע צו ר
ב ע דו — כ מו בן. בתש לו ם ד מי כני ס ה.
ואשרל שי רי המתרח צי םבמ קוו ה, י כו ל א ני רק
לאחל שיו ו ס פו לכ ם מינויי ם חד שי םלש בו עונ כ ם
כמספרה אנ שי םאשרש רו כברבמ קוו המאה ־
ש ע רי ם מיו םהקמתה. ל א שי רי -עצב. ב ע לי או פי
ד תי ( ש א סו ר ל פי דין תור ה ל אי ש ד תי ל שי ר
או למלמלת פי להכלש הי בעת היו תו ע רו ם או
נ לוי־ ראש) ולא שי רי מונ ה -ליז האלא שי רי ם ג רו עי

ת מו נ תו ש ל הי לדב או תהר פו ר טז׳ ה עו ררה בי
ס פ קו תלא מי תו ת ה דו ״ ח. האב סו ר דיו תשב פי רו ש
ת מונ ה זו, שכאי לו ילדזה (ל א יו תרמ בן חמש)
יו דעכבראתה תנ ״ ךעל בו ריו, עו ברתכבר כל
נ בו ל. מסופק ני באםי שנ ם אנ שי ם ר בי ם ׳ וצאי
מאה־ ש ע רי ם היו ד עי םאתה תנ ״ ך ב או פןמצ טיין;
אג ב — הנני מ כי ראת הי ל ד. הו אמצ טיין דוו ק א
ב מ שנ הולאב תנ ״ ך.
ו אי לו ההסברלת מונ ההמתארתכ בי כו לאת
ה עוני ש ב גי טו אינונ כו ןבהחלט. ה אי שהמחטט
ב פ חי האשפהאינואלא אי שמס תו רי א דו ק.
המחפשומ רי םמעלהארץ ״ ש מו ת ק רעי נייר
שלספ רי קו ד ש) ואף או סףש רי די ע תוני םעב ריי ם
ונונז ם, ב ט ענ השהאו תיו תהעב ריו ת הינן קו ד ש
ו א סו רשת תנ לנ לנ הבר חו בו ת.
...א מנ ם י שנ ם צל לי ם רבי םבמתרחשבמאה ־
ש ע רי ם. בשטחהד תי והכל לי. או לםת קו פ ת המ
עי לו ת. ה ר צי חו ת, הזנו ת, הפשעו הנני בו ת טר ם
ה שינ ה או ת ה, ו הי א ע דיין ט הו רהמכלזה.

דוד גליקמן׳ ,רושלים
אין ש כ ונ הזי זו כהלע תונו ת טו ב ה בד רדכלל.
כ ד שי ח סי ת הי תההכתבהבסדר. או לםא ני חו ש ב
ש טו ב ה תו פעה זו שלמאה־ ש ע רי םמר בו תאח רו ת
ב חיינו בארץ...

נרגל שראצר, תל־אביב

לדע תי, צ ריך
ת מו נו תכא לו...
...מ דו ע

היית ם

הצל ם

שלכם

ל קבל

פר ם

ע בו ר

משד. מימון, תל־אביב
צ רי כי ם

כ די

לתאר

החיי ם
העזלס הבא
ז״יגואוז *נהיר

msomer׳irt

פזמוני התקופה
כדי להתאים את הפזמונים המתהלכים
ברחוב לרוח התקופה ולתת להם את
מלוא ההשפעה החינוכית, החליט העולם
הבא לערוך תחרות בין מיטב המשוררים
הצעירים (עד גיל ,70 ועד בכלל) .והנה
הפזמונים שזכו בתחרות :

פרס ראשון: זה הסוד •בדי --
זה הסודש לי, כל ה סו ד ש לי,
י ש לי מ ש הו כז ה.

בה בשעה שערפילי הקארייריזם,
האנוכיות והאדישות מכסים את
הארץ, עוד מאירים במקומות רבים
האוהות הבהירים של ההתמסרות,
ההתנדבות והשרות לכלל. קבוצות
ויחידים מואסים ברוח הזמן, משמ שים
בחייהם הפרטיים דוגמה ומופת
לאחרים.
.נאמן למטרתו החינוכית, רוצה העולם
הזה להציג דוגמאות אישיות אלה

במלוא יופין לעיני הקהל הרחב.
לצורך זה דרוש לו שיתוף הפעולה
של קוראיו, למען יצביעו על הגברים
והנשים הראגים לכך, ידריכו את
חוליות המערכת בחיפושיהן.

המערכת פונה בזה אל כד
קוראיה לשלוח לה המלצות
לסידרה זו, עם ציון השש
והכתובת המלאים של איש־המופת
המיועד, בתוספת
תיאור קצר שיד מעשיו

.סידרה זו תשמש מבוא לקראת מיבצע
״העולם הזה״ לבחירת

1954
צב ר
צברי ת 1954
הצעיר והצעירה הזכאים הודות
לאורח חייהם ושאיפותיהם לשמש
נציגים לנוער העברי כולו.

•rfW W V W W V W W W V ^ V W /
במאה־ ש ע רי ם,

לפרסם

דוו ק א

ת מו נו ת

כ א לו?

מנחם הפגר, ירושלים

נוער הזהב
קר א תי ב עניין אתהמאמרעלהחב רו ת דזסאלו־ניו
ת ( ה עו ל ם הז ה ) 852ושםי שנ ה פי סקהה או מר
ת שנו ערזה אי נומת עניין ב פו לי טי ק ה. רק
פי סקה זו די ה כ די לצאתבח רי פו תננד או ת ה
חברה ס א לו ני ת. כי מי ינ הלאתהמ דינ האח רי
ש ה דו ר הז קן ילך?
ואשר ־ ל תנו עו ת הנו ע ר, בלי הבדל של ה ש תיי כו ת
מ פ לג תי ת. הרי מחנ כו ת הן אתהכ רי חן לאהבת
ה מו לדת, מ ע סי קו ת או תםו נו ת נו ת לה ם ל הו צי א
א ת עו דףמרצם ...מי הםה פו ש עי םהצ עי רי ם?
אל ה הם י לדי ם עזו בי םשלא הי ה מי שי כ וו ן
את מרצםואתמחשבתםלמע שי ם קונ ס ט רו ק טי ביי ם.
ז הו נו ערה הו לךבטלו חו שבעלה שנ תכסף
ב צו רהה קל ה ו מנ צלאתכס פו ל ע שיי ת חיים :
ה לי בהל קו לנו ע ( ס ר טי ם ק לו ק לי ם בד רך כלל) עי שו
ן ו קניי תממת קי ם. מ ה נו ע ר הז ה יו צ אי םהפ קי די ם
ה מו ש ח תי םשלארצ נו.
ב ו או פעםל קי בו ץור או ערב־ רי קודי ם מ הו. אי ך
ה הו רהמסתחררתמ ענ לבמ ענ ל, מ ק טון ועדנ דו ל.
אז ת ד עו מי יו צ ר הווי ע ב רי.
...בעת מי ב חן. מהת הי ה תנו ב תו שלאותו
נו ע ר ׳ 5יו דעא ני כי נ ע רי םאלה היו קו ר עי ם
או תי לנזרי ם על ש א ני מפקפק בנ א מ נו תםאבל
נדמה לי שהצדקא תי. כי ע דיין ל א הו כי חו א ת
עצמם.

יוסף קלוו, קיבוץ גת

...אי פשרתםל קו ראלה כי ר נו ערחסר־ ת כ לי תזה.
איתן שקנאי, חיפה
...חזרתי מפעולה ׳ כמד רי ך ב תוו ע ת־נו ע ר) ונתי
קלתי ״ בהם ״ .ל עי ני חני כי פ ת חו ב צ רו רקל לו ת.
כ ש לי ד ם עו מ דו ת ה בנו תשלהם. אשרלא רק ש אינן
ני תנו ת ל פי ר סו םבע תון. אלאשלא היי תי
מ א מי ןשב חו רי ם מ סוג לי ם לנ בלאת פי הםב צו ר ה
נ בזי ת כל כ ך. וזה ל עיני ח ב רו תי הםול עיני חני כי
ה צ עי רי ם.
א. ק ,.ת ל ־ אביב
...אנ ב — אצב עו תיו שלהא קו ר די או ני ס ט היו
ע סו קו תבא קו ר די און ולאבפ רי טהעלפ סנ ת ר. כ כ
תו ב :
פי ס הו פ ך לי רהל מי ליו ן (ויו ת ר)
ו ה עו ל ם הז ה א קו ר די און ל פ סנ ת ר.

צפורה דוריתן, תל״אביב
פיס כל בלונדית הופך לשחרחורת,
עורן הכיתוב — .גל מיתר לתזמורת.

מכתב דאדדהים
אםי חז קאלשעשועוה עו ל ט דמה ) 852י ש
פ רו ט ק צי ה כזו ב ש מי ם — מדוע -יהז קו ק
ה עו ל ם חז ה?

ירוחס אלחנני, טבריה
כגשר להעולם הבא
כבר י הי ה לי ס כו םיפה.
אני ד: קי ב ל תי י רו ש ה
ו בני תי וי ל ה.
ו מ כו ני ת לי הדשה —
מז כי רו ת או בי ל ה.
זה ה סו ד ש לי, כל ה סו ד ש לי,
יש לי מ ש הו כז ה.
מחר מבקר ־ ה מ דינ הכבר יני ע
בדרג ה אז אעלה.

פרס שני: פנקסה רדזה

י ש לי פנ קסא דו ם, א דו ם
כ מו נ ם מנ שי םכל חלו ם. ח לו ם
שי כון נו תן למחרת היו ם
י ש לי פנקט־ה ר וז ה
לדני דן י ש פנ קסאחר,
נ תן לו ט כ סי ו פ רינ׳ידר
פ חו ת א דו םאךכ חו ל יו ת ר,
לי י ש פנ קסה רוז ה.

פרם שלישי: אד תקח הכד
אל תקח הכלל כי ס
קצת ת ש אי רנא נם לני ם,
(לא לנ?םהה כנ ס ה ).
אל תקח־ הכלבכלל
עו דתש אי ר קצ תקא פי ט ל.
מכלנ תח קח פ רו סהי

מגף הנאצי רמס את א.ירופה המזרחית. פולין וצ׳בו״
סלובקיה, רומניה ובולגריה, יוגוסלביה ויוון, נפלו
I Iשדודות תחת זחלי הטאנקים הדורסניים. הרחק מהד,
מעבר ליבשה ולים, התכוננו מעצמות המזרח והמערב
להתקפת־נגד גדולה. אולם היה ברור כי תעבורנה שניב —
שנים יקרות — עד אשר תמוגרנה כנופיות־הזוועה שהשתלטו
על היבשה.
לשוויץ, לבריטניה, לארץ־ישראל הסתננו בינתיים הידיעות
הראשונות על השמדת הקהילות היהודיות• תחילה לא רצה
המוח הנורמלי לתפוס את כל עוצמת הרצח, שהחל מקיף
רבבות, מאות־אלפים, מיליונים. אולם השמועות הלכו
והתבססו. אי־אפשר היה עוד להתכחש לאמיתותן.
רק מארץ אחת הגיעה ידיעה אחרת. בהונגריה היו מיליון
יהודים. בהונגריה שלט האדמירל ניקולאס הורטי. הורטי היה
קצין ק־סרי וותיק, אויב קיצוני של תנועת־הפועלים׳ קרוב
בדעותיו לפאשיזם, אולם הורטי היה׳ יחד עם זאת׳ אדם
הגון. אשתו היתה ממוצא יהודי והוא ובנו היו קרובים למש פחות
יהודיות רבות. הם סלדו מזוועות שותפיהם הנאצים,
הם החליטו לפעול כמיטב יכולתם להצלת אזרחיהם היהו דיים•
אולם גם להם היה ברור כי בסוף יצטרכו להיכנע ללחץ
הנאצי.
החל מרוץ שגעוני על הזמן. היהודים ההונגריים הראשינים

ה ש בו ע הגיע לשיא! אחדהמשפטים
המועועי ביותר שהתנה לו אי־פעם ב בי ת
משפט ישראלי.
מבעדלטענותהפורמליות ולנו ה
המ שפטי ה אפ ור התנגנו במנגינת ־ רקע
נוראה צווחות הטבוחים. זעקת ה מ וב ל ים
לתאי הגאזים. סיוט הבלהותשלהשמדת
מיג יזן ירו 1דים.
״ העולם הזה־ עשה מאמץ למ צות
בעמודיו ה באים ב צו רהקצרה זאוביקטי־בית
אח פ רטי משפט הענק, המשתרעים
כבר עתה ע ל מאות אלפי מלים ש ל
פרטיכל. הוא מקווה שעל ־ י די כ ך הוא
מאפשרלקורא להגיע. כמי טב יכולתו.
לפסק ־ דין עצמאי משלו.

נשלחו למחנות ההשמדה. הורטי חיפש בקדחתנות מוצא.
באמצעות •הצלב האדום הבינלאומי פנה לשר־החוץ הבריטי
של אז (ושל היום) ,אנטוני אידן המהודר, ביקש ממנו הסכמה
אילמת לזיוף סיטוני של אשרות״כניסה לארץ־ישראל. הורסי
אפילו הבטיח כי בעלי אשרות מזויפות אלה לא יכנסו לעולם
לא״י, ביקש רק שהבריטים לא יגלו את הזיוף ברבים.
הוא קיווה שאת בעלי האשרות לא יצטרך להסגיר לידי
הנאצים, אידן סירב להשתתף בתכנית זו, גזר מוות על אלפים
רבים.
המלחמה התקרבה לקיצה. מצב יהודי הונגריה נעשה
מיואש. הצנחנים הא״יים שנשלחו אליהם, נתפסו והושמדו׳
גורלם של מאות אלפים בני אדם היה תלוי בחוט״השערה.
ואז נערך מחזה שלא היה כדוגמתו בתולדות העולם,
הן בזוועתו והן בגיחוכו.
מיפקדת הס.ס ,.פלוגת״הסער השחורה של המשטר הנאצי
שהיתר, אחראית להשמדת המיליונים, הרגישה בסוף המתקרב.
בקרב המיפקדה החלה התרוצצות פנימית של המנהיגים,
שכל אחד מהם ביקש להציל את עורו שלו. היהודים הכלואים,

בפתח תאי״הגאזים ובמרתפי־העינויים, הפכו איכרים קטנים
במישחק שח־מת שטני זה.
שתי קבוצות ביקשו ליטול את היוזמה לידיהן. הראשונה
היתה זו של היינריך הימלר עצמו, המפלצת האידיאליסטית
שעלתה מתהום הנשיה וסימלה את המשטר התת״אנושי
יותר מכל אדם אחר. הימלר, המפקד העליון של הס.ם,.
שר־הפנים והדיקטטור האמיתי של העורף, השלה את עצמו
כי יוכל למצוא דרך אל מעצמות המערב, לקשור איתן ברית
נגד הסובייטים ולהיות בעזרתן למנהיג הרייך במלחמת״עולם
אנטי־סובייטית.
ארגון יהודי אחד — ארגון הרבנים האדוקים של ארצות״
הברית וקנדה — ביקש לנצל מגמה זו להצלת יהודי הונגריה,
הפעיל לצורך זה את משרד־החוץ האמריקאי ואת נשיא
שווייץ. יושב״ראש הפרלמנט של שווייץ, מיוזי, התראה
בשמו עם הימלר, כרת עמו הסכם: הימלר יתן ליהודי
הונגריה לצאת בהדרגה לשוייץ, ימסור את מחנות־הריב־ז
על יושביהם לידי בעלות־הברית המתקדמות. תמורת זה
הבטיח <מיוזי כי העתונות השוייצית והיהודית תציין פעולה
זו לשבח, דבר שבעזרתו קיווה הימלר למצוא אוזן קשבת
במחנה־המערב.
בתוקף הסכם זה יצאה הרכבת הראשונה, למעלה מאלף
יהודים ניצלו.
הימלר פנה במאמציו לכוונים שונים,
פנה אחר כך לפולקה ברנדוט, הרוזן השוודי,
לאנשי האפיפיור ולנייטרלים אחרים.
אך בעיקר הוא פנה ליהודים —
קרבנותיו.
אולם בה בשעה פעלה קבוצת״ס׳ס. אחרת,
בעזרת יהודים משלה, בכיוון אחר לגמרי.
בקבוצה זו בלט גנרל ד,ס.ס. קורט בכר, ש היה
בקשר עם העסקן היהודי ההונגרי רו־דולף
קסטנר, שנתמנה לתפקיד זה על״ידי
נציג הג׳וינט בשוייץ.
קסטנר ושותפיו הבטיחו לבכר מילי ן דו״
לאר תמורת הצלת יהודי הונגריה. בכר הס כים,
כביכול בשם מפקדי הס.ס. בדרך זו
הצליח ליצ ר׳ באמצעות קסטנר, מגע עם
בעלות״הברית. סכום גדול של כסף הועבר
לבכר בצורת זהב ויהלומים. חלק ממנו חסר
עד היום•
שני הפעולות התנגשו. קבוצת בכר הש מיצה
את קבוצת מיוזי׳ תארה אותם באוזני
הימלר כבלתי״אחראית ובלתי־מוסמכת׳ כ־מחבלת
במאמץ למצוא דרך אל המערב. לבסוף
פנתה להאלטנברונר, סגנו של הימלר, ובאמ צעותו
שמע אדולף היטלר לראשונה על
כל הענין. היא אסר מיד על כל. מגע להצלת
יהודים. פעולת ההצלה של מיוזי באה לידי תץ חטוף.
כל אותו זמן שנמשך המשא״והמתן הכפול, נכנסו רבבות
יהודים מדי יום ביורו לתאי־הגאזים, נמשכה ההשמדה במלוא
תנופתה האיומה.
אולם הרייך הנאצי גסס. בתנופה אדירה התקדם הצבא
הסובייטי ממזרח, כבש את הונגריה, הציל את שארית הפליטה.
בתנופה אדירה שניה התקדם צבאו של אייזנהואר ממערב,
כבש את גרמניה המזרחית. היטלר התאבד. אחרי נסיון־הרק
להתחבב על מנהיגי המערב, הלך הימלר בדרכו.
נשארו בחיים: רוב מנהיגי הס ס. וכמה מפעילי ההצלה
היהודיים. כן נשארה הבעיה השותתת״דם: מי מן היהודים
האלה פעל בהכרה מלאה לשם הצלת אחי ומי מהם עבר,
תוך כדי כך, את גבול המצפון והפך׳ למעשה, לסוכן נאצי
העושה את רצון המפלצת הרוצחנית?
רבים חשבו שלא במשפט מן הסוג שהת נהל
השבוע היתד, פרשה זו צריבה להת ברר,
אלא בחקירה ציבורית רצינית. מי רש אי
לדון אדם במצב כזה — מלבד אדם שני
שהיה במצב דומה?

רג?ן סמלי: תמונה זו צולנוה ברגע שנכנס הנס ופגו הימי לאולם
בית״המשפם וקל והנוכחים קמו על רגליהם, כנהוג. אולם היא נראית
כאילו אבלים כל הנוכחים על המליונים, אשר השמדתם היא הרקע
האמיתי למשפט זה. האיש הממושקף, הקורא ברשימותיו הוא העד

ישראל קסטנר. לידו עורן־הדין תמיר, לבוש גלימה, עם עוזרו,
אריה מרינסקי. האיש המזוקן החובש כיפה הוא הנאשם גרינוולד.
שמאלי בתמונה הוא התובע אמנון תל, ולידו עזרתו בניהול במשפט,
דבורה שקד. בעוד רגע יתחולל קרב דרמטי על גורלו של קסטנר.

• W V W W I W h V V W W W W V W y V W W W W W W V W W V W W W W JV W W W V W W V M

הקרבהמשפטי: רת״ם ולמוות |
דב יוסף, אז שר המסחר והתעשייה, קרא
את המכתב בסלידה. היה זה מכתבו של
מלכיאל גרינוולד (העולם הזה 845 והלאה),
בצירוף עלון. שאלת הכותב לשר: כיצד
יכ.ל הוא להחזיק במשרדו, כדובר וקצין
עתונות׳ אדם כמו ישראל רודולף קססנר?
קססנר, המועמד ה־ 53 ברשימת מפא״י ל כנסת*
היה צריך לשבת׳ לדעת גרינוולד,
בבית־הסוהר.
בעלונו, שהיה מיועד לחברי מפלגת המז רחי,
האשים גרינוולד כי קסטנר היה משתף״
פעולה עם הנאצים, ושד״דות להתערבותו האישית
טוהר ושוחרר אחד הפושעים הגרועים
ביותר של ם ,.0.גנראל קורט בכר.
רב יוסף לא היה מעולם עסקן מפלגתי.
הוא עורך״דין׳ אדם ישר ללא פשרות. הוא
החליט שהמקום לבירור השמצות אלה הוא
בבית־המשפט. אולם קסטנר לא התלהב ל רעיון
:״אין לי פנאי לאדם זקן שמקצועו
היה תמיד להשמיץ בני אדם בכל זאת הח ליטה
הממשלה, לפי דרישת יוסף, להטיל על
היועץ המשפטי, חיים כהן, להגיש משפם על
הוצאת דיבה לפי הסעיף )1(201 של החוק
הפלילי.
300 דיננו ת. אנשי החוק, ש העיפו מבט
חטוף בכתב״האשמה הארוך, ידעו שזה משפט
אבוד. החוברת של גרינוולד כללה לפחות
300 מקרים נפרדים של הוצאת דיבה. הדבר
הנכון ביותר לנאשם, לדעתם, היה להודות
באשמה, לקבל את הקנס הקטן שנועד לי.
כי אחרת יכול היה לקבל את העונש המקסימלי:
שנה מאסר.
אולם גרינוולד העקשן עשה את ההיפך.
הוא גייס את שמואל תמיר, עורך״הדין הצעיר
והת, קפני, שהיה פעם מפקד בפועל של אצ״ל
בירושלים, התכונן לקרב לחיים ולמוות. תמיר
עבר לירושלים, הקים שם מיפקדה פרסית,
מול המיפקדות של השופט והתביעה. כל
מיפקדה עבדה בקדחתנות, אספה מאות מס מכים,
חיפשה עדים והוכחות.
כשנפתח המשפט, לא יכ.ל היה מצבו של
גרינוולד להיות מיואש יותר. הוא ישב כפוף
על ספסלו, ליד בתו רינה, שלח מבטים מדו כאים
אל תמיר. אולם תמיר לא שם לב אליו
כלל. מבטו היה נעוץ באדם שעמד על דוכן
העדים.
כי שם עמד, לתמהונו ולשמחתו, ישראל
קסטנר עצמו. זקוף, בחליפה אפורה מגוהצת
יפה, שערות אפורות מסורקות לאחור, מבריק,
שופע הומור, לפעמים איה ניר, דקה, מנומס
— היה זה עד לדוגמא.
אמנם הופעתו היתד, מיותרת לגמרי לתביעה•
בבית המשפט נשמעה הטענה כי אדם
המגיש משפט על הוצאת דיבה אינו חייב להו כיח
דבר פרט לעובדה שהנאשם הוציא דיבה
זו, ושהיא פוגעת בכבודו. לצורך זה היו
מספיקים שניים־שלושה עדים סתמיים. לוא
הסתפקה בכך התביעה לא היתד, נשארת ל־

גרינוולד ברירה, אלא להודות באשמה אי
להוכיח על״ידי עדים משלו שאשמותיו נכונות.
היה זה דבר כמעט בלתי־אפשרי.
אולם התביעה לא יכלה לוותר על התענוג
להציג את קסטנר, לתת לו פירסום ורי מום,
חפרה בזאת את הקבר לעצמה. משך
שלושת ימים היה קסטנר גיבור המשפט.
מתוך דברי עצמו הצטייר כאדם שהציל אר.
היהודים, שהתמודד עם המפלצות הנאציות
כשווה עם שווה. סיפורו היה פשוט זפאתטי,
לעתים צנוע, לעתים גאה, תמיד נוגע ללב.
העתונים בישרו את נצחונו בכותרות ראשיות.
אמנון תל, התובע הסתכל בגרינ״
וולד ובתמיד, ציטט בלעג את חוברתו של
הנאשם :״לוויה שופרא דשופרא? האם זה
נראה בלוויה שופרא דשופרא?״ גם השופט.
בנימין הלוי, הפסיק את המשפט, שאל את
הנאשם אם הוא מוכן עתה להודות באשמה.
אולם הזקן רק הניד בראשו. הוא לא ייכנע.
שי חהכמזנץ. כשקם תמיר לחקירת
שתי״וערב היה בר,ר לכל הנוכחים שיהיה
זה קרב עד לסוף המר. אולם בית־הדין הפך
זירה, בו התגוששו שני לוחמים, כשמנוי ו גמור
עמם להרוג או ליהרג.
משך שני הימים הראשונים היה המאבק קל
ונייד. שני היריבים תימרנו בזירה, למדוד
איש את כוחות רעהו, מבלי לבקש תוצאות
מכריעות. תמיר ניגן על סתירות קטנות
בהן הרגיש בשעת עדותו העיקרית של קסטנר.
מכיוון שהיו לו כנראה רק מספר שאל,ת
חשובות מוכנות לפני שהתובע סיפק לו עד
זה, הוא קיפץ מסביב לעדות׳ כמתאגרף ב סיבוב
הראשון, חיפש את החור בשריון, את
הפגם בהגנה, דרכו יוכל לפרוץ ולהרוס את
המבצר מבפנים.
האווירה עוד היתד, שקטה. תמיר וקסטנר
נראו יחד בהפסקות כשהם שותים תה במז ג
ן ומשוחחים.
תמיר לקסטנר :״מעולם לא פגשתי באיש
מפא״י בעל כשרון דיפלומאטי כמוך ! ״
קסטנר החזיר לו מחמאה :״מעולם לא
שמעתי חקירת שתי־וערב כה מזהירה כמו

הם היו עדיין רחוקים מן השלב בו נקר עות
המסב,ת ומלים מרות וצורבות מוטחות
בפני היריב. תמיר הגביר בהדרגה את
הלחץ. הוא היה עדין׳ שוחחני, ידידותי, לפתע
תוקפני, סרקסטי. קסטנר עמד בפני כל ההת קפות
שקט, זהיר, מיושב, זקוף, כשר לקרב.
המלכודת. המיפנה הדרמטי בא ביום
השלישי של החקירה הנגדית. בשעת עדותי
הראשונה הגיש קסטנר מכתב שכתב בשעתו
לאליעזר קפלן, בקשר לשימ,ש באוצר הזהב
והתכשיטים שהועבר לגנראל הס.ס. בכר,
כמפרעה תמורת שיחדור יהודי הונגריה,
הוחזר על ידו אחרי כיבוש בנות״הבריר.
תמיר העיף אז מבט חטוף במיסמך, לא התנגד
להגשתו. הוא שם לב לפיסקה סתמית,

משמעות מכרעת לכל המשפט. ד,פיסקה :
הודעת קסטנר לקפלן כי הודות להתערבותו
האישית זוכה בכר ושוחרר.
משך ארבע שעות הציג תמיר שאלות,
ניתק קו״נסיגה אחד אחרי השני מאחורי
קסטנר, שלא הרגיש כלל במלסדת שהוטמנה
לו (ראה ענווד .)5העד הכחיש כאילו עזר
לבכר בכל צורה שהיא, חזר על הכחשה זו
בצורה שלא נשתמעה לשתי פנים. לפתע בי קש
תמיר את השופט להראות את המכתב,
הראה אותו לקסטנר. הסתירה היתד, בולטת,
ברורה, לא ניתנה לשום הסבר הגיוני.
דומייה עמוקה השתררה באולם. משך דקות
ארוכות החזיק השופט במכתב. הפעם לא
הסתכל עוד בגרינוולד. הוא הסתכל בקסטנר.
קסטנר ביקש הפסקה. הוא אמר שהוא עייף.
הכל הרגישו: היה זה המיפנה.
קו ההגנה. כל קו ההגנה השתנה מיד.
האיש הגדול של המשפט היה עתה אדם שלא
נוכח באולם, אך שרוחו ריחפה על כל מילה :
אלוף ד,ס.ס. קורט בכר, כיום אזרח גרמני.
מדוע התערב קסטנר לטובתו? מה עשה
בכר? מה היה חלקו בטבח המיליונים?
תמיר קבע בין רגע את קו ההתקפה,
לא ד,ירפה •ממנו :
• שקסטנר הציל את אלוף ר,ס.ס.
במשפט נירנברג, ואחר כך במשפט האנטי־נאצי
הגרמני.
• שבכר היה אחד האחראים העיקריים
בהשמדת יהדות אירופה!,
• שבכר, יחד עם אייכמן, ד,ירשה ל־קסטנר
להוציא רכבת אחת של אלף יהודים,
ביניהם משפחתו של קסטנר וידידיו, כדי
לרפות את מתיחות היהודים, ולמנוע את
בריחתם והתמרדותם;
• שלשם כך מנע קסטנר בעד הצנחנים
הישראליים לארגן תנועת התנגדות !
• שקסטנר היה מכשיר בידי בכר ב״
נסיונו של הלה להתחבב אחר כך על מעצ־מותיר,מערב,
להציל את עורו, מנקמת ה מנצחים
— תמורת הצלת עורו של קסטנר
עצמו׳ שבכר יכול היה לגלות את עברו
כמשתף־פעולה•
״ ה תו בעמשקר הסניגור, בגלימתו
השחורה, הנחית מכה אחרי מכה על העד,
לא נתן לו עוד לשוב לאיתנו. כותרות ה־עתונים
השתנו מן הקצה אל הקצה. גרי-:
וולד הרים את ראשו. קסטנר, לעומת זאת,
איבד את קור־רוחו, ביקש כסא לשבת• לפ עמים
היה נראה ששוב לא ראה את עצמו
כעד, אלא כנאשם. פעם אמר לשופט :
״התובע משקר !״ תמיר, מחייך עתה, הזכיר
לו :״אינני התובע. אני פרקליט ההגנה.״
השופט ד,לוי, אשר בימי משפטיו־,מחתרת
בצריפין הוכיח שאיננו רך־לב, החליט
למרות מחאת התובע תל, שהחקירה חוקית,
ביקש את תל להימנע מלהתערב. תמיר הורשה
להמשיך. הוא עשה זאת.

נר שהצנחנים הישראליים נמסרו לגיסטאפו !
שהוא חצה את הגבול לשווייץ וחזרה לגר מניה
בלי כל הטרדה, שקיבל פספורט גרמני
בו הוגדרה דתו כ״בלתי־ידועה״ ! שאף
כי מסר למנהיגים הציוניים פרטים על טבח
היהודים, לא פירממה הסוכנות היהודית דבר
על כך־
לא היד, זה הכל. נתגלה שקסטנר נקרא ב שעתו
לבירור על ידי מפא״י על פעולותיו,
שבירור זה לא נסתיים מעולם, ושבמקום זה
הצדיקה אותו מפא״י לחלוטין בלי כל ה, כ״
חות, פרט להמלצות פעילי מפא״י עצמם, חב ריו
של־ קסטנר. טען תמיר, איש האצ״ל לשעבר:
מפא״י הגנה על קסטנר כדי שלא יגלה
שהיא עצמה העלימה בשעתו את פרטי הטבח.
הפרטים הועלמו לדעתו, כדי לא לתת ח, מר״
תעמולה לאצ״ל וללח״י במלחמתם נגד הברי טים.
אחת
הנקודות החשובות ביותר בהתקפתו
של תמיר בשלב זה היתד, נסיונו לה, כיח ש״
קסטנר היה סוכן גרמני שלא חזר בחודשים
האחרונים של המלחמה משוייץ להונגריה,
אלא לוינה הנאצית, מפני שחשש שהסובייטים
יעמידו אותו למשפט. קסטנר השיב שבוד־פשט
היתד, מקפת, ושלא רצה לטוס אליה.
״לא רציתי ליהרג מכדור של בנות הברית
בתור גרמני ! ״
נקודה אחרת: כשנשאל על ידי תמיר, גילה
קסטנר כי בכר לקח אותו למחנה ברגן״
בלזן, אותו עמד למסור לאנגלו־אמריקאים,
לפי בקשתו שלו. תמיר רמז שהסיבה האמי תית
היתד, שבכר היה זקוק לו כעד׳ כדי
ליצור לעצמו אליבי לקראת העתיד הקודר.
קסטנר הסכים שאולי היתד, זאת אחת הסיבות.

משלטהאח רון. בסוף היום השביעי
של החקירה קם תל, ביקש את השופט לאסור
את המשכת העינוי. לדעתו יכול היי.
תמיר לסיים את החקירה, המשיך פשוט ״כדי
לדוג״.
תמיר :״מה אני יכול לעשות אס אול
תופס דגים גדולים? אינני יכול לתת להם
לחזור לים השופט ר,לוי נתן לו יום אחו
נוסף.
היום האחרון של החקירה הנגדית, הארו כה
ביותר בתולדות ישראל, היה הקרב על
המשלט האחרון. תמיר זרק לעבר העד את השאלה
האכזרית ביותר של כל המשפט :״האט,
לפי המושגים המוסריים של עצמך, התערבות
אישית להצלת גנרל של הס. ס .היתה, או
לא היתד״ פשע לאומי?״ (ראח הדו״ח הקצ תי
בעמוד .)5
כשקם השופט והכריז על הפסקה לשלושי.
ימים, היתה האווירה בבית המשפט שונה לחלוטין
מזו ששררה בתחילתו.
גרינוולד ובתו, יצאו מן הבנין חוגגים.
תל החזיר את ספריו לתוך מזוודתו כשעל
פניו הבעה מתוחה.
תמיר, שנכנס לפני שבועיים כשבלבו תקוות
מעטות וספיקות רבים, אחד מעורכי־הדין
הצעירים המבטיחים, יצא מן האולם
כאחד הפרקליטים החשובים ביותר בישראל.
קסטנר ירד בצעדים איטיים במדרגות, ב־לווית
תל וכמה ידידים. הוא נראה שקט ו נכנע•
הוא היה עייף ורזה, שערותיו הלבינו
ממש. מבטו היה רציני. הוא ידע שמשהו קרה
ביום הזה׳ דבר שקשה היה לתקנו. אולם
לפחות נגמר העינוי. הכאב עוד יחזור, אולם
לא יהיו עוד שאלות, לפחות במשפט זה. הוא
יכול היה לחזור הביתה, לנוח.

הנאשם: מלכיאל גרינוולד ובתו, רינה,
הי ר תיוז

Xי X
רמחווריח__ר1.־נ U__11

ה «WfUH

| הקירת שתי וערב: השיאI
Iftl

ftn flA W

תמיר: אני מניח שלא נקטת יוזמה לטובת
שיחתרו של ם. ם .קורט בכר ממעצרו כפושע
מלחמה בנירנברג?
קסטנר: בודאי שלא !
ת מי ר: לא נקטת שום פעולה מיוחדת?

קם טנר: לא !
תמיר: וגם לו רצית לעשות פעולה מיוח דת
לא יכולת.
קסטנר: נכון.
תמיר: ועדותו בנירנברג לא הכריעה את
הכף לשיחרורו?
קסטנר: נכון.
תמיר: וגם לא היתה לה השפעה חשובה
על שיחתרו?
קסטנר: נכון.
תמיר ( :בטון חריף) ואני אומר לך שהומת
להתערבותו האישית שוחרר ם. ס .קורט
בכר מנירנברג !
קסטנרנ שקר גס ! (בצעקה)

V rW

J V W

A ftftW

(פעמון השופט).

תמיר: ובית־הדין הבינלאומי הרשה לך
לזלזל כסניגור בצורה כזאת?
קסטנר: כן.

תמיר: שלחת ידיעות לשוייץ על השמדת
יהדות אירופה?
קסטנר: שלחתי.
תמיר: למי שלחת?
קסטנר: לסלי מאיר ולנתן שוואל (נציג

תמיר: כשהיית נוסע לש,ייץ וחזרה
משטח־הכיבוש הגרמני, האם חיפשו הגרמנים
בבגדיך?

הסוכנות בשוייץ).

קסטנר: לא.

תמיר: מתי שלחת להם ז
קסטנר: בסוף מאי.
תמיר: דרך מי שלחת?
קסטנר: על ידי שליח דיפלומטי.
תמיר: הם פירסמו את הידיעות ביהדות
ובעולם?
קסטנר: לא •מאיר ולא שוואל לא דאגו

תמיר: גם בנסיעות מוינה לשוייץ ובחזרה
לברלין לא?

קסטנר: לא.
תמיר: ואף על פי שביקרת בבנין ה מפקדה
הגרמנית העליונה בוינה, כשהחליטו
על הגנת״העיר?
קסטנר: אף על פי כן( .ממשיך) ב

סי הסכים לקבל פקודות מקצין של
ר,מהלקה• הכלכלית בהונגריה?
תל (קם ממקומו, בטון עוקצני) :מר
תמיר כנראה לא היה אף פעם באירופה.
השטח איננו פרוסיה אלא בוואריה.
תמיר (לתל) :במקרה הייתי באירופה
שלש פעמים. אולם אינני חושב שזה מוסיף
לי כבוד מיוחד׳ אה ני האירופאי. ואשר
לפרוסי, אנו דנים במשמעת פרוסית.
תמיר (לקסטנס: ובכן, הסמל נתן לך
לעבור לפי הוראת בכר?
קסטנר: כן.
תמיר: ותמיד לאחר מכן כשעברת את
הגבול, בין ביום ובין בלילה׳ היה יושב
אותך הסמל המסכן?
קסטנר: ברוב המקרים.
תמיר: אלף לילה ולילה.

כאן מבקש תמיר מבית המשפט את מכתבו
של קסטנר לאליעזר קפלן וקורא מתוכו
שורה אשר קסטנר, בהגישו את המכתב לבית־הנושפט
קודם לכן, לא הבחין בה כנראה :
״ס. ס .קורט בכר שוחרר בינתיים מנירנברג
הודות להתערבות׳ האישית.״
התגובה באולם בית־המשפם היתה כאילו
נפלה פצצה. אפשר היה לשמוע כל איוושה
קלה של נייר המכתב שכבוד הנשיא בנימין
הלוי ביקש לעיין בו לאחר שהרכיב את מש קפיו,
ועיין בו שעה ארוכה.

היה זה הנויפנח המכריע. מכאן ואילך עבר
קסטנר, להגנה ותמיר פתח בהתקפה כללית.
כמה דקות לאחר מזה הוכרזה הפסקה, הישיבה
התחדשה כעבור שעה וחצי: ל^סטנר אמר
שהוא עייף מאד.

קפטנר: כשהייתי בברגן־בלזן׳ סיפר לי
מפקד המחנה שיום־יום מתים שם 500 עד
600 איש. הסתפקתי ממה שראיתי בחוץ ולא
רציתי לראות את הזוועות שבפנים.
תמיר: אתה, כשליח ועד״ההצלה, חסת על
עצמך ועל עצביך וחסכת לעצמך אי־נעימות !
רן סטנר: אני הצלתי יהודים כשאתה בילית
בפנסיון בקניה.
ת מי ר: אל תעיז לדבר אלי כך. כשחבריר
מפה שיתפו פעולה עם הבריטים ואתה שיתפת
פעולה עם הנאצים, יצאנו חברי ואני למלחמה
להצלת יהודים.
ת ל (קופץ) :כן, תמיר מסתמך על היבסקציה
שלו׳ שכאילו עשתו; משפט נגד קסטנר בהונגריה.

מי ר (בצעקה) :אתה שתוק ושב.

ביום האחרון הגיעה החקירה לשיאה
שאלה האחרונה :

הפוגה: ק1סטנר, תל ותתיר במסדרון בית׳חמשפט, אחרי ישיבה מתוחה במיוחד של חקירת
שתי־וערב. בתמונה כבר מראה קסטנר סימני עייפות, שהתעמקו והלכו בהמשך החקירה,
כפי שנראה בתמונות בעמוד הבא. על אף חקירתו הנמרצת של תמיר, שוחח אתו בהפסקות,

לפירסום הידיעות בעתונות. הם לא פרסמי
את הידיעות.
תמיר: לקושטא שלחת ידיעות י
קסטנר: כן. שלחתי ידיע.ת לועדה הארצישראלית
בקושטא. גם מברקים.
תמיר: הם פירסמו את הידיעות על ה השמדה

קסטנר: לפי מיטב ידיעותי, גם הם לא
פירפמו את זאת.
תמיר: על קצב ההשמדה הודעת להם?
קסטנר: כמעט יום יום שלחנו להם
מברקים. עד כמה שידוע לי, הם לא פיר־סמו
אותם.

תמיר: למה נתת הצהרה בשבועה ל־ט,
בת בכר, ולא נסעת להעיד עבורו?
קסטנר: לא רציתי לבוא במגע עם הגרמנים.
תמיר:
אתה פונה אלי במשפט כל הזמן
בלשון אתה או אדוני.
קסטנר: נכון.
תמיר: אבל בעדותו במשפט ווזנמייר
(מפקד הצבא בבודפשט שנדון כפושע מלחמה)

המאיטים: אמנון תל, המאשים, עם מזוודת

האיש השחיר: דמותו של היינריך הימ״
לר ענהיג הס. ם .בעל הפנים הקפואים וה הבעה
המנוונת, דחפה על פני המשפט. הימלר
איבד את עצמו לדעת שעה שנפל לידי בנות
הברית, אחרי• שניסה, לשוא, לכרות אתן
ברית נגד הרוסים — נסיון המשתקף במשפט.

פנית לסניגור הגרמני פעמים מספר בלשון
״מיין קוליגה״ ,כלומר ,״חברי למקצוע״
וזה היה סניגור של פושע מלחמה נאצי.
קסטנר ( :קם מבסאו) אדוני השופט,

תחילה חיפשו אצלי פעמיים, אולם לאחר
שחיפשו אצלי בפעם השניה, התלוננתי אצל
בכר.
ת מי ר: וכשהתלוננת אצל בכר, זה הספיק
כדי שיאפשרו לו לעבור את הגבול בלי
חיפושים?
קסטנר: כן, זה הספיק תודה לאל.
ת מי ר: אני מבין מדבריך שבכר היה
אישיות חשובה ביותר במשטר הנאצי ויכול
היה לתת הורא,ת גם לשרות הריגול
והריגול־הנגדי לבל יבדקו בבגדיו של יהודי
הנוסע לרייך הלוך ושוב בימים הגורליים
ביותר לגרמניה?
קסטנר: לא. היתד, לו השפעה בתחנת־הגב!ל.

מי ר: טוב, אדרבא, תמשיך את ה סיפור
שלך.
קסטגר: בתחנת־הגבול בין שוייץ וגרמניה
עמד חייל על יד הגשר. ולו לא
היתד, סמכות.
ת מי ר: זה חידוש גדול. ענה לי למי כן
היתד, סמכות, ולא למי לא היתד, סמכות.
קסטנר: היה משרד קטן של משטרת״
הגבול הגרמנית, ושם ישב איזה סמל.
ובסמכותו היה להרשות את מעבר הגבול
או לא, להורות שיעשה חיפוש או לא. על
הסמל הזה נוכחתי לדעת שיש לבכר׳ השפעה.
ב תמיר:
אתה מסכים אתי שהתערבות
אישית לטובת שיחרורו של קצין גבוה
בס.ס ,.ויהיה הוא מי שיהיה, יאה פשע
מנקודת מבט ל א מי תי
קסטנר: אני לא מוכן לענות לפי הניסוח
שלך.
תל: אי־אפשר לדרוש מן העד תשובה
בנוסח זה, לא על שאלד, כזאת.
כגורהשופט: מה יוסיף דווקא ינסוח

תמיר: במשפט עתידה להתעורר שאלת
קנה־המדד״ מד, מותר ומה אסור. אני
רוצה להוכיח שהעד עשה מעשה פשע, לא
רק לפי נקודת מבטי, אלא אפילו מנקודת
מבטו שלו.
קפטנר: מה זאת התערבות אישית ל טובת
מישהו י
תל: האש כוונת הסניגור לפרוטקציה י
תמיר: העד הוא ע,רו־דין, עתונאי ובעל
השכלה גבוהה. הוא יודע בדיוק מה פירוש
התערבות אישית. הוא השתמש בביטוי הזה
במכתבו אל קפלן.
תל ן האם זה כולל מתן עדות?
_ תמיד: אינני מדבר על מתן עדות, אלא
על התערבות אישית.
השופט מסכים להציג לעד את השאלה
פרט למתן עדות :״האם אתה מסכים לדעה
שהתערבות אישית לטובת שיחרורו
של קצין גבוה בסס. ויהיה זה אפילו
קורט בכר, היא חטא לאומי?
קסטנר ( :לאחר היסוס) כן.

תמיר

מסיים את

החקירה :

היתה.

שאלתי האחרונה. אני מ! דה לאדוני ה נשיא
על אורך רוחו.
קסטנר יורד מדוכן העדים לאחר 11 ימי
חקן רה וחקיירת שתייוערב ל.שדיכא:ון ה־חקירה
מזה והשמחה להשתחררות מ 1ה־

העובדות שעליהן נטוש
סיפור העובדו ת

הסבר קסטנר

הצנחנית השלישית, חנה סנש,
היתה במאסר בהונגריה. ידעתי
על מאסרה החל ממחצית אוגוסט
.44 מסרתי את הטיפול ב־ענינה
למר אופנבאד. הוא מינה
סניגור. איני זובר את שמו. איני
יודע אם הסניגור שוהה עם
חנה. לא שאלתי מה חנה מסרה
לעו״ד עבורנו. לא שאלתי מה
היא מוסרת על מצבה׳ לא שאל תי
אס מענים אותה. לא ידעתי
מיהו הסניגור, למרות שאופג־באך
היה סוחר ואני הייתי עו״ד.
לא התראיתי עם הסניגור. לא
נפגשתי עם אמה של חנה סנש
שהיתה אז בהונגריה. לא פניתי
אל הצירות השוייצית שייצגה
את האינטרסים הבריטיים, למרות
שחנה נחשבה בריטית.

כפי שהוא מ שתקד
מתוך קו החקירה

כפי שהוא משתכר
מתור קו עד.תו

דתי עדותו שד קסטנר
כ עד ה תביעה במשפט

יעצנו לצנחן פלגי שהגיע ל־הונגריה
מארץ ישראל לארגן
התנגדות ולהעביר ידיעות ל־בריטים,
שיתמסר לידי הגרמי
נים.
פלגי ישב במאסר. פרץ גולד־שטיין,
הצנחן השני הסתתר ב־מחבוא
שסידרנו לו. עזרו אותי
ואת חברי הוועדה שלי. איימו
עלינו שיהרגו את פלגי ואותנו
אם גולדשטיין לא יסגיר
עצמו. ביקשנו שישחררונו למס־פר
שעות, הלבנו אליו, מסרנו
את הדבר להפרעתו. הוא הה־ליט
להסגיר עצמו. הלבנו אתו
למרבז הבולשת. אנו שוחררנו
והוא נעצר, הוצא להורג.

תמיד

לא היתר, לכך כל הצדקה. פלגי הוסגר
זו היתה העצה הטובה ביותר, כי ה* m
על ידי קסטנר ואנשיו, בשעה שהסתתר
גרמנים בין כה עקבו אחריו.
במקום מחבוא. זו היתד, חבלה בכל תכ ניות
ההתנגדות.
זו היתה חובתינו כי היינו ב;לצס פעו׳
לת ההצלה, לנורות שידענו שאם נספר
על המצב לגולדשטיין הוא יסגיר את עצי
מו. במצב האכזרי ההוא היינו צריכים
לעשות כן.

הייתי ע ;0ק בענינים פוליטיים ולא g
יכולתי לטפל באופן אישי בענין חנה.
אופנבאך היה אייש נאמן. חנה היתה מר גלת
בריטית והיה מסוכן להתערב לטוב תה
באופן פעיל מדי. ביתי היה פתוח ל כל
יהודי, ואם אמה לא באה אלי, סימן
שלא חיפשה אותי.

זאת היתד, הסגרה והלשנה מובהקת.
סיפור העובדות נוגד את תיאורן בסיפרו
של פלגי אשר לפיו י, צא באופן ברור
שגולדשטיין לא הסגיר עצמו, אלא נאסר
על ידי הגרמנים כמה שעות אחרי שנפגש
עם קסטנר במקום מחבואו.

חנה סנש שנשלחה על ידי ההגנה לאר״
גן התנגדות היתד, צריכה לקבל את ה טיפול
המכסימלי. קסטנר הפקיר אותה
לחלוטין וביודעין, אפילו סירב להפגש
עם אמא שלה (האם נמצאת בישראל).
כמשתף פעולה עם הנאצים מובן שלא
יכול היה אפילו להעמיד פנים שהוא עו״
שה משהו עבורה.

בעיר קלאוזנבורג היו 18 אלף ן
יהודים. העיר היתה סמוכה דג־ 1
כול הרומני, וברומניה היה מצב I
היהודים אז פחות או יותר I
בטוח. כל יהודי קלאוזנבורג ן
גורשו לאושוויץ ושם הושמדו1 .
ידעתי שהם מועברים להשמדה .
הגרמנים רצו למנוע פניקה בגי־ ן
טו בדי שהיהודים לא יברחו ולא I
יתנגדו. הופצו שמועות בגיטו 1
שהיהודים מועברים למקום מב־ I
טהים. נתקבלה הוראה מן הא־רץ
לקרוא ליהודים להתנגדות1 .
לא העברתי את ההוראה לגיטוI .
היה לי קשר־טלפוני עם הגיטוI .
דברתי עם חותני בטלפון כ־I 10
פעמים. כמשא ומתן עם אייבמן 1
הוסכם שמן הגיטו ייצאו 388ן
איש •ויועברו אחר כף לחו׳׳לI .
הייתי שותף להרכבת הרשימה1 .
בשדכרתי עם חותני בטלפון׳ לא S
דברתי על הרשימה. העיר קל־ I
אוזנבורג היתה עיר־מולדתי ו־ 1
שם נמצאו בל כגי־משפחתי. רוב 1
כני־משפחתי נבללו ברשימת ה־ I
.388 כן נבללו ברשימה בגי־ !
המשפחות של יתר חברי.

הכל היה אבוד. עשיתי מה שאפשר
יהיה להציל, לפחות .388 מובן שלקחתי
את בני משפחתי. זה היה הרע במיעוטו.
כל אדם במצבי היה עושה כמוני. אלמ־לי
פעולתי גם n׳ 388 היו מושמדים. לא 1
העברתי את פקודת ההתנגדות כי לא היה g
סיכוי להתנגדות. נהגתי במדיניות מע־ !
שית. בזכותי חיים עוז׳ 38,8יהודים. אם g
היתר הושמדו — לא אני אשם בכך, אלא
הנאצים.

קסטנר שיתף פעולה עם הגרמנים ביצי רת
אשליות בקרב אנשי״הגיטו לבל יבר חו
ולבל יתנגדו כדי שהיהודים ילכו ל גרוש
כצאן לטבח. לכן לא העביר את
הוראות המוסדות בדבר התנגדות. ה א
סייע לגרמנים גם ביצירת דמורליזציה ב קרב
הגיטו, על ידי משלוח הידיעה על
רשימה של 388 ניצולים. הוא ידע שזוהי
מגמתו של אייכמן משמיד״היה־דים ו סייע
לו בכך.

בכר היה ממונה יחד עם אייכמן על
השמדת יהדות הונגריה בפקודת הימלר
ושניהם ביצעו זאת. רק אנשים נאמנים
ביותר היו יכולים להגיע לדרגת אלוף
בחיל־המחץ הנאצי. בכר לא היה איש
כלכלה והוכחה לכך שניהל את המשא־ומתן
הפוליטי בשוייץ ומונה למפקד מח־נות־ר,ריכוז
היהודיים• כאחד מסגניו של
הימלר הוא פושע מלחמה לא פחות מ־אייכמן.
את המשחק ששיחק עם קסטנר,
שיחק למען האינטרסים הגרמניים. הוא
לקח אתו את קסטנר להיות נוכח בשעת
מתן צוו־ד,כניעה במחנות ברגן בלזן ו־טרזינשטאט
לצורך אליבי. הוא לא שיפר
את מצב היהודים ביתר המחנות. דינו
כדין גדולי פושע־־ר,מלחמה הנאצים.

קורט בבר היה מפקד המחל קה
הבלבלית של הוואפן ם. ם.
בהונגריה (חיל הקרב של פלוגות
הסער הנאציות בהונגריה).
למרות דרגתו באוברשטורמב־אנדפיהרר
(אלוף משנה) ואחר
כך סטנדרטן פיהרר (אלוף) ו m
למרות קשריו ההדוקים עם g
הימלר, עזר לי במו״מ להצלת g
יהודים. אחר בך הוא שימש ב g
איש ביניים. כמגע־ ומשא ב־ g
שוייץ עם הג׳וינט ונציג של רוז־ g
בלט לעניני פליטים וייצג במ־ ן
שא־ומתן זה את הימלר. מגמ 1
תם העיקרית במשא־ומתן הי־ g
תה נפיץ למגע עם בעלות־הב־ M
רית, יצירת אליבי לעצמם וס |
חיטת בסף. אחר כך מונה ככר
למפקד ראשי של כל מחנות־

בכר היה שונה מיתר הנאצים. הוא
עזר לי במו״מ להצלת יהודים ופעם גם
מנע אסון גדול, כשהסתיר מהימלר ידי־עות
שהמשא״ומתן לא מתקדם. עשינו
מאמצים משותפים שהיו מנוגדים לקוו
של אייכמן,והיטלר. לא יכולתי להתעלם
מן העובדות הללו ביחסי אל האיש.
על פי השתדלותי ובפקודת הימלר 1
העביר בכר את מחנות הריכוז בברגן 1
בלזן ובטרזינשטאט לבעלות׳הברית. מצב !

היהודים ביתר המחנות לא שופר. אינני
יודע למה בכך לקח אותי אתו, כשמסר 1
את הפקודות למפקדי מחנות־הריכוז ל״ g
הכנע לבעלות-הברית. ייתכן מפני שבי־ 1
קשתי זאת. בתפקידו בהונגריה עסק בכר 1
בענינים כלכליים. משמיד היהודים היה 1

איילמז•

המאבק: שני הצדדים
הסבר קסטגד

הסבר תמיד

1פור העובדו ת ן
לפי עדותו של קסטנר
כעד התביעה ב,ץ שסט

כפי שהוא » שתקף
פתור קו עדו תו

בפי שהוא פשתקך
מתור קו החקירה

כנירנכרג היה ככר עצור שנתיים.
הואיל ובל קצין כס. ס.
נחשכ כאופן אוטוסטי לפושע־מדחסה
עד שלא הוכיח אחרת.
חקרתי כנירנכרג מיהו ככר. לבכר
לא היה משפט כנירנכרג
וכעכור שנתיים שוחרר. לא
נקטתי יוזמה לשחרורו של ככר.
בכירנכר״ ,סיפרתי עליו רק פעמים
מספר ליטופט החוקר ול קצינים
אמריקאיים. כששוחרר
קיכל מהאמריקאים תעודה המטהרת
אותו, אך הועכר לבית־דין
גרמני לדנציפיקציה. לשם
שלחתי הצהרה כשבועה המתארת
את העוכדות עליו. אני
הושב שאני ניסחתי את ההצהרה
ולא סניגורו. ככר לא כי-
קש ממני שאעיד לטוכתו, רק
אשתו כתכה לי שני מכתכים
כענין. הוא זוכה גם כבית־הדין
הזה. עכשיו הוא חופשי כגרמניה.
כשכתבתי לקפלן שהוא
שוחרר על ידי שלטונות-הבי־כוש,
הודות להתערכותי האישית,
היה זה ניפוח והגזמה. עשיתי
זאת כדי להסכיר לקפלן
את רצינות הצעותיו של ככר
כענין הכספים. התובע נגד
גרינוולד יחליט אם להביא את
ההצהרה כשבועה מנירנכרג או

הייתי זהיר בפעולותי ביחס לבכר,
לא נתתי הצהרה בשבועת יעד אשר לא
ביררתי את כל העובדות של קורות -
חייו. לאחר שביררתי את כל העובדות
של קורות־חייו, סברתי שאני זכאי לומר
עליו את כל האמת גס אם זה יתפ רש
לטובתו, וכך גם נהגתי. לא נפגשתי
עם בכר מאז שחרורו, ולא היו לנו שום
עסקים משותפים. שקר שנסעתי לזית״
ברג כדי להציל אותו. עובדה שהעדתי
בנירנברג נגד פושעי מלחמה גרמניים
ושימשתי שם סיועץ לקורות השמדת-
,זודיס. גס לו רציתי להתערב עבורו
לא היתת לי השפעה כזאת. אין בידי
העתק ההצהרה בשבועה ונס לא נקטתי
יוזמה כדי להשיג אותה.

קסטנר היה היועץ היחיד לעניני יד,ר
דים בנירנברג. מבחינת האנגלים והאמדיקאים
לא היה בכר פושע־מלהמה אל*
במידה שהשמיד יהודים. אם קסטנר ה יהודי
המליץ עליו, אין הם צריכים לדי
אוג ליהודים יותר מקסטנר. למרות זאו
החז־קו האמריקאים את בכר שנתיים
הם שיחררו אותו רק בשנת , 1948 כשהחריפו
יחסיהם עם רוסיה במידה חמורה,
קסטנר לא היה מע-־ז לכתוב לקפלן ש בכר
שוחרר מניונברג הודות להתערבותו
האישית, אילמלא היה עושה זאת. אולב
קסטנר לא הסתפק בכך וכשבכר הועבו
לבית־דין לדנאציפיקציה, שלח גם לשב
הצהרה בשבועה לזכותו כדי להציל אותו
משם. הוא לא העז להעיד שם, מחשש
שהקטיגור בחקירת שתי־וערב יגלה אח
שיתוף־הפעולה בינו ובין בכר. לא היתד,
לו כל סיבה לסייע לבכר באופן אקטיבי
כל כך, אלא שהוא נאלץ לעשות זאו
מפאת איומי בכר שהוא יגלה את שיתוףהפעולה
של קסטנר עם הנאצים, אם קסטנר
לא יציל אותו. קסטנר לא ימציא את
ההצהרה לבית המשפט למרות הכל, כי
הוא חושש מפניה.

(כבוד השופט העיר שרצוי שהעתק מההצהרה
יובא מגרמניה, אן לא נודע אם
התובע הכללי יביא את ההעתק).

בהיותי בוינה קבלתי מנציג
הצלב־האדום הבינלאומי כסלו־בקיה
טלגרמה לבוא (קסטנד
מגיש את הטלגרמה לבית ה־משפט)
.באתי אליו והוא סיפר
בי הגרמנים אסרו אחת מעוז־רותיו
היהודיות ורוצים לאסור
אותו. ביקש את התערבותי אצל
כבר. פניתי לבכר ומאמרו נמ־נע.
אחרי המלחמה כתב נציג
זה של הצלב־האדום ספר בו
הוא מספר על המקרה ועל גבי
הספר כתב לי הקדשה לבבית
כדיו( .קסטנר מגיש את הספר
לבית המשפט).
פעם הביא מוסד שקשור למזרחי
בשר לישראל בדרך ש־חוקיותה
היתה כמחלוקת. תת־שר־הסעד
הנוכחי, רוזנברג, פנה
אלי, עם אחרים, כשעבדתי
כמשרד האספקה והקיצוב לשחרר
את הבשר. בשעת הט־שא־ומתן,
הביעו את צערם על
עלוני ההשמצה של גרינוולד והציעו
את התערבותם אצל
גרינוולד על מנת שיתנצל ויחזור
בו. גם נוסחה הצעת התנצלות.
חלק זה של השיחה היה
פרטי אף בי התנהל כמשרד.

ז 1הי רק אחת מפעולות, החשובות ב תקופה
ההיא ואני מוכיח אותה על ידי
מברק וספר כאחד. גרינוולד המשמיץ !
לפני שכתב מה שכתב מוטב חיה לו ל ן

עיין במסמכים כאלה.

הסבר תי להםבמ פו ר ש, ש ע לי הםלדעת

בבירור, שלא יהיה קשר להתערבותי בענין
הבשר לבין התנצלות גרינוולד. אני
לא נקטתי כל יוזמה בענין והס הם שהציעו
זאת.

היה בית-דין-בבוד של מפא״י
כשעת הקונגרס הציוני הב״ב כ §
פזל. כדין ישבו ד״ר קובוכי! ,
ציר ישראל בארגנטינה כיום1 ,
ד״ר מייד, לשעבר המנהל הכללי !
של משרד-הבריאות, וד״ר בנ g
ימין ווסט, מנהל כנק־הפועלים! .
הם לא סיימו את הבירור, אך 1
מהחומר שהתברר כפניהם הו 1
ציאו החלטה שהוקראה על ידי
שפרינצק וכה צויין כי אין בל
יסוד להאשמות נגדי, ובי פעלתי
בענין ההצלה במסירות-נפש
פעולות רכות ערך.

הבירור במפא״י נעשה לפי יחמתי1 .
למרות שהתהלכתי בעולם במצפון שקט !
בקשתי את הבירור כדי לאפשר לחברי g
בתנועה לדעת את האמת. כל אדם ה !
שומר על כבודו היה עושה כן. הדבר !
הניח את דעתי בהחלט, גם את דעת ן
חברי. והיה זה מספיק בהחלט כדי שלא g
אבקש כל בירור נוסף בפני איזשהו מו־ !

סד ציוני או ממשלתי.

בספר כותב נציג הצלב־האדום הבינ לאומי
שה א שלח טלגרמה לקסטנר ל בוא
מכיוון שהוא חולה ועל ידי כך
שותקה עזרתו ליהודים. כשקסטנר בא
אליו סיפר לו קסטנר שהגרמנים עימדיב
לעצור אותו אך הוא מנסה למנוע אח
רוע הגזרה. לא מתקבל על הדעת שב סוף
המלחמה העולמית כשהגרמנים היזקוקים
לצלב־האדום יותר מבעלות״הב״
רית, הם יעצרו את נציג הצלב האדום.
קסטנר אמר לנציג הצלב״האדום שעומ״
דים לעצ ר אותו ושהוא ימנע זאת על
ידי בכר כחלק מפעולותיו ליצירת אליבי
לו ולבכר. גם שמירת המברק הבלתיחשוב
מימי הפצצת וינה ועד עתה מוכיחד,
זאת.
העובדות מדברות בעד עצמן. קסטנר
הסכים להעלים טרנסאקציה של השוק ־״,
שחור על מנת להשתיק את גילויי גריד
וולד.

קסטנר ביקש בירור במפא״י ולא בהסתדרות
הציונית, כי הוא ידע שמפא״י
תחפה על מעשיו. החלטת בית״הדיך היתה
שהענין חמור ויש להעביר את הדיון
לישראל לבירור יסודי (העתק החלטה
זו הוגש בבית המשפט) .אף על פי
כן, בהסתמכות על מכתב״המלצה של
ידידי־קסטנר, ומתוך התכחשות אפילו
להחלטת בית־הדין של מפא״י, הקריא
מר שפרינצק החלטת״טיהור על קסטנר,

ב העם שניים

dsn

״אין לכם היסטוריה, לכו לשחק כדורגל!״
אמר המורה, באחד מספוריו המפורסמים ביותר
של הזז, לתלמידיו.
ה־ 22 שעלו השבוע על מגרש הכדורגל
ברמת־גן, תחת שני דגלים שדמו זה לזה
להפליא• שיחקו למרות שהיתר, להם היס טוריה,
אולי יותר מדי היסטוריה. יוון ו ישראל׳
אנטיוכם ויהודה המכבי, שוב התמו דדו.
אלא שבאלפיים ומאה השנים שעברו
מאז הקרב האחרון השתפרו היוונים, ירדו
הישראלים• לעומת 0:1במישחק החשמונאים
— בית סיליקוס, על אדמת ישראל, ממנו
נבע חג החנוכה, ספגו הישראלים הפעם .2:0
פרי מאוחר. אחת הסיבות לסיבוב הקודם
היתה השתדלותם של היוונים להנהיג
בישראל את פולחן הספורט, הקמת איצטדין
בארץ ועריכת תחרויות גדולות. כשחזרו ה יוונים
השבוע יכלו להיווכח כי במאוחר נשא
מאמצם פרי: האיצטד הרמת״גני עולה על זה
של עיר בירתם, אתונה (שמספר אוכלוסיתה
גדול ממספר תושבי תל״אביב) ,רבבות חובבי
ספורט נהרו לראות את מישחקם.
היה זה מעמד שסימל יותר מאלף ספרים
את השינוי העצום שחל בטבע העם בדור
האחרון: ההתרגשות לקראת המישחק הבינלאומי
עלתה בהרבה על התענינות ההמונים
בשיבתו של נגיב לשלטון במצרים אספקת
הנשק לערבים ושאר המאורעות הפחיות״
מרתקים של השבוע.

אזהרה מיותרת. מסתבר שהאזהרה האמריקאית
היתד, מיותרת. כאשר הוגשו הצ עותיו
של בי. ג׳י. לישיבה מיוחדת של ממ שלת
ישראל, נתקלו בהתנגדות עזה. שרי
הצ״כ טענו שההצעות חסרות כל אחריות
ורצינות, באות רק להאדיר את שמו של בן־
גוריון, להבליט את ״פחדנותו־.״ של הממש לה.
אחד משרי הממשלה מחה נמרצות על
שלבון התיעץ בעניין כה חשוב עם אדם ה נמצא
מחוץ למסגרת״ד,ממשלה, מבלי לקבל
יפוי־כוח מחבריו לממשלה. שרת נעלב על
שלא הוזמן לשיחה עם בי. ג׳י ,.שתק, לא
השתתף בדיונים.
התוצאה: בשעת ההצבעה הורדו הצעות
בי. ג׳י. מעל סדר היום ברוב״קולות מוחלט:
אולם הן עוררו אחת מסיעות האופוזיציה
להחליט על הגשת שאילתא לשר״הבטחון
בעניין ההתיעצויות הבטחוניות עם סתם חבר
כנסו} ,המריצו את ראש־הממשלה הנוכחי,
משה שרת׳ לדרוש יותר יוזמה עצמית של

מן (אשר -תוכנן נשמר בסוד) ,העלה ראש
הממשלה ושר החוץ הנוכחי, משה שרת, הצ עה
מרחיקה״לכת, משלו: על ישראל לפעול
במשותף עם צרפת•• נגד תוכנית־ד,איחוד ה ערבית
והסיוע הצבאי האמרקא לפאקסטאן,
העלול להפוך למקור לא אכזב של אספקת־נשק
למדינות־ערב.
הדיפלומאטים הישראליים, בתוכם גם ציר״
ישראל בצרפת, הניחו שצרפת כועסת על
הליגה הערבית בגלל התערבותה בענייני
מרוקו הצרפתית, הם הגיעו למסקנה שיש
מקום להתקשרות עם צרפת על בסיס הטינה
המשותפת.
מיתה חטופה. אולם כאן באה לידי גילוי
מחלת״השיכחה הכרונית של אנשי מש־רד״החוץ.
הם שכחו שהתקשרות עם צרפת
פירושה התקשרות נגד עמי־אסיה ואפריקה
חש. אפים לחירות, בעד אינטרסים קולוניאליים.
כן שכחו הם את העובדה החשובה יותר
מכל: הצרפתים לא יוכלו להרשות לעצמם
ממשלה סתם ח בר כנסת
עם הגיע הידיעות הראשונות על המאורעות
בארצות השכנות, סוריה ומצרים, הרגיש
שר״הבטחון החדש, פנחס לבון, בכל נטל
האחריות הכבדה הרובצת עליו, שיכנע את
קודמו, דוד בן־גוריון, לעזוב לשעות מספר
את שדה״בוקר, לעלות לתל״אביב, להתיעצות
אתו ועם הרמטכ״ל.
בהתיעצות מסרו שני האחראים לבטחון
המדינה דין־וחשבון מפורט על המצב בסו ריה
ובמצרים. בי. ג׳י. ניצל את ההזדמנות,
הסתמך על העובדה שאין הוא נושא בכל
אחריות למדיניות הבטחון, הציע כמה הצעות
מרחיקות לכת.
תוכנן של הצעות אלה לא נתפרסם בר בים,
נשאר בגדר סוד אפילו לגבי רבים מ״
שרי־הממשלה וחברי״הכנסת: אולם הוא
הגיע אל חוגים זרים, בעלי אוזניים וידיים
ארוכות 36 :שעות לאחר אותה התיעצות
הגיש מיופה״הכוח האמריקאי בישראל אזהרה
למשרד החוץ ״לבל יסתבך בפעולות הרפתקניות.״

נ י הדגלים׳נושאים פסים כחולים על
רקע לבן. במקום מגן־דוד כחול נושא הדגל
היווני צלב כחול בפינתו העליונה.

mma₪₪₪mh

משה שרת בכנסת *
טינת משותפת אינה מספקת

שרי הממשלה, פחות ריצה אל ה״רבי״ היו שב
בנגב.

מדיניות
מ חל ת ה שיכח ה
בישיבת הממשלה הדחופה שנערכה בשבוע
שעבר בתל־אביב ודנה במצב הבטחון, לאור
שורת המהפכות בסוריה ובמצרים׳ ריחף צל
כבד. היה זה צילו של ראש־הממשלה ושר ד,בטחון
לשעבר, דוד בן גוריון, שעלה לתל״
אביב משדה בוקר, הציע לשר־הבטחון הנו כחי׳
פנחס לבון, כמה וכמה הצעות מפתיעות
בשטח המדיניות הבטחונית (ראה לעיל).
בניגוד להצעותיו הבטחוניות של בן

אות קין

גור
פעולות
המנוגדות לקו המדיני של ארצות
הברית, ביהוד לא במזרח התיכון, שחדל
להיות איזור־השפעה צרפתי זה מכבר.
התוצאה היתד, ברורה מראש: תכניתו של
שרת שבקה חיים מיד לאחר שיצאה לאוויר־העולם.
הנשיא סוד
ספרות
ר&וות הנשיא, רחל בן־צבי, היתד, תמיד
אשד, עסוקה. עד 12 לדצמבר 1952׳ כאשר
היתד, אשת ח״כ יצחק בן־צבי׳ הסתפקה ב יום
עבודה של שמונה שעות כמנהלת חוות״
הלימוד בתלפיות ובעין־כרם. לאחר מכן הח ליטי׳
כי שמונה שעות אינן מספיקות לה,
קבעה לעצמה יום עבודה מקובל לזה של
בעלה׳ בין 12 עד 14 שעות לעום.
מלבד קבלות־פנים רשמיות ועיסוק מתמיד
בקרן לילדי ישראל״• התחלק יום עבודתה
של רחל בן־צבי לשני חלקים. אחד היה גלוי
ואחד היה נסתר, הגלוי הוקדש להנהגת משטר
צנע, ותוצרת״הארץ בבית״הנשיא. רעיית הנשיא
שנאלצה לוותר על הגשת מיץ־עגבניות
בלבד לאורחים הנכבדים, לא ויתרה בנקודה
אחרת׳ מגישה עד היום את כל הארוחות בכלי
שולחן צנועים ומוכספים.
מיץ עגבניות. מלחמתה של רחל בן־
צבי לתוצרת״הארץ הכניסה לבית״הנשיא, בין
השאר, שטיחים טוויים בידי עולות״תימן, והחליפה
את מערכות כלי החרסינה הצ׳כו־סלובקיות,
מתנת הממשלה, בכלי חרסינה
מתוצרת חיפה: ומכיוון שרצון רחל בן־צבי
היא כבודה, דאגו עובדי בית הנשיא לכך שמספר
מצרכים רב ככל האפשר, מבין המו פיעים
ברחוב אלחריזי 17׳ יהיה על טהרת
תוצרת״הארץ.

אולם גם העובדים המקורבים ביותר לא
ידעו מה עושה רעיית״הנשיא בחלק הנסתר
של יום־עבודתה, בו הסתגרה בחדרה עם מז כירתה
הפרטית משך שעות רצופות, שהופ רעו
מדי פעם על ידי הזמנת כוסות מיץ״
עגבניות.
רק השבוע׳ כשמסר שליח מבית״הנשיא
להוצאת־הספרים המפאי״ית׳ עיינות, כתב״יד
רב״דפים׳ נתגלה עיסוקה של רחל בן־צבי
בחלקו הניכר של יום עבודתה: כתיבת זב״
רונותיה, שאת כרכם הראשון מסרה לדפוס,
אותם היא מסיימת בפגישת אגרונומית צעירה,
בוגרת ננסי הצרפתית׳ בשם רחל ינאית׳
עם סטודנט״משפטים ארצישראלי בקושטא,
בשם יצחק בן־צבי.
עתונות עצה ליועץ
שמעון הורן, היועץ הכלכלי של משרד-
האוצר׳ הצעיר המשופם וחום השיער, מש תייך
ללא ספק על סוג האנשים, אשר מזלם
הרע רודף אחריהם בכל מקום. אך שככה
הסערה הציבורית שקמה בעקבות גילויו של
עתונאי זריז על 12 אלף הלירות שהקציב
משרד האוצר להורן, כדי לאפשר לו לקנות
דירה מפוארת בירושלים (העולם תזה
!)849 והנה נקשר שמו של הורן בפרשה
חדשה המפיצה על סביבותיה ריחות חרי פים
של צבע״דפוס.
הפרשה החלה עוד באוקטובר ,1953 כאשר
נערך בירושלים כינוס פעילי המגבית המאוחדת.
לרגל הכינוס הוציא משרד״האוצר
חוברת בשפה האנגלית בשם תכניות ונתונים,
בה כונסו תכניותיה השונות של הממשלה
לפיתוח־הארץ.
נראה כי לאותה חוברת היתד, תפוצה גדו לה
(היא חולקה חינם אין כסף) ,היות ומשרד
האוצר הוציא אותה לאחרונה במהדורה שניה,
מתוקנת. אחד התיקונים הבולטים: בעוד
שמחברי המהדורה הראשונה הצניעו לכת,
שמרו על אלמוניותם, מופיע בראש המה דורה
השניה שמו של אדם אחד — שמעון
הורן.
תגובה חריפה. מובן מאליו שהבדל
כה מוזר בין שתי המהדורות לא היה יכול
להישאר ללא תגובה ; והתגובה לא איחרה
לבוא: ביום ראשון בשבוע פירסם אזרח
ישראל חד־עין שהסתפק בחתימה בראשי
תיבות ״א.ק.״ ,מכתב חריף על דפי הארץ,
בו נדונה פרשת החוברת הממשלתית לפרטי
פרטיה.
כתב א. ק רק צניעות היוצאת מגדר
הרגיל ורגש של חובה הגובל בהקרבה עצ מית,
יכלו להניע אישיות כמר שמעון הורן
לתת את שמו לחוברת ממשלתית זאת, שהיא
אחד הפרסומים הקלוקלים ביותר שיצאו אי
פעם ממשרד ממשלתי — ובזאת לא הגדתי
החצי• חוברת זאת חוברה למען גניבת דעתם
של יהודי־אמריקה, עשירי״הדולארים ...משום
כן נדחסו לתוך החוברת׳ ללא אבחנה וללא
שיטה׳ כל התוכניות׳ כל החלומות וכל אר מונות
האוויר, אשר במגירות שולחנותיה״
כתיבה של המשרדים והמוסדות.״
הוסיף הכותב האלמוני :״חוברת זאת אינה
עשויה להעלות את קרנה של הממשלה, ועל
אחת כמה וכמר, לא את קרנו של מר הורן.
שום איש בעל שכל ישר לא היה נותן,
איפוא, את שמו לחוברת זאת, כדי להתפאר
או להתבלט בה. נהפוך הוא: מר הורן הת נדב
לשמש כשעיר לעזעזאל, בעד חטאי אחרים.
אם רצונו להציל את שמו ...יחבר ב עתיד
דבר רציני יותר, חתום בשמו.״
אולם כאן לא העריך א. ק .את מידת ה פטריוטיות
של שמעון הורן. למוקיריו לא
היה ספק שגם בעתיד יוסיף להקריב את
עצמו, יחתום על מסמכים רשמיים של משרד
האוצר.
מפלגות שיכון קבע
״כולנו גוייסנו לכל החיים
משורת ישחרר רק המוות.״

״ימה לעשות, זה מושר יותר קהל...״

* מתכופף אליו: פנחס לבון.
•• הרעיון של שיתוף פעולה ישראל-״״צר־פתי
אינו חדש. גם בעבר ביקשו גורמים אר צישראליים
שונים, כגון אצ״ל, להסתייע בעז־יה
צרפתית נגד האנגלים, שעוררו את זעם־
הצרפתים בתמכם בתנועה הלאומית הסורית.
••* בין תפקידי הקרן: הקמת מועדוניי־נוער
ביישובי״שולים, הענקת פרסי״לי1מודים לתל-
מידים מצטיינים, חלוקת מתנות־חג בין ילדי
.עולים.

כשעלה יצחק אדלר ( )49 עם אשתו גניה
ארצה בשנת , 1950 מרומניה, ידע רק מלים
ספורות בעברית: שלום, תודה, הסתדרות.
עוד בהיותו בבית״העולים, נתניה, נכנס אל
לשכת״ההסתדרות׳ נתקבל כחבר׳ שם את ה פנקס
האדום בכיסו אמר! ״תודה, שלום״
ויצא לחפש עבודה.
כעבור זמן מה שמע אדלר שההסתדרות
עומדת לבנות שיכון לחבריה באבן־יהודה,
ליד נתניה. הוא בא להוודע כמד, עולה הדבר.

הדבר עלה 1020ל׳׳י. אדלר שילם 440ל״י,
חתם על החוזה, במקום בו אמרו לו לחתום,
קיבל הלואר, בסך 580ל״י, עזב את המעברה
ונכנס לגור בדירתו החדשה, המורכבת מחדר
אחד, פרוזדור, חדרי־נוחיות ומטבח.
בפנקסו האדום של אדלר בסעיף ״מקצוע״
היה כתוב :״בלתי ידוע.״ אדלר עשה הכל:
עבד בקטיף, בכביש, לפעמים לא עבד כלל.
א,לם הוא לא התמרמר: היתד, לו דירה קט נה,
אך דירה משלו. בינתיים נולדה לו בת.
הוא ראה שאפשר להסתדר בארץ מבלי לדעת
עברית, לא למד את השפה — פשוט לא
היה לו פנאי.
הדירה לא תוחזר. והנה הגיעו זמנים
קשים: בין אדלר וההסתדרות פרץ סכסוך
זה! א הוזמן להופיע לפני בית־דין פנימי, מור כב
משלושה שופטים.
השופטים אמרו לאדלר משהו בעברית׳
אך הוא הבין רק מלה אחת :״הסתדרות״.
רק כשתרגמו לו לאידיש, הבין שהוציאו אותו
מן ד,הסתדר! ת. הוא רצה לערער על
פסק״הדץ אך שלושת השופטים כבר הס תלקו.
אדלר משך בכתפיו, הסתפק באמירת
שלום.
כעבור ימים מספר קיבל אדלר מכתב מחב רת
נוה העובד, ממנה קנה את דירתו. החברה
הודיעה לו שלפי סעיף 1של החוזה
עליו להחזיר את הדירה לרשותה.
אדלר נדהם: כל התשלומים שלו היו בסדר
עד לחודש האחרון. הוא רץ למשרד
לברר את פירושו של סעיף . 1
בסעיף iנאמר :״המשתכן מצהיר שהוא
חבר ההסתדרות הכללית של העובדים ה עבריים
בארץ־ישראל, וכי ידוע לו; ,והוא
מסכים, שיציאתו או הוצאתו מן ההסתדרות
נחשבת כהפרת חוזה זה.״
אדלר אמר שזה לא היד, ידוע לו ושהוא
אינו מסכים. ידוע לו רק שהוא חתם על ה חוזה,
שילם כסף, ואיש לא הסביר לו שהוא
צריך להיות קשור בשרשרת להסתדרות עד
סוף ימיו, אם אין ברצונו למצוא את עצמו
ברחוב יחד עם בני משפחתו. הוא חבט בדלת
ויצא, הפעם לא אמר אפילו :״שלום״.
טען אדלר :״לא הסבירו לי כלום כשהחתימו
א,תי, רק הסתכלו כמה כסף אני מש
משה
(אשר שמו נשמר בסוד) מסרטן הקיבה.
רק ניתוח היה מסוגל להוכיח זאת כבטחון.
אולם שלוש שנים של כאבים חזקים בקיבה
וכאבי״ראש בלתי פוסקים שיכנעו את כולם,
כולל משה, שהאיש נגוע במחלה אנושה.
מצבו החומרי של החולה היה אף הוא
בכל רע. באחד הימים אזל הלחם מביתו,
והוא היד, נאלץ להסתפק ב״ 20 גראם שום,
במקום ארוחת צהריים. היה זה היום המאושר
ביותר בחייו: ברגע בו כילה לאכול
את השום, ד,ירפו ממנו הכאבים. הוא ניצל
את ההזדמנות, עבר לדיאטה של שוס* (עד
50 גראם ליום) ,השיג תוצאות מפליאות:
תוך שלושה חדשים נעלמו כאבי הראש
והקיבה כלא היו.
תשובה קצרה: נ|שה עקב בעניין
אחרי שיפור מצב־בריאותו של קרובו, כתב
מכתב ארוך למכון ווייצנון, בו תיאר את
התרופה החדשה. אולם התשובה שניתנה
לו היתד, קצרה ובלתי משתמעת לשני פנים :
לתגלית אין כל חשיבות מדעית.
מוסדות רפואיים שונים בארצותיה,ברית
קיבלו אף הם מכתבים, ממשה; אבל דומה
היה כי הם קשרו עליו קשר, החליטו לתמוך
בדעתו של מכון ווייצמן. התשובה הק צרה
והמשמחת היחידה הגיעה אל משה
קורקידי ביום ד,ששי שעבר: האיגוד הר פואי
האמריקאי הודיע לו שפרטי תגליתו
יובאו לידיעתם של אנשי־המדע החוקרים
את מחלת״הסרטן.
ביום ראשון בבוקר הופיע משה במשרדו,
כולו זוהר משמחה; אולם הוא לא סיפר
לחבריו על המכתב שקיבל. אפשר שהוא
חשש שהם ינסו לכבד אותו במרק״סרטנים
מתובל בשום; ואפשר שהוא החליט לשמור
לעצמו את כל מתיקות הידיעה על לואי
פאסטר חדש שקם בישראל.

גט לנצח

פשעים

ההמולה והצעקות במשרדי הרבנות החיפ אית
לא היו שונות באותו יום גשום השבוע,
מאשר בימים אחרים.
באחד הפרוזדורים בקומה הראשונה, על
ספסל עץ ישן, ישבו זוג — בעל ואשה —

פקיד משה קורקידי
שום, על שום מת?
לם. לו היו מסבירים לי, לא הייתי חותם עלולא הוציאו הגה מפיהם ; הם לא היו פנים
החוזה בכלל. לפחוד כל יום שיזרקו אותי חדשות בבנין זה.
במשך שמונת החדשים האחרונים ניסתה
מההסתדרות ומהבית? לא, תודה. הסעיף
הזה נוגד לעיקרון של תפש בני־אדם. לא ליזה שטורם 26 לקבל גט מבעלה מרקו ()30
אעזוב את דירתי, אפילו אם יהיה 101 סעי אב לשני ילדיה הקטנים, בטענה שהוא מכה
פים כאלה ! ״
אותה ונוהג בה בגסות. הבעל סירב ; וכש־השבוע
קיבל אדלר עוד מכתב — הפעם ביקרו השניים באחד הימים במשרד״הסעד,
זכו העובדים שם לשמוע את הבעל מבטיח
מבית־משפט השלום, תל־אביב: חברת נוה־לאשתו
לחסל אותה, אם תמשיך בנסיונותיה
העובד תבעה אותו לדין. אולם הוא לא הו אלה.
פיע — באותו יום נולד לו בן.
אך לעוסקים בעניני גיטין גם איומים אלה
אינם חדשים ומבעיתים. ואמנם, מספר פעמים
משנקבע לזוג תאריך בירור בפני דייגים־
רבנים, היו האחרונים מקבלים לפתע הודעה:
סרטן מ תובל
״התפייסנו לישראל מתורכיה

משה קורקידי (28
שלילירג״דם. לפני שבוע הגיעו השניים
בהיותו בן . 10 מעולם לא היו לו כל שאי למסקנה סופית: מוכרחים להיפרד. טען ה פות
מיוחדות. הוא הסתפק בחיים שקטים. בעל :״אם באמת רצתה היא להתגרש ממני
עבודה חדגונית במשרדי מס־ד,מותרות, בילוי בגלל התנהגותי, הרי צריכה היתר, לעשות
בחברת נערתו; ואף על פי כן הוא משוכנע זאת לפני שנים. אולם בעצם התקופה האחשהוא
מצא את הדבר המבוקש ביותר משני
עברי מסך־הברזל: את התרופה למחלת-
* דבל המוזכר בגמרא :״חמישה דברים
הסרטן.
נאסרו בשום הורג כינים שבבני המעיים.״ של קרובו סבל אמנם אם יוודע לא לעולם
בבא קמא פ״ב.

דעות

ח לו סבלה111

לע תי ם ק רו בו ת א ני סו בלמח לו מו תבל הו ת. זהבאאצ לי ב תו ר תנו כהנג די תלמ צי או ת.
אז א ת מו ל היו ב חי רו ת. ב ר חו בו ת היו כ רוזי ם. ב כ רוז אחד הי ה כ תו ב :

הצביעו בעד ! x
מי גרם לאינפלציה? — אנחנו !
מי גרם לשטפונות? — אנחנו !
ומי הביא את המגפה השחורה? — רק אנחנו ואפסנו עוד ! הצביעו ! x

והכ רוז ש ל

Wאמר :

אזרחים, טינופת, הצביעו Wולא — דמכם בראשכם !
מי אבי השחיתות? — W
מי שרף את בית היתומים Wומי בשם השטן הטביע בים את שארית
תקוותנו — אם לא? Wמי מוכר כסאות הכי בזול? — רק Wהצביעו Wודי.
רק למפ לג ת 0ל א הי הכסף.

אז הם כ ת בו כ רוז

ק טן :

הצביעו . 0אנחנו הכי חזירים.
אב לזה. כאמור. הי ה ח לו םבל הו ת. וז ה כ לו םנגדהח לו מו ת ה טו בי םשא ני חו לםלפע מי ם.

כו חהשל הווסת
האמת הי א

הנ ש ק

ו ל הגי ד ״י די לאשפכואתהדם .״ א ני מו דהשכלאלה הם מי ני נשקי עי לי ם ביו תרוא ני
מ מ לי ץ ע לי הםלכל מי ש עי ני ולהצלחה. אב ל אין נשק נו ראכמוהאמת. אםאתה הו ל ך
ו או מראתהאמתל אנ שי ם, אתהאמתהע רו מהוהא כז רי תללא כח לוסרק. זהכמולה טי ל

פצצהאטו מי ת.

ת ר שו לי
ה קי צוני הז ה.

בה ת חלה ל א הי ת ה
ז ה הי ה רק בהתחלה.

הנו ר א

ביו ת ר.

אפשרלהשתמש בנ שקחם. בנ ש ק קר, בנ ש ק פו ש ר. אפשרלהש מי ץ, לזיי ף, להע לי ל,
ל ה טי לזוהמה. לז רו ע ש קרי םנתע בי ם, ל ה פו ךאתהל בן ל ש חו רול הי פ ך, לחל לכל קו ד ש

ל ה בי א לכ ם דו גמה. הי ה לי חבר אחד. שהח לי טמתוך
אז הו אהת חי לללכתמ בי ת ל בי תולה ני דאתהאמת.

הצלחה

ג דו ל ה.

ח ש בו

ש הו א

עתונ אי

י או ש
מ ש הו

ל ב חו ר

בנ ש ק

כז ה.

אבל

ב סו ףתפ סו אותו, ה ו צי או לו אתהמ עי םות לו א ו תו ברגלי םעדשנפחאת
אחרכךהש לי כו א ת גווי תו לי ם, ש ם הי אצפהכמוהאמתעלפ ני ה הי ס טו רי ה.
וזה מ ו כי ח, כמושאמר תי, שהאמת הי א הנ ש ק הנו ר א ביו ת ר.

נשמ תו.

^ittHOHitiuHiiiiimitiiiiiiiitiimiiiiiiiiitiimiiHiiiiiiiiiiiHiuiiiiiiiiiiiiiiiimiiiiiiiuiiiimiiiniiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiHiiiiiniiiiiiiiiiiiimiiiiiiiiiiimiiiiii.iiiiHiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiuiiiiu

רונה נתגלה שיש לי גידול במוח ולכן הצח
היא להיפטר ממני.״
השניים ניגשו לבית־הדין הרבני בלוויית
גיסתה של ליזד, והלה החליט שהפרוצדורה
במקרה זה תהיה כרגיל: על הזוג לרדת לקו מה
התחתונה, לקבל טפסים המופנים ללש כה
הסעד, החייבת לחוות דעתה בקשר לגו רל
הילדים.
כשישבו על הספסל, חיכו לתורם לקבל
טפסים אלה, פנה הבעל לפתע לגיסה בבקשה
לסור הצידה, מכיוון שברצונו ללחוש סוד
לאשתו. הגיסה, שבכל זאת חשדה במשהו,
לא יכלה לסרב לבקשה זאת.
כעבור דקות מספר נשמעו צעקות אשד, במסדרון.
הנוכחים שבתחילה לא שמו לב לכך,
מתוך הרגל, ראו לפתע את ליזה קורסת
ארצה בשלולית״דם, שקלח מבטנה.
הנוטר, שהוזעק למקום, לא הוכרח להש תמש
בכוח :״אני לא בורח. קראו למשטרה,״
אמר. הבעל הצנום בשלווה גמ, רה.
עוד באותו ערב מתה ליזה מפצעיה בביתר,חולים
והבעל, נשאר עצור באשמת רצח.
טען הוא להגנתו :״היא הביאה את הסכין
וניסתה לדקור אותי. ניסיתי רק להתגונן.״
את אשר אירע באמת יברר בקרוב בית־דין.
אך הפעם לא יהיה זה בית־דין רבני.

תולדות
מכתבל אב א
כאשר חרץ שופט השלום חיים זוהר, הממושקף
וך,מעווה את פניו, את דינו, שלח
את דוד כהן ( )30 לחצי״שנה מאסר, התחשב
רק בעבירתו החמורה של דוד: עזיבתו
את בנו הקטן, ציון 8שנולד לו מאשתו
הראשונה (העולם הזח .)853
דוד גרש את הילד מביתו הקטן, החבוי
בין סמטאות״יפו, לא נתן לו אוכל׳ לא קנה
לו בגד. ציון היה נאלץ לבנות לו סוכת
קרשים קטנה בחצר, כדי להסתתר מפני ה גשם
השוטף, לגנוב לחם, כדי להתקיים. השכנים
הזעיקו את המשטרה, וכאשר נעצר
דוד והושם בכלא, העביר המוסד לעזרה סוציאלית
את ציון לקיבוץ בעמק.
השוטרים לא עזרו. כאשר הסיעה
מכונית־משטרה ירוקה את דוד לבית הסוהר,
עמדה על המדרכה, לפני בית״המשפט, אשד,
נמוכה, פרועת שיער ולידה שתי תינוקות :
רחל היפהפיה ( )3ולאה 1היתר, זאת
לטיפה׳ אשתו השניה של דוד, עולה חדשה
מטוניס.

היא לא רצתה לעזוב את בניין בית ה משפט•
היא בכתה מרות, התחננה לפני השוטרים
שיבקשו מן השופט לבטל את גזר
דינו ; אולם כחולי־המדים הכל״יכולים היו
הפעם חסרי אונים כתינוקות.
יום יום הופיעה לטיפה לפני השוטרים,
צעקה, בכתה, התחננה :״אין לי מה לאכול.
אין לי עבודה• הילדות מבקשות לחם. מה
אתן להן?״ השוטרים לא יכלו להשיב על
טענותיה, לקחו אותה ואת הילדות למזנון
סמוך, כיבדו אותן בתה ועוגות.
השבוע חזרה לטיפה לבניין ביתיר,משפט,
שבה לשטוח את תחינותיה לרגלי השוטרים
והפקידים — הפעם בשקט. היא השתנתה :
שערותיה היו פרועות כתמיד, אך היא רזתה
והחווירה. היה נראה לעין שהיא רעבה ללחם.
מראה האם האומללה זיעזע את כל באי״
המקום, עורר מספר שוטרים ופקידים לפתוח
בפעולה נמרצת: לפנות במכתב אל נשיא־המדינה
— אביו״מגינו של כל ילד בישראל
— לבקשו לחון את דוד כהן, להחזירו אל
שתי בנותיו הקטנות. אמר פקיד אחד וותיק:
״טוב ! האיש הפקיר ילד אחד, אך המדינה
מפקירה עוד שני ילדים.״
לטיפה מחכה עדיין לתשובה.
עולים הסתננות בנימית
השעה היתר, שלוש לפנות בוקר. מכונית
דה־סוטו ירוקה, מודל ,1954 דהרה בתוך
הארץ אלמנה עדינה, בת ,40 בעלת דירה
פרטית׳ בעלת בית־חרושת לחיות
(ידיעות אחרונות).
מרדכי דן, צה״ל
וגם סניף לתעשיית ילדים?
40 קציני צבא נאסרו במחנה עב״
סיד״ לאחר שניסו לשוא לערוך מרד
נגד עבדול נאצר, ולהחזיר את מוחמד
נגיב המנוח אל השלטון (הצופה).
מאיר כהן, ירושלים
טוב האו־ה המת מן הכלב החי.
אדוני היושב־ראש, חברי הכנסת
הנחמדים! (ידיעות אחרונות).
זאב שולזינגר׳ תל־אביב
וראש הממשלה פשוט בובה׳לה !

במדינה

איתן, תל־אביבי צעיר מוכיח אותי שלא
אצור מעצמי דמות של שחקנית־קולנוע
הטובעת בים של מכתבים׳ אי־שיים.
הוא אומר כי חייבת אני, למרות
;חוסר״זמנ־ ,להתכתב עם אלה המבקשים
לעשות זאת, ולא לעשות טרגדיות. הוא
מאיים עלי שיוסיף ויכתוב אלי. אם הדבר
גורם לך עונג כזה, איתן, בבקשה,
אולם אל תצפה לתשובה ממני. אני
שמחה לראות שקבלת כמעט ברוח טובה
את כשלונך בבחינה בתנ״ך.

מעדיף טייס וכנות
צכר ב( , 18ת ל מי דהכתההש מי ני ת, ה או מ ר
על ע צ מו ש הו אסתםב חו ר טו ב 855/181
ללא נ צנו צי ג או ניו ת, בעל חי ב ה מיו חדת לטיי
ס ו בנו ת, רו אהלעצ מו מטרהלהתכתבעם
נער ה, ש הו אמש אי ר בי דהאת הי! מהל עניין
או תו.

גיר מחוכר 35 :
מ או ד
ש הן נחמ דו ת
כו ל ם או מ רי ם ל הן
855/182 או ל ם הן לאש מו תלבלכך.
חן ש תי ח ב רו תטו בו ת, כברז מן ר ב. ה מ ען ־
ניינו ת לקבל מכת בי םמשניב חו רי ם, ח ברי ם
טו בי ם גם כן, שי היו: י פי תו א ר, ב ע לי חו ש
הו מו ר, ב ט חון ע צ מי וגי ל — ל א יו תרמ־
23־ . 20 הן בו ט חו ת ב כו חן ה מ שו ת ף, ב־ 35ש נ ותיהן
ה מ חו ב רו ת, ובע ליזו תן, או ת ה הן או ה בו
תלה פגין בנ ש פי ם.

כדידות כשנים
נערהנ עי מהכבת 17־ 16ה א 1הבתב די ר 1ת
ב שניי ם, והמ עוניי נ ת לחלק אתד עו תי הורש מי ה,
תו כללע שו תזאתעםצ עי ר בן ) 855/183 ( 18
פ שו טוחסר־ ת ס בי כי ם, חו בבאומ נו ת .

ההפוש אחרי החכרה
ת ל מי ד ת בי ת־ ספר תי כון 855/184נ בו ה ה,
חו בבת מו סי קהוספ רי ם, ע ליז ה, אוי ב ת מו ש ב
עתשלב די דו תושע מו ם, מ קוו ה ל עניין ב מ
כ ת בי ם ב חו ר בני ל 18־ 17 לו מ ד שי אחדבת
וכו: השכלה, אופי הז ק, חי צו ניו תנאה,
ונו ב ח. הי אמחפשתאח רי ה חברה המת אי מ ה.
ל אחר ש נו אשה מן החב רו ת ה קיי מו ת.

בעיות להתכתבות
את כ ש רון־ ה כ תי בהש לו מוכןנבר בן 30
30־20
( ) 855/185ל הו כי חלכלנערה בגי ל
ע דינ ת־נפש, היו דעת הי טבעב רי ת. הו אמוכן
ל החלי ף ד עו תעלכלהב עיו תשל החיי ם ב אר?•
הו אמב טי ח כי כל ה פונ ה ת קבל ת שו ב ה
מני חהאתהדעת.

מוסיקה קלה וחיים

פ תח ת קו ה הי א מ קו ם מגו רי הםשלש ני צ עי רים
855/ 186ה טו עני םשהםנחמ די ם ו אי נ טליגנ
טי ם. אתזאת הם מו כני ם ל הו כי ח ( ת חיל ה
בכתב) ל ש תי ג ע רו ת בגי ל 16.5— 17.5מ ס בי בו
תתל־ א בי ב או רמת־גן, ש ע לי הן ל היו ת :
א) נחמ דו ת; ב) יו ד עו תלע לוז בח בר ה; ג) ל ה
תכתב על נו ש אי םכב עיו ת חיים ו מו סי ק ה.

הומור כלי שגיאות
חברה לעט בגי ל 19— 22מחפשצ עי ר בן 25
855/ 187אתהעטצ רי כהלהפ עי לידה כו תבת
בכתב־י דנאה לל א ש ני או ת. ו ה שיי כ ת לנו ף
נאה.

לא יותר מ־ 1,60 מטר
נפשע דינ ה ה שו כנת בגו ף נ ער בן ) 855/188 ( 19
חו בבע תו נו ת, טיו לי ם, תי א ט רוני ם, כ תי ב ת
מכת בי ם ו פו לי טי ק ה. הו אמוכןלהח לי ף ד עו ת
על כל אלה. עםנערה בגי ל 17— 16בעלת
רגש ו ח בי ב ה. גו בההאינוצ ריך ל ע לו ת על
1,60מטר.

ברוך חנניה: הפסדת בהתערבות.

סיגליות כפרוטותיים
יעקבהג׳י נ ג׳ י — :אתה או מרש ״ רבתם
בגלל ש טו ת ״ וכעתאתהמ תנ ענעא לי ה. השאר
יום אחדאתג אוו ת ך הג ב רי ת ב בי ת, צאל־חנו
ת־ הפר חי םהס מו כ ה קנ הזר־ סיג ליו ת ק טן
וג ש ל בי ת חב ר תך. ל פני ש הי אתס פי קלה טי ח
אתהדלתבאפך, הו שטלהאת הזר ב הו ספת
חיו ך מ תנ צ ל. הד בר יפעלכמטהקס מי ם.

הלצה טראגית
י שנ םכמהנע רי ם
זיו ההרמת־גני ת :
ה או ה בי םלספרהל צו תלא ־ ביו ת ר ־ צנו עו ת בחברת
נע ר ה, כ די ל ב חון א ת תגו בתה. נער ה
׳ עו ברתאתהמב חן א ם אין הי א מ עו דדת או ת ם
להמ שי ך. וי ח ד עם זאת אינ המשחקתאת
ת פ קי ד הנ עלבת. ע לי ך לו מ ר לו פשוטש הב
די חהלאמצאה חן ב עי ני ך, ולהמ שי ך בשי
ח ה, מ ב לי ל ע שו תמן הד ברט רג די ה.

החטא ועונשו

5אוז ק — .א ת או מרת טל חב רך ש הו א
ח בו בוע ליז, ובכלזאתמתמרמרת על ש אי ן
׳הו א עוז ר לד ל ה כנ םלמ עי ל ד, נםלא כו תחאת
הד לתל פניי ך. ה תנ הנו ת כזו לאת סו ל ח ! ה עו
נשה טו ב ביו ת ר: ל ב שי אתמ עי לךבעצמך.

נשיקה צבועה

שר ה צ ב חו רףנ הו גלהשתמשבשפ תון
מצבעכהה יו ת ר, כי אז ה פני ם ל בני ם וה ניגו
ד הו איפה. ב קי ץמשתמ שי םבצבעב הי ר
ו ע ליז יו ת ר. י שנ םשפ תוני ם ה עו מ די םבפני
נ שי ק ה; או לםקשהל הו רי דאתהצבעכש־ר
צונ ךבכך.

היכץ הגכר?

דינ ה פ אי נ ך יו דעת כי צ ד לו מרל מי
כאלש אי נ ך רו צהלה פג ש א תו יו ת ר? ע שי
כ מו ש עו שי םכל הנ א ה בי םשנמאס לה ם. י ש
להם ת מי ד ״ ע בו דהד חו פ ה ״ ,חו בו תמשפח תיו ת
שו נו ת (י מי הו לדת, ח תונ תהכסףשלאבא ־
אמא ) .אל תשכ חי גם אתכא בי ־ הראש, ה א
בי בי מספר 1שלה מין הי פ ה. מי כאלה־

האפלה שאפפה את כב־ש תל־אביב—ירושלים.
כאשר קרבה המכונית לכפר צלפון, לרגלי
הרי־יהודה, הבחין אורי חפץ, הנהג הממוש קף
וגבה־הקומר״ בקבוצת אנשים לובשי
בגדים ערביים שחכמה את הכביש. האנשים
צעקו. משהו בלתי ברור! אולם אורי לא
שמע דבר: הוא לחץ על דוושת־הבנזין,
דהר משם והלאה, חיכה לשריקות הכדורים
הדולקים אחריו.
לאחר שעברה המכונית חמישה קילומט רים
התעוררו בלב אורי רגשי״חרטה על
פחדו ובריחתו. ה ,א לחץ על הבלמים, שלף
את אקדוחו, הכנים כדור לבית־הבליעה, אחר
הפנה את המכונית לאחור.
טרמפל בי ת -ה הו לי ם. הוא מצא את
קבוצת האנשים באותו מקום ; אלא שהפעם
חסמו את הכביש לגמרי. הוא עצר את המכו נית,
השאיר את האור דולק, יצא החוצה ו הופתע
לראות כי ה״ערבים״ לא היו אלא
עולים מכורד־סטאן.
״אנחנו לא שודדים,״ אמר אחד מהם,
״יש לנו כאן אשה העומדת ללדת בכל
רגע. אין לנו טלפון. אנו מחכים כאן לטרמפ
משעה 11 בלילה.״
אורי לא היסס: הוא לקח את היולדת
במכוניתו, נסע במהירות שלמעלה מן ה מותר׳
הספיק להביאה לבית״החולים בעוד
מועד.
התוצאה: השבוע קיבל אורי חפץ הזמנה
לבבית לבא לכפר צלפון, להשתתף בטקס
ברית מילה של אזרח ישראלי צעיר, שהסתנן
למדינה בדרך חוקית לגמרי.

מאשר לתת לו ולאנשיו לעבור לשטחים
חדשים, אשר עלולים לעניין את הקיבוצים
עצמם.
אבל יותר מן ההצעה לעבור לשטח חדש
הרגיזה את סוליימאן החרמת כלי־הנשק האוטומטיים
שלו. היה זה עלבון כבד. בני
השבט שלו, תיאהה *,הכריזו תמיד בגאוה
שהם ישבו עוד בימי משה רבנו, טענו
שהם צאצאי העברים הקדומים.
בתקופת מלחמת העצמאות, הוכיחו בני
השבט את נאמנותם לישוב העברי, שמרו
על צינור־המים לנגב, עזרו לשמור על קשר
עם נקודות מבודדות .״ועכשו הם החרימו
את הנשק האוטומאטי שלי,״ אמר סוליימאן
במרירות ,״היה זה הנשק בו השתמשתי נגד
המסתננים.״ כבודו העצמי נפגע קשות.
המכונית דא הועילה. אפילו מכונית
קרייזלר חדשה, גדולה מן הקודמת, בעלת
צופר מוסיקאלי עד מאוד, לא הצליחה להפיג
את מצב״רוחו הקודר של השייך. כאשד
נשאל סוליימאן, בעלן של 39 נשים מדוע
החליף את מכוניתו, השיב :״אני יכול
להסיע בה נערות רבות אחר חייך והחליק
את זקנו המכסיף המקיף את פניו המלאים
כמסגרת.
בחדר־האורחים של החווילה שלו הבנוייה
אבן אפורה, היו תלויות שלוש תמונות

צאת־כסף בטענות״שוא•
ביום הראשון שעבר, הופיעה אולגה לפני
שופט־השאם בתל״אביב, חתמה על ערבות
להתנהגות בבה במשך שנה, התחייבה שלא
לעסוק במקצועה, חזרה אל חדרה הצר,
שם חיכה לה בנה יעקב בן ה״ . 15 יעקב
חולה במחלת בלוטות ממארת ונראה כבן
.10 אולגה איחרה להגיש לו את האוכל
והוא מירר בבכי.
״עשיתי זאת למענו,״ אמרה אולגה ״אילולא
ה,א, הייתי שמה קץ לחיי זה מכבר. מד.
אעשה עתה? אשטוף רצפות י אפשוט יד?
אצוד גברים ברחובות?״
בין שאר תכניותיה של אולגה: לעלות
לירושלים, להתקשר עם אחד המיסיונים,
להתנצר ולעזוב את הארץ.

דרכי חיים
הגבר האמת
לולו היתד, בדיוק כשמה (הערבי !.פנינה :
יוצאת לוב שחומה ויפהפיה, לה חלק האלוהים
מכל ביב ואותה לטש לפנינה מוש למת.
כשהגיעה לולו לארץ, למעברת־תלפיות
הירושלמית, נתגלה כי לאחר הכל לא היתד,
הפנינה מלוטשת כליל, היתה פגומה למדי
בצד אשר לא הצליחה לחשוף בעיר מולדתה׳
פרסומת האריה לא שאג
התנועה ברחוב אלנבי׳ תל־אביב נעצרה
כליל. העוברים ושבים הצטופפו על המדר כות.
המוני ילדים הריעו בשמחה לקראת האריה
הגדול והשואג שנע במכונית״טנדר, כ שהוא
מלווה על״ידי תזמורת מכבי־אש.
לא׳ מחזה זה לא אירע במציא ת. הוא חלף
בדמיונו העשיר של אדוארד קסטרו׳ מנהל
הסניף הישראלי של חברת הסרטים ההולי״
בודית ס.ג!.נו .׳ נתן לו רעיון מזהיר! מדוע
לא לשאול אריה מגן־ר׳חיות התל־אביבי׳ לש כור
את תזמורת מכבי״האש׳ להעבירם ב תהלוכה
מפוארת ברחובות העיר, לכבוד
פסטיבאל הסרטים הנערך לרגל מלאת 30
שנה לקיומה של חברת נז.ג.מ׳ .
אולם הגשמתו של רעיון מזהיר זה היתר.
קשה יותר מקריעת ים־סוף, א הסרטת סרט
תלת־ממדי. הן מכבי האש והן מנהלי גן־
החיות, הירבו לקרוא על הכנסותיה האסטרו נומיות
של חברת הסרטים הגדולה׳ דרשו
סכומי־כסף הגונים למדי תמורת האריה ו התזמורת.
השבוע
הגיעה הפרשה לסיומה: האריה
לא יצא לטיול ברח בות תל״אביב׳ במקומו
הופיע אריה מוסרט׳ שאג שלוש שאגות
קצרות לפני כל סרט שהוצג בקולנוע אופיר
וקולנוע אסתר׳ תל־אביב, במסגרת הפסטי״
באל של נז.ג.נז.
מיעוטים התמונה שרא הו חלפ ה
קשה לנחש את גילו האמיתי של שייך
סוליימאן אל־הזייל 68 כאשר רואים את
דמותו האצילית העטופה בעאביה שחורה
וכפייה אדומה, רכובה על סוסו הלבן, ג׳־ה,
כשחרב״המשק היקרה שלו תלוייה מצדו
האחד ואקדח ורובה״צייד (מתנת הרמטכ״ל
לשעבר, יגאל ידין) ,תלויים מאחורי גבו.
שייך סוליימאן נע בדרכים לא רק על גבי
סוס. כל היהודים והערבים היושבים דרומית
ללוד, מכירים את מכונית הביואיק השחורה
שלו, בעלת הצופר הצלול.
לאחרונה התמרמר סוליימאן על הממשלה :
הוא נתבקש לסלק את המחנה שלו מקרבת
הכביש׳ להעביר אותו הרחק אל בין הגבעות
הסיבה: השלטונות החליטו שמראה הגמלים
והאוהלים השחורים והמאובקים, צורם את
עיני הנוסעים בדרך לבאר־שבע.
צאצ אי העכ רי ס. הקיבוצים שובל,
ספיח, דביר, עמדו לצד שכנם הבדואי׳ ורק
תודות להתערבותם לא הועברו האוהלים
השחורים אל בין הגבעות. הקיבוצים עשו
חישוב פשוט: הם קבעו שמוטב להם להניח
לסוליימאן להפריע לתיירים ליהנות מן הנוף,
* האריה השואג הנו הסמל המסחרי של
חברת מ.ג.מ , .מופיע לפני כל נזהט שלה.
לקביעת האריה כסמל מסחרי לא היה כל

שיך סוליימאן ומכוניתו בבאר-שבע
לנערות, קרייזלר חדש
במסגרות מאובקות: הרצל, בן־גוריון ושייך
סוליימאן עצמו. כאשר ביקרו אצלו עתונאים
ושאלו אותו מדוע לא החליף את תמונת
בן־גוריון בתמונת שרת .,הכריז השייך :
״אעשה זאת רק כאשר הוא יחזיר לי את
כלי־הנשק האוטומאטיים שלי״.

דרכי אדם
על קפה וקלפים
אולגה פישר 42 אשד, גוצה, צנומה,
אדומת־שיער ופוזלת במקצת, האמינה שדי־גדת־העתידות
הנה מקצוע מכובד לא פחות
מכל מקצוע אחר. היא אפילו התפארה כדיפלומה
שקיבלה מבית״ספר למגידי״עתידות
ברומניה.
מעולם לא היו לה צר! ת. בני־אדם היו
באים לחדרה הקטן־אפלולי, השוכן בסימטה
היפואית העלובה, המכונה בשם המפואר
הרחוב ה־ . 176 היא היתד, מקבלת מידם
לירה, מגלה להם את עתידם בעזרת קלפים,
או שרידי ספל״קפה (היא מבכרת את השי מוש
בקפה) .לעתים לא היו נבואותיה מת־קיימ
ת, אבל איש לא התלונן עליה.
באחד״הימים באה לחדר האפלולי אשה
שלא היתה זקנה מדי, או מכוערת מדי
ביקשה לדעת את עתידה. אולגה שלחה בה
מבט בוחן, הבינה את המצב כהרף עין :
קרולה שפנר מאסה בחיי החופש, החלה
לחפש לה בן זוג. אולגה פרשה את הקלפים,
הרתיחה קפה, שתקה שעה ארוכה,
אחר אמרה לצעירה שהיא רואה דמות של
נסיך וביקשה את שכרה.
קרולה לא יכלה לכבש את שביעות
רצונה, ואולגה החליטה לעשות מאמץ מיוחד,
הבטיחה להביא לה את הנסיך תמורת תשלום
נוסף של 30ל״י. התשלום היה גבוה למדי!
אולם קמלה הגיעה למסקנה שכדאי ייה
להשקיע בביסוס עתידה אפילו את פרן־
טותיה האחרונות. היא שילמה את הסכום
במלואו, וביום הששי שלאחר מכן נשארה
לשבת בבית, חיכתה להתגשמות חלומה.
הנסיך בושש לבוא. יום הששי בא
וחי*ף, אך הנסיך לא הופיע. קהלה מיהרה
לפנות למשטרה, האשימה את אולגה בהו *
מקור השם במלה הערבית״בדואית
״תוהו״ שפירושה התועים במדבר.

בנגאזי. לולו, שלא העזה להסתכל בבנגאזי
בגבר כל שהוא, החלה מסתכלת בכל ה גברים.
אבל
לולו היתד״ כאמור, פנינה. היא לא
התעניינה בסתם גברים. מעייניה היו נתונים
למטרה הרבה יותר נעלה — לחיפ,ש אחר
הגבר האמיתי. אם להודות על האמת, הרי
הצליחה לולו בחיפושיה יתר״על־המידה. אלא
שהיא לא הבינה חוכמות. אך גילתה כי
הגבר האמיתי אינו אלא גבר כמעט אמיתי,
החליפה אותו בחפץ־לב בגבר אחר, שהיה
נראה כאמיתי יותר מקודמו.
החיפוש הגדול. תושבי תלפיות עקבו
בהנאה, ותושבות תלפיות בקנאה, אתר חיפושיה
של הפנינה שלא פסחה על הרבה
גברים, שהיו עלולים להיות אמיתיים. במשך
הזמן החליטו אנשי המעברה לכנות את
חיפושיה של לולו בשם יותר ד׳ולם, החלו
יורדים לחייה. לולו היתד, טרודה מדי בחי פוש
הגדול משהתפנה למשמיציה. היא הסתפקה
בעזרתה של יוצאת תורכיה, רג׳ינה
בכר, שכנתה לפחון, שהגנה עליה בכל
כוחה. רג״ינה לא החמיצה הזדמנות לשבח
את ל, לו׳ הנאבקת לגילוי הגבר בד,״א
הידיעה בשדה״הרווקים בלבד, הגונה ואצילה
מכדי להרהיב חיפושה אל בין הנשואים,
שלא היו מתנגדים כלל להרחבה זאת.
לפני חודשיים היה נדמה כי. לולו הגיעה
סוף ס,ף למטרתה. עייפותה המתמדת, ילידת
חיפושיה, חלפה, ויופייה המרענן חזר לחייך
בין הפחונים. היא גילתה את הגבר האמיתי,
אך ביכרה שלא להרבות עליו בפרטים.
אפילו רעותה הטובה רג׳ינה׳ לא זכתה
להכיר את הגבר האמיתי של לולו דרך
חור־מנעול הפחון.
כשהציצה השבע רג׳ינה בחור״מנעול
פחונה של לולו, גילתה מי הוא הגבר האמיתי
של פנינת״בנגאזי. לנוכח גילוייה לא הסתפקה
בהצצה בחור״המנעול, חזרה לפחונה,
ממנו שבה מצויידת בסכין מטבה. רג׳ינה
התפרצה לפחון, דקרה שתי דקירות עמוקות
בלחייה של לולו׳ שעוד היו, משולהבות
מהתעלסותה האחרונה עם הגבר האמיתי,
משה בכר.
הגבר האמיתי היה, מה שהוא ברוב המקרים:
נשוי. אלא שלרוע מזלה של לולו
היה הוא נשוי לחברתה הטובה של לולו,
רג׳ינה.

דוייח מיוחד ד ו ייח מיוחד דו״ח מיוחד דו״ח מיוחד ד ו •יח מי וחד דו״ח. מ י וח ד ...ד ר ״ח מי וחד ד ו ״ ח. מיוחד

בגדים עם ארנק מתאים
״אני כל כך שמחה לראות
אותך. איזו שמלה יפה ! חדשה?״
אמרה במתיקות אשד.
בלונדית־בקבוק, תלויה על
זרוע גבר קפדני לבוש״שחו־דים,
לאשר, אחרת, שבאה
לקראתה. התשובה היתד, ב ערך:
לא, לגמרי לא, יש
לי א, תה עוד מן השנה
שעברה.
ההזדמנות המאושרת להפגשת
שתי הנשים ועוד רבות
כמותן, היתה תצוגת״אופנת־הקיץ
של סקציית־האופנה,
באולמי מלון השרון. הזדמ נות
שאיפשרה להן לעשות
תצוגה פרטית משלהן, כשכל
א,חת, מנסר, לרדת מחברתה
במחשוף, להבריק בעדיים.
בחדר־ההלבשה הסמוך הסתובבו
דוגמניות בשלב מוק דם
של לבוש, טרודות, מעוצ־בנות
במקצת, דבר שלא הפ ריע
להן לסקור אשד, את
רעותה מזויות עיניה .״אל
תזוזי,״ פקדה בקולה הרך ׳
המאפרת, הנסי פילצר, על
עבטה איש־שלום, יפהפיד,
בת עשרים שהתגעעה בעצ בנות
על כורסת״ד־,איפורי,
״זד, לא נורא כל כך, אל
תפחדי.״ סיבת פחדה של
עבטה: הופעתה לראשונה כ דוגמנית
.״יש ל• דפיקות לב
נוראות,״ הודתה. סיבה נוס־ תלבושת חוף מורכבת ממכנסיים קצרים תפולים, חולצה צהבהבת, של ״מדים״ ,מודגמת על־יז־י עכסה.
פת לדפיקות הלב: העדרו מעניינים בכו וחד: הצווארון הזקוף, הפתח לאורן כל החולצה, הנסנר חלקית בשרון כחול.
של בעלה .״ה, א אינו אוהב
שאני עושה דברים כאלה, אין הוא מבין.
קוקטייל, הרגליים בבגדי״הים.
הצהריים.
השקטה בין כולן היתד, אביבה פרלמן
מסמר התצוגה! שמלת ערב מצבע הקוראל,
הדגמים שהיו יפים מאוד, כמעט לא הביאו
(שער העולם הזה )854 שהתמסרה בצייתנות חידוש ניכר באופנת״הקיץ. הקווים הכלליים בעלת סגנון מזרחי, שנמצאה על גופה של
לידיה המנוסות של הספרית לוצי־אן. בפינות כמעט ולא השתנו. שמלות בגזרת פרינצס, רות טנדר, שהקריבה את שערר, הארוך על
עמדו בעלות הנוי, ת לקישוטים וארנקים, ללא חגורה המבליטות את קו המתן, גזרת מזבח־ד,אופנה, קצצה אותו לתסרוקת איטל הכינו
את האביזרים המתאימים לשמלה אמפייר, שמלות צרות, ללא חגורה אף הן, קית קצרה, רכת־תלתלים, שהיא כיום המלה
המתאימה, התווכחו עם כמה דוגמניות שניסו, בעלות קו מתחת לחזה, להבלטתו• הקווים האחרונה באפנת השערות, צבעה פר, ושם
כל אחת, לזכות בעדי היפה ביותר. קץ
קווצות״בסף בשערה השחור.
היו כולם רכים, נשיים מאוד, האריגים מר לוויכוח
שמד, אלזה אופריכט, יועצת״ו־,אופנה
היבים בצבעוניותם ובטיבם. א ,רך השמלות
הא, פייני ברבים מן הדגמים היפים כשלעצרס״ר
ובמאית״התצ,גה
ששילחה בתנועות של טעם ניכר אלה בכל
דיורי. לא רגיל,
היד,
מם היה, שהם היו תלושים לגמרי מן הצרכים
כל אהת למקומה.
טוב ותפירה מעולה שיזכו ודאי להערכה,
האקלימיים המקומיים. כגון שמלת פשתן
כשיוצגו השמלות בתצוגה בארצות״הברית.
כחולה, בעלת חצאית קפלים צווארון נוקשה
לא ישראל ,
וזקוף מניילון, המתאימה יותר לארץ כאנג רחשי
ההתפעלות שע,ררה התצוגה, בש למנדלי החתונה במרש פתחה התזמורת
פות
מתורבתות כצרפתית, רוסית ואנגלית,
ליה. לא היר, באוסף המגוון, פרט לבגדי״
סון, כאשר הופיעה הדוגמנית הראשונה, רק לא עברית, לא היו הדדיים. אשד, אחת, הים הקוסמופוליטיים, כל ד, גמה מקורית
לבושה שמלת כלולות תכולה, שאחר הורדת
ישראלית, דבר שהוכיח כי עדיין לא קיימת
בין שני גילים, שני כסאות, לא יכלה לעצור
הצעיף הפכה להקת שמלת נשף הדורה. את התפעלותה למראה חליפת־רחצה תלת״
אופנה ישראלית.
רעיון התצוגה: כלה, העולה. מיד אחרי
חלקית הפליטה ״נהדר!״ במבטא רוסי, האמינה
כן לא נראה בתצוגה כל בגד שיוכל
כלולותיה על סיפון־אניד, בדרך לאיטליה, לרגע קט שתראה בדיוק כמו הדוגמנית להתאים לארנקה של אשה עובדת או בת
צרפת, אמריקה ועוד ארצות, כשכל ארץ
הדקה, כאשר תלבש חליפה דומה.
המעמד הבינוני. הכל היד, מחושב לצרכיה
מיוצגת במנגינה האפיינית לה, ובתלישות
של אשד, היכולה להוציא •מארנקה סבוב
ה־מממ ...של הגברים, היה מופנה, כמובן,
שנראו מתאימות. על הסיפון — במכנסי
גד,ל מבלי שיווצר בו חלל.
כלפ־ הדוגמניות היפות שהתנועעו בחן,
מסד, ר שלושת־רבעי, חולצות גבריות הדו הייכו,
הסתובבו וקדו, כשהם מקבלים
בעוד הכלה האלגנטית לובשת תווי פנים
רות, שמלות ערב לנשף שעורך הקפיטן, את התמורה המלאה למחיר הכרטיס, נוכח
של דוגמניות שונות, נשארה דמות״החתן
בגדי״ים לאמבטיות שמש, הליפה לאחר״
המחשופים הנדיבים של שמלות הערב וה־הסמוייה
אבסטרקטית, בצורת המחאה שמנה.

יקר, פחותיקר( .ראשונה מימין)! שמלת נשף לבנה, רקומה בעיטורים שחורים, של ״בת אדם״ ,מן הסוג שנשים מסוימות לובשות פעם אחת בלבד. מדגי!
זאת בגד־הים של ״איוניר״ (שני משמאל) הוא עממי יותר, מתקבל למדי על הכיס. צירוף נאה הוא הבנד בעל אררמת הזז ל^ח תפ1וווזו רתוח וו!ל»-ילהה״ ץ אי2ו»

ח jש* 0
המחבר געה בצחוק
מזל מיוחד היד, לשר המסחר והתעשיה
פרץ ברנשטיין. בשכבו במיטתו שמע
ברדיו שהוא פתח לפני כמה דקות תערוכה
מסחרית חיפאית. ההסבר: עירית חיפה מי״
הרה לפרסם את התערוכה, עמדה ע? כך
שדבר הפתיחה ישודר לפני התחלתה, לא
ציפתה שהשר יחלה ברגע האחרון.
מזל דומה היה לעזריה (״ר. עזריה״)
רפפורט, השחקן המושך בעט, שהודיע
במעריב, כי בליל־שבת האחרון התקיימה
בחיפה הצגת־ד,בכורה החשאית של ד,פאנ־טומימד,
של שייקר, אופיר. עזריה היה בטוח
שכך צריך להיות, לא לקח בחשבון שמסי בות
טכניות בוטלה הד-צגה־החזרה, שלא נת קיימה
כלל.
כאשר הוזמן עתונאי אחר, אפרים (שמו
הולן לפניו) קישץ, ההומוריסט השנון, להצגת
הבכורה של המחזה שלו, אתה מספר
לי? בתיאטרון המטאטא, נשאל לסיבת פרצי
הצחוק האדירים, שבקעו מפיו עם סיום כל
מערכה. השיב הוא בפשטות זד, מצחיק
אותי.״
לא צחק כלל שחקן־ו־,קולנוע מארלון
(חשמלית ששמה תשוקה) כראנדו, בעל
הפרצוף החתולי וההתנהגות הבלתי״מלוטשת,
שעזב את הוליבוד באופן פתאומי, נסע
להתיעץ עם פסיכיאטור מפורסם בניו״יווק.
הטיבה: חברת מ.ג.מ. תובעת ממנו פיצויים
בסך שני מיליון דולר על הפרת חוזה•
מאושרת יותר מבראנדו מכבודו־,קולנוע
האיטלקית ג׳ינד! (יפהפיות, ה,לילה) לולד
בריגידה, השחרחורת, בעלת הגיזרד. ה קלאסית׳
המצפה לתינוק, מתעקשת להיניק
אותו בעצמה. טוענת היא :״גם האיילה
מניקד, את העופר, והדבר א־נו משחית את
גיזרתה.״
שואף אל האושר גם שמעון פינקל,
שחקן הבימה, דליל־השיער וגבר,־המצח, שחלה
לאחרונה בהצטננות. ליד מטהו מונח
ספר כים אנגלי: כיצד לחדול מלדאוג ולהתחיל
לזדיות, מאת דייל קארנגי.

מ שלוח מנזת אידיאלי
ו 5וגי
מפעל נו
במל או ת soשנ ה ל הוו ס ד
פ תי ח ת בי ה ה ״ רהחדששל נו בבני־ברר, אנו
א ריו ת־ל
קו הו תי נו
ל קה ל
ש מ חי ם ל הגי ש
בי ס קוי טי ם,
יו בלמ פו ארתעםמבחרשל
ב כ מו ת
תו צ ר תנו,
מ טי ב
ומג דנו ת
יחלי ם

ל. פרוט ץ ובניו בעט
י רו ע 1ב!י ם -בני -ברק
חלוץתעשית ביסקון טים. ואפלים ומגדנות

,.רפא 103 -טלפון 24495
דה׳ שלמה המלר ,103ת ל־ א בי ב

בית ספר לשפות

״קדימה״
תל־אבייב, בן־יהודה ,74
טל׳ .20314
בימים א /ב׳ ( 15 ,14 למרץ) ייפתחו
קורסיםחדשים כדלהלן:
אנג די ת

הזמר עבד קשות

בריכת מי־מרפא חמים, חבישות בוץ

״ FAN G0״

10—9בערב ;

למתחילים: מ־ 10—9בבוקר, 6— 5 — ,
למתקדמים ולמשתלמים. בכל שעות הבוקר והערב !

לתלמידי כתי״ם מתחיליים ומתקדמים :
מ־4—3׳ 5—4אחה״צ.

צדסת־ת

לתלמידי בתי״ם מתחילים ומתקדמים :
מ־ 5—4אחה״צ ;

מצלמ 1ת
מכשירייעזר וחמרי צלום
קונים — מוכרים

למבוגרים מתחילים ומתקדמים :
מ״9—8 ,6—5׳ 10—9בערב.

פרטים במשרד :
מ־ 12—9לפנה״צ 9—4 ,בערב (פרט ליום ששי).
ומחליפים בהדרכה מקצועית
רק אצל המומחים
פרפומריה לקראת

ככר דיזגגוף ,1תל־אביב.
פורים מבחר גדול של כל מיני תמרוקים

מטד 1פ 1ט
18 רח. אלנבי תליאביב

תוצרת הארץ .,תוצרת חוץ
מתנות.

ותכ שי טי ם

שרות אדיב, מחירים נוחים.
לכבודפורים מקבל כל קונה

מתנה.

מתי להתקלח
בבקר או בערב?
|זו שאלה של הרגל, אך בזאת
[הכל תמימי דעים — תהנה
יותר מהמקלחת אם תשתמש
]ב״בת־שמן״ ,סבון הרחצה
המשובח של ״שמן״.
ובון עגלגל זה מצטיין בריחו
|הנעים ומעלה שפע קצף.
ורגשה נעימה של רעננות
׳נקיון תלווה אותך עוד זמן
ממושך אחר הרחיצה.
|בקנותך סבון שים לב לשם

צינקוגרפיה
י. דינדהנ ס ק•

אפילו לא לכלי
רכב המצוידים
בצמיגים המעולים

biiA

ק 1־ רשת ־ צבעים

אחרי שראש״עיריית בני־ברק המתפטר.
יצחק גרשטנקורן, חזר בו מהחלטת
התפטרותו, האיצו בו מקורביו לחזור בו
מהחלטה אחרת: להתיר לאשתו לקבל את
פרס הילודה ( 100ל״י) ,המגיע לה עבור
לידת ששה בנים וארבע בנות, על מנת ש־תתרוט
אותו למטרות צדקה.
ראש״עיר אחר לשעבר, וויליאם או׳ד־דוייר,
ראש עיריית ניו־יורק שהשתקע ב מקסיקו,
לאחר שנתגלו קשריו עם העולם
התחתון הניו״יורקי, עבר בשבוע שעבר את
הגבול, ערך ביקור חטוף במ-אמי, פלורידה,
אמר לעתונאים באנחה מלאת־געגועים :״חבל
שאיני יכול להמשיך בדרכי צפונה ולבקר
בברודוויי האהובה עלי.״
פחות מחבב את ברודוויי הזמר הישראלי
שמשון כר־נוי, עמוק הקול, שהגיע ל ארצות
הברית, לפי השמועה, במהגר. גילה
סטודנט ישראלי השוהה בניו־יורק בר־נוי
לא מצא עבודה במועדוני־הלילד, של
ברודוויי, נאלץ לעבוד בלילות כטלפוניסט.״
אכזבה דומה נחל בארצות״הברית גם
יעקב (״קובי״) שרת, בנו של ראש ד״.
ממשלה ושר החוץ הישראלי, משה שרת,
המשתלם בניו״יורק מטעם משרד־הבטחון.
כתב הוא לידידיו, שביקשו ממנו לשלוח
להם חפצים שונים :״הנחתי, כמו כל ישראלי
אחר, כי בארצות״הברית לא קיימות
כל בעיות כספיות: אולם מיד עם בואי לכאן
נתברר לי שעלי לחשב כל פרוטה ופרוטה,
לחיות בצמצום גדול מזר, שבישראל.״
לא אוכזב כלל מאיר (החייל האמיץ
שוייק) ,מרגלית, שחקן תיאטרון אהל,
בעל העיניים הקטנות והחיוך החביב, שהכ ריז
באוזני כל יושבי כסית כי החתולה שלו,
קארוזו, מצפה לביקור החסידה. אמר הוא
•בהתפעלות :״אני מקוד. להרחיב את חוג
החתולים האהובים עלי.״
אמנית אחרת הידועה בחיבתה לחתולים
אימה סלמאק, הזמרת בת פרו, בעלת
הקול המופלא המשתרע מסופראנו גבוה ועד
לבאריטון נשיי עמוק, הגיבה בצחוק על
הצעות מושכות שקיבלה מבתי״אופרה גדולים•
אמרה היא מוטב לי לעבוד במש כורת
גדולה במועדוני לילה, מאשר לצלול
בתהום הנשייה על במת־ האופרה.״
מתהום הנשייה עלה השבוע קצין משטרת
הגבולות הישראלית דוד טריפום, גיבור
המשפט נגד גרשון ריטוב (העולם הזה ,)687
אשר ניסה לעצור צלמי־עתונות, שרצו לצלמו׳
בשעת משחק הכדורגל ישראל״יוון, ,ש־

מכל קניה הגנרל לא מת
כקובל בעולם כי גנרלים אוהבים פחדת
למות מאשר טוראיהם» .גנרל סין״׳ מורה
כושי מבני שבט קיקיו שהפך ראש חטיבת״
לוחמים במחתרת המאו״מאו, לא היה יוצא
מכלל זה. הוא נתפס אחרי שנפצע קל בג רונו׳
הובא למשפט׳ נידון למוות. אך לא היה
לו חשק מופרז למות.
גם כולאיו הבריטיים חשבו כי כמה גנר לים
חיים מאחורי מוריגים, שווים יותר מ אשר
גנרל יחיד מת. הם הציעו ל״גנרל סין״
הצעה: שיתווך ביניהם ובין המאו־מאו׳ יג רום
לכניעתם׳ יקבל כתמורה את רכושו ה יקר
ביותר: החיים.
ויסקי וצווחות. הכושי הבין את ה רמז׳
מצא את העסק כדאי. הוא שלח שליחים
לחבריו ביער׳ הבטיח להם שהמלחמה המה״
ריפה והולכת נמאסה מזמן גם על האנגלים׳
שאפשר להגיע לכלל פשרה. בתיווכו הת קיימה
פגישה מוזרה בין המפקדים הכושיים׳
הרגילים להרוג כל לבן׳ ובין המפקדים ה לבנים׳
הרגילים להרוג כמעט כל כושי׳ לח קור
רק אחר־כך אם היה טרוריסט או לאו.
לא ידוע אם המפקדים שתו ויסקי, או אם
החליפו סיגליות. אולם כשחזרו ך,בריטים!
לניירובי׳ בירת קניה׳ נתקבלו במקהלה של
צווחות הצד השלישי במלחמה — קהילת ה״
מתישבים הלבנים שתפסו את מיטב האדמות
של הארץ וגרמו על״ידי כך למרד המאו״
מאו׳ צעקו חמם. היה ברור להם: פשרה
בין נושאי־הנשק משני הצדדים יכולה להיות
רק על חשבונם.
ואמנם׳ חששם לא היה לחינם. המערכה
בקניה׳ שתחילה התיחסו אליה בזילזול כאל
שגעון זמני של כושים מטורפים׳ לבשה ב חדשים
האחרונים ממדים שהזכירו את אירלנד
ואת אח״ישראל — שני זכרונות בלתי״
נעימים לגמרי. האנגלים הבינו ששוב לא
תיתכן הכרעה צבאית אמיתית — אי־אפשר
לנצח בכידונים את מלחמת״השיחרור של עם
מתעורר. וכמו תמיד במקרים אלה׳ חשבו ה אנגלים
על פשרה ן סיפוק חלק משאיפות
הכושים׳ כגון פתיחת האדמות הטובות ל שבטיהם
הרעבים לקרקע פוריה.
בעיני כל המתישבים הלבנים היה זד, ה התחלה
של סוף שחור מאד.

פוארטרריקו
כ ב לי של זהב
קולומבוס גילה את פוארטו״ריקוי, במסעו
השני אל העולם החדש. השבוע הצטערו אמ ריקאים
רבים שהוא גילה את האי בכלל.
גרמו לצער זה שני צעירים וצעירה יפה״
פיה שנכנסו לבית־הנבחרים בוושינגטון, רו
מן היציע לתוך האולם, פגעו בחמשה צירים׳
שעה שהאחרים הצטופפו מתחת לשולחנות.
אחרי שנתפסו, הודיעו כי י שאיפתם אחת :
לשחרר את ארצם מהשיעבוד האמריקאי.
בארצות״הברית עוררו הטרוריסטים יותר
.התפעלות מאשר תגז. קשה היד, לאמריקאי
להבין כי אדם נורמלי מוכן לוותר על מעמדו
כנושא פספ, רט אמריקאי ,״הנכס היקר ביותר
בעולם״ .אולם בפוארטו״ריקו עצמה עוררו השלושה
רוגז רב. אמנם, אין לאי מה להפסיד
:אלא את כבליו. אולם לרוב בני האי לא היה
כל רצון לאבד כבלים אלה.
שיעכוד כדאי. הסיבה לכך היתה פשו־סד
:.היו אלה כבלים כדאיים. פעם היתד,
הארץ עשירה בזהב. אולם הספרדים, שכבשו
את האי, באמצעות כוח צבאי שמנה בדיוק
51 איש. מידי 30 אלף אינדיאנים, רוקנו תוך
עשרות שנים מעטות את האדמה מכל דבר
מבריק. לעומתם האמריקאים, שכבשו את האי
!מידי הספרדים לפני 55 שנה, הכניסו זהב
במקום להוציאו. הם השקיעו כסף, נתנו לתו שבים
מעמד מלא של אזרחים אמריקאיים,
עם כל הזכויות הנובעות מכך.
לרוב בני האי, שגדלו כגודל ישראל מלבד
הנגב, היה זה מספיק בהחלט. הם לא דאגו
לעתיד, גידלו משפחות ענקיות׳ הסתכלו ב סרטים
מקסיקאיים וארגנטינאיים וטיילו ביום
הראשון בחולצות ססגוניות בכיכרות עריהם.
העובדה שהאי אינו מדינה בעלת ייצוג ב קונגרס
אלא רק מחוז אוטונומי, לא הטרידה
את מנוחתם כל עיקר•
אולם המפלגה הלאומית הקטנה, הרוצה
בעצמאות מוחלטת׳ חושבת אחרת. לפני שנ תיים
ניסו חבריה להרוג את הנשיא טרומן.
הפגנת השבוע היתד, חוליה נוטפת במאבקם.
הם רגו להמיר את הדולארים והפספורט

האמריקאי כחוות• בעיני חבריהם היו מסו

ולא פווסו־ו יקו, נפי שהאי נקרא לרוב
בטעות.

העולם

רפים.

ארצות הברית
חוש הומור !
לפני שנתיים אמר טנאטור אמריקאי בשם
וויליאם בנטון שג׳ו מק״קארתי הוא שקרן,
רמאי׳ משתמט מתשלום מס״ההכנסה ובעל
הכנסות ממקורות מפוקפקים.
למחרת היום אצו העתונאים אל מק־קארתי,
שהחל אז בדיוק להיות איש מענין׳ שאלו
אותו מתי יתבע את בנסון לדין. אולם מק־קארתי
ידע את אשר לא ידע היועץ המשפטי
הישראלי במשפט קסטנר (ראה רפורטג׳ה) :
כשתובעים אדם לדין באשמת הוצאת דיבה,
עלולים כל מיני חתולים לצאת מן השק. לכן
אמר׳ בחיוך :״איני יכול להגיש משפט על
הוצאת״דיבה׳ כי לשם כך עלי להוכיח שמי שהי
קיבל את הדברים ברצינות. לא מצאתי
אף איש אחד כזה״.
מאז עבר זמן רב. השבוע נזכרו 100 פוע לים׳
חברי אחת האגודות המקצועיות, שהפ סידו
משפט מענין. לכן שלחו מיברק לטנא־טור׳
הודיעו כי הם התיחסו ברצינות גמורה
לדברי בנסון. הם מוכנים אפילו להעיד על
כך בבית״המשפט <— בתנאי שמק־קארתי
יגיש תביעה.
תגובת מק״קארתי לא הפתיעה איש: זהו
גסיון קומוניסטי נוסף להכתים את שמו של
האיש היחיד באמריקה הלוחם בהם כגבר.
מפלהלצכא. אולם 100 פועלים בעלי״

דמויות מתהלכות בחוץ. ישיבות ועדת מק־קארתי
היו סודיות. העתונאים רבצו בחוץ,
ראו רק אנשים אצים אנה ואנה. תחילה
הקפידו לרש, ם :״לפי דברי הסנאטור מק״
קארתי הודיע העד ג׳ו מק־קארתי גילה
ש אולם במרוצת הימים זה נמאס להם
הם החביאו את שם אומר הדברים, ציינו
את דברי הסנאטור סעובדות. לעם האמריקאי
נודע, בצורה זו, כי במפעלים החיוניים ב יותר
של הצבא שורצים המרגלים.
הגנרלים חרקו בשיניים, אך לא העיד
לצאת למאבק פוליטי. במקומם נכנס עתונאי
צעיר, בעל השקפות מתקדמות, לעובי הקורה•
ה א חקר שנית את העדים שנחקרו
סודית על ידי הועדה, גילה כמד, גילויים
מפתיעים: רוב הודעות מק־קארתי היו כוז בות•
האנשים שסולקו מן הצבא לא ידעו
מדוע ם! לקו, לממונים עליהם לא היה שום
חשד נגד המפוטרים. הפיטורים באו, פשוט
כדי לפייס את הסנאטור, שגילה פרטים חסדי
חשיבות על עברם הרחוק.
איש״מדע סובייטי חשוב, שגילה למק״
קארתי פרטים נוראים על הסודות שנפלו
לידי המרגלים הסבייטיים, נתגלה כפקיד בן
21 בחנות שק״ם אמריקאית בגרמניה, עריק
מן הצבא הסובייטי. עד שלדברי מק־קארתי
״התמוטט בשעת החקירה מרר בבכי והודה
בכל,״ התגלה כמהנדס שסבל בשעת ה חקירה
מהתקפת עצבים, אך לא הודה.
הדג הגדיל ביותר היד, יהודי בשם גרינ־בלום
,״שותפו וידידו האישי של רוזנברג,
מדע טכניקה
הזרוע:ד.ארוכ ה
הוגו שראם היד, שודד־בנקים זריז ורב־כשרון.
ששה שבועות לאתר שהצליח להוריק
את קופת״הבנק הלאומי של סיטל, מדינת״
וושינגטון, ארצות הברית, כבר חצה את ה מדינה
לרחבה, מצא את עצמו תחת קרני
השמש האביבית של פלורידה.
אבל להוגו היד, פגם אחד: הוא לא ידע
לשמור על לשונו• בשבתו באחת המסבאות
של מיאמי, פלורידה, סיפר ברבים על מעלליו
בסיטל, נתפס על ידי אנשי־בולשת ש נמצאו
במקום ונעצר לשם זיהוי.
שריקה כטלפון. הזיהוי נערך בשיטות
של סרט בלשי״דמיוני. אנשי״ו־,בולשת של
מיאמי צלמו את הוגו שראם והתקשרו עם
משטרת־סיטל :
״בידינו נמצא ברנש החשוד בשוד הבנק
שלכם. אנו מעבירים לכם את תצלומו ב טלפון״.
מיד
חיברו אנשי משטרת סימל אל הטלפון
שלהם מכשיר קטן ומוזר המכונה
בשם ספידפוטו* מכשיר דומה חובר גם אל
הטלפו במיאמי ולתוכו הוכנס התצלום.
אחד הבלשים לחץ על כפתור הספידפוטו.
מתוך שפופרת־הטלפון בקעה צפירה מחרי שת
אוזניים: המכשיר של מיאמי הפך את
האורות והצללים של התצלום לגלי־קול בעלי
אורך שונה, העביר אותם בטלפון לסיטל,
שבו והפכו לתצלום והודפסו על גבי נייר.
תשע דקות לאחר מכן כבר נמצא התצלום
של הוגו שראם בידי משטרת״סיטל, ועוד
בו ביום זוהה על ידי עובדי הבנק שנשדד.
עתה מבלה הוגו שראם את זמנו בבית־הסוהר,
מספר לחבריו על גאוניות השוטרים
המעבירים תצלומים בטלפון.
העתונאים הקדימו. מכשירי הספיד־פוטו,
הנמצאים כיום בתחנות״משטרה וב״
משרדי״בולשת של 20 ערים גדולות בארצות
הברית, אינם המצאה חדשה. שירותי־הידיעות
הגדולים רויטרס, אוסשייטד פרס, יונייטד
3ו!ס, העבירו תצלומים באמצעות הראדיו
והטלפון עוד בתקופת מלחמת העולם השניה.
אהד מהישגיהם הגדולים: העברת תצלומי
הלוויתו של ג׳ורג׳ ד,ששי, מלך־בריטניה, מלונדון
לניו״יורק, תוך 18 דקות.
יש לשער שפעילות משטרתית זאת תאריך
את זרוע״החוק, תאלץ את הפושעים לסגת
לשיטות קדומות של איפור, או להתקדם
לשיטות של ניתוחים פלאסטיים יקרים.
במחקר עוד ה: צב עוני ת
כעשרים גברים ונשים נתכנסו בא־לם מפו אר׳
מלא שולחנות ערוכים, עמוסים כל״טוב•
היו אלה אורחי״הכבוד של המכון למחקר
מדעי של סטוקהולם, שבדיה שהוזמנו לסעו דה
מיוחדת במינה.
מארחם, נציג המכון למחקר חייך חיוך רב
״גנרל סין״ שומע את פסק־־הדץ המוות
משמעות ורמז לאחד המשרתים שעמד בפתח.
סוף שחור
המשרת לחץ על כפתור החשמל, והאולם
כולו הואר בזרקורים בעלי מסננות מיוחדות,
הומור אלד, היו יוצאים מן הכלל. השבוע לא המרגל הקומוניסטי שהוצא להורג״ .נתברר שהעבירו רק קרני״אור אדומות וירוקות.
צחק עוד איש מג׳ו מק״קארתי. אפילו אוי שהיה זד, אמנם מהנדס שעבד במפעל, אך
התוצאה היתד, מדהימה: הדגים אשר על
ביו המושבעים, כמו השבועון ט יי ם, נאלצו שראה את רוזנברג בפעם האחרונה לפני כמה
השולחנות נראו כחולים כהים, כאילו נטבלו
להודות: מק״קארתי ניצח את נשיא ארצות־בדיו.
הצלי נראה כשטוף־דם,
עשרות שנים כשלמדו שניהם באותה מכל הברית׳
הנחיל מפלה מוחצת לשר״הצבא (ראה

השפעת הצבעים המוזרים של המאכלים
להלן) .ליגלג הטייטס הלונדוני: הסנאטור
יהודי כשם פרץ. אולם גיל!יים אלה על המסובים היתה הורסנית. רבים מהם
שמרו על העמוס המקובל, הוסיפו לאכול,
הצליח בתפקיד בו נכשלו מיטב הגנרלים ה לא הבהילו את מק״קארתי. הוא עבר ישר
בריטיים בימי מלחמת״ו־,שחרור האמריקאית —
תוך עקימת חוטם, אך השיחה העליזה נדמה.
לענין אחר: רופא־שיניים יהודי בשם פרץ,
לנצח את צבא ארצות״הברית.
כמו שמך קיק. פתע פלטה אשד, צעירה
שגויס לצבא ככל הרופאים, סירב, בשעת
זעקת אימים, הגישה את המפית הצחורה
קבלו את תואר־הקצונר, המגיע לרופא, ל נצחון
ב פור ט־ מוג מו ת
הכריז שלא היד, מעולם קשור עם ארגון אל פיה, הכריזה שהיין דומה לשמן־קיק.
אותה שעה החליט המארה לשים קץ למ הכל
התחיל בידיעה צנועה של עתונאי קומוניסטי. הוא הסתמך על זכותו החוקית
זריז׳ שלא פעם סיפק למק־קארתי ידיעות לסרב לענות על שאלות עלולות להפיל בוכה הכללית, פקד על המשרת לשוב ולהאיר
את האולם באור רגיל. מיד קיבלו המטע סנסציוניות
(אך לא כל כך נכונות) .הלה
עליו האשמה פלילית. בצבא לא חשב איש
הכריז בכותרת רעשנית 5 :סולקו מן הצבא כי דעותיו הפוליטיות של רופא־שינייס סתמי מים את צבעיהם הרעלים, מצב הרוח חזר
,לרמתו הקודמת.
כתוצאה מחקירת פעולות ריגול במיתקני חשובות למאמץ־המלהמה.
הראדר. בידיעה נאמר שכמה מראשי אנשיגם
אנשי המכון הסטוקהולמי זעו מרוצים :
אולם לא כן מק״קארתי, הוא גילה את־ה•מדע
האמריקאיים סולקו מן המפעל ה השערוריה הנוראה, הרעיש עולמות, הזמין התנהגות אורחיהם הוכיחה ללא כל צל של
חיוני׳ כחשודים בריגול.
לפניו גנרלים בעלי עבר קרבי, העליבם ו״ ספק את הקשר האמיץ הקיים בין שניים
מחושיו החשובים ביותר של האדם — חוש
היה זה מספיק בשביל ג׳ו מק״קארתי. גירשם כילדי בית״ספר. שר־הצבא התערב,
הוא הפסיק את ירח הדבש עם אשתו (העולם ניסה להגן על אנשיו, נפל במלכודת של הראייה וחוש הטעם, העידה על כך שהאדם
מק־קארתי, הושמץ קשות. הודעת השר, אינו מסוגל ליהנות ממאכלים בעלי צבעים
הזה )859 באיי הודו המערבית, חזר הביתה
שזכתה מראש לאישור רשמי מטעם הנשיא, בלתי רגילים, אפילו אם טעמם לא השתנה.
במהירות המטוס. הוא היה מופתע. אולם
המסקנות המסהריות מסיום המחקר בשטח
לא נבוך. מיד עם בואו הכריז שהוא גילה הוגדרה על ידי ג׳ו כ״כוזבת לחלוטין״.
זה. מעתה והלאה ירבו יצרני המזונות השו את
המרגלים, ושיחקור באופן יסודי את
רשלנות הצבא בפורט״נו, נמות
היה זה הקש ששבר את גב״הגמל. מק־נים,
וביחוו המזונות המשומרים׳ לחרוש
קארתי הכריז, למעשה, מלחמה על אייק.
בעצת אנשי מדע, ישתדלו לשוות לתוצרתם
ידידו של המרגל. מה שבא אחי
כך דמה למשלו הידוע של אפלטון אודות ניבאו פרשנים: אס לא יצליח אייק עתה
צבעים ש־עורו את תיאבון הצרכנים.
האנשים הכבולים במערה, הרואים לנגד לשבור מיד את מק־קארתי, ישבור הלה את
עיניהם על קיר המערה רק צללים של אייק. שהרי אם לא עכשיו, אימתי?
• תצלום בזק — אנגל־ת.

איוגיר•

התלבו שת
בטעם

שמלות

חולצות

טוב

מסחר

בי ת

ivanir
הטעם

לבעלי

מזכר ת עדינ ה
ברוצ׳סטר׳ אנגליה, הובא אדם בשם וזיל״
יאם אהרן לדין באשמת החזקת אגרופן׳ זוכה
לאחר שהוכיח שהאגרופן ניתן לו למזכרת
על ידי אמו, לפני 19 שנה.

• חצאיות
• חליפות

גדול

מבחר

ההלבשה

מ2סימה
תל״אביב,

תאוות בצע
בירושלים בלע ילד בן שנתיים מטבע של
חמש פרוטות, נעץ את שיניו באצבעות הרו פא
שניסה לפתוח את פיו, הרפה מהן לאחר
שהורדם באתר.

רחוב

לגברות

תעשיה קלה

סתי

בפתח־תקוה רשם אחד התושבים פאטנט
על שיטה חדשה לייצור מספוא מנוצות צפ רים.

לגברים

סיפורי קרים

איכות
שרות

אלנבי 92

ראשונה
ומהיר

ממדרגה
אדיב

בשיקאגו, ארצות״הברית, פרצו שני שוד דים
מזויינים לביתו של לואים פאהרברגר,
לא מצאו אותו בבית, שיעשעו את ילדיו ב סיפורי
אגדות עד שהוא חזר, אחר שדדו מ מנו
4500 דולאר במזומנים 7000 ,דולאר ב תכשיטים.

תגידו בגן

מבנם ־

בגן שלמה, ליד תל״אביב, שמחו התושבים
בהוודע להם שקודחי באר סמוכה גילו נפט,
התאכזבו לאחר שהוברר שהנפט נשפך ל תוך
הבאר מתוך המנוע של מכונת״הקידוח.

גברות

בדרגמאות מפתיערת !

ארוכים

שלושת רבעי

קצרים

בת־אדם

המגפה האדומה
באינדיאנה׳ ארצות״הברית, אסרה הוועדה
למלחמה בקומוניזם ללמד בכתות הנמוכות
של בתי״הספר את אגדת״הילדים הביפה ה

ת־ א פנז לג ב רו ת

אדומה.

היד והרגל

בע״מ, רח׳ אלנבי

תד־אביב,

(הדוגמאות החדשות אינן מוצגות בחלון הראוה)

דדו׳ בן־יהודה 1

תה בחלב

III Iוווו IIIIIIIIIIIIו

הכדור למשחק יוון -ישראל ניתן על ידי

כדורי ספורט למשחקי ליגה ואליפות.
כדורי רגל ״זיג־זג״ ,כדורי סל ועץ משובחים

מרתון-
פורט

להשיג

ד. י .שלם בע״מ,

תל־אביב, רח׳ אלנבי 84
רמת־גן, רח׳ ביאליק 38

מכשירי

וספורט

התעמלות

באסבסט, ברית״המועצות, נעצר מנהל בית״
מסחר ממשלתי, לאחר שהסכים למכור כפיות״
תה רק תמורת בקבוקים מלאים חלב.

מ 1ל ביש
באלאמו, ארצות״הברית׳ ניסר, גנב לפרוץ
למחסן״כלי״עבודה של אכר׳ לא הצליח, ניסה
להתיר שלושה סוסים שעמדו באורווה, נכשל
בכך׳ ניסה לגנוב את המכונית שחנתה בקר בת
מקום, הצליח להניע אותה רק למרחק
של 100 מטרים׳ ,הסתלק, השאיר במכונית
פתק :״פשוט אין לי מזל !״

הידועה

מתוצרת

בתל־אביב התיאש הרוכל יעקב מזרחי מ למכור
את סחורתו, עמד ברחוב אלנבי, צעק
בקולי קולות! ״אם לא תקנו ממני׳ אפשוט
את הרגל !״

אצל

ספקים לציוד והלבשה ספורטיבית

ירושלים :

תל־אביב :

חיפה !

רח׳ יפו

רח׳ אלנבי 108

רח׳ יפו 41

וכן בכל בתי מסחר המובחרים לספורט

אסיה לאסיאת 1
בווארשה, פולניה, פוטר מנהל הוצאת״ספ״
רים ממשרתו לאחר שהוציא אטלאס, בו
הופיעה מצריים באסיה, במקום באפריקה.

האדום והירוק

קראו ביום א׳ ב ־

ספורט ישואד

סיכום המשחק על הגביע העולמי

הרוקח

טכצ׳ניק

מעדן את עור הפנים:

אצל

V tהנס

מוריד את הנמשים,
כתמי־שמש, ופצעי־בגרות
מבהיר את העור
המפיץ:
ת״א, רח׳ מלך דורג׳ 54

> * 1גוט

יייייי ׳ 64

iid iiH tt

ישראל -י
ניתוח מקצועי * דעות מומחים * צילומים

ברמלה התקוטט בעל עם אשתו, ניסה
לפייס אותה בזר שושנים אדומות, גורש מן
הבית בחרפה, כאשר גילתה האשה שהשוש״
נים שורצות כנימות ירוקות.

הגונב מגנב
בפאריס נעצר אדם שעה שמכר כרטיסים
מזוייפים לתערוכה של זיופי יצירות־אמנות
שנערכה על ידי משטרת־צרפת.

שינוי טין
בנאפולי, איטליה, איבד אדם ברכבת תיק
ובו ספרו של ד״ר קינטי התנהגותו המינית
של הגבה, מצא במקומו תיק דומה ובי ספרו
של קינסי התנהגותה המינית של האשת.
סו ד צבא

בקהיר׳ מצרים׳ החרימה המשטרה אצל

״ספורט ישראל״ -בטאונם
של ספורטאיישראל

תייר תקליט של אלישע מאת מנדלסון׳ ל אחר
שנוכחה כי הארייה בתקליט החלה ב מלים!
״שמע ישראל״.

פצעי אפן
בתל־אביב, הלך צייר בשם אליהו, לרופא,
כדי לקבל טיפול בפצע בידו, שמע לתדהמתו,

* לייי ד,

לצב די

קולנוע
ה וריסו־ה
מלך משרועשע
באירופה קראו לה ״הנערה היפה ביותר
בעולם ״.בהוליבוד׳ יש לאורסולה תיס׳ גר מניה
יפהפיה, מעמד אחד: כידידתו של
רוברט (אייבנהו) טיילור.
יופיה המסחרר של אורסולה איננו מזדהה
עם כללי היופי של ברונהילדה או כל גיבו רה
ואגנרית אחרת. שערה שחור׳ עיניה ה גדולות
הן חומות׳ פיה קטן וחושני ובסנט רה
חריץ נאה.
משך שנים קישט גופה המלא׳ החטוב׳ את
שערי העת ינים הגרמניים׳ עד אשר עלה בדעתו
של מישהו לשלוח את תמונתה למוגול
הגדול של הוליבוד׳ הוורד יוז׳ האיש שיצר
את ג׳יין ראסל.
יוז׳ רווק מושבע ומיליונר מושבע עוד
יותר, נענע את ראשו המקריח בהסכמה׳ פקד:
״הביא• אותה הנה.״
היא באה׳ ראתה׳ נשארה.
סוכנה תקע בחצוצרת״הפרסומת שלו, הצ ליח
להשיג לה תפקיד בסרט אחד( .׳נוונס ן)
אולם דבר לא קרה׳ שמה לא הופיע באותיות
ניאון בחזיתות בתי־הקולנוע. כף רגלה לא
הוטבעה בבטון הלח שליד התיאטרון הסיני.
באחד מנשפי״החובה ההוליבודיים פגשה
בדוברט טיילור. בוב יפה התואר שהשיג את
החפש לאחר עשר שנות נשואים מא שרות
עם ברברה (סטלוז דאלאס) סטנוויק, החל מת עניין
ביפהפיה השחרחורת בעלת הניב הזר.
הם החלו להיראות בכל מקום׳ נסעו יחד
למקומות נופש׳ החזיקו ידיים כזוג גימנזיס״
טיים׳ לפני העתונאים׳ הפליטו את התשובה
הקלאסית ״ידידים בלבד.״
העתונאים טבלו את עטיהם בדבש, החלו
לכתוב ולהזכיר את שמה של אורסולה׳ פרט
לסידני (זוהי הוליבוד) סקולסקי׳ העתונאי
שנון־העט שכתב בטורו :״אורסולה תיס
יכולה להיות יפה מאוד; אולם לדידי׳ היא
לא מינית...״
היא קבלה מידידה פרוות, שמלות יקרות׳
כותנות לילה שקופות׳ פרט לדבר אחד לו
היא משתוקקת יותר מכל: טבעת נישואין
פשוטה.
אולם טיילור׳ מלך־האבירים בא־לפן ליאו
האריה׳ שטעם את טעמו המתוק של החופש,
איננו ממהר לכבול את אצבעו הגברית ב טבעת׳
הודיע 1״אין לי כל כוונית לשאת את
כיס תיס.״
אולם אורסולה אינה מתייאשת. היא עדיין
מקוד׳ כי סיר גלאהאד פרש״הקאדילאק, ייכנע
לקסמיה הקונטיננטליים.

מענינים כסוסי יאור רוחצים בנהר אפריקני,
צבוע המתרוצץ במחנה.

נפוליאון של השיער
״ההבדל בינך ובין מאהבך הוא שהוא קורא
יום יום את פיגאוי, ואת מחזיקה את פיגארו
במיטה״ ,אומר מאריו (פרננדל) ספר שאפתני
שהחל את דרכו בספר הנשים כגוזז כב שים,
סיים אותה כגדול בספרי פריז, לפילגשו
החדשה (ארלט פוארייה).
מאריו הוא ספרן של כל המשרתות וה תופרות
הקטנות של פריז, ד,משתגעות אחרי
אצבעותיו הוירטואוזיות. עלייתו בדרגה מתחילה
כשהוא מסרק ועוד משהו׳ פילגשו של
אדון מכובד מאד, ולמחרת עושה מאשתו
החוקית בת ד 38״,של אותו מסייה שנקלעה
בטעות למקום׳ לאשר, יפהפיה׳ ניתן לה עצות
כיצד להתלבש.
האשד, אסירת תודה׳ פותחת לו מספרה
מפוארת בה מבקרות נשי דיפלומטים וחרש־הנים,
כשפרננדל מפקח אישית בדמיונו ה יוצר׳
על ראשה של כל אחת מהן. לאשר,
שבעלה בורח ממנה לרובע מונמרטר, הוא
עושה תסרוקת אבזיסטנציאליסטית, ללא חפי פה
ללא מסרק׳ לאחרת׳ תסרוקת של כבשה
תועה. אפילו הקיסרית של אפנג, מחכה ב־סבלנית
לתורה בסלון שלו.
הוא מתחיל להרגיש את עצמו המאושר
באדם כאשר יש לו אשד( ,נאמנה)׳ פילגש בוגדת׳
ונערה בת 18 הנטרפת אחריו׳ הממרי צה
את אביה להשיג לו את אות לגיון ה כבוד
כאביר השיער.

סרטים •
אפריקה ו א הבו ת
שלגי הקידימנג׳ארו׳ שהוא הארכתו
של ספורו הקצר של ארנסט (למי צלצלו ה־
׳ענזוניס) המינגווי יעורר בלב גברים רבים
מעל לגיל ,35 געגועים לתקופת הבחרות בה
היו הגברים גברים והנשים אהבו זאת.
העלילה מתחילה באפריקה׳ שם גוסס גר גורי
פק הפוחד למות, מהרעלת דם. בזמן
שעיטים רעבים חגים מעל לראשי׳ מנהל
פק דיאלוג ציני עם אשתו העשירה (סוזן
הייוורד) שהלכה אחריו לאפריקה׳ מעביר ב דמיונו
את כל הרפתקותיו הרומנטיות.
בפריס האולפנית׳ הנותנת לבמאי הנרי
קינג הזדמנות לביים קטע של בתי מרזח צר פתיים
ומנגינית בלוז לוהטות׳ נוסח שנות
העשרים׳ מוצא פק את אור. גארדנר, היפה
כחלום, המחפשת את המחר, מודה שהיא
דוגמנית עירום לפעמים׳ דבר שאינו מונע
ממנה ללחוש ברגש ״התנהג אתי בעדינות
נדמה לי שאני חוששת מפניך״ .אוה הנודדת
הופכת אשד, נאמנה אוהבת בית וילדים, אולם
נאלצת׳ למרות סלידתה ללוות את פק
במסעותיו ד^הרפתקניים לאפריקה ולספרה
עד שהיא עוזבת אותו משברון לב.
לבסוף ישנה גם רוזנת׳ הילדגרד נף, קצת
פסלת׳ קצת שיכורה׳ המתוארת על ידו כ אשד,
פריגידית, למרות שתשוקתה אל פק
דומה לזו של נשים אחרות.
בין אפיזודת אהבה אחת לשניה הורג פק
סוס יאור אחד׳ כותב ׳ כמה בסט סלרים׳
;נלחם במלחמת האזרחים בספרד, שותה,
!ומבלה את הזמן הנותר ברחמים על עצמו.
הסרט הוא שליש המינגווי, שליש קאזי
רובינסץ התסריטאי ושליש הנרי קינג, דבר
שאיננו מוריד מערכו כלל וכלל.
אוד, גארדנר מתגלה בפעם הראשונה כ שחקנית
לא מב־טלת׳ המעמידה כמעט בצל

שחקנית אורסולה תיס
״היא לא מינית.״

שגעון הגדלות שלו׳ אותו הפגין פרננדל
בקומיות רבה׳ נרפא בסוף הסרט, בעל ה דיאלוגים
השנונים.

בקצרה
מרצחוק — קומדיה משעשעת אודות
טפש מהרווארד (בוב הופ) הנקלע לעיר
המערב הפרוע וצרות׳ מקבל אחרי הרפתקות
רבות כפרם׳ חתיכה כג׳יין ראסל.
החרדהשבלב — סרטמתח לכל
מי שרוצה לגבוה בכמה סנטימטרים׳ ג׳ון קר־אופורד
היא פעם נוספת אשה הסובלת מאד
כשהיא לבושה פרוות ושמלות ערב כל הז מן.
מפחיד אותה: ג׳ק פלאנם בעלה הזומם
לרצחה, בעל פנים שרק־אמא יכולה לאהוב,
גונבת, כרגיל׳ את הסרט׳ גלוריה גראהם.
מדםדה — סרט סנטימנטלי ארוך ו מייגע
אודות זוג עגילים׳ בעל, אשד, ומאהב.

העולם הזה ממליץ על :
ספר ה נש י ם
שלגי הקילימנג ׳ ארו

מפנינים לאומנים בחרטום
חרבות, רמחים ואקדחים
במרחב מבעד מסך החול
מו 3נלקבל נשק
לפני שנתיים הציעו האנגלים והאמריקאים
הצעה מרעישה: להקים ברית״הגנה
מרחבית, אשר בה ישתתפו כל מדינות־ערב׳
תורכיה ואולי גם ישראל. לפי ההצעה,
נועד למצרים תפקיד חשוב בברית החדשה :
היא היתד, צריכה לשמש בסים עיקרי, נצי גיה
במטה המשותף היו מקבלים מעמד של
מעצמה מייסדת.
עיראק והירדן הסכימו כמעט״מיד להצטרף;
עמדתן של סעודיה והלבנון לצו
ארצות״הברית לא היתה זקוקה להבהרה
נוספת; סוריה נמנעה מכל תגובה. רק !מצרים
התנגדה: כל זמן שהבריטים לא יפנו
את אדר התעלה׳ הודיעה בעקשנות, לא
תצטרף לאף מסגרת מערבית. עמדה זו
עוררה ויכוח חריף בתוך הליגה. עיראק
והירדן האשימו את מצרים בכפיית״דעתה
על הליגה, אולם לבסוף נתקבלה העמדה ה מצרית.
ברית״ההגנה המרחבית נדחתה.
הראשונה והשניה. השבוע נראה כי
המערב לא נואש. אם אי״אפשר להכניס
את הערבים דרך השער הראשי, יוכנסו
דרך החלון. במקום מצרים, חיפשו האמריקאים
מעצמה מרחבית אחרת, שתתפוס עמ דה
מרכזית, מקבילה לתורכיה. האמריקאים
הרחיקו קצת לכת, מצאו את פאקיסטאן,
המדינה המוסלמית הענקית.
לפאקיסטאן לא היתד, כל מניעה: האנגלים
כבר יצאו מגבלותיה, הריפובליקה ההודית
השכנה מלאה שונאי״מוסלמים. היא הודיעה
על הסכמתה לקבל נשק, תמורת הבטחה
להשתמש בו נגד הקומוניסטים.
אולם שתי מדינות אינן מספיקות להקמת
ברית. האמריקאים ציפו להצטרפויות חדשות•
הם לא חיכו ומן רב׳ :הבקשה הרא שונה
באה מצד עיראק. הירדן, סעודיה,
הלבנון ואולי גם סוריה מוכנות אף הן
להגיש בקשות דומות. רק מצרים אינה
מוכנה להצטרף.
אולם התעקשותה שוב אינה בעלת אוהו
משקל. הליגה ממילא נמצאת בתהליך של
התפוררות, אינה יכולה לחייב את חברותיה
למדיניות משותפת; האיום המצרי לנקוט
בעמדה נויטראלית לא יזכה בתמיכת שאר
ארצות־ערב.
לפי כל הסיכויים תוקם בקרוב ברית־ההגנה
המרחבית, אשר רק שתי מדינות
תשארנה מחוצה לח: מצרים וישראל. הרא שונה
מפני שאינה רוצה להצטרף, השניה
מני שאינה יכולה.

סודאן
מלחמה על ה שלטון
ברחבה הגדולה של שדד,־התעופה בחרטום
שררה המולה אדירה. למעלה מ״ 20 אלף סו־דאנים
נלהבים נדחקו מכל עבר, ניפנפו דגלים,
סיסמאות, תמונית׳ צווחו בקולי־קולות. הם
באו עוד בשעות הבוקר המוקדמות לקבל את
פני אלילם הנערץ, נשיא מצרים מוחמד נגיב,
שבא להשתתף בפתיחה החגיגית של בית״
הנבחרים הסודאני הראשון.
כשנחת המטוס המצרי הגיעה ההתלהבות ל שיא.
ד,המוז זינת קדימה׳ סחח אתו אח ה־

קושי הצליחו אנשי־המשמר לפלס לנגיב ול״
סלאח סאלם, שליווה אותו, דרך אל רחבת־המיסדרים,
שם עמד משמר״כבוד של הצבא
הסודאני. נגיב צעד בין שורות החיילים׳ כשלידו
המושל הבריטי וראש הממשלה הסודאני
החדש. אולם הסקירה היתד, חטופה ונמהרת
ביותר: כל רגע גברה הסכנה כי ההמון
יפרוץ את שרשרת השוטרים, יסחוף את נגיב׳
מלוויו ומשמר־הכבוד כאהד בגלי התלהבותו.
שדה קרב כדרן* .אחרי המסדר מיה רה
כל הפמליה הרשמית למכוניות שחיכי.
אולם במקום לנסוע בדרך שנקבעה מראש,
עברה השיירה דרך רהובות צדדיים׳ עד לאר מון
המושל. כי בינתיים נודע על ריכוזים רצי ניים
שחיכו בדרך לשיירת נגיב.
גם ם־דאנים אלה נופפו דגלים וסיסמאות׳
צעקו וצווחו. אלא שהסיסמאות שהשמיעו לא
היו בעד הנשיא המצרי. להיפך: הן דרשו
ממצרים לאסוף את ידה מסודאן. היו אלה
חסידי אל־מהדי, שזרמו העירה באלפים, מזו״
יינים בחרבות׳ רמחים ואקדחים להפגין בפני
נגיב את התנגדותם לאיחוד ארצם עם מצרים.
אולם תומכי נגיב חזרו העירה בדרך
שנקבעה מראש. שם חיכו להם אנשי אל מד,די.
שני המחנות היז כבר משולהבים; היה
דרוש רק מעט כדי לגרום להתפיצצות. כעבור
דקות ספורות הפכה הדרך הרחבה לשדה־קרב.
אנשי אל־מהדי ואנשי האיחוד נפלו איש על
רעהו׳ דם ניתז לכל הכיוונים.
השוטרים׳ שעמדו באמצע, היו הקורבנות
העיקריים: שני הצדדים נתנו יד חופשית
לשנאת״המדים.
לטובת הסודאנים. רק עם רדת הליל
הזר השקט חזר השקט לרחובות חרטום. ההתפרעות
הקצרה גרמה למותם של 34 איש,
לפציעתם של למעלה ממאה, מנעה את פתי חת
בית״הנבחרים. אולם איש לא האמין כי
בזה נסתיים ד,עניו. ההתפרצות דווקא ביום
שנועד להתקיים בו מאורע חגיגי, היתה מע שה
הפגנתי מחושב; אחריה עמדה בעיה של
חיים או מוות בארץ השחורה.
המצרים מיד האשימו את האנגלים בהפעלת
אל־מהדי׳ איש חסותם. אל״מהדי עצמו הודיע
כי זעם העם נגד התערבות מצרים הוא ש גרם
להתנקשות, עלול להגיע לממדים רצי ניים
עוד יותר. מצדדי האיחוד עם מצרים,
שזכו לרוב בבחירות, הבטיחו לגלות את ה אחראים
ולהענישם. אולם הם עצמם ידעו כי
לא יעיזו לנגוע באחראים.
כי מאחורי אל־מהדי עמדו לא רק קרוב
לשני מליון תושבים. המושל הבריטי בחרטום
ומשרד־המושבות בלונדון הראו עתה סימ נים
כי הם מצטערים על הסכמתם לעזוב את
סודאן. אמנם נבחרה ממשלה ונקבעה תקו״
פת־מעבר של שלוש שנים * כדי להרשות ל״
סודאנים להחליט אם ברצונם להתאחד עם
מצרים או לאו — אולם לאנגלים יש ההצד קה
לטעון כי מצרים התערבה במהלך העניי נים
ועל כן בטלים הם ומבוטלים.
הם גם לא יצטרכו לעשות זאת באופן
ישיר: אל־מהדי ואנשיו יעשו זאת בשבילם.
יתכן כי כמה מאות כושים ושוטרים
אנגליים יאבדו את חייהם תוך כדי כך. הדבר
יהיה בוודאי מעציב ביותר. אולם היא יראה
גם כי הסודאנים אינם מוכנים עדיין לשלטון
עצמי. ואז תיאלץ בריטניה לעיין ״מחדש ב החלטתה
לעזוב את הארץ ואולי אף תחליט
להשאר — לטובת הסודאנים, חמומי״המוח.

הכד^היה מוכ! ל ר\ ע
הגד 7ד ד מג ר ש״ דשא
מטופח. ד ג לי ם מרהי בים,
תז מור תוקהל־ענב
בו יותר מ ־ 5 0
אלף צופים במעט
מאומה לא היה חסד
בטקסרבה רו ש ם
שהרטיט את ר ב בו ת
הלב בו ת שנב הלו
ל איצ טד הדמת -ג ני.
הדבר הי חיד שהיה
חסר אותו יום ב היר,
ה ש בו ע היו אחד-עשר
ב חודי ם היוד עי ם
יצרלשחבכ דו רגל.

משחק ישראד -י חן

האמבה
(ראה שער)

כאשר נחו מחוגי השעון על השער, 15.45 ,
עוד הציפה ההתלהבות את ההמונים הנרג שים
עד לשיא. הישראלים והיוונים עמדו כ״
ססלי״שעווה באמצעיתו של השדה, היוו את
מרכז ההתענינות׳ שעה שתזמורת צה״ל ניג נה
את שני ההימנונים.
היה זה רגע מלא הוד שהפגיש שני עמים
כה עתיקים, רוויי״דם ורדיפות׳ אשר דגליהם
הכחולים־לבנים התנופפו ברוח הקלילה כ אחים־
תאומים.
המשחק שעמד להתחיל בכל רגע לא היה
סתם משחק״כדורגל. קדמו לו הכנות מרובות
ותעמולה גועשת שלא פסחה על אף עתון
בארץ. אלפים התווכחו עליו, רבבות מיד,יו
להכין את כרטיסיהם מראש. כי הפעם היד.
הכל ברור כשמש: ישראל עמדה לנצח
במשחק בינלאומי במסגרת המאבק על הגביע
העולמי. השאלה שעמדה בפני הכל היתד, רק:
באיזה יחס שערים תנצח הנבחרת הלאומית?

טעם סדיר
אכן, היה זה בתחילה בטחון לא מופרז כלל

וכלל. כל הסימנים העידו שהיתר, סיבה מספ קת
כדי להיות אופטימיים. היוונים ניצחו
לפני כמה חדשים בתוצאה 0:1באתונה ב הרכבם
החזק ביותר. אולם עונש שהוטל על
הקבוצה בשל דרישת סכומי כסף מופרזים,
גרם לכך, שבמשחק הגומלין השבוע הופיעה
קבוצה חדשה׳ לא מוכרת ביותר לישראלים.
לא היתה זו, למעשה, אלא קבוצה מסוג
ב׳ שהתכוננה למאבק עם נבחרת ישראל.
ההימורים קפצו לשלבי״שיא, הגיעו ליחס
של 1:10 עבור נצחון מקומי. עסקני״כדורגל
זקפו את ראשיהם׳ הרימו את חטמיהם מעל
למצח. איש לא פיקפק עוד, איש לא היסס.
הסיסמה היתר. כמעט אחידה: כולם לרמת״
גן ! הסעודה השמנה היתד, מונחת על טס
כסף, ציפתה רק לפיות רעבים, שיבואו ויט־רפו
אותה.
אולם מה שהתחולל מהשעה 15.45 ואילך
היה שונה לגמרי מהתמונה הוורודה, שציירו
לפני כן לעצמם האלפים הרבים. דקה רדפה
דקה במירוץ־מתח שגעוני נגד עצביו של
הקהל. השאגות שיצאו מתוך בית״החזד, ה מלא
החלו לגווע, ואט אט. שינה הנוף הכללי

השופט, איטלקי נעים הליכות, ריקארדו
פיארי(באמצע) ,שקצר תשואות עבור שיפוטו

המצויין, גלגל את המטבע לקביעת גורל המגרשים. לידו, ראשי הקבוצות ושופטי הקו.

ההתקפה הישראלית היתד, חלשה באוהד,
) If I 1 I W r II I (1 1 / 1 ^ 1מידה שהיה זה יום שחור לנבחרת צבי
סטודינסקי, הקיצוני השמאלי לא ניצל כמה הזדמנויות נוחות להבקיע את שער היוונים.

50000 אכזבות ג :״לטרוף אותוף^ 55 ?,המאמז המום ss\js?£

י־**י״יץ ילי

י־ז־יי־יל

יטיד•

לחטייילד־.

הרר תי.

קעת שערים התנועע כצל הרחק מהשעבוד,יווני. אלפי צופים

הקודר, היה גם ג׳רי בית ד,לוי, המאמן, מוכה תמהון.

שער בלי בריח

הרגעים הראשונים של המשחק היו עוד נסבלים.
עצירותיו הנפלאות של חודורוב יצרו בתחילה
הרגשת בטחון שהשער הישראלי יהיה נעול על בריח. שלא באשמתו של חודורוב הי־תה
זו הנחה מוטעית ופעמיים, במחצית השניה של המשחק, הובקע השער הישראלי.

הסדר -בסדר

למרות הסדר המופתי שהאפיל על המשחק
הכושל, ניסו מאות צופים לזכות עצמם, ללא
זכות, במקומות נוחים יותר 1000 ,השוטרים והסדרנים דאגו לכד שלפחות במה שנוגע לסדר
-הבל ידפוק. לא היו כל הפרעות רציניות שהן, הודות לכושרם של המארגנים.

הוח׳ והדממה הכבדה שהשתררה לזתע ביש רה
רעות.

היר של ישראל משך שנים רבות, נטל את
הכדור בידיו, העבירו בבעיטה רחוקה וגבוהה
לאמצע המגרש. איש לא האשימו בשער ש ספג.
הוא נחשב מתמיד בעיני הקהל לאליל,
הנמצא בדרגה אחת לפחות מעל לשאר חבריו.
כאשר לפני הפתיחה פיזר פרחים לעבר ה קהל׳
קצר תשואות סואנות מרבבות מעריציו
שהודו לו בכך על יכלתו הספורטאית הבל*
תי״מצוייה.

ע ל כדור: מ בט ס א ״ ט
המשחק הגדול התנהל תחילה בעצלתיים.
״החברה נרגשים״ ,תירץ אחד הצופים את
מראה העלוב של הנבחרת. איש לא שעה לו.
העינים ננעצו בכדור במבט מאיים: קריאות
״שייע״ ״שייע״! נבלעו עוד הרבה לפני תחום
השער היווני׳ והחלוץ הדינאמי של ישראל
נהדף שוב ושוב, מבלי שהקהל ישבע ממנו
נחת.

20 דקות לאחר השער הראשון, פרצו היוו נים
בצהלת שמחה. חודורוב שכב על הדשא
מחוסר־אונים מול הכדור שנח ברשת שערו.
שוב לא נפל השער באשמתו אלא כתוצאה
ישירה משגיאת ההגנה.

בדקה ה״ 19 היה נדמה שההתרגשות היש ראלית
חלפה, ובמקומה באה היציבות המקווה.
התקפת־מחץ של שורת״החלוצים הקפיצה את
הרבבות מהמושבים. אולם בעיטתו של צבי
סטודינסקי, הקיצוני השמאלי, הגיעה באטיות
ישר לידיו של השוער היווני. לאותו שחקן
ניתנו עוד שתי הזדמנויות נוספות. אך הוא,
כמו שאר חבריו, היה חיוור מדי, מכדי שיהיה
מסוגל לקצור תשואות.

השחקנים היוונים התנשקו• קפצו מרוב
שמחה. שוערם, שעמד בקצה המגרש מחוסר־עבודה,
רץ אל מאמן הקבוצה, שישב בשולי
המגרש חיבק אותו רקד סביבו במעגלים.
דממה אפפה את חמש הרבבות, שרבים
מהם החלו כבר לזרום לעבר מנהרות ה יציאה.

משך
דקות ספורות ירד המתח פלאים. ה־
11 של ישראל התרוצצו אחרי הכדור כאילו
היו שחקנים מתחילים, הצליחו בקושי רב
להפריע ליריביהם לבעוט בכדור. כאשר נשמ עה
שריקתו של השופט האיטלקי, נאה״המר״
אה ועדין־ההליכות, ריקארדו פיארי, להפסקת
המחצית, היה כבר ברור שרק נס עלול היה
לספק את הקהל הרעב.

מצב הרוח לא היה מרומם, וים האנשים
דמה ללוייה רבתי. חובב־הכדורגל לא ציפה
עד לשריקת הסיום. המאבק נסתיים עבורו
דקות רבות לפני כן, כאשר ראה את נבחר תו
בכל חולשתה, לאחר שבועות של אימונים,
מיון קפדני ומחנה־נופש ברעננה גדוש כל
טוב.

גלים גלים מסתערים

חמ 11ה אחרד!

ג׳רי בית־הלוי, מאמנה הנמוך והנמרץ של
הנבחרת, לא ידע מה לחשוב: הקבוצה ששיחקה
לא דמתה אפילו מרחוק לנבחרת ל אומית
.״ 60 אלף באו לראות אותכם,״ צעק
להם ברוגזה ,״הראו לפחות שאתם יודעים
לשחק !״
לא הישראלי
קהל חובבי״הספורט
היה מעולם קהל בלתי־הוגן. אורחים רבים
ציינוהו כאחד המשובחים, המגיב בצורה אוב׳
ייקטיבית״יחסית על כל פעולה בלתי״מרוסנת
הנעשית על השדה. הוא לא נמנע מעולם
להריע למנצחים, אף כשאלה לא היו ישרא ליים.
אולם הפעם היתד, זו תמונה שונה מה רגיל.
הובטח לקהל מאבק, אפילו ניצחון.
הוא בא בהמוניו׳ שילם מחירים מפולפלים —
אך לא חזה בשום קרב, אלא לכל היותר
בהצגת״קרקס מצד הישראלים. ההצגה יכלה
להיות מבדחת, אילמלא נטלה בה תפקיד נכ בד
ולא ביותר נעים הנבחרת הלאומית של
ישראל.
ההתאחדות לכדורגל הגישה לקהל טכס
נאה, מבוגר, הנהוג בכל ארץ נאורה. לעתים
מסנוור הטכס את העין׳ מונע בעדה מלחדור
אל מאחורי״הקלעים של מריבות ומדנים. ה כדורגל
הישראלי היה מסוגל השבוע להוכיח
כ׳ הנו גורם ייצוג בעל חשיבות רבה. אולם
לעיני חמש הרבבות שחזרו
לבתיהם מבוישים ומאוכ זבים,
הצטיירה תמונה אח״

הדקות הראשונות של המחצית השניה היו
מעודדות. כמה התקפות נמרצות ומספר
בעיטות־קרן מסוכנות של הישראלים מחקו
קמעה את הפיהוק הרחב מעל הפה. גם ביציע
הראשי הורמו הגבות החשובות והשתפך ה־חיוך
הראשון. אולם עד מהרה נהפכה הקערה
על פיה. גלים גלים הסתערו היוונים לעבר ה שער
הישראלי, יותר הודות לחולשת המאר חים
מאשר ליכלתם שלהם. הרגע הקודר לא
איחר לבוא 20 .דקות לאחר ההפסקה שלח
הקיצוני הימני של נבחרת־יוון, קוקינאיקים׳
בעיטה חדה ממרחק רב׳ השחיל את הכדור
בפינה השמאלית של השער הישראלי, שם
עמד חודורוב.

לאליל תשזאחז ס 1אנ 1ת

היוונים לא הראי כדורגל משוכח אך הם

f l / J l i / f j /הין נאמנים למהירותם האופיינית, הסתערו
LJ J / a J i N J
^ כ ו פי נ £ם _ נ ^ נ _ 11ט 1בנג_ שבנ
כסופה אל השער הישראלי, סיכנוהי

המש דקות לפני הסיום בא השער
השני. החלוץ המרכזי היווני
מנצל שגיאה המורה של יצחק
שניאור, הבלם הישראלי, הודר
דרך הגנתו של חודורוב, מבנים
את הכדור לפינה השמאלית של

השער, ממרהק המשה מטרים בתמונה
למעלה: חודורוב, מנסה
לעצור את הכדור. השער, שבא ברגעים
שהישראלים ניסו בבל פו־הם
לאזן את התוצאות, קבע את
גורל המשחק. ליוונים, היה זה נצ־

חון מפתיע -אך צודק בהחלט.
הם קיוו, לבל היותר, לתיקו. שמחתם
לא ידעה גבול: הם נפלו איש
על צוואר רעהו, התנשקו בהתלה בות.
יציאתם מן המגרש, עם פיוס
התחרות (למטה) דמתה לריקוד.

מי שר אל

ל ס קו טלגד

ב סירה

הסקוטי שחס על הנשק

בתחילת שנת ,1946נ*0וור. הסקוטי אלן
באר, קפטיין באינטליג׳נס הבריטי, לטעון
על ספינת נחיתה מטען גדול של פגזי
מרגמות ותת־מקלעים מסוג ״טומפסוך ול־הטילם
הימה אי״שם. התחמושת והנשק
נארזו בארגזים חתומים הרמטית והושלכו
המימה במקום מסויים מול ח יפי ארץ־ישראל.
פעולה זו נעשתה בהתאם להוראה שנתקבלה
מהשלטונות האמריקאיים, אשר דרשו להח זיר
להם את עודפי הנשק שנתקבלו במסגרת
החכר והשאל או להשמידו.
ככל סקוטי הגון, לא היה לבו של הקפטיין
אלן באר שלם עם בזבוז משווע של רכוש
שור, כסף, והוא שמר בלבו לעת־מצוא את
תכניתו לשוב ביום מן הימים ולמשות מן
המים את הנשק ששויו הון־תועפות. מלחמת־העצמאות
בשנות 1948—50 הפריעה למימוש
תכניות ו, דחתם לכמה שנים נוספות.
שש שנים לאחר מכן, העלה הסקוטי בן
ד,־ ,32 רחב־הגרם ואמיץ־הלב, את אשתו
בט־ בת ה־ 30 ושני ילדיהם, סטיבן
בן ה־ 3וריכרד בן ה־ ,5על סיפון סירת
הדייג הפרטית שלו, אמבר קמין, ו־ צא להפ
להמיס
את שכבת הגריז שעטפה כל מקלע
ומקלע ולקלקל לחלוטין את הנשק והתחמושת.

שנוכח הסקוטי כי נכשל לחלוטין
בתכניותיו, כבר עבר הקיץ והסתו, נמנעה
ממנו האפשרות לחזור למולדתו בטירתו,
עד לקיץ הבא. בדלית־בדרה השכיר עצמו
אלן באר למנהלת־נמל־חיפה כאמודאי׳ ביצע
למענה עבודות משיה פשוטות, שאין מאחוריהן
הכנסה דמיונית של עשרות־אלפי לי״
רות־סטרלינג.

טרמפ־ לסרן1טל;ד־כנאמן
מטעם הצד השני בהסכם ה״פיפטי׳
פיפטי״ נתלוה אל אלן באר צבר צעיר בן
,22 אריה ביגל, יליד רמת־גן. לאחר שנכשלו
שניהם במשיית אוצרות הנשק, לא נפרדו,
להיפך, הציע הסקוטי לאריה להצטרף אליו
ולהשתתף עמו בעבודותיו כאמודאי בנמל־חיפה.
אריה, שהעדיף את הים הפתוח על
אפיית הלחם (משפחת ביגל, עוסקת מזה
שלושה דורות באפייה) ,נשאר עמו על סיפון
האנזבר קווין׳ ובאביב של אשתקד ביקש יום

אריה יצא לרחובות העיר, פגש סוחר
טבק׳ שהציע לו לקנות ממנו 50 חפיסות
סיגריות וירג׳יניה ב־ 200 לירטות החפיסה.

חמישה כנגד אחד
השנים נדברו ביניהם כי יפגשו עם ערב
באחד מרחובות־העיר. התנה אריה :״אתה
תבוא לבדך ותביא כסף ״.אריה חזר לנמל
(במסינה אין הנמל מגודר, אולם קיימת
שמירה לעולה) .בדרך פגש יצאנית שהצ־טרפה
אליו תמורת משהו כנגד משהו. עב
רדת החשכה שב ויצא מן הספינה, כשהוא
הולך חבוק עם הנערה הסיציליאנית, ומחביא
בינות חמוקיה וחמוקיו חמישים חפיסות-
סיגריות. כאשר באו למקום המיועד, ראה
לפניו שתי דמויות, ביקש להיסוג, וגילה
מאחוריו שתי דמויות נוספות. חיש משך
אחריו את הנערה אל פנס הרחוב׳ וקרא
לעומת הסוחר שהתקרב אליו :״לך לכל
הרוחות, אינני מוכר לך מאומה. הבטחת
לבוא לבדך !״
הסוחר השמיע שריקה קלה ושלושת מלויו
נעלמו .״הכסף בכיסך?״ שאל אריה, שעדיין
חשש למלכודת (אילו נכשל במכירת הסיגריות,
לא היו! יכולים להמשיך במסעם
מחוסר ציוד ודלק. הקפטיין נשאר בספינה,
כיון שאילו נתפס, היתד, סירתו מוחרמת).
לאחר שסיימו את עסקי י׳ החליפין, שאל
הסוחר: יש ברשותך עוד? כן — היתד,
התשובה שקיבל7 .
מספר אחה :״נטלתי את היצאנית וחזרנו
לסירה. הצטידתי בסיגריות ויצאתי
מהנמל וחוזר חלילה עד שמכרנו את כל
הכמות.״
בלילה, לאחר שנפטר ממלאי הטבק המה
כן׳ וניסה לנמנם כשהוא חש את העייפות
בכל אבריו, התעורר לפתע לקול צעדי
אדם. על סיפון האנובר קווין עלה קצין
ממשטרת״המכס.
— ״כן, אדוני׳ אל מי?״ שאל את הקצין
שניסה להיכנס לתא הנעול (הסקוטי ומשפחתו
ירדו לחוף).

עם כת אברים צרפתית על שפת-הנהר
שיחה בשפה בינלאומית
לגה מאדינבורג (סקוטלנד) לחיפה (ישראל).
וזאנזבר קמין, סירה בת 13 טון, מצוידת
במנוע קלוין. אורך הספינונת סוצת־הימים
מחרטום לירכתיים היה 15 מטר, ורחבה
המקסימלי 5מטר. בבטן הספינה הוטען ציוד
לנסיעה, שעיקרו — מדי אמודאי ומנופים
שונים למשיית ארגזי״הנשק מקרקע״הים.

ב ל, פרס מו ה
אלן באר ומשפחתו לא חשבו את מסעס
לישראל להרפתקה שיש לפרסמה בעתונים.
להיפך, הוא השתדל למנוע הסתננות כל
ידיעות אודות כוונותיו האמיתיות, סיפר
למכריו כי הוא מפליג לשים אל חופי
צרפת. כבן לאומה של יורדי־ים, ראה את
מסעו לישראל בסירתו הקטנה כפעולה שגר תית
של ספן. לולי בטחונו כי ההפלגה
בים כמותה כטיול של שבת אחר־הצהרים
לפרברי״העיר׳ לא היה נוטל עמו אל סיפון
האמבר קודין את אשתו ושני ילדיו, שאך
זה למדו להלך ולפצות פיהם בדיבור.
כאשר הגיע הסקוטי אל חופי ישראל,
למשות מתוכם את אוצרותיו האבודים, נוכח
ראשית לדעת, כי לא יעלה בידו ליהפך
לבעליהם היחידי של ארגזי הנשק. הוא ביקש
לו שותף׳ חתם עמו על הסכם ״פיפטי״
פיפטי״.

סוד חמים החמים
תכניתו של הסקוטי היתד, דייקנית ביותר.
הוא זכר בדיוק מתימטי את מקום השלכת
אוצרות־הנשק, שכח לקחת בחשבון עובדה
פעוטה ביותר: המים החמימים באזור המזרחי
של הים התיכון גרמו למציאותם של
אצות ובקטריות, שהצליחו לחדור לפנים
הארגזים החתומים במסגרות פלדה וברגים,

אחד מאת הסקוטי בקשה קטנה .:אולי יסכים
הקפסיין לקחתו כ״טרמפיסט״ לסקוטלנד?
״בבקשה,״ ענה לו אלן באר׳ ״אתה מוזמן.״
בעשירי למאי 1953׳ ירק הסקוטי אלן
באר בפעם האחרונה אל מול הכרמל, א ח
את מטלטליו, את אשתו ושני ילדיו שהתבגרו
בינתים בשנה, הוסיף מסה מתקפלת בפרוזדור
תאו בשביל הטרמפיסט שלו, שלח אל
ערות אמו של השטן את כל חלומות השטר״
לינגים המתגוללים בקרקעית־הים — והפליג.
מחיפה לפמגוסטה (קפריסין) הגיעו תוך
יממה. אלן באר ואריה היו מתחלפים ביניהם
במשמרות של שעתים נווטות ושעתים מנוחה,
בעוד בטי טורחת להכין להם ארוחות ושני
הזאטוטים מקפצים על הסיפון.

עסק, טבק
מצב מצלצליו של הסקוטי לא היה מזהיר
ביותר׳ וההכרח לדאוג לכלכלתן של 5
נפשות, עשה לכדאי את הנסיון להרויח
משהו בעסקי״הברחת־טבק. מחיר חפיסת
סיגריות וירג׳יניה בקפריסין היה שילינג,
ולמעשה בכמות סיטונאית נמכרו הסיגריות
לפי משקל, לירה סטרלינג הקילו.
אריה ואלן באר השקיעו את כל כספם
בעיסקה זו, קנו 20 אלף חפיסות־סיגריות
וירג׳יניה, המשיכו להפליג לרודוס׳ איי יון
ועגנו לבסוף בנמל מסינה, סיציליה. אומר
אריה :״על ההפלגה — אין מה לספר.
אין בכך שום הרפתקה. מה שיכול להרשות
לעצמו תינוק בן ה״ 4כסטיבן, יכול להרשות
לעצמו כל אדם.״
במסינה עלו אל הסיפון פקידי״המכס,
קיבלו הצהרה מפי הקפטיין הסקוטי :״אין
מה להצהיר, אין מטבע זר, אין סיגריות,
אין זהב, אין כלום...״

״אולי יש לך סיגריות ״,שאל הקצין?
״אין,״ קיבל תשובה .״אתה יכול לערוך
חיפוש.״
״לא אדוני,״ ענה הקצין ,״אני רוצה לקנות
סיגריות. אתה יודע׳ המשכורת הממשלתית
אינה מספיקה...״
אחה הוציא מתוך המלאי הפרטי שלי
עשר חפיסות. הקצין שילם 250 לירטות
לחפיסה.
אריה שלח קללות על ראש סוחר הטבק.
למי היתד, נחוצה, לכל הרוחות׳ כל הטרחה,
כאשר קצין־המכס משלם על המקום חמישים
לירטות יותר?
במסינה הצטיידו בדלק ומזון והפליגו
לנאפולי, קפרי ומשם לפיומצ׳ינו, נמלה של
רומא.
לאחר שלושה שבועות של שהיה בים,
ירד אריה ברומא והחל משוטט ברחובות
כדי לחפש את בנין הצירות הישראלית.
״רציתי להציץ שם בעתון עברי מן הארץ,״
מספר אריה ,״אכל כאשר באתי לבניך
הצירות, יצאה לקראתי פקידה וביקשתני
בכל הנימוס למהר ולהסתלק משם.״

תפוחים על י, -
ברומא נתקלקלה המכונה והיה הכרח
להחליף את. טבעות האצטונות של המנוע.
לאחר התיקון יצאו להפלגה לעבר נמל־טולון,
צרפת.
עם צאתם את נמל־פיומצ׳ינו חלפה על
פניהם אנית״פאר שבידית שהובילה חבורת
מיליונרים לטיול סביב העולם. כמה שעות
לאחר מכן, כשנמצאו כבר בים הפתוח, ראה
אריה ארגזים צפים על פני המים.
— ״קפטיין, משהו צף על פני המים,
תיבות קרא אריה אל אלן באר ששהה
אותה שעה בתאו.
— ״הנח לזאת, ערוות עמו של השטן,
לעולם לא תצליח למצוא משהו בעל ערך
בים השיב לאריה הסקוטי מלומד הנסיון
המר׳ שטרם שכח את לקח תיבות־הנשק.

סירת המסע בתעלה צרפתית
ברוחיס בשינוה צרפתית

אריה, שעמד ליד ההגה, הסיט קמעה את
כיוון ההפלגה וקרב אל אחת התיבות.
— ״קפטיין, תיבות של תפוחים ואגסים !״
קרא בפעם השניה.
הקפטיין יצא מתאו, הציץ המימה, פשט
את חולצתו ומכנסיו וקפץ הימה.
מטבחה של בטי נתעשר אותו יום בשש
תיבות מלאות תפוחים ואגסים. היתד, זו
הפעם הראשונה שהסקוטי המיואש מצא
אוצרות בים.
כשהגיעו עד נמל״טולון, עברו את עיקר
הדרך המסוכנת. מטולון בדרום צרפת עד
לבורדו שבמפרץ ביסקאיה (צפון־מערב צרפת)
חוצות את אדמת צרפת תעלות מלא כותיות
שנבנו בסוף המאה התשע־עשרה.
תעלות אלו חוסכות למפליגים מאנגליה
לים התיכון בספינות דייג, את הצורך לה קיף
את כל ספרד ולעבור דרך מיצר־גיברלטאר.
התעלות
בגויות ביטון, וכדי להתגבר
על הפרשי־הגובה נבנו מאות סכרים לאורך
התעלה מטולון לבורדו. בסכרים אלו שמופ קד
עליהן שומר, נכנסת כל סירה החוצה
את התעלה, ולפי הצורך היא מועלה או
מורדת בהתאם לגובה־התעלה, בה היא ממשי כה
את דרכה.

גערה צרפתי בנ הר
כאשר הגיעה האנזבר קווין אל אחד הסברים,
לאחר השעה שבע בערב׳ השעה בה מפ סיק
שומר הסכר את עבודתו, נאלצו
לחנות שם למנוחת־לילה. אחת מבנות־האב״
רים׳ נערה בת שש״עשרה, קרבה אל הסירה
לתהות על קנקנה. אריה ניסה לתהות על
קנקנה של האורחת, מאחר ששמע אודות
מנהגיהן של הצרפתיות סיפורים לאין ספור,
שאל אותה לשמה בתנועות רגלים וידים
ושאר סימנים בינלאומיים של אנשים חסרי
שפה משותפת. אולם לאחר מחצית השעה
של. שיחת רמזים 4כשהנערד, כבר היתד.
מוכנה להזמין עצמה לארוחת ערב בסירה,
באה אמה אל האמבר קוזין ומשכה אותה
משם באזגיה, כשהיא מחרפת ומגדפת את
הנכרים.
האברים הצרפתים מגדלים את ברווזיהם
על מימי התעלה. אריה נאלץ למצוא ניחומים
במטעמים שהכינה במי מברווז צלוי שנאכל
בלי נוכחותה של הנערה.
בעשרים ושנים ליוני׳ 42 יום לאתר
שיצאו את חיפה, קראו אלן באר ובני משפחתו
זה לעויית זה :״לאנה לאנד, הום
אריה הוזמן לשהות שבועיים בביתו של
הסקוטי, הנמצא על חצי־אי ומשמש מקום־
קייטנה קיצי. מסתבר שאלן באר לא היה
האדם העני ביותר בסקוטלנד. להיפך, בלנד״
קויט (עירו) היה לו בית מלון, ונסיעתו
לישראל לא היתד, בשבילו אלא הפלגה
מתוך הרפתקנות ונסיון להרויח משהו מן
הצד, רווח שאינו חייב בתשלום מס״הכנפה.
לאחר שבועיים׳ נפרד ממנו הסקוטי כשדמעות
עומדות בעיניו, והוא יצא לכביש
לתפוס ״טרמפ״ ללונדון.ומשם לישראל.
מסיים אריה: היתד, לי הפתעה, כי בשגרירות
הישראלית בלונדון קיבלוני בסבר
פנים יפות. הגב׳ שולמן, אחת הפקידות
בשגרירות, דאגה לסדר לו מקום לינה בהב״
שרת־הבונים, וכעבור כמה ימים׳ הודיעה
לו :״אתה מפליג מחר על סיפון א/ק אתרוג
הביתה.״
* ״אזנזה, אדווה, הגענו הביתה !״

יג אלמוסינזון :
ה ע פי לעלפ סג ת הר אוו רסט
כתבאתחסמבה וד רד נבר
הקי םכתשלי הו די ם נו צ רי ם
רצה לה קי ם מג רשל מי רו צי ־ סו סי ם ב חי פ ד

. 2חיים ש מ חו ל :
א. ה טי ל פצזלה בכנסת
ב. ערק מ א וניי הישרא לי ת בניו־יו ר ק
נ. התפללה שנ ה לי ד ה כו תלהמער בי
ד. נמצאאשםבה ריג ת סי רהאר צי.

אד םזה הו א :
נ שי א מ דינ ה בד רו ם אמריקה
מ תנ דבבל גיון הזרי םהצרפ תי
מ ח לי קעל הקרח בזי רהט רון.
מי לאתפ קי דמר כזי בצה ״ ל.

. 1חבר כנ סתישרא לי ז ה :
א. ה צי ע חור, נגד גי דו לשסם
ב. נ שו ילב תו ש ל מנ היג נ טו רי־ קרתא
נ. רגי ללה חזי ק בי דו פ טי ש
ד. התפרסם בנ עו ריו כ ר קדן באלט.

במארו קו

וז־דו! הפרסים ()2
של ״העולם הזה׳

.5אד םזה :
א. נ שוי ל חנ ה מ רון
ב. רו עהצ אן בנג ב
נ. חבר כבודשלהמפ לג ה

ה ל או מ ני ת ה־ס
ודא גי ת

סר סא מבודיה.

זהו השני כסידרה של ארבעה חידונים רצופים. הפעם
עופל, החידון באישים ישראליים. בין הפותרים יוגרלו על־ידי
שני השופטים הבלתי־תלויים -רואה החשבון שלום פרושנסקי
ועורן־״הדין ד״ר ישראל פלדמן -מערבת הפרסים הבאים :
( )1נסיעה לאירופה וחזרה )2-5( ,מינויים שנתיים על ״העולם
הזה״ )6-10( ,מינויים חצי-שנתיים על ״העולם הזה״)11-60( ,
תקליטים של חכרת ״הד ארצי״ ,לפי בחירת הזוכה)61-100( ,
כרטיסי תיאטרון זוגיים.
הוראות מפורטות למשתתפי התחרות כעמוד 12 של גליון
זה (מדור המודעות).
רק תשובה אחת מתוף ארבע היא הנכונה.

. 8אד םזהי דו ע :
א. כמחבר פי מו ני ־ נ׳ אז
.ב. כמחברספ רי םעל ני דו ל ה חו לי ם
נ. כנ שי אהה שני שלישראל
ד. כ מי מדמוזיאוןהפרפ רי םהל או מי.

אשה זאת :
ישבהש לו ש שני ם
א מו שלהרמטכ ״ ל
מנ הלתאתהמלחמה
הי ת ה צי דתישראל

על ב מו ת ב רו דווי׳
הי שרא לי
ננד גיו ס ה בנו ת
ב מו סקבה. הנ ה כיו ם
שרת־ ה ע בו ד ה.

א מ ני תזאת :
ני סתהלק פו ץמהנגשלמ לו ן דן
מ סוג לתל שי רבארבע או ק ט בו ת
הו צנ חהבת קו פתהמלחמהב הונג רי ה
מו פיעהבמ חז ה ט סו רםםשלב רנ רד שאו.

ישרא לי ז ה :
ר א שו ת ההו
די ע שי שמח להחזיר א ת
ממשלהל בן־נו ריון
ני סהל פני ש בו עלה פי לאתראש־ ממשלת
י שראל

2או0רו ת! ה ב?מ חg.

,ד. השתתףבסרט

. 12 די פלומטזה הו א :
א. שג רי רמצ רי ם בי שראל
ב. נ ציג ישראלבאו ״ ם
נ. ראשועדת פי רו ק הנ ש ק בגרמני!.
ד. המפקח על התע שיי ה הי פ א ני ת.

. 11פ נינ הזלצ מן הי א :
א. מאלפתא ריו ת בנן־ ה חיו ת
ב. א ש תו שלנ׳ י ן קלי
נ. פ סנ ת רני תישרא לי ת
ד. שנ רי ר ת־ישראלבשב די ה.

א. נו לדב עין־ ח רוד
ב. הנן עלמאד רי דננדצב או תפר אנ קו
ג. פי קדעלהצבאב קרב וו ט ר לו
ד. משמשכרמטכ ״ לשלצה ״ ל.